דברי הכנסת

דברי הכנסת לו / מושב שני / ישיבה קצ"ב / ט'–י"א בתמוז התשפ"ד / 15–17 ביולי 2024 / 36 חוברת ל"ו ישיבה קצ"ב הישיבה המאה-ותשעים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ט' בתמוז התשפ"ד (15 ביולי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 6 הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. ממשלה כושלת שלא תוביל אותנו לניצחון; 9 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; 9 3. שר ביטחון לאומי כושל שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה 9 סימון דוידסון (יש עתיד): 9 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 12 עודד פורר (ישראל ביתנו): 30 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 33 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 51 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 54 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 110 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 110 הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 111 1. ממשלה כושלת שלא תוביל אותנו לניצחון; 111 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; 111 3. שר ביטחון לאומי כושל שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה 111 רון כץ (יש עתיד): 111 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 115 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 116 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 117 אפרת רייטן מרום (העבודה): 122 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 123 דברים לזכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר רפאל (רפי) אדרי 125 היו"ר אמיר אוחנה: 125 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 126 שר הפנים משה ארבל: 127 הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 129 1. ממשלה כושלת שלא תוביל אותנו לניצחון; 129 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; 129 3. שר ביטחון לאומי כושל שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה 129 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 131 מירב בן ארי (יש עתיד): 131 הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי 134 נעמה לזימי (העבודה): 134 ציון יום זאב ז'בוטינסקי 137 היו"ר אמיר אוחנה: 137 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 139 יאיר לפיד (יש עתיד): 142 הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 147 שר התקשורת שלמה קרעי: 147 דבי ביטון (יש עתיד): 159 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 160 אלעזר שטרן (יש עתיד): 162 מאיר כהן (יש עתיד): 163 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 165 עודד פורר (ישראל ביתנו): 168 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 169 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 170 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 175 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 176 מירב כהן (יש עתיד): 177 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 178 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 192 עידן רול (יש עתיד): 193 רון כץ (יש עתיד): 194 נאור שירי (יש עתיד): 196 אבי מעוז (נעם): 197 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 198 צגה מלקו (הליכוד): 200 סימון דוידסון (יש עתיד): 201 מירב בן ארי (יש עתיד): 203 אושר שקלים (הליכוד): 205 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 212 טלי גוטליב (הליכוד): 217 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 220 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 225 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 226 ירון לוי (יש עתיד): 228 עמית הלוי (הליכוד): 229 עמית הלוי (הליכוד): 230 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 231 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 232 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 234 שרון ניר (ישראל ביתנו): 235 מיקי לוי (יש עתיד): 236 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 237 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 239 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 240 הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 240 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 240 גלעד קריב (העבודה): 241 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 244 משה טור פז (יש עתיד): 245 יסמין פרידמן (יש עתיד): 246 אריאל קלנר (הליכוד): 248 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 249 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 251 הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 255 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 256 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 257 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 260 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 261 מירב בן ארי (יש עתיד): 261 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024 262 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 263 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247), התשפ"ד–2024 265 ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): 266 מירב בן ארי (יש עתיד): 268 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 270 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 271 ינון אזולאי (ש"ס): 274 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 275 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 275 הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024 275 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 275 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 279 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום לחברות וחברי הכנסת, לשרה ולאורחים שביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט' בתמוז התשפ"ד, 15 ביולי 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. בראשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4729/25 וכלה בהצעת חוק פ4759/25: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל טיפול במי שנפצע בעת שירותו הצבאי, שירותו בכוחות הביטחון או בפגיעת איבה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הקפאת שימוש במספר טלפון של חייל שנספה במערכה או אדם שנספה בפעולת איבה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קבלת אישור מראש לביצוע עסקה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון – חובות החלות בעת רכישה או מכירה של רכב ניזוק), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, פנינה תמנו, יואב סגלוביץ', נעמה לזימי, מיכאל מרדכי ביטון, גדי איזנקוט, אלעזר שטרן, אחמד טיבי, גלעד קריב, טטיאנה מזרסקי, מיקי לוי, אפרת רייטן מרום, רון כץ, שלי טל מירון, נאור שירי, אימאן ח'טיב יאסין, משה טור פז, סימון דוידסון, דבי ביטון, יסמין פרידמן, קארין אלהרר, מירב כהן, עופר כסיף, מרב מיכאלי, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת, מיכל שיר סגמן ואלי דלל; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – סירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי בשל הטלת עיצומים מצד מדינה זרה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראיה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – קבורה בחלקה לבחירת המשפחה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה סעדה וזאב אלקין; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המעמד המשפטי של בעל חיים כיצור חי בעל תחושות ורגשות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ונאור שירי; הצעת חוק להטמעת מורשת יהדות צפון אפריקה במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הנצחת זכרם וגבורתם של נופלי ושורדי מלחמת עוטף ישראל, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תקופת הסתגלות כלכלית לאלמנה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מתן כהנא ולימור סון הר מלך; הצעת חוק הירושה (תיקון – זכאות מתמודד נפש לרשת), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, משה סולומון, קטי קטרין שטרית, יונתן מישרקי, לימור סון הר מלך וחילי טרופר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קבלת חוות דעת נוספת על מצב רפואי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולים ושיקום לאישה שהיא הורה ליתומיו של נספה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, פנינה תמנו, גלעד קריב, קטי קטרין שטרית וקארין אלהרר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק יום לציון אסון יהודי תימן (גירוש מוזע), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, ארז מלול, משה פסל, ניסים ואטורי, יוסף טייב, ששון ששי גואטה, לימור סון הר מלך, דן אילוז, אברהם בצלאל, קטי קטרין שטרית, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, ינון אזולאי, צגה מלקו, אלמוג כהן, סימון מושיאשוילי, אליהו ברוכי, פנינה תמנו, שלי טל מירון, סימון דוידסון, בועז טופורובסקי, רון כץ וולדימיר בליאק; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף ושינוי הוועדה המפקחת), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס, מתן כהנא, אלמוג כהן וניסים ואטורי; הצעת חוק הנוטריונים (תיקון – השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, שמחה רוטמן, משה סעדה, דבי ביטון ורון כץ; הצעת חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תיקון – מועד התשלום לבית חולים ציבורי כללי עצמאי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרן השתלמות לחקלאי שומר שמיטה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור תוספת שכרית לגוף ביטחוני והעברת תקציב בין תוכניות ובין משרדים – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הכנסת (תיקון – אמירת אמת והתייצבות בפני ועדות הכנסת), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 95(ג)(2) לתקנון הכנסת, הודיע מזכיר הממשלה, בכתב, כי הממשלה מבקשת לחזור בה מהודעתה מיום 8 ביולי 2024 שלפיה היא חוזרת בה מהצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, ומבקשת להמשיך את הדיון בה לקריאה השנייה מהמקום שבו הדיון הופסק. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024; לוח תיקונים להצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעו חברי הכנסת האלה כי הם חוזרים בהם מהצעות החוק הבאות: חברת הכנסת חוה אתי עטייה הודיעה שהיא חוזרת בה מהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4656/25; חברת הכנסת קארין אלהרר הודיעה כי היא חוזרת בה מהצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולים ושיקום לאישה שהיא הורה ליתומיו של נספה), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4748/25; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית הודיעה כי היא חוזרת בה מהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4611/25. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלי דלל ורון כץ בנושא: תעשיית האוטובוסים הישראלית בסכנת קריסה מיידית ומוחשית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת על הודעתה המפורטת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שלא תוביל אותנו לניצחון; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; << נושא >> << נושא >>3. שר ביטחון לאומי כושל שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, והוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, את הנאום הזה אני מפנה לחבריי בקואליציה – ויש לי חברים רבים בקואליציה. בהצבעת אי-אמון אנחנו צריכים להסכים על ממשלה חלופית, אז אני מציע לכם, לחבריי בקואליציה, פשרה: בואו נקים ממשלה חדשה, בראשות בנימין נתניהו, אבל בתנאי אחד – שמחזירים את נתניהו מודל 1996; ביבי שבשיאה של מלחמה ישקיע ישיבת ממשלה שלמה במילואימניקים, במפונים בצפון, בתקומת הדרום, בפצועים הרבים שלנו, במשפחות השכולות, בבנינו ובנותינו החטופים והחטופות במנהרות בעזה, ולא נתניהו של שנת 2024, שישקיע שעתיים בישיבת ממשלה בבכיינות על ההסתה הקשה נגדו, על כמה שהוא מסכן וכמה שכולם תוקפים אותו וכולם מסיתים נגדו, בזמן שכל חברי הממשלה שלו עסוקים מבוקר עד ערב, גם בכנסת הזאת, בהסתה, בפילוג; נתניהו שלא מסתכל על עצמו כקורבן אלא כמנהיג. נתניהו מודל 1996. נתניהו מודל 2024 הוא נמר מנייר – אומר שהוא חזק על איראן, על ביידן, על חמאס, על ארצות הברית, על בית הדין בהאג, אבל חלש, כמו שאמרתי; נמר מנייר מול היועצת המשפטית לממשלה. נתניהו של שנת 2024 הוא מנהיג שמחפש רק אשמים, שגונב קרדיט על כל הצלחה ובורח מכל כישלון, שבכל פעם מחפש תירוץ אחר לכישלון שלו. ואני אומר לכם, אנחנו שבועיים מהמשחקים האולימפיים בפריז, התחרות הספורטיבית הגדולה בעולם, ואם זריקת אחריות הייתה ספורט אולימפי, אז בנימין נתניהו היה אלוף אולימפי, כי בלזרוק אחריות הוא הטוב מכולם. נתניהו שנת 1996, שידע מה זה אחריות תקציבית; נתניהו שלא היה נותן לדירוג האשראי לעשות צניחה חופשית; נתניהו שידע לעשות תיקונים לא נעימים, אבל הכרחיים; נתניהו שידע לקצץ איפה שכואב לטובת המדינה; נתניהו שלא היה מוכר את הכלכלה רק בשביל הבייס הפוליטי – נתניהו שנת 1996 היה אחר לחלוטין. נתניהו שנת 1996 לא היה נותן לגירעון לעלות ל-7% מהתוצר תוך שהוא מפזר 1.7 מיליארד שקלים על הישיבות החרדיות רק השנה. חברים יקרים, הבוקר התקיים כנס של חבר הכנסת ולדימיר בליאק על העתיד הכלכלי של מדינת ישראל. הגיעו המומחים הגדולים בכלכלה הישראלית. הגיע גם ראש המועצה של מטה אשר, שיצא מהבית בשעה 04:30 כדי להגיע לפה. הגענו כדי לשמוע על היום שאחרי. הגענו כדי לשמוע מה עושים אחרי המשבר. כל אחד בתורו הציג את כל הסכנות הכלכליות האורבות למדינת ישראל. ונחשו מי לא הגיע? אפילו לא חבר ממשלה אחד, אפילו חבר ממשלה אחד של מדינת ישראל לא בא להקשיב. הגיעו שני חברי כנסת מהקואליציה, ינון אזולאי וקרויזר, ובזה נגמר הדיון. לא הגיעו אחרים. נתניהו בשנת 1996 וגם ב-2003 דיבר על האיש השמן והרזה, שיבח את המגזר הפרטי שעל כתפיו נושא את המגזר הציבורי. נתניהו היה מתגאה בישראל כהייטק ניישן. היום ביבי שנת 2024 מייבש את ההייטק, מנוע הצמיחה החשוב של מדינת ישראל, שאחראי ל-20% מהתוצר ולכ-53% מהיצוא. נתניהו שנת 2024 קורא להם חבורת אליטיסטים אנרכיסטים שמנסים לגנוב את השלטון. נתניהו שנת 1996 ידע לקחת החלטות קשות – נתניהו שלא מחכה לדקה ה-91, עד שהאסון מתפוצץ לנו בפרצוף, כמו שקרה לנו ב-7 באוקטובר. נתניהו מודל 2024 הוא דחיין כרוני, דחיין, לא בכיין; גם בכיין, אבל דחיין כרוני: דוחה את מתווה הגיוס, דוחה את עסקת החטופים, דוחה את המינוי של הרב הראשי, דוחה את מינוי נשיא בית המשפט העליון, דוחה דיונים על התקציב הבא. ומה התוצאה? דחייה בהתאוששות של מדינת ישראל. נתניהו שם בעדיפות עליונה את היחסים הדו-מפלגתיים של ישראל עם ארצות הברית, ולא מסכן אותם בשביל מסע יחסי ציבור. נתניהו האמין במערכת המשפט ואכיפת החוק. נתניהו אמר, ואני מצטט: אני מכיר את המערכת המשפטית שלנו ואני יודע שהיא פועלת על פי החוק. המערכת המשפטית הישראלית היא מערכת משפטית מובהקת, מתקדמת וצודקת. המערכת המשפטית של ישראל היא אחת מהטובות בעולם. את זה אמר נתניהו, אבל מודל 1996. נתניהו אמר, ואני מצטט: "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי שלו את ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". נתניהו של שנת 1996 לא היה מקים ממשלה עם כהניסטים, לא היה נותן את המפתחות של המשרד לביטחון פנים לעבריין מורשע, לא היה ממציא משרד למשיחיסטים שחושבים שהתקופה הזאת היא נס. נתניהו לא היה מפקיר את הממשל התקין על ידי מינויים הזויים והקמת משרדים ממשלתיים מיותרים בשביל שוחד פוליטי: משרד ירושלים ומסורת ישראל של מאיר פרוש; המשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם; משרד המורשת של עמיחי אליהו; משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק; המשרד לעניינים אסטרטגיים של רון דרמר. כל אלה עולים לנו למעלה מ-700 מיליון שקלים בשנה. אתם יודעים מה יכולנו לעשות עם 700 מיליון שקלים? נתניהו ידע להוביל ולא להיות מובל על ידי קומץ סהרורים; נתניהו אמר, ואני מצטט: ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות, אחרי זה הוא צריך ללכת. לא אני אמרתי, הוא אמר. מה שביבי לא הספיק בשמונה שנים, הוא ודאי לא יספיק ב-16 שנים. פוליטיקאי ממולח שכולכם מכירים אמר פעם, ואני מצטט: "יש להחליף פוליטיקאים וחיתולים בתדירות גבוהה, מאותה סיבה" – סיום ציטוט. מי שלא יודע, מדובר על טומי לפיד, טומי לפיד אמר את זה: "יש להחליף פוליטיקאים וחיתולים בתדירות גבוהה, מאותה סיבה". הוא ידע בדיוק על מה הוא מדבר ועל מי הוא מדבר. ואני שואל את חבריי בקואליציה: איך יכול להראות ניצחון מוחלט? התנתקו מהפנטזיה ומהחלומות שלהם, התחברו למציאות בשטח. האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשתושבי הצפון כבר כמעט שנה עקורים מבתיהם ולא יודעים מתי ולאן הם יחזרו? האם יוכל להיות ניצחון מוחלט כשבנינו ובנותינו נחנקים בעזה? ניצחון מוחלט כשכל יום מתחיל ונגמר ב"הותר לפרסום"? האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשההורים לא יודעים לאיזה בית ספר ילדיהם יישלחו בשנה הבאה ללימודים? האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשהעסקים נוטשים אח הצפון לעורף, והאחרים פשוט פושטים את הרגל ונסגרים? האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשהמילואימניקים נמתחים עד קצה יכולתם, נקראים פעם שלישית לצו 8, ולא לקרוא לחרדים להתגייס, כאילו זה לא צו השעה? הנגיד אמר היום שלהפלת נטל המילואים על המשרתים הקיימים בלבד יש מחיר כלכלי של 10 מיליארד שקלים בשנה. כל זה יהיה על חשבון הנכדים והנינים שלנו, אותם נכדים ונינים שיצטרכו לשלם את הריביות הגבוהות של הגירעון החסר. האחריות הזאת היא של הממשלה. האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשכל החטופים עוד לא חזרו הביתה? אז אני מוכן לחתום על עסקה: תחזירו את נתניהו של שנת 1996, ונקים ממשלה חדשה. אבל כולנו יודעים שנתניהו הזה כבר לא קיים. נעלם, התאדה; נשארנו עם הנמר מנייר. אם תצליחו למצוא אותו, אני חותם לכם עכשיו. עד אז, תשאירו את המפתחות ולכו הביתה. יש לנו מספיק מה לתקן. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון. אני חושב שרבים מאיתנו היו שמחים לחזור לגרסה של עצמנו ב-1996, אבל אלה החיים. בכל אופן אני מתכבד להזמין את כבוד השרה מאי גולן להשיב בשם הממשלה. בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאי, לא אמרתי מילה עלייך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שמעתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הייתי עדין לחלוטין, אז תהיי רגועה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני נולדתי רגועה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ככה הייתי מתאר אותך תמיד. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק אציין שאתה נראית טוב בכל גרסה. אה? ככה פותחים נאום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתחנפת ליו"ר – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> למה? מה אני צריכה להתחנף אליו? רואה? הם לא מסוגלים לפרגן אחד לשני ביש עתיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לאמיר אני מפרגן גם פה עכשיו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גם לי אתה מפרגן בכל הזדמנות. אדוני היושב-ראש הנכבד, כנסת נכבדה, כמדומני, חבר הכנסת דוידסון, הגישה את ההצעה הזאת הגב' בן ארי, נכון? ואתה השבת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש עתיד הגישו את זה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> חתומה על זה הגב' בן ארי. רציתי לוודא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור > הסיעה. יכול להיות שהם התחלפו ברשות דיבור, אבל הסיעה מגישה את זה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> קראתי את זה כדי לוודא את הדברים שנכתבו שם, וראיתי: על החתום: חברת הכנסת מירב בן ארי. אם זה לא נכון, אנא, אתם מוזמנים להגיד לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הנאום? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, יקירי, הצעת האי-אמון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הסיעה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, תקרא. חברת הכנסת מירב בן ארי. אתם חלק מסיעתה, אז מה שהיא כתבה שם, היא מייצגת גם אתכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כנראה שאפריע לכם בריב הבא. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בכיף. לכן אני פה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להשיב על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד שהגישה הגב' בן ארי והשיב עליה חבר הכנסת סימון דוידסון, כמובן בשם כלל מפלגתה, הלוא היא יש עתיד. בראשית דבריי, ולאור הצהרתו ברדיו, אני מבקשת קודם כול להכיר תודה על אישור חיסול הארכי-מחבל מוחמד דף, שהתבצע על ידי ראש הממשלה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גברתי השרה – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תקשיב, חבר הכנסת, אני אגיד עליכם דברים טובים. תקשיב. כדאי לך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יו"ר הסיעה חותם על כל ההצעות, כי ככה זה הנוהל בכנסת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז מבחינתי זה בשמה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא היא אישית. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז היא יו"ר הסיעה. אני עונה לה, לכם, לכולכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. תדעי שלא היא אישית. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בראשית דבריי אני באמת רוצה להכיר תודה, לאור הצהרתו ברדיו על אישור חיסול הארכי-מחבל מוחמד דף, שהתבצע על ידי ראש הממשלה יאיר לפיד, ראש ממשלתכם, וכבר עכשיו אני מבקשת להודות מקרב לב לעתיד לבוא על חיסולו של סנוואר, בעזרת השם, וכמובן על ניצחון במלחמה ושיקום הכלכלה על ידי טלפתיה לפידית ייחודית, שהיא באמת ייחודית רק לראש מפלגתם. ובכן, הגב' בן ארי, שחתמה בתור יו"ר הסיעה על הצעת האי-אמון הזאת, כמו ראש מפלגתה, קובעת מסמרות ועובדות כאילו בינם לבין המציאות קיים איזה דבר או חצי דבר; כמו למשל שבעוד שחיילינו הגיבורים נלחמים בעוז על גבול הצפון ובלב רצועת עזה, יש מי שקובעת, כן? כי לעולם לא ננצח. כך כתוב בהצעת האי-אמון שלכם. חיילינו ברגעים אלו מחלצים משדה הקרב פצועים, נלחמים שכם אל שכם מעל הקרקע ובתת-הקרקע, משאירים מאחוריהם משפחות, הורים, ילדים ונשים מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך. מאות סרטונים מדי יום קוראים לממשלה ולעומד בראשה לא לעצור. אנחנו נלחמים עד הסוף. להלן דוגמה אחת מהיום – אחת – שקיבלתי: שלום. אני מבקש בכל בקשה אם תוכל להעביר לשרה מאי גולן את הדברים הבאים, וכך נכתב: שלום, כבוד השרה. שמענו הבוקר את אחד הנאומים שלך. אני מבקש לומר לך שאני וכמה מחבריי לא הצבענו לכם בבחירות ודעותינו ככל הנראה שונות, אבל לשמוע את המילים שלך מול הדברים של האופוזיציה והמפלגה שאני הצבעתי לה, יש עתיד – אני מתמלא בבושה. אני וחבריי מגויסים לסירוגין מעל 200 ימי מילואים. אנחנו כרגע בעזה, בשכונת רימל, לוחמים מול פחדנים שבכל מפגש איתנו בורחים כמו עכברים, אבל אנחנו קורעים להם את הצורה. המוטיבציה של הלוחמים כאן בשמיים, ואנחנו דבקים במשימה להרוג אותם אחד-אחד, עד האחרון שבהם. אני מבקש להודות לך על הדברים שאמרת ועל המוטיבציה שנתת ללוחמים בדבריך. אני מבקש ממך להמשיך להשמיע את הדברים האלה מול אלה שמחלישים אותנו. דרך אגב – כך הוא כותב – אנחנו לא שומעים כאן דקה של חדשות. איך ששומעים את החדשות, ישר כל החבר'ה צועקים: לסגור מהר. אנחנו מבקשים: רק דברי חיזוק ואחדות עד לניצחון. ועדיין, עדיין למשמע הדברים האלה – יושבים כאן פירורי אופוזיציה שאומרת להם: לעולם לא ננצח. ולנו? לנו הם קראו אופוזיציה מופקרת. זו הבדיחה. חבל שהיא יותר עצובה ממצחיקה. זו אותה ממשלה שפחדה להביא להצבעה בכנסת את מה שכינה ראש מפלגתה של הגב' בן ארי "הסכם היסטורי". חיזבאללה שיגר סך הכול שני כטב"מים לסיבוב ראווה לעבר מאגרי הגז, מתוך ידיעה שבראשות ממשלת ישראל יושב ראש ממשלה ללא ממשלה, וישר, ישר קיבל את מבוקשו, בדיוק כמו שאתם יודעים: בכל מחיר. ממשלה שהגיעה לכמה דקות והוקמה על בסיס גנבה פוליטית מושחתת, נתנה מראש לארגון טרור שטח ריבוני של מדינת ישראל, וזאת לאחר שנים שישראל בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו סירבה, וניהלה משא ומתן כמו שרק, אבל רק נתניהו יודע, וזה למרות כל המאמצים והלחצים הבין-לאומיים מסביב שלא פוסקים לרגע. ומה מספר היום אותו ראש ממשלה? שזה היה בים. שם, רחוק, בים – כך הוא סיפר. בים. עכשיו, צריך להבין: ממי שומעים את כל הפנינים? ממי שמצהירים מעל כל במה שמדינת ישראל חייבת לשלם כל מחיר. עוד הגדילה בהצעתה מגישת הצעת האי-אמון הבאמת-מאוד מאוד מאוד חשובה הזו, וכתבה פתרון על פי חזונה, וכנראה גם חזונכם: "בהיעדר תוכנית מדינית ליום שאחרי", ואף הגדילה והוסיפה: "מה שיציל את המדינה ויחזיר את החטופים זה החלפת הממשלה. ישראל צריכה שינוי, ישראל צריכה בחירות. עכשיו". נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתמול. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שלשום. אוה, "שינוי". כמה זמן לא שמענו את המילים שינוי וריפוי. באמת, לא התגעגעתי, אבל לא שמענו אותן הרבה זמן. ומי אמור, על פי הגב' בן ארי וסיעת יש עתיד, לרפא אותנו? כמובן, ראש מפלגתכם, הלוא הוא יאיר לפיד. איזה לפיד בדיוק? היא לא ציינה, זה של הבוקר, זה של הצוהריים – העיקר לפיד. ולגבי התוכנית המדינית, גם כאן לא פירטה. את גמישות התוכנית היא השאירה לראש מפלגתה, כמובן – אתם אוהבים דברים גמישים – זה שקבע בין היתר בבוקר שרצועת עזה חייבת לעבור לרשות הפלסטינית, ובערב אמר שהרשות הפלסטינית כבר לא רלוונטית. ראש ממשלה בעיני עצמו, שיוצר מציאות שלא קיימת; זה שקבע שבעת מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, ובטח לא בחירות, ויום למוחרת – רק יום למוחרת, לא הרבה זמן – קבע שזו העת לבחירות, אם למישהו יש ספק. פעם אחת הוא אף קבע ששר אוצר חייב להיות כלכלן, ופתאום, כשהוא ישב על כיסא שר האוצר – כמובן שהקשר בינו לבין כלכלה הוא כמו הקשר הישיר שלו לממלכתיות – פתאום שר האוצר כבר לא חייב להיות כלכלן, הפלא ופלא. פעם הוא גם סיפר לפני בחירות שהוא יקים ממשלה בלי הרשימה המשותפת, ומייד אחרי – עם הרשימה המשותפת, ועוד ועוד ועוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא קרה אף פעם, מאי. זה לא קרה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גבירותיי ורבותיי הנכבדים והיקרים, אני באמת יכולה לעמוד כאן על הבמה שנים, שנים, ולתת דוגמאות למכביר, אבל בגלל שהזמן של כולנו באמת יקר, אני מעדיפה להפנות את כולכם לצפות בנחת בקטעים הרבים של הלפיד והיפוכו. ואגב, לאור כמות החומרים המיוצרים ברמה היומית, הבנתי שיש לא רק את הלפיד והיפוכו – בשבילך במיוחד, חבר הכנסת שירי – אלא גם את הלפיד היומי, הלפיד הלילי, הלפיד המצוי ולפיד השיסוי. במיוחד בשבילכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשביל מי? הופה, הזכירה את שמי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הרי בסוף מי לא יודע שפוליטיקה זה עניין של פשרות ואפשרויות – מה האלטרנטיבה או מה ההצבעה שתייצג את דעותיו של המצביע באופן הטוב ביותר? וכאן, תתפלאו, אני יודעת שגם כמה חברים במליאה ירימו גבה ויופתעו ממה שאני הולכת להגיד, אבל כאשר ישנם דברים שאני רואה עין בעין עם מי שכתבה את הצעת האי-אמון הבאמת-מאוד מאוד חשובה הזאת, הגב' בן ארי – זאת, כמובן, אני צריכה לציין, טרם כניסתה למפלגת יש עתיד, כשהיא התחברה לדנ"א המדהים שלכם, יש לציין, בכל הקשור לאמת ועובדות – אני רואה שאתה מחייך, חבר הכנסת שירי. זה היה במיוחד בשבילך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לשמוע מסיעתו של ראש ממשלת ישראל "אמת ועובדות". << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז תקשיב, תקשיב, יש לי עוד הרבה דברים טובים לומר לך. אז, בזמנו, טרום הזיגזוג, דווקא יכולנו לשמוע את האמת מייד – חבל, תשמע, אני אומרת דברי פלא, במיוחד בשבילך. באמת בזמנו, טרום הזיגזוג – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול לשאול אותך שאלה? מה קורה עם האחדות, פילוג, הסתה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> באמת, הפילוג – עכשיו, כששמעתי את סימון דוידסון, מרוב ששמעתי מילות שיסוי על נתניהו, אני הרגשתי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. אמרתי רק לזכותו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נתניהו ככה ונתניהו ככה ונתניהו ככה – באמת אין אחדות כמו הנאומים האלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאי, אז לא הקשבת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גם הצעת האי-אמון – באמת אני מציעה לך, חבר הכנסת רון כץ, לקרוא אותה – אחדות וקירוב לבבות מאין כמותם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני פרגנתי לו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אה, באמת? אבוי לנו אם כך נראה פרגון. באמת אבוי. אני עוד ממשיכה. אז, בזמנו, באמת טרום הזיגזוג, יכולנו לשמוע את כותבת הצעת האי-אמון הזו – את האמת כמו שראתה אותה, וענתה לשאלת המראיינת לגבי תפקודו של ראש הממשלה שלכם, לפיד. וכך היא ענתה: תשמעי, מבחינה מקצועית לא ראיתי אותו בוועדות, לא בכנסת, לא באיזו חקיקה מיוחדת, אני אומרת לך בכנות – כך אמרה. כאשר נשאלה הגב' בן ארי לגבי דעתה על התפקידים שמילא, כששאלה אותה המראיינת: את חושבת שהוא הביא הצלחות או הישגים? היא ענתה באמת בכנות לא אופיינית, יש לציין: כשר אוצר הוא היה גרוע מאוד, גרוע מאוד, אין ספק בכלל. שר האוצר הכושל ביותר. ואם חשבנו שזה היה במקרה – לפעמים קורות טעויות, אתם יודעים – היא חזרה על דברים דומים בריאיון אחר לשאלת המראיין, כשנשאלה: מה לדעתך אני צריך לעשות כדי להיכנס לפוליטיקה? היא אמרה לו: תעשה פעילות ציבורית. ענה לה המראיין: יאיר לפיד עשה פעילות ציבורית? והיא השיבה לו מייד: עזוב אותך, זו הדוגמה שלך? כאילו, בוא. בוא. אז אם נתבונן טוב לתוך העובדות, נבין כי כלום לא השתנה – לא נוכחות, לא ועדות, לא חקיקה, לא כנסת. בעניין הספציפי הזה, אגב, אני בטוחה שיש הסכמה על דברי הגב' בן ארי מקיר לקיר בבית הזה. ככה זה, כשדוברים אמת יש הסכמה מקיר לקיר. הלפיד היומי טרח הרי לזעוק מעל כל במה שהוא ומפלגתו יילחמו לביטול הפגרה. יילחמו. הוא וחבריו – הרעשנים, יש לציין, ואני אומרת את זה באמת – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בחיבה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – בחיבה – לספסלי האופוזיציה, זעקו וצעקו: בושה – זו אחת המילים שלכם בטאבו, "בושה" – אך כהרגלכם, דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בפועל אדון לפיד קישט את תחתית טבלת הנוכחות בקרב כלל חברי הכנסת. הוא בילה במהלכה בסך הכול עשר שעות בלבד בעבודה למען הציבור במשכן. כמו תמיד, ממשיכים: אותן סיסמאות על מעמד הביניים, אותה שנאה, אותו פילוג לציבור האמוני, שהוא אבי-אבות המפלגים לאריות הנלחמים בעזה, למשפחתם ולמי שמייצג אותם בבית הזה. כל היום ראש האופוזיציה מרעיל את השיח על "משיחיים קיצוניים" – ככה הוא קורא להם, "משיחיים קיצוניים". שמעתי אותו אומר איך כל הכסף של התקציב הולך לחברים של השרה אורית סטרוק. אין גבול לרעל שיוצא לו מהפה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא צודק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> חבל שאתה אומר שאתה צודק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא צודק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אורית סטרוק, ששמונה מילדיה נמצאים עכשיו בשדה הקרב, חבר הכנסת רון כץ. חבל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קשור. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> קשור מאוד. חבר הכנסת פורר, גם להצעת האי-אמון שלך נגיע, אל תדאג. כרגע זה יש עתיד. מה אפשר לצפות ממי שגדל בבית הגידול של חדשות 12? ואני אחזור ואומר: שרה ששלחה שמונה מילדיה לשדה הקרב – הם שווים פחות מהחברים של ראש הממשלה שלכם אולי מצפון תל אביב, יאיר לפיד, או מהחברים שלכם מנחלת יצחק? מאיפה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נתניה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בואו תספרו לי. מאיפה הם שווים יותר? רק להם כנראה מגיע תרבות, חינוך, מטרו, רכבת קלה. ואתם מדברים על אחדות. אין גבול להסתה ולבושה. אני רוצה לספר – שלום לכם – כשהגעתי ליישוב עלי בשבעה של ללי דרעי, היקרה כל כך, לנחם אותה ואת משפחתה על נפילתו של בנה הקדוש סעדיה יעקב, השם ייקום דמו, שמסר את נפשו למען עם ישראל, היו שם מאות לוחמים על מדים, מאות, על מדים ועל אזרחי, עם נשק לגופם. מלח הארץ אחד-אחד. אחד-אחד. כולם היו עם ציצית על גופם. אני שואלת את אדון ראש הממשלה בעיני עצמו לפיד: אלו קיצוניים בעיניך? מה קיצוני בהם? אני שואלת. זה בדיוק מה שהוא אומר: קיצוני ומשיחי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שהם קיצוניים? גם אני הייתי אצל ללי דרעי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא מדברת עליך. אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדברת, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם את יודעת שהוא צודק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הלוחמים הגיבורים האלה ייזכרו בדברי הימים של עם ישראל, אדון לפיד. איך אתה לא מתבייש בכלל להעלות אותם על דל שפתיך המורעלות? אל דאגה, הם עוד יכבשו את שדרת הפיקוד העליון, הם יכבשו את 8200 ואת הטייסות, בדיוק כמו שהם כבשו את בה"ד 1, על אפכם ועל חמתכם. בדיוק, אגב, כמו שנאת החרדים שלו. חוק הגיוס – באמת מעניין אותו חוק הגיוס. לא מעניין אותו שילוב חרדים מתוך אמונתם והתאמתם האמיתית למסגרות, שיוכלו לשמור על אורח חייהם. הוא הרי כמו עורך דין שממש מתפרנס מאותו תיק במשך 30 שנה, ולא רוצה לסיים אותו, ומתמקד רק בו. למה הוא מתמקד בזה? כדי שהוא לא יצטרך, חס ושלום, רחמנא ליצלן, לדבר על אידיאולוגיה. זה כבר טאבו. אז רק שיהיה לכם ברור, אנחנו נדאג שיהיו חרדים לא רק בגדודי הלוחמים המסורים והיקרים, השם ישמור אותם, אלא גם בגלי צה"ל, גם בדובר צה"ל, גם במחנה, והכי חשוב – בפרקליטות הצבאית, קודש-הקודשים שלכם. ואז נראה כמה אתם, הליברלים והדמוקרטים, באמת בעד שילוב וגיוס של חרדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מאי, יש גם היום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מעט מאוד יש, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא רק שיש גם היום, הם גם עושים אחלה עבודה בלדרוש שכולם יתגייסו לצבא. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מעט מאוד. לא בדיוק באים לידי ביטוי. אתם לא בדיוק נותנים להם לבוא לידי ביטוי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> וואי, כמה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> סליחה, עוד הרבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה? זה בגלל שעליזה לא פה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז אני צריך לצאת. אל תעלבי, אני צריך לצאת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה רוצה לקרוא, אתה יכול לקרוא לה, בוא נראה אם אני אפסיק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נסה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הופה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה מוזמן לנסות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הופה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> וכמובן, לקראת סיום הצעת האי-אמון כתבה ברוב חוצפתה הגב' בן ארי, בשם הסיעה שלכם, אין עתיד: נתניהו ושותפיו מפקירים את אזרחי ישראל ובוגדים בחיילי צה"ל ובלוחמי המילואים. אני רוצה שתשמעו את המשפט: נתניהו – אח שכול, כן? ושותפיו מפקירים את אזרחי ישראל ובוגדים בחיילי צה"ל ובלוחמי המילואים. תתביישו לכם, כולכם, שאתם חתומים על החרפה הזאת. אתה יכול לחייך עד מחר, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך מה מצחיק אותי, מאי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תתביישו לכם, שבאמצע מלחמה אתם חתומים על החרפה הזאת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את יודעת מה מצחיק אותי, מאי? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא אענה לך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מאמין לך שאת מאמינה בזה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איזו עזות מצח יש לך לכתוב שאנחנו בוגדים בחיילים ובמילואימניקים. אנחנו – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, הם מבקשים סולידריות מכל העם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – שבכל הלוויה אנחנו שומעים את ההורים, הגיבורים והקדושים פוקדים עלינו: אל תעצרו, אל תעצרו. אנחנו, שכל יום מקבלים סרטונים מלוחמים, שמבקשים מאיתנו להמשיך עד לניצחון והשבת החטופים. אתם מעיזים לדבר על בגידה בלוחמים? תתביישו לכם. עוד כחלק ממאמצי האנטי-הסברה של לפיד, הוא התראיין ברדיו באנגלית ואמר – הוא התראיין בשפה האנגלית, כהסברה לעולם, תקשיבו טוב, ואמר: אני מאשים את הממשלה הישראלית שלא עושה את המעשים הפשוטים, כמו להגיד: ליבנו נשבר על מותם של ילדים בעזה. כי ילדים לא אמורים למות במלחמות של מבוגרים. עכשיו, באמת נראה לי שמערך ההסברה הלאומי צריך לקחת את לפיד לאיזו שיחה אישית ולהסביר להוד גאונותו – באמת, הוד גאונותו, לפיד – שלא מדובר כאן במלחמות של מבוגרים, כאילו יש כאן איזושהי סימטריה בין הצדדים. מה שיש כאן זאת מלחמה של אור וטוב מוחלט מול רוע מוחלט; מלחמה של חוד החנית מול מפלצות נאציות שמסתתרות מאחורי אוכלוסייה אזרחית, זה מה שיש כאן. אתם ביש עתיד וחבריכם במחנה הממלכתי, שהצלתם מהדחה את הגיס החמישי עופר כסיף, אתם מדברים. כולנו – כולנו, כל חברי הכנסת כולל כולם – שמענו את כסיף מקלל את חיילי צה"ל וקורא להם קלגסים רצחניים ופושעי מלחמה. אתם, אתם הצלתם את זה. אתם. את, הגב' בן ארי, שחתומה ברוב גאון על האיוולת הזאת של הצעת האי-אמון, שהצביעה נגד הדחתו של כסיף – לא נמנעה, לא הרכינה ראש; הצביעה נגד. אתם וכל החברים שלכם כאן, שמבחינתכם הגיס החמישי הזה ראוי לכהן כחבר כנסת, אתם צריכים להתבייש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם הפלתם את הממשלה ביחד עם הסיעות הערביות. די, מספיק, מאי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה מדבר? אני לא אדבר על מה שדיברנו על עופר כסיף. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מספיק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מספיק, חבר הכנסת כץ, אני לא אביך אותך. די. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מספיק, מאי, מספיק. די, מספיק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז באמת, בפעם הבאה שאת כותבת הצעת אי-אמון, הגב' בן ארי, על חברי הממשלה – ואני מצטטת שוב – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שחררי אותה, היא לא פה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ממש לא, היא חתומה על זה. רוצה שאני אפנה אליך? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא חתומה כי היא יו"ר הסיעה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אפנה אליך? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את יכולה לפנות אליי. היא לא פה, מאי. היא לא פה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אפנה אליך במקום? אתה, שבאת ואמרת לי שצריך להדיח את עופר כסיף ואתה לא מבין איך זה קורה? לא הבנתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נשמה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז אני לא פונה אליך. אל תפריע לי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נשמה, אני גם היום – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אל תפריע לי, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם היום אני אומר את זה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תקשיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם היום אני אומר את זה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תקשיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את לא – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא יודעת איך אתה יכול ליישר קו עם הדבר הזה. אז באמת בפעם הבאה, ואני אחזור, כל פעם שתפריע לי אני אחזור. חבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא לא יפריע יותר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הוא לא יפריע יותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל אל תפני אליו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך להכין לי קפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם את פונה אליו אישית, אז הוא משיב. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה קשה לא לענות לו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, אז הוא לא יפריע. הוא לא יפריע. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני חזקה, אבל יש לי גם חולשות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא לא יפריע. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז בפעם הבאה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך לשתות קפה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מעולה. סוכר אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מוותר על לשמוע אותך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כל הכבוד, חבר הכנסת שירי. אז בפעם הבאה, באמת, שיש פה חברת כנסת כמו חברת הכנסת בן ארי, שכותבת על חברי הממשלה – ואני שוב מצטטת, מצטטת טוב, למי שלא שמע: בוגדים בחיילי צה"ל ובלוחמי המילואים. אדוני יושב-ראש הכנסת, מתי נאמר דבר כזה בזמן מלחמה מאיזשהו גורם אופוזיציוני או קואליציוני? מתי, ריבון העולמים? אני מזמינה אותך לשמוע את הלוחמים הגיבורים והקדושים שלנו, לשאול אותם מה דעתם על השותף שלכם עופר כסיף. אני בטוחה, באמת בטוחה, שהם ישמחו לדבר עם מי שבזכות האצבע שלה, כשהצביעה נגד הדחתו, המשת"פ הרעיל הזה ממשיך לשבת כאן ולקבל משכורת ממשלם המיסים, כולל אלה שנלחמים עבור שהוא יחיה פה בביטחון. ראש מפלגת אין עתיד, כשכיהן כשר החוץ של מדינת ישראל, עמד באוהל בנגב לעיני העולם כולו וקבע שאלחרומי נפל. עד היום, עד היום, אין אדם אחד במדינה שיודע על איזה קרב הוא דיבר. זה היה בדיוק כמו שקבעה בזמנו שרת הפנים בממשלתכם שלפיד כל שבוע עושה פיגוע מדיני. כמו למשל כשהוא קבע סטנדרטים חדשים לאנטישמיות וכל העולם כולו תמה איך שר החוץ של מדינת היהודים לא מבין את ההבדל בין אנטישמיות כלפי יהודים לבין מה שקרה לשבט ההוטו – או בכל סכסוך אחר, לצורך העניין. בדיוק זה, לדעת הגב' בן ארי ומפלגתה, מה שמדינת ישראל צריכה כרגע – את האופוזיציה המופקרת שתמכור את ישראל בכל מחיר. אז למען הסר ספק – ולא שאני חושבת שישנו איזשהו ספק, כן? מה שצריכה ישראל כרגע בעיקר זה שקט ממכם, והרבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו והימין הממלכתי, בבקשה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני לא יודע אם שמעתם, אם אתה שמעת, את מנהיג דגל התורה, הרב לנדו, שקובע שתלמידי הישיבות לא יתגייסו בצו ראשון, לא יגיעו לצו ראשון. כאילו הוא עושה לנו טובה בכלל. הוא מחליט, יגיעו לצו ראשון, לא יגיעו לצו ראשון, כאילו השירות הצבאי הוא איזושהי רשות. כנראה שהוא חושב שלגבי הציבור החרדי זאת רשות ולגבי ציבור אחר זאת חובה. אף אחד לא שואל אותנו. הבת שלי קיבלה צו ראשון בשבוע שעבר. אף אחד לא שאל אותי לפני, לא התקשרו אלי לשאול אותי: תגיד, אפשר לשלוח צו ראשון לבת שלך? אתה מסכים? זה בכלל לא עומד על הפרק. תפיסת העולם המעוותת הזאת, שחושבת שיש פה חצי עם שצריך לשרת בצבא והחצי השני פטור לגמרי, היא תפיסת עולם שצריכה לעבור מן העולם. וזה לא קשור לשום תירוץ. אני לא צריך להסביר למה הם צריכים להתגייס; אני לא צריך להסביר למה כולם חייבים בגיוס במדינת ישראל. זה הדבר הבסיסי. זה הדבר שעליו מושתתת המדינה הזאת. זה הדבר שעליו אנחנו נלחמים היום. ריבונו של עולם, חיילות וחיילים מחרפים את נפשם בהגנה על העם והארץ. אין דבר יותר קדוש מזה. אין קידוש השם יותר גדול ממה שהלוחמות והלוחמים שלנו עושים בדרום, בצפון, על הגבולות. אז אנחנו צריכים לחכות שהרב לנדו יסכים שישלחו צו ראשון. הם יגיעו, הם לא יגיעו, הם יעשו לנו טובה, הם לא יעשו לנו טובה – זאת החובה שלהם. זאת החובה של הממשלה לגייס אותם היום. זה הדבר הבסיסי ביותר שהם צריכים לעשות. ובתוך כך, בתוך אירוע שבו העם נלחם, אנחנו בכל בוקר מתעוררים להותר לפרסום שמאחוריו שמות ההרוגים, ועוד שמות של פצועים רבים שאנחנו אפילו לא שומעים את השם שלהם – ואנחנו מדברים על אלפים רבים, אדוני היושב-ראש – בתקופה הזאת, כשצה"ל זקוק לכל חייל וחייל, כשכל אזרח צריך לאחוז בנשק כדי להגן על היישוב שלו, כדי להגן על הגבולות, בתקופה הזאת לא רק שהממשלה הזאת מקדמת חוק של פטור מגיוס לכולם ומחפשת עוד ועוד קומבינות כדי לפטור מגיוס, היא גם מקבלת את ההחלטה האומללה הזאת, שמוסיפה חטא על פשע, שאומרת שלא רק שלא נגייס את הציבור החרדי, אלא שגם נאריך את שירות הסדיר למשרתי הסדיר; ולא רק שנאריך את השירות הסדיר למשרתי הסדיר, גם נאריך את שירות המילואים למשרתי המילואים. משמע, הממשלה הזאת הצליחה להמציא פטנט חדש, הם קובעים משוואה מיוחדת: מי שמתגייס ומשרת, ישרת יותר, ומי שלא – ירוויח. למה ירוויח? כי באותו יום שהם מאשרים את הארכת השירות הסדיר, יושבת ועדת השרים לחקיקה ומאשרת חוק. איזה חוק? מאשרת חוק של חובת ייצוג לחרדים בשירות המדינה – סליחה, ברשויות המקומיות ובכל החברות ברשויות המקומיות ובכל מקום שאפשר לדחוף אותם. ואללה, כל הכבוד. אולי חשבתם על חוק חובת ייצוג לציבור החרדי בצה"ל? למה שלא תקבעו שבכל יחידה בצה"ל ישרתו חרדים בדיוק כפי האחוז שלהם באוכלוסייה? למה רק בג'ובים ברשויות המקומיות ובשירות הציבורי? מה קורה ביחידות צה"ל? הדבר הזה הוא פשוט תפיסה הפוכה לחלוטין שאותה מובילה הממשלה הזאת. מי שמשרת ישרת יותר, ומי שלא משרת ירוויח. וכל זה קורה מתי? לא בימי שגרה. כל זה קורה כשאנחנו במלחמה. זאת כבר לא שאלה של ערכים, אדוני היושב-ראש. זאת לא שאלה של ערכים, שהיא שאלה שכבר ענינו עליה את התשובה הברורה מאליה, שכולם צריכים לשרת. זו שאלה של צורך. זה צו השעה – אנחנו זקוקים לכוח האדם הזה. ואני אגיד לך יותר מזה – הציבור החרדי רוצה לשרת בצה"ל. אני ראיתי את החבר'ה האלה, הצעירים, מגיעים לשטחי הכינוס כדי לחלק סנדוויצ'ים, כדי לעזור. כל מה שהם רצו זה רק ללבוש מדים ולהיכנס פנימה. ההנהגה שלהם מנסה לכלוא אותם ולסגור אותם, חס וחלילה שייכנסו לשירות הצבאי, כאילו הצבא הוא נגד התורה. אז מה תגידו לכל בני הציונות הדתית? לכל תלמידי ישיבות ההסדר? לכל בוגרי המכינות האלה? תלמידי חכמים שלומדים תורה ומשלבים תורה ועבודה, תורה ושירות צבאי, אלה שיום-יום אנחנו רואים לצערי את השמות שלהם בפצועים, בהרוגים. הם לא תלמידי חכמים? הם לא בני תורה? מישהו נתן לכם איזושהי בעלות על התורה? אם כבר, אותה השתמטות היא חילול השם, אדוני היושב-ראש. אז הממשלה הזאת מצד אחד חוטאת לתפקידה כשהיא משחררת ופוטרת עשרות אלפים משירות בזמן מלחמה, אבל מה היא גם עושה בניהול המלחמה? ככה. בשבוע שעבר קיימנו דיון על חיבור עזה לחשמל, החלטה של שר הביטחון, אושרה על ידי המל"ל, זאת אומרת על ידי ראש הממשלה, אחרי שמצהירים ומספרים לנו: אחרי 7 באוקטובר הם לא יקבלו יותר חשמל והם לא יקבלו יותר מים והם לא יקבלו דלק. מכניסים להם דלק ומכניסים להם משאיות עם ציוד, מלאות בכל טוב, ובסוף גם מחברים חשמל לעזה. ומייד אחרי שזה קורה, מה עושים שרי הממשלה? בועטים את הכדור מאחד לשני. כולם לא אחראים, כולם לא קשורים לעניין הזה, כאילו זה איזה משהו שמרחף, יש איזושהי אישיות שמרחפת מעל שעושה את כל הדברים האלה – שמחברת את עזה לחשמל ושגם מחליטה על שחרור מחבלים. חברים, השולחן הזה, הריק, שולחן הממשלה הריק הזה, אתם אלה שעושים את זה – אתם אלה שמשחררים מחבלים, אתם אלה שמחברים את עזה לחשמל, אתם אלה שמעבירים דלק למחבלים בזמן שהחטופות והחטופים שלנו נמקים במנהרות החמאס. ואז, אחרי שאנחנו רואים את הכישלון בחזית הצבאית, אנחנו מסתכלים מה קורה בחזית האזרחית. ותראו זה פלא, מה הצליחה הממשלה הזאת לחולל בחזית האזרחית, מעבר לזה שלראשונה מאז קום המדינה האויבים שלנו השתלטו על יישובים וכבשו ממש ב-7 באוקטובר יישובים בתוך שטח ישראל? ממשלת ישראל הנוכחית קבעה רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל – פינתה יישובים שלמים, עשרות אלפי אזרחים ישראלים הפכו להיות פליטים בארצם כבר למעלה מתשעה חודשים. והממשלה, במה היא עוסקת באשר לאותם פליטים, באשר לאותם יישובים בדרום ובצפון? היא עוסקת בשיקום? בדרך שלהם לחזור חזרה? לא. מינוי הפרויקטורים. כמה ישיבות מוקדשות עד שמצאו את מינוי הפרויקטורים, שברור לחלוטין שזה לא מינוי פרויקטורים – זה עוד ג'ובים, עוד תפקידים, כדי שתהיה עוד ביורוקרטיה. הרי יש שר לפיתוח נגב וגליל. במשרד לפיתוח הנגב והגליל יש שתי רשויות: יש רשות לפיתוח הנגב, יש רשות לפיתוח הגליל. בכל רשות כזאת יש מנכ"ל, יש יועצים משפטיים, יש מהנדסים, יש כל מה שצריך. הרשויות האלה פועלות. אגב, גם לאורך השנים זאת הייתה הדרך הכי טובה לפעול לפיתוח הנגב והגליל. הרשויות האלה יכולות גם לקבל תקציב מהמדינה וגם לאסוף תרומות. בשביל מה צריך עוד פרויקטורים? קחו את הרשות לפיתוח הנגב. אתם רוצים לעבות אותה בעוד כוח אדם כי יש יותר משימות? להוסיף לה תקציבים? תוסיפו. בשביל מה צריך לחכות למינוי פרויקטור אחד כשממנים בהתחלה את אבי כהן, אחר כך אומרים שזה לא אבי כהן, זה יהיה מישהו אחר, אחר כך מביאים את האלוף הזה? אנחנו כבר תשעה חודשים בתוך האירוע, ועכשיו רק צריכים לאשר את האלופים האלה, לבנות להם מנגנון, לגייס להם לשכה, לייצר סביבם עוד ועוד ביורוקרטיה, במקום לעשות את הדבר הפשוט, הבסיסי, אדוני היושב-ראש, והוא לנהל, לנהל את העסק הזה. ולסיכום, מילה אחת רק לגבי הפגרה, אדוני היושב-ראש; פניתי גם אליך בעניין הזה. הדבר המדהים הוא שבממשלה הזאת מוכנים לדחות את הפגרה ולבטל אותה עבור דבר אחד. השר גולדקנופ, ירום הודו, מוכן לדחות את הפגרה ומציע לבטל אותה. למה? כדי שאפשר יהיה להעביר חוק השתמטות שיאפשר לציבור החרדי להמשיך ולהשתמט משירות צבאי. איבדתם את זה לחלוטין. התנתקתם לחלוטין מהמציאות. הדבר הטוב שאתם יכולים לעשות הוא פשוט להתפטר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ואני מתכבד לקרוא שוב לשרה מאי גולן – נמצאת איתנו – להשיב על ההצעה מטעם הממשלה. בבקשה, גברתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה עוד פעם ארוך? << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> סליחה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני מסדר את הלו"ז שלי לפי – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שמעתי שהלכת לבקש שיקצרו אותי וזה לא עבד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא ביקשתי שיקצרו אותך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בטוח, חבר הכנסת כץ? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי יכול לקצר אותך, מאי? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני יודעת? אולי אתה חושב שאתה יכול לנסות. אולי. כל אחד והפנטזיות שלו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את רואה איך אני הבוגר יותר? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון. אתה שיא הבגרות, אתה ומפלגתך. למה זה לא מסתדר לי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תראי שבגללך חושבים להכניס בתקנות שגם לשרים יהיה זמן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא שמעתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא חשוב. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תיארתי שזה לא חשוב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שוב מאי? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – הגעתי שוב – אני מתכבדת להשיב בשם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, אמסלם ביוון? כאילו, הוא בחופש? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מתכבדת להשיב בשם ממשלת ישראל על הצעת האי-אמון השנייה, והפעם הצעת חברי הכנסת זאב אלקין וחברו חבר הכנסת עודד פורר, חברי הכנסת פורר ואלקין. יש לציין שזו כבר פעם שנייה שאתם מגישים את אותה הצעה, כמעט זהה, ואני שואלת את עצמי אם הסיבה לאותם טיעונים היא פועל יוצא של הממשלה הקודמת, שבה הייתם חברים, אותה ממשלה שדאגה לשלוח את אחת המשלחות הגדולות בעולם למשבר האקלים, והרצון שלכם להיות ירוקים ולחסוך בדפים, או סתם שעמום. אז לפי הבנתי, בפעם הקודמת כבודם כנראה לא הבינו את תשובתי, שהייתה מאוד מפורטת, יש לציין, או שסתם – שוב משעמום – החלטתם לפתוח חוג מפלגתי להצעות אי-אמון בתחרות קלישאות במקום להצטרף למאמץ המלחמתי. מהכתובים, אני ממש מבינה שקשה לכם בלי הגיבושים הקואליציוניים שבנט ולפיד היו מארגנים לכם, אני מבינה. אגב, אני, בניגוד אליכם, לא נושאת כאן מעל בימת הכנסת המכובדת את אותם דברים חוזרים אלא אני מקבלת על עצמי ביקורת אמיתית, שאולי לא הבנתם את הסבריי כהלכה, ולכן אני באמת אעשה מאמץ ואנסה לחדד אותם שוב בדרך אחרת. אולי, אולי, בעזרת השם יתברך, הפעם תבינו. אז ככה, אני אענה לכם ממש לפי פרקים. חבריי, פתחתם את הצעת האי-אמון בכותרת: ממשלה עם שתי ידיים שמאליות – תשמעו, כששמעתי את זה משניכם, אני חייבת להגיד ששפשפתי את העיניים שלי שוב ושוב, וחשבתי לעצמי שבוחן מציאות זה באמת מכם והלאה. וכעת לגופם של דברים. חבריי, חבר הכנסת פורר וחבר הכנסת אלקין מוטרדים מכמה נושאים, אז אני באמת אנסה להשיב ולהסביר שוב ושוב, נושא אחר נושא. הנושא הראשון שמטריד את חברי הכנסת הוא נושא הכלכלה. ובכן, לצערי, המשק הישראלי באמת למוד מלחמות ומבצעים, מגפות, מגמות ומשברים עולמיים. בכל אלה עמדה כלכלת ישראל ביציאה צומחת הודות לאזרחי ישראל החרוצים ובזכות ההון האנושי מהגבוהים כמעט בכל פרמטר עולמי. זה מפריע לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, רבותיי. חבר הכנסת כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אחרי זה אתם אומרים למה אני צועקת. דברו בחוץ. יש קפה, יש פרסה, יש הכול – בחוץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתנצל. סליחה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אין ספק שחוסר ודאות יוצר דאגה, ובמקרה שלנו גם כלכלית. אבל לצערנו הרב, זו מלחמה שנכפתה עלינו בכוח ובאכזריות, ומדינת ישראל מוכנה לשלם את המחירים הכלכליים מתוך הבנה שחיים קודמים לכול. ביחס לדאגתכם באמת הגדולה והכנה למפונים מצפון הארץ – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כנופיית פתח תקווה, ביום שישי אצל אילן, לא פה, בחייכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה. זו לא כנופיה. גם אני מפתח תקווה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, זה מפריע לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> באמת זה מפריע. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא שומעת את עצמי. אני לא צריכה לצעוק. השר ארבל, לא מתאים לך – להם כן, לך פחות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, אנא, זה קצת מפריע. אנחנו לא רוצים שהשרה גולן תצעק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון, זה לא נעים לאף אחד. ביחס לדאגתכם הכנה למפונים מצפון הארץ, אני באמת מבקשת לבשר לכם כי ממשלת ישראל רואה בהגנה על תושביה ערך עליון, ובכך מממנת ובצדק את עלות שהייתם בבתי מלון, למי שבוחר בכך. כמו כן השיקה ממשלת ישראל את התוכנית לסיוע עסקים, רחבה יותר מבמשבר הקורונה, וזאת לאחר למידה שהוכחה כאחראית וצודקת. גם שם הרי כולנו זוכרים את זעקות השבר של האופוזיציה, מומחי האולפנים מטעם עצמם, וקריאות המומחים למיניהם בליווי ניתוחי מחיר לנינים שלנו – כמה הם ישלמו, כמה הם ישלמו. ברוך השם, באמת ברוך השם, ישתבח שמו לעד, גם מזה המשק יצא בחוזקה ובצמיחה. כמו כן, ממשלת ישראל מסייעת למשפחות המילואימניקים, שהם עטרת ראשנו, אם למישהו יש ספק, וזאת מתוך כבוד אדיר והכרת תודה. הם ימשיכו להיות בראש סדר-יומנו למרות כל השקרים והתעמולה שנשמעים ללא הרף. הלאה, נמשיך. שוקי ההון – דיברתם על שוק ההון – גם כאן, תרשו לי לנסות להרגיע את דאגתכם הכנה. זה לא שלא שומעים את חברכם הכתב מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי, שפותח כמו לפני איזה שנה את המהדורות בעת הרפורמה על זה ששער הדולר עלה פיפס, והיורו עשה איקס. זה לא בגלל שהוא חזר בתשובה או משהו כזה, שלא תתבלבלו, אלא כי תאמינו או לא, הפלא ופלא, יש בשורות טובות, ממש כך. ברגעים אלו ממש – אגב, כמו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו ישנו עוצר דיווחים, עוצר דיווחים מדהים, אז אני אדווח לכם וארגיע אתכם במקומו. אני באמת שמחה מקרב לב לבשר לכם כי שנת 2024 מחייכת לשוק ההון הישראלי. בזמן שהמדינה כולה עדיין עסוקה במלחמה היסטורית, מדד הדגל תל אביב 35 עלה ל-10.96%, מתחילת השנה ועד היום, ואילו המדד השני בחשיבותו, תל אביב 90, עלה ב-4.84%, גם כן באותה תקופה – מהגבוהים בעולם המערבי. בה בעת הדולר בעלייה קלה של 0.5% מתחילת השנה, מה שהתרגלנו בשנה שעברה שמראה על אמון ואופטימיות של המשקיעים בשוק המקומי לגבי מצבנו הכלכלי מול העולם. האמת – טוב, זה די מדהים לראות את מי שהגיש את הצעת האי-אמון הזאת, את כלל חברי הכנסת של סיעתו של ליברמן יוצאים. טוב, ככה זה כשאין מה לענות. האמת, אחרי שנה של כהונת שר האוצר ליברמן – הם יצאו בדיוק בחלק החשוב, הראל, ראית? חבל, באמת שבשבילם מעניין. חבל. אחרי שנה של כהונת שר האוצר ליברמן והרפורמות האדירות שעשה למחירי הקוקה קולה והחד-פעמי, וכמובן, הרפורמה לחיסול החקלאות – נכון, חבר הכנסת פינדרוס היקר? הייתי באמת שמחה לעמוד כאן ולפרגן על הכסף הרב שפעולות אלה הביאו לאזרחי ישראל, אבל זהו, שלא, נכון? אי-אפשר, הלך. לצערי, הכישלון ברפורמת החקלאות הביא את מחירי הפירות והירקות לעלות דווקא. ענפי חקלאות שלמים קרסו. איפה חבר הכנסת פורר שיגיב על זה? כך, לצערי, דוח של אגף סחר חוץ במשרד החקלאות חושף שלמרות הורדת המכסים והגידול בכמויות הירקות המיובאים, לא רק שלא נצפתה מגמת ירידה במחירים, אלא ישנה עלייה. וכמובן, כמו שהזהרנו, היבוא של הירקות בא על חשבון הייצור המקומי, שדווקא כעת נחוץ יותר מתמיד. וכך על הישגי הרפורמה הבאמת-אדירה של קוקה קולה – חבל, חבל להכביר במילים, אני סמוכה ובטוחה שאתם כבר מבינים לאן זה הולך. עוד בהמשך הצעת האי-אמון שלכם בממשלה, כתבתם על הדשדוש הצבאי ועל זה שחמאס משקם את יכולותיו הצבאיות; וכמו שלפיד, ראש ממשלתכם – גם שלכם, הסיעה של ליברמן, בממשלה שבזכותכם הוא זכה להקים – גם אתם כמוהו קבעתם בנחרצות כי לאחר תשעה חודשים ניתן לקבוע בנחרצות כי מטרות המלחמה לא יושגו. לגבי הדשדוש הצבאי – חבר הכנסת אלקין, חבל שאתה לא כאן – לאור ניסיונך הרב והתפקיד המשמעותי באמת שמילאת בממשלה הקודמת לצד ראש הממשלה בנט, ראש הממשלה ההיסטורי בנט, כולנו זכינו לראות איך במבצע הירואי ממש, בעיצומה של שבת, שבת קודש, סיגלתם לעצמכם את תפקיד המגשרים בין רוסיה לאוקראינה – מזל שיש להם אתכם – ניסיון שלצערנו לא צלח, לא צלח, מה לעשות. אבל אני בטוחה שגם אתה, חבר הכנסת אלקין, שמעת בעיצומו של המבצע כמו כולם את הלשעברים למיניהם ואת מומחי האולפנים מטעם עצמם קובעים שתוך זמן קצר מאוד רוסיה תכבוש את אוקראינה. מה קרה בפועל? מה קרה בפועל, חבר הכנסת פינדרוס? אתה יודע מה קרה בפועל: רוסיה הגדולה כבר שנתיים עדיין בלחימה, והסוף לא נראה באופק. הדלקתי את המליאה עליך. לצערנו הרב, כולנו מבינים כי בעולם של היום לא מכריעים מלחמות במהירות אלא באורך רוח ובנחישות, כמו דאעש, כמו אל-קאעידה. אין זה סוד כי אם זה היה תלוי רק בממשלה ובלוחמים בשטח, עזה הייתה נראית היום אחרת לגמרי. אבל בהחלט, אני לא אשקר ואומר שמבחינתי היה מקום לעוד, בהחלט היה מקום לעוד. וכמו שאמרתי באחד מנאומיי לא מזמן, מבחינתי, להשאיר חותם, שילד בעזה בעוד 80 שנה יספר לנכדיו מה עשו היהודים למי שרצח וטבח ואנס ושחט אותם – שיספרו. אבל לצד זה, כמו שאתם מבינים, ואתם מבינים היטב, ממשלת ישראל לא מתמודדת רק בזירה אחת; ממשלת ישראל נאלצת בעל כורחה להתמודד עם מצב שלא היה כמותו מקום המדינה, הן בחזיתות השונות והן בחזית הבין-לאומית והפנימית שאתם – אתם, חבריי, מגישי הצעת האי-אמון המגוחכת הזו – חברי כבוד בה. להזכירך, חבר הכנסת אלקין, יו"ר מפלגתך מר גדעון סער, כשכיהן כשר המשפטים, מינה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ואת פרקליט המדינה עמית איסמן, כשאתם בהצעת האי-אמון שהגשתם כאן מסבירים לנו מה משדר חולשה מול חמאס. ככה אתם מסבירים לנו. אולי כדאי שלרגע תפנו אצבע מאשימה לעצמכם ולמינויים שאתם ביצעתם – פרקליט המדינה שאתם מיניתם, אתם, על אף התנגדותם החריפה של ארגוני הנשים, שאתם טוענים שרק אתם מייצגים כאן, באופוזיציה הקדושה. הוא הודה בפה מלא שהוא זה שאישר את פתיחת החקירה השערורייתית נגד לוחמים גיבורים, בחשד למה? תשמעו טוב: בחשד לרצח מחבל נוח'בה ב-7 הארור באוקטובר, כשבמדינה מתוקנת, כל מדינה מתוקנת בעולם, הם היו אמורים לקבל פרסום הוקרה היום. היועצת המשפטית לממשלה, שאתם מיניתם, אתם, על אף חוסר ניסיונה בתחום הפלילי והחוקתי, אמורה מתוקף תפקידה להשתמש בכל סט הכלים המשפטי הנתון בידיה כדי לעזור לממשלה ולהנהגה הישראלית לצלוח את המכשולים המשפטיים בדרך לחיסול האויבים – לא הממשלה, האויבים – ולא להחליף מקצוע איפשהו שם בדרך ולהיות התזונאית הראשית של הנוח'בות שאנסו, שחטו והרגו ורצחו ילדים, נשים וגברים. מדוע הם לא מקבלים פירות? מדוע? האוכל שלהם לא טרי, האוכל שלהם לא בריא – כך דואג משרדה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> פירות העונה, לא סתם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> פירות העונה, נכון, חבר הכנסת שקלים, פירות העונה. חס וחלילה, שלא נביא משהו שהוא לא בטרנד למחבלי נוח'בות. ממש עוד שנייה כל הצוות שלה ישב ויקלף תפוחי עץ ויגיש להם בצלחת, שחלילה הם לא ייחנקו מהקליפה. תראו, בניגוד לראש ממשלתכם לפיד – ראש הממשלה של כל האופוזיציה, כן? שממנו אין לציבור המחנה הלאומי והציוני שום ציפייה, באמת שום ציפייה whatsoever, אתם הרבה יותר מסוכנים, הרבה יותר. עכשיו נשאלת השאלה למה – כי אתם מדברים ימין, מדברים, מדברים ימין, אולי אפילו באיזשהו back of your mind, בתת-מודע שלכם, אולי אתם אפילו חושבים ימין, אבל מה אתם בעצם? אתם בעצם הזרוע המבצעית לא רק של השמאל אלא של השמאל הקיצוני במדינת ישראל. הרי מה אתם מציעים? מה כל הסיסמאות האלה של משרדי היח"צ של קפלן? למה, ריבון העולמים, אתם לא עומדים מול הציבור ומציגים את מה שאתם באמת חושבים, מה שאתם באמת מציעים כתוכנית פעולה, והכי חשוב, הכי חשוב, איך אתה מתכוונים להשיגה? כי אני עד עכשיו לא הבנתי – אולי יש איזה ציבור חכם ממני שמבין – על איזה בחירות אתם מדברים בדיוק? על איזה בחירות? אתם באמת באמת מאמינים שאילו הייתה כאן עכשיו הממשלה המהוללת הקודמת הייתם מנהלים את המלחמה הזאת טוב יותר? עם מי, עם זועבי ומרצ? עם מי בדיוק? הרי אתם אלה, אתם אלה שעשיתם את כל ההכנות לכניסת הרשימה המשותפת על ידי פיצול בל"ד. אתם. אתם הרי יודעים את האמת, אז מה אלה כל ההצגות והסיסמאות האלה שלכם? לא הבנתי מה אתם חושבים, שכל העם זה ערוץ 12 ו-13? מה עובר לכם בראש? אתם הרי אפילו לא הצלחתם להעביר חוק תקנות יו"ש, שהוא חוק ציוני בסיסי. גם אותו לא הצלחתם להעביר. אביגדור ליברמן תיפקד מחצית מהזמן כפסיכולוג של אילת שקד ושל מאזן גנאים, אז אני לא מבינה על מה אתם מדברים, למען השם. הרי רק תראו, רק תראו ותיווכחו מי עומד לידכם ממש עכשיו בהפגנות, עכשיו ולאורך השנה האחרונה: שלום עכשיו, שוברים שתיקה, ארגון עדאלה, מרצ, שקמה ברסלר, אולמרט ואהוד ברק בכבודו ובעצמו. תראו לאן הידרדרתם. אז אתם מדברים על ניצחון? אלקין, אני פונה מפה אליך, למרות שאתה לא כאן. אתה שחקן שחמט ופוליטיקאי – האמת, את החלק של הפוליטיקאי, אין מה לומר, לקחת כמה צעדים קדימה, אז בוא פשוט תגיד לנו איך אפשר להקים ממשלה עם מריצות ובלי חרדים – פינדרוס, נכון? הוא רוצה מאוד, בוא נעזור לו – עם מריצות ובלי חרדים; בלי ליכוד, בלי בן גביר, בלי סמוטריץ'. בוא תסביר לי, חבר הכנסת אלקין, כי אולי יש משהו שכולם לא מבינים אבל אתה כן. זה ככה עם שחקני שחמט, אגב – הם מבינים הרבה לפני כולם, נכון. בוא תגיד לנו איך לנהל קואליציה, איך בכלל ניתן לנהל קואליציה כשכל ראש מפלגה מועמד בפני עצמו להיות ראש ממשלה – שהרי גדעון סער רוצה להיות ראש ממשלה, בנט חושב שיש לו הערת אזהרה בטאבו על כיסא ראש הממשלה, ליברמן – מבחינתו זה ברור, גנץ מגובה בסקרים, ונכון, לפיד, מספיק לו להיות מועמד לראש ממשלה, ובתנאי שיהיה לו את כרטיס הנוסע המתמיד. אם תיקחו את זה ממנו זה לא יקרה. אני אישית לא אתן לזה לקרות. נורא כיף לי להסתכל עליכם, מה אני אעשה? נו, אלקין, אז איך מקימים ממשלה? מעניין אם מישהו שמע – או אתה, אלקין – את הרב דרעי על כוונתו להיות ראש ממשלה, את הרב גולדקנופ, את הרב גפני. מישהו שמע אותם? אצלכם כולם ראשי ממשלה. מה לעשות, כולם ראויים כנראה. אתה יודע – וזה מופנה לכלל האופוזיציה – יש משפט מעניין ששמעתי בהרצאה על כלכלת ישראל לפני כמה שנים. מסתבר שזה משפט מוכר מאוד בחוג לחשבונאות, שלא ידעתי, שאומר את הדבר הבא: אמת ויציב – עדיף יציב. אז במקום לחרחר ריב ומדון, באמת – כי הרי זה לא הזמן להירפא מהביביפוביה הפוביומטית שאוחזת בכם ובמנהיגיכם כבר זמן רב. זה לא הזמן. אחרי המלחמה תלכו לטיפול, תנסו. הרי אלקין, הרי גם אתם הצטרפתם לטרנד הממלכתיות, אז לא תעשו מעשה מנחם בגין ותגידו "הינני"? "הינני". זה הזמן לפוליטיקה קטנה? הרי אתם יודעים, ואתם יודעים היטב, שאין סיכוי ל-1% ממה שאתם מדברים עליו בממשלת שמאל, 1%, וזה לא משנה בכמה שמות מכובסים תקראו לה – "שינוי", "ריפוי". אז במקום באמת להיכנס לממשלה ולחזק אותה מימין, אתם מצטרפים – למי? ליש עתיד ולמרצ? דרך אגב, חבר הכנסת אלקין, ראיתי איך תקפת את לפיד, ראש הממשלה שאתם הכתרתם, על זה שהוא תמך בעופר כסיף לפני חודשיים, אז מה זו הצביעות הזאת? באמת מעניין אותי מה זו הצביעות הזאת. הרי אתה יודע שהוא עשה את זה גם למענכם, למען הגוש, ושהאצבע שלו עלולה להיות חשובה גם בפעם הבאה. תראו, הייתם חלק מגוש המחנה הלאומי. מי כמוני יודעת כמה זה לא פשוט, ואפילו קשה. אבל לעולם, לעולם לא הייתי מדמיינת מהלך כמו שעשיתם. לעולם. נכון, זה קשה להיות ימני, זה קשה להיות מאמין – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – זה קשה להיות, חבר כנסת סובה, בעד ארץ ישראל השלמה, אני יודעת. זה קשה ללכת עם ולהיות בלי; זה קשה להיות נגד נסיגות; זה קשה להיות בעד תיקון מערכת המשפט החולה; זה קשה להילחם למען החזרת הפקידות לגודלה הטבעי ויישום משילות אמיתית – כל מה שאתם טוענים לכתר, אבל בעצם אין לכם אפילו איזשהו זר שהתייבש מהפרחים. אני בטוחה, אני בטוחה שעכשיו מאוד נוח לכם מיום ההמרה: האולפנים סופר-נוחים, אין כתבות תחקיר עליכם ועל חבריכם, אין זימונים לחקירות באזהרה, הפלא ופלא, ולראשונה, לראשונה, יש אפילו כתבות מפרגנות וממש מטרייה תקשורתית של הגנה על כל מהלך וכל אמירה שלכם. אבל יש רק בעיה אחת, ואת זה אתם כל הזמן שוכחים: עם ישראל לא מטומטם. העם לא מטומטם. אני שוב אחזור ואדגיש, שמישהו לא יגיד שהוא לא שמע בטעות: לא בכדי העם הושיב אתכם כאן ואותנו כאן. לא בכדי. גם הסקרים שעושים לכם כל פעם כזה נעים בגב כל פעם מחדש, אתם הרי יודעים שזה לא באמת אמיתי. אתם יודעים את זה. רק תראו איך ראש הממשלה בנימין נתניהו התקבל השבוע בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, קורס קצינים קרביים. תשמעו, תשמעו את הלוחמים, את ההורים, את הגיבורים והקדושים מתוך הלוויות והשכול והכאב הבלתי-נתפסים. הם יודעים, הם יודעים שאנחנו נלחמים על הקיום שלנו, והחובה לייצר שינוי אמיתי לדורות הבאים עלינו לטובה, בעזרת השם, לעוטף, לכוח ההרתעה. הם יודעים שאנחנו נחושים. גם אחרי שבכל האולפנים הסבירו לנו על משברים מול ארצות הברית והפסקת החימוש, הוא הגיע, למרות כל מה שאמרתם. גם כאשר הסבירו שהסתיימה המלחמה ולא ניכנס לפילדלפי, נכנסנו, ראס בין ענכ נכנסנו. גם כשפמפמו שכל העולם נגדנו ואנחנו מבודדים בגלל הממשלה, כולם ראו איך קואליציה בין-לאומית עמדה לצידנו בהגנה מול איראן. אז כמו שאמרתי, אזרחי ישראל מצביעים בשלט. האולפנים, לשמחת כולם, כבר לא רלוונטיים. נכון, נכון מאוד אפילו – ראש הממשלה נתניהו חייב לתמרן בכל החזיתות וממש, אבל ממש, לא עושים לו חיים קלים, בשום תחום: לא המדיני, לא הצבאי, לא הקואליציוני ובטח לא אתם. אבל ברוך השם, אזרחי ישראל מתבוננים ואומרים לעצמם ואומרים לי – לי, בכל פינת רחוב: בוא'נה, ממה עשוי ראש הממשלה הזה? ממה? כמות השעות, קור הרוח, הנחישות, החשיבה והאסטרטגיה, שרבים מבינים – לא מעט, לא מעט ממה שקורה – רק בדיעבד, רק אחרי כמה חודשים לפעמים. אני תמיד שואלת את עצמי, וכמוני המונים: באיזה עולם אתם חיים? המנהיגים שלכם והממשלה שלכם יכלה לעשות יותר טוב? הרי תשמעו את חבריכם לממשלה הקודמת, שכבר חודשיים – כן, הוא יחזור. למה את צוחקת? משהו מצחיק אותך? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה, גברתי, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> צחקת עליי, גברתי היושבת-ראש? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, בבקשה. לא, בואי לא נעשה – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, אני שואלת, על מה צחקת? גיחכת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא חייבים לייצר מריבה בכל מקום שבו את נמצאת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל גיחכת, את גיחכת. אני שואלת, מה מצחיק? אולי אני גם אצחק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, אני לא חייבת לך הסברים. בבקשה תמשיכי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בוודאי שכן. אם את צוחקת עליי או על חשבוני, בוודאי שכן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את ממשיכה בדברייך? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את חצופה. את צוחקת על שרה שעומדת ומדברת כי היא לא בדעתך? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> להגיד לה חצופה זה מותר? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בוודאי שמותר, אם היא צוחקת על שרה מכהנת. אתה רגיל לעכב את החוקים מהמפלגה שלך. אתה פשוט רגיל. גם אתה עושה אותו דבר. אם זה היה הפוך, היית עושה את זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יבגני, יבגני, בוא נתקדם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה צבוע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ממש לא. אף אחד לא יצחק עליי בזמן שאני מדברת, בטח לא אתם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז להגיד חצופה זה לא חצוף? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה באמת חצוף. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה חצוף. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בוודאי שזה חצוף. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בואו נתקדם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני שמחה שהתעוררת, חבר הכנסת סובה. איזה מקסים אתה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גברתי השרה, בבקשה, בואו נחזור לדיון ראוי. בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> במה זה שונה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עם הידיים, אני חוזרת עליך עם הידיים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, תעשי ככה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, את זה אתה עושה. זה אתם, חבורת הליצנים, לא אני. חבל שאתה לא עונה עניינית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבל שלא שאלת אותה למה היא התכוונה. בלי לשמוע את ההסבר שלה – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> היא לא רצתה לתת לי הסבר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בלי הסבר שלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> היא לא רצתה לתת לי הסבר. שקרן. למה אתה משקר? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברים, בואו נתקדם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מבינה שככה זה במפלגה שלך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> היא לא נתנה לי הסבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קריאה ראשונה, בבקשה. גם השרה, אני מבקשת לכבד את המקום ולהתנהג בצורה שהולמת את הכנסת. לשניכם, בסדר? אני מבקשת, תמשיכי בדברייך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הוא אומר שלא נתתי לך לתת לי הסבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת שתמשיכי בדברייך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת שתמשיכי בדברייך, בסדר? תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה חצוף, חצוף, שקרן, מלעיז ולא מסוגל לענות על שום דבר. אני שמחה שמצאת על מה לדבר. תצא, תצא כמו אחרון השפנים, שלא יכול לענות על הדברים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תצא החוצה. אתה יותר מחצוף. שקרן, חצוף. אני גאה במי שאני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> את בושה לממשלה. את בושה לממשלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה בושה, אתה והחברים שלך, אתה והמפלגה המאפיונרית שלך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> את בושה. את בושה. את בושה לממשלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אותי את קוראת לסדר? אותי את קוראת לסדר? תגידו, יש יותר צביעות מהדבר הזה? בואו נשאל את יושב-ראש הכנסת. אותי את קוראת לסדר? הוא צועק עליי ואת קוראת אותי לסדר? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – – אני מבקשת להמשיך לדבר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני רק שואלת, במה צחקת עליי? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא קיללתי אפילו לא קללה אחת. עוד שקר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אף לא קללה אחת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את אומרת דברים שהם שקריים. אני תמיד שואלת את עצמי, וכמוני ההמונים: באיזה עולם אתם חיים? המנהיגים שלכם והממשלה שלכם יכלו לעשות יותר טוב? שמעו את חבריכם לממשלה הקודמת, שכבר חודשים לוחצים: בכל מחיר. מה בדיוק אתם הייתם עושים? הרי גב' זועבי רק השתעלה, וישר רצתם למנות אותה לקונסולית בשנחאי. אתם זוכרים מה אמר לפיד בשם ממשלתכם? אני בטוח שהיא תוביל את הקונסוליה להישגים חדשים וחשובים. אתם מבינים? אתם מבינים, אתם מדברים על כלכלה – ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו – כך הוא אמר: אני בטוח שהיא תוביל את הקונסוליה להישגים חדשים וחשובים. אתם מבינים? אתם מדברים על כלכלה. סין, אחת מהשותפות הכלכליות המשמעותיות של ישראל בעולם, ואתם רציתם למנות גברת שאמרה שהיא מסתייגת מערכי היסוד של מדינת ישראל. אתם בכלל מבינים מה היו הכותרות בעולם היום אם קונסולית כזאת הייתה מוציאה את דיבתה של ישראל בזמן מלחמת קיום? אז אתם מדברים על הפקרה? לסיום, אני חייבת להתייחס לנושא החטופים, כי אני רואה את הקהל פה למעלה, שמטריד לא רק אתכם אלא את כולנו. אגב, גם אם לא הייתם למעלה הייתי מתייחסת לנושא. כולנו איתכם. אני רוצה לומר משהו: כולם יודעים שאני הצבעתי בעד עסקה. באמת זאת הייתה אחת ההחלטות הקשות ביותר שעשיתי, לא רק בחיי הפוליטיים אלא בחיי בכלל. אין דבר יותר חשוב היום מלהחזיר את החטופים, ביחד עם כלל מטרות הלחימה, כמובן. אבל אני רוצה להגיד משהו שמפריע לי ואני רוצה להגיד אותו כבר זמן רב. ראו, ניהול משא ומתן לא מלמדים בבית ספר, למרות ריבוי הקורסים. את הכישורים האלה גם לא מלמדים באולפנים ואפילו לא בצבא ובאקדמיה. משא ומתן נלמד לאורך החיים, דרך מצב הישרדותי או מקצועי. אני, כבר בתור ילדה בת שמונה הייתי יודעת איפה לקנות ירקות, איפה לקנות קופסאות שימורים ואיפה מוצרי חלב. גם ידעתי שבשר אני אקנה רק כשאפשר. לימים, כשיצאתי בעל כורחי לעבוד, בגיל צעיר מאוד, הייתי חייבת ללמוד לנהל משא ומתן, באפקטיביות אגרסיבית לפעמים, תחילה על השכר שלי, שתמיד זה אמור להיות נמוך, ובהמשך לתכנן מתי להעלות את נושא התנאים, כלומר, לחכות להצלחות או להישגים ולקבוע מועד דיון על השכר. לימים, כשישבתי מול אנשי צבא בכירים שהערכתי והערצתי, באמת, הבנתי שישנם כלים בסיסיים במשא ומתן שלא מובנים להם, למרות שהם בעיניי גדולי הדור. כששאלתי קצין בכיר מאוד לשעבר: תגיד, זה דבר בסיסי, הרי, שלא להעלות את כל הנושאים כעת בבת אחת, לא? הרי קודם מדברים על המתווה, ישנים על זה לילה, קמים בבוקר יותר חכמים, וגם ככה מתקדמים להשיג תנאים משופרים יותר. מה גם שראיתי שדרך החשיבה היא בתוך גבולות מסוימים – וזה בסדר, זה שלהם. אותו קצין בכיר אמר לי: גברתי הצעירה, את יודעת שגם הרמטכ"ל לא היה מעולם בדיון שכר? לא רכשתי רכב, הוא אמר לי, ואפילו בסופר לא יצא לי להיות יותר מדי. גם כשהייתי פעמים בודדות, אז קניתי מתוך רשימה שקיבלתי. אני כל חיי בשדה הקרב, מתעסק בלוחמים, בנשק, במטוסים. מאז התחדדה לי מאוד מאוד ההבנה שגם אם אדם הוא מוערך ומוכשר מאין כמותו בתחומו שלו, זה לא הדבר שמכשיר אותו להיות מוכשר בנושא אחר, שזר לו. כך גם אנחנו. להסכם שלום לא שולחים את יוסי ביילין, לא את כסיף ולא את לפיד; להסכם שלום שולחים את יריב לוין, את רמי לוי, את נתניהו. למה? כי מראש הממשלה נתניהו לעולם לא תשמעו את המשפט: בכל מחיר, כי אין דבר כזה בכל מחיר. אם תגידו לסנוואר בכל מחיר, הוא יגיד לכם: בעוד 24 שעות כולכם על חסקה בים, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות-טוב, תכינו חבל תלייה על צווארכם. והאופוזיציה המופקרת של היום תסביר לנו שנתניהו מתנגד לדרישות הללו כי הוא פועל מאינטרסים פוליטיים לסכל את העסקה. באמת רפואה שלמה שתהיה לכם על מה שאתם אומרים. לא בכדי אמר ראש המוסד השבוע: בלי עקרונות נתניהו לא נחזיר את החטופים, כי רק לחץ צבאי ועריפת ראשי המחבלים יביאו לשחרור החטופים. זאת, בניגוד למה שאמר לפיד באחד הראיונות הבאמת-מהוללים שלו, שצריך להגיד את האמת, לחץ צבאי לא באמת מביא לשחרור חטופים. עד היום החזרנו במבצע צבאי רק כמה חטופים. עכשיו, חבר הכנסת אלקין, שהגיש את הצעת האי-אמון הזאת – אתה יודע לנהל משא ומתן, אני יודעת את זה. את זה אני באמת יודעת. ראינו מה השגתם בממשלת הריפוי, ועוד יותר ראינו בבחירות האחרונות מול המחנה הממלכתי. באמת, אין מה לדבר, שאפו. הרי בזכות זה אתם בכנסת, אתם והחברים שלכם. מהלך משא ומתן מבריק, אין מה לומר. עכשיו, רק תסביר לי, אתה באמת, בתור נושא מצוין – נותן פחות, כמו שראינו, אבל נושא מצוין – מה יש לך לומר על העניין הזה? הרי כל בר-דעת שמבין דבר אחד או שניים על משא ומתן מבין שלחץ צבאי לא בא לידי ביטוי רק בהיקף החזרת החטופים אלא גם בחיסולים משמעותיים, כמו המנהיגים, שגורמים לטלטלה בארגון, בשדרת הפיקוד; הנזקים המלחמתיים, למשל, הבתים, החורבות, הריגת מחבלים, השמדת תשתיות ומנהרות, השגת מידע מודיעיני, לחץ על אוכלוסיית הבלתי-מעורבים שתתקומם, ניסיון תמידי להגיע לראשי הנחש ועוד ועוד. אז זו האלטרנטיבה? אלה השותפים שאתם מייחלים להם? זה מה שמדינת ישראל זקוקה לו בעת הזאת באמת? זה הריפוי שאתם מבקשים להיות חלק ממנו? האמת היא שאני יודעת שאני לא אקבל מענה. גם אין צורך במענה, כי התשובה כבר ידועה מראש. הרי אתם יודעים, ואתם יודעים היטב, שסנוואר בונה על לחץ בין-לאומי, על הפגנות ועל בחירות. ואיפה אתם נמצאים במפה הזאת? ישראל נמצאת בתקופה תנ"כית. עם ישראל עומד על הרגליים ולא מוכן עוד להיות מובל כצאן לטבח. הוא יילחם על חייו וינצח. אז אני שואלת שוב: איפה אתם? איפה אתם? איפה אתם נמצאים במפה הזאת? אתם נמצאים עם כל העם והלוחמים, שמגויסים בכל מאודם לניצחון, או עם 2,000 איש מפקירים ומופקרים, שורפי נתיבים בצומת קפלן, ביחד עם האופוזיציה המופקרת? לסיכום, אני חושבת שבעת הזו, במקום לשבת ביציע ולכתוב הצעות אי-אמון באמת פתטיות מאין כמותן ולתת ראיונות מנותקים, אזרחי ישראל כולם – רובם, רובם המוחלט, היו מצפים ממי שמגדיר עצמו כימין ורואה עצמו כמי שמאמין בחיזוק כוח העמידה של ישראל בעת הזו, לעשות מעשה, להתייצב ולומר: ליבי, ליבי במקום הנכון; לא בהפגנות, לא בתמיכה עקיפה בפעולות כאוס, בפילוג ובשיסוי אין-סופי בתמיכת האופוזיציה באמת הבלתי-מעורערת, אין ספק. הציבור יעריך זאת עשרות מונים, אני בטוחה בזאת – הציבור, ובמיוחד הלוחמים בשדה הקרב. אמרו חכמים הרבה יותר מאיתנו, מכולנו פה, שמקום שבו בעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו, אין, כלומר מעלתם גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שהם כובשים את יצרם הרבה יותר מהם. אשריכם, עם ישראל היקר ושבי ציון. << יור >> אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. בזכות הדיבור, אני מזמינה את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת המחנה הממלכתי בנושא: שר ביטחון לאומי כושל, שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה. עשר דקות לרשותך, חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום ליושבת-ראש ושלום לחבריי ולחברותיי חברי הכנסת. השרה, אני רק רוצה לומר לשרה – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שבסדר-היום מייד יהיה דיון על יום ז'בוטינסקי, ואני מניח שכולנו נדבר על הדר וכו'. אני יודע את האנרגיה, אנרגיית הנעורים השובבה, אבל באמת היה מעבר קצת חריף בדברים שלך כלפי – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני יכולה רק להגיד לך שאני עומדת מאחורי כל מילה שלי, גאה במי שאני מייצגת, ואני אמשיך כך לאורך כל הדרך, כל הזמן ובכל הכוח. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בטוח. לפחות כלפי היושבת-ראש היה אפשר להימנע מקריאת הביטויים והכינויים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. תודה. לא חשבנו אחרת. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר. כן. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברשותך, היושבת-ראש, אני הייתי רוצה להתחיל – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> צריך להתאושש, כן. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן – בהתחלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וההתחלה הייתה לפני תשעה חודשים כפול שניים; תשעה חודשים נאבקנו מול המהפכה המשפטית, ותשעה חודשים אנחנו, להבדיל, נמצאים במערכה משותפת מול אויבים. בראשית הדברים – אם אני לא טועה, זה היה ינואר 2023, וייתכן שזה היה כמה שבועות קודם – הציג ראש הממשלה את היעדים לממשלה, שאני מבקש – או בה אני מבקש מציבור הקדושים והקדושות כאן, אלו שכנראה יבואו בהמשך – להצביע כנגדה אי-אמון. אני אשתמש ביעדים שראש הממשלה הציב בפני עם ישראל. ובכן, ראש הממשלה, כשהוא היה צריך לומר לנו אילו גדולות ונצורות תעשה הממשלה שהוא מקים או יקים, ציין הוא ארבעה נושאים: הנושא האחד, הנושא הקיומי, הוא עצירת ההתגרענות של איראן, עצירת התהליך של התגרענות הרפובליקה האסלאמית, אותו ראש ממשלה, שלטעמי אחד הכישלונות האדירים שלו בתחום השמירה על ביטחונה של מדינת ישראל היה לשכנע את נשיא ארצות הברית לצאת מהסכם הגרעין. יצאה ארצות הברית הגדולה מהסכם הגרעין, עוד שרשרת של מהלכים, ואיראן המשיכה בעקביות להתקרב יום-יום ולילה-לילה לקראת יכולות הגרעין בקבוצות השונות: יכולת ההעשרה והנשק והפצצה והמעוף. בכל הפרמטרים האלה האויבת המושבעת שלנו איראן הצליחה, התקדמה. בנושא הזה ראש הממשלה יכול לסמן מינוס גדול, וי הפוך של כישלון בעצירת איראן. המהלך השני – ואני מצטט את ראש הממשלה, ראש הממשלה שלנו, ראש הממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות ואמר מה הוא הולך לעשות – המשימה השנייה אחרי עצירת איראן, שלא קרתה, הייתה הסכם עם סעודיה, הסכם שלום אולי עם סעודיה, יצירת ציר משותף של מדינות מתונות במזרח התיכון אל מול ציר הרשע – יעד פנטסטי, אין כמוהו. בכך, או גם בכך, נכשלה הממשלה בראשותו של נתניהו, ולו רק בגלל זה צריך לסיים את תפקיד הממשלה הזו. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו הדדית נותנים כתף קרה זה לזה. הסעודים והישראלים אינם נמצאים במסלול של שלום אלא במסלול של מלחמה קרה. אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם ליעד השלישי שהציג ראש הממשלה – הזנקת הכלכלה. גברתי היושבת-ראש עסקה, מכירה דבר או שניים בתחום, ואני מניח שגם את וגם כל היושבים כאן לא יכולים אלא לומר: כלכלת ישראל החזקה, הבוטחת – בכלכלה הזו מתגלים סדקים. היא בוודאי לא ממריאה. וזה לא רק, זה לא רק בגלל אירועי 7 באוקטובר. תשעת החודשים שקדמו ל-7 באוקטובר היו חודשים רעים ומרים, רעים ומרים ומבשרי אסון לכלכלה הישראלית, רק קדימונים לאותו אסון שיכול היה לבוא אלינו לו מקצת מחזיונות השווא של המהפכה המשפטית היו באים לידי ביטוי, היו מקריסים את הכלכלה שלנו. גם בכך – כישלון חרוץ. והינה אנחנו מגיעים לנושא שלשמו התכנסנו. אמר ראש הממשלה, בצדק רב, כי זה היה חשוב מאוד, וזה גם היה בדיון מרכזי בבחירות, והשר לביטחון לאומי העמיד את הנושא על סדר-היום וגם זכה, ככה אני מבין, לאמון ציבורי – השבת המשילות והביטחון, ביטחון הפנים. ובכן, בנושא הזה אני נותן לכם את הקדימון גם כאן: כישלון, כישלון טוטלי. מאז מינויו של השר לביטחון לאומי, מאז כינונה של הממשלה – המשרד לביטחון פנים, המשרד לביטחון לאומי, לא עובד לבדו, הוא עובד עם הממשלה כולה, יש אחריות מיניסטריאלית לראש הממשלה ולכלל השרים – הפשיעה גואה; מספר הנרצחים בחברה הערבית הוכפל והתגבר, וזאת לאחר מציאות מבורכת של עיסוק נחוש, מקצועי, בממשלה הקודמת, שהראתה שאין קסם אבל אפשר לשפר, אפשר לדחוק את הפשיעה; חל זינוק במספר החיסולים על רקע פלילי בערים יהודיות, בפריצות לבתים, בגנבות רכב ובשימוש בסמים קשים. התופעות האלה מצויות במגמת עלייה מתמדת מאז כניסתו של השר לתפקיד. אני אומר את זה לצערי, משום שזו אחת המשימות הגדולות שעליהן צריך להתפלל שהממשלה תצליח, כל ממשלה. נתונים אלה אמורים להתפרסם בכל רבעון. שימו לב לנקודה: יש החלטת ממשלה מלפני, נדמה לי, שבע או שמונה שנים – ממשלת נתניהו, מן הסתם – שהחליטה שבכל רבעון יש לפרסם את נתוני הפשיעה. לפני שנתיים וחצי, בממשלה הקודמת, פורסמו במאגרי המידע הממשלתיים כל תיקי הפשיעה, אבל בתקופת הכהונה הזו הנתונים הוסתרו; הם לא פורסמו עלי ידי המשטרה ולא הובאו לפרסום מאז אפריל 2023 אלא רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות. כשבוחנים את הנתונים רואים שישנה עלייה בכל הפרמטרים מ-2022 ל-2023. רק לדוגמה, בעבירות סדר ציבורי חלה עלייה של 18%; בעבירות רכוש – 10%, וזה המספר הגבוה ביותר זה שנים; בעבירות נגד אדם – 53%, הריגה ניסיון לרצח וכו'. ועוד ועוד נתונים קשים. על כך אני מבקש להוסיף את הנתון הבא: המחסור במקומות כליאה, שהוביל בין השאר לפארסה של שחרור האסירים, ובהם מנהל בית החולים שיפא – שאף אחד לא הסמיך אף אחד לשחרר אותו, ואם כן, כדאי לשמוע – זה נוצר כתוצאה מכך שהיה מחסור במקומות מגורים. זו בעיה שמ"פ מפקדה בכל גדוד יכול לעמוד בה, והינה, אנחנו לא הצלחנו. וגם לזה, אדוני השר, אתה אחראי. אני מבקש לקבוע שפרסום הנתונים לא נתון להחלטת הממשלה. אני מבקש לקבוע שפרסום הנתונים הזה חשוב לתכנון מדיניות, לזירוז מועצות מקומיות לארגן את עצמן. בכל הנושאים האלה ראש הממשלה לא לוקח אחריות על כך שהשר – שיוכל לעשות אולי דברים אחרים; בתחום הזה, אדוני השר, אתה נכשלת. אני מבקש לציין לסיום שהמאבק בפשיעה – האלימות אינה גזרת גורל. בעבודה רצינית ועקבית, כפי שהראינו בעבר, נגיע לתוצאות טובות. אני מבקש להצביע בעד הצעת האי-אמון, מכל הסיבות שמניתי. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. על ההצעה ישיב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, לא הרבה פעמים, מר שוסטר, קורה מקרה שבו מישהו שעולה על הדוכן כאן וטוען טענה א' סותר את עצמו במעשיו ובאמירותיו ואומר בעצם טענה ב'. רק לפני זמן קצר ישבת אצלי במשרד, מר שוסטר, ונפגשת עם מנכ"ל המשרד; ולא רק שנפגשת עם מנכ"ל המשרד, אלא שיבחת אותו – אמרת: איזה יופי, שנים על גבי שנים במשרד לביטחון לאומי לא הביאו מרכיבי ביטחון, ועכשיו אתה רוצה להיות שותף באותם מרכיבי ביטחון. אמרת למנכ"ל שלנו: בואו, תעזרו לי, אני רוצה בקיבוצים – נכון, אנחנו נעזור בקיבוצים; אני רוצה בכל מיני מקומות – נעזור גם שם. אני חושב שזה אחד הרגעים שמלמדים מה זו פוליטיקה: בחדרי-חדרים יושבים ונותנים מחמאות למשרד, לאנשיו, מספרים כמה שינוי יש – כי הרי שנים על גבי שנים לא נגעו במשרד במרכיבי ביטחון, לא היה תקציב למרכיבי ביטחון. תמיד המשרד הזה, המשרד לביטחון לאומי, היה בקרן זווית, החצר האחורית, ופתאום באים ומשבחים. אבל מה לעשות, הפוליטיקה גדולה מכם, אז עולים כאן ואפילו לא מתייחסים לנתונים. בוא נתחיל לדבר קצת על הנתונים. אנחנו גם לא באולפני הטלוויזיה שעושים דמגוגיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר למישהו שעושים דמגוגיה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אגב, גם להם זה לא כל כך עוזר. כמה שהם מלכלכים – המנדטים רק עולים. בואו נדבר קצת על תקציבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה חסמת אותי בטוויטר? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נדבר קצת על תקציבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה חסמת אותי בטוויטר? ממה אתה מפחד? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נדבר על תקציבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממה אתה מפחד? יא פחדן. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני באתי לשמוע. תגיד לי למה חסמת אותי, יא פחדן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני מבקשת, תנו לשר לדבר. בבקשה, השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יא פחדן, מה אתה חוסם? אני בחיים לא חסמתי חבר כנסת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה קריאה ראשונה? 20 דקות אמרו את השם שלי, מירב בן ארי, מירב בן ארי, הכנסת הזאת סבבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב, מירב, תקזזי אותי – משחררים לך את החסימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר לא יכולה לסבול את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ניתן לו לדבר. לא עכשיו, הוא מדבר. את לא היית בדיון הקודם. את לא היית בדיון הקודם. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיענה על השאלה שלי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נדבר על נתונים קצת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יא פחדן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מתעלם ממנה, רק כי היא אישה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מה שאתם לא עשיתם 30 שנה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היית בטקס הסיום של המפכ"ל, יא בושה, יא בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – מה שאתם לא עשיתם במשך השנתיים שהייתם – השנתיים הכי כושלות בעולם – אני עשיתי בזמן קצר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית? מה עשית? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נתחיל לדבר. בואו נדבר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה באמת חסמת אותה? אתה חסמת אותה, אדוני השר? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לקרוא קריאות ביניים. הפכת את המשטרה לפוליטית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, מירב, אני מבקשת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לקרוא קריאות ביניים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תוספת תקציב של 9 מיליארד שקלים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די, שמענו, תוספת תקציב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ותוך כדי המלחמה עוד מיליארדים על מיליארדים על מיליארדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה חסמת אותה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> – – – למה את לא מפרגנת על דברים טובים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה קשור? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה קשור לפרשה בכלל? הצפון בוער – תישאר בצפון, תישאר בצפון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אי-אפשר לדבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. סליחה, תנו לשר לדבר, עם כל הכבוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא כבר שריין אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתעניינת בזה אחרי שראש השב"כ שיקר לי, אני רוצה לשמוע – – – מהשר, די כבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רון, רון, חבר הכנסת כץ, תקשיבו, יש כאן את הכללים: או שתיתנו לשר לדבר – אפשר אחרי זה לענות על הדברים האלה. כרגע זו לא המסגרת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שמה? לא שמעתי. הכי מצחיק שטלי אומרת את זה. אין פה אחד שיכול לדבר בדוכן, היא אומרת את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. מספיק. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אמרתי, מיליארדים על מיליארדים – בחיים לא הכרתם כסף כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איי, איי, מה זה? הכסף של אבא שלך? זה הכסף של המיסים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> איפה התוצאות? איפה התוצאות של זה? איפה? המיליארדים שלך – איפה התוצאות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל אני ניהלתי משא ומתן ואני אמרתי: אם לא יהיה כסף – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה נכשל? אז למה אתה נכשל? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – לא תהיה ממשלה, והינה, יש כסף ויש ממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? הכסף שלך? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> במבחן התוצאה אתה נכשל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ועכשיו, וזה פשוט מדהים, אחרי עשרות שנים סוף-סוף העלו משכורות לשוטרים. הרי במשמרת שלך – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זהו, זה מה שיש לך להגיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלי? אני הייתי השר לביטחון לאומי? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – במשמרת שלך הם היו רעבים ללחם. רעבים ללחם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי השר? הוא פונה אליי, נכון? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> 6,000 שקלים במשמרת שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, למה אתה פונה אליה אחרי שחסמת אותה? אל תפנה אליה, היא חוסמת אותך עכשיו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במשמרת שלך, היית יושבת-ראש הוועדה לביטחון – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו היא חוסמת אותך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – שקל לא הבאת להם. שקל לא הבאתם להם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, הכסף שלך? זה הכסף של כולנו. הוא פונה אליי, אתה, אל תתערב, למה אתה מתערב? לא מספיק יש לי אותו על הראש, גם אתה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, אתה שר טוב, אל תיכנס לזה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני, איך שהגעתי, מ-6,000 שקל עלינו כבר ל-8,000 שקל, והפעימה הבאה היא 9,000, והפעימה הבאה היא 10,500. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כל הזמן אומר פעם אחת, תסביר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תלמדו איך לעבוד. נתונים. רציתם נתונים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה נכשל? למה אתה נכשל? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא היית אתמול בטקס סיום של המפכ"ל? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כי הוא לא רצה שהוא יבוא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? איזו בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הלאה, הלאה, נמשיך, נמשיך בנתונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אנחנו מקשיבים לך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, אם את לא מתערבת – היא לא מתערבת ולא כלום, היא כאילו מהאו"ם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא פונה אליי, הוא מקבל תגובה. אני ישבתי בשקט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, למה? חברי הכנסת, אני מבקשת. מירב, את לפני קריאה שלישית, אז אני מבקשת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא אמשיך ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, לא קראת לי בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את לפני קריאה שלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת לי קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קראתי. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה עשית לגבי הפשיעה בחברה הערבית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וגם הוא פונה אליי, זה לא אני פונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא אמשיך אם את לא תיתני לי לדבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קדימה, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלא יתבכיין לך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הלאה. גיוסים למשטרה – במשמרת שלך אחד לא גייסתם. אחד לא גייסתם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "משמרת שלך"? היא לא הייתה השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי השר לביטחון לאומי? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היה שיא שלילי, שיא שלילי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזו משמרת? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שיא שלילי במשמרת שלך. היית יושבת-ראש הוועדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזו משמרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא יכולה לקרוא לי בקריאות אם הוא פונה אליי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תבקשי אחרי זה הודעה אישית. לא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא יכול לדבר אליי ככה, די. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא להפריע, לא להפריע. הוא עונה לך שזה במשמרת שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה במשמרת שלי? למה, אני הייתי השרה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה להוריד? את היית שרה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חכי, אני אתן לך הודעה אישית, אני אתן לך הודעה אישית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במשמרת שלך הייתה הגירה שלילית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מירב, חברת הכנסת, אני קוראת אותך בקריאה שלישית. תחכי, תהיה לך הודעה אישית, תהיה לך הודעה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך? לא קראת לי קריאה שנייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תהיה לך הודעה אישית. לא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תקראי אותי בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני אקרא אותך. קריאה שנייה, בסדר? קריאה שנייה. זהו, אבל את לפני שלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש סדר בקריאות? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יש סדר. היו שתי קריאות, מירב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל את היית שרה, תסבירי לו – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מאז שהגעתי, רק בחצי השנה האחרונה – 1,700 שוטרים. היה שיא שלילי, ואנחנו עכשיו מגייסים עוד שוטרים ועוד שוטרים ועוד שוטרים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז איך אתה ממשיך להיכשל? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> קשה לך להודות שהוא צדק. קשה לך להודות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הלאה. נשק לאזרחים, נשק מציל חיים – הרי כשאני אמרתי – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – כשאני אמרתי נשק לאזרחים – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה פחדן, אתה פחדן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את תלכי להצית ולהצית כבישים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת, אני חייבת להוציא אותך מהאולם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את, לכי להצית כביש. לכי, עבריינית. עבריינית, עבריינית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קריאה ראשונה, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היית צריכה להיות בחקירה, את. בחקירה. היו צריכים לחקור אותך. עבריינית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את אני מבקשת להוציא את נעמה. נעמה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את עבריינית, את. הלכת להצית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> סליחה. נעמה, נעמה, לצאת בבקשה. לצאת בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אל תעזרי לי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נשק לאזרחים: הממוצע היה 8,000 כלי נשק בשנה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לכל העבריינים. למי לא נתת? לכל העולם ואשתו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> 8,000 כלי נשק בשנה, וכשאני הגעתי – 140,000 בחצי שנה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? מה זה עושה? מה זה נותן? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם יודעים מה זה אומר? אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר עבודה של 28 שנה, 28 שנה, בשנה אחת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> 45. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אדוני השר, אני מבקשת דקה. אנחנו חייבים לדבר פה בשפה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא להפריע לי, נאור. לא לעזור לי. אני מבקשת לא לקרוא לחברת כנסת שהיא צריכה להיות במעצר ושהיא עבריינית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היא צריכה להיות במעצר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> החובה לדבר בצורה הולמת חלה גם על שרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היא הציתה. אני ראיתי אותה מציתה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> היא חלה גם על שרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני ראיתי אותה מציתה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> היא חלה גם על שרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני ראיתי אותה מציתה. היא צריכה להיות במעצר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אל תעזרי לי. קריאה ראשונה. נעמה לזימי, לא לעזור לי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סיכנת גם את הבת שלך וגם את האזרחים. לך יש מעל 50 כתבי אישום והרשעות. אתה משתמט מהצבא – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נעמה לזימי, לא לעזור לי. נעמה לזימי, קריאה שנייה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה עבריין סדרתי, עבריין סדרתי. לך יש מעל 50 כתבי אישום ושמונה הרשעות. אתה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, לא לקרוא לחבר כנסת עבריין. לא לקרוא לחבר כנסת עבריין במליאה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היא צריכה להיות עצורה. נמשיך הלאה – כיתות כוננות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מי שהגישו נגדו כתבי אישום. בוא, אתה רוצה שאספר לך – – – חוצפן. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כשאני באתי למשרד – 70 כיתות כוננות, זה מה שהיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סייען טרור. סייען טרור. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היא לא משתיקה, היא מהאו"ם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> משתיקה, משתיקה, משתיקה. מנהלת את הדיון, משתיקה, אבל גם אתה, אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – – אם את לא מנהלת את הדיון, אני הולך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז תודה רבה. שלום. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אם את לא מנהלת את הדיון, אני הולך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז תלך. אתה לא מכריח אותנו. תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לרדת. אתה יכול לרדת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שמונה הרשעות. עבריין סדרתי. אתה עבריין סדרתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל אני מבקשת ממך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את לא משתלטת. תראי מה קורה פה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אדוני השר, לא קוראים לחבר כנסת עבריין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את לא משתלטת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מקריאה את סעיף 41: חבר כנסת, כולל שר, ידבר – אז בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה משתלט. הינה, טלי באה לשמור עליך. טלי באה לשמור עליך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למי יש טישו פה? הינה, טלי בא לשמור עליך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נעמה. אז תפסיק לקרוא לה עבריינית. תפסיק לקרוא לה עבריינית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שיהיה שקט. שיהיה שקט. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – 80 עבירות תעבורה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. נעמה לזימי, קריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הינה, היא באה לשמור עליך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נעמה, קריאה שנייה. אבל אני חוזרת על מה שאמרתי גם לאדוני השר, שהוא חבר כנסת, וגם עליך חלים הכללים: אנחנו צריכים לדבר בצורה מקובלת ומכבדת ושומרת על כבוד חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ראיתי אותה מציתה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה שר המשטרה, ואתה לא תקרא – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני ראיתי אותה מציתה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נעמה, קריאה שלישית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא עבריין. אני אמת דיברתי. אורית, אני אמת דיברתי. הוא עבריין סדרתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תצאי ותחזרי בעוד שלוש דקות. לא להפריע לי. לא להפריע לי. צאי, צאי. אני פה מדברת בשבילך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תנו לו טישו שינגב את הדמעות. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן. אז גם על השר חלים הכללים, ואתה צריך לדבר בצורה הולמת ובלשון מקובלת ולא לפגוע בכבוד הכנסת או בחבריה. שר משטרה לא עומד כאן וקורא לחברת כנסת ששומרת על זכות ההפגנה עבריינית. זה הכול. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את לא מאוזנת. את לא מאוזנת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הוצאתי אותה החוצה. הוצאתי אותה החוצה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כשהם קוראים עבריין – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עכשיו בבקשה, תורך. בבקשה. ואני לא אתן להפריע לו. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> ולקרוא לו עבריין זה בסדר? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אדבר רק אם יהיה שקט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני לא אתן להפריע לו. אני לא אתן להפריע לו. בבקשה. לא לקרוא לנעמה לזימי עבריינית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אדבר כשיהיה שקט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עדיף שתאמר לשוטרים לא להרביץ לה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מי שם אותך יושבת-ראש? את כזאת מוטה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי שם אותך? חתיכת עבריין. מי אתה בכלל? עבריין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כזאת מוטה. מי שם אותך יושבת-ראש? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי שם אותך? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה מוזמן לעיין בסעיף. תעיין בסעיף, הוא חל גם על שרים. את יודעת לקרוא בכלל? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך. 70 כיתות – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עבריין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הוא, מותר לו לקרוא לי עבריין? הרגע אמרת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי אתה עבריין. להבדיל ממנה, אתה באמת עבריין. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ולדימיר, קריאה ראשונה. זה לא קשור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה עבריין. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. חבר הכנסת בליאק, צא מהאולם, בבקשה. קריאה שלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא הייתה קריאה שלישית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הייתה קריאה שלישית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תני לי קריאות – אני אצא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הייתה קריאה שלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני עוקבת אחרי הקריאות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נא לצאת. צא, תחזור בעוד שתי דקות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עדיין הוא עבריין. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> 70 כיתות כוננות. היו 70 כיתות כוננות, ופתחתי 900 כיתות כוננות. אתם, במשמרת שלכם נכשלתם, הרסתם, החרבתם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה עוד נכשל, איך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זו האמת. זו האמת. זו האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עכשיו, השאוויש שלו? מה זה? אתה שר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אם הם ידברו, אני לא מדבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מירב בן ארי, קריאה שלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך, אני יוצאת לבד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קריאה שלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דיברתי אל וסרלאוף. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במשמרת שלכם לא העברתם שום חוק שחיזק את המשטרה. אצלנו, בתקופה כזאת קצרה, העברנו את חוק הפרוטקשן, חוק המאבק בכלי הנשק, חוק האיזוק האלקטרוני. אתם זוכרים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא היית בטקס? למה לא היית בטקס ביום ראשון? לא הזמין אותך המפכ"ל? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול לראות אותו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> דווקא אל תעליבי את המפכ"ל. הוא היה צייתן. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הזמין אותך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הוא קיבל את המדיניות שלי. לא להעליב אותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הזמין אותך. לא הזמין אותך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אל תעליבו את המפכ"ל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רון כץ, קריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רון כץ, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אל תפגעו במפכ"ל. שנה וחצי הוא קיבל את המדיניות, הוא ביצע. לא להעליב אותו. אני אמשיך הלאה. חוק האיזוק האלקטרוני – דיברתם עליו. לא הבנתם אותו. אני באתי, העברתי אותו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הפלת אותו, אתה הפלת אותו, למה אתה משקר? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא אכפת לכם מנשים. לא אכפת לכם מנשים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מנשים? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הלאה. חוק עין הנץ, מצלמות, מצלמות למשטרה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עשינו את זה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה אתה צוחק? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מה לא נצחק? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חוק האיירסופט. חוק האיירסופט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לאן תובילו את המדינה עם ההזיה הזאת? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. אז קדימה, צא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לפרוטוקול, קריאה שנייה, לא שלישית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה את לא קוראת לשר וסרלאוף? גם הוא חבר כנסת, השר וסרלאוף. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל רון, אי-אפשר לנהל ככה את הדיון. אי-אפשר לנהל ככה את הדיון, בזה הוא צודק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מתחיל משם, ואת מדלגת עליו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תגבור הימ"מ, תגבור הימ"מ, הוספתי 46 תקנים. הוספתי להם 87 מיליון. עכשיו מעלים להם משכורות בעוד 30%. איפה אתם? במשמרת שלכם אתם הפקרתם אותם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה זמן עיכבת את המשמר הלאומי? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הפקרתם אותם, הפקרתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היו תשע פלוגות, ועיכבת את זה כי רצית להשתלט על זה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> המשמר הלאומי קם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תודה לחבר הכנסת קריב, אבל. אני חייב להגיד לו תודה – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז תגיד לו תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – כי אתמול ב-01:00 ניגשה אליי בחורה צעירה ואמרה לי: בן גביר, תודה. הינה, אני הצטרפתי אתמול למשמר הלאומי. למשמר הלאומי. אתם רק דיברתם ודיברתם ודיברתם; אני עשיתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה משקר? למה אתה משקר לציבור? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יש כבר יחידה בדרום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה – – – משפחות חטופים עם מקלות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני עשיתי. יש כבר יחידה בצפון. אתם לא יודעים מה זה. הלאה. יחידות הפרוטקשן – הקמתי שתי יחידות, בדרום ובצפון, עוד 30 איש כאן ועוד 30 איש כאן. איפה הייתם? במשמרת שלכם אתם לא דאגתם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בינתיים הפשיעה עלתה ב-130%. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במשמרת שלכם אתם לא דאגתם לזה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא היה אף – – – אחד. איך שנכנסת, הכול חזר. איך? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם לא דאגתם לזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך תהיה במאי בדיסני. הכול פנטזיות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נמשיך הלאה. הצטיידות חירום באמצעים, אמצעי לחימה, אמצעי הפס"ד, רכבים ממוגנים, אמצעי מיגון אישיים, אמצעים בתחום האח"מ – העלינו את הדברים האלה בהיקף של מיליארד שקלים. מיליארד שקלים. אתם לא מכירים את הסכומים האלה. אתם נתתם כסף למחבלים – אני נותן כסף לשוטרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא עניין של חלומות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם נתתם כסף למחבלים – אני נותן כסף לשוטרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה מקשקש? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם נתתם כסף לתומכי טרור – אני נותן כסף למשטרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע כמה אנשים נרצחו במשמרת שלך? אתה פנטזיונר. איפה אתה חי? פנטזיונר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הלאה. אתם רק מסלפים. הם מסלפים. אבל השיא היה שירות בתי הסוהר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מספר סיפורים – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, קריאה ראשונה. גלעד, חבר הכנסת קריב, אתה לפני קריאה שלישית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כשאני באתי ועשיתי את הסיור הראשון בשירות בתי הסוהר, הייתי בהלם. תמיד ידענו שיש שם קייטנה, אבל לראות מה שאני ראיתי בעיניים – לא רק שוקולדות, מרמלדות, לא רק בשר כבש – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוי, שר הפיתות והקשקושים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אופני כושר, מאפיות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אחלה, שר הפיתות. צחקתם, צחקקתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צחקתם, צחקקתם. אחלה, שר הפיתות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 1,500 נרצחים צוחקים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שלישית. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> קנטינות, הפקדות – מה שהם רוצים. הם המנהלים. הגעתי, והכול השתנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין יותר הפקדות; אין קנטינות; אין טיולים בחצר שמונה שעות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין מקומות כליאה לנוח'בות – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צפוף, נכון, צפוף להם. צפוף להם. תכף אני אתייחס גם לזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תכף אני אתייחס לזה. צפוף להם. צפוף להם. נכון, צפוף להם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך שחררת את מנהל בית החולים? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין, אין טיולים בחצר; אין מקררים גדולים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך שחררת את מנהל בית החולים? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין מעמד דובר. פעם היה מעמד שנקרא מעמד הדובר. הבן אדם שרצח הכי הרבה – הוא ניהל את הכלא. שלחנו אותם לצינוק. אמרנו: מי שמתפרע, מי שמשתולל – לצינוק. והיום? איך הם אומרים: פתחנו תוכנית אבא חטוב שם. ובאמת, אין תנאים, אין מה שהיה. אגב, אני פועל רק לפי החוק, נותן להם מה שמגיע לפי החוק, אבל מינימום, לא מה שהיה. יותר לא יהיה מה שעשיתם. יותר לא יהיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא תהיה חגיגה בבתי הכלא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תהיה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עכשיו נמשיך הלאה. בנינו בשב"ס בחצי שנה האחרונה – למרות שבהתחלה לא רצו לתת כסף, אחרי זה אישרו כסף; לא נתנו את הכסף בזמן – בנינו עוד 2,000 מקומות, ועכשיו עוד 2,000 מקומות. הכנסנו 5,000 מחבלים, 5,000 מחבלים קלטנו. אז נכון, היועצת המשפטית אומרת: זה צפוף להם, צפוף להם. ואני אומר את זה בצורה הכי פשוטה: למחבלים יהיה צפוף. למה, לחטופות שלנו בעזה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – לא צפוף? החטופות שלנו בעזה מקבלות תנאים יותר טובים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל היועצת המשפטית באה אליי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא יכול לדבר. את לא באירוע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מציעה גם לייצר סגנון שקצת פחות מטריף את כולם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא השר לשחרור מחבלים, מה לא ברור? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בואו נרגיע קצת את האווירה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא אשנה את מה שאני – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. בואו נרגיע ונדבר בצורה מכבדת. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היועצת המשפטית אמרה לנו: תן להם פירות. תן להם פירות. למה? כי צריך להיות יותר הומני. לתת להם פירות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה תזונאי או שר? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה אתם. זה אתם. זה אתם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה תזונאי? דואג לגלוטן, דואג לפירות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין פירות, אין פיתות, אין תפריט. כן, כן, זה מתחיל משם. זה מתחיל משם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה לא יצאת. חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה. עוד דקה – אין פה אף אחד. אתה פשוט יצאת מרצונך אחרי הקריאה הראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מה שחברי הכנסת לא מבינים, שזה מתחיל בפירות וממשיך בפיתות ועובר למקררים ועובר להפקדות. אתם זלזלתם בזה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת לימור, גם, אני מבקשת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל היום, מהשיחות שלהם, אנחנו רואים – הם אומרים: אוי ואבוי, בן גביר מג'נון. רק לא במשמרת של בן גביר. סיימנו את הקייטנה, את מה שאתם עשיתם והובלתם. מעבר לזה, אני רוצה עוד קצת נתונים ביחס לשנת 2022. עבירות תקיפה – חלה ירידה של 10%; גרימת נזק לרכוש – 3%; עבירות יידוי אבנים – 18%. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – די, די, די – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, שנייה, אני מתקשר – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לטעום את הפירות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל סליחה, חבר הכנסת שירי, אתה בקריאה שלישית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היא לא תוציא אותו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ורק לך, אדוני השר: אם אתה רוצה, תתייחס לצעקות שלהם, שנבעו מהרצון שלהם לומר שהנתונים בדבר שיפור הם לא נכונים. אנחנו נשמח שתתייחס. אתה לא חייב. אתה לא חייב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אז אני אומר שאלה נתוני משטרה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כי יש הידרדרות ברוב הפרמטרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אלה נתוני משטרה, אבל זה קשה לכם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נאור שירי, אתה בשלישית. שלום. תחזור בעוד כמה דקות. תשוב בעוד כמה דקות. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה קשה לכם עם הנתונים האלה. גם קשה לכם שלקחתי את ימ"ר ש"י – ואני גאה בזה – ואמרתי להם: אין יותר לרדוף אחרי ילדים עם טושים. המדיניות של השר, שאמר: צריך להתעסק בפשע – והינה, הפלא ופלא, התחילו להתעסק בפשע; אגב, לא משנה מאיזה כיוון, יהודים, ערבים. פשע. ופתאום הם מגלים עוד ועוד זורקי בקבוקי תבערה, ועוד זורקי אבנים, ועוד מיידים של כל מיני חפצים בכבישים. ככה זה עובד. ככה זה עובד. גברתי היושבת-ראש, אמרת שיש עלייה. יש עלייה ברצח במגזר הערבי. צריך גם לדבר. נמצא כאן מנסור עבאס, שהגן בכל הכוח שלו שלא נוציא צווי מעצר מינהליים נגד אותם פושעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> גם אתם. לא, גם בגללכם. גם אתם. גם אתם. גם אתם. גם אתה וגם היועצת המשפטית. גם אתם וגם היועצת המשפטית. אבל כן יש ירידה בהתפרצויות לדירה. בשנת 2022 היו 4,389, בשנת 2024 – 2,772. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בגנבה מרכב: 2022 – 5,220. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו באמצע 2024. תפסיק לשקר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, זה לתקופה האמורה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה פר-תקופה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, אנחנו מפגרים? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> דוידסון, אתה לא יודע לקרוא נתונים. זה פר-תקופה. זה פר-תקופה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה ביחס לתקופה. אני חוזר שוב: זה ביחס לתקופה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת לימור סון, גם ככה זה קשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו ביולי, זה ביחס ליולי 2022. אז ביולי 2022 היו 5,220 גנבות מרכב, וביולי 2024 – 4,878. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למה לא נכון? כי בחברות הביטוח עשו תחקירים עצמאיים. למה? הם רוצים להעלות את דמי הביטוח, לעשוק את התושבים, ואתם זורמים איתן, עם חברות הביטוח. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אז חברות ביטוח אשמות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הלאה. פריצה לעסק, ביולי 2022 – 2,651, ואילו היום – 2,217. אז דווקא הנתונים האלה ונתונים רבים אחרים – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אה, עכשיו אתם רוצים מלחמה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה לא בקריאה שלישית? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. גם שלחתי לך את הנתונים, בשביל שתראי אותם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז די, כי אתה דקה מקריאה שלישית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תנו לו לסיים. הינה, תראה, השר, כבר לא נשאר מי שיפריע לך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אעלה – הוא יברח – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> קריאה חמישית כבר, קריאה חמישית. זה בסדר. רכבים מבצעיים – הבאנו, מה שלא עשיתם; בינוי תחנות – בונים, מה שלא עשיתם; ציוד מבצעי וציוד מיגון – עשינו, מה שלא עשיתם; מעכבי בעירה – הבאנו, מה שלא עשיתם; טייסת כיבוי – נתתי טייסת כיבוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והכי חשוב – ואני גאה בזה – כיתות כוננות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל להיכנס לא כדי להפריע, חבר הכנסת קריב. זו החלטה שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – הטיל סנקציות על החבר שלך בנצי גופשטיין. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, לא, אם אתה מנצל את זה לרעה, אתה יוצא שוב. אתה ביקשת במיוחד, ואמרתי: אם אתה לא תפריע לו, אז בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כיתות כוננות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – כי הוא הבא בתור. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני זוכר מה אמרתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה הבא בתור. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אמרתם לי כך, כשדיברתי על כיתות הכוננות, על המדיניות כלי הנשק: המיליציות של בן גביר. למה צריך נשק? למה צריך לחמש את אזרחי ישראל? ומה הסתבר? הסתבר שאם היו שומעים לי, הסתבר שאם הייתם שומעים לי, אז 7 באוקטובר היה נראה לגמרי אחרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הם באו עם RPG – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 7 באוקטובר – כישלון שרשום על שמך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני מבקשת. אני עכשיו אומרת, עוד הערה אחת, והוא יוצא מייד, כי הוא עדיין היה בהרחקה. אתה לא יכול להיכנס ולהתחיל שוב להפריע. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אפשר להמשיך עוד ועוד ועוד. אבל אני רוצה להגיד משהו אחד על המשטרה במשמרת שלי: ב-7 באוקטובר המשטרה הייתה הגוף היחיד שתפקד מאה אחוז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין למשטרה טנקים, אין למשטרה אמ"ן, אין למשטרה מטוסים, אבל יש למשטרה את לוחמי הימ"מ, שהצילו את המצב; יש למשטרה את לוחמי מתפ"א, שהצילו את המצב; יש שוטרי סיור ויש יס"מ ויש סה"ר. יש את כל היחידות שהשקעתי בהן כל כך הרבה. ומה שהסתבר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – כל היישובים? איפה אתה בבניית הרציפות היום? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני נאלצת להוציא אותך שוב. הכנסתי אותך לפנים משורת הדין – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע את השקרים האלה – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז תצא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את צודקת. באמת אי-אפשר לשמוע את השקרים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אז תצא – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יש את כללי הדיבור בכנסת, ואני מתנצלת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה שקרן מקצועי, זה רב-שקרן. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. סליחה, התנצלתי. אמרתי שהנתונים הם לא מדויקים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני קצת בהלם, גברתי היושבת-ראש. הוא אומר "שקרן מקצועי", ואת אומרת נכון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> התנצלתי. בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – למה איפה ואיפה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, היא אמרה לו נכון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה איפה ואיפה – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, לא, התנצלתי, כי הגבתי לגלעד שיצא. לא הגבתי לו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהייתם מכבדים את ראש הממשלה כמו שאתם מכבדים אותו. פשוט לא ייאמן. יושבים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה שלישית. אני מבקשת לצאת. די, באמת. (חבר הכנסת סימון דוידסון יוצא מאולם המליאה). << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אמשיך להגיד שב-7 באוקטובר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – סבלימינל פגוע – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – המשטרה, במשמרת שלי – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר ככה, אתה לא יכול – – – או הצל או סבלימינל – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> המשטרה, במשמרת שלי, ב-7 באוקטובר, הצילה את המצב, ואת זה צריך לדעת. אני אגיד עוד דבר, יש כאן את חבר הכנסת אלהואשלה, שכל פעם שרואה אותי אומר לי: תשמע, אתם הורסים בתים, אתם הורסים בתים בנגב. אני כבר מסיים. אני גאה להרוס בתים. מה שלא חוקי לא יישאר. נגמרו הימים – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה פושע, אתה צריך להתבייש. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נגמרו הימים שלו. נגמרו הימים של מנסור עבאס. נגמרו הימים של מנסור עבאס. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה צריך להתבייש. אתה צריך להתבייש. אזרחים חיים בין הריסות – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה פושע, גזען – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, קריאה ראשונה, קריאה שנייה – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – קריאה שלישית. חבר הכנסת – להוציא אותו. (חבר הכנסת ואליד אלהואשלה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו נהרוס בתים לא חוקיים. מה שלא חוקי ייהרס. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה צריך להתבייש. תתבייש לך. אתה פושע. הם חיים בין הריסות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה צועק? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הם חיים בין הריסות. תתבייש לך. הם חיים בין ההריסות, אני אומר לך. חיים בין ההריסות. אתה הורס אוהלים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מנסור, עד עכשיו לא היית פה. עד עכשיו לא היית פה, לא שמעת – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, אני מבקשת, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טלי, טלי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כשבאתי למשרד – תשמעו משהו מדהים. כשבאתי למשרד, אמרו לי: לא הורסים בתים מאוישים, אמרתי: למה? מה זה? אמרו לי: לא, זו המדיניות. אמרתי: אין מדיניות כזאת. מי שבונה לא חוקי, צריך להרוס לו את הבית. ואתה יודע, מנסור, מה מדהים? הרי איפה הם בונים את הבתים האלה? על מקומות שצריכים להיות גני ילדים, בתי ספר – – – << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא יכול – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני בא לעשות סדר. כן, יש סדר. סוף-סוף יש סדר. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – הם חיים בין ההריסות – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שלא יבנו לא חוקי. שלא יבנו לא חוקי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הם חיים – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שלא יבנו לא חוקי. לא יבנו לא חוקי, לא יהרסו את הנגב. לא יהרסו את הנגב. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס. קדימה, בבקשה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> שיפסיקו לבנות לא חוקי – לא יהרסו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שיפסיקו לבנות לא חוקי. תפסיקו לבנות לא חוקי – לא יהרסו, אומרת לימור סון הר מלך נכון. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במשמרת שלי אני דואג שיהרסו גם בתים מאוישים, כי יש חוק, ויש דין ויש דיין. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא אומר "כל הבדואים" – יש הרבה בדואים נאמנים למדינה, אני אוהב אותם, אבל יש הרבה שלא נאמנים. יש כאלה שלא נאמנים, ואלה שלא נאמנים צריכים ללמוד שיש חוק וסדר במדינת ישראל. אגב, בסוף בסוף בסוף הם בונים על בתי ספר, על גני ילדים, על גני משחקים שצריכים לשרת אותם. אז נכון, אני באתי ושיניתי את הגישה, ואני – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה חזק על חלשים. תהיה חזק על ארגוני פשע. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – גאה בזה, בלשנות את הגישה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אתה חלש מול ארגוני פשע. תהיה חזק מול ארגוני הפשע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת עבאס, קריאה ראשונה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה חזק על עניים, על חלשים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת עבאס, קריאה שנייה. אני מבקשת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תודה, מנסור, שהזכרת לי. בתקופה שלי – לא שלכם; אתם לא נגעתם בהם – את אבו לטיף הכנסנו לכלא, את אבו נימר הכנסנו לכלא. הכנסנו לכלא שמונה משפחות פשע. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – איפה המשטרה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אסיים את הדברים באמירה ברורה שלי למשפחות החטופים: עמדתי ידועה ומוכרת. אפשר להחזיר אותם הביתה. צריך לעצור את הדלק, צריך להגיד שהומניטרי רק תמורת הומניטרי. כשבאו אליי לשב"ס – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – אתה בממשלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד לא סופר אותו – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, קריאה ראשונה. די. אתם רק מאריכים, אם אתם כל כך מתלוננים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כשבאו אליי לשב"ס ואמרו לי שהצלב האדום רוצה לראות את הנוח'בות, אמרתי: אין לי בעיה שיראו את הנוח'בות, בתנאי אחד: על כל נוח'בה, יימח שמה ושם זכרה, שנמצאת, אני רוצה לראות בעיניים, בווידאו, חטוף או חטופה. שיגידו לי: שלום, איתמר, אנחנו בסדר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הצלחת? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם מעולם לא ידעתם לעשות את זה. אני אומר לחבריי בקואליציה: יש לנו יכולת לעשות את זה. בואו נשמר, בואו נתאחד, בואו ננצח. אנחנו יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני השר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. אחריה – הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) (הקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים), של חברי הכנסת זאב אלקין ודן אילוז; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת בועז ביסמוט וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת רון כץ, דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזה עליה כארגון טרור, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שלא תוביל אותנו לניצחון; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; << נושא >> << נושא >>3. שר ביטחון לאומי כושל שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נעבור לדיון הסיעתי בהצעות האי-אמון. הודעות אישיות אחרי ההצבעה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. איפה השר? יצא. אוקיי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש שר במליאה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> האם יש שר תורן? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תני לי לנחש – זה בן גביר, והוא ברח כי אני עליתי? אז נחכה לו. מישהו ראה את בן גביר? כל פעם שאני עולה, הוא בורח. מישהו יודע אולי איפה הוא? לא. אף אחד? מישהו מהסיעה של בן גביר יודע? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> השר ארבל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה השר התורן? איך הביאו את השר היחיד שמתפקד בממשלה? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראינו עכשיו מופע – אי-אפשר להגדיר את זה בשפה אחרת. עומד פה השר לביטחון לאומי, ממציא נתונים, מבלבל את המוח, משקר פה על הדוכן ואומר הכי הרבה: אני ואני ואני – אני עשיתי, אני הנחיתי, אני אמרתי, אני נתתי. אני, אני, אני, אני. אף אחד לא סופר אותו. זה כל כך עצוב שבכל פעם שאני עולה לדוכן הדבר הראשון שהוא עושה זה בורח. הוא שכח את הטלפון שלו פה. בוא, בן גביר, תבוא, תשמע את האמת: אף אחד לא סופר אותך בממשלה. אתה מאיים, מאיים, מאיים, מאיים, ומה? לאן תלך? לאן תלך? תחזור למה, לשבת באופוזיציה? להתחנן למירב בן ארי לקחת אותך לסיורים בכלא? לאן תלך? זה השר שאנחנו מדברים עליו. אתם צריכים להבין – אזרחי מדינת ישראל צריכים להבין עם מי יש לנו עסק: הוא מתעסק בפיתות, הוא מתעסק במיטות, בחדר כושר, אבל במשמרת שלו הוא קיבל 450 מיליון שקל לבנות מתקני כליאה, והוא לא בנה מתקן כליאה אחד. כתוצאה מזה שוחררו נוח'בות. הוא אשם בזה ששחררו נוח'בות, ולא סתם נוח'בות – מנהל בית החולים שיפא שוחרר, כי הוא לא עשה את העבודה שלו. אם נמשיך ונדבר על בכיינים, אתמול היה מופע מושלם של בכיינות בממשלת ישראל. יש פה שר שאולי שמע את הבכיינות של ממשלת ישראל. אתמול במשך שעתיים, בזמן ישיבת ממשלה, הקרינו סרטון ערוך, מיוחד, שמדבר על כמה מאיימים על ראש ממשלת ישראל. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> מה, לא הייתה הסתה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני נגד כל סוג של הסתה, אבל אני נגד – נגד הציניות שמשתמשים בה; הציניות שבה לא מדברים על שום דבר אחר – לא מדברים על 120 חטופים, לא מדברים על הסתה נוראית שיש נגד ראשי ערים, היועצת המשפטית לממשלה, חברי כנסת פה בבית הזה – הסתות מטורפות, הסתה מטורפת שהייתה קודם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה שומע את עצמך? << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שהבן של ראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט – שלחו לו מעטפה עם כדור הביתה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה מזבל את המוח, איזה שטויות אתה מדבר – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – הוא בוגד – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – מה, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה פעמים ביום מסיתים נגד כל המפלגה של יאיר לפיד? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה שלישית. די כבר, כולם פה משתוללים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה מסיתים? מישהו הקדיש ישיבת ממשלה שלמה לדבר על ההסתה נגד ראש האופוזיציה? נגד ראשי ערים? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על הסתה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מישהו עשה דבר כזה בבית הזה? עכשיו אני רוצה להדגיש, ושיהיה ברור: הסתה לאלימות היא פסולה משני הכיוונים, אבל הטיפול בה צריך להיות זהה לשני הכיוונים. לא יכול להיות שיקדישו ישיבת ממשלה שלמה לדבר על האישיות הכי מאובטחת בעולם, בזמן שאנשים פוחדים לצאת מהבית. יושב פה שר הפנים – אחרי זה הוא יכול לבוא ולדבר אחריי על ראשי ערים שפגעו במאבטחים שלהם והיום הם מפחדים לצאת מהבית. למה אתם לא מדברים עליהם, חבורה של צבועים? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת חמד עמאר, ישראל ביתנו, אינו נוכח? נמצא. בבקשה. סליחה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נוכח, נוכח. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, כן, ראיתי. איזה דיון סוער. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, שמעתי את השר שקוראים לו השר לביטחון לאומי. הוא אומר על המפכ"ל: המפכ"ל היה צייתן. לפגוע במפכ"ל ככה, להקטין את המפכ"ל כאן, לפני כל חברי הכנסת וכל האומה, כל מי שרואה אותו ושומע אותו – הוא צריך להתבייש, כי המפכ"ל עושה את העבודה שלו. השר שאחראי למשטרה בא ופוגע במפכ"ל, שר שאחראי למשטרה ופוגע במפכ"ל שלו. אבל ציפיתי לשמוע מהשר על הרציחות שמשתוללות במגזר הערבי. לפני שבועיים עליתי לכאן ודיברתי על הנרצחים במגזר הערבי. אמרתי: 103 נרצחים; שבועיים עברו – 127 נרצחים. כל יום נרצח. אבל מי ששומע את השר, חושב שהביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל במצב הכי טוב. מספר הנרצחים בחברה היהודית הוכפל; גנבות הרכב כמעט הוכפלו; הביטחון האישי של אנשים ברחובות – אפס, אנשים מפחדים לצאת מהבית – ואני שומע את שר הביטחון הלאומי מדבר כאילו אנחנו במצב הכי טוב מבחינת ביטחון אישי במדינת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שווייץ. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל ביטחון אישי בעצם אין, אין ביטחון אישי במדינת ישראל – נהפכה למדינה שהכי מפחיד לצאת בה לרחוב. אני רוצה להגיד לכם עוד דבר. אני רציתי לדבר על הצפון ועל כל מה שקורה בצפון, אבל אחרי ששמעתי את השר מדבר ככה על המפכ"ל הצייתן, הייתי חייב להגיב גם לשר לביטחון לאומי. את מה שקורה בצפון אני לא מצליח להבין. הצפון מופקר לגמרי, כאילו מדינת ישראל החליטה לוותר על הצפון. יותר מ-60,000 תושבים נעקרו מהבתים שלהם ונמצאים מחוץ לבתים שלהם. כל יום אתה שומע כמה טילים נחתו במדינת ישראל. עשרות טילים משוגרים למדינת ישראל. בתגובה – אפס. עוד לא היה מצב כזה במדינת ישראל מאז קום המדינה, שתושבים מפונים מהבית שלהם יותר מתשעה חודשים והם לא יודעים מתי לחזור. ועל מה אנחנו מדברים? ממשלת ימין על מלא מלא, שמוותרת על כל הצפון. לא רק על חלק קטן מהצפון – כל הצפון מופקר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ויתרנו על הצפון. בושה של ממשלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמאר, תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לביטחון לאומי, שאמור לספק לכל אזרחי המדינה ביטחון אישי קהילתי, ברח; הוא גם ברח עכשיו מהמליאה, כי הוא לא רוצה שנחשוף את האמת מול הפרצוף שלו ומול חברי הכנסת ואזרחי מדינת ישראל, אבל יותר מסוכן שהוא כל הזמן בורח מארגוני הפשע. הוא בא על תקן איש שרצה לעשות סדר, לעשות משילות, לחזק את המשילות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> משילות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכן הוא בורח כל הזמן. ארגוני הפשע משתלטים על החיים של האזרחים הערבים, על היישובים הערביים, על הרשויות המקומיות הערביות – הם משתלטים על הרשויות, ואיפה השר לביטחון לאומי? ברח. והוא ימשיך לברוח. עכשיו, הוא מונה כאן הישגים. זה בדיוק כמו תלמיד שנכשל בבית הספר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לאן הוא הלך? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שואלים אותו: למה נכשלת? הוא אומר: אני לא נכשלתי – הינה, הצלחתי בספורט, הצלחתי בהיסטוריה; אבל הוא נכשל בעברית ובאנגלית ונכשל בערבית ובמתמטיקה. הוא נכשל בשמונה מקצועות והצליח בשני מקצועות. זו ההצלחה של השר בן גביר. לכן נכון לקרוא לו השר לבריחה לאומית. והוא ימשיך לברוח מהאחריות שלו. אין משילות וגם אין ריבונות. מדינה שמכבדת את עצמה, שמאפשרת לעשרות ארגוני פשע – פעם מנינו שבעה ארגוני פשע; היום יש עשרות ארגוני פשע. משתלטים על החיים. אזרחים יהודים וערבים משלמים פרוטקשן, מיסים. משליטים סדר. שילך לגליל המזרחי, לקריית שמונה, לראש פינה, וישאל את בעלי העסקים היהודים – הם עדיין משלמים פרוטקשן לארגוני הפשע באזור. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואיפה השר בן גביר? איפה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי? הוא מהאזור שם והוא מכיר את האזור. איזה תשובות יש לו לאזרחים, גם היהודים וגם הערבים? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכן המספר הכי אמיתי, גברתי היושבת-ראש, הוא מספר הנרצחים. אנחנו כבר בעלייה של 130% ב-2023. ב-2024 כנראה שאנחנו נחצה את הגבול הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, 127 נרצחים בחברה הערבית – אבל על מה מצא לנכון לצייץ השר, המחבל המורשע? שהוא הרס בית בזרזיר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סליחה, אורית, אורית, מה זה האמירה המחבל המורשע? אורית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הרס בית בזרזיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, למה את מאפשרת לתומך טרור הזה לקרוא לשר בישראל מחבל? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – עבריין – – – את שומעת? נאמרה המילה מחבל ואת שותקת. זה לא הגיוני, הדבר הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בסדר, חברים. עד שסוף-סוף ההיכל הזה נרגע קצת. בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, למה את מאפשרת לתומך טרור לקרוא לשר מחבל? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא הגיוני, הדבר הזה. לא – – – ישראל מחבל לשר, לחבר כנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא הורשע בבית משפט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? הוא קרא לו מחבל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר "המחבל המורשע". << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בוא, אני מבקשת, בוא לא נקרא לו מחבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נקרא לו מחבל? תעיפי אותו מהדוכן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא הורשע בבית משפט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אל תעזרו לי, בסדר? בואו נתבטא בצורה מכבדת. בואו נתבטא בצורה מכבדת. לא להשתמש בביטויים האלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – מה קרה? לפחות הוא מדבר על אדם מורשע. לפחות הוא מורשע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תורידו אותו מהדוכן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, אורית, תבקשי ממנו להתנצל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 127 נרצחים – והוא מצא לנכון להשוויץ שהוא הרס בית בזרזיר, שנבנה על קרקע פרטית. לא ראיתי שהוא צייץ על פענוח מעשי רצח לאחרונה, כי זה לא מעניין אותו. אגב, הכישלון שלו הוא כישלון יהודי-ערבי – המון נרצחים בעקומה עולה בחברה הערבית, ו-30% עלייה בנרצחים בחברה היהודית. והוא מגיע לכאן ומחלק גם שקרים וגם נאצות נגד חברי כנסת אחרים. בכנסת הזאת יש 120 חברי כנסת – יש יותר, יש נורבגים – אבל אחד בלבד הורשע בבית משפט בתמיכה בארגון טרור, רק אחד. קוראים לו איתמר בן גביר. זה החלטת בית משפט, והוא אומר לנעמה לזימי עבריינית. העבריין הזה אומר עליה עבריינית, והיא מוצאת מהאולם. משהו עקום כאן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עולם הפוך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, מילא אתה לא מתעניין, אתה שונא ערבים – הוא לא מסתיר את זה, הוא מחצין את זה – אבל יש מפכ"ל שפתאום התקשורת מחבקת אותו, קוראים לו שבתאי. גם הוא אחראי – הוא איש הביצוע, הוא מפקד המשטרה. אף אחד לא שאל אותו: מה האחריות שלך על הכישלון המתמשך הזה שבו ארגוני פשיעה שולטים בחברה שליטה כמעט מלאה, מול עיניה העצומות למחצה של המדינה. פרוטקשן, יש יישובים שאי-אפשר לפתוח בהם עסק בלי לשלם דמי חסות, המשטרה יודעת מי מבקש את דמי החסות, המשטרה מקבלת תלונות על דמי החסות – על בקשה – לאחר מכן יש רצח, ואז המשטרה אומרת: נפתחה חקירה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין ספק שמדובר – הוא לא רואה את זה ככישלון. יכול להיות שבינו לבין עצמו הוא רואה את זה כהישג, שהוא מכניס פחד וטרור בתוך חברה אזרחית כדי שאנשים יפחדו, יחששו, יצאו מהארץ, אולי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בזה אני מסיים. ולמרות כל הטרור הפנימי הזה, החברתי, למרות כל המוות הנורא הזה, שיעור ההצטיינות של הסטודנטים הערבים בעלייה, שיעור הערבים בהייטק עולה, שיעור הערבים הרופאים בבתי חולים עולה, שיעור הנהגים המצטיינים עולה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מרגיש גאווה, כי כל זה כנגד כל הסיכויים, כנגד שר מחבל ותומכי טרור מהצד הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני מבקשת לא להשתמש במלים האלה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו החלטת בית משפט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מבין למה רק עליו את צועקת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> למה, לא הערתי לשר בן גביר? לא הערתי לשר בן גביר וקיבלתי ממנו? זה לא נכון, אני מבקשת, ואנשים פה אמרו: בואו נוציא אותו, כל אחד עם – זה לא ראוי. אתה יודע, היה לנו היום דיון – סליחה שאני רוצה לומר – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל הוא הורשע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – בנשיאות הכנסת, היה לנו היום דיון מה אנחנו עושים כדי שהמליאה תהיה עם קצת פחות צעקות. ישב איתי חבר הכנסת כהן. מה שנקרא, זה לא מאוד מצליח לנו עד עכשיו. טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושבת-ראש, אני לא הורשעתי, הוא כן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – והוא לא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הוא לא – אני מבקשת. חברת הכנסת רייטן, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, עומד כאן השר, שידוע בדבר אחד – בפרובוקציות ומילים. אין לו דבר אחר להציג למדינת ישראל. אני כועסת, כועסת בכלל על האפשרות. הוא אותו אחד שמסית נגד בית המשפט ומסית נגד היועמ"שית, הוא צריך לזכור שבית המשפט הוא שהכשיר אותו בכלל להגיע לכאן, הוא, עם העבר הנורא והאיום שלו. רציתי לשאול אותו: תגיד לי, כמה תיקים בדיוק נפתחו לך בסוף? בכמה הורשעת? בכמה הורשעת? כמה עבירות תנועה? האם הלכת לבקר את אותו אדם, אותו אזרח, שנסע כמו שצריך בצומת, נסע בירוק, ואתם העבריינים נכנסתם בו והוא פצוע? האיש הזה, שהגיע לכאן וזורק פה מילים, כי זה לא עולה לו כסף – מיליארדים ועוד מיליארדים. כמה קורבנות? כמה קורבנות על הידיים ובמשמרת שלו? איפה כאן הסדר? איך יכול להיות? האיש עם החיוך הזה, עם השפה הלכאורה-נחמדה, מצליח להוליך שולל כל כך הרבה אזרחים רק עם מילים. איפה המעשים? איפה המעשים? כי כשאנחנו פותחים את הנתונים, בעבירות סדר ציבורי יש עלייה 18% – באיומים, בהתקהלות, בחסימת דרך, בקטטות; בעבירות הרכוש יש 10% עלייה; בעבירות נגד הגוף יש 5% עלייה; בעבירות נגד אדם, שזה גרימת מוות ברשלנות והריגה וניסיון לרצח – 53% עלייה בשנה שלו. והוא, החצוף הזה, היה עומד מול השר הקודם עומר בר לב וצועק לו: "כמה כישלונות הבאת עלינו. נכשלת פעם ועוד פעם. את חיי החיילים והלוחמים אתה מפקיר". כך הוא היה רודף בכל הזירות האלה, עומד שם ורוקד על הדם. היה מטיח בעומר בר לב, בוגר ומפקד סיירת מטכ"ל: "אתה השר הכי כושל שהיה פה". לו הוא אמר שהוא צריך להתבייש? זה שר שהוא בושה. הוא לא צריך להתבייש, הוא בושה וכלימה וקלון על כנסת ישראל. עצם זה שהוא נמצא כאן, עצם זה שהליכוד הכשיר אותו. עצם זה שהליכוד הכשיר אותו. הינה ז'בוטינסקי – התמונה נמצאת כאן, מכשירה את העבריין והגזען הזה. זאת בושה וכלימה לכנסת ישראל. שני דברים הוא יודע לעשות: להסית ולהסיט. להסית בתי"ו – ראינו קריירה ארוכה מגיל 16 – ולהסיט את הדיון, כדי שלא נסתכל על כל המחדלים שלו וכל הכישלונות שלו וכל ההפקרה וההפקרות שלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. תודה. תודה רבה, חברת הכנסת רייטן. חברת הכנסת שרן השכל – אחרונת הדוברים. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, הייתי כאן בתחילת הדיון והקשבתי בקשב רב לשרה מאי גולן, שעלתה לכאן – נעזוב את הצד האישי, אורית, שזה, אנחנו – כבר ידוע, ההתפרצויות האלה, אבל תחשבו: היא עולה לכאן לבמה ומתחילה לדבר ולפרוס משנה שנשמעת כאילו הגיעה ממאדים: הביטחון – הכול מושלם; המילואימניקים – הכול בסדר. עזבו את הציוד, עזבו מה שקורה שם, עזבו את המחסור בכוח אדם. הביטחון – כאילו היא לא חיה במדינת ישראל. כאילו חיזבאללה לא כבש את הצד הצפוני, אוקיי? את שטח האזור הצפוני שלנו, כאילו ההרתעה לא נשחקה, כאילו מדינת ישראל – החיילים שלנו לא עומדים במצב סטטי ולא מגיבים. כאילו הכול בסדר. אין, עשרות אלפי, מאות אלפי עקורים מבתיהם – אין. תושבים נהרגים בגולן, שדות נשרפים, בתים נשרפים – אין, הביטחון מושלם. זה מפיה של השרה מאי גולן. ואחר כך היא מתחילה לספר לנו על הכלכלה ואיך הכלכלה כל כך איתנה וכמה הם עשו כדי שהכלכלה הזו תהיה חזקה וטובה ושאף אחד לא מדבר על זה. אם יש משהו או כמה דברים שז'בוטינסקי היה מדבר עליהם – הדבר הראשון היה קיר הברזל, קיר הברזל: ההרתעה שלנו, הכוח שלנו, העוצמה שלנו. הם שחקו אותם עד דק. הכלכלה – עד כמה אין ביטחון בלי כלכלה, וכשאתם מרסקים את הכלכלה לא יהיה ביטחון. מאיפה תשלמו על תחמושת? מאיפה תשלמו למילואימניקים? מאיפה היציבות לעורף? הכלכלה היא הדבר החשוב ביותר, וכשהיא עולה לפה, ממש כמו שהממשלה הזו עושה – פשוט עוצמת את העיניים ומתעלמת מהבעיות כדי לא לטפל בהן. אז אמרתי, אני אולי אביא איזה שיעור קטן בכלכלה, כדי שהשרה מאי גולן אולי תפתח את האוזניים ותפתח את העיניים ותרד לשטח לדבר עם העסקים בצפון ועם העסקים בדרום ותראה את הקושי הכלכלי האמיתי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> היא עסוקה בלהצביע – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אז כשאנחנו יושבים בוועדת כספים, אנחנו שומעים יום-יום עד כמה הגירעון גדל. הינה, פורסמו הנתונים שהגירעון במשק ממשיך לעלות. הגירעון כבר מגיע ל-7.6% מהתוצר, והרמה הכי גבוהה של הגירעון שהיינו אמורים להגיע אליה עד לסוף שנת 2024 – כלומר יש לנו עוד שישה חודשים – הייתה אמורה להיות 6.6%, כלומר התקציב לא מאורגן לכמות המטורפת של הכספים שהקואליציה הזאת מוציאה. עכשיו, בסיטואציה כזאת, כשאנחנו מבינים שההוצאות – כל משק בית רגיל מכיר את זה; יש לנו הרבה הוצאות, מתחילים לחסוך, מקצצים איפה שאפשר. אבל אין קיצוצים בשומן העודף. הם עושים קיצוצים בבשר במקום לטפל קודם כול בכספים הקואליציוניים, במשרדי הממשלה מיותרים, בדברים האלה שצריך לקצץ בהם. יותר מזה, היא מתעלמת מהעובדות. היא מדברת איתי על המדדים ומדד תל אביב, והיא מתעלמת מהעובדה שגיוסי ההון של ההייטק הישראלי ירדו ברמה ניכרת. מדברים פה על זה שברבעון הראשון של 2024 הייתה ירידה של 55% לעומת הרבעון הקודם. ההשקעות בהייטק, ההשקעות הזרות האלה, הן חלק ממנוע צמיחה כלכלית שמחזיק אותנו על הרגליים. יש לנו כאן טבלאות, והבאתי לה – חבל שהיא לא נמצאת, כי נראה לי שהיא הייתה יכולה להעשיר את הידע שלה בתחום הכלכלי, אבל יש כאן טבלאות שמראות שכמעט 20% מההכנסות של המשק, של המדינה, נשענים על ההייטק. כשההשקעות מצטמצמות, כשאנחנו מתחילים להבין שאנחנו נכנסים בעצם למצב שבו ההכנסות יורדות, הגירעון עולה ואין צמצום בממשלה, אנחנו נכנסים למלכודת כלכלית. עצימת העיניים הזו היא סכנה למדינה. היא לא רק סכנה כלכלית אלא היא סכנה ביטחונית. המעט שהייתי מצפה משרה – מהשרה מאי גולן אולי קצת פחות, כנראה, אבל משרה בממשלת ישראל – הוא להסתכל לציבור הישראלי בעיניים ולומר להם באומץ: יש לנו את הבעיות האלה, וכך נפתור אותן – במקום להמשיך להעלים עין, לעצום את העיניים ולטמון את הראש בחול. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני רק שואל: הייעוץ המשפטי, יש הכרח ששר ישיב? אין הכרח? אוקיי, אז הממשלה מוותרת על זכותה להשיב. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר רפאל (רפי) אדרי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נכבדיי ויקיריי, לפני שנעבור להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון, אנחנו נציין את זכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר רפאל רפי אדרי. חבר הכנסת לשעבר רפי אדרי, זכרו לברכה, נולד בקזבלנקה שבמרוקו. כבר בשחר נעוריו החל את פעילותו הציונית, והיה פעיל מרכזי בתנועת הנוער הציונים הבונים. בגיל 17 עלה לארץ והתיישב בחצור הגלילית. כבר מרגעיו הראשונים בארץ הוא לקח על עצמו לעשות למען הציבור בחצור הגלילית. זה היה הפרויקט האישי שלו, והוא עבד קשה מאוד למען חצור. בזכות עשייתו נבחר מטעם מפא"י לחבר המועצה ביישוב, ולימים – גם לראש המועצה. בשנת 1981 נבחר לחבר בכנסת העשירית מטעם סיעת המערך, והמשיך לכהן עד לתום הכנסת הארבע-עשרה בשנת 1999. במהלך כהונתו היה חבר בוועדות הכנסת השונות וכיהן כסגן יושב-ראש הכנסת וכשר בממשלות ישראל. לאחר פרישתו מפעילות פוליטית הפך לאיש עסקים מצליח ויזם של מפעלים פרטיים ביבשת אפריקה. הוא המשיך לפתח את הארץ גם בפעילותו בשוק הפרטי. נוסף לעשייתו הרבה אדרי פעל להרחבת מעגל השלום בין ישראל לבין העולם הערבי. באחד מנאומיו בכנסת אמר כך: אין ברירה לא לעם היהודי ולא לעם הערבי אלא למצוא את הדרכים הנאותות כדי לקדם את תהליך השלום. שני העמים יכולים להשלים זה את זה בתכונות המיוחדות של כל אחד מהם; שני העמים יכולים לסייע זה לזה לבנות עתיד טוב יותר; שני העמים יכולים להעביר רווחה וקדמה לאוכלוסייה שלהם. ביכולתם של הערבים והיהודים להפוך את המזרח התיכון למקור לגאווה, לדוגמה, למופת ולשלום. אמן כן יהי רצון. אני מודה לבנות ולבני משפחתו של חבר הכנסת לשעבר רפי אדרי שמכבדים אותנו בנוכחותם. ברוכים הבאים לכנסת, ברוכים הבאים למליאת הכנסת. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת גדי איזנקוט ולשר הפנים חבר הכנסת משה ארבל, אני מבקש להזכיר לחברות וחברי הכנסת כי ברוח התקופה והמלחמה הפוקדת אותנו אנחנו מבקשים מכל משפחה לאזכר שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במערכה מאז. המשפחה בחרה לאזכר את רב-סמל מתקדם עמרי מיכאלי מנס ציונה, לוחם ביחידת דובדבן, זכרו לברכה, השם ייקום דמו. עמרי נפל בקרב בשבת 7 באוקטובר, בן 35 בנופלו. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת גדי איזנקוט לשאת דברים, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחת אדרי היקרה, הבנים לירון, גיל, הרעיות והנכדים, אני מודה על הפנייה והזכות לומר דברים לזכרו של חבר הכנסת והשר רפאל אדרי, זיכרונו לברכה. לפני כחצי שעה היה מפגש קצר עם המשפחה, ודיברנו על מה היה חשוב לו. בחרו לציין את היחסים היוצאים מן הכלל שהיו לו עם כל חלקי הבית, בלי שום קשר לדעות פוליטיות, דרך ארץ ובעיקר הרצון לאחדות גם בכנסת וגם בעם ישראל. רפי אדרי נולד וגדל בקזבלנקה עד גיל 16, ועלה לארץ. הצעיר, שהגיע בשנת 1956, הצליח תוך פרק זמן קצר להשתלב במנהיגות המוניציפלית בחצור ולשמש יד ימינו של ראש המועצה, וכבר שנה לאחר מכן היה בתפקיד מרכזי. לאחר מכן – שירות צבאי, במעלה הדרך ראש מועצה, ובהמשך במנהיגות הארצית וחבר הכנסת. היום, כשמסתכלים במרחק הזמן, זה נראה מדהים איך בחור צעיר עולה למדינת ישראל ובתוך פרק זמן קצר גם לומד, גם משרת וגם משתלב במנהיגות המוניציפלית ומשפיע. כפי שנאמר פה, רפי אדרי היה איש סוד של ראשי ממשלה, ופעל לשיפור היחסים עם מרוקו, עם מדינות אפריקה ובמזרח התיכון. ההשתלבות המהירה של רפי אדרי, זיכרונו לברכה, במעשים מעבירה מסר ודוגמה גם לצעירים בני דורו, שהכול אפשרי – גם לצעירים היום במדינת ישראל. ההצלחה במישור המוניציפלי, העסקי והממלכתי מעידה על זה שהמסר הנכון – שהיה נכון גם אז והוא נכון גם היום לצעירים וצעירות במדינת ישראל – הוא להציב מטרות, לחתור להישגיות, להסתכל קדימה. כשאתה מגיע גם כנער צעיר בן 16 ממרוקו ומוכיח את עצמך, אתה מהר מאוד משתלב ומצליח בעשייה שלך. זה מסר חשוב לצעירים וצעירות, גם כשעולים לארץ וגם כשגדלים במדינה הזאת, שהשמיים הם הגבול, והחלום, הרצון, הם הדרך להגיע להישגים – גם לתרום לסביבה, לציבור, וגם למצות את היכולות של עצמך. אנחנו נזכור את רפאל אדרי, זיכרונו לברכה, כמנהיג פורץ דרך ואוהב הארץ. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. אני מתכבד להזמין את השר וחבר הכנסת משה ארבל לשאת גם הוא דברים לזכרו של חבר הכנסת רפי אדרי, זכרו לברכה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, משפחת אדרי היקרה, גיל, לירון, הבנים, הנכדים, אני נרגש מאוד לעמוד כאן ולשאת דברים בשם הכנסת, בשם ממשלת ישראל, לזכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר רפאל רפי אדרי, שהלך לעולמו בחודש שעבר בגיל 86. רפי נולד בקזבלנקה, במרוקו, ב-1937, למד בבית ספר אליאנס, היה פעיל בתנועת הנוער הציונית כנער, בסוף מערב, בתקופה הקריטית הזו של ימי הקמת המדינה. ב-1956 רפי עלה לישראל והתיישב בחצור הגלילית, ושם החל לעבוד במועצה, כשנה לאחר מכן, עוד טרם מלאו לו 20, ועבד בצמידות עם ראש המועצה המקומית הראשון בחצור הלל לנדסמן, זיכרונו לברכה. עוד לפני גיל 30 אדרי החליף את לנדסמן בראשות סיעת המערך בעיר, כיהן כמה פעמים כיושב-ראש המועצה, ובהמשך פנה לפעילות ציבורית ארצית, כשכיהן כמנכ"ל החברה לפיתוח קריית שמונה, יושב-ראש ומנכ"ל שיכון עובדים. למי שלא זוכר, באותה תקופה שיכון עובדים בנתה עשרות אלפי דירות, הקימה שכונות פועלים ברחבי הארץ, בין היתר בקריית אליעזר, קריית שלום, קריית בורוכוב ועוד. ללא רקע כלכלי אקדמי הביא רפי את החברה מסף פשיטת רגל ליציבות כלכלית ואיתנות פיננסית. הוא כיהן גם כיושב-ראש שיכון ובינוי, שכללה את חברת שיכון עובדים ביחד עם סולל בונה. במשך 18 שנים כיהן כחבר הכנסת, בין שנת 1981 ל-1999 – שנים של מאבק אידיאולוגי וחברתי בין הימין לשמאל – ועבד לצידם של ענקי הדור, מנחם בגין ויצחק שמיר מצד אחד, יצחק רבין ושמעון פרס בצד השני. כחבר הכנסת וגם לאחר מכן היה בקשר עם מלך מרוקו חסן השני ומנהיגים נוספים מהעולם הערבי וסייע ביצירת קשרים חשובים בין המנהיגים, בהורדת חומות ובבניית אמון. בסוף הלבנים האלה ואחרות הובילו להסכמי אברהם וליצירת קשרים אמיצים עם המדינות הסוניות באזור. הוא שירת גם כסגן יושב-ראש הכנסת וכשר במשך שנתיים בממשלת אחדות. רפי גילם בצורה מזוקקת ומופלאה את דור הורינו, הדור שנולד בצפון אפריקה ועלה בגיל ילדות לישראל מתוך ציונות ואהבת הארץ – שלהם ושל הוריהם. בארץ, למרות התנאים הקשים, למרות אכזבות ואתגרים רבים, הם בנו עצמם מאפס, בחצור ובדימונה, במוסררה ובמושבים ברחבי הארץ. הוא גדל בחצור של שנות החמישים, בצריף ללא חשמל כשהשירותים מחוץ לבית, וחפר תעלות כדי לממן את לימודיו. בזכות תבונתו, מרצו, חריצותו ופיקחותו, רפי התקדם עקב בצד אגודל, עלה בסולם ונהיה בין מנהיגי המדינה. 20 יום לפני פטירתו של רפאל אדרי עליו השלום נפטר דוד לוי עליו השלום. שניהם ילידי מרוקו, האחד מקזבלנקה, השני מרבאט. שניהם ילידי 1937, שנת תרצ"ח. רפאל אדרי עלה ב-1956 ודוד לוי שנה אחריו, ב-1957. רפי אדרי איש מפא"י והעבודה, דוד לוי ליכודניק. ענקים בדורם שעלו והגיעו להיות שרים וראשי רשויות במדינת היהודים. הם הראו לכולנו, בני עדות המזרח וילידי הפריפריה, שבאמצעות שקידה, חריצות, עבודה קשה והתמדה, כל ילד בישראל יכול להגיע למדרגות הגבוהות ביותר במדינה. זוהי זכות גדולה בעבורי לשאת דברים היום לזכרו של רפי, שפתח את השער לרבים מאיתנו. כחבר הכנסת, רפי אדרי שם דגש מיוחד על המאבק בעוני וקידום הפריפריה. כמי שהגיע מחצור לכנסת ישראל ולממשלה, ניסיונו האישי ללא ספק לימד אותו כמה קשה הדרך וכמה צריך עוד לפעול למען צמצום פערים, כדי שהדרך הזו תהיה פתוחה לעוד צעירים מוכשרים רבים. הוא השתמש בחוכמת החיים, בכישוריו החברתיים ובידיעותיו המקיפות כדי להפוך, בתקופתו כחבר כנסת, למוציא ומביא מרכזי בפוליטיקה הישראלית, והיה ידוע בין היתר כמי שמשך למפלגת העבודה את חברי הכנסת אמנון לין, עזר ויצמן, לימים נשיא המדינה, ואחרים; שכנע יריבים פוליטיים להביא להקדמת הבחירות; הוביל מגעים קואליציוניים ועוד שליחויות חשובות שבהחלט שינו את פני ההיסטוריה במדינת ישראל. בריאיון לעיתון מעריב באוגוסט 1984, ממש כמה חודשים אחרי שנולדתי, ניסתה אז העיתונאית תהילה עופר להתחקות אחרי ההצלחות שלו: כיצד הצליח לשכנע רבים להצטרף למפלגה, לשכנע את אהרן אבוחצירא ומרדכי בן פורת להצביע בעד הקדמת הבחירות ועוד. הרעיון שעובר כחוט השני בכתבה הוא נועם הליכותיו, יכולתו לקשור שיחה עם כל אדם ולקשור במהלכה נפש בנפש. כך אמר רפי: אם איני רגיש משמע שאיני בן אדם. כך הוא אמר לעיתונאית, וצדק. מה עוד אפשר להגיד על חבר הכנסת, ראש מועצה ושר שמעיד כך על עצמו? עוד באותו ריאיון – כאמור מאמצע שנות השמונים, אני מזכיר – הוא התגאה במוצאו המרוקאי וברקע שלו מחצור, עיירת פיתוח באותה תקופה. היום הדברים נראים אחרת, ברור לכולנו שאין לאף אחד סיבה להתבייש, לא במוצא ולא ברקע כזה או אחר. חשוב שנזכור שהם נראים אחרת בזכות אנשים כמו רפי אדרי, זיכרונו לברכה, שבשנות השבעים והשמונים הניחו את היסודות ועמדו גאים במי שהם, במשפחתם ובקהילה שלהם. לפני סיום אני רק אספר שפגשתי את בני המשפחה לפני תחילת הדיון והנאום פה. שמחתי לראות משפחה מפוארת. הוא העמיד דורות. כמובן גם גילוי נאות: שתיים מנכדותיו, האחת תלמידה והאחת בוגרת אולפנת אמנה בכפר סבא שאחי הוא המנהל שלה. הוא מעולם לא שכח מניין הגיע, ותרם רבות למדינת ישראל בתחומים רבים, לקידום הפריפריה וליחסי החוץ. הוא שימש גשר בין מזרח למערב ובין יריבים פוליטיים. אנו חסרים אנשים כמוהו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יישר כוח. בני משפחת אדרי, תודה רבה שבאתם. תנוחמו מהשמיים. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שלא תוביל אותנו לניצחון; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה; << נושא << נושא >>3. שר ביטחון לאומי כושל שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. ההצבעה הראשונה תהיה על ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפרוטוקול: גם מירב בן ארי מציעה להצביע אי-אמון בממשלה, אבל היא לא הספיקה להצביע בזמן. המספרים לא ישתנו. בכל אופן, אני קובע שההצעה לא התקבלה, לא קיבלה את הרוב הדרוש על פי החוק. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון של סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי גם ההצעה הזאת לא התקבלה מכיוון שלא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק. רגע, יש לנו עוד הצבעה? כן. נעבור להצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 49 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 49 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם ההצעה הזאת לא התקבלה מכיוון שלא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ולפני שנציין את יום ז'בוטינסקי – שתי הודעות אישיות, לחברות הכנסת בן ארי ולזימי. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, השר, כנסת נכבדה, היה כאן מופע אימים בשעה האחרונה – שעה וחצי, שעתיים וחצי – אין לי הגדרה אחרת טובה לזה. אתה לא היית, אז אעדכן אותך. דבר אחד – עלתה כאן השרה לקידום מעמד האישה, ובמשך קרוב ל-20 פעם היא אמרה את השם מירב בן ארי, כאילו זו הצעת אי-אמון בי. אני לא אתייחס לדברים שנאמרו עליי, זה לא לרמה שלי. יש ועדת אתיקה, אומנם היא לא מתפקדת, ואני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שאתה תתערב. התלונה שהגשתי היא כבר מלפני יותר מחצי שנה. אני לא נכנסת – תדאגו לטפל באירוע הזה. לא יכול להיות שעומדת כאן שרה ובמשך חצי מהנאום שלה: מירב בן ארי, מירב בן ארי. מה קרה? מה קרה? אין לממשלה מה להגיד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מה להגיד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק מירב בן ארי? אני לא מתייחסת לגופו של עניין, בשל כבודו של הבית הזה, אבל בפעם האחרונה שהיא עלתה ואמרה שאני המסטיק של הסוליה שלה הגשתי תלונה. עד היום לא קיבלתי תגובה. אני ממש מבקשת גם ממך. ובעניין השר השני שעלה לפה – באמת, תנחומיי לאורחי הכנסת. עולה ומגיע לכאן השר, ושואלים אותו – אי-אמון על מצב הפשיעה. מה לעשות? המצב גרוע. פי שלושה פשיעה בחברה הערבית, פי שניים בחברה היהודית. אין דבר שהוא לא הרס. כמו מכונת הרס על המשטרה. אתמול שנינו היינו באירוע פרידה ממפכ"ל המשטרה. אמרת משפט נכון, גם ציטטתי אותו: מעולם לא היה מצב שמפכ"ל נפרד ושר המשטרה או השר לא נמצא. לאן הגענו? לאן הגענו? לאן נוליך את הבושה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> איזה משפט אמרתי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אמרת משפט – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> המשפט הזה לא נאמר על ידי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אתה אמרת שקובי שבתאי עבר מה ש-19 מפכ"לים לפניו לא עברו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 18 לפניו, הוא ה-19. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ה-19, אז אני הוספתי, כמובן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה פרשנות שלך למה התכוונתי. אני פירטתי כמובן למה הכוונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגמרי. אני מפרשנת אותך שמעולם לא היה טקס של פרידה ממפכ"ל, חברים, שלא עמד השר, והשר לא הגיע כי לא רצו אותו שם. לא רצו אותו. איזה בושה וחרפה. איך הגענו למצב הזה? מה קורה במשמרת שלכם? איך המשטרה הפכה לפוליטית? למה? למה? הדבר הכי חשוב הוא ששוטר יגיע לאזרח והאזרח יאמין בו. זה לא צבא, זה לא חיילים; זה הבן אדם שאמור לשמור עליו בבית שלו. מה שהיה אתמול זה בושה וחרפה, וזה שהוא עולה לפה ומתחיל ליילל על כיתות הכוננות – חלאס. אתה שנתיים שר. תעשה עוד משהו. כל כיתות הכוננות. ועוד בכסף שלו – למה, זה כסף של אבא שלו? זה הכסף של כולנו. אני עשיתי – תגיד לי, על מי אתה עושה אבו עלי? אני את הסיפורים האלה כבר אכלתי בנתניה בגיל 14, הינה אני אומרת לך. וזה שהוא יושב פה ובכסף – הינה, אני אומרת לך ועכשיו אני אוריד את הטונים, כי חבל; אתם מכירים אותי, זה עולה לי ישר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מכירים אותך כחברת כנסת שקטה ורגועה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, עזוב, מה שאני עוברת כאן כשאני מרכזת האופוזיציה – ואתה גם תיקנת אותה, ראיתי. הצעת חוק, זה לא – אני מגישה אי-אמון בשם סיעת יש עתיד. אני עומדת מאחורי כל מילה של הסיעה שלי, אבל זה לא הצעת אי-אמון במירב בן ארי, ועם כל הכבוד שהשר הפחדן הזה עומד כאן ומטיח בחברי כנסת של יש עתיד – שיתמודד עם הביקורת. שיבוא ויסביר למה במשמרת שלו הפשיעה הכפילה את עצמה. למה הוא לא בא לוועדה לביטחון לאומי במשך שנה וחצי ומספר? אין לו, כי הוא פחדן, ושיא הפחדנות שלו זה שאני מבקרת אותו אז הוא חוסם אותי בטוויטר. מה זה האיש המסכן הזה? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב. חברת הכנסת נעמה לזימי. אגב, אציין, חברת הכנסת בן ארי, במקרה שלא עודכנת, שהיו חילופי גברי בוועדת האתיקה והיא כבר התכנסה בשבוע שעבר, ותתכנס. היא חוזרת לפעילות מלאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. ראית, לא התייחסתי לגופם של הדברים שהיא אמרה עליי, כי אני מכבדת את המקום הזה. סיימתי עם האירוע הזה שנקרא מאי גולן. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, יו"ר הכנסת. כנסת נכבדה, תשמעו, הגענו לימים יפים שבהם שר עבריין וכהניסט עם 13 הרשעות, אחת ההרשעות – סיוע לטרור, מעל 50 כתבי אישום, כ-80 עבירות תעבורה, בדוקאי של השב"כ, אדם שעשה השנה עבירה עם קלון והורה לנהגו לנסוע באדום בעוד הוא מכניס אזרח לבית החולים, עידן דמוטוב – שעד היום אומר שמתנכלים לו – הוא מכנה אותי עבריינית. זה לא להאמין. לא אני ביליתי כל נעוריי וגיל בגרותי בתחנות משטרה; האמת שמעולם לא, חוץ מאתה יודע מה – לחתום על הפגנות נגד מתווה הגז וכאלה. זאת ההיכרות שלי עם משטרה. בן אדם שהשתמט מהצבא יגיד לי, ששירתי במשרד הביטחון, קצינה, סרן במילואים בפיקוד העורף – יגיד לי ויטיף לי מוסר? המשתמט הזה, העבריין הסדרתי הזה. אבל זה עולם הפוך. הרי הכנסתם לכאן כהניסט שתלה תמונה של מחבל בסלון ביתו, בן אדם שתלש את הסמל ממכונית ראש הממשלה יצחק רבין זכרו לברכה ואמר: נגיע גם לרבין. אתם חיללתם את המקום הזה. אתם הכנסתם לכאן צלם בהיכל. אז היום הוא משתלח באזרחים שנאבקים על דמותה של המדינה, במקרה זה בי, אבל בעצם הוא משתלח בכל מי שהיום יוצא להיאבק, טובי בנינו, טובי האזרחים כאן. אני רוצה להגיד שהבושה היא על כולכם, כי כשכהנא היה נואם כאן, אתם הליכוד הייתם יוצאים מהמליאה, אבל הכהניסט המשוכלל הזה נואם כאן, משתלח בכולנו, ואתם הבאתם לו את המעמד הזה; אתם הענקתם לו את הכוח הזה. זה אומר הרבה לא רק על מה שעבר על החברה הישראלית אלא גם על מה שעבר על הליכוד, עליכם. איך תסבירו את זה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם הפכתם לפוסט-ציונים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איך תסבירו את זה? אני יותר ציונית ממך, אושר. אני נלחמת על המדינה הזאת. על הציונות שלי אי-אפשר להתווכח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הפוסט-ציונות זה מה שאתם ומה שאתם עושים. אנשים שמחוקקים חוק השתמטות בזמן מלחמה יגידו לנו מה זה ציונות? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איזה שטויות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנשים שמחוקקים חוק השתמטות בזמן מלחמה, שלא לוקחים אחריות – אתם תגידו לנו מה זו ציונות? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם פוסט-ציונים. מה אתם יודעים על ציונות בכלל? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הרי הציונות היא בוורידים שלנו. אנחנו מבינים איך המדינה הזאת צריכה להיות ולהיראות. אבל אתם התרגלתם שהשתלחות היא הכלי היחיד שישנו. ההשתלחות היא הכלי היחיד שישנו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> על מה את מדברת? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בן אדם שהעלה את הפשיעה, את הרצח, בחברה הערבית; את היעדר הביטחון האישי; שהביא את המשטרה לנקודת השפל הגדולה ביותר שהייתה בה מעבר לפוליטיזציה. הרי אתם מכירים את הסקרים על מעמד המשטרה בציבור. זאת מורשת בן גביר. זאת הבן-גביריזציה שעוברת על המשטרה ועל מערכות השלטון והחוק תחתיו. הרי היום הוא סוחט אתכם. הוא, הבן אדם הזה שהצביע נגד עסקת חטופים, להחזיר לפה ילדים ופעוטות, הוא ציוני, תגיד לי? הוא יהודי, תגיד לי? הוא, יש לו משהו עם הערכים האלה שלנו, של פדיון שבויים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הבן אדם שגם עכשיו מסכל עסקה להשבת חטופים וחטופות. אתם תטיפו לנו? אתם יושבים עם אדם שהצביע נגד החזרת תינוקות ארצה בעסקה. תתביישו. תתביישו לכם. בן אדם שעכשיו סוחט את ראש הממשלה לא לעשות עסקת חטופים, להשיב את האחים והאחיות שלנו – למה, זאת ציונות? זאת יהדות? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אלו ערכי אהבת אדם? אלה הערכים שלנו? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אל תגיד אתם. לכם יש הכוח להתנגד. אתם צריכים להתנגד. הליכוד הופך להיות כהניסטי כשהוא מכשיר, מכשיר את התועבה הזאת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר שלכם לציונות בכלל? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מכשיר את התועבה הזאת. זה אתם. אני רוצה להגיד לכולנו: אנחנו הבנו מהם גבולות הישראליות שאי-אפשר לחצות. אתם הכנסתם צלם להיכל, לכאן, ואנחנו נתקן ונשקם ונרפא, מימין ומשמאל. אבל את הגבולות הללו, את הכהניזם הלאומני המשיחי המסוכן הזה, את העבריין הסדרתי הזה, נוציא מכאן, ואני רוצה להגיד משהו לבן גביר: אמת דיברתי. אתה עבריין סדרתי. אמת דיברתי. אמת דיברנו. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אתה האיש עם אין-ספור ההרשעות וכתבי האישום ועבירות התעבורה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה עבריין מועד שרק השנה עשה עבירה עם קלון. אמת דיברתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> ציון יום זאב ז'בוטינסקי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – ציון יום זאב ז'בוטינסקי. בהתאם לחוק, היום הזה מצוין מדי שנה במליאת הכנסת. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה חברת הכנסת גילה גמליאל, ראש האופוזיציה – ראיתי אותו כאן – חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים, חברי כנסת, נציגי הארגונים מרכז מורשת מנחם בגין, העמותה להנצחת מורשת הלח"י, העמותה למורשת בית אורי צבי גרינברג, המועצה להנצחת אישים במשרד ראש הממשלה, הגב' ניבה פון וייזל, יושבת-ראש מכון ז'בוטינסקי, חברתנו היקרה ירדנה מלר-הורוביץ, מזכירת הכנסת לשעבר, שנמצאת פה, בני משפחת ז'בוטינסקי, מכובדיי כולם. גם היום, 84 שנים לאחר הסתלקותו של מורנו ורבנו זאב ז'בוטינסקי, באה לידי ביטוי גדולתו, בין היתר בכך שעדיין – ואנחנו ודאי נשמע זאת כאן בהמשך – גם בימינו מתווכחים ביניהם הניצים הפוליטיים ומתגוששות המפלגות, אפילו כאן, בבית הזה, מיהי ממשיכת דרכו האמיתית של ז'בוטינסקי ומי המחזיק האותנטי בעמדותיו. וכמובן, כמיטב המסורת, שולף כל צד מציטוטיו של ז'בוטינסקי – וברוך השם, הם רבים רבים – ומפליא את מהלומותיו, באופן מטפורי, כמובן, ביריבו. אלה יאמרו כי ז'בוטינסקי היה נץ קשוח ובלתי מתפשר ביחס לשכנינו הערבים; אלה יאמרו מנגד כי היה דמוקרט ופשרן, ושאף שכאשר יהיה ראש ממשלה יהודי, יהיה סגנו ערבי, ולהפך; אלה ידברו על ז'בוטינסקי החד-משמעי, ואלה ידברו על ז'בוטינסקי המורכב. ובאמת, גם תורתו של ז'בוטינסקי – 70 פנים לה. הפוך בה והפוך בה, הכול תמצא בה. אלפי איגרות, מכתבים, מאמרים וספרים הוציא ז'בוטינסקי, רובם מוקדשים לרעיון הציוני, לתקומת העם בארצו, להלכות החיים, לשפה העברית, לכלכלה, לצבא, ליחסי החוץ וליחסי הפנים. אדם כי ירצה לקרוא את כל כתביו של ז'בוטינסקי, נדמה כי יזדקק ליותר מ-60 שנות חיים – מניין שנות חייו הקצרים יחסית של זאב ז'בוטינסקי. ולמרות היקף כתביו הבלתי-נדלה, רבים מאיתנו נוהגים לחזור דווקא למאמרו המפורסם מכול, זה שהתפרסם לפני כ-100 שנים, "על קיר הברזל", שבו אכן דברים חשובים מאוד ורלוונטיים גם בחלוף 100 שנה, אך לא כאלה שהם בלתי מוכרים. לכן אשתדל לחזור לאחד ממאמריו הפחות-מפורסמים, שבו דיבר בשבחי הגיוון הלאומי: מה עדיף – עולם ללא גבולות, ללא מדינות, ללא עמים הנבדלים אלה מאלה? עולם ללא שפות, אולי, לכאורה, ללא מלחמות? או עולם של שפות וטעמים, תרבויות וגוונים, עולם של לאומים וטעמים ותרבויות, הנבדלות אלה מאלה, עולם של מדינות? וכך כתב ז'בוטינסקי: אנו רואים אושר ועושר בטבעה של אותה ארץ שצומחים בה גם דקל וגם ארז, גם דובדבן וגם אלון, שיש בה הרים וגם יערות וגם אגמים, ואילו דל ועני ייקרא בפינו טבען של אותן ארצות שבהן הצומח חד-גוני הוא והנוף שווה בכל מקום. מעולם לא ראה איש את החד-גוניות כאידיאל – להפך, מדעת ושלא מדעת מעדיפים אנו תמיד עושר רב-גוני של עצמים שונים ומשונים, שיחיו ויתפתחו בהרמוניה, אך באורח מקורי זה ליד זה, וגם האדם לא יוכל לצאת מכללו של אידיאל זה. אילולא היו הבדלי הלאומים קיימים ממילא, הרי לטובת האנושות כולה צריכים היינו להמציא עם, כדי שרוח האדם יוכל להתגלות בעושר רב של גוונים ובני גוונים. כך שאף ז'בוטינסקי להחיות ולשמר את התרבות היהודית בארץ משלה לבל תיטמע באומות ותימחה מעל פני האדמה. ונדמה לי כי התיאור הזה שכתב ז'בוטינסקי מתאר נאמנה גם את נפשו שלו, הסוערת והמסעירה; אדם שרוחו מתגלה בעושר רב של גוונים ובני גוונים, ממש כמו הכנסת שלנו. ז'בוטינסקי, שהקדיש את חייו לתקומתה של מדינת ישראל, לא זכה לחזות בה בימי חייו, אך כפי שחזה בבהירות, בנו כן, בנו ובני בניו וכל צאצאי בני משפחת ז'בוטינסקי, וגם אנחנו, שזכינו להיוולד לתוך מציאות קיימת שבה יש בית לאומי לעם היהודי, הוא מדינת ישראל, בית שעליו נאבקו והקיזו דם לא רק קודמינו בלשון עבר אלא גם בני דורנו בימים אלה ממש. מצווה עלינו לזכור את מילותיו של ז'בוטינסקי במקום אחר, לבל נטעה לחשוב כי יוטב לנו במקום אחר: "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי". זו ארצנו, ועליה נילחם, אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, נילחם עד יאבדו כל אויבינו, כפי שחיילינו פועלים כל העת, גם בסוף השבוע הזה ממש. יהי זכרו של המשורר, הסופר, ההוגה והמנהיג, ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי, ברוך ונצור לעד בלב האומה. אני מתכבד להזמין את השרה גילה גמליאל לשאת דברים. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בנות ובני משפחת ז'בוטינסקי, ירדנה מלר, מזכירת הכנסת לשעבר, מי שנשאה על דגלה את ערכי ז'בוטינסקי לאורך כל שנותיה פה בכנסת ישראל, נציגי הארגונים מכון ז'בוטינסקי, המרכז למורשת בגין, בית אורי צבי, העמותה להנצחה מורשת הלח"י והמועצה להנצחת זכרו של ז'בוטינסקי, שרים, חברות וחברי הכנסת, אנו מתכנסים היום לציין את זכרו ופועלו של אחד מגדולי האומה, זאב ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג שחזה את העתיד ופעל בנחישות להבטיח את מקומו של העם היהודי בארצו. ז'בוטינסקי היה איש חזון אשר עמד בשורה אחת עם גדולי האומה והניח את היסודות לדורות של יהודים שהולכים בדרכו, אני וחבריי שנמצאים פה בבית הזה ביניהם. הוא הקים תנועה עם תפיסת עולם ייחודית, ששילבה שאיפה לשליטה בכל חלקי הארץ וכלכלת שוק חופשי. הוא היה ליברל חילוני, אינדיבידואליסט, שהתנגד לזרמים הסוציאליסטיים בעולם. לצד אלה הוא הוביל ערכים שמגלמים בתוכם את אחריותה של המדינה להעניק לכל אזרחית ואזרח את צורכי הקיום הבסיסיים, כפי שהדגיש בחמשת המ"מים שהגה: מזון, מרפא, מלבוש, מעון ומורה. הוא המשיל אותם לגן שילדים משחקים בו יום-יום, ובו חמישה בורות עמוקים ומסוכנים שאפשר ליפול לתוכם. אני מציע בפשטות – כך כתב ז'בוטינסקי – לכסות את חמשת החורים בעפר, וירוצו להם הילדים כאוות נפשם. מתוך חמשת המ"מים אתמקד בערך האחרון, שבעיניי הוא הראשון: מורה. זאב ז'בוטינסקי ראה בחינוך כלי מרכזי לעיצוב עתידו של עמנו. הוא האמין שמערכת חינוך חזקה היא הבסיס לבניית חברה ערכית. לדבריו, אין לך בעולם שכבה שכוחה גדול מכוחם של מורים, ולכוח זה נודעת חשיבות יתר. ז'בוטינסקי הבין שהמורים הם אלו שיכולים לעצב את הדור הבא ולנטוע בו זהות לאומית. הוא טען כי חשוב ללמד את הילדים על ההיסטוריה והתרבות היהודית. הוא הדגיש את החשיבות של חינוך לערכים לאומיים, מתוך הבנה שיהוו בסיס לעמידה מול אתגרים חיצוניים. זאב ז'בוטינסקי היה הלוחם הגדול ביותר למען זכויות נשים. זאב ז'בוטינסקי הצביע על ההפסד עצום הנגרם לחברה המוותרת על שיתופה של האישה בעיצוב דמות חיינו. הוא נלחם להענקת זכויות נשים מלאות. הוא תבע לנצל את תכונת הנשים בחינוך הדור הצעיר בהתיישבות בעיר ובכפר. "ההתיישבות קמה ונופלת עם האישה", טען. האישה בעיני ז'בוטינסקי היא "נפש ארוגה מחוטי פלדה וחוטי משי". לדבריו, "אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מעדיף את האישה על הגבר". החזון של ז'בוטינסקי בתחום החינוך רלוונטי גם היום, בעידן הגלובליזציה, שחושף אותנו למנהגים ולתרבויות שונות. אסור לנו לשכוח מאין אנו באים. הגאון האציל – זהו הבסיס לכל הצפון ברעיון בית"ר, היהודי שרוצה לתפוס את מקומו בתוך שאר אומות התרבות, רוצה שתהיה לו מולדת בלתי תלויה. צריך שיהיה ליהודי צבא עברי. לצד החינוך לערכים לאומיים, ז'בוטינסקי הדגיש את החשיבות של חינוך לכבוד האדם, כדי ליצור חברה שוויונית וצודקת. הוא ראה חשיבות רבה מאוד בהגנה על זכויות המיעוט, ודיבר על הצורך לשלב בין שמירה על זכויות אלה לבין שימור הזהות הלאומית של מדינת ישראל. לאור העקרונות שהתווה ז'בוטינסקי, עלינו לוודא שמערכת החינוך בישראל ממשיכה לטפח את הערכים שהנחיל, כדי שנוכל לטפח את דור העתיד ולהעניק לו את הכלים והידע שיכשירו אותו להנהיג ולהוביל את המדינה בעתיד. ז'בוטינסקי היה מאז ומעולם איש של חזון. את חזונו תחילה שזר במילים כפובליציסט, עיתונאי, סופר ומשורר. בעקבות הפרעות האנטישמיות באירופה והחשש שיחדרו גם לאודסה, עיר מולדתו, עבר ז'בוטינסקי מחזון למעשה, ממילים לפעולה ולהנהגה. במאמרו המפורסם "קיר הברזל", שפורסם לפני יותר מ-100 שנים, הציג ז'בוטינסקי תפיסה אסטרטגית שגרסה כי השלום והביטחון של העם היהודי תלויים ביכולתנו להקים כוח מגן עצמאי שאינו תלוי ברצונם של אחרים. הוא קבע באופן חד-משמעי כי עלינו לבנות קיר ברזל – עוצמה צבאית בלתי ניתנת להפרה שתהווה את הבסיס לקיום שלנו. המאבק על קיומנו ועל זכותנו לחיות בארץ ישראל ממשיך היום ביתר שאת, ודבריו אקטואליים יותר מתמיד. האיומים החיצוניים שאנו עומדים בפניהם מחדדים את העקרונות שהנחיל לנו ז'בוטינסקי. המציאות בשטח מוכיחה שוב ושוב כי רק באמצעות עוצמה צבאית נוכל להבטיח את חיינו ולגרום לשכנינו להשלים עם קיומנו. כפי שכתב ב"קיר הברזל", "עם חי", כלומר, האויב, "מסכים לוויתורים בשאלות עצומות וגורליות כאלו, רק כאשר לא נשארת לו כל תקווה, כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד". כמה חשוב להפנים זאת בבניית אסטרטגיה קיומית לעם שלנו. חברות וחברי הכנסת, ז'בוטינסקי קרא לעלייה מסיבית של יהודים לארץ ישראל ולבניית חברה עצמאית וחזקה. דמותו ומורשתו הובילו להקמת תנועת בית"ר, אשר חינכה דורות שלמים לעמידה על זכויות העם היהודי ועל בניית עוצמה צבאית וכלכלית. למעשה, גם היום, שנים רבות לאחר העלייה לארץ ישראל, אנחנו ממשיכים במשימה לבנות את החברה הישראלית. המשימה הזאת, חברותיי וחבריי, מתחילה כאן, בבית הזה, ועלינו, חברות וחברי הכנסת, להוות דוגמה לעמנו. מה שהיה פה היום הוא חרפה – אני חייבת לציין את זה. הלך הרוח כאן בכנסת ישראל מחלחל לחברה הישראלית כולה. המשימה הזו דורשת מאיתנו הדר; לנהוג באחדות, בשותפות, באהבת איש את רעהו. לכן, עלינו להפסיק את ההסתה ואת השיח המפלג. הקמנו יחד מדינה ויחד אנחנו חייבים להמשיך לבנות אותה כחברה מאוחדת. "גדלות, אצילות ופאר. היהודים הם העתיק שבאצילי העולם". אסיים עם המילים של פרק בשיר פרי עטו של זאב ז'בוטינסקי שחובר בשנת 1932, מההמנון של תנועת בית"ר. "עיקרה של בית"ר הוא הדר", שכל כך חסר בבית הזה. "הדר / עברי גם בעוני בן שר / אם עבד, אם הלך, נוצרת בן מלך, בכתר דוד נעטר/ באור ובסתר זכור את הכתר / עטרת גאון ותגר". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרה גמליאל. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גילה, יישר כוח. כל מילה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, גילה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמעט עצוב לראות שיש פה כפול מחברי האופוזיציה מאשר מחברי הקואליציה של הימין על מלא ביום לזכרו של ז'בוטינסקי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור אליהם ז'בוטינסקי? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תפיסת הביטחון של ישראל נשענת כבר יותר מ-100 שנים על מאמרו המפורסם ביותר של ז'בוטינסקי "קיר הברזל". ז'בוטינסקי כתב שאנחנו צריכים קיר ברזל של עוצמה צבאית בינינו לבין אויבינו. בקיר הזה, הוא כתב, "לא נראה אף לא סדק אחד". אנחנו רואים בקיר הברזל שלנו הרבה יותר מסדק אחד. כוחנו הצבאי נסדק, כוחנו המדיני נסדק, החוסן הפנימי שלנו סדוק ושבור. הערכים הלאומיים והליברליים שז'בוטינסקי האמין בהם לא רק סדוקים – הם מנותצים, הם שבורים לרסיסים. במקום קיר ברזל יש רק את הגדרות ההרוסות בעוטף עזה ואת הגבולות המופצצים בגבול הצפון. כדי שזה לא יקרה שוב אנחנו צריכים להבין איך זה קרה לנו. אנחנו צריכים לחקור באומץ, בלי להסס, בלי לפחד מהאמת. הניסיון של הממשלה, של ראש הממשלה, למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית נובע רק מדבר אחד: הם יודעים את האמת. הם יודעים את האמת על חלקם באסון, והם פוחדים מהאמת הזאת. את ועדת החקירה צריך להקים. אנחנו חייבים את זה ללוחמים בעזה. אנחנו חייבים את זה לחטופים במנהרות החמאס. אנחנו חייבים את זה לסיגל וארז, הוריה של נועה פרייס, זכרה לברכה, התצפיתנית שנהרגה בתוך המיגונית בבסיס נחל עוז. אנחנו חייבים את זה לאימא של בן סוכמן מקיבוץ בארי, שהייתה על הרמקול של הטלפון שלו ואמרה לו שהיא אוהבת אותו, ואז הוא שמע איך המחבל נכנס לתוך הממ"ד ורוצח אותה. מגיע להם לדעת את האמת. הם לא ידעו מנוח עד שלא תתברר האמת והאשמים כולם ילכו הביתה. אין קיר ברזל במקום שבו בורחים מאחריות; אין קיר ברזל במקום שבו מפילים את האשמה על הדרג הצבאי. במדינת ישראל יש דרג מדיני לא רק בשביל טקסים ונסיעות לחו"ל. מישהו היה אחראי ב-7 באוקטובר למדינה הזאת. מישהו עמד בראש הפירמידה כשקרה לנו האסון הנורא בתולדותינו. המישהו הזה, בנימין נתניהו, אמר לנו: חמאס מורתעים, הם לא יעזו לשלוח אפילו טיל אחד. הוא אמר לנו: מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק החמאס, בהעברת הכסף לחמאס. זו הייתה הקונספציה. היא לא נולדה בצה"ל, היא נולדה במשרד ראש הממשלה, ושם צריכה להתחיל החקירה. בגלל זה הם יעשו הכול כדי למנוע את ועדת החקירה, ובגלל זה הם לא יצליחו. כשתקום ועדת החקירה – והיא תקום, אתם לא תצליחו לחמוק מזה – היא תזמין אותי והיא תשאל אותי: האם ידעת שעומד לקרות משהו נורא? ואני אגיד לה: כן, אני ידעתי שעומד לקרות משהו נורא. והיא תשאל אותי: האם הזהרת? ואני אגיד לה: כן, הזהרתי. עשיתי מסיבת עיתונאים שבועיים לפני אסון 7 באוקטובר והזהרתי. והוועדה תשאל אותי: איך ידעת שעומד לקרות משהו נורא? ואני אענה לה: מפני שהייתי חשוף בדיוק לאותם חומרים מודיעיניים שאותם ראה גם ראש הממשלה, והם היו חד-משמעיים. היה ברור שעומד לקרות משהו נורא. אם ידעת, אתה אשם; אם התעלמת למרות שאמרו לך, אתה אשם; אם לא הכנת את המערכות, אתה אשם. אם לא הייתה לך שליטה על האירוע, בשביל מה אתה שם ומה משמעות האחריות שלך? אם הדרג המדיני לא ייקח אחריות על אירועי 7 באוקטובר, לא יכיר באשמתו, ימשיך לנסות להפיל את התיק על הצבא, אז אין יותר אחריות במדינה, אז הממשלה היא פסאדה ריקה וראש הממשלה הוא חליפה ריקה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תכבד את ז'בוטינסקי, תאמר דברים מכובדים – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> במדינה מתוקנת, ראש הממשלה כבר היה מתייצב – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מזמן מול אזרחיו ואומר להם: אני לא מוכן שתתקפו יותר את הצבא. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עסוק רק בשנאה. זה לא יעזור לך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין צבא אחר. אסור לפגוע בצה"ל. אני אחראי, אני אשם, אני אלך הביתה. קיר הברזל נפל ב-7 באוקטובר. אנחנו צריכים להקים אותו מחדש, כמו שיודעים בבארי ובשדרות ובמטולה ובקריית שמונה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גם הסכם הגז נפל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדי להקים משהו חדש צריך קודם לפנות את ההריסות. אנחנו נדע לעשות את זה, אנחנו נדע לפנות את ההריסות ולבנות מחדש. תהיה פה מדינה טובה, חזקה, משגשגת – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק אתה תאחד את העם. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אפילו שמחה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק אתה תאחד את העם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק עם זה, באמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מעצמה אזורית עם כלכלה משגשגת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תכבד את ז'בוטינסקי לפחות. רק אתה תאחד את העם, נכון? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהיה פה מדינה שבנתה מחדש את עוצמתה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שונא אדם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועשתה את זה טוב יותר. תהיה פה מדינה עם ממשלה שאפשר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – מאוד מכבד. מאוד מכבד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, די. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מאוד ממלכתי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי זה מה שחסר לנו – מדינה עם ממשלה שאפשר לסמוך עליה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תמכור אותנו לחיזבאללה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, אתה מייד תעלה לסכם, אז – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי זה מה שחסר לנו – מדינה עם ממשלה שאפשר לסמוך עליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השר שלמה קרעי – אה, סליחה רגע. בחוק הבא, סליחה, בחוק הבא. אם תרצה, כמובן תוכל לומר דברים גם בהקשר הזה. תודה רבה לחברי הכנסת. << הצח >> הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1776).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחת ז'בוטינסקי, אני מתנצל בשם חבריי חברי הכנסת על המופע העלוב של ראש האופוזיציה – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הרגיל. הרגיל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שבמקום לכבד את היום הזה ולדבר דברים בהדר, בעוז ובענווה, מנצל את הבמה הזו כאילו הוא נמצא כאן בקפלן ובאיזו הפגנה, שהוא מהדהד את השקרים הרגילים שלו. אותו ראש ממשלה, שלשמחתנו היה רק תקופה קצרה, ומה שהוא ידע לעשות כראש ממשלה זה למכור את ריבונותה של מדינת ישראל בצפון – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די. אין לך חוק להציג? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – לחלק את שטחי הגז שלנו לחיזבאללה בתואנה שזה יחזק את הביטחון שלנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בואו, אל תלמדו אותנו על ביטחון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר. אתה משקר. זה הסכם בין ממשלת לבנון לבין ממשלת ישראל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור של השר קרעי ושלו בלבד. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, רשות הדיבור של השר קרעי, גם אם אתה לא מסכים איתו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא משקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ז'בוטינסקי אמר: "בן ערב, בן נצרת ובני" – הוא לא התכוון בן ערב, למכור לו את שטחי המולדת ולתת מתנה לחיזבאללה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלת את ההסכם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביטלת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו הבטחת הבחירות שלכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> "בן ערב, בן נצרת ובני" זה אומר כאלה שנאמנים למדינת ישראל, לא כאלה שמנסים להשמיד אותנו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביטלתם את ההסכם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ולא כאלה שמנסים להקים כאן – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר אלינו. הוא מדבר על ההסכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שהקימו כאן – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתם שתבטלו את ההסכם. למה לא ביטלתם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא לא קורא בשמך והוא לא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ממשלה עם האחים המוסלמים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביטלתם את ההסכם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביטלתם את ההסכם? זו הייתה הבטחת בחירות שלכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביטלתם את ההסכם אם זה הסכם כניעה? << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר אליי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ערב טוב. אנא שב במקומך. תודה. תודה לכולם. חברת הכנסת השכל, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע, אבן שטיפש זורק לבור, גם מאה חכמים מתקשים להוציא אותה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הבטחת בחירות שלכם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זאת הסיבה שההסכם הזה לא בוטל עד היום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לבטל את ההסכם ואתה לא מצליח? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מי זרק את האבן – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי זרק את האבן? זה הבוס שלך, זה מי שזרק את האבן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לבטל את ההסכם ואתה לא מצליח, או שאתה משקר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבן שטיפש זורק לבור – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – קשה למאה חכמים להוציא אותה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה בור ועם הארץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה בור ועם הארץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא משקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, זו שפה לא ראויה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמו הבטחת הבחירות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שפה לא ראויה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא קורא לראש הממשלה טיפש ואני – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, זו שפה לא ראויה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נאור שירי, אולי תספר לעם ישראל – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לקרוא לראש הממשלה לשעבר טיפש זה בסדר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בפעם הבאה שאתה על הבמה הזאת – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. בסדר. אני לא הייתי, אני עכשיו פה ואני אומר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – איך זה, באיזו קומבינה נבחרת להיות יושב-ראש דירקטוריון אלומה, כשאין לך אפילו תואר ראשון? איך? באיזו קומבינה נבחרת להיות יושב-ראש דירקטוריון עירוני – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וואו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בלי שיש לך תואר אקדמי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזו רמה גבוהה. בוא תסביר לי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא תדברו איתנו כאן על בורים ועמי ארצות. לכו תשלימו בגרות לבוס שלכם – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא תסביר לי איך אתה יודע מה זה מענק איזון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ותשלימו אולי איזה תואר אקדמי בעצמכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא תסביר לי איך ביטלת את ההסכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא תסביר איך ביטלת את הריבית על המשכנתאות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתשמור על זכות הדיבור שלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יא בור. שר מעלי אקספרס, זה מה שקיבלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, לא ראוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ד"ר שלמה קרעי. סליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ראוי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, אולי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ראוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ד"ר שלמה קרעי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תקשיב. אני עכשיו פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק מזכירה: רואה חשבון, ד"ר שלמה קרעי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מאוד מבקש מכולם – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, טלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – להיות ענייניים. אפשר להתווכח עניינית, בלי שמות תואר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תבקש מהשר שקורא לראש הממשלה לשעבר טיפש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אני אשמע מהשר, אני גם אבקש מהשר. חבר הכנסת הרצנו, תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנא שב במקומך. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. החוק שאנחנו מצביעים עליו היום בקריאה ראשונה הוא חוק שהתקבל כאן בקונסנזוס, בהסכמה מאוד רחבה, אפשר לומר, חוץ מכאלה שבחרו לא להיות כאן ולהצביע בעד כי הם צריכים עדיין לעשות עסקים עם אחרים, שתומכים באל-ג'זירה ובשופר של החמאס כאן בישראל. החוק שאנחנו מביאים היום מאריך את הוראת השעה שמאפשרת למדינת ישראל להגן על עצמה ולסגור גופי שידור זרים שמסיתים ופוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה כדוגמת אל-ג'זירה. אל-ג'זירה נסגרה כבר פעמיים באמצעות החוק הזה, בכל פעם לתקופה של 45 ימים, והחוק – עומד לפוג תוקפו בסוף החודש הזה, ואנחנו כרגע מאריכים את תוקף החוק בארבעה חודשים נוספים. אני ביקשתי מהייעוץ המשפטי אצלי במשרד ומהייעוץ המשפטי לממשלה, חוץ מהארכת התוקף, גם לתת תשומת לב לעניין שיש שידור חי של אל-ג'זירה גם ברשתות החברתיות, גם בערוץ יוטיוב, למשל – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ערוץ יוטיוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ולנסות ולאפשר להכניס לנו סמכות בחוק גם לעצור את שידורי אל-ג'זירה בשידור חי ברשתות חברתיות. אני מקווה מאוד שחבריי חברי הכנסת כאן בוועדה ישימו לב וייתנו תשומת לב לעניין הזה וינסו להגיע לכך. אני מוכרח לומר שחלק מחבריי חברי הכנסת שביקשו כמה שינויים בחוק אל-ג'זירה המקורי ויצאו קצת נגד החוק ואמרו שהוא לא מספיק, ואמרו שהוא לא נותן מענה מלא ויש הרבה חורים שעדיין נמצאים בתוך החוק. עברו כמעט ארבעה חודשים מאז שהעברנו את החוק הזה, ורק עכשיו, ממש עכשיו, השכילו להביא חוק חדש, פרטי, שמנסה לטפל בעניין הזה, וכנראה שהטיפול והחקיקה של החוק הפרטי הזה לא יסתיימו במושב הזה של הכנסת ויימשכו רק במושב הבא. אז אני מתפלא על אותם חברי כנסת שחשבו ואמרו שהחוק לא מספיק, שלקח להם כל כך הרבה זמן להביא את החוק הזה לוועדת שרים לחקיקה ובעצם הסתפקו ומראים שנכון, אין לנו את כל הכלים לפעול נגד מי שמסית ופוגע בביטחון המדינה, אבל בהחלט, כנראה שגם אליבא דאותם חברי כנסת, הכלים האלה שהשתמשנו בהם עד היום – וזה לסגור את אתרי האינטרנט של אל-ג'זירה, להסיר אותם מספקי התכנים הוט ויס, מהכבלים והלוויין, להחרים את ציוד השידורים שלהם, לסגור את המשרדים שלהם – כנראה שהם מבינים שאלו באמת כלים שמרתיעים ומקטינים בצורה ממשית, בצורה משמעותית, את ההסתה ואת הפגיעה בביטחון המדינה. בהחלט אני יכול לומר מכאן שאני תומך גם בחקיקה פרטית וגם בחקיקה ממשלתית, אם ישכילו להכניס בה שינויים נוספים כדוגמת אפשרות לסגור גם שידור חי ברשתות חברתיות. אני בהחלט תומך במהלכים כאלה, וכשזה יגיע לוועדה, אני אומר את זה גם בוועדה. חשוב לומר ולסיכום אני רוצה לומר: מדינת ישראל החליטה להתעלות לגודל השעה למרות כל החסמים המשפטיים שניסו להערים עלינו בהתחלה דרך הייעוץ המשפטי לממשלה, והגענו בסופו של דבר לחוק שמאפשר לנו להיאבק באויבי המדינה שמסיתים כנגדנו, משדרים שידורים של לוחמינו, של שטחי כינוס, מסכנים את ביטחונם של לוחמינו, את ביטחונם של אזרחינו. אחרי הרבה שנים שדיברו כאן על זה שצריך לסגור את אל-ג'זירה במדינת ישראל, סוף-סוף עשינו את זה בארבעת החודשים האחרונים, ואל-ג'זירה לא פועלת היום במדינת ישראל. אנחנו נמשיך לעשות את זה כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה. אז אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בחוק הזה בקריאה ראשונה. הוא יגיע לוועדה, ואנחנו מתכוונים להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית כבר במושב הזה, כנראה, בעזרת השם, בשבוע הבא. גם החוק שלך, חבר הכנסת קלנר, אני תומך בשינויים שאתה רוצה. אני מניח שלא יצליחו לסיים אותו כבר במושב הזה, וחבל שלא הספקנו לעשות את הדברים האלה בארבעת החודשים שעברו, אבל אני מקווה שעד ההארכה הבאה, שתהיה בסוף נובמבר, נספיק גם את החקיקה הפרטית שלך – להפוך את זה מהוראת שעה להוראת קבע ועם כלים משמעותיים יותר, כמו שצריך, כמו שמדינה דמוקרטית צריכה לפעול כנגד מי שמנסה לקעקע את היסודות שלה ומנסה להסית ולפגוע בביטחון המדינה. אז תודה רבה, חברים, ובהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להגביר קצת את המיקרופון של הנואם? תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אנסה להתקרב. לאחרונה הולך ומתחזק כל נושא הדיון מיהו יהודי, כספים למען הזהות היהודית. וכן, אנחנו במדינת ישראל, ויש פה עם יהודי גאה, כל אחד על פי יהדותו ודרכו, בין שהוא חרדי, דתי או מסורתי. יהודי. לא יכולתי להתעלם ממילותיו של שבתאי פרימו, שכתב בצורה מאוד ברורה – אני חושבת שיש לנו את הזכות להקשיב לו ולכבד אחד את השני: "אזרח ותיק פשוט". אני לא חרדי / אין לי ציציות ולא כיפה / לא מתפלל / לא בבית הכנסת / גם לא בלב / לא שומר כשרות / לא מאמין באלוהים / ולמרות הכול אני יהודי / מלא על מלא / לא גנבתי / לא נאפתי / לא חמדתי ולא עשקתי איש / לא צברתי הון / ואין לי קשר לשלטון / מעולם לא עברתי על החוק / אין לי אפילו עבירת תנועה / לא הואשמתי בשחיתות / גם לא בהפרת אמונים / לא בהטרדה מינית / לא באלימות / אפילו לא מילולית / הוריי הקפידו שאלמד / לימודי ליבה / הייתי בתנועה / שרתי שירי ארץ ישראל בגאווה / שירתִּי ביחידה קרבית / השתתפתי במלחמות / למדתי באוניברסיטה / והקמתי משפחה / ומאז אני עובד ועובד / ומשלם מיסים, מיסים ועוד מיסים / מעולם לא ביקשתי הטבות / גם לא הנחות / אני לא אנרכיסט, לא אליטה / לא פריבילג ואפילו לא אשכנזי / בסך הכול ביקשתי להיות / אזרח מועיל וטוב / פשוט אזרח / לכן אני יוצא להפגנות / ועל כך הדגל ואני לעולם / לכם לא נסלח. אני פונה כאן לכל חברי הכנסת: יהודי זה יהודי. בשביל זה לא צריך מיליונים לזהות יהודית. כל אחד יבחר בדרכו איך באה לידי ביטוי יהדותו. לכן, עלינו לכבד האחד את השני ביהדותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפילו לא אשכנזי, חברת הכנסת ביטון? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפילו לא אשכנזי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אני אגיד? בבקשה, חבר הכנסת כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הסיפור הזה של הארכת שירות החובה. אני רוצה לדבר על הארכת שירות החובה, כי יש טענה שחסרים לוחמים לצה"ל, ולכן צריכים להאריך בעוד ארבעה חודשים את שירות החובה של החיילים שלנו, שנלחמים כבר תשעה חודשים בעזה. אבל מה שמסתבר הוא שלא חסרים לוחמים – פשוט הממשלה לא רוצה לשלם ללוחמים האלה את מה שמגיע להם. הרי את כל הלוחמים האלה שסיימו 32 חודשים של שירות, אין שום בעיה או לשחרר אותם ומייד לגייס אותם למילואים, כמו שעשו בתחילת המלחמה, או לגייס אותם לקבע ראשוני או חובה בתנאי קבע – יש הרבה דרכים לשלם לחיילים האלה את מה שמגיע להם. אבל מסתבר שלממשלה הזו יש דברים יותר חשובים לעשות עם הכסף. רק לפני שבועיים, שלושה היו פה דיונים בוועדת הכספים, וראינו שיש מאות מיליונים פנויים שהולכים עכשיו לכל מיני דברים – לשרה סטרוק, לזהות, לשרים של ירושלים וכל הדברים האלה. אז יש כסף, יש כסף, רק את הכסף הזה הממשלה מעדיפה לא לתת ללוחמים. אז אני חוזר שוב, אדוני היושב-ראש: אין בעיה של לוחמים, יש בעיה של איך מחלקים את התקציב. ואם ייתנו ללוחמים את מה שמגיע להם, אם הממשלה הזאת תתחשב בלוחמים, אם הממשלה הזאת תבין שללוחמים האלה מגיע יותר מאשר לכל מיני דברים אחרים – וחולק פה כסף חופשי-חופשי לפני שבועיים, שלושה – אז לא תהיה שום בעיה. אבל אם עכשיו סדר העדיפויות של הממשלה הזו הוא לתת כספים לכל מיני דברים פחות חשובים – עכשיו, בשעת מלחמה – אז כן, אין כסף לתת ללוחמים שלנו, ואז פתאום צריך להביא חוק להאריך ללוחמים את השירות מ-32 חודשים ל-36 חודשים. אז אני קורא לכם, חברי הממשלה, אני קורא לך, אדוני השר, להתעשת, להבין שבשעת מלחמה את הכסף ואת המשאבים צריכים לתת ללוחמים, ולתת להם את מה שמגיע להם. רגע, לא שמעת את מה שאמרתי? אז אני רוצה לחזור בשבילך, יש לי עוד 40 שניות. מה שקורה, אדוני השר, הוא שביום רביעי כנראה הולך להגיע לפה חוק שמאריך את שירות החובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבטל את הקיצור, אתה מתכוון. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מאריך את שירות החובה, בתכלס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 36 חודש, אני עשיתי 36 חודש. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז זה אומר בעצם שאין בעיה של לוחמים, יש בעיה של תקציב. למה זו בעיה של תקציב? כי את הלוחמים האלה אפשר לגייס למילואים או להכניס אותם לקבע מייד אחרי שהם משתחררים, ובסוף זו בעיה של תקציב, רק את התקציב אתם מעדיפים לשים על דברים אחרים. במקום לתגמל את הלוחמים כמו שמגיע להם, אתם מעדיפים לשים את הכסף על דברים אחרים. זה הסיפור. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא מדויק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, עושים את זה בהארכה זמנית לחמש שנים. אם אנחנו כל כך קרובים לניצחון מוחלט – כפסע, אם אנחנו כפסע מניצחון מוחלט – אז למה לחמש שנים? הרי הניצחון תכף תכף, אז לא צריכים לחמש שנים. בואו נאריך את זה זמני, ואז נראה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זמנו הסתיים, אתם יכולים – חבר הכנסת כהנא, זמנך הסתיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה בעד שלא יהיה צבא? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בעד לתת לצה"ל את הצרכים שלו, אבל לתת ללוחמים את מה שמגיע להם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהנא, תודה רבה. אתם יכולים להמשיך את השיחה מאחור. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, יש שר, אין שר – זה לא משנה, עזוב אותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמיתיי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את זרועות הביטחון, את צה"ל ואת השב"כ על ההישג הגדול מאוד בעזה, ולהגיד לשרי הממשלה המשתלחים בהם, שידעו שההישג הגדול הזה הוא עם אותם אנשים – רמטכ"ל, ראש שב"כ – שטעו מאוד ב-7 באוקטובר, אבל עדיין מנהלים מלחמה בצורה מעוררת כבוד. שמעתי שאתמול הייתה ישיבת ממשלה, והייתה שם תחרות בין השרים מי מסית יותר נגד המסיתים. אני נגד הסתה, נגד כל מילה שיש בה הסתה. אני חושב שמיותר להגיד את זה. אבל ממשלה שמקיימת שעתיים דיון, ואין שם אחד שאומר להם: שרים, בואו רגע ניזהר, הרי בסוף רצחו פה ראש ממשלה בצד השני – אין מי שיגיד את זה. אז אני באמת אומר: איך אתם יכולים להיות הממשלה שלי? ואתם הממשלה שלי. איך אתם יכולים להיות השרים? ואתם השרים שלי. אבל כזה מצעד כבשים, שתיקה כזאת, נוכח איזו התבכיינות של ראש ממשלה? אדוני, אני עכשיו רוצה להגיד לך – אני יודע איפה אתה שירת, אני מעריך את זה – אני רוצה להגיד לך משהו על הסתה. ביום שישי היה אצלי בבית חבר מאחד הכפרים באזור, שעשה למדינה הזאת יותר משאני עשיתי; לא יודע אם אתה או אחרים פה, אבל יותר ממה שאני עשיתי. הוא עומד בתור לשלם בקופה באושר עד, בא אליו מישהו ואומר לו: אתה, המקום שלך בעזה. הוא נמצא בעזה יותר מזה שאמר לו, אבל בשביל משהו אחר. הוא עומד, הבן שלו לידו – הוא אומר לו: לך לעזה. הוא הולך לעזה, אבל בשביל להגן על ההוא שאומר לו "לך". זו תוצאה של תרבות של הסתה. אבל אתה יודע מה ההמשך? שבוע אחרי זה מתקשר אליו הבן שלו, אומר לו: אבא, מהמשטרה עצרו אותי, לוקחים לי את הרכב באמצע הכביש. הוא אומר: למה? הוא אומר: יש בעיות. הוא אומר: תן לי את השוטר – כנראה של בן גביר – והוא מדבר איתו, ולאבא יש מבטא ערבי. הוא מוכן למות בשבילך, בשבילי – יש לו מבטא ערבי. אז אומר לו השוטר: חסרה לך כרית ראש במושב האחורי ומכסה המנוע נסגר בפעמיים, לא בפעם אחת. אני מוריד את הרכב, זה לא בטיחותי. הוריד את הרכב. ובערב הוא פוגש את הבן שלו, והבן שלו אומר לו: אבא, אחרי שהוא הוריד את הרכב, הוא אמר לי: אם עוד פעם אחת תהיה ברחוב הזה אני אשבור לך את שתי הרגליים. שוטר במשטרה של בן גביר מדבר כך לאבא של לוחם, שבן גביר לא מבין מה זה, לא יבין מה זה, אבל זאת תוצאה של הסתה מתמשכת, של מדיניות עלובה וכואבת לי פיזית. פיזית היא כואבת לי. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. אני בטוח אבל שאתה לא מתכוון לכל השוטרים, נכון? כי כשבאים ואומרים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ברור. חס וחלילה. זה ברור. לא כל השוטרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אתמול היינו בצפון – אדוני היושב-ראש, גם אתה היית איתנו – משלחת של חברי כנסת מכל סיעות הבית, או מרוב סיעות הבית, לפחות מהליכוד, מיש עתיד, ונפגשנו עם אנשי שלומי, ונפגשנו עם אנשי חורפיש ועם אנשי מעלות, ושמענו את כאבם וחשנו את כוחם של האנשים האלה, שנאחזים בקרקע, נאחזים ביישובים שלהם תחת הפגזות, כשכל רגע יכול לנחות עליהם טיל, ומטיילים ברחובות בגאווה גדולה מאוד, וכיתות כוננות ואנשי צבא שעוזבים הכול כדי לשמור על היישוב שלהם. ומה שמקשר כחוט השני בין כל האנשים האלה זה התחושה שלהם שהפקירו אותם, התחושה שאנשים לא מדברים איתם, התחושה שהם, אנשי הצפון, לא יודעים מה ילד יום, אין שום תוכנית, אין שום הסדרה שתניח את דעתם. חוסר האונים הזה, חוסר הידיעה, גורם לי ולחבריי שהיו שם לתהות אם באמת זאת המדינה שראויה לאנשים האלה. נסענו לחורפיש, חבר הכנסת שטרן, ונפגשנו עם ראש המועצה, ושמענו את זעקתם של הדרוזים. שמענו את זעקתם של הדרוזים. אתה נכנס ליישובים הדרוזיים, ומקבלים את פניך שלטים שמצוינים בהם שמות הנופלים; אתה רואה על כל בית מתנוסס דגל ישראל; כל אדם שאתה שואל מספר שבנו, הדוד שלו, בן הדוד שלו, נמצא ונלחם, וחלקן משפחות שכולות שמרכינות ראש לכבודה של המדינה הזאת. והם שואלים אותנו: למה אתם מפלים? למה את מתייחסים אלינו כאל סרח עודף שלכם? דיברו על חוק הלאום, ואני מחכה ליום הזה שאנחנו נתקן אותו, שטרן, שכולנו נבין ששוויון מול האנשים האלה הוא הדבר שהיום אנחנו מחויבים אליו. היום ישבתי בוועדת חוץ וביטחון, וראיתי את החבר'ה שמדברים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך רק לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על הגיוס לשירות האזרחי, מדברים על הדרוזים ועל הערבים כמקשה אחת. וביקשתי – לא בגלל האפליה; אלה מחויבי גיוס, אלה לא מחויבי גיוס: בואו תיתנו נתונים על מחויבי הגיוס, על החברה הדרוזית, ותעשו הפרדה מאוד ברורה. לצערי הגדול, הסתכלו עליי כאילו אני לא מבין דבר. לכן, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה היית בסיור אתמול, ואני משער שתחושותיי הן תחושותיך – בשינויים כאלה ואחרים, אבל גם אתה הרגשת את הכאב שלהם – ואנחנו מצווים כולנו, מצווים כולנו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, לעלות לכאן, לנקוש על דלתה של הממשלה ולהגיד: אנחנו מחויבים לצפון. בואו לשם, תפתרו את הבעיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דילגת עליי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, חבר הכנסת פורר. סליחה, טעות שלי. את אחריו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את רוצה לפניי? בבקשה. אין לי בעיה. תעלי לפניי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני עדיין מנסה לעכל את – לא יודעת איזו מילה יותר מתאימה – הקרקס, דרמה, הצגה, שהייתה פה כשעלה לכאן השר שאמור להיות אמון על הביטחון של האזרחים. הכותרת והתוכן של הצעת האי-אמון הייתה על הנושא של הפשיעה הגואה, והוא דיבר על הכול – כמובן שהכול כמעט שלא נכון – אבל לנושא עצמו לא התייחס. הוא שמח על זה שאנשים נרצחים בחברה הערבית. כל הזמן, בכל ישיבת ועדה שדנה בנושא הזה, הטענה הראשונה שאנחנו שומעים מאנשי המשטרה היא שאין מספיק כוח אדם כדי לטפל ואין משאבים. אבל בבוקר, בדיוק באותה שעה שהיה הרצח בדיר חנא והבן אדם השני במצב מאוד קשה, באותה שעה היו 500 שוטרים ששומרים על פעולת ההרס בגריפאת, בזרזיר. איך? איך? מאיפה יש 500 שוטרים לזה ואין שוטרים שיטפלו בנושא של הפשיעה? מדבר על משילות ועל סדר. אולי תפיסת המשילות שלנו מעוותת? שמישהו יסביר לנו שארגוני הפשע שולטים לא רק בחברה הערבית, שמענו – במדינה. אז המשילות לא חשובה? הסדר לא חשוב? ההצלחה שבן גביר יכול להתגאות בה באמת היא שני דברים: לרצוח ערבים ולהרוס את הבתים שלהם. מתאים לו הדבר הזה, כי הוא מאמין, זאת האג'נדה שלו, זאת ההצלחה שהוא יכול להתגאות בה – והוא כן עושה את זה. אבל אני אגיד מהמקום הזה: זאת בושה וחרפה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה, הוא רוצח ערבים? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לשר שאמון על ביטחון האזרחים במדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, לא הבנתי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הורס את הבתים שלהם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, גברתי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ושותף לרצח שלהם בזה שלא עושה את המוטל עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חברת הכנסת יאסין, אני אשמח אם תשימי לב אליי שנייה. אני אומר לך להבא, אני לא אסכים, לא אסכים, שיעמדו פה ויאשימו חבר כנסת או שר או כל אחד אחר בשותפות לרצח. לזה אני לא אסכים, לזה אני לא מוכן, וזה לא יהיה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר את זה עכשיו כדי שלא יגידו אחר כך "לא אמרת". אני אומר מראש, אני אומר מראש – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זאת האמת, וזה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – מי שיעמוד פה – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן, אבל זו האמת. זו האמת, האחראי לא עושה את העבודה שלו, אז הוא גם שותף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – ויגיד דברים כאלה, לא יקבל את זכות הדיבור. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה יכול לא לקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יקבל את זכות הדיבור. תודה רבה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זכות הדיבור היא זכות שלי כחברת כנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני אומר לך – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> להגיד את האמת, זאת האמת. קשה לכם, אני יודעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – אני אומר לך, הבנת מה שאמרתי? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> קשה לך האמת, אני יודעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את לא תאשימי פה אף אחד בשותפות לרצח. אף אחד. אם את רוצה לחפש שותפים לרצח, תחפשי בחמאס, אולי. חבר הכנסת פורר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, מה זה? די, אין גבולות, הכול מותר. להאשים שר כשותף ברצח. באמת, את זה אני לא שמעתי. די. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני יושב פה ככה בבניין הזה ורואה את הדיונים. אני גם מסתכל על סדר-היום שהממשלה קובעת. אז אני רוצה להזכיר לכם רק מה קרה פה לפני תשעה חודשים, כי נראה לי ששכחו, וכדאי לשים את זה: לפני תשעה חודשים, ב-7 באוקטובר, למעלה מ-1,000 הרוגים בעוטף עזה, ובהם אזרחים, אזרחיות, זקנים, ילדים, תינוקות; יישובים שלמים נכבשו, מאות חטופות וחטופים, 120 מהם עדיין לא חזרו לכאן. היום הוא היום ה-283. צריך לזכור איזו אחריות רובצת לפתחה של הממשלה הזאת, שאף אחד לא יברח ממנה. זה מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר, וסביב זה אנחנו צריכים לדבר היום. אני מסתכל מה סדר-היום של הבניין הזה. במה הממשלה מעסיקה אותנו מאז? מעסיקה אותנו בחוק רבנים – טרללת שלמה פה מסביב לחוק רבנים, כדי שאפשר יהיה למנות רבנים בשכונות, בבניינים, בערים; אחר כך מביאים לנו את הפטור מגיוס, זאת אומרת כשאנחנו נמצאים באחת המלחמות הקשות שלנו, שנמשכת כבר תשעה חודשים, אחרי שרצחו ב-7 באוקטובר למעלה מ-1,000, אחרי שחטפו לנו מאות, מה שחשוב הוא לפטור עשרות אלפי חרדים מגיוס. זאת, בזמן שבצפון עשרות אלפי אזרחים מפונים מבתיהם והפכו לפליטים בארצם, בזמן שמדינת ישראל כבר לא שולטת בגליל – נסראללה הוא זה ששולט שם, הוא זה שקובע מה הוא הקצב, אם אפשר להיכנס לאזורים מסוימים או אסור להיכנס לאזורים מסוימים. אזרחים כבר מפחדים לנסוע בכבישי רמת גולן. בזמן הזה שמדרום יורים עלינו טילים מכיוון תימן, ונתיבי השיט למדינת ישראל סגורים כבר תשעה חודשים, נתיבי השיט לנמל אילת סגורים – בזמן הזה עוסקים בפטור מגיוס, בחוק רבנים, והחוק שאישרה מהר מאוד הממשלה אתמול כדי שיגיע לכאן ביום רביעי הוא חוק ייצוג הולם לחרדים ברשויות המקומיות. אם הייתם מאשרים חוק ייצוג הולם לציבור החרדי ביחידות צה"ל, היינו מברכים, אבל לא, שלא יהיה ייצוג ביחידות צה"ל, אבל שיהיה ברשויות המקומיות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה עם עדיפות לחרדים ששירתו בצה"ל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אזכיר רק, אני אזכיר שוב, חבר הכנסת שטרן, למה אחראית הממשלה הזאת ומה קרה כאן ב-7 באוקטובר. מה שלא קרה כאן מעולם מאז קום המדינה הוא שכבשו לנו יישובים, שרצחו באותו יום למעלה מ-1,000 נשים, גברים, טף, זקנים, חטפו לנו מאות, 120 מהם עדיין לא חזרו לכאן. זאת האחריות שרובצת לפתחה של הממשלה ובזה היא צריכה להתעסק – איך מחזירים את החטופים, איך מנצחים במלחמה, ולא איך מממנים את הרבנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר אין לי מילים לתאר את הבורות וחוסר המקצועיות של הממשלה הזאת. עמדה כאן היום שרה בממשלה וסיפרה לנו בדיות על שוק ההון הישראלי וכמה עלו המדדים מתחילת השנה. היא טענה כי עלייה קלה במדדים הישראליים מתחילת 2024 היא הוכחה להצלחת המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו-סמוטריץ'. חברים, אני יודע שזה נושא מורכב, ואולי צריך לשם שינוי ללמוד אותו, אבל ריבונו של עולם, אתם הממשלה, אתם השרים. כמה שטויות אפשר לדבר כאן מדוכן הנואמים במליאת הכנסת? בואו אני אגלה לכם משהו: כל מי שמכיר ולו ברמה הבסיסית את התנהגות המדדים, יודע כי מדד תל אביב 35 ומדד תל אביב 125 התנהגו לאורך השנים באופן מאוד דומה ל-S&P 500;S&P 500 הוא מדד שמרכז את 500 החברות המובילות במשק האמריקאי, מה שבין היתר משך בעבר את המשקיעים הזרים להשקיע בישראל. מתי זה השתנה? עם הקמת הממשלה המופרכת שלכם ועם קידום ההפיכה המשפטית המטורללת שלכם – כאן התחיל הניתוק המוחלט בין S&P 500 לבין המדדים הישראלים. כתוצאה מכך ראינו ירידה משמעותית בהשקעות הזרות. עכשיו, בואו נראה את הנתונים משנת 2024 ועד עכשיו: אכן מדד תל אביב 35 עלה מתחילת השנה ב-11%, ותל אביב 125 – ב-9%. אבל שימו לב, S&P 500 קפץ ב-18%. אחרי שאני משקלל את ירידת שער הדולר, הפער עדיין עומד על 7% לפחות. בריחת המשקיעים נמשכת, דירוג האשראי ירד כבר פעמיים, הגירעון עולה, העסקים בקריסה, אבל מה אכפת לכם? הרי אין לכם מושג על מה אתם מדברים ואין לכם מושג כיצד מתקנים את הקטסטרופה שהבאתם עלינו. שחררו אותנו, שחררו את עם ישראל. תנו לאנשים ראויים ומקצועיים לשקם את ההריסות שהשארתם כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עטאונה. התחלפו, נכון. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ברכות, הצל קיבל דרגת פקד במשטרת ישראל. אני לא יודע איפה לשים את עצמי כשאני רואה את הביזיון, שומע את הגועל נפש הזה. אין לי מילה אחרת – גועל נפש. הצל – פקד במשטרת ישראל. מי הקצין שחתם על כתב המינוי? אתמול היה אירוע וטקס לכבודו, לכבוד פרישתו של מפכ"ל משטרת ישראל קובי שבתאי. הוא בא ואמר: אני פונה אליכם, קציני משטרת ישראל ומפקדיה, עד השוטר בקצה, ואני אומר לכם, אני אומר את זה כאן גם לנשיא גם לראש הממשלה: אסור להפוך את המשטרה לפוליטית. ובמקביל באותו זמן, במחוז תל אביב, נותן לו מפקד המחוז, בנוכחות השר בן גביר, דרגת פקד. זאת בושה וחרפה. כמפקד כיתת כוננות, הלוחם האמיץ הצל. הצל הוא על כולנו. בושה. במקביל, השר פה עולה ומספר על הפשיעה. יש פה הצעת אי-אמון. אני מציע לשר הכושל הזה, האפס המאופס הזה, לנסוע לג'דיידה-מכר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת, לא לא לא לא לא. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ג'דיידה-מכר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', עצור. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ג'דיידה-מכר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', עצור. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר הזה הוא אפס שגורם נזק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. לא מגזימים? למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', עצור בבקשה שנייה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה השימוש הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמות התואר האלה מיותרים, ובעצה אחת – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מעיר לי על סמוטריץ'? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאתה רואה את החבורה הזאת יושבת פה ומנאצת ומקללת יום ולילה? את מעיר לי על זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתה כרגע בזכות דיבור, כן, אני אעיר לך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מעיר? אתה שומע את עצמך מדבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. ואני מעיר לך ואני לא אאפשר לך להשתמש בשמות תואר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר הגרוע ביותר במדינת ישראל, שגורם נזק לביטחון הלאומי, כשאתם יושבים ושותקים. הגיע הזמן שייסע לג'דיידה-מכר, כי שם יש עבריינים שלא מאפשרים כבר חודש וחצי לפנות אשפה, תחת איום. כותבים מכתבים לשר. 13 נרצחים בג'דיידה-מכר. כתבו לשר הבריאות, לשרה לאיכות הסביבה, לשר לביטחון לאומי, והם הגיעו לשם? טיפלו בה? שום דבר. אז לכן אני לא אקרא לו אפס. אבל השר הגרוע ביותר במדינת ישראל, שלא היה מעודו, נותן דרגות להצל, ושם צל על כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אפשר להעביר ביקורת, רק בלי שמות תואר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> זו מחמאה במקרה של בן גביר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעדיף תומך טרור? הפקת חומר תעמולה בעבור ארגון טרור; מתפרע, מפריע לשוטרים. יש לו הרבה מאוד הרשעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממתי ההרשעה האחרונה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת הרצנו, ממתי ההרשעה האחרונה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – תמיכה בטרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תומך טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שכהנא צדק. זה לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אנא, אנא. תודה. תודה. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה היא, חוץ מכהנא צדק – אתם תומכים בו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תודה לך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדבר על הנושא שדיברנו עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני היושב-ראש, לפני שאגש לנושא המהותי, יש חבר כנסת שבצעירותו תפס סמל של קדילק ואמר: הגענו לסמל של הרכב; נגיע גם אליך, יצחק רבין. והגיעו אליו. השאלה אם זה, אדוני היושב-ראש, נכנס בקטגוריה של סיוע לרצח, כן או לא, בעקיפין, במישרין – אני משאיר את זה לך להכריע בסופו של דבר. לגבי ג'דיידה-מכר, יישוב שיש בו מספר הנרצחים הגדול ביותר בחברה הערבית. ביישוב הזה יש בעיה שכל שר שנוגע בדבר יודע עליה: באיכות הסביבה – יודעת עליה; בביטחון פנים יודעים עליה. הרים של פסולת לא נאספים מהיישוב הזה בגלל מעורבות של ארגוני פשיעה. עכשיו, מה אשמתם של תושבי ג'דיידה-מכר, שגם נרצחים וגם חיים בתנאים סניטריים בלתי נסבלים? במקום שהשר האחראי למשטרה יבוא לכאן להפיץ שנאה ושקר, שיטפל בנושא הזה, שיאפשר פינוי אשפה. הוא פולט אשפה מהפה שלו, אשפה גזענית. במקום שהממשלה והשרה לאיכות הסביבה יעשו מעשה – אי-אפשר להגיד במשך כל התקופה הזאת. זה היה גם לפני יותר משנה, וזה חוזר על עצמו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לפני שנה וחצי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. מדינה היום לא יכולה לטפל ולפתור בעיה של פינוי אשפה? ברעננה זה היה נמשך שלושה ימים? לא היה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא היה. אתה צודק. לא היה. עכשיו, יש עוד נושא. המשרד לאיכות הסביבה הודיע ליישובים, ל-20 יישובים בוואדי עארה, שהמטמנה, תחנת המעבר בעפולה, סגורה בפניהם עד גבול מסוים. אז נוצרת בעיה סניטרית בריאותית בפני היישובים האלה – אין לאיפה לפנות את האשפה של 20 יישובים. יש בעיה וסכסוך בין המשרד לאיכות הסביבה לבין החברה המפנה, שטומנת. נו? מה אשמתם של התושבים? את הממשלה הזאת צריך לפנות לאחת המטמנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אחמד, אין שרה להגנת הסביבה בישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קראתי את ההודעה של ראש הממשלה אחרי שנפגש עם המשפחות השכולות הדרוזיות שאיבדו את יקיריהן במלחמת חרבות ברזל. הוא אמר: באתי לפגוש אתכם כראש ממשלה וכאח. ביבי נתניהו, אח לא מונע שוויון מאחיו. אתה וממשלתך מתנגדים לתיקון חוק הלאום ולא מכניסים את המילה שוויון לחוק. אתה יודע כמה החוק הזה פגע בעדה הדרוזית. אח לא שולח צווי הריסה וקנסות במיליונים ומונע את תיקון חוק קמיניץ. אח לא עוצר את חוק החשמל ומונע מאלפי בתים, מאחים שלו, להיות מחוברים לרשת החשמל. אח דואג לתקציבים ולא עושה תוכנית של כמה מיליונים לעדה הדרוזית. ביבי נתניהו, תהיה אח במעשים, לא בדיבורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כמו הסיפור המופלא של בנג'מין באטן, שהלך והפך לצעיר יותר ויותר ככל שהתבגר, ככה גם הסיפור המופרע של בנג'מין נתניהו – מטרות המלחמה בעזה. ככל שאנחנו מתקדמים בלחימה, מתגלה שאנחנו מתרחקים מהשלמתה. בפברואר נתניהו אמר שאנחנו במרחק נגיעה מהגשמת מטרות המלחמה. זאת כנראה הייתה יד מאוד ארוכה, אחרת, איך אפשר להסביר שבאפריל הייתה נסיגה ל"אנחנו כפסע מהניצחון המוחלט"? ולאחרונה התברר שבעצם לא מספיק עוד צעד אחד קטן, אלא אנחנו "מתקרבים לסיום השלב של חיסול החמאס", ובאותה נשימה הוא גם הבהיר: "הפסקת המלחמה? לא יקרה". ניהול המלחמה של נתניהו הוא כמו מפל שמתחתר לאחור במעלה הנחל, ורק הולך ומתרחק מהים שאליו שואפים המים. ככל שאנחנו מתקדמים במלחמה בעזה, מתברר שאנחנו בעצם מתרחקים מסופה. וככל שאנחנו מתקרבים פיזית אל 120 החטופות והחטופים, ככה אנחנו מתרחקים מהסיכוי להשיב את כולם הביתה כשהם עוד בחיים. תחושה קשה ומתמשכת של העדפת שיקולים פוליטיים על פני החזרת החטופים והחטופות, העדפת שיקולים פוליטיים על פני גורל החיילים והחיילות שלנו. ממש מלכודת טרגית – ככל שהישגי הצבא והלוחמים הגיבורים יהיו גדולים יותר, כך יגדל המסמוס שלהם על ידי ההנהגה. ובואו נאמר את האמת, הסיבה שבגללה מלחמת נתניהו לא תגיע אל קיצה היא שאז תקום ועדת חקירה, ואז יהיו בחירות, ואז יימשך משפטו הפלילי. כל מי שיצא לו להיות בסביבתו ובממשלתו של נתניהו יודע שזה המצב – קואליציה של 64 חסרי אחריות, 64 שיודעים ושותקים, יודעים וממשיכים במצעד האיוולת שככל שנמשיך לצעוד בו, כך נתרחק מהיעדים ומהמטרות שלשמם יצאנו לדרך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנסת נכבדה, האמת, מפתה מאוד לענות לשר שדיבר גבוהה-גבוהה על ענייני המשילות, חרת על דגלו את הסיסמה של החזרת המשילות, ובעצם הוא לא מושל בכלום. אפילו כפר קטן – אין לו יכולת לתקן את המצב שלו. מפתה מאוד, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. אני כן רוצה להתייחס להצעת החוק הזו, הצעת החוק שמובאת כדי להאריך אותה. אני באמת שואלת את עצמי: כאשר חוקק החוק הזה, על מה חשבו? חשבו שבאמת אפשר להסתיר את השמש באיזושהי חתיכת בד ולהגיד שהיא לא קיימת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה תוכלי לברוח מאיתנו בצורה טובה יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה תוכלי לומר שחמאס הוא חלק מהעם הפלסטיני, ויהיה לנו יותר קשה לדעת שאמרת את זה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפשר לחשוב בדיוק על ההתנהלות של בת יענה שמכניסה את הראש שלה לחול וחושבת שאף אחד לא רואה אותה. עכשיו סוגרים את אל-ג'זירה בתוך ישראל, והעולם לא יראה את אל-ג'זירה, העולם לא ישמע מה יש לאל-ג'זירה להגיד והעולם גם לא יראה את המראות המזעזעים שקורים בעזה. גם עכשיו, כשאנחנו מדברים, ב-24 שעות, יותר מ-80 בני אדם כולל תינוקות נהרגו, ומעל ל-400 – וכולם בדיוק במקומות שהצבא הודיע עליהם כמחסה הומניטרי, מקום למחסה הומניטרי: תעזבו את הבתים שלכם, תלכו לשם, לאל-מוואסי. ככה נאמר לעזתים, והם לקחו את המשפחות שלהם והלכו לשם כדי שיהיו מופצצים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך בושה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז כן, אל-ג'זירה מראה את התמונות האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אדוני היו"ר, אדוני היו"ר, היא אומרת שאנחנו הפצצנו חפים מפשע. זה לא לתאר, אדוני. היא מוציאה את דיבת חיילינו רעה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם הם סוגרים את אל-ג'זירה, אנחנו לא נקבל את המידע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את משקרת, גברת. גברת משקרת, זה לא מה שהיה שם. הייתה הודעת – היא אומרת שהפצצנו חפים מפשע, השקרנית הזו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו כן נקבל. ואני רוצה להגיד לכם, העולם יקבל את המידע – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, תודה, חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ורואה את המראות. אז תיזהרו, הסגירה הזו היא גם התחלה של יישום, חלק מההפיכה השלטונית שמיושמת עכשיו גם בחלק ממנה, בתמיכה של מי שיצאו נגד ההפיכה הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידו לי, למה אתם מאפשרים לה? למה רק אני עונה לה? היא מוציאה את דיבת חיילינו רעה, היא אומרת שהם – תרדי כבר מהדוכן. באמת, אדוני, אבל יש גבול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סוגרים כל קול ביקורתי. עכשיו זה התחיל באל-ג'זירה – זה עוד יגיע למקומות אחרים ועוד יגיע – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? קשה לה שחיסלנו את דף, היא נורא אוהבת אותו, ידיד שלה. היא אמרה שחמאס הוא חלק מהעם שלה, חלק מהעם הפלסטיני. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לתקשורת וכלי תקשורת אחרים, וזה יגיע גם לחוקים אחרים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גוף שתומך בטרור לא ישדר כאן. גמרנו. זה הכול. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אני אומרת לכם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. עבר הזמן. תודה. עבר הזמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אל-ג'זירה לא מייצרת את החדשות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. תודה. עבר הזמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – היא משדרת את מה שקורה, ואת זה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא משדרת – היא מסיתה – – – טרור – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, עבר הזמן. עודד, תעזור לי, אני לא יכולה לבד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואת ההריגות ואת הרצח ואת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סלימאן, סיימת. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה. עבר הזמן, עבר הזמן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל-ג'זירה תומכת בטרור ומסיתה ומסייעת, לכן היא כבר צריכה להיות סגורה. והיינו צריכים לסגור אותה לפני תשעה חודשים, לא עכשיו. לפני תשעה חודשים היינו צריכים לסגור אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו אני אומר בצורה מאוד מאוד ברורה: הסיפור הזה שחברי כנסת – ואיכשהו, מה לעשות, זה ממפלגות מסוימות – עולים לפה ומדברים על רצח של חיילים, לא יימשך. לא יימשך, לא יימשך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי אמר רצח? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את הרגע אמרת רצח. הרגע, גברתי, אמרת רצח. אני לא התערבתי במילה, עד שאמרת הרגע רצח. הרגע אמרת רצח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא אמרתי רצח חיילים, ותעזוב את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. אם לא אמרת רצח, מצוין. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואני אחראית למה שאני אמרתי. אתה לא תגיד לי מה להגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את אמרת רצח. אני בהחלט אגיד לך, את לא תעמדי פה ותגידי שחיילים מבצעים רצח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא התפקיד שלך. אין לך סמכות, אין לך סמכות להגיד לי מה להגיד ומה לא להגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהחלט יש לי, בהחלט יש לי. כאן יש לי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כאן יש לי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, תצאי החוצה. תצאי החוצה. את יוצאת עכשיו החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה? על מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי את דיברת אליי בחוסר כבוד. את תצאי עכשיו החוצה. תמתיני רבע שעה לפני שתיכנסי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד, מאיפה אתה מביא את הדברים האלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ככה החלטתי. החוצה, החוצה. תוציאו בבקשה את חברת הכנסת סלימאן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה צריך להיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יודע מה? אני יוצאת – ואתה יכול להמשיך לחשוב שאתה רודן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה, החוצה. חצופה, החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה חצוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה חצוף. תסתום, תסתום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. החוצה, החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חתיכת חצוף וגזען. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא מספיק – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, צאי החוצה. תוציאו אותה החוצה, בבקשה. (חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואני אומר לכם, כל חבר כנסת הבא שיעלה לפה לדוכן וידבר בצורה הזו, ירד ולא יחזור. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז אולי תגיד מה אנחנו יכולים להגיד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לדבר – אני אמרתי, אתה לא היית, אתה תכף צריך לדבר, אז אני אחזור בשבילך. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל חבר כנסת יכול לעלות להגיד מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה לא יגידו – אז אני אומר לך בצורה נורא – אתה רוצה להקשיב, או שגם אתה רוצה לצאת? לא יאשימו פה חיילים ברצח. זה לא יהיה, לא יהיה, הבנת? לא יאשימו פה חיילים ברצח, זה לא יהיה. לא יהיה, לא יהיה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יהיה. כל חבר כנסת יכול לעלות ולהגיד מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, אז אני אומר לך שלא. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא – – – זו בעיה שלך, זו לא בעיה שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר לך שלא, אני אומר לך שלא. אני אומר לך חד-משמעית שלא, ולא יהיה. ואני אומר את זה עכשיו בפעם השנייה – לא תהיה יותר סובלנות לדברים האלה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה, זו דיקטטורה? למה אתה חושב את עצמך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב את עצמי לכלום. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה בסך הכול יושב-ראש פה, לא מעבר לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תצא החוצה, תצא החוצה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה? על מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה. אני מבקש להוציא את חבר הכנסת הזה החוצה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא קראתם אותו לסדר לא קריאה ראשונה, לא קריאה שנייה – על מה? אתה לא יכול להוציא. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה? איזה מופרע, זה בן אדם מופרע. אתה יושב-ראש מופרע. על מה? על מה? מופרע. על מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני החלטתי שתצא. החוצה, החוצה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה? תגיד, על מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה? תגיד על מה. על מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מדבר אליי בהתרסה – החוצה. ובגלל תנועת היד הזאת. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה דפוק, אתה לא שווה, אתה אפס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. החוצה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא שווה כלום, כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אפס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה. תודה רבה, שלום. (חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל לא קראת אותו לסדר, לא בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא צריך לקרוא לסדר. כשהוא מדבר אליי בהתרסה עם תנועות יד, הוא יצא החוצה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש ייעוץ משפטי, יש ייעוץ משפטי. אתה לא יכול לעשות את זה ככה. לא, אתה לא יכול לעשות את זה ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה לשבת? אתה רוצה לשבת או להצטרף אליו? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חנוך, אתה לא יכול לעשות את זה ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה לשבת או להצטרף אליו בחוץ? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש ייעוץ משפטי, תתייעץ איתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת עטאונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש ייעוץ משפטי, תשאל אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני צריך לקרוא אותך שוב? תודה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, אבל זה לא עובד ככה בכנסת, מה קרה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היום השתנה העולם? היום השתנה העולם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבל השתנה העולם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה צריך שאני אוציא אותך? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> כן. על זה אתה מוציא אותי, על זה שאני שואל אותך שאלה? על זה אתה מוציא אותי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתה לא תשאל אותי שאלה באמצע דיון, אתה תמתין ותשאל אותי שאלות – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה התבלבלת בתפקיד שלך. אתה לא ראוי לשבת פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. החוצה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא ראוי לשבת. אתה לא ראוי לתפקיד הזה – – – כמוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. תודה רבה. שלום, החוצה. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא יכול לעשות את זה ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קראתי אותך לסדר פעם ראשונה – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא קראת אותו לסדר, לא קריאה ראשונה, לא קריאה שנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – אני קראתי אותך לסדר פעם שנייה. חבר הכנסת אלהואשלה, אתה מעוניין לדבר? בבקשה. תצא החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוסקוט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אמר? שלושה ניחושים. בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני זמן קצר עלה לכאן השר לביטחון לאומי ואמר מפורשות שהוא גאה בהריסות בנגב. אני לא מבין איך השר מתייחס לאזרחים הבדואים בנגב. איך יכול להיות שהמדינה משאירה את משפחת אל-ע'ול – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, החוצה, בבקשה. חברת הכנסת סלימאן, החוצה, בבקשה. את לא יכולה לחזור. הוצאתי אותך החוצה. תמתיני בחוץ. תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עלה לכאן השר לביטחון לאומי והתגאה בהריסות בנגב. הוא השאיר והפקיר את משפחת אל-ע'ול בערערה בנגב ללא קורת גג, 150 נפשות. המשטרה והרשויות של רמ"י אילצו את המשפחה להרוס את הבתים שלהם, מעל 40 בתים. מעל 40 בתים בערערה בנגב. משפחות שלמות ללא קורת גג. נשים, ילדים, זקנים, בלי שום יחס. הממשלה לא מתייחסת לאזרחים הבדואים בנגב, לא רוצה לתת פתרונות. איך יכול להיות? למה הרשויות דורשות את זה? למה הרשויות מאלצות את המשפחה, משפחת אל-ע'ול, להרוס? כדי להכניס אנשים מחוץ לערערה ולגזול את השטחים של היישוב, של המשפחה. למרות הפניות שלנו, אדוני היושב-ראש, גם לממשלה, לא קיבלנו מענה. עולה כאן שר, משתלח בחברי הכנסת הערבים. הוא לא רוצה שאנחנו נפנה לממשלה כדי להפסיק את ההריסות. הוא גאה בהריסות בנגב. השר הקשקשן, שלא עושה כלום נגד הפשיעה בחברה הערבית, ממשיך להרוס בנגב בלי לתת פתרונות. הבדואים גרו לפני קום המדינה על אדמות שלהם, באורח חיים שונה משל כלל אזרחי המדינה, ולפי התרבות שלהם. ומה עושה המדינה? רוצה להכניס אותם ליישובים, רוצה להכניס אותם בכוח ליישובי קבע. הפתרון הזה לא מוסכם עלינו. אנחנו רוצים לחיות כמו שחיינו עד עכשיו, לפי התרבות שלנו, אבל אף אחד לא מקשיב ואף אחד לא שומע. העיקר להרוס ולהשאיר משפחות ללא קורת גג בשיא החום הזה. אדוני היושב-ראש, אני ברשותך אקח חצי דקה, כי לקחו לי כמה שניות בהתחלה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו משפחת אל-ע'ול בערערה שבנגב, אני יודע עד כמה אתם סובלים בכפר בגלל השר הקיצוני הזה ובגלל פעולות ההריסה אשר ביצעתם בימים האחרונים בעקבות לחץ מהשלטונות. כולי אמונה שהתקופה הזאת תחלוף, ושהשר הזה יסתלק, ושנישאר על אדמתנו, לא משנה כמה יתקפו אותנו. "אל תהיו חלשים ואל תהיו עצובים, כי ידכם העליונה". אנו נישאר על אדמתנו למרות כל מה שהשלטון זומם נגדנו ונגד אנשינו באזור הנגב, ובעזרת השם אנו נבנה מחדש את הבתים האלה.) תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבין שלרגל יום ז'בוטינסקי אתה מנהל את המליאה עם הדר, עם הדר ז'בוטינסקאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מאוד מטריד. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שמסעיר מאוד את כולם בחוץ – אולי צריך להסעיר יותר, לא מסעיר פה מספיק בבית – הזכויות והצרכים של משרתי המילואים שלנו. עם כל סבב שנקראים אליו למילואים, סבב שני, וכבר סבב שלישי, הנזק המצטבר לעסקים שלהם, למשפחות, לבריאות שלהם, לשגרה שלהם, הולך וגדל. עכשיו, מה אנחנו עושים פה בבית? לא מספיק. עושים; לא מספיק, צריך לעשות יותר. אני הנחתי היום את הצעת החוק שלי להקמת מינהלת מילואים, שתיתן כתובת אחת הוליסטית, מקצרת ביורוקרטיה, ליווי אישי יזום לכל מילואימניק שמשתחרר ולמשפחה שלו, שלא יצטרכו לרוץ במסלולים מקבילים, שלא יצטרכו לכתת רגליים מול רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תקודם ותקבל את ברכת הממשלה. אבל מה יכול לעשות הציבור בחוץ? כי בסוף הבית הזה, יש לו השפעה מאוד מוגבלת על המגזר הפרטי. אני מקבל המון פניות ממשרתי מילואים שאומרים: הסבלנות של המעסיקים לא מה שהיא הייתה. הקולגות כבר פחות מחבקים. הלקוחות – חלקם כבר ויתרו והמשיכו הלאה. זה בדיוק הזמן לבקש מהציבור בבית לזכור שדווקא עכשיו צריך לחבק את משרתי המילואים הרבה יותר מבהתחלה. בהתחלה הייתה הירתמות ענקית, אבל בהתחלה זאת הייתה ההתחלה. עסק של עצמאי מילואימניק שביטל עבודות ללקוחות שלו וויתר על לקוחות בפעם הראשונה אמר: אוקיי, אולי בחודש הבא הם יחזרו. כשהוא נקרא שוב, יכול להיות שהם כבר ויתרו על השירותים שלו. חייל בחברה, משרת מילואים בחברה, שנקרא לדגל ויצא להגן על המדינה – בהתחלה כולם חיבקו אותו; עכשיו כבר הרבה מעסיקים אומרים: טוב, אולי נדלג עליו בפרויקט הגדול הבא, כי אין לו רציפות פה במקום העבודה ואנחנו חייבים לדעת שהדבר הזה קורה. אז מעסיקים שמעסיקים מילואימניקים, אנא מצאו דרכים יצירתיות להכיל אותם, לדאוג שהם ידעו בוודאות קודם כול באמירה ברורה שזה לא יפגע בהם אלא להפך. וגם למצוא את הבן אדם, להצמיד עוד עובד שידע להשלים את הפערים ולייצר את הרציפות כשהם נקראים למילואים, ולאפשר להם לעבוד מרחוק איפה שאפשר, כשהם חוזרים ממילואים וכשהם בזמן מילואים. אנשים שקונים שירותים, מתנות, מוצרים, יש אתרים כמו של חנוך דאום. היכנסו, תקנו. תנו להם את ההרגשה שמילואים אין פירושם פגיעה בפרנסה. קולגות, תראו איפה אפשר לעזור; שכנים – איפה אפשר לקחת את הילדים לגן בוקר אחד, איפה אפשר לשמור פה, איפה אפשר להזכיר פה למילואימניק, למילואימניקית, לבני הזוג, על דברים ששוכחים שצריך לעשות מחר בגן, איפה אפשר לקנות, לסגור פינה. זו גם העזרה עצמה וזו גם העובדה שאחרי כל כך הרבה זמן, כשמיעוט כל כך קטן במדינה נושא בנטל הזה, שעבורם המלחמה היא מציאות יום-יומית וקושי עם נגזרות אמיתיות על החיים, ידעו שהם לא לבד בזה. הכרת תודה זה דבר כל כך בסיסי ועדיין כל כך משמעותי בעבורם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את כוחות צה"ל על פעולה מוצלחת בפשיטה על מתחם אונר"א בעזה, שם אותרו סדנאות לייצור כטב"מים, כלי נשק רבים ולשכה לגיוס פעילי טרור. למה אני מספר לכם את זה היום? כי היום, סוף-סוף, אחרי חצי שנה, הצלחתי להביא את החוק שלי למליאת הכנסת. לפני כמה שעות הכריזה המזכירה כי החוק הונח במליאת הכנסת והוא יעלה להצבעה. ומה החוק אומר? תקשיבו ותקשיבו טוב: החוק אומר שמדינת ישראל סוף-סוף תפסיק לשלם מאות מיליונים בארנונה למתחמי אונר"א. נשמע כאילו משהו לא סביר: בזמן מלחמה, אחרי עשרה חודשים, כשאנחנו יודעים שאונר"א זה ארגון טרור, שלקחו חלק בפעילות טרור, מחבלים שלהם נכנסו לשטח ישראל, חטפו, אנסו, רצחו, והיום – היום, עכשיו, כשאני עומד פה היום – כסף עובר לאונר"א. למה? אלוהים יודע למה. הדבר השני שהחוק הזה יעשה – הוא ישנה את פקודת החיסיון, כלומר משטרת ישראל סוף-סוף תוכל להיכנס לתוך משרדי אונר"א ולבדוק מה הם עושים שם. פשוט. זה נשמע פשוט. שר הפנים תמך בזה, אבל לקח יותר מדי חודשים להביא את זה למליאה. למה אני מספר לכם את זה? אני מספר לכם את זה כי אני מבקש שתצביעו עבור החוק הזה, עבור חוק שהוא חוק טוב, אבל לצערי שמים לו יותר מדי רגליים במל"ל, בלשכת ראש הממשלה, בכל המקומות שמדברים גבוהה-גבוהה, אבל בתכלס כשצריך לעשות מעשה לא עושים אותו. אז הינה, אני עומד פה היום, לפני שהחוק עלה, ומסביר, מסביר על מה מדובר. חבל שאין פה יותר אנשים, אבל אני אעשה את זה שוב כשהחוק הזה יעלה, כי החוק הזה זה חוק שחייב לעבור במדינת ישראל. אין עוד מדינה בעולם – בעולם – שבזמן מלחמה תממן ארגון טרור. לא יכול להיות. ואני רוצה לנצל את הזמן הקצר שנשאר לי לדבר על עסקת החטופים. פורסם עכשיו ששר הביטחון, שלא מרבה להתבטא בנושא, אמר באופן ברור שאנחנו עכשיו, בזמן הקרוב ביותר – לבצע את עסקת החטופים, שצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר, לפני נאום ראש הממשלה בארצות הברית, מקסימום במהלך נאום ראש הממשלה בארצות הברית, כי הזמן שלהם הולך ואוזל, ולפי הערכת כלל גורמי הביטחון לא יהיה זמן אחר לבצע את העסקה. אז חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם, הקשיבו לשר הביטחון של מדינת ישראל, הקשיבו למשפחות, הקשיבו למי שמשפיע עליכם כשאתם רואים את עצמכם במראה, ותעשו כל מה שאתם יכולים בשביל לגרום לראש הממשלה לאשר את עסקת החטופים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ואטורי נמצא? איננו. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היה לי רצון לדבר לגופו של החוק, אבל אחרי המופע של איתמר בן גביר – שלפעמים, האמת, אני מקנא בו. הוא כנראה באמת חושב שהמספרים לטובתו, ותמיד יש לו איזה ביטחון מסוים כשהוא מציג לנו את הדברים: ועכשיו נדבר אמת, ועכשיו נדבר מספרים. דיבר פה גם חבר הכנסת סגלוביץ' על הענקת דרגות הקצונה, של – עכשיו דממה, איתמר על הבמה, והצל עושה פה חגיגה. אפשר להמחיז פה שירים בלי סוף. אבל אני פונה אליכם, חברי הקואליציה, כי מילא אנחנו בפוזיציה, כולנו בפוזיציה, אנחנו לא מסוגלים לראות כלום, האמת והאור רק אצלכם, ואני יוצא מתוך נקודה שלמה של זה: אם יש לכם חצי הגינות להגיד סעיף אחד שהשתפר בביטחון הפנים, אחד, משהו אחד שבסוף מדיד, אם זאת התחושה, שנגיד שהיא מדידה – היא לא, אבל נניח שזה סובייקטיבי – אם זה מספר הנרצחים בשנה וחצי, שנה ושמונה חודשים האחרונים, כשאיתמר בן גביר הוא השר לביטחון לאומי. הוא הסתובב בכל זירת רצח ויצא וזרק ואמר וראה מצלמות וישר קפץ על הדם של הנרצחים. הוא לא בחל אפילו – לחכות יום, יומיים. אנחנו, לפעמים, כשאנחנו עולים לדבר כשיש אירוע פה, אנחנו נזהרים; הבן אדם הגיע לכל זירה ורקד על הדם והבטיח משילות. יש נתון אחד שהשתפר בביטחון הפנים? אתם לא שואלים את עצמכם? אני פונה אליכם, כאילו יש פה הרבה. אבל אתם, חברי הקואליציה, לא יכול להיות שאתם לא רואים. וכל הזמן דיבר איתמר בן גביר על מספרים, אז אני אדבר איתו על מספרים: 79 עבירות תנועה, כולל עבירת תנועה חמורה. עזוב את החגורה, מספר הילדים ברכב וגרימת תאונה. 12 עבירות פליליות. בשנה וחצי – 360 הרוגים ונרצחים בחברה הערבית. הוא מדבר על כיתות הכוננות ואומר: 900 כיתות כוננות. כיתת כוננות אחת לפני 7 באוקטובר לא קמה. אחת. אחרי 7 באוקטובר – חכם גדול. חכם גדול. זה כלום, זה פאדי, זה ריק. באו אנשים להתנדב לכיתות הכוננות, כי אף אחד לא היה לו ביטחון. זה לא הישג שלך. במהלך חלוקת הנשקים – שאנחנו עוד נסבול מזה במשך שנות דור – הוא עשה עבירות שכל הלשכה שלו עכשיו נחקרת. 1,500 נרצחים. שני חבלי ארץ מפונים. 140,000 מפונים. אין לך ולממשלה שלך שום הישג. ההישג היחידי שלך – שאתה רודף מיקרופונים וצועק. אתה תזונאי של השב"ס. זה ההישג שלך – הפכת להיות תזונאי של השב"ס והשר לשחרור אסירים. זה התפקיד שלך. ולא יכול להיות, חברי הקואליציה, שאתם לא רואים את זה. אתם סובלים בדיוק כמונו. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, לא תודה. סליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצגת התחקיר על קיבוץ בארי דיבר דובר צה"ל על הבנייה מחדש של אמון בין צה"ל לציבור. איך משקמים אמון בין הצבא לבין האזרחים? אדוני הרמטכ"ל ואדוני דובר צה"ל, ככה לא בונים חומת אמון מחדש. לשקם אמון זה לא לספר שצה"ל כשל. בשביל זה לא צריך תחקיר, לכולם זה ברור כשמש. לשקם אמון זה בראש ובראשונה למחוק את הקוד האתי של צה"ל, שכתב פרופסור שטוף שנאה, שרוצה בכלל למחוק מהלקסיקון את ערכי הניצחון והאחדות, ובמקום הקוד המחוק לכתוב קוד אתי חדש, כזה שמתאים לצבא של המדינה היהודית. לשקם אמון זה לעמוד בפני הציבור ולתת תשובות על השאלות הקשות שעולות שוב ושוב מהציבור: למה לא העלו את כל הכוחות בעוטף לכוננות עם שחר? למה מסוקים ומטוסים לא היו באוויר ב-06:30? האם זה קשור למחאה ולסרבנות? למה לא עדכנו את ראש הממשלה על ההתראות החמות בליל שמחת תורה? למה לקחו לרפאל חיון מנתיבות את ציוד האזנה? למה השתיקו את אלה שהתריעו על התוכניות של החמאס? לשקם אמון זה להודות בכך שראשי הצבא היו שבויים בקונספציות שעיוורו את עיניהם בשנים האחרונות. לשקם אמון זה להפסיק את ההדחה והעיכוב לקצינים עם תפיסות לאומיות ויהודיות שיכולים להוביל את צה"ל לניצחון. לשקם אמון זה להודיע קבל עם ומדינה שמכאן ואילך תיפסקנה כל שטיפות המוח שקצינים בכירים וזוטרים עוברים במכונים ובקרנות שונות, כולל נסיעות ללימודים בחוץ לארץ במימון בעלי אינטרסים זרים. לשקם אמון זה להפנים שבכירי הצבא כפופים לנבחרי הציבור ולא יכולים לנהל מדיניות עצמאית שמתואמת עם פקידים בכירים במערכות מקבילות. לשקם אמון זה להתעסק רק ואך ורק בניצחון ובהכרעה, ולא בשום עניינים פוליטיים או מדיניים. לשקם אמון זה אומר שמי שכשל במשמרתו בצורה כל כך חמורה ייקח אחריות אמיתית ויפנה את כיסאו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו ראש הממשלה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ולבסוף, לשקם אמון זה בעיקר לעשות הכול כדי שמה שקרה לא יקרה עוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. דרך אגב, רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היית סגן שר בממשלה שכשלה, אז תתפטר, תן דוגמה אישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עדיין סגן שר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתפטר. תתפטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ראש הממשלה של כולנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון, ראש הממשלה שלך, שאני מתנגד לו. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אני מחכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל זה נכון, ראש הממשלה של כולנו. זה נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבים אומרים לי שארגון אחים לנשק קפץ לתוך המלחמה בעזה והגן בחירוף נפש על עם ישראל, וזה נכון מאוד. בנקודה ההיא בזמן האלמנט היהודי התעורר בתוך הקבוצה הזו, והם באמת הגנו על עם ישראל בחירוף נפש. גיבורים, כמו כל אחד אחר. השאלה שלי היא כזאת: איפה הם היו? איפה הייתה ההגנה הזו? איפה היה האינסטינקט הזה כשהם שלחו אנשים מטעמם להתראיין לתקשורת בחו"ל לאוזני האיראנים, לאוזני סנוואר, לאוזני נסראללה, ואמרו בטלוויזיה הבין-לאומית, ב- ,60 Minutesבפלטפורמה הכי גדולה בישראל: אנחנו לא נגן על מדינת ישראל? איפה היו האינסטינקטים שלהם אז? צריך להבין דבר אחד: הרגע הזה שבו נסראללה יושב ושומע את מיטב טייסי מדינת ישראל אומרים: אנחנו לא נגן על מדינת ישראל, קרה. קרה. נסראללה שמע את זה, סנוואר שמע את זה. מה זה אם לא לבוא לגרועים באויבינו ולומר להם: בואו תתקפו, אין הגנה. צריך להיות ביביסטית כדי להבין כמה זה מופרע? צריך להיות ימנית כדי להבין כמה זה בלתי אפשרי? צריך שיהיה לך יצר הישרדות תקין – זה כל מה שצריך כדי להבין שהאנשים האלה, הארגון הזה גירה והזמין את אויבינו לבוא ולתקוף. ואנחנו שותקים. זו המלחמה של גלית. לפני שנתיים, אם הדבר הזה היה קורה, 120 חברי כנסת היו קמים. למה אני לבד פה? ומה שהם אמרו קרה. יושב נציג של אחים לנשק ואומר לפני המלחמה: אני יודע שאנחנו פוגעים בביטחון המדינה. אני יודע את זה. אני יודע את זה. ואכן פגעו. שלושה גורמים מתוך חיל האוויר – מתוך חיל האוויר, לא פוליטיקאים – ישבו ואמרו ביושר: לא היינו כשירים. במלחמה הגרועה ביותר במדינת ישראל חיל האוויר לא היה כשיר להגן על אזרחי ישראל. והם מקבלים פרס. והם מקבלים פרס. זה מוביל אותי לחטא השלישי והכי גרוע: הם הצליחו עם הכוח שלהם בתקשורת, עם הכוח שלהם בפרקליטות הצבאית, עם הכוח שלהם מול כל האליטה שמסוככת עליהם ומגוננת על הפשעים שהם ביצעו נגד מדינת ישראל, הם הצליחו לנרמל סרבנות. ואני שואלת אתכם: למה, אם מחר תהיה ממשלת שמאל שתרצה לעשות הסכם מדיני, לא יקומו חיילים מהפריפריה או חיילים עם כיפות ויגידו: לא, לא, אנחנו מסרבים? הרי אין על זה עונש, הרי אין על זה שום סנקציה. הרי מקבלים על זה פרס. ארגון אחים לנשק, אתם חטאתם. תבקשו סליחה. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גלית, את מודעת לזה שבתקופת הממשלה הקודמת ראש הממשלה התראיין לעיתונות הזרה – – – את הממשלה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה – אינו נוכח. חברת הכנסת מלקו, בבקשה, גברתי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יסמין – – – פתחו קברים והוציאו גופות. אף חובש כיפה לא סירב – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל וחברת הכנסת פרידמן, אתן יכולות להמשיך את זה רק בטונים קצת יותר נמוכים כדי שחברת הכנסת מלקו תוכל לדבר? תודה. בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, במוצאי שבת – אפשר להגיד כבר ביום ראשון – ראינו ניסיון רצח של הנשיא לשעבר של ארצות הברית דונלד טראמפ. אני אומרת את זה כי למזלנו, ברוך השם, אצלנו זה לא קרה. ההסתה שיש נגד ראש הממשלה ומשפחתו, שרים, פוליטיקאים – כל הסתה יכולה לגרום למצב יותר גרוע ממה שראינו בארצות הברית, לרצח. האם אין לנו אחריות למנוע את זה? האם אנחנו לא יכולים להשתמש בשפה יותר נאותה? האם אנחנו לא יכולים להביע את חילוקי הדעות האידיאולוגיים בשפה מתורבתת? זה חבל מאוד. אני אומרת את זה על כולנו – יש לנו אחריות. מסתכלים עלינו כנציגי ציבור, הדור הצעיר, הילדים, מסתכלים, ומה הם לומדים מאיתנו? הסתה? גידופים? איך זה יכול להיות? אפשר לחלוק, אפשר לא להסכים. אתם יודעים, אני אספר לכם, לפני שעה דיברנו בפרסה – חברי חבר הכנסת קלנר אמר דבר מאוד מאוד נכון, הוא אמר: כשאנחנו רואים ברחוב מישהו מקלל, נתחיל לצלם אותו והוא יירגע. אבל מה קורה בבית הזה? כשרואים מצלמה, זה להפך – כולם מגבירים את הקול, מתחילים לגדף, והסתה. אני אומרת, יש לנו אחריות, זה בידנו למנוע את זה. אפשר לא להסכים, זה גם בריא לא להסכים, אבל הסתה? אני אומרת את זה, תסתכלו. אתם יודעים מה יותר גרוע? רואים בהסתה כאילו אנחנו גיבורים. חברים, זו האחריות שלנו. כולנו בבית הזה נשתמש בשפה מתורבתת; את חילוקי הדעות שלנו נביע בצורה מאוד משכנעת. מותר לנו לא להסכים, אבל לגדף, לקלל, בשביל מצלמה? אני לא חושבת שזה שווה. גם הסתה – אנחנו חייבים להפסיק את זה. די להסתה. זה יכול להיות לכל אחד – אנחנו שומעים את זה – זה יכול להיות בצד השמאלי, בצד הימני, אצל כולנו. אנחנו צריכים להיות דוגמה למי שמסתכל עלינו, לדורות הבאים. יש לנו אחריות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעוד שבועיים, עליזה, בעוד שבועיים – את יודעת מה קורה בעוד שבועיים? טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בפריז. נבחרת ישראל, הנבחרת הגדולה ביותר בהיסטוריה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סימון, כל הכבוד לך מה שאתה עושה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. – – עם 87 ספורטאים וספורטאיות, ייצגו את מדינת ישראל במשחקים הכי חשובים לעם ישראל. אני אומר לכל אחד שצופה בנו: כשדגל ישראל יתנוסס בפריז – והוא יתנוסס – ואנחנו נשמע את התקווה, ואנחנו נשמע את התקווה, לא תהיה עין אחת יבשה במדינת ישראל וכולנו נהיה גאים בספורטאים שלנו. אבל מה הבעיה? איפה הבעיה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא המייצג של הספורטאים שלנו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אני אומר "עליזה"? עליזה בבניין הזה יותר מכולנו. עליזה, אני שלוש שנים פה, מדבר, פועל – ואתם יודעים – למען הספורט הישראלי. לא רק בשביל המדליה, כי אני מאמין שהספורט הוא כלי מדהים בחברה הישראלית; שילד עסוק זה ילד בריא, בכל מקום במדינה, אצל החלשים, החזקים, הערבים, הדתיים, החרדים – אצל כולם. מאמין באמונה שלמה, כי אני עברתי את זה. ולמה אני אומר לך? כי במשך כל השנים מאז קום המדינה זה לא היה על השולחן של הממשלה ולא של הכנסת. הספורט הוא ילד חורג שנותנים לו כמה פרוטות ואומרים לו: לך תסתדר. זה לא בריא, זה לא בריא לחברה הישראלית, וצריכים לעשות שינוי, וזה לא יקרה בכנסת הזאת, אני יודע, בגלל תקציב, ואני לא בטוח שזה יקרה בכנסת הבאה, כי עדיין אנחנו במצב מלחמה, ואין מספיק כסף. אבל אני אומר שהמדינה הזאת צריכה לעשות שינוי, והיא צריכה לשים את הספורט על שולחן הממשלה, כהחלטת ממשלה אמיתית, ולבנות מתקני ספורט לילדי ישראל ולתקצב את הספורט הישראלי, כי בסוף, כשחנוך היה צעיר והיה בכדור מים, זה היה המזל של המשפחה שלו, כי אם הוא לא היה בכדור מים, הוא היה משוטט ברחובות ועושה בלגנים, ועם הקריזות שלו – אני לא יודע מה היה קורה. הספורט מגן על הילדים. גם אני הייתי בדיוק כמוהו. אושר שקלים היה ביום חמישי בסיור בווינגייט והבין מה הדבר הזה עושה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך לספר לי את זה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאתם תראו את הספורטאים באולימפיאדה, תזכרו תמיד שהם התחיל בגיל ארבע, חמש, והם מתאמנים פעמיים ביום אם לא שלוש פעמים. כל העול הזה הוא על ההורים שלהם, ההורים שמלווים אותם יום-יום מהבוקר ועד הלילה ומשלמים כל כך הרבה כסף. חשוב שתזכרו: היום במדינת ישראל, אם אין כסף למשפחה, לא יהיה ספורט. ספורט הפך להיות לעשירים בלבד. זה מה שאני מבטיח לשנות יחד איתכם, חבריי חברי הכנסת. לסיום, כולנו נזכור: אל אל ישראל, וכולנו למען הספורטאים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, בתקציב הבא את נלחמת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אתמול התקיימה ישיבת ממשלה. במשך שעתיים ישבו כל שרי הממשלה והקדישו את הישיבה השבועית להסתה נגד ראש הממשלה. לא מפונים, לא נרצחים, לא עסקת חטופים, לא נסראללה, לא יוקר המחיה, לא גיוס חרדים, לא הנטל על חיילי המילואים ולא קריסת הצפון – רק הסתה נגד זה שיושב בפרסה, שותה קפה עם עשרה מאבטחים סביבו. הינה, למה אתם אומרים שהממשלה לא יודעת לעבוד? תראו איזו יעילות – שעתיים, הקדשה של ישיבת ממשלה להסתה. עכשיו, שלא תטעו, מי שמסית, צריך לפתוח נגדו בחקירה, כתב אישום, ואם צריך, שישלם את המחיר. אין ספק שמי שמסית – לא, צריך לטפל בו. אבל היעילות של הממשלה, וכמובן של צוות ראש הממשלה, שישבו כל הלילה אחרי האירוע של טראמפ והכינו סרטון של מסע ההסתה הנוראי נגד שמש העמים, הלוא הוא בנימין נתניהו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לסכסך? למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הסכנה הברורה והמיידית – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לביטחון המדינה, גורל אזרחיה ועתיד הציונות. אני יכולה לתת לכם עכשיו לפחות 120 אנשים שיש סכנה אמיתית לביטחונם. להם לא הוקדשה ישיבת הממשלה. כמובן שלאחר הסרטון החל סבב התייחסויות. כל שר אמר – ואוי ויי אם לא היה אומר, כי הרי אם הוא לא שם, הוא לא קיים. כמובן שהשרה סילמן, הלוא היא "איך הייתי, הייתי טובה?", בחרה כמובן להגן על ראש הממשלה. שיקלי וכל חבורת הנאמנים דיברו זה אחר זה, כי הרי אי-אפשר שלא להגן. הם המומים ומזועזעים – לא מאירועי 7 באוקטובר אלא מהסתה נגד ראש הממשלה. עכשיו תראו, כולם היו שם קורבנות. שלא יהיה ספק, כולם קורבנות. האשמה במצב היא, כמובן – אתם יודעים מי האשמה? היועצת המשפטית לממשלה. היא הרי האשמה. הרי אי-אפשר שלא למצוא את האחראית להסתה. תראו, מילא כל האירוע הזה, אבל השיא הוא שבעקבות זה גם הגברת, אשתו של ראש הממשלה, חוששת לחייו של בנה במיאמי, שמא יתקפו אותו הדגים הקטנים באגם במיאמי ויסכנו את חייו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכמת. אז לא, זו לא הבעיה. 120 החטופים, הם בסכנה ברורה ומיידית. להם נשקפת הסכנה. להם היה צריך להקדיש שעתיים. כמובן שדקה אחרי זה אישרו את הארכת השירות לחיילי הסדיר, כי אם כבר לא לנצל את הזמן ביעילות, אז למה לא גם להאריך את השירות הסדיר לחיילים? תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סימון דוידסון פה או שהוא יצא? אני אשתמש במשפט שגם הוא משתמש בו. אני הכנתי נאום, אבל בחרתי לא להשתמש בו. מירב, אני שומע אותך ואני שואל שאלה באמת פשוטה: הקריאות להסתה ולרצח ראש ממשלת ישראל, ולא משנה באיזה צד הוא, זה לא משהו שאנחנו אמורים פשוט להתנגד לו בשאט נפש? אני לא מבין את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אמרתי את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, כן, כמו הקריאות לרצח מפגינים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, למה היושב-ראש שלכם לא בא וגינה פעם אחת, פעם אחת, את הקריאות האלה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא גינה היום שמונה פעמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא גינה היום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתם פיונים שלו ולא יוצאים נגדו ואומרים לו: יאיר, בוא תעשה מעשה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היום מול התקשורת הוא גינה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא גינה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תקרא, תגנה את העניין, תרגיע את הרוחות. אתם פיונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא אומרים מילה. אתם פיונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, עצור רגע, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא גינה היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע. אפשר בלי פיונים. הפיונים מיותר. תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אשתמש במילה אחרת? מריונטות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא צריך את שמות התואר האלה. אפשר לדבר על ההתנהגות בלי שם תואר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אמרתי על השרים שהם פיונים; גם לא מריונטות. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? הרי אנחנו – רגע, סליחה. בסדר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקלים, הוא התראיין לתקשורת. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. אנחנו מקיימים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר פרצה המלחמה – אנחנו הרבה פעמים חברים גם ברמה האישית – אנחנו ידענו לשתף פעולה בחמ"ל של הכנסת, ידענו לשתף פעולה בוועדות, אנחנו קידמנו חוקים ביחד. אתם יכולים לבוא ולהגיד לי משהו אחד שיאיר לפיד תרם למאמץ המלחמתי? אחד. אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני? אתה רציני? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יאיר לפיד תרם למאמץ המלחמתי? אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה התרומה שלך למאמץ המלחמתי? מה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יכולים להגיד לי? מה לפיד תרם למאמץ המלחמתי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה התרומה שלך? מה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחד. בושה וחרפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך. אני אגיד לך. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שמצוטט כל הזמן בתקשורת, בתקשורת של האויבים שלנו – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם תרשה לי אני אגיד לך. שבועיים לפני כן יצא לתקשורת ואמר: סכנה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה שכל הזמן משחק לידיים של האויבים שלנו. בושה וחרפה. ראש אופוזיציה מופקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משתמש בכל הביטויים האלה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> במקום שיבוא ויהיה בעד החיילים שלנו, הוא לא עושה כלום. הוא רק מסית, הוא רק מדיח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ואתה עכשיו לא מסית. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא מזדהה עם מטרות המלחמה, לא שום דבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מסית עכשיו. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לעזור כמו שאתה רוצה לעזור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא'נה, אתם הזיה. הזיה, פשוט הזיה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תדברו. למה אתם לא מדברים, אף אחד מכם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הכדור שאתה לוקח לא טוב, תחליף את הכדור. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתם עושי דברו. אתם עושי דברו. בחדרי-חדרים אתם יודעים טוב מאוד שאני צודק ואתם מסכימים איתי, אבל אתם סותמים את הפה ולא אומרים כלום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, אין לי כוח לזה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? כי אתם בסקרים 12 מנדטים, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתם 24, אז את מי הוא יבחר? אז כל אחד עסוק במי ילקק לו יותר. תתביישו לכם גם אתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מבינים בללקק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, לא צריך את ה"ללקק". לא צריך. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, מי יפרגן לו יותר, בסדר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוה, אוה, אותו דבר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> "יפרגן". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותו דבר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד הפעם אני אומר – אנחנו, כמו שגם צגה אמרה, באמת – אפשר לקרוא לשיח קצת יותר מכבד. אם יש קריאות, חלילה, להסתה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה קורא לשיח מכבד אחרי הנאום הזה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לפגוע בראש הממשלה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ומה עם מפגינים? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. – – וחלילה בנבחרי ציבור, אז גם אנחנו צריכים להוקיע את העניין הזה, וגם קצת להרגיע את הרוחות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אושר, אחרי שגידפת כל הנאום, אתה קורא לשיח מכבד? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> כי בינינו, כולנו מסכימים על זה, אבל הגיע הזמן שגם אתם, כמו שאתם מנסים להטיף לנו שאנחנו לא מדברים – הגיע הזמן שגם אתם, מישהו פה מהצד הזה, יפתח את הפה שלו סוף-סוף. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת פרקש נמצאת פה? לא. חברת הכנסת השכל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אושר, הרגת אותי. אחרי שקראת לנו פיונים, מריונטות, אתה מבקש שיח מכבד? תגיד, אתה אמיתי? טוב שלא ביקשת – – – חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לכם מודעות. מודעות אפס. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, הלוואי שהיינו יכולים להמשיך לקיים כאן את הדיונים ואת המליאה שלא לגופו של אדם אלא ספציפית על הנושא. קטי, את באת קודם והתחלת להגיד לי: שרן, מה את מגינה על יאיר לפיד? מה קרה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא מה שאמרתי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיבי, מה, את הסנגורית שלו? זה מה שאמרת, כן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סנגורית? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לפני שיצאתי זה מה שאמרת. אמרת לי: על לפיד את מגינה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את אומרת את זה בצורה כזאת, ומדובר באיזו ממשלה שאת צריכה להגן עליה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הממשלה הקודמת לא הייתה כזאת שאת צריכה להגן עליה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> את דיברת על יאיר לפיד, וזה היה לגופו של אדם, ואני אמרתי לך שזה לא העניין של יאיר לפיד, אוקיי? זה עניין של עיקרון, זה עניין של עמדה וזה עניין של אידיאולוגיה. כי כשבאים ושומעים אדם בא ותוקף אדם לגופו של האדם על כך שהוא זה שהביא עלינו את כל החולות הרעות של מה שמתרחש עכשיו, זה להסיר אחריות מוחלטת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בנימין נתניהו? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מוחלטת, קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בנימין נתניהו? באמת, כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. כן, כן, כן, כן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, את לא יכולה לקחת את הממשלה האחרונה ולהצמיד אותה לבנימין נתניהו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. כן. בנימין נתניהו קיבל את ההחלטה, בניגוד לעמדתו של גלנט, לא לצאת למלחמה רב-חזיתית שכוללת את לבנון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שרן, שרן, יש פה רמטכ"לים של שנים רבות, גורמי מקצוע. את יודעת את זה. רק על מה שקרה בבארי את היית צריכה לדבר. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בנימין נתניהו הוא מי שהחליט להעמיד את החיילים שלנו באופן סטטי; בנימין נתניהו הוא זה שנכנע לחיזבאללה ונתן לחיזבאללה לכבוש את השטח הצפוני; בנימין נתניהו הוא זה שמאפשר את הרקטות, את הטילים, את כל מה שקורה כרגע בצפון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא עומד שם ומכבה – – – את צודקת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> ותגובה – אין. הצפון נשרף, אנשים מאבדים את הרכוש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את יודעת מה? את אומרת דבר חמור, כי את צריכה לעלות לפה ולתקוף את החיזבאללה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אנשים מאבדים את הצאן שלהם, אנשים מאבדים את השטחים שלהם, וכרגע יש כניעה מוחלטת לחיזבאללה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את צריכה לעמוד פה ולדבר על החיזבאללה, לא לדבר על בנימין נתניהו. זאת ההסתה. בגלל זה המחיר של העסקאות עולה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר עד מחר לקפוץ ולהאשים את כל העולם ואחותו. וזה נכון, האשמה מוטלת על עוד אנשים בכל מה שקרה ב-7 באוקטובר, אבל ההחלטות בעניין המלחמה מוטלות על קבינט המלחמה ועל העומד בראשו, בנימין נתניהו, והכישלון, והכניעה המהדהדת הזו בצפון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שום מילה על גנץ ואיזנקוט, שהיו שם. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הכניעה, הכניעה לחיזבאללה רשומה על שמו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שום מילה על כך שהטילו וטו שגדעון סער לא ייכנס. כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> ותקשיבי, אם לכם היה אכפת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אם לכם היה אכפת מזה, הייתם עומדים ואומרים ששום דבר לא יעבור פה עד שכובשים מחדש את הצפון, עד שמאפשרים לצה"ל לנצח, עד שמגיבים על כל רקטה, עד שמגיבים על כל דבר כזה. אם אתם הייתם נחושים בעניין הזה של כיבוש מחדש של הצפון כפי שאתם נחושים בעניינים הפוליטיים שאתם מביאים פה חדשות לבקרים, המערכה הצפונית הייתה נראית אחרת, את זה אני מבטיחה לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה נחושים? זו ממשלה שלא יודעת לעשות כלום. נחושים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה – – – אתם הייתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – המאבק בפשיעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזו פשיעה? אתה מדבר ברצינות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. עליתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הזמן לשמור על שקט. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רגע לומר משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה – – – ובן גביר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, אתם צריכים לקנות לי פרס, אבל פרס שווה. אני גיליתי תגלית אדירה. מה התגלית שגיליתי? מה מיארה כל כך עסוקה? למה ליועמ"שית מיארה אין זמן לקרוא לחקירה את מי שרוצה לשים כדור בראש לנתניהו, ולמה אין לה זמן לקרוא לחקירה את מי שאומר שחבל התלייה מחכה לנתניהו, ולמה אין לה זמן לקרוא לחקירה את מי שמסית לרצח ראש ממשלה ומי שמסית לאי-ציות, לסרבנות ולהסתה? עכשיו אתה הולך לקנות לי פרס, גלעד קריב – אני אגיד לך מה היא עשתה. אתם יודעים למה לא היה לה זמן? כי היא הייתה מאוד עסוקה – היא הכינה כתב אישום בן 46 עמודים נגד ד"ר מיכאל בן ארי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בצדק. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתם יודעים למה היא הגישה נגדו כתב אישום? בעבירה של הסתה לגזענות, לא פחות. עבירות ביטוי. אני רוצה לתת לכם דוגמאות לעיסוק הרב של מיארה. לדוגמה, האישום הראשון נגד בן ארי אומר את הדבר הבא: היה פיגוע שבו נרצחו – פיגוע טרור שבו נרצחו שני שוטרים על ידי מחבלים תושבי ישראל; היו אחרי זה עוד פיגועים – פיגועי ירי ופיגועי דקירה. אומר בן ארי שהערבים חפצים במותנו, והוא אומר ומבהיר: אני לא מדבר על הערבים הנאמנים. כל מה שאני אומרת לכם כתוב בכתב האישום, אני מתמצתת לכם את האישום הראשון. ועל זה שהוא אומר שהם גיס חמישי, אותם ערביי ישראל שביצעו את הפיגוע טרור – כמה פיגועי טרור – זה הסתה לגזענות. רגע, אישום ראשון. אישום שני – קבלו עוד דוגמה: בחיפה – פיגוע ירי בחיפה על ידי ערבי ישראלי תושב חיפה. אומר בן ארי, כך כתוב בכתב האישום, שהשב"כ אומר שאפשר דו-קיום ואפשר להאמין להם. ובן ארי אומר: איך אפשר להאמין להם? זה לא דו-קיום, זה גיס חמישי בחיפה. שוב מבהיר בן ארי שהוא לא מדבר על ערבים נאמנים, הוא מדבר על מה שקורה בחיפה. הסתה לגזענות. עוד אישום – בן ארי. אחרי תקופה של פיגועים, בין השאר על ידי ערביי ישראל, הוא אומר: אי-אפשר לדבר על דו-קיום, הם רוצים את מה ששלנו, הם רוצים את השטח שלנו. הם עושים את זה בתחכום, הם מדברים אלינו בנימוס, אבל מה הם בעצם רוצים? הם רוצים אותנו בעצם בחידלון – ככה אומר בן ארי. אישום של הסתה לגזענות. כל נאום של בן ארי, הוא אומר: אני לא מדבר על הערבים הנאמנים, ובכל זאת הוא מקבל כתב אישום על הסתה לגזענות. כדי שיהיה רק ברור לעם ישראל מה זה הסתה לגזענות כאמור בסעיף 144א בהמשך לחוק העונשין – שם מדובר: "פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 144ב, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף". לא הבנתי, אם ערביי ישראל מבצעים רצח ומבצעים מעשי טרור ביהודים על שום היותם יהודים, אסור לדבר על זה? אסור לקרוא לזה בשם? זו הסתה לגזענות? בכל הכבוד, שתתכבד מיארה לעשות את מה שהיא צריכה לעשות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וזה להעמיד לדין את מי שמסית לרצח ראש ממשלה, את מי שקורא לסרבנות ואת מי שקורא לאי-ציות. אל תדבררו לי פה כתב אישום – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על עבירות, בין השאר משנת 2017, כדי שאני אזכה פה בפרס ואגלה תגלית של איפה עסוקה מיארה וכנגד מי היא באה. הלכת לקנות לי פרס, אדון קריב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הבאת לי פרס? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבאת לי פרס? צא, לך תביא לי פרס. גיליתי תגלית, היה לי ספוילר. אני מבקשת או פרס או איזשהו צ'ופר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל הנכבד, תפתחו את העיניים, ואל תיתנו לייעוץ המשפטי המכשיל הזה לשכנע אתכם או לעשות לכם שטיפת מוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אביא לך פרס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני גיליתי סוד גדול, סוד כמוס, שלא – – – << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> טלי, האודם שלך מונח פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלא תצא עם אודם בסוף. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעשה לי קצת שקט, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלא יהיה לך אודם מהאודם שלה. חברי הכנסת, אבקש לשמור על שקט. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקרוא פה במליאת הכנסת קטע מתוך הספר "מר הפקרה – מורשתו של נוטש החטופים" של פורום המשפחות להצלת החטופים. את הקטע שאני קורא כתבה תמי ארד, והכותרת שלו היא "חייב ללכת". "ד"ר טל וייסבאך נפגעה קשות בעינה מהמכת"זית בהפגנה בירושלים. ד"ר וייסבאך, ממובילות מחאת החלוקים הלבנים, נפגעה על ידי רוגטקה מודרנית, שמאז ניסיון ההפיכה המשטרית פועלת בתדירות שטנית בהפגנות. הרוגטקה/מכת"זית של בן גביר היא המטאפורה למה שהממשלה הזאת עושה לכולנו". אתה יכול בבקשה לעשות לי שקט? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברות הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה, עכשיו תשמע את עצמך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> "היא לא פוסחת על משפחות החטופים והמשפחות השכולות. אזרחי ישראל שבויים בידי ממשלה שנבחרה לפני השבעה באוקטובר ומתנהלת כאילו האסון הגדול בתולדות המדינה לא קרה. חוק ההשתמטות – – –" << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אוהב לראות אותך, תסתובבי אליי קצת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא כדאי, מה שקדימה לא כדאי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בעיני המתבונן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. תמשיך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> "חוק ההשתמטות עבר עם חיוך זחוח של ראש ממשלה, שידע בעת ההצבעה שארבעה לוחמים נהרגו ושמותיהם טרם הותרו לפרסום. חוק הרבנים המושחת עלה כשחיילי צה"ל מסכנים את חייהם בקרבות מבית אל בית ברפיח. "חיילים עושים מילואים בסבב שני ושלישי, העוטף נטוש, הצפון בוער, יוקר המחיה מרקיע שחקים וראש הממשלה המנותק דוהר בשיירות מאובטחות לאירועים של יחסי ציבור או לעוד קומבינה בכנסת. אילו הייתי יו"ר ההסתדרות הייתי משביתה את המדינה ולא מסתפקת בהצהרות רפות על הצורך להכריז על בחירות. ארנון בר דוד חייב להעביר לביבי מסר אחד. תחזיר את המנדט לעם או שהמדינה תשבות. "הסוגדים לביבי לא מבינים שלא מדובר בחילוקי דעות פוליטיים בין שמאל לימין. מדובר באדם שמקבץ תחתיו אנשים קטנים, חסרי מוסר ומצפון. מדובר באדם שיותר מ-50 אחוז מאזרחי ישראל רואים בו אחראי ישיר לטבח. הוא האיש שסירב לחסל את סנוואר חמש פעמים! ולא פחות חמור – הוא האיש האיש שבמו ידיו ובהבל פיו הרעיל קרע את החברה הישראלית לגזרים. "הוא לא ראוי להיות ראש ממשלה של ד"ר טל וייסבאך, הוא לא ראוי להיות ראש ממשלה של גיבורים כמו ירון שי ז"ל וחבריו שנהרגו בקרבות 7 באוקטובר. הוא לא שמע שהם נהרגו. הוא לא ראוי לחבריהם שמסכנים היום את חייהם והוא לא ראוי לחברה הישראלית המתאבלת והלוחמת. הוא, שחתום על הפקרת האזרחים ב-7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים מאז, צריך היה לשכב על הגדר כדי להחזיר את כולם הביתה, אבל הוא נשכב על הגדר של הכנסת כדי לשמור על הקואליציה שלו". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש שתאריך לי את הזמן, כי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> "נתניהו ייזכר כראש הממשלה שהפקיר במודע אזרחים וחיילים לגורלם למען שרידותו הפוליטית. נתניהו ייזכר כמי שרמס את ערכי היסוד של החברה הישראלית ובאמצעות שופרותיו פעל לנתץ את ערך הערבות ההדדית שחיבר בדבק נדיר את החברה הישראלית על כל גווניה מאז הקמתה. "המנדט צריך לחזור עכשיו לעם כדי שאפשר יהיה להתחיל להשתקם, כדי שהחטופים ישובו למשפחותיהם – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – כדי שהחברה בישראל תוכל להתמודד עם האתגרים המורכבים שממתינים בפתח". משפט אחרון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> "וכן, למי ששואל, הוא חייב ללכת בזמן מלחמה. כדי שאפשר יהיה לסיים את המלחמה עם איזושהי תקווה". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילים כדרבונות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח? נוכח. מסתתר במזכירות. קדימה. הוא היה בתא התקשורת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל סוערת על סוגיית הגיוס, ויש כמה חוקים בקנה שקשורים לעולם הגיוס והשירות בצה"ל. אז אנחנו יודעים שחוק הגיוס הוא במחלוקת, ולוואי שהיינו מביאים את מתווה השירות ומצרפים אותו לחוק הגיוס ומאפשרים לכל צעיר לשרת את מדינתו כחייל, בשירות לאומי, בשירות אזרחי – גם הערבים, גם משתמטים וגם חרדים. אבל הגדילה לעשות הממשלה, שהיא רוצה להאריך את השירות של משרתי הסדיר בארבעה חודשים, שהרי החוק הזה מבטא מצוקה של כוח אדם בצה"ל, ולכן רוצים להשאיר את הסדירים בצבא. אבל למה צריך את החוק הזה? הרי כל סדיר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה שם, חבר'ה, די. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרי כל סדיר בצבא שהיום הוא לוחם ונחוץ למערכת מייד מגויס אוטומטית למילואים, אז מה אנחנו מבינים על החוק הזה של הארכת השירות הסדיר שמובא עכשיו? שזה בכלל לא חוק שקשור לצורכי הצבא, כי הצבא יכול לגייס את אותו סדירניק למילואים מייד. יכול להיות שהחוק הזה הוא בכלל חוק של האוצר, שמבקש לחסוך כסף על הגב של לוחמים סדירים שצריכים להשתחרר בזמן והם הולכים לעשות מילואים ויקבלו כמה חודשים של משכורת כאנשי מילואים. הדבר הזה הוא מביש. לא רק שלא סידרנו את התמונה הגדולה של שוויון בנטל, לא רק שלא הבאנו חוק גיוס מוסכם, אנחנו אומרים ללוחמים האלה: אם היית יכול להיות מילואימניק בעוד חודש אנחנו נאריך לך את השירות הסדיר, תקבל תגמול של חייל סדיר, לא תגויס למילואים ולא תהיה לך משכורת. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> לא קראת את החוק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כתוב שם – השר, אתה מתקן אותי. אתה קראת את החוק? מה כתוב שם על תגמול? לא, אתה קראת, אז תגיד, אתה מתקן אותי. כתוב שם שבסמכות שר הביטחון לתגמל. כתוב איזה תגמול? שר הבריאות, תיקנת אותי – תגיד לי, כתוב שם מה התגמול שיינתן? אתה לא קראת את החוק. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה הוא יקבל? מה קורה לסדירניק שהאריכו לו את השירות? מה הוא יקבל? תגיד לי מה כתוב בחוק. כתוב בחוק ששר הביטחון רשאי לתגמל אותו בכמה גרושים שהאוצר יסכים, באיזה מענק חד-פעמי. אם הוא יכול להיות מילואימניק עכשיו, אתם רוצים להאריך את הסדיר כי חסר לוחמים? תגייסו אותו לקבע. תנו לו ארבעה חודשים נוספים בתנאי קבע ותפסיקו את הבושה הזאת. מהבוקר אנחנו מקבלים פניות של לוחמים שלא מבינים איך אין חוק גיוס ואין שוויון בנטל והם צריכים להישאר בצבא בתנאים של חייל סדיר כשהם יכולים היו להתגייס למילואים. והם רוצים לשרת את המדינה שלהם, הם רוצים להישאר בצבא ולהילחם. אז נתתם להם מילואים ומשכורת – בסדר, אבל דחוף לכם להאריך את חוק השירות? תאריכו אותו, אבל בארבעה חודשי קבע ותגמול מכבד לחיילים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, איפה חבר הכנסת בוארון? רציתי לברך אותו על זה שהוא חזר לכנסת, ואפילו יש לי מילה טובה לומר לו על הביצועים שלו בחמ"ל חברי הכנסת – כולכם זוכרים – סביב כיתות הכוננות ועוד. תרומה רצינית. האמת היא שכאב לי שהוא יצא מהכנסת. ככה זה עם נורבגים – אף פעם לא יציבים, בטח עם ממשלה כזאת, עם הרבה מאוד נורבגים. בדיוק באתי לומר ששמחתי שחזרת, אבל בוארון, חבר הכנסת בוארון, מה אצה לך הדרך, אחרי תקופה ארוכה שאתה לא בכנסת? מה כל כך בוער בלהתעסק בתאגיד השידור הציבורי? עכשיו תשמע, אני אספר לך סיפור שאתה לא יודע על השופט דרורי. אם בהתחלה התערבו במשרד התקשורת, שר התקשורת, בזהות האנשים שימונו למועצת התאגיד – על ידי מי? מינויו של השופט דרורי. אני לא יודעת אם אתה יודע, השופט דרורי הוא אחד השופטים בדימוס הגזענים ביותר. אתה יודע מה הוא אמר לאישה אתיופית, זכרה לברכה, שנדרסה? נדרסה על ידי בן אדם, דרס אותה. הוא אמר לה: תראי איזה מזל שיש לך את הזכות לעמוד בבית המשפט. זו כבר הזכות, את שווה בת שווים על זה שאת בכלל דורכת כאן בבית המשפט. מי צריך בכלל להטיל עונש. הזיית ההזיות. שופט בישראל חושב שאם אנחנו, יש לנו את הזכות לעמוד בבית משפט, לא צריך להעניש את מי שפגע בנו – ופה במקרה הזה פגיעה קשה מאוד, גם פיזית. לצערנו היא כבר הלכה לעולמה. בושה של מינוי, של אדם שתמך באופן בוטה בהרס מערכת המשפט, התבטא באופן חופשי על כמה שהוא תומך בהפיכה המשטרית, והוא מונה. אז זה אחד. על ידי דרורי רוצים למנות מועצה, שברור לי שהיא לא הולכת להיות מגוונת. אני עוד דבר אספר לך: אני יוצאת חלציה של התקשורת. בתחילת דרכי, אחרי שהייתי עורכת דין, אני הלכתי ועשיתי הסבת מקצוע, למדתי תקשורת והפכתי להיות כתבת צעירה בערוץ הראשון ומגישת מבזקים. אתה יודע שתקשורת זה כלב השמירה של הדמוקרטיה, זו הרשות הרביעית. עכשיו לבוא ולומר – הממשלה, בזמן מלחמה, אין משהו אחר לעשות? האמת, אני מרגישה שמשתמשים בך. אין שום דבר אחר לעשות אלא לשלוט בתקציבים של תאגיד השידור הציבורי ואולי להפוך אותו לעוד ערוץ תעמולה? ככה מנהיגים? בכפייה? אתה יודע מה, אמרה כאן השרה רגב בעבר: אבל מה זה שווה אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו? אבל אולי נדבר על מנהיגות. לא צריך לשלוט בחוקים, לא צריך לכפות דעה, עמדה של השלטון, ולהפוך את כולם לשופרות. בשביל להנהיג ובשביל שילכו אחריכם, מספיק לדעת להיות ראויים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני חושבת שזה מאוד מאכזב שזה החוק הראשון – שאגב, כמעט עשו על זה מחטף, אדוני היושב בראש. כמעט עשו על זה מחטף. באמת, אני הגשתי השבוע הצעת חוק שביקשתי עליה פטור – בדרך המלך, בוועדת השרים לענייני חקיקה, הגשתי כמו שנהוג. פה ניסו לעשות טריק ושטיק ולהביא זה בהצעה שתעלה לדעתי במשאל טלפוני, כאילו אין לשרים שום דבר אחר לעשות בזמן מלחמה, וכמעט הביאו את זה ביום רביעי לטרומית. אבל בכל זאת מילה אחת טובה: טוב עשית שמשכת את החוק, ואת המאבק נעשה אחרי הפגרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנעורים יפים, הקיץ אין-סופי. אני רוצה להתייחס לדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי – מציינים היום את יומו: "גלגל המנוף בחיי הציבור – זהו הנוער! אם יש ספקות בציבור ביחס לדרך, ואם נוער יש בו בציבור זה, יקום וידחוף – וכל הציבור ילך בה. זהו התפקיד הגדול של הנוער בתנועת מהפכה – – – בכל אונייה יש כלי קטן ושמו קומפאס, ובו מחט קטנה, והוא המצפן, בחינת מצפון, והוא שמראה את הדרך. אוי לה לאונייה שקברניטיה אינם משגיחים במחט זו, ואוי לו לנוער שאינו משמש מצפון לאומה. אוי לה לאומה שאין לה נוער ושאינו מראה לה מאיזה צד מנצנץ הכוכב". אני רוצה לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, עוד מעט שנה אני נמצא כאן; עברה מהר. אני תוהה בימים שאני מעביר כאן, כמו היום הזה, לאן השיח הזה עוד יכול להידרדר ומה עשינו אנחנו, כל ה-120 בלי יוצא מן הכלל, לגברת בסופר כדי להוריד לה את המחירים. מה עשינו בשביל לבטל את הגזרות במערכת החינוך? מה אנחנו עושים בשביל יוקר המחיה? עולים לכאן זה אחרי זו וסוגרים חשבון אחד עם השנייה. אף אחד לא מדבר על הציבור בבית. כולם נמצאים כאן בתוך אקווריום וסוגרים חשבונות. מה עובר עליכם? אני יושב כאן, מתפוצץ לי הראש. דבר אחד לא שמעתי שהבן אדם בבית יפתח את החדשות ויגיד: ואללה, החבר'ה האלה עובדים בשבילי. אנחנו מנותקים. יש כאן אקווריום, ואנחנו חיים את עצמנו. בן גביר עולה, מצד ימין באים ותוקפים את בן גביר ומצד שמאל מגוננים, וראש הממשלה, והבן של ראש הממשלה – חבר'ה, זה לא מעניין. מה שמעניין הוא איך האנשים שלנו במלחמה סוגרים את החודש; איך אנחנו דואגים לאופק לתלמידים שלנו במערכת החינוך, עם המשבר הזה שלא נגמר, שיהיו להם ציונים, שיוכלו להתגייס, ללכת לעתודות. מה עובר עלינו? האמת, כבוד היושב-ראש, נגמר הזמן, אבל נגמר גם הזמן של הרבה אנשים כאן, אני חושב. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי. אני מבקש להחזיר את כל מי שהוצא מהאולם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, בשבוע שעבר קרה דבר מאוד חמור בוועדת החוץ והביטחון. האמת היא שזה לא היה צריך להפתיע אותי אחרי השנה האחרונה בוועדה – לא המריחה ולא ההסתרה, לא אוזלת היד וחוסר האכפתיות. אנחנו רואים את התופעות הללו של רבים מהפקידים והגנרלים, ואני כנראה מסרב להתרגל. במה מדובר? במה שמכונה "השמורה ההסכמית". השמורה ההסכמית – אני אומר לטובת מי שלא מכיר – היא המרחב מדרום לירושלים, בעצם מדרום ירושלים, אזור בית לחם עד בקעת ערד, מדבר יהודה שבין ים המלח לבין יישובי גוש עציון והר חברון. עכשיו, בהסכמי ואי השטח הזה הוגדר כשטח B, אבל בהסכם, אדוני היושב-ראש, נאסרו בו כל בנייה וכל שינוי בשטח. כידוע, הסכמים הם לא הצד החזק של הרשות הפלסטינית, שהיא רשות של שקר, עוול והפרת הסכמים, ולכן מה שקורה בשמורה הזאת, במדבר יהודה שלנו, שקרוי מדבר יהודה, ששייך לנחלת יהודה, הוא השתלטות מסיבית על מדבר יהודה במשך שנתיים וחצי, שלוש. זה לא משהו מקרי, כלומר לא מישהו מהכפר שתפס איזה מערה או השתלט על איזה ג'בל קטן או משהו כזה; מדובר על מעל 3,000 בתים שנבנו, 7 קילומטר, 3,000 מטר רק מאז 7 באוקטובר, 400 ומשהו בתים מאז 7 באוקטובר, כלומר שיטה מכוונת, תפיסה של כל הגבעות, צימוד לבתי גוש עציון, כפר אלדד, נוקדים, תקוע וכו'. לתוכנית הזאת יש שם, אנחנו מכירים את זה – הם קוראים לה "מדינה פלסטינית", הפרויקט שחשבנו שהסתיים ב-7 לאוקטובר. ראינו מה עושה מדינה פלסטינית, מה עושה רצף כזה, מרחב כזה שכולו מהווה רצף טריטוריאלי של פצצות, של טרור, של ידע של טרור ושל מעבדות נפץ. את כל זה חווינו על בשרנו ובשר ילדינו, אבל יש כאלה אצלנו שלא מסוגלים להיפרד מחזון המדינה הפלסטינית, שהוא בעצם חזון השמדת ישראל, וממשיכים לתת לו לקרום עור וגידים – לא רק עור וגידים, גם מנהרות ובניינים. דוגמה מצוינת היא בדיוק הדוגמה הזאת – קוראים לה "השמורה ההסכמית". עכשיו אני רוצה לספר את הסיפור של השמורה ההסכמית: שר הביטחון מגיע, אתה זוכר את זה, לפני שנה, רואה את ההשתוללות, רואה את ההפקרות, נותן הנחיה לעצור. זה מרגש מישהו? לא. מגיעה ועדת החוץ והביטחון – אותו דבר. מרגש מישהו? לא. יועמ"ש משרד הביטחון – אחרי שיועמ"ש איו"ש מתקשה להתייחס לעניין, יש חוות דעת ראשונה של יועמ"ש משרד הביטחון, חוות דעת שנייה – טוב, מגיע יועמ"ש איו"ש, מתייחס לעניין, מספר לנו בוועדה. הוא שואל את אלוף הפיקוד אם יש חוות דעת ביטחונית. כי אם יש חוות דעת ביטחונית, הוא יכול לפעול להריסת הבתים. אומר לו אלוף הפיקוד: אין סכנה ביטחונית. עכשיו אני רוצה לומר לכם ולך, אני הלכתי לוועדה, ראיתי את חוות הדעת הזאת של האלוף שפרש בשבוע שעבר, האלוף פוקס, והדבר היחיד המסוכן, הסכנה הביטחונית שיש בחוות הדעת הזאת היא חוות הדעת עצמה – היא עצמה סכנה ביטחונית. כי מה עושה האלוף פוקס? הוא מונה שם – אומר שזה שבונים בתים סמוך לבתים, זה לא סכנה ביטחונית. כלומר אמת המידה היחידה שלו לחוות דעת ביטחונית היא אם מסוכן, מה שנקרא, הירי הישיר של הקלצ'ניקוב מבית לבית. גם על זה אפשר להתווכח. יש עוד שלהבת פס, השם ייקום דמה, ויש עוד רשימה ארוכה שיכולה להתווכח גם עם חוות הדעת הזאת, אבל ריבונו של עולם, מושגי הביטחון – אתה לוקח אזור שלם – אתה יודע, חבר הכנסת ואטורי, אפשר לקחת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא מדבר מעניין. אני אתן לו עוד איזה עשר דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר לקחת את רצועת עזה, לעשות copy-paste – לא אותו גודל, קצת יותר קטן – לאזור הזה שבין ירושלים לבקעת ערד, רצף שלם, אקס-טריטוריה. בונים אקס-טריטוריה שתיתן מעבר ממזרח ירושלים, דרום ירושלים, להר חברון, אקס-טריטוריה של פצצות, של מעבדות נפץ, של הברחות, של הברחות מידע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לסכם, עמית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל זה – וזה לא נחשב חוות דעת ביטחונית, כאילו לא למדנו כלום מ-7 באוקטובר. אני אסיים בדבר אחד: כל זה לא נגמר, לא נסיים את הסיפור עכשיו, כי זה סיפור ארוך. כמובן, בכלל אלוף הפיקוד הוא ריבון בשטח, הוא לא צריך את משרד המשפטים. בכל זאת מחכה יועמ"ש איו"ש, יועמ"ש משרד הביטחון, למשרד המשפטים, לפגישה עם המשנה ליועמ"ש. אני אומר לכם, זה לקח שבועות, גם זה לא קרה בלי שהתערב פה מישהו, דווקא מהאופוזיציה משום מה. וחשבנו בשבוע שעבר – ובזה אני מסיים – כשבאנו לוועדה, הייתה פגישה עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, והעסק הזה נגמר. ואז באה הפצצה, שקודם כול עוד יש השלמות לפגישה, מה שנקרא – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – גם הפגישה המיותרת לא נגמרה, וגם צריך בעצם לחוקק צו אלוף, דבר מיותר לחלוטין. אבל גם הצו הזה, לא בטוח איזה בתים הוא יוריד ואיזה לא. הדבקות הדתית בחזון המדינה הפלסטינית של כמה אנשים – עדיין – במערכת הצבאית והפקידותית מחזירה אותנו ל-7 באוקטובר. אני מקווה מאוד שנתעורר בהקדם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. שלום, חבריי. ראשית, לקודמי חבר הכנסת עמית הלוי – אני מוכן לעשות עסקה. אני אצטרף איתך לאמירה שהכנסת, נדמה לי, ברוב של למעלה מ-100 חברים הצטרפה – אין מצב של מדינה פלסטינית בכפייה, אנחנו לא עושים שום דבר, בוודאי לא אחרי 7 באוקטובר, אבל יש צד שני לעניין הזה, והצד השני הוא הסכנה לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית אם לא נדע לבצע הפרדה ולא שילוביות, כשלא משנה בהקשר הזה מי מתקרב למי. שם אנחנו נמצאים בפער. אני מניח שלזה יהיה לך קשה להסכים, ובכל זאת אני שם את שני הפרמטרים האלה, שני גבולות הגזרה הללו. הם יצטרכו להיות נדונים בשנים הבאות, אם כי עד שזה יקרה, יש לנו נושאים אחרים. למשל אחד הנושאים הדחופים ביותר – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> עשינו הפרדה, הצענו אקס-טריטוריה – יצא קרוב אליך. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גמרנו, אז בוא נשמור על זה. לכן, בהקשר הזה אני איתך. בהקשר הזה אני איתך, לא להמשיך את הנפתוליות. אבל יש נושא שהוא כרגע משמעותי ביותר, והוא קורה בצפון הארץ. אני בא מהדרום, שם חטפנו את האסון הגדול, אבל יש לנו מינהלת, יש לנו הבנה מה התהליך, יש לנו צה"ל, שגורס את היכולות של האויב. בצפון מסיבות ידועות אנחנו לא עוסקים בכתישה משמעותית ובשינוי פני היכולות של האויב, אלא מגיבים – הגנה התקפית, תקראו לזה. אבל יש לנו אזרחים. אני – אתמול בכרם בן זמרה, מושב, לא ממש צמוד גדר, ובקריית שמונה, במפעל של פודטק – אני אומר לכם שאנחנו חוטאים לעצמנו בכך שעוד מעט עשרה חודשים אחרי שהתחילה המתקפה עלינו – לא אנחנו התקפנו אותם, הם התקיפו אותנו בצפון – אנחנו עדיין לא מיישמים את מה שאזרחים היו צריכים לקבל, וזה מינהלת מסודרת, בנויה לתלפיות, כמו בדרום. משום שבמקרה הטוב, אדוני היושב-ראש, במקרה הטוב שנים, שנים לא מעטות, אנחנו ניאלץ להתמודד עם הבקע הדמוגרפי, עם הקריסה הכלכלית, עם אובדן האמון. כדי להתחיל לשקם את ההריסות הכלכליות והפיזיות והמנטליות, אנחנו צריכים לעשות מה שאפשר לעשות כבר כעת, וזה להקים את אותה מינהלת – יש לנו מנהל – ולהקצות לזה את התקציבים המתאימים ולשחרר אותם ולעשות את מעשה הדרום גם בצפון, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שש דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שש דקות? שלוש שלך, שלוש של פאדי? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סבבה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מכובדי יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, יש חדית', שזה מה שאמר הנביא מוחמד, שאומר: (אומר בערבית ומתרגם:) אם אתה לא מתבייש, תעשה מה שאתה רוצה. הגיע היום לכאן השר לביטחון לאומי, בלי בושה, מתגאה בהריסות בתים בחברה הערבית. היום בבוקר, ממש בשעות הבוקר, בשעה 04:00, הגיעו כוחות משטרה בכמויות – מעל 500 שוטרים – לכפר זרזיר. מי שראה את הכוחות חשב שהמשטרה באה ותוקפת ארגון פשע בשביל לחסל איזה משהו שם, אבל מתברר שהגיעו להרוס בית של אדם פשוט, שקוראים לו עטא אבו מורד מזרזיר, בית של שתי קומות, שגרות בו 13 נפשות. בשעה 04:00 מגיעים כוחות, עושים פינוי בצורה אגרסיבית. כל התכולה של הבית, אי-אפשר להשתמש בה. יש ילדים, יש נשים – בלי להתחשב בזה. בית שכבר קיים 20 שנה. ראש מועצה שנכנס לא מזמן, לא נתנו לו אפילו את האפשרות להזהיר על הדבר. וזה כפר, אנשים שהם לא מעל החוק. זה כמו כל הכפרים הערביים – אף אחד לא מעל החוק. אבל מה שאנחנו אומרים: הפקרות של 70 שנה אי-אפשר לתקן ביום אחד או בשנה. צריך לעשות תכנון. תבדקו את כל היישובים הערביים – רובם בלי תוכניות מתאר מאושרות; רובם, אין להם הרחבות כבר מאז קום המדינה. אין הרחבת בתים ביישובים. אין להם בעצם איפה לבנות ולאיפה להתרחב. זו סוגיה ששר בא ומתגאה שהוא הרס, ולא מעניין אותו בית מאויש, לא מאויש. לא מעניין אותו. בא, מחייך כאילו עשה הישג גדול. מצד שני, לפי הנתונים של מרכז אמאן, המרכז הערבי לחברה בטוחה, הנתון היה לפני, כשקיבלתי את הנתונים – 129 נרצחים בחברה הערבית. לפני כמה דקות פורסם שיש עוד נרצח ביפו – כבר עלינו ל-130. השאלה – האם הסוגיה הזאת לא שייכת לשר לביטחון לאומי? למי זה שייך? ההריסות שייכות לו, והוא אומר: זו משילות, אבל איפה המשילות כשיש הרבה רצח בחברה הערבית? איפה המשילות כשצריך לטפל במשפחות ובארגוני הפשע? איפה המשילות כשבכפר ג'דיידה-מכר – והזכרתי את זה גם לפני שבועיים – בכפר ג'דיידה-מכר לא מצליחים לפנות אשפה. איזו משילות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לסכם. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לשתף אתכם בחוויה – לא יודעת חיובית או שלילית – מהביקור שלנו אתמול בעיר צפת, במסגרת סיור של הוועדה לפיתוח וחיזוק הנגב והגליל, ואדוני היושב-ראש, הצטרפת אלינו לפחות לחלק מהסיור, ואני עד עכשיו בהתרשמות מאוד מאוד חזקה. צפת היא עיר בעלת עבר היסטורי תרבותי ודתי עשיר מאוד. זו עיר יקרה לכולנו. זו אחת מערי הקודש בישראל. עד לפני כמה שנים התיירים מכל העולם היו מגיעים לעיר צפת כדי לראות את ההיסטוריה, ההיסטוריה של העם שלנו מול העיניים, כי כל אבן שם, כל פינה, כל שביל בעיר העתיקה, מספר על ההיסטוריה שלנו. ומה הייתה התחושה שלנו אתמול? תחושה לא רק שלנו – גם של תושבי העיר שפגשנו. הם דיברו על הפקרה. אם אנחנו נמשיך להפקיר את העיר צפת, זה ישפיע לא רק על התושבים של אותה עיר אלא על המדינה כולה, וזה יהיה אות קלון על הדור שלנו. בעלי עסקים מקומיים מתארים מציאות קשה ומתמשכת מאז תקופת הקורונה. עסקים בעיר אשר נשענים ברובם על התיירות, מצויים במצוקה כלכלית עמוקה מאוד. עד 2019, אתם יודעים כמה תיירים ביקרו כל שנה בעיר צפת? מיליון. מיליון תיירים בעיר בשנה. ומה עכשיו? במשבר הקורונה התחילה ירידה במספר התיירים, ובצל המלחמה התיירות בעיר הפכה להיות אפסית. בעלי עסקים רבים מעידים על ירידה חדה בהכנסות ועל קשיים אדירים שיש להם כבר חמש שנים, ובו בזמן, במקום לעזור להם, הארנונה לעסקים רק גדלה. אדוני היושב-ראש, משרדי הממשלה צריכים לחשוב ביחד ולתת מענה הוליסטי לרשויות מקומיות בצפון שיש בהן עסקים שנשענים על תיירות. בלי מענה הוליסטי, גם של משרד הפנים, גם של התיירות, של התרבות – כולם, עם מורשת, כל המשרדים של הממשלה הזאת צריכים עכשיו לשבת ולבנת תוכנית מיוחדת לעיר צפת, אחרת אנחנו נאבד אותה. הם לא יצליחו להתאושש ולהתרומם שנים רבות, ואם אנחנו מאבדים את צפת, אני לא יודעת מה יישאר לנו, איזו פנינה תיירותית בצפון עוד תישאר לנו. בעלי עסקים פשוט חסרי אונים. כשאתמול סיירנו ברחוב אלקבץ, בשביל האומנים, איפה שיש גלריות, הלב שלי נצבט כשראיתי מודעת אבל שחתומה על ידי תושבי ובעלי עסקים של העיר – תושבי צפת ובעלי עסקים צפתיים. הם כתבו שמודיעים על פטירתם של התיירות והמסחר בצפת. עיר כמו צפת היא פנינה תיירותית, והיא חייבת לקבל סיוע מיוחד מהממשלה. יש צורך בהחלטה ייעודית שתתמוך בעיר צפת, אשר לא נחשבת לא יישוב בקו העימות ולא יישוב ספר. אני קוראת לממשלה לפעול באופן מיידי למען צפת ובעלי העסקים שלה. עלינו לוודא כי גם הדורות הבאים בצפת ישמרו על העיר הזאת. היא מוקד תיירות שיספק פרנסה לאלפי משפחות שמתגוררות בעיר ומסביב לה. אסור לנו להפקיר את יישובי הצפון – לא את קריית שמונה ולא את קצרין ולא את שלומי ולא את צפת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה, למי שתהה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החלטת הממשלה להאריך את שירות הסדיר ל-36 חודשים ובמקביל לחוקק חוק השתמטות היא לא פחות מכשל ערכי ומוסרי. תגידו לי, מי אמר שיש סתירה בין שירות בצבא לבין לימוד תורה? לפני כחודש הכבדתם גם על אנשי המילואים והארכתם את השירות לבני 40 עד 50. איפה המצפן? איפה המצפון? החלטות פוליטיות חד-צדדיות של הממשלה פוגעות לא רק בביטחון הלאומי ובבניין הכוח של הצבא, הן פוגעות גם באחדות העם ובאמון הציבור בבית הזה. לא ייתכן ששר השיכון גולדקנופ אמר שהוא מוכן לקצר את הפגרה – לא בשביל אנשי המילואים, לא בשביל הלוחמים הגיבורים שלנו, לא בשביל המפונים ולא בשביל החטופים; הוא מוכן לקצר את הפגרה בשביל לחוקק חוק השתמטות. אז אני אומרת לשר גולדקנופ: השתמטות מצה"ל זה לא יהודי. הדיון שנערך היום בוועדת החוץ והביטחון הדגיש את הצורך לחוקק חובת שירות צבאי, אזרחי או לאומי לכל צעיר בן 18. צריך לקבוע אחת ולתמיד שחובת שירות – ואני מדגישה: חובה – במדינת ישראל זה תו תקן לאזרחות. אני רואה לנגד עיניי משפך שמתחיל בצבא, ומי שהצבא פוטר, ילך לשירות אזרחי או שירות לאומי. חובת שירות בצבא היום זה לא רק צורך ערכי, זה פשוט צורך קיומי. הסמכות היחידה צריכה להינתן לפוקד, שהוא צה"ל, וצה"ל צריך לעשות דבר אחד: להוציא צווים. זה מה שאומר החוק וזה מה שאומרת פסיקת בג"ץ. מה לא ברור? חייבת להיות כאן הבנה שמה שמדינת ישראל צריכה כיום זה קודם כול לגייס לוחמים לצה"ל. רבותיי, חוק הגיוס חייב לכלול תוכנית חמש-שנתית שבסופה כל השנתון החרדי מגויס לצה"ל. כולו. רוח הלוחמים, התעוזה, אומץ הלב והנחישות שלהם גוברים על כל מהלך פוליטי צר בממשלה הזו. הממשלה הזו מחווירה אל מול הלוחמים שלנו. שירות בצה"ל זה זכות גדולה. מאסנו בקומבינות, ביעדים ובמכסות. צריך לחוקק חוק אחד ברור וקל: כל צעיר בן 18 מתגייס לצה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבל שיצא חבר הכנסת שקלים – אז הוא לא פה, אני אדלג על זה; אבל אולי בכל זאת, שיירשם בפרוטוקול. הוא שאל: מה ראש האופוזיציה עשה לטובת המלחמה? אז אני אגיד לפרוטוקול ולך, חבר הכנסת שקלים: ראש האופוזיציה לפיד יצא לציבור לאחר פגישת עדכון עם ראש הממשלה נתניהו לפני המלחמה ואמר בזו הלשון: "אני מודאג מאוד. אי-אפשר לטעות. על פי מה שהציג לי ראש הממשלה נתניהו יהיה אסון גדול בדרום, תפרוץ מלחמה עם נפגעים רבים". אילו, רק אילו שלושה שבועות או שבועיים לפני המלחמה נתניהו היה מאזין לדבריו, אולי אולי היינו במקום אחר. קראתי בתדהמה מה שאמרה השרה סילמן בישיבת הממשלה, אדוני היושב בראש, וכך היא אומרת: אני מכירה את גנץ ויחסו לחרדים. הוא מוכן לתת להם הכול. וגם ליברמן ובנט היו בדעה לסייע לחרדים – עד כאן מה רע? לא 7 באוקטובר השתנה, אלא הרצון להפיל את הממשלה – אלא הרצון להפיל את הממשלה, כך אומרת השרה סילמן. באמת, השרה סילמן? להפיל את הממשלה? ספרי לכולם מה עשית בממשלה הקודמת, איך בגדת במי שנתן לך מקום; איך אי-הכרת הטוב הייתה נר לרגלייך. מי הפיל את הממשלה הקודמת בתמורה לשוחד פוליטי? שוחד פוליטי. הרי מונית לשרה ללא בחירות, במקום מובטח, על ידי נתניהו. את מדברת על הממשלה הקודמת? מה שקיבלת, אין לו שום שם אלא שוחד פוליטי. בתמורה העניקו לך תפקיד שרה. הצעת חוק ייצוג הולם של גפני לחרדים זה נהדר. מה עם הנשים? מה עם כל מיני אחרים? תסתכלו במה אתם עוסקים – בג'ובים, במקום לעסוק בחינוך. משרד החינוך לא באירוע של שביתת המורים העל-יסודיים. יש לנו דור שלם שעבר קורונה, דור שלם של שמיניות שעבר עכשיו מלחמה, דור בטראומה, שמחר יבקשו מהם להתגייס למלחמה. יוקר המחיה – על מה אתם מדברים? מקום שני על פי הבנק העולמי ביוקר המחיה בעולם. מקום שני על פי הבנק העולמי ביוקר המחיה בעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 283 ימים למלחמה, 120 חטופות וחטופים עדיין בידי החמאס. אני מבקשת להקריא קטע של הסופר חיים באר מתוך קטע שנקרא "האכזריות והחמלה" מתוך הספר "מר הפקרה – מורשתו של נוטש החטופים", שמוציא לאור פורום המשפחות להצלת החטופים, והספר הזה יצא בקרוב. אז אני קוראת את הקטע האכזריות והחמלה. "במהלך כל הערב הזה (19/6/24) מונחים לפניי הגיליון האחרון של 'מוסף הארץ' הפתוח במאמר שתורגם מתוך ה'ניו יורק טיימס' ועניינו בתהליכים שעוברים מוחותיהם של אבות טריים לאחר הולדת ילדם, שטרם התפניתי לקרוא בו, וספר שאני קורא בו בקדחתנות ובבעתה כבר ימים אחדים. "הספר הוא ספרה של פרופ' שגית מור 'שבי קשה מכולם – שבויים, שבי ושיח השבי בספרות חז"ל', שראה אור לפני כחמש שנים. הנפילה בשבי, כך פותחת החוקרת את ספרה, מלווה את התרבות האנושית משחר ימיה. מכאן ואילך היא הולכת ומונה מקרים ידועים וידועים פחות על חטיפת ושביית נשים ואנשים, לא רק במהלך מלחמות, אלא גם חטיפה על ידי ליסטים וחייבים בגין חובם. היא מתארת את חייהם של השבויים הנתונים בסכנה ממשית ובלתי פוסקת ששליטתם על גופם נשללה מהם, על הסבל מצמא ומרעב, מחוסר שינה ומהיעדר תנאים חיוניים לקיום גופם, להיותם נתונים לרצונם ולתוכניות שוביהם, להתעללות ולעינויים מצידם. וכך אני הולך וקורא ויודע שמה שהיה הוא שהווה עד שאני מגיע לסיכומו של האמורא רבא שקובע את מדרג הקושי האנושי, ופוסק כי מוות ברעב קשה ממוות בחרב, וכי השבי קשה מכולם, ומאדיר את מצוות פדיון שבויים ומעמידה כמצווה העומדת בראש המצוות: 'מצווה רבה! מצווה גדולה!' "תוך כדי קריאה בספר המנתח את היחס החברתי-קהילתי וההלכתי כלפי השבויים והשבויות בתקופת המשנה והתלמוד, אני חוזר ומציץ פעם אחר פעם בגיליון 'מוסף הארץ'. מופיע שם צילום משנת 1980 שצילם אחד מצלמי 'לשכת העיתונות הממשלתית'. אב צעיר, שחור שיער, אוחז בידו ילדה קטנה כבת שנתיים ומקרב את פניו אל פניה, מצחה משוקע בארובת עינו והוא מחייך אליה באהבה. אינני יכול שלא לחוש אמפתיה אל האיש הזה שכל כך הרבה חום, מסירות וקרבה זורמים ממנו אל הפעוטה. האיש הוא בנימין נתניהו. הילדה היא בתו נועה. "בתוך כך, מתוך הטלוויזיה הפתוחה, חוזרת ומגיחה פעם אחר פעם דמותו של ראש הממשלה. צל של חיוך שטני, מדיף – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – בוז ותועבה, חולף בזווית פיו" – שנייה, אדוני. "עיניו המצומצמות, המכווצות, מציצות אלינו, נתיניו, באכזריות קרה, מקפיאת דם. כולו משטמה, אטימות, שנאה. "האיש הזה, אני אומר לעצמי, אינו חס, אינו מרחם, אינו חומל – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – לא על זקנים הנמקים – –" אדוני, עוד שורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, עוד שורה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – לא על זקנים הנמקים במנהרות עבשות וטחובות, לא על נשים ונערות שאינני רוצה לחשוב מה עושים בהן שוביהן, לא על גברים צעירים, 'גם תנים חלצו שד היניקו גוריהן בת-עמי לאכזר כיענים במדבר'. "בנימין בן צילה ובנציון – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – אנא בטובך, עשה בבקשה מאמץ – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שורה אחת, זה שמונה שורות כבר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שורה אחרונה, שורה אחרונה. "– – עשה בבקשה מאמץ ותנסה לחזור לשעה קלה אל אותה שעת חסד שבה החזקת בידך את ילדתך הקטנה והיית כל כך רחום וחנון – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – ותגלה גם עכשיו מידה של חמלה, של אנושיות, של חנינה. אין לי ספק שלאל ידך לעשות זאת, אם רק תרצה". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה של מזכירות הכנסת – בינתיים, עד שתגיע. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראות שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעה כמעט 22:00, אני אנסה לשמור קצת על השפיות וגם על חוש ההומור. חברי חבר הכנסת סימון דוידסון דיבר בהתרגשות על הביקור שלנו במכון וינגייט ועל האולימפיאדה – 88 אתלטים שלנו, ישראלים, ייסעו בעוד שבועיים לאולימפיאדה ושם הם יתחרו ב-14 ענפים שונים. אני החלטתי, בהקשר של האולימפיאדה, להמציא כמה ענפים שמתאימים לחברי כנסת ולשרי הממשלה, אז הינה לכם הדוגמאות שלי. נתחיל בענף שהוא בעצם – ענף ההתעמלות האומנותית. נכון, יש לנו נבחרת טובה בענף הזה, ואם אנחנו נעשה ענף התעלמות אומנותית מהמצב בצפון נוכל לשלוח לשם כמה שרי ממשלה. הענף הבא, שבעיניי הוא ענף מעניין מאוד ומרתק, זה קפיצה למים. אז אני מציע לשנות את שם הענף: מהמקפצה. אני בטוח שיש לנו נציגים מכובדים של הממשלה שיוכלו להתחרות בענף מהמקפצה. ענף נוסף, ענף שבעיניי – אני מאוד אוהב אותו: היאבקות אולימפית. אגב, יש סגנון חופשי וסגנון יווני. אנחנו נעשה היאבקות בצה"ל, היאבקות במשטרה, ההיאבקות בפרקליטות וגם היאבקות באחים לנשק. אני בטוח שיש פה כמה מתנדבים שירצו להתחרות בענף הנפלא הזה. יש ענף מאוד מרתק באולימפיאדה שכולנו אוהבים לראות – חתירה. נכון? אפילו יש לנו מדליה מסידני, של קלגנוב. אז זה ענף חתירה, בהחלט אפשר לקרוא לזה ענף חתירה תחת שר הביטחון שלכם, של הקואליציה. אני בטוח שיש אפילו מכתב מסודר של אנשים שרוצים להתחרות בענף הזה. והענף שהוא הענף האהוב עליי – ענף הריצה, שזאת אתלטיקה. פה אני מציע לשנות את השם: ענף בריחה מאחריות. אני משוכנע שנביא לא מעט מדליות בענף הזה באתלטיקה – 100, 200, 800, 400 מטר בריחה מאחריות. עכשיו יש לי עוד 50 שניות, אז אני אציע לכם עוד כמה שמות של ענפים. קודם כול, ענף טיפוס, ידעתם שיש ענף כזה באולימפיאדה? אז תיקראו לזה ענף טיפוס. אני מניח שבענף הזה יש פה לא מעט אנשים שירצו להתחרות. או למשל אגרוף, זאת בכלל קלאסיקה. לא צריך לשנות את שם הענף, פשוט קחו חברי כנסת מכאן, מהאולם הזה, ותכניסו לענף האגרוף. ואחרון חביב – ענף הטרמפולינה. ידעתם שיש גם כזה ענף? אז זה יותר מתאים לשרים, שפעם למעלה פעם למטה – זה לא משנה, העיקר לקפוץ בקריירה הפוליטית שלהם. תודה רבה, ובהצלחה לנבחרת האולימפית שלנו בפריז בעוד שבועיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, אתמול באחד מערוצי הטלוויזיה התראיין ארוכות ראש המועצה לביטחון לאומי מר צחי הנגבי. במסגרת הריאיון ראש המל"ל הגדיר את אירועי 7 באוקטובר "תקלה". "תקלה". אני רוצה להסביר לראש המל"ל מה זאת תקלה. תקלה זה כשיש לך פנצ'ר באוטו בדרך לאסוף את הילד מהחוג. תקלה זה כשאתה משאיר סיר עם פסטה כמה דקות מעבר לזמן. זאת תקלה, אדוני היושב-ראש. תקלה זה כשאתה שוכח לשלם את אחד מהחשבונות לאחד מן הגופים שצריך לשלם להם. זאת תקלה. מה שקרה ב-7 באוקטובר זה פשע שלטוני, לא תקלה, מר צחי הנגבי. פשע שלטוני שאתה ומי שמינה אותך וכל החבורה שיושבת כאן לפרקים במרכז המליאה – כולכם אשמים בפשע השלטוני הזה. פשע שלטוני, לא תקלה, מר צחי הנגבי. והפשע השלטוני הזה נתן את אותותיו ב-7 באוקטובר, ביום שמחה תורה, אבל יסודותיו עוד הרבה קודם לכן: כאשר ראש הממשלה הכושל והמושחת מימן במאות מיליוני שקלים, אם לא מעבר לזה, את ההתעצמות הכספית של החמאס, רק כדי שהוא לא יצטרך לנהל משא ומתן פוליטי עם הרשות הפלסטינית. זה פשע, מר צחי הנגבי, לא תקלה של הממשלה שלכם על הדרך. וכדי להוסיף חטא על פשע יושב באותו ריאיון ראש המל"ל ואומר שזה מזל גדול שנתניהו הוא ראש הממשלה בתקופה הזו. להוסיף חטא על פשע, או לשפוך מים רותחים על הכווייה של מאות אלפי אזרחים שמפונים מבתיהם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לו חוט שדרה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שנמצאים בשירות מילואים שאין לו סוף. נס קרה לחברה הישראלית שנתניהו ראש הממשלה – שאין לו חוט שדרה. ראש הממשלה שנסחט כל היום על ידי שותפיו הקיצוניים; ראש הממשלה שבכל רגע נתון מעדיף את האינטרסים הפוליטיים שלו על פני האינטרסים הלאומיים. הוא, ראש המל"ל, אומר לנו שמזל גדול שהאיש הכושל הזה, חסר חוט השדרה, חסר האסטרטגיה, שמטיל אותנו למערכה של תשעה חודשים ללא שום חזון – לאן אנחנו מנסים להגיע? הוא שמוטט את ההרתעה של מדינת ישראל, הוא שלעג לאזהרות מפני צונאמי מדיני, אבל יושב היום עם רעייתו, רועדים מפני צווי מעצר בבית הדין הבין-לאומי בהאג. תתבייש לך, צחי הנגבי. תתבייש לך, צחי הנגבי. תתביישו לכם, כל חברי הליכוד. צריך להסיר את התמונה של ז'בוטינסקי, כי הוא מביט בכם אנשי הליכוד, מביט בך, צחי הנגבי. מביט בך, נתניהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא מתבייש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נפשו לא יודעת מנוחה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שאתם מתיימרים להיות יורשיו של – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אבי חזון קיר הברזל. צחי הנגבי, אתה התקלה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אתה ומי שמינה אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, תודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תקלה. 1,500 נרצחים – תקלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה רעים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השרים, כבוד חברי הכנסת, יושבת במליאה ומקשיבה, מנסה לנטרל את התוכן – בעד או נגד, קואליציה או אופוזיציה. אני באמת מאמינה שרוב-רובנו הגענו למשכן כדי להיטיב, כדי לעשות טוב, לתקן עוולות, ויש הרבה, ברוך השם. המילה טוב איננה מילה גסה, אולי היא לא מוכרת מספיק אבל בואו, זה חשוב. אני מנסה להקשיב רק לאיך, ולא לַמה, ומזדעזעת. זה מקלל את זה, זו משמיצה את זו, זה את זו וזו את זה, בלי כל בושה. וכל המרבה הרי זה משובח, כאילו בשביל זה הגענו. כאילו בשביל זה נבחרנו. מתי נבין שאנחנו מכלים את עצמנו לדעת? אנחנו מביישים את המשכן, את העובדה שאנחנו נבחרי ציבור. מתי נבין שאולי, אולי, אפשר אחרת? מתי נבין שאולי נתפוס כותרת אם נשפיל ונבזה האחד את השני, אבל זה יירשם על שמנו לדיראון עולם? הצטרפתי לאחרונה לוועדת האתיקה של הכנסת, ועדה חשובה שעוסקת בשיפוט חברי הכנסת בשל עבירות אתיות, כגון התבטאויות בלתי פרלמנטריות, ואני מקווה, אני באמת מקווה שנצליח, בהובלתו של היושב-ראש החדש חבר הכנסת משה רוט וחברי הוועדה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וחברת הכנסת שרון ניר, לתקן, לשנות את אופן השיח. רבי אלימלך מליז'נסק כתב את המילים היפות כל כך: "אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה, ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך". אז נמשיך להתווכח על נושאים חשובים, על הרבה נושאים על סדר-היום, אבל די, די, בלי עלבונות, קללות ומילים כל כך מיותרות שלא מכבדות את האומר אותן. ואם כבר התחלתי בציטוט מקורותינו, אז אמשיך בהודעה שקיבלתי ממש לפני כמה דקות בווטסאפ. הדס, אימא של אריאל טופז וקס, קצין מודיעין שנפגע אנושות בפיגוע הדריסה בצומת ניר צבי, מבקשת שכל עם ישראל יתפלל ויקרא שני פרקי תהילים להחלמתו המהירה והשלמה. ואני אסיים בשני פרקי התהילים הללו. אחד, קכ"א: "שיר למעלות, אשא עינַי אל ההרים מאין יבֹא עזרי. עזרי מעם ה' עֹשה שמים וארץ. אל יִתן למוט רגליך אל ינום שֹמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שֹמרך, ה' צִלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע, ישמֹר את נפשך. ה' ישמֹר צאתך ובואך מעתה ועד עולם". וביקשה האם עוד פרק אחד, אז אקרא גם אותו, פרק ק"ל: "שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'. ה' שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשובות לקול תחנונַי. אם עוֹנות תשמר יה, ה' מי יעמֹד. כי עִמך הסליחה למען תִוָרא. קִויתי ה' קִותה נפשי, ולדברו הוחלתי. נפשי לה', משֹמרים לבֹקר שֹמרים לבֹקר. יחל ישראל אל ה', כי עם ה' החסד והרבה עִמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עוֹנותיו". תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המפקד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא תכננתי, אבל נתקלתי בדברים שאמר ממש לאחרונה רפי בן שטרית – כשהייתי מנהל בית ספר שקד, חלק מהשנים הוא היה ראש העיר – אבא של אלרואי, שנפל במוצב נחל עוז, בתוכנית של קרן נויבך: אני בא מבית שאן. הייתי ראש עיר מבית ימני, שמרני ודתי. ואני בא עם הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית כדרישה שמבטאת את רצון 85% מאזרחי ישראל. אין פה שאלה של ימין ושמאל, איתנו יצעדו תומכי בן גביר ומרצ והעבודה בדרישה לחקור את המחדל. יש אנשים שרוצים להקטין, לגמד את גודל האסון, כי הם עצמם סבורים שהם עלולים להיפגע מתוצאות של חקירה כזאת. "שמעתי את ראש המל"ל אומר: היו כמה תקלות; או השר שיקלי אומר: תוקם ועדת בדיקה פריטטית – – – כל הניסיונות האלה זה למסמס", אומר אבי בן שטרית. "אנחנו לא ניתן שזה יקרה". "המלחמה הסתיימה, החטופים גוססים – – – הדרום מת – – – באיזו מדינה מתוקנת ראש ממשלה מתאפר, מסתרק, עומד מול האומה ומפאר את עצמו על הישגים צבאיים כשהאסון הוא לפתחנו, והוא מתחמק מאחריות?" "אני ימני, מאוד ימני, אני בזרם האקטיביסטי של הליכוד", אומר רפי בן שטרית. "התנגדתי לאוסלו, התנגדתי להתנתקות. ואני אומר: ועדת חקירה עכשיו – – – אני רוצה לדעת למה הבלונאים הופקרו? למה העמידו את התצפיתניות 700 מטר מחיות נאציות – – – כשהן בלי נשק ובלי הגנה? – – – אני וכל אזרחי ישראל רוצים לדעת את האמת, ואת כל האמת – – – לא מעניין אותנו כן ביבי, לא ביבי – – – נתנו את הבנים שלנו ואת הבנות שלנו – – – להגן על מדינת ישראל". "הרי המטרה היא למנוע את האסון הבא – – – אני קורא לכל עם ישראל – – – קחו דגל, תרמיל – – – ותצטרפו אלינו. אנחנו ביום רביעי ב-16:00 נפגשים בבסיס נחל עוז – – – נצעד למוצבים, לבסיסים, לערים – ובכל מקום נעמוד, נזכור את הנופלים ואת הגיבורים, ונדרוש ועדת חקירה ממלכתית – כלשונה בחוק". אני קורא לכם להצטרף אל הצועדים ולהצטרף לקריאה לוועדת חקירה ממלכתית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מנצל את הדקה שנשארה לך, הזכרת את האב, אני אזכיר את הבן: סמל ראשון שמעון אלרואי בן שטרית, השם ייקום דמו, גיבור ישראל, בנם של איריס ורפאל, נפל בבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי התשפ"ד, שמחת תורה, והוא בן 20. תמיד תהיה בליבנו, לעד. חברת הכנסת לימור סון הר המלך – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולנו היום נפעמנו לראות את הצל מקבל דרגות קצונה, אז ממש קינאתי ופניתי לחברי מיקי לוי, כי אני באמת לא מבינה גדולה, ושאלתי אותו, האם דברים כאלה יכולים לקרות? האם זה קרה בעבר? באיזה מקרים קיצוניים מעניקים דרגות קצונה לאזרח? ומיקי שיתף איתי את המידע שזה לעולם לא קורה. זה לא דבר שקורה. אבל הינה, זה קרה. אז אחרי שהובכתי בשביל מנהל המרחב פרץ – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מפקד המחוז. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, מפקד המחוז פרץ, שאני זוכרת אותו כי הוא היה בדרום הרבה שנים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מפקד מחוז דרומי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועשה עבודה נפלאה ומאוד הערכתי אותו שנים רבות, אז זה קצת הביך אותי לראות אותו עומד שם ומשתתף בהצגה המזעזעת הזאת. אבל מיקי, אני גם רוצה, אני גם רוצה. חשבתי, אולי יסמין הצנחנית. אתה חושב, אולי אפשר לשים לי סיכת צניחה ואני אהפוך להיות יסמין הצנחנית? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> כנפיים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> טייסת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי גם כלבה שאפשר להפוך אותה לשאנטי הכלבה הצנחנית. אני מתאימה, אולי אפשר לעשות הצגה גם בשבילי. אחר כך – קרו עוד כמה דברים השבוע ובשבוע שעבר שלא הספקנו לדבר עליהם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כיתת כוננות זה תפקיד אחראי מאוד, הוא אמור לתת הוראות פתיחה באש. מי שלא עשה קורס קצינים או לא עשה קורס פיקודי – אלוהים ישמור. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. בגלל זה אמרתי שזאת הייתה הצגה. מעבר לכך, שמעתי השבוע גם את חבר הכנסת צבי סוכות מדבר על נקמה כערך. נקמה היא ערך בעיני צבי סוכות. לדעתי, רובנו לפחות מחנכים את ילדינו לא לפעול אף פעם מתוך נקמה, אלא מתוך אחריות אישית, מתוך שיקול דעת. ונקמה, מעבר לזה שהיא לא ערך, היא בטח לא דרך לנהל משרדים ממשלתיים, היא בטח לא דרך לנהל ועדות, היא בטח לא דרך של נבחר ציבור לשקול את מעשיו. אז אני פונה גם לצבי סוכות, שאולי יחשוב על דבריו בתור יו"ר ועדה, שאלוהים יודע איך הוא הגיע גם לזה. ועוד כמה דברים שקרו, כי יש לי עוד חצי דקה. בזמן שקיצצו מיליונים למשרד הבריאות, מיליונים, ששר הבריאות בוסו בעצמו התנגד לזה, ראש הממשלה אישר לשר החוץ ישראל כץ לצרף את רעייתו רונית לנסיעות לחו"ל על חשבון המדינה, על חשבון האזרחים. אין לי בעיה שיש פה כל מיני נבחרי ציבור שיש להם צורך לקחת את הנשים שלהם לכל מקום. אני בעד. אבל למה הציבור צריך לשלם על זה מכיסו? תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שכפ"ץ משפטי – זה היה אחד הטיעונים המרכזיים של אלו שטענו שבג"ץ בפרט והמשפטנים בכלל ינהלו אותנו. אז בעולם השכפ"ץ המשפטי לא ממש מרגש את הברית בין הפרוגרס המרקסיסטי לאחים המוסלמים. בשבילם כולנו אותו דבר, עם שכפ"ץ, בלי שכפ"ץ. תושבי בארי וניר עוז מתנחלים בדיוק כמו תושבי יצהר ואיתמר. אז מה כן מתרחש באמצעות השכפ"ץ המשפטי? באמצעות השכפ"ץ המשפטי, אדוני היושב-ראש, מנטרלים את מדינת ישראל, מנטרלים את צבא ההגנה לישראל, מנטרלים את אינסטינקט הקיום של עם ישראל. והרי לפניכם, חבריי, כמה ממעללי השכפ"ץ המשפטי, רק מהתקופה האחרונה, טרי מהתנור, זה ממש מעכשיו, ממש מלפני כמה שעות. בג"ץ, בשבתו כשכפ"ץ, מוציא צו על תנאי להחזקת עצורים בשדה תימן. דואגים לנוח'בות. זוכרים את חוק האזרחות שעבר כאן בקונסנזוס – כמעט בקונסנזוס? אז הבג"ץ בשבתו כשכפ"ץ מבקש הבהרות. למה באמת שלא ניתן אזרחות באמצעות נישואים לאלה ש-82% מהם תומכים בטבח? השכפ"ץ שלנו גם חושב שהנוח'בות צריכים לקבל עורכי דין על חשבוננו. הבג"ץ בשבתו כשכפ"ץ דן בקלוריות של הנוח'בות. הם הרי התאמצו כל כך ב-7 באוקטובר: שחטו, אנסו, ותוך כדי זה גם הכניסו כדור בראש. צריכים לדאוג לקלוריות שלהם. השכפ"ץ של בג"ץ לא מבין למה מחזיקים את גופת המחבל וליד דקה. אני הייתי בטוח שצריך לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים. כנראה שלא. השכפ"ץ של בג"ץ קיבל עתירה של רשות הרצח הפלסטינית נגד ישראל. לרשות שמחנכת לרצח ומממנת רוצחים יש טענות, ומי אם לא השכפ"ץ שלנו לתת להם סעד? יש גם את נציגת השכפ"ץ בצה"ל, הפצ"רית, יפעת תומר ירושלמי. היא אוסרת לפגוע ברוצחים, אנסים וחוטפים רק כי הם לא חברים בחמאס. השכפ"צרית אפילו אוסרת לפגוע בשוטרי חמאס, גם אם הם חמושים. ויש את השכפ"ץ של פרקליט המדינה, שבודק אם לפתוח בחקירה על הסתה נגד אזרחי עזה. וכמובן, כמובן, השכפ"ץ שלנו בפרקליטות החליט לרדוף לוחמים גיבורים שחירפו נפשם ב-7 באוקטובר באישום הנורא של הריגת נוח'בה. אז שכפ"ץ בעולם לא קיבלנו; ידיים ורגליים קשורות במלחמה קיבלנו גם קיבלנו. מערכות המשפט שלנו אימצו אידיאולוגיה אוטו-אימונית: הגוף תוקף את עצמו. היום, אדוני היושב-ראש, העברתי בוועדת העבודה והרווחה את הצעת החוק לשלילת קצבאות ילדים מקטינים שהורשעו בטרור, חוק שבג"ץ – בשבתו כשכפ"ץ בטח – פסל לפני שלוש שנים. איזה טירוף, טירוף הדעת. את המערכות האלה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו חייבים לתקן, אנחנו חייבים לרפא, חייבים להבריא. זה פשוט צורך קיומי. המפעל הציוני צריך שכפ"ץ אמיתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, מה ההישג האדיר הזה בלסגור את ערוץ אל-ג'זירה? אני מנסה לחשוב לעצמי, מי צופה בערוץ אל-ג'זירה בתוך מדינת ישראל? היהודים לא. היהודים לא צופים בערוץ אל-ג'זירה. מי שצופה בערוץ אל-ג'זירה הם האזרחים הערבים. אז רוצים לסגור את הערוץ. אז מה? האזרחים הערבים לא ידעו את האמת? אין ערוצים אחרים? אין דרכים אחרות? או שאתם רוצים לספר לעצמכם רק דברים שאתם רוצים לדעת? למשל, בואו נסגור כל הערוצים; בואו נשאיר רק את ערוץ 14. זה רעיון טוב. ואטורי, אתה יושב-ראש, אולי זה רעיון טוב שאתה תגיש הצעת חוק שרק ערוץ 14? ועכשיו, אחרי שהורדתם את התוכנית של רביב דרוקר, אולי תורידו עוד שתי תוכניות, ויהיה גם ערוץ 13, ובו תספרו לעצמכם סיפורים. תספרו, למשל, שאתם עם הסגולה היחיד; שאתם היחידים שהם אור לגויים; שהכיבוש הוא נאור, מאוד מאוד נאור; שהעם הפלסטיני הוא עמלק, הוא רק רוצה לפגוע. אין לו שום זכות, אפס. תספרו לעצמכם סיפורים. אני חושב שזה שווה. פעם ליבוביץ' היה מסביר לתלמידים שלו, אז אחד מהתלמידים אמר לו: אולי נסגור את החלון, כי קר מאוד בחוץ. ליבוביץ' ענה לו: ואם נסגור את החלון, אז לא יהיה קר בחוץ? אז תסגרו. תסגרו עוד יותר ועוד יותר ותשמעו רק את עצמכם, רק את עצמכם, ותגידו: מראה מראה שעל הקיר, מי היפה ביותר בעיר? זה רק אנחנו, רק אנחנו, יש נרטיב אחד ויחיד שהוא נכון, רק הנרטיב שלנו. ותסגרו עוד ועוד. אבל זה לא יעזור לכם. לא יעזור לכם. דומני שיש ניסיון להשיג ניצחון שווא בגלל ההפסד בשטח; בגלל ההפסד במלחמה, בגלל שאין הישגים במלחמה, מחפשים לסגור את אל-ג'זירה, מחפשים הישגים דרך הכנסת. בושה וחרפה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> על אפך וחמתך אנחנו ננצח את המחבלים, יימח שמם וזכרם. אנחנו מנצחים את המחבלים, יימח שמם וזכרם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שקלים, לא להפריע. סורת אל-בקרה בקוראן, שורה 46: בני ישראל, זכרו את כל הטוב שנתתי לכם, אתם העם הנבחר, אתכם בחרתי מכל העמים שבראתי. תודה רבה. זה כתוב בקוראן, דרך אגב. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואטורי, למה לא לקחו אותך במקום אהרן ברק להאג? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. לא להפריע. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איזה אינטלקטואל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קוראים לחברי הכנסת בשמות שלהם לפי תארים, לפי התקנון, סעיף 41. תודה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אנחנו כאן בדיון טכני על הצעת החוק – אדוני שר התקשורת, אם אתה זוכר את הדיון שלנו בוועדה, אני כבר אז הצעתי להפוך את זה לחוק קבוע או לפחות חוק עד סוף השנה, ואז היינו פטורים מכל הסיבוב הזה. חבל שזה לא אומץ. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש הצעת חוק כזאת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> חבל שזה לא אומץ, אבל לפחות – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תגיד ליועצת המשפטית לממשלה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרתי את זה כבר אז, כמו שאתה יודע, גם ליועצת המשפטית לכנסת. אבל אולי מעז יצא מתוק, כי נזכה שוב להצביע בעד חוק צודק. אני מקווה שעוד סיעות באופוזיציה, גם בנושא הזה נהיה ענייניים, כי מה שקשור לביטחון המדינה הוא מעל קואליציה ואופוזיציה, ונצביע בעד. אני שמח, לפי מה שאני מבין, שגם סיעת יש עתיד הולכת להצביע בעד, בשונה ממחזה מביש שהיה פה בשבוע שעבר, שמשום מה יאיר לפיד החליט להתייצב לטובת מרצים תומכי חמאס באקדמיה שלנו. אני שמח שהפעם לא עשיתם את הטעות הזאת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מיותר. נראה לי מיותר – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, זה לא מיותר, כי אני מרגיש חובה אישית כנראה לשמש סוג של ריענון זיכרון לראש האופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, בסדר. יאללה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר הוא שכח את נוסח החוק שהוא דיבר עליו, כי הוא פשוט לא קרא אותו, אז לא מפתיע שהוא שכח. הפעם, השבוע, קרה משהו אחר: הוא דיבר היום על אירוע שאם לרענן את זיכרונו, אז יאיר לפיד אולי כדאי שיזכור שבמשא ומתן מול רע"מ הוא היה זה שהסתובב כמו פורפרה סביבי וסביב אילת שקד, כי ההסכם שהוא סגר היה פוגע דרמטית בנגב, כי הוא הסכים למעשה לפריצת דרך מטורפת בנושא של בנייה בלתי חוקית, ורק בגלל שלא הסכמנו לזה הוא נאלץ לתקן את ההסכם. אבל דבר אחד אני לא מבין, חבר הכנסת מיקי לוי. שמעתם פה את איימן עודה, שמעתם מה יש לו להגיד על המלחמה, על צה"ל, על אל-ג'זירה – שהוא מרומם אותה, זה סיפור נרטיבים לדעתו – אז למה לכל הרוחות אתם כל פעם כמעט בוחרים את הצד הלא-נכון? למה לתמוך בעופר כסיף ולא לאפשר לנו להוציא אותו מהכנסת? למה לתמוך במרצים תומכי חמאס? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא יעבור בבג"ץ. אתה יודע. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> השבוע תבוא פה להצבעה התנגדות למדינה פלסטינית, ועוד פעם תמצאו את עצמכם – יאיר לפיד ימצא את עצמו מצביע יחד עם שותפו עופר כסיף ועם איימן עודה אותו דבר, נגד העניין הזה. למה כל פעם אתם מוציאים את עצמכם בצד הלא-נכון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם שותפים שלנו כמו שהם שותפים שלך. הם שותפים שלך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> השותפות הזאת עם עופר כסיף לא תביא אתכם לשום מקום. אין טעם שתמשיכו להגן על הכוחות האלה. אני שמח שלפחות הערב, לפחות הערב, הפקתם לקחים מהאירוע המביש שהיה פה בשבוע שעבר, ולפחות הערב – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בואו נראה מה יהיה ביום רביעי, אבל לפחות הערב אתם לא הולכים להצביע יחד עם איימן עודה אלא תצביעו בעד הצעת החוק הזאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני בהלם. אתם לא עוברים את אחוז החסימה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עד לפני יומיים דיברת אחרת, היית בצד השני, אלקין. עד לפני יומיים פגעתם בכול, לא הפלתם את הממשלה, אתה וגנץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כדאי שתיקחו מזה לקח גם להצבעות הבאות – גם על מדינה פלסטינית וגם על המשך קידום החקיקה נגד מרצים תומכי חמאס. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היום גדעון סער משמיע קולות אחרים, נגד היועצת המשפטית. איזו בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לתפוס את מקומותיהם. נעבור להצבעה על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חברות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חברות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 38 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חברות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אלון שוסטר הצביע בטעות במקומה של אורית פרקש, והוא הצביע בעד – לרשום בפרוטוקול. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן הייתה באולם והיא בעד – לרשום בפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1741; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. לאחר שנמסרה בקשת הממשלה לחזור בה מהודעתה מיום 8 ביולי 2024 שלפיה חזרה מהצעת החוק, נמשיך בהליכי החקיקה מהמקום שבו הופסקו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעות יש עתיד, חד"ש-תע"ל והימין הממלכתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת גדעון סער. קבוצת יש עתיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסירה את ההסתייגויות. תודה רבה. קבוצת חד"ש-תע"ל? מסירים. תודה רבה. קבוצת הימין הממלכתי? הימין הממלכתי? מישהו נמצא פה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך להציג את החוק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצגתי אותו. הוצג פעם קודמת, עכשיו הקראתי אותו. מסתייגים או לא? מושכים את ההסתייגויות? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תסיר, תסיר, בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. כל ההסתייגויות הוסרו, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–17 – 34 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–17 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 34 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 36 נגד – אין נמנעים – אין חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 36 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מקורות האנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1774; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 188; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. אני מזמין את יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה להאריך את החוק שתיקן והאריך את תקנות שעת החירום. התקנות הותקנו בנובמבר האחרון, עוד בתחילת המלחמה, ועניינן הארכת מעצרם של עצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או ללחימה בעזה. בין היתר נקבע בתקש"ח – – אדוני, הרעש פה ממש מפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על שקט, חברי הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כי תקופת המעצר של חשוד כאמור תעמוד על 45 ימים, יחד עם אפשרות להאריך את המעצר שוב ל-45 ימים בכל פעם, וזאת בשונה מהתקופות המרביות הרגילות למעצר עד הגשת כתב אישום, שעומדות על 15 או 20 ימים בכל פעם בהתאם לעבירות הנדונות. בחקיקת החוק להארכת התקש"ח החליטה הוועדה לקבוע כי גם במקרה זה נכון שהמחוקק יותיר לשופטים שיקול דעת במקרים חריגים לצוות על תקופה קצרה יותר. עוד נקבע כי נדרש אישור מאת היועצת המשפטית לממשלה למעצר של העצורים מעבר ל-90 ימים, וזאת במקום 30 ימים במעצרים רגילים. בנוסף נקבע כי על אף ההסדר הקבוע בחוק המעצרים, עצור בשל אירועי 7 באוקטובר לא ישתחרר כאשר פעולות החקירה הספציפיות לגביו יסתיימו; רק כשיסתיימו כל הליכי חקירה של אירועי הטבח ישוחרר העצור, אלא אם כן הגיש התובע הצהרה שבכוונתו להגיש כתב אישום, ואז יוארך המעצר עד לסוף תקופת תוקפן של התקנות. בשל הצורך הביטחוני והחקירתי הידוע לכולנו, ולנוכח העובדה כי הליכי החקירה של אותם אירועים הם מורכבים באופן יוצא דופן, הממשלה ביקשה להאריך שוב את התקש"ח כאמור עד לאמצע דצמבר, אולם הוועדה החליטה להאריך את התקש"ח עד ל-15 בנובמבר. הוועדה ביטאה את תקוותה שעד אז תהיה החלטה של הדרג המדיני לעניין המשך הליכים בתיקים הקשורים לאירוע 7 באוקטובר. להצעה הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. אני רוצה לומר, מעבר לטקסט הפשוט – כמובן להודות לייעוץ המשפטי לוועדה, להנהלת הוועדה ולחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בוועדה שתמכו בהצעת החוק. אני רוצה לומר שהצעת החוק הזו שאנחנו מאשרים כאן היא הצעת חוק שהיא תולדה של שערורייה. היא תולדה של שערורייה שאנחנו ככנסת, מתוך אחריות לאומית, מאשרים אותה כדי שלא ישוחררו מחבלי הנוח'בה לרחוב, אבל היא תולדה של שערורייה, שכן עד עכשיו, למרות שחלפו יותר מתשעה חודשים מאז אירועי 7 באוקטובר, הממשלה – כן, הממשלה שלנו – מתעכבת בלקבוע מסלול ברור וחד כיצד להעמיד אותם לדין וכיצד לעצור אותם באופן קבוע. התוצאה של ההתמהמהות הזאת היא באמת תאונת שרשרת. יש לנו גם את האירוע של שחרור מחבלים כתוצאה מחוסר מקום. נכון, ל"הצלחה" הזאת, אבות רבים. בית המשפט, ברגעים אלו ממש, תוך כדי שאנחנו מדברים, נתן צו על תנאי שרוצים לסגור את שדה תימן. בזמן מלחמה אומר לנו בית המשפט העליון: חבר'ה, אולי יהיה צפוף מדי לטרוריסטים שאתם עוצרים, אולי התנאים שלהם לא יהיו משהו. הזיה שאין כדוגמתה. אני לא מצליח להבין בכלל. וגם צריך לענות תוך עשרה ימים, זה דחוף. זה דחוף לבית המשפט לדעת שלמחבלים יש מקום. הזיה. אני לא מכיר אח ורע לזה מהעולם שתוך כדי לחימה, בזמן שחיילינו צריכים לעצור מחבלים לחקירות, לבירורים, לדברים, אומרים להם: חבר'ה, צפוף להם. חבר'ה, זה לא עומד בתקנות הלב"חים, תנאי כליאה. מי מתנהג ככה? איזו מדינה חפצת חיים מתנהגת כך? זאת תקלה אחת. גם מחפשים להם מקומות כליאה, גם בית המשפט והיועצת המשפטית דואגים להם לפירות, לנקניקיות, ללוח מזון א', ללוח מזון ב'. נפלנו על השכל לגמרי. מעבר לאותה תקלה של תנאי הכליאה, הצפיפות והכול, אנחנו רואים את הסיטואציה שאנחנו דנו בה הבוקר ונדון בה מחר, נושא הייצוג על ידי עורכי דין. במדינת ישראל הנרצחים צריכים לשלם על עורכי הדין של הרוצחים. לא ברור בכלל האירוע הזה. בנוסף לכל זה, אנחנו רואים שכאשר מסבירים לנו שהאירועים האלה מורכבים, וצריך לחשוב, השלכות מדיניות, איך חוקרים – תוך כדי זה אין שום מורכבות שפרקליט המדינה איסמן יחליט שהוא כן חוקר את אירועי 7 באוקטובר, הוא כן עוצר אנשים לחקירה של אירועי 7 באוקטובר, אבל זה כשמדובר ביהודים. כשמדובר ביהודים, את זה אפשר. אני אומר, האירועים האלה – אני מדבר ואני לא מאמין למה שאני אומר. זה נשמע לי הזיה. נשמע לי שאני באיזשהו חלום, חלום שהוא סיוט. מדינת ישראל מכניסה לחקירה ולמעצר אדם – ציטוט – ש"רצח מחבל נוח'בה ב-7 באוקטובר". קוראים לזה "גיבור". מי שירד לשטח ב-7 באוקטובר, ולא משנה אם הוא הרג מחבל נוח'בה, תפס מחבל נוח'בה, לא משנה מה הוא עשה, הוא גיבור קודם כול, וכך צריך להתייחס אליו, כי בזמן שפרקליט המדינה כנראה לא ירד לשטח, הוא ירד להגן על האחים שלו. איזו מדינה חפצת חיים עושה דבר כזה? לכן אני מבקש. אנחנו נאריך את זה ל-15 בנובמבר. אני מאוד מאוד מקווה שזאת הארכה אחרונה, ועד 15 בנובמבר ממשלת ישראל תתעשת ותמצא איך היא מטפלת, איך היא מעמידה לדין את מי שצריך להעמיד לדין, ובעיקר – איך היא לא מעמידה לדין את מי שלא צריך להעמיד לדין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסירה. יש עתיד הסירו את ההסתייגויות. מה קורה עם חד"ש-תע"ל? מסירים. נעבור להצבעה. כל ההסתייגויות הוסרו, נעבור להצבעה. יש כמה בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. נעבור להצבעה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אבקש לתפוס את מקומותיהם, חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 20 נגד – 8 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 בעד, שמונה מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 20 נגד – 8 נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1775; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 176; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> חברים, שלום שוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, מדובר בהארכת תקנות שעת חירום שעוסקות במניעת מפגש עם עורכי דין. מדובר בהארכה שלישית לפרק זמן נוסף. גם פה אנחנו מאריכים את החוק הזה עד 15 בנובמבר. הסדרי החוק לא השתנו בין הפעם הקודמת לפעם הזאת, ולכן אני גם לא אחזור עליהם הפעם. אני אגיד שמניעת המפגש עם עורך דין פגה לאחר תקופה של 120 ימים, ולכן אנחנו במציאות ההזויה שלפיה הם גם נפגשים עם עורכי דין וגם שופטים נותנים החלטות על פי החוק, אבל בניגוד מוחלט לשכל ולהיגיון. לכן אנחנו נתקן, בעזרת השם, את החוק מחר בוועדת החוקה. נכין אותו לקריאה הראשונה, מתוך תקווה שיעבור בקריאה שנייה ושלישית עד סוף הכנס, כדי לוודא שמדינת ישראל לא תשלם על אותם עורכי דין שמייצגים את אותם מחבלים נתעבים. אני קורא לכם, רבותיי, לתמוך בהצעת החוק, לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל ויש עתיד. קבוצת חד"ש-תע"ל, מסירים את ההסתייגויות? תודה רבה. קבוצת חד"ש-תע"ל מסירים את ההסתייגויות. קבוצת יש עתיד? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מסירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסירים. קבוצת יש עתיד גם מסירים. כל ההסתייגויות הוסרו. יש רשימת דוברים, הדוברים אינם נוכחים. זה כמו הדוברים הקודמים, ואף אחד לא נמצא כאן. נעבור להצבעה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיף 1 – 17 נגד – 8 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 17 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה. כעת נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 17 נגד – 8 נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 17 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1637; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 160; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024. אני מזמין את אתי חוה עטייה, שתמלא את מקומו של יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, בשם יו"ר ועדת העבודה והרווחה מר ישראל אייכלר, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהגישה הממשלה. בשנת 2022 נחקק תיקון מס' 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, שנועד להקל על אנשים עם מוגבלות הנזקקים לחיית סיוע בקשר עם מוגבלותם, כגון כלב סימון לחירשים, כלב סיוע לאנשים עם סוכרת או אפילפסיה המתריע על מצב רפואי חמור או כלב המתריע בפני נפגע פוסט-טראומה על התקף מתקרב. עיקרו של תיקון מס' 22 היה בקביעה כי הוראות איסור האפליה שחלות לגבי אדם עם עיוורון המלווה בכלב נחייה, יחולו בשינויים המחויבים על אדם עם מוגבלות הנעזר בחיית סיוע לעניין כניסה למקום ציבורי ולעניין שימוש בשירות ציבורי או בתחבורה ציבורית ובתעסוקה, ובלבד שהאדם עם המוגבלות נושא תעודת חיית סיוע, וחיית הסיוע מסומנת בסימון שיקבע שר העבודה ושר הרווחה והביטחון והחברתי. בתיקון מס' 22 נקבעו התנאים להכרה בחיה כחיית סיוע להנפקה של תעודת חיית סיוע, וכן הוראות בעניין הליך ההכשרה ומבחני הכשירות של חיית הסיוע במרכז הכשרה והדרכה, והתנאים להכרה במרכז הכשרה בהדרכה שמוכר על ידי ארגון גג לחיות סיוע. מועד התחילה של תיקון מס' 22 נקבע ליום 1 במאי 2023, אולם עבודת המטה של משרד הרווחה והביטחון החברתי לא הושלמה במועד. עד עתה טרם הוכרו ארגוני הגג הנחוצים לעניין הכרה במרכזי הכשרה והדרכה, שיאפשרו את ההכשרה, את מבחני הכשירות לחיות הסיוע ומתן התעודות לחיות הסיוע, וההסדר אינו ניתן להפעלה. בינתיים חלפו חלק מהמועדים שנקבעו בתיקון מס' 22 כהוראת שעה והוראות מעבר שנועדו להקל על אנשים עם מוגבלות בתחילת הפעלת ההסדר. הצעת החוק שהגישה הממשלה ביקשה לדחות את מועד תחילתו של ההסדר בעניין חיית סיוע, ועימו גם את הוראת השעה ואת הוראות המעבר. הוועדה סברה כי אין הצדקה לעיכוב בתחילת החוק, אך כדי לצמצם את הפגיעה באנשים עם מוגבלות הנעזרים כיום בחיית שירות שנגרמה בשל העיכוב בהפעלת ההסדר, הסכימה הוועדה להתאים את המועדים לעניין הוראת השעה והוראות המעבר, ובכך לאפשר הקלות אלה עם תחילה הפעלת ההסדר בפועל. לפיכך אישרה הוועדה כדלהלן: א. ההוראה המאפשרת לאדם עם המוגבלות המלווה בחיית סיוע שלא לשאת עימו תעודה במשך החודשים הראשונים להפעלת ההסדר תחול עד 1 ביולי 2025, בעוד שלפי ההסדר המקורי היא כבר חלפה; ב. ההוראה המזכה את מי שלפני תחילת הפעלת ההסדר נעזר בחיית סיוע לקבל בעבורה תעודה, בכפוף להשלמת מבחן כשירות, תתייחס למי שהייתה לו חיית סיוע ביום 31 בדצמבר 2024, בעוד שלפי תיקון מס' 22 כל מי שקיבל את חיית הסיוע מיום 1 במאי 2023 ואילך לא היה זכאי לכך; ג. שלוש השנים שבהן הליך ההכשרה יוכר גם אם הוא בוצע שלא על ידי מרכז הכשרה והדרכה, והשנתיים שבהן יוכל השר להכיר במרכז הכשרה והדרכה, גם אם רק החל בהליך הכרה בארגון הגג, יחלו להימנות מיום 1 במאי 2025 ולא מהמועד המקורי, ובכך יקלו על יישום ההסדר בפועל. בטרם אסיים, אבקש להודות לצוות הוועדה בראשותה של ענת כהן וליועץ המשפטי מיכאל קוסאשווילי. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסירה. קבוצת יש עתיד מסירה את ההסתייגויות. אין רשימת בקשות רשות דיבור. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. אבקש מחברי הכנסת לשבת במקומותיהם. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–2 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. ולכן נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 22 נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/902; דברי הכנסת, חוב' כ"ט, ישיבה 175; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, נציגו של יושב-ראש ועדת הכספים. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, האמת, תיקון חשוב להצעת חוק הביטוח הלאומי – חיסכון לכל ילד. זו בשורה גדולה להורים ולילדים שיגדלו ויגיעו לגיל 18. בהצעת החוק, כאשר הגשתי את ההצעה, הייתה בה אפשרות שאת החיסכון כשנולד לנו ילד – מ-2017 היה חיסכון שאת חלקו המדינה מפקידה וחלק גם אנחנו, כהורים, יכולים להפקיד, 55 שקלים מול 55 שקלים. ברירת המחדל הייתה הבנקים. הגשתי הצעת חוק שבאה ואומרת שברירת המחדל בעצם תהיה קופת גמל בסיכון המוגבר. רק בשביל לסבר את האוזן, במשך כ-18 שנה, קופת הגמל או הבנק – הפערים ביניהם הם בין 20,000 שקל ל-60,000 שקל. אלה הפערים פחות או יותר. כאשר אתה בבנק, אתה מגיע עד סדר גודל של 20,000 שקל; כשאתה בקופת גמל בחיסכון מוגבר, אתה יכול להגיע עד 60,000, 63,000 שקלים. אז הגשתי את הצעת החוק. תוך כדי הצעת חוק שהגשתי, התעוררו במשרד האוצר ואמרו: אוקיי, אנחנו נעביר את זה גם לקופת גמל בחיסכון מוגבר, ולכאורה אולי יתייתר החוק. אבל אני לא ויתרתי ואמרתי: מלבד זה, אני רוצה שגם הבנקים יהיו בחוץ. זה דבר אחד. דבר נוסף, אני רוצה לגעת גם בפיקדונות הקיימים. זה היה מהלך של שנתיים, למעלה משנתיים, של עבודה, במהלך השנתיים האלה, עבודה קשה מאוד מול משרד האוצר, מול הבנקים. בסופו של דבר הגענו להסכמה שהפיקדונות – שזו הבשורה הגדולה ביותר – הפיקדונות הקיימים, גם משרד האוצר התנגד להוציא אותם, אבל מאידך גיסא הם אמרו שהם מוכנים לפתרון אחר. הפתרון היה לגעת בקיימים, להשאיר אותם כפיקדון בבנקים; אם אתה רוצה לפתוח בקופת גמל חיסכון נוסף, אתה יכול לעשות את זה. בעצם נגענו בקופת החיסכון של הילדים שלנו, העברנו אותן מהבנקים לקופת גמל. אבל אנחנו לא יכולים לפתוח – אם הייתי בקופת גמל, לעולם לא אוכל לעבור בחזרה לבנק, כי זה הדבר שהוא בעצם הגרוע ביותר לכל הילדים שלנו. גם ממחקרים שעשו, מי שעושים את הדבר הזה הם בעצם אותם אנשים שלא מבינים בכלכלה, אנשים מהפריפריה, אנשים ממשפחות מוחלשות. האוכלוסיות הכי מוחלשות עושות את זה כי אין מי שילווה אותן. גילוי נאות, גם אני עשיתי את זה לילדים שלי. זה גם המקום שבו התעוררתי, כשבאו אליי עם ההצעה הזאת מלובי 99 – לינור דויטש הציעה לי את זה. האמת, ישבתי וראיתי את זה. אז קודם כול, זה המקום להגיד לה תודה רבה. דבר שהוא מבורך. יחד עם זאת, גם ילד שהיה לו בבנק – שזה עדיין לא שונה במהלך החוק, ועכשיו כן שינינו את זה – אז הילד השני, כאשר הגיע, גם הוא המשיך בבנק. פה שינינו את זה, שגם הילד השני יהיה בקופת גמל בחיסכון מוגבר. לעומת זאת, אם הוא בקופת גמל, הילד הבא אחריו יהיה באותה קופת גמל כמו הראשון, על מנת לא לעשות בלגן בתוך הקופות למשפחות. אז בעצם אנחנו פה מבשרים לעם ישראל, להורים, שיש פה בשורה אחת גדולה: א. קופת חיסכון תהיה בקופת גמל בסיכון המוגבר; ב. אנחנו בעצם נוגעים גם בפיקדונות, הווה אומר שאתה יכול להשאיר את הפיקדון הקיים ולפתוח פיקדון נוסף בקופות גמל. אין דרך חזור לבנקים. רציתי להוציא את הבנקים, אבל האמת, לא הצלחתי. אבל מה הפירוש לא הצלחתי? היינו יכולים ללכת ראש בקיר ולעשות את זה, אבל בימים כאלה אנחנו עדיין לא יודעים. בסך הכול, גם ביטוח לאומי מראה לנו איך שזה הולך ויורד ומגיע אפילו ל-10%, אפילו פחות מזה מפקידים, אז הבנו שזו מגמה שהולכת ויורדת. לכן היה חשוב להשאיר על המדף בשביל אותם אלה שיעשו את זה בצורה אקטיבית, שירימו טלפון לביטוח לאומי ויגידו: אנחנו רוצים שזה יהיה בבנק. עכשיו אם היית בבנק – גם אם היית חצי שנה בבנק – אחרי שעשית, אתה משאיר את הפיקדון של השנה, של החצי שנה או של השנתיים, ותוכל לפתוח בקופת גמל. זוהי בשורה טובה שלמעלה משנתיים עובדים עליה. קודם כול, אני רוצה להודות, כמובן, ליושב-ראש ועדת הכספים הרב גפני, שליווה את זה ודחף את זה על מנת שנצליח ונגיע לזה, לחוק החשוב הזה למען ילדינו. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, שכולם היו פה אחד, באמת היו פה אחד, ביחד, על מנת לעשות את זה. החוק הזה התחיל עוד מאלכס קושניר, שהיה יושב-ראש ועדת הכספים, ואני חייב להגיד גם לו מילה טובה; למאיר כהן, שהיה שר הרווחה ואמר לי אז: ינון, תרוץ על זה, למרות שאז לא הייתה הסכמה, אבל זה היה בקריאה ראשונה. זה רק מראה שהיה אכפת לכולם, והחשיבות היא חשיבות גדולה. אני באמת רוצה להודות גם ליועצים אצלי בלשכה, גיל גולן, יועץ החקיקה שליווה את החוק הזה; אני רוצה להודות ליוסף שקד ודניאל בן חמו, וכמובן להודות ליועצת המשפטית של הוועדה – מלביצקי, אתה לא צריך לעשות לי ככה, אני יודע. האמן לי, יש לי סדר בראש – היועצת המשפטית של הוועדה, שהיא עשתה רק טעות אחת, היועצת המשפטית של הוועדה. היא ליוותה את החוק הזה, אני חייב להגיד לך, נתנה את הנשמה על החוק הזה, כי היא הבינה את החשיבות שלו. אבל אספר לכם סיפור קצר. היה עורך דין גדול, ולעורך הדין הגדול הזה היו תיקים של שנים רבות. היה לו תיק של 20 שנה, תיק של 17 שנה, תיק של 15 שנה – מלביצקי, בטח אתה מכיר את הסיפור הזה. הבן שלו נכנס לתפקיד במקומו. הוא אמר לו: שמע, אני בפנסיה. קח, תתחיל לנהל את התיקים. הבן בא אליו אחרי ארבעה חודשים ואומר לו: אבא, שמע, כמה זמן יש לך את תיק פלוני? האבא אומר לו: 20 שנה. כמה זמן את התיק הזה? האבא אומר לו: 17 שנה, וזה? 15 שנה. הוא אומר לו: סיימתי עם התיקים האלה, נגמר. עכשיו נשארו לי רק הקטנים. אומר לו האבא: תהיה בריא, 17 שנה אני מתפרנס מזה; 20 שנה אני מתפרנס מזה. היועצת המשפטית, שנתיים עשינו דבר כזה; אני מקווה שאביא עוד חוקים, שיהיה לך עוד ממה להתפרנס בעניין הזה. אבל בכל אופן, תודה רבה. עשית את זה באמת במסירות, ואני חייב להגיד שבכל שעות היממה. כמה הייתי משגע אותך בחוק הזה. זה חוק שהיה חשוב לי. תודה רבה. תודה ענקית, כמובן, להנהלת הוועדה, ולכולם ולכל מי שנשאר פה להצביע על החוק החשוב הזה. תודה רבה לעם ישראל, תודה רבה לביטוח הלאומי, שדחף בעניין הזה, ולמשרד האוצר. ואתם יודעים מה? תודה גם לבנקים, שמדי פעם מאתגרים אותי. אפשר להצליח, גם על הבנקים הגדולים. אלה, המפלצת הגדולה שנקראת בנקים – אפשר להצליח גם עליהם, אבל הכול בשביל עם ישראל, אזרחי ישראל. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הוגשו כמה הסתייגויות על ידי קבוצת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את נמצאת בזכות דיבור? יש אפשרות, כן, חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת שעליתי לכאן, ינון, כי שכחת את מי שהכי צריך לתת לו קרדיט, וזה שר האוצר לשעבר משה כחלון, כי במשמרת שלו הוקמה התוכנית של חיסכון לכל ילד. כי פעם היה שר אוצר שקם בבוקר ועבד באוצר; פעם היה שר אוצר שראה את המשפחות החלשות ושהתעסק כל היום עם הורדה של יוקר המחיה. החוק הזה הוא קודם כול חוק שיש בו בשורה לאוכלוסיות הכי חלשות במדינת ישראל, אוכלוסיות שכשהן מקבלות את המסמך הביתה מאלטשולר שחם או מקרנות אחרות, הן מתעלמות ממנו, ובדרך כלל מי שמפסיד זה הילד. אין סיבה שילד ממשפחה מבוססת, שמבינה קצת מה זה קרנות גמל, מה זו קרן השתלמות, בתכלס בעצם מרוויח יותר מאותו ילד שמגיע ממשפחה חלשה, שכשמגיע הדף זורקים אותו לפח או חוששים מחובות. קודם כול, תודה על החוק הזה. זה חוק חשוב. תודה, ינון, באמת תודה לכל העוסקים במלאכה. נשארתי כאן גם כדי להכיר תודה ללובי 99, ללינור דויטש, שהזכרת אותם. הם עובדים על החוק הזה הרבה שנים, ופנו אליי ללא הרף בשבוע שעבר והבטחתי להם, עד כדי כך שכחלון התקשר אלי כדי לוודא. אז אמרתי לו: אל תדאג, החוק הזה יעבור, אני אישית גם אישאר לוודא שהוא יעבור. הבטחתי גם לך. אני ממש ממש מקווה שבקרוב מאוד, אני לא יודעת, יהיה שר אוצר שקם בכל בוקר ורואה את האוכלוסיות החלשות במדינה ישראל, שחושב בכל יום איך לסייע להן ואיך לעזור להן. בדבר הקטן הזה שינון ראה והוא כל כך משמעותי – אנחנו הרבה פעמים פשוט חושבים שאם אנחנו יודעים אז כולם יודעים. אז לא, יש הרבה מאוד ילדים שפספסו, וזו תוכנית משנת 2017. אנחנו בשנת 2024. חשוב, ואטורי, כמה ילדים הפסידו כל כך הרבה כסף. הצעת החוק הזאת רואה אותם, ואני מאוד מאוד מקווה שמי שמבין את החשיבות והמשמעות יקום בכל בוקר ויחשוב איך ילדי ישראל מקבלים כסף מהמדינה ולא רק נותנים לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חזק וברוך, גם למשה כחלון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה למשה כחלון. לגבי ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מושכת. יש בקשות רשות דיבור. כל ההסתייגויות הוסרו. חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איך מוותר? אני בדרך לדוכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לאן? תעצור אותו שם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איך ויתור מבחינתך? איך אתה מפרש ויתור? מעניין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, היום עלה לדוכן השר לביזיון לאומי כדי לענות על הצעות האי-אמון שהוגשו נגד הממשלה. כמו תמיד, אתה מביט, אתה שומע ולא מאמין למה שאתה שומע. כישלונות בכל פרמטר אפשרי – עולה השר לביזיון לאומי כדי להתגאות בהצלחות. מודדים שר לביטחון לאומי בשמירה על הביטחון האישי של האזרחים, על חיי אנשים, חיי בני אדם. בנתון הזה אנחנו הכי גרועים עלי אדמות. אנשים, אזרחים, נהרגים ברחובות, נרצחים ברחובות, גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית. אנשים נהרגים בתאונות דרכים, וגם בעניין הזה הנתון מזעזע. עולה לדוכן השר, שאמור לכסות את פניו מרוב בושה, כי הוא כישלון מוחלט בדברים החשובים כל כך, שהם חיי אדם, ומתחיל להתגאות בהישגים שהוא הביא. הדברים נשמעים מאוד נורמליים בעיני עמיתיו לקואליציה, הכול בסדר, לא קרה כלום כשנרצחים הרבה מאוד אזרחים חפים מפשע; לא קרה כלום כשאזרחים נהרגים בכבישים. זה בכלל לא באחריותו של השר. התפקיד שלו לעלות כדי לדבר שטויות, כדי להתגרות באנשים, כדי להתגרות במפלגות, כדי להתגרות ביריבים פוליטיים. את העבודה שלו הוא לא עושה. וזה נשמע כל כך הגיוני, כל כך טוב, כל כך נהיר. איום ונורא. הגענו למצב שמי שצריך לקבל אחריות על דמם של האנשים שנשפך ברחובות מתגאה בזה שהוא רושם הצלחות. מי שצריך לקבל אחריות על המספר המזעזע של האנשים שנהרגים בכבישים עולה ומתגאה בהצלחות, והעמיתים שלו, חבר הכנסת ואטורי, מקשיבים לו ומבסוטים – כאילו אתם חיים בעולם אחר, כאילו אנחנו חיים בעולם אחר. כאילו אין לנו סדר עדיפויות לחיים. ועל כן, הממשלה הזו כבר עשתה את כל הטעויות שאפשר לעשות, והיא צריכה ללכת הביתה, אבל היא צריכה ללכת הביתה מוקדם ככל שניתן, כדי להניח לאזרחים המסכנים שנושאים את העול של הממשלה המטורפת הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על מה שקרה בנגב שלשום. משפחת אל-ע'ול בערערה בנגב – הממשלה וגם הרשויות הפקירו את המשפחה הזאת, השאירו ילדים, נשים, ללא קורת גג. אילצו את האנשים להרוס את הבתים שלהם, 30 בתים אנשים הרסו במו ידיהם, והממשלה לא נותנת שום פתרון לאנשים. זה קרה גם לפני חודש באום מתנאן, אצל משפחת אל-ע'נאמי ואבו אל-הייל, וגם אצל משפחת אבו עאסה בוואדי אל-חליל. אני רוצה שכולם ידעו, גם נציג הממשלה כאן שידע, שעכשיו יש בנגב מעל 500 נפשות שגרות באוהלים. מדינת ישראל משאירה את הבדואים ללא פתרון, למרות הפניות שלנו. אנחנו גם פנינו לראש הממשלה, אבל לא קיבלנו מענה. ואני רואה שהוועדות עולות לצפון, וזה בסדר, וגם לדרום, נגב-גליל, ושרי ממשלה, אבל אף אחד לא מבקר בנגב. לכו תראו מה קורה עם אנשים: אנשים גרים מתחת לעצים. ככה מדינה דמוקרטית מתנהלת מול האזרחים שלה? אתם לא מתביישים? שר אחד לא מבקר אצל החברה הבדואית? איך זה יכול להיות? למה אתם מפקירים את האזרחים שלכם, האזרחים שלנו? אני רוצה שנציג הממשלה כאן בכנסת עכשיו יעביר את הפנייה הזאת עוד פעם, יעביר אותה למשרד ראש הממשלה. אנחנו דורשים פתרון. אי-אפשר להפקיר את החברה הבדואית; אי-אפשר להפקיר את החברה למדיניות של בן גביר ולשר שיקלי, שלא מתערב במה שקורה בנגב. אנחנו רוצים להמשיך לחיות על האדמות שלנו. משפחת אל-ע'ול גרים באמצע ערערה, בתוך ערערה, אבל הממשלה והרשויות רוצים להעביר אותם לשכונה 10 ולשכונה 13 בניגוד לרצון שלהם. למה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הקשר לחוק? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שמחה רוטמן, תקשיב שנייה. הבדואים לא מעניינים אותך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, מה הקשר לחוק? החוק הזה חל גם על ילדים של בדואים, ואליד. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תעביר את זה לביבי. אתה מוכן לתת פתרון? אתה מסוגל לתת פתרון לאנשים? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה חוק טוב – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תקשיב לי שנייה, שמחה. אתה הגעת לכנסת – דואג רק למתנחלים. אתה מוכן להעביר את הפנייה הזאת לראש הממשלה? אתה מסוגל לעשות את זה? אני אומר לכם שיש עכשיו בנגב אנשים בלי קורת גג, בלי בית, בערערה בנגב, באום מתנאן, בוואדי אל-חליל. אנשים גרים מתחת לעצים, באוהלים. אני יודע שזה לא נמצא בסדר העדיפויות, אבל ריבונו של עולם, קחו את זה לביבי, תגידו לו: אחת, שתיים, שלוש. נמאס לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני דואג להם לחיסכון לכל ילד, מה אתם רוצים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת איימן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון מושיאשוילי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר כעת. נעבור להצבעה על הצעת חוק, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–2 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את יוזם הצעת החוק ינון אזולאי להשיב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, רק להשלים משהו קטן – מירב, קודם כול אני חייב להשלים את השר משה כחלון לשעבר, איש חברתי, אין מה לעשות. הוא חסר לנו במערכת. אני חייב להגיד באמת מילה טובה. אין כמו משה כחלון, אנחנו אוהבים אותו מאוד. אני רוצה גם רק להשלים תודות לבנק לאומי, ברי רוזנברג, שגם הוא היה שותף להסכמה שהבאנו. אבל אני אומר גם לבנקים, זה לא אומר שאם אני מודה לכם אני לא הולך להילחם בכם. אני הולך להמשיך להילחם בכם בכל הכוח, אבל תודה רבה בכל אופן. אני רוצה להודות לנמרוד ספיר מאיגוד בתי ההשקעות, וכמובן, אמרתי, למנהלות הסיעות. גב' עליזה בראשי, תודה רבה. אם לא היית פה אני לא יודע אם זה היה עובר, האמיני לי, לא יודע אם זה היה עובר. זו הייתה יגיעה גדולה, כמובן. ולעליזה אוזן, שתמיד עושה את עבודתה נאמנה, בכל אופן אצלנו גם תמיד, ולכל העוזרות והמסייעות, דניאל ועוצמה יהודית שם, כולם כולם, תודה רבה לכולם, ותודה רבה גם לאחד שתמיד נמצא בוועדה ובא ועוזר, משה זלושינסקי. תודה רבה, ושיהיה לכולם יישר כוח. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תודה לינון אזולאי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם האופוזיציה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, לכולם. זה חוק שאין בו אופוזיציה–קואליציה. זה המהלך של החוק הזה. זה כולם נמצאים במקום אחד למען אזרחי ישראל. תודה רבה כמובן לכל מזכירות הכנסת, הסגניות, היושב-ראש, הסדרנים; ערוץ הכנסת בטח יעשה מזה גם משהו טוב. גם לפרוטוקולים, תרשמי. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני חתמתי על החוק. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1020; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 177; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אני לא יודע מה לחשוב כמסיימים את היום הזה ואני אחרון – זה טוב? לא טוב? אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> אני משתדל. – – אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת החוק לתיקון סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, שיזם חברי חבר הכנסת יצחק קרויזר. חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה משמעותית במספר הדיווחים על גנבות כלי נשק ותחמושת מבסיסי צה"ל ברחבי המדינה. על אחת כמה וכמה זה עולה גם בימים אלה של המלחמה. אמצעי לחימה אלו מגיעים לא אחת לידי גורמים עברייניים, ולעיתים, לצערי, גם לידי טרוריסטים, המסכנים את שלומו וביטחונו של הציבור. בין השאר, גנבות אלה נובעות מליקויים בשמירה על כלי נשק המוחזקים במתקני צה"ל, מפערים בתשתיות האבטחה ומהיעדר מעקב צמוד אחר ציוד צבאי. על מנת להתמודד עם תופעה זו החליטה הוועדה לביטחון לאומי לעגן בהצעת החוק המונחת בפניכם על שני הסדרים עיקריים: הראשון – הקניית סמכויות לחיילים בשמירה על בסיסים. בעצם, מה שאנחנו מציעים זה להקנות סמכות חיפוש ללא צו וסמכות עיכוב הקבועות כבר היום בחוק גם לחייל השומר על מקום מוגבל, כלומר מקום המוחזק בידי צה"ל או משמש למטרה ביטחונית כפי שמוגדר היום בחוק העונשין. זה כולל שטחי אימונים, זה כולל שטחי אש, זה כולל כמובן את מחנות צה"ל. עוד מוצע להתאים את הוראות החוק לעניין הסמכת החייל והכשרתו גם לחייל השומר על מקום מוגבל, כך שקצין בדרגת סגן אלוף ומעלה יהיה רשאי להסמיכו להפעלת הסמכויות שכרגע פירטתי. הדבר השני – חובות צה"ל לפיקוח, שמירה ומעקב אחר כלי נשק צבאיים. הצעת החוק שלנו בעצם, אדוני היושב-ראש, מבקשת להטיל על הרמטכ"ל לקבוע הוראות לשם התמודדות עם גנבת כלי נשק ותחמושת מבסיסי צה"ל. חבריי חברי הכנסת, במהלך הדיונים בהצעת חוק שמעה הוועדה מנציגי צה"ל על אודות המאמצים וההסדרים השונים המיושמים לשם התמודדות עם תופעת גנבת כלי נשק מבסיסי צה"ל והגברת השמירה עליהם. עם זאת, הוועדה בראשותי החליטה שלא להותיר מקום לספק, ולקבוע בחקיקה ראשית כי הרמטכ"ל יקבע הנחיות ברורות בכל הנוגע לשמירה על נשק ותחמושת צה"ליים, ובין השאר, אדוני היושב-ראש, סימון כלי נשק ותחמושת צבאיים באופן שמזהה אותם ככאלה. אני יכול להגיד לך – אל תגלה לאף אחד – שחלק מאמצעי הלחימה היום לא מסומנים; רימון יד, לבנת חבלה – כל הדברים האלה לא מסומנים. ואני מבטיח לך שהם נמצאים בידי ידיים רבות שאנחנו לא היינו רוצים שיהיו בידיהם. מעקב אחרי החזקת כלי נשק ותחמושת צבאיים. השלישי – סימון וגידור של מקום מוגבל באופן שמזהה אותו ככזה. הדבר האחרון – אחריות קצין בצה"ל המפקד על המקום המוגבל לשמור על כלי הנשק והתחמושת הצבאיים המוחזקים בו, כלומר, לא רק החייל אחראי – גם המפקד שלו. עם זאת, בדיוני הוועדה עלתה דרישה כי הרמטכ"ל יביא לידיעה את השיקולים והקריטריונים שנקבעו בבסיס ההוראות לסימון ומעקב אחרי כלי הנשק והתחמושת. בעיני הוועדה, ברירת המחדל היא כי יש לסמן כל כלי נשק ותחמושת הניתנים לסימון. אם יש בכך קושי, יש למצוא לכך פתרון. כמו כן, כלי נשק ותחמושת שלא ניתנים לסימון, לא יסומנו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שאנחנו בעצם אומרים: הלכנו למפעלים לראות איך אפשר לעשות את זה – ואפשר לעשות את זה, צריך רק להתאמץ. מכובדיי, הוועדה עמלה רבות על גיבוש ודיוק של הצעת החוק כך שתהווה פתרון ישים ומותאם לבעיית גנבת כלי הנשק מבסיסי צה"ל כפי שאנו רואים כיום. אני סבור כי בהצעת חוק זו יש בשורה חשובה אשר תסייע בהתמודדות עם התופעה האמורה ובהמשך העבודה על גיבוש מדרג פתרונות כולל. חבריי, כפי שאני זוכה לעמוד פה מעת לעת ולהציג הצעות חוק שיסייעו לכוחות הביטחון במאבק בארגוני הפשיעה, בהצעה זו טמונים הסדרים חיוניים לצורך מניעה של זליגת נשק לארגוני הפשיעה ולטרור. הצעה זו מצטרפת להצעות חוק רבות שהוועדה בראשותי אישרה כחלק מהסתכלות כוללת להגברת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה בהזמנות זו להגיד תודה למנהלת הוועדה לאה גופר, לצוות הייעוץ המשפטי בראשות מירי פרנקל-שור, שגם יושבת פה – אין לך מושג כמה אנחנו חייבים לך – וכמובן, לחברי הוועדה שנתנו יד להציג את הצעת החוק הזאת ולעצב מציאות ראויה וחדשה בבסיסי צה"ל. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הוגשו כמה הסתייגויות: על ידי קבוצת סיעת יש עתיד – אינם נוכחים באולם, ההסתייגויות הוסרו; הסתייגות אחת של חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח, ההסתייגות הוסרה. יש רשימת דוברים. אני אקרא בשמותיהם? אינם נוכחים באולם. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–5 – 11 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 11 בעד, מתנגד אחד. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 11 נגד – 1 נמנעים – אין חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 11 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חבר הכנסת קרויזר, אחד מיוזמי הצעת החוק, שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הנאום מצולם. מי שיוצא – אני רושם, כמו פולני טוב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אל תאיים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תצא, נראה אותך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הודעה אישית? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חכה לחוק הרבנים. אתה יוצא – אין חוק רבנים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז אתה רואה, זה לא משנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסכם. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, הצעת החוק שהצבענו עליה עכשיו בקריאה שנייה ושלישית, נכתבה והוגשה עוד במושב הקודם, מתוך הבנה כי תופעת הפריצה לבסיסים צבאיים ומחסני נשק ושטחי אש היא תופעה שהולכת ומתעצמת ומסכנת את שלום הציבור, ועל כן, יש לפעול כדי למגר אותה. החשש לתרחיש פריצה לבסיסי צה"ל היה מבוסס ולא מנותק מהמציאות, ועומד בבסיסה של הצעת חוק זו. ואולם, האירועים שחווינו ב-7 באוקטובר עלו על כל תרחיש, והחשש, כשהמציאות הכואבת הכתה בנו ללא רחם ופקחה את עינינו – מתרחיש מדומה למציאות כואבת. אסור לנו לחכות לאסון הבא, ועכשיו יותר מתמיד עלינו לפעול. ידוע כי האמל"ח שנגנב מגיע לידי גורמי פשיעה עברייניים שחלקם קשורים לארגוני טרור ומשמש לפיגועים כנגד אזרחים וחיילים. על פי הנתונים הקיימים בצבא, רבים מכלי הנשק שנגנבים מתוך בסיסי צה"ל – לבנות חבלה, טילי לאו ורימוני רסס – משמשים את ארגוני הפשיעה ואת ארגוני הטרור. אם אירועי 7 באוקטובר לא הצליחו לטלטל דיים וליצור מציאות שונה, הרי שהתופעה רק הלכה וגברה ומאז מלחמת חרבות ברזל. אנחנו רואים התעצמות של גנבה מבסיסי צה"ל ושטחי האש, גנבות של אמצעי לחימה כבדים מאוד שלא נראו מאז ומעולם – תופעה חמורה שהפכה למכת מדינה ומהווה איום ביטחוני שפוגע קשות בביטחון המדינה. לשם כך דרושים צעדים נחרצים ומיידיים, ולכן, הצעת חוק זו באה לתקן ולהוסיף ארבע נקודות חשובות: עיכוב, חיפוש בכליו וברכבו; סימון של כלי הנשק, כפי שציינת, אדוני יושב-ראש הוועדה; אחריות מפקדים על תחמושת וכלי נשק שנמצאים בבסיסם. אני חושב שהיושב-ראש של הוועדה כבר הקריא ודייק מתוך נוסח של הצעת החוק לגבי הסעיפים שלה. אבל הנקודה החשובה פה, אדוני היושב-ראש – שבסיעת עוצמה יהודית הרמנו שלושה דגלים מהותיים בהחזרת הריבונות, המשילות והביטחון האישי לציבור, ודיברנו על שלושה נושאים חשובים. היום אנחנו זוכים לחוקק את החוק השלישי ולהכניס אותו לספר החוקים. החוק הראשון היה התמודדות עם תופעה של דמי חסות, חוק הפרוטקשן, שעמלנו עליו רבות, וחוקק; חוק המאבק בכלי הנשק הלא-חוקיים – עבדנו עליו קשות, וחוקק; והיום אנחנו מביאים את הצלע השלישית במשולש ההגנה על אזרחי מדינת ישראל – הסמכויות לחיילי צה"ל ומניעת זליגת אמצעי לחימה ותחמושת לארגוני טרור ולארגוני פשיעה. לכן הגיע הזמן, באמת, להגיד תודה רבה להרבה אנשים יקרים שעמלו מעל שנה על הצעת החוק הזאת. באמת עמלו עליה קשה, גם בוועדה וגם מחוץ לוועדה. אני רוצה להתחיל להודות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר; לשר הביטחון יואב גלנט, שהנחה את הצוותים המקצועיים להגיע למיצוי התהליך; ליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, חברי חבר הכנסת צביקה פוגל; לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה ובראשם עורכת הדין מירי פרנקל שור; לאריאל לוביק על עבודה מסורה, מקצועית ויסודית; לעו"ד יאיר מתוק וקרן אבירם; לעו"ד רלי מרגלית, מאי ארבל ופזית תדהר; לעו"ד דוד בבלי, יועץ החקיקה של השר לביטחון לאומי; לנטע, יועצת שר הביטחון; לעו"ד לילך וגנר; לצוות הוועדה לביטחון לאומי כולו, ולצוות לשכתי ובראשם אושרית סטבון, שעמלה קשות על הצעת חוק זו. לכן אני מודה לכם מקרב לב, חבריי חברי הכנסת, על כך שהצבעתם בעד הצעת חוק חשובה זו, והכנסתם אותה לספר החוקים של מדינת ישראל. בסופו של דבר, מטרתה היא שמירה על אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י' בתמוז התשפ"ד, 16 ביולי 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:22. << סיום >>