דברי הכנסת

דברי הכנסת לג / מושב שני / ישיבה קפ"ג / י"ח–כ' בסיוון התשפ"ד / 24–26 ביוני 2024 / 33 חוברת ל"ג ישיבה קפ"ג הישיבה המאה-ושמונים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י"ח בסיוון התשפ"ד (24 ביוני 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8 נאומים בני דקה 10 משה סולומון (הציונות הדתית): 10 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 11 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 12 צגה מלקו (הליכוד): 12 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 13 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 14 עמית הלוי (הליכוד): 14 ראש הממשלה מוביל ממשלה כושלת: כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה 15 גדעון סער (הימין הממלכתי): 15 מאיר כהן (יש עתיד): 18 עמית הלוי (הליכוד): 23 יעקב אשר (יהדות התורה): 29 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 31 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 36 עודד פורר (ישראל ביתנו): 38 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 39 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 40 מרב מיכאלי (העבודה): 43 יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): 44 אבי מעוז (נעם): 47 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 48 מירב כהן (יש עתיד): 62 רון כץ (יש עתיד): 64 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 69 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 72 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 72 יאיר לפיד (יש עתיד): 80 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 93 יאיר לפיד (יש עתיד): 97 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר שלום צ'רלי ביטון 100 היו"ר אמיר אוחנה: 100 מירב כהן (יש עתיד): 101 מאיר כהן (יש עתיד): 103 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 106 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 108 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 108 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024 109 שר התקשורת שלמה קרעי: 109 יסמין פרידמן (יש עתיד): 115 דבי ביטון (יש עתיד): 123 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 124 רם בן ברק (יש עתיד): 125 גלעד קריב (העבודה): 126 אלעזר שטרן (יש עתיד): 128 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 129 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 130 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 130 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 132 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 133 מאיר כהן (יש עתיד): 134 נאור שירי (יש עתיד): 135 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 137 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 137 רון כץ (יש עתיד): 142 סימון דוידסון (יש עתיד): 145 טלי גוטליב (הליכוד): 147 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 151 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 153 נעמה לזימי (העבודה): 154 מיקי לוי (יש עתיד): 156 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 157 שלי טל מירון (יש עתיד): 158 משה טור פז (יש עתיד): 159 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 160 עודד פורר (ישראל ביתנו): 161 ירון לוי (יש עתיד): 163 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 164 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 166 אפרת רייטן מרום (העבודה): 167 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 168 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 169 מירב כהן (יש עתיד): 171 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 176 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 179 הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק 187 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 187 הצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024 188 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 188 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 192 דבי ביטון (יש עתיד): 193 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 194 רם בן ברק (יש עתיד): 195 אלעזר שטרן (יש עתיד): 197 אפרת רייטן מרום (העבודה): 198 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 199 נאור שירי (יש עתיד): 201 שרון ניר (ישראל ביתנו): 205 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 205 מאיר כהן (יש עתיד): 209 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 210 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 212 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 213 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 214 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 217 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 218 רון כץ (יש עתיד): 219 סימון דוידסון (יש עתיד): 224 טלי גוטליב (הליכוד): 226 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 229 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 230 נעמה לזימי (העבודה): 232 מיקי לוי (יש עתיד): 236 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 236 שלי טל מירון (יש עתיד): 237 יסמין פרידמן (יש עתיד): 239 ירון לוי (יש עתיד): 240 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 242 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 243 גלעד קריב (העבודה): 244 עמית הלוי (הליכוד): 246 מירב כהן (יש עתיד): 250 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 251 צגה מלקו (הליכוד): 254 שר התקשורת שלמה קרעי: 256 הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 153), התשפ"ד–2024 266 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 266 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 269 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 271 אריאל קלנר (הליכוד): 272 הודעת ועדת הכנסת 276 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 276 חילופים בוועדות הכנסת 277 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 277 הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד–2024 277 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 279 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76) (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד–2024 282 שר המשפטים יריב לוין: 282 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022 283 גלעד קריב (העבודה): 284 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד–2024 286 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 286 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023 289 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 290 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ג–2023 290 מירב כהן (יש עתיד): 291 הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024 295 יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 295 סימון דוידסון (יש עתיד): 298 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 301 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ח בסיוון התשפ"ד, 24 ביוני 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4663/25 וכלה בהצעת חוק פ/4691/25: הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – אחוז החסימה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת ספורט), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, יפעת שאשא ביטון, קטי קטרין שטרית, משה טור פז, צגה מלקו, יוסף עטאונה, יסמין פרידמן, יבגני סובה, מיכל מרים וולדיגר, לימור סון הר מלך ונעמה לזימי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת קיזוז גמלת נכות לתשלום מזונות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת מספר התושבים ביישוב מוטב), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, אופיר כץ; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון מכני לפתיחת דלת בשבת), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (השעיית שוטר בגין תלונה על אלימות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – קיצור תקופת הצינון למנהל כללי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק פיצוי מפונים בני רשות, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק ייסוד כיתות כוננות ביישובים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קבלת אישור מראש לביצוע עסקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, יבגני סובה, זאב אלקין, יוסף טייב, מתן כהנא, לימור סון הר מלך, צבי ידידיה סוכות ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חיזוק הפיקוח על עבירות צער בעלי חיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – סיוע בשכר דירה לחיילים בודדים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מתן פטור מתשלום חשבונות עבור שירותים חיוניים לחיילים בודדים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק איסור שימוש בסוסים בפיזור אי-סדר ציבורי (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, נעמה לזימי, גלעד קריב, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו, מירב כהן וולדימיר בליאק; הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – עיגון כהוראת קבע), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החינוך התרבות והספורט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון מספר 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024. נוסף על כך הונח על שולחן הכנסת הדוח השנתי 50 של נציב תלונות הציבור לשנת 2023. כמו כן, הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר התפוצות והמאבק באנטישמיות על מסקנות ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עידן רול, יבגני סובה, ארז מלול ומשה רוט בנושא: העלייה במקרי האנטישמיות נגד יהודי התפוצות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום יהיה נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רב-סמל מולוגטה גדיף, השם ייקום דמו, מיחידת מתפ"א, הוא בנם של ידידיי בלאינש ואדנה, בני עירי קריית גת. בשעה 06:30 בבוקר שמחת תורה כוח של מתפ"א הוקפץ ונסע במהירות לקיבוץ בארי להילחם במחבלים שחדרו לקיבוץ. לאחר שניהלו קרב עיקש, שבמהלכו חיסלו ארבעה מחבלים, נורו לעברם שני טילי RPG ואש כבדה שגרמה לנפילתם של תשעה לוחמים, ובהם מולוגטה. בן 29 היה בנופלו. הוא הותיר אחריו את אשתו טלי ובתו אליה שטרם מלאה לה שנה. מולוגטה הוא אחד מאותם 29 נופלים בני הקהילה האתיופית שאני מזכיר כאן בכל שבוע, שהקריבו את חייהם במלחמה האחרונה. מולוגטה נולד בשנת 1994 באתיופיה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 2007 כשהוא רק בן 12. הם התיישבו בקריית גת, ושם החל לחלום על שירותו הצבאי. הוא סיים בהצטיינות מכינה קדם-צבאית – עוז שלום בקריית מלאכי – ולאחר מכן התגייס ליחידת דובדבן, שם שירת שירות משמעותי, מתוך אהבת הארץ, שאליה כסף ועלה בעצמו, ואף כתב עליה שירים בעודו ממתין באתיופיה. את האהבה האדירה לארץ הוא ינק מאביו אדנה, שציין בגדלות נפש לאחר מותו: אנחנו נעמוד לצד המדינה בכל מצב, הן בתפילה, הן במלחמה. אין לנו ארץ אחרת. לקראת סוף שירותו הצבאי הכיר מולוגטה את אשתו טלי. השניים התחתנו, ואף הספיקו לרכוש דירה בחולון, ותכננו לשפץ אותה ולעבור לגור בה. החלום שלו היה להתגייס למשטרה, ואכן, במרץ 2023 התגייס למשטרת ישראל, ושירת במינהלת תיאום פעולות אכיפה. קצת לפני הטבח הנורא, במאי 2023, נולדה בתם הבכורה אליה. את יום ההולדת ה-30 שלו חגגו משפחתו וחבריו במשחק כדורגל, שהוא אהב מאוד מאוד לשחק, ושם פגשתי גם את אשתו. הכרתי אישה עוצמתית ומלאת אמונה, שנחושה להמשיך להפיץ את האור שלו כאן בקרב כולנו. לביתם החדש בחולון, שהיה בהכנות אחרונות, לא יזכה מולוגטה להיכנס. הוא הקריב את ביתו האישי בשביל הבית של כולנו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, גם השבוע אני מקריא את השמות ואת פרטי תאונות הדרכים עם ההרוגים. גם כאן דם הקורבנות צועק, הפעם הוא צועק מהאספלט. מעגל משפחת השכול בדרכים גדל משמעותית. ביום רביעי 18 ביוני נהרג רוכב אופניים בשנות השישים לחייו לאחר שנפגע מרכב פרטי ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב. ביום חמישי 19 ביוני נהרגו ארבעה בני אדם בתאונת דרכים חזיתית בכביש 90 הנורא, כביש הדמים: באסל אבו אל-עסל, בן 27 מרהט, ושלושה בני משפחה מעראבה, דיאא עאסלה בן 41 ובנותיו, בנות 15 ו-10. שני כלי הרכב, כמו שאמרתי, פגעו אחד בשני. גדר הפרדה הייתה מצילה אולי את החיים שלהם. ביום שישי 21 ביוני נהרג רוכב אופנוע בשנות העשרים לחייו בתאונה קטלנית בפתח תקווה; בהמשך אותו היום נהרג גבר בשנות החמישים לחייו בתאונה קטלנית ברעננה. ביום שבת 22 ביוני נהרג הולך רגל בשנות השישים לחייו לאחר שרכב פרטי פגע בו והרג אותו במקום. ביום ראשון, אתמול, 23 ביוני, נהרג גבר בשנות העשרים לחייו בתאונה קטלנית בכביש 446 לאחר שסטה לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכב נוסף. שוב, לא הייתה גדר הפרדה. בהמשך אותו יום נהרג גבר בן – 21 גבר? בחור צעיר – בתאונה חזיתית בין שני רכבים בכביש 38. 227 בני אדם נהרגו מתחילת השנה, 12 רק בשבוע האחרון, ועוד לא עברה מחצית השנה. אנשים שמתו ללא כל סיבה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. כעת חבר הכנסת עופר כסיף. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר התחייב שר האוצר להעביר מימון בסך מיליארד שקל השנה ועוד מיליארד שקל בשנה הבאה ל-63 בני מזל. מיד אצתי לברר עם ראשי רשויות בצפון, עם תושבים מפונים מהדרום, אם הם כבר עודכנו על תקציב המיליארדים שיגיע אליהם, אבל הם לא ידעו במה מדובר כלל. אז חשבתי, אולי שר האוצר החליט להעביר תוספת של מיליארדים למשפחות החטופים, שהגיעו היום לדבר בוועדת החוקה ודיברו על קריסתם בשל הפקרתם בידי הממשלה, אבל גם הם לא בני המזל שזכו בתקציב. אז למי המיליארדים? למאחזי הטרור בשטחים הכבושים; לעברייני נוער הזוועות שתוקפים פלסטינים ומובילים טיהור אתני נפשע; למשרדים מומצאים ומיותרים המשמשים לחלוקת ג'ובים ולהלבנת כספים חוקיים, כביכול. שר האוצר ממשיך בביזת הקופה הציבורית ליישום חזון הבלהות המשיחי של טרור המתנחלים. פשוט חרפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו. אחריה – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום אדבר בשם הקהילה יוצאת אתיופיה. בקהילה, בלוויות, באירועים חברתיים, תמיד יש בהן כוח מרכזי. אתם יכולים לראות בלוויה של יוצאי אתיופיה אלפי משתתפים. המסר שאני מביאה: בכל מקום שאני מסתובבת בקהילה אומרים: מה קרה לעם ישראל? עם ישראל צריך להיות מאוחד. לאחרונה מה שאנחנו רואים – את הפילוג בינינו, את מה שמתרחש. מה קרה לנו? אלפי שנים התפללנו להגיע לירושלים. התפללנו והגשמנו. עם ישראל בנה את הבית שלו. כל העם היהודי מתקבץ מכל ארבע כנפות הארץ. מה קרה? רוב בני העדה, יוצאי אתיופיה, במיוחד המנהיגים הרוחניים והקייסים שלנו וזקני העדה, שואלים: אולי אתם נציגי הציבור, נבחרי הציבור, תהיו דוגמה? עם ישראל צריך להתאחד. לא יכול להיות. היום אויבינו רוצים להשמידנו. איך אנחנו יכולים לשתוק? איך אנחנו ניצור לנו פילוג במקום להיות ביחד? זה המסר שהתבקשתי להעביר. כולי תקווה שהמסר שלהם יחלחל בכל עם ישראל, ובמיוחד בבית הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אחריה – חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לשרים שנמצאים פה. אדוני היושב-ראש, אני מעלה נושא שגם אתה העלית; אתה העלית אותו בכתב לשר הביטחון ולרמטכ"ל. אני רוצה להגיד לך שזה משהו שמאוד מקומם, ואני מצטרפת, מכבדת, מעריכה מאוד את מה שעשית, ואני רוצה לחזק את ידך. אני רוצה לדבר על סרן ישראל יודקין, שנפל בקרב ברצועת עזה ב-23 במאי 2024. משפחתו ביקשה בסך הכול בקשה אחת – משפחתו ביקשה שבמצבה ליד שמו יוסיפו את האותיות הי"ד, השם ייקום דמו. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שמשפחת יודקין, שהיא משפחה מכפר חב"ד, ויש לה ארבעה ילדים – היא משפחה חרדית, אגב; זה נושא שאוהבים מאוד לדבר עליו בתקופה האחרונה. מדובר במשפחה חרדית שארבעה מבניה משרתים בצבא ההגנה לישראל. הם עושים זאת בגאווה, ויש ביניהם גם קצינים בכירים. ואני שואלת את עצמי, אין צל של ספק שעקרון האחידות, כפי שציינת, אדוני היושב-ראש, הוא מאוד מאוד חשוב, אבל אם המשפחה טורחת ומבקשת בשיא השכול שלה את שלוש האותיות האלה – מה קורה לנו במשרד הביטחון, מה קורה בצבא ההגנה לישראל? אחרי שהילדים האלה שילמו בחייהם, הנערים, הנערות, משלמים בחייהם להגנה עלינו, שנוכל להמשיך לחיות, זו הבקשה של המשפחה. האם את הבקשה הזו אי-אפשר למלא? אני חושבת ששר הביטחון, שאיננו פה, והרמטכ"ל צריכים לשקול שנית את ההחלטה שלהם, כי מה שהיום יש על הקבר זה כלום ושום דבר. יש מצבה שהיא מצבה ריקה, אין עליה שום כיתוב, כי זה מה שההורים אומרים. יש מצב שבו הורים שכולים טוענים שמאבדים את האמון במערכת הצה"לית שלנו. אל נוסיף. דווקא בזמן לחימה, כשהחיילים שלנו נמצאים בקרבות, מחרפים את נפשם ושומרים עלינו מכל משמר, נלחמים כמו אריות, הבקשה הזו – אני לא חושבת שזה משהו שאי-אפשר לעשות. אדוני היושב-ראש, אני חוזרת ואומרת, אני מחזקת את ידך, ואני רוצה להמשיך עם זה הלאה, אם זה לוועדות, אם זה לשאילתות, אבל אני מאוד מקווה שלא נצטרך לבזות אף אחד, אלא שהדבר הזה יילקח בחשבון, ושיתקנו את זה ומהר מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ישראל יודקין, השם ייקום דמו. יישר כוח לחברת הכנסת שטרית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן – נמצא. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת שחברת הכנסת קטי שטרית לקחה את הנושא שאני רציתי לדבר עליו. אני מצטרף לכל מילה, ואני אגיד יותר מזה. ברגעים אלו ממש, בחדר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אנחנו דנים בשאלה איך אנחנו הופכים את צבא ההגנה לישראל למקום שיוכל לשלב את בני הציבור החרדי בצורה נכונה ומכבדת. אין ירייה יותר מפוארת ברגל של צה"ל, של מדינת ישראל ושל מאמצי השילוב האלה מאשר אותה החלטה אומללה לבוא למשפחה שכולה ברגעיה הקשים ולשלול ממנה את היכולת לכתוב את אותה כתובת כל כך יהודית, כל כך מסורתית וכל כך שורשית כמו השם ייקום דמו. זה מצטרף למה שאנחנו שמענו, שמתחילת המלחמה פנו אלפי בני הציבור החרדי לצה"ל במטרה להשתלב – גם אם בשלב ב' או בדרך אחרת – והושבו ריקם. השאלה שמדינת ישראל וצה"ל צריכים לשאול את עצמם: אם הם רוצים לפתור את הבעיה הזאת, אם הם רוצים להפוך את המשבר האדיר של 7 באוקטובר ושל המלחמה הנוכחית להזדמנות להשתלבות וברצון טוב, או שהם רוצים להקדיש את מאמציה של החברה הישראלית למלחמה פנימית בין חלקי האוכלוסייה. אני קורא מכאן לשר הביטחון להתערב בנושא הזה, גם מארצות הברית, להתערב בנושא הזה באופן מיידי, לפתור את האירוע הזה, ולוודא שלא יהיו עוד אירועים כאלה בעתיד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוטמן. אחרון הדוברים לשלב זה – חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש בדקה הזאת להעיר לדובר צה"ל, ובכלל למעשה לראשי צה"ל, שבימים האחרונים נדמה שהם כאילו הפכו למדינאים ויש להם תפקיד אחר במשטר שלנו, ואומרים לנו: אי-אפשר לנצח בלי שאנחנו נכניס גורם אחר שישלוט ברצועת עזה. אם צה"ל חושב שאי-אפשר לנצח בלי לשלוט – ואכן זאת האמת, אי-אפשר לנצח בלי לשלוט – יבוא צה"ל לקבינט, יציג תוכנית שלו של שליטה צבאית כמו שצריך ברצועת עזה. הגדיל לעשות לאחרונה דובר צה"ל, שאמר, ואני מצטט: "חמאס הוא רעיון, אי-אפשר לנצח רעיון". זה כבר מצביאים שהם לא רק מדינאים, הם גם פילוסופים. אפשר לנצח רעיון, אפשר גם לשלוט שליטה צבאית אפקטיבית. בשביל זה צריך דבר אחד שמפקדי צה"ל יעשו – בדבר היחיד, אגב, שלו יש להם סמכות מטעם הפרלמנט הזה – וזה להילחם. לעשות רק בצבא, רק במלחמה, ולנצח. לא מדינאים ולא פילוסופים; חיילים ומצביאים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת הלוי. << נושא >> ראש הממשלה מוביל ממשלה כושלת: כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום הוא דיון בהשתתפות ראש הממשלה, שנמצא איתנו כאן – ברוך הבא, ראש הממשלה – על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת גדעון סער לפתוח את הדיון. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> גדעון סער (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי ראש הממשלה, קראתי בצוהריים את החלטת ועדת החקירה לעניין כלי השיט. שחור בעיניים. אני מצטט: "בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות, זאת תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". על הקביעה הקשה הזאת חתומים שורה של אישים מאוד רציניים, זהירים ומנוסים. החכם באדם כותב: "החכם עיניו בראשו, והכסיל בחֹשך הולך". כל מי שעיניו בראשו כבר מבין שהמגה-מחדל של 7 באוקטובר נעוץ בשנים ארוכות של התנהלות מהסוג שמתואר בהחלטה הזאת. זה לא אופייני רק לפרשת כלי השיט. אני מציע לכל אזרח לקרוא את 11 העמודים של ההחלטה הזאת. חמישה בכירים, ובראשם ראש הממשלה, קיבלו מכתבי אזהרה, אבל האמת היא שמדינת ישראל היום תחת אזהרה. אי-אפשר יותר לנהל את המדינה בדרך המופקרת הזאת, כולל בנושאים הרגישים ביותר. פשוט אי-אפשר. איך נקרא, אדוני היושב-ראש, לקבלת החלטות גורליות בלי תהליך סדור של קבלת החלטות, תוך עקיפת הממשלה וגורמי המקצוע, בלי לדון בהשלכות, בלי עבודת מטה? זאת הפקרות כפשוטה. ודרך כזאת של התנהלות יכולה להיות מבוססת רק על קונספציה, כי אם עוקפים את הממשלה, את גורמי המקצוע, אם לא דנים בהשלכות, אם אין עבודת מטה, אז על מה מבוססת ההחלטה? רק על תפיסה מוקדמת שלא עמדה בשום מבחן, בשום דיון, בשום ביקורת, בשום ויכוח של גישה אחרת. יש כאן שיטה. אני מצטט מההחלטה: "הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון". אדוני ראש הממשלה, מה עשית למל"ל? הייתה לי הזכות, בממשלתך הראשונה, לפני למעלה מ-25 שנים, לכתוב את ההחלטה על הקמת המל"ל, החלטה מאוד חשובה. אבל כשאתה קורא מה מיוחס לך ולראש המל"ל דאז – שיטה של עקיפת הממשלה, חברי הממשלה, החלטותיה, מערכת הביטחון – בשביל זה הוקמה המל"ל? על מנחם בגין נאמר שהוא ראה את עצמו כראשון בין שווים. היה מי שאמר: השרים ראו בו ראשון והוא ראה בהם שווים. זה היה בגין. מה הדרך ההפוכה? מי שפועל תוך עקיפת ממשלתו שלו בעצם באופן שאין משקל לאף גורם אחר, גם לא לממשלה עצמה. אבל אתה לא קיסר. אתה לא מלך. אתה ניסית להפוך את ישראל למדינה אחרת, לרסק את המסורת המשטרית והחוקתית שלה. אתם עדיין מנסים: במשך למעלה משמונה חודשים לא מקיימים את החובה החוקית למנות נשיא לערכאת השיפוט העליונה, לבית המשפט העליון – רשות עצמאית, שהתפקיד שלה, בין היתר, לקיים ביקורת שיפוטית עליכם כרשות מבצעת, שהתפקיד שלה על פי חוק הוא להוציא צווים כנגד הרשות המבצעת כשזה נדרש. אתם פועלים במתכוון לייצר תוהו ובוהו, לפגוע במעמד שלה, בתפקוד שלה. למה? כי אין לשר המשפטים רוב בוועדה לבחור את מי שהוא היה רוצה. אז מה עושים? לא בוחרים. אתם רוצים לעשות לבית המשפט העליון את מה שבן גביר עושה עכשיו למשטרה? מה זה? נשיא בית המשפט העליון זה פקיד זוטר באיזה משרד ממשלתי? גם אז זה לא היה תקין, אבל אנחנו מדברים על ראש הרשות השופטת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין ראש רשות שופטת. אין חיה כזאת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. נשמעת היטב. << דובר_המשך >> גדעון סער (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תארו לכם שיושב-ראש הכנסת היה מסרב לכנס את מליאת הכנסת כדי לבחור ראש ממשלה, כי זה לא בא לו טוב, כי הוא לא רוצה את התוצאה המסוימת הזאת. אני אספר לכם מה יהיה הסוף: אתם תבזו ותתבזו. בסוף השופט עמית יהיה נשיא בית המשפט העליון. אבל זאת שיטת הפול גז בניוטרל; מקסימום מאמץ – אפס תוצאה. אם יש תקופה שצריך היה לנהוג כבוד ברשות השופטת אלה בדיוק הימים, לא רק למען האחדות; כי זה יכול לסייע לנו אם נדע איך לפעול נכון במערכה שאויבי ישראל מנהלים נגדה בפורומים משפטיים בין-לאומיים. כן, זה מסע פוליטי, הוא נועד לפגוע בזכות של ישראל להגנה עצמית, אבל למען השם, יש איסור להיות חכמים? חברי הכנסת, ישראל צוללת, צוללת. גם הכלכלה מתנהלת באופן מופקר, אם היא בכלל מנוהלת. כמו שיש אורך נשימה מבחינת חימושים ומכל בחינה, צריך גם מוכנות פיסקלית למשברים כלכליים. צריך לחזק את ההבנה והמיקוד לכך שהמשאבים הכלכליים מוגבלים. הניהול הכלכלי צריך להיות הכי מוקפד, אבל לא ככה זה מתנהל. אנחנו רואים מה קורה בוועדת הכספים – ממשיכים בבזבוזים הפוליטיים, בהוצאות לצרכים לא הכרחיים, במקום להקרין לשווקים אחריות כלכלית ופיסקלית, ואתה, ראש הממשלה, הרי יודע את זה טוב מאוד. יש שורה של אינדיקציות מאוד מדאיגות בתחום הכלכלי: בהשקעות הזרות; בביצועי הבורסה שלנו לעומת הבורסות בעולם; בריבית על איגרות חוב ממשלתיות דולריות. שום דבר לא חודר את הממשלה הזאת. יוקר המחיה – הכול עולה. אזרחי ישראל סובלים. קשה לאנשים. המזון עולה, החשמל, מוצרי היגיינה וניקיון, טיסות. אבל בוא נשים את הדגש: מחירי הדירות שוברים שיאים, גם של שכירויות. אתם לא מטפלים בכלל בצד ההיצע. התקבלה החלטה נכונה למנוע כניסה של פועלים פלסטינים בזמן המלחמה, אבל איפה היקפי הפועלים הזרים הנדרשים כדי לבנות את ההיקף שצריך? מחירי התחבורה הציבורית. בממשלה שמדברת – ודיברה שרת התחבורה על צדק תחבורתי – מחירי הנסיעה באוטובוס צפויים לעלות ב-9%, וברכבת הקלה – ב-45%. שר האוצר ושרת התחבורה הבטיחו שלא תהיה עלייה במחירי התחבורה הציבורית. אתם בכלל עוסקים ביוקר המחיה? לא. איך אני יודע שאתם לא עוסקים ביוקר המחיה? אתם אומרים את זה. אני מצטט את הודעת הליכוד מהשבוע שעבר, אדוני היושב-ראש: מצופה מניר ברקת – זה שר הכלכלה – לטפל ביוקר המחיה ולא לחפש תירוצים להפיל ממשלת ימין בזמן מלחמה. אני חייב לומר שגם אני התרשמתי ששר הכלכלה עסוק יותר במסעות לחו"ל ובפריימריז שלו נגד ראש הממשלה. אני לא מתערב בפריימריז הזה, אבל ביוקר המחיה הוא לא עוסק. ושר האוצר? מתי שמענו אותו פועל באופן ממשי בנושא יוקר המחיה או מדבר בכלל על כלכלה? התפקיד שלו הוא שר האוצר. יוקר המחיה זאת מלחמה יום-יומית, והממשלה פשוט לא שם. במשק רואים את זה, וזה מקרין על עליות המחירים. כשאתם מתכננים למשל הכבדה באמצעות עלייה במע"מ, צריך עוד יותר להתאמץ בצד השני, כדי לראות איפה אפשר להקל, אבל אתם פשוט לא שם. אני פונה לחברי הליכוד: מדינת הליכוד – תיקון: מדינת ישראל – תחת אזהרה. אם לא נשכיל לחזור לנורמות הממלכתיות הבסיסיות שלמדנו ממנחם בגין, לא נשרוד פה. אם במקום תרבות של שקר לא נחזור לנורמות שלטוניות, ליושר ויושרה, למינהל תקין, לכל הדברים הללו – שהם לא מותרות – או שנחזור לעצמנו או שנמשיך לצלול, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, ואנחנו נעבור כעת לשלב הדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר כהן מסיעת יש עתיד. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי וחברות הכנסת, ראש הממשלה, אני רוצה להזכיר לך, כמו שכולנו מזכירים לך כל יום, כל דקה, כל שעה: יש עדיין 120 חטופים וחטופות בעזה. 120 חטופים וחטופות במשמרת שלך, אדוני ראש הממשלה, עדיין מחכים להחלטה שלך. אנחנו מפצירים בך: לך, עשה עסקה. אין לאנשים האלה שום מחיר. הם נמקים שם. הם מתים שם. גם אלה שחושבים אחרת, דבר אחד ראו לנגד עיניכם: אם אנחנו יכולים להציל נפש אחת, הצלנו עולם ומלואו. אין להם מחיר. חייבים להחזיר אותם הביתה, אדוני ראש הממשלה. ותפסיק לשחק עם הרגשות שלהם. זה לא הוגן לפגוש אותם בבוקר ולהגיד להם שאתה מחויב, ובערב לתת נאום שבו אתה מדבר על חלקיות עסקה. אסור לך לעשות את זה. חמלה של מנהיג היא הדבר הבולט ביותר. אל תתקע להם אצבע בעין. אם אתה חושב – תגיד להם את האמת, ואל תתפתל ואל תשקר. רק בשבוע שעבר הוצאת סרטון לפני הכניסה לממשלה ואמרת – פנית לראשי הסיעות ואמרת להם, הפצרת בהם: אל תתעסקו בפוליטיקה קטנה. אמרת להם שזו לא השעה, שמדובר בזמן גורלי עבור המדינה, ושאתה מצפה מכל אחד מהם להבין את גודל האחריות של כל אחד כלפי המדינה. לא עברו כמה ימים, והינה, אתמול, בפתח ישיבת הממשלה, מול אותם ראשי סיעה שביקשת מהם לא לעשות פוליטיקה קטנה, בחרת לעשות פוליטיקה עוד יותר קטנה, ועוד על חשבון מי? על חשבון ארצות הברית. מה יש לך עם ביידן? מה יש לך איתו? זאת מדינה שעוזרת לנו עם בני הברית שלנו. אם אתה כועס עליהם, תסגור את זה בחדרי-חדרים. למה צריך לייצר משברים מול ארצות הברית? למה? מי עושה את זה בשעת מלחמה, כשאנחנו נמצאים מול אתגרים גדולים מאוד? כן, אנחנו צריכים להגיב לחיזבאללה, ואנחנו צריכים את האמריקאים, ואנחנו גם צריכים להכיר להם תודה על מה שהם עשו עד היום. אז במקום זה אתה יוצר דמון שלא קיים כדי שתגיד לבן שלך: אתם רואים, רק אני יכול לאמריקאים. אני לא ראיתי אותך אומר את זה לחמאס ולחיזבאללה, אז אתה גיבור על הידידים שלנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם, חברי הכנסת מהליכוד, אני שומע אתכם, אני שומע את הקולות. כן, אתם נמצאים בכת, אתם במפלגה. תשמיעו את הקול שלכם. יש עכשיו – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, מאיר, אבל אנחנו נבחרנו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיק, תפסיק, תפסיק. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם זה מינוי ואנחנו נבחרנו. אנחנו נבחרנו בפריימריז ואתה לא. זה ההבדל. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל לי עליך שאתה מתחיל את החיים הפוליטיים בזה שאתה צריך לצעוק מהספסלים האחוריים. תן לי – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה ההבדל. לא נכון, אתה לא צודק. אנחנו נבחרנו בפריימריז ואתה לא, אז אל תתנשא עלינו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי לדבר, ותגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק הפוך. זה בדיוק הפוך. אנחנו נבחרנו ואתה לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא הפריע לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל אדוני, הזמן תם כבר לפני. חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נבחרנו על ידי ציבור ואתם לא, אז אל תתנשאו עלינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקלים, שקלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד משפט אחד. צר לי – אני ותיק כאן בכנסת. גם כשהייתי חדש לא עמדתי בספסלים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אל תתנשא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא עמדתי בספסלים האחוריים ופלטתי שטויות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאני מכבד אותך – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מכבד אותי? אז תן לי להגיד עוד משפט. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תעשה דברים טובים במקום לעודד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, לא להתערב. לא צריך לעזור. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נו, אבל כמה זמן, מאיר? באמת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי דקה, חצי דקה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> את תגית, את לא מעבר לזה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שהוא ילטף אותך – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה כלום – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא ייתן לך עכשיו תפקיד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. הילדים שלך, המשפחה שלך – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. חברת הכנסת ביטון, חברת הכנסת ביטון, די. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הינה, אוסנת מארק – מי זכה? מי שנחמד אליו. בג'ובים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד משפט אחרון. אני עומד מאחורי דבריי ואני אומר אותם מתוך כאב. אין פה אף אחד שבשעה הקשה הזאת של המדינה מרגיש נוח שהוא עומד ונוזף בראש הממשלה שלו. אין לנו ברירה. הדבר הנכון הוא לעמוד כאן ולהטיח בראש הממשלה את הדברים הקשים ביותר שהוא עושה ולעמוד על זה שיתקנו את זה. המדינה הזאת יקרה לי ולך, וצריך לשמור עליה. האמריקאים הם לא האויבים שלנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת עמית הלוי, מטעם סיעת הליכוד, בבקשה. עד ארבע דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברותיי וחבריי לכנסת, חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, אני מקשיב לדברים שאתה אומר בתקופה האחרונה. אני רוצה לומר לך משהו עקרוני – קח טיפ אישי לדיונים מהסוג הזה שיש כאן עכשיו, ושאתם יוזמים מדי פעם בימי שני: מי שצועק "כישלון, כישלון" ורוצה שיאמינו לו, רוצה שהציבור יאמין לו, צמוד לצעקות צריך להציע פתרון טוב אלטרנטיבי. אחרת הצעקות שלך כאן על כישלון ביטחוני – הן יהיו כמו ההוא שצעק "זאב, זאב" וכשבא הזאב האמיתי – ומסביבנו יש הרבה זאבים – אף אחד כבר לא קנה את האזהרות שלו. ולמה? במקרה הטוב הוא נתפס כסתם צעקן שלא מבין בזאבים, לא יודע לזהות את הסכנות ולכן אין עניין להקשיב לו, ובמקרה הפחות-טוב, מי שלא מציע חלופה טובה, הציבור מגיע למסקנה שמה שמעניין אותו הוא לא הנושא אלא הכיסא; לא איך באמת מתמודדים עם זאבים אלא איך הופכים אחים לזאבים, איך רק משסים ומפלגים, איך משתמשים במצוקות האמיתיות של האזרחים כדי להתרווח בכיסאות סביב הממשלה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עמית, עמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, עמדתי על זכותך לדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה זוכר ששלושה שבועות לפני תחילת המלחמה ראש האופוזיציה הזהיר אתכם ואתם התעלמתם? הוא הזהיר אתכם ואתם התעלמתם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואת המניפולציות הללו, יוראי, אתם עושים תוך כדי המלחמה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, לא להפריע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תוך כדי מלחמה, במלחמה. ואתה, חבר הכנסת לפיד, שהיית ראש ממשלה, בוודאי אמור להכיר את הנתונים של המלחמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> התעלמתם ואתם ממשיכים להתעלם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בבית הזה בכלל לא היו צריכים להיות לא קואליציה ולא אופוזיציה. האופוזיציה היחידה מאז 7 באוקטובר – היחידה, כמו שאמר בזמנו ראש הממשלה בגין – היא האופוזיציה של כולנו, שבה חברים האויבים המרים שלנו בכל האזור, שחיילינו מקיזים דם בקרבות מולם. אבל אני אומר, אתם בחרתם להיות אופוזיציה בעת הזאת – לפחות תציבו אלטרנטיבה ראויה למה שאתם מגדירים כישלון. אני חייב לומר לך, הרושם שלי – אני שומע אותך ואת חבר הכנסת גנץ. אתם אומרים: זה כישלון ביטחוני. ומה אתם מציעים? תבוסה מלאה. אתם אומרים: זה נזק מדיני, ומה אתה מציע? כניעה לכל התכתיבים. אתה מצביע על מצוקה לאומית, ומה אתה מציע? נסיגה וויתור. אתה הזכרת בסרטונים שלך – אני ראיתי – את עזה ולבנון. בואו נדבר על עזה ולבנון. חבר הכנסת לפיד, בעזה אחרי 7 באוקטובר אתה חוזר על אותה קונספציה שקוראים לה מדינה פלסטינית. אצטט אותך, ברשותך. אמרת: ישראל צריכה להגדיר את פתרון שתי המדינות כיעד עתידי שלה. ואני אומר, יאיר לפיד: הרגע ניסינו, יאיר, הרגע ניסינו. 365 קילומטרים רבועים של מדינה פלסטינית – עזבנו הכול, ריבונו של עולם, הפקרנו להם אפילו את הגבול, גירשנו – היו פה מי שהסכימו לגרש משם את כל היהודים. יודנריין. הפכנו את רצועת עזה למדינה פלסטינית נקייה. קיבלו מיליארדים, אדוני היושב-ראש, זרמו מיליארדים מהרשות הפלסטינית, מאיפה לא – מהחברות, מאונר"א, ממדינות אחרות – ומה קרה? את מה כל זה שירת? כל המדינה הפלסטינית, את מה היא שירתה? דבר אחד: השמדת ישראל. מה שמופיע בראש אמנת החמאס ומה שמופיע באמנה של הפת"ח: השמדת ישראל – כל מוסדות המדינה הפלסטינית. הרי זה לא היה ארגון, יאיר לפיד. הרי זה לא היה ארגון טרור. הייתה לנו מדינה פלסטינית בעזה עם כל כלי המדינה – עם דת, עם חינוך, עם תרבות, עם יחסים בין-לאומיים, עם כלכלה, עם מה לא. וכל זה שירת יעד אחד, כל הזרועות השלטוניות והאזרחיות, יעד אחד: השמדת ישראל. זה ממש לא משנה מה שמות הארגונים, אדוני היושב-ראש – פתח, חמאס. כל השמות לא רלוונטיים. כל מנהיגי הפת"ח ביהודה ושומרון, כל מנהיגי החמאס from the river to the sea, כמו שאומרים, כולם תמכו פומבית ברמאללה. מזכיר הפתח בג'נין, ברמאללה, בשכם – כולם תמכו פומבית ברצח ובטבח ובאונס. אז השמות אולי שונים, הארגונים אולי שונים, אבל אותן מטרות ואותן שיטות מתרפ"ט ועד היום. ולהם אתה רוצה לתת שוב מדינה פלסטינית? איך זה יעלה על הדעת? להם אתה, חבר הכנסת לפיד, רוצה לתת שוב מדינה פלסטינית? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה, שנאמץ אותם – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> פעם אחת אפשר לטעות, דבי. פעם אחת אפשר לטעות. פעם שנייה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני שואלת אותך מה אתה רוצה לעשות איתם – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר, אנשים פה שהיו שותפים לאוסלו ולהתנתקות – יש לי חברים כאלה – רצו להושיט יד לשלום באמת – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שאל את ראש הממשלה שלך – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז טעיתם פעם אחת; פעם שנייה טעות הופכת לפשע. אי-אפשר לטעות פעם שנייה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עמית, נאום בר-אילן זה לפיד או ביבי? נאום בר-אילן, של מי זה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, חבר הכנסת הלוי. לסיום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין הפקת לקחים ביש עתיד, מאיר כהן? מה זה יש עתיד? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> נאום בר-אילן, של מי זה? נאום בר-אילן, של מי זה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך יהיה עתיד אם לא יהיה עבר? יש עבר, צריך לקרוא לזה, לא יש עתיד. אתם מציעים שמה שהיה הוא שיהיה. זה יש עבר, זה לא יש עתיד. ואותו דבר – משפט אחרון – בלבנון. מה אתה מציע לנו בלבנון, יאיר לפיד? שוב הוכשטיין? לא למדת מהוכשטיין 1? הבאת לפה את הוכשטיין: על 2.5 כטב"מים ויתרת ויתור טריטוריאלי, שטח, מה שנאסראללה קורא הניצחון הכי גדול שלו, הניצחון הכי גדול שלו, שרק בהרתעה הוא קיבל שטח. ועכשיו אתה מציע את הוכשטיין 2? לא למדת שום דבר. שוב נסיגה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם הממשלה, עמית. אתם הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, משפט אחרון, ברשותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה מאיתנו? אתם הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה ממך כך: ראש האופוזיציה, אתה מצביע על מצוקה ומציע נסיגה; אתה מצביע על כישלון ומציע תבוסה; אתה מצביע על נזק ומציע כניעה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מציע? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מציע? אתם הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, דוד המלך אמר את זה במשפט אחד קצר – הוא אמר: "סור מרע ועשה טוב". בניגוד אליו עומד פה ראש האופוזיציה ומציע: סור מרע ועשה את הרע יותר. זה לא צריך להיות, וזה לא יהיה. תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה יודע שהממשלה הזו גמרה את המדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת הלוי. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ארז מלול – נמצא איתנו? לא נמצא; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, נמצאת? לא נמצאת. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה, נכבדי. מי שלא נמצא, איבד את התור שלו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל את לא היית פה. כרגע יעקב אשר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, אתה שלחת אותי לדבר עם משלחת מטקסס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא שלחתי אותך לדבר עם אף אחד, עשי לי טובה. אם את מפילה את זה עליי, אז בכלל אין סיכוי. בבקשה, עד ארבע דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, ידוע הסיפור על ספינת הנוסעים שנתקלה בסופה חזקה בלב ים, וביקשו להוריד את כל הדברים הכבדים. הורידו ברזלים, עצים. עד שבא אחד וראה יהודי מצטנף בפינה, מחזיק את הטלית והתפילין שלו, והוא אומר לו: זרוק את הטלית והתפילין, אתה לא רואה שהספינה הולכת ליפול? אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים לדאבוני בתקופה שכל מה שקשור לדת ולמסורת ישראל מותקף באופן אוטומטי, בשצף-קצף רווי שנאה, עם ניחוח של ימים אפלים. אפילו הצעת חוק הקשורה ליין לקידוש בשבת עוררה כאן בשבוע שעבר במליאה את זעמם של שוחרי הדמוקרטיה המהוללים. בימים האחרונים אנחנו עדים גם למקהלה חדשה, שקמה לה משורות הליכוד והצטרפה למקהלת השנאה והאופוזיציה, מקהלה שדורסת הסכמים ומלבה אש והסתה כנגד הציבור החרדי, שכבר שנים הולך עם הליכוד באש ובמים. כן, זה נכון שלחרדים יש ברית עמוקה עם הציבור המסורתי והאמוני במדינת ישראל – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה הסכמים, יעקב? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שבה המשותף שלנו הוא שמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית הקשורה קשר בל יינתק לשורשיה ההיסטוריים ולמסורת רבת-השנים שהיא מקיימת. ובמקום לעזור ולחזק את השותפות הטבעית הזאת אתם הופכים לגייס חמישי, ומבקשים לזרוק את הטלית והתפילין מהאונייה כאילו זה מה שיציל אתכם. להזכירכם שחברינו באופוזיציה מכנים אתכם ואותנו ממשלה משיחית והרסנית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא את כולם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אותה אופוזיציה שיודעת להכיל תפילות בהפרדה מלאה במרחב הציבורי, בציבור הערבי, כמו שראינו לפני שבוע בעיר תל אביב-יפו. מכיר את העיר תל אביב-יפו? אבל אתם לא מוכנים להכיל תפילה נפרדת במרחב הציבורי ביום הקדוש ליהודים, ביום כיפור, באותה תל אביב-יפו, באותה עיר. מי היו אלה משתתפי התפילה? מי השתתפו עוד בתפילה ביום כיפור? משפחות משרתים ולוחמים שכל רצונם היה להתפלל ביום הקדוש לפי המסורת היהודית. אני שואל אתכם: מה אתם חושבים, חבריי חברי הליכוד, שהפכתם לפרח מוגן של לפיד ומקהלת השטנה שלו, שאתם לא תיפגעו מזה? הרי אנחנו, ותיקי הכנסת, זוכרים את נאומיו של חבר הכנסת אלעזר שטרן, החבר החדש שלכם, המתנפל בשצף-קצף על בני ישיבות ההסדר שמשרתים. אין ספק שזה יימשך הלאה, כי כל מה שמעניין את החבורה הזאת זה להפיל את נתניהו ולהפיל את הליכוד. בדרך הם ידרסו את כולם – כן, כולל אתכם, חבריי בליכוד, לפי התור. במשך תקופה ארוכה הציבור החרדי משלם טבין ותקילין את מחיר השותפות עם הליכוד ועם מנהיגיו לאורך שנים. זה מלווה בהסתה בלתי נגמרת שלאחרונה חברים לה גם חברים בליכוד. אני מסיים, אדוני. תן לי עוד טיפה ואני מסיים. אם המחיר ששילמנו כשהולכתם את הרפורמה המשפטית בצורה קיצונית לא מספיק, ועל ידי זה איבדנו ואיבדתם אפשרות להשפיע – ואת התוצאות אנחנו סופגים – ועכשיו, אתם מדברים כנגד הציבור החרדי, הידוע כציבור ערכי הבולט במעשי החסד וההתנדבות לזולת, ומשחירים אותו כציבור חסר רגישות, שלא אכפת לו חלילה מנופלים וחטופים וממשפחותיהם ודואג רק לעצמו. אני שואל אתכם: אתם השותפים שלנו, חברים, אותם חברים בליכוד, משך שנים הלכנו איתכם והפכתם בזכותנו למפלגת שלטון, או הפכתם בצוק העיתים למקהלת הליווי של שונאי הדת ואלופי ההסתה? הרי אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, שאם היינו הולכים עם השמאל, לא היינו סובלים את מחיר ההסתה הזו. את כל זה אנחנו סופגים רק בגלל שהלכנו איתכם לברית היסטורית. האמת היא, אדוני ראש הממשלה, שהלכנו איתכם לברית היסטורית ארוכה, אבל זה לא רק איתכם, זה עם הציבור שעומד מאחוריכם – אותו ציבור דתי, מסורתי ואמוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הגיע הזמן, חברים בליכוד, שתחליטו: הלנו אתם או לצרינו? הרי ברור לכם שהחברים החדשים שלכם רוצים מדינה נטולה מכל שמץ של דת, תורה ומסורת. עם ככל העמים הם רוצים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני שואל: זה הליכוד? זה מה שאתם רוצים? אם כן, הודיעו לנו ונסיק את מסקנותינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אשר. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת שמחה רוטמן. עד ארבע דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קצת קשה לי עם הרעש. אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת והסדרנים, אנא, שקט. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, אולי תיתן לי את הזמן קצת. חברים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, וכמובן, כמובן, אדוני ראש הממשלה, נושא הדיון הוא כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה. בביטחון – חייב לומר, אני מבין, אבל מעט; בכלכלה – טיפה יותר. אבל יש דבר שאני מבין בו קצת יותר מאשר ביטחון וכלכלה, וזה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פילוג. הסתה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם, גם, לא רק. גם, לא רק, אבל נאור, אתה צודק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נאור, אתה צודק. אני מבין בפילוג ובהסתה. תודה שאמרת. לכן אני רוצה להקריא לכם משהו מעניין מאוד בפילוג ובהסתה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. הרמתי לך, אבל אל תפריע. משהו בפילוג ובהסתה. "שנה חלומית בכלכלה" – שנה חלומית, כותרת בדה-מרקר. שנה חלומית. שר האוצר אביגדור ליברמן יכול לרשום לעצמו וי ענק – כלכליסט – קודם זה היה שנה חלומית בדה-מרקר – וי ענק לשר האוצר ליברמן. "שיעור הגירעון צנח" – כותרת ב-ynet. מתי כל זה? אדוני היושב-ראש, לא תאמין באיזו שנה: בשנת 2021. עזבו את זה שרוב שנת 2021 ליברמן גם לא היה שר האוצר, אבל מה שנקרא, בשביל הפילוג וההסתה של כותרות העיתונים זה מספיק. אבל הישג, שנה חלומית, וי ענק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כמה היה הגירעון? כמה היה הגירעון באותה שנה? בדיוק, עודד, על זה אני מדבר. עודד, על זה אני מדבר. אבל עודד, על זה אני מדבר. כמה היה הגרעון בשנת 2021, שהוציא את כל אותן כותרות מפליגות? הייתם חושבים עודף תקציבי; גילו ארגזי יהלומים מתחת למשרד האוצר, יהלומים לא של מירי רגב, יהלומים אמיתיים. גילו? לא. מסתבר שהגירעון היה 4.5%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 4.5% גירעון. לא, לא, אני מבין שקשה לשמוע. אני מבין שקשה לשמוע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבין שקשה לשמוע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם בכלכלה אתה לא מבין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבין שקשה לשמוע את האמת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, יותר שקט. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל עכשיו אני רוצה להקריא לכם כותרות. כמו שאמר נאור, אני אכן מומחה בהסתה ובפילוג, כי קיבלתי קורס מזורז מהתקשורת הישראלית, וכמוני כל שאר אזרחי ישראל. בבקשה, הפתעה לרעה, הפתעה לרעה: מעל התחזיות הגירעון ממשיך לגדול – בור. כמה הגירעון של 2023 שזיכה אותנו בכל הכותרות הללו? כמה הגירעון? 4.2, זאת אומרת שכאשר יש ממשלת שמאל, גירעון של 4.5, תסמן עליו וי ענק, וזה זינוק בכלכלה, וכאשר יש ממשלת ימין, גירעון של 4.2 הוא בור תקציבי. << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות הכנסת השכל ושרון ניר וחבר הכנסת חמד עמאר, די. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן, אדוני ראש הממשלה – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם מפריעים לי. שרן, את מפריעה לי. שרן, את מפריעה לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, כבר קראתי לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לברך אותך על כך – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על ההישגים הגדולים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שדרדרת את הכלכלה של מדינת ישראל מההישג התקציבי האדיר של ליברמן עם 4.5% גירעון לשנת מלחמה, 2023, עם הוצאות בתקציב של דצמבר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהיה גדול בהרבה מכל מה שצופה, והגעת ל-4.2 – אז דרדרת אותנו מ-4.5 ל-4.2, כי כידוע, זה מה שקורה כאשר הימין בשלטון: הגירעון שמצטמצם הוא הבור, ואם הגירעון גדל – זה הווי הענק של שר האוצר ליברמן. אז רבותיי באופוזיציה, וכמו שנאור אמר, אנחנו בימין, אנחנו באמת מומחים להסתה ולפילוג – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אנחנו מומחים להסתה ופילוג, כי אתם מאכילים אותנו דליים של הסתה ופילוג ושקרים, ועוזרות לכם כל אותן כותרות עיתונים שציטטתי קודם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוטמן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, שרים, חבריי חברי הכנסת, אמש לא רחוק מכאן התרחש אירוע חסר תקדים בהיקפו, שטרם אירע במדינת ישראל, אירוע שעבר די בשקט, יש שיאמרו אולי אפילו מתחת לרדאר. אתמול בערב, בערב אחד, התמנו בבית הנשיא לא פחות מ-109 שופטים, רשמים ורשמים בכירים לבתי המשפט, בערכאות השלום והמחוזי, בבית המשפט לנוער, משפחה ותעבורה, מצפון ועד דרום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – פקק? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא הייתי מטריח את חבריי בהישג החריג הזה אלמלא הדרך שבה הוא הושג – הדרך שבה המחיש השר לוין כי אפשר אחרת, תוך הסכמות רחבות – ומנגד, אילולא היו עדיין צרובים בנו הדי השסע החברתי שאיים לכלות את החברה הישראלית מבפנים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ומי גרם לשסע? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ערב אירועי 7 באוקטובר הנורא. מיום שהממשלה הודיעה על כוונתה לערוך שינויים במערכת המשפט, רעשה והזדעזעה הארץ על הפיכתה לדיקטטורה והתמלאה בנבואות זעם על סוף המפעל הציוני. גם הוועדה לבחירת שופטים, שיש לי הזכות להיות בין חבריה ולמלא את שליחותי נאמנה, גם היא הייתה על המוקד כשניסו לצייר אותה כראש החץ של ההפיכה השלטונית הממשמשת ובאה. לאחר חודשי מאבק ארוכים שכללו ניסיונות בוטים להתערב באופן החוקי והנכון שבו פועלת הוועדה, שהגיעו לשיאם בעתירה נגד השר לוין, הודיעה היועצת המשפטית של משרד המשפטים כי דווקא התנהלות הוועדה של בחירת שופטים בהסכמה רחבה מקיימת את תכלית יסוד השפיטה ומייצרת אמון ציבורי במערכת המשפט. וראו זה פלא, חברי הוועדה התכנסו, בחנו את המועמדים במקצועיות, קיימו ישיבות מרובות אין-ספור, דיונים לתוך הלילה בשיתוף פעולה תוך הסכמות רחבות, והצליחו למנות מספר משמעותי של שופטות ושופטים, גם בעלי תפיסת עולם שמרנית, כחלק מהחתירה לאיזון במערכת המשפט, ממערכת חדגונית למערכת מאוזנת והטרוגנית יותר. מדובר באירוע צודק וראוי, הנותן ביטוי לשופטות ולשופטים עם עמדות שמייצגות את כלל הקבוצות ומנעד הדעות שלנו כאן בחברה הישראלית. אדוני היושב-ראש, נותר רק להיזכר איך מינו כאן בחטף שורה ארוכה של שופטים בחיפזון ובניגוד לחוק תוך שעות ספורות, כאשר אפילו עוד לא היו נציגי הכנסת בוועדה. ואולם, במקרה של אתמול, חרף הניסיונות להצר את צעדי הוועדה, הכול התנהג כשורה, בשקט, ללא משוא פנים ובהתאם לחוק. חבריי, דווקא בעת הזאת מוטלת עלינו החובה לפעול להשגת הסכמות רחבות, ובפרט בנושאים שעלולים להיות שנויים במחלוקת. כך נמשיך לפעול גם במינויים העתידיים, ונביא למערכת משפט מאוזנת הפועלת על אדני הצדק והאמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה הישג? עשיתם פקק שנה וחצי – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בהסכמה רחבה, גלעד. אפשר גם להגיד תודה לחרדים, זה חינם, לא עולה כסף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן – – – << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אתמול היה באמת אירוע מכונן אחר. אתמול ראש הממשלה הגיע לאולפני ערוץ 14 לריאיון, ואני חייב לומר בהקשר של הריאיון הזה שהיו שם הרבה מאוד שאלות, אבל בעיקר שאלות מלטפות, אדוני ראש הממשלה, והיו חסרות כמה שאלות. אז אני רוצה לנצל דווקא את הבמה הזאת כדי להפנות אליך שאלות שמטרידות את הציבור כולו ובוודאי גם אותי. האם בעיניך לגיטימי – אתה, כמי ששולח היום את חיילי צה"ל לקרב – האם לגיטימי בעיניך לפטור עשרות אלפי צעירים חרדים משירות צבאי, בעוד אחרים בני גילם מסכנים את חייהם למען ביטחון המדינה? האם עולם הישיבות הציוני-דתי פחות ונחות מעולם הישיבות החרדי, שלו אתה נותן את הפטור, בעוד עולם הישיבות הציוני-דתי מסכן את חייו ונלחם בחירוף נפש? הפטור הזה הוא משהו שאתה חייב התייחסות אליו אפילו לשותפיך בקואליציה. שנית, אני חייב לומר, האם אתה לא חושב שאחרי שמונה חודשים הגיעה השעה לקחת אחריות מלאה על המחדל הביטחוני הגדול ביותר שחווינו מאז הקמת מדינת ישראל? האם אתה מוכן להודות כאן – תעלה בהודעת ראש הממשלה שהתעלמת מאזהרות גורמי ביטחון ומשר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שב-2016 הניח בפניך מסמך מפורט לקבינט שמתריע בפני התחזקות חמאס וגם הכוונות של חמאס? והאם אחרי שנים של האכלת המפלצת אתה לא חושב שהגיעה השעה להודות שההחלטה שלך בנובמבר 2018 להימנע מפעולה צבאית נגד חמאס, כפי שדרש ליברמן, וללכת להסדרה – אותה מילה מכובסת שבחרת כדי לתאר את העברת מזוודות הכסף המזומן לחמאס – האם אתה מוכן להודות שההחלטה הזו עלתה לנו ביוקר? מה תענה לאותם אלפי פליטים – כ-100,000 פליטים בארצם – שממשלתך בקדנציה הזו קיצצה את תוכנית מגן הצפון ב-80% רק כדי לממן את הקוניונקטורות הפוליטיות שאולי יבטיחו את שלטונך? אז אמרת לנו בזמנו שתמוטט את שלטון החמאס – ואפשרת לו לגדול לממדי ענק; אמרת ואתה שב ואומר כל הזמן לחיזבאללה שלא כדאי לנסות אותנו – החיזבאללה מנסה אותנו כבר שמונה חודשים וחצי. אז אולי מספיק עם האיומים, והגיעה השעה פעם אחת לקבל את ההחלטות הקשות? החות'ים מתימן, כבר מזמן התרגלנו לטילים שהם יורים עלינו, הפכו את אילת למטרה נייחת; נתיבי השיט למדינת ישראל חסומים כבר שמונה חודשים וחצי מדרום, דבר שהוביל בעבר לפריצה של מלחמה עוד כשמדינת ישראל הייתה חלשה הרבה יותר – הכול ללא כל תגובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בכול כולם אשמים, אדוני ראש הממשלה. הגיעה השעה לקחת אחריות ולנהוג כפי שהיה נוהג כל מנהל של חברה עסקית שהיה מציג כאלה תוצאות עם המניה שמתרסקת, ופשוט התפטר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראש הממשלה, ממשלתך כשלה לאורך שנים רבות, לא רק בקדנציה האחרונה. אני מדבר כאן רק על נושא אחד: פשיעה ואלימות בתוך החברה הערבית. למעשה, לאורך כל השנים יש עלייה מתמדת מדי שנה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אנחנו עוד לא השלמנו את חצי השנה של 2024 – 102 אזרחים נרצחו עד עכשיו, מאות פצועים, משפחות הרוסות. ב-2023, השנה הראשונה של ממשלתך, גם לפני המלחמה, 7 באוקטובר – עלייה של 130%: 247 אזרחים נרצחו, לעומת 106 ב-2022. ולכן גם הזמנת את חברי הכנסת הערבים לישיבה לפני שנה ומשהו לדון בנושא של פשיעה ואלימות, ושום דבר לא יצא מזה, אדוני ראש הממשלה. אנשים נרצחים, איבדו את הביטחון האישי. אני אתן לך רק דוגמה אחת, על יישוב שקוראים לו ג'דיידה-מכר. אף קבלן לא מעז לגשת למכרז לפינוי פסולת מהיישוב הזה. כל המשרדים, המשטרה, לא מצליחים לעזור לראש העיר שם במתן שירות בסיסי לאזרחים. למה? כי קבלנים מפחדים, מפחדים לגשת למכרז עצמו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא רק שם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא רק שם, אבל ג'דיידה-מכר נמצאת היום בכותרת. חודש ומשהו לא מצליחים לפנות את הפסולת משם, וזו רק דוגמה אחת איך ארגוני הפשע הצליחו להרתיע את ראשי הרשויות, את הקבלנים. ואין ממשלה ואין מדינה שייקחו אחריות. הרי ארגוני פשע נוגסים בריבונות, במשילות, ועל התקן הזה הממשלה הזאת באה. ולכן, גם בנושא הספציפי הזה, אני מבקש מראש הממשלה להתערב אישית ולמצוא פתרון ליישוב הזה. אבל באופן כללי, כל המגפה הזאת של פשיעה ואלימות שמשתוללת בחברה הערבית – מספרים מטורפים. אנחנו לא רואים עתיד ולא תקווה, ושום פעולה של הממשלה ושל משרדי הממשלה ושל המשטרה לא מצליחה אפילו למתן את העלייה; אנחנו לא מדברים על הורדה – למתן את העלייה. לא יכול להיות שבשנה אחת יש עלייה של 130%, ב-2023, ואנחנו לקראת עלייה נוספת ב-2024. לכן אתה, אדוני ראש הממשלה, אתה נושא באחריות. אתה ראש הממשלה. אין לנו אמון בכלל בשר לביטחון לאומי. ושוב, אנחנו כל פעם עולים ומדברים בנושא הזה, ואז יורדים מהבמה וממשיכים באותה דרך. לתשומת ליבך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, ביוני שנה שעברה נפגשנו עם ראש הממשלה נתניהו לפי הזמנתו. הדיון היה: מלחמה בפשיעה. לא היה קל להסכים להזמנה שלך, להגיד את האמת, אבל הכרענו, כי זה הנושא החשוב ביותר שהדאיג את החברה הערבית אז וגם היום. בישיבה הזאת הבטחת למגר את הפשיעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הוא לא הבטיח לקיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרת – אני מדבר אליך, אדוני ראש הממשלה. קרעי, אתה לאחרונה נוהג לשבת ליד ראש הממשלה בזמן הנאומים. יש לך יומרה. כל הכבוד. << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> לפני שנה הזמנתי אותך – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. אז הבטחת למגר את הפשיעה. אמרת משפט כזה: אם הצלחנו למגר את הפשיעה בנתניה או בערים היהודיות, אנחנו נצליח למגר את ארגוני הפשיעה. ואמרנו לך שמדובר במדינה בתוך מדינה, ושהם משליטים רצח, אלימות, ונשים דואגות לשלוח את הילד לבית ספר. הבטחת. מאז, ראש הממשלה, מאז המספר רק עולה. ויש שר לביטחון פנים שעושה רושם שהוא חושב שעליית מקרי הרצח זו הצלחה שלו, זה לא כישלון. מדובר בכישלון של הממשלה. ואם אתה הבטחת ולא קיימת זה כישלון שלך. מדובר בחיי אדם. עכשיו, בנוסף, תאונות דרכים. תאונות דרכים – הקורבנות בחברה הערבית הם יותר מהשיעור שלהם באוכלוסייה. 227 בשנה הזאת בתאונות דרכים, 80 מתוכם הם ערבים. זו השנה הקשה ביותר, גם ברציחות וגם בתאונות דרכים. מי יטפל בזה אם לא הממשלה? מי יטפל בזה כאחראי-על – אחריות, מטבע נדיר לאחרונה במדינה הזאת? זה ראש הממשלה. אם השר כושל, או השר מתייחס בסלחנות לארגוני פשיעה, זה תפקיד שלך. ובאנו ואמרנו לך: זו הדרישה של הציבור הערבי. הבטחת ולא קיימת. עכשיו, אני אסיים במשפט, אדוני היושב-ראש. יוקר המחיה – גם את זה הבטחת, למנוע עליית מחירים, ותראה את יוקר המחיה. והיום בוועדת הכספים מאות מיליוני שקלים עברו למקומות שבעת רגילה לא צריך להעביר אותם. עכשיו בעת מלחמה להעביר מאות מיליונים לסטרוק, לסטרטאפ של סטרוק? באמת נמאסתם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, השר בן גביר התגאה שנתוני הרצח נמצאים בירידה בחברה הערבית. המשרוקית של גלובס בדקה את זה, ומראה שבמאי 2024 לעומת מאי 2023 יש ירידה של 16%, ארבעה נרצחים פחות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא יודע איפה – – – בן גביר, אבל – – – אני מדבר אל ראש הממשלה, לא אל השרים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברי הכנסת. תודה לשר. תודה רבה. תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת מיכאלי ולחברת הכנסת מיכאלי בלבד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני הגינקולוג – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, די, די. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מליאת הכנסת. למי הרבצת כדי לא להיות רופא? מעניין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, ב-27 במאי קיבל הקבינט בראשותך החלטה להסכם מסגרת לעסקה עם חמאס. העמדה הישראלית החליטה לאפשר הצעה שתחזיר את כל החטופות והחטופים או בפעימה אחת או בשלוש פעימות. אמש ישבת בערוץ 14, ובין שאלות מלטפות כמו: ממה אתה עשוי, ומה סודות הטיפוח שלך ששומרים עליך – נראה כל כך צעיר, היה לך דחוף להגיד שאתה מוכן לעסקה חלקית, עסקה חלקית בלבד, ושישראל בוודאות תמשיך את המלחמה – דבר שהוא לא העמדה הישראלית. הוא מנוגד להחלטה שקיבל הקבינט בראשותך. והאמירה הזאת הרסה את הסיכוי להחזיר את החטופות והחטופים שלנו. הרסה. היה סיכוי אמיתי שהדבר הזה יקרה, ואתה ראית שזה הולך לקרות ואתה פשוט הרסת את זה. אם רצית עסקה חלקית היית פשוט צריך לשתוק; לדבר על דברים אחרים; להגיד, אלוהים יודעת, כל מה שבא לך שלא יהרוס את הסיכוי להחזיר את החטופות והחטופים. אתה יודע, אני מקווה שאתה יודע שלחיים שלהם יש סכנה ברורה ומיידית בכל רגע שהם נמצאות ונמצאים שם. אתה יודע שיש כאלה שנהרגו או נרצחו בתקופה מאז שהם נחטפו לשם. אתה יודע שיש כאלה שנאנסות שם, ואנחנו לא באמת יודעות ויודעים מה קורה לגברים שם. מדובר לא רק בסכנת חיים אלא בסבל בל יתואר. והם אזרחיות ואזרחים שלנו, שלך, ואתה אמש הרסת את הסיכוי להחזיר אותם. את הדבר הזה שאני מתארת כאן אתה גם אמרת לנו בוועדת החוץ והביטחון. מפיך שמענו את תוואי ההסכם שהקבינט הסכים לו. לא תקשורת שקרנית, אתה חזרת על הפרטים האלה. ואתמול בטלוויזיה אמרת משהו אחר לגמרי, שהורס את הסיכוי להחזיר את החטופות והחטופים. כשאתה עולה לכאן יש לך הזדמנות לתקן את הזוועה הזאת ולהגיד שזה לא מה שהתכוונת; שהתכוונת למה שנאמר ב-27 בחודש מאי על ידי הקבינט כולו – כי האמת היא שגם אין לך סמכות לשנות את זה באופן חד-צדדי, רק אתה – ושאתה מקווה מאוד שהעסקה הזאת, זאת שביידן סיפר למדינת ישראל עליה, שהיא תצא לפועל. משום שהחיים שלהם, הסבל שלהם, על הידיים שלך ובידיים שלך. איך אתה לא משתמש בידיים האלה כדי להציל אותם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה גברתי. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה דווקא לפתוח בברכות ולברך אותך על השיאים החדשים שאתה שובר. מדהים אותי בכל פעם מחדש לאיזה שיאים חדשים של שפל אתה מצליח להגיע. האחד התחיל בסרטון שהוצאת, שבו קראת בקריאה נרגשת לחבריך השרים לא להביא חוקים שפוגעים בקואליציה. לא דיברת על המדינה, על העקורים, על החיילים שלנו שמחרפים את נפשם בעזה ובצפון, על החטופים שלנו שנמצאים בעזה כבר יותר מדי זמן. לא אמרת: אל תפגעו בהם, אלא בקואליציה, כי זה מה שמדאיג בנקודת הזמן הזו. ואתה מוכיח שוב שנתניהו, כמו תמיד, דואג רק לנתניהו, גם בשעה הקשה. והשפל החדש היה אתמול. אני מוכרחה להגיד לך ששמחתי מאוד שבחרת לצאת ולדבר לאזרחי מדינת ישראל. הם באמת צריכים את זה, הם צריכים אבא ואימא, מישהו שיבוא וידבר איתם. אבל אתה בחרת לבוא ולדבר רק לקבוצה מסוימת מאוד בערוץ מסוים. אגב, אין לי בעיה עם הערוץ, אני חייבת לומר, גילוי נאות, אבל אם אתה ראש ממשלה של כולם, צא ותתראיין בכל המקומות שיוכלו להביא אותך לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אבל לא רק שהלכת לערוץ מסוים, גם בחרת תוכנית מסוימת מאוד. לא משהו ממלכתי כמו מהדורה מרכזית – שבדרך כלל זה מה שנהוג כשראש ממשלה מגיע לאיזשהו ערוץ – אלא תוכנית שבה יהיה מי שיעשה את זה בצורה שנעימה לך. אבל אני יודעת למה לא הלכת למהדורה המרכזית שם. כי יושבת שם אישה – מגי טביבי, למי שלא מכיר – נחושה, דעתנית, רצינית, מקצועית, שהייתה שואלת אותך שאלות קשות. כן, וזה בסדר וזה לגיטימי לשאול את ראש הממשלה בתקופה הזו גם שאלות קשות. אבל אתה לא תלך ותכבד אותה במהדורה המרכזית, אתה תלך למקום שבו נמצאים השופרות שלך. אתה יודע, אני תוהה. משום שיש לי אחריות לא ארחיב יותר מדי, אבל אני באמת תוהה. שנינו יודעים, אדוני ראש הממשלה, שבגלל הדחיינות שלך, חוסר האומץ שלך, חוסר היכולת שלך לקבל החלטות, אנחנו נמצאים במציאות הזו. ואם אתה מפחד ללכת להתראיין אצל אנשים מתוך הבית שלנו, מראיינים בתחנות השונות מתוך הבית שלנו, אתה מפחד להתמודד מולם, איך אתה תוכל להתמודד מול האויב האמיתי שלנו, שזה חמאס וחיזבאללה וכל האחרים שיושבים על הגבולות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> באמת, איזו מין ציפייה תמימה זו מאיתנו שאתה תהיה מסוגל לעשות את זה. ברשותך, רק משפט אחרון. והשאלה האחרונה שיש לי אליך, אדוני ראש הממשלה – אולי כשתעלה הנה אתה גם תוכל להשיב – זה מה אתה תמכור לבייס שלך עכשיו. שהרי מר ביטחון אתה כבר לא, ומר כלכלה אתה כבר לא, וגם לא מר עולם, כי אנחנו רואים מה קורה לנו בזירה המדינית. אז מה נשאר לך למכור, אפילו לבייס שלך? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מר עולם, מנהיג מדינה דמוקרטית שיהיה נגדו צו מעצר בבית דין בין-לאומי, כעין צונאמי מדיני. מר עולם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לאן הוא הלך? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לשירותים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, צריך לעצור את הדיון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא צריך לעצור את הדיון. הטבע קורא. זה קורה גם באופוזיציה וגם בקואליציה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אבל צריך לעצור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ככה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאומר הייעוץ המשפטי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, תפסיק, נו. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שלפי הייעוץ המשפטי צריך לעצור את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשינו את זה כבר בעבר, כולל עם ראש סיעתך ומפלגתך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לדעתי צריך לעצור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מעוז, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, נשיא המדינה העניק את אות הנשיא למתנדב – ליחידים, לעמותות ולעסקים שגילו רוח התנדבות מרשימה במהלך המלחמה. לראשות הוועדה המייעצת שמינה כבוד הנשיא, שכיהן כידוע כיושב-ראש מפלגת העבודה, נבחרה חברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה איילת נחמיאס ורבין. מוזר, מוזר מאוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> תאר לך, אדוני ראש הממשלה, שאתה היית ממנה ועדה לחקור את המחדלים שהובילו למתקפה בשמחת תורה ולתוצאותיה המחרידות, ולראשות הוועדה היית בוחר בחברת כנסת לשעבר מהליכוד. מה גובה הדציבלים של זעקות המחאה שהיו פורצות מגרונם של יושבי האופוזיציה, יושבי האולפנים ואבירי המוסר והצדק? כמה שניות היה לוקח למי שמתקראת התנועה לאיכות השלטון להגיש עתירה כנגד המינוי הזה? ומה היו מכריעים שופטי העליון בעתירה? לא קשה לדעת את התשובות. התוצאות של המינוי המביש הזה לא איחרו לבוא. בצד דמויות ועמותות ראויות ביותר המליצה הוועדה להעניק את האות גם לחמ"ל האזרחי. במקרה, החמ"ל האזרחי אלו אנשי אחים לנשק, שבשנה האחרונה הפעילו אלימות, עודדו סרבנות, פילגו, סכסכו, שיסעו, הפיצו שנאה וזרעו כאוס בכל מקום, והכול במטרה אחת – להפיל את ממשלת הימין. הגדיל לעשות בימים האחרונים איש אחים לנשק אהוד בר נור, שהסית בבריונות בהפגנה, ואני מצטט: נמחה את זכר נתניהו, אתה האויב האמיתי. אתה ושותפיך המשיחיים, אתם כל הרע במדינה שלנו. סוף ציטוט. אין קול, ואין פוצה פה ומצפצף מספסלי האופוזיציה. בתחילת המלחמה הם פשוט פיצלו את הפעילות לשתי עמותות: אחת שעוסקת, לכאורה, בתרומה לחברה, עם אותו לוגו, כדי לקבל לגיטימציה ציבורית, והשנייה שממשיכה במאמציה להילחם כנגד הדמוקרטיה וכנגד הבחירה הלגיטימית של העם. אבל בבית הנשיא לא ראו שום בעיה להעניק לגוף הזה את אות ההתנדבות. הגיע הזמן להסרת מסכות. אני קורא לכבוד הנשיא לגנות את ההסתה בכל פה. אני קורא גם לחבריי מהאופוזיציה לגנות את ההסתה בכל פה. ואני קורא לנשיא לחזור בו ולבטל את החרפה והביזיון הללו של הענקת אות המתנדב לאחים לנשק. אדוני ראש הממשלה, לך ולבני משפחתך אומר: חזקו ואמצו, ויהי השם עימכם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, גברתי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני החלפתי עם דיסטל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. מקובל על חברת הכנסת דיסטל להתחלף? בבקשה. עד ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. איפה ראש הממשלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד דקה, שתיים אני מניח שהוא ייכנס. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני לא רוצה להתחלף, כי יש דברים שאני רוצה לומר לאוזניו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יושב-ראש הקואליציה אופיר, תבדוק שראש הממשלה נכנס, בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פשוט רוצה לנאום אליו. אתה רוצה לשים מישהו אחר במקומי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, קרעי יעביר לו את זה אחר כך. קרעי, אחרי זה תעביר לביבי את הדברים של גלית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא – חשבון נפש הכי גדול שראינו. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה הסכמתי להחליף? את מי הסכמתי להחליף? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את חברת הכנסת כהן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז שהיא תעלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל כבר עלית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אי-אפשר לתת לה לעלות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את רוצה להתחיל ולדבר אליו? בקשה, חברת הכנסת דיסטל, ארבע דקות לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, די. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ינון מגל – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> להירגע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אתכם – – – אתם לא – – – על בן כספית – – – התבהלה. על ינון מגל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יוצאים מדעתכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כל השלישיה, הרביעייה, אנא, חדל. חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תיתן להם להפריע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. חברי הכנסת, די. חברת הכנסת דיסטל וחברת הכנסת דיסטל בלבד, בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. אדוני ראש הממשלה – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אם יורשה לי, אני רוצה דווקא להצטרף לקולות שלא תומכים בך. אני חושבת שאתה בהחלט לא ממלכתי, ואני רוצה לתת לך שיעור קצר בממלכתיות, אדוני ראש הממשלה. ממלכתיות זה לשבת בקבינט ולהעביר בעורק ראשי לערוץ 12 לאוזני עם ישראל ולאוזני אויבינו מה קורה בתוך הקבינט – זוהי ממלכתיות; ממלכתיות זה לסתום את הפה כשהתקשורת מזניקה נרטיב שאין גרוע ממנו היום בציבוריות הישראלית: שראש הממשלה משאיר חטופים למות ולהיאנס בכוונה תחילה. זה ממלכתי, אדוני ראש הממשלה. לסתום את הפה, לדעת מה קורה בקבינט, לדעת את האמת, לדעת עם מה אתה מתמודד ולשתוק כשהתקשורת קורעת אותך לגזרים, לסתום את הפה ולא לצאת ולומר את האמת – זוהי ממלכתיות, אדוני ראש הממשלה; ממלכתיות היא לנטוש את הספינה כששעת צרה היא ליעקב, כשיש לנו שבע חזיתות, בגלל שהסקרים מראים לכם שאתם יורדים. ממלכתיות אמיתית, אדוני ראש הממשלה, זה לא לצלם סרטונים נגד הממשל האמריקאי, לא משנה שהסרטון הזה כנראה הציל את המלחמה הבאה; לא משנה שהסרטון הזה, כנראה – היום אנחנו שומעים – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> די להתבזות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> היום אנחנו שומעים ש-50% ממשלוחי הנשק היו מעוכבים. 50%. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> וראש הממשלה הלא-ממלכתי הזה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, די. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלף פעם ניסה בחדרים ובחדרי-חדרים, בחדרים סגורים, ניסה ודפק על שולחנות. אבל כשהוא הבין שהחזית בצפון הולכת לקום וליפול על תחמושת, הוא עשה את הדבר הלא-ממלכתי, והביא את הממשל האמריקאי לכף ידו. יומיים אחרי זה, כשהוא, הלא-ממלכתי, ידע להבין מה הפער בין דעת הקהל האמריקאית לבין הממשל, שמתכונן לבחירות, ובדיוק לטריז הזה הוא נכנס והצליח לגרום לאמריקאים לצאת בהצהרה תוך יומיים: כשתהיה החזית בצפון – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, די. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו נשלח את כל הנשק הנחוץ. אדוני ראש הממשלה, חוסר הממלכתיות הזו כנראה הציל נפשות רבות, כנראה הציל את המלחמה. אני יכולה להבין מה זה להיות ראש ממשלה של מדינה שכל העולם נגדה, שהולכת לקרב בצפון, כנראה אחד הגדולים אם לא הגדול והעקוב מדם, כשאין לך את התחמושת. אבל אתה, אדוני ראש הממשלה, קיבלת עגבניות רקובות על המהלך הזה – "מכיוון שהוא לא ממלכתי", מכיוון שתקשורת שלמה שתתה לך את הדם עם קשית. אתה עושה את זה כדי להתחנף לבייס פה, אתה עושה את זה כי אתה מסתכסך עם הממשל הדמוקרטי שם, אלף סיפורים – רק לא הסיפור האמיתי. והסיפור האמיתי הוא שאתה פשוט לא ממלכתי, אדוני ראש הממשלה. זה גם מאוד לא ממלכתי מצידך, אדוני ראש הממשלה, לא להסכים להסכם מדיני – הסכם מדיני עם הרשות הפלסטינית, שעל פי הסקרים, למעלה מ-80% מתוכה בעד הטבח ולמעלה מ-80% מתוכה בעד סנוואר, שהפך לצלאח א-דין. אלה האנשים שבאופן ממלכתי צריך לתת להם את המפתחות בעזה, כדי שעזה תהפוך ליהודה ושומרון וחמאס all over the place, מחריש דרך כפר סבא עד מודיעין ועזה – זה ממלכתי. תלמד להיות ממלכתי, אדוני ראש הממשלה, להיות האיש היחיד עם האצבע על הסכר, שנייה לפני שאנשים שרוצים למלא את תפקידך מוכנים לתת מדינה פלסטינית לחמאס – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כאילו לא היה 7 באוקטובר. זה לא ממלכתי לעמוד לבד נגד הזרם, אדוני ראש הממשלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פחות ממלכתי, אדוני ראש הממשלה, זה לחייך באמצע המליאה. יש פה אופוזיציה שלמה ששמונה חודשים אף אחד בה מעולם לא חייך, מעולם לא. גם לא שתה קפה, גם לא דיבר שיחה. כולם פה, בעיקר גנץ, הולכים אבלים וחפויי ראש ולא מחייכים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל כשאתה מחייך, אדוני ראש הממשלה, באים אליך באופן ממלכתי מאוד, ואומרים לך שכשקצין העיר דופק בדלת – אתה מחייך. עכשיו אני רוצה להגיד משהו על הקמפיין הזה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וזה לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על השילוב המעניין הזה בין קיטש לרוע. מי שהולך לכיוון הזה, אין לו כאב אמיתי, הוא אטום לכאב אמיתי. אבל לאיש הזה שיושב שם – יש; האיש הזה שיושב שם יודע שכול מהו. בוקר עד ערב הוא חי את השכול של אחיו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וזה שאתם סותמים את הפה מול ההסתה הבלתי-נתפסת, האיומה נגדו – אתם הממלכתיים, פשוט לדיראון עולם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים ככה, אדוני ראש הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, חברת הכנסת ביטון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה שנייה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, אני לא רוצה לקרוא לשרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה מאי גולן. חברת הכנסת ביטון, את בקריאה שנייה. אני מבקש ממך, די, מספיק. משפט לסיום, גברתי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, די. השרה גולן, אנחנו לא נוהגים לקרוא לשרים, אנא. משפט לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת לסיים. אדוני ראש הממשלה, עת צרה היא ליעקב, ובעת הזאת כובד כל העולם נמצא על כתפך ואתה נלחם לבד, כשכל החזיתות מולך. כך נראה אדם שנמצא בשליחות אמיתית. כך נראה מנהיג. יש לך שבע חזיתות לנצח, אבל האמת היא שאתה לא לבד. לפני מה שנראה כמו עידנים, עמדתי על ארגז הפוך באמצע כיכר בפתח תקווה והבטחתי לך שלעולם, לעולם לא תצעד לבד. I am a woman of my word. אני ועוד רבים וטובים רואים מה אתה עובר, ואני פה כדי לחזק אותך. לך בכוחך זה, והושע את עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה עם מאות אלפי חיילי ישראל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מאוד חשוב לנשק לו את היד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. קריאה ראשונה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, השרה גולן. השרה גולן, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, את ככה מקריאה שלישית. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מתי הספקת לקרוא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל כמה אפשר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. תודה. (חברת הכנסת דבי ביטון יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה מאי גולן, די. השרה גולן, קריאה ראשונה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לה חסינות מקריאות – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הביתה, חצופה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, עד חמש דקות לרשותך. בבקשה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – יש עתיד. באמת, איפה יש עתיד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת, מאי, נגמר הליכוד. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 60% מהציבור לא מרוצה מהתפקוד שלו. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נגיע לבחירות ונראה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז בואו נלך לבחירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאה אחוז. תקבעו, תקבעו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חמש דקות מרגע זה לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אף אחד לא מאמין ביכולת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. די, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא והבן שלו – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תעזוב את הבן שלו, מה יש לך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קריאה שלישית, מה קרה – – – מכונת הרעל בשליחות שלו – – – (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גדלתי בבית של ליכוד; לא סתם בית ימני – בית ליכודי. לאחי קוראים שרון על שמו של אריאל שרון, זיכרונו לברכה. כשהתמזל מזלי ויצא לי לעבוד עם שרון כראש ממשלה, נחשפתי לשר אוצר שחשבנו כולנו שהוא קוסם – אחד בנימין נתניהו, שהוביל רפורמות אדירות והוציא את המשק ממשבר כלכלי קשה שבו היינו. לכן תמיד הערכתי אותך, אדוני ראש הממשלה, בגלל הבית, בגלל החוויה במשרד ראש הממשלה. לאורך השנים לא אהבתי את העיסוק בכן ביבי, לא ביבי, עד שכיהנתי כשרה בממשלה שלך וראיתי את הכול מקרוב, מבפנים. נדהמתי לגלות שבשביל הישרדות פוליטית אתה מוכן לא להעביר תקציב מדינה במשך שלוש שנים – אני הייתי שם – העיקר לא לממש הסכם רוטציה שחתמת עליו. תוכניות שקידמנו לסיוע לאוכלוסייה המבוגרת, פרויקטים חברתיים, התקשרויות עם ספקים – דברים נפלו שוב ושוב והציבור נפגע, כי אתה רוצה להמשיך להיות ראש הממשלה ויהיה מה. שם נפל לי סופית האסימון, והבנתי עד כמה הבעיה חמורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מתי החלטת לעבור ליש עתיד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באופן הכי פשטני שיש, כשאתה צריך לבחור בין טובתך האישית לבין טובת המדינה, אתה תמיד, אבל תמיד, תבחר בטובתך האישית. מי שלא שם את המדינה ואת אזרחי ישראל בראש סדרי העדיפויות, לא יכול לכהן כראש ממשלה. זה התנאי הבסיסי בתפקיד ראש ממשלה, ואתה לא עומד בו. זה חמור מאוד בימי שגרה, וזה נורא ואיום בימי מלחמה. לכן, כמו רוב אזרחי ישראל אני לא מאמינה שאתה מנהל את המלחמה רק לפי שיקולים ענייניים, כי טובתך האישית קודמת. אתה לא מוכן לשלם את המחיר הפוליטי הנדרש בשביל להחזיר את החטופים והחטופות הביתה בחיים; אתה לא מוכן שתקום ועדת חקירה ממלכתית; אתה לא מוכן ללכת לבחירות כדי לקבל מחדש את אמון הציבור, שמזמן כבר לא קיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תמשיכו להעביר את המסרים – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת של החיים, אני מבינה אותך. לא מסכימה איתך, אבל מבינה את קו המחשבה שלך. ראית מה קרה לאולמרט, שהתפטר על רקע משפטו הפלילי – הוא סיים בכלא, ואתה לא רוצה לסיים בכלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ממש לא נכון, מירב – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה חייב להישאר ראש ממשלה כדי לבוא מעמדה חזקה ולקבל עסקת טיעון. זה המצב, זו האמת הכואבת. אז אני אגיד משהו שהוא מאוד לא פופולרי במחנה שלי, אבל ככה אני מרגישה: הלוואי שתהיה כבר עסקת טיעון, עכשיו, לפני שיהיה מאוחר. נכון, זה לא באמת הוגן שלא ימוצה איתך הדין, אבל יש דברים שהם פשוט יותר חשובים. העתיד שלנו חשוב יותר. לך לך בכוחך זה לעסקת טיעון. גמרת אותנו. פשוט תלך כבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – השנאת חינם, הפילוג והשסע שלכם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה יש לכם להציע, תגידי לי? מה יש לכם להציע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך להציע, ואטורי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אהוד ברח – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת ואטורי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשית טוב בעולם – – – דקה הייתי מפטר אותך. ניסים ואטורי, מה יש לנו להציע – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור לחבר הכנסת רון כץ ולו בלבד. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, המחמאות העצמיות שלך אתמול עלו שלב, והפעם אתה מעיד על עצמך שאתה חזק. אז אני רוצה לשאול אותך מפה בשם כל עם ישראל: חזק על מי? על מי אתה חזק? על 120,000 מפונים? על פליטים עקורים מביתם בצפון ובדרום? אפילו להחזיר אותם ללימודים ב-1 בספטמבר, המינימום שמדינה יכולה לעשות – גם לזה אתה לא יכול להתחייב. ולא רק שאתה לא יכול להתחייב, אתה גם שואל: מה כבר יקרה, מה כבר יקרה אם יחזרו אחרי 1 בספטמבר? אז אני אגיד לך מה יקרה, מה יקרה כשתהיה להם עוד שנה מפוספסת: עוד חלומות אבודים. אתה חזק על ילדים, הבעיה היא שזה רק על ילדים של אחרים. 665 לוחמים ולוחמות חירפו את נפשם במלחמה הארורה הזאת. על רובם אפילו לא שמעת. גם הניחומים הפכו לסלקטיביים. אפילו את אלה שאתה מכנה ידידים שלך – אז הידידים שלך, אורן סמדג'ה, ששכל את בנו עומר, זיכרונו לברכה, וללי דרעי, ששכלה את בנה סעדיה יעקב, זיכרונו לברכה – טעית בשם. טעית בשם, ריבונו של עולם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלוחמים האלה איבדו את החיים שלהם, המשפחות יושבות שבעה, ואתה לא זוכר איך קוראים להם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת בושה אמיתית – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, די. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> המינימום, המינימום שאפשר לעשות זה לא לטעות בשם שלהם, ריבונו של עולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, די. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, אני קורא לך בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> 45,000 דונם במדינת ישראל עולים באש, עולים באש – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נשב פה ונחליט מי חזק. לא, זאת חולשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. די. די. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כך נראה אדם חלש. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כך נראה אדם חלש. 120, 120 נשים, גברים, ילד ותינוק מוחזקים עדיין בשבי החמאס. איפה החוזק? איפה הוא? איך זה משדר משהו בכלל, משהו מלבד חולשה? אולי באמת אני לא מבין, אולי ההגדרות שלנו שונות. אולי. אבל הגיע הזמן לשאול את השאלות הקשות, השאלות האמיתיות שאף אחד לא יכול לשאול אותך, כי אתה לא מדבר עם אף אחד. אף אחד לא שואל אותך מה המצב האמיתי במדינת ישראל, ואנחנו עדיין לא בצפון קוריאה, לא בסין, לא ברוסיה, למרות מצעד החנפנים פה וזאת שמצאה את המדפסת. אתה לא חזק. אזרחי ישראל רואים ויודעים את זה, יודעים את זה, אדוני ראש הממשלה. המלחמה הזאת מדשדשת, אין לך באמת פתרונות, וגם את עסקת החטופים, עסקה שאתה כבר הנחת על השולחן, הרסת בפליטת פה ארורה. אולי התכוונת לצעוק על וסרלאוף, מסכן, דקה לפני שנגמרה ישיבת הממשלה. כבר התנצלת בפניו? כי על סמוטריץ' לא אמרת מילה כשקרא לך – אתה יודע איך הוא קרא לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובן גביר, שאומר שאתה המדליף, ושצריך לעשות לך בדיקת פוליגרף, למי שיש לו קוצב לב, לא אמרת כלום, אבל עליו אתה חזק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> יש תחרות עכשיו – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מצפה ממך לעלות לדוכן, לעלות לדוכן ולדבר על החוזקה שלך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני בטוח שאתה לא תעשה את זה, כי אתה לא מסוגל לכך. אז אני רוצה לומר לך, ראש הממשלה: די. די. שחרר את העם הזה. לך לביתך, תחשוב על חלקך ב-7 באוקטובר. אתה היית הראש, אתה האשם, כמו בגין וכמו גולדה. לך, ואם לא תלך נעזור לך ללכת, יחד עם החבר שלך בן גביר. המדינה הזאת תגיע לבחירות, לא יעזור לך כל מה שתעשה. לא יעזרו כל הניסיונות שלכם. זה פשוט לא יעבוד. מאות אלפי אנשים אומרים לך את זה, אתה שומע את זה בכל פינה, ובגלל זה אתם מפחדים לצאת כולכם מהבית. אז אני אומר לך מפה מה שכולם, כולם במדינת ישראל, רוצים להגיד לך: הרסת את העם. הרסת את המדינה. הרסת את הכלכלה. הרסת את יחסי החוץ. הפכנו להיות מנודים בעולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שירת הברבור שלך תהיה נאום עלוב בקונגרס האמריקאי. אני מאוד מקווה בשבילך, מאוד מקווה, שההיסטוריה תזכור לך טיפה ממה שהיה, כי אני לא מאמין בזה. אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כץ. נתתי לך, מספיק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. אני רוצה לומר לך משהו, אדוני ראש הממשלה, ותזכור שאמרתי את זה – אומנם אני חצי ממך בגיל – אבל לא יהיו בתי ספר, לא יהיו כבישים, לא יהיו כיכרות, לא תהיה מזרקה על השם שלך. יזכרו אותך כמי שהרס את מדינת ישראל. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> איך אתה מעז להגיד את זה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי אתה – – – אתה משתמש בשם של אח שכול – – – תתבייש, להשתמש בשכול. אין גבול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, אל תתייחסי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי הוא שיגיד את זה בכלל? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עוד לא, חכה. הם צורחים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד לא התחלתי. עוד לא התחלתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תראה את המצעד הזה. הבן אדם יצא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> רון, למה יאיר לפיד יצא דווקא בנאום שלי? למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> איבדנו אותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חכי. חכי, נשמה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? למה? רק את הנאומים שלכם הוא שומע? צריך לשמוע גם אותנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, עד ארבע דקות לרשותך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני ראש הממשלה היקר, כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת והשרים, כאומה חזקה וחפצה חיים, השלום הוא נר לרגלינו. אך בל ישלו את עצמם אויבנו – אנחנו כאן להישאר. אני אומרת את המילים האלה לפורום גבורה, שנמצא למעלה. אמרה זאת גולדה מאיר: הנשק הסודי שלנו הוא שאין לנו ברירה. יוצא לי לראות פה ושם, אדוני ראש הממשלה, בתקשורת, פושים שונים שהם מוציאים: צה"ל התקדם ברפיח, או תושבים עזתים מדווחים על התקדמות של כוחות צה"ל בשטח. ואני שואלת: למה התקשורת הישראלית מסתפקת רק בכותרת? למה לא לספר שההתקדמות הזו כרוכה בקרבות עזים שבהם צה"ל מנצח פעם אחר פעם? בכל העולם מסקרים את הגבורה, את ההירואיות של הלוחמים שלנו; רק במדינת היהודים התקשורת הישראלית מתעקשת לקבע תודעה של הפסד. במקום לספק תודעה של ניצחון, התקשורת כמובן מתעקשת לתפור בדיות שונות ומשונות, עם כל מיני פרשנים לשעבר, להמציא סיפורים חסרי שחר. אדוני ראש הממשלה, גם אני קיבלתי בשבוע הזה, בסוף השבוע, סיפור לחלוטין חסר שחר. הבן שלי, הוא בעצם אמור להיות הפרויקטור, והבן שלי בעצמו לא ידע זאת, וגם כמובן אני הרי לא פעלתי. אתה יודע איפה זה היה כתוב בחצי עמוד? בידיעות אחרונות, העיתון של המדינה. אני שואלת את הכתב: למה לא שאלת אותי? למה לא פנית אליי? אדוני ראש הממשלה, מה הייתה תשובתו? אין לי את המספר שלך. זו הייתה תשובה של עיתונאי מהעיתון של המדינה. אדוני ראש הממשלה, חבריי ואני עובדים רבות, ימים, לילות. הקמנו בזמנו את חמ"ל הכנסת יחד עם חברי כנסת גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, 110 חברי כנסת; טיפלנו במטרנה לתינוקות, במפונים, באפודים קרמיים לחיילים בשטח. אני, אדוני ראש הממשלה, וגם חבריי הרבים, גם בקואליציה וגם באופוזיציה, מלווים משפחות חטופים, מסייעים לניצולי נובה, מסייעים גם למשפחות השכול, ועוד עבודה רבה רבה לפנינו. אבל חובה עלינו לקבע את תודעת הניצחון ולהשיב את המורל הלאומי שאבד. אני פוגשת לוחמים וגם את המשפחות של הלוחמים המפוארים שלנו. אלה שזלזלו בהם וקראו להם דור הטיקטוק, דור הסלפי, כמה חששו ממנו – איך הדור הזה מתפקד. איזה דור ניצחון, הדור הטוב ביותר. בשעת מבחן, כשהטכנולוגיה קרסה, החומה נבקעה ונחילי רוצחים חרשו את הארץ, אותו דור טיקטוק הוכיח כמה הוא שווה. כמות בלתי נתפסת של גיבורים יצאו מהבית עוד לפני צו 8, עזבו משפחות, ילדים, חברים, והסתערו בידיים חשופות, קפצו על רימונים, הקריבו את חייהם ובלמו את האויב. הדור הטוב ביותר שהיה. העמים מסביבנו, שחושבים שאנחנו נאכל כל חיינו את השקרים, את הבדיות, שגם התקשורת שלנו מובילה – זה לא יקרה. בשעה שגורמים מחוץ ומבית, גם במשכן הזה, מתעקשים לקבע תודעת הפסד, אנחנו נזכיר להם שזה לא כך. ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, אתה משקיע כל כך הרבה זמן, מרץ, מול לחצים גם מבית וגם מחוץ, ואתה משלם מחירים כבדים מאוד, ואתה עומד מול המצלמה וחושף את העיכובים בהעברת הנשק מידידינו בארצות הברית, ואתה מאיץ על ידי כך את השחרור של הביורוקרטיה שבה זה נתקע. זה, בזמן שהאיומים על חייך מקיצוניים, מאנרכיסטים, מקפלניסטים – הם אותם קיצוניים שגם קוראים ליד ביתך במילים נוראיות, ולא ראיתי אף אחד, אבל אף אחד לא ראיתי מהאופוזיציה שמגנה זאת, שזו בושה וחרפה. קוראים לך שטן, משמיצים את בני משפחתך, אומרים שזו משפחה של מטורללים, משפחה של פושעים. על חורבות הטירה שלך הם יבנו מדשאה, בריכה שתיסתם בבטון. מי שלא מבין מה סותם בטון – בטון סותם קברים, וזו קריאה לרצח. איפה היועצת המשפטית לממשלה? למה היא שותקת? מתי, כשהכתובת תהיה על הקיר? כתב יותם זמרי שכבר אין מקום על הקיר. כולנו, אדוני ראש הממשלה, מקבלים איומים על חיינו, ואף אחד לא עושה דבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. אחרון הדוברים, ולאחר מכן נשמע את ראש הממשלה ואת ראש האופוזיציה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה, עד ארבע דקות לרשותך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, לא רחוק מפה, בערך שעתיים נסיעה, חיילים נלחמים. כמעט כל יום אנחנו שומעים את החדשות קורעות הלב על נופלים נוספים. המצב בצפון מטורף. יש שם תושבים גיבורים, יש שם תושבים סובלים, ועם ישראל מצוי במלחמת קיום. זה אולי לא נעים להודות, זה אולי לא נחמד, אבל אנחנו במלחמת קיום. ראש ממשלת ישראל הוא ראש ממשלת ישראל. אתם לא צריכים להסכים איתו, אתם לא צריכים לאהוב אותו, אתם יכולים לרצות להחליף אותו, אבל אני חושב שבשבועות האחרונים מה שחלק מהחברים פה באופוזיציה עושים למוסד הזה של ראש ממשלה, הוא בעייתי, הוא בעייתי מאוד. משתמשים בזה אצל האויבים שלנו. זה עושה דה-מורליזציה גדולה מאוד לחיילים שלנו. חברת הכנסת מדברת פה על זה שלא משחררים חטופים בגלל הנטייה הפוליטית שלהם. חברי כנסת אחרים מדברים באמת במילים שלא ברור מאיפה הן באו. לכן אני רוצה לבקש מכולנו: מותר לנו לכעוס, מותר לנו לא להסכים ומותר לנו להתווכח בלהט. אסור לנו לשנוא. אסור לנו לשנוא, כי החיילים שלנו עכשיו, זה הורג אותם. זה הורג אותם, זה עושה להם רע, זה לא נותן להם כוח. לנו אסור לשנוא. כמו שראש האופוזיציה העיר לי פעם אחת על מילה לא נכונה שלי, ותיקנתי את זה במקום, אני מבקש מכם, אני מאוד מבקש מכם: אנא שימו לב למה יוצא לכם מהפה. החיילים במקום הראשון. התושבים במקום הראשון. הם מסתכלים על כולנו. בואו לא נעבור את הקו. תראו מה עובר פה בימים האחרונים. די. אפשר להתווכח, אפשר הכול, אבל די. בואו לא נעבור את הגבול שהיינו בו ב-6 באוקטובר. תודה לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת מלביצקי, ומתכבד להזמין את ראש הממשלה למסור את הודעתו. אני מזכיר לכולם שבדברי ראש הממשלה ובדברי ראש האופוזיציה הסבלנות שלי להפרעות נמוכה מאוד. לא אהסס להוציא. מי שיצא, כמובן יחזור רק להצבעות. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, "תרימו את הראש. אל תעצרו עד שננצח" – כך אמר ביום שישי האחרון אורן סמדג'ה בהלוויית בנו הוא עומר, שנפל בקרב ברצועת עזה. ללי דרעי אמרה בהלוויית בנה, סעדיה, שנפל בקרב לצידו של עומר: "הקורבן האדיר שהקרבנו לא היה לשווא. אנחנו דורשים ניצחון והכרעה מוחלטת". זאת גדלות הרוח של לוחמי ישראל. זאת גדלות הרוח של עם ישראל. אנחנו לא מוכנים להתפשר על פחות מניצחון מוחלט על מרצחי החמאס. אנחנו מכים בהם באלפיהם. אנחנו רודפים את בכיריהם. אנחנו נמשיך לעשות זאת עד שנחסל את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, עד שנשיב את 120 חטופינו, החללים והחיים כאחד, עד שנבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל ועד שנחזיר את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם. דבר לא יעצור אותנו. אנחנו נמצאים במאבק על קיומנו. המאבק הזה מתקיים בשבע חזיתות. את המתקפה נגדנו מובילה איראן, שחותרת בגלוי להשמיד אותנו. היא וגרורותיה זוממות לעשות זאת באמצעות מתקפות טילים על ישראל ובאמצעות פלישות לשטחנו. ככל שאנחנו מעמיקים את המלחמה ברצועת עזה, הולכות ונחשפות בפנינו עוד ועוד עדויות להיקף המערכה הרב-חזיתית נגדנו. אנחנו נסכל את המערכה הזאת. אנחנו נסכל אותה, כי איראן טועה בנו, ובגדול. היא לא לוקחת בחשבון את העוצמה שלנו, את היכולות שלנו, את הנחישות שלנו להגן על עצמנו, את הנחישות שלנו לגבות מחיר הרסני מתוקפינו. חברות וחברי הכנסת – ואני אומר גם לאזרחי ישראל – אנחנו עומדים בפני אתגרים גדולים ובפני הכרעות קשות. הם יחייבו הקרבה, אומץ לב ואחדות בתוכנו. אני מבטיח לכם שלושה דברים: הדבר הראשון – לא נסיים את המלחמה עד שנשיב את כל החטופים, 120 חטופים, ואני חוזר ואומר, חללים וחיים כאחד. אנחנו מחויבים להצעה הישראלית שהנשיא ביידן בירך עליה. עמדתנו לא השתנתה. הדבר השני, שלא סותר הדבר הראשון – לא נסיים את המלחמה עד שנחסל את החמאס ועד שנשיב את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם. הדבר השלישי – בכל מחיר, בכל דרך, נסכל את כוונותיה של איראן להשמידנו. אני מבקש להגיד לכם דבר נוסף. בזמן מלחמה אני לא מתכוון להתייחס לוועדות חקירה. כבר אמרתי שזה לא הזמן לכך, אבל כן אגיד לכם דבר אחד: ההחלטות שקיבלתי בנושא הצוללות וכלי השיט היו ונשארו חיוניות להבטחת ביטחון ישראל מול ציר הרשע של איראן. חלקן כבר באו לידי ביטוי במלחמה הנוכחית. הספינות שהבאנו יירטו מתקפות כטב"מים על מדינת ישראל במלחמה הנוכחית. הם הצילו חיים רבים. מה היה קורה אם לא הייתי מקבל את ההחלטה להביא את הספינות הללו? אתם מדברים איתי על נהלים ביורוקרטיים? אני מדבר על ביטחון ישראל. ההחלטה שלי הייתה חיונית לביטחון ישראל. המציאות כבר הוכיחה זאת, וההיסטוריה תוכיח זאת ביתר שאת. שום ועדת חקירה, שמונתה על ידי הממשלה הקודמת במטרה פוליטית ברורה, לא תשנה זאת. אני אגיד לכם עוד דבר: אני מוכן לספוג את הנאצות שלכם, את ועדות החקירה שלכם. אני מוכן לעשות זאת למען ביטחון ישראל ולמען לוחמינו הגיבורים. אם כבר מדברים על ספינות, אם כבר מדברים על ספינות, לצערי יש מי שקודחים חורים בספינות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן, חברי הכנסת הרצנו ובליאק, אתם מפנים את גבכם אל הדוכן, וזה לא מקובל בבית הזה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, 15 שנה אנחנו שומעים בדיוק את אותו דבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ירון לוי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואם כבר מדברים על ספינות – – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> 15 שנה שומעים את אותו טקסט. אני שומע מהבית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר כנסת לוי, קריאה שנייה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה אפילו לא מכיר אותי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> 15 שנה אני שומע את אותו טקסט מהבית. כלום לא השתנה. (חבר הכנסת ירון לוי יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת הרצנו ובליאק, אתם מפנים את גבכם לדוכן. לא מקובל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כתוב בתקנות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אומר לך שזו התנהגות לא נאותה, ואני לא מקבל את זה. אל תפנה את גבך אל הדוכן. אני עומד על זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה יודע שיש יושבי-ראש שעושים את זה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא משקר בכל מילה שהוא אומר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה מוזמן לצאת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תפסיקו, זו הכנסת, חבר'ה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – או להישאר, אבל לכבד את המקום. סליחה, ראש הממשלה. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו על הדוכן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור לי, חברת הכנסת גוטליב. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, דרך ארץ קדמה לתורה, אבל כנראה שהתורה הזאת זרה לאנשים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מוכן לספוג גם את הנאצות שלכם, גם ההשמצות שלכם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ואמרתי שלצערי – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה המפקיר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, נא לצאת. תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> השאיר רק חורבן, ועוד מדבר. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אמרתי שאני מוכן לספוג את הדברים הללו למען חיילינו. בזמן שחיילינו הגיבורים נלחמים בחירוף נפש למען הביטחון של כולנו, יש מי שמנסים להחליש את הרוח. הם אומרים בוקר וערב, וחוזרים על זה – חוזרים על זה באולפנים, חוזרים על זה בכל דרך אפשרית – שצה"ל לא יכול לנצח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד לא אומר את זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הם מגדפים, הם מסיתים, הם מנאצים, הם מנרמלים אלימות. הם מנרמלים אלימות ואין פוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מי מדובר? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל כל זה הוא רק מיעוט קולני. הרוב דוחה את הקיצוניות הזאת. רוב העם מלוכד בהבנה עמוקה שאסור לנו להרפות ממאמץ המלחמה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך יודעים את זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> רוב העם מלוכד בידיעה שאנחנו חייבים לנצח, שעלינו להתאחד ולא להתפלג, שעלינו לזכור שהאויב נמצא בחוץ ולא בפנים. ורוב העם צודק – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – רוב העם צודק – אנחנו חייבים להילחם יחד על קיומנו. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת השכל, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו חייבים להילחם יחד נגד אויבינו. יחד נילחם, ובעזרת השם יחד ננצח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה לשאת את דברו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וסרלאוף, מה זו לחיצת היד הזאת אחרי מה שהוא עשה לך? קצת עמוד שדרה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, הדבר המדהים הוא שעדיין לא הבנת, עדיין לא קלטת: לא יישאר ממך כלום – לא יהיה מוזיאון על שמך, לא תהיה כיכר, לא תהיה מזרקת בנימין נתניהו. יהיה רק דבר אחד: 7 באוקטובר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הניסיונות להעביר את האשמה, כל הניסיונות להפיל את האחריות על מי שכפוף לך – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל ההשמצות על צבא ההגנה לישראל, על השב"כ – כל זה לא יעזור. זה על שמך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> החורבן עליך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תהיה ספרייה, לא יהיה גשר, לא יהיה שדה תעופה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, חדל. קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר היחיד שיישא את שמך זה 7 באוקטובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומה יישא את שמך, מר לפיד? הסכם הגז. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זוכר מה כתב חיים גורי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> "הינה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה./ פנינו שונו, המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים". מה אתה חושב שיקרה? אתה חושב שנשכח את החטופים? אתה חושב שנסלח על מתינו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתינו? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מנהיג אחד בעולם, אחד – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה המנהיג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אנא צאי. קריאה שלישית. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהיה נשאר בתפקידו יום אחד, אין אחד שלא היה הולך ב-8 באוקטובר – לוקח אחריות, מרכין את ראשו, מבקש סליחה מעם ישראל והולך. רק אתה נשאר, צובר עוד ועוד כישלונות, מחמיר את המצב עוד ועוד, עומד פה במליאה ומחייך. אל תחייך. לך. כל מה שאמרת יצא הפוך. כל מה שאמרת יצא הפוך. אתה אמרת שהחמאס מורתע ולא יתקוף. אני יודע שאנחנו רוצים שתשכח את זה, אבל לא שכחנו. אמרת את זה פה על הדוכן; אמרת את זה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לעדת החנפנים שלך בערוץ 14; אמרת את זה בוועדת החוץ והביטחון לפרוטוקול. << קריאה >> ניסים ואטורי: << קריאה >> אין לך בכלל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבועיים לפני 7 באוקטובר, עשיתי מסיבת עיתונאים והזהרתי מאסון. אתה ואני ראינו בדיוק את אותו חומר מודיעיני. אותו חומר היה מונח לפנינו, אותן אזהרות, רק שאתה לא רצית לשמוע. היית עסוק מדי בניסיון להרוס את מערכת המשפט. פה בכנסת, במסדרונות, הסתובב אלופי צה"ל, הרמטכ"ל, התחננו שתקשיבו להם – לא הקשבת. אמרת פעם אחר פעם: אתם מפריזים, האיום לא כזה גדול, הם מורתעים, לא יקרה כלום. אמרת – והעברת להם מיליוני דולרים במזוודות. אתה המצאת את זה, חשבת שאתה קונה שקט בכסף, והתברר שפשוט עבדו עליך. אתה זה שיזם את הכנסת הפועלים הזרים מעזה. אתה התחלת את זה, והתברר שהם אספו עלינו מודיעין – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מהיום הראשון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי, אנא. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אמרת: אני אנצח את איראן. איך אמר פירוס מלך אפירוס? עוד ניצחון כזה ואבדנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשמרת שלך האיראנים תקפו אותנו לראשונה אי פעם – כטב"מים, טילי שיוט, טילים בליסטיים. היית צריך להתחנן לאמריקאים שיעזרו לך להגן על מדינת ישראל, בעודך מסתתר במקלט אטומי בווילה של מיליארדר זר. במשמרת שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כואבת האמת, הא? כואבת. במשמרת שלך האיראנים הפכו למדינת מדינת סף גרעינית. אתה מדבר איתנו על ניצחון? מעשירים אורניום ב-60%. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת והשרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תסביר לנו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר אמסלם. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקימו מחדש את קבוצת הנשק. אין לך שום אפשרות להעביר קואליציה בין-לאומית נגדם כי אף אחד לא רוצה לעבוד איתך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה שנייה, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי ההסכם הימי עם לבנון – הישג מדיני-כלכלי יוצא דופן – כואב, אה? המצאת את השקר העלוב שזה מה שפגע בהרתעה מול החיזבאללה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי, חדל. די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם זה ככה, למה לא ביטלת אותו? למה שמרת עליו? היו לך שנה וחצי. למה לא ביטלת אותו? למה שמרת עליו מכל משמר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, את כבר בקריאה שנייה. מה, אני צריך להוציא? די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי אנחנו יודעים מה באמת פגע בהרתעה מול חיזבאללה: זה שנתת להם להקים אוהלים בתוך שטח ישראל – זה מה שהרס את ההרתעה מול החיזבאללה. אני רוצה להזכיר לך: במשמרת שלי הם לא ירו לשטח ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היית שלושה חודשים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשמרת שלך, כבר שמונה וחצי חודשים שחיזבאללה כותש את הצפון – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את מטולה, את מנרה, את קריית שמונה. לא תהיה לך מורשת חוץ מההרס הזה. זה מה שיהיה. זה כל מה שיישאר ממך: שתי שורות בספרי ההיסטוריה. יהיה כתוב שם: במשמרת שלו ספג העם היהודי את הטבח הנורא ביותר מאז השואה, והוא רצה להתחמק מאחריות, ואז העם הדיח אותו. זה כל מה שיהיה כתוב שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, אתה בקריאה ראשונה. חדל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> התרסקות טוטלית – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק הביטחון מתפרק, גם הכלכלה: דירוג האשראי ירד, איבדתם שליטה על הגירעון, יש ירידה של 60% בהשקעות הזרות בטכנולוגיה. במערכת הבחירות האחרונה נסעת לתחנת דלק, עמדת שם ואמרת: אני אוריד את מחירי הדלק; הם עלו כבר חמש פעמים, מחירי הדלק. מחירי המזון עלו ב-14.5%. מעמד הביניים מתרסק. משרתי המילואים, משלמי המיסים – התרסקות גמורה. הודעת בחגיגיות שתעמוד בראש קבינט יוקר המחיה. כמה ישיבות היו? כמה ישיבות של הקבינט הזה אתה ניהלת? ואל תגיד לנו שהייתה מלחמה והיית עסוק. שבוע שלם התעסקת פה רק בחוק הג'ובים לרבנים – לזה יש לך זמן. כל היום אתה מתעסק בחוק ההשתמטות והסרבנות של החרדים – לזה יש לך זמן. מינויים וג'ובים וג'ובים ומינויים – לזה יש לך זמן. מעביר את לילותיך בתדרוכים לינון מגל וברדוגו וכל שאר עדת הלקקנים שבנית לעצמך בערוץ 14 – לזה יש לך זמן. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא. בן כספית ורביב דרוקר – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמדת בטקס לזכר חללי אלטלנה, עמדת שם והשמצת את המפגינים. מי הם המפגינים? הם לוחמי צה"ל, הם משפחות החטופים – הם המפגינים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה תמכת בסרבנות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לזה מצאת זמן. רק מה – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – הלוחמים בעזה – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתה שוב טועה. אתה שוב טועה, כי אין לך זמן. זמנך אזל. הממשלה הקיצונית והמופקרת שלך מתפרקת. מתחת רגליך האדמה בוערת, והממשלה הבאה, תנוח דעתכם, לא תהיה ממשלת שמאל, לא תהיה ממשלת ימין; היא תהיה ממשלה של שפויים, תהיה ממשלה של מתונים, תהיה ממשלה נורמלית למען אנשים נורמליים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל ייאוש, עם ישראל, עוד מעט תהיה פה ממשלה מתפקדת, שתיתן כבוד לדמוקרטיה, שתיתן כבוד ליהדות – כבוד אמיתי – שהחברים שלה יעבדו ביחד אחד עם השני, יכבדו אחד את השני, כי הם זוכרים שיש דבר כזה מדינה, ומישהו צריך לדאוג לה. תהיה פה ממשלה שתחזיר את החטופים, ותחזיר הביתה את תושבי הצפון ואת תושבי הדרום, ותעשה הסכם נורמליזציה עם סעודיה. היא תהיה עניינית, והיא תהיה הגונה, והיא תעבוד רק למען עם ישראל ולמען אזרחי ישראל. ואתה, אדוני, לא תהיה פה יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אנחנו נעבור כעת להצבעה. אנחנו נעבור להצבעה על העמדה שהציג ראש הממשלה. לבקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה שמית. נא להכניס את חברי הכנסת שהוצאו קודם. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח דבי ביטון – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – בעד יואב גלנט – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת מאיר כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יבגני סובה – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שנמצאים באולם וטרם הצביעו? אם אין, ההצבעה נעולה. נא לסכם את ההצבעה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 56 בעד, 48 נגד. אני קובע כי הודעת ראש הממשלה התקבלה. ראש הממשלה מבקש לשאת כמה דברים. לאחר מכן, אם יבקש זאת גם ראש האופוזיציה, נאפשר גם לו, כמובן. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> חברי הכנסת, שמעתי את דבריו של ראש האופוזיציה. יאיר לפיד, על מה אתה מדבר? אתה נכנעת לחיזבאללה בהסכם גז. הסכם כניעה מביש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שטויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתה נתת להם שטחים של מדינת ישראל. אתה נתת להם את הגז של מדינת ישראל. אתה נתת להם את הכניעה הזו אחרי שהם ירו רקטה אחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא עמדת ברקטה אחת. כשירו על אחד ממתקני הגז שלנו, הלכת ונכנעת. אתה הקמת ממשלה עם תומכי טרור. אתה, בנט וליברמן הקמתם ממשלה יחד עם הנציגים של האחים המוסלמים. היית מוכן לעשות הכול, הכול, ונתתם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אפילו אתה לא מאמין לשקרים של עצמך. שקרן – – – אתה שקרן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> נתתם ונתתם, נכנעתם ונכנעתם. אתה ובנט, אתם הכנסתם פועלים מעזה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת השכל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק שהכנסתם פועלים מעזה, אתם התגאיתם בזה. אתם אמרתם: אנחנו לא חוששים. אין לנו חשש. הכול בסדר. אל תספר לנו סיפורים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל גם עכשיו אתה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה כבר בקריאה ראשונה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת השכל, את בקריאה שנייה. די. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מעניין איך – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתה נכנעת לכל תכתיב בין-לאומי. אתה תמכת בסרבנות. אתה תמכת בסרבנות. אתה החלשת ואתה מחליש את לוחמנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתה מפלג את העם בעיצומה של מלחמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אומנם היית זמן קצר מאוד ראש ממשלה – בתרגיל הטעיה – אבל גם בזמן הקצר הזה הספקת לבזות את התפקיד הזה. אז על מה אתה מדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז לך לבחירות. לך לבחירות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אם מזרקה זה מה שאתה רוצה – זה מה שאתה רוצה: מזרקות, שלטים. אם זה מה שמעניין אותך, אנחנו ניתן לך מזרקה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה עדיף מצוללת. אתה עושה כסף על חשבון צוללות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואני אגיד לך, אני אתן לך מזרקה ותחזור לערוץ 12. שם תפקדת לא רע. אולי תצליח להעלות להם את הרייטינג סוף-סוף. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראש האופוזיציה, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אתה כבר באמת משקר כמו שאתה נושם. כמו שאתה נושם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנחנו גם יודעים למה הוא משקר כמו שהוא נושם – כי כל מטרתו, מהרגע שהוא נכנס הנה, זה שלא נדבר על פרשת הצוללות. כל מטרתו מהרגע שהוא נכנס הנה היא שחס וחלילה לא נשאל את השאלות שהיה צריך לשאול ושהוועדה שאלה. אתם זוכרים מי ייצג את טיסנקרופ? שמרון ומולכו, הבן דוד שלו והאיש הכי קרוב אליו. אתם באמת חושבים שכסף לא עבר שם מכיס לכיס? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אישרת למצרים צוללות מאחורי גבו של צה"ל? מאחורי גבו של משרד הביטחון? למה אישרת צוללת שישית? למה ביטלת את המכרז הבין-לאומי בשביל הצוללות הגרמניות של המקורבים שלך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה חושב, שכל כך בקלות תזיז אותנו? ואם כבר, ואם כבר אתה מתעקש, אני לא חושב שזה מפתיע ומרשים שאתה מתעקש לעלות הנה לדבר על ההישגים של הממשלה שעמדתי בראשה. שנינו יודעים שההסכם עם לבנון היה על הראש של חיזבאללה, למרות התנגדות החיזבאללה, והוא עסק בקידוחי גז בעומק הים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קשור לזה שהחיזבאללה מפציץ את שטח ישראל שמונה וחצי חודשים? אתה יודע מה באמת הרג את ההרתעה הישראלית. מה שהרג את ההרתעה הישראלית זה שהם הקימו אוהל בתוך שטח ישראל, ואתה, כמו תמיד, שתקת. שתקת. העברת כסף לחמאס, לא עשית כלום מול החיזבאללה. תגיד אתה – את הפועלים הזרים התחילו להכניס מעזה במשמרת שלך. כמה אפשר לשקר? כמה אפשר לשקר? תושבי ישראל, לך תשאל את המפונים מהצפון שאתה פינית כי נכנסת לפניקה ב-8 באוקטובר. טעות, שנינו יודעים שזו הייתה טעות. פינית אותם מביתם, הם לא חוזרים לביתם, אתה לא מוכן לתת להם תאריך חזרה לביתם, ואתה מדבר על זה שעשינו הסכם כלכלי בעומק הים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה מטומטמים אתה חושב שכל אזרחי ישראל? אבל אל תתבלבלו – הסיבה היחידה שהוא עלה הנה שוב – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היא שכולם רואים את ההיסטריה מול מסקנות ועדת החקירה בנושא הצוללות. קיבלת את מכתב האזהרה שלך. ישבתי, קראתי את כל עמודי מכתב האזהרה. אני רוצה לחסוך את המתח לאזרחי ישראל. אתה עשית שם דברים שלא ייעשו: שיחקת בביטחון ישראל, סיכנת את ביטחון ישראל, אבל זה כלום לעומת כמה שסיכנת את ביטחון ישראל אחר כך. וכן, לא תהיה אפילו מזרקה קטנה על שמך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק את 7 באוקטובר יזכרו לך, רק 1,500 הרוגים, רק 600 חיילים שנהרגו. זה הדבר היחיד שיישאר ממך – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתה ודיראון העולם שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר שלום צ'רלי ביטון << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום. חברי הכנסת, תכבדו את הזכר של חבר הכנסת לשעבר, המנוח שלום צ'רלי ביטון, שכרגע נציין את זכרו, בהתאם לתקנון הכנסת. נמצאים איתנו כאן בני משפחתו. אנו מקבלים אתכם בברכה. ברוכים הבאים למליאת הכנסת. חבר הכנסת לשעבר שלום צ'רלי ביטון, זכרו לברכה, נולד בקזבלנקה שבמרוקו. בגיל שנתיים עלתה משפחתו לישראל, והוא זכה להגשים את חלום הדורות ולא רק לשוב לארצנו, אלא לפסגת השאיפות, החלומות והתפילות של העם היהודי – לירושלים. הוא היה ממקימי תנועת הפנתרים השחורים, שחרתה על דגלה את העלאת המודעות הציבורית לאפליית בני ובנות עדות המזרח ולפערי ההזדמנויות בחברה הישראלית. בשנת 1977 נבחר לכנסת העשירית מטעם סיעת הפנתרים השחורים כחלק ממפלגת חד"ש, והמשיך בכהונתו עד תום הכנסת ה-12 בשנת 1992. את עשייתו הציבורית מרובת השנים הקדיש לצמצום הפערים, לקידום רפורמות במערכת החינוך, ופעל למען שוויון הזדמנויות. הדבר היה כל כך בנפשו, שבאחד מנאומיו הראשונים בכנסת אמר: "צריך להפסיק לראות כדבר מובן מאליו את העובדה שילד אשר נולד בסביון – הסיכויים שלו להגיע לאוניברסיטה הם גדולים מאוד, כשלעומתו ילד הנולד בשכונת התקווה, סיכוייו להגיע לאוניברסיטה אפסיים, אך סיכוייו גדולים מאוד להגיע לבתי הסוהר השונים בארץ". אני מודה לבנות ובני משפחתו של חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון, שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם. כשנפגשנו במהלך השבעה, אמרתי לכם ואני חוזר ואומר שצ'רלי היה אהוב עליי מאוד, הגם שלא זכיתי להכיר אותו באופן אישי. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת מירב כהן ולחברי הכנסת מאיר כהן ועופר כסיף, חבר סיעתו, אבקש להזכיר לחברות וחברי הכנסת כי ברוח התקופה, אנו מבקשים מכל משפחה לאזכר שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במלחמה המתמשכת מאז. אני מודה לבני המשפחה שבחרו לאזכר במעמד זה את חלל משטרת ישראל, רב-נגד רוני אבוהרון, השם ייקום דמו, בן 39 מאופקים, שנפל בבוקר 7 באוקטובר בהגנה על תושבות ותושבי אופקים. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחתו היקרה של חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון, זיכרונו לברכה, כבוד הוא לנו לארח אתכם כאן. לא הכרתי את צ'רלי אישית. צ'רלי ביטון שאני הכרתי הוא לא האדם אלא הדמות, ההשראה: ממנהיגי הפנתרים השחורים, חבר הכנסת לשעבר, לוחם למען צדק ושוויון, מנהיג עם אלרגיה חריפה לדיכוי מכל סוג או סגנון. צ'רלי נבחר לכנסת בפעם הראשונה בבחירות המהפך ב-1977. הוא לא היה איש תנועת החרות, אבל הוא הקפיד באדיקות על שורות ההמנון שלפיהן "שקט הוא רפש – הפקר דם ונפש". צ'רלי הקפיד למתוח ולבחון את גבולות חופש הביטוי. האמת היא שהלוואי שהייתה לי ההזדמנות לכהן יחד איתו בכנסת, כי ברור שהוא לא היה מאלו שמסתכלים מהצד בשתיקה על דברים; הוא לא היה מאלו שיושבים על הגדר עד שהמכנסיים שלהם נקרעים, או שמנסים להיות בסדר עם כולם גם במחיר של התפשרות אידיאולוגית בזמן של משבר מוסרי וערכי. צ'רלי שמר על הזהות שאיתה הגיע לכנסת. הוא כל הזמן שמר על זה. היה נאמן לדרכו בפיתוליה השונים, דרך שלא משנה לאן פנתה – הייתה חלק ממסע מתמשך ליצירת ולהבאת מציאות טובה יותר לישראל ולישראלים שחיים בה. צ'רלי לא רק דיבר נגד קיפוח, אלא באמת באמת פעל כדי למגר אותו. הפעילות שלו, ההתעקשות שלו, הובילו לשינוי מציאות בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה, בתחום השיכון ובתחום הזכויות של אלו הנמצאים בתקופות אבטלה. הוא רדף צדק ורדף גם שלום – גם כשזה היה מאוד לא מקובל ולא פופולרי. הגאווה שלו הייתה במקומה, גאוות איש המבקש לעמוד זקוף ולאפשר לחבריו ולמשפחתו להזדקף גם הם. מה שעשה, לא עשה בשביל עצמו; יהודי שנלחם נגד אפליה, נגד גזענות ונגד אי-שוויון מתוך ידיעה שכשהשמש זורחת – היא זורחת על כולם. צ'רלי ניסה למלא את הסדק החברתי בצדק חברתי. גלי המחאה החברתית בשנת 2011 – כשאני הייתי במחאה הזו, זה כבר בדור שלי – התחילו למעשה בשנות השבעים עם הפנתרים השחורים, ולכן זה היה כל כך טבעי ומתבקש לראות אותו לוקח חלק במחאת האוהלים שלנו, משתף מהניסיון שלו את הדור שצעיר ממנו ב-40 שנה. צ'רלי הגיע מהבריקדות אל הכנסת, וחזר מהכנסת אל הבריקדות, כי המאבק לשוויון עוד לא נגמר. הוא הזכיר לכולם שבמאבק צודק שמים את האמת על השולחן בלי לייפות, בלי להתחנף, בלי להתבלבל. הוא לימד את הדורות שאחריו שמי שנמצא היום בשוליים – מחר יכול להגיע לשלטון, יכול להגיע לכנסת, יכול להגיע אל לב-ליבו של השלטון במדינת ישראל, ולשנות את מה שיהיה מוחרתיים. הוא הסביר לאלו הסובלים, לאלו המדוכאים, שהם לא צריכים להתנהל כאורחים שפופים במדינתם אלא כבני הבית, כי הבית הזה הוא שלהם, הוא שייך להם בדיוק כמו שהוא שייך לכל היתר. שמעתי וקראתי הרבה ראיונות עם צ'רלי ביטון מהעשורים האחרונים. נשמע שהוא ביכה את זה שלעמדות המפתח כבר לא מגיעים אנשי מידה, אלא אנשים עם לשון ארוכה. זה נשמע שהוא מאוד מאוד אהב את מדינת ישראל, אבל שנא את האופן שבה היא מתנהלת. הייתה לו הרבה ביקורת. צ'רלי נולד באפריל 1947 בקזבלנקה, עלה לישראל בגיל שנתיים, ונפטר בפברואר השנה. 15 שנה לפני מותו אמר בריאיון: "החברה הישראלית היא כמו גוף של בן אדם. אם חלק מהגוף כואב או פגוע אז כל הגוף כואב, ואם הגוף לא יהיה בריא לחלוטין כל החברה תיפגע מכך". תראו כמה זה רלוונטי גם היום. בימים אלו שבהם הגוף כולו כואב, ימים שבהם החברה מבקשת להבריא, טוב לזכור ולהזכיר את צ'רלי ביטון, זיכרונו לברכה, ואת השאיפה האין-סופית שלו לצדק, לשלום ולשוויון. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר סיעתו של ביטון, עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה היה פה הפוך. מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, המשפחה, שלום לכם – תרימו את הידיים שנראה אתכם. ברוכים הבאים לכנסת, אהלן, אהלן. אנחנו מציינים היום את זכרו של אדם גדול, חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון, זיכרונו לברכה, שהלך לעולמו בפברואר האחרון, בן 76. אני לא בטוח, חברים וגם בני המשפחה, שניתן בחמש הדקות שעומדות לרשותי לסכם מפעל חיים כמו זה של חבר הכנסת צ'רלי ביטון, מהמייסדים והרוח החיה לא רק מאחורי תנועת הפנתרים השחורים, אלא של המאבק השורשי לשוויון עדתי במדינת ישראל. צר לי מאוד. אני תמיד כאילו נוזף באנשים שכן נמצאים כאן, אבל באמת היה ראוי שכל הכנסת תהיה כאן, שכל הכנסת תהיה כאן או לפחות רוב חברי הכנסת, ויקשיבו ויכבדו את האיש הזה. ביטון בשבילי לא היה רק עוד שם ולא רק עוד חבר כנסת לשעבר, אלא הוא היה זה שהעיר דור שלם, העיר אותם מהתנומה שלהם. דור שלם שהגיע לישראל מתוך אהבה, והאמין, הוא וההורים שלו, שהמדינה צריכה, חייבת ומוכרחה לאהוב אותם בחזרה. ככה ההורים שלי הרגישו בירוחם, וככה ההורים שלנו הרגישו בדימונה, שבאנו מתוך אהבה ואנחנו רוצים שהמדינה הזאת תעריך ולו במעט. את צ'רלי ביטון אני זוכר כנער. הייתי בן 15 כאשר הפנתרים השחורים הוקמו, והתחילו מייד להבהיר למנהיגי המדינה: אנחנו לא ניתן לכם להתעלם מתופעות של אפליה וקיפוח כנגדנו, היהודים יוצאי ארצות ערב. ופתאום אני – אני זוכר את זה, הייתי בכיתה ט' – ילד שנולד במרוקו במוגדור וחי את חייו בירוחם ודימונה, שומע בפעם הראשונה בקול ברור ללא חשש שמתגבשת מחאה של צעירים שלא מוכנים לקבל יותר את האי-שוויון כגזרת גורל. הצטרפתי למחאה הזאת, הייתי כמה פעמים, אספתי פרוטה לפרוטה כדי לנסוע באוטובוס טייגר כזה מקרטע מדימונה לירושלים ולהיות חלק, להסתכל על הפלא הזה. ובעיניי צ'רלי ביטון וימין סויסה ומשפחת מרציאנו היו בשבילי באמת גיבורי ילדות. הם לא היו מוכנים לשתוק מול העוני שנגרע מפערי מעמדות עדתיים, לא היו מוכנים לשתוק מול מעצרי מנע גזעניים ואלימות. ראיתי את זה בעיניי. ואני אומר לך, חברת הכנסת – שהעברת את החוק בשבוע שעבר – שהזדהיתי עם מה שאת עשית. העברתם את החוק כנגד מעצרי שווא – – << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << קריאה >> של אתיופים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של צעירים אתיופים. הייתי שם; ראיתי אלימות. בלי לבקר את המשטרה אחרי 50 שנה, אבל כבר אז ראיתי אלימות. כשהפנתרים היו יוצאים היו מעמידים נגדם – אני לא יודע אם הילדים הצעירים של המשפחה זוכרים את זה, אבל מעמידים כנגדם גדודים של משטרה, ופיזרו בכוח, בכוח. אנחנו תמיד, הילדים שהיו שם, היינו נכנסים לתוך חדרי בניינים, שלא יפגעו בנו. צ'רלי ביטון לא היה נחמד, כפי שתיארה אותו ראשת הממשלה לשעבר, זיכרונה לברכה. מנהיגה טובה; הלוואי שהיום היו לנו מנהיגים כאלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלוקחים אחריות על המחדלים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, שלוקחים אחריות על המחדלים. היא אמרה לו ולחברים שלו: אתם לא נחמדים. אתם זוכרים בוודאי את האירוע הזה. אבל זה טבעם של מובילי שינוי ומובילי מהפכות – אין להם זמן או כוח להיות נחמדים, ולפעמים אפילו כנגד אנשים שלא כל כך הבינו מה זה אפליה. אני זוכר שהסתכלו עלינו ואמרו: מה זה אפליה? אין שום אפליה. אני לא אשכח פגישה שהייתה לי עם איש מאוד מכובד שלימים הפך פוליטיקאי, אני נער בכיתה י"א, שאמר לי בזו הלשון, אומר לי: מה אתה נאבק? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> גם היום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביטון, ביטון, אתה מכיר את זה, מיכאל. כמה אתה? מה? מה יש לך להיאבק? מה, עליתם ממרוקו. בית מעמידר קיבלתם? עבודה לאבא שלך יש? מה אתה מקטר? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, גם היום עושים אפליה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והסתכלתי ולא האמנתי שאיש ציבור יכול להגיד לי דבר כזה. כאילו אנחנו עושים לכם טובה. דירה מעמידר קיבלתם? יאללה, השאר – זה נורא. זאת התייחסות פטרונית נוראה. וצ'רלי ביטון לא היה מוכן, עם החברים שלו, הם לא היו מוכנים שיתייחסו אליהם ככה. הוא פעל מתוך רגש עמוק ואהבה אמיתית וכנה למדינת ישראל. הוא האמין במדינה הזאת, ויותר חשוב, במה שהיא יכולה להיות. זאת דרכם של אנשים שרוצים לעשות שינויים, הם מאמינים שהמדינה יכולה להיות טובה יותר. והכי חשוב – הוא והחברים שלו האמינו שהם צריכים להיות שווים בני שווים בארצם. ביטון, או, בואו נזכור כולם, מנחם בגין עליו השלום קרא לו, אתם זוכרים? סר צ'רלי ביטון. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סר צ'ארלס. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צ'ארלס. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סר צ'ארלס. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי מנחם בגין ברוב תבונתו העריך מאוד מנהיגות שבאה מתוך השטח. אז יש עוד הרבה דברים להגיד על האיש הטוב הזה. הוא נפגש עם יאסר ערפאת; הוא חשב שצריך, כן, לייצר שינוי ולגמור את המלחמות. אז למשפחה אני אומר ולחבריי וחברותיי, אני אישית מתגעגע לאנשים כאלה, הם חסרים בנוף שלנו. נדמה לי שעד 2010 הוא עדיין היה פעיל בניסיון לשנות. יהי זכרו ברוך. אנחנו מכבדים – ואני אומר את זה בשם הכנסת – אנחנו מאוד מאוד מכבדים את זכרו. אני משער שבתוך המשפחה יש כאלה שנדבקו בלהט הזה של צ'רלי ביטון, ונשמח להצטרף אליכם בכל ניסיון ובכל מפעל כדי להנציח את חייו. תודה רבה לכם. תודה, אדוני, וסליחה שהארכתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, שלום לכם. משפחה יקרה, אני לא רואה מפה, בגילי המתקדם, אבל לפחות את חלקכם היה לי הכבוד להכיר לפני שנים רבות. אני הייתי עוזרו – אז קראו לזה עוזר פרלמנטרי – של חבר הכנסת מאיר וילנר ב-1988, 1989, ואז לא היו לשכות כמו היום, שכל חבר כנסת די ספון בלשכה שלו. היה משרד שישבו בו כל חברי הכנסת ביחד, אז כך העובדה שהייתי העוזר הרשמי של מאיר וילנר – למעשה, בפועל, כמו שאר העוזרים, עבדנו כקהילה, אז יצא לי לעבוד גם עם צ'רלי, כמו שיצא לי גם עם תאופיק זיאד ותופיק טובי. באמת דור של נפילים. זאת הייתה באמת חוויה מעניינת גם. ואני מסכים גם לדברים שנאמרו קודם – אחד מהדברים שבלטו אצל צ'רלי הוא באמת להיות דוגרי, לדבר גם כשיש ביקורת, לומר אותה, לא ללכת סחור-סחור. אבל אני רוצה לדבר על התרומה האדירה של צ'רלי למאבק שמחבר את העניין המעמדי עם העניין העדתי. הרבה מאוד פעמים אנחנו שומעים ועדים למאבקים מעמדיים, שאני אישית וחבריי לוקחים בהם חלק, מזדהים איתם – נגד ניצול של פועלים, יהיו אשר יהיו, נגד הפערים החברתיים, נגד האפליה הנמשכת של מה שמכונה פריפריה – ואני מדגיש, של מה שמכונה, כי המילה עצמה, "פריפריה", כבר בה טמון גרעין של אפליה. אבל לצערי, היום השיח הוא בעיקר שיח שמדבר יותר על מה שנקרא "פוליטיקת הזהויות": במקום לשים לב ודגש על הבסיס המעמדי החברתי-כלכלי של הניצול ושל האפליה ושל ההדרה ושל הגזענות, מדגישים כמעט באופן בלעדי את ההיבט העדתי או הדתי או הלאומי – הזהותי, נקרא לזה. צ'רלי היה אחד מאלה יחד עם אנשים שהיה לי גם הכבוד להכיר – עם ראובן אברג'ל עד היום אני בקשר לעיתים, ואני מאחל לו הרבה בריאות ואריכות ימים; כוכבי שמש היה, ואחרים, וצ'רלי, כמובן. הם תרמו לשני דברים: אחד – החיבור בין המעמדי לבין העדתי. זו פריצת דרך. התרומה של צ'רלי ושל האנשים האחרים שהזכרתי, ואחרים, שקצרה היריעה מלהזכיר, התרומה שלהם היא תרומה שלא תסולא בפז היסטורית, בגלל החיבור שעשו בין המעמדי חברתי-כלכלי לבין הזהותי, ומייד אני אתייחס ואביא כמה ציטוטים הנוגעים לכך. במובן הזה התרומה שלו באמת תיזכר לעד. אנחנו כולנו – אני אומר את זה גם בשם האחרים שיושבים פה – מורידים את הכובע, ובצדק, בפניו של צ'רלי ולזכרו. אני רוצה גם להזכיר שלפני שצ'רלי היה בכנסת, היה פעיל חברתי, היה פעיל בשטח. אחד מהדברים שאני דווקא זוכר לזכותו, למרות שיהיו כאלה שיגידו לחובתו – לא, אני זוכר לזכותו: ב-2 באפריל 1976 צ'ארלי הוביל חבורה של אנשי פנתרים שחורים, והם נכנסו למחסנים של חברת שטראוס בירושלים, לקחו משם מוצרי חלב, וחילקו אותם בשכונות העוני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> במוסררה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה ראוי להערצה; לא להערכה – להערצה. כי לאף אדם לא מגיע להיות רעב, לאף אדם לא מגיע להיות חסר קורת גג, והוא לעולם ייזכר גם על הדבר הזה. לצ'רלי גם היה חלק מרכזי כמובן ביצירתה של חד"ש, שאני חבר בה; עדיין קיימת. חד"ש הוקמה ב-1977, כשחברו אליה חלקים מהפנתרים השחורים. הזכרתי את כוכבי, שמש וצ'רלי, כמובן. החיבור החשוב הזה – אני מאחל ומייחל שיקום מחדש לחיים. זכינו בחמישה מנדטים. עכשיו אני רוצה להזכיר – ובזה אני אסיים, לצערי אין לי יותר זמן, כי הייתי יכול להמשיך הרבה, אבל במסע הבחירות של חד"ש לכנסת בבחירות של 1977 היה מצע של הפנתרים השחורים שנקרא "מה אנחנו תובעים", והוא היה חלק מהמצע של חד"ש. וכך נאמר בו – אני אקרא את זה בנקודות: תוספת יוקר אוטומטית, הבטחת חופש השביתה וההתארגנות, שנת שבתון בשכר לפועלי הייצור מדי חמש שנים – אלה דרישות מעמדיות; דרישות סוציאליות כלליות: חינוך ממלכתי חינם עד לסיום האוניברסיטה, חצי יום לימודים לנערים ולנערות עובדים; דרישות סוציאליות עדתיות – שימו לב לחיבור הזה שאמרתי, העדתי והמעמדי: ביטול – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. – – ביטול כל האפליות בתחום הדיור וקביעת קני מידה אחידים לקבלת שיכון לפי גודל המשפחה ומצבה הסוציאלי; לבסוף, דרישות דמוקרטיות: חוק-יסוד: נגד אפליה, מיגור כל צורות האפליה של תרבות המזרח לגווניה השונים והחזרת כבודו של בן המזרח. כמה שאנחנו זקוקים לחיבורים האלה גם היום. יהי זכרו ברוך. תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70) (מענה מנומק על אי-אישור קבלת שירות בריאות מקופת חולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, אחמד טיבי וארז מלול. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת יצחק קרויזר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4182/25. עוד אודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96(ה) לתקנון הכנסת, ביקש חבר הכנסת חילי טרופר לחזור ולהיות מציע של הצעות חוק שמספרן פ/2139/25, פ/2609/25, פ/3330/25 ו-פ/3735/25. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1770).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאתייחס לגופו של עניין, לפיד אמר קודם על ראש הממשלה: משקר כמו שהוא נושם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, זאת האמת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> האמת היא שאני לא מצליח להבין איך לפיד מצליח לחבר מילים כאלה למשפט כזה. אצלו זה הפוך. מי שעוקב אחרי הלפיד היומי בפטריוטים יודע שאצל לפיד יותר נכון לומר – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הרבה דברים – פטריוטים הם לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – הוא נושם כמו שהוא משקר, כי התדירות – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, ביבי כבר הלך הביתה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, ערב טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כי התדירות של השקרים היא יותר מהתדירות של הנשימות, אז לפיד נושם כמו שהוא משקר. עכשיו באמת, רק כדי שתבינו למה אני אומר את זה – לפיד אמר קודם: עשינו את ההסכם על הראש של חיזבאללה – ציטוט מהרגע – וכולכם שתקתם, מחאתם לו כפיים. שמעתי הרגע ריאיון של אלעזר שטרן, חבר הכנסת, בערוץ 12, כשהמראיין שואל אותו – אנחנו לא ראינו – ואני מצטט מילה במילה, הרגע שמעתי; אם היה מותר להשמיע, הייתי משמיע לכם את הריאיון כאן, אבל הוא אומר ככה, תסמכו שציטטתי נכון: אנחנו לא ראינו את ההסכם, ונסראללה כן? איך יכול להיות שאנחנו, מדינת ישראל לא ראתה עדיין את ההסכם, אבל נסראללה כבר בקיא בפרטי ההסכם? עונה לו חבר הכנסת אלעזר שטרן: אני אגיד לך למה – בגלל שנסראללה עשה את המשא ומתן. אומר לו המראיין בתדהמה: נסראללה עשה את המשא ומתן? אז הוא עונה לו, אלעזר שטרן: דרך ממשלת לבנון, גם הוא, הוא שותף. ככה אומר חבר הכנסת אלעזר שטרן – נסראללה הוא השותף של לפיד, כשלפיד עומד כאן ואומר: עשינו את זה על הראש של חיזבאללה. אז לפיד נושם כמו שהוא משקר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלתם? אם ההסכם כל כך גרוע, למה לא ביטלתם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דוגמה אחת פשוטה, ואידך זיל גמור. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, שיענה בכנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה לאל שהכהונה שלו הייתה הקצרה ביותר בתולדות המדינה, והיא תישאר כזאת. אדוני היושב-ראש, אני מקריא לפניכם את הנוסח, כפי הנוסח של שר הביטחון, להצעת החוק הזו. חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024: לאור צורכי המלחמה והאתגרים שלפנינו, אני מביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27), התשפ"ד–2024. סעיף 36א לחוק שירות ביטחון קובע כי יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו 40 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור; יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו 45 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. עוד קובע הסעיף כי שר הביטחון רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עימם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו 49 שנים בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. אני ממשיך להקריא את תגובת שר הביטחון: במסגרת גיוס המילואים הנרחב שעליו הוחלט בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית ביום 7 באוקטובר 2023, ולצורך ניהול מלחמת חרבות ברזל, גויסו למילואים אלפי יוצאי צבא בתפקידי לחימה ותומכי לחימה אשר היו צפויים לקבל פטור משירות מילואים מחמת גיל בסוף שנת 2023, בהגיעם לגיל 40, 45 או 49, לפי העניין. נוכח גיוס החירום ותרומתם המשמעותית של אנשי המילואים למאמצי הלחימה, שחרורם של אלפי אנשי מילואים בתפקידי לחימה ותומכי לחימה בזמן הלחימה עלול לפגוע באופן משמעותי בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל. לפיכך, ביום 28 בדצמבר 2023 אישרה הכנסת כהוראת שעה תיקון לחוק המאפשר להעלות בשנה את הגיל שבו יינתן פטור מחמת גיל כך שהפטור יינתן אם הגיע משרת המילואים לגיל 41, 46 או 50 בהתאמה. הוראת השעה נקבעה לתקופה של כחודשיים, עד ליום 29 בפברואר 2024. בהמשך הוארכה הוראת השעה עד ליום 30 ביוני 2024, תוך קביעת מגבלות ותנאים בנוגע לגיוסם של משרתי המילואים שעליהם חלה הוראת השעה. לנוכח הלחימה המורכבת ותרומתם המשמעותית האמורה של אנשי המילואים למאמצי הלחימה, ועל מנת להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל במהלך שנת 2024, מוצע להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים, עד ליום 30 בספטמבר 2024. זאת, על מנת לאפשר לצה"ל לתכנן את היקפי כוח האדם הנדרשים והעומדים לרשותו במהלך הלחימה. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. כאן המקום לציין, אדוני היושב-ראש, שאילו דרישת צה"ל הייתה נענית במקור, לפי המידע שהובא אלינו בוועדת שרים לחקיקה, להאריך מדצמבר 2023 בשנה – כי כך ראה הצבא שהוא יצטרך את אותו מספר מאוד מסוים, בין 1,000 ל-2,000 לוחמים שבסופו של דבר השתמשו בחוק הזה לגביהם נקודתית מאוד. הצבא ביקש להאריך לשנה שלמה; ועדת החוץ והביטחון והייעוץ המשפטי לא נתנו. נתנו חודשיים, בהמשך עוד ארבעה חודשים, וגם עכשיו צה"ל בא וביקש לחצי שנה, כמו שהוא ביקש מראש. הוא אמר: אני צריך את זה לשנה, כי המלחמה תימשך בשנה הקרובה, ואלו אנשים שאין לי כרגע מחליף להם. מדובר על כ-1,600 איש. שוב, הייעוץ המשפטי לממשלה בא גם הפעם ואמר: חצי שנה אנחנו לא מוכנים, באים רק לשלושה חודשים. והצבא אמר לנו בוועדת שרים לחקיקה: אנחנו נצטרך לבוא בתום שלושה חודשים ולבקש לעוד שלושה חודשים, כי אנחנו יודעים את זה. אנחנו נערכים, אנחנו מביאים עכשיו גיוס מילואים, כאלה שקיבלו פטור, ואנחנו עושים הכול, אבל אותם 1,600 לוחמים או פחות מזה שנצטרך, אנחנו נצטרך אותם כנראה עד סוף השנה. לכן, אני ממליץ – וזה לא שר הביטחון אומר את זה, אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת בוועדת החוץ והביטחון: תנו לצה"ל לנצח. תנו לצה"ל את מה שהוא צריך, ואם הוא צריך את זה לחצי שנה, תנו לו חצי שנה, שיתעסק בדברים החשובים באמת ולא כל פעם מחדש. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בן כמה אתה, קרעי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בן 42. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני השר, שום מילה על שוויון בנטל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל גלעד – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שום מילה על אלפי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת קריב, אתה הרגע חזרת משלוש קריאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שום מילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, עכשיו חזרת משלוש קריאות. די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה כשאני יורד אתה אומר את זה? יש לי הרבה מה להגיד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – קצרה. הזכרתי לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קצרה, ואתה, אל תזכיר לי. הכול בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הזכרתי לו שיש 20,000 בעלי פטור שלא לומדים בישיבות. תלכו אליהם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – חוק הגיוס, תתמוך בו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, בבקשה, גברתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה, החוק מביא אנשים לצבא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סימון, זה קשור למקצועות מיוחדים ותפקידים מאוד מאוד ספציפיים שאי-אפשר להכשיר עבורם אף אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חברת הכנסת גוטליב. בואו ניתן לחברת הכנסת פרידמן לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות, זה הבסיס של זה, וצה"ל עושה בזה שימוש. זה הרופאים, זה המנתחים, זה מהנדסים – זה מקצועות מיוחדים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה לכולם, תודה רבה. חבר'ה, יש לנו היום לילה ארוך. בואו נשתדל לתת לכולם לדבר. בבקשה, גברתי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תשמרו כוחות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לצטט לכם משהו שקרה היום באחת הוועדות. ישב חבר כנסת באחת הוועדות ואמר את הדברים הבאים: שרפתם אותנו בתוך הבתים. הפקרתם את ביטחון המדינה. אתם ארגון אלים ומסוכן. זה לא נאמר על ארגון חיזבאללה. על מי זה נאמר? על ארגון אחים לנשק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אכן הרסו את המדינה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על ידי מי זה נאמר? על ידי אלמוג, שחבל שהוא לא פה. אמרתי לו להישאר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו בושה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לספר לכם קצת מה עשו ארגון – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ארגון מסוכן מאוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו בושה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, את מפריעה לי. תני לי לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם מה עשו ארגון אחים לנשק בזמן שרוב האנשים שבדרך כלל יושבים כאן השתבללו בבתים, לא הגיעו להלוויות, לא הגיעו לניחומי אבלים, לא היו אצל המפונים. אותך אני זוכרת בהלוויות, את קטי שטרית אני זוכרת בהלוויות, אבל חוץ מהם אף אחד לא היה בהלוויות, כולל השר יריב לוין, שהיה לו מה להגיד – איפה הייתי, לא הייתי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> את לא ראית אותי בהלוויות? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא ראית אותי בהלוויות? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה כן היית, אבל כמה מכם היו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רבים מאוד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רוב הקואליציה לא הייתה בהלוויות, אבל זה לא תחרות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רביבו, אתה החריג, אתה לא מבין את זה? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על משהו אחר – אני רוצה לדבר על אחים לנשק, שבזמן שכל הממשלה הזאת ישבה בהלם קרב ולא ידעה מה לעשות עם עצמה ולא ידעה איך לטפל לא במפונים, לא במשפחות, לא במילואימניקים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא בחיילים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא בחיילים, הם קמו וקודם כול הקימו מערך הסעות למילואים, לחיילים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם גמרו את המדינה, אחים לנשק. גמרו את המדינה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי גב' מירי רגב, שעכשיו נופשת ביוון עם היהלומים שלה, היא לא ידעה להקים מערך הסעות, אז החמ"ל של אחים לנשק דאג שהחיילים יגיעו ליחידות המילואים שלהם. זה, אחרי שהם חילצו כ-2,500 משפחות מהעוטף, דאגו להם לדיור במקום בימים הראשונים, עוד לפני שהמדינה התעשתה. אחר כך הם יצאו לעזור לחקלאים בקטיף, מכוניות על גבי מכוניות. אני לא מדברת על אחוזי הגיוס – 150% גיוס של המילואים. הקימו חמ"ל נעדרים כשפה אפילו לא היה שם ובקושי ידעו כמה נעדרים יש. הם הקימו חמ"ל עם הציוד הכי מתקדם ועזרו למשפחות לחפש את היקירים שלהן. אפילו כלבים הם הצילו מיישובי העוטף. אספו אחר כך ציוד לחיילים ולמפונים, ציוד צבאי, הקימו יוזמה של "בצרה קראת ואחלצך", גיוס תרומות ורכישת ציוד רפואי שחולק ליחידות הצבא בחזית ולמרפאות העורף. ולהם אדון אלמוג קורא אויב. אלמוג צריך אויב חדש, כאילו חסרים לנו אויבים, והאויב החדש של אלמוג זה אחים לנשק. הגיוני מאוד. אז חבל שהוא לא פה ­– אני מסיימת – להגיד לאלמוג: דבר אחד – שימצא אויב חדש, לא חסרים כמה; דבר שני – שיטרח להגיע לעבודה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ביטון, בבקשה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> מה עם נתניהו? אויב או לא אויב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חס וחלילה. מה זה אויב, תגיד לי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עונה לו בכלל. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא יודע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה לא יודע? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני שמח מאוד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מישהו אמר שהוא אויב? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא רק פוגע בביטחון המדינה, הוא לא אויב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – תפסיקו להגן על כל דבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אויב. בינתיים מי שאמר שאנחנו חמאס וזה זה החבר שלך פינדרוס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וניסים ואטורי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על זה לא דיברת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה, ואני ממליץ לך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא בעצמו התנצל, מה שהבוס שלך לא עשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – אני ממליץ לך – בעצם אני לא ממליץ לך – ואני שמח שאתה לא קורא עיתון הארץ. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אדוני – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני קורא עיתון הארץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תקרא בעיתון הארץ, בדיוק כתבו את זה. בדיוק כתבו את זה, ברחל בתך הקטנה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תגיד, יאיר לפיד דיבר על בגידה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי אמר שאנחנו חמאס. מישהו אמר משהו? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך דיבר על בגידה. תגיד לי, אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והוא התנצל. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך דיבר על בגידה לפני שבוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עיתון הארץ עוד לא התנצלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וכשפינדרוס אמר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קלנר, תודה. תודה רבה לכולם. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? ותגיד את זה לבוס שלך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קלנר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חבר שלך שעשה פה קריירה מ"שמאלנים בוגדים" – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אריאל, אריאל, חבר הכנסת קלנר. אתה צריך שאני אקרא אותך לסדר? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא צריך, לא. אני הולך לשתות כוס מים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תשתה בקבוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכי טוב. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עדיף. גם ככה זה לא דברי חוכמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אתה רוצה לשתות כוס מים? אתם יכולים להיפגש בברזייה, לריב. בבקשה, חברת הכנסת ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראה מה קורה כאן, תסתכל על הביזיון הזה, על מה מתנהלת הממשלה הזו. רק לפני כמה דקות רקטות, קסאמים, לאשקלון, לזיקים – בוא נמשיך: למפלסים. לחשוב על זה שאמרו לנו: תחזרו בפברואר, אתם יכולים, הכול שקט שם. אבל במקום לדאוג לביטחון ולתחזק – כן, חזרנו ואנחנו שם, ואנחנו לא נעזוב, כי לא ניתן לנצח. היום מתנהל לו מסע גזל בקופת המדינה. כל כך הרבה כספים קואליציוניים פוליטיים עוברים, כשיש תושבים רבים שצריכים טיפולים. אל תגידו לנו מרכזי חוסן. יש מרכזי חוסן. כמה הם יכולים להכיל אם בשדרות יש 36,000 תושבים? אז הם יכולים 300 או 500, ואנשים מחכים לתורים. איפה הכסף? איפה הכסף? על מה הוא הולך? על משרד מורשת וירושלים. אז יש לנו עוד לא מעט משרדים. כמובן, איך נשכח את משרד ההתיישבות? רק תספרו לי, מה עושים עם הכסף? בשפה פשוטה, לפחות מהמקום שאני מכירה, זה נקרא הלבנת כספים. השרה לשוויון חברתי – אני לא ראיתי אותה יום אחד עובדת. תגידו לי, יום אחד, תתקנו אותי. תגידו לי יום אחד, תפקיד אחד, משהו שהיא עשתה מאז שהיא קיבלה את הטייטל הזה. הרי בסך הכול היא קיבלה להיות שרה, כי היא הייתה צרה לראש הממשלה. בלעדיה יכול להיות שהייתה לו בעיה עם הקואליציה. נתנו לה משרד – משרד שעבד, משרד שידע לספק את הסחורה. ועכשיו מה אנחנו מקבלים? צרה שמסתודדת. יושבת כאן כמו להקת המעודדים, ועוד נותנים לה תקציבים. איפה הכסף הזה? לאן הוא הולך? למי אתם שומרים אותו? המילואימניקים שלנו בסדר? העסקים שלנו בסדר? החטופים שלנו שם במנהרות, כשהמשפחות שלהם כל יום, כל יום, אדוני, הן בקושי פוקחות את העיניים. אני מסתכלת עליהם, ואי-אפשר להסתכל על המשפחות האלה. במה אנחנו עוזרים להם? במה אנחנו עוזרים להם? אז זרקו להם איזה תקציב שהם יוכלו טיפה להיות – זה לא שקט, זה ביזיון, כי רואים כאן את מה שהולך. הממשלה הזו מתעסקת בכול, רק לא בביטחון של האזרחים, רק לא במפונים, רק לא בחטופים. אני מתביישת, כבוד היושב-ראש. ככה לא צריכה לראות ממשלה במדינת ישראל, בטח לא אחרי 7 באוקטובר. יושב פה ראש ממשלה מנותק. מנותק. כמה חבל שבאותו יום הוא לא היה בשדרות או באחד הקיבוצים. אולי סוף-סוף הוא היה מבין איזה מחיר אנשים שילמו. אני פשוט מתביישת, ועשו לי טובה, כל להקת המעודדים שחוץ מחצאית ולנשק לו את היד לא עושים שום דבר. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו דנים עכשיו בחוק הארכת שירות מילואים לאנשי מילואים – גם לחיילים וגם לקצינים. יכול להיות שבמציאות הביטחונית של היום יש בזה צורך. צורך אמיתי, כי לאף אחד לא ברור לאן פנינו, לכמה זמן. כן, זה צורך אמיתי להגן על המולדת. זה מה שכולנו חושבים ומגויסים לזה. יושבת פה השרה אורית סטרוק, ואני יודעת שהילדים שלה עושים מילואים – לדעתי, מ-7 באוקטובר, חלק מהילדים שלה. ויש פה הרבה מאוד חברי כנסת שגם הילדים שלהם עושים מילואים או משרתים בצה"ל. אנחנו מרגישים את זה כולנו על בשרנו. אני מכירה מילואימניקים שכבר 240 יום במילואים, אמיתי. זה משהו מטורף, זה באמת משנה לאנשים את החיים, גם לאלה שיש להם משפחות, ברור – שם בכלל כל החיים השתנו – וגם כאלה צעירים, סטודנטים, שהוא לא יודע בכלל אם מחר הוא יוכל לעלות למבחן או לא, כי הוא כל הזמן יושב על צו 8. אין ברירה, פשוט אין ברירה, כי זה מה שצריך; כי מדינת ישראל זו המדינה של העם היהודי, אנחנו יהודים, ואין לנו מישהו אחר שיבוא ויגן עלינו. לחשוב שיבואו לפה חייזרים ויתגייסו לצה"ל ויילחמו נגד חמאס, חיזבאללה, האיראנים, חות'ים, תותים, שמוטים – היום אנחנו במצב שמעולם לא היינו, אנחנו בשבע זירות בו בזמן. אבל קורה פה משהו לא טוב. לא טוב. חילקו את העם למשרתים ולמשתמטים, ואני לא מוכנה לקבל את זה. אני באמת בלב שלם ומלא מאמינה שאפשר לשמור מצוות – והציונות הדתית מוכיחה לנו את זה. אני לא חושבת שאורית סטרוק פחות דתייה מיעקב אשר או מפינדרוס או מליצמן, או שלמה קרעי או שמחה רוטמן שומרים פחות על הכשרות או על השבת. אמיתי. עובדה שהציבור של הציונות הדתית מגויס ב-200%, ועושים את זה בכבוד. ויש גם ציבור חרדי שמגויס, ואנשים עושים את זה ומשלמים בחייהם על האהבה למולדת. והממשלה עכשיו באה ואומרת לי, בו בזמן – איזה אבסורד זה, זה באמת קפקאי כבר הסיפור, שפה אנחנו מאריכים שירות למי שכבר תורם ועושה וקורע את עצמו, וביד השנייה אנחנו אומרים: לא, אלו לא ישרתו. אתה יודע מה? זה לא לטובתם, אתם פוגעים בהם. הנוסחה היא מאוד פשוטה: קודם כול, כולם מחויבים בגיוס, גם בצבאי וגם באזרחי. אחר כך נדון על התאמות, וכן צריך לעשות התאמות, גם בחיים וגם במוות. הסיפור של משפחת יודקין מכפר חב"ד מוכיח לנו את זה. אבל ההסכמה הרחבה בינינו היא שכולנו צריכים להתגייס או לשירות צבאי פעיל או לשירות לאומי. בעיניי אין על זה בכלל ויכוח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טוב שנתניהו הזכיר אתמול לפטריוטים מי משלם את המשכורת שלהם. נראה היה שהם זוכרים את זה מצוין. עיתונאים, עלק. בריאיון אמרת שאתה מוכן לעסקה חלקית. באמת תודה רבה לך. אני רוצה להזכיר לך: זה לא העניין אם אתה מוכן או לא. אתה חייב עסקה, ולא חלקית אלא מלאה. איפה אתה חושב שאתה חי, כשאתה מודיע בערוץ הביתי המתחנף שלך שאתה מוכן? זה לא פחות מחוצפה ממי שעמד בראש המערכת ב-7 באוקטובר. אם לא שמעת מספיק או שכחת, אז אתה הראש ואתה אשם. אתה חייב בהחזרת כל החטופים, אבל כנראה שאתה לא יכול. אתה חזק בדיבורים, חלש במעשים. חזק בזריית חול בעיניים, חלש מול בן גביר, שמסובב אותך על האצבע הקטנה שלו. אבל זה עוד קטן לעומת מה שאמרת לי. האמת, הייתי בהלם, והגעתי למסקנה שזה מעבר לשיקולים פוליטיים: אתה באמת חי במציאות מקבילה שאותה מתווכים לך חבורה של מלחכי פנכה, חבורת יסמנים שאומרים לך רק מה שאתה והאישה שאיתך רוצים לשמוע. ככה אמרת לי, ואני מצטט: הסיבה שהסכמי אברהם נחתמו זה בגלל הנאום בקונגרס. כך אמרת. הם ראו ראש ממשלה שלא ממצמץ ולא מפחד, ורצו לחתום איתנו על הסכמים. ככה אמרת. אז מה הפלא שהוצאת את הסרטון על החימושים. בטח חשבת שמייד שייח' מוחמד בן סלמאן מסעודיה יתקשר לחתום איתך על הסכם נורמליזציה, כי אתה הרי מנהיג שלא ממצמץ. נכון, אתה לא ממצמץ כשאתה הורס לנו את היחסים עם ארצות הברית ומסכן אותנו באופן ממשי, אז כמו היום. פשוט לא להאמין. אתה לא מנהיג, אתה פוליטיקאי שחרד לשלטונו וגורר מדינה שלמה לתהום. אתה לא כשיר להיות ראש ממשלה. ואני אגיד לך עוד משהו. אמרת בערוץ התעמולה שלך שמי שיפיל את הממשלה ייזכר לדיראון עולם. אז אני אומר לך, הפוך, גוטה, הפוך. מי שיפיל את הממשלה ייזכר לעולם כמי שהציל את המדינה, ואתה, ביבי, אתה תיזכר לדיראון עולם כמי שכמעט גרם לחורבן הבית. ואני אומר כמעט כי בקרוב נחליף אותך ומייד נתחיל בשיקום, ואיתנו יהיו כולם, מימין ומשמאל. ביחד נשקם את ההריסות שלך ושל החבורה שמסביבך, וגם ליכודניקים אמיתיים יהיו איתנו, ורק אתה והכת שלך תיעלמו לנו מהחיים. אמן. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, הקיבוץ שבו לא נורתה ירייה אחת של צה"ל – זה התואר המטלטל שבו זכה קיבוץ ניר עוז. ביקרתי בו ביום ראשון האחרון והמראות עודם מול עיניי. קשה לתאר את הפער הנורא בין העצים והמדשאות לבין הבתים השרופים והדלתות מחוררות הירי. גם בחלוף שמונה חודשים וחצי נשקף מכל פינה היופי המיוחד של הקיבוץ הזה; גם בחלוף שמונה חודשים וחצי נשקף מכל בית החורבן הנורא שחוללו המרצחים חסרי צלם האנוש. הזוועה של בוקר שמחת תורה עודנה זועקת מהקירות. אבל התמונות של החטופים שטרם חזרו, שתלויות על דלתות הבתים או מה שנותר מהן, מזכירות שהזוועה הזו לא הסתיימה. 35 חברי קיבוץ ניר עוז עדיין חטופים בעזה. השקט חזר אל שבילי הקיבוץ אך הסערה הנוראה עודנה בלב חבריו, ואין לי ספק שהיא גדלה עוד יותר אחרי דבריו חסרי האחריות וחסרי המצפון של ראש הממשלה אתמול בריאיון לערוץ 14. קשה להיוותר אדישים מול המראות והתמונות. קשה גם שלא להתרגש מהמפגש עם אותם חברים שמתעקשים להישאר בקיבוץ או להגיע אליו מדי בוקר, הכול כדי להתקדם בצעדים קטנים ואמיצים אל עבר החלום של קיבוץ וקהילה גדולים עוד יותר, דשא מלא ילדים ובית שזוכר ומנציח את שאירע, אבל נושא פניו אל העתיד. הגשמתו של החלום הזה היא המשימה לא רק של גיבורי ניר עוז אלא גם שלנו. את חברי הקיבוץ החטופים יש להחזיר הביתה בעסקה. את הביורוקרטיה המעכבת את מאמצי השיקום יש לסלק מייד ולהעלים מן העולם. מול חדלון הפעולה של הממשלה בכל כך הרבה תחומים, מינהלת תקומה דווקא מנוהלת על ידי אנשים איכותיים, מסורים ומנוסים. אך העובדה שלאחר 260 ימים הרוב המכריע של קיבוצי ומושבי העוטף טרם חתמו על הסכם השיקום והבינוי המחודש מטרידה ודורשת תפנית. התעלמות מחישובי מס ערך מוסף, סירוב להצמדת הסכומים למדד, היעדר פתרון לסוגיית הבתים המחוללים ובינוי התשתיות – האם באמת לא ניתן היה כבר לנוע אל עבר פתרון נדיב ומכבד יותר, גברתי השרה? מי שמחפש ניצחון מוחלט ימצא אותו רק בהפרחה של ניר עוז מחדש יחד עם כל יושבי העוטף. זה יהיה הניצחון האמיתי על מבקשי נפשנו. "לא עייפי דרך כי אם מפלסי נתיב" – את המילים האלה של מאיר יערי, ממנהיגי השומר הצעיר, בחרו אנשי ניר עוז לתלות על המגדל בקיבוצם אחרי אסון שמחת תורה. החובה של הממשלה היא לסייע בידם לפלס מייד את נתיבם המחודש, אחרי השבת כל החטופים לביתם ולחיק קהילותיהם. במשימה הזו אסור לנו להיכשל. גברתי השרה, אין תירוץ יותר למחדלים בשיקום יישובי העוטף ובעיכובים שמושמים על דרכם לחינם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וזו עובדה, רק קיבוץ אחד חתם בינתיים על ההסכם, על שלוש-ארבע סוגיות שמזמן היה צריך לפתור. והכדור בידי משרד האוצר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, פתחת את נאומך בתזכוּר, הזכרת ציטוטים של שתי משפחות שכולות. גם אני הייתי אצלן, כמו אצל הרבה מאוד, הרבה מדי, משפחות שכולות. גם אני שומע כמוך "יחד ננצח". אבל אני אגיד לך את האמת, אדוני ראש הממשלה, אני מתכוון לזה באמת ואתה לא. אתה באמת לא מאמין ב"יחד ננצח". ואני אומר את זה בכאב גדול, הלוואי שהיית מאמין. קיוויתי עוד קודם. נכנסנו למלחמה הזאת – עזוב מבחינה צבאית – מבחינה חברתית, מפולגים כמו שמעולם לא נכנסנו. אתה עבדת על זה שנים. שמאל נהיה "שמאלנים", כאילו לא משרתים באותם מקומות, כאילו לא מסתכנים באותם מקומות. סכסכת בין דתיים לחילונים, בין קיבוצניקים למתנחלים, בלי גבולות בכלל. וזאת האחריות הכי גדולה שלך. אבל מה לך ולאחריות? עוד לא יצאה המילה הזאת מפיך כשהיא קשורה לך. ואם באמת היית רוצה ב"יחד ננצח", את חוק הרבנים, לא היית עובד עליו עד 01:30 כדי שהוא יעבור, למרות שאתה הבנת שזה לא הזמן ואת המשאבים של שם צריך להעביר, וגם ראשי הרשויות שלך אמרו לך: זה לא הזמן, ואת חוק הגיוס – זה מה שהיית מביא? "יחד ננצח"? כשהילדים שלנו והחתנים שלנו והשכנים שלנו עושים 150 ו-180 ו-200 ימים? ואני אגיד לך משהו, אצל אחת המשפחות שהייתי אתמול, פגשתי בחוץ את אחד המפקדים שלהם. זה קשה לי להגיד, אבל הוא דיבר על הקשיים בבתים עד כדי נשים שמפילות או ילדים שמתחילים לגמגם. אבל היחד הזה, שיקל את העומס – אתה לא ער אליו. אחרת לא היית מביא כזה חוק גיוס, אם היית באמת מאמין ביחד, לא כש-15% מהעם, אתה דואג לשחרר אותם, לפטור אותם, רק שיחזיקו אותך בקואליציה. אני אמרתי לך בוועדת החוץ והביטחון – בדיון סגור, אבל מה שאני אמרתי אני יכול להגיד: תעשה ג'סטה אחת שנאמין לך. אני רוצה להאמין לך שאתה מתכוון ליחד. תגיד שהמהפכה המשפטית, אתה מקפיא אותה לשנתיים; אל תבטל. תגיד שממנים עכשיו נשיא קבוע לבית המשפט העליון. משהו, שנאמין לך. תגיד משהו להוא ממיאמי, שנכנס במפקדי הצבא: די. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לנו להאמין לך כשאתה אומר ביחד ננצח, בגלל שאנחנו לא מאמינים לך שאתה מאמין שביחד ננצח כמו שאני מאמין. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – לא נמצאת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הרסה רשות הבדואים, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, בתים של האזרחים ביישוב ביר הדאג', בתי תושבים, והשאירה אותם ללא קורת גג. כנ"ל גם ברהט, בלקיה, בעווג'אן. בכל מקום בנגב היום הורסים, הורסים בלי לדבר עם אנשים, בלי לתת להם חלופות; משאירים משפחות שלמות ללא קורת גג. למרות הפניות שלנו, גם למשרד ראש הממשלה וגם לשר הממונה שיקלי – שמתעלם מהאוכלוסייה הערבית בנגב, מגיע לביקורים בנגב, אבל כאשר אנחנו צריכים אותו הוא נעלם, שולח את הפקחים להרוס. תוכנית המיקודים שלו נכשלה, נכשלה בנגב. אי-אפשר להצליח בלי לדבר עם האנשים. גם אם יהרסו את כל הבתים של האזרחים, נישאר באדמות שלנו. ככה לא נפתור את הסוגיה של הערבים בנגב, סוגיית הבדואים. הגיע הזמן שתסתכלו אחרת על האזרחים, על התושבים. הממשלה צריכה לטפל בסוגיה הזאת, לא לשלוח את הפקחים והטרקטורים והדחפורים להרוס. מה אתם רוצים מהאנשים? מה אתם רוצים מהאזרחים של המדינה? רק בשפת הכוח? רק בשפת הטרקטורים והדחפורים? אי-אפשר לשוחח עם האנשים? אי-אפשר לשוחח עם המנהיגות של החברה הבדואית בנגב? ביקשנו ישיבה של ראש הממשלה עם ראשי הרשויות על מנת לטפל בסוגיה הזאת, על מנת להפסיק את ההריסות, אבל הוא לא מוצא זמן לשבת עם ראשי הרשויות. הגיע הזמן לחשוב אחרת, לחשב מסלול מחדש כלפי החברה הבדואית בנגב. אי-אפשר כל הזמן להרוס ולדרוס ולא לתת פתרונות. מכובדי היושב-ראש, חשוב להסתכל על החברה הערבית בנגב בצורה אחרת, לתת פתרונות. להפסיק את ההריסות ולתת פתרונות – זה מה שאנחנו דורשים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מצליח להבין את הממשלה הזאת. אמרנו, הממשלה הכי גרועה מקום המדינה עד היום; אני חושב שזה לא מספיק. מביאים חוק להעלאת גיל הפטור ממילואים, אותם מילואימניקים שב-7 לאוקטובר נהרו למילואים, נלחמו, חלקם עשו יותר מ-200 יום מילואים, וחלקם אחרי צו ראשון וצו שני של מילואים, וחלקם כבר קיבל צו שלישי. ואני מכיר הרבה כאלה מבני העדה הדרוזית – עזבו בית, משפחה, ילדים, עבודה, עסקים, חלקם, העסקים שלהם קרסו, אבל המשיכו לשרת ולתת למען המדינה. מצד אחר, הממשלה הזאת מקדמת חוק השתמטות משירות צבאי. אני לא רואה בשירות הצבאי חובה. השירות הצבאי הוא זכות לכל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל – זהו בעיניי שירות צבאי. אבל איך יכולה אותה ממשלה להעמיס עוד על אותם אנשי מילואים שנתנו את הכול ולבוא להגיד להם: לא, לא בגיל הזה אתם תקבלו את הפטור, נוסיף לכם, כי חסר לנו כוח אדם, ומצד שני מקודם חוק הפטור, חוק ההשתמטות משירות צבאי? ואני אומר לכם כחבר כנסת שבא מהמגזר הדרוזי, וכולם יודעים מה אחוז הגיוס במגזר הדרוזי – אחוז מאוד גבוה – ועם הכול, לא מקבלים כלום מהזכויות שמגיעות לנו. אבל בנקודה אחת אנחנו לא מתווכחים – בנושא של גיוס לצה"ל. בנושא של השמירה על ביטחון מדינת ישראל, בנושא הזה אנחנו לא מתווכחים כעדה הדרוזית, לא מסתכלים לא על הזכויות ולא על החובות ולא מסתכלים על שום דבר; מסתכלים על הדבר העיקרי – לתת, לשרת ולתרום ולשמור על ביטחונה של מדינת ישראל. אבל אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות מצב כזה שמצד אחד כל החוק הזה מקודם כאן על אותם אנשים, על אותם אנשים שבאמת, חלק מהם, נהרסו להם משפחות, ומצד שני, בוועדת חוץ וביטחון מקודם חוק ההשתמטות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, בימים האחרונים מתחרים שרי הממשלה מי יאיים יותר ברהב וביוהרה על לבנון. אך האיום האמיתי הוא עלינו, על החברה הישראלית, שלא תעמוד במחיר מלחמה טוטלית בצפון. ההיסטוריה היהודית כבר יודעת סיפורי חורבן בשל הרפתקנות צבאית משיחית ומטורפת, ועלינו האחריות ללמוד מההיסטוריה הזו כדי לא לחזור עליה. לחברה הישראלית דרוש שיקום, לא חורבן; דרושים חיים ולא עוד שכול; דרוש שקט ושלום ולא מלחמה והרס. ובזמן שמזהירים מפגיעה אנושה ברשת החשמל ובתשתיות חיוניות מקריסת מערכות הבריאות והתחבורה, מהיעדר מיגון מתאים של שכונות וערים שלמות, משיתוק מוחלט של הכלכלה, יש קבוצות משיחיות שמאמינות שגוג ומגוג הוא סיבה למסיבה, כמו התנועה להתיישבות בדרום לבנון – ארגון פסיכוטי על מלא השואף לדחוף את ישראל להרפתקה פושעת ומדממת שתביא עלינו חורבן נוראי. מתי נתעורר, כשאש תכלה את הארץ כולה? כשממשלת הזוועות בהובלת פורעי המתנחבלים ובתמיכה של חלקים המתיימרים להיות אופוזיציה תגרור את המדינה כולה לסופה? יש אלטרנטיבה, יש דרך אחרת ואין בלתה – הסכמה על שקט הדדי. ומחיר השקט ידוע: הפסקה מיידית של המתקפה על עזה. המשך המתקפה על עזה רק מביא לשפיכות דמים מיותרת של החטופים, של פלסטינים חפים מפשע, נשים וילדים, של חיילים שנשלחים כבשר תותחים לבצע משימה שגם לפי בכירי הצבא איננה אפשרית. כל בר-דעת מבין שהפסקת המלחמה בעזה ונסיגת ישראל בחזרה לגבולותיה המוכרים יביאו גם לרגיעה בצפון, שהסדר מדיני על בסיס שלום צודק בין ישראל ופלסטין העצמאית יוביל לשקט, פיוס ושלום גם בגבול הצפוני ועם שאר המדינות הערביות. זוהי העמדה האחראית. זוהי העמדה של מקדשי החיים ולא של חסידי המוות. זו גם הדרך האמיתית להתמודדות עם צורכי הביטחון שלנו: לא העלאת גיל הפטור מחובת שירות, התשת המשרתים ופגיעה בחייהם ובעבודותיהם, גם לא הרחבת חובת הגיוס לציבורים נוספים, אלא צמצום מרבי, גם אם לא ביטול מוחלט של עצם הצורך בשירות כזה. רק שלום יביא ביטחון ורק צדק יביא שלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אגיד ואקצר את הסיכום לגבי החוק הזה: בחוק הזה אין שום צורך. כן, ככה זה נשמע. בחוק הזה אין שום צורך, משום שבדיונים שהתקיימו בוועדת חוץ וביטחון נאמר שרוב האנשים שהשנה אמורים לצאת לפטור – או שחלקם התנדבו לשירות בשנת 2024 או שיש כאלה שהמשיכו לשרת כאשר הם מבינים את גודל השעה, משום שהם כבר 20 ומשהו שנה שירתו את מדינת ישראל, בניגוד לאלה שלא משרתים. לכן זו דרך קלה להימנע מעוד קצת עבודה ביורוקרטית ולהחתים את האנשים על טופס התנדבות, כפי שעושים למשל לטייסים או לאנשים שגם אחרי גיל הפטור עדיין מתגייסים ומשרתים. ולכן, לבוא ולקדם את החקיקה הזאת ולבזבז את הזמן גם של הממשלה וגם של הכנסת במקום לפתור באמת את הבעיות – היה אפשר לתת הנחיה לצבא ולהגיד: תבדקו מי באמת רוצה להמשיך להתנדב, תיתנו תוספת כספית ראויה על זה שבן אדם מתנדב למרות שהוא הגיע לגיל הפטור – כי גיל הפטור נמדד לפי שנה ולא לפי חודש לידה – ומצד שני, לא לעורר שיח ציבורי מיותר, כי הרי אנחנו יודעים שהממשלה מתכוונת לקדם מעבר לחקיקה הזאת עוד כמה חקיקות, שזה הגדלת מספר ימי המילואים וגם הארכת השירות הסדיר. אבל אני רוצה להתייחס, בדקה שנשארה לי, לדיון המבזה הזה שצפינו כולנו פה באולם הזה, דיון 40 חתימות. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתגאה בהישגים. אתמול הוא הגיע לתת "ריאיון". אז אני רוצה להזכיר לציבור הבייס שלו, שכל כך מתלהב מהריאיון שלו בערוץ 14, שבנימין נתניהו הוא למעשה גם לוזר פוליטי: הוא הפסיד ב-1999 לברק; הוא הפסיד ב-2001 לאריק שרון; הוא הפסיד ב-2006 לאהוד אולמרט. הוא גם הפסיד ב-2009 לציפי לבני, אבל בגלל הברית שלו עם המשתמטים, הצליח להרכיב את הממשלה. אני כבר לא מדבר על הסבבים שאנחנו חווינו כאן חמש שנים, שהוא גם הפסיד לגנץ והוא גם הפסיד ללפיד ובנט בכך שלא הצליח להרכיב את הממשלה. אגב, הוא שרד בגלל הברית שלו עם המשתמטים. אז אני יצאתי גם קצת מעודד מהדיון הזה כאשר שמעתי את חבר הכנסת יעקב אשר, שפתח תיבת פנדורה מול הקואליציה. אני מקווה שזה הצעד הראשון, והקואליציה תבין שאי-אפשר לבסס את הברית על אנשים שמשתמטים משירות צבאי, והגיע הזמן להקים ממשלה ציונית כאן בכנסת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 102 הרוגים בחברה הערבית. כמעט אין יום אחד שאנחנו מתעוררים בלי עוד רצח ועוד רצח ועוד רצח. היה ראש הממשלה בדיון, ודיברו על ראש ממשלה חזק. דיברו גם על ניצחון במלחמה ועל לנצח. אני חושב שאחרי שנה וחצי לכהונת הממשלה הזו, יש כישלון ברור בכל מה שקשור בלחימה, במלחמה בארגוני הפשיעה. בינתיים מי שמנצח הם ארגוני הפשיעה, כי הממשלה הזו והשר לכישלון לאומי לא עושים כלום כדי לעצור את הדימום בחברה הערבית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא נכשל. זה מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ארגוני הפשיעה עושים כל מה שבא להם. מעל כל במה ובכל שפה אמרנו שצריך להילחם בארגוני הפשיעה בחברה הערבית. היום מקיימים דיון בין-משרדי וכנס על איך לטפל בפשיעה בהתעלמות מוחלטת מהאוכלוסייה הערבית, מהמנהיגות שלה. כנראה לממשלה הזו, לשר הזה, יש אינטרס ברור ביותר שהרציחות בחברה הערבית יימשכו, אחרת אי-אפשר להבין. מעל 100 הרוגים מתחילת השנה, ושום פעולה לא נעשית ושום שר או ראש הממשלה לא עומד מול הציבור ואומר מה אפשר לעשות במלחמה הזו. במלחמה הזו, בינתיים אנחנו משלמים בדם של הבנים והבנות שלנו יום-יום. הביטחון האישי, שזה אחריות הממשלה והשר לביטחון לאומי – לא מספקים את זה לחברה הערבית, כי יש להם אינטרס שיהרגו אחד את השני; אי-אפשר להסביר את זה אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים קשים אלה האמון במערכת השלטון נשבר, התרסק לגמרי. הציפייה שהממשלה תעסוק בטובת אזרחי המדינה, בשיקום הצפון, בדאגה לפרנסתם של תושבי הצפון, במעטפת תומכת לנשות המילואימניקים, בסיוע לתיירות הקורסת, בצורך להחזיר את הפסיכולוגים לשירות הציבורי – הציפייה הזאת מתמוססת, מתפוגגת, מתרסקת כל יום מחדש. תושבי הצפון המפונים והלא-מפונים אומרים שיש להם תחושה שהם כלי שרת בידי ממשלה שדואגת לעצמה בלבד, ממשלה שממשיכה להעביר כספים קואליציוניים למטרות פוליטיות, עוסקת בשימור השלטון. בזמן ימי מלחמה, כאשר המילואימניקים וגם משפחותיהם קורסים מהעומס הנופל על כתפיהם, המציאות הביטחונית מחייבת אותנו לחזק את הכוחות של צה"ל, אבל למה על חשבון קבוצת אוכלוסייה אחד בלבד – הקבוצה העובדת, המשרתת, שמשלמת את המיסים ונלחמת בשביל כולם? הארכת שירות המילואים ללא פתרון כולל לסוגיית השוויון בנטל היא צעד המעמיק את השסע בחברה ופוגע בחוסן הלאומי עד תהום שכבר לא ניתן יהיה לקום ממנה. חברי הקואליציה, אתם איך אתם מסוגלים להסתכל בעיניים של חיילי המילואים, הנשים שלהם, שאיבדו מקומות עבודה? איך אתם יכולים להאריך את גיל המילואים של הרופאים וגורמים בכך לפגיעה ברפואה הציבורית, לעומס יתר על הרופאים, לתורים ארוכים ורחוקים? הרי גם ככה מערכת הרפואה הציבורית קורסת תחת עומס. אנשי מקצוע מובילים שתרומתם למדינה קריטית, מוצאים את עצמם נושאים בנטל לא פרופורציונלי, דבר המוביל אותם לשקול הגירה. תקשיבו, יש קבוצות של רופאים שמחפשים רילוקיישן. אני אגיד לכם את זה ואזכיר לכם את זה כל שבוע. איננו יכולים להרשות לעצמנו לאבד את המוחות הטובים ביותר שלנו. דברי חז"ל וגם המקרא מלמדים את היהודים לדאוג למשפחה, להגן על הבית, להגן על המולדת. לא כתוב בשום מקום שמי שמשרת בכוחות הביטחון הוא גם משלם את המיסים וגם יגן על המדינה כאשר יהודים אחרים יישבו בחיבוק ידיים בעוד אחיהם נלחמים בשדה הקרב. האמון בכם נשבר, נשבר לחלוטין, ואין דרך להשיבו. זה הזמן שלכם להניח את המפתחות ולהודות שנכשלתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים וכן גם סגנית מזכיר הכנסת, בעוד שעה או שעתיים ייכנסו חברי הכנסת החרדים, ולקריאת שמם הם יתמכו בחוק. זו תהיה באמת הפארסה הנוראה של הימים האחרונים. יקראו בשמותיהם. אנחנו נתנגד לחוק, כי אנחנו מבינים שקרה משהו ב-7 באוקטובר; אנחנו מבינים שיש עכשיו דיון מרתוני בוועדת החוץ והביטחון; אנחנו מבינים שצה"ל בא ודורש שינוי. אבל יש אנשים בכנסת, אחיי החרדים, שאצלם השגרה היא אורח החיים: לא התגייסנו, לא נתגייס. לא משנה מה תעשו ולא משנה מה צריך – לא נתגייס. יבואו כל מיני נציגים שלהם, בוודאי כל החברים שלי מוועדת החוץ והביטחון, האנשים הטובים מכל קצוות הבית שיושבים שם, ויראו כל מיני שתדלנים שמספרים לנו על הפוש הגדול בזמן האחרון וכמה חרדים מתגייסים, וכדאי שתשתקו, כי אתם רק מפריעים להם להתגייס. ואני לא מאמין, לא מאמין באיזו מדינה אנחנו. וגם כשאני נשמע שקט, אני סוער בתוך-תוכי, האמינו לי. אתמול מדבר איתי בני ואומר לי: אחרי חצי שנה הגדוד שלי נקרא – חצי שנה, אנשי עסקים, חבר'ה עם משפחות – הגדוד שלי נקרא לעוד פעילות. והוא מתלבט איתי ואומר לי: אבא, אמרו לי שאני יכול להשתחרר, אבל אני לא יכול. והוא בונה את אחד ממרכזי הקניות הגדולים ביותר בארץ. הוא אומר לי: אבל אני לא יכול. מה, הם ילכו ואני לא? ואני שואל: האם את השאלה הזאת שואל צעיר חרדי? אתם יודעים מה? יכול מאוד להיות שהוא שואל. אבל המנהיגות שלו אומרת לו: שלא תעז לחשוב על זה. ואני אומר לכם, כל מי שיושב בבית הזה, כל מי שיושב בבית הזה: טלו קורה מבין עיניכם. המנהיגות הפוליטית החרדית תעשה הכול כדי שהם לא יתגייסו. אין שום דין ודברים. אין שום הסכמות – אני מפסיק – רק ימשיכו עם המשפט הנורא הזה שאומר: אנחנו נמות ולא נתגייס; שימותו אלה שמתגייסים. צר לי עליכם, אחיי החרדים. אבל אני מאוד מקווה שבתפילות הפרסונליות שלכם עם הקדוש ברוך הוא אתם מבקשים סליחה על זה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה, דרך אגב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בנוגע לחוק שנמצא עכשיו על שולחננו – כל פעם שאני חושב שאנחנו ברצפה או בקרקעית, אני מגלה שאיכשהו אנחנו בתקרה של הביזיון. ולמה? אני רוצה להסביר. אני עכשיו קראתי כתבה שאני בטוח שתעניין אותך, אדוני היושב-ראש, על משרת מילואים שעובד כיועץ בלשכת השרה סילמן. בזמן שירות המילואים שלו ניסו למנות לו ממלא מקום כחלק מעוד תקן, ראו שלא הצליחו – מה שאני אומר הוא מהכתבה עצמה בכאן 11. מנסים למנות לו ממלא מקום; לא הצליחו, לא השיגו עוד כסף. אחרי זה אתם יודעים מה עשו לו בגלל שהוא לא רצה לעזוב? לקחו לו את הרכב כדי להרע לו את התנאים – בזמן שהוא משרת במילואים, כן? לוקחים לו את הרכב ורוצים לפטר אותו בזמן שירות מילואים. עכשיו, כמובן שהשרה סילמן ולשכתה נתקלו בייעוץ משפטי ונתקלו בחוק שאומר שאסור לפטר משרת מילואים, בטח בעת תפקידם וגם 30, 60 יום אחרי, אבל אני שם את זה בצד. למה אני אומר שזו התחתית, ואני אגלה עוד מעט שזו תקרה? כי אני באמת שואל אתכם: כאילו, מי אתם חושבים שאתם שאתם מעבירים חקיקה כזו? איך שרה במדינת ישראל, בלשכה שלה גורמת לחייל מילואים בעת שירותו, כשהוא בשירות מילואים, לחשוש לעתידו? ואתם לא רק מפסיקים בזה או אומרים: אוקיי – אתם עוד מאריכים את שירות המילואים. במתווה המילואים החדש ישרת בן אדם ממוצע, חייל או חיילת – ואני מקריא לכם לפי מה שעלה. קודם כול, מאריכים את שירות הגברים לשלוש שנים בסדיר – מילא, גם אני עשיתי. מפקד במילואים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מחזירים, לא מאריכים. מחזירים את מה שהיה קודם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, מאריכים. היה צמצום, אוקיי. בסדר. מאריכים, לא משנה. משרת מילואים, מפקד בסדיר ובמילואים, ישרת עד 70 ימים; קצין – עד 86 ימים. חייל כביכול ללא תפקיד – עד 42 יום בשנה. תגידו, כששמים את המתווה הזה – אני כבר אומר את זה עשרות פעמים – מישהו חושב על משק הבית שלו? זה נראה לכם הגיוני, 90 ימים בשנה? מתוך 222 ימי העבודה, אבל נניח שאתם מסתכלים לא רק על ימי העבודה, ואומרים שזה 365 ימים – איפה, באיזה עולם מעסיק יתמודד עם דבר כזה? איך זה נראה לכם הגיוני? ואז אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת מאיר כהן: נמות ולא נתגייס. עכשיו, אתם לא יכולים להגיד, חבריי מהקואליציה, אם נשאר לכם – משפט אחרון – קצת, קצת אינטגריטי, אי-אפשר להגיד: אנחנו נביא חוק ונעשה את הישראבלוף ונעלה את המכסה. אין דבר כזה. אתם לא יכולים. אנחנו בנקודת זמן היסטורית. אם היום, אחרי 7 באוקטובר, גם גברתי השרה, אנחנו לא נעשה שינוי בחברה הישראלית ששם את השירות הצבאי והאזרחי כערך בחברה הישראלית, אין לנו תוחלת, אין תקומה למדינה הזו. אי-אפשר יותר להמשיך ככה. זה לא ימין וזה לא שמאל, זה פשוט לא הגיוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – איננו. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, היום נאמתי פעמיים על הנושאים שמטרידים מאוד את החברה הערבית – נושא הפשיעה, הרציחות, תאונות הדרכים וגם יוקר המחיה – ואמרתי שזה מאוד מסוכן, מאוד מדאיג. ואז אני קורא על הידיעות ועל האפשרות ועל ההתרעות שתהיה מלחמה בצפון, ואני אומר: ריבונו של עולם, מלחמה בצפון זה אפוקליפסה, זה משהו שהאזור הזה לא ראה; הרבה הרוגים, אלפי הרוגים ופצועים – עשרות אלפי, לפי מה שכותבים מומחים שהם טובים ממני וידענים ממני בנושא הזה. ואני רואה סקרים שיש רוב בציבור שקורא ליזום מלחמה. אבל יש פתרון שהוא קל יותר. הפתרון זה להגיע להסכם בעזה שמביא לעסקת חילופים, להפסקת מלחמה ואוטומטית להפסקת המלחמה והעימות בצפון, וכך לחסוך את האפוקליפסה שאני מתריע מפניה, שאני מזהיר מפניה. יהיה אסון אם תהיה מלחמה בצפון. ורבים מאלה שענו – מתוך 43%, 46% – יודעים שהסכנה הזאת קיימת. ולכן צריך לחשוב באופן הקר ביותר, להגיע להחלטה – כל ההחלטות קשות – להגיע להחלטה הנכונה ביותר, החכמה ביותר, המיושבת ביותר, והיא הסכם בעזה שיביא לחילופים, חילופי חטופים ואסירים, הפסקת המלחמה ושינוי המצב בצפון והפסקת הלחימה שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אדוני, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, עמד כאן היום חבר הכנסת רוטמן ותקף – יש לומר כהרגלו – את התקשורת הישראלית. הוא לא הבין מדוע בממשלת בנט-לפיד בשנת 2021 גירעון של 4.5% זה הצלחה, ובממשלת נתניהו-סמוטריץ', בשנת 2023 גירעון של 4.2% זה כישלון. מה אגיד לך, שמחה, אם יש משהו מנחם בזה שאתה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט זה העובדה שאתה לא יושב-ראש ועדת הכספים, כי בכספים ובחשבון אתה לא מבין דבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גם בחוק ובמשפט הוא לא מבין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קצין פילוג ראשי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאשר בחודש יוני 2021 קיבלנו מממשלת נתניהו הקודמת, וגם המופקרת, גירעון בגובה המפלצתי של 11.5% – מעל 200 מיליארד שקלים – ולאחר שישה חודשים בלבד סיימנו את השנה עם גירעון של 4.2%, זה הצלחה; וכאשר אחרי שנה סיימנו את שנת 2022 עם עודף, עודף תקציבי, זו הצלחה כבירה. אבל, וזה אבל גדול, כאשר ממשלת נתניהו-סמוטריץ' מקבלת עודף תקציבי ובתוך שנה בלבד מחרבת הכול, ומסיימת את שנת 2023 עם גירעון של 4.2% – הרבה מעל היעד שנקבע – זה כישלון. זאת ועוד, כאשר בתוך חמישה חודשים בלבד בשנת 2024 הממשלה הזאת מגיעה כבר לגירעון של 7.5%, זה כבר כישלון מחפיר. אני מקווה כי עכשיו, שמחה רוטמן, הכול ברור לך והבנת את המתמטיקה הפשוטה הזאת. כמו שברור לרוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל, כי בעת הקשה הזאת, מול כל האתגרים העומדים בפנינו – מול הגירעון, מול המיתון, מול יוקר המחיה המשתולל, מול הצפון הנטוש, מול 60,000 המפונים – לא ייתכן כי הקואליציה ממשיכה עם ההפקרות התקציבית וחלוקת מיליארדי שקלים למשרדים המומצאים והמיותרים. לא ייתכן כי ינסו להעביר סכום עצום של 302 מיליון שקלים למשרד ההתיישבות האגדי – נכון, השרה סטרוק? נכון? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> נכון שאתה משקר? נכון שאתה משקר? כי אתה יודע – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ייתכן כי ימשיכו לפנק את המשרד המיותר שלך. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> שקרן. אתה שקרן. אתה שקרן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשרד המיותר שלך, שרק בשנתיים האחרונות קיבל מיליארד שקלים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה משקר. אתה משקר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחזירי את הכסף. תחזירי את הכסף לאנשים ותתפטרי. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ייתכן כי ימשיכו לפנק את המשרדים המיותרים של אמסלם, פרוש, אליהו וגולן. זה לא ייתכן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, היום בוועדת הכספים הצלחנו, במאבק נחוש ומקצועי, לעצור את זה. אנחנו לא מתכוונים לוותר עד שיהיה כאן טוב יותר; עד שנחליף את הממשלה הכושלת הזאת. תודה רבה << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> שקרן. חתיכת שקרן. אתה יודע שאתה משקר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גברתי השרה, גברתי השרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה חדש, אורית? אורית, מה חדש? בדרך כלל הנאומים שלו רוויי שנאה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בדרך כלל הנאומים שלך זה מלא לבבות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא משקרת ולא מפיצה שנאה, באמת, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא – לא נמצא. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? עד היום מס' שלוש בשב"כ אומר תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם כל הכבוד. באמת, תהפוך את הנאומים שלי, תהפוך את הנאומים שלי ותחפש שנאה, שיסוי או משהו בסגנון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נאה דורש – נאה מקיים; גמל – דבשת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, בבקשה. גברתי השרה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – עולה לדוכן ומשקר, מהמפלגה שלך. משקר במצח נחושה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא אמר – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז את תוכלי אחרי זה לענות ולהסביר לו. חבל על הדיון המיותר הזה, כי את יודעת שהוא דובר אמת. אני עוד לא ראיתי את ולדימיר מתבלבל בנתונים. זה לא קרה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי השרה, יש לך זכות לעלות ולדבר, וזה חשוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נצלי את זכותך. וחבל, את שרה בממשלת ישראל. את יודעת כמה פעמים אמרו לי שקרן ובלעתי את רוקי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר "ממלכתיות". << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי, זהו. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, כמו גנבים בלילה הניח אתמול מזכיר הממשלה את החוק שמבקש להאריך את שירות המילואים. קל. יש מי שעושה מילואים – גם ככה באים, הם מתנדבים כבר שמונה חודשים; עזבו הכול והתייצבו כי הדגל קרא להם. הכי קל. האנשים הכי טובים במדינת ישראל – הכי קל לבוא ולהאריך להם את המילואים בעוד שנה. מה הם יגידו? לא נשרת את מדינת ישראל? לא נבוא למילואים? אבל לא, לא נחשוב לרגע שיש ציבור שלם שלא נושא בנטל, נושא בזכות – תקראו לזה איך שאתם רוצים, רק שהם יעשו את זה כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא החוק שמצביעים עליו. זה לא החוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יושבים שרי ממשלת ישראל כמו דגים, כמו דגים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה חבר בוועדת החוץ והביטחון. אבל אתה חבר בוועדה, אתה יודע למה – – – אתה מצביע על זה, אתה חייב להצביע על זה בעד. אתה חייב, חייב להצביע בעד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אגיע לזה. – – כמו דגים, ולא אומרים: רגע, זה לא הונח כמו שצריך, לא הציגו לנו, לא יודעים על מה מדובר. רק שר אחד היה מספיק צדיק, השר חיים כץ, שאמר להם: אני לא מוכן להצביע על הדבר הזה, זו הפקרות, זה מחטף. השר היחיד, הצדיק היחיד בממשלת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה בוועדה, אתה יודע למה אנחנו מביאים את זה. מה תעשו עם הרופאים ועם המנתחים? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם זה לא מספיק, אז היום בוועדת הכספים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, את תכף עולה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא אדבר על זה, אבל בסדר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – התחולל מופע נוסף בוועדת הכספים – אחרי זה נוסיף את הזמן הזה, זה בסדר – התחולל מופע נוסף, מופע נוסף של מחטף. מה היה לנו היום בוועדת הכספים? היום בוועדת הכספים היה לנו: 10 מיליון שקלים למיגון אוטובוסים ביהודה ושומרון. מה זה אומר? אף אחד לא יודע מי צריך את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שצריך, תושבי יהודה ושומרון. סכנת נפשות שם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משרד התפוצות המיותר של שיקלי – אלוהים יודע איפה השר הזה. מישהו פה ראה את שיקלי במליאה? מישהו יודע איפה הוא נמצא? הוא בארץ בכלל? קיבל היום עוד 23 מיליון שקלים. זה לא נגמר בזה, אנחנו ממשיכים. שימו לב מה עוד קרה פה היום. היום המשרד לשוויון חברתי קיבל 94 מיליון שקלים. איזה שוויון? איזה חברתי? מה הם עושים במשרד הזה? אבל אדלג לסוף – כי היו פה עוד הרבה מאוד מיליונים – לזוכה הגדולה שלנו, חברים: השרה למשימות מיוחדות, לאומיות ומומצאות. גברתי השרה, היום זכית ב-302 מיליון שקלים. על מה? צרצרים. אף אחד לא יודע. אף אחד לא יודע לאן הולך הכסף הזה. אבל אגיד לכם לאן הוא לא הולך: הוא לא הולך ליתומי צה"ל. היום מחוץ לוועדת הכספים עמדו ההורים שמייצגים אותם, עמדו החבר'ה של העמותות של יתומי צה"ל, ומה הם אמרו? הם אמרו שאתמול בערב הם קיבלו טלפון ואמרו להם: אין מספיק כסף לזה, זה לא בסל התקציב. איזה מין ממשלה לוקחת כסף מיתומי צה"ל ומעבירה אותו למשרד המומצא שלך? הגיע הזמן שתתפטרו על מה שעשיתם למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה לך. אני רק רוצה להגיד דבר אחד: 10 מיליון שקלים למיגון של אוטובוסים. אני וחבר הכנסת סימון היינו אתמול במועצה אזורית בנימין, ואם היה אפשר הייתי מוסיף להם עוד כסף. כי מיגון ילדים, אוטובוסים – אני וסימון ראינו אתמול את הצורך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. פחד אלוהים. מטורף. ברור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, לא. מפאת כבוד האנשים שם והצרכים, אמרתי את זה. על השאר תעלה השרה ותסביר. בבקשה, סימון. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> רגע, רגע, אני רוצה לעלות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אז אחרי סימון, בבקשה. אתן לך, בוודאי. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> נשמע עוד שקרן ואז נסביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיי מצוינת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ביום חמישי האחרון, יחד עם חברי המנטור חבר הכנסת מאיר כהן, נסענו לצפון, לחברה הדרוזית. ואני רוצה לומר לכם משהו, לכל מי שיושב פה וכל מי שמאזין או צופה: פשענו. פשענו. החברה הישראלית וכנסת ישראל לדורותיה וממשלות ישראל פשעו ביחס לחברה הדרוזית במדינת ישראל. אני רוצה לספר לכם שמאז קום המדינה, 432 חללים מהחברה הדרוזית קיפחו את חייהם, נתנו את חייהם למדינת ישראל בקרבות. ביקרנו אצל משפחת עבאס בפקיעין, ומצאנו משפחה – אני לא זוכר ציונות כזאת, אהבת ישראל כזאת, רצון לתרום ולהילחם למען מדינת ישראל. סרן ג'מאל עבאס, שנהרג במלחמה הנוראית הזאת – מ"פ בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים. אבא שלו, שהגיע לפגישה, ענאן, אלוף משנה במילואים, הגיע ישר מהמילואים כדי לפגוש אותנו, את מאיר כהן ואותי, יחד עם הסבא גדעון, אלוף משנה במילואים, שסיפר לנו היסטוריה שלמה של אהבת ארץ ישראל, של תרומה לצבא ההגנה לישראל, של רצון להילחם, וכן, גם לאבד את היקר לו מכול, את הנכד שלו ג'מאל. ישבנו בבית שלו, שזה כמו מוזיאון, כל ההיסטוריה של מדינת ישראל שם. כשהוא סיים את הצבא היה 18 שנים צמוד לשרים במדינת ישראל, כולל אריאל שרון; תרם תרומה אדירה למדינה. ואתה רואה את העצב שלו ואת הלחלוחית בעיניים ואת הכאב שלו, שהוא מרגיש שהמדינה לא מחזירה לו את מה שהוא והמשפחה שלו נותנים, את הכאב שלו על החוק המיותר שנוצר בכנסת הקודמת – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הקודמת הקודמת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חוק הלאום, שעושה את הדרוזים קטנים ליד היהודים. למה? למה? היינו בפקיעין ולאחר מכן היינו גם בבית ג'ן. ביקרנו אצל המשפחה של עדי מאלכ, זיכרונו לברכה, ואת המשפחה של סרן ווסים מחמוד, סמ"פ בהנדסה. אתה פוגש את המשפחה, אתה קודם כול לא יכול לדבר, אבל אתה מוקסם מאהבת ארץ ישראל, מהרצון לתרום. אני אספר לכם שבחורפיש, כשאתה נכנס ליישוב אתה רואה תמונות של החללים; יישוב שלם שכואב, אבל תורם למדינת ישראל. ומה אומר לי ראש המועצה? אין לילדים אפילו סל לקלוע לסל, אין להם מגרש קטן לשחק; יישוב של 7,000 אנשים. איפה המדינה? איפה המדינה? לילדים אין מגרש לשחק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן לשנות את זה. ותודה רבה לחברה הדרוזית על התרומה שלהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש להקפיד על שלוש דקות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר, אדוני, נמצא פה? לא נמצא כאן. חברת הכנסת גוטליב, גברתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – השרה ביקשה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, היא תסכם. השרה תסכם. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בסדר, מפאת כבודה, סליחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא. אנחנו הצענו לה, היא בחרה לסכם, זה בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, מי ששאל את עצמו למה הייתי פה מאוד בשקט היום – אז לקח לי זמן לקרוא את דוח ועדת החקירה ולהביע זעזוע מתעוזה של ועדה שבשעת מלחמה מעיזה לעשות שימוש – לייחס לראש ממשלה מכהן פגיעה בביטחון המדינה. ובגלל שאני מכירה את תיק הצוללות, ידעתי שאני צריכה לצלול לדוח הזה ולדעת איזה עוול עושה כאן הוועדה בעצם הקביעות הללו. ומה שהכי נורא – הוועדה, בעצם בחירת המילים שלה בדוח, הוועדה עצמה פוגעת קשות בביטחון מדינת ישראל בשעת מלחמה. קבלו – ואני עושה לכם את זה על רגל אחת, רק כדי שתנוח דעתכם בעניין הזה. כל מה שקשור לצוללות בכלל, אני לא צריכה לשעמם אתכם ולומר לכם שמשך חיים של צוללת זה בערך 30 שנה, והיה צורך בתחלופה. היה קשר מאוד מאוד קרוב בין ראש הממשלה נתניהו לבין קנצלרית גרמניה. זה קשר באמת מאוד מאוד לא פורמלי, כי לא הייתה חובה, לדוגמה, של גרמניה להתחשב בבקשות של ישראל. בכל זאת, כשהאחים המוסלמים עלו במצרים, ומצרים ביקשה לרכוש שתי צוללות מגרמניה, גרמניה עיכבה את ההזמנה לפחות בשנה עד שבסופו של דבר היה שינוי בשלטון ולא היה עוד טעם להתנגדות. ומה שישראל ידעה ומה שנתניהו ידע – ואת זה אני אומרת לכם מתיק הצוללות שנסגר נגד ראש הממשלה, הוא לא היה חשוד בזה – ישראל ידעה בדיוק איזה צוללות מצרים מקבלת, שהן היו צוללות פחות טובות מהצוללות שישראל עושה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גברתי מבינה גם בצוללות? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה שאני רוצה להבהיר לכם פה זה השערורייה בקביעות של הוועדה. ולמה היא מטרידה אותי? הרי אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני מגינה כאן לא על ראש הממשלה ולא על הממשלה. אני ראשונת מבקרות הממשלה וראש הממשלה. אבל כשאני רואה שוועדה מעיזה לומר שראש ממשלה פוגע בביטחון מדינת ישראל, אני מבקשת להבהיר לכם, פשוט מתוך הדוח עצמו. שימו לב במה מאשימים את ראש הממשלה, לא להאמין: "קיבל החלטות – – – על ביטחון המדינה ובניין הכוח – – – ללא תהליך סדור של קבלת החלטות". אוי ואבוי, באמת, ללא תהליך סדור. באמת סליחה שראש ממשלה מכיר את קנצלרית גרמניה, לדוגמה, ומגיע איתה לכל מיני הבנות, ובכללן הפחתה של 30% בעלות הזמנת צוללת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> "הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד" מספיק. תקלטו. "הפך את המל"ל לגוף ביצוע". באמת? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, הוא קונה סוסיתא? הוא קונה צוללת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, זה פשוט מדהים. תקשיבו טוב, הרי מה פעל בבסיסה של תוכנית הרכש? חיל האוויר רצה זמן רב גם צי ספינות וגם צוללות. הבעיה הייתה שזה באמת תקציב מאוד מאוד גדול. אבל אחרי שהיה צורך אדיר בשמירה על אסדת הגז, כדי לשמור על אסדות הגז היה צורך באמת ברכישה מהותית, ולכן אין פה שאלה. אני מבקשת מאדוני עוד חצי דקה, בגלל ההפרעות שהיו לי פה, ברשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו לא הייתה הפרעה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לעומת העובדה שמאשימים את נתניהו בחריגה מפרוצדורה, רבנן, אוי ואבוי, רחמנא ליצלן, לעומת זאת הוועדה קובעת את הדבר הבא על משה יעלון השקרן: קובעים שהוא שיקר לבג"ץ – תקשיבו טוב: פעל בניגוד להחלטות הממשלה, בלי להודיע לממשלה ובלי ליידע את ועדת השרים, "פעל בניגוד להחלטת הממשלה לרכש הספינות בכך שאישר רכש", פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שלא דיווח לממשלה על סטטוס הרכש, "יצר מצג שווא בתצהיר – לימים לבג"ץ – –" << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> "– – לפיו גורמים אחרים – – – הובילו לרכש ספינות". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על זה מאשימים אותו? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קריב, קריב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואחרון חביב: בוגי יעלון השקרן הצהיר בפני בג"ץ שהחזקת הצוללת השישית מהווה פגיעה בביטחון המדינה. לעומת זאת, הוא הסתיר את זה שהוא תמך בממשלה ברכש הצוללת. בוז לך, בוגי יעלון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולגבי הוועדה – אדוני יושב-ראש הוועדה גרוניס, של נעליך לפני שאתה עושה שימוש במילים ביטחון המדינה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשאתה מדבר על פגיעה בפרוצדורה. באמת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, תודה רבה, גברתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מי את מדברת? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, השתגעתם על כל הראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו השתגענו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מלחמה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, גברתי. בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני רק אומר לחברת הכנסת גוטליב, אני רק אתקן. כל יום שאתם והעומד בראשכם נמצאים כאן אתם מסכנים את ביטחונה של מדינת ישראל. לא אני אומרת את זה, למעלה מ-1,500 נרצחים ונופלים אומרים את זה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יום חג היום לממשלת ישראל ולעומד בראשה, יום שמסמל את האחדות שהממשלה הזו מובילה. והרי אין דרך טובה יותר לממשלה כזאת לציין את ההגדרה הביביסטית לאחדות מאשר לנסות ולהעביר חוק שמעמיס ועוד נטל על הנושאים בנטל. החוק להעלאת גיל הפטור ממילואים ממחיש יותר מכול את הבוז, את הבוז שהממשלה הזאת רוחשת לאזרחיה התורמים, למאות אלפי משרתות ומשרתי מילואים. בעיניכם זה בכלל הזוי. זה הזוי שלא כל הקהילות היהודיות בישראל התגייסו לשירות צבאי או אזרחי ועוד אחר כך לעשות מילואים. מה פתאום? מה פתאום? אנחנו השתגענו. עבורכם "ביחד ננצח" זה להילחם לחוד. אתם מחלקים את ישראל לאלה שמתגייסים, נלחמים וחס וחלילה גם מתים ולאלה שמעדיפים למות כדי שחס וחלילה לא יתגייסו. בשעת מלחמת העצמאות השנייה שלנו אתם מבצעים את הפשע הזה. וכן, זהו פשע. כמה שעות בלבד לאחר שהעברתם מאות מיליונים לשימון הקואליציה – שברובה היא אולי יהודית, אבל בואו נודה על האמת, היא אנטי-ציונית – אתם מבקשים ששאר הציבור, זה שתורם, כולל חלק ממצביעיכם, אלא שקורסים תחת נטל המילואים, ישלמו את החשבון. עבורכם ניצול משרתי המילואים הוא מגש הכסף שעליו ניתנה לכם היכולת גם לקדש השתמטות, גם להאשים את המשרתים, גם לסבך אותנו במלחמת קיום וגם להיתמם כשבאים אליכם בטענות. מכונת הרעל ממיאמי ושלוחותיה תפעל כעת שעות נוספות. ומה לא תעשו? נגד מי לא תסיתו כדי להסביר – את מה? כדי להצדיק את מי בדיוק? איך תרסקו עוד יותר מילואימניקים שכירים ובעלי עסקים, ובעצם מה תעשו? תמכרו להם שזו גזרת הגורל שלהם? שככה זה נראה, "ביחד ננצח"? שיש אדונים ששודדים את הקופה ויש משרתים שמשרתים ומתים? שכל מי שמעז לדרוש בזמן מלחמת הקיום הזה מעט שוויון, הוא מה – הוא בוגד? שמאלן? ששוב זה לא אתם אשמים אלא כל השאר? אתם מובילים אותנו ואת המדינה בעקביות לאסון נוסף, אתם ומשיח השקר שלכם. אתם יורקים בפרצוף של המשרתים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואתם עושים את זה מהמקפצה בקאנטרי קלאב במיאמי ומהמשרדים שלכם. אני כבר מסיימת. ממשלת ישראל, העם היהודי ואזרחי ישראל יבואו אתכם חשבון, גם פוליטית, גם משפטית, גם ציבורית. אתם פושעים, והציבור כולו מכל הקשת הפוליטית לא ישכח ולא יסלח לכם – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על חוקים שכאלה, וודאי שבעת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חבריא, אני מבקש מאוד, תמיד כשעולים לכאן רוצים עוד חצי דקה ועוד דקה. יש תקנון לכנסת שמדבר על שלוש דקות, אז אפשר עוד עשר שניות, 15 שניות, אבל זה קצת מביך שצריך להעיר. גם אני חוטא בזה לפעמים, אני מבין את להט הדיבור, אבל תשתדלו. תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. מה שאמרתי זה שזה המקום שמדברים, אבל צריכים להשתדל לא להאריך בעוד שתי דקות, שלוש דקות, כי זה מביך. בבקשה. סליחה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 262 ימים למלחמה, ו-120 חטופות וחטופים נמקים בשבי החמאס. היום גם ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס שלחה חמש הודעות אזהרה, ובהן לראש הממשלה בנימין נתניהו. ועדת החקירה חקרה שורה של סוגיות שנוגעות לבניית הכוח הצבאי של מדינת ישראל ומצאה שורה ארוכה ומדאיגה של כשלים חמורים הנוגעים להליכי עבודה לא תקינים והתערבות יתר של הדרג הפוליטי. כן, מינהל תקין זה חלק מהדמוקרטיה. כך נכתב בדוח: "מהתמונה הלכאורית המצטיירת בשלב זה עולה כי בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי חוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל. אז מה חלקו של ראש הממשלה נתניהו בכשלים החמורים האלה? על נתניהו נכתב בדוח שהוא "קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות"; נקודה שנייה: "הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה"; נקודה שלישית: "הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון". מר ביטחון, הלוא הוא נתניהו, פגע בביטחון מדינת ישראל; מר כלכלה, הלוא הוא נתניהו, פגע באינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל; מר "ליגה אחרת" – זוכרים את הקמפיין? פגע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. אז זה מתחבר. ב-6 במרץ התפרסמו המלצות ועדת החקירה לאסון מירון. גם שם, האסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה, שבו נמחצו למוות 45 בני אדם, גם שם נכתב בדוח: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכתובת שהייתה על הקיר ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה היה למונעו". כך כתבו בדוח ועדת החקירה. שתי ועדות חקירה בשתי פרשות שונות מדווחות על אי-סדרים חמורים ועל התנהלות בעייתית של ראש הממשלה נתניהו. סביר להניח שוועדת חקירה ממלכתית על אסון 7 באוקטובר תצביע כנראה על כשלים דומים. בדיוק מסיבה זו ועדת חקירה זו חייבת להתחיל לפעול בהקדם האפשרי, לפני האסון הבא. אז ראש הממשלה, אינך יכול עוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. הינה, רק אמרתי – על השנייה. כל הכבוד. חברת הכנסת נעמה לזימי, ואחריה – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלום, כבוד היושב-ראש. אנחנו חוזים פה פעם אחר פעם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צד שמאל, שקט, בבקשה. סליחה, חברים שם. תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו חוזים פה בהפקרות המוחלטת אל מול המציאות של החיים עצמם פעם אחר פעם. אל מול הניסיון לחוקק פה חוק השתמטות גורף בזמן מלחמה, בזמן שהצרכים של מערכת הביטחון השתנו ללא הכר, בזמן שהצבא, חייליו, מפקדיו, משוועים לעוד כוחות, הממשלה בשלה, כי שימור הבייס ושרידות פוליטית הם מעל טובת המדינה ומעל ביטחון המדינה. אני אומרת את זה: מעל ביטחון המדינה. ואז, במקביל, היום מבקשים פה להאריך את גיל הפטור לחיילי המילואים. אני רוצה להזכיר שהחוק המלא להארכת השירות גם הוא מחכה לנו, כי מה לעשות, יש צרכים למערכת; יש ממשלה שמפקירה. אגב, יש לומר שהבחירה בלהאריך את השירות במילואים במקום לגייס ציבור שצריך להתגייס היא בחירה שהיא לא רק רקובה ערכית ומוסרית, היא גם פגיעה כלכלית-חברתית קשה. אבל זה לא מעניין אותם, כי הבייס עומד מעל למדינה והשרידות הפוליטית עומדת מעל ביטחון ישראל. אחר כך הם יאמרו כמה המילואימניקים חשובים להם. כבוד היושב-ראש, אני הייתי קצינת קישור במשרד הביטחון, אחר כך הייתי שלישה גדודית בפיקוד העורף, ואני יודעת מה זה אוכלוסיית חיילי וחיילות המילואים. זו אוכלוסייה מתנדבת שיודעת ערבות הדדית וסולידריות מהי. באמת, מלח הארץ זה יקטין את מה שהאוכלוסייה הזאת היא עבור המדינה הזאת. זו המהות של ישראל. אם תגידו לי איזו אוכלוסייה מגלמת את המהות של הישראליות – אוכלוסיית משרתי ומשרתות המילואים. ואם תגידו לי מה עומד בסתירה מוחלטת לערכי האומה הזאת, זאת הממשלה הזאת, שמפקירה אותנו פעם אחר פעם, שמפקירה אותם, ששכחה עבור מה אנחנו כאן. אני רוצה להזכיר ששרידות פוליטית לא עומדת מעל הכול ושבייס לא אמור לקדש כל מהלך. כי יש מדינה ויש אנשים שחיים כאן, יש צרכים של מערכת, ויש מלחמה עקובה מדם, שבה אנחנו צריכים להיות כולנו באחדות. האחדות והביחד הם לעשות את הדבר הנכון, הם להבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ושזהו זמן הכרעות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואתם לא יודעים זאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חבר הכנסת יוראי להב. בבקשה, מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, 261 ימים. 261 ימים חטופים אזרחי מדינת ישראל בשבי מפלצות החמאס במנהרות עזה. אני מדבר אל הבית הזה, אל חברי הכנסת. 120 אזרחי מדינת ישראל חטופים בידי מפלצות החמאס. 120 אזרחים. שוו בנפשכם ש-120 חברי כנסת או מי מבני משפחתם היה חטוף אצל מפלצות החמאס במקום אותם אזרחי מדינת ישראל. 120 חברי כנסת או מי מבני משפחתם – איך היה מתנהג הבית הזה? ומכיוון שב-120 חברי כנסת יש גם חברי ממשלה – איך הייתה מתנהגת הממשלה? אבל כשזה אצל אחרים, יותר קל לבית הזה להפריח כל מיני סיסמאות על ניצחון מוחלט ועל מחויבות; פעם אחת להגיד בערוץ 14: זה הסכם חלקי, והיום מעל הדוכן הזה לחזור בו כשהבין את הסערה הציבורית, ולהגיד: הסכם כולל, אני מחויב להסכם שהצגנו בפני הנשיא ביידן. מתהפך כל היום כמו לביבה על מחבת. זה ראש ממשלה שיש לו היסטוריה של אי-אמירת אמת. זה ראש ממשלה שהרס כל חלקה טובה. היכן הכרת הטוב לממשל האמריקאי? היכן הכרת הטוב לנשיא ביידן? סרטון החימושים – נזק בלתי הפיך, ויש ויכוח מי צודק ומי דובר אמת ומי אינו דובר אמת. לאור ההיסטוריה של ראש הממשלה עם אי-אמירת האמת, אני מעדיף את הנשיא ביידן. 4 מיליארד שקלים – זה הסכום שמעניק ממשל ארצות הברית למדינת ישראל מדי שנה, מעבר לכך שהשנה הזו הגענו ל-12 מיליארד דולר בחימושים עבור ניהול המלחמה. אני עומד פה כבר כמה זמן ואומר: ללא ארצות הברית מדינת ישראל תתקשה להתקיים. אבל הכרת הטוב לארצות הברית אצל הממשלה הרעה הזאת זקוקה לשיפור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו לא הכרת תודה, אלו פשוט הלוביסטים של טראמפ. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לאומיות של טראמפ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הלוביסט של טראמפ עומד בראש ממשלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר התבקשה ועדת הכספים של הכנסת לאשר העברה תקציבית בסך 0.5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים בלי אגורה שחוקה אחת לצפון. מה כן היה שם, אתם שואלים? מערך הגיור – עשרות מיליוני שקלים; תרבות יהודית – עשרות מיליוני שקלים; הילולת הבאבא סאלי – עשרות מיליוני שקלים; ואיך אפשר בלי השרה סטרוק? 302 מיליוני שקלים בלי אגורה שחוקה אחת לתושבי הצפון, 302 מיליוני שקלים, השרה סטרוק. לפחות תסתכלי בעיניים לחברי הכנסת שמדברים אלייך, כי מאות מיליונים את יכולה לקחת מכיסם של אזרחי ישראל שכל כך זקוקים לכך. הסיוט המתמשך שעובר על הצפון ועל תושבי הצפון הוא לא גזרת גורל; זאת מדיניות מכוונת של ממשלת ישראל ששמה פס עבה על תושבי הצפון – מצפצפת עליהם, על החיים שלהם, על העתיד שלהם, על הילדים שלהם. השרה סטרוק, אני לא יודע אם היית בצפון לאחרונה, אבל ביישובים שפונו, התלמידים נושרים מהלימודים. אין כמעט מורים שילמדו אותם, ועל איכות הלימודים אני בכלל לא מדבר. משפחות מתפרקות, עסקים קורסים, ומי שלא פונו, חיים חיים בלתי אפשריים של סיוט – לימודים תחת טילי נ"ט, בלי סיוע כלשהו מהמדינה. השרה סטרוק, תושבי קו העימות בצפון שלא פונו – כפר סאלד, כפר בלום, עבדון – לא גרים ברמת גן, במודיעין או בכפר סבא. תפסיקו להתייחס אליהם ככאלה. אני רוצה לשאול אתכם: מה איתכם, מה אתם בכלל קשורים לאירוע? השר גולדקנופ לא יודע שמטולה פונתה, הקבינט החברתי-כלכלי שאמור לייצר תוכניות ומענים לתושבי הצפון לא כונס החל מדצמבר 2023, אז איפה אתם? למה נראה לכם הגיוני שאתם מצפצפים על תושבי הצפון, והיום, בעיצומה של המלחמה, מעבירים 0.5 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים בלי אגורה שחוקה אחת לצפון? השרה סטרוק, למה זה נראה לך הגיוני לבזוז את קופת המדינה עבור החברים שלך ושל סמוטריץ' ולצפצף על תושבי הצפון בצורה כל כך מופגנת, כל כך הזויה? אתם יודעים, אני מבקר הרבה בצפון, בחבל הארץ שבעיניי הוא הכי יפה במדינת ישראל, והאנשים שגרים בו הם החזקים שפגשתי. הם אומרים לי שהם מסוגלים למצב הביטחוני, זה לא מה שישבור אותם. מה ששובר את תושבי הצפון הוא ההתעלמות – ההתעלמות של הממשלה הזאת מהם, ההתעלמות מהילדים שלהם, העובדה שאתם לא מסרטטים להם אופק כלשהו לעתיד, לחיים של שגרה, שאתם שמים עליהם פס עבה תוך בזיזת קופת המדינה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עבור החברים שלכם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אבי מעוז – אדוני נמצא? חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא נמצאת. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. חבריי, חברי הכנסת שקראתי בשמם ולא נמצאים כאן לא יוכלו לעלות יותר מאוחר. תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני אגיד את האמת, חשבתי שמדובר בבור של התחתית הערכית, אבל מסתבר שטעיתי. אני שואלת את עצמי איזה כדור חלק מהשרים שלנו לוקחים בבוקר – כמו במטריקס, האדום או הכחול. האם הם חיים במציאות שאנחנו חיים בה או במציאות אלטרנטיבית? כי שמעתי שהשבוע פעילי ימין קיצוני התחילו לחלק – תקשיבו טוב, חבריי – סיכה זהה לסיכה של משפחות מטה החטופים, בצבע כתום. ואני שואלת קודם כול: חבריי מהקואליציה, אתם זקוקים לאיש קריאייטיב שיעזור לכם לייצר איזו סיכה משלכם? כי הגנבה הערכית הזאת של הסיכה של מטה החטופים היא פשוט ביזיון וגועל נפש, אין לי מילה אחרת. אתם תשוו את ההזיות המשיחיות שלכם להתיישב בעזה עם הסמל שמסמל את החטופים שלנו, שצר לי לבשר לכם: הם כרגע מיישבים את עזה. הם כרגע מיישבים את עזה. אולי כדאי שהמשרד להתיישבות יעסוק בליישב את צפון המדינה ואת עוטף עזה לפני שתחלמו על ליישב את רצועת עזה. אולי נדאג לאזרחים שלנו שגרים פה עכשיו והם עקורים מבתיהם לפני שתחלמו חלומות הזויים ומשיחיים על התיישבות בעזה. אלוהים יודע מי יממן אותם ומי ישמור עליהם, ולמה לעזאזל שמישהו ירצה לעשות את זה, ומאיפה בכלל הבאתם את זה. המדינה בקריסה. הצבא מתוח עד קצת היכולת. באצבע אחת מצביעים פה על הארכת שירות המילואים לאלה שכבר עושים, ובאצבע השנייה פוטרים בחוק השתמטות מגזר שלם מגיוס. זה פשוט לא להאמין, האוקסימורון הזה, ההזיות שהממשלה הזאת חיה תחתיהן. אני רק רוצה להזכיר מי הצביע בעד ההתנתקות – ראש הממשלה שלכם. זה שעומד מול כל עם ישראל ומשקר בלי להניד עפעף כבר שכח מה ההבדל בין אמת לשקר, עומד מול ערוץ התעמולה ומברבר את עצמו לדעת. אז לא משנה כמה הזיות תמשיכו להזות, ולא משנה כמה פרות קדושות תשחטו, לא תחזרו לגור בעזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת טור פז, בבקשה, אדוני. אחריו חבר הכנסת מנסור עבאס, ואם לא – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות קיבלתי טלפון מעומרי – אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה מכיר אותו. הוא אמר לי: קינלי, יש בעיה, אנחנו מקימים עוד גדוד. אמרתי לו: מה זאת אומרת? הוא אומר: אנחנו מקימים גדוד חדש בצה"ל. אמרתי: מאיפה? הוא אומר לי: נכון כל הוותיקים בגיל שלנו 40 עד 60? התגייסנו. אמרתי: מה אתם, שלושה, ארבעה? הוא אומר לי: קינלי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תגיד לעומרי שאני כועס, כי זה צריך להיות עד 70. למה רק עד 60? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הכבוד לך. אתה מבין? הוא אומר לי: קינלי, אנחנו לא שלושה ואנחנו לא ארבעה, אנחנו 400. 400 מתנדבים מהחטיבה מייצרים עוד גדוד של צה"ל. עכשיו, אני הולך לגלות לכם סוד, חבריי – היום הוא התפרסם, אז כבר אפשר לדבר עליו בגלוי, הוא מסתובב כבר כמה ימים, אז הוא לא באמת סוד: צה"ל מקים אוגדה חדשה, אוגדה 96. היא מורכבת ברובה מיוצאי יחידות שקיבלו פטור בגלל גיל ומתנדבים. אוגדה, אוגדה של מתנדבים, אנשים ששירתו איתי 20 ו-30 שנה והחליטו שזה לא מספיק – "עת צרה היא ליעקב", השרה סטרוק, "ממנה יִוָּשֵׁע". הם מתנדבים בגיל 40, 50 ו-60. ואז מובא החוק העלוב הזה, תסלחו לי באמת, חוק עלוב, שמציע לדחות את גיל הפטור בשנה. באמת, עליבות כזאת. התקשר אליי היועץ שלי נועם, זה כבר החודש השישי שלו במילואים מתחילת המלחמה, חודש שישי, הוא אומר לי: קינלי, לא צריך אותו, חוק מיותר. למה חוק מיותר? מי שמתנדב בגיל 40 ו-50 יתנדב גם בלעדיו; מי שלא רוצה להתנדב, אנחנו לא נכריח אותו בגלל שהארכתם לנו בעוד שנה. זה לא עובד ככה במילואים. אבל לא, חברים, אין בושה, אין גיוס חדש. הבושה מתה, והכי עצוב – הבושה מתה בשם התורה. היום הרב תמיר גרנות, תלמיד חכם, ראש ישיבה, אב שכול ובעברו גם לוחם, היה בוועדת חוץ וביטחון. אני אקריא משהו מהפסוקים שהוא הקריא, מתוך דברים כ"ט. הוא פנה לציבור החרדי, ומה הוא אמר? "והיה בשמעו את דברי האלה הזאת", השרה סטרוק, "והתברך בלבבו לֵאמֹר: שלום יהיה לי כי בִּשְׁרִרוּת לבי אלך למען סְפוֹת הרווה את הצמאה. לא יֹאבֶה השם סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל הָאָלָה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים". הוא פנה לאחינו המשתמשים בשם ה' כדי לפטור את עצמם מהגיוס – הם אומרים: שלום יהיה לי – אני לא צריך לשרת. יש דרוזים, יש אחרים, יש את אלה שיתנדבו בגיל 60 – "לא יֹאבֶה ה' סלוח לו". הבושה מתה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני. חברת הכנסת אימאן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, כשנפתחה המליאה והתחילו חברי הכנסת לדבר, עלו לכאן חברי כנסת ודיברו על זה שיש לנו כבר 102 נרצחים בחברה הערבית. לצערי הרב, לא עברו שלוש שעות, ואנחנו מוסיפים עוד אחד, עוד אחד, שנורה לפני פחות משלוש שעות, בחור ממיטב הצעירים של החברה שלנו, רואה חשבון, שיש לו משרד משגשג, שהתחתן רק עשרה ימים לפני שירו בו, אחמד ד'יאב מטמרה. לא עברה שעה מאז ההודעה המרה, ואז ירי, אבל למזלנו זה היה ברגליים הפעם, ביישוב שלי, עראבה, בכביש הראשי – כביש הומה אנשים, מלא חנויות, מלא מצלמות. להגיד לכם, אני לא מספרת עתידות, אבל מה שיקרה גם הפעם, כמו בכל הפעמים הקודמות – אותו סיפור, אותו דבר: אין נאשם, ואם יש עצור, אחרי כמה ימים הוא משוחרר, והסבב מתחיל עוד פעם, אולי באותו מקום ואולי בהרבה מקומות אחרים. אז לא יכול להיות. לא יכול להיות. איפה הממשלה? לא רואה? לא שומעת? לא חושבת שזה משהו אבסורדי? מוזר? שאי-אפשר להמשיך לחיות איתו בצורת כזאת? עד מתי? באמת, עד מתי? כשחושבים על זה לרגע, כאילו אתה מדמיין לעצמך מדינת עולם שלישי, שאין בה לא משטרה, לא שלטון, לא חוק – לא כלום. אבל לא, רק כשתפקחו את העיניים אתם תדעו איפה אתם חיים. לא יכול להיות. הפרשנות שלי לדבר הזה היא רק דבר אחד: לממשלה הזאת פשוט ממש לא אכפת – לא אכפת כי מדובר בדם של ערבי, למרות שהוא אזרח לכל דבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וחבל, חבל. אם לא נתעורר, נמצא את עצמנו במקומות יותר קשים – כולנו, לא רק הערבים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את צודקת. תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – לא נמצא; חבר הכנסת חילי טרופר – לא נמצא; חבר הכנסת ניסים ואטורי – לא נמצא; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – לא נמצאת; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – לא נמצאת. חבר הכנסת פורר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ירון לוי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שכולם יודעים שקורה, כולם שומעים שקורה, כולם מבינים שאולי יקרה, אבל גם כאן הממשלה מתעלמת. אז גברתי השרה, אולי כדאי שתעבירי את המסר הזה בממשלה, כדי שלא תגידו אחר כך "לא ידענו". בין החודשים דצמבר וינואר 2024, תושבים בבת חפר טוענים ששומעים חפירות; באפריל 2024 כבר פורסם סרטון של פלסטינים יורים לכיוון בת חפר; במאי 2024 נתפסו שב"חים שחצו את חומת ההפרדה באזור בת חפר; ביוני 2024 כבר שני מחבלים חוסלו לאחר שהתקרבו לגדר התפר על מנת לעבור ליישובי השרון. מה שאנחנו רואים שקורה שם, באזור הזה בקו התפר, יתפוצץ עלינו בהמשך, אם מבחינה ביטחונית, ההיערכות באזור הזה, גם של צה"ל וגם של שאר כוחות הביטחון, לא תתוגבר באופן משמעותי, כולל מהלכים לעקירת הטרור ולעקירת המוטיבציה לטרור. אנחנו נפגוש אותו בערים שבמרכז הארץ, שלא יהיה לכם ספק. הכתובת כאן היא על הקיר. האיום שהיום מדינת ישראל מאוימת הוא מכל הגזרות. אנחנו יודעים כבר שאנחנו, הביאו אותנו, מה שנקרא, למצב שיורים עלינו טילים מכיוון תימן, כטב"מים מעיראק, הגליל כבר מפונה לגמרי אחרי שחיזבאללה החליט להיות זה שקובע את גובה הלהבות, מרצועת עזה כבר יצאו כוחות שכבשו יישובים. הממשלה הזאת הביאה אותנו לאיזושהי נקודת שפל אסטרטגית מבחינה ביטחונית. אבל אם מישהו חושב שמכיוון יהודה ושומרון לא נראה את אותם מחבלים מנסים לייצר לנו מודלים דומים למה שהם ראו, ואירועים דומים למה שאולי הם ראו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתמול פוצצו מטען מול שוויכה, באזור שאתה מדבר, מטען גדול מאוד. למרות שצה"ל עושה שם עבודה נמרצת, אבל אתה צודק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע, זה בדיוק האירוע. עכשיו, אדוני היושב-ראש, כדי להתמודד עם האיומים האלה צריך צבא חזק, אבל גם צריך צבא גדול, שיכול להיות פרוס בכל הגזרות – גם בגבול המזרחי של מדינת ישראל וגם בקו התפר וגם בנושא אבטחת היישובים. את זה אי-אפשר לקיים בלי גיוס לכולם. מדינת ישראל נמצאת היום במצב ממש כמו במלחמת השחרור – כל אזרח ואזרחית צריכים לאחוז בנשק, כל אזרח ואזרחית צריכים לקחת חלק בהגנה על מדינת ישראל. ומי שלא יכול לעשות את זה עם נשק צריך לעשות את זה בכיבוי אש או במגן דוד או בכל המקומות של סיוע רפואי וסיוע חירום אחר. אנחנו זקוקים לכוח האדם הזה. לכן ממשלה אחראית, שמבינה את גודל השעה, לא רק שהייתה פועלת ברמה הביטחונית הרבה יותר בעוצמה בכל הגזרות, אלא גם הייתה דואגת לגייס את כולם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלון שוסטר. אני רק אבקש מחברי הכנסת, אושר שקלים, אנחנו היינו בסיור בקו התפר, בבת חפר, אז באמת, אושר, ככל שיגיעו לשם חברי כנסת מכל הסיעות – תלכו לראות. תעשו סיורים עם ראשי המועצה ביישובים שם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתמול הייתי באזור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מאה אחוז. טוב מאוד – – – על קו התפר. ככל שיהיו שם חברי כנסת – – – תודה. בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, "רק מטורף חוזר רעב אל נעוריו". בתפקידי הקודם כסגן ראש עיריית בת ים ייחסתי חשיבות רבה לעבודה עם בני הנוער. ביחד בנינו דברים רבים בעיר, בעיקר את האמון במערכת הפוליטית. כך אני פועל מהיום הראשון שלי בתפקידי כחבר כנסת. בכל מפגש עם בני ובנות הנוער כאן אנחנו מדברים על החשיבות שיש להם בעתידה של מדינת ישראל ועל האמון שאנחנו צריכים לבנות עם נבחרי העם ואזרחיו. אנחנו מדברים על האחריות שיש לנוער, ואנחנו מבינים את הפערים שאנחנו צריכים לגשר עליהם. אחרי 7 באוקטובר משהו בתפיסה שלהם השתנה. הנוער שאני פוגש בחר לקחת אחריות על החברה הישראלית, בו בזמן שבבית הזה האחריות מתגלגלת ממקום למקום, וכולנו יודעים שיש לה כתובת. הנוער שלנו הוא נוער חכם שמכיר בזכויות ובחובות שיש למדינה דמוקרטית, והוא דורש מהבית הזה לפעול בזכויות וחובות לכלל החברה. בשביל בני הנוער האלה הגיוס לצה"ל הוא לא נטל; זו חובה מוסרית וזכות לאומית לשרת את המדינה. אחרי 7 באוקטובר הנערים והנערות שלנו לא מדברים על שייכות למחנה פוליטי – לא לימין, לא לשמאל ולא למרכז. הבית שלהם התפרק. נחיה וכן נתגייס, הם אומרים. הם קנו את הסלוגן של "ביחד ננצח", למרות שהם רואים שאנחנו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש, בצד ימין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי לסיעה, טלי גוטליב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, תנו לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, חברי המלומד, סליחה. אני מצטערת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתם יודעים שדברי חכמים בנחת נשמעים. הוא מדבר בנחת, בואו נקשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא גם תמיד אומר דברים שצריך לשמוע. סליחה, חבר הכנסת ירון. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. נמאס לבני הנוער שלנו לשמוע את השיח העלוב הזה על שייכות לבית פוליטי, בזמן שהבית האמיתי שלהם מתפרק. נחיה וכן נתגייס, הם אומרים. הם קנו את הסלוגן שמכרנו להם כאן בחודשים האחרונים שביחד ננצח. למרות שהם רואים שאנחנו לא באמת ביחד, הם בוחרים להיות ביחד. הנוער הוא העתיד של המדינה. ואם אתם העתיד, תדעו שהעתיד נבנה בהוויה, העתיד מגיע בזמן תנועה. תמשיכו לפעול ולשנות את המדינה, ויום אחד אתם תהיו כאן ותחליפו אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, כבודו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היושב-ראש, אתה מעודד אותנו בצדק רב לצאת מהמשכן, ממקדש הדמוקרטיה, לצאת לשטח. בעיקר כוונו הדברים שלך לקו התפר. לפני כמה ימים ענה שר האוצר על שאילתה שלי לגבי אוצר, אוצר שטמון לרגליו של משרד הפנים ואי-אפשר להשתמש בו – 100 מיליון שקל. הממשלה הזו החליטה בדצמבר, דומני: 50 מיליון ב-2023 ו-50 ב-2024, והינה, השלומיאליות הזו ממשיכה, השלומיאליות שלא מאפשרת לנו ליישם את ההחלטות של הממשלה, הממשלה שלנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תגישו בג"ץ. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לסבר את האוזן כמה פשוט העניין. הרי מהי אותה התנגדות משפטית שעליה הלין שר האוצר? ההתנגדות היא – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר'ה, אני מבקש עוד פעם שקט. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ההתנגדות היא שלא ייווצר מצב ששני משרדים – במקרה הזה המשרד לביטחון לאומי ומשרד הפנים – ישקיעו באותם רכיבי ביטחון. והינה, מבדיקה פשוטה שאני עשיתי בכוחותיי הדלים – משרד הפנים עוסק, תוכניתו עוסקת בבניית מרכזי הפעלה, קרי חמ"לים, וקצת אביזרים כמו מצלמות בתוך היישוב, בעוד המשרד לביטחון לאומי, במקביל למשרד הביטחון – כל אחד בגזרתו – עוסק במרכיבי ביטחון קלאסיים, כמו גדר, כמו כביש, כמו תאורה, כמו רכבים וכו'. כל מה שצריך זה שהשר לביטחון לאומי או מנכ"לו יכתבו לכל מי שצריך שתוכניתם אינה נוגעת לחמ"לים ומרכזי הפעלה, והינה, התאיינה הטענה שאי-אפשר להשתמש ב-100 מיליון שקל. 100 מיליון שקל, אדוני היושב-ראש, מחכים להובלה פשוטה כל כך. לגופו של עניין אני רוצה לומר שבוודאי צריך לעודד את העשייה, שממילא קיימת, של מילואימניקים שמחרפים את נפשם ומזעזעים את משפחתם וחייהם, אבל זה חייב להיות תוך כדי ראייה כוללת, תוך כדי עיסוק בשאלה הנוקבת מיהו זה הנושא בנטל. הכבדת הנטל, אדוני היושב-ראש, צריכה להיות מלווה בשוויון בנטל. אין מצב שלאורך זמן הסוס הזה ימשיך לעמוס על כתפיו יותר ויותר ויישאר יחיד ביחידה. יש כאן ציבור שמשרת ויש ציבור אחר שרואה את הזכות הזו כחובה שלא מוטלת עליו. אדוני היושב-ראש, לא נוותר לאף אחד ולא נוותר על אף אחד. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ידידיה סוכות – לא נמצא. יואב סגלוביץ'. עד שיואב יעלה, חבר הכנסת שוסטר, מן הראוי להזכיר כאן לטובה את שר הפנים, שכאשר הסוגיה הגיעה אליו הוא יצא מגדרו כדי למצוא פתרון, ולצערי הגדול הם נאלצו לגשת לבג"ץ. אתה כל כך צודק עם הדברים האלה. אתה צודק לגמרי. היה אפשר לפתור את זה. אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו ישב פה היום, עלה פה לדוכן, בלי להתבלבל, רק קיבל מכתב אזהרה – הוא, יש לו מה להגיד. שזה ועדת חקירה שהממשלה הקודמת טה טה טה, טה טה טה, טה טה טה. אבל אני מזמין את כל מי שרוצה פשוט לקרוא את כל מה שנכתב שם. כדאי לקרוא הכול, ואז להקשיב לנתניהו ולהבין שהאיש הזה, לא שהוא חי בסרט, הוא מכניס אתכם לסרט. אז קצת סטטוס על בנימין נתניהו, ונתתי לו הנחות, לא כתבתי הכול: כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים – סטטוס: מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. נתניהו, אסון הכרמל – סטטוס: חוות דעת קשה ביותר על תפקודו, אמירות קשות. איך הם מצטטים? "לא פעל כמצופה מראש ממשלה". דרך אגב, קחו, תדביקו את זה למכתב האזהרה שהוא קיבל היום. "לא פעל כמצופה מראש ממשלה", ולא קיבלו גם את טענתו שלא תפסו בדש מעילו. זה אחלה משפט: לא תפסו אותי בדש מעילי. גם לא תפסו אותו בדש מעילו, לטענתו, בעוד מקומות. נתניהו, בתיק הצוללות, שלא נתבלבל מהשקרים של ראש הממשלה – אני מצטט: "קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל"; "הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה"; "הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון". לא אני אומר, יושב-ראש ועדת חקירה ממלכתית שמונתה אומר לו את זה בול בפוני. הוא עולה לכאן, ומה הוא אומר? רודפים אותי. הוא הקורבן האולטימטיבי. 7 באוקטובר 2023, האסון הגדול ביותר שקרה אי פעם למדינת ישראל, קריסה טוטלית של תפיסת העולם שהוא הוביל אותה. מה, גם אז לא תפסו בדש מעילו? ראינו פה את קציני הצבא יושבים ומנסים לתפוס בדש מעיליהם של כל שריו הסוררים והפוחזים. הוא חי בסרט של עצמו, אבל הכניס אותנו לסיוט של סרט, לסרט אימה שהוא מנהל אותו גם עכשיו מעל הבימה הזאת. אדם מקולקל, אין לי מילה אחרת. אדם מקולקל. "ביחד ננצח", "כפסע מניצחון", "הניצחון המוחלט". מה עוד לא ברור לכם, אנשי הליכוד שרצים אחריו כסומים? מה עוד לא ברור לכם? זה דפוס פעולה קבוע של חוסר קבלת החלטות, של החלטות בלתי ענייניות, של חוסר בכל דבר שקשור להיותו של אדם אדם ראוי להנהיג את המדינה הזאת. זה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביום שהוא מקבל מכתב אזהרה הוא מגיב, ואתם שבויים שלו, וכולנו שבויים שלו, והגיע הזמן שניפטר מהדבר הנורא הזה שקוראים לו ראש ממשלת ישראל, שמוביל את כולנו לאסון גדול שאנחנו בתוכו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אחריה – יאסר חוג'יראת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אשר גרוניס, כבוד השופט לשעבר, בדימוס, שעמד בראש ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, מונה לבית המשפט העליון בשנת 2012 – נחשו מי היה ראש הממשלה. כך שראש הממשלה עומד כאן ולא ממצמץ, ומדבר על ועדת חקירה מוטה פוליטית שבאה לרדוף אותו – זה היה הסאב-טקסט שלו – שהוא לא מאמין לה, שהיא בעצם כולה נגדו ומוטה, וצריך להתייחס לנייר הזה לא כאל נייר רשמי ומעניין – רק תחשבו כל פעם מחדש מי היו האנשים שמונו, מתי הם מונו, ומי כיהן כאן כראש ממשלה 15 שנים; עכשיו כבר יותר, הרבה יותר, לצערנו. וכשאתה קורא באמת את הממצאים האלה וההחלטה של ועדת החקירה, ושומע וקורא כאן מילים כל כך קשות כלפי כל בן אדם במדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה כלפי ראש ממשלה, אי-אפשר שלא להזדעזע. ואני באמת מבקשת מהציבור שלאו דווקא מצביע למפלגות האופוזיציה, אלא כל בר-דעת שחושב שמפלגות הקואליציה הן אלה האחראיות, שיקרא; שיקרא מה הם אומרים, איך נתניהו ניהל את ענייניה הביטחוניים של מדינת ישראל: קיבל החלטות שיש להן השלכות משמעותיות על ביטחון מדינת ישראל ללא תהליך סדור, ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה; פעל בסתר, ללא עבודת מטה סדורה, בסטייה קיצונית מהצרכים המבצעיים, תוך הדרת גורמים ביטחוניים רלוונטיים; נמנע מתיעוד פגישות; יצר ערוצי פעולה מקבילים וסותרים והביא לסיכון ביטחון המדינה; הסתיר מגורמים רלוונטיים את השיח המדיני. "התנהלותו של מר נתניהו", ראש הממשלה של מדינת ישראל, "הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות". בכך ראש הממשלה של ישראל "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". זה בלתי נתפס לקרוא את הדברים האלה על ראש ממשלת ישראל. ומה הגיב על זה נתניהו? "ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל". איך? איך ההיסטוריה מוכיחה את מה שהוא אומר? הסתכלו על ביטחון מדינת ישראל. איך זה בא לידי ביטוי? זה בלתי נתפס. לא. תסתכלו על המציאות, מחלקת העובדות מלמדת את ההפך – אני מסיימת, אדוני היו"ר – ראש הממשלה סיכן את ביטחונה של מדינת ישראל, ועדיין מסכן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, כבודו, ואחריו – חבר הכנסת יאיר לפיד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני עולה לכאן לדבר עם הרבה תסכול. אנחנו מדברים על החברה הערבית, ואני אומר: (אומר בערבית ומתרגם:) חברה במצוקה. אם אנחנו מדברים על פשיעה ואלימות, דיברו הרבה – התחלנו בשעה 06:00 היום – דיברו על 102 נרצחים; אנחנו עכשיו בשעה 21:10, והמספר כבר עלה ל-104 נרצחים. אני לא יכול לדלג על הבחור אחמד ח'יר ד'יאב מכפר טמרה, רואה חשבון, שלא מזמן בירכנו אותו על המעבר ועל ההצלחה שלו בבחינת לשכת רואי החשבון. הוא נורה, כי כל פשעו – שהוא בן למשפחה שיש להם עסק משגשג. ביקשו דמי חסות, והם סירבו לשלם את דמי החסות. זה כל הפשע שהוא עשה. הוא נורה, נאבק על חייו כשלושה שבועות בבית חולים, והיום התבשרנו על מותו. בחור צעיר, רק לפני חודש התחתן – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נורא. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – וכאן גדעו את השמחה של המשפחה, של האישה הצעירה. משפחה שלמה נהרסה. ועוד ועוד ועוד מקרים. בשבת היה בטורעאן, היום היה גם בעכו, וכל הזמן המספר הזה רק עולה. בנוסף, אנחנו מדברים על תאונות דרכים. אנחנו בסך הכול 20% מהאוכלוסייה, אבל האחוז שלנו באנשים שמתים כתוצאה מתאונות דרכים הוא כ-40%. זה פי שניים מהאחוז שלנו באוכלוסייה. ואני שואל מה קורה כאן. היה כאן ראש ממשלה, דיברו אליו. עלה – כלום, הוא לא התייחס בכלל לחברה הזאת. לא רואים אותנו. 20% מהאוכלוסייה הם שקופים עבור הממשלה הנוכחית. לא רואים אותם ממטר. בנוסף, לפני שבוע נמצא ונתפס נשק בתוך בית ספר בכפר שיבלי. מקום שאמור להיות בטוח, מקום שאמור לתת חינוך לילדים שלנו – נמצאו בתוכו סמים ונשק. תדמיין לעצמך אם אותם ילדים פגשו את הנשק הזה או את הסמים, מה היו עושים. מקומות שאמורים להיות בטוחים, לאוכלוסייה שלנו הם כבר לא. ומה עושה הממשלה? כלום. לא עושה ולא תעשה, כנראה. ולכן אני אומר, אנחנו כחברה ערבית, כבר אין לנו אמון בממשלה הנוכחית. ואני פונה (אומר בערבית: לכל בני החברה הערבית שלנו: די לרצח. עלינו לשאת באחריות, כי הממשלה הזאת לא דואגת לנו ולא תישא באחריות כלפינו.) תודה רבה ושוכרן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. יאיר – לא נמצא; חברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת; איימן עודה – מוותר. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, האמת שתכננתי לדבר על תאונות דרכים כמו שאני בדרך כלל מדבר, אבל – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – היום לא באת לנאומים בני דקה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, הייתי בנאום. דיברתי בנאום של דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על תאונות דרכים לא. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז פספוס שלי – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיברתי. 227 אנשים מתו מתחילת השנה; 12 רק בשבוע האחרון, שבוע קשה מאוד. הייתה התאונה בכביש 90, שדרך אגב, אולי היה אפשר להציל את החיים של חלק מהארבעה, או את כולם, אם הייתה שם גדר הפרדה. אבל האמת, כמה שאני יכול לדבר על זה, אני באתי לכאן ישר מהלשכה, ובלשכה אני ראיתי את ערוץ 12. בערוץ 12 הייתה כתבה – שלא סיימתי לראות אותה כי באתי לנאום – על מה שנקרא "ישיבות הנושרים". וזה כל כך קשור לנושא שאנחנו מדברים עליו, של הארכת המילואים. בכתבה נאמר שיש 47,000 תלמידי ישיבות נושרים. זה לא בדיוק ישיבות, הם עד גיל 23, הם נמצאים בישיבות לפני שהם נושרים לגמרי מעולם לימודי התורה. זה נקרא "ישיבות הנושרים", כך אמרו. סליחה אם אני לא מדייק בכל הנושאים. הכול במימון כספי משלם המיסים. והראו שם איך בישיבות ההן עושים הרבה חוץ מללמוד: איך הם בבריכה, בגלישה, בעישונים, בשתייה, בצחוקים, אפילו בחופשות סקי בחוץ לארץ – הכול על חשבון משלם המיסים. ראיתי ראיונות עם הרבה מאוד אנשים שם שסיפרו על איך זה הכול חוץ מלימוד תורה או לימודי קודש. ואנחנו רואים – עוד פעם, אני לא ראיתי את כל הכתבה עד הסוף, אבל אם יש 47,000 תלמידי ישיבה שהם לא באמת תלמידי תורה, שאנחנו משלמים את החיים ואת היום-יום, את המגורים שלהם, את הלימודים שלהם. הם עד גיל 23, זאת אומרת שהם עוד לא בגיל שיש להם יותר מדי ילדים ומשפחה, והם בהחלט יכולים לשרת. 47,000 שלא משרתים, ואנחנו כאן באים ודנים בחוק שאמור להאריך את המילואים למתי מעט, למיעוט שבמיעוט, שמשרתים ועושים עבודה, באמת עבודת קודש; אלה שמגינים בחייהם בשביל שאנחנו נוכל לשבת כאן, ובשביל שאותם אפילו 47,000 תלמידי ישיבות הנושרים יוכלו להמשיך ולחגוג וליהנות. אני חושב, כאילו זה אפילו עובר כבר את העצבים, זה עובר את הכעס, זה עובר אפילו את כל – איפה החמלה? איך אפשר להסתכל בראי כשאנשים, אחיכם היהודים, אחיותיכם היהודיות, וגם אנחנו ראינו היום, גם הערבים, גם הבדואים, גם אנשים שהם אזרחי ישראל, ללא קשר לדתם, נותנים מחייהם למען מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הדרוזים והצ'רקסים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. – – בעוד יש אנשים שבלי בושה משתמטים מהצבא, מקבלים שכר מכולנו בשביל לחיות את החיים הטובים, בעוד חלקנו משלמים בחיים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אלמוג כהן – לא נמצא. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת עמית הלוי. אם הוא בפרסה, אז – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, כן. גם אני. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנקודת השפל שבה אנחנו נמצאים כמדינה וכאומה, אנחנו חייבים לזכור טוב טוב את תחושת האימה הזו והדאגה שאנחנו חשים עכשיו לשלום מדינתנו ולשלום ילדינו. ובאותה נשימה חשוב שדווקא עכשיו, בנקודה הכואבת הזו, אנחנו גם נפיק לקח לעתיד ונפנים – נפנים שהשחיתות הורגת. שחיתות שלטונית עולה בסוף במחיר דמים. המחיר שלה הוא לא רק המחיר של השמפניות או של תכשיט היהלומים; בסוף היא עולה בדם חיילינו ובדם בנינו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, לא הבנתי – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אדם מושחת הוא בן אדם לחיץ. בן אדם מושחת הוא בן אדם שיש עליו חומרים, וכדי להציל את עורו הוא מוכן לעשות בריתות עם גורמים קיצוניים. כי בן אדם מושחת הוא בן אדם נטול גבולות. כי בן אדם מושחת מקבל החלטות ממניעים זרים ולא לטובת המדינה שלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו כמה רחוק זה הגיע. ראש ממשלה שמסובך עד צווארו בפלילים כורת ברית עם כוחות משיחיים ועברייניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה כוח משיחי? מה זה כוח משיחי? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עושה קמפיין לטובת זה שאותם גורמים קיצוניים יעברו את אחוז החסימה, ומקיים איתם הסכם שבשתיקה: אתם תמלטו אותי ממשפטי, ואני אתן לכם שלטון. אז בתחילה זה התבטא רק בתקציבים. אחר כך זה התבטא באיום על מערכת המשפט והדמוקרטיה בישראל. היום זה עולה לנו בחיי אדם ובמלחמה שמנוהלת רע, בצורה לא עניינית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא מתביישת? תחליפי את כותב הנאומים שלך. אישה מסוכנת. מה שאת אומרת פה – את מסכנת את מדינת ישראל. את מסכנת את מדינת ישראל. תחליפי את כותב הנאומים שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, טלי, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את זו שצריכה להתבייש, לא אני. המלחמה הזו מנוהלת רע כיוון שראש הממשלה, שאת כל כך מצדדת בו, הכניס גורמים עבריינים לתוך הממשלה, שיש להם יד ורגל בניהול המלחמה הכושלת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלה מביא למוות חיילים? תתביישי לך. מאור הגולה, עומדת כאן מאור הגולה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, חברת הכנסת גוטליב, אני מאוד מבקש. אני מאוד מבקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברגע השפל הזה אנחנו צריכים להפיק טוב טוב את הלקח כדי שנוכל להיבנות מחדש. חייבים לבער את נגעי השחיתות הפושעת ולהתחיל לבנות מחדש את המדינה האהובה שלנו. תמיד אומרים שיותר גרוע מזה לא יכול להיות. זה לא נכון. מנקודת השפל שבה אנחנו נמצאים עכשיו אפשר גם להמשיך להידרדר. אנחנו יכולים ועלולים לשקוע לתהומות נוספים, אבל אנחנו יכולים גם לעלות ולהיבנות, לתקן ולהשתקם. או שחיתות או חיים. או שחיתות או עתיד. הגיע הזמן לבחור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתביישת לשמוע אותך. תתביישי, תתביישי. את עומדת ומסכנת את חיילינו – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתביישת בך ובראש הממשלה שלך. בזה אני מתביישת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> להכניס את איתמר בן גביר שיחליט על החיילים שלנו בקרב. זה האנשים שאנחנו רוצים שינהלו באחריות חיי אדם? ככה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי לי, אין לך היגיון בראש? מאור הגולה, בחיי – – – באמת, איפה השכל? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאת חושבת שהמדינה שלנו צריכה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בן אדם, נתניהו לא העז להצטלם איתו, אבל להכניס אותו לפורום שמקבל החלטות של החיילים שלנו – זה כן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, מירב, תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תאמיני לי, מאור הגולה. עוד נאום כזה – כותב הנאומים שלך זה לפנתיאון. אל תחליפי אותו, תמשיכי להגיד את השטויות שאת אומרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי – לא נמצא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי דבר כזה בימי חלדי. להאשים ראש ממשלה בחיילים שנופלים בקרב? את לא מתביישת? יש לך ילד בשדה הקרב? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת צגה – לא נמצאת. חברת הכנסת אורית פרקש. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מתביישת בממשלה שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאור הגולה. פשוט לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> היות שאין פה דובר – אתן מחליטות להמשיך להתווכח, תמשיכו. אבל כשיהיה דובר אני אבקש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה לפרקש. אני סרה למרות אדוני. הפתעה. כן, בבקשה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוד מעט במליאה הזאת נתבקש להצביע בעד הארכת גיל המילואים של אזרחי מדינת ישראל, ואני רוצה שהציבור יבין מה קרה ביום הזה בכנסת הזאת בזמן שאנחנו באים ומצביעים על הארכת המילואים לישראלים כל כך רבים שקורסים תחת הנטל ומקבלים צו שלישי. בחדר אחד בוועדת הכספים ישב יו"ר הוועדה גפני, וברוב חרפה ניסה להעביר עודפים מהתקציב בזמן מלחמה, כאשר מעבירים מאות מיליוני שקלים למשרדים מיותרים. כמה חדרים לא רחוק משם, בוועדת החוץ והביטחון, התנהלה פסאדה פוליטית, הצגה, משחק לבג"ץ שנקרא חוק הפטור מגיוס לצה"ל, שהוא הצעת חוק ממשלתית. תקנו אותי אם אני טועה, אבל אני לא זוכרת חוק כל כך משמעותי בנושא גיוס ישראלים לצבא לעומת פטור לחרדים שמגיש אותו ראש ממשלה באמצע מלחמה, שהוא בניגוד לעמדת שר הביטחון של מדינת ישראל, שזה השר שלפי החוק רק הוא השר שאחראי לצה"ל ולצורכי הצבא; שהוא בניגוד לעמדתם של גורמי המקצוע במשרד הביטחון ובמערכת הביטחון – זה הכול בכתובים; חוק שהוא בניגוד לעמדת אגף תקציבים והנהלת האוצר, בטענה שהוא פוגע בכלכלת המדינה כי הוא פשוט מקריס סוג מסוים באוכלוסייה – ישראלים שעובדים ומשרתים ומשלמים מיסים, והם החוליה שמניעה את המשק, והם לא יוכלו לעמוד עם כל כך הרבה ימי מילואים, בה בשעה שגדודים של סדירים שיכולים להחליף אותם, שאפילו לא לומדים תורה, לא צריכים לתרום שום דבר. ולבסוף, היועצת המשפטית לממשלה בצר לה כתבה: הצעת החוק הזו היא לא חוקית כי אין לה שום יסוד מקצועי. הממשלה מגישה הצעה ממשלתית מצידה, ובעצם היא בניגוד לכל גורמי המקצוע של הממשלה. ולכן אני הסתכלתי על היושב-ראש יולי אדלשטיין, שליבו במקום הנכון, ואמרתי לו: אני מציעה, היושב-ראש, בוא נקרע את המסכה מעצמנו. הלילה כשאנחנו נצביע על הארכת שירות המילואים של כל הישראלים שנושאים בנטל, בוא לפחות נבין שמה שקורה אצלך בוועדה זה פסאדה. זה לא באמת דיון אמיתי לתקן את חוק הגיוס ולטפל באיזה הסדר היסטורי עם אחינו החרדים. אני אגלה לך סוד – אתה היית שם, חבר הכנסת כהן, היושב-ראש: בוועדה הזו של חבר הכנסת יולי אדלשטיין אין חבר כנסת חרדי אחד – לא מיהדות התורה, לא מש"ס. אנחנו מְשַחקים מִשְחקים עם עצמנו בוועדה, כאילו אם באמת יו"ר הוועדה יציג חוק שהממשלה הייתה אמורה להציג – כאילו יהיה לה רוב קואליציוני. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נתמוך היום בחקיקה הזאת, שיורקת בפניהם של ישראלים רבים, כשבצד השני במקביל היום בכנסת עושים צחוק מחייהם של ישראלים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ועושים הצגות לבג"ץ בלי באמת לתקן את חוק השירות הישראלי כפי שנדרש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני רק חייב לתקן שחבר הכנסת בצלאל היה גם היה, ואוהד היה שם. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשאני דיברתי הוא לא היה, אולי הוא הגיע בסוף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> הייתי כל הזמן. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין בעיה. ואתם תצביעו בעד? אתם תצביעו בעד חוק שירות ישראלי? כולנו יודעים שדבר כזה צריך לבוא מהממשלה. מתי בחיים שלך ראית ממשלה שמגישה חוק השתמטות בניגוד לכל עמדת הממשלה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורית, תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה וישחקו הנערים לפנינו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל מה שקורה בוועדת החוץ והביטחון זו בדיחה, זו הצגה וזו יריקה בפנים של החיילים שלנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. ולהלן סדר חדש: אחרי שגומרים את שלוש הדקות אפשר עוד לעמוד. אני מבקש שתקפידו על הכללים של הכנסת. השרה אורית סטרוק, בבקשה, את אמורה לסכם את הדיון. בבקשה. אחריה נעבור להצבעה שמית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אני קראתי בשמך, את לא היית כאן, אני מצטער, גברתי. – – הצבעה שמית על פי בקשת הקואליציה והאופוזיציה. רק האופוזיציה? והקואליציה. גברתי השרה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אני מבקשת להביע תנחומים למשפחתו של רס"מ מחמד אלאטרש, גשש צה"ל, אב ל-13 ילדים, שהיום התבשרנו בבשורה המרה על הירצחו, על מותו ב-7 באוקטובר, ועל כך שגופתו נמצאת בשבי חמאס. ואני מבקשת בשם הממשלה ובשם כל העם בישראל להביע תנחומים למשפחתו ולהביע מחויבות להשיב אותו לקבורה כאן בארץ. אז בזה צריך לפתוח. אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, לפני שאתייחס לנושא שלנו, שזה נושא המילואים, לדבר אל חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שלא מתבייש, למרות שהוא ראש האופוזיציה בוועדת הכספים – אני לא טועה, נכון? לא מתבייש – מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים – לא מתבייש להפגין אחד מן השניים: או בורות תהומית, בורות תהומית בכל מה שנוגע להעברות כספים בוועדת הכספים, או שקרנות פתולוגית, אחד מן השניים. ואני רוצה לפנות ליועצת המשפטית לכנסת, שיושבת כאן איתנו. גברתי היועצת המשפטית, אני מציעה לעשות השתלמות לחברי ועדת הכספים, לפחות אלה מן האופוזיציה, על מנת שיבינו במה הם עוסקים כשהם מעבירים כספים, ומה בעצם המונחים שמגיעים לפתחם. כי יכול להיות – אני רוצה לדון את חבר הכנסת בליאק לכף זכות ולומר שכנראה הוא לוקה בבורות ולא חלילה בשקרנות פתולוגית. ובכן, חבר הכנסת בליאק, כאשר מגיע אליך תקציב שמוכתר בכותרת "עודפים בתקציב", אז המשמעות היא שמדובר על תקציב שוועדת הכספים של הכנסת כבר אישרה אותו. אישרה אותו. ואתה יודע מה? היא אישרה אותו במקרה שלנו פעמיים: פעם אחת היא אישרה את התקציב המלא שהיה מגיע למשרדי, כשחשבנו שלא תהיה – לא ידענו שתהיה מלחמה, ואז בסעיפים הללו היו 637 מיליון שקל; לאחר מכן התקציב הזה, במסגרת הקיצוצים בתקציב 2023, קוצץ ביותר מחצי. אני, חבר הכנסת בליאק, למדתי במגמה הומנית, אבל אפילו אני יודעת ש-302 מיליון שקל זה פחות מחצי מ-637 מיליון שקל שהיו קודם. בכל זאת, אתה עמדת גם על הבמה הזו וגם בוועדת הכספים ואמרת שאני קיבלתי תוספת של 302 מיליון שקל. תוספת. אני לא יודעת אם אתה פשוט לא מבין או אתה משקר במצח נחושה, אני באמת לא יודעת, אבל אני יודעת שהיו מונחים לפניך ניירות שלא אני כתבתי אותם, לא אני כתבתי אותם – פקידי האוצר כתבו אותם, פקידי הכנסת, יועמ"ש הכנסת כתב אותם, יועמ"ש ועדת הכספים – וכתוב בהם בפירוש שזה קיצוץ של יותר מחצי. ואתה צועק וזועק כאילו קיבלתי כאן עוד 300 מיליון שקל. איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש, חבר הכנסת בליאק, להונות את הציבור בצורה כזאת, או להפגין בורות איומה שכזאת? לאחר מכן אתה טוען שוב ושוב ושוב שהכספים האלה נועדו לציבור המצביעים שלי. ובכן, חבר הכנסת בליאק, הכספים האלה הולכים לגרעיני משימה. האם אתה יודע מהם גרעיני משימה? מי הציבור שנמצא בהם? האם זה ציבור ימני בלבד, דתי בלבד, אולי שמא יש שם גם גרעינים מהשמאל, ואפילו מהשמאל היותר-קיצוני? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוי ואבוי, מה פתאום. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אולי יש שם גרעינים של דרוזים? אולי יש שם גרעינים מכל הקשת הפוליטית? רגע, הבן אדם מכפיש אותי באופן שיטתי. אותו הדבר לגבי המכינות, שהן מכל הקשת הפוליטית. אותו דבר לגבי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז זה עדיף מציוד לחיילי צה"ל. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אותו דבר לגבי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לחיילים אין ציוד. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אותו הדבר לגבי היישובים שהחטיבה להתיישבות מממנת – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לחיילים אין ציוד. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – והיא מממנת, החטיבה להתיישבות, את כל יישובי הדרום, כולל כל יישובי העוטף העקורים, את כל יישובי הצפון. אין לי שם כל כך הרבה מצביעים, אתה יכול ללכת ולבדוק, ואתה גם מוזמן ללכת ולשאול אותם איזה יחס הם מקבלים ממני ומהחטיבה להתיישבות. אבל למה לא לשקר אם אפשר? ועכשיו כשהכול מובא אליך בפעם השלישית כעודפי תקציב, ואתה אמור לדעת שזה תקציב שכבר אושר וכבר חויב, אתה ממשיך לשקר במצח נחושה. מילא לחברי הכנסת – לציבור. עכשיו, אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אני מבינה, עליזה, שאת מאוד רוצה שאני ארד. הבנתי, הבנתי. אנחנו עוסקים כאן בהעלאת גיל הפטור לחיילי מילואים. אני רוצה מהמקום הזה, מהבמה הזו, להצדיע לילדים שלי, לכלות שלי הגיבורות, לחתנים שלי, לבנות שלי הגיבורות. עד עכשיו הגענו יחד במשפחה ל-1,269 ימי מילואים. חלקם מתנדבים מעבר לגיל הפטור, אדוני היושב-ראש, ואני בטוחה שיש כאן עוד רבים כאלה. ואני רוצה לומר, כולם צריכים לשאת בנטל הזה, וכולם, בעזרת השם, יישאו בנטל הזה. כי הנטל הזה הוא זכות עצומה, הוא בנפשנו, כי רק כך נציל את עצמנו מהמצב שבו אנחנו נמצאים. ואני מצדיעה מכאן לכל חיילי המילואים ולכל נשותיהם הגיבורות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה לקריאה ראשונה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. ההצבעה, על פי בקשת הקואליציה והאופוזיציה, תהיה שמית. גברתי סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. נערוך את ההצבעה. להקריא בשמות – אני מבקש שקט. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גברתי, נא לקרוא בשמותיהם של אלה שלא היו בסבב הראשון. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – בעד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח מטי צרפתי הרכבי – נגד עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש חבר או חברת כנסת שלא קראו בשמו או בשמה? תמה ההצבעה. בבקשה, גברתי. חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 51, נגד – 47. על כן אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הכלכלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כך, אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת לקבלת החלטה. תודה, גברתי. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים לנושא השני על סדר-היום. סליחה, על פי בקשתו של חבר הכנסת ולדימיר, הודעה אישית. בבקשה, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השרה סטרוק, למה ברחת? האמת שאני מאוד מופתע – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא ברחה – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מההתפרצות המשונה שלך, כי את לגמרי מנותקת. הסיפור כאן הוא לא ולדימיר בליאק, הסיפור כאן זה המשרד המיותר, המומצא והמושחת שלך, שבשנתיים האחרונות – כשלפחות שנה ושלושה חודשים מתוך השנתיים האלה זו תקופה של מלחמה – המשרד הזה קיבל מעל מיליארד שקלים. מעל מיליארד שקלים. ומכיוון שב-2023 לא הספקת לנצל 302 מיליון שקלים, עכשיו זה מתווסף לתקציב השוטף שלך ב-2024. מה שאני טוען, שלכסף הזה אפשר למצוא מטרות אחרות. הוא צריך ללכת למפונים בצפון ובדרום, הוא צריך ללכת לעסקים הקטנים, הוא צריך ללכת למילואימניקים, לנשות המילואימניקים, לנשות אנשי הקבע. אבל לך, השרה סטרוק, לא אכפת, כי את ממשיכה להצדיק את המשרד המיותר, המומצא והמושחת שלך. את המשרד הזה צריך לסגור, ואת הכסף – להפנות לאזרחי מדינת ישראל, שבאמת חייבים את זה עכשיו. לכי הביתה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1766).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את הצעת החוק. השר ברקת פה? אדוני, אנא עלה. עשר דקות לרשותך. נשמח מאוד שזה יהיה קצר. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חברות וחברי הכנסת, חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024, נועד להחליף את חוק הספריות הציבוריות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, מציגים הצעת חוק. לא יודע מה איתכם אבל אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> – – התשל"ה–1975, להתאים את ההסדר החקיקתי בתחום הספריות הציבוריות לאסדרה הנוהגת בפועל ולהסדיר סוגיות נוספות. הצעת החוק מעגנת את המחויבות התקציבית של המדינה להשתתף בהוצאותיהן של הספריות הציבוריות בסעיף תקציבי נפרד ומובחן במסגרת חוק התקציב השנתי, בסכום שלא יפחת מ-85 מיליון שקל מדי שנת תקציב, באמצעות מבחני תמיכה שייקבעו על ידי השר או המשרד, לפי העניין, לאחר התייעצות עם מועצת הספריות הציבוריות. זאת, לצד הוראות המעגנות את חובתה של הרשות המקומית לשאת במימון הספרייה הציבורית שבשטח שיפוטה, בסכום שלא יפחת מסכום התמיכה שבו השתתפה המדינה בהוצאות הספרייה כאמור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה זה? מצ'ינג של 50:50, אדוני? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן. לפחות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה מה שנאמר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שכתוב בהצעה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן. הצעת החוק כוללת מנגנון – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> המצ'ינג 50:50 לדעתי – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לפחות 50:50. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כי העירייה משלמת – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הצעת החוק כוללת מנגנון שמאפשר לשר התרבות והספורט לקבוע שיעורי השתתפות שונים לרשויות מקומיות בעלות מאפיינים ייחודיים – הכוונה היא לרשויות מקומיות מוחלשות – לאחר היוועצות עם שר הפנים ומועצת הספריות הציבוריות ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. בנוסף הצעת החוק מסדירה את מבניה וסמכויותיה של המועצה המייעצת לשר התרבות והספורט ולמשרד התרבות והספורט בהיבטים הנוגעים למדיניות בתחום הספריות הציבוריות, תוך התאמת הוראות הדין החלות על המועצה ופעילותה לתבנית החקיקה המקובלת בעניין פעילות מועצות ציבוריות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר ברקת – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הצעת החוק מסמיכה את השר, לאחר התייעצות עם מועצת הספריות הציבוריות, לקבוע בתוספת את השירותים שעל הספרייה לספק חינם לתושבי הרשות המקומית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר ברקת, ניר – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בעקבות פעולות הלחימה המתמשכות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, הופחתו תקציבי משרדי הממשלה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר למלחמה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> – – ובהתאם לכך, בעת זו החליטה הממשלה על קיצוץ תקציב הספריות, וניתן ביטוי לכך במסגרת חוק התקציב השנתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> משכך, הצעת החוק כוללת הוראת שעה ביחס לתקציב הספריות המבקשת למזער את היקף הקיצוץ התקציבי על ידי הסטת כספי משרד התרבות והספורט שיועדו לתחומי פעילות אחרים לטובת תקציב הספריות הציבוריות. בשנת 2024 התקציב יעמוד על 73 מיליון שקלים ובשנת 2025 יעמוד על 79 מיליון. יחד עם זאת, הצעת החוק מבטיחה כי החל משנת 2026 יעמוד התקציב על 85 מיליון שקלים לשנה. על רקע העובדה כי עד למועד זה הספריות הציבוריות לא תוקצבו בהתאם למתווה הקבוע בסעיף 5 לחוק הספריות הציבוריות, התשל"ה–1975, והצורך לבטא את הקיצוץ התקציבי בספר החוקים בהקדם, קיימת דחיפות בהשלמת הליכי החקיקה. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר למלחמה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שר הכלכלה, מה הקשר למלחמה? מה הקשר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוראי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתה רוצה ממני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תהיה לכם הזדמנות לדבר, שלוש דקות. היות שזה לקריאה ראשונה, דיון אישי של שלוש דקות לכל מי שנרשם. אני מזמין את מתן כהנא, אדוני – לא נמצא. חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה כהנא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מאיר, מאיר, הינה מתן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. סליחה. מתן, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רוצה את הדקות שיש לי לדבר רגע על הדרך שבה מדינת ישראל מטפלת ביתומי צה"ל ומערכת הביטחון שהם מעל גיל 21. אני לא יודע כמה מכם מודעים, במיוחד חבריי מהקואליציה, שאתמול הייתה אמורה לעלות לוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק של משרד הביטחון שעוסקת בדרך שבה שהמדינה מטפלת ביתומי צה"ל מעל גיל 21. בגלל התנגדות משרד האוצר ההצעה הזו לא עלתה. ההצעה הזו היא יישום של ועדה של השופט אליקים רובינשטיין, שדנה בנושא הזה ומתקנת עוול היסטורי, עוול היסטורי, שבעצם מדינת ישראל לא מכירה ביתומי צה"ל שהם מעל גיל 21. אני מניח שהסיבה שמשרד האוצר, ששר האוצר סמוטריץ', התנגד שהחוק הזה יעלה לוועדת שרים הוא עניין תקציבי, אבל היום בוועדת כספים הסתבר שיש לא מעט עודפי תקציב. אני לא רוצה להיות עכשיו איזה פופוליסט שאומר: הינה, תראו, אתם מעדיפים את זה על זה ואת זה על זה, אבל אני כן אקריא על כמה כסף היום דובר בוועדת הכספים: במשרד ההתיישבות – 302 מיליון שקלים; במשרד לשוויון חברתי – 94.5 מיליון שקלים; במוסדות חינוך חרדיים – 58 מיליון שקלים; משרד ירושלים ומורשת – 41 מיליון שקלים; מערך הגיור – 30 מיליון שקלים; תרבות יהודית לחרדים – 30 מיליון שקלים; משרד התפוצות – 26 מיליון שקלים; המשרד לפיתוח הנגב והגליל – 24 מיליון שקלים; משרד ירושלים והמסורת – 23 מיליון שקלים; מעיין החינוך התורני של ש"ס – 19 מיליון שקלים; תמיכה בשירותי דת – 18 מיליון שקלים; מוסדות הפטור, תלמודי תורה – 18 מיליון שקלים; מועצות דתיות – 13 מיליון שקלים; בתי דין רבניים – 8 מיליון שקלים; מוסדות תורניים – 6.6 מיליון שקלים; לשכות שרים וסגני שרים, במשרד ראש הממשלה – 5 מיליון שקלים; ברבנות הראשית – 5 מיליון שקלים. סך הכול 721.7 מיליון שקלים. אני אומר שוב, ייתכן מאוד שחלק מהכספים האלה הם כספים חשובים שהולכים למקומות טובים ונחוצים, אבל נראה לי שבמיוחד בעת מלחמה, כשחיילינו, לוחמינו, אנשי המילואים, מחרפים את נפשם בשדות הקרב, ולעיתים משלמים את המחיר היקר מכול, הם רוצים לדעת לפני הכול, לפני הכול, שהיתומים שלהם יטופלו אם הרע מכול יקרה. אנחנו לא עושים את זה. מאיזושהי סיבה משרד האוצר טרפד אתמול הצעת חוק ממשלתית שעוסקת בנושא הזה. אז אני קורא מפה לשרי הממשלה, לחברי הקואליציה, לכולם, לתמוך בהצעת החוק; לדחוף את שר האוצר להסכים להצעת חוק שתטפל סוף-סוף בעוול היסטורי שנעשה כלפי יתומי צה"ל שמעל גיל 21. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת דבי ביטון. אחריה – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשבועיים וחצי התרחשה טרגדיה בעיר שדרות. האימא ליעד רוזנווסר שכחה את בתה ברכב וגם שכלה אותה, ילדה בת שנה וחצי, תכולת עיניים, יפהפייה. את משפחת רוזנווסר אני מכירה מהעיר שדרות. אנחנו מודעים לזה שהימים הולכים ונהיים חמים יותר. כשהגעתי למשפחה ושוחחתי עם האם, היא אמרה לי: אני זוכרת שהורדתי אותה, אני זוכרת שהיא אמרה שלום לחייל, ואז תוך כדי סיפרה לי שב-7 באוקטובר המחבלים שהו ממש בדלת הכניסה, ובעצם בכל פעם שהיא עולה לרכב היא נוסעת במהירות רק כדי להגיע למקום עבודתה, לשים את הרכב, שלא יהיה צבע אדום. אתה מבין שיכול מאוד להיות שמרוב היסח הדעת שהיה לה, היא הייתה משוכנעת שהיא הורידה את הילדה בגן. בעקבות הסיפור הכואב הזה פניתי ליושב-ראש הועדה לזכויות הילד, ומחר אנחנו נקיים דיון ועדה מיוחד בנושא. לוועדה תגיע האם ליעד, תגיע הסבתא, יגיעו האחים שלה, כדי לספר את הסיפור. זה מה שהיא ביקשה ממני בשבעה: דבי, אני רוצה שהיא תהיה הקורבן האחרון שימות ברכב; הילד האחרון שישכחו ברכב. אני רוצה לספר לכם על אלעד אשוש, שגם הוא קם בבוקר, הסיע את ילדיו לגן ולבית הספר, נכנס למקום עבודתו, ורק אחרי כמה שעות, כשהוא הבין שהילד לא הגיע לכיתה – ואגב, הוא היה מורה – בגלל שהמורה הביאה לו דפי עבודה של מאיר, זיכרונו לברכה, והוא לא הבין למה היא צריכה להביא, אז היא אמרה לו: מאיר לא היה בבית הספר היום. מאיר בן החמש אף הוא נשכח ברכב, ולצערנו נפטר. האבא אומר וגם האימא אמרה את אותו דבר: זה יכול לקרות לכל אחד. אנחנו אנשים נורמטיביים, אנחנו הורים. מחר אני מתכוונת לעמוד על כך שאנחנו נצא מהוועדה כשיהיו שם החלטות איך אנחנו מונעות את האסון הבא. יהיו שם ממשרד החינוך, יהיו הורים לילדים ששכלו. אני באמת מבקשת – זו ההזדמנות. אני פונה לכל ההורים היום: שימו לב כשאתם יורדים מהרכב, תסתכלו תמיד אחורה. הימים הולכים ונהיים חמים, והם מסכנים את הילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שרים, אנחנו מדברים פה על החוק על הספריות הציבוריות. עם הספר אנחנו, נכון? עכשיו צפיתי בתחקיר בערוץ 12 – אנחנו לא עם הספר, אנחנו עם השקר, פשוט שקר. מה שקרה פה במשך המון שנים זה ששיקרנו ושדדנו את הקופה הציבורית. מה זה הדבר הזה ישיבות לנוער נושר? מה זה הדבר הזה? זאת אומרת, אלה אנשים שלא יכולים ולא מסוגלים ללמוד תורה, הם לא בדיוק מתאימים למסגרות המתאימות, אז המציאו להם סוג של ישיבות סוג ב', אם לא פחות מזה. ומה הם עושים שם? מבלים, טיולים, אלכוהול, בריכות. אגב, מסכנים, מסכנים, טיול בשווייץ. אני חשבתי פעם על טיול בשווייץ – אין לי שפה פרלמנטרית: זה כמות כסף מטורפת. זה יקר. בחורי ישיבות, הנוער הנושר, יוצא לטיול לשווייץ, לסקי. איך נשמע דבר כזה? ואחר כך מכניסים אותם לסטטיסטיקה של השכבות החלשות, כי הם כאילו המסכנים. ומה הם עושים תוך כדי הלימודים? עובדים בשחור. ברור שהם לא מתגייסים. יתרה מזאת, פטנט: נוער בסיכון. מה הסיכון? בגד לא הולם ושימוש בסמארטפון. תקשיבו, המצאות. עד איזה גיל? עד גיל 23. אם עוד היה ויכוח בכנסת או בציבוריות הישראלית על נושא הגיוס – תקשיבו, תקשיבו, חברי הכנסת מהליכוד: די, די לשקר הזה. אלה אנשים שהם לא לומדי תורה ולא גאונים, לא שומרי מצוות ולא שום דבר. הדבר היחיד שקורה הוא שמחזיקים אותם באותן מסגרות שהם יישארו על הנייר, כביכול, בקהילה החרדית, שיצביעו כמו שצריך להצביע, שמים להם פתק, ושעסקני דת יקבלו על זה הרבה מאוד כסף. מאחורי כל ישיבה כזאת יש רב, יש מישהו שדווקא חי מצוין מכל הסיפור הזה. אם לא היו הנערים האלה, הבן אדם לא יקבל את פרנסתו. זה הסיפור. כל הגעוואלד הזה על אי-גיוס או כן גיוס, קדושת התורה ושמירה על מצוות ולימודי תורה – סליחה, זה שטויות. זה שקר. פשוט משקרים. ראינו את זה היום באותה כתבה במו עינינו. אז כולם צריכים להתגייס, כולם צריכים להתגייס, ואחר כך נדון על ההתאמות האפשריות, אבל קודם כול להתגייס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית, אני רוצה להקריא לכם משהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, בכיף. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מר בנימין נתניהו "1. קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; 2. הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות, ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה". הוא ראש הממשלה, אני מזכיר לכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השיג עיכוב מכירת צוללות למצרים. אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> "3. הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". אתה לוקח את ההחלטה הזאת לגבי נתניהו, לגבי החשדות נגדו, אתה הולך לוועדת החקירה של מירון, ואתה רואה את אותן מילים – בסדר אחר, כי שם הייתה שרפה. שם היה כתוב ונאמר שהוא ידע, הוא ידע שיש סיכון, וההערה שלו שלא משכו בדש מעילו לא פוטרת אותו מאחריות. הוועדה גם אומרת שלמרות שלא משכו בדש מעילו, הוא ידע ולא עשה כלום. אתה הולך אחורה, לשרפה בכרמל, ואתה רואה את אותו דבר. עכשיו אנחנו נמצאים אחרי 7 באוקטובר, ואני בטוח ומשוכנע שכשתהיה ועדת חקירה על 7 באוקטובר, הוא יימצא אשם בכך שהוא ידע ולא עשה. ואני שואל את עצמי, חבריי חברי הכנסת, למה אנחנו מחכים? לאסון הבא? הרי מדובר באדם שבאופן סדרתי פועל ללא סמכות, פועל ללא עבודת מטה, מקבל החלטות שבדיעבד כולן גרועות. גם אם הוא יעמוד על הדוכן עשר פעמים ויגיד שהוא לא משתף אף אחד – זה היה כל כך סודי, העניין הזה של הצוללות למצרים, שראש המוסד לא ידע מזה, ושר הביטחון לא ידע מזה והרמטכ"ל לא יודע מי זה – חברת הכנסת גוטליב, זה נראה לך סביר שיש סוד שרק ראש הממשלה יודע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נראה לך סביר שעומד ראש ממשלה אומר: רק אני ידעתי, אבל זה היה כל כך סודי שלא יכולתי לשתף את הרמטכ"ל איזנקוט בעניין הזה? זה נראה לך סביר, או שנראה לך שיש לנו ראש ממשלה שהוא פושע סדרתי שפוגע בביטחון המדינה? תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני רוצה מכאן – בשמי, בשם חיילי המילואים, לוחמי המילואים, אבל, אדוני היושב-ראש, גם בשמך, בשם השר ברקת, בשם הקואליציה – להגיד תודה ליועצת המשפטית לממשלה. תראו מה קרה פה. אתה והשר ברקת, כדי להאריך לילדים שלנו את שירות המילואים, לקחתם את גולדקנופ, את גפני, את דרעי, את יעקב אשר, את אייכלר, את רוט, כל אלה שלא מבינים על מה אנחנו מדברים. אבל אם אין יועצת משפטית לממשלה שאומרת: זה לא מידתי לשים שנה, הרי גם אתה היית מצביע עכשיו להאריך למילואימניקים בעוד שנה. 40, 41 – למה? זה צורכי הקואליציה. אין לכם גבולות. כן, חברי ניר, אין לכם גבולות. ואני אומר, מזל שהיועצת המשפטית לממשלה, שהקואליציה מרבה להתלהם עליה, עצרה אתכם והגנה על החיילים שלנו, על הילדים שלנו, על הלוחמים שלנו, שלפחות עכשיו, לשנה מאריכים רק בשלושה חודשים. אבל בעוד שלושה חודשים קיים חשש כבד שאם ערימת המשתמטים שבקואליציה, אלה שלא הילדים שלהם, לא אחיינים שלהם, לא השכנים שלהם, לא יודעים מה זה לדאוג כמו שאנחנו דואגים גם ברגעים האלה – הם יאריכו להם. זה לא מעניין. למה? בגלל שזה צריך להיות. מה זה נקרא "צריך להיות"? צריך להחזיק את הקואליציה. ולכן, אני לא יודע אם אני עוד יכול לפנות, אני לא יודע אם האוזניים שלכם קשובות – חוץ מאשר מה צריכה הקואליציה. תסתכלו מה עשיתם. לקחתם את ערימת המשתמטים שלא מבינים על מה אנחנו מדברים, שחלק מהתמיכות שלהם זה לאותם – מה שדובר פה קודם, נוער ישיבות משתמט עם עשרות מיליונים בשנה שמבלים בחופשות סקי ובמועדונים והם רשומים כבחורי ישיבות – ובסוף תגידו: תיקחו אותם. מה תיקחו אותם? מי משלם להם? מי מארגן להם את ישיבות הנושרים האלה של עשרות אלפים, של עשרות מיליונים? ממי לוקחים את זה? אני אגיד לך ממי – מהמילואימניקים שפיטרו אותם מעבודה אחת, במילים עדינות, ולא יכולים ללכת למצוא עוד עבודה בגלל שהם אומרים: איך אני אבוא עכשיו ובעוד חודשיים יש לי צו מילואים? אני מדבר איתך ואני מכיר את השמות, מסתכל להם בעיניים. ואתם תעבירו מיליונים לאותם משתמטים שבזכותם מחזיקה הממשלה הזאת. תקבעו תאריך לבחירות ונציל את המדינה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. במסגרת 40 חתימות עלה כאן ראש הממשלה, אמר פה כמה דברים שצריך רגע לחזור עליהם ולהדהד אותם כדי להבין אם באמת שמעתי את מה ששמעתי. אחרי שכמובן היה צריך להתייחס להחלטה בוועדת החקירה של הצוללות, ואי-אפשר שלא לומר שהמדינה צוללת, אמר כמה משפטים מאוד מעניינים. הוא אמר: אתם מדברים איתי על עניינים ביורוקרטיים ועל נהלים – במילים אחרות: אתם הם לוקחים אותי לפרוצדורה – כשאני מדבר אתכם בעניינים ביטחוניים? כן, עבור ראש הממשלה, המדינה זה אני. למעשה, אפשר לצפצף ולמחוק כל מה שקשור לעבודה סדירה, סדורה, מינהל תקין, עניינים בירוקרטיים שוליים, כמו להסתיר מהממשלה, מגורמים מקצועיים, להסתיר את כל הדברים, לקבל לבד, בלי עבודה סדורה. זה עניינים ביורוקרטיים בשבילו. והרי בסוף הוא עוסק בביטחון המדינה, וביטחון המדינה כאמור נמצא היום בשיא שלא ידענו אי פעם. אמר גם על ועדת החקירה הממלכתית: נו, זאת שמונתה בממשלה אחרת, מן הסתם היא פוליטית, ולכן היא לא שווה שום דבר. זה היחס שלו לוועדות חקירה שלא מונו אצלו. אבל אופס, איזה קטע, ראש הממשלה נתניהו לא מינה ועדות חקירה ממלכתיות מעולם. הוא לא יודע מה זה בכלל לעשות ועדת חקירה ממלכתית. אבל כשזה בא בממשלה אחרת ברור שהיא פסולה. ואז הגדיל ואמר: אני מוכן להקריב את עצמי, אני מוכן לספוג את הביקורת והכעס שלכם מהאופוזיציה למען חיילי צה"ל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מלך. איזה נסיך. אין, אין. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אין מה להגיד על זה, האמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לעשות לו כך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> איך ככה? באמת פשוט בושה. עומד כאן ואומר: רוב העם מאוחד, אני מדבר, רוב העם מאוחד. יש פה אופוזיציה, זה בערך 50%, ממש. אנחנו לא מאוחדים איתך, אדוני ראש הממשלה. הדבר היחידי שבו רוב העם מאוחד זה אולי הפחד, החשש, מפני מה שקורה כאן. ולא, הישראלים לא מפחדים מהאויבים; הם מפחדים מהשלטון ומההתנהלות של הממשלה הזו, שלא נותנת שום ודאות, שום ביטחון ויציבות לגבי העתיד שלנו. ואיך לא – גם אתה פוחד. בואו נאמר את האמת: פוחד, בורח, לא רוצה להיראות בציבור, ואפילו עושה מעשה שלא ייעשה: לוקח טירוני מג"ב, את הטירונים, ומעמיד סביב הבית. וזה – לדיראון עולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלום לכולם. לפי בקשתה של טלי גוטליב אני אדבר הפעם על נושא שלא קשור לנגב – אני אדבר על נושא כללי שנמצא באחריות הממשלה וזו הפשיעה בחברה הערבית, הפשיעה הגואה אצלנו. מעל 100 נרצחים, והממשלה לא דואגת לחברה הערבית ולא מטפלת בזה. יש לנו נרצחים יום ולילה, ולמרות כל הפניות של כל הגורמים הממשלתיים, אין אף אחד שדואג לנו, לציבור הערבי. הממשלה גם ממשיכה לקצץ – הפעם בספריות הציבוריות, ולפני תקופה גם קיצצה את התוכנית שלנו, של החברה הערבית, 550, תוכנית תקאדום, ואת תוכנית 1279, של החברה הבדואית בנגב. אז מה נשאר שלא קוצץ? ולכן קיבלנו היום פניות גם מהספריות הציבוריות, על מנת להתייחס לנושא הזה. וברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים בערבית לאזרחים הערבים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: האזרחים היקרים בחברה הערבית שלנו, אתם רואים מה הממשלה הזאת עושה, הממשלה הגרועה הזאת, ממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'. זו ממשלה שכבר אינה מועילה לכלל האזרחים, וגם לא לאזרחים הערבים.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך קשור סמוטריץ'? העיקר – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (כעת אתם רואים שאין ביכולתה של הממשלה הזאת לסייע לתושבים בנגב ולתושבים בצפון, וכך גם נכשלה במעקב אחר האלימות והפשיעה, והיא הורסת את בתי האנשים בכל יום בנגב, במשולש ובגליל. בשל כך על הממשלה הזאת להפסיק להתקיים. הממשלה הזאת לא הייתה מעולם לטובת האזרחים בכלל ולטובת האזרחים הערבים בפרט. בשל כך אנו רואים את ההתפתחות השונה והמשונה הזאת בצל הממשלה הקיצונית הזאת, אשר הזיקה לאזרחים הערבים והזיקה לכל האזרחים. אנו רואים כיצד היום הממשלה הזאת הצליחה להצטיין ולהיות יצירתית באופן מתן השירות לאזרחים – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – אולם היא מעלה את המחירים, והיא הורסת אצל האנשים, ואינה מסייעת בהרתעה לגבי הפשיעה. בשל כך הממשלה נכשלה כישלון אדיר. הממשלה הזאת אינה רוצה לשרת את האזרחים הערבים כלל. על הממשלה הזאת לעזוב, ועלינו להסתכל מזווית אחרת כיצד נוכל להחזיר את הכוח הקהילתי שלנו ואת כוח ההצבעות שלנו כדי שנוכל, המפלגות הערביות, להשפיע בשלב הבא. תהיו בריאים. תודה.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות מרגע עלייתך לפודיום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפשר גם פחות, לא חייבים – – – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, טלי, אני אקח את מה שאמרת ואני לא אעשה את זה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי גב' טלי גוטליב, אדוני מרכז הקואליציה בוועדת הכספים חבר הכנסת רביבו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה עם בליאק? הוא לא אופוזיציה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מרכז הקואליציה. הוא אופוזיציה, זה קואליציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תזכיר אותו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאור, אתה יכול לבדוק אותי – – – לתקוף אותי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, אתה תוקף את עצמך, זה כמו מחלה אוטואימונית. אני מבקש את הזמנים האלה, זה מסיח את דעתי ובזבז לי זמן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בדיחות גובה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני מבקש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אוקיי, אוקיי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היום, חבר הכנסת רביבו – בכוונה אני אומר את השם שלך, כדי שתוכל לענות אם אתה רוצה – דיברת עליי כחבר ועדת הכספים. איך ציינת את זה? מה אני עושה לשמו של ראש הממשלה כי אמרתי לו שהוא שקרן? מה אמרת, אתה זוכר? כאילו אני מסית כנגד ראש הממשלה. מה ציינתי? שהוא שקרן. עכשיו, כאזרח במדינת ישראל אני אומר לך, ואני בטוח שתסכימו איתי, חבריי חברי הכנסת משני צידי הבית, כולם יסכימו שלא נעים להגיד לבן אדם שהוא שקרן, בטח בפומבי, בטח בוועדה בכנסת. זה לא נעים. עכשיו, אני אומר לך כבן אדם שגם בא מהמחנה שלך לפני מלא שנים והתפקח, לא נעים לי לחשוב שבנימין נתניהו הוא שקרן. אבל ידידי היקר, לצערי, המציאות תמיד באה לפנים שלנו, מה שנקרא: טופחת על פנינו. בן גביר לא יהיה שר בממשלתי – אמר או לא אמר? אמר. ולדימיר בליאק, וגם אתה, חברי ועדת הכספים – הבטחת בחירות: נקפיא את הריבית על המשכנתאות. אמרתם או לא אמרתם? אמר. ב-2008: ממשלה בראשותי תמוטט את שלטון החמאס – אמר או לא אמר? 18 באוקטובר 2023: לא ייכנס לרצועת עזה סיוע הומניטרי משטח מדינת ישראל – אמר או לא אמר? בשנת 2020, רבותיי, מיום ראשון בבוקר יהיה סיפוח, סגרנו הכול עם תוכנית טראמפ – אמרתם או לא אמרתם? אפילו עשיתם כובעים של סיפוח. ב-13 בפברואר 2020, ניר ברקת, אדוני השר הכלכלה והשר התורן – – אם הוא שר תורן, אין פה שר במליאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה – – – כאן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ניר ברקת יהיה שר האוצר. ב-19 בנובמבר 2018, חבר הכנסת רביבו: ח'אן אל-אחמר יפונה ובקרוב – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש 30 שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק אני מודיע שתם הזמן. אתן לך עוד כמה שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש את 30 השניות שבזבזו לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה גם קובע כמה זמן? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתה קוטע אותי? נו, תן לי את ה-30 שניות כמחווה, כי אתה יודע, לא היית צריך – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בכבוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. ביולי 2017: המגנומטרים בהר הבית לא יפונו – יש מגנומטרים? לא; ב-29 באוגוסט 2019: פייגלין יהיה שר, יחד נעביר את רפורמת הקנביס. ב-19 בפברואר 2020 הבטיח טיסות ישירות למכה. תקשיב, באמת, יש לי רשימה של עוד 20–30 דברים. משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. יצחק שמיר אמר עליו שהוא מלאך חבלה; סרקוזי ואובמה יושבים ב-2018 במסיבת עיתונאים ואומרים שהוא שקרן. אובמה אומר: אני לא מאמין לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר של מדינת ישראל לא אמר שקרן – אמר: שקרן בן שקרן. עכשיו, תגיד לי אתה אם אני משקר או שראש הממשלה משקר. אף אחד בבית הזה, ואתם יודעים, חבריי חברי הכנסת, לא מאמינים למילה אחת של ראש ממשלת ישראל. זה לבושתנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני אשמח להגיב על הדברים – – – שאני נמוך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שחיין אולימפי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, היא רוצה להתחיל לדבר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שרון היא משלנו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לממשלת ישראל: רואים לכם. רואים שפגעתם בכל חלקה טובה במרכיבי הביטחון הלאומי שלנו. בביטחון לעד תיזכרו ככאלה שבמשמרת שלהם אירע הטבח הגדול ביותר במדינה – טבח 7 באוקטובר. 1,200 נרצחים, 250 חטופים. מה קורה מאז? ההרתעה רק הולכת ונשחקת. בכלכלה – לא ייאמן שבסדר-היום של ועדת הכספים היום בבוקר מאות מיליונים שקלים למשרדים מומצאים, לא למשפחות המפונים בצפון ובדרום, לא לאנשי המילואים, לא למשפחות החטופים ולא למילואימניקים. היום הגדלתם לעשות והבאתם את חוק הכבדת הנטל, שהוא לא אחר מאשר עלה תאנה לבלוף האמיתי, שזה חוק ההשתמטות. איפה המצפון שלכם? משפחות שלמות, אבות לבנים בני 46, בני 50, כשהילדים שלהם בני 20, גם משרתים בצבא, הם יישאו בנטל, שושלות שלמות, בעוד משפחות אחרות, זה לא נוגע להן בכלל. היום בוועדת חוץ וביטחון הגיע הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת אורות שאול ואב שכול. הוא קרא לאחינו החרדים והוא אמר: אין עמדה תורנית שקובעת שמי שלומד תורה לא יוצא למלחמה. במלחמת מצווה כולם יוצאים. אני מצטרפת אליו וקוראת לאחינו החרדים: הבית בוער. את אחיי אני מבקשת. אני רוצה לומר לכם שעצם העובדה שאתם דנים בחדר אחד בחוק ההשתמטות ובחדר אחר מחוקקים את חוק הכבדת הנטל, זה רק מראה לכל הציבור הישראלי את אפס טוהר הכוונות שלכם. אני רוצה לומר לכם שזוהי שעת המבחן שלכם. חוק הגיוס עומד לפתחנו, ולאט-לאט, מדקה לדקה, כל השטיקים והטריקים שלכם נחשפים. כל ישיבות הדמה שמחזיקות 44,000 אנשים שלא באמת לומדים, שיכלו למלא גדודים וחטיבות ולהילחם כתף אל כתף עם חיילינו – רואים לכם. פשוט, רואים לכם. תתביישו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. אני מחפש אותך. באת מהכיוון – – – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באתי מהצד הלא-נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, זה הצד הנכון, אתה יכול לבוא משם. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את חברת הכנסת והשרה – אני לא יודע אם היא חברת הכנסת או רק שרה, כי אנחנו לא יודעים מי כאן התפטר, מי לא התפטר, מי נמצא בנורבגי, מי לא נמצא בנורווגי. היא שרה וגם חברת כנסת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> על מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השרה סטרוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא גם חברת כנסת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז גם חברת כנסת, גם שרה, שרוצה ללמד את חברי ועדת הכספים מהם כספים מחויבים, עודף תקציבי. אני אומר לה: את כל הדברים האלה אנחנו יודעים. אבל הבושה של הממשלה הזאת, שאת כל העודף התקציבי של 2023 – שעכשיו מנסים להעביר אותו, שניסו להעביר את זה היום – אלה כספים קואליציוניים. אנחנו נמצאים במלחמה. אנחנו, בצפון, כמעט 70% מהתושבים אין להם מקלטים ואין להם חדרים מותאמים ואין להם מיגון, ואנחנו מדברים כאן בכספים הקואליציוניים. אתה חבר ועדת הכספים, נכחת גם היום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. ומי אמר שהם לא לביטחון? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כמה כסף קואליציוני – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי אמר שהם לא לביטחון? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כמה כסף קואליציוני אנחנו מעבירים? יותר מ-700 מיליון שקל. הכסף הזה, הכסף הקואליציוני, במקום שיהיה עודפים מחויבים, שילך למיגון הצפון, שילך לשיקום הדרום, שילך לשיקום הצפון, שידאג לאותם בתים שנהרסו בצפון ולאותם בתים שנהרסו בדרום – לשם צריך להיות הכסף הזה מיועד, לא לכספים קואליציוניים, מחויבים או לא מחויבים. ותאמין לי, כל אלה מהאופוזיציה שיושבים בוועדת הכספים יודעים את התקציב, מכירים את המספרים אפילו יותר טוב משר האוצר. אנחנו ישבנו שם בכל הדיונים ועברנו על תקציב 2023, תקציב 2024, על כל שקל שעבר שם. אנחנו יודעים ומכירים. אנחנו יודעים מה זה כסף קואליציוני ומה כסף לא קואליציוני וכמה כסף קואליציוני הועבר. אתה יודע כמה כסף קואליציוני יש? יותר מ-10 מיליארד שקל. מי זקוק לכסף הזה יותר מצה"ל עכשיו? מי זקוק לכסף הזה יותר מאנשי הצפון והדרום? מי זקוק לכסף הזה? אותם משרדים – המשרד שיושבת בראשו סטרוק – בשנת 2023, 2024, אתם יודעים כמה כסף היא קיבלה? יותר ממיליארד שקל. כמה כסף היה ב-2022 במשרד ההתיישבות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא עלתה לפה ואמרה שזה לא נכון, אבל בסדר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. זה נכון. תבדוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בדקתי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני ישבתי, ואני יודע על כל שקל – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בדקתי. גם אני בוועדת כספים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שהועבר למשרד ההתיישבות. כמה כסף היה לו? 100 ומשהו מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 302. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איך קפץ המשרד הזה בשנתיים האלה למיליארד שקל, ליותר ממיליארד שקל? מה, הוא עושה משהו שבתוך שנה יש לו כספים מחויבים ב-302 מיליון שקל? אני אומר לך, אין כספים מחויבים שם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חלק גדול מהכספים הקואליציוניים לא מחויבים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואסור היה לנו להעביר אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדה, אני מסתכל על חלק מהמנהיגות המנותקת. אני לא מאמין שכשהעם נמצא בכזה צער ואנחנו נמצאים בימים כאלה קשים, יכול שר כמו גולדקנופ להגיד את מה שהוא אמר – גלעד קריב, גלעד קריב: מה לממשלה הזאת, מה לנו ולמלחמה? מה לא בסדר פה? הכול בסדר. וראש הממשלה עומד באותו הערב מר ונמהר שבו העבירו את החוק ומחייך בחיוך זחוח – נדמה לי, מסתכל עליך. אני משער שלא כולם אבלים, אבל יש מידה מסוימת במנהיגות שצריכה להשתתף בצער העם. עמית, אתה מכיר את מלחמת עמלק, אתה בוודאי מכיר את הדרשה הנחמדה הזאת. כך כתוב – טלי, תקשיבי: מצינו במשה רבינו, שציער עצמו – ציער, מהמילה צער – "שהיה מצער את עצמו עם הציבור שנאמר: וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה. וכי לא היה למשה כר אחת או כסת אחת לישב עליה? אלא, כך אמר משה: הואיל וישראל שרויים בצער, אף אני אהיה עימהם בצער. וכל המצער את עצמו עם הציבור, זוכה ורואה בנחמות ציבור". אפשר להתווכח פוליטית. אפשר. אתה בצד אחד, אני בצד השני, יושבים, מתווכחים, צועקים. אבל יש משהו שחובה על מנהיגי ציבור שכשהעם נמצא בצער – חציו של העם, רובו של העם, חלקו של העם – אתה חייב להבין לנפשם; אתה חייב לא להיות זחוח; אתה חייב לראות מה קורה סביבך. אתה חייב לא להגיד אמירות שמכעיסות. נמצאות כאן משפחות של חטופים, נכנסות אלינו לחדרים, וכשאני אומר אלינו, גם לחדריכם, גם לחדרינו. אבל בחלקם מספרים סיפורים כיצד חלק – מזערי, אבל חלק, וחבל שהוא נמצא כאן – חלק מחברי הכנסת מטיחים בהם האשמות ואומרים להם: אתם נמצאים כאן, אתם רק מחרחרי ריב. אנחנו מנהיגים. העם או חלקו נמצא בצער, כל העם נמצא בצער. ראוי שאנחנו נהיה זהירים במילותינו. ואני מציע באמת, גם לגולדקנופ: צא ולמד מה קורהף כדי שלא תשב על כסת ועל כר מדושן ותלמד ממשה רבנו: כשהעם נמצא בצער, הוא מצער עצמו עימם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציע הצעת חוק: לפני שחבר הכנסת כסיף עולה לדבר, לעשות אזהרות – – – אזהרות לאלרגיים לתומכי טרור, לגיס חמישי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי זה מדבר? מי זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רואה אותו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא הפסדת כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם מסירים – אני מסיר – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אדבר כשלא יפריעו לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נשתדל. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – חדר בלי ספר הוא כמו גוף בלי נשמה, כך כתב המדינאי והפילוסוף הרומי קיקרו עוד במאה הראשונה לפני הספירה. לפעמים, לפני שרצים לבצע רפורמות מזיקות, כדאי ללמוד מחוכמתם של הדורות הקודמים. תחת הכסות של התאמת המחויבות התקציבית של המדינה והרשות המקומית למימון השירותים והפעילות של ספריות ציבוריות, כדברי ההסבר של הצעת החוק, מסתתר קיצוץ מביש של 14% מתקציב הספריות הציבוריות בשנתיים הקרובות. את הדברים הללו לא אני אומר אלא מנהלי ספריות ציבוריות מכל רחבי הארץ, שזועקים נגד הפגיעה בספר ובעיקר בקוראים ובקוראות. עוד בשנת 2001 מצא מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי ישראל נמצאת בתחתית הטבלה בכל הקשור לאחוז קריאת ספרים באוכלוסייה הבוגרת, וכי מספר המנויים בספריות הציבוריות בישראל זניח לעומת העולם. מאז, תחת המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית של נתניהו, ספגו הספריות הציבוריות – כמו כל השירות הציבורי – עוד קיצוץ ועוד קיצוץ. אך הקיצוץ הזה כבר יכול להיות מכת מוות לפעילותן. לא להאמין שביום שבו ועדת הכספים דנה בהעברות תקציביות במאות מיליונים למשרדי מתנחלים מומצאים, בטענה כאילו מדובר בעודפי תקציב שאין בהם צורך, מביאה הממשלה הצעת חוק שתפגע במיזם החברתי, החינוכי והאנושי החשוב של הספריות, שהמקור התקציבי הדרוש להמשך פעילותן התקינה הוא בסך הכול 18 מיליון שקל. 18 מיליון שקל לספריות הציבוריות לא הצלחתם למצוא, אבל 302 מיליון שקלים לאורית סטרוק יש ויש; 213 מיליון שקלים לטובת המינהל לחינוך התיישבותי, מה שנקרא, יש; 30 מיליון שקלים למערך הגיור ועוד 5 מיליון לרבנות הראשית יש. קריאת ספרים חשובה לא רק על מנת לפתח כישורים טכניים של אוריינות ושפה; קריאת ספרים היא בסיס למחשבה עצמאית וביקורתית, שהיא קריטית לנשמת אפה של חברה דמוקרטית משגשגת. "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר", כתב ש"י עגנון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ומשכך, ברור מדוע הממשלה החשוכה הזאת, שמבקשת לא להגביר את האור אלא להעצים את החושך, למנוע חשיבה עצמאית וביקורתית – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – באקדמיה, בתקשורת ובתרבות, מחליטה גם להחשיך את פעילות הספריות הציבוריות. אני כועס, אבל אני חייב להגיד שאני בעיקר מאוד מאוד עצוב. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני אדבר על מערכת הבריאות שלנו. מערכת הבריאות הישראלית מציגה את הישגים מרשימים במניעת תמותה ובטיפולים מתקדמים הגורמים לתוחלת חיים גבוהה, אולם מחקרים מייחסים את ההישגים האלה להשקעה של העבר. כיום המערכת הציבורית סובלת משלוש בעיות מרכזיות: פער תקצוב של כ-20 עד 40 מיליארד שקלים בשנה; פערים חמורים בכוח אדם, לרבות רופאים, רופאות, אחים, אחיות; נטל הוצאה פרטית גבוהה במידה חריגה. כל אלה מעמידים בסכנה את יכולתה של המערכת להמשיך בביצועיה הטובים בשנים הבאות. על מנת שהמערכת תוכל לשמור על הישגיה גם בעתיד, מומלץ לנקוט את הצעדים הבאים: ראשית, יש להגדיל את משקל ההוצאה הלאומית הציבורית על הבריאות באמצעות שינוי יסודי של מנגנון עדכון עלות סל שירותי הבריאות. כשאני מדברת על סל הבריאות, אני מתכוונת לתרופות, לחיסונים, לאבחונים ולטיפולים באמצעות טכנולוגיות רפואיות מתקדמות שונות. יש להבטיח את מקורות המימון של הסל, ולא רק באמצעות העלאת מס הבריאות, כפי שנעשה השנה, אלא גם באמצעות גביית מיסים עקיפים שניתן לגבות מגורמים המשווקים מוצרים המזיקים לבריאות ובעלי מקדם סיכון גבוה להתפתחות מחלות, למשל מס על משקאות מתוקים, אשר הכניס לקופת המדינה 900 מיליון שקלים בשנה, מה שהיה בתקופת ממשלת השינוי שלנו. חייבים להבטיח מענה רפואי זמין, נגיש ואיכותי במערכת הציבורית. שנית, יש להגדיל את מספר הרופאים והרופאות, האחים והאחיות ל-1,000 נפש ולסגור את הפער בהקשר הזה שבין פריפריה למרכז. במשך שנים למשרד הבריאות לא הייתה תוכנית לפיתוח כוח אדם מקצועי ועתודה רפואית. מספר התקנים ומיטות האשפוז הקיימים אינם תואמים את המציאות. במשך עשרות שנים בתי החולים ממשיכים לעבוד בתת-תקצוב ונכנסים לגירעון בכל שנה יותר ויותר. דבר שלישי שצריך לעשות – יש להגדיל את ההוצאה הלאומית הציבורית על הבריאות וליצור הפרדה ברורה בין שירותים הניתנים במסגרת הסל הממלכתי לשירותים הניתנים במסגרת הפרטית. המערכת הפרטית בעצם צריכה רק להשלים את מה שלא קיים במערכת הציבורית, ולא להחליף אותה. ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. על מנת שמערכת הבריאות שלנו תהיה איכותית, היא צריכה להיות מנוהלת על ידי אנשי מקצוע, אנשי רפואה, ולא רק על ידי הפוליטיקאים ועל ידי הפקידים של משרד האוצר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ידועה השיחה בין צ'רצ'יל לבין שר התרבות בזמן המלחמה עם שר האוצר, כששר האוצר אמר לו: מצבנו הכלכלי קשה, אנחנו יכולים לקחת כסף ממשרד התרבות. אז ענה לו צ'רצ'יל: אם אנחנו נפגע בתרבות, אז על מה אנחנו נילחם? זו אמירה חשובה, וחשובה ברגע הזה. חשוב לי להגיד – לא לצד הזה, שאין לי שום דבר משותף איתו, אלא דווקא להתווכח, להתווכח עם הצד הזה, ולהגיד להם שההפיכה המשטרית, שיצאנו כולנו לרחובות נגדה, מתממשת בצל המלחמה. חברים, ההפיכה המשטרית מתממשת בצל המלחמה. מנצלים את המלחמה בשביל להחיל פשיזם מלא על כל התחומים, ועכשיו מגיעים גם לתחום התרבות. אני רוצה להגיד לכם שכולנו, האנשים שמאמינים, אפילו אם בסתר, אם רק בדיבורים של ארבע עיניים – ואני מדבר עם הרבה מכם בארבע עיניים – ומדברים על הפתרון, שאכן צריך להיות שלום, מדינה לצד מדינה – הדבר הזה, צריכים לראות בו העיקר. העיקר. צריך להפנים כמה הכיבוש והמלחמות משחיתים. הם מגיעים גם לספריות העירוניות, לכל מקום. צריך להבין שזה שורש הרע, שזה הדבר שכולנו צריכים להתאחד נגדו, לעצור את המלחמה הארורה הזו לאלתר, מתווה חטופים-שבויים לאלתר, לתאם ביחד להפיל את הממשלה הזו כמה שיותר מהר, וכן, כן – לחתור לסיים את הכיבוש ולכונן שלום. זהו הדבר שיציל כל דבר טוב ואפשרי: דמוקרטיה, שוויון, תרבות וכל הדברים הטובים והיפים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תקשיבו, זה פשוט לא ייאמן. לפני כמה רגעים עלה לכאן שר הכלכלה של מדינת ישראל, בעיצומה של המלחמה הכי קשה בתולדותינו – ועל מה שר הכלכלה מדבר? על הספריות הציבוריות. לא על דירוג האשראי של המדינה, שירד כבר פעמיים; לא על הגירעון הלאומי, שפרץ את התקרה והגיע ל-7.2% – 137 מיליארד שקלים שהנינים של הנינים שלנו יצטרכו לשלם אותו; לא על המחירים שלא מפסיקים לעלות ולעלות ולעלות – הדלק עולה בפעם החמישית מתחילת השנה, הירקות, הפירות, הטונה, הדגים, המים, החלב, מוצרי ההיגיינה, הכול עולה. ועל מה שר הכלכלה של מדינת ישראל בוחר לדבר סוף-סוף כשהוא מגיע לדוכן הזה? על הספריות הציבוריות בחוק שפוגע בספריות הציבוריות. אין סמל יותר מובהק לניתוק של הקואליציה הזאת מעם ישראל, מהצרכים של העם, מהאתגרים שעומדים בפני העם. אתם מנותקים, מנותקים, מנותקים. פשוט אין לתאר. אי-אפשר כבר, אין מילים. בזה אתם מתעסקים עכשיו? אין דברים יותר חשובים לציבור, יותר בוערים, יותר חשובים לשר הכלכלה של מדינת ישראל? באמת אין לתאר. אין לתאר. אם אני כבר על הדוכן הזה, חשוב לי לשתף אתכם. חברת הכנסת גוטליב, מאחר שאת היחידה מחברות וחברי הקואליציה שמכבדת את המליאה בנוכחותה כאן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, יש הרבה, הם פשוט הלכו לאכול בחוץ, בפרסה, כי הם ידעו שאתה תגיד משהו שכבר אמרת, או שמישהו אחר אמר. אני רק אומרת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני מחדש לך נתון חדש: לפי נתונים שאספה עיריית קריית שמונה, כ-11% מהמורים והמורות והגננות, סביר להניח שלא יחזרו בשנת הלימודים הבאה. כך פרסם עיתונאי ידיעות אחרונות יאיר קראוס. הגשתי השבוע שאילתה דחופה בנושא לשר החינוך. מה יושב-ראש הכנסת עשה עם השאילתה הזאת? זרק אותה לפח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מאמינה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא אושרה, בדומה לשאילתה קודמת שהגשתי לשר החינוך בשבוע שעבר, שאילתה דחופה בנוגע לנתונים שהציג דובר עיריית קריית שמונה שלפיהם שני שלישים מהתלמידים המפונים בקריית שמונה נשרו מהלימודים. גם אז יושב-ראש הכנסת זרק את השאילתה שלי לפח. האם זה לא נושא שראוי שכנסת ישראל תדון בו? ששר החינוך יתייצב בפני הציבור וישיב איך המשרד שלו מתמודד עם הנתונים המטרידים הללו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, אפשר לקבל תשובה. אבל שנייה, אפשר לקבל תשובה מהשר ורק אז לעלות לשאילתה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הכלי שיש לי כחבר כנסת כדי להציב את הסוגיה הזאת בפני מליאת הכנסת, בפני השר. שבועיים ברצף יושב-ראש הכנסת חושב שזה לא נושא מספיק חשוב שיעלה לסדר-יומה של הכנסת, ופעם נוספת הנושא הזה לא עולה לסדר-יומה של הכנסת. הציבור ונציגיו ימשיכו לא לקבל תשובות על נושאים כל כך בוערים. מדובר בדור שהולך לאיבוד: אין לו מספיק מורים, אין לו מספיק גננות, הוא נושר מהלימודים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ושר החינוך בורח מהמליאה, ויושב-ראש הכנסת שם קצוץ על השאילתות האלה. מדוע? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס? חבר הכנסת אחמד טיבי? חברי הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה עם טלי גוטליב? למה היא לא מדברת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני תכף מדברת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני מחכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מרתק. יש, איזה ערב. אני לא עומדת בזה, זה פשוט עונג. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אל תזלזלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סתם, אני צוחקת על עצמי, באמת. לא, זה כבר פיליבסטר – – – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, עמד כאן היום ראש הממשלה הכושל שלנו וטען שהתורה זרה לנו. זו כמובן לא הפעם הראשונה שנתניהו מסית כנגד היריבים שלו על רקע היהדות. אנחנו זוכרים את המשפט המפורסם והבזוי שלו מלפני 25 שנים, כמדומני: השמאל שכח מה זה להיות יהודים. אז בואו נדבר על התורה ועל הזרות, ולא נדבר על מי שאוכל או לא אוכל שרצים בשבת, נשים את זה רגע בצד. אבל מי שמסדר לעצמו הטבות מס בסך מיליון שקלים בשיא מגפה עולמית – התורה זרה לו; מי שכדי לשרוד ממנה עבריין ופרחח לאחראי למשטרת ישראל – התורה זרה לו; מי שבעת המלחמה משפץ על חשבון הציבור את הבריכה באחוזה הפרטית שלו – התורה זרה לו; מי שמפקיר את החטופים בעזה ופוגע פעם אחר פעם במשפחות שלהם – התורה זרה לו; מי שגורר את מדינת ישראל למלחמת התשה מטעמים פוליטיים – התורה זרה לו; מי שנמצא בראש המערכת ומסרב לקחת אחריות על השבת השחורה – התורה זרה לו. נתניהו לא יטיף לנו מוסר – לא על האמת, לא על היהדות, לא על דרך ארץ ולא על התורה, לא היום, לא מחר ולא בכלל. ראש הממשלה הכושל הזה, שהוא סכנה ברורה ומיידית לעתיד מדינת ישראל, לביטחון ולכלכלה שלנו, חייב להיעלם מהזירה הציבורית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לשתף אתכם בדיון שהיה היום בוועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה שאני עומדת בראשה. באמת, זו זכות גדולה, למרות הנסיבות הלא-פשוטות – נאור, נאור, אני מדברת על נושא חשוב – היום היה דיון אצלי בוועדה לציון יום האלמנה הבין-לאומי, והדיון עסק בזכויות של נשות הנופלים וגיבורי ישראל וזכויות הילדים שלהן. הידעתם שאם נפל בקרב חייל, גיבור ישראל – בחייו הילדים שלו היו זכאים לקייטנה בחופש, אבל במותו אין שום סבסוד? הידעתם שעד היום אם אישה עם ארבעה, חמישה ילדים רצתה להסתייע באופר, סיוע של אישה, עובדת זרה שבאה מחו"ל כדי שתסייע לה להרים את הראש מעל המים, היא לא הייתה יכולה? למה? כי אין ענף כזה. הידעתם שאנחנו בשנת 2024, אבל לא מבינים שכאשר חייל נופל בקרב ויש לו אישה וילדים, האובדן של ההכנסה, האובדן הכלכלי, הוא לא רק של החייל עצמו אלא של האישה, שלעיתים לוקח לא מעט זמן עד שהיא חוזרת לשוק העבודה? למען האמת, אלו אולי האורחות שאני הכי הכי הייתי רוצה לא לראות בוועדה אצלי. הייתי רוצה שהן יעסקו אך ורק ביכולת שלהן להשתקם, ביכולת שלהן להיות עם הילדים שלהן בתקופה הכי קשה בחייהן. אבל אותן גיבורות שהגיעו אליי היום לוועדה הן נשים שעושות עבודת קודש לא רק בעבור עצמן ולא רק בשביל שהילדים שלהן יצליחו לגדול על אף האובדן והטרגדיה – אולי לא כמו כל ילד בישראל, אבל בוודאי תוך בריאות נפשית, תוך זה שלא יחסר להם כלום – הן מגיעות כדי להילחם מלחמה, שאני אגיד לך את האמת, אני לא מצליחה להבין למה הן בכלל צריכות לנהל אותה. כי לפני חודשיים בערך, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, עמדנו בבתי העלמין והבטחנו לכל המשפחות שאנחנו איתן, ולא נשכח את ההקרבה והקורבן שהן הקריבו, אז איך ייתכן שבסוף הן נאלצות לטבוע בביורוקרטיה? איך ייתכן שבסוף הנשים הללו צריכות להילחם מלחמה כל כך בסיסית, אדוני היושב-ראש? יש לי הרבה מאוד ביקורת, ואנחנו נמשיך להילחם. אני אמרתי להן: אני לא אמכור לכן ייאוש, אנחנו כאן כדי לתת לכן תקווה. יש דרך ארוכה לעשות, לתקן את התיקונים שנדרשים על אובדן הכנסה ועוד וסיוע לילדים, כולל הקייטנות בקיץ, כמו שאמרתי – אני מסיימת – ולצד זה, אני כן רוצה לומר תודה למי שכן התגייסו השבוע – שר העבודה יואב בן צור, הוא נמצא כאן, השר בן צור? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא כאן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא נורא, הוא כרגע עסוק, אבל השר בן צור נפגש עם הנשים האלה, והוא הולך להגן עליהן מפני פיטורים, כי יש מי שלא מתביישים ומפטרים אותן; השר משה ארבל, שהחליט לשנות את התקנה, ועכשיו התאפשר בתקנה ובקריטריון מיוחד שהן גם תוכלנה לקחת אופר. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, יש שר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש, יואב בן צור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר בן צור – הוא לא מקשיב לי, הוא עם אוזניות. בסדר. אני מקווה שהוא לומד בינתיים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> השר בן צור? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נורא, לא חשוב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אולי הוא ישן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא ישן? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוקר טוב, בן צור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול להקריא סיפור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> השר בן צור? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע, כזה, יו-הו. טוב, מאוחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, הוא לא ישן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רון, זה לא יפה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה לא יפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשבתי שהוא נרדם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבן אדם מדבר, הוא רוצה שהשר ישמע אותו, מה זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, השר יקשיב לך לכל מילה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור, מה זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, נו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר, אמרתי לך שלום, אתה לא מקשיב לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא שומע מוזיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רון, הכול טוב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, טלי, דוברת ש"ס. אל תדאגי, אני לא צריך תיווך עם ש"ס, תאמיני לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בחייכם, נו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני אתחיל מחדש. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני אמשיך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה להתחיל מחדש? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אמשיך מאיפה שהתחלתי קודם. אני אדבר לכיסא הריק של ראש הממשלה, כי זה לא משנה אם הוא יושב פה או לא יושב פה, הדברים שנאמרים פחות או יותר מתקבלים אותו דבר. אבל אולי, אולי – אני אופטימי, אולי הוא צופה, אולי הוא צופה בדברים. אז אני רוצה רגע לדבר על עמק חפר ועל היישובים שסמוכים לגדר, כי לאחרונה המצב הביטחוני הולך ונהיה חמור, מפחיד ומסוכן – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על שקט במליאה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל אין שום מענה, שום מענה מהמדינה, ברמה שראשת המועצה מבקשת אזור חיץ. מה יותר פשוט מזה? אזור חיץ בין המועצה, בין האזורים שמתגוררים בהם תושבים של מדינת ישראל לבין הגדר. יש סבך של עצים, והיא בסך הכול מבקשת שיורידו אותם, בשביל שאם תהיה חדירה, חלילה, יוכלו – דקה של התרעה, בשביל שיוכלו להגן על היישובים. נכון לעכשיו עדיין אין כלום. זה מרגיש לי 6 באוקטובר. זה מרגיש לי שכל הסימנים על הקיר, כולל מקרה רצח מזעזע מלפני כמה ימים של תושב פתח תקווה, והמדינה עדיין לא עושה שום דבר. אז אני רוצה לפנות מפה לכיסא הריק של ראש הממשלה, שאולי בשעת לילה מאוחרת רואה את המליאה ומקשיב, אולי: בבקשה ממך, תעשה משהו בדבר הזה. ואני אסיים ואפנה אליך שוב, אדוני ראש הממשלה, כי קודם כשדיברנו, זה היה בלהט הדברים. אז אני אתן לך מפה שוב – לכיסא שלך – את אותה עצה טובה: תעשה חשבון נפש עם עצמך. עדיין לא מאוחר מדי לקבל אחריות, לפרוש, להתפטר ולבקש כפרה מהציבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתה מדבר עם מישהו בסביבה שלך, אז אני מאוד מקווה שאתה או הם שומעים אותך, וההחלטה הזאת תתקבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, למי דיברת? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לכיסא הריק. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> לכיסא הריק שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. הוא ראה את דמותו ממש. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מר בנימין נתניהו – טוב, בואו נהיה רגע על החוק הזה, בסדר? נהיה שונים ונדבר על חוק הספריות. נעמה לזימי, תהיי איתי, כי אני בטוח שאת חושבת בדיוק כמוני. מה קרה פה? בואו, אני אתן לכם מה קרה פה בכנסת הזאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה פה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> קמה ממשלה שהדגל שלה הוא לדאוג לחלשים, לפריפריה, לאלה שאין להם. מה קרה בפועל? כל יום מחדש אני מבין וגם אתם מבינים, וגם אתה, אדוני ראש הממשלה, שאתם עושים בדיוק הפוך. אני לא מבין. עלה פה חוק הספריות – אף אחד לא יודע מה זה בכלל. בוועדת החינוך דיברתי עם היושב-ראש היום – אין לו מושג מה זה, מאיפה זה צץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה העברת תקציבים לרשויות. זה באמת קשה, אבל – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אסביר לכם מה זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את לא מעבירה תקציב, את מעבירה אלינו לתקצב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחריות לתקצב לרשויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אסביר לכם מה זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשעה כזאת, תסלח לי, ישר תיקנתי. לא נתת לי אפילו זמן פציעות לתקן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אסביר לכם מה זה. דבר ראשון, יש פה פופוליזם מלא של שר התרבות והספורט, שרוצה לשנות את כל ההנהלה של הספריות במדינת ישראל מהנהלה מקצועית, של אנשי מקצוע, אנשי ספרות, אנשי תרבות – מוציאים את כולם, ומה מביאים? אנשי שלומו, פוליטיקאים. פוליטיזציה. אותו דבר עשו גם בטוטו, גברתי, אותו דבר בדיוק. למה? כי אתם, הליכוד, חושבים רק על פוליטיקה, רק על הפריימריז. כי אותם אנשים שישבו בהנהלה של הספריות, הם יקבלו את כל השמנת, והם ידאגו לשר. זה דבר ראשון. דבר שני, יהיה פה קיצוץ של הרבה מאוד מיליונים, כמעט 18 מיליון שקל מהתקציב של הספריות. הדבר השלישי – צריך להבין: כל שיטת קבלת הכספים של הספריות משתנה לחלוטין. הכול היה טוב עד עכשיו. אני אספר לכם שמתחילת השנה הספריות במדינת ישראל לא קיבלו שקל אחד מהמדינה, לא קנו ספר אחד. מגיע קיץ – אין תוכניות תרבות, אין תוכניות לילדים בשום ספרייה במדינת ישראל, וזה למה? כי אין כסף. אז במי אתם פוגעים, ממשלה יקרה? אתם פוגעים בילד בשדרות, אתם פוגעים בעולה חדש, אתם פוגעים באלה שאין להם, כי אלה שיש להם יקנו ספרים, וידאגו להם. אבל למה לפגוע במסכנים? למה לפגוע בחלשים? יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל נגמר לי הזמן. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גם ככה חיכו לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תעצרו את נשימתכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דובוני אכפת לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תעצרו את נשימתכם. אני והשעות האלה – לא הולך ביחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני מחפשת מישהי שהלכה לאיבוד. השמיעי קול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי זאת? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הגב' מיארה. איפה נעלמת, גב' יועמ"שית? באמת, אני חייבת לדעת. איפה את? יש איומים ברצח והסתה לרצח ראש ממשלה בישראל, ואת נעלמת. אולי את עסוקה? בואי נחשוב ביחד במה את עסוקה. אולי את עסוקה לרשום לבג"ץ שחייבים נשיא? אבל יש לנו ממלא מקום, הנשיא פוגלמן. הוא לא מספיק טוב לך, גברתי? לא מספיק טוב, השופט פוגלמן? הרי הוא בדיוק כמו השופט עמית שאת כל כך רוצה. או שאולי בעצם את עסוקה בלהשחיר את פני הממשלה ולומר לכל חברי עורכי הדין בכנס לשכת עורכי הדין שאנחנו נפגע בדמוקרטיה על יסוד שקרים. רגע, רגע, אולי את עסוקה בלתהות אם צריך להזמין אותי לחקירה, כי יש עלייך המון לחץ, ויש לי חסינות, ואיך זה מסתדר. ובאמת גוטליב הודיעה שהיא לא תגיע. איך נסתדר עם זה? רגע, רגע, פוס פוס פוס, אולי את עסוקה בעצם בלהשחיר את חובת החקיקה שלנו היום להעלאת גיל הפטור, כי למה, גב' מיארה – שעלייך, אגב, גרוניס אמר שאת גם לא ראויה וגם לא כשירה, אז למה שתספרי לעם ישראל את האמת, שאנחנו מאריכים את גיל הפטור לא עבור כל חיילי המילואים? כל מי שבוועדת החוץ והביטחון יודע את זה, וזה גלוי, אני אומרת את זה כאן. בחייכם, אנחנו מעלים את זה לא בגלל שהיועמ"שית – אמר פה מישהו: תודה ליועמ"שית, ביקשו שנה, קיבלו שלושה חודשים – ביקשו שנה, קיבלו חצי שנה. יש צורך בתקופה נוספת – קיבלו שלושה חודשים ולא חצי שנה. ואנחנו מדברים פה, בכל הכבוד, ואני אומרת בזהירות רק מה שמותר: רופאים, מנתחים מוטסים, מפעילי כוח צמ"ה, מהנדסים – על זה אנחנו מדברים. מה לעשות? גם אם תגייסו את כל החרדים – כולם פה נואמים לי היום את אותו נאום – לא יהיה לך רופא, לא מנתח מוטס ולא פרמדיק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, אבל לא סיימנו. אני חייבת לשאול את גב' יועמ"שית – רגע רגע רגע, בעצם אני יודעת במה היא עסוקה, רגע רגע רגע, תעצרו אותי, מהר. אתם יודעים במה היא עסוקה? היא רוצה עכשיו שנציב השירות הציבורי – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, טלי, די. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שנציב השירות הציבורי – איך הוא ימונה? הרי על פי החוק, צריך לקבוע כללים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את הכי מאחדת שראיתי היום – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא החליטה, היא נתנה – גב' יועמ"שית, באמת, רק רציתי לומר לך שיש פה עוד אנשים שמבינים דבר או שניים בחיים. אבל היא כתבה נייר עמדה, אדוני היו"ר, תחזיק חזק: מי יעמוד בראש ועדת האיתור למינוי נציב השירות הציבורי? בואו נחזיק חזק: שופט בית המשפט העליון. בואו ניקח הכול, את כל הסמכויות – אנחנו גם כך מבוטלים פה – נעביר את הכול לשופטי בית המשפט העליון, שהם יכריעו ושהם יחליטו. אז הגב' מיארה, השמיעי קול, את נדרשת. את לקחת לעצמך סמכות לא לך בניגוד לחסד"פ. בסעיף 57, נדמה לי, החסד"פ אומר שאם נודע למשטרה על ביצוע עבירה, היא תפתח בחקירה. אם יש הסתה לרצח ראש ממשלה, צריך לפתוח בחקירה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. אבל היועמ"שית כתבה הנחיה שעבירת ביטוי – תקשיבו טוב למכבסת המילים: בעבירת ביטוי צריך את האישור שלה בשביל לפתוח בחקירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז את באמת מאוד מאוד עמוסה, גב' יועמ"שית. אני באמת לא עומדת בסוג הדברים האלה שאת מתנהלת איתם. הרי ממילא גיל לימון כותב לך הכול. תתעוררי. ועכשיו ברצינות מוחלטת: תעשי את עבודתך ותדאגי שהכתובת על הקיר, חס וחלילה, לפגיעה בנבחר ציבור לא תהיה על הידיים שלך, חס וחלילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. סגמן או סיגמן? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> סגמן. אני עיראקית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר החלפתי את ידידי חבר הכנסת אלי דלאל בוועדה לזכויות הילד בדיון שכינסתי בנושא הצללה במוסדות חינוך, גני ילדים וגני שעשועים, דיון שידוע שאם לא יטופל, מדובר פה באמת על פיקוח נפש, מאחר שמוסד חינוכי שאינו מוצלל בצורה ראויה – אנחנו יודעים עד כמה השמש מסוכנת, אנחנו מבינים שמדובר פה בפיקוח נפש. הדיון עוד לא התחיל, ואנחנו כבר שומעים את משרדי הממשלה מתחילים לגלגל אחריות מאחד לשני ומהשני לאחד, רבים על השקל ועל התקציב, עוד לפני שיש להם נתונים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על השקט במליאה. חבר הכנסת רון כץ, אתה מפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. תוסיף לה זמן. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, גם משרד הבריאות נכח בדיון הזה. באמת, גלגלו את האחריות האחד אל השני. לפני שהדיון נגמר אמרתי להם: תקשיבו, חבר'ה, באמת, שבו רגע אחד עם השני, משרד החינוך עם משרד הבריאות, עם כל המשרדים הרלוונטיים, ותמצאו לזה פתרון. נשמע פשוט – ניהול בסיסי. הם התחילו עוד פעם לריב ולהתקוטט, ואחד מהם זרק לי ככה פרצוף של "את תמימה". אמרתי לו דבר כזה לקראת סיום הדיון: אני 30 שנה במערכת הפוליטית, אני עובדת בכנסת קרוב ל-24 שנים, ומתוכן אני חברת כנסת כחמש שנים וחצי. יש הבדל – או צריך להיות הבדל – בין כנסת ישראל של לפני 7 באוקטובר לכנסת ישראל של אחרי 7 באוקטובר. אם אנחנו נתחיל לקיים את הדיונים בכנסת ובוועדות הכנסת בקטע של: זרקנו נושא שהוא חשוב, אבל ניתן לו להתמסמס כי ככה התרגלנו – מצבנו רע, אפילו רע מאוד. יש לי חדשות בשבילכם: אני לא נהנית להיות אופוזיציה. לא בגלל כוח, לא בגלל שררה, לא בגלל החלטות. אני לא נהנית להיות אופוזיציה בשעת מלחמה, כי העם שלנו פצוע והוא כואב והוא לא יכול יותר לספוג את המילים הקשות, ובצדק. אין דבר שהייתי רוצה יותר מאופוזיציה מלחבק ולתמוך ולפרגן לפעמים; כן, לתת ביקורת, אבל בצורה עניינית. הייתי רוצה מאוד להיות במקום הזה, אבל אין לי אופציה. אין לי אופציה, כי מאותו רגע שאתם שנייה התאוששתם מהאירוע הזה של 7 באוקטובר, יש אמירות נגד חטופים – מזעזעות – ומגיע חוק ג'ובים של רבנים ופטור מגיוס חרדים ותירוצים, תירוצים שמסבירים לי גם למה יושבים מולי ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת ומורחים אותי, כי לזה התרגלנו, לתירוצים שמשאירים אותנו כמדינת עולם שלישי. שכחנו מה זה להיות הכי טובים שיש ולשאוף להיות הכי טובים שיש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לחזור ואתם חייבים לחזור לשאוף להיות הכי טובים שיש, כי אחרת באמת תהיה כאן בעיה קשה מאוד מאוד בתקומה של העם הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אנחנו נמתין שהפודיום ירד. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי מהאופוזיציה, איזו נוכחות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, אני פה. סליחה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וטלי. טלי, ערב טוב. 262 ימים למלחמה ו-120 חטופות וחטופים נמקים בשבי חמאס. הערב בדיון 40 חתימות תחת הנושא: ראש הממשלה מוביל ממשלה כושלת: כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה – דרך אגב, אפשר היה להאריך את הרשימה: כישלון בבריאות, בחינוך, ביחסי החוץ, בהרבה מאוד דברים, וטיפול בעקורים, במפונים, אבל זאת הייתה הכותרת. אז הערב בדיון של 40 חתימות הסתכלתי על ראש הממשלה. הוא נראה לי חלש, שפוף, מותש, נבוך, אבל בעיקר הוא נראה לי מנותק מהסביבה. מי עטפו את ראש הממשלה? מי ה-BFF שבאו לחזק אותו בדיון 40 חתימות, ככה מצקצקים ולוחשים באוזנו? שלמה קרעי מימינו ומאי גולן מסביבו. מלבדם, שולחן הממשלה שומם וריק מאדם. אני זוכרת ימים שיהלומים יותר נוצצים מתוך רשימת הליכוד עמדו לצידו, אבל הערב שלמה קרעי ומאי גולן. הגדילה לעשות חברת הכנסת גלית דיסטל ופצחה בשיר הלל לראש הממשלה, וקינחה את השיר במילים: לעולם לא תצעד לבד. נתניהו וליברפול ביחד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא, הרי יש גבול לעלבון – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לפי נוכחות חברי הליכוד באולם המליאה, אדוני ראש הממשלה, אתה באמת די לבד. אני רוצה רגע לנצל את ההזדמנות גם לעניין אחר, או ליתר דיוק אולי לתת דוגמה של הכישלון בביטחון, שהיה נשוא דיון 40 החתימות. לפני כמה ימים פורסם תיעוד חריג ומטריד של כטב"ם המכונה "הודהוד" – שזה דוכיפת בעברית, הלוא היא הציפור הלאומית שלנו – שצילם סטי"לים בנמל חיפה, שכונות בקריות, את מתחם ביג, מפעל של רפא"ל, וכולנו חשנו שהתיעוד הזה – תשע דקות תמימות – החדירה הזאת עד חיפה, למתקנים רגישים, למרכזי אוכלוסייה, היא עליית מדרגה מבחינת האיום של חיזבאללה. כולנו יודעים כי במפרץ חיפה יש ריכוז של מפעלים מסוכנים, כימיקלים רבים, בתי זיקוק, מתקני תשתית, נמל, וכולנו יודעים שהסלמה בצפון תגיע למפרץ חיפה. אז הבוקר, במקרה, ככה בדרך לכנסת, שמעתי ריאיון ברדיו עם ראש העיר חיפה, מר יונה יהב, שנשאל על הסרטון המדאיג שפרסם חיזבאללה. ראש העיר סיפר שהוא והצוות המקצועי שלו נערכים לתרחישים של הסלמה. אבל לצד ההיערכות והמוכנות של העירייה, הוא סיפר בכאב רב כי עד כה אף גורם ממשלתי לא עדכן, לא שאל לדעתו – כי הוא רב-ניסיון, הרבה שנים – ולא נפגש איתו, לא עדכן על תרחיש הייחוס של הסלמה אפשרית – הרי כל הזמן יש תרחישי ייחוס. אף גורם ממשלתי: לא פיקוד העורף, לא משרד הביטחון ואפילו לא המשרד להגנת הסביבה, שדרך אגב כבר הבטיח לפני שנים להעתיק את המתקנים המסוכנים ממפרץ חיפה. אז אני אולי אנצל את הבמה הזאת לקרוא לתושבי חיפה והסביבה: בהצלחה לכם. תרבות ההפקרה של ממשלת ישראל נמשכת כרגיל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> טלי יקרה, את שווה כמו 50. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני קטונתי, אבל בחייכם, די, נו, יאללה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אמר יגאל אלון. נדמה שיש מי שרוצים שעתידנו פה יהיה לוט בערפל, שלא נדע את עברנו, לא נאחז בנכסי צאן ברזל של התרבות שלנו ונפגע בבסיס של הערכים פה: שוויון ההזדמנויות, ההנגשה של ידע, של השכלה, של הרחבת אופקים. אני רוצה לקרוא לכם ציטוט של הרב מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת לשעבר, כשהוא העביר את התיקון לחוק הספריות ב-2007. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יו"ר ועדת חינוך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, הוא היה יו"ר ועדת החינוך. הוא העביר את התיקון החשוב הזה. כך הוא אמר כשעבר תיקון החוק: "בהיעדר תמיכה ראויה מהמדינה, הספריות בערי הפיתוח פשוט נסגרות בשל בעיות התקציב בעיריות. זהו צעד משמעותי להחזרת עם הספר לספריות הציבוריות, ולהחזרת הספר למקום המרכזי הראוי לו בחינוך והתרבות של מדינת העם היהודי" – כן, כי אנחנו עם הספר. עכשיו, תגיד לי אתה, יו"ר הישיבה: האם אין דבר שמלמד יותר על סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת והקואליציה הזאת כמו קיצוץ בספריות הציבוריות בשבוע הספר העברי, ממש בעיצומו? אגב, זה גם שבוע ההוקרה לחיילי המילואים, והעלו את גיל הפטור, מה שנקרא בהתאמה ובעקיבות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לפחות הם עקביים. הקואליציה עקבית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין מילים לומר עד כמה הסמליות מתנגשת חזיתית אל מול החידלון וההפקר והאטימות. אני רוצה לומר שקיצוץ בכבשת הרש, בספריות הציבוריות, קיצוץ שישליך ישירות על הפריפריה, הוא חרפה של ממש, כי אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא רק נלחמים פה על הקיום שלנו ועל המציאות הלאומית הנוכחית. אנחנו חייבים תמיד לראות גם לאן יש לשאוף ולחתור אל עתיד טוב יותר. לפגוע בספריות הציבוריות ב-18 מיליון שקלים, שגם ככה היום התקציב שלהם שחוק ולא מספק, זה פשוט להגיד שיהיו מקומות שייסגרו בהם הספריות. זה פשוט לפגוע בשירות ציבורי, שאגב, אם הוא לא היה בחוק, היה נפגע כבר מזמן. יש סיבה שחוקקו את זה. אני גם רוצה להגיד לך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן, בסדר? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, סליחה, אדוני. טלי הזכירה את זה לפני כן – המעבר משיטת המכרזים לשיטת התמיכות הוא לא דבר חיובי. יש לשפר את איך שהחברה מתנהלת מול הספריות. קיימתי על זה דיונים עוד לפני הסיפור של החוק, אבל היום, המשמעות של זה היא שיש צינור בתוך הרשויות שאליו יועבר הכסף. הרשויות בישראל בגירעונות. זה אומר קופה קטנה על חשבון הספריות הציבוריות. כנ"ל שיטת המצ'ינג – איפה סימון? הוא לא פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, רק להגיד משהו אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה, לסיים. משפט סיום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ה-50:50. היום זה עובד כך שהרשויות מתקצבות את ה-facilities, את השכר, את המבנה, את הארנונה, והמשרד מתקצב את כל שירותי התרבות, הרכש והכול. הדבר הזה של מצ'ינג אומר שהרשויות יקטינו את התשלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא רק אומר שהתקציב יפחת, אלא התשלום יקטן. ודבר אחרון – מצטערת, אני רק רוצה להגיד – להפוך את המועצה הציבורית, שהיא מועצה מקצועית, למועצה של מינויים פוליטיים – האם גם בחוק הספריות הציבוריות אנחנו מכניסים את אותו הלך רוח של משטר נאמנות פוליטי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האם גם בזה צריך לעשות את זה? למה אי-אפשר שם לשמור על מקצועיות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסוף אלה הילדים בפריפריה, הילדים בכל עיר. זה העתיד שלהם, זה שוויון ההזדמנויות שלהם. אל תעשו את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נעמה, כדי שזה לא יהיה חריג מכל השירותים האחרים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מקדשים את הג'ובים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברי הכנסת, חברת הכנסת גוטליב, עמדת כאן ואמרת שקראת את כל הדוח בנושא הצוללות. אני לא בטוח שהספקת, כי האשמה שם היא לא על עצם זה שהוא לא הלך לפי הפרוצדורה; האשמה שם היא על כך שהוא לא דיווח, על כך שהוא נתן אישור בכתב לממשלת גרמניה לספק צוללות לצבא מצרים. בעוונותיו כי רבים, שלחו את הנשיא דאז רובי ריבלין לבוא בטענות אל ממשלת גרמניה ולשאול מדוע מכרו צוללות שמפירות את איזון העליונות הצבאית בין צה"ל לצבא מצרים. לצבא מצרים. אמרה לו קנצלרית ממשלת גרמניה: מה לך כי תלין? מכתב מאת ראש הממשלה נתניהו שמתיר ומאפשר לגרמניה למכור צוללות למצרים, ובכך להפר את האיזון ואת העליונות של צה"ל או חיל הים. לא על פרוצדורה ולא על סדר ולא כל השטויות. בכך יש הפרת אמונים וספק מרמה, אז בואו לא נעשה את זה כל כך פשוט. יתרה מכך – רק היום זה יצא – אץ לו רץ לו ראש הממשלה אל הדוכן הזה, וכבר התחיל לתת הסברים. כבר התחיל לבנות את הדעה הציבורית, כי הוא יודע בדיוק מה מחכה לו מעבר לפינה. עכשיו נגיד, נגיד שראש הממשלה רק בתחילת דרכו עם ועדת החקירה הממלכתית בנושא הצוללות, אבל אדוני היושב בראש, ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון, שהוא מינה, הגישה את מסקנותיה. היא הטילה על ראש הממשלה בנימין נתניהו אחריות אישית לאסון. ומה קרה? כל מה שהוא אמר: לא ידעתי, לא משכו בדש מעילי. אבל היא הטילה עליך את האחריות. איך אתה מסביר את זה שאתה לא לוקח שום עמדה בעניין הזה? כנראה גם בנושא הצוללות אתה תהיה אשם, וגם תקום ועדת חקירה ממלכתית בנושא 7 באוקטובר, ובשניהם אתה תהיה אשם, ואתה תלך הביתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דיברה חברת הכנסת לזימי על החוק שנועד לפגוע בספריות הציבוריות, ויש לפילוסוף מרטין בובר קטע יפה מאוד שנקרא "עצות לבאי הספרייה", קטע ארוך, אז אקרא קטע ממנו, לאותם אנשים שבאים לספרייה הציבורית: "קרא ברוגע, אל תיחפז להגיע לסוף הספר, עשה הפסקות, הפסקות לנשימה, הפסקות להרהור, הפסקות להרהר במכלול והפסקות שבהן תסתכל ישירות בפניו של האדם המדבר בספר, הפסקות כדי לחוש את ההנאה עד סופה, והפסקות כדי לחדש את הריכוז – – – אל תקרא לא באמצעות התבונה לבדה ולא אמצעות החוש האסתטי לבדו, אלא בשניהם יחדיו ועם הנשמה כולה. "אם היית בספרייה עשר פעמים כדי לקרוא ספרים, לך פעם אחת כדי להתבונן בספרים – – – כוונתי היא לאופן ההתבוננות שאריסטו אומר עליו, בנוגע ליחסינו אל כל הדברים, שהוא ראשית ההתפלספות, וסבורני אפילו שהוא ראשית חיי הנפש: ההתפלאות. ספר הוא אחד הדברים המופלאים ביותר, הראויים ביותר לפליאה בעולם מעשה ידי אדם, ואולם כל כך רגילים אנו בקיומו, עד שאיבדנו לגמרי את היכולת להתפלא על כך. ספר הוא הדרגה הגבוהה ביותר של התגשמות הרוח. הנפש מתגשמת בשפה. השפה מתגשמת בכתב; אבל האם ספר אינו התגשמות שלישית, משוכללת יותר? מי שכתב את הספר המונח לפניך, שלח את לחמו על פני המים – למען יגיע אליך. אם תניח לו להגיע אליך, כי אז תתמוסס הגשמיות, ותוכל לתקשר עם אחת הנפשות הדגולות. פלאי פלאים! וכעת תלך לאורכם של המדפים ולא תחדל להתפלא שיש דבר כזה בעולם: מסירה וקבלה, השתמרות. "אם היית בספרייה עשר פעמים כדי להתבונן בספרים, לך פעם אחת כדי להתבונן בבני האדם – – – אבל התבונן באמת ביושבים באולם – יחדיו, כבני אדם, ובכל אחד ואחד כפרט: בארשת פניו, בתנועותיו, בתנוחתו. על ידי כך תלמד משהו שסביר להניח שלא תוכל ללמוד בשום מקום אחר: גדול הוא הספר, אבל האדם גדול ממנו". אני חושב שהחוק שיעלה פה הערב הוא חוק שפוגע באופן משמעותי גם במפעל הלאומי של עם הספר. כל כך הרבה חוויות של רוח יאבדו כמו שמתאר בובר. ייפגעו – והזכירו את זה גם לפני כן – דווקא מעוטי היכולת, אלה שלא בהכרח יכולים לרכוש ספרים, והספרייה היא הדרך היחידה שלהם לפגוש ספר, וגם יאבד הקסם המיוחד הזה של באי הספריות. עוד לא מאוחר לתקן, להצביע נגד החוק ובעד הספריות, הספר והאדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת שלי טל מרון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, האמת שהיום אני מרגישה שעליתי לטונים גבוהים, גם בוועדות וגם פה. האווירה לא פשוטה בימים האלה. אבל אני דווקא רוצה בשעה המאוחרת הזאת של הלילה להשתמש בבמה החשובה הזאת כדי לברך את חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק על היבחרו לאביר איכות השלטון, למי שלא שמע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בשעה טובה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, ולדי, אנחנו הולכים שנים אחורנית, אנחנו מכירים כבר כמה שנים טובות, ויצא לנו לעבוד ביחד בכל מיני פוזיציות, עוד לפני שהייתי חברת הכנסת וגם מאז שאני חברת הכנסת, ואני רוצה להגיד לך שאתה באמת באמת דוגמה ומופת של מה זה להיות חבר הכנסת מצטיין, כזה שהוא מקצוען אמיתי, שמתמחה לפרטי פרטים בדברים שהוא עוסק בהם. בכל פעם שהייתה לי שאלה אליך על איזשהו סעיף, לא משנה מה, שקשור לוועדת הכספים וקשור לתקציב המדינה ולחוק ההסדרים, כל הדברים שאתה מתמחה בהם – אתה פשוט מקצוען אמיתי, דוגמה ומופת. רציתי גם לברך אותך וגם להודות לך על הדרך המשותפת, וגם על זה שאתה תומך ומפרגן. גם כשנכנסתי לפה, לפני שנה וחצי בערך, היית שם וליווית. אני חושבת שאתה מהווה בעבורנו, עבור הסיעה שלנו, גאווה באמת באמת גדולה. אין לי ספק שאתה תעלה ותצליח ותטפס בסולם, וכולנו כאן צופים בך בהערכה גדולה מאוד. אני רוצה להקדיש את הנאום הזה לך, ולהגיד לך בשם כולנו: כל הכבוד. אנחנו גאים בך מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רק עוד משפט אחד. רציתי גם לברך את חברת הכנסת נעמה לזימי, שפשוט יצאה מהמליאה. אז אני רק אגיד שחברת הכנסת לזימי, שגם היא נבחרה לאבירת איכות השלטון, היא אחת מחברות הכנסת הכי חרוצות שאני מכירה, ובעיקר אחת מחברות הכנסת הכי חברתיות שאני מכירה. אם יש מישהי שתילחם בעבור החלשים, בעבור מדינת רווחה, בעבור הערכים שהיא באמת באמת מאמינה בהם, זאת נעמה, ומגיע לה כל הכבוד גדול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל הכבוד. תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם חברי הקואליציה לא ממש כאן, ואחת מהם, באמת חבל לי מאוד שהיא לא כאן. ממש הייתי רוצה לפנות לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, אבל אולי היא תשמע, לכו תדעו. נורא בא לי לחבר את לימור קצת לכדור הארץ. יש תחושה שלימור לא מחוברת לכדור הארץ. בארץ הזו שלנו, מדינת ישראל, שבה יש חטופים, חיילים נהרגים, נרצחים, עשרות אלפי מפונים, מה אותה חברת כנסת עושה? אותה חברת כנסת – גם בואו לא נשכח שרצה להגן על הרוצח עמירם בן אוליאל, שקראה לו קדוש, לאותו רוצח – השבוע לימור השתתפה בהענקת מענק; לא מענק למילואימניקים שהתמידו, לא מענק למשפחות נרצחים שקורסות כלכלית; לא מענק למשהו שייראה לכם – אולי סטודנטים שמתקשים? לא. המענק הוא לשני גברים שמשרד הביטחון ושר הביטחון חתם על צו וחשב שהם מסוכנים מאוד. אחד נעצר על אירוע אלימות קשה והשני עודד פעולות טרור מהכלא. אבל לחברת הכנסת יש אג'נדה משלה: אם הם גרים ביהודה ושומרון הם כנראה קדושים. רצה-אצה חברת הכנסת החרוצה, כנראה שגם השיגה תרומות, ובטקס ממלכתי וחשוב העניקו לשני העצורים, העבריינים – אני לא יודעת אפילו איך לקרוא להם – העניקו להם בונוס, צ'קים על סך עשרות אלפי שקלים. אי-אפשר לתאר את זה. עכשיו, אותה חברת כנסת, שרוצה ליישב את עזה, אותה חברת כנסת, שעושה שדולות על ליישב את עזה – אני לא ראיתי בפרסומים שלה שהיא אפילו ביקרה בצפון יותר מדי, שהיא נסעה לראות. אז פשוט רק רציתי להציע לה, לפני שהיא רצה ליישב את עזה, אולי שתנסה קודם ליישב חזרה את הצפון ולעזור לנו. אותה חברת כנסת, שבזמן מלחמה טרחה והשקיעה בכנס על רווקות מאוחרת – עכשיו, אני מבינה שהבדלי תרבויות מונעים ממני להבין מדוע צריך כנס על רווקות מאוחרת, ונניח שבאותה תרבות זה באמת חשוב, אבל האם זה הזמן להשקיע בשדולה על רווקות מאוחרת? אני מתקשה להאמין, ולכן אני רוצה להגיד ללימור: כדור הארץ קורא לך, שובי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי את השר אוריאל בוסו. לא משנה, הוא יצא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר קרעי פה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דומה לבוסו, קצת יותר גבוה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מבחינת זה שיש שר במליאה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רציתי להודות לשר בוסו. אני כל הזמן תוקף אותו ומדבר עליו ומעביר ביקורת על משרד הבריאות, ויש רגעים שגם צריך לומר תודה. השבוע, בעקבות פנייה לשר, אנחנו פתרנו ביחד בעיה ממש קשה של ילדים על הרצף האוטיסטי שאחת מקופות החולים החליטה על דעת עצמה להפסיק לאשר מרשמים, המלצות של רופאים פרטיים למרשמים לקנביס. באחת הפניות שקיבלתי, של אימא שאומרת שהילד שובר את הבית ויש לה רק בעוד ארבעה חודשים תור לפסיכיאטר. מה עושים? פניתי לשר והנושא נפתר באותו יום, והוא נפתר באופן גורף לעשרות אלפי מטופלים, ורציתי להודות לו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קרעי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוסו. אמרתי לבוסו תודה. אני נוסע עם אביתר, הבן שלי, בבוקר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עד שהוא מודה לשר ויש פה אווירה טובה, אתה מנסה – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, יש הרבה ביקורת, אבל לפעמים צריך להגיד גם מילים טובות, ומגיע לו. חבר הכנסת אלעזר שטרן, תקשיב למילים של התקווה 6, אני שומע אותם בבוקר עם הבן שלי אביתר: אז "המורה לתנ"ך בגבעתי / המורה ללשון מודיעין / השכן מלמעלה קבלן עבודות / אבל חודש כבר במילואים / עורכת הדין היא קמב"צית / עושה משמרות באוגדה / אחיה איש הייטק בכיר / עכשיו הוא צלף על גגות ברצועה – –" << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, תקשיב, קרעי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – מנהלת הסניף הקשוחה של הבנק היא סמג"ד ביהודה ושומרון / דורון הוא בעל חנות צעצועים – עכשיו הוא מ"פ בשריון / ועמדי שלנו, כפרה, שלרוב מזמר בקיסריה / לוחם הנדסה, מתאושש בגבורה אחרי שנפצע בלב עזה // נכון, כולם נראים פה רגילים, אבל / אנחנו עם של גיבורי-על / בכל אחד תמיד מסתתר חייל / מוכן להציל את העולם". וכשהחיילים האלה לפעמים חוזרים, הם רוצים שהמדינה תראה אותם. האנשים האלה שנרשמו בשיר של התקווה 6, אנחנו מביאים חוקים שמאריכים להם את השירות במילואים, ואנחנו שוכחים שיש להם חיים, יש להם משפחה ויש להם ילדים שרוצים לראות אותם. אותם גיבורי-על שנלחמים ברצועה וחוזרים והם צריכים את הטיפול הנפשי – הם רוצים שאגף השיקום יכיר בהם, ואז הם שוב צריכים להילחם, הפעם במדינה, ולא לטובת המדינה. אז אני מקווה שהחוקים הנוראיים האלה, שפוטרים ציבור שלם ומאריכים לציבור שמשרת ותורם, לא יצליחו ולא יעברו. תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מודה לאלעזר שטרן על ההקשבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פונה אל היושבים בכיסאות הריקים: אל תבואו להצבעה הזאת. אל תבואו. אתם תעשו חסד עם הערכים שלכם. אתם תעשו חסד עם אזרחי ישראל. אל תשתתפו בחוק הפוגעני. האמת היא שרק היום חקרתי מהו, איך הוא בא לעולם, איך הצלחנו, הצלחתם, להדוף אותו בוועדות השונות, איך במשך השנים האחרונות – אני מכיר את זה כראש רשות – הוא הולך ומתכרסם. ההישג העצום הזה של ספריות ציבוריות, של היכולת להנגיש לילדים ומבוגרים, להורים וזאטוטיהם, את היופי של התרבות העברית ותרבות העולם – נכון, בעיקר לפריפריה, ואללה, מצטערים שדואגים לפריפריה. אני מבקש מכם, אנשי הקואליציה – אני משוכנע שאתם לא מבינים מאיפה זה בא לכם: אל תבואו להצביע. אני מבקש מעליזה להודיע לכם על כך שהם פטורים. אדוני היושב-ראש, אתה חייב להיות כאן. אתה מוזמן להימנע. זה חוק רע. אפילו אי-אפשר להגיד שחסר כסף. זה יום שבו הכנסת עסקה בחלוקת שלל, בחלוקת עודפים. ברגע הזה כבשת הרש, הפרח הקטן הזה שלמענו שווה לחיות – אנחנו מועכים אותו ברגל גסה. הדבר הזה הוא בלתי יאומן. חבריי חברי האופוזיציה, תישארו איתן במקומותיכם, ואני מקווה שהקריאה הזאת שיוצאת מלב פצוע, ממוח שלא מאמין שהחוק הזה הונח כאן במהלך ימים קשים כל כך, עומד להיות מועבר בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכון להיום 101 נרצחים בחברה הערבית. בכל שנת 2022 היו 106 נרצחים בחברה הערבית. הסיבה היחידה שקיימת לנתונים המפחידים האלה כאן היום היא שאתם לא הייתם בשלטון. אתם לא הייתם בשלטון – גרמתם פחות נזק. התחלנו לתקן, לא הצלחנו, באתם לפה וצעקתם, קיללתם וניאצתם, אבל ביצועים אין לכם. הצלחתם להעלות את כל הדברים הרעים ולפגוע בכל הדברים הטובים – לזה יש לכם כישרון. נתניהו וממשלתו כשלו בכל דבר, בכל דבר שבתחום אחריותם, אך אם רגע חושבים קומה אחת מלמעלה, הנזק הגדול ביותר שעשתה הממשלה הנוראה הזאת וראש הממשלה מקולקל הזה, הדבר הנורא ביותר שקרה – הם פגעו בתקווה. תמיד, גם ברמה הפרטית והאישית של בני אדם וגם ברמה הלאומית, התקווה היא כוח מניע, הראייה קדימה. כשמדברים על תקווה, מדברים על דברים שנמצאים בצבע. הפכתם את הכול לשחור-לבן, לאפור, לקודר, לא רק במה שקורה כאן עכשיו בתחום הביטחוני, הכלכלי, החברתי, המדיני, אלא בתחום הכי בסיסי – בדרך שבה המדינה צריכה לראות את העתיד שלה. אתם לא מפסיקים לדבר על העבר שלה, מתפארים במלחמות שלה, ולא מדברים על הדברים החיוביים שיש במדינה הזאת. מתי הפעם האחרונה שמעתם את ראש הממשלה מדבר על מה יהיה, על ספרות, על חינוך, על בריאות? מתי? שמעתם אותו מפלג, מנאץ ומקלל – את זה שמענו כל הזמן. 7 באוקטובר על ראשכם. ב-7 באוקטובר הממשלה הזאת פשוט קרסה. המדינה הזאת בעוונותיכם פשוט קרסה, ולא התאוששתם אחרי זה. דקה אחרי שהתאוששתם, אמרתם וחשבתם שאתם מתאוששים, הפסקתם שוב לדבר על תקווה, וציירתם את הכול בצבעים קודרים. גם היום פה בכנסת, בזמן שהייתה שדולה או היה כנס בנושא החינוך והבעיות בחינוך בצפון, היה כנס בנושא הדחקות של איתמר בן גביר וצבי סוכות, שמתחרים ביניהם מי היה עצור יותר זמן, ואיך הם אומרים בקול רם: מי היה מאמין שאני אהיה שר לביטחון פנים? הוא אומר את זה בקולו וצוחק על זה. והאמת היא שהוא צודק. מי היה מאמין שהאפס המאופס הזה יושב על כיסא השר לביטחון לאומי, כשיושב מהצד השני השר אבי דיכטר, שהוא היעד שלו? רק אתם יכולים. רק הליכוד יכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, ב-24 השעות האחרונות היו שלושה אירועים שקשורים בראש הממשלה שכל אחד מהם מצדיק תגובה מעל הדוכן הזה: הריאיון המלטף בערוץ 14 והדברים השערורייתיים ביחס לעסקת החטופים; הנאום התלוש של נתניהו כאן לפני כמה שעות בדיון 40 החתימות; כמובן, מכתבי האזהרה של ועדת החקירה הממלכתית בנושא הצוללות. כל אחד מן האירועים הללו היה ראוי לתגובה מעל הדוכן הזה. אבל הערב הזה ראוי לדבר בנושא החוק הזה, כי החוק הזה פוגע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כי הספריות הציבוריות במדינת ישראל הן טיפות החלב של הרוח הישראלית, טיפות החלב של האינטלקט הישראלי, של הרגש הישראלי, של ההון האנושי שלנו, שעליו אמר בן-גוריון: זהו משאב הטבע היחיד שיש למדינת ישראל. החוק הזה מגלם בתוכו את כל מה שרע ופסול בממשלה הזאת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה הם עושים את החוק הזה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אוה, למה הם עושים את החוק הזה? כי הממשלה הזו בנויה על תרבות של שקר. מביאים חוק שיוביל לסגירה של ספריות ציבוריות, ומציגים אותו כאילו מדובר במהלך לחיזוק הספריות הציבוריות, כאילו כולנו מטומטמים; חוק שיוביל לסגירת ספריות ציבוריות ולגביית כספים על ידי הספריות הציבוריות על מנת לשרוד, מוצג על ידי חבורת השקרנים הזו כחוק למען הספריות הציבוריות במדינת ישראל. ולמה הם מביאים את החוק הזה? כי הממשלה הזו מקדמת רק מה שיכול לעזור לשרידות הפוליטית שלה. אז אם אפשר לקחת את כבשת הרש של הספריות הציבוריות ולהפוך גם את המועצה שלהן לזירה של מינויים פוליטיים, לתת יותר כסף לרשויות שהשר חפץ ביקרן, למה לא לדרוס את המפעל הזה של הספריות הציבוריות? אתה מבין מה מעסיק אותם? עוד ג'ובים, עוד מנופים, למול היהלומים שלהם. למירי רגב יש יהלומים, ועכשיו גם מיקי זוהר רוצה לצ'פר את היהלומים שלו. אז פתאום הופכים את זה למסלול של תמיכות, ואומרים ששר התרבות יוכל לתת על פי קריטריונים עלומים שלא כתובים בחוק – הוא יוכל לשפר רשויות מסוימות. והחצופים עוד אומרים שזה לתועלת הספריות הציבוריות. איגוד הספריות הציבוריות מתחנן לעצור את החוק הזה; לא מדברים איתם. 14% קיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות, יותר מהקיצוץ הרוחבי, והם מעיזים לומר שזה לטובת הספריות הציבוריות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתם לא מתביישים גם בנושא הזה, ואתם עוד מדברים בשם תורת ישראל, בשם עם הספר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איזה מסורת ישראל? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> טוב שנזכרת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מסורת של בוז לתרבות הספר, למילה הכתובה. זוהי היהדות שלך, השר קרעי, להביא לסגירת ספריות ציבוריות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> חורבן, חורבן, חורבן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת? חבר הכנסת חוג'יראת, הוא היה פה לפני רגע – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עמית, אולי מילה על הספריות הציבוריות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אתה מגיע מהמשרד הזה, עמית. אתה מגיע ממשרד התרבות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם תקשיב עכשיו, זה יחסוך לך לפחות שני ספרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עמית, היית ראש מטה. אתה יודע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, לפני כמה שעות שמעתי את ההודעה של הרמטכ"ל הרצי הלוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה ההודעה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אצטט אותה כבר כאן, וחשוב לי לצטט אותה, כי לדעתי, היא משקפת את הבעיה הגדולה שאנחנו ניצבים בפניה היום. הרמטכ"ל הרצי הלוי סיכם את הפעולה ברפיח ואמר: "אנחנו עם הישגים גבוהים מאוד ברפיח". הוא פירט כמה וכמה הישגים, והוא סיים: "אנחנו בפירוש מתקרבים לנקודה שאנחנו אומרים 'פירקנו את חטיבת רפיח'". הדברים האלה רחוקים מהאמת, ממש ממש רחוקים מהאמת, וחבל מאוד ועצוב מאוד שהרמטכ"ל חוזר על הדברים הללו ועוד מפרסם אותם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא אומר את זה כשביבי כאן? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי את זה בכל פורום, וגם לראש הממשלה אמרתי את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – כמה דברים ראש הממשלה אמר – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלעזר, שנייה. בשתי הדקות שיש לי אני לא רוצה להיכנס לכל הנתונים. אני כן אומר שצה"ל פגע בעיקר – ומי שמכיר ומדבר פה עם כל חייל – במה שנקרא, ציר פילדלפי. אלו התשתיות שנפגעו. הרוב המוחלט של מחבלי החמאס והפירים והאמל"ח ברפיח – הרוב המוחלט, המוחלט מאוד – לא נפגעו בכלל. ההישג היחיד הוא ההשתלטות על הגבול עם מצרים, לא פירוק ולא מיטוט. אבל יותר חשוב מהנתונים, שאני לא רוצה להרחיב בהם, הוא הניתוח. אני רוצה להסביר לכם ולאזרחים את הפער – איך יכול להיות שהרמטכ"ל כל כך טועה? למה הניתוח שלו כל כך שגוי? למה הוא חושב שפירקנו ולא פירקנו? איפה ה-catch? ה-catch הוא זה: מה שהרמטכ"ל מחשיב כמרחב ההחזקה של האויב – כלומר, מה שהרמטכ"ל מחשיב כמקום שבו האויב מחזיק את הנכסים שלו, את הנכסים הצבאיים שלו – הוא לא מרחב ההחזקה האמיתי של החמאס. כלומר הנכסים הצבאיים של החמאס זה לא המפקדה התת-קרקעית שהמטכ"ל מתגאה שהוא הרס, זה לא המחסן שנמצא באיזה מקום. זה לא מרחב ההחזקה, זה לא הנכסים שלהם. זה לא הנכס המרכזי של החמאס. מה הנכס הצבאי המרכזי של החמאס היום ברצועת עזה? בית הספר, מאיר, בית החולים, כלומר המרחב האזרחי הוא מרחב ההחזקה. שם הנכסים, שם הכול. כי מה קורה שם? מה קורה בבית הספר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> והרמטכ"ל לא יודע את זה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לצערי הרב, הוא לא יודע. ולמה הוא לא יודע? כי מבחינת הרמטכ"ל, ולא רק הרמטכ"ל, גם ראש אגף מבצעים, זה לא במושגים שלהם בכלל, אלעזר. זה לומר, איך זה יכול להיות? זה אזרחי. איך יכול להיות שאזרחי זה צבאי? לא יכול להיות. הם עושים את הדיכוטומיה הזאת מהיום הראשון. מה קורה בבית הספר? בבית הספר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הכול אתה עושה כדי שלא יגידו מי האחראי באמת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלעזר, שנייה. תקשיב, תאמין לי. הרי מה קרה איתכם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה אפילו לא מרגיש שאתה כלי שרת בשביל שראש הממשלה יתחמק מאחריות. אתה יודע את זה. אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. דברי סיכום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. אתה יודע מה יקרה לאנשים כמוך, אלעזר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע מה יקרה לאנשים כמוך ובגלל זה יקרה גם לאנשים כמונו, כנראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי כמוך – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה יקרה לאנשים כמוך. נניח שאתם תצליחו ומישהו יזוז מהכיסא – אז מישהו יצא מהכיסא, ואתם תישארו עם כל המערכת הרקובה, שעולם המושגים שלה רקוב, שתפיסת הביטחון שלה לא רלוונטית, שלא מכירה את האויב, שלא מבינה מה זה להילחם בטרור. ועם כל זה כולנו נישאר. העיקר שפלוני יזוז. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר רגע עוד משפט: מה קורה בבית הספר? שם נמצאים הילדים. אני אומר לכם, ועכשיו אני מתאר לכם מה קורה ברפיח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל מילת סיכום. חבר הכנסת עמית, מילת סיכום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה קורה ברפיח. הילדים והנשים עם הגלביות, עם הכול, הם סוכני המודיעין. הם הולכים ברחוב, והם רואים איפה הטנק. שם, בתוך החמולות, המסרים עוברים, לא איפה ש-8200 מאזינים. שם מחסני הנשק הגדולים, כמו שראינו בפיצוץ ברפיח, ושם צה"ל לא נוגע ולא שולט. המצב הזה שבו גם צה"ל לא שולט, אבל הוא גם אומר שהוא שולט – מבחינת חמאס הוא מצב אידיאלי, כיוון שהחמאס אומר: אני יכול לפעול בסבלנות, בדרך שלי. זה יכול להשתנות אם אנחנו נעבור מפשיטה לשליטה, ורק מי שישלוט באוכלוסייה יוכל להכריע ולנצח. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תראו מה זה. אין יותר בכאילו, אין יותר העמדת פנים. כבר לא מנסים אפילו להסתיר – מהמקפצה, ישירות. ואם כבר מעבירים חוק להארכת שירות במקביל לקידום חוק ההשתמטות, וכל זה תוך כדי מלחמה, למה לעצור שם? למה? למה בעצם? בפתחו של הקיץ הגדול, בעיצומו של שבוע הספר, ממשלת ישראל מקצצת בתקציב הספריות הציבוריות. כנראה לא רוצים כאן ילדים משכילים. לא רוצים שמי שאין לו 90 שקלים לקנות עכשיו ספר בחנות, יוכל לזכות באפשרות לקרוא. הכי נוח שהילדים יהיו תקועים כל היום עם הראש במסך, ואם אפשר, שזה יהיה ערוץ 14, בעדיפות – בזמן שמשדרים את הפטריוטים עם ראש הממשלה, כי שם הכול נהדר, הכול נפלא. מצבנו לא יכול להיות טוב יותר, אבל מחר זה ישתפר – זה הכי טוב. עם הספר כבר ויתר על הקריאה ועבר אל המציאות. החלפנו את הספר "אל תיגע בזמיר" בריאל פוליטיק של "אל תיגע בבן גביר"; במקום "אישה בורחת מבשורה" קיבלנו "חוקי מגזר מתחמק מגיוס"; "מאה שנים של בדידות" – out, "מאה שנים של בידוד מדיני" – in; את הספר של ד"ר סוס "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" תחליף אזהרת המסע: "אם יוצאים מסתכנים במעצר על ידי בית הדין הבין-לאומי בהאג"; עזבו את טולקין ואת שר הטבעות, יש את ביבי וסמוטריץ', "שר המגזר". ובכלל, במקום הספר הארוך של אשכול נבו "ארבעה בתים וגעגוע", אפשר להסתפק בספר הנכסים של הנתניהוז – ארבעה בתים; "החטא ועונשו מת", יחי "אחריות אין פירושה אשמה"; והעדכני ביותר, חם מהתנור, במקום "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז – "סיפור על עלטה והדחה" מאת שאול גולדשטיין. מי צריך ספרים כשהמציאות שלנו עולה על כל דמיון? איזו ממשלה ביזיון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מיכאל ביטון. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בפתח הדברים אני מבקש לברך את חברת הכנסת דבי ביטון על יום הולדתה, שנכנס לתוקף בדקות האחרונות. אני מניח שחברת הכנסת דבי ביטון – שגידלה ילדות נפלאות, עם כל האתגרים של החיים, והחליטה להיות עורכת דין ומנהיגה בעיר שלה, והיום בכנסת – זכתה להגיע לספרייה של שדרות, שהייתה בית של הזדמנות שווה להשכלה, בית שבו ילד שובב יכול לפתוח ספר. הספרנית שלי בספרייה, כשהייתי ילד בן שש, קראו לה עידית אבוטבול, מאיר, אשתו של כליפא, שבאה כמורה חיילת ונשארה בירוחם, כמו מירה זהבי. היא מספרת שהיה בא ילד שהיה מחריב לה את כל הספרייה, והיא הייתה תופסת אותי קצר ומושיבה אותי עם ספר, וזה ההשכלה שלי, כי לבית ספר לא הלכתי. אבל בסוף קראתי כמה ספרים בחינם, בזכות עידית אבוטבול – ואחרי זה הספרנית שמחה יחזקאל, והיום נירית לשם. ומה אני אספר להם? אספר להם ששר התרבות, בצר לו, מקצץ את הספריות, מקצץ אותן ב-12 מיליון שקל השנה, ובשנה הבאה מקצץ אותן ב-6 מיליון שקל. מה אתם חושבים, שמיקי זוהר מקריית גת, שהיה סגן ראש עיר, רוצה לקצץ ספרים, לקצץ תקציב? ועוד איך עושים את הקיצוץ הזה? מעגנים אותו בחקיקה. לא במחשכים, לא בצד – בספר החוקים של ישראל ייכתב שהתקציב יורד ב-12 מיליון שקל ב-2024, ויורד ב-6 מיליון שקל ב-2025. וכולה מה היה שם? 85 מיליון שקל. ואתם חושבים שה-85 מיליון שקל מימנו ספריות? אתם טועים. פעם היה אצלי וילנאי, הייתי מנהל מתנ"ס, הפעלתי את הספרייה. הוא בא, אומר: איזו ספרייה מדהימה יש לך. אני כל כך גאה בממשלת ישראל. הוא היה שר התרבות. אמרתי לו: בוא אסביר לך את הגאווה שלך. הבניין הזה הוא של מונטריאול. היא תרמה אותו. העובדים האלה זה של העירייה והמתנ"ס. אתה לא מממן אף עובד. אז הוא אומר: מה אני מממן פה? אתה נותן לנו כמה עשרות אלפי שקלים בשנה לקנות כמה ספרים, ותאמין לי, אנחנו יודעים לקנות. כבשת הרש הקטנה הזאת זה כספי פעילות, זה לא כוח אדם, זה לא בניין, זה לא תחזוקה. זה רק לקנות כמה ספרים לספריות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מודה לך שאתה מודה לי. אני מאמין שאתה נהנית לשמוע אותי. אני עדיין לא סיימתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא סיימתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תן לו את הזמן שלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אין לך זמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תעשה שיהיה לי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מבין. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר מיקי זוהר נקלע למארב של האוצר, שהשאיר אותו נטול תקציבים, ועדיין טעה כשהביא את החוק הזה. ועדיין עכשיו צריך לעצור את זה, כי מה סיפרו לנו פה לפני כמה חודשים, שאנחנו נתמודד עם אתגרי התקציב של מדינת ישראל? כן, היינו בחוץ וביטחון, בוועדת התקציב. שלחנו 100 מיליארד שקל לצבא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט סיום, בבקשה, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שלום לך, דנינו. אני מודה גם לך שאתה מקשיב. אחרי זה אמרנו: חסרים כמה מיליארדי שקל לעניינים האזרחיים והכלכליים. שמנו עוד כמה עשרות מיליארדי שקלים, נדיבות אין-סופית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואיפה אנחנו מקצצים – בספרייה, בהזדמנות שווה לפתוח את הדלת, באופקים. דנינו, תיקחו כסף – על זה אתה מודה לי? על החרפה הזאת? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא יורד מכאן עד ששר התרבות מבטל את הגזרה הזאת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה שר התרבות? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא לא כאן. אם כך, נראה לי שתישאר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אחכה לו עד שיבוא. שר התרבות צריך להית כאן להשיב לי על הדברים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביטון, בבקשה, נא לסיים, באמת. תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יורד משום כבודך, אבל זה ביזיון למדינת ישראל שמקצצים בספריות עירוניות, בכבשת הרש, בכספים קטנים של תקוות גדולות של ילדים בפריפריה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת האחרונה – חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, הייתה לי התלבטות בשעה כל כך מאוחרת – לעלות לנאום או לא. כל אלה שחשוב לכם מאבק, שוויון – אני רוצה לציין משהו חשוב. היום חבר הכנסת מאיר כהן, חברת הכנסת מירב כהן, חבר הכנסת סופר ויושב-ראש הכנסת דיברו לזכרו של חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון ז"ל בנוכחות המשפחה. הייתה לי הזכות – חבר הכנסת מאיר כהן, אמרת: בשעות האלה היו צריכים להיות כמה שיותר חברי כנסת. היינו פה בודדים במושב. אני לא יכולתי לעבור על זה בשקט עכשיו, כי אני חושבת – אני למדתי על הפנתרים השחורים לפני שהכרתי את צ'רלי ביטון. הייתי אז סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן; היה קורס על תנועות חברתיות – למדתי עליהן. אבל מה קרה – כנראה הגורל שלנו משותף. אחרי כמה שנים, ב-1996, הייתה פרשת הדם, אתם מכירים את הסיפור. צ'רלי ביטון הגיע אז להפגנה, להפגין איתנו. אז כולם אמרו בלחש: זה צ'רלי, זה צ'רלי. כך הכרתי אותו. אחרי זה גם הזמין אותנו – כמה המאבק שלנו צודק, ולא רק שהוא צודק, הוא הדריך אותנו שננהל את המאבק בחוכמה. אני אגיד למה – אני יודעת שהשעות קטנות, מאוחר, מאוד מאוד עייפים, אני מבינה. אבל אני לא יכולה לעבור על זה. אם אני לא אדבר עליו, אני אעבור בשקט – אני מרגישה שאני לא עושה את עבודתי. לכן זה היה לי חשוב, חברים. צ'רלי ביטון אישיות. צ'רלי ביטון סמל למאבק. חבריי חברי הכנסת, בואו נדע לכבד את האנשים שעשו למען החברה, למען המדינה. לא יכול להיות – המשפחה יושבת ואף אחד לא היה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה מפריע לחברת הכנסת מלקו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נעצרים ברחובות והוא הולך לישון. די. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני נורא רוצה לתת לה לסיים, ואתה מפריע לה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי, תרשו לי לסיים את דבריי. אני חושבת – לפעם הבאה, בואו נכבד את האנשים שעשו למען המדינה, למען החברה. אם אנחנו לא נהיה דוגמה לדור הצעיר לחברה הישראלית – אנחנו לא יכולים להשלים עם זה. בואו נהיה דוגמה טובה. אני מקווה שבפעם הבאה אולי יהיו יותר נוכחים, רק שנזכור ונוקיר אותם את האנשים שעשו, במיוחד בנוכחות המשפחות שלהם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי לסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> קרעי, אתה נגד ספריות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא סתם אמרו חכמים, חבר הכנסת דוידסון: "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא מבין בתלמוד? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> התעוררתם פתאום באמצע הלילה – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם כבר אתם מדברים על תלמוד, בוא נחבק את סטיבי וונדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – על דבר שאנחנו נלחמים עליו, אבל הגזרה של אגף התקציבים על הספריות הציבוריות כבר חודשים. ואתם יודעים שהחוק הזה עלה לוועדת שרים לחקיקה לפני כמה חודשים, והפלנו אותו, היינו נגדו, והוא ירד מוועדת שרים לחקיקה. אני אסביר את הכול. אני אסביר למה גם זה בסדר מה שקורה כאן הערב, כי זה לא נגמר. זה לא חוק שעובר בקריאה שנייה ושלישית. במקור, החוק בא עם קיצוץ של 25 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב של 85 מיליון, שגם הוא תקציב שלא הוצמד למדד, בניגוד לחוק. היה צריך להיות השנה תקציב של 111 מיליון, כי ה-85 מיליון זה מדד של 2007. לא הסכמנו, הפלנו את זה בוועדת שרים לחקיקה יחד עם היושב-ראש, עם יריב לוין. הביאו שוב את החוק, הפעם קיצצו בחצי את הקיצוץ, משהו ממוצע של 12, 13 מיליון במקום 25. גם לזה לא הסכמנו, אבל בא שר התרבות והספורט, שגם הוא לא מוכן לקצץ וגם הוא נאבק על זה, ואמר: אני צריך להעביר את החוק כדי לשחרר את התקציב, אחרת אגף תקציבים תוקע אותי. לכן, מה שסוכם בוועדת שרים לחקיקה – ואת זה חשוב שישמעו גם מי מהספריות הציבוריות שרואים אותנו, שעושים עבודת קודש – בניגוד למה שנאמר כאן קודם, אני באופן אישי נפגשתי עם יושבת-ראש הנהלת הספריות הציבוריות ועם עוד כמה, וניסינו למצוא המון פתרונות. מצאנו פתרונות. הספריות הציבוריות הן מקום שבו הידע והתרבות נגישים לכול, ובעיקר בפריפריה. הן מהוות עוגן קהילתי, והן חשובות מאוד מאוד לציבור ולנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, השר קרעי, לא הבנתי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אסביר, חכה, תמתין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני הבנתי את הכול. לא הבנתי, איזו ממשלה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אתה לא הבנת. כי ההחלטה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם עושים חוק – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מסכימים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המתיני, עליזה. ההחלטה של ועדת שרים לחקיקה היא כדלהלן: קודם כול הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לפני הקריאה השנייה והשלישית. זו החלטה נדירה, זו הצעת חוק ממשלתית שחוזרת – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> למה צריך חוק? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה צריך? בגלל אגף תקציבים, הוא לא השאיר לשר התרבות והספורט ברירה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אגף התקציבים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דבר שני – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתם חיים בסרט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ופה אנחנו צריכים אתכם, אופוזיציה – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – צריכים אתכם בוועדה כשהחוק הזה יבוא לדיון, כדי לממש – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, זה לא חוק הספריות הציבוריות, זה על חוק הסרטים, אתה מספר לנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – את מה שדרשנו בוועדת שרים לחקיקה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו, יש לנו הרבה מקורות לקיצוץ הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תמתין, תקשיב מה דרשנו בוועדה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, אנחנו נביא לכם מקורות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, העיקר לצעוק פה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היום היית בא לוועדת הכספים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ולבוא ולהתעורר אחרי כמה חודשים שאנחנו מנהלים את המאבק הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ההחלטה השנייה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היינו מביאים לך היום, היום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, עזוב, נו. ההחלטה השנייה של ועדת השרים לחקיקה היא שבהמשך – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבל זאת הייתה ועדת הכספים היום, יכולת לקחת משם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סגלוביץ', עזוב. תתעסק עם מה שאתה מבין בו – חקירות, צוללות, עניינים. עזוב אותך מספריות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה בטוח לא מבין, אתה בחוק הסרטים, לא בחוק הספרים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ההחלטה השנייה של ועדת שרים לחקיקה היא שבהמשך להליכי החקיקה, יימצא מקור תקציבי לקידום החוק – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה אמיתי עכשיו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שלא מתוך משרד התרבות והספורט. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמיתי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כלומר, ועדת השרים לחקיקה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מדובר על 15 מיליון שקל. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זאת התשובה שלך? מה זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועדת שרים לחקיקה מנחה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – את הוועדה שתדון בחוק לבטל את הקיצוץ או להקטין אותו עד לרמה של הקיצוץ הרוחבי שהיה בכל משרדי הממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אין קיצוץ – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, והדבר השלישי – שהחל משנת 2026 התקציב יוצמד למדד. זו בשורה גדולה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה כבר בחוק, זה כבר מוצמד למדד. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שהספריות הציבוריות – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה לא הוצמד למדד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי, שבי, בבקשה. שבי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – מחכות לו כבר שנים ארוכות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שלמה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> התקציב הזה לא הוצמד למדד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שלמה, זה כבר בחוק מוצמד למדד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא הוצמד 15 שנה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל זה כי אתם לא עשיתם את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם כשאתם הייתם בממשלה לא הצמדתם את זה למדד – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אתם 15 שנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אז אל תבלבלו במוח. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> החוק מוצמד למדד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, קרעי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועדת שרים לחקיקה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – דורשת להצמיד את התקציב למדד, להקטין את הקיצוץ או לבטל אותו ולמצוא מקור תקציבי אחר, ולהחזיר את החוק לוועדת שרים לחקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מקור תקציבי אחר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שלמה, החוק מוצמד למדד. אתם לא יישמתם 15 שנה, אצל ביבי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז טוב שהתעוררתם, אופוזיציה, אבל תתעסקו במה שאתם מבינים בו. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה רוצה מקור תקציבי – ניתן מקור תקציבי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> היה צריך לעמוד על 111 מיליון שקלים – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אם היית מקשיבה, היית שומעת את זה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> השר – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל בחוק יש הצמדה למדד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברי הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – 40 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 45, נגד – 40, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החינוך התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לטובת החלטה, והכנה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 153), התשפ"ד–2024<< הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1768).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 153), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה מאי גולן להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> לא, אין לי זמן מוגבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש לך. בהצגה יש לך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מוגבלת? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בסיכום את לא מוגבלת, כן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז כמה, לא, שנייה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עשר דקות בהצגה; סיכום – ללא הגבלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא אספיק, הוא נתן לי דפים שלו לקרוא, ויש לי הרי את הנאום שלי, שהוא שמונה דקות. מה אני אעשה? כמה נרשמו לזה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> 50 ומשהו דוברים, אבל הרוב לא ידברו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז שאני אחכה לסוף? מה נראה לך בהערכה גסה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בין חצי שעה לשעה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, כי אני לא אספיק אחרת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 153). לצורך ייעול ההליכים בתחום התכנון והבנייה וכדי לתת מענה לסוגיות שעלו בהפעלת הליכים לפי החוק במתכונתו הנוכחית, מוצע לבצע תיקון בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, כמפורט להלן: בהצעת חוק זו מוצע לבצע תיקון בפרק ה'3 לחוק, העוסק במכוני בקרה, וזאת בנוגע לחובת העסקת בקר מורשה מטעם השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הנדרש במכון בקרה לפי סעיף 158כא(א)(2) לחוק, ומהווה תנאי למתן רישיון למכון בקרה לפי סעיף 158טו(1)ב(1) לחוק. בהתאם להסדר החוקי הקבוע בהוראות החוק ותקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח–2018, מכון בקרה יפעל לצורך ביצוע בקרת תוכן ובקרת ביצוע. בהתאם להוראת סעיף 158טו(א)(1)(ד) לחוק, לצורך מתן רישיון למכון בקרה נדרש, בין השאר, שיפעלו בקרים מורשים. בסעיף 158כג(א) לחוק נקבע כי לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של הגורם המאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה. משמעות הדברים היא שבקר מורשה שיוסמך על ידי הגורם המאשר הרלוונטי ויועסק במכון בקרה, יבצע את הבדיקות הנדרשות וייתן את האישור או ההתייחסות הנדרשת מטעם הגורם המאשר; זאת, כדי שהליך הבדיקה והאישור מטעם הגורמים המאשרים האמורים יבוצע כולו במכון הבקרה על ידי הבקרים המורשים, ובמטרה לייעל את הליך הרישוי. עם זאת, במסגרת קידום תיקון לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח–2018, ולאחר בחינה מעמיקה של הנושא, ניתוח נתונים וניסיון שהצטבר, נמצא כי הדרישה בחוק להעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה אינה צפויה לייעל את הליך הרישוי, אלא להפך, היא עלולה להכביד עליו ביחס למצב הקיים היום. נמצא כי עיקר מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליך הרישוי היא במסגרת שלב המידע להיתר, באמצעות מסירת המידע וההנחיות הרלוונטיות, בעוד שבשלב בקרת התוכן לא נדרשת התייעצות או אישור מטעם המשרד להגנת הסביבה למעט במקרים חריגים ביותר. יצוין כי הבחינה שנעשתה בעניין זה בנוגע לבקשות להיתרים בתחום התעשייה והצורך של בקר מורשה הגנת הסביבה כגורם רלוונטי בבחינת היתרים מסוג זה, טרם מוצתה. לפיכך, לא מוצע במסגרת התיקון הנוכחי לבטל את הוראת סעיף 158כא(א)(2) לחוק, המורה על העסקת בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה במכון בקרה באופן גורף. עם זאת, מאחר שבשלב זה בקשות להיתרים בתחום התעשייה אינן נכללות בבקשות להיתרים שבהן חובה לפעול באמצעות מכון בקרה, ומאחר שנמצא, כאמור, כי בהתייחס לבקשות להיתרים שאינן לשימושי תעשייה לא נדרש בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, מוצע לתקן את החוק כך ששר הפנים יהיה רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה, אף שלא פועל בשירותו בקר מורשה הגנת הסביבה, וזאת בהוראת שעה כשלב ביניים זמני, ועד לגיבוש הסדר קבוע, ככל שיידרש ביחס לבקר מורשה בתחום זה. מוצע, לפיכך, בתקופה שתחילתה מיום כ"ד בסיוון התשפ"ד, 30 ביוני 2024, המועד שבו תמה תקופת ההארכה האמורה בסעיף 158טו(1)(ב)(1) לחוק, עד יום י"א בטבת התשפ"ב, 31 בדצמבר 2025, המועד שממנו ואילך צפויות להתווסף למכוני הבקרה כל הבקשות להיתרים, למעט אלו שיוחלט להחריגן – לתת לשר הפנים את האפשרות לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה, אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה הגנת הסביבה לעניין גורם מאשר המנוי בסעיף 158כא(א)(2). כמו כן, מוצע לתת לשר הפנים את הסמכות להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) המוצע בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים. ההצעה זכתה לתמיכת הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה, ואבקש מחברי הבית להצביע בעדה. אציין כי קראתי את התשובה הזו מטעמו של שר הפנים משה ארבל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשרה מאי גולן. נעבור עכשיו לדיון האישי. ראשונת הדוברים, דבי ביטון – אינה נוכחת. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר רגע על החוק הראשון שעבר פה הערב, בנושא הארכת גיל המילואים גם לקצינים וגם לחיילים ל-41 ול-46 בהתאמה. אני רוצה לדבר פה על חוסר ההיגיון – שביד אחת הממשלה באה לאנשים שעושים 260 ימי מילואים בשנה, ואומרת להם: אתם תצטרכו לעשות עוד ועוד ימי מילואים. יש אנשים השנה, אדוני היושב-ראש, שהולכים להיות מאוקטובר עד אוקטובר תשעה חודשים, תשעה חודשים מתוך 12 חודשים הם הולכים להיות בצבא השנה. אני לא בטוח שהחברים בקואליציה מבינים את המשמעות של תשעה חודשי מילואים למשפחתיות, לזוגיות של אנשי המילואים. לא בטוח שהם מבינים את ההשלכות על העסקים של אנשי המילואים. אני לא בטוח שהאנשים האלה מבינים את ההשלכות על סטודנטים שלומדים עכשיו. עמית הלוי, אתה מבין מה זה אומר להיות מילואימניק תשעה חודשים מתוך שנה? תשעה חודשים מתוך שנה – מה זה עושה לזוגיות שלך, מה זה עושה לעסקים שלך, מה זה לשנה האקדמית שלך? ביד אחת מאריכים להם את המילואים, וביד השנייה מביאים חוק שכל מהותו היא לפטור את אחינו החרדים מהזכות, מהזכות והמצווה לשרת בצבא. זה פשוט לא ברור. שבוע שעבר – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה חוק שאתם הבאתם. זה חוק שאתם הבאתם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך הגנה מפני חבר הכנסת מלביצקי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזה אתה צריך הגנה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני מאחל לך שכל החיים תצטרך – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמן, אמן, אמן. אמן, מתפלל לזה. בשבוע שעבר הביאו פה חברי הקואליציה חוק לטובת המילואימניקים; אגב, אחלה חוק, באמת, חוק ראוי, אי-אפשר להגיד שזה חוק לא ראוי. אבל זה באמת מה שיעזור למילואימניקים? כרטיסים להופעות, הנחה פה, הנחה שם, מחיר למשתכן – זה מה שיעזור למילואימניקים? זה מה שיעזור למילואימניק שעושה 9 חודשים מתוך 12 במילואים? זה מה שיציל לו את העסק? זה מה שיציל לו את הזוגיות? זה מה שיציל לו את שנת הלימודים האקדמית – הכרטיסים להופעות וההנחה במחיר למשתכן? האנשים האלה צריכים שמישהו יבוא ויחליף אותם מתחת לאלונקה – שמישהו ייכנס יחד איתם, לא יחליף אותם; מישהו שייכנס יחד איתם מתחת לאלונקה כדי שהם ידעו שיש איזשהו עתיד, איזושהי תקווה לעשות פחות ימי מילואים. וזה לא נראה שהקואליציה הזו בכלל מבינה את האירוע הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מבינים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא מבינים את האירוע הזה. מביאים פה חוק שכל מהותו הוא לפטור את אחינו החרדים מהזכות ומהמצווה לשרת בצבא ולצאת להילחם עם כל עם ישראל. ואני מקווה מאוד שהאנשים הטובים שנמצאים פה בקואליציה – כן, גם בקואליציה יש אנשים טובים – יבינו את זה ויביאו חוקים אמיתיים שיגרמו לכך שאחינו החרדים יישאו יחד איתנו בזכות לשרת בצבא ההגנה לישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> – – מוותר; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מירב כהן כאן, אבל מוותרת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה, מוותרת. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לספר לכם על אחמד דיאב, אחמד ח'יר ד'יאב, בן אדם צעיר מטמרה שנקבע מותו היום אחרי שכנופיית פשע ירתה בו. רצחו אותו בגלל פרוטקשן. מיהו אחמד? בחור צעיר שלמד מדעי המדינה, ורואה חשבון – נהיה רואה חשבון מוסמך. בחור מוצלח, התחתן רק לפני חודש, חזר מירח דבש יומיים לפני הירצחו, או הפגיעה בו, ואחרי זה, אחרי שלושה שבועות בבית חולים, נקבע מותו. זהו הבן אדם. כמה חלומות נרצחו בהירצחו של אחמד. לפני שעה קלה נודע לי עכשיו שאבא שלו, ח'יר, מאוים. כנופיית הפשע מאיימת עליו. מחר בטמרה תהיה הלוויה שתהפוך להפגנה ענקית, ותושבי טמרה והסביבה והציבור שלנו כולו יודע להפוך אירוע זה לכתב אישום נגד הממשלה הנפשעת הזו. אין חוק, אין דין, אין דיין, אין כלום. האם זה כישלון של השר לביטחון לאומי? לא לא לא, לא, זו הצלחה שלו. מבחינתו עוד ערבי שייהרג. אני בטוח שהלוויה של מחר, שתהפוך להפגנת ענק, תהיה חידוש של המאבק של האוכלוסייה שלנו נגד הפשיעה המשתוללת ולמען החיים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, לרשותך שלוש דקות. גב' בראשי, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צבא ההגנה לישראל צריך חיילים נוספים, אחרי 7 באוקטובר זה ברור, אבל אם רוצים יותר חיילים, ובפרט אם רוצים שהציבור החרדי יגיע, גם צה"ל, אדוני, יצטרך לעשות התאמות. על פי השקפתי, שירות צבאי הוא ערך נעלה, ערך תורני נעלה של עזרת ישראל מיד צר. אני מאמין, אדוני, שגם לימוד תורה הוא ערך נעלה, ואני מאמין ששני הערכים האלה, לא רק אינם סותרים זה את זה אלא הם משלימים זה את זה. אבל אדוני, כשמשרתים ללא תנאים, זו גם חולשה. הציבור הלאומי, הדתי, המסורתי, ימשיך לשרת תמיד, ויש מי שניצלו את החולשה הזו. גם אם הדמוקרטיה בישראל תהיה מנוונת מאוד, ולנו לא יהיה שום ביטוי במערכת המשפט, והמערכת הזאת תתערב בכל דבר, ותכפה עלינו ערכים לא לנו, גם אז נשרת ללא תנאים. גם אם נגורש מהבתים, ואנשים כמו מי שהיום הוא ראש האופוזיציה ואז בעל טור בידיעות אחרונות יכתבו שזה היה כדי לחנך אותנו לדמוקרטיה, גם אז נמשיך לשרת. לעומת זאת, לחרדים תמיד היה הסדר שאפשר לא להתגייס. כעת רוצים לגייס חרדים, ויש כאלה שחושבים שאפשר לגייס חרדים בכוח, אולי באמצעות סנקציות כאלה או אחרות, אברכים ותלמידי ישיבות יישברו ויתגייסו. ואני שואל: אז מה? יגויסו לצה"ל במקרה הזה אלפים נטולי מוטיבציה, שמאות רס"רים ומש"קי משמעת יצטרכו לרדוף אחריהם כדי שיואילו להפעיל את הממטרה בזמן. זה מה שצה"ל צריך, אדוני היושב-ראש? צה"ל צריך לוחמים. לוחמים הם חיילים עם מוטיבציה, ומוטיבציה, מה לעשות, לא משיגים בכוח. אם רוצים באמת חרדים, יהיו בצה"ל שיצטרכו להפנים שתפקיד צה"ל הוא לא לעסוק באג'נדות אלא להגן על עם ישראל; לא לחנך לכל מיני ערכים מבית הפרוגרס; לא להנדס את החברה; לא שוביניזם ולא פמיניזם; לא דמוקרטיה מהותית ולא דמוקרטיה אמיתית. זה פשוט לא רלוונטי לצה"ל. כשמשפחה שכולה רוצה לכתוב השם ייקום דמו על המצבה, זה דבר שצריך לכבד – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וזה אפילו לא המינימום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זו דוגמה עד כמה צה"ל היום, גלעד, כמה צה"ל כיום רחוק מלקבל השקפות קצת שונות. אם רוצים לוחמים חרדים, צריך תנאים שמכבדים את אורח החיים החרדי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא הכשרות, לא בתי הכנסת, לא – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אם בזכות סוגיית הגיוס, גלעד – שכולנו רוצים לפתור אותה – אם בזכות סוגיית הגיוס ישים צה"ל את כל האג'נדות בצד, אז גם נרוויח חרדים בצה"ל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אג'נדות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם נרוויח צה"ל שמתרכז בהגנה על עם ישראל. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לספר על אג'נדות בצבא? על כפיית אורח חיים דתי בצבא? רוצה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, תורך לדבר – מוותרת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מוותר. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, אני מקשיב לך. אתה מוותר? אני מזמין את השרה מאי גולן לסכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך לסכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כך, השרה מוותרת. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול בלי שמאי תסכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 153), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 153), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 18, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יו"ר ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה, הודעת יו"ר ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים בשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, פ/4422/25, של חבר הכנסת משה פסל. כמו כן, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מ/1770. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על חילופי אישים מטעם סיעת הליכוד: בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חברת הכנסת צגה מלקו תכהן חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. כמו כן, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים מטעם סיעת יש עתיד. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזה סיעת יש עתיד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1765).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר יצחק שמעון וסרלאוף להציג את הצעת החוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה קיבלנו בשביל זה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חצי נגב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מנוי לבריכת וינגייט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשרה גמלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה יותר ממה שנתתם בשביל זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תכף נראה מה אתם סוגרים פה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג לכם היום את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל. הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק הסדר ברכיב הפנסיה שנקרא "השלמת תקופות שירות". ההסדר קיים בפועל כבר משנת 1961, והוא נשען על סעיף בחוק קיים ועל שורה של החלטות ממשלה שמכוחם נקבעו במשך למעלה מ-60 שנים כללים של הרמטכ"ל. בהצעת החוק אין תוספת לזכויות משרתי הקבע ואין תוספת תקציבית. אנו מבקשים להסדיר את המקור המשפטי שלפיו משולם הרכיב, ובהזדמנות זו לעדכן את ההסדר לגבי משרתים חדשים. חשוב לציין כי ההסדר המוצע סוכם כבר בתקופת הממשלה הקודמת, ואף עבר בכנסת בקריאה ראשונה. בבסיס ההצעה קביעת הסדר הוגן, בהיר ופשוט, כפי שאפרט מייד. בתקופת הממשלה הנוכחית, בסיכום שנקבע בין מערכת הביטחון ובין משרד האוצר, בוצע תיקון בהצעת החוק של הממשלה הקודמת, תוך התאמת עדכון המדדים בהתייחסות לגמלאות משרתי הקבע, במטרה לדייק את האיזון הראוי בין זכויות הגמלאים שאנו מבקשים להסדיר ובין הצורך הברור בשמירה על הקופה הציבורית. חבר הכנסת קריב, איך הכריזמה שלי? איך הכריזמה שלי עכשיו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מתפרצת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רק צריך לומר כָּריזמה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כָּריזמה. כבר בקיץ הקודם סוכמה עם משרד האוצר הצעת חוק מעודכנת על בסיס הסיכום התקציבי האמור, אולם נוכח אירועי 7 באוקטובר עיכבנו בחודשים האחרונים את קידום החקיקה. ואולם, לא ניתן להוסיף ולהשאיר את הנושא הנוגע להסדרים הפנסיוניים של גמלאי הקבע ושל המשרתים הנוכחיים ללא הסדרה, וזאת בין היתר לאור הליך משפטי מתנהל בפני בג"ץ, שבמסגרתו התחייבה המדינה לקדם חקיקה שתסדיר את הנושא, ובפרט על רקע אירועי המלחמה, המחייבים את כולנו לדאוג לרווחתם של משרתי הקבע. לגופו של עניין, ההצעה נחלקת לשלושה חלקים: 1. לגבי מי שכבר פרש, מוצע לעגן בחוק את ההסדר שנקבע לגביו לקראת פרישתו. זו קביעה מתבקשת, כמעט מובנת מאליה, שכל מטרתה למנוע טענות כנגד גמלאים, אלמנות ושארים כי הגמלה המשולמת להם מזה שנים אינה כדין. 2. לגבי אוכלוסיית המשרתים שטרם מלאו להם 40 שנה, מוצע הסדר חדש, המפחית מהזכויות לעומת ההסדר הקיים וקובע עדיפות ברורה ללוחמים. 3. לגבי מי שנמצא בשירות אך כבר מלאו לו 40 שנה לפחות, ולפיכך כבר ביסס זכויות פנסיוניות לפי ההסדר הקיים, מוצע לעגן בחוק את ההסדר הקיים כפי שנקבע בצה"ל החל משנת 2017 וכפי שיפורט בהצעה. אומר את הברור מאליו: איכותו של צה"ל נשענת על איכות אנשיו. אנשי הקבע הם עמוד השדרה של צה"ל, והם מבצעים תפקידים קשים ותובעניים בנאמנות ובמסירות תוך הקרבה אישית ומשפחתית. כך בשגרה וכך ביתר שאת בימים אלה של המלחמה. אין חולק כי הם ראויים להוקרה, להערכה ולתגמול הולם. לאור מאפייני השירות, גיל הפרישה מצה"ל לא יכול להיות דומה לגיל הפרישה בשירות הציבורי האזרחי, ולפיכך נקבעו הסדרים ייחודיים למשרתי הקבע, המוסדרים בחוק נפרד. המודל שנקבע דומה להסדרי פרישה ייחודיים המתקיימים במגזרים מקבילים: שוטרים, סוהרים, משרתי כוחות הביטחון האחרים וגם סקטורים אזרחיים שונים. משרתי הקבע לאורך השנים נסמכו על ההסדר, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ובמסמכים רשמיים של צה"ל, וכל גריעה מזכויותיהם מהווה פגיעה קשה בזכויות פנסיוניות שנצברו כדין לטובתם. חשוב להדגיש שוב כי מדובר בקיבוע של הסדר ארוך שנים, שעלו ספקות משפטיים לגבי הסדרתו. בוודאי אין בסיס לטענות כי מדובר בתוספת של מיליארדי שקלים כפי שפורסם. להפך, במישור הכלכלי המודל צפוי להוביל לחיסכון ולהתייעלות כלכלית ביחס למצב הקיים ולחיסכון של כ-50–70 מיליון שקלים בשנה יציבה. ההצעה המוגשת לאישורכם כוללת הסדר מאוזן וראוי, המעודד הותרת משרתים מעולים בשירות הקבע, המהווה רכיב קריטי באיכותו ובעוצמתו של צה"ל, בפרט בעת הזו. לאור כל האמור אציע כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק, שתמנע פגיעה קשה בזכויותיהם שנצברו במהלך השנים. אבקש כי הכנסת תעביר את ההצעה להמשך טיפול בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר וסרלאוף. אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת כנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. השר וסרלאוף, אתה מבקש לסכם? אם ככה, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – עשרה, אין נגד, אין נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76) (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1769).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76) (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, אני שמח גם בימים הקשים האלה, כשבאמת קשה לשמוח, אבל אני חושב שזה רגע של קורת רוח כאשר אני מביא לכאן את הצעת החוק הזו – לטעמי, הצעת החוק החברתית החשובה ביותר שהובאה עד כה בכנסת העשרים-וחמש לאישורה של מליאת הכנסת; הצעת חוק שבאה לתקן שני עוולות היסטוריים קשים, מקוממים, שפגעו במאות אלפי אנשים אם לא למעלה מזה, והיא הצעה שיש בה בשורה חברתית ענקית. הצעת החוק, שהיא תיקון לחוק ההוצאה לפועל, קובעת שני דברים: האחד – היא שמה סוף למצב המטורף, הלא-צודק, שבו נקבע על ידי עורכי הדין שמייצגים את הנושים ופותחים תיקים בהוצאה לפועל שכר טרחה אסטרונומי ביחס לגובה החוב. הדבר הזה גורם למצב שבו אנשים שיש להם חובות קטנים, לפעמים של מאות שקלים, אולי של 100 שקל אפילו, פתאום מוצאים את עצמם עם חובות שתופחים ל-800 שקל במקום 100 שקל, או לפעמים לאלפי שקלים, בגלל גביית שכר טרחה מופרך, מופקע, מטורף. הצעת החוק הזו קובעת שלכל החובות עד 4,500 שקל שכר הטרחה שניתן יהיה לקבוע יהיה מוגבל ללא יותר מ-10% מגובה החוב; כאשר החובות הם של 2,360 שקל ומטה, אפשר יהיה לגבות 236 שקלים לכל היותר. התיקון הזה פשוט יציל הרבה מאוד אנשים שבגלל חוב קטן נקלעים למצב שהם לא מסוגלים לשלם את החובות. בסוף הוא גם יעזור לנושים, משום שהוא יתמרץ אנשים לשלם, כי החובות יהיו כאלה שאפשר לשלם אותם. אני חייב לומר שבניגוד למדיניות שהייתה נהוגה בעבר במשרדי, לצערי, הימים שבהם אנחנו מתנהלים על פי תכתיבים של כל מיני קבוצות כוח קטנות או של גילדות מקצועיות או דברים מהסוג הזה, בעיניי אסור היה שיהיה. אני שמתי לדבר הזה סוף. ומה לעשות, במקרה הזה האינטרס הציבורי, הדאגה לכל כך הרבה אזרחים שנקלעים למצוקה בגלל העניין הזה, גובר על האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים שעוסקים בתחום הזה, במקצוע עריכת הדין, ועל הניסיון של לשכת עורכי הדין להנציח את המצב הזה, שלצערי הצליח במשך שנים ארוכות. אני חושב שהתיקון הזה הוא תיקון חשוב, היסטורי ומשמעותי. התיקון השני לא פחות חשוב. בעבר לכלי של עיקול מיטלטלין בבתי חייבים כדי לגבות חובות הייתה מידה של יעילות, מכיוון שאפשר היה למכור את המיטלטלין האלה ודרכם לשלם את החובות. בעידן של היום מכירת מיטלטלין יד שנייה זה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי לביצוע, ובדרך כלל מכניס סכומים שבקושי מכסים את עלות הליך העיקול. אבל הדבר הזה כן גורם לפגיעה נוראה בחייב ובבני משפחתו, וגורם לחוויה שהיא לא פחות מחוויה טראומטית למשפחה שדופקים אצלה בדלת ומוציאים את הדברים מן הבית, וכל זה ללא שום תועלת ממשית. ולכן ההצעה קובעת שבחובות שנמוכים מ-35,000 שקלים לא תהיה יותר אפשרות לבצע פעולה כזאת של עיקול מיטלטלין. להצעה הזו מוצמדת הצעה של חבר הכנסת קריב, שאני מברך עליה, הצעה חשובה גם היא, שמטפלת בהיבט אחד מתוך המכלול הזה, והוא היבט חשוב של עיקול מחשבים וציוד אחר, שהוא הרבה פעמים חיוני ליכולת של החייב, או לא פעם של הילדים בני ביתו, ללמוד, להתפרנס וכו', ולכן אני מברך על ההצעה הזו. בהחלט גם תמכתי בכך שאפשר יהיה להצמיד אותה. אני מניח שאנחנו נמזג אותה לתוך ההצעה הזו ובסופו של דבר נשלים את המהלך הזה. אני באמת קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. אני רוצה להודות לכל הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, שעשו בעניין הזה באמת מלאכת קודש, בראשותו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לתחום הכלכלי. אני בטוח שאנחנו נעשה בכנסת כאן את המאמץ, ואני רואה בחבר הכנסת קריב בוודאי שליח נאמן לעניין הזה כחבר ועדת החוקה, כדי שהנושא הזה יידון במהרה בוועדת החוקה, ונצליח עוד במושב הזה לעשות צדק גדול גדול עם ציבור עצום של אזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר לוין. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/45/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד קריב) להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת קריב להציג את ההצעה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, אהיה קצר. אני מבקש ראשית לברך את השר, שר המשפטים, על הגשת הצעת החוק הממשלתית, ולהודות לו על ההסכמה להצמדה. ההצעה הוצגה על ידי השר. הוא התייחס גם להצעה שלי, שמתמקדת באותם מיטלטלין שדרושים היום לניהול חיים תקינים של משק בית, של משפחה, של ילדים. כולנו מכירים היום בחשיבות טלפונים ניידים, מחשבים ניידים, אפילו ללימודי ילדים בתקופה המורכבת שאנחנו חווים. אבקש להוסיף על דברי השר רק דבר אחד. כולנו יודעים שאנחנו מצויים בתקופה מורכבת מאוד מן הבחינה הביטחונית, תקופה שיש לה השלכה עצומה על החוסן הכלכלי של עשרות אלפי משפחות בישראל, אם לא יותר מכך. בתקופה הזו אני מקווה שהקואליציה והאופוזיציה יחד יצליחו לקדם הצעות חוק שמגבירות את הנגישות של צדק משפטי לאותן משפחות; שמאזנות בצורה טובה יותר מן הקיים גם את היכולת של בעלי חוב לקבל את חובם, אבל גם את ההגנה המינימלית לאותן משפחות. כשם שבחוק חדלות פירעון הושם דגש גדול על נושא השיקום הכלכלי, כך גם ביתר המערכים החוקיים של תחום ההוצאה לפועל רצוי לשים דגש על הנושא הזה של שיקום החיים הכלכליים של התא המשפחתי. אז תודה רבה, אדוני השר, על ההצעה הממשלתית, והלוואי שנצליח לסיים את המהלך בחמשת השבועות שנותרו למושב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו עוברים לדיון האישי המשולב, על פי סדר הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – איננה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש – אינה נוכחת. השר לוין, אתה מבקש לסכם? מוותר. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. שימו לב, לפנינו שתי הצבעות. אנחנו מצביעים בהצבעה הראשונה על ההצעה הממשלתית, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76) (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76) (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76) (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו עוברים עכשיו להצעת החוק הפרטית, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת גלעד קריב. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1767).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת ניר ברקת להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, לפני שאני אגיע להצעת החוק יש לי וידוי. לצערי, יש בתוך המערכת הפוליטית מי שמנסה להכשיל ולהרוס את רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל. זו ללא ספק הרפורמה הכלכלית החשובה ביותר בקדנציה הנוכחית. זו רפורמה שלראשונה מִקום המדינה תפתח את השוק בישראל לתחרות אמיתית, רפורמה שתוזיל את סל הקניות של כל משפחה בישראל. הרפורמה זוכה לתמיכה מקיר לקיר בבית הזה. בדיונים בוועדת הכלכלה אין לה מתנגדים בקרב חברי הכנסת. אבל לצערי יש מי שמנסה להרוס אותה, להכניס לתוכה "החרגות" בהיקפים גדולים. יש מי שמנסה לתקוע אותה בכוונת מכוון. ולמה? אתם בוודאי ובוודאי שואלים למה. למה דווקא ככה? כי הם רוצים להכשיל את השר ניר ברקת, כדי שלא אצליח להעביר רפורמה מוצלחת, רפורמה שתשרת את הציבור, והם פועלים כדי להרוס את הרפורמה. אתם מבינים את גודל הבושה? אזרחי ישראל כורעים תחת הנטל הכלכלי, המחירים רק עולים, כי אין תחרות, הבאתי רפורמה עמוקה, יסודית, מהפכנית, שתפתח את השוק לתחרות אמיתית ותשים סוף למונופולים ולקרטלים, ויש כאלה שרוצים להרוס אותה. לא אכפת להם מהציבור. מפריע להם שאצליח להעביר רפורמה טובה ומוצלחת. אתם יודעים מה? אם נותנים לי את הקרדיט, אני מוכן לוותר על הקרדיט – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני השר, אבל במי מדובר? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תפענח לבד. תן לי לסיים. – – רק תעבירו אותה. ריבונו של עולם, להעביר את הרפורמה. מכובדיי, יש עוד כמה אנשים שמתנגדים, כמה גופים שמתנגדים לרפורמה. אתם בוודאי יודעים שהמונופולים שעושקים את הציבור לא אוהבים אותה, לא רק פוליטיקאים קטנים שמתנגדים לרפורמה. המונופולים והקרטלים – כמובן, אלה שמפחדים מתחרות, אלה שחוששים שכשהרפורמה תעבור הם יאלצו להוריד מחירים ולהפסיק לעשוק את הציבור. אז הערב אני רוצה להודיע לכם מעל הבמה הזאת: הרפורמה שלי של מה שטוב לאירופה טוב לישראל תעבור על אפכם וחמתכם. אני מתכוון להמשיך להילחם עליה עד שננצח. מכובדיי, די לעסקנות הקטנה, די לפוליטיקה הקטנה. לעם ישראל נמאס מזה. יחד עם דוד ביטן, אני וחבריי בוועדה לכלכלה נילחם מלחמת חורמה להאיץ את השלמת רפורמת מה שטוב לאירופה כמה שיותר מהר. אני רוצה רגע להסביר מה זה רפורמה. רפורמה זה שינוי יסודי בשיטת העבודה, זה אימוץ קו חשיבה אחר. זה אומר שמה שפעם אחת נכנס לרפורמה – זהו, נגמר, הוא בתוכה. רק דוגמה: בחלק של משרד הכלכלה, אנו מדברים על מוצרי צריכה בהיקפים של כ-45 מיליארד שקלים, מתוכם 42 מיליארד עוברים מייד ועוד 3 מיליארד ייקח להם חצי שנה בגלל הרגישות שבעניין. זה מהלך חד-פעמי של הסדרה, ולאחר מכן, בתכלס, כמעט אין חריגים במשרד הכלכלה. ככה נעשה גם במשרדים אחרים. אני רק רוצה לתת לכם דוגמאות. ביקשתי רשימה של הנושאים שמוסדרים מייד, אוקיי? מנורות, פנסי יד, נוזל לניקוי כלים ידני, אבקות כביסה, צעצועים, מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות, משחת ניקוי, חיתולים, מכשירי חשמל ביתיים, שואב אבק, מגהצים חשמליים וכן הלאה וכן הלאה – רשימה של אלפי פריטים, אלפי תחומים שנכנסים לרפורמה. מה שעובר בקלות, נכנס מייד. מה שבגלל הרגישות צריך לקחת קצת יותר זמן – הכול בסדר, ניתן לו את הזמן מתוך אחריות ונוודא שהמשרדים מסתנכרנים עם זה. זו כמובן רשימה חלקית של משרד הכלכלה והתעשייה. משרדי הממשלה האחרים, כמו משרד האנרגיה, העבירו היום בהכנה לקריאה שנייה ושלישית גם כן בתחום של כ-8 מיליארד שקלים, ומשרד הבריאות מתקדם יפה גם עם תמרוקים וגם עם מזון בהיקפים של למעלה מ-50 מיליארד שקלים. הדברים מתקדמים במקביל, תודה לאל, בכלל המשרדים. אני רק רוצה להרים פה דגל – לחלק מהחקיקה יידרש זמן יותר ארוך. לדוגמה, אנחנו עכשיו מעבירים שכל התקינה, כל מה שנכנס לישראל, מה שיש לו EU, ניתן להכיר אותו בישראל, אבל מסתבר שיש לא מעט חוקים בתוך המשרדים השונים שהם לכאורה בסתירה לחוק הזה. אז אנחנו צריכים לתת זמן – לא להחרגה, להסדרה של החקיקות האחרות, של הרגולציות האחרות, לתת קצת יותר זמן למשרדים להסתנכרן עם החקיקה הכללית. אז היום שמעתי אנשים שבטעות חושבים שהכול מוחרג. התשובה היא לא. לתהליך החרגה יש כלל: צריך ללכת לוועדת חריגים. ועדת החריגים מסתכלת אם יש סיבה, איזושהי סיבה מוצדקת, שמה שטוב לאירופה, למשל, לא טוב בישראל. ויהיו מעט מאד מהמוצרים, אני אומר לכם באחריות, מעט מאוד חריגים. לתהליכים – חלקם ייקחו קצת יותר זמן, אבל אין החרגות כפי שתואר, לצערי, בצורה לא נכונה. מה שידרוש קצת יותר תיקון – אנחנו נשב עם המשרדים, נאיר את עיניהם, נסייע להם לעשות את הדברים הללו בצורה מסודרת, כי אנחנו רוצים. ופעם אחת שהדברים האלה נעשים, זה לא רוורסבילי. עברנו ממצב של חקיקה ישראלית, רגולציה ישראלית בלבד, לרגולציה שמקובלת מאירופה. הדבר הזה מאוד מאוד חשוב. לכן אני רוצה להציע כאן לעיתונאים ולכל הכתבים שממהרים להספיד את הרפורמה כמוצאי שלל רב ולכל הסקפטיים: קחו אוויר ותשתו מים, אתם בצד הלא-נכון. אנחנו ניפגש בקריאה שנייה ושלישית ובהשקת הרפורמה. היא יצאה לדרך ואנחנו, בעזרת השם, נצליח איתה. עכשיו, ברשותכם, להצעת חוק להגנה על הצרכן (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן). מכובדיי, אני שמח להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הצרכן (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן). הצעת החוק היא מרכיב נוסף במסגרת המאבק של הממשלה נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים, וזאת על ידי חיזוק מעמדו של הצרכן. הצעת החוק מקודמת כחלק מעבודת מטה בהמשך להחלטת ממשלה שעסקה בנושא. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן זיהתה בסוגי עסקאות מסוימים פרקטיקות ודפוסי פעולה בעייתיים שמופעלים בשיחות טלפוניות, ובכלל זה הטעיה בנושאים מהותיים, גילוי מידע חלקי, הצגת מצג שווא, חוסר התאמה בין המידע שנמסר בשיחה לבין המידע שנמסר בכתב ועוד. כיום, צרכן שסבור שלא קיבל את אשר הובטח לו בשיחה, אינו יכול להוכיח את טענותיו, בין משום שהשיחה לא הוקלטה ובין משום שרק העוסק נחשף להקלטה. אם העוסק מכחיש את תנאי ההתקשרות או כל פרט אחר בקשר לעסקה שהוסכם בין הצדדים במהלך השיחה, הצרכן מוצא את עצמו במרדף מתיש אחר העוסק בלא כל יכולת להוכיח את טענותיו. במקרים רבים מוטל על הצרכן חיוב כספי בשל עסקה שפרטיה שונים מהפרטים שלמיטב הבנתו הוסכם עליה בשיחה, או בשל עסקה שלטענת הצרכן הוא לא נתן את הסכמתו לגביה. ההסדר המוצע יאפשר לצרכן שהתקשר בעסקה להוכיח את טענותיו. במקום שבו קיימת מחלוקת בינו לבין העוסק לגבי עיקרי העסקה ופרטים אחרים הקשורים בעסקה שנמסרה לו בשיחה, ניתן יהיה לקבל את ההקלטה. ההסדר המוצע מחזק את מעמדו של הצרכן, מסייע לו לשמור על האינטרסים הכלכליים שלו וכן מקדם מסחר הוגן בעסקאות שבהן זוהו כשלים משמעותיים. ההסדר צפוי להביא לשיפור השירות הניתן לצרכן בידי העוסק ונציגיו ולאפשר בקרה על איכות השירות. הצעת החוק למעשה תחייב עוסקים לבצע הקלטת שיחות עם צרכנים בסוגי העסקאות המפורטות בחוק שמחירן הכולל הוא 500 שקל לפחות, ולהעביר את ההקלטה לצרכן שביקש זאת. העוסקים יחויבו להודיע לצרכן בתחילת השיחה על ההקלטה וזכותו לקבלה, וכן לשמור את ההקלטה לתקופה של שנתיים מיום ביצוע השיחה. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תוסמך להטיל עיצומים כספיים במקרה של הפרת הוראות החוק. הצעת החוק מהווה נדבך משמעותי בחיזוק מעמד הצרכנים בכלל והצרכנים הפגיעים בפרט. החוק נועד לסייע, ולשים סוף לתופעה הבזויה של ניצול ועושק של קשישים. מי שיעסוק קשישים במדינת ישראל ישלם מחיר כבד. נגמרו ימי העושק והניצול של חסרי הישע. אני רוצה בהזדמנות זאת להודות למירב כהן, שעסוקה בנושא הזה שנים ארוכות ומצמידה הצעת חוק פרטית להצעת החוק הממשלתית. מירב, את שותפה אמיתית למלחמה בעושק הקשישים ולטיפול בחלשים במדינת ישראל. יישר כוח. גם לך מגיע מזל טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר ברקת. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעות חוק פ/2936/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק פרטיות. אני מזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין להציג את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, ואחריה – חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב לכולם, בתקווה שהיום באמת יביא לנו דברים טובים. אז הצעת החוק – אני חושבת שהשר הרחיב ודיבר על ההצעה, ואני רוצה להוסיף מהמקום שאני רואה בו את ההצעה הזאת. מה שבאמת דחף אותי להניח אותה על שולחן הכנסת זה שאנחנו נמצאים היום בעידן שבו לא צריך להגיע למקום של העסק כדי לעשות עסקה, ולא רק דרך מחשב והתקשרות דרך אינטרנט. הרבה עסקאות קורות היום דרך הטלפון, ולצערנו הרב, הרבה מקרים – במיוחד אם אנחנו נדבר על האוכלוסייה המבוגרת ואפילו על האוכלוסייה של הצעירים ואנשים שעדיין מבינים וקולטים את מהות הדברים, אבל קורה שהרבה פעמים מקבלים לא את אותו מוצר שדיברו עליו או לא באותם התנאים שסיכמו עליהם. מכאן החשיבות של ההצעה הזאת. אני חושבת שההצעה הזאת היא עוד צעד גדול באמת בהגנה על הצרכנים – לאפשר להם מרחב בטוח אפילו בזה שהם לא בקשר ישיר עם אותו מוכר או סוכן, ובאמת לשמור גם על הכספים שלהם וגם על הזכויות שלהם כשהם מנהלים עסקה כזאת דרך הטלפון. אז כולי תקווה שההצעה הזאת תרוץ ותיכנס מהר לספר החוקים, ובכך נצליח למנוע הרבה סבל וכאב וגנבות מאנשים שבאמת צריכים את ההגנה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3535/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כאמור, להצעת החוק הוצמדה גם הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן) התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת מירב כהן ודוד ביטן, לדיון המוקדם. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן להציג את הצעת החוק. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ייאמר לזכותה של מירב שזה הדגל שהיא נושאת כבר שנים רבות, ובאמת כבוד גדול. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה אני. שיוציאו אותי מהווטסאפ של עוצמה יהודית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, תדמיינו את גילה, קשישה בת 83, שמקבלת שיחה טלפונית ממספר חסוי. למרות בעיות השמיעה, היא עונה, ובצד השני של הקו נמצא נציג שמציע לה להצטרף למועדון לקוחות שבו מקבלים מתנות במחיר של דמי משלוח בלבד. הנציג מתעקש, מתעקש, ובסוף היא מסכימה. בסופו של דבר, כמובן שאין מתנות חינם. ההבטחות של הנציג הופרו, ואחרי חודשים התברר שהקשישה חויבה בעשרות אלפי שקלים על "מתנות" שהיא בכלל לא הייתה צריכה. זו לא סיטואציה דמיונית; זו סיטואציה שאני ליוויתי אלפי אלפי פעמים. מרבית מקרי העושק בארץ נעשים באמצעות עסקאות של מכירה בטלפון. לא פעם, במיוחד כשמדובר בזקנים – וגם באוכלוסיות מוחלשות אחרות, אם זה עולים חדשים, אם זה אנשים עם צרכים מיוחדים – מופעל על הצרכנים לחץ בלתי סביר: לעשות את זה עכשיו; לא לספר את זה לבני משפחה. באמת מפעילים הרבה מאוד לחץ. פרטי העסקה שנאמרים בעל פה שונים מהפרטים של מה שמחייבים אותם בפועל. הבעיה היא שלאותו צרכן שנעשק דרך הטלפון אין דרך להוכיח בדיעבד את הטענות שלו. לצורך העניין, אותה קשישה יכולה ללכת לתבוע את בית העסק, אבל בהיעדר הקלטה, זו תמיד תהיה המילה שלה אל מול המילה של בית העסק, מה גם שלהרבה מאוד קשישים בכלל אין את הכוחות או את האנרגיות לגשת לבתי משפט. בסוף, בתי משפט בנויים לאנשים יותר חזקים, שיש להם את הכוח למאבק הזה. התיקון המוצע עושה דבר פשוט: הוא יחייב עסקים להקליט שיחות שיווקיות שיש בהן ממש מכירה, עסקה. אנחנו מדברים רק על עסקאות של למעלה מ-500 שקלים – עשינו את זה מידתי, כך שזה לא סתם יכביד. אבל אם בית עסק לוקח כרטיס אשראי של בן אדם בסכומים כל כך גבוהים, מן הראוי שהוא יקליט את השיחה. ברוב המקרים הם גם מקליטים, הם פשוט לא מעבירים את זה לצרכן. אז נציג העסק יחויב להודיע לצרכן שהשיחה מוקלטת, ואם הצרכן יבקש, הוא יוכל לקבל את ההקלטה בתוך עשרה ימים, ימי עסקים, ללא תשלום. הצעת החוק הזו נועדה להגביר את השקיפות בין העסק לצרכן ולסייע בקבלת החזר או פיצוי במקרים של עושק. אפילו זה שכולם ידעו שהשיחה הזו מוקלטת, זה ימנע מראש הרבה מאוד מקרים לא ראויים. העסקים שלא ישמרו או יסרבו למסור את ההקלטות, ייקנסו. בהליך אזרחי, הדבר הזה – אם הם לא מוסרים את ההקלטה, זה ייחשב כאילו הם הודו בגרסה של הצרכן. צרכנים רבים, ובפרט זקנים, מוצאים את עצמם כמו טרף קל לנוכלים במדינת ישראל. הדבר הזה נכון במיוחד כשמדובר בעסקאות טלפוניות. החקיקה המוצעת היום, יחד עם עוד שורה של חוקים שאני מקדמת מזה שנים, נועדה בעצם לייצר מעטפת הגנה. היא נועדה למגר את התופעה הבזויה הזו של עושק קשישים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת כהן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שזו התופעה שבכלל הובילה אותי לפוליטיקה. אני רק רוצה לומר תודה לשר הכלכלה ניר ברקת, שזה לא החוק הראשון שאנחנו מביאים לכאן יחד. תודה על השותפות, על הגיבוי, על הדחיפה. תודה גם ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן, שאחר כך, בשלב הבא, יעשה יחד איתי את העבודה בוועדה ונעשה את החוק הזה מאוזן ומנוסח בקפידה. אני מתחייבת מכאן שנמשיך לעשות הכול ונילחם בכל הכוח בתופעת עושק הקשישים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת כהן. אנחנו עוברים לדיון האישי המשולב. אני אעבור על שמות חברי הכנסת. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנס אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת הכנסת תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר כזאת פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת דיסטל אטבריאן – איננה נוכחת; חבר הכנסת שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חברת הכנסת פרקש הכהן – אינה נוכחת. תסכם מטעם הממשלה – השר ברקת, אתה מבקש לסכם? מוותר. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. שימו לב, שוב לפנינו שלוש הצבעות. אנחנו נצביע ראשית על ההצעה הממשלתית, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 12, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חבריי חברי הכנסת, נעבור עתה להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. ונעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת מירב כהן ודוד ביטן, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן, התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת מירב כהן ודוד ביטן, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היו"ר, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא לא הספיק להצביע. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> להוסיף, להוסיף את חבר הכנסת בצלאל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא להוסיף את חבר הכנסת בצלאל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה משנה דרמטית את ההצבעה. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1547; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ', ישיבה 61; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יוסף טייב להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת טייב, אין לך מגבלת זמן, אתה יכול עד אור הבוקר. כל הבמה היא שלך. << דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024. זוהי הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגו שתי הצעות חוק: של חברי חבר הכנסת סימון דוידסון – לא רק שהוא הגיש אותה, הוא באמת הוביל אותה והתעקש שהצעת החוק תבוא להצבעה בקריאה שלישית עוד במושב הזה – ושל חבר הכנסת חילי טרופר, שוועדת החינוך הכינה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק הוגשה לראשונה לכנסת לפני 12 שנים, ועברה מספר רב של גלגולים. בגרסה האחרונה היא הוגשה לכנסת הקודמת, ולאחר שהכנסת הנוכחית החליטה להחיל עליה דין רציפות, ועדת החינוך דנה בה באינטנסיביות במהלך השנה האחרונה. בשבוע שעבר אישרו אותה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זו נועדה לטייב ולשפר את מערך הסדרת העיסוק של מאמנים בענפי הספורט המוסדרים שבהם נדרשת תעודת הסמכה לפי חוק. נקבעו בה הוראות לצורך פיקוח ואכיפה של עבודת המאמנים והכשרתם. ההסדרה החדשה נועדה להבטיח רמה מקצועית של מאמנים, שמירה והגנה על בריאות המתאמנים ובייחוד לאוכלוסיית הילדים ובני הנוער. היות שמדובר בהצעת חוק רחבת היקף, אני מבקש לסקור בפניכם בקצרה את עיקרי הצעת החוק. ראשית, מוצע לקבוע איסור עיסוק באימון ספורט למי שאין בידו תעודת הסמכה בענפי הספורט ששר התרבות והספורט קבע שכדי לאמן או להדריך בהם נדרשת תעודת הסמכה. עוד מוצע שבמקום שתי דרגות הסמכה למאמנים הקיימות כיום, תהיינה עוד ארבע דרגות הסמכה: מדריך, מאמן, מאמן בכיר ומאמן מומחה. השר יקבע אילו דרגות יחולו בכל ענף ספורט ואת התנאים למתן תעודת ההסמכה. בעקבות דיוני הוועדה נקבע שהכשרות למאמנים יכללו נושאים של מוגנות ילדים, מניעת הטרדות מיניות ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות, לרבות אנשים עם מוגבלויות. חידוש משמעותי בהצעת החוק קובע כי לא תינתן תעודת הסמכה למי שהורשע או שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום בעבירה שלאור אופייה ונסיבותיה לא ראוי שיעסוק באימון ספורט. כדי לבדוק את המידע הפלילי של בעלי ההסמכה תוקם במשרד התרבות והספורט ועדה מיוחדת שהוסמכה לקבל מידע מהמרשם הפלילי. בעלי תעודת ההסמכה יהיו רישומים במרשם שיהיה נגיש לציבור באתר האינטרנט של המשרד. לצד זאת, השר יהיה רשאי לקבוע בתקנות שמורים לחינוך גופני יהיו פטורים מתעודת הסמכה לצורך עיסוק באימון ספורט בענפי ספורט מסוימים שיקבע – למשל כדורגל, כדורסל – אך בדרגת מדריך בלבד. כנציג העולים בכלל ועולי צרפת בפרט, התעקשתי שהצעת החוק תקבע הסדרים גם לגבי מתן ההכרה או היתר למאמנים הבאים מחוץ לארץ, אשר יכולים להינתן בתנאים שונים, שחלקם ייקבעו בתקנות, ובהן דרישה להחזקת תעודת עזרה ראשונה, והיעדר הרשעה או כתב אישום שהוגש בחוץ לארץ בעבירה שבשלה אין המאמן ראוי לעסוק באימון ספורט. בעקבות דיוני הוועדה, נוספה גם לגבי מאמנים הבאים מחוץ לארץ דרישה להכשרות בתחום של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות. בהצעת החוק מפורטים ההליכים והתנאים להקמת מוסדות להכשרת מאמנים, משך זמן ההכרה במוסד ונסיבות שבהן ניתן להגביל, לבטל ולסרב להכיר במוסד להכשרת מאמנים. בנוסף, מוצע שהמשרד ינהל – באתר האינטרנט של המשרד – מרשם של מוסדות המוכרים להכשרת מאמנים שיהיה פתוח לעיון הציבור. השר מוסמך להורות שאיגוד או התאחדות יהיו אחראים באופן בלעדי להכשיר מאמנים בענף ספורט מסוים, בדרגה מסוימת, אם זו דרישה מחייבת של ארגון בין-לאומי רשמי. בעקבות דיוני הוועדה נקבע שגם אם ההכשרה נעשית בידי ארגון או התאחדות, השר רשאי לדרוש שהיא תכלול נושאים של מוגנות ילדים, מניעת הטרדות מיניות ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות, לרבות אנשים עם מוגבלויות. החוק המוצע נותן כלים רבים בידי משרד התרבות והספורט לפקח ולאכוף את הוראותיו. סמכויות אלו כוללות מינוי מפקחים שיהיו בידיהם סמכויות פיקוח, כגון כניסה למקומות ודרישת מידע ומסמכים; מתן סמכויות להיעזר בגורמים פרטיים לבצע את הביקורת; סמכות להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות החוק; כלים מינהליים מקדימים או חלופיים להטלת עיצום כספי, כגון מתן התראה מינהלית או קבלת התחייבות מאדם שהפר הוראה מהוראות החוק שיימנע מביצוע הפרה נוספת בתקופה של שנתיים, שאליה יצורף עירבון בסכום העיצום הכספי שהיה מוטל עליו. בנוסף, מוצע שהמפקחים שהוסמכו מבין עובדי המשרד יהיו רשאים להורות לכל גורם שהחוק חל עליו לתקן הפרה, להפסיק אימון, הכשרה או קורס, ובמקרים מסוימים אף להורות על הפסקה לאלתר של הפעילות. החוק המוצע מסדיר את אופן ההתקשרות עם גופי הבדיקה החיצוניים ועם הבודקים מטעמם, וכן את סמכויות הבדיקה שלהם, שתהיינה מבוססות על רשימה מפורטת שתיקבע ותפורסם לציבור. סכומי העיצומים הכספיים בשל הפרה של הוראות החוק ינועו בין 10,000 שקלים ל-100,000 שקלים, בהתאם להפרה שבוצעה ולגורם שביצע את ההפרה. בעקבות דיוני הוועדה נקבעו עוד בחוק הוראות המפרטות הפחתה של העיצומים הכספיים בנסיבות מסוימות. בשל התקנות הרבות שיש להתקין וההיערכות שנדרשת מהמשרד, וכדי לאפשר גם לציבור זמן היערכות, נקבע כי החוק ייכנס לתוקפו בעוד שנתיים, עם אפשרות להארכה של חצי שנה נוספת, בצו שיובא לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט. בדיוני הוועדה הוחלט כי חצי שנה לפני מועד התחילה יוכלו מאמנים פעילים בעלי תעודת הסמכה להתחיל להגיש בקשות להירשם במרשם, וכי יהיה על המשרד לפרסם זאת לידיעת הציבור. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה הגב' יהודית גידלי ולכל צוות הוועדה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, עו"ד צח בן יהודה, שיחד באמת עבדו שעות רבות לקידום הצעת החוק, כולל בפגרה. כאן המקום גם להודות לחבר הכנסת סימון דוידסון, שנרתם וניהל כמה דיונים בתוך הפגרה – להודות במיוחד לך, סימון. לקחת את הצעת החוק הזו כפרויקט אישי, הגשת הצעת חוק, ואין לי ספק שבזה שהגשת את הצעת החוק דחפת את המשרד גם לקחת הצעת חוק ממשלתית ולהתעקש להביא אותה. אני רוצה להודות לשר התרבות והספורט מיקי זוהר, שמייד כשפנית אליו ביקש ממני להכניס את זה לראש סדר העדיפויות של הוועדה. אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק הזו, סימון. היא משנה את הספורט בישראל כפשוטו. בעזרת השם, נמשיך להביא חוקים טובים למען עם ישראל. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות אך עם בקשות רשות דיבור, ואני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק בנוסח שאושר על ידי הוועדה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה ליו"ר ועדת החינוך, חבר הכנסת יוסף טייב. שימו לב שלהצעת החוק שמונחת לפניכם יש גם לוח תיקונים וגם עליו אנחנו נצביע. להצעת החוק כאמור לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור של חברי כנסת מסיעות יש עתיד והעבודה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת סימון דוידסון, שהוא גם יוזם הצעת חוק שמוזגה. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אומנם אנחנו ב-01:30, אבל אני באמת מתרגש. קודם כול, אומר שהחוק הזה מוקדש לעומר סמדג'ה, בנו של אורן סמדג'ה, ספורטאי אולימפי, זוכה מדליית הארד בברצלונה, מאמן נבחרת ישראל בג'ודו. עומר נפל לפני כמה ימים בעזה. ליבי איתם, והחוק הזה מוקדש למשפחה ולעומר, כמובן. כל חיי עסקתי באימון, מהרמה הכי בסיסית של מדריך ועד למאמן נבחרת ישראל. עברו דרכי מאות ספורטאים בענף השחייה. השפעתי, ונגעתי בילדים, ילדות, נוער ובוגרים, והיום, מהמקום הזה, אני רוצה לומר לכל מאמן ולכל מאמנת במדינת ישראל כמה אתם חשובים לעתיד הילדים, כמה אתם משפיעים על הנוער של מדינת ישראל. הנגיעה שלכם בהם משנה לפעמים את החיים. מאמן הוא אומן. כל כך הרבה דברים נמצאים בתפקיד הזה שנקרא מאמן: הוא הפסיכולוג, הוא הפיזיולוג, הוא תורת האימון, הוא מומחה בענף, הוא לפעמים מסיע את הספורטאי, מחזיר את הספורטאי, נוסע איתו לאימוני בוקר, נוסע איתו למחנות אימונים, נוסע איתו לתחרויות, נמצא עם הספורטאי או הספורטאית יותר מההורים, יותר מהמורים, ומשפיע עליהם השפעה ישירה. לצערי הרב, 76 שנים למדינת ישראל – התפקיד הזה של מאמן היה עיסוק. היום התפקיד הזה הופך למקצוע, מקצוע מכובד במדינת ישראל, כי מאמן הוא לא פחות ממורה. מאמן הוא כלי חשוב מאוד מאוד בחברה הישראלית. ללא מאמנים טובים, לא הייתה לינוי, שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה, לא היה ארטיום, לא היו גם יעל ארד ואורן סמדג'ה ועוד רבים אחרים. אנחנו כפסע לפני המשחקים האולימפיים. אני אומר היום לכל ספורטאי וספורטאית: הכול הכול הכול מתחיל במאמנים טובים, מאמנים שמתווים את הדרך ואת היסודות ואת תוכנית האימונים של אותו ספורטאי. החוק הזה משנה את כל תהליך ההסמכה של מאמנים במדינת ישראל. הוא הופך להיות – ארבע דרגות במקום מדריך ומאמן. עד היום, יכולת לעשות קורס בשנת 1950 – ב-2020 לא דורשים ממך שום דבר; אתה לא משתלם, אתה לא לומד. הכול אותו הדבר. היום יש ארבע דרגות: ממדריך, שעובד עם ילדים, דרך מאמן, שעובד עם ספורטאים צעירים, דרך מאמן בכיר, שעובד עם ספורטאי נוער, ועד מאמן-על, שעובד עם ספורטאי-על שלנו, אם זה נבחרות ישראל ואם קבוצות בוגרים. השינוי הזה יגרום למאמנים להיות טובים יותר, מלומדים יותר, משתלמים, יודעים מה קורה היום בעולם בעולמות הספורט, כי הספורט משתנה כל הזמן. הנושא הזה של מרשם במשרד הספורט – כל הורה יוכל לדעת מי זה אותו מאמן, מי מאמן את הילדים שלו. עד היום, חברים וחברות, אם היית שולח את הילד למתנ"ס לחוג כדורגל או כדורסל, המאמן לא היה חייב להיות עם תעודה. לא ידעת בכלל אם הוא מוסמך, לא הייתה בקרה על הדבר הזה. יש נושאים חשובים מאוד מאוד, אבל אני אגיד לכם מה היה לי הכי חשוב בחוק הזה: להכניס את הנושא של אנשים עם מוגבלויות. עד היום, שנת 2024, אין שום קורס באף בית ספר למאמנים שנוגע בנושא הזה של ספיישל אולימפיקס, שזה אנשים עם מוגבלויות או פראלימפיים. פעם ראשונה במדינת ישראל כל מאמן או מדריך, בתוך הסילבוס שהוא ילמד, הוא יהיה חייב ללמוד פרק על אותם אנשים עם מוגבלויות. זה ישנה את כל הנושא של אימונים למוגבלים במדינת ישראל. פתאום תראו יותר אנשים בתחום הזה, וזה כל כך חשוב, כי הספורט מציל חיים בעולמות האלה. יושב-ראש הוועדה דיבר על פיקוח ואכיפה. הוא דיבר על הנושא של קנסות מינהליים. כל הנושא הזה קיים. אני יודע שאני צריך לסיים. אני רוצה לדבר על מוסדות הלימוד. עד היום זה היה מערב פרוע – אין פיקוח, אתה לא יודע מה הם מלמדים, איזו תעודה הם נותנים, אם בכלל למדו. לפעמים לא למדו וקיבלו תעודה, כן, גם זה קיים. נגמר הסיפור הזה – יהיה פיקוח, תהיה אכיפה, אנחנו נדע מי המרצים, מי מלמד, מה הם מלמדים. כל הדבר הזה יגרום לנו לספורטאים טובים יותר במדינת ישראל והרבה יותר ספורטאים יעסקו בעולמות של הספורט. אני רוצה להגיד תודה ענקית לחבר, שותף, אח, יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, על השותפות, על האמונה, גם בי, שאתה מאמין בי שאני מוביל דברים – תאמין לי – רק לטובת מדינת ישראל. זה לא מובן מאליו. אני יודע שאלה לא העולמות שלך, אבל הרצון שלך לגעת בוועדת החינוך בכל דבר, לא רק בנושא מסוים – אני מוריד בפניך את הכובע. אתה באמת מיוחד ויחיד, יוסי. << קריאה >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה ליהודית, לאתי, לכל צוות הוועדה, לתמי, לכל הייעוץ המשפטי, לכל מי שליווה את החוק הזה. היו המון המון דיונים, זה חוק גדול מאוד. תודה גדולה למשרד הספורט; למיקי זוהר, שהאמין בי ואני האמנתי בו ועשינו ביחד חוק מעולה למדינת ישראל; לרועי ברקוביץ', אחראי לתחום האימון במשרד הספורט; לכל הצוות המשפטי. תודה רבה לכולם. אני מאחל לנבחרת האולימפית שלנו לחזור עם מדליות והרבה גמרים – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולהרים את דגל ישראל מעלה מעלה בפריז, באולימפיאדה. אל אל ישראל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. בנוסף, הוגשו בקשות רשות דיבור של חברי הכנסת הבאים: מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכאל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, גם אני בתוך החבורה הזאת, נאור שירי, שלי טל מרון וירון לוי. מי מהנ"ל רוצה לדבר? אם כך, מיצינו את זכויות הדיבור. השרה מאי גולן ביקשה לדבר. בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> למרות שאחרי הנאום של סימון אני לא חושב – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זה לא בנושא של – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה, מה יקרה? זה חוק מדהים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> השרה גולן – – – של סימון, אפשר להגיע לרמות כריזמה כאלה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אני לא אגיב. קודם כול, אני מברכת על החוק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גם אותך וגם את חבר הכנסת טייב. אני מברכת גם את אלמוג – כי הוא פה, אז למה לא? נכון? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – תודה. שנזכה לשמוח בחופתך עוד השנה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אמן. תגידו גם אמן, מה קרה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן, אמן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל אמיתי, אם אתה לא רוצה להתעצבן בגלל החוק, אתה יכול לצאת. אתה רוצה שאני לא אעצבן אותך? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני מכבד אותך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גם אני מכבדת אותך. פחות כיבדנו בפעם שעברה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, אין מה לעשות, אנחנו פה בבניין הזה. << קריאה >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << קריאה >> פעם ככה, פעם ככה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא בדיוק, אבל בסדר. עכשיו אנחנו מסיימים את היום הזה, אז תזרמו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל נמצאת באחת מהתקופות המאתגרות מיום הקמתה. העולם השתנה, וכך גם חלקים מסוימים בחברה הישראלית, אבל מולם יש דברים שלא השתנו: השנאה והרצון להשמידנו, העובדה שבמזרח התיכון רק החזק והמרתיע חי ושורד, כמובן רוב העם הפטריוטי שמאוחד מאחורי לוחמינו, ואיך אפשר בלי רוח לוחמינו – האחים לנשק בשדה הקרב. אזרחי ישראל היקרים, מדינת ישראל מסרה את רצועה עזה לפני קרוב ל-30 שנה. הבטיחו לנו שלום של אמיצים, פרסי נובל וטקסים על מדשאות הבית הלבן. בפועל, מהיום הראשון ועד היום קיבלנו נהרות של דם שמכרו לנו עטופים בסיסמאות כמו "קורבנות השלום". ממתי קורבנות השלום הם בעצם – אתם יודעים מה, אני אגיד את זה אחרת. ממתי, לכל הרוחות, בשלום – שלום, כן – אמורים להיות קורבנות? באיזה שלום יש אזרחים חטופים במנהרות, בבתי חולים או בבתים של אזרחים סדיסטים צמאי דם? מישהו יכול לספר לי אלו קורבנות היו לאחר הסכמי השלום עם מצרים, ירדן, הסכמי אברהם, יפן, ארצות הברית, או אפילו גרמניה שלאחר השואה? אז עכשיו משווקים לנו אגדות על אזרחים בלתי מעורבים ומקומיים שינהלו את הרצועה. ואני שואלת את מספרי האגדות: בשואה היו חסידי אומות עולם, אזרחים שסיכנו במוות ובעינויים את חייהם הטובים והנוחים, את חייהם שלהם ושל בני משפחתם, וכל זה רק כדי לשמור על צלם אנוש. איך זה שלא מצאנו בכל הטבח והמלחמה הזאת חסיד אומות עולם אחד, אחד? כאן המקום לפנות אליכם, תושבי רימאל, שג'אעייה, זייתון, רפיח, ח'אן יונס והסביבה: תקשיבו טוב, אבל טוב, ואני יודעת שאתם מקשיבים. ראינו את כולכם סביב הטלוויזיות ברחובות עזה מריעים וצוהלים בנאום של בני גנץ. הבנו איך סנוואר, יימח שמו ושם זכרו, מעביר מסרים באמצעות החטופים להנהגת קפלן לצאת להפגין ולתקוף את ישראל מבפנים. הם צועקים: תתנגדו; בדיוק כמו שאתם צועקים בערבית: מוקאוומה. ממש איחוד זירות, מה שנקרא. אתם גם יכולים לבחור ולשמוע לכל הלשעברים באולפנים, שבאמת עושים לכם נחת, אלה שהסבירו לכם כל שבוע שנגמרה המלחמה; אלה שסיפרו לכם שלא תהיה כניסה לרפיח – אין נשק, אין חיל אוויר ואין חיילים. אתם גם יכולים לבחור לשמוע לאופוזיציה המופקרת שלנו, שמוכרת את ישראל בכל מחיר. בכל מחיר. אז הקשיבו והסכיתו: כל אלה שהזכרתי כבר לא רלוונטיים בעם הזה. העם הזה חכם ונבון, ולא בכדי הם הושיבו אותם שם ואותנו כאן; לא בכדי מזפזפים לערוץ 14 ושומעים את גלי ישראל. ברק, אולמרט, יאיר גולן, בוגי וחלוץ, שאתם מתרפקים באמת על הנאומים והרעיונות שלהם, נמצאים ברחובות – שם מקומם, לא בכנסת. הממשלה הזו מייצגת את קולות העם והלוחמים, ברוך השם, משפחות הגבורה והניצחון. כל מנוול שנשם ליד חטוף שלנו חי היום עם שעון חול מעל ראשו. לוחמינו יגיעו, בעזרת השם, לכל בית, כיתת בית ספר או בית חולים. ואני מציעה לכם, אני באמת מציעה לכם, במקום לבנות על אנרכיית השמאל והאופוזיציה המופקרת שלנו, שתכינו צוואה על החמור המסכן והאומלל שלכם, שגם בו אתם מתעללים, הסדיסטים שם בעזה. אם אתם רוצים לחיות, אל תגנו בגופכם על מצבורי נשק של החמאס; אם אתם באמת רוצים להגן על הילדים שלכם, אל תציבו את העריסות של התינוקות שלכם מעל פירי המנהרות. כל תושב עזה תמים שכזה שמסייע לחמאס הוא פעיל טרור, גם אם יש לו בארון וסט של אונר"א או מיקרופון של אל-ג'זירה; כל "בלתי מעורב" שכולא חטופים בבית שלו הוא טרוריסט עם גזר דין מוות מעל ראשו; כל מי שבסלון שלו יש פלזמה מכפר עזה והילד שלו רוכב על קורקינט של ילד שנרצח בניר עוז, דמו בראשו. העם הזה לא קונה את קולות המפגינים בשירותכם, שמסבירים לנו שאתם אזרחים תמימים ומסכנים. למה? כי עד היום לא ראינו אזרח צדיק אחד, אחד, שהצביע על פירים, על מנהרות, מחבלים או חטופים בשביל להציל את חיי משפחתו וחיי עמו; אזרח אחד שיודע שכל הכספים, כל הכספים שההנהגה שלו מקבלת, הולכים להרג ולסבבי לחימה במקום לחינוך, לתרבות ולכלכלה. ועכשיו נשאלת השאלה: למה לא היה אחד כזה? והתשובה היא פשוטה: כי אין דבר כזה בלתי מעורבים. השמאל במדינת ישראל הרי שטף לחלקנו את המוח שאימא שכולה שלנו ואימא של שהיד חוות את אותו כאב, כמו שהסביר אדון רזי ברקאי בתחנה צבאית לשמחה גולדין, אב שכול. מעניין אותי איפה ראה אדון ברקאי אימא ישראלית מחלקת סוכריות ובקלאווה לאחר מות בנה. זה אותו מיליה שהבטיח לנו סינגפור בפינוי גוש קטיף. אנחנו, עם שעבר את זוועות השואה, שישה מיליון יהודים – ילדים, זקנים וטף נשרפו ונרצחו – חזרנו לארצנו, בנינו כלכלה, תרבות, חינוך, טכנולוגיות פורצות דרך. הם לא עברו 1%, 1% ממה שעברנו, ועדיין כל חייהם, כל הווייתם, מוקדשים לרצח ולטרור. כל החודשים האלה באולפנים, כל היום מדקלמים את הלחץ האמריקני על הפסקת אש. שמישהו יגיד לי, ארצות הברית הייתה מסכימה להפסקת אש מול דאעש או אל-קאעידה אחרי שפגעו בהם? בפרל הארבור נהרגו 2,200 אמריקנים, 2,200 אמריקנים. מולם שילמה יפן ב-3 מיליון הרוגים, מתוכם 100,000 בלילה אחד. אחד. בפיגועי 11 בספטמבר מתו 2,800 אמריקנים; מולם מתו 400,000 איש באפגניסטן ועיראק. מישהו האשים אותם ברצח העם? מה חושבים כל הנאורים האלו, שהחמאס-נאצים ירצחו, יאנסו ויחטפו את האזרחיות והאזרחים שלנו – ואנחנו מה? נעמוד בתור לרכבות? שנהיה כצאן לטבח? את הנאצים של חמאס מדינת ישראל מחויבת לחסל צבאית ואזרחית. שכנינו חייבים לראות בכל הערוצים את ראשו התלוי של סנוואר, ולא כשהוא יושב על הכורסה, עושה וי עם היד ומספר לאחיו הטרוריסטים: תראו מה השגתי, עם טויוטה לצד אדם נכה על חמור ועגלה, כשזה מלווה בשידור בטיקטוק. מדינת ישראל צריכה ומחויבת לפעול כפי שפעלה במבצע ארנון, השם ייקום דמו, על פי המוסר שתיאר תת-אלוף עופר וינטר, שאמר: פצצות גדולות, אחר כך פגזים, אחר כך D9, ובסוף להכניס את המלאכים שלנו עם M-16 כדי להוריד את האויב על הברכיים, שיצעק די ועוד פעם די. צריך להפסיק לשמוע את הלשעברים באולפנים, שהסבירו לנו בממלכתיות שחמאס מורתע, בדיוק כמו קודמיהם לפני 20 שנה, שכמעט מכרו לנו חומוס בדמשק. ולכם, לוחמי צה"ל הגיבורים והקדושים שלנו, אני אומרת בבירור: לא האג, לא או"ם ולא שמום (אומרת בערבית ומתרגמת:) ש-1,000 משפחות של מחבלים יבכו כדי שאימא אחת ישראלית לא תבכה. אני חוזרת: ש-1,000 אימהות של מחבלים יבכו כדי שאימא ישראלית אחת לא תבכה. אתם, הגיבורים שלנו, תעשו הכול כדי לשמור על החיים שלכם ושל אחיכם לנשק. החיים שלכם חשובים יותר מ-1,000 פסקי דין וחרמות של האג. את הכול, את הכול נוכל לסדר עם הזמן; את החיים היקרים שלכם לא נוכל להחזיר. ואני אסיים בזה שלפני 57 שנים בשעה 10:00 שמעו ברשתות הקשר את קולו של מוטה גור, זיכרונו לברכה, שאמר: "הר הבית בידינו, הר הבית בידינו". היום כולנו מחכים לשמוע: "הראשים של דף וסנוואר בידינו, הראשים שלהם בידינו". עד לניצחון, בעזרת השם. אנחנו, גיבורים שלנו, נתעסק עם הצווים; אתם, בעזרת השם, תביאו את הראשים של המנוולים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשרה גולן. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים שלפניכם, שימו לב. לוח התיקונים להצעת החוק הוא חלק מההצבעה. אנחנו מצביעים עכשיו בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–18 – 4 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–18 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – ארבעה, אין נגד, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים לחוק. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – ארבעה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024, נתקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. ברכות. חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> משהו קטן לפני הסגירה: אני קורא פה עכשיו מחקר חדש – מי שהולך לישון אחרי השעה 01:00 בסיכון גדול יותר לדיכאון וחרדה. השעה 01:49. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, שיהיה לך לילה טוב. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"ט בסיוון התשפ"ד – היום, יום שלישי י"ט בסיוון התשפ"ד, 25 ביוני 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:50. << סיום >>