דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ג ישיבה קפ"ד הישיבה המאה-ושמונים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ט בסיוון התשפ"ד (25 ביוני 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 4 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 5 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 5 שלי טל מירון (יש עתיד): 6 משה סולומון (הציונות הדתית): 7 עודד פורר (ישראל ביתנו): 7 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 8 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 9 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 9 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 10 ציון יום תלונות ופניות הציבור 11 סימון דוידסון (יש עתיד): 11 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 14 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 15 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 17 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 18 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 20 ציון יום הנגב 22 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 22 יסמין פרידמן (יש עתיד): 23 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 24 ינון אזולאי (ש"ס): 25 משה סולומון (הציונות הדתית): 27 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 29 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 29 ציון יום הנגב 30 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 30 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 31 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 36 הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 39 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 40 מיקי לוי (יש עתיד): 43 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 44 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 46 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 49 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024 50 אופיר כץ (הליכוד): 51 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 54 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 55 אלעזר שטרן (יש עתיד): 56 אופיר כץ (הליכוד): 58 הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024 59 יונתן מישרקי (ש"ס): 60 רון כץ (יש עתיד): 64 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023 66 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 66 שרון ניר (ישראל ביתנו): 67 עמית הלוי (הליכוד): 69 הודעת יושב-ראש הכנסת 74 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 75 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"ט בסיוון התשפ"ד, 25 ביוני 2024. ברוכים וברוכות הבאות, גם לאורחים שלנו ביציע. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכנסת. לוח תיקונים להצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי כנסת המעוניינים להירשם, מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. זה לא פיצוי, אבל גם משהו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, כמו שאמרתי אתמול בנאומים בני דקה, 227 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים – הרבה יותר מדי. יש שיא של 20 שנה, ואנחנו במקומות האחרונים במדינות ה-OECD בטיפול ובמספר ההרוגים. כל הזמן יש עלייה כאשר במדינות אחרות יש ירידה. אנחנו יכולים לעשות יותר. היום בוועדה לזכויות הילד התקיים דיון בנושא שכחת ילדים ברכב. באופן לא מפתיע, לצערי, לא קיבלנו שום בשורה מגורמי האכיפה והגורמים השונים שאמונים על בטיחות ילדינו בדרכים. אנחנו לפני קיץ, לפני חופש, לפני המון המון מתח, לחץ והרבה מאוד משימות שיש להורים, ולצערי עדיין אין כאן בשורה להורים שיש איזשהו משהו שיעזור להם למנוע שכחת ילדים ברכב. הלוואי שממשלת ישראל תתעורר והגופים האמונים יבואו וסוף כל סוף יביאו בשורה. אני מקווה מאוד שאני לא אבוא לכאן ואדבר על עוד ילד שלצערנו אבד בגלל שלא שמנו לב ושכחנו אותו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מחר, 26 ביוני, אנחנו מציינים את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות העינויים. ציטוט: "לא היה חולה שהופנה לבית חולים ונשאר שם יותר משעות ספורות. כך קורה שחולים לאחר ניתוחים רחבי היקף, כמו ניתוחי בטן לכריתת מעי, מוחזרים לאחר כשעת השגחה בהתאוששות למתקן הרפואי בשדה תימן, המאויש רוב שעות היממה על ידי רופא בודד, מלווה בצוות סיעודי, חלקו עם הכשרה של חובשים בלבד"; "זה נגמר בסיבוכים ולעיתים גם במות המטופל". מתוך עדותו של רופא ישראלי שטיפל בבית החולים במתקן שדה תימן שפורסמה בעיתון הארץ. מתחילת המלחמה עצורים פלסטינים מהגדה ומהרצועה עוברים עינויים קשים במתקני הכליאה הישראליים ובמחנות הצבא. עשרות כבר קיפחו את חייהם כתוצאה מהעינויים; חמישה מהם מתו לאחר קבלת טיפול רפואי. על ישראל לסגור את מחנות המעצר הצבאיים ולדאוג לכך שכל אדם תחת חסותה יזכה ליחס אנושי בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי. חלק מאלה שקיפחו את חייהם, מתו כתוצאה מהעינויים, היו רופאים בולטים בשדה התמחותם. אין צער יותר מזה למשפחות וליקירים שלהם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מחר, 26 ביוני, מצוין היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים. ציטוט: "זה היה סוג של גיהינום. חלק מהעינוי שלי היה לראות איך אחרים מעונים, אז הבחנתי בהשפלה ובכך שמתייחסים אלינו כאל בעלי חיים"; "אסור היה לנו לדבר, ומי שדיבר, נענש. היה עליו להרים את ידיו האזוקות מעל ראשו למשך שעה. לעיתים קשרו לו אותן באזיקון לגדר כדי שהלחץ על כתפיו יהיה תמידי"; "בזמן שהיינו אזוקים, הם שחררו כלבים שינועו בינינו וידרכו עלינו. אתה שוכב על הבטן, הפנים שלך נחרצים לרצפה, אתה לא יכול לזוז והם זזים מעליך". כך העיד בתחקיר של CNN ד"ר מוחמד אל-ראן, רופא מנתח שהוחזק במתקן שדה תימן במשך 44 ימים ושוחרר ללא כל כתב אישום. מתחילת המלחמה עצורים פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה עוברים עינויים קשים במתקני הכליאה ובמחנות הצבא, ועשרות כבר קיפחו את חייהם ללא שאיש נתן את הדין. לרגל היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות העינויים אני קורא: סגרו את שדה תימן. סגרו את מחנות העינויים. עסקה של כולם תמורת כולם עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון, ואחריה – חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, הייתי היום בוועדת החוץ והביטחון בדיון בנושא נשות המילואימניקים, בני ובנות זוג של המילואימניקים, וגם של אנשי ונשות הקבע. ואני רוצה להאמין שכל באי הבית הזה תומכים בכך שמגיעות להן זכויות, מגיע להן לא להיות שקופות. היו דיונים רבים. זה פורום של נשים מדהימות, שמחזיקות את החזית הביתית, את הפרנסה, את העסקים שלהן, את כל מה שכרוך בזה. הופתעתי מאוד כשאחת מהפורום ציינה את החוק שלי, שעלה פה ביום רביעי שעבר במליאה ונפל, לצערי הרב מאוד, על נקודות זכות במס לבני ובנות זוג של משרתי המילואים; כאילו חברי הקואליציה לא ישבו כאן במליאה, ראו את החוק ושמעו על מה מדובר. אז רציתי לבקש מכל חברי הקואליציה שיקראו ויבינו על מה הם מצביעים לפני שהם מצביעים. לא נראה לי שיש פה אחד או אחת שלא מסכימים שמגיעות לנשות המילואימניקים – אני מדברת בלשון נקבה כי הרוב הם נשים – נקודות זכות במס. וצריך שיהיו פה כאבי בטן על חוקים שצריכים לעבור והם לא פוליטיים, הם לא ימין והם לא שמאל, הם חוקים טובים – כמו שאני מצביעה פה על חוקים שהם של הקואליציה בעד, כי הם חוקים טובים למדינת ישראל, וחוקים שבעיניי הם לא טובים, אני מצביעה נגדם. לכן אני רוצה לבקש מחברי הקואליציה להכיר, ללמוד ולדעת על מה הם מצביעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון. ואני אעדכן שהוספתי את מי שביקשו אחרי ההרשמה, ואני נועל בזאת את הרשימה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עוד נאום, עוד נופל, והסיפורים אינם נגמרים – סיפורים על 29 נופלים בני הקהילה האתיופית שכל אחד מהם מפעים יותר מקודמו. היום אני רוצה לדבר על סמ"ר ברהנו קאסיה, השם ייקום דמו, בן 22 בנופלו, בנם של טאריק ואמרה, לוחם בסיירת גבעתי, שנפל בקרב בחאן יונס בעשרה בטבת, היום שבו נחרב בית המקדש והחלה הגלות. ברהנו עלה בגיל תשע יחד עם משפחתו מאתיופיה לישראל, מתוך ציונות ואהבה לארץ ישראל. ברהנו אהב לעזור ולסייע למי שהיה צריך את עזרתו. היה מלא בעין טובה, אופטימיות ושמחת חיים. הוא טייל המון, אהב את הטבע ואת השלווה שמצא שם. הוא נהג ללכת למעיינות באופן קבוע ונהנה מהדברים הפשוטים שיש לעולם להציע. בשנת 2021 התגייס ברהנו לסיירת גבעתי. הוא נלחם להתקבל לסיירת ולא ויתר על חלומו להיות לוחם מן השורה. הוא הציב מטרות ויעדים והצליח, ברוך השם, לעמוד בהם. הוא היה אדם ערכי, מלא שמחת חיים ואופטימיות, ולכל מקום שאליו הגיע, הופיע עם החיוך הגדול שכל כך אפיין אותו. התהלך תמיד בצניעות, פשטות וענווה, כך אומרים חבריו. כשחזר לחופשות מהצבא, הוא דאג להוריו ולכל הסובבים אותו, וזה על חשבון הצרכים האישיים שלו. כמובן, אנחנו יודעים כמה עבודה יש ללוחם בסיירת גבעתי. הוא עבד מגיל צעיר וסייע בעול הפרנסה על מנת לשמח את הוריו, חסך כסף ודאג לצורכי הבית. בתקופת הקורונה אף הקפיד שלא לצאת מהבית כדי לנקוט משנה זהירות ולא להדביק את הוריו, שהיו בסיכון. ברהנו נהג להגיד לחבריו: בחיים אל תשווה את עצמך לאף אחד, אתה מיוחד – משפט שכל כך נכון לגביו. הוא היה מיוחד באמת. הוא אף הוסיף ואמר: תעשו טוב, כל אחד בחלקת האלוקים הקטנה שלו. במלחמתו ברהנו עשה טוב בחלקת האלוקים הקטנה שלו, בשביל שכל אחד מאיתנו יוכל להמשיך ולהפיץ פה טוב בחלקת האלוקים של כל אזרחי מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, היום מציינת הכנסת את יום הנגב, וביום הנגב מטבע הדברים מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת בנושא הנגב. עברתי על רשימת הדיונים שמתקיימים היום בכנסת בנושא הנגב, וחשוב שחברי הכנסת ישמעו מהם הדיונים בנושא הנגב. בוועדת הכלכלה – תשתיות חשמל בחברה הבדואית; בוועדה לקידום מעמד האישה – תעסוקת נשים בדואיות; בוועדת העבודה והרווחה – לשכות התעסוקה בחברה הבדואית; בוועדת הפנים והגנת הסביבה – היעדר תכנון בכפרים; בוועדת החינוך – מענים חינוכיים לתלמידים הבדואים בנגב; בוועדה לחיזוק הנגב והגליל – יישום החלטת ממשלה 1279, תוכנית לפיתוח כלכלי חברתי באוכלוסייה הבדואית בנגב; בוועדת הבריאות – שירותי בריאות בקהילה בחברה הבדואית. החברה הבדואית נמצאת בנגב. צריך לדון בהחלט בחלק מהאתגרים שקשורים גם לחברה הבדואית. אבל הנגב, אדוני היושב-ראש, הוא לא רק החברה הבדואית. היה ראוי שהדיונים בוועדות הכנסת, כשמסתכלים על רשימת הדיונים הזו – היה ראוי שהייתה רשימת דיונים שנוגעת לכלל הנגב, לכלל האתגרים בערים בנגב, בהתיישבות היהודית בנגב, ולא רק בהתיישבות הבדואית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אחריה – חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. מחר, 26 ביוני, אנו מציינים את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים. עדות: "אסור לזוז. אם אתה זז, החייל מכוון עליך לייזר ואומר לשאוויש: תוציאו אותו, שירים ידיים. קושרים אותך לגדר", שחזר לובאד. "אם אתה מוריד ידיים, השאוויש מוציא אותך החוצה והחיילים נותנים לך מכות. אותי קשרו לגדר פעמיים. והמשכתי להרים ידיים, כי היו אנשים שהיו סביבי שממש פגעו בהם. מישהו אחד חזר עם רגל שבורה. אתה שומע את המכות והצרחות מעבר לגדר. אתה מפחד להסתכל או להציץ מבעד לכיסוי העיניים. אם רואים אותך מסתכל – זה עונש. יוציאו אותך או שיקשרו אותך לגדר גם". מתוך עדותו של איימן לובאד, חוקר משפטי בארגון המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, שפורסמה בשיחה מקומית. מתחילת המלחמה עצורים פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה עוברים עינויים קשים במתקני הכליאה הישראליים ובמחנות הצבא, ועשרות כבר קיפחו את חייהם. על ישראל לסגור את מחנות המעצר הצבאיים ולדאוג לכך שכל עצור תחת חסותה יזכה ליחס אנושי בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, ואחריה – לימור סון הר מלך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, ברשותכם: "את לא תנצחי במאבק הזה – – – נשאיר מצבה חלקה" – כך אמרו לציפי, אימו של סרן ישראל יודקין ז"ל, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. משפחתו של ישראל מבקשת להוסיף למצבתו הצבאית של בנם את הכיתוב היהודי הי"ד – השם יקום דמו. משרד הביטחון לא מאפשר זאת. אין שינויים במצבות צבאיות – כך תשובתם. אבל אנחנו יודעים שלא כך הוא מצב. בשנת 1992 יצאה משפחתו של ערן ויכסלבאום ז"ל, לוחם סיירת מטכ"ל, שנהרג תוך כדי תרגיל, למאבק בצה"ל, ואכן הם הצליחו להוסיף שתי שורות אישיות במצבה. אני פונה, בהחלט, למשרד הביטחון: אנחנו למדנו בשנה האחרונה עד כמה מה שלא היה אפשרי יכול להשתנות. האם לא כך הדברים גם בנושא הזה? האם אין כאן מקום לשינוי הנוהל כדי לכבד בקשה של מי שהקריב את היקר לו מכול? זו הרי בקשה של שינוי על פי המסורת היהודית, והחייל הזה מת בהגנה על העם היהודי כחלק מצבא ההגנה לישראל. חייבת להיות כאן נכונות לשקול את העניין, ובטח לא להתקבל באטימות או יחס מזלזל כלפי אף בקשה, ובטח לא כלפי אימו של חלל צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה, אחרון הדוברים לשלב זה – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאום קול המושתקים מס' 30. בכל שבוע אני עומדת כאן ומספרת על אירועי הטרור שאינם מסופרים לציבור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא זכו לקבל תהודה תקשורתית. היום אני רוצה לדבר איתכם על טרור ההצתות, טרור קשה ואסטרטגי. אויבינו מציתים אלפי דונמים של מרעה, ולעיתים אף מבנים. דיברתי עם תושב אחת מגבעות השומרון. הוא סיפר על שבועות של לילות בלי שינה, על השבתות שבהן הוא נעדר מהבית בגלל רצף הצתות ועל סכנת החיים הממשית שההצתות האלה יוצרות. הוא סיפר בזו הלשון: כמי שמכבה את השרפות, בעיקר בשומרון, טרור ההצתות הוא תופעה שמאיימת על חיינו ועל חיי התושבים כאן. בכל יום מדובר בהצתות מכוונות שמבוצעות בצורה מתוכננת כדי לגרום לנזק מרבי. המציתים בוחרים את הימים החמים ביותר, כשהתנאים לשרפה הם אידיאליים: חום גבוה, יובש ורוחות חזקות. הם יודעים בדיוק מה הם עושים, ומנצלים את מזג האוויר כדי להבטיח שהשרפה תתפשט במהירות ותגרום לנזק גדול יותר. עבורנו, המתיישבים שמתמודדים עם ההצתות, הכיבוי נעשה הרבה יותר קשה ומסוכן בתנאים כאלה. במקום להתמודד עם שרפה אחת או שתיים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו נלחמים בכמה דלקות גדולות בו-זמנית. כשזה קורה, אנחנו חייבים לפצל את הכוחות שלנו ולנסות להשתלט על כל השרפות במקביל, מה שמעלה את הסיכון שהאש תצא משליטה. במצבים כאלה, החשש הגדול ביותר שלנו הוא שהאש תגיע ליישובים ותסכן את המבנים ואת חיי התושבים. לפני כמה שבועות נסעתי בסמוך למקום שבו נרצח בנימין אחימאיר, השם ייקום דמו. ערבים הציתו שם שרפה שסיכנה את חיי היהודים. היה מאוד מתסכל לראות את האדישות שבה הרשויות מתייחסות לנושא. חבריי חברי הכנסת, טרור ההצתות חייב לקבל תשומת לב. הוא מסכן את חיינו והוא טרור לכל דבר ועניין, ולכן על מערכת הביטחון להציג תוכנית מיידית לעצירת התופעה המסוכנת הזו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום ציינו בכנסת את יום הנגב, בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות ועם ארגוני החברה האזרחית וגם עם הוועדים המקומיים. העלינו את הסוגיות הבוערות של החברה הבדואית בנגב וגם של כלל תושבי הנגב, יהודים וערבים כאחד. חשוב לנו שהמציאות בנגב תשתנה, שתהיה מדיניות שונה ממה שיש היום. אנחנו רוצים להגיע למצב שייפסקו ההתקפה על הנגב והדחפורים וההריסות, ולהתחיל דרך חדשה של שיתוף פעולה, של עשייה ביחד, למען כלל אזרחי המדינה, ובמיוחד למען תושבי הנגב. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. << נושא >> ציון יום תלונות ופניות הציבור << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא ציון יום תלונות ופניות הציבור. מכבדים אותנו בנוכחותם כאן ביציע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מר מתניהו אנגלמן, מנהלת נציבות תלונות הציבור הד"ר עו"ד אסתר בן חיים וצוותיהם. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון לפתוח את היום המיוחד. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, שנת 2023, חברים יקרים, הייתה שנת שיא מבחינת מספר התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור מאז הקמתה: 22,356 מכתבי תלונה – עלייה של 7% מהשנה הקודמת. הגוף שהוגשו נגדו הכי הרבה תלונות היה משרד התחבורה: 2,081 תלונות, 31.7% תלונות מוצדקות. משרד התחבורה הוא הגוף שעליו הוגשו המספר הגדול ביותר של מכתבי תלונה בשנים 2021 עד 2023. בשנת 2023 נצפה גידול של 28% במספר מכתבי התלונה שהוגשו למשרד התחבורה לעומת 2022. הדבר הזה לא מפתיע. כשאנחנו רואים שכל המנהלים במשרד התחבורה עוזבים את המשרד, שנותרו רק שלושה מנהלים מתוך תשעה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית – אין פלא שכך נראה משרד התחבורה, לצערי. התלונות למשרד התחבורה הן כדלקמן: 43 תלונות התקבלו על התנהגות פקחים בתחבורה הציבורית בשנת 2023. בתלונות עלו טענות על פקחים שקיללו נוסעים, צעקו עליהם, עיכבו נוסעים ולקחו ללא רשות מהנוסעים את הטלפון הנייד שלהם. לפי הדוח, נמצא כי מחלקת פניות הציבור ברשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה לא הקפידה להעביר תלונות לבחינה אם יש לחקור ולהעמיד את הפקחים האלה לדין. הדבר הזה פשוט עבר מתחת לשולחן. גם אני, אדוני היושב-ראש, כחבר כנסת, הוצאתי בחודש האחרון שני מכתבים רשמיים למשרד התחבורה: האחד היה הנושא של סגירת הכביש וסגירת הרכבות במשחק גמר הגביע בכדורגל, והשני היה בנושא של תווי הנכים, שאני אדבר עליו עוד מעט. הפלא ופלא, לא קיבלתי אפילו מענה ממשרד התחבורה. תלונות רבות היו מילדים שנסעו בתחבורה ציבורית והתלוננו על צפיפות באוטובוסים. ומה שקורה, כשאדם נכנס לאוטובוס ולא מעביר את הרב-קו שלו, הוא מקבל קנס על כך. אבל כשהאוטובוס כל כך צפוף והוא לא יכול להגיע ולהעביר את הרב-קו, זה לא מעניין אף אחד – הוא עדיין יקבל את הקנס, והגיעו הרבה מאוד תלונות על זה. יש פה דוגמאות רבות. אתן לכם אחת: חמישה ילדים שלומדים בבית ספר בחיפה פנו באמצעות הוריהם לנציבות והתלוננו שהילדים קיבלו דוחות בגין אי-תשלום, אף שבאוטובוס הייתה צפיפות רבה שמנעה מהם להגיע למכשיר הכרטוס. הרשות הארצית לתחבורה ציבורית דחתה את הבקשות שהגישו ההורים, אך בעקבות פניית הנציבות החזירו להם את הכסף. מדי שנה מקבלת נציבות תלונות הציבור תלונות של אנשים עם מוגבלויות – כן, אנשים עם מוגבלויות, נכים, שמקבלים דוחות כי הם לא מצליחים להגיע לכרטס את הרב-קו שלהם. כך היה גם עם בתה של אישה קשישה ועיוורת שהלינה על כך שפקח רשם לה דוח ואיים על אימה בגין אי-כרטוס. חברים, מה זה עוזר שהתחבורה הציבורית בארץ זולה? מה זה עוזר אם יש צפיפות כל כך גדולה ואנשים מקבלים קנסות על זה שהם לא מצליחים להגיע לכרטס את הכרטיס שלהם? בנושא תווי נכה אספר לכם: פנה אליי, אדוני היושב-ראש, אזרח נכה מנתניה, וסיפר לי על נכות שקרתה לו בעקבות תאונה, ועדיין נכות קשה. הוא מנסה להשיג תו נכה שנה וחצי. בסוף, בלית ברירה, הצליח להשיג תו נכה רק אחרי שפנה לחברה חיצונית, מאכערים – שילם 1,500 שקל וקיבל את תו הנכה. התחלתי לחקור בנושא וגיליתי שיש נכים, גם בעקבות המלחמה הזאת, אנשים שאיבדו את הרגל שלהם, שלא מקבלים את התו וצריכים ללכת למאכערים חיצוניים כדי לקבל את התו, או אנשים אחרים שקיבלו אישור – תקשיבו, זו הזיה – לשנה אחת בלבד. מה הם חושבים, שהרגל תצמח להם? שפתאום תהיה להם רגל? ועל כל הדברים האלה אין בכלל החזר או הסבר ממשרד התחבורה. יש הרבה מאוד מכתבים למשרד התחבורה על מבחני נהיגה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני סיימתי, אוקיי. רק אספר שבנושא של מבחני הנהיגה – גם שם יש הרבה מאוד תלונות. ועל כל מה שסיפרתי עכשיו צריך להבין – בסוף, כשמגיעות תלונות, המשרד חייב להגיב. כשחבר כנסת פונה – אדוני, אתה יושב-ראש הכנסת, וכל חברי הכנסת היו איתי גם בוועדות. אנחנו מגיעים, והמשרדים – לא כולם, אבל מחלקם לא מגיעים נציגים, לא מגיעות תשובות, לא מתייחסים לבקשות שלנו בכובד ראש בדיונים המהירים, והדבר הזה צריך להשתנות. אנחנו עושים את זה בשביל עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. עד שהוא יעלה, חבר הכנסת דוידסון, ברוח דבריך, האם ידוע לאדוני מה שמו של הרב של משטרת מחוז תל אביב? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> אמיר אוחנה: << יור >> הרב-קו. זה שמו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> באמת? גדול. עד שהוא עולה, יש לי שאלה: מתי מפסיקים לחלק לנו דפים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני בעד שנעשה את זה מיידית. אנחנו כבר עברנו ל-paperless environment, סביבה נטולת נייר, והכול מופיע במחשב. אנחנו נדון בזה. תודה לך, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכול לראות את זה כבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני דווקא רוצה להתחיל עם מה שחברי סימון – מסימון עד סימון – ציין. אני נכנס לדלת פתוחה. יש לי שתי בנות תאומות, והן לומדות בבית ספר בית יעקב. נוסעות מדי בוקר, עומדות בתחנת האוטובוס – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> באיזו כיתה? << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> ט'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שיהיו בריאות. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. אני שומע תוך כדי סיפורים על פקח, פקחית, שהם פשוט – ואני אתבטא בצורה עדינה ואומר: זה קשה ביותר. קשה ביותר. אני מבין שילדים זו גם אוכלוסייה לא קלה, ובני נוער זו אוכלוסייה לא קלה, אבל מפה ועד להתנהג כמו שהם מתנהגים? ואני פניתי לאגד, ושוחחתי עם סגן השר מקלב – הוא אומר לי: סימון, קשה לי. כן. אז יישר כוח, ואני לא יודע אם אפשר לעשות משהו, וזה בסוגריים – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, יושבים פה אנשים שיכולים לפתור משהו. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשמע, זה מעיק. אני שומע מילדים, מבנות בעיקר, שזה מעיק. טוב, אדוני, ציון יום תלונות פניות הציבור הוא ערך עצום לכל חברה ומדינה אשר התושב והאזרח הוא בראש מעייניה. בעצם הלב, טבור המדינה זה האדם עצמו, התושב, האזרח. חברים, שומה עלינו, נבחרי ושליחי הציבור, בראש ובראשונה לראות את שליחותנו כזכות וכחובה גם יחד. זה לא סוד, אדוני היושב-ראש, כי מתקיים בארצנו קיבוץ גלויות – ההורים הגיעו ממקום מסוים; אנשים אחרים, שכנים וכו', הגיעו ממקום אחר, מיבשת שונה. אז זה לא סוד שאנחנו צריכים, כנבחרי ציבור, לקדם סובלנות והכלה. הכלה. אחד שהגיע מיבשת אפריקה לא כאחד שהגיע מיבשת אירופה. אנחנו צריכים לשים לב גם לזה. חברים, כפי שמגיע לילד מנהריה, מחורפיש, מדימונה ומהפזורה הבדואית – אפרופו יום הנגב – את אותם התנאים בתחומי החינוך, הבריאות, האנרגיה ובכל תחום ותחום, כך מוטלת לפתחנו החובה להקשיב לכל פונה, לחקור כל תלונה ולנסות לעזור לכל איש ואישה מרחבי ארצנו. כחבר מועצת עיר בזמנו, הקמתי את הלשכה לפניות הציבור בעירי. השתדלתי לקיים קבלת קהל רשמית מדי כחודשיים. לעיתים נרשמו מעל 30 פונים ולעיתים פחות מעשרה, אך הסיפוק האדיר היה לשמוע את בקשתו של הפונה ולנסות להביא את הבעיה לפתרונה, דבר שנסך בי כוחות והביא לתחושת סיפוק. אדוני היושב-ראש, דבר אחד תפס את תשומת ליבי, והוא שהפונה, לעיתים, כל שהיה צריך זה לומר את אשר על ליבו. שלמה המלך רשם: "דאגה בלב איש ישחנה". מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מבקש מכל נציג חזור ובקש: מבשרך אל תתעלם; כל פונה – להושיט לו עזרה. חברים, שומה עלינו להשתדל ולעזור בכל פנייה, לכל אישה ולכל איש, לנסות לגרום להם לחייך. זה סיכום השליחות של כל שליח ציבור. ויהי רצון שלא ניכשל בשליחותנו למען עמנו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור וצוותו, הרב גפני, יושב-ראש דגל התורה תמיד מספר שכשהוקמה דגל התורה על ידי מרן הרך שך, זכר צדיק לברכה, הרב שך אמר לו במפגשים הראשונים: אני לא מבין בפוליטיקה גדולה. אנדרסטייטמנט, למי שהכיר את הרב שך; היה מנהיג ברמה הלאומית. אבל כשהוא הקים את המפלגה והוא שלח אותו ואת הרב רביץ, זיכרונו לברכה, לכנסת, אז הוא אמר לו: אני יכול להגיד לך משהו אחד: אני זוכר את הרב מרדכי דובין, היה חבר בבית הנבחרים, בסאימה של לטביה. אז מה, בפוליטיקה אני לא יודע. אבל אני זוכר שאחרי התפילה היו עומדים יהודים וניגשים אליו, מתנים את צרותיהם. היה רושם את כל הדברים שהם אמרו לו, אחרי התפילה מקפל את הטלית והתפילין והולך לסאימה לטפל בכל הפניות שפנו אליו היהודים אחרי תפילת שחרית. הוא אומר: את זה אני יודע; את כל הדברים הגדולים אני לא יודע, אבל זה, אני יודע מה אתה צריך לעשות כנבחר ציבור. אז כן, תפקידנו כנבחרי ציבור הוא לעזור ולשרת, אבל גם בתמונה הגדולה, גם במערכת היותר-גדולה, מעבר לפנייה הפרטנית. אנחנו הפכנו להיות ביורוקרטים יותר ויותר, ומערכות הביורוקרטיה הפכו להיות יותר ויותר מסורבלות ומסובכות. לפעמים יש אולי תחושה שאנחנו מאבדים את הדרך; הביורוקרטיה הפכה להיות למטרה בפני עצמה, והיא לא אמצעי לשירות האזרח. אנחנו צריכים לזכור – כשאנחנו יושבים בוועדות ואנחנו יושבים ומחוקקים ואנחנו יושבים ומצביעים ויושבים ועושים, אז אפשר לדבר על הרבה דברים, אבל את הדבר הזה לזכור: בסוף עומד שם אזרח שצריך לקבל שירות. בסוף עומד שם אזרח שצריך לקבל. אמרתי את זה היום גם בכינוסים שהיו לנו כאן. בשמונת החודשים האחרונים גילינו יותר ויותר – כולנו, כל חברי הכנסת מכל הקצוות – כמה האזרחים סובלים בגלל תקנות כאלה, ניירות כאלה, מילים כאלה ואחרות שהנייר סובל אותן ואנחנו מדפיסים אותן פה פעם אחר פעם. אבל בסוף עומד שם אזרח ומתמודד מול מערכת אימתנית שהוא לא יודע איך להתמודד מולה. חובה עלינו – וגם על זה אני רוצה לברך את מבקר המדינה, שלקח את משרד מבקר המדינה והוביל את הדבר הגדול הזה, ושינה את ההגה לכיוון הזה של כן, איך נותנים יותר שירות. ראינו את זה בחודשים האחרונים, אבל ראינו את זה גם קודם, את שימת הדגש על הדבר הזה. אבל ביום כזה, כשאני עומד כאן כנציג יהדות התורה, אף שלא התעמקתי במה שכתבו המחוקקים שנמצאים בבניין משמאלי, דבר אחד חורה לי, מעבר לדיונים שהתקיימו כאן וימשיכו להתקיים כאן ויתקיימו בוועדת חוץ וביטחון, מהם האתגרים ואיך האתגרים: מילה אחת, מילה אחת על ערך לימוד התורה. נכון, יש צרכים ביטחוניים למדינת ישראל, יש אתגרים ביטחוניים למדינת ישראל, יש אתגרים חברתיים למדינת ישראל. אני לא מתעלם מאף ויכוח, אבל מילה אחת מתשעה אנשים שאמורים להיות המצפן של האנשים כאן במדינת ישראל, מילה אחת על ערך לימוד התורה. איזו זכות יש לנו בארץ הזאת בלי זה? אני אומר שוב, אני לא נכנס לדיונים שיהיו בוועדת חוץ וביטחון. אני מדבר קודם כול על העיקרון. איזו זכות יש לנו על הארץ הזאת בלי מילה אחת? איך אנחנו רוצים סייעתא דשמיא? אנחנו מתמודדים מול אתגרים לא פשוטים מצפון ומדרום, מרחוק יותר וממרחק קרוב, ממזרח וממערב. מילה אחת על הערך שיש לעם היהודי, על הדבר הזה שיש לו זכות קיום בארץ הזאת, באיזושהי זכות קיום יש לו משהו סייעתא דשמיא? הדבר הראשון שהיה צריך לעלות במוחנו אחרי מה שאנחנו עברנו פה, מה שעברנו לפני שמונה חודשים, מה שעברנו בחודשים האחרונים, מה שאנחנו עוברים, האיומים שנמצאים, משהו שאנחנו צריכים את הסייעתא דשמיא. ואיך אומר הפסוק בדברים? וזה לפני ועדת החקירה, כן: והיה כי תמצאנה רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לעד כי לא תישכח מפי זרעו. לפעמים אנחנו צריכים גם את זה, גם לאלה שלא ספונים בבית המדרש, להזכיר את הדבר הזה, ולדעת שכן, החיילים שנמצאים בחזית, האזרחים שנמצאים בעורף, צריכים את הזכויות האלה – נכון, בלי להתעלם מהאתגרים האחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, חבריי הנכבדים, ביום פניות הציבור אני רוצה לציין בפניכם חמש פניות ציבור מתוך 20 שהגיעו אליי רק השבוע: בחור צעיר שדאג לחברתו שאושפזה בבית חולים פסיכיאטרי ומאיימת להתאבד; חייל מילואים שלא קיבל את השכר המגיע לו מביטוח לאומי; אם לצעירה עם צרכים מיוחדים שמתקשה למצוא מסגרת לבתה לשנת הלימודים תשפ"ה; הלום קרב המאושפז בבית מאזן ואבוד ביורוקרטית; מנהלת עמותה למתמודדי נפש שמבקשת שנפעל בדחיפות למניעת הטיפול בקשירות בבתי חולים פסיכיאטריים. אלו רק חמש פניות מתוך רבות שהגיעו אליי בימים האחרונים בדרכים שונות – דרך אתר פניות הציבור שלי, דרך פנייה בפייסבוק או שפגשו אותי במסדרון כאן בכנסת או באחד מסיוריי ברחבי הארץ. מלבד המובן מאליו, שהוא לנסות לעזור עם הפנייה הספציפית ולפתור את הבעיה המגולמת בתוכה, חשוב לי להדגיש לכבוד היום המיוחד הזה ומעל בימה זו שני עקרונות חשובים בפניות ציבור: הנגישות והרגישות. עקרון הנגישות – שכל אדם יכול לפנות ולבקש עזרה, לא משנה מה עמדתו הפוליטית או מקום מגוריו ואמצעיו הכלכליים – הוא קריטי. היכולת הפשוטה שאדם במצוקה שצריך עזרה וניסה לפנות בצינורות המקובלים אך הסתבך בנבכי הביורוקרטיה, יוכל להגיע אליי ולא ירגיש חוסר אונים בגלל משהו שניתן לפתרון, הוא חלק מהותי בעבודתי הפוליטית. אני רואה בכך מטרה עליונה לעצם השליחות הציבורית שלי. לכן אני מפרסמת את כתובת אתר פניות הציבור שלי בכל אמצעי, כדי שכל החפץ, יבוא ויפנה. הפניות הללו קריטיות גם לתיקון עוולות רחבות יותר. כשמגיעות לפתחי כמה פניות שעוסקות באותו נושא והן מגיעות ממקומות שונים בארץ, בלי כל קשר לפונה הספציפי או לאדם או לגוף הספציפי שאמור לתת מענה, אני מבינה שיש כאן בעיה רוחבית יותר, המצריכה פתרון כולל יותר באמצעות תיקוני חקיקה או באמצעות כל כלי פרלמנטרי אחר העומד לרשותי. ברוך השם, אני והצוות שלי הצלחנו לטפל במאות פניות ציבור סביב בריאות הנפש ובכלל. כך למשל היה עם פנייה שהגיעה אליי מבחור במילואים שקבל על התשלום שהוא נדרש לשלם על כבישי אגרה בדרך לבסיס והביתה. ברוך השם, הצלחתי – אני מודה גם לוועדת הכלכלה ולעומד בראשה – להעביר את ההצעה שמשרתי המילואים יהיו זכאים להחזר בכבישי אגרה. הצעה שמיטיבה עם כלל משרתי המילואים, והחלה מפנייה של בחור אחד בלבד. העיקרון השני, כמו שאמרתי, הוא הרגישות. ההבנה שהאדם שפונה אליי נמצא באיזושהי מצוקה, הוא מבקש את עזרתי, מכריחה אותי לענות קודם כול בענווה ובהכלה, גם אם, לצערי, לא אוכל לסייע, וגם זה קורה. כמו בדוגמאות שנתתי בהתחלה, הפניות שמגיעות אליי לרוב אינן פשוטות, וישנה חשיבות עליונה לענות להן בכבוד וברגישות. אלו פניות שיוצאות מלב וחייבות להיכנס אל הלב. אז כן, אני רוצה בהחלט לומר לכל מי שצופה בנו: יש לי אתר פניות הציבור. אתם מוזמנים לפנות אליי. אנחנו עושים את הכול ברצינות המלאה, אני וכל הצוות שלי, שיושב על האתר ועל הפניות. אם זאת פנייה שאני יודעת לטפל בה בעצמי, אנחנו מתייחסים ומטפלים, ואם זאת פנייה שאני לא מכירה את הארגון ולא מכירה את האירוע, אני מעבירה את זה למשרד הרלוונטי ועוקבת אחרי זה כדי שתהיה תשובה. נכון, לפעמים התשובה היא שלילית או שאי-אפשר לסייע, אבל אני רוצה להבטיח לכם – ואני רוצה לומר לך, כבוד היושב-ראש, גם נוכחתי בעיניים, כי לפעמים אני עונה גם ברמה האישית, כשאני פוגשת את האנשים – שעצם העובדה שהיינו שם והקשבנו להם והכלנו את המצוקה שלהם זה חצי פתרון, גם אם אין פתרון אמיתי בסופו של דבר לבעיה, כי כן, מה לעשות, גם אנחנו לא תמיד יכולים לפתור את הבעיה. אז אני בהחלט רוצה לחזק את יושב-ראש הוועדה שהלך – אני לא רואה אותו מפה, הוא היה פה לפני דקתיים. אבל אני חושבת שכן, פניות ציבור זה אחד מהכלים החשובים ביותר שיש לנו כחברי כנסת, ואתם, הציבור, מוזמנים לפנות אלינו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. "דאגה בלב איש יַשְׁחנה". חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני רוצה להתחיל את הדברים שלי בלדבר כאזרחית מהשורה ולא כחברת כנסת, ולהביא לכאן את ההרגשה והתסכול הגדולים שבן אדם יכול לחוש ולחוות כשהוא פונה למוסד רשמי או לחברה עסקית גדולה ומבקש. הבקשה שלו זה למענה על צורך אמיתי, שלפעמים יכול להיות גם קיומי. והכי מתסכל – וזה קורה, למרות שישנה בחוק הגבלה כמה זמן צריך לחכות על קו הטלפון, ועדיין, אני אומרת לכם מניסיון אישי, אנשים יכולים לחכות לפעמים 20 דקות, 30 דקות, ובסוף השיחה מתנתקת. מה שיותר גרוע מזה זה שאנשים פונים, עונים להם, בוא נגיד, אחרי עשר דקות שהם מחכים על הקו, אומרים להם: בסדר, תחכו רק שנייה, ומשאירים אותם על הקו, והם נשארים והקו מתנתק אחרי 20 דקות. זה הכי מתסכל שיכול להיות. ואני אומרת לכם שאני אישית חוויתי את זה המון פעמים, אם זה בפנייה לחברות הסלולר והטלפונים, אם זה בבתי חולים, אם זה לביטוח לאומי, אם זה לכל מיני משרדים. ועכשיו אני רוצה לעבור ולדבר כחברת כנסת על הפניות היום-יומיות המרובות שמגיעות אלינו מהאזרחים, על חוסר האונים והתסכול שאנחנו כנציגי ציבור פוגשים ביום-יום שלנו, כאשר אנשים מתקשרים בבעיות אקוטיות, אם זה סטודנטים מול משרד הבריאות ואם זה הריסות בתים. אגב יום הנגב, אני אומרת לכם שהפניות הכי קשות והכי מרובות שאנחנו מקבלים זה מכיוון הדרום. אנשים – כמעט לא עובר יום שעל הבוקר אנחנו מקבלים את התמונות של ההתראות, את התמונות של הדחפורים, ובאמצע היום, בימים רותחים כמו ביום הזה, אנחנו מקבלים פניות על זה שאין להם מים, אין להם מים בבתים. וכשאנחנו שומעים את הדברים האלה אנחנו שואלים את עצמנו מה באמת אפשר לעשות חוץ מלזעוק את הזעקה. והאמת, פעמים רבות אני פסימית בקטע הזה ולא מצפה למענה, כי אני בעצמי נפלתי קורבן פעמים רבות לסיטואציות כאלה ואחרות, ואני מוצאת את עצמי במקום שכמה שיש לי את היכולת לקבל את המענה, אני לא מצליחה לקבל אותו מהגורם שצריך לתת לי אותו. ולכן, ביום הזה של תלונות ופניות הציבור, אני רוצה שכולנו נשים דגש על דבר אחד: שהגוף הזה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק שנייה. תן לה שנייה לסיים. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מפריע לה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שהגוף הזה, שהוא אמון על מעקב ובקרה על פניות הציבור, אכן יעשה את המעקב הנכון, ויראה באמת בצורה מדודה כמה פניות אכן נענו. אני אומרת לכם, פשוט מאוד אנשים מתייאשים ולא פונים, כי הם יודעים שלא יקבלו תשובה. אז כן חשוב להזכיר ביום הזה את המטרה של היום ומה שעומד מאחורי היום הזה, ולהנגיש לציבור את הכתובות שהם יכולים לפנות בכל תחום ותחום – מה הכתובת, מי האיש, מה הטלפון, מה המייל של אותו תחום או גורם שיכול לקבל את הפנייה שלנו, ואכן לתת עליה מענה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> רק משפט אחרון. אנחנו יודעים שלא הכול אפשרי ולא לכל דבר יש פתרון, אבל לכבד את האנשים ולהחזיר להם תשובה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. השר שיקלי, אתה תרצה לסכם? בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מביא כאן את דבריו של השר וסרלאוף, שלא יכול היה להגיע, וכשר תורן אני מביא את דבריו בהקשר של יום הנגב. אנו מצויים בעיצומה של מלחמה הן בזירה הצפונית והן בזירה הדרומית. הנגב המערבי ספג מכות קשות מנשוא בגוף, בנפש, אבל הרוח נותרה איתנה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא מדבר על הנגב – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו לא על הנגב. השר שיקלי, אנחנו מדברים כרגע – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני יודע בדיוק על מה מדובר. זאת תשובת השר וסרלאוף. אנחנו, ברשותך, מתייחסים לנגב במובנו הרחב, והוא ביקש להתייחס – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה. אבל זה תלונות הציבור. עכשיו תלונות הציבור, סיכום של תלונות הציבור. אחר כך, הדיון הבא זה הנגב. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> הבנתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אז אני אסגור את זה ואני אפתח את – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השר, עזוב, תברך על קיום היום הזה. מה שנתנו לך זה נושא אחר. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מחילה. מחילה. מברך על קיומו של היום ונועל את העניין הזה. יש אחר כך תגובה של משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, בסדר גמור. אין בעיה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> סליחה. << נושא >> ציון יום הנגב << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, לאחר סיום כל הדוברים בציון יום תלונות ופניות הציבור, אני מבקש לפתוח יום ציון חשוב נוסף – ציון יום הנגב, שהתקיים היום גם בכנסת ובוועדות הכנסת. כעת אנחנו נבקש מכל הדוברים לדבר על ציון יום הנגב. הדובר הראשון – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. השר שיקלי – בסוף הדוברים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, היום ציינה הכנסת ביוזמה שלי את יום הנגב יחד עם ראשי רשויות, ארגוני חברה אזרחית, ועדים מקומיים, תושבים מהנגב, ודיברנו על מה שקורה בנגב בתקופה האחרונה. אנחנו מזהים ורואים שיש עלייה דרסטית בהריסות הבתים בנגב, וזו הייתה הסוגיה המרכזית ביום הזה, כי אנחנו חושבים שצריך לדבר עם האוכלוסייה הבדואית, ובמקביל – להפסיק להרוס. אי-אפשר להרוס ולדבר עם התושבים בשפת הכוח. אנחנו רוצים שהאזרחים שלנו לא יתחילו להרוס את הבתים שלהם בעצמם. ולכן חשוב מאוד שיהיה שינוי מכיוון הממשלה, שינוי לטובה כלפי האזרחים הערבים בנגב. הגיעו ראשי רשויות – ראש העיר של רהט טלאל אלקרינאוי, סלאמה אבו עדיסאן, חאבס אלעטאונה, שריף אלאסד מלקיה – וכולם מדברים על הסוגיה הזאת. הם לא מצליחים להתמודד עם כמות ההריסות שיש באזורים שלהם. אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה תסתכל גם לכיוון של הבדואים בנגב בצורה שונה. אי-אפשר רק להרוס, ובמקביל לא לתת לזוגות הצעירים לבנות. האפשרויות יהיו מצומצמות. ולכן, אדוני היושב-ראש, חשוב מאוד שהממשלה וגם השרים ייתנו ויסייעו לחברה הבדואית על מנת להתמודד עם המצב הנתון. זה לא פשוט. אנחנו מנסים גם להושיט יד לכל מי שיכול לעזור לנו, אבל אנחנו רוצים את העזרה של כולם בנושא הזה. היה גם דיון בוועדה המיוחדת לצעירים על הצעירים מהחברה הבדואית, וגם זה נושא מרכזי. הצעירים שלנו, כפי שמגדיר אותם מבקר המדינה – אחד מכל שלושה צעירים הוא חסר מעש, לא לומד ולא עובד. ולכן, מחובתה של הממשלה, וגם הרשויות המקומיות, לטפל בנושא הזה. הרשות לצעירים הייתה בדיון, ודרשנו שיהיו יעדים לרשות הזאת על מנת שאנחנו נצליח לצמצם את הפערים ולצמצם גם את המספרים האלו. 27,000 צעירים בדואים בין הגילים 18 ו-24 לא עובדים ולא לומדים, ואנחנו חושבים שההורדה של המספר הזה תביא לכך שגם הפשיעה בחברה הערבית תרד, וגם אנחנו נצליח לייצר דור חדש – דור שיכול לתרום לחברה שלו. מכובדי היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים בערבית על היום הזה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים בכל מקום – במשולש, בגליל, בנגב – היום היה לנו כנס מיוחד על הסוגיות הבוערות באזור הנגב, והסוגיות החשובות לאנשים, הסוגיות היום-יומיות. הסוגיה החשובה ביותר היא סוגיית האדמה וסוגיית ההריסות – איך הרשויות הורסות ואיך הממשלה הורסת כפרים שלמים. ראינו מה קרה בנחל חברון ומה קרה באזור אבו קרינאת, אום מתנאן, אצל משפחת אבו הולייל ואלגנאמי, ומה קורה בבתי המשפט. כרגע הכפרים בהמתנה, ולכן ביקשנו כעת, במהלך היום הזה, מהממשלה לעצור את הריסת הבתים ולספק פתרונות לאנשים, לנהל שיח עם האנשים במקום ההריסות היומיות, ולא שיח עם התושבים דרך טרקטורים ונגמ"שים וכדומה. אנו, כמו שהתרגלנו, אומרים באופן ברור שהדרך של ההריסות לא תועיל. על הממשלה לדעת שהמסלול היחיד שאפשר באמצעותו לנהל שיח עם האנשים הוא בשולחנות המשא ומתן, ולא טרקטורים. ובנוגע לסוגיית האדמה, זוהי סוגיה ברורה, סוגיה מרכזית. האדמה אצל הערבים בנגב היא סוגיה מרכזית, ואי-אפשר לוותר עליה. הדבר הזה צריך להיות ברור, וכולם יודעים ומבינים זאת. בשל כך, עליהם לחזור לשולחן המשא ומתן, לנהל שיח עם האנשים, לעצור את מדיניות הריסת הבתים ולהכיר באדמות של האנשים ובכפרים הערביים באזור הנגב. אני מקווה שבעזרת השם בשלבים הבאים נהיה בקשר ונמשיך להציג את הסוגיות של האנשים, עד שכל הממשלות, ובעיקר הממשלה הזאת, ייענו לדרישותיהם של האנשים.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. אני רק רוצה להגיד יישר כוח לחבר הכנסת ואליד על היוזמה של יום הנגב. רק אבקש לציין שיום הנגב זה על כל הנגב – 60% משטחה של מדינת ישראל. צריך לדבר באמת על כל האתגרים בנגב, למרות שהנושא שאתה מעלה בנושא הבדואים הוא מאוד מאוד חשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים בכנסת את יום הנגב, וישבתי וחשבתי מהו הנגב בשבילי ברמה האישית, הנגב כולו והעיר באר שבע בפרט. הנגב עם הצבעים הכי מיוחדים והשקיעות הכי יפות, עם האוויר הקריר בלילה והחום הצורב ביום. הנגב של האנשים החמים והמיוחדים, לצד המורכבויות והאתגרים. הנגב שאני קוראת לו בית. המקום הזה, שלא משנה היכן אהיה בארץ או בעולם, ברגע שאני חוזרת ונופיו מתגלים אליי, מתיישבת עליי התחושה הנעימה בחזה: הגעתי הביתה. אבל הבית הזה, שלי ושל רבים נוספים, לא זוכה, לצערי, לאותה הערכה ראויה מממשלות ישראל לדורותיהן, אותו הנגב שהוא העתיד של מדינת ישראל. כי הרי בסופו של דבר הגידול הטבעי והצפיפות יכריעו ויובילו את האנשים להתיישב בנגב. יש לנו את השטחים הנדרשים לגדול. יש לנו מחקר ופיתוח המאפשרים ליצור חקלאות חדשנית מבוססת מדבר. יש לנו את השטח הדרוש לייצר אנרגיות חלופיות, ובעיקר יש לנו שם אנשים שיקבלו בברכה ובזרועות פתוחות כל תושב חדש. אבל מה אין לנו, לצערי? אין לנו שוויון. אין לנו שוויון בבריאות. אנחנו מתים קודם. אנחנו ממתינים לתורים בסיסיים יותר מאחרים. יש לנו פחות רופאים ואחיות, פחות טיפולים נפשיים, פחות בריאות. אין לנו שוויון בתרבות, פשוט כי מתקצבים אותנו פחות. אין לנו אופציות חינוכיות כמו במרכז. למעשה, הפער בין ההשקעה הכספית בתלמיד בתל אביב לבין ההשקעה הכספית בתלמיד בנתיבות הוא עצום. אבל בעיקר אין למדינה תוכנית אסטרטגית עבורנו, כזאת שמסתכלת על הנגב מלמעלה, שמסתכלת על העתיד ומתכננת אותו ביעילות. תושבי הנגב אינם החצר האחורית של מדינת ישראל. אנחנו מסרבים לקבל זאת יותר. אנחנו דורשים שיסתכלו עלינו, שיבטיחו לנו ביטחון ומשילות, אבל שזה לא יהיה רק מס שפתיים. וכן, אנחנו צריכים שגם יבינו שיש חיים משותפים, עדינים, בנגב, ואף אחד לא יכול לברוח מזה. אם לחברה הבדואית לא יהיה חינוך ראוי, תשתיות ותעסוקה, כולנו נסבול. זהו אינטרס משותף של כל תושבי הנגב. האתגר אחרי 7 באוקטובר הוא כפול. האחים והאחיות שלנו איבדו הכול – איבדו אמון, איבדו משפחות ובתים. אל האתגר השיקומי לחבל הארץ הפצוע עלינו להתייחס בכובד ראש ובהשקעה מרבית. ולסיום, בואו לנגב. בואו, ישבו אותו. מלאו את המדבר המופלא הזה. זוהי ציונות אמיתית. יחד נתמודד עם האתגרים ונהנה גם מהיתרונות. אבל שתדעו שברגע שהקסם המדברי חודר לכם לדם ולעצמות, לעולם לא תרצו לעזוב עוד. הנגב הוא העתיד של מדינת ישראל. ממשלת ישראל, אנא נהגי בהתאם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. כנסת נכבדה – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אני מודה לך על השמת החברה שלך, שאתה מייצג אותה נאמנה, על סדר-היום של המוסד המכובד הזה. זאת הזדמנות עבורי לזכור את מי שזכית לעבוד איתו, סעיד אלחרומי, מי שהיה חברי ושותפי כראש רשות במשך כמה שנים. מאוד אהבתי את נועם ההליכות שלו, את ההשכלה הגבוהה ואת החתירה שלו לשילוב בני הקהילה בישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם אנחנו כאן אהבנו אותו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, איש יקר. איש יקר. תראו, חאתם, בדואי שעבד ברפת במפלסים, ניצל. ירו עליו – הוא ניצל. רבים אחרים נהרגו ונחטפו. יש בין שכנינו הבדואים גיבורים שהטנדרים שלהם לחמו בטנדרים של החמאס, והצילו מתחת לאף שלהם את האחים והאחיות של כולנו, ושוטרים בדואים, אנשי כוחות הביטחון וההצלה, שחירפו את נפשם והצילו חיים תחת אש. אני הכרתי, בסיור שעשיתי לאחרונה, בנות שירות לאומי או מסלול של בנות צעירות – נדמה לי שרק בנות – שהוכשרו לעבוד כסייעות רופאים בסורוקה, וב-8 באוקטובר, בהסעה מיוחדת, כי לא היו הסעות של התחבורה הציבורית, התייצבו כולן לעבודה בסורוקה. וכמובן מקומם של הלוחמים הבדואים מוכר וידוע. אנחנו מדברים על אוכלוסייה חלשה כלכלית, חלשה באופן יוצא דופן – אזרחים ישראלים וישראליות שהם חסרי שפה, שהיא כמעט תנאי, צומת הכרחי, שער, למעורבות, לכלכלה חזקה, לכלכלת בית חזקה; היא חסרת בית מובטח ויישובים מובטחים עם רמת חינוך, רווחה ואיכות סביבה שיש בהם מקום לשיפור. אני חושב שמה שחשוב במצבים כאלה זה לא לחלק ציונים מי אחראי וכמה. אם הממשלה – כל ממשלה, הממשלה שנמצאת היום או ממשלה אחרת שתבוא מחר – מחפשת משימה שתביא משילות וביטחון, ביטחון אזרחי בדרכים ובבתים, מיצוי יכולות כלכליות והגדלת הפריון של כולנו, תחושת שותפות וסולידריות במרחב הזה, במרחב הנגב, ובכלל במדינת ישראל, ייצור תקווה לכולנו, הרי שהשמת החברה הבדואית – ואנחנו מדברים כרגע על הנגב – היא משימה בקדימות עליונה. אנחנו צריכים לעסוק באופן כמעט אובססיבי, ודאי נחוש, בתכנון ובינוי מוסדרים. זו אבן הראשה של הסדרת התנאים הפיזיים, ובאמצעותם התנאים הנפשיים, של תחושת הבית, תחושת השייכות, שממנה ייגזרו הפיוס עם המדינה, עם החיים, עם השכנים. את זה אנחנו צריכים לעשות. היו סיבות שהן גם לא רק באחריות המדינה, אבל המדינה היא המבוגר האחראי, ולכן צריך לעסוק בעניין הזה באופן מסיבי. יש פער אדיר: הזנחה, אפליה, תת-השקעות בתחומי תשתית פיזית ותשתיות קהילתיות לאורך השנים. אנחנו צריכים לסגור את הפער. אמרה יסמין, או נגעה בכך, שבנגב, בפריפריה, חיים פחות – אחד המדדים שאפשר לבדוק. אני לא בדקתי, אבל אני נוטה להאמין שלצערי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בממוצע ארבע שנים פחות. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אז אני מניח שאחינו, שכנינו הבדואים, הם עוד פחות. הם נמצאים במקום לא טוב. אנחנו צריכים לחזק את המסלולים לשותפות בשירות, בלימודים ובעבודה. את כל זה צריך לעשות מתוך תחושה של אחריות ושותפות, כדי שכולנו במדינה שלנו נחיה יותר טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום ציון יום הנגב. עוד מימי הנביאים ניתנה הנבואה כי ערי הנגב יתיישבו. הנביא עובדיה כותב בפרק א', פסוק כ': "וגלֻת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלֻת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב". בתהלים פרק קכ"ו פסוק ד' נאמר: "שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב". "כאפיקים" – מלשון רבים. "אפיקים" זה מים. ומאז, עוד מתקופת אבותינו, היישוב בנגב היה יישוב – ידעו את הערך התרבותי, הערך הייחודי, של הנגב. הנגב במדינת ישראל משתרע על כ-60% ממדינת ישראל, משטחיה. ראינו, גם בפרשת השבוע, וגם אגב אצל אברהם אבינו, שכאשר הוא חזר ארצה, "וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר". אגב, בפרשת השבוע הבאה עלינו אנחנו נקרא שמשה רבנו שולח את המרגלים לתור את הארץ: "וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר". "עלו זה בנגב" – משה רבנו אמר: תתחילו שם. תתחילו משם לתור ולראות את הארץ, הטובה היא. יש מי שחושב וגם אומר: יבש כמו הנגב. אבל מי שבאמת מסתכל על התכלית של הנגב ורואה את העבר ואת ההיסטוריה של הנגב, רואה ששם זו ההיסטוריה המפוארת של העם היהודי, ובכלל היסטוריה – כל תרבות בעמים שרצתה, הקימה שם ובנתה את החיים שלה שם. אני לא יודע, יש איזושהי טעות משובשת ש"יורדים לנגב". למה ירידה לנגב? "עלו זה בנגב". אגב, הנגב יותר גבוה גם מעמק חיפה. אז למה ירידה? אולי יש מי שרוצה להוריד את הנגב, לעשות אותו למטה, לייבש אותו. אבל כבר אז כשדיברו על אפיקי מים כנראה דיברו על אותם שיטפונות שאנחנו רואים אותם היום, שלצערנו לפעמים הם מביאים גם אסונות וקורבנות. אבל כבר אז ידעו שיש מקום לשבת, שיש מקום למים, שיש מקום להתיישבות ושיש מקום לערך של התרבות ולמוסריות. ואם אתה באמת רוצה לשמור על המוסריות, על התרבות שלך, אני חושב שהמקומות האלה הם המקומות הטובים ביותר. אם מדינת ישראל הייתה באמת רוצה להביא פתרון, פתרון אמיתי, למשל למצוקת הדיור, שתביא את הפתרון הזה בנגב. הנגב רחב ידיים. אפשר להגיע לשם ולבנות מאות אלפי יחידות דיור. וכאשר נעלה אל הנגב – אם מדינת ישראל תסתכל על הנגב כעלייה, יבואו לשם כל האוכלוסיות, כל המגזרים. חלקם קיימים שם היום, חלקם לא קיימים ולחלקם רוצים לתת. למשל המגזר החרדי – אומרים: ניתן לכם בכסיף, ניתן לכם איזו קופסה שם. לא צריך לבוא ולתת. מדינת ישראל צריכה להגיד: אנחנו הולכים ובונים את הנגב, עולים אל הנגב. אם מדינת ישראל תבין שהנגב זה לעלות ותשקיע את המשאבים שם ותסתכל על הפריפריה – היא תהפוך את המקום הזה למרכז, היא תהפוך את המקום הזה לא רק למקום שמי שיורד לאילת אומר: עברתי דרך דימונה, דרך ירוחם, כביש דימונה, כביש ירוחם. לפעמים רוצים להסתכל על אנשים טובים שיוצאים מהדרום. יש לנו את חבר הכנסת מיכאל ביטון, תסתכלו איזו מהפכה הוא עשה כראש רשות בירוחם. תסתכלו על המהפכה, מי שמכיר את הרשות הזאת. זה המקום גם להשתתף בצערה של המשפחה – היום דיברתי עם ידידי סלאמה אל-אטרש, ראש המועצה, שבן משפחתו הוא חייל שנרצח ב-7 באוקטובר. דיברתי איתו, ואני שולח למשפחתו היום את התנחומים. אבל יחד עם זאת, כולנו צריכים להביע תקווה ולהתפלל כולנו: "שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב". תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, השבת נקרא בפרשת השבוע את הפסוקים הבאים: "וישלח אֹתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר – – – ויעלו ויתֻרו את הארץ ממדבר צִן עד רחֹב לבֹא חמת. ויעלו בנגב ויבֹא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צֹען מצרים". אז חוץ מזה שניתן לראות הפרדה בתורה בין הנגב לחברון, ולא בטוח שתיקון חוק הנגב יצליח לעשות את החיבור הזה, ניתן לראות את החשיבות של הנגב עוד בשלב הכניסה לארץ. מדינת ישראל היא מדינה קטנה בשטח ובאוכלוסייה. הנגב מכסה כ-60% משטח מדינת ישראל – האזור הגדול ביותר. אי-אפשר להזניח אותו, לא בפן הטכני, כי אין לנו חלופות קרקע אחרות, ולא בפן המהותי, כי אין חשוב כמו הדרום. אני הגעתי מאתיופיה לנגב. את מרבית חיי העברתי שם. הקמתי בנגב משפחה, ואני גאה לייצג את תושבי הנגב בכנסת ישראל. בשנת 2015 היה השינוי המשמעותי ביותר בנגב – מהגירה שלילית עברנו להגירה חיובית. הצמיחה הגדולה ביותר הייתה בנגב המערבי – שגשוג באוכלוסייה, וגם בכלכלה. 7 באוקטובר היה מכה קשה לנגב באמצע התנופה שלו, אבל אני בטוח – וכך גם אומרים התושבים שאיתם אני משוחח – כי הנגב יחזור לפריחה ולגדילה כפי שהיה קודם. אבל כדי שזה יקרה, המדינה צריכה לקדם את השירותים לנגב: הקמת בית חולים נוסף כמה שיותר מהר – כפי ששמענו קודם, תוחלת החיים קטנה בארבע שנים מאשר במרכז הארץ – וכן שיפור שירותי רווחה, חינוך, כלכלה ותעשייה – בכל הנושאים האלה אנחנו נמצאים בפער ביחס למרכז – וכמובן, נושא הביטחון, המוטל על צה"ל וכוחות הביטחון. אקריא כמה קטעים, גברתי היושבת-ראש, ממה שכתב דוד בן-גוריון בעיתון דבר בשנת 1955: "הנגב הוא עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה. כשאברהם אבינו נצטווה ללכת מארצו וממולדתו באור כשדים לארץ היעודה, הלך ונסע הנגבה. לאחר שהרעב הוריד אותו מצרימה, שב ועלה שוב הנגבה. אחרי מהפכת סדום, חזר 'ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר'. גם יצחק בנו היה יושב בארץ הנגב, וכאן פגש ברבקה בבואה מארם נהריים". "בתנ"ך לא נמצא אף פעם המבטא המשובש של ימינו" – כפי שאמר קודם לכן חבר הכנסת ינון – "'לרדת לנגב'", אלא "'עלו' הנגבה. כאז כן גם היום, הנגב הוא המרחב הגדול והריק של ישראל. מאז דרכו בו רגלי האבות, עברו על הנגב הרבה חליפות ותמורות, וערי הנגב החרבות עדות הן למאמצי דורות, מימות האבות ועד המאה השביעית, כלומר עד גמר התקופה הביזנטית, ליישב השממה. הכיבוש הערבי שם מאמצים אלה לאל". "הנביאים לא השלימו אף פעם עם שממות הנגב, וישעיה בן אמוץ התנבא: 'יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת – – – אז ידלג כאיל פסח ותרֹן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים – – – והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה – – – והלכו גאולים ופדויי ה' ישֻׁבון, ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה'." "עם חורבן מלכות ישראל בימי המלך הושע בן אלה, נחלשה גם מלכות יהודה: 'בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות. וארמים באו אילת וישבו שם עד היום הזה'." "צבא הגנה לישראל מחק המילים 'עד היום הזה' מדפי ההיסטוריה. אחרי קרוב ל-2,670 שנה, שבה אילת להיות נמל ישראלי בלשון ים סוף, ויהודים באו אילת, וישבו שם, וכל הנגב הצפוני והדרומי הוא נחלת ישראל. בפעם הראשונה בתולדות עמנו שכונת מדינת היהודים לשני ימים: לים התיכון במערב, ולים סוף בדרום, כפי שהובטח בתורה: 'ושתי את גבֻלך מים סוף ועד ים פלשתים'." אומר דוד בן-גוריון: "בנגב יבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל – –" << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> "– – ומבחן זה יהיה גורלי". עוד כמה שניות. "בנגב ייבחן כושר המדע והמחקר היהודי – – – בנגב ייבחן הנוער היהודי – כושרו החלוצי, עוז רוחו ויוזמתו היוצרת והכובשת. האם ייתפס להזדמנות הגדולה, היקרה והנדירה בתולדות על עם – לחדש מעשי בראשית ולהתמכר למפעלי יצירה המחייבים עירוי הסגולות הנעלות והמופלאות ביותר הגנוזות בנפשו של כל אדם?" << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאחר שאני צריך לסיים, אני אגיד רק משפט סיום: אין עוד הרבה מילים להוסיף אחרי דבריו הברורים של מקים המדינה. עלינו כנבחרי הציבור, כחברי הכנסת, לדאוג ליישום כל המטרות הללו ולסייע – רק לסייע – לתושבי הנגב, לא צריכים יותר מזה, לחיזוק ועידוד ההגעה לנגב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני מבקש כאן להודות ליוזם היום – אני מסיים – ליוזם היום חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שמעלה נושא כל כך חשוב של חיזוק החברה הבדואית, יחד עם שאר האוכלוסייה המגוונת שחיה בנגב, בשותפות ובאחדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הודעה מטעם המזכירות. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. תודה. << נושא >> ציון יום הנגב << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, נולדתי בנגב, בבירתה באר שבע, בבית החולים הדסה; היה פעם כזה בית חולים. חלק נכבד משירותי הצבאי היה בנגב – בשִׁבטה, באזור הר רמון, במרחבי פיקוד דרום. וכן, אי-אפשר שלא להתאהב ברצועה המדברית, ביופי המיוחד שלה ובאנשיה החמים. ארץ הנגב – חבל הארץ הגדול והרחב ביותר בישראל והכי פחות מיושב עוד מימי אברהם ויצחק אבותינו, שישבו בה. "הנגב הוא עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה" – את הדברים האלה אמר דוד בן-גוריון לפני 76 שנים. והינה, חלפו להם 76 שנים מאז הקמתה של מדינת ישראל, שנים שבהן אנחנו נכשלים במבחן ההתיישבות בנגב. כל כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל לא בא לידי ביטוי ראוי בנגב. הגליל והנגב, השכפ"צ של המדינה, הפוטנציאל האמיתי ליצירת עצמאות חקלאית ותעשייתית, פוטנציאל להתיישבות איכותית – כל זה מבוזבז. הנגב שימש שנים רבות, חבריי חברי הכנסת, כחצר האחורית של מדינת ישראל. עשרות תוכניות נרקמו לאורך השנים לפיתוח הנגב, לכיבוש הקרקע, לתשתיות תחבורה, להסדרת ההתיישבות, והכול, כמו שאומרים בני דודינו דוברי השפה הערבית, כלאם פאדי, ובעברית – גנבת דעת. את מעבר בסיסי צה"ל מהמרכז לנגב, את היתרון היחסי שיש בנגב לאנרגיה הסולרית ולצמיחה ירוקה, עדיין לא למדנו לנצל. למה לא לפתח חקלאות וגידולים ייחודיים לאקלים הנגב, במקום לרדוף אחרי מאות חממות שממסטלות אותנו בכל פעם מחדש? למה לא לאפשר לזוגות צעירים, לחיילים משוחררים, למילואימניקים, לבנות בית על דונם כמעט חינם, במקום למשכן את עתידם בבניינים רבי-קומות ולהעשיר את הבנקים? הרי ברור כי התהליך הכלכלי הזה יעשיר את קופת המדינה, יגדיל את התחרות, ייצר עוד ענפי מצוינות, יעצים את המשילות והריבונות. למעלה מ-300,000 בדואים חיים בנגב, מחציתם כתושבים בלתי מוכרים, והם-הם עמוד השדרה של החצר האחורית – לא בשל חוסר המודעות של משרד זה או אחר, אלא בשל חוסר הרצון וחוסר הנכונות של כל הגורמים להגיע לפשרה; בשל חוסר ההבנה כי יש פה אחדות גורל, כי יש פה הזדמנות היסטורית. לצערי, כולנו יוצאים מנוצחים ומפסידים. את הכאוס הזה מנצלים גורמים עוינים שבונים לאט-לאט אבל בטוח רצועת התיישבות זרה שמחברת בין דרום הר חברון לרצועת עזה, ועלולה יום אחד לאיים על רציפותה הקרקעית של ארצנו. בתנ"ך, גברתי היושבת-ראש, כתוב: לנגב תמיד עלו – לא ירדו. ציטט את זה כבר חברי ינון אזולאי. הגיעה העת באמת לעלות קומה, לעשות את ההשקעה הראשונית הנדרשת עכשיו כדי לייצר עתיד טוב יותר למדינת ישראל. רק מאמץ מלוכד של תכנון ממשלתי, מיצוי יכולות וביצוע ממלכתיים ופרטיים, יעודדו את ערך ההתנדבות, ויעצרו ויסייעו לנו לגבש חזון שיביא להפרחת השממה וישפיע, כך אני מאמין, על גורלה ועתידה של מדינת ישראל. אצטט, ברשותכם, כמה שורות משיר שנכתב והולחן על ידי גורם לא ידוע, והושר, גברתי היושבת-ראש, על ידי להקת מפ"ם – לא ידעתי שהייתה להקה כזאת – ב-1955. אני מקריא: "רבות שוררנו על הנגב, אך משירינו לא נרפה / דורות ציפינו לו מנגד, היום הוא לנו מצפה. / ארצות ערב לוטשות לו עין, האו"ם שולח משקיפים / זאב ירדן ותן מצרים מסתננים בו, משסים. // הנגב מצפה למים ומקווה ליום יבוא / חלוץ אמת יבנה לו בית אשר כבש לו בקרבות". תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה על יוזמת יום ההוקרה הזה לנגב. כך ראוי. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בהתחלת דבריי אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת ואליד אלהואשלה על היוזמה, על ארגון יום חשוב זה. ביום הזה ציינה הכנסת את נושא הנגב, וכשאומרים הנגב אני מסכים עם חבריי שדיברו לפניי שהנגב הוא 60% משטח המדינה, אבל אני רוצה להוסיף שב-60% משטח המדינה גרים 7% עד 8% מאוכלוסיית המדינה, ומתוך ה-7% הזה 37% הם אוכלוסייה ערבית. אני אומר את המספרים האלה כדי להראות שבמרחב הזה, בשטח הזה, ב-60%, יש מקום לכולם – יש מקום לערבים ויש מקום ליהודים. חלק מחברי הכנסת דיברו על עלייה לנגב או ירידה לנגב, ואני חושב שבכל הסתכלות על הנגב קודם כול צריך להביט בעיניים ולהסתכל על האוכלוסייה בעלת המקום, שלא עלתה ולא ירדה – היא נמצאת שם, בכפרים הערביים הבדואיים בנגב, אלפי שנים. ומה עושה המדינה מ-48' עד היום עם האוכלוסייה הבדואית? במקום להכיר בכפרים הלא-מוכרים, במקום לתת לאנשים את האפשרות לתכנן את הבתים שלהם, במקום לתת לאנשים את האפשרות להוציא היתרים – – – << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> זה מסודר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא שמעתי מה אמרת. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני אומר שהדבר החשוב הוא שהדברים יתבצעו בצורה חוקית, כדת וכדין, כמו כל אזרח ברחבי ישראל, ולשם אנחנו הולכים. זה דבר חשוב. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קודם כול, כבוד השר, כבוד השר – – – << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני אומר שאין מציאות שבה כל אחד מתנהל – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני רוצה לענות לך בצורה הכי ברורה והכי ישירה. כשאנחנו מדברים על לתת פתרונות לחברה הערבית הבדואית בנגב בתחום התכנון, אנחנו מבקשים אותם חוקי תכנון ובנייה לגבי יהודים ולגבי ערבים, שבנגב הם יהיו אותו דבר. לצערי הרב, המציאות בנגב היא שיש תכנון ליהודים ויש תכנון לערבים – – – << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שנייה, תשמע אותי עד הסוף, יש לך את הזמן להגיב. אתה יכול להגיב. אני אומר לך שמבחינת תכנון בנגב, יש תכנון שונה. למה לאזרח יהודי בנגב יש את האפשרות להיות במושב, בקיבוץ, בעיר, ביישוב קהילתי, בכפר חקלאי, בחוות בודדים, ולגבי הערבים הבדואים, אתה מדבר על מיקוד, על איך לרכז אותם? התפיסה הזו, הגזענית, שרואה רק איך לרכז את הערבים על השטח, שרואה באוכלוסייה הבדואית בהקשר של הקרקע כאויבים – זאת תפיסה גזענית ופסולה. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אבל מבחינת ריווח היישובים הבדואיים, מבחינת תפיסת שטח, הקווים הכחולים שלהם הם הכי מרווחים במדינת ישראל. כסייפה יושבת על שטח שהוא שווה ערך לבני ברק או לרמת גן, ויש בה כמה אלפי תושבים ביחס לעשרות אלפי תושבים בבני ברק. אין בנייה לגובה בתוך היישובים האלה. לכן אתה עובדתית טועה במה שאתה אומר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא טועה. אני אענה לך גם מספרית. אתה מכיר את הנגב? מועצה אזורית מרחבים – השטח של מרחבים הוא 475,000, ואתה מדבר על כסייפה, עם 14,000? התפיסה שלך לא נכונה. התפיסה של לרכז את האוכלוסייה הערבית הבדואית ביישובים האלה נכשלה. אנחנו מבקשים דבר אחד: שיהיה שוויון אזרחי; להסתכל באותן עיניים – כמו שמסתכלים בעיניים על המועצות האזוריות היהודיות, להסתכל גם על מועצות האזוריות הערביות הבדואיות בנגב, נווה מדבר ואל-קסום. בינתיים זה לא נעשה. גם אתה עכשיו, בשנה וחצי האחרונה – אתה יכול לעלות עכשיו אחריי. אתה צריך לענות – תגיד לי, בשנה וחצי האלה, מה עשית כממונה על האוכלוסייה הערבית הבדואית? אתה מדבר על מיקוד, אתה מדבר על ריכוז. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וזה לא יעזור לך. זה לא יביא לשום פתרון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת, בוא תחזור לדברים שלך, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, היום התגלה השקר בוועדת הפנים, כשהנציג שלך, נציג רשות ההסדרה לבדואים, מדבר על 2,000 מקבצים שצריך להכיר בהם בנגב. זה שקר. זה לא נכון. זאת דמגוגיה. זה להוליך שולל את כל אזרחי המדינה. בסך הכול אנחנו מבקשים את אותו תכנון שוויוני. כמו שמתכננים ליהודים – לתכנן גם לערבים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בינתיים מה שנעשה בשנה וחצי תחת המשמרת שלך זה כל יום כמעט, כולל היום הזה, הריסות בנגב. מדיניות ההריסות צריכה להסתיים ומיידית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אף אחד לא חובב – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – או רוצה לבנות לא חוקי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לאפשר לאנשים את ההזדמנות לבנות עם היתר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בינתיים מי שמעכב זה משרדי הממשלה, זה רשות ההסדרה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני קוראת לך בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן צריך לשבת עם האנשים, לדבר עם אנשים, למצוא פתרונות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והיום בוועדות התגלתה מנהיגות שיכולה לתת מענה ולהגיע לפתרונות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בינתיים האטימות היא בצד אחד, בצד הממשלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> סליחה, אני מבקשת שתסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המדיניות הזו צריכה להיפסק. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. יסכם וישיב השר שיקלי, בשם שר הנגב הגליל והחוסן הלאומי. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> בשם וסרלאוף, בשם השר לנגב ולגליל. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אנו מצויים בעיצומה של – אני מצטט את דברי השר וסרלאוף, שר הנגב והגליל – מלחמה הן בזירה הצפונית והן בזירה הדרומית. הנגב המערבי ספג מכות קשות מנשוא בגוף, בנפש, ברכוש ועוד, אבל הרוח איתנה. עוד עבודה רבה לפנינו. את הנגב המערבי לא רק צריך לשקם ולהחזיר לקדמותו, אלא להפוך אותו לחבל הארץ הפורח ביותר במדינת ישראל יחד עם הגליל, ארץ של הזדמנויות, תקווה, של ניצחון הרוח. לטובת זה הוקמה מינהלת תקומה, שאיתה משרד הנגב והגליל עובד בשיתוף פעולה מלא. וכאן המקום להודות למשה אדרי על עבודתו המצוינת בתחום ולאחל הצלחה רבה לאלוף יפתח רון טל, שיחליף אותו בתפקידו. הנגב כולו עודנו מקום מורכב. ישנם מרחבים של התפתחות, חקלאות מתקדמת, תעשייה, התיישבות, אך מנגד פערים לא קטנים בין הנגב לאזור המרכז. בן-גוריון אמר: "בנגב ייבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל, ומבחן זה יהיה גורלי. בנגב ייבחן כושר המדע והמחקר היהודי – – – בנגב ייבחן הנוער היהודי – כושרו החלוצי, עוז רוחו ויוזמתו היוצרת והכובשת". ואף על פי כן, יש כאמור הבדלים: פערים בשירותי בריאות, שירות תעסוקה, רמות שכר, חינוך, מקומות בילוי ונופש; קשה יותר לקבל תור לרופא, קשה יותר להשתכר בשכר גבוה במרחב נסיעה קרוב, קשה יותר לקבל מעטפת חינוך רחבה ועוד. חזון המשרד לנגב והגליל, שצריך להיות גם חזון הממשלה כולה, הוא לסייע לנגב לפרוח ולשגשג, להתמלא באנשים, משפחות צעירות, ילדים, ילדות, להביא תעסוקה איכותית, שירותי בריאות מצוינים, חינוך, תרבות, ספורט, פנאי ועוד. המשרד פועל בחלקת האלוהים הקטנה שלו, מוציא קולות קוראים בתחום הפיתוח הכלכלי, תעסוקה איכותית, מנועי צמיחה, הסרת חסמים ועוד. אני קורא לממשלה להעביר, מעבר להחלטת הממשלה העוסקת בחבל תקומה, החלטות ממשלה נוספות לנגב. הנגב המערבי דורש החלטה; כנ"ל גם הנגב המזרחי – אילת, מצפה רמון, באר שבע ועוד. גם בבעיית המשילות בנגב יש לטפל. מפלגת עוצמה יהודית, יחד עם שרים נוספים בממשלה, שמה בראש מעייניה את הטיפול בבעיות המשילות בנגב. השר איתמר בן גביר פועל רבות כדי לשים קץ לנורמות עבריינות שפשו במרחבי הדרום: פרוטקשן, עבירות רכוש ונשק ובעיות נוספות רבות שהחברה הבדואית עצמה סובלת מהן. הממשלה כולה צריכה להצטרף אלינו למאבק הזה, להירתם ולתת רוח גבית לרשויות ההסדרה במאמצים להסדיר את הפזורה הבדואית ביישובי קבע, ולהקפיד על סד זמנים קבוע ומוגבל בזמן לניסיונות הסדרה בדרכי שלום, בלי שנזדקק להריסות מבנים וכדומה. לתושבים הבדואים במדינת ישראל מגיע לחיות חיים ברמה גבוהה ביישובים מוסדרים, בתים ראויים, חינוך ראוי לכל הגילים, אופק אקדמי ותעסוקתי, ולא בתוך חממות פשע. מגיע לתושבים היהודים של הנגב לחיות בתוך מדינת ישראל הריבונית במרחבים שבהם נשמרים הסדר והחוק. וחשוב מכול, יש להקים יישובים נוספים ברחבי הנגב, להיאחז בנגב ולחזק את הריבונות בנגב. ואם נחזור לבן-גוריון: "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו". בעזרת השם, בשילוב כוחות של ממשלה, רשויות מקומיות, משטרה וכוחות אכיפה, ובייחוד של תושבי הנגב עצמם, נעמוד במבחן ונהפוך את חבל הארץ היפה הזה למקום האטרקטיבי ביותר במדינה. אני מבקש להוסיף הערה קטנה בקשר למה שדובר פה על הבדואים. כמי שאחראי גם לרשות ההסדרה וגם לרשות הפיתוח – קודם כול, להפריך את הטענות כאילו אין תכנון; להפך, יש תוכנית חומש רחבת היקף שנקראת "תוכנית המיקודים", שמטרתה להציב יעדים ברורים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, לעצור הרחבה מופקרת של קווים כחולים ללא שום הצדקה, לפתח אזורי תעשייה מתקדמים ברהט ובחורה – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שנה וחצי אתה נמצא בתפקיד – – – אתה מדבר על הסדרה – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ידידי, אנו בימים אלה – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אנשים רוצים לבנות. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אנו שוקדים בימים אלה יחד עם משרד הכלכלה על פיתוח אזור התעשייה שוקת – שאני ולא אף אחד אחר התעקשתי שהרכבת שהייתה אמורה לעצור בליקית, בבסיס המודיעין, תמשיך אל שוקת. כמו כן, התעקשנו לייצר הסכם בין הרשויות השונות, חורה ומיתר, כדי שהליכי התכנון שם יתפתחו – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – להריסות. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> – – וזאת לטובת תושבי הנגב – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אנחנו רואים בחורה, ברהט, ערים חשובות מאוד, ואנחנו רוצים להביא אותן לקדמה ולרווחה. כמו כן, מ-7 באוקטובר אנחנו עדים למגמה גוברת של השתלבות של החברה הבדואית. יש לנו נופלים חללי גולני וחללי יחידות סיור וגששות מהחברה הבדואית בנגב. אנחנו מלווים את המשפחות השכולות, מלווים את משפחות החטופים – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אתה מדבר על – – – בינתיים רק הורסים בתים – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני אתייחס לזה. אני אתייחס לזה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בינתיים הורסים בתים כל יום. אתה מודע לזה שיש ריכוזים גדולים בנגב – – – משפחת – – – כבר חודש וחצי תחת כיפת השמיים. הרסתם להן – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני אתייחס במשפט אחד רק לנושא של הריסת בתים. הריסת בתים היא מוצא אחרון. אין הריסת בתים ללא הליך משפטי ארוך מאוד, בדרך כלל, והריסת בתים מתבצעת כאשר אותה משפחה סירבה לעמוד בהתחייבויות שלה. לא הורסים בתים סתם. לא לספר סיפורי סבתא. הרבה תודה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אנשים לא מפלגתיים – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אתם רק הורסים. << הצח >> הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/992; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 149; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת, והיא נועדה לטפל בבעיית יוקר המחיה בענף הפארם על ידי החלת חובות שונות הקבועות בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014, על הקמעונאים הגדולים בענף הפארם ועל הספקים הגדולים המתקשרים עימם בעסקאות, כפי שאפרט כעת. החוק בנוסחו היום קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון: קמעונאי–ספק, קמעונאי–קמעונאי וקמעונאי–צרכן. פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, חל היום רק על רשתות שיווק מזון, וקובע, בין השאר, חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם. בפרק זה שני חלקים: סימן א', שקובע איסורים והגבלות החלים לעניין יחסי קמעוני–ספק, ובהם איסור על ספקים וקמעונאים להתערב זה אצל זה לעניין ההסדרים של הקמעונאי עם ספק אחר או של הספק עם קמעונאי אחר, איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תמחור ומתן הנחות; סימן ב' מסדיר את התחרות הגיאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה של קמעונאי גדול בתנאים מסוימים כמפורט בחוק לפנות לממונה על התחרות, אם הוא מעוניין, לפתוח חנות חדשה באזור שהוא כבר פועל בו. בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם, ובהתחשב בנתונים שהובאו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, שלפיהם לא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, מוצע להחיל את הוראות פרק ב' לחוק על רשתות הפארם הגדולות. לעניין החוק המוצע, קמעונאי פארם גדול יוגדר כקמעונאי פארם שמחזור המכירות שלו בחנויות הפארם שלו עולה על סכום של כ-270 מיליון שקל. זה הסכום הקבוע היום גם לגבי רשתות המזון הגדולות. כמו כן מוצע להגדיר חנות פארם כחנות שבה נמכרים דרך קבע מוצרי הפארם שכולנו מכירים – מוצרי טואלטיקה, תמרוקים ועוד – ואשר יותר מרבע ממחזור המכירות בה הוא ממכירת אותם מוצרים. עוד אציין כי בהקשר זה, בעקבות החלת פרק ב' על ענף הפארם, מוצע לשנות את שם החוק ל"חוק לקידום התחרות בענפי המזון והפארם". לפי המוצע, האיסורים וההגבלות הקבועים בסימן א' לפרק ב' יחולו בשינויים המחויבים גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי פארם גדול. כלומר, כל אותם איסורים שהזכרתי קודם אשר חלים על רשתות המזון יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. ביחס לסימן ב' בפרק ב', שכאמור עוסק בהסדרת התחרות הגיאוגרפית בין קמעונאים גדולים, הוראות הסימן לא הוחלו כפי שהן על ענף הפארם, ובמקומן מוצע לקבוע הוראות חדשות ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת על ידי קמעונאי פארם גדול, אם זו ממוקמת במרכז מסחרי. הוראות אלה נקבעו בהתבסס על עבודה מקצועית שערכה רשות התחרות, לבקשת הוועדה, ונדונו במסגרת דיונים ממושכים שקיימה הוועדה. בבדיקות שערכה רשות התחרות לא נמצא כי קיים מחסור בשטחי מסחר בגודל מתאים לחנויות פארם פוטנציאליות, אלא שהמחסור הוא ביחס לשטחי מסחר כאמור המצויים במרכזים מסחריים. לפיכך, ההוראות המוצעות נקבעו רק ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי, לרבות קניון, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מטר. חנות תיחשב לחנות נוספת אם לקמעונאי הפארם הגדול יש חנות פארם במרחק מסוים מאותו מרכז מסחרי שבו הוא מבקש לפתוח את חנות הפארם. הבדיקות שערכה רשות התחרות העלו כי יש צורך להתאים את המרחק האמור לגודל הרשות המקומית. לפיכך, מוצע לקבוע כי לעניין רשות מקומית גדולה, שתוגדר כרשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200,000, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד קילומטר, ואילו לעניין רשות מקומית קטנה, שהיא רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה כאמור, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד שני קילומטרים. החובה שתוטל על קמעונאי פארם גדול שמתקיימים בו התנאים לעיל היא לערוך הערכה עצמית ביחס לאפשרות שפתיחת חנות הפארם במרכז המסחרי תגרום לפגיעה בתחרות, ורק אם אין חשש כאמור הוא יכול לפתוח את החנות. כלומר, קמעונאי הפארם יידרש לערוך בעצמו את כל הבדיקות הכלכליות והמשפטיות כדי לוודא כי פתיחת חנות לא תביא לחשש לפגיעה בתחרות. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראה חדשה, כדי להגדיל את הוודאות בקרב קמעונאי הפארם, מוצע לקבוע הוראת שעה שלפיה בתקופה של חמש שנים מיום פרסום החוק המוצע, קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות כאמור יהיה חייב לפנות לממונה על התחרות בבקשה לקבל אישור לפתיחת החנות. הממונה יהיה רשאי להתנגד לבקשה לפתיחת חנות או להתנות אותה בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות. כחצי שנה לפני תום הוראת השעה רשות התחרות תידרש לפרסם גילוי דעת לעניין יישום האיסור שיחול על קמעונאי פארם גדול לערוך את אותה הערכה עצמית. חברות וחברי הכנסת, אני מקווה שהצעת החוק המונחת בפניכם אכן תסייע לקידום התחרות ולהפחתת יוקר המחיה בענף הפארם ותביא להוזלה של מוצרי הצריכה הנמכרים ברשתות הפארם. בהזדמנות זו אני מבקש לברך את יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת הימין הממלכתי, השאלה אם הם נמצאים כאן כדי להציג אותן. אם כך, מאחר שחברי הימין הממלכתי לא נמצאים כאן, אנחנו נסיר את ההסתייגויות. הוגשו גם בקשות רשות דיבור. נעבור עליהן: חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נוכחת; עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר על זכות הדיבור; חבר הכנסת מיקי לוי? מיקי לוי? חבר הכנסת לוי? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מיקי? מיקי? לא עונה. מוותר, מוותר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טוב, מנמנם ומוותר. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – איננה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; מטי צרפתי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא פה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את רוצה לדבר? לא, מוותרת. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה דילגתם עליי? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קראנו לך, חבר הכנסת לוי. אתה היית במחוזות אחרים. ניסינו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני פה. איזה סדרן יכול לבוא לתת לי תזוזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם אתה רוצה לדבר, אני אתן לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזו שאלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רוצה לדבר? אז רק אני אסיים את הרשימה ואני אקרא לך. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. זהו, חברים, הסתיימו התירוצים, כולם מתגייסים. פסיקת בג"ץ חד-משמעית. פסיקת בג"ץ – החלטה לדורות. אני פונה לממשלה ולחברי הקואליציה: אל תעזו לא לקיים את פסיקת בג"ץ ולעשות תרגילים של מכסות וכל מיני סידורים כאלה. אם תעשו תרגילים ואם לא כולם יתגייסו בשעה קשה זו לעם ישראל ומדינת ישראל, הציבור יבוא איתכם חשבון. 3.5 מיליארד שקל בתקציב משרד החינוך החרדי. 3.5 מיליארד שקל. כן, כן, יש שני משרדי חינוך, גברתי, האחד חילוני בראשות השר קיש והאחד חרדי בראשות השר חיים ביטון. 3.5 מיליארד שקל ללא פיקוח, ללא הכוונה. כבר אמר החשב הכללי באוצר: אם לא יהיו חשבים, אם לא יהיה פיקוח – לכסף לא קטן, כסף ענק, 3.5 מיליארד שקל, כך התברר בדיון שערכתי בוועדה לביקורת המדינה. ושלא יהיו אי-הבנות – שני משרדים, שני משרדי חינוך, 3.5 מיליארד שקל ללא פיקוח. אני מאוד מקווה שהחשב הכללי באוצר יעמוד כשומר סף אמיתי וימנע את העברת הכסף אם לא ימנו חשבים, בדיוק כמו בכל משרד ממשלתי. וכל הסיפורים של שר החינוך יואב לא יועילו. אין לו שליטה במשרד הזה. יש שני משרדים. דבר שנודע לי עכשיו מפרסום בכלי התקשורת: תלמידי הפלג הירושלמי – חבר הכנסת שטרן, תעביר את זה לשלטונות הצבא – על פי פרסום הם אינם מתייצבים לגיוס. הם לא רשומים ברשימות משרד הביטחון, הפלג הירושלמי הקיצוני – ואין לי בעיה, אני לא רוצה שיתגייסו, אולי – ולכן ממשיכים לקבל את תקציבי המדינה. כולם מרמים – לכאורה, אני מוסיף, ליתר דיוק – אבל הם ממשיכים לקבל תקציבי מדינה. אין מקום לספק, אמר הרמטכ"ל. הצבא זקוק לחיילים. בג"ץ אמר את דברו בצורה ברורה: אין יותר אפשרות למכסות. גם אם תחוקקו חוק שיאפשר מכסות, אני, בג"ץ, אבוא ואגיד שזה לא חוקתי. בג"ץ הבהיר לממשלת ישראל: כולם מתגייסים. אחרי שהנגבי – דבר מה נוסף – אמר שאין אפשרות להעלים את החמאס כרעיון, אולי יתכבד ראש הממשלה ויסביר. את הדברים האלה כבר אמרתי לפני חצי שנה: אי-אפשר לרסק אידיאולוגיה בכוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לוי. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני דווקא רציתי לוותר ולא לעלות לדבר, אבל בגלל שיושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ נמצא כאן, אני רוצה לנצל את ההזדמנות בנושא חוק החשמל. אנשים לא קולטים את חשיבות חוק החשמל בשביל הצעירים של העדה הדרוזית. באותו יום שוועדת השרים החליטה שלא לקדם את הצעת החוק ומורידה אותה מסדר-היום, ההנהגה של העדה הדרוזית – ראש ראשי רשויות, עם המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית – התכנסה בגלל הנושא הזה, כי הנושא הזה חשוב מאוד לבני העדה הדרוזית, כי לא רק מאות בתים לא מחוברים לרשת החשמל – אלפי בתים של צעירים בעדה הדרוזית לא מחוברים לרשת החשמל. אותם צעירים – גם כשהכנו את זה לקריאה ראשונה, אופיר, אני נכחתי בכל הדיונים. אנחנו דיברנו על בית שנבנה על קרקע פרטית ונמצא בתוך תחום הקו הכחול, ואותו בית באיזשהו שלב יקבל היתר. אבל בגלל העיכובים בוועדות התכנון וששנים רבות לא מקדמים את תוכניות המתאר, במקום שייקח כמה חודשים לקבל היתר, כמו במדינה נורמלית, אצלנו במדינת ישראל לוקח כמה שנים לקבל היתר וכמה שנים לאשר תוכנית מתאר וכמה שנים לאשר תוכנית מפורטת. אבל אותם בתים נמצאים ובנויים, ואנשים גרים שם, והרבה צעירים שהתגייסו למילואים חזרו לבית בלי חשמל ועזבו את האישה והילדים כשאין להם חשמל בבית. ואתה, עם כל הכוונות הטובות לעזור לאותם אנשים – הצלחנו לקדם את זה לקריאה ראשונה. אבל יש בתוך הממשלה כמה אנשים אטומים, אטומים, ולא מבינים שחשמל זה מצרך בסיסי, ובמדינה נורמלית, מתקדמת, כמו מדינת ישראל בשנת 2024, עשרות אלפי בתים במדינת ישראל לא מחוברים לרשת החשמל. אלפי בתים במגזר הדרוזי לא מחוברים לרשת החשמל. והאנשים לא עבריינים. אני עכשיו ישבתי איתך, אופיר, וסיפרתי לך על זוג שהבחור היה קצין בצבא, השתחרר, והוא מנכ"ל של חברה, אשתו מורה עם תואר שני, ואין להם חשמל בבית, ויש להם תינוק בבית, והם בכלל לא עבריינים. פשוט לא הייתה להם האפשרות לבנות את הבית שלהם בתוך המתחם שמאושר לבנייה, כי אין מתחמים שאושרו בעשרות השנים האחרונות. אם ניקח לדוגמה את עוספיא, אני חושב שתוכנית המתאר אושרה אצלם בשנות השבעים, ואנחנו בשנת 2024. ויש הרבה יישובים כאלה. אז אותם אנשים רוצים לחיות, רוצים לבנות בית ורוצים להתבסס במדינה ובנו בית, אבל אין להם חשמל. לכן אני פונה אליך שוב כיושב-ראש הקואליציה, ואני יודע את הכוונות הטובות שלך, באמת אני יודע את הכוונות הטובות שלך: קח את הנושא, תקדם אותו. חשוב מאוד שאותם בתים שנמצאים על קרקע פרטית והקרקע שלהם ובאיזשהו שלב יקבלו היתר – שיקבלו חשמל, וכמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לקידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. אני רוצה לומר שלהצעת החוק הזו הונח לוח תיקונים על שולחן הכנסת להצעת החוק וגם ללוח ההסתייגויות. מדובר על תיקונים לשני סעיפים: ארבעה תיקונים לסעיף 5; ארבעה תיקונים לסעיף 6(1) להצעת החוק. אנחנו נצביע על הצעת החוק בקריאה השנייה בכפוף ללוח התיקונים הזה, כולל התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–18 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–18 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק לקידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לקידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. גם כאן ההצבעה כוללת כמובן את לוח התיקונים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בשם סיעת רע"מ וחד"ש-תע"ל אני מבקש לראות בהצבעה הזאת הצבעת אי-אמון בממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נשארה לכם מכסה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא נשארה לכם מכסה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הינה התחילה ההתרוצצות. יפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? מותר לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה יותר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נבקש אנחנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – לא שלחתי מכתב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אופיר, לא נשארה מכסה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. לא צריך מכסה. רע"מ ואנחנו זה עשרה, לא צריך מכסה. אנחנו עשרה, אנחנו גדולים ממכסה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. על פי התקנון הוא בסדר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על פי התקנון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אוקיי. נעבור להצבעה בקריאה השלישית – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הממשלה צריכה לבקש – – – יצביע – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא. חכה – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, הבנתי. אבל אם אכן מותר להם בהיותם עשרה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – אני רוצה לשמוע – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השר צריך לענות. אם אתם לא מבינים את התקנון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר יכול לעלות עכשיו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אוקיי. אז השר שקלי, בבקשה. אנא תעלה ותשיב בשם הממשלה על ההצעה לראות בהצבעה הזו הצבעת אי-אמון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השר עולה או לא עולה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה, השר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם לא עולה – – – להצבעה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. אולי עדיין מנסה. אולי אין תשובה – – – אפשר לדחות ליום שני – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אני אנצל את הזמן שקיבלנו כדי להתייחס לסוגיית הגיוס, שהיא סוגיה חשובה מאוד. אני חושב – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נתתם לו להיות סגן יושב-ראש הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> – – שזה נכון להגיע לפתרון בסוגיה הזאת בתוך ממשלה שיש בה גם ייצוג של ציבור חרדי ושלא מחפשת התנגחות אלא פתרון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מה זה? ההצבעה תהיה בשבוע הבא. זהו? סיימנו? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז אנחנו בעצם דוחים את ההצבעה כרגע לשבוע הבא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – שמית, ינון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם כך, אני קובעת כי הצעת חוק קידום התחרות בעצם תידחה, ההצבעה בקריאה השלישית תידחה לשבוע הבא. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1028).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024 – חברים, שקט – של חבר הכנסת אופיר כץ, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. בבקשה, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא נתתם לו להיות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נתתם לו להיות סגן יושב-ראש הכנסת. לא נתתם לו להיות. מה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו תורי להתנקם בו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. מה אתה יכול להתנקם בו? מה, הוא מקבל – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא יודע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל נקמה. אנחנו מאמינים שנקמה שייכת רק לאל נקמות השם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נכון, נכון. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חמד, הסיפור שסיפרת זה סיפור שבו נתת דוגמה אחת מתוך אלפי מקרים של טובי בנינו שמשרתים בסדיר, במילואים. אנחנו גורמים לאנשים שומרי חוק, שתורמים למדינה, להיות פורעי חוק. גם אני נדהמתי מההחלטה של ועדת השרים. עבדנו על החוק הזה באמת בצורה אינטנסיבית, הרבה זמן, בהרבה דיונים בוועדה, מחוץ לוועדה, מאחורי הקלעים, להביא את המזור הזה לבני העדה הדרוזית, לחבר אותם. לא אמרתי נואש. גם אם זאת ההחלטה – לדחות את זה – לא אמרתי נואש, ואני מקווה שאנחנו נשלים את החקיקה וניתן להם את מה שמגיע להם בזכות. טוב, אז לפני שנתיים, ב-30 ביוני 2022, היום האחרון של מושב הכנסת העשרים-וארבע, החוק הזה שאני מגיש פה לפניכם היה האחרון בסדר-היום, לקריאה השנייה והשלישית. מכנסת לכנסת הוא הלך איתי ונלחמתי עליו בשיניים. שר משפטים אחרי שר משפטים ופקידות שנעמדה על הרגליים האחוריות ולא הייתה מוכנה, עד שזה קרה. בכל פגישה שקיימתי עם הדרגים המקצועיים דאז – שרי משפטים, בכירים בפרקליטות המדינה, אנשי ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים – חזר אותו דיסקט: אין תופעה כזאת; זו תופעת קצה; החמרת ענישה לא יוצרת הרתעה; ועדת דורנר וכו' וכו'. מזלי הגדול שהמצפן המוסרי שלי לא עובד לפי הנטל הכבד שמטילים אנשי משרד המשפטים בכל חקיקה שמגיעה לפתחם. מזלי שהצלחתי לעמוד מול מכבש הכוח של הפקידות שזועקת כל פעם: בלי שינויים, בלי שיפורים, אל תיגעו, הכול מצוין. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. רון, חבר הכנסת כץ, אתם מאוד מרעישים, אתם מפריעים. תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא בשביל זה הגעתי לכנסת. ידעתי שיש מאחוריי ציבור הורים גדול שעבר את הנורא מכול, שפגעו ביקרים לו, והוא לא מוכן לקבל יותר את מה שהיה פה עד עכשיו. יכול להיות שאתם לא זוכרים, אבל לפני שלוש שנים רף הענישה למתעללות בפעוטות היה עבודות שירות, קנסות, מאסר על תנאי. הן היו מפוצצות את הילדים במכות, ומקבלות קנס כאילו זו עבירת תנועה. זה היה הסטנדרט. מטפלת שגרמה נזק מוחי לילד ועיוורון לכל החיים קיבלה שישה חודשים עבודות שירות וקנס 2,000 שקלים; סייעת שהטיחה ראש של תינוק בקיר וזרקה אותו על הרצפה קיבלה ארבעה חודשי עבודות שירות וקנס של 8,000 שקלים. שלא תטעו, זו הייתה הנורמה, אלו לא מקרים חריגים. ככה היו נראים פסקי הדין. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כמובן שרוב המטפלות והסייעות עושות עבודת קודש, מחנכות ומטפלות במסירות גדולה בפעוטות, אבל אנחנו מדברים על מקרי הקצה, על אותם 5% שאין מקומם לעבוד עם חסרי ישע. וחשוב לי להגיד שעשינו שינוי גדול. זה לא היה קל, אבל עשינו את זה. העונשים הוחמרו, העברנו מניעת העסקה עם פעוטות או חסרי ישע למי שהתעללה בהם, עבדנו יחד עם פרקליט המדינה עמית איסמן על הנחיית פרקליט טובה וחשובה. יש חלק מהמחוזות של הפרקליטות שמתיישרים עם רוח פרקליט המדינה בנושא, וחלק מהמחוזות עדיין מזלזלים בתיקים האלה. גם בזה אנחנו מטפלים. הצעת החוק שמונחת בפניכם הופכת את החמרת הענישה מהוראת שעה להוראת קבע. הוראת השעה נגמרת ב-30 ביוני, ולכן חשוב לסיים את הליך החקיקה בהקדם. להצעת החוק יש משמעות בהרתעה, מידתיות וצדק. היא אחד מהכלים לעקירת תופעת ההתעללות בפעוטות מהשורש. אני מודה בראש ובראשונה לשותפיי לדרך, מטה המאבק למען הילדים, ולאלונה דניאל בראשם. מתוך החושך שעברתם, אתם אור חזק ובוהק שמאיר ועושה את מדינת ישראל למקום טוב יותר. לחבריי שר המשפטים יריב לוין ויושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, על הנכונות והסיוע בקידום הצעת החוק, תודה על ההירתמות. אני מקווה שניפגש פה בקרוב מאוד בכדי להצביע בקריאה השנייה והשלישית. אבקשכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מוותר, תכף אני אעלה. יש עוד או שאני לבד? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, יש עוד. אתה מבקש לדחות את המקום שלך? רק תתאם את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש לדחות אותי לסוף הרשימה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אין לך איזה טריק? מוותר. חברת הכנסת מרים וולדיגר – אינה נוכחת; מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מוותר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מגיע לדבר. בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, 103 נרצחים מתחילת השנה במגזר הערבי. איבוד משילות לגמרי. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לתת לך דוגמה. אתמול נקבע מותו של בחור צעיר מהיישוב טמרה, אחמד דיאב, רואה חשבון במקצועו, שהתחתן רק לפני כמה חודשים. ביקשו ממנו דמי חסות, הוא סירב לשלם – רצחו אותו. אתם יודעים איפה יכולים לקרות דברים כאלה? אולי במדינות העולם השלישי יכולים לקרות דברים כאלה. אבל אני חושב שהיום בכל העולם אין מדינה שבה אנשים נרצחים ואף אחד לא מועמד לדין. כשאני אומר איבוד משילות, זה אומר שאותו רוצח יודע מראש שאף אחד לא יתפוס אותו, כי אחוז הפיענוח של רציחות בישראל הוא אפסי. ואני רוצה להגיד לכם, מאז שעלה שר ההצהרות, שר הטיקטוק, השר שקרא לעצמו שר לביטחון לאומי, העלייה בפשיעה בישראל רק עלתה, ולא רק במגזר הערבי. אם ניקח את המגזר היהודי, ב-2022 נרצחו 38 בני אדם; הוא לא היה שר, בר לב היה השר, אני הייתי בממשלה, הייתה ועדת שרים למיגור הפשיעה במדינת ישראל. כמה נהרגו במגזר היהודי בשנת 2023? כמעט כפול, יותר מ-68 נרצחים. אבל במגזר הערבי ב-2022 היו 109 נרצחים. כשהוא היה שר, שר הטיקטוק – 244 נרצחים ב-2023. ואמרתי, השנה אנחנו כבר עם 103 נרצחים. אם נמשיך בקצב הזה, זה יותר מהתקופה המקבילה של שנת 2023, ושנת 2023 הייתה השיא. אם נמשיך בקצב הזה, יהיה לנו עוד שיא בשנת 2024. אז שר ההצהרות, תתחיל לעבוד. ראש הממשלה, תקים ועדת שרים למיגור האלימות והפשיעה במדינת ישראל. בביטחון נכשלתם; בכלכלה נכשלתם; במשילות בתוך מדינת ישראל נכשלתם; ביחסים הבין-לאומיים נכשלתם. אין לכם זכות קיום. אנחנו רוצים כבר להיפטר מהממשלה הזאת, שתקום ממשלה שתוביל את מדינת ישראל למקומות אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אחמד אלחיר, הצעיר הזה שכל טמרה אהבה, השם שלו אחמד אלחיר. אלחיר זה הטוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחמד דיאב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: שמו בטמרה אחמד אלחיר,) ממשפחת א-דיאב. הוא רואה חשבון, והגיעו אליו עבריינים כדי לגבות ממנו, ממשפחתו. יש להם עסק שבנו בעשר אצבעות, הוא והמשפחה שלו, והוא סירב; הוא עמד מול העבריינים והפושעים האלה וסירב. לאחר מכן הגיעו אליו למשרד וירו בו. המשטרה ידעה מי הגיע אליו, והציבור, לאות כעס, יצא לרחובות ואמר מי הפושע ומי הרוצח שירה. כולם יודעים ביישוב חוץ מהמשטרה. אף אחד לא נעצר. כל ילד בטמרה יודע חוץ ממשטרת ישראל. זה כאילו רצח ידוע מראש – באים לנסות לגבות פרוטקשן. ארגוני הפשיעה משתוללים בעיר שמסרבת להיכנע לפרוטקשן ולפושעים ולפשיעה. אסור להשאיר אותם או כל יישוב אחר לבד מול ארגוני הפשיעה, מול (אומר בערבית: הרוע,) הרוע. ולכן הזעם הגדול בטמרה והכאב הגדול בכל החברה הערבית על כל רצח. אבל כאן, במקרה הזה, צעיר למופת, לפני שלושה שבועות התחתן, הוא רק חזר מירח הדבש, וכדורים של פושעים מצאו אותו והרגו אותו. פשע נורא. ושר הטיקטוק והפיתות עסוק בדברים אחרים, כאילו זה לא מעניין אותו. כמה רוע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. חבר הכנסת טיבי, אני חושב שהאירוע שדיברת עליו – אני מכיר את האווירה בטמרה, אני יודע שזה לא פעם ראשונה. אני גם שומע את השמות שאתה שומע, על מי שייך לאותה כנופיה. אני לא מכיר בדיוק את אותו אירוע שדיברת עליו, אבל אין ספק שהאירוע הזה של הרציחות במגזר הערבי – וכמו שאמרת, על רצח שידוע מראש – הוא מעורר הרבה מאוד סימני שאלה באשר לפעילות המשטרה. אני מקווה שהדברים שלך נפלו על אוזניים קשובות ושהממשלה יודעת שהטיפול בסוגיה כזאת של רצח מאורגן, זה לא קשור לדרג פוליטי שמעל המשטרה, והיא צריכה לעשות את זה בכל מקרה עם מוטיבציה מלאה, בגלל שזה לא ערבי או יהודי – זה איום על כולנו יחד. ברשותך, גברתי היושבת בראש, אני לא יכול להתעלם מפסיקת בג"ץ היום. אתם יודעים שאני עמדתי על הדוכן הזה יותר מפעם אחת ואמרתי שזאת אפליה בין דם לדם, וההבדל, החומה שנבנית בינינו – ומי שבונה אותה זה ההנהגה החרדית, הפוליטיקאים החרדים – זה במחירים שבדם, מי שמשלם ומי שלא. ואני לא עושה פה הכללות. אני אמרתי היום בכמה הזדמנויות: ברור שיש בעולם החרדי גם לוחמים שמשלמים ומחרפים את הנפש, ולחלק קטן מאוד – אולי כאן בעיקר מקרב הסיעה החרדית ש"ס – יש גם קרובים שמשרתים, ואולי הם לא נופלים בהכללה הזאת, אבל זה מיעוט שבמיעוט שבמיעוט. אני חושב שבפסיקה של היום, בג"ץ שם גם את – כמעט הייתי אומר את הרצחת וגם ירשת: גם אתה לא משתתף איתנו בקיום של המדינה וגם אתה חולב אותה בהיבטים של מוסדות שפועלים נגדה. דרך אגב, אני חושב שהחברים שלנו, אלה שקוראים לעצמם ימין, לא היו נותנים לשום מוסד ערבי, לא משנה מה, שפועל נגד האינטרסים של המדינה, להמשיך לקבל תקציב של המדינה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, זה קיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחר כך. הרי מה שאנחנו אומרים פה, וזה ברור, זה שאלה מוסדות שמחנכים איך לא לשרת. והמשמעות של לא לשרת – זה לא יכול להיות שהמדינה תמשיך לממן אותם כדי שיחנכו לא לשרת. ואולי פה המשפט הכי קשה, בשתי מילים, ממה שאמר בג"ץ, ובג"ץ של היום ציטט את זה מהאמירה קודמת של בג"ץ, חבר הכנסת סעדה, והוא כתב ככה, שורה אחת: "אפליה באשר ליקר מכול – החיים עצמם – היא הקשה שבאפליות". אני מקווה שבבית הזה – ראיתי שהשר שיקלי רצה לדבר קודם, ואני מקווה שהוא ימצא את ההזדמנות לדבר טובות על מה צריך לעשות כאן, אבל אני מקווה שאחרי שבג"ץ אומר על האפליה הזאת בחיי אדם שהיא הקשה שבאפליות – דרך אגב, אין פה שמאל וימין, קואליציה ואופוזיציה, ככה אני מקווה. יש פה כאלה ממי שמשלמים את המחיר הזה – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של החיים עצמם ומי שלא. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת אופיר כץ לסכם את הדיון. מוותר? בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. טוב שנכנס חבר הכנסת רון כץ. רון, זאת החמרת ענישה. אנחנו ביחד גם מקדמים בוועדה את חוק המצלמות און-ליין, שמאפשר בגיל לידה עד שלוש לכל מעון שירצה לפתוח און-ליין להורים. זה גם חוק שאנחנו מקדמים ביחד אני ורון, וזה עוד צעד. עשינו פה כמה צעדים, והיום זה צעד נוסף. המצלמות זה צעד נוסף וגדול וחשוב, וביחד אנחנו באמת נשמור על המוגנות של הילדים הקטנים שלנו, אז תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יופי. תודה רבה לך. תודה רבה על העבודה החשובה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 23 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני רושמת לפרוטוקול כי חבר הכנסת חמד עמאר הצביע בעד; הצביע בטעות מהמקום של יוליה מלינובסקי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גם אני הצבעתי בטעות, מהמקום של ווליד טאהא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לפרוטוקול, חבר הכנסת מנסור עבאס הצביע בטעות מהמקום של חבר הכנסת ווליד טאהא. ואחמד טיבי הופך את הכול להצבעת אי-אמון. מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני צוחקת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אם אורית תסכים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אוקיי. אם כך, אני קובעת כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1032).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, חבר הכנסת רון כץ, חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת ארז מלול, לקריאה הראשונה. להצעת החוק הזו מוצמדת הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, לקריאה הטרומית. אני מזמינה את שני חברי הכנסת להציג את הצעת החוק. ראשון המציגים הוא חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. מכובדי השר, חברי הכנסת, המצב כיום הוא שמידע רפואי חשוב כמו היסטוריה רפואית, אבחנות, תרופות ובדיקות, ובעיקר בדיקות דימות – גברתי, אני יכול לבקש שקט במליאה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן. חברים, חברים, חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> המצב היום הוא שבדיקות מהסוג הזה שהזכרתי לא מועברות באופן שלם ובטכנולוגיה זהה ומדויקת בין המוסדות הרפואיים, מה שעלול לגרום לכך שמתפספסים טיפולים, או לאי-הבנה של מצבו הרפואי הנוכחי של אותו מטופל ולבעיות בתיאום בין הצוותים הרפואיים. הצעת חוק זו מתמודדת עם הבעיה הזו בצורה ישירה וברורה ומבקשת ליצור מערכת מאובטחת ויעילה להעברת מידע רפואי בין נותני שירות הבריאות השונים ובין המחלקות בתוך בתי החולים עצמם. בצורה זו המטופלים יוכלו לקבל טיפול רפואי מותאם ומיטבי בכל שלב של תהליך הריפוי, והרופאים יוכלו לקבל את כל המידע הנדרש לטיפול המיטבי – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה לשמור על השקט. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – במטופל בזמן אמת. הטכנולוגיה המתקדמת שקיימת מאפשרת לנו לעשות ולבצע את העברת המידע הזה באמצעות יצירת ממשקים מאובטחים להעברת המידע. כך אנחנו נוכל לדאוג שכל הפרטים הרפואיים, החל מאבחנות, תרופות, תוצאות בדיקות, בדיקות דימות, MRI, CT וכדומה ועד להיסטוריה הרפואית, יועברו בצורה מאובטחת ומדויקת. כך אנחנו נמנע טעויות רפואיות ונשפר את איכות הטיפול. הצעת החוק תפתור את אחת מהבעיות העיקריות שמטרידות מטופלים ורופאים, ותספק לרופאים ולצוותים הרפואיים גישה למידע מקיף ומדויק על מצבו הרפואי של המטופל, וכמובן זה יפחית את הסיכון לטעויות רפואיות ויאפשר התאמה מדויקת יותר של הטיפול. הרופאים והצוותים הרפואיים יקבלו גישה למידע מקיף ומדויק על מצבו הרפואי של המטופל, וזה יחסוך זמן ומשאבים למערכת הבריאות ולמטופלים. כמובן שאחד הדגשים המרכזיים בהצעת החוק הזאת, אף שזה נראה פשוט וטבעי, כולל גם מנגנונים שיבטיחו שהמידע שמועבר בין מוסדות הרפואה יישמר בצורה מאובטחת ופרטית, בהתאם לכל החוקים והתקנות הנוגעים להגנת פרטיות המידע. כפי שכבר אמרתי קודם, במהלך דיוני הוועדה אנחנו מבינים את הרגישות הרבה שיש לנושא אבטחת המידע והגנה על הפרטיות, ולכן אנחנו מהדקים אותה היטב, וכמובן, כך נעשה גם לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זה לא רק עניין של טכנולוגיה, זה גם עניין של זכויות אדם ושל אמון במערכת הבריאות. כל מטופל זכאי לכך שהמידע הרפואי שלו יהיה נגיש ושימושי בכל מקום שבו הוא מקבל טיפול, וזו אחריותנו לוודא שהמערכת הרפואית עובדת לטובת המטופלים בצורה הטובה ביותר. הפן החברתי של ההצעה חשוב לא פחות מההיבטים הטכנולוגיים הרפואיים. יצירת מערכת מאובטחת להעברת מידע רפואי תתרום לשוויון בנגישות של שירותי בריאות. מטופלים מכל שכבות האוכלוסייה יוכלו לקבל טיפול רציף ואיכותי, ללא תלות במקום מגוריהם או ביכולתם הכלכלית – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, אתם עושים המון רעש. זה לא מכבד ולא מכובד. כמו שאמר חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> המערכת תאפשר לאוכלוסיות מוחלשות, אשר לעיתים קרובות סובלות מאי-המשכיות בטיפול, לקבל טיפול מותאם אישית ומדויק יותר. דוגמה הכי קלאסית והכי פשוטה למעבר מידע רפואי בצורה מאובטחת היא מעבר בין קופות. בן אדם שעשה בדיקת MRI ורוצה לעבור מקופה לקופה – המידע נמצא בקופה שבה הוא נוכח היום, גברתי היושבת-ראש. הוא בא לעבור קופה, ואומרים לו: אין בעיה. מעבירים את המידע הרפואי. איך אתה מעביר אותו? בקובץ pdf. בעיקר בדימות, יש לפעמים תזוזות שיכולות לאבחן מה הטיפול שצריך בצורה מדויקת יותר אם אתה רואה את הבדיקה עצמה בטכנולוגיה מתאימה. מה שאנחנו מבקשים לעשות זה ליצור מערכת שיודעת לדבר בשפה זהה בין בתי החולים, מרכזים רפואיים גריאטריים, קופות חולים – אותה מערכת, כך שכשאתה עובר ממקום למקום, המידע הרפואי מועבר איתך ביחד בצורה שתאפשר פיענוח, ולא רק איזשהו צילום של דף או צילום מסך. זה נשמע פשוט ובסיסי ביותר, ואני מוכרח לומר שכשניגשתי לעניין הזה, אמרו לי גם חברי כנסת אחרים, המציעים, חבר הכנסת רון כץ ואחרים: תקשיב, זו הצעת חוק של שורה וחצי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עמית הלוי, באמת. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> ככל שהתקדמנו בתהליך החקיקה הבנו שיש פה אירועים שנוגעים להגנת הפרט, וזכויות, ומידע שעובר בצורה מאובטחת. לכן אנחנו התקדמנו אומנם בצורה קצת יותר מורכבת – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים, חבר הכנסת ינון אזולאי. אני יודע שקשה לך. אני מייד מסיים. אנחנו נוכחנו לדעת שבאמת המורכבות הזאת נדרשת, אבל אנחנו יחד איתה, ביחד, נקדם את הצעת החוק הזאת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זאת הצעת חוק, אם אני יכולה להגיד לך, מאוד מאוד חשובה, והיא בכלל לא פשוטה לביצוע, כמו שאתה אומר. כשאני הייתי שרת הטכנולוגיה – הרי מדינת ישראל משופעת במידע רפואי בצורה שהיא נדירה ביחס לעולם. יש לנו מערכת בריאות ציבורית עם הרבה מאוד דאטה על הישראלים, משנות ה-40. אבל מה? כל קופה, כל בית חולים שומר את המידע ששייך ללקוחות – הוא שומר את זה כמו זהב – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> זו בדיוק מטרת הצעת החוק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – וזה אחד מהצעדים שאתם נוקטים. אני אומרת לך שאם כל המידע היה ביחד, מקובץ – תחשוב מה זה היה עושה לתעשיית הרפואה, ל-Health-Tech. זה היה מאפשר – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> חד-משמעית. יש לזה הרבה מאוד השלכות, ולכן אנחנו מתעקשים – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – קפיצות דרך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, כאן זה מטפל רק בניוד לבקשת פציינט. המאגרים הללו צריכים להיות משותפים, אפילו לצורכי מחקר ופיתוח רפואי. את לא מבינה מה זה יעשה, בטח בעולמות הבינה המלאכותית בתחום הרפואה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש היבטים נוספים – את צודקת במה שאת אומרת. אנחנו צריכים לשמור בסופו של דבר גם על פרטיות המאובטח. אבל כשאתה לוקח את כל המידע הזה ושם אותו בגוף שאנחנו לא יודעים היום לוודא שהוא מאובטח מספיק ומוגן מספיק – שם אנחנו נכנסים לבעיה. אבל אני בטוח שזה צעד ראשון בתוך תהליך ארוך שאנחנו נצלח, בעזרת השם. אני רוצה להודות, בסיום הדברים, לידידי חבר הכנסת רון כץ. החוק הזה במקור שלו, והוגש בזמנו בצורה קצת מכווצת, אולי מכווצת מדי, באיזשהו שלב בתחילת הקדנציה. אני שמח על הזכות לקחת אותו, לגבש אותו למשהו רציני יותר, כמובן ביחד איתך, בשיתוף פעולה, בשיתוף פעולה מלא של שר הבריאות, של משרד המשפטים. יש פה היבט תקציבי עצום. ההערכה התקציבית שעומדת כרגע בשולחן הוועדה זה 250 מיליון שקלים. אני מניח שזה גם יעלה בהתאם. אנחנו נמשיך לקדם את ההצעה החשובה הזו יחד עם כלל הגורמים. תודה כמובן לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית ולכל החברים שהצטרפו אליי – חבר הכנסת ארז מלול, ומי שהצמיד גם את הצעות החוק שלו לכאן. אני רוצה לברך את ידידי, שהגיע אחרי עשר שנים בהונגריה, בא לעשות מילואים בארץ, יוחנן גולדברג: ברוך הבא לארץ, ותודה רבה על השירות שאתה עושה למען מדינת ישראל. תודה רבה. עד כאן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מישרקי. נזמין את חבר הכנסת רון כץ, גם הוא מיוזמי הצעת החוק. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. כנסת נכבדה, אדוני השר, תארו לעצמכם מצב שאדם חבר בקופת חולים ורוצה לעבור לקופת חולים אחרת, מגיע לקופת החולים החדשה ומגלה בפעם הראשונה שכל הבדיקות שהוא עשה במהלך כל חייו שייכות לקופה. אלה אומנם הבדיקות שלו, אבל הוא לא יכול להשתמש בהן, הוא לא יכול להעביר אותן לקופה הבאה, בגלל שהמערכות לא יודעות לדבר אחת עם השנייה. המצב הזה הגיע אליי דרך פניית ציבור של אישה צעירה שעברה טיפולי פוריות, וכאשר רצתה לעבור מקופת חולים לקופה אחרת, אמרו לה: אין בעיה, את יכולה לעבור, אבל תעשי את כל הבדיקות שוב. כשהיא אמרה להם שזה לא הגיוני – למה לעשות את כל הבדיקות שוב? אמרו לה: טוב, תנסי ללכת לקופה הקודמת ותביאי את המידע הרפואי שלך. היא הלכה לקופה הקודמת, והם נתנו לה תמצית מידע רפואי. אתם יודעים מה זה אומר תמצית מידע רפואי? לא הרבה. כזה, בדיוק כזה, יוני – דף שלא נותן לך באמת את הבדיקות שעשית. כך גילינו את הלקונה הזאת בחוק ואת הבעיה האמיתית והמורכבת שיש במדינת ישראל. בן אדם לא יכול באמת לעבור בין קופות חולים, אחרת הוא מאבד את הבדיקות הרפואיות ואת המידע הרפואי שהוא צבר במהלך כל חייו. את הדבר הזה לקחתי לשר הבריאות הקודם, שר הפנים הנוכחי משה ארבל, ובהתחלה הוא חשב שאולי משהו לא הגיוני ובדק את זה עם קופות החולים. גם הם לא היו סגורים על זה בהתחלה, ואמרו: זה לא בדיוק ככה, יש מערכות דומות. אחרי בדיקה קצרה ראינו שבאמת זה הדבר. הדבר הזה בסופו של דבר מרוקן מתוכן את החוק הנוכחי, ואי-אפשר באמת לעבור בין קופות חולים במדינת ישראל. המשכנו להתגלגל הלאה. מונה שר בריאות חדש, אוריאל בוסו, ידידי, ולקח את זה כפרויקט – לקח את זה כפרויקט והביא גם פרויקטור. לפרויקטור קוראים יוני מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, שבאמת נכנס לזה בכל הכוח – אני מדבר על כמה דיונים בשבוע, על ייעוץ משפטי, על משרד המשפטים, על משרד האוצר, על כל מה שצריך לעשות בשביל שבאמת החוק יעבור. וזה לא חוק פשוט, זה חוק מורכב עם עלות תקציבית שההערכה שלה היום היא 250 מיליון שקלים, וזה יכול להתגלגל ולהיות הערכה גדולה יותר, לפי מה שאנחנו שומעים בוועדה. אבל זה באמת חוק מהפכני למערכת הבריאות. אחרי שהחוק הזה יעבור, והוא בדרך לעבור – אנחנו היום בקריאה ראשונה, וזה יעבור עד סוף המושב הזה, זאת המטרה שלנו. כוחות גדולים מאיתנו עובדים פה. זאת מהפכה שלנו, והוא יעבור עד סוף המושב הזה. זאת מהפכה נוספת בעולם הבריאות. אדם יוכל להחליט איפה הוא רוצה להיות מטופל, ולקופות החולים יהיה תמריץ להיות טובות יותר, להשתפר, לתת שירות טוב יותר, כי המעבר יהיה באמת מעבר בקליק. בסופו של דבר, הדבר הזה יביא גם לשירות רפואי טוב יותר ויביא גם לבחירה אמיתית ולחופש ניוד אמיתי של אזרחים במדינת ישראל. אז מפה אני רוצה באמת לומר תודה רבה ליו"ר הוועדה יוני מישרקי, לשר הבריאות אוריאל בוסו, לצוות הוועדה, שעובד מאוד מאוד קשה על החוק הזה, ולכל החברים הטובים שהצטרפו אלינו לחוק המאוד מאוד חשוב הזה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארז, קודם כול, אני מעריך כל אחד שלוקח חלק בכל דבר טוב בבית הזה. יש לנו מספיק על מה לריב. זה חוק שמראה את האחדות שלנו, ויו"ר הקואליציה אופיר דיבר קודם על החוקים שאנחנו מקדמים ביחד. אין שמח ממני לקדם חוקים ביחד לטובת מדינת ישראל בכל הנושאים. אני מאוד מאוד שמח שזה יצא לפועל. אז תודה רבה, ותודה לך, גברתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, גם אתה מיוזמי החוק – מוותר; חבר הכנסת ארז מלול, מיוזמי החוק – מוותר. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3061/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, האם את רוצה להגיד כמה מילים בקשר להצעת החוק שאת מצמידה להצעת החוק הזאת? לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני אתחיל במילים האחרונות שחבר הכנסת רון כץ אמר – לדבר על השותפות בכל דבר טוב בבית הזה, שיכולה להביא טוב לאזרחים כולם, לכלל האזרחים. אין ספק שהחוק הזה הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה, ויכול לחסוך הרבה סבל, הרבה ביורוקרטיה והרבה טרטורים, במיוחד לאוכלוסייה שנזקקת למידע הזה. היא נמצאת במצב ובסיטואציה של מוחלשות ושל חולשה. בן אדם שהוא חולה – לא משנה אישה, ילד, לא משנה גזע, דת, לא משנה כלום – אני חושבת שצריך באמת להתגייס למענו ולאפשר לו לעבור את התהליך הרפואי בלי להתעסק עם הביורוקרטיה ועם הדברים הלא-רלוונטיים באותן שעות קשות שכל אדם עובר כשהוא חולה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ, מה קורה היום? אתם מאוד פעילים ועושים המון רעש. אתם יכולים לעבור לפרסה. תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נוסף לזאת, אין ספק שהתיקון הזה יביא לשמירה על זכויות האדם באשר הוא בהעברת האינפורמציה, שפעמים רבות מאוד רגישה – להעביר אותה בצורה מאובטחת ורגישה, ולא לחשוף את אותו אדם חולה לכל מיני סיטואציות ושמידע יתחיל להסתובב, במיוחד אם אנחנו נדבר על אנשים שחיים ביישובים קטנים, שכולם מכירים את כולם. אין ספק שיש אינפורמציה שיכולה לפגוע בבן אדם עצמו ויכולה להפריע ולהשפיע אולי על הסיכוי שלו לעבוד בעתיד במקום מסוים או להתקבל לעבודה מסוימת. בסוף אני באמת רוצה להודות ליוזמי החוק, וכולי תקווה שאכן, החוק הזה יצליח לצאת לפועל מהר ככל שאפשר ולחסוך מאותם מטופלים אפשרויות לטרטור ולביורוקרטיה, וגם לחשיפה למידע שפעמים רבות הוא מידע סודי ורגיש. לבסוף, אני מבקשת לדחות את ההצבעה על הצעת החוק שלי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אוקיי. תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – לא נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חברת הכנסת נעמה לזימי – לא נוכחת. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, פסיקת בג"ץ היום היא פסיקה היסטורית וחשובה לא רק מהטעמים של 6 באוקטובר, שהם טעמים מוסריים וטעמים ערכיים, אלא מטעמים שהבנו היטב ב-7 באוקטובר, והם הטעמים הקיומיים. בג"ץ הניח לנו היום מסגרת נורמטיבית שממנה חזקה עלינו שבמסגרת ועדת החוץ והביטחון נעשה עבודה ונקבע נורמה – נורמה שכל צעיר בן 18, ללא יוצא מן הכלל, מחויב בחובה אזרחית, חובת שירות בצה"ל. אני שמה את הדגש, גברתי, על החובה, כי אני מרגישה שאנחנו לגמרי לא באותו עמוד. אנחנו יושבות באותה ועדת חוץ וביטחון, את ואני, ונראה לי שעולם כמנהגו נוהג. במקום שתהיה תובנה – פה אני פונה לחבריי בקואליציה, לאנשי הליכוד. אני אומרת להם: נפל דבר. נפל דבר, כי אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מתמודדים עם רוח הפסיקה ומתרגמים את זה להצעת חוק. אתם יודעים מה? קודם כול, דרכה נסתכל בעיניים של הילדים שלנו ושל הלוחמים הגיבורים שנמצאים עכשיו בעזה, ויכולים להידרש בכל נקודת זמן להמשך משימתם אל מול מפת האיומים שמדינת ישראל ניצבת לפתחם. ואני אומרת לכל מי שיושב בסוף בוועדה, בוועדת החוץ והביטחון, בשעה ההיסטורית והגורלית הזאת, התרגום של הפסיקה לחקיקה זה מבחן של כל שליח ציבור שידו בחוק הזה. אני מרגישה חרדת קודש כשאני ניגשת לחוקק את החקיקה הזו. אני מקווה שכל אחד יתעלה לגודל השעה ויבין שמי שמסתכל עלינו זה בסוף הציבור במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסוף כל פתרון שהוא בדמות יעדים, או מכסות, או החלטת ממשלה, או בריחה לחדרי-חדרים, ולא להסתכל דוּך אל מול התוצאה, הוא פתרון שיפספס את המטרה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה, חברת הכנסת ניר. בהחלט. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – לא נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נוכח, אבל לא רוצה לדבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מוותר, סליחה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח או מוותר? מוותר. אתה רואה, זה מתעתע. חבר הכנסת יוסף עטאונה, חברת הכנסת צגה מלקו – אינם נוכחים. חבר הכנסת עמית הלוי. סליחה, את רוצה לדבר? מוותרת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני עליתי כדי לומר לחברת הכנסת שרון ניר ולך, חבר הכנסת רון כץ, שקודם כול, אנחנו לא מתרגמים במשכן הזה את פסיקות בג"ץ לחקיקה; אנחנו מתרגמים ערכים שבגינם נבחרנו לחקיקה. את הערכים בחברה הישראלית, שרון, לא קובעים שופטי בג"ץ, ולכן אנחנו לא צריכים לתרגם פסיקה לחקיקה. תבואי עם הערכים שלך, כשהציבור בחר בך ובמפלגה שלך, ותתרגמי אותם כאן למדיניות, לחקיקה – לא מה שבג"ץ קבע. אומנם התרגלנו לדבר המגונה הזה, כאילו יושבים 15 אנשים, או 12 או שלושה, והם קובעים את הערכים שלנו. הם גם יכולים לשנות חוקי-יסוד כאילו הם האבות המייסדים כאן. זה לא. זה לא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שופטי בג"ץ, רק כדי לדייק, חבר הכנסת הלוי, לא קבעו ערכי יסוד. הם אמרו לממשלה: תעשי את העבודה שלך, תמשלי, תחוקקי חוק, ואל תאריכי חוקי השתמטות בתחמנות. זה מה שאמרו. אז בוא נדייק, בבקשה, כי קראתי את כל פסק הדין היום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, גברתי היושבת בראש – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הממשלה הזו מוזמנת לחוקק חוק. הם פשוט לא מעיזים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אורית, את יושבת-ראש, אסור – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת בראש, הייתי פה – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ראיתי כבר יושבי-ראש מעירים. בואו נדייק. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על הערכים. שים על השולחן – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ועל מה אתם מזדעקים? על מה אתם מזדעקים? על חוק ההשתמטות אתם מזדעקים? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, ועכשיו אני אומר לך משהו. קודם כול – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בשביל מי אתם צועקים? בשביל מי אתה צועק, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הציבור מסתכל על – – – דבר על הלוחמים. דבר על הלוחמים – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אדבר עוד שנייה – אני רק אשיב לאורית. הייתי פה, מה שנקרא, לא סבא שלי ולא סבתא שלי סיפרו לי. הייתי פה, בבית המשפט העליון, שדן על איזו פיצקלה של הפיצקלה של סבירות. עזבי את הדיון על הסבירות עצמה – דברי על השאלה אם שופטי בג"ץ יכולים לפסול או לשנות חוק-יסוד. היו 12 אנשים במדינה הזאת, 12 אנשים, שהחליטו – על דעת עצמם, כמובן – שהם יכולים לכונן חוקה, אחרי שהם אילפו אותנו פה שזאת חוקה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – במקום לדבר על הפיל שבחדר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אסור לנו – הם יכולים לשנות חוקים, אז הם החליטו, לזה התכוונתי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה יופי שאנחנו – – – במקום לדבר על הפיל שבחדר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה פסק דין לא מזמן. גם את היית פה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם הפיל? הפיל שבחדר. הפיל שבחדר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה לא מדייק בזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אענה לך, שרון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה גם בזה לא מדייק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אענה לך. מכיוון שאין לי ויכוח איתך על העניין, אין לי ויכוח איתך שזה בלתי מוסרי שאדם יקבל זכויות ולא ישתתף בחובות מבחינה אזרחית; גם אין לי ויכוח – וכל אדם שלמד תורה יום אחד יודע שזו המצווה הכי חשובה בתורה, הכי חשובה בתורה, להגן על המדינה היהודית, לשחרר את המולדת שלנו ולהגן על העם והארץ. מלחמת המצווה הזאת היא המצווה הכי חשובה. על מה הוויכוח שלי איתך? ולכן עליתי לפה, לתרגם – דיבר פה רון כץ על אחריות ציבורית שלנו. אנחנו, בניגוד לשופטי בג"ץ, אנחנו נציגי ציבור באמת, כיוון שאנחנו נבחרי ציבור, ואנחנו צריכים לקחת בחשבון את טובת הציבור. ולכן, בכל נושא שאת מחוקקת, את לא מחוקקת בחלל, את מחוקקת במציאות. והמציאות הזאת היא מורכבת, ואם את באמת חפצה בטובת הציבור – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – פעם שלישית ורביעית – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היא מורכבת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היא מורכבת, ולכן צריך בשכל טוב להיכנס לסוגיה הזאת, לבחון אותה, איך אנחנו עושים אותה. הרבה דברים אנחנו עושים כאן בצורה מדורגת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא תמיד אומרים שייקוב הדין את ההר – אנחנו רוצים שהדין יחול בהר, יחול במציאות, ולכן זה דורש מאיתנו גם מחשבה, גם ירידה לפרטים – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעשות דבר שהוא נכון מוסרית, אבל שהוא יהיה ריאלי. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. ועל זה אני אוסיף שגם ראוי לעשות, לא רק לדבר. כולם יודעים מה צריך לעשות. השיטה של המכסות לגיוס איננה עובדת. יודעים מה לעשות. לא צריך לקחת עוד 20 שנה. צריך מנהיגות, מה שאין בממשלה הזו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה – מוותר או אינו נוכח? לא נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. האם יש שר שרוצה לסכם? חברת הכנסת, אני מבינה שאת רוצה לדחות את ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, מצביעים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם כך, נעבור להצבעה על שתי ההצעות. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, חבר הכנסת אחמד טיבי וארז מלול, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות, נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בעד – 26, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בקריאה הטרומית. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – 18 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בעד – שבעה, נגד – 18, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, לא אושרה בקריאה הטרומית והוסרה מסדר-היום. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה מביש, אגב. << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024, מ/1766. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ' בסיוון התשפ"ד, 26 ביוני 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:49. << סיום >>