דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ו ישיבה קצ"ג הישיבה המאה-ותשעים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 5 נאומים בני דקה 5 משה סולומון (הציונות הדתית): 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 7 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 8 ציון יום למען החיילים הבודדים 8 משה טור פז (יש עתיד): 9 חוה אתי עטייה (הליכוד): 10 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 12 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 13 אוהד טל (הציונות הדתית): 14 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 15 מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): 18 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 19 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 19 ציון יום למען החיילים הבודדים 19 שר החוץ ישראל כץ: 19 ציון יום לחיזוק לימוד התנ"ך 21 אוהד טל (הציונות הדתית): 21 אלעזר שטרן (יש עתיד): 22 אברהם בצלאל (ש"ס): 24 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 26 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 28 אבי מעוז (נעם): 31 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 32 שר החינוך יואב קיש: 33 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 35 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 35 הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון מס' 2) (הגברת האכיפה), התשפ"ד–2024 35 אופיר כץ (הליכוד): 35 רון כץ (יש עתיד): 39 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 41 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 42 טלי גוטליב (הליכוד): 43 שר החינוך יואב קיש: 47 אלעזר שטרן (יש עתיד): 49 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 50 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 51 עמית הלוי (הליכוד): 63 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024 70 משה פסל (הליכוד): 71 אלעזר שטרן (יש עתיד): 73 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 75 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 75 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024 75 טלי גוטליב (הליכוד): 76 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 81 עמית הלוי (הליכוד): 83 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 85 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 89 הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 91 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 91 אליהו רביבו (הליכוד): 93 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 94 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 97 טלי גוטליב (הליכוד): 98 צגה מלקו (הליכוד): 99 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 101 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 108 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) (הפקדות משרת מילואים), התשפ"ד–2024 109 אושר שקלים (הליכוד): 110 רון כץ (יש עתיד): 112 טלי גוטליב (הליכוד): 115 הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024 118 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 118 הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024 120 אוהד טל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 120 צגה מלקו (הליכוד): 122 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 125 הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024 129 אוהד טל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 129 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 132 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 133 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 135 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 136 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"ב תמוז התשפ"ד, 16 ביולי 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנים 2023–2024. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, פנינה תמנו, גלעד קריב ואלי דלל בנושא: מימון תלמוד התורה "נחמת ציון" בראשות העבריין המורשע אליעזר ברלנד על ידי המדינה. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, שלום דנינו, אלון שוסטר, נעמה לזימי ועאידה תומא סלימאן בנושא: משבר הפרנסה של עובדים שכירים בקרב תושבי קו העימות הצפוני הלא-מפונה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום יהיה נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. ברוך הבא, השר. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כהרגלי בכל יום שלישי אני נואם פה על אחד הלוחמים שנפלו בקרבות במלחמה הנוכחית. סמ"ר אביאל מלקמו, ז"ל, מקריית אתא, בן 21, לוחם ביחידת אגוז, חטיבת הקומנדו. אביאל התייתם מאביו בגיל שבע וגדל עם אימו שרה וששת אחיו. בחור מקסים, ערכי, צנוע ושקט, שאהב מאוד לעזור. אימו מספרת שכשהיה מגיע מהצבא, עוד טרם הוריד את התרמיל מהגב, היה מחבק ומנשק אותה ומודה על כך שהגיע לאן שהגיע בזכות אימו. אביאל נלחם על שירות צבאי משמעותי, התגייס לגולני ושם חתר והגיע לקומנדו, לאגוז. הוא הוקפץ בבוקר שבת 7 באוקטובר והתקשר לאחיו הגדול שיקפיץ לו את הדברים מהבית. אימו, שחששה לשלומו, ביקשה לנסוע יחד עם אחותו הקטנה כדי לפגוש אותו לפני יציאתו לקרב. היא מספרת: כשהגעתי לבסיס הסתכלתי בעיניים היפות שלו ואמרתי לו, אביאל, שמור על עצמך. והוא, עם החיוך המדהים שלו, אמר לה: אימא, שום כדור לא יפגע בי’ אנחנו נילחם כמו אריות ונביא ניצחון, אם לא אני, מי כן? בשביל זה הגעתי לקומנדו. אנחנו נילחם עם טנק שעליו מתנוסס בגאווה דגל ישראל, ואת תחבקי אותי כשאחזור. אחותו הקטנה המתינה לו ברכב, והוא רץ לחבק אותה, והיא בכתה. אביאל, כמו שרק הוא יודע, הרגיע אותה ואמר לה: תחייכי, אנחנו הולכים להחזיר את הכבוד ולנצח. הוא עמד וחייך אליי ונפנף לי לשלום, ואני נפנפתי לו בחזרה. שלושה ימים לאחר מכן נפל אביאל בקרב מול מחבלי חמאס הארורים. לאחר מותו מצאו בטלפון שלו רשימת חלומות שאותם אביאל כבר לא יוכל לממש; חלומות שהקריב בשביל שכולנו כאן נוכל לממש את החלום הגדול: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים". יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברות וחברי הכנסת, כמו בכל שבוע גם השבוע אדבר על תאונות הדרכים. אנחנו באחת השנים הקשות ביותר מקום המדינה בכבישי ישראל ובבטיחות בדרכים. ב-365 הימים האחרונים בשנה האחרונה למעלה מ-400 אזרחים מתו בכבישים – יותר קרוב ל-410. כמו בכל שבוע גם הפעם אקריא את פרטי תאונות הדרכים. חמישה הרוגים במוות מיותר השבוע בכבישים. יום שבת 13 ביולי היה יום נורא, הרבה מוות: זה התחיל עם רוכב אופנוע בן 23 שנהרג בהתנגשות עם נגרר של רכב פרטי בכביש מס' 3; זה המשיך ביום שבת עם שני הרוגים בשנות השישים לחייהם בהתנגשות חזיתית בין רכביהם בכביש 20 באיילון; בהמשך היום נהרגה נהגת בשנות החמישים לחייה כתוצאה מפגיעת רכב אחר שאיבד שליטה בכביש 6. ביום ראשון 14 ביולי רוכב אופנוע נוסף בשנות השלושים לחייו נהרג לאחר שאיבד שליטה בכביש 4623, סמוך לנופך, פגע בתמרור ובגדר בטיחות ונהרג. אני שב ומתריע זה כמה חודשים שלמלחמה יש השפעה על הבטיחות בדרכים, לחוסר העשייה ולמחדל של משרדי הממשלה, ובראשם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. יש גורם מרכזי למוות המיותר בכבישים. יכולנו להציל הרבה אנשים. מתחילת השנה נהרגו 249 בני אדם בקטל בדרכים – מדובר בעלייה של 21% מהשנה שעברה, שגם היא הייתה שנת שיא. אנחנו חייבים לפעול יחד כדי לבלום את העלייה המדממת הזאת. אסור לנו לקבל את זה כגזרת גורל – זה בידיים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ואחריה – אחרונת הדוברות, קטי קטרין שטרית. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול התבשרנו על דיון ראשוני על תקציב המדינה לשנה הבאה, וגם צולמה תמונה; דיון ראווה סתמי שהתקיים כמעט ללא אנשי מקצוע וללא נתונים. אבל ארגוני הנשים הציפו את הדבר המקומם מהכול, שאמצעי התקשורת לא שמו עליו דגש – שוב נשים נעדרו משולחן קבלת ההחלטות, שוב נשים לא הוזמנו לדיון. התקציב שייקבע ישפיע באופן קריטי על כולנו. קיצוץ, מיסוי או הרחבה יורגשו בכל בית בישראל. אדוני ראש הממשלה, נשים צריכות להיות בדיון הזה. ואם פספסת הפעם, אז תדאג שבדיונים הבאים נשים תשבנה סביב השולחן – לפחות 50%. ועצה קטנה ממני – ממליצה לך גם יותר. לא תחליטו עלינו בלעדינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. השר כץ, חבריי חברי הכנסת, הרי כולנו רוצים להגדיל את משמעותית את גיוס החרדים גם מבחינה ערכית, גם מבחינה פרקטית. השאלה שלי היום היא: האם המערכת הצבאית שלנו רוצה באמת ובתמים באותה מידה להגדיל משמעותית את גיוס החרדים? בשבוע שעבר כולנו צפינו בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1. הרמטכ"ל עמד שם ואמר בקולו שהוא היה מאוד רוצה לראות כאן קצינים חרדים שיהיו ברחבה. וכי מי לא רוצה לראות קצינים חרדים מקבלים דרגות על הכתף שלהם בטקס כל כך מרגש? הבעיה היא שכיום יש פער גדול בין הרצון לבין התנאים שהמערכת בנתה. אני רוצה להודות על החשיפה של תורת הלחימה, שחשפה בשבוע שעבר שחרדי שרוצה לצאת לקורס קצינים ייאלץ – תקשיבו טוב – לחתום על טופס ויתור על המסלול הנפרד לשילוב חרדים, והוא לא יהיה זכאי לחזור אליו בסוף הקורס. איך אתם מצפים לשלב חרדים במספרים גדולים אם חוסמים להם את הדרך להתקדם? כיום יש מעט קצינים חרדים שעשו מאמץ ושילמו מחירים להיות קצינים, כולל ויתור על אורח החיים שאליו הורגלו. החרדים מתגייסים כבר 25 שנה; נצח יהודה חוגג חצי יובל, וישנם גם מסלולים נוספים בחיל האוויר ובמקומות אחרים. איפה המג"ד החרדי הראשון, המח"ט הראשון? אתם יכולים לדמיין לעצמכם כמה חרדים היו מתגייסים היום אם היו קצינים בכירים חרדים, טייסים חרדים? איך האווירה הציבורית במגזר החרדי הייתה שונה, וגם האווירה הכללית במדינה? אז אם אתם כל כך רוצים את הציבור החרדי כקצונה בכירה – בסך הכול טופס – תשנו גם את הטופס. ואז יגיעו הרבה מאוד קצינים חרדים לעמדות בכירות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> ציון יום למען החיילים הבודדים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: ציון יום למען החיילים הבודדים. אני מתכבד להזמין את סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת משה טור פז לפתוח את היום הזה, קצין מילואים בדרגת סגן אלוף בעצמו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ודבר אחד שלא ידעת – חייל בודד לשעבר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חייל בודד צועד בדרכו הביתה מהצבא. השבת כבר נכנסה, הקיטבג – למעשה שני הקיטבגים, א' וב' – מונחים על שתי הכתפיים. הוא לא יכול ליצור קשר עם הבית המארח שלו כדי להעביר שהוא הולך להגיע. ב-18:15 הוא דופק בדלת ומפתיע את מארחיו. זה לא סיפור תיאורטי, זה לא סיפור של מישהו אחר, זה סיפור שלי. כמעט את כל השירות הצבאי שלי עשיתי כחייל בודד. ההורים שלי היו בשליחות האומה באנגליה ואחר כך בדרום אפריקה, ואני הייתי חייל בצה"ל. להבדיל מרוב החיילים הבודדים הייתה לי כאן משפחה, היו לי פה אחים, הייתה לי אז חברה, היום אשתי, והיה לי איפה להיות. אבל מתוך אותה חוויה אישית התחברתי עמוק מאוד לעולם החיילים הבודדים. אני אומר עוד דבר אחד. יצא לי לספר כאן במליאה על דודתי שנהרגה כלוחמת דתייה במלחמת השחרור. גם היא הייתה חיילת בודדה. היא עלתה לפה ב-1946 כלוחמת ההגנה, והיא הייתה לבדה. אז שואל את עצמו החייל הבודד שאלות שחייל רגיל לא שואל את עצמו כשהוא יוצא הביתה: איפה אני אוכל ארוחת שבת? איפה אני אעשה כביסה? איך אני אגיע לפגוש את החברים שלי? אלה כאמור לא שאלות תיאורטיות. כל החוויות האלה הן חוויותיהם של כ-8,000 חיילי צה"ל, שבנוסף לכל קשיי השירות מתמודדים עם היותם חיילים בודדים. והדבר המדהים לגביהם זה שלמרות כל השאלות האלה הם מתמודדים: הם מתגייסים, הם נמצאים כאן. אני חושב שהדבר הזה הוא מדהים במיוחד כי כולנו, כל מי ששירת, יודע כמה שירות זה דבר קשה, כמה השירות הצבאי הוא מקום לא קל, לכל אדם, לא רק לאדם חרדי או דתי, לכל אדם. השירות הצבאי מאתגר את כל הנחות היסוד שלך, את כל מה שהתרגלת אליו ב-18 או 19 שנות קיומך עד שאתה מגיע אליו. ואז אתה מוסיף לכל זה את הבדידות, את חוסר היציבות, את החוסר בבית, לפעמים גם את הקושי הכלכלי, עם כל הדאגה המדהימה שצה"ל דואג לחיילים האלה, ואז אתה אומר – וואו, אתה מסתכל על אותם 8,000 חיילים, ואומר: זה דבר מדהים, איך שהם משרתים. אני רוצה לשים כאן שני זרקורים נוספים ביום החשוב הזה, שבו אנחנו מדברים ומעלים על נס את החיילים הבודדים בצה"ל, דווקא על רקע העובדה שגיוס איננו מובן מאליו במדינתנו. אני רוצה לדבר על החיילים הבודדים החרדים. יש היום בצבא ההגנה לישראל כ-3,000 בוגרי החינוך החרדי; זה לפני שהתחלנו לעבוד, לפני שיישלחו כנראה בשבוע הבא צווי גיוס. 3,000 בוגרי החינוך החרדי. לצערי, כ-70% מהם כבר לא שומרים על אורח חיים חרדי, וזה מאתגר אותנו כשלעצמו. מתוכם יש לא מעטים, כמה מאות, שהם חיילים בודדים. אני מלווה כבר 12 שנים את נושא החיילים החרדים בצה"ל, ובתוך זה את החיילים הבודדים. הגעתי להשבעה של פלוגת ח"ץ, חרדים בצנחנים, ועמדתי יחד עם האנשים החרדים שמלווים אותם. אמרו לי: תסתכל על החיילים האלה – הם עמדו בהשבעה בכותל – אחד מכל ארבעה פה נמצא בלי המשפחה, כי המשפחה לא תגיע לשום אירוע. המשפחה כאן בארץ, אבל החייל הוא חייל בודד. הוא מקבל תמיכה מצה"ל, אבל אין שום דבר שישווה למעטפת שהורים ושמשפחה נותנים. אז אני חושב שהחיילים הבודדים החרדים, בוודאי בתקופה שבה אנחנו פועלים באמת להגדיל משמעותית את השירות החרדי, צריכים יחס מיוחד. אני רוצה להעלות על נס למעלה מ-20 חיילים בודדים שנהרגו מלחמת חרבות ברזל. בחרתי אחד מהם אקראית. אני לא מכיר אותו, אבל הסיפור שלו נגע לליבי, תבינו מייד למה. סמל ראשון בנימין לב, לוחם צנחנים בגדוד 202 – את שירותי התחלתי בגדוד הזה – בן למשפחה ישראלית צרפתית; הוא חזר לארץ לפני הגיוס, שירת כחייל בודד, גר בקריית ארבע – יש שם לא מעט דירות חיילים בודדים – שמר על אורח חיים חרדי ושירת כלוחם בפלוגת ח"ץ, חרדים בצנחנים, שהייתה לי הזכות להיות בין מקימיה; הוא התגייס אחרי גיל 21, ולכן השירות שלו היה צריך להיות קצר יותר, הוא היה אמור להשתחרר ב-19 בדצמבר. הוא נפל בקרבות קיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר, בן 23 בנופלו. אני מדלג כאן באמת, אבל הוריו קיבלו את הבשורה המרה כמובן בצרפת. מספר אחד מחבריו – עם זה אני אסיים: בנימין אהב לנגן ולשיר, חייך לכולם בחיוך שאומר הכול, תמיד עזר לכולם בלי לעשות רעש, עשה הכול כדי לשמור על הארץ שאותה כל כך אהב. ביום הזה נעלה על נס את החיילים הבודדים, נדאג להם, נחבק אותם ונדאג להיות בשבילם, אנחנו, נבחרי הציבור, לטובת אלה שעושים כל כך הרבה לטובתנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. הזכרת את בנימין לב, השם ייקום דמו, והיה איתנו עכשיו בכינוס של השדולה מי שאירח אותו בדירה בקריית ארבע. הוא מחזיק למעלה מ-100 דירות, כולן מוקדשות לחיילים בודדים בלבד, וזה היה מרגש מאוד. תודה לך. אני מתכבד להזמין את מי שיזמה את האירוע, את היום המיוחד, חברת הכנסת חוה אתי עטייה, לשאת את דבריה מעל הדוכן. בבקשה, גברתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה לך שאישרת את קיום יום ההוקרה והתודה למען החיילים הבודדים וכיבדת אותנו בנוכחות שלך. כנסת נכבדה, אדוני שר החוץ חבר הכנסת ישראל כץ, חיילים בודדים יקרים, עמותות וארגונים נכבדים, גם אני התכוונתי לפתוח את הנאום שלי בבנימין לב, זכרו לברכה. בחור שקט שתמיד העניק ביטחון למי שהיה בסביבתו, כך תיאר אותו אביו. וכפי ששמענו וכולם יודעים, בשמחת תורה, ב-7 באוקטובר, הגיע בנימין לכפר עזה. כשהחבר שלו היה צריך חיפוי כדי לטפל בפצועים הוא לא היסס, יצא מהמחסה ורץ קדימה להשיב אש. תוך כדי ריצה פגע בו כדור מחבלים, והוא נפל חלל. כמו בנימין, 21 חיילים בודדים נהרגו מתחילת המלחמה. 301 חיילים בודדים אחרים עדיין מתמודדים עם פציעתם. שלושה חיילים בודדים עדיין שבויים בשבי החמאס. חברותיי וחבריי היקרים, אלפי חיילים בודדים משרתים כיום בצה"ל; חיילים ללא תמיכת הורים, חיילים המנותקים ממשפחותיהם, חיילים יתומים ללא עורף, חיילים בלי משפחה בארץ ובלי בית משלהם. תפקידנו לשמש להם בית. ואל חיילינו הבודדים היקרים אני פונה: כמו אברהם אבינו, שהלך מארצו, ממולדתו ומבית אביו, כדי להתגייס לצה"ל יצאתם ממקום מושבכם, ממקום הולדתכם ומבית אביכם ובאתם להתגייס לצה"ל. ההחלטה שעשיתם מביעה אומץ ואצילות, והיא מבטאת תחושה עמוקה של שייכות, שליחות ואהבה לעם ומדינת ישראל. אנחנו לא נדרשים רק להוקיר, להעריך או לומר תודה; אנחנו נדרשים כמחוקקים להיות שם בשבילכם ולדאוג לכם בזמן השירות, וגם אחריו. במשך שנים ארוכות לא עשינו את כל העבודה שנדרשה מאיתנו. אגף כוח אדם בצה"ל לא בחן כראוי את צורכי הקיום של החיילים הבודדים; פתרונות הדיור יכלו להיות טובים יותר; שיעור ההשתתפות בסדנות ההכנה לשחרור יכול היה להיות גדול יותר; הסיוע למי ששוחררו בגלל בעיות רפואיות היה צריך להשתפר; הסיוע שנתן משרד הביטחון לחיילים הבודדים אחרי השחרור אינו עונה על הצרכים שלכם; תוכנית העבודה הבין-משרדית, שאמורה לתת מענה לקליטה של חיילים משוחררים, צריכה להיות טובה יותר. מחובתנו לעשות עבודה טובה יותר. עלינו למצוא את הדרך לסייע לאותם חיילים בודדים בשכר דירה כראוי. עלינו לפטור אותם מתשלומי ארנונה או מתשלום על שירותים חיוניים. למשל, הצעת החוק שהגשתי עוסקת בהצמדת התשלום לחיילים הבודדים למדד המחירים לצרכן. יש עוד דברים שניתן לעשות: להסדיר את מעמדם של הורים לחיילים הבודדים שנפלו בעת שירותם, לעזור במימון טיסות לארץ של משפחות החיילים הבודדים, להסדיר את הליווי וההדרכה האישית לכל חייל בודד חסר עורף משפחתי. אותם חיילים בודדים הם מהטובים ביותר שיש לנו. הם לא מתחרטים לרגע על השירות הצבאי. אבל אנחנו צריכים להיות שם בשבילם כדי שלא יצטרכו להילחם בביורוקרטיה כמו שנלחמו בשדה הקרב. בליל הסדר האחרון אירחנו במשפחתנו חייל בודד שהגיע מלונדון ונמצא בארץ חמש שנים. הוא לוחם מתחילת המלחמה. משפט אחד שאמר נגע מאוד לליבי: קודם כול, אני בדרך כלל לא יודע מה הזכויות שלי. הינה לדוגמה, שכר הדירה עם השותף יקר מאוד ואיך אפשר להתקיים ממה שאנו מקבלים? היום הוא לא נוכח כאן, כי הוא נלחם למעננו. אנחנו צריכים להיות פה בשבילכם. עלינו להשמיע את קולכם, להיות אוזן קשבת לצרכים שלכם ולהיות השליחים שלכם. עיקר העיסוק שלי בכנסת מתרכז באוכלוסיות החלשות. אנחנו חייבים לדאוג לכם. זה תפקידי ותפקידנו. לסיום, אני מודה לך, יושב-ראש הכנסת, לשר הביטחון יואב גלנט, וכמובן לשותפי לכנס, חבר הכנסת יבגני סובה; לחבר הכנסת עודד פורר, יו"ר עדת העלייה, הקליטה והתפוצות, על העלאת הסוגיות בוועדה בפרט, ועל העלאת נושא החיילים הבודדים בכלל. עוד מגיעה תודה לכל העמותות, הארגונים ונציגי משרדי הממשלה שתרמו להצלחת הכנס ועל סיועם למען החיילים הבודדים. תודה מיוחדת מגיעה לגב' שפרה שחר, מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל, ולמר עופר סולומון, מייסד ויו"ר עמותת חיילים של זהב, על תרומתם החשובה להצלחת כנס זה. ולמר מייק מיירהיים מעמותת KeepOlim, אני מאחלת לך החלמה מהירה ורפואה שלמה. ולכם, החיילים, אני מבטיחה, בלי נדר, כל עוד אהיה בבית זה, לעולם לא תצעדו לבד. אנחנו על זה, וכמובן נייחל ונתפלל להחזרת החטופים במהרה ולהחלמת הפצועים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. אעדכן את חברות וחברי הכנסת שנמצא איתנו כאן אבי הרוש, אב שכול, שאיבד את בנו ריף הרוש, שנפל בכ"ז באדר ב' התשפ"ד, ב-6 באפריל 2024, בקרב ברצועת עזה. אנחנו משתתפים בצערך, אבי. תנוחמו מהשמיים. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר החוץ – אדוני, תחילתו של דבר בסופו. אני עליתי לכאן רק לומר את המילה תודה. תודה גדולה לאותם חיילים אמיצים. הם עזבו את הכול והגיעו לכאן. חברים, העזרה, העידוד והתמיכה שלהם זוכים החיילים הבודדים הם חשובים לאין ערוך. אך בל נשכח כי אין ולא קיים תחליף לחיבוק, הן הפיזי והן המורלי, של המשפחה. זה מה שחסר להם. פשוט אין ערך לזה. אנחנו לא יודעים לכמת את זה. שומה עלינו לעזור, ולתמוך בחיילים אמיצים אלו. אני זוכר שכששירתי בחיל הים, אדוני, היה שם חייל בודד מארגנטינה. הוא היה יוצא לבן הדוד שלו, שהיה גר בדרום הארץ. אז הוא היה מעז ככה – איך הוא אומר? אני הולך להתנחל אצל בן הדוד. הרגיש לא נעים. לא היה פשוט. החיילים הבודדים, שמהווים חלק מפסיפס עשיר של עולים, אני מודה לכם על תרומתכם למערכת הביטחון ולחברה כולה. יישר כוח לח"כים אתי עטייה ויבגני סובה על ציון היום הזה. יום חשוב מאוד. פשוט כתף חמה בימים קשים אלו לאותם חיילים בודדים אמיצים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. ואני מתכבד להזמין כעת את חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. חברת הכנסת פנינה תמנו מוזמנת לדוכן. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, משפחה יקרה, זה יום מיוחד לציין אותו, ואני רוצה, כמובן, להודות לך, חוה אתי עטייה. החיילים הבודדים הם הבנים והבנות של כולנו, של כל עם ישראל. רבים מהם מגיעים אלינו מיהדות התפוצות, ובגיל צעיר מאוד בוחרים לעזוב את הבית, את כל מה שמוכר, ובמקום ללכת לקולג' ולעשות לעצמם, לביתם, הם מגיעים לישראל. גיבורים גדולים. זוכרים את השורשים שלהם ובאים להגן על מדינת ישראל ועל עם ישראל. החיילים הבודדים, כפי שידוע לכולכם, אלפים מהם גם אנשים צעירים, חסרי עורף משפחתי, שבניגוד לכל הסיכויים עושים את הדרך לצה"ל. הם מתעקשים על זה. רבים מהם ממש נלחמים כדי להיכנס לצבא, ומשרתים שכם אל שכם, כתף אל כתף, עם כלל בניו ובנותיו של העם שלנו. ברצוני לספר סיפור אחד, של סמלת רוז לובין, לוחמת בודדה שהגיעה לארץ שנתיים לפני שנהרגה, בת 20 מאטלנטה. רוז עלתה לבד כדי להתגייס לצבא, התגייסה למג"ב ומצאה את עצמה בת קיבוץ סעד ב-7 באוקטובר. היא לקחה את הנשק שלה, חברה לכיתות הכוננות ונלחמה במחבלים הארורים. וכולנו יודעים שבקיבוץ סעד נמנעו אסון וטבח רצחני בזכות התושייה של כיתת הכוננות. דמיינו לכם את האישה הצעירה הזאת שמגיעה אלינו מארצות הברית, לא מהססת לרגע, רצה עם הנשק, גיבורה, לוחמת. וגם לאחר 7 באוקטובר, כשהיא המשיכה להילחם על עוד יישובים, היא סירבה לעזוב את האזור. היא המשיכה להילחם, ולצערנו רק חודש לאחר מכן רוז נרצחה בפיגוע דקירה. נפלה. נפלה. פרח שהלך מאיתנו. רבים הם ורבות הן הגיבורים, כמו שאמרתי, מהחיילים הבודדים. ומי שמכיר – אני יכולה להגיד לכם גם כשרת העלייה והקליטה לשעבר, וגם היושב-ראש, שהייתה לי את הזכות שאחד האגפים שממש היו קרובים לליבי היה האגף הזה שמטפל, מסייע לעולים החדשים שמגיעים, בין שזה בפרויקט צבר, של הצעירים שבאמת לא חסר להם שום דבר ומגיעים לכאן – אבל בסוף אנחנו תמיד צריכים לזכור: כשהם חוזרים מהבסיס לסוף שבוע אין מי שיעשה להם כביסה ויחכה להם עם מנה חמה וילטף את הראש ויחבק. אין מי שישים פתק: לא לדפוק לי כאן בדלת. התקופה הזאת מסמלת כל כך הרבה תופעות קשות, ואני יכולה לומר שלצד זה יש גם את החברה. החברה הישראלית, שגם בעניין הזה מפגינה המון המון אהבה וערבות הדדית בין כלל חלקיה השונים של החברה הישראלית, אם כי יש לנו עוד דרך לעשות. מצד אחד, יש באמת את הקצבאות, והעברנו גם חוק שמגן למשל מפני עיקולים על המענקים שמקבלים החיילים הבודדים. ועדיין אנחנו גם יודעים שלפחות טרם המלחמה היו מצבים של חיילים שנזקקו לרהיטים ולמוצרי חשמל – דברים שאסור בכלל שיקרו לנו. לכן, עלינו להעלות אותם על נס ואת גבורתם, כי עשרות עשרות של חיילים בודדים נהרגו ונפלו במערכה הקשה הזאת במלחמת חרבות ברזל וב-7 באוקטובר. לצד זה שאנחנו מעלים את גבורתם על נס, אני חושבת שבנופלם הצוואה שציוו לנו היא להמשיך ולא להפסיק; לדאוג להם, לראות אותם, לחבק אותם, לדעת שאנחנו המשפחה שלהם ברגע שהם מגיעים לארץ בלי משפחה, בלי אבא, בלי אימא, בלי אחים. להיות שם בשביל אותם חיילים וחיילות בודדים שאין להם עורף משפחתי, בין שהם גדלו במוסדות הרווחה והחינוך ובין שהם היו במשפחות אומנה – בסוף כולם פורשים כנפיים. אנחנו צריכים להיות שם בעבורם. זו הצוואה שלהם. אני מצדיעה לכל החיילים והחיילות הבודדים והבודדות. אתם עטרת ראשנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קובי פלמר שירת בסיירת גבעתי. בקיץ הקודם, באוגוסט 2023, הוא השתחרר וחזר לניו יורק, והתחיל את הלימודים בישיבה יוניברסיטי. אבל כאשר חודש וקצת אחרי השחרור הוא שומע על הטבח ב-7 באוקטובר, הוא לא חושב פעמיים ומייד עולה על המטוס לישראל. במטוס היו מאות אנשי מילואים כמותו שעזבו הכול ובאו להתגייס במלחמה. קובי לא חשב בכלל על ההשלכות האישיות, על עתידו, על הלימודים, ומה יהיה. הדבר היחיד שעמד לנגד עיניו היה הגנת המדינה. הוא מגיע לארץ ומייד נכנס ללחימה. כשהגיע הבחין שחסר מפקד נמ"ר. מייד הוא לוקח על עצמו את המשימה. מהר מאוד כולם שם הפכו למשפחה. ב-26 באוקטובר, אחרי שהוא והצוות שלו משלימים את ההכנות, ורגע לפני הכניסה לעזה הוא נפרד בדמעות ממשפחתו. קובי נלחם בבית חאנון, בצפון הרצועה, יחד עם חבריו. באחת השבתות, כשהם יצאו מהלחימה ונסעו דרך החוף לשטחי הכינוס, הוא מספר שהרגיש שזה היה היום הכי טוב שלו. לאחר מכן חזרו להילחם בג'באליה. שם נפלו שניים מחבריו הטובים. לקראת סוף דצמבר, כששחררו את המחלקה, הייתה לו התלבטות אם להישאר בארץ או לחזור הביתה ולהמשיך את הלימודים, שבעצם התקדמו כבר בלעדיו. בדרך החוצה מעזה רץ אליו חייל וקורא לו לחזור. בלי לדעת מה קרה, הוא מייד חוזר למפקד שלו, והוא אומר לו: תעשה לי טובה, תעביר מכתב לחברה שלי, שלא דיברתי איתה כבר כמה חודשים. הוא שוב בא לצאת, ושוב נעצר על ידי שני חברים אחרים שביקשו להצטלם איתו. והוא כך אומר להם בקלילות: אני לא אשכח אתכם לעולם. הוא חוזר הביתה. יומיים אחר כך הוא מדליק את הטלפון, ולצערנו רואה את הדיווח על חיילים רבים שנפלו בעזה. כשהוא עובר על הרשימה של השמות, הוא רואה שמות, את אותם שמות של אותם שני חברים שנפרדו ממנו כשהוא בא לצאת. לאחר שבוע גם המפקד שלו נפטר מפצעיו. ההתמודדות עם האובדן של החברים הטובים ושל המפקד הנערץ והאהוב היו עבורו קשים מנשוא. ולמרות כל זאת, הוא היה אסיר תודה שהייתה לו את הזכות להילחם עבור מדינת ישראל ולהגן על אזרחיה. הסיפור של קובי הוא רק סיפור אחד מתוך מאות רבות של סיפורים של חיילים בודדים שעזבו את החיים הנוחים בחוץ לארץ והגיעו לכאן כדי להיות שותפים בהגנה על המולדת. אתם מהווים סמל למסירות, לנחישות, להקרבה. אתם מהדוגמאות המוחשיות והנעלות ביותר למה זה ציונות 2024. האתגרים הרבים שאיתם מתמודדים החיילים הבודדים אינם מרתיעים אותם, אלא מחזקים את נחישותם ואת תחושת השליחות שלהם. ובכל זאת, עלינו מוטלת האחריות לתמוך, לסייע ולהפחית מהם כל קושי ביורוקרטי אפשרי ולאפשר להם לבצע את שליחותם ברמה מיטבית. בזכות התמיכה של צה"ל ושל החברה הישראלית הם מצליחים להתגבר על הקשיים ולמצוא לעצמם בית חדש כאן, בארץ. אנחנו מוקירים אתכם, מכירים לכם תודה עצומה, מצדיעים לכם ומאחלים לכם כי החיבור המשמעותי והקריטי בין הקהילות בתפוצות לבין הקהילות בישראל ימשיך להיות חזק ולגבור על כל מכשול. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טל. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אבי, אנחנו איתך. מחבקים אותך ואת המשפחה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי, אני מבקשת להודות לחברתי חברת הכנסת אתי עטייה על היוזמה החשובה לציון היום המשמעותי הזה ולבטא את הערכתי העמוקה על היוזמה החשובה והמבורכת הזו. אז תודה לך, אתי, שהבאת לקדמת הבמה נושא כה חיוני ומשמעותי עבור החברה הישראלית כולה. כל יום הוא יום שראוי לדבר בו על תרומתם של החיילים הבודדים למערכה ועל פועלם למען עם ישראל. אבל היום במיוחד, במלאת עשר שנים בדיוק, לפי התאריך העברי, למבצע צוק איתן, אני מבקשת לספר לכם על אריאל. מטעמים מובנים, אטשטש את פרטי הסיפור, וכך גם את שמו המלא. הילדות של אריאל הייתה הכול חוץ מילדות. ברקע הייתה הסתבכות כלכלית של הוריו, אלימות קשה פיזית ומילולית, משטרה שמבקרת בבית על ימין ועל שמאל, וילד קטן שלומד על העולם דרך משקפיים שגדולים עליו בכמה מידות. אריאל היה ילד שיוצא לעבוד בסיום יום הלימודים בבית הספר, שהשיח היחיד עם אימו היה צורך בסיוע כלכלי. ילד שעוזר לה למרות ועל אף. כמה מאתגר לצמוח בצורה כזו וכמה צפוי צריך להיות המשך הסיפור. אבל לא במקרה של אריאל – הוא לא ויתר גם כשנשר ממסגרות חינוכיות, כי מי פנוי ללמוד למבחן כשהראש עסוק בדברים אחרים לגמרי. הוא מצא את הזמן להתנדב, ולא במקום אחד – בשלושה. אריאל חיפש איך לקום מהקרשים ומצא דמויות מיטיבות בסביבתו, הפך לבוגר עצמאי, התגייס והצליח להפוך לסיפור השראה מהלך על שתיים. בשעה שאני עומדת כאן, על הדוכן, אריאל נלחם למען תקומת עם ישראל בארצו ועושה חיל תרתי משמע. חיילים בודדים מחייבים את כולנו. הסיפורים המופלאים של החיילים הבודדים הם סיפורים שמדגישים את עוצמתו ומסירותו של הפרט היהודי למען הכלל. כשרואים חייל בודד ואיש צעיר כל כך שכנגד כל הסיכויים מחולל מהפכה קודם כול בחייו האישיים, אבל גם בחיים של כולנו כעם, אפשר להסיק איזו עוצמה טמונה בידיים של כל אחד ושל כל אחת מאיתנו. כמה הרבה אנחנו יכולים לעשות אם רק נסכים להשתחרר מסיפורי חיים שנדמה שהוסללו מראש על ידי יעד מסומן ופשוט לפעול. היום המיוחד הזה הוא יום שלפני הכול הוא תזכורת לכולנו. חייל בודד זוהי ההגדרה הצבאית, אבל החיילים הללו לא בודדים. הם של כולנו, וכולנו מחויבים להם. אם שמעתם על חייל בודד, תזמינו אותו אליכם לשבת. אם הבן שלכם משרת עם חייל בודד, תדאגו גם לו לפינוקים. ובגדול אפשר גם להיות משפחה מאמצת לחייל כזה. יש כל מיני הגדרות שגורמות לחייל להיכנס תחת המטריה של חייל בודד. זה יכול להיות חייל שאין לו עורף משפחתי ויציב, כמו אריאל, וזה יכול להיות חייל שנמצא בקשר מצוין עם הוריו, אבל הם חיים בחו"ל. דוגמה לחייל כזה, להבדיל בין החיים לבין שאינם, הוא סמ"ר בנימין לב, השם ייקום דמו. חייל בודד מצרפת – דיברו פה עליו לפניי – לוחם בצנחנים שמסר את נפשו על קדושת הארץ בשמחת תורה. במהלך הקרבות בכפר עזה הוא נחלץ כדי לתת מכת אש שתאפשר לחובש לגשת לפצועים, ואז כשיצא בגבורה מאחורי מחסה הבטונדה, פגע בו כדור. בקור רוח סיפר בנימין לחובש היכן נפגע. החובש עשה כל שביכולתו, אבל בזמן ההמתנה לחילוץ נפשו הטהורה של בנימין עלתה בסערה השמיימה. בן 23 בנופלו. קרוב ל-40 דקות חלפו עד שהופיע הנהג. הוא לא אמר כלום, רק סימן לב עם הידיים. נו, באמת, מה כבר ניתן לומר בסיטואציה כה מורכבת? בנימין, השם ייקום דמו, הותיר אחריו זוג הורים ושמונה אחים ואחיות יקרים. אביו, הרב נתנאל, סיפר כי בטיסה מצרפת לארץ, בדרך ללוויה, הוא נזכר בכך שיהודי אינו מוגבל. הסיפור של האדם היהודי גדול בהרבה מהגוף הפיזי שלו. יש לנו נפש שממשיכה לחיות לנצח. הרב לב חשב מה הוא יכול לעשות בשביל בנו בשעה כה קשה, והחליט להניח תפילין לגברים היהודים שסביבו. הוא הציג את תמונתו של בנימין והסביר שבנו כבר לא יוכל להניח תפילין, וביקש שיניחו תפילין לעילוי נשמתו. כולם הסכימו, אפילו הקברניט. בלוויה פתח האב קמפיין מיוחד של הנחות תפילין לעילוי נשמתו של בנימין. היעד היה 15,000 הנחות תפילין עד השלושים, יעד שנקבע לפי מספר הנחות התפילין שיכול היה בנימין להניח לו היה מגיע לגיל 120. הסיפור המרגש פרס כנפיים והיעד נחצה. לא פחות מ-16,225 יהודים הניחו תפילין לעילוי נשמתו של החייל הגיבור בנימין לב. חשוב להדגיש, התחושה של הבדידות היא לא כורח המציאות. אנחנו כחברה מאוחדת שבה ערבות זה לזה יכולים ומחויבים לעשות יותר. עלינו להגביר באופן משמעותי את המודעות לנושא. כל אזרח במדינת ישראל צריך להכיר את המושג חייל בודד, להבין את משמעותו העמוקה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ולהיות מודע לאתגרים הייחודיים שחיילים אלו מתמודדים עימם. אנחנו צריכים ליצור מציאות שבה אף חייל לא מרגיש באמת בודד. מציאות שבה כל חייל יודע שיש לו בית ומשפחה כאן בישראל, גם אם המשפחה הביולוגית שלו רחוקה פיזית וגם אם המשפחה הביולוגית שלו אינה מסוגלת להעניק לו את התמיכה. כי בסופו של דבר החיילים האלו בחרו בנו. הם בחרו לעזוב הכול ולהגן על המדינה שלנו, על הבית שלנו. עכשיו הגיע הזמן שאנחנו נבחר בהם. הבה נבטיח יחד שאף חייל לא ירגיש באמת בודד. הבה נהיה שם עבורם כפי שהם תמיד כאן עבורנו. זוהי לא רק חובתנו המוסרית, אלא גם זכות גדולה עבורנו לתמוך, לחבק את אלה שמקריבים כל כך הרבה למעננו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מישל בוסקילה. בהזדמנות הזו, בהצלחה, ואני מבין שזו הפעם הראשונה שאתה מדבר בכנסת הזו. אז שוב, הצלחה כפולה. << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר החוץ ישראל כץ, לאורך כל שנותיה של מדינת ישראל זכינו לראות את גבורתם והקרבתם של חיילי צבא ההגנה לישראל המתגייסים כחיילים בודדים. מדובר בצעירות ובצעירים שרבים ורבות מהם עשו בחירה מיוחדת במינה, ולאחר שגדלו כל חייהם במדינה אחרת, בתרבות אחרת, החליטו כי הקשר שלהם למדינת ישראל והרצון שלהם לתרום לה ולשרת אותה הוא גדול יותר מכל דבר שנמצא בבית, ובחרו לשרת תוך כדי הקרבה נוספת ללא עורף משפחתי. בצה"ל משרתים כיום כ-7,000 חיילים בודדים, וביום החשוב הזה, שיזמה חברת הכנסת אתי עטייה – ותודה לך על כך – אנחנו מוקירים את השירות וההקרבה המיוחדת שלהם. אין לאיש ספק בכך ששירות מסוג זה מציב בפני החיילים הללו ובחירתם החופשית אתגרים נוספים על אלו של כל חייל אחר. אך לצד ההוקרה אנו צריכים לדאוג למעשה. עלינו לוודא כי שירותם ושהותם של החיילים הבודדים, הן בצבא והן בישראל, מצליחים למלא את ליבם גם כאשר הם יוצאים מהבסיס לשבתות ולחגים. ובהזדמנות זו אני מבקש לדבר גם על עידן ועל נתנאל. עידן אלכסנדר הוא חייל בודד שנמצא כבר 284 יום בשבי המפלצתי של חמאס. עידן הוא הילד הבכור במשפחתו, הוא עלה לישראל במסגרת גרעין צבר, שאליו הצטרף כבר בכיתה י"ב, כשהמטרה היא לעלות ולשרת בצה"ל. הוא ויתר על ללכת לקולג', כמו שאר בני גילו, והחלטתו לעלות ולשרת הביאה למשפחתו המון גאווה. לאחר העלייה הוא התגורר בקיבוץ חצור. הן משפחתו הביולוגית והן משפחתו המאמצת מהקיבוץ ממתינות לשובו מהשבי בשקיקה. חייבים לשחרר את כל החטופים. נתנאל יאנג, זיכרונו לברכה, היה חייל בודד שעלה לכאן מאנגלייה. הוא היה לוחם מצטיין בגדוד גולני, גדוד 13, ונפל באותה שבת קשה של 7 באוקטובר בהגנה על זיקים. נתנאל, זיכרונו לברכה, היה צעיר מבין חמשת ילדי משפחת יאנג, והוריו שונטל וניקי פעלו לאורך שנים רבות לחיזוק ולבניית הקשר שלהם עם מדינת ישראל. אהבתו של נתנאל לישראל הביאה לעלייתו כבר לפני שנתיים. בדומה לאחותו ולאחיו גבי, דניאל ואליוט. בדצמבר האחרון תרגמו הוריו של נתנאל את אהבתו למדינה ובחרו לעלות לישראל. ההקרבה שלו חיברה עוד יותר את משפחתו לארץ ישראל. אסיים בקריאה. כל החיילים הבודדים עושים הכול, ואף עזבו הכול בשביל לשרת את המדינה. המדינה חייבת להיות לצידם. החיילים הבודדים הם חלק בלתי נפרד מהלב הפועם של צבא ההגנה לישראל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; אם כך, אני מזמין את השר ישראל כץ בשם שר הביטחון, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עד שיגיע השר, הודעת סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> ציון יום למען החיילים הבודדים << נושא >> << דובר >> שר החוץ ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני נותן מענה בשם שר הביטחון ליום מיוחד בנושא חיילים בודדים. קודם דבריי ארצה לפתוח בברכת תודה על ארגון יום חשוב זה. יום הוקרה עבור החיילים הבודדים הוא משימה חשובה, ועל כך תודתי למארגני יום זה, ובראשם חברת הכנסת אתי חוה עטייה. כ-7,000 חיילים בודדים משרתים כיום בצה"ל ביחידות השונות, רבע מהם ביחידות הלוחמות. כל אחד מהם מגיע ממקום אחר, עם סיפור חיים שונה, אבל אצל כולם מפעמת אותה רוח של שליחות. זוהי הרוח שליוותה אותם בהחלטה לצאת מאזור הנוחות, לעזוב את ההורים, המשפחה והחיים המוכרים ולהתגייס לבד. זוהי הרוח המאפשרת להם להתעלות מעל הקשיים בדרך ללא עורף ותמיכה משפחתית. לצערנו ההקרבה ומסירות הנפש קיבלו גם ביטוי במלחמה האחרונה, מלחמת חרבות ברזל, כש-21 חיילים בודדים נפלו במהלך המלחמה, ועוד למעלה מ-300 נפצעו. צה"ל הוא צבא העם, אשר מגייס לשורותיו חיילים וחיילות מכלל שכבות החברה הישראלית. בכך מתבטאים גם חוסנו ואיכותו. שירותם של החיילים הבודדים בצה"ל מלווה באתגרים ייחודיים, בהיעדר סביבה משפחתית תומכת. לפיכך הותאמה מעטפת פרט שלמה ומיטבית לאוכלוסייה זו, אשר תסייע להם לצלוח את אתגרי השירות, תוך שילוב עם האתגרים האישיים, ובכך לסיים שירות צבאי מלא ומשמעותי. בין היתר ניתנו הטבות ומענקים חודשיים מעבר לשכר החודשי, פתרונות דיור ושכירות, למשל, השתתפות בשכר דירה, לינה בבתי החייל בעת הצורך, אימוץ בקיבוץ ועוד מגוון אפשרויות. הטבות נלוות, כמו תווי קנייה, יום סידורים, תווי חג ומימון טיסה שנתית למפגש משפחתי, הן דוגמאות לתמיכה הכלכלית והרגשית שצה"ל ומשרד הביטחון מעניקים לחיילות ולחיילים הבודדים. כמו כן, צה"ל מפעיל מרכז מוקד בודדים, אשר זמין 24/7 לפתרון בעיות. גם במהלך המלחמה בוצעו כמה פעולות על מנת לשפר ולהיטיב את הטיפול בחיילים הבודדים. לדוגמה, סיוע בהעברת דירה לחיילים מפונים, הטסת הורים לחיילים בודדים שנפצעו, מלבד זכאותם לטיסה השנתית, וימי הורים בזום בשפות שונות על מנת להפיג את חששותיהם לגבי ילדיהם. גם לאחר השחרור החיילים הבודדים לא נשארים לבד. האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון דואגים להם במגוון דרכים, החל מייעוץ והכוון אישי במחוזות האגף ובמרכזי הצעירים הפרוסים ברחבי המדינה, השתתפות בקורס פסיכומטרי, דאגה לתעסוקה מועילה דרך מענקים כספיים, תיעדוף בהרשמה לקורסים מקצועיים קצרי מועד, ממומנים על ידי האגף והקרן, כיסוי מלא של מכינות קדם-אקדמאיות, כולל דמי קיום למהלך הלימודים, ועד מלגה המכסה את מלוא הלימודים האקדמיים. החייל הבודד מקבל במשך שנה מהשחרור 1,000 ש"ח מדי חודש סיוע בתשלום שכר הדירה. סך כלל העזרה לכל חייל בודד לאחר שחרורו נאמדת ב-100,000 שקלים, מלבד ההטבות והמענקים המוענקים לכל חייל משוחרר. אני רואה בתמיכה זו זכות שהיא חובה, גאה בכל אחד ואחת מהם על הבחירה והמסירות, ומבטיח להם כי נעשה הכול על מנת שלא יחושו ולו לרגע בודדים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר ישראל כץ. << נושא >> ציון יום לחיזוק לימוד התנ"ך << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: ציון יום לחיזוק לימוד התנ"ך. אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל, אשר יזם את היום המיוחד, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, "לא המנדט הוא התנ"ך שלנו, התנ"ך הוא המנדט שלנו" – כך אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון בפני ועדת פיל בינואר 1937. ואכן, כולם יודעים שהחיבור של בן-גוריון לתנ"ך היה דבר משמעותי מאוד. למרות שהוא לא היה אדם דתי, הוא האמין, וכך גם אמר, כי "בספר הספרים ימצא כל יהודי, אדוק או חופשי, מוצאו, שורשיו ההיסטוריים והמוסריים וערכי אדם עלי אדמות ששום ספר בעולם לא עלה עליהם". עוד אמר בן-גוריון כי "התנ"ך הוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". יצחק בן-צבי אמר: התנ"ך הוא התעודה ההיסטורית של עמנו, הוא מהווה את השורש לכל תרבותנו. הלימוד שלו הוא לא רק חובה, אלא זכות להכיר את המקורות שלנו ואת ערכי האמונה שלנו. אדוני היושב-ראש, אל מול הדברים האלו אני חייב לומר לך, לשתף אותך בכאב שאני חש כשאני רואה מה קורה היום בעם ישראל, בחברה הישראלית, במערכת החינוך הישראלית, בהקשר של לימוד התנ"ך. ואני אספר לך. אני לפני כשנה וחצי חטפתי, מה שנקרא, את הכאפה לפנים. בערוץ כאן 11 עשו סרטון, זה היה לפני פורים. הם שלחו צוות צילום עם מצלמה ומראיין לכל מיני רחובות, כל מיני ערים ברחבי הארץ, ושאלו אנשים מה הסיפור של פורים, למה אנחנו חוגגים את פורים. עשרות אנשים, בכל טווחי הגיל – למה חוגגים את פורים? לא היה אדם אחד – אני הופתעתי מזה, לא האמנתי – שידע להשיב תשובה פשוטה על השאלה הפשוטה הזו. הם היו כל כך בשוק בעצמם, אז הם עשו את אותו דבר גם בפסח וגם בשבועות. המראיין שואל: בפסח יצאנו מ-? ואנשים לא ידעו להשלים את המשפט. זאת מציאות שהיא באמת בלתי נתפסת. לצערי הרב, אנחנו לאחרונה רואים שלדבר הזה יש סימוכין לא רק בתקשורת או בתחושות, אלא גם במחקרים. לאחרונה טענה ראש תחום המקרא לשעבר במשרד החינוך ד"ר רוני מגידוב – אני מצטט – כי נחלשו לימודי התנ"ך בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. לבוגרי בית הספר היסודי וחטיבות ביניים אין התמצאות בסיסית בתנ"ך, והקשר שלהם אל ספר הספרים מתאפיין בבורות ובחוסר עניין. לפי מחקר של מכון יכין, מאז שנת 1937 – מאז אותה שנה שבה דוד בן-גוריון דיבר על התנ"ך – ועד 2018 חלה ירידה של 70% בהיקף לימודי פרקי התנ"ך, מ-300 פרקי תנ"ך ל-90 פרקים בלבד, וכך גם בהיקף שעות הלימוד. אני חושב שאי-אפשר להפריז במילים כדי לתאר כמה התנ"ך הוא היסוד של הקיום שלנו. הוא היסוד של הזהות שלנו. הוא הליבה המאחדת של כל חלקי העם. החובה שלנו כנבחרי ציבור, כמנהיגי ציבור, היא להחזיר את העם – או להחזיר לעם את החיבור הזה לדברי הימים כדי לחזק את העתיד שלנו יחד כעם היושב בציון; להחזיר את לימודי התנ"ך לכל יישוב, לכל כפר, לכל עיר, כדי שדור העתיד שלנו יוכל להמשיך לצעוד ולחזק את מורשתו ועתידו בארץ הזאת. אני אפילו אומר יותר מזה: אנחנו נלחמים עכשיו מלחמה גדולה, מלחמה קשה ולא פשוטה. אדוני היושב-ראש, כדי שאנחנו נוכל לנצח את המלחמות האלו באמת, שניצחון לא יהיה רק סיסמה ריקה, התנאי הבסיסי לזה הוא שאנחנו נדע מי אנחנו, למה אנחנו כאן, בשם מה אנחנו בכלל נלחמים. ואם אנחנו לא נכיר את התנ"ך, הוא לא יהיה אבן היסוד בזהות שלנו, יהיה קשה מאוד לנצח במלחמות שעומדות בפנינו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני שר החינוך, שאפו על היוזמה. תראו, התנ"ך הוא טקסט מכונן לקיומנו כעם, קושאן אמיתי להימצאותנו כאן; בסיס ללימודי היסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה, עיצוב, רומנטיקה, הנדסה, בישול; מעורר מחשבות, פרשנויות שונות, שיוצרות גם מחלוקות; מקום לפנתיאונים, מנהיגות. אבל מעל הכול – הוא שלנו, ואני מוכרח להגיד כאן שהמושג הזה, "הוא שלנו", לצערי הרב דורש חידוד וחיזוק. כשיזמנו הבאת חיילים לעיר דוד, עמדתי שם עם דוידל'ה הנדלר בארי ואמרתי לו: דוידל'ה, אני רוצה שיחזיקו תנ"ך. הוא אמר לי: עזוב, בשביל מה? דוידל'ה הוא לוחם ידוע. כיפה וציצית, כמונו. הוא שואל אותי: בשביל מה? הוא אומר לי: המדריכה תחזיק תנ"ך. אמרתי לו: תראה, אולי המדריכה תקריא ירמיהו, ואם הם יחזיקו תנ"ך היא תגיד לו: תפתח ירמיהו, כמו בשירים "אני קורא בספר מלכים", כמו הרבה שירים עבריים בתוך זה. והוא ידפדף לירמיהו, והוא יעבור את בראשית, אולי דברים, וייפתח לו יהושע. אולי הוא גם ירצה לקרוא קצת רקע, או שהיא תרצה לקרוא קצת רקע, המטיילת, החיילת. ואולי גם אחרי המדריכה הם יישארו במתח, ואז אולי ירצו להמשיך לקרוא עוד כמה פסוקים. אז הוא אומר לי: אבל אתה יודע. שאלתי אותו: מה אני יודע? הוא אומר לי: אתה יודע מה יגידו. שאלתי אותו: מה יגידו? הוא אומר לי: יגידו שאנחנו שנינו עם כיפות עושים להם כפייה דתית. אמרתי לו: דוידל'ה, נער הייתי וגם זקנתי, אני אגיד לך מה יגידו. אלה יגידו: תראה את שני הדתיים האלה, עושים לנו כפייה דתית, ואלה יגידו: תראה את קצין החינוך הראשי הדתי הזה, דתי מחמד, נותן להם להחזיק תנ"ך בלי כיפה על הראש. אמרתי לו: כשאלה ואלה – אני מסודר. אני חושב שחלק מהסכנות באמת זה הניכוס של התנ"ך לחלק מסוים מאיתנו, לפרשנות מסוימת מאיתנו. אם אני צריך לומר – תראו, תיקחו איש רוח כמו הסופר מאיר שלו או הפוליטיקאי ראש הממשלה נתניהו. שניהם יודעים תנ"ך. שניהם יכולים להיות אתיאיסטים, מוגדרים או לא מוגדרים, לא משנה, אבל הם יודעים תנ"ך. הם יכולים להתווכח על תנ"ך, הם יכולים לצטט מהתנ"ך, הם יכולים להחזיר אותנו לתנ"ך – התנ"ך הוא של כולנו בהקשר הזה. אני אומר את זה בכאב. דרך אגב, בנתיב מאיר, כשלמדנו שלושת-רבעי יום גמרא ואולי רבע יום מקצועות חול – מתמטיקה, פיזיקה – תנ"ך היה שם. הוא לא היה בלימודי הבוקר של הגמרא, הוא היה בלימודי החול, מה שנקרא. ואני חושב שכשאנחנו אומרים: בואו נבדוק את המקום של התנ"ך, אנחנו כולנו מחויבים לבדוק אותו, ובוודאי להוציא אותו ממה שנקרא הדתה, מהמושג הזה, שפורץ גבולות – שר החינוך יושב פה – ואוי ואבוי לנו אם נפיל אותו גם בתוך זה. אדוני היושב-ראש, אני כבר אבקש ממך עוד דקה, אני אעשה את זה קצר. חיים גורי, מראיין אותו מאיר שלו בביטאון חג של ידיעות אחרונות לראש השנה, ואומר לו חיים גורי: נכנסתי לבית ספר בתל אביב, ואמרתי להם "עצב נבו", ואנשים לא ידעו על מה אני מדבר, על "עצב נבו". הוא אומר: אם אפשר היה לתת פרסי נובל לשיר ולשורה – הוא היה מקבל את שני הפרסים האלה. ואנחנו יודעים ש"עצב נבו" זה מושג שבא מהשיר של רחל, ועל הקבר שלה כתוב: "איש ונבו לו / על ארץ רבה." ואתה שואל אנשים היום: מה זה נבו? למה קוראים לך נבו? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני אתן לך עוד קצת, אבל לסיום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. ולצערי הרב, אנשים לא יודעים. הוא אומר: סגרתי את הספר ויצאתי. כשהלכתי אליו הביתה אחר כך, אז אשתו אמרה: לא בדיוק, יצא תלמיד אחד ואמר לו: רגע, רגע, זה קשור למשה רבנו. אני הולך לנחם משפחות שכולות. אימא מכפר גלעדי אומרת לי: אני יודעת שהבן שלי, גם אני לא אוכל להגשים את כל הציפיות שלו. אז אמרתי לה "עצב נבו". המושג הזה – כל אדם יש לו עצב נבו. ואני רוצה לסיים, ברשותך. אני עוד פעם אלך רגע לרחל, בשיר "עברייה", ששרים בועז שרעבי או רבקה זוהר: "אני מבטת בה נפעמת, / נדמה: הנה זה אך. / בחן קדומים, בשחור ולהט, / עלתה מן התנ"ך. // וגשר פז נתלה ממנה, / אל ארץ העברים. / וזיכרונות ימי החסד, / בנפש מיתמרים. // כה אעמוד פה לפנייך, / נפעמת, אחותי" – אנחנו לא יודעים אם זו האישה הכושית שהוא לקח, אם זה על ציפורה אשתו, אבל בשורה האחרונה של השיר היא אומרת: "אך אם מעלתי – לא לנצח / כחשתי – לא עד תום. / ושבתי שוב כשוב ההלך / אל כפר מולדתו". זאת אומרת, כל אחד מאיתנו יכול להרגיש גם כלפי התנ"ך סוג של מעילה, אבל בתנאי אחד, שנשמור גם את האופטימיות הזאת, של "ושבתי שוב כשוב ההלך / אל כפר מולדתו". תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יפה. תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אברהם בצלאל. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שר החינוך – חשוב מאוד – חבריי חברי הכנסת, יש פה את המציע, נכון, חבר הכנסת אוהד טל – על זה נאמר "מודה באשמה". אני מנסה להבין מה זה "לעידוד לימוד התנ"ך". התורה היא מלשון הוראה. כפי שאדם קונה רכב ויש הוראות לרכב, או כל מוצר שבן אדם קונה, יש לו הוראות מה צריך לעשות כדי שהרכב ייסע – עם ישראל, בשביל שהוא יחיה, יש לו הוראות. התורה היא הוראה. זה לא איזה עידוד, איזה ספר, כמו קודמי שדיבר פה, שאני לא יודע מאיפה הוא הביא את זה – זה היה נשמע גיאוגרפיה, היסטוריה, עוד איזה ספר שצריך להיות לנו כאחד הספרים שלומדים אותם. אנחנו חיים יום-יום, רגע-רגע, שעה-שעה, שנייה-שנייה, רק בגלל התורה שאנחנו יושבים ולומדים. אני אומר לכם, כבוגר ישיבת מאיר בירושלים, כאדם שנמצא כל יום ומגיע לישיבת מאיר, שיש שם קרוב ל-10,000 איש שלומדים שם כל יום, אברכים ובחורים. יש שם אלפי אברכים שלא יודעים, איך אומרים, כלום, חוץ מלימוד תורה. הם מבינים מה זה תורה, הם מבינים שהתורה היא לא עוד איזה ספר, לא עוד משהו שכדאי לעבור עליו, הוא פשוט החיים שלנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> כתוב שאמר רבי יוחנן: שלושה דברים ניתנו מתנה לעולם, ואלו הם: תורה והמאורות והגשמים. תורה – שכתוב בפרשת שמות בספר שמות: "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו שני לוחות העדות"; המאורות, שנאמר: "ויתן אותם ה' ברקיע השמיים"; גשמים, שנאמר: "ונתתי גשמיכם בעתם". ורבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון אומר: "אף השלום, שנאמר 'ונתתי שלום בארץ'." נתינה זה דבר של מתנה, שנותנים אותו. משה רבנו עלה לשמיים, ואחרי 40 יום – כתוב, יש אומרים שכל יום שכח, למד ושכח, ואמר לקדוש ברוך הוא: מה יהיה איתי? הקדוש ברוך הוא נתן לו מתנה, נתן לו את התורה. וזה מה שכתוב: "אמר רבי לוי לשמעון בן לקיש: מה כלה זו מקושטת" – ככלותו מלשון כלה – "בכ"ד מיני תכשיטים כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים". אני מאוד שמח, ולכן אמרתי, אדוני שר החינוך, שחשוב מאוד שלומדים במערכת החינוך את התנ"ך – – – << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, רגע, לומדים בחלק מהמקומות. אני זוכר שאחיותיי סיימו כיתה ח', והמתנה שהן קיבלו זה היה התנ"ך. עד לפני כמה שנים בעיריית ירושלים גם חילקו תנ"ך, כמדומני. הבינו מה זה תנ"ך. אין בית שיכול להתקיים במדינת ישראל בלי תנ"ך, כמו שאנחנו מבינים ששנייה אחת בלי לימוד תורה העולם הזה לא מתקיים, אותו דבר, כל בית חייב שלפחות יהיה בו תנ"ך, בבית זה אלף-בית. זה ספר החוקים שלנו, זה ההוראות שלנו, זה דרך החיים שלנו, משם אנחנו שואבים ולומדים את כל מה שקורה. הרי היום יש רק באוצר החוכמה – מי שיודע מה זה אוצר החכמה – 138,000 ספרים. על מה הם? לא כתוב עליהם על אלעזר שטרן ולא על אברהם בצלאל ולא על אדוני היושב-ראש. כל הספרים האלה הם על התורה. תראו מה זה, חמישה חומשי תורה – כמה ספרים נכתבים וכמה דיו נכתבה על התורה הקדושה. שבעים פנים לתורה. זה החיים שלנו, זה המהות שלנו. ולכן, אדוני המציע, חבר הכנסת, עידוד זה חשוב. אני חושב שזה לא צריך להיות עידוד – זה האלף-בית, זו ההוראה שחייבת להיות אצלנו, בכל אחד ואחד. אני מצטרף לקריאה שלך ולציון הזה. שמעתי גם את כל מה שאמרת, את כל החשיבות של לימוד התורה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התנ"ך. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> התנ"ך זה לימוד תורה. התורה היא לא משהו אחר מהתנ"ך. התורה זה תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבעל פה מגיעה מהתורה שבכתב, זה לא מגיע סתם כי מישהו החליט לכתוב את זה. אבל ודאי שהתנ"ך הוא ספר הבסיס לכל אחד ואחד מאיתנו. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אם לומר ביושר, גם בחינוך הדתי וגם בחינוך החרדי לא לומדים תנ"ך, לא לומדים מספיק – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא לומדים מספיק. אני יכול להגיד לך שהיום סיפרתי לבן שלי, שלומד בישיבת חברון, שאני הולך לדבר על הדבר הזה. אז הוא אמר לי שהוא עכשיו מאוד משקיע בישיבה בנושא הזה, ובחדר שלו תלויים מלא פלקטים על הסיפור הזה של התנ"ך, כמה זה חשוב, והוא מנסה לעודד את הבחורים שלומדים תנ"ך. אבל צריכים לדעת את התנ"ך. ולכן, אני מצטרף באמת לציון היום הזה, הוא יום חשוב מאוד, הוא נושא קריטי, אקוטי, והוא חלק מהעניינים שלנו והחיים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר החינוך, דבר ראשון, חזק ואמץ ליוזם של היום הזה. כמה פעמים יצא לי לעמוד כאן על הדוכן, בטח ממוצאי שמחת תורה, ולהזכיר לעצמנו שאנחנו חיים בזכות התנ"ך ועל ידי התנ"ך. אני רוצה לחדד, ידוע בחז"ל, דברים שהם ברורים: התנ"ך הוא לא ספר היסטורי, התנ"ך הוא לא ספר סיפורים על מהלך היסטורי של עם, התנ"ך הוא לא נבואות שנאמרו לפני 3,000 שנה, 2,500 שנה. ממש לא. ידועים דברי חז"ל שהרבה נבואות נכתבו. 48 נביאים עמדו – הם דברים אקטואליים לנו יום-יום. יום-יום. זה הספר הכי אקטואלי שיש, הוא לא ספר היסטורי. אם כל ילד וילדה, ולא משנה אם בחינוך החרדי – ואני מסכים איתך, אוהד: גם בחינוך החרדי או בחינוך הדתי או בחינוך – היה זוכר את פרשת השבוע: "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב", הוא לא היה מרים גבה מה קרה בהאג. וואו, שלחנו את אהרן ברק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יכול להיות שהוא היה יודע להתווכח אם זאת קללה או ברכה. זה היה הדיון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> "הן עם לבדד ישכן ובגויים לא יתחשב" – זאת ברכה. הוא לא היה מתפלא. הוא לא היה מתפלא מה קרה לארצות הברית אם הוא היה לומד את ספר הושע והיה קורא את הפסוק: "אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה ידינו, אשר בך ירחם יתום". הוא לא היה פתאום מרים גבה, איך יכול להיות שפתאום חיל האוויר לא יצא לו לתפקד, אולי נקים ועדת חקירה. אני בעד – לא, צריך לחקור, צריך לבדוק, אני בכלל לא נגד, אבל הוא לא היה מחסיר פעימה. שאלו אותי: איך אתה מתמודד? הוא לא היה מסתובב ככה, בהלם, כי הוא למד בספר הושע את המציאות הזאת, "שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט. הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו". הוא היה מבין את המינימום הזה. הוא היה מבין שהנבואה היא אקטואלית להיום, לעכשיו, להרגע, לכל החלטה. אני מזכיר ליושב-ראש, שיודע קצת ספר: מצוות עשה היחידה שיש למלך בישראל, היא מה? היחידה. יש לו הרבה לאווים: לא ירבה לו סוסים, לא ירבה לו נשים. יש לו הרבה מצוות לאווים. מצוות עשה היחידה שיש לו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לכתוב ספר תורה ותהילים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שכל יהודי מחויב בה, בספר תורה. והוא מחויב בעוד ספר תורה, שכל הזמן יקרא, ויזכיר לו כל בוקר – לא הנחיות תפעול לצבא, לכלכלה, לרווחה, לא, זה לא מצוות עשה שלו; הוא צריך לעשות את זה כי הוא צריך לנהל ממלכה. הוא צריך להחזיק בחיקו ספר תורה כל הזמן, שלא ימוש ממנו – מעבר לספר תורה שכל יהודי צריך לכתוב – בשביל שיזכור איפה הוא נמצא. אדוני שר החינוך, אני לא אשכח לפני 30 שנה את מרן הרב שך, זכר צדיק לברכה, עומד בבנייני האומה ואחר כך ביד אליהו, ובבכי אומר: איך יש מערכת חינוך שבה מיליון ילדים לא יודעים מה זה שמע ישראל? לא מלמדים אותם את המינימום. רבותיי, התנ"ך הוא החוזה בינינו לריבונו של עולם, והוא חוזה דו-צדדי. אנחנו נקיים את שלנו, הוא יקיים את שלו. אנחנו נעמוד. כולם: איפה, מה. אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו, ואני חוזר שוב: "הנה עין ה' אל יראיו", "אשר בך ירחם יתום". אם נדע לפנות לקדוש ברוך הוא ולדעת שזה החוזה שלנו, לא ניבהל לא מלחצים כאלה בין-לאומיים, לא משונאים כאלה לאומיים ובין-לאומיים, לא ניבהל משום דבר. נלך עם הצדק שלנו וננצח. אבל רק ניקח את 48 הנביאים שנעמדו להם לישראל ונהיה צמודים אליהם. נקשיב, נלמד, נבין למה אנחנו מחויבים. לא נחשוש מזה שחס וחלילה יקראו לזה "הדתה". מי שמפחד מהדתה, אין לו מה לחפש כאן, כי זה חוזה דו-צדדי. "והיה אם שמע תשמעו", אז "ונתתי גשמיכם בעתם", כמו שהוא הקריא קודם. ואם אנחנו "עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו", וזה בכלל לא קשור לאיזה צבע אתה ואיך אתה נראה ולאיזה חוג אתה משתייך, זה בסוף כל אחד ואחד. האמונה הפשוטה בדברי הנביאים ובדברי התורה, זה מה שיציל אותנו, ובזה בסוף ננצח, כי "לא יטש ה' עמו ונחלתו לא יעזב". תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשות חבריי חברי הכנסת, ברשות שר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בראשית דבריי אני מבקשת להודות לחברי חבר הכנסת אוהד טל על היוזמה הסופר-חשובה הזאת לציון היום המשמעותי, היום לחיזוק לימוד התנ"ך. נולדתי וגדלתי בירושלים. למדתי בבית ספר ממלכתי שהיה רחוק מלימוד תורה או כל ספר עם אוריינטציה יהודית אחרת. מיום שאני זוכרת את עצמי, הרגשתי שאני צועדת בעולם ומישהו צועד איתי. לא ידעתי להסביר מה בדיוק אני מרגישה, אך זאת הייתה הרגשה נפלאה. היום אני יודעת שקוראים לו בורא עולם, הקדוש ברוך הוא, אבא שבשמיים. בכיתה ד' ביקשתי מהוריי לעבור לבית הספר הדתי המרוחק. הם לא ראו את זה מגיע ולא היו בטוחים שאני מבינה את המשמעות. האמת, הם צדקו, לא באמת הבנתי. אבל הנשמה שלי השתוקקה למשהו רחוק, קרוב, לדבר שהוא מעבר, והצימאון הזה בא על סיפוקו רק כשגמעתי אל תוכי עוד ועוד – חמישה חומשי תורה, ספר יהושע, ספר שופטים, מדרשים, קיצור שולחן ערוך, כל מה שיש לארון הספרים היהודי להציע לילדה בכיתה ד'. למרבה הצער, לא כולם זכו למה שאני זכיתי. את הצימאון הזה לשייכות, לזהות יהודית, זועקים כיום אנשי ארגון מאירים, הורים מודאגים בחינוך הממלכתי, הורים שיצאו בפעולת מחאה שמזעזעת כל לב יהודי. הם הדפיסו את התנ"ך הריק. מבחוץ הוא נראה כמו כל ספר תנ"ך וכך גם העמוד הראשון והשני, אבל מרגע שמסתיימות ההקדשות, במקום שבו צריך להופיע התנ"ך בעצמו, מופיעים דפים ריקים בזה אחר זה. זאת לאות מחאה על דור שגם אם מציידים אותו בתנ"ך, דואגים שהוא יהיה ריק מתוכן, ריק מזהות, ריק משייכות. זה לאות מחאה על דור שיוצא לחיים כשהוא מנותק משורשיו, מאמונתו, מזהותו, ומכאן קצרה הדרך לגרום לו להתנצל על חלוציות ציונית, לגנות גבורה יהודית ולהשטיח את השיח בכל הנוגע לזכותו הלאומית למדינה ולזכותו על ארצו. אנשי הארגון חקרו ומצאו כי הניתוק הזה מתחולל בשיטתיות ובאופן מגמתי. יש מי שעמל להשתלט לאט ובעקביות על מוקדי השליטה והשיח שאחראים על חינוך הילדים שלנו במטרה להסליל את הדור הבא למדינת כל אזרחיה. מאמצי-על מושקעים ביצירת עם ללא זהות, עם מטושטש מכל מאפיין יהודי, עם ככל העמים. המאמצים הללו כמעט וצלחו, חלילה, מכיוון שכל המהלך הזה של ריקון המסורת מהדור הבא התרחש מתחת לאף של כולנו בפיחות זוחל, בלי ששמנו לב. בבתי הספר הממלכתיים כמעט ולא מלמדים יהדות, מסורת ואפילו לא ציונות, וגם ההיסטוריה לא תמיד מספרת את סיפור העם היהודי. את שעת התנ"ך היחידה שקבועה במערכת השבועית בוחרים מנהלים באופן מודע להחליף בשיעור מגדר. אך כפי שאמר יעקב חזן, ממייסדי הקיבוץ הארצי ומפ"ם: רצינו לגדל דור של אפיקורוסים, וגידלנו דור של עמי ארצות. אבל אז ניחתה עלינו מלחמת חרבות ברזל וטרפה את הכול. כשאנחנו נלחמים על קיומנו, כשאנחנו מנסים להבין למה דווקא אנחנו ומדוע אירועים מתרחשים באופן כזה או באופן אחר, לפתע ניחתת עלינו ההבנה שאם עם חפץ חיים אנחנו, עלינו לשוב הביתה, למקורות, לשורשים. ובאופן מסוים גילינו את התנ"ך ועוצמתו מחדש. כשלוחמינו הגיבורים נכנסו לבתי החמאסנאצים, הם ראו כי אין בית שאין בחזיתו את ירושלים, את הר הבית – מעל מיטות הילדים, בסלון באופן מובלט, בכל חדר וחדר מחדרי הבית. זה בהחלט מסביר מדוע ככל שעזתי צעיר יותר, כך הוא קנאי יותר מהשייח' הכי גדול שיש בסביבה. החינוך שלו מכוון יעד ומטרה. מגיל אפס רוקמים לנגד עיניו את משימת חייו – להשמיד, להרוג, לאבד, למחוק את העם היהודי. חזון אל-אקצא הוא חלום שאין רגע שהוא לא ניצב לנגד עיניו. גם אנחנו יודעים לייצר דורות שפועלים למען חזון. לא חזון רצחני, אלא חזון אופטימי וטוב לכלל העולם, מכוח היותנו "בנים אתם לה' אלוקיכם". עם הנצח, שבכוח אמונתו ודבקותו בצדקת הדרך צלח אסונות שגם מעצמות גדולות לא יכלו להם. אך הדרך היחידה שתבטיח שזה יעבוד עוברת בלימוד התנ"ך. התנ"ך אינו ספר היסטוריה קדמון וזמני, אלא ספר לימוד יישומי ורלוונטי למאה ה-21 ולכל הדורות מאז הפכנו לעם. זוהי תורת חיים. וככל שנדע לעיין בו לעומק ולהפנים את מסריו, ככה החוסן, וההצדקה הלאומית תלך ותגדל ותלך ותתעלה. כי מי מספר לנו שאנחנו הצד הצודק במלחמת חרבות ברזל – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ובכל מלחמות ישראל לדורותיהן? ספר התנ"ך. כי מספר לנו על זכותנו על ארץ ישראל? ספר התנ"ך. כי מי מספר לנו שיש לנו את החובה והזכות למגר את אויבינו הקמים עלינו? ספר התנ"ך. מי מספר לנו על מנהיגות של עם והשפעה כלל-עולמית? זהו ספר התנ"ך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לצערנו, בדור הנוכחי אנחנו עדים למצב אחר, וזה לא כי הנוער השתנה. ממש לא, הנוער שלנו נהדר, אבל שורש הקיום שלו לעיתים נעדר. ההיסטוריה מוכיחה פעם אחר פעם כי לימוד התנ"ך זה לא עניין דתי אלא זכות לאומית. כפי שאמר יגאל אלון בספרו "מסך של חול": "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> התנ"ך הוא המצפן שעל פיו נברא העולם והוא כור ההיתוך של העם היהודי, ועל פיו הוא מתנהל וחי עד היום, וימשיך גם הלאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מישל בוסקילה – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד שר החינוך, חברי חבר הכנסת אוהד טל, יוזם הדיון, ארכיאולוגים יכולים להיעזר בתנ"ך כסיוע לזיהוי ממצאים שונים. היסטוריונים בוודאי יכולים להיעזר בתנ"ך כדי להבין את קורות עם ישראל. לשונאים יכולים לדלות אין-סוף פנינים מהעושר של לשון הקודש בספרי התנ"ך. אבל התנ"ך איננו ספר ארכיאולוגיה, היסטוריה או לשון. התנ"ך הוא תעודת הזהות הלאומית שלנו. התנ"ך הוא תעודת הזהות היהודית שלנו. התנ"ך הוא דבר השם לעם ישראל, ודרכו – לאנושות כולה. שואלים אותי שוב ושוב: מה האובססיה הזאת שלך עם הרשות לזהות לאומית יהודית, ועוד בזמן מלחמה, זה מה שחשוב עכשיו? אנחנו במלחמה קיומית, ואתה מתעסק בזהות? ברשותכם, אשתמש במשל. דמנציה, או בעברית שיטיון, זו ירידה משמעותית בתפקודים קוגניטיביים של האדם, בעיקר אצל אנשים מבוגרים, שנגרמת מכמה מחלות, ובה יש אובדן של פונקציות שמשמשות את האדם בחיי היום-יום, כמו למשל זיכרון, קשב, חשיבה והבנה. האדם הלוקה בדמנציה יכול להיראות מטופח במלוא הדרו הגופני, באופן שלמתבונן מהצד, במיוחד אם הוא אינו מכירו באופן אישי, קשה לזהות שהוא לוקה בתסמינים הללו, אבל בתחום התודעה שלו מתרחשים שינויים, ושינויים חריפים. בהתחלה מדובר בתופעות קלות, אבל בהמשך אותו אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא זוכר את שמו, שוכח מהיכן הוא בא ולאן הוא הולך, ולא מזהה אפילו את בני משפחתו. במובן מסוים הזהות שלו נמחקה, לא עלינו ולא על אף אחד. אדוני היושב-ראש, זה יכול לקרות לאדם, לחברה, לעם או אף לאנושות כולה. זה מה שעושה תרבות הפוסט-מודרנה והפרוגרס – מוחקת את כל הזהויות שבעולם ומטשטשת הכול. כאשר הזהות האישית, הזהות המשפחתית, הזהות הלאומית, ואצלנו גם הזהות היהודית, נמחקות ומטשטשות; כאשר ישנם מי שמתכחשים לזהותם הלאומית ויהודית; כאשר מערכת החינוך לא דואגת שבוגריה יזכרו מאין באנו ולאן אנחנו הולכים; כאשר אנשים מקרבנו מתכחשים לאחיהם, בשר מבשרם; כאשר יש מי שמתבלבלים בין אויב לאוהב; כאשר שופטים מעדיפים זכויות אדם של מחבלים על פני חייהם של יהודים; כאשר צורחים בהפגנות שהסכנה האמיתית למדינה זה לא חיזבאללה אלא ראש הממשלה, אוי לאוזניים שכך שומעות, וכאשר ישנן עוד שלל תופעות ברשות הרבים ובמערכות הציבוריות השונות כמו צה"ל, מערכת המשפט, מערכת החינוך, התקשורת והאקדמיה, שכולן נובעות מאותו אובדן זהות אישית, משפחתית, לאומית והיהודית – אז מאיפה שואבים את הכוח להילחם במלחמה קשה כמו זו שאנחנו נתונים בה ושאין לנו מושג לאן היא עוד תתגלגל? מאיפה יגיע הרצון לנצח? איך נזהה את האויבים שלנו מבלי להתבלבל ומבלי ליפול בפח של רחמנות על אכזרים? התרופה למחלה הזו היא חיזוק הזהות הלאומית-יהודית שלנו, זהות שהיא הכרחית וקריטית בשרשרת הזהויות השונות שתרבות הפוסט-מודרנה והפרוגרס עמלה כל כך קשה לטשטש ולמחוק. רק בגלל זה כל כך התעקשתי על הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית. רק בגלל זה אני לא מוכן שגם מעט התקציב של הרשות שנותר בעקבות המלחמה יתפוגג ולא ימומש. אדוני שר החינוך, אני מודע למאמציך לקבע ולחזק את לימודי התנ"ך, ומאוד מעריך אותם. מה שמוטל עלינו זה לחזור לזהות הלאומית היהודית שלנו, הזהות שמופיעה לכל אורך התנ"ך, התנ"ך שכל ילד יהודי אמור ללמוד ולהכיר לא כספר ארכיאולוגיה, לא כספר היסטוריה, לא כספר לשון, אלא כדבר השם, שמלמד אותנו מי אנחנו; כדבר השם, שמלמד אותנו מה המשמעות של עם נבחר; כדבר השם, שמלמד אותנו מה זה להיות אור לגויים; כדבר השם, שמלמד אותנו מה הייעוד שלנו, ייעוד שנוצק בנו מאז ימי האבות והאימהות שלנו, ייעוד שהינו קריטי לנו ולעולם כולו, היום יותר מתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אחרון חברי הכנסת הדוברים, חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ידידי שר החינוך, ברשותכם יהיו הדברים לעילוי נשמת מורי ורבי, אבא, רבי זבולון בוארון, ד"ר זבולון בוארון, שכל חייו עסק בתנ"ך, למד תנ"ך ולימד תנ"ך. אם היו שואלים אותי: לו היה מותר לך לקרוא רק ספר אחד בלבד, מה היית קורא? בלי לחשוב פעמיים, הייתי עונה: תנ"ך. לא לחינם זהו הספר הנפוץ ביותר בעולם. התנ"ך, ספר-הספרים, הוא ספר משנה החיים החשוב ביותר בכל הזמנים. מתוך פרספקטיבה של השכינה, הנצח, הנבואה, האמת, ובקיצור נמרץ שאין דומה לו, מסרטט התנ"ך את קורות עמנו בראשית דרכו, את בניין האב של ההסתבכות האנושית בתוך הזמן ובתוך ההיסטוריה, את מסע הייעוד הישראלי והכללי כפי שבא לידי ביטוי בהיסטוריה הישראלית והעולמית. התנ"ך מלמד אותנו על טבע האדם, על מנהיגים שהתחילו כאנשים ישרי דרך והתמודדות עם העולם הסיטה אותם מדרך הישר; ומאידך, על גיבורים שפעלו בדרך ארוכה ועקומה וסיימו בדרך סלולה וישרה. אחד הדגשים של התנ"ך הוא על המעשים. לא משנה אם אתה נביא או מלך, חכם גדול או איש פשוט, מעשיך בלבד יקרבוך לייעוד, לנצח, ומעשיך בלבד ירחיקוך. "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". כך מצאנו אצל גרשום בן משה, כך מצאנו בעוזיהו המלך, כך מצאנו בגיחזי, העוזר הסורר, כך מצאנו בדוד המלך, כך מצאנו בדניאל הנביא וכך מצאנו באברהם אבינו. כך מצאנו בעוד רבים אחרים, ובעצם בכולם. ללא כחל ושרק מראה לנו התנ"ך את גדלותם וקטנותם של בני האדם, את הצלחותיהם וכישלונותיהם, גדולים כקטנים. בזמן שכתבים אחרים היללו ושיבחו מלכים וראו בהם בני אלים, בני אלים שכוסו בשכבות עבות של עפר ואדמה ונעלמו בין דפי ההיסטוריה, התנ"ך האיר את גיבוריו – אדם וחוה, נח ובניו, אברהם ושרה, יצחק ורבקה ועוד רבים אחרים – באור יקרות, שמבהיק למרחוק עד היום הזה. אז מה בעצם הסיפור? בזמן שהתפיסה המיתולוגית שלטה בעולם וראתה באדם יצור נחות ושפל הפועל בתוך עולם קדמון ומנוכר, מעגלי וסיזיפי, שבו שולטים האלים ומנהלים את חייו באופן שרירותי, בא התנ"ך, לעומתה, לעומת אלו, וזוקף את קומת האדם ומוסר לו את מסר-המסרים: "הלוא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רבץ". מה רוצה לומר? מצד אחד, אתה האדם, אתה נזר הבריאה. מצד שני, האחריות לשלום העולם ולתיקונו רובצת עליך. בכל יום יוצאת בת קול ומכרזת: "כל מי שפעל עם אל, יבוא וייטול שכרו". זה יסוד-היסודות למוסר הישראלי. זה לוז החשיבה הישראלית, שעליה מושתתים החוק והמשפט, התורה וההוראה. זהו יישובו של עולם – לפעול עם אל. לאור דברים אלו, לאור ההבנה העמוקה שהתנ"ך איננו קובץ סיפורים המהווה פולקלור יהודי אלא ספר מהותי הבונה דרך ודפוס פעולה מתוך מבט רטרוספקטיבי אל העתיד, אני קורא לשר החינוך, ידידי השר יואב קיש: בראש ובראשונה תודה לך, אדוני, על שהגדלת את לימודי התנ"ך בבתי הספר בישראל, וקראת – או חייבת כל בית ספר ללמוד לפחות שעה אחת תנ"ך בשבוע. ומצד שני, אדוני השר, אני מעודד אותך ומחזק אותך להגדיל עוד, לאין-ערוך, את שעות לימוד התנ"ך בבתי הספר בישראל. כי נער ישראלי צריך לא רק להכיר את סיפורי התנ"ך אלא ללכת בדרכם של אבות ואימהות, ומתוך דרכם של האבות והאימהות, של גיבורי התנ"ך, להצטרף להיסטוריה הישראלית ולסלול את דרכו של העם הישראלי, העם היהודי, מכאן ולהבא, מתוך תיקונו של עולם, מתוך מחויבות עמוקה לתיקון ולעשייה. יהיו הדברים לעילוי נשמת אבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר החינוך יואב קיש לסכם את היום החשוב הזה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לימוד תנ"ך זה לא הדתה, לימוד תנ"ך זה הבסיס לזהות יהודית ולזכות הקיום שלנו כעם היהודי בארץ ישראל. הכנסת מציינת היום את היום לחיזוק לימודי התנ"ך. במשרד החינוך, מאז כניסתי לתפקיד בדצמבר-ינואר 2023, אנחנו רואים ערך גדול בלימוד תחומים רוחניים, תרבותיים, ובראשם כמובן התנ"ך, ואנחנו חותרים באופן מתמיד להרחבתם. זו תפיסתי, שאותה הצגתי ציבורית לראשונה גם בחידון התנ"ך בשנה שעברה; תפיסה ברורה ועקבית שהתנ"ך הוא מהנכסים החשובים והמכוננים שיש לנו כעם, והדהוד שלו במערכת החינוך הוא חובה ציונית חיונית לעתידה של מדינת ישראל ולעתידו של העם היהודי. אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, בשעה שבה מדינת ישראל נלחמת בחזיתות שונות, עוררו בנו מחדש כעם את הכיסופים לזהות היהודית, כחלק מהמכנה המשותף, שהיה כל כך חסר בתקופה שקדמה לו של שיח מקוטב ומצער. לזהות היהודית יש מקום מרכזי במערכת החינוך שלנו. הובלתי ואני ממשיך להוביל מהלכים דרמטיים לחיזוק לימודי התנ"ך והזהות היהודית במערכת החינוך. לראשונה קיבענו את זה כמקצוע ליבה, שמשמעותו חובה מכיתה ב' עד י"ב, ובהיקפים משמעותיים. מקצועות נוספים כאלה הם שפת אם, אנגלית, מדעים, מתמטיקה וחינוך גופני. לצערי, לפני המהלך הזה מקצוע התנ"ך לא היה שם במערכת החינוך הממלכתית, ובתי ספר שונים בחרו לעשות כל מיני שינויים והזזות של המערכת, ולא הקדישו את המינימום, שבאמת אני חושב שזה הרף המינימלי הנדרש. למהלך זה נלווה תהליך עומק לריענון תוכני הלימוד ושיטות ההוראה, כך שכל התלמידים יוכלו להיחשף לחשיבות ולרלוונטיות של לימודי התנ"ך לתחומי חקר רבים ומגוונים נוספים. כך גם בהיסטוריה, גיאוגרפיה, מורשת, מוסר, משפט, פסיכולוגיה חברתית ונושאים נוספים. התכנים, כמובן, מותאמי גיל, מגזר והקשר, אבל דבר אחד ברור, ועליו התעקשתי: בוגרי מערכת החינוך יהיו מחוברים לתנ"ך, להיסטוריה שלנו, למורשת שלנו, לעם שלנו ולמולדת שלנו. אני מברך על הקמת ועדת המשנה להגות יהודית בחינוך הממלכתי בראשות חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, שגם שם אנחנו משתפים פעולה ובוחנים כל פעם איך ניתן לשפר את המהלך הזה שאני מדבר עליו. אני רוצה לסכם ולומר, אנחנו רואים בלימודי התנ"ך עוגן מרכזי בבניית הזהות היהודית במערכת החינוך כולה, ובוודאי בוודאי בחינוך הממלכתי – ששם אני חושב, לצערי, שבשנים האחרונות היה כרסום מסוים במעמד גם של הזהות היהודית וגם של התנ"ך, ואת הדבר הזה אנחנו מתקנים. אני רוצה להצטרף לבקשה של כל הבית הזה לחזרתם של החטופים לביתם, מחבק את משפחותיהם, מחזק את ידי הלוחמים עזי הנפש שלנו, שעושים גם בימים האלה את כל שביכולתם להכריע את האויב ולהשיב את החטופים הביתה, מחבק את המשפחות השכולות, שילדיהן הגיבורים נפלו בקרבות קשים על הגנת המולדת. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר החינוך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון מס' 2) (הגברת האכיפה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1041).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון מס' 2) (הגברת האכיפה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ, רון כץ ויוסף עטאונה, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אבי הרוש, אביו של ריף, שנפל בעזה, נמצא איתנו. הוא מכבד אותנו בנוכחותו. הייתה לנו פגישה קודם על נושא מאוד מאוד חשוב – פגישה שביומן הייתה רשומה חצי שעה וישבנו שעתיים וחצי. ובעזרת השם, אני מאמין שאנחנו נקדם את הדברים שחשובים לך, שחשובים למשפחות שכולות נוספות, ונעשה את זה, ונעשה את זה כמה שיותר מהר. אנחנו איתך. אני נרגש מאוד, חבריי היקרים, להציג בפניכם את הצעת החוק שלי לתיקון חוק המצלמות במעונות היום לפעוטות. לפני חמש שנים החלטתי שאני עושה הכול בשביל למגר את תופעת ההתעללות בפעוטות. זה נשמע כמו סיסמה, למגר תופעה, כמו משהו שאין מאחוריו הרבה, אבל מי שמכיר אותי יודע שאני לא באתי לפה בשביל לחייך למצלמות, להוציא הודעות לתקשורת או לעשות נאומים שנשמעים טוב. אני באתי לפה בשביל לעבוד – עבודה קשה, עבודה סיזיפית. כשאני אומר שהחלטתי למגר את התופעה, אני עושה את זה במלוא הכוח. עבדתי בחמש השנים האחרונות בצורה שיטתית ויסודית בתחום הזה. לא באתי עם הצהרות; זיהיתי את הבעיות הנקודתיות וטיפלתי בהן. פעם אחר פעם, צעד אחר צעד, נטרלנו נגעים, חוליים שהיו קיימים ואפשרו מציאות שבה מפוצצים כל יום במכות פעוטות תמימים. התחלנו בהחמרת הענישה למתעללות האלו. הן היו מקבלות קנסות, עבודות שירות; היום הן נרקבות בכלא. העברתי את זה בהוראת שעה, ולפני חודש הארכתי אותה בארבע שנים נוספות. אחר כך המשכנו למניעת העסקה למתעללות, לדאוג שהמפלצות האלו לא יתקרבו יותר לחסרי ישע. הייתה מציאות באמת הזויה, שהיא הייתה מורשעת בהתעללות בחסר ישע ועוברת למעון אחר ומרביצה שם. עבדנו עם פרקליט המדינה על הנחיית פרקליט ששינתה דרמטית לטובה את היחס לנפגעי עבירה בתחום ואת ההתנהלות של הפרקליטים בתיקים האלו. אנחנו עובדים צמוד עם המשטרה. אחרי דיונים שקיימנו בוועדות, ראינו שיפורים משמעותיים בטיפול שלהם בתיקים האלו. ועכשיו אנחנו נוגעים בעוד נקודה, עושים עוד צעד קריטי ומשמעותי בשירות המטרה – מיגור תופעת ההתעללות בפעוטות – אנחנו מתקנים את חוק המצלמות. החוק המקורי הוא חוק טוב. הוא הציל אלפי ילדים מפגיעות, ומהווה הכלי היחיד להגיע להרשעות היום – וזו ההזדמנות לומר תודה לחברת הכנסת לשעבר יפעת שאשא ביטון, שקידמה את החוק הקודם. אבל בחוק יש חורים, ואת החורים האלו אנחנו יודעים היום לראות. חמש שנים מחקיקת החוק המקורי אנחנו רואים איפה החוזקות ואיפה החולשות שלו, ואת החולשות שלו אני בא לתקן. הצעת החוק הזו מאפשרת לראשונה צפייה של הורים במצלמות און-ליין. אנחנו מכירים את המצב. עם כל הרצון הטוב, למשטרה ולמשרד החינוך אין כוח אדם להתמודד עם כמות הצילומים ועם היקף הצפייה המטורף, ולכן נדרשת צפייה של ההורים בשביל לשמור על הילדים. האפשרות למתן צפייה היא וולונטרית לחלוטין ונתונה להחלטת מנהלת המעון – ובהוראת המעבר ובאמצע שנה גם להורים. בנוסף, אנחנו קובעים שיתאפשר גם לנציגות הורים לצפות פעם בחודש ולדגום את המצלמות שקיימות היום; מה שאומר שאם יש היום אפשרות אחת בלבד לרישום הילדים, עכשיו אנחנו פותחים שלושה מסלולים: אחד, הרגיל הקיים; השני, צפייה מדגמית; והשלישי – און-ליין, וההורים יבחרו איפה הם רוצים לשים את הילדים שלהם. הצעת החוק הזו מתבססת על כוח השוק החופשי. אנחנו לא מחייבים אף אחד, אנחנו לא מטילים רגולציות וביורוקרטיה; אנחנו משחררים את החסמים ומאפשרים למי שרוצה להתנהל בשקיפות לעשות זאת, ואנחנו מאמינים שהציבור כבר יבחר לבד. עבדנו רבות על ההצעה בוועדה, שמענו את הארגונים, המשרדים והגופים, והכנסנו לנוסח המון מההערות שנאמרו שם. הכנסנו מנגנוני אבטחת מידע מחמירים ביותר, סעיפי עונשין והגנות שונות. נשמעו הרבה טענות מכל מיני גורמים למיניהם בוועדה שאני פופוליסט, שאני לא מבין כלום, שאני אהרוס את התחום, והינה אני אומר לכם, אותם מתנגדים: אתם תראו שאתם תודו לי ולחבריי שעשינו את החוק הזה, אתם תראו שהמעונות יהפכו למקום בטוח ושקוף יותר, ושהאמון יחזור וייבנה מחדש. החוק הזה הוא עוד לבנה במגדל שאנחנו בונים במבצר שישמור על הילדים של כולנו. עוצרים אותי ברחוב, גם הורים, גם גננות, גם סייעות, גם סבים וסבתות, כולם ובאמת מבקשים ורוצים שהחוק הזה יעבור. אני רואה ומרגיש – וגם חבריי חברי הכנסת – תמיכה באמת עצומה מהציבור, שהחוק הזה כבר יעבור, שמחכים לו בכיליון עיניים, ואנחנו נעביר אותו. אדוני היושב-ראש, חשוב גם להגיד שרוב הסייעות והמטפלות, מעל 95% מהן, עושות עבודה קשה, נאמנה, שומרות על הילדים, מטפלות בילדים, מחנכות את הילדים ומטפלות בהם כאילו הם הילדים שלהן. אנחנו באמת רוצים שאותם אחוזים בודדים, שאין להם שום מקום – אנחנו צריכים למנוע כל קרבה שלהם לחפים מפשע, ובטח להיות אחראים עליהם. אני רוצה להודות לאנשים שבלעדיהם שום דבר לא היה קורה: מטה המאבק למען הילדים – ולפני חודש עמדתי פה והרחבתי על הדוכן מי האנשים האלה, כמה תרומה יש להם לחברה הישראלית וכמה ילדים הם הצילו פה. אלונה דניאל, שאני תמיד מזכיר אותה ואזכיר אותה, עומדת בראשם, ולפי דעתי היא אישה שצריכה להדליק משואה – הכול בהתנדבות, ביחד עם מאות הורים, מסייעת, עוזרת בכל דבר, בכל פנייה, באמת אישה נדירה ומדהימה, ונראה לי שאני יודע רק על 20% מהדברים שהיא עושה, אישה עם לב ענק ונתינה אין-סופית. היא וכל החברים במטה המאבק, הם איתי, ומטה המאבק, אני איתכם עד הסוף. ליו"ר ועדת החינוך, חברי יוסף טייב – על המסירות המלאה והעמדת הנושא בראש סדר העדיפויות. עם כל הלחץ שיש בוועדה שלך, אני רוצה להודות לך, אני חושב שבשם הורי ישראל, אנחנו כולנו מודים לך. לחברי שר החינוך יואב קיש – בוא נגיד, יש הרבה הסתייגויות במשרד שלך, אבל אתה מתנהל כמו נבחר ציבור, כמו שצריך, ועובד אצל הציבור ולא אצל פקידים מסוימים. תמשיך כך, זו הדרך, אתה נבחר ציבור כמו שצריך. תודה על מה שאתה עושה. אני גם יודע שאתה משלם מחיר לא פשוט, אבל אתה עושה את הדבר הנכון, יואב, ותודה רבה על התמיכה. לחברי שר המשפטים יריב לוין – על התמיכה, גם הוא נכנס לאירוע. גם לו יש חלק משמעותי מאוד בחוק הזה. לצוות ההנהלה של הוועדה – יהודית, אתי, נירה מהייעוץ המשפטי; לראש המטה שלי נטע מולכו, שעובדת בחוק הזה, אני חושב, יותר מכל דבר, ובעזרת השם כשנעביר אותו אני חושב שגם השם שלך צריך להיות רשום על החוק הזה. לחברי הכנסת – וזה חוק שיש בו שיתוף פעולה של אופוזיציה וקואליציה: חברי חבר הכנסת רון כץ, שמאז ששנינו בכנסת אנחנו משתפים פעולה בתחום הזה – עשינו דברים משותפים. העברנו דברים ביחד, ובנושא הזה אני והוא זאת קואליציה אחת, אין פה שני מחנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קואליציית הכצים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> קואליציית הכצים, מחנה הכצים – את זה בליכוד מכירים יותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש פה כץ שלא שם לב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא שם לב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, זה בסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יוסף עטאונה – גם הוא הגיש הצעת חוק והצמיד להצעת חוק הזו, ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה בוועדה, ובעזרת השם, אנחנו נעבוד על החוק הזה, נעשה את השיפורים. באמת, יש עוד הערות שנשארו פתוחות וביחד עם הייעוץ המשפטי וחברי הכנסת וכל הגורמים הרלוונטיים נהדק אותו עוד כמה שצריך. לסיום, ליועצת המשפטית לכנסת שגית – על הסיוע, העזרה, התמיכה מלמעלה, לסדר את הדברים, תמיד עוזרת, ובעזרת השם ניפגש פה בקרוב להעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. אבקש לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ להציג את הצעת החוק. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בחוק הבא זאת כבר צריכה להיות רפורמת כץ לגיל הרך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שמונח לפניכם היום הוא חוק שיוביל לתחושת ביטחון, והלוואי הלוואי שלמניעת מקרי אלימות והתעללויות שאנחנו רואים כלפי האהובים שלנו חסרי הישע. רק בזמן האחרון שמענו על גננת מאילת שהורשעה ב-360 מקרים של תקיפת קטינים, 360 מקרים. אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו כמה ילדים יכולנו להציל לו היו מצלמות בגן הזה. אני שומע את הביקורות, וגם במהלך הדיונים הרבים בוועדה שמענו את הקולות. עשינו שינויים גדולים בחוק הזה. שמענו גם את המשרדים, גם את ההורים, גם את צוותי המעונות, את כל מי שרלוונטי לחוק הזה, ואני חושב שאחרי באמת עשייה משמעותית בנושא הזה קלענו ל-90% מהשינויים שרצו לעשות. עם זאת, אנחנו נחושים להעביר את החוק הזה, כי זה חוק טוב שייטיב עם ילדי מדינת ישראל. חשוב פה גם בשלב הזה לציין שהחוק הזה הוא חוק וולונטרי, כלומר: צריך הסכמה של כל ההורים בשביל להתקין את המצלמות. הם ידעו, לפני שמגיעים לגן, שהגן הזה הוא גן שמשדר באון-ליין. זה גם מסדיר מצב אבסורדי היום שגן שרוצה לשדר באון-ליין וההורים בו רוצים שידור באון-ליין, בעצם עובר על החוק. זה המצב היום במדינת ישראל. לצערי, ראינו יותר מדי מקרים שנסגרו מחוסר ראיות, והגננות והמטפלות הועברו מגן אחד לגן אחר ללא שום השלכות של המעשים הנוראיים. אני באמת לא יודע מה איתכם, אבל כמו שאמר חברי אופיר כץ, כשיש כל כך הרבה קולות לחוק הזה ויש כל כך הרבה לחצים, שבאמת הגיעו אלינו מכל מקום, אני מבין שהחוק הזה באמת הולך לעשות שינוי גדול בתחום הכי חשוב במדינת ישראל, תחום שבונה את העתיד שלנו. החוק הזה הוא עוד צעד במה שאנחנו בונים למיגור ההתעללויות בגני הילדים. החוק הזה מצטרף לרצף חקיקתי למען הגיל הרך, שהתחיל ממניעת העסקה של אדם שהורשע בהתעללות לעבוד בגני הילדים, דרך הצבת מצלמות בגני הילדים, ופיקוח והכשרה של צוותים חינוכיים – תהליך ארוך, שהייתה לי את הזכות להתחיל בו עוד כשהייתי ראש מינהל החינוך בעיריית פתח תקווה ופתחנו את האגף הראשון לגיל הרך. זו דרך הארוכה להסדרת המקצוע שבונה את עתיד בסיס המדינה שלנו; דרך ארוכה להבאת האנשים הראויים, הערכיים והטובים ביותר לחנך את ילדינו. אך לעולם לא נפחד מדרך ארוכה. הילדים שלנו הם ההישג הכי גדול שלנו. אנחנו חייבים להם את המקסימום – מקסימום ביטחון, מקסימום חינוך, מקסימום אקלים חינוכי טוב ונכון, ולשם כך אדאג להמשיך לעבוד יחד עם חברי יו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שבאמת שם לנגד עיניו את התחום של הגיל הרך. זהו עוד צעד משמעותי עבורכם, ילדים יקרים שלנו, עבור הילדים של כולנו. אנחנו נגיע לארץ המובטחת – החינוך שתקבלו יהיה החינוך הטוב ביותר שניתן לקבל במדינת ישראל. הורים שישלחו את הילדים שלהם לגנים האלה ידעו שהילדים שלהם מוגנים. אני מאוד מקווה שזה יפסיק את התופעה של ההקלטות הנסתרות, המצלמות הנסתרות, האימהות שעומדות מחוץ לגן, מחכות ומנסות אולי לשמוע איזה רעש, לא עלינו, שלא נשמע לעולם. אני יכול לומר לכם שהדבר הזה התחיל מהמקום הכי אישי – מללכת לחפש גן לילד הראשון שלי. ראיתי מה עוברים. דיברתי עם הארגונים המדהימים שמלווים את ההורים. אשתי הייתה מאותן אימהות שהיו מחוץ לגן וניסו לשמוע איזה רעש. למזלנו מצאנו גן מדהים. זו גם הזדמנות טובה לומר שרוב הצוותים הם צוותים טובים. רוב האנשים שנכנסים למקצוע הזה הם אנשים טובים, שצריכים להיות במקצוע הזה. המטרה בסוף בחוקים הללו היא למגר את העשבים השוטים, את הקומץ הזה שלא צריך להיות שם. לכן, חבריי חברי הכנסת, אני מפציר בכם לתמוך בחוק הזה. ברשותכם, לסיום אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת אופיר כץ, שבאמת מהיום הראשון הרים את הנושא של הגיל הרך. אני תמיד אזכיר את זה בכל חוק שלנו שעובר: הפעם הראשונה שהכרתי את אופיר כץ זה כשהוא הגיע אליי ללשכה כשהייתי סגן ראש עיר וראש מינהל חינוך, והוא בא ללמוד מה עושים עם הגיל הרך. והוא לא בא לבד, הוא בא עם נטע, שבאמת השם שלה צריך להיות כתוב איתנו על החוק הזה, שעושה עבודה מדהימה, אכפתית ואמיתית, למען הגיל הרך בישראל. אני רוצה גם להודות להורים שמלווים אותנו, למטה המאבק, לעמותה למען הגיל הרך – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לחברי יו"ר ועדת החינוך יוסי טייב, שבאמת לקח את זה כמשימה אישית; לשר החינוך, שעזר לנו להעביר את החוק; לעידן, היועץ שלי מאחורי הקלעים – אי-אפשר להעביר חוקים כאלה ואי-אפשר לעשות שום דבר בלי צוות טוב שיודע לתמוך; וכמובן להנהלת ועדת החינוך, שעשו איתנו באמת דרך ארוכה ודרך לא פשוטה. לחוק הזה היו הרבה התנגדויות, הצלחנו לצלוח את כולן. אני מקווה שאנחנו נביא אותו לקריאה שנייה ושלישית בהקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף עטאונה להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מניחים בפניכם הצעת חוק מאוד חשובה, מאוד ראויה, שגם זוכה, עד לרגעים שלפני יציאתי אל דוכן, לקבלת הודעות והסתייגויות מהרבה גופים. ובכל זאת, כאיש חינוך ומנהל אגף חינוך במשך 23 שנים, מהיכרות עם המציאות ועם השטח, ובהסכמה של כולנו בתמימות דעים מוחלטת על חשיבות הגיל הרך, איך לפתח אותו ואיך לקדם אותו, ואיך גם לאפשר התפתחות נורמלית טבעית רגשית של ילדים בגילאים האלה – ניסיון העבר מלמד בצורה ברורה שהצעת החוק באה לתת מענה לתחושת הביטחון אצל הורים שהילדים שלהם בגילאים האלה, וכשהם ששולחים אותם למעון הם צריכים להיות בטוחים שיהיו להם גם את הכלים לעקוב אחרי הדברים. הצעת החוק לא באה להטיל דופי באף עובדת או מנהלת מעון. זה בא לחזק את הגיל הרך, בא לחזק את תחושת הביטחון, בא לחזק את השותפות בגיל הרך בין ההורים לבין הצוות של המעונות. בהצעת החוק המקורית שלי אני הצעתי את זה גם עד לגילאי חמש בגני ילדים. כבוד שר החינוך, אני חושב שההסתייגות והאי-הסכמה של משרד החינוך לעניין המצלמות בגני הילדים – במציאות שקיימת, בפיזור הקיים, בחוסר הפיקוח שקיים במערכת על גני הילדים, הכלי הזה של המצלמות יכול לספק עזרה מאוד משמעותית בפיקוח. לכן אני רוצה להרגיע את כל המבקרים, שהעניין הוא אך ורק לטובת הילדים, אני כאיש חינוך – וגם המציעים האחרים שבוועדת החינוך מגלים שותפות ודאגה לגיל הרך, ולא רק בעניין המצלמות. אנחנו יחד גם בקטע של עזרה לסייעות, לעוזרות, למנהלות. בכל מה שקשור לגיל הרך אנחנו שם. ואנחנו בשבילן במאבק הצודק של הסייעות, של העוזרות, בהטבת התנאים שלהן. לכן אני רוצה להודות למציע הראשי חבר כנסת אופיר כץ, לידידי רון כץ, ואני מבקש מכולם להצביע בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שנכחתי בדיונים של הצעת החוק הזאת, ואני לא חברה בוועדת החינוך, כי הנושא מאוד חשוב לי. כן, יש הצדקה לחוק הזה, בגלל כל האירועים שאנחנו רואים ולפעמים גם חוות, כאימהות. אני יכולה להרגיש גם מקרוב את החשש והפחד של אימהות צעירות ששולחות את הילדים שלהן, התינוקות שלהן, בפעם הראשונה לגן. ובכל זאת אני מרגישה שיש משהו שעדיין חסר. אני יודעת שהצעת החוק עדיין בדרכה הראשונה, וכולי ציפייה באמת, חברי הכנסת אופיר כץ, רון כץ ויוסף עטאונה, שתמצאו את הדרך כדי להבטיח מצד אחד את שלומם של הילדים, וגם לשמור על הפרטיות שלהם ועל הפרטיות של העובדות בתוך המעונות ובתוך הגנים, כי מה לעשות, אני יודעת שאין דבר שאין בו מינוס. מצד שני אני חוששת שהדבר באמת יפגע, ואפילו, ולו באדם אחד, בילד אחד. כולנו יודעים שילדים בתחילת דרכם בהתפתחות שלהם, ילדים עם צרכים לפעמים, לא מיוחדים, לא במעון שיקומי – עדיין יש להם משהו שההורים שלהם מנסים להתמודד איתו. לא ארחיב בדברים, אבל אני חושבת שצריך למצוא את דרך המלך: לשמור על כך שהילדים לא ייפגעו מהצוות החינוכי, וגם לשמור שהילדים שלא יצאו נפגעים מהדבר הזה נפשית או רגשית, וגם אותן מטפלות. אני יכולה להגיד, ואני בטוחה שזה נמצא גם בתוך החברה היהודית, אבל בחברה הערבית ישנו רוב של מטפלות מסורתיות, שכדי להיות – – סליחה, אפשר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – עם הילדים ולתת להם את המיטב והמרב, הן נותנות לעצמן להרגיש חופשיות, ולפעמים להוריד את החיג'אב, או להיות בלבוש יותר ספורטיבי, כדי באמת לנוע ולעשות את מה שצריך עם הילדים, וזה פוגע באותן מטפלות. אני קיבלתי טלפונים ממטפלות וגם מבעלים של מטפלות – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – במיוחד מהדרום, ששמים דגש על הנקודה הזאת. ולכן אני חושבת שאי-פגיעה בכבוד של הפרט היא גם דבר חשוב. וכולי תקווה שאכן תמצאו את הדרך הנכונה להביא את החוק הזה לטובת כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בקשר לחיג'אב, במקום שיש התנגדות אחת החוק לא חל. לכן, להבהיר את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאני בדיוק – – – << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, או יותר נכון נשות ישראל, אני עולה כאן לנאום קצת משונה שקשור לחוק איסור צריכת זנות, שהיה היום בוועדה לקידום מעמד האישה. אני לא חברה בוועדה הזו, ואני גם מדירה את רגליי מהוועדה הזו. לא רק אני, חברי כנסת רבים לא מגיעים לוועדה הזו בגלל האופן שבו היא מתנהלת. אבל אני רוצה להסביר לכם פה: פנו אליי נשים רבות שעוסקות בזנות, כפי זכותן, עם כל הכבוד, אני לא שופטת את אף אחד – אני פשוט משמשת להן פה. היה מאוד "דחוף", במירכאות כפולות ומכופלות, בהול, בימי מלחמה לדון באכיפת חוק איסור צריכת זנות, שזה חוק – אני רק אסביר שהוא חוק שהוא לתקופה מאוד מאוד מסוימת. עכשיו, תראו, חוק העונשין – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חצי שנייה לא הקשבתי, איך הגענו לזה? איך הגענו לזה בכלל? לא הבנתי איך זה קשור. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רון, אני פה עכשיו משמשת פה לנשים שהגיעו היום לוועדה. תבינו, במצב החוקי הקיים כיום חוק העונשין יוצר עבירות פשע בעבירת שידול לזנות, סרסרות, צריכת זנות מקטין. זה הכול עבירות של חמש שנות מאסר ומעלה. אנחנו לא שם. אבל היה ניסיון, בעיקר של פטרנליזם יתר, יתר, ליצור עבירה – אני לא הייתי אז בכנסת, אני הייתי עורכת דין – ליצור עבירה מינהלית שלצידה קנס על צריכת זנות. עכשיו, תראו, אני תמיד שאלתי איך מוכיחים את העבירה הזאת. הרי אני יודעת, אני מכירה את זה. אני מכירה את הפשיטות של המשטרות על המקומות האלה. אני מכירה את המבוכה, את ההשפלה של גבר או אישה, צורכת זנות או צורך זנות, לצורך העניין זה לא מעניין אותי. אני חושבת שבד' אמות של אדם אנחנו לא נתערב. אם יש מפגש רצונות, אנחנו יכולים להעביר עליו ביקורת, ואנחנו יכולים לתהות אם אנחנו יוצרים איזושהי הגנה על נשים או לא. הגיעו היום נשים שביקשו ממני לדבר בוועדה לקידום מעמד האישה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש, שקט באולם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוציאו אותי היום מהוועדה לקידום מעמד האישה. אתם יודעים למה הוציאו אותי היום מהוועדה לקידום מעמד האישה? קבלו. אחד מנציגי משפחות החטופים הגיע ואמר שאנשי הציונות הדתית עוסקים במשיחיות ומקריבים קורבנות. אמרתי לו: אדוני, אתה לא תדבר ככה על אנשי הציונות הדתית, שגם קוברים את מתיהם. טוב, נו, אסור להעיר להם, באמת. סליחה באמת שאני מעירה. לא, לא, לא, אני אעיר כמה שצריך כדי לשמור על כבודם של חבריי ושל קבוצות שונות בתוך החברה הישראלית. הוציאו אותי. אבל הוציאו אותי כי יש איזשהו עניין בוועדה לקידום מעמד האישה שלא מאפשר שיח אחר. בוועדה לקידום מעמד האישה מותר לומר רק שאישה היא קורבן, ורק שאישה היא חלשה, ויש לה פוטנציאל, והיא יכולה לעשות הכול אבל כולם מפריעים לה. יש לי חדשות כאן, ובעיקר לנשים שביקשו ממני להגיע היום לוועדה הזו, שאני לא חברה בה: אני מסכימה איתכן על ההשפלה שכרוכה בחוק הזה. יש בזה השפלה נוראית לגבר צורך זנות, או לאישה באותה מידה, וגם לנותנת השירות, שזה שלה לגמרי. ואני אומרת לכם, ברגע ששוטר נכנס למקום כזה, או שהוא מחכה בחוץ לגברים שקיבלו שירות ומבייש אותם, ונותן לו קנס: קח קנס, נטלת שירותי זנות. כן, ככה ממגרים שירותי זנות. בטח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מספיק עם הסיפור הזה. ולכן אני אומרת כאן: נשים יקרות, סליחה שלא שימשתי לכן היום פה ושופר. צר לי. חשוב לי לומר למשטרת ישראל, כי נורא כעסו עליהם היום – למה אתם לא אוכפים את החוק הבהול הזה? בואו, שימו שוטרים, תאספו מידע מודיעיני, תעשו מה שצריך. מספיק כבר. זה חוק מבייש. חוק העונשין מספיק ושומר מפני סחר בנשים, שידול לזנות, ניצול של קטינים לזנות, סרסרות. אנחנו לא צריכים עבירות מינהליות – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמתערבות באוטונומיית הפרט בד' אמותיה של אישה נותנת שירות או של גבר מקבל שירות. עם כל הכבוד, זה פטרנליזם, זה מתנשא, זה יהיר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן הגעתי לוועדה. צר לי שדבריי אלו לא נשמעו. ואני אומרת את זה מעל בימת הכנסת באופן הזה: אני מקווה שהחוק הזה, אגב, בשנה הבאה לא יחודש, חלילה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. ביקש להתייחס לחוק שר החינוך. שר החינוך יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל יש עוד דוברים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יהיו עוד דוברים, לא לדאוג. השר, כבודו במקומו מונח. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אה, השר רצה עכשיו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא גם מקבל חמש דקות, ואת רק שלוש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הקשבת כשפרגנתי לך. שמעת? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> הקשבתי, הקשבתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, השר, לרשותך חמש דקות, בבקשה. ששש. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עליתי לומר מספר דברים. ראשית, לגבי תיקון שאנחנו נעשה בהסכמה ובעצם לא נכנס לנוסח למרות שהצביעו עליו בוועדה, וחשוב לי להבהיר את זה. זה קשור גם לאמירה שאני הולך לומר עכשיו, ואני שמח שגם יו"ר הוועדה יוסי טייב הגיע. צריך להבין את השתלשלות החוק הזה. החוק הזה הגיע מכך שחבר הכנסת אופיר כץ וחברים נוספים פה, במליאה, רואים ותופסים שיש בעיה קשה במעונות יום, כשלמעשה הפתרון, לתפיסתם, הוא נושא של פיקוח און-ליין, מצלמות און-ליין, שהורה יוכל להיכנס ולראות מתי שהוא רוצה מה קורה. האירוע הזה, אני אומר פה בכנות, לעובדי המשרד ולתפיסת המשרד גם בנושא הפדגוגי מעורר הרבה מאוד קשיים, והם עלו בוועדה, דרך אגב. משרד החינוך, גם בתפיסה הפדגוגית, גם במורכבות מול המטפלות, גם בהרבה מאוד מקרים נוספים שהחוק הזה מעורר בנושא פרטיות, ודברים נוספים – יש בעיה במשרד. זה מצד אחד. מצד שני, ולכן גם נתתי אני את הסכמתי למהלך הזה, אולי בניגוד להתנגדות המשרד – למה? כי באו המציעים ואמרו: תשמע – ואמר את זה רון כץ מעל הבמה – מדובר בחוק וולונטרי, שלא כופה שום דבר על אף אחד. ירצו כל ההורים לבוא לגן שכזה – גן, מעון; רוצה מנהלת המעון ללכת למודל הזה – למה היום בחוק אתם בעצם לא מאפשרים? זאת אומרת, זה המצב הנוכחי. עכשיו, אני בתפיסתי ליברל, לא רוצה להתייחס לנואמת שלפניי, על החוק שהיא דיברה – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מקווה שתחוקק חוק שיגן עלינו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אבל אני בתפיסתי ליברל, ומאמין שאם יש קבוצה של הורים, בוודאי שמוכנים ורוצים לשים את הילדים שלהם, והמערכת של הגן מוכנה ורוצה לאפשר להם צפייה און-ליין, לא צריך למנוע מהם. זה בשורה התחתונה, עם כל ההתנהלות וכל החששות וכל הדברים. עכשיו, מה זה יעשה בשוק, דרך אגב? מה שזה יעשה בשוק – אותם גנים מן הסתם יוכלו אולי לגבות יותר כסף. למה יותר כסף? הם גם אולי יצטרכו לשלם למטפלות יותר כסף. אני לא יודע איך השוק יתנהג בדיוק, אבל אני בטוח בדבר אחד, שברמה של מה שנקרא האזרח במדינת ישראל, אם הוא רוצה, וההורים רוצים, והמנהלת רוצה, והמטפלות מסכימות, אני לא רואה סיבה למנוע את זה. ולכן, הסיכום שהגעתי אליו עם המציעים, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: עמדת המשרד המקצועית היא שהדבר הזה הוא לא נכון. אני אומר את זה גם לפרוטוקול. אני באתי מכיוון אחר ואמרתי: אני רוצה לאפשר שוק פרטי לאותם הורים. לא תהיה מעורבות של משרד החינוך – ואת זה אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה: לא תהיה מעורבות של משרד החינוך. יש פה אירוע שיגיע בסוף לידי מצב שאם הורה מתלונן שקרה משהו במצלמות, הוא לא יבוא למשרד החינוך, הוא יבוא לדווח על אירוע פלילי למשטרה, זאת המטרה של הדבר הזה. אנחנו לא נתחיל לעשות עכשיו פיקוח בעקבות מצלמות האון-ליין. מצלמות האון-ליין באות למנוע עבירות כלפי קטינים חסרי ישע וחשש של הורים שהדבר הזה קורה והם לא יודעים. שוק פרטי שיתנהל מחוץ למשרד החינוך ויהיה בפיקוח ובאחריות משטרה כלפי טענות של עבירות. לכן הוספנו סעיף, ואני מקריא אותו, כי הסעיף הזה גם ייכנס לחוק. בגלל נסחות הוא הוקרא כך בוועדה, הוצבע כך בוועדה ואושר ככה בוועדה. בגלל טעות בנסחות, או הבנה שגויה, או, בואו נגיד, אירוע שאנחנו רוצים לתקן. הוא יתוקן גם בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית. ואני מקריא אותו: בסעיף 6 בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות בפסקה 9, בסופה יבוא – להלן חוק המצלמות: למעט נושא הצפייה המקוונת כמשמעותו בסעיפים שיהיו לחוק המצלמות שלא יהיו נתונים לפיקוח משרד החינוך ככלל והממונה בפרט, לפי הוראות כל דין, ובכלל זה לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. אני חוזר ומסביר שוב מאיפה זה הגיע: זה הגיע מכך שהעמדה המקצועית של המשרד היא התנגדות למה שהחוק הזה יכול לעשות בעולם המעונות, ומהעמדה שלי שאמרה שכל עוד מדובר בחוק וולונטרי בשוק חופשי שהורים רוצים ומנהלת מעון רוצה, אני לא רואה סיבה למנוע. לכן זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו. אני אומר בצורה מאוד ברורה: האירוע הזה לא יתנהל דרך משרד החינוך. הוא אירוע שבא למנוע אירועים פליליים של אלימות כלפי חסרי ישע; זה אירוע של משטרה ושוק פרטי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר החינוך. הדוברת הבאה, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אני מניח שהחוק הזה יגיע, כמו שדיבר פה שר החינוך. אנחנו התבשרנו אחר הצוהריים שהצבא עומד להוציא צווי גיוס ביום ראשון. אני פונה פה לשר הביטחון, ואני אגיד לו מה אני מקווה: אני מקווה שצווי הגיוס שהצבא מוציא ביום ראשון יעזרו לילדים שלנו, לשכנים שלנו, לאחיינים שלנו, לחתנים שלנו, אלה שנדרשים לעשות אחרי 180 יום, אחרי 200 יום עוד 60 יום – לקצר את השירות שלהם – ואם לא בשנה הזאת, אז בשנה הבאה. אני חושב שאם כנים דבריכם ורצונותיכם – ואני לא נכנס כרגע לפרשנות של פסק הדין של בית המשפט העליון. אני חושב שהדיון האמיתי הוא – ואני מקווה ששותפים לעניין הזה הרבה מאוד חברי כנסת גם מהקואליציה הנוכחית – האם הוא מקל את הנטל או לא. אם כשאנחנו נבוא ונידרש להאריך את השירות, אולי כבר מחר, נדע שעשינו הכול כדי להקל בנטל, קודם כול של המילואימניקים, אבל גם של חיילי הסדיר; שנהיה ישרים איתם. לכן אני קורא מפה לשר הביטחון לוודא שצווי הגיוס שיוצאים ביום ראשון יצאו לגילים המתאימים. והגילים המתאימים זה עד גיל 21, 22 – שם לעצור. 23, 24, 25, 26 זה יפה – זה לא יעזור לעומס הנוכחי, ללחימה הנוכחית. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד: אל תלכו לרשימות הביטוח הלאומי ולחבר'ה שכבר משולבים בשוק העבודה. אנחנו כולנו יודעים שאתגר שילוב החרדים בימים האלה הוא בעיקר ביטחוני, אבל גם כלכלי. אלה שכבר משולבים, הם כבר משולבים בשוק העבודה לפחות. כיוון שאחרת אם אנחנו נלך ככה, האיום הוא בר-קיימא – אני מצטט גם גורמים של הממשלה שדיברו בוועדת חוץ וביטחון. אני חושב שגם אם הצבא מסוגל להכשיר רק 4,800 בשנה – יש לי ספק אם זה המקסימום, אבל אם הצבא אומר ככה אני מקבל; אני פונה אליו, והוא יודע את זה – אז ש-4,800 יהיו אולי כולם, ובוודאי רובם המוחלט, לוחמים שיכולים להחליף את המילואימניקים שעכשיו כבר עושים את ה-200 יום שלהם. בגלל שאם נלך לפינות הנוחות לנו, מצד אחד לא נמלא את השורות, לא נקל על המילואימניקים, לא נקל על הלוחמים הסדירים, ומצד שני, שזה בדיוק אותו דבר, נפספס את האחריות ההיסטורית שמונחת על הכתפיים שלנו ואת ההזדמנות הזאת. אני רוצה להגיד כאן – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בוודאי אנחנו בציונות הדתית יודעים שלגדל רבנים גדולי תורה אפשר גם עם כאלה שבוודאי בשעת מלחמה נלחמים, ואם צריך – בכאב גדול – גם מקריבים את החיים שלהם כדי להגן באמת על עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, אסור לנו לשתוק מול מעשי עוולה, מול מעשים שאין בהם כל צדק. אני אצעק על כך בכל במה אפשרית, בכל במה שתינתן לי. משרד האוצר האמריקאי ממשיך להתערב בקורה בתוך מדינתנו; מתערב במדיניות שלנו, פוגע בריבונותנו ובעצמאותנו. הסנקציות שהוטלו מצד המשרד על רעות בן חיים, מייסדת מחאת צו 9, הן עוולה שלא אפסיק למחות נגדה. רעות היא אם לשמונה, בת 38, תושבת נתיבות, שבעלה ספי משרת במילואים מאז 7 באוקטובר. היא הקימה את ארגון צו 9, הפועל במסגרת החוק וקורא לשחרור החטופים. הארגון מאמין בהומניטרי תמורת הומניטרי, ולכן מתנגד להכנסת משאיות הסיוע לעזה. הכנסה שכזאת, כך לדעתם, צריכה להיות רק כנגד שחרור החטופים. ואם כבר מכניסים לעזה משאיות עמוסות בסחורה, הן צריכות להגיע לאזרחים, ולא לחזק את שלטון החמאס. לא לתדלק אותו ולהעצים את כוחו מול האזרחים ובוודאי מולנו. הכנסת משאיות בדרך הזאת מחמירה את מצב האזרחים ופוגעת ביכולת שלנו להביס את ארגון הטרור הנורא הזה. אפשר להסכים עם הדברים של רעות ועם הדברים של ארגון צו 9 ואפשר שלא, אבל בוודאי שזכותה של רעות ושל כל החברים בצו 9 לומר אותם, זכותם להפגין בשל כך. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית – כך לימדוני. הייתי מצפה מהדמוקרטיה הגדולה בעולם לכבד את התהליכים הדמוקרטיים המתרחשים אצלנו בתוך ישראל פנימה. הייתי מצפה מהטובה בידידותינו שתדע לשמור על עצמאות ידידותיה, שלא תפגע בחופש הדיבור ובחופש המחאה במדינת ישראל, שהם הסמלים הכי בסיסיים בדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, השר כץ, כנסת נכבדה. איפה טלי גוטליב? לאן ברחה חברת הכנסת טלי גוטליב? לפני שאני ניגשת לדברים שהיא הטיחה בי כאן מעל הדוכן, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אופיר כץ על החוק החשוב הזה. אתה מלווה את הנושא הזה הרבה מאוד זמן, וכשצריך לומר מילה טובה – אנחנו גם יודעים. הנושא הזה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, בטח כהורים צעירים שיודעים עד כמה הלב נמצא עם הילדים, במקום שהם צריכים להרגיש בו בטוחים גם כשאנחנו בעבודה. הסיפור הוולונטרי הוא לא רק וולונטרי. צריך להבין, אתה הסרת פה חסם, יחד עם חבר הכנסת כץ. אתם ביחד הסרתם חסם משמעותי שבא ואומר: האיסור הזה לא יחול יותר. ואני חושבת שהורים יוכלו להרגיש הרבה יותר רגועים כשהם שולחים את הילדים שלהם לגני הילדים, כאשר אנחנו יודעים, לצערנו, כמה תופעות נרחבות וקשות יש בעניין הזה. חברת הכנסת טלי גוטליב, תראי, אני משתדלת לא לעלות מעל הבמה הזאת ולגדף, ובטח לא לעסוק בדברים שמביישים את הבית הזה, ובטח את מי שצופה בנו, חיילים שנמצאים בחזית, משפחות מפונות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את קבעת את הוועדה היום, לא אני. את קבעת דיון בזמן מלחמה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אל תפריע לי. הינה, בבקשה, את יודעת מה זה I rest my case? I rest my case. אני אספר לך סיפור. כשהייתי בתיכון אימא שלי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תספרי עד עשר. קחי אוויר. קחי אוויר. קחי אוויר, נשמה, תתגברי על תסביכי הנחיתות שלך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה שתוסיף לי זמן כל עוד היא מפריעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא, תני לגב' תמנו לסיים. בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את יודעת, שליטה ביצרים זה דבר מאוד חשוב, ואני אסביר לך גם למה. את בעצם מוכיחה את חוסר המודעות של עצמך. את נכנסת לוועדה, רואה שורה של חברי כנסת וחברות כנסת, ואין לך את המסוגלות לשבת דקה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה חברי כנסת היו? רק את ומרב מיכאלי. אף אחד לא מגיע לוועדות שלך. אי-אפשר להיות אצלך. אי-אפשר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני עומד על זכותה של חברת הכנסת תמנו לדבר. את דיברת כבר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא דקה – שנייה אין לה, עשר שניות אין לה מסוגלות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז בואי תצעקי פה. בואי תצעקי כמו שאת צועקת בוועדה שלך. תצעקי כמו שאת אוהבת לצעוק בוועדה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך, חברת הכנסת גוטליב, הקושי שלך זה להתמודד מול נשים חזקות, את יודעת למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש להפך – אני מעריצה נשים חזקות. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי את חושבת שרק קולך נשמע, אבל המביש הוא שהקול שלך נשמע – בזמן שאנחנו נאבקים בתופעת הסרסור, את באה ונהיית לוביסטית של הסרסורים, של הסרסורים שמנסים להרוס נשים. תתביישי לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סרסרות זו עבירת פשע. סרסרות זו עבירה. מי מדבר על סרסרות? אין לך מושג על מה את מדברת. אין לך מושג מה זה סרסרות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ב-2018 עבר פה חוק משמעותי, בשיתוף פעולה של חברות כנסת פורצות דרך – חברת הכנסת שולי מועלם, חברת הכנסת עליזה לביא, חברת הכנסת זהבה גלאון ושרת המשפטים דאז אילת שקד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וואו, ואסור לחשוב אחרת. אסור לחשוב אחרת? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שנלחמו על חוק פורץ דרך להיאבק בתופעת הסרסרות, בתופעת הזנאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פנינה, אסור לחשוב אחרת? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ומה שאת עושה פה – נותנת לגיטימציה לנצל נערות, ילדות ובנות. תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק, מספיק. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל יותר גרוע – את יודעת מה? יש מקום לדעות. אם היית יושבת בשקט, כמו שעשו חברי הכנסת האחרים, ושמעו את משפחות החטופים – ואני נותנת במה נרחבת למשפחות – אבל את באה ומתנגחת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני שמחה שאת משכנעת את עצמך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, חצי דקה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה תוספת זמן, ויש לך את האפשרות. הייתי סגנית יו"ר. תוסיף לי, בבקשה. היא כהרגלה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני נותן לך. אני נותן לך. בדיוק עכשיו קיבלת. בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקשת שבכל פעם שטלי – ואולי נעביר את זה בתקנון. חוק טלי גוטליב – כל פעם שטלי מתפרצת, צריך להוסיף שלוש דקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו, קיבלת את הזמן, קדימה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, זה נראה נורא משונה ומביך. פנינה, את מביכה את עצמך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טלי, אני לא אוהבת לדבר לגופו של אדם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מביכה את עצמך. את מביכה את עצמך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תיתני לי, תיתני לי לסיים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את פשוט מדברת מאגו – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תוסיף לי את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה ילדותי. זה ילדותי. הצילומים מהוועדה שלך מדברים בעד עצמם. את סותמת פיות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, נתתי לך לדבר. עכשיו תורה של חברת הכנסת תמנו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה ילדותי? ילדותי לרוץ, לרוץ לצייץ לבני גנץ. אוי, אוי, אוי, השר גנץ, תעשה נו-נו-נו לפנינה, מה זה העצמה נשית – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר להגיע לוועדה שלך. אי-אפשר להגיע לוועדה שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך, מספיק. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רצה לעזרת הגבר. תקשיבי, גב' גוטליב, אני רוצה לומר לך, אני אסביר לך מה זה העצמה נשית. תתמודדי איתי. תלמדי לדבר איתי. איך אמרת לבני גנץ? פנינה מוציאה, פנינה בריונית. הכול זה שלך. זה שלך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמרתי את זה לבני גנץ. את יכולה לחלום. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תראי מה צייצת. אבל טלי גוטליב, כמו שכתבתי, את לא חנה בבלי של הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בני גנץ יעשה בשכל אם הוא יוציא אותך מהרשימה שלו. בני גנץ יעשה בשכל אם הוא יוציא אותך מהרשימה שלו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שיעמידו אותך במקום. את צריכה להתבייש לך שאת בכלל מתנגחת עם משפחות חטופים. אני רוצה להגיד את הדברים שלי בנחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בני גנץ, מוטב יעשה אם הוא לא ימשיך איתך ברשימה שלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, עמדת ודיברת כאן, אני לא רוצה להוציא אותך, אבל זו קריאה ראשונה. בבקשה. חברת הכנסת תמנו, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב יעשה בני גנץ אם הוא יוציא אותך מהרשימה שלו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני רוצה לומר את הדברים שלי. אני רק אומר לך שהבושה הגדולה היא שאת מתנצחת עם משפחות שנמצאות במצוקה הכי גדולה בחייהן – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפני לעם ישראל, מה את רוצה ממני? מה את רוצה ממני, פנינה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – במשבר הכי גדול של החיים שלהן. את מתנצחת עם משפחות של חטופים. אני אעמוד כחומה בצורה מול הפה שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, חברת הכנסת תמנו, תמתיני. טלי, קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – פנינה, את מוטרדת ממני? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אעמוד כחומה בצורה מול ביזיון של חברי כנסת שלא יודעים – גם אם הם לא מסכימים, שילמדו לשבת ולהכיל את הדבר הזה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני כל כך מפריעה לך? מה קרה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, זו קריאה שנייה. מספיק. חברת הכנסת תמנו, נא לסיים את דברייך. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אפשר להפסיק את הסאגה הזאת? באמת, זה לא לכבוד שתיכן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה בבקשה לומר את דבריי. אבל שתספור עד עשר – היא לא מסוגלת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, את מדברת חמש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר כזה דבר: אני יודעת שזו שיטה, לצייץ והכול, אבל אם היית נשארת עד הסוף, קשה ככל שתהיה דעתך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוצאת אותי. הוצאת אותי. ביקשתי להישאר. הוצאת אותי מהוועדה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בטח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, נא לסיים. נא לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סתמת לי את הפה. הוצאת עוד חברי כנסת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה אתה לא מוציא אותה? יש שלוש קריאות. לא, לא, לא. אדוני היושב-ראש, הייתי סגנית יו"ר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת, אני יודע שהיית – אל תלמדי אותי מה לעשות – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הייתי סגנית יו"ר, אני מבקשת ממך לעשות סדר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> את זו שפונה אליה, בסדר גמור – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה לעשות? אי-אפשר. היא רק צועקת וצועקת. אני מבקשת לאפשר לי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא להמשיך את דברייך ולסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז בבקשה, אני אמשיך את דבריי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה היא פונה אלי – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מותר לה לפנות אליך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני, מותר לי לנהל איתה שיח, אם היא פונה אליי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הלוביסטית של הסרסורים, הלוביסטית של הסרסורים טלי גוטליב – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מותר לה לפנות אלייך, מה לעשות? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שהרי כבר מזמן בחרת את הצד שלך במאבקים של הגנה על נשים, שהרי תמיד את רדפת גם נפגעות עבירה מינית. אנחנו יודעים מה בדיוק הרקע שלך גם כשהיית עורכת דין. אני הייתי מוכנה לשמוע את דעתך גם אם היא קשה, אם היית יודעת לכבד את חברי הכנסת שישבו לפניך והמתינו והיו עד סוף הדיון – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, משפט אחרון. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל יתרה מזה אני אגיד לך, אני לא אשקוט ולא אשתוק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפני אליי. אל תפני אליי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כל עוד את תגדפי ותתווכחי עם משפחות חטופים שבאות להשמיע את דבריהן. סליחה, מאסנו מלשמוע את עצמנו כל הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בני גנץ צריך לשקול טוב-טוב מי ברשימה שלו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תלכי לבני גנץ, תלכי להורים שלי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבל, חבל, באמת חבל שאין פריימריז. חבל. פריימריז. עם ישראל בוחר חברי כנסת. לא סותמים פיות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, קיבלת את הזמן שלך לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את ילדותית. את ילדותית – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך, את בקריאה שנייה. חבר הכנסת עמית הלוי, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, השר כץ, חבר הקבינט, חבריי לכנסת, אזרחי ישראל, מה זה לקחת אחריות? לקחת אחריות אחרי כישלון. לפני מסיבות עיתונאים ולפני שאתה יוצר כותרות: הינה, אני לקחתי אחריות, קודם כול, אלף-בית – בכלל בושה שאני אומר את זה כאן – לקחת אחריות זה לחדול מהכישלון, להסיק מסקנות, לומר: טעיתי. בטח אם אתה עוד אחראי, אתה עדיין בתפקיד, אתה עדיין אחראי לאותו תחום שנכשלת בו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על ראש הממשלה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תגזים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול זה להסיק את המסקנות. מה היו הכישלונות – אני מפסיק אותם. זה המינימום. זה נכון לכל אדם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על ראש הממשלה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד אומר. זה נכון לכל אדם, לחוג הפרטי של כל אחד מאיתנו. זה בטח נכון לאיש ציבור שאחראי מטעם הציבור, שההשלכות של ההחלטות שלו ושל המעשים שלו הם על חשבון – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עליזה, עליזה, סליחה, לרדת מהבמה. תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולמה אני צריך בכל זאת לעלות ולומר את זה כאן, את הדברים הפשוטים האלה? כיוון שלפני יומיים עמד הרמטכ"ל הרצי הלוי מול הציבור, מול אזרחי ישראל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמה פעמים עמד פה ראש הממשלה? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שלפני יומיים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מתחיל עם רמטכ"ל? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב ותגיב. תקשיב – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תן, בבקשה, לחבר הכנסת הלוי להמשיך את דבריו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני מכיר את ההסתה שלו. מה אתה מתחיל עם רמטכ"ל? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב. אני אשמח לשמוע כל התייחסות שלך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתחיל מלמטה – תתחיל מלמעלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש להתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תמשיך. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אני צריך לומר את זה? ולמה אני מתבייש שאני עולה? ואם יש לך התייחסות עניינית אני אשמח לשמוע, אלעזר. לפני יומיים עמד הרמטכ"ל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה עמד פה כמה פעמים – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, זה כל כך מזעזע, זה כל כך – למרות שאני שנתיים בוועדה ושומע את כל נציגי צה"ל, זה כל כך מזעזע. זה זעזע אותי. אני יומיים, מאז שהוא אמר את זה – זה פשוט דבר שהוא על מחוזות הטירוף. עומד רמטכ"ל במדינת ישראל, עומד מול הציבור, מול אזרחי ישראל, מול אלה שנבגדו, מול אלו שהופקרו על ידו, על ידי המערכת הצבאית, שהייתה אחראית ישירה, שהייתה אמורה לשמור, הוא עומד והוא אומר את המשפט הבא: נדע לשמור – לשלוט, סליחה: נדע לשלוט – לא פחות – בציר פילדלפי בכל מיני דרכים. נדע לשלוט בציר פילדלפי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גם בהתנתקות אמרו את זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היום עומד רמטכ"ל בצה"ל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אבל ראש הממשלה גם אמר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא עומד ואומר: נדע לשלוט בציר פילדלפי בכל מיני דרכים. ואני שואל – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא עושים הצגות – לוקחים אחריות – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלעזר שטרן, אתה גם היית אלוף בצה"ל, ואני שואל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר "אחריות", אחריות הוא רצה – אחריות מתחילה מראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אוסיף לך עוד חצי דקה. חבר הכנסת שטרן, נא תן לחבר הכנסת הלוי להמשיך. גם חבר הכנסת שקלים. בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אלעזר, אתה צודק, אבו מאזן יפתור הכול. אתה צודק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל את הרצי הלוי ואני שואל גם אותך, אלעזר שטרן: איך הרצי, איך הרמטכ"ל, ריבונו של עולם, לא מתבייש, באמת, במלוא הרצינות. ואני לא בא פה לעשות – רגע, תקשיב טוב. תקשיב טוב. רגע, תקשיב טוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש לענות לו. הוא פונה אליי – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך הוא לא מתבייש. שני המרכיבים האלה – תקשיב – שני המרכיבים האלה של ציר פילדלפי, שני המרכיבים שנדונים עכשיו על ידו, גם שליטה של גורם אחר וגם אמצעים טכנולוגיים, שני הדברים האלה שמכרו לנו – ואתה חבר בוועדה – מכרו לנו לפני 7 באוקטובר – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קרסו קריסה טוטלית. טוטלית. ועכשיו, ככלב השב על קיאו, עוד פעם בא רמטכ"ל, וזה פשוט לא ייאמן, בא רמטכ"ל במדינת ישראל היום, כשעשרות אלפי מחבלי חמאס קיימים – ניחא אם היית אומר: חיסלנו. גם לשיטת צה"ל, שנהרגו 18,000, נניח – וזה לא נכון – אבל נניח שהרגו 18,000 – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מתוך ה-45,000 – היום אתה אומר: סעודים ישמרו. זה באמת, זו הדיוטה התחתונה. כל ילד מפגר, ואני לא רוצה לומר איפה – זה פשוט לא ייאמן, הדבר הזה. רגע, רגע, רגע – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי, לא, לא. חבר הכנסת הלוי, נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים. רגע, רגע. ואותו דבר על הטכנולוגיה. הרי הטכנולוגיה הזאת קרסה. הרי היום, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, יש תעלה בצד המצרי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שם סנסורים. למה הטכנולוגיה הזאת לא עובדת? אני אגלה לך: כיוון שיש מדי פעם הפסקת חשמל והיא לא קורית. כשהיא לא קורית, אז מצמידים את האקדח יותר צמוד לרקה, או מוסיפים כמה דולרים, והופה, יש הפסקת חשמל, וכל הסנסורים הסייסמולוגים לא עובדים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הלוי, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והאוטוסטרדה. את זה הרמטכ"ל מוכר לנו היום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי. לא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך הגענו לדבר הזה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי, תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, נא לסכם, בבקשה. אתה לא מעוניין? חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התקנת – לא חייבים להגיב לכל דבר. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> פניתי אליו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אין חוק שאומר שחייבים לענות כשפונים אליך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל גם אין חוק שאומר שלא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. ואני מבקש לעבור להצבעה. הדיון הזה הסתיים. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון מס' 2) (החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ד– 2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון מס' 2) (הגברת האכיפה), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 22, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המצלמות (הגנה על פעוטות במעונות היום), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1038).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי הודעה אישית – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא קיבלת. לא נתתי. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ששון ששי גואטה ומשה פסל, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג בפניכם היום את הצעת החוק עדיפות לדיור במעונות סטודנטים למי ששירתו ומשרתים כלוחמים במלחמת חרבות ברזל ולמי שפונו ממקום מגוריהם בשל המלחמה. בשעה זו, אדוני היושב-ראש, שבה אנו מתדיינים, נמצאים אלפי לוחמים ומילואימניקים בחזיתות השונות, בעזה ובצפון, וכן אזרחים שפונו ממקום מגוריהם בצפון ובדרום בגלל הלחימה. מטרת הצעת החוק שאותה אני מציג היא לתת עדיפות לדיור במעונות סטודנטים למי ששירתו ומשרתים כלוחמים במלחמת חרבות ברזל ולמי שפונו ממקום מגוריהם בשל המלחמה. בכך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נבטא את המחויבות של החברה הישראלית כלפי אוכלוסיות אלה, נקדם שוויון הזדמנויות ונסייע בהשתלבותם בלימודים הגבוהים, מתוך הנחה שהן הלחימה העצימה והממושכת והן עקירה ממושכת ממקום המגורים פוגעות ביכולת הנפשית והכלכלית להיערך ללימודים ומקשות על ההשתלבות שלהם בלימודים הגבוהים. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרה מקצועית ויתר המוסדות שנכללים תחת חוק זכויות סטודנט יקצו בין 15% ל-20% מסך כל מקומות הדיור במעונות סטודנטים לאוכלוסיות האלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חבר'ה, שקט, נו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כולי תקווה כי בכך נוכל להוקיר ולו במעט את הלוחמים על תרומתם לביטחון המדינה ולסייע להם להתאקלם ולחזור אל שגרת הלימודים. המצוקה של רבים מהסטודנטים הלוחמים באה לידי ביטוי בקושי להשתלב בחזרה בשגרת חייהם האזרחית לאחר שירותם הצבאי, ובין השאר גם במציאת מקום מגורים ולימודים. ההעדפה הזאת תסייע במגורים לאותם משרתים, ובכך תאפשר להם להתמקד ולהצליח בלימודים ואף תגביר את נגישותם להשכלה הגבוהה. חבריי חברי הכנסת, זאת ההזדמנות שלנו לתת בחזרה, להוקיר, לכבד, לסייע למי שמסכן את חייו בעבורנו בחזית. זה המעט שבמעט שאנחנו חייבים לעשות כדי לסייע ללוחמים וכדי לשמור על קיומנו כחברה, כעם, וכן כדי להוקיר גם את הסטודנטים המפונים, שמשלמים מחיר אישי כבד למען ניצחוננו במלחמה. אדוני היושב-ראש, ההצעה הזו היא אחת בסדרה של נושאים שאנחנו מקדמים: פקטור במבחן לשכת עורכי הדין ללוחמים – אני מקווה שנגיע – ותיעדוף במכרזים של בעלי עסקים מילואימניקים, שהעברנו היום בוועדת הכלכלה לקראת קריאה ראשונה. גם הנחתי השבוע הצעת חוק, שהחתמתי עליה למעלה מ-50 חברי כנסת, בנושא שכר הלוחמים. אני חושב שלא יכול להיות שיעברו עוד 60, 50 מיליארד בשנה לתקציב הביטחון והלוחמים – ושכרם לא יעלה. וגם בזה אנחנו נטפל. אני אומר לכם, חברים, הרי אתם יודעים שכל חבר כנסת מוגבל בהצעות חוק שהוא יכול להגיש, ולכן אני פונה אליכם, חברי הכנסת: תדעו לכם, הלוחמים, הלוחמות, מסתכלים עלינו והם שואבים מוטיבציה גדולה מהניסיון שלנו לעזור להם. ולכן, אני חושב – כמובן, כולם מעבירים פה דברים חשובים, כל אחד בתחומו, אבל אם כל אחד ייקח בכל הקצאה שלו גם כמה חוקים, או חוק אחד קטן, למען המילואימניקים הלוחמים, אנחנו נייצר פה סדר-יום חדש בנושא הזה. הינה, יושב-ראש הקואליציה קידם את ממדים ללימודים. יש פה עוד הצעות. חברת הכנסת קטי שטרית, אדוני היושב-ראש, עם שדולת המילואים, עושה הרבה דברים. ואני חושב שזה צריך להיות הקו, לחזק את הקו הזה. אני רוצה להודות לשותפי להצעה חבר הכנסת ששון גואטה; ליושב-ראש הוועדה, שמתקתק דברים, חבר הכנסת יוסי טייב בוועדת חינוך, ולשר החינוך כמובן. זהו. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעה הזאת, ובעזרת השם נעשה ונצליח וננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אמן. תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת פסל, אני בעד כל דבר שעוזר לחיילים לוחמים בכל מקום, גם מבחינה תקציבית. אבל אל תלך לתקציב הביטחון, למקומות הקלים – לך לכספים הקואליציוניים, יהיה לך הרבה יותר קל, וגם תוכל להעביר את זה הרבה יותר בקלות. ועד שלא תעשו את זה, אז אל תמכרו לנו סיפורים. אני רוצה לדבר על אחריות, חבר הכנסת עמית הלוי. האמת היא שקיוויתי. קיוויתי שבאמת אתה הולך ללמד אותנו משהו על אחריות, למרות שידעתי על ההתקפות הקשות שלך על אנשי כוחות הביטחון, את הצביעות שיש בדבר הזה, ללכת לרמטכ"ל ולא ללכת לראש הממשלה. ללכת לראש הממשלה – כמה שנים הוא ראש ממשלה? אני לא רוצה להיכנס עכשיו לדיונים מה הוא אמר על החמאס מול הרשות, על הכסף, על כל מה שאתה רוצה. אני רק רוצה את הדבר הכי פשוט: הרמטכ"ל לא עושה מה שהוא רוצה. אני, דרך אגב, רוצה לברך את הרמטכ"ל ואת ראש השב"כ, במיוחד אחרי מה שאתה ואני ראינו בוועדת החוץ והביטחון היום, על ההישגים הגדולים מאוד של צה"ל ושל השב"כ, דווקא בגלל שהאנשים האלה שם. איזה אופי היה צריך, לא ללכת אחרי זה ולהיכנס, אלא לעמוד, לנהל, ללכת ללוחמים ולהיכנס לאן שהם נכנסים כל הזמן ולהביא את ההישגים שהם מביאים. אבל לא הייתי מדבר עכשיו על אחריות. כבר אמרתי לך, אני מברך אותם. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אחסוך לך. אני אומר לך מראש, אלעזר: אם ראש הממשלה יתמוך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה, אתה, שמהיום הראשון מתבונן עליהם – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אם ראש הממשלה והקבינט יתמכו בהפקרות הזאת – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי, אתה מדבר בהמשך סדר-היום. תמתין לתורך. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא, אני משיב לו. רגע, הוא שאל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא. אני רוצה לתת לחבר הכנסת שטרן. כמו שנלחמתי על זכותך לדבר, אני רוצה שהוא ידבר עכשיו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – אני משיב לו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, לא. אתה תמתין עכשיו. לא, אל תשיב לו. יהיה לך זמן להשיב לו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אם ראש הממשלה יתמוך בעמדה הזו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אני אומר מראש, אני אתקוף את זה בחריפות. אם ראש הממשלה יתמוך בעמדה הזאת שאפשר להסתמך על אמצעים טכנולוגיים, על גורמים בין-לאומיים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי, אתה תדבר בתורך. ועכשיו תורו של חבר הכסת שטרן. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האחריות, כמו שהבנתי ממך, היא לא אם תתמוך בעמדה כזאת או בעמדה אחרת. אחריות היא על מה שעשית, על מה שקרה בתקופתך. זה מה שאמרת לרמטכ"ל. כמה צביעות יכולה להיות, שאתה עומד כאן, מתחיל ברמטכ"ל ומדלג – מעליו שר ביטחון, מעליו ראש ממשלה אחראי לכול, לא רמטכ"ל שפחות משנה בתפקיד. ראש ממשלה 15 שנה בתפקיד, ועליו אין אחריות, נכון? אני אומר לך את האמת, קצת יושרה לא תזיק. למה אנחנו צריכים לחשוב שהכול פוליטיקה? וכשאתה כבר רוצה להעביר לנו שיעור על אחריות – ואני באמת קיוויתי – אז תתחיל עם מה שאתה יודע באמת, מהיכן מתחילה האחריות. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1038).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת רון כץ – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מתנצלת שאני דנה בעבירות הזנות, אבל אני חייבת להעמיד דברים על דיוקם לאור דבריה של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהיא יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. היא צעקה פה: סרסרות, סרסרות – בקשר לכך שאני תוהה למה צריך את החוק למניעת צריכת זנות. אני רוצה להבהיר את הדברים הפשוטים הבאים, וצר לי שחברי כנסת, מחוקקים במדינת ישראל, לא יודעים. סחר בנשים זאת עבירת פשע מסוג חמור, שמוגשת גם בבית משפט מחוזי, של עשר שנות מאסר. זאת עבירה קיימת בחוק העונשין. שידול לזנות זאת עבירה שקיימת, לשכנע מישהו לזנות. לצרוך שירותי זנות מקטין זאת עבירת פשע, היא קיימת בחוק העונשין. סרסרות זאת עבירת פשע נגד המוסר, היא קיימת בחוק העונשין, ושנות מאסר לצידה. אנחנו לא שם. העבירות הללו קיימות בחוק העונשין, וטוב שכך. אנחנו לא מדברים על סרסרות. את יושבת-ראש ועדה. את דנה בחוק, ואת אפילו לא יודעת את המסגרת החוקית של מה שאת מדברת. כשאת מדברת על חוק איסור צריכת זנות, את מדברת על מי שהולך לגברת או על מישהו שהולך לאדון, או להפך, ומשלם עבור שירותי המין של בגירים. עכשיו, אנחנו יכולים לתהות בעניין הזה אם זה מוסרי, אם זה תקין או לא תקין, מנצל או לא מנצל. זה ויכוח שלם שבאמת צריך להקדיש לו מחשבה. אני אפילו לא יודעת אם זה בסדר לומר שזה לא בסדר. אני לא יודעת אם יש לי זכות לומר דבר כזה, אם בגירה או בגיר מחליטים לעסוק בדבר הזה. אבל זה לא סרסרות. ממש לא. וזה לא דומה. והעובדה שאת דנה בחוק לאיסור עיסוק בצריכת זנות ואת אפילו לא יודעת את ההבדל בין זה לבין סרסרות, אז זו בורות. וזה עצוב, כי בסופו של דבר זו כנסת ומחוקקים פה. ואז אני נדרשת לדון פה ולהידרש לנאום על זנות ושידול ומה לא, וכל זה כי הוועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה שפנינה תמנו עומדת בראשה, היא ועדה שאי-אפשר להיכנס אליה אם יש לך דעה אחרת. אי-אפשר. יגידו לכם פה ח"כים מהאופוזיציה והקואליציה. אם אתה בא, אם העזת, רחמנא ליצלן, לחשוב אחרת; אם חשבת, לדוגמה, שיש אלימות גם, חלילה, נגד גברים, או אם חלילה חשבת – איך העזת – שיש פגיעה אנושה בגברים בהליכי גירושים בבתי משפט, ויש פגיעה אנושה וקשה במושג תלונות למשטרת ישראל אגב הליכי גירושים – אין לך מה להיכנס לוועדה הזאת, כי אתה תספוג שם רק צרחות. תקבל זכות דיבור – היא מייד תצרח עליך שזו זכותה. גב' פנינה, אני רוצה להסביר לך משהו: זה שלך. את בוחרת לצעוק. זה באמת לא מטריד אותי כהוא זה. אני רק אעמיד דברים על דיוקם על מה שהיה היום. אני לא נכנסת לוועדה הזו בכלל. נשים ביקשו ממני להגיע, נשים שבחרו לעסוק במה שהן חפצות – זה שלהן. לכן הגעתי. כשדני ממשפחות החטופים – כשדני ממשפחות החטופים אמר היום – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא מזיז לי. את יכולה להמשיך. כשדני הגיע היום לוועדה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך. היא לא מפריעה לי. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מפריעה לי. אני אומרת לכם, כשדני ממשפחות החטופים הגיע היום לוועדה לקידום מעמד האישה ואמר שהציונות הדתית היא משיחית והיא מקריבה קורבנות, אני לא עמדתי מנגד. אמרתי לו: אתה לא תפגע בציונות הדתית. לא יקרה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אסור לענות להם. אסור. אני לא אעמוד מנגד שכך מדברים על הקבוצה שאני באה ממנה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, גב' תמנו, שהייתה יושבת-ראש הוועדה, אני באתי לוועדה שלך להשמיע דעה אחרת, ואת היית צריכה לאפשר לי את זה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> את לא מסוגלת לשבת בשקט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הסרטון מהוועדה, הסרטון מהוועדה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. הסרטון מהוועדה מדבר על ניהול כושל וניצול לרעה של כוח השררה שלך כיו"ר ועדה, ואת סותמת פיות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> וזו לא פעם ראשונה. זה שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה, ולשמחתי הרבה רובנו כאן, ואני מגיעה לוועדות שונות, נותנים להשמיע דעות לעומתיות, נותנים להשמיע דעות אחרות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא סותמי פיות. ואני לא אסכים שהפמיניזם, שבשם הפמיניזם, ואני לא פחות פמיניסטית ממך – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זכותך לא להגיע, אם את לא רוצה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בשם הפמיניזם אתם מאפשרים רק דעה אחת, ואתם לא מאפשרים דעות אחרות. אני אהיה כאן ואעמוד על המשמר כדי שמדינת ישראל לא תתערב באוטונומיית הפרט – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תמנו, מספיק. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בקשר כזה או אחר, בתשלום או לא בתשלום – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בצריכת זנות בין גבר לאישה, או בין אישה לגבר – זה לא מעניין אותי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, שימי נקודה. תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מוכנה ששם תהיה השפלה, של נשים או של צרכני זנות, באותה מידה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת. חברת הכנסת פנינה תמנו. אני רק מזהיר אותך, יש לך שלוש דקות לרשותך. ולשתיכן יש שתי קריאות. גם לך, חברת הכנסת גוטליב, יש שתי קריאות, אני מזכיר לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין מה להזהיר אותי. אני לא באה לשמוע תקליט. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמחה שיצאת. כך לא תפריעי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור – – – כמו שאת רגילה – – – כמו שאמרתי – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. מספיק. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שוב, אמרתי, בתקופה הזאת אני קודם כול אברך את האורחים שנמצאים כאן לקראת נושאים הרבה יותר חשובים. בהמשך יעלה החוק שלנו לסגירת תיקים פליליים של נערים וצעירים יוצאי אתיופיה. אבל בינתיים, כדי באמת להגיב לחברת הכנסת גוטליב, שהיא בחרה ללכת על הפן האישי – אני באמת תוהה – הפעם רציתי להביא הצעת חוק לכנסת, אולי להביא לפה תרפיסט, או אולי להביא לפה פסיכולוג, ואם צריך, במקרים חמורים, גם להביא לפה פסיכיאטר – וחס וחלילה, בלי לפגוע באוכלוסיית מתמודדי נפש, שהם יקרים לליבי. לא ייתכן שאנשים, ככל שהם חושבים שהם צודקים, פשוט לא יצליחו להכיל את האירוע שיש פה. אנחנו רואים את התמונות – 120, 120 בנות ובנים על שלל הגילים, שנמצאים בעזה כבר תשעה חודשים. המשפחות שלהם מכתתות את רגליהן לפה בקושי רב. תאמינו לי, הם לא עושים את זה מבחירה, לא טוב להם להגיע לבית הזה. הם עושים את זה כי זה המקום היחיד שפתוח בשביל שישמיעו את דבריהם מבלי שחברי כנסת יתחכמו עליהם ויגנו על החברים המסכנים שלהם מכל מיני מפלגות. ובמקום לאפשר להם לסיים את הדברים שלהם, אדוני היושב-ראש, ולהכיל את האירוע גם אם אנחנו לא מסכימים לזה – כי אנחנו יודעים שיש מטה המשפחות ויש פורום התקווה ויש פורום הגבורה, ויש פה שלל הדעות שנשמעות בוועדות. אני שואלת לתומי: האם חברת הכנסת טלי גוטליב מודעת לעצמה? כאשר היא נכנסת לוועדה היא לא מבינה שיש זכות דיבור, יש קדימות של חברי כנסת שהגיעו, ברמה הקולגיאלית, יש קודים בתוך הבית הזה. הכול מותר לטלי. אני באמת אומרת, בגלל אנשים כמו חברת הכנסת טלי גוטליב, שאת לא נמצאת כאן, הפרצוף של הכנסת הזה והאמון בציבור נראה איך שהוא נראה. אז אם את לא רגילה שמעמידים אותך במקום, תתחילי להתרגל לדבר הזה. ואת יודעת מה, יש דברים, ואללה – אני שומעת אותך ואני אומרת: דברי חוכמה. אבל מה קשור, גם אם זה דברי חוכמה, אם את לא עושה את זה במסגרת הנכונה, אם את לא מסוגלת לתת ליושבי-ראש לנהל ועדה מבלי להזכיר כאן שמות של אנשים שסובלים מההתנהגות שלך, כולל, אני בטוחה, בסיעת הליכוד. אז אני חושבת שהפוסל במומו פוסל, ושהיא תעשה שיעורי בית. ולעניין החוק, אני אומרת לכם, חוק איסור צריכת זנות הוא חוק פורץ דרך היסטורי. אנחנו נדרשים בבית הזה לעקוב אחריו, לדאוג שהמשטרה מעמידה את כוח האדם הנכון, הרצוי, בהיקף הראוי, כדי לאכוף את התופעה הזאת, כדי להגן על הבנות שלנו וכמובן להיאבק בסרסורים. אז היא יכולה להמשיך להתהדר בתואר עורכת הדין שלה והחוקים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל אם היית מקשיבה למישהו, אז היית יודעת שהדיון הזה רחב מאוד. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה לומר לחבר הכנסת משה פסל על החוק הזה. אתה יודע, לפעמים אוהבים חוקים יותר או פחות, לפעמים אוהבים חברי כנסת יותר או פחות. פה נפלנו, אני גם אוהב אותך מאוד וגם אוהב את החוק. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה צריך להיות חלק מתמונה יותר רחבה, היא נדונה היום בוועדת חוץ וביטחון. לעשות הבחנה: כל מי שמשרת יותר צריך לקבל יותר, וכל הפטריוטיות שלך ואהבת ישראל שבך, שבאה לידי ביטוי גם בחוק הזה וגם בכלל, היא במקום, ותבורך. אני מקווה שהקידום הזה – כמו שאמרת, מדובר על קידום. אגב, לא מדובר על תקציב, מדובר על קידום בניקוד, דבר ראוי, וזה צריך להיות מערכתי באופן כללי, לא רק בהקשר הזה. עכשיו אני רוצה להשיב לחבר הכנסת שטרן. אני לא דיברתי על אחריות באופן כללי. יש לי מה לומר על האחריות באופן כללי, אפשר לדבר על זה. אני דיברתי על זה שהמרכיב באחריות של חזרה בתשובה, על חטא שחטאת, על פעולה שבה נכשלת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אותו דבר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אומר הרמב"ם: מהי תשובה? יש כמה פרמטרים, כמה מרכיבים לתשובה אמיתית. המינימום הוא שיעזוב החוטא. אני מצטט לך: "שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו" – לא רק מהמעשים, גם מהמחשבה – "ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד". קבלה לעתיד. לעזוב את החטא בפועל, להסיר אותו מהמחשבה ולגמור בליבו שלא יעשה עוד. אני שם בצד את החרטה ואת הווידוי. קודם כול, מחמשת המרכיבים, השלושה הללו. ואני באמת התפלצתי, אלעזר. אני שמעתי שלשום את הרמטכ"ל, אדם שבכל זאת, אפשר לדבר על עוד מרכיבים, ואני לא אומר שאין אחריות לממשלה והכול – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא נתת לו את הטקסט. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה אדם שהיה אחראי ישיר. ואני אומר את זה – שומע אותי שר החוץ פה – ואני אומר את זה גם לממשלה וגם לראש הממשלה: אם ראש הממשלה יעמוד בציבור ויאמר שהוא סומך על גורמים אחרים ועל מרכיבים טכנולוגיים אחרי 7 באוקטובר, כל מה שאמרתי כאן על הרמטכ"ל, copy-paste, אני אומר על ראש הממשלה, מילה במילה. לא יעלה על הדעת שאנחנו, אחרי 7 באוקטובר, אחרי שני המרכיבים האלה שקרסו באופן טוטלי – ואגב, הם יקרסו באותה מידה, והטבח הבא יהיה יותר אכזרי; יותר אכזרי יהיה, כי הם מפיקים לקחים, בניגוד אלינו. אם עומד הרמטכ"ל ולא עושה את המינימום הזה – הוא צריך להסיר ממחשבתו, לא רק להפסיק את החטא הזה, להסיר מהמחשבה שלו את דפוס המחשבה הזה. יבואו סעודים – אני שומע את איל חולתא בכל מיני מקומות – יבואו האמירתים. הם יבואו, הם ישמרו? הם יעופו פה כמו יוניפי"ל, שעפו ב-2006, כשחיזבאללה אמרו להם: בואו, קחו קצת שמאלה, ימינה. איך אדם מעלה על דעתו בכלל לומר דברים כאלו אחרי 7 באוקטובר? לפני 7 באוקטובר לא היה צורך לומר. וטכנולוגיה – שוב לומר "טכנולוגיה"? לא הספיק לכם רואה-יורה וזה? אם אתה לא שולט בשטח אלף-בית – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. וגם עכשיו יש הברחות, גם עכשיו. היו לך ב-2004, כששלטת בפילדלפי, הברחות מתחת לאדמה שלך. אז אם אתה לא חוזר לשליטה, אתה ממשיך בדפוסים הללו, אתה מצפה לתוצאה אחרת? כמו שמצטטים את איינשטיין. ועל זה אנחנו צריכים לעבור בשתיקה, משה? באמת אני שואל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לקיחת אחריות, זה לא מה שהיה עם הרמטכ"ל. אני אומר לך יותר מזה, אני לא קראתי אף פעם – תמיד אמרו לי: אתה קורא לפיטורים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. נא לסיים, חבר הכנסת הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט, משפט. אמרתי, אני לא קורא לפיטורים, שלא יהיה שיח אישי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת הלוי, כבר אמרת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר הזה – תשמע, אי-אפשר לעבור על זה לסדר-היום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראש ובראשונה אני מבקש להודות לחבריי חברי הכנסת משה פסל וששון גואטה על החוק החשוב שלהם בדבר זכויות הלוחמים הסטודנטים, המילואימניקים הסטודנטים. חוק חשוב מאוד, ואני מברך אותם, ובשם חברים רבים בבית הזה רוצה להודות להם. דבר שני, לצערי לא נמצאת פה חברתי ידידתי חברת הכנסת תמנו שטה, שאתמול דיברה על נושא התאגיד, ואני מבקש לנצל את ההזדמנות לדבר על הדבר הזה. תדע חברתי וידע הבית הזה: אף אחד לא מנסה לא להגביל את חופש העיתונות ולא להגביל את חופש הדיבור, אלא ככל רשות מדינתית אחרת שהתקציב שלה אמור להיות – ואכן בדרך כלל כך קורה – תקציב מאוגד בספר התקציב של מדינת ישראל, כך גם התקציב של התאגיד ראוי שיהיה בספר התקציב. התקציב, ידעו כולם, 650 מיליון שקלים פלוס הצמדות, פלוס סכומים כאלה ואחרים, קבוע בחוק. הצבענו היום על חוק הספריות הציבוריות, גם זה היה תקציב שהיה בחוק ומחוץ לתקציב המדינה, והכנסת, לבקשת האוצר, הכניסה את הסעיף הזה לתוך תקציב המדינה, וכך צריך לעשות גם עם תקציב התאגיד – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה ממשלה? אפשר גם בכנסת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברתי, הא ותו לא. זה מה שאנחנו מבקשים לעשות, פנינה, ולא יותר מזה. נקודה שלישית, ברשותכם, חשוב לי מאוד לומר: אני שומע את הדיון פה בין חבר הכנסת אלעזר שטרן לבין חבר הכנסת עמית הלוי, וחשוב מאוד לומר את הדברים הבאים, והשם יעזור לי, סהדי במרומים, שהדברים יהיו מתוקנים וייאמרו בצורה מדודה ומתונה: כל ארגון, כל חברה, כל פירמה, כל מדינה שעוברת את הכשל שאנחנו, מדינת ישראל, בדגש על צבא ההגנה לישראל ומערכות הביטחון, עברנו ב-7 באוקטובר – כל ארגון כזה מצווה עליו, חובה עליו, טבע העולם שהוא יבדוק את עצמו. כל ארגון כזה, טבע העולם שאחרי תשעה חודשים יעשה בדק בית; בוודאי – בזהירות אני אומר – ישנה פרדיגמות, יעקור תפיסות ישנות מהשורש, יחליף דיסקט, אין לי עוד ביטוי לומר את הדבר הזה. אני עומד בראש גופים אזרחיים – עד שנכנסתי לבית הזה. יום אחד, יומיים, שלושה, כולנו, כל אדם סביר, כל מנהל סביר היה עושה upside-down לארגון שתחת אחריותו בשביל לעשות את הדברים בצורה מתוקנת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה יעשה ראש הממשלה? אבל ראש הממשלה לא בתמונה? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ולצערי שר הביטחון, שאמון על מינוי קצינים ואמון על החלפתם ואמון על אישור אנשים אחרים או מינוי אנשים אחרים, לא עושה את הדבר הזה. ובזה הוא לא מקיים את מה שהוא מצווה עליו בשם ממשלת ישראל, בשם אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ראש הממשלה? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> והגיע הזמן לעשות את הדבר הזה. זאת האמת הפשוטה כל כך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא, שאל חברי שאלה, חבר הכנסת רון כץ. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תנו לחבר הכנסת בוארון לסיים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך לומר, ראש הממשלה – אין לו קשר בחוק למינוי קצינים בצה"ל. רק שר הביטחון הוא זה שיש לו סמכות בחוק למנות אנשים, לאשר אנשים או לפסול את מינוים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז הוא לא קשור? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על פי המלצת הרמטכ"ל. הגיע הזמן שצבא הגנה לישראל יעשה בדק בית. אני לא מדבר על הקצינים בשטח ועל החיילים בשטח, מפקדים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בוארון, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> כולנו עפר לרגליהם ולרגלי הבנים שלנו והאחים שלנו, שהולכים ונלחמים ומוסרים את הנפש. הם עזבו משפחה, עזבו מקומות עבודה, עזבו את פרנסתם, מטה לחמם נשבר. אבל עדיין, צמרת צה"ל בדרגת מטכ"ל, המטכ"ל הצה"לי – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – צריך לעשות בדק בית ולהתרענן בדחיפות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בוארון, תתמוך בוועדת חקירה ממלכתית? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני קורא היום שני פרסומים מאוד מדאיגים מפי שר הביטחון – שר הביטחון יואב גלנט, אם אתה לא מכיר, מיקי. פרסום ראשון – אני שומע ששר הביטחון מודיע שבשלה העת לעסקה. אדוני שר הביטחון צריך להבין: יש לנו חשדנות כלפי מערכת הביטחון מאז 7 באוקטובר. זה לא שאנחנו לא מעריכים את העבודה הקשה שהם עושים, אבל אנחנו כבר לא במצב שבאים ואומרים לנו: ככה זה, בשלה העת. אם אתה חושב שבשלה העת, תעמוד בפני הציבור, כי אתה מדבר על זה בציבור. אלינו בוועדה אתה לא בא לדבר על הדברים הללו. אבל אם אתה כבר בא ואתה רוצה לדבר בפני הציבור, תגיד בפני הציבור מדוע בשלה העת, תסביר מה עכשיו שונה שקודם לא היה שונה. למה אתה צריך להיות זה שאומר שבשלה העת – וכולנו בחושך? מה אתה רוצה, שנעמוד ונמחא כפיים? זה לא עובד ככה יותר אחרי 7 באוקטובר עם מערכת הביטחון. דבר שני, ההתנהלות חסרת האחריות לגבי הוצאת הצווים. מה דחוף עכשיו להוציא צווים? יש תהליך שמתנהל בוועדת החוץ והביטחון, יש דיבורים, ועכשיו אתה הולך להוציא צווים? למה? אם זאת לא פוליטיקה, למה? הדבר הזה לא יעבור. אתה שר ביטחון מוערך, ואני בטוח שאתה עושה כל מה שאתה חושב שנכון למען ביטחון ישראל. אבל ההתנהלות הזאת לא יכולה להימשך. אתה חייב דין וחשבון לציבור. אתה חייב דין וחשבון לנו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פסל, תרצה לסכם? לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת אומרת? יש בג"ץ. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אגיד לך מה אני חושב על בג"ץ? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. נא לתפוס מקומות. אני אמתין, לאט-לאט. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 16 בעד, שני מתנגדים. חבר הכנסת מיקי, מה? בעד או נגד? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא עבד לו המסך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפרוטוקול: חבר הכנסת מיקי לוי הצביע בעד, וזה לא נקלט במסך. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1037).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, אליהו רביבו, עודד פורר, אלמוג כהן וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, תומכי טרור, תיזהרו. תומכי טרור, לא יהיה לכם רגע מנוח. תומכים ומסיתים לטרור, לא יהיה לכם רגע מנוח. אנחנו נרדוף אתכם בכל הזדמנות. בכל הזדמנות אנחנו נרדוף אתכם. החוק הזה התחיל כחוק שנועד לגרש משפחות של מחבלים שמבצעים פיגועים נגד מדינת ישראל. לגרש. לשלול ולגרש, להעיף אותם החוצה מפה. בגלל כל מיני עניינים משפטיים – דרך אגב, זה מדהים לראות את ההתגייסות של המערכת המשפטית לנסות לעכב ולתקוע את החוק הזה. את החוק הזה העברנו בקריאה הטרומית כבר לפני שנה, ויחד עם זאת אתה רואה איך היועצים המשפטיים, איך נציגי היועמ"שית במשך שנה עושים כל אשר לאל ידם לתקוע ולעכב ולא לתת כלים כדי להילחם בטרור. אז יכול להיות שיש כאלה שגם אחרי 7 באוקטובר חושבים שאנחנו צריכים להיות מדינה מאוד מאוד מערבית וליברלית ולדבר פה במזרח התיכון בשפה שמדברים בנורבגיה ושבדיה. אבל לא, זה לא עובד ככה, כי אנחנו לא מתעסקים עם נורבגים ושבדים. אנחנו מתעסקים עם חמאסניקים ותומכיהם, עם רוצחים והעוזרים שלהם, והאנשים הללו לא מבינים נורבגית ושבדית. הם גם לא מבינים ערכים ליברליים. הם מבינים דברים אחרים. בשביל משפחה של מחבל מזרח ירושלמי, לקחת אותם ולהטיס אותם לג'נין או לשכם או לעזה או ללבנון או לכל מקום אחר, זה הרבה יותר גרוע מכל עונש אחר שאתה יכול לתת להם. המחבל יחשוב פעמיים ושלוש אם הוא ידע שהמשפחה שלו צפויה לעונשים כאלה. לכן, זה הבסיס שעמד מאחורי החוק. וכשראינו שהיועצים המשפטיים עומדים על הרגליים האחוריות, כי אומרים: מה פתאום בני משפחה? למה בני משפחה? מה עם אחרים? אמרנו: בסדר, אתם רוצים אחרים? נטפל באחרים. החוק הזה היום בא בעצם ומכניס את כל מי שתמך, סייע ועודד למעשה טרור, לפני או אחרי מעשה, לגדר היותו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מסית לטרור. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, סליחה, לגדר זה שיהיה אפשר לשלול את התושבות או האזרחות שלו בסמכות של שר הפנים. ומי שאפשר לשלול את האזרחות והתושבות שלו, אפשר גם לגרש אותו, כי על פי החוק אי-אפשר לגרש מי שלא שללת לו אזרחות או תושבות. ולכן, בעצה אחת עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, שבאמת עשה כל מה שהוא יכול כדי לאפשר את הדברים הללו, גיבשנו עכשיו נוסח מתוקן של הצעת החוק, שבאה ובעצם קובעת שכל מי שעודד, סייע, תמך, לפני או אחרי מעשה, במעשה טרור, יהיה אפשר לשלול את האזרחות שלו, ובתור שלב ב' – לגרש אותו. אבל מה הבעיה, אדוני היושב-ראש? הבעיה היא שאותה מערכת גם מציבה קשיים במימוש, ובכלים שאנחנו נותנים להם לא תמיד אוהבים להשתמש, גם כן בגלל כל מיני ערכים שאני באמת לא יודע איך להגדיר אותם – פרוגרסיביים, אולטרה-ליברליים, או אולי פשוט חוסר שכל ישר וחוסר הבנה מול מי אנחנו מתעסקים. לא מממשים את הכלים שאנחנו נותנים להם. כך קורה בינתיים עם גירוש מחבלים שמקבלים כסף עבור הפעולות שלהם ועם משפחתם, שעד היום לא עשו שימוש בזה. נכון, אופיר? טרם נעשה שימוש בדבר הזה, למרות שכלי – וכך בדבר הזה. ואנחנו, במסגרת הצעת החוק הזו, גם כן – אנחנו עובדים ביחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, ונכניס פרמטרים שבהם אנחנו נוכל לבדוק יישום; נכניס פרמטרים שבהם אנחנו נוכל לוודא שמי שצריך עושה את התפקיד שלו ומביא לשר הפנים את אותם מקרים שאפשר באמת לקחת, לשלול מהם אזרחות או תושבות ולגרש אותם מפה, שיגורו ביחד עם אותם טרוריסטים שהם תומכים במעשים שלהם. זה חוק חשוב. זה חוק שבא לוודא את הנחישות שלנו, של המלחמה שלנו בטרור, של המלחמה שלנו בתומכי טרור, את זה שאנחנו לא נאפשר ולא ננרמל את מה שלצערי לפעמים מנרמלים פה גם בבית הזה, את התמיכה בטרור. את זה אנחנו לא נאפשר. קיבלתי היום, אדוני היושב-ראש, הודעה מאב שכול שהסביר עד כמה זה עושה לו טוב, עד כמה זה נותן לו כוח, עד כמה זה נותן לו אוויר לראות שאנחנו עומדים על הדבר הזה ולא מאפשרים לכל נושא התמיכה בטרור להמשיך ולהתנהל פה, בכנסת ישראל, כפי שהיה עד עכשיו. אני רוצה להבטיח לו, ואני רוצה להבטיח לכל משפחות הנפגעים ולכל המשפחות השכולות, שלא יעזור להם. ירצו, לא ירצו, יעתרו, לא יעתרו, יביאו את כל היועצים המשפטיים שהם רוצים – אנחנו נחוקק, כי זה מה שנכון לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו להציג את הצעת החוק. בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, אשמח שזה יהיה מחוץ למליאה. חבר הכנסת מיקי לוי, זה מפריע. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אזדקק לפחות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, זה מפריע. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא לא נפריע למיקי. תשמור על הבריאות, מיקי היקר. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, חשוב לי להבהיר כבר עכשיו שהצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים הונחה על שולחן הכנסת כבר ב-7 בינואר 2023, שזה, בדיוק מצמרר תשעה חודשים לפני אירועי שואת ה-7 באוקטובר. עוד חשוב לי לציין, אדוני, שהנוסח המונח לפניכם לביטול אזרחותו או תושבתו של מי שמעודד או מסית לטרור הוא תוצאת דרישת הייעוץ המשפטי לכנסת. בכנות, זה לא מספיק, אבל כנראה שבמדינה שבה קובעי המדיניות מחויבים ליישר קו עם עמדות בג"ץ זה הכי פחות גרוע שניתן היה להשיג. אדוני היושב-ראש, דמוקרטיה מחויבת להגן על עצמה מפני אלו המבקשים להשמיד אותה. הסתה לטרור רחוקה שנות אור מחופש הביטוי. אין חצאי מחבלים, זה ביטוי שהוא לא נכון. הם המבצעים, המסיתים, המעודדים והמדיחים – כולם מחבלים הם. טרור צריך לגדוע כבר מהשורש, ואני אתן לך דוגמה, אדוני היושב-ראש: כאשר אונקולוגים מבצעים הקרנות לגידול סרטני בגוף האדם, הם לא מסתפקים בהקרנה ישירה אך ורק למרכז הגידול, הם תמיד מקרינים גם על שולי הגידול על מנת לוודא שאין שום שאריות סרטן ברקמות שנמצאות מסביב. שלא יהיה ספק, התומכים, המעודדים והמסיתים הם שאריות הסרטן, אדוני היושב-ראש. הם מסוכנים, ועלינו להרחיק אותם כמה שיותר מהר. רבותיי, אני מבקש מכם: תקשיבו להם, תקשיבו לקורבנות הטרור הבאים, הם זועקים. כל מי שמעודד, מסית ומדרבן היום הוא או המחבל של המחר או לכל הפחות הדוחף והמעודד את המחבל הבא, ואנחנו יודעים שהם כבר בקנה, הם ממש כמו גרורות שמתפתחות להן. אני רוצה להודות מכאן לייעוץ המשפטי לכנסת על העבודה הרבה, על היצירתיות, על הכנות מול חברי הכנסת. הם פשוט שימשו לנו מצפן מצד אחד, ומכוון, מבוגר אחראי שמבין את המגבלות מצד שני, ושיקפו לנו בכל תחנה ותחנה את המשמעויות של החלופות להצעות הפשרה שהם הציעו לאורך הדרך. חשוב לנו להעביר חוק שייושם ולא רק יחוקק; חוק טוב, אשר ייתן כלים לרשויות להתמודד טוב יותר עם המסיתים לטרור. הצעת החוק הנוכחית מבקשת לאפשר לשר הפנים לבטל את אזרחותו או את רישיון הקבע של מי שהורשע בהסתה לטרור וגם להרחיק מישראל במידת הצורך. אני מבקש להודות לשותפיי אלמוג כהן, חנוך מלביצקי ועודד פורר, וליושב-ראש הוועדה אופיר כץ, שהיה זמין והיה נכון, וגם בימים מתוחים ובעיתות משבר ידע לעזור ולסייע לחשוב מחוץ לקופסה, גם לא במסגרת דיוני הוועדה. אני חושב שההישגים שהשגנו בשיח המשותף שלו, בשעות הדיון המשודרות, מה שנקרא, זה הישג שבלעדיו לא יכולנו להגיע לרגע הזה. חובתנו שהחוק הזה יעבור, כך התחייבנו לבוחרינו. הצעת החוק הזאת היא קריטית לכל מי שהמפעל הציוני קרוב לליבו, ולפיכך אני מצפה ומקווה שכל חברי הבית יצביעו בעד הצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים או השרה שנוכחים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר ישראל כץ. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ישראל כץ, השר המצוין והיקר, ראשית, כבר בתחילת דבריי אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, באמת על גיבוי ודחיפה מלאה בהליך החקיקה, שהיה הליך לא פשוט בכלל. נאלצנו להתמודד עם חסמים של אנשים, פקידים, שלא מבינים את הסדר הדמוקרטי, כאשר בואו שוב נזכיר לכולנו, אדוני היושב-ראש – הסדר הדמוקרטי בבסיס הוא שהעם הוא הריבון. אני חוזר, העם הוא הריבון. במשך שנים רבות מדינת ישראל מנסה להילחם בטרור, שמכה אותה ללא קשר לדת, גזע או מין. נוכחנו לראות זאת במשך עשרות שנים, כאשר מגיעים טרוריסטים עם אג'נדה ג'יהאדיסטית, רצחנית, שגובים מחירים קשים מהחברה הישראלית, וביתר שאת ב-7 באוקטובר, באותו בוקר ארור ושחור, שבו מרצחי חמאס הנאצים חדרו אל מדינת ישראל באלפים ועשו שפטים באזרחי המדינה. הם אנסו, רצחו, שחטו, ביתרו, כפתו משפחות. הגיעו ברוע טהור לזוועות שהאנושות לא חזתה בהן. כחלק מאותו הליך שלנו, של הריבון, להילחם בטרור, ולאחר חקר של שנים רבות, נוכחנו להבין ולדעת שחוק גירוש משפחות מחבלים הוא החוק שלדעתי אפקטיבי ביותר במלחמה בטרור, כאשר מרבית המחבלים שמשאירים אחריהם מכתב כבר בשורה הראשונה מזכירים את בני משפחתם – אימא ואז אבא ואת האחים ואת האחיות, מבקשים סליחה ואומרים שהם הולכים לעולם שכולו טוב עם 72 בתולות והם מגשימים את דרך השוהדא. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, שכאשר הם יושבים לכתוב את המכתב הזה, הם ידמיינו במוחם הנאצי והקודר שכוחות הביטחון הישראלים מגיעים מספר שעות או מספר דקות לאחר שהם ביצעו את פיגוע הטרור, לוקחים את אימא שלהם – ולאימא יש מקום של כבוד גם אצל הנאצים הללו – מעלים אותה על אוטובוס כאשר היא בוכה, כאשר היא מושפלת, כאשר היא זועקת, כאשר היא שורטת את האדמה שעליה עומד ביתה, ואנחנו מעלים אותה באזיקים עם עיניים מכוסות, ומגרשים אותה ממדינת ישראל מפני שלאנשים האלה אין שום זכות לחיות בינינו. לא יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שכאשר אותם מחבלים שפלים וארורים עולים למעלה, הם הופכים להיות גיבורי תרבות. הם למעשה הופכים להיות מודל לחיקוי לדור הבא. מחלקים ממתקים, שרים שירי הלל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, זה מפריע. אני לא רוצה לקרוא לסדר גם את עליזה. את גורמת לה לדבר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> היא לא יכולה לדבר, ואתה חושב: אולי זאת היא, אולי זאת לא היא. היא לא דיברה. בוא, כשעליזה מדברת אנחנו שומעים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת אני, זאת אני אשמה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כאשר אנחנו נעצור את מופע ההסתה הנוראי הזה – אני בא ואומר דבר פשוט, ואני פונה כאן לכל מי שחושב בנפשו לפגוע באזרחי המדינה, יהודים ושאינם יהודים: אתם צריכים להבין שאם תעזו להרים ידכם על אחד מאזרחינו, אנחנו ניקח את אימא שלכם וניקח את אחות שלכם ואת אבא שלכם ונגרש אותם מפה כשהם מושפלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נגרש אותם לסוריה או ללבנון או לעזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני, בגלל שהייתה לי הפרעה, אני אשמח לקבל עוד 30 שניות. תודה רבה, לפנים משורת הדין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קח משפט אחרון, כי נתתי לך 30 שניות, רק לא שמת לב. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין שום בעיה, אדוני, תודה. אתם צריכים להבין שמעכשיו אתם תשלמו. ולחבריי רביבו, מלביצקי ופורר, האתגר הוא להמשיך ולחוקק, ובעיקר להביא את זה לפועל, כי ביום שזה יקרה, הטרור יפחת משמעותית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, וכעת נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני אתחיל באמירה בערבית שאומרת: (אומר בערבית ומתרגם.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תכף אני אתרגם. (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו חיים בתקופה או בזמן שהכול מתהפך, שהקורבן נהפך לנאשם. אתמול בשעות הלילה המשטרה הגיעה לעשות חיפוש בבית של הקורבן, אחמד חיר דיאב, שקברנו לפני שלושה שבועות אחרי מקרה רצח. הוא נרצח, היה בבית חולים ואחר כך מת מפצעיו. כנראה המשטרה התבלבלה, ובמקום להגיע ולבשר להורים שהם תפסו את הרוצחים והם מביאים אותם לדין, הם הגיעו לעשות חיפוש עם כוחות במשפחה, אצל אחמד חיר דיאב. זה שוב אומר שזאת המשטרה של בן גביר. כנראה, כבר אין לנו אמון בבן גביר ולא במשטרה שלו, במיוחד עם כל ההצהרות שלו. מה שנאמר אתמול וכל הזמן הוא גם חוזר על זה, זה שהוא שמח כשיש הריסת בית. הוא שמח, כנראה, לצערנו, כשמספר הנרצחים רק עולה. אתמול בערב דיברנו על הנרצח ה-130, והיום עלינו כבר ל-131. זה המצב שלנו, מצב קשה מאוד בחברה הערבית. אני מקווה שנגיע לסופו כשיש ממשלה שבאמת תיקח אחריות ותטפל בכל הנושא של פשיעה ואלימות בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לרמטכ"ל אין בושה. אין בושה, קודם כול, בזה שהוא עשה תחקירים על דעת עצמו. אני חשבתי שיהיו לו אומץ, יושר, הגינות, לספר לנו מה היה ב-6 באוקטובר. מה קרה. איפה היו המטוסים, איפה היה חיל האוויר, איפה היה המודיעין, איפה היה שירות הביטחון הכללי, איפה הצבא היה – באפס היערכות קולוסלית – מה קרה שלא הצלחתם לגלות מעבר של אלפי חמאסניקים את שטח עזה לתוך ישראל. חשבתי שזה מה שהוא יגיד לנו. ואז אנחנו מקבלים הודעה שערורייתית: הרמטכ"ל עומד לפרסם תחקיר. איזה תחקיר? בואו נשאל ביחד. האם התחקיר הוא אודות חיל האוויר? ממש לא. האם התחקיר הוא אודות חוסר מוכנות של חיל האוויר בגלל סרבנות שהרמטכ"ל לא טיפל בה? ממש לא. האם התחקיר הוא אודות איפה היה חיל האוויר במשך שעות, כשבבוקר כבר ידעו על כניסת מחבלים לישראל? לא. האם התחקיר הוא אודות התצפיתניות, שכבר בלילה ההורים שלהן מספרים שכבר היו רצח וטבח, האם על זה התחקיר? בטח שלא. האם התחקיר הוא תשובה איפה היה השב"כ באיסוף מודיעין גלוי מעזה? ממש לא. האם התחקיר כולל עדויות של צוות טקילה? בטח שלא. האם התחקיר מתמודד עם עדויות של שני לוחמי שב"כ, השם ייקום דמם, שההורים מספרים שהייתה הוראה של ראש השב"כ לא לצאת מהבית? ממש לא. האם התחקיר מדבר על נשקייה בלי מפתח? ממש לא. והאם התחקיר מדבר על כך שלא הייתה היערכות של כוחות או תזוזת כוחות לדרום? בטח שלא. האם התחקיר מדבר על מה נעשה בשטח האויב ב-7 באוקטובר לפנות בוקר? ממש לא. במה עוסק התחקיר, ברוב חוצפתו של הרמטכ"ל, בזמן שהילדים שלנו והאחים שלנו ובני המשפחה שלנו נמצאים בחזיתות השונות בשטחי לחימה, ובעוז רוח נלחמים? על מה התחקיר מדבר? עליהם, על הלוחמים שהגיעו לשם. על הלוחמים שהגיעו לבארי. זה היה דחוף לרמטכ"ל לפרסם בזמן מלחמה. לספר לנו ולספר לאויב שלנו שיחידות חוד החנית של צה"ל – השלדג נכשל, היחידה המובחרת הזאת נכשלה, אלה לא עשו מספיק, אלה לא נכנסו, אלה לא חתרו למגע. תגיד, אדון רמטכ"ל, באמת, אני שואלת אותך, איזו סיבה בעולם יש לך – באמת, גדול עליי להבין – לספר לאויב שיחידות חוד החנית שלנו, בזמן לחימה, כן נכנסו או לא נכנסו? תגיד אתה, אדוני הרמטכ"ל, איפה אתה היית? תן לי דין וחשבון עליך. למה אתה מחכה? לא רוצה לדעת מה היה בבארי, זה לא מעניין אותי. הייתה שם לחימה לא נורמלית, עצימה, עם כניסה של אלפי מחבלים לשטחי מדינת ישראל. איפה אתה היית, אדוני הרמטכ"ל? איפה היה עודד בסיוק, ראש ענף מבצעים? איפה אתה היית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה היה ראש השב"כ? איפה היה ראש אמ"ן? איפה היה ראש המל"ל? איפה היה השב"כ אחרי 1,000 כרטיסי סים שהוחלפו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> את זה עם ישראל רוצה לדעת. אנחנו לא ניתן פה שבמהלך המלחמה יוציאו תחקירים שפוגעים בכבודם של חיילינו, באומץ של חיילינו, בפעילותם העצימה ב-7 באוקטובר, ואליהם אתה תבוא בטענות, אדון רמטכ"ל. לא יקרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימון סן הר מלך – אינה נוכחת. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שר החוץ ישראל כץ, חבריי חברי הכנסת, כמה מכם זוכרים את היימנוט קסאו? היימנוט קסאו היום כבר בת עשר. כשנעדרה הייתה בת תשע. מה הסיכוי של ילדה בת תשע שנעדרה, במיוחד כשמדובר על יוצאת אתיופיה, מה הסיכוי שיחפשו אותה? מה הסיכוי שימצאו אותה? אני לא מרפה, בכל פעם אני אזכיר אותה, כי אף אחד לא מזכיר אותה, חוץ מהמשפחה הקרובה שלה. היימנוט קסאו כבר בת עשר, תחשבו על זה. אף כלי תקשורת לא מתייחס אליה. במדינה מתוקנת כלי תקשורת היו צריכים לפתוח את המהדורה בהיעלמותה של ילדה בת תשע. אבל מה? אתם רואים את זה, מי מזכיר את היימנוט קסאו? אף אחד. אני זוכרת שלפני הרבה שנים הייתי ביוון. הייתה ילדה קטנה בריטית שנעדרה. בשדה התעופה ביוון בכל האזור הייתה תמונה של הילדה הבריטית שנעלמה, נעדרה. אבל היימנוט קסאו – בשום מקום. האם ראיתם את התמונה שלה בבניינים הגדולים, מתחת לגשר, מעל הגשר? לא. לאף אחד לא אכפת ממנה. תחשבו על זה – היימנוט, בת תשע, יצאה ממרכז קליטה, מקום בטוח, ואף אחד לא יודע. קחו בחשבון, מה הייתם מרגישים אם היא הייתה הבת שלכם, הנכדה, אחיינית? תחשבו על זה. מה יחשבו הילדים היום, האם הם יצאו לשחק? הינה, החופש הגדול. מה ירגישו הילדים במקום הכי בטוח, בבית, בבניין שגרים בו – לצאת לשחק, לא לשחק? מה יקרה לי? יחטפו אותי, לא יחטפו אותי? גם ההורים יגידו: מה יקרה? אל תצאו. כמה אפשר להשאיר את הילדים בבית? חבריי, אל תשכחו את היימנוט. זה יכול לקרות לכל אחד ואחת. נכון שכשמדובר באוכלוסייה מוחלשת הסיכוי למצוא אותה או לחפש אותה או להתגייס למענה מאוד קלוש. כולי תקווה שאת היימנוט נמצא. אני מקווה שבשבוע הבא – אני מזכירה אותה בכל שבוע – אולי אני אבשר שכבר מצאנו אותה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נושא חשוב ביותר. יישר כוח שאת מעלה את זה בכל פעם מחדש. נושא חשוב מאוד מאוד, למצוא את הילדה היימנוט קסאו. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר. אחרון הדוברים, חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היו"ר, אפשר לתת אזהרת אלרגיה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אפשר לשמוע את כל באי הבית, לכל אחד יש את הזכות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי שיש לו רגישות לתומכי טרור, תעשו לנו אזהרה לצאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה רשאי לצאת. אתה רשאי לצאת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עושה לנו פריחה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איימן, תכין את המזוודה, איימן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לפי ההגדרה העולמית של המילה "טרור", שזה התחיל מאז שנות השלושים של המאה הקודמת, זו פגיעה ישירה או מכוונת או איום על אוכלוסייה אזרחית – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איימן, התכוונתי עם הבגדים ועם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – במטרה להשיג יעד פוליטית, מטרה פוליטית. והשאלה פה היא מיהו הטרוריסט. הצעת החוק מדברת על ביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור. ואני שואל: מי פה מסית לטרור? מי פה מסית לפגוע בילדים בעזה? מי זה שמסית נגד אזרחים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודה, לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, לא. לא ניתן לך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי זה שמסית נגד חברה אזרחית? מי זה שרצח 40,000 עזתים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה יושב בכנסת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לך. לא ניתן לך. לא ניתן לך לדבר ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני דורש ממך, חבר הכנסת, לחזור בך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי זה? מי עשה את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לך, אדוני, לדבר ככה. לא ניתן לדבר ככה. לא ניתן לך לדבר ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודה, אתה לא יכול לשבת – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שמואשם בטרור זו הקבוצה הזו. הקבוצה הזו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא יכול בכנסת לדבר על מקום שממנו אתה שותה ואוכל. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הקבוצה הזו היא זו שאמורה להיות מואשמת בטרור. טרור נגד קבוצה אזרחית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לך לדבר ככה. אתה תומך טרור. לא ניתן לך לדבר. תרד. לא ניתן לך לפגוע בחיילים שלנו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו מהבמה בכלל. מה זה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טרור נגד קבוצה אזרחית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודה, תחזור בך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצחים ילדים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה מחבל. אתה מחבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד. רד. רד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודה, תחזור בך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצחים ילדים בני שנתיים ושלוש. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה מחבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד. רד. רד. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצחים טף, רוצחים טף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מחבל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצחים 20,000 ילדים עזתיים מתחת לגיל עשר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> במדינה מתוקנת אתה לא – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצחים ילדים עזתים מתחת לגיל עשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קיבלת. חבר הכנסת עודה, אני מבקש ממך לרדת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מבין למה יצאתי? אתה מבין למה יצאתי? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם הטרוריסטים. זה אתם הטרוריסטים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודה. תסגרו את הרמקול, תסגרו את הרמקול. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תוריד אותו. אדוני, אתה מבין למה יצאתי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תוריד אותו. תוריד אותו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה אתם הטרוריסטים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לך לעזה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יימח שמך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה אתם הטרוריסטים. זה בדיוק אתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תוריד. תסגרו את הרמקול. לסגור את הרמקול. תוריד אותו. להוריד אותו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רוצח. יא רוצח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> דבר ככה בעזה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא תומך טרור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אטלע ברא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> החוצה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אטלע ברא. (חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבל מאוד שמי שמכהן – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה רואה למה יצאתי? אתה רואה למה יצאתי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – שמי שמכהן בכנסת ישראל וחי בארץ ישראל לא מראה טיפת כבוד לאזרחי מדינת ישראל וחיילי צה"ל, שעושים עבודת קודש – עבודת קודש – כדי להציל את אזרחי מדינת ישראל כולם. יהודים וערבים כולם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מבין למה יצאתי? האיש הזה לא צריך להיות פה. הוא לא צריך להיות פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לכן הוא הורד. הוא לא פה. לא ראוי שחבר כנסת – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זו בושה – – – על החיילים שלנו. הוא לא שווה – שרוך של חייל הוא לא שווה. שרוך. ואתם נותנים לו לדבר פה. דמוקרטיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו נמצאים בדמוקרטיה, והוא נבחר, וכרגע הוא מבאי הבית. הוא קיבל את הרשות לדבר. בזמן שהוא דיבר כנגד מדינת ישראל הוא הורד מהבמה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, אתה רוצה לסכם את הדיון? בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> להזכיר רק שהאיש לא ממשיך לעוד קדנציה כי גילו שהוא מושחת. נחכה לכתב האישום שלו, חנוך. בטח זה יגיע מהר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים. חבר הכנסת חנוך דב מלבציקי מסכם את הדיון. נא לאפשר לו לסכם. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה שראינו פה, אדוני היושב-ראש, זו דוגמה חיה לנחיצות של החוק הזה. את איימן עודה צריך לגרש מפה. איימן עודה מסית לטרור. איימן עודה תומך טרור, והוא לא היחיד מהמפלגה שלו שעושה את זה באופן קבוע, ומי שעושה את זה, צריך לשלול לו אזרחות, צריך לשלול לו תושבות וצריך לגרש אותו מפה. ובעזרת השם, עם הכלי הזה, וגם עם כלים אחרים, אנחנו נילחם בטרור ואנחנו נדאג שהתומכים של הטרוריסטים בכנסת הזו לא יהיו פה יותר. לא יהיו פה יותר. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבריי, כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. נא לתפוס את מקומותיכם. לאפשר לכולם להגיע. חברי הכנסת, לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 15 בעד, שלושה נגד. אני קובע כי הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תוסיף אותי, פספסתי. תוסיף אותי להצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ בעד, לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) (הפקדות משרת מילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1039).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) (הפקדות משרת מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אושר שקלים, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אושר שקלים להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק הזו אמורה באמת לעשות סדר עם האחים והאחיות שלנו אנשי המילואים. ביום 7 באוקטובר, באמת, הרבה מאוד מהמילואימניקים שבאו והתנדבו, פשוט חירפו את נפשם, עזבו את המשפחות שלהם, עזבו את הבתים, עזבו את העסקים, אותם אנשי עסקים, אותם עצמאים, הגיעו מייד אל החזית והתנדבו למילואים. אנחנו היום מנסים לתקן פה איזשהו עיוות טכני. כל מי שהיה עצמאי בחייו יודע שבדרך כלל בסוף שנה יש אפשרות לקבל הטבת מס עבור ההכנסות שהיו לך במהלך השנה. וכאשר אותם חבר'ה מילואימניקים, אותם עצמאים התנדבו והגיעו לחזית, אז מן הסתם, בסוף שנה או שהם לא היו בעסקים שלהם, או שהם גם מבחינה מנטלית לא יכלו להתפנות להפקיד את אותם כספים לחסכונות, לקופות הגמל, לקרנות ההשתלמות. לכן, מה שאנחנו מנסים לעשות כאן זה באמת – אם אפשר קצת שקט, אני אודה לכולם שם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. לא אלייך. אמרתי "חברי הכנסת". << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מנסים לתקן איזשהו עוול ופשוט לתת את האפשרות לאותם מילואימניקים, אותם עצמאים, אותם בעלי עסקים שעזבו את הכול – אנחנו ניתן להם אפשרות להפקיד את אותם כספים לחסכונות שלהם, שהיו כביכול – רצו להפקיד אותם בשנת 2023. ניתן להם את כל שנת 2024 כדי להפקיד את אותם חסכונות, מבלי שזה ייגרע מזכותם להפקיד את שאר החסכונות עבור 2024. ולכן, יש פה הטבת מס שהיא מאוד מאוד קריטית וחיונית לתפקוד של עסק, לרבות אם זה בנושא של אותם חבר'ה שבאמת, שוב, אני מדגיש, עזבו באמת את הכול. אנחנו מחויבים לשמור עליהם ולהגן עליהם ולדאוג לכך שאותם עסקים ימשיכו; מעבר לכך, לא רק שישרדו, אלא גם ימשיכו לתפקד. כיו"ר השדולה לעסקים קטנים יש לי את המחויבות הזו לבוא לדאוג גם לאותם בעלי עסקים, אותם עצמאים קטנים, שמחזיקים כ-60% מהכלכלה שלנו. אני רק רוצה לציין שבוועדת הכספים היה באמת קונסנזוס מוחלט, גם קואליציה וגם אופוזיציה, ואפילו, יתרה מכך, החוק אפילו הורחב לבני ובנות הזוג. אז בעניין הזה אני רוצה לשבח גם את יושב-ראש ועדת הכספים הרב גפני וגם את חברינו מיש עתיד, את ולדימיר בליאק, שבאמת תרם מניסיונו כרואה חשבון ונתן לנו עוד כמה דברים שלא חשבנו עליהם לפני כן. בעניין הזה אנחנו גם קיימנו לפני כשבוע דיון מהיר. היה דיון מהיר בוועדת הפנים של הכנסת, דיון שיזם אותו גם חבר הכנסת ניסים ואטורי, על נושא הארנונה לעסקים בצפון. לא יכול להיות שישנם חבר'ה שהם מפונים בכלל, ולא נמצאים בעסקים שלהם, והם משלמים גם ארנונה. אז גם לכך אנחנו צריכים להידרש. ואם כבר אני מדבר על נושא של תודות, אז שלומית ארליך היועצת המשפטית פה? ראיתי אותה מסתובבת כאן. תודה רבה רבה לשלומית ארליך, שבאמת תפסה את השור בקרניו וחיברה עם כל הפקידות בנושא, גם במשרד האוצר, גם ברשות המיסים, ועשתה שיחות ועידה במשך כמה ימים רצוף ועדכנה אותנו תוך כדי. אז תודה רבה. מה שכן, המחויבות שלנו היא להעביר כמה שיותר מהר את החוק הזה עד, בעזרת השם, סוף מושב הקיץ, כדי שהם באמת יוכלו לזכות באותה הטבת מס שמגיעה להם. דרך אגב, אנחנו לא עושים כאן שום טובה לאף אחד. שום טובה. זה פשוט איזשהו הליך טכני, פרוצדורלי, שבו אנחנו מאפשרים לאותם עצמאים, לאותם בעלי עסקים, לקבל את הטבת המס שמגיעה להם. אנחנו צריכים לשמור ולהגן עליהם כדי לשמור על הכלכלה שלנו, ואנחנו אומרים להם, באמת, תודה רבה. מי ששומר עלינו, אנחנו שומרים עליו. ולכן, זה חוק מאוד מאוד חשוב ומאוד קריטי. אני מבקש את תמיכתם, ואני בטוח שנזכה לקבל תמיכה מלאה מכולם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקדיש את זה לאיימן עודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא מקדיש לאף אחד. מי שרוצה – שייקח את זה. שיתחבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מקדיש את זה לעם ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוה, דוד ביטן. דוד ביטן פה. אני מרגיש צורך לספר בדיחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום רציתי לשאול, ונמצא איתנו השר אבי דיכטר, מה הסיפור עם ועדת חקירה ממלכתית? מה ה-issue הגדול שלכם לבוא ולומר: כן, היה פה המחדל הגדול ביותר במדינת ישראל, צריך לבדוק אותו. לא מובן מאליו? ילד בכיתה ד' יודע שאם קרה משהו, אז בודקים למה זה קרה, לא רק בשביל לחפש מי אשם, גם בשביל ללמוד להבא. המדינה הזו אומרת: לא, בוא נשאיר את זה ככה. נחכה לראות מה יקרה. אמר ראש הממשלה לפני כמה שנים, ואני אצטט, שזה יהיה ציטוט מדויק: "כל יום שעובר ללא ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכויים לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות". לכן, אנחנו דורשים בקול ברור וצלול הקמת ועדת חקירה ממלכתית עכשיו. ואני רוצה לשאול את ראש הממשלה בנימין נתניהו: מה השתנה? הפעם אולי אתה חושב שאתה אשם? כי אין סיבה אחרת בעולם לכך שאתה מונע ועדת חקירה ממלכתית. נפגשת עם ההורים של התצפיתניות, וגם שם, מול ההורים הללו, שלא יודעים מה קורה לבנות שלהם כל כך הרבה חודשים, לא יכולת להתחייב לדבר הכי פשוט שיש – להגיד להם: כן, נבדוק. מה הבעיה עם זה? מה הבעיה להגיד: ברור שמחדל כזה חמור צריך לבדוק? אתה מנסה להתחמק, ואולי אני אמנה, וההוא ימנה, וזה לא יהיה ממלכתי, וזה כן יהיה ממלכתי. ואני שואל את השאלה הכי ברורה בעולם: איך זה יכול להיות שבמדינת ישראל ראש הממשלה מנסה להתחמק מאחריות, ומחלקת הדגים הקפואים לא אומרים דבר? נמצא פה גם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שמנסה לקדם את זה דרך הוועדה – מה שאמור להיות ברור מאליו, לקבל מה קרה. מיקי, אתה מקבל תשובות? גם לא תקבל תשובות. איך תקבל תשובות? ראש הממשלה עוצר את זה בכל הכוח. ואני – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – יש מדינה חדשה, אחרי המלחמה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי המלחמה. ברור אחרי המלחמה. אפשר יהיה לתאם הכול. הכול מלא. גם, לפי פרסומים ראש הממשלה ביקש בתחילת המלחמה לעצור את הפרוטוקולים בדיונים הצבאיים. למה צריך פרוטוקולים? יש חשש של תיאום גרסאות. ואלוף בצה"ל פונה ליועצת המשפטית לממשלה ואומר לה שהוא חושש שמעלימים ראיות, ועשרה חודשים עברו כאילו כלום. לא קרה שום דבר. אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ: אתה לא חושב שצריך ועדת חקירה ממלכתית אחרי 7 באוקטובר? אל תענה לי. אני לא אסבך אותך – הפריימריז. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. הינה, אני אומר: לא צריך. לא סומך: לא על נשיא העליון ולא על השופטים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז על מי כן? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא מישהו מהמערכת. עליהם – לא. עליהם – לא, עליהם – לא, עליהם – לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, נא לאפשר לנו להמשיך. חבר הכנסת חנוך, לא להפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגיד מי כן. תגיד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרבה אנשים. גבי אשכנזי למשל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גבי אשכנזי? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כן. עליו אני סומך. על נשיא העליון – לא. איך אני איתך? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תביאו ראיות. אבל אתמול. לא אחרי שנתיים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הילה גרסטל – אני סומך. נשיא העליון – לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אני לא רוצה לקרוא לכם. חבר הכנסת רון כץ, דיברת כאן מספיק. שב, תפוס מקום. תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקדיש לו, לאויב. מה אתה אומר, אדוני היו"ר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לרשותך שלוש דקות. תוכלי לומר מה שאת רוצה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עולה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. אני רק אומר לך שלרשותך שלוש דקות. תוכלי להגיד מה שאת רוצה. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איימן עודה, אתה אויב שלי. עכשיו תראה, אני הולכת להיות תקועה לך פה בגרון עד היום האחרון שלך בכנסת. כמו ששמת לב, אני לא יוצאת מהמליאה לדקה. כל זמן שתומכי טרור יושבים פה, אני פה, מקשיבה לכל מילה מטונפת שיוצאת לכם מהפה ולכל השחרה של חיילי צה"ל. לכן אני יושבת פה, שומעת נאומים משעממים, יושבת כאן שעות, אבל אני שומרת כאן קודם כול על הגדרת המדינה שלי כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואחר כך, או יותר נכון לפני כן, על חיילי צה"ל. עומד כאן הבזוי הזה – תסלחו לי, חברי הכנסת – הבזוי הזה, וזה משמאל ומימין, כי זה חוצה מפה פוליטית, איימן עודה, תומך הטרור הזה, חבר של ג'יבריל רג'וב, הרי נפגש איתו בכנס ביולי 2023, של ג'יבריל רג'וב ושל אל-עארורי, שחוסל בינתיים, כן? הוא אומר שזה בסדר שבג'נין תוקפים את חיילי צה"ל, כי זאת התנגדות לגיטימית, ככה הוא אומר, מגבה תקיפות של חיילינו. אבל הוא עומד כאן היום, מסתכל לעברנו ואומר שאנחנו שולחים את חיילי צה"ל עזי הרוח, הגיבורים, לבצע רצח וטבח בעזה. אני מייד מתנפלת וצועקת ככל שאני יכולה לצעוק, ומתקרבת אליו, והוא ממשיך והוא קורא לחיילים שלנו "רוצחים". ואנחנו באים ומתלהמים ובאמת רוצים להוציא אותו ובאמת מורידים אותו מהמקום הזה, אבל חבר'ה, הוא מקבל משכורת ממדינת ישראל, זאת הזיה. עאידה סלימאן, לפני שבועיים-שלושה התראיינה בגרמניה ואמרה שחמאס זה חלק מהעם הפלסטיני. איזה מין אנשים בזויים יושבים בתוך כנסת ישראל? אויבים מבית, אמיתי. שלא תתבלבלו, יש להם נטייה לומר שיש לנו בעיה עם קבוצה ערבית. לא, אל תתבלבלו. לא מעניין אותי אם אתה ערבי או לא ערבי, זה לא issue. אתה תומך טרור, שחותר תחת קיום מדינת ישראל, ואני לא אתן לך, אנחנו לא ניתן לו, וזו המטרה. אני עולה כאן לנאום כדי לומר לך, איימן עודה, תרשום לפניך: פה כמו עצם בגרון אני איתקע לך עד היום האחרון. אני לא אתן לך לעמוד פה, אני אפריע לך כל זמן שאתה תטנף את הפה שלך נגד החיילים שלנו. לא אתן לך, אם אתה תעז לפתוח את הפה נגד לוחמינו, נגד גיבורינו, נגד מפקדינו, נגד המדינה שלנו – לא ניתן לך. זה כבר לא מה שהכרת. זה לא מה שהכרת כשנסעת לרשות הפלסטינית עם מזוודות הכסף, השתמשת בחסינות שלך, ואף אחד לא יכול לעשות לך כלום כשאתה מעביר כסף לרשות. לא מעניין אותי, תעביר כסף, זה באמת לא מעניין אותי. מעניין אותי שאתה פשוט לא תשב בכנסת ישראל. ככה זה עובד. אני אומרת את זה כאן: יש פה תומכי טרור שיושבים בכנסת ישראל בחסות בג"ץ. ועדת הבחירות פסלה אותם, והם נמצאים פה כי בג"ץ אמר שהם יכולים להיות פה, אז שבג"ץ ישלם להם משכורת. אבל מה אנחנו מתפלאים? הרי בשבוע שעבר בג"ץ נתן זכות עמידה לעזתים, כדי שנקבל צו מניעה ונטפל בעזתים בזמן מלחמה בבית החולים שלנו, ובג"ץ נתן זכות עמידה לעזתים, למחבלי הנוח'בות, על תנאי הכליאה דה-לוקס שלהם בכלא, ובג"ץ גם נתן זכות עמידה לבננות או נקניקיות שאוכלים המחבלים. באמת, אין לתאר. אתה, אדוני, אנחנו כאן, חברי הכנסת, צריכים לעשות הכול – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בתורנות, בחלוקה בינינו, לא להרפות מתומכי הטרור. ואני אזכיר לסיום, אני רק אזכיר לסיום: הוא לא לבד. עופר כסיף, זה שנמצא פה כי יאיר לפיד ברח ולא הצביע לו, זה שגם מירב בן ארי לא הצביעה על הדחתו, כל מיני חברים פה שלא הצביעו, לרבות גנץ ואיזנקוט – עופר כסיף אמר השבוע שאנחנו מבצעים טבח בעזה, והוא חבר כנסת. אסור לאפשר את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לסיים, נא לסיים. נא לסיים. תודה רבה. חברת הכנסת גלית אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר? מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. אני מזמין את חבר הכנסת אושר שקלים לסכם את הדיון, האם אתה רוצה? מוותר. חבריי חבר הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) (הפקדות משרת מילואים), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. נא לתפוס מקומות – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) (הפקדות משרת מילואים), התשפ"ד–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, תכף אני אגיד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) (הפקדות משרת מילואים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש לפרוטוקול להוסיף את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – בעד, ואת חבר הכנסת אריאל קלנר – בעד. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1026; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 186; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת אתי עטייה להציג את החוק בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר החקלאות וביטחון המזון חבר הכנסת אבי דיכטר, בשם יו"ר ועדת העבודה והרווחה אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית שיזמה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. השימוש במונח "נכה נפש" בשפת היום-יום עשוי להיחשב בעל משמעות שלילית ועלול לפגוע בכבודו של מי שנכלל בהגדרה. לפיכך, מוצע להחליף בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000, את המונח "נכה נפש" על הטיותיו במונח "מתמודד נפש", וכן להחליף את המונח בחוקים אחרים שמאזכרים את החוק האמור. במהלך הדיונים בוועדה נבחנו חלופות למונח "נכה נפש". המונח "מתמודד נפש" נבחר כמונח שאינו טעון במשמעות שלילית והיה מקובל על הארגונים המייצגים בתחום בריאות הנפש. השאיפה היא כי החלפת המונח "נכה נפש" במונח "מתמודד נפש" תתרום לשינוי בתפיסה ובשיח הציבורי בנושא. יובהר כי אין בהחלפת המונח כדי לשנות את המשמעות שהייתה להם בדברי החקיקה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בסיום דבריי, אני מבקשת להודות לחברת הכנסת המציעה גלית דיסטל אטבריאן, לצוות הוועדה בניהולה של הגברת ענת כהן שמואל וליועצת המשפטית אילת וולברג. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה תרצה למשוך את ההסתייגויות בשם הסיעה? יש עתיד הגישו הסתייגויות, ואין כאן כרגע אף אחד. אתה מושך את ההסתייגויות? אתה מסיר אותן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי מסיר את ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד, וחברת הכנסת גלית איננה נוכחת. אם כן, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–10 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. חבר הכנסת אושר שקלים, לפרוטוקול – בעד. אני קובע כי הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1019; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 181; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, לרשותך – אין לך הגבלת זמן. << דובר >> אוהד טל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם, לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024. הצעת חוק זו היא פרי שלוש הצעות חוק פרטיות – הצעת חוק של חברת הכנסת צגה מלקו, הצעת חוק של חבר הכנסת משה סולומון והצעת חוק של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. הצעת החוק נועדה לטפל בהשלכות האפליה הממסדית ושיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה, כפי שעלו בדוחות הציבוריים שפורסמו בשנים האחרונות. דוח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה מיולי 2016, דוח פלמור, קבע שמזה שנים חווים יוצאי אתיופיה יחס מפלה פרטני וממסדי, בין השאר גם על ידי משטרת ישראל. הדוח הצביע על בעיה של אפליה ואפיון גזעי, מה שנקרא פרופיילינג, כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. הצוות גיבש המלצות וכלים לטיפול בגזענות ובאפליה, ובהחלטת ממשלה שהתקבלה בעקבות המלצותיו הוקמה, בין השאר, היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. בנוסף, דוח מבקר המדינה 72א מאוגוסט 2021 מצביע על כך שלמרות הצעדים שנקטה משטרת ישראל לאחר דוח פלמור, יש בעיה של שיטור יתר כלפי האוכלוסייה הזו. בנוסף, הוצגו בפני הוועדה נתונים על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה. יצוין כי בעקבות דוח פלמור גובש על ידי נשיא המדינה ומחלקת החנינות במשרד המשפטים מתווה למחיקת רישום פלילי לבני החברה האתיופית, שקרא לקטינים ולצעירים שנשפטו בשל עבירות של הפרת סדר ציבורי להגיש בקשות למחיקת הרישום. מתווה זה מעיד על הסכמה רחבה בדבר הצורך להתמודד עם הנושא. על אף קיומו של המתווה האמור שנים אחדות, עד כה נמחקו במסגרתו מספר מצומצם של רישומים בשל מיעוט הפניות. נוכח האמור והתשתית העובדתית המוצקה שהוצגה בדוחות הציבוריים בדבר אפליה ואפיון גזעי כלפי יוצאי אתיופיה בשנים הסמוכות לפרסום הדוחות, מוצע לקבוע ביטול רישומים משטרתיים ומחיקת רישומים פליליים של יוצאי אתיופיה בעבירות של הפרת סדר ציבורי, מה שמכונה עבירות מגע, שנעברו עד יום 31 בדצמבר 2020, ללא צורך בפניה יזומה, שנראה כי היא זו שמהווה חסם מבחינת האוכלוסייה. מוצע כי הרישומים יימחקו, אלא אם כן הוטל על אותו אדם מאסר בשל העבירה, או שיש לו יותר מפרט רישום פלילי או משטרתי אחד. בדרך זו יוסר מאותם אנשים, הכוללים בעיקר צעירים, הכתם שדבק בהם, והדבר יוכל לסייע בהשתלבותם בחברה. כמו כן, יהיה בכך בכדי לחזק את האמון של קהילת יוצאי אתיופיה במשטרת ישראל. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה חוק חשובה זו. אני רוצה להודות לצוות הוועדה וליועצים המשפטיים של הוועדה, לנציגי משרד המשפטים, לבית הנשיא, לנציגי המשטרה ולנציגי הסנגוריה הציבורית. אני רוצה גם לברך את מי שקידמו את הצעת החוק החשובה הזו, את עמיתי לסיעה, אדוני היושב-ראש חבר הכנסת משה סולומון, שפועל בכל העת עבור הקהילה בחקיקה ובעשייה בשלל תחומים למען הקהילה, ויישר כוח גדול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוהד טל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מאוד רוצה להודות לשרה לשעבר חברת הכנסת פנינה תמנו ולחברת הכנסת צגה מלקו, שעובדות על הדבר הזה גם לאורך שנים רבות – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> היוזמת. << דובר_המשך >> אוהד טל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שפועלות לאורך שנים בנושא הזה, ועושות עבודה חשובה מאוד, מקדמות שוויון אמיתי, ותודה רבה רבה לכן בשם כל בני הקהילה האתיופית, שבוודאי מעריכים את הצעת החוק החשובה שכולכם קידמתם. יישר כוח גדול לכולכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני קודם כול מקדם בברכה – ביציע נמצאים נציגים מהקהילה, כי הנושא הזה חשוב להם. בעזרת השם יחד נביא בשורה טובה וחשובה לקהילה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור, ביניהן חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר החקלאות אבי דיכטר, חבריי חברי הכנסת, בני הקהילה שלי שנמצאים למעלה, (אומרת באמהרית: ערב טוב לכם, ברוכים הבאים.) היום אני נרגשת במיוחד, כי החוק למחיקת רישום פלילי עומד להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. עבורי זו סגירת מעגל. כאשר הייתי עיתונאית במשך 34 שנים – רדיו רק"ע בשפה האמהרית, תוכנית בטלוויזיה בשפה האמהרית – כל הבעיות, כל הרגשות, כל הכאבים היו מתנקזים אליי, במיוחד בתוכנית שיחות עם מאזינים. כל אימא יוצאת אתיופיה, כל אבא, היו בוכים בשידור: הבן שלי לא יוצא מהבית, הבן שלי במעצר, הבן שלי – נפתח לו תיק, הבן שלי לא יכול להתגייס, הבן שלי לא יכול להתקבל לעבודה כי יש לו רישום פלילי. זה כואב נורא. זה לא היום, זה לא לפני שנה-שנתיים – יותר, שני עשורים. היום אני מרגישה סגירת מעגל. החוק – יזמתי אותו, הגיתי אותו כשהייתי עוד עיתונאית. ניסיתי להעביר לחברי כנסת, אולי יעבירו את החוק, ולא צלח. כשאני נכנסתי לבית הזה, לבית המכובד, לקחתי את היוזמה, הרמתי אותה. תודה לשרים שתמכו: לשר המשפטים, סגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. תודה להם, תודה מיוחדת. הם תמכו, העבירו את החוק בוועדת השרים. הבאתי את זה להצבעה טרומית. בהצבעה כל הבית תמך, אף אחד לא התנגד. כמובן, כמה חברי כנסת גם הצטרפו. אחרי שהחוק עבר טרומית, הצטרפו בני העדה שלי, חברי הכנסת פנינה תמנו ומשה סולומון. החוק הזה חשוב, חבריי. החוק הזה לא רק נותן הזדמנות לבני העדה יוצאי אתיופיה, לצעירים. הוא נותן גם הזדמנות למדינת ישראל לתקן את המעוות, את העוול. קהילה שלמה סובלת. הדור הצעיר סובל. שיטור יתר זה לא דבר חדש. חברי חבר הכנסת אוהד טל, דיברת על שיטור יתר, על ועדות שהיו בעבר ועדות ציבוריות. אני הייתי חברה בוועדה שראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו הקים. מי שהובילה אותה זו מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור. הדוח נקרא דוח פלמור. אני הייתי חברה בוועדה הזאת. אחרי זה, ב-2021, עוד דוח ציבורי – מבקר המדינה. ראינו שיטור יתר, פרופיילינג, כל מה שעבר הדור הצעיר, במיוחד מדובר בבנים שלנו, באחים שלנו. הפרופיילינג, אני קיוויתי שפתיחת תיקים אחרי שתי ועדות ציבוריות והדוח שהתפרסם – שזה יצמצם אותם. לצערי הרב, לא ככה היה, זה אפילו החמיר. כשאני הצעתי את החוק הזה, אחרי שהוא עבר בטרומית, בוועדת החוקה, כדי לבוא מצוידת בנתונים, פניתי למרכז המחקר והמידע של הכנסת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הביא נתונים מ-2019 עד 2023. אתם לא תאמינו, המצב החמיר. המצב החמיר מאוד. פתיחת תיקים לצעירים גדלה פי שלושה ביחס למספר שלנו. איפה יכול להיות דבר כזה? בסך הכול מה רצינו? בסך הכול רצינו להשתלב. בסך הכול מה רצינו? לבנות ולהיבנות בארץ ישראל בירושלים. לכן, היום החוק שיעבור זאת הזדמנות לא רק לקהילה, כמו שאמרתי – גם למוסדותיה של מדינת ישראל, פרט למשטרת ישראל. בעבר היה ניסיון לתת חנינה דרך בית הנשיא, קראו לזה מתווה הנשיא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. לסיים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> המתווה לא צלח כי הקהילה לא מאמינה במוסדות של מדינת ישראל, לכן לא הצלחנו. תרשה לי, תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן, רק לקצר. תם הזמן, רק לקצר. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי מדובר בקהילה, אני חייבת לפנות באמהרית, בשפת האם שלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. תם הזמן. חברת הכנסת צגה, תם הזמן, אז תקצרי. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בשפת האם של הקהילה. (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם: חבריי הנכבדים, היום הזה הוא יום מיוחד. הישג טוב לנו. ילדינו נאסרו על לא עוול בכפם. נפתחו להם תיקים על לא עוול בכפם. הם לא היו יכולים להתגייס לצבא; לא היו יכולים לעבוד – היום הוא יום החירות. היום הוא יום שילדינו יכולים להתגאות בו.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי, אני חייבת פה, זה כאב שהתמשך הרבה שנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדברים, הדברים נאמרו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> (אומרת באמהרית: חבריי הנכבדים, הסיבה שאני מדברת באמהרית – – –) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> צריך לומר, הפרוטוקול כאן, אז לסיים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא סתם מדברת באמהרית, כי רוב הקהילה עדיין צריכה תרגום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני נתתי דקה יותר. דקה יותר, כי זה נושא שחשוב גם לי. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> (אומרת באמהרית: חבריי, מזל טוב לנו. היום הוא היום המאבק האמיתי שלנו.) בהזדמנות, שוב, אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, לחבר הכנסת פינדרוס, לארז מלול, ליועצת המשפטית של הוועדה, לבית הנשיא, גם לסגלוביץ', הוא תרם רבות, חבר הכנסת סגלוביץ', כדי שהדבר הזה יצא לפועל. חבריי חברי הכנסת, אני מרגישה שהיום בבית הזה נעשתה היסטוריה. תודה לכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. בהחלט זהו יום חגיגי, יום חשוב מאוד מאוד. אני אומנם יושב כאן על כיסא היושב-ראש, אבל בהחלט מצטרף לדברים החשובים והבשורה הגדולה לקהילה האתיופית ולצעירים יוצאי אתיופיה. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש חבר הכנסת משה סולומון, חברת הכנסת צגה מלקו, כנסת נכבדה, כמובן השר דיכטר, כל החברים שם בליכוד – נשמח שתקשיב. אם לעמוד פה ביום הזה, בחוק הזה, זה כשאתה מנהל את הדיון. התמונה שאני רוצה שהילדים שלי, הילדים שלך, כל הילדים הישראלים שההורים שלהם עלו מאתיופיה או שהם עלו מאתיופיה, יהודי אתיופיה, יש לומר – אני רוצה שהתמונה שהם יראו זה את התמונה הזאת, שאני כחברת כנסת כאן נואמת על החוק שאני יזמתי, שאתה יזמת, שצגה יזמה, ואתה מנהל את הדיון. ואני חושבת שלצד הנראות וההנכחה שלנו בבית הזה יש חשיבות כמובן גם לעשייה. והחוק הזה, שיושב עכשיו – חברת הכנסת צגה מלקו, חברת הכנסת צגה מלקו ואושר שקלים, זה מאוד מפריע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מפריע. תודה. אני רוצה לומר לכם, אני בבית הזה הרבה מאוד זמן. הזלתי גם דמעות רבות. נחשפתי להרבה מאוד נתונים מזעזעים, עובר דרך 40% של הילדים שלנו, שהיו כלואים בכלא אופק בלי שום הצדקה כאשר אנחנו פחות מ-2% מכלל האוכלוסייה, דברים שבאמת אי-אפשר להכיל אותם. גם הנתונים של יוצאי אתיופיה בחסות הנוער במוסדות הסגורים, הוצאת ילדים מהבית, זריקת תרומות הדם, הזרקות של דפו-פרוברה, מחאות. אם מישהו רוצה לדבר על אלימות משטרתית, הייתם צריכים להיות במחאות של 2015 כאן בירושלים, אחר כך בכיכר בתל אביב כאשר הפעילו עלינו מכת"זיות, רימוני הלם. ועל מה נלחמנו ב-2019, אחרי שסלומון טקה נורה למוות, על מה נלחמנו? על שוויון. יהודי אתיופיה נלחמים על הדבר הבסיסי ביותר זה עשורים, מאז שאנחנו כאן. זה עשורים, כאשר הילדים שלנו – אגב, אני חייבת לומר – הוסללו ונדרסו על ידי המערכות השונות, על ידי גזענות ממוסדת, שהסלילה והפכה אותם לאשמים המיידיים, הנאשמים המיידיים, החשודים המיידיים, בכל תחנה ותחנה החל מגיל קטן; כולל פרויקטים פה שבאמת בצורה מחרידה הפרידו אותם מכלל האוכלוסייה. היינו צריכים לעשות פה עבודה אינטנסיבית, כולל יוזמת דוח פלמור, שנאבקנו והכנסנו לממשלה במאבק אדיר של הקהילה. אבל אני חייבת לומר לך, אדוני היושב-ראש, תמונת המצב לא השתנתה. מ-2019 עד 2023, כולל 2023, נפתחו 25,000 תיקים. חבר הכנסת ביטן, 25,000 תיקים. ב-2019 הייתה ההפגנה הגדולה, הרי כל הכנסת הזדעזעה, למרות שרק אנחנו היינו בחוץ, אנחנו אלה שנגררנו. לא, באמת, אני חלילה לא מקנאה. נעמה לזימי, הוציאו מכתב להגן על הזכויות שלה; אף אחד לא הגן על הזכויות של הילדים שלנו, אף אחד. אני הייתי שותפה, אגב, למכתב שצריך לשמור על החסינות של חברת הכנסת לזימי, אבל אנחנו עמדנו שם לבד. והציפיה שלי הייתה שמ-2019, השר דיכטר, יהיה שינוי. באים נציגי המשטרה, ריבונו של עולם, ומציגים תמונה בלתי אפשרית: 25,000 תיקים לקבוצה שמונה, קבוצת הפוטנציאל, כ-70,000, 80,000. למה? יוצאי אתיופיה הם 160,000 מכלל האוכלוסייה, 160,000 איש. אם נוריד נשים, נגיד50% , תגיע ל-80,000; נוריד קשישים, נוריד תינוקות, אנחנו מגיעים למספרים הזויים של 25,000 תיקים. מה רוצים? לרסק אותם? לרסק את הילדים האלה, שיושבים בגני השעשועים, בפארקים – וגם חוטפים דוחות עירוניים, שזה לא קיים בשום מקום. אגב, אני אגיד לך, ביטן, אתה מראשון לציון, אני זוכרת את הכתבה איך בראשון לציון היו דופקים להם שם דוחות חדשות לבקרים, ילדים בחופש הגדול, ופותחים להם תיקים. הגיע הזמן לעשות שינוי בדבר הזה, כי מה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו נותנים להם סעד, ואנחנו ניתן עזרה לצעירים שלנו, כי אין להם אמון במערכות. כאשר היו מתווים לסגירת תיקים הם לא היו מוכנים לפנות לא לנשיא ולא למשרד המשפטים – אני תכף מסיימת. ואני אומרת לך, למרות הדבר הזה הם יאמינו בנו כנציגי הקהילה. מה שהחוק הזה גם מביא זה שהמשטרה תצטרך באופן אקטיבי לסגור להם את התיקים. אבל אם נמשיך להיות בקצב של פתיחת התיקים, גם החוק הזה לא יעזור. ולכן אנחנו נמשיך להיאבק יד ביד. לא יוצאי אתיופיה צריכים להיאבק; כמו שהחיילים שלנו יודעים ללכת להילחם בעזה ובכל חזית אחרת בלחימה, להקריב את נפשם, כי ככה הם חונכו מבית מדורי-דורות, להגנה על עם ישראל וארץ ישראל – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ככה גם אתם, כל אחד מה-120, צריך להגן על הזכויות של כל ילד – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ולא משנה מה צבע עורו. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אכן דברים חשובים. אני בין מציעי החוק, אז אני מרשה לעצמי לומר כמה מילים בקצרה. אנחנו מעבירים היום את החוק הזה. הוא חוק היסטורי, הוא תיקון עוול היסטורי. מעל 20 שנה שצעירים לא מצליחים להתקדם בתוך כל שדרות החברה הישראלית, והציגו את זה חברותיי קודם לכן. אנחנו היום עושים תיקון, שבסופו של דבר יביא את הקהילה לחזית, ויצליח להוציא מן הכוח אל הפועל את הכוחות שגלומים בתוכה. אנחנו רואים את זה אחד לאחד. אנחנו עכשיו, רק במהלך חקיקת החוק הזה, ראינו כמה פניות, כמה צעירים פנו אלינו, שניסו להתקבל לכל מיני עבודות ולא הצליחו להתקבל. החוק הזה הוא חשוב לקהילה, הוא חשוב לצעירים, הוא חשוב למדינת ישראל, הוא חשוב כדי שכל האזרחים יגדלו כאן במקום של שוויון הזדמנויות לכל אחד ואחד. אנחנו רואים את זה עכשיו. 30 יוצאי אתיופיה נפלו בקרבות במלחמה הנוכחית, וזה פי שניים מחלקם היחסי, וזה כי הם גדלו בעולם ערכים ציוני ערכי, עם חיבור למדינה ולערכים שאנחנו גדלים עליהם. ולכן החוק הזה הוא תיקון של עוול היסטורי, החוק הזה הוא תיקון לאחוז גבוה מאוד מאוד מהקהילה שיוכלו להגיע אליו, ואני שמח על כך. ואני שמח בסוף על הדבר הזה. אני גם קורא לקהילה: תראו, כל אחד יבחן את היכולת שלו כדי למחוק את הרישומים שיש לו כדי שהוא יוכל מכאן ואילך להרים את הראש, לצעוד קדימה בזקיפות קומה יחד עם כלל החברה האזרחית בישראל. תודה רבה לכם. הוגשו בקשות לדיבור. אני לא אקריא את כולן, אבל מי שנוכח כאן ורוצה – אני לא רואה את כולם פה. יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, מנסור עבאס, ווליד טאהא, וליד אלהואשלה; אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת, ויאסר חוג'יראת. אם כן, חבריי חברי הכנסת, לדעתי בשמחה רבה, הצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–3 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. נעבור כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ובעזרת השם, תיכנס לספר החוקים. תודה רבה לכולם. << הצח >> הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1013; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 175; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל להציג את החוק בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חוק חשוב, חוק חשוב, גם היסטורי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חשוב מאוד. בבקשה, ללא הגבלת זמן. << דובר >> אוהד טל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אין הגבלת זמן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024. הצעת חוק זו נועדה לסייע במצבים מורכבים שבהם ילדיו של מי שנרצח על ידי בן זוגו נדרשים להתנהל מול בן הזוג הרוצח בסוגיות הקשורות לדירת המגורים המשותפת. לשם כך מוצע לקבוע כי ילדיהם המשותפים של בני הזוג, או ילדיו של בן הזוג שהומת, אשר טרם מלאו להם 21 שנים, והם היורשים על פי דין של בן הזוג שהומת או הזוכים על פי צוואה בחלקו של בן הזוג שהומת בדירה המשותפת, יוכלו לקבל החלטות באשר לניהול הדירה המשותפת של בני הזוג ללא צורך בהסכמת בן הזוג הממית. כך יתאפשר להם להמשיך להתגורר בדירה אם הם רוצים בכך, או לקבל החלטות אחרות לגבי דירת המגורים ללא שיידרשו לקבל את הסכמתו או להתדיין מולו. אם הם לא יכולים או לא מסוגלים להמשיך להתגורר בדירה הם יוכלו להשכיר או למכור אותה, וכך יוכלו לקבל כל החלטה הנוגעת להחזקה, שימוש, השכרה ומכירה, למעט החלטה על הענקת הדירה כמתנה או שעבודה. אם החליטו הילדים למכור את הדירה או להשכירה לאחרים לא יהיה בכך כדי לגרוע מזכות בן הזוג הממית לקבל את חלקו היחסי בתמורה או בדמי השכירות. ואולם אם החליטו הילדים להתגורר בדירה, הם לא יידרשו להעביר תמורה לבן הזוג כאמור. יחד עם זאת, מוצע כי לעניין מכירה או עסקה אחרת במקרקעין הטעונה רישום יידרש אישור בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם. מוצע כי ההסדר יחול במקרים שבהם בית המשפט הפלילי הרשיע אדם בכך שהמית במתכוון או באדישות את בן זוגו, או אם בית המשפט האזרחי קבע כך. לעניין התקופה שלפני קבלת פסק הדין, מוצע לקבוע כי ההסדר יחול משלב הגשת כתב אישום נגד בן הזוג הממית בעבירה של רצח, רצח בנסיבות מחמירות והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת עד לקבלת פסק דין חלוט בעניין. ואולם לעניין מכירה או עסקה במקרקעין הטעונה רישום, בתקופת הביניים לא יוכלו הילדים לקבל החלטה ללא הסכמה, אך אין בכך כדי למנוע מהם להגיש בקשה לפירוק שיתוף, לפי חוק המקרקעין. עוד מוצע לקבוע כי במקרה שלבן הזוג הממית יש ילדים קטינים שהתגוררו בדירת המגורים המשותפת, או שהועברו להם הזכויות מבן הזוג הממית, בית המשפט ייתן הוראות בדבר ניהול דירת המגורים. לעניין צדדים שלישיים, מוצע להבהיר כי אין בכך לפגוע בזכויותיהם בדירה המשותפת, אלא אם כן הזכויות הועברו להם מבן הזוג הממית לאחר שגרם למות בן הזוג. אם הועברו אליהם הזכויות מהממית לאחר גרם המוות אז ההחלטות באשר לניהול הדירה המשותפת יתקבלו על ידי הילדים בלבד ללא צורך בהסכמה. עוד מוצע לקבוע כי בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט להחיל את הוראות החוק המוצע גם על מקרקעין ששימשו בעבר למגורי בני הזוג או הילד גם אם לא התגוררו שם סמוך להמתה; כך למשל, אם בת הזוג לא התגוררה בדירה בשל אלימות בן הזוג. עוד מוצע לקבוע כי הילדים יוכלו לקזז סכום שבן הזוג הממית חייב להם בשל מזונות או מדור מהסכום שהם צריכים להעביר לו אם השכירו או מכרו את דירת המשפחה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. אני רוצה להודות ליוזמת החוק, לצוות הוועדה, לייעוץ המשפטי לוועדה, לנציגי משרד המשפטים, לארגון משפחות הנרצחים והנרצחות ולכל העוסקים במלאכה שעזרו להכין את הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל. ראשון הדוברים חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן; קארין אלהרר; מירב כהן; אלעזר שטרן; מיקי לוי – מוותר; מירב בן ארי; רם בן ברק; יואב סגלוביץ'; מיכל שיר סגמן; עידן רול; יוראי להב הרצנו; ולדימיר בליאק; רון כץ; מטי צרפתי הרכבי; טטיאנה מזרסקי; יסמין פרידמן; דבי ביטון; משה טור פז; סימון דוידסון; נאור שירי; שלי טל מירון; ירון לוי; אביגדור ליברמן; עודד פורר; יבגני סובה; שרון ניר; יוליה מלינובסקי; חמד עמאר; איימן עודה; אחמד טיבי; עופר כסיף; יוסף עטאונה, ועאידה תומא סלימאן. אני אמרתי בכוונה בסוף, כי אני יודע שאת רוצה לדבר. את רוצה לדבר? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בסוף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, עכשיו זה הסוף. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אני היוזמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–4 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לברך על המוגמר. בבקשה, לרשותך, חמש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. האמת, קודם כול, אני מברכת על זה שהכנסת סוף-סוף אישרה את הצעת החוק הזאת, שעברה כמה טלטולים. גם בקדנציה הקודמת הגשנו אותה, וגם בקדנציה שלפני הקודמת הגישה אותה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, לאחר דיון מאוד מאוד מרגש, שאני עדיין זוכרת אותו, שיזמתי בוועדה לקידום מעמד האישה, כשעמדתי בראשה. חברת הכנסת פנינה הגיעה לדיון עם עוד משפחה, ובעצם פרסה את מסכת העינויים שהילדים היתומים עוברים מול אבא שמתעלל מתוך בית הסוהר ומכריח אותם להיות בקשר איתו כדי שיוכלו לנצל את העניין של הדירה, כדי להמשיך לגור בדירה. באותו רגע כבר הבנו שאי-אפשר להמשיך עם המצב הזה, ולהכריח את היתומים, את הילדים שראו את אימא שלהם נרצחת, או במקרים פחות נפוצים את האבא נרצח, להישאר באותו מצב, להישאר בקשר עם הרוצח, להכריח אותם להיות איתו בקשר. אני מאוד מאוד שמחה שסוף-סוף אנחנו מצליחות, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, להעביר את החוק הזה. אני יזמתי אותו וגם את ומיזגנו אותו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון וקרן ברק, נזכיר גם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, וקרן בזמנו גם כן הגישה. ואני חייבת להגיד שמה שטוב, ואני חייבת להזכיר אותו בחוק הזה, הוא שזה חוק שנשמע שהוא מיקום אחר, מעידן אחר – מעידן שבו עבדנו, והשקענו מאמצים ושיתפנו פעולה, למרות הדעות הפוליטיות, כדי לשרת את האזרחים, את כלל האזרחים, בלי להסתכל מאיזה מוצא, בלי להסתכל מה הדעות הפוליטיות שלהם. יכולנו לשתף פעולה כחברות כנסת בקדנציה הקודמת – אחת מהליכוד, אחת מיש עתיד ואני מחד"ש-תע"ל – כדי לקדם את החוק הזה. הלוואי שנחזור לימים האלה שהעניינים האזרחיים והאינטרסים של המוחלשים בחברה הישראלית יהיו בראש מעיינינו, שנוכל לשתף פעולה כדי לקדם חוקים למען האזרחים והאזרחיות. אני מודה על ההתנסות המאוד-מעשירה הזו בלקדם חוק כזה. תודה רבה על שיתוף הפעולה. ואני חייבת להודות גם כן ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שעבד איתנו במהירות בתוך הוועדה כדי לקדם את החוק, ומצא את הדרך לקדם אותו למרות הלחץ שנמצא. אנחנו יכולים לחלוק עליו בהרבה דברים, אבל בחוק הזה הוא ממש היה לעזר. גם לצוות המשפטי ולצוות של הוועדה, הרבה הרבה תודות. וכמובן, כמובן, הרבה תודות ליועצים שלי, לצוות הלשכה הנהדר שלי, שתמיד עומד לידי כאשר אנחנו מקדמים הצעות כאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. ברכות. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת – אה, פנינה. סליחה. פנינה תמנו שטה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מזכירות הכנסת, אלינור, ראדה, חברי הכנסת, חברות הכנסת, חברת הכנסת – תראי, עאידה, נשארנו עם חברת כנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש הרבה אנשים שצופים ומצפים לחוק הזה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האמת, אלה שני חוקים כל כך משמעותיים עבורי. החוק הזה שיושב כאן נולד בעצם אחרי שליוויתי משפחה בפתח תקווה, מבלי להזכיר מי המשפחה. הייתי אז מחוץ הכנסת, בין 2015 ל-2018, וב-2016 נרצחה אישה, הותירה אחריה ילדים קטנים, והגעתי לבית הסב והסבתא. היא נרצחה בבית המשפחה, והם אפילו לא היו מסוגלים להוציא בגדים. לאחר זמן מה הם מדברים איתי ואומרים לי: תשמעי, אנחנו לא יכולים להשכיר את הדירה. לא מסוגלים להחזיר את הילדים, ובוודאי לא יכולים להחזיר אותם לזירת הרצח. הם גם לא יכולים להיכנס, אבל הם גם לא יכולים לא להשכיר את הדירה, לא למכור אותה, כי הרוצח צריך לחתום על כל דבר. הזדעזעתי מהמצב והסיטואציה, ויחד עם ארגון נרצחים ונרצחות התחלתי להכיר יותר ויותר סיפורים על ילדים יתומים של נרצחות שפשוט הזכויות שלהם מופקרות. זה זכויות מופקרות. כאשר הפרקליטות, כדי לנסות להתגבר על זה, בצורה עקומה יש לומר, הייתה סוגרת הסדרי טיעון עם הרוצחים, ומורידים לו מעבירת רצח לעבירת הריגה כדי שישחרר את הדירות. אפילו בחלק מהתיקים אני התערבתי באופן אישי, ועמדתי על הרגליים האחוריות ואמרתי למשפחה לא לוותר. כך נולד החוק הזה ב-2018 ועבר גלגולים והרבה מאד מאבקים. נכון שבהתחלה ממש המטרה שלנו הייתה לשלול ממנו את חלקו. מי שרצח את אשתו לא יקבל את הזכות על מחצית מהדירה משותפת. אבל אנחנו חיים במציאות שבה משרד המשפטים ביקש מאיתנו לאזן בין זכויות כאלה ואחרות – את מכירה את עמדתי, עאידה, וגם היושב-ראש וכולם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זכות הקניין. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושבת שעם כל הכבוד לזכות הקניין, הזכות לחיים והזכות לקניין של הילדים שנפגעה היא לא פחות חשובה. אבל אני חושבת שעשינו פה צעד מאוד מאוד חשוב, משמעותי, וזה בשביל כל היתומים, כל הילדים שנשארים בלי אימא בעולם הזה, כאשר האבא רצח את האם וביום אחד, בן לילה, עולמם משתנה. רבים מהם – כבר אמרתי את זה בעבר – אם יש להם מזל אז יש להם משפחה שיכולה לגדל אותם. אבל יש רבים אחרים שהולכים למוסדות של הרווחה ומוסדות אחרים, וחלקם אפילו נאלצים להתפצל; ילדים, אחים ואחיות שלא גדלים ביחד. וגם כך הם עוברים מסע קשה. אז המעט, המעט זה להגן על הזכות הקניינית שלהם, על הזכות הקניינית של הנרצחת, שהילדים האלה יוכלו שתהיה להם שליטה על הרכוש. הרבה פעמים זו כבשת הרש היחידה שלהם, בין שזה ליהנות מהפירות של ההשכרה, אם אפשר ליהנות, באופן אבסורדי, ובין שזה למנוע מהרוצח להתעלל בהם רגשית ולהשתמש בזה ככלי לסחיטה כדי לשפר את מצבו המשפטי במהלך משפט הרצח. אנחנו עושות פה תיקון גדול, תיקון חשוב, תיקון משמעותי, וזה עבורכם, ולא נפסיק להיאבק. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שמחה רוטמן, שניהל את זה ביעילות. גם אם היו לנו חילוקי דעות על חלק מהדברים. באמת טרח ועשה הכול כדי להביא את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית; גם, אגב, את החוק הקודם של סגירת תיקים של צעירים יוצאי אתיופיה שהיה להם פרופיילינג. אני יכולה, כמובן, לומר שמשרד המשפטים כן מתחיל לשנות את התפיסה בעניין הזה, ויבוא חוק בהמשך, גם של חבר הכנסת רוטמן וגם של דבי ביטון, שיהיה השלמה, כי גם את הרכוש שלה הוא היה יורש. רוצח יורש את הרכוש של האישה שהוא רצח. הרצחת וגם ירשת. אז החוק הזה גם ישלול ממנו לרשת אותה. וביחד אנחנו עושים פה צדק. אין חוק צודק יותר מזה, אדוני היושב-ראש. אז כמו שאומרים, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שלא נצטרך את זה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנעשה טוב, ושלא נצטרך את זה, כמו שאמרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי א' בתמוז התשפ"ד, 17 ביולי 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:39. << סיום >>