דברי הכנסת

דברי הכנסת לד / מושב שני / ישיבה קפ"ו / כ"ה–כ"ז בסיוון התשפ"ד / 1–3 ביולי 2024 / 34 חוברת ל"ד ישיבה קפ"ו הישיבה המאה-ושמונים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו והימין הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו הכושלת; 9 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; 9 3. היעדר תוכנית אסטרטגית להשבת הביטחון לתושבי הצפון, והשלכות הרוחב על החוסן הלאומי 9 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 9 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 12 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 14 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 16 יאיר לפיד (יש עתיד): 25 עודד פורר (ישראל ביתנו): 26 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 27 אפרת רייטן מרום (העבודה): 28 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 29 שר התקשורת שלמה קרעי: 30 הצהרת אמונים של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון 38 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 39 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו והימין הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 39 1. סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו הכושלת; 39 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; 39 3. היעדר תוכנית אסטרטגית להשבת הביטחון לתושבי הצפון, והשלכות הרוחב על החוסן הלאומי 39 הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 59 ינון אזולאי (ש"ס): 67 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 69 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 69 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 71 אלעזר שטרן (יש עתיד): 73 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 78 דבי ביטון (יש עתיד): 81 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 82 מאיר כהן (יש עתיד): 83 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 84 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 85 נאור שירי (יש עתיד): 88 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 90 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 91 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 91 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 92 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 92 שלי טל מירון (יש עתיד): 95 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 96 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 98 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 98 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 99 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 99 שרון ניר (ישראל ביתנו): 100 רון כץ (יש עתיד): 102 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 106 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 106 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 107 אושר שקלים (הליכוד): 107 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 110 טלי גוטליב (הליכוד): 112 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 116 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 117 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 118 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 120 מירב כהן (יש עתיד): 121 עודד פורר (ישראל ביתנו): 122 ירון לוי (יש עתיד): 123 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 124 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 124 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 124 יסמין פרידמן (יש עתיד): 124 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 126 מיקי לוי (יש עתיד): 128 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 129 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 130 סימון דוידסון (יש עתיד): 132 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 133 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 133 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 134 עמית הלוי (הליכוד): 134 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 136 אופיר כץ (הליכוד): 138 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 140 הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024 147 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 148 דבי ביטון (יש עתיד): 149 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 150 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 152 אלעזר שטרן (יש עתיד): 153 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 157 מאיר כהן (יש עתיד): 159 שרון ניר (ישראל ביתנו): 160 מירב כהן (יש עתיד): 161 מיקי לוי (יש עתיד): 162 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 164 סימון דוידסון (יש עתיד): 165 נאור שירי (יש עתיד): 166 רון כץ (יש עתיד): 168 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 170 שלי טל מירון (יש עתיד): 171 אריאל קלנר (הליכוד): 173 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 178 עודד פורר (ישראל ביתנו): 179 יסמין פרידמן (יש עתיד): 180 מירב בן ארי (יש עתיד): 181 משה טור פז (יש עתיד): 182 עמית הלוי (הליכוד): 183 הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 186 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 187 מירב בן ארי (יש עתיד): 188 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 189 הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024 191 אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): 192 הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 195 אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): 196 מירב כהן (יש עתיד): 197 מיקי לוי (יש עתיד): 201 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 204 אלמוג כהן (בשם ועדת העבודה והרווחה): 204 הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024 207 ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): 208 הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2) (החלפת המונח נכה נפש), התשפ"ד–2024 212 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 212 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 214 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 215 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ה בסיוון התשפ"ד, 1 ביולי 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4692/25 וכלה בהצעת חוק פ/4711/25: הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום למתעלל בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון – מסירת מידע על עמלות וריביות בידי נותן שירותים פיננסיים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – גביית קנסות ופיגורי תשלומים דרך המרכז לגביית קנסות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – סיוע לחיילים בודדים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק עיקול מידתי של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לבעלי עסקים של תושבי אזור הצפון שנפגעו בעקבות מלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי ויצחק קרויזר; הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – קיום בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדי מערכת אכיפת החוק), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראיה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – כתיבת האותיות הי"ד על מצבת חלל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, משה רוט, עמית הלוי, יוסף טייב ורון כץ; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – הוספת ביטוי אישי בקדמת המצבה לבקשת קרוב משפחה של חייל שנפטר), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי ואופיר כץ; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון – חובות החלות בעת רכישה או מכירה של רכב ניזוק), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – קיצור תקופת הצינון למנהל כללי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי הגבול לרצועת עזה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה סעדה, דן אילוז, זאב אלקין, משה פסל, מתן כהנא, משה טור פז, אורית פרקש הכהן, מיכל מרים וולדיגר ויצחק קרויזר; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ששון ששי גואטה, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, גדעון סער, דוד ביטן, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, אליהו רביבו, עודד פורר, מאיר כהן, פנינה תמנו, משה סעדה, צביקה פוגל, קטי קטרין שטרית, משה פסל, שלום דנינו, יצחק קרויזר, ניסים ואטורי, אריאל קלנר, אלי דלל, יפעת שאשא ביטון, זאב אלקין, אלמוג כהן, רון כץ, יבגני סובה, דן אילוז, אושר שקלים, גלעד קריב, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, מיכאל מרדכי ביטון, חנוך דב מלביצקי, מתן כהנא, שלי טל מירון, סימון דוידסון, דבי ביטון, שרן מרים השכל, חוה אתי עטייה, טטיאנה מזרסקי, צגה מלקו, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אפרת רייטן מרום ושרון ניר; הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עמית הלוי. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 102), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות, אליהו רביבו, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך. הודעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. לבסוף, לוח תיקונים להצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת על הודעתו המפורטת. אנחנו נעבור להודעה טכנית לפני שניגש לסדר-היום. אני רוצה להודיע לכם, שמהיום אנחנו מתחילים ליישם את מדיניות paperless environment – סביבה נטולת נייר במליאה. כפי ששמתם לב, בעת האחרונה נוספו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לחברי הכנסת לצפות בהצעות החוק ובמסמכים הפרלמנטריים הנוספים על המסכים שניצבים מולכם במליאה, ובסדר-היום החכם, שמתפרסם בגרסה הדיגיטלית, כולל בגרסה המותאמת לטלפונים הניידים. לכן, מהיום המסמכים השונים יופצו באמצעים הדיגיטליים הללו ולא יחולקו במליאה. אבל חברי הכנסת המבקשים בכל זאת לקבל את העותק המודפס של כל מסמך שהוא, יכולים לקבל אותו בעמדת הסדרנים במליאה. כל המסמכים שלא מתפרסמים דיגיטלית יועברו אליכם על ידי מזכירות הכנסת באמצעות המייל. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו והימין הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו הכושלת; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; << נושא >> << נושא >> 3. היעדר תוכנית אסטרטגית להשבת הביטחון לתושבי הצפון, והשלכות הרוחב על החוסן הלאומי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעה להביע אי-אמון מטעם סיעת יש עתיד בנושא: סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו הכושלת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בליאק להציג את הצעתו מעל הדוכן. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, מה אפשר כבר לומר לכל השרים של הממשלה הכושלת הזאת? אין לכם מצפון ואין בכם אמון. הממשלה הזאת קמה לפני קצת יותר משנה וחצי, היא קראה לעצמה ממשלת ימין על מלא, ובתוך זמן קצר התברר לכל עם ישראל כי מדובר בממשלת הכישלון על מלא; ממשלת החידלון על מלא; ממשלת ההפקרות על מלא. אחרי שנה וחצי לפחות 70% מאזרחי מדינת ישראל אומרים לשרי הממשלה הזאת, סקר אחרי סקר: אין לכם מצפון ואין בכם אמון. יש מדד מאוד פשוט לטיב פעילות הממשלה ושריה, ודאי אחרי שנה וחצי: האם החיים של אזרחי מדינת ישראל השתפרו? האם רמת החיים עלתה? האם הם מרגישים היום יותר ביטחון? יותר רווחה? האם יש שיפור במערכת החינוך? הבריאות? האם מדינת ישראל היום חזקה יותר? בטוחה יותר? עוצמתית יותר? בכל הפרמטרים שמניתי התשובה היא לא ברור וחד-משמעי, כי אין לכם מצפון ואין בכם אמון. אז מדוע אתם עדיין כאן? באיזה עולם מוזר ומשונה אתם יכולים להישאר כאן דקה אחת אחרי כל הקטסטרופה שהבאתם על מדינת ישראל? אני מסתכל על נתוני הפשיעה בחברה הערבית: 233 נרצחים בשנת 2023, עלייה של 114% לעומת 2022, והשנה המגמה העצובה הזאת נמשכת. באוכלוסייה היהודית בשנה שעברה היו 66 מקרי רצח, מול 38 מקרים בשנת 2022 – עלייה מפחידה של 74%. בן גביר, השר הכושל הזה, עם שלל העבירות הפליליות בהיסטוריה העבריינית הפרטית שלו, מתגאה בחלוקת נשקים לציבור – אלפי כלי נשק שחולקו, אגב, בניגוד לחוק. יש לי חדשות בשבילכם: זה לא מביא ביטחון, זה מביא אנרכיה. זה הביא עוד מקרי רצח. גם על ההפקרות הזאת אזרחי ישראל ישלמו בחיי אדם בשנים הקרובות. אין לכם מצפון ואין בכם אמון. לפחות עשרה שרים מיותרים מסתובבים כאן בחוסר מעש ובוזזים כספי ציבור בעת המלחמה. מדוע אנחנו צריכים שר מורשת שמפקיר את אתרי המורשת? מדוע אנחנו צריכים את שר התפוצות, שמרחיק את התפוצות? מדוע אנחנו צריכים שר למסורת שמאכיל את העסקונה החרדית הקיצונית? מדוע אנחנו צריכים שר לשיתוף פעולה אזורי שלא עוסק בשיתוף פעולה אזורי, שכל מהותו היא לטנף כאן על האופוזיציה, על המפגינים, על אשכנזים ועל בעלי הברית שלנו בעולם? מדוע אנחנו חייבים את זה בעת המלחמה? מדוע מאות מיליוני שקלים בשנה מממנים את הבטלנות, כאשר היום אנחנו חייבים כל שקל על מנת לסייע למפונים, למילואימניקים, למשפחות המילואימניקים, למשפחות אנשי הקבע, למשפחות החטופים, לבעלי העסקים הקטנים? למה במקום זה מדינת ישראל ממשיכה לממן את קיומם של השרים המיותרים? אין לכם מצפון ואין בכם אמון. לאחר הכישלון בשבוע שעבר, מחר הקואליציה שוב מכנסת את ועדת הכספים על מנת לנסות לאשר את העברת מאות מיליוני השקלים של הכספים הקואליציוניים למשרדים המיותרים והמומצאים. שוב יעשו גיוס של חברי כנסת; אולי יחליפו את המתנגדים; יועצו המיוחד של ראש הממשלה יתרוצץ באולם הוועדה על מנת להשליט משמעת קואליציונית. כל זה למה? כדי לרצות את שר האוצר הכושל והמשיחי ולאשר עוד 302 מיליון שקלים לקופה המפלגתית הקטנה שלו במשרד ההתיישבות – מיליונים רבים לזהות היהודית, לגרעינים התורניים, לחטיבה להתיישבות. הסכום הזה יצטרף לתקציב השוטף של המשרד בסך 331 מיליון שקלים בשנת 2024. הם אומרים לנו, שימו לב: מה אתם רוצים? מדובר בעודפים מחויבים. חייבים לאשר אותם. לא, לא חייבים. הם גם לא מחויבים. אפשר לקצץ גם בעודפים המחויבים, והאוצר עושה את זה בכל שנה, גם בשנת 2024. כאופציה, אפשר לא לרוץ בסוף שנת הכספים ולחתום על התחייבויות מיותרות ולא ליצור עודפים מחויבים יש מאין. אפשר גם לשלם את העודפים מהתקציב השוטף של 2024, לקצץ בכספים הקואליציוניים ולהפנות את הכספים למטרות הראויות, אבל אין שום דבר משותף בין המילה "ראוי" לבין הממשלה הזאת, כי אין לכם מצפון ואין בכם אמון. כיצד ייתכן כי בתקופה הקשה והמאתגרת הזאת אין למדינת ישראל שום זכר למנהיגות כלכלית? אין כאן שר אוצר. אין. במקרה הטוב יש לנו את שר המגזר, שר המגזר שבכהונתו יוקר המחיה משתולל, והיום קיבלנו שוב תזכורת לכך. גם במחירים בסופר, גם בתחנות הדלק, גם בתעריפי התחבורה הציבורית – הכול עולה, ולממשלה לא אכפת. היום, אגב, היה אמור להתקיים דיון בוועדת הכספים על יוקר המחיה, ומי לא הגיעו? חברי הקואליציה. אז הדיון לא התקיים, כי לא אכפת להם. שר המגזר, בתקופתו לראשונה ירד דירוג האשראי של מדינת ישראל פעמיים, הגירעון שובר שיאים שליליים, המשקיעים בורחים, המגמות בבורסה הישראלית התנתקו מהעולם, המשקיעים בורחים ובורחים שוב, ההייטק מתרסק, התמיכה במחקר ובפיתוח הישראלי התכווצה ב-20%, התמיכה בתעשייה ובעידוד ההשקעות ירדה ב-12%, אבל התמיכה בישיבות זינקה ל-1.7 מיליארד שקלים, ותקציב משרד ההתיישבות – במאות מיליוני שקלים, כפי שכבר הזכרתי. זו מדיניותו של שר המגזר: בזמן שכלכלת ישראל מתרסקת, הוא עוסק בהכשרת המאחזים הבלתי-חוקיים, מה שיעלה לנו בנוסף עכשיו עוד מאות מיליוני שקלים של כסף ציבורי על חשבון האנשים שבאמת צריכים היום עזרה מהמדינה. רק אתמול הממשלה החליטה במכתב לקחת עוד 360 מיליון שקלים מתקציב החינוך היסודי לכלל תלמידי מדינת ישראל, ולהעביר אותם באופן ממוקד ומושחת לרשתות החינוך הפרטיות של המפלגות החרדיות. אלו רשתות שלא מלמדות לימודי ליבה, ובמקרה הטוב מלמדות אותם באופן חלקי בלבד – זו הפקרות. זה סדר עדיפויות עקום ופושע – יותר למגזרים המקורבים לקואליציה, ופחות לעתיד מדינת ישראל בכל התחומים. הממשלה הזאת, שנכשלה בכל מקום והורסת כל חלקה טובה במדינה שלנו, לא ראויה לעם הנפלא הזה. אין לכם מצפון, ואין בכם אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו והימין הממלכתי. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אפרופו ההערה על כנסת ללא נייר, באפליקציות – יש עדיין ח"כים עם טלפון כשר, בטלפון כשר אין אפליקציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני יקבל את הכול מודפס, הכול בסדר. אבל יש במחשב ממול, אגב, לא רק בטלפון הנייד. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה שלנו נוהג להגיד שהוא בן של היסטוריון, והסוגיה שהכי מעסיקה אותו היום היא מה המורשת שלו. אני רוצה לדבר על המורשת של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. ניסיתי ככה לקצר, כתבתי 13 סעיפים של המורשת של בנימין נתניהו. הסעיף הראשון: מסרת את חברון, עיר האבות, לפלסטינים, אדוני ראש הממשלה. זה סעיף ראשון במורשת שלך. הסעיף השני: ישבת בחברותא יחד עם ערפאת ואחמד טיבי בוואי פלנטיישן, והסכמת להעביר 13% מהשטחים של יהודה ושומרון שהיו בשליטת ישראל לשליטתן של כנופיות של ערפאת, וגם הצלחת לבצע את זה. חלק מאותם שטחים שהיו בשליטה הישראלית נמצאים כרגע בשטחי C. הסעיף השלישי: 30 בספטמבר 1997, כמובן. מי שזוכר – אולי מיקי לוי זוכר – שחררת את אחמד יאסין, אדוני ראש הממשלה – אחמד יאסין, מייסד חמאס, אותו בן אדם שאחראי לכל התנועה הרצחנית הזאת שביצעה את כל הטבח ב-7 באוקטובר. אז טוב שהיה אחר כך אריק שרון שחיסל אותו, אבל אתה שחררת אותו. בתאריך 26 באוקטובר 2004 כאן באולם הזה הצבעת בעד ההתנתקות, אדוני ראש הממשלה. הצבעת בעד גירוש יהודים מגוש קטיף, הצבעת בעד הרס של כל ההתיישבות היהודית שם. אני חושב שבאמת כדאי שנזכור את החלק הזה מהמורשת שלך. באוקטובר 2011 שחררת את רב-המרצחים יחיא סנוואר ויחד איתו עוד 1,026 מחבלים, רובם רוצחים כבדים. השחרור הזה הפך את ארגון הטרור לצבא טרור. יחיא סנוואר ששחררת הוא מי שהוביל את הטבח ב-7 באוקטובר. אתה, אדוני ראש הממשלה, כאחראי העליון על ביטחונם של אזרחי ישראל, הגנת על אותה כנופיה ועל ראש הכנופיה ועל ראשי חמאס. עמדת על הרגליים האחוריות פעם אחרי פעם, מנעת סיכולים ממוקדים של ראשי חמאס. יכולים להעיד על זה גם ראשי השב"כ הקודמים יורם כהן ונדב ארגמן – פשוט נעמדת על הרגליים האחוריות ומנעת פעם אחרי פעם את חיסולם של ראשי הטרור. באוקטובר 2018, לאחר שבג"ץ התיר להוריד את ח'אן אל-אחמר ואני כשר הביטחון נתתי הוראה לפנות את ח'אן אל-אחמר, התקשרת בזעם ודרשת לבטל את זה. אמרתי: תשלח בכתב. שלחת אליי הנחיה בכתב לבטל את פינוי ח'אן אל-אחמר, למרות שבג"ץ אישר את זה. אתה תיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שמימן את חמאס באמצעות הכסף הקטרי. זאת המצאה שלך – אתה נתת הוראה, אתה המצאת את זה, אתה הובלת את זה. בהסכם הקואליציוני שחתמנו בשנת 2009, בסעיפים 10–13, אתה, אדוני ראש הממשלה, התחייבת לפעול למיגור שלטון החמאס. החתימה שלך ליד החתימה שלי, אפשר לראות את זה גם במזכירות הממשלה, מי שירצה. התחייבת, ומה עשית מאז? מה שעשית מאז הוא רק לטפח את החמאס: שחררת מהכלא מחבלים עם דם על הידיים, מנעת סיכולים ממוקדים, וכמובן, העמדת להם מימון. כל ההתנהלות שלך היא כניעה לטרור. הכול כדי לשמור על השקט, הכול הכלה, הכול ויתורים – העיקר השלטון, שלא יפריעו לשלטון להמשיך ולשדוד את הקופה, ולפעול באופן הכי הכי לא מקצועי. בנובמבר 2018 התנגדת ומנעת מתקפה על חמאס, אחרי שספגנו יותר מ-500 רקטות על דרום הארץ, כולל פגיעה ישירה בבית בבאר שבע. אז בישיבת קבינט אתה, אדוני ראש הממשלה, עוד פעם נעמדת על הרגליים האחוריות, ולמרות שדרשתי כשר הביטחון לפתוח במתקפה רחבה למיגור החמאס – פשוט מנעת את זה. אתה תיכנס להיסטוריה כאחראי לאסון מירון, שהתרחש ב-30 באפריל 2021, אסון שבו נספו 45 גברים וילדים ונפצעו 102 בני אדם. ב-29 בספטמבר 2023, אחרי 12 יום של השתוללות של חמאס על הגדר כולל שיגור בלוני תבערה ופגיעה בגדר וירי באקדחים, עוד פעם החלטת להיכנע – אנחנו מדברים על 29 בספטמבר 2023, שמונה ימים לפני 7 באוקטובר – והסכמת להגדיל את מכסת הפועלים מ-18,000 ל-30,000. הסכמת להגדיל ב-50% את המימון הקטרי החודשי. הסכמת להגדיל את מרחב הדיג. וכשיחיא סנוואר ראה מי עומד מולו, בן אדם שחוץ מהשלטון לא מעניין אותו שום דבר – לא הביטחון של מדינת ישראל, לא אזרחי ישראל – ב-7 באוקטובר קיבלנו את המחדל הכי חמור מאז קום המדינה. אדוני ראש הממשלה, אתה אחראי על אותו מחדל ב-7 באוקטובר, כי ידעת מראש. ב-21 בדצמבר 2016, כמעט שבע שנים לפני אותו תאריך ארור, קיבלת מסמך מסודר משר הביטחון, במסירה ידנית, בנוכחות המזכיר הצבאי, עם תרחיש מדויק מה מצפה לנו, לאן אנחנו הולכים, מה יקרה. לא תרחיש בערך ולא דומה – אחד לאחד. כל מה שקרה ב-7 באוקטובר קיבלת שבע שנים לפני זה, ולמרות זאת העדפת להתעלם. ולכן, המורשת שלך תהיה כראש ממשלה, כמנהיג הכי כושל בתולדות עם ישראל, בן אדם שנכשל בכל דבר, בן אדם שהוביל אותנו, מנהיג שהוביל אותנו מאסון לאסון, בן אדם שאחראי למותם של אלפי ישראלים, בן אדם שלא נקף אצבע על מנת למנוע את הטרגדיה הזאת. אתה תהיה בהיסטוריה שלנו, וזאת המורשת שלך, המנהיג הכי כושל בתולדות עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, האורחים ביציע, המשפחות, תחילה ברצוני לפתוח בלשלוח תנחומים למשפחת חדד על נפילתו של סמל אורי יצחק חדד, בן 21, מבאר שבע, לוחם בגדוד 931, חטיבת הנח"ל. נפל בקרב בדרום רצועת עזה. ואי-אפשר שלא לפתוח את הדיון באי-אמון גם בלהזכיר שבראש מעיינינו יש 120 חטופות וחטופים, מיטב בניה ובנותיה של ישראל, מכל הגילים. ההצעה להביע אי-אמון בממשלה נובעת בעיקר מעצם העובדה שיש ניתוק מוחלט של הבית הזה, של הממשלה, מהעם. תשעה חודשים – ובימים האלה ממש הילדים, ילדי ישראל המתוקים, יוצאים לחופשת החופש הגדול, כאשר יש עשרות אלפי ילדים שכבר תשעה חודשים עקורים מבתיהם בצפון, בדרום; תשעה חודשים ששגרת הלימודים שלהם היא לא שגרה, אם בכלל. רבים מהם, נחשף לאחרונה על ידי מכללת תל חי, בכלל לא לומדים. לדוגמה, אחד מכל עשרה ילדים בחטיבה בגליל המזרחי אינו לומד; כשאנחנו יורדים לגילאי היסודי אנחנו מדברים על 50% ויותר. הילדים האלה שעקורים מבתיהם נמצאים בתוך סירי לחץ תקופה ארוכה, חלקם גם במלונות, אני יכולה לומר לכם שבוועדה שאני עומדת בראשותה, הוועדה לקידום מעמד האישה, נחשפו תופעות מאוד מאוד קשות. אבל איך אנחנו נתפלא אם הממשלה הנוכחית, שלא יודעת להחזיר להם ביטחון – ביטחון בסיסי, פיזי, כדי שיחזרו הביתה – לא מצליחה ונכשלת פעם אחר פעם בלתת להם ביטחון בחינוך, ביטחון ברווחה ואפילו ביטחון בבריאות? לפני כשבועיים יצאנו לצפון, לסייר בנאות מרדכי ובעוד מקומות, אני ויושבי-ראש סיעות האופוזיציה האחרים. זה היה כל כך מביש, אפילו מביך, יש לומר, שבכל מקום שהגענו אליו – ואנחנו מדברים על עשרות של יישובים שלא פונו ונמצאים תחת אש – אין שירות על ידי מדינת ישראל, כאילו ניתקו את היישובים האלה משירותי הממשלה, הממשלה הנוכחית. קופות החולים סגורות; אנחנו מדברים על רווחה – עשרות אלפי משפחות מתווספות כל יום לרווחה, ואף אחד לא חושב להוסיף לזה תקציבים; מדברים על חינוך – ילדים לא יכולים להגיע לבתי ספר, המקומות לא ממוגנים וגם לימודים מרחוק אין. אז בהתחלה הכניסו מורות חיילות – תקשיבו לאבסורד. אמרו להם: אתם לא מפונים, המדינה לא תעזור לכם. הממשלה בחרה לא לעזור להם ולהשאיר אותם שם. אבל אותה ממשלה שהכניסה מורות חיילות גם אמרה להם בשלב מסוים שהיא מפנה את המורות החיילות מכיוון שיש סיכון, סכנת חיים למורות החיילות. אז רגע, אין סכנה לחיים של אותם ילדים? אז מה אמורה לעשות אימא? מה אמור לעשות אבא? לשלוח את הילדים שלו ולהתפלל כל בוקר שחס וחלילה אף אחד לא ישלח טיל ביירוט מדויק על האוטובוס? אז אם זה המצב, הייתי מצפה שכל יום, כל יום, שר החינוך יהיה שם, שכל יום שר הבריאות יהיה שם, שכל יום מי מהשרים שאמורים להיות שם כדי לפתור את הבעיות יהיו שם. כי האנשים והתושבים עצמם הביאו פתרונות. אנשים לא צריכים להיות פליטים בארצם. יהודים לא יכולים להיות פליטים במדינת ישראל, וזה מה שקורה. זה מה שקורה. וגם אם האנשים האלה, התושבים האלה, היו מוכנים לקבל את עצם העובדה שיש מלחמה ושצריך להגיע להכרעה ביטחונית, הם מבינים דבר מאוד פשוט – שאין שום הכרעה, אין שום אסטרטגיה ואין שום מתווה לחזרה שלהם הביתה. אנחנו במחנה הממלכתי, אחד הדברים שהכריעו לגבי היציאה שלנו מהממשלה הזאת זה העובדה ששמנו את הדרישה – עוד כשהיינו בפנים, עוד לפני שאיימנו שאנחנו נצא – ש-1 בספטמבר הוא לא רק לילדים שגרים במרכז, הוא לא רק לילדים ישראלים שגרים במרכז, הוא לכל ילדי ישראל. פתרונות צריך לתת. אז במקום זה, מאיימים על מורים: נפטר אתכם אם לא תחזרו ללמד. אה, למורים במערכת החינוך זה לא מסוכן; למורות חיילות זה מסוכן. הילדים האלה, מי אמור לסגור להם את הפערים, שלא לדבר על הביטחון הנפשי, הרגשי? איפה התוכנית הסדורה? אני הייתי מצפה שבמקום שכנסת ישראל – כל יום, כל יום אנחנו מכנסים בכל הוועדות, כן, גם אופוזיציה, גם קואליציה, אנחנו מכנסים את כל הוועדות, ואנחנו לא הרשות המבצעת, אנחנו הרשות המחוקקת, ומנסים להתמודד עם חקיקה כדי לתת מענים ופתרונות לציבור. הייתי מצפה שהממשלה הזאת תכנס את כל הקבינטים החברתיים, את כל הפורומים של השרים, ושיתחילו לעבוד יד ביד כדי לתת פתרונות, כי זה אפשרי. איך אני יודעת? אני הייתי שרת העלייה והקליטה. תתפלאו, כשמדינת ישראל רוצה לעזור בקליטת 70,000 פליטים בפחות מחצי שנה, אנחנו יודעים לעשות את זה, בין אם זה קשישים, בין אם זה ילדים ובין אם זה מבוגרים שהגיעו רק עם בגדים ובגפם. אנחנו יודעים לייצר את התוכניות האלה. אבל גם זה – הממשלה הנוכחית מקימה עוד מינהלת ועוד מינהלת ועוד מינהלת, ואני לא מתפלאת שבכל מינהלת מי שעומד בראש ונבחר על ידי הממשלה הזאת, כמו אתמול, זה גברים. 34 שרים, שתי מנכ"ליות, כאילו היה מדובר בכך שעושים טובה לנשים. ברגע שלא ממנים נשים, פוגעים באופן ישיר בשירות לאזרח. אז אתמול הביאו חמישה מינויים, בתוכם עוד שני מנכ"לים, אף לא אישה, אבל העיקר להקים עוד מינהלת ועוד מינהלת ועוד מינהלת, כשהשרים לא עובדים ולא נותנים פתרונות. ואני מתביישת, אתם יודעים למה? בימים אלה אני עוסקת בסוגיה שאני בכלל לא מאמינה שאני צריכה לעסוק בה – קייטנות לילדי החללים שנפלו בקרב, קייטנות, סבסוד קייטנות. איזו בושה וחרפה. במקום לדאוג להם שיהיה להם את החופש שנותן להם הפוגה מהצער, מהשכול, מהכאב – צריך להתחנן לקייטנות לילדי נופלים. אני חושבת שפה הממשלה התבלבלה לחלוטין. הבעת האי-אמון היא גם קריאה לצאת לבחירות. צריך לצאת לבחירות. צריך לבקש את אמון העם מחדש. צריך שרים שעובדים בשביל הציבור. צריך שרים שגם אם הם צריכים לעזוב את הבית לתשעה חודשים ולהיות עם התושבים האלה – שזה מה שיעשו. שזה מה שיעשו. כי הילדים שלהם נמצאים בבית הספר; לא יכול להיות מצב שיש יהודים פליטים בארצם, ואף אחד לא יודע לקלוט אותם. כמו שאמרתי, ידענו לקלוט 70,000 פליטים מאוקראינה, זכאי שבות ויהודים – ואת זה לא מצליחים לעשות? את זה לא מצליחים לעשות? לפחות עד שיבוא הביטחון, עד שראש הממשלה יחליט על האסטרטגיה הביטחונית. מצער מאוד לשמוע את כל ראשי המועצות וראשי הערים כאשר בקריית שמונה – תקשיבו לנתון – 40% מהתושבים שוקלים אם לחזור בכלל. תקשיבו לדופק העם, תקשיבו לדופק העם. למעלה מ-10% אומרים: אנחנו באופן מוחלט לא מתכוונים לחזור. על זה נלחמנו על ארץ ישראל? על זה מחרפים החיילים שלנו את נפשם? אבל רבים מהם שואלים – איפה המנהיגות? הממשלה הזאת כשלה. אנחנו לא מדברים על חודש-חודשיים, אנחנו מדברים על תשעה חודשים. אנחנו מדברים על מצב שבו באמת צריך להתפלל שב-1 בספטמבר אותם ילדי הצפון וגם ילדי הדרום יגידו: אנחנו מקווים שאנחנו עוד ילדי ישראל, ושהממשלה הזאת רואה אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזמין כעת את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, כבוד השר דוד אמסלם, לסכם את הדיון. בבקשה, אדוני. אתה לא מוגבל בזמן. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני אענה ככה בקצרה לחבר הכנסת בליאק. אתה יודע, ינאי המלך אמר לשלומציון המלכה: היזהרו מהצבועים. אתה עולה לכאן כל פעם, אני רואה אותך מלא ארס, שנאה – אין לי מושג על מה. כל הפרצוף שלך מתכרכם, ומשקר בצרורות. אתה יודע, פורנוגרפיה היא שאלה של גיאוגרפיה. אתה מדבר על הממשלה שלנו? הרי לכם הייתה קואליציה של 56 איש. אתם מיניתם למעלה מ-30 שרים. אתם עשיתם את כולם נורבגים. לא היה אצלכם בן אדם פנוי להובלה. אתם נתתם למנסור עבאס 54 מיליארד שקל – ואתה מדבר עלינו? לכן, כל מילה שלך פה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משקר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, עמדת פה, השר אמסלם לא הפריע. אנא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה לחרטט? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי שמעתי את השקרים שלך בשקט. ואיך פעם אמר לי לפיד – שבדיוק נכנס למליאה, מר לפיד – למה אתה מדבר ככה? למה אתה מתלהם? מקלל, צורח, מעוות את קולך, כאילו אתה עכשיו באיזה פרסומות של בירה. חזרת לימי המשחק שלך, שמעתי אותך בשבוע שעבר. הוא אומר לראש הממשלה: לא יקראו כיכר על שמך, לא יקראו רחוב על שמך. כאילו זה מה שמעניין אותנו. כנראה זה מה שמעניין את מר לפיד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כבוד לא מעניין אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הדבר היחיד שמעניין אותו הוא שיקראו כיכר על שמו. והוא עוד מתעלה ואומר: אתה משקר כמו שאתה נושם. הרי כל ערב אזרחי מדינת ישראל רואים את הלפיד והיפוכו – כל יום. דרך אגב, הבן אדם שמשקר הכי הרבה בפוליטיקה הישראלית מאז שאני מכיר אותה, הוא מר לפיד. לא נפגשתי עם בן אדם שמשקר כל כך הרבה, באותה דקה פעמיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא נפגשת עם ראש הממשלה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן כל ערב אנחנו יושבים ומגחכים על המנהיג שלכם. הרי אתם יודעים את האמת. אין מילת אמת אחת שהוא מוציא מהפה – כל יום, דרך אגב. ולכן, אדוני, אני מציע לכם לא לדבר אף פעם על שקרים. בוודאי אתם לא אנשים שאמורים לדבר על אמירות אמת ודברים מהסוג הזה. לפיד אמר אתמול, אני חושב, בישיבת הסיעה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – היום או בשבוע שעבר – ועדת הכספים העבירה 60 מיליון שקל למשרד ראש הממשלה לסקרים. הוא משקר לציבור ואומר: ראש הממשלה עושה סקרים ב-60 מיליון שקל. הרי הוא היה פעם ראש ממשלה בטעות, הוא יודע שראש ממשלה לא יכול לעשות סקרים, בוודאי לא לגביו. ומה הסתבר? אני רואה בערוץ 11 דבר פשוט, רק תשמע את ההמשך של ההחלטה – כל הכסף הולך ללמ"ס ולמפקד האוכלוסין. אדוני היושב-ראש, זה, מבחינתו, משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה. ואתה יודע, הפלא ופלא – שאל אותו הכתב אחרי שהוא הראה לו את זה: תגיד, אתה לא מתבייש? תקרא, זה ללמ"ס, זה למפקד האוכלוסין. אז מה הוא עונה לו? הקואליציה גונבים מיליארדים וכנראה גם משם, ותגידו, אתם בעד הציבור או בעד הגנבים? זה האיש שבאופן מעשי לא שירת בצה"ל, בקושי סיים 12 שנות לימוד, מעולם לא עשה דבר מועיל למדינת ישראל. זה הבן אדם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לנושא אחר, ברשותך. אתמול או בעצם בשבוע שעבר קיבלנו מהיועצת המשפטית איזושהי הצעה, הנחיה, לגבי הליך של נציב שירות המדינה, איך ממנים. מה בעצם כותב מר גיל לימון? דרך אגב, עד היום איך מינו במדינת ישראל 70 שנה, 75 שנה? זה בא לממשלה, הממשלה הצביעה עבורו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה לא רוצה לדבר על הצפון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא להפריע לי. הרי שמעתי אתכם בשקט, אתה לא צריך לנקר כל הזמן. אתה מנקר לי באוזן כל הזמן. עזוב, תירגע קצת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני? מנקה לך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מנקר, מנקר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי, די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך קוראים לי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שירי, מספיק. ולכן אני אומר, 75 שנה בחרו כפי שהיה, הממשלה בחרה את נציב שירות המדינה, הביאה אותו להחלטת ממשלה, ובזה נגמר העניין. הם הוציאו חוות דעת – מניעה משפטית; מניעה משפטית, שמה אומרת? שכנראה נשיא בית המשפט העליון יעמוד בראש ועדת איתור, וכמובן, היועמ"שית גם תצרף את שופטי הקו, והינה לכם, השמאל משתלט על מדינת ישראל גם בבית המשפט העליון, גם בפרקליטות וגם בנציבות שירות המדינה. לופתים כל דבר, עוצרים כל דבר, חוצפה שאין כדוגמתה. דרך אגב, הוא כתב ונימק כמה התפקיד חשוב, ממלכתי. אז, חבר כנסת עמאר, אני שאלתי אותו: תגיד, הוועדה לבחירת שופטים, למה לא נבחר את הנשיא על אותה דרך? נקים לנו ועדה ציבורית. הרי שם הכול זה צלם בהיכל, גם הקצת שנשאר לממשלה. ככה בעצם הדרג המשפטי שואב את כל הסמכויות אליו, את כל הסמכויות. בסוף, כשאתה צריך דרגה למישהו, אתה צריך לדבר עם גיל לימון, וככה עובדת המדינה. אין בעצם ממשלה – הממשלה, נשללו ממנה כל הסמכויות. היא רק נבחרת. זה ישראבלוף. איך אמרתי, יש אנשים שנבחרים על ידי הציבור – זה לא מעניין אף אחד – ויש דרג שיושב בפרקליטות ובבית המשפט העליון בדיוק כמו אצל הקומוניסטים, והם מנהלים את המדינה איך שהם רוצים. אין חוק, אין דיין, לא מעניין שום דבר, לא משנה מה אתה מחוקק בכנסת, זה לא מעניין אף אחד. בימים אלה אנחנו רואים אנרכיה משתוללת ברחובות. אין יום, דרך אגב, שאין בו ארבע-חמש הפגנות. יום אחד אני רואה שלושה אנשים חוסמים – דרך אגב, שלושה אנשים עם שלט של 6 מטרים – חוסמים כביש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי הם לא רוצים להתגייס. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? בא להם. אתם מבינים איך זה עובד? אנרכיה ברחובות. דרך אגב, לית דין ולית דיין. אני רוצה להקריא לכם כמה דברים, רבותיי. כמובן, מה עושה היועצת המשפטית? כפי שאמרתי, בעניינים האלה היא לא רואה בעין ימין, רק בעין שמאל, והכול בסדר. היא מסתרקת. אני שומע את ד"ר אביב גפן – אתם מכירים אותו, פילוסוף גדול – אומר: אני מרגיש שטוב לביבי שהם שם מתים אחד-אחד. דרך אגב, אוניברסיטת בר-אילן לא התביישה לתת לפרחח הזה דוקטור לשם כבוד. בן אדם שגם אני לא בטוח שהוא שירת בצה"ל. כמדומני הוא לא שירת, לא תרם כלום למדינת ישראל ועוד נותנים לו דוקטור לשם כבוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם שר השיכון שלך לא שירת בצה"ל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי לדבר. הוא לפחות למד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא למד? למד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שומע את ברק ופרדו קוראים לקונגרס האמריקאי, לחברי הקונגרס, לא להזמין את ראש הממשלה לשאת נאום בקונגרס. והגדיל לעשות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שומע את האלוף גיא צור אומר: נתניהו בוגד, אויב העם ונבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, סליחה, לשמור על השקט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דן חלוץ, תבינו טוב מה אומר דן חלוץ לראש השב"כ, לרמטכ"ל ולראש המוסד: אתם צריכים להעמיד את נתניהו במקומו. רבותיי, זה השמאל. קומוניסטים לכל דבר ועניין. אתם תמיד כפרתם בדמוקרטיה. הבעיה שלכם, דרך אגב, שאתם אף פעם לא קיבלתם את הכרעת הרוב. אתם לא מקבלים בכלל את העיקרון שהרוב במדינת ישראל אמור לקבוע; הוא אמור לבחור את הכנסת והכנסת אמורה לבחור את הממשלה וכן הלאה. אצלכם זה לא קיים. זה אף פעם לא היה קיים. וזה קורה בשעת מלחמה. פשוט לא ייאמן. אבל מה כן ראיתי, אדוני היושב-ראש? שהוגש כתב אישום נגד תושב הוד השרון – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רמת השרון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שפרסם ברשתות החברתיות תמונה בעלת אופי מאיים כלפי ראש הממשלה לשעבר בנט כשכיהן כראש ממשלה. את זה הם רואים, אבל איומים ברצח, איומים לשרוף את ביתו של ראש הממשלה, כולל אגירת חומרי בעירה, צמיגים – לא מזמן ראיתי שגם המשטרה גילתה שם איזה רימון עשן – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חבל תלייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבל – הכול בסדר, לא רואים. אני רואה איזו דוקטורית – דרך אגב, אצלכם מי שנפצע גם יש לו תואר, דוקטור. מה זה משנה? הרי אם הוא הולך להפגין ופועל נגד החוק והמשטרה מבקשת לפזר את ההפגנה, מה זה משנה אם זה פרופסור או איזה פועל גינון? אבל אצלכם זה דוקטור. בכל הטלוויזיות פותחים איתם אולפנים. זה בעצם מה שקורה במדינת ישראל בעת מלחמה. אני פשוט לא מאמין. כל יום מחדש אני רואה את כל הדברים האלה, ואני אומר לעצמי: תראו, לפני כמה שנים, לפני שקמה הממשלה הזאת, אני חושב שאירועים כאלה לא היו קורים לנו במשך חצי שנה, והיום זה דבר יום ביומו. שופכים את דמו של ראש הממשלה, היועמ"שים עושים מה שהם רוצים. יש פה פקידים שכל מטרתם – מר גיל לימון והיועצת המשפטית לממשלה, כל מטרתם היא להפיל את הממשלה. הם עושים הכול, הכול. הם מתאמצים מאוד להפיל את ממשלת ישראל – פקידים שאמורים להיות היועצים של הממשלה, לעזור לממשלה. אין דבר, דרך אגב, שהם לא עושים כדי להפיל את הממשלה ולעצור בעצם כל דבר ודבר. עכשיו אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש – בואו נעבור לבג"ץ. תראו מה קרה רק בחודש האחרון, שנבין עם יש לנו עסק. בג"ץ הוציא כמה צווים על תנאי נגד המדינה ובואו תשמעו. האנשים הציונים הגדולים שיושבים כאן, ונקראים "שופטי העליון של העם היהודי", קודם כול אומרים – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> של נעליך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לכם. היה ויכוח אם המחבל וליד דקה, שרצח את החייל משה תמם – דרך אגב, הוא לא רק רצח אותו באכזריות עצומה, הוא מת בכלא ויירקב שמו; החלטנו להשאיר אותו בגלל שהחמאס רצה את גופתו כחלק מהשו"ן. לא. דרך אגב, כל מערכות הביטחון הסכימו לזה, תמכו בזה, כל הקבינט. אבל יש בן אדם שהוא מעל הכול, קוראים לו השופט עמית, שופט בית המשפט העליון, שרוצה להיות גם נשיא. הוא החליט, בהרכב עם כבוב, להחזיר את הגופה. למה? ככה בא לו. מה זה מעניין אותו אם זה שו"ן מול החטופים? האם החזירו לנו גופה אחת? וזה קורא לעצמו שופט בית המשפט העליון של מדינת היהודים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמה עצורים השתחררו היום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שר המשפטים קיבל צו על תנאי. הוציאו נגדו צו על תנאי. דרך אגב, כל זה קרה, אמרתי, בשלושת השבועות האחרונים. על מה? לכנס את הוועדה לבחירת מי? אותו עמית. הרי הם נמצאים בניגוד עניינים מובנה. בכובע הזה הם שופטי העליון, בכובע הזה הם בג"ץ. הם רק עוברים מצד לצד, מחליפים את הכובע. הרי זו הסמכות שיש לשר המשפטים. הם מחליטים גם להכריח את הממשלה לכנס את הוועדה ולבחור את עמית, גאון הדור – וזה בניגוד לעמדתו בוודאי, וגם לאמונתו, של שר המשפטים. כמובן שהם הוציאו גם צו על תנאי, סיוע ללא הגבלה לתושבי עזה. כאילו מדינת ישראל לא נותנת סיוע הומניטרי, הגדילו לעשות אלה, אמרו: לא, הכול מכול כול. הם צריכים לקבל שם גם שוקולדים. הם חושבים שהם עוזרים לנו בהאג. משהו. סיפרו לנו פעם: יש לכם איזה מעטפת בין-לאומית. אני רוצה להגיד לכם, שופטי העליון: כל העולם בז לכם, בגלל שאתם בזים גם למסורת ישראל וגם לכנסת ישראל ולממשלת ישראל. אז למה אתם חושבים שמישהו מכבד אתכם בעולם? כולם יודעים שאתם ליצנים. אתם בזים למדינה, אתם בזים למסורת. אתם פעם ראיתם איזה מוסלמי שבז למסורת שלו? אבל אצלכם הכול מותר. כך אתם נאורים יותר. אתם חושבים שאתם יותר נאורים, יותר חכמים, אנשי העולם הגדול, אבל אל תדאגו, גם בעולם בזים לכם, בגלל שיודעים, מבינים בדיוק את הצביעות שלכם. כמובן, הכנסת העבירה את חוק אל-ג'זירה. אבל מי זאת הכנסת? אל-ג'זירה, תחנת שידור של מדינת אויב שמשדרת בתוך מדינת ישראל בשעת מלחמה. אני לא מכיר מדינה אחת בעולם – אחת – שמאפשרת לאויב שלה לשדר מתוך המדינה שלה איפה פגעו הטילים ולכוון אותם גם. העברנו חוק בכנסת, לאחר שהקבינט אימץ את זה, לסגור את אל-ג'זירה. אז מה עושה בג"ץ? כמובן, הוא אומר: רבותיי, אני רוצה – דרך אגב, כל מערכת הביטחון תמכה בזה, אבל מה זה מערכת הביטחון עכשיו מול בג"ץ? כשבג"ץ רוצה את מערכת הביטחון, אז הוא אומר: האם תומכים, כן או לא? כשזה לא מעניין אותו, מה מעניינת אותו מערכת הביטחון? כמובן, הוא הוציא צו על תנאי כדי לפתוח את אל-ג'זירה ובוודאי לא לסגור אותם לאורך זמן. כמובן, בג"ץ גם הוציא צו על תנאי נגד מבקר המדינה – פה אני מסכים, בעניין הזה, אבל לא משנה, רק ההתערבות שלו בסמכות מבקר המדינה – לא לבדוק את צה"ל, אבל את הממשלה אפשר לבדוק. דרך אגב, אני מספר לכם, כשהנושא עלה בקבינט אחרי כמה חודשים, הרמטכ"ל רצה לעשות את הבחינות בצה"ל, את הבדיקות ואת התחקירים. אני חשבתי שזה לא נכון בגלל שכרגע הצבא עסוק בלחימה, בוודאי לא בלבדוק את התחקירים. אנחנו לא מדברים על תחקירים טקטיים, אנחנו מדברים על תחקירים על 7 באוקטובר ולכן התנגדתי לעניין. גנץ כמובן השתולל, אבל בסופו של דבר כשבאו לבדוק את הצבא, פתאום הרמטכ"ל כתב מכתב שזה לא בזמן. אני מסכים עם הרמטכ"ל, זה לא בזמן – לא זה בזמן ולא זה בזמן. אבל עדיין, בג"ץ מתערב בכל דבר שזז לנו פה באזור. כמובן שבג"ץ הוציא גם היום צו על תנאי ורוצה לקבל את עמדת הממשלה מדוע אנחנו לא מכניסים עזתים לטיפול רפואי בישראל. תבינו, אני כבר לא יודע בג"ץ של מי זה, האם של מדינת ישראל או של תושבי עזה, אין לי מושג. לאיזה אינטרס הוא דואג? דרך אגב, אלה האנשים שאתם יוצאים להפגנות בשבילם. זה הנושא שרצינו לשנות ורוצים לשנות ברפורמה. אלה האנשים שמבחינתכם הם אדמו"רי-על. אצלכם בג"ץ זה הכול. על זה, דרך אגב, האנשים חוסמים את הכבישים. אף אחד שם לא חוסם את זה על החטופים, זאת לא השאלה בכלל. אין מחלוקת בכלל לגבי הנושא של החטופים, להביא אותם כמה שיותר מהר למדינת ישראל. אמרתי את עמדתי כמה פעמים. אני בעמדה שצריכים להביא את כולם יחד, ולא לחלק אותם בחלקים. אבל אתם בציניות מפצלים את העם. אתם פורטים באמת על הנימים הכי הכי רגישים, בוודאי של המשפחות אבל של כל הציבור, בגלל שכל הציבור נמצא במועקה קשה מאוד בנושא הזה. בגלל שאכפת לכם רק מפוליטיקה, ואכפת לכם להפיל את הממשלה. אני חושב שאתם ביזיון אחד גדול. מעולם לא ראיתי אופוזיציה כזאת בתולדות הכנסת עד היום. לכן, אני כמובן מבקש לדחות את כל הצעות האי-אמון הביזיוניות שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא פה, הוא פה, שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו, מה? הוא פה, זה לא עוזר לי שהוא פה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נועה מרציאנו, זכרה לברכה, נרצחה ומתה בבית החולים שיפא, שמנהל שלו שוחרר בטעות מבולבלת של ממשלה שלא מצליחה לעשות שום דבר, כאילו היא לא אחראית לשום דבר. מאז יש מחול של האשמות: בן גביר אומר שהשב"כ אשם, השב"כ אומר שבין גביר אשם, וכולם אומרים שהמל"ל עשה את הרשימות. ראש הממשלה מייד הודיע שבג"ץ אשם, למרות שאף אחד לא יודע איך בשם אלוהים זה קשור לזה, במקום פשוט לעשות את הדבר היסודי ביותר – לעשות את העבודה שלכם ולשמור על ביטחון ישראל. אם מישהו צריך להיות בכלא, להשאיר אותו בכלא. אם מישהו אחראי למותה של ילדה כמו נועה, לא לשחרר אותו, כי הביורוקרטיה שלכם לא מצליחה לצפות אפילו את מה שהיא עצמה עושה. אנחנו הולכים לרגע שבו הממשלה הזו תגיד, מחוסר ברירה, שסיימנו את שלב הלחימה העצימה, ובעצם המלחמה נפסקת. אז מה קרה פה? מה שקרה הוא שאמרו להם פעם אחר פעם: תעשו עסקת חטופים. הם אמרו: אנחנו לא נעשה עסקת חטופים, כי זה כרוך בהפסקת המלחמה. עכשיו הם יפסיקו את המלחמה בלי עסקת חטופים. הם מתים שם, וכל התרגילים האלה וכל המריבות נועדו להשכיח מכולנו את זה שהם מתים שם, להוריד את זה מסדר-היום הרגשי של מדינת ישראל, להגיע למצב שאנשים לא מדברים על זה, להגיע למצב שבסיעת הליכוד, מפלגה לאומית – כשאני מדבר על נועה מרציאנו ועל החטופים שמתים שם הם עומדים ומפטפטים. הממשלה הזו לא מצליחה לנהל את המדינה, לא מצליחה לנהל את המלחמה, לא מצליחה לנהל את הכלכלה, לא מצליחה לנהל את היחסים עם ארצות הברית, לא מצליחה לנהל מדיניות. היא מאבדת אחד-אחד את החטופים שנמקים, נרצחים וגוועים מתחת לאדמה, כי הם לא מסוגלים לעשות את הדבר האנושי הפשוט כשהם באים לקבל החלטות הנוגעות לגורל המדינה: לחשוב על נועה מרציאנו, זכרה לברכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר מסיעת ישראל ביתנו, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הבוקר התבשרנו כולנו על עוד מחדל של הממשלה כששוחרר מנהל בית החולים שיפא יחד עם עוד 50 מחבלים. אז אנחנו רואים את הדבר שיותר מטריד מהשחרור עצמו, אדוני היושב בראש, והוא גלגול אחריות בין השרים, איך כל אחד בורח מאחריות. שר הביטחון אומר שזה לא הוא, זה השר ההוא; השר ההוא אומר שזה לא הוא, זה מזכיר הממשלה; מזכיר הממשלה אומר שזה זה, ההוא אומר שזה השב"כ, וההוא מעביר לזה. בסוף כמובן זה מגיע ליועצת המשפטית ולבג"ץ. אבל תראו, אתם ממשלה שהרי לא אחראית על כלום. אתם לא אחראים על 7 באוקטובר, לשיטתכם; אתם לא אחראים על הכישלון המוחלט הזה שכבר תשעה חודשים, תשעה חודשים בצפון אנשים הפכו להיות פליטים בארצם; אתם לא אחראים על השחרור של מנהל בית החולים שיפא; אתם לא אחראים על שחרור המחבלים; אתם גם לא אחראים על זה שסמוטריץ' הבטיח למילואימניקים מענק שהוא שכח להעביר; אתם לא אחראים על זה שהביטוח הלאומי מודיע למפונים שנגמר להם הכסף. אתם לא אחראים על כלום. אז יש קו אחד ברור שמחבר בין כל חוסר האחריות הזה וגרירת הרגליים שלכם – אתם פשוט ממשלה כושלת, רשלנית, שלא מסוגלת לבצע שום דבר. לא מסוגלת לנהל קיוסק, בטח שלא מסוגלת לנהל מדינה. באשר למה שקורה פה עם מחבלים, כולל אלה שכבר תשעה חודשים נמצאים במעצר ולא מעמידים אותם לדין, הייתם צריכים לעשות דבר אחד, ודיברנו על זה גם כאן בכנסת בוועדות משנה של ועדת חוקה: הייתם צריכים לייצר חקיקה שמתאימה כדי לשפוט את מחבלי הנוח'בה, בדיוק כמו שיצרו חקיקה לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. כי ברור לחלוטין שדיני הראיות במה שקרה ב-7 באוקטובר לא יכולים להיות אותם דיני ראיות רגילים. אין מה לעשות, הייתה שם השמדת ראיות מסיבית וברורה כחלק מהמדיניות של מחבלים. לכן צריך לייצר מנגנון שיאפשר את הסטייה מדיני הראיות. אבל מה עשתה ממשלת ישראל, חברת הכנסת רייטן? כלום, אפס. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> איזו הפתעה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא לא התעסקה בחוק הזה. היא לא התעסקה בחוק לנוח'בות, היא התעסקה בחוק הרבנים וחוק הג'ובים. בשביל זה העסיקו את ועדת חוקה. בשביל חוק הרבנים וחוק הג'ובים מבטלים את סדר-היום של ועדת חוקה, ושמים אותו על סדר-היום. אבל חוק שיאפשר לשפוט את מחבלי הנוח'בות, כשכבר תשעה חודשים אתם לא שופטים אותם – למה? כי אתם רשלנים, כי אתם חסרי יכולת. על חוסר היכולת הזה ועל הרשלנות הזאת משלמים בחייהם אזרחי ישראל שנטבחו, אזרחי ישראל שפונו מהבתים שלהם, ולצערי עוד כאלה שאנחנו לא יודעים מה יעלה בגורלם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא מסיעת רע"מ, גם כן שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, החברה הערבית, שמונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, חיה תחת הממשלה הנוכחית, ממשלת ביבי, סמוטריץ' את בן גביר – התקופה הקשה ביותר, האכזרית ביותר והפושעת ביותר מאז סיום הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית בשנת 1966. לממשלה החשוכה, הגזענית והקיצונית הזו האזרחים הערבים הם בבחינת נוכחים נפקדים. הם נוכחים כרופאים, כאחים ואחיות בבתי החולים; הם נוכחים כרוקחים בבתי מרקחת; הם נוכחים כמהנדסים, כמורים, כנהגי אוטובוסים, כנהגי משאיות, כעובדי בניין וכל תחום שרק אפשר לחשוב עליו, אך הם נפקדים מהתודעה ונפקדים מסדר העדיפויות של משרדי הממשלה ושל תקציב המדינה. הם נפקדים מסדר-היום של המשטרה בטיפול בפשיעה, כשעד לרגע זה מספר הנרצחים, היושב-ראש, הגיע ל-115 נרצחים, שדמם על ידיהם של ראש הממשלה ושרי ממשלתו. האוכלוסייה הערבית בבחינת נפקדים מסדר-יום התכנון והבנייה. במקום תכנון יש מדיניות פושעת של רדיפה והריסת בתים. יש מקרים כל כך מזעזעים, אנשים נאלצים לעזוב בית כדי להרוס אותו. במקרה אחד אם המשפחה נפטרה – למוחרת היום שהיא נפטרה בו הרסו את הבית של הבן שלה. נהרס בית של אדם שסבל כל חייו ממחלות. הוא נפטר, והבית ששימש את הבן שלו – הרסו לו אותו. המדינה היחידה עלי אדמות שמשתמשת בהריסת בתים כמדיניות היא מדינת ישראל. הממשלה הזו צריכה ללכת הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום מסיעת העבודה – בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, כבר בחודש דצמבר, אחרי מותם הטרגי בשוגג של שלושת החטופים, אמר ראש הממשלה: עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר – הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת הניצחון על אויבינו. רק המשך לחץ צבאי יביא לשחרור כל חטופינו. בחודש פברואר אמר ראש הממשלה: רק המשך לחץ צבאי עד לניצחון המוחלט יביא לשחרור כל חטופינו, לא נחמיץ אף הזדמנות להשיבם הביתה; בחודש מרץ אמר ראש הממשלה לבני משפחות החיילים שנחטפו לעזה: רק המשך לחץ צבאי עוצמתי, שהפעלנו ונפעיל – הוא זה שהחזיר את חטופינו ויחזיר את כולם הביתה; ביוני אומר ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה: בשילוב של לחץ מדיני ולחץ צבאי – וקודם כול לחץ צבאי – אנחנו נשיב את כולם, את כל 120 חטופינו החיים והחללים, הביתה. ככה תשעה חודשים מוכרים לנו את השקר הזה שהלחץ הצבאי הוא זה שיחזיר את כל החטופים הביתה. אז איך עכשיו מסיגים את כוחותינו? איך עכשיו מוציאים את האוגדות וצה"ל אומר, אנחנו מנצחים את חמאס? איך הלחץ הצבאי הזה לא הביא את החטופים? ואיך אזרחי מדינת ישראל – כולם ובעיקר המשפחות שהיקירים שלהן נמצאים בעזה – איך הם צריכים לחשוב? במה הם צריכים להאמין היום? ששיקרו להם, שהונו אותם, שמכרו להם סיסמאות סרק שאין מאחוריהן דבר וחצי דבר? כי עובדה – ועם עובדות אי-אפשר להתווכח – אחרי תשעה חודשים ואחרי אוגדות וחטיבות ואחרי למעלה מ-700 חללים, החטופים עדיין לא חזרו הביתה. הניצחון, לפי המילון למונחי צה"ל – התגברות על האויב ויצירת מצב שבו המנצח במלחמה, במערכה או בקרב השיג את מטרותיו הצבאיות במלואן או בעיקרן, במחיר שהוא יכול לעמוד בו. האם אנחנו כבר בניצחון? האם זהו הניצחון המוחלט? האם זה הניצחון המוחלט, שלא החזיר את החטופים הביתה? מדינת ישראל, ממשלת ישראל, שיקרת לציבור, שיקרת למשפחות האומללות, והאחריות כולה על ידייך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל מסיעת הימין הממלכתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, חברי הקואליציה, אני רוצה להזכיר לכם שבעזה נמצאים עוד 120 חטופים: ילדים, תינוקות, אחים, אחיות, הורים, סבים, סבתות. הם נמצאים בצינוק של עינויים בחושך, ברעב, בתקיפות מיניות, באונס, בהיריון, ברעב וללא תרופות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע. אביחי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם ממשיכים לדבר ולקשקש, אבל יש עוד 120 חטופים בעזה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין איזה מחבל לשחרר, משהו? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> והכישלון שלכם בניהול המלחמה, הכישלון העמוק הזה מוביל אותנו עכשיו להצהרות האלו כאילו הסתיימה המערכה הצבאית, כאילו אנחנו מנצחים את חמאס. קואליציה יקרה, יכול להיות שזה לא מעניין אתכם, אבל אין ניצחון צבאי בלי השבת בני המשפחות לביתם; אין ניצחון על חמאס בלי החזרת החטופים לחיק המשפחות שלהם. ואתם עומדים פה פעם אחר פעם, ואומרים שרק לחץ צבאי יחזיר אותם – והינה, אתם כבר מוכנים לעזוב את עזה, לשחרר משם כוחות. אז מי יחזיר אותם? אתם אפילו לא מסוגלים להגיב לכך או לענות להצעות האי-אמון האלה בכם, כי נכשלתם – נכשלתם בביטחון ונכשלתם בכלכלה ונכשלתם באחדות העם. נכשלתם בכול. אתם מביאים לכאן את השר לענייני קשקושים דודי אמסלם שיבוא ויקשקש את נשמתו לעד בהסתרה של המחדלים העמוקים שלכם. אז מה שמענו מהשר אמסלם? שכל העולם ואחותו אשמים, ואין ולו טיפת אחריות על הממשלה – ממשלת המחדל, ממשלה של כישלון, ממשלה של כניעה, ממשלה של ויתורים, ממשלה שלא מסוגלת לעמוד מול הלחץ הבין-לאומי, ממשלת כניעה אמיתית. והוא אומר, רגע, זה בכלל בגלל הקומוניסטים האלה. אתם אומרים שלחץ צבאי יחזיר את החטופים, אבל לא מפעילים לחץ צבאי, אז המשפחות הולכות להפגין. ואז, על פי ההיגיון המעוות של דודי אמסלם, הם אויבי מדינת ישראל ומסכנים את ביטחון המדינה כי הם מפגינים. אז הוא קורא להם "אנרכיסטים" – למה? כי הם מתוסכלים מחוסר היכולת של הממשלה הזו להחזיר את בני משפחותיהם הביתה. בושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. השר קרעי יסכם את הדיון. בבקשה, כבוד השר. חבר הכנסת מיכאל ביטון, זה מפריע. השר וסרלאוף. אתה אוהב שאני אומר את השם שלך, הינה, הינה אמרתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, הרמב"ן אומר שכל מה שאירע לאבות זה סימן לבנים, ולכן יאריכו הכתובים בסיפור, וכולם באים ללמד על העתיד. בפרשת השבוע, פרשת שלח לך, קראנו על סיפור קשה מאוד, אחד הרגעים הקשים בתולדות עמנו. ערב הכניסה לארץ המובטחת, אחרי יציאת מצרים, מעמד הר סיני, עמוד הענן, כל מה שהיה לעם ישראל, העם מבקש מרגלים לתור את ארץ כנען. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת משה פסל, השר ברקת, זה דברי תורה, לא להפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. העם מבקש מרגלים לתור את ארץ כנען, לעמוד על טיבה, לראות את דרכי הכניסה הטובות ביותר. ומשה רבנו נעתר להם. הוא אומר כן, "וייטב בעיני הדבר". אבל הוא אומר: למה הסכמתי איתכם? כי זה כמו שאחד בא ומוכר לחבר שלו רכב, הקונה אומר למוכר: אני רוצה לקחת את הרכב לבדיקה, אני רוצה לקחת אותו למוסך שיבדקו לפני, אני רוצה לבדוק את זה. והמוכר אומר לו: קח, אל תדאג, תבדוק, הכול בסדר, כל מה שימצאו – עליי. כשהקונה רואה שהכול בסדר, אז הוא אומר: אם המוכר כל כך בטוח בעצמו, כנראה שבאמת הכול בסדר. אז משה אומר לעם ישראל: אני הסכמתי איתכם, כי חשבתי שתראו שאני מסכים איתכם, ותגידו, אוה, אם למשה רבנו אין בעיה לשלוח מרגלים, אז כנראה שהארץ טובה. אבל אתם התעקשתם. במבחן המנהיגות, אותם ראשי בני ישראל נכשלו במבחן המנהיגות כבר ברגע שהם יצאו לשליחות. אבל לא רק זה. כי אותם אנשים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, אתה יודע, זאת הוכחה שלפעמים הרוב טועה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. נכון. "לא תהיה אחרי רבים לרעֹת", זה פסוק מפורש, שטרן, לא צריך הוכחה מסיפור. אותם אנשים שהיו ראשי בני ישראל, הם חוזרים מבוהלים ומפוחדים, ובפיהם תחזית קודרת. הם אומרים: "ארץ אֹכלת יושביה", "הערים בצֻרות גדֹלֹת מאוד, וגם ילִדי הענק – – – לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". הם אומרים: למרות כל הניסים, למרות כל מה שראינו עד היום, אנחנו אומרים לכם: אי-אפשר לכבוש את הארץ. יהושע וכלב, לעומתם, אומרים להם לא, מעודדים אותם, עומדים באומץ: "טובה הארץ מאֹד מאֹד", "ה' אתנו, אל תִיראֻם". אבל העם, שהיה עדיין שרוי בתחושות העבדות, לא היה מסוגל להבין את זה שכשהקדוש ברוך הוא איתו, מי יכול עליו? השם איתנו, מי יכול עלינו? אחד הלקחים המרכזיים שאנחנו לומדים מהסיפור של המרגלים זה איך להסתכל על עצמנו. הם אומרים שם לעם ישראל: "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". כאשר אתה מסתכל על עצמך כאיש קטן, כאיש חלש, כמי שלא מסוגל, גם האויב שלך רואה אותך באותה צורה, באותה הדרך. "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". אבל אם אנחנו נַראה את עצמנו כמו אריות, נחושים, בטוחים בצדקת הדרך, גם האויב שלנו יראה אותנו באותה הדרך, באותה הצורה. גם אויבינו יראו וייראו. ודבר נוסף שאנחנו לומדים מהסיפור של המרגלים זה שארץ ישראל היא לא ניתנת ככה, בעל כורחך; כדי לקבל את הארץ צריך להילחם עליה, צריך לרצות אותה. כשעם ישראל אמר: לא נוכל לעלות – אמרו להם: אין בעיה. אתם לא רוצים? תישארו במדבר. וגם אם תרצו עכשיו לעלות, לא תוכלו להיכנס. כי ארץ ישראל דורשת נחישות ודורשת רצון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה בכייה לדורות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, הייתה בכייה לדורות. זה מלמד אותנו שמי שמפחד או מוותר על ארץ ישראל, בסוף יישאר במדבר. ואנחנו רואים את זה גם בהפטרה, שהגישה של מי שהם אנשי אמונה, של מי שהם אנשי ביטחון – המרגלים שנשלחו אל רחב חזרו ואמרו: "כי נתן ה' בידנו את כל הארץ, וגם נמֹגו כל יֹשבי הארץ מפנינו". כי כשהקדוש ברוך הוא איתנו, מי יכול עלינו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה, אל תפריע לשר התקשורת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, רבותיי, ככל שהתמכרנו לשקט, התרפינו ונסוגונו – התעצמו אויבינו. אבל כשהתחזק הרצון במלחמה הזו, בעל כורחנו, לצערנו, ויצאנו ברוח גבורה לנצח ולהשמיד את אויבינו, הצלחנו לחזור. ואנחנו מתקרבים, בעזרת השם, לניצחון. רוח הגבורה של העם הזה, של הלוחמים, לא תמיד פוגשת את הרוח באולפנים ואת הרוח – כמו שראינו היום עם המקרה של שחרור המחבל, ועוד עשרות מחבלים איתו. הרוח של הלוחמים שלנו לא מצליחה תמיד לחלחל כלפי מעלה, להנהגה הביטחונית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שחרר? תסתכל מי חתום על השחרור. תת-אלוף משהו, הוא חתום על השחרור. אני לא יודע מי אחראי לזה. אבל מה שקורה כאן זה שאנחנו מקבלים תלונות מלוחמים שלא מאפשרים להם לירות על מחבלים שנמצאים על משאיות הסיוע, שמונעים מהם לבצע בנחישות את מה שמוטל עליהם. זה בא ממי שאחראי על הטקטיקה בשטח. הממשלה וראש הממשלה הגדירו בצורה מאוד ברורה את מטרות המלחמה. הן לא השתנו מאז שיצאנו למלחמה: להשמיד את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, להחזיר את כל החטופים הביתה, ולוודא שרצועת עזה לא תישאר מקור לטרור. איך לבצע את זה? זה מוטל על הדרג הפיקודי, על הדרג המבצעי. ואנחנו רואים שצריך לשפר את העניין הזה. ואני בכלל חושב, רבותיי וגבירותיי, שחמאס, האויב שלנו, לא יורתע כתוצאה מזה שאנחנו נמשיך בדרך כזאת בלי לדבר באופן יותר תקיף, באופן יותר נחוש, עם רוח של גבורה יהודית. וכשמדברים על זה, צריך לדבר על להסיר את חרפת הגירוש מגוש קטיף, אותה חרפה שהביאה אותנו למה שקרה. כי כשהבור ריק, אין בו מים – יש בו נחשים ועקרבים. כשאין ביטחון, כשאין התיישבות יהודית, מה שצומח זה טרור. אנחנו ראינו גם בשבוע שעבר שממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר האוצר, השתמשו בכלי הזה. הם נתנו תשובה נחושה, תשובה אמיצה לטרור, והקימו חמישה יישובים ביהודה ושומרון ועוד שכונות רבות חדשות. כי זאת התשובה. כי האויבים שלנו מפחדים מהמקום הרגיש, והמקום הרגיש שלהם זה התיישבות יהודית. זה, ככל שנרבה, הקדוש ברוך הוא אומר לנו: "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ההתיישבות היהודית במטולה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים על זה. הממשלה עובדת על זה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ועובדת על תוכנית של מיליארדים להחזיר את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם. וזה שאתם תצעקו ותקשקשו מהיציע זה בטח לא מחזק את האזרחים בצפון – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ההתיישבות היהודית בקריית שמונה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שצריכים אחדות, שצריכים ממשלה, שצריכים אופוזיציה שמבינה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה. לא אופוזיציה שעומדת כאן ומחזקת את האויבים שלנו. זה מה שתושבי הצפון צריכים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם לכם אני מציע, חברי האופוזיציה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה מדבר על אחדות? מילים ריקות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בואו נאמץ את דברי כלב בן יפונה: "עלה נעלה וירשנו אֹתה כי יכול נוכל לה". אנחנו יכולים, אנחנו מסוגלים לעשות את זה. אתם צריכים להפגין קצת אחדות, קצת נאמנות למדינה, שנמצאת במלחמת קיום על חייה, ולא לתדרך ולצאת כל הזמן נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה. אתם רואים הסתה כזאת חמורה נגד ראש הממשלה, מציעים לו חבל תלייה, למחות את זכר נתניהו, כמו באנלוגיה ל"תמחה את זכר עמלק". האם מי מכם קם וגינה את ההסתה הזאת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה אומר כן, זה "תמחה את זכר עמלק". תתבייש לך, חבר הכנסת בליאק. מישהו מכאן עמד וגינה את ההסתה הזאת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שלחו לבן של בנט כדור, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מישהו כאן עלה וגינה את ההסתה לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – שלחו לבן של בנט כדור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא מסוגלים לנצח בקלפי, אז אתם שולחים אותם להסית לרצח? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שלחו לילד של בנט כדור, על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, זהו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לבן של בנט שלחו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, קודם כול עד היום האישה הזאת, המבוגרת, יושבת בכלא. תגידו לי איזה כתב אישום אחד – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה לא עושים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – איזה כתב אישום אחד הגישו נגד מישהו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, די. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא מילים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קודם כול, מי שקובע את ההגנה זה השב"כ. יש ועדת שב"כ שקובעת מי מגן על מי וכמה. זאת לא החלטה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו לא החלטה של שב"כ. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו החלטה של ועדת שב"כ בהמלצות של גורמי הביטחון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בניגוד להחלטת שב"כ. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, כי בסופו של דבר מי שאחראי – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – זו החלטה של שרים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע למה? כי בסופו של דבר מי שאחראי על מה שקורה במדינה זה נבחרי הציבור, זה השרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה צריך לאבטח – – – במיאמי ובטיול שלו בגואטמלה. ילדים של חברי כנסת פה משרתים בצה"ל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היושב-ראש שלך, לפיד, אמר: אני לא צריך לדעת כלום בשום דבר. מספיק לי שיש סביבי יועצים, מה שהם אומרים לי אני מקבל. אז אנחנו לא ככה, אנחנו מקבלים החלטות. יש לנו אחריות ויש לנו סמכות כנבחרי ציבור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה החלטה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואתם תמשיכו להתחבא מאחורי הנחשלות שלכם, מאחורי חוסר ההשכלה שלכם, מאחורי חוסר היכולת שלכם לקבל החלטות. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא מקבלת שום החלטות בשום נושא, ולכן ככה אנחנו נראים. אפס החלטות ואפס – – – תתביישו לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה, נקיים הצהרת אמונים של ידידי, גם שכני, חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אני מתכוון להודיע לכנסת שעל פי סעיף 143 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת כהונתו בכנסת של דני דנון ביום ראשון כ"ד בסיוון התשפ"ד, 30 ביוני 2024, בא במקומו חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת – חבר שלכם נשבע אמונים. תכבדו את החבר שלכם. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת אביחי בוארון, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואתה תשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. ברכות והצלחה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש נאום בכורה כאן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא כשאני פה. תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בוארון, יהיה לך עוד הרבה זמן להתחבק ולקבל ברכות. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו והימין הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו הכושלת; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; << נושא >> << נושא >> 3. היעדר תוכנית אסטרטגית להשבת הביטחון לתושבי הצפון, והשלכות הרוחב על החוסן הלאומי << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נוסף לשלוש ההצעות להביע אי-אמון שהוגשו, ישנה הצעה נוספת להביע אי-אמון בממשלה, אשר הוגשה על ידי סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ בסוף הדיון בקריאה השנייה והשלישית על הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי, קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהתקיימה ביום שלישי שעבר, י"ט בסיוון התשפ"ד, 25 ביוני 2024. לכן נקיים עתה ארבע הצבעות. ראשית נתחיל עם שלוש הצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה שהוגשו כסעיף נפרד בסדר-היום ולאחר מכן נצביע על הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, בקריאה השלישית. תחילה נצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. לבקשת האופוזיציה ההצבעה היא שמית. כבוד המזכיר, תתחיל בסיבוב הראשון של ההצבעה. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו משתתף בהצבעה יולי יואל אדלשטיין – אינו משתתף בהצבעה אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו משתתף בהצבעה גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה דן אילוז – אינו משתתף בהצבעה ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו משתתף בהצבעה אביחי אברהם בוארון – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – אינו משתתף בהצבעה דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו משתתף בהצבעה טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו משתתף בהצבעה שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה משתתפת בהצבעה יצחק שמעון וסרלאוף – אינו משתתף בהצבעה יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו משתתף בהצבעה אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו משתתף בהצבעה חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו משתתף בהצבעה ישראל כץ – אינו משתתף בהצבעה רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו משתתף בהצבעה טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו משתתף בהצבעה חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו משתתף בהצבעה יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה משתתפת בהצבעה אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה משתתפת בהצבעה אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו משתתף בהצבעה גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו משתתף בהצבעה יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה אליהו רביבו – נגד משה רוט – אינו משתתף בהצבעה שמחה רוטמן – אינו משתתף בהצבעה עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה משתתפת בהצבעה אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו משתתף בהצבעה עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, נעבור לסיבוב השני. בבקשה, כבוד המזכיר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ניסים ואטורי – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו משתתף בהצבעה משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חבר כנסת שנמצא, קראו בשמו, לא הצביע ורוצה להצביע? חבר הכנסת אברהם בצלאל – לא משתתף. וחבר הכנסת ולדימיר בליאק – בעד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אברהם בצלאל – אינו משתתף בהצבעה << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 42 בעד, שלושה נגד. ההצעה לא התקבלה, כי לא התקבל הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה של סיעות ישראל ביתנו והימין הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה. גם ההצבעה הזו שמית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בכבוד, המזכיר, סיבוב ראשון. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו משתתף בהצבעה יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה דן אילוז – אינו משתתף בהצבעה ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו משתתף בהצבעה אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה משתתפת בהצבעה יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו משתתף בהצבעה ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו משתתף בהצבעה טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו משתתף בהצבעה חנוך דב מלביצקי – אינו משתתף בהצבעה ארז מלול – אינו משתתף בהצבעה יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו משתתף בהצבעה צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו משתתף בהצבעה משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו משתתף בהצבעה יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו משתתף בהצבעה שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לסיבוב השני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו משתתף בהצבעה אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו משתתף בהצבעה טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו משתתף בהצבעה ניסים ואטורי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו משתתף בהצבעה חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה משתתפת בהצבעה אלעזר שטרן – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת שהקריאו את שמם? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מטי צרפתי הרכבי – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 36 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, כי היא לא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה של סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה. גם זו הצבעה שמית, כבוד המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו משתתף בהצבעה יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו משתתף בהצבעה גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו משתתף בהצבעה אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו משתתף בהצבעה שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו משתתף בהצבעה ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו משתתף בהצבעה טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו משתתף בהצבעה חנוך דב מלביצקי – אינו משתתף בהצבעה ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה משתתפת בהצבעה אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו משתתף בהצבעה משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו משתתף בהצבעה שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא את השמות שנית. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו משתתף בהצבעה שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו משתתף בהצבעה יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו משתתף בהצבעה חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו משתתף בהצבעה אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חבר כנסת שנוכח במליאה, הקריאו את שמו, ולא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מיקי לוי – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 36 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, כי הרוב הדרוש לא התקבל. << הצח >> הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/992; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 184.] (קריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור עתה להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים להצעת החוק. כאמור, סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ ביקשו לראות בהצבעה הזאת הצבעה להביע אי-אמון בממשלה. לכן, שימו לב, חברי הכנסת, זה שונה מההצבעות הקודמות. מי שמצביע בעד, הוא בעד הצעת החוק ונגד האי-אמון; מי שמצביע נגד, הוא נגד הצעת החוק ובעד האי-אמון. אני חוזר עוד פעם: מי שמצביע בעד, הוא בעד הצעת החוק ונגד האי-אמון; מי שמצביע נגד, הוא בעד האי-אמון ונגד הצעת החוק. ההצבעה היא שמית. בכבוד, המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בעד, בעד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לסיבוב השני. בבקשה, כבוד המזכיר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חבר הכנסת במליאה, שקראו בשמו ולא הצביע? השרה גמליאל. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) גילה גמליאל – בעד << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – נכנס – – – אתה יכול להצביע עכשיו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – לא הצביע – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הכרזתי על תום הצבעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אמר "שלישית". אתה לא אמרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעלתי, נעלתי. רון, אל תסבך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא אמרת "שלישית", באמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרתי. לא היית פה. להלן תוצאות ההצבעה: 45 בעד, ארבעה נגד. אני קובע כי הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, התקבלה גם בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים, וכמובן שההצעה להביע אי-אמון בממשלה לא התקבלה. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, המציע, לומר את דברו. שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ניסיתם, לא הצלחתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, הצעת חוק קידום תחרות בענף המזון אולי נמשכה לעוד שבוע כדי שיצביעו לה יותר – על כל דבר צריך להסתכל לטובה. וגם אם, טיבי, זה נהפך לאי-אמון, בסופו של דבר זה נהפך לטובה, כי 45 אנשים, חברי כנסת, שהצביעו בעד חוק חשוב כזה, חוק שבעצם בא ואומר שתהיה תחרות גם בפארם. לא יכול להיות שהם הוחרגו. עכשיו כולם יהיו בתחרות, בענף המזון, גם בשקיפות, גם במדפים. השקיפות כבר נכנסה מזמן, גם המרחק הגיאוגרפי. לא מונופול אחד ישלוט בשוק. זה דבר שבעצם יכניס – גם אם אנחנו היום הולכים לרשת פארם, יש שם גם מזון לתינוקות, גם טיטולים, ודברים בסיסיים שהיום כבר נכנסו. תהיה תחרות. תהיה תחרות, מכיוון שגם במרחקים לא יוכל כל אחד לפתוח איפה שהוא רוצה ומה שהוא רוצה. מדפים לא יוכלו להיות מסודרים איך שרוצים – שאיזו חברה תבוא ותשתלט על זה. הם נכנסו גם לדברים האחרונים בענף המזון שטרם הוסדרו, והפעם הוסדרו. על כך אני שמח. זו ברכה לעניין הזה. לכן אני אומר שבהצעת החוק הזאת, שעוברת, נמדדת ההצלחה של הצעת החוק. זה לא שאם העברנו אותה באיזה רוב ועשינו "וי", זו לא הצעת חוק שנמדדת וזו לא הצלחה. הצלחת הצעת חוק נמדדת ברגע שהיא עושה שינוי בשוק. נלחמנו פה במונופולים, נלחמנו פה באנשים חזקים במשק, בגוף חזק במשק שהיה עד עכשיו מונופול בלעדי כמעט. נכון שהייתה רשת אחרת שכן היו לה, אולי, יש לה גם סניפים, רשת Be מול רשת סופר-פארם, אבל רשת סופר-פארם הייתה, אני חושב, הרשת הגדולה ביותר כיום, עם 260 סניפים, משהו כזה. ויש את גוד פארם, שגם הגיע הזמן שירימו את הראש ויכנסו לתחרות הזאת. תחרות בריאה זו תחרות שיש בה עוד ועוד יותר אנשים שמשחקים במשחק. לכן אני אומר: אם הצעת החוק הזאת עברה או לא עברה, אם הצלחנו להעביר את הצעת החוק הזאת, אם זו הצלחה, זה רק כשנראה בעוד זמן מה אם הייתה ירידה במחירים. אז התחרות באמת תחרות. אם לא תהיה ירידה במחירים, אם לא נעשה דבר – שינוי מהותי במחירים – שאדם שנכנס לקנות טיטולים, נכנס לקנות מטרנה, נכנס לקנות כל דבר אחר, והוא לא יקבל מחיר יותר טוב, אז סליחה שאני אומר, אפשר להגיד שנכשלתי בהצעת החוק הזאת. לכן אני אומר: אני קורא לכל רשתות הפארם שנכנסו לזה, יש פה תחרות עכשיו. קדימה. אנחנו עשינו את הצעד שלנו ככנסת, במיוחד בזמן של יוקר מחיה – צעד קטן למקום גדול. הגיע הזמן שאתם, שעכשיו נראה את התחרות ביניכם. אני קורא גם ל-Be פארם להיכנס ולעשות הכול על מנת להוריד את המחירים, ולגוד פארם, לנסות לעשות הכול על מנת להוריד את המחירים. סופר-פארם, אתם אומרים שאתם זולים? גם אתם, כנסו לתחרות ותעשו. רגע אחד לפני שאני יורד אני רק רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן. אני חייב להגיד לך, ניהלת את הוועדה – לא רק אני אומר את זה, כולם אומרים – בצורה, באמת מיוחדת. אני לא צריך לתת לך קומפלימנטים, אבל היו לנו הרבה ויכוחים, ולפעמים התביישנו שאנחנו רואים את שני הגופים מתווכחים ביניהם. אבל היה דבר אחד שתמיד אמרת: אני הולך עד הסוף. יש פה רשות תחרות, יש פה את משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד המשפטים. אמרת: את רשות התחרות ומשרד המשפטים – תחליטו ביניכם. אנחנו הולכים איתם. אנחנו, לא מעניינות אותנו חברות גדולות, אנחנו נלך ונילחם בחברות הגדולות ואת כל המונופול הזה נשבור. זה מה שאמרת תמיד, וכך אנחנו נעשה בכל דבר ודבר. על כן, תודה רבה לך על המקצועיות ועל מה שעשית על מנת לקדם את הדבר הזה; למען המלחמה ביוקר המחיה. תודה רבה לאיתי עצמון, היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דוד, איתי לא הצלחת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – בפעם השנייה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה ליועץ המשפטי של הוועדה איתי עצמון, על הליווי הצמוד, ולאביגל היועצת המשפטית מצוות הלשכה שלו; וכמובן למנהלת הוועדה, עידית חנוכה וצוותה, שעושים עבודת טובה כולם, תודה רבה. תודה רבה גם ליועץ אצלי, יועץ החקיקה, גיל גולן, שליווה את כל התהליך הזה, כרגיל, וכמובן לצוות הלשכה, שמלווה אותי, יוסף שקד ודניאל בן חמו, תודה רבה לכולם. אני מקווה שבעזרת השם נמשיך ונעשה הכול הכול על מנת להילחם ביוקר המחיה ולהביא בשורה. דוד ביטן, כל הכבוד שהצלחת במאמץ, ככה, ברגע האחרון, להביא גם עוד שני תקנים לרשות התחרות, שיעשו בהם שימוש כדי שגם יוכלו ליישם את זה. אתה יודע מה? בוא נפרגן גם לגל ברנס. אומנם כפינו עליו, אבל בסוף הוא עשה את זה. האמת, הוא בא ועושה עבודה טובה. תודה רבה לכולם, שבעזרת השם באמת נצליח להביא בשורה לעם ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח לחבר הכנסת ינון אזולאי. אבל אני מציע באמת שתעקוב שזה בא לשטח, או שהוועדה תעקוב. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1771).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הרב אורי מקלב להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> בבית הכנסת, אם אני הרב או לא, אני לא יודע, נראה לי שלא, אבל כאן זה אורי מקלב, זו הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בשבילי אתה רב. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כאן יש לזה עוד קונוטציות, אז לא כדאי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תמשיך באמת לנהל את הישיבות בנועם, בחוכמה ובתבונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> השר – אם נמצא פה או לא נמצא פה – אבל בכל אופן, מכובדיי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש בפניכם הצעת חוק ממשלתית, שהיא הצעה לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024. במסגרת המאבק בתאונות הדרכים מקדם משרד התחבורה תוכנית להגברת הבטיחות ברכב ציבורי וכבד. רכיב משמעותי בתוכנית הוא המעבר לטכוגרף דיגיטלי. טכוגרף דיגיטלי הוא התקן לרישום ולתיעוד הנסיעה, אשר התקנתו ברכב כבד וציבורי מחויבת על פי חוק. המעבר לטכוגרף דיגיטלי ישים את מדינת ישראל בשורה הראשונה של מדינות מודרניות, שבהן קיימת חובת התקנה של טכוגרף דיגיטלי. המעבר הזה צפוי לשפר משמעותית את יכולת התיעוד והאכיפה, בין השאר בנושאי מהירות, שעות עבודה ומנוחה וסנכרון מידע. הסנכרון הזה הוא ייעול מול קציני בטיחות. לכן האפשרות לבדוק את זה, כפי שמופיע בהצעת החוק, תשפר גם את גורם ההרתעה וגם את גורם המציאות, את האופן המעשי. תהיה יכולת להוכיח אם נעשו עבירות תנועה בכל המרחב שיש בעבירות תנועה, או בכל אופן בחוקי התנועה שיש ברכב ציבורי וגדול – שאנחנו יודעים שהם צריכים תקנות מיוחדות ואכיפה מיוחדת ושמירה על חוקים מסוימים. ברגע שנוכל לבדוק את זה און-ליין – ששוטר יוכל לקבל את המידע הזה ויוכל לעכב את הנהג כדי לקבל את המידע – אנחנו מקווים מאוד שגורם ההרתעה ישפיע על תאונות הדרכים. אודה לכם מאוד, חבריי חברי הכנסת, אם תאשרו, ותצביעו בעד החקיקה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. קצר וקולע, ברור ונהיר, ובאמת הצעת חוק טובה. נעבור לדיון האישי. אני סוגר את הרשימה. עוד מישהו שנמצא פה ורוצה לדבר? אני סוגר את הרשימה. זהו. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. ראשון הדוברים. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אני לא רואה פה שר. יש פה שר? אנחנו נחכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, אתה צודק. איפה השר? אתה צודק. אתה יכול לדבר. הזמן לא נחשב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אכפת לך? בינתיים תדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול להמשיך לדבר כמה שאתה רוצה עכשיו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מחכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא רוצה שהשר ישמע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוה, שלום כבודו. הינה, אתה יכול להתחיל להריץ את הזמנים. נתחיל מההתחלה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את שלוש הדקות שיש לי לדבר, גם הפעם, לצערי, על עניין יתומי צה"ל שמעל גיל 21. לצערי זה השבוע השני ברציפות שמשרד האוצר מסרב להעלות לוועדת שרים לענייני חקיקה את הצעת החוק הממשלתית – הצעת החוק הממשלתית שעולה על ידי משרד הביטחון – בעניין הטיפול ביתומי צה"ל שמעל גיל 21. במהלך השבועות האחרונים הגשנו, למיטב זיכרוני ארבעה חברי כנסת שונים, הצעות חוק פרטיות בקריאה טרומית. משה סעדה הגיש הצעה, צביקה פוגל הגיש הצעה, שרון ניר הגישה הצעה, אני הגשתי הצעה, וכולנו קיבלנו על עצמנו לחכות להצעה הממשלתית כדי להתחבר להצעה הממשלתית. ההצעה הממשלתית נכתבה ונשענת על מסקנות ועדת רובינשטיין, שהוקמה על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ. אני רוצה רגע להסביר לך, אדוני היושב-ראש, ולכל מי שמאזין: יש פער מאוד מאוד גדול בדרך שבה מדינת ישראל מטפלת ביתומי צה"ל מעל גיל 21. הפער הזה, דרך אגב, הוא מובן. החוק נכתב בשנת 1951. בשנת 1951 היו בעיקר הורים שכולים. החוק דאז דן בעיקר בהם. לגבי אלמנות, בעיקר בזכות חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, הנושא טופל; לגבי יתומי צה"ל הנושא לא טופל. בגדול, מגיל 21 ואילך לא מכירים בהם, או כמעט לא מכירים בהם, גם ברמת ההכרה הרשמית. נוצרים מקרים מאוד מאוד קשים. יש הצעה שנכתבה על ידי משרד הביטחון ומועלית ומוגשת כהצעת חוק ממשלתית, ומאיזושהי סיבה שר האוצר פעם אחר פעם מסרב להעלות אותה. אדוני השר, אדוני חבר הכנסת, ראינו בשבוע שעבר בוועדת כספים שיש הרבה מאוד כסף פנוי שלא השתמשו בו במשרדים, ונעשים פה דיונים איך לחלק את הכסף הזה, ואני באמת לא רוצה להיכנס לזה – פופוליזם, מה יותר חשוב ממה – אבל ראינו שהרבה מאוד כסף נמצא ואפשר לחלק אותו. איך אומרים? רק ליתומי צה"ל לא נשאר. עכשיו אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה. חיילינו הגיבורים, רבים מהם אבות לילדים. כשהם יוצאים לקרב, הם רוצים לדעת שאם הנורא מכול יקרה, מדינת ישראל תדאג לילדים שלהם. זה הדבר הכי בסיסי שאנחנו יכולים לעשות בעבור לוחמי צה"ל הגיבורים. אני קורא מפה לשר האוצר לא לעצור את קידום החוק שמטפל ביתומי צה"ל שמעל גיל 21. לא לעצור את החוק הזה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, אני רק מעדכן אותך שהיושב-ראש אישר שאילתה דחופה שהגשת בעניין הזה, והיא תידון בכנסת ביום רביעי. זה יעזור עוד, עוד דחף לקדם, בעזרת השם. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר קרעי, עמיתיי חברי הכנסת, עמד פה סגן השר מקלב, ודיבר על צעדים, איך מודדים למשאיות את המהירויות, ואנחנו כמובן בעד זה. אבל אי-אפשר להתעלם, וכשעומד פה סגן שר התחבורה – את שרת התחבורה לצערי או לשמחתי אנחנו לא רואים פה – לא להזכיר: רק מתחילת השנה הזאת, ביחס לשנה קודמת – בשנה הזאת נהרגו בכבישים 205 אנשים, ביחס ל-169 לפני שנה, עלייה של 21%; תאונות דרכים קטלניות מתחילת השנה – 188 תאונות ביחס ל-151, עלייה של 24%. ובמשרד התחבורה מתעסקים ברמזורים. אבל לא רמזורים שמונעים תאונות, אלא רמזורים שהם תאונה אחת גדולה. ואני אומר, במחילה, גם לידידי לשר מקלב – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סגן השר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את מה שאמרתי היום גם למזכיר ראש הממשלה, שכשאתה יושב במקום מסוים ובתפקיד מסוים, וקורים לידך דברים – נגיד שהשר קרעי משתלח ביועצת המשפטית לממשלה – ואתה שותק ואתה אחרי זה אומר: אבל אני לא אמרתי – זה לא משנה אם אתה אמרת או לא אמרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סעדה, זה מפריע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מכירים את הגמרא – נדמה לי שהיא ממסכת תענית – על החורבן, שישבו ולא מחו בידם. חובת המחאה – אנחנו גם יודעים שלפעמים אי-אמירה היא אמירה יותר מאשר הערה כזו שאתה מממלמל בין השפתיים. השר קרעי, אני התרגשתי כשאתה עמדת כאן ודיברת על הסתה, אבל תסלח לי שאני אומר לך: אתה לא יכול דקה בלי להסית מייד, לפני זה ואחרי זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל כשאתה אומר את זה, אתה לא מסית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחרי זה – באמת אני אומר לך, אתה יודע כמה אני רוצה להזדהות איתך כשאתה מדבר נגד הסתה. אבל אתה באמת – אין גבולות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הסיתו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מסית – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה ישר משתלח, כאילו אנחנו חיים בעולם אחר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ביקורת היא לא הסתה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, בוא נגיד את האמת – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בואו נגיד את האמת – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני לא יודע כמה אתה הולך למשפחות שכולות, אני הולך המון. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם אני הולך. שלא נצטרך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחת הבקשות הגדולות שמבקשים מאיתנו – לדבר על אחדות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הקראת את זה פה בכנסת, מכתב של אב שכול. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בכל מקום. אני מדבר על אחדות, ואני אומר להן, הלוואי. והן אומרות לי, המשפחות השכולות – גם כשהן אומרות: לא הצבענו לכם – אנחנו שומעים אותך, אנחנו יודעים שאתה מדבר על אחדות ומתנהג באחדות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבנתי, טוב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועולים לפה שרים מהממשלה הזאת – ואני אומר את זה בכאב גדול, הלוואי וחמישה משפטים הם ידברו על אחדות באמת, בגלל שזה מה שאנחנו חייבים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ללוחמים שלנו ובוודאי למשפחות השכולות. באמת רק ככה ננצח. הלוואי וגם בממשלה יתרחש נס ויפנימו את זה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כתוב: "אל תזכר לנו עֲו‍ֹנת ראשֹׁנים", חבר הכנסת אלעזר שטרן. אני מזכיר לך את הנאום שנתת פה בחוק היין, איך הסתָּ נגד ציבור שלם. אני ראיתי את זה הייתי בהלם, זה לא התאים לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ברור, אני יכול עוד פעם. אני יכול עוד פעם. אני יכול עוד פעם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מתאים לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על היין, ועוד איך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הסתָּ נגד, אז טול קורה מבין עיניך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דווקא שתדע לך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על היין – על היין – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טול קורה מבין עיניך כשאתה מדבר על השר קרעי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טול אתה, טול – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני נפגעתי מאוד. לא הייתי פה, אבל נפגעתי מאוד. ועוד ציבור שלם נפגע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אה, לא היית פה? לא, אני אגיד לך למה, בגלל שעל הגיוס לא דיברו מילה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. דבי ביטון, בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – ועל יין ובני ברק דיברו חוק שלם ודיון שלם. אני לא מצטער על זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יואב עכשיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יואב, סליחה, סליחה. חבר הכנסת יואב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שהוא אשכנזי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> צריך רק לדעת להבדיל בין ביקורת להסתה. חבל תלייה זה הסתה, ביקורת זה משהו אחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יואב סגלוביץ' יותר מרוקאי ממך. אתה תגיד לי מי זה יואב? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה יודע באיזו מפלגה אתם? אתם אשכרה הסתֶּם לרצח של ראש ממשלה, יא חסר מושג, חסר מושג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, אתה מפריע ליואב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה ההשכלה שלך, תגיד לי, שאתה אומר לי "חסר מושג"? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם, מה זה קשור? אתה לא יודע כלום ושום דבר – – – שום דבר, חצוף. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה ההשכלה שלך? כמו הבוס שלך – אפילו תעודת בגרות אני לא יודע אם יש לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת נאור שירי – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה מדבר על חסר מושג? מה ההשכלה שלך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. די. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה ההשכלה שלך? למדת באוניברסיטה? אתה יודע משהו מהחיים שלך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? מה? הוא יכול לדבר ככה? חצוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. ככה, כן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בור ועם הארץ, זה מה שאתה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בבור אתה מבין. זה הדבר היחידי שאתה מבין בו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כמו הבוס שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת, אתה מפריע לי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חסר מושג, 777. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר היה אמור לעלות כאן חוק החשמל, ואז בן גביר וסמוטריץ' ניתקו את העדה הדרוזית מהרשת, הורידו את השאלטר. מי שהעביר את החוק, מי שהביא אותו – חתום עליו אופיר כץ, ראש הקואליציה. אבל אתם הורדתם את השאגלטר כמו שהורדתם את השאלטר על הרבה מאוד דברים שקשורים לשוויון במדינת ישראל. אז כל פעם שמגיע הרגע וצריך לדבר על נופלים, מדברים על הנופלים בקרב העדה הדרוזית, כן, והיו תשעה נופלים כאלה מ-7 באוקטובר. אבל אני לא רוצה לדבר על נופלים, אני רוצה לדבר על חיים. בן גביר וסמוטריץ' ניתקו את הזרם בגלל המחשבות הגזעניות שלהם, שאולי זה יפתח פתח לחבר עוד אנשים לחשמל. לכן אנחנו רואים צווי הריסה בחברה הדרוזית, בדאלית אל-כרמל, בעוספיא, בבית ג'ן, בכל מקום. אז זה טוב לדבר גבוהה-גבוהה, אבל כבר תקופה ארוכה אני מזהיר לגבי מה שקורה לאנשים שבקול רם קשרו את גורלם למדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, בכל תחום, ואז אתה מגיע ואתה בודק אם יש תוכנית חומש; התשובה היא: אין. ולמה אין? כי זה לא מעניין אתכם, כי אתם ממשלה מגזרית, שמתעסקת רק במגזר שאתם חושבים שיצביע לכם, ולא בחובה הבסיסית שלכם לטפל בכלל האזרחים – ערבים, יהודים, דרוזים, מוסלמים, צ'רקסים, נוצרים, אזרחי מדינת ישראל. אז גבוהה-גבוהה אתם יכולים לדבר, אבל בפועל, כשצריך לפרוט את זה לפרוטות, אתם לא שם, כי אתם, לא מעניין אתכם דבר, לא הייטק ולא אזורי תעשייה ולא חוק הלאום – חוק הלאום, שהיה צריך לעבור שינוי כבר מזמן, שפוגע פה ב-20% מהאוכלוסייה. 20% מהאוכלוסייה לא מרגישים כשווים בין שווים, ואין סיבה שזה יהיה. רק אנשים חסרי ביטחון צריכים לעשות לעצמם חוקים שיגידו שהם כאלה; אנשים שיודעים שהם כאלה – לא צריכים. אני יודע שאני חי במדינה יהודית ודמוקרטית, ככה אזרחי מדינת ישראל. איפה אתם? חוסר ביטחון, פחד, גזענות. כן, בן גביר וסמוטריץ' ניתקו אתכם מהזרם, מזרם התודעה של מדינה יהודית ודמוקרטית – אתם פשוט לא כאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמש הסתיימה באופן רשמי שנת הלימודים – שנת הלימודים 2024, השנה הקשה ביותר לילדי מדינת ישראל, מתוכם ילדי העוטף, שעברו את הטבח הנורא. חלקם גם לא זכו לסיים את שנת הלימודים, וחלקם המשיכו עם כל הקשיים, גם ילדי המפונים בצפון, וביניהם גם נכדיי שהיו בכפר עזה, אייל והילי. הם הציגו השבוע תעודה, תעודה שלא רשומים בה ציונים. רשום שהם פשוט סיימו ללמוד את השנה הזו. וברשותך אני רוצה להקדיש לכל תלמידי מדינת ישראל, בטח ובטח לגיבורים שחרף הקשיים וחרף האסון ידעו להרים את הראש ולסיים את השנה, "תעודת הצטיינות". זה מוקדש לכל הילדים הגיבורים. כתבה טל רייס: "השנה כולם צריכים לקבל תעודת הצטיינות / על כך שקמו בבוקר למרות הכותרות / על שהצליחו לחייך גם בשעות הקשות / על שיצאו לרחובות לחבק משפחות / על שהתפללו בכל יום על החטופים והחטופות / על שהלכו ללוויות וניגבו את הדמעות / בכיתה ובחצר היה מקום גם לבכות / על שצחקו, על ששיחקו, על שהיו בכל זאת ילדים למרות דאגתם לאלו במדים – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – על שהצליחו ללמוד למבחנים ולעשות קצת שיעורים ולזכור שבית הספר מציב גם יעדים / על שיצאו להתנדב בקהילה באהבה, על ששרו בקול גאה בגאווה, בקול רם את התקווה / תעודת הצטיינות מגיעה השנה לכל הילדים, לכולם / כי אין ילדים כאלה בכל העולם". אני רוצה לנצל את הבמה לאחל לכל תלמידי מדינת ישראל חופשה נעימה ובטוחה. שמרו על עצמכם, ואין לי ספק שנחזור לשנה פורה יותר, ואתם תמשיכו להיות תלמידים נהדרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. דבי, ריגשת, ריגשת. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. דבי, היית מורה? זה נראה, לא? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אחות, עורכת דין, ורוצה להיות מורה, כנראה בקריירה הבאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ראשי הרשויות הדרוזיות יצאו להפגנה מול משרד ראש הממשלה. הרי בכל יום ראשון מתקיימת ישיבת ממשלה, וראשי הרשויות ניצלו את היום הזה להפגנה מול משרד ראש הממשלה. אחרי ההפגנה הם התחילו לנסוע הביתה, ופתאום הם מקבלים טלפון ממשרד ראש הממשלה, וראש הממשלה מזמין אותם לישיבה. ואל נשכח שרק לפני פחות משבועיים ראש הממשלה ישב פה עם ראשי הרשויות וסיכם איתם על תקציב של 290 מיליון שקל. אבל מה שהוא סיכם איתם לפני שבועיים – הוא לא עמד בהבטחה שלו, לא הביא את זה לישיבת הממשלה ולא אישרו את ה-290 מיליון שקל שהוא סיכם איתם. אבל ראש הממשלה מתקשר, ראשי הרשויות מתייצבים. חוזרים, יושבים איתו, עם שר האוצר, עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועוד פעם ראש הממשלה מבטיח להם 290 מיליון שקל, ומסכם איתם. ראשי הרשויות מכריזים שתם המאבק בנושא התקציב, כי גם שם בישיבה הובטח להם, בנוסף לתקציב – ואני לא יודע למה הם מאמינים לו, כי שבועיים לפני כן הוא הבטיח להם ולא עמד בהבטחה, אבל הוא עוד פעם מבטיח להם, והם מאמינים לו. עוד הוא מבטיח להם, בנושא חוק החשמל, שתוך חודש הוא יביא את זה לכנסת. אל תשכחו שבעוד חודש אנחנו לא נהיה כאן, כי הקואליציה החליטה שאנחנו יוצאים לחופשה של שלושה חודשים, אז לא יהיה חוק חשמל בעוד חודש, כי אין כנסת – הכנסת בפגרה, בחופשה. ועוד הוא הבטיח להם שהוא יקים ועדת שרים או ועדת מנכ"לים שתדון בנושא צווים וביטול הצווים, ביטול הקנסות, ביטול צווי ההריסה. אנחנו יודעים, הסמכות לביטול צו משפטי היא בבית המשפט, לכן אני לא מבין איך האמינו לו. אפילו אם נלך ל-290 מיליון שקל שראש הממשלה הבטיח להם, שהם סיכמו – אני אתן לכם רק דוגמה קטנה בתקציב: 10 מיליון שקל לתכנון לשנת 2024 לכל היישובים הדרוזיים – בקושי הגיעו ליישוב 600,000 שקל; לתכנן דונם אדמה אחד עולה בסביבות 7,000 שקל, אז כל התקציב הזה של 10 מיליון שקל לא יכול להזיז כלום בתכנון. אני רק רוצה לתת דוגמה: אנחנו תקצבנו בממשלה הקודמת – אני הייתי במשרד האוצר, ושר האוצר היה אביגדור ליברמן, והכנו תוכנית לשנתיים, 2022–2023 – קרוב ל-1.5 מיליארד לשנה; יותר מ-700 מיליון שקל, בעצם 750 מיליון שקל לשנה, כסף תוספתי. עכשיו מדברים על 290 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל לתכנון, אז כל התוכנית הזאת לא שווה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל ההבטחות של ראש הממשלה לא שוות. הוא שיקר לכם וימשיך לשקר לכם, וחבל שהאמנתם לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, יש איזו תופעה שצריכה להטריד אותנו, ואנחנו מצווים להזהיר מפניה, להסתכל בעיניים של האנשים שעושים את זה, ולהגיד להם: היזהרו, כי אתם כורתים את הענף שעליו אנחנו יושבים. בימים האחרונים אנחנו עדים להתגברות של הדמוניזציה כנגד צה"ל וכנגד מפקדי צה"ל, החל ברמטכ"ל וכלה באלופים, באלופי הפיקודים. זה מקשר אותנו לסיפור של השחרור חסר אחריות של מנהל בית החולים שיפא. הבחור הזה – כשבמסדרונות בית החולים נרצחו החטופים שלנו, במסדרונות בית החולים טמנו הרבה מאוד אמל"ח ששימש את הרוצחים – מישהו החליט לשחרר אותו. המעניין הוא שהממשלה מגלגלת עיניים לשמיים, ואומרת: זה לא אנחנו. ראש הממשלה: לא ידעתי. ניחא שאתה אומר "לא ידעתי", אבל אתה שולח את אנשיך לתקוף בשצף קצף את הצבא, ולהטיל עליו אחריות, ולהגיד: לא ידענו, זה לא אנחנו, זה הם. ההם, אלה שאתם מצביעים עליהם ומטיחים בהם האשמות, בזכותם אנחנו יושבים פה עכשיו, אני ואתה, אדוני היושב-ראש; בזכותם אנחנו יכולים לשבת בכנסת ישראל ולנהל ויכוחים כאלה ואחרים. אין לנו צבא ספייר, אין לנו צבא ספייר, זה לא גלגל. אין לנו קצינים ספייר, אין לנו אנשי ביטחון ספייר – אז תסתמו את הפה שלכם. אל תעלו לכאן ותתקפו את חיילי צה"ל ואת מפקדי צה"ל. שאו אתם באחריות. זה מכעיס; זה צריך לחצות את כל המפלגות. כולנו מבינים מי מגן עלינו במדינה הזאת. הם לפחות לקחו אחריות. המנהיגים לא לקחו אחריות, ואסור לנו לשתוק. בכל פעם שיעלה לכאן שר או בכל פעם שיעלה לכאן איזה שלוחו של ביבי ויפיל עליהם את האחריות, כל אחד מאיתנו צריך לקום ולזעוק. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום בבוקר פתחתי חדשות וראיתי את הידיעה על שחרור מחבלים ורב-המחבלים מנכ"ל בית חולים שיפא. הייתי לבד בבית, לא מול המצלמות, אף אחד לא ראה ולא שמע, אבל איזו צרחה דחפתי שם, ועם קללות, כשראיתי את זה. טוב שאף אחד לא שמע. קראתי את זה ולא האמנתי למראה עיניי. אנחנו משחררים מחבלים, ובראשם את הבן אדם הזה. הוא ניהל בית חולים, נתן שם לחמאס להשתלט על כל בית החולים הזה, הוחזקו שם חטופים, התצפיתנית מרציאנו נרצחה שם, ואתם משחררים אותם עכשיו ככה? בלי שום כלום, כאילו זה בסדר גמור. אבל כשהתחלתי לראות את התגובות של שרי הממשלה, פה באמת כבר, אתה יודע – אם חשבתי שקיללתי בבוקר, אז זה שבעתיים. תקשיבו, זה הפך להיות למנהג: לא שומעים, לא רואים, לא יודעים, ישנים בלילה, זה לא אנחנו, זה הם. בהתחלה השמאל הפריע, אחר כך יועצים משפטיים הפריעו, אחר כך בג"ץ לא בסדר. שכחתם, התבלבלתם, אלה אתם. אלה אתם, שרי הממשלה; זה ראש הממשלה, זאת התנהלות כושלת שלכם. אתם לא מסוגלים לקבל שום החלטות בשום דבר, ואז פתאום בבוקר אנחנו מגלים. וראיתי אחר כך התכתבות בקבוצות ווטסאפ של הממשלה, כמו גן ילדים: בכי, קללות, האשמות – כל שר על השני. תחליטו, אתם הממשלה או חבורת בכיינים? בשביל מה אתם יושבים פה אם בשום דבר אתם לא מסוגלים להחליט? בן גביר קיבל כסף, הוא היה צריך לטפל באירוע. לא טיפל, לא עשה ולא תכלל את הנושא. הגענו לאן שהגענו. ראיתי אחר כך אזהרות של שב"כ על האירוע הזה. זה לא קרה ביום אחד. כבר הרבה מאוד זמן ששב"כ לא מבצע מעצרים בגלל שאין מקום. אז תעשו מה שצריך. אל תעבירו כסף למעון ראש הממשלה, ואל תעבירו כסף למערכות החינוך החרדי או למשרדי ממשלה מאולתרים, ותקצבו את מה שצריך. אגלה לכם עוד משהו, אדוני היושב-ראש, ואני מסיימת, פה אני לא יכולה לשקר, כי הכול נעשה בכנסת. הייתה ועדה חסויה בוועדת החוקה, שדנה בהעמדה לדין של מחבלי נוח'בה, ובאה היועמ"שית ואמרה: מה שהממשלה תחליט אנחנו נבצע, כי יש לזה השלכות גם בתחום בין-לאומי, גם פנים-ישראלי, אירוע מורכב. איפה הממשלה? הממשלה החליטה איך להעמיד לדין את מחבלי הנוח'בה? לא, לא החליטה. בשום דבר אתם לא מסוגלים. השורה התחתונה, ממשלת אימפוטנטים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל יוליה, מאיר אמר לא לתקוף את צה"ל – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרתי, את ממשלת – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה תת-אלוף, בהתאם להחלטת גורמי המודיעין. איך את תוקפת אותה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד בעצמך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> השב"כ וצה"ל, אסור לתקוף אותם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, יש עכשיו דובר, בואו ניתן לו לדבר. חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> את יודעת לקרוא, יוליה, בבקשה. מי חתום על צו – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר קרעי, אני רואה שאתה צריך להעסיק אותנו גם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני סיימתי את המשמרת. הינה, מרגי נשאר לשמור עליכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בהצלחה לך. חבר הכנסת אלהואשלה, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. חברת הכנסת מלינובסקי, עכשיו תורו. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתמול פורסם דוח חצי-שנתי של מרכז אמאן, (אומר בערבית: מרכז אמאן לחברה הערבית,) שמדבר על מספר הנרצחים בחברה הערבית – 114 נרצחים בחברה הערבית מאז תחילת השנה. דיברנו רבות על הזלזול ועל ההפקרות המוחלטת של הממשלה וגם של השר הכושל בטיפול שלו בפשיעה בחברה הערבית. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> עוד יחשבו שאמרת את זה עליי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, לא, הוא לא התכוון אליך, השר מרגי, אני בטוח. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מתכוון לשר בן גביר. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> בדיוק באתי – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנשים נרצחים ברחובות, בכפרים, ביישובים הערביים, ואין שום התייחסות, לא מכיוון הממשלה ולא מכיוון השר. ולכן השר נכשל בתפקיד שלו. וגם ראש הממשלה לא מטפל בנושא הזה, והפשיעה בחברה הערבית לא מעניינת אותו, לצערנו הרב. שר בממשלה שמתעסק בשטויות, מתעסק בנקניקיות, בסלטים, בחומוס, ואנשים נהרגים. איפה זה קיים? איך זה יכול להיות? האחוזים עלו בצורה דרסטית. רק ב-2023 האחוזים עלו ב-130%, לעומת ירידה של 16% ב-2022. ואנחנו רואים מה קורה עכשיו ברחובות. מה קורה ברהט, בערערה בנגב. אנרכיה מוחלטת. אין מדינה, אין ממשלה, אין כלום. אני רואה שמפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן מנסה, אבל אין לו משאבים, לא מעבירים אליו כוחות. תסתכלו מה קורה בערערה ומה קורה ברהט, שרפות יום ולילה במבני ציבור. איפה המשטרה? והשר מתעסק בדברים אחרים, העיקר להרוס, להרוס – ברהט, בביר הדאג', בכפר קאסם, אום אל-פחם, כל יום יש הריסות. בכל יום יש הריסות. מצד אחד הוא הורס, מצד שני מפקיר את האזרחים, נותן לפשיעה להשתולל בחברה הערבית. איך זה יכול להיות? ממתי נותנים לשר הזה להמשיך בתפקיד שלו? הוא עושה צחוק מכל הממשלה הזאת. ראש הממשלה לא מצליח לקבל החלטה, לא לטובת האזרחים בכלל וגם לא לטובת החברה הערבית. הפקרות מוחלטת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הרווחה והביטחון החברתי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ביטחון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נשאיר את זה לאחרי זה. אני רוצה לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, אני לא מבין מה אתם רוצים מראש הממשלה. באמת, מה אתם רוצים ממנו? הוא לא יודע. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רחמים לא ידע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא יודע. חברים וחברות, הוא לא יודע, ואני חושב שיש לנו ראש ממשלה מיוחד ואנחנו צריכים להכיר בזה. היום בטוויטר, לדעתי בן כספית או כל מיני כאלה עשו כל מיני סשנים שלמים על מה הוא לא יודע, וזה גם מאוד נחמד אבל גם טוב תמיד להיזכר, ואז אני תמיד לא אבוא בביקורת עליו, כי הוא באמת לא יודע. אז ראש הממשלה שלנו לא יודע. הוא לא ידע למשל שיש הטרדות מיניות בלשכה שלו, עם נתן אשל, אתם זוכרים? הוא לא ידע שסוכר הוא רע לבריאות, והוא לא ידע שמדינת ישראל סובלת, היא מקום שני בעולם בתחלואה של סוכרת. הוא לא ידע את זה. הוא לא ידע על האסירים, והוא לא ידע שניר ברקת הוא לא שר האוצר בממשלה שלו, הוא לא ידע את זה. הוא, אגב, גם לא יודע עד היום שבן גביר הוא שר בממשלה שלו, הוא לא יודע. הוא אמר שהוא לא יהיה אבל הוא לא יודע. הוא לא יודע למשל שאם אתה רוצה למגר ארגון טרור, הדבר האחרון שאתה צריך זה לשלם לו. הוא לא ידע שאנחנו משלמים לחמאס. הוא, אגב, גם לא יודע שח'אן אל-אחמר לא פונה עדיין, הוא לא יודע את זה. הוא לא יודע שיש קמפיין שלם כבר שנים של שמאלנים בוגדים, הוא גם את זה לא ידע. הוא גם לא יודע עוד דבר מאוד מאוד חשוב, שהרחובות שלנו הפכו להיות כמו הרחובות של קולומביה בזמן של פבלו אסקובר, גם את זה הוא לא ידע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פדרו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם לא פדרו אסקובר, מי שזה לא יהיה, שאמר השר לשיתוף פעולה אזורי, שמאז שהוא באמת במשרד אנחנו רק בשת"פ מאוד מאוד פורה. אבל אני רוצה לסיים בכמה דברים מאוד חיוביים שראש הממשלה שלנו כן יודע. וזה חשוב מאוד לסיים את זה ככה, כי אנחנו צריכים גם את השלילי וגם את החיובי. אז ראש הממשלה שלנו, אומנם הוא לא ידע שאסור לקבל מתנות, אבל הוא ממש טוב בלהשתמש במתנות ולעשן את הסיגרים. ואתה יודע לשסע ולפלג ולהגיד מי יהודי ומי לא יהודי. ולחרטט באנגלית, אתה עושה את זה כל כך טוב. אתה יודע לבלף ואתה יודע לשקר, והאמת, שאין אחד שטוב ממך בלשקר. ואני לא יודע אם זה חיובי, אבל זה ראש הממשלה שלנו. הוא לא קשור לשום דבר שהוא שלילי, הוא לא יודע מזה, לא משכו לו במעיל, לא עשו לו פסססט-פסססט מאחור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אמרו לו: שומע, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, שים לב, המדינה מתמוטטת. אל תגיד לא ידעתי, תפסיק להגיד לא ידעתי. הוא לא ידע על מירון והוא לא ידע על אסון הכרמל והוא לא יודע שום דבר, ולא על הצוללות גם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם על הצוללות הוא לא יודע. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, שר נכבד, כנסת נכבדה, 114 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה. ביום שני שעבר עמדנו כאן, עמדתי גם אני כאן, ואמרנו 103, או 104 היה. בסוף השבוע – תשעה נרצחים. תשעה נרצחים. אני אתחיל בנרצח הראשון, שנרצח ביום רביעי, כשאנחנו כאן, אחמד דיאב, שגם דיברתי עליו בשבוע שעבר. בחור מצטיין, סיים ראיית חשבון, עם משרד משלו, מוצלח, עסק משפחתי של אבא שלו. התחתן. עשרה ימים אחרי שחזר מירח הדבש נתנו לו כדור בראש. על מה? על זה שרוצים פרוטקשן. ואחר כך נרצחו אחמד טואלבה, עודאי שעבאן, מוחמד חוסיין מחאמיד, רג'אי חביב, מוסטפא אבו חמד וכרם אבו חמד – שני צעירים אחים מג'סר א-זרקא, שהלכו לעשות קניות עם אחותם, אחמד אבו גדייה, בחור בן 15. בן 15, ריבונו של עולם, עדיין ילד. במה פשע? במה חטא? מה היה יכול לעשות כדי שיקבל את הגורל הזה ושאימא שלו והמשפחה שלו יקבלו את הכאב הזה? ראדב מחאג'נה וג'זאל אבו לטיף. חברי ואליד אלהואשלה דיבר על זה שהוא כאילו חושב שהאמירה של מנהל המחוז מוצדקת, שאין לו משאבים. אני רוצה להגיד לכולם שזה לא נכון וזה לא אמור להיות סיבה, ולא משנה מה, משאבים צריך למצוא. אנחנו רואים שהמשטרה מוצאת את המשאבים שהיא צריכה כשהיא רוצה. כשהיא רוצה – היא יכולה לקבל החלטה. יש לנו שר שהוא שר של כישלון, שעסוק בנקמה, בלפזר שנאה ולהבות בתוך החברה; יש לנו שר אוצר, שבמקום שיעסוק ויתעסק בחלוקת נכונה של תקציבים ומשאבים לצרכים הנכונים – איך הוא אמר? אני בניתי תקציב אידיאולוגי, ככה אמר בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משפט אחרון – אז הערבים לא מתאימים לאג'נדה האידיאולוגית של שר האוצר, ולצערי הרב, גם לא שייכים ללאום של השר לביטחון לאומי, ולכן הדם שלנו לא שווה. אבל אנחנו נמשיך לזעוק את הזעקה הזאת, ואולי, אולי יהיה כאן מישהו שישמע את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78) התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שכל יום שעובר אתה שואל את עצמך עד כמה אנחנו יכולים להיות מופתעים ממה שקורה בממשלה. קמנו בבוקר עם ידיעה מטריפה על עשרות עצורים, תומכי מחבלים – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מחבלים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מחבלים – יותר חמור, חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אנשים עם דם על הידיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יחד עם מנהל בית החולים שיפא, שהוא בכיר במערכת הזאת, ששוחררו לעזה – ומאז אנחנו בשיח מהמם: ראש הממשלה בצד אחד, שר הביטחון בצד השני, השר לביטחון לאומי בצד שלישי, וכל אחד אומר: זה לא אני, זה הוא. זה הגיע לרמות הזויות. אני לא יכול לשתף את החברים בדיון החסוי בוועדת חוץ וביטחון היום, כי לא עושים את זה מעל במת מליאת הכנסת, אבל מי שהיה שם פשוט שפשף עיניים, כי ישבו שם שני נציגי ממשלה שהפילו אחד על השני את האחריות – מה שנקרא, מול עיני הח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, בלי להתבלבל לרגע. הרי זה אחד מהשניים – או שמישהו פה ידע ונבהל מהביקורת הציבורית המוצלחת, ומשקר – וזה חמור מאוד – או שאף אחד לא מנהל שום דבר במדינה הזאת. אני כבר לא יודע מה יותר חמור, מה יותר גרוע. אם ראש הממשלה, שאחראי על השב"כ, שר הביטחון, שאחראי על צה"ל, והשר לביטחון לאומי, שאחראי על השב"ס – שלושתם לא מנהלים את המסגרות שבתחום האחריות שלהם, ויכולים לשחרר להם מחבלים בלי שמספרים להם, ואחר כך הם מגלגלים עיניים ואומרים, לא ידענו – הם כשלו לחלוטין בביצוע של תחום האחריות שלהם, כל אחד לחוד וכולם יחד. ולכאורה אף אחד לא מתעסק בזה. כל אחד מפיל את האחריות, בזה כולנו אלופים – אבל המכונית נוסעת הלאה. במה כן מתעסקים? להוסיף עוד שר ביטחון אחד – חבר הכנסת שקלים, אני בטוח שאתה ישן טוב בלילה, כי יש לנו עוד שר ביטחון, הפעם לענייני מזון. הוא שר החקלאות וביטחון המזון. יכולים להתכנס להם ארבעה שרי ביטחון: האחד שר ביטחון, השני שר במשרד הביטחון – אם שכחתם, סמוטריץ', כשהוא לא מחלטר במשרד האוצר, הוא עובד כשר במשרד הביטחון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אלקין, זה מזכיר את המים החמים והמים הקרים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יכול לצחוק על זה כמה שאתה רוצה. תאמין לי, הציבור הישראלי היה מת לחזור למציאות של מים חמים ומים קרים, ולשכוח את 7 באוקטובר. יש לנו שר לביטחון לאומי, ועכשיו – שר לביטחון המזון. ארבעת – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> גם אתה שר ביטחון. אוה, אז יש חמישי. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אבל זה לא בממשלה הזאת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא בממשלה הזאת. אבל אתה עדיין שר ביטחון? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> חברתי – – – תקפח אותי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה. אז יש חמישה שרי ביטחון. אני שמח מאוד. אז חמישה שרי ביטחון – ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אני ממליץ שיתכנסו בחדר אחד עם ראש הממשלה, מר הניצחון המוחלט, ויחליטו במועצת שרי הביטחון וראש הממשלה מהניצחון המוחלט, מי מהם בכל זאת אחראי על זה שהמחבלים שוחררו לעזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אלקין, על הרבה ממה שאמרת אני מסכים איתך. << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אוה, ימות המשיח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, למה? אני רותח על זה מהבוקר. << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> בצדק. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה לא נתפס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה צריך מים להתקרר? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, מים פושרים, מים פושרים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, גם אני רוצה לדבר על המאורעות המעניינים שהיו לנו היום. אני חושבת שעשרה מיליון אזרחים במדינה שאלו את עצמם היום: האם יש לנו ממשלה? האם יש לנו מקבלי החלטות? מי מנהל את האירוע? כי כבר חודשים שאנחנו מרגישים שאין באמת יד על ההגה. מי מנהל את הדבר? כל אחד עושה מה שנראה לו, מה שבא לו. לא ראיתי בן אדם אחד היום עם אומץ, טיפת אומץ, לבוא ולהגיד, אני עומד מאחורי הדברים, קרתה טעות, היה לא נכון, אני אולי הכושל, עשינו משהו לא בסדר – לא. ראינו שבבוקר שוחררו בעצם 55 עצירים ביטחוניים עזתים, ביניהם מנהל בית החולים שיפא, אדם שבתוך בית החולים שלו נרצחו באכזריות אזרחים ישראלים. אני מזכירה שנחטפו לשם ונרצחו שם וטופלו שם בצורה – אתם זוכרים גם את הסרטונים בתוך בית החולים, כך שאי-אפשר להתכחש לעובדות – ובהם גם נועה מרציאנו, זיכרונה לברכה, וכפי שכולנו זוכרים, את גופתה כוחות צה"ל חילצו ממש מתוך שטח בית החולים. אבל בזמן שכולנו התעוררנו להודעה ההזויה הזאת, מה שאף אחד לא שמע הוא מי אחראי לבושה הזאת ששמענו עליה היום בבוקר. אני רוצה להזמין אתכם לשעשועון: את מי נאשים היום? אז בבוקר השב"כ האשים את השב"ס, השב"ס האשים את צה"ל, צה"ל האשים את המשרד לביטחון לאומי, השר הכושל לביטחון לאומי האשים את גורמי הביטחון, השרה אורית סטרוק למשרד המומצא – שאני לא בטוחה על מה היא אחראית במשרדה ואם היא יודעת על מה היא אחראית במשרדה – מאשימה את שר הביטחון, שר הביטחון שמע על הדברים מהתקשורת, וראש הממשלה לא ידע. רחמים לא ידע, הוא לא ידע. אבל אם כבר שאלתם אותו – בג"ץ אשם. מעולם לא הייתה פה ממשלה כל כך עלובה וחסרת אחריות, שאפילו לא מסוגלת לעמוד מאחורי ההחלטות שמתקבלות תחתיה. אני לא יודעת, אולי אתם חושבים שבזמן שאתם ישנים על האף, המציאות עוצרת מלכת, החיים של האנשים לא ממשיכים. אז תרשו לי לחדש לכם: בזמן שאתם לא מקבלים החלטות על גורל המדינה, בזמן שאתם לא מסוגלים לקחת אחריות על תוצאות המעשים שלכם, בזמן שאתם מתעסקים רק בפוליטיקה והג'ובים, היהלומים, כסף למקורבים וטובות הנאה, טיסות ומלונות, מיאמי וחופשות בגואטמלה – החיים של מיליוני ישראלים קורסים. אז אם נשארה במישהו מכם טיפה – עוד טיפה, טיפה אהבה וכבוד למדינה שלנו, לעתיד שלנו ולגורלנו – תפילו את הממשלה הזאת. זה הפתרון הכי טוב שאני יכולה למצוא למצב הכושל הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הרווחה והביטחון התזונתי – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> חברתי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברתי, סליחה. גם תזונתי. סליחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ילד רעב הוא ילד – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאחרונה שמעתי כאן גם חברי כנסת וגם את השר היום שתהו למה אני כועס, למה אני זועם בנאומים שלי כאן במליאה, בוועדות. זה הזכיר לי את האמירה של שר השיכון של חסידות גור, שאמר: למי בעצם רע כאן? אז בואו נחשוב ביחד, חבורה של מנותקים, למה אני כועס, איזה סיבות יש לי לכעוס. קודם כול, התחלתם את הקדנציה שלכם מההפיכה המשפטית המטורללת, הרסתם את כל המדינה. עוד לפני 7 באוקטובר הכנסות המדינה בתקציב לא ירדו – הן קרסו ב-10 מיליארד שקלים. פגעתם בחוסן החברתי של מדינת ישראל כפי שאף אחד לא פגע לפני. כמובן, השבת השחורה – הדרום הרוס, הצפון הופקר. הרסתם את הקהילות בצפון, פגעתם בילדים – הילדים בצפון כבר תשעה חודשים לומדים במקרה הטוב שלושה או שלושה וחצי ימים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה נעשה – – – בוא נחזיר את התושבים – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> "מה נעשה"? זה קרה במשמרת שלכם ובאשמתכם הישירה. הרסתם את הצפון. בואו נדבר על העסקים הקטנים בכל המדינה: העסקים הקטנים נמצאים במצוקה מאוד מאוד קשה, והחל מ-31 בדצמבר אין פיצוי כלל ארצי. מבחינת משרד האוצר, המלחמה הסתיימה ב-31 בדצמבר. זה קרה במשמרת שלכם, שלכם, חברת הכנסת גוטליב. יש זינוק משמעותי – ואת זה את אמורה לדעת – בפתיחת תיקי הוצאה לפועל, ואנחנו רק בתחילת התהליך הזה. הגירעון – אני כבר מדבר על זה פעם אחר פעם – היום אנחנו ב-7.5%, אנחנו בדרך לדו-ספרתי. אני מפחד לחשוב מה יהיה בשנה הבאה. החינוך הממלכתי – אתם מייבשים אותו פעם אחר פעם לטובת החינוך החרדי, שלא מלמד לימודי ליבה. והכי מופרך – זה פשוט לא אכפת לכם. לא אכפת לכם. אתם ממשיכים לפגוע בדמוקרטיה הישראלית, אתם ממשיכים לפגוע במנועי צמיחה, ואחר כך אתם שואלים אותי למה אני כועס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם הרסתם את המדינה הזאת, הרסתם. אני במקומכם לא הייתי יוצא מהבית, וכל יום מבקש סליחה מעם ישראל על מה שחוללתם כאן. אז אם אתם עדיין לא מבינים למה אני כועס, הבעיה היא שלכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לפני כן, ברשותך, חברת הכנסת – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת צביקה פוגל, יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיעה חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר כי היא חוזרת בה מהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגנה על קטינים מפני תוכן פוגעני באינטרנט באמצעות אומדן גיל), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/25/4518. כמו כן הודיע חבר הכנסת רון כץ כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/25/4621. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 269 ימים למלחמה, ו-120 חטופות וחטופים עדיין בידי החמאס. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהקריא את דבריה של הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור. דבריה, שריגשו אותי מאוד באחת הוועדות, מדברים בעד עצמם. תשעה חודשים, לא ייאמן. שלמה מנצור נחטף מביתו, שהוא מבצרו, בקיבוץ כיסופים, כשהיה בן 85. היום שלמה הוא כבר בן 86, החטוף הכי מבוגר והיחיד מקיבוץ כיסופים. שמי הדסה לזר. שלמה, אחי האהוב, נולד בעיראק, וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד, שואה שהתחוללה בעיראק ב-1941 בחג השבועות. זה היה ליל הבדולח של יהודי עיראק. ואם חשבנו אז, אחרי השואה ההיא, שלעולם לא עוד, בטח לא כשזכינו לחיות במדינה משלנו – הגיעה השבת הארורה, ושלמה כעת חווה שואה נוספת בזקנתו. בבוקרו של חג שמחת תורה, בשעה 07:30, שלמה שלנו נחטף על ידי מחבלי החמאס, שפרצו אל ביתו ביריות, אזקו את ידיו, היכו אותו וחטפו אותו במכוניתו לעזה כשהוא עדיין בפיג'מה. אשתו הצליחה לחמוק מהם בגבורה לממ"ד של השכנה. השמיים נפלו עלינו. החיים התהפכו. בימים אלה שלמה עובר שואה נוספת בזקנתו. דמיינו את סבא שלכם נמק בגיהינום בלי אור, בלי מזון, בלי חמצן, בלי מים לשתות ובלי כרית מתחת לראש. האם הוא יכול לשרוד כך? הזמן אזל, ואני זועקת מכאן את זעקתו. שלמה, ממייסדי קיבוץ כיסופים, הגיע לקיבוץ בגיל 15, שם הקים את משפחתו, הפריח את השממה ותרם רבות לקיבוץ ולמדינה. הוא איש עם לב זהב וידי זהב, מלא חמלה ודאגה לאחר ותמיד עם חיוך. אני מדברת עליו וליבי שותת דם, הבטן מתהפכת והדמעות זולגות. אנו חרדים לגורלו. איפה מצוות פדיון שבויים? אני שוב זועקת את זעקתו של אחי היקר שלמה מנצור, אותו ילד שעבר שואה בילדותו והקים מאז בית לתפארת, חלוץ אמיתי ואוהב אדם. איך ייתכן שהוא עובר שוב טרגדיה כזו, איך? אני מתחננת שתתגייסו לעזור להחזירו מהתופת חי, בריא ושלם, למולדתו ולמשפחתו. הוא צריך לחיות את החיים שעוד נותרו לו לחיות מוקף באוהביו – את שלמה ואת כל שאר החטופים. הם בסכנת מוות ממשית. אל תפקירו אותם שוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פונה מכאן לראש הממשלה מר בנימין נתניהו: הבטחת שלחץ צבאי ומיטוט החמאס יביא לשחרור יקירינו; בינתיים אנחנו, המשפחות והחטופים, מתמוטטים. אמרת שאנו כפסע מהניצחון – ואני ומשפחתי כפסע מהשיגעון. הפקרת 120 החטופים היא כישלון אישי חסר תקדים שלך ושל ממשלתך. האחריות והחובה להחזרת כל החטופים היא עליך, ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים שהשבוע מציינים בצה"ל שבוע הוקרה לאנשי המילואים. עושים את זה בצורה יותר צנועה, כי מרבית אנשי המילואים עדיין נמצאים בצפון ובדרום, אי-אפשר עכשיו לקרוא להם לטקס חגיגי. אבל בכל אופן, זו העת בשנה שבה צה"ל ומדינת ישראל בכלל מצדיעים לאנשי מילואים. השבוע הזה מוקדש לכל אותם אנשים אמיצים, גברים ונשים כאחד, שב-7 באוקטובר התייצבו, ומאז ועד היום נלחמים בעוז ובנחישות כדי להגן על כולנו. תחושת השליחות שלהם היא מקור השראה לכולנו. מחובתנו להוקיר ולהעריך את רוח ההתנדבות ורוח הלחימה שלהם. התרומה של אנשי המילואים היא תרומה שלא תסולא בפז. אבל הערכה והוקרה הן לא תוכנית עבודה; בסוף צריך להביע את זה במעשים. יש לממשלה מחויבות מעשית כלפי המילואימניקים וכלפי הסטודנטים שביניהם. לפני חצי שנה הממשלה התחייבה לשלם את שכר הלימוד לסטודנטים שמשרתים במילואים עבור שירותם במלחמת חרבות ברזל. מדובר במענק של כ-11,000 שקלים לכל סטודנט לוחם ששירת למעלה מ-60 יום בלחימה. ההבטחה הזאת הייתה אמורה לתת לסטודנטים, אלה שעצרנו להם את השנה, הוצאנו אותם מהסמסטר, תחושה שהם מקבלים איזשהו סוג של ביטחון וגם אחיזה כלכלית, במיוחד לאור העובדה ששנת הלימודים שלהם נקטעה באחת. אבל מבחינת הממשלה הכושלת הזאת סטודנטים ומילואים זה כמו משה בהר סיני – הבטחות יש למכביר אבל מעשים אין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> משה בהר סיני, היו לו רק הבטחות? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבוקר כשהגיע איש מילואים לאתר, הוא ניסה בסוף להיכנס לתוך האתר ולראות אם הוא מקבל את ה-11,000 שקלים. מה קרה? הבוקר פגעתם באמון של אנשי המילואים. למה? כי מדובר בממשלה חובבנית. לא שילמו להם את הכספים. הם באים להזין את המענק, אין מענק. כששואלים למה אין מענק, המועד הנקוב זה 1 ביולי, אז מסתבר שהממשלה הכושלת הזאת לא הסדירה מתווה מסודר. על הגב של מי? על הגב של אנשי המילואים. איפה ההבטחות של הממשלה הזו, שעמדה במסיבת עיתונאים והבטיחה הבטחות לציבור המשרתים? איפה שר האוצר? למה במבחן התוצאה אתם תמיד נכשלים? המינימום המצופה מממשלה זה לעמוד בהתחייבויות שכבר התחייבה ועשתה מסיבת עיתונאים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איך הממשלה יכולה למעול באמון של אנשי מילואים ולהותיר אותם ללא התמיכה שהבטיחה להם? אני הגעתי למסקנה אחת: אתם ממשלה שלא ראויה לאזרחים שלה. אתם פעם אחר פעם מפשלים ופוגעים באזרחים ופוגעים במשרתי המילואים. הפעם הפגיעה היא בלתי נסלחת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה? נעים. השר מרגי, האחרון שדיבר על טמפרטורה ליד המזגן, תדע, הוא רק מתקדם הלאה בשרשרת המזון. אז אם קר לך, אתה יכול לשבת ליד ראש הממשלה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – אני החלפתי אותה. פתאום אני מרגיש – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם רואים? סתם עשו מזה ספין. זה סיפור אמיתי, תתנצלו. כל הליכודניקים שהדליפו את זה, תתנצלו. זה לא יפה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה לא היה פה, אבל לא נורא. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מסכימה איתך. מי שהדליף את זה זאת אחת היועצות של הח"כים. זה לא אף ח"כ. אני לא עושה לשון הרע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי זאת? מי זאת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא ח"כ, זאת יועצת של הח"כים, עם כל הכבוד. כמי שסובלת מחום, כפי שאתם יודעים, זה נכון שיש מקומות פה בתוך המליאה שבהם מרגישים את המזגן יותר. תאמינו לי, אתם רואים כמה פעמים אני מבקשת שיקררו פה, זה לא קשור. לא בכל מקום צריך להוריד לרמה כזאת של רכילות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכים, ואני אתחיל מהתחלה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה. היום אני הולך לתת סקופ בבית הזה, משהו שהולך להרעיד אתכם פה. אתם לא תאמינו, בדיוק היום לפני שנה ראש השב"כ פנה באזהרה חמורה לשר הביטחון לאומי ואמר לו כך, ב-29 באוגוסט 2023: "בשל הצפיפות בבתי הכלא מעצר מבוקשים נפגע. בצל גל הפיגועים רונן בר התריע כי משבר הכליאה החמור פוגע בהיקף המעצרים של צה"ל ושב"כ. גורמים במערכת הביטחון: החוק של השר לביטחון לאומי, שביטל שחרור אסירים ביטחוניים "קלים", יקשה על יצירת מקומות לאסירים חדשים". בן גביר, מה הוא ענה? "לעצורים ואסירים ביטחוניים תמיד יש מקום בבתי הכלא". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, עוד 2,500 – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא נגמר שם. רגע, זה לא נגמר שם. לפני כמה חודשים כל משרדי הממשלה – יעיד שר הרווחה, שנמצא פה – עשו קיצוץ רוחבי של 450 מיליון שקלים. אתם יודעים למה? בשביל לבנות עוד מתקנים ביטחוניים. למי? לשים בהם עצורים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מעולה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אממה? היום בבוקר אנחנו כולנו היינו מאוד מופתעים לגלות ששחררו 50 נוח'בות, כולל מנהל בית החולים שיפא, לחופשי, ככה, שילך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר על רונן בר? מה אתה אומר על רונן בר? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז באו השר לביטחון לאומי ושאר הממשלה ההזויה שלנו, ומה הם אומרים? מה הם אומרים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לכם מושג מהחיים שלכם. לא מסוגלים להכיר במציאות. ראש השב"כ פגע בביטחון המדינה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אקריא לך מה הם אומרים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם פונים בקבוצת הווטסאפ הממשלתית ואומרים: איך יכול להיות דבר כזה? ועולה שר התקשורת ואומר: צריך להחליף את כולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להאמין, אין לכם – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומר, את מי להחליף? הוא קיבל 450 מיליון שקלים, קיצוץ רוחבי מכל המשרדים. לא רק זה, לא רק שהוא קיבל 450 מיליון שקלים ולא עשה איתם כלום, ועוד הביא חוקים פופוליסטים שלא עשו כלום, יש מתקנים שעומדים ריקים, ריקים; מתקנים ששמו בהם בעבר מסתננים, שעומדים ריקים. אפשר לקחת את כל הנוח'בות ולזרוק אותם לשם. אבל זאת ממשלה שמדברת ימין אבל בפועל היא שמאל. היא שמאל כי היא מתחנפת למישהו. כי היה פה דיל. לא משנה כמה תגידו שלא ידעתם, אני לא מאמין לכם. אי-אפשר לשחרר ככה אנשים בלי שתדעו. ראש הממשלה ידע, השר לביטון לאומי, מי שישב בצד הזה ידע. אני רוצה לומר לכם סקופ, חברים. רואים בדיוק את הדילים שלכם עם אותם אנשים. אני לא יודע למי התחנפתם הפעם ואיך סגרתם את זה, אבל אל תפילו את זה על משרתי המילואים או על ראש השב"כ. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לכם טענות? תעמדו – כמו שיודעים להגיד פה אנשים אחרים מתוך מערכת הביטחון ולהגיד: אנחנו אחראים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז טלי, סקופ בשבילך. את יודעת מי אחראי לשב"כ? טלי, את יודעת מי אחראי לשב"כ? ראש הממשלה. אז אפשר להפסיק עם ציוצים פופוליסטים. ואפשר להפסיק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתקדם, תתקדם. תתקדם, אדוני, כי אני רוצה לחשוב שיש לך שכל בקודקוד. תתקדם, תתקדם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עם כל החרטא הזה ולומר את האמת, לומר את האמת. ראש הממשלה אשם היום – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בשחרור מנהל בית חולים שיפא. תודה רבה. תתקדמו וגם תתפטרו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיעה חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי כי היא חוזרת בה מהצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים ימיים של צאן חי לשחיטה), התשפ"ד–2023, שמספרה פ/4036/25. כמו כן, הודיעה חברת הכנסת שלי טל מירון כי היא חוזרת בה מהצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט להטלת מגבלות), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3778/25. כמו כן, הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אברהם בצלאל ויאסר חוג'יראת בנושא: התפרצות קדחת הנילוס המערבי. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רון כץ, הוא פה? האמת שאני מהבוקר – באמת, אתם מכירים אותי קצת בשנה האחרונה, יחסית אני טיפוס רגוע – אני באמת פקעת עצבים. באמת, אני לא יודע איך לקרוא לזה: מחדל, טמטום, נבזות, רשעות, אין לי מושג. אבל מה שכן, מי שאחראי על המחדל הזה של שחרור המחבלים האלה, שיש להם דם על הידיים וידיהם מגואלות בדם של אחינו ואחיותינו, צריך לתת את הדין, נקודה, נקודה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זאת הממשלה שלך. אולי זה ממשלה – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שאחראי לזה, שייתן את הדין, נקודה. עכשיו, שנייה. שלא נדבר עכשיו על החלק שלכם, אבל זה לא העניין. תכף ניכנס לעוד דברים. את מפריעה לי, תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אתם מפריעים לדובר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, אנחנו עכשיו באמת בזמן מלחמה. החיילים שלנו באמת נלחמים ומחרפים נפשם מדי יום, ולצערנו הם גם נפגעים. החיילים שבחזית מאוד מאוד מאוחדים. גם העם פחות או יותר מאוחד במטרות, השגת היעדים. אבל לצערי גם כאן וגם בכמה מקומות נוספים אני באמת לא רואה שאנחנו מדביקים את העם שלנו. אני רואה שקצת חזרנו לשיח של 6 באוקטובר. רק בשבוע האחרון אני באמת שומע קריאות והסתה נוראית כנגד ראש ממשלת ישראל. אני מדבר עכשיו על ראש ממשלת ישראל, ולא משנה לי עכשיו מאיזה צד של המפה הפוליטית הוא נמצא. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא משנה שהוא זה ששחרר את מנהל בית החולים שיפא. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שומע שקוראים לו "שטן", ואת לא אמרת אף מילה. את סתמת את הפה שלך ולא אמרת מילה על זה שאמרו לראש הממשלה "שטן", ועל זה שקוראים לרצוח אותו ולפגוע בו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ואת לא אומרת על זה מילה. ולא רק את, אלא, יתרה מכך, כל הממלכתיים למיניהם שסותמים את הפה שלהם ולא מדברים אף מילה. אומרים: נמחה את זכרו של נתניהו. האלוף במיל' קורא לראש ממשלת ישראל "בוגד", ואף אחד בצד השמאלי לא מדבר מילה, לא מגנה, לא פוצה פה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> המדינה מתמוטטת וחשוב לך לדבר וללקק לראש הממשלה. זה מה שחשוב בעת הזו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת סגמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם צבועים. אני לא שומע, לא שמעתי – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זאת הבעיה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הממלכתי, שרוצה להיות ראש ממשלה – לא שמעתי את בני גנץ הממלכתי מדבר מילה, אפילו מצייץ, שום כלום; שלא לדבר על לפיד המופקר, שממנו אני כבר לא מצפה לכלום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אושר, אושר, תרגיע. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בכל זאת, היית ראש ממשלת מעבר לאיזו שנייה וחצי, בכל זאת היה לך איזשהו מעמד מסוים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה אתה? איך זה שאתה לא מסוגל לבוא ולהגיד מילה אחת, לגנות, לנסות אולי קצת להרגיע את הרוחות. אולי טיפה, טיפה להרגיע את הרוחות. אולי טיפה לבוא ולקחת איזשהו צד ולנסות לסייע למאמץ המלחמתי. טיפה. אז קצת סולידריות, חברים. תפסיקו להיות – אתם צבועים, ואנחנו רואים את הצביעות שלכם. אנחנו לא מאמינים לאף מילה שלכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מסיים, עכשיו, עוד רגע. אני רגע מתכנס עכשיו טיפה, מנסה קצת להירגע. אני אומר עוד פעם: בואו ננסה להרגיע את הרוחות קצת. אני מצפה למעט סולידריות, וכאשר מישהו בא ומכנה את ראש ממשלת ישראל "בוגד", או כשקוראים לרצח או להסתה, אז בואו לפחות אנחנו כאן ננסה להרגיע ונגנה את זה. נתרכז באיך אנחנו מנצחים עכשיו את המלחמה. לפוליטיקה יהיה אחר כך זמן, בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כשאני קורא את הודעתו של ראש הממשלה, הודעת הלשכה שלו, אני מצטט: השחרור "הוא תקלה חמורה וכשל מוסרי. איש זה שתחת אחריותו נרצחו והוחזקו חטופינו, מקומו בכלא. כבר בשעות הבוקר הנחה ראש הממשלה לבצע בירור יסודי כיצד קרה הדבר. ראש השב"כ צפוי להציג את המסקנות ביממה הקרובה". יש גם המשך ציטוט. אני רוצה לצטט עוד דבר, מתוך ויקיפדיה, דבר פשוט מאוד: "אחריות היא ערך מוסרי, שמשמעותו היא שהאדם בהיותו בוגר, נושא בתוצאות של מעשיו ופעולותיו שלו כלפי עצמו וכלפי חברתו וסביבתו, אם הוא בחר בהם מרצונו החופשי. כמו כן, אחריות טמונה בכל תפקיד שאדם לוקח על עצמו, ונותן דין וחשבון על פעולותיו במסגרתו. אחריות היא ערך חיובי, הקשורה קשר הדוק בחירות הפרט ובאושרו". אם ראש הממשלה לא ידע, אם שר הביטחון לא ידע, אם השר לביטחון לאומי לא ידע, אז אני לא הבנתי אל מי הטענות. מי יכול לקחת אחריות ולהגיד: אנחנו ידענו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה שואל באמת? השב"כ. אתם לא רואים שעושים פה הפיכה בלי שאתם מרגישים בזה בכלל? באמת. אני באמת שואלת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני ציטטתי עכשיו את הודעתו של ראש הממשלה. למה זה לא מפתיע אותי, אדוני היושב-ראש? זה לא מפתיע כי ראש ממשלת ישראל נמצא בשלטון, במקומו, כבר 16 שנה. הוא לא ידע שמחירי הדירות עלו ב-130%; הוא לא ידע שמחירי הדלק עלו; הוא לא ידע שיש לנו בעיה עם חמאס; הוא לא ידע שיש לנו את בעיית המנהרות במשך שנים; הוא לא ידע שהכסף הקטרי עובר לעזה – אגב, באישורו. שום דבר הוא לא ידע. לא עדכנו אותו, הוא לא ידע. אדוני ראש הממשלה, אולי הגיע הזמן שאתה פשוט תפרוש, ואנשים אחרים יבואו לכיסא שלך ולפחות ייקחו אחריות, אם אתה לא יודע מה קורה במדינה; אם אתה לא יודע כיצד מתנהלת המערכה בעזה; אם אתה לא יודע מה עושים אנשים שהם תחת פיקודך, אז איזה מין ראש ממשלה אתה? לא, זו שאלה לגיטימית לגמרי. מה שמעניין אותי הוא שהיום, מחר, מוחרתיים, במשך כל השבוע, כל השופרות של נתניהו יתחילו להגיד – כמו שאומרת חברת הכנסת טלי גוטליב – על מזימה, על השב"כ שרוצה להפיל את ראש הממשלה. חברת הכנסת גוטליב, טלי, זה לא מזימה, זה פשוט חפ"שנות. זה כשל; זה מעשה שהוא חסר אחריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך כהוא זה, כהוא זה. השב"כ – ראש השב"כ צריך לעוף הביתה בטיל, בטיל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חוסר אחריות של ראש הממשלה, קודם כול. אגיד גם עוד משהו. אם אתה יודע שהייתה תקלה, למה ראש השב"כ עדיין לא הגיע ללשכת ראש הממשלה? למה הוא עדיין לא הגיע לבירור, אם את טוענת שזו מזימה של השב"כ? למי כפוף השב"כ לפי חוק-יסוד: השב"כ? הוא כפוף לראש הממשלה. לכן הדוגמה האחת הזאת מרצף התקלות בניהול המערכה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט. – – רק מעידה על הכשירות הכי נמוכה וירודה בתפקודו של ראש הממשלה, גם בניהול המערכה וגם בניהול המדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את הנאום הזה אני מקדישה לרונן בר, ראש השב"כ. אדוני ראש השב"כ, אתה צריך ללכת הביתה. אם אני הייתי ראשת ממשלה, מה שאני לא, אתה לא היית נשאר בתפקיד שלך אפילו לא שנייה אחת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא היית מתפטרת, לא היית מתפטרת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מדברת על 7 באוקטובר. השב"כ אמון על איסוף מודיעין בעזה והכישלון הקולוסלי מהדהד – נקרא לזה "כישלון קולוסלי", נקרא לזה בכל מילה מכובסת. אני מקריאה לכם את הדבר הבא: ביטול צו כליאה – לוחם בלתי חוקי. בתוקף סמכותי מכוח סעיף 4 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ולאחר שהוצגה בפני עמדה עדכנית של גורמי המודיעין, הינני מורה בזאת על ביטול צו הכליאה שניתן בעניינו של המחבל. ביטול צו הכליאה ייכנס לתוקפו – מי שחתום על המסמך הוא תת-אלוף מאיר חן. בואו אני אעשה לכם סדר, לעם ישראל, אחרי ששוטפים לכם את המוח, מאתרגים ושוב, שוב, שומרים ומלטפים את גורמי הביון. חברים יקרים, כדי שתת-אלוף יחתום על שחרור של מחבל, או מי שנחזה להיות מחבל או חשוד כמחבל, מי שנותן את ההנחיה הזאת זה לא פחות ולא יותר, אנשי שירות הביטחון הכללי ולא אף אחד אחר, ושלא יזמרו לי פה זמירות. היום בישיבת ועדת החוץ והביטחון דנו בחוק הגיוס. בפתח הישיבה אמרתי להם: שמעו, לא מעניין אותי חוק הגיוס. אני שואלת את גלנט, אני רוצה לדעת מי אחראי על השחרור של מנהל בית החולים, המחבל הזה. אז אמר לי יולי אדלשטיין, צאי לקפטריה, לכי תשתי. אם יותר מעניין אותך דברים כאלה, לכי לקפטריה החלבית. זה מה שאמר לי יולי, אפרופו. אומר לי גלנט, שר הביטחון: זה לא באחריות שלנו. זה לא הצבא. ככה הוא אומר לי. ברור, כי אני אגיד לכם מה קורה פה. אם אתם עוד לא הבנתם, יש כאן ניסיון להפיכה צבאית. אני רואה את זה בהתבדחויות, אבל זה מה שקורה פה. הם החליטו – ראו חבורה של שקרים שאין לתאר. כל הצמרת חבורה של שקרנים מדופלמים. בואו נתחיל בדבר הבא: אחד, אני כבר נאמתי לכם על זה פה, חשבתם שהמצאתי. הם ממציאים את השקר הבא: יש בעיה של מקומות כליאה. ככה הם מזמרים את השקר הזה, ומאשימים כל היום את השר איתמר בן גביר. אגב, השר איתמר בן גביר – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מה בסמכות שלכם ומה אתם – – – האחריות שלכם, איפה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, אני ממשיכה לנאום ומתעלמת מרעשי הרקע. – – השר איתמר בן גביר עוד יצר 2,500 מקומות כליאה. אבל למה זה שקר מדופלם שרק בורים, בורים במצב המשפטי קונים את זה? כי אם יש בעיה של תפוסה בשירות בתי הסוהר, מה קורה? בואו נחשוב ביחד. יש את פקודת שירות בתי הסוהר, שקובעת שחרורים מינהליים לאסירים שפוטים ישראלים. לא שוחרר אסיר מינהלי אחד, על מה אתם מדברים? שירות בתי הסוהר מוציא היום הודעה – אחרי השקרים שמוציאים על אודותיו – שירות בתי הסוהר מוציא הודעה סדורה שהשחרור לא קשור לשירות בתי הסוהר, הוא קשור להנחיה ופקודה שמוצאת לשב"ס. דעו לכם ששב"ס לא משחרר או עוצר, מי שקובע זו פקודת מעצר, ממי שיש סמכות לתת פקודת מעצר. שב"ס משחרר על פי פקודה בדין, כשפה זו פקודה על פי חוק הלב"חים, של תת-אלוף מאיר חן. ולא משנה לי הפרסונה. אתם בכלל לא מבינים מה קורה. מה שעושים פה זה מתחת לאף של המדינה, מתחת לאף של הממשלה, עושים מעשה נוראי. עכשיו, נגיד שהיה לזה ערך מודיעיני, נגיד שרוצים – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, קחו אחריות כבר על משהו, על משהו קחו אחריות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת סגמן, תני לה, בבקשה, לסיים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טלי, זה שאת מדברת הרבה זה לא אומר שאת צודקת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת שנגיד ויש לזה ערך מודיעיני – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ניר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בכוונה מתעלמת מכם כי אתם מקשקשים קשקושים. נגיד ויש לזה ערך מודיעני, לשחרור הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, צריך לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לקחו לי זמן. נגיד שיש לזה ערך מודיעיני, היו משחררים אותו במחשכים – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שאחראי – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ניר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היו משחררים אותו בסודי-סודות. אבל אין לזה ערך מודיעיני. עכשיו, דרך אגב, אני לא יודעת מה האדם הזה מחזיק על השב"כ ומה הוא יודע. אין לי מושג. אני יודעת רק דבר אחד: חבורה של שקרנים בצמרת, שמאשימים האחד את רעהו ובעיקר מגחיכים את הממשלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אתה, ברוב אצילות, לא פיטרת את הרמטכ"ל, לא פיטרת את ראש אמ"ן ולא את ראש השב"כ. למה אתה מחכה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> היום, מתחת לאף שלך, שר הביטחון לא יודע שמשחררים מחבלים, לא מודיעים לך שמשחררים מחבלים. השר גלנט אומר לי שהוא לא ידע. ודבר אחד שיהיה כאן ברור: מי ששחרר זה השב"כ, בכשל מוסרי. אבל זה לא רק. זאת הפיכה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת הפיכה צבאית וניסיון לקחת שליטה על החלטות בזמן מלחמה. אוי לאוזניים שכך שומעות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרנים. לא רק שקרנים, צמרת שקרנים. שקרנים מדופלמים. זה לא נורמלי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתם חושבים לעצמכם, שאנחנו לא רואים את זה? חבורת שקרנים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, את הבאה בתור. חברת הכנסת טלי גוטליב, זמנך הסתיים, תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, זאת בעיה כבירה כששקר נהפך לנורמה בקרב ההנהגה. אנחנו לא יודעים מי צודק, מי משקר, מי מדבר אמת, ולכן אולי תואיל הממשלה ותגיע לכאן ותדבר את האמת. אני רוצה לדבר על נושא אחר לגמרי. אני רוצה לדבר על יישוב ערבי שנקרא ג'דיידה-מכר, שנמצא בגליל המערבי, מזרחית לעכו ומערבית לכביש 79. זה יישוב שגרים בו מעל 20,000 תושבים. בשנת 2024 ביישוב הזה נרצחו עשרה אנשים. במדינה מתוקנת פינוי אשפה זה שירות בסיסי. אני מזמין את כולם אולי לעשות סיור בכפר ג'דיידה-מכר, שלא מצליחים לפנות אשפה – דרישה בסיסית של תושב לשירות; מאבקים בין משפחות פשע ובין ארגוני פשע, שלא נותנים לאף קבלן זכיין להיכנס לעשות את העבודה שלו. מה שמצער עוד יותר, ששר הפנים אומר לי בישיבה: אנחנו כן מודעים לבעיה, ואנחנו הכנסנו אפילו חברה ממשלתית לפינוי האשפה. היא עבדה יום אחד, לא רצו לחזור לשם, והבעיה עומדת בעינה. יישוב מופקר. כמובן, לראש המועצה אין משטרה, אין לו כוח שיכול לטפל בנושא הזה. זה נושא שצריכה לטפל בו המשטרה, המשרד לביטחון לאומי – זה התפקיד שלו. יישוב שזועק, אני חושב שמעל שנה הסוגיה הזאת קיימת ולצערנו טיפול אין, ורק מדברים ומדברים ומדברים. הגיע הזמן, אנחנו כל הזמן חוזרים על זה. הגיע הזמן שהשר לביטחון לאומי יעשה את העבודה שלו, ששר הפנים יעשה את העבודה שלו. כן, צריך לטפל ביד קשה בכל הנושא הזה של טיפול בפשיעה בחברה הערבית, כדי לתת את המינימום לתושבים, את הביטחון האישי. את המינימום שמגיע לנו כתושבים – פינוי אשפה, חבר'ה, פינוי אשפה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כתשעה חודשים מאז פרוץ המלחמה, והסוף לא נראה באופק. לראשונה מקום המדינה נכבשו יישובים ישראליים, מאות אזרחים נחטפו, נרצחו, נאנסו, ויש מאות אלפי פליטים. לראשונה רצועת הביטחון היא בתוך שטח ישראל, ומרבית הצפון – אדמה חרבה. חיילי וחיילות המילואים משרתים עשרות ומאות ימים כמעט ברצף, עם נזק עצום למשפחות ולעסקים שלהם. ואני ורבים מאזרחי ישראל מסתכלים על המציאות ושואלים את עצמנו: האם אתם, ממשלת ישראל ונציגיה בכנסת, מודעים בכלל למה שאתם עושים? ואני לא שואלת את זה כעלבון, אני באמת שואלת ברצינות. רק הבוקר שחררתם ללא תמורה עשרות תומכי חמאס מהכלא הישראלי. שבועות שהממשלה מסבירה שבית החולים שיפא הוא מפקדת טרור, ואיך שם נרצחה נועה מרציאנו, זכרה לברכה. ראינו את המנהרות, את הנשקים, ופתאום בלי התראה מנהל בית החולים פשוט משוחרר. מתנה לחמאס. ובממשלת ישראל ראש הממשלה אומר שזאת לא החלטה שלו. שר הביטחון אומר שהוא לא ידע, ושזה בכלל השב"כ והשב"ס. ובשב"ס אומרים שחודשים הם מתריעים בפני המשרד לביטחון לאומי שמתקני הכליאה מלאים, והשר לביטחון לאומי, שאחראי על השב"ס, בכלל עסוק בפוסטים ובפייסבוק. וזה לא מקרה יחיד. כל ניהול המלחמה, הכלכלה, יחסי החוץ, ההסברה, השורדים, החטופים – כל אלו לא באמת מנוהלים. הכול בכאילו אצלכם. הכול מלא ביוהרה, חוסר תכנון, והכול בשביל שרידות פוליטית. אני ישבתי היום לפגישה עם צל של אדם שהגיע אליי ללשכה. פעם היו לו חיים. והיום? היום הוא פוסט-טראומה מהלכת על שתיים – של זיכרונות של חברים, גופות של שכנים, והמשפחה שלו שחטופה בעזה. גם אצלו אין מענה. איך הוא אמר לי? לי חמאס נתן יחס אישי, אבל הממשלה שלי לא חושבת שאני זכאי ליחס אישי ממנה, מתזזת אותי מול קירות אטומים ולא רואה אותי בכלל. חברי הקואליציה, אנחנו באירוע בגודל תנ"כי – ואין אחד שיילחם בשבילו, עבור הבנות שלו? הוא נאבק בכל יום ובכל נשימה כדי לבחור בחיים, בזמן שהקואליציה על כל יושביה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בוחרת פעם אחר פעם בהישרדות האישית שלה. הציבור זועם ויוצא לרחובות, ויש מי שמסכים עם ההפגנות ויש גם מי שלא. אבל אין כמעט אדם אחד בישראל שלא חושב שתוכן המחאה נכון או שהביקורת לא נכונה. יש הרבה מה לתקן, וייקח זמן לתקן. אבל התיקון לא יבוא מכם. אתם תלכו, והציבור הישראלי ישלב ידיים באחדות אמיתית שתשקם את העם הזה. ואנחנו נעשה שכל זה יקרה במהרה, כי אין לנו עוד חיים לבזבז, ופשוט אין לנו ארץ אחרת. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תוקף את שותפו לרשימת הציונות הדתית השר לביטחון לאומי בן גביר, ומאשים אותו שהוא נכשל כישלון טוטלי. מה מדאיג את בצלאל סמוטריץ' ומה הביא אותו לתקוף את שותפו בן גביר? הטענה שלו שהוא נכשל באיסוף נשק. למה? לא כדי לחסוך את חיי האזרחים הערבים שסובלים מרמת הפשיעה והאלימות ומפשיעה מאורגנת, אלא אולי הם יישמעו להוראות איראן ויצאו להפגין, למחות, להתקומם, להפעיל אלימות וכו' וכו', בדומה להאשמות הקודמות של בן גביר עצמו על שומר חומות 2, אז בצלאל סמוטריץ' מנסה להשתמש בכלי ההסתה הזה. לא הרשים אותו שהחברה הערבית גילתה מחויבות אזרחית במשך החודשים מאז 7 באוקטובר. זה לא מעניין אותו. מעניין איך להשתמש בחברה הערבית ולהסית נגדה, כדי להשיג הישגים פוליטיים, אלקטורליים, אל מול שותפו בן גביר. מה שבאמת צריך להדאיג את סמוטריץ' ואת הממשלה עצמה ואת נתניהו אלו השלכות המדיניות שלהם על החברה הערבית. כאשר אתה מפקיר את ביטחונם האישי של האזרחים הערבים, כאשר אתה ממשיך ומגביר את הריסות הבתים – היום הרסו באום אל-פחם בית שאפשר להסדיר אותו, שנמצא, עם אופק תכנוני; אתמול הרסו בית בכפר קאסם; בשבוע שעבר עוד בית, של בחור צעיר – איבד את אימו ביום ראשון וביום שלישי הרסו את הבית שלו. לכן, אדוני היושב-ראש, מה שבאמת צריך להדאיג לגבי החברה הערבית זה לא שהחברה הערבית תאבד את המחויבות האזרחית שלה ותישמע להסתות של גורמים מחוץ לגבולות המדינה – היא לא תעשה את זה, והיא לא עשתה את זה והיא הפגינה מחויבות אזרחית; מה שבאמת צריך להדאיג זה מדיניות ההפקרה בתחום ביטחון הפנים, הריסות הבתים, עיכוב – עד כדי כמעט ביטול – ביישום תוכניות החומש, כולל אותה תוכנית של מיגור הפשיעה והאלימות, 549, ששר האוצר קיצץ את התקציבים שלה. אבל מה באמת רוצה סמוטריץ'? הוא רוצה דבר אחד: הוא רוצה להחזיר כמה מנדטים שאיבד לטובת שותפו איתמר בן גביר. זה מה שהוא רוצה, על גבם ועל חשבונם של האזרחים הערבים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אריאל קלנר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני מוותר עכשיו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מוותר. הדוברת הבאה – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בזמן מלחמת חרבות ברזל ספרנו כמעט 2,000 הרוגים ו-11,549 פצועים. ליבנו נשבר עם כל הודעת "הותר לפרסום". אנחנו עדים למחיר הקשה של המלחמה ומרכינים את ראשנו יחד עם משפחות השכול. לצד זאת, חשוב לי להשמיע את קולם של מי שלא שומעים אותם בעת הזאת, את קולם של אלה שמתמודדים עם ההשלכות הנפשיות הכבדות שהמלחמה מביאה איתה. מלחמה אינה פוגעת רק בגוף, אלא גם בנפש. תושבות ותושבים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם חרדה, דיכאון ופוסט-טראומה. 7 באוקטובר עימת אותנו עם המציאות הקשה של מצב בריאות הנפש בישראל, שסבל מהזנחה ארוכת שנים. עם השלכות המדיניות הזאת אנו נאלצים להתמודד היום. אין מספיק תקציבים; יש מחסור חמור בכוח אדם ובמשאבים חיוניים. חיילות וחיילים שלנו חוזרים מהקרב עם נפש מצולקת, האם המדינה פועלת מספיק למענם? ידוע כי אין מספיק כלים להתמודד עם הפצעים הנפשיים שהם נושאים איתם. הממשלה הנוכחית ממשיכה להעביר כספים לצרכים פוליטיים, והורידה מסדר-היום את הנושא של בריאות הנפש. אנחנו רואים שבזמן שהמדינה שלנו נמצאת במלחמה, הממשלה עוסקת בחוקים שמפלגים את העם, מסוכסכת בינה לבין עצמה; היא מעדיפה להשקיע כספים קואליציוניים במקום להשקיע בבריאות הנפש של אזרחי ישראל. תורי ההמתנה לטיפול פסיכולוגי מתארכים, האנשים הזקוקים לעזרה מיידית נותרים ללא מענה. זהו כישלון של הממשלה הנוכחית, שמפקירה את האזרחים בעת שהם זקוקים לה ביתר שאת. הגיע הזמן לשינוי. הגיע הזמן שהממשלה תתמקד בצרכים אמיתיים של העם. בריאות הנפש היא חלק בלתי נפרד מחיינו, והיא קריטית, במיוחד בתקופה כזו של לחימה מתמשכת. הגיע הזמן שנדרוש את הטיפול והיחס הראויים לנו; הגיע הזמן לדאוג לשכר הפסיכיאטרים בבתי החולים; הגיע הזמן לדאוג לשכר של הפסיכולוגים, ולהחזיר אותם למערכת הציבורית; יש להרחיב את סל הטיפולים לשורדי 7 באוקטובר וללא שום התניה. הגיע הזמן לדאוג לבריאות הנפש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אבות, פרק א': "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסכת אבות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אבות א'. בואו נפרק רגע את המשפט הזה, את הפסקה הזאת: "משה קיבל תורה מסיני". תראו איזה קטע, זה לא מנע ממנו להוביל את הקרב מול עמלק וגם מול מדיין. "ומסרה ליהושע" – יהושע הגה בתורה יומם ולילה, ותראו איזה קטע, הדבר הראשון שיוצא מפיו כמנהיג זו פקודת הקרב לשבטים שנשבעו לא להישאר בישיבה בזמן שאחיהם יוצאים למלחמה, יוצאים לקרב. "ויהושע לזקנים" – גם זקני יהושע הובילו את ישראל במלחמות להוריש את הארץ מפני העמים. "וזקנים לנביאים" – גם הם היו לוחמים וגם לוחמות. ראו את דבורה, אישה אדוקה. לא הייתה שום סתירה בין היותה נביאה ובין היותה אסטרטגית צבאית נערצת. קטע, לא? והמצביא של עם ישראל, ברק בן אבינעם, התעקש על שוויון בנטל, והבהיר שגם לנביאה אין פטור מהלחימה והיא חייבת להצטרף לחזית: "אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך". אפשר להמשיך בעוד ועוד דוגמאות, דרך שמשון, שלהיות נביא ונזיר ממש לא הפריע לו להילחם וממש להושיע את ישראל, ועד דוד המלך, אביו של המשיח שיבוא, גיבור מלחמה שהקים ממלכה. ואיכשהו בשרשרת המסירה המפוארת הזאת, עם הזמן הגענו הנה, אל אנשי הכנסת הקטנה. 64 אצבעות שבהתעקשות שלהן על ההשתמטות המגזרית בעיצומה של מלחמה עוברות ועוברים יום-יום על "לא תעמד על דם רעך". כל כך הרבה יהודים אדוקים נלחמו, ועדיין נלחמים, על הגנת הארץ מבלי שתהיה בכך פשרה הלכתית, אלא להפך. הסיפור הזה של חברת הלומדים, שהממדים שלה הולכים ותופחים, הוא אנטי-יהודי. ככה לא מתנהגים יהודים טובים, ואני קוראת מכאן למנהיגים החרדים שמתעקשים על "נמות ולא נתגייס": חזרו בתשובה, הרוויחו את המקום שלכם בשרשרת המסירה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ברשותך אפנה לחברים מסיעת הליכוד שיושבים פה. אני חייב לקבל מכם הסבר על משהו. מה קרה לכם בליכוד, שהפכתם להיות חוטבי העצים ושואבי המים של הסיעות החרדיות? אתם הפכתם להיות אלה שבמקום לדאוג לציבור שלכם – שמצביע לכם, שמשרת בצבא, שמשלם מיסים, שעושה מילואים – אתם כולכם משועבדים שוב ושוב ושוב לחקיקה שמשרתת אך ורק קבוצה סקטוריאלית קטנה, שלא אותה רציתם לשרת, כדי למנוע ממנה שירות צבאי, כדי למנוע ממנה את היכולת לשלם מיסים ולקחת חלק בתוך מה שקורה כאן היום, ולמנוע ממנה את ההגנה על המדינה. כל זה כדי לעשות מה? אתם כולכם מגויסים לדבר אחד, להעביר את חוק הג'ובים והרבנים של ש"ס, לטפל במערכת החינוך של ש"ס – עבור זה אתם מגויסים? אני פשוט לא מצליח להבין איך אתם גם אלה שהופכים להיות מסבירי ההשתמטות. מסבירים לנו למה המפלגות החרדיות צודקות בכך שמשתמטים מהצבא. זאת פשוט שערורייה שאין כדוגמתה. אני לא מצליח להבין. לא מצליח להבין בשביל מה נלחמתם בפריימריז, כשבסוף הבוחרים שלכם, שנמצאים היום במילואים – המצביעים שלכם נמצאים במילואים היום, משרתים 120 ו-150 ו-180 יום מילואים. לצערי אנחנו רואים את רשימת הנופלים בקרב, אגב, רבים מהם בני תורה, בני הציונות הדתית, שמשלבים תורה ועבודה ומלחמה. מה, הם לא בני תורה מספיק? הם לא לומדים תורה? הם מראים מה זה קידוש השם האמיתי, ואתם, במקום להגן עליהם, לוקחים את המנדט שלכם בשביל להצדיק את ההשתמטות של קבוצה הולכת וגדלה. אתם עשיתם את כל זה, נלחמתם להיכנס לכאן, בשביל מה? כדי לייצר כיפת ברזל ליהדות התורה וש"ס, זאת הייתה המטרה? אז אני אומר לכם, חברים: בימים האלה, דווקא כשמדינת ישראל נמצאת במלחמה, אתם נמצאים גם במבחן לציבוריות שלכם. פעם אחת תעמדו על הדבר שאתם יודעים שהוא נכון, והוא שבמדינת ישראל כל אזרח ואזרחית צריכים לאחוז בנשק; צריכים להגן על העם ועל המדינה. אנחנו צריכים עוד חיילים. אנחנו צריכים עוד אוגדות כדי להגן על הגבולות שלנו, כדי להגן על היישובים שלנו. ומי שלא יכול לשרת בצבא, יש מספיק תעסוקה בכוחות ההצלה והסיוע והחירום – מכיבוי אש ועד מגן דוד אדום ובבתי חולים. תסתכלו קצת לבוחרים שלכם, לבוחרי הליכוד, בעיניים. אלה ששלחו אתכם לכאן, תגנו עליהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואל תמכרו בשביל השלטון דווקא אותם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ירון לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא שיר של שלמה ארצי ופאר טסי, "נהר הדמעות", שיר שנכתב בזמן המלחמה. אופיר, ברשותך. חשבתי שרצית שאני אחליף שיר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שלמה ארצי ופאר טסי ביחד? יש דבר כזה? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש דברים כאלה, אולי נלמד מהם משהו. "אם רק ליום הייתי קוסם / את כל-כולי הייתי נותן / שהפצע יחלוף שהיום ייעלם. // כבר חודש לא החלפתי מקום / אמרת לי: שב בשקט, תרשום / את האמת בפנים, סיוטים בלילות. // על נהר הדמעות / כולנו נביאים של שקר, / מספיק מילים בודדות / כדי להפיל עולם שלם. / עכשיו קשה לך לראות / מחר יהיה לך יום שמח. / גלים רצים אל חוף הים / אני לא שוכח. // יושב לבד על איזה גדר / בלילה של ירח חסר / המון גיבורים, לא הפסקתי לבכות. // הגשם כבר יורד על העיר / אנחנו מתקשים להסביר / את מה שקרה, הלב עוד שבור. // על נהר הדמעות / כולנו נביאים של שקר / מספיק מילים בודדות / כדי להפיל עולם שלם. / עכשיו קשה לך לראות / מחר יהיה לך יום שמח. / גלים רצים אל חוף הים / אני לא שוכח". את השיר הזה אני שומע כל פעם שאני בא לכאן וכשאני יוצא מכאן, ואני חושב על אותן המשפחות שקיבלו את המילים הבודדות והעולם שלהן נפל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת דני דנון לכהן בכנסת ביום כ"ז בסיוון התשפ"ד, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הדוברת הבאה, חברת הכנסת והשרה מאי גולן – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> טלי, מה, עברת מקום? את מבלבלת אותנו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, העבירו אותי לקצה. ביקשתי מחנוך שיחליף איתי, לא נוח לי. ככה אני מקשיבה לך יותר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יעניין אותך במיוחד, בחיי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול מעניין אותי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם סיפור מטורף שלא זכה למספיק כותרות. אני רוצה לדבר על הסיפור עם Slice, לא יודעת אם למישהו יצא לשמוע על הסיפור הזה. 10,000 אנשים איבדו את קרנות הפנסיה שלהם בחודשים האחרונים. 10,000 אנשים שעבדו כל חייהם, חסכו ליום שבו יזכו לצאת לגמלאות, איבדו לחלוטין את קרן הפנסיה שלהם. פרשת Slice היא פשוט פרשה של פשע מאורגן. מה עשו Slice? פרסמו בכל מקום שמי שלא אישרו לו הלוואה מהבנק או מחברות האשראי, הם ייתנו לו הלוואה בריבית של 1%. שום דבר לא היה חשוד, כולם הכירו אותם, חברות הביטוח הכירו אותם. התנאי היחיד שלהם היה: אנחנו ניתן הלוואה, אבל את כספי הפנסיה שלך Slice תשקיע עבורך. וכך עשו אלפי אנשים. Slice לקחה 800 מיליון שקלים מהכספים האלה והעבירה אותם לקרנות בחו"ל. אממה, אין אנשים מאחורי הקרנות הללו, מדובר בחברות קש עם אנשים "קופים" שאין להם מושג אפילו על מה מדובר. באמצע 2022 התחילו להגיע תלונות לרשות שוק ההון. רק בפברואר 2023 רשות שוק ההון ערכה ביקורת, ולקח לה עד דצמבר לעצור את הבלגן כדי שלא יהיה נזק גדול יותר. עכשיו, אי-אפשר להאשים את רשות שוק ההון. המדינה מייבשת אותה לחלוטין. רשות שוק ההון אחראית לא רק לפנסיות שאיבדו ב-Slice, היא אחראית בין היתר גם לפנסיות של כולנו, אבל היא מתוקצבת בחסר. כרגע 30% מהמשרות אינן מאוישות, ושנה וחצי לא היה לה יושב-ראש. בתקציב האחרון קוצצו ממנה עוד 7 מיליון שקלים. אז אדון שר האוצר, שאחראי על כל זה, לא מספיק שבמשמרת שלך כל המחירים עלו בצורה דרסטית ולא שמעתי אפילו על צעד אחד או דיון אחד שעשית בנדון; עכשיו אנחנו מדברים על 10,000 אנשים שכבר איבדו את כל חסכונות חייהם – אני לא יודעת אם הוא מצליח להבין את זה בכלל, מה זה לקום יום אחד ולהבין שאין לך כלום לעת זקנה. עכשיו, אדוני שר האוצר, אם לא תתעורר ותתאפס על עצמך, ותבין שאתה שר האוצר ולא השר לענייני יהודה ושומרון, אנשים רבים נוספים עלולים לאבד את כל מה שיש להם. טפל ברשות שוק ההון, תקצב אותה כראוי. זה הכסף של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל שיגיע לפנסיה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת נסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אבל איך את רוצה לחזק את הרשות, שכשלה קודם? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> היא לא כשלה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תקימי משהו אחר, אבל לתקצב את אלה שכשלו? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הרשות כשלה כי אין לה יכולת לפעול. אין לה תקציבים, אין לה תקנים. זה לא סתם. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יודעת מי צפה אתמול בתוכנית של גלעד שלמור. איזה קסם, וואו. אני רוצה מהמליאה הזו להגיד לגלעד: סוף-סוף אתה עושה כתבה – לא אתה, סוף-סוף נעשית כתבה על העולם של לומדי התורה, על העולם של תלמידי החכמים, בגובה העיניים, בלי לחפש את הצהוב, בלי לחפש את המסית, עם עומק, עם באמת כבוד למושא הכתבה. אני רוצה לחזק את מה שגלעד שלמור עשה, וזו באמת הצצה לתוך העולם הרוחני של תלמידי החכמים. אני מבקשת לנתק את הנאום הזה מחוק הגיוס, לנתק את הנאום הזה משוויון בנטל. באמת, רק הצצה נדירה מאוד לתוך העולם של לומדי התורה הנפלאים שלנו, כי אנחנו חיים בסוג של חרדים מנוגה וחילונים ממאדים, ואולי כדאי שאנחנו החילונים נצליח ללמוד ולהבין את המניע שגורם להם לתקתק, וכבר זה יכול לקרב אותנו לכדי איזשהו גישור בכל הנושאים. טוב, אז אנחנו ראינו שתלמידי חכמים חיים בסדר-יום סגפני ביותר. הם קמים ב-06:00, יש להם שלושה סדרים, בין סדר לסדר יש להם חצי שעה, שעה. הם שותים, הם אוכלים, אסור להם לעשות הרבה יותר מזה, כי כל שנייה וכל דקה וכל שעה חייבות להיות מוקדשות לתורה. זה נקרא ביטול תורה – ביטול תורה זה חטא. אז אין להם תחביבים, ואין להם סמארטפונים, ואין להם עיתונים, והם לא מנגנים על גיטרה, והם בקושי שומעים מוזיקה, כי כל דקה בסדר הסגפני הזה חייבת להיות מוקדשת לתורה. אבל זה לא נגמר בזה. זה לא נגמר בסדר יום מ-06:00 עד 24:00, זה רק מתחיל, כי יש פה גם חובה מנטלית. הם לא אמורים לשבת ולקרוא תורה או לשנן פסוקים וזהו. משהו מנטלי חייב לקרות להם בפנים כדי שזה יעבוד, כדי שזה ייחשב לעבודה רוחנית. זאת אומרת שבכל רגע ורגע מהיממה הם מחויבים להתרגש, הם מחויבים להרגיש, הם מחויבים להעלות את הקדושה שבתורה למעלה, ומשם זה יורד בחזרה אלינו כסוג של שמירה. הם בעצם תופסים את עצמם כ-Night Watchers, האנשים ששומרים על קיום העולם, שהוא רוחני בבסיסו, כדי להוריד שפע וביטחון לעם ישראל ולעולם כולו מלמעלה. כמה יש על הכתפיים, שימו לב. גם זה בשלב מסוים לא מספיק – המטרה שלהם היא שהעולם הגשמי לאט לאט לאט ילך וידהה, ובמקומו העולם הרוחני ילך ויהפוך ליותר ויותר ברור. אנחנו מדברים על זה שהם צריכים לעבוד על הנפש הארצית שלהם, על התשוקות שלהם, על הפחדים שלהם – לגרום להם לדהות, ובד בבד להרים את הנפש האלוהית שלהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת, אדוני היושב-ראש. בסופו של דבר, בסופו של תהליך, מגיע רגע קסום שבו הם הופכים לצדיקים, וצדיק זה אדם כמו ניאו במטריקס לאוזן החילונית – זה אדם שלא רואה שולחן או כיסאות או אולם, הוא כבר רואה רק רוחניות. האנשים האלה הם הכתר שלנו; האנשים האלה הם הנצח שלנו; האנשים האלה משמרים את היהדות שאבות ואבות ואבות ואבות אבותינו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר להם: כל תמיכה שאפשר לתת להם, המדינה חייבת לתת, ואני אעשה הכול כדי להבהיר לציבור החילוני את הגדולה האין-סופית של תלמידי החכמים בישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, היום קיימתי את הדיון, נדמה לי, הרביעי בנושא יוקר המחיה, והנתונים שהונחו על ידי מבקר המדינה ועל ידי הדוברים השונים על שולחנה של הוועדה לביקורת המדינה מבהילים, מזעזעים. מדינת ישראל, על פי הדירוג של הבנק העולמי, במקום השני ביוקר המחיה, ולא בגלל המלחמה; היא מרכיב, אבל לא המרכיב העיקרי. ולא מטפלים בנושא יוקר המחיה. נכנס לכאן כרגע יושב-ראש ועדת הכלכלה, ויגיד לכם את אותם דברים שאני אומר לכם. מתוך 600, נדמה לי, פריטים שהיו על השולחן לרפורמה, נשארו בסביבות ה-40, ואף אחד לא מטפל ביוקר המחיה. הסל עלה עשרות מונים, וחברות דירוג האשראי – שתי חברות – הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שנייה, חבר הכנסת לוי. סליחה, גברתי, לא עולים לאזור המליאה. תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עומד כאן שר האוצר ואומר: בעזרת השם. בעזרת השם זה בסדר, גם אני מאמין בעזרת השם, אדוני, אבל עזרת השם לא תבוא בלי שאנחנו נעזור לעצמנו ונעשה מהלכים. בבנק העולמי דירוג מדינת ישראל במקום השני הכי יקר בעולם. איך אפשר לחיות פה? עמד ראש הממשלה בתחנת דלק, בחיים שלו לא תדלק אוטו – אני אוריד את מחיר הדלק; היום או אתמול עלה מחיר הדלק עוד פעם. הוא עמד בסופרמרקט, הצביע על קנקן החלב ואמר: אני אוריד את קנקן החלב – הכול עלה. טירוף. אני קובע חד-משמעית, אדוני היושב בראש, גם על פי דוח מבקר המדינה וגם על פי מה שקורה היום – שר הכלכלה: שיימינג לחברות; במקום לטפל ביוקר המחיה, מדבקות. הוא אישר להם להוריד את המחירים לשלושה חודשים כי לא היה להם כוח אדם לקמעונאים. צלצלתי למנכ"ל משרדו ודיברתי עם שר הכלכלה עצמו, ברקת, ואמרתי לו: אתה תראה, הם יעלו את המחירים, הקמעונאים, וזה מה שקרה. התשומות לא עלו אבל המחירים בסופר עלו, כי לא היה מי שיבקר אותם, כי אין מספיק מפקחים. שר הכלכלה, אדוני, שר האוצר, ראש הממשלה, כשלו בטיפול ביוקר המחיה. אני אגיד מילה שהיא לא מקובלת – דפקו את אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולנו משלמים יותר על הסל שלנו, ולא רק על הסל. הכול עלה. השירותים עלו, הכול עלה. כדאי שהם יתעוררו, אחרת יהיה מאוחר מדי, לא יהיה מאיפה להביא את הכסף ולא יהיה איך לעצור את המחירים. כישלון חמור בנוסף לכל הכישלונות של ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר. הטלפון שמצלצל, אפשר להפסיק אותו, בבקשה? תודה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעבר החברה היהודית, הקהילה היהודית בגולה, בתפוצות, החזיקה על חשבונה יחידי סגולה. בדור האחרון, לא יותר מזה, ממש ב-20–25 השנים האחרונות, התבסס הרעיון והתבססה המתכונת של חברת לומדים, כלומר חברה שלמה שהגברים שבה אינם יוצאים לעבודה, אינם מפרנסים את עצמם כעיקרון, מתמקדים בלימוד – מה שהוא ראוי בפני עצמו – ולא הקהילה עצמה מחזיקה אותם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אלא המדינה, החברה כולה. אגב, מה זה "החברה מחזיקה"? מה זה אותה יכולת, מאיפה היא הגיעה? מדינת הרווחה. המדיניות הסוציאל-דמוקרטית, שלא נאמר סוציאליסטית של מקימי המדינה הזאת – רחמנא ליצלן, יש מי שיגיד – ביססה את העיקרון שמי שאין לו, האחרים יתרמו לו; חבריו, שיש להם יותר, בין אם הם פועלים, בין אם הם בעלי הון – אנשים שמשלמים מיסים, וממקורות אחרים של המדינה. הרעיון של חברה שלמה שלומדת וסמוכה על שולחנם של אחרים – אכן חיה בתנאים צנועים מאוד, מקבלת גם תרומות מהקפיטליזם האמריקאי אבל בעיקרון יושבת – מבוססת על כלכלת הצדק המקומית. אבל הדמוגרפיה מכריעה אותנו. מדינת ישראל לא תוכל יותר להחזיק את המודל הזה. דור שלם החזיקה – לא עוד. כמובן שנוסף על היכולת הכלכלית ועל כך שהמספרים לא נסגרים, שהנוסחה הזאת לא מתכנסת, האירוע המכונן של 7 באוקטובר, והצורך הדחוף הן בכוח אדם והן בתחושת שותפות. החברה הישראלית לא תכיל את חוסר השוויון. ההוגנות האנושית לא מקבלת אמפתיה לחרדים לדבר השם – שזה בסדר גמור – וזלזול בחרדים לדברי אמת הומניסטיים ליברליים. יש תורה ויש תורה. אגב, אני חושב שאפשר לשלב אותן. חמורו של משיח, אדוני היושב-ראש, כורע תחת הנטל, והמוכנות שלו להרוג ולהיהרג בלי שותפות בנטל הולכת וקטנה. זהו זמן לשינוי, לשידוד מערכות. כולנו שותפים, לא נוותר לאף אחד ולא נוותר על אף אחד. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתמול התכנסה הממשלה כמדי יום ראשון, והביאה החלטות ממשלה, ובין היתר שלל מינויים, שניים של מנכ"לים ועוד שלושה של בעלי תפקידים. חמישה מינויים על סדר-יומה של הכנסת, דרגת מנכ"ל וצמודי מנכ"ל. עכשיו, לתומי חשבתי שהממשלה הזאת יכולה להתעלות מעל עצמה ולהבין שאחרי שגבורתן של נשים נחשפה במלוא עוזה, יש לומר, ב-7 באוקטובר ולאחר מכן – אלה לא דברים שלא ידענו, למי שמכיר היטב את עוצמתן וכוחן של נשים, אבל לראות לוחמות, רופאות בשטח, פרמדיקיות, עובדות סוציאליות, שוטרות, טנקיסטיות, בוודאי התצפיתניות ועוד רבות, ולהבין שנשים רבות וטובות הן חלק בלתי נפרד מכל פורום, מכל מקום, מכל קבלת החלטות, מכל שירות של המדינה, רק תמנו איזה שירות. עדיין, להבין שדווקא מי שאמור להיות מודל לחיקוי, מי שאמור לעצור שנייה, לחשוב – מנהיגות, מנהיגות, בסוף ממשלה אמורה להנהיג. אנחנו מבינים שהם בכלל לא רואים את זה, זה לא שם, זה לא בסל הערכים. 34 שרים – שתי מנכ"ליות עד אתמול. עכשיו התווספו עוד, עוד מנכ"לים, עוד ראש מינהלת ועוד ראש מינהלת ועוד ראש מינהלת. ומה הם חושבים, שאנחנו צריכים לשתוק, שאנחנו צריכות לשתוק? הפגיעה בשירות לאזרח היא כל כך חמורה, הפגיעה בשירות לילדים, ברווחה, בחינוך, בכל תחום שלא תגעו בו, ברגע שנשים לא נמצאות שם בדרגי מנכ"ליות, בדרגי ניהול, זו פשוט פגיעה אנושה. אבל מעבר לכך, אנחנו בשנת 2024, לא נשתוק. זו בושה וחרפה לממשלה – עזבו שהיא מתעסקת במינויים בתקופת מלחמה, בג'ובים ובעוד מנעמים כאלה ואחרים במקום להתעסק בילדים של הצפון, מפונים, עקורים מביתם, שיחזרו, שיחזרו לביתם, שיחזרו ללימודים – הם גם ילדי ישראל ומגיע להם שוויון. במה הם מתעסקים? במה הם מתעסקים? לא מצאתם נשים טובות? לא למדתם שבזכות נשים צדקניות עם ישראל נגאל ועתיד להיגאל? לא מצאתם ולא הבנתם כמה נשים הן חזקות? כמה עוצמה נשית היא זו שמתווה לא מעט פעמים את הדרך? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ומה הציפייה? שנשים יעשו את העבודה אבל הן לא היו בראש המינהלת, לא יהיו מנכ"ליות, לא יהיו שום דבר, שום דבר וכלום מבחינתכם. אני מתביישת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – ארבע סמנכ"ליות. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ארבע סמנכ"ליות, אומר כאן שר הרווחה. שר הרווחה, אני גם רוצה לומר, יש לך מנכ"ל מצוין וגם הסמנכ"ליות מצוינות. אבל אני רוצה לומר לך, אתמול הגיעו חמישה מינויים. חמישה מינויים. עוד פעם, רק גברים. גם ראשי מינהלת. זה צמוד מנכ"ל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום בבוקר הייתה בכנסת ישראל שדולה מאוד מאוד חשובה, שדולה שמכבדת את המילואימניקים, מילואימניקיות ואת נשות המילואים. כבוד היושב-ראש הוא יושב-ראש השדולה. בשדולה הזאת בבוקר הייתה רק טלי גוטליב מהקואליציה. רק טלי גוטליב הגיעה לשם. באה, אמרה את הדברים שלה, לא נשארה כל השדולה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל היית שם. אף חבר קואליציה לא הגיע לשדולה למען המילואימניקים של מדינת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה שיגיעו? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. היום – כן, כן, עמית הלוי, תקשיב טוב, אתה ימני, למען הלוחמים. היום היה צריך לעבור מענק מיוחד לסטודנטים המילואימניקים. אתם יודעים טוב את המספרים. בתחילת הלחימה היו 35% סטודנטים, היום יש 20%. היו צריכים לקבל מענק ששר האוצר וראש הממשלה הבטיחו להם. המענק לא עובר. המענק נדחה. זה מעניין מישהו? מעניין מישהו שהסטודנטים צריכים את הכסף הזה כדי לחיות, כי הבטיחו להם את זה? לא. אז מחר – ולדימיר יאשר את זה – מחר הולכים להעביר, או רוצים להעביר בוועדת הכספים 300 מיליון שקל למשרד ההתיישבות, 20 מיליון שקל לירושלים ומורשת, 18 מיליון שקל למעיין החינוך התורני, 281 מיליון שקל למינהל הדתי וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. 18.6 מיליון למימון ההילולה של הבבא סאלי, 60 מיליון שקל לשירותי דת. לא מצאתם כמה מיליונים לסטודנטים הלוחמים? אתם לא מתביישים? מחר בוועדת הכספים אני מצפה מחברי הכנסת שאמורים להיות שם – היום לא היו, היום לא הגיעו לוועדת הכספים, אפילו היושב-ראש גפני לא הגיע לוועדת הכספים היום; אני לא יודע אם הוא עושה ברוגז או לא, אבל מחר יש לכם הרבה דיונים של העברות כספים – אל תיתנו לסטודנטים להתחנן למענק שמגיע להם. תבואו מחר. אני יודע שגם חנוך יושב בוועדה, וחברי כנסת אחרים שהיו פה. בואו ודרשו את הכסף שהוא מענק לסטודנטים הלוחמים. הבטיחו להם, מגיע להם, אתם יודעים שמגיע להם. אל תיתנו לכל ה-780 מיליון שקל לעבור בלי שהסטודנטים יקבלו את מה שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת משה טור פז כי הוא חוזר בו מהצעות החוק הבאות: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מניין הימים לעניין מבוטח בשירות מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4432/24; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4470/25. חבר הכנסת ולדימיר בליאק הודיע כי הוא חוזר בו מהצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הכרה בהתנדבות למען המפונים והחטופים), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4403/25. כמו כן הודיע חבר הכנסת צביקה פוגל כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הספורט (תיקון – דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ד–2023, שמספרה פ/3957/25. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >>היו"ר משה טור פז:<< יור >> הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני מבקש לתהות כאן על מושג שהבוקר שמענו הרבה בוועדת החוץ והביטחון, "הסכמה רחבה". לאוזניים שלי, אני מניח של רבים, זה בהתחלה נשמע דבר נחמד, טוב ורצוי, וברור שעדיף תמיד להגיע להסכמות של כמה שיותר אזרחים או גורמים רלוונטיים שמסכימים להן, אבל בהקשר ובאופן שזה נשמע היום בוועדה, זה דווקא מושג שחותר תחת המשטר הדמוקרטי שלנו, לדעתי הוא ממש לא רצוי. אז אני רוצה לפרוס בפניכם את הסיפור, ולסיפור הזה, כפי שסיפר לנו שר הביטחון הבוקר בוועדה, יש למעשה שני פרקים: האחד מצוין, ממש מעולה, והשני הוא קטסטרופה. הפרק הראשון – אני אומר את הדברים כיוון שהשר גלנט גם פרסם אותם בתקשורת, אין פה איזה משהו חסוי. היה צוות שהתכנס בראשות השר, היו בו גורמים חרדים, היו גורמים מהמחנה הממלכתי, כמו חבר הכנסת גנץ, טרופר ואחרים, ושם גובשו עקרונות לחוק הגיוס. כמו שאמרתי, שר הביטחון מנה אותם גם בתקשורת, והוא מנה ארבעה עקרונות מרכזיים: האחד, היכולת של צה"ל, מה שהוא קרא לו "יכולת הספיקה" או "יכולת הקליטה" של צה"ל, שעומדת היום על 3,000 איש מבני הציבור החרדי, כדי לעשות את ההתאמות וכדי באמת לקלוט אותם לצה"ל; דבר שני, תמריצים שליליים, תמריצים חיוביים, סנקציות – לכל מי שמתגייס ללא הבדל עדה, קבוצה או קהילה, אגב. דבר שלישי שהוא אמר: לאורך השנים אנחנו נעשה גידול באחוזים כאלה או אחרים, כלומר, נתחיל מאותם 3,000, כי זה המקסימום שצה"ל יכול לקלוט, ונלך עם זה הלאה. דבר רביעי שהוא אמר: לא ראש בקיר, בואו נתחיל מהאוכלוסייה שזמינה לנו, שנגישה לנו, שנוטה להתגייס, שרוצה להתגייס, שאפשר לתאם את הגיוס שלה עם גורמים שונים. נעשה את זה מתוך אמון, ניתן אנחנו אמון באוכלוסייה שנותנת יותר אמון בצה"ל. אלו היו העקרונות שמנה שר הביטחון, אדוני היה איתי שם. על הדברים האלו בגדול, הוא אומר, כולם הסכימו פחות או יותר, כלומר היה ויכוח אם יהיה גידול ב-5% כל שנה או יהיה קצת יותר גידול. היה ויכוח אם היעדים ייקבעו בחוק או בהחלטת ממשלה. גם בזה, אגב, הוא הציע פתרון סביר, שזה יהיה בתקנות. אפשר להפוך את זה להחלטה של כמה שרים או של שני שרים כדי לייצר איזה איזון, ואחר כך להגיע לתקנות. אבל בסך הכול – אני רוצה לשבח את השר גלנט, הוא אמר בצורה מרשימה בפתח הישיבה: אתם רוצים תיקון, או שאתם רוצים בלגן? אם אתם רוצים תיקון, ואני כשר ביטחון רוצה תיקון, רוצה קודם כול את הרחבת הסד"כ, שהוא כורח קיומי באמת של מדינת ישראל היום – הוא תמיד היה, רק פעם, מה שנקרא, התבלבלנו, היום יודעים שזה קיים – אז אם אתם רוצים את זה, בואו נמצא דרך פרודוקטיבית. והעקרונות האלה הם באמת דרך פרודוקטיבית. אבל אז התחיל הפרק השני, ופה, אדוני היושב-ראש, הדבר הטוב הפך להיות קטסטרופה, לדעתי, כי השר גלנט שמט למעשה את הקרקע מתחת לדברים שלו עצמו כשהוא הטיל את הפצצה שנקראת "הסכמה רחבה". אני אומר בשניים-שלושה משפטים לסיום: דבר אחד, אני לא נגד הסכמה רחבה; איפה שאפשר, מצוין, אדרבה, זה טוב, אבל בשום אופן זה לא יכול להיות תנאי. כל עקרונות המשטר הדמוקרטי שלנו מבוססים על רוב ומיעוט, על הכרעה בדרך של רוב ומיעוט, אחרת זה לא יהיה יעיל, זה לא יעבוד, ואסור שזה יהפוך להיות תנאי. את זה אומר שר ביטחון – אני אומר את זה בכל הכבוד – שהכריז מלחמה, וגם היום שולח אנשים לשדה קרב עם 64 מנדטים. כלומר, אנחנו היום, הממשלה הזאת, ועדת החוץ והביטחון, שולחת – אנחנו, גם חברים שם – ושולחים אנשים לקרב, למות או לחיות, ומפונים, כלכלה, מלחמות בין-לאומיות, רב-זירתיות. על מה? בלי הסכמה רחבה. השר בני גנץ והשר איזנקוט פרשו, כשהשר גלנט נמצא שם, כבר אין הסכמה רחבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה אפשר, אבל לעשות את הדבר הכי פרודוקטיבי שהוא ציין, עם הסכמות שפחות או יותר הגענו אליהן, פחות או יותר – איך פתאום הסכמה רחבה עוברת לתנאי? איך הוא יכול להתנות את זה? ואני אומר לחבריי באופוזיציה: אתם צריכים להחליט אם זה חוק לגיוס החרדים לצבא או שזה חוק לגיוס החרדים להפלת הקואליציה. אם זה חוק לגיוס לצבא, כמו שאמר השר גלנט בפרק הראשון שהוא סיפר לנו, תהיו פרודוקטיביים, נעשה את זה כמו שצריך, וזה יהיה לתועלת הצבא ולתועלת המדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, השר מרגי, אני חושב שזה יעניין אותך. טריליון שקל – למעלה מטריליון שקל זה החוב של מדינת ישראל לפנסיות התקציביות. בתקציב הקודם בוועדת הכספים עמדנו על ההזיה, כאשר מצד אחד לוקחים ימי חופשה לעובדי שכר מינימום, מעלים מע"מ, רוצים להטיל מס נסועה, פוגעים בכל מי שחלש, ומצד שני נושא הפנסיות התקציביות נותר ללא טיפול, ללא התייחסות. צריך להבין, רוב מי שנהנה מהפנסיה התקציבית הוא לא לוחם היום, הוא כבר מזמן לא לוחם, הוא לא נמצא בשטח. שר האוצר דאז נתן הסכמה, ובין היתר על הבסיס הזה הסכמנו להצביע בעד התקציב, שנושא הפנסיות התקציביות ייבחן במסגרת ועדה מיוחדת. אתה זוכר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה אותו שר אוצר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב רגע. העניין פה הוא לא שר האוצר. זה ייבחן במסגרת ועדה מיוחדת שתוקם לבחינת תקציב הביטחון. שים לב, סימון, הוועדה הזאת, למרות שהיה צריך להקים אותה, לא קמה כמה חודשים. למה? מכיוון ששר הביטחון סירב לשלוח נציגים לוועדה, סירב לשלוח נציגים. ואז התחילו הטענות שלדון בתקציב צה"ל זה פגיעה בביטחון הלאומי. נכון, פורר? שמעת את זה. זה פגיעה בביטחון לדון ב-F-16, לדון ב-F-35, לדון בחיילים, לדון בנשק. זה פגיעה בביטחון ישראל, ולכן לא יעשו את זה בזמן מלחמה. והינה פתאום בשבוע שעבר אני רואה שככה על הדרך עוברת פה איזה הצעת חוק ממשלתית במקרה. מה באה לעשות הצעת החוק הממשלתית הזו? היא באה להסדיר את נושא תוספת הרמטכ"ל. מעל מיליארד שקל בשנה, סימון, מעל מיליארד שקל בשנה שהרמטכ"ל יכול לתת על פי שיקול דעתו לכל מיני קצינים, ככה, בשקט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי הגיש את ההצעה הזאת? מי הגיש את הצעת החוק הזאת? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני ועודד לא הגשנו את זה. מי הגיש את זה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, אני אמרתי מי הגיש את זה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד עוד פעם. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר: שר הביטחון. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ופתאום מה קורה? פתאום הוועדה מתכנסת, פתאום הוסרו כל המניעות הביטחוניות, פתאום אפשר לדון על תקציב הביטחון בוועדה. על מה אסור היה לדון? על הפנסיות התקציביות ותוספת הרמטכ"ל. זה לא יעבוד להם, זה לא יקרה, ואנחנו לא ניתן יד להמשך פגיעה בחלשים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על מה היה אסור לדון? על הפנסיות? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. והבטיחו לי, ואני רואה עכשיו ששיקרו לי. אז הינה, אני אומר פה, וזה לא רק אני: יש פה כמה וכמה אנשים, ואני מקווה שאתם תעזרו לנו בזה – לא לאפשר לנושא הזה של הפנסיות התקציביות ותוספת הרמטכ"ל לעבור בלי בחינה של הדבר הזה, ושהם יתרמו את חלקם. יש שם נושא דיפרנציאלי. יש אנשים שמקבלים קצבאות נמוכות יותר, שכר חציוני, קצת מעל שכר חציוני, אבל אלה שמקבלים עשרות רבות של אלפי שקלים – איך מעלים מע"מ, איך לוקחים יום חופשה לעובדי שכר מינימום והם לא ייתנו הכול? איך? איך זה יישאר, הדבר הזה? זה לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הסברים אחר כך. חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> במהלך אחד מדיוני הוועדות הגיעו שני אנשים שהקריאו משהו. זה מאוד נגע בי, וביקשתי מהם את הטקסט בשביל לבוא ולהקריא. מי שהקריאו את זה ביחד בוועדה זו טלי ליברמן, אחות של סגן הראל שרם, זיכרונו לברכה, שנהרג בלבנון, ואודי גורן, בן דוד של טל חיימי, שנחטף ונרצח בעזה. נפגשנו פה, בבית העם. אנחנו מייצגים רצון שבוער בעם ודורשים אותו מכם, נבחרי הציבור של העם. הכותרת: מאוחדים למען החזרת החטופים וביטחון ישראל. "אנחנו משפחות שכולות, הנמצאות בעיצומו של תהליך אבל; משפחות חטופים, חלקן גם הן משפחות שכולות, המחכות כבר מעל 200 ימים לחזרתם הביתה של יקירינו; אימהות לוחמים, שבניהן ובנותיהן מחרפים את נפשם בקרב על שמירת הבית, וחיילי מילואים שלחמו בחזית מאז תחילת המלחמה ונכונים להמשיך ולהילחם ככל שיידרש. התכנסנו יחד, דתיים, חילונים, מתנחלים וקיבוצניקים, אנשי שמאל ואנשי ימין, מרכז ופריפריה, נציגי עם ישראל כולו. אנחנו אחים לכאב ולדאגה לעתיד המדינה. ולמרות חילוקי הדעות, שהיו ויהיו בינינו, יש לנו מטרת-על משותפת – אחדות. אחדות למען השבת החטופים; אחדות למען ניצחון ישראל; אחדות למען המשך חיינו המשותפים בארץ הזאת. אחים אנחנו, כולנו, ואנו רואים באחדות ערך אסטרטגי למדינת ישראל וסוד קיומו של העם היהודי. שרי ממשלת ישראל, חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, כלי תקשורת וחברה אזרחית, אנחנו פונים אליכם. שימו את ערך האחדות בראש מעייניכם; קדמו אותו; הילחמו באופן פעיל בפלגנות וגנו כל סוג של אלימות. זה בידיים שלכם. אויבינו מחככים את ידיהם בהנאה כשאנו מפולגים, ויודעים שאין כוח בעולם שיכול לנצח אותנו כשאנחנו מאוחדים. זה בידיים שלנו, ובעיקר בידי מי שנבחר להנהיג אותנו בכנסת ובממשלה. את השסע אפשר, צריך וחייבים לאחות. אנחנו פונים מכאן למנהיגי הציבור: גלו מנהיגות – מנהיגות שמאחדת בינינו, שקוראת לשיח ולהסכמות. גלו מנהיגות ופעלו בנחישות להחזרת החטופים, שמירה על חיי הלוחמים וביטחון אזרחי ישראל. כולנו עומדים מאחוריכם בדרך להשיג את מטרות המלחמה, להשיב את החטופים ולהשיב את הביטחון למדינת ישראל. כולנו תקווה שהחטופים יגיעו בקרוב לאיחוד עם בני משפחתם, הנרצחים יובאו לקבורה באדמת ישראל, ומדינת ישראל תפעל למיגור כל אויביה. כי אין לנו ארץ אחרת. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הלוואי שנצליח באמת לקיים את הדבר, את הטקסט, את המילים האלה, כשאנחנו פה נבחרי הציבור, ועל אף – אני אומר את זה – שלצערי, אנחנו ממש לא קרובים לזה בכלל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. כאחרון הדוברים אני מזמין את השר יעקב מרגי לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – רכזי הקואליציה, נפלתם על הדור הלא-נכון. תארגנו את החבר'ה צ'יק-צ'ק, אני לא דברן גדול. חבריי חברי הכנסת, אני כמעט ולא מדבר מאז אוקטובר. מאז שמחת תורה. ממעט אפילו לצייץ או לדבר. ויש לי את החלום הזה להתעורר יום אחד ולמצוא את החברה הישראלית במציאות אחרת. לפעמים יש תחושה שמישהו התבלבל פה. האויב האמיתי שלנו לא נמצא בתוך המדינה. האויב האמיתי שלנו לא רוצה אותנו כאן, הוא רוצה לחסל אותנו. אם מישהו הסתפק או עדיין מסתפק, שיחזור קצת להיסטוריה הקרובה של 7 באוקטובר. האתגר שלנו גדול. הוויכוח הוא עמוק. אבל זה לא משתווה, לא משתווה, ולא דומה לכלום – לא משתווה ולא דומה לשאיפות של האויבים שלנו. ולשמוע השוואות בין סנוואר לבין מאן דהוא בתוך הבית הזה, מראש הממשלה ועד אחרון בעלי התפקידים, זה חוסר אחריות. צריך לעשות הכול כדי להרגיע את השיח. כי מי שחוצה את הגדר לכיוון עזה, לא בודקים אותו, באיזה צד של השולחנות והכיסאות פה הוא נמצא. מי שחוצה את הגדר לתוך עזה – הדעות הפוליטיות או דעותיו על מנהיג כזה או אחר לא מעניינות. דבר אחד מעניין אותו: האיום הקיומי על מדינת ישראל. לכן, כן הייתי רוצה למצוא את עצמי בתקופה אחרת, שבה השיח יותר מכבד, השיח יותר מאחה והשיח קצת יותר מחבק ומבין את גודל השעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר מרגי. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, אנא קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו משתתף בהצבעה יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו משתתף בהצבעה יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו משתתף בהצבעה לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אמרו שמשה פסל אינו נוכח? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משה פסל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא מנסה להגיד לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נקרא לך בסיבוב השני. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סגנית מזכיר הכנסת, אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא כאן, לא הצביע ומעוניין להצביע? חבר הכנסת אלקין. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) זאב אלקין – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עוד מישהו? אם כן, תמה ההצבעה. אם כן, להלן התוצאות: בעד – 42, נגד – ארבעה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1772).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר יעקב מרגי להציג את הצעת החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם אני מזמין אותך. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס׳ 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024. הצעת החוק המונחת לפניכם כוללת תיקונים בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, שנועדו להקל עם אזרחים שהוטלו עליהם קנסות או חיובים אחרים הנגבים במרכז לגביית קנסות, והם מתקשים לשלמם במועד. כיום אזרחים שמתקשים לשלם קנסות או חיובים אחרים שהוטלו עליהם ומעוניינים לפרוס אותם, נאלצים להמתין עד חלוף המועד לתשלום, קרי להפיכת החיוב לחוב, ומשלמים בשל כך תוספת פיגורים שמתווספת לחוב בחלוף מועד הפירעון. בשנים האחרונות עברו גופים רבים כגון משרדי ממשלה, מערכת בתי המשפט, רשויות מקומיות וועדות מקומיות, לגביית תשלומים באמצעות המרכז לגביית קנסות, ובכלל זה גבייה של חיובים לפני המועד לתשלום, קרי לפני שהפכו לחוב. בעקבות זאת פותחה במרכז לגביית קנסות תשתית מחשובית המבוססת על פלטפורמה אינטרנטית נגישה לאזרח, שתאפשר פריסה לתשלומים גם טרם שחלף המועד לתשלום. הצעת החוק המונחת לפניכם כוללת, אם כן, הסדר המאפשר פריסה לתשלומים של חובות שטרם חלף המועד לתשלומם. ההסדר יחול לגבי חובות שאינם עולים על 50,000 ש"ח, לפי טבלת פריסה שתעוגן בתוספת לחוק, ובתנאי שמבקש הפריסה עומד בתנאים שנקבעו בהצעת החוק. ההסדר לא יחול על חובות שהם עיצומים כספיים. כדי להקל על האזרחים לעשות שימוש במנגנון הפריסה המוצע בהצעת החוק, מוצע שהדבר ייעשה ככלל בדרך אוטומטית וממוחשבת באמצעות אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, כמובן תוך מתן אפשרות לאוכלוסיות מסוימות להגיש בכתב בקשות לפריסת תשלומים. הסדר הפריסה המוצע בהצעת החוק המונחת לפניכם הוא מאוזן ומידתי. יש בו כדי להקל – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> ח"כ רוטמן, החוק הזה יגיע אליך. אחר כך תשאל מה הייתה כוונת המחוקק. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לכן אני – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הסדר הפריסה המוצע בהצעת החוק המונחת לפניכם הוא מאוזן ומידתי. יש בו כדי להקל מבחינה כלכלית על אזרחים שאומנם נענשו בשל הפרה של הדין, ושעד עכשיו נמנע מהם לשלם את החוב במועד בשל קושי כלכלי. בכך יש בו כדי לקדם את אכיפת החוק. אני – כמובן, שר המשפטים – אני תקווה כי הסדר זה יעלה את שיעור והיקף הקנסות המשולמים במועדם. עניין נוסף שמוצע להסדיר בהצעת החוק הוא סמכות מנהל המרכז לקבוע כללים לעניין פטור מתשלום תוספות פיגורים. מוצע להקנות לו סמכות זו כהשלמה לסמכותו לקבוע כללים כאמור לעניין פריסה ודחייה של תשלומים. סמכות זו תוסיף שיקול דעת ומידתיות בגביית קנסות, ותגרום לכך שהחלטותיו של מנהל המרכז בבקשות חייבים, שעל פי רוב כוללות הן בקשה לפריסת חוב והן בקשה להפחתת תוספת פיגורים, יתקבלו לפי מערכת כללים אחידה. על כן, מתבקשת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. כעת נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה, לרשותך שלוש דקות מלאות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר – כבוד היושב-ראש, אמש הסתיימה שנת הלימודים, שנת לימודים מורכבת על תלמידי מדינת ישראל, ואני רוצה היום להתמקד דווקא במחנכים, אותם מחנכים שאיבדו תלמידים. ביום שבת הייתי בעצרת תמיכה במשפחות החטופים בשער הנגב, ואחד הנואמים היה מחנך שהיה גם המורה של בתי, שהיום היא חיילת. הוא מורה לאזרחות ומורה לתקשורת, והוא גם מחנך, סיים עם תלמידי י"ב, ושמו עזרא בן יהודה. הוא מחנך בבית הספר המשותף בשער הנגב בתשע השנים האחרונות. אני רוצה להקריא את מה שהוא הקריא שם, וזה כל כך נכון, כי אנחנו מדברים על החטופים, ואנחנו מדברים על הילדים, ואנחנו מדברים על ההורים השכולים, אבל יש לנו גם מורים – מורים שאיבדו תלמידים, מורים שאיבדו הורים שהיו מגיעים לאספות הורים. אז ברשותכם, אקריא את זה: "ילד שאחד מהוריו מת נקרא יתום. אבא או אימא שאיבדו אחד מילדיהם, נקראים הורים שכולים. כך גם אח ואחות, סבא וסבתא. עדיין לא המציאו שם לארוסה או לחברה שכולה. איך קוראים למחנך שאיבד את התלמיד או את הבוגר מהכיתה שלו, מהמקצוע ומהמגמה שבה לימד? האם אפשר לכנות אותו מורה שכול? הדיבור על אובדן הוא עוצמתי וקשה. אני יכול לומר בבטחה בשם המורים, שרבים מאיתנו לא התחילו להתאבל על התלמידים ועל הבוגרים הרבים שאיבדנו. מחשבה איומה ונוראית עוברת לי בראש בכל יום זיכרון בבית הספר, מי מהתלמידים שלי שנמצאים כאן עכשיו לא יחזור מהקרב, ונספר עליו סיפורי 'הוא היה'. בחיים לא דמיינתי שירצחו את תלמידותיי ותלמידיי ואת משפחותיהם בביתם. אבל זאת המציאות, והיא למעשה חלום, חלום בלהות. מאז ומתמיד חיינו על החרב. הפעם הרגשנו את זה בעוצמה הכי חזקה שאפשר בתוך המקום שאנחנו גרים בו, ואמור להיות המקום הכי בטוח". אמרתי לתלמידים שלי ביום הזיכרון האחרון שאנשי החינוך מסביבם אוהבים אותם, והם יקרים לליבנו, ואנחנו פה בשבילם תמיד. איזו מציאות הזויה. הנוער הזה, האיכותי כל כך, שהולך לשנות שירות, מכינות, מתגייס – למה שימשיך לעשות זאת? לפני תשע שנים הגשתי את זיו ברמן – זיו ברמן החטוף – לבגרות באזרחות. אחד מהדברים הבסיסיים ביותר שמלמדים בשיעורים הראשונים הוא הזכויות הטבעיות. אני ארצה להתמקד באחת הזכויות המרכזיות מתוכן, והיא הזכות לחיים, ביטחון, שהגדרתה היא זכותו של כל אדם שלא יפגעו בנפשו או בגופו. זכותו של כל אדם להגנה על חייו. חובת כל מדינה להגן על חייהם וביטחונם של אזרחיה מפני גורמים עוינים בתוך מדינה ומחוץ לגבולותיה. הלוואי שהמדינה תעמוד בחובה שלה להחזיר את כל החטופים בזה הרגע. אין לנו זכות קיום בלעדיהם. תודה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אכן דברים חשובים. הדובר הבא, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שעליתי לפה ואמרתי שבכל רשימת הנושאים שיש לי מה לומר עליהם, אני אעיף מבט ככה מי מחבריי בקואליציה נמצא פה – והראשון שאני קולט את הפנים שלו, אני מדבר על דברים שקשורים לדברים שמעניינים אותו. אז היום קלטתי את חבר הכנסת רביבו, שיושב פה, ואני רוצה לדבר איתו ולשתף אותו בדברים שאני יודע שחשובים לו באמת, וזה הנושא של הפשיעה החמורה, הפשיעה המאורגנת, בדגש על החברה הערבית, ולא רק. אז על מנת שלא נטעה בספינים, בקשקושים ובשקרים של אנשים, ניתן קצת נתונים: מספר הנרצחים בשנת 2019, חבר הכנסת רביבו, בחברה הערבית היה 36; בשנת 2020 – 46; בשנת 2021 – 57; בשנת 2022 – 44; 2023 – 111; 2024 – 114, חלק אומרים שזה 112. אין לי את הנתונים העדכניים, אבל אלה המספרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בחצי שנה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד עכשיו, בחציון. עד 30 ביוני 2024, 114 אנשים נרצחו בחברה הערבית. שנת 2022, שזאת השנה או החצי שנה שבה כל פעם חוזר בן גביר ואומר שהייתה בעיה של משילות – 44 נרצחים. את השאלה הזאת צריכים לשאול בכל ריאיון, בכל שיחה, את השר איתמר בן גביר. השבוע היה דבר חדש, השר סמוטריץ' אמר שבן גביר לא עשה שום דבר לגבי הפשיעה בחברה הערבית. זה נכון שהוא אמר את זה אומנם לא מהסיבות הנכונות, הוא רצה להגיד דברים אחרים, אבל עובדתית גם הוא אומר: בן גביר לא מתפקד. עכשיו, בן גביר אומר שסמוטריץ' לא מתפקד. אבל מה נעשה עם הנתונים? חבר הכנסת רביבו – שאכפת לו מהפשיעה והוא מדבר הרבה על פשיעה בחברה הערבית – מה נעשה עם הנתונים? מתי אתם, גם כחברי קואליציה, תשאלו את השאלות הנכונות את השרים שלכם? מתי תגידו להם: מה קורה אצלכם? הרי זה לא אצלכם בחצר הפרטית שלכם, זה במדינת ישראל. בג'דיידה-מכר, כדוגמה, למי שיודע היכן היא, לא יכולים להיכנס לפנות את הזבל. ראש רשות לא מסוגל לממש – בגלל עבריינים. ומי לא נמצא שם? ומי לא מטפל בעניין? מילה אחת לא שמעתי מבן גביר. היה רצח, שני אנשים ברהט. שמעתם מילה אחת מהמשרד לביטחון פנים? שום דבר, שום דבר וכלום. מאחר שאני יודע שמבן גביר אין לי ציפיות, כן יש לי ציפיות גם ממך, חבר הכנסת רביבו, שתשאלו את השאלות האלה את הממשלה שאתם חלק ממנה. אתם חברי קואליציה, חברי כנסת חרוצים, תשאלו אותם: מה אתם עושים? כי הם לא עושים כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק שהם לא עושים, הם עושים נזק. הם עצרו את כל התוכניות שכן עבדו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנתון הוא 114 או 112, אין לי את הספירה המדויקת, נכון ל-30 ביוני, לעומת 44 – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בתקופה שאני הייתי במשרד. אלה הנתונים, אלה העובדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא רואה פה שר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש פה שר. שר הרווחה מרגי, ממול. מולך, מולך, עם הטלפון. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה בדקות שיש לי לדבר על הפארסה המטורפת שאנחנו נמצאים בה בהקשר של שירותי הדת במדינת ישראל. אתמול שני הרבנים הראשיים סיימו את תפקידם. אין לנו רבנים ראשיים. אין לנו רבנים ראשיים כי ש"ס וסמוטריץ' עדיין לא החליטו מי המועמדים שלהם, וכל עוד הם לא החליטו מי המועמדים שלהם, אז פשוט לא יהיו רבנים ראשיים. לא משנה שאין רבנים ראשיים, העיקר שייבחרו רק מי ששני האדונים האלה רוצים. אותו כנ"ל בדיינים, הייתה אמורה להיות בחירה של דיינים – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סתם עבדנו קשה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל אין בחירה של דיינים, אין בחירה של דיינים. למה? כי הכול שם זה נפוטיזם מאל"ף ועד ת"ו. אני אומר לכם, כשאני הייתי ראש הוועדה לבחירת דיינים הוצעו לי אותן הצעות, דרדרתי אותן מכל המדרגות. אמרתי להם: שלא תעזו להתקרב אליי עם ההצעות האלה, לא מוכן לשמוע על ההצעות האלה. ואני שמח שהיה מי שעצר את המהלך הזה של בחירה של מקורבים כל כך מעוותת. אגב, אותו דבר קורה גם בבחירת הרבנים הראשיים, לצערי. המועמדים כולם קרובים של, אחים של, כמעט כולם. והנושא האחרון זה הנושא של רבני הערים. ב-43 ערים במדינת ישראל אין רב. אין רב כי ש"ס החליטו שהם לא מוכנים לבחור רבנים כל עוד הם לא יכולים לשלוט בתהליך. ומשהחוק שלהם, חוק הג'ובים של ש"ס, לא מצליח לעבור בכנסת, אז הם לא מוכנים שיהיו רבנים. אם זה לא הרבנים שלהם ושל סמוטריץ', אז לא יהיו רבנים בכלל. ואני תיקנתי תקנות – היום מאוד מאוד קל לבחור רבנים; פעם היה קשה, נכון, כשהייתם בשלטון לפני כן היה קשה – היום קל, קל לבחור רבנים, אבל זה לא הרבנים שאתם רוצים בדיוק, אז שלא יהיו רבנים בכלל. אז אין לנו רבנים ראשיים, ואין לנו דיינים, ואין לנו רבני ערים, ואתם אחר כך תספרו לנו שהזהות היהודית של מדינת ישראל חשובה לכם. רק דמיינו מה היה קורה אם שלושת הדברים האלה היו קורים כשאני הייתי שר הדתות. אתם יכולים לדמיין איך היו פה: חילול השם, אתה פוגע בזהות היהודית. אבל כשהם בשלטון? לא רבנים ראשיים, לא דיינים ולא רבני ערים. זאת פשוט ממשלה שעושה חילול השם על מלא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חברי חבר הכנסת מתן כהנא, שר הדתות לשעבר, לא מאמין לך. אני מכיר אותך, באמת, תוכך כברך. מי מרגיש שחסרים רבנים ראשיים? באמת אני אומר לך. הרי הרבנות הראשית הידרדרה למקומות שלא חלמנו שהיא תהיה שם. אתה, חסר לך רב ראשי שיגיד שאם יגידו לנו להתגייס נרד מהארץ? לא מבין על מה אתה בוכה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> דיברתם על הסתה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת מש"ס ומיהדות התורה, שממילא – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> – – – די להסתה. אמרת שאתה נגד הסתה. אתה אומר לא להסית ואתה מסית נגד הרבנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ארז מלול. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> נגד החרדים. די. מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ארז מלול. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שממילא – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> די. די להסית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ארז מלול, נא לאפשר לו לדבר. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> די להסית. די להסית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבר שנים, לפחות מאז הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> תסיתו, תסיתו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא שמים שם גדולי תורה. שמים שם רבנים פוליטיקאים – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> הוא מדבר על הרב עובדיה, הרב עובדיה הקים את עולם התורה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שישסעו ושיפלגו, ושלא ייתנו להתגייר, ושלא ייתנו לעשות פשרה בכותל, ושרק יהפכו את הרבנות למקום של ג'ובים, של סדר לי ואסדר לך, תסדר לאח שלי ואסדר לבן שלך. אתם יודעים שזאת האמת. וחברי חבר הכנסת כהנא, אני אגלה לך משהו. זה שאין רבנים ראשיים זה רק עוזר ליהדותה של מדינת ישראל. רוב מוחלט של העם בישראל רוצה יהדות מקרבת, שמדברת אליו, שמקילה את הגיורים, שהולכת לפשרה במתווה הכותל, שמבינה שעדיף להתחתן על פי ההלכה אבל אי-אפשר לכפות. והרבנות הראשית של היום, לצערי הרב ובכאב גדול, אני ממלכתי במלרע, לא ממלכתי במלעיל, כמו שקוראים לזה בהר המור. ובתור יהודי ציוני דתי – לא בהיבט של המפלגה הפוליטית, אלא כדרך חיים, כתפיסת עולם – לצערי הרב יהדותה של מדינת ישראל רק מרוויחה מזה שהרבנים הראשיים סיימו את תפקידם ואין רבנים ראשיים וחילול השם מצטמצם וימשיך להצטמצם – בגלל שהם יריבו אם האח שלי או הבן שלך. הציבור לא טיפש, והוא יודע שלא שמים שם את גדולי התורה, אלא סידורי עבודה. זאת האמת, וגם אתה יודע את זה כשר הדתות לשעבר. וכיוון שכך אני חוזר – הינה, אנחנו מחפשים אחדות. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> השר קיבל את הרבנות הראשית. השר קיבל את הרבנות הראשית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לברך את הממשלה הזאת, את המלחמות בין הציונות הדתית לבין ש"ס לבין יהדות התורה שלא הצליחו, ובעזרת השם שגם לא יצליחו למנות רבנים ראשיים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. ביקשת להחליף עם – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> חמד עמאר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אומרים לי שאני כתוב לפני יוליה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, היא החליפה עם חמד עמאר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני התחלפתי עם חמד עמאר. חמד לא פה, תפסתי את מקומו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר מרגי, מה היית אומר לי ולשר מתן כהנא, לשעבר שר הדתות – אם היינו מגיעים למצב כזה, הייתם פה מעלים צעקה – אגב, צעקה צודקת ומוצדקת – שאנחנו נגד החרדים ושאנחנו אנטישמים ואנחנו נוכלים ואנחנו נגד היהדות, אילו אני כיו"ר הוועדה והוא כשר היינו מגיעים למצב שאין רבנים ראשיים. אין. שתי הידיים של ש"ס על ההגה, מלא מלא: גם שר, גם ממשלה, גם מנכ"ל, כל מה שאתם רוצים, רק תעשו. ואתם נכשלתם. הגעתם למצב שאחרי 102 שנה אין רב ראשי לישראל. זה המצב. אני אגיד לכם יתרה מזאת – בעוד חודשיים מועצת הרבנות הראשית מתפזרת. זאת אומרת שגם מועצת הרבנות לא תהיה אם לא יהיו בחירות. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יוליה, זה בגללך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בטח, בטח. לא, תקשיב, כל הכבוד לך, תודה. זה בדיוק בגלל השמאלנים, יועצים משפטיים, צבא ובג"ץ. זה בדיוק. הם לא אפשרו. הם פשוט לא אפשרו. והממשלה לא ידעה שיש בחירות לרב ראשי, הם פשוט לא שמעו על זה. זה בדיוק המצב – לא ידעו, לא שמעו, לא פעלו, לא תכללו את האירוע. הגענו למצב הזה. אבל מה אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש? אנחנו יכולים להתרגל לזה. אתה מבין, זה הסיפור, שעם ישראל עכשיו קם היום – אין רבנים ראשיים, והכול בסדר. ולמרות – אני אגיד לך משהו, מבחינת הסמליות, מבחינת החשיבות, זה סמל סטטוס, זה חשוב. אבל אם הם לא יתעשתו על עצמם בש"ס ולא יפעלו כמו שצריך, אנחנו נסתכל, והציבור הישראלי יגיד: ואללה, לא צריך. השמש זורחת, הכול בסדר, לכל הקהילות יש רב משלהן; כשרות – יש בד"צים; פסקי ההלכה – יש בתי דין פרטיים. הכול בסדר. אז אני פונה פה לשרי הממשלה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו נצטרך את הרבנים הראשיים, יש הרבה דברים שבהם צריכים אותם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני פונה לשרי הממשלה, לממשלה המופלאה שלנו, לחמשת המופלאים ולכל מי ששם עוזר ותומך: תתעשתו על עצמכם. תסתכלו, בשום דבר אתם לא מצליחים, פשוט ככה. כל דבר שתיגעו – לא מצליחים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היה אינטרס שלכם, של ש"ס, למנות את הרבנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה שלכם. גם בזה אתם נכשלתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תתעשתו על עצמכם, תעשו את זה כמו שצריך, ושיהיו למדינת ישראל רבנים ראשיים ומועצת הרבנות. אחרת, כפי שאמרתי, נתרגל – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ונחליט שלא צריך יותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כשאומרים "תודה רבה" צריך להגיד את משפט הסיום, לא כמה משפטים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סיימתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. אני רק אגיד שרבנים ראשיים הכרחיים ונצרכים מאוד מאוד, גם אם הקהילות ביישובים השונים מסתדרים בלי זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> והמדינה. והעולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם העולם צריך אותם, כן. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום התבשרנו – חברות וחברים, תקשיבו. השר מרגי, על זה נאמר, מה שאני הולך להגיד (אומר דברים במרוקאית.) אתה זוכר? בשכונה, היינו אומרים (אומר דברים במרוקאית.) היום התבשרנו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל תתרגם לנו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה במרוקאית. במרוקאית. אפשר להגיד את זה ביידיש, אבל זה במרוקאית. מרגי הבין. היום התבשרו מאות אלפי סטודנטים – אדוני היושב-ראש, תקשיב – שמשרתים בשירות מילואים, כי מענק שכר הלימוד שלהם – שהובטח הובטח להם שהוא ישולם ב-1 ביולי, זאת אומרת היום – לא ייכנס בסופו של דבר אלא לאחר הגשת בקשה ובדיקה קפדנית. כלומר, מי שנלחם ומי שנמצא במילואים ומי שנמצא באוניברסיטה ויחזור, בעזרת השם, שלם ובריא, יצטרך ללכת ולמלא טופסיאדה, ולחכות להחלטות, ולעבור מסע ייסורים של ביורוקרטיה. ולכן אני אומר, השר מרגי, לכן אני אומר (אומר דברים במרוקאית.) רעש וצלצולים. לפני חצי שנה, בהצהרה לתקשורת, הבטיחו שר האוצר ושר הביטחון שהמענק ישולם ב-1 ביולי, היום, אוטומטית, בלי בקשות, בלי דיווחים ובלי ביורוקרטיה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, זאת לא הקנטה, זה לא קואליציה ואופוזיציה. זה דבר בסיסי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמד שר האוצר, עמד שר הביטחון, הבטיחו ללוחמים: אתם תקבלו מענק. אז אל תחזרו בכם ותהפכו את המענק הזה לסיוט. זה מביש. המעט שאנחנו יכולים לעשות לבנים ולבנות שלנו שלוחמים ולוחמות ושחוזרים הביתה לאוניברסיטה – ובטח יקראו להם עוד פעם – זה לפטור אותם מביורוקרטיה. ואני פונה לשר האוצר ואני פונה לשר הביטחון: אל תתעללו בסטודנטים האלה. חראם. לא כך צריך לנהוג בהם. לא כך צריך לנהוג. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר על מנהל בית חולים שיפא מוחמד אבו סלמיה. הוא ועוד 50 עצירים ביטחוניים היום שוחררו, שוחררו ממתקני הכליאה, כי אין מקומות במתקני הכליאה. והממשלה, היא לא באירוע. ראש הממשלה, הוא לא ידע. רחמים לא ידע. איזה ניתוק, איזו בושה. השר לביטחון לאומי, שאחראי בדין, יש לו אחריות בדין על מתקני כליאה, תשעה חודשים רק מסביר שזה לא הוא, מרבית הכליאה בכלל נמצאת בצה"ל, במתקנים של שדה תימן. תשעה חודשים. הוא כבר היה יכול להרים אופרציה, אם רק היה מנסה, בבתי ספר, מארגן מקומות כליאה, מרחיב את היכולת. הוא הרי מתגאה בזה שהוא שומר על הנוח'בות, והוא לא ייתן ולא יאפשר שתהיה להם יכולת לצאת איכשהו ממעגל מתן הדין. אבל לא, הוא גם לא ידע. השב"ס היום שחרר אותם והוא לא ידע. השר לביטחון – גם הוא מסביר שזה לא צה"ל, גם הוא לא ידע. אף אחד בממשלה הזאת פשוט לא ידע. ואני שואלת את עצמי מה הם עושים בישיבות קבינט. מה הם עושים בישיבות קבינט אם הם לא לוקחים 50 עצירים ביטחוניים, עם ארכי-מחבל ומחבלים, בשעה שיש לנו חטופים שנמקים במנהרות החמאס, ולא מתרגמים את זה, לפחות מנסים לתרגם את זה, לאיזשהו הישג בצד השני? מה לעזאזל הם עושים בישיבות קבינט, שהם מסבירים לנו שאף אחד לא ידע? אתם יודעים מה? אם הם לא ידעו זה מחדל שבמחדלים שלהם. ואם הם ידעו זה מחדל עצום שלהם. אז אני חושבת שמה שצריך לעשות זה פשוט לקחת ולהבין, לתחקר לעומק, ועכשיו, עכשיו. אירוע כזה, נקודתי, לתחקר אותו לעומק, כדי שלא נצטרך לשאול את עצמנו מה הם לא ידעו כשהמלחמה הזאת תתפתח בזירות הנוספות לאירועים נוספים. אם כזה דבר פשוט, לתרגם את זה לאיזושהי אופרציה, לאיזשהו הישג, הם לא יודעים, אז מה יהיה כשנצטרך לקבל פה החלטות על מערכה מורכבת משבע זירות שאנחנו נמצאים בה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. חברים, נא לשמור על שקט במליאה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מסתובבת בארץ, מסתובבת די הרבה – שבעות, לוויות, סיורים, הפגנות, עוד שבעות, עוד לוויות – והאמת שכל מי שאני פוגשת, בין שיש לה כיסוי ראש או קעקוע, בין שיש לו פאות או זקן היפסטרי, כולם חושבים ורוצים את אותו הדבר. האמת היא שיש קונסנזוס: יש קונסנזוס שהמלחמה הזו מוצדקת; יש קונסנזוס שחייבים להפעיל כוח גדול כדי לייצר כאן הרתעה; יש קונסנזוס שצריך לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים והחטופות, כולל עסקה כואבת; יש קונסנזוס שלא הגיוני להעביר לעזה סיוע הומניטרי שמגיע ישירות לידיים של חמאס; יש קונסנזוס שנתניהו הוא לא האשם היחידי במחדל שקרה, והאמת שכל המעורבים צריכים להתפטר. ובאותה נשימה, יש קונסנזוס שזה לא הזמן לחוק הג'ובים לרבנים; יש קונסנזוס שזה לא הזמן לפטור אברכים משירות צבאי ולהעלות את הקצבה שלהם כדי שהם ימשיכו לא לעבוד ולא לשרת; יש קונסנזוס שניהול המלחמה על ידי הממשלה הזו נעשה באופן מבולגן, לוקח יותר מדי זמן, ונעדר מהכרעות כל כך מתבקשות; יש קונסנזוס שההסברה הישראלית מופקרת, מופקרת בכל רחבי העולם; יש קונסנזוס שאי-אפשר להמשיך להפקיר ככה את הצפון, וצריך לעשות סוף לסיפור הזה – או שהם נסוגים מהגבול או שאנחנו יוצאים למלחמת חורמה בהם. הרוב הגדול של הציבור בישראל מסכים על כל הדברים האלה. הפער, הפער הוא כאן, במשכן; יותר מדי אנשים שפשוט מנותקים מרצון העם. הצרכים של עשרה מיליון אזרחים בטלים כרגע באמצעות 64 אצבעות. הלוואי, הלוואי שהיינו יכולים לגשר על הפער הזה. הדרך היחידה לעשות את זה היא לייצר ממשלת תיקון ואחדות, שבה לאף מגזר, לאף מיעוט, אין לשון מאזניים. רק ככה נצליח לייצר ממשלה מתפקדת, שעושה את מה שצריך בחיים האמיתיים ולא רק את מה שצריך בחיים הפוליטיים. הלוואי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת שטרן, תאזין, דברי חוכמה. אדוני השר, תאזינו. אתם מפריעים לי כי אני אומר דברים חשובים. באמת, מישהו היה מאמין שהתורה היא זו שמגינה על עם ישראל? "קודם כול, אני מזמין את מי שרוצה לנסות את זה לעמוד מול הנוח'בות רק עם הגמרא ביד, ונראה איך הוא יסיים, חס וחלילה. מעבר לכך, ההנהגה החרדית הספרדית, שהולכת ממש לכיוונים של הפלג הירושלמי, ואומרים: אנחנו לא מוכנים לגייס אף אחד, גם מי שלא לומד לא יתגייס לצבא – זה פשוט לכרות את הענף שעליו יושבים. המצב המעוות הזה, שנוצר במשך שנים, 76 שנה במדינת ישראל, שיש ציבור שרואה את עצמו פטור משירות צבאי. זו אשמת הציבור החרדי. לא פחות מזה יש אחריות על ממשלות ישראל, על הציבור הציוני לדורותיו. מי שלא רוצה לקחת חלק – אין תקציבים, אין ישיבות, אין בלי לימודי ליבה, אין שום דבר. הברז סגור". הוא הגדיל ואמר, ואני לא כל כך מסכים: "אפילו לשלול את זכות הבחירה. אין דבר כזה יותר, ומי שלא מוכן לזה, מוזמן לצאת מהממשלה, וגם מוזמן", כמו שהציעו רבים וטובים לפניי, "לקנות כרטיס וללכת מפה. מי שכאן, מי שרוצה להיות חלק מהסיפור הציוני, צריך גם לקחת חלק ולהיות מוכן להקריב את חייו. לא יכול להיות שבהר הרצל יש אנשים שהדם שלהם שווה יותר ואנשים שהדם שלהם שווה פחות. לא יכול להיות שאני הוצאתי חברים שלי, גופות של חברים שלי, מרצועת עזה, ויש אנשים שרואים עצמם פטורים מזה. לא יכול להיות שאימא שלי חודשים לא ישנה בגלל שאני הייתי לוחם ברצועת עזה – אני והאחים שלי והגיס שלי – ויש אימהות שישנות בסבבה. זו מציאות שהיא לא תיתכן, והיא חייבת להסתיים מחר בבוקר עם גיוס בכפייה, עם כל מה שצריך, ובחוכמה". חבריי חברי הכנסת, משפט. בטוח אני ששם למעלה בגן עדן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, מתמוגג מנחת מהנין המוכשר שלו – בחור צעיר, רהוט – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חכם, הרב יאיר פארן, לוחם גולני, שלחם ארבעה חודשים ברצועת עזה. הרב יאיר פארן, אני מצדיע לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אקרא את זה עוד חמש-שש פעמים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום היה אירוע קצת משונה בוועדת כספים, שאתה, אדוני היושב-ראש היית שותף לו, וגם אתה, חבר הכנסת שירי. היו אמורים להתקיים שני דיונים, דיון אחד על הבעיות של השוכרים והמשכירים ביישובים המפונים בצפון והדיון השני על יוקר המחיה. דווקא באנו מוכנים, עם הרבה אנרגיות ורצון טוב, גם לדון בסוגיות האלה וגם לנסות להגיע לפתרונות, אבל חלק גדול מהקואליציה, כולל יושב-ראש הוועדה, החליטו משום מה להחרים את הדיונים, את הוועדה – להשבית, להחרים, אני לא יודע איך לקרוא לזה – אירוע מאוד מאוד משונה. אבל אם כבר צריך להשבית או להחרים את הוועדה, זה צריך לקרות מחר, כי מחר הקואליציה תנסה שוב לקדם העברת מאות מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים הפוליטיים לכל מיני משרדים מומצאים ומיותרים. וכאן באמת, גם צריך להחרים וגם להשבית וגם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כספים שכבר בוצעו. כן? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא כולם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אסביר. הם לא בוצעו. זה נקרא עודפים מחויבים. עודפים מחויבים, לכאורה אנחנו חייבים להעביר אותם, כי החוזים, ההתחייבויות, כבר נחתמו ואין ברירה. אלא שיש ברירה. קודם כול, כל שנה האוצר מקצץ בעודפים מחויבים, זה לא חדש. זה בדרך כלל מסתכם ב-5%, אבל לאור הנסיבות החריגות של המלחמה זה יכול להיות גם יותר. דבר שני, הרי איך נוצרים, אדוני היושב-ראש, עודפים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> על זה עבדו בהתחייבות? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך נוצרים עודפים מחויבים? אנחנו אישרנו את התקציב המתוקן ל-2023 ב-14 בדצמבר, שבועיים לפני סוף שנת הכספים. ואז שרים מסוימים – אני לא רוצה לנקוב בשמות – רצו לחתום על התחייבויות כדי להפוך את העודפים לעודפים מחויבים כמעט יש מאין, כמעט באופן מלאכותי, ולכן הם לא בדיוק מחויבים, ואפשר להתמודד עם זה. והכי חשוב, אדוני היושב-ראש, אם רוצים לקצץ בכספים הקואליציוניים ולהעביר את הכסף לאנשים שבאמת צריכים אותו היום, אז אפשר לשלם את העודפים המחויבים על חשבון התקציב השוטף של 2024, ועל ידי כך לקצץ. כלומר, אם רוצים אז יש פתרונות. זה לא מחויב המציאות. זה אולי עודפים מחויבים באופן טכני, אבל הם בטח לא מחויבי המציאות. אז אני קורא לכם, לחברי הקואליציה, אם מחר אתם רוצים להשבית את ישיבת ועדת הכספים – אני בעד. אתם רוצים להחרים – אני בעד. אתם רוצים להתנגד – אני בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. לאחר מכן חבר הכנסת שירי נאור. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אדבר עכשיו שלוש דקות להורים, להורים של הילדים שיצאו לחופשת הקיץ, חלקם לפני עשרה ימים, התיכונים והחטיבות, ורוב התלמידים – בתי הספר היסודיים. הקיץ, אדוני היושב-ראש, הוא אירוע קשה ולעיתים גם מסוכן בטיחותית לילדים. ההורים עסוקים מאוד, ולפעמים משאירים את הילדים ללא השגחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נקבע על זה דיון עכשיו בוועדת החינוך, על הנושא הזה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על מספר מקרים שקרו, וצריכים להיזהר שלא יקרו. בעפולה, למשל, אתמול היו שני חבר'ה צעירים שזרקו אבנים על האוטובוס; עצרו אותם ושאלו אותם: למה עשיתם את זה? התשובה שלהם הייתה: מתוך שעמום. הנושא הזה של שעמום וחוסר מעש אצל בני הנוער, בתקופת הקיץ בעיקר, מביא למקום מאוד מסוכן – לשימוש בסמים, באלכוהול, אלימות קשה. והדברים האלו צריכים להיות אור של סכנה, לעיני ההורים קודם כול. הם חייבים לדעת מה קורה עם הילדים, חייבים לדעת איפה הם נמצאים, לבדוק ולדבר איתם, להסתכל להם בעיניים, כי הנושא הזה יכול להגיע למקומות מאוד מסוכנים. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> זה הדבר הכי חשוב. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאוד מסוכנים, חבר הכנסת סימון – סימון אל סימון. ואני רוצה להגיד להורים, בדקה שנותרה לי, על הסכנה הגדולה ביותר: המים הם מקום מאוד מסוכן; בריכות השחייה, חופי הים, זה אזור שהוא סכנה אמיתית לחיי הילדים וגם המבוגרים. בכל שנה עשרות ילדים מתים מטביעה בבריכות השחייה ובים. הבעיה הקשה ביותר היא בחברה הערבית-בדואית ובחברה החרדית. אנחנו מטפלים בזה, ואני מטפל בזה יום-יום, אבל בסוף זו אחריות של ההורים. כשילד הולך לבריכה עם ההורים שלו, ההורים חייבים לא להוריד את העיניים מהילדים. אני אומר לכם כאחד שכל חייו היה בבריכות, כמי שהיה יושב-ראש איגוד השחייה, ופעלתי עם ארגון בטרם בנושא הזה של טביעות. בסוף זה אחריות של ההורים. אל תחשבו שהמציל רואה הכול, אל תחשבו שמישהו יכול להציל את הילד שלכם. רק אתם יכולים להציל את הילד. לא לתת לילדים להסתובב ללא השגחה וללא מצופים, וכמובן כמובן לא ללכת לחופים לא מוכרזים. 90% מהאנשים שטובעים למוות בים טובעים באזורים לא מוכרזים, איפה שאין מציל, וזו הסכנה הכי גדולה. תשמרו על הילדים שלכם, תשמרו על המשפחות שלכם, כדי שתעברו את הקיץ הזה בבטחה, ללא אסונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אכן חשוב מאוד מאוד. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבים מכם דיברו על השר לשחרור אסירים היום, הידוע בכינויו איתמר בן גביר. אני באמת לא מבין איך עדיין מישהו בבית הזה חושב שהוא שר נורמלי או טוב. זה הזיה, ובהזדמנות הזו אני גם רוצה לאחל בוקר טוב אדון שוקו לשר האוצר, שגילה שבן גביר הוא כישלון טוטלי בטיפול בפשע והרצח בחברה הערבית. עוד מישהו שאני אשמח להתייחס אליו הוא דודי אמסלם. בהיותו השר שאמון על הקשר המאוד-הדוק בין הממשלה לכנסת, בייחוד על מעמד הכנסת, הוא תמיד עונה פה להצעות אי-אמון, ויש לו את השטנץ הקבוע של לבוא ולהגיד כמה האופוזיציה חסרת אחריות, חסרת האחריות הכי גדולה בהיסטוריה, היום הוא אמר. אסור לנו להפגין, אסור לנו להגיש הצעות אי-אמון, אסור לנו חס וחלילה לדבר על מינוי של ועדת חקירה ממלכתית, ובטח ובטח אסור להביע ביקורת על התפקוד המדהים של הממשלה הזו. אבל מה שאני אוהב בדודי אמסלם, כבוד השר, זה המוסר הכפול והבלתי-נראה שלו. לנו אסור להביע ביקורת, אסור אי-אמון, אסור כלום, אבל לממשלה מותר מלא מלא דברים. הדבר הראשון שמותר לממשלה זה לאשר טיסות לחו"ל, בייחוד לטברנות – יודע אחד, דודי אמסלם; והשנייה שרודפת ועושה סיבוב מסביב לעולם זו מירי רגב. היא שרת התחבורה, היא פשוט לא הבינה שבהיותה שרת התחבורה זה לא אומר שהיא צריכה לעשות טיול סביב העולם, זה אומר שהיא צריכה לשפר את תשתיות התחבורה במדינת ישראל. מילא, אבל מה, מותר לכם להשבית את ועדת הכספים, לא, חס וחלילה, על דאגה לחטופים והחטופות שלנו או על שוויון בנטל – על כספים שלא מגיעים למוסדות החינוך הפרטיים שלכם. על זה מותר, זה בסדר גמור. מותר לכם גם להפקיר את הצפון, מותר לכם לשקר למילואימניקים ולעשות מסיבות עיתונאים כאילו אתם מביאים 9 מיליארד שקלים, ובסוף אנחנו מגלים שהם רק צריכים להגיש טפסים, וזה לא פתוח, ואם לא פרסום בתקשורת, אתם בכלל לא מתייחסים לזה. זה בסדר גמור. כמובן שבזמן מלחמה מותר לכם גם למנות רבנים, להעביר חוק על זה, 800 משרות, והאמת, נמאס לי שכל פעם שמזכירים את הרבנים ואת רשת החינוך הפרטית שלכם, אתם צווחים "אנטישמיות". לא, זה ביקורת לגיטימית. זה פעם אחת. כמובן, מותר לכם לא למנות שופטים, כי למה צריך למנות שופטים? מותר לכם לפתוח את הקבינט שלנו, לעשות את זה פודקאסט בואכה דרייב-אין, לפתוח פופקורן לכולם. זה בסדר גמור, אין שום בעיה. כמובן שאתם מבזים את כל כוחות הביטחון, מבזים את מוסדות הייעוץ המשפטי לממשלה. אתם מעבירים וממשיכים להעביר את חוק האי-שוויון בנטל גם בזמן מלחמה. שני משפטים אחרונים – אתם ממשיכים עם הכספים הקואליציוניים והמשרדים המומצאים שלכם, ועד היום, אם אני עושה פה סקר, אף אחד לא יודע להגיד לי מי זה שר המסורת, מי זה שר ירושלים ומי זה השר שיקלי ומה התפקיד שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד לא יודע, הוא עד היום מסתובב בחו"ל ומנסה להבין מה התפקיד שלו. זה בסדר גמור במלחמה. אין דאגה. אבל מה, להעביר ביקורת עליכם? חס וחלילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שירי. ביקשת שני משפטים, ואתה בעשרה משפטים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. ואם כבר גברת השרה לאיכות הסביבה פה – תודה, סילמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כץ, בבקשה. ככה זה שני משפטים אצלו. בפעם שעברה הוא התלונן על זה שאני עוצר אותו בזמן, בשונה מכולם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בפעם שעברה זה היה קיצוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תיקנתי עכשיו? זהו, אנחנו פיטים? בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום אנחנו בעוד פרק בעולם הפוך. עולה פה חברי יו"ר הקואליציה אופיר כץ, ומקריא מכתב שמבקש שנהיה מאוחדים. ואני שואל, מאוחדים בין השעה 21:00 לשעה 22:00? כי לפני זה עמד פה השר המקשר בין הכנסת לממשלה ועשה בדיוק הפוך. ועזוב אותנו, מי אנחנו בכלל, אופוזיציה; בתוך הממשלה שר האוצר תוקף את השר לביטחון לאומי, השר לביטחון לאומי תוקף את ראש הממשלה, ראש הממשלה תוקף את השר לביטחון לאומי, וכולם ביחד תוקפים את היועצת המשפטית לממשלה, את ראש השב"כ, את הרמטכ"ל. את מי הם לא תקפו? לא נשארה דמות שהם לא תקפו אותה – אבל פה נהיה ממלכתיים. אז אני באמת שואל, על מי אתם עובדים? אין לתאר את ההתנהגות שלכם. באמת, זה הזוי. אתם לא יכולים רגע אחד להגיד פה: חבר'ה, בואו, צריכים להיות כולם ביחד, וברגע אחר לתקוף את כולם. אתם רוצים לעמוד מאחורי הדברים שלכם? תעשו אותם. קודם כול, הצעת ייעול, תפסיקו להדליף מכל דיון. תפסיקו עם זה. לא יכול להיות שאין פורום אחד במדינת ישראל, כולל פגישה בארבע עיניים – זה שיא השיאים: פגישה בארבע עיניים בין ראש הממשלה לשר לביטחון לאומי, כל מה שקרה בפגישה מודלף, כולל שאחד אומר שהשני, אי-אפשר לדבר איתו כי הכול הוא מדליף, דא, והשני אומר עליו: שיעשו פוליגרף גם לזה שיש קוצב לב כי הוא הכול מדליף. אז אני לא יודע מי מדליף כבר. אתה יודע, אני חושב על העיתונאים שמקבלים את זה משניהם באותו רגע ואומרים: איזה קל להשוות גרסאות. איזו ממשלה הזויה, מה אתם מנהלים? זה גנון. ובתוך כל הדבר הזה אתם מתעלמים מכל מה שקורה במדינת ישראל. עוד שנייה 1 בספטמבר, נפתחת שנת לימודים – כאוס. אין תעודות בגרות, אין שיבוצים, צוותים חסרים בכל הארץ, מפונים בדרום, מפונים בצפון. מישהו מתעסק בזה בכלל? ברור שלא. והיום, סטודנטים שהיו אמורים לקבל מענק, היום, מה הודיעו להם? עוד פעם, כמו יתומי צה"ל, מתקשרים: זה לא נכנס לתקציב. מה כן נכנס לתקציב? 36 מיליון שקל לרשת הפרטית של ש"ס. זה כן נכנס לתקציב. ברור שזה ייכנס לתקציב. ומה עוד? יו"ר ועדת הכספים החליט שהוא מחרים את הישיבות – נחשו איזה – ברור, של ועדת הכספים. למה? כי הוא יכול, כי מה אכפת לו מהמדינה הזאת? מה אכפת לכם? אנחנו הקופה הקטנה שלכם. והיא לא קטנה, היא ענקית. אתם שודדים את המדינה הזאת. אתם רגע לפני שמביאים אותה לפשיטת רגל, רגע לפני שאנחנו הופכים להיות המדינה הכי מנודה בעולם. ולסיום, מה השר לביטחון לאומי מנסה לקדם היום? חקיקה בכנסת הזו שלא יהיה ניתן להטיל סנקציות על מתיישבים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק משפט אחרון, אדוני. עכשיו ברצינות, איזו מדינה אומרת לעולם: חבר'ה, מה שאתם אומרים לא חל עלינו? אני אגיד לכם, כנראה זימבבואה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. אני מודיע שכרגע אני נועל את הרשימה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש 54 אנשים, לא נשב פה עוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איזו שאלת קיטבג, למה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חשוב לנאור שירי לקבל תשובה כזאת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה האחרונה מתפרסמת ידיעה דרמטית בעיתון הגרמני המכובד בילד, ולפי הידיעה נקבע תאריך לכניסה קרקעית ולמבצע קרקעי ישראלי בדרום לבנון אם חיזבאללה לא יפסיק את ההפגזות של שטח ישראל. הידיעה הזאת מסתמכת על מקורות ישראליים ודיפלומטיים, ואני תוהה למה אותם מקורות לא סיפרו ולא יספרו לאזרחי ישראל שכבר שמונה וחצי חודשים נמצאים מחוץ לבתים שלהם מתי הם יחזרו הביתה. אותם מקורות יודעים לעדכן את העיתון הגרמני בילד, אבל מפחדים להסתכל בעיניים של התושבים. יום ראשון, אתמול למעשה, היינו, ועדת חוץ וביטחון והוועדה לביקורת המדינה, במועצה אזורית מטה אשר. שם קיבלנו תמונה, זה לא סודי, כמה טילים נפלו – למעלה מ-1,000 טילים, 638 נ"טים נגד ישראל. יש לנו 27 אנשים הרוגים, מתוכם 17 חיילים, 221 פצועים. ואז אני שואל שאלה בחזרה לידיעה בבילד: אולי גם מי שמדליף, או מי שמתדרך את העיתונאים הגרמנים, גם ישאל כמה שאלות? האם אנחנו, אנחנו כמדינה, יודעים מהם היעדים של המבצע? איך יתחיל, איך יסתיים? האם אותם מקורות בדקו למשל את מלאי החימושים? האם אותם מקורות שמתדרכים את העיתון בילד בדקו את כשירות החיילים? האם הם בכלל בדקו את המוטיבציה של החיילים אחרי שהחיילים 200 ומשהו יום בעזה? כל השאלות האלה נשארות ריקות, ללא תשובות, העיקר יש תאריך למבצע. טוב שבעיתון הזה גם לא כתבו שעה מדויקת וגם יעדי חיזבאללה שישראל הולכת להפציץ. אני חושב שהיום בצפון המצב הוא בלתי אפשרי, וכל ראשי היישובים בצפון, בקו העימות, יכולים להעיד שהמצב הגיע לרמה כזאת שאין אמון במדינה. יושבים אנשים שם, שמטעמי ציונות במשך עשרות שנים מגדלים שם ילדים, מחזיקים שם נכסים ועסקים וחקלאות ותעשייה, מסתכלים לחברי הכנסת שבאו לבקר אותם בעיניים ואומרים: אין לנו אמון במדינת ישראל. זאת תעודת עניות לממשלת ישראל. הממשלה הזאת – לא הממשלה הקודמת – הממשלה הזאת הפקירה את הצפון, ואין לכם, לממשלה הזאת, תשובה לתושבי ישראל, ואין לכם בושה. איבדתם בושה. לפחות תסתכלו על זה לפני שמישהו מכם מתדרך את העיתון הגרמני בילד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, יש לי איזה דז'ה וו קל. בשבוע שעבר ישבנו בוועדת כספים. אני לא חברה בוועדת כספים אבל כמובן הגעתי לדיון, ודיברנו על ההזיה של כמעט מיליארד שקלים, נדמה לי שזה היה, נכון? של עודפי התקציב שרצו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 720 מיליון, על זה דיברנו. על זה היא מדברת. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> על השבוע שעבר, כן, על הדיון בוועדת הכספים. וכמובן הצלחנו לעכב את ההעברה התקציבית. אני זוכרת שדיברתי בוועדה על סעיף תקציבי של הילולת הבבא סאלי, שזה היה 18.6 מיליון שקלים, ואמרתי בוועדה, ובכבוד גדול – אני גדלתי בירושלים, ואני זוכרת את תמונותיו של הבבא סאלי בהרבה מקומות, באמת היה איש צדיק שלמד תורה 20 שעות ביממה, איש צנוע. לא חושבת, לא חושבת שהוא היה רוצה שנעביר 18.6 מיליון שקלים בזמן מלחמה, כשיש 120 חטופות וחטופים לטובת הילולת הבבא סאלי. יש לי תחושה שהוא לא היה זורם עם הרעיון הזה. ומחר, הפלא ופלא, תתכנס שוב ועדת הכספים בנושא. שמעתי שהיום היה מעניין מאוד בוועדת הכספים. הבנתי שיושב-ראש הוועדה פחות הגיע, מסיבותיו שלו, נקרא לזה כך. הוועדה התנהלה בצורה תמוהה משהו. אבל מחר הוועדה תתכנס לדון בהעברה תקציבית רצינית מאוד, אני מניחה שיושב-ראש הוועדה יגיע, באופן מפתיע. היום גם שמעתי, אגב, שהעבירו היום 36 מיליון שקלים לחינוך החרדי, נכון? היום אמרו שהעבירו להם. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> לרשת מעיין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ללא ידיעת אנשי המקצוע ולא דרך התקציב. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. מעל הראש של כולם שר האוצר החליט והעביר. עשה enter במחשב והעביר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כאילו הקופה היא חשבון אישי שלו. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. למה לא? למה לא? העביר 36 מיליון שקלים. באותו בוקר אנחנו קמים לבוקר שבו המילואימניקים הסטודנטים לא מקבלים את המענק שלהם, שהובטח להם. עכשיו תחשבו מה זה להיות סטודנט במדינת ישראל, בטח במציאות של מלחמה. גם כך סטודנטים הם עם, אתם יודעים, הם אוכלוסייה שקשה לה מאוד, כי הם צריכים לפרנס את עצמם ולפרנס את הלימודים שלהם, אז גם את המענק לקחו להם. אבל 36 מיליון שקלים היו היום להעביר מעל הראש של כולם לחינוך החרדי. אז אני רוצה להגיד מכאן לסטודנטים היקרים, הסטודנטיות והסטודנטים היקרים שלנו, המילואימניקים, שאנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות ואנחנו נדאג שהם יקבלו את המענקים שמגיעים להם, גם אם זה אומר שצריך להקליל את הביורוקרטיה שכרוכה בדבר. ואני מזמינה את כל חברי הכנסת לבקר מחר בוועדת הכספים. נראה לי שיהיה מעניין מאוד. אני מקווה שנצליח למנוע את העברות התקציב הבזויות והפשוט מושחתות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להצדיע לגיבורה עלמה זק, שאמרה שהיא אינה יכולה לשתוק עוד. אני מעריך, אדוני, אנשים גיבורים, אז אני אצרף שמות של עוד כמה גיבורים בישראל, למשל הסופר איל מגד, גיבור ישראל, שאמר: האיש הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא האויב הכי גדול שלנו, הוא נחוש להחריב את המדינה. בהפגנה בחיפה אמר מגד הגיבור: הצורר הגדול ביותר שקם לנו, צורר שאפשר להשוותו לכל צורר שעולה על הדעת, ללא יוצא מן הכלל. על ראש הממשלה בנימין נתניהו – צורר שאפשר להשוותו לכל צורר שעולה על הדעת, ללא יוצא מן הכלל. בהפגנה במוצ"ש דיברו על חבל תלייה. פעיל השלום הסופר דוד גרוסמן אמר בקפלן לאחרונה שעכשיו זה הזמן להילחם. רננה רז הגיבורה אמרה: הדבר הזה יסתיים רק באלימות. עמי דרור אמיץ הלב הכריז מול ביתו של נתניהו שנתניהו הוא שטן, נמחה את זכרו. הטייס במילואים זאב רז קבע לפני שנה כי נתניהו הוא בן מוות. עורך הדין דוד חודק התחייב להילחם עם נשק ברפורמה משפטית. עלמה זק, תראי איזה מחנה של גיבורים. אדוני היושב-ראש, אני תוהה אם יש במחנה האופוזיציה גיבור אחד אמיתי, שבלי אבל ובלי אולם יגנה את ההסתה הפרועה הזו? אחד. כמובן, יש לנו גם את מערכות האכיפה, אדוני, שמגינות ושומרות על הגיבורים האלה. אני זוכר בנעוריי, אחרי הרצח הנורא של רבין, חיפשו ובדקו מי הסית, מי הוציא דין רודף. היום הכול על השולחן, הכול גלוי והכול בגיבוי מוחלט של מערכות האכיפה, שלא עושות דבר. השב"כ, אגב, הוציא הודעה שבה הוא מזהיר מפני הקצנת השיח ברשת, כולל קריאות לפגיעות פיזיות בראש הממשלה והשרים. רק חבל שהשב"כ הוציא את ההודעה הזאת לפני שלוש שנים, בתקופת בנט. עכשיו אין הסתה, הכול בסדר. חוסר המודעות הזה שובר שיאים. ומחנה שמשתלח בלי מעצרים חושב שהוא גיבור. גם המתנקש הפוטנציאלי, אדוני היושב-ראש, שמקשיב לכל דברי הבלע האלה, שלא שומע מילת גינוי אחת ממנהיגיו, שלא רואה שום סנקציה כלפי המסיתים, גם הוא יחשוב שהוא אמיץ וגיבור כשחלילה ירצה לעשות מעשה. חבריי באופוזיציה, אני כבר לא מצפה לאחדות, אפילו לא במלחמה. מהיועמ"שית, אגב, אני מצפה לעוד פחות. כולנו יודעים שלא מדובר ביועצת משפטית שמתערבת בפוליטיקה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא בפוליטיקאית מגויסת שמנצלת את המשפט לקידום האג'נדה שלה. אז אחדות וענייניות לא, אבל לטיפת אחריות גם אי-אפשר לצפות? לפני שיהיה אסון למדינה הזאת, תתעוררו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי אותך מגיב כשמישהו קרא לראש הממשלה "נבל", וכשמישהו שקרא מעל הדוכן הזה "רוצח" לראש הממשלה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> "רוצח" אף אחד לא קרא פה לראש ממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה להוציא – – – לך לגפני. לך לגפני ותשאל – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> "נבל" זה לא אותו דבר. קודם כול, אני לא שמעתי את הדבר הזה. דבר שני, זה בכלל לא משנה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדם אומר לראש הממשלה "נבל". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השאלה היא, חבר הכנסת מיקי לוי, השאלה היא אם זה נכון לחזור על זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> "נבל" זה לא "בוגד" ו"צורר", מיקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר? מי אמר? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה משווה "נבל" ל"בוגד", ל"שטן", לזה שהוא גרוע מחיזבאללה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אל תהיו צדקנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, נתניהו אויב יותר מחיזבאללה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שר במדינת ישראל קרא לראש ממשלה "נבל". << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> "נבל" זה כמו "צורר", ושהוא משווה אותו להיטלר? משווים ראש ממשלה להיטלר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי, תודה רבה. חבר הכנסת שקלים, אנחנו רוצים לאפשר – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> משווים אותו להיטלר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של צדקנים – – – צריך לקרוא לראש ממשלה "נבל". << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חס וחלילה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל זה לא אותו דבר. זה לא אותו דבר, זה לא דומה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חברים. אני לא רוצה לקרוא. חבר הכנסת שקלים, אני מבקש שקט במליאה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – שהיה ראש ממשלה לשתי שניות ולא מסוגל להגיד מילה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קראו לו "רוצח". << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לפיד לא מסוגל להגיד מילה, אפילו רק לגנות את זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך קריאה ראשונה, אני מבקש שקט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא פעם גינינו, אני מגנה את זה. לא שמעתי אתכם אומרים – חבורה של צדקנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש שקט. חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של צדקנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, כי אני מבקש שקט. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תגיד את זה מול כולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עצוב מה שקורה כאן. בכלל, כל יום שעובר, הממשלה הנוכחית יותר ויותר מוכיחה שהיא פועלת מתוך האינטרסים הפוליטיים הצרים ולא למען כלל אזרחי מדינת ישראל. ביומיים האחרונים ראינו כיצד אוזלת היד של הממשלה מתבטאת גם בתחום החינוך. היום אני שמעתי כבר מספר חברי כנסת שהתייחסו למה שקרה. אתמול בישיבת הממשלה אושר מכתב של העברת 36 מיליון שקלים לרשת מעיין של החינוך החרדי. לפי מה שפורסם בתקשורת, המהלך נעשה בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבלי שעדכן על כך את משרד האוצר. באותו זמן, סטודנטים שלנו שמשרתים במילואים, וחלקם עתידים לצאת לסבב לחימה רביעי בקרוב, עודכנו אתמול שהמענק שהובטח להם בגובה של 11,000 שקלים לא הולך לעבור אליהם. במקום שהכספים יעברו אליהם בצורה ישירה, על כל סטודנט למלא עצמאית טופס ולבקש את ההחזר באופן אקטיבי מקרן הסיוע. זוהי עוד פארסה מבית ממשלת החורבן, שמאלצת את אלה שנושאים בנטל להתמודד עם עוד הליך ביורוקרטי מיותר. הממשלה אולי הבטיחה לסטודנטים משרתי מילואים כסף, אבל היא לא הבטיחה לקיים. סטודנטים העידו על כך שהם בנו על כסף שהיה אמור להיכנס לחשבון הבנק שלהם ולכן ביצעו החלטות שונות לגבי שכר הלימוד שלהם. אבל מה שקרה ביומיים האחרונים האלה הוא לא רק אכזבה אישית, אלא אכזבה לאומית. בעוד הכספים הקואליציוניים זורמים לחינוך החרדי, המגזר הכללי והסטודנטים המשרתים במילואים נזנחים. זו עדות כואבת לחוסר צדק ולניהול כושל שיש כיום בכספי ציבור. הגיע הזמן שהממשלה תפעל למען כלל אזרחי ישראל ולא בשביל סקטור פוליטי מסוים. אני קוראת לממשלה לשנות את סדר העדיפויות שלה ולפעול בהגינות ואחריות כלפי כל אזרחי ישראל ובפרט אוכלוסיית הסטודנטים משרתי מילואים שממשיכים לסכן את חייהם למען המדינה ולמען כולנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. לכבודך יש שני שרים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. האמת, אני רוצה לנצל את הזמן כי אני רואה שהשרה להגנת הסביבה נמצאת פה. עידית, זה משהו שקשור למשרדך, או לפחות למשהו שהייתי מצפה שתפעלי דרך משרדך. אני מניח שאת מכירה את השמורה ההסכמית, ואם את לא מכירה, ומי שלא מכיר, השמורה ההסכמית היא בשטח B, שטח שמסר בנימין נתניהו בהסכמי וואי לערפאת ולכנופיה שלו. בשטח הזה נקבע שכדי שלא תהיה שם עוד השתלטות שתייצר את אותו רצף, זה יהיה שטח ירוק או שמורת טבע, זאת אומרת, אסור לבנות שם, אסור לסלול שם. אני היום ביקרתי שם יחד עם חבר הכנסת ליברמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> במזרח הגוש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר שביישובים ישראליים חדשים לא יוצרים כאלה תשתיות כמו שהרשות הפלסטינית עשתה בשמורה ההסכמית, שהיא הסכימה עם מדינת ישראל שהיא לא תפעל שם. האירוע הזה תפס תאוצה גדולה מאוד בשנה וחצי האחרונה, כולל סלילת הכבישים האלה, באופן חסר תקדים. אני אומר, באמת, שנה וחצי לא עשיתם כלום, בסדר, שנה ותשעה חודשים – הסיפור הוא מאוד פשוט. צריך להיכנס מחר. לא צריך לשאול מישהו, הרי יש כאן הפרת הסכם ברורה, הפרת הסכם ברורה. מחר בבוקר צריכים להיכנס לשם ולהחרים את כל הכלים. יש שם כלים, יש באגרים שעובדים, יש ציוד מכני כבד, יש גדרות – צריך להרוס את הגדרות, להתחיל את התהליך. יש שם כביש – צריך לגרד את הכביש עם כלים כבדים. אין דרך אחרת, אין דרך אחרת. כי מה שאתם לא מטפלים בו היום, מחר יהיה לכם הרבה יותר קשה. קצב הבנייה שם הוא מטורף, מטורף. רמת תשתיות ביישובים ישראליים בבנייה בהיתר, אין כאלה תשתיות של כביש ומדרכה, תאמינו לי. אני אומר, באמת, מה שקורה פה זה ח'אן אל-אחמר על סטרואידים. ובדיוק כמו שראש הממשלה מנע את הפינוי של ח'אן אל-אחמר, למרות – אני אספר לכם בסוד, שאפילו בג"ץ אישר לפנות את ח'אן אל-אחמר, ומי שעצר את הפינוי זה נתניהו, ולכן אתם רואים את ההשתלטות על השטחים שם – אותו דבר, על סטרואידים, בשמורה ההסכמית. והדבר הזה מונח לפתחכם. אז בזמן שתפנו בין חוק הרבנים לבין חוק ההשתמטות לבין העברת תקציב למוסדות הפטור של ש"ס ויהדות התורה, תמצאו קצת זמן, קצת, בשביל לטפל בהשתלטות הפלסטינית, של הרשות הפלסטינית, על שטחי B בניגוד להסכמים, כדי שלפחות תצילו משהו מהכבוד שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – פה? סליחה. כנראה מאוחר, סליחה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם אני מבקשת לקחת אתנחתה קטנה של שלוש דקות מהאירועים הביטחוניים, ולדבר על היום המיוחד הזה שאנחנו נמצאים בו, 1 ביולי 2024. מה כל כך מיוחד ביום הזה? עליית מחירים משוגעת. שימו לב: אסם מעלה מחירים על מגוון רחב של מוצרים ב-7% – פעם שנייה השנה; ליימן שליסל, אחת מיבואניות המזון הגדולות בישראל, מעלה מחירים על מגוון מוצרים בשיעור של עד 10%; מאפיית אנג'ל מעלה גם כן את המחיר של מוצריה שאינם נמצאים בפיקוח – 9%; התחבורה הציבורית מתייקרת היום בשיעור של 5%; הדלק גם כן עלה הלילה והמחיר לליטר בנזין עלה ל-7.56 שקלים. וזאת רק ההתחלה. ה-OECD ערך השוואה בין מחירי המוצרים במדינות המערב, ותיראו מופתעים – מדינת ישראל נמצאת במקום השני והלא-מכובד במחירי המזון. פשוט יקר לקנות כאן אוכל. מקום שני ביוקר מחירי הלחם והדגנים, 49% מעל הממוצע. רק שווייץ יותר יקרים מאיתנו. שמן – מקום שני בעולם, 36% מעל הממוצע בעולם. מחיר הפירות והירקות גם הוא יקר יותר מהממוצע בקרב מדינות המערב, ב-25%. גבינות, ביצים ובשר – אנחנו משמעותית יקרים יותר, אבל כטבעונית זה פחות מטריד אותי. אגב, לא רק באוכל אנחנו יקרים. שימו לב, ברכב זכינו במקום הראשון, אנחנו המדינה הכי יקרה לקנות בה רכב מבין מדינת המערב – 52% מעל הממוצע. חבריי חברי הכנסת, אני לא יודעת אם הבנתם, אם אתם מרגישים את זה בכיס, אבל יקר מאוד לחיות כאן. אנשים קורסים תחת הנטל. תוסיפו לזה את המלחמה, את העסקים שנפגעו, את האנשים שנאלצים לשלם בעצמם על מקום מגורים חלופי כי לא פינו אותם, את העלייה בכמות המשפחות שמבקשות סיוע במוצרי מזון – הגעתם לקריסה כלכלית של אנשים. מי ישים לזה סוף? הבטיחו לנו רפורמה, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אמרתם 500 תקנים – נותרו 17 תקנים. העיקר את השם המפוצץ כן השארתם. אז בפעם הבאה שאתם הולכים לסופר ונדהמים מהמחירים, תשאלו את עצמכם מה עשיתם כדי לשנות את זה. האם הצבעתם למר כלכלה או למר תקלה? תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, כמובן שאני לא יכולה שלא להתייחס לאירוע של שחרור מנהל בית החולים שיפא, שזה בכלל לא בית חולים, זה קן צרעות של מחבלים. הוא שוחרר היום, לדעתי, ביחד עם עוד 50 אסירים ביטחוניים – דבר שאם היה קורה בממשלה שלנו, מיותר לציין מה שהיה כאן, אתם יכולים לגלוש בדמיון, מה היה קורה כאן. כמובן שהשר האחראי, שהוא אחראי על כל מה שקשור לביטחוניים – לפיתות, למקלחות, לכל הדברים שמעניינים – על השחרור של העצירים הוא לא ידע. הוא לא ידע, זה לא מעניין אותו, או שזה כן מעניין אותו. מצד אחד הוא בא לראש השב"כ ואומר לראש השב"כ: אל תתערב במדיניות השב"ס. מה אומר ראש השב"כ? יש מצוקת מקום. אגב, כל מי שבא לוועדה לביטחון לאומי בשנה הזאת יודע שיש מצוקת מקום בבתי הכלא. במקום שילך ויגדיל את מספר המקומות ויגדיל את מספר הסוהרים – אפילו כשלקחו את החיילים והחיילות, אמרתי, מי יהיה במקומם? מי יהיה שם? זה לא עניין אותו – כל מה שהוא התעסק זה בהחלטות פופוליסטיות. והשר הבאמת-פתטי הזה, שאין לי מילה אחרת לתאר אותו, במקום לבוא ולטפל במצוקת הכליאה, הולך ורב עם ראש השב"כ וראש המל"ל ולא מסוגל לקחת טיפת אחריות על האירוע החמור הזה. זה שמנהל שיפא שוחרר היום זו יריקה בפרצוף של הלוחמים, זו יריקה בפרצוף של המשפחות השכולות, ובמיוחד משפחה שיקרה לי מכול, המשפחה של נועה מרציאנו, זיכרונה לברכה, אבי ועדי, שהיו צריכים לראות את השחרור של המנהל שבמשמרת שלו, בבית החולים שלו, נרצחה נועה מרציאנו, שנלקחה בחיים. היא יצאה מנחל עוז, מהמוצב, תצפיתנית, בחיים – ונרצחה שם. ובמקום שמישהו בממשלה הגרועה הזאת יבוא וייקח אחריות, הם מגלגלים את הכדור מאחד לשני. ואני פשוט מתביישת. אני מתביישת שזה השר, ואנחנו כל הזמן באים ומתריעים שהוא לא עושה כלום, שלא אכפת לו מביטחון המדינה. זה קרה במשמרת שלו. אין מילים כדי לתאר את מה שהיה היום במדינת ישראל. אני פשוט קיבלתי חלחלה וגועל. והדבר הכי נורא זה שבכל ועדה לביטחון המדינה אמרתי, אמרתי: יש מצוקת מקום. אמרו לי: כן, אבל יהיה בסדר, ומרחב מחיה, וכל מיני קשקושים על קשקושים. והיום זה התפוצץ לנו בפנים. אגב, רק שתדעו שגם בשדה תימן עד לא מזמן היו 700 עצירים, היום יש 129. וכן, יודעים שבכל לילה עצירים ביטחוניים משתחררים. אבל הוא, שמתעסק אך ורק – אני מסיימת – בפיתות, במקלחות, בקשקושים על קשקושים, במשמרת שלו שוחררו מחבלים. לאן נוליך את הבושה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום קיימתי שדולה שבה עסקנו בעומס האדיר על אנשי המילואים, שעושים 200 ימים בשנה ואף יותר מכך בהגנה על המדינה. ועסקנו היום בוועדת החוץ והביטחון יחד עם שר הביטחון במה מוכנים אנשים מהמגזר החרדי לעשות ומה הם לא מוכנים, ואיך נקבע הקצאות ונעלה את המספרים, 5% בכל שנה, ואולי בסוף יהיו 50% מהחברה הזו שיואילו בטובם לשרת ולהגן על המדינה. רציתי לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, שיש גם אחרים. יש גם הסתכלות אחרת. כיו"ר השדולה בכנסת אני מקבל הרבה מאוד פניות. אז אתם יודעים מה? בואו ניקח קצת השראה, לא מאלה שמחפשים להתחמק, לא מאלה שמסבירים לנו שאי-אפשר לגייס אותם כי הם עסוקים, שהם מגינים עלינו בדרך אחרת. הינה, תשמעו. קיבלתי מלשכתו של יאיר לפיד את הפנייה הבאה: שמי כך וכך, אני מורה ומחנך בתיכון לנוער בסיכון בתל אביב. אני אשמח לעזרתכם – שלא הצלחתי לפתור בצינורות המקובלים. התלמיד שלי – וזה שמו – לא קיבל צו גיוס לצה"ל על אף רצונו להתגייס לקרבי. אח שלו שירת בקרבי, נפצע בעזה וחזר לשרת לאחר החלמתו. אנחנו מבקשים מכם את עזרתכם וסיועכם בפתרון הנושא. ניסיתי ככל יכולתי. עוד פנייה, הפעם זה לא המורה, זה התלמיד. שמי – כך וכך – אני תלמיד כיתה י"ב בחיפה. תקשיבו למילים, איזה עם: מאז ומתמיד השאיפה הכי גדולה שלי הייתה לתרום למדינה בצורה הטובה ביותר שאני יכול, מתוך ערכי הציונות ואהבת הארץ. כל חיי האמנתי שהדרך המיטבית לתרום מעצמי – דרך שירות משמעותי בצבא. כך כותב לי ילד בכיתה י"ב: אל השירות הצבאי התחלתי להתכונן בגיל עשר. התחלתי לעסוק באימונים פיזיים דורשניים, הכנה מנטלית, וחשוב מכך, למידה על מורשת הקרב של ישראל. מאז ועד היום ציפיתי לשירות הצבאי שלי מתוך שאיפה לשרת שירות משמעותי, להשתמש ביכולות שלי למען שמירה על ביטחון מדינת ישראל. זה היה מושא העשייה, השיח, הקריאה והחלומות שלי. השנה הגיע מועד שחיכיתי לו כל כך. ביצעתי את המיונים, ובמועד יום הסיירות הצלחתי להביא לידי ביטוי ועברתי את המיון בהצלחה. אבל לצערי, בגלל תקלה לא קיבלתי זימון לגיבוש מטכ"ל שמיועד לשכבה שלי. שוחחתי עם גורמים רבים בצה"ל, הייתה תקלה במערכת הנתונים. אני מאמין במערכת הצה"לית, אני רוצה להיות חלק ממנה ולתרום לה כלוחם ומפקד. אני מבין שהייתה תקלה. התקלה חרצה את הדרך שלי, לא להגיע למערך היחידות המיוחדות, מנעה ממני לקבל הזדמנות שווה. אני פונה אליך בגלל העשייה הציבורית שלך למען צדק חברתי. אתם שומעים? צעיר בכיתה י"ב. הוא לא רוצה להשתמט. הוא לא מבקש הנחות. הוא מבקש: בבקשה, תנו לי לגשת לגיבוש ליחידה מובחרת. הוא אומר לי: קינלי, העשייה שלך למען צדק חברתי בערכי התורה מהווה לי השראה. אני מבקש – הערכה, אבל גם עזרה – בכל לשון של בקשה: תנו לי לקבל זימון לגיבוש בנובמבר. אני אעריך את זה יותר מכול. חברים, זה מה שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו זכות לשרת את המדינה. כן, יש לנו צעירים כאלה. ככה, מזה צריך לקבל השראה. זה צריך להיות המודל שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, אחרון הדוברים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, עלתה לפה חברת הכנסת בן ארי, אבל רבים מאיתנו שואלים היום: איך זה קרה, הדבר הזה? כלומר, איך קרה לנו ששחררנו את מנהל בית החולים, זה שהחזיק, כמו שאמרת, את נועה מרציאנו? איך זה קרה לנו? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> טרוריסט שעובד בשיפא, זה הכול. לא צריך לתת לו תארים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> את זה אני רוצה לחדד, כלומר, איך זה קרה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי שזה לא בית חולים בכלל. זה לא בית חולים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אז מה אם לא בית חולים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל: בואו נדמיין איך זה קרה לבן אדם שלקח את המנעול, פתח אותו, שחרר את הבחור מהתא. איך זה קרה למי שהסיע אותו? איך זה קרה לנציג המתפ"ש שהכניס אותו לרצועת עזה? איך זה קרה לנו? ואני חייב לומר – בשנה האחרונה אני בוועדת החוץ והביטחון – שלא הופתעתי. זה אירוע טרגי, נוראי, אבל לא הופתעתי. ולא הופתעתי, כי במשך שנה אני דורש מנציגי צה"ל לממש את החלטת הקבינט: השמדת היכולות לא רק הצבאיות אלא גם השלטוניות של חמאס. ובמאבק סיזיפי שוב ושוב אני מגלה, ואולי השיא היה שבוע שעבר, שנציגי צה"ל ובראשם, ואני אומר את זה בכאב, הפצ"רית, בשבוע שעבר, בהחלטה שאני חושב שאין עליה מחילה – אני לא חושב שאפשר למחול בכלל על החלטה כזאת; באמת, בשיא של עיוות מושגי החליטה הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי שהאנשים שהשתתפו בטבח, באונס וברצח – עד שאנחנו מגיעים, מירב, למנהל בית החולים או למישהו שהיה בפונקציה כזאת, שאני מסכים שהוא לגמרי מנהל בית טרור – אנשים שהשתתפו בטבח, שהיו שותפים לחטיפת ילדים, הם מוגנים מסיכול ממוקד. למה היא אומרת את זה? מכיוון שהיא נסמכת על הפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה. היא אומרת, זה בהתאם לדין הבין-לאומי, כמו שהיא אמרה לדיווח העיתונאי שפרסם את זה, לעמית סגל, כמדומני. היא אומרת: אני נסמכת על הדין הבין-לאומי. ומה יש בדין הבין-לאומי? נעזוב שנייה שאת הפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה ישראל לא אשררה. נניח שאלה מנהגים, ולכן זה קיים. שם עושים הבחנה בין אזרחים לבין לוחמים. בין אזרחים שהיו – במלחמות המודרניות היו צבאות שנלחמו ויש אזרח. ואומרים: אזרח בעת עימות מזוין זוכה להגנה, אלא אם כן הוא לוחם בפועל עכשיו. אבל אם לא, הוא רק אזרח שהשתתף ואחרי זה הפסיק, אז יש לו הגנה. אבל זה אזרח, אדוני היושב בראש. זה לא עולם המושגים שניצב לפנינו. ברצועת עזה אין אזרחים במובן של האמנות הבין-לאומיות, אין אזרחים כאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד. אדם שלוחם למען הג'יהאד, אדם שהצטרף לכוחות הג'יהאד ב-7 באוקטובר, כלומר הצטרף באופן מאורגן, נענה לקריאות האימאמים והצטרף ללוחמים, הוא לא אזרח, הוא לוחם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדם שעשה פשעים נגד האנושות – חזקה עליו שהוא לוחם. ולכן, ההגדרות המעוותות הללו שחוזרות שוב ושוב – אני אומר, השיא היה בשבוע שעבר – מלמדות שעוד לא השתחררנו מעולם המושגים הזה. ולכן אנחנו מגיעים למצב שיכול אדם בקצה לפתוח את התא ולשחרר את מנהל בית החולים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי כל עולם המושגים שלנו ביחס לאזרחי עזה הוא עולם שגוי ומעוות, ואני מקווה שנתקן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. גברתי השרה, תרצי לסכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, הצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. לצורך הפרוטוקול, חבר הכנסת אלמוג כהן הצביע בטעות במקומו של חבר הכנסת גפני. נרשם. הצבעתו הייתה בעד, לפרוטוקול. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1773).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה להגנת הסביבה עידית סילמן להציג את הצעת החוק בשם שר האוצר. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציגה בשם שר האוצר את הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק אוגדת מכלול של צעדים שיש להם מטרה משותפת – עידוד הפעילות בשוק ההון הישראלי. זאת, מתוך הבנה ששכלול שוק ההון, הגברת התחרות הפיננסית וגיוון אפיקי ההשקעה והמימון במשק הם המפתחות המרכזיים להאצת הצמיחה וההתאוששות הכלכלית במשק. הצעת החוק מורכבת מארבעה נדבכים: הקלות רגולטוריות שיאפשרו לחברות דואליות נוספות להירשם לבורסה בישראל; הקלות רגולטוריות לשוק ניירות הערך המסחריים; פיתוח שוק האנליזות בישראל; והרחבת אפשרויות ההשקעה של הציבור באמצעות הקמת קרנות נאמנות אלטרנטיביות. בשם שר האוצר אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה, ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. כעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – מוותרת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לסיכום, אני חייבת לדבר מכיוון שהיום, למי שלא יודע, זה המחצית של שנת 2024, אז אני חייבת לדבר על עוד משהו שכמובן קשור למשילות, שכמובן קשור לשר הפתט – אגב, הבנתי שעכשיו הוא היה בערוץ הליטוף והאשים את ראש השב"כ שבכוונה הוא שחרר את מנהל בית החולים שיפא, אבל זה בטח בהמשך לריאיון שלו בערוץ 24i, שבו הוא אמר שהוא יביא את וינטר למשטרה, ואז מסתבר שהוא בכלל לא החליף מילה עם וינטר ואז הוא היה צריך להוציא הכחשה. אבל מילה על זה שזו מחצית השנה, ובמחצית השנה עד עכשיו, למי שלא יודע, נרצחו 109 אזרחים מהחברה הערבית. סתם כדוגמה אני אתן לכם את ג'דיידה-מכר, יישוב ערבי, ומסתבר שלג'דיידה לא נכנסות משאיות זבל. זאת אומרת, שלושה חודשים – לא שזה מטריד אתכם, אבל אותי זה מטריד – לא נכנסות משאיות זבל, ו-24,000 איש חיים בערמות של זבל. למה הם לא נכנסים? כי כולם מפחדים לגשת למכרז, כי אם הם ייגשו למכרז של פינוי האשפה כנראה שיהיו לזה השלכות וכנראה שירצחו אותם. רק לשם השוואה, שתדע, בתקופה של עמר בר לב כל השנה נרצחו 109. זאת אומרת, מה שהוא הגיע במחצית זה מה שהיה אצלנו בשנה. רק שתבין את ההבדל במספרים. אני רוצה לספר לך משהו, מיקי, מכיוון שאתה מקשיב, על הבריכה ברהט. מסתבר שהבריכה ברהט מטרידה מאוד את השר בן גביר, ונורא חשוב לו שיהיו שעות שגברים ונשים יוכלו לרחוץ ביחד, כי כנראה שהוא רוצה לבוא עם אילה להשתכשך בבריכה. זה מה שהטריד אותו בביקור ברהט – שיהיו שעות משותפות לגברים ונשים. אתה רוצה לשמוע את שיא הבדיחה? רוצה לשמוע? מסתבר שהשבוע זרקו רימון לבריכה ברהט, אז אין גברים ואין נשים – אף אחד לא יכול לרחוץ בבריכה. תבוא ותשאל: האם זה מה שהטריד את השר? לא. מה הטריד אותו? השחייה ביחד, כי כנראה נורא חשוב לו לבוא לעשות שם שחייה. תשמעו, באמת שאין לי כבר מילים לתאר את הבדיחה הזאת. אבל אתה יודע מה הכי גרוע? שהבדיחה הזאת על חשבוננו. אזרחים משלמים בחיים שלהם בגלל השר הגרוע הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. אחרון הדוברים, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לבשר שבעקבות פסיקת בג"ץ על בני הישיבות, הגדלתי את הוראת הקבע שלי לכולל אברכים ב-500 שקל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה גבר. אין, אין עליך. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ראיתי תשעה שופטים בבית המשפט העליון של מדינת היהודים שלא מזכירים אפילו במילה אחת את ערך לימוד התורה לעם היהודי, והזדעזעתי, כן. כן, יש ערך ללימוד התורה במדינה הזאת, נאור. הם באמת לא מכירים בערך לימוד התורה, התורה שהביאה לעולם כולו כל כך הרבה יופי וטוב במהלך אלפי שנים – כאן, במדינת היהודים. התורה ששמרה עלינו כל השנים האלה בגלות, אף אחד, אפילו לא שופט אחד, יכול לבוא ולהגיד כמה הוא מכיר בערך התורה. כשאני שמעתי את זה, אמרתי: אני שם עוד 500 שקל לכולל. כן, אנחנו נחזק את לימוד התורה, וכן, גם רציתי להרגיש חלק – לצערי היום אני לא לומד הרבה תורה, מצליח קצת ללמוד דף יומי פה ושם/ אני לומד בימים האחרונים – אני לא יודע אם יצא לך להכיר, נאור – מסכת בבא בתרא. אתה לומד את ההתחלה, יש שם כל מיני סוגיות שאנחנו בישיבה למדנו אותן הרבה מאוד שנים, למדנו אותן בישיבה חודשים. אתה לומד כמה דפים חודשים וסוגיות, והיום אני לומד דף יומי ונזכר בסוגיות כמו איזה היזק ראייה ומקיף וניקף’ סוגיות שבישיבה למדנו אותן חודשים, והיום אני לומד אותן ברפרוף וככה מתגעגע לישיבה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תלמד עוד שיעורי דמוקרטיה – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מתגעגע לימים שבהם למדנו הרבה מאוד תורה. זה באמת משהו שאני מציע כאן לכל אחד ואחת לנסות אותו. זה כיף, זו באמת הרגשה מיוחדת, איזושהי הרגשה עילאית כזאת. לראות שאין שופט אחד בבית המשפט העליון שיודע להעריך את זה – אותי זה זעזע. יחד עם זה, אני רוצה לפנות מכאן גם לאחיי מהציבור החרדי – ואני לא מדבר עכשיו למי שלומד תורה. בשבת האחרונה הייתי בביתר וקראתי בעלוני שבת וביתד נאמן שמדברים הרבה על שיח של שנאה, וזה נכון, יש הרבה אנשים שלדעתי שונאים את הציבור החרדי, והם שונאים גם אותנו. יש שיח של שנאה במדינת ישראל, והוא חייב להיעלם מהשיח. אבל חוץ משיח השנאה יש כאן גם אירוע אמת – אני רוצה לספר על קרוב משפחה שלי מדרגה ראשונה שמשרת למעלה מ-230 יום במילואים מתחילת המלחמה, ועכשיו נקרא לשרת שוב בגבול הצפון. אני רוצה שתבינו מה זה אומר, מה זה ילדים שכל לילה הולכים לישון בחרדה אמיתית שיקרה משהו לאבא שלהם בעזה, מה זה עושה לזוגיות של אותם אנשים, מה זה אישה שכל דפיקה בדלת בכל שעה אפשרית גורמת לה כמעט להתקף לב, מה קורה במקומות העבודה שכבר מתקשים לתפקד עם עובד שחסר זמן כל כך ארוך ומתחילים לרמוז לאנשים: תראו, אולי לא חייבים לחזור למילואים. אנשים באמת קורסים. מה קורה לאימא שכל הודעה איפשהו בתקשורת על איזשהו אירוע בעזה גורמת גם לה לחרדות מטורפות, מה זה לקבור חבר ועוד חבר ועוד חבר. אני רוצה באמת שתבינו, זה לא עניין של שנאה, זה עניין שאנחנו באמת צריכים את זה, אנחנו באמת חייבים עכשיו עזרה. אנשים קורסים, יש משפחות שקורסות, הילדים משלמים מחיר אדיר, ואנחנו חייבים אתכם. אנחנו לא חייבים מספרים גבוהים מאוד, אנחנו לא מדברים על מי שגם ככה לומד בישיבות, אנשים שבאמת יושבים ולומדים; אנחנו מדברים על מספרים שהם לא גבוהים, אבל מספרים שבהחלט יכולים להקל בצורה משמעותית מאוד, משמעותית מאוד, על הנטל שקיים עכשיו, על משפחות שמתפרקות, על אנשים שבמקום שיקראו להם עכשיו שוב לגבול הצפון הם יוכלו להישאר בבית עם האישה ועם הילדים ולהישאר בעבודה. על זה אנחנו מדברים. וכן, תראו, בגלל שאנשים מדברים כל כך הרבה על שנאה, עלינו ההוכחה, ואנחנו נצטרך להילחם כדי לייצר מסגרות בצבא – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. לחתור לסיום. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. שאף אחד לא יעז לנסות לחנך אתכם או לשנות את דרך החיים שלכם. אנחנו נילחם על זה, ורק ככה נצליח להביא חרדים לצבא, רק אם נצליח באמת לגרום לזה שאף אחד לא ינסה לנסות לחנך או לנסות לשנות את אורח החיים החרדי, ואנחנו נזכה לראות אנשים גם מהציבור החרדי שותפים למצווה הגדולה הזאת של הצלת ישראל מיד צר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. גברתי השרה, תרצי לסכם? מוותרת. אם כן, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –17 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. כמה דברים לפרוטוקול: חבר הכנסת אושר שקלים הצביע בטעות במקומה של חברת הכנסת קטי שטרית. עוד מישהו? אוקיי, ילדים טובים. << הצח >> הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1630; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 134; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור עתה לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר, בשמו של יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. << דובר >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה להקים רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה שתחליף את משרד החוקר הראשי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. בכך אנחנו נתאים את הדין הישראלי למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל בעניין זה. הרשות החדשה, שתוקם במסגרת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תהיה אמונה על ביצוען של חקירות הנוגעות לאירועים בטיחותיים בתחום התעופה: תאונות טיס, תקריות שכמעט שהביאו לתאונות טיס ותקריות שהיה בהן כדי להשפיע על בטיחות הפעלתו של הכלי. אדגיש כי מטרתה של חקירה בטיחותית בתעופה אינה למצוא או להצביע על אשמים אלא לשפר את בטיחות התעופה, והכול בהתאם להוראות שנקבעו באמנות בין-לאומיות בעניין הזה. אציין שבשנת 2016 נמצא בביקורת שערך ארגון התעופה הבין-לאומי כי מדינת ישראל אינה עומדת בתנאי אמנת שיקגו במלואם, ומשכך נדרשה מדינת ישראל לשורה של תיקונים, ובכלל זה לתיקון החקיקה המונח בפניכם. בביקורת נמצא שעל ישראל להקים רשות עצמאית לחקירה בטיחותית בתעופה – זה מה שאנחנו עושים, כולל תיקון עקיף של הוראות פרק ז' לחוק הטיס, הכולל את ההסדרים המרכזיים שנוגעים לחקירות בטיחותיות בתעופה. השינויים העיקריים שמתבצעים כאן יבטיחו את מעמדה העצמאי של הרשות החדשה ואת התאמת הדין הישראלי להוראות אמנת שיקגו והסכם השמיים הפתוחים. האחד, מעמדו העצמאי של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית – בניגוד להצעה המקורית הממשלה היא זאת שתמנה את המנהל, ולא רק שר התחבורה והבטיחות בדרכים, כפי שהציעה הממשלה וכן החליטה לקבוע בחוק את תקופת כהונתו. בהמשך לכך, הוועדה החליטה כי ימונה גם ממלא מקום למנהל הרשות, וזאת כפי שקובע החוק גם היום לגבי ממלא מקום החוקר הראשי. זה היה בניגוד להצעה הראשונית. השינוי המהותי השני היה בקשר לתקציב. נקבע שהתקציב ייקבע בתחום פעולה נפרד במסגרת סעיף תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, וכן חודדו ההוראות הנוגעות למשאבים שיעמדו לרשות הרשות על פי הצעה זו. הדבר השלישי – סוכם שעל פי החלטת הוועדה, ההוראות התואמות את החובות החלות על ישראל מכוח האמנה נוספו להצעת החוק הזו. חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק המונחת בפניכם, על התיקונים הלא-מעטים שנערכו בה בוועדה, אכן תביא להתאמה טובה יותר בין החקיקה הישראלית לבין מחויבויותיה הבין-לאומיות של ישראל, ובכך תקדם את הבטיחות בתעופה ותמנע פגיעה אפשרית בתעופה הישראלית. לפי המידע שנמסר לוועדה בדיונים, בשנת 2025 צפויה ביקורת נוספת של ארגון התעופה הבין-לאומי בעניין חקירות בטיחותיות בתעופה בישראל, ואני מקווה שאישור הצעת החוק יביא לכך שהפעם ישראל תעבור בהצלחה את הביקורת. אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, שביקש ממני להוביל במקומו את הדיונים שנערכו בהצעת חוק חשובה זו. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ולא הוגשו לגביה הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אין הסתייגויות להצעת החוק הנוכחית, אך יש בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אם כן, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. שנייה, שנייה, יש פה תקלה. רק שנייה, יש פה תקלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה תקלות יש פה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קצת סבלנות והכול יסתדר. סך הכול הלילה עוד צעיר, יש לנו זמן. תכף נעבור את תקופת האבן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אפשר בהרמת יד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם לא יתוקן. אם לא יתוקן. השר קרעי, אם לא יתוקן נעשה את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר להצביע ככה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אפשר, אם זה לא יתוקן. חבריי חברי הכנסת, נא לתפוס מקומות. התקלה תוקנה. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–14 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים. כעת נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק רשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1733; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 164; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה. << דובר >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה, אדוני. כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק היא מיזוג של הצעת חוק פרטית שיזמה חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת, ושל הצעת חוק ממשלתית. זו הזדמנות להודות לכל העוסקים במלאכה, הן מהכנסת והן מהממשלה. הצעת החוק נועדה להרחיב ולבסס את ההגנה על צרכנים פגיעים מסוגים שונים – קשישים, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלות, קטינים ועוד – וכן לבסס את ההגנה על כלל הצרכנים מפני עוסקים המבצעים הפרות קשות בנסיבות חמורות במיוחד, זאת באמצעות תיקון של שלושה חוקים שיוצרים יחד הסדר שלם, שמטרתו הפסקת הפעילות של אותם עוסקים, כפי שנפרט בקצרה. התיקון לחוק הגנת הצרכן מסמיך את הממונה על הגנת הצרכן לקבוע כי עוסק המפעיל שיטות שיווק אגרסיביות תוך הפרה של הוראות שונות של החוק באופן חוזר ונשנה, בנסיבות המפורטות בחוק, הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. המשמעויות לכך מוסדרות בתיקונים לשני חוקים נוספים: בתיקון לחוק שירותי תשלום מוצע כי נותן שירותי תשלום יפסיק לבצע סליקה עבור עוסק שהממונה מסר לו הודעה על הכוונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות – כלומר מתבצעת הקפאה של כספים שצרכנים שילמו אך טרם הועברו לעוסק. אם ייקבע באופן סופי לאחר שימוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כספים אלו יוחזרו לצרכנים. בתיקון לחוק ההוצאה לפועל מוצע להסמיך את מנהל מערכת ההוצאה לפועל לסגור תיקים שבהם עוסק מפר בנסיבות מחמירות הוא הזוכה, ולא לפתוח תיקים חדשים לטובתו. הפרות חוק הגנת הצרכן שיהוו עילה לנקיטה בהליך המינהלי המוצע הן הפרות שעניינן הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת, אי-מתן – כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה. חברות וחברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה ומשמעותית מאוד לצרכנים הנמנים עם הקבוצות שהזכרתי, והיא חלק ממהלך כולל שעליו החליטה הממשלה בשנת 2020 לחיזוק המאבק בעוקץ וניצול אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים. אזכיר כי במסגרת מאבק זה אושר בכנסת לפני פחות משנה תיקון לחוק הגנת הצרכן, המגדיל את סכומי העיצום הכספי שמוסמך הממונה על הצרכן להטיל בשל ביצוע הפרה כלפי אוכלוסיות מוחלשות. אני שב ומודה לחברת הכנסת מירב כהן, שיזמה את המהלך והובילה בנחישות רבה את הצעת החוק, וכן למשרדי הממשלה שגילו גמישות והסכימו לשינויים שביקשה הוועדה להכניס בהצעת החוק במטרה לדייק ולטייב אותה. אני מקווה כי ההצעה אכן תגביר את ההרתעה כלפי עוסקים המפירים באופן חוזר ונשנה את החוק ומפעילים פרקטיקות פוגעניות כלפי הצרכנים. אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולדחות את ההסתייגויות. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אין הסתייגויות להצעת החוק הנוכחית, ואכן הוגשו בקשות דיבור. אבקש להקריא אך ורק את מי שנוכחים באולם. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה – מוותר. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שמונחת היום לפניכם בעצם באה למגר את תופעת עושק הקשישים, תופעה מאוד קשה. החוק הזה בעצם יסגור את צינור החמצן לנוכלים. זה מתבסס על ניסיון שלי מהשנים האחרונות. במסגרת העשייה החברתית שלנו ליוויתי מאות מקרים של אנשים זקנים שנוצלו, ובכל פעם שהתקשרנו לחברות כרטיסי האשראי וביקשנו לבטל חיובים שנעשו שלא כדין, תמיד המוקדנים בחברות כרטיסי האשראי אמרו לי: אה, קיבלנו המון תלונות על החברה הזאת, זה ידוע שהם גונבים כספים מקשישים. ואז נשאלת השאלה: אם באמת הכול היה ידוע, מדוע אותן חברות אשראי לא עצרו את הסליקה לאותן חברות שמוחזקות על ידי נוכלים, ובכך הצילו זקנים נוספים מלהיפגע כלכלית? אז הצעת החוק הזו קובעת שאם יש הרבה מאות תלונות, תוכל הרשות לסחר הוגן להורות לחברות האשראי להפסיק באופן מיידי את הסליקה לאותן חברות שמנצלות לרעה קשישים. זה בעצם יתקן את המצב הקיים, ולא יאלץ אותנו להמתין שנים על שנים לדיונים בבתי משפט, כשבזמן הזה הנוכלים שורפים את הכסף, ואין שום סיכוי שזה יחזור לכיסם של הזקנים, וגם ממשיכים בזמן הזה לגנוב עוד ועוד כספים מאנשים שהם פשוט חסרי אונים. אז בעצם מה הצעת החוק קובעת? קודם כול היא באה להגן במקרים הבאים: או שמדובר בצרכנים מוחלשים – קשישים, קטינים, בעלי מוגבלויות, אנשים שאינם דוברי השפה, עולים חדשים; או שמדובר במקרה שהרבה מאוד צרכנים נפגעו ונגרם להם נזק כלכלי משמעותי; או שמדובר באיום והפחדה, לצערי גם זה קיים. מתקשרים לבן אדם, מתחזים לעורך דין, ומאיימים שאם הוא לא ישלם כסף, לצורך העניין, יתבעו אותו בבתי משפט או ייקחו לו את הבית וכן הלאה. הפרוצדורה שכתובה בחוק שמונח לפניכם היא פרוצדורה שמצד אחד מגינה על הצרכנים החלשים ביותר, ומצד שני שומרת לא לעשות עוול לעסקים שהם כן שומרי חוק. אז מה זה אומר? במקרים שהרשות לסחר הוגן, שיושבת במשרד הכלכלה, תראה שיש פה דפוס חוזר, דפוס שיטתי של חברה מסוימת שיש עליה הרבה מאוד תלונות, אז היא תחקור את אותה חברה, ואז תודיע מה שנקרא בחוק "הודעת כוונה", שיש פה הודעת כוונה ללכת קדימה ולעצור את הסליקה לאותה חברה. ברגע שיש הודעת כוונה, הכספים של אותה חברה מוקפאים בחברת האשראי, כדי לעשות הקפאת מצב, ושהכסף – אם באמת הדברים ייבדקו וצריך להחזיר את זה לצרכנים, נוכל לעשות את זה. מאותו רגע לעוסק יש שבועיים לתת את תגובתו. לאחר מכן הרשות תבדוק את תגובתו, ובתוך שבועיים תיתן תשובה סופית, שבחוק מכונה "הודעת קביעה". אם באמת נקבע שהעסק הזה פעל שלא כדין וניצל את אותם צרכנים, חברות האשראי יהיו מחויבות להחזיר את הכסף לצרכנים. ושימו לב, אותו עסק לא יוכל לקבל שירותי סליקה מכל חברות האשראי במדינת ישראל במשך שנתיים. גם בהוצאה לפועל הוא לא יוכל לקבל שירותים. ככה אנחנו בעצם סוגרים לנוכלים את צינור החמצן שלהם. החוק הזה גם נותן מענה להתחכמויות. הרבה פעמים נוכלים סוגרים חברה אחת ופותחים חברה תחת שם אחר, אבל בעצם זו אותה גברת בשינוי אדרת. בחוק קראנו לזה עסק עם זיקה לעסק הקודם, וגם שם נוכל להטיל את אותן סנקציות. חשוב לומר שברגע שיש תלונות על עסק בחברת אשראי אחת, החוק קובע שכל חברות האשראי ישתפו את המידע, ובו זמנית הוא לא יעניק שרותי סליקה לאותו עסק שניצל צרכנים מוחלשים. וכיוון שמדובר בהצעת חוק תקדימית, עם כלים הרתעתיים חזקים מאוד, נקבע שאחת לשנה במשך חמש שנים אנחנו נתייצב בוועדת הכלכלה ונעמוד על היישום של החוק, ונפיק לקחים במידת הצורך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אציין שמדובר בהצעת חוק שהיא חלק מהחלטת ממשלה רחבה יותר, החלטת ממשלה מס' 450, שבאה למגר את עושק הקשישים. יש חוקים שכבר העברנו בנושא, ויש עוד חוקים שבדרך. אנחנו בעצם נתקוף את הסוגיה מכל הכיוונים, כדי לעשות סוף לעושק הקשישים. ואני חייבת לומר שמאז המלחמה, לצערי, אנחנו מקבלים עוד ועוד תלונות על אנשים מבוגרים שמנוצלים דווקא בעת הזו, וזה אומר שאסור להרפות ושהנוכלים מרימים את ראשם גם בעת מלחמה. ובסוף, עם כל החוקים היפים שאנחנו מעבירים פה בבית המחוקקים, אם המשטרה וגופי האכיפה לא יעשו שימוש מושכל בחוקים האלה – לא תהיה תוצאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אודה, שנייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הרבה זמן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עובדת על החוק הזה שש שנים, תן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתתי לך שתי דקות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה. אני רוצה להודות – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא דקה, סליחה, רגע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש לה לב טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלמוג, אני יודע שהיא עלא כיפאק, מה אתה רוצה שאני אעשה? יש לה לב טוב. נראה לי שמירב עייפה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לכל השותפים לחקיקה החשובה הזו: לבנק ישראל, למשרד המשפטים, לרשות לסחר הוגן, לשר הכלכלה ניר ברקת, ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביתן, לאיתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, ולאביגל כספי מוועדת הכלכלה, שסייעו המון בניסוח החקיקה המסובכת הזו, ליועץ החקיקה שלי רועי ברוורמן. ואני מקדישה את החוק הזה למאות זקנים שליוויתי את המקרים האישיים שלהם, והבטחתי להם שלא משנה כמה זה ייקח, אנחנו גם נחזיר להם את כספם וגם נתקן את המערכת. זה היה סיזיפי. אני עובדת על החוק הזה עוד לפני הימים שהייתי חברת כנסת, למעלה משש שנים. זה חוק מאוד מאוד מורכב, שמשנה את כללי המשחק. זה הצריך התמדה ודבקות במשימה, אבל זה הבסיס של להיות שליח ציבור, וזה היה שווה את זה. אז תודה לכל העוסקים במלאכה ונמשיך בכל הכוח להילחם בעושק הקשישים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שש שנים, מירב. אחרי שש שנים של ויה דולורוזה, בזכות היו"ר שלנו והממשלה המצוינת הזאת קיבלת להמשיך לעשות טוב למען הקשישים. כבוד גדול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, מה אני קשור? אני לא קשור, זה ביטן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה בזכות היו"ר? זה התפקיד שלו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כבוד גדול, מירב, כבוד גדול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך אגב, מירב, יש לך זמן בסוף שבו את יכולה לברך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת צבי סוכות, הנאום הזה עבורך. "אם באמת מישהו היה מאמין שהתורה היא זו שמגינה על עם ישראל, קודם כול, אני מזמין את מי שרוצה לנסות את זה, לעמוד מול הנוח'בות רק עם הגמרא ביד, ונראה איך הוא יסיים, חס וחלילה". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מיקי, למה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "מעבר לכך, ההנהגה החרדית הספרדית, שהולכת ממש לכיוונים של הפלג הירושלמי – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לי דז'ה וו, שמעתי את זה היום בטלוויזיה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – ואומרים: אנחנו לא מוכנים לגייס אף אחד, גם מי שלא לומד לא יתגייס לצבא, זה פשוט לכרות את הענף שעליו הוא יושב. המצב המעוות הזה שנוצר במשך שנים, 76 שנה במדינת ישראל, יש ציבור שרואה את עצמו פטור משירות צבאי, זו אשמת הציבור החרדי. לא פחות מזה יש אחריות על ממשלת ישראל, על הציבור הציוני לדורותיו. "מי שלא רוצה לקחת חלק", חבר הכנסת מאיר כהן – מי שלא רוצה לקחת חלק – "אין תקציבים, אין ישיבות, אין בלי לימודי ליבה, אין שום דבר, הברז סגור. אפילו לשלול את זכות הבחירה. אין דבר כזה – מי שלא מוכן לזה, מוזמן לצאת מהממשלה וגם מוזמן, כמו שהציעו רבים וטובים לפניי, לקנות כרטיס וללכת מפה". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – מה זו הגזענות כלפי ערבים? למה? הם בני אדם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "מי שכאן, מי שרוצה להיות חלק מהסיפור הציוני" – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איפה השוויון? גם הערבים? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – "צריך גם לקחת חלק ולהיות מוכן להקריב את חייו. לא יכול להיות שבהר הרצל יש אנשים שהדם שלהם שווה יותר, ואנשים שהדם שלהם שווה פחות. לא יכול להיות שאני הוצאתי חברים שלי מעזה", לא יכול להיות שאני הוצאתי גופות של חברים שלי מרצועת עזה, "ויש אנשים שרואים עצמם פטורים מזה. לא יכול להיות שאימא שלי חודשים לא ישנה בגלל שאני הייתי לוחם ברצועת עזה – אני והאחים שלי והגיס שלי – ויש אימהות שישנות בסבבה. זו מציאות שהיא לא תיתכן, והיא חייבת להסתיים מחר בבוקר עם גיוס בכפייה, עם כל מה שצריך, ובחוכמה". חברי כנסת נכבדים, בטוח אני ששם למעלה, חבר הכנסת כהן, בגן העדן, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, מתמוגג מנחת מהנין המוכשר שלו, זה שאמר את הדברים שהקראתי זה עתה. בחור צעיר, רהוט, חכם – הרב יאיר פארן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הרב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרב יאיר פארן, בחור צעיר, לוחם גולני שלחם ארבעה חודשים ברצועת עזה. כבוד הרב יאיר פארן, אני מצדיע לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פה, מוותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת במקום. חבר הכנסת ששי, ששון – אוה, עברת מקום, התקדמת, רק בליכוד יכול להיות שאני בחתונה וגם כאן. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–6 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 22 נגד – אין נמנעים – אין החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 22, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בשעה טובה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1732; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 165; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אלמוג כהן להציג את הצעת החוק בשם חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים הנוכחים, אני רוצה להציג את הצעת החוק בשמו של יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אייכלר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית. סעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע כי נפגע עבודה זכאי לריפוי, החלמה ושיקום לפי הוראות החוק. בהמשך קובע הסעיף כי זכאות זו אינה עומדת לגבי שירותי בריאות שכלולים בסל שירותי הבריאות שמספקות קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפני כשנתיים התקבלה החלטת ממשלה שלפיה האחריות בתחום מכשירי שיקום וניידות תעבור מהמדינה לקופות החולים, ומכשירי השיקום והניידות יהיו חלק מסל שירותי הבריאות שמספקות הקופות. החלטה זו יושמה במסגרת צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספת השנייה והשלישית לחוק), התשפ"ג–2022, ובמסגרתו נקבע כי שירותים של מכשירי שיקום וניידות שניתנו עד אותו מועד על ידי משרד הבריאות, יועברו לסל השירותים שאמורות לתת קופות החולים. צו זה נכנס לתוקף ב-1 באפריל השנה. בעקבות העברת האחריות בתחום מכשירי השיקום והניידות לקופות החולים אמורה לחול ההחרגה של חוק הביטוח הלאומי לגבי נפגעי עבודה, ולפיה תחום זה יינתן על ידי הקופות ולא יהיה עוד באחריות המוסד לביטוח לאומי. בשל כך, במסגרת החלטת הממשלה האמורה הוחלט לקבוע כי החרגה זו לא תחול, והאחריות על מכשירי שיקום וניידות של נפגעי עבודה לא תעבור לקופות החולים אלא תמשיך לפי ההסדרה הישנה, כלומר מתוקף ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין קופות החולים. חבר'ה אפשר בבקשה לא להפריע לי? אדוני היושב-ראש, מה שהולך שם זה פשוט טירוף, במיוחד מהאזור של ששון גואטה. בשל העובדה כי העברת האחריות בתחום מכשירי השיקום והניידות לקופות נכנסה לתוקף רק לפני כחודש וחצי, וטרם ברור כיצד אחריות זו תיושם ומה יהיו תוצאותיה והשלכותיה, ביקשה הוועדה לקבוע כי ההחרגה לגבי נפגעי עבודה תהיה הוראת שעה לשנתיים עם אפשרות להאריך את תוקפה בשנה אחת נוספת, כך שבתום תקופה זו תוכל הוועדה לקבל נתונים בדבר היישום של החלטת הממשלה ושל העברת האחריות בתחום מכשירי השיקום והניידות, כמו גם נתונים על ההחרגה של נפגעי העבודה מהסדר זה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בטרם אסיים את דבריי, אודה לצוות הוועדה בניהולה של הגב' ענת כהן שמואל וליועצת המשפטית ענת מימון. תודה. האם נותרו לי עוד כמה שניות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (בשם ועדת העבודה): << דובר_המשך >> חברי מיקי לוי, אתה בגיל של אבא שלי, ואני חושב שזה נהיה מאוד אופנתי לתקוף את אחינו החרדים, אבל גם חשוב לזכור שאחרי 7 באוקטובר, כאשר אף אחד לא רצה לעסוק באותה עבודה מלוכלכת, שצילקה נפשות רבות, היחידים שהתייצבו והגיעו לשם זה אחינו החרדים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעת שאלה הדברים שלי. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (בשם ועדת העבודה): << דובר_המשך >> אני מבין. הבנתי את ה-catch, אבל אני רוצה לסיים. אזרחי ישראל נושאים עיניים אליך, כמי ששירת שנים רבות במשטרת ישראל, כמפקד מחוז ירושלים בתקופה הקשה ביותר שלה, ומצפים ממך, כאדם שקול, בוגר, ענייני, ממלכתי, לאחדות. רק אחדות תנצח. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק השר שלך היום בצוהריים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. קבוצת יש עתיד. מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך מקרב לב, גם באופן אישי. בקשות רשות דיבור – אף אחד לא נמצא כאן. נעבור להצבעה, חברים. נעבור להצבעה על החוק בקריאה שנייה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, בקריאה שנייה, בבקשה, כנוסח הוועדה, כמובן. נאור, כנוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–2 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1734; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 165; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבריי, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, יושב-ראש ועדת הכספים – סליחה, המחליף של משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, להציג את הצעת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס, 31), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמטרתה לעודד את ההשקעה והחיסכון של הציבור באפיק השקעה מסוג קרן כספית. כפי שהובהר על ידי הרשות לניירות ערך בעת הדיונים שקיימה ועדת הכספים בנושא, קרנות כספיות הן מוצר נזיל, הן משקיעות בנכסים המושפעים באופן ניכר מריבית בנק ישראל ובנכסים הנושאים סיכון אשראי נמוך. עם זאת, שיעור החזקות הציבור בקרנות הכספיות נותר נמוך. לפיכך, הציבור אינו ממצה את תנאי השוק באופן שיאפשר קבלת תמורה גבוהה יותר עבור השקעותיו וחסכונותיו. בהצעת החוק מוצע להסדיר את הרגולציה החלה ביחס לקרנות הכספיות, לקדם את הנגשתן של הקרנות לציבור המשקיעים וליצור תמריץ לשיווקן. כחלק מהצעדים האמורים, ביקשה הרשות לניירות ערך ליטול לעצמה סמכויות לקביעת הוראות וכללים החורגים מתחום הקרנות הכספיות חלף הסמכות של שר האוצר לקבוע תקנות באותם עניינים, ובאופן זה להפחית למעשה מיכולתה של ועדת הכספים לפקח בעניינים אלה. בתיאום עם הרשות הוחלט כי בשלב זה הצעת החוק לא תכלול את מרבית ההוראות האמורות, ובהמשך תיעשה עבודה למיפוי הסמכויות בהתאם לאופיין. מדובר בהצעת חוק המסירה חסמים, מגבירה את התחרות ומיטיבה עם הציבור. לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש להסיר את ההסתייגויות. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תבקש יפה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תשאירו אותן. למה, אתם מאיימים עליי? אמרתי לאשתי שאני מגיע ביום רביעי הביתה, תעשו עכשיו מה שאתם רוצים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אכפת לך מאשתך? מהילדים? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אכפת לי, אבל אם לך לא אכפת, אז החשבון שלה איתך, לא איתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני, תאמין לי, רק בגלל שאכפת לי אני פה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת הרב משה גפני על היעילות בחוק; כמובן ליועצת המשפטית של הוועדה שלומית ארליך על ליווי החוק; לצוות הוועדה כולם, לחברי הוועדה שהשתתפו גם בדיונים. רק לסיום, אדוני מיקי לוי – חבר הכנסת מיקי לוי, עלית קודם ודיברת, ואמרת דברים שיכול להיות שאני מסכים איתך על חלקם. אני רק יכול להגיד לך דבר אחד: אני מאמין בערך התורה, אני מאמין שהתורה היא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרתי. אני מאמין שהתורה היא מגנא ומצלא. אדם אל יכניס את עצמו לסכנה, ולכן אדם לא ילך מול הנוח'בות ויגיד להם: אני לומד. אין דבר כזה. גם בהלכה זו ההלכה. דיברת גם על הרב עובדיה, שאני יודע שאתה מעריך אותו, והיית אצלו לא פעם ולא פעמיים. ואני רק רוצה להגיד לך דבר אחד: אני מאמין שיש לו גם נחת מהנין הזה, אבל יש לו נחת גדולה מאוד לראות את מאות אלפי בני התורה שהוא הקים, במיוחד בציבור הספרדי, את עולם הישיבות הזה, שהם ממיתים עצמם באוהלה של תורה. אני רוצה להגיד לך – ואתה מכיר את הסיפור הזה – כשבנימין נתניהו, ראש הממשלה, הגיע אז לנחם אותו כשבנו הרב יעקב יוסף נפטר והוא ישב שבעה, הוא לא דיבר איתו על כלום, הוא בכה בדמעות ואמר לו: אם אכפת לי ממשהו וכואב לי יותר מהבן שלי, זה המצב של בני התורה עם הסיפור של הגיוס שלהם. כי הוא יודע מה ערכה של תורה, הוא יודע את הערך האמיתי של התורה, עד כמה זה באמת כואב לו. ואם בחור נפל, אתה יודע כמה זה היה כואב לו, ואני מכיר בחורים שהוא בכה עליהם בדמעות כי כאב לו לראות אותם בחוץ, כאב לו. ואתה יודע מצד שני את האהבה שלו לחיילי צבא ההגנה לישראל. הוא אהב אותם אהבה אמיתית, היה מנשק אותם, היה מנשק את החיילים האלה. לגבי הפלג, אני אגיד לך משהו: הם מפגינים גם מתחת לבית שלי. מדי פעם כשמשעמם להם הם באים מתחת לבית שלי להפגין. אגב, אטרקציה בשכונה. זה בסדר, הם באים ב-23:00, הם אפילו לא צריכים מגפון, הם נותנים שם הופעה בלי מגפון, שרים שירים, אומרים פרק תהילים, צועקים לפעמים: ינון אזולאי הבוגד. לא משנה, בכיף, אין לי בעיה עם זה. אין דרכי בדרך שלהם. אני אין דרכי איתם, יש לי דרך של הרב עובדיה – כל דרכיה דרכי נועם. זו הדרך שלנו, עם זה אנחנו הולכים, עם זה חונכנו ועם זה נמשיך להתחנך. אבל אני גם מחנך את ילדיי ללימוד התורה, ואני מצפה קודם כול לפני הכול שתהיה אהבת תורה, אהבת ישראל לכל אחד מאיתנו. אני אוהב כל יהודי, גם אם אני כועס על אותו יהודי. כשיש לי מחלוקת, אני אוהב אותו, ואם המקום יבוא מאהבה, תמיד אפשר לשבת, לדבר, הכול. אני לא יודע בסופו של דבר מה יהיה עם חוק הגיוס, יהיה לכאן, יהיה לכאן, אני לא יודע מה, אבל קודם כול החשוב הוא להקשיב ולשמוע אחד את השני ולהבין את ערכה של התורה. שופטי בג"ץ – תשעה שופטי בג"ץ לא מצאו לעשות בפסיק אחד, במילה אחת, להגיד מהו ערכה של התורה. מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל קודם כול יהודית, והערך של מדינה יהודית הוא שיש פה ערך ללימוד התורה. יסוד התורה צריך להיות פה באולם הזה, להבין את זה. השופטים לא הבינו את זה, וכשהשופטים לא הבינו את זה, בעצם השופטים באים ואומרים: אנחנו לא סופרים אתכם, לא כחרדים, לא כיהודים מאמינים ולא כלום, אין לנו ערך לתורה. אין ערך לתורה, אין לי מה לדבר איתם בכלל, וזאת הבעיה הגדולה. זו המחיצה שקיימת בינינו לבין בית המשפט. כל עוד הם לא מעריכים, ערכה של תורה, אני חושב שפה המחסום בינינו לבינם. אם הם היו מעריכים את זה בשורה אחת, היינו אומרים: תשמע, הם מבינים את זה, אבל כנראה הם עדיין לא זכו להבין את זה. אני מבין מה ערכו של הצבא, אני מבין מה ערכו של כל אחד ואחד שתורם במקום שהוא נמצא, ואני מבין גדול גם מהו ערכה של תורה. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ערך התורה הוא חשוב, אבל עת צרה היא לישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עת צרה לישראל זה סימן להיות מאוחדים. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה סימן להתגייס ולהטות שכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם הרב עובדיה יוסף, כמה שהוא למד תורה, גם האחים שלו היו לוחמים באצ"ל וידועים. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את כזאת מתוקה היום. אין רשימת דוברים, לכן נעבור להצבעה על החוק בקריאה השנייה. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–20 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–20 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על חוק השקעות משותפות נאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד–­2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון ס' 31), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2) (החלפת המונח נכה נפש), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1026).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מייד ממשיכים. אני כמעט סגרתי את הישיבה לפי הליין-אפ. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2) (החלפת המונח נכה נפש), התשפ"ד–2024. אני מזמין את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מצד אחד זאת הצעת חוק מאוד קטנה, מאוד לא פומפוזית; מצד שני מילים מכוננות מחשבה ומילים מכוננות מציאות, והמושגים "חולה נפש" או "נכה נפש" הם מושגים שצריכים להיעלם מהעולם. אני מאוד גאה ומאוד שמחה שבזכות הצעת החוק הזאת מעכשיו בכל הפרוטוקולים בישראל בכל המשרדים, בכל בתי החולים, בכל הבתים המאזנים, כפרי האיזון, בכל מקום שבו יהיו אנשים עם כנף מעט שבורה, הביטוי "נכה נפש" או "חולה נפש" יימחק, ובמקומו בזכות הצעת החוק הזאת אנחנו נדבר במונחים של "מתמודדי נפש". כי זה בדיוק העניין: נפש לא יכול להיות נכה, נפש היא העצם של האנושיות שלנו. ולומר למישהו שהנפש שלו נכה, זה לומר שהוא אדם מינוס. הם מתמודדים, והם מתמודדים את אחת ההתמודדויות הקשות ביותר שיש. אחרי שהמלחמה הזאת תיגמר, אנחנו נקלוט לתוכנו עוד הרבה מאוד אנשים שיתמודדו עם פוסט-טראומה. לכן, ההצעה הזו חשובה לי גם ברמה האישית, ואני חושבת שהיא תעשה שינוי עבור הרבה מאוד מתמודדים בישראל. אני כן רוצה לומר לך, חבר הכנסת לוי, מיקי, הקשבתי לנאום שלך רוב קשב. אני בקשר עם חיילים חרדים, ואני רוצה לשקף אחת ולתמיד מה האנשים האלה עוברים. אם למשל הם נמצאים בפעילות עד שעה מאוחרת, הם לא יכולים ללכת לבית הלוחם, כי יש שם נשים. צה"ל הבטיח להם שיהיו להם מקומות לינה משלהם ללא נשים, ולא קיים. הרבה מהם נורא רעבים, כי אין מספיק זמן בין הארוחה הבשרית לארוחה החלבית, אז הם הולכים לישון רעבים. חלק מהם – התרגול שלהם הוא טבילה, זה משהו שהם עושים מגיל צעיר. אין להם מקוואות. צה"ל לא נערך לקלוט אותם. כשצה"ל יבוא ויעשה את הצעד הזה, יפרוס בפניהם: הינה, באמון, בהסכמה הדדית, בהידברות, לא מלמעלה, לא מהקולקטיב, לא מהרבנים – משם זה אף פעם לא יבוא, אנחנו יכולים להיות צודקים מפה עד טימבוקטו – זה לא יבוא. אי-אפשר להכפיף אותם. מהשטח, מלמטה, לעשות את זה אטרקטיבי, לעשות את זה אפשרי. שאימא תדע שהיא שולחת את הבן החרדי שלה, והוא חוזר הביתה חרדי. כי זה לא קורה, רבים מהם עוזבים את הקהילה. הם פשוט לא עומדים בזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם אותי שאלו מה אני רוצה – – – יש גבול מה אפשר, אני לא – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני באמת אומרת, אתה צודק, אין לי מה לומר. אני אומרת, בואו נהיה חכמים. אבל יש פתרון. יש פתרון. הוא אפשרי, הוא בהישג יד. ברגע שאנחנו מלמטה, מהשטח, כשצה"ל נערך, ובאמון ובכבוד ובקשב מספק להם – אבל זו דת. וזה לא סותר. אפשר, אפשר, אפשר להקים להם בית לוחם בלי נשים. אפשר לעשות הפרדה בארוחות כדי שהם יוכלו לאכול. אתה לא יכול לבוא לבן אדם ולומר לו: תשמע, אתה לא תחיה יותר ולא תאמין בכלום, אתה תעשה מה שאני אומר לך. הבעיה שלהם אף פעם לא הייתה הפחד להילחם – אף פעם לא. וכשנעשה את זה בחוכמה, מלמטה ולא מלמעלה, בכל השכונות החרדיות לאט-לאט הם יתחילו להתרגל לראות מדים, וזה ילך ויגבר. הרצון אצל האדם הפשוט, הגנרי, בחברה החרדית קיים. אנחנו פשוט לא חכמים, לא חכמים בעניין הזה, לדעתי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – נוכחת – מוותרת, אוקיי. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; אני לא יודע איפה אושר שקלים מסתתר – הינה אתה. כן, תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; שר הבריאות אוריאל בוסו – אינו נוכח. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. ואל תשכח את החוק שלי. אני מבקש להעביר אותו לוועדה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא אשכח, חלילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עברתי פגרה אחת. אל תעביר אותי עוד פגרה אחת. יש לי חוק מעניין, תדע לך. בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ובמיוחד חבר הכנסת מיקי לוי, וגם חבר הכנסת ינון אזולאי, שאמר בהחלט דברים נכוחים, אני חושב שברורות לכולם עמדתי ועמדת מפלגתי ועמדת הציבור, שאותה אני מייצג, שאין סתירה. אבל דבר אחד מאוד מאוד צרם לי. אני בטוח שלא התכוונת, אבל זה מאוד מאוד צרם לי לגבי היותה של התורה בבסיס היכולת שלנו לחיות פה ולהגן על עצמנו. המנהיג הראשון של עם ישראל מדבר הרבה מאוד בדברי הפרדה שלו מעם ישראל על תפקידם הצבאי של שבטי ישראל. הוא מדבר, ואומר: "ויהי בישֻׁרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", כי רק יחד אפשר לנצח. הוא מדבר על שבט יהודה ואומר: "וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו וְעֵזֶר מִצָּרָיו תהיה"; הוא מדבר על שבט לוי, והוא אומר: "מחץ מָתְנַיִים קמיו ומשנאיו מן יקומון"; הוא מדבר על שבט יוסף: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו, בהם עמים יְנַגַּח יַחְדָּו אפסי ארץ, והם רִבְבות אפרים והם אלפי מנשה"; הוא מדבר על שבט דן: "גור אריה יזנק מן הבשן". הוא מדבר על שבט אשר: "ברזל ונחושת מנעליך"; והוא מדבר על כל עם ישראל: "ויגרש מפניך אויב, ויאמר השמד, וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל. אשריך ישראל, מי כמוך נושע ב-ה'. מגן עֶזְרֶךָ, ואשר חרב גאותֶך, וְיִכָּחֲשו אֹיְבֶיךָ לך, ואתה על במותימו תדרך". כל הפסוקים הללו, שבהם בירך אותנו משה רבנו, המנהיג הראשון של עם ישראל, המבוא והפתיחה לכל הפרק הזה, שרק באמצעותו ננצח את צרינו, ורק באמצעותו, רק באמצעות ברכת השם שעדיין, עדיין מפעמת אצל חיילינו הגיבורים ואצל מפקדינו הגיבורים – המבוא של כל הפרק הזה הוא הפסוק הזה: "תורה צִוָּה לנו משה, מורשה קהִלַּת יעקב". תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחרון הדוברים – חבר הכנסת ידידיה צבי סוכות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי ויכוח איתך – – – נינו של הרב עובדיה יוסף, הקראתי מה שהוא אמר. ואני מבין שזה מרגיז. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> חבר הכנסת מיקי לוי, דיברת כאן קודם, אתה יודע, אני ככה הקשבתי ואמרתי לעצמי: מה אתה רוצה? מה, מה באמת מעניין אותך בסופו של דבר? מה אתה רוצה להרוויח מהדיבורים האלה? אתה כמוני, חבר ועדת חוץ וביטחון, אתה יודע שאפשר לפתור את העניין הזה, את מצוקת כוח האדם של צה"ל אפשר לפתור. אבל מה, בסוף אתה מדבר כאן על לסגור ישיבות, אתה מדבר נגד התורה. באמת, ריבונו של עולם, מה אתה רוצה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כנראה שלא הבנת. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לפתור את הבעיות של צה"ל, לא לגייס חרדים, לא להקל על המילואימניקים, רק לעשות כאוס, בלגן, הסתה, פילוג, שנאה בעם ישראל, ולדבר נגד תורת ישראל. באמת, מיקי, אני התביישתי. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מכיוון שאני מבית דתי ומאמין בתורת ישראל, ציטטתי את כבוד הרב – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. נעבור להצבעה על הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – יאיר פארן, נינו של הרב עובדיה יוסף. די, זה מרגיז. אני מבין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, התחלף השלטון, עכשיו אני היושב-ראש פה, אתה יושב שם, אז אל תפריע לי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אדוני, אתה לא תדבר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בזמן האחרון אתה – תקשיב, אתה כל הזמן מפריע לי. כשאני מקריא חוקים, אתה כל הזמן מפריע לי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אדוני, לא תדבר. אתה יכול להוציא אותי, אבל לא תדבר אליי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תדבר אליי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. תעצור, די. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני לא ידבר אליי בצורה מזלזלת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת חוק שיקום – תן לי לסיים, אני קורא את הצעת החוק, אני לא מבין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא תדבר אליי בצורה מזלזלת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברור, אני מכבד אותך. אתה יודע את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מכבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2) (החלפת המונח נכה נפש), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2) (החלפת המונח נכה נפש), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בגלל זה התחלתי להשתולל, ראית מה זה? לא אמרתי משהו רע. 17 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע כי הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2) (החלפת המונח נכה נפש), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי כ"ו בסיוון התשפ"ד, 2 ביולי 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:42. << סיום >>