דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ד ישיבה קפ"ח הישיבה המאה-ושמונים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ"ו בסיוון התשפ"ד (2 ביולי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 6 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 6 צגה מלקו (הליכוד): 7 משה סולומון (הציונות הדתית): 7 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 8 עודד פורר (ישראל ביתנו): 9 ציון יום איכות הסביבה 9 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 10 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 11 יעקב אשר (יהדות התורה): 20 משה סולומון (הציונות הדתית): 23 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 24 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 26 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 27 ציון יום איכות הסביבה 27 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 27 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 28 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 30 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 32 ציון יום לשיקום ופיתוח כלכלי בקווי העימות 39 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 40 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 42 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 43 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 46 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 48 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 48 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 50 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 50 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד–2024 51 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 51 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 54 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 56 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 58 עמית הלוי (הליכוד): 59 טלי גוטליב (הליכוד): 62 אושר שקלים (הליכוד): 64 חילופים בוועדות הכנסת 67 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 67 הודעת ועדת הכנסת 67 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 67 הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024 68 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 68 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 71 טלי גוטליב (הליכוד): 72 הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) (סגירת סניפי בנק קבועים), התשפ"ד–2024 75 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 76 אופיר כץ (הליכוד): 77 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70) (מענה מנומק על אי-אישור קבלת שירות בריאות מקופת חולים), התשפ"ד–2024 78 יונתן מישרקי (ש"ס): 79 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024 81 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 82 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024 84 יונתן מישרקי (ש"ס): 85 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 87 הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024 89 יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 89 אופיר כץ (הליכוד): 91 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 93 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 96 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 96 ארז מלול (ש"ס): 98 יונתן מישרקי (ש"ס): 99 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 101 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 101 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024 101 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 102 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024 104 ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): 104 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי כ"ו בסיוון התשפ"ד, 2 ביולי 2024. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעו חברי הכנסת אלמוג כהן, יצחק קרויזר וצביקה פוגל כי הם חוזרים בהם מהצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3833/25. כמו כן, חברי הכנסת סימון דוידסון, אלמוג כהן ויצחק קרויזר הודיעו כי הם חוזרים בהם מהצעות החוק הבאות: חבר הכנסת סימון דוידסון ביקש לחזור בו מהצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3779/25; חבר הכנסת אלמוג כהן ביקש לחזור בו מהצעת חוק הספורט (תיקון – דגל מדינת ישראל על מדי נבחרת ישראל), התשפ"ד–2023, שמספרה פ/3957/25; חבר הכנסת יצחק קרויזר ביקש לחזור בו מהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לתושבי יישובים מפונים) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4548/25. עוד אבקש להודיע כי הונחו על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, גלעד קריב, מיכאל מרדכי ביטון, יצחק פינדרוס, עודד פורר, עופר כסיף וארז מלול בנושא: מערך כיבוי האש באזורי הלחימה בצפון. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. הצבעה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, שפל נוסף ברצף השפלים של קואליציית השפלות: יושב- ראש ועדת חוקה ואטלולא, המתבריין המתבכיין, קרא לשים חבר כנסת – וכדי להסיר ספק, מדובר בי – במעצר מינהלי, בישיבה של ועדת החוקה, תוך כדי דיון. יושב-ראש הוועדה האמונה על עיסוק בשלטון החוק, בין השאר, קורא לעצור חבר כנסת מכהן ללא ראיות, ללא הליך משפטי, ללא כתב אישום – רק בשל עמדותיו. ואנחנו מזהירים כבר הרבה זמן ממשטר טוטליטרי. אני מניח שרוב החברים פה קראו את הריאיון המצמית עם השופטת ענת ברון במוסף הארץ, שהיא מזהירה ממשטר טוטליטרי. אבל אני חייב להגיד עוד משהו. זה לא רק המתבריין המתבכיין. כפי שרוב חברי הכנסת תמכו בהדחה שלי, למרות שזו עמדה בניגוד מוחלט וברור ללשון החוק ונגד טענות היועצות המשפטיות – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אני מניח שהרוב גם היה תומך במעצר מינהלי לחברי כנסת שלא משמיעים את הקול הנפוץ פה, לרבות אני. זה ביטוי צלול אבל עכור להשתלטות הפשיזם, ואני מזהיר פה את חבריי מהאופוזיציה – להתעורר לפני שזה יגיע אליהם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו. חברת הכנסת מלקו, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, גם היום אני אדבר על הילדה היימנוט קסאו. היימנוט קסאו כבר בת עשר, ועדיין לא מצאו אותה. אני חושבת שההתייחסות של החברה הישראלית להיימנוט, למשפחה, וגם לקהילה שלי, לקהילת יוצאי אתיופיה – זה מקרין את ההתייחסות, חברים. אתם שמתם לב? לא ראינו שום מהדורת חדשות שנפתחה, שום טלוויזיה לא שמה על המסך את התמונה של היימנוט קסאו. את היימנוט עדיין לא מצאו, ואני מבקשת מכל חברי הכנסת: תרגישו את זה. אם היא הייתה הבת שלכם, אם היא הייתה אחות שלכם או נכדה שלכם או אחיינית שלכם, מה אתם הייתם מרגישים? היימנוט לא בבית. זה מדיר שינה. זה יכול לקרות לכל אחד, חבר'ה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> במדינת ישראל, במקום בטוח, במרכז קליטה, נעדרה הילדה. זה מה שמצער אותי. אף אחד לא מתייחס. כאילו היא לא קיימת. היא לא נולדה. אבל ההורים שלה והמשפחה שלה ואנחנו לא שוכחים אותה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא הוא משה סולומון, ואחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשבת האחרונה הוא חזר הביתה; במוצאי שבת, בשעה 02:00, קראו לו. היו צריכים אותו, והוא הלך. הלך ולא חזר. הבוקר התבשרנו על נפילתו שלו סמל במילואים יהודה גטו, השם יקום דמו, רק בן 22, בנם של מוללין ונטרו, נהג מבצעי בחטיבת מנשה, מפרדס חנה כרכור, שנהרג אתמול מפיצוץ מטען חבלה במחנה הפליטים נור א-שמס. הלוחמים נכנסו למחנה הפליטים הסמוך לטול כרם כחלק מפשיטה נוספת של צה"ל במקום, שהחלה בשעה 03:00, שבמסגרתה נפרצו צירים ונוטרלו מטענים רבים. באזור השעה 07:00 מטען התפוצץ על הרכב הממוגן שעמד במרחב המחנה. בזמן הפיצוץ היו ברכב נהג ומפקד מיחידת דובדבן, בעוד שאר הלוחמים פרקו לפני הפיצוץ לטובת משימה רגלית מבצעית. יהודה נהרג במקום, והמפקד נפצע קשה. יהודה הוא הנופל ה-30 מבני הקהילה האתיופית במלחמה האחרונה. בשעה זו, ממש בשעה זו, הוא מובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. קרוביו מספרים על אדם נעים הליכות, עניו וצנוע, שמסייע לכולם באהבה. לפני שנה אף קיבל לוחם מצטיין, וכל זה בשקט ובצניעות האופיינית לו. כששאלנו את יהודה על הפעילות, מספרת עופרה ידידתו, הוא תמיד השיב לנו: זה לא אני, זה החברים שלי עושים את המבצעים. אל תדאגו, אני רק יושב בבקו"ם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כזה היה יהודה. לא רצה להדאיג את משפחתו והסובבים אותו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת הבאה, לימור סון הר מלך, ואחריה, האחרון – חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נאמתי במליאה על טרור ההצתות והסכנות הביטחוניות שהוא גורם והנזק הבלתי-נגמר והבלתי-משוער שהוא עושה וההשלכות הכלכליות הקשות; בסוף השבוע שעבר פרצה שרפת ענק בכפר עציון, שסיכנה חיים וגרמה לנזק כלכלי וסביבתי רב. השרפה השתוללה זמן רב עד שהצליחו להשתלט עליה. בעקבות השרפה פונו כ-200 חיילים מהבסיס בגוש עציון, ונוסף לכך פונה מבנה של תנועת נוער מחשש לחיי הנוכחים בו. אינני יודעת אם הפעם מדובר גם כן בהצתה מכוונת – שירותי הכבאות הודיעו על בדיקת נסיבות השרפה, ואני בספק אם אי פעם נדע את האמת – אך הנזק הרב שנגרם במרחב יכול ללמד אותנו על ההשלכות החמורות של טרור ההצתות. בכל שבוע מוצתות ברחבי יהודה ושומרון עשרות שרפות שמטרתן טרור; הן עלולות להסתיים באובדן חיי אדם ובפגיעה חמורה בסביבה, וכמובן בנזק כלכלי שקשה לשער. אתמול הוצתו שדות סמוך ליישוב יצהר, שאילצו את תושבי היישוב ותושבי יישובים סמוכים להילחם באש בידיים חשופות – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ורק בנס לא היו נפגעים בנפש. הגיע הזמן שכוחות הביטחון ייקחו את העניין ברצינות ויפעלו באופן נחרץ כדי למנוע את ההצתות הללו ויתייחסו לזה כטרור לכל דבר ועניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר. אחרון הדוברים, כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, היום פורסם שממשלת ישראל החליטה לחבר את רצועת עזה לחשמל. כמובן שמייד אחרי שהדבר הזה פורסם, שרי הממשלה התחילו להעביר את האחריות מאחד לשני, וראש הממשלה – גם את זה הוא לא ידע. זאת פשוט מדיניות שערורייתית של ממשלה שלא שולטת במצב, אבל יותר מזה – מתנהלת הפוך מאיך שצריך להתנהל: במקום להעניש ולחתוך את כל הקשר שלנו מול רצועת עזה ולא לספק להם לא חשמל ולא מים – הם יכולים לקבל את זה ממדינה אחרת – ממשיכים לספק חשמל ומחברים עכשיו חיבור חדש לחשמל. פה עולות כמה שאלות, אדוני היושב בראש, שהבניין הזה יצטרך לברר: מי משלם את החשמל הזה ומי אמור לשלם את האספקה של אותו חשמל? האם עובדי חברת החשמל ומי שעוסקים עכשיו בחיבור הקו הזה לא מסכנים את חייהם על מנת שמחבלי הנוח'בה יוכלו ליהנות מחשמל זורם באופן חופשי? לסיכום, אני אגיד שזאת אותה מדיניות קלוקלת שאפשרה להעביר דלק לאלה שנלחמים בנו, ועכשיו גם מעבירים להם חשמל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> ציון יום איכות הסביבה << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: ציון יום איכות הסביבה. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין, אשר יזם את היום המיוחד, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שחשוב מאוד, למרות שאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של המלחמה, והיא כמובן קובעת את סדר-היום של החברה הישראלית – הבניין הזה, ובמידה מסוימת בצדק, חזר לעסוק גם בסוגיות אחרות שמשפיעות על החיים שלנו כאן בצורה דרמטית. אין ספק שנושא הסביבה משפיע עלינו מאוד. לכן, אני חושב שבהחלט נכון היה לכנסת לקיים פה שורה של דיונים בוועדות השונות. אני רוצה להודות – נמצא כאן יושב-ראש השדולה הסביבתית חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שהוא תמיד בפרונט ובחזית של העשייה בתחום הזה; אני חושב שלא הייתה ועדה שלא הטבעת את חותמך בה, גם היום. בנושא הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה במדינת ישראל. אנחנו חייבים לפעול ביחד, כי בסוף זה העתיד של כולנו, וכמות האתגרים היא גדולה מאוד. בדרך כלל ביום כזה, חברי כנסת, כשהם עוסקים באתגרים הסביבתיים השונים, הם פונים לממשלה. שלום, גברתי השרה, אני מודה גם לך על הנוכחות המאוד-בולטת במסגרת היום הזה. לא תמיד שר, גם כשזה בתחום משרדו, מנסה להיות נוכח בכל הדיונים. ואני חושב שזה מאוד חשוב, כי בכנסת יש במה שבה גופים שונים יכולים להשמיע את קולם. מניסיוני, גם כשאנחנו מתפקדים כשרים, תמיד כדאי להיות קשובים לאנשים שעוסקים בתחום הזה, ולכן ועדות הכנסת השונות, עם דיונים ממוקדים, הן בהחלט במה נכונה לכך. כפי שאמרתי, בדרך כלל מקובל שחברי הכנסת פונים לממשלה ומבקשים ממנה לעשות אחת, שתיים, שלוש; מבקשים, דורשים ולוחצים על הממשלה – ובצדק, כי הכנסת, בין השאר, היא במה לקידום האינטרס הציבורי מול הזרוע המבצעת. היא זאת שמבקרת, היא זאת שמפקחת על הזרוע המבצעת, ובהחלט אחד מהכלים שלה זה לדרבן את הממשלה לתוכניות כאלה ואחרות. אני רוצה בדבריי הפעם לשים את עיקר הדגש עלינו פה, בכנסת. כי בסופו של דבר, חלק גדול מאוד מהנושא הסביבתי קשור בפעולות רגולציה, ופעולות רגולציה – הכללים שלהן נקבעים כאן בכנסת. לא מעט חקיקה סביבתית חשובה נעצרה בפתחה הרבה פעמים – או החלטות חשובות, או אישור תקנות – הגיעו לכנסת ונעצרו פה מכל מיני סיבות, לפעמים מקריות או בגלל סדר עדיפויות. אפילו מהדיונים כאן שהתקיימו היום אני יכול להביא כמה דוגמאות. תקנות מאוד חשובות לפתרון בעיה של זיהום אוויר מתחבורה נתקעו כאן כמה פעמים ביציאה של הכנסת לבחירות, ולא אישרו אותן כי לא חשבו שזה מספיק חשוב, ועד היום הן לא מאושרות. זאת אומרת שיש תקנות שכבר נחתמו על ידי כמה שרים, שאחד החליף את השני, ותמיד כשזה הגיע לאישור הכנסת, הכנסת יצאה לבחירות – מחזה רגיל בימינו, ובקרוב גם אצלנו. בסופו של דבר, חשוב מאוד שהנושאים האלה לא ייפלו בין הכיסאות, כי עד היום למשל, העיר ירושלים, עיר הבירה שלנו, נמצאת בלי כלי אכיפה לאוויר הנקי שלה, כי הכנסת כמה פעמים לא תיעדפה את זה מספיק, וכשהשרים חתמו היא לא אישרה את זה. ופה האחריות היא גם לפתחנו – לא רק לפתחה של הממשלה. אני מאוד מאוד מקווה שהפעם נשכיל שכל מה שנכנס לכנסת בנושאים הסביבתיים גם יצא מכאן. כמובן בצורה נכונה, נאותה – משופר, מתוקן – אבל שלא ייתקע בין המסדרונות השונים כאן, בסדר עדיפויות לא נכון, אלא באמת נדע לנקות שולחן. ואני שייך לאלה שחושבים שכידוע צריך כן להביא לחילופי שלטון, ולכן אני לא מפחד מהמילה בחירות, אבל בנושאים הסביבתיים חשוב לנקות שולחן, כי לא משנה מי ינצח בבחירות האלה, בסוף, כפי שאמרתי, הסביבה היא של כולנו. זה נכון בנושא של זיהום אוויר, זה נכון בנושא של חוק האקלים, שהוא אתגר גדול מאוד למדינת ישראל – זו בושה שעדיין אין למדינת ישראל חוק אקלים כמו לכל המדינות המערביות המתוקנות, ואנחנו חייבים להוציא מלאכה מתוקנת מידינו; זה נכון לחוק פסולת בניין – חוק קריטי לכל מה שקורה כאן במדינת ישראל. גם הוא פעם אחת הגיע כבר לגמר, ואז יצאנו לבחירות, ואז הוא נפל ולא הגיע לסיום. לכן, לסיום דבריי כאן, כפי שאמרתי, אני חושב שאם כל אחד יעשה את מה שמוטל עליו, ואנחנו כאן ככנסת ישראל, כחברי כנסת, נתעדף את הנושאים הסביבתיים ובאמת נסיים את מלאכת החקיקה ואישור התקנות, מה שתלוי בנו, והממשלה תתעדף את הנושא הסביבתי גם בהשקעת תקציבים וגם בפעולות נכונות – בסופו של דבר כולנו, ובעיקר ילדינו ונכדינו, נזכה לחיות בארץ ישראל נכונה סביבתית, יפה, ושנדע לשמר את ארצנו היפה גם לדורות הבאים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה ליוזם היום חבר הכנסת אלקין. אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – השרה עידית סילמן, מוקדם יותר האשמת בכך שהמפגינים גורמים למשבר האקלים כי הם שורפים צמיגים באיילון. שורפים צמיגים באיילון. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא האשמתי – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> את בטח אמורה לדעת שפליטות גזי החממה משרפות צמיגים הן זניחות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה לא מדייק – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אמורה לדעת את זה, אבל מילא. אבל אז גם אמרת לי שאת גאה להיות חלק מממשלת ימין לאומית. במה את בדיוק גאה, השרה סילמן? 1,500 נרצחים באירוע הטבח הכי גדול מאז השואה ביהודים; 120 חטופים וחטופות שנרקבים במנהרות השבי של החמאס; צעירים וצעירות נאנסים בשבי בזמן שאנחנו מדברים; ויתרתם על חבלי ארץ שלמים; עשרות אלפי מפונים לא מוצאים את עצמם מייאוש ברחבי המדינה, ואת גאה בעצמך. על מה את גאה? יום הסביבה הזה הוא עצוב, הוא תמוה, הוא משונה. ארגנת לעצמך, השרה סילמן, יום סביבה שבו תוכלי לדבר על עצמך לעצמך, בלי השדולה הסביבתית, בלי ארגוני הסביבה. את ואת ואת. לא הייתה שרה בתולדות המדינה שעשתה כל כך הרבה נזק בכל כך מעט זמן. את זה לא אני אומר מהאופוזיציה – שורה ארוכה של בכירים במשרד להגנת הסביבה נטשו, ובראשם מנכ"ל המשרד, שנטש; סמנכ"לית תעשיות נטשה; סמנכ"ל בכיר לתכנון מדיניות ואסטרטגיה נטש; ראש אגף תכנון סביבתי נטשה; סמנכ"ל מינהל נטש; מנכ"ל תכנון באגף איכות הסביבה נטש; ראש אגף תכנון מדיניות נטש; סמנכ"לית למשאבי טבע וחוסן אקלימי נטשה; היועצת המשפטית נטשה. צריך להגיד את האמת, עידית סילמן – כולם נטשו. כולם הביעו אי-אמון בך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה לא מדייק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם נטשו את המשרד, כי היום אין שרה להגנת הסביבה במדינת ישראל. כולנו יודעים למה את יושבת בכיסא שעליו את יושבת – כי נתת ולקחת שוחד, כי את פוליטיקאית מושחתת. ולגבי הסביבה, זה לא מעניין אותך. את לא עובדת בזה. את לא עובדת, נקודה. המשרד להגנת הסביבה אמור להיות בחזית העשייה להורדת יוקר המחיה ולחולל מנועי צמיחה. את הפכת את המשרד הזה לג'ובים למקורבים שלך ושל אלו שיוצאים עם הילדים שלך; למחולל צמיחה לא של המשק הישראלי, אלא לפריימריז של עידית סילמן. במקום להגן על הסביבה את פגעת בסביבה. את אפשרת בחוק אוויר נקי, בחוק ההסדרים, חירור של חוק אוויר נקי, באופן שמאפשר לתחנות כוח ולמפעלים לזהם מעבר להיתר הרעלים שלהם, עם מעט מאוד ביקורת. את יודעת, מתים בישראל כל שנה 2,500 איש מזיהום אוויר, ואת מאפשרת למפעלים ותחנות כוח לזהם יותר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה אפילו תומך בהפגנות באיילון עם צמיגים בוערים, אתה מדבר על זה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו האחריות שלך, זו הסמכות שלך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה מדבר על זה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חלאס עם צמיגים בוערים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אז למי אתה דואג? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חלאס לדבר על צמיגים בוערים. איזו בושה. כמה בורות את יכולה להפגין. ריבונו של עולם, את השרה להגנת הסביבה. מעט ידע בתחום העיסוק שלך. צמיגים לא גורמים לפליטות פחמן. על מה את מדברת? איזו בושה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עצרת את ביטול המס על הכלים החד-פעמיים, שהמשרד שלך הוכיח שהיה יעיל מאוד להפחתת השימוש בהם. במשמרת שלך, עידית סילמן, רוקנו את קרן הניקיון, שעמדה על 3 מיליארדי שקלים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אף אחד לא רוקן את קרן הניקיון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשרד שלך לא נלחם בימים אלה על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון, שבגללה לא מזרימים מאות טונות של תזקיקים ונפט למפרץ אילת, תוך סיכון לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אבל למה לזרוק כל כך הרבה? כי זה פחות, כי זה פחות. למה לזרוק כל כך הרבה? זה רק מראה שאתה לא מכיר. ועוד אתה יושב-ראש השדולה הסביבתית, השם ירחם. איזה מזל שהוא לא שם, על ההגה, וואו. ברוך השם, סייעתא דשמיא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצבעת כאן – אתה מוכן להגיד לשרה לא להפריע לי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גברתי השרה, עוד מעט תקבלי הזדמנות לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מזל שאנחנו לא על ההגה? השרה סילמן, תסתכלי סביבך, תתחברי למציאות: 1,500 נטבחים. 1,500 אנשים שאיבדו את החיים שלהם במשמרת שלך. במקום להשפיל את הראש, להסתובב עם אות קין כל חייך, להתפטר – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – שום דבר – – – שום דבר – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את יושבת ומדברת על צמיגים בוערים בתוך משבר האקלים? איפה את חיה? הצבעת בעד ביטול עילת הסבירות, שהיא הכלי המרכזי של ארגוני הסביבה להגן על הסביבה מפני מזהמים מסוכנים; מעל חצי שנה דחית את הקול הקורא שאמור להעניק כספי תמיכות לארגוני הסביבה. בגלל שלחצנו בוועדות הכנסת, סוף-סוף היום, בגלל יום הסביבה שלך, דאגת לפרסם אותו; קיצצתם 200 מיליון שקלים למיזמי האקלים – 200 מיליוני שקלים; אתם בימים האלה מאשרים תחנת כוח חדשה באשדוד, שתפעל על בסיס בערה פנימית, שזה הדבר הכי מזהם שיכול להיות, הכי מזהם שיכול להיות – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כמה בורות, כמה בורות, כמה בורות – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בעיר שכבר רוויה, מלאה, בתשתיות לאומיות מזהמות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה התפקיד שלך לעצור את זה. ניסית למנות את אהרוני נויבואר, אדם שאין לו שום קשר להגנת הסביבה, לאחד מהתפקידים הכי רגישים, כראש רט"ג. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – קשר ומהר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח שהוועדה שאמורה לאשר את זה ביטלה את זה. את מעכבת מינויים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרה הפריעה לי לאורך כל הנאום שלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני יודע, אבל היא שרה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש – דברי סיכום. את מעכבת מינויים של נציגי ארגוני סביבה בוועדות מחוזיות – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גם בוועדה המחוזית של מרכז, ירושלים, חיפה, תל אביב, צפון, וגם בגופים ציבוריים כמו של מועצת רמ"י, פארק אריאל שרון ורשות נחל הקישון. וחמור מכך, אני מבין שאת בכלל לא מודעת לזה שאת מעכבת את המינויים. אז לסיכום, השרה סילמן, אם את לא עובדת ולא מגינה על הסביבה, מי בממשלה מגן על הסביבה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, אתה מגן על הסביבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך? מה את מדברת אליו? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תת-רמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, ראוי שתעיר לשרה שמפריעה לחבר הכנסת לאורך כל הדיון שלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לשרה יהיה זמן להגיב. תודה רבה, חבר הכנסת להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ראוי שאתה כיושב-ראש המליאה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הערתי, הערתי לשרה. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא הערת לה, וראוי שתעיר לה. והגנה מפני הסביבה צריכה להיות גם הגנה מפנייך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, אנא סיים. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קשוט עצמך קודם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. בושה וחרפה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה שאתה תגיד את זה לא יעזור לך. זה גם לא יביא קרדיט ממה שאתה לא עושה. אין מה לעשות, צריך לעבוד קשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קונספט שזר לך, לעבוד קשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו כבר עם זה. מה יש לכם? אתה בדעתך, היא בדעתה – מה, אתם בקרב בזירה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אשר, בבקשה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> למה שלא תעלה לדבר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. בושה וחרפה שככה מדברת שרה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, חברת הכנסת גוטליב, גברתי השרה, אנא, חבר הכנסת אשר מחכה. חבר הכנסת להב הרצנו, מספיק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תראו איך שרה במדינת ישראל מדברת, כמו רוכלת בשוק. כמו רוכלת בשוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לה לדבר איך שהיא רוצה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אני מחכה לתת לחבר הכנסת אשר לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה לשמוע אותך. אני שומעת אותך רק – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמו רוכלת בשוק. איזו בושה. איזו בושה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. חבר הכנסת להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – לפח האשפה של ההיסטוריה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> או-אה. או-אה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, עכשיו תורו של חבר הכנסת אשר. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – מה, אתה יוצא כשאני מדבר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך להירגע ואני אחזור. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, מספיק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אותי הזמינו ליום איכות הסביבה. אני לא רואה את איכות סביבת העבודה שקיימת כאן, וחבל מאוד. אני חושב שזה לא נכון גם לא מוצדק. אבל אוקיי. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים את יום איכות הסביבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אני יכול להתחיל? תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, בכבוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יופי. אז היום אנחנו מציינים את יום איכות הסביבה, וזכיתי שאני מנהל את ועדת הפנים והגנת הסביבה. והאמירה הזאת שזכיתי היא כי נושא זה הוא נושא המוזכר במדרשים כנושא חשוב במעלה. המדרש בקהלת אומר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי, כמה משובחים הם. וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך. שתי נקודות יש במדרש הזה, אדוני היושב-ראש: שהעולם נברא לצורך האדם, וצריך לדעת לשמור על העולם לצורך האדם, והנקודה השנייה היא "שלא תחריב את עולמי". העולם הוא של הקדוש ברוך הוא, של השם יתברך, שהוא ברא אותו, ואסור לנו לקלקל את היצירה הנפלאה הזאת. אנחנו יודעים שהעולם, מבחינתנו – ההסתכלות היא "אסתכל באורייתא וברא עלמא". העולם, התורה וישראל חד הם. הוועדה בראשותי אמונה על נושא הגנת הסביבה; לסביבה אבות רבים ודעות רבות – טעמנו רק עכשיו חילופי מחמאות הדדיות כאלה. כדי להצליח להניע מהלכים צריך להתחבר ולהיות פרקטיים ולאמץ פתרונות ישימים ורלוונטיים, ולא לברוח לתיאוריה, ובטח לא לוויכוחי סרק כאלה. היום קיימנו דיון חשוב על חוק האקלים. בדיון ציינה השרה – שהשתתפה בדיון הזה, כמו בדיונים רבים שהיא מגיעה אליהם לדחוף ולקדם – את עבודת הוועדה שבראשותי, ושהצעות חוק שהגיעו לוועדה בצורה מסוימת יצאו משם בצורה טובה יותר, ישימה יותר, מהוקצעת יותר. בהזדמנות זו אני רוצה לשבח את עבודת השרה והמשרד להגנת הסביבה, שבאמת מעסיקים אותנו רבות. יש משרדים שמעסיקים פחות, אבל היא בהחלט, כוועדת הבית, מעסיקה אותנו רבות, ואפילו עושים לנו – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> חבל – – – כדי לשמוע – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז למה את מפריעה לי, כדי שאחרים גם לא ישמעו? אז לפחות שאת תשמעי ואחרים ישמעו. באמת אני רוצה לציין לשבח את עבודת המשרד, עם הרבה חילוקי דעות שיש, והרבה דברים, אבל הם שומעים גם את דעתנו, מקבלים. ובהזדמנות הזאת אני רוצה לומר תודה ולאחל – לגיא סמט, המנכ"ל, שעוזב את תפקידו בימים אלה, ולמנכ"ל הנכנס, מה שמו? יזדי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אסף יזדי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שנכנס. אבל באמת עם גיא היה לנו שיתוף פעולה מצוין. אני חושב שזה חשוב מאוד. אנחנו נמצאים בתחילת החקיקה, מבחינת הוועדה, של חוק האקלים. קיימנו היום דיון – זה כבר דיון שני, ויהיו עוד הרבה דיונים. זה חוק מורכב מאוד. אמרתי גם בוועדה, אפשר להעביר את החוק עם דקלרציות מאוד יפות, עם מילים מאוד יפות, עם יעדים שלא נגיע אליהם אף פעם, ולמכור לעצמנו חלומות, ונהיה איתם בשלום. אני אנסה להביא את החקיקה הזאת, שהיא מורכבת מאוד, שאומרת מה תפקידה של הממשלה, מה הצרכים, מה הדברים שצריך לעשות, לרמה הפרקטית – להסתכל בגובה העיניים לעניין, ולא ממעוף הציפור, כי זה יישאר בסוף רק דבר שמיימי. הוועדה בראשותי קידמה רק לאחרונה רפורמה ענקית ברישוי סביבתי, באנרגיות מתחדשות. אנחנו דוחפים את הממשלה לעוד ולעוד פרויקטים ורפורמות: חוק פסולת בניין, שכרגע נמצא על שולחן הוועדה – הצעת חוק ממשלתית ופרטית, של חבר הכנסת אלקין, שהוא גם יוזם היום הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נושא הטיפול בפסולת בכלל, מכלי משקה, בקבוקים; קרן הניקיון, שברוך השם לאחרונה החלה להשקיע את כספה בדברים הייעודיים לה במקום להישאר בצד, כקופה קטנה של האוצר. לכן, אני אומר, אנחנו צריכים לדאוג לאיכות הסביבה לא רק כי זה יפה ונעים, אלא כי זה גם החיוב שלנו, גם הצורך שלנו, וגם, כמו שאנחנו רואים ממה שקורה, יכול להיות שזה גם יגבול בסכנת נפשות לאור ההתחממות הגלובלית וכל הדברים האלה. אני רוצה להודות ליוזמים של היום הזה, לחבר הכנסת אלקין ולנוספים, ולאחל הצלחה. אנחנו נעשה את שלנו. ואני מקווה שבמושב הבא אני אוכל לעלות לכאן ולהעביר בקריאה שנייה ושלישית את חוק האקלים, שהוא אתגר לא קטן שמונח לפנינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אשר. הדובר הבא, חבר הכנסת משה סולומון. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, ברצוני לברך על היום הזה, שעוסק בנושא חשוב כאן בכנסת ישראל, ואת חברי חבר הכנסת זאב אלקין, שמארגן את היום, יום הסביבה בכנסת, וכמובן את חברתי השרה עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, שלפתחה יש משימה מאוד חשובה בעת הזאת. "'ראה את מעשה האלוהים כי מי יוכל לתקן את אשר עִותוֹ': בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו, 'ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך'". כך כתוב בקהלת רבה. מדרש זה אינו עוסק בשמירה על הטבע בלבד אלא מצווה אותנו לשמירת מוסריותו וערכיותו של עולמנו, והן אלה אשר יקיימו את העולם. קיימות ואיכות הסביבה מתחילות באדם ובמוסריות שלו. האדם, ובמיוחד עם ישראל, קיבל אתגר – להפוך עולם זה לעולם טוב יותר, עולם של נתינה וחסד. שורש התפיסה של הקיימות הוא הטוב והחסד ושמירה עליו. לכן, יש לנו צו אלוקי לשמור את העולם. סביבה נקייה היא זכות גם בהלכה, ואזכיר כאן רק שתי דוגמאות: את החובה מתוך השולחן ערוך, חושן משפט קנ"ה, סעיף ל"ד – החובה להרחיק מפגעים של עשן וריח ואבק מסביבת המגורים, ומסביבת המגורים – לטבע ולעצים; בתורה נאמר, בדברים כ', פסוק י"ט: "כי תצור אל עיר ימים רבים להִלחם עליה לתפשׂה לא תשחית את עצה לנדֹחַ עליו גרזן כי ממנו תאכל ואֹתו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור", והרמב"ן כותב שהזהירה תורה: "לא תשחית את עצה – לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך המצור, כמנהג המחנות"; "כי האדם עץ השדה הוא, ממנו תאכל ותחיה, ובו תבוא העיר מפניך במצור. לומר: אתה תחיה ממנו". שינוי האקלים העולמי כבר כאן, והוא צפוי להחמיר בשנים הקרובות, לצערנו. אנחנו נמצאים כאן בתוך אולם ממוזג, אבל כל אדם בוגר יכול לזכור קיצים פחות חמים ממה שאנחנו חווים כרגע. זוהי תוצאה של שינויים שקורים לאורך שנים רבות, מזדחלים. ואם לא נעצור ונייחד את הזמן להתבונן ולעסוק בפרטים הקטנים ובשינויים הגדולים, לא נרגיש אותם קורים כלל עד אחרי שהם יקרו. תחילתם בדורות קודמים וסופם אינו ידוע, אך הוא בוודאי ישפיע על הדורות הבאים. אנחנו חיים במציאות שבה יש לנו המון דברים להתעסק בהם – המלחמה על הבית ועל עתיד המדינה, פני החברה וכל הדאגות של האדם הפרטי; דברים שנמצאים מול עינינו גם במובן שהם דורשים טיפול מיידי – אותה דילמה תמידית בין הדחוף לחשוב. וכך נושא השמירה על הסביבה נזנח; מעין מותרות שנדאג להם אחר כך, אחרי שכל השאר יטופל. אבל אין לנו את הפריבילגיה הזאת, אין לנו את הפריבילגיה הזאת מכיוון שתפקידנו הוא לדאוג לעתיד שלנו ולעתיד ילדינו ולדורות הבאים. זו חובתנו המוסרית, וזו זכותם החוקית של הדורות הבאים. זו חובתנו כמחוקקים לקדם נושאים של הגנת הסביבה כאן בכנסת, וגם מחוץ לכנסת. האדם צווה "לעבדה ולשומרה" בגן עדן – אנחנו מחויבים שלא להשחית, אבל גם להיות אקטיביים בשמירה, כל אדם בביתו הפרטי, בסביבתו הקרובה, ואנו כאן, בבית הזה. אני רוצה למסור כאן תודה נוספת לחבר הכנסת זאב אלקין, שיזם את היום הזה, ולמשרד להגנת הסביבה, שאני יודע שהוא עמל ועובד קשה מאוד כדי לייצר מציאות טובה יותר, והדבר הזה הוא ארוך שנים וחשוב. וכמובן, אנחנו כולנו כאן – כל אחד ואחד מאיתנו צריך לפעול כך שהמציאות של סביבה טובה ונקייה יותר היא לא עניין של מחנות, של מגזרים, של קבוצות שונות, אלא כולנו באותה סירה, באותו עולם, וכולנו מחויבים לדאוג לשלמותו וניקיונו, ושהעולם הזה, יהיה לו אקלים בריא וטוב יותר לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סולומון. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אפתח בתודה לחבר הכנסת זאב אלקין על יוזמת יום איכות הסביבה בכנסת. הדיון הזה הוא דיון שכולו בבחינת מה שכתוב בקהלת רבה: "כל מה שבראתי – בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי". אני עומדת כאן היום כדי לדבר על משבר סביבתי חמור המתרחש בחצר האחורית של מדינת ישראל – ניחשתם נכון, ביהודה ושומרון. אך לפני שאפרט את חומרת המצב, ברצוני להביע את הערכתי העמוקה לשרה להגנת הסביבה, השרה עידית סילמן, על פעילותה הנמרצת והתקדימית בנושא, כמו גם התוכנית למשילות סביבתית שהיא מובילה. רק בשבוע שעבר ערכה השרה עידית סילמן סיור חשוב בבנימין, יחד עם ראש המועצה ישראל גנץ. הם ביקרו באתר פסולת סמוך ליישוב פסגות, אתר שלפני ימים ספורים עלה באש. מדובר באתר פיראטי, בלתי חוקי, שבו נשרפו מעל 20,000 טון פסולת. זוהי דוגמה מזעזעת לעבריינות הסביבתית המתרחשת באזור. אני מצטרפת לקריאתה של השרה סילמן כי יהודה ושומרון אינה החצר האחורית הסביבתית של מדינת ישראל. דבריה מדגישים את הצורך הדחוף בפעולה, ואף את המחויבות העמוקה שלה לנושא. חבריי חברי הכנסת, המצב בשטח חמור מאוד: תושבי יהודה ושומרון סובלים מזה זמן רב משרפות פסולת; הם מתעוררים בבוקר לריח חריף של עשן רעיל; ילדיהם נושמים אוויר מזוהם. זו לא רק פגיעה באיכות החיים, אלא סכנה ממשית לבריאות הציבור. לצערי, וזהו סוד גלוי, המינהל האזרחי אינו שש לאכוף את חוקי הסביבה על אותן מזבלות ומחצבות, משרפות מזהמות. קל לו יותר ללכת ולהרוס בית באחד מהיישובים הצעירים מאשר לעלות לתל ארומה ולהתעמת עם הערבים שמציתים את המזבלות. רק לאחרונה, ורק לאחר עתירות נגדו ולאחר שראה שאנו, חברי הכנסת, לא נוותר לו, השיב המינהל האזרחי כי הוא יאכוף את אותן עבירות בשטח השמורה ההסכמית בגוש עציון. מתוך ההן אנחנו למדים על הלאו: אין בכוונתו לפעול בתל ארומה או ליד פסגות או נגד כל התנהלות מזהמת אחרת ביהודה ושומרון. זו לא רק הזנחה, זו גם הפקרה מכוונת, ואנו לא נשתוק על כך. לפני שבוע שלח לי הדובר שלי, יעקב, המתגורר בגבעות איתמר, תמונה של מזבלה ענקית לא חוקית בוערת ברכס ארומה. רכס ההר נראה כאילו יש הר געש פעיל בשומרון, והעשן מהשרפה נושב לעבר ביתו ובתי שכניו. זו לא עוד שרפה קטנה, זה עשן שחור מלא בחלקיקים קטנים וגדולים, עשן שמקשה על הנשימה. תבינו, זה לא זיהום אוויר רק לשם זיהום אוויר, אלא זהו אלמנט נוסף של טרור, שלצערי לא מטופל כראוי. הבעיה אינה רק מזבלות לא חוקיות ברחבי יהודה ושומרון. אנו עדים למחצבות בלתי חוקיות, להשלכת פסולת פיראטית ולזיהום מקורות מים. כל אלה מאיימים על הסביבה הבריאה של התושבים. הזיהום לא משפיע רק על יהודה ושומרון – הוא מגיע מכיוון יהודה ושומרון לכל ערי התפר. את העשן הסמיך נושמים גם ילדי כפר סבא, עפולה וחדרה. רק החודש ביקרתי באיגוד ערים שרון, והם סיפרו לי על הזיהום הרב שמגיע משטחי השומרון ופוגע באיכות החיים ובבריאותם של התושבים אצלם. אין פה הפרדה; מדינת ישראל היא מדינה עם מותניים צרים מאוד, וכל פגיעה במזרח המדינה תגיע גם למערבה. אני מצטרפת לקריאתה של השרה סילמן למינהל האזרחי ומשרד הביטחון לנקוט יד קשה נגד העבריינים הסביבתיים, אך אנו זקוקים לצעדים נוספים: אנו זקוקים לאכיפה חזקה נגד עברייני הסביבה, נגד מציתי השדות ומציתי המזבלות, נגד המחצבות הלא-חוקיות ונגד מזהמי מקורות המים. רק אכיפה תקיפה תוכל לעצור את זיהום האוויר, את המחצבות הלא-חוקיות ואת זיהום מקורות המים. לבסוף, אני תומכת בקריאתה של השרה להחיל חקיקה סביבתית ביהודה ושומרון. זהו צעד חיוני להגנה על הסביבה ובריאות התושבים בכל רחבי הארץ. חברים, יהודה ושומרון היא נחלת אבותינו, והיא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ומתבנית הנוף הישראלי. הנופים המרהיבים, האתרים ההיסטוריים והמורשת התרבותית העשירה – כל אלה הם נכס לאומי שעלינו לשמור עליו. הגיע הזמן לשים סוף להזנחה הסביבתית ביהודה ושומרון. הגיע הזמן לפעול למען עתיד ירוק יותר, בריא יותר וטוב יותר. אני קוראת לכולכם, ללא הבדל מפלגה או השקפה פוליטית, להצטרף לדרישה הזו. בואו נתמוך במאמציה של השרה ונרחיב אותם. בואו נבטיח עתיד טוב יותר ליהודה ושומרון ולכל מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בינתיים, הודעת סגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152) (תקיפת סוהר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. לוח תיקונים להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת נעמה לזימי, יפעת שאשא ביטון ודבי ביטון בנושא: פתרון חינוכי עורפי לתלמידי מועצה אזורית אשכול. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> ציון יום איכות הסביבה << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, היום, כשאנו מציינים את היום המיוחד לאיכות הסביבה, אני חשבתי לעצמי על מה אני צריכה לדבר. לכאורה, הדבר הראשון שעולה בראשי – שצריך לדבר על בעיית האקלים, על כל מה שקורה בעולם הגלובלי, על הטמפרטורה הגבוהה שפוקדת את כדור הארץ, על דברים שיאה לבית מחוקקים לדבר בהם. אבל לצערי הרב, זה ממש מזכיר לי את האירוע של המלכה מארי אנטואנט, שההמונים עומדים בפתח ביתה, זועמים, רעבים, והבן שלה שואל מה העניין? היא עונה: אין להם לחם. אז הוא אומר לה שיאכלו עוגיות. זו ממש ההרגשה שלי ביום הזה. אתמול קיבלתי שוב הודעה מאזרח תושב ג'דיידה-מכר, שמראה לי תמונות זוועתיות של יותר מחודש שלא אספו זבל ברחובות ביישוב. חודש שלם, תתארו לעצמכם. היום שמענו על חיידק בבית החולים רמב"ם, אבל עוד מעט אנחנו נשמע על מחלות זיהומיות ביישובים בצפון רק כתוצאה מדבר כזה – בחום כזה, זבל שנמצא בכל מקום בתוך היישוב. אז אם אנחנו רוצים לדבר על איכות הסביבה – על איכות אנחנו כבר לא נרשה לעצמנו לדבר. נדבר קודם כול על לאסוף זבל. קודם כול. ונדבר על התקציבים שאמורים להגיע לחברה הערבית כדי שתהיה עבודה כמו שצריך על הנושא של הסביבה. אני אומרת לכם, אני באה מיישוב שהוא יחסית מסודר ונקי, ובכל זאת השירות היחיד שאני יכולה לראות בנושא של איכות הסביבה זה לאסוף את הזבל, לא יותר מזה. אין לאנשים איפה לזרוק פסולת גסה, אין חינוך סביבתי. אז על מה אנחנו נדבר? באמת, על מה אנחנו נדבר? ולכן מהמקום הזה אני רוצה לפנות גם לשרה וגם לראש הממשלה, שאחראים גם לתקציב וגם על הניהול שלו. קודם כול, הבקשה העיקרית, הראשונה, המיידית, שהיא מצילת חיים, זה SOS – לפתור את הבעיה בכפר ג'דיידה-מכר. קודם כול. אני חושבת שזו בושה וחרפה שאנחנו מתדיינים ועולים על הבמה ומתפלספים, ויש לנו יישוב שיש בו יותר מ-10,000 תושבים שאין להם יכולת לאסוף את הזבל ולנשום אוויר צח. ואם אני אדבר בכלליות על החברה הערבית, אני אומרת שמה שמגיע לנו מאיכות הסביבה אלו הריחות של המזבלות והעשן של אזורי התעשייה ביישובים מסביב. זו הסביבה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש לפתוח בחשיפת שקר: שקר הכלכלה הקפיטליסטית והפונדמנטליזם של השוק. הבטיחו לנו קדמה וצמיחה בלתי מוגבלת תחת הקפיטליזם, עושר שאין לו גבולות, ושיקרו – קיבלנו אסונות סביבתיים וחברתיים; הבטיחו לנו שהשוק החופשי לא זקוק לרגולציה בחלוקת המשאבים, ושיקרו – קיבלנו תאגידי ענק שמפירים חוקים סביבתיים ביד גסה, ואפילו קנסות לא נאלצים לשלם; הבטיחו לנו שהמוסדות הדמוקרטיים לכאורה יעמדו בפרץ נגד שחיתות ההון–שלטון, ושיקרו – קיבלנו שרה להגנת הסביבה שנפגשת עם מכחישי משבר האקלים ומצביעה בעד הרחקת היועצים הסביבתיים מוועדות התכנון והבנייה; הבטיחו לנו עתיד ורוד שכולו ירוק, אך יצרו עתיד שחור מזיהום אוויר ובוער מהתחממות גלובלית. בשנים האחרונות הציפו את רחובות העולם מיליונים, בעיקר צעירים וצעירות, במאבק למען הסביבה, מאבק למען צדק אקלימי, מאבק למען עתיד פוליטי אחר שבו רווחת האדם קודמת לרווחי הטייקונים. אין לך דונם אחד על פני שטחו של כדור הארץ שאינו יפה בדרכו שלו, אם האנושות רק תימנע מההרס המכוון של היופי הזה – כך כתב הסוציאליסט הבריטי ויליאם מוריס, בהדהדו את קרל מרקס, שכתב בספרו "הקפיטל" על האבסורד של בעלות פרטית על הגלובוס והחובה להעבירו לדורות הבאים בתנאים טובים יותר – וזה ציטוט מ"הקפיטל". המאבק למען צדק אקלימי הוא קודם כול מאבק למען צדק חברתי ופוליטי. בעולם שבו 20 תאגידים אחראים לשליש מפליטות גזי החממה, והאחוז האחד העשיר מאוכלוסיית העולם פולט יותר פחמן מהמחצית הענייה של האנושות – בעולם כזה נדרש שינוי בשיטה. האם ידעתם ששכונות המצוקה בדרום ומזרח תל אביב חמות יותר בשבע מעלות בחודשי הקיץ מאשר השכונות המבוססות בצפון העיר? האם ידעתם שחברת בתי הזיקוק באשדוד חילקה דיבידנד של 54 מיליון דולר לבעלי המניות בשנה האחרונה, למרות שנספרו בה מאות הפרות של חוק אוויר נקי? האם ידעתם שעוני אנרגטי, למשל של מי שאינו יכול לקרר תרופות, יכול להוביל למוות? במחקר שפורסם לבקשתי על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת – ואני מודה לו שוב, כתמיד – נבחן הקשר בין אי-שוויון חברתי למדיניות שינויי האקלים, ונמצא שישנה הסכמה גורפת כי המעבר לכלכלה ירוקה חייב להיות מעבר צודק. הגיע הזמן שגם ישראל תצטרף להסכמה הזו. לכן דרשה האגודה לזכויות האזרח לעגן בחוק את המחויבות של הרשויות בישראל לצדק אקלימי. אני מצטט ממסמך של האגודה לזכויות האזרח בנושא: צדק אקלימי מקדם חלוקה שוויונית הן של נטל נזקי שינויי האקלים והן של נטל ההתמודדות עם משבר האקלים, וזאת לאור ההכרה בכך שהשלכות שינויי האקלים אינן פוגעות באופן שוויוני בכלל האוכלוסייה, ובפרט באוכלוסיות הפגיעות לשינויי האקלים. צדק אקלימי מתייחס גם להיבטים הפרוצדורליים ומקדם ייצוג שוויוני בין מקבלי ההחלטות, סובלנות ורגישות תרבותית – כך מהמסמך של האגודה לזכויות האזרח. האגודה אף דורשת, ואני בעקבותיה, לבטל את ההכפפה לשיקולים כלכליים בהצעת החוק של תוכנית האקלים. עינינו רואות לאן הביא אותנו השיקול הכלכלי הקפיטליסטי, לאיזו תהום עמוקה צללנו בעקבות ההשתעבדות לרווחיהם של הטייקונים. כולנו נושמים את האוויר המזוהם ששיקולי הרווח יצרו, ושאליהם מבקשת השרה להגנת הסביבה להכפיף את חוק האקלים הישראלי. צדק אקלימי הוא צדק חברתי, והמהפכה הסביבתית חייבת להיות בד בבד גם מהפכה חברתית, כלכלית ופוליטית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ההכרעה אם לחיות בגיהינום עתידי של אש ותמרות פוסיליים, שאליו מובילים אותנו השיטה הקפיטליסטית וטייקונים תאבי בצע, או לכונן עתיד אקולוגי וחברתי כלכלי אחר של מהפכה יסודית שתתמקד באדם, בצרכיו וברווחתו, נתונה לפתחנו. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אביחי בוארון, ואחריו תסכם השרה סילמן. לרשותך חמש דקות. בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כחברה מקדשים את הסביבה ואת ההגנה עליה, ובצדק. היהדות תמיד שאפה להגנה על הסביבה גם במצבי קצה: "כי תצור אל עיר ימים להלחם עליה לתפשָׂה לא תשחית את עצה לנדֹח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואֹתו לא תכרֹת, כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור". אבל הבעיה מתחילה כשמערבים אג'נדה פוליטית עם ערך השמירה על הסביבה. האם ידעתם, חברים, שנכון לשנת 2020, בעוד שבישראל היו כ-300 דברי חקיקה הנוגעים להגנת הסביבה, ביהודה ושומרון היו פחות מעשרה חוקים כאלה? איך זה קורה? זה קורה כיוון שמערכת המשפט עושה הכול על מנת למנוע חקיקה על השטח, על הטריטוריה. בעיני הייעוץ המשפטי מדובר בהחלת ריבונות של ממש, והדרג המדיני עדיין לא החיל ריבונות. מה לעשות שכדי להגן על הסביבה אתה צריך לחוקק על הסביבה – הפלא ופלא. אז איזה חוק כן חל ביו"ש? שימו לב, חברים: חל החוק העות'מאני – זה שכבר לא קיים בטורקיה; חל הדין המנדטורי – זה שכבר לא קיים באנגליה; חל החוק הירדני, וכמובן צווי אלוף. עכשיו, חבריי חברי הכנסת, אתם יכולים להבין כבר לבד מה שכל ילד מבין: חוקים שנחקקו לפני 60 שנה ויותר לא רלוונטיים בשום צורה ואופן לאיכות הסביבה. וגם אם תגידו לי "יש צווי אלוף" – אתם באמת חושבים שהאלוף, בין מבצע בג'נין למבצע בטול כרם, ילך ויחתום על צווים שנוגעים לאיכות הסביבה? האם ידעתם, חבריי חברי הכנסת, שבמטרה לעצור את תופעת המפחמות בצפון השומרון, אלה שזיהמו את שמי חריש וחדרה, המינהל האזרחי הוציא צווים מכוח חוק התכנון והבנייה הירדני? כשזה לא עזר, ביקשו להסתמך על חוק בריאות הציבור הירדני, וכשגם זה לא עבד, המינהל האזרחי עבר לחוק רישוי עסקים – הירדני, כמובן, משנת 1966 – אמיתי לגמרי. הידעתם, חברים, שבמהלך שנת 2014 – דוגמה נוספת – נכנס לתוקף בישראל החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ובסוללות? במקביל, כאילו במקרה, התגבר מאוד הזיהום הסביבתי באזור חברון כתוצאה משרפת פסולת אלקטרונית וסוללות. מחקר של האיחוד האירופי באותם ימים גילה שבכל יום עוברות 62 משאיות מתוך ישראל ליהודה ושומרון, לדרום הר חברון, כדי לשרוף שם סוללות. אין דין ואין דיין, ולמינהל אין כלים משפטיים לבטל את המציאות הזאת. מה לעשות שלא החוק המנדטורי ולא החוק העות'מאני דנו בשרפת סוללות. דוגמה אחרונה, והפעם מפחידה באמת: מקור המים הטוב ביותר שיש לישראל הוא אקוויפר ההר. האקוויפר מזדהם בעיקר על ידי שפכים לא מטופלים בתחומי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. השפכים מזהמים את הנחלים בישראל: נחל קישון, נחל אלכסנדר, הירקון, נחל שורק, נחל מודיעין, נחל חברון. החמורים ביותר הם שפכים תעשייתיים המזהמים את מי התהום ואת הנחלים. מחקרים מצביעים על כך שיש כבר עקבות ממשיים של זיהום במי התהום בישראל ובבארות המים. אין הסדר חקיקה לפתור את המצב הזה, והמצב הולך ומחמיר. ושוב, למה כל זה לא מטופל? זה לא מטופל כיוון שהייעוץ המשפטי לממשלה – וצריך להגיד את הדברים בפה מלא – מונע כל חקיקה ישראלית על השטח, בדידי הווה עובדא. חקיקה כזאת, בעיני הייעוץ המשפטי, כמוה כהחלת ריבונות. ותושבי ישראל כולה, בקריית ארבע ובערד, ברמאללה, באום אל-פחם, בראש העין ואריאל סובלים כולם. אז הדרג המדיני מבקש לקחת אחריות ולטפל, וגם כאן, בתחום העגום הזה, שהוא לכאורה קונסנזואלי, מערכת המשפט שמה אזיקים על ידיו של הדרג המדיני. נמצאת כאן חברתי השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ואני יודע כמה קשה היא עובדת, יום ולילה, כדי להטיב את המצב הזה, ואני יודע באילו חומות של ביורוקרטיה משפטית היא נאבקת כדי לשנות את המצב. אבל אם מדינת ישראל לא תוביל שינוי אסטרטגי בנושא הזה, היא תהיה חשופה לתביעות של אזרחים – גם פה בישראל, בבתי המשפט בישראל, וגם בבתי הדין לזכויות אדם בחוץ לארץ – ואני אומר כאן ועכשיו: מי שיישאו באשמה לכך הם אנשי מערכת המשפט. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה להגנת הסביבה סילמן, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> קודם כול, צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צופים. האמת, אני שמחה שהזמן לא מוגבל, כי יש לנו הרבה על מה לדבר. אז אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לי היום להציג את הפעילות הענפה שקידמתי – לא לבד, אלא ביחד עם הארגונים, ביחד עם השותפים, ביחד עם המשרד, חברי המקצוע, חברי כנסת כאן – בשנה וחצי האחרונות כשרה להגנת הסביבה. על אף המלחמה המשכנו והצלחנו לקדם את הנושאים שעליהם אמון המשרד ולהגיע להישגים משמעותיים, מתוך דאגה ואחריות לתושבי מדינת ישראל ולסביבה. בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לשר לשעבר חבר הכנסת זאב אלקין על היוזמה של היום הזה. היו אחרים שלא רצו. גם השדולה הסביבתית – וזה בסדר, זו זכותם. אתה, גם כשר, גם כאחד שמוביל את החקיקה הסביבתית המשמעותית באמת פה בכנסת – בשיתוף המשרד, צריך לומר – מסייע, מייעץ. תודה רבה על הכול. תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, על קידום חקיקה משמעותית. כמו שהוא ציין, הרבה עבודה אנחנו מביאים לו לוועדה, והוא מבצע זאת ביד רמה. תודה רבה לכל יושבי-הראש של הוועדות היום, שאפשרו לנו לדון בנושאים שעל סדר-יומם – צריך לומר, לא של השרה להגנת הסביבה – של המשרד ושל אזרחי מדינת ישראל, כי בסוף זה חיי היום-יום של האזרחים. אני רוצה לברך בהזדמנות הזו את המנכ"ל הנכנס אסף יזדי, ולברך גם את המנכ"ל היוצא גיא סמט. שני אנשים מקצועיים, מסורים. גיא הוביל את המשרד הזה ביד רמה ביחד איתי בשנה וחצי האחרונות כחברים, כשותפים, כאנשים שרואים עין בעין את המקצועיות של משרדי הממשלה, הקידום של האנשים בתוכם, השירות הציבורי, וביחד את הסביבה בישראל. הנושא הראשון והמהותי שבו בחרנו להתמקד בפעילות המשרד הוא משבר הפסולת. כאשר הגעתי למשרד, אני חייבת לומר לכם, מצאתי כי משק הפסולת בישראל מצוי זה שנים במשבר עמוק: כמעט 80% מהפסולת העירונית בישראל מוטמנת; הפסולת המוטמנת יוצרת מפגעים רבים ופולטת גזי חממה בישראל; עתודות ההטמנה במרבית הארץ הולכות ונגמרות. כתוצאה מכך מיליוני טונות של פסולת ברחבי ישראל משונעות מדע שנה למרחקים ארוכים מהצפון ומהמרכז, בעיקר דרומה. השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים היא חזון נפרץ, שבו גם מעורב הפשע המאורגן, ואין לי ספק שבנושא הזה לא ניתן להמשיך במתכונת של עסקים כרגיל. על כן, בשנה האחרונה קידמנו את חוק הטיפול בפסולת בניין – הסדרה חשובה, רוחבית ומשמעותית, שהיא game changer אמיתי – מקריאה ראשונה לשלב מתקדם בדיוני הוועדה לקריאה שנייה ושלישית. חוק זה, כאשר יעבור, יקנה למשרד ולשלטון המקומי ארגז כלים למאבק בתופעת השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים של מדינת ישראל, ויאפשר מעקב דיגיטלי בזמן אמת אחרי הובלה וטיפול בפסולת בניין. המשרד להגנת הסביבה ממשיך ומקדם הקמת שורה של מתקני קצה לטיפול בפסולת בכל רחבי הארץ, מצפון הארץ לדרומה. המשרד גם הקצה יותר ממיליארד שקל לטובת תמיכה בהקמה ובשדרוג של מתקנים למיון וטיפול בפסולת. חברים, אין לנו הרבה מתקני קצה, ובסופו של דבר, רוב הפסולת הולכת להטמנה. מרגע שנכנסנו, ניסינו לייצר את השינוי האמיתי הזה ולהוביל, למרות תופעת ה-NIMBY, not in my back yard – כל אחד צריך פתרון, ולא רוצה שזה יהיה אצלו. אז קידמנו, וברוך השם הצלחנו לשנות את המשוואה והפכנו את זה לדבר שרצוי וכדאי גם לשלטון המקומי והאזורי, שהוגדר על ידינו כקהל יעד אסטרטגי וכמטרה, והוא שותף שלנו לעשייה הזאת. מתקן עיכול אנאירובי באתר דיה שבמועצה האזורית אשכול – הנחנו שם אבן פינה, הוא נמצא בהקמה ויטפל בהיקף של 150,000 טונות בשנה; המפרידן בחירייה, שמוקם בימים אלה על ידי איגוד ערים דן לתברואה, יאפשר מיון מתקדם של מרבית הפסולת המיוצרת באזור דן, בהיקף צפוי של 600,000 טונות פסולת בשנה; מתקן מיון באתר עברון בצפון נמצא בשלבי הקמה ויקלוט פסולת מיישובי הגליל; מתקן מיון ועיכול אנאירובי בשפד"ן מיועד לקלוט 400,000 טונות של פסולת ביתית מעורבת ולטפל בה; מתקן מיון והשבה של אנרגיה מפסולת באתר נאות חובב נמצא בהליכי מכרז. בנוסף, התחייבנו להשקיע 40 מיליון שקלים בהקמת מתקן לטיפול בפסולת חקלאית בנגב המערבי בחבל תקומה על מנת לסייע בשיקום האזור. מלבד טיפול הקצה בפסולת, שמנו דגש על מעבר לכלכלה מעגלית ופיתוח תעשיית המחזור בישראל. פרסמנו במשותף עם רשות ההשקעות של משרד הכלכלה קול קורא בהיקף של 250 מיליון שקלים להקמה והרחבה של מפעלי מחזור. הקול הקורא הזה פתוח ועכשיו באוויר, ואני קוראת לכולם – יזמים, רשויות, שלטון מקומי ואזורי – רוצו על זה. בנוסף לזאת הקצינו 120 מיליון שקלים למתקנים של מחזור פסולת בניין, לייצר מתקני קצה. בכוונת המשרד להוביל בחודשים הקרובים פעילות של צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום בזבוז מזון. 2.6 מיליון טונות של מזון ראוי למאכל מושלך מדי שנה לפח בישראל, ואלה מהווים 37% מכלל המזון שמיוצר בישראל. מניעה במקור של פסולת מהווה את השלב הראשון והמשמעותי בהיררכיה של הפסולת, שלב המניעה במקור. אנחנו תמיד אומרים: צריך לצרוך מה שצריך, ומה שאפשר להעביר הלאה – להעביר. השלטון המקומי והאזורי בישראל נושאים בנטל העיקרי של הטיפול בפסולת. לכן הקצינו גם השנה 250 מיליון שקלים נוספים מתקציב הקרן בעבור הקמת מערכי פסולת אזוריים חדשים, הרחבת מערכים קיימים באמצעות האשכולות, שאנחנו גם רואים בהם נכס. המערכים מתבססים על פיקוח ואכיפה דיגיטליים, GPS על המשאיות שמובילות את הפסולת, כך שכל ראש רשות יוכל לדעת בכל רגע נתון היכן הפסולת שלו נמצאת. תמיכה זו מסייעת בהתייעלות ובטיפול בפיתוח של תשתיות אזוריות לצמצום ההטמנה, לעידוד המחזור ולמאבק בפשיעת פסולת. כל היוזמות האלה ויוזמות נוספות שנמצאות בתהליכי קידום, מסייעות לנו להפוך את משק הפסולת בישראל למודרני, לצמצם את הפגיעה בסביבה ובאיכות החיים ולשפר את איכות החיים כתוצאה מטיפול לקוי בפסולת. הישג משמעותי מאוד רחב מהתקופה האחרונה הוא חוק הרישוי הסביבתי המשולב, רפורמה ענקית שעברה כאן. בסוף מרץ אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה את תיקוני החקיקה של הרישוי הסביבתי המשולב לקראת קריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק ממש רצינית, העברנו אותה פה, היא חותכת ברגולציה ובביורוקרטיה. כל עסק צריך לקבל כמה היתרים: היתר הזרמה לים, היתר פליטות, רישיון עסקים – עשינו את זה, כמקובל באירופה – ולהקים מערכת מחשוב חדשה. חלקו הראשון כבר ייכנס בספטמבר 2024 ויקפיא את ההיתרים הקיימים, ובינואר 2027 ייכנסו לתוקף כל הסדרי הרישוי החדשים, והמפעלים יתחילו להגיש בקשות לרישוי סביבתי משולב בהדרגה ובמשך כמה שנים. במקום להגיש כל היתר למשך מספר שונה של שנים, יהיה היתר אחוד אחד. נושא משמעותי נוסף הוא התמודדות עם שינויי האקלים ומשבר האקלים. גלי החום האחרונים שפוקדים את אזורנו מוכיחים לנו שוב ושוב שאי-אפשר לחכות; אנחנו חייבים להמשיך ולהאיץ את ההיערכות שלנו למשבר ולצמצם את אותן פליטות. חוק האקלים שמוביל המשרד עבר בכנסת בקריאה ראשונה, וכעת נדון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ואנחנו מחכים להשלמת הליך החקיקה; זאת, לצד מס פחמן, שמתקדם בוועדות במתווה שעליו החליטה הממשלה בתוכנית התקציב. המשרד גם מוביל את התוכנית הלאומית להיערכות לשינויי האקלים. השלמנו את השלב הראשון, שלב המיפוי; גיבשנו כ-200 משימות לביצוע על ידי משרדי הממשלה כהיערכות המשק לשינויי האקלים. צריך לומר שכדי להבטיח את איכות חיי התושבים, אין תחליף גם להיערכות של השלטון המקומי והאזורי בישראל ומתן מענה יום-יומי לאוכלוסייה. לשם כך המשרד מעניק תמיכות כספיות להכנת תוכניות להיערכות לשינויי אקלים לכמעט 40 רשויות. התמיכה היא לרשויות גם עם יותר מ-50,000 תושבים במגזר הכללי ומעל 10,000 תושבים במגזר הערבי, היקף של 12.5 מיליון שקלים. כמו כן, המשרד מכין תוכניות לרשויות הבדואיות בדרום, ולאחרונה מעניק תמיכה באמצעות הקצאת יועצים לרשויות קטנות. אנחנו לא רק מתכננים, אנחנו גם מבצעים: המשרד תומך בסדרה של פיילוטים לייעור והצללה של המרחב העירוני ברשויות המקומיות מכל גוני האוכלוסייה, מעכו ועד אילת; הוא תומך ב-21 רשויות בתכנון הצללה ובביצוע פיילוט של הצללה, נטיעת עצים. על מנת לאפשר קבלת החלטות מבוססות מדע וידע, המשרד מפתח גם כלים לשלטון המקומי והאזורי, מפות סיכוני אקלים שמציגות את אותם אזורים פגיעים לנזקי שינויי האקלים – אזורים של גלי חום, אזורים של הצפות. הכלי מסייע למקבלי ההחלטות בכל הרמות לקבל החלטות מושכלות ולקבוע סדרי עדיפויות בתכנון וביישום של ההיערכות לשינויי האקלים. במהלך השנה צפוי לעלות פורטל חדש, ידידותי ומונגש יותר מהפורטל שהעלינו זה מכבר, ואליו יעלו גם שכבות נוספות. המשרד מקדם חדשנות וטכנולוגיות סביבה ואקלים. הובלנו ותמכנו בהקמת מרכז חדשנות בבאר שבע, שנקרא דזרטק, שאמור באמת להתייחס לא רק לשינויי האקלים ולאקלים, אלא לתופעת המדבר והמדבור, והוא מתחיל לפעול ב-2024. התמיכה ניתנה במסגרת קול קורא להקמת מרכזי חדשנות בפריפריה שפרסם המשרד יחד עם רשות החדשנות ומשרדי הממשלה השותפים. בנוסף, המשרד ממשיך לקדם תמיכות בפיילוטים של טכנולוגיות סביבה במסלול שמשותף עם רשות החדשנות, ואנחנו נערכים לפרסם סבב נוסף של תמיכות. המשרד גם פועל להטמעת סיכוני אקלים בסקטור הפיננסי, ובשבוע הבא אנחנו נפרסם את הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות-קיימא. אותה טקסונומיה, שנערכה בתיאום עם הרגולטורים הפיננסיים, מגדירה קריטריונים מדידים לפעילויות שתורמות באופן משמעותי לאקלים ולסביבה. היא תאפשר לגופים הפיננסיים קבלת החלטות טובות ומושכלות יותר לסביבה, ותסייע במעבר של המשק לכלכלה דלת פליטות. עם כניסתי לתפקיד, הגדרתי כאחד מנושאי המיקוד של המשרד את הנושא של סביבה קרובה ועירוניות בריאה – זאת אומרת, איפה שאנחנו חיים, גדלים ומתפתחים – מתוך ההבנה של חשיבות סביבת החיים שבה אנחנו חיים וקרובה אלינו, שממש משפיעה ישירות על הבריאות שלנו. אחד הפרויקטים המובילים שלנו קשור לאיכות החיים של כולנו, והוא נקרא "ערים שקטות". אנחנו מגבירים את האכיפה של רעש בערים. המשרד יתמוך בשלטון המקומי והאזורי בהצטיידות במצלמות חדשניות לאכיפת רעש מכלי רכב – כל אלה שהוציאו באמצעים דיגיטליים, ופתאום באמת הרכבים מרעישים יותר – בהיקף ראשוני של 10 מיליון שקלים; תומכים בהתקנת גלאי רעש, שמספקים לרשויות ניטור והתראות באופן שוטף על מפגעי רעש ואפשרות טיפול ומניעה. ישראל היא גם המדינה המתקדמת במדינות ה-OECD ברגולציה לבנייה הירוקה. השנה יושלם העדכון השלישי לתקן הישראלי לבנייה הירוקה; העדכון צפוי לכלול לראשונה התייחסות מתקדמת לטיפול בפסולת בניין ומחזורה, איפוס פחמני של מבנים וייצור אנרגיה מתחדשת, ובכך ירתום בפועל את ענף הבנייה למאמץ הלאומי להתמודד עם שינויי האקלים. תחבורה – שאחראית למרבית הזיהום בישראל בערים ולכרבע מפליטות גזי החממה – אנחנו מתקדמים בצירים מרכזיים של תמיכות לעמידה ביעדי רכבים מאופסי פליטות. אנחנו נותנים פה תמיכות לאוטובוסים כדי לעבור לתחבורה נקייה, ואנחנו מקדמים תיקון של חוק אוויר נקי לקביעת יעדי פליטות ליבואני רכב. יש לנו גם תוכנית שנקראת "נעים בעיר", שבה אנחנו תומכים ומעודדים ערים לביצוע פעולות לקידום אמצעי תחבורה מקיימים. קול קורא כזה יוצא גם בקרוב, וחלקו – אנחנו כרגע מיישמים אותו. כחלק מהמעבר שלנו לישראל נקייה, אנחנו פועלים להרחיב את פרויקט השפ"פים – שטח פרטי פתוח – פרויקט ייחודי בעולם שמתמודד עם ההזנחה בשכונות שנמצאות בפריפריה החברתית בישראל. המשרד מממן לרשויות המקומיות את ההשקעה הראשונית ביצירת קהילה איתנה, בטיפוח חצרות הבתים של שנות החמישים והשישים – חצרות בתים משותפים – ואנחנו מניחים פאנלים סולריים על גגות הבתים, שמאפשרים את מימון התחזוקה של הגינה הקהילתית והפעילות הקהילתית לתקופה של עשר שנים. תוצרי הלוואי של הפרויקט הם שימוש באנרגיות מתחדשות והפחתת אי החום העירוני, שתורמים את חלקם להתמודדות עם משבר האקלים. בשבועות הקרובים נאשר פרויקטים בשתי שכונות נוספות בשדרות, שעד היום כבר ביצעה שלוש שכונות, בהיקף של 12 מיליון שקלים – 5 מיליון שקלים מתוכם הם מכספי מינהלת תקומה. אני מאמינה שהמתווה, ששם את האדם והקהילה במרכז, יביא לצמצום פערים בחברה ויגרום לשיפור בסביבת חייהם של התושבים, כי בסופו של דבר, זה לא פרויקט של תשתיות – זה פרויקט של אנשים. אנחנו גם משפרים את מצב הסביבה בחברה הערבית. המשרד רואה חשיבות רבה בהמשך יישום החלטת ממשלה 550 לצמצום פערים בחברה הערבית וההחלטות הנלוות לה; גם לחברה הדרוזית, הצ'רקסית והבדואים בדרום. התקציב של היישום בנושאים שקשורים לקרן הניקיון נמשך. עד כה הוצאנו התחייבויות ל-236 מיליוני שקלים מתוך 300 מיליון שיועדו במסגרת זו. טרם התקבל התקציב מהאוצר לתמיכות עבור 2023 ו-2024, ואנחנו מחכים גם לזה. בין התמיכות שכבר פורסמו על ידינו – ניקוי ושיקום נחלים, איסוף של פסולת גושית, תמיכה במתקני מיון של פסולת בנייה, הכנת תוכניות לשינוי האקלים, ביצוע מחקרים, הדברת מזיקים ובנייה ירוקה. המשרד גם מחויב לשיפור מצב הסביבה בחברה החרדית, ואנחנו פועלים בין היתר גם במישור ההסברה באופן שמותאם לאוכלוסייה, וזה יצא בקרוב. המשרד ממשיך להפעיל תוכניות של חינוך סביבתי של קיימות ואקלים. הן מופעלות בשלטון המקומי והאזורי בתמיכות למערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית ולתנועות הנוער. נושא נוסף שאנחנו מקדמים הוא הגנה על הטבע הישראלי, הגנה על הסביבה הימית. נמשכת העבודה של עדכון ושדרוג הערכת הסיכונים הלאומית לזיהום ים בשמן והתוכנית הלאומית להיערכות וטיפול בזיהום ים בשמן, שכוללת ניתוח סיכונים, צרכים ופערים; אנחנו מכניסים גם את קרן הניקיון לתקציב התלת-שנתי לתוכנית של חוף נקי, על סך 42 מיליון שקלים, להתמודדות עם פסולת ימית בישראל. שנת 2023 הייתה השנה הנקייה ביותר בחופים הפתוחים, מינואר עד ספטמבר, עם מעל 90% מהחופים נקיים, ו-70% לאורך הזמן. עתיד ים המלח – ים המלח, שהוא משאב טבע הכרחי ומיוחד של מדינת ישראל – בשיתוף עם החשכ"ל אנחנו מקדמים היערכות לתום הזיכיון של ים המלח בהתאם להמלצות של ועדת נווה. במסגרת זו נערך מיפוי של תשתיות ומפגעים סביבתיים במרחב שטח הזיכיון ואופן הסדרתם, גיבוש המלצה על שטח הזיכיון העתידי, בחינת קביעת היטל על שאיבת מי ים המלח ושימושים בהיטל, חלופות להקמת מובל ימים להאטת קצב ירידת מפלס מי הים של ים המלח. לפני כחודש הצגנו עבודות אלו בכנס גדול במצדה – כנס שני כבר – על ים המלח, שעשינו יחד עם המועצות האזוריות תמר ומגילות. שיקום נחלים – המשרד תומך בהיקף של 20 מיליון שקלים ב-120 רשויות מקומיות להכנת סקרי טבע עירוני. כיום יש כבר 60 סקרים ו-30 מסמכי מדיניות, וצפויים להיות בסוף התהליך עוד כ-60 סקרים ו-90 מסמכי מדיניות. הקולות הקוראים עדיין בתוקף עד 2025. בוצעו עד היום מעל 100 אירועי חינוך לטבע עירוני ברחבי הארץ במסגרת הכנת הסקרים והקול הקורא של טבע עירוני – מה שנקרא "סביב טבע" – של המשרד. דוח מצב הטבע לשנת 2023, שהושק לפני חודש, מצביע על המשך המגמה של אובדן המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים, והמשרד יפרסם להערות הציבור תוכנית לאומית למגוון הביולוגי, שכוללת מעל 100 פעילויות שמטרתן למנוע את המשך המגמות המדאיגות שפוגעות בטבע ובשטחים הפתוחים ולייצר מציאות שבה הטבע הישראלי יכול להתאושש. לבסוף, חשוב להזכיר גם את הפעילות של המשרד בתקופת המלחמה הן בהגנה על אזרחי ישראל ממפגעים וסיכונים סביבתיים והן בהגנה על הסביבה ככל שניתן – לפעול ולשקם איפה שיש צורך. המשרד פועל ביתר שאת מאז פרוץ המלחמה להפחית סיכונים מחומרים מסוכנים. המשרד מפקח, מנחה ומלווה מפעלים לצמצום הסיכון. בנושא הפסולת, פעלנו לשמירה על תפקודיות ורציפות שוק הפסולת, בין היתר באמצעות הגדלה של הובלת הפסולת על ידי רכבת ישראל לאור מחסור במובילים, תמיכה בשלטון המקומי שקלט פסולת כתוצאה מפעילות מלחמתית ותנודות של אוכלוסייה ממקום למקום, שטחי כינוס. כמו כן, המשרד הגביר את הפיקוח על פעולות פינוי ההריסות, במטרה למנוע זליגת פסולת לאותם שטחים פתוחים. המשרד מסייע באיתור פתרונות של הטמנה לפגרי בעלי חיים שנפגעו במהלך המלחמה, ומעניק מענה מקצועי לבעיות של מזיקים שנוצרו כתוצאה ממצב תברואי ירוד באזורי הלחימה. בתחילת המלחמה פעל המשרד להצלת מזון עודף שנוצר בעקבות המלחמה ולהעברה שלו למפונים, כוחות הביטחון והנזקקים. צריך לומר שגם בתחום של אסבסט ומפגעי אסבסט המשרד פועל לטיפול במפגעים, להסרה ולפינוי של גגות אסבסט באזורי העימות. אושרו 10 מיליוני שקלים להחלפת גגות אסבסט בצפון. בשנים האחרונות השקענו בזה 45 מיליון שקלים – בהסרה של 300 מ"ר גגות אסבסט, צמנט, והחלפתם לגגות ללא סיכון. כתוצאה מהפעולה, האסבסט שנפגע במלחמה הוא בהיקפים נמוכים, ואנחנו פועלים לקידום הסרתו באמצעות מינהלת תקומה ומשרד הביטחון. הקצינו מיליון שקלים לביצוע סקרים לזיהוי אסבסט ביישובים אדומים; מבצעים אותם באמצעות זרוע הביצוע, במטרה למנוע מפגעים נוספים בעת הריסת המבנים. אנחנו שוקדים על תוכנית שנקראת "דרום ירוק" לשיקום חבל תקומה. היקף התוכנית הוא מאות מיליוני שקלים, ומתוכם כבר אושר תקציב התחלתי של 84 מיליון שקל מתקציב הקרן, ואנחנו כבר רצים עליו. לתוכנית עקרונות מנחים של סביבה נקייה ממפגעים, תכנון ובינוי מקיים, אפס הטמנת פסולת ושמירה על השטחים הפתוחים ושיקומם. בין היתר, אנחנו תומכים בהקמת מתקני טיפול בפסולת חקלאית בחבל תקומה, בהקמת אתרי טבע עירוניים וכפריים בחבל תקומה בהיקף של 94 מיליוני שקלים, פרויקט שיקום שכונות ושטחים פרטיים פתוחים ותוכנית לשיקום השטחים הפתוחים והטבע בחבל תקומה. יש לנו שיתוף פעולה ומיזם משותף עם החברה להגנת הטבע, מחנות למפונים – התאווררות בטבע. יש לנו את התוכנית למשילות סביבתית שקידמנו – מה שציין חבר הכנסת אביחי בוארון. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, הבאנו את החלטת הממשלה לסבסטיה; הבאנו עכשיו, באותו קבינט, החלטה על שטחי B, על אכיפה בהם ועל השמורה ההסכמית; הבאת הצעת מחליטים של זיהום חוצה גבולות, של השרפות, גריטת רכבים פיראטית, מחצבות ועוד. ברשות הטבע והגנים השקנו את אתר סוסיתא לציבור; את המעיין בעין הנציב, שהוא חדש – ותלכו, זה מקום מקסים; את מרכז המבקרים בעיינות צוקים. אישרנו 90 מיליון שקלים לחברת מצוקי הים התיכון בהחלטת ממשלה. רק אתמול פרסמנו קול קורא לתמיכה ברווחתם של בעלי חיים בסך 4.5 מיליון שקלים. היום פרסמנו קול קורא של 14 מיליון שקלים לארגוני סביבה. 14 מיליון שקלים – התקציב הכי גבוה שהיה עד היום, גם לתעשיית המחזור בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מעל חצי שעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, סליחה, מה זה? סליחה, מה קורה פה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> שימרנו את עוגני המשרד, קרן הניקיון, המשטרה הירוקה, הסיירת הירוקה, תקצוב היחידות הסביבתיות באיגודי הערים. עשינו מהפכה בהדברה, וכן קמפיין יתושים. עוד הרבה אכיפה. פשוט אמרו שלא עשינו, אז פירטתי מעט ממה שכן עשינו. אני רוצה להודות לכל השותפים שלנו, וגם לאחל המון הצלחה לכל האנשים שיוצאים מטעם המשרד לשליחויות בעולם, ועושים עכשיו השתלמויות ומייצגים אותנו ב-OECD. אנחנו עשינו ונמשיך לעשות, ובעיקר בזה אנחנו מתעסקים ומתרכזים, ולא בכל מיני קמפיינים שטותיים. אז שיהיה לכם ולנו הרבה הצלחה, ובעיקר שנצליח ונשכיל לשמור על הסביבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן. אני מבין שלא הספקתי להיכנס לנהל את הישיבה, וכבר יש כבר טענות כלפיי. אז אני מבקש, תשמרו על השקט ועל הכבוד של הכנסת, ותפתרו את הבעיות של הסיעה שלכם מחוץ לאולם המליאה. תודה רבה. עליזה, תודה רבה. את יודעת שאני מחבב אותך, אבל אל תעירי פה, לא באולם וגם לא מול השידור. לא הבנתי את זה. מה קורה לכם פה? תודה רבה. תודה, עליזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עליזה, תודה לך שאת מנהלת את הסיעה שלנו למופת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. << נושא >> ציון יום לשיקום ופיתוח כלכלי בקווי העימות << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: ציון יום לשיקום ופיתוח כלכלי בקווי העימות. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר, אשר יזם את היום הזה. אני חייב להגיד פה, לפני ששוסטר יגיע – גברתי השרה, אני מבקש, מהדקה הראשונה מתחיל רעש שם. אני לא מבין את זה. תודה, עליזה, תודה רבה. עליזה, תודה רבה, את מדברת ואני שומע את כל הרעש הזה. מה קורה לכם? עידית, תודה. לפני שחבר הכנסת שוסטר יתחיל לדבר, אני רוצה להגיד שאני כבר רגיל שבימי שלישי יש אולם ריק, אבל חבר הכנסת יוסי טייב ממלא את הריק הזה בכך שמשפחתו הגיעה מלונדון ומפריז לחזק את תושבי הדרום. אז חבר הכנסת טייב, תודה רבה שלפחות אתה ממלא את היציע, זה כבר חשוב. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אם לא שמת לב, גם אני ובליאק פה. אנחנו תמיד פה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא הבאת את המשפחה, טלי. כשתביאי את המשפחה נזכיר אתכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, כשאתם תביאו משפחה לחזק את תושבי הדרום, אני מבטיח שגם אני אפרגן לך, אם הדבר הזה ייפול על ניהול המליאה בראשותי. אגב, אני חייב להגיד שיש הרבה אנשים שמגיעים ואנחנו מציינים את ההגעה שלהם ליציע בכנסת. אז טוב לראות אתכם בכנסת, ותודה על חיזוק תושבי הדרום. חבר הכנסת שוסטר, חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, משפחת טייב, כמה משמח שאתם כאן, שבאתם אלינו. תישארו פה. אני מהדרום; אתם באתם לחזק אותי ואת משפחתי ואת חבריי ושכניי, ואני מודה לכם על זה. תודה. היום המיוחד ניזום על ידי חברי הכנסת מיכאל ביטון, יצחק קרויזר, גלעד קריב ואנוכי, ובחרנו להתמקד בשיקום ופיתוח הכלכלה בקווי העימות. אנחנו נמצאים ללא שום ספק באירוע דרמטי – ההוכחה היא שמשפחת טייב איתנו – אבל אנחנו אכן באירוע שערער את אמות הסיפים, הניע פחדים וכעסים ותסכול, וחס וחלילה ייאוש. בדרום – הבדל גדול מאוד בתצורה, בקונפיגורציה של הדרמה – בדרום התחלנו מהסוף; זה כמו סרט אפוקליפטי שמתחיל מהיום שאחרי – ומשם אנחנו משתדלים, בהיבט הצבאי, בהיבט האזרחי, הקהילתי והכלכלי, לנסות לייצב, בדרך לא פשוטה, דרך חתחתים, ספירלות – לנסות לייצב את המציאות. בדרום כוננו חזון – ישיבות ממשלה מהשבוע הראשון, השני, ונקבעה מסגרת, קונסטרוקציה ארגונית; נקבע מנהל; נקבעו ממלאי תפקיד; נקבע תקציב, בפאזה אחת ובעוד פאזות – תקציב גדול, 19-18 מיליארד; נקבעה תוכנית – אדרי, שעומד בראשה השכיל יחד עם הצוות להכין תוכנית באמת טובה, מעניינת, חשובה, ואני מקווה שבקרוב יגיעו גם השלמות החקיקה הנחוצות. בצפון אנחנו במציאות אחרת לגמרי. אנחנו במציאות – הייתי אומר, כפי שרצינו וכפי שהוחלט – שלא נפתחה חזית נוספת. היו סיבות טובות למה כן, אבל לא נפתחה חזית. אבל זו מלחמת התשה – מציאות של כאוס, מציאות דינמית של מלחמה דינמית, שמשנה מעט את פניה, ובמציאות הזו אנחנו לא נמצאים במקום שבו היינו צריכים להיות. היינו צריכים להיות עם ממונה, עם מינהלת, עם חזון, עם תוכנית, עם תקציב, עם חקיקה נלווית, ואנחנו לא שם. מה אנחנו צריכים לעשות, אדוני היושב-ראש? אני מחלק את זה לדרום וצפון; הסיטואציה היא שונה. בדרום – שתי משימות: משימת השיקום נמצאת לפתחנו – יש לנו תוכנית, כאמור; יש לנו תקציב, יש תוכניות הפעלה, יש תיאום עם היישובים, עם המועצות האזוריות, עם התנועות המיישבות, עם ארגונים אזרחיים, עם מגזר שלישי שמסייע – פשוט, איך אמרו פעם? מה לעשות? צריך לעשות. להתחיל לעבוד ולהמשיך לעבוד. אני מאמין שמתוך בקרה אפשר להגיע להחלטות טובות. כוכבית – בתחום הזה נשארה פתוחה שאלת התושבים שלנו, שלא יישארו ויבנו את ביתם במקום אחר. כמובן, אני מזכיר את הכוכבית הגדולה שמרחפת מעל חברינו, שכנינו – בנינו החטופים, שצריכים לחזור. זה הנושא הראשון – השיקום. הנושא השני בדרום הוא הפיתוח. בפיתוח, אדוני היושב-ראש, יש לנו 5 מיליארד שקל, שהם נמצאים בני ערובה. הם ממתינים עד שתתקבל החלטה נוספת בממשלה, שתקבע אם תקומה נשארת בתחום הגיאוגרפי של עד 7 ק"מ, או שבתחולת העבודה של תקומה ובתקציב שלה מוסיפים יישובים נוספים. אני מאיץ – והיום הזה המריץ את הממשלה לקבל החלטות, ואם יש בהן היבטים תקציביים – לקבל אותם, כדי להפשיר את התקציבים שמיועדים לפיתוח. כי בשיקום אנחנו בסדר. בצפון – בצפון שתי פאזות: השיפוי והפיצוי. ראשית, כולם צריכים לקבל שיפוי ופיצוי. כמובן, זה יכול להיות בגבולות, ברצועות שונות. נקודה חשובה: אנחנו התרגלנו להוראות שעה של חודשיים, שלושה חודשים גג, לפעמים חודש. זה לא בסדר. זה לא מתאים למלחמת ההתשה המתמשכת הזו. אנחנו צריכים לתת יציבות למפונים, יציבות לעובדים, יציבות לבעלי העסקים. אז הנושא הראשון הוא פיצוי, שיפוי, לכל מי שנפגע, בין שהוא בגולן או במרכז הגליל. התיירות בפרט נפגעת מאוד, האטרקציות למיניהן. גם אם זה לא באזור שבו יורים, עם ישראל לא רוצה להגיע למקום. הנקודה האחרונה, השנייה, מעבר לשיפוי והפיצוי, זו תוכנית רב-שנתית, רב-תחומית כוללת, שתיתן את הפרספקטיבה, את האופטימיות – שאנחנו נחזור ונבסס התיישבות ריבונית שמחה בצפון. ואני מאיץ את המינוי של הממונה, מאיץ את הקמת המינהלת שלו ואת הכנת התוכנית תוך פרק זמן קצר ככל האפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו מציינים היום במליאה יום לשיקום ופיתוח כלכלי בקווי העימות. מה שהיה היום בוועדת הכספים במאבק שלנו מול המשך הזרמת הכספים הקואליציוניים למשרדים המיותרים – אני תופס את זה כחלק מהמאבק הזה לשיקום ופיתוח כלכלי, מכיוון שבסופו של דבר תקציב המדינה זה משאב מוגבל, ובניגוד לאמירות של ראש הממשלה בחודשים האחרונים שיש כסף לכולם – אגב, בתקופה האחרונה הוא כבר לא אומר את זה, אבל בתחילת המלחמה הוא אמר שיש כסף לכולם – אז אף פעם אין כסף לכולם. כפי שאמרתי, מדובר במשאב מוגבל, ואנחנו צריכים לנצל כל שקל היום לשיקום החזית והעורף, וחבל שהממשלה לא עושה את זה. מאז פרוץ המלחמה, כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים אני חורש את הארץ ממטולה ועד אילת כדי להבין טוב יותר את הצרכים המיידיים וארוכי הטווח של המועצות המקומיות, של המפונים, של העסקים הקטנים, של המילואימניקים, של משפחות המילואימניקים ושל נשות אנשי הקבע ולפעול למען רווחתם בשעה המאתגרת הזאת. זמן קצר יחסית לאחר פרוץ המלחמה, הממשלה הקימה את מינהלת תקומה לשיקום החברתי, הכלכלי והפיזי של היישובים במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה, אבל לצערי רק לאחרונה הוקמה מינהלת מקבילה לשיקום היישובים בצפון – בעיניי, מאוחר מדי. במהלך המלחמה הממשלה השקיעה למשל בהקמת קניון מקוון לסיוע לעסקים הקטנים בעוטף ובקו העימות; השקיעה עשרות מיליוני שקלים למנועי צמיחה ופרויקטים בפיתוח כלכלי בגליל; הקימה תשעה מרכזי חדשנות בשנים האחרונות. למרות כל התקציבים הללו, זה לא מספיק. המצב בצפון היום לא פחות מקטסטרופלי: ערי רפאים שעומדות מלכת, בעלי עסקים שלא מצליחים לשרוד ונאלצים לסגור את העסק ולאבד את פרנסתם; ענף התיירות לא פועל כבר 270 ימים, והוא מייצר אפס הכנסות כבר תקופה ארוכה. העסקים בתחום הזה בגליל ובגולן מושבתים, והנזק הכולל לענף נאמד היום כבר במעל 7 מיליארד שקלים. 270 ימים, ואיך אני אגדיר את זה, הממשלה די מפקירה את תושבי הצפון. בעלי עסקים נמצאים בחוסר ודאות. אני רק רוצה להזכיר שבעצם ב-31 בדצמבר 2023 המתווה הכלל-ארצי לפיצוי לעסקים נגמר, ומה שקיים היום זה בעיקר לענף התיירות ולמעגלים מאוד מאוד מצומצמים של התיירות, וזה לגמרי לא מספיק. בצפון ישנם היום, או יותר נכון היו לפני המלחמה, כ-90,000 עסקים קטנים ובינוניים, אשר תורמים רבות לכלכלת ישראל. אני רק רוצה להזכיר לכם שבעצם העסקים הקטנים הם הלב הפועם של הכלכלה שלנו. בימים כתיקונם יישובי הצפון פרנסו כ-27,000 שכירים, מהם כ-5,000 ביישובים בטווח של עד 3.5 ק"מ מהגבול, ועוד כ-21,000 בטווח של עד 11 ק"מ מהגבול. והיום כל העסקים האלה, לצערי הרב, מתקשים לשרוד. למרות ההבטחות לסייע ליישובי הצפון – ואנחנו שמענו גם הבטחות לאחרונה – זה לא קרה. זה לא קרה, והכסף מתעכב. אגב, לא כל הסכומים מתעכבים. שוב ראינו היום בוועדת הכספים שיש מטרות שהממשלה פועלת לגביהן ביעילות ומעבירה את הכספים; היישובים בצפון, לצערי, נשארים מאחור. ואני אומר גם לקואליציה וגם לשרי הממשלה, אסור לנו לוותר על הצפון. אנחנו, יחד עם כל הסיעה שלנו, עם יש עתיד, נמשיך להיאבק בכל האמצעים שברשותנו על מנת לסייע לתושבי הצפון. אבל לצערי לא נוכל לעשות את זה בלי שינוי משמעותי גם בגישה וגם בהנהגה. אנחנו חייבים שינוי, אנחנו חייבים לשמור על הצפון, אנחנו חייבים להשקיע בפיתוח הכלכלי, במנועי צמיחה, וזה המפתח שלנו לניצחון הכלכלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – לא נוכח. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת קרויזר. אתה אחריה. תבדקו, אולי אם פינדרוס נמצא בפרסה, אז אני בהחלט אתן. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, מצבו של הצפון לא פשוט, בלשון המעטה. עלינו לשנס מותניים ולעזור לו, לעשות שיקום כללי. שיקום כלכלי זו רק אחת מהדרכים לכך. זו האחריות שלנו. השבוע נפגשתי עם אביחי שטרן, ראש העיר של קריית שמונה, שכמעט התחנן בפניי ואמר שכל דבר שנעשה לשיפור המצב של העיר ותושביה יעזור. שיקום כלכלי זה חשוב, אבל איך אפשר לדאוג לשיקום כלכלי של העיר כש-46% מתושביה המפונים אמרו כי קיימת היתכנות שלא יחזרו לעיר, והם ככל הנראה יעזבו אותה לצמיתות? ואיך אפשר לשקם כלכלית אזור קו עימות כשאימהות משדה נחמיה, כפר בלום וכפר סאלד – יישובים שלא פונו אף שהם בכינון ישיר של חיזבאללה – מספרות לי השבוע שהן לא יכולות לשלוח את ילדיהן לגנים, כי ההסעה לא ממוגנת מפני הטילים של חיזבאללה? וגרוע מכך, כבוד היושב-ראש, הצבא אמר להן שאין להן מה לדאוג, כי נסראללה לא יירה טילים על הסעות של ילדים. אתה שמעת? זאת התשובה שהן קיבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא רק שמעתי, אני גם הייתי ביום ראשון יחד עם ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביקורת המדינה במועצה האזורית מטה אשר, ושם אנחנו הבנו את כל התמונה, מה שאפילו לא מדברים עליו כאן בכנסת, אז אנחנו בהחלט מודעים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זאת פשוט הזיה שזה מה שהצבא אומר להן: אל תדאגו, בואו נסמוך על חיזבאללה, הם לא יורים טילים על ילדים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך זמן על זה שאני מגיב לך, אבל אני רוצה להגיד שזה לא רק עניין של הצבא, זה עניין של המדינה. יושבים ראשי רשויות שאומרים לנו, לחברי כנסת: אנחנו איבדנו אמון במדינה. מבחינתי זה לא משנה קואליציה, אופוזיציה – זאת המדינה, זה אנחנו. ולכן זה מה ששמענו ביום ראשון במועצה האזורית במטה אשר, פורום ראשי קו העימות. אלו דברים קשים מאוד. וזה לא משנה אם אתה מייצג את הקואליציה או את האופוזיציה – אנשים בצפון איבדו אמון במדינה. זה נורא ואיום. זה נורא ואיום. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני נאלצת להסכים איתך, וזה מה שאמרתי כשישבתי גם עם ראש העיר של קריית שמונה, שזעק, באמת זעק, לעזרה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נכון מאוד. נכון. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז נכון, האתגרים רבים, אבל זה לא יכול לשמש תירוץ, ועלינו לסייע באופן נחרץ ולשקם את הצפון. אני רוצה להעלות שתי הצעות שקיבלתי מהתושבים בגליל העליון בנוגע לצעדים הכלכליים שיסייעו להם לשיקום ולפיתוח האזורים הנפגעים: ראשית, מתווה הפינוי כיום עובד בצורה של כן או לא, אחד או אפס – או שאת גרה ביישוב מפונה ומקבלת פיצויים ותמיכה ומגורים במקום בטוח – כמובן עם ההסתייגות של המחירים שהמפונים משלמים; או שאת גרה במקום מסוכן שמאוים בהפצצות, אבל בגלל החלטות כאלה ואחרות את לא מפונה ולא מגיע לך כלום – לא יציאה לחל"ת, לא מיגון להסעות לילדים שלך ולא תגבור בחינוך. שום התייחסות. נשות פורום מגן עוטף לבנון, המייצג 19 יישובים בקו העימות הצפוני שלא פונו, שיתפו אותי בחשיבות הסדרת נושא אובדן העבודה – לדוגמה, במקומות עבודה שהם עובדים בהם, שנפגעו במהלך המלחמה ונסגרו עקב המצב הביטחוני או שנמצאים במקום מפונה, העובד שגר במקום לא מפונה אינו יכול לקבל שום פיצוי: לא פיצוי מהמעביד – המעביד לא משלם לו למרות שהוא מקבל פיצוי מהמדינה, וגם נושא החל"ת למי שלא פונה – אין ולא מוסדר. זהו שיקום כלכלי הנדרש בדחיפות ליישובי העימות. והם פנו וביקשו שעכשיו, כשיגיע הפרויקטור, שייקח אותם, את התושבים שם, שייתן להם תקנים והם יעבדו שם – יש להם יצירתיות ויש להם יכולת – ושלא ייקח אולי תושבים מתל אביב או מירושלים שיעבדו איתו במינהלת שתקום. גם אביחי, ראש עיריית קריית שמונה, הציע פתרונות קונקרטיים לשיקום כלכלי של עירו והאזור כולו, כולל אגב חדר קדמי בבריאות, שלא מקבל תקציבים על אף שנשארו 2,000 תושבים בתוך העיר, וגם כל התושבים שעוקפים את העיר משתמשים בשירותי הבריאות בעיר. ראשית, חשוב להבין שקריית שמונה היא עיר המחוז של אזור הגליל העליון; היא מעניקה שירותים לכלל הקיבוצים והיישובים בסביבה, אלה שמפונים ואלה שלא. גם אזורים רחוקים יותר, כמו מרום גליל ורמת הגולן, נזקקים לשירותים שנמצאים בעיר עצמה, כדוגמת רופאי שיניים, סופרים, מרכזי ספורט וכדומה. על אף זאת, החלוקה המוניציפלית של אזורי התעשייה בחלק זה של הארץ בעייתית ביותר. לדוגמה, אזור התעשייה של הגליל העליון, הצמוד לאזור התעשייה של קריית שמונה, מושך אליו עסקים שבוחרים לעבור מקריית שמונה אל האזור התעשייתי של הגליל העליון בגלל פער המחירים של הארנונה והאגרות למיניהן שהעירייה מחויבת לגבות, מה שלא כן המועצה המקומית. השינוי חייב להיעשות, לא רק כדי לשקם אזור מלחמה, אלא כי הוא היה נדרש עוד קודם לכן, כעיר המתמודדת עם אתגרי הפריפריה החברתיים והכלכליים, כעיר המרכזית של האזור וכעיר הצפונית ביותר של מדינת ישראל, שחשיבותה רבה. זה קריטי שנעזור לצפון, וזה אפשרי. בשיתוף עם ראש העיר, לדוגמה, אני קוראת לקיים דיון מיוחד של ועדת הכספים, אשר יעסוק במצבה הכלכלי של קריית שמונה ושאר היישובים והקיבוצים בקו העימות הצפוני, ואליו יוזמנו כל משרדי הממשלה, כדי לעסוק כמו שצריך בשיקום העיר לפני שנאבד אותה לגמרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. כבוד השר, אדוני היושב-ראש, קודם ישבה פה משפחת טייב היקרה, משפחתו של חבר הכנסת יוסי, אלי וסופי הילדים, הנכדים, שהגיעו מפריז ולונדון לחזק את מדינת ישראל, את הדרום ואת הצפון. הם יצאו, אבל חשוב להגיד להם כמה ההגעה שלהם לכאן מרגשת ומחזקת את כולנו. ומי כמוך יודע, שאתה פועל גם לחיבור של יהדות התפוצות, זה דבר שהוא חשוב מאוד. קצת פספסתי והם יצאו, אבל כל הברכות מגיעות להם. יום מיוחד לשיקום הצפון. אמר אז דוד בן-גוריון, "מן ההריסות נבנה, מן האפר יפרח". אני עומד כאן היום מולכם כנציג תושבי הצפון, אזור שספג לאורך השנים עליות ומורדות, מלחמות ופגעי טבע. עם זאת, למרות הכול, הצפון נותר אזור יפהפה, בעל פוטנציאל אדיר, ובעיקר ביתם של תושבים בעלי עוצמות ותעצומות נפש, חזקים וחסונים. ציינו היום את יום שיקום ופיתוח כלכלי בקווי העימות, שנועד להזכיר לכולנו את המחיר הכבד שמשלמים תושבי הצפון והדרום במלחמת חרבות ברזל ואת המאבק המתמיד שלהם לחזור לחיות חיים של שגרה, ביטחון ושגשוג. קהילות רבות פונו מבתיהן במהלך מלחמת חרבות ברזל, נאלצו לעזוב את חייהן, את בתיהן ואת העסקים שלהן, והותירו את הקהילות מפורקות. זוהי טראומה קשה, שצלקותיה ניכרות וימשיכו להדהד עוד שנים ארוכות. אך לצד הכאב והאובדן, תושבי הדרום והצפון מפגינים לאורך השנים נחישות רבה ורצון לשקם מחדש את הקהילות. הם עושים זאת תוך שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, ארגונים חברתיים ותושבים. הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יזמה את היום המיוחד הזה, וזה המקום להודות לחברי הוועדה, ובראשם ליו"ר הוועדה חבר הכנסת מיכאל ביטון, ולחבריי היוזמים של הכנס המכובד שהיה היום, חבר הכנסת אלון שוסטר וחבר הכנסת גלעד קריב. כולנו יחד כגוף אחד, חברי ממשלה, חברי כנסת, לצד ראשי רשויות, ארגונים חברתיים ותושבים, צריכים לפעול יחד לשיקום המלא של הצפון ושל הדרום. עלינו להבטיח שתושבי הצפון והדרום, חבלי ארץ יפהפיים, ייהנו מאותה איכות חיים בדיוק כמו של שאר תושבי הארץ, ובעיקר להביא את הפריפריה למרכז, או להביא, יותר נכון, את המרכז לפריפריה. עלינו לסייע להם לפתח את כלכלתם ולייצר מקומות עבודה חדשים, לחזק את החינוך ואת התרבות ולאחד מחדש את הקהילות. אנו עומדים היום בפני אתגר לא פשוט, הייתי אומר אפילו אתגר קיומי, בעניין הזה; יישובי הצפון וקו העימות מתמודדים כעת עם מציאות קשה של נטישה כלכלית; תושבים רבים עזבו, עסקים נסגרו, והכלכלה המקומית נמצאת במצב של קריסה. אדוני השר, אני יודע כמה אתה, גם כתושב הצפון, פועל רבות למען חיזוק הצפון והפריפריה, וזה הזמן, אדוני השר, שהממשלה לא רק תניח תוכנית לשיקום המיידי, אלא תיתן את התקווה לעתיד: להחזיר את הפריפריה לראש סדר העדיפויות בתוכניות לחיזוק התשתיות של הכלכלה, של התעשייה – לא רק הכבדה, של ההייטק; לא רק של משרות מינימום, אלא של משרות עתירות, שהתושבים יוכלו להתפרנס בכבוד; של החקלאות, של הבריאות, של החינוך. זאת גם הזדמנות לאחל הצלחה לאלוף צ'ייני מרום, שנבחר להיות פרויקטור הצפון, ולקרוא להקמת המינהלת הצפונית, שתתכלל את כל אירועי הצפון, מהאירועים הקטנים של מס רכוש של אותו תושב הצפון שנפגע לו הרכב, ועד העסקים – ולצערי אנחנו רואים גם את הקטנים וגם את הגדולים לאט-לאט נוטשים ומסתכלים לכיוון המרכז; לחזק אותם גם במענקים, גם באי-גביית ארנונה, בדחייה של תשלומים – כל מה שנדרש כדי לתת תקווה לחבל הארץ הזה. כפרלמנטר ותושב ונציג הצפון והפריפריה בכנסת, נפלה בחלקי הזכות להיות שותף ולפעול למען שיקום הצפון. אנחנו נשקם את שנהרס, ואני מאמין בלב שלם שכפי שידענו לאורך השנים להתאושש מאסונות וטרגדיות לאומיות, גם הפעם נדע לזקוף קומה ולהחזיר את הצפון ואת הדרום למקומות הראויים להם. ולסיום, כפי שכבר אמרתי, אני קורא לממשלת ישראל לפעול באופן נמרץ לאחד בחזרה את הקהילות ולהשקיע את כלל המשאבים הנדרשים כדי לאפשר לתושבים ולבני משפחותיהם לחזור, לאחד את הקהילות, לחזור לבתיהם, ויחד לדאוג – כפי שאמרתי, חברי הכנסת והשרים, עם ראשי הרשויות והארגונים – לשקם את יישובי הצפון, את יישובי קו העימות, ולבנות עתיד של שגשוג כלכלי, ביטחון וחיי קהילה תוססים עבור הרבבות שנעקרו מבתיהם. וכמו שאנחנו רואים את ההרס וחיים את הקשיים, אנחנו גם רואים את התקווה. הצפון, כפי שאמרתי, הוא הבית של אנשים חזקים וחסונים, של אנשים שחיים יחד, חקלאים, בעלי עסקים, תיירנים, מסעדנים, תעשיינים; דתיים, חילונים, עולים חדשים וותיקים; אנשים נחושים, אנשים עם הרבה תקווה, אנשים מיוחדים, שזורעים בדמעה גם בלי לראות את הגשם, שטרם יורד, אך משוכנעים שיקצרו בשמחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר כנסת אבי מעוז – אני הולך לפי הרשימה. חבר הכנסת אביחי בוארון, ואחריו השר יסכם. בבקשה, חמש דקות, אדוני. אני מברך משולחן הכנסת, זו פעם ראשונה שאני פגשתי אותך מאז – – – << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ברוך תהיה, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ברשותכם, אני רוצה לפתוח בסיפור דמיוני. למאיר ויפה יש עסק קטן בעוטף – מפעל משפחתי לייצור שוקולד. הם מייצרים שוקולד ביתי משובח ומוכרים אותו לחנויות יין וחנויות בוטיק במרכז הארץ. מחזור המכירות שלהם 80,000 שקל; ההוצאות החודשיות – 50,000 ש"ח, הרווח – 30,000 ש"ח. מתפרנסים. עד 7 באוקטובר. מאז 7 באוקטובר מאיר ויפה מתגוררים עם ארבעת ילדיהם בבית מלון בים המלח. העסק הפסיק לתפקד. מאיר ויפה באמת מקבלים פיצויים חודשיים. משרד האוצר פתח את ידיו, מסבסד אותם, מכלכל אותם, אבל בפועל העסק קרס. מטה לחמם נשבר. הלקוחות, אותו קו חנויות בוטיק במרכז הארץ שנבנה במשך שנים ארוכות של עבודה סיזיפית של התקשרות עם מפעלים שאינם בקו העימות – הלקוחות האלה עזבו, הם כבר לא יחזרו. התשלומים השוטפים שולמו, אבל כדי לא לצבור עוד חובות מאיר ביטל את חוזה השכירות ושחרר את העובדים. העסק קרס, מטה לחמם נשבר. את המציאות הזאת, חברות וחברים, רוב האנשים לא מבינים. את המציאות הזאת המדינה כמדינה לא מכילה. מדובר באנשים באמצע החיים, בני 30 עד 60, שמטה לחמם נשבר, אבל יותר מזה – ההקשרים הכי בסיסיים של חייהם התפרקו; אותם עוגנים שהגדירו את זהותם האישית והחברתית התפרקו, והאנשים האלה הפכו לאנשים תלושים, רבותיי. מכאן ההידרדרות למחוזות הסוציאלי, לפגיעה בתא המשפחתי ולתופעות שוליים קצרה. מאוד. בנימה אישית, אני מכיר הרבה מאוד בני נוער שעזבו את הבית, לא יכלו יותר להישאר במלונות ויצאו לרחוב. אני מכיר הרבה מאוד אנשים שהתא המשפחתי שלהם נפגע. חברים יקרים, זה לא כסף, זה לא שיקום עסק – אלו החיים עצמם. אנחנו כולנו מחויבים לאנשים האלה. אנחנו מחויבים לאותה רקמה אנושית אחת חיה שהגדירה אותנו וששיקפה את חיינו ערב 7 באוקטובר. אנחנו בעצם מחויבים לעצמנו כשאנחנו כמדינה ואנחנו כמחוקקים באים להציל את האנשים האלו ולהציל את עצמנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביחי בוארון. יסכם את הדיון הזה השר אופיר סופר, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות לחברי הכנסת שוסטר, קרויזר, ביטון וקריב, שיזמו את היום הזה, יום שעוסק בפיתוח הכלכלי בקו העימות. מטבע הדברים, אנחנו שומעים שהשיח כאן נסב בעיקר סביב הסוגיה של הצפון. מבלי להידרש לסוגיה הביטחונית, שהיא סבוכה ומורכבת, אני חושב שכולנו מסכימים שהמצב הוא בלתי נסבל, אך זוהי המציאות כרגע, ולא אתייחס אליה כרגע. אנחנו כן ראינו – וציינו את זה קודמיי – שמינהלת תקומה עשתה עבודה משמעותית בדרום. עדיין הדרך עוד ארוכה, אבל יש דרך, יש חזון. ברשותך, אני רוצה לשתף. ביום חמישי האחרון הלכתי לבקר שני פצועים מכיתת הכוננות במטולה. את האחד פגשתי בעין זיוון, לשם המשפחה מפונה; את השני לא פגשתי, כי הוא היה במצב שפחות אפשר היה לפגוש אותו, אבל פגשתי את משפחתו בבית החולים רמב"ם. כשפגשתי את המשפחה בעין זיוון, שחיה בדירת חדר וחצי עם שלושה ילדים ואבא שזה עתה נפצע, הרגשתי עד כמה המצוקה גדולה ועד כמה אנחנו נדרשים לעשות הרבה יותר. מה זה מטולה? מה זה כפר גלעדי? מה זה קריית שמונה? מה זה שלומי? במהלך המלחמה איבדנו את טל שביט, זכרו לברכה, מכרם שלום; הוא בן כפר גלעדי. ערב קודם התכתבתי עם אחד מחברי כיתת הכוננות שהיה סמל אצלי בגדוד, והוא אמר לי: ההלוויה תהיה פה ביום, בכפר גלעדי. אנחנו לא נקבור בחושך. לי היה מאוד חשוב להיות בלוויה הזאת בכפר גלעדי, אל מול הארי השואג, בשעת יום, ללוות את טל שביט, זכרו לברכה, ברגעיו האחרונים. כמובן, לא הייתי שם לבד; היו שם הרבה מבני ההתיישבות, היה שם גם חבר הכנסת שוסטר, והייתה שם רוח ענקית: ראית את האבות של הבנים שנלחמים עכשיו בעזה חברים בכיתת הכוננות. הרוח הזאת של אצבע הגליל, שהייתה סמל מראשית ההתיישבות להתיישבות נחושה ואמיצה, היא זו שצריכה להנחות את ממשלת ישראל, את כנסת ישראל, את כולנו, את עם ישראל, לפעול בהתאם. האתגרים הם רבים. יש לנו קהילות מפונות – הזכרתי כדוגמה את מטולה; יש לנו קהילות שנמצאות בתווך – היישובים שסופגים אך לא מפונים. האתגר שם הוא אחר ושונה, ולעיתים הוא לא יותר קל מהאתגר של המפונים. אני לא עושה כאן תחרות. אנחנו מחויבים לכולם, כי כולם מתמודדים עם אתגר בלתי אפשרי – "בלתי אפשרי" זאת לא ההגדרה הנכונה – עם אתגר קשה מאוד. החלוקה צריכה לעסוק בדברים מיידיים ובפתרונות ארוכי טווח. בטווח המיידי אנחנו נדרשים לתמיכה מוניציפלית, כי גם אם ראש עיריית קריית שמונה יהיה הטייס הכי מהיר וכל יום הוא יבקר בבית מלון אחד, הוא לא יספיק בשנה הראשונה לבקר בכל בתי המלון שהתושבים שלו נמצאים בהם. כל הזמן עולים אתגרים חדשים גם מול הפתרונות שאנחנו נותנים. אני אומר שאנחנו צריכים להנגיש את השירותים וצריכים לייצר תמיכה מוניציפלית ראויה לכל הרשויות, עם כל האתגרים שהן מתמודדות איתם. המענים צריכים להיות מענים מיידיים, עם יכולת גמישות פעולה – לתפור חליפה מול כל אתגר. אפילו לא לתפור חליפה – פשוט לתת את המענה באותו רגע. בטווח הרחוק, בהחלט, אנחנו נדרשים למענים בהיבט האסטרטגי. זה היה נכון לפני 7 באוקטובר, ועל אחת כמה וכמה עכשיו, כשמתפתחים אתגרים קשים יותר נוכח המציאות הקשה הזאת. אנחנו עדיין לא יודעים איך תיראה המציאות בסופה של המלחמה, כי האתגר הולך ונעשה יותר קשה מיום ליום. לכן, מה שמצופה מהמודל הדומה למינהלת, שאני מקווה שהוא ישלב את היתרונות – באמת הייתה דילמה אם לייצר מינהלת נפרדת כמו מינהלת תקומה או להכניס את זה כמשהו שיותר משולב ברמה הממשלתית. בסוף ההחלטה הייתה לשלב את זה יותר ברמה הממשלתית. זאת גם הייתה ההמלצה של ראשי רשויות מהדרום. אני מקווה שזה באמת יעבוד. זה צריך להיעשות, ובהחלט צריך לגבש שם תוכנית אסטרטגית, איך אנחנו מניעים את הצפון קדימה ביום שלאחר המלחמה ומתמודדים עם האתגרים שמתפתחים עכשיו ועם האתגרים שהיו גם ב-6 באוקטובר ולא רק אחרי 7 באוקטובר. יש דבר אחד שאני חושב שאנחנו צריכים להזדרז בו. כשמינהלת תקומה קמה, היא קמה מתוך כאב, בימיה הראשונים של המלחמה. הייתה בהילות והייתה דחיפות, וזה היה נכון. גם בהקשר הזה, של הטיפול בצפון, אנחנו נדרשים לבהילות ונדרשים לדחיפות. אנחנו נדרשים לתנועה הרבה יותר מהירה בשביל להניע את הקמתה של אותה מינהלת, ונדרשים גם אחר כך לביצועים, גם במהירות וגם באיכות, בדומה למה שנעשה במינהלת תקומה. אני רוצה גם אני להצטרף לברכות, כי הצלחתו של האלוף צ'ייני להוביל את המינהלת הזאת זאת הצלחה של כל עם ישראל. יש לכולנו ציפייה גדולה. זה אינטרס של כל עם ישראל; קואליציה ואופוזיציה – זה ממש לא רלוונטי בעת הזאת. זהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר אופיר סופר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא, הודעה לסגנית המזכיר. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגנית המזכיר. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1033).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד–2024, של חברי כנסת צבי ידידיה סוכות, אליהו רביבו, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת צבי סוכות להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה לא נולד סתם; אנחנו נמצאים במציאות שבה הטרור מכה בנו כל הזמן. אני כחבר ועדת חוץ וביטחון שומע כל הזמן סקירות, שומע מה צה"ל חושב – גם אתה, אדוני היושב-ראש, נמצא איתנו יחד בסקירות. אנחנו שומעים, ואנחנו לא רואים שהטרור פוחת. עם השנים, מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד היום, המפלס לא יורד. הסיבה שהמפלס לא יורד היא שבסוף יש כאן אקלים שמצמיח טרור. כשיש ביצה שמייצרת כמויות אדירות של יתושים, לא יעזור כלום; לא יעזור כמה נעמוד מכל הצדדים עם איזו מטקה וננסה להרוג אותם אחד אחרי השני – זה פשוט לא יהיה יעיל. הדרך היחידה שבה אנחנו באמת נוכל לטרור היא רק אם אנחנו נייבש את המקור, נייבש את המקורות. לכן אנחנו צריכים לעשות מה שעשתה ארצות הברית בגרמניה הנאצית ביחד עם כל בעלי הברית, ומה שעשו ביפן: תהליך ארוך שנים, תהליך נחוש, תהליך עיקש, של עקירת הרעיון הזה מהעולם. והתהליך הזה לא יהיה נעים. הוא לא יהיה קל. אני לא בטוח שבג"ץ יאהב אותו; אני לא בטוח שהרבה אנשים כאן בבניין הזה יאהבו אותו, כי אנשים כאן התאהבו מדי ברעיונות הליברליים; אנשים התאהבו מדי ברעיון שאפשר לאפשר חופש ביטוי, חופש הסתה וחופש תמיכה בטרור גם בתוך הבית הזה. אבל אנחנו כאן כדי לשנות את זה. יחד עם חבריי חברי הכנסת הגשנו כאן הצעות חוק, רשימת הצעות חוק, שבאו להילחם קודם כול בהסתה לטרור. אותו ילד שגדל במזרח ירושלים או בשכם, או בכל מקום אחר, גדל אל תוך מציאות שבה יום אחד הוא תומך בחמאס, והולך ומנסה לרצוח יהודים. זה לא מגיע סתם; זה מגיע כי מרגע שהוא נולד הוא גדל לתוך מציאות שבה בבית שלו צפו באל-ג'זירה. בבית שלו, ברשתות החברתיות, הוא ראה חברי כנסת מהבית הזה שמגיעים ותומכים בטרור; הוא הגיע למסגד להתפלל, ושם הוא שמע דרשה של תמיכה בטרור; הוא הלך ברחוב, ועל כל הקירות תמונות של שהידים; הוא הולך לבית הספר, ובחומרי הלימוד – מה שמלמדים שם זה האדרה של מחבלים, גם כאן במזרח ירושלים. אז מה אנחנו רוצים? איזה סיכוי יש לאותו ילד לגדול ולעשות משהו אחר? ילד שגדל מגיל אפס אל תוך מציאות של תמיכה בטרור, שמספרים לו שהשהיד הוא הערך העליון – כמו שאמר חבר הכנסת טיבי, שצריך לעוף מהבית הזה – שמספרים לו שהשהיד הוא הגיבור הכי גדול ותולים את התמונה שלו בכל הרחובות, ולהלוויה שלו מגיעים כל המכובדים, ואחרי שהוא מת מגיעים כל הנכבדים לסוכת האבלים שמקימים לו – מה אנחנו רוצים מהילד הזה, שהוא לא ירצה להיות שהיד? מה אנחנו רוצים? לכן, המלחמה הכי חשובה היום, הכי חשובה, היא לא מלחמה עם טילים, היא לא עם טנקים ולא עם מטוסים. בסופו של דבר, גם אם יהיו לנו הרבה מאוד מטוסים והרבה מאוד טנקים, זה לא יעזור לנו מול אותו ילד. בסוף אותו ילד קטן, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, והם גדלים, שינסו לרצוח אותנו – אנחנו לא תמיד נצליח לבלום את זה. אין לנו סיכוי לבלום את זה. אנחנו לא נצליח לעולם, והדרך היחידה לבלום את הדבר הזה, הדרך היחידה לבלום את הטרור, היא באמצעות מלחמה בהסתה לטרור. זו הדרך היחידה לבלום את הטרור. הדרך היחידה לגרום להם להפסיק בטווח הארוך – כי כשאנחנו חושבים מה יהיה עם הילדים שלנו, הנכדים שלנו והנינים שלנו בארץ הזו – אנחנו חייבים ליצור חזון, חייבים ליצור מציאות שבה הדבר הזה יהיה מחוץ לגבול לגמרי. וזה קרה, זה הצליח. בגרמניה הנאצית הייתה אוכלוסייה של עשרות מיליונים שתמכה בטבח יהודים; היום הם בודדים. הדבר הזה הצליח. אבל כאן, במדינת ישראל, כשאנחנו מנסים להגביל את אל-ג'זירה, שזה הערוץ הכי גדול שמפיץ הסתה לרצח יהודים, אז יש לנו כאן יועמ"שית שלא נותנת, ובג"ץ, שנותן צו ביניים, ואנשים מהבניין הזה שהולכים ונלחמים כדי שאנחנו לא נעביר את החוק הזה. וכשאנחנו מנסים לעצור מישהו בהסתה לטרור – השייח' שעומד בהר הבית ומסית מול עשרות אלפי אנשים לרצח יהודים ובעד פיגועי התאבדות – גם זה לוקח כמה שנים עד שבכלל מגיע אישור לחקור אותו, להזמין אותו לחקירה ואחר כך להגיש נגדו כתב אישום – והוא עדיין חופשי, האדם הזה. וכשאנחנו נמצאים בתוך כזאת סיטואציה, הטרור פשוט ימשיך לפרוח, כי אין לנו שום דרך צבאית לעצור אותו, וזה לא משנה כמה חיילים אנחנו נשלח, לא משנה כמה טנקים יהיו לנו, כמה מטוסים יהיו לנו. הם ימשיכו, הם פשוט ימשיכו, כי ממשיכים לגדל אותם לדבר הזה. לכן אנחנו נלחמים בהסתה לטרור. משרד המשפטים לא אהב כל כך את הצעת החוק הזאת, והם הגיעו לוועדה, והם אמרו לנו: חופש ביטוי, ואוי אוי אוי. מה יקרה עכשיו אם מישהו סתם יגיד, כמסיח לפי תומו, שהוא תומך באיזה מחבל? אז כן, זה בדיוק המקום שבו אנחנו נלחמים. זה בדיוק המקום שבו אנחנו רוצים לשנות מציאות. זה בדיוק המקום שבו אנחנו – כמו הקורונה; הטרור הוא כמו הקורונה – כל דבר שקרוב, וקרוב לקרוב, וקרוב לקרוב לקרוב, אנחנו נגדע. אנחנו לא אומרים שעכשיו אפשר להתקרב לחולה קורונה או שאולי יהיה בסדר. כשהיינו כאן – שמו אנשים בסגר. כל האנשים שמדברים פה על ליברליות ודמוקרטיה הבינו את זה, אבל מה שלא מצליחים להבין זה שהטרור הרבה יותר חמור מאשר הקורונה, כי הטרור נמצא כאן והוא כבר הושרש, ואנשים כבר חולים במגפה הזאת בכמויות אדירות של מיליונים, ואם אנחנו לא נגדע את שרשרת ההדבקה, אם אנחנו לא נגדע את המחלה, אם אנחנו לא נבודד אותה, אם אנחנו לא נילחם בה, היא פשוט תמשיך לנסות להרוג אותנו. ולכן הצעת החוק הזאת הגיעה יחד עם הצעות חוק נוספות של חבריי בבית הזה, בתחום הזה של המלחמה בהסתה לטרור. אנחנו מנסים לקבוע – ושוב, זה צעד מה זה קטן, וגם הצעד הקטן הזה הוא אחרי מלחמות בתוך הוועדה, לצערי, עם יועמ"שים ואנשי משרד המשפטים, הפרקליטות והסנגוריה הציבורית, וכל מיני אנשים שמדברים גבוהה-גבוהה על כל מיני ערכים ועניינים. בסופו של דבר, אותו מחבל שהולך לרצוח אותנו, או המסית במסגד או חבר הכנסת שעומד כאן ותומך בטרור – פשוט לא מעניין אותם כל הדיבורים היפים האלה. כשאנחנו מגישים את הצעת החוק אנחנו מבקשים שמדינת ישראל תתחיל להתייחס יותר בחומרה לדבר הזה, שגם אדם שתמך במחבל יוכל להיכנס לכלא; שאנחנו נוריד את היסוד שחייבים להוכיח שאם אדם מסית לטרור – היום החוק אומר שאם שייח' הסית לטרור, לצורך העניין, אחר כך צריך להוכיח שיש אפשרות ממשית שזה הלך והוביל לרצח יהודים, אבל אם אין אפשרות ממשית, אין מה לעשות עם הדבר הזה. אז גם את זה אנחנו מורידים, בעזרת השם, בחוק. אבל שוב, כמו שאמרתי, זה חוק שהוא בקושי קדימון למה שבאמת צריך לעשות, איך באמת לגדוע את שרשרת ההדבקה הזו. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות. אני מזמין יוזמים נוספים של החוק. אני לא רואה שחבר הכנסת אליהו רביבו נמצא באולם. חבר הכנסת יצחק קרויזר, גם לרשותך יש חמש דקות לדבר. בבקשה. וגם חברת הכנסת לימור סון הר מלך – גם לך יש זכות להציג חמש דקות. אני מניח שתרצי גם להשתמש בדיון האישי. יש גם רשימה של דיון אישי, כי זה בקריאה הראשונה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נגיע לגשר, נחצה אותו. חמש דקות. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשפ"ד–2023. במשך כל 76 שנות קיומה של מדינת ישראל, הטרור כרסם ופגע בנו קשות – בביטחון, בכלכלה, ובנפש. כך גם ב-7 באוקטובר, והתוצאות הנוראיות עדיין מטלטלות את חיינו. ההסתה לטרור במשך שנים זרעה רעל של רוע צרוף ואכזרי, שגבה מחיר כבד בדם, שאנחנו עדיין משלמים בשל המלחמה על חירותנו ועצמאותנו. הטרור הנוראי והשלכותיו פגעו קשות בתחושת הביטחון שלנו והותירו בנו צלקות עמוקות, ואת ההשלכות אנחנו מרגישים כבר היום, אך ברור שעוד נרגיש גם בעתיד. המאבק בטרור מורכב וקשה, מאחר שמדובר באויב רב-פנים אשר פועל בזירות שונות ומתוחכמות, ולא תמיד הפגיעה היא באמצעות נשק קונבנציונלי. הטרור פועל בגלוי, וגם בסתר; הוא מנצל את הפרצות הקיימות כדי לסדוק דרכן את הביטחון ואת תחושת הביטחון. בשל האתגר של הבעיה – מכאן גם האתגר של הפתרון במיגור הטרור, מאחר שההשלכות של פיגועי טרור רבים אינן רק פגיעה בנפש; לטרור יש גם השלכות רוחב רבות, והפגיעה היא רב-זירתית – הן ברמת האזרח, האינדיבידואל, האפקט הפסיכולוגי של פיגועי הטרור ותחושת הפחד. אירועים בעלי עוצמתיות גבוהה פוגעים בחוסן הלאומי, בביטחון ובתחושת הביטחון של מדינה שלמה; הם פוגעים גם בריבונות שלנו וגם בכלכלה. בשל מורכבות הפשיעה והסכנה שהיא טומנת בחובה לפגיעה בביטחון המדינה, יש צורך לתת כלים רבים להילחם בטרור ולמגר אותו בזירות השונות, ומחובתנו לפעול בכל דרך אפשרית כדי למנוע את הפיגוע הבא, כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל. טראומת אירועי הטרור הרצחניים של 7 באוקטובר עדיין מהדהדת בנו בעוצמה – אסון שהותיר קהילות חרבות, משפחות שבורות, חברה כואבת ומדינה שעדיין מדממת. אסור לנו לאפשר לאירועי הטרור הנוראיים הללו להישכח. טרגדיה זו לא התרחשה בחלל ריק – זרעי הרעל טופחו במשך שנים, תחת מעטה של חופש הביטוי לכאורה. ארגוני הטרור ניצלו את הדמוקרטיה הישראלית, את פלטפורמות הביטוי הפתוחות, כדי להפיץ הסתה ארסית, לקרוא לאלימות ולשיסוי. חופש הביטוי הוא אבן יסוד בדמוקרטיה, זכות חשובה המאפשרת דיון ציבורי פתוח וחופשי. אך חופש זה איננו מוחלט. עלינו למצוא את האיזון הנכון בין הצורך להגן על הציבור לבין שמירה על חופש הביטוי. חופש הביטוי אינו נותן לגיטימציה להסתה לרצח, לפגיעה בביטחון המדינה ובאזרחיה. הגיע הזמן להפסיק להתעלם מהסכנה האמיתית שמהווים דברי ההסתה. הגיע הזמן להגן על הדמוקרטיה מפני אלה המבקשים לנצלה לרעה. לצד השמירה על חופש הביטוי, אנחנו חייבים להגן בראש ובראשונה על ביטחון הציבור וביטחון המדינה מפני אלימות וטרור. הצעת החוק שאנו מביאים בפניכם היום נועדה לעשות בדיוק את זה. מטרתה למנוע הסתה לטרור, תוך איזון נכון בין הצורך להגן על הציבור לבין חופש הביטוי. ההצעה מגדירה מהי הסתה לטרור בצורה ברורה ומדויקת; היא קובעת עונשים חמורים למסיתים, תוך מתן סמכויות נרחבות לרשויות לאכיפת החוק. כמו הסתה לגזענות, שגורמת לפגיעה קשה בחברה ובאנשים, הסתה לטרור גורמת נזק בלתי הפיך לחיי אדם ולביטחון המדינה. שתיהן אינן ערכים דמוקרטיים, שתיהן אינן ראויות להגנה, שתיהן חייבות להיות אסורות בחוק. אנו מאמינים שהצעת חוק זו היא צעד חשוב בדרך למאבק בטרור. אנו קוראים לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו, למען עתיד בטוח לדור העתיד של כולנו. הצעת החוק שאנו מציגים היום אינה פוגעת בחופש הביטוי הלגיטימי – היא פוגעת רק בהסתה לטרור ואלימות. חברה שבה גיבורי התרבות הם זמרים מעריכה שירה, אנשי ספר, אולם חברה שבה גיבורי התרבות הם טרוריסטים מעריכה טרור ורוצחים. מטרת החקיקה היא מניעה של ההזדהות עם אותם טרוריסטים, ושבחברה הערבית, בחברה הישראלית, גיבורי התרבות לא יהיו עוד אותם מחבלים רוצחים, יחיא סנוואר וחבריו. הצעת החוק הזו נועדה לתקן עבירת הסתה לטרור בחוק המאבק בטרור בשני היבטים: לצמצם את המבחן ההסתברותי הנדרש כיום בעבירה של פרסום דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור, מ"אפשרות ממשית" ל"אפשרות סבירה" שהפרסום יביא לעשיית מעשה טרור; ההיבט השני נועד להוסיף עבירה חדשה שעניינה פרסום דברי שבח, אהדה, תמיכה או הזדהות עם אדם המבצע מעשה טרור שהוא רצח. בעבירה חדשה זו לא יידרש מבחן הסתברותי, אלא הוכנס בנוסח יסוד נפשי מיוחד – "במטרה להזדהות עם המעשה", זאת בהמשך למדיניות הפתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות של הסתה לטרור בניסיון להקל על פתיחה בחקירה והעמדה לדין ולהתמודד עם מציאות של תרבות תומכת טרור והאדרה של מבצעי פעולות טרור רצחניות. על כן, אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעה הזאת שלי, של חברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך ושל חבר הכנסת צבי סוכות, שהוביל את הנושא הזה בצורה נחושה, מקצועית ועניינית בוועדות בכנסת. אני קורא לחבריי להצביע בעד הצעת חוק חשובה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום בצומת דרכים היסטורי. מדינת ישראל וצה"ל נלחמים בחירוף נפש נגד אויב אכזרי שאינו בוחל באמצעים. אירועי 7 באוקטובר חשפו בפנינו את עומק השנאה והברבריות של אויבינו. בשעה גורלית זו אני מבקשת להציג בפניכם את הצעת החוק שמטרתה לטפל בשורש הבעיה: ההסתה לטרור. חיילינו הגיבורים החוזרים מקרבות עזה מספרים על תמונות מזעזעות של הסתה קיצונית בכל פינה: בתי ספר, מסגדים, בתי חולים, מרכזים קהילתיים ומרכזי רווחה – כולם הפכו למוקדי הסתה. השאלה המהדהדת היא כיצד הגענו למצב שבו אלפי בני אדם מסוגלים לבצע מעשי זוועה כה נוראיים. התשובה הכואבת טמונה לא באירועים עצמם, אלא בהסתה שיטתית ומתמשכת, המתחילה מגיל הינקות וממשיכה לאורך כל החיים – בגן, בבית הספר, באוניברסיטה, בבית, ברחוב, במדיה ובמרחב הווירטואלי. הצעת החוק שלפניכם מבקשת לטפל בבעיה זו באופן מקיף, יסודי וללא פשרות. היא כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: ראשית, אנו מבקשים להנמיך את רף ההוכחה הנדרש להעמדה לדין בגין הסתה. במקום "אפשרות ממשית לביצוע מעשה טרור" נסתפק ב"אפשרות גרידא", וזאת כדי לאפשר לרשויות אכיפת החוק להתמודד ביעילות רבה יותר עם תופעות ההסתה. אנחנו חייבים להבין שבעידן הדיגיטלי כל פרסום מסית יכול להגיע במהירות לקהל עצום ולהוביל לתוצאות הרות אסון. שנית, אנו מבקשים להעניק למשטרה סמכות לפתוח בחקירה בכל מקרה של חשד להסתה, ללא צורך באישור מקדים מהפרקליטות. זהו צעד הכרחי לייעול המאבק בהסתה ולמניעת מצבים שבהם המסיתים חומקים מהדין בשל שיקולים לא ענייניים או עיכובים ביורוקרטיים. המקרה של עכרמה סברי, המופתי המסית של ירושלים, ממחיש היטב את הצורך בשינוי הזה. למרות תלונות חוזרות ונשנות על פעילותו המסיתה, לרבות קשריו עם ארגוני טרור, נדרשו שנים ארוכות עד שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמתין כל כך הרבה זמן כשמדובר באיום ממשי לחיי אדם, לאור האיום הביטחוני שבו אנו מצויים כיום. שלישית, אנו מציעים להרחיב את ההגדרה של פרסום כך שתכלול גם סימון לייק או שיתוף של תכנים המהללים טרור. המקרה המזעזע של הרופא מבית החולים ברזילי, שנתן 32 לייקים לפוסטים המהללים את הטבח בזמן שעמיתיו טיפלו בפצועים, ממחיש את הצורך הדחוף בתיקון זה. לא ייתכן שאנשים יוכלו להפיץ ולתמוך בתעמולת טרור ללא השלכות, גם אם הם עושים זאת באמצעות לחיצה על כפתור לייק או כל סימון תמיכה מסוג אחר. חברי הכנסת, חשוב לי להבהיר כי לעת עתה, ובתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, הוסרו שני סעיפים מהצעת החוק המקורית: האפשרות למשטרה לפתוח בחקירה ללא אישור הפרקליטות וההתייחסות לסימון לייק כעבירה. אני עומדת כאן היום ומצהירה בפניכם: אנחנו לא נוותר על הרכיבים האלו, הם קריטיים למאבק אפקטיבי בהסתה ובטרור. אנו נמשיך להיאבק על הכללתם בחוק במסגרת הדיונים בוועדות. אני קוראת לכל חברי הכנסת, תנו לנו את הכלים להילחם בהסתה ביעילות. אל תיתנו לשיקולים פוליטיים או ביורוקרטיים לעמוד בדרכנו במאבק החיוני הזה. חבריי היקרים, בשעה קשה זו, כאשר עם ישראל עומד מול אויביו, עלינו להתאחד ולפעול בנחישות נגד כל גילוי של הסתה וטרור. אני קוראת לכל אחד ואחת מכם, מכל קצוות הקשת הפוליטית, לתמוך בהצעת חוק חיונית זו. זכרו, כל יום שעובר ללא כלים מספקים להתמודדות עם ההסתה הוא יום שבו אנו מסכנים חיי אדם. כל פרסום מסית שחומק מהדין הוא פוטנציאל לפיגוע הבא. אנחנו חייבים לפעול עכשיו ובנחישות. רק מתוך מבט מפוכח, באחדות, בנחישות ובאומץ לנקוט את הצעדים הנדרשים נוכל להביס את הטרור ולהבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל. זוהי משימתנו, וזוהי חובתנו המוסרית והלאומית. אל תאכזבו את העם שבחר בכם להגן עליו. הצביעו בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. להצעה הזאת הוגשו בקשות – ואנחנו נעבור בעצם לדיון אישי. אני ברגע זה נועל את רשימת הדוברים. מי שנמצא, בוודאי שיוזמן לדבר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, יהודים שמחים כרתו מאות עצים בכפר מג'דל בני פדיל, כך דיווחו היום בקבוצת הטרור "חדשות הגבעות". אך הטרוריסטים המתנחבלים לא דואגים שמא תיקון חוק המאבק בטרור ישפיע עליהם, הרי יושב-ראש ועדת החוקה ושותפיו תומכים נלהבים בטרור היהודי ומקדמים שיטתית הצעות חוק שמסייעות לו. אין כל קשר בין הצעת החוק הזו למאבק בטרור. כל מהותה הוא שימוש ציני ואינפלציוני במושג כדי להצדיק רדיפה פוליטית, השתקה ודה-לגיטימציה של מתנגדי השלטון ופשעיו ולהקצין את הפגיעה בחופש הביטוי ושאר חירויות האדם. הדבר דומה למה שנעשה למשל נגד מתנגדי האפרטהייד בדרום אפריקה, ובראשם נלסון מנדלה, שנכלא כטרוריסט, ובידי האימפריה הבריטית נגד העם האירי במרד חג הפסחא 1916. כפי שצוטטה השופטת ענת ברון במוסף הארץ האחרון, אנחנו בפני סכנה אמיתית של משטר טוטליטרי. ואני אוסיף – טוטליטרי פשיסטי. ואם בפשיזם עסקינן, אצטט מדבריו של המתמטיקאי פרופ' נתן ליניאל בטקס קבלת פרס רוטשילד בשנת 2016 כאן במשכן הכנסת. וכך הוא אמר: אין אף אומה בעולם שמחוסנת מהווירוס הפשיסטי. אנחנו מעדיפים להסיט את מבטנו הצידה ומתקשים מאוד לזהות דברים איומים שמתרחשים ממש מתחת לאפנו. אך מי שלא לומד מההיסטוריה, נגזר דינו לחזור עליה. בכל טקסט היסטורי שתקראו על פשיזם תמצאו תובנה אחת חוזרת ונשנית: הפשיזם הצליח בדיוק באותם מקומות שבהם האנשים ההגונים לא מצאו בעצמם תעצומות נפש לעמוד כנגדו. הם השלו את עצמם שהם יוכלו לרכוב למחוז חפצם על הנמר הפשיסטי, אלא שללא היסוס ובבוא הרגע המתאים, הנמר הזה טרף גם אותם. אלו דבריו של פרופ' ליניאל. הצעת החוק הזאת היא בדיוק זריקת הרעל של הווירוס הפשיסטי שאותו מבקשים להחדיר לספר החוקים. למדו מההיסטוריה: מי שחושב שירכב על הנמר הפשיסטי של כנופיית המתנחבלים הכהנאית ויגיע עימו למחוז חפצו – טועה. הנמר יטרוף גם אותו. הצעת החוק הזאת, שכל תכליתה השתקה ורדיפה פוליטית של מתנגדי המלחמה, של הציבור הערבי, של רודפי השלום ושוחרי הדמוקרטיה, תביא בסוף גם למעצר הפוליטי שלכם ולהשתקת קולכם. ואני מצביע פה על ספסלי האופוזיציה הריקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הייתי היחיד שהצביע נגד הצעת החוק בוועדת החוקה; נקווה שזה לא יחזור על עצמו גם כאן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה לחבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה, את רוצה לדבר בדיון האישי? מוותרת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס, ראיתי אותו נכנס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, רציתי לעלות כאן בדיון על החוק הזה כיוון שמה שקורה לנו מאז המלחמה האחרונה בהחלט מחייב אותנו, אזרחי ישראל, בשינוי ההגדרות מן היסוד במלחמה שלנו במה שמכונה טרור. אני מתייחס כאן להחלטה השערורייתית, הבלתי-נתפסת, של הפצ"רית, להגנה מסיכול של עזתים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. אדוני היושב בראש, אני רוצה להסביר לח"כים ולאזרחים איך הגענו לזה. הרי לא מדובר באישה רעה, וכולם רוצים לנצח, וקצינינו וחיילינו נלחמים, וברור לי שגם המשפטנים רוצים לנצח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שהיא לא רוצה לנצח. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה זה קורה לנו? איך קורה דבר כזה שיושבת משפטנית ואומרת: האנשים האלו זכאים להגנה? איך קורה שאדם קם בבוקר ומשחרר את המנעול של מנהל בית החולים בשיפא ונותן לו לצאת? איך זה מגיע? זה מגיע מעיוות בהגדרות היסוד שלנו ביחס למה שקרוי אזרחים. עכשיו, על מה נשענת הפצ"רית? היא נשענת על הפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה, שאומר שאזרחים, civilians, ייהנו מהגנה, אלא אם כן – למשך הזמן שהם משתתפים באופן ישיר או לוקחים חלק באופן ישיר בפעולה המזוינת בעימות. אבל חוץ מזה הם מוגנים. אז על זה מסתמכת הפצ"רית, למיטב ידיעתי, כשהיא מתייחסת לאנשים הללו שהשתתפו בטבח. אני רוצה לומר לכם, אזרחי ישראל, הדבר הזה הוא כל כך מופרך, ואני שמח ששר הביטחון הודיע שהוא יזמן אותה השבוע וייקח את זה ברצינות ויבחן את הדברים מחדש. אני שם בצד רגע שבכלל את הפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה – ישראל לא אשררה אותו. ולא רק ישראל, גם ארצות הברית לא אשררה אותו. אבל אני אומר: בסדר גמור, היא הולכת לפי פסק הדין של אהרן ברק בבג"ץ, אותו בג"ץ סיכולים ממוקדים, שאומר – אנחנו מגדירים את הפרוטוקול כמחייב. אבל גם לפי הפרוטוקול וגם לפי בג"ץ סיכולים ממוקדים, האזרחים הללו אינם אזרחים שנקלעו לאיזה עימות מזוין. כלומר, האמנה הזאת – שנכתבה, כידוע, לא בימי הביניים, בתקופה של איזה מלחמות דתיות – נכתבה עכשיו, כלומר בעשרות השנים האחרונות, נדונה בעשרות השנים האחרונות ביחס לאזרחים שנקלעים לעימות מזוין בין צבאות מודרניים. לא על זה מדובר. אנחנו מדברים על אזרחים שקמו באותו בוקר, הצטרפו לכוחות האויב ממש – לא הצטרפו לכוחות האויב באיזה עימות, באיזו שכונה שהם נקלעו אליה – הם הצטרפו לכוחות האויב בפריצה מעבר לגבול המוכר להם. בכל אופן, השתתפו במעשי הזוועה הכי נוראים. האנשים האלה לא יכולים להיות מוגדרים כאזרחים. זאת לקות כל כך עמוקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד אני רוצה לומר: גם הגדרת פעולות איבה – להגדיר את הדבר הזה, שוב אני אומר, כפעולה הכי מלחמתית, המכה הכי איומה במלחמה הזאת, חציית גבול, יצירת נכסים לאויב בדמות חטופים, ילדים, נשים ואנשים – לומר שזאת פעולת איבה בתוך מלחמה. ולכן אני אומר, הבעיה שלנו בהגדרות הללו כאילו רק כשמישהו רשום בארגון אויב, או בחמאס או בג'יהאד האסלאמי הוא מוגדר כאויב וכל השאר הם אזרחים – אלו הגדרות מופרכות והן תוצאה של אי-הבנה שלנו גם של הצד הנלחם מולנו וגם של ההגדרות האמיתיות במשפט הבין-לאומי. ישראל הייתה צריכה להוביל הגדרות הפוכות – כלומר, האנשים האלה הם טרוריסטים, הם לוחמים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אתה לא רוצה שחברת הכנסת גוטליב תעיר לי, אז אני מבקש שתסיים, כי אחרת אני אצטרך לעמוד בזמנים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> סיימתי. אני מסיים בתקווה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע את עמית הלוי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז זהו, או שאני מפרגן לכולם או שאתם דורשים ממני להיות הוגן רק לצד אחד של האולם הזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תהיה הוגן לכולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, נא לסיים בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים בתקווה שנשנה את ההגדרות בחוק, וגם ששר הביטחון ישנה את ההגדרות של הפצ"רית בקשר לאלו שהשתתפו בטבח. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה, חבר הכנסת עמית הלוי. אם להיות הוגן, צריך להיות הוגן עם כולם כלפי הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אין שום הוגנות. אל תשווה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, טלי. תודה רבה. שמעתי את דברייך, תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי, רוצה לדבר? מוותר; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, יש לך שלוש דקות לדבר, אם את לא מוותרת. בבקשה, תעלי ותשתתפי בדיון האישי בהצעת החוק הזאת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מצעד השקרים. מצעד השקרים. עמדתי כאן ונאמתי לכם אתמול על השקרים המדופלמים של ראש השב"כ. תראו, לא קל לעמוד כאן ולומר שראש השב"כ משקר, אבל הוא משקר. הוא שיקר לכם בבוקר, כשאמרתי לכם שמי שנתן את ההנחיה לשחרר את המחבל מנהל בית החולים, היה השב"כ, ואמרו לי: לא, נבדוק, נבדוק. אמרתי לכם, ככה זה עובד. מישהו מצה"ל חותם על פקודת השחרור אחרי שהוא מקבל הוראה מפורשת על שינוי תפיסת מודיעין על מחבל כזה או אחר. כך היה. שירות בתי הסוהר, אחרי שהוא ראה את הטינופת שמשחירים את בן גביר, הוציא הודעה. הוציאו את פקודת השחרור וראו שתת-אלוף מאיר חן חתום על השחרור. איתמר בן גביר מציג סרטונים מתוך בית הכלא, מתוך תא הכלא של אותו מחבל; הלוואי שלכל אסירי ישראל תהיה אותה רווחה כמו של הארכי-מחבל הזה, מנהל בית החולים. נתניהו לא ידע מזה, לפי התגובה, ולא ידע מזה גלנט. גלנט, בוועדת החוץ והביטחון, לא ידע. עכשיו, אדוני ראש הממשלה, אני פונה אליך באופן הבא: שמע, לא ידעת אתמול – אני מקבלת, אין לי ספק. אמרתי אתמול שמנסים פה לעשות הפיכה צבאית על הראש שלך. אז או שאתה תאפשר את זה, או שתיקח שליטה. תראה, אתמול אמרת שלא ידעת – מקבלת. אני מקריאה לך את הסעיף הבא, מזכירה לך – חוק שירות הביטחון הכללי, שימו לב: הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו. רשאית להפסיק את שירותו של ראש השב"כ. תקשיבו לי טוב טוב, אנחנו לא יכולים להמשיך לשקר לעצמנו. רונן בר, בשקרים מדופלמים אתמול, שקר אחרי שקר, אחרי שהשר איתמר בן גביר מוכיח שאין בעיה של תפוסה, אז הם ממציאים עוד סיפור – המסוכנות שלו ירדה. תגיד לי, אדון ראש השב"כ, איך המסוכנות של הארכי-מחבל הזה, שהיה מנהל בית החולים של מפקדת הטרור שיפא, ששם רצחו לנו אזרחים, גם חטופים – איך אתה אומר שירדה המסוכנות שלו? ואתה אומר שירדה המסוכנות שלו? בוא, בוא, בוא תלמד אותי, אדוני ראש השב"כ. אני יודעת מילה או שתיים במסוכנות – מה לעשות, הייתי עורכת דין, אני יודעת איך אתם קובעים מסוכנות. איך ירדה המסוכנות? מה, מכוח זה שיושב בכלא? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> איך היא ירדה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. הם מקשקשים לך קשקושים. חברת הכנסת וולדיגר, תקשיבי, ראש השב"כ משקר גם בזה, כי ראש השב"כ יודע שהוא מאותרג. תפתחו את התקשורת ותקלטו את הטירוף. זה מתחיל בזה שמאשימים את שירות בתי הסוהר. כמה שעות מתדלקים את השקר הזה. מתדלקים את השקר שאיתמר בן גביר לא יודע לנהל את בית הסוהר, למרות שזה לא קשור לשב"ס. זה פשוט לחפש שעיר לעזאזל. עכשיו, אני שואלת כאן: אותי באמת מאוד מעניין מה ידע מנהל בית החולים הזה ולמה הוא שוחרר. כי אם נדמה פה לאיזה מישהו בשירות הביטחון הכללי – ואני מדברת פה על הצמרת, כי אני לא אומר מילה על לוחמי השב"כ – אם נדמה פה למישהו בצמרת השב"כ שכולנו באמת רפי שכל ולא מדמיינים לעצמינו מה עמד בבסיס השחרור הזה – אולי, אולי, אולי, אולי מנהל בית החולים יודע משהו שהשב"כ לא רוצה שנדע. אני לא יודעת, לא יודעת. אני יודעת דבר אחד: אני מצפה ממך עכשיו, אדוני ראש הממשלה, לפטר אותו. ב-7 באוקטובר לא פיטרת אותו; לא פיטרת אותו כשהוא עשה מינויים חדשים מתחת לאף שלנו. בזמן המלחמה הוא שינה גם ראש אגף החקירות, את ראש אגף טכנולוגיות וראש מחוז דרום. הוא עושה את זה בזמן המלחמה. שתקת, היית אצילי, אדוני ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אתכנס לסיום ואני אומר: עם ראש שב"כ כזה אי-אפשר לנצח מלחמה; עם ראש שב"כ שאחוז בקונספציה. היום הוא המציא עוד שקר: פת"ח וחמאס לא מסתדרים בכלא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עונה לו השר איתמר בן גביר: אתה, אל תתערב לי. אנחנו יודעים להסתדר לבד בבית הסוהר. גם אם הם יריבו אחד עם השני, לא קורה שום דבר. אנחנו יודעים להסתדר. אז אדוני ראש הממשלה, אם אתה רוצה שאנחנו נמשיך בתוואי הזה שמשקרים מעל הראש שלנו ומשקרים לעם ישראל – זה שלך. או שתנהל את האירוע, קח על זה שליטה, כי היית יכול מהבוקר לא רק לפטר אותו אלא גם להורות לעצור אותו. כך אני מצפה, כך מצפים מאיתנו אנשי הימין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת אושר שקלים, אתה רוצה לדבר? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יצא לי היום בצוהריים להסתובב קצת – אם אפשר קצת שקט, אני אודה לכם. יצא לי היום להסתובב קצת במסדרונות, ופתאום את מי אני רואה להפתעתי מסתובבת כאן כמו טווס במסדרונות הכנסת? את אותה ה"דוקטורית" המהוללת שכינתה את ראש הממשלה צורר, בוגד. אותה דוקטורית שמשווה את ראש ממשלת ישראל להיטלר, יימח שמו וזכרו, איך היא לא מתביישת לזהם את המרצפות של הכנסת בנוכחות שלה כאן? פשוט בושה וחרפה. מי נתן לאישה הזאת את האישור להיכנס לכאן לכנסת ולבזות את הכנסת בעצם נוכחותה כאן? פשוט בושה וחרפה שאחת כמוה, במקום שהיא תהיה בבית הכלא היא נמצאת פה בכנסת ישראל ומסתובבת כמו איזה טווס. עכשיו דבר נוסף. אני באמת מאוד מקפיד – מדי יום אני בקשר עם משפחות של חטופים, משפחות של נרצחים, שומר ממש על קשר מאוד קבוע. היה היום כנס על אלימות; היו שם בעיקר, אם אני לא טועה, נציגי האופוזיציה. והתארחה שם גב' איילה מצגר. זו אותה איילה, שוב, שהיא ממשפחה של חטופים. באמת אין לי שום ויכוח על דרך הניהול שלה את המאבק. למדינת ישראל יש חוב מוסרי כלפיה וכלפי עוד 119 חטופים וחטופות, אחינו הקדושים, שנמצאים בידי החמאס. אבל גב' איילה מצגר גם אמרה השבוע שהיא מחכה לבני הזוג נתניהו עם חבל התלייה. ויש גבול להסתה. יש גבול לשיח הזה. מה היה קורה אם מישהו מפורום תקווה היה מדבר ככה, למשל, על יאיר לפיד? מה היה קורה לו? יש גבול. ראש ממשלת ישראל על חבל התלייה. עם כל הכבוד, יש גבול. ואף אחד, אף אחד מהאופוזיציה, ממי שהיה שם, לא בא ועצר אותה ואמר: אולי את רוצה רגע לפני – את נמצאת בכנס נגד אלימות – אלימות משטרתית, אבל עדיין אלימות; אף אחד מאותם אנשים שהיו שם לא בא ואמר לה: אולי בפתח דברייך את רוצה אולי לחזור בך; אולי את רוצה רגע למתן את מה שאמרת. שום כלום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> נמצא שם למשל אביר שלטון החוק מר סגלוביץ'. הוא לא מדבר נגד זה מילה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אז שוב, אני באמת מכבד את המאבק על כל אחינו ואחיותינו החטופים, אבל גם יש גבול למה שנאמר כאן. עם כל הכבוד, בואו נעשה את זה בצורה שמכבדת את כולנו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר כנסת אושר שקלים. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו, את רוצה לדבר? מוותרת. אוקיי. אם כך, מי אמור לסכם את הדיון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה תסכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אשמח לסכם. אבל בכל מקרה, אין מישהו שיסכם. צבי, אתה רוצה לסכם? אתה לא מסכם. טוב, אם אף אחד מהיוזמים לא רוצה לסכם, אז אנחנו פשוט נעבור להצבעה. תתיישבו במקום, מי שרוצה להצביע. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 16, שלושה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על חילופי אישיים מטעם סיעת הליכוד בוועדות הכנסת, כמפורט להלן: בוועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת עמית הלוי יכהן במקום הפנוי לסיעה; כמו כן, חבר הכנסת אריאל קלנר יכהן כממלא מקום קבוע במקום חבר הכנסת עמית הלוי. בוועדת הכלכלה, במקום חבר הכנסת אריאל קלנר יכהן חבר הכנסת ששון ששי גואטה. בוועדת החינוך, במקום חבר הכנסת עמית הלוי יכהן חבר הכנסת אביחי בוארון. בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, במקום חבר הכנסת עמית הלוי יכהן חבר הכנסת ששון ששי גואטה. בוועדת הכספים ובוועדת החוקה, חוק ומשפט יכהן חבר הכנסת אביחי בוארון כממלא מקום קבוע במקום הפנוי לסיעה. בוועדה המיוחדת לפניות הציבור ובוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יכהן חבר הכנסת אביחי בוארון במקום הפנוי לסיעה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> כמו כן, אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ד–2024, פ/4486/24, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הוועדה לביטחון לאומי תדון בהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024, פ/4626/25, של חבר הכנסת אריאל קלנר. ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022, פ/749/25, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, ויש עוד שלוש הצעות חוק. אני אקריא רק את מספריהן, כי הן זהות, ואת שם המגיש של אותה ההצעה: פ/3038/25, של חבר הכנסת יצחק קרויזר; פ/3579/25, של חבר הכנסת אליהו רביבו; פ/3818/25, של חבר הכנסת אריאל קלנר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << הצח >> הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1027).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, ואליד אלהואשלה ואוהד טל, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת וולדיגר להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, למה צריך יום מיוחד לנושא בריאות הנפש? יש כל כך הרבה ימים מיוחדים, למה צריך עוד אחד שכזה, ודווקא בחוק? אני מבינה את השאלה – בהחלט שאלה במקום. אבל דווקא בתחום בריאות הנפש יש לכך מקום. חלק ענק מהתמודדות עם קושי נפשי נובע מהסתרה, מסטיגמות ודעות קדומות, והרבה מאוד פעמים מבורות וחוסר ידע. האדם נברא מגוף ונפש – גוף פיזי ונשמה, נפש ורוח. העולם המערבי שכח את הנפש, התרכז בגוף, בחומר, ומדינת ישראל בעקבותיו. מאז הקמתה ועד הלום הוזנח עולם בריאות הנפש. השקענו באימון הגוף, השקענו ברכישת ידע וביצירה ואיסוף כספים ונכסים, אבל אימון ופיתוח חוסן נפשי לא היה, ומערכת בריאות הנפש הציבורית הוזנחה והורעבה גם היא. הסטיגמות והדעות הקדומות, חוסר הידע והיעדר המענים פגעו ופוגעים במתמודדי הנפש. אך לא רק בהם – הם פוגעים בחברה, הם פוגעים בכולנו, ומי שכבר התגבר על החשש ופנה לקבל עזרה, ברוב המקרים ימצא את עצמו מול שוקת שבורה. הוא לא יקבל את מה שהוא צריך. בשל כך, בעיקר בשל כך, אנחנו נהפכים לאנשים חלשים, ויחד – לחברה חלשה, אם לא הפכנו כבר לכאלה. ללא חוסן, ללא חוסן אישי, ללא חוסן קהילתי וללא חוסן לאומי. אנחנו לא מסוגלים להכיל דעות שונות, להכיל אנשים שונים. אנחנו חלשים. ואז מגיע 7 באוקטובר, ונדלק לנו כמדינה זרקור ענקי על הצורך בחוסן נפשי ועל המחסור הגדול בתחום. עלינו לדאוג לבריאות הנפשית של כולם, אך בוודאי ובוודאי למעגלים הראשונים בקרב משפחות החטופים, בקרב השבים, הפצועים, החיילים, משפחות השכול והעקורים. חיינו כאומה התהפכו, וחיי רבים כל כך השתנו בלי הכר. הבריאות הנפשית והחוסן של כולנו התערערו, וחיזוקם – העלאת המודעות להתמודדות ולטיפול הפכה לבולטת יותר וחשובה ביותר. תבינו כולכם – כן, כן, גם אתה, יושב-ראש ועדת הבריאות יוני, יקירי, גם אתה – חוסן לא בונים ומפתחים בשעת משבר. ממש ממש לא; חוסן בונים ומפתחים בעיתות שגרה, ביום-יום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בשעת משבר אנחנו משתמשים במשאבי החוסן שבנינו ופיתחנו. טלי, חבל, אני הקשבתי לך לכל מילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, תדעי שיונתן הוא דלת פתוחה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יודעת, לכן פניתי אליו. את לא צריכה להגיד לי. אני מכירה את יונתן. בהחלט, הוא חלק – לא מהחיילים, הוא הרמטכ"ל בתחום. בשעת משבר, אנחנו משתמשים במשאבי החוסן שפיתחנו ובנינו. מי שלא בנה ולא פיתח משאבים כאלה בזמן שגרה, עלול לצנוח וליפול בלי יכולת לקום בשעת משבר. הצעת החוק שהגשתי לציון יום בריאות הנפש נועדה לעשות בדיוק את זה – לבנות ולפתח חוסן נפשי בחיי היום-יום והשגרה. לעשות זאת בתוך מערכת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. אני שבה וקוראת לשר החינוך יואב קיש, שתלמידי ישראל וחוסנם חשובים לו ביותר, להצטרף לחוק בלב שלם ובנפש חפצה. ובאותה הזדמנות אני מודה באמת מכל הלב לחברי יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, שלקח חסות על החוק ובהחלט עוזר לנו לקדם אותו. את אותו חוסן ואותה בריאות נפשית צריך לפתח אצל כולם, ולא רק אצל אלו שכבר נמצאים במשבר. אנחנו רוצים לעשות זאת בתוך יתר מערכות המדינה, לא רק בחינוך – גם בתוך המשטרה ובתי המשפט, ברשויות המקומיות ועוד ועוד. החוק בא לקדם ולהנגיש את הידע בתחום, את המודעות לשירותי התמיכה והסיוע. החוק יביא בין היתר להפחתת עמדות שליליות ותפיסות חברתיות שגויות. החוק יביא לקידום ההכרה בזכותו של כל אדם לבריאות נפשית, לאיכות חיים ולהשתתפות משמעותית בכל תחומי החיים. את השינויים הללו אנחנו צריכים לעשות בכל יום ויום במהלך השנה. אבל באותה נשימה, ועל מנת לוודא שזה קורה – בשביל זה נדרש יום מוגדר, יציב ועקבי בלוח השנה, שיוריד את הבושה מהנושא ויעלה לשיח בכל המערכות והמוקדים החשובים בחיים. החוק הזה יציל נפשות. החוק הזה יציל חיים, חיי אדם. מודעות לנושא תמנע אובדנות ותעורר רגישות אצל כולנו לקשיים של עצמנו או של הסובבים אותנו שעלולים להגיע למצבי קצה, ולמנוע אותם. בשבוע שעבר השתתפתי באירוע מיוחד ומרגש של עמותת "שרק תחייך", שהקימו שני נערים צעירים – היום הם כבר בני 16, אבל אז הם לא היו עוד בני 14 – מאור וולף ובני שפירר, לזכר אחותו של מאור, רונית ז"ל, שמתה מאובדנות. העמותה פונה בעיקר לבני נוער, ועוסקת בלי למצמץ בנושא כאוב כל כך, אך לצערי כל כך רלוונטי, שהוא אובדנות, ובכלים למנוע זאת. אפשר להציל חיים. כל אחד יכול. פשוט לפתוח את העיניים, לחבק ולדבר. מדינת ישראל מעבירה בימים אלו רפורמה בתחום המזון והתמרוקים שמכונה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"; במדינות רבות באירופה ובעולם בכלל קיים יום כזה, היום הבין-לאומי לבריאות הנפש, שמצוין בכל 10 באוקטובר. גם לנו מגיע. כמעט 20 שנה שחיי סובבים את התחום הזה, את תחום בריאות הנפש, את הבריאות הנפשית של כולנו. כ-15 שנה אני מקדמת את התחום בכל מקום ובכל דרך שבהם אני יכולה ושבהם אני נמצאת. למעלה משלוש שנים אני עושה זאת כחברת כנסת, גם כששימשתי כסגנית שר האוצר. אני בהחלט בהחלט מתרגשת שהחוק עולה כעת להצבעה בקריאה ראשונה, ומקווה שעוד בכנס הזה נצליח להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אז אני בהחלט קוראת לכולכם להצביע בעד החוק. אני חייבת להגיד באותה נשימה שזה בהחלט קשור גם לעניין הזה: ראיתי בכותרות היום גם את הרצון לשקם את עזה כבר היום. ראיתי היום בחדשות פטפוטים על כך שאנחנו מסיימים את המלחמה בעזה; אני רוצה לומר לכם שאני מאוד מקווה שאלה פטפוטי סרק ושאין בהם שום דבר ולא כלום. ראשית, למען ביטחון ישראל; כמו כן, למען חיילינו, כולל הבן שלי שנמצא שם. וכאילו לכאורה, אם זו האמת, הוא נלחם לשווא, כי לשקם כעת את עזה ובכלל, ובוודאי להפסיק את המלחמה כשעוד לא השגנו את המטרות שלה – שזה מיטוט החמאס לגמרי, זה החזרת כל החטופים והחזרת השקט למדינת ישראל – כשאנחנו לא משיגים את כל אלה, עכשיו לסגור ולסיים את האירוע, נראה פגיעה בחוסנם ובביטחונם של כל אזרחי מדינת ישראל, ובוודאי ובוודאי בחוסנן של משפחות החטופים. ולכן אני מקווה, ואני פונה פה גם לראש הממשלה וגם לשר הביטחון ולכל חברי הממשלה, פשוט לא להסכים לדבר הזה. להילחם ולהילחם עד חורמה בכל אחד ואחד מהמרצחים הללו ולהשיב את כל החטופים הביתה, ולא להפסיק את המלחמה רגע אחד לפני. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. אני מזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, את גם מיוזמי החוק הזה. בבקשה. חמש דקות לרשותך, כיוזמת החוק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה להודות באמת לחברת הכנסת מרים וולדיגר על הנחישות והעקביות שלה בנושא של בריאות הנפש. אני עולה להציג את הצעת החוק במקום חברי לסיעה חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שנבצר ממנו להגיע היום לכנסת בגלל דברים בנגב. אני עולה להציג את החוק באמונה שלמה ובלב שלם שאכן החוק הזה הוא חוק טוב, והוא דרוש וצריך לקיים אותו. לגבי השאלה למה צריך יום מיוחד לציין בו את בריאות הנפש, אני אומרת: אנחנו כן צריכים את היום הזה כדי להזכיר לכולנו – אנחנו צריכים, אנחנו לא בטוב מבחינה רגשית ונפשית, ויש כאלה בינינו שהם במצב שמצריך ומחייב טיפול. פעמים רבות, בגלל בושה, בגלל חוסר מודעות, בגלל חוסר נגישות – אם זה של הטיפול ואם זה של השירות עצמו – אנשים לא מגיעים לטיפול. לכן אני חושבת שמן הראוי שהיום הזה יצוין כמשהו שהוא חובה, שהילדים שלנו בגיל מאוד צעיר יתוודעו לדבר הזה. הילדים בגיל צעיר, ובגיל ההתבגרות במיוחד, מתחבטים עם הרבה דברים בנפשם. הם הרבה פעמים מסתירים את זה ומדחיקים את זה עד כדי כך שזה מגיע למקום שנהפך למקום חולני, ואז באמת צריך את הטיפול, ומגיעים למקומות שישנם דברים שאי-אפשר לטפל בהם. אני חייבת לפנות מעל במה זו ולהגיד שהמדינה לא נותנת את מלוא הכוח, המשאבים ותשומת הלב לנושא הרגיש הזה, כי נפש בריאה היא גוף בריא, וגוף בריא הוא גם נפש בריאה, ואי- אפשר להפריד בין שני הדברים האלו. ולכן מן החשוב והראוי לקדם חוקים כאלה ולקדם את כל הנושא של בריאות הנפש. להסתכל על המערכות הקיימות שנותנות טיפול, המערכות שלא קיימות שצריכות להתקיים; על הדרך שאנחנו נותנים בה את הטיפול; על האפשרויות שאנחנו מנגישים לאותם אנשים שצריכים את אותו טיפול רגשי ונפשי – אם זה בתוך הקהילה ואם זה בתוך המרכזים ואם זה בתוך הקופות. גם הגיע הזמן שנעלה את המודעות בקרב הציבור כולו ובקרב העובדים, אפילו בתוך הזירה הבריאותית הרפואית, ואני מדברת על הבריאות הפיזית. הרבה פעמים מתעלמים מהצורך הרגשי והנפשי של המטופל ומטפלים רק בבעיות הגופניות, ומכאן באה החשיבות של היום הזה, כמובן עם עבודה שצריכה להתלוות ותוכנית סדורה שמעבירים אותה בצורה של תוכניות הסברה והעלאת מודעות במשך כל השנה. אז תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אנחנו נעבור לדיון אישי. אני נועל את רשימת הדוברים, אז אני אקרא בשמות חברי הכנסת שנמצאים באולם. יש כאלה שלא נמצאים. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; כבר דיברת, אימאן; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר? מוותר; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, את רוצה לדבר? אני רואה שישנה דריכות לקראת הנאום שלך. אני רואה שם בפינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין דריכות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין דריכות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, הינה, קח לי זמנים, שאני לא אקח לך. שלא תתבאס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, עם ישראל הנכבד, אני רוצה רגע להבהיר לכם למה אסור שתהיה ועדת חקירה ממלכתית. השופטת ענת ברון, שופטת בית המשפט העליון, מתראיינת בסוף השבוע האחרון – זו שופטת בדימוס. היא מתראיינת ויוצאת נגד הממשלה, ומפגינה דעות רדיקליות מסוכנות ביותר, ובין השאר היא גם אומרת שאני צריכה להיות אסירת תודה שהיא עוד לא יצאה להפגנות. בקרוב היא תצא להפגנות. חוק ועדת חקירה ממלכתית קובע שכאשר הממשלה מחליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, מי שיקבע מי יעמוד בראש זה שופט בית המשפט העליון. צריך גם לקבוע מי יהיה יו"ר הוועדה, וזה שופט בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי, אבל מי שקובע זה בית המשפט העליון. ואני לא מעוניינת שחס וחלילה בוועדת חקירה ממלכתית תשב הגברת ענת ברון, זאת שחתרה תחתינו, חותרת תחתינו. אגב, היא ישבה בבג"ץ שהיה נגד הרפורמה ונגד הסבירות, והיא יצאה נגד הממשלה, והיא בזה לממשלה. הם פשוט יורדים לזירה הפוליטית. השבוע שופטי בג"ץ דנו בדברים הבאים: שופטי בג"ץ דנו בתנאי הכליאה של מחבלי הנוח'בות שרצחו את בנותינו ואת בנינו, ולא פחות ולא יותר, בודקים – והשופט יצחק עמית, שמישהו חושב שהוא יכול להיות נשיא, אומר להם: בואו, דלתי פתוחה בפניכם. זה עוד יכול לשבת לנו בוועדת חקירה ממלכתית, כן, אני רק אומרת את הדברים הללו, זה פשוט לא ייאמן. והשבוע – אנחנו רוצים צו מניעה. בג"ץ נותן לעזתים דיון שבו מבקשים להורות למדינת ישראל לקבל אליה חולים עזתיים בזמן מלחמה. לתוך השטח שלנו. אז בכל הכבוד, אין זה סוד שאני יוצאת ובודקת בעצמי ואוספת עדויות בכל מה שקשור ל-7 באוקטובר. קמב"צייה שלמה שאני מפעילה בעניין, ואני אכן חושבת שצריך לחקור את זה, ולחקור בדחיפות, כי כל יום שעובר, שירות הביטחון הכללי, אין לי ספק, יעלים מאתנו מידע. שלא יהיה לכם פה ספק בכלל. תירוצים ומידע ואתרוג. ולכן אני אומרת, רבותיי, לא ועדת חקירה ממלכתית עם שופט של בית משפט עליון. אני הגשתי הצעת חוק לחקירת אירועי 7 באוקטובר, שההרכב של הוועדה יהיה כדלקמן: שני חברי קואליציה ושני חברי אופוזיציה, שייבחרו בבחירות חשאיות על ידי הכנסת; ארבעתם יבחרו שני סגני אלופים – ובכוונה סגני אלופים ולא אלופים – שנלחמו במלחמת חרבות ברזל, ואלה גם יחד יבחרו את מי שיעמוד בראשם. ולכן זאת ועדה שיהיה לה אמון מוחלט מהציבור. היא לא תהיה פוליטית, היא לא תהיה עם חברי ממשלה; זה ייבחר בצורה חשאית, בצורה הגיונית, למען הגעה לחקר האמת. השופטת ענת ברון, זו שיוצאת וחותרת תחת הממשלה, היא תהיה מסוגלת להגיד לנו איך יכול להיות שהשב"כ לא הודיע לקבינט על חשש לכיבוש שני קיבוצים? השופטת ענת ברון, שחותרת תחתינו, היא מסוגלת לומר שצמרת השב"כ סיכנה את ביטחון אזרחי מדינת ישראל כשהיא ראתה ב-02:00 שמחבלי החמאס מחליפים 1,000 כרטיסי סים? השופטת ענת ברון – באמת אני שואלת – מסוגלת לבקש את עדויות צוות טקילה? מסוגלת? היא מסוגלת להתמודד עם אבא של לוחם שב"כ שאומר שרונן בר כתב להם הודעה לא לצאת מהבית ורונן בר מכחיש את זה? את זה היא מסוגלת לעשות? היא לא. ולכן אנחנו ניקח שליטה על ועדת חקירה ממלכתית, שתקבל את אמון הציבור על ידי כך שאף אחד מבית המשפט העליון לא ייקח בה חלק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש רשימה, הכול בסדר. אני הולך לפי הרשימה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בחוק הבא? בסדר, אני ארשום אותך בחוק הבא. אם כך, מי רוצה לסכם? מיכל וולדיגר, את רוצה לסכם, או שנעבור להצבעה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> רק שיצביעו בעד, זה הכול. רק שיצביעו בעד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, נא להתיישב במקום. אנחנו נעבור מייד להצבעה על הצעת החוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. מי שרוצה להצביע, אני אתן לכם חצי שנייה להצביע. אני מפעיל את ההצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אפשר להוסיף אותי להצבעה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להצבעה להוסיף, חשבתי לדיבור, סליחה. אין בעיה, תוסיפו בבקשה את חבר הכנסת אושר שקלים. רק לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) (סגירת סניפי בנק קבועים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1029).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) (סגירת סניפי בנק קבועים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אלון שוסטר ואחמד טיבי, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – כמה זמן לרשותי, אמרת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עשר דקות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אשתדל לעמוד בזמן. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו באה להסדיר את נושא סגירת הבנקים. עד היום ברירת המחדל הייתה שאם לא הייתה התנגדות של המפקח על הבנקים, בנקים סגרו סניפים. אני חושב שכל מי שנמצא כאן במשכן מודע לסבל שעוברים בעיקר אנשים עם פחות אוריינטציה דיגיטלית, אנשים יותר מבוגרים, אנשים שצריכים יותר את הסניף הנגיש. בנקים סגרו סניפים, ורמת השירות ירדה. אני בכלל לא מדבר על המשבר של בנק הדואר, שגרם לעוד אנשים לסבל – עצם סגירת הבנקים. יתרה מזו, התברר שיש בנקים שבהם היחס בין הסניפים ללקוחות הוא יחס אחר לגמרי, פי שניים. יש להם פי שניים סניפים ביחס ללקוחות מאשר הבנקים הגדולים, שעשו דין לעצמם. ונכון, בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה הגענו להסדר עם המפקח על הבנקים, שהוא לא יצטרך אישור אקטיבי של ועדת הכלכלה, כי בסופו של דבר היא ועדה פוליטית, אבל כן יצטרכו דיווח לוועדת הכלכלה, וועדה ציבורית תצטרך לאשר באופן אקטיבי את נושא סגירת הסניפים. ואכן, אני בטוח שכולם, כל חברי הכנסת, יתמכו בחוק. מכיוון שנשארו לי עוד כמה דקות, אני רק רוצה להזכיר, אנחנו בפרשת קרח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא חייבים את כל הדקות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אני אנצל רגעים. אנחנו בפרשת קרח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דבר תורה, דבר תורה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טלי, מה שלומדים מפרשת קרח זה שכל המושג הזה של שוויון – התורה לא כל כך אוהבת את הרעיון הזה. כן יש מעמדות. כל העדה, כולם קדושים ­– זה משפט של מלחמה. כל האלה שבשם השוויון גורמים למלחמות כנראה למדו מההיסטוריה, מלפני 3,500 שנה, שאז זה התחיל. הוא היה הראשון שקרא תיגר על מנהיגות בשם השוויון בפני כולם. אז אני רק מציע לזכור, בסוף האדמה בלעה אותם. אז היום אנחנו לא רואים ניסים כאלה, אבל זה יהיה הסוף של כל אלה שדוגלים ברעיונות ההזויים האלה בשביל להביא עלינו חורבן. כן, יש הנהגה, ויש סדר, ויש היררכיה, וככה צריך להיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת גלעד קריב – איננו; מלינובסקי – איננה; מירב כהן – איננה; חמד עמאר – איננו; עופר כסיף – איננו; מיכל מרים וולדיגר נמצאת? איננה; אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; יואב סגלוביץ'; ואליד אלהואשלה; עמית הלוי; יאסר חוג'יראת; איימן עודה; אחמד טיבי; יוסף עטאונה; פנינה תמנו שטה; עודד פורר; טלי גוטליב – מוותרת; שרון ניר – איננה; אושר שקלים – מוותר; גלית דיסטל אטבריאן – איננה; לימור סון הר מלך – איננה. אופיר כץ, בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. היום במהלך דיון בוועדת הכנסת הייתה – לצערנו היא כבר לא אורחת – אלה בן עמי, בתו של אוהד, שחטוף בעזה. היא הקריאה לנו מכתב שהיא כתבה לאבא שלה אתמול בלילה. היא ריגשה את כל מי שהיה בוועדה, וביקשתי את רשותה להביא את הדברים לפה, למליאה. מכתב לאבא: היי, אבא. המון זמן לא דיברנו. כל לילה, לפני שאני הולכת לישון, אני מתפללת שאחלום עליך. מתפללת שתחזור. אני עוצמת את העיניים חזק חזק ומדמיינת את החיוך שלך – החיוך המרגיע. אני שומעת את הקול שלך ואת הצחוק שלך. מדמיינת שאתה פה איתנו בבית, והכול בסדר. אני מציירת לעצמי את שלושת קמטי הצחוק שיש לך ליד העיניים, ומבקשת לראות אותם בחלום. ואז אני נרדמת. ואתה שם. אנחנו מדברים. אתה יושב על המיטה של בית החולים, רזה וכחוש, אבל מאושר שאתה איתנו. לוקח לך זמן להתאפס ולהבין שניצלת. כשאתה מבין, רצף הדברים לא מפסיקים לצאת לך מהפה, אתה מדבר כמו שאתה אוהב, ומספר לנו על כל פרט קטן שפספסנו. עוברים הימים והלילות, ואנחנו משלימים את כל הפערים. אבא, אני כל לילה מבקשת את זה. אני רוצה להאמין שגם אתה יכול, שאתה אופטימי ועם תקווה ומצליח לעשות את זה. אני מקווה שלא כמו אימא, שאתה יודע שאנחנו בחיים. שאתה בטוח בזה שאנחנו מחכות לך. אבא, אני מבינה שזה גיהינום שם. אני מבינה שקשה לשרוד. אני מבקשת ממך שתחזיק מעמד. שתהיה חזק. אבא, אני צריכה את החיבוק שלך. כולנו צריכות. ואתה צריך לשרוד כדי להגיע אליו, לתת לנו אותו. אבא, כל יום ביומו אני מתגעגעת אליך. אני דואגת לך ואני חושבת עליך. איזה אבא טוב אתה. כמה אתה חסר לי עכשיו. אתה תחזור אלינו, ויהיה בסדר. נתראה בקרוב. אלה, הבת שלך. בעזרת השם, לו יהי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, אתה מעוניין לסכם? אני מבין שלא. אז אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) (סגירת סניפי בנק קבועים), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) (סגירת סניפי בנק קבועים), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) (סגירת סניפים בנק קבועים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70) (מענה מנומק על אי-אישור קבלת שירות בריאות מקופת חולים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1031).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70) (מענה מנומק על אי-אישור קבלת שירות בריאות מקופת חולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, אדוני. זה מישרקי או משריקי? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה עכשיו – – – זה על חשבון הזמן שלי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, על חשבון הזמן שלי. משריקי – סליחה, אני רואה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, "מישרק" בערבית זה "מזרח". משפחת מישרקי שכנה בעיירה שנקראת שיבאם ליד צנעא. אני לא יודע אם זה בגלל הכבוד או בגלל השאיפה למזרח – הכוונה לארץ הקודש – אבל הם קראו למשפחה על שם מזרח – מזרחי. מישרקי זה מזרחי. הישראלים אומרים "משריקי". זה נשמע להם, מצטלצל יותר טוב, אבל למעשה כתובה יו"ד אחרי המ"ם, כי המשמעות של מישרק, מישרקי, זה מלשון מזרחי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה מישרקי? ככה זה צריך להיות? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מישרקי. ואם אתה רוצה להגיד את זה בעדה התימנית זה מישרגי, כי הקו"ף, אם היא לא דגושה, זה כמו גימ"ל. זה אם אתה רוצה להיכנס כבר לכל השורש. אבל זה בגדול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אכן, יש כאלו אצלנו במשפחה שעברתו לקדם, כמו קדמה, מזרחה, או מזרחי. בכל מקרה, אנחנו שמרנו על האותנטיות. לעניין הצעת החוק – הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע כי קופות חולים יחויבו למסור תשובה בכתב במקרה של דחיית בקשת המבוטח לקבלת שירותי בריאות תוך פירוט הסיבות לדחייה. זה נשמע מאוד טבעי, מאוד מתבקש. למה לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי זה כנראה לא המצב בפועל. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא המצב בפועל, אנחנו כבר נגיע לזה, נכון. הצעת החוק הזו מבקשת לנמק בכתב למבוטח מדוע לא קיבל שירות רפואי, תרופה, דימות, הסדרי בחירה וכו'. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טופס 17. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדוח נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות שפורסם בחודש פברואר השנה, ניתנה התייחסות מפורטת לצורך במתן מענה מנומק. במסקנות הדוח נאמר כך, אני מצטט: שלב ראשון וחיוני במיצוי זכויות ומתן מידע – על הקופה למסור לפונה אליה תשובה מנומקת לבקשת המבוטח לקבלת שירותי בריאות, באופן שהמבוטח יוכל להבין את ההחלטה ואת נימוקיה בצורה ברורה. מתן מידע בסיסי זה יאפשר למבוטח לשוב לגורם המטפל ולבחון אם הקריטריונים לקבלת השירות מתקיימים במצבו הרפואי של המטופל או לא. בסיום הפרק הזה בדוח נכתב כי תשובה מפורטת ומנומקת מייעלת ומזרזת את תהליך הבירור בנציבות הקבילות וכל הליך ערעור אחר שייבחר מטעם המטופלים. למעשה, זה נקבע כבר ב-2010 בחוזרי סמנכ"ל משרד הבריאות. שם נקבע במפורש שהקופה חייבת לנמק את סיבת אי-מתן הטיפול למטופל. כתוב כך: "סירוב למתן אישור מינהלי יהיה מנומק ויימסר למטופל בכתב, והעתק ממנו יישמר ברשומות החולה". לצערי הרב, ההוראה שמופיעה היום בחוזרי מנכ"ל – וכמו שאמרתי, גם בדוח מבקר המדינה – לא מבוצעת באופן מלא. אפשר לומר חלקי בלבד, ובחלק הקטן והקל. במהלך הדיונים שערכנו מהקריאה הטרומית לראשונה העלו קופות החולים את העובדה שהנושא הזה דורש מהן כוח אדם ונדרש זמן, שיכול לבוא על חשבון מטופלים. אני לא אומר – הכול בסדר, עדיין החובה לנמק היא חובה לנמק. צריך למצוא את הפתרונות, וכמובן שאני מתכוון להוביל את זה בוועדה תוך כדי הסכמה, אבל בלי להתפשר על הדרישה הבסיסית הזו. חשוב גם לזכור, מיהו הציבור הזה שבא לערער, שלא מכיר את זכויותיו? בדרך כלל זה ציבור חלש, או שלא מבין, או מבוגרים שמקבלים – ועכשיו לך תכניס אותם לתוך הביורוקרטיה הישראלית, למי לערער, איך לערער. אנחנו מבקשים שיהיה נימוק למה לא, וגם בנימוק יהיה כתוב בצורה ברורה ומפורשת אל מי הוא יכול לערער – להקל עליו את ההליך בצורה הכי פשוטה, הכי ברורה. זה יכול למנוע בעיות מיותרות, זה יכול למנוע תחלואה נוספת, ואפילו במצבים מסוימים להביא גם להצלת חיים כפשוטה. כמובן שאנו כחברי הכנסת מחויבים לטובת העניין הזה – להסיר את הביורוקרטיות המיותרות, להבטיח שכל אזרח יקבל את המידע ואת השירותים המגיעים לו. ולכן אני מבקש כמובן להודות לשר הבריאות על התמיכה בהצעת החוק הזו. אני מתכוון להוביל אותה בהסכמה, וכמובן שאני קורא לכולם להצביע בעד הצעת החוק הזו ולקדם אותה בוועדה בהקדם האפשרי, כמה שיותר מהר. עד כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעזרת השם. יישר כוח. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4349/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, לדיון מוקדם. בבקשה גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, מה לעשות שאכן הרבה דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם, ובמיוחד בסיטואציות שבן אדם – אני לא מסכימה עם המילה "חלש" – הוא מוחלש באותה סיטואציה. מי שמגיע לקופת חולים או לבית חולים, הוא לא מגיע לעשות שם פיקניק; הוא במצב שהוא צריך לקבל שירות וטיפול כמו שצריך, ולצערנו הרב, יש הרבה קבוצות בתוך החברה הישראלית שגם בלי הסיטואציה של המחלה עצמה, אין להן את היכולת ואת המודעות לדרוש את הזכויות שלהן, ואנחנו מוצאים שהקופות מנסות לחסוך לעצמן כסף ותקציבים על גבם של אותם אנשים חולים. הרבה פעמים אתה שולח דבר פשוט מאוד, התחייבות לבדיקה, לא משהו אחר, ואתה מקבל סירוב. למה? אף אחד לא נותן לך תשובה. אם אתה לא עקשן ולא יודע שיש לך זכות לקבל תשובה, אתה לא תקבל את התשובה הזאת. לא רק זאת, אני בטוחה כמעט במאה אחוז שהמטופלים לא יודעים בדיוק אל מי צריך לפנות כדי לערער. ברוב המקרים, האיש היחיד שהם יכולים לפנות אליו זה אותו מזכיר או מזכירה שיושבים בקופה. כמובן, מנהל הקופה הוא רופא, הוא לא נמצא, אי-אפשר לגשת אליו. לכן בנקודה הזאת אני חושבת שצריך באמת להקל על אותם אנשים פשוטים, וזה לא עניין של הקלה, כמו שאמר חבר הכנסת משריקי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מישרקי? אני אומרת משריקי, כי זה "משרק" בערבית, ולא "מישרק", אבל כנראה במרוקאית זה משהו אחר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הוא תימני במקור. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון, הוא אמר לי ואני שכחתי, אתה רואה? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> כמו שתגידי עליי שאני מרוקאי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה משהו מיוחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה פולני נראה לי, לא? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> דווקא חשבתי שהוא צרפתי. אז באמת, במקום הזה זה לא עניין של הקלה, זה הרבה פעמים עניין של חיים ומוות. והרבה פעמים גם הקופות לא משכילות להבין שזה יכול לחסוך להן כסף, כי גילוי מוקדם בכל מחלה, לא משנה מה, הוא לטובת הקופה בסופו של יום. ככל שאדם חולה יותר, הוא יותר אצל רופאים, יותר בבתי חולים וצריך יותר בדיקות וצריך יותר תרופות, אז זה עולה יותר לקופה. לכן אני מברכת על היוזמה הזאת, יונתן – יוני, נכון? נכון, יונתן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יונתן. אני שמחה להצטרף להצעה הזאת, ונקווה שיבואו ימים יותר טובים, שהכול יהיה בזרימה ולאנשים באמת תהיה היכולת לא רק להרגיש או לחשוב שאנחנו חיים במדינת רווחה, אלא על אמת תהיה מדינת רווחה, שדואגת לכל אזרחיה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4601/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה גם הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת, לדיון מוקדם. חבר הכנסת משרקי – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מישרקי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה אמרת לי עכשיו משרקי. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אמרתי לך שזה מישרקי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מישרקי, סליחה – מישרקי, אבל זכרתי שזה ר', נכון? מישרקי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> חנוך דב מילבצקי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מלביצקי. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מלביצקי. בוא ניצמד רגע – בוא נעשה את זה עכשיו כמו שצריך. נהוג להגיד משריקי, המקור זה מישרקי, ובתימנית מכנים אותם מישריגי, בסדר? סגרנו את הפינה? מכאן ולהבא. לגבי השם הפרטי – יונתן זה השם המלא, יוני – יש כאלה שמכנים. עד כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בחיבה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> בחיבה, אפשר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש כאלה שמחבבים. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא יודע, אבל יש כאלה שמשתמשים בזה הפוך. טוב, בשמו של חבר הכנסת יבגני סובה – הצעת החוק הזו, כפי שציינתי קודם, באה לדרוש מקופות החולים לנמק את סיבת הסירוב למתן שירות רפואי, כפי שהצגתי בהרחבה קודם. לצערנו, היום לא מקוימים חוזרי המנכ"ל. הינה, יבגני, אתה פה. אני אומר בשמך עכשיו – אני בדיוק מציג את מה שרצית לומר. אני אומר שקופות החולים יהיו חייבות לנמק סיבה לאי-מתן שירות רפואי. זה יכול לבוא לידי ביטוי – למשל, אדם שכואב לו הגב, הרופא אומר לו: תשמע, אני שולח אותך ל-CT. אומר לו המטופל: לא, אני רוצה MRI. הוא אומר לו: לא, אני החלטתי CT. למה? לא מנמק. תנמק – זה יותר יקר? האם זה נופל על סיבה מקצועית? תנמק. אנחנו רוצים נימוקים, כדי שהוא יוכל גם לערער. יש נציבות של קבילות הציבור במשרד הבריאות, שהוא גוף שיכול להכריח במקרים מסוימים גם את הקופות, ולכן נדרשת הצעת החוק הזו. בשמך, יבגני סובה, אני מבקש מחברי הכנסת להצביע – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה שאתה – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> בשמחה רבה. בשמך אני מבקש מכולם להצביע בעד הצעת החוק הזו. עד כאן. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אין צורך לסכם, נכון, אדוני? נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70). אה, יש רשימת דוברים. סליחה, סליחה, שכחתי. רשימת דוברים: חבר הכנסת קריב – איננו; חברת הכנסת מלינובסקי – איננה; חברי הכנסת חמד עמאר ועופר כסיף – אינם; מיכל מרים וולדיגר – איננה; חברת הכנסת יאסין – דיברה; חבר הכנסת פינדרוס; סגלוביץ' – איננו; ואליד אלהואשלה; עמית הלוי; יאסר חוג'יראת; איימן עודה; אחמד טיבי; יוסף עטאונה; פנינה תמנה שטה; עודד פורר; טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת שרון ניר; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת דיסטל – איננה; חברת הכנסת לימור סון הר מלך. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי, אני בהחלט רוצה להודות על כך שהצעות מסוג זה מאחדות את חברי הבית. אני יודע שבקרב המגזר של יוצאי ברית המועצות, שאני בין היתר מייצג אותו בכנסת יחד עם חבריי, ישנה תחושה שהרבה פעמים כשלקוחות של קופות החולים מבקשים משהו, אומרים להם "לא", ובזה מסתיים האירוע. אני חושב שהיום, בעידן המודרני, מה שנקרא, בשנת 2024, בן אדם זכאי לקבל תשובה מלאה. אני בטוח שההצעה הזאת, כאשר היא תתקבל ותיכנס לספר החוקים, תסייע לא רק ללקוחות של קופות החולים אלא גם לקופות החולים עצמן. אני חושב ששקיפות היא דבר מבורך. ההבנה – גם איסוף המידע שקופת חולים יכולה לקבל בעקבות הפניות האלה – הרי זו לא פנייה שאתה יכול לשים מתחת לשולחן ולשכוח. לא, כל דבר כזה גם נותן לך אינדיקציה על מה שקורה בתוך ניהול הקופה שלך בנושא הבדיקות. מעבר לשקיפות, זה גם דבר שעוזר להבין אם אתה זכאי או לא זכאי לדברים מסוג זה. לכן, אני חושב שההצעה הזאת היא טובה ומעולה. שוב, אני מודה לכל חבריי, ובוודאי ובוודאי אני קורא להצביע בעד ההצעה הזאת. תודה רבה על ההזדמנות גם לדבר, אדוני היושב-ראש. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. נעבור להצבעה – אפשר? כן – על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70) (מענה מנומק על אי-אישור קבלת שירות בריאות מקופת חולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, בקריאה הראשונה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70) (מענה מנומק על אי-אישור קבלת שירות בריאות מקופת חולים), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 70) (מענה מנומק על אי-אישור קבלת שירות בריאות מקופת חולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בקריאה טרומית. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אושרה בקריאה הטרומית ותחזור לוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה טרומית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1014; דברי הכנסת, חוב' כ"ט, ישיבה 175; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יוסף טייב להציג את הצעת החוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – והספורט. << דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אם הייתה שומעת אותך מנהלת הוועדה, היא הייתה גוערת בך – ועדת החינוך, התרבות והספורט. טלי, תגידי לי מתי אני יכול להתחיל. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, הצעת חוק פרטית של יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. אירועי הפרהוד התרחשו בעיראק במהלך שבועות התש"א, ב-1 ו-2 ביוני בשנת 1941, ובמהלכם בוצעו טבח ופרעות נוראיים ביהודי בגדד. כ-180 יהודים נרצחו בבתיהם, ברחובות ובבתי הכנסיות על ידי פורעים, בחסות התעמולה הנאצית. בפרעות הפַּרְהוֹד נפצעו מעל 2,000 יהודים; רכושם של כ-50,000 יהודים נבזז. מטרת הצעת החוק היא לקבוע יום שנתי לציון אירועי הפַּרְהוֹד – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אומרים פַּרְהוֹד או פַרְהוּד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פַרְהוּד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פַרְהוּד – נכון? אשכנזי מתקן אותך, טייב. לאן הגענו? לאן הגענו? יא אללה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> איך נפלו גיבורים. זה המעבר דרך צרפת קלקל אותנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד – – – << דובר_המשך >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> לשם הנצחת זכר הקורבנות והנחלת זיכרון אירועי הפַרְהוּד לציבור כחלק מההיסטוריה של העם היהודי. בהצעת החוק מוצע כי מועד הציון יהיה יום החול הראשון שלאחר חג השבועות ואסרו חג, ובמסגרתו יתקיים דיון מיוחד במליאת הכנסת וטקס מרכזי, שיתקיים לפי החלטת השר – השרה – לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ובהתייעצות עם שר המורשת. בנוסף, ביום זה מוסדות החינוך יקדישו זמן ללימוד הנושאים שנוגעים למטרת החוק, אם יחליט על כך שר החינוך, שהוא השר הממונה על החוק המוצע. חברים, במשך אלפי שנים העם היהודי עבר פרעות רבות על ידי רבים אשר מבקשים להשמיד אותנו. נזכור תמיד את אחינו שנרצחו ונטבחו רק מעצם היותם יהודים. חוק זה מזכיר לנו במעט את עברנו ומנציח את יהודי עיראק, אשר מסרו את נפשם על מנת שיוכלו לחיות כיהודים. הצעת חוק הפַרְהוּד מוגשת ללא הסתייגויות, ואני קורא לכם, חברי הבית, לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית. ברצוני להודות להנהלת הוועדה – למנהלת הוועדה גב' יהודית גידלי, לייעוץ המשפטי של הוועדה, גב' תמי סלע וצח בן יהודה, ולצוות הוועדה. אופיר, אני רוצה באמת להודות לך. אתה לקחת על עצמך כמה נושאים מאז כניסתך לכנסת: פגיעה בקטינים חסרי ישע, עם סדרה באמת טובה ואמיתית של חוקים שבסוף יבואו כדי לגדוע את התופעה הזאת; הנושא של הזה של הפרהוד זה משהו שמאז כניסתך – אני זוכר עוד, אם אני לא טועה, כבר בכנסת הקודמת – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מהכנסת הראשונה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> הראשונה. אני שמח שבאמת נפלה בידי הזכות להעביר ולהוביל את החקיקה הזאת. אני קורא לכולם להצביע בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יישר כוח. להצעת החוק אושרו כמה בקשות רשות דיבור. ראשון הדוברים, חבר כנסת אופיר כץ, בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כחמש שנים נכנסתי לפה, לכנסת, בפעם הראשונה. מאז הספקתי לחוקק עשרות חוקים. בכל אחד מהם אני גאה מאוד, על כל אחד מהם עבדתי קשה, ועל חלקם – קשה מאוד. כל אחד מהם הוא חוק חשוב ומשמעותי עבורי ולציבור הישראלי, אבל החוק שמונח היום לפניכם הוא חוק אשר השורשים שלי נטועים בו, שההיסטוריה שלי ושל משפחתי שזורה בו; חוק שמסמל תקווה ענקית וציונות טהורה מתוך כאב גדול. אילו הייתם אומרים לסבתי צ'חלה עובדיה לפני 83 שנה, כשהיא ברחה והסתתרה מפורעים מוסלמים שרצו להרוג אותה ואת משפחה רק בשל היותה יהודייה, שיום יבוא והנכד שלה יעמוד על דוכן המליאה בכנסת, הפרלמנט של מדינת ישראל, מדינת היהודים, ויחוקק חוק שינציח את מה שהיא עברה שם – קרוב לוודאי שהיא לא הייתה מעלה על דעתה שיכול לקרות תרחיש כזה. אבל עברו חמש שנים. אני הבטחתי לסבתא שלי והבטחתי לניצולי הפרהוד, שרבים מהם חיו פה שנים בתחושה שלא זוכרים אותם, שלא יודעים מה הם עברו – אני רואה אתכם. אני אבטיח שכל ילד בישראל ידע מה זה הפרהוד, מה הדורות הקודמים שלהם עברו – ההקרבה, הכאב והתופת שנאלצו לסבול עד שקמה פה מדינת היהודים – ובכמה דם הם שילמו בשביל שנוכל לקיים את הריבונות היהודית והציונית היחידה בעולם. גם היום אנחנו במלחמה על הריבונות היהודית והציונית שלנו. אנחנו משלמים יום-יום בדם, בבנינו ובבנותינו הטובים ביותר, היפים ביותר, האמיצים והגיבורים ביותר. התמודדנו אז עם נאצים באירופה, בעיראק ובארצות ערב, ואנחנו מתמודדים עם נאצים היום מתוך מדינתנו. אסור לנו לשכוח את זה. האויב לעולם לא יחדל מלנסות להשמידנו, ואסור לנו, בכל מחיר, לשכוח מי האויב באמת, כי החובה עלינו היא להיות ראויים לאלו שחירפו נפשם בשביל שאנחנו נוכל להתקיים פה. הצעת החוק שלפניכם קובעת יום לציון אירועי הפרהוד. היום יחול בכל שנה ביום החול הראשון שלאחר חג השבועות, ויתקיים טקס מרכזי בנושא, הכנסת תקיים דיון מיוחד, ובמוסדות החינוך יוקדש זמן ללימוד הנושא. אני רוצה להודות תודה ענקית ליושב-ראש הוועדה חברי יוסף טייב, על ההשקעה, על הלמידה. גם אם ברח לך איך להגיד את השם, אני בטוח שהיום אתה יודע טוב מאוד מה המשמעות של הפרהוד, אחרי שדיברנו על זה אצלך בוועדה. היה באמת כיף גדול להעביר את החוק הזה אצלך בוועדה. אתה עושה את זה, כמו תמיד, בנחישות, במקצועיות ובהבנה רבה למציעי הצעת החוק, וכשצריך להיאבק על מה שאנחנו רוצים שיהיה בחוק מול כל מיני גורמים, אתה עושה את זה באמת בצורה הטובה ביותר. אז תודה רבה על הדרך והשותפות. לשר החינוך חברי יואב קיש, על שיתוף הפעולה המלא והתמיכה בהצעת החוק; לשרה לשוויון חברתי מאי גולן, על המעורבות בנושא, שגם אצלה משפחתה סבלה וחוותה את הפרהוד; לעליזה דיין חממה, מנהלת המרכז למורשת יהדות בבל, שבמשך שנים רבות מנציחה את זיכרון הפרהוד; לצוות המשפטי וצוות ההנהלה של ועדת החינוך. אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע בעד. סבתא צ'חלה ושאר ניצולי הפרהוד, החוק הזה בשבילכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת הר מלך, את מעוניינת לדבר? בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק החשובה הזו, שמטרתה להבטיח את שימור זיכרון פרעות הפרהוד בתודעה הלאומית, מרגשת אותי באופן מיוחד. סבתי האצילה, האהובה, הצדיקה, שהיא בעיניי בבחינת לפיד של אמונה ואופטימיות, סבתא שולמית עיני, ניצלה מפרעות אלו בהיותה ילדה צעירה בבגדד. הסיפורים הקשים שלה על אודות אירועי הטבח, האונס והביזה הקשים ליוו אותי מילדות. הפחד, אימת המוות, חוסר האונים והאי-וודאות, הכאב והאובדן הבלתי-נתפסים, ריחפו כמו צל כבד בחלל באופן קבוע. סיפורים של ילדה שברירית וחסרת אונים מול שנאה יוקדת שהגיעה מהשכנים הכי קרובים. לא אגזים אם אומר שהאירוע הנורא הזה הטביע חותם של צלקת עמוקה בכולנו כמשפחה, ויחד עם זאת, באופן פרדוקסלי מעט, עם כל הקושי שבו הוא גרם לכולנו לאמץ מבט מפוכח, ריאליסטי וקשוב למציאות. היום, אחרי טבח שמחת תורה, לצערנו כולנו כבר יודעים: אירוע לא מסתיים כאשר הלילה יורד או כאשר השינה תמה. אדוות האירוע ממשיכות להיות מורגשות עוד שנים רבות לאחר מכן. הן ממשיכות להשפיע לא רק על מי שחווה את האירוע בעצמו, אלא גם על אנשי המעגלים השונים שמרכיבים את חייו. ועדיין, למרות שאירועי הפרהוד חיים וקיימים בקרב יוצאי עיראק לדורותיהם, אם תשאלו היום ילד במדינת ישראל, או אפילו אדם בוגר בשנות ה-20 או ה-30 לחייו מה קרה בחג השבועות של שנת תש"א, לא בטוח שהוא ידע להשיב. יד נעלמה טרחה למחות מספרי ההיסטוריה את החג שהפך לאבל; את היום שבו עננים שחורים של שטנה וקריאות עוינות נקשרו בשמי עיראק; את היום שבו פורעים ערבים אחוזי שנאה יוקדת פצעו וטבחו, בזזו ואנסו, רצחו את שכניהם היהודים בבגדד ללא סיבה מוסברת אלא רק כי הם יהודים. זיכרונם של המעשים המזעזעים, שהדעת מתקשה לעכל והלב מתקשה להכיל, כמעט דהה לגמרי, והשיח על אודותיהם נעדר מהציבוריות הישראלית באופן מכוון במשך שנים ארוכות. והינה, דווקא בשנה זו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, מלחמת קיום שאין צודקת ממנה, כאשר אנו שוב עדים לצדדים האפלים ביותר של האויב הנאצי-חמאסי ולתהומות הרוע האנושי שאין להן סוף, אבל מצד שני גם נאלצים שוב להכיר במגבלות הזיכרון האנושי הגלובלי, ולמרבה הצער אף האישי, הצעת החוק של חברי חבר הכנסת אופיר כץ באה ומעוררת תקווה. כן, חשוב להנכיח בתודעה הלאומית את פרעות הפרהוד ואת מעשי הזוועה של הערבים הנאצים בדורות הקודמים. זיכרון הפרהוד הוא לא נחלתם ההיסטורית של יהודי עיראק בלבד, אלא תזכורת טרגית שנושאת עימה לקחים חשובים לבני העם היהודי כולו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך מבקשת להנמיך בבקשה את הרעש. קשה לה מאוד. תודה על ההתחשבות מכולם. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אם נשכיל לשמר בזיכרון הלאומי הקולקטיבי את הפרעות האיומות ההן ואת הזוועות שמסוגלים לחולל האויבים שלנו מבלי להניד עפעף, נוכל להבטיח כי יהיו בקרבנו מספיק אנשים מפוכחים בעלי שכל ישר שיביטו להיסטוריה בעיניים וישיבו למחיי הקונספציה הכושלת: לא עוד. אבל באמת לא עוד. ההיסטוריה חוזרת על עצמה; האויבים מתחלפים, שמותיהם משתנים, אבל השורה התחתונה חיה לעד: אנחנו כמו כבשה בין 70 זאבים שמעוניינים לכלות ולהשמיד אותנו בכל רגע נתון. אין לנו פרטנר, ואין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים. לסיום, זיכרון מעשי הזוועות הנאציות לדורותיהם הוא לא פחות ממצווה: "זכור את אשר עשה לך עמלק". אך זיכרון לבד אינו מספיק. הערך של לזכור הוא רק חלק אחד במסגרת התפקיד המוטל עלינו, ואי-אפשר להסתפק בו בלבד. לצד הזיכרון חובה עלינו לפעול באופן אקטיבי נגד ניסיונות אויבינו להשמיד אותנו. ללא פעולה נחרצת וחד-משמעית הזיכרון עלול להפוך לריק מתוכן, וממילא לדהות ולהתאדות. עלינו לתרגם את הזיכרונות למעשים שבונים חוסן לאומי, מעשים שיובילו אותנו להפנים בצורה מודגשת את לשון הפסוק "וכאשר יענו אֹתו כן ירבה וכן יפרֹץ". אנחנו צריכים עוד חיזוק לתקומת העם היהודי בארצו, עוד חיזוק לצורת החינוך היהודית של ילדי ישראל. עלינו לדאוג שהמבוגרים של מחר יהיו בעלי שורשים איתנים. אסור לגזול את זה מהם. החינוך צריך להיות כזה שייטע בהם מילדות אהבה בלתי מוגבלת לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל, ולשם כך אנחנו צריכים לזכור. בפרשת השבוע האחרונה, פרשת שלח, קראנו על אודות צורת ההתבטאות על הארץ במרד המרגלים. אנשים גדולים ומובחרים בעם היהודי, שהתחילו באמירת "זבת חלב ודבש" וסיימו במילים "אפס כי עז העם היֹשב בארץ – – – עמלק יושב בארץ הנגב". העמלק של אז הוא האויב הנאצי-חמאסי של היום. המסקנה השגויה של המרגלים הייתה: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו", ותוצאותיה היו הרות גורל. היום, במסגרת הצעת החוק לשימור זיכרון פרעות הפרהוד, עלינו להישמר מלחזור על טעותם של המרגלים. עבר, הווה ועתיד קשורים זה בזה. אנחנו נדרשים להחלטה פנימית בדבר ניצחון מוחלט, בעזרת השם, כפי שאמר כלב: "עלֹה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה". אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסף טייב, על הליך חקיקה שנעשה באופן מקצועי ורגיש, לחברת הכנסת השרה מאי גולן ולשר יואב קיש. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יתר המבקשים אינם נמצאים. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–4 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1007; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. כיום רשויות מקומיות רבות מחזיקות בסכומי כסף רבים של תושבים בשל גבייה עודפת של ארנונה ותשלומי חובה אחרים, הנוצרת מסיבות שונות. תושבים רבים אינם מודעים לגבייה העודפת, והרשויות מצידן אינן פועלות להשבת הכספים האמורים, אלא במקרים שבהם התושבים באים ומבקשים באופן יזום את השבתם. בהצעת חוק זו, שיזמו חבר הכנסת סגן יושב-ראש הכנסת ידידי ארז מלול וחבר הכנסת יוני מישרקי, מוצע לקבוע שבכל מקרה שבו אדם הודיע לרשות המקומית כי הוא חדל להיות בעלים או מחזיק של קרקע או של בניין שהוא חייב עליהם ארנונה, הרשות המקומית תפעל באופן יזום לבדיקת עודפי הגבייה של כלל תשלומי החובה בעניינו – שזאת התוספת שעשינו בוועדה – וככל שישנם, תשיבם לאותו אדם בתוך 30 יום. על פי המוצע, בתוך עשרה ימים מיום מסירת ההודעה על עזיבה כאמור יראו כאילו נמסרה הודעה בכתב לרשות המקומית על כך ששולם תשלום יתר. הסדר זה לא יחול אם בעת מסירת ההודעה ביקשה הרשות המקומית ממוסר ההודעה פרטים בדבר האופן שבו הוא מבקש שיוחזר לו תשלום יתר ומוסר ההודעה לא מסר פרטים כאמור. ואולם, אם היו בידי הרשות המקומית פרטים המאפשרים את השבת הכספים, תחזיר לו את התשלום אף אם לא מסר את הפרטים כאמור. הרשות המקומית רשאית אף לקבוע טופס לנוסח ההודעה בעניין זה. הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות. אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. ואני רוצה לברך את ידידי חבר הכנסת ארז מלול על הצעת החוק הראשונה שלו שעוברת שנייה ושלישית ותיכנס או-טו-טו לספר החוקים של מדינת ישראל, ובהזדמנות זו גם להודות לו על פעילותו הנמרצת בוועדה. כמו כן, כמובן, חבר הכנסת מישרקי ושאר החברים. אני מודה לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה ולצוותה, ליועצים המשפטיים ולכל הצוות, ומבקש מהכנסת לאשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. מכיוון שהם אינם פה, ההסתייגויות מוסרות. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת העבודה. סיעת העבודה איננה פה, ולכן גם בקשות רשות הדיבור האלו מוסרות. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת מישרקי. אה, אתה רצית? בבקשה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני גם רוצה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר, חבר הכנסת אופיר כץ, אני לא סגן עכשיו, אבל זאת באמת התרגשות, זה החוק הראשון שלי בכנסת שעובר שנייה ושלישית. תשמעו, אני מתרגש, מה לעשות, אל תשכחו שאני מרוקאי. אני מודה לידידי יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר, שבלעדיו לא הייתי מגיע לרגע הזה. תוקפים אותנו היום, מלא הסתה על כל מיני חוקים, חוק הרבנים, חוק הזה, אבל מי שבאמת עושה למען האזרח זה אנחנו. הוועדה שמתפקדת מ-7 באוקטובר – וגם לפני, אבל במיוחד מ-7 באוקטובר – לטובת האזרחים זאת ועדת הפנים, וכל החוקים של תכנון ובנייה, כל מיני הקלות. ואני מודה לך, יושב-ראש הוועדה. אני מודה לידידי חבר הכנסת יוני מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, שעושה באמת הרבה למען עם ישראל, שהיה שותף להצעת החוק הזאת. השר שלנו, השר משה ארבל, שר הפנים, שתמך, ולמרות הקשיים המשפטיים מטעם משרדו הוא ידע להתגבר על זה ביחד עם היועץ שלו תום דורון. היועץ המשפטי של ועדת הפנים תומר, שהיה באמת שותף לכל פסיק בחוק, וידע איפה לעמוד ואיפה לוותר, ויצא משהו מוגמר וחשוב. וכמובן היועץ שלי רועי אברהם, שהציע לי את הרעיון לדאוג לאזרחים ששילמו לרשויות, שיחזירו להם את הכסף, את מה שמגיע להם. ונמשיך, אני ושאר חבריי בסיעת ש"ס, לדאוג לאזרחים בהצעות חוק חברתיות. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> אין עליכם, ש"ס, חבל על הזמן. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> להתעלם מרעשי הרקע ומכל ההסתה שיש. אנחנו נמשיך. על זה נבחרנו, ועל זה אנחנו נבחנים, ובזה אנחנו גם ננצח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מישרקי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פיליבסטר עצמי. כן. זה פיליבסטר פנים-קואליציוני. תשים לב, אין פה אחד מהאופוזיציה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> חנוך דב, אדוני היושב-ראש, רבותיי, ביקשתי לנצל רגע את ההזדמנות הזו להגיד תודה רבה לחבר הכנסת יוזם הצעת החוק החשובה הזו, חבר הכנסת ארז מלול. זו הצעת חוק חברתית ממדרגה ראשונה. בסופו של דבר, ברשויות המקומיות חונים הרבה מאוד כספים שלא מוצאים בחזרה את הדרך שלהם לאותם אלו ששילמו, לאותם אלו ששמו את הכסף שם שלא לצורך. בהתאם להצעת החוק, חלה היום חובה על הרשויות המקומיות לאתר את החייבים. יישר כוח, חבר הכנסת מלול, תודה רבה על כך. בהמשך להצעת החוק הקודמת, של חבר הכנסת יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, על ההכרה ביום הפרהוד, אני מבקש בהקשר הזה לומר, כשהנושא נדון בוועדת החינוך עלה הצורך, ואני מכיר בו היטב. בתימן, לפני 350 שנה התרחש אסון נורא. האימאם שהיה באותה תקופה היה אנטישמי גדול, והוא גזר גלות על כל יהודי תימן מכל רחבי תימן לאזור העיר מוזע, ככה זה נקרא. זאת נקראת גלות מוזע. המקום שם מדברי – תקשיב טוב – מקום מדברי, שמידות החום שהיו נמדדות שם אז היו 50 מעלות ויותר. רבע בלבד מכל האוכלוסייה שרדו. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> כמה אוכלוסייה הייתה? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מאות אלפים, לא יודע. מאות אלפים. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר של התימנים? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר – בגלל הפרהוד. אני רק מזכיר את זה. רק רבע מכלל האוכלוסייה שהגיעה לשם שרדה בתנאים לא תנאים, חלקם מתו בדרך, חלקם מתו בצמא. זה היה אסון ברמה שאי-אפשר לתאר בכלל. אחד הגולים היה המשורר הגדול הרב שלום שבזי, שכתב על כך קינות, ובכוונתי, בעזרת השם, לקדם הצעת חוק דומה לזו של הפרהוד, גם כן להכרה ביום הקשה הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך זה – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא מוכר. לא היו יחסי ציבור מתאימים כמו בעדות אחרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קראתי קצת שלום שבזי, ולא – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה את זה. יש קינות שמדברות על זה. זאת הייתה גלות מזעזעת וקשה, ואני מתכוון, בעזרת השם, גם כן לקדם הצעת חוק דומה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה את זה, בעזרת השם. נקדם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעשה ונצליח. אני אחתום איתך על הצעת החוק. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1017; דברי הכנסת, חוב ל', ישיבה 177; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. מקורה של הצעת החוק המונחת לפניכם הוא בהצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת אלי דלל, יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, יושב-ראש הישיבה חנוך מלביצקי, יבגני סובה ואלון שוסטר. רשתות חובבי הרדיו הוכיחו את עצמן בעבר פעם אחר פעם כאמצעי חשוב וחיוני לתקשורת בעיתות חירום ומצוקה. תקשורת בין חובבי רדיו עשויה לסייע באיתור והצלה של נעדרים והעברת מסרים חיוניים, מקום שבו רשתות התקשורת המסורתית כשלו או קרסו. על פי המצב המשפטי הקיים, כאשר חובב רדיו מעוניין להקים תחנה הכוללת אנטנה ותורן המוצבים על גג של בית משותף, הוא זקוק להסכמה של כל בעלי הדירות בבית, שכן הוא מבקש לעשות שימוש ייחודי ברכוש המשותף. מצב זה מקשה, מטבע הדברים, על הקמתן של תחנות חובבי רדיו בבתים משותפים, אשר כאמור יש אינטרס לקדם את הקמתן. ההסדר המוצע בהצעת החוק שלפניכם מבקש להקל בדרישות ההסכמה של בעלי הדירות בבית משותף לשם הקמת תחנת חובבי רדיו, כדי לעודד ולקדם הקמה של תחנות חובבי רדיו בבתים משותפים. מוצע שבעל דירה יוכל להתקין בחלקו היחסי בגג המשותף אנטנת רדיו כאשר לא הביעו רוב דיירי הבניין התנגדות בכתב להתקנה בתוך 30 יום מיום הבקשה, או שהמפקח לא אסר את ההתקנה. בנוסף מוצע לקבוע שההתקנה, התפעול וההסרה של המתקן יהיו על חשבונו המלא של המתקין חובב הרדיו. בהצעת החוק מוצע לקבוע שורה של תנאים שחייבים להתקיים, שנועדו לאזן בין הצורך בהקמת מתקן חובב רדיו לבין הצורך לשמור על האינטרס של בעלי הדירות האחרים בבניין ועל האינטרסים הציבוריים הרלוונטיים. כך למשל מוצע לקבוע שתנאי להקמת המתקן יהיה שאינו פוגע בחזות הבית המשותף, וכן שלא פוגע בשימושים אחרים ותנאים נוספים. הצעת החוק מכוונת ליצירת איזון בין זכות הקניין של דיירי הבניין והרכוש המשותף לבין הצורך של בעל הדירה שהוא חובב רדיו להשתמש ברכוש המשותף לשם הקמת המתקן. אני אבקש להדגיש כי הקמת תחנות חובבי רדיו בכלל, ובבתים משותפים בכלל זה, מוסדרת על ידי רישיונות והיתרים. אי-אפשר לבוא ולהגיד "אני חובב רדיו" – צריך לקבל את ההיתרים ואת הרישיונות ממשרד התקשורת והמשרד להגנת הסביבה לגבי הנושא של קרינה. אותו פיקוח קפדני שמתבצע היום יתבצע גם על תוכניות או על תחנות שיוקמו לפי החוק המוצע. הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות. אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה להודות למגישים, לחברי הכנסת, לחברי הוועדה, למנהלת הוועדה גב' לאה קריכלי והצוות, היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד תומר רוזנר וצוותו, ולצוות שלי בלשכתי. ואני מבקש מהכנסת להצביע בעד בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. סיעת יש עתיד איננה, ולכן ההסתייגויות מוסרות. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של ישראל ביתנו – הם אינם. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1004; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 166; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ששון ששי גואטה, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק תציין, אדוני היושב-ראש, שהוא עושה את הספתח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתור נציג ועדת הכלכלה, אתה אומר. << דובר >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית שיזם יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן יחד עם קבוצת חברי כנסת, נועדה להתמודד עם העלאת מחירים באופן חריג ומשמעותי לאחר הכרזה על מצב חירום. במצבי חירום עשויה להידרש התערבות רגולטורית, שמטרתה למנוע ניצול לרעה של המצב כדי לעלות מחירים של מוצרים או שירותים בצורה ניכרת וחריגה ביחס למחיר המקובל, ולהבטיח שמוצרים ושירותים חיוניים יישארו זמינים לכלל האוכלוסייה גם בתקופת מצב חירום. בהצעת חוק זו, המבוססת על תזכיר חוק שיזם משרד הכלכלה והתעשייה, שלצערי לא קודם בממשלה, מוצע לתקן את חוק הגנת הצרכן ולקבוע בו הסדר מיוחד שיחול רק בתקופת מצב חירום, אשר מטרתו להגן על צרכנים מפני הפקעת מחירים מהסוג שתיארתי. ההסדר המוצע נועד לתת מענה לכל סיטואציה שבה יוכרז מצב חירום בעתיד, כך שתהיה תשתית חוקתית להתמודד עם הפקעת מחירים – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מצב חירום – – – << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני אסביר איזה מצב חירום. – – מבלי להידרש בכל פעם לחקיקת חירום מיוחדת לעניין מצב חירום מסוים. לעניין זה מוצע להגדיר מצב חירום כאחד מאלה: מצב מיוחד בעורף, שהוא המצב הנוכחי מאז 7 באוקטובר, מצב של אירוע חירום אזרחי כגון אסון טבע, או מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בדיוק, אני בדיוק בא להסביר. – – כגון, מצב החירום שהוכרז בעת מגפת הקורונה. קודם כול, תודה, ינון, על העזרה. אתה איש מיוחד. אנחנו עקרונית לא מתערבים בכוחות השוק, אבל לא נעמוד מנגד כשבעת חירום מנצלים את המצוקה להעלאת מחירים לא הוגנת. תודה רבה לכולם. אני מקווה שתתמכו בחוק. זה חוק של חבר הכנסת יושב-ראש ועדת כלכלה דוד ביטן, שמגיע שיתמכו בו, ומגיע לו לקבל פרס גם על זה שהוא עוזר ביוקר המחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד והימין הממלכתי. הם אינם, ולכן ההסתייגויות מוסרות. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. המבקשים אינם. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–5 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"ז בסיוון התשפ"ד, 3 ביולי 2024, בשעה 11:00. עם ישראל חי. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:00. << סיום >>