דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ד ישיבה קפ"ח הישיבה המאה-ושמונים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ז בסיוון התשפ"ד (3 ביולי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 9 1875. הקמת מוקדים קהילתיים לצעירים בסיכון מהחברה הערבית 9 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 9 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 10 1845. סגירת הוסטלים של חסות הנוער 12 נעמה לזימי (העבודה): 12 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 12 1846. שיבוץ ילדים עיוורים במעונות יום שיקומיים 17 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 17 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 17 1873. הסדרת כפל הנחות בארנונה לאנשי מילואים 22 משה טור פז (יש עתיד): 22 שר הפנים משה ארבל: 23 עמית הלוי (הליכוד): 26 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 27 1878. העדר תקציב ליישובים דרוזיים לשנת 2024 29 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 29 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 29 מירב בן ארי (יש עתיד): 35 עמית הלוי (הליכוד): 36 1879. עיכוב בקידום חקיקה ממשלתית להסדרת מעמדם וזכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים 47 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 47 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 47 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 50 סימון דוידסון (יש עתיד): 51 ברכת יושב-ראש הכנסת לכבוד חבר הקונגרס David Kustoff, יושב-ראש קבוצת הידידות של בית הנבחרים האמריקאי והכנסת 54 היו"ר אמיר אוחנה: 54 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022 55 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023 55 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 55 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024 58 מאיר כהן (יש עתיד): 58 שר החינוך יואב קיש: 60 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024 63 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 63 שר החינוך יואב קיש: 65 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024 73 אלי דלל (הליכוד): 73 שר התקשורת שלמה קרעי: 74 גלעד קריב (העבודה): 84 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד–2024 92 יעקב אשר (יהדות התורה): 93 שר הפנים משה ארבל: 94 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 95 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024 102 דבי ביטון (יש עתיד): 103 יאיר לפיד (יש עתיד): 105 שר המורשת עמיחי אליהו: 106 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024 108 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 109 שר העבודה יואב בן צור: 112 הצעת חוק הספורט (תיקון – דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ד–2023 114 סימון דוידסון (יש עתיד): 114 שר התקשורת שלמה קרעי: 118 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 132 סימון דוידסון (יש עתיד): 137 הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024 145 משה סולומון (הציונות הדתית): 145 שר המשפטים יריב לוין: 147 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 148 רון כץ (יש עתיד): 150 הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024 155 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 155 שר המשפטים יריב לוין: 168 מירב בן ארי (יש עתיד): 175 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 179 הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד–2024 186 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 188 שר המשפטים יריב לוין: 205 גלעד קריב (העבודה): 208 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 210 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) 216 מרב מיכאלי (העבודה): 216 שר המשפטים יריב לוין: 218 מרב מיכאלי (העבודה): 222 הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023 224 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 224 שר המשפטים יריב לוין: 228 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 231 הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות) 236 אלעזר שטרן (יש עתיד): 236 הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות) 241 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 242 שר המשפטים יריב לוין: 243 אלעזר שטרן (יש עתיד): 252 הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024 256 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 257 שר החינוך יואב קיש: 259 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023 264 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 264 שר המשפטים יריב לוין: 266 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ג–2022 267 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 267 שר המשפטים יריב לוין: 270 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 273 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024 278 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 279 שר החינוך יואב קיש: 281 נאור שירי (יש עתיד): 283 הודעה אישית של חבר הכנסת אלמוג כהן 288 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 288 רון כץ (יש עתיד): 293 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 294 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 294 הצעות לסדר-היום 294 דרישה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות והפשיעה בחברה הערבית 294 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 295 שר החינוך יואב קיש: 298 הצעות לסדר-היום 308 הריבית על יתרה שלילית בחשבונות עו"ש ממשיכה לטפס – הבנקים מחמירים את התנאים 308 ינון אזולאי (ש"ס): 308 משה רוט (יהדות התורה): 311 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 311 שר החינוך יואב קיש: 313 הצעות לסדר-היום 316 היעדר מיגון הולם ופער מקלוט בשכונות ותיקות ביישובים עירוניים 316 אברהם בצלאל (ש"ס): 316 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 317 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 318 שר החינוך יואב קיש: 320 הצעות לסדר-היום 321 בטיחות ילדים בחודשי הקיץ: התמודדות עם הסכנות המאיימות על בטיחותם ובריאותם של הילדים במהלך חודשי הקיץ 321 יונתן מישרקי (ש"ס): 321 רון כץ (יש עתיד): 323 שר החינוך יואב קיש: 325 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 328 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 329 הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024 329 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 329 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 333 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 334 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 335 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 337 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 338 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 339 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 340 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 343 גלעד קריב (העבודה): 346 טלי גוטליב (הליכוד): 349 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 351 מירב בן ארי (יש עתיד): 352 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 355 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 355 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 357 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 358 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 360 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 363 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 364 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024 365 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 366 אופיר כץ (הליכוד): 367 מירב בן ארי (יש עתיד): 369 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024 371 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 371 הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024 374 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 374 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 377 דבי ביטון (יש עתיד): 380 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 382 הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024 385 ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 386 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 388 ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 388 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ז בסיוון התשפ"ד, 3 ביולי 2024. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות ושאילתות רגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' לשר הרווחה והביטחון החברתי, השר יעקב מרגי, בנושא: הקמת מוקדים קהילתיים לצעירים בסיכון מהחברה הערבית. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי, הרב יעקב מרגי, לעלות לדוכן. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בשבילי אתה רב. להגיד מורי ורבי? חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << שאילתה >> 1875. הקמת מוקדים קהילתיים לצעירים בסיכון מהחברה הערבית << שאילתה >> << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, כחלק מהתוכניות למאבק בפשיעה בחברה הערבית, על המשרד הוטלה האחריות והביצוע להקמת עשרה מוקדים קהילתיים לטיפול ראשוני אבחוני לנפגעי התמכרויות ביישובים הערביים. רצוני לשאול: 1. מה סטטוס הקמת המוקדים? 2. כמה מוקדים הוקמו עד השנה, אם בכלל, ובאיזה ערים הוקמו? 3. האם המוקדים הביאו לשינוי חיובי לאותן אוכלוסיות מקור? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, כבוד השר, רגע. יש עוד שאילתה, אז נשמע את כל השאילתות. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> לא, לא. אני משיב קודם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, בסדר, בסדר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, תרשה לי להודות לך, חבר הכנסת סגלוביץ', על העלאת הנושא. זה נושא חשוב לסדר-היום. תחום הטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה והביטחון חברתי אמון על מתן מענים טיפוליים ושיקומיים באמצעות עובדים סוציאליים לאוכלוסייה על רצף ההתמכרות, ובהם גם צעירים ובגירים מהחברה הערבית. במסגרות טיפוליות המופעלות על ידי המשרד ברחבי הארץ יש כ-370 מרכזי טיפול בהתמכרויות המספקים מענה מקצועי וכולל לכ-14,466 נפגעים בהתמכרויות. המסגרות מספקות שירותים טיפוליים ושיקומיים באמצעות צוותים של עובדים סוציאליים, המתמקדים בליווי פרטני וקבוצתי, בין השאר, על מנת לסייע לנפגעים להפסיק או להפחית את ההתמכרות ולשקף שיפור באיכות החיים שלהם. העמדת כלי טיפול והתערבויות שונות בפריסה ארצית מאפשרת למשרד להתמודד בצורה מורכבת עם האתגרים המשתנים בכל אזור, ולהציע פתרונות אישיים ומותאמים לצורכי האוכלוסיות המקומיות השונות. בשנת 2022 החליטה הממשלה על הפעלת תוכנית להעצמת החברה הערבית ולחיזוק חוסנה הקהילתי – החלטת ממשלה 549. התוכנית ביקשה להתמודד עם התופעה המתרחבת של אלימות והתמכרות של צעירים ובוגרים החיים בחברה הערבית. במסגרת תוכנית זו, משרד הרווחה התבקש להקים ולהפעיל באמצעות רשויות מקומיות יחידות אמבולטוריות לטיפול בהתמכרויות ובאלימות. סטטוס הקמת המוקדים: על פי הקריטריונים הקיימים במשרד הרווחה נמצאו שבע רשויות זכאיות לקבלת מענה טיפולי אשר יסייע לשיקום אוכלוסייה זו: רמלה, באקה, טורעאן, עכו, נצרת, ג'יסר א-זרקא ושפרעם. המוקדים שבהם הוקמו היחידות: בשנים 2023 ו-2024 הוקמו ארבע יחידות טיפוליות, ביישובים רמלה, נצרת, שפרעם ועכו. ביחידות האלה מתקיימת פעילות עם צעירים ובוגרים נפגעי התמכרויות ואלימות הכוללת איתור, יישוּג, ליווי ובניית תוכנית טיפולית אישית, טיפול פרטני וטיפול קבוצתי, ניטור סמים ואלכוהול, התערבות משפחתית, שילוב תעסוקתי ומיצוי זכויות. בנוגע לשינוי החיובי שמוקדים אלה חוללו, העובדים הסוציאליים מדווחים על שינוי חיובי בקרב האוכלוסייה המטופלת הכולל הפחתה או הפסקה של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והפחתת התנהגות אלימה. בנוסף, הרשויות המקומיות ג'יסר א-זרקא, טורעאן ובאקה מצויות בהליך איתור וקליטת כוח אדם ופתיחה קרובה של יחידות טיפוליות ביישוביהן. אנחנו עם האצבע על הדופק. הלכנו לאותם אלה שעדיין לא הוקמו. לא שמחכים שזה יקרה מאליו, אנחנו דוחפים ומלווים. יש קשיים אובייקטיביים, כפי שאתה מכיר, אבל אנחנו לא נעזוב את זה. כפי שהצלחנו בארבע הראשונות, נעשה הכול שכל השבעה יקודמו ויקוימו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר רק שאלה טיפשית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אפשר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שאלה קטנה. בתוכנית המקורית היו עשרה, ואני מבין שאתם בחנתם והחלטתם ששבעה ולא עשרה? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לפי הקריטריונים. אם יהיה צורך, נעשה גם 15. לפי הקריטריונים הטיפוליים – מיקוד של קבוצתיות ובחינת גורמי המקצוע – אם יהיה צורך אפילו יותר. נקווה שלא. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שיש צורך. זה כבר ידע אישי. יש צורך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> כן, אבל יהיה לך תור איפה שזה קיים. איפה שזה לא קיים, כרגע אנחנו מחכים. עושים הכול כדי שזה יקרה וייפתח, ואנחנו גם נדווח על זה בהמשך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת נעמה לזימי לשר הרווחה, אז כבודו יישאר פה במקום. הנושא: סגירת הוסטלים של חסות הנוער. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << שאילתה >> 1845. סגירת הוסטלים של חסות הנוער << שאילתה >> << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלום. שלום, כבוד השר. כמה הוסטלים לנערים ולנערות בסיכון לא הוגשו למכרז חסות הנוער וייסגרו החודש. לעובדים נאמר אתמול להתכונן לסגירת המקום ולפיזור הנערים. רצוני לשאול: 1. אילו הוסטלים לא הוגשו למכרז ולפי איזה קריטריון? 2. האם יש כוונה לפרסם מכרז נוסף או להאריך התקשרות ולכמה זמן? << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, תרשי לי להודות לך על השאלה. כפי שאני אומר, אני מזמין שאילתות בסוגיות רווחה. ברגע שיש קשב לסוגיות שעוסקות ברווחה, אני יודע שאנחנו בחברה בריאה. ברשותך, אשיב על שאלתך, אך אבקש לתת לך קצת רקע על הנושא – כי אם אין רקע, אני מבין את מקור השאלות. רשות חסות הנוער היא אחת מיחידות מינהל של"מ – של"מ זה שיקום, ליווי ומניעה – במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מה שהיה פעם תקו"ן. הרשות משמשת גורם מרכזי במדינת ישראל המומחה בפיתוח ובהפעלת רשת מענים ופתרונות מגוונים וייחודיים בחינוך וטיפול חוץ-ביתי סמכותי כופה בעבור בני נוער במצבי סיכון וסכנה, הנמצאים בקצה הרצף הטיפולי ומופנים על פי חוק או בצל החוק. רשות חסות הנוער שואפת שבוגרי ובוגרות החסות יהיו עצמאיים, בריאים, בעלי תחושת רווחה, איכות חיים ומסוגלות אישית, תוך שילובם בחברה הישראלית כאזרחים נורמטיביים ותורמים. הוסטלים המופעלים על ידי הרשות הם מענים פנימייתיים, קטנים יחסית, בתוך הקהילה, הנחלקים לשני סוגים: הוסטל שילובי, שבו בני הנוער משתלבים וצורכים שירותים בקהילה כגון בית ספר, חוגים, תעסוקה וכיוצא באלה; הוסטל כוללני, שבו הלימודים מתבצעים בתוך המסגרות כחלק מתוכנית היל"ה, כך שהשילוב מוגבל יותר. כעת אשיב על שאלותייך. מסגרת מסוג פנימייה היא מסגרת כוללנית סגורה הממוקמת בשטח כפרי, שלא בתוך עיר או קהילה. רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי פרסמה שני מכרזים באותו יום ממש: מכרז להפעלת הוסטלים ומכרז להפעלת פנימיות ברשות חסות הנוער. נעמה, במכרז החדש להפעלת הוסטלים, הרשות מבקשת להפעיל 15 הוסטלים במכרז הזה. במכרז להפעלת פנימיות, הרשות מבקשת להפעיל 12 פנימיות. לבקשתך, להלן רשימת ההוסטלים אשר ייסגרו במסגרת המכרז החדש: 1. נווה גת צפוי להיסגר, ובמקומו מקימים פנימייה כוללנית בשטח כפרי בדרום על סך 30 מכסות; 2. בית אושרית – במקומו הוקם הוסטל בתוך מעון מסילה; 3. בית עלם – במקומו מקימים הוסטל מכינה קדם-צבאית בדרום לנוער עובר חוק; 4. אלפנאר – הופך לפנימייה כוללנית בשטח כפרי על סך 36 מכסות; 5. אמאן – מקימים במקום פנימייה כוללנית בשטח כפרי על סך 24 מכסות. קריטריונים: הרשות עוקבת ואוספת נתונים באופן שיטתי על ביצועי כלל המסגרות הפועלות תחת פיקוח הרשות. בין הנתונים שנאספים: תפיסה, נשירה, משך שהייה של המושם, אירועים חריגים, איוש כוח אדם בהתאם לתקינה, שימור הון אנושי ועוד. בהתאם לנתונים שנאספו, נראה כי צמצום מספר ההוסטלים היא הכרח המציאות לנוכח ההקצנה בפרופיל המושמים ואחוזי התפוסה הנמוכים בהוסטלים, דבר המצביע על ירידה משמעותית בביקוש ובצורך, כפי שתופס זאת גם בית המשפט המפנה את הקטינים לרשות, לצד אחוז נשירה גבוה. בחוברת סיכום תהליך אסטרטגי – תוצרי צוותי העבודה אשר פורסמה ביוני 2022, ישנה התייחסות מפורשת לפרופיל האוכלוסייה המטופלת וגם לצורך בצמצום מסגרות מסוג הוסטל. כך רשום בעמ' 27 לחוברת על ידי צוות רב-תחומי ובין-משרדי אשר כלל את מנהלי המסגרות: צורך בהידוק המענים והתאמתם לצורכי האוכלוסייה – ההקצנה בצורכי האוכלוסייה מחייבת יותר מענים קידומיים – פנימיות, ממענים שילוביים – הוסטלים. כמחצית מההוסטלים השילוביים עומדים על תפוסה חלקית ביותר של 50% ואף פחות מכך. חריגים הם ההוסטלים הייעודיים, המספקים מענה ממוקד לצרכים הייחודיים, כגון התנהגויות מיניות, מונמכות קוגניטיבית, גילי בגרות וכו'. לעומת זאת הפנימיות הקידומיות, המספקות לקטינים מרחב קידומי ושירותים בתוך המסגרת ואינן ממוקמות במרחב קהילתי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, זה מפריע לשר. חבר הכנסת ולדימיר, זה מפריע לשר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לעומת זאת, הפנימיות הקידומיות, המספקות לקטינים מרחב קידומי ושירותים בתוך המסגרת ואינן ממוקמות במרחב קהילתי עירוני, עומדות בתפוסה גבוהה, למעט פנימיות בודדות, המתקשות בהכלת בני נוער בפרופיל המעודכן של חסות הנוער, קושי המביא לאחוזי נשירה גבוהים ולתפוסה ירודה, או בשל עודף מענים לפילוח אוכלוסיות ייעודיות, כמו החברה החרדית, הדתית. מצב שבו הוסטלים נמצאים בתפוסה נמוכה משפיע על חווייתם של בני הנוער בשהותם בהם ועל איכות הטיפול שהם מקבלים. חלק מהתהליך הטיפולי קשור בדינמיקה הקבוצתית, המחייבת מספר מינימלי של בני נוער. בנוסף, תפוסה נמוכה מביאה לידי כך שהמסגרות חוות מצוקה כלכלית, המתבטאת במצב מבני ההוסטלים ובנראותם. אין בכוונת המשרד לפרסם מכרז הוסטלים נוסף, כיוון שחלק ממטרות המכרז הנוכחי היו לפרסם מכרז אחוד ובו תנאים שווים ותעריף משודרג לכלל המפעילים. אציין כי ישנה הארכת התקשרות לשנה נוספת או עד לסיום ההליך המכרזי – המוקדם מביניהם. בכל מקרה, האוכלוסייה לא תיפגע, ויינתן מענה הולם לכל אחד ואחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אפשר שאלת המשך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, שאלת המשך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה על התשובה. כמה עובדים מועסקים כעת בהוסטלים שעומדים להיסגר? האם המשרד עובד על תוכנית ליצירת רציפות תעסוקתית שתשלב את העובדים בהוסטלים שנסגרים במסגרות הקיימות במשרד הרווחה ו/או במסגרות החדשות שעומדות להיפתח? יש עובדים שהוותק שלהם עשוי להתאפס בגלל זה, ותק שלא עם שכר מרגש במיוחד, שכר מינימום במקסימום. ובכלל, כבוד השר, זאת ממש חובה לדאוג לרצף התעסוקתי של האנשים האלה, שעובדים עם האוכלוסיות שהכי זקוקות לנו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה על הרגישות ועל השאלה. קודם כול, צריך לזכור את הרקע. שירותי הרווחה במדינת ישראל הופרטו, הם מופרטים. אחד מהליכי הביקורת שנעשו כלפי המשרד בשנים עברו – שאין הליכים מכרזיים מתקדמים, ומפעילים לאורך זמן מושמים בניגוד לחוק המכרזים, ולכן, זה לא פשוט. רק כדי לסבר את האוזן, משרד ממשלתי שיש בו כ-3,000 אירועי מכרז – מי שמבין במכרזים – 3,000 אירועי מכרז הם משימה ענקית, כמעט בלתי אפשרית, בתנאים של שירות המדינה. נעשו מכרזים; המכרזים כל הזמן מדויקים, והם מכווני מטרה לרמה הטיפולית. האתגר שלנו קודם כול, בראש ובתחילה, לדאוג לילד, לאותו נער חוסה, או בצל החוק או בכפיפות לחוק – לקבל את המענה הטיפולי הכי טוב. כפי שאמרתי בתשובה, המאפיינים של המופנים אלינו הן מבתי משפט והן במסגרות אחרות נהיים יותר קשוחים, יותר קשים, ולכן היה חייב שתהיה התאמה של המסגרות. היו גם רשימות המתנה. האופי של ההוסטלים הביא למצב כזה שההוסטלים היו בתפוסה נמוכה, מענה טיפולי ירוד, נשירה גבוהה. אני אומר לך, למרות זאת, יש סעיפים במכרזים לתת העדפה לאותם עובדים שבתוך המסגרות. אני יודע משיחות שאנחנו מקיימים בנושאים אחרים – בדרך כלל העובדים נקלטים. גם זכיינים חדשים, אין להם יש מאין. העובדים נקלטים. נכון, יכול להיות שהוא מתחיל מוותק חדש – ותק מקצועי לא ייפגע לו, אבל ותק אצל המעביד ייפגע לו. אבל מה לעשות, זה מכלול השיקולים. אני תמיד מוכן לדייק את זה עוד יותר, שתהיה פגיעה מזערית, אם בכלל, בעובדים שעוברים ממסגרת למסגרת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם הבית, אלה אוכלוסיות שאנחנו צריכים לדאוג להן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> נכון, לכן צריך לתקן בדיני עבודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם עובדים של המשרד? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם עובדים של העמותה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> במכלול דיני העבודה צריך להסתכל על זה. המנדט שלי בחוק-יסוד הממשלה הוא לטפל ולקבל את האחריות על אותם נערים, ואנחנו מדייקים. עם זאת, המכרזים שלנו מלאי רגישות וחמלה לעובדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כבוד השר ימשיך לעמוד על הדוכן, יש עוד שאילתה רגילה, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס לשר הרווחה, בנושא: שיבוץ ילדים עיוורים במעונות יום שיקומיים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> גם אני יכול שאילתה קצרה מפה? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> שכל השאילתות יהיו כאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << שאילתה >> 1846. שיבוץ ילדים עיוורים במעונות יום שיקומיים << שאילתה >> << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני השר, רציתי לשאול: 1. כמה ילדים עיוורים שלא עברו השמה בביטוח לאומי, עברו השמה באמצעות המשרד? 2. כמה פניות הגיעו לוועדה, בכמה היא דנה, וכמה אושרו? 3. מדוע לא ישונה החוק – במקום שנה יהיה חצי שנה? 4. מדוע לא ישונה החוק גם לעיוורון בעין אחת? << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, מכובדי השואל, אני אומר לך, לפני שאענה על השאלה, לאחרונה היו לי הרהורים, אמרתי, אולי צריך קצת לזייף במשרד, הרבה זמן לא עניתי על שאילתות בכנסת, הרגשתי קצת מקופח. אמרתי: בוא נעשה כמה פדיחות קטנות, שישאלו אותנו. אבל ברוך השם, מסתבר שיש קשב לסוגיות רווחה. באמת, כל השאילתות היום היו איכותיות, ממוקדות. זה מראה גם על הקשב של הבית הזה, של חבריי המחוקקים, לסוגיות האזרחיות והחברתיות. במענה על שאלתך, חבר הכנסת פינדרוס, אענה באופן ממוקד. למה אמרתי ממוקד? כי בדרך כלל אני נותן רקע ונתונים, מלא נתונים, אבל פה נענה בממוקד. לשאלתך הראשונה, למשרד הגיעו שישה מקרים של פעוטות עד גיל שנה בעלי זכאות לגמלת נכה מהביטוח הלאומי עם לקות ראייה בשתי העיניים. מקרים אלה טופלו באופן פרטני, והפעוטות שובצו במעון יום שיקומי. לוועדות ההשמה המתקיימות במשרד הרווחה והביטחון החברתי בהשתתפות משרד הבריאות פונים הורים לפעוטות בגילי שנה עד שלוש אשר אובחנו עם הלקות רק בגיל שנה ומעלה, הזכאים למעון יום שיקומי ייעודי ללקויות ראייה. מעונות אלה מתמחים בצורכי הטיפול של הפעוטות. לעניין השאלה השנייה, לוועדה הגיעו 129 פניות, וכולם הושמו במעונות יום שיקומיים ייעודיים ללקויות ראייה ברחבי הארץ. יכולים להיות מקרים שבהם פונים לוועדה בגין לקות ראייה של פעוט אשר לא יקבלו מעון יום ייעודי, הן משיקולים מקצועיים, ובהם המוגבלות בראייה – ששש. נאלצתי לששות אתכם, מה לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להסות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, יש מושג חדש, לששות. מי ששמע, הבין את זה. יכולים להיות מקרים שבהם פונים לוועדה בגין לקות ראייה של פעוט אשר לא יקבלו מעון יום ייעודי, הן משיקולים מקצועיים, ובהם שהמוגבלות בראייה היא משנית למוגבלות אחרת, והן משיקולים גיאוגרפיים. מה זה גיאוגרפי? אם אני יכול לתת לו מענה אחר, תואם, והוא לא צריך לנסוע שעה וחצי, אז יעדיפו את זה מהבחינה הזו. לעניין השאלה בעניין שינוי החוק – שינוי החלופה השנייה בחוק להגדרת "פעוט עם מוגבלות", המאפשרת זכאות למעון יום שיקומי גם לפעוט ללא גמלת ילד נכה בהינתן תנאים מסוימים, כך שהחלופה תחול החל מגיל חצי שנה ולא שנה, הוא שינוי בעל השלכות רוחב מקצועיות ותקציביות. במקביל, כדי להסדיר את הנושא של פעוטות הזכאים לתעודת עיוור – אני אעצור פה ואני אגיד לך מנהמת הלב. יש הרהורים בקרב גורמי המקצוע, עדיין אין הכרעות, אבל אני לא אומר לך במושגים, כדי שתבין מה אני רוצה לבטא – יש כמעט אינפלציה של אבחונים בתחומים של מוגבלות כזאת או אחרת. אני לא רוצה להצביע כדי לא לייצר איזה פניקה. גורמי המקצוע מתחילים – יש עומס רב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש גם יותר מודעות היום. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יש מודעות, יש עומס רב, ויש גם הקלה ברמת האבחון. מצד שני, צריך להבין שמעון יום שיקומי זה לא על כל מגבלה. זה מגבלה בשילוב בעיית התפתחות. בסוף בסוף הנטייה היא לתת את המענה המקצועי הטוב ביותר. במקביל, כדי להסדיר את הנושא של פעוטות הזכאים לתעודת עיוור ממשרד הרווחה אך אינם זכאים לגמלת ילד נכה בביטוח הלאומי, מתקיימת עבודת מטה של מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה ואגף גמלאות בביטוח הלאומי על מנת ליצור הכרה הדדית בפעוטות בין המשרדים, כפי שזה קיים בבוגרים. אני רוצה לשחרר עוד משהו שכואב לי ומפריע לי ואני מנסה מאז שנכנסתי לתפקידי. תשמע את זה, מאיר ידידי, שר הרווחה לשעבר. אני אומר לך, שנה וחצי אני מנסה לשפר את עבודת הממשלה – במה? כפי שיודעים, הממשלה הקודמת העבירה – ישתבח שמו לעד, אחרי הרבה שנים שאנחנו דוחפים – את סוגיית מעונות היום הרגילים – לאן? למשרד החינוך. אבל כפי שאנחנו הישראלים יודעים לעבוד, לא עושים עבודה מושלמת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> חצי עבודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הלוואי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במקרה הטוב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יש סוגי ילדים שבשביל שהילד שלהם ייכנס למעון יום רגיל, צריכים לעבור ארבעה משרדי ממשלה: עבודה – תמ"ת, מה שנקרא, משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הרווחה. באתי והגשתי הצעת מחליטים, להעביר – הרי אמרנו, הכול חינוך? בואו נעביר הכול למשרד החינוך; בדרך כלל, משרד אוהב להעביר סמכויות בלי תקנים ובלי תקציב – עם התקנים, עם התקציב. למה הורה לילד מיוחד צריך לעבור – לא רוצה להגיד את הוויה – את כל מסלול החתחתים הזה, לעבור בין ארבעה משרדי ממשלה? אני מקווה שניפול על אוזניים כרויות, כי נכון להיום אין אוזניים כרויות במשרד החינוך לנושא הזה. צריך להעביר הכול למשרד החינוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבאת לי רעיון להצעת חוק פרטית, אם לא תצליח, ביחד עם מאיר כהן; יהיה מאוד קשוב לנושא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תעשה, תתקן. לא, לא הצלחתי. הינה, אני אומר לכם. אתה יודע מה זה תלמיד חכם? מאיר, מה ההגדרה של תלמיד חכם? שמבין דבר מתוך דבר. הבנת. תגישו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> היקש. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תגישו את זה. לשאלה האחרונה, ידידי חבר הכנסת פינדרוס – ילדים עם עיוורון בעין אחת אינם זכאים לגמלת ביטוח לאומי, והם גם לא זכאים לתעודת עיוור על ידי משרד הרווחה. מבחינה מקצועית, מדובר בילדים המסוגלים להשתלב במעונות היום הרגילים עם סייעת שילוב בצורה טובה. אציין כי ישנם מקרי קצה בודדים שבהם ילדים עם עיוורון בעין אחת, לאחר בדיקה וחשיבה מקצועית נכנסים למעונות יום שיקומיים, והשאיפה שלנו היא לשלב את הפעוט ולחשוב על טובתו ההתפתחותית לטווח ארוך, ולשאוף לכך שלאחר מכן ישתלב כחלק מהקהילה. עד כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שאלת המשך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, בסופו של דבר, המשמעות של כל מה ששאלתי – בסוף, ילד עיוור בשתי עיניים, לפי החוק היום, מכיוון שהוא לא תחת החוק של הביטוח, של מעונות יום שיקומיים, העיוור מוחרג מהחוק, הוא לא נמצא שם, אז הוא מתחיל רק מגיל שנה. ולכן, הוא לא יכול להגיע לביטוח לאומי, כי אומרים לו: תשמע, לך לרווחה, לוועדה של העיוורים, ובוועדה של העיוורים אומרים לו: תחכה עד שנה. אתה לוקח דלתא של חצי שנה בהתפתחות שלו, שהיא משמעותית מאוד. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אלינו הגיעו, כמו שאמרתי לך בתחילת התשובה, כשישה מקרים, וכולם הושמו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בגיל חצי שנה. תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מהביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת משה טור פז לשר הפנים משה ארבל, בנושא: הסדרת כפל הנחות בארנונה לאנשי מילואים. אני מזמין את כבוד השר לעלות לדוכן. ולפני חבר הכנסת טור פז, אני אתמול הודיתי שלא בפניו, אני חייב להודות בפניו: אתמול זכיתי להעביר לראשונה חוק בקריאה שנייה ושלישית על השבת עודפי גבייה מהרשויות, וזה בזכות השר היקר השר משה ארבל, שתמך והוביל. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> זה יוזמה שלך, ידידי, והחוק הוא חוק חברתי חשוב מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתם יודעים מה זה מחלקה משפטית ואתם יודעים מה זה להעביר חוק, והוא היה איתי. באמת, יישר כוח לך. תודה רבה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> חזק וברוך. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אבל מה שיפה זה שזה עבר בהסכמה רחבה של קואליציה ואופוזיציה, כי זה עושה טוב לאזרחים, וזה יפה מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון מאוד. << שאילתה >> 1873. הסדרת כפל הנחות בארנונה לאנשי מילואים << שאילתה >> << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז הינה, יש לנו עוד הזדמנות לעזור לאזרחים. תודה רבה, אדוני שר הפנים. השאלה היא כזאת: משרתי מילואים פעילים זכאים לקבל הנחה בארנונה מהרשויות המקומיות. אם הם זכאים להנחה מסיבה נוספת, הנחת הארנונה על שירות המילואים מתבטלת, ואין כפל הנחות. רצוני לשאול: מדוע אין כפל הנחות בארנונה למשרתי מילואים הזכאים לכך, וכיצד ניתן להחיל אחידות ברשויות המקומיות בנושא? תודה רבה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת משה טור פז. לפני שאשיב – אני כמובן אומר את זה בהלצה, אבל אני מקווה שבדקת עם הלשכה המשפטית שאין לך ניגוד עניינים בשאילתה כמשרת מילואים פעיל. אבל ברכותיי, באמת, יחד עם כל עיסוקיך הרבים לשרת את המדינה במילואים כקצין – ירבו כמותך בישראל. ברשותכם, אני ארצה לנצל את הבמה הזו להעלות את זכרו של יעקב גנות, שנפטר היום. הוא היה המנכ"ל הראשון של רשות האוכלוסין וההגירה ואיש משטרה. יעקב עלה לישראל בשנת 1963, התגייס למשמר הגבול ב-1964, והתקדם במעלה שרשרת הפיקוד עד שהיה לסגן מפקד מג"ב ירושלים. ב-1980 עבר לשרת במשטרה, ומילא שם שורה של תפקידי פיקוד במחוז הצפוני: סגן מפקד מרחב העמקים, מפקד מרחב הגליל ומרחב המחוז. באוקטובר 1997 מונה למפקד הראשון של אגף התנועה במשטרה ועמד בראשו עד ינואר 2001. בין 2001 ל-2002 כיהן כמפקד משמר הגבול. לאחר מכן היה ראש מינהלת ההגירה הראשון, ושירת כנציב שירות בתי הסוהר ב-2003–2007. בשנת 1972 איבד את אחת מעיניו בגבול לבנון כאשר ניסה לחלץ מפקד פלוגה מיחידת אגוז ואת הנהג שלו; על פעולה זו הוא קיבל צל"ש. על פעולת חילוץ נוספת, שבה נכנס גנות לשדה מוקשים כדי לחלץ אזרח דרוזי שרגליו נקטעו בשדה, קיבל עת עיטור המופת. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> במענה על שאלתך, חבר הכנסת טור פז, אני רוצה באמת להודות לך על פעולותיך הרבות למען אנשי המילואים ועל היות הנושא קרוב לליבך. ישנה חשיבות עצומה במשטר דמוקרטי פרלמנטרי ברשות מחוקקת חזקה, מבקרת, מפקחת, וכל חבר כנסת שפועל, אני מברך אותו. אני תמיד אני שמח להיות כאן ולהשיב על שאילתות. אני מגיע גם לא מעט לדיוני ועדות בכנסת. לא מזמן הייתי בוועדת הפנים, גם בוועדת הכספים, והקשר הזה בין הכנסת לממשלה, יחסי מבקר–מבוקר, הוא קשר חשוב, מהותי ומשמעותי. אשר לשאילתה, היא מעלה נושא בעל חשיבות שהוא רחב יותר מנושא ההנחה על שירות המילואים. ראשית, כדי לעשות סדר, אציין שקיימים שני סוגי הנחות בארנונה על שירות מילואים: הנחה אחת היא לבעלי תעודת משרת מילואים פעיל, והיא על סך 5% מתשלום הארנונה שהם משלמים על דירתם; הנחה מסוג שני היא הנחה למפקדים במילואים, שמגיעה ל-25% מסכום הארנונה עד 100 מטרים משטח הנכס. שתי ההנחות הן הנחות שברשות, כלומר, רשויות מקומיות רשאיות להחליט שהן נותנות את ההנחה ורשאיות להחליט שלא לתת. התבטאתי כבר בעבר, גם בוועדת הכנסת, שהפער הזה בין מפקדים במילואים למשרתי מילואים שנקראים חפ"שים, חיילים פשוטים, הוא פער קשה להסבר. ייתכן שהרציונל במקור היה לעודד יציאה לפיקוד בקרב משרתי המילואים על כל הכרוך בכך, ושירות מילואים ארוך ומשמעותי. ניתן להגן על פער מסוים, אבל כאן מדובר בפער גדול מדי, שלי אישית קשה להגן עליו. לצד זאת, מובן שהרצון הוא לא לפגוע בזכויות המפקדים במילואים, אלא לשפר את מצבם של כלל משרתי המילואים, כלומר להגדיל את גובה ההנחה המגיעה להם. כאן אבקש לתת הסבר בקצרה על האופן שבו פועלות ההנחות בארנונה. כמעט מדי שבוע עולות הצעות חוק פרטיות בוועדת השרים לחקיקה שמשמעותן הגדלת ההנחות בארנונה, הרחבת ציבור הזכאים, ולכן חשוב שהדבר יישמע: כל הנחה בארנונה משמעותה פגיעה כלכלית ברשויות המקומיות על כל הכרוך בכך. הקטנת ההכנסה מחייבת הצטמצמות ופגיעה בשירות הניתן לאזרח, הקטנת מצבת העובדים, ובמקרים חמורים יותר פגיעה ביציבות הכלכלית של הרשויות המקומיות וגם פגיעה בעצמאותן, כי בסופו של דבר הכנסות עצמיות משמעותן פחות תלות בשלטון המרכזי. אלו תוצאות בלתי נסבלות. לכן, עמדת המדינה ועמדת משרד הפנים הייתה ועדיין שלא ניתן לקבוע הנחה בארנונה לאף מטרה, חשובה ככל שתהיה, ללא קביעת שיפוי בצידה לרשויות המקומיות. אם המדינה, השלטון המרכזי, אומרת לרשויות שעליהן לתת הנחה, על המדינה גם לשפות את הרשויות על הפגיעה בהכנסות כתוצאה מאותה ההנחה. לכן, כל החלטה להגדיל את שיעור ההנחה בארנונה או להגדיל את ציבור הזכאים להנחה היא החלטה שמחייבת שיתוף פעולה של משרד האוצר, שיפוי מצידו או מצד גורם ממשלתי אחר, אם ישנו, למשל משרד הביטחון בכל הנוגע לאנשי מילואים, נכי צה"ל, משפחות שכולות וכדומה. אציין עוד שמשרד האוצר ומשרד הביטחון העדיפו הגדלת מענקי המילואים באופן ישיר בזמן המלחמה הזו, וזו עמדה לגיטימית. בסוף, ההטבה בארנונה יוצרת גם אנומליה נוספת, שכן היא מיטיבה עם בעלי נכסים גדולים יותר מאשר עם המחזיק בנכס קטן, לעומת מענק ישיר, שניתן באופן שווה לכלל החיילים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליזה, זה מפריע. עליזה, זה מפריע לשר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ההטבה של 25% היא שהוגבלה עד 100 מטרים ראשונים, לעומת ההטבה של 5%, שהיא ללא שום שייכות לגודל הנכס, וכמובן שהיא מיטיבה יותר עם בעל נכס גדול. עד כאן בכל הנוגע להגדלת הנחות בארנונה. בנוסף, אני מפנה את חבר הכנסת טור פז לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג–1993, אשר קובעות בתקנה 17(א): "קיימת זכאות להנחות שונות על פי תקנות אלה; תינתן לזכאי הנחה, הנחה אחת בלבד, הגבוהה מביניהן, ולא תינתן כל הנחה למחזיק נוסף בנכס שלגביו ניתנה ההנחה". כלומר, לגבי כל כפל הנחות בארנונה – והדבר נכון גם למי שאינם משרתי מילואים אבל זכאים להנחות מטעמים שונים, משני טעמים שונים, למשל, גמלאי ונכה – ההנחה שתינתן היא הגבוהה מבין השתיים, ואלו לא יצטברו. לא יהיה כפל מבצעים. אני בהחלט חושב שנכון לבחון כיצד ניתן לתקן סעיף זה ולהחריג ממנו את משרתי המילואים. יש בזה היגיון, אני מסכים איתך. הדרך לעשות את זה היא לפנות לאגף התקציבים במשרד האוצר ולמשרד הביטחון, שגם הוא יכול להמציא את השיפוי לרשויות, ולשאול מדוע שלא יימצא שיפוי מתאים כדי לאפשר זאת. זה למעשה עיקר התשובה. בכל זאת אני רוצה לומר משהו נוסף, לכאורה גם בהגנת משרד הביטחון ומשרד האוצר – מה שלא בתחום אחריותי כשר הפנים, אבל זה חשוב להבנת התמונה. הממשלה קיבלה כמה החלטות שנוגעות לסיוע ותגמולים לחיילי מילואים בתקופת המלחמה: ההחלטה 1226 מ-7 בינואר, החלטה 1023 מ-3 בנובמבר והחלטות נוספות בפורומים שונים. לפני ההחלטות הללו פנינו למשרד הביטחון, שהוביל את ההחלטות, וביקשנו במקביל להגדיל את ההנחות בארנונה לחיילי המילואים. המענה שקיבלנו הוא שבמסגרת סדרי העדיפויות לתגמול למילואימניקים נושא הנחות בארנונה לא עומד בראש סדר העדיפויות. הוחלט לתת מענקים ישירים לחיילי המילואים, פיצוי בגין נזקים כלכליים שנגרמו להם, העלאת התגמול המינימלי המשולם בעבור יום מילואים, עידוד עסקים קטנים של חיילי מילואים ועוד. המשרדים המובילים, בעיקר משרד הביטחון, החליטו שנושא ארנונה אינו בראש סדר העדיפויות. עמדתי שונה ובוטאה גם אז וגם כאן, כאמור, וגם בשעתו, בזמן אמת. אני כן יכול להבין את אלה שחולקים עליי וסבורים שנדרשים להתכנס לסדרי עדיפויות, וייתכן שסדרי העדיפויות הללו לא יהיו מקובלים על כולם. אבל משרד הביטחון, שהוביל את ההחלטות, צריך לקבל החלטה אם לשים את הכסף לטובת שיפוי במקום פלוני או אלמוני. הנושא של הארנונה לא זכה לעדיפות מכיוון שהעדיפו באמת הטבה ישירה לכיסם של חיילי המילואים. לסיכום, אני בהחלט חשבתי ועדיין חושב שנכון גם להגדיל את ההנחות בארנונה לחיילי המילואים וגם לפעול ולחתור לשוויון בינם לבין מפקדי המילואים, על דרך של העלאת שיעור ההנחה לחיילים, ולא על דרך של פגיעה בשיעור ההנחה למפקדים, וגם לאפשר כפל הנחות במקרה של חיילי מילואים. אבל כל אחד מהפתרונות הללו הוא פתרון שמחייב שיפוי מצד האוצר או הביטחון, שאמונים על הנושא. אני מקווה שהעלאת הנושא למודעות – ואני מודה לך על כך – תאפשר ותזמין את מקבלי ההחלטות במשרד האוצר והביטחון לשקול מחדש את עמדתם בנושא למען חיילינו, שנותנים את הכול – את מרצם, את זמנם, לעתים את גופם ואת חייהם – למען אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יש שאלת המשך, כן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. השר, תודה על התשובה המקיפה. אני רוצה לומר כאן שני דברים. ראשית, באמת קיימנו השבוע כנס כאן בכנסת שכותרתו היא 200 יום בשנה. הממשלה עשתה מהלכים יפים בראשית המלחמה בללכת לקראת אנשי המילואים, בהבנה שהייתה לנו אז שאנחנו הולכים לאירוע לא פשוט. איפה שאנחנו נמצאים היום, אחרי תשעה חודשים – אני חושב שהמהלכים שציינת מחודשים נובמבר, דצמבר, ינואר הם טובים אך לא מספקים, במיוחד שרובם תוקנו בהוראות שעה. לאור זאת, שאלתי היא: האם תהיה מוכן לשקול הנעה של חקיקה – בהובלת משרד הפנים או פרטית בתמיכת משרד הפנים – הן בתחום של הארנונה שציינתי, עם כפל הנחות, והן בתחום, למשל, של ארנונה עסקית? אנחנו יודעים היום שאחד האתגרים שלנו במשק הוא בעלי העסקים שנמנעים מלהעסיק אנשי מילואים או מפטרים אותם גם כשאנחנו מנסים להגן עליהם במסגרת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפני שהשר ישיב, חבר הכנסת עמית הלוי ביקש שאלה נוספת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני השר. אני מניח שאתה מכיר את Dan Church Aid, Norwegian Church Aid, American Friends Service Committee. זאת אומרת, אתה אדם יסודי, ואני שלחתי לך את הארגונים הללו, שקוראים למה שישראל עושה רצח העם, שתומכים ב-BDS, שדורשים סנקציות חריפות על חיילי צה"ל, שבדיוק אתה דן לגביהם עם חבר הכנסת טור פז. האנשים הללו, העובדים שלהם מקבלים אשרות להיכנס לישראל. מי יודע, אולי גם לכנסת? פניתי אליך, כידוע, ואני רוצה לדעת, מכיוון שהאשרות שניתנו – בניגוד לנוהל, אגב – על ידי רשות ההגירה והאוכלוסין, בניגוד לנוהל שהיה עד עכשיו, שקודמיך, שדיבר פה, השר מרגי, הקפיא – זה היה לחצי שנה, עד יוני. מה קרה מיוני? האם חודשו האשרות שלהם או לא? אם לא חודשו האשרות שלהם, האם עדיין הם בארץ, כמו שאני שומע מהשטח, או שהם יצאו מחוץ לגבולות ישראל? ומה הסטטוס מעכשיו לאותם מאות עובדים, בערך 400, של אותם 163 ארגוני רווחה, so called, כמובן? מה הסטטוס? אני אומר שוב, אתה פועל בצורה עניינית ויסודית בכל התחומים שאצלך. מה קורה עם המצב הזה, אדוני שר הפנים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. גם חבר הכנסת ואליד ביקש שאלה נוספת. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לשאול לגבי חורה. פניתי אליך לפני הבחירות בהקשר של חורה, להפוך אותה לעיר. אמרת לי שאתה רוצה להמתין עד שהבחירות יסתיימו, ואכן, הבחירות הסתיימו. אני רוצה לשאול אם בכוונתך להפוך את חורה לעיר. תודה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, כן. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ובכן אני מבקש לענות ראשון ראשון. במענה על שאלתו של חבר כנסת טור פז בסוגיית החקיקה, כפי שאמרתי, אעמוד על זה ואתעקש בנושא הזה. גם בפגישה שהייתה לי השבוע עם מבקר המדינה, ששאל אותי על סוגיית ההנחות בארנונה לבעלי עסקים בצפון – לכאורה, לא קשור לחיילי המילואים – שהפיצוי שלהם בושש לבוא, עמדתי כחומה בצורה ואמרתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: מבחינתי אסור לי, ואני אחטא ואמעל בתפקידי, אם אאפשר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת פנינה, אפשר לעשות את הוויכוחים בפרסה? לא פה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – פגיעה ביציבותן של רשויות מקומיות. אני מבין בהחלט את הצורך לדחוף לכיוון אחר, וזה חשוב, כמו שאמרתי, שהקול הזה יישמע, אבל הוא חייב להיעשות באמצעות שיפוי אוצרי, או לחלופין משרד הביטחון, כדי שנוכל לקדם את זה. היה ויהיה, כמובן שאנחנו נברך על זה, נעודד את זה ונקדם את זה. אני, בתפקידי כראש המטה של שר הפנים דאז אריה דרעי, הייתי שותף לאותה החלטת ממשלה למתן 5% הנחה לחיילי המילואים. הבטחנו את יציבותן הכלכלית של הרשויות מצד אחד, ואת ההטבה הזו לחיילי המילואים, וזה מבורך וראוי וטוב. בנוגע לשאלתו של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לגבי חורה, פרסמתי תזכיר חוק – כרגע הוא מונח להערות הציבור – שמבקש באופן גורף לבטל את כל פקודת המועצות המקומיות. אני סבור שהרובד הזה של מועצה מקומית ועירייה מקשה מאוד, ביורוקרטיה מיותרת. הוא מייצר צורך בהתמחות ספציפית של עורכי דין במועצות המקומיות, מייצר עודף רגולציה, לא מייצר אחידות. ובאמת, כדי לייצר שפה אחת ברורה ופשוטה ולרדד את הרובד הזה של הביורוקרטיה, הצעת החוק מבקשת לבטל לגמרי את המועצות המקומיות. יהיו מועצות אזוריות, ולחלופין – עיריות. זה להפוך בעצם את כל המועצות המקומיות לעיריות. אני חושב שזה מהלך נכון, זה מהלך מתבקש. אני יודע שיש עליו ביקורת. אנחנו כמובן נשמע גם את המתנגדים, נלבן את זה, אבל אני חושב שזה המסלול הנכון שצריכים להוביל אליו גם בתפיסה שמבקשת לראות את השלטון המקומי באופן כזה שאין לו יותר מדי סרבולים. יש לך ועדת שירות למועצות מקומיות וועדת שירות לעיריות – כל כך הרבה רגולציה עודפת וכפולה, שמחייבת בסוף תלות של השלטון המקומי, דווקא של רשויות חלשות וקטנות, להיתלות דווקא ביועצים משפטיים חיצוניים שיש להם מומחיות דווקא במועצות מקומיות. כאשר אנחנו נייצר אחידות ונהפוך את כולן לעיריות, ולא משנה מה גודל הרשות, התהליך הזה יוכל להקל על הרשויות הקטנות הללו, לאפשר להן לקבל כלים לתפעול נכון. אני מודע לכך שזה עלול לגרור הוצאות נוספות, גם על זה אנחנו ניתן את הדעת, אבל המטרה בסופו של דבר היא להוביל לכיוון התכלית הזו. אני חושב שכדאי להתמקד בתהליך הזה מאשר עכשיו – אם רוצים לטפל בתופעה מורכבת, עדיף לקחת אנטיביוטיקה ולהירפא מאשר לקחת אקמול ורק לשכך כאבים. מכיוון שאין שאלה נוספת על שאלה נוספת, אשמח לשבת איתכם בפרסה לכוס קפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה גם היא שאילתה דחופה, של חבר הכנסת חמד עמאר לשר האוצר, בנושא: העדר תקציב ליישובים דרוזיים לשנת 2024. אני מזמין את כבוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדוכן. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << שאילתה >> 1878. העדר תקציב ליישובים דרוזיים לשנת 2024 << שאילתה >> << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, בתאריך 31 בדצמבר 2023 הסתיימה התוכנית התלת-שנתית לישובים הדרוזיים. לצערי הרב, אנחנו בחודש יולי 2024, ועד היום הזה לא הועבר תקציב ליישובים הדרוזיים. רצוני לשאול: 1. מדוע לא הוכנה תוכנית חומש למגזר הדרוזי עד עכשיו? 2. מדוע היישובים הדרוזיים בלי תקציב עד עכשיו? שנת 2024, אפס תקציב למגזר הדרוזי. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת חמד עמאר, תודה על השאלה. קודם כול, כמובן, השותפות עם כורתי הברית איתנו מהעדה הדרוזית היא חשובה מאוד לכולנו, ואנחנו במשך שנים אומרים ועושים כדי שהברית תהיה לא רק ברית דמים אלא גם ברית חיים. בעניין הזה אני חושב שזה משותף לכל הממשלות לאורך השנים. יש עוד הרבה מה לעשות. רק נדייק: היישובים הדרוזיים מקבלים תקציב כמו שמקבל כל יישוב אחר. יש לאורך כל השנים תוכניות חומש – נדמה לי שכבר שמונה שנים – שנותנות להם סיוע נוסף, שהוא חשוב, חשוב מאוד, והוא נכון, בעיקר בתחומים שגם מגשרים על פערים ועוזרים לעדה להתקדם, אם בחינוך – להעלות שם את שיעורי הזכאות לבגרות – ואן בתעסוקה ובהכשרות ובתכנון: תכנון הסדרות של קרקע ותכנון וסבסוד מגרשים לחיילים משוחררים. חלק קורה בתוך התקציבים השוטפים – אגב, גם בתקציבים השוטפים יש תיעדוף משמעותי מאוד איפה שאפשר ממשרד השיכון ברשות מקרקעי ישראל – ויש גם את תוכניות החומש. כפי שציינת, תוכנית החומש הקודמת הסתיימה בסוף שנת 2023. אגב, היא לא הייתה תוכנית חומש, היא הייתה תוכנית לשלוש שנים. היא נבנתה כתוכנית חומש, ואתם – אתה היית אז בתפקידך במשרד האוצר – קיפלתם אותה אחורה לשלוש שנים. התחלנו לעבוד כבר בסוף השנה הקודמת על תוכנית חומש, המלחמה פגשה את כולנו, ובשיח עם ראשי הרשויות הדרוזיות סוכם שאנחנו מביאים החלטה ספציפית ל-2024 – תכף אסביר למה, משתי סיבות – ועובדים על תוכנית החומש כדי שהיא תהיה מ-2025 ועד 2029. במקום מ-2024 עד 2028 – מ-2025 עד 2029. יש לזה שתי סיבות: סיבה אחת הייתה שחשבנו שלא נכון לגבש תוכנית חומש – איך אני אומר את זה? בפרספקטיבה של מדיניות תקציבית מצומצמת. הרי בתוך המלחמה אנחנו באתגר פיסקלי מאוד גדול, והפריזמה עכשיו בכל דבר היא לצמצם, לצמצם. לא חשבנו שנכון להסתכל על חומש כשאנחנו עכשיו באיזו ראייה כזאת שצריך להתכנס ולהצטמצם ולחסוך. אז אמרנו, נפתור רגע את 2024 וננסה להגיע ל-2025, בתקווה שנוכל להיות קצת בדנ"א מרחיב יותר. אבל בעיניי, התשובה היותר-טובה היא שבבחירות האחרונות, שהתקיימו במרץ, התחלפו תשעה מתוך 14 ראשי רשויות בגליל, ונדמה לי שניים מארבעה ברמת הגולן. הייתה בקשה מאוד צודקת של ראשי הרשויות החדשים לא להנחית עליהם את התוכנית שגובשה עם ראשי הרשויות הקודמים. אז שני הטיעונים האלה הצטרפו לזה שאנחנו צריכים להתמודד עם 2024, ועל החומש לעבוד במקביל. התוכנית של 2024 עלתה לדיון בממשלה, כידוע, ביום ראשון האחרון. היו קצת אי-הסכמות. נפגשנו ראש הממשלה ואני עם ראשי הרשויות עוד באותו היום; הגענו להסכמות. התוכנית אמורה להיות מאושרת או במשאל טלפוני או בראשון הקרוב – שאלה משפטית לחלוטין, אם היועצים המשפטיים יאפשרו לאשר את התיקונים טלפונית או לא. אגב, זו תוכנית גדולה – 400 מיליון, 460 מיליון שקלים, אני חושב, לשנה הזאת, מתוך זה 345 – עוד פעם, לא בטוח, אני אבדוק שנייה אחת כדי לראות שאני לא מטעה אותך במספר המדויק של התקציב התוספתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בערך, בין לבין. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, לא, אני לא רוצה להגיד בערך, אני רוצה להגיד בדיוק. אני לא רוצה להגיד בערך. סך כל התוכנית: 415 מיליון שקלים, מתוכם 335 מיליון שקלים תקציב תוספתי של משרד האוצר שמחולק לסעיפים שונים. אגב, חשוב לומר, גם ביום ראשון, כשראשי הרשויות עלו לכאן ומחו, לא היה ויכוח על המסגרת. זאת אומרת, לא היה ויכוח מה הסכום התוספתי שאנחנו שמים, וגם לא על סך כל ההחלטה, אלא זה היה ויכוח על השימושים: הם רצו יותר לשוטף של הרשויות, ואנחנו חשבנו שזה פחות נכון, שהכסף צריך להגיע לתושבים ולפרויקטים ולסבסוד המגרשים ולתכנון. בסוף הגענו לעמק השווה, לאיזושהי פשרה, כמו שעושים בדרך כלל. אגב, אני כן אומר ש-335 מיליון שקלים תקציב תוספתי לשנה הזאת זה לא מעט, בהינתן הממוצע. בתוכנית החומש הקודמת היו 200 מיליון שקלים. אתם הגדלתם את זה, שוב, כי לקחתם את 300 מיליון השקלים לחמש שנים, את ה-1.5, וקיפלתם לשלוש שנים. 335 מיליון שקלים תוספתי בשנה של מלחמה, כשאנחנו, שוב, במגמה כללית של קיצוצים – אני חושב שזה יפה וזה טוב. וכפי שאמרתי, זה נעשה בהסכמה, כשאנחנו ממשיכים לעבוד על תוכנית החומש. נדמה לי שראש הממשלה סיכם שבתוך 60 יום, אם אני זוכר נכון, אנחנו אמורים לנסות להביא אותה בהסכמה. ויש עכשיו שיח. את השיח הזה מוביל, כידוע – לכן, אני גם לא כל כך יודע למה זו שאילתה לשר האוצר, אבל בסדר – מי שמוביל את ההחלטה זה משרד ראש הממשלה, יש שם את הממונה – אגב, איש יקר, עובד כבר 30 ומשהו שנה במשרד ראש הממשלה – שאחראי לקידום התוכניות לחברה הדרוזית. הוא עובד יחד איתנו, וכמובן יחד עם ראשי הרשויות. אני מאוד מקווה שנגיע לתוכנית טובה. אני כן אומר, על קצה המזלג, כי אני לא רוצה עכשיו להרחיב יותר מדי, בתפיסה שלי אנחנו צריכים לראות שעיקר התקציב באמת מגיע לדברים שמעמידים גם את הרשויות על הרגליים, למנועי צמיחה, לנכסים מניבים. המטרה בתוכניות כאלה היא לאט-לאט לגמול את הרשויות מהצורך בהן. אז כמה שנשקיע יותר בלהעלות אחוזי זכאות לבגרות ובהשכלה גבוהה ובתכנון – לפתור שם את הבעיה. אני לא איכנס לזה עכשיו, בעיה סופר-מורכבת, שנים לא הצליחו לפתור אותה. אני חושב שאנחנו מתקדמים שם. עוד פעם, כל פעם מתקדמים קצת, כל הממשלות. אני הצעתי לקחת עכשיו שלוש שנים, להקים בחקיקה ועדה מיוחדת לדרוזים, עם סמכויות של ועדה מחוזית, כולל סמכויות לייצר את מה שאנחנו קוראים איחוד וחלוקה, או לוחות זכויות – זאת הבעיה הקשה שם, הקרקעות פרטיות – עם הסכמה של ראשי הרשויות; במידה מסוימת להוציא את זה מהידיים שלהם ולהעביר למדינה. חמד, אתה מכיר יותר טוב ממני את הקושי לתכנן כשזאת קרקע פרטית, ויש חמולות ומשפחות וראשי רשויות מתחלפים. עושים תוכנית, מתחלף ראש רשות, גונז את התוכנית הקודמת, מתחיל הכול מחדש. יש המון דוגמאות כאלה. אני מלווה את זה עוד מהתקופה שלי ברגבים. שוב, בגלל הקושי של קרקע פרטית. הרי אין מה לעשות, כשמתכננים קרקע פרטית הנורמה היא 40%, ובמגזר הדרוזי הולכים ל-30%. אתה צריך הקצאות לשטחי ציבור, כי צריך בתי ספר ומגרשי ספורט ומתנ"סים וכבישים ומדרכות, ושהכבישים יהיו נורמליים כדי שאחר כך יהיה אפשר להכניס אוטובוסים ותחבורה ציבורית והסעות לתלמידים. אני חושב ללכת על איזשהו מאמץ מרוכז של שלוש שנים. בתקופה הזאת אפשר גם ליצור איזשהו סטטוס קוו אל מול הבנייה הלא-חוקית, שלא ממשיכים מצד אחד, מורידים רגע רגל מהגז באכיפה מצד שני. שוב, אם זה בהסכמה. אני לפני המלחמה ניסיתי להגיע לתהליך כזה גם עם הנציגות של הרשויות, גם עם השייח', שניהם הסכימו לתהליך. המלחמה טרפה את הכול. שוחחתי על זה עם ראש הממשלה. אני מקווה – שוב, בסוף צריך לזכור, גם פה אני נזהר. היה פה קודם לפניי שר הפנים, וזה בסמכותו ובאחריותו, אני לא רוצה לדרוך לו על הרגליים, אבל זה מה שאני הצעתי לראש הממשלה. זה בסוף הדבר שהכי כואב. וכשנפתור אותו – גם בו צריך להשקיע כסף, אני אמרתי להם שבעניין הזה אני לא אחסוך שקל – אני חושב שכשהוא ייפתר, אז אפשר יהיה גם להשקיע הרבה יותר בתשתיות ובסבסוד המגרשים. מה שקורה – אגב, אתה יכול לראות שיש רשויות שעושות את זה יפה, כשיש ראשי רשויות שיש להם אומץ, כמו בדאליה. יש לו שש תוכניות מפורטות שאו-טו-טו נכנסות לתוקף ויש שם שכונות ליוצאי צבא ואנחנו מסבסדים אותם יפה מאוד. אותו דבר בעוד כמה יישובים. אנחנו מתקדמים. אתה יודע מה? אף פעם לא עושים מספיק בתחומים האלה, ותמיד אפשר וצריך לעשות יותר. משתדל, בעזרת השם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, שאלת המשך. לא עליך המלאכה לגמור, אבל לא בן חורין אתה להיבטל. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני רק רוצה לתקן אותך. אני הכנתי את התוכנית התלת-שנתית מראש. הודעתי גם לאנשי האוצר כשהייתי שר שם שהתוכנית היא תלת-שנתית. ואנחנו לא תיקנו ולא צמצמנו, מראש הכנו אותה לשלוש שנים – ל-2021, 2022, 2023 – והתקציב היה בהתאם לשלוש שנים, לא לחמש שנים. אז רק לידיעה, אם אמרו לך שאנחנו צמצמנו – לא נכון. מראש הוכנה לשלוש שנים. אני מאוד שמח על מה שאתה אומר. ואתה יודע, אני שמעתי אותך גם בוועדה, ושמחתי שאמרת: על גופתי המתה יקצצו אצל הדרוזים. מאוד שמחתי על זה. אבל אני אגיד לך את האמת, אחרי שעברתי על התוכנית, כשאנחנו מדברים על 10 מיליון, ואתה דיברת על החשיבות של התכנון, ואני רואה 10 מיליון – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> 30 מיליון, אם אני זוכר בעל פה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני ראיתי את התוכנית – 10 מיליון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל חמד, בוא, שנייה. הרי אני לא חילקתי את הסעיפים. בסוף, ישבו כל ראשי הרשויות עם אנשי משרד ראש הממשלה ועם מי שמרכז שם, איך קוראים לו? אתה בטח זוכר את השם שלו, של ראש האגף. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האשם חוסיין, אני מכיר אותו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> האשם, נכון. ישבו האשם יחד עם ראשי הרשויות וקבעו את החלוקה. אני אומר את האמת, אני לא אוהב שם כל סעיף. לו זה היה תלוי בי הייתי שם פחות לשוטף של הרשויות. אני רציתי שהשוטף יהיה כמו בשנה שעברה, 60 מיליון. אתם שמתם 67 מיליון, אנחנו הצענו עכשיו 70. רצינו שיותר כסף ילך, כמו שאתה אומר, לתכנון, לסבסודי קרקע ופיתוח. ראשי הרשויות – אתה יודע מה? צריך להתחשב בהם, כי הם בסוף נבחרו על ידי הציבור ברשויות שלהם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, יש שאלות נוספות, אז אולי כבודו ישיב על הכול ביחד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – הם רצו יותר. אני רק אומר, שוב, חמד, אני לא הכתובת, באמת. אני אומר את זה עכשיו לא כהקטנת ראש. כי חלוקת הסעיפים הייתה באגף אצל משרד ראש הממשלה, יחד עם ראשי הרשויות. אני לא אגיד לך שלא היו לי – ניסיתי לתת דגשים, אבל בסוף כיבדתי את ההחלטות שלהם. אני לא מאלה שחושבים שמשרד האוצר צריך לנהל את כל מדינת ישראל, גם ככה יש לנו הרבה יותר מדי כוח. אני בעד לתת למשרדי הממשלה ולבזר סמכויות לשלטון המקומי כמה שרק אפשר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר החשוב בכל תוכנית חומש זה מנועי צמיחה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא רוצה את הדג, אני רוצה את החכה – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי אני יכול להוציא יותר דגים מדג אחד. ולכן אני מדגיש את הנושא של התכנון, ואתה הדגשת את הנושא של התכנון. לכן, אם אנחנו מדברים על שנת 2024, שנת 2024 תסתיים מהר – ואין תוכנית חומש. מה שאני מבקש בתוכנית החומש הבאה, אם אתם תכינו אותה, שמנועי צמיחה יהיו בתוך תוכנית החומש. כי אתה יודע, אין אזורי תעשייה, ואזורי תעשייה נותנים את – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הכנסות מארנונה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הארנונה. אין אזורי מסחר, ואזורי מסחר נותנים את הארנונה. אם ניקח רק את הדוגמה של היישוב ירכא, יש הם אזור מסחר ענקי, ואתה רואה שהמצב בירכא אחר לגמרי משל כל היישובים, כי שם הארנונה היא יותר גבוהה. ארנונה של תושב היא לא ארנונה כמו של עסק, בית פרטי זה לא עסק. לכן, הנקודות החשובות – חינוך, תעסוקה, תכנון ובנייה – אלה הדברים שנוגעים לכל אחד ואחד ביישובים הדרוזיים. ואני מקווה שבתוכנית החומש שתכינו תיקחו בחשבון את הנושא של התכנון. משרד הפנים בעצמו הכין תוכנית של מאות מיליוני שקלים, השקיעו המון זמן בלהכין תוכנית לתכנון ובנייה ביישובים הדרוזיים; לקחו מישהו מקצועי בנושא, הכין תוכנית של מאות מיליוני שקלים. אני רוצה תקציב לנושא הזה. הנושא הזה הוא הנושא החשוב מבחינתי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תראה, חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, כבוד השר, יש שאלות נוספות. אחרת זה לא ייגמר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז כמו שאמרתי, זה הנושא החשוב ביותר בשבילנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יש שאלות נוספות לשר. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, הבוקר כוחות הביטחון הגיעו לפינוי מאחז בלתי חוקי בבנימין, הותקפו על ידי רעולי פנים, רכב של קצין במינהל האזרחי נשרף, בקבוקי תבערה הושלכו על כוחות הביטחון. ואני רוצה לשאול אותך: 1. האם אתה מגנה את האירועים האלה? 2. כיצד תפצה את לוחמי האש, שהכבאית היחידה הממוגנת של מחוז ש"י, שמשמשת את לוחמי האש באירועי פח"ע, נפגעה היום? האם תפעל לפצות את לוחמי האש על הפגיעה בכבאית, והאם אתה מגנה את האירועים שנעשו היום בגבעת אסף בבנימין? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש עוד שאלה. חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני השר סמוטריץ', זה מוזר בכלל שאני שואל אותך את זה, מכיוון שאתה בעצמך פנית בזמנו לשר האוצר, לדעתי לפני יותר משנתיים, בנושא הזה. אני גם פניתי אליך לפני שנה, הפכתי את זה אפילו לשאילתה רשמית לפני חצי שנה. אני אשמח לדעת מה קורה עם העניין. אני מתכוון לארגון אמנסטי, שמקבל הטבות ממדינת ישראל – זה פשוט לא ייאמן – כלומר, בעצם מעודד בפועל את הפעילות האנטישמית של הארגון הזה. אני מדבר על הסניף בישראל. בניגוד לאונר"א, שאתה רוצה לפעול, אבל שם זה יותר מורכב בגלל האמנה, שכוללת גם התייחסות להטבות כאלה ואחרות בתקציבים, שיהיה לך קשה לעשות – אפשר לעשות דברים אחרים באונר"א – בנושא הזה זה היה צריך לקרות מזמן. כתבת לי שזה בטיפול. פשוט לא יעלה על הדעת שאמנסטי ישראל, שקורא במלחמה, מאז תחילת המלחמה, למה שאנחנו עושים "פשעי מלחמה" ודברים מהסוג הזה. אני אשמח לדעת איפה זה עומד, מה לוח הזמנים לביצוע ממש של שלילת ההטבות מארגון אמנסטי. זה דבר פשוט. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסוף יקראו לך לוחם הארגונים, עמית. הזכרת היום עשרה ארגונים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא הכי צודק בעולם. אני משיב עכשיו לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, על הכול. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ראשית, אני רק אשלים לחבר הכנסת חמד עמאר. רפי אלמליח, יושב-ראש מטה התכנון, אמר לי באופן אישי שלא חסר כרגע שום תקציב לתכנון – שוב, בהתאם ליכולת, לקיבולת, אבל כרגע, בשנת 2024, התקציב שהקצינו לתכנון הוא מספק. אמרתי בדיון אצל ראש הממשלה ואני אומר את זה גם כאן: לא נחסוך בתקציב לתכנון. שוב, אני מסכים שזה אחד הדברים החשובים ביותר, זה מה שנקרא כסף טוב, כסף טוב שפותר בעיות, ואחר כך גם מאפשר לרשויות להתפתח ומתקן דברים שצריך לתקן. אני גם מאוד מסכים עם האמירה שצריך לוודא שתוכנית החומש, כמו תוכניות בכלל – צריכות להיות כאלה שפחות מתבזבזות, במירכאות או שלא במירכאות, על השוטף, ומשמשות למנועי צמיחה ולדברים שהם מה שנקרא: אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו גם לשנים הבאות. אני מודה על האמת, זה לא שיח קל מול ראשי הרשויות; אגב, לא רק שם, גם במקומות אחרים. ראש הרשות צריך בסוף תקציב לרשות שלו. אני מאוד מקווה שחבר הכנסת עמאר יגבה אותנו גם כשננסה לשים את הדגשים בדברים החשובים. חברת הכנסת בן ארי, אנחנו בונים ומפתחים את ההתיישבות בסמכות וברשות, ואני גאה בזה. אנחנו עושים את זה בתהליך מאוד שיטתי ומסודר ומשנים הרבה מאוד דברים בדנ"א של המערכת, בתשתית המשפטית והסטטוטורית. עוד פעם, לא נוגעים כמובן בדין הבין-לאומי, אבל בהחלט מייעלים, וברוך השם, מצליחים גם להגיע לתוצאות מאוד טובות בביצועים שלנו בהתיישבות, ואני, אגב, חושב שאני עושה את זה לטובת כל עם ישראל, כדי שכפר סבא לא תהיה כפר עזה. ההתיישבות ביהודה ושומרון היא רצועת הביטחון של מדינת ישראל. ראינו מה קורה כשאנחנו בורחים משטח ומפלצות של טרור בונות בו מדינות טרור ענקיות – אחר כך יש 7 באוקטובר. אוי ואבוי לנו אם זה יהיה ביהודה ושומרון, ולצערנו, יש מי שמפנטז על זה: לקחת את עזה, להכפיל אותה פי 20, לשים אותה בשטח ששולט גיאוגרפית-טופוגרפית על כל יהודה ושומרון. כדי לוודא שזה לא קורה, אנחנו צריכים להתיישב עוד ועוד ועוד ועוד ולהקים יישובים. נדמה לי שאם המת"ע, שמתכנסת היום ומחר – אני בקדנציה שלי רושם שיא: פחות משנה וחצי – 24,000 יחידות, של תכנון ושיווק, משהו שבשנים רגילות זה ממוצע של שלוש שנים או אני לא יודע כמה, והסדרת היישובים והחוות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקים את הצפון ואת הדרום – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה לא סותר. זה הכשרות ותשתיות וכו'. אגב, אנחנו משקיעים, כולם היו בנינו, מירב, אני לא עושה תחרות בין אוכלוסיות. אנחנו השקענו שנים בגוש קטיף כדי שלא יהיה טבח אחר כך בעוטף עזה, ואנחנו משקיעים ביהודה ושומרון כדי שרעננה לא תהיה בארי ונתניה לא תהיה נחל עוז. אנחנו מפתחים, את היישוב ואני גאה בזה, ואנחנו עושים את זה בסמכות וברשות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים, לא שומעים את השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר שקט? אני לא שומעת. גם ככה הוא מדבר בשקט. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני יכול לכאוב על כל – האמת, אני מדבר בשקט כי אני עוד תחת הרושם הכבד של ניחום אבלים שעשיתי עכשיו אצל משפחת טייטלבוים, ההורים של ארי. אחיו של ארי, אגב – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל אני לא שומעת אותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. השר אמר משהו אישי. מירב, הוא אמר משהו אישי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני, תאמין לי – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, סליחה, בסדר, בסדר, אני באווירה של גבורת הלוחמים. בקיצור, אנחנו עושים את זה ברשות וסמכות, וצריך להיות ברור: אין מקום בשום פנים ואופן לאלימות משום סוג שהוא, וזו אמירה ברורה וחד-משמעית שאומרים אותה שוב ושוב. אין אלימות באף מקום, לא בתל אביב ולא בסכסוכים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר לתל אביב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע, חברת הכנסת, זה לא פינג-פונג. זהו. אין שאלה לשאלה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ואם יש כאלה חסרי אחריות שעושים את זה, זה כמובן רע מאוד. אני לא צריך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי אותך על הכבאית של לוחמי האש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא מכיר פרטים, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אני אגיד לך שיש כבאית של מחוז ש"י, של לוחמי האש, שכתוצאה מהחוליגנים ספגו פגיעה – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אני מניח שהיא תתוקן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – מה שיפגע בכשירות של לוחמי האש לתת פתרון למתיישבים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בסדר, יש – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אני קוראת לך שתבדוק את העניין הזה. זה דרמטי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מירב, אני לא אפול לבור הזה. אנחנו מפתחים את ההתיישבות בצורה ממלכתית, בסמכות וברשות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ב-99.99999% – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא 99.9%. בקיצור, אתה לא מגנה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – מהמתיישבים ומההתיישבות הם כאלה. אגב, באחוזים עצומים, עצומים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 100 חיילי מג"ב יקבלו היום מכות, עוד עם המתק שפתיים שלך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – נמצאים במלחמה, ולמרבה הצער, גם ממלאים את בתי העלמין הצבאיים בשיעורים פי כמה וכמה מחלקם באוכלוסייה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם אתה מתחיל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה? עכשיו הוא בא משבעה. למה, לא נהרג מהוד השרון? למה, לא נהרג? די עם זה כבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די, זה לא מכובד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ואנחנו מתנגדים לכל סוג של אלימות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, זה לא מכובד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וכמו שאני לא מעלה אותך – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מכובד? די כבר עם התחרות הזאת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לבמה כל פעם שיש איזה אירוע אלימות בתל אביב ודורש ממך לגנות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה משווה בכלל? אתה משווה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בוודאי. לצערנו, אלימות היא רעה ומגונה בכל מקום, לכל מטרה, כנגד כל אחד, ואנחנו מגנים כל אלימות. אני לא אקח אותך למקום הזה, זה הכול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מסוגל לענות על השאלה – – – למה יש רעולי פנים – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ההתיישבות היא לא אלימה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפיד? תגיד לי, ראית מה הלך שם? אף אחד מכם לא מסוגל לגנות את זה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת עמית הלוי, אנחנו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, די, אני אתחיל עם הקריאות וזהו. אני מכבד, הבהרת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אנחנו מגנים, ומסתייגים מכל סוג של אלימות, פיזית ומילולית. בכל מקום בארץ ישראל ובמדינת ישראל אין מקום לאלימות. נקודה. כולנו נקדם את ערכינו ואת תפיסותינו בצורה חוקית ומסודרת ובעיקר באהבה, וחס וחלילה, בלי אלימות מימין ומשמאל, בכל צידי הקו הירוק, בכל הסוגיות שאנחנו מסכימים או לא מסכימים עליהן. כך בונים את ההתיישבות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה כישלון – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הולכת. אי-אפשר לשמוע אותו, הוא מבלבל את המוח כרגיל עם מתק השפתיים שלו. אין אלימות. רעולי פנים תקפו היום חיילי מג"ב. אני יוצאת, אל תקרא לי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כך בונים את הצפון ואת הדרום, כך מפגינים, כך מוחים – בלי אלימות. נקודה. עכשיו, הייתה שאלה מאוד חשובה של חבר הכנסת עמית הלוי – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לגנות. תגנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר, לא, אני שמעתי ממנו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מגנה כל סוג של אלימות. אני לא רץ לגנות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר, די. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה חיילים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה נורא ואיום. מה, מישהו יכול להרשות להרים יד על חייל? לזרוק אבן על חייל? מה השאלה בכלל, אני לא מבין את השאלה. זאת פשוט הזיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. הוא צריך להגיד מה שאתם רוצים שהוא יגיד? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, סליחה, היושב-ראש, בגין היה אומר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני שמעתי גינוי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – בגין היה אומר: גם את המובן מאליו צריך להגיד מדי פעם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אמרתי: אנחנו נגד אלימות מכל סוג שהוא בכל מקום וכנגד כל אדם, קל וחומר כלפי לוחמינו, אחינו החיילים. יש לנו רק צבא אחד. וכלפי השוטרים גם בקפלן וגם פה, ברחוב עזה בירושלים, וגם בקיסריה מול בית ראש הממשלה – אנחנו נגד אלימות ונגד הסתה ונגד הפרת חוק, ואנחנו מקדמים את ערכינו – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התעוררת, חבר הכנסת נאור? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – בצורה ממלכתית, חוקית, בסמכות וברשות. כך עושים בהתיישבות. זהו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יופי. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת עמית הלוי, קודם כול, מילה אחת על אונר"א: אני מאוד מקווה, סוף-סוף – וכמו שאמרת, זה נורא מורכב, בגלל שאלה אמנות בין-לאומיות, אבל אני מאוד מקווה סוף-סוף בשבוע הבא לפרסם את הצווים להערות הציבור. שוללים להם את כל ההטבות, עשו עבודת מטה גדולה מאוד. אני כן רוצה לומר שאם מדינת ישראל תמשיך לתת הטבות לאונר"א, היא תיקח על עצמה סיכון לתביעות בטרור, כיוון שאונר"א הוא ארגון טרור, שמעורב בטרור, ויש לנו על זה היום הוכחות. כל העולם יודע שכל בתי הספר שלהם ובתי החולים שלהם והמרפאות שלהם נגועים בטרור עד הקצה. אם אנחנו לא רוצים להיות אחראים לטרור הזה, אסור לנו בשום פנים ואופן לתת להם הטבות. אני מקווה שפתרנו את הדרך איך עושים את זה, ויהיו צווים, ונשלול להם. אמנסטי – אני מטפל בזה כמעט מיומי הראשון במשרד – משפטיזציה נוראה ואיומה שהורגת, אני שם את זה על השולחן. אני כן יכול לבשר שאנחנו בישורת האחרונה במובן הזה. שלחנו להם מכתב, הכריחו אותי להביא אותם לשימוע, הקמנו צוות ועשו להם שימוע, הגיעו. כבר נכתבה חוות דעת שמחכה לדעתי כבר איזה חודש וחצי על שולחנו של היועץ המשפטי של משרד האוצר. בלי לדעת שאתה תשאל אותי, ביום ראשון אני שאלתי אותו מה קורה, מה קורה, מה קורה. אני דוחף את זה בכל הכוח. למיטב ידיעתי, יש חוות דעת שנכתבה, בעקבות השימוע – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה, גם ככה השר מדבר בלחש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שאומר לשלול להם את הכול. זה גוף שחד-משמעית קורא לחרם על מדינת ישראל. כל הניסיונות הפיקטיביים להפריד בין אמנסטי העולמי לבין אמנסטי ישראל – ישראבלוף. חוות הדעת של כל גורמי המקצוע במשרד האוצר ורשות המיסים וכו' היא חד-משמעית לשלול. כמו שאמרתי, יש חוות דעת שנכתבה, והיא מחכה לאישור היועץ המשפטי. אני מצר על כך, אבל כן, זה מחכה על שולחנו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, שאמור לאשר חוות דעת של אחת המשנות שלו, שכבר כתבה אותה והייתה חלק מהצוות שערך את השימוע. אני מנסה לזרז את זה. זה מבאס, אני מודה על האמת, העובדה – אתה יודע מה? תשעה חודשים לתוך מלחמה וגוף כזה, אבל בסדר, זה מבאס שבית המשפט דואג לתנאי האסירים בשדה תימן, של הרוצחים הנאצים האלה של הנוח'בה, שמה שמעסיק אותם זה מה בדיוק יהיו התנאים הצפופים שם, כשהחטופים שלנו במנהרות. זה מבאס שדברים לוקחים המון זמן. אני אומר לך שאני עסוק בזה, בתוך שלל המשימות, ותודה לך, באמת, יש לך על זה זכות לא מאתמול, תקופה ארוכה שאתה מלווה את זה. אני מאוד מקווה שבזמן הקרוב סוף-סוף נשחרר את חוות הדעת ונשלול להם את – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר יישאר על הדוכן. השאילתה הבאה גם היא שאילתה דחופה, של חבר הכנסת מתן כהנא לשר האוצר בנושא: עיכוב וקידום חקיקה ממשלתית להסדרת מעמדם וזכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים. בבקשה, חבר הכנסת מתן כהנא. << שאילתה >> 1879. עיכוב בקידום חקיקה ממשלתית להסדרת מעמדם וזכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים << שאילתה >> << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני שר האוצר. ב-24 במאי השנה פרסם משרד הביטחון תזכיר חוק לכינון רפורמה במעמדם ובזכויותיהם של יתומי צה"ל ומערכת הביטחון. משרדך התנגד להצעה, ובכך נמנעות זכויותיהם של אלפי יתומי צה"ל. רצוני לשאול את כבודו: מה אתה מתכוון לעשות כדי לקדם את החוק הזה? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה. בואו נתחיל שנייה אחת לתת מבט קצת יותר רחב – סליחה, זה הווליום שיש פה? צריך לצעוק. הרבה זמן לא הייתי בכנסת, אני לא מרגיש שצריך לצעוק. אני אתן רגע מבט טיפה יותר רחב – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, חברים, חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן, מפריע, די. גם קשה לשר לדבר, גם אתם מדברים, וזה נושא מאוד חשוב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טוב, אז חבר הכנסת כהנא, תודה רבה על השאלה. אני אתן שנייה אחת מבט יותר רחב. אין ספק שהמלחמה מטלטלת הרבה מאוד בהקשרים האלה, כי אנחנו פתאום מול מספרים ענקיים של אלמנות, של יתומים, של הורים ושל אחים – דברים שבמשך עשרות שנים, חלק מקום המדינה וחלק תוקנו לפני הרבה מאוד שנים – ואני חושב שכל הסוגיה הזאת צריכה רגע איזה מבט והיערכות מחודשים. כמות עושה איכות, מכל הכיוונים, הצורך לתת מענה. אני לא חושב שיש ויכוח, כמובן, על המחויבות העמוקה מאוד מאוד של מדינת ישראל לכל המשפחות הגיבורות האלה, שוב, כל – איך נקרא לזה? כל הצדדים של השכול. אנחנו שולחים לוחמים, חיילים ומפקדים, ואנחנו לוקחים על זה אחריות. על זה אין ויכוח. ספציפית בשאלת היתומים המבוגרים, הבוגרים, שר הביטחון הקודם, חבר הכנסת גנץ, הקים ועדה, כידוע. עמד בראשה כבוד השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. הוועדה פרסמה את מסקנותיה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, ולמיטב ידיעתי, המסקנות אומצו אבל משום מה לא חוקקו, גם בתקופת הממשלה הקודמת. משרד הביטחון פרסם לאחרונה, כפי שאמרת, תזכיר חוק שממש לא תואם את ההמלצות של ועדת רובינשטיין – אגב, בלי לתאם איתנו וגם בלי שאנחנו מבינים את ההצדקות לסטייה. כלומר בסוף ישבה ועדה ציבורית – עוד פעם, אירועים מורכבים, ותכף אני ארחיב, כי ישבתי בשבוע שעבר עם קבוצה של אלמנות של חרבות ברזל, ושם יש אתגרים גדולים מאוד. כידוע, יש הורים עם אתגרים, ויש אחים, אבל פה, אני אומר את האמת, אני לא מצליח להבין, ואנחנו דנים על זה עם משרד הביטחון. בסוף הייתה ועדה ציבורית שגיבשה המלצות. אנחנו חושבים שהדבר הנכון אפילו ציבורית – אתה יודע, הרי אנחנו כרגע בממשלה, ואחר כך זה יבוא לכנסת. הקמנו ועדה ציבורית, הגישה המלצות, ההמלצות אומצו. עוד פעם, עשתה את זה הממשלה הקודמת. אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון, ואנחנו מנסים לייצר שיח עם משרד הביטחון, כי בסוף – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן. טלי, טלי, זה מפריע לשר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אני כשר אוצר לא יכול להביא החלטה של משרד הביטחון. אני צריך שמשרד הביטחון יביא את ההחלטה. אנחנו מנסים לשכנע את שר הביטחון להיצמד – אגב, למיטב ידיעתי, למשל, אגף תקציבים התנגד גם להמלצות האלה אז, אבל זה בכלל לא משנה, בסוף היו המלצות. עכשיו, אני אגיד לך מה אני חושב שנכון כרגע לעשות. פתרנו סוגיה דומה, ואני חושב שאנחנו פותרים אותה בצורה נכונה. כל אירוע נפגעי פעולות האיבה בטבח של שמחת תורה – הנובה, המשפחות, ואלה שראו את הסרטונים של הילדים שלהם נרצחים מול העיניים – ואני באמת לא חשבתי שלי יש כתפיים, ואתה יודע, אנחנו בסוף גם עם מערכות פוליטיות ואינטרסים, אז מינינו ועדה ציבורית. עומדים בראשה פרופ' אביעד הכהן – זו הזדמנות טובה לומר לו תודה שהסכים ככה להיכנס מתחת לאלונקה, יחד עם פרופ' שלמה מור-יוסף ועוד קבוצה של אנשים. הוועדה הזאת עושה עבודה יוצאת מן הכלל. לפי מה שאני יודע מהם, בשבוע הבא הם אמורים להגיש לנו את ההמלצות. אני כבר אומר כאן שנקודת המוצא שלי ב-99% היא שאני חושב שאנחנו צריכים – בלי שאני מכיר את ההמלצות האלה מראש, כן? אנחנו נצטרך לאמץ את ההמלצות האלה ולתת את הפתרונות. יכול להיות שבגלל ההיקפים הגדולים שאנחנו מתמודדים איתם עכשיו, נכון לבקש מהשופט רובינשטיין או, עוד הפעם, מפרופ' הכהן. אגב, נדמה לי ששלמה מור-יוסף היה חבר גם בוועדה של השופט רובינשטיין. קחו איזה חודש, שימו רגע את הכול, הרי עברה פה איזו חקיקה פרטית על הורים שעולה 1.3 מיליארד שקלים או אני יודע מה. אז יש הורים, יש אחים, יש אלמנות ויש יתומים בגילים שונים. יכול להיות שצריך שנייה אחת, שוב, לבקש מכמה אנשי ציבור לשבת, לקחת את הכול, לשים רגע על השולחן. שוב, דברים שלא, אתה יודע, כל השנים זה – ברוך השם, כן? כואב על כל אחד, אבל המספרים – אני חושב שוועדה כזאת, ואני אומר את האמת – אני לא יכול להיכנס, כאילו, אתה יודע, יש בסוף מגבלות תקציב. אי-אפשר לצפות ממני להיכנס בין ההורים, לאלמנות, ליתומים, לאחים. כל אחד מושך בצדק למקום שלו. אני לא חושב שיש לי, אתה יודע את מה – את הזכות המוסרית. מעבר לעובדה שהבית הזה הוא בית שיש בו גם חשבונות פוליטיים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. חבר הכנסת בועז ביסמוט, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אני לא חושב שלי יש את הזכות המוסרית להיכנס לתוך האירוע הזה ולקבל את ההחלטות. אני חושב שנבקש מאנשי ציבור, אתה יודע, שיש להם גם את הכתפיים לעניין הזה וגם את חזקת החפות מהשיקולים הפוליטיים והאילוצים. אני חושב שזה הדבר הנכון, וזה מה שאני אנסה לקדם. שוב, לגבי היתומים, אנחנו בשיח עם משרד הביטחון. אם יביאו הצעה שהיא מה שהיה אמור להיות, שתואמת את ההמלצות של ועדת רובינשטיין, שמינה השר לשעבר גנץ, אנחנו נתמוך בה בכל לב. כשפותחים – אם כבר לפתוח, בואו נשים את הכול על השולחן, וניתן לאיזשהו פורום כזה לתת המלצות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. יש שאלות נוספות, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אם אפשר, סליחה, עוד משפט אחד. פנינה, שנייה. אני כן אומר – שוב, למיטב שיפוטי הדל, בסדר? ואני באמת בדחילו ורחימו, כשאני עוסק בסוגיות האלה אני ניגש לזה באמת בברכיים רועדות – למשל, בשאלת האלמנות יש דברים מאוד מאוד דחופים לכאן ועכשיו. היתומים המבוגרים חיכו הרבה שנים, אז שוב, אם יביאו רובינשטיין – אני לא פותח. אם רוצים לפתוח – כמו שאמרתי, בתוך הדברים הגדולים. יכול להיות למשל שבאלמנות כן נצטרך לתת איזשהו מענה מהיר של כאן ועכשיו, כדי לוודא שבסדר, שלא חס וחלילה מידרדרים ונופלים לעוני ולדברים כאלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שאלות נוספות, לחברי הכנסת פנינה תמנו שטה וסימון דוידסון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שלום, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום, השר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני שר האוצר, אנחנו עוסקים לאחרונה באמת רבות בנושא נשות הנופלים וגיבורי ישראל בוועדה לקידום מעמד האישה. יש דברים שהם אקוטיים, לדוגמה – ואני מקווה שאולי פה תביאו פתרונות – סבסוד קייטנות של הילדים, אבל לא רק. לגבי נשות הנופלים, הן לא יוצאות לעבוד. צריך לזכור שאנחנו בשנת 2024. האם אתה מתכוון לסייע להן לקבל אובדן הכנסה, כדי שהן לא ייכנסו למעגל אבטלה רק בגלל שזו תקופת שיקום? אני יודעת שהן נפגשו איתך וגם אמרו שאתה באת לזה בלב פתוח. האם אתה מתכוון לפתור את זה במהירות האפשרית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע. שאלה נוספת – לחבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, דיברנו פה על החברה הדרוזית. אתה יודע, אני לא חי משמועות. יצאתי וביקרתי בהרבה מאוד יישובים של החברה הדרוזית. בהמשך לדברים שאמרת, זרקת באמצע את הנושא של תרבות וספורט. אין חולק על מה שאני אגיד עכשיו. הנושא של תרבות וספורט לילדים ונוער הוא דבר שהוא must, הוא לא איזו טובה שאנחנו עושים להם. אני מציע לך, אדוני השר, להגיע ליישוב חורפיש – 7,000 תושבים ביישוב הזה. בכניסה ליישוב אתה רואה תמונות של חללי צה"ל שמסרו נפשם למען מדינת ישראל, יישוב שרוב האנשים בו – אתה יודע את זה – מתגייסים לצבא, לוחמים, ואתה יודע מה ראש המועצה אומר לי באמצע השיחה? שאין לילדים אפילו מגרש קטן לשחק בו. אין מגרש כדורגל או מגרש כדורסל ביישוב של 7,000 תושבים, שאין חולק על זה שהם לפעמים יותר ציונים מאיתנו. אז אני שואל את המדינה, שואל אותך, אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זו בעיית תקציב שם או קרקע ותכנון? אני לא מכיר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה גם וגם. זה גם וגם ביישוב הזה, אבל אני רוצה רגע להאיר את הנושא הזה. אנחנו כבר ביולי. בנושא של הספריות לא קיבלו שקל מתחילת השנה – זה תרבות; ב-2023 לא בנו מתקן ספורט אחד. לא יצא קול קורא אחד למתקני ספורט בשנת 2023 – תבדוק אותי; 2024 כמעט נגמרת, ועדיין לא בונים מתקנים. אנחנו מדברים על ספורט, על תרבות, על פעילות לילדים שלנו לא רק בחברה הדרוזית, אבל עכשיו אנחנו מדברים על החברה הדרוזית. הגיע הזמן. בוא נעשה מה שהמדינה צריכה לעשות – לתת לילדים מה שמגיע להם, את הדברים האלמנטריים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוידסון. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טוב, חברת הכנסת תמנו שטה, קודם כול תודה רבה. שוב, לפתוח במחויבות העמוקה של כולנו. כפי שציינת, נפגשתי בשבוע שעבר לדיון ארוך עם נשות הנופלים. בעניין הזה אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הבחנה בין דברים מיידיים – עלו שם הרבה דברים, בסדר? לא רק אובדן כושר עבודה – זה דבר אחד. עלו שם באמת הרבה מאוד דברים. צריך לזכור, בסך הכול יש סל מענה – עוד פעם, אני לא לוקח את זה על עצמי, זה הרבה מאוד שנים – יש סל מענה מאוד מאוד רחב, ויכול מאוד להיות שצריך לעדכן אותו. אמרתי קודם – כמות עושה איכות. אגב, היה מאוד מעניין, כי במפגש היו אלמנות טריות, והייתה גם מישהי שכבר 12 שנה, וזה טוב. השיח מפרה, והיה לנו באמת שיח מאוד טוב ומאוד פתוח. אני רוצה להתחייב לדבר אחד – אני לא רוצה להתחייב, זה חשוב לי, אני על זה. אנחנו נכנסים עכשיו לסדרה של דיונים בתוך הבית פנימה. אמרתי קודם, משרד הביטחון – אני חושב שבמקרו הדבר הנכון יהיה לבקש מאיזושהי ועדה ציבורית שתיקח את כל המעגלים האלה של השכול הצבאי, ותעזור לנו לסדר אותם ולאזן ביניהם בתוך המסגרות התקציביות. יכול להיות שלגבי האלמנות יהיו דברים דחופים שנצטרך לעשות, אני לא רוצה כרגע, את יודעת, לומר דברים לא מספיק אחראיים, אבל זה חשוב לכולנו. זה לא עניין פוליטי ולא קואליציה–אופוזיציה; זאת מחויבות עמוקה באמת, מוסרית, אולי הכי עמוקות שיש לנו כחברה, כמדינה וכעם. אנחנו על זה בכל הכוח. קייטנות, אגב, הם מקבלים, למיטב ידיעתי. אבל אני – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, צריך גם להשיג בינתיים – – – זה עדיין לא נפתר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אבדוק. רשמתי לעצמי דברים ספציפיים. רשמתי לעצמי ואני אבדוק, בלי נדר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כבר יוצאים לחופשה, יש הרבה משפחות שהן ברוכות ילדים – זה מה שמאפיין את החברה הזאת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> דברים ספציפיים אני אראה ואני אבדוק. חבר הכנסת דוידסון, חורפיש אני אבדוק, אני לא יודע לתת תשובה. מתקני ספורט, קול קורא – תגיש שאילתה לשר התרבות והספורט, זה לא נמצא אצלנו במשרד האוצר. תראה, בתקציב המקורי של 2023–2024 תקציב התרבות גדל בהרבה מאוד. אם אני – שוב, הכול אני אומר לך בעל פה, נדמה לי ש-2.2 מיליארד שקל תקציב 2024. באופן טבעי היו קיצוצים כשהבאנו את התקציב המתוקן, כן, באופן טבעי, אבל זה גדל, זה גדל כל שנה וזה גדל הרבה. אני לא זוכר אם 400 או 500 מיליון שקלים הגדלנו השנה, ושוב, אל תתפוס אותי עכשיו על המספר, כי אני לא זוכר, אבל עכשיו, היו קיצוצים, באופן טבעי, הבאנו תקציבי מלחמה ב-2024, אז אני לא יודע להגיד לך פרטני. בסוף גם סדרי העדיפויות הם של השר בעצמו. בסוף, אתה יודע, אנחנו כמשרד האוצר – השתנו מסגרות של קיצוצים על המשרדים כשהבאנו את התקציב של 2024. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תרבות וספורט ביחד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ההחלטות בסוף לאן – בסדר, סדרי עדיפויות. אני חושב שצריך לתת לשרים במסגרת המדיניות שלהם. אז אני פשוט לא יודע לתת תשובה. אני יכול לבדוק, אבל אני לא חושב שאני הכתובת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חורפיש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז חורפיש, אני רשמתי לעצמי לבדוק. אני לא יודע את התשובה, אני אבדוק ואני אתן לך תשובה, בלי נדר, בסדר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברי הכנסת השואלים, וכמובן תודה רבה לשר האוצר. << נושא >> ברכת יושב-ראש הכנסת לכבוד חבר הקונגרס David Kustoff, יושב-ראש קבוצת הידידות של בית הנבחרים האמריקאי והכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> ובטרם נעבור לנושא הבא, יש אורח מיוחד, חברי הכנסת, שאני מבקש לברך ונמצא איתנו כאן. בביקורו של יושב-ראש בית הנבחרים האמריקאי קווין מקארתי בשנה שעברה, סיכמנו כי נקים קבוצת ידידות רשמית בין הכנסת לבין בית הנבחרים, שלהפתעתנו לא הייתה קיימת בעבר, וכך עשינו היום. חבר הקונגרס דייוויד קוסטוף, שנמצא פה איתנו, מונה לעמוד בראש הקבוצה מצד בית הנבחרים. חברי הכנסת ביסמוט ורול יעמדו במשותף בראש הקבוצה מטעם הכנסת. ואני אברך את האורח שלנו, ברשותכם, בשפה האנגלית. I would like to welcome our esteemed guest, Congressman David Kustoff, chair of the House-Knesset parliamentary group. Today is a historic day in the Knesset: for the first time ever the Knesset has established a friendship group with the United States' House of Representatives. I have no doubt that Congressman Kustoff and his co-chair counterparts in the Knesset, MK Bismuth and MK Roll, will further expand and promote our inter-parliamentary relations. I would like to take this opportunity to thank our greatest allay, the United States of America, and convey greetings to the American Congress and the American people on the occasion of the 4th of July, the American day of Independence. We will continue to strengthen the bipartisan ties with the Congress and increase the cooperation that is underpinned by the values of freedom that we share. Congressman Kustoff, thank you very much for your long standing friendship. Welcome to the Knesset. אפשר למחוא כפיים. (מחיאות כפיים) תודה רבה לחברי הכנסת. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/713/25; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 164.] (הצעת חברת הכנסת מרים שרן השכל) << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2659/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא חקיקה – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. אני מתכבד להזמין את – סליחה, ההצעה כבר נומקה ב-27 במרץ 2024, והוחלט שהתשובה וההצבעה יינתנו במועד אחר. להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת קרויזר להציג את ההצעה. בבקשה, עד שלוש דקות יעמדו לרשותך, אדוני. לאחר מכן גם חבר הכנסת מאיר כהן יציג. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023. האם לשרת את המדינה זוהי חובה שהיא זכות או זכות שהיא חובה? השאלה הרטורית הזאת נשאלה פעמים רבות בדיונים או סביב פולמוסים ציבוריים, בעיקר סביב סוגיית חוק הגיוס על גלגוליו השונים או סביב סוגיית חוק השירות הלאומי-אזרחי, אך נדמה שמאז 7 באוקטובר אין יותר צורך בחלקה השני של השאלה. את מהותו ותוכנו של המשפט קבעו כמציאות בשטח חיילי צה"ל בשירות הסדיר לצד חיילי המילואים, ומאז 7 באוקטובר שני מערכי כוח אלה מהווים חלק בלתי נפרד מסד"כ צבא ההגנה לישראל. חיילי צה"ל בשירות הסדיר ובשירות המילואים הפכו את סימן השאלה בסופו של המשפט, לסימן קריאה וקביעה: לשרת את המדינה זוהי חובה שהיא זכות. חיילינו בשירות הסדיר ובשירות המילואים נלחמים כתף-אל-כתף במסירות והקרבה אישית, ולצערנו, לעיתים אף משלמים בחייהם כשהם נלחמים בחירוף נפש על חירותנו, עצמאותנו, ושומרים על גבולות ארצנו. היושב-ראש, יש פה רעש שמאוד קשה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים, בבקשה. חבר הכנסת, זה מפריע לו. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם אנשי מערך המילואים – ויש לי הזכות להיות אחד מיושבי-ראש שדולת המילואים בכנסת – משלמים מחיר אישי, משפחתי וכלכלי כבד, מלח הארץ, 2% מהאוכלוסייה במדינת ישראל שנלחמים במסירות רבה. כתושב המושב נטור שבצפון, הצטרפתי גם אני לחבריי ליחידה כשאני משאיר אחריי את כל היקר לי – את משפחתי, אשתי ושלושת ילדיי, שנשארו בביתנו בצפון, שנמצא בחזית הלחימה – והתגייסתי גם אני לשירות מילואים מלא של 80 ימי מילואים פעילים של מארבים, שמירה ולחימה, לצד חבריי ביחידה – שמרביתם, אגב, גם בימים אלה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי, שלי טל מירון, חברת הכנסת שלי טל מירון, זה מפריע. זה מפריע, זה לא יפה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – משרתים עדיין שירות מילואים פעיל ורציף עוד מבוקר חג שמחת תורה. ההקרבה לא הייתה פשוטה, אך לי וליתר חבריי היא הייתה ברורה. כל חבריי ליחידה התגייסו כשהם משאירים אחריהם עסקים, עבודה, משפחה, בעצם חיים שלמים, אך לכולנו הייתה התחושה שאנחנו חלק ממשהו חשוב וגדול יותר מעצמנו; חשנו שאנחנו חלק משרשרת הדורות ומההיסטוריה של העם היהודי שנלחם על חירותו. לא בחלנו באף משימה. שכבנו יחד במארבים, התפלשנו יחד בבוץ הטובעני של הצפון הגשום, אולם הרגשנו את האחריות, החובה והזכות להגן על מדינתנו האהובה והפצועה, לשמור על ביטחונה וגבולותיה, להביא לתחושת ביטחון ושקט לאזרחיה ולהחזיר את כבודה שנגזל בידי מחבלים אכזריים ורצחניים, תאבי רצח, באכזריות אין-קץ. אך שירות בצבא בסדיר ובמילואים הוא לא עניין של ביטחון, הוא גם עניין של ערבות הדדית וחיבור בין חלקי החברה הישראלית, והוא מהווה ביטוי נאמן למנעד המגזרים והגוונים השונים. זהו המרקם האנושי הנדיר של העם שלנו, שבא מכל קצוות החברה הישראלית: דתיים וחילונים, מהעיר, מהכפר, מההתיישבות, מהמרכז, מהפריפריה, ובני העדות השונות – יהודים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים ומוסלמים – גברים ונשים, עולים וותיקים. יחד כולם מהווים את הפסיפס האנושי היפהפה והנדיר שלנו. הפסיפס הנדיר הזה הוא תמצית ההון האנושי הנדיר של החברה בארץ, שנלחם כתף-אל-כתף, לעיתים תוך הקרבה אישית של ממש – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לקראת סיום? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כן. – – מתוך ערכי הרעות, האחווה והערבות ההדדית הנדירה. אני מאמין ללא צל של ספק שחיילים משוחררים ראויים להעדפה מתקנת בקבלה ללימודים. אלה צעירים וצעירות שהקדישו שנים משמעותיות מחייהם לשירות המדינה תוך סיכון חייהם וחירוף נפשם. הם תרמו רבות לחברה הישראלית, והגיע הזמן שנחזיר להם חזרה. חייל שהשתחרר משירות צה"ל, ראוי שידע כי עתידו מובטח לפחות מתוך העדפה מתקנת שבה החברה הישראלית מחזירה לו כגמולו. חיילים אלה מביאים איתם את ערכי הרעות והאחווה של שדה הקרב לתוך האקדמיה, ולאחר מכן משולבים בתעסוקה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – במסחר, במחקר ובמדע. אני לקראת סיום, אדוני היושב-ראש. ערכים נעלים אלה, לצד ידע אקדמי איכותי, הם ההון האיכותי והנדיר של החברה הישראלית שאף מחקר מתקדם לא יוכל להוות לו תחליף. לכן אני קורא לחבריי חברי הכנסת: זו זכות להצביע בעד הצבעת החוק הזו; ולהגיד תודה לשאר מציעי החוק החשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4189/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאחר שיש לנו הצעת חוק דומה, של חבר הכנסת מאיר כהן – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים) – אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את הצעתו, ולאחר מכן נשמע במשולב את תשובת שר החינוך על כל הצעות החוק. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הלוחמים והלוחמות הם אחת הקבוצות המסורות והמחויבות ביותר בחברה הישראלית, אם לא הקבוצה הכי מסורה שיש היום. הלוחמים שלנו מקריבים ומקריבות, והגיע הזמן שטיפה נחזיר להם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיעת יש עתיד, בבקשה שם. חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כץ, כץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה חבר כנסת מהסיעה שלכם, תכבדו אותו. לא יפה, לא מכובד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלוחמים והלוחמות הנהדרים והנהדרות שלנו – אזרחים אשר בחרו בחירה מודעת לשרת שירות תובעני וקשה ביותר במשך שלוש שנים ואף יותר תוך סיכון חייהם, והכול כדי לתרום למדינת ישראל ולהגן עליה. בימים אלו, כשהמחלוקות סביב נושא הגיוס מדוברות כל כך, צריך לומר מעל לכל במה אפשרית כי שירות צבאי משמעותי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה, זה מפריע. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שירות צבאי משמעותי הוא הערך העליון במדינת ישראל, ואנחנו צריכים לחזור על זה כל הזמן. למרות זאת, במקרים רבים, מלבד הכשרה קרבית ותחושת סיפוק, הלוחמים והלוחמות אינם מסיימים את שירותם הצבאי עם יכולות מתאימות להשכלה גבוהה או לשוק העבודה. לעיתים קרובות הדבר אף מוביל לוחמים לנדוד מעבר לים וללמוד בארצות זרות, שבהן ישנו צורך רב יותר באנשי מקצוע מתחום הלימוד שמעניין אותם. לפיכך, מטרת הצעת החוק היא להעצים את הלוחמים והלוחמות הקרביים המשרתים בשירות חובה, לעודד אותם ולסייע להם להשתלב כראוי בחברה. סיוע זה יהווה הכרת תודה משמעותית שלנו ללוחמים וללוחמות. מוצע לקבוע בחוק כי חייל משוחרר אשר שירת שירות סדיר כלוחם, או חיילת, יהיו זכאים להעדפה בתנאי הרישום והקבלה למוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה וללימודים בהם. אני מדגיש, אדוני היושב-ראש – העדפה מתקנת, לא כפי שרשום כיום בחוק, שמוסד לימודים רשאי להקל בתנאי הקבלה. הייתי לוחם, הייתי לוחמת, הגעתי – יש העדפה מתקנת. אדוני השר, לאור תמיכתך, נעשה הכול בתיאום איתך. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר החינוך יואב קיש להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה – ואני מאוד מאוד גאה בכנסת, שלפני שלושה חודשים העבירה החלטה שלראשונה במדינת ישראל מוסדות ייתנו הקלות מטעם של שירות לוחמים, אירוע שהיה צריך להיות מזמן, ורק בגלל המלחמה הייעוץ המשפטי אישר להעביר אותו. לצערי – ואני אומר את זה בכאב – לולא המלחמה, לא היינו מצליחים להעביר את התיקון הזה. גם כאשר העברנו את התיקון, הוא בוצע כאשר הייעוץ המשפטי נעמד על הרגליים האחוריות ואמר שהוא לא מאשר את התיקון לתת תיעדוף ללוחמים בקבלה ללימודים. אני אומר את זה גם לאופוזיציה וגם לקואליציה. הלכנו לממשלה שוב, ואישרתי את זה בוועדת השרים לחקיקה שוב, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, וזה חזר ועבר בכנסת. למה הם מתנגדים? הם מתנגדים כי המהלך הזה פוגע בעקרון השוויון. הבית הזה אמר אמירה ברורה: יש למדינת ישראל ערכים נוספים מעבר לערך השוויון. והערך הזה – אמרת את זה לפני רגע, חבר הכנסת מאיר כהן, ערך עליון אמרת – הערך הזה, שצעיר וצעירה לקראת גיל 18 מחליטים ללכת למסלול של לוחמים, של סיכון חיים אישי למען טובת הכלל, הוא ערך עליון. אני מסכים איתך, ולא יכול להיות שהייעוץ המשפטי לא מבין את הדבר הבסיסי הזה. הדבר הזה חייב להיות, וזה היה צעד ראשון בדרך לשינוי. יש פה כמה חברי כנסת שלוקחים את הדבר הזה ומעבירים אותו צעד קדימה. אנחנו כמובן תומכים מאוד במהלך. המהלך הזה יתקדם בוועדה בהסכמה. אני רק רוצה לראות שהמציעים אכן מסכימים לכך שזה כפוף – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המציעים – חבר הכנסת קרויזר, אתה מסכים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> קרויזר וחברת הכנסת שרן השכל, אנחנו נתמוך בכפוף להסכמת המציעים שהחוק יתקדם בהסכמת משרד החינוך בוועדה. צריך לראות שאתם מאשרים, שלושת המציעים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הוא אישר, קרויזר אישר, שרן. אני אומר בצורה ברורה: עשינו צעד ראשון לפני שלושה חודשים. הממשלה ואני נתמוך הכי רחוק שתלכו. חבר הכנסת מאיר כהן, טוב מאוד שזה בא מכם. זה צריך להיות כך. זה אירוע לאומי פנימי מלא, על כל רובדי המפלגות, זה לא עניין של קואליציה–אופוזיציה. מחזק את כולכם. תובילו את ההערכה של הבית הזה ללוחמים והלוחמות הכי רחוק שאפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 5 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, חמישה נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לתקן את הפרוטוקול – חברת הכנסת דבי ביטון בעד. מי עוד? רון כץ, לפרוטוקול בלבד, אברהם בצלאל, צגה מלקו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המסך לא עבד. לא חשוב, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 8 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות הספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, שמונה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 7 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 33 בעד, שבעה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4405/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של ידידי חבר הכנסת דב מלביצקי. אני מזמין את חבר הכנסת דב מלביצקי לנמק את ההצעה. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חוק זכויות הסטודנט – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, גם הוא מדבר על חוק לסטודנטים – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> דומה, דומה לשלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דומה, אז תכבד. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק זכויות הסטודנט מקבע את הזכויות של הסטודנט לשוויון בקבלה לאוניברסיטה או לכל מוסד אקדמי אחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר וסרלאוף, השר וסרלאוף, חבר הכנסת – די, לפזר את ההפגנה שם. חברת הכנסת שאשא ביטון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת הפגנה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – לפזר הפגנות, הוא יביא מכת"זית מהשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, בבקשה לכבד. זה חבר כנסת חשוב עם נושא חשוב, אז בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ארז, טוב שאתה שם – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> בקיצור, חוק זכויות הסטודנט קובע שלסטודנטים יש זכות לשוויון כשהם מתקבלים לאוניברסיטה או למוסד אקדמי אחר. יחד עם זאת, הוא מעניק למוסדות האקדמיים אפשרויות לסטות מעקרון השוויון כאשר יש תנאים שמצדיקים את הסטייה הזו מעקרון השוויון. הרי שיטת המשפט שלנו בנויה כל הזמן על איזוני אינטרסים, אין שום דבר מוחלט. הכול תמיד מאזנים ושוקלים אחד כנגד השני, והיו כל מיני נושאים שבגינם היה אפשר לסטות מעקרון השוויון שם: מגזר מסוים, רקע סוציו-אקונומי וכו'. מה שההצעה הזו באה לעשות הוא לקבוע שיש שתי סטיות נוספות שמוכרות מעקרון השוויון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בועז, רון כץ, חבר הכנסת רון כץ, כמה אפשר? די, מה קרה היום? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש התרגשות. הנושא הראשון הוא שירות צבאי כלוחם בצה"ל, והנושא השני הוא שירות מילואים פעיל. אלו שני הדברים שבעזרתם יהיה אפשר לתת את העדיפות הראויה בקבלה למוסדות אקדמיים ללוחמים ולאנשים שמשרתים במילואים. זה חלק מכל הנושא שגם העלו החברים שעלו לפה קודם, של מתן הוקרה על תרומה לביטחון מדינת ישראל – בפועל, ולא רק בדיבורים. זה נושא ראוי, זה נושא חשוב, ואני בטוח שיהיה לו פה רוב חוצה מפלגות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלביצקי. אני מזמין את כבוד שר החינוך. כבוד שר החינוך, צריך להשיב, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שלפני רגע עניתי על חוק מאוד דומה, ואני לא רוצה לחזור על דבריי, אז אני כן אגיד דבר אחד – אני אשתף את המליאה שאתמול הלכתי לניחום אבלים אצל משפחת סקאג'יו בחדרה – אלון סקאג'יו, צלף של דובדבן, שנהרג בפעילות מבצעית – ואני אספר מה שההורים סיפרו לי עליו. האבא שוטר – מה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חרוב, הוא היה צלף דובדבן, הלך לחרוב, נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה במסלול בדובדבן, ואחרי זה הוא עבר לחרוב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. הוא היה צלף, והאבא סיפר לי – אתה יודע, אנחנו עוסקים בלוחמים – משהו שמאוד חיבר אותי לאלון, השם ייקום דמו, שהוא היה קשוב לאחרים, זאת אומרת כשהוא ראה מישהו לא במקום הנוח, הטבעי שלו, הוא היה בא אליו: אחי, מה העניינים? אני אלון, תגיד לי מה קורה. אם אני יכול לעזור לך במשהו, אל תדאג, יהיה בסדר, מה שאתה צריך. הוא עשה את זה לנהג טיולית שלקח אותם, שלא ידע בדיוק איך להסתדר, עשה את זה לרב של היחידה, שהגיע ליחידה ולא הכיר ולא ידע, ובמקרים רבים אחרים. היכולת הזו לראות את האחר ולהבין שאנחנו פה בשביל לעזור ולהיות שליחים, בטח כל מי שבבית הזה – זה היה בדם שלו, זה היה הטבע שלו, אלון סקאג'יו, זיכרונו לברכה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – הצבעה שמית. כבוד המזכיר יתחיל בהצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור כעת לסיבוב השני של ההצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת משה טור פז – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש מישהו באולם שקראו בשמו ולא הצביע? חבר הכנסת משה אבוטבול – בעד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: 41 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4656/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע רדיו 90 בירושלים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יפה. אני אזכיר אותך עכשיו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאני פוגש מפונה בנתניה שהוא מהצפון ורוצה לשמוע רדיו צפון, הוא לא יכול, כי הרדיו הוא אזורי. כשחבר הכנסת סימון דוידסון רוצה לשמוע רדיו 90 בירושלים ורוצה לדעת מה קורה בנתניה, הוא לא מסוגל. אותו דבר גם אנשי מילואים בצפון ובדרום. לצערי, זה נכון גם בתחנות הרדיו המגזריות, כמו תחנות הרדיו הערביות, התחנות החרדיות וגם בשפות שונות. כיום בישראל ישנן תחנות רדיו בשידור ארצי רק בבעלות ציבורית, כמו תחנות התאגיד כאן ותחנת גלי צה"ל, ובהתאם לכך תחנות בבעלות פרטית הן תחנות בשידור אזורי בלבד. הצעת חוק זו מבקשת לאפשר את קיומן של תחנות בשידור ארצי גם בבעלות פרטית ומסחרית. מוצע לקבוע כי שר התקשורת יהיה רשאי לאשר לבעל זיכיון לשידורי רדיו להקים תחנות שידור מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו בזיכיון ולשדר מחוץ לתחום כאמור כך ששידוריו יועברו גם באזורים אחרים בארץ. מטרת החוק המוצע היא להביא לגיוון רב יותר בשידורי הרדיו בישראל, ולאפשר, בין השאר, לתחנות רדיו בשפות הזרות כמו תחנות הרדיו בשפה הערבית ולתחנות רדיו מגזריות כמו תחנות הרדיו החרדיות להגיע לקהל היעד שלהן בכל שטחי הארץ. כמו שציינתי קודם, החוק הזה הוא חוק חשוב, שכל אחד יוכל לשמוע את מה שהוא רוצה ובכל מקום. קודם כול, תודתי נתונה ליו"ר הקואליציה אופיר כץ, למרכזת האופוזיציה מירב בן ארי ולשר התקשורת שלמה קרעי, שנענה לבקשתי לקדם את החוק הזה. תודה לכל חבריי מכל סיעות הבית על התמיכה בחוק. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – שכחת משהו. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> הזכרתי גם את התחנות הערביות, מר אחמד טיבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחמד, אני שמעתי. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק מצוין. יישר כוח. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הכול בזכות סימון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, זה מפריע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן, אדוני. דבר עם ראש האופוזיציה, לא לפנות אליי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו בשורה גדולה למאזיני הרדיו בישראל. תחנות הרדיו בישראל יוכלו בקרוב לשדר בכל רחבי הארץ – גלי ישראל, קול חי, קול ברמה, רדיו דרום, רדיו צפון ועוד ועוד. וכדברי נביאנו ישעיהו: "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשֹׂכי האריכי מיתריך ויתדֹתיך חזקי. כי ימין ושמאול תפרֹצי". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנביא לא התכוון לתחנות הרדיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מממש גם לפרשנות הזאת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, הוא הפך אותו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם אמר "ימין ושמאול תפרֹצי". << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הכול מותר עכשיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה רק קדימון – לא בדעות, באזור, בשטח. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – כל הנביאים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה רק קדימון של חוק השידורים הרחב, שבעזרת השם יגיע לכנסת בקרוב. התקשורת הממוסדת תמשיך לתקוף בלי אבחנה כל צעד שנועד לפתוח את השוק לתחרות. דפנה ליאל תמשיך ללהג על צפון קוריאה, כלכליסט ודה-מרקר ימשיכו לספר לכם שהחוק הזה הוא בכלל חלק מהמלחמה של שר התקשורת בתאגיד השידור הציבורי – כשאגב לא ברור למה לי להילחם בהם, אם בקרוב אני ממנה מועצת תאגיד חדשה, שתאזן ותגוון את השידורים בהתאם לחוק עד להפרטת התאגיד. אגב, אין שום סיבה שבמדינת ישראל יהיו רק שתי תחנות ציבוריות ארציות ואף לא תחנה מסחרית אחת ארצית. אין לזה אח ורע בשום מדינה מערבית מתקדמת. אז, כן, פרסומות מסחריות צריכות לממן, רובן ככולן, את השוק הפרטי ולא את השוק הציבורי, לא כמו היום, ש-70% מתוכן בערך מגיע לתחנות הציבוריות שממומנות גם ככה על ידינו, על ידי הציבור, בקרוב למיליון שקל בשנה ברדיו ובטלוויזיה. ויש, לצערי, גם בעלי אינטרסים מהימין שגם הם לא טומנים את ידם בצלחת. הם מנסים להלך עליי אימים. הם מפרסמים ברשתות שהחוק הזה שאנחנו מקדמים הוא חוק של אחמד טיבי. חבר הכנסת דלל, זה חוק שלך, עד כמה שאני זוכר, נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי עושה את זה, קרעי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה הרגע הצגת כאן. יש לך עוד שם? טיבי? לא. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> יש לי חבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני מודה לך על החוק הזה. חתומים על החוק חברי כנסת ממגוון סיעות, כולל יושב-ראש הקואליציה חברי חבר הכנסת אופיר כץ ורכזת האופוזיציה חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו על זה. את החוק הזה הגשתי כבר בכנסת העשרים, כשמי שהיה שר התקשורת זה לא אתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה נורא נחמד שאתה לוקח על זה אירוע, אבל האירוע הזה מתגלגל מהכנסת העשרים, ואני בעד שרדיו אזורי – – – << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> את מחזקת מה שהוא אומר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – זה לא קשור גם לרפורמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני שמח מאוד לשמוע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל המלאכה נקראת על שם גומרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי שאני בעד. אנחנו, בניגוד אליו, אופוזיציה עניינית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, שמענו. בגלל זה גם ההצבעה השמית שעשיתם קודם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אתה יודע למה הצבעה שמית? אתה יודע למה? כי אתם כל הזמן – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – שמות. כן, את צודקת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. עזוב, אלמוג. שב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה היא עושה, לא אני. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה קרה לחרם? כבר – – – יאיר, אני יכול להיות חבר שלך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עזוב, אלמוג – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלמוג. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני, תעצור לי את השעון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תדאג. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו, אני אגיד לך למה זה שמי. כל הזמן אומרים לנו: תהיו ענייניים, יש מלחמה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי שיפנה אליי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבר כנסת מהקואליציה מביא היום חוק שכל גורמי הביטחון מתנגדים אליו, כולם, אז מה אתה מצפה, שאני לא איאבק? כל גורמי הביטחון מתנגדים לחוק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את יכולה להצביע נגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אצביע נגד, זה ברור. אבל אתה אומר לי: מירב, למה שמית? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל גם אנחנו קואליציה עניינית. יש כאן הצעות חוק של האופוזיציה שאישרנו ביום ראשון בוועדת שרים לחקיקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי – – – שמיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז תהיו ענייניים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה – – – נצביע בעד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק בגלל שאני עניינית אני יושבת פה ומצביעה בעד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז אל תגדישו יותר מדי, לפני שנתחרט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בקיצור – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה אנשי ימין – – – זו השאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יכול לחפש ברשת החברתית ולראות מי תוקף אותי על זה. בקיצור, מירב, יישר כוח. חברת הכנסת בן ארי, אני שמח מאוד לשמוע שיזמת חוק כזה כבר בכנסת העשרים, והינה, הגיע הזמן לעשות את זה, ואני כאן תומך בכל פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? נכון. חוק דוד בן בסט – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אגב, זה מתיישב עם חוק השידורים הגדול. יגידו לך צפון קוריאה, אבל גם חוק השידורים בטלוויזיה זה אותו רעיון: להרחיב את המגוון, להסיר רגולציה, להסיר את הידיים של הממשלה מהתכנים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה חושב על הביקורת של עמית סגל, על מה שהוא כתב לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, זה לא חוק של טיבי. זה נראה יותר חוק של ביבי, חוק בהובלת הליכוד, כי אנחנו בליכוד תומכים בשוק חופשי ותחרותי ובהרחבת המגוון בכל רחבי הארץ. אני באמת מתקשה להבין את אותם אלו שרוצים למנוע מכם, אזרחי ישראל, לשמוע את גלי ישראל, קול חי, קול ברמה, רדיו צפון, רדיו דרום, בכל מקום. הם באים אליי ואומרים: אנחנו לא יודעים מה יקרה בשוק החופשי שאתה רוצה לעשות. אנחנו מעדיפים שהמדינה תמשיך לכבול את ידינו, תמשיך להחיל עלינו רגולציה מכבידה. אנחנו מעדיפים שכדי להציב משדר באיתנים, נעבור שבעה מדורי גיהינום כדי לקבל את האישור הנכסף. בבקשה, הם אומרים לי, תמשיכו לשלוט בנו, תמשיכו לכבול את הידיים שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, טוב, שלמה, אתה רוצה שנתמוך? תפסיק כבר. תעצור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה פשוט אבסורד. לא דיברתי עליכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפרוש בשיא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא דיברתי עליכם. את לא מקשיבה לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי, את אלה שלא רוצים את החוק הזה. אז אני רוצה לומר לכם, אזרחי ישראל, תודה לאל, הגעתי לכאן לא בתמיכת בעלי הון ולא דרך קומבינות עם קבלני קולות. הגעתי לכאן בתמיכת הציבור שרוצה שאייצג אותו ואשמיע את קולו כאן בכנסת, ובמסגרת תפקידי כשר התקשורת – גם בתקשורת. אני כאן בשבילכם, המאזינים. שום אינטרס זר לא יסיט אותי. הגיע הזמן לפרוץ את המונופול של רשת ב' וגלי צה"ל ולאפשר לתחנות פרטיות לשדר בכל רחבי הארץ. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> הכול אתם עושים עקום. הכול. עקום, עקום, עקום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פחות כסף – יותר ערוצים ברדיו ובטלוויזיה, גם אם זה לא מוצא חן בעינייך, חברת הכנסת מיכאלי. אני רוצה להתייחס גם להערות שקיבלתי בנוגע לכך שזו אינה תחרות מושלמת. כך למשל כתב עמית סגל: "מי שרוצה לדאוג למאזינים לא מנציח את קרטל הרדיו האזורי – – – אלא פותח מכרז לכולם על כל תדר פתוח אפשרי", אומר עמית סגל. "רק ככה ניפטר מהמצב הצפון קוריאני שבו התחרות היחידה היא בין הרדיו של הצבא לרדיו של הממשלה". עד כאן דבריו. אז חשוב באמת להסביר. יש שתי מגבלות עיקריות כיום על התקשורת המשודרת: מגבלות טכניות ומגבלות רגולטוריות. בטלוויזיה, למשל, אין מגבלות טכניות לפתיחת ערוצים נוספים, יש רק מגבלות רגולטוריות, ואותן נסיר, בעזרת השם, בפרק ב' של חוק השידורים, מייד לאחר הפגרה. ברדיו, מלבד המגבלות הרגולטוריות יש גם מגבלות טכניות – יש מגבלת תדרים ב-FM. יש בסך הכול היצע של 80 תדרי FM, 40 מהם נמצאים בידי הממשלה, התאגיד וגלי צה"ל, והיתר – בידי 17 תחנות אזוריות, שנמצאות בתקופת זיכיון. שוק חופשי ותחרותי לא יכול לחכות עד שנמצא פתרון אופטימלי לכל המגבלות. היום אנחנו מסירים את המגבלות הרגולטוריות המיושנות והמיותרות, ולגבי מגבלות התדרים, בוודאי שכאשר יתפנו תדרים בתום תקופות הזיכיון, או כאשר בחוק השידורים נסדיר את צמצום התדרים המוחזקים בידי התאגיד וגלי צה"ל, נצא למכרז על כל תדר פתוח אפשרי. לצערי, כיום אין עדיין תדרים פנויים בנמצא. זה לא אומר שבגלל זה נשאיר אסדרה מיושנת ומגבלות, ונמנע מהציבור לשמוע את התחנות המועדפות עליו בכל מקום עד שנפתור את כל הבעיות. בנוסף, אני פועל במלוא המרץ לטובת הצעדת מדינת ישראל לקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית בתחום תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות, כולל צוות בין-משרדי רחב, שצפוי להגיש לי בקרוב את מסקנותיו לגבי תמרוץ והשקעה בתשתיות אלו. זה חשוב לכלכלה הישראלית. רק תחשבו על שיחות עסקיות ושיחות זום שמתנתקות לכם בדרך, ברכבות ובדרכים. זה חשוב לכלכלת העתיד, שתהיה מבוססת אינטליגנציה מלאכותית, AI, וזה חשוב לחברות ישראליות ובין-לאומיות שזקוקות ליתירות תקשורתית ולתשתית שתאפשר יישומים מבוססי דור 5 ומעלה. ובנושא שלנו, אדוני היושב-ראש, תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות הן התשתית גם למעבר משידורי FM מוגבלי תדר לשידורים דיגיטליים, שבהם השמיים הם הגבול – במקום, באיכות ובכמות; שבהם למעשה מכרז על תדר או אזור זיכיון הם מושגים חסרי משמעות. אנחנו צועדים קדימה, ובעזרת השם, גם זה יקרה בשנים הקרובות. לסיכום, בקרוב, בעזרת השם, אני מקווה שעוד במושב הזה, כל תחנת רדיו אזורית תוכל לשדר בכל מקום שבו תבחר ברחבי הארץ. פחות כסף, פחות התערבות ממשלתית, יותר מגוון – שוק חופשי ותחרותי, וזוהי רק ההתחלה. אם הזכרנו את ישעיה בתחילת הדברים, אז נסיים גם איתו. שנזכה להתגשמות חזון ישעיה: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הזאת יש מתנגד, חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין אותו. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, ראשית, אני נושא תפילה להצלת חייהם של שני הפצועים בפיגוע הדקירה הקשה בכרמיאל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבין שממש ברגעים אלו מתנהל מאבק על חייהם, והלוואי שיצליח. מכובדי היושב-ראש, מכיוון שהשר הציג באומץ את משנתו בתגובה על הצעת החוק, אז אתחיל דווקא בדברי התגובה של השר, ולאחר מכן אתייחס להצעת החוק של עמיתי חבר הכנסת דלל. מה שמעניין את השר קרעי הוא לא גיוונו של השיח הציבורי והשיח התקשורתי במדינת ישראל. בחסות סיסמאות ריקות של מלחמה במונופולים, הוא מבקש לייצר מונופולים תקשורתיים בחסותם של בעלי הון, והוא היה לפחות הגון בכך שהוא עמד כאן על הבמה וציין או קשר בין הצעת החוק הזו לבין תוכניתו לחיסול השידור הציבורי במדינת ישראל ולהפרטת התאגיד. אמר זאת במפורש, השר, שמדובר בצעד נוסף אל עבר החזון שלו, שבו בניגוד לרוב המדינות הדמוקרטיות בעולם, לא יהיה במדינת ישראל שידור ציבורי. ואני קורא לכל חבריי מהאופוזיציה ומהקואליציה ששוקלים להצביע בעד הצעת החוק הזו, לשים לנגד עיניהם את תוכניתו של השר לחסל את השידור הציבורי במדינת ישראל. ומכאן להצעת החוק עצמה. ניתן לקיים דיון אם ראוי שיהיו ערוצי רדיו ארציים בבעלות פרטית. דיון לגיטימי; זה המצב בשוק הטלוויזיה. אבל לבוא ולקיים את הדיון הזה בלי תשתית עובדתית רצינית, שעוסקת למשל בהשפעה של הצעת החוק על ספקטרום התדרים, ולקדם הצעת חוק שנותן עדיפות ללא שום הצדקה דווקא לאנשים שמחזיקים היום בזיכיון לשידור של תחנות אזוריות, זה צעד לא ראוי. מדוע דווקא להעניק את הזיכיון הארצי למי שמחזיק בזיכיון אזורי? אולי נפתח כאן מכרז לכל גורם חדש? אולי צריך לתת עדיפות דווקא לשחקנים חדשים, ולא לאלו שמחזיקים היום בזיכיון לשידור אזורי? ומה תהיה ההשלכה של הצעת החוק הזו על התפקיד של התחנות האזוריות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – בהבאת סדר-יום מקומי, מוניציפלי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שלא מגיע לרמה הארצית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ההצעה הזו לוקה בכשלים רבים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולא כך ראוי לקדם פתיחה של שוק הרדיו בזירה הארצית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנא, חבריי באופוזיציה, אל תזכרו רק את מה שאמר מציע החוק – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אלא בעיקר את מה שאמר השר, שמרים את ידו על השידור הציבורי בישראל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלי דלל. ההצבעה היא שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה משתתפת בהצבעה בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נמנע מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בסיבוב שני לכל מי שלא הצביע והיה מעוניין להצביע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד שלום דנינו – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצביע בעד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד משה טור פז – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה באולם מישהו שלא הצביע ומעוניין לעשות כן? פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית – ההצבעה נעולה. 54 בעד, חמישה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4516/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב אשר) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד–2024, של מורי ורבי חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, חבר הכנסת אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בהמשך לדבריך, אין אדם מתקנא לא בבנו ולא בתלמידו, אבל נראה לי שהתלמיד יעלה על רבו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת הצעת חוק פרטית, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד–2024. החוק היום מטיל על חברת החשמל חבות לבדוק היתר בנייה לפני חיבור ראשוני לחשמל בטופס 4, בשל פרשנות בחוק על סעיף 157א, ובפרקטיקה היום חובת בדיקה נדרשת גם על כל הגדלה ועל כל חיבור חשמל. מצב זה מטיל חבות רגולטורית על חברת החשמל להיות זרוע אכיפה של רשויות התכנון והביורוקרטיה, ומקשה גם על הצרכן שרוצה להגדיל את החיבור, גם על הרשות המקומית שצריכה להנפיק אישורים כל פעם מחדש, וגם על חברת החשמל, שתפקידה לדאוג שיהיה חשמל, והיא הופכת להיות זרוע של אכיפה ועקיפה. בהצעת החוק מוצע לחדד את הפרשנות ולקבוע שרק בחיבור הראשוני לבניין בטופס 4 חברת החשמל תבצע את הבדיקות של רשויות התכנון, ובנושאים אחרים נבחן ביחד בהמשך החקיקה מנגנונים שמתאימים יותר. מטרת החוק להפחית את הביורוקרטיה. מהלך זה יקל גם על הבקשות הרבות המוגשות היום להגדלת חיבור חשמל עם ריבוי מוצרי החשמל בבתים, וגם בקרוב עם כמות התקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי; יקצר את זמן ההליך לחברת החשמל, שכיום נכפה עליה להיות זרוע אכיפה בכמות גדולה של בקשות להגדלת החשמל. אני הודעתי לוועדת השרים שהמשך החקיקה ייעשה בהסכמה עם המשרדים הרלוונטיים, ובמיוחד משרדי הפנים והאוצר. אני מודה ליושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה ולחברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אדוני שר הפנים יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבר הכנסת המציע יעקב אשר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לצמצם את הדרישה להמצאת אישור רשות מאשרת כתנאי לאספקת חשמל לבניין, כך שהיא תחול רק במקרים שבהם מבוקש חיבור חשמל לבניין ולא במקרים שבהם מבוקשת הגדלת יכולת אספקת החשמל. בנוסף, וכצעד משלים, מבקשת הצעת החוק לאפשר לרשות מאשרת להורות לחברת החשמל לנתק את החשמל מהבנייה אם מצאה כי הגדלת יכולת אספקת החשמל המיועדת לבנייה מהווה סטייה מהיתר. נכון להיום, סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה מחייב המצאת אישור מהרשות המאשרת, בין שמדובר בבקשה לאספקת חשמל למבנים חדשים ובין שמדובר בבקשה להוספת יכולת אספקת חשמל לחיבור חשמל קיים הנובעת מהגדלת כמות צריכת החשמל בבניין. תכלית סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה היא להילחם בתופעת הבנייה הבלתי-חוקית ולצמצמה. החשש שהוביל לחקיקת הסעיף, ועדיין קיים, הוא שמתן אפשרות לחבר לחשמל בניין שנבנה בניגוד לתנאי ההיתר פוגע בתכלית החוק ועלול לעודד את תופעת הבנייה הבלתי-חוקית. ההצעה בנוסח הנוכחי כללית מדי ומעלה חששות מצד הייעוץ המשפטי ומצד גורמי התכנון. למשל, ההצעה איננה מבחינה בין תוספת אספקת החשמל הנובעת מתוספת בנייה ושינויים במבנה קיים לבין תוספת אספקת חשמל שנועדה לתת מענה לשיפורים הנדרשים באספקת חשמל שלא נובעת משינויים במבנה. זה כמה שבועות מתקיים שיח מתקדם בין המציע, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה ידידי חבר הכנסת אשר החרוץ והנמרץ מאוד, למשרד האנרגיה ומינהל התכנון, בניסיון להגיע לנוסח מוסכם שיענה על החששות ויצמצם את הסיכון לעידוד בנייה בלתי חוקית. ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה השבוע הביעה אמון בשיח הזה וביכולתו להגיע להסכמות, ולכן החליטה לאשר את ההצעה בקריאה הטרומית, בכפוף לתיאום והסכמה עם משרד הפנים ומשרד האוצר והמשרד לביטחון לאומי. בשים לב להתניות הללו, אציע לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה בקריאה הטרומית. אני רק מוודא מצד מנהלות הסיעות שאני יכול לסיים את עמדת הממשלה ולעבור להצבעה, ככל שהדבר מקובל עליכם. תזכו למצוות והמשך בשורות טובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כהן, אתה מעוניין להתנגד, אני מבין. בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, כנסת נכבדה, אני רוצה להתנגד להצעת החוק הזאת, אבל בעיקר להתנגד למה שקרה אתמול. חבריי מסיעת יש עתיד, שהם באמת אנשים פטריוטים, אנשים טובים, בעצם קיבלו הנחיה מיושב-ראש הסיעה שלהם להחרים אותי ולהחרים את חבר הכנסת צביקה פוגל. חברי סימון דוידסון, שבאמת הנושא של הספורט הוא בנימי נפשו, הוא אוהב את התחום, הוא עובד קשה למען הספורטאים וגם הגיע להישגים ראויים, כאשר הוא הביא, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק שבעיניי היא סופר-חשובה ועניינית, חוק הדגל של חברי סימון דוידסון – לצערי, ראש האופוזיציה יאיר לפיד החליט להציב לו אולטימטום – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נעלבת? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כן, נעלבתי, נעלבתי, כן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גמרתם את המדינה – – – << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שהוא יוכל להמשיך לקדם את החקיקה רק בתנאי שהוא יסיר את שמי ואת שמו של חבר הכנסת פוגל. אני רוצה לומר שדווקא בתקופה הזו, שבה ילדים עוברים חרמות בבתי הספר וזה פוגע להם בנפש וזה עושה להם רע מאוד, אנחנו כאנשים בוגרים צריכים לא ללכת למקום הזה, צריכים להתנגד לדבר הזה. אני אלמוג, אני אבא לשלושה ילדים, אני אזרח מדינת ישראל. את כל חיי הבוגרים הקדשתי למען מדינת ישראל, באמת בלי ששאלתי למי אני עוזר ועל מה אני עוזר. אני רוצה לומר שמאוד נפגעתי מהדבר הזה. לא מגיע לי ולא לחבר הכנסת פוגל שיחרימו אותנו. לא עשינו רע לאף אחד. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מלמדינת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אשר, אתה מעוניין להשיב לשר ארבל או שאין צורך? << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין צורך. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יעקב אשר. אנחנו בהצבעה שמית, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נמנע אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נמנע בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, המזכיר, סיבוב שני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – בעד חילי טרופר – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שנמצאים במליאה, הזכירו את שמם, רוצים להצביע ולא הצביעו? לא. בבקשה, התוצאות. תודה רבה, המזכיר. להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, שלושה מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יעקב אשר, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4585/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת דבי ביטון) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת דבי ביטון. אני מזמין את חברת הכנסת דבי ביטון לנמק את ההצעה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותך אפתח במילות השיר "פרי גנך", שכתב יוני רועה, ודי במילותיו על מנת להמחיש את הכאב והסבל על אובדן חיים לאורך שנים: "בדומייה עוטפת התוגה / ובליבך נותרה המשאלה / שעה חולפת, יום ושנה / ואת עדיין לו מחכה / שעה חולפת, יום ושנה/ עודך זוכרת ולא מאמינה". חבריי חברי הכנסת, במתקפת החמאס והטבח הנורא שהגיע לפתחנו ב-7 באוקטובר, וכן מלחמת חרבות ברזל, איבדנו אזרחים וחיילים רבים, מה שהביא עימו סוגיות משפטיות וערכיות שעל בית המחוקקים הזה מוטלת האחריות לחוקק ולהסדיר. כתושבת שדרות שחוותה את התופת ביום הנורא הזה, כשבמקביל בתה ונכדיה נתונים לסכנת חיים בקיבוץ כפר עזה, אני חשה מחויבות לפעול בכל כוחי לחוקק חוקים שיסייעו למשפחות שאיבדו את היקר מכול. הריני מתכבדת להציג את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024. כיום לא ניתנת בחקיקה לבן משפחה של חייל שנספה במערכה הגנה מפני פיטורין ממקום עבודתו, למעט הגנות מסוימות בעת הגעה לגיל פרישה ולאחר השמה ממקום העבודה. בפועל קיימים מקרים שבהם משפחות שכולות נאלצות להתמודד עם גזרת פיטורים ממקום העבודה נוסף על האבל בשל אובדן החייל. כדי לתת לבני המשפחה אפשרות להתמודד עם האובדן והאבל לפחות בשנת השכול הראשונה, מוצע כי בן משפחה של חייל שנספה במערכה לא יפוטר ממקום עבודתו בתוך השנה הראשונה לנפילתו של החייל או החיילת, אלא אם כן ניתן לכך היתר מוועדת תעסוקה. מוצע להחיל לעניין זה איסור פיטורים נוסף של בני משפחה של הנספה – סמכויות בדומה לאלה ניתנו לה לפי החוק כאמור – וכן לקבוע כי ניתן יהיה להטיל בשל פיטורים ללא היתר עיצום כספי. ההוראה תחול על בן משפחה שעבד אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה לפחות שישה חודשים, והאיסור יחול גם לעניין גרימת פיטורים בידי מעסיק בפועל ועל הפסקה זמנית של העבודה גם כאשר העובד מועסק על ידי קבלן כוח אדם וגם על אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה. לדאבוננו, משפחות רבות הצטרפו בעל כורחן למשפחת השכול, וכל אחת מהן מתמודדת עם כאב שאין לו מזור. בזמן שהן מנסות להתמודד עם האובדן ולהמשיך בחייהן, הן נאלצות להתמודד גם עם קשיים כלכליים. הצעת החוק שלי נועדה להבטיח שקט נפשי ויציבות תעסוקתית למשפחות אלו בשנה הראשונה לאחר האובדן. זוהי חובתנו המוסרית והלאומית כלפי המשפחות והנופלים שחירפו נפשם להגנת מדינתנו. הצעת חוק זו נולדה לאור פניות של בני משפחת שנאלצו להפסיק את עבודתם ולא ביוזמתם בשנת האבל הכאובה והמייסרת. אסיים במילות השיר: "את פרי גנך את תבקשי / מי לך יאמר ומי לך ישיב / מר כאבך, רודפים הימים / נותרת לבדך, רוצה להאמין / שהינה קרבה אותה השעה / שבה הבטיח לשוב בחזרה". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תצטטי מי שר את זה גם. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, של יוני רועה ואבידן. אבידן שרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברצוני להודות לצוות לשכתי, לצוות הנהלת סיעת יש עתיד, נטע, שפרית, קורל, וכמובן תודתי נתונה לוועדת השרים ולשר הביטחון יואב גלנט, שהביעו תמיכה בהצעת חוק. חבריי וחברותיי, אבקש בכל לשון של בקשה להביע את תמיכתכם בחוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר – איזה שר? השר עמיחי אליהו להציג עמדת הממשלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רגע. יש את לפיד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, אה, סליחה. לא כתוב לי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> נותרו חמש דקות מתוך העשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, חמש דקות היא נותנת לך. אז רגע, השר עמיחי. רגע, אני לא ידעתי. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו יודעים מי מרוצה מהמריבה בין בן גביר לשב"כ. אנחנו יודעים מי חוגג. ואנחנו יודעים מי מרוצה מהשחרור של מנהל שיפא. ואנחנו יודעים מי שמח שהממשלה הזו מפרקת אחת-אחת את כל מערכות ההגנה הישראליות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – יש סכנה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין ולא הייתה מתנה גדולה יותר לאויבי ישראל מהשר בן גביר. אין ולא הייתה מתנה גדולה יותר לאויבי ישראל מחוסר האחריות של נתניהו. אם הוא לא עושה סדר כשיש מריבה בין השב"כ לבין הממשלה בזמן מלחמה? למה הוא ראש הממשלה? בשביל מה הוא ראש הממשלה? מה אתם חושבים שמרגישים בביירות ובטהרן כשהם קוראים שהיחסים בין ישראל לארצות הברית הם בשפל של כל הזמנים? אתם חושבים שהם עצובים או שמחים? מה חושבים בג'נין ובשכם כששומעים שבן גביר מחליש את השב"כ? אתם חושבים שהם עצובים או שהם שמחים? חשבנו ש-7 באוקטובר הוא נקודת השפל של חיינו, אלא שזו לא הייתה נקודת השפל, זו הייתה רק תחילת הידרדרות. הם מפרקים את הצבא, הם מפרקים את המשטרה, עכשיו הם מפרקים את השב"כ. יש לי שאלה אחת לממשלה: מי יגן עלינו? מי ישמור על עם ישראל אם אתם מחלישים ופוגעים בכל המערכות ששומרות עלינו בחיים? כאילו לא מספיקות המכות שהצבא ומערכת הביטחון חטפו מאויבינו, עכשיו הם חוטפים את זה גם מהממשלה. כל אזרח ישראלי מסתכל על הממשלה הזו, כולל אלה שהצביעו לה, כולם מרגישים אותו דבר: אין על מי לסמוך. אי-אפשר לסמוך עליכם. יש לנו ממשלה שאי-אפשר לסמוך עליה – אי-אפשר לסמוך עליה בביטחון; אי-אפשר עליה לסמוך במדיניות חוץ; אי-אפשר לסמוך עליה בכלכלה; אי-אפשר לסמוך עליה בניהול, הדבר הכי בסיסי שממשלה אמורה לעשות, לנהל מדינה. הרי אף אחד מאיתנו לא יופתע אם נקום מחר בבוקר ונגלה שלאיראן יש פצצה גרעינית, כמו שאף אחד מאיתנו לא יופתע אם נקום מחר בבוקר וכל הרמזורים לא יעבדו. ואף אחד לא יופתע אם נקום מחר בבוקר ונגלה שהופעלו נגדנו סנקציות במועצת הביטחון של האו"ם. ואף אחד מאיתנו בטח לא יופתע אם נקום מחר בבוקר ונגלה שהעלו את מחירי הדלק בפעם השביעית ברציפות. לא נופתע, כי אנחנו מכירים אתכם. הדבר היחיד שבו אפשר לסמוך עליכם הוא שתעבירו בזמן את התקציבים של הכספים הקואליציוניים בוועדת הכספים. בזה אתם עדיין טובים, וזהו. אני אומר מפה לאזרחי ישראל: הממשלה הזו מקטינה אתכם. הממשלה הזאת מתעלמת מכם. והיא טועה. החיים שלכם חשובים. החיים שלכם הם הדבר היחיד שיש לו משמעות. החיים שלכם ינצחו. כל ממשלה בתולדות המדינה היא תמיד ההפך מהממשלה הקודמת. זה מין מחזוריות כזאת קבועה: כל ממשלה היא קונטרה לקודמת. הממשלה הבאה שנקים אכן תהיה בדיוק הפוכה. היא תהיה ממשלה שאפשר לסמוך עליה. ממשלה הגונה, חרוצה, קצת משעממת, שעושה את עבודתה בנאמנות למען אזרחי ישראל, שתחזק את המדינה, שתחזק את האזרחים, ואפשר יהיה לסמוך עליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את השר עמיחי להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק – אם מישהו שכח, של חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בשביל זה דחית את הדברים? חברת הכנסת ביטון, אני עונה בשם משרד הביטחון, כמובן. חברת הכנסת ביטון מציעה לתקן את חוק החיילים שנספו במערכה, כך שיתווסף לחוק סעיף שיאסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של בן משפחה של חייל שנספה במערכה, לרבות ארוסה של חייל שנספה, במשך שנת השכול הראשונה, אלא אם כן ניתן היתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. לפי המוצע, ההסדר יחול על מעסיק שהעסיק בן משפחה במשך כשישה חודשים לפחות. אומר שר הביטחון: מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהן של המשפחות השכולות שהקריבו את היקר להן מכול על הגנת המדינה, העם והארץ. שנת השכול הראשונה טומנת בחובה התמודדות עם מציאות חדשה, כואבת ומורכבת, המצדיקה את מתן ההגנה מפני פיטורים כמוצע בהצעת החוק. על כן, יש לסייע למשפחות השכולות ולאפשר להן זמן הסתגלות למציאות החדשה מבלי שיהיו טרודות בסוגיות הנוגעות למקום עבודתן. לאור זאת, הממשלה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק של חברת הכנסת ביטון, ובלבד שקידומה ייעשה בהסכמת משרד הביטחון, משרד המשפטים ומשרד האוצר. טוב שיש מישהו שמקשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, תשאל אותה אם הם מסכימים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לאור האמור, אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את ההצעה בקריאה טרומית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את מסכימה להסכמות, כן? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מסכימה להסכמה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מסכימה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יופי. תודה רבה, כבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת דבי ביטון. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 27 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת דבי ביטון, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול בלבד: שרון ניר – בעד; אלון שוסטר – בעד; בנימין גנץ – בעד; גדי איזנקוט – בעד; אלון שוסטר – אמרתי; מיכל שיר – בעד. שרון ניר בעד, כן. בסדר גמור. גם חבר הכנסת חמד עמאר בעד. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4664/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. ואל תדברי על חוק הרבנים. רבני ההתיישבות, סליחה. בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, יש עשר דקות, למה שש וחצי? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה? מה יש לך נגדי? מה יש לך נגדי? מה שמת לי שש וחצי דקות? אפליה, אפליה, גם על רקע מגדרי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אשמח אם תקשיבו, כי הנושא הזה – לא חשבתי שבכלל נדבר על זה, ואני מאוד שמחה שהשר בן צור פה, כי הוא שותף להצעת החוק הזו. הוא שותף להצעת החוק הזו, כי לולא התמיכה שלו, העזרה שלו והנכונות שלו לפתוח את הראש, לראות דברים אחרת, להיכנס בעובי הקורה של זה, כנראה שעכשיו לא היינו נמצאים פה בהצעת החוק הזו. אספר קצת על השתלשלות העניינים. לפני כמה חודשים נודע לי שיש דבר כזה קצבאות ביטוח לאומי לתושבי עזה. כן, מתברר שמדינת ישראל משלמת קצבאות ביטוח לאומי לתושבי עזה שפעם עבדו בישראל ואולי קרתה להם תאונת עבודה או משהו, ואנחנו משלמים להם קצבאות. המקור של הדבר הזה הוא חוקי לחלוטין. ככה זה כרגע אצלנו בחקיקה; אגב, לא רק לתושבי עזה, גם לתושבי הפיליפינים וגם לכל עובד זר שעבד פה. אבל קרה לנו פה משהו – קרה לנו 7 באוקטובר. ואז עלתה השאלה: על מה מדובר? על מי מדובר? מה מצבנו? הגשתי שאילתה לשר בן צור, ובאמת, בביטוח הלאומי לא ידעו איך לפענח את זה, כי התברר שאנחנו אף פעם לא עשינו פילוח מבחינת מקום המגורים. ובאמת הייתה פה התגייסות של הביטוח הלאומי ועובדי הביטוח הלאומי ועוזר השר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי כנסת. סליחה, שקט. אפשר לקבל שקט במליאה? תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הייתה פה התגייסות של עובדי הביטוח הלאומי ועוזר השר שאחראי לשאילתות לפענח את האירוע. ואז קיבלתי תשובה: התברר שאנחנו משלמים כ-7.3 מיליון שקלים בשנה קצבאות ביטוח לאומי לתושבי עזה. 7.3 מיליון שקלים בשנה. ואז ניסינו להבין, כי יש בעזה אנשים שכבר לא איתנו; יש אנשים בעזה – מחבלים שאנחנו יודעים שהם מחבלים; יש לנו עצורים פה במדינת ישראל שיכול להיות שגם הם מקבלים את הקצבה הזאת. ניסינו להבין איך בכלל אפשר להמשיך לחיות עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לכמה אנשים זה מתחלק, ה-7 מיליון? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא זוכרת מספר מדויק, אם אני לא טועה זה בסביבות 260 בני אדם שמקבלים את הקצבאות האלה. עוד פעם, זה מקור חוקי, אבל המצב השתנה. ואז ניסינו לפענח את האירוע: כמה יש בבתי כלא שאולי מקבלים קצבה? כמה מחבלים יש בתוך עזה שאנחנו יודעים שהם מקבלי קצבה? ואולי יש מתים, שבכלל כבר לא צריך לשלם להם? היה דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ניסינו לפתור שם את כל הבעיות האלה, ואז התברר לנו שנוסף לכול, מערכת הביטחון לא מעבירה מידע. אני חייבת לציין שהביטוח הלאומי במקרה הזה הוא צינור; לביטוח הלאומי אין סמכות לשלול קצבאות, הם עובדים על פי חוק ומעבירים כסף לפי חוק. מי שאמור לתת את המידע ומי שאמור לעשות את ההצלבות האלה זה מערכת הביטחון, כי המידע אצלם ולא בביטוח הלאומי. השר פנה, והביטוח הלאומי פנו, והשר פנה גם לשר הביטחון: בואו נתכנס לאירוע, בואו נבין מה קורה שם. כי לשלם קצבאות ביטוח לאומי מכספים שלנו למחבלים זה כבר – אתה יודע, אתה לא קולט את האירוע. ואז קיבלנו תשובה מאמ"ן – אדוני היושב-ראש, תקשיב לזה: יש עכשיו – לפחות נכון לאפריל, אם אני לא טועה, זה היה התאריך שקיבלנו, שבו עשו את ההצלבה – 33 מחבלים – 30? אני לא זוכרת בדיוק, או 30 או 33 – שיודעים שהם חמאס, שזו הזרוע הצבאית של ג'יהאד, שמקבלים קצבת ביטוח לאומי. אתה רואה את זה – אתה לא מאמין. אתה אומר: מדינה נורמלית, מתוקנת, במלחמה, כשהיא חפצת חיים – זה לא יכול להיות. אבל כן, אנחנו ארץ נהדרת, אצלנו הכול יכול להיות. ואז הבנו שיש בעיה עם מקור סמכות, בעיה בחקיקה. זאת אומרת, אני מספרת את כל ההליך, שתבינו, היינו באירוע הזה כמה חודשים טובים כדי להגיע לדקה הזו עכשיו. הבנו שיש בעיה במקור הסמכות, שגם אם שר העבודה והרווחה רוצה לשלול – אין לו יכולת לדעת מי המחבל, והוא תלוי במערכת. והבנו שצריך לעשות תיקון חקיקה, לעגן את זה בחקיקה ולקבוע את המנגנון, כדי שאנחנו לא נגלה עוד פעם, בעוד x זמן, שיש איזשהו מחבל ארור, נוח'בה, שמקבל קצבת ביטוח לאומי משלנו. יש פה גם שאלה אחרת, בשאלת הזום-אאוט: למה מדינת ישראל, כל משרדי הממשלה למיניהם, לא עשו בדיקות מה טיב היחסים עם עזה, עם המחבלים, מה קורה. זאת אומרת, עכשיו אנחנו מדברים על קצבאות הביטוח הלאומי, אבל יכול להיות שיש עוד משהו במשרד אחר שאנחנו לא יודעים עליו כי אף אחד לא שאל, כי אף אחד לא בדק. במקרה שלינו, במקרה היה אומץ לתת תשובה – שזה לא ברור מאליו. אני חייבת פה לפרגן. חייבת לפרגן. יש שרי ממשלה שעל שאילתות שזה לא נוח להם הם לא עונים, פשוט לא עונים, מתעלמים. אתם, חברי הכנסת, תטפסו על העצים – לא עונים. התשובה הייתה לא נוחה לשר העבודה. הוא היה יכול להגיד: סליחה, אין לי זמן, לא מעניין, אין לי נתונים – אלף ואחת תשובות. הוא יכול היה לא לענות, מה שקורה. להפך – התאמצנו, עשינו את כל ההליך הזה, אנחנו עכשיו יודעים על המצב, אנחנו יודעים איך לטפל במצב הזה ואנחנו נפתור את זה. אבל התשובה הייתה לא נוחה, להגיד: אני, הביטוח הלאומי, משלם 7.3 מיליון שקלים למחבלים, לעזתים. אני חושבת שזה היה הליך פרלמנטרי בדיוק כמו שצריך, מה שמצופה, בשיתוף פעולה עם השר הממונה, עם הגוף האחראי. וגם בהצעת החוק הזאת אני רוצה שיהיה לנו מנגנון, שנוכל לשלוט באירוע, שאם אנחנו יודעים שמישהו הוא מחבל של ג'יהאד, אסלאם, חמאס, לא משנה מה – חות'ים, תותים, כל החולרות האלה – שחלילה אנחנו לא נשלם להם שקל. האירוע היה לא פשוט, להעביר את החוק הזה בוועדת השרים לחקיקה. הבנתי שהיו קצת ויכוחים ועניינים. אני כבר אומרת לך שאנחנו נעשה את זה הכי טוב שניתן, אנחנו נבנה את ההליך כדי שאתה לא תצטרך לרדוף אחרי שר הביטחון או מערכת הביטחון ולהתחנן: תגידו לי מי המחבלים שאני משלם להם. נבנה כזה מנגנון שהמידע יעבור כמו שצריך, וכמובן בשום שכל. בשלב הראשון, כשיהיו עדיין במעצרים – הקפאה, אנחנו לא רוצים לערוף פה ראשים; אבל ברגע שאנחנו נדע בפסק דין חלוט שזה המחבל שיושב אצלנו בכלא, כשאנחנו יודעים את זה סופית – שתהיה שלילה טוטלית של הקצבאות. לא מדובר פה על אזרחי ישראל, מדובר פה על תושבי עזה, אז האירוע המשפטי הוא אחר לחלוטין. בשיתוף פעולה, בשום שכל, איתך, עם משרד המשפטים, עם משרד הביטחון וביטוח לאומי, אנחנו נבנה את זה נכון אבל יעיל. ואני גם כן פונה אליך – שאנחנו נעשה את זה מהר. כי כל יום – חבל; כל שקל – חבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת. אני מזמין את שר העבודה יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, בטרם אתייחס לגופה של הצעת החוק, אני רוצה להדגיש ולהבהיר: כבר כיום, על פי החוק הקיים כיום, קיימת אפשרות להגשים את מטרת החוק המוצע, וזאת באמצעות סעיף 56(ב) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016. ואכן, כבר כיום, בהתאם למצב החוקתי כיום, הוריתי לביטוח לאומי לשלול את זכאותם של חברים בארגוני טרור תושבי עזה שעבדו בישראל וזכאים לגמלה כנפגעי עבודה או כל גמלה שהיא מהביטוח הלאומי. כבר כיום, כאמור, הם לא מקבלים את הקצבה. יחד עם זאת, אני בהחלט חושב שהצעת החוק המוצעת היא ראויה, אבל לא חפה מפגמים, ובשיח עם המציעה הוסכם לדייק את הצעת החוק. לדוגמה, גם לפי החוק הקיים כיום וגם לפי הצעת החוק המוצעת, קיימת לקונה של הממשק בין גורמי הביטחון שאמורים להעביר לביטוח לאומי את המידע הרלוונטי לבין הביטוח הלאומי. בהיעדר ממשק כזה, לא יעזור שום חוק שיורה לשלול קצבאות מפעילי טרור. לכן הממשק הזה בין גורמי הביטחון לבין הביטוח הלאומי הוא תנאי וערובה ליישומו של החוק, וזה אמור להיות מוסדר בחוק שמחייב את העברת המידע הרלוונטי. כאמור, תכליתה של הצעת החוק הינה תכלית ראויה מאוד, אבל אין בה כדי להוסיף או להוריד מהמצב הקיים. ולכן, כפי שאמרתי בשיח עם המציעה, הסכמנו להעביר את ההצעה בטרומית תוך הסכמה לייצר שיח שיהפוך את הצעת החוק לאפקטיבית ובת-יישום. לסיכום דבריי, אני בעד העברת הצעת החוק בקריאה הטרומית, בתנאי שגורמי המקצוע בביטוח לאומי יהיו שותפים לניסוח החקיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בתוך החוק הזה הגיע הממשק הזה? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זאת אומרת, זה התבצע? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> וכרגע כבר לא מביאים כסף? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כרגע מוקפא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, כפי שאמרתי, זה ברור לי. אבל אני לא רציתי לקבוע לך מנגנון – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת רוצה להגיב? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני לא צריכה, הוא תומך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז אם כן, חברים, נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 30 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון – דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3957/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום. בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה, בשינוי מסדר-היום שלפניכם, נעבור אם כן למה שאצלכם בסדר-היום סעיף י' – נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הספורט (תיקון – דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת דוידסון, לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השאלה שחבר הכנסת רון כץ שאל אותי לפני שעליתי: מה, באמת אין דגל ישראל על מדי הנבחרות? גם אני לא חשבתי; גם אני הייתי בטוח שכל האיגודים וכל הנבחרות וכל הספורטאים מייצגים את מדינת ישראל כשרואים את הדגל שלהם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כמובן מאליו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמובן מאליו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ככה צריך להיות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא, זה לא המצב. ולכן, כששואלים אותי: מה, זה הזמן להעלות את החוק הזה? כן, במיוחד זה הזמן. החוק שאני מציג כרגע הוא פשוט, ולכל אדם ציוני הוא מובן מאליו: דגל ישראל יתנוסס על כל מדי נבחרות ישראל הרשמיות. דגל מדינת ישראל לא רק יתנוסס למעלה – אפשר רק קצת שקט? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת דוידסון. אני מבקש שקט במליאה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> דגל ישראל יתנוסס לא רק למעלה על התורן, אלא גם על המדים של כל ספורטאי וספורטאית מדינת ישראל. מספיק לצפות ביורו, במשחקים שעכשיו עדיין רואים במדינת ישראל, אדוני השר, ורואים את נבחרת טורקיה עם דגל טורקיה על החזה, ואת נבחרת אנגליה וגרמניה וצרפת. יש חלק שלא רואים, אבל הרוב רואים, וזו בעצם גאווה של המדינה לראות את הדגל. נכון להיום, בחלק מהאיגודים ולחלק מהספורטאים שיוצאים ומייצגים את מדינת ישראל אין דגל ישראל על מדי הייצוג של הנבחרות, לא על המדים כשהם מתחרים ולא על המדים כשהם מחוץ לתחרויות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מה הסיבה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הסיבה היא שיש חופש לכל איגוד לקבוע איך הוא מעצב את מדי הנבחרת. אני לא מדבר על הנבחרת האולימפית, אני מדבר על הנבחרות – איגוד השחייה, איגוד האתלטיקה, איגוד הכדורגל. כל איגוד משהו אחר, וכל איגוד קובע איפה הוא שם את הדגל, ויכול להיות שהוא לא שם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הם מתביישים בזה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הם פשוט לא חושבים על זה. לא חשבו. לא הייתה חשיבה. זה לא סוד שבימים אלו אנו באמת מקבלים ריקושטים של שנאה מכל העולם, וגם הספורטאים שלנו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, האם אפשר לקבל שקט במליאה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שאני אומר הוא בלשון המעטה. לחלק מהמדינות אומנם יש ביקורת על המלחמה, אך יש כאלה שלא מוכנים לקבל את עצם קיומנו כעם ישראל, בלי קשר למה שקשור בעזה. הם חושבים שמדינת ישראל חסרת זכות קיום. גם במשחקים האולימפיים שיחלו בקרוב הספורטאים שלנו יחוו שנאה גדולה מחוץ ובתוך התחרויות. ואני אומר לכל הספורטאים שמייצגים אותנו: התשובה שלכם היא הניצחון בתחרות. השנאה והאנטישמיות הן לא תופעות חדשות. משחר ההיסטוריה אנחנו סובלים ומרגישים את השנאה, ומנסים למחוק אותנו, וכעת יש לנו מדינה עצמאית, אחרי כל כך הרבה שנים שייחלנו לה, שציפינו לה, ואנחנו צריכים להתגאות במדינה שלנו. המדים – הדגל שלנו חייב להתנוסס בכל מקום, ובייחוד על המדים הייצוגיים של הנבחרות. נציגי ישראל בתרבות, באקדמיה וגם בספורט נתונים ללחצים וביקורת מצד אותם אנטישמים שרוצים להדיר אותנו. אני אספר לכם כי לפני חודש, נבחרת ישראל לקטועי גפיים – כן, משחקים כדורגל עם רגל אחת – ייצגו את מדינת ישראל באליפות אירופה שהתקיימה בצרפת. הנבחרת עברה מסכת השפלות וזלזול מתוכנן, מצד הנבחרת הטורקית בעיקר. מדובר בנבחרת שמורכבת מפצועי הנובה והמלחמה, כן, חיילים שנפצעו מתחילת המלחמה. חשוב לזכור שמדובר בטורניר של נבחרות קטועי גפיים, איפה שתמיד יש סולידריות וכבוד בין הספורטאים, אך השנאה שהם קיבלו והביזיון של הנבחרת היה נוראיים. אז מה הפתרון שלנו, הספורט הישראלי? מה הפתרון של הספורטאים? עומדים איתן עם דגל ישראל ללא פחד. מה שעזר לעם היהודי להחזיק אלפי שנים הם האמונה והביטחון בצדקת דרכנו. לא מתקפלים, לא מתביישים, כי אין על מה. ולמי ששואל למה דווקא עכשיו החוק הזה חשוב, אז אני רוצה לציין, שכולם יבינו. בעוד שלושה שבועות מתחילה האולימפיאדה, המשחקים האולימפיים. גם השנה נבחרת מצוינת של ספורטאיות וספורטאים ייצגו את מדינת ישראל, 87 במספר, מול כל מדינות העולם, אוהבינו ושונאינו. וכשהמפגינים – ויהיו מפגינים – יקראו לשחרור פלסטין וינסו לפגוע בספורטאים שלנו מילולית, אני מקווה לא פיזית, התשובה שלנו אליהם היא שעם ישראל חזק, עם ישראל חי ולא מתבייש. כל מי שרוצה להעלים את ישראל, יראה את דגל ישראל על המדים של הספורטאים שלנו. אני רוצה לספר לכם משהו בנימה אישית. אחד מהרגעים המרגשים בחיי היה באליפות אירופה בשחייה באוסטריה, בעיר שבה נולד הצורר היטלר. כיושב-ראש איגוד השחייה הייתי שם. בתחרות הזאת זכתה אנסטסיה גורבנקו, שחיינית ישראלית, במדליית זהב היסטורית, בפעם הראשונה. כשדגל ישראל עלה לראש התורן וכשהתקווה הושמעה דמעות זלגו מעיניי ומעיני הנבחרת. חברים יקרים, אין מאחד, במיוחד בתקופה זו, כמו הספורט הישראלי. אין מרגש לעם ישראל מלשמוע את התקווה, בייחוד במשחקים האולימפיים. זכייה של ספורטאי ישראלי תרגש גם את החרדי וגם את הערבי וגם את החילוני וגם את הדתי, את כל מדינת ישראל. אנחנו צריכים לזכור שאחרי האולימפיאדה, מייד אחרי האולימפיאדה, יתקיימו המשחקים הפארלימפיים. הספורטאים הנכים של מדינת ישראל – הספורטאים האלה הביאו כבוד למדינת ישראל ויביאו כבוד למדינת ישראל. הדגל הישראלי הוא דגל שצריך להיות על כל מדים של כל איגוד וכל ייצוג של נבחרת ישראל. לכן אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה ולדאוג לזה שכל ייצוג של מדינת ישראל יהיה עם דגל ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אזמין את השר קרעי, שיענה במקום שר התרבות והספורט, להציג את עמדת הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר – בעצם אין פה. הצעת החוק מבקשת לחייב את נבחרות ישראל בכל ענף מענפי הספורט לענוד על מדיהן סמל של דגל המדינה בעת השתתפות השחקנים בפעילות ספורט מאורגנת. לנוכח הצורך לבחון את הנושא מול ההתאחדויות והאיגודים, יוזמי החוק התחייבו בפני המשרד, משרד התרבות והספורט, כי במהלך הדיונים על הצעת החוק בוועדת החינוך, התרבות והספורט יתקיים שיח מול האיגודים וההתאחדויות על מנת שלא תהיה סתירה בין הצעת החוק לבין תקנונים בין-לאומיים. לפיכך, חבר הכנסת דוידסון, הממשלה תומכת בהצעת החוק. חבר הכנסת דוידסון, אמרת קודם שלא מספיק שדגל ישראל יתנוסס על התורן. חשוב לך מאוד שהוא יתנוסס גם בספורט, גם על המדים של נבחרת ישראל. אני אומר לך ההפך, לא מספיק שדגל ישראל יתנוסס על המדים של הספורט, אלא צריך שדגל ישראל יתנוסס בגאון על התורן, בלבבות, בשדה הקרב. דגל ישראל הוא סמל לגבורה יהודית, לנחישות, לעוצמה, ללוחמינו הגיבורים בשדה הקרב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לצערי, יש כאלה שלא מבינים את זה. לפני יומיים הצהיר ראש האופוזיציה שלדעתו ראש הממשלה מתכוון לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא איים כרגיל – רגע, אתה נגד חופש הביטוי שלי כאן, במליאה? קודם היית נגד הרחבת שידורי הרדיו, עכשיו אתה גם לא רוצה שאני אדבר כאן, במליאה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – את הקשר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין שום בעיה, תעשה את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תסביר את הקשר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הסברתי את הקשר. אם לא הקשבת למשפט המעבר שלי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא מספיק. אני אעבוד על זה לפעם הבאה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קודם היה ציטוט מישעיהו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא איים, כרגיל, שאם זה יתבצע, הוא וחבריו יעשו פעולות קיצוניות ברחובות ואף יתפטרו קולקטיבית מהכנסת. האמת, שתי ציפורים במכה אחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה ככה? לא מתאים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, לא מהצד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חוץ ממירב. אבל בכל מקרה, קשה להתייחס לאיש כזה לא רציני ברצינות. אני מבקש שאזרחי ישראל יבינו, ואולי באמצעותם יבין גם לפיד, מה זה אומר לא לפטר את היועמ"שית. הדוגמאות שאביא לכם עכשיו הן רק מהזמן האחרון, והן כוללות דוגמאות מכל המערכת הזאת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז אתה בעד לפטר את היועצת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי. יועמ"שית, בג"ץ, פצ"רית – הכול מבית היוצר של אותה מערכת רקובה שמנצחת עליה היועמ"שית – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שבמעשיה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. חבר הכנסת, קריאת ביניים אחת – מספיק, שתיים – מספיק והותר, שלישית זה מיותר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בוא תשמע למה זה חשוב דווקא בזמן המלחמה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הכול מבית היוצר של אותה מערכת רקובה שמנצחת עליה היועמ"שית, שבמעשיה פוגעת באופן חסר תקדים בדמוקרטיה, בצבא, במדינה, בכולנו. חייל שחיסל מחבל ב-7 באוקטובר עומד לדין על רצח. זה בדיוק הקשר למלחמה, למה המערכת הזאת צריכה טיפול שורש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, זה שקר. אין דבר כזה. אין דבר כזה, שלמה. אין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם – – – מזויפים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בג"ץ דן אם לאפשר לנאצים העזתים להיכנס לישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם זה אין דבר כזה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לגבי הקודם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש דבר כזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין, תבדוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בג"ץ מבטל את שדה תימן כמקום כליאה לנאצים העזתים, ובעקבות כך לא מבוצעים מעצרים במלחמה, חבר הכנסת קריב, לסיכול טרור, ואחרים משתחררים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מי אשם בזה? אתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אחד, אחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תסדרו את התנאים. תסדרו את התנאים, מה הבעיה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – – אה, איזה תנאים אתה רוצה לנאצים העזתים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המינימום שצריך. המינימום שצריך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת כץ, לא יכולים לשמוע אתכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רון כץ, איזה תנאים לדעתך, מה צריך לעשות להם, מזרנים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המינימום לפי המשפט הבין-לאומי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איזה מזרנים אתה רוצה שניתן לעזתים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מצדי שיהיו על הרצפה, מה שעומד ברף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה הרף? מה הרף שלך? לנוח'בות, מה הרף שלך לנוח'בות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן לנו דוגמה כמו שביטלת את הנוח'בות. אתם ביטלתם את הנוח'בות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לשלם להם משכורת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הכי פשוט שיש. המינימום, המינימום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה אנחנו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר לא יכול לענות לכולכם בבת אחת. תתחלקו, אחד אחד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הפצ"רית אוסרת על חיילי צה"ל לחסל שוטרי חמאס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה כן נכון. תדבר עם הדרגים בשטח, תדבר עם מ"פים. לא, אתה לא מדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתם עושים רעש, לא מבינים מילה שאתם אומרים בין כה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> משפחת נתניהו קיבלה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא לא יכול לשמוע אתכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא צריך לשמוע – – – אתם מימנתם את חמאס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הפצ"רית אוסרת על חיילי צה"ל לחסל שוטרים של חמאס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו אותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הפצ"רית אוסרת על חיילי צה"ל – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון, שלמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – לחסל אנשי חמאס אם הם לא היו רשומים כאנשי חמאס – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון, שלמה, גם אם תגיד את זה עוד פעם. זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אף על פי שהשתתפו בטבח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הכול לא נכון אצלך. הכול דבש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תדבר עם לוחמים בשטח, תראה עם מה הם מתמודדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נשמה, עם איזה לוחם דיברת בשטח? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי. אני גר בעוטף עזה, הם נמצאים אצלי במושב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עם איזה לוחם? מה זה משנה איפה אתה גר, עם איזה לוחם דיברת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם נמצאים אצלי במושב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה לוחם דיבר עם הפצ"רית? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוא, אני אתן לך לדבר מייד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחד, אחד. מי דיבר עם הפצ"רית? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא לא צריך לדבר איתם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז עם מי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם מקבלים פקודות מהפיקוד העליון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה פקודות? תביא את הפקודה, יש פקודה כזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפיקוד העליון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש פקודה כזאת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היועמ"שית מתנגדת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אה, הינה. אין תשובות. אין תשובות, כי זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, עזוב, אתה שואל שאלות מתגרות שאין להן שום בסיס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון. מה זה מתגרות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תדבר עם לוחמים בשטח ותשמע איך הם מתמודדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר, אם יש לוחם שקיבל את זה, מי הלוחם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אוסרים עליהם לירות על מחבלים כי הם נמצאים על משאיות סיוע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אלופה בצה"ל, הפצ"רית, לא נותנת פקודות לחיילים בשטח. זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תעזוב, אתה מנותק מהמציאות. לך תדבר עם לוחמים בשטח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה. כל מי שעשה יומיים צבא יודע את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היועמ"שית – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תמשיכו להעביר דולרים לחמאס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טוב, אי-אפשר ככה. היועמ"שית – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, כבוד השר רוצה לדבר וביקש כמה דקות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היועמ"שית מתנגדת להוצאת הטרור מהאוניברסיטאות. פרקליט המדינה פותח בחקירה נגד שר בישראל על אמירות הסתה נגד העזתים שחגגו את הטבח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פתחו בחקירה? פתחו בחקירה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא רוצה לפתוח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זו הדרך שלו להעלות מנדטים? אף אחד לא רוצה לפתוח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> וכל זה רק קצה הקרחון. מערכת חולה שפוגעת במדינה, בצבא, במלחמה, בכולנו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם מערכת חולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם פוגעים בכולנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חייבים לשלוח אותה הביתה. בשביל שלטון החוק, בשביל החיילים, בשביל המדינה, כדי שדגל ישראל יתנוסס בגאווה לא רק על מדי הספורט,אלא גם בשדה הקרב וגם בלבבות. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא מתנוסס גם היום. גם היום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנק של חמאס מדבר איתנו על – – – איזו עמלה משפחת נתניהו גזרה מהכסף הקטרי? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על זה צריכה להיפתח חקירה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן ביקש להתנגד לחוק. בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו גם אתה מתנגד? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה? הממשלה תומכת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. הוא עוד לא עלה לדוכן, חבר הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה, אתה תומך בכל דבר שהממשלה עושה? נניח, לממן את החמאס? נניח, לא לפנות את ח'אן אל-אחמר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, הוא עוד לא עלה לדוכן. תנו לו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נניח, לשחרר מחבלים? בדיוק, קח עוד הרבה אוויר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אני צריך לדעת כמה זמן יש לי, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – אתה לא מאפס לי שעון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך זמן, שלוש דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, זה התחיל? לא ראיתי. אין בעיה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתנגד? קודם כול צריך להגיד שאתה מתנגד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני, לצערי הרב, מתנגד להצעת החוק. ואני פונה מכאן לחברי חבר הכנסת סימון דוידסון, שאני יודע שהנושא הוא בדמו ובנפשו, ואני חושב שהצעת החוק הזאת היא חשובה. לצערי, הוא נכנע ללחץ הפסול והלא-לגיטימי ובעיניי הלא-ציוני של ראש מפלגתו, חבר הכנסת יאיר לפיד, שדרש, וזה מעשה, בסטנדרטים של הכנסת, מעשה נבזי ומגונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא דרש? לא שמעתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שיורידו, שחברי הכנסת של עוצמה יהודית שחתומים על הצעת החוק הזאת – דרש את זה כתנאי להעלאת הצעת החוק הזאת, שהם יורידו את חתימתם. עכשיו, הדבר הזה בעיניי, ופה, חבר הכנסת סימון דוידסון, אני מבין לליבך, באמת. אני הייתי באותו מצב, באותו מצב הזוי, שנגרם על ידי אותו אדם, אותו אדם הזוי, בכנסת הקודמת. בכנסת הקודמת הצעתי את חוק האזרחות, וראש מפלגתך יאיר לפיד, במסגרת ישיבת סיעה, בא ואמר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן. אתם לא תמכתם בהצעת חוק האזרחות – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, גלעד, לא להפריע לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בא ואמר: אני מאוד בעד חוק האזרחות, תמכתי בחוק גם מהאופוזיציה, אני בעדו ברמה הציונית וברמה הביטחונית. כמו שלא הייתי מסכים שמפלגת בל"ד יובילו את חוק האזרחות, אני לא מסכים שהמפלגה של בן גביר תוביל את חוק האזרחות. עכשיו, כמובן שהוא התבלבל, כי אני לא מהמפלגה של בן גביר, אבל ממתי יאיר לפיד ועובדות הולכים ביחד? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה ההבדל בינך לבין בן גביר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממתי יאיר לפיד ועובדות הולכים ביחד? אבל אני אומר לך, חבר הכנסת סימון דוידסון, שאני עמדתי בלחץ, ועם אותה אמירה בזויה התמודדתי. אני הייתי חבר כנסת בשורות האחרונות, האחוריות, של האופוזיציה, הוא היה ראש ממשלה חליפי. ואני אמרתי שאדם כזה, שמבחינתו סעיד אלחרומי נפל בקרב, והקים ממשלה עם תומכי טרור, הוא הבן אדם האחרון – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם כל האופורטוניסטים האלה, די. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הוא הבן אדם האחרון שילמד אותי מהי ציונות, מהו דגל ישראל – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה הדבר היחיד שהממשלה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני, הם מפריעים לי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קח אחריות ותתפטר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רגע, רגע, רגע. שנייה. אני אצטרך להוסיף לו מילים – אני אוסיף לו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא יפה לשקר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אוסיף לו זמן, כי הוא מדבר – תנו לו לדבר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא משקר, וזה לא מקובל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, הוא עלה להתבכיין? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בכיין. בכיינים, חבורה של בכיינים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בן אדם שאמר על סעיד אלחרומי, תומך הטרור, שהוא נפל בקרב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קח אחריות על 7 באוקטובר ותתפטר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הבן אדם שהקים קואליציה עם תומכי טרור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם תומכי טרור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הבן אדם הזה הוא האחרון שיטיף לי על ציונות, הוא הבן אדם האחרון שיטיף לי על אחדות והוא הבן אדם האחרון שיטיף לי על דגל ישראל. אני, כחבר כנסת בשורות האחוריות של האופוזיציה, עמדתי כנגדו. אתה יודע מה היה הסוף, חבר הכנסת סימון דוידסון? הוא בא לפה והצביע בעד החוק. היה צריך לבלוע את הגאווה ואת השחצנות המטופשת שלו והצביע בעד החוק הזה, כי זה היה הדבר היחיד שעמד בינו לבין נפילת הממשלה. זה מה שאני הייתי מצפה שתעשה – שאתה לא תיתן יד להחרמה של חבריך שחתמו איתך על הצעת חוק. לכן, למרות שהחוק הזה הוא טוב וחיובי, אני איאלץ לא להצביע בעדו, כי אני לא חושב שאנחנו בכנסת צריכים לתת יד להתנהלות הבאמת-נבזית הזאת של יאיר לפיד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה לא מתבייש? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי חבר הכנסת שהורשע בתמיכה בטרור? מי חבר כנסת שהורשע בתמיכה בטרור? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מר דוידסון רוצה – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי השר שהורשע בתמיכה בטרור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע, שמחה, אל תלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. חברי הכנסת, המליאה. סליחה, חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת לבד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא אמרתי לך לצאת, אני לא אומר לך לצאת. המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, לפני שאני אגיב לחבר הכנסת שמחה רוטמן, אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי, שהיה הראשון שסיפרתי לו על החוק – ותמך בזה. חנוך, תודה רבה על שותפות. תודה רבה לכל מי שתומך. ואני רוצה להגיד לך משהו, שמחה, וגם לשלמה קרעי שיצא. ניסיתי, באמת ניסיתי בעשר דקות שתהיה פה אחדות בבית הזה לגבי משהו שכולם רוצים אותו. כולם חושבים שדגל ישראל צריך להיות על מדי הספורטאים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל נכנעת להחרמה המתועבת שראש המפלגה שלך – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, מה קרה? מה קרה מהרגע שירדתי? מהרגע שירדתי במדרגות, עלה פה שר, שלמה קרעי – קטי, תקשיבי עד הסוף – ו-30 שניות ענה על החוק שלי, שהוא תומך בו, ותשע דקות המשיך בשנאה ובפילוג ובלהיכנס ולהגיד רע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה עשה יאיר לפיד? עמד פה – – – ודיבר זוועה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועוד פעם לא, ועוד פעם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל תסביר, למה לפיד נתן לכם הוראה לא? למה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה לפיד נתן הוראה – – – אתה יכול להסביר לי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אני – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה לא האירוע. האירוע הוא שעלה פה חוק שהוא טוב למדינת ישראל, ואתם הפכתם אותו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אלמוג לא חתום על הצעת החוק הזאת? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> למה אלמוג כהן לא חתום על הצעת החוק הזו? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אלמוג כהן, לצערי הרב וגם לצערו, הוא חלק ממפלגה שלא צריכה להיות פה. היא לא צריכה להיות פה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> דגל ישראל – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה עם אלמוג באופן אישי, והיחידי – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> המצביעים של אלמוג כהן נלחמים עם הדגל הזה להגן על החיים שלך. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמחה, אני אגיד לך משהו. היחידי בבניין הזה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אלמוג כהן. תתבייש לך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> היחידי בבניין הזה שהואשם בתמיכה בטרור זה לא מי שיושב פה, זה איתמר בן גביר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> המצביעים של אלמוג כהן מסכנים עכשיו את החיים שלהם על דגל ישראל – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> איתמר בן גביר – היחידי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> המצביעים שלו. ואתה החרמת אותו. תתבייש. תתבייש, אתה וראש המפלגה שלך. תתבייש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי אין בעיה עם אלמוג, אלמוג הוא לא הבעיה. אלמוג נמצא במפלגה הלא-נכונה, מה לעשות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דוידסון, זה לא בסדר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולמרות שניסינו לעשות אחדות, עוד פעם הכול התפוצץ. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בוא נגיד שאתם המושלמים. תושיטו יד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> סימון, האנשים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תשתפו פעולה – – – יש לי חברים – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני מבין שאתה בתוך דיקטטורה. אבל המצביעים שלי, המצביעים שלי הם אלה שלחמו באופקים והצילו חיים, בלי לשאול למי אנחנו מצביעים. אז אני לא בא אליך בטענות, אבל אתה נמצא בתוך דיקטטורה. זאת דיקטטורה, כי האחים שלי, האחים שלי – ואתה מכיר אותם מצוין, אחי, אתה מכיר אותם מצוין – באותו יום, באותה שבת ארורה, יצאו לתוך האש. אנשים עם בוקסרים, עם גופייה וכפכפים ואקדח ביד נפלו, בלי לשאול את מי הם מצילים, אחי. אז היושב-ראש שלך הוא דיקטטור, הוא עלוב. אין לי שום טענה אליך, אתה בתוך דיקטטורה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול להגיב לך? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל אל תדבר על הסתה כשאתם במעשים מסיתים נגד האחים שלכם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מדבר על אתם? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתם – במעשים. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה המסית הכי גדול בכנסת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים. חברים. חברים. חברים, תנו לו להגיב. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה, שנה וחצי באופוזיציה, הדבר היחידי שעשית זה להסית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה, הטרמינולוגיה שלך זה לפלג. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רק רוצה לפלג, זהו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך שום אג'נדה אחרת. צר לי מזה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אה, צר לך מזה? אז גם לי צר מזה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אוהב את אלמוג. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, ההצבעה. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. אנחנו נעבור להצבעה. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. תודה רבה. חברי הכנסת, מצביעים עכשיו, לא להפריע להצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> משכו את השמית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בהסכמה. למה שמית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הגשתי על זה שמית בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר שמי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי נתן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שמית אם זה בהסכמה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מושכים? אוקיי. אם כן, חברי הכנסת, חבר הכנסת רוטמן, אנחנו רוצים לעבור להצבעה, וההצבעה תהיה אלקטרונית. אני מבקש. חברי הכנסת ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ד–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק הספורט – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, אני לא שומע את עצמי. סליחה, אפשר לקבל שקט במליאה דקה אחת? סליחה, דקה אחת. אני קובע כי הצעת חוק הספורט (תיקון דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה טרומית, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4536/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה סולומון) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סולומון. חבר הכנסת סולומון, בבקשה. לרשותך דקה מהמיקרופון בצד, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני משתתף בצער המשפחה של הנרצח היום בפיגוע בכרמיאל. החוק שאני מעלה היום מבטל עבירה מתקופת המנדט. כוח הקיפאון לפעמים יוצר עיוותים בעייתיים; עבירה זו היא אחת מהם. הבעיה בעבירה זו היא דווקא העמימות שבה. כמו שכתוב בעבירה, "העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים – – – משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכול בזמן או בנסיבות שיש בהן כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה". זו עבירה עמומה שיוצרת מצבים קשים של עיכוב והאשמה בדין על אירועים לא ברורים. החוק הזה נועד לכל האנשים הנפגעים מדעה קדומה וגזענות, ובהם אחוז ניכר של יוצאי אתיופיה. האפליה הסטטיסטית – הפרופיילינג של יוצאי אתיופיה ידועה, ואכן, היום אישרנו לקריאה שניה ושלישית את החוק שלי ושל חברותיי חברות הכנסת פנינה וצגה למחיקת רישומם הפלילי של יוצאי אתיופיה במחאות. החוק שעולה עכשיו ממשיך את המגמה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – למיגור הגזענות ולשילוב אמיתי של בני הקהילה בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לשני אנשים על החוק הזה: לשר הפנים משה ארבל, שהעלה את החוק בעצמו בתקופתו כחבר כנסת, ולכתב התאגיד עקיבא נוביק – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת סליחה, במחילה, אם אפשר לקבל שקט. סליחה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שבסדרת כתבות שעשה בעבר, העלה את הנושא של עבירת בשוטטות והצורך בביטולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – עשה את כל הבלגן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אל תספר לאף אחד. אנחנו שומרים את זה בסוד. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אסיים, רק אני אסיים, עוד לא סיימתי. וכמובן – לשר המשפטים, לשר לביטחון לאומי ולאנשי משרדם על התמיכה בחוק, תודה רבה. אני מקווה שכולם כאן יצביעו בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. עשר דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אם אפשר לקבל שקט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, חבר הכנסת סולומון, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק הזו. אבל אני כן רוצה לומר שאני חושב שצריך לשמור על הגינות במובן הזה שהצעת החוק בנושא של מתן החנינה ומחיקת הרישומים הפליליים ליוצאי אתיופיה היא הצעה של חברת הכנסת צגה מלקו, היא הביאה את ההצעה הזו. אני הסכמתי לצרף גם את ההצעה שלך וגם את ההצעה של חברת הכנסת תמנו, שבעצם לקחתם והבאתם את אותה הצעה כבר אחרי שהיא עברה כאן והגיעה לוועדת החוקה. עיני לא צרה באף אחד, אבל אני חושב שצריך – – << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, תנו לשר להשיב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אבל אני חושב שבסוף, כשמדברים על ההצעה הזאת, אי-אפשר שלא להזכיר את חברת הכנסת מלקו ואת העובדה שיש לה זכות ראשונים והיא הובילה את המהלך הזה, היא יזמה אותו, היא הגתה אותו, היא הגישה את הצעת החוק, היא העבירה אותה בקריאה הטרומית. ההישג הזה הוא הישג, אני חושב, של כל הבית, בהנחה שנשלים את החקיקה הזו, אבל הוא בוודאי הישג קודם כול שלה, כמי שהובילה את החוק הזה, ואני חושב שאת הדבר הזה צריך לומר. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סולומון, אתה יודע, אני חושב שהגינות צריכה להיות, כפי שאני חושב שעומדת לך הזכות על החוק הזה, שהוא חוק חשוב וחוק בהחלט טוב ואני מברך עליו. סעיף 216, שעוסק בעבירת השוטטות, קובע שאדם שמשוטט בחצרים, בדרך, בכביש או בסביבתם או במקום ציבורי בנסיבות שיש בהן כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה, דינו – מאסר שישה חודשים. בשנים האחרונות נעשה שימוש מצומצם בעבירה הזו, כבר לא מוגשים כתבי אישום על הבסיס הזה בלבד, אבל אין ספק שיש בעצם השימוש בו, גם במקרים המעטים שזה נעשה, בהחלט פגיעה בציבורים מוחלשים יותר, מסוימים, לרבות בציבור של יוצאי אתיופיה, שאיך נאמר את זה בעדינות? יותר קל להגיש נגדם כתבי אישום בכלל, ובטח בעבירה מהסוג הזה – – – << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> – – – רציתי – – – אדוני שר המשפטים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, כן שעלולים להשתמש בדברים האלה. לכן אני חושב שבנסיבות האלה יש הצדקה רבה להצעה שלך, ואני חושב שנכון להעביר אותה בקריאה הטרומית. קידום הצעת החוק ייעשה בהסכמת משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי. אני חושב שצריך יהיה לבדוק שאלה אחת שהיא באמת שאלה שאין לי עליה עדיין תשובה מוחלטת, והיא אם נכון לקבוע ביטול של התיקון מכאן ואילך מרגע שהתיקון מבוטל, או שברגע שמבטלים, נחיל אותו גם אחורה, לגבי עבירות כאלה שאולי בוצעו – הוגשו בגינן כתבי אישום, והן עדיין נדונות וטרם ניתן בעניינם פסק דין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יודע, האמיני לי, חברת הכנסת גוטליב, אני יודע. ויחד עם זאת, יכול להיות שנכון לקבוע קביעה כזאת מפורשת בחוק כדי להסיר ספקות, אבל אני משאיר את העניין הזה באמת לדיונים שיהיו בוועדה, כולל עם הנציגות המקצועית של המשרד שלי. אני שב ומברך אותך על הצעת חוק חשובה, ואני מקווה שהכנסת תתמוך בה ונוכל להשלים את חקיקתה. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נצביע בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת – – – תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת – – – יש מתנגד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סעיף 4 לחוק העונשין – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת כץ, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברים, סעיף 4 לחוק העונשין קובע שביטול חיקוק מבטל את כל הנפקויוית שלו כלא היו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אין דבר שאני אוהב יותר מלעמוד פה – קודם צריך להגיד שאני מתנגד, כן. אין דבר שאני יותר אוהב מאשר לעמוד פה ולהפריך שקרים שיוצאים מפי שרים בממשלה הזו. אז עכשיו, שלמה, עמדת פה, ושומעים רק אותך, אז בוא נעשה סדר בדברים. 1. אמרת שהפצ"רית נתנה הנחיה לא לפגוע בגופי טרור. יש הנחיה כזאת? מישהו שמע על הנחיה כזאת? לא. אמרת: דבר עם חיילים בשטח, יש פה קצינים בכירים. האם הפצ"רית נותנת הנחיה לחייל בשטח? ברור שלא. אחרי זה הלכו לרעיון החדש של בן גביר – איך מוסיפים מנדטים. אתם יודעים איך מוסיפים מנדטים? ממציאים שקרים. מישהו רוצה להעמיד אותו לדין על הסתה של משהו שקורה – אין דבר כזה, זה חרטא. בדקנו את זה. ובואו נמשיך הלאה. היו פה עוד כמה שקרים שנאמרו פה על הדוכן הזה, כאילו זה כלום, כאילו הכול בסדר. נסית נגד כל מי שמחזיק במשרה ציבורית במדינת ישראל שלא מסכים איתכם. מה יותר טוב מזה? אתה יודע, יש לזה שם. אתה יודע איך קוראים למדינות שעושות את זה? נחש. תעשה אל"ף, ואז נעשה גימטרייה, נגיע לזימבבווה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני מבין שהפוליטיקלי קורקט יותר חשוב לך מהלוחמים שלנו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלמה, אי-אפשר לעמוד פה ולהאשים את כולם, ולהאשים את כולם: את ראש השב"כ – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה ההבדל ביני לבינך: לי חשובים הלוחמים – לך חשוב – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את היועצת המשפטית לממשלה, את ראש המוסד, את הרמטכ"ל. אי-אפשר שכולם יהיו אשמים חוץ ממכם. אתה רוצה להאשים מישהו? תאשים את מי שעמד בראש המערכת, קוראים לו בנימין נתניהו. עוד לא מאוחר מדי לקחת אחריות. אתה רוצה להמשיך ולהאשים מישהו נוסף בשחרור הרשלני, הפושע, הנבזי, של מחבלי נוח'בות ומפקד בית החולים שיפא? תאשים את השר לביטחון לאומי, ואני אגיד לך גם למה, עם נתונים. אתה יודע למה את צריך להאשים אותו? כי הוא קיבל 450 מיליון שקל תקציב בשביל לבנות מתקנים לשמור אותם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל מי חתם על הצו? מי שחרר את המחבלים? מי חתם? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז מה קרה? הוא פשוט לא עשה את זה, ובגלל הרשלנות שלו שוחררו מחבלי נוח'בה. בגלל בן גביר שוחררו נוח'בות, זאת האמת. אז למה אתה לא עומד פה ואומר: צריך לפטר את בן גביר? כי לא נעים לך? כי אתה שומר על הקואליציה, על הכיסא, על הנהג, על הלשכה? על מי אתה שומר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אעמוד פה בשבילך ואני אגיד לך: רק על השחרור של הנוח'בות צריך לפטר את בן גביר. ואחרי זה צריך להגיע לראש הממשלה ולשאול אותו: מה אתה עשית ב-7 באוקטובר? אבל אנחנו יודעים מה הוא עשה – הוא ישן. ומאז הוא ישן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וטלי, כל תיאוריות הקונספירציה לא עובדות. את מבינה שלא יכול להיות מצב שכולם אשמים חוץ ממכם? לא יכול להיות מצב כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אי-אפשר לשמוע אתכם. אין לשר סמכות לשחרר. די, די, שאלוהים יעזור לי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך רק אתם לא אשמים בכלום במדינת ישראל? טלי, תסבירי לי דבר אחד, אחד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני נמצאת במקום של בורים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את כאילו בתוך עצמך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שכולם אשמים חוץ ממכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. רק אתם אשמים. אתם יכולים לצעוק עוד הרבה, ולעמוד פה בנאומים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חוצבי להבות. קחו אחריות, תתפטרו, ויפה שעה אחת קודם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לשר בישראל אין סמכות לשחרר כלום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת סולומון רוצה להשיב על ההתנגדות? לא רוצה להשיב. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט? סליחה, אתם מפריעים להצבעה. אני מבקש לעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סולומון. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> רון, עכשיו אני מבין שזו לא הייתה טעות לשונית כשאמרת להפריח שקרים. הפרחת פה הרבה שקרים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא להפריע להצבעה, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שאמרת לא מדויק, מהחייל שהמצאת, מהחייל שהמצאת, עד להוראה של – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, סליחה. סליחה, כבוד השר. תודה רבה. חבר הכנסת כץ, לא להפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עניתי לשר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא להפריע. סיימנו. 38 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סולומון, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. תודה. << הצח >> הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4691/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. תודה רבה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק בעניין נציבות תלונות הציבור על שופטים, בנושא מינוי הנציב, היא הצעת חוק שמטרתה לתקן בעיה שהובילה את מדינת ישראל למבוי סתום. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, ובמיוחד אדוני שר המשפטים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. חברי הכנסת, אני מבקש, אם אפשר לקבל שקט. אני מבקש מהמליאה, אנחנו רוצים לשמוע את חבר הכנסת. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש ואדוני שר המשפטים, שההתנהלות של חלק מחברי הכנסת וכל מיני גורמים מהציבור בנושא הצעת החוק הזו הפתיעה אותי מאוד, מאוד מאוד הפתיעה אותי, כי הצעת החוק מבקשת לקחת כוח משר המשפטים ומהקואליציה ולהעביר אותו להסכמה רחבה בכנסת. אני מבין – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עם מתק השפתיים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, תנו לו. תנו לו. לא חייבים להגיב על כל מילה, ריבונו דעלמא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר שעה פה, לא הגבתי על כלום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא התכוונתי אלייך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למירב יש מעמד אקס-טריטוריאלי, היא יכולה להגיב על כל הצעת חוק, בהסכמה רחבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל זה על חשבון הזמן שלך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תנו לו קודם כול לדבר שתי דקות, אחרי זה נתחיל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברים, יש הליך בכנסת. הצעת החוק הזאת אומרת שאת הפלונטר הזה שמלווה אותנו כבר למעלה משנה בין שר המשפטים לבין נשיא בית המשפט העליון לעניין מינוי נציב, אנחנו חייבים לפתור. אני חייב לומר שבנושא הזה באו אליי לוועדה חברי הכנסת של הוועדה – ימין, שמאל, מרכז. העבירו חוק פרסונלי, פסול, בעייתי, לא טוב, אבל העברנו אותו כדי לתת עוד חצי שנה לטובת ניסיונות של השר ושל – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זו הייתה הצעה של השר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצעת חוק ממשלתית. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> של השר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצעת חוק ממשלתית. אני מבקר את הממשלה ואת מפריעה לי, אני לא מבין. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להחליף את השלט שבכניסה הזאת של הכנסת. פעם בדקתי שזו כניסת האופוזיציה, והינה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שלט של אופוזיציה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא הכניסה קובעת; המהות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – והינה, אני רואה שכאשר אני עומד ומבקר הצעת חוק ממשלתית שאושרה בוועדה, האופוזיציה מפריעה לי. אז נראה לי שאתם הפכתם להיות קואליציה. אני לא מבין מה הולך פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> קודם כול, ימות המשיח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמחה, עם זה אנחנו מסכימים – אתה לגמרי לא מבין מה הולך פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ימות המשיח, ומתחילים להסכים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני שר המשפטים, אני מבקש, לאור העובדה שאני תוקף הצעת חוק ממשלתית שלך שהבאת אליי לוועדה בתחילת ימי המלחמה להארכת הכהונה של נציב תלונות הציבור על השופטים, והאופוזיציה וחברת הוועדה לבחירת שופטים מגינה עליך, אני מציע שאולי נחליף את צדדי הקואליציה והאופוזיציה בבית. הצעת החוק הזו, שעברה בוועדה, הייתה חוק פרסונלי ובעייתי שהאריך את כהונתו של הנציב שוהם בחצי שנה, כי כולנו הבנו שמציאות של נציב לא טוב או לא מוסכם או בעייתי, עדיפה על סיטואציה שבה אין נציב, וזו הסיבה שבבסיס הצעת החוק הזו. פנה אליי לא אחד ולא שניים – עורך דין שמשרת בעזה, והוא הגיש בקשה לדחיית דיון, ואמר לשופט: אני משרת בעזה ואני לא יכול להגיע לדיון. השופט, אם מחמת שגגה, אם מחמת זדון, אם מחמת שכחה, צפצף עליו וקבע את הדיון. והוא הסב את תשומת ליבו, והוא המשיך, התעקש, התחפר. אמרתי לאותו עורך דין: תגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. אז הוא שלח אימייל של תלונה לנציבות, וקיבל תגובה: המנוי אינו זמין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה יש כאלה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו התגובה. המון. מאות. מאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה? תגיד לי מספר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאות. היה דיון פיקוח בוועדה. מירב, היה דיון פיקוח בוועדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. תגיד לי מספר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מירב, היה דיון פיקוח בוועדה, ונאמר שהוגשו מאות תלונות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את ביקשת להתנגד, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז מקבלת. את מקבלת את הזכות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, מירב, תני לי רצף. תני לי רצף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, שאלתי שאלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני עונה לך, את הולכת לקבל זכות דיבור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היו תלונות רבות שהוגשו, ויותר מזה, חלק מהן – אני ביקשתי דיווח ממשרד המשפטים, אמרתי להם: מהנציבות, תגידו לי כמה דחיתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אומר, התשובות היו מספרים גדולים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מספר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך שוב, זה חלק – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל זה חלק מהבעיה – הם בכלל לא פתחו תיק תלונה. אני אומר, העובדה שאין נציב מכהן פוגעת בציבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אין נציב? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה אין נציב? הו, שאלה טובה שואלת חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. למה אין נציב? והתשובה היא כי השר לוין והנשיא פוגלמן לא מגיעים להסכמה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הו, למה הם לא מגיעים להסכמה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי – נמצא פה השר, תכף הוא יגיב, אולי הוא ירצה להגיד, אבל מירב, בכל זאת, את מפריעה לי. אל תפריעי לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, לא לא, הכול בסדר. הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כולנו רוצים לדעת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר, הם לא מגיעים להסכמה. אם את שואלת אותי, אם הייתי צופה בכלי התקשורת, מה שמכונה ערוצי התבהלה – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אז אולי הייתי חושב שהבעיה היא שהשר לוין הוא בן אדם קשה שאי-אפשר להגיע איתו להסכמות, ככה הייתי מבין. אבל אז גיליתי – ונמצאת פה חברת הוועדה לבחירת שופטים קארין אלהרר – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אמרתי לה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני גיליתי שהיא הצליחה להגיע להסכמות עם השר לוין למנות מעל 150 שופטים, אז כנראה שאפשר להגיע להסכמות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא רוצה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כנראה שאפשר להגיע להסכמות, ומסתבר שעל מינוי נציב לא רוצים להגיע להסכמות. מי לא רוצה להגיע להסכמות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעיניי האחראי לאירוע – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> השר לא רוצה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – פוגלמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, ולוין הוא סבבה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא, יכול להיות שגם הוא לא בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אחלה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יכול להיות שגם הוא לא בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק פוגלמן אשם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן הצעת החוק הזאת באה ואומרת: חברים, לא אכפת לי אם אתם מגיעים להסכמות. בכבוד, תמנו את מי שאתם רוצים. אם אתם לא מגיעים להסכמות, הכנסת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אז אני אחליט לכם? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – האחריות שלנו ככנסת, שעומדת אל מול הציבור – הגורם המפקח שצריך לקבל את התלונות אליו וצריך להתמודד עם העובדה שאין נציב – נמצאת על הכנסת. ועכשיו טיפה לגופו של ההסדר. עומדת קואליציה שיש לה רוב, היא יכולה לחוקק חוקים, ואומרת: אני מציעה – והממשלה תומכת – שלא יהיה אפשר למנות ברוב קואליציוני את הנציב. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> די כבר – – – מה קרה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא רוצים את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את לא רוצה? לא צריך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את רוצה שחיילי המילואים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הו, לכל דבר אתה דוחף את המילואים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ימשיכו לעמוד אל מול שוקת שבורה, לא יהיה להם למי להתלונן, העיקר שפוגלמן יוכל לאחוז בקרנות המזבח – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? מה הקשר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולדאוג שאין נציב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל פעם שאין לך תשובה, אתה דוחף את אנשי המילואים, כי אנשי מילואים – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מעבר לדבר הזה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מעבר לדבר הזה, חברת הכנסת בן ארי, מעבר לדבר הזה, מעבר לאותה התעקשות והיאחזות בקרנות המזבח, הצעת החוק הזאת באה ואומרת את האמת, את האמת – שלא ייתכן שנכון לעכשיו – ואת זה אני יודע כעובדה – יש תלונות שהוגשו כנגד השופט פוגלמן אישית, הוא גם שופט, ועכשיו אי-אפשר למנות נציב בלי שפוגלמן יגיד: אותו אני רוצה. עכשיו אני שואל: באיזה גוף במדינה או בעולם אנחנו היינו אומרים: מי שיחליט מי יברר את התלונות עליו אישית – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הו, רוצה שנתחיל? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – יהיה הנציב – יהיה האדם, יהיה הנציב – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה שנתחיל עם החיילים? עם השוטרים? עם מי, עם הסוהרים? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, ולא נכון, לא נכון, לא נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? לכולם יש מישהו מתוך הארגון, אבל השופטים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמחה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני היושב-ראש, תקשיב, נשארה לי רק עוד דקה. בואו נסכם שבדקה האחרונה אתם לא מפריעים לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אתה פנית אליי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם נציב תלונות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, חברת הכנסת בן ארי, יש לך זכות דיבור, אז בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, אז בוא נסכם שבדקה האחרונה, אל תפריעו לי. לכן אני אומר, המציאות הזאת היא הזויה. אין שום גוף בעולם שהיינו אומרים לבן אדם אישית, פרסונלית: אתה תחליט מי יברר עליך את התלונות. זה דבר שאנחנו לא אמורים לקבל ולא צריכים לקבל. אבל אני אגיד לכם יותר מזה: אם מחר בבוקר מגיעים להסכמה – כמו שהסכמתי לוותר והסכמתי להאריך את כהונתו של נציב שבעיניי היה נציב לא טוב, ויש לי רשימה ארוכה של הוכחות למה שוהם היה נציב לא טוב, אבל אני אמרתי: עדיף נציב שאני לא שלם עם מינויו ובחירתו על פני זה שלאזרחי ישראל לא תהיה כתובת, ואני הסכמתי לזה והעברתי חוק בלב כבד, כי אני ידעתי שהוא לא יעשה את עבודתו בצורה טובה – אם ימצאו מועמד, אני לא צריך את החוק עכשיו. אבל אנחנו לא יכולים לעמוד אל מול הציבור במדינת ישראל ולהגיד שבגלל המריבות הפוליטיות המטופשות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לא יהיה להם למי להתלונן כאשר שופט פוגע בזכויותיהם הדיוניות, ולא רק שופט – ובזה אסיים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק את ה-20 שניות שלקחו לי. – – לא רק שופט; הנציב הזה אמור לבדוק גם תלונות על בתי הדין הרבניים, גם על בתי הדין השרעיים, ואין כרגע כתובת לאזרחי ישראל, ומי שלוקח את אזרחי ישראל בני ערובה למאבקים הפוליטיים שלו – יראה הציבור וישפוט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני אזמין את כבוד השר חבר הכנסת ושר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחד על הצעת החוק. תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חיילי צה"ל המתוקים שלנו, אין כמוכם. אין כמוכם בעולם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את השר. בבקשה לשמור על השקט. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם, חברות וחברי הכנסת, על – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט במליאה? סליחה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היו"ר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, זה מכל הכיוונים, מכל הצדדים. אני רוצה שקט מוחלט, זה הכול. כבוד השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם, חברות וחברי הכנסת, על הפעם האחרונה שבה הוגש דוח נציב תלונות הציבור על שופטים, דוח שמוגש לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים. אנחנו התכנסנו בלשכתו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, ואכן, הנציב הגיש לנו את הדוח. בתום הטקס הקצר הזה, התפרסמה הודעה – כן, המיקרופון לדעתי חלש מאוד, אולי כדאי שנגביר אותו קצת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הרעש גדול מדי. ייתכן – מזכירות הכנסת, כבוד השר אומר שהמיקרופון חלש מדי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בתום הטקס הזה, פרסמה הנהלת בתי המשפט הודעה, לכאורה טכנית, על כך שהוגש הדוח על ידי הנציב, ולהודעה הזו צורפה תמונה. אדוני, אני לא מסוגל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אני מבקש שקט במליאה, לא יכולים לדבר – לקרוא לסדר על שיחות סרק. אני מבקש, רבותיי, נא לא לנהל שיחות בקול רם. אני מבקש, סדרני הכנסת, נא לראות שיש שקט באולם. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואז פורסמה על ידי הנהלת בתי המשפט הודעה שאליה צורפה תמונה, והתמונה הייתה כזאת: רואים בה שלושה אנשים – את ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, את נציב תלונות הציבור על שופטים ואותי. אני עומד ומעיין בדוח, ואילו ממלא מקום הנשיא יחד עם הנציב מחובקים זה בזרועות זה כחברים טובים שמצאו האחד את השני לאחר תקופה ארוכה. נדמה לי שהתמונה הזו, אדוני היושב-ראש, ממחישה יותר מהכול את האבסורד שאנחנו נמצאים בו, שבו מי שאמורים לקיים ביקורת ופיקוח הם חברים אישיים של המבוקרים והמפוקחים, והרבה פעמים אנשים שישבו לשכה לידם בבית המשפט העליון אך לפני זמן לא רב. באופן הזה, איך יכול להיות אמון של הציבור בפיקוח מהסוג הזה, שלא לדבר על השאלה איך בכלל יכול להיות באמת פיקוח אמיתי? בהחלט יכול להיות שיהיה איזשהו שופט של בית המשפט העליון שיהיה כל כך נטול פניות, שיצליח במצב הבלתי-אפשרי הזה לקיים ביקורת ובקרה אמיתיים, אבל כאשר חוקקו את החוק בכנסת, נקבע במפורש שמי שיהיה הנציב יכול להיות לא רק שופט של בית המשפט העליון, ואפילו לא רק שופט בכלל, אלא יכול להיות גם מישהו אחר. אלא מה קרה? מאחר שהחוק נתן זכות וטו לנשיא בית המשפט העליון על מינויו של הנציב, כל הנציבים שמונו, הפלא ופלא, היו כולם שופטי עליון לשעבר, במסגרת השיטה של חבר מסדר לחבר איזה ג'וב טוב אחרי הפרישה, אבל גם מתוך הרצון הזה לשמר את השליטה על הביקורת על עצמם. אני פניתי לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון והצעתי לו: בוא נמנה מבקר שאיננו מכיר את השופטים, שאין לו יחסים אישיים איתם, שלא בא מתוך העולם הזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הסברתי למה לפני רגע. אמר לי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון: אין סיבה לחרוג מהנוהג הקיים למנות שופט עליון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת מהקואליציה. חברי הכנסת. חברת הכנסת שטרית. אנחנו רוצים לשמוע את השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר, אני רוצה מבקר שמבקר, לא מבקר שמתחבק עם המבוקר. זה הוויכוח. עכשיו, אני אגיד יותר מזה. בשעת המלחמה יש ויכוחים שנכון לדחות, ואני הייתי זה שהציע, כאשר פרצה המלחמה, לאפשר הארכה של כהונת המבקר הקיים למרות כל הבעייתיות שיש בה, כדי שאנחנו נוכל לדון בעניין הזה שלא בעת המלחמה. אתם יודעים מי התנגד? אתם. אתם. אמרתם לי: לא מסכימים. רק חצי שנה. התעקשתם לנהל את הוויכוח והדיון הזה עכשיו, תוך כדי המלחמה. ואז אתם באים ואומרים: מה פתאום אתם מביאים את זה עכשיו ולמה אתם מביאים את זה עכשיו. זה בא עכשיו בגללכם, לפי הדרישה שלכם, לפי הפשרה על מועד הארכה שנעשתה בחוק שהעברנו פה על פי מה שאתם הכתבתם. אז אל תגידו לי עכשיו למה זה בא ולמה צריך את זה. אנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש, במצב שבעצם אומרים לי כך: או תסכים עוד פעם למינוי של שופט עליון, או לא יהיה נציב ולא תהיה ביקורת בכלל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר, זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, חבר הכנסת קריב, אני רוצה לתת לשר לסיים את דבריו. יש מתנגד שיגיד את ההתנגדות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא נכון – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, מוכנים. אז אני מוכן לדון גם עכשיו, עד שהחוק יעבור בקריאה שלישית. אני אומר לך שזה כן נכון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בשביל זה יש ועדה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וזו העמדה. אני בא ואומר, אני עומד על כך שיתמנה אדם שיוכל לקיים ביקורת פתוחה, אמיתית, ללא פניות, ללא קשר אישי למבוקרים, ללא מחויבות אליהם – אגב, בדיוק כמו שהחוק מאפשר כבר היום. אבל המצב שבו כתוצאה מההתעקשות הזאת באים ובעצם אומרים לי: או תיכנע לתכתיב שלנו או שלא תהיה ביקורת בכלל, כי לא יהיה אפשר למנות נציב – אני לא מוכן לקבל את המצב הזה, ואני חושב שבצדק חבר הכנסת רוטמן לא מוכן לקבל אותו, ולכן בצדק הוא מציע את הצעת החוק הזו. אומר, אדוני, עוד דבר אחד. אני חושב – וזה לא סוד יש לנו כל מיני מחלוקות, בעוד סוגיות: מינוי נשיא בית משפט עליון – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט באולם? סליחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בחירת שופטים לבית המשפט העליון. יש לנו מחלוקות, יריעת מחלוקת לא קטנה. אני, מרגע שכינסתי את הוועדה בעת מלחמה, עמדתי על כך שמינויים יתבצעו אך ורק בהסכמה רחבה. התוצאה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני יכול לבקש שקט? אם יש למישהו משהו להגיד, יכול לבוא להגיד את זה למזכיר בשקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הטמפרטורה של המזגן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בשקט אפשר לדבר עם מזכירות הכנסת על זה. לא צריך לצעוק. אפשר לדבר עם המזכירות. סליחה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא מסוגל להתחרות עם חברת הכנסת גוטליב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם אני לא. סליחה, חברת הכנסת גוטליב, סליחה. מדברים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני באתי ואמרתי: אנחנו נבצע מינויים בהסכמה רחבה בעת הזו. אמרו לי: לא ילך. אמרתי: ועוד איך ילך. הצלחנו למנות עד היום 162 שופטים בחצי שנה בהסכמה כללית. זה הישג שלא היה כמוהו. מעולם בתולדות המדינה לא מונו 162 שופטים בשנה אחת, ואנחנו נמצאים – בקושי השלמנו עכשיו חצי שנה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעכב את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נשארו מחלוקות, חבר הכנסת להב הרצנו, וגם במחלוקות האלה אפשר להגיע להסכמות. אבל תראה מה עושים – באים ואומרים ככה: במינוי נציב אנחנו נטיל וטו, ואם אתה לא תסכים, אז נשאיר אותך בלי ביקורת. אבל במינוי נשיא לעליון בית המשפט העליון ישתלט על הוועדה, יבטל את הסמכות שלי כשר לנהל אותה, והוא יכפה את מינוי הנשיא בשיטת החבר מביא חבר הרגילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בן ערובה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת להב הרצנו, אני אומר לך, אם יש הסכמה כללית שעושים הכול בהסכמה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין הסכמה על זה. אין הסכמה על זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקשיב רגע. לי יש סבלנות, אני מוכן לחכות גם עם זה, בהנחה שעושים הכול בהסכמה, אבל אם רוצים הסכמה פה אבל שם מנסים לכפות עליי ולקחת את הסמכות ובאמצעות צווים שערורייתיים, חסרי תקדים, בניגוד עניינים מוחלט, להשתלט לגמרי על הוועדה לבחירת שופטים – לזה אני לא מסכים, ואף אחד לא יסכים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מנהל אותם ולא מכריע. רוב החברים מכריעים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אף אחד לא יסכים. לכן אני מציע לכנסת לאשר את הצעת החוק, כדי שאנחנו נוכל להבטיח את זה שתהיה ביקורת הוגנת, ישרה, ראויה, ללא משוא פנים, ואולי הייתי אומר ברוח הימים האלה, היא דרושה בעיקר למי שיש בידיהם כוח כמעט בלתי מוגבל ולמי שיש בידיהם כוח לקבוע גורלות של אנשים ולשלול את חירותם, ושם צריכה להיות הביקורת הכי בלתי תלויה, הכי נשכנית ואמיצה, ולא ביקורת מחבקת של חבר מביא חבר וחבר כאילו מבקר את החבר. ולכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, חבר הכנסת. אין עכשיו קריאות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ולאפשר לנו – נציב שירות המדינה, אגב, חבר הכנסת שטרן, אני אזכיר לך, נבחר כל השנים, כל השנים, על פי החוק שנקבע פה בכנסת באותה צורה. אני כבר אומר לך, אם תרצה להגיש הצעת חוק שמינוי תפקידים בכירים בשירות הציבורי ייעשה בדרך שבה כשמתחלפת הממשלה תהיה גם תחלופה שלהם, אני בעד לשקול את העניין הזה. זאת לא הצעה כל כך רעה. לא הצעה כל כך רעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מה שאתה מציע פה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אם זה לא מה שאתה מציע, הגיע מצב – כמו שיועצת משפטית נבחרה בקדנציה הקודמת כי כך יצא לוח הזמנים, עכשיו צריך לבחור נציב, מה לעשות? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לכן אני חושב שההצעה הזו, שמבטיחה בחירה של נציב בהסכמה רחבה כאן, בבית הזה, היא הצעה נכונה, צודקת, תחלץ אותנו מהמצב הזה שאין בו נציב, ומה שבעיניי הכי חשוב – תבטיח ביקורת אמיתית במקום שהיא כל כך נחוצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת בן ארי, את רוצה להתנגד לחוק – בבקשה, חברת הכנסת בן ארי. שלוש דקות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מירב, תהיי עניינית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מאוד עניינית. תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לשאול אותך ואת שמחה: מה קורה? נגמרה המלחמה? נגמרה המלחמה? חזרנו ל-6 באוקטובר? כל היום אתם באים ונואמים: ביחד ננצח, אחדות. מה זה החוק הזה? מה זה? זה סחיטה באיומים. במקום שתשב עם פוגלמן, תסגרו ביניכם נציב, אתה מביא את זה לפה. עכשיו בא אליי שמחה ובמתק שפתיים שלו: אבל בכל זאת, הסכמה רחבה, חברי האופוזיציה יבחרו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מירב, את יכולה להגיד עוד פעם שיש לי מתק שפתיים? תגידי שיש לי מתק שפתיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה את החוק שלך. לא רוצה לקחת חלק בזה. אתה חושב שאתה תעלה לפה ותגיד לי במילים היפות: תראו, תראו, אני אביא לכם שגם אתם תבחרו. לא רוצה. לא רוצה את ההפיכה המשטרית שלך. לא רוצה את השיח של 6 באוקטובר. במקום שתתעסקו אך ורק במשפחות החטופים – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב לי, תקשיב. אני ישבתי פה עשר דקות ושמעתי את הבלה-בלה-בלה שלך, כמו שבצלאל עונה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איך אני עושה? רגע, את יכולה להראות איך אני עושה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומרת לבצלאל: תקפו היום חיילי מג"ב, תקפו היום לוחמי אש בגבעת אסף. אמרתי לו: תעלה לפה ותגנה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – לפיד על ברק. זרקו לפיד על ברק. זה לא יאיר לפיד. לפיד, לפיד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הוא אומר לי, מאיר? אני מגנה אלימות משני הצדדים. זה כמו אלימות בקפלן. לא, לא. כשזורקים בקבוקי תבערה על לוחמי מג"ב, זה לא; כששורפים כבאית של לוחמי אש, זה לא. ואף אחד מכם לא מסוגל לבוא לפה ולהגיד: ככה לא פועלים, ולגנות. במקום זה, עם המתק שפתיים שלו, הוא עולה לפה: זה הסכמה רחבה, אני רוצה חברי אופוזיציה וקואליציה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> האויבים זה בתי המשפט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עושה כאן – תקשיב לי, איפה אתה? שמחה, אני ישבתי עשר דקות והקשבתי – שלוש דקות תקשיב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני פה, אני מקשיב לכל מילה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתה לא. אתה עסוק בלפטפט. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> את עושה לי מבחן? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה שתקשיב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אמרת שיש לי מתק שפתיים וגם עשית חיקוי שלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך תמיד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> והקשבתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני אומרת לך, זו עוד אבן בהפיכה המשטרית – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואם אתה חושב שאנחנו מטומטמים – אנחנו לא. אתה רוצה לעשות פה התערבות של הכנסת בבית המשפט. זה מה שאתם עושים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בית המשפט, זה תלונות על שופטים. זה לא בית משפט, זה תלונות על השופטים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בניגוד לעמדה של היועצת המשפטית לממשלה. זה בניגוד להפרדת רשויות. אם אתם חושבים ששניכם תעלו לפה ותמכרו לנו את סיפורי הסבתא ואנחנו ניפול בפח הזה, אתם טועים. כל אחד מכם כנראה פספס כמה שיעורים באזרחות, כי כשהכנסת בוחרת את נציב תלונות השופטים, היא מתערבת והיא פולשת לתוך הרשות השופטת. מ-2003 השופט נבחר מתוך נשיאי בית המשפט העליון בדימוס. אבל איך אמר הסרט "ואז הגיעה פולי"? ואז הגיעו שמחה ויריב, ולא, הם לא מוכנים שבית המשפט העליון יבחר אלא הכנסת תבחר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אז הגיע – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מטומטמים, ומה שאתם עושים היום זה שיח של 6 באוקטובר. פשוט תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, רוצה להשיב על ההתנגדות? תודה רבה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ואז הגיע יריב. שמחה הוא העובד שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הקבלן לעבודות גמורות של יריב לוין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וגם כי החוק הזה לא יעבור, שמחה. חבל, תעזוב. חבל, עזוב – – – << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשך כמה חודשים צרחו פה בבניין, גם אצלי בוועדה, רק – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אהה, מי צרח אצלך? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. חבר הכנסת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני צרחתי? לא, אני לוחש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צרחו אצלי בוועדה: למה אתה מעביר בכוח? למה לא בהסכמה? רק אתה, קואליציה, רוצה להחליט הכול בעצמך. הינה, הצעת חוק, מונחת על השולחן, 70 חברי כנסת, הצבעה חשאית, בלי משמעת קואליציונית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצים. לא רוצים. מי רוצה את זה בכלל? אתה שאלת אותי? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אותו דבר בדיוק. אדוני היושב-ראש, כתוב שכאשר אדם חוזר לביתו בליל שבת, מלאך רע לפעמים עונה אמן בעל כורחו. כאן יש מצב שגם המלאך הרע לא מוכן לענות אמן, גם לא בעל כורחו. נותנים לו את הכוח – הוא אומר: לא, אני לא רוצה. העיקר לריב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשיכים בהפיכה המשטרית. אתם ממשיכים בהפיכה המשטרית בזמן מלחמה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין לזה שום בסיס. אין לזה שום – במקור. חוזרים לשיח של 6 באוקטובר? תראה מה זה, הם רוצים להשאיר את אזרחי ישראל בלי מענה – העיקר להתנגד למה שמציעים. גם כשנותנים להם – לא רוצים כוח ממשלתי. אין פה שום דיון ענייני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשיכים בהפיכה המשטרית בזמן מלחמה בלי בושה. אתם ממשיכים בהפיכה המשטרית שלכם בלי בושה, כאילו אנחנו לא במלחמה. אתם חוזרים לשיח של 6 באוקטובר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש פה אופוזיציה שמתנגדת לכל דבר, גם לטובת אזרחי ישראל, העיקר שלא יצליחו לנהל פה את מדינת ישראל ואת מערכת המשפט. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשיכים בהפיכה המשטרית. לא נאפשר לכם לחזור להפיכה המשטרית – – – להפיכה משטרית. אין לכם בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שאתם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לגמור אותנו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שעוד לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח משה סולומון – בעד אופיר סופר – בעד איימן עודה – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אליהו רביבו – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האם יש חברי כנסת במליאה שעוד לא הצביעו ורוצים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד ואליד אלהואשלה – נגד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש חברי כנסת שרוצים להצביע ועוד לא הצביעו? תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם את ההצבעה. 54 בעד, 51 נגד. חברי הכנסת, אני קובע כי הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק והמשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4558/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן לנמק את ההצעה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, יום שמחה רוטמן? מה עכשיו? מה זה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> סימון, יש לי תחושה – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבין את זה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – יש לי תחושה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סימון, סימון, תיזהר. אני אגיד לך שלוש, אני אגיד לך שלוש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שהוא לוקח לכם את המכסות. אל תהיו כאלה שמחים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> דוידסון, הפעם שיחקת אותה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חיים שכאלה, חיים שכאלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשר דקות לרשותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וולדיגר, וולדיגר מספיק זמן פה כדי להבין מה קורה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש. חברי הכנסת, חברי הכנסת, אפשר, בבקשה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> חזרה ההפיכה המשטרית, שיטת הסלמי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שמחה, לא התגעגענו אליך. לא התגעגענו אליך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אולי נתחיל להתגעגע עכשיו. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נראה לי שזה היום החוק השני מתוך ארבעה, אבל כפרטי זה רק השני. יש לי עוד כמה כיושב-ראש ועדה. סימון, נראה לי שאנחנו נישאר הרבה היום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אישן בלילה בגלל זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לעשות תיקון, וגם פה, אני חייב לומר, מפתיעה אותי מאוד, אדוני היושב-ראש, ההתנגדות – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא מאמין לך. לא מאמין שזה מפתיע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא אתה. אתה אישית לא הפתעת אותי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. אף אחד לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש אנשים ענייניים באופוזיציה שכן הפתיעו אותי. אתה אישית לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. אף אחד לא, אף אחד לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה צודק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הרי כולנו יודעים למי התכוונת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אלעזר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלה שהבוקר זרקו אבנים על כוחות הביטחון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אלעזר, אתה ספציפית לא הפתעת אותי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אנחנו יודעים. אתה יודע מה אני חושב עליך. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, החוק יחול על – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה אפילו עוד לא יודע מה החוק, לא שמעת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן, רק הבוקר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפילו עוד לא שמעת מה החוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אם לא, אני מכיר את – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עדיין לא הצגתי אותו וכבר אתה מפריע. הצעת החוק מבקשת להגן על אזרחי מדינת ישראל, ובניגוד להררי הפייק, הררי הפייק שיוצאים מהאגף – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלה – – – מכוניות – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, אני לא יכול להגיד אגף ימין כי זה לא אגף ימין, אבל הם מימיני – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השמאלנים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אבל בשמאל שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מגדיר את אלה שתקפו היום לוחמי צה"ל, מג"בניקים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אבל זה הם, הם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הימין, זה הימין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הימין הקיצוני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> האמיתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הימין הקיצוני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הקיצוני שיושב פה. אני חייב לומר, אני פעם חיפשתי תרגום למילה "ממלכתי", חיפשתי תרגום. האמת היא שלדעתי גם הכנסת לא ממש הצליחה למצוא תרגום, והמפלגה המחנה הממלכתי – אין תרגום למילה ממלכתי לשפה האנגלית. תהיתי לעצמי למה אין תרגום למילה ממלכתי, והסתבר לי שדווקא יש מילה מתאימה, ככה גיליתי היום, כי אלו שקוראים לעצמם ממלכתיים הם למעשה פשיסטים, וזה תרגום טוב. למה הם פשיסטים? כי הם באים לפה לריב איתי, אדוני היושב-ראש, על הצעת חוק שמנסה לצמצם את הכוח שבידיים של המדינה לקחת אזרח ולהכניס אותו למעצר מינהלי, בלי ראיות, בלי הליך תקין. אני, מהימין, אומר: זה לא טוב, ובאים האנשים הממלכתיים, מהמרכז ומהשמאל, ואומרים: כן, אנחנו רוצים שיהיה למדינה הרבה כוח להכניס אנשים למעצר מינהלי, אנחנו רוצים שזה לא יהיה מוגבל, אנחנו רוצים שתהיה החלטה של גורם בשב"כ שפלוני מסוכן לביטחון המדינה או לביטחון הציבור והבן אדם ייכנס למעצר מינהלי. זה מה שאנחנו רוצים. זו המדינה שהם רוצים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אז למה אתה לא מבטל את המעצרים המינהליים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה עושה הפוך על הפוך? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> למה אתה לא מבטל – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפשיזם הזה, אדוני היושב-ראש, הפשיזם הזה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה לא מבטל? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אענה לך, מרב. מרב, שאלה מצוינת, ואני אענה לך. לטובת אלה שלא שמעו, מרב שאלה שאלה מצוינת: מדוע אתה לא מבטל בכלל את המעצרים המינהליים? והתשובה היא מאוד פשוטה, אדוני היושב-ראש, מאוד מאוד פשוטה: כל מדינה בעולם מתמודדת עם קבוצות שוליים קיצוניות, ואתם יודעים מה, גם עם קבוצות שוליים קיצוניות וגזעניות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי אצלנו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל מדינה. כל מדינה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי אצלנו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם אנחנו, מדינת ישראל, יכולים להתמודד עם זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם אתם – – – גזענים – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התכוונתי אליכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למרות שאני חושב שאתם קבוצת שוליים גזענית, אני לא חושב שצריך לטפל בכם במעצר מינהלי. תראו מה זה. תראו מה זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה חושב על מי שתקף היום לוחמי מג"ב? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, הם מפריעים לי כל הזמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה כל פעם כשהשאלה קשה אתה לא עונה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מנסה לענות על השאלה של מרב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה לא יכול לענות על שאלות קשות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אמר שהוא הולך לענות על שאלה, אז בואו, תנו לו, שאלה-שאלה. נשארו לו עוד חמש דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מרב שאלה שאלה בהחלט במקומה, ואני אשמח שתיתן לי לענות לה. כל מדינה מתמודדת עם קבוצות שוליים גזעניות, קיצוניות. לאף מדינה דמוקרטית – שאני מכיר, לפחות – אין את הכלי של מעצר מינהלי. איך הם מתמודדים? מתמודדים. מתמודדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה. יש איום אחד שקיים על מדינת ישראל שהוא איום ייחודי, אחד, והאיום הזה הוא הטרור של אנשים שקמים עלינו לכלותנו. חווינו את זה ב-7 באוקטובר; חווינו את זה לצערי היום בפיגוע בכרמיאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר בבקשה לא להפריע לי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, באמת. אני לא רוצה לקרוא לסדר, אבל אני אתחיל לקרוא לסדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חווינו את זה ואנחנו לצערי חווים את הטרור שבא להשמיד את מדינת ישראל ולהרוג את אזרחיה מאז קום המדינה, ועוד לפני קום המדינה. ובגלל התרחיש המאוד-ייחודי הזה, והחובה החוקתית שקיימת על מדינת ישראל שנקבעה בחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי להגן על חיי אזרחיה – מחויבות בסיסית שקיימת לכל מדינה בעולם, אבל במדינת ישראל המחויבות הבסיסית הזאת עומדת בסכנה יום-יומית, מה שלא קיים באף מדינה דמוקרטית אחרת בעולם – נתנו לכוחות הביטחון שלנו כלי ייחודי להתמודד עם אתגר ייחודי. מה עשו איתו כוחות הביטחון, במקרים שאנחנו יודעים? ואחת הבעיות הקשות של הכלי הזה, שאת רוב המקרים אנחנו לא יודעים, ואין פיקוח פרלמנטרי, והם עושים מה שהם רוצים, ובמקרים מסוימים אנחנו גם יודעים שהם עושים שימוש שגוי ושימוש פסול. אנחנו יודעים את זה. הם משתמשים בכלי הזה של המעצרים המינהליים שאנחנו נתנו להם למטרה ממוקדת – מלחמה בטרור, לזה נתנו להם את הכלי – הם משתמשים בזה כדי לטפל בבעיות אחרות, בין שמדובר בקבוצות שוליים גזעניות, מסוכנות, פושעות – הכול בסדר, אני איתכם, צריך לטפל בזה, אבל צריך לטפל בזה בכלים משטרתיים, כמו שכל מדינה דמוקרטית מתמודדת. הכלי הזה של מעצרים מינהליים צריך להיות ממוקד באיום הטרור שעומד בפני מדינת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם הטרור היהודי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה? יש לי שאלה אליך, חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתה אומר עלינו גזענים? אתה אומר עלינו גזענים? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי שאלה אליך, חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי גזען פה? מי גזען פה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין טרור יהודי? אין טרור יהודי? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי יש לי שאלה אליך, חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה היה הבוקר? מה היה הבוקר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא עונה מה היה הבוקר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי שאלה אליך, חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מחר בבוקר – והדילמה הזאת נמצאת לפתחנו גם בוועדת חוקה, גם בוועדות אחרות – מחר בבוקר מגיע מידע למשטרה, אמין ביותר, שראש כנופיית פשע שלח חוליית מחסלים לרחובות בת ים, לא ממניע לאומני ולא קשור לארגון טרור, והם יודעים על הדבר הזה. מה הם יכולים לעשות כדי לעצור את החוליה ששלח אותו ראש ארגון פשע? שימו לב לשקט. מה הם יכולים לעשות? בדיוק מה שהם יכולים לעשות כשמתמודדים עם פשיעה: לטפל בזה, לעצור, לנסות להעמיד לדין על ניסיון, על הכנה, על שידול. זה הכלי שיש למשטרת ישראל ולמערכת הביטחון של מדינת ישראל להתמודד עם התופעה הזאת. אם מגיע מידע מודיעיני, תסלחו לי, על – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> וטרוריסטים – – – בחקירות חודש, אתה יודע מה הם יכולים לעשות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – על גבר שרוצה לרצוח, חלילה וחס, את אשתו או על אישה שרוצה לרצוח את בעלה, מגיע מידע מודיעיני למשטרה, מה משטרת ישראל יכולה לעשות? היא יכולה לעצור מעצר מינהלי? היא לא יכולה לעצור מעצר מינהלי. למה לא? זה מותר במדינת ישראל? אנחנו לא רוצים להגן מפני אלימות בתוך המשפחה? בוודאי שאנחנו רוצים, אבל אנחנו לא נותנים את הכלי המאוד-חריג ומאוד מסוכן הזה של מעצר מינהלי לשום דבר אחר. אנחנו צריכים למקד את הכלי הזה, והלוואי הלוואי שנגיע לדרך של לצמצם את השימוש בו כמעט לאפס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה שקרה היום בבוקר – אם היה מתקבל מידע מודיעיני, צריך לעצור אותם או לא? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פגיעה בחיילי צה"ל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חייב לומר שזה ממש קשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה גם לא מן העניין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגיד כן, צריך לעצור אותם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, תן לו לדבר. זה אפילו לא מן העניין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממש קשה. ולכן, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה לא מן העניין? זה העניין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אנחנו חזינו לפני דקות ספורות באופוזיציה שתקפה אותנו על זה שאנחנו לא רוצים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול להגיד את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – להעביר חוקים בהסכמה רחבה על חוק שדורש ומחייב הסכמה רחבה, והם התנגדו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זמן מלחמה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו נחזה בכל אבירי זכויות האדם מתנגדים לחוק שמקדם זכויות אדם. מה שנקרא, זה מאוד מחובר, אדוני חבר הכנסת סימון דוידסון – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה הבוקר כשתקפו חיילי צה"ל – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת סימון דוידסון, זה מאוד קשור למה שקרה עם החוק שלך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוק טוב – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תשאל אותו מה קרה היום בבוקר עם חיילי צה"ל. לזה אין תשובה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – החוק מקדם את הערכים, אבל בגלל הפוזיציה, לא תצביעו בעד. חברים, אם אכפת לכם זכויות אדם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לענות מה קרה היום בבוקר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה זכויות אדם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אם אכפת לכם הסכמה רחבה, אם אכפת לכם אזרחי ישראל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא לא צריך להתייחס, סליחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אתם תתמכו בחוק הזה, שנועד לצמצם את הכלי הפוגעני נגד זכויות האדם של מעצר מינהלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – כהניסטים. לא משתפים פעולה עם כהניסטים. צריך להקיא את הכהניסטים מהמשכן ומהחברה הישראלית. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ועוד משפט אחד, אדוני, עוד דקה, כי הם לקחו לי המון זמן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כהניסטים זו תנועה לא לגיטימית. עוצמה יהודית זאת מפלגה לא לגיטימית ואין לה מקום בכנסת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, חברים, קריאות הביניים זה לא מן העניין. הוא רוצה להציג את החוק. תנו לו להציג את החוק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוד דקה, כי הם לקחו לי המון זמן, אדוני היושב-ראש. דקה אחת, אני לא צריך יותר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אולי תגנה את התקיפה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחרי שהוצגה הצעת החוק הזאת מטעמי, הארגון החשאי של מדינת ישראל, המשטרה החשאית של מדינת ישראל, יצאה בקמפיין ואמרה שאני פוגע בביטחון המדינה. למה? למה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא חשאית. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם ארגון חשאי. הם לא חשאיים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. אני לא רוצה לשמוע קריאות כאלה, אוקיי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזה קריאות? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם יצאו בקמפיין. החשאיות נעלמה – הקמפיין התחיל: אני פוגע בביטחון המדינה. למה? כי אני דורש לצמצם את השימוש בכלי המעצרים המינהליים. ואני, ביטחון המדינה מאוד יקר לליבי, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, ראינו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולקחתי ועשיתי איתם גם ישיבות הכנה, וניסיתי להבין מה תהיה הפגיעה – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ראינו לפני 7 באוקטובר עד כמה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – והייתי מוכן גם לנהל איתם משא ומתן, ואני עדיין מוכן לנהל איתם משא ומתן, איך עושים את העבודה הזאת. אבל אז אני גיליתי, אדוני היושב-ראש – אדוני, זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני רוצה לשמוע. קריאות הביניים האלה לא תורמות כלום. אני פשוט חייב להוסיף לו זמן, בפרט שקריאות הביניים לא קשורות בכלל לנושא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם ככה הוא לא מדבר על העיקר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בוא ננסה להבין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואז אני גיליתי, אדוני היושב-ראש, שהארגון שכל כך דרש להרתיע ולהפחיד אותי ואת חבריי שתומכים בהצעת החוק הזו – הוא כל כך דרש לעשות את זה, כי אם ישחררו, אם ישחררו, חס ושלום, אנשים מהמעצר המינהלי, אז תהיה פגיעה בביטחון מדינת ישראל – גיליתי שבגלל מצוקת מקום בבתי הכלא, שחררו את ד"ר מנגלה המודרני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי אחראי למצוקת המקום? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני מאז לוקח קצת קצת, עם גרגר של מלח, את האזהרות שלהם על פגיעה בביטחון המדינה, כי אם בשביל קצת יותר מקום בבתי הכלא אפשר לשחרר את ד"ר מנגלה, שניהל את בית החולים כמצודת טרור, אז שלא יטיפו לי על ביטחון המדינה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם שחררתם אותו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם שחררתם אותו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על איזה צד החוק הזה מגן? על איזה צד? על צד פשיסטי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לחוק הזה יש מתנגד – אה, סליחה, כבוד השר. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. חברי הכנסת שרוצים לצעוק קריאות ביניים, אני בעד דיון פתוח, אני בעד קריאות ביניים. אבל אני משתדל שני דברים: א. שנהיה אחד-אחד; ב. שיהיה פחות או יותר במסגרת העניין. זה הכול. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק במסגרת העניין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> פחות או יותר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת שמחה רוטמן עוסקת באמת בסוגיה חשובה, והיא נושא השימוש בסמכויות שעת חירום לעניין מעצרים מינהליים. צריך לומר, הכלי הזה הוא כלי קשה, כלי שתמיד עדיף להימנע ממנו ככל הניתן, אבל הוא בוודאי קשה באופן מיוחד כאשר נעשה בו – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני השר, אתה זוכר מה אמר הסנדק שלך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אמרתי לך דברים מאוד ברורים. אני חושב שזה כלי קשה, זה כלי שככלל, ככל שאפשר – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הסנדק שלך השתמש במילים יותר קשות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא מגיע לדרגתו. זה לא סוד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל זה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא. ממש לא. איך אומרים, יש אילנות שהם גבוהים מהישג ידי. אבל אני חוזר ואומר – ואני אומר את זה באמת, חבר הכנסת כסיף – אני חושב שהכלי הזה הוא כלי לא פשוט. אני עוד זוכר ויכוח שהיה לי כחבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין עם אביחי מנדלבליט, עוד בימיו בצבא, סביב הסוגיה הזו והשימוש במעצרים המינהליים. אבל בוודאי שהדבר הזה הוא בעייתי במיוחד כאשר הוא נעשה כלפי אזרחים ישראלים. ולכן אני חושב שההצעה של חבר הכנסת רוטמן – שבהחלט יכול להיות שצריך לדייק אותה ולתקן בה דברים, ואולי למתן אותה בהרבה מובנים – אני חושב שעצם הדיון שהיא פותחת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמו שמיתנתם את עילת הסבירות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הינה, הינה, זו דוגמה קלאסית. קריאות ביניים העיקר, כן לעניין, לא לעניין, מן העניין – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לעניין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תן לו לדבר. קריאות הביניים האלה זה הפרת סדר, אז אני מבקש – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז תפעיל מכת"זית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> וואו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה הפרת סדר. אתה יודע – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> וואו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מעצר מינהלי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שהיא בהחלט תיאלץ את כל המערכות להתכנס לאיזשהו דיון ענייני ולבחון את הדברים לעומק – דבר שאגב, אני ניסיתי כאשר עיכבתי את החוק בוועדת שרים לחקיקה וביקשתי שיתקיים שיח מסודר על הדבר הזה. התרשמתי, אני חייב לומר, שאין נכונות ופתיחות אמיתית במערכות האמונות על הנושא הזה לבדוק את הדברים בצורה רצינית ועניינית לעומק, ולכן חשבתי שלפחות העברת החוק בקריאה הטרומית אולי תגרום לאיזשהו שיח יותר רציני בעניין הזה. אני חושב שהפתרון שמציעה חבר הכנסת רוטמן, של הצורך בשימוש בכלי הזה רק כנגד מי שמוגדרים כחברים בארגון טרור, עם כל התהליך שנלווה לעניין הזה, הוא אפשרות. הוא לא בהכרח הדרך היחידה והמדויקת ביותר לעשות את זה, לא בהכרח שם דווקא עובר קו ההבחנה האבסולוטי, אבל אני חושב שזה בהחלט דבר שראוי לבחון אותו, ראוי להתעמק בו. אני אומר שוב, בעיניי, נכון היה יותר לעשות את זה טרם הקריאה הטרומית, בהנחה שהמערכות השונות היו מוכנות להתכנס לדיון ולשיח אמיתי על הדבר הזה. מאחר שזה לא קרה, אני מקווה שזה יקרה אחרי הקריאה הטרומית. בוועדת שרים לחקיקה קבענו בהחלטה שלנו שנתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, אבל בכפוף לכך שחבר הכנסת רוטמן כמובן מתחייב לכך שהחוק לא יקודם מעבר לקריאה הטרומית, ויוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה על מנת שבאמת נראה שהיה שיח והצליחו להגיע לאיזושהי תוצאה יותר טובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר. לא שומעים מילה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, אני לא אחראי לגובה המיקרופון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי תתקרב קצת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני ביקשתי – וזה התנאי שהציבה ועדת שרים לחקיקה – שהחוק יחזור לדיון בוועדה לפני הקריאה הראשונה. אני מקווה שעד אז יימצאו הבנות שאולי אפילו ייתרו את המשך החקיקה. אם לא, אנחנו בוודאי נידרש לעניין בדרך כזאת שבאמת נמצא נקודת איזון נכונה ומתאימה, כי מציאות של מעצרים מינהליים המוניים או במספרים גדולים, בטח ובטח כשמדובר באזרחים, היא לפחות דבר שצריך לבדוק אותו לעומק לפני שמשלימים וממשיכים איתו כאילו דבר לא קרה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב ביקש להתנגד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, ראשית, אני מבקש להשתתף בצער המשפחה של קורבן הפיגוע בכרמיאל, ששמו טרם פורסם, ואיחולי החלמה לפצוע. יש תפאורה הולמת לחוק של יושב-ראש ועדת החוקה ב-24 השעות האחרונות. התפאורה מורכבת מהאמירה של השר העבריין והגזען לביטחון לאומי, שאמר אתמול בבית משפט שהוא תלה את התמונה של ברוך גולדשטיין בביתו כדי שלא יעשו לו רצח אופי. שמעתם? ותפאורה נוספת הגיעה הבוקר מהתמונות מהמאחז של גבעת הראל, תמונות של מתנחלים קיצוניים שרוגמים באבנים חיילים, לוחמי אש ושוטרים, גורמים נזק כבד לרכבים הממוגני-ירי שלהם ומתנהגים בהם כאילו הם האויב. ומדוע זו תפאורה הולמת? מכיוון שהצעת החוק הזו משקפת את המנהג הנפסד של הימין הלאומני בישראל לנצל שפה של זכויות אדם ושפה ליברלית ושפה דמוקרטית על מנת לקדם את המשנה הגזענית שלהם. מעצרים מינהליים הם כלי מאוד מאוד מטריד בדמוקרטיה, ובאמת, החוק שמסדיר את סמכות ההוראה על מעצרים מנהליים משנת 1979 הוא חוק חסר שצריך לתקן אותו. אבל מה שמציע לנו כאן יושב-ראש ועדת החוקה של כנסת ישראל הוא לא תיקון של חוק המעצרים המינהליים, אלא הוא להשאיר את המעצרים המינהליים בעבור פלסטינים ולהעניק חסינות מפני מעצרים מינהליים לטרוריסטים יהודים. זו משמעות החוק. כיצד ניתן לקבל חוק שאומר שיש פרוצדורה אחת לאזרחים ישראלים, כאשר לתושבים פלסטינים שחיים באותו תא שטח ישנה פרוצדורה אחרת? אם מה שהיה מעניין באמת את חבר הכנסת שמחה רוטמן זה זכויות אדם וערכים דמוקרטיים, הוא לא היה מסייג את הצעת החוק שלו רק לאזרחים ישראלים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אין הבדל? אין הבדל? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל שמחה רוטמן וחבריו לא מעוניינים בדמוקרטיה, הם לא מתעניינים בזכויות אדם. הם מבקשים שנקבע בחוק את האפליה ואת ההבחנה הגזענית ואת הרצון להגן על זכויות אדם של יהודים ושל ישראלים, כאשר ליבם גס בזכויות אדם של תושבים שנמצאים תחת שלטונה של מדינת ישראל. בקיצור, חברנו, עמיתנו שמחה רוטמן, לך ותעבוד על מישהו אחר – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כשאתה מדבר בשם הדמוקרטיה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – והערכים הליברליים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה להשיב? חבר הכנסת שמחה רוטמן מעוניין להשיב. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני אענה בקצרה, למרות שעם כל כמות הפעמים שחבר הכנסת קריב אמר שמחה רוטמן, אני יכול רק על הודעה אישית לתפוס עד 24:00. אני חושב שמה שראינו עכשיו זה המופת של הדיון הלא-ענייני שמתקיים בכנסת. החוק הוא זכויות אדם, החוק הוא דמוקרטיה, אבל שמחה רוטמן הוא לא דמוקרטיה, אז אנחנו נגד. פעם אחת תהיו ענייניים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> החוק הוא לא דמוקרטי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פעם אחת תדאגו לזכויות אזרח ואדם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור לזכויות אדם? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פעם אחת תבואו לדיון ענייני בנושא שבו מדינת ישראל היא היחידה בעולם המערבי שעושה מעצרים מינהליים. אבל לא, מה פתאום. אנחנו נגד בגלל זהות המציע. אבל חברים, תקשיבו, אני רק מודיע כאן ועכשיו: חבר הכנסת מיקי לוי, כמשל, אם אתה רוצה להחליף אותי כחותם וזה מה שיעזור לראש המפלגה שלך, שהכול אצלו ענייני ולא פרסונלי, לקדם את החוק, אני מוותר על הקרדיט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה שמית. אני מבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לחזור על שמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד חילי טרופר – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אליהו רביבו – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שעדיין לא הצביע? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) איימן עודה – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש למנות את קולות חברי הכנסת, בבקשה. 54 בעד, 51 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לוועדת החוקה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לוועדת כנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) << הצח >> [הצעת חוק פ/3369/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי לנמק את ההצעה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מעלה את הצעת החוק הזאת להצבעה זו כבר הפעם השישית, חברות וחברי הכנסת היקרים. אילו היה בחוק הישראלי, אילו הייתה לנו הגבלת כהונה, איזה דברים איומים ונוראים ומחרידים היו נחסכים ממדינת ישראל והיו נמנעים. כל כך הרבה דברים נוראים ואיומים לא היו קורים. קודם כול, לא היה קורה אסון וטבח 7 באוקטובר, האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל, שבו אזרחיות ואזרחים נרצחו ונחטפו מהמיטה שלהם, מופקרות ומופקרים. זה לא היה קורה כשלא יושב ראש ממשלה שעושה הכול רק בשביל להישאר בשלטון; לא הייתה הבנייה וההשקעה שגידלה את חמאס מלהיות ארגון טרור קטן, להיות אימפריה מטורפת – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם הכנסתם אותם לפה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – עם עיר תחתית משוגעת, מדינה תחת מדינה, עם יכולות שלא שיערנו שיהיו להם, משום שלא היה ראש ממשלה שהיה מעביר להם מזוודות דולרים בתור פרוטקשן רק כדי שהוא יוכל להמשיך למוטט אותם ולשבת בשלטון; לא היו לנו חטופות וחטופים שנמקים בעזה והממשלה מעיזה לא לעשות את מה שצריך כדי להחזיר אותם רק כדי שראש הממשלה הזה יוכל להישאר בשלטון; לא היינו במשבר אסטרטגי חסר תקדים, עמוק, מבחינה ביטחונית, מבחינה מדינית, מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית; לא היו לנו עשרות אלפי מפונות ומפונים שכבר תשעה חודשים מחוץ לבית, בלי שום אופק לחזור אליו; לא היו לנו אישומים בבתי הדין הבין-לאומיים, סנקציות בין-לאומיות שנובעות מהחלטות שכולן פוליטיות, כדי שראש ממשלה בשם נתניהו יוכל להישאר בשלטון; לא הייתה לנו הפיכה משטרית דיקטטורית שמאיימת לחסל את הדמוקרטיה הישראלית ולפגוע בכל אחד ואחת, חוץ מאשר אלה שמקורבים למי ששומר על הכיסא שלו ודואג להישאר בשלטון; לא היה ניסיון לחסל את בית המשפט העליון כדי להימלט ממשפט וכדי להמשיך לשלם ולשמן את השותפים הקואליציוניים וכדי להגדיל את האי-שוויון ולפגוע בדמוקרטיה. לא הייתה לנו ממשלת החורבן וההרס המחרידה הזאת, ממשלת 7 באוקטובר המושחתת, הפחדנית והכושלת ביותר, שאיבדה את הצפון שלנו לחלוטין, שמדשדשת בעזה, שפוגעת באזרחיות והאזרחים שלה בכל דרך ובכל גזרה; לא הייתה לנו איראן סף-גרעינית, שבניגוד לכל האזהרות שהוא כל כך אוהב להשמיע בשביל להישאר בשלטון, כל פעולה שעשה נתניהו קירבה את איראן לגרעין במקום להרחיק אותה ממנו; לא היה לנו הנאום הגזעני המתועב של: הערבים נעים בכמויות לקלפיות, כשעמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים כי שלטון הימין בסכנה. שלטון הימין, משמע – השלטון שלי, נתניהו; לא היה לנו חוק הלאום הגזעני, שזה אותו דבר אבל בחקיקה, חוק שהוא חוק של הפיכה משטרית, חוק שמנציח בחוק את האי-שוויון במדינת ישראל לערבים, לערביות, לנשים בכלל; לא היה לנו המשבר הפוליטי המטורף של ארבע מערכות בחירות; לא היה בן גביר והכהניזם שהשתלט על הכנסת, כי אין בן גביר בלי נתניהו, כי נתניהו מוכן לגדל כל עשב שוטה שיחזיק אותו בשלטון, לטפח אותו, לגדל אותו, להגדיל אותו ולתת לו כוח בלתי מתקבל על הדעת ולהפוך אותו לשר לביטחון לאומני; לא היו חקירות נתניהו, שלפי כתב האישום בחלק ניכר מהן מדובר דברים שנעשו כדי להישאר עוד ועוד ועוד בשלטון; אולי לא היו לנו אפילו בחירות ב-2013, משום שראש ממשלה שזאת הייתה הקדנציה השנייה שלו לא היה ממהר לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, כי הוא היה יודע שהוא לא יכול לשחק משחקים, להרכיב ולפרק לנוחותו, כי הוא לא יוכל להרכיב עוד ממשלה. הוא צריך לנצל את הזמן שלו כראש ממשלה לעבוד לטובת המדינה שלו. כוח הוא דבר משחית, חברות וחברים. כוח מוחלט משחית באופן מוחלט, כמו שחווים על בשרן ובשרם 120 חטופות וחטופים שנמקות ונמקים בעזה, ולא נעשים הצעדים שצריך לעשות כדי להחזיר אותם למדינה שלהם, למשפחות שלהם, ולשמור על החיים שלהם. 120 חטופות וחטופים בעזה בעוד נתניהו עדיין בשלטון. כוח הוא דבר משחית. צריך להגביל אותו. דמוקרטיה צריכה להגביל את הכוח. במקום זה, נתניהו עושה הכול כדי להישאר עוד ועוד בשלטון, והכול כדי לרדד את הדמוקרטיה ולהבטיח שהוא יוכל להישאר בשלטון. הגבלת כהונה הייתה דרושה כבר הרבה שנים. היום היא ממש ממש אוויר לנשימה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שר המשפטים יריב לוין ישיב על הצעת החוק. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, השרים, טוב, חברת הכנסת מיכאלי, שוב אנחנו נפגשים בסדרה הארוכה והבלתי-נגמרת של חוקים שתכליתם – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> שוב, מה אנחנו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שוב אנחנו נפגשים בסדרה הארוכה של הצעות החוק שלך, שתכליתן, פעם מכיוון כזה ופעם מכיוון אחר, להביא למצב שמשהכרעת הבוחר לא נושאת חן בעיני מי שיושבים באופוזיציה, נשנה את החוקים ונדאג שהבוחר לא יוכל לבחור במי שהוא רוצה לבחור בו, קרי, בראש הממשלה בנימין נתניהו. פעם זה רצון למנות ממלא מקום, הצעת חוק למינוי ממלא מקום, מתוך תקווה שאחר כך אפשר יהיה להגיד שראש הממשלה נבצר, וממילא יש לו ממלא מקום, אז הוא יכול להיות במקומו. ועכשיו פטנט חדש: בואו נגביל את הכהונה לשתי תקופות כהונה רצופות, בידיעה שראש הממשלה נתניהו מכהן כבר יותר משתי תקופות כהונה רצופות, ובדרך הזאת נצליח ליצור מצב שנסלק אותו מהיכולת להתמודד בשיטה הזאת. ואפילו אם מישהו יאמר: טוב, נעשה החרגה – את יודעת איך זה, מעבירים חוק, מגיעים לקריאה שנייה ושלישית, ואז אפילו במליאה, באיזו הסתייגות קטנה, מחילים את זה גם על ראש ממשלה שמכהן היום, ובזה בתרגיל פרלמנטרי מפואר מצליחים למנוע מהציבור את הדבר הבסיסי במדינה דמוקרטית: הזכות לבחור במי שהוא מבקש שיתמנה לראש ממשלה. אגב, אני חייב לומר, העיקרון של הגבלת כהונה של ראש מדינה הוא לא דבר מופרך, אני מסכים. אבל צריך לומר שהוא בדרך כלל נהוג במשטרים נשיאותיים, לא במשטרים פרלמנטריים. במקום שבו הדמוקרטיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית, כמו כאן, שמי שנבחר לראש הממשלה הוא לא מי שנבחר באופן אישי, אלא מתמודד בבחירות במסגרת מפלגתית וצריך לקבל רוב פרלמנטרי כאן – ואגב, יכול להיות גם מוחלף במהלך כהונתו ברוב פרלמנטרי – במצב הזה, הדבר הזה באמת לא מקובל ולא דבר רגיל ולא ההסדר הנוהג בעולם. אם יש רעיון שאומר: בואו נעביר לשיטה יותר דומה לשיטה הנשיאותית על כל מרכיביה – יכול להיות שזה דבר שצריך לבדוק אותו. אבל אני חושב שלגזור רק את האלמנט הזה, בעיניי, לא דבר נכון. אני כן רוצה לומר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – המהפכה המשטרית שלכם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קודם כול, אני לא חושב שהייתה מהפכה. הייתה רפורמה. אני דווקא הצגתי רפורמה מקיפה מאוד, לא דבר נקודתי. אבל אני שמח על ההערה של חבר הכנסת קריב, שחושב שהייתי צריך להרבות ולהוסיף תיקונים. יש בזה משהו. אני לא חולק עליך בעניין הזה. אבל בוא נתחיל מזה, אחר כך נתקדם. אבל אם אני חוזר לדברים של חברת הכנסת מיכאלי, צריך לומר שהיא, לפחות הפעם, בצורה מאוד ישירה וישרה לא ניסתה לעטוף את החוק בכל מיני אמירות עקרוניות, אלא בעצם דיברה רק על אדם אחד – על ראש הממשלה בנימין נתניהו. רק על הרצון לראות אותו מוזז מתפקיד ראש הממשלה חרף רצון הציבור שבחר בו, וכל האמצעים והניסיונות כשרים, מתיקים שלא רק שאין להם בסיס משפטי אמיתי, אלא שגם נעשה שימוש פסול בהדלפות, בעדי מדינה ודרך גיוסם ודברים אחרים כדי לבנות אותם, ועד חקיקות שתכליתן להביא למצב שימנעו דה פקטו מראש הממשלה הנבחר לכהן. אני חושב שדין כל הדברים האלה הוא אמירה אחת מאוד פשוטה. מי שקובע בדמוקרטיה מי יהיה ראש הממשלה זו לא היועצת המשפטית לממשלה, זה לא בית המשפט העליון, זה לא קומץ אנשים כזה או אחר, זה אך ורק העם. ומי שרוצה לקחת מהעם את הזכות שלו ואת הסמכות הכל-כך בסיסית הזאת, רוצה אולי לעשות דבר שבעיניו הוא נכון פרסונלית, אבל הוא בוודאי לא דמוקרטי, הוא בוודאי לא צודק, ואני חייב לומר, חברת הכנסת מיכאלי, גם לא יביא אותנו לשום מקום טוב. בדמוקרטיה צריך לשכנע את הציבור, לא לכפות על הציבור החלטות במקום שבו העם חושב דבר אחד ויש מיעוט שרוצה לכפות את דעתו ולעשות את זה בדרך אחרת. זה, אגב, נכון גם לגבי ביטול חוקים, לגבי ביטול חוקי-יסוד, לגבי מינויים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, חבר הכנסת מאיר כהן, אתה יודע, יש הבדל. אני אגיד לך, אני אגיד לך. תפקיד – גם פה הרי התבלבלו היוצרות. אתה צריך מערכת גם של ביקורת, כמו שדיברנו קודם, וגם של אכיפת חוק וגם של העמדה לדין וגם רשות שופטת עצמאית לחלוטין, בוודאי, שתדאג לכך שמי שפעל שלא כדין ועשה שימוש לרעה בסמכויותיו יועמד לדין, שאזרח שנפגע תהיה לו כתובת לפנות אליה. כל הדברים האלה חייבים להיות וצריכים להיות. אבל פה התבלבלו היוצרות. אין המשמעות של העניין שהתפקיד של האנשים הממונים האלה הוא לבדוק ולהגיד אם בעיניהם הדבר הוא סביר או לא סביר, טוב יותר או פחות טוב, ואז להגיד: ההחלטה של העם וההחלטה של נבחרי העם לא מוצאת חן בעינינו, אז אנחנו ננצל את הכוח שנתנו לנו כדי לשמור על מה שדיברנו עליו קודם, לפני דקה, כדי לעשות דבר אחר לגמרי – לקחת את השקפות העולם הפרטיות שלנו ולכפות אותן דרך הכוח הזה על כלל הציבור. זה דבר פסול מהיסוד. זה כל ההבדל. ואני חושב, אגב, שמושכלות היסוד האלה היו ברורות לאורך כל השנים, רק שמאז אותה מהפכה חוקתית של אהרן ברק אנחנו נמצאים במדרון מטורף, שאגב, הגיע לשיאו. ואתה היית שר בממשלה, אתה מכיר היטב את עבודת הממשלה. במצב שבו באותו יום אתה מקבל שתי חוות דעת מהייעוץ המשפטי לממשלה, באחת הם רוצים לתקן את הליך בחירת נציב שירות המדינה תוך כדי תהליך הבחירה שלו, ובשנייה הם כותבים שאי-אפשר לתקן את הליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים כי אנחנו נמצאים תוך כדי תהליך הבחירה – נו, באמת. אז מה? זה שומרי סף או זו פוליטיקה בגרוש? זו הבעיה. ולכן אני אומר לך, חבר הכנסת מאיר כהן, אני מאמין בדמוקרטיה. כשם שאתם כבר הייתם בשלטון ואתה היית חבר, כמדומני, בשתי ממשלות, יש סיכוי מצוין שתהיה חבר בממשלה גם בהמשך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר לשמור על השקט? סליחה, רגע, סליחה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> גם אתה לא תוכל לעבוד ככה בסוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר לשמור על שקט? תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הרי אתה יודע, בסוף, היום מפעילים את הכוח הזה באופן פסול כנגד צד אחד, ומחר גם את המדיניות שלך מישהו לא יאהב ויחליט שהוא מנהל את המשרד במקומך. אני חושב שזה לא יכול להיות, וזה לא גורע כהוא זה מהתפקיד החשוב שיש לאנשים האלה. ואגב, אני אגיד יותר מזה – לכן גם אכיפה בררנית היא מסוכנת, משום שאני נותן להם את הכוח, ואני כשר המשפטים בשום פנים ואופן לא יכול להתערב ואסור שאתערב באופן שבו משתמשים בסמכויות אכיפת החוק. אבל דבר אחד חייב להיות – שמי שיש לו את הסמכויות הכל-כך עוצמתיות האלה, ינהג בהן בצורה הכי שוויונית, ישאיר את הדעות הפרטיות שלו בבית. זה חייב להיות, אחרת אנחנו במקום איום ונורא. אני באמת חושב שבעניין הזה, המאבקים שאני מנהל הם מאבקים של כולנו, כי אף אחד לא יודע מי ישב מחר בתפקיד הזה ומי ישב מחר בתפקיד שלי וימצא את עצמו במצב שאני נמצא בו. לכן, אגב, אני גם שמח היום על קידום נוסף של הצעת החוק שנוגעת למתן חנינה ליוצאי אתיופיה, שננהגה כלפיהם אכיפה בררנית מקוממת. אני חושב שזה עניין של כולנו לטפל בדברים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה מה שנקרא "הפוסל במומו פוסל". עולה יריב לוין, שר המשפטים, ומאשים אותי שבשביל להחליף ראש ממשלה אני מנסה לשנות את החוקים. לא, זה מה שאתם עושים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם משנים את החוקים בשביל שהוא יוכל להישאר ראש ממשלה, כדי שאתם תוכלו להישאר בשלטון. כל המהומות האלה של ההפיכה המשטרית לא קרו כאן כשהיו ראשי ממשלה אחרים מהליכוד. הם משלו יפה מאוד בלי כל השינויים החוקיים המושחתים האלה. אבל בואו נדבר על עוד כמה סיסמאות שחוקות. לקחת מהעם את הזכות – נתניהו ראש ממשלה כמה וכמה פעמים, למרות שהוא לא קיבל את רוב הקולות בעם, אלא רק בגלל שהוא עשה עסקאות מושחתות שבהן הוא הבטיח לכל מיני שותפים כל מיני דברים שנוגדים את האינטרס הישראלי – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, בנט קיבל. בנט קיבל, נכון? חוצפה, חוצפה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – והוא משמן אותם לתת לו את השלטון. משום שכמו שאמרת, צריך לשכנע את הציבור. כן, כן, זה בדיוק מה שכתוב בכתב האישום – שבשביל לשכנע את הציבור הוא עשה דברים שלפי כתב האישום הם – איך אמרת? בניגוד לדין, בניגוד להתנהלות הראויה, והוא צריך לתת על זה את הדין. אבל בשביל לא לתת על זה את הדין ולהישאר בשלטון הוא משחית את המערכת עוד ועוד ועוד ועוד. אז כן, אדוני שר המשפטים יריב לוין, כל מה שאתה אומר – בדיוק זה. ותהיה הגון ותגיד שבחמש הפעמים הקודמות שהצגתי את הצעת החוק הזאת דיברתי על כל העקרונות, אבל אחד לאחד קרו כל הדברים שהזהרתי מהם. כל הדברים, אחד לאחד – השחתה אחרי השחתה אחרי השחתה – כדי שנתניהו יישאר ראש ממשלה בשלטון. תראה, אני אף פעם לא הסתרתי את זה שאני אופוזיציה לנתניהו. אני היחידה פה מכל הספסלים האלה שלא הסכימה מעולם לשבת איתו, בשום קונסטלציה, ולא משנה מה, ועוד לפני החקירות, עוד לפני כתבי האישום, בגלל מדיניות, בגלל שקרנות, בגלל הסתה, בגלל חלקו בהסתה לרצח רבין. אני לא מסתירה את זה שאני חושבת שנתניהו הוא אסון לישראל, אבל ספציפית, נתניהו בשלטון כל כך הרבה שנים; האסון מגיע לממדים הקולוסליים של 7 באוקטובר, של ההפיכה המשטרית ולשבר הנורא שאנחנו נמצאות ונמצאים בו. לצערי, באופן הכואב ביותר, זה מה שהיה צריך להוכיח, ולכן את זה צריך למנוע בהמשך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איך אתם קוראים לעצמכם הדמוקרטים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת במקומותיהם, נעבור להצבעה מייד. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה – אני מבקש לא לצעוק, זה ממש מפריע. אני מבקש לא לצעוק. תודה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) – אלמוג כהן, די, באמת – של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 49 בעד, 51 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חברת הכנסת מרב מיכאלי, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. חבר הכנסת אוהד טל, אתה נרשם בעד בפרוטוקול. אנחנו מייד בודקים למה זה לא נקלט. נגד, נגד, כמובן. כן, סליחה. בעד הנגד, בעד הקואליציה. << הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3833/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2024, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי לנמק את ההצעה, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 271 ימים למלחמה, ו-120 חטופות וחטופים עדיין בידי חמאס. כל חבר כנסת בבית הזה מחויב לפעול להשבתם, בלי חופשות, בלי פגרות, ללא דיחוי. בכל יום שעובר זמנם הולך ואוזל. אנחנו במציאות בלתי אפשרית. אסור לאפשר להנהגה לנרמל את התופת שהחטופים שרויים בה ולקבל בשוויון נפש את מניין הימים, את מניין המתים. ההנהגה שלנו חסרה בנשים; הקבינט הביטחוני שלנו חסר בנשים; ניהול נושא החטופים חסר בנשים; במשרדי הממשלה אין מנכ"ליות; ניהול העקורים חסר בנשים, ועוד ועוד ועוד ועוד. היעדר נשים מעיב על החיים של כולנו. התוצאות קשות. בושה לנו. לא עוד. בואו נתחיל לפעול. אני מבקשת להציג בפניכם היום תיקון לחוק החברות שעוסק במכסת ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. הצעת החוק שמובאת בפניכם לא קשורה לימין או לשמאל, לא קשורה לעמדות פוליטיות, לא קשורה לשיוך מגזרי. זו הצעת חוק שלשמחתי הרבה חתומים עליה רבע מחברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, מרוב סיעות הבית ומכל המגזרים. זו הצעת חוק טובה, שבאה לתקן מצב של חוסר איזון משמעותי שקיים היום. במדינות שבהן כבר נחקקו חוקים דומים התוצאות מדברות בעד עצמן. והבונוס: אין כאן סוגיה תקציבית – זו לא הצעת חוק שתעלה כסף למדינה. ייצוג שווה לנשים במוקדי קבלת ההחלטות, סביב אותם שולחנות שבהם מתקבלות ההכרעות שמשפיעות על חיי כולנו, הוא אחד הנושאים המרכזיים שאני מובילה מזה שנים. חשיבות הנושא התחדדה אצלי בעיקר כשנבחרתי לראש רשות, לפני 13 שנים, והפכתי לאחת מתוך מספר קטן מאוד של נשים, 6% בלבד, בתפקיד ראש רשות. לצערי, משנת 2018, במקום עלייה בייצוג נשים בעמדות מפתח, ישנה ירידה משמעותית: מ-8% נשים בקרב המנכ"ליות במשק ירדנו ל-3% בלבד; בתפקיד יו"ר דירקטוריון ירד הייצוג הנשי מ-15% ל-5.6% בלבד. כדאי לדעת כמה עובדות על ייצוג מגדרי בדירקטוריונים לפני שמצביעים בעד החוק: רק אחת מכל ארבעה דירקטורים בעולם היא אישה; רק באחד מתוך 20 דירקטוריונים מכהנת אישה כיושבת-ראש; אחוז אפסי של מנכ"ליות מכהנות בחברות הנסחרות בבורסה בישראל; שיעור המנכ"ליות במשק הישראלי בכלל הוא נמוך מאוד – כ-20% בלבד. זה לא הגיוני. בחברות ממשלתיות קיימת חקיקה המחייבת לתת ביטוי שווה לייצוגם של בני שני המינים, כלומר ייצוג שווה לנשים. ואכן, בחברות ממשלתיות שיעור הנשים בדירקטוריונים עומד כיום על 43%. זה לא מושלם, אבל די קרוב. לעומת זאת, בחברות הציבוריות, שעליהן לא חלה החקיקה הקיימת, שיעור הנשים נמוך משמעותית – כ-25% בלבד. בחברות פרטיות, שם אין פיקוח כלל, הייצוג הנשי נמוך עוד יותר – סביב 10% בלבד. למרות שבשנים האחרונות קמו כמה יוזמות להגדלת הייצוג הנשי בדירקטוריונים במודל וולונטרי, למשל פורום 35+, יוזמות מצוינות וחשובות, במבחן התוצאה הן לא מספיקות, ונדרשת גם חקיקה מחייבת, כפי שהוכח בחברות הממשלתיות. בעשור האחרון אימצו חלק ממדינות האיחוד האירופי חקיקה הקובעת מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות. באיחוד האירופי התוצאות מדברות בעד עצמן: מאז יישום החקיקה במדינות הללו ניכרת עלייה משמעותית בייצוג שווה של נשים בדירקטוריונים. לכן, אין מנוס מהבנה שכדי להביא שינוי גם בישראל נדרשת חקיקה מחייבת. זה תפקיד הבית הזה, זה התפקיד של כולנו. אתמול ערכתי כנס רב-משתתפים בכנסת, כנס תחת הכותרת "כיסא משלך". הכנס עסק בנושא ייצוג חסר של נשים והדגיש את חשיבות הצעת החוק המובאת היום. אז לצד העובדות העגומות, למה חשוב שיהיה ייצוג שווה לנשים? ייצוג שווה הוא נושא שמשפיע על החברה כולה, על גברים ונשים כאחד. זו ממש לא בעיה רק של נשים. ייצוג שווה הוא לא רק הוגן, כי אי-אפשר להצדיק הדרה או תת-ייצוג של 51% מהאוכלוסייה. ייצוג הולם וגיוון מגדרי הוא הדבר הנכון ביותר גם מבחינה עסקית וגם מבחינה כלכלית. נשים בדירקטוריון מביאות קול אחר. הן אחראיות ומעמיקות, נוטלות פחות סיכונים מיותרים, ובפועל, החברות שבהן הן מכהנות נהנות מההכנסות ורווחים גבוהים יותר ומביצועים טובים יותר. זה מגובה במחקרים ובתוצאות עסקיות מובהקות. מחקרים של בנקי ההשקעות Goldman Sachs, Credit Suisse, Deloitte, PWC ואוניברסיטאות מובילות מראים כי ייצוג נשי בדירקטוריון – ובמיוחד שלוש נשים ומעלה – נמצא בקורלציה עם עלייה של 300% במחיר המניה לאחר ההנפקה, עלייה של 40% ברווחים, עלייה של 45% במחיר המניה על פני חמש שנים ועלייה ביעילות תפקוד הדירקטוריון. חברת הייעוץ McKinsey הראתה כי בחברות עם הנהגה מגוונת מגדרית הרווחים וביצועי המניה גבוהים בעד 50% מאשר בחברות שאין להן הנהגה כזאת. ייצוג מגוון בדירקטוריונים טוב לכלכלה וטוב לעסקים. לקראת הכנס שהתקיים אתמול ערכתי סקר שהזמנתי ממכון המחקר מאגר מוחות, בקרב נשים שכבר חברות בדירקטוריונים. מהסקר עלה כי 80% מאמינות שהן נאלצו לעבוד קשה יותר מעמיתיהן הגברים כדי להשתלב בדירקטוריון, ו-98% – 98% – מאמינות שיש לפעול באופן יזום לשיפור המצב הקיים. החקיקה שמובאת היום קובעת ייצוג הולם העולה הדרגתית בהתאם לגודלו של הדירקטוריון ועד לכדי ייצוג שווה של נשים בתום עשר שנים מתחילת החוק, כך שיתאפשר לחברות להתכונן מבעוד מועד למהלך. ההצעה קובעת מנגנוני פיקוח ודיווח על מנת לוודא יישום מלא ואפקטיבי של דבר החוק, כצעד משלים לעצם הטלת חובת הייצוג השווה. השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת חוק זו בשלושה חודשים – בעצם, למעשה, לזמן הפגרה. ושוב – מסמוס של הצעת החוק, דחיקה שלה הצידה; עוד דוגמה של הדרת נשים על ידי ממשלת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדרת נשים על ידי ממשלת ישראל. אין שום סיבה לחכות עוד שלושה חודשים. זוהי הצעת חוק טובה, מתבקשת מאליה. זו הצעת חוק לא פוליטית. זאת הצעת חוק שלא דורשת תקציב. זאת הצעת חוק שאין סיבה אמיתית להתנגד לה. אז למרות החלטת ועדת השרים, אני מעלה את הצעת החוק להצבעה במליאה, ואני מקווה שאתם, חברי הכנסת מכל המגזרים, מכל הסיעות, מכל המגדרים, מכל הקשת הפוליטית, תצביעו בעדה. 51% מאוכלוסיית המדינה נושאות עיניים אל הבית הזה. בואו נעשה את מה שנכון וצודק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? למה אתה צריך לבחור אותי אם אני לא מתאימה? סתם שאלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש כל כך הרבה מתאימות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא ככה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה נעשה בכוונת מכוון. בכוונת מכוון. תראי מה קורה אצלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מיקי, בגלל זה התבקשה הדחייה. צריך לקבל עמדות של סקטורים שונים, אם הם מסכימים – – – של טענה כזאת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מדברת על זה. היא מדברת על ראויות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת. אבל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חברי הכנסת. השר, אתה יכול להתחיל לדבר. תודה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת צרפתי הרכבי, אני חייב לומר בראשית הדברים שהצורך בשילוב נשים – אגב, לא רק בחברות ציבוריות דווקא, בכלל, בכל העולם העסקי ובמקומות אחרים – הוא בוודאי צורך אמיתי. והממשלה גם עושה. אני בטוח שהשרה מאי גולן תשמח לשבת איתך ולתת לך סקירה מפורטת של הרבה מאוד פעולות שהיא עושה כדי לקדם את הדברים האלה במסגרת מה שאנחנו עושים בממשלה. אבל אני חושבת שהצעת החוק הזו היא – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מה עושה השרה גולן? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר, אני בטוח שהיא תשמח לשבת איתך ולתאר לך הרבה מאוד פעולות שהיא עושה. אבל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה, לא נערכת להשיב? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת להב הרצנו, באמת, קצת כבוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה עולה לדבר על הצעת החוק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שהצעת החוק הזאת היא גם לא נכונה, היא גם לא מעשית, ובעיקר, צריך לומר, בעיניי, היא לא יכולה לעמוד לבדה. ולכן רצינו לדחות את הדיון בשלושה חודשים, כדי לנסות לעשות איזושהי חשיבה יותר רחבה על העניין, ואני אסביר למה. קודם כול, צריך להבין שאנחנו רוצים לא רק נשים בדירקטוריונים. אנחנו רוצים גם אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, שלא מגיעים; אנחנו רוצים גם אנשים בעלי מוגבלות. יש לנו הרבה מאוד קבוצות אוכלוסייה שמצאנו לנכון לתת להן העדפה מתקנת בחקיקה שנוגעת למשל לעבודה בשירות המדינה. וההצעה שלך בעצם באה ואומרת: כל הקבוצות האלה – נתעלם מהן, אנחנו ניתן רק לקבוצה אחת – שהיא קבוצה גדולה מאוד, חשובה, אבל בהתעלם – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתנשא עליהן, אדוני השר. אל תתנשא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אני מבקש לא להפריע. הוא לא הפריע – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – – של התנשאות, בדיוק להפך. אני אומר שאת רוצה בסוף לתת לקבוצה אחת, שבהחלט יש לה תת-ייצוג – ותת-ייצוג שצריך לתקן אותו, אני מסכים – אבל יש עוד קבוצות שיש להן תת-ייצוג, אפילו יותר גדול, שלא קיימות בכלל בסקטורים האלה. אני לא יודע למשל בכמה חברות ציבוריות יושבים בני מיעוטים. אני מניח שאם תבדקי תגלי שכמעט באף אחת. אם תבדקי כמה אנשים מהציבור החרדי יושבים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות תגלי שיש הרבה פחות מאשר נשים, לצורך העניין. ואני יכול להמשיך ולתת דוגמאות. כמה יוצאי אתיופיה יושבים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות – אני מניח שהמספר הוא בערך אפס. ולכן, אם באים לעשות סדר בעניין הזה, אז לא שולחים איזו הצעת חוק ואז דורשים מחר בבוקר תוך שבוע לאשר אותה ולרוץ קדימה בהתעלם מהכול, אלא באים ואומרים: אוקיי, רוצים דיון אמיתי, בוא נשב, נבדוק באמת את המצב. אני, אגב, הקשבתי לנאום שלך, לא שמעתי נתונים מדויקים שבהם היית באה ואומרת לי: בדקתי, יש כך וכך יוצאי אתיופיה, כך וכך בעלי מוגבלויות, כך וכך בני מיעוטים וכך וכך מהציבור החרדי, ורק נשים – אין. ואז הייתי אומר: חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי צודקת. אבל אני מניח שאלה לא הנתונים וזה לא המצב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אגב, כמה יש יוצאי חבר המדינות? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה צודק. גם יוצאי חבר המדינות, אני מסכים, אני איתך לגמרי, חבר הכנסת בליאק. לכן, אני חושב שצריך להסתכל על הדבר הזה במכלול ולתת מענה לכל הקבוצות כולן, ולא רק לקבוצה אחת מסוימת. זה דבר אחד. אבל אני אגיד גם עוד דבר. חברת הכנסת צרפתי הרכבי, הלוואי שהיינו במקום שכבר פתרנו את הבעיה בעולם הציבורי ועכשיו אנחנו באים לעשות רגולציה לעולם הפרטי. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד בעייתי ומסוכן לעשות רגולציה כזאת על חברות ציבוריות ולהתערב בצורה הזאת בשוק הפרטי – טוב, אם המציעה לא מקשיבה לתשובה, אז מה הטעם בתשובה? אני חושב שזה דבר מאוד מאוד בעייתי ומסוכן לעשות רגולציה כזאת על חברות ציבוריות, כאשר את מציעה כלל הרבה יותר מחמיר ממה שיש היום בחברות ממשלתיות, למשל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה לא? יש דרישה כזאת כמו שאת מציעה בחברות ממשלתיות? אין. אז איזה היגיון יש, סליחה, אם באים ורוצים באמת לעשות עבודה רצינית ולא רק לשים איזו הצעת חוק שברור שאי-אפשר לקבל אותה בצורה שהיא הוגשה ואחר כך לבוא ולהגיד "הממשלה כביכול לא רוצה לקדם נשים"? אם רוצים לעשות עבודה רצינית, צריך קודם כול לבוא ולהגיד: בואו נבחן את המצב בחברות הממשלתיות, נראה מה אומר החוק, נראה מה קרה ביישום של החוק, נראה איזה עוד קבוצות מקבלות שם ייצוג, ואז נלך באופן מתון, ולכל היותר, אם בכלל, נאמץ מה שיש בחברות בממשלתיות ונחיל אותו כאן. אז יש אולי איזה היגיון, איזה היגיון מסדר, בכל ההצעה הזאת. לכן, חברת הכנסת הרכבי, הנושא הוא חשוב, הוא טוב; אני יכול להגיד לך שלי הייתה הזכות, כשהייתי שר התיירות, לחולל מהפכה נשית בהנהלת המשרד ולמנות מספר חסר תקדים של סמנכ"ליות במשרד שהייתי אמון עליו. כשהייתי יושב-ראש הכנסת זכיתי לכך שיש שתי סגניות מזכיר כנסת שנבחרו בתקופתי – גם זה באופן חסר תקדים; יועצת משפטית לכנסת נבחרה כאשר הייתי יושב-ראש כנסת. אני יכול להמשיך ולתת דוגמאות אין-ספור. הנושא חשוב, אבל אם רוצים באמת לטפל בו – בואו נטפל בו ברצינות – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הנושא חשוב – אני אצביע נגד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ולא בהצעה שהיא לא נכונה, לא צודקת כלפי ציבורים עצומים אחרים שזקוקים לסיוע, ובעיניי היא גם לא נכונה במובן הזה שהיא מטילה על השוק הפרטי את מה שאנחנו לא מחילים אפילו על המגזר הממשלתי – דבר שהוא בוודאי בבחינת אבסורד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. את רוצה להשיב? חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, לא ברור לי כל כך מה הממשלה עושה לייצוג שווה של נשים. כמה מנכ"ליות יש במשרדי ממשלה? כמה חקיקות אתם עושים בעניין? אני גם לא ראיתי הצעות חוק ממשלתיות לאפליה מתקנת, כמו שאתה קורא לזה. אני שומעת ולא מאמינה. יש כאן דמגוגיה. מה אתה מנסה? להקים את האתיופים על הנשים? את הערבים על הנשים? את המוגבלים על הנשים? מה זה קשור? אישה היא בן אדם, והיא צריכה להיות בייצוג שווה בכל החברות, גם הממשלתיות, גם הציבוריות, ודרך אגב, גם הפרטיות. אתה אומר: אני דוחה, אני רוצה דיון מעמיק. הרי זה בדיוק הרעיון של הצבעה טרומית. אתה מעביר הצעה בטרומית, ואחר כך אתה דן בוועדות. אם זה נראה לך חשוב, אם זה נראה לך במקום – תצביעו בעד, זו הצבעה טרומית, ונלך לוועדות ונדון. תעשה את כל הסטטיסטיקות, תבדוק כמה. אני גם לא מאמינה, אתה משווה נשים וגברים לקבוצות מיעוט אחרות? זה באמת בלתי מתקבל על הדעת. הצעת החוק הזאת לא חדשה. היא לא נולדה לפני יומיים. הצעות דומות כבר יש על השולחן שנים, שנים, והן לא מקודמות. אז הגיע הזמן לעשות מעשה. דרך אגב, האם אתה ביקשת, כשהייתה הצעת חוק של צגה מלקו למחוק את האישום הפלילי של יוצאי אתיופיה, מחקר השוואתי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, הוגשו מחקרים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לעבירות פליליות של יוצאי כורדיסטן? לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוגשו מחקרים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הצבעת בעד הצעה כזאת כי היה בסיס להאמין. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומרת, דיון רציני קורה בוועדות. אין שום סיבה לא לאשר את הצעת החוק הזאת בהצבעה טרומית. זו תחילת הדרך, אז בואו נדבר. אבל אתה לא יכול בדמגוגיה להגיד שנשים הן קבוצות מיעוט, שנשים הן כמו קבוצות מודרות, שנשים הן כמו קבוצות – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – לא אמרתי. לא אמרתי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אמרת שנשים הן כמו אתיופים, ערבים, חבר המדינות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אמרתי – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולא כך הוא. אתה מקים אוכלוסיות עלינו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אמרת. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אמרתי – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בית נכבד, אני קוראת לכם להצביע בעד הצעת החוק הטובה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. השר לא אמר שאנחנו קבוצת מיעוט. לא – – – השר לא אמר שאנחנו קבוצת מיעוט. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, לא מדובר על מינוי נשים לא ראויות – רק נשים ראויות, ואנחנו יודעים שהן טובות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל השר לא אמר שאנחנו קבוצת מיעוט. הוא לא אמר. הוא לא אמר, מטי. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אמרתי – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר שהוא רוצה לעשות מחקר השוואתי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בין נשים לערבים למוגבלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שהוא אמר: תראי לי מחקר השוואתי עם קבוצות אחרות. זה לא אותו דבר. נשים וגברים זה לא אותו דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח. בגלל זה רוצים ללמוד את זה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני קוראת לכם להצביע בעד. אין שום סיבה לא לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית, ואחר כך נדון בוועדות בצורה רצינית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומותיהם. אנחנו נצביע על הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 41 בעד, 49 נגד. אני קובע כי הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה בקריאה טרומית, ותוסר מסדר-היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבל. חבל, מטי. זה חוק שצריך היה לדון בו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, יש לי הודעה חשובה, אני מבקש לא להפריע. לאחר בדיקה של יחידת המחשוב את עמדתו של חבר הכנסת אוהד טל עולה כי הייתה תקלה טכנית שלא אפשרה לחבר הכנסת להצביע. לכן נוסיף אותו למניין המתנגדים בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), כך שהתוצאה היא 49 בעד ו-52 נגד. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו הודעה חשובה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות) << הצח >> [הצעת חוק פ/4105/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום שלה עם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות), של חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן להציג את החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, השרים, עמיתיי חברי הכנסת, אני כמובן קודם כול משתתף בצער המשפחה של הבחור שנהרג היום בכרמיאל, ושולח רפואה שלמה לפצוע קשה ומקווה שאנחנו נזכור כולנו שגם אם מדובר בערבי ישראלי זה חריג. אני גר בגליל; אנחנו בתשעה חודשי מלחמה, הסתה מבחוץ ומבפנים, וערביי ישראל, ככלל, שומרים על חיים משותפים ועל השקט. ואם יש פושע, רוצח, כמו שהיה היום בכרמיאל – אז טוב שזה היה סופו, ושנזכור כולנו לא לשפוך את המים עם התינוק. אדוני היושב בראש, ההצעה הזאת של ערך השוויון – אני אגיד לך משהו, אני לא רואה פה את יושב-ראש הקואליציה. אבל אני יודע כמה שרים וכמה חברי כנסת היו אצל משפחות שכולות דרוזיות, בדואיות, מוסלמיות ואמרו להן: אנחנו נתקן את זה. נכון? אתה חבר קואליציה; יושבים פה שלושה שרים – תשאל אותם אם הם עשו משהו בשביל לתקן את העוול הזה. מעבירים לנו פה כל יום חוקים, כמו שקודם העלה פה רוטמן, אנחנו לא מבינים מה פתאום עכשיו כאילו מחזירים לנו את 6 באוקטובר, אבל לא חוק אחד על מה שהם הבטיחו ומבטיחים למשפחות הדרוזיות ולמשפחות הבדואיות כל יום. אני לא צריך את ההבטחות שלהם. אני פוגש אותם. יש פה אנשים מסביב לשולחן הממשלה, בודדים, שפעם שירתו יחד איתם, פעם הזדהו איתם ואמרו להם: אנחנו איתכם, בגלל שאתם באמת יחד איתנו. אבל זה נמוג. יש להם זמן כל יום לכל מיני מניפולציות כאילו לא היה 6 באוקטובר, כאילו אנחנו לא זוכרים מי הייתה הממשלה ב-6 באוקטובר, כאילו אנחנו לא יודעים מה היה ב-6 באוקטובר, כאילו אני לא ישבתי כאן כשעברה עילת הסבירות והתפללתי שהטלפון שמקבל ראש הממשלה – והוא מדבר ואומר: אוקיי, בואו נמתין – בגלל שברור לאן הולכים. אבל אני לא באתי עכשיו להזכיר. אני באתי להציע לראש הממשלה – כיוון שאני יודע מה היה קורה אם היה שואל באמת – לבנות גשר. תראה, אדוני ראש הממשלה, אנחנו עוברים בכביש 1, שמותר לעבור שם כשבונים חוליות של גשרים. שם בונים את הגשר חוליות-חוליות, וכשחסרה חוליה אז היא חסרה לכל האורך. אני הצעתי לך, ראש הממשלה, גם בוועדת חוץ וביטחון בדיון סגור – אבל כיוון שזה אני הצעתי אני יכול להגיד – אני מאמין שיחד ננצח, אבל לצערי הרב, ה"יחד" היום הוא כמו מה שכתוב בגמרא, "תרי עברי דנהרא": יש צד אחד – ההתנהלות של הממשלה, ומהעבר השני של הנהר – היחד, שאני גם מקבל אותו כשהוא "יחד ננצח". אבל אני מציע לראש הממשלה, אם הוא לא יכול לבנות את כל הגשר בבת אחת, בוא במקום לרוחב נבנה לאורך, כדי שלפחות חלקנו נוכל לעבור ליחד. מה זה נקרא לעבור ליחד? הרי אפשר להשלים את כל הגשר. נשים את החוק הזה – נוסיף את השוויון כדי שאחינו הדרוזים, הבדואים, המשרתים והנופלים לא ירגישו אפליה כמו שהם מרגישים. אתם יודעים את זה. נגיד שלא מתעסקים עכשיו שנתיים במהפכה המשפטית, השר לוין; נגיד שנסכים יחד על תאריך בחירות – ועל פניו אולי היה אפשר; נגיד שננהל את זה באחדות אמיתית. אבל כל הדברים האלה שאני מציע עכשיו, ואני יכול להציע עוד, הם לפחות יאפשרו מעבר, גם אם הם לא יהיו כל הגשר כולו. אני אומר את זה על חוק השוויון, ואני רוצה להגיד משהו: אני גם שמעתי את ראש הממשלה יותר מפעם אחת מדבר – ואנחנו יודעים את זה, לא צריך להיות חבר ועדת חוץ וביטחון בשביל לדעת שיש פה התלכדות הזירות; נדמה לי שהוא סופר שבע זירות. אבל האמת היא – אני אומר את זה במיוחד לשרים שיושבים כאן, אתם יודעים – יש שמונה זירות. לזירה של החות'ים ולזירה של חיזבאללה ולזירה של חמאס אפשר להוסיף בהתנהלות שלכם גם את הזירה הפנימית, שאם לא כן הרי היה לא עולה פה לפני כמה דקות השר קרעי ומציע לנו חוק שהוא חושב שאנחנו מטומטמים, שכל המטרה שלו – והוא התבייש להתייחס – זה איך לא לעצור את אלה שהבוקר שרפו, זרקו אבנים על רכבים של מערכת הביטחון, שמה שהם עושים שם – הם מגינים עליהם בעיקר; גם עלינו, אבל קודם כול עליהם, שיושבים שם. והכול היה פה בהצגה הזאת, חוץ מלהגיד: אנחנו לא רוצים שתעצרו במעצר מינהלי – אתם לא רוצים לקרוא להם מתנחלים, אני מקבל את זה, לא נקרא להם מתנחלים; אתם רוצים לקרוא לזה נוער הגבעות? תקרא לזה נוער הגבעות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דיברתי עליך, דיברתי על רוטמן, סליחה. אבל – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרעי, אל תפריע לי, בבקשה. אבל מה שאני אומר, באמת, תמצאו דבר אחד שאיתו אנחנו נוכל ללכת. חוק הלאום – ואני מציע את זה ליושב-ראש הקואליציה: אם אתם לא מגישים הצעות חוק של הוספת השוויון, אתם לא מגישים הצעות חוק שמאחדות באמת, תנו חופש הצבעה. קשה לכם? פעם אחת תנו חופש הצבעה. הרי אתם יודעים מה יקרה אם יהיה פה עכשיו חופש הצבעה לטובת תיקון חוק הלאום. אנחנו יודעים מה יהיה, נכון? גם אתה יודע מה יהיה. יתקנו אותו, ישאירו את מדינת ישראל עם "בית לאומי לעם היהודי" – דרך אגב, מהחברים הדרוזים שלי והבדואים שמשרתים ונופלים לא שמעתי אחד שמתנגד לזה, אבל לא צריך להיות חוק שמשפיל אותם ואת השפה שלהם ואומר להם: תזכרו, אתם טובים בשביל להילחם איתנו, בשביל למות איתנו, אבל אתם באמת ממש לא טובים כדי שנגיד שהמדינה הזאת היא שלכם כמו שלנו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה תגיד להרצל? לא מדינת היהודים? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרעי, אתה מזמן לא הבנת את זה. אתה מזמן לא הבנת. אני אגיד לך משהו, בוא, בוא, כיוון שאתה מתערב, אז בוא אני אגיד לך משהו, תשמע משהו. קראת בפרשת השבוע על המרגלים, נכון? אתה יודע מה היה עם המרגלים? עשרה הוציאו דיבת הארץ, שניים אמרו: עלה נעלה כי יוכל, נכון? אתה יודע מה אני יכול להגיד לך? הרוב לא תמיד צודק, גם אם הוא נהנה רגע מאיזשהו רוב – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה? ואתה יודע מה הטענות? הרי לכאורה משה רבנו פעל לפי הרוב, אבל הוא לא נכנס לארץ. אבל מה הטענות? שלפעמים יש דברים שהם מעל הרוב; שגם אם יש לך רוב, יש דברים שהם מעל הרוב. תדע את זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אצלנו קוראים לזה מגילת העצמאות, שהזכרת אותה; אפשר לקרוא לזה גם חוקה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שמעת מה אני אומר, אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר. תראה – תשמעו, עמיתיי, אני אגיד לכם את האמת, אני מאמין בחינוך, שאנשים חושבים באותן דיסציפלינות. יש שרים בממשלה הזאת שחודשים ושנים חינכו אותם להיות נגד כוחות הביטחון, הם פעלו נגד כוחות הביטחון. עכשיו פתאום אומרים להם: רגע, אתם חברי קבינט, אז הם ממשיכים להשתלח ברמטכ"ל, בראש השב"כ, בכוחות הביטחון, בגלל שככה הם התרגלו מאז שהם ילדים. אבל מה הבעיה? אין מבוגר אחראי. אין ראש ממשלה שיגיד להם: עד כאן, זה האנשים הכי טובים שיש לנו. ואני רוצה להגיד לך – נדמה לי שאתה יודע את זה – אין לנו אנשים יותר טובים מראשי גופי הביטחון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש השב"כ – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם טעו, הם עשו טעויות קשות, אבל הם לא לקחו שום דבר לכיס שלהם, הם לא עשו שום דבר לטובתם האישית. אין לנו אנשים יותר טובים מהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשאתה שומע שרים בקבינט – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמשתלחים בהם, זה דבר אחד; כשראש הממשלה שותק, לא מפטר אותם, לא משעה אותם, זה הרבה הרבה יותר גרוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קורא, כיוון שזה החוק, אני קורא לעמיתיי חברי הכנסת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תבטל את חוק הלאום, בטח – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לראות איך אנחנו מתקנים הכי מהר את חוק הלאום, ואם אתם לא מאמינים, אז חברי יושב-ראש הקואליציה אופיר, תן בבקשה לפחות חופש הצבעה, ואתם תראו את התוצאות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות) << הצח >> [הצעת חוק פ/4114/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות), של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את ההצעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – של שוויון – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, השעה 17:00, את יכולה לנוח בין 17:00 ל-19:00. תנוחי, מגיע לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את יודעת, אני קיבלתי את מה שאת אומרת, אני אצביע איתך, נראה לי, בסדר? שכנעת אותי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מטרת החוק הזה היא להבהיר, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שמדינת היהודים מעניקה את תחושת הבית המובנת מאליה לאזרחיה הלא-יהודים; לעשות כאן את מה שהתכוונו בכוונת מכוון, את מה שחוזה המדינה חזה, חשב, אמר וכתב, ואבותינו, אבות התנועות השונות – מרבית התנועות – שמרכיבות את הבית הפוליטי הזה, חשבו שכך ראוי שתיראה בפועל מדינת היהודים. חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אינו כולל, לצערי, את המחויבות של המדינה לשוויון זכויות לכל אזרחיה. מחויבות זו מקבלת ביטוי מפורש ומפורט בהכרזת העצמאות, ועל פיה מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". כדי להשלים את החקיקה הראויה – חוק הלאום הוא ראוי, אלא שהוא חסר במה שלא קיים בו. כדי להשלים את החקיקה בהתאם לאמור בהכרזה על הקמת המדינה ועל פי רוחה של מגילת העצמאות, מוצע לתקן את חוק-היסוד ולהוסיף לו את ההצהרה הנכללת בהצעת חוק-יסוד זו. עכשיו אני רוצה לספר לכם, חברות וחברי הכנסת, את הסיפור האישי המשפחתי שלי. הוגשו כנגד חוק הלאום 14 או 15 עתירות, אחת מהן עתירה משפחתית, משפחה שלי, לא מהצד של שוסטר, של אבא – מהצד של טרקטינסקי. זה לא מהחבר'ה שסבלו מהנאצים בגרמניה, אלא הצד שסבל מהפוגרומים באוקראינה בתחילת המאה הקודמת. הם עברו לאחר מכן לארגנטינה, כעבור כמה שנים. ובכן, כ-40 בני משפחת טרקטינסקי – של אימא שלי, של סבתא וסבא – נכדים ונינים, עתרו כנגד חוק הלאום בתביעה להוסיף לו את הרכיב שעליו אנחנו מדברים. אני רוצה להקריא לכם חלקים קצרצרים מתוך העתירה המשפחתית הזו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלעזר, אתה עוד עולה לשלוש דקות. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר גמור, אני אסכם. אם ככה, אציין שהסבא והסבתא שלי לא עלו כדי לחיות כאן כפי שחיו הם עצמם בחוץ לארץ. וכדי שהרכיב הזה, שמופיע במגילת כינון המדינה האהובה שלנו, יופיע באופן מאוזן בחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אני שב ומצטרף לבקשתו של חברי חבר הכנסת שטרן להצביע ברוחב לב, כפי שהמצפון הלאומי הפטריוטי שלכם אומר לכם וכפי שחוזה המדינה היה מצפה מכם כאן ועכשיו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב חבר הכנסת שר המשפטים יריב לוין. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צריך לתת לה העלאה, היא עושה לך את העבודה. גם יריב צריך להגיד לה תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בצורה מנומסת. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמצוותו של חבר הכנסת רון כץ, אני אומר תודה רבה לעליזה בראשי, מגיעות לה הרבה תודות, לה ולכל הצוותים, אתם יודעים מה? לא רק של סיעת הליכוד וסיעות הקואליציה אלא של כלל הסיעות. אני חושב שעושים פה עבודה מדהימה כל השנים, כל אחד בסיעתו, והם ראויים להערכה, כולם. אני חושב שלא תמיד זה משתקף החוצה לציבור, אבל מי שנמצא כאן יודע עד כמה התרומה שלהם היא חשובה ומשמעותית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש משהו שיש עליו הסכמה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, נו, הגעתי לזמנים טובים. ברוח הזו אני רוצה להצטרף אליכם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה תצביע איתנו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני תכף אגיד. תשמע, אתם בסוף לא תבינו איך הצעות החוק האלה הגיעו. תראו, אני כבר נדרשתי לסוגיה הזו בהצעת חוק שהגיש חבר הכנסת קריב, וחשבתי שהדברים שאמרתי פה זכו לאיזשהו קשב ואולי גם הוטמעו, אבל אני רואה שאם שני חברי כנסת כל כך רציניים ומנוסים כמו חבר הכנסת שטרן וחבר הכנסת שוסטר בכל זאת באו עם הצעת החוק הזו, כנראה שיש צורך לחזור על הדברים עוד פעם ולומר כאן: רבותיי, תגידו, אתם באמת מתכוונים להצעת החוק הזאת? באמת? אני לא מבין את זה. אני חשבתי, אדוני ראש האופוזיציה, שחוקי-יסוד – מה פתאום בכנסת? זה בכלל של בית המשפט העליון. ואתם רוצים לפגוע בבית המשפט העליון? אתם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, חזרת ל-6 באוקטובר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לקחת סמכויות? אתם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> חזרת ל-6 באוקטובר? אותו דבר, אותן הצגות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אני, בדיוק, אתה רואה? אני הסקתי את המסקנות. אני אגן על בית המשפט העליון. אני לא אאפשר את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כאילו לא היה פה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא יקום ולא יהיה. ממתי החוצפה הזאת, שהכנסת תחליט על חוקי-היסוד? אתם שומעים מה אתם מציעים? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתה יודע שאתה מדבר כמו ב-6 באוקטובר? אתה שומע מה אתה אומר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> איפה נשמע דבר כזה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ישבת כאן לפני 6 באוקטובר. אתה לא מבין מה קרה פה? אתה לא מבין מה קרה פה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מי אנחנו בכלל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאתם דיברתם השר לא הפריע לכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מבין את החלק שלך? תרגיע. תרגיע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – זה הכבוד שלך? זה הכבוד למשפחות השכולות הדרוזיות? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אני שמעתי אותך בשקט. חבר הכנסת שטרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כאילו לא קרה כלום, אחרי תשעה חודשים. אותן מילים מלפני 7 באוקטובר. איזה ביזיון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – משפחות שכולות – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף אתה תשמע – אלמוג כהן, חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מסתדר. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מבקש לשבת. תודה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא יאומן, איך לא למדתם כלום? תשעה חודשים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה זה, לדבר ככה על אלוהים? תתביישו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> חוצפה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בכל הכבוד, בכל הכבוד, אני חשבתי לתומי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לוין, כל תשובה שתיתן, אל תיתן את זה בציניות. זה לא מתאים, ממש לא מתאים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חשבתי לתומי, אני חשבתי לתומי – אוה, באמת, באמת, באמת, זה כל כך לא מכובד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא למד כלום. יש משפחות שכולות, יש דרוזים, יש הרבה אנשים שמסתכלים על החוק הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תענה לעניין, אל תהיה ציני. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, אני עונה מאוד לעניין. אני עונה מאוד לעניין. אני חשבתי לתומי שבעת הזו לא נכון – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאתה אומר למוואפק טריף כשאתה פוגש אותו? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני יגן עליי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היו"ר, לא נותנים לו לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, חבר הכנסת מאיר כהן, אני חשבתי לתומי, ועדיין חושב כך, אגב, שלעת הזו נכון לא לשנות את המצב מן היסוד, לא לצד כזה ולא לצד אחר. לכן אנחנו לא קידמנו את תיקון חוקי-היסוד, כולל חוק שמונח כאן לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מחילים את זה על עצמנו, אבל אתם לא. אתם מביאים תיקון לחוקי-יסוד, בג"ץ מבטל חקיקה של הכנסת, כולל חוק-יסוד, והדבר מתנהל באופן חד-צדדי שבו צד אחד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת כהן, אני מדבר אליך. הדבר מתנהל באופן חד-צדדי שבו צד אחד – אגב, לא רק מתוך כבוד שכולנו רוחשים למשפחות השכולות ולחיילים שלנו ולאנשי כוחות הביטחון שנלחמים ולחטופים, שאנחנו חייבים ועושים הכול כדי להחזיר אותם, אלא קודם כול לזה שאנחנו גם ננצח במלחמה הזאת. ולכן אנחנו עצרנו, אבל אתם לא. אתם חושבים שלנו אסור לקדם חקיקה בעת הזאת, אבל לכם מותר; לנו אסור לקדם חוקי-יסוד, אבל אתם יכולים לקדם חוקי-יסוד באופן חד-צדדי; לנו אסור לקדם שינויים במערכת המשפט, אבל לבית המשפט העליון מותר לקבל פסקי דין תקדימיים שלא היה כמוהם בשורה שלמה של סוגיות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו, אני הראשון שתומך באיפוק מוחלט, ומחיל אותו על עצמי, ואמרתי לכם את זה פעם אחר פעם כאן – בעת הזו לא נכון לעשות את זה, כמו שבעת הזו נכון לעשות מינויים בוועדה לבחירת שופטים רק בהסכמה כללית, וכך עשיתי עד היום, ובהצלחה גדולה מאוד, עד ששוב בא בית המשפט ורוצה לכפות עמדה של צד אחד. אז מי אחראי פה? מי נוהג כאן כבוד בכולם? ואני מציע, חבר הכנסת מאיר כהן, באמת, בואו ניזהר בשימוש – לא בשכול ולא בדברים אחרים, זה באמת לא במקום. כי נדמה לי שאני מוכיח פה שבוע אחרי שבוע מי נוהג כבוד ולא מביא חוקים – שינויים לחוקי-יסוד, ומי גם בעת הזו ממשיך – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור לחוקי-יסוד? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – עם אותו דבר ועם אותה דרך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה הביא היום רוטמן? מה הביא רוטמן? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אסביר לך בדיוק. אני אסביר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה מיוחד שהוא חוק-יסוד? תגיד אתה. נתת לו פתק – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא הבנתי, חוק-היסוד, זה לא שינוי מהבסיס – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נתת לו פתק, חוק-יסוד אז הוא חוק-יסוד. כאילו אנחנו לא יודעים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הבנתי, הבנתי, הבנתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שאנחנו מבינים קצת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך באופן אמיתי, חבר הכנסת שטרן, ואת זה אני לא אומר בציניות, אני אומר בכאב מאוד גדול. אני חושב שבחברה דמוקרטית, בכלל, משטר דמוקרטי מבוסס על עיקרון של איזונים ובלמים. והוא מבוסס – אגב, לאורך כל השנים במדינת ישראל, מדינת ישראל התקיימה כדמוקרטיה לעילא ולעילא, במציאות שבה הכנסת היה לה את מעמדה, והממשלה היה לה את מעמדה, ולרשות השופטת ולבית המשפט היה את מעמדם. ואז התחיל תהליך של כרסום, שאנחנו מכירים אותו. עכשיו אני שואל אותך, חבר הכנסת שטרן, אני באמת אומר לך, וזה נכון לכל רוחב הגזרה: אם אנחנו רוצים לוותר על ההליך הדמוקרטי כאן ולהעביר את הסמכויות למקום אחר, בוא נגיד את זה, בוא נחסוך, אולי, תביא הצעה במקום ההצעה הזאת, הצעה שתקבע שכל הצעת חוק שנדונה פה צריכה לעבור קודם אישור שם, כדי שנדע שאנחנו לא משחיתים את זמננו לריק באין-ספור דיונים וחקיקות שאחר כך נפסלים על ידי קומץ אנשים. בוא נגיד את האמת על השולחן, לא נעשה הצגות פה, לא נשחק בכאילו, ובעיקר אני אומר לך, חבר הכנסת שטרן, בוא נדחה את הדיון בנושאים השנויים במחלוקת למועד אחר. אבל יש דבר אחד שלא נסכים לו – שבו לכם מותר ולנו אסור. זה לא מקובל ולא יכול להיות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה להשיב? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תבקש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> השר לוין, תכננתי להתרגש, אני אגיד לך את האמת, אבל לקחתי לי את זה. עלית פה, ועוד פעם בהופעה שלפחות הטרילה באופן תיאטרלי, ציני, כאילו באמת אנחנו ב-5 או ב-6 באוקטובר ולא קרה כלום. ואתה, אם תבדוק על מה דיברת פה – על המהפכה המשפטית. אני אומר לך, באופן טבעי, כל אחד אמר לי: תעלה ותגיד כמה דרוזים, כמה בדואים, כמה מוסלמים נהרגו. אמרתי: אני מבקש פה לא לעשות את החשבון הזה ולא להשתמש. אבל אני פונה דווקא בגלל זה, דווקא בגלל שאני לא עושה את החשבון, ומה אתה מעוור את עיני העם על חוק-יסוד. אתה יודע מה זה חוק-יסוד? הרי חלק מהבעיות של המהפכה שלכם זה שתשימו פתק על חוק ותקראו לו חוק-יסוד, גם אם הוא שניים לאחד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בלי סרבנות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת האמת, ואת זה צריך להגיד. עכשיו, בהמשך לדברים של חברי שוסטר, השר לוין, אני רוצה להגיד לך משהו. תשמע, אימא שלי באה מאושוויץ – מ-21C לאגר, בירקנאו. אני, לאלפי דרוזים ובדואים, אבל גם ליהודים וגם לילדים שלי, אמרתי שבבית שלי חינכו אותנו מסביב לשני עמודי יסוד: האחד – לעולם תוודאו שלעם היהודי יש מדינה יהודית שיודעת להגן על עצמה, אם אתם רוצים never again. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיפה אימא שלי הביאה את זה? 21C לאגר, אושוויץ-בירקנאו. והדבר השני, העמוד השני – לעולם, אבל לעולם, אל תעשו הבדלים בין בני אדם, לא לפי דת, לא לפי צבע, לא לפי גזע, לא לפי העדפה מינית. מאיפה אימא שלי הביאה את זה? בדיוק מאותו מקום – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוץ מביבי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מ-21C לאגר. ואתם מנסים לקחת אותנו כאן – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לא לקום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולשים לקח מעל לקח. ואנחנו, דווקא בגלל שאנחנו בעת מלחמה, דווקא בגלל שאנחנו נלחמים כתף-אל-כתף, אנחנו מעלים עכשיו את החשיבות הזאת של תיקון חוק הלאום. ומה זה קשור לבית המשפט העליון? אתה רוצה שאני אגיד לך? תשעה שופטים דנו בחוק הגיוס, חמישה מהם אתם מסמנים אותם כשמרנים ודתיים – חלק ככה חלק ככה. אני לא מסמן אותם – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא מסמן אותם. בשבילי שופט הוא שופט הוא שופט, ובית המשפט העליון, הלוואי שאתה תכבד אותו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כמו שאני מכבד אותו. אבל אתה יודע שגם חמשת השופטים הצטרפו לארבעה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כדי להסביר לכם – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כדי להסביר לכם מהו שוויון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כולם ככה – – – אתם צבועים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנו עוברים להצבעה. סליחה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות(, של חברי הכנסת אלעזר שטרן ואלון שוסטר וקבוצת ח"כים – סליחה, של אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות), לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלעזר, כל הכבוד. הכנסת להם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, יש הצבעה נוספת. 30 בעד – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה מפריע לי לקרוא את התוצאות. 30 בעד, 46 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות), של חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה בקריאה טרומית, ותוסר מסדר-היום. נעבור להצבעה על הצעת חוק של חבר הכנסת אלון שוסטר – הצעת חוק שהוצמדה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות), לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 31 בעד, 45 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות), של חבר הכנסת אלון שוסטר, לא אושרה בקריאה טרומית, ותוסר גם היא מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4339/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אלון שוסטר, משה סולומון ומשה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את ההצעה. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אם לא שוויון אזרחי למי שאינו יהודי, אז אולי תמיכה וסולידריות והיגיון פטריוטי למי שמשרתים בקודש את האומה במשך תקופה ארוכה. הצעת החוק שאנחנו מביאים, יחד עם חברי הכנסת משה סולומון ומשה טור פז, מדברת על כך שאנחנו מבקשים להרחיב את ההגנה על חיילים שמשתחררים, על מילואימניקים שמשתחררים, מהמצב החקיקתי הנוהג היום, שהוא 30 ועוד 30 ימים, ל-90 ימים, אבל יותר חשוב – מקבע את העיקרון הזה בחוק קבוע, משום שמצב החירום שמחייב את החוק הזה – קרי, לפחות 60 ימי מילואים – כנראה שיימשך בעתיד. מלחמת חרבות ברזל הביאה לגיוס נרחב וממושך בצו 8 של משרתי מילואים – כך כתבנו בפברואר השנה – ולהיעדרותם ממקום העבודה. מעסיקים שנדרשו למצוא פתרונות חלופיים לתקופת ההיעדרות מצאו במקרים מסוימים כוח אדם זול יותר, או יצרו שינויים ארגוניים שהפכו כדאיים כלכלית יותר עבורם ללא העובדים שנקראו בצו 8 לשירות מילואים. לעניין זה מתווספת התחזית – כך זה היה בפברואר, שימו לב – שמשרתי המילואים צפויים להיקרא בעתיד הקרוב לתקופות שירות נוספות, שיקטעו שוב את הרציפות התפקודית של העסק. יוצא אפוא שבשיקולי עלות מול תועלת עבור מעסיקים מסוימים, תקופה של 30 ימים לא מהווה הרתעה דייה עבור המעסיק, והעובד המשרת במילואים מפוטר מייד עם תום תקופת ההגנה. מדובר בתופעה מדאיגה שהולכת וגוברת ומחלישה את משרתי המילואים ופוגעת בשוויון כלפיהם בשוק התעסוקה. נוסף על כך, משרתי המילואים ששבים לעבודה, לעיתים לאחר שירות מורכב ומתיש, נדרשים להסתגל חזרה ולהשלים את הפערים – דבר שמעמיד אותם בעמדת נחיתות. הצעת החוק הזו מבקשת להרחיב את ההגנה על עובדים המשרתים במילואים ולקבוע כי תקופת ההגנה תוארך ל-90 ימים לאחר תום שירות המילואים. הארכה זו תסייע לשמור על יציבות עבורם, ותאפשר להם לצאת לשירות מילואים נוסף בידיעה שיש להם טווח ודאות שמקום העבודה לא ייפגע ואורך נשימה עבורם בשובם. יש לציין, עם זאת, שמרבית המעסיקים נוהגים בהוגנות כלפי עובדיהם המשרתים במילואים ומוקירים את פועלם, וכן גם מעסיקים מתמודדים עם קשיים בהיעדרות עובדיהם, וביתר שאת בתקופת המלחמה. אולם בהתבוננות רחבה על האיזונים הנדרשים, יש צורך להבטיח עוגנים שישמרו על חוסנם הכלכלי של המשרתים. למדינה ולחברה יש אחריות מוסרית ולאומית למזער את הפגיעה במשרתי המילואים, שעוזבים בית, משפחה, עבודה, ומשלמים מחירים אישיים לטובת ההגנה על ביטחוננו, ולאפשר להם את התנאים לשוב למשק ולחייהם על הצד הטוב ביותר. שבועות בודדים אחרי שאנחנו הגשנו את הצעת החוק הוציא שר העבודה צו שמאריך את ההגנה מ-30 ל-60 יום עד לסוף 2024. הצעת החוק הזו, חברות וחברי הכנסת, מקבעת את ההיגיון הזה של הצו לכל מצב חירום עתידי ומגדילה את ההגנה. הצעת החוק שהוגשה לוועדת השרים – ואני מבקש שתשימו לב לנתון הבא: הצעת החוק הזו היא על דעת שר העבודה, שהתייעצנו איתו. משרד הביטחון לא התנגד, הוא ביקש שבועיים הארכה. שבועיים הארכה, זה אומר שהוא ביקש זמן קצר, קצוב, להתייעצות ולתיאום עם צה"ל. לעומת זאת, משרד האוצר, אדוני היושב-ראש, התנגד לחוק, ובעקבות זאת נדחה החוק בשלושה חודשים. זה מוסר מסר של התנגדות. חברי הכנסת, עליכם להחליט אם הנושא הוא חופש ההחלטה של המעסיקים או חובתנו לתת רשת ביטחון רחבה למילואימניקים. האוצר חושב שעדיף לוותר על מרכיב חשוב בתחושת הסולידריות הלאומית – לוותר על הביטחון התעסוקתי של המשרתים בקודש. האוצר מעדיף את עיקרון האי-התערבות בשוק העבודה בשעה שקומץ המשרתים בקודש נחלצים לטובת המעסיקים, חברי הכנסת וכל עם ישראל. האוצר מציע להמשיך עם צווים מתחדשים על פי המצב. ואני שואל: באיזה עולם משרת מילואים למעלה מ-60 יום לא צריך להיות זכאי להגנה המינימלית? באיזו מדינה חפצת חיים עקרון החוסן הלאומי לא גובר בשעת חירום על עקרון ההתערבות בשוק העבודה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> צריך להוסיף גם את אשתו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואשתו, זה נכון. הדבר הזה גם הוא נכון – בן זוג או בת זוג של משרת המילואים. החוק אינו כרוך בתקציב אלא בהיגיון צרוף ובלב חם. אני מבקש, חברות וחברי הכנסת, לקבל את המשרתים באהבה, באחריות, לתת להם את רשת הביטחון ולקבל את הצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית, להעביר אותה להמשך תיאום, כפי שראוי, לקראת קריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר החינוך יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק חיילים משוחררים (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתי מילואים). אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת שוסטר, סולומון וטור פז מציעים לתקן את חוק החיילים המשוחררים (חזרה לעבודה) כך שתקופת ההגנה מפני פיטורי משרתי מילואים השבים לעבודה לאחר שירות תוארך מתקופה של 30 יום לתקופה בת 90 יום לאחר תום שירות המילואים. סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים, שעוסק בזכויות עובד המשרת במילואים, נועד להגן על זכויותיהם של עובדים שגויסו לצבא, מתוך תפיסה כי אין לאפשר מצב שבו אלה שנתנו מזמנם ומרצם ישלמו מחיר על שירותם הצבאי ופרנסתם תיפגע בעקבות שירותם הצבאי והיעדרותם ממקומות העבודה. הסעיף קובע שהעובד לא יפוטר ולא ייפגעו היקף משרתו והכנסתו במשך 30 יום מסיום תקופת המילואים, אלא בהיתר של ועדת התעסוקה של משרד הביטחון. אני רוצה לציין שבהתאם להסכם קיבוצי וצו שנקבעו לפני כמה חודשים הוארכה תקופת ההגנה ל-60 ימים. מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהם של משרתי המילואים ופועלת בנושא זה ללא לאות – כך יעידו כל חברי הבית על הרבה מאוד מהלכים שנעשו וחקיקה לטובת הדבר זה – במיוחד מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, שבה גם ראינו הרבה מאוד לוחמים ואחרים שמשרתים ימים רבים במילואים, מחרפים את נפשם, שהשקיעו את מלוא מרצם וזמנם בהגנה על אזרחי מדינת ישראל והבטחת ביטחון המדינה. יחד עם זאת, קיימות סוגיות הדורשות בירור ועבודת מטה בהתייחס להצעה. כך לדוגמה יש להביא בחשבון תוספות משאבים לטובת ועדות תעסוקה ולבחון כיצד הן יושפעו מההצעה. בנוסף, יש לבחון את השפעת ההצעה על תמריצי מעסיקים להעסיק מלכתחילה את משרתי המילואים ולייצר אפקט מצנן בהעסקת משרתי המילואים אם תינתן הגנה ארוכה בת 90 ימים מפיטורים. הנושא עלה לוועדת שרים לחקיקה, והממשלה ביקשה דחייה בדיון למשך שלושה חודשים לטובת השלמת עבודת המטה. קודם כול, אני רוצה לומר שבהיעדר ההסכמה, אנחנו ניאלץ להצביע נגד, וזה על מנת להשלים את עבודת המטה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נגד המילואים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מכיוון שאני חושב שהצעה זו ראויה להידון בצורה רצינית, יושב-ראש הקואליציה, אני הייתי רוצה לבחון עם המציע אם יש אפשרות לערוך את ההצבעה במועד אחר ולתת למשרדים אפשרות להיערך להשלמת עבודת המטה, ולא להגיע למצב שבגלל הנושא של אי-בשלות אנחנו הולכים להצבעה שיכולה להיות מיותרת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> למה זה לא – – – השאלה מה זה אומר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה שזה אומר, אני אומר, חבל, כי כולנו רוצים בסוף – בוא נעשה רגע יותר מזה. היום – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אנחנו כבר לא מדברים על 30, אנחנו מדברים על 60 יום, זאת אומרת, כבר הארכנו מ-30 ל-60 יום. יש חשש שככל שאתה מאריך, אתה בסוף בא לתקן ואתה מקלקל, כי זה מונע ממעסיקים בסוף להעסיק משרתי מילואים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אנחנו רוצים לראות ולבחון – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 50 יום בשנה – זה לא מונע. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לראות אם ניתן לייצר פה מתווה שיהיה יותר יעיל ויותר נכון למשרתי המילואים. אני חושב שראוי לדחות את ההצבעה הזו לפחות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא רוצה – – – יתערב לי בעבודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אופיר, אולי דחייה בשבועיים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שנייה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר. אז אני מאוד מקווה – חכה, הם בינתיים מדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך זמן וגם יש הנחיה של היועמ"שית לפני שבוע לתת את האפשרות לסגור, כי היה פה איזה ויכוח במליאה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה ההנחיה? שבועיים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עם מי? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הסיכום – חבר הכנסת שוסטר, אופיר, יש לי בעיה אחת: אני לא שר הביטחון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא רק ביטחון, גם אוצר. עשינו את זה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. אני לא יכול להתחייב על פקידי משרד האוצר או על פקידי משרד הביטחון. אני יכול להתחייב לעשות את המאמץ המרבי לתאם את הפגישה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בסדר, גם אני אהיה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז גם אתה, בדיוק. אבל בסוף זה לא בסמכות. אם זה היה במשרד החינוך, הייתי יכול להתחייב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה מבין? ואני לא ראש הממשלה, שיכול – אז הצבעה בעוד שבועיים, זה הסיכום? אז דחייה של שבועיים בהצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דחייה של שבועיים בהצבעה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> המציע, איפה המציע? שוסטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> שוסטר, שבועיים דחייה בהצבעה. כן. אם כך אני אומר – אני קודם עליתי וסיפרתי על אלון סקאג'יו, השם ייקום דמו, שהייתי בניחום של המשפחה שלו. אני רוצה לדבר גם על יאיר אביטן, השם ייקום דמו, שהייתי בניחום אצל משפחתו ברעננה. אני דווקא פה אספר על מה שאמרה לי המשפחה. המשפחה ביקשה בצורה מאוד ברורה להעביר מסר – לחזק את עם ישראל, שעם ישראל יהיה מאוחד, לעשות דברים טובים למען אחדות העם, והבנה ברורה שאנחנו חייבים לנצח את המלחמה הזו, והדרך לנצח היא לעשות את זה ביחד. אז אופיר, יש דחייה של שבועיים? תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא שבועיים. במועד אחר, נכון? הצבעה תהיה במועד אחר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ההצבעה עוד שבועיים, ואנחנו נתאם. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3095/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה להציג את החוק. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תחילה אני חייבת לומר משפט. משפט. באמת, אני חייבת לומר שזה ביזיון שכל פעם צריך לדחות את החוק הזה. מה אנחנו מבקשים? מבקשים שתגנו על המילואימניקים, שמחרפים נפשם, נמצאים כבר שמונה חודשים בעזה וביתר הגזרות, פשוט לומר להם שכשהם יחזרו הביתה הם לא יפוטרו. תמצאו את הפתרונות. תתחילו למשול, הרי אתם רוצים למשול. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תתחילו למשול. באמת, מה המסר שהממשלה הזאת מעבירה למילואימניקים ולמילואימניקיות? אני רוצה לגשת להצעת החוק הזאת. תחילה, הצעת חוק הסיוע המשפטי, בכל מה שקשור בחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ציבוריים, נועדה בעיקר להחזיר את הכבוד למדינה, נועדה בעיקר להפוך אותנו לחברה הרבה יותר מתוקנת. ותשאלו אותי מדוע – אני אומר לכם שבכל מה שקשור לתיקים של אפליה וגזענות, לצערי הפיצויים עדיין פיצויים נמוכים. אנחנו מדברים על 50,000 שקל ללא הוכחת נזק. עכשיו, קחו מי שנפגע מגזענות, שהיא לצערי תופעה בזויה וקשה, שהיא לא נעלמה מהעולם, והיא פוגשת לא מעט אנשים, כולל סקר שנעשה במגזר הציבורי, ש-40% מקבוצות המיעוט חוו ביום-יום אפליה וגזענות. אני באה ואומרת, גזענות היא לא עסק של אדם פרטי. אנשים לא יכולים להתמודד עם גזענות לבד, אם המדינה רואה שהתופעה הזאת, יש לה ממדים מאוד מאוד גדולים. הקמנו את החטיבה למאבק באפליה וגזענות במשרד המשפטים, היה דוח פלמור, והרבה מאוד צעדים נעשו, ועדיין התופעה הזאת קיימת, בועטת, ובצער, גם פוגעת ופוצעת את נפשם של אזרחים ואזרחיות רבים. אז המדינה צריכה לבוא ולומר מפורשות: אנחנו ניכנס לנעלי אדם, אזרח שנפגע מגזענות גם במגזר הציבורי או בכל שירות אחר שמגיע לכל אדם או אישה. ולכן החוק הזה – שאגב, הוא בא לחדש את הוראת השעה שכבר הייתה קיימת, הוראת שעה שאני אספר לכם איך היא נולדה. בשנת 2016, כמדומני, ילדה יוצאת אתיופיה עלתה לאוטובוס של ההסעה של בית הספר, והנהג קרא לה קופה ועוד מיני דברים, ליד החברות שלה, ילדה קטנה בכיתה ג'. המשפחה פנתה אליי. אותה משפחה לא דוברת עברית, משפחה של עולים שידה אינה משגת, והם לא יכלו להרשות לעצמם לקחת עורך דין ב-50,000, 60,000 שקל, ללכת לבית משפט, שזה גם ככה, עם כל תעצומות הנפש שצריך לדבר הזה, גם ילדה בכיתה ג', כשבסוף, בתי המשפט בממוצע נותנים 20,000 שקלים. אז מה עשו? מה תיקנו חכמים, אם בסופו של דבר הממוצע הוא 20,000 שקלים ושילמת לעורך דין 50,000 שקל? שלא לדבר על זה שרוב האוכלוסיות שנפגעות, ידן אינה משגת. לכן ניגשתי לסיוע המשפטי בזמנו והם הרימו את הכפפה. והם אמרו: תיקים כאלה הם תיקים עקרוניים. מדינת ישראל צריכה באופן עקרוני להיכנס לנעלי – לא להיכנס לנעליים, אבל לעמוד לצד אותם נפגעים ולנהל את התיקים האלה בבתי המשפט כמסר מאוד ברור, גם לשופטים ולכולם ולחברה, שאנחנו לא נאפשר פגיעה באנשים רק בשל צבע עורם או בשל כל דבר אחר שמתייג אותם, כי לכל אדם יש את הזכות ולכל אישה יש את הזכות לשוויון. ההוראה הזאת פקעה לפני שנה בערך, ואני רוצה לדון לכף זכות ולא לכף חובה. כנראה שעם המלחמה ועוד עיסוקים כאלה ואחרים ההוראה הזאת נפלה בין הכיסאות. אבל מה קרה? הרבה מאוד אנשים מוותרים על הזכות שלהם להרגיש שווים במדינת ישראל או לבקש סעד ממי שפגע. ועל כן הגשתי את הצעת החוק הזאת, שקיבלה את התמיכה בממשלה, וכמובן בהתניה שמחכים באמת להצעת החוק הממשלתית. אני מבקשת מחברי הבית הזה וחברות הבית הזה להצביע בעד החוק הזה, ובהמשך אנחנו נביא גם חוק להכפלת הפיצויים בגין אפליה מ-50,000 ללא הוכחת נזק ל-100,000 ללא הוכחת נזק. כי מי שלא חווה גזענות מימיו לא מבין בכלל באיזו התמודדות מדובר, אינו מבין באיזו התמודדות מדובר. אז לכל הפחות, אני אומרת, לדעת לעמוד לצד אנשים שלא מעט פעמים נותנים להם להרגיש לא שווים, למרות שהם שווים לכל דבר ועניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים נועד לקדם את השוויון ולמנוע אפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובאספקת מוצרים ושירותים. בשנת 2018 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הסיוע המשפטי הקובע כי סיוע משפטי בתביעות לפי החוק יינתן על ידי הסיוע המשפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית. התיקון נקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים על מנת לבחון את הצלחת החוק במיצוי זכויותיהם של האוכלוסיות הזקוקות להגנה ולסיוע המשפטי במקרים האלה. מהנתונים שנאספו בתקופת תוקפה של הוראת השעה התברר שישנה תועלת חברתית בביטול התנאי הכלכלי בנוגע לתביעות לפי חוק איסור הפליה, כלומר מסתבר שמאז הותקן התיקון לחוק גדל באופן משמעותי מספרן של התביעות, ואני חושב שהדבר הזה הוא בהחלט חיובי, כי הוא אפשר לאנשים שבאופן רגיל היה להם חסם כלכלי מלהגיש תביעות, והם גם ככה שייכים לאוכלוסיות מוחלשות שנפגעו – פתח בפניהם בעצם את דלתות בית המשפט. אני חושב שנוכח הדברים האלה יש בהחלט הצדקה להצעה הזו של חברת הכנסת תמנו, ואני בהחלט מברך אותה על ההצעה לבוא ולתקן את הדברים, כך שאנחנו נדאג שהוראת השעה הזו תהפוך להוראה קבועה ובאמת תתקיים. לכן הממשלה תומכת בהצעת החוק. יש בעניין הזה גם חקיקה ממשלתית, שנמצאת בשלבי קידום, ולכן ההתניה כרגע היא שההצעה הזו תמוזג עם הצעת חוק ממשלתית בנושא הזה ותקודם כמובן בהסכמה של משרד המשפטים, ואני בהחלט חושב שאם אנחנו נראה שהדברים לא מתקדמים בקצב מספיק מהיר, יכול להיות שבסוף נסתמך על ההצעה ונשלים את החקיקה בדרך הזו. בכל אופן, כרגע כהצהרת כוונות אני בהחלט חושב שנכון לתמוך בחוק הזה, ואני מציע לכנסת לאשר את ההצעה בקריאה הטרומית בכפוף להתניות כפי שהזכרתי קודם. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. אם כן, הממשלה תומכת. אנחנו נעבור להצבעה, ברשותכם. אנו מצביעים בקריאה טרומית על הצעת חוק הסיוע המשפטי. הצבעה מס' 12 בעד העברת הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 30 בעד, אפס מתנגדים. חבר הכנסת מתן כהנא בעד. יש עוד מישהו? חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת חוקה להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/344/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מגישה את הצעת החוק הזו, שהינה הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), ואני מאוד שמחה שגם חברת הכנסת פנינה תמנו העבירה עכשיו הצעת חוק לתיקון שהיא בעניין של הסיוע המשפטי. ההצעה שלי באה בעצם לתת תמיכה וסיוע משפטי, ליווי וסיוע משפטי, לנפגעות תקיפה מינית. הנושא הזה, כמו שכולם יודעים, הוא נושא שחשוב לי מאז שנכנסתי לכנסת בענייני חקיקה, אבל הוא נושא שטיפלתי בו מעל 30 שנה, כאשר הקמתי את מרכז הסיוע הראשון לנפגעות תקיפה מינית ואלימות באוכלוסייה הערבית, וליוויתי עשרות ומאות ואלפי נשים שפנו לעמותה. חלק גדול מהצעות החוק שלי באות כדי לענות על מצוקה ועל צרכים של הנשים, הצעירים והצעירות נפגעי תקיפה מינית, ואני שמחה שאני מביאה את הצעת החוק הזו. וזו לא פעם ראשונה שאני מביאה אותה. כשהנחתי אותה וכשהעליתי אותה במליאה בכנסת העשים-וארבע היא גם קיבלה את תמיכת הממשלה אז, והותנתה בזה שהיא תתמזג אחר כך עם כל הרפורמה בסיוע המשפטי שאז משרד המשפטים הכין והביא לכנסת. ואכן, חיכיתי בסבלנות, העברתי אותה בקריאה טרומית, וחיכיתי למשרד המשפטים. אם כולם זוכרים טוב מאוד, ביום האחרון של הכנסת העשרים-וארבע היה לחץ בעניין אילו חוקים יעברו, והיא עברה, והצעת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים אז הועברה מהר מאוד, ולצערי הרב, נשמט מהידיים שלנו לעשות את המיזוג של הצעת החוק שלי עם הצעת החוק הממשלתית אז, ולכן אני מביאה אותה שוב. על מה מדובר? מדובר על הצעה שבאה קודם כול להרחיב את הסיוע המשפטי לנפגעות עוד עבירות שנמצאות ולא היו מקבלות סיוע משפטי, אבל היא מדברת גם על זה שהסיוע המשפטי יתחיל בשלב מאוד מוקדם, בשלב החקירה, ולא רק אחרי הגשת כתב אישום או בהליך המשפטי. כי כולנו יודעים – ודוח ברלינר מדבר על זה בצורה מאוד טובה – כמה קשה לנפגעות לעבור את תהליך החקירה, שהוא תהליך מאוד קשה. חלק מהנשים רואות בו חדירה מאוד מאוד קשה לחיים הפרטיים שלהן, לפרטים מאוד אישיים. כאשר יושבים אישה או קטין או גבר שעברו תקיפה מינית וצריכים לעבור על פרטי-הפרטים של אותה תקיפה, של אותה עבירה, ולענות על כל השאלות בשלב החקירה – כולנו יודעים שיש חוק שמנסה להבטיח את זכויות נפגעי העבירה בתהליך החקירה – הרבה מאלה שמתלוננים ומגיעים לשלבים של תלונה וחקירה, זאת פעם ראשונה בחיים שלהם שהם נפגשים עם מערכות האכיפה ומערכות החקירה המשטרתיות, וקשה להם עם התהליך הזה. ואנחנו באים פה להגיד שהסיוע המשפטי ילווה אותם, ייתן להם את כל המידע הדרוש ויבטיח שיהיו להם מלוא הזכויות שלהם כנפגעי עבירה. הצעת החוק הזו מדברת על כלל נפגעי עבירות מין כאלה – גם על נשים, גם על גברים, גם על צעירים, גם על צעירות, גם על יהודים, גם על ערבים, על אשכנזים ועל מזרחים ועל כל – כי לצערנו הרב העבירות האלה קורות נגד כלל האוכלוסייה, ואין צד אחד שהוא נהנה מזה. אחד מהחידושים בהצעת החוק, שהיא מדברת על מתן סיוע משפטי בלי לקשור את זה למצב הכלכלי. אני רואה בזה הצהרה מאוד ברורה שהמדינה מבינה קודם כול – או מכירה בפגיעה הקשה שמשפיעה על חיי הנפגע או הנפגעת לאורך כל החיים, אבל גם מכירה באחריות שלה להגן על הנפגעים והנפגעות, ולוקחת אחריות על העובדה שלא נעשה עד היום כל מה שצריך לעשות כדי להגן על האזרחים והאזרחיות מסוג עבירות כאלה. אני מאוד שמחה שוועדת השרים החליטה לתמוך בהצעת החוק הזו, והיא תתמזג עם ההצעה היותר-מורחבת של משרד המשפטים. לצערי הרב, לפני שבועיים היה צריך להעלות אותה להצבעה ולא נכחתי באולם באותה השנייה, כאשר הכריזו על הצעת החוק הזו. עכשיו אנחנו מביאים, אני מביאה אותה שוב, מתוך אמונה שההצעה הזו היא לא הצעה שצריכה להישפט לפי עמדות פוליטיות אלא להפך, לפי עמדות מוסריות – כן לתמוך בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אני מצפה שבאמת החלטת ועדת השרים – ואני מודה להם על התמיכה שהם נתנו – תישאר בעינה, והיא תביא להעברת הצעת החוק הזו בקריאה טרומית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. השר יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני מזכיר לכל יושבי הבית הזה שהאישה שדיברה עכשיו חושבת שמי שרצח את החייל היום בצוהריים הוא גיבור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ככה היא קוראת לרוצח הזה – גיבור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם אנשי יש עתיד, תזכרו את זה. היא חושבת שהמחבל הוא גיבור. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חוק הסיוע המשפטי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו בחקיקה, סליחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, והתקנות מכוחו קובעים באילו עניינים ובאיזה היקף יינתן סיוע משפטי למי שידו אינה משגת, בכפוף למבחן של סיכוי משפטי. כמו כן, בתוספת לחוק נקבעו כמה עניינים שבהם יינתן סיוע משפטי בהיקף שנקבע בתוספת ללא בחינת הזכאות הכלכלית או מבחן הסיכוי המשפטי או שניהם יחד. הצעת החוק של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן נועדה להרחיב את מתן הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין גם להליכים נוספים הנובעים מעבירות, ללא תלות במבחן הזכאות הכלכלית וגם לשלב מוקדם יותר בהליך הפלילי, ואף זאת ללא מבחני הזכאות. בנוסף, מוצע להרחיב את הסיוע לעבירות נוספות על אלה שמוענק בהן סיוע היום. בבסיס ההצעה עומדת ההכרה בפגיעה שחווים נפגעי העבירה בעבירות מין ובחשיבות לסייע להם לעמוד על זכויותיהם בהליכים השונים הנובעים מהפגיעה. כפי שציינה חברת הכנסת המציעה, בעניין הזה קיימת הצעת חוק ממשלתית, שעברה כבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ולבקשת הממשלה הזו הוחל עליה דין רציפות. הצעת החוק הממשלתית, שוב, כפי שצוין כאן קודם, היא רחבה ומקיפה יותר מבחינת המענים הניתנים בה. כפי שדווחתי, גם התקיים בעניינה אתמול דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הכנתה לקריאה השנייה והשלישית, ואני מקווה שהתהליך הזה יסתיים כמה שיותר מהר. ההצעה הממשלתית היא חלק משורת צעדים ותיקוני חקיקה שנועדו לסייע לנפגעי עבירות מין מתוך ההבנה כי תקיפה מינית היא פגיעה קשה, ייחודית וטראומטית. נפגעות ונפגעי העבירה מתקשים בחשיפה הכרוכה בניהול הליכים משפטיים, ולכן לא אחת הם גם מתקשים להתלונן או לשמור על קשר רציף עם רשויות האכיפה. לכן, מתן סיוע משפטי במקרים האלה נועד לפחות להקל עליהם במיצוי זכויותיהם על פי הדין – כמובן במיצוי זכויותיהם בתוך עולם המשפט. אני יכול לציין שהדבר הזה מצטרף, כמו שאמרתי קודם, לשורת מהלכים שאנחנו עושים, ובראשם, לאחר הרבה הרבה שנים של ניסיונות שלא הצליחו, ההעברה בממשלה של ההחלטה החשובה על הקמת נציבות לטיפול בנפגעי עבירה, שאנחנו שוקדים בימים אלה על הקמה שלה לאחר שהיא אושרה. לפיכך, כמובן שככל שההצעה הפרטית הזאת תקודם ותאושר כאן היום, היא תוצמד להצעה הממשלתית, שנמצאת כאמור בשלב מתקדם לקראת סיום הליכי החקיקה בכנסת. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. ביקש להתנגד רון כץ. חבריא, רק עד שרון יגיע, יכולים להתנגד להצעת חוק – ביקשו שניים ואני מאשר אחד בגלל הלו"ז הצפוף. אנחנו נהיה כאן עד חצות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מאיר, לא בסדר, מאיר. לא בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא בסדר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> למה לא בסדר? אני לפני זה, סליחה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, גם אני אשב שם מתישהו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לפני זה ישב כאן משה רוט, והיו ארבעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> גם אני אשב שם מתישהו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יושבת-ראש יש עתיד, תראי, היא חושבת שהוא גיבור. לפני שאתם מצביעים – זה גיבור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה? יש, רון כץ. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תראו, מיקי. מיקי, היא חושבת שהוא גיבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רון הסיר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תראה איך הוא דקר את החיילים. הוא גיבור בשבילה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רגע, רגע, רגע. רון כץ הסיר. חנוך, לא לא לא. אם רון כץ הסיר – חנוך, תעלה. חנוך, אתה לא צריך לזעום על החלטות מהסוג הזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אומרת לך, יש החלטה של ועדת שרים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש החלטה של ועדת שרים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יריב לוין עכשיו עלה ותמך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם יש לך שניים, תן להם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. אם יש לי שניים אני אתן לאחד תמיד. זה לא משהו דרמטי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, סליחה, אבל זה לא עובד ככה. סליחה, אבל זה לא עובד ככה. מי שתומך ואומר שהחמאס הוא חלק מהעם שלו, מי שקורא למחבלים שהידים, אנחנו לא יכולים לתמוך אם פתאום הוא הביא חוק בסדר. לא, אנחנו לא יפי נפש, אנחנו מהעם שלנו, ומי שרוצח פה ובנו, אנחנו לא נעזור לו בכלום. זה לא עובד ככה. אם אתם אזרחים של המדינה – עד הסוף: דגל, תצביעו נגד עבירות טרור. זה לא עובד ככה, לא עובד ככה. שום חוק שלכם לא צריך להעביר. שום חוק של המפלגה שלכם לא צריך להעביר. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה נתתם לה תמיכה בוועדת שרים? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> בוועדת שרים – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני נתתי תמיכה? אני? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? זאת המפלגה שלך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ועדת שרים, לא ועדת שרים – הם יכולים להחליט מה שהם רוצים. החוק הזה לא יעבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? שב בשקט. אל תיתן – – – קודם כול תטפל בוועדת – – – יא חצוף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש מכולם לשבת, עוברים להצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הגופה של החייל עדיין חמה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני עובר להצבעה. מי בעד ומי נגד? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תנועת יש עתיד, תתביישו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה נותן תמיכה בוועדת שרים ואתה מתלונן? יא חצוף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, מירב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אז ועדת שרים שיתביישו, וגם אתם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – החייל עוד לא נקבר. החייל עוד לא נקבר. תתביישו לכם. תתביישו לכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש להירגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איבדתם את זה. מה יש לכם? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומכי טרור על מלא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חנוך, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חנוך, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שיסביר לו איך זה עובד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם נותנים תמיכה בוועדת שרים ואחרי זה מתלוננים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, אני מבקש שקט. עכשיו. רבותיי, להזכיר לכם שזאת הייתה החלטה של ועדת השרים בתמיכת הממשלה. אם כך, אנחנו עוברים – זהו, מספיק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צועק עלינו. ועדת השרים שלך העבירה את החוק. אתה שיכור. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתם העברתם את החוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, מספיק. נאור, נאור. 35 בעד, חמישה מתנגדים, אפס נמנעים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה לא עבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי את האירוע הזה. טוב, ועדת שרים מעכשיו זאת המלצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבורה של כהניסטים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מהיום ועדת שרים חוזרת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני קובע כי הצעת החוק – – – << אחרי_כן >> << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מהיום ועדת שרים זה המלצה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש מיש עתיד להירגע. מה זה? נגמר. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4261/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות במילואים), התשפ"ד, של חברת הכנסת תמנו פנינה. בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. תזדרזו. עד שפנינה תגיע, אני מבקש באמת להירגע. יש חקיקה עד אמצע הלילה. אפשר להתווכח, אבל בלי התלהמות כזאת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודעת מה קורה לקואליציה. בדרך כלל יש ועדת שרים, היא נותנת תמיכה – מעבירים. רבותיי, תהיו סגורים על עצמכם. אבל אני עולה לכאן כדי להציג את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים). כמו שאתם יודעים, מאז 7 באוקטובר תרומתן של נשים נתגלתה בכל חזית, בכל מערכה, נשים גיבורות בכל מערכות הביטחון, נשים גיבורות בכל מה שקשור בהצלה, ובוודאי בצה"ל, כשאנחנו רואים אותן לוחמות, תומכות לחימה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> פנינה, סליחה. אני מבקש מכל חברי הכנסת. מי שמציג את הצעת החוק צריך לצעוק כדי שאתם תשמעו אותו. דוד ביטן, חבר הכנסת דוד ביטן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אני חושבת שאולי תשמרו קצת על שקט. קצת כבוד למילואימניקיות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן. דוד. דוד, שבו, בבקשה, ותפסיקו להפריע. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שבו. אתה מפריע. שבו. בבקשה. אני אתן לך עוד זמן, תתחילי מחדש. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, אני לא צריכה הרבה זמן, מסיבה פשוטה: דמיינו לכם שאישה שהייתה בחופשת מחלה, בחל"ת, לא משנה, לא עבדה, מחליטה להתגייס למאמץ הלאומי ומתגייסת למילואים כשקוראים לה בצו 8. רבות מהן לוחמות, תומכות לחימה, חלקן בסייבר, מודיעין, ובכל התחומים. אותן נשים, אם הן הרות והן יוצאות אחרי חצי שנה ללידה, הן לא זכאיות לחישוב דמי לידה. את כל התקופה שהיו במילואים רואים כאילו מדובר בתקופה שהן היו מובטלות. הדבר הזה הוא אבסורדי, ברור לכולנו, והתיקון הזה הוא נדרש, ברור לכולנו, וזה בזכות זה שנשים – אין, אי-אפשר לדבר ככה, אדוני היושב-ראש. אי-אפשר, לי זה מפריע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני ביקשתי שקט, והם עומדים בזה, אז את תצטרכי להתאמץ. בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב. אז להתאמץ? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נאור. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. תרצו לדבר – תעברו לפרסה. תמשיכי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אתחיל עוד פעם. אני אומר כזה דבר. החוק הזה הוא תיקון נדרש. לא יכול להיות מצב שנשים ישרתו בצה"ל במילואים בצו 8, ובסופו של דבר הזכויות הבסיסיות שלהן תיפגענה. אישה שעושה מילואים, היא בהיריון תוך כדי מילואים ויוצאת לחופשת לידה, לא יכול להיות שלא ייתנו לה דמי לידה ולא יחשבו את התקופה שהיא במילואים לצורך דמי הלידה. אישה שנמצאת במילואים – זה כמו עבודה, לצורך העניין, ואפילו יותר. אז אם אנחנו מצדיעים למילואימניקים, בוודאי שנצדיע למילואימניקיות. ואם את עושה את זה כשאת בהיריון – אדרבה, היינו צריכים להעריך אף יותר ולומר: לא נפקיר את הזכויות שלך, ואת תצאי ללדת בנחת אחרי ששירת את המדינה בצורה כל כך טובה. ולכן, התיקון הזה הוא נדרש, ואני רוצה להודות גם לוועדת שרים ולשר המשפטים, שבסופו של דבר ראה עין בעין איתי שזה תיקון שהוא נדרש. אותו דבר שר העבודה, הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון, שהבינו שלא יכול להיות מצב שנשים בסופו של דבר ישלמו גם מכיסן. זאת אומרת, הן יכלו לחזור לעבודה. זו הזדמנות בשבילי, אדוני היושב-ראש, גם להודות לשדולת הנשים, שיחד איתם אני קידמתי את החוק בעקבות הקו החם שיש להן, ואליו הם מקבלים הרבה מאוד פניות, ותתפלאו, גם פניות מחיילות. אז גם זה דבר שהוא חשוב, החיבור הזה של נשים בצבא אל קווים אזרחיים, וככה מביאים את זה לכנסת ישראל וביחד מוצאים פתרונות. תודה לשדולת הנשים, כאמור, ותודה לכל מי שהייתה לו יד בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. קרעי, בוא, בבקשה. השר קרעי, תענה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו לא בחפש את המטמון. להירגע. אנחנו נגיד לו מה צריך לעשות. הינה, הוא חזר, השר. בבקשה, אדוני. מה קורה לכם? הינה, הינה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, לפני שאקריא את התשובה, אני רק רוצה לומר שהממשלה תומכת בקידום ההצעה ובהעברתה בקריאה טרומית, בכפוף לכך שהליכי החקיקה יהיו בהסכמה ובתיאום עם גורמי המקצוע בביטוח הלאומי. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, זה בסדר? פנינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לפני שאני מקריא את התשובה במלואה, אני אומר שהממשלה תומכת בקידום ההצעה והעברתה בקריאה טרומית, ובתנאי שהמשך הליכי החקיקה יהיו בהסכמה ובתיאום עם גורמי המקצוע בביטוח לאומי. מסכימה? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני לא אאריך. כן חשוב לומר שבסך הכול החוק הזה נוגע לדמי לידה למבוטחות אשר הפסיקו עבודתן בהיריון או בלידה, והחלפת שכר העבודה או הכנסה כעובד עצמאי, ויש את נושא המועד הקובע לעניין קביעת הזכאות לדמי לידה. בלא מועד קובע אין היולדת זכאית לדמי לידה, מכיוון שהיא לא הפסיקה את עבודתה בעודה בהיריון. הצעת החוק הנ"ל באה לתקן את סעיף 48 כך שהיום הקובע יכול להיקבע אף בתקופת המילואים, ולא רק בתקופת הפסקת העבודה. אני מצטרף לכל מה שאמרה חברת הכנסת תמנו שטה בנוגע לחשיבות הגדולה של המגזר הנשי במאמץ המלחמתי, בעשייה ובתרומה המשמעותית של הנשים לצה"ל ולכוחות הביטחון בכללותם. אכן, היו כמה מקרים בחרבות ברזל של נשים שלפני יצאו למילואים לא צברו מספיק תקופת אכשרה, והיה חשש שעקב שירות המילואים הן לא תוכלנה לחזור למעגל העבודה טרם הלידה, ולפיכך יכולות להיפגע זכויותיהן לדמי לידה. ההצעה הזאת נותנת מענה, והיא ראויה וחשובה. בימים אלה, כשגיבורי הברזל, משרתי ומשרתות המילואים, מחרפים את נפשם בשדה הקרב למען ביטחונה של ישראל והשבת החטופים ארצה, זה הזמן של כולנו להמשיך לחוקק חוקים ולגבש את ההטבות וההקלות עבורם. כהנהגה אנחנו משלבים ידיים ופועלים למען האזרחים בשעתם הקשה. שיתוף פעולה בין אופוזיציה לקואליציה לטובת המאמץ המלחמתי הוא הכרחי לניצחון שכולנו מייחלים לו. אמירה זו של שיתוף פעולה למען משרתות המילואים שיוצאת היום מהבית הזה היא חשובה מאוד. כולנו חזית אחת חזקה ומאוחדת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. ביקש להתנגד להצעת החוק נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> מה אתה מתנגד? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תכף תשמע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתנגד להצעת החוק הזו, כי ועדת שרים לענייני חקיקה, משמע, עמדת הממשלה – היא תמכה. בא לנו אלמוג כהן, יחד עם חנוך מלביצקי, צורחים עלינו שאנחנו מצביעים בעד ועדת החקיקה, ובכוונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני דיברתי אליך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא הפניתי אליך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אמרת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חנוך, זהו, אל תתווכח איתו. תן לו לדבר. יש לו שלוש דקות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. בסדר. חנוך, לא צעקת עליי, אלמוג כהן צעק עליי. אתה צודק. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל מי שתמך הוא אפס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצרח. תצרח. תכף אני אראה לך כמה אפסים. כל מי שתמך הוא אפס – ממשלת ישראל, מר אלמוג כהן, תמכה בחוק הזה, יא הזוי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל מי שתמך. כל מי שתמך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת ישראל, ואתה חלק מהקואליציה הזאת – ואתה תמשיך לצווח פה – היא תמכה בחוק הזה. אתם תומכים בחוק הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה צועק? יריב לוין תמך בחוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. תודה. בדיוק כמו שאתם צווחים כמו איזה לא יודע מה, ככה אתם בקורלציה מלאה והפוכה לכמות האפסים שאתם. לא ייכנס סיוע הומניטרי לעזה – לא מפסיקים להכניס. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בגלל זה השארתם את כסיף? בגלל זה השארתם את כסיף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יהיה חשמל לעזה, זוכרים? בונים תשתית חשמל. ניכנס לרפיח ונביא – ארבעה חודשים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קח – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא צריך. עזבי, זה לא משנה. לא נשחרר אסירים – משחררים אסירים. נביא את הניצחון המוחלט – כלום, דרדלה, פקקטה. כלום. באים וצורחים. AP. תעשה לי טובה, אל תבוא לי עכשיו בזווית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה זה קורלציה מלאה? איזה מספר זה קורלציה מלאה? מה זה קורלציה בכלל? תסביר לנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אתה צורח פה עלינו ואומר לנו שאנחנו חבורה של אפסים? אתה עם ממשלה של אפסים. על מי אתה צועק? ומראה לנו תמונות של חייל? אתה צריך להתבייש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה הצבעת? מה הצבעת? הצבעת בעד, אז אתה אפס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג. אלמוג. אלמוג. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הראשונים שהעבירו את החוק זה אתם, כי כמה שאתה מדבר וצורח פה, האפס עומד בראשות המפלגה שלך. הוא זה שהעביר את החוק. הרי יכולת להגיש ערר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה זה קורלציה מלאה? איזה מספר זה? בור ועם הארץ. איך קיבלת יושב-ראש דירקטוריון של חברה ציבורית בלי תואר ראשון, תגיד לי, אם לא השחיתות – – – בלי תואר ראשון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> AP, תעשה לי טובה, אל תדבר איתי בכלל. אל תדבר איתי. אתה בור. אין לך מושג מהחיים, זה – פעם אחת. ככה אתה משחררים אסירים, ככה חיסלתם את החמאס, ככה מ-2009 העברתם לו כסף. אתם מחסלים את החמאס ומעבירים לו 30 מיליון דולר כל חודש – זו השיטה שלכם לחסל ארגון. ואז באים אלינו. תגידו, אתם הזויים? אתם 20 שנה לא עשיתם כלום. כלום. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה הצבעת בעד. אתה הצבעת בעד. אתה הצבעת בעד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבורה של אפסים, בדיוק כמו שאלמוג כהן אמר. אפס מי שהעביר את החוק הזה – להלן: ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אפס מי שהצביע על החוק הזה, ואפס מי שהציל את כסיף, ואפס מי שהכניס את התנועה האסלאמית. אז גם אתם הרבה פעמים אפס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג. אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני רוצה להגיב לו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא לא לא, אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה? הוא אמר את שמי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחרי. אחרי. יש הצבעה. אחרי ההצבעה תעלה להגיב. יש חוקים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. החזיר אותך למקום שלך. החזיר אותך לכיתה ב' – תישאר בכיתה ב'. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זו ועדת שרים שלך. תלמד איך הכנסת עובדת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אז מה זה קורלציה מלאה, שירי? איזה מספר זה, בין 0 ל-100? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה האפס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני עובר להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 36 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלמוג כהן << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחרי שנרגענו, יעלה בשקט, בנחת, אלמוג כהן ויתייחס, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רגוע. רגוע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אתה סתם תביך את עצמך. עדיף לך לא לעלות, עזוב. הבכת את עצמך מספיק ליום אחד. יש לך מלא סרטונים. חלאס. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> תכף תשמעי מה זה. מה סרטונים. תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, כנסת נכבדה, בוא נתחיל בזה שכל מי שהעביר את החוק של עאידה תומא סלימאן צריך להתבייש בעצמו, גם בוועדת השרים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? מי זה? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> רגע. גם בוועדת השרים. שנייה. אבל אתם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיכם, אתם הצבעתם בעד. על מה אתם מדברים? לא רק השארתם פה את עופר כסיף, זה שקורא לחיילים שלנו "קלגסים" ו"רוצחים" ו"נאצים", אתם עכשיו גם הצבעתם בעד עאידה תומא סלימאן. אין לכם טיפת בושה? אז אתם יודעים מה? אני אומר: גם ועדת השרים שאישרה את החקיקה הזאת צריכה להתבייש בעצמה. אבל גם אתם צריכים להתבייש בעצמכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי שחרר את מנהל שיפא, אלמוג? אלמוג, אתה יכול להמשיך לצעוק, אבל אתה אשם בזה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי שחרר את מנהל שיפא? מי שחרר את רב-המרצחים? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זו בושה וחרפה. ביום שבו נרצח חייל, אתם נותנים למי שאמרה בשבוע שעבר שחמאס הוא חלק מהעם הפלסטיני – אתם נותנים להצביע בעדה? אין לכם טיפת בושה? קצת, קצת בושה אין לכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני? אתה לא מבין כלום בכנסת. שום דבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תתפטר, אלמוג. תתפטר. אתה יכול. עכשיו על הדוכן תגיד: אני מתפטר. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם תמשיכו, אתם תמשיכו – מירב – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רציני? מה זה מירב? אתה יום וחצי בכנסת. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – את הצבעת בעד עופר כסיף, אז אל תיתני לי לדבר. עדיף לך שאני אהיה בשקט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגיד: אני מתפטר, אני לא מקבל את ועדת השרים. שחררת מחבל. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז אתם, חבר'ה, ראוי שתתביישו בעצמכם, כי התפשטתם מכל ערך, כל ערך הגיוני, כל ערך פטריוטי. מה נשאר לכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה זה הדבר הזה? מה זה קשור? תגיד לי, למה, אתה נתת תמיכה בוועדת השרים? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם יש לכם דיקטטור בראש המפלגה שאומר לכם להחרים אותי אבל לא להחרים את כסיף. אתם גם מצביעים בעד תומכת טרור. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה לשחרר את מנהל שיפא? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – תומך טרור. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חבר'ה, תקשיבו לי מה תעשו: לכו למקווה, תטבלו שמה 12, 14 שעות רצוף, ואז אולי תוכלו לדבר. בושה וחרפה. אתם בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תרד כבר. תרד. אתה בושה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שחררתם מחבל. את מנהל בית חולים שיפא אתם שחררתם. אתם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בושה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תתפטר. אז תתפטר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, אני אישאר ואשנה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך תשנה? אתה לא יכול לשנות כלום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איתמר בן גביר הוא ממלא מקום יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה עם המנהל של שיפא? מה עם המנהל של שיפא? איך הוא שחרר את זה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לכי תצילי אותו, לכי תצילי אותו, הוא טובע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שב בשקט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אני אתן לך גם טיפ – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב. רון כץ. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לכו להציל את כסיף. הינה, הוא טובע, לכי תצילי אותו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שחררת את המנהל של שיפא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני במקומך לא הייתי יוצאת מהבית שבוע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לבן גביר יש וטו בוועדת השרים. איפה הווטו שלכם בוועדת השרים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רון כץ, קריאה ראשונה. זהו, מספיק. שבו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שקשור לפיתות הוא עושה קמפיין, לשחרר – זה לא שלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, מירב, קריאה ראשונה, יקירתי. זהו. אנחנו רוצים להמשיך. די, אנחנו רוצים להמשיך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם וטו. לא ניצלתם. אם זה כל כך חשוב – – – << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב, אחרי פרץ הרגשות המרנין – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. אולי זה ירגיע. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת עידן רול כי הוא חוזר בו מהצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4621/25. חבר הכנסת רם בן ברק הודיע כי הוא חוזר בו מהצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים ימיים של צאן חי לשחיטה), התשפ"ד–2023, שמספרה פ/4036/25. כמו כן, חבר הכנסת גדי איזנקוט ביקש לחזור ולהיות מציע של הצעת חוק תפיסת הביטחון הלאומי, התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3836/25. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דרישה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות והפשיעה בחברה הערבית << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום והצעות רגילות. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: דרישה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות והפשיעה בחברה הערבית. את ההצעה הגיש חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה, אדוני, תציג את הצעתך. יש לך עשר דקות. הצעה לסדר-היום היא כמו הצעה לקריאה ראשונה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ששש. אולי תירגעו? די כבר. בבקשה, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תרשו לי בהתחלה להביע את עמדתנו לגבי הפיגוע הנפשע שהיה היום בכרמיאל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תקייה. תקייה. תקייה, יא זלמה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג, אלמוג, מספיק. אל תגזים, אלמוג. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, שתוק. שתוק. תצא. תצא כבר, גזען וכהניסט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבן אדם בא ואומר שהוא מגנה פיגוע. תשתוק. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זו לא דרכה של החברה הערבית, שבחרה בדרך של שלום, של פיוס, של סובלנות. לא רק אני, גם ראשי הרשויות היום באזור, כל אחד לחוד וגם כולם ביחד, ביקרו בעיר כרמיאל, נפגשו עם ראש העירייה והביעו את העמדה בשם כל ראשי הרשויות בחברה הערבית. כמובן אני מייצג כאן גם את ההנהגה הפוליטית הארצית של החברה הערבית. אין ספק, רבותיי, שהאירוע הזה משליך את עצמו על מרקם היחסים בין האזרחים בתוך מדינת ישראל. אבל אנחנו גם חייבים לזכור את המחויבות האזרחית והערכית של אזרחי מדינת ישראל הערבים לאורך החודשים מאז 7 באוקטובר, את עמדתנו ועמדת כל האזרחים ב-7 באוקטובר, ובהמשך, בצל המלחמה הקשה. בכל זאת הוכחנו כולנו, גם החברה היהודית, אחריות אזרחית, ושהמרקם בין יהודים לערבים הוא לאין שיעור חזק ממה שנביאי הזעם ניסו לבשר לנו גם לפני 7 באוקטובר וגם אחרי 7 באוקטובר. אנחנו נמשיך בדרך הזאת, נציג חזון של שלום, של ביטחון, של שותפות, של סובלות, ונדחה כל ניסיון לגרור את החברה כולה לאלימות מכל סוג שהוא ועל כל רקע שהוא. חבריי, הייתי צריך להעלות היום את ההצעה להקמת ועדה פרלמנטרית, מאחר שאנחנו רואים שאנחנו נמצאים בתוך מחדל, ומעבר לזה, בהתנהלות הממשלה בנושא של ההתמודדות עם הפשיעה והאלימות ספציפית בחברה הערבית. אנחנו רואים את הכישלון של המשרד לביטחון לאומי והשר עצמו בכל חזית שהוא מטפל בה, לא רק בהקשר של החברה הערבית אלא גם בהקשר הכללי. לכן אני חושב שלכנסת ישראל היום יש הזדמנות להביע עמדה ערכית, לא רק פוליטית – ערכית – אל מול הכישלון גם הערכי וגם הממלכתי שהפגינה ממשלת ישראל בשנתיים האחרונות. מאז 1 בינואר 2023 אנחנו רואים שהנושא הזה ירד מסדר-היום של הממשלה כולה ושל המשרד לביטחון לאומי. אנחנו כל שבוע מסתכלים אם יש יוזמה, דיון בישיבות הממשלה, ואנחנו לא רואים שיש התעניינות. אפילו אותה ועדה שהקים בנימין נתניהו ובהיותו ראש ממשלה גם ישב בראש הוועדה – הוא לא מכנס אותה, לא נוקט צעדים, לא לוקח אחריות לנוכח הכישלון של השר לביטחון לאומי. לכן, מן הראוי שכנסת ישראל היום, ללא הבדל של ימין ושמאל, של אופוזיציה וקואליציה, תעמוד ותפגין ממלכתיות ותביע סולידריות עם החברה הערבית, שסובלת מהמדיניות הזאת. הממשלה הפקירה אותנו לטובת ארגוני הפשע. היום אפילו בערבית אמרתי: (אומר בערבית ומתרגם:) צבאות הפשע שמכים בתוך החברה הערבית. אני רוצה לשתף אתכם רק בשני מקרים. אתמול נרצחה אישה בת 42, אם לשלושה ילדים, אישה שעובדת בניקיון בתוך הבתים כדי להביא פרנסה לילדים שלה. אחד מהם, או אחת מהם, יש לה מוגבלויות. היא נרצחה בדם קר. לא שמענו קול אחד של אחד מחברי הממשלה שהביע גינוי או קרא לפעול למגר את התופעה הזאת. רציתי להקריא לכם גם, חברים, קטע מדברי האוניברסיטה העברית אתמול. אתמול עמדו אבא ואימא מטמרה, ח'יר דיאב, וקיבלו את תעודת סיום הלימודים בחשבונאות של אחמד ח'יר דיאב. הבחור הזה סיים השנה את הלימודים שלו, התחתן לפני חודש, והשכבנו אותו לפני שבוע. הם כתבו ככה: אחמד ח'יר דיאב מטמרה נלקח מאיתנו בטרם עת. אחמד היה איש ישר וצנוע, חייכן ומלא שאיפות, דמות מרכזית בקהילתו, תמיד נכון לעזור ולתרום לאחרים. הוא השלים את לימודיו כרואה חשבון באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מלא שאיפות לעתיד. חייו נקטעו בגלל אלימות חסרת רחמים לאחר שסירב לפרוטקשן, אך זכרו ומורשתו ימשיכו להביא דוגמה לכולנו. יהיה זכרו ברוך. ההורים קיבלו אתמול בטקס חלוקת התעודות את התעודה שלו במקומו. חברים, זאת המציאות בחברה הערבית. ארגוני הפשע משתלטים לנו על החיים, משתלטים גם על חלק מהרשויות המקומיות. אני רוצה להזכיר: אם אתם זוכרים, לפני שבועיים עמדתי כאן בדיון של 40 חתימות אל מול ראש הממשלה והעליתי את הנושא של ג'דיידה-מכר. שם ראש הרשות נשאר לבד ולא מצליח להפעיל את חברות איסוף הפסולת בגלל איומים של שני ארגוני פשע שמתחרים על הנושא הזה. כמה וכמה פעמים דיברתי עם שר הפנים, שהוא אמור להיות הגב של ראשי הרשויות. אני שואל את עצמי: הרשות המקומית היא לא חלק מהממשלה? היא לא חלק ממוסדות המדינה? האיש הזה, שנבחר כדי לשרת את האזרחים, הוא לא ראוי לגיבוי ותמיכה מממשלת ישראל? אנחנו עברנו את המציאות שבה אפשר להתמודד עם הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. אנחנו יכולים להתמודד עם אלימות חברתית ועם פשיעה חברתית, נקרא לה; לפני שבוע עשינו סולחה וסיימנו סכסוך עקוב מדם בין שתי משפחות בטמרה. אתמול הייתי בנגב גם לטפל בסוגיה דומה. לפני כן עשינו הודנה. אנחנו מנסים, אנחנו משתדלים. אנחנו כל הזמן מנסים לתפקד בחברה הערבית, להביא פתרונות מההיבט המסורתי או החברתי. אבל מול ארגוני פשע מי יכול לעמוד? מי יכול לעמוד מול ארגוני פשע? רק כוח של המדינה, ואפילו לא משטרה, כדי שאפשר יהיה להתמודד עם הצבא הזה, צבאות של פושעים שמשתלטים על החיים. מה זה פרוטקשן? זה מס נוסף. הם קובעים מציאות חדשה. כל הזמן אני מנסה לדבר לא רק אל ליבם, גם אל הממלכתיות של האנשים. מה חושבת לעצמה ממשלת ישראל? כל הזמן אני זוכר שכשהיינו בממשלה הקודמת, דיברתם על משילות, שהממשלה והמדינה איבדו את המשילות, איבדו את ההרתעה, איבדו את הריבונות. איפה אתם היום? אתם גאים שארגוני פשע משתלטים על החיים של האזרחים? מה, אני צריך לפנות עכשיו לנציגי מדינות עולם ולהתלונן בפני האו"ם? ולכן אני חושב שמן הראוי שכנסת ישראל היום תבחר, או תחליט החלטה ערכית בהקשר הזה. קיוויתי שבתחילת הקדנציה נמשיך להפעיל את הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות, אבל לצערי, הקואליציה לא הסכימה להקים ועדה כזאת, ואמרו: יש ועדה לביטחון לאומי. נתנו לה הזדמנות, שנה, שנתיים; הוועדה הזאת לא מתפקדת בשם הכנסת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עברו עשר שניות, הכול בסדר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן, אני חושב שמן הראוי היום – אני פונה לחברי הקואליציה, לחברי הממשלה, להחליט על ועדת חקירה ממלכתית או להקים ועדה מיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות. ואני מזכיר, אדוני היושב-ראש: אנחנו הקמנו את הוועדה הזאת כאשר יריב לוין, שר המשפטים, היה יו"ר הכנסת, והוחלט פה אחד להקים את הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה היום אי-אפשר לעשות את זה? תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. תודה רבה. השר יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתייחס עניינית לנושא, למרות שבתשובה שקיבלתי, גם ממשרד הבט"פ, יש ביקורת קשה בעניין – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סיבכו אותך עם התשובה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא סיבכו. יש טענה, למשל, שרק לפני שבוע עברה פה הצעת חוק חשובה שמאפשרת למשטרה חיפוש בלי צו של מצלמות שמתעדות עבירות חמורות או נשק, והייתה התנגדות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר קיש, אתה לא חייב לקרוא את כל השטויות והשקרים שבן גביר נתן לך כדי להצדיק את – – – אל תשפיל את עצמך, אתה שר מכובד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול להתייחס, אני יכול להתייחס להרבה דברים שכתובים פה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה, אתה תוכי שמקריא את השטויות של השר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתה דווקא גורם לי יותר להיכנס לנושא שאמרתי שאני רוצה לשים רגע בצד, והוא כולל, למשל, התייחסות לעמותת סיוע 48'. אתה רוצה שנתייחס לזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר? 100 אזרחים נרצחו. 100 ישראלים נרצחו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אני בטוח שגם אתה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קריב, קריב, גלעד. די. חבר הכנסת גלעד קריב, שמענו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שתוק, כהניסט – – – שמענו אותך, די, בן גביר העבריין. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, בצעקות שלך אתה עושה בדיוק ההפך, או שאולי זה מה שרצית, אני לא יודע. הוא לא איתנו, אתה אומר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, אתה אדם רציני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תמשיך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, תקריא את התשובה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני הולך להתייחס לדברים הרלוונטיים, כי הנושא של הפשיעה במגזר הערבי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עושה כלום, אני אחסוך לך. זה ערבים, לא מעניין אותו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הפשיעה במגזר הערבי זו מכת מדינה שאנחנו פועלים נגדה כולנו, גם בממשלה הקודמת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תקריא את התשובה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אקריא, אתם תהיו בשקט. הקול שלי כבר כואב – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריא, תנו לו לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו חוסכים לו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היו ניסיונות. גם הממשלה הקודמת ניסתה לטפל, גם הממשלה שלפניה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בממשלה הקודמת היו 109 בשנה; עכשיו אתה על 111 בחצי שנה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הנושא של הפשיעה במגזר הערבי, הפשע המאורגן, זו מכת מדינה, והממשלה והממשלות בשנים האחרונות משקיעות בכך הרבה מאוד מאמצים. אני רוצה לדבר על מה שאנחנו עשינו בממשלה הנוכחית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, מה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הרבה חוקים חדשים שהועברו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שום דבר לא השפיע בשטח, כלום, אפס השפעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הרבה חוקים חדשים הועברו על מנת להילחם בפשיעה: חוק הפרוטקשן; חוק המאבק בכלי הנשק; חוק חיפוש סמוי בלי צו; חוק עין הנץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא שווה כלום. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הכוונה להוביל גם בקרוב צווי הגבלה מינהליים לארגוני פשיעה ועוד. ניתנו תוספות תקציב חסרות תקדים של מעל 10 מיליארד שקלים למשטרת ישראל, וזאת מאז כניסתה של הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפס תוצאות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לאחר שנים ארוכות שבהן אנחנו רואים פרישה מהמשטרה, לראשונה גל העזיבות נעצר, ואנחנו במגמה חיובית של פלוס 1,500 שוטרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה עזיבות, הוא לא מוכן – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> וגיוסים – אני רוצה להתייחס רגע לגיוסים בחברה הערבית בפרט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עונה על שאילתות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב, אי-אפשר, הם לא רוצים תשובה, הם רוצים לצעוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תאפשרו לשר לענות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הפשיעה משתוללת, והתשובות שהוא נותן לא רלוונטיות. שנה וחצי אני עולה פה בכנסת, מדבר אל הממשלה: תעשו את מה שצריך לעשות. נמנעים לעשות כי פשוט לא יודעים לעשות, לא רוצים לעשות. זה לא מעניין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, יואב, שמענו את ההערה שלך. תאפשרו לשר להמשיך, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מעניין אותו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בשנת 2022 גויסו במגזר הערבי כ-225 שוטרים. בשנה הנוכחית אנחנו בקצב של פי שניים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואו, השפעה דרמטית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זו הכוונה, כך אנחנו מנצחים – זה לא קורה ביום אחד – לאורך זמן את הפשיעה. הוקמו מפלגים מיוחדים לטיפול בפשיעה, כמו המפלגים לפרוטקשן ועוד. עוד קצת נתונים: מבצע מסלול ירוק – במסגרת המבצע קיים שיתף פעולה בין משטרת ישראל לכלל רשויות האכיפה, לרבות משרד המשפטים, רשות המיסים, רשות האכיפה על הבנייה, שב"ס ועוד. מאז תחילת מבצע מסלול ירוק בחודש אפריל 2023, בוצעו על ידי כוחות משטרת ישראל ומג"ב כ-3,600 מעצרים, 3,000 חיפושים, נתפסו 375 כלי רכב, ובהם רכבי יוקרה, לטובת חילוט עתידי. במסגרת המבצע הוגשו 129 כתבי אישום כנגד יעדי מסלול ירוק, ומתוכם נעצרו 119 יעדים עם תום ההליכים הפליליים נגדם. בנוסף, הוגשו 62 כתבי אישום כנגד חברי ארגון פשיעה במגזר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא שומעים, קיש. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אם את לא רוצה להקשיב, איך תשמעי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא שומעים, באמת אני לא שומעת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תגידי לו שישתיק את המליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבינה שזה פדיחה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תגידי לחבר שלך לסיעה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תדבר בקול. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – ביזה אותך – – – בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה תמשיך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הוגשו 62 כתבי אישום כנגד חברי ארגוני פשיעה במגזר. כיום, ארבעה ראשי ארגוני פשיעה מהמגזר הערבי מצויים במעצר עד תום ההליכים. מתחילת השנה סוכלו על ידי משטרת ישראל 46 אירועי רצח וירי מתוכננים. היה מודיעין איכותי ומדויק והייתה חתירה למגע של הכוחות הפועלים בשטח. גם זו עלייה של 50% משנה קודמת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אתה סתם מאריך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מאז תחילת שנת 2024 נרשמו 1,501 אירועים שבהם נתפסו על ידי כוחות המשטרה כלי נשק ואמצעי לחימה שהוחזקו בניגוד לחוק – עלייה של 25%. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אם הייתי רוצה להיכנס לאישי – לא נכנסתי, אז אני מבקש מכם לא לנצל את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תמשיך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עד עכשיו 115 הרוגים, נרצחים. למה אתה לא נותן כבוד לזה, אפילו? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עלייה של 25%. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> 115 נרצחים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היעד המרכזי של משטרת ישראל הינו לחימה בפשיעה במגזר הערבי, ומכוונים לטובת משימה זו כוחות ומשאבים רבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואו, הצלחה מסחררת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חושב שהמינוי החדש של נציב שירות בתי הסוהר קובי יעקובי מוביל ביד רמה שינוי של 180 מעלות בשב"ס מול המחבלים ומול ראשי ארגוני הפשיעה, ואנחנו עושים שינוי. ווליד, אמרתי בתחילת דבריי: מדובר במכת מדינה. הפשיעה המאורגנת במגזר הערבי זה אסון שמטופל בכובד ראש בממשלה הזאת ובממשלות שלפניה, ונתתי דוגמה לעשייה של הממשלה הנוכחית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הצלחנו לעצור את זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לפיכך, אין צורך – מעבר לפעילות הקיימת בוועדה לביטחון לאומי בראשות חבר צביקה פוגל, לא רואים צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. שבו, אנחנו רוצים להצביע. לפני זה, הצעתה של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה תעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה ראשונה. ואנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 42 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 47 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 42 בעד, 47 נגד. ההצעה לסדר-היום נדחתה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הריבית על יתרה שלילית בחשבונות עו"ש ממשיכה לטפס – הבנקים מחמירים את התנאים << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום הבאה: הריבית על יתרה שלילית בחשבונות עו"ש ממשיכה לטפס – הבנקים מחמירים את התנאים. ההצעה היא של חברי הכנסת ינון אזולאי, ולדימיר בליאק, משה רוט, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי. בבקשה, ינון אזולאי. שלוש דקות לרשותם של הדוברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, רק להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, זו הצעה לסדר-היום. בדרך כלל, לא רגילים להיות פה. כנראה שאתם טעיתם. אתם יכולים לצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. זה בסדר גמור. אני רק אומר, שלא תטעו. טוב, חבריי חברי הכנסת, דווקא בזמן מלחמה, דווקא בזמן שבעם ישראל האזרחים זקוקים לפעמים לעוד איזה אוויר לנשימה כלכלי, דווקא בזמן הזה בוחרים להם הבנקים – כן, כן, הבנקים, כרגיל, אותם אלה שעושקים את הציבור כל השנה – גם בתקופה הזאת לעשוק את הציבור. רק לאחרונה, בשבוע האחרון, פורסם בגלובס על הריבית שהבנקים לוקחים על המינוס. כאילו, לא מספיקה להם הריבית שהם לוקחים על הלוואות שלנו, הם לוקחים גם על המינוס. עכשיו, אין בעיה, תיקחו על המינוס, אבל הם ניצלו את הזמן הזה להעלות את הריבית על המינוס. איך זה הולך? לכל בנקאי יש את המקסימום בדרגה ראשונה, בדרגה שנייה, בדרגה שלישית. זה יכול להגיע עד כ-19% בריבית בדרגה שלישית. כל מינוס מחולק לשלושה. ולאחרונה אנחנו רואים שהם העלו, כל הבנקים. שום בנק לא יגיד לך: אני לא. כל אחד העלה ברמה שלו. כל אחד העלה. אולי לא הגיעו למקסימלי, ל-19% או ל-19.5%, אבל כן, הגיעו. קחו בחשבון, אדם שיש לו ריבית ויש לו מינוס של 10,000 שקל – 10,000 שקל – זה יכול להגיע בשנה, אם לוקחים לו 19%, ל-1,900. אבל נגיד שאתה מחלק את זה. אבל לקחת בתקופה כזאת – בהתחלה באו הבנקים ואמרו: אנחנו עם האזרחים. מה הם עשו? בא בנק ישראל – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הם הצביעו על רווחים גבוהים מאוד דווקא בשנה הזאת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 21 מיליארד שקל רק מעליית הריבית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק מעליית הריבית. ובואו ניזכר: בנק ישראל בהתחלה בא לוועדת הכספים – נאור, אם אתה זוכר – ואמר: אנחנו הורינו, אמרנו, עשינו, דחינו להם את המשכנתאות, הורדנו פה, הורדנו שם. מה קרה – המלחמה נגמרה, האזרחים חזרו לעבודה, התושבים חזרו לבתים שלהם? אבל את מי זה מעניין? כמה אנשים עוד מארחים את המשפחות שלהם וכמה עוד הוצאות יש, וסופגים? אבל הם, לא אכפת להם. כשהריבית עלתה, כמה זמן לקח להם עד שהעלו על הפיקדונות שלנו? כמה זמן? למה, זה מעניין אותם בכלל? הבנקים – כמה שיותר לעשוק את הציבור. ואנחנו צריכים להילחם בהם, ואנחנו נילחם בהם ביחד. גם היום העברנו עוד הצעת חוק בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, חיסכון לכל ילד. נכון, שם עדיין לא הוצאנו את הבנקים, אבל הורדנו, הורדנו משמעותית מהכוח שלהם. לכן ההצעה הזאת חשובה לא כהצעה לסדר-היום אלא כדי להעלות על סדר-יומה של מדינת ישראל, של כנסת ישראל, את הסיפור של הבנקים. שלא תטעו, ציבור יקר, הבנקים לא אוהבים אתכם; הם אוהבים את הכסף שלכם. יש לכם כסף – יכניסו אתכם בשתי ידיים, ואפילו תשבו אצל מנהל הבנק והוא ייתן לכם גם כוס קפה; ברגע שתיכנסו למינוס, לחריגה, אפילו הדלת שלו תהיה נעולה בפניכם, כי הם לא רוצים אתכם, הם לא אוהבים אתכם – רק את הכסף שלכם. הגיע הזמן לעשות בזה שינוי משמעותי, ואני קורא לנגיד בנק ישראל: תעזור לנו לעשות את זה, ואל תגיד לנו על כל דבר לא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תבוא, תשמע אותנו בוועדת הכספים פה בכנסת, תראה, אנחנו מייצגים ציבור שנפגע. בוא איתנו, ביחד נעשה מהלכים למען עם ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. ההצעה לסדר-היום ראויה מאוד, טוב שדנים בה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, ולד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא פה. חבל. חבר הכנסת משה רוט, אדוני, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. תקפידו על שלוש דקות, יש סדר-יום ארוך. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> שלום וברכה. תודה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, קודם כול, אני חייב להודות לחבר הכנסת אזולאי, שיזם, וכרגיל הוא דואג – חברתי ברמ"ח איבריו ובשס"ה גידיו. שירבו כמותך בישראל. תודה. חברי הכנסת, מדברים הרבה על הנושא של הבנקים, על המצב של הבנקים, וקורה דבר מאוד מעניין: אין תחרות בבנקים. אם כבודו רוצה לפתוח בנק, לא פשוט לפתוח בנק בישראל. אין תחרות, ולמה? כי רוצים לחזק את הבנקים. מרוב שרוצים לחזק את הבנקים, שכחו בכלל את האזרחים. המספרים הרי מדהימים. אנחנו מדברים על רווחים של 18 מיליארד שקל רווח, מדברים על ההכנסות של 44 מיליארד שקל מריבית. ואתם יודעים משהו מעניין? תשמעו את המספר הזה: אם יש למישהו כסף בבנק בעובר ושב, הוא לא מקבל ריבית על זה, הריבית היא אפס. אתם יודעים כמה כסף כזה יש בבנקים במצב כזה, שאנשים צריכים נזיל? 342 מיליארד שקל שהבנקים לא נותנים עליהם – אפס, כלום, כלום לא נותנים, שום ריבית. לוקחים על זה עמלות. על הכסף הזה ועל הפעילות בבנק הזה לוקחים עמלות. עמלות – כן. זאת אומרת, מצד אחד הם לא משלמים ריבית על הכסף, אבל על המינוס הם לוקחים ריבית, וריבית רצחנית. אנחנו נותנים לזה הכשר, נותנים אישור לבנקים לעשות כזה דבר, ועוד כדי לחזק את הבנקים. מה הכוונה לחזק? אנשים מעטים, לתת להם כאלה רווחים של מיליארדי שקלים שבאים מכסף של אנשים שמתקשים לגמור את החודש? לא ייתכן כזה דבר. אנחנו חייבים להפסיק את זה. אני רוצה להצטרף למה שאתה אמרת, חבר הכנסת אזולאי – להביא את זה לוועדת כספים, ואחת מהשתיים: או לפתוח תחרות אמיתית לבנקים או להגביל אותם ביכולת הזאת לקחת סכומים מעל ומעבר למה שהם צריכים לקבל וממה שהם אמורים לקבל, גם בעמלות וגם בריביות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – לא נמצא. חבר הכנסת טיבי, בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, זה נושא חשוב, זה נושא שמעניין את האזרח מול המצוקה הגוברת. למרות הצמצום הזמני בהוצאות הציבור בשל התמשכות המלחמה, נראה כי הסיכוי לשיפור משמעותי במצבם של מאות אלפי לקוחות הבנקים הנמצאים במינוס בחשבונות שלהם הולך ומתרחק. מאות אלפים נמצאים במינוס, והמינוס הזה הולך וגדל. זאת, לאור המשך הריבית הגבוהה של בנק ישראל וצעדים שמבצעים הבנקים להחמרת התנאים על המינוס. על פי פרסום בגלובס, בנק דיסקונט הוא הבנק האחרון שעדכן כלפי מעלה את הריבית המקסימלית שהוא גובה על חלק ממדרגות המינוס של לקוחותיו. למשל, עבור אחד הלקוחות עלתה הריבית המקסימלית במדרגה הראשונה ב-0.5%, ל-12% ריבית פריים פלוס 6%; במדרגה השנייה העלייה הייתה של 2.5%. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תסביר את זה. הפער הזה הוא מדהים. חייבים לציין אותו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. למה הבאתי את הדוגמה של המקרה הבודד הזה? ינון הזכיר את זה יותר מאשר פעם אחת גם בוועדת הכספים. זה מקרה של פער אדיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ינון אזולאי. ינון אזולאי. ודווקא בשל המצוקה הזאת של מאות אלפים שנמצאים במינוס, יש כאן חוסר התחשבות, לעיתים אפילו התעמרות של הבנקים. מהלך דומה ביצע בנק לאומי בחודש אפריל עם עדכון כלפי מעלה של תוספת הסיכון המרבית הן במדרגה הראשונה והן בשנייה, וכך הריבית המקסימלית במדרגה הראשונה עומדת כעת על 14.4%, חבר הכנסת אזולאי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יא אללה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העלאת הריביות על המינוס מהווה הכבדה נוספת על לקוחות רבים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שוק אפור. מדהים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שכבר היום נמצאים במצב כלכלי קשה. נראה כי הבנקים ממשיכים לנצל את הריבית הגבוהה כדי להגדיל את ההכנסות של הבנקים על חשבון הלקוחות החלשים שלהם. אם למשל תגיד לי שהבנקים התחילו להעלות את הריבית על החסכונות, על הפיקדונות – זה לא ככה, זה הרבה פחות מאשר על החשבונות במינוס. הציבור נמצא במצוקה, האזרחים – מאות אלפים, אני חוזר – נמצאים במינוס, והבנקים ממשיכים להקשות עליהם יותר ויותר. תודה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. שר האוצר אמור לענות על סוגיה כזאת חשובה, אבל הוא לא נמצא כאן. מי השר שעונה? בבקשה, יואב. טוב, לפחות עכשיו לא יפריעו לך. אין הגבלת זמן, אתה יכול לעמוד כאן כמה שאתה רוצה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שזו תשובה מבנק ישראל ולא משר האוצר. אני מודה שאני לא ממש – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה מה שקורה כששר האוצר עובד אצל בנק ישראל – הם גם עונים את התשובות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יכול להיות שדווקא פה, מבחינת הפיקוח על הבנקים, זה לא בהכרח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיד לך כמה באמת זה נכון. אבל המפקח על הבנקים ובנק ישראל הם גופים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עצמאיים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – מה שנקרא עצמאיים לחלוטין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אבל צפוי שיעלה שר האוצר, כי הוא עונה לחברי כנסת על סוגיה חברתית כבדה, ויגיד מה הוא מתכוון לעשות. הבנק? אנחנו יודעים מה הבנק יענה. אבל אני לא אפריע לך, סליחה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תראה, אני מודה שהתשובה הזו, יש בה הרבה סיסמאות, אין בה הרבה תוכן. אמירה כמו: בנק ישראל פועל באופן אינטנסיבי במישורים שונים על מנת לחזק את יכולת המיקוח של הלקוח מול המערכת הפיננסית. נכון שעלה ב-22 באוקטובר דשבורד השוואת ריביות, וביולי 2023 – עוד מידע השוואתי למוצרים פיננסיים נוספים. האמת היא שאנחנו בדואופול קשה במדינת ישראל שגם המפקח על הבנקים וגם בנק ישראל לא מצליחים להתמודד איתו. בסוף יש הרבה מאוד כשל שוק במקום הזה, והכנסת היא אולי הגורם היחידי שבאמת מסוגל לתת מענה לדבר הזה. וגם פה לא מעט פעמים קושרים לו את הידיים והרגליים, לצערי, כמו שנעשה בנושא של עמלת פירעון מוקדם, שאנחנו מכירים את ההיסטוריה הארוכה שלה; כמו שעדיין, לדעתי – אני לא יודע אם תוקן, מעניין אותי, הנושא של העמלה על ערבות בנקאית כשיש פיקדון מנגד. האם העמלה הזו הופחתה? גם זו דוגמה להתנהגות שערורייתית. הרי יש כסף שיושב בפיקדון סגור מול ערבות בנקאית, והבנק מנצל את זה ועוד לוקח 0.5% על דבר הזוי, כשזה באפס סיכון. למה להיות חזיר במקום הזה? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> זה רק דוגמה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני נותן דוגמאות. אני אומר שיש לנו דואופול חזק מאוד, שבעצם מייצר בסוף הרבה עלויות לאזרח. ואני אומר שהכנסת, תפקידה לעשות את הביקורת ולהיות מסוגלת גם בחקיקה וגם בדיונים כמו אלה כמה שיותר לשנות. אני אומר עוד פעם, בתשובה של בנק ישראל יש עוד הערות על ההשוואה, גם בריביות על הלוואות צרכניות בכרטיסי אשראי ובריביות על המינוס. אני חושב שהדבר המרכזי שבאמת עשה שינוי זה היכולת לעבור בנקים ובעצם להקל על המעבר בין בנק לבנק כדי לאפשר תחרות יותר משמעותית. הניסיונות של האוצר, שנים רבות, להוסיף עוד תחרות בעולם הבנקים – זה קשה מאוד. אנחנו לא מצליחים להגיע למצב שיש תחרות אפקטיבית, משמעותית, שיכולה לאיים על הדואופול. המצב הזה הוא מצב משקי מורכב. לכן, כתשובה לחברי הכנסת, אני חושב שהנושא מאוד חשוב, והייתי מציע שימשיך להיות נדון בכנסת, לקדם ולבחון את הדברים שהכנסת יכולה לעשות באירוע הקשה במשק עם חוסר התחרות בענף הבנקאות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. אם כך, אני מבין שאתם מקבלים את הצעתו של השר שזה ימשיך לדיון באחת הוועדות. על זה צריך לערוך הצבעה ואחרי זה להגיד באיזו ועדה אתם מבקשים. בכספים? אוקיי. אנחנו עורכים הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 11 בעד, אפס מתנגדים. אם כן, ההצעה לסדר תעבור להמשך דיון בוועדת הכספים. ואליד, בבקשה להוסיף את ואליד. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היעדר מיגון הולם ופער מקלוט בשכונות ותיקות ביישובים עירוניים << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הדחופה הבאה לסדר-היום, בנושא: היעדר מיגון הולם ופער מקלוט בשכונות ותיקות ביישובים עירוניים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אברהם בצלאל, עופר כסיף, מיכל שיר סגמן, אלון שוסטר, וולדיגר, מרב מיכאלי, אלמוג כהן וואליד אלהואשלה. ראשון המנמקים הוא חבר הכנסת אברהם בצלאל. אדוני, בבקשה. יואב, אתה לא תספיק לבחינת הבגרות, אני רואה שאתה כל היום פה, חביבי. לכל דובר שלוש דקות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שר החינוך, חבריי חברי הכנסת, בשנה האחרונה רוחות מלחמה הפכו לחלק בלתי נפרד מחייהם של אזרחי ישראל. לצערנו הרב, רוחות אלו הפכו למוחשיות כאשר אזרחי ישראל כולם נמצאים בטווח הטילים של אויבינו הרבים. רק היום כמה טילים הגיעו מלבנון, לצערנו הרב. אותם אויבים לא מפרידים בין חלקי האוכלוסייה, ואין עיר או יישוב הנמצאים מחוץ לתחום של הטילים האלה. העיר שדרות, אשר תושביה הגיבורים הפכו לעמוד האש מול רוצחי חמאס, ברוך השם, ממוגנת מבתי האב ועד מקווה טהרה. אך הנתונים הארציים שונים באופן קיצוני, ולמעלה משניים וחצי מיליון אזרחים בישראל מתגוררים בשכונות ותיקות ללא מקלוט ראוי, אם בכלל. בתוך ההצעה לסדר-היום הראיתי דוגמאות מהעיר חיפה, שכונות ותיקות, בניין עם שישה דיירים – אין שם אפילו מפתח למקלט, לא יודעים מה קורה שם. אין צורך להרחיב בחשיבות הקריטית, בפרט בתקופה הזאת, של מקום התגוננות ראוי. פשוט הצלת חיים. לכן אבקש להעלות נושא דחוף זה בפני חבריי חברי הכנסת, ואני מבקש להעביר את הדיון הזה – אלא אם כן נקבל תשובה הולמת, אולי השר ייתן לזה תשובה: מה הרשויות עושות, מה הממשלה עושה, איך דואגים בכלל לדעת מה קורה איתנו מבחינת המיגון, במקומות שאין, במקומות שיש, האם מישהו מתארגן. הרי 7 באוקטובר נפל עלינו כשלא ידענו, אבל לגבי הצפון אנחנו נערכים כבר תשעה חודשים, אם וכאשר. אז גם המיגונים וגם המקומות האלה צריכים להיות בסדר העדיפויות, והשאלה היא מה נעשה בדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בסיפור הזוי שממחיש את גודל האבסורד וההפקרה בנושא מיגון האזרחים. המקלט הציבורי הגדול ביותר בעיר תל אביב, 69,530 מ"ר שטחו, אינו שמיש וסגור לציבור. מדוע? כי הוא ממוקם במרתפי התחנה המרכזית החדשה, שהיא כבר לא כל כך חדשה, והמוזנחת, והפך למוקד של פשיעה. ומה אמורים לעשות תושבי שכונת נווה שאנן, רובם קשי-יום, שגרים בבניינים ישנים ומתפוררים ללא ממ"דים? עוד בחודש נובמבר פנו לעירייה ועדי שכונות מדרום ומזרח תל אביב, נווה שאנן, כפר שלם, ביצרון, כרם התימנים, לב יפו, בהובלת חברת המועצה מהאופוזיציה שולה קשת – ואני העליתי את פנייתם פה במליאה בפני שר הפנים – ודרשו להציב מיגוניות ניידות בשכונות. עברו כבר שמונה חודשים, סכנת המלחמה מרחפת מעל ראשינו, אבל הרשויות לא עשו דבר. התופעה הזאת של מצב ירוד של מקלטים דווקא בשכונות ותיקות, שבהן מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת במבנים עם תשתיות רעועות, אינו ייחודי לתל אביב. ב-1992 עודכנו תקנות ההתגוננות האזרחית כך שבכל דירה חדשה יש חובה לבנות ממ"ד. בעקבות זאת, המדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים הינה להסתמך על המרחבים המוגנים בתוך הדירות. לכן לא נבנים מקלטים ציבוריים חדשים, ורוב הקיימים אינם מתוחזקים בצורה נאותה. עוד בשנת 2011 העריך מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי ביישובים עירוניים ישנן מעל 700,000 דירות שאינן ממוגנות, שבהן מתגוררים מעל שני מיליון תושבים. בשנת 2012 העריך המשרד להגנת העורף את פער המיגון בחיפה ב-30%, בתל אביב – ב-54% ובירושלים – ב-55%. בשנת 2020 מצא מבקר המדינה – ואני מצטט מהדוח שלו: "הממשלה התעוררה מאוחר", ואני אוסיף שהיא עדיין בתרדמת עמוקה. כך קרה שהשכונות הוותיקות הופקרו לחסדי קבלני השוק החופשי בתוכניות תמ"א, בלא שאף משרד ממשלתי לוקח אחריות על צמצום פער המיגון והמקלוט. את הפער הזה חובה למחוק כדי להגן על חיי אדם, אם כי, כמובן, הדרך הטובה ביותר להגן על חיי כולנו היא לא במיגון ולא במקלטים אלא בהסדר מדיני והסכמי שלום. לעת עתה בואו נתחיל לפחות במיגון הולם לכולם. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת שוסטר? הנושא הוא פערי מיגון. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מחבר את נושא החשש מירי ארטילרי, קרי הצורך במיגון, לביסוס מרעידות אדמה. ועדת הפנים דנה לבקשתי לפני חודשיים-שלושה בנושא מדיניות המיגון. עסקתי בזה בתפקידי כסגן שר הביטחון. בקריית שמונה למשל הצלחנו להגיע לקונספט שעובד, של מעין קונסורציום כזה של משרד השיכון עם הנושא של התחדשות עירונית, תקציבים של מיגון שמשרד הביטחון עוסק בהם, וגופים אזרחיים. הייתי אומר ככה: האוצר התלהב מהרעיון ששמתי על השולחן, אבל התלהב יותר מדי. הרעיון שהבאתי במשרד הביטחון – ואני מציע לעקוב אחריו – זה שבתקציב המיגון שקיים במשרד הביטחון אנחנו נשלים את 2 הקילומטרים הראשונים הקרובים לגבול, כולל קריית שמונה, ולאחר מכן אנחנו נלך בדרך אחרת, שלא נותנת בהכרח מימון מלא, מפני שיש כל כך הרבה צרכים ביישוב, כולל גם באזורים הצפוניים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חשבו על זה שתושבי קריית שמונה ייקחו חלק במיגון שלהם? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הפוך. אני אומר שלפי האוצר כרגע – הם היו רוצים לעצור. קריית שמונה זה הקילומטר השני. היום ממגנים רק את הראשון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בראשון יורים, לא מצליחים למגן, אז שיתחילו בשני. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז קודם כול, קריית שמונה בפנים. אני עוד ביקשתי להקדים את התיאום. ברור שקריית שמונה צריכה להיות בפנים. אבל אני אומר שלאחר מכן אנחנו לא נוכל לחכות, ואין את התקציבים המתאימים בשלב הזה כדי למגן באופן מלא, לממן באופן מלא. ולכן, מה שצריך לעשות זה לחשוב על סבסוד או ערבות מדינה להלוואות או שילוב בין הדברים, כמובן לאותם סקטורים שזקוקים – מצב סוציו-אקונומי מתאים, קשישים, בעלי צרכים מיוחדים וכו' – באזורים, כמובן, שיותר מסוכנים. שם, בדרך הזאת להתקדם לכיוון של מיגון יותר מלא. העיקרון של שיתוף פעולה, של קונסורציום בין משרדי ביטחון עם גורמים עסקיים, הוא הגיוני. יש אפשרות נוספת שיכולה להיבדק ברצינות: להתנות זכייה במכרזים באזורי ביקוש, למשל בנוסח של תמ"א 38. מקבלים זכויות, ואפשר להוסיף זכויות, ובתנאי שמפרישים חלק מהרווחים להתחדשות עירונית ולמיגון בפריפריה. כמובן שצריך להוסיף לזה רשות חזקה, כמו אולי רח"ל – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שתפקח על התהליך, כולל אחזקת מקלטים ציבוריים, ותמרוץ מתאים לתחזוקת המקלטים הפרטיים. אני מניח שדיון כזה הוא בוועדת הפנים. הוא היה בוועדת הפנים בהקשרים המתאימים – כי אחרת זה ועדת החוץ והביטחון, ואני מתקשה לראות איך הם ייכנסו שם לעומקים המתאימים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש ועדת משנה שעושה את זה, אבל תחליטו אתם. תודה רבה, אדוני. אני רוצה להגיד שהתושבים של הערים והיישובים שחוטפים מאוד קשה – אין שום אפשרות שהם יחזרו ואנחנו עוד נשית עליהם אפילו שקל אחד בשביל המיגון שלהם. רצוי שבכל דיון ידברו על כך שהממשלה, המדינה, תכניס יד לכיס, למרות צוק העיתים, ותממן את זה. חייבים. חייבים. לא תהיה שום הרמת גבה. תודה, אדוני. אבל הרעיון הוא מצוין. מיכל וולדיגר – לא נמצאת; מרב מיכאלי – לא נמצאת; אלמוג כהן – לא נמצא; ואליד אלהואשלה – לא נמצא. בבקשה, אדוני שר החינוך. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מענה בשם שר הביטחון על הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: היעדר מיגון הולם ופער מקלוט בשכונות ותיקות ביישובים עירוניים. ההצעה הזו לא עוסקת בקו העימות צפון-דרום ובמלחמת חרבות ברזל, אלא, כפי שאתם רואים – יישובים עירוניים ושכונות ותיקות. בראשית הדברים אקדים ואומר כי צמצום פערי המיגון ברחבי המדינה הוא משימה חשובה, שהצלחתה תביא להצלת חיי אזרחים רבים. בשנים האחרונות קודמו תוכניות מיגון חשובות על ידי ממשלת ישראל, הן בגזרה הדרומית, בתוכנית מיגון מרחב העוטף ואשקלון, והן בגזרה הצפונית, בתוכנית מגן הצפון, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית משנת 1952, האחריות להקמה ואחזקה של מיגון פרטי – כי אנחנו מדברים על שכונות ותיקות – כגון מקלט, ממ"ד או ממ"ק, לרבות מימונו, מוטלת על בעל הנכס, או על הרשות המקומית אם מדובר במוסדות ציבור. משרד הביטחון וצה"ל מהווים מנחה מקצועי ורגולטור לאומי לתחום המיגון, ומעורבותם העיקרית היא במסגרת תהליך קבלת ההיתר. כמובן, בהובלת פיקוד העורף יבוצע כל פרויקט למיגון לאומי, בכפוף להחלטות ממשלה, עם המשאבים הנדרשים. למעשה הנושא הוא נושא כאוב, לנוכח לאור המציאות העכשווית של מדינת ישראל, שבה אנחנו רואים את החשיבות של מיגון ומקלוט וכמה שקו העימות הולך וזוחל פנימה לתוך מרכז הארץ מכל הצדדים, גם מדרום וגם מצפון. לפיכך, מכיוון שהבעיה, למרות כל הניסיונות שנעשו, עדיין בתוקף, אני בהחלט אתמוך בהחלטת החברים להעביר את זה לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כך, מציעים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להעביר לפנים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> להעביר לפנים? שניכם? אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד הצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תשעה בעד, אפס מתנגדים. אם כן, ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת הפנים של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בטיחות ילדים בחודשי הקיץ: התמודדות עם הסכנות המאיימות על בטיחותם ובריאותם של הילדים במהלך חודשי הקיץ << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, ההצעה הדחופה הבאה – בטיחות ילדים בחודשי הקיץ: התמודדות עם הסכנות המאיימות על בטיחותם ובריאותם של הילדים במהלך חודשי הקיץ. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, יוסף עטאונה, אימאן ח'טיב יאסין, צגה מלקו, רון כץ ומשה סולומון. ראשון המנמקים – יונתן מישרקי. אדוני, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אדוני, אם אני אחרוג בדקה אנא תאשר לי, כי זה נושא מאוד חשוב. חודשי הקיץ מביאים עימם סכנות חמורות המאיימות על בטיחותם ובריאותם של ילדינו היקרים. עם העלייה בטמפרטורות והיציאה לחופשה – עשינו את זה בשנה שעברה, דיברנו על זה בשנה שעברה, אבל השנה יש חידוש, אנחנו רוצים להתמקד בו, ואני כבר אגיע לזה. עם העלייה בטמפרטורות והיציאה לחופשות, הילדים שלנו נחשפים לסכנות רבות ומגוונות. רק בתחילת השבוע נחשפנו לעוד מקרה טרגי של ילד שטבע למוות. לפי נתונים ארגון בטרם, מתחילת שנת 2024 טבעו למוות תשעה ילדים, ובחמש השנים האחרונות נרשמו 90 מקרי מוות כתוצאה מטביעה. המספרים הללו מצמררים. כל מקרה הוא טרגדיה עצומה למשפחה ולחברה כולה. נוסף לטביעות, האסונות העיקריים הנוספים שהם גורם מוות, בעיקר בתקופה זו, הם תאונות דרכים ושכחת ילדים ברכב. בשנת 2024 נהרגו בתאונות דרכים 27 ילדים, בחמש השנים האחרונות נהרגו בתאונות דרכים 286 ילדים, ובחמש השנים האחרונות נהרגו 142 ילדים בחודשיים הללו של החופש הגדול. אסון נוסף שנדון כאן, במליאה, לפני כשנה – אני חושב שגם אז דיברתי על זה פה – הוא הנושא של שכחת ילדים ברכב. נתונים של ארגון ידידים מצביעים על 1,188 ילדים שננעלו ברכב מתחילת שנת 2024, ושלושה מהם נספו כתוצאה מהשכחה. זה איום ונורא, זה סבל בל יתואר לילד, ואחר כך במשך כל החיים להורים, ושברון הלב כתוצאה מכך הוא בלתי נתפס. זה בוודאי לא מגיע מהזנחה מכוונת או משהו מכוון, חלילה. זה רגעים של חוסר תשומת לב, של עייפות, של שגרה יום-יומית שמובילה לאסון בלתי נתפס. אני לא רוצה לתאר מה עובר על ילד שנשכח ברכב בטמפרטורות חמות, אבל בשבוע שעבר נערך פה דיון בוועדה לזכויות הילד, והייתה אימא שבאה ושיתפה. קשה מאוד לחזור על התיאורים ועל רגשות האשמה שהיא חשה כתוצאה משכחת הילד שלה ברכב והאסון הנורא שפקד אותם. אנחנו נמצאים בתקופת השיא של עונת הקיץ, החופש הגדול בפתח, והוא מביא עימו יציאה מהשגרה המוכרת, טיולים וכו', והערנות שלנו כהורים נדרשת – היא לא נדרשת, היא הכרחית. בחודש יולי בשנה שעברה משרד התחבורה האריך את התקנות שמחייבות התקנת מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב בכל רכב פרטי שמסיע ילדים עד גיל ארבע. התקנות פקעו בפברואר השנה ומאז לא הוארכו שנית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נורא. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא מכאן – זה לא רק זה, כמובן שצריך הסברה וצריך עידוד וצריך שכל אחד ייקח על עצמו, ויש היום הרבה מכשירים שמוכרים אותם בכל מיני אתרים, מכשירים על צרור המפתחות, שנתפסים על הילד, כל מיני התראות כאלה ואחרות שמצפצפות ברגע ששוכחים. קודם כול, אני קורא מכאן למשרד התחבורה, לשרת התחבורה, להביא להארכה מחודשת של התקנות, ובנוסף – לעשות הסברה מסיבית בתקופה הזאת בכל כלי המדיה, כדי להימנע חלילה וחס מהכאב והאובדן הגדול הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. נושא חשוב מאוד מאוד. יוסף עטאונה – אינו נמצא; חברת הכנסת ח'טיב יאסין – לא נמצאת; חברת הכנסת צגה מלקו – לא נמצאת. חבר הכנסת רון כץ, אדוני. צר לי שחברי כנסת חותמים על הצעות מהסוג הזה ולא מגיעים. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, את ההצעה הזאת אני מגיש בפעם השנייה. בפעם הקודמת זה קרה בקיץ הקודם, וגם שם חשבתי שנכון להעלות את המודעות לסכנות שמביא איתו הקיץ. אני שמח שהצטרפו אליי חברים רבים, ביניהם יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יוני מישרקי, שאנחנו עושים גם את הדבר הזה יחד. אני חושב שאם יש נושאים שהם קואליציה ואופוזיציה ביחד זה ודאי הנושאים האלה. חלק חשוב ומשמעותי מהתפקיד שלנו הוא גם מניעה. כאשר מדברים על מניעה צריך לדבר על הסכנות שבטביעה, על הסכנות של השארת ילדים ברכב ועל הסכנות הרבות שהקיץ מביא עימו. חלילה וחס, שלא נדע לעולם מה קורה לאותה משפחה שחווה טרגדיה כזו, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים בשביל להיות עוד יותר זהירים, אם זה לשים איזושהי תזכורת בטלפון, את התיק מאחור, הארנק – כל אחד והשיטות שלו, אבל כל אחד צריך לעשות את זה. צריכים לדבר על זה אחד עם השני. אתם מגיעים הביתה – אולי זה אחד הנאומים הכי חשובים שנשאתי בתקופה האחרונה – אתם מגיעים הביתה? דברו עם בן הזוג שלכם, מה קורה כשאתם שמים את הילד בגן, בקייטנה, בבריכה, בכל מקום אחר. אתם מגיעים לבריכה, לים – שבע עיניים. זה קורה בשנייה, שנייה שלא שמים לב, והאסון הגדול ביותר שיכול לקרות למשפחה קורה, ואנחנו יכולים למנוע את זה. זה משהו שהוא באמת לא איזו שהיא גזרה, וזה אך ורק עניין של מודעות וזהירות. וזה מה שאני מבקש מכם היום, ואני גם מבקש מכם הפעם באופן חריג להעביר את זה הלאה. תשתפו את זה, תפיצו את זה. התקופה הכי מסוכנת, לפי כל הבדיקות, מתחילה עכשיו, ביציאה לחופש הגדול, ומסתיימת בחזרה לשגרה. אז אני מפציר בכם: תפיצו את זה הלאה, תהיו זהירים, שימו לב, תעשו כל מה שאפשר לעשות בשביל למנוע את האסון הנורא הזה. וברשותך, אדוני, אני אנצל את הזמן המועט שנותר לי לנאום הזה, ואני רוצה לדבר על המילואימניקים, על המילואימניקים שכולם בבית הזה שכחו. אף אחד היום – אנחנו במליאה 10, 12 שעות, ואף אחד היום במילה לא הזכיר את המילואימניקים. אני רוצה רק להזכיר שהשבוע – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר קיש, שנייה, תעזוב, נו, חקיקה – בפועל הם לא מקבלים כלום. אני רק רוצה להזכיר שהשבוע הם היו צריכים לקבל מענק, והם לא קיבלו, כי לא מצאו מקור תקציבי. וחובה למצוא להם מקור תקציבי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הסטודנטים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הסטודנטים שהם מילואימניקים – השר קיש, יש עדיין עשרות אלפי מילואימניקים שהם עצמאים, שאנחנו מטפלים בהם ברמה היום-יומית, שלא קיבלו מענקים מהמדינה מאוקטובר, מדצמבר, עדיין מחכים למענקים של המדינה. בינתיים קוראים להם בצו קריאה שלישית ורביעית. חודשים רבים של מילואים שהם משרתים את המדינה, והמדינה שכחה שהיא צריכה אותם בחזרה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה החוזה בינינו לבין המילואימניקים. כל אחד שעולה לדוכן הזה צריך לנצל לפחות 30 שניות מכל נאום ולדבר על המילואימניקים, על מה שמגיע להם, ולהיות הקול שלהם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, והלוואי שהיינו מדברים גם 30 שניות על החטופים כל אחד. השר קיש, אדוני. שנייה, חבר הכנסת סולומון לא כאן, נכון? כן, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר לא שם, אבל אני רוצה לציין שהשר קיש שלח לי משהו מאוד יפה, ואני אשמח להקריא אותו. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא, אני עכשיו אגיד אותו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> רון, כבוד היושב-ראש, נתחיל עם המילואימניקים. קודם כול, אני חושב שרק היום העברנו כמה הצעות חוק שתפקידן לעזור למילואימניקים וללוחמים. אפילו היושב-ראש פה, עברה הצעת חוק טרומית שלו בנושא לוחמים וחיזוק מעמדם באקדמיה, מה שנקרא אפליה מתקנת בקליטת מילואימניקים. אני רוצה רק להגיד לשאלתך, אתה צודק, היה אמור ב-1 לחודש להיכנס המענק; לא נכנס. הסיבה לכך היא – וזאת מבדיקה שעשיתי מול בני בן ארי, הקמל"ר, קצין מילואים ראשי – שהכוונה הייתה לתת את זה בדחיפה ולא בבקשה, והמנגנון של הדחיפה לא עובד, ויש צורך למילואימניקים להיכנס ולציין, ורק אז הם יקבלו. הופצו מסרונים עם ההודעה שהבאתי לך לכל המילואימניקים, ואני חושב שהם פשוט צריכים לדעת שעכשיו, בניגוד למה שהייתה הכוונה – זה לא עניין תקציבי בכלל – פשוט צריך לבקש, למלא לינק עם טופס ואז מקבלים. זה אירוע לא טוב, מטופל איך שהסברתי לך. חבל שהגענו, שלא הצלחנו בדחיפה, אבל הכסף ישנו. את זה אני רוצה לומר בצורה ודאית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – יש מילואימניקים עצמאים שעדיין מחכים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר, אז צריך לטפל. אז כל מקרה לגופו וצריך לטפל. כמובן שאנחנו מחויבים למילואימניקים ועושים כל מה שאפשר לעשות פה, בבית הזה, בשביל לעזור להם, להם ולמשפחותיהם. לגבי נושא בטיחות הילדים בחודשי הקיץ, זה כמובן נושא כבד ומשמעותי, והוא נוגע בלא מעט תחומים. אני מתייחס לנושא המענה של משרד החינוך; יש גם משרדים אחרים שצריכים להתייחס לנושא הזה – שרי הפנים, התחבורה והבטיחות בדרכים, בטיחות בחופי רחצה, שכחת ילדים ברכבים וכיוצא בזה. אנחנו מפיצים כל שנה חוזר לבתי הספר בנושא הסברה וחינוך לבטיחות מונעת לקראת חופשת הקיץ. ההנחיות מופנות לתלמידים ולהוריהם – מפרטים את ההנחיות לתלמידים בטרם צאתם לחופשת הקיץ, ומקנים דגשים למחנכים לקיום פעילות הסברה שתעסוק בסכנות האופייניות לחופשת הקיץ ובדרכים למניעתן. חשוב לציין כי הסברה המותאמת לגיל הילדים יכולה לשאת אופי של שיחה, אפילו של סדנה שמועברת על ידי התלמידים עצמם, וזאת לפי שיקול דעתו של המורה המחנך. ההוראות המפורטות ניתנות לתלמידים לקראת צאתם לחופשה, והן בגדר המלצות להתנהגות ראויה בימים שבהם לא מתקיימים הלימודים. הן עוסקות בבטיחות בחוף הים, במקורות מים, בבריכות, בטיולים, בטיחות בכלים חשמליים, חומרים רעילים, מתקנים מתנפחים, משחקים בחוץ, נסיעה ברכב וזהירות בדרכים. הן מתפרסמות בפורטלים של משרד החינוך. אנחנו במשרד החינוך גם רואים חשיבות רבה בלימודי השחייה כמיומנות מצילת חיים, בבחינת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". אנחנו עוסקים בזה לאורך כל השנה בפעילויות רבות לחינוך ילדים ונוער להתנהגות נכונה ובטוחה סביב בריכות ומניעת טביעה. פעילויות אלו כוללות לימודי שחייה, ריכוז הפעולות להתנהגות בבריכות ובים בשבוע הבטיחות הלאומי, תגבור לימודי שחייה במגזר החרדי ובמגזר הערבי ועוד. זה כמובן תלוי משאבים, ולאורך השנים אנחנו עושים מאמצים להגדיל משאבים אלו. אנחנו גם עוסקים בהסברה באמצעים מגוונים ושותפים לפרויקטים לאומיים של משרד הבריאות ולתוכנית הלאומית בנושא מניעת טביעות ילדים. יש את נושא הזהירות בדרכים. הילדים נמצאים יותר בכבישים, ולכן גם הסכנה הזו גוברת. לצערי, אנחנו כמעט כל קיץ משלמים מחירים של ילדים שנפגעים ונדרסים בתאונות דרכים. חשוב גם להורים, גם למבוגרים, ללוות, להשגיח ולתזכר; לפעמים הדברים האלה מצילים חיים. בנושא שכחת ילדים ברכב, מנחים גורמי המקצוע את צוותי החינוך והטיפול בגני הילדים ובמעונות היום כיצד למנוע מצבים של שכחת ילד ברכב. הנחיות אלו מפורסמות בפורטלים של משרד החינוך. אנחנו כמובן היום עדיין בתקופת בית הספר של הקיץ, עד 21 ביולי, שזה לכל הגנים וכיתות ג', ופעילות שתמשיך גם לגילים היותר-מבוגרים עד אוגוסט, כולל לילדי המפונים מהצפון ומהדרום. אני רוצה לפנות מפה, חבר הכנסת מישרקי – אני חושב שנושא התקנות, ראוי שמשרד התחבורה ישקול את חידוש התקנות בנושא – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא שישקול, שיחדש מיידית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, אני אומר עוד פעם, אני לא שר התחבורה, אבל אני אומר בוודאי לשקול. אני לא מכיר לעומק את הנושא, אבל הנושא בסמכות שרת התחבורה, ומן הראוי שהדבר הזה אכן ייבחן ויטופל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מציע למשרד החינוך, אדוני השר, אם יורשה לי, שיעלה מיידית בקמפיין לגבי הנושאים האלה; כולם בבית – קמפיין שירוץ בכל רשתות הטלוויזיה. זה חשוב ויש לזה אפקט. תודה רבה. אם כן, שני המציעים, חבר הכנסת מישרקי, לאן אתם רוצים להעביר את זה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לוועדת הכלכלה. אנחנו נצטרך להצביע. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, 13 בעד, אפס מתנגדים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם אני בעד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו מוסיפים גם את לימור סון הר מלך, חברת הכנסת. אם כך, ההצעה לסדר-היום תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים, חברי הכנסת, להודעה מסגנית מזכיר הכנסת. גברתי. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1034).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת צביקה פוגל, יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. חבר הכנסת פוגל, אדוני, לרשותך, כמובן, עשר דקות. לקריאה ראשונה – עשר דקות. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני מבקש לפתוח את דבריי בהבעת צער ולמסור תנחומים למשפחתו של אלכסנדר יקימינסקי מנהריה, שנפל היום בפיגוע בכרמיאל, ולפחות לפי המידע שיש בידי, הוא גם זה שחיסל את המחבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, כך אומרים. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> אשרינו שיש לנו גם גיבורים כאלה. חבל שזה נגמר ככה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> והחלמה לפצועים. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> והחלמה לפצוע, נכון, צודק. אני מתכבד, אדוני היושב-ראש, להציג בפני הכנסת את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אל ההצעה שלי הצטרפו חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי כנסת נוספים. בשבוע שעבר עמדתי על דוכן זה, אדוני, והצגתי בפני חברי הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי שהאריכה את הוראת השעה בעניין העילות המאפשרות לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט. היא מתווספת לחוק הפרוטקשן, לחוק האיירסופט ולחוק להחמרת הענישה בעבירות שב"חים, שגם הם מעורבים בפשיעה. אמרתי אז כי הוועדה לביטחון לאומי שבראשותי פועלת מאז הקמתה להעניק למשטרת ישראל כמה שיותר כלים אפקטיביים למלחמה בפשיעה שתכליתם היא אחת: הגנה על הציבור מפני ארגוני הפשיעה. בשנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים לעלייה מטורפת ולפעילות חסרת מעצורים של הפשיעה המאורגנת, בדגש על החברה הערבית, אבל לא רק. זו פשיעה שמובילה למלחמת כנופיות, חיסולים, ופעמים רבות גם לפגיעה בחפים מפשע. דוגמה לכך ראינו רק בחודש שעבר, כשבמהלך ניסיון חיסול של יעד מוכר למשטרה, כתוצאה מפיצוץ רכב נהרגה צעירה בת 20, וילדה בת שבע נפצעה קשה עת שהתה ברכב יחד עם היעד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מתחילת השנה אנחנו עומדים כבר על יותר מ-100 נרצחים במגזר הערבי. חשוב להסביר – ואני מצטט: מדינת ישראל והחברה הערבית נמצאים במצב חירום. כמעט מדי יום נרצחים אזרחים ערבים, ואחוז הפענוח נמוך. כנגד גל הפשיעה בכלל ובחברה הערבית בפרט, יש לפעול במגוון רחב של פעילויות. אחד הנושאים הוא שינויי חקיקה הכרחיים אל מול תמונת מצב הפשיעה, האלימות, מקרי הרצח וחוסר הביטחון של האזרחים. בתקופה זו יש לשנות את נקודת האיזון, ולאפשר לראשי רשויות אכיפת החוק לפעול בצורה משמעותית כנגד עבריינים. תופעת הפשיעה החמורה בחברה הערבית מחייבת התייחסות אחרת, גם משפטית, ואכן, נקודת האיזון השתנתה. את הדברים האלה, מכובדיי, אמר – אני מניח שהוא יודע – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני מצטט את זה מכיוון שאני חושב שהוא גם עשה דברים טובים – אני מקווה שאני אעשה לא פחות ממנו – כשעמד בראש הצוות מטעם הממשלה למאבק בפשיעה בחברה הערבית. ביקרתי, אדוני היושב-ראש, בעשרות תחנות משטרה במהלך השנה האחרונה. דיברתי עם מפקדי תחנות, עם השוטרים ועם החוקרים בשטח. הכלים העומדים היום לרשות המשטרה לא מספיקים, לצערי, כדי להילחם בפשיעה המאורגנת. אנו מבקשים מהמשטרה להילחם עם אקדח קפצונים. לכן, גם אם מדובר בצו הגבלה שיפוטי ולא במעצר מינהלי כמו שהייתי רוצה, מדובר בהצעת חוק שתוסיף, אדוני היושב-ראש, חומה לביטחון האישי של כל אחד מאיתנו, ומטרתה להגן על חיי אזרחים על ידי מניעה וסיכול של פגיעה בחיי אדם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדיוני הוועדה במסגרת ההכנה לקריאה הראשונה, הציגה משטרת ישראל את הקשיים בהתמודדות באמצעות הדין הפלילי עם מקרים שדורשים מניעה וסיכול של הרצח הבא. חשוב להבין, אדוני, כי בידי המשטרה יש מידע מודיעיני, ובכלל זה מידע מודיעיני קונקרטי, שמצביע על איומים לחיי אדם ולשלום הציבור מצד פעילים בארגוני הפשיעה, אך ברוב המקרים אין בידי המשטרה תשתית ראייתית מספקת להפעיל כלים מתחום המשפט הפלילי לשם מניעת עבירות פשיעה חמורה שיש בהן כדי לסכן חיי אדם. אתה מבין, אדוני היושב-ראש, יש מידע מודיעיני, יודעים שמשהו הולך לקרות – זה לא מספיק, מכיוון שאין רוגלות, או אין דברים אחרים שאפשר לבסס תשתית ראייתית, לא מאשרים לעצור את אותו בן אדם, והרצח יוצא לפועל, ולפעמים גם נפגעים חפים מפשע. זאת המהות האמיתית של הצעות החוק שלנו. הקושי לבסס תשתית ראייתית נובע, בין היתר – וחשוב לומר את זה – מהחשש של עדים לתת עדות במשטרה אם ברקע המעשה מעורב ארגון פשיעה, וזאת נוסף לחשדנות בסיסית כלפי המשטרה. אין מה לעשות. אני אומר לך את זה כמי שהיה ראש רשות ביישוב ערבי. ידענו מה הולך לקרות, ידענו שזה הולך לקרות, אבל אף אחד לא היה מוכן לקום ולהגיד: אני יודע שזה הוא עשה או אני יודע שזה הוא הולך לעשות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת היה ממונה במקום מאוד מורכב – בטובא-זנגרייה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> נכון. לכן, גם כאשר יש בידי המשטרה מספר רב של ידיעות מודיעיניות, ברוב המקרים אין בהן, אדוני, כדי לבסס תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום, והתוצאה של זה עשויה להוביל לאובדן חיי אדם. בנוסף, במקרים רבים יש חשש מפני חשיפה של מקורות או של שיטות ואמצעים של המשטרה, שמקשה אף הוא על הפעלת הכלים הקיימים. לפיכך, אדוני, לפיכך, חבריי חברי הכנסת, מוצע, כהוראת שעה למשך שנתיים, להקנות לנשיא בית משפט המחוזי או לסגנו – זו לא איזו החלטה של איזה מישהו בשטח – סמכות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים שמוגשת על ידי ניצב במשטרה כלפי אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה או מטעמם, בין היתר בהתבסס על הערכת מסוכנות מודיעינית שתערוך ותציג משטרת ישראל. חשוב להדגיש כי ההסדר המוצע בהצעת החוק מתבסס על כלים מינהליים שקבועים בחקיקה וקיימים בחוק מניעת הטרדה מאיימת, חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק להגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. כחלק מהמאבק בפשיעה הערבית, אדוני היושב-ראש, עברו בתקופה האחרונה כמה תיקוני חקיקה, כפי שציינתי בפתח דבריי. כמו כן עברו כמה תיקוני חקיקה נוספים שנמצאים בתהליכי חקיקה בוועדה שבראשותי, ובהם חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני הפשיעה, כמו רוגלות, והחמרת תנאי השחרור בערובה של חשוד בעבירות חמורות. כולם יובאו בקרוב לקריאה ראשונה, וכך גם הצעת חוק זו, שעל פי מומחים רבים, עשויה למנוע את הרצח הבא. אני קורא לכל חברי הכנסת, במיוחד לאלה שמצאו ומוצאים כל הזדמנות להתנגד לחוק ולחוקים דומים – אני קורא לכולנו להתעלות, להבין את גודל השעה ולהצביע בעד הצעת החוק, כדי שנוכל להמשיך עוד במושב הזה ולאשר אותה גם בקריאה שנייה ושלישית. ואם עד אז תוגש הצעת החוק הממשלתית, אני לא אאחוז בקרנות המזבח. אני מוצא לנכון להודות בהזדמנות הזאת לצוות הנהלת הוועדה בראשות לאה גופר ולצוות הייעוץ המשפטי בראשות עו"ד מירי פרנקל שור וגלעד נווה, שאפשרו את קיום התהליך לגיבוש הצעת חוק זו לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יבגני סובה, אחד המציעים, חמש דקות יהיו לרשותך, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף, לשלוח תנחומיי למשפחת יקימינסקי מנהריה, אלכסנדר יקימינסקי, חייל בן 19 שנפל היום בפיגוע בכרמיאל, וכמובן לאחל החלמה מהירה לכל הפצועים, וגם לפצועים מהחיילים שלנו, שלצערי ממשיכים גם להיות נופלים וגם להיפצע במסגרת המאבק שלנו בטרור. אדוני היושב-ראש, בוודאי שאני מצטרף למה שנאמר בעניין החוק על ידי חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. כבוד הוא לי להיות שותף להצעה הזאת. אני רוצה להגיד, חבריי ומי שהולך כנראה להצביע נגד ההצעה הזאת – אני דווקא שמעתי שישנם כאלה בקרב האופוזיציה – קודם כול אני רוצה להרגיע, להרגיע את חבריי מהאופוזיציה ולהגיד דבר פשוט: גם אני חרד לדמוקרטיה הישראלית ולשלטון החוק, לא פחות מכם, אבל מה שקורה בשנים האחרונות במדינת ישראל מבחינת הפשיעה המאורגנת זה קטסטרופה שמאיימת על קיומה של מדינת ישראל. ארגוני הפשיעה הם מעבר לגרורות; זה סרטן שמאיים על המדינה. ולכן, אם אנחנו היום לא ניכנס לטיפול מיידי בנושא של ארגוני הפשיעה, בעוד כמה שנים לא יהיה לנו על מה לדבר – אנחנו פשוט נאבד את המדינה. יש למעלה מ-200 מדינות בעולם. יש לא מעט דוגמאות של מדינות שנשלטות על ידי ארגוני פשיעה, למרות שבאנציקלופדיות אפשר לקרוא עליהן כמדינות דמוקרטיות. לא, יש מדינות שלצערי נשלטות באופן מלא על ידי ארגוני פשיעה, אם זה ברמת ניהול המדינה, אם זה ברמה מקומית, על ידי בחירות לרשויות המוניציפליות, ואפילו בבחירות לפרלמנט. אדוני היושב-ראש, אני שומע את כל הדבר הזה. זה מפריע לי. תודה. לא פעם, רבותיי באולם הזה, שמענו מחברי הבית טענות קשות ממגזרים שונים. שמענו שכמעט אין היום עסק, מסעדה או כל מקום אחר שלא משלם דמי פרוטקשן, אם זה בצפון, אם זה בדרום; שמענו שאין כמעט במדינת ישראל אתר בנייה שלא משלם היום דמי פרוטקשן. למי בדיוק הם משלמים דמי פרוטקשן, ליושב-ראש הוועד השכונתי? הם משלמים פרוטקשן לארגוני פשיעה; הם משלמים פרוטקשן כי הם רוצים להרוויח כסף ולשמור על העסקים שלהם. איפה כאן המדינה? תשאלו אתם. לצערי, המדינה היום חייבת כלים, ולכן, אם אתם מתעמקים בהצעת החוק הזאת ומסתכלים באיזו זהירות נעשים פה דברים ובאיזה כובד ראש נעשים פה דברים, אתם תבינו שהדבר הזה – הלוואי שיתבטל בעוד שנתיים, כאשר לא נצטרך את החוק הזה, אם באמת המאבק בארגוני פשיעה יהיה מאבק אפקטיבי שיקטין משמעותית את השפעתם של הארגונים על החיים של כולנו. אני מאוד מקווה שהצעדים שיתקבלו בקריאה שנייה וקריאה שלישית כאן, בבית הזה, אחרי שכמובן גם נשמע את כל הטענות של האופוזיציה – וגם אני חלק מהאופוזיציה, ועדיין אחד מיוזמי החוק – אני משוכנע שהחוק הזה שיתקבל בשנייה-שלישית יהיה חוק טוב, אפקטיבי והכי חשוב – המערכת המשפטית של מדינת ישראל תוכל גם לפקח, כי כפי שאמר חבר הכנסת פוגל, ידידי חבר הכנסת פוגל, זו לא החלטה של שופט זוטר, ובטח זו לא החלטה קצין זוטר. מדובר בהחלטה ברמה של נשיא בית משפט מחוזי, ובהחלט הדבר הזה מאוד ראוי, ואין מצב פה להטיל ספק בהחלטות שנוגעות לטיפול טוב בארגוני הפשיעה. ולכן, רבותיי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, להניח בצד את כל החששות, ואני מזכיר לכם שהדבר בא כהוראת שעה לשנתיים, ואם לכנסת יהיו טענות קשות או עדויות קשות על שימוש חורג בכלים האלה שהחוק מעניק לרשויות החוק – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אז בוודאי ובוודאי נוכל לחזור לכנסת ולהכניס את התיקונים הנדרשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו פותחים בדיון האישי, שלוש דקות לכל דובר. חבר הכנסת צבי סוכות – לא נמצא; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להשתתף בצערה של המשפחה מנהריה שאיבדה את הבן שלה היום בפיגוע הרצחני בכרמיאל, לשלוח תנחומיי אליהם, ולאחל החלמה מהירה לפצוע. בנושא החוק, אני תומך בחוק, אני גם חתום על החוק, ואני חושב שכל אלה שמתנגדים – אנחנו לא מדברים על אזרח רגיל, אנחנו מדברים על עבריינים ועל ארגוני פשע, ואם אנחנו כאן ככנסת לא נילחם בתופעה, התופעה הזאת תשתלט. אני פעם אמרתי: יש את הרשות המחוקקת, יש את הרשות השופטת, יש את הרשות המבצעת ויש את ארגוני הפשע, שהם יותר חזקים מהארגונים האלה, מכולם ביחד. הם יותר חזקים. לכן אני גם אמרתי את זה כשהייתי שר ואמרתי את זה בישיבות ממשלה: אני תומך גם במעצרים מינהליים, ואמרתי את זה באופן ישיר ליועץ המשפטי לממשלה. עם ארגוני פשע צריך להילחם, ולהילחם בכל הכוח. רק בשבוע שעבר עליתי כאן ביום שלישי שעבר ודיברתי ואמרתי: 103 נרצחים במגזר הערבי; אתמול היו 114 נרצחים – 11 נרצחים בתוך שבוע. אם נבוא ונגיד לכל הנרצחים האלה, לכל המשפחות שמאבדות את הילדים שלהן: תשמעו, אם המשטרה יכולה למנוע בחוק שאנחנו בכנסת מחוקקים ואנחנו מונעים את זה, אז אנחנו נכשלנו. לכן אני אמרתי גם ליושב-ראש ועדת הביטחון: תביא חוק למעצרים מינהליים. תביא את החוק הזה. למה אנחנו מפחדים? נגד מי אנחנו נפעיל את החוק הזה? נגד אנשים שרוצחים, עבריינים, אנשים שמנסים להשתלט. אנחנו אומרים היום: אין משילות במדינת ישראל, באמת אין משילות. כשאתה מפחד להסתובב בתוך המדינה, זה אומר שאין משילות. והיום הרבה אזרחים במדינת ישראל מפחדים להסתובב, מפחדים לצאת מהבית שלהם. אבא לא הולך לישון בלי שהבן שלו חוזר, אפילו אם הוא יוצא לקנות משהו קטן בקיוסק בחוץ. אנחנו רוצים להגיע למצב כזה במדינת ישראל? לכן אני מציע לכל חברי הכנסת שמתנגדים לחוק להבין נגד מי אנחנו מפעילים את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שמונח לפנינו, אולי את הכותרת שלו אנחנו צריכים; את התוכן, בחלקו – ממש לא. אין צורך להסביר מדוע המאבק בארגוני פשיעה הוא חשוב, הנתונים ברורים, אבל יש הבדל בין דברים שעושה הכנסת – ותפקידה לחוקק, לסייע או לבקר על המערכות – לבין הביצועים. בלי החוקים האלה אפשר להגיע לביצועים בסדרי גודל יותר טובים, וזה לא סיפור של הבית הזה כמחוקקים; זה סיפור של אופרציה. האופרציה של ממשלת ישראל היא כישלון טוטלי, כי אנחנו במצב של 130% עלייה בתיקי הרצח ב-2023, ו-2024 לא מסתמנת כטובה יותר. וזה לא רק במקרי הרצח, וזה לא עוזר וגם לא יעזור שמייצרים דברי חקיקה עם אופרציה לא מנוהלת, והאופרציה לא מנוהלת; אני מדבר על זה לא פעם ולא פעמיים. אבל אחרי שאמרתי את ההקדמה הזאת, יש פה דבר חקיקה שהונח בכנסת, ואני אומר שהוא לא מתאים למציאות, כי מעבר לכותרות ולמילים הגבוהות והנכונות, יש דברים בחוק הזה שהמשמעות שלהם היא קשה ביותר, במנותק מהמציאות של חיינו, שפותחת אפשרות לסמכות מינהלית לגוף בלי פיקוח ובקרה. אז אני יודע, יגידו שהכול בפני בית המשפט המחוזי, אבל אני חוזר אחורה בזמן, כי החוק הזה מפנה לחוק המאבק בארגוני פשיעה שחוקק בשנת 2003, ומי שקובע מה הוא ארגון פשיעה איננו השופט, הוא ראש אגף חקירות במשטרת ישראל, ואלה שני דברים שונים בין לבוא לשופט ולהגיד לו: בוא תגדיר לי מה הוא ארגון פשיעה, שזה לא המצב בחוק הזה, לבין משטרת ישראל כגוף ביצועי שמקבלת את ההחלטה. האמינו לי, אני בא משם. עסקתי בזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על הגדרת הארגון? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> על הגדרת הארגון, והגדרתי ארגונים, אבל יש הבדל אם אתה מגדיר ארגונים ופועל על פי החוק הפלילי הרגיל, או מגדיר ארגונים ויש לך את האפשרות לבחור בין הסמכויות המינהליות לבין הסמכות החוקית לפי חוק סדר הדין הפלילי או כל החוק הפלילי. ואני אומר לכם תמיד, גם כשהייתי בתפקיד – לא עכשיו כחבר כנסת – בטח בזווית שבה אני נמצא, רציתי שאני אעשה עבודה טובה יותר, רציתי שתהיה עליי עין. לא אהבתי שאומרים לי מה לעשות, גם לא אמרו לי, אבל כן שיפקחו על העבודה שלי. ובחוק הזה אין הפיקוח הזה, וזאת הסכנה – לא עכשיו, לא מחר; היא יכולה להיות. ואנחנו צריכים לחשוב במנותק מהמציאות של הרגע מה המשמעות ואיפה הבלמים והאיזונים. ועל רקע הדברים האלה גם אמרתי בוועדה, ואני אומר גם פה, התנגדתי, כי אני יודע וכולם יודעים שיש תזכיר חוק ממשלתי שהוא בעבודה. היתרון של תזכיר חוק ממשלתי הוא לא שממשלה כזאת או אחרת היא חכמה יותר, אלא שהוא עובר איזושהי מסננת ארוכה מאוד של הרבה מאוד גורמים, כי גם אני בדיוני הוועדה זרקתי כמה דברים, חלקם יותר נכונים, חלקם פחות נכונים, אבל היו מהבטן, מידע אישי, הם לא היו מתהליך סדור. לכן אני חושב שהחוק הזה הוא לא בשל, הוא לא אפוי, גם לקריאה ראשונה. ואחרי שאמרתי את זה, למרות העובדה שהוא לא בשל ולא אפוי, אני לא אתנגד לו. אני לא אצביע עליו. אני פונה ליושרה, לשכל הישר של כל חברי הכנסת שנמצאים פה, לא לעשות שטויות בשל ההתלהבות, הפחד והחשש ולעשות חוק שיצא רע תחת ידינו, אלא להמתין כולנו לתזכיר הממשלתי, לדיון עומק, כי יש פה דבר חשוב יותר מלהגיד: הינה, יש עוד כלי. צריך לראות מה המשמעות שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להקפיד על שלוש דקות. אחמד טיבי, אדוני, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, 111 הרוגים ונרצחים בחברה הערבית. עד שאני אסיים את הנאום, אני לא יודע אם המספר הזה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אל תסתכן – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. לא, אני לא בטוח שזה יישאר. אני מקווה שכך יהיה. אני רוצה להגיד מה עשינו מתחילת הקדנציה, איך נתנו יד לכל החוקים שהוצעו כאן: אנחנו הצבענו בתחילת הקדנציה, חבר הכנסת פוגל, עבור הצעת חוק שלך לטיפול בפשיעה; אנחנו הצבענו בעד חוק של אלמוג כהן; אנחנו הצבענו בעד הצעת חוק של קרויזר; אנחנו הצבענו בעד חוק של מלביצקי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זאת טעות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצבענו, כי החוקים האלה אמרו שהם לטיפול ומיגור הפשיעה. מאז, הפשיעה רק גואה. החוקים האלה וחוקי הממשלה לא שינו את המציאות העגומה, את הרצח הנורא. רצח רודף רצח. אני הייתי בניחום אבלים בטמרה אצל משפחת ד'יאב, אצל האבא ח'יר, שאיבד את היקר לו מכול, את אחמד, רואה החשבון. אתמול ראינו תמונה שההורים שלו קיבלו בטקס הסיום של הבוגרים רואי החשבון, את התעודה שלו. הבחור המצטיין הזה מטמרה. איזו תמונה קורעת לב. עכשיו, כל מי – מה זה ח'יר? ח'יר זה טוב. במקרה הזה זה בדיוק השם – אחמד ח'יר. הוא היה תחת איום של פרוטקשן, והמשטרה יודעת מי, ידעו מי, ובכל זאת אלה שבאו לגבות פרוטקשן ולא קיבלו, כי הוא אמר לא, הוא ומשפחתו – התוצאה הייתה שהם רצחו אותו. כך קרה במקרים רבים אחרים. גם חבר הכנסת טלב אבו עראר, שירו לתוך הבית שלו – חבר הכנסת לשעבר, ראש רשות – והמשטרה יודעת, ידעה מראש על האיומים ומי מאיימים. עכשיו היה מעצר. אבל למה זה קורה? למה אין מניעה? מספר הפענוחים בחצי השנה הראשונה הוא 10.2% בלבד. יושב-ראש ועדת ביטחון פנים, זה שיעור? משטרת ישראל יכולה. אתה יודע למה אני אומר שהיא יכולה, והיא מקצועית? כי בנתניה הצליחה; בנהריה הצליחה; באזור תל אביב הצליחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בזה אני מסיים – כשנפגשנו עם ראש הממשלה נתניהו בנושא הזה של הפשיעה הוא אמר: כפי שהצליחה המשטרה למגר את המשטרה בנתניה, אנחנו נצליח למגר אותה בחברה הערבית. נו? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מופתע מהתנהלות הממשלה היום בעניין החקירה הפרלמנטרית שהגשנו. איך זה יכול להיות? יושב-ראש הקואליציה מבקש מהחברים שלו לא להצביע על הנושא הזה, על הקמת ועדת חקירה שתבדוק את המחדלים של הממשלה הזאת, כאשר אנחנו מדברים על עלייה במספר הנרצחים של 130%. אז מי יטפל בפשיעה? והשר – לא מעניין אותו מה שקורה בחברה הערבית. לא רוצה לשמוע. ראינו אותו לפני שבועיים כאשר היה מקרה ירי באשקלון – הוא מייד נסע לאשקלון. אתמול ירי בלוד, נרצח ועוד נרצחת בג'ת – לא שמענו מילה אחת מהשר. בדרך כלל שר מגיע על מנת לשרת את כלל האזרחים, אבל אנחנו מרגישים מופקרים. שני מיליון אזרחים ערבים – הם לא באים בחשבון. מי אמור לתת תשובות לאנשים? מי אמור לשמור על האזרחים? איך ראש הממשלה מרשה לשר הזה לתפקד בצורה כזאת? השר מתפקד בצורה מאוד גרועה. ככה לא מנהלים את המשרד לביטחון לאומי. אני מציע לשר שילמד מיושב-ראש הוועדה איך רוצים – מקדמים חוקים על מנת לסייע. אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק. אנחנו רוצים מיגון, רוצים הגנה, רוצים שמירה. המשפחות מופקרות, האזרחים מופקרים. ממשלה שאמורה לשרת את כלל האזרחים לא רוצה לשמור על האזרחים הערבים – בואו נגיד את זה בצורה ברורה. יכול להיות שכאשר יש רצח בחברה הערבית, נהיה שמח אצל השר בן גביר. לא מתאים. לא מתאים לראש הממשלה ולא מתאים בכלל לממשלה הזאת. לא מתאים לאנושות. מעל 2,000 נרצחים בתקופת הכהונה של ראש הממשלה נתניהו. צריך להפיק לקחים ולעשות סדר מחדש. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש בהקשר של הצעת החוק הזאת – לא אחזור על הדברים שנאמרו קודם מפי חבריי, אני מסכים, אבל אני מבקש לנצל את ההזדמנות לברך את נשות טמרה האמיצות, שיצאו הערב למחאה אזרחית נגד הפשיעה והרציחות בחברה הערבית באמירה נחרצת: החיים שלנו הם קו אדום. לפי כשלושה שבועות נורה תושב העיר אחמד ד'יאב, ולאחרונה נפטר. רצח אכזרי של צעיר שנקטף בדמי ימיו, שהתרחש במשרד רואי החשבון שבו עבד על רקע סחיטת דמי חסות. באוניברסיטה העברית, שם השלים את לימודיו, במקום להגיע לטקס הבוגרים, שני הוריו השכולים והאבלים הגיעו עם תמונתו. מישהו יכול לדמיין שרואה חשבון יהודי היה נרצח במשרדו על ידי ארגון פשע, והארץ לא הייתה רועשת? אלא שהמשטרה, במקום לחזק את היוזמה המבורכת של נשות טמרה, של ציבור שמתעורר ודורש צדק, במקום לתת להן כוח מול ארגוני הפשיעה – המשטרה בחרה להטיל טרור דווקא עליהן. בימים האחרונים המארגנות סבלו מהפחדות ואיומים שהגיעו מהמשטרה; קשיים עם האישור לקיום ההפגנה – אני חוזר: הפגנה נגד רצח ופשע; ניסיון לצנזר את תוכני השלטים, אגב, בניגוד להוראת בית המשפט. כך זה כשיש ממשלה קנאית וכאשר את המשטרה מנהל שר גזען, לאומן חשוך ואלים שאין לו כל תשובה לכישלון הקולוסלי, הכישלון המכוון בשמירה על הביטחון האישי בחברה הערבית. זו לא טעות, זו מדיניות, מדיניות הפקרה מכוונת שמטרתה לפורר את החברה הערבית מבפנים, להחלישה ולפלגה. נשות טמרה הגיבורות מראות לנו את הדרך: לא לפירור החברה, כן לאחדותה ולסולידריות. לא להשתקה, כן להשמעת קול המאבק. לא לרדיפה פוליטית, כן למחאה אזרחית. ואלמלא קואליציית הדמים הייתה מביאה לכאן מבול של הצעות חוק ממשלתיות, ולפעמים פרטיות שלמעשה הן ממשלתיות, מטורפות, פשיסטיות וחשוכות, הייתי עכשיו מן הסתם יחד איתן בטמרה במחאה. כל הכבוד לנשות טמרה, כל הכבוד לחברה הערבית, שלא מרכינה את ראשה לנוכח האלימות הממסדית וארגוני הפשע, וכל הבוז לממשלת הדמים, לקואליציית הכהנאים ולחוקיה הגזעניים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. מנסור עבאס, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שתי נקודות: נקודה אחת – חברי הקואליציה או אחדים מהם מצפים מאיתנו אוטומטית לתמוך בכל חוק שהם מביאים בהקשר של פשיעה ואלימות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מצפים. פשוט הצבעתם על הכול נגד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא נכון. לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה אתם כל כך מקילים ראש בשקרים? למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מנסור, לא יודעת. אני מקילה ראש בשקרים? אני מקילה ראש בשקרים? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן, זכותנו לבחון אם החוקים האלה ראויים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקילה ראש בשקרים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – או חוקים כושלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקילה ראש בשקרים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן, בהקשר הזה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את זה תשאל את אימאן ח'טיב יאסין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אתם לא יכולים לבוא בטענות – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא כל חוק. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – במיוחד כשמי שקבע את הכלל הזה, שאנחנו מצביעים בצורה לא עניינית ותמיד מצביעים נגד חוקי הקואליציה, זה אתם, כשהייתם בשנה שעברה באופוזיציה. אז אין לכם את הזכות לבוא ולדרוש מאיתנו להצביע עניינית. ובכל זאת גם אנחנו, גם כל חברי האופוזיציה היום, הקואליציה לשעבר, אני רואה שהם מצביעים בצורה עניינית בהתאם להשקפתם ואם הם משתכנעים שזה ראוי או לא ראוי. ולכן אני חושב שזה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה חוק של אין ברירה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – גם לא הוגן וגם לא נכון, ומספיק להשתמש בשקרים. אבל אדוני היושב-ראש, יש משהו מעניין שהשר יואב קיש ציין כאן, והוא למעשה הודעה שהם נכשלו. כאשר הוא אומר: אנחנו צריכים מספיק זמן – עכשיו, כמה זה מספיק זמן? אנחנו כבר שנתיים או שנה וחצי בתוך הקדנציה הזאת של הממשלה. בממשלה הקודמת לא אמרו: תנו לנו זמן. התחילו לפעול בחודש הראשון. ישב כאן סגן השר יואב סגלוביץ', שלא ישב במשרד, הוא כל הזמן היה מפגין נוכחות בכל היישובים, מחבר בין המשטרה לבין הרשויות. אתם יודעים מה? הוא היה גם עונה לאזרחים על טלפונים, לא לחברי הכנסת. כל אזרח שרצה להתקשר אליו, מצא אצלו מענה, נוסף לאופרציה האחרת שהוא הפעיל ביחד עם המשרד לביטחון לאומי וביחד עם שאר הרשויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הרשות לפיתוח הנגב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הרשות לפיתוח הנגב – בוודאי. ולכן לבוא ולהגיד היום: תנו לנו עוד זמן – אלו חיי אנשים. ולכן, תודו שלמרות שקיבלתם מספיק זמן, לא הצלחתם – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – להשיג מה שהשיגה הממשלה הקודמת בהקשר הזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – לא נמצאת; עידן רול – לא נמצא; דן אילוז – לא נמצא; שרון ניר – לא נמצאת; עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; מרים וולדיגר, גברתי – מוותרת; יוסף עטאונה – יוסף נמצא פה? לא. ווליד טאהא, חבר הכנסת, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, לפני זמן קצר עלה שר החינוך יואב קיש כדי לענות ולהגיב על ההצעה שהגשנו להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת הפשיעה בחברה הערבית. ולמרבה הצער – לא ציפיתי משר החינוך להתנהל ככה – הוא התחיל להקריא את דברי ההבל ודברי האיוולת שעוזריו של השר לביזיון לאומי כתבו לו בתגובה על הבקשה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חמש דקות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז משר החינוך מצופה לשדר מסרים של חינוך, של דרך ארץ, של שלטון חוק, ולא לענות כדי להגן על דברים או לשנן ולהקריא דברים שכתבו עוזריו של השר לביזיון לאומי, שהוא חלק מהבעיה, והוא לא חלק מהפתרון. חבר הכנסת פוגל, אתה מכיר את התפיסה שלנו טוב מאוד. אני דיברתי אצלך בוועדה יותר מפעם אחת, ואני אומר לך גם עכשיו: אנחנו בעד חוקים שימנעו לחלוטין – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לחלוטין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כל אפשרות של פרוטקשן – כי פרוטקשן הוא פשע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> פרוטקשן הוא דבר איום ונורא. אף אזרח – לא יהודי, לא ערבי, לא משנה מה הזהות שלו – אסור שייכנע למישהו וישלם לו פרוטקשן. אבל פוגל, אנחנו גם צריכים משטרה שיודעת לעשות זאת בלי לרמוס זכויות של חפים מפשע, מי שאתה קורא להם בלשון שלך "בלתי מעורבים"; בלתי מעורבים, חבר הכנסת פוגל, יכולים להיות בני משפחה, אישה, ילדים, שכנים, עוברי אורח – כל אדם שאיננו חלק בפשיעה הזאת, בפשע זה, הוא חף מפשע, הוא בלתי מעורב. ואנחנו, היושב-ראש, צריכים להיות בטוחים וסמוכים שיש לנו את המשטרה שיודעת להבחין, יודעת לעשות זאת. אבל ברוח המפקד של השר לביזיון לאומי, אני לא בטוח שזה יקרה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ועל כן, אני חושש שסמכויות יתר ינוצלו לרעה, לנוכח התמונות שאנחנו רואים מהמשטרה בכל מקום, כולל בתל אביב, כולל בכל מקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז בואו לא נעשה כלום. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אנחנו לא נגד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמשיכו להתפלל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואגב, גם לא נצביע נגד, אבל אנחנו מקווים שחפים מפשע לא ישלמו על חוק מסוג זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני, תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס; ניסים ואטורי; מירב כהן – לא נמצאת; עודד פורר – לא נמצא. גלעד קריב – עליזה, שלום. כן, חשבתי שאת מדברת איתי, אבל בסדר. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, ערב טוב. לפני שאתייחס לעניין, אדוני, אני מבקש להזכיר מעל הדוכן שתי ידיעות תקשורתיות מהשעה האחרונה: האחת – הודעה של צה"ל שלפיה מתפרעים ישראלים רעולי פנים יידו היום אבנים ובקבוקי תבערה לעבר רכבים צבאיים, לרבות רכב של סגן אלוף במינהל האזרחי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גם של כיבוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה, ביהודה ושומרון? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, ליד המאחז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שם אנרכיסטים שמאלנים, הייתה לנו ועדה על זה. הייתה לנו ועדה על זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ליד המאחז שפונה בבנימין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייתה לנו ועדה על זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והידיעה השנייה, אדוני, מאתר וואלה – דיווח נוסף על כך שישנם מסמכים המעידים שקטר ניסתה להעביר פעמיים – לא פעם אחת – סכומי כסף גדולים מאוד לראש הממשלה ולמפלגת הליכוד. אין הוכחה שהכספים הגיעו, אבל יש הוכחה שנעשה ניסיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, הליכוד צריך כסף מקטר, בטח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואנחנו מגיעים לרגע – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת פשוט הזיה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שבו הידיעות הללו תצטרכנה להיבדק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה כמו להאמין למחבלי נוח'בה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ועכשיו לגוף החוק. אדוני יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פוגל, אתה יודע את עמדתי שיש צורך להעניק למשטרה כלים נוספים באמצעות חקיקה על מנת להתמודד עם התופעה הקשה של ארגוני הפשע. על בסיס התפיסה הזו, בדומה לחבר הכנסת סגלוביץ' וחברי כנסת נוספים, גם אני לא אצביע נגד החוק. אבל חשוב לי להבהיר כאן שלושה טעמים מדוע אני מוצא את הצעת החוק הזו בעייתית. הטעם הראשון הוא העובדה שהחוק הזה מגיע במסגרת הצעת חוק פרטית. זה בסדר גמור שהצעה מסוג זה תאושר בקריאה טרומית כהצעת חוק פרטית, אבל כשמתקדמים במעשה החקיקה, מן הראוי היה שבנושא כל כך קריטי וכל כך רגיש תהיה הצעת חוק ממשלתית. אדוני הוא יושב-ראש ועדה קואליציונית, הוא חבר קואליציה, ויו"ר המפלגה שלו הוא השר האחראי לתחום. אז יש לתהות מדוע, מה האינטרס של הקואליציה והממשלה לא להביא הצעות חוק ממשלתיות? הטעם השני הוא שההצעה הזו אינה מידתית, אדוני. זו הוראת שעה, דהיינו ברור שצריך לבדוק את הפעלת הכלים, אבל הלכתם הכי רחוק שאפשר. דוגמה אחת – לא צריך להוכיח מעבר לספק סביר שהאדם חבר בארגון פשע. זאת אומרת, אתם מדברים על חוק שנועד לטפל בארגוני פשע, אבל אתם בעצם מאפשרים מצב שהחוק הזה יופעל כנגד אדם שיש רק יסוד לחשוב. דבר שלישי, אתם מעניקים לבית המשפט סמכות בלתי מוגבלת להחליט על כל צעד – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – סעיף 11 – בלתי מתקבל על הדעת. והדבר הרביעי והאחרון – עוד עשר שניות, ברשותך, אדוני – כפי שכבר הזכיר חבר הכנסת מנסור עבאס, עם כל הכבוד לחוק, בסוף את ארגוני הפשע מכריעים ברחובות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – וכאשר אין עוד ניידות משטרה בג'דיידה-מכר, וכאשר לא מפנים זבל ביישובים ערביים כי אף אחד לא ניגש למכרז לפינוי זבל מחשש מארגוני הפשע – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – מה יועילו החוקים האלה? יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פוגל, אתם נכשלים בהבטחת הנוכחות של משטרת ישראל ברחובות היישובים הערביים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה לך. חבר הכנסת מיקי לוי – לא נמצא; חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא נמצאת; אלעזר שטרן – לא נמצא; אלון שוסטר – לא נמצא; רון כץ – אינו בנמצא; אושר שקלים – לא נמצא; סימון דוידסון – לא נמצא; איימן עודה – לא נמצא; צגה מלקו – לא נמצאת; נאור שירי – לא נמצא; משה טור פז – לא נמצא. טלי גוטליב – נמצאת. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום שלום. תרגיל לחוקרים מתחילים, קבלו: נגיד שהשב"כ אומר אמת, בסדר? הוא אומר: יש בעיית צפיפות בכלא. בוא נקבל, בוא נעשה הנחת עבודה. איזה מזל שאלי יוסי, יוסי אלי, כתב בערוץ 13, פרסם היום את כלא נפחא – דיבר עם הסוהרים ואמר שיש מקום ואין בעיה של תפוסה, ויש חדרים ריקים ותאים ריקים. אבל בואו נעשה רגע תרגיל לשוטרים מתחילים. בואו נתחיל. יש לנו שרשרת ראיות שקל להגיע אליה אחורה. יש לי מסמך שחתום עליו תא"ל מאיר חן. אם אני ראש ממשלה ומוציאים את דיבתי רעה שאנחנו משחררים מחבלים, אני קוראת אליי את מאיר חן: אפשר לדבר איתך רגע, מאיר חן? בוא רגע, תבוא שנייה, אתה חתום פה, נכון? אמרת שקיבלת מידע מודיעיני. ממי קיבלת את המידע המודיעיני? תביא לי את השם שלו. יש דוח, יש תיק אסיר. אני מגיעה לדוח שקיבל מאיר חן. אני קוראת לאותו אחד שקיבל את הדוח שאמרנו, את המידע המודיעיני, שואלת אותו: מי אמר לך? שיביא לי מישהו מעליו. נכון? יש לנו שרשרת ראיות ברורה. יגיע מי שמעליו, יגיע מי שמעליו, יגיע מי שמעליו – זו פונקציה אחת. כדי להוציא אדם מהכלא, אתם יודעים כמה אנשים, כדי להוציא אדם מהכלא? יש סוהרים – ראינו היום בשידור של אלי יוסי, יוסי אלי – מקווה שאני לא טועה בשם שלו – שהוא נמצא עם אסירים נוספים. מספרים עליו, מדברים עליו, יודעים עליו הכול, גם יודעים שהוא מסוכן, כי הסוהרים מספרים שבתא שלו כל הזמן נמצאו כל מיני חלקים שהם מראות שבורות וכו', שאפשר להפוך אותם לכלי נשק. אבל בואו נעשה שרשרת ראיות נוספת. אנחנו נעבור אחד, אחד, אחד, אחד. אה-הו, אנחנו נגיע לראש השב"כ, לא פחות ולא יותר, ואנחנו נגיע למחליט על השחרורים של המחבלים, כי בעודנו כאן ובעודי עושה לכם את התרגיל בשקל לחוקרים מתחילים, מספרים לנו בשב"ס שאין בעיית תפוסה בכלא נפחא, שהוא הכלא של מחבלים. לא רק זה, מראיינים שם את המחבלים, רואים את התא דה-לקס של אותו מחבל, ואני שואלת את עצמי – זה מדהים, זה כמו שיגידו לנו משהו, חס וחלילה, על ההורים שלנו, אנחנו לא נרצה לשמוע, אנחנו נרצה ונעדיף את השקר. עם ישראל מעדיף את השקר, עם ישראל לא רוצה לקבל שראש השב"כ שיקר. עדיף להם לקרוא לי בשמות מאשר להבין שמישהו משקר לנו בצורה איומה. אבל פה אני פונה אליך, אדוני ראש הממשלה: תביא לי את תא"ל מאיר חן, תן לי רק לשאול אותו כמה שאלות בסיסיות. אתה ראש הממשלה – תוך שנייה אתה מקבל את התיק של האסיר. מאיר חן, ממי הוא קיבל? כמו תורה – משה קיבל תורה מסיני, העביר ליהושע, ויהושע לזקנים, זקנים – ככה זה שרשרת ראיות, ואנחנו נגיע לזה ברגע. אני לא מצליחה להבין מי בעם ישראל חפץ כל כך בשקר האיום הזה. אם אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם השקר הזה, אנחנו לא נצליח לעולם להתמודד עם חקירה אמיתית של 7 באוקטובר. כי אם אנחנו מאתרגים את הצמרת – עומד פה שטרן ועוד חבר כנסת ועוד חבר כנסת, שאומר: בן גביר – מה אתם רוצים מבן גביר? בנה עוד תאי כליאה, אומרים לכם את זה סוהרים, מראים לכם את הצילומים, אבל יש לכם שעיר לעזאזל – בואו נאשים אותו. חבר'ה, יש פה שב"כ ששחרר ארכי-מחבל, ובעודי פה, היום שוחררו עשרות מחבלי נוח'בות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אם אתם רוצים שקר, אהלן וסהלן; אם אתם רוצים אינטליגנציה – בינונית ולא מעבר – תעשו את התרגיל הזה, תגיעו לחקר האמת. בסוף האמת לא רק שצריכה להתגלות – רק בזכות האמת תהיה לנו פה איזושהי זכות קיום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, טלי. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה שזה נחמד, התרגיל. נכון, אדוני היושב-ראש? נכון תרגיל נחמד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מודה שהשלוש דקות עברו מהר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, אוקיי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> איימן ח'טיב, בבקשה, שלוש דקות, וחותמת – מירב בן ארי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אימאן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אימאן. סליחה, סליחה. אימאן, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, על הצעת החוק הזאת אפשר להגיד שהיא מתאימה לפתגם בערבית שאומר: (אומרת בערבית: אנחנו שומעים רעש אבל לא רואים קמח.) << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – עברית, עברית. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לצערי הרב, אנחנו רק שומעים את האבן הזאת, (אומרת בערבית: הרחיים – –) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רחיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – רחיים, שאמורה להביא לנו בסופו של דבר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולא רואים את הקמח. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – קמח, אבל אנחנו לא רואים את הקמח ואפילו לא מריחים, לא את הקמח ולא את הצבע שלו. הצעות חוק מעין זאת, שמגיעות – אחר כך מאשימים אותנו שאנחנו לא מצביעים, למרות שהצבענו על כמה וכמה בעד, אבל אנחנו ממשיכים לא לקבל להיפרד מעוד אנשים יקרים שהם בתחילת דרכם בחיים, הרוב המוחץ שלהם צעירים. אז עד מתי? האמת היא שאם לא הייתי צריכה להיות פה עכשיו, הייתי נמצאת בהפגנה בטמרה עם נשות טמרה, (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: תנועת הנשים בטמרה, אשר החליטה לצאת כדי להשמיע קול זעקה בתקווה שתגיע אל האוזן החירשת, גם אם היא של הרוצחים מתוך החברה שלנו, וגם אם היא של הממשלה, שלא מייחסת כל חשיבות לחיים שלנו. מכאן אני אומרת לנשות העם שלנו ולחברה הערבית כולה: בתור אימהות, אחיות, דודות, סבתות ורעיות, עלינו לצאת כולנו כשאנו מאוחדות, ולומר שהגיע הזמן כבר מזמן שתיעצר שפיכות הדמים. הגיע הזמן שהכאב הזה ייפסק, ועל כולנו למלא את תפקידנו, בתקווה שנראה בסוף קמח שנעשה בידי נשות החברה שלנו.) תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק הזה הוא חוק שיש לו מטרה טובה. זה הנושא שלו, ולכן אנחנו לא נתנגד לו, אבל אנחנו לא נתמוך בו, כי החוק הזה מלא בעיות, ואתה יודע את זה. החוק הזה חייב דיון רציני ומעמיק, שמצד אחד ייתן פתרון למלחמה בארגוני הפשיעה, אבל מצד שני, גם צריך להבין שיש כאן עוד הרבה הרבה דברים. הייתי בדיונים אצלך, ואתה יודע שיש התנגדויות שצריך לפצח. המטרה היא טובה; הדרך חייבת להיות מסודרת וראויה כדי שתהיה כאן תמיכה. אין ספק שבסוף, תשמע, אתה באמת מחוקק – השבוע אמרת לי לא להגיד "מחוקק את עצמי לדעת" – מחוקק, אתה מחוקק בלי סוף. אבל יש בעיה בשטח. יש בעיה. משהו לא עובד, לא בחברה הערבית ולא בחברה היהודית. עכשיו, עוד פעם, אני חושבת שבתוך הוועדה אתה עושה עבודה. העניין הוא שכדי לנצח וכדי להילחם בפשיעה חייבים את משרדי הממשלה הנוספים, וחייבים התגייסות של הרבה כוחות כדי להילחם בפשיעה. לא יכול להיות שאפילו בגנבות רכב, הדוגמה הפשוטה, יש 42% עלייה. אז משהו לא עובד. עכשיו, אני לא יודעת מה צריך לעשות, אני לא יודעת איזה כלים יש, אבל הרי כל המטרה שלך כיו"ר ועדה היא להילחם בפשיעה בחברה הערבית ובחברה היהודית, ואם משהו לא עובד, אולי צריך לבדוק מחדש למה זה לא יורד לשטח. למה הפשיעה בחברה הערבית – אנחנו על 114 נרצחים; בממשלה שלנו היו 109 בשנה, וכאן בחצי שנה יש 114, ובחברה היהודית – הכפלה של מספר הנרצחים. נתתי את גנבות הרכב כדוגמה, אבל אין תחום שאתה לא נוגע בו שאין בו בעיה. אני חושבת – אני לא יודעת מה צריך לעשות, אני רק באתי והצפתי את הנתונים – שמשהו צריך להשתנות בחשיבה של הממשלה הזו. הממשלה כולה כושלת במלחמה בפשיעה. ואם לא ידעו לשבת, כמו במשמרת שלנו, ששת המשרדים, שזה גם משרד המשפטים וגם משרד הפנים – נתנו את ג'דיידה-מכר כדוגמה. שלושה חודשים 24,000 תושבים חיים בזבל כי אי-אפשר אפילו להוציא למכרז של פינוי זבל, של פינוי אשפה. אי-אפשר להסתובב בתוך היישוב הזה. עכשיו, אם זה יהיה רק משטרה, זה לא יעבוד, כי חייב להיות כאן שכמה משרדים – אני ממליצה על אותם שישה – ישלבו ידיים ויחליטו מה הם רוצים לעשות, כי במציאות הכאוטית הזאת אי-אפשר להמשיך לחיות כאזרח נורמלי. דיבר היום מנסור על ועדת חקירה, ובצדק; התשובה של השר קיש שנשלח לפה היא באמת על סף גיחוך, אבסורד. ואתה יודע מה? אני אגיד לך עוד משהו, אבל אתה לא יכול להגיב, אז אני אגיד לך רק – נגמר הזמן – בסוף אם יש מלחמה כזאת או עושים משהו, שיבוא לפה השר הממונה ויסביר מה הוא עושה. אבל מה שהיה כאן היום הוא פשוט התעלמות לחלוטין וטמינת ראש בחול, אין לי מילה אחרת לזה. אבל כמו שאמרתי, אנחנו לא נתנגד, כי המטרה היא חשובה, אבל על הדרך נראה לי שכדאי לחשוב מחדש. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת צביקה פוגל, אתה רוצה לסכם לפני ההצבעה? אוקיי. בכל מקרה אולי תסכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה, כן? אוקיי. מה שאתם תחליטו. אפשר לעבור להצבעה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אם כך, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת צביקה פוגל, יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 11, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1774).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה – לא זה? אוקיי. אז תיקון קטן, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה. אני מדבר על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. מי שהולך להציג את הצעת החוק – השר עמיחי שיקלי. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3) – בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית ברצועת עזה על מדינת ישראל, שבמהלכה אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של מדינת ישראל ביבשה, באוויר ובים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים, ובנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון. לעצורים אלה נוספה כמות נוספת של מחבלים אשר נתפסו במהלך ימי התמרון הקרקעי ברצועת עזה, וגם בנוגע לחלקם מתקיים הליך חקירה פלילי. הלחימה הנמשכת, החקירה המורכבת והעצומה בהיקפה של אירועי הטבח, הכוללת גם השגת מידע טקטי שנוגע ללחימה עצמה, מציבות בפני גופי החקירה אתגרים חסרי תקדים. פרקי הזמן הן להארכות המעצר הן למניעת פגישה עם עורך דין בחוק המעצרים אינם מותאמים לצרכים, למורכבות ולאתגרים החריגים שנוצרו בעקבות מעצר המחבלים הללו, בשים לב לחקירה רחבת היקף ומורכבת של אירועי הטרור ובשים לב לצורכי ההגנה על ביטחון המדינה וחיי אדם. נוכח האמור, עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן להאריך את התקופות המרביות שניתן – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, חבר'ה, מה קורה שם? חבר הכנסת עמאר, עד פה אני שומע את הוויכוח שלכם בערבית. תנו לשר להציג את החוק. תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> – – את התקופות המרביות שבהן ניתן להאריך את מעצרם של העצורים כהגדרתם בתקנות, וכן את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורכי דין. נוכח האמור, הותקנו שני סטים של תקנות שעת חירום לשלושה חודשים. נוכח הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך ההסדרים הללו, קידמה הממשלה חקיקה להארכת תוקפן של התקנות תוך כדי התאמתן, וכך שבה והאריכה את תוקף התקנות תוך כדי התאמתן, בהתאם לצרכים חקירתיים וביטחוניים עדכניים. שני החוקים הללו היו בתוקף עד לתאריך י"ב בסיוון, 18 ביוני 2024. נוכח הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זה מעצרים חדשים המבוצעים אף בימים אלו במהלך התמרון הקרקעי שעדיין נמשך, המחייבים המשך הסדרים כאמור, ביום כ"ו באייר התשפ"ד, 3 ביוני 2024, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להארכת תוקף התקנות לפרק זמן נוסף של שישה חודשים, עד ליום י"ז בכסלו התשפ"ה, 18 בדצמבר 2024, בהתאם לצורכי גופי האכיפה. ביום י"ב בסיוון התשפ"ד, 18 ביוני 2024, הכנסת החליטה להאריך בשלב זה את תוקפן של תקנות שעת החירום בחודש בלבד, עד ליום י"ב בתמוז התשפ"ד, 18 ביולי 2024. נוכח הארכת תוקפן של תקנות שעת החירום בחודש בלבד וההכרח הביטחוני והחקירתי בהמשך קיומם של ההסדרים החוקיים הנ"ל, עולה צורך בהארכה נוספת של תקנות שעת החירום במסגרת הארכת תוקף שני החוקים. לפיכך, שתי הצעות החוק מבקשות לתקן את סעיף 1 שבהן ולהאריך את תוקף התקנות עד י"ז בכסלו תשפ"ה, 18 בדצמבר 2024. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר עמיחי שיקלי. כעת נעבור לדיון אישי. אני אקרא בשמות של חברי הכנסת. מי שנמצא באולם וירצה לדבר, בוודאי שהוא מוזמן. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת חמד עמאר, אתה רוצה לדבר? שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עליתי לפני איזה חצי שעה ודיברתי על מעצרים מינהליים. תאמינו לי, קיבלתי יותר מעשרה טלפונים שאנשים תומכים במעצרים מינהליים. פחות מחצי שעה – יותר מעשרה טלפונים. אנשים מתקשרים ואומרים לי: אנחנו תומכים במעצרים מינהליים. הדבר הכי טוב לעשות היום זה המעצרים המינהליים ולהשתלט על כל ארגוני הפשיעה ועל הפשיעה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא רוצה לעשות את זה לערבים בלבד. מה אתה אומר? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לעשות את זה לכל ארגוני הפשע ולכל הפושעים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אסור לנו, אסור לנו לחזור צעד אחד אחורה. צריך להתקדם בנושא הזה ובכל הכוח ולהביא להשתלטות על כל מה שקורה בפשיעה היום, כי מה שקורה זה דבר בלתי נתפס, ואנחנו לא יכולים להמשיך ככה. אני חושב שהיום, מדינה שלא יכולה לתת ביטחון אישי לאזרחיה וביטחון, אין לה זכות קיום. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא לא רוצה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין לה זכות קיום, למדינה שלא תיתן ביטחון אישי לאזרחיה. אזרח בתוך המדינה לא יכול להסתובב ואזרח בתוך המדינה מפחד ולא יכול לדבר, ואזרח בתוך המדינה יכול לשלם דמי חסות כשהמדינה חזקה ואמורה לתת את כל הגיבוי לאותם אזרחים. מה שקורה היום – אני אומר לכם, כמעט כל עסק במדינת ישראל משלם דמי חסות. אל תחשבו שרק במגזר הערבי משלמים דמי חסות. גם במגזר הלא-ערבי משלמים דמי חסות, גם בדרום, גם בצפון וגם במרכז. ואנשים משלמים כי אנשים מפחדים; כי אנשים לא רוצים שיפגעו בהם ובמשפחה שלהם. אבל אותם אזרחים, אם ידעו שיש מדינה חזקה שעומדת מאחוריהם וכל מי שיתקרב אליהם יחטוף ויחטוף חזק, ויכול להיכנס לבית סוהר, ויכול להיכנס לבית סוהר גם במעצר מינהלי, אז אותו אזרח גם לא יפחד ללכת להתלונן למשטרה. כי היום אנשים מפחדים ללכת למשטרה ולהתלונן, כי אם הוא יתלונן הוא יחטוף והוא ייפגע. לכן חשוב מאוד שבית המחוקקים במדינת ישראל ייקח את הנושא הזה ויוביל אותו. אם הממשלה לא יודעת לעשות את זה, אנחנו כמחוקקים נעשה את זה ונוביל את החקיקה שתביא להשתלטות על כל ארגוני הפשע ולהורדת הפשיעה במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבר הכנסת חמד עמאר, מי שמקשיב לדברים שלך יכול להבין שכאילו אתה שם את האזרח הערבי בין שתי חלופות: האחת – לקבל דיקטטורה כפי שמציעים בקואליציה הנוכחית. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא הזכרתי ערבים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. אני לא מדבר אליך. חמד, שנייה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הזכרתי לא ערבים – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חמד, אני לא מדבר עליך, תקשיב. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מדבר על ארגוני פשע, לא על – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> או שמקבלים דיקטטורה נוסח הממשלה הגרועה ביותר בתולדות המדינה, שמפקירה את האזרחים לארגוני הפשיעה, או שאתם נהרגים על ידי ארגוני הפשיעה. זאת חלופה לא מקובלת, חמד. אנחנו רוצים לשמור על הזכויות שלנו, על החירויות שלנו, על החיים שלנו, וגם רוצים שהממשלה תילחם בארגוני הפשיעה – למגר אותם, לפרק אותם, למנוע פרוטקשן. למה בכל העולם, בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם, זה מתקיים כזכות לאזרח, ורק אצלנו אני צריך לוותר על החירויות והזכויות שלי? למה? למה אני צריך לקבל חוקים דרקוניים ואנטי-דמוקרטיים בעליל כדי לשמור על החיים שלי? החוק הזה הוא מאותה קטגוריה של לוותר על זכויות בסיסיות של אנשים שנמצאים בכלא, ולא מן הנמנע שהם סתם בכלא, יכולים להתברר כחפים מכל דבר. עובדה שדיברו על מעל 7,000 אסירים מעל המכסה שבתי הכלא במדינה יכולים להכיל. אז מה אתם רוצים? גם אלפים מעל המכסה, גם ללא השגחה, גם ללא עורך דין. אולי תכריזו על דיקטטורה וזהו? אולי נכריז על מדינה דיקטטורית וסיימנו? אז לא, אנחנו רוצים גם דמוקרטיה ואנחנו רוצים שיילחמו בפשיעה. כל חלופה אחרת איננה מקובלת עלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. ווליד, חבר הכנסת טאהא, סלח לי, אני חושב שעשית ערבוב פה בין הצעת החוק להצעה של חבר הכנסת חמד למעצרים מינהליים, כי החוק לא מדבר על מעצרים מינהליים, אז האמוציות שלך נראה לי קצת מעבר לחוק. אתה יכול להמשיך לדבר איתו, אבל תן לי לקרוא בשמות של חברי הכנסת. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס, ביקשת לדבר בסוף. אתה אחרון הדוברים, ונעבור להצבעה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחים ואחיות בני החברה הערבית שלנו, בני ובנות החברה הערבית שלנו, היום הנחנו על שולחן הכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין האלימות והפשיעה, ובעיקר בעניין הקנוניה והרפיון בתפקידה של הממשלה במאבק באלימות ובפשיעה. כמובן, בסופו של דבר, הכנסת, ברוב של 47 חברים מול 42 חברים, דחתה את ההצעה הזאת, למרות הזכות שבהעברת ההצעה הזאת ולמרות צדקתה של ההצעה הזאת והצדק שבה. ההצעה הזאת באה אחרי המתנה של שנתיים. מהיום הראשון של הממשלה הזאת יש עלייה שלא הייתה כמוה במעשי האלימות והפשיעה, של 130%. בשנה שעברה, שנת 2023, והשנה, שנת 2024 – זה יותר מהשנה שעברה כבר בחצי השנה הראשונה. לכן, לא הייתה ברירה אלא להעלות את ההצעה הזאת על סדר-היום. וכמו שהממשלה נכשלה בשנתיים הקודמות בלנהוג באחריות ולהגן על חיי האזרחים הערבים, כך נכשלה היום הכנסת בלנהוג באחריות ולהגן על חיי האזרחים הערבים. ולכן, אם נשאל על הפתרון של הבעיה הזאת, זה ברור מאוד שברמה הפוליטית הממשלה נכשלה והכנסת נכשלה. יש להדגיש בפנינו בתור אזרחים ערבים את החשיבות של נשיאה באחריות ומילוי תפקידנו בהפלת הממשלה הזאת ופיזור הכנסת. זה יהיה אמצע הדרך, אולם מחצית הדרך הנותרת היא להראות מודעות פוליטית ולפעול כתנועה פוליטית אשר תוביל להשתתפות נרחבת בכל בחירות הבאות של הכנסת; שנצא להצביע ונפיל את הימין הפשיסט והגזעני הזה, אשר לא אכפת לו מחיי האזרחים הערבים כלל. חברי הכנסת הערבים עושים מאמץ רב במיוחד בנושא הזה, כדי שיישאר תמיד על שולחן הכנסת. אך הממשלה הגזענית הזאת, והכנסת הזאת בהרכב הימני הקיצוני שלה, מתעקשות כל הזמן על התעלמות מזכותנו לחיות. התגובה הטבעית שלנו כאזרחים ערבים היא לפעול לפיזור הכנסת הזאת, לפירוק הממשלה, ולהשלים את העניין הזה של הפלתה בבחירות באמצעות השתתפות רבה ורחבה אשר תחזיר את הנציגים הערבים לתוך הסצנה ולהשפעה על המגרש הפוליטי.) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, בשני משפטים, רק תתמצת על מה דיברת, בכל מקרה, כדי שאנשים שלא למדו את השפה הערבית יבינו על מדובר. אני אוסיף לך גם זמן על זה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אשמח. אני פניתי לאזרחים הערבים ואמרתי: מה הלקח מהאירוע שהיה לנו היום בכנסת? אמרתי שהממשלה נכשלה והפקירה אותנו ואת ביטחוננו. ולצערנו, היום פנינו לכנסת ישראל ודרשנו סעד מכנסת ישראל, וכנסת ישראל נכשלה כישלון ערכי בלתת הגנה בסיסית לאזרחיה הערבים. ולכן המסקנה המתבקשת – שנפעל לפרק את הממשלה הזאת, לפזר את הכנסת ולחזור ולהשתתף בבחירות במלוא העוצמה, כדי ליצור שינוי פוליטי שיביא ממשלה אחרת, שתשרת את האזרחים הערבים ואת כל אזרחי המדינה. הממשלה הזאת, לא רק שהפקירה את האזרחים הערבים, היא גם הפקירה את האזרחים היהודים ב-7 באוקטובר והפקירה את החטופים אחרי 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. אם כן, אדוני השר, אתה רוצה לסכם, לפני שנעבור להצבעה? השר שקלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך. השר מכיר את התנהלות הכנסת, אז שאלתי וקיבלתי תשובה. אם כך, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סליחה, לא הצבעתי מהמקום שלי. אני רגילה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך להיכנס ללחץ, אני אוסיף אותך להצבעה, הכול בסדר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> היא הצביעה פעמיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, רבותיי. ההתרגשות – כאילו מדובר על הצבעה על פיזור הכנסת. רבותיי, אפשר פחות התרגשות, הכול בסדר. 14 בסדר, שבעה נגד, ואני מוסיף את הצבעתה של – לפרוטוקול – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הבנתי עכשיו את המהומה, אז לפרוטוקול, אני מוסיף לפרוטוקול, כי חברת הכנסת טלי גוטליב בטעות הצביעה מעמדתו של – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חנוך מלביצקי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אבל זה לא משנה את התוצאה, ולכן התוצאה היא בעד – 14, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אני מצביעה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, מה רצית להגיד? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הצבעתי כדי שתוסיף גם אותי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מוסיף, הקראתי, ועכשיו אני אוסיף גם את ההצבעה שלך לפרוטוקול. בעד או נגד? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה להוסיף לפרוטוקול את הצבעתה של חברת הכנסת יסמין פרידמן, בעד הצעת החוק. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1775).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין שוב את השר עמיחי שיקלי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. כאמור, כפי שנאמר קודם לכן, בעקבות מתקפת הטרור ואירועי חרבות ברזל, יש מעל 150 מחבלים אשר בנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון. לאלה נוספו מחבלים רבים שנתפסו במהלך התמרון הקרקעי, ובנוגע לחלקם מתקיים הליך חקירה פלילית. בתוך הלחימה המתמשכת, החקירה המורכבת והעצומה בהיקפה של אירוע הטבח, שכוללת גם השגת מידע טקטי הנוגע ללחימה עצמה, מציבה בפני גופי החקירה אתגרים חסרי תקדים. פרקי הזמן בחוק המעצרים, הן להארכות המעצר והן למניעת פגישה עם עורך דין, אינם מותאמים לצרכים, למורכבות ולאתגרים החריגים שנוצרו בעקבות מעצרם של המחבלים הללו. לנוכח האמור, עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן להאריך את התקופות המרביות שניתן להאריך את מעצרם של המחבלים, כהגדרתם בתקנות, וכן את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עורכי דין בהתאם לצרכים החקירתיים והביטחוניים העדכניים. שני החוקים הללו היו בתוקף עד לתאריך י"ב בסיוון התשפ"ד, 18 ביוני 2024. נוכח הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זאת מעצרים חדשים המבוצעים אף בימים אלו במהלך התמרון הקרקעי, אנו דורשים הארכה נוספת של תקנות שעת החירום, במסגרת הארכת תוקף שני החוקים. לפיכך, שתי הצעות החוק הנ"ל מבקשות לתקן את סעיף 1 שבהן ולהאריך את התוקף של התקנות עד ליום י"ז כסלו התשפ"ה, 18 בדצמבר 2024. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר שיקלי. כעת נעבור לדיון אישי. אני שוב אקרא בשמות חברי הכנסת: חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; עידן רול – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מרים וולדיגר, את רוצה? מוותרת. מישהו אולי רוצה לדבר? אתה רוצה לדבר? אני פשוט אחסוך את הקראת השמות. אם כך, אף אחד מהנוכחים באולם לא רוצה לדבר בדיון האישי? מצוין. טוב, אז קיבלתם גם אישור ממנהלת סיעת הליכוד. אם כך, השר אתה רוצה לסכם לפני ההצבעה או שנעבור להצבעה? רבותיי, אם כך, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לוועדת חוקה חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 17, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1028; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 184; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, שמקורה בהצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת אופיר כץ. לפני כשנתיים נחקק בכנסת תיקון מס' 143 לחוק העונשין, שגם הוא מקורו בהצעת חוק שיזם חבר הכנסת כץ שאליה מוזגו הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית נוספת של חברת הכנסת בן ארי. אתם חוזרים למקום הפשע. מטרת תיקון מס' 143 הייתה לשנות ולהעלות את רף הענישה בעבירות המבוצעות בקטין או בחסר ישע על ידי אחראים להם, ובמסגרתו נקבעו גם עונשי מינימום בהוראת שעה לשנתיים. במקרים של תקיפה הגורמת חבלה של ממש או חבלה חמורה, נקבע עונש מינימום של מאסר; במקרה של התעללות נפשית, גופנית או מינית, נקבע עונש מינימום של חמישית מהעונש המרבי, כלומר כמעט 22 חודשי מאסר. בשני המקרים ניתנה אפשרות לבית המשפט להקל בעונש או לקבוע שהמאסר כולו יהיה על תנאי רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. בהקשר זה יש לציין כי הוועדה קבעה שהעונש המזערי חל רק ביחס לאחראים לקטינים או חסרי ישע במסגרות חינוכיות וטיפוליות, ובלבד שהם אינם בני משפחה של הנפגע. זאת, אך ורק משיקולים של טובת הקטין, ובשל ההכרה בכך שתקיפת קטין בתוך המשפחה מעוררת לעיתים מורכבויות אחרות. גם אם במקרים רבים ראוי ונכון להשית עונש מאסר על ההורה הפוגע, לעיתים יש בכך כדי לפגוע בתהליכי שיקום וטיפול בפוגע ובמשפחה. ואולם אין בכך, חלילה, כדי להפחית מהחומרה שרואה המחוקק במעשים כאמור הנעשים על ידי הורים ובתוך המשפחה. כעת מוצע להאריך את הוראת השעה בארבע שנים, משום שבשנתיים שחלפו מאז חקיקת הוראת השעה לא הסתיימו מספיק תיקים היכולים להצביע על מגמה בפסיקה בעקבות החקיקה, ונדרש זמן נוסף להשלמת מחקר שנועד ללמד על השלכות הוראת השעה ואם היא הביאה להחמרה בענישה. עם זאת, אציין שכבר היום אנו רואים ששופטים בכל הערכאות מתייחסים בפסקי הדין שלהם לחקיקת הוראת השעה, ואף שהיא אינה חלה בהליכים שבפניהם בצורה ישירה, הם מתייחסים לרוח המחוקק במסגרת גזירת הדין. כפי שציין בית המשפט העליון במקרה רלוונטי רק לאחרונה, "הגם שהתיקון איננו חל בענייננו, הוא מלמד על יחסו של המחוקק לעבירה זו, ומבהיר את שאיפתו לבער נגע רע זה" – ע"פ 830/23. אני כמובן מברך על מגמה זו. אני חייב לומר, בנושא הזה אנחנו ראינו באמת, בניגוד לדברים אחרים, קשב מצידו של בית המשפט לאמירה הערכית של המחוקק, אפילו כשהחוק עוד לא נכנס לתוקף. אני חושב שזה דבר ראוי מאוד שבנושא ענישה יקשיבו יותר לרוח הנושבת מבין כותלי בית זה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. ובטרם סיום, אומר תודה רבה גם כמובן לחברי הכנסת, לחבר הכנסת המציע, לחברי הכנסת המציעים בעבר ולצוות המשפטי של הוועדה, להנהלת הוועדה ולכל העוסקים במלאכה, שדאגו לכך שאנחנו נספיק להביא את הצעת החוק הזאת בזמן יחסית מהיר וקצר כדי שהוראת השעה לא תפקע. תודה רבה לכולם, ואדוני היושב-ראש, תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אכן, להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור. אני לא אקרא עכשיו בכל השמות של חברי כנסת, אבל אופיר כץ, אתה ראשון הדוברים, אז אתה רשאי. חברת הכנסת מירב בן ארי, גם את רשומה בבקשה לרשות דיבור. אם תרצי לדבר, אז אני – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה הכלל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בזה צריך לשנות את התקנון. חמש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את חמש הדקות שיש לי פה בשביל לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, על קבוצת אנשים נפלאים, אנשים שנותנים אנחת רווחה, תקווה ועתיד לחברה הישראלית. לקבוצה הזו קוראים "מטה המאבק" – מטה המאבק למען הילדים. אלו הורים שעברו קושי עצום; שילדיהם הקטנים, כל עולמם, עברו פגיעות קשות ומטלטלות. האנשים האלה לא נכנעו לכאב – הם קמו והחליטו שהם מונעים מהורים נוספים לעבור את האימה הזו. הם החליטו שהם נלחמים בשביל שילדי מדינת ישראל יוכלו ללכת למעון ולגן בביטחון מלא. הם נלחמים על צדק. הם נלחמים על הוגנות. הם נלחמים על המחר. הם פועלים בכל התחומים בנחישות וביסודיות מול גורמי אכיפת החוק, מול בתי המשפט, מול הפרקליטות, מול משרד החינוך, וכמובן מלווים הורים מסביב לשעון, בשעות-לא-שעות, רגשית ומקצועית. בראש הקבוצה הנהדרת הזו עומדת אלונה דניאל, שמילים לא יספיקו בשביל לתאר אותה. לב ענק עם נחישות ברזל. היא מלווה מאות הורים, מאות ואולי גם אלפים. היא מצילה לילדים של כולנו את החיים. בזכות מטה המאבק ובזכות אלונה, החוק הזה מונח מולכם לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה הזו היא הארכה של החוק שהעברנו לפני שנתיים, הצעה שהאנשים האלה ואני נלחמנו עליה בשיניים במשך שנים עד שהעברנו אותה. הציבור בחוץ כנראה לא מבין כמה זה מורכב להעביר הצעת חוק אמיתית, קשה, כזאת שעושה שינוי. זו עבודה סיזיפית, מלחמת התשה בינך לבין כל העולם, והם, הם היו המנוע. הם לא נחו, לא עצרו, ונתנו לי את הכוח להיאבק. בחמש השנים האחרונות אני הפה שלהם. אני פה ואני נלחם ונאבק עבורם מול כל מה שצריך, כמה זמן שצריך וכמה מאמץ שזה דורש, כי הם לימדו אותי שכשכולם מנסים לשבור אותך, תקום על הרגליים ותקים חומת בטון. תודה לכם. זה שלכם ובשבילכם. ההצעה שמונחת מולכם מאריכה את הוראת השעה בארבע שנים וקובעת החמרת ענישה למתעללות בפעוטות. מרגע שהעברנו את החוק, כפי שאמר היושב-ראש רוטמן, בית המשפט אימץ את רוח המחוקק והחל להחמיר בעונשים, בשעה טובה ומוצלחת. הצעת החוק המקורית הוזכרה בעשרות פסקי דין, גם בפסקי דין של בית המשפט העליון. הצלחנו לייצר פה נורמה חדשה. לכן אנו ממשיכים ומאריכים את הוראת השעה כדי לקבע את הנורמה החשובה הזו. אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה לך על שבאמת עשינו את זה מהר, במקצועיות, ביסודיות, ונקווה שיהיו כבר המסקנות של המשרד כדי שנוכל לעשות את זה בפעם הבאה כהוראת קבע; לשר המשפטים יריב לוין – על התמיכה; לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, לעו"ד טליה ג'מאל, למנהל הוועדה אייל. אני מודה גם לשר המשפטים לשעבר גדעון סער, שהוא הראשון שבעצם אישר את עונשי המינימום בזמן שהמשרד התנגד, בהוראת השעה שהייתה לשנתיים, שהייתה שותפה לה גם חברת הכנסת מירב בן ארי. ואחרונה חביבה, למי שבאמת הנושא הזה בוער בליבה והחלק שלה בחוק הזה הוא בדיוק כמו של מטה המאבק – שהם יושבים עליי על הדבר הזה, זה ממש דוחף אותי קדימה – אז תודה לראש המטה שלי נטע מולכו על כל העבודה הקשה שאת עושה. אני יודע כמה הנושא הזה הוא הנושא שהכי חשוב לך בעולם וכמה דואגת שאני אקדם אותו, אז תודה בשם הילדים. ההצעה הזו חשובה. היא הייתה בהליך ארוך ויסודי שאנחנו עושים במגוון חוקים שהעברתי פה, ואני עוד אעביר, למיגור תופעת ההתעללות בפעוטות. אבקש את תמיכתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. אני מאתר עוד חברי כנסת שנמצאים באולם ברשימה של בקשות דיבור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אדבר קצר. החוק הזה הוא חוק חשוב. הוא חוק שאנחנו מגלגלים אותו כבר מהכנסת הקודמת, והזכיר חבר הכנסת אופיר כץ את שר המשפטים לשעבר גדעון סער. תמיד הייתה התנגדות של משרד המשפטים לענישת מינימום, ופה הוא באמת דחף, ובזכותו החוק הזה הגיע. כן, רצינו שזה יהיה הוראת קבע, אבל כן קיבלנו אז את ההחלטה לחכות למסקנות. אני כן רוצה להגיד משהו שגם חבר הכנסת רוטמן אמר, על העניין של בתי המשפט. בסוף, בתי המשפט מצטטים את החוק, אבל הדבר הכי חשוב שבתי המשפט עושים הוא שהם מחמירים את הענישה. אני ביקרתי בנווה תרצה פעמיים. רואים שם תופעה שלא הייתה שנים, וגם הסוהרות בעצמן אומרות לי את זה, שיותר ויותר יותר גננות ובכלל אנשים שעוסקים בחסרי ישע מקבלים ענישה מחמירה ונמצאים בבתי הכלא. אני אומרת נווה תרצה, כי זה בעיקר נשים שקיבלו עונש חמור יותר. אז יש נטייה לפעמים פה להשתלח בבתי המשפט. בתי המשפט עושים כאן עבודה מצוינת, לקחו את החוק בשתי ידיים ואימצו את המסקנות, שבאמת החמרת ענישה היא כלי הרתעתי. באמת תודה – תודה לאופיר כץ, שמוביל את הנושא הזה מתחילת הדרך. מהיום שנפגשנו זה הנושא שהכי חשוב לו; תודה לאלונה, לאלונה דניאל. תמיד מצחיק, כי זה כמו שם של זמרת, אבל מעבר לזה, היא פשוט אישה שהקדישה את כל חייה ומקדישה את כל חייה למיגור האלימות כלפי ילדים, בעיקר בגיל הרך. צריך להגיד תודה רבה לשר המשפטים יריב לוין, לחבר שמחה רוטמן ולוועדת החוקה. והדבר הכי חשוב הוא שנהיה פה אנחנו כשהחוק הזה הופך להוראת קבע, כי זה מה שמגיע לחוק הזה להיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חברות הכנסת יסמין פרידמן ודבי ביטון, אתן מוותרות. אוקיי. אם כך, רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אפס מתנגדים. ונעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, התקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 12 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. אציין לפרוטוקול כי חברת הכנסת טלי גוטליב הצביעה ממקומו של חבר הכנסת חנוך מלביצקי בקריאה השנייה. זה לא משנה את התוצאה. כפי שאמרתי, 12 בעד, אפס מתנגדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי הזיזו אותי מקום ועוד לא התרגלתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עכשיו את יודעת איפה המקום, אז בפעם הבאה אנחנו נימנע מתקלות. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1021; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 182; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין – את יושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ? אופיר, מי מציג את החוק? כן, בבקשה. להציג את הצעת החוק. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק מטעם ועדת הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. לשלוש ועדות בכנסת יש סמכות להביא הצעה מטעם ועדה, ואחת מהן היא ועדת הכנסת, שמוסמכת לחוקק בנושאים הקשורים בכנסת. ההצעה שבפניכם מסדירה את המנגנון לפרישה של חבר הכנסת מסיעה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, שיחליפו את השלט. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לפי סעיף 61 לחוק הכנסת כנוסחו היום, רשאי חבר הכנסת שוועדת הכנסת החליטה כי פרש מסיעתו, לערער על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי בירושלים, והוא ידון בערעור בשלושה. לאורך השנים ועדת הכנסת החליטה על פרישה מסיעה בניגוד לעמדתו של חבר הכנסת הפורש במקרים בודדים בלבד, ורק בחלקם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. לפיכך, שאלות סדרי הדיון במנגנון הערעור לא התעוררו עד לכנסת העשרים-וארבע. בכנסת העשרים-וארבע, לאחר שוועדת הכנסת החליטה כי חבר כנסת פרש מסיעתו – שיקלי, אתה מאזין? << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> טוב. אם אתה מכיר את המקרה, אני לא יודע, אולי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה נראה כהיסטוריה פוליטית רחוקה מאוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בכנסת העשרים-וארבע, לאחר שוועדת הכנסת החליטה כי חבר כנסת פרש מסיעתו, התברר כי אין כללים ברורים לדרך הגשת הערעור על החלטת ועדת הכנסת ולמועדי הערעור. בעתירה שהוגשה בעניין הבהירה היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק לבית המשפט העליון מה לדעתה הפרשנות הראויה לעניין זמני הגשת הערעור לעתיד לבוא, אך גם התחייבה להפנות את תשומת לב חברי הכנסת לצורך בתיקון החקיקה בעניין פרישה מסיעה של חבר הכנסת בכלל, ובפרט בעניין סדרי הדיון בערעור. לפיכך, ובהתאם לבקשה ממני, קיימה ועדת הכנסת דיונים בהצעת החוק שלפניכם, שמסדירה את סדרי הדיון וקובעת שלושה תיקונים למצב הקיים: ראשית, הגורם השיפוטי שיהיה מוסמך לדון בערעור הוא בית המשפט העליון ולא בית המשפט המחוזי, שכן הוא הערכאה המתאימה לכך, בהתחשב בהליכים בעלי אופי ציבורי דומה להליכים המשפיעים על זכות לבחור ולהיבחר; שנית, מוצע לקבוע כי זכות הערעור תינתן לחבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה ולסיעתו, שהם הצדדים הרלוונטיים להליך הפרישה. התיקון השלישי עניינו קציבת זמנים לערעור. מצד אחד ישנה חשיבות לוודאות בשאלה אם חבר הכנסת אכן נחשב פורש מסיעתו. מצד שני נדרש הליך משפטי נאות ומסודר, אך יעיל ומהיר יחסית. לפיכך, מוצע לקבוע כי הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה של ועדת הכנסת. בנוסף, קבענו כי פסק הדין בערעור יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור. ההצעה אושרה בוועדת הכנסת פה אחד ואין לה הסתייגויות. לפיכך, אבקש מהכנסת לאשרה בקריאה השנייה והשלישית, ולסיום – להודות ליועצת המשפטית, שגית, על הליווי בהכנת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות העבודה וישראל ביתנו. מאחר שחברי הסיעות אינם נמצאים באולם, אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה פה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל גם אני מסיר את הבקשה לרשות דיבור, אני לא יכול גם לנהל את הישיבה וגם לדבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תגיד שהם לא פה, אתה פה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן, צודק. תיקון – לפרוטוקול: אני מתקן את עצמי. אנחנו נעבור כעת להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אפס מתנגדים. וכעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – עשרה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1013; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 177; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, הצעת חוק שמבוססת על הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת דבי ביטון ושלי, הצעת חוק שלמעשה גם הצעתי לראשונה בכנסת הקודמת. הצטרפו מציעים נוספים, גם בכנסת הנוכחית. סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965, קובע כי מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, יהיה פסול מלרשת את מי שהוא גרם למותו. הוראה זו מבוססת על העיקרון המוסרי של הרצחת וגם ירשת. היא גם משקפת את המגמה הבסיסית של החוק שלפיה מצווה לקיים את רצון המוריש, מתוך ההנחה שאם המוריש היה יודע שיורשו המיועד יגרום במתכוון למותו, הוא לא היה רוצה להוריש לו. יש מקרים שבהם אדם גרם במתכוון למותו של מוריש אך הוא לא הורשע בפלילים. למשל, המקרה הנפוץ יכול להיות רצח והתאבדות, או שבשל מצב נפשי הוא לא כשיר לעמוד לדין, בניגוד לסיטואציה שבה האירוע עצמו היה בשל מצב נפשי, ואז הוא מזוכה אבל הוא לא כשיר לעמוד לדין, או שהוא ברח מהארץ, או כל מיני סיטואציות שבהן אין מחלוקת או אין ספק שהוא גרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש, אך לא מורשע. במקרים אלה, גם בהיעדר הרשעה פלילית מתקיימים העקרונות העומדים ביסוד ההסדר. לכן מוצע לבטל את הדרישה להרשעה פלילית כתנאי לתחולת ההסדר. כלומר, די יהיה בכך שבית המשפט יקבע בהליך אזרחי ועל פי כללי המשפט האזרחי כי אדם גרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש כדי שהוא יהיה פסול מלרשת אותו. ואולם, ההרחבה האמורה לא תחול על יורש שיוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי מתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה, למשל מקרה של הגנה עצמית או מקרים של אי-שפיות וכדומה. הוא לא צריך להראות את זה ברמה הפלילית אבל כן ברמה האזרחית, כאשר כבר הוכח קודם לכן שהוא גרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש. ייתכנו מקרים חריגים שבהם חרף העובדה שאדם גרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש, אפשר להניח שרצון המוריש היה כי מי שגרם למותו כן יירש אותו. יכולות להיות סיטואציות מאוד קשות שכאלה, וזה אפשרי. כדי לאפשר חריגה מכלל הפסלות במקרים מעין אלה, מוצע לתת לבית המשפט שיקול דעת שיאפשר לקבוע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מי שגרם למותו של המוריש לא ייפסל מלרשת אותו או ייפסל רק חלקית מלרשת אותו, בהתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, אם שוכנע כי זה היה רצון המוריש. כמובן, המקרה שאולי יכול להיות הכי קיצוני: כאשר זה נכתב בצוואה במפורש או הובע רצון בדרך אחרת של האדם שלקח את הסיכון שבן משפחה יפגע בו, גם אם על רקע של סיטואציות נפשיות ואחרות. לנוכח התיקון שנעשה לעניין עבירות ההמתה בחוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט–2019, שבו נקבע בין היתר כי אשמתו של מי שגרם למותו של אדם באדישות זהה לזו של מי שגרם במתכוון, דהיינו רצח, מוצע לקבוע כי גם מי שגרם באדישות למותו של המוריש, ולא רק במתכוון כקבוע היום, יהיה פסול מלרשת אותו. כמו כן, כדי שניתן יהיה להקפיא את מצב הנכסים של המוריש עד להכרעת בית המשפט בשאלת גרימת מותו, מוצע להסמיך את בית המשפט להורות שיורש לא יהיה רשאי לבצע פעולה בנכסי העיזבון עד להחלטה האמורה. בנוסף, הצעת החוק קובעת הסדרים הנוגעים לחליפים של אותם יורשים שנפסלו מלרשת; כך, לפי סעיף 15 לחוק, מי שנמצא פסול מלרשת, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם, ועקרון החליפות הקבוע בסעיף 14 לחוק לא יחול בעניינו, כך שילדיו של יורשיו או יורשיו של מי שנפסל לרשת לא יירשו במקומו. ואולם, נראה כי ניסיון להתחקות אחר רצונו המשוער של מוריש מוביל למסקנה שבמקרים מסוימים העובדה שיורש פסול מלרשת לא בהכרח אמורה להוביל לתוצאה שלפיה ילדיו לא יירשו במקומו. לכן, מוצע לשנות את הכלל הגורף, ותחתיו לקבוע הסדר גמיש ומורכב יותר, שמבחין בין שני מצבים, לפי טיב הקרבה. לגבי ילד של יורש שפסול מלרשת שהוא ילדו או צאצא ילדו של המוריש, מוצע לקבוע כי ברירת המחדל היא שהילדים יורשים את המוריש במקום אביהם שנפסל לרשת. זאת אומרת לצורך העניין, העובדה שבן של אדם רצח אותו, פגע בו – הנחת העבודה היא שהוא לא בהכרח רוצה לפסול את הנכדים. זה לא אוטומטי. כלומר בוודאי שהוא התכוון שהבן עצמו שרצח לא יירש אותו, זאת כן ההבנה הבסיסית, אלא אם כן יש טעמים מיוחדים, אבל זה לא בהכרח אומר שהוא התכוון לפסול את הנכדים. ולכן, במקרים שכאלה ברירת המחדל תהיה שהילדים כן יורשים, כלומר הנכדים של אדם כן יורשים אותו גם אם בנו רצח אותו, חלילה וחס. אבל אפשר לקבוע אחרת, בית המשפט, בנסיבות – למשל, כאשר היה נתק ארוך שנים או דברים כאלה, כשיוכח שלא היה בהכרח רצונו של המוריש. לגבי ילדיו של יורש שפסול לרשת שהוא קרובו של המוריש אך אינו ילדו או צאצא ילדו, מוצע לקבוע את ברירת המחדל ההפוכה, כלומר ילדים אלה לא יירשו את המוריש במקום אביהם שנפסל לרשת, מתוך הנחה כי ככלל, רצונו המשוער של המוריש הוא שהילדים לא יירשו במקום אביהם בסיטואציה שכזאת. גם כאן, מתוך הכרה בקיומם של מקרים שבהם רצונו המשוער של המוריש יהיה שונה, מוצע להסמיך את בית המשפט לקבוע כי הילדים האמורים כן יירשו במקום אביהם, אם שוכנע כי זהו רצון המוריש. מקרה שכזה יכול להיות בדרך כלל בסיטואציה של בן זוג; יכולה להיות סיטואציה שבה בן הזוג הוא זה שרצח, ואתה לא היית רוצה שהילדים שלו יירשו על חשבון הילדים שלך. אבל יכולים להיות מקרים שבהם כאשר משק הבית חי במשותף במשך הרבה מאוד שנים, כן היית רוצה שהילד לא ייפסל. ולכן, בית המשפט – נתנו לו את הגמישות למקרים הללו. בדומה לתיקון שהוצע לעניין ירושה על פי דין, מוצע לשנות את ההסדר הקבוע בסעיפים 49 ו-50 גם ביחס לזוכה על פי צוואה שנמצא פסול מלרשת. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני אומר שקרה פה אירוע שבו נשארנו באי-הסכמה, והוגשה הסתייגות מטעמה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר; אני בטוח שהיא תציג אותה. ככל שיהיה צורך, אני אעלה להסביר לאחר מכן. אני חושב שמרבית הנקודות שהוצגו בהסתייגות של חברת הכנסת וולדיגר קיבלו את המענה המקסימלי שניתן במסגרת הצעת החוק, אבל כנראה שלא מספיק שכנענו בדיון בוועדה, ועל זה נישאר חלוקים. ובכל זאת, זו בקשתנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אכן, להצעת החוק הוגשה הסתייגות של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. אז חברת הכנסת וולדיגר, אם את רוצה לנמק, בבקשה, יש לך חמש דקות לנמק את ההסתייגות שלך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתן ברשות דיבור, גם יסמין. אם תרצו, תוכלו לעלות. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, להצעת החוק הזו רלוונטיות בין היתר שלוש קבוצות: האחת – אלה שהוגש נגדם כתב אישום על הריגה בכוונה או באדישות והם הורשעו – הם פסולים לרשת גם במצב הקיים היום, לפני התיקון, ובוודאי לאחריו; קבוצה שנייה – לאלה שלא הוגש נגדם כתב אישום בכלל, לא משנה מה הסיבה, הצעת החוק רלוונטית ביותר. ניתן יהיה היום לפסול את זכאותם לרשת בהתאם לתיקון, וזה בסדר; הקבוצה השלישית – אלה שהוגש נגדם כתב אישום, אולם הם יצאו זכאים בשל אחת מהסיבות המנויות בסימן ה(1)(ב) לחוק העונשין. הצעת החוק רלוונטית גם להם, אבל אני מתנגדת לתיקון כפי שתוקן. במקרה הזה לא נכון להפוך את הנטל ולדרוש מאדם להוכיח שעילות ההגנה עומדות לו, לא לפני שהמבקש לפסול אותו היה חייב להוכיח ויהיה חייב להוכיח שאכן האדם הרג בכוונה או באדישות. ההסתייגות שלי דורשת אף יותר מכך – שניתן יהיה לשלול ממנו את הירושה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. אני רוצה לנמק את ההתנגדות שלי באמצעות זרקור לגבי אוכלוסייה מאוד מאוד ספציפית, האוכלוסייה הכי מוחלשת, נרדפת, הכי לא נספרת שקיימת במדינת ישראל, אוכלוסיית קצה: מתמודדי הנפש. זו מחלה כרונית, אקוטית, שאין לה מענה; על אף חובתנו לתת לה כל מענה ושירות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אין לה כלום. אנחנו עוסקים בנושא כאוב כל כך, שבו בני משפחה הורגים אחד את השני, יורש הורג את המוריש, כן, אירוע כל כך כואב שלא אוהבים לגעת בו. אז תודה, דבי, תודה, שמחה וכל מי שהגיש את הצעת החוק הזו. אבל דבי, שמחה, כשכבר נוגעים בו, אסור להתעלם מאוכלוסיית הקצה הזו. איך נאמר לי בדיון האחרון שהייתי בו בוועדה? מיכל, אל תיכנסי למקרים אזוטריים. אז לא, הם לא מקרים אזוטריים, הם מקרים שאני חיה ונושמת יום-יום. צריך להגן עליהם, על אותה אוכלוסייה. אי-אפשר להמשיך ולהתעלם מקיומם, לא לטפל בהם, ואז, כשהמחלה מתגברת ומשתלטת על האדם ועוטפת את כולו, המחלה פוגעת באחרים – את האשמה זורקים על אותו אדם אומלל, חולה שלא מטופל. המחלה היא שהרגה; המערכת שלא מטפלת בו היא שהרגה. זה קרה בבית שמש, בחדרה, בערד. ליוויתי את המשפחות הללו. האם לא מוותרת על בנה, מחזיקה אותו בביתה, כי אין לו מענה. בלעדיה הוא היה ברחוב. היא מרגישה, היא יודעת שעוד רגע תהיה פה התפרצות, והיא עלולה למות, אבל היא מבינה שזה הבן שלה והיא חייבת לדאוג לו. היא פונה לבית חולים ואין מענה; היא פונה למד"א ואין מענה; לשוטרים – וכלום. ואז תוך דקות או שעות – החמרה, ומוות. שוב, לא מתמודד הרג את אימא שלו, את אח שלו, את דוד שלו, אלא מחלה ומערכת. אני רוצה להתכנס לעניין שבו אנחנו עוסקים עכשיו. עד היום רק מי שהורשע בהריגה בכוונה או באדישות פסול מלרשת. באה הצעת החוק וביקשה לתקן את העיוות, שכן ישנם אנשים שפשעו, אך אין די ראיות כדי להרשיעם בפלילי, ולכן בכלל לא מוגש נגדם כתב אישום – בהחלט הצעה במקום. באה הצעת החוק ומאפשרת למבקש לנשל את אותם אנשים ברמת הוכחה אזרחית, כי אכן אדם הרג בכוונה או באדישות, ולכן לא זכאי לרשת. אחלה, יכולה לקבל. אבל מה לגבי אלו כמו שאמרתי לכם, שחוסים תחת העילה של הגנה שנקראת אי-שפיות הדעת, סעיף 34(ח) לחוק העונשין? על פי החוק ועל פי הנוהג, חייב אותו אדם נאשם להודות בכתב האישום כדי לזכות בטענת ההגנה, כלומר הוא צריך להגיד: אני עשיתי את זה, אני מודה, אבל – ואז מה שקורה הוא שפסק הדין של בית המשפט הפלילי קובע: האדם הרג בכוונה או באדישות, אבל הוא זכאי מחמת אי-שפיות זמנית. יפה מאוד. ואז הולכת אחותו, הולך אח שלו, לבית המשפט לענייני משפחה, ומבקש לפסול אותו, את אותו אדם מסכן – שהוא לא מבין בכלל, איך הוא יכול להרוג בכוונה? הוא הרי לא מבין מה הוא עושה. הולך עם פסק הדין שכבר קובע, הוא עצמו הודה. אז איך הוא יכול להגיד עכשיו: אני לא הרגתי? הוא הודה. ואז בא החוק ומתקן; הוא מתקן, הוא אומר, אותו אדם, מתמודד נפש, שלא יודע לדאוג לעצמו, שנמצא ברחוב, הוא אפילו לא יודע שהגישו נגדו כתב תביעה, שהוא לא זכאי. הוא צריך, מצפים ממנו, חבריי, שילך לשכור עורך דין שיבוא ויוכיח שהוא לא שפוי. מחיאות כפיים, הוא אכן יעשה את זה. אני חושבת שיש כאן שוב ושוב התעללות באותה אוכלוסייה שבשבילה באתי לכנסת. כל מה שביקשתי הוא להחריג אותם, את אותם מתמודדי קצה – לא אלה שאולי ובערך; מתמודדי נפש – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, מיכל. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהמשפחה כולה ביקשה עזרה, ואף אחד לא עוזר לה. עכשיו בואו נזרוק את אותו מתמודד לפח. גם הוא הרג את אותו אדם – לא הוא, המחלה – שמטפל בו ודואג לו, גם הוא לא מבין מה קורה לו וגם ייקחו לו את הכסף שאיתו אולי איכשהו הוא יוכל לחיות. אז צר לי, אבל אני לא יכולה להסכים להצעת חוק שכזאת, על אף הדברים הטובים שבה. אם לא מתקנים את מה שאני מבקשת, אני מבקשת גם מחבריי לחזור בהם מהצעת החוק, לתקן את התיקון הכל-כך פשוט הזה, ואז בשמחה וברננה אני אצביע בעדו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל. חברת הכנסת דבי ביטון, את בין הרשומות לבקשת רשות דיבור, ובעצם את היחידה מטעם הסיעה שנמצאת. לרשותך חמש דקות, ולאחר מכן – – – << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה ראשית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את מציעה ראשית. זה לא מצוין אצלי. אני אוסיף, אם זה יעשה לך טוב – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – שאת מציעה ראשית של ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, חבריי, לא אחזור על דבריו של חברי חבר הכנסת רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, על חשיבות החוק, מאחר שהוא פירט. אני רק רוצה לשתף אתכם בחוויה אישית. אני עומדת פה ומאוד נרגשת, כי יהיה חוק גם שלי בספר החוקים. זה התחיל כשנבחרתי לכנסת. ב-15 בנובמבר נשבעתי; ב-6 בדצמבר הגיעו אלי הבנות של רחל אייזנשטדט. רחל נרצחה על ידי בן זוגה. הייתה לה צוואה, ובצוואה היא הורישה לו את הבית וכל מה שכרוך בזה. והבנות תהו – אלה היו נישואים שניים: איך יכול להיות שאחרי 17 שנים שהיא הייתה אשתו, והצוואה הייתה ותיקה, סביר להניח שהיא לא הביאה בחשבון שהוא ירצח אותה, ואם היא הייתה יודעת שהוא ירצח אותה, היא גם לא הייתה מורישה לו, מן הסתם. לאחר השיחה שהייתה לי איתן – עם ח"כית חדשה, הולכת קצת לאיבוד, אחרי 14 שנים של עריכת דין, שבועיים בכנסת ישראל – למזלי, לצידי הייתה לי עוזרת פרלמנטרית מצוינת, קורל רים. נפגשנו עם ארגון משפחות נרצחים ונרצחות – זו הזדמנות להודות ללרה, יושבת-ראש הארגון – יחד עם עו"ד רותי אלדר, ונחשפנו לעוד ועוד מקרים. ואני חייבת לציין שעמדתי משתאה ואמרתי: איך יכול להיות? פתאום האותיות "הרצחת וגם ירשת" הדהדו בקולי-קולות, וחשבתי לעצמי: איזו עוולה, איזה עוול לנשים שנרצחות או גברים – אני אומרת נשים כי זה המרכיב העיקרי, לצערי, הנפגעות העיקריות. ובעמל רב ובדיוק פעלנו והגשנו את הצעת החוק. זו הזדמנות להודות לחבר הכנסת ויושב-ראש ועדת החוקה רוטמן, שבאמת נרתם וקיים דיונים. אני רוצה לספר לכם שמאוד התרגשתי. היום בתה של רחל הייתה כאן, כי היא מאוד רצתה להאמין שהחוק הזה יעבור היום, ובגלל השעה המאוחרת הסתפקנו בלהיפגש בצוהריים, והיא אמרה לי את המשפט: דבי, עד שאני לא אראה שאתם מצביעים, אני לא אאמין. כבר עשר פעמים הנחתי אותו במשרד המשפטים, ולא היה חוק. ואגב, עד היום, כבר שלוש שנים מאז האירוע, עוד לא נתנו גזר דין, ועד היום הם נתקלים בביורוקרטיה המטורפת מול הרוצח. ולכן, כבוד היושב-ראש, חבריי, זו גם הזדמנות אולי להתייחס לרוויזיה שעלתה כאן. חברתי מיכל, דבריך נוגעים ללב, אבל עם זאת, החוק מסביר את שיקול הדעת, ומי שלא שפוי, בית משפט – לא נאמר כאן שבאופן אוטומטי הוא לא יירש, ולכן זה לא פייר, איך שהצגת את זה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בסדר. אני קוראת לכל חבריי: תצביעו למען משפחות הנרצחים והנרצחות. הם משוועים לחוק הזה. בואו נשחרר אותם – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> פגועי נפש – אף אחד לא משמיע את קולם. אף אחד – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל משפחות הנרצחים והנרצחות שהגיעו אליי היום יושבים מול המסכים, בשעה כזאת, ורוצים להאמין שבית המחוקקים – הגיע הזמן שיגן עליהם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון, את צודקת, אבל לא – – – של אחרים, לא – – – של מתמודדי נפש. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני מבקשת, בבקשה להצביע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. חברת הכנסת וולדיגר, את בכל זאת רוצה להצביע על ההסתייגויות? חברת הכנסת בן ארי גם היא בין הרשומות לרשות דיבור – מוותרת. אז לפני שנעבור להצבעה, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן יסכם את הדיון. אני מבין שהיא לא השתכנעה, חברת הכנסת וולדיגר. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> לא. אני מאוד מצר על כך, אבל אני מבין את המקום שממנו החשש מגיע. עשינו בדיקות רבות, כולל התייעצות ארוכה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, ואני רוצה להודות מאוד בהזדמנות זו לנועה ולאלעזר – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – היא מייצגת את מתמודדי הנפש, לא היועצים של הוועדה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כולל התייעצות ארוכה, וגם באופן חריג, בגלל הרצון שלי לוודא שהצעת החוק אכן נותנת מענה לחשש שהעלתה חברת הכנסת וולדיגר, לחשש האמיתי שהיא העלתה, וכל מי שבדקתי איתו את הצעת החוק הזאת אומר שהחשש הזה קיבל את המענה – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> שקר וכזב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני התייעצתי, והם אומרים שזה נותן מענה. אפשר לבוא ולהגיד שאת חושבת שלא, וזה בסדר. אני חושב שההצעה הזאת נותנת מענה לסיטואציה הכל-כך קשה ורגישה שחברת הכנסת וולדיגר מדברת עליה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נתנו את המענה. הסיטואציה שבה אדם יורשע, חלילה וחס, יהיה פסק דין מזכה בעניינו והוא זוכה מחמת החריג של אי-שפיות, ובגלל זה, למרות שנקבע לגביו בפסק הדין שהוא גרם במתכוון או באדישות למותו של אדם אולם עומדת לו ההגנה של אי-שפיות – הסיטואציה הזאת קיבלה מענה בחקיקה. בסיטואציה שכזאת, ככל שמישהו יבוא וינסה להביא את פסק הדין הזה, את אותה החלטה, לבית משפט אזרחי, אז כמובן שמה שכתוב בכרעה, כולל הפרוטוקולים, כולל הראיות, כולל חוות הדעת הרפואית שהוגשה במסגרת ההליך הפלילי – הכול קביל לטובת ההליך האזרחי, והכול יוכל להראות שאכן מדובר באדם שהוא מתמודד נפש, ואלה יהיו המסמכים שיוצגו כראיות. הדבר הזה מקבל את המענה שלו גם בשביל אותם מקרים קשים שבאמת אדם, המשפחה שלו, המוריש שלו רצה להוריש לו והביא בחשבון את הסיטואציה. וזו סיטואציה שנדונה בהרחבה בוועדה, השקענו בה זמן רב בוועדה – סיטואציה שמישהו שבחר והוזהר שקרוב המשפחה שלו עלול לפגוע בו, חלילה וחס, והוא אמר: אני יודע, ולמרות זאת אני מוכן לקחת על עצמי את הסיכון, ואני אוהב את בן המשפחה הזה, ואני יודע שהוא עלול לפגוע בי ממעשים קשים מאוד שקרו בעבר. בסיטואציה הזאת נתנו שיקול דעת לבית המשפט לא לפסול אותו מהירושה במצב כזה, שכלל הפסילה לא יהיה אוטומטי, ואלה אותן נסיבות מיוחדות שבהן תהיה התחקות אחר הרצון של המוריש לתת לו בכל זאת הירושה. לסיטואציות הקשות – ועלו עוד הרבה סיטואציות קשות במסגרת דיוני הוועדה – נתנו בעיניי את המענה המיטבי, הכי טוב; כך גם הגורמים שאיתם התייעצנו וכמובן גם הייעוץ המשפטי לוועדה. מאוד צר לי שלא הצלחנו לשכנע, אבל אני חושב שלחוק הזה – שאומנם הוגש, ודבי דיברה על הסיפורים האישיים שהיא נתקלה בהם – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – הוגש עוד בכנסת קודמת על ידי על בסיס סיפורים דומים, מקרים – של קואליציה ואופוזיציה, כי אני באמת חושב שחייבים לתת לאירוע הזה מענה, ועשינו את זה בדרך הכי טובה שיכולנו לעשות. אני מבקש לדחות את ההסתייגות ולאשר את החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. כפי ששאלתי, חברת הכנסת וולדיגר, את בכל זאת רוצה שנצביע על ההסתייגות? את לא מושכת את ההסתייגות? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כך, יש לנו כמה הצבעות. קודם כול נעבור להצבעה על הסתייגות 1, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 11 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – אחת, 11 מתנגדים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נעבור להצבעה על סעיפים 1–5, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד סעיפים 1–5, כהצעת הוועדה – 11 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–5, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 11, מתנגד אחד. כרגע נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד החוק – 11 נגד – 1 נמנעים – אין חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 11, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1759; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 176; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול, שיציג את הצעת החוק בשמו של יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת יעקב אשר. נכון, יש לך שתי הצעות. עשר דקות לרשותך. << דובר >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> שתי דקות וסיימתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעה חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ביום י"ח באדר א' התשפ"ד, 27 בפברואר 2024, התקיימו הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, לאחר שנדחו בכמה חודשים בשל מלחמת חרבות ברזל. יחד עם זאת, קבע שר הפנים בתוקף סמכותו כי הבחירות ב-11 רשויות מקומיות יידחו ליום י"ח בחשוון התשפ"ה, 19 בנובמבר 2024. משמעות הדחייה היא בין השאר כי הליך הגשת הרשימות והמועמדים ואישורן ייערך מחדש לקראת מועד הבחירות החדש. לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), מימון הבחירות יינתן לאחר הבחירות ועל פי תוצאות הבחירות. לעניין הבחירות שנדחו מאוקטובר 2023 והתקיימו בפברואר 2024, ניתן מענה בעניין הוצאות הבחירות שהוצאו לקראתן בחוק לדחיית הבחירות, ובהחלטת הוועדה הציבורית לפי סעיף 4א לחוק מימון בחירות על הגדלת יחידת המימון ב-17% לעניין בחירות אלה. אולם המצב החוקי כיום אינו נותן מענה מספק בנוגע להוצאות בחירות שהוצאו לקראת הבחירות במועדן המקורי או הנדחה כשבסופו של דבר לא התקיימו גם במועד הנדחה. זאת, כאשר בפועל יידרשו המועמדים לקיים שני מסעות בחירות נפרדים אשר רק בעד אחד מהם הם יקבלו מימון לפי החוק הקיים. נוסף על כך, במצב הקיים אין מענה למועמדים שהתמודדו לקראת הבחירות במועדן המקורי או הנדחה ויבחרו שלא להתמודד שוב לקראת הבחירות בנובמבר 2024. על כן, בהצעת חוק זו מוצע להוסיף לחוק דחיית הבחירות את סעיף 4א, ולקבוע בו כי רשימות או סיעות ברשויות מקומיות או מועמדים לראשות מועצות אזוריות שהתמודדו בבחירות שמועדן נדחה לנובמבר 2024, יהיו זכאים לתשלום מאוצר המדינה בעד הוצאות בחירות שהוציאו ושבסופו של דבר לא התקיימו במועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. על פי המוצע, הפיצוי יהיה בסכום השווה להוצאות הבחירות שהוציאו המועמדים בפועל וכדין, ובלבד שהסכום לא יעלה על 75% מסכום המימון הכולל הקבוע לרשות המקומית. בנוסף, מוצע כי אם עלה הסכום הכולל לתשלום לכלל המועמדים על 115% מסכום המימון, בכלל הרשויות המקומיות שבהן לא התקיימו הבחירות במועד הנדחה, יופחתו סכומי התשלום שיקבלו המועמדים בשיעור שווה. התשלום יותנה בהגשת בקשה תוך 30 ימים לשר הפנים והגשת דוח כספי למבקר המדינה. עם הגשת הבקשה, תשולם למועמדים מקדמה בשיעור של 75% מסכום הפיצוי הצפוי, ויתרת הסכום תשולם להם לאחר שמבקר המדינה יגיש את הדין וחשבון שלו לעניין הדוח הכספי שהוגש לו. בנוסף, מוצע לאפשר למועמדים לקבל תרומה נוספת מאדם מסוים או בני ביתו, אף אם תרמו את התרומה המרבית לטובת הבחירות שלא התקיימו אז. הצעת חוק זו הוגשה בצירוף כמה הסתייגויות. אבקש כי הכנסת תדחה אותן, ותאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארז מלול. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעות יש עתיד והימין הממלכתי. סיעת יש עתיד מורידה את כל ההסתייגויות, וחברי הכנסת של הימין הממלכתי אינם נמצאים באולם. אם כך, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד סעיף 1 – 4 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – ארבעה, אפס מתנגדים. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין הצעת החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – ארבעה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024<< הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. חבר הכנסת ארז מלול יציג את הצעת החוק בשמו – – – << דובר >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, תן לי להשלים, לא יבינו למה אתה, ולא יושב-ראש הוועדה – בשמו של יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר. זה כבוד גדול, דרך אגב. הוא שומע אותך. << דובר_המשך >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה לאישור תיקוני טעויות שנפלו בחוק, וזאת בהתאם לסעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948. חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, התקבל בכנסת ביום כ"ד באדר ב' התשפ"ד, 3 באפריל 2024. מדובר בחוק רחב היקף ומורכב, הכולל פרטים טכניים רבים והוראות מפורטות וסבוכות. לאחר קבלת החוק בכנסת התגלו בחוק שהתקבל כמה טעויות טכניות – השמטות מקריות ושיבושי העתקה הטעונות תיקון – והן מפורטות בהצעת ההחלטה המונחת בפניכם. היועצת המשפטית לכנסת פנתה לוועדת הפנים והגנת הסביבה בבקשה להביא לאישור המליאה הצעה לתיקון הטעויות האמורות. הוועדה קיבלה את הבקשה ומביאה עתה לאישור המליאה את תיקוני הטעויות האמורות. לפי סעיף 10א(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948, תחילתו של התיקון ביום תחילתו של החוק, כמפורט בסעיף 6 לחוק שהתקבל בכנסת. אבקש בשם הוועדה כי הכנסת תאשר את תיקון הטעויות בחוק הנזכר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארז מלול. מאחר שאף חבר כנסת שנמצא באולם לא הביע נכונות להירשם לדיון אישי, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 4 נגד – אין נמנעים – אין החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – ארבעה, אפס מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ב' בתמוז התשפ"ד, 8 ביולי 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:58. << סיום >>