דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ו ישיבה קצ"ד הישיבה המאה-ותשעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"א בתמוז התשפ"ד (17 ביולי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתה דחופה 13 1937. שיא בהרוגים בתאונות דרכים בחברה הערבית 13 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 13 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 13 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 18 ניסים ואטורי (הליכוד): 20 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 22 ראש ממשלת ההפקרה 26 דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי הכנסת 26 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 40 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 42 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 45 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 47 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 53 גלעד קריב (העבודה): 55 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 56 מירב בן ארי (יש עתיד): 57 רון כץ (יש עתיד): 59 נאור שירי (יש עתיד): 60 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 63 יאיר לפיד (יש עתיד): 82 דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר 98 היו"ר אמיר אוחנה: 98 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 99 גלעד קריב (העבודה): 102 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מרישוי עסק לקייטנה לתנועות ולארגוני נוער), התשפ"ג–2023 104 אליהו רביבו (הליכוד): 105 שר הפנים משה ארבל: 106 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024 116 אופיר כץ (הליכוד): 116 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 120 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 130 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 130 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד–2024 130 ארז מלול (ש"ס): 131 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 133 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023 140 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 141 אליהו רביבו (הליכוד): 142 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 143 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024 176 אלי דלל (הליכוד): 176 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 178 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 189 אלי דלל (הליכוד): 190 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 190 שלום דנינו (הליכוד): 191 הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי 197 נאור שירי (יש עתיד): 197 הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ג–2022 199 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 199 שר המשפטים יריב לוין: 204 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 212 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים), התשפ"ג–2023 215 יסמין פרידמן (יש עתיד): 215 שר המשפטים יריב לוין: 221 יסמין פרידמן (יש עתיד): 227 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2023 229 מרב מיכאלי (העבודה): 229 שר המשפטים יריב לוין: 232 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 233 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 233 הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ג–2022 234 הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2022 240 הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023 241 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ג–2023 242 הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024 243 מאיר כהן (יש עתיד): 243 הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 246 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 246 שר התקשורת שלמה קרעי: 249 יאיר לפיד (יש עתיד): 260 סימון דוידסון (יש עתיד): 262 הודעת ועדת הכנסת 265 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 266 הצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות, התשפ"ד–2024 267 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 267 שר המשפטים יריב לוין: 269 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 273 הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשפ"ג–2022 276 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 276 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 279 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה במסגרות טיפוליות), התשפ"ג–2023 284 דבי ביטון (יש עתיד): 284 שר העבודה יואב בן צור: 292 דבי ביטון (יש עתיד): 294 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 295 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 295 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות למענק עבודה מועדפת בחקלאות ובבנייה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 295 גלעד קריב (העבודה): 296 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – החשבת תקופת מילואים לעניין עבודה מועדפת), התשפ"ד–2024 298 שלי טל מירון (יש עתיד): 299 שר העבודה יואב בן צור: 310 שלי טל מירון (יש עתיד): 315 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 317 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 317 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 318 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 318 שר העבודה יואב בן צור: 324 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024 325 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 326 עודד פורר (ישראל ביתנו): 327 הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 328 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 329 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 334 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 334 הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2023 334 חוה אתי עטייה (הליכוד): 335 הצעת חוק זיכרון טבח 7 באוקטובר – יד עוטף ישראל, התשפ"ד–2023 337 עודד פורר (ישראל ביתנו): 337 הצעת חוק יום הזיכרון לטבח שמחת תורה, התשפ"ד–2023 338 נעמה לזימי (העבודה): 339 הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 340 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 340 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 340 הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 341 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 341 הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 342 מירב בן ארי (יש עתיד): 342 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 344 הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2022 359 משה טור פז (יש עתיד): 359 הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2023 362 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 362 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 363 גלעד קריב (העבודה): 364 הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 368 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 368 שר התקשורת שלמה קרעי: 370 רון כץ (יש עתיד): 373 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023 375 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 376 הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 379 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 380 שר המשפטים יריב לוין: 380 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024 384 שרון ניר (ישראל ביתנו): 384 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024 386 דן אילוז (הליכוד): 386 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 387 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), התשפ"ד–2024 389 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 389 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 391 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023 396 הצעה לסדר-היום 397 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא פרשת אום אל-חיראן ב-2017 397 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 397 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 411 הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי 430 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 431 הודעה אישית של חבר הכנסת יוסף עטאונה 438 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 438 הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי 440 משה סולומון (הציונות הדתית): 440 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 442 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 445 גדעון סער (הימין הממלכתי): 450 דן אילוז (הליכוד): 451 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 453 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 454 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 457 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 465 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 471 טלי גוטליב (הליכוד): 472 גלעד קריב (העבודה): 474 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 477 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 478 משה סעדה (הליכוד): 480 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 482 עמית הלוי (הליכוד): 486 אריאל קלנר (הליכוד): 488 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 491 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 496 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 501 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 503 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 505 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 507 שר התקשורת שלמה קרעי: 510 גדעון סער (הימין הממלכתי): 521 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 522 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 523 הצעה לסדר-היום 530 נתוני הפשיעה הגבוהים של שנת 2023 530 מירב בן ארי (יש עתיד): 530 גלעד קריב (העבודה): 532 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 535 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 537 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 538 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 539 הצעה לסדר-היום 546 איום וירי בלתי פוסק של משפחת פשע במגזר הערבי כלפי סנ"צ במשטרה ובני משפחתו 546 ניסים ואטורי (הליכוד): 546 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 551 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 552 הצעה לסדר-היום 556 מיגון ומוגנות של החיילות התצפיתניות המשרתות בבסיסי צה"ל בצפון וההשלכות שיש לכך על תפקודן 556 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 558 שרון ניר (ישראל ביתנו): 560 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 561 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 562 הצעה לסדר-היום 563 ניתוק הקואליציה מהעם בכך שהיא כופה יציאה לפגרה בשעת חירום ומלחמה 563 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 564 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 572 הצעה לסדר-היום 582 השבת מפעל ההזנה לילדים בקיץ 582 אברהם בצלאל (ש"ס): 582 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 585 הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 587 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 587 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 587 עודד פורר (ישראל ביתנו): 588 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 589 נעמה לזימי (העבודה): 591 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 591 מאיר כהן (יש עתיד): 593 עידן רול (יש עתיד): 594 נאור שירי (יש עתיד): 595 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 597 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 599 סימון דוידסון (יש עתיד): 600 אלעזר שטרן (יש עתיד): 601 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 603 מיקי לוי (יש עתיד): 605 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 606 רון כץ (יש עתיד): 607 שלי טל מירון (יש עתיד): 608 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 609 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 610 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 614 אפרת רייטן מרום (העבודה): 615 שרון ניר (ישראל ביתנו): 617 משה טור פז (יש עתיד): 618 ירון לוי (יש עתיד): 619 מירב בן ארי (יש עתיד): 620 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 622 רם בן ברק (יש עתיד): 623 עמית הלוי (הליכוד): 624 מירב כהן (יש עתיד): 625 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 626 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 627 שר הבריאות אוריאל בוסו: 629 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024 631 שר התקשורת שלמה קרעי: 631 יוסף טייב (ש"ס): 633 הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ"ד–2024 636 אריאל קלנר (הליכוד): 636 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 10) (שינוי דרישת הנזק הנפשי), התשפ"ד–2024 638 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 638 הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) (הקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים) 640 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 640 הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 642 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 642 הודעת ועדת הכנסת 645 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 646 << נושא >> שאילתה דחופה << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, השר, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"א בתמוז התשפ"ד, 17 ביולי 2024. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: שיא בהרוגים בתאונות דרכים בחברה הערבית. אני מתכבד להזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת אורי מקלב, אל הדוכן. תודה, סגן השר. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << שאילתה >> 1937. שיא בהרוגים בתאונות דרכים בחברה הערבית << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני מודה לך שאישרת את השאילתה החשובה בנושא הכאוב הזה. אדוני סגן השר, לפי נתוני עמותת אור ירוק, השנה נהרגו 89 אנשים בחברה הערבית בתאונות דרכים – המספר הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות; 89 מתוך 251 הרוגים בסך הכול, יותר משליש, יותר משליש הם הרוגים מהחברה הערבית. ברצוני לשאול: 1. מתי יועברו תקציבים של תוכנית החומש לרלב"ד? 2. מהי תוכנית משרדך והתקציב לשנים 2024–2025 בחברה הערבית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אחמד טיבי. אתה הודית בתחילת דבריך – ויפה מצידך – ליושב-ראש שאישר, ואני, במקביל, רוצה להודות לך על כך שאתה מעלה את הנושא הזה. כולם יודעים שיש מכסה לשאילתות דחופות ואתה, בפעם השנייה כבר, מנצל את זה – וגם מרשים לך – לנושא תאונות הדרכים, מתוך כאב ודאגה גדולה מאוד. אני מכיר את זה, ואני רוצה להגיד לך שהנושא הזה שאתה מעלה בא לידי ביטוי, אף שיש נושאים אחרים ושאילתות דחופות, ולפעמים נושאים תקשורתיים שנמצאים על סדר-היום. לצערנו היום תאונות הדרכים לא נמצאות במרכז ההתעניינות כשיש הרוגים ומלחמה, ויש לזה השפעה. בכל אופן, אני רוצה להגיד לך בעניין הזה שהנתונים האלה, לצערנו, הם נתונים נכונים, גם כואבים וגם מצערים מאוד. כפי שאתה אמרת, מתחילת השנה ועד היום נהרגו 88 – אצלי; אולי, חס וחלילה, אתה אמרת 89 – בני אדם בחברה הערבית בתאונות דרכים. אני שאלתי וביקשתי לדעת מה המאפיינים של העלייה הדרמטית הזאת. העלייה מתאפיינת בדרכים בין-עירוניות ובצעירים. אתן לך שני נתונים שנתנו לי הבוקר, ממש קודם, מהרלב"ד: ב-2023, עד התאריך הזה – אנחנו מדברים עד 16 ביולי – נהרגו 11 צעירים; השנה, ב-2024 – 34. אנחנו מדברים על עלייה של למעלה מ-200%. זה צעירים. במקביל גם אגיד לך בנושא של הבין-עירוני: בדרכים הבין-עירוניות, בשונה – הרי יש הרבה מאפיינים, איך זה יכול להיות? יכולים להיות הולכי רגל, מעברי חציה, תאונות חצר; יש הרבה דברים שהם – אולי תאונות חצר לא נחשבות בכלל ולא נספרות בכלל בנושא של תאונות דרכים, עד כמה שידוע לי. בכל אופן, ב-2023 נהרגו בדרכים בין-עירוניות 28 אנשים; ב-2024 – 64. גם זו כבר עלייה של למעלה מ-100%. שני אלה אומרים שהמאפיינים של העלייה הם דרכים בין-עירוניות וצעירים. עכשיו, לא קשור לנושא הזה. אין ספק שיש אכיפה מועטה – בהכרזה. אתה גם מכיר את זה משאילתה אחרת שהייתה לך, ובסוף לא עולה היום, שהמשטרה באה ואמרה שאין אכיפה בכבישים. אנחנו יודעים שאכיפה היא חלק מהמלחמה בתאונות הדרכים. תכף אגיע לשאלה השנייה שבתוך השאילתה, אבל אני רוצה להגיד, בכל אופן – תן לי ממש בקצרה, לא אאריך – כמה שורות על הפעילות שהרשות למלחמה בתאונות הדרכים עושה באופן ממוקד בחברה הערבית, במטרה להפחית את מספר הנפגעים מהחברה הערבית. בהתאם לניתוח הנתונים אנו פועלים להפחתת היפגעות בתאונות דרכים תוך יצירת שיתופי פעולה משמעותיים עם אנשי דת, ראשי ערים, מובילי דעת קהל. אנו מתגברים פעולות חינוך, הסברה בקהילה ובבתי הספר, בדגש על נערים צעירים וילדים. ברלב"ד פועל מערך הסברה ייעודי המבצע באופן ממוקד ובהתאם לבעיות הייחודיות ולמאפיינים התרבותיים. בין השאר הופקו קמפיינים נרחבים בנושא נהגים צעירים – אתה יודע, כל הדברים שאני אומר לך הוכנו לפני הנתון הזה – היפגעות ילדים, שימוש בחגורות ובמושבי בטיחות, אופנועים, מהירות נסיעה ועוד. עכשיו אענה לך על השאלה השנייה, לגבי תקנה 550 ברשות הערבית. בהתאם להחלטת ממשלה, הרלב"ד מקצה 27% מתקציבה לפעילות בחברה הערבית, ואמורה להיות מתוקצבת לתגבור פעילות מהרשות לפיתוח החברתי-כלכלי של החברה הערבית בסכום של כ-60 מיליון שקלים לתקופה של חמש שנים; זה היה 75 מיליון שקלים, אבל לאור הקיצוצים זה הגיע ל-60. זה אומר שאנחנו צריכים לתת 11, 12 מיליון שקלים בשנה. ביררתי אתמול – לשכתי – לא רק בתשובות, אצל שישה אנשים, שישה גופים במשרד התחבורה – ביררתי ברלב"ד, ביררתי באוצר, ביררתי גם ברשות הערבית איפה זה עומד, ואצל מנכ"ל משרד התחבורה. מה שמתברר הוא שמתוך המנה הזאת ניתנו לפני כשנה וחצי 11 או 12 מיליונים, ומאז אנחנו – אין תקציב נוסף, כך שיוצא שהשנה עדיין התקציב לא הגיע. התקציב עבר כרגע מהמשרד לשוויון חברתי, מהרשות הערבית, לאוצר. זה מחכה לפנייה תקציבית מהאוצר לוועדת הכספים כדי שזה יוכל לעבור לרלב"ד. ככל שאנחנו נדע, חבר הכנסת טיבי, נדע לזרז את ההחלטה הזאת. זה נמצא שם; מר דניאל שוורץ מטפל בזה כדי לזרז. כחבר ועדת כספים ותיק ומוערך אין לי ספק שתוכל גם לעזור. הפנייה התקציבית הזאת לא צריכה להיות תלויה בכל הפניות התקציביות של משרד התחבורה. אין לזה צורך חוקי ולא צורך מעשי ולא הגיוני. זה יכול לבוא בפני עצמו, חשוב שזה יבוא בפני עצמו, וחשוב שזה יגיע כמה שיותר מהר לוועדת הכספים, וממילא לאוצר, ואז נוכל באמת לעשות הרבה דברים שהם הכרחיים כדי לצמצם את תאונות הדרכים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש שאלת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, אפרופו הפנייה התקציבית, אם תוכל לדבר איתי ונוכל לתאם כדי לקדם את זה בוועדת הכספים, בגלל חשיבות הנושא. לא ענית לי על הקיצוצים שהיו בתקציב משרד התחבורה בחברה הערבית. לפני הקיצוצים האחרונים בהחלטת הממשלה היה קיצוץ מראש של מאות מיליוני שקלים בתקציבי החברה הערבית. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא ראיתי את זה בשאילתה שלך. השאילתה שלך לא מתייחסת לקיצוץ. אתה מדבר על זה עכשיו, אבל אני כן יכול להגיד לך שהקיצוץ מתייחס – לפי מה שנאמר לי, הקיצוץ הכללי ירד מ-75 מיליונים, זה היה הסכום שהיה אמור להיות כתוכנית חומש. הכללי קוצץ – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כיום מדובר על 60 מיליון בתוכנית. עד עכשיו מה-60 מיליון ניתנו בסך הכול רק כ-11 או 12 מיליונים. יש כבר עכשיו בצנרת, בצנרת עכשיו מדובר על אותו סכום, שזה גם 11 או 12 מיליונים. קיבלתי את הסכום הזה – פעם מישהו אמר לי 11 ופעם אמרו לי 12. לא דייקתי, אבל זה הסכום שאנחנו מדברים עליו, פחות או יותר. אני רוצה להגיד שקיצוצים – כן צריך לציין, ואני רוצה לציין: אני עומד גם בראשות הרשות החרדית לפיתוח כלכלי-חברתי. בעצם למדתי את זה, למדנו את הדברים מהרשות בחברה הערבית. אפילו לקחנו, חבר הכנסת אחמד טיבי, את המנהל שהיה ברשות לחברה הערבית מר רועי אסף – לקחתי אותו כדי לנהל את הרשות החרדית. אני רוצה לציין לשבח את הממשלה הזאת שלא קיצצו בתקציב הזה, דהיינו הרשות הערבית לא קוצצה. אני לא אומר תוספות או לא, אבל היא לא קוצצה גם בקדנציה הזאת והתקציבים שהיו שם נשארו – בשונה ממה כשאני הייתי, כשהייתה ממשלת לפיד ובנט ולא היו תקציבים ייעודיים לרשות החרדית מכיוון שהחרדים לא היו בקואליציה – כך שאני חושב שזה לברכה, התקציבים שיש. אתה ודאי גם יודע שהתקציבים שנמצאים בתוך הרשות הערבית משמשים לדברים טובים. קיצוצים, סחבת, ועדות שצריכים לאשר – כל זה מאפיין הרבה תקציבים, וזה מאפיין גם את התקציב הזה. אין ספק שהדבר הזה היה צריך לבוא לידי ביטוי הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק, מכיוון שהתקציבים האלה נותנים מענה לצרכים ייחודיים. לא צריכים להתעלם מכך שיש מגזרים – זה מאפיין שני מגזרים גדולים: המגזר החרדי והמגזר הערבי, שיש בהם מאפיינים תרבותיים שונים והסברתיים שונים. הם צריכים את זה בכלים, בתוכן, בדרך, בנגישות הנכונה. זו אוכלוסייה ענקית שיש בה, נקרא לזה, חסמים או חוסר מודעות במגוון הדברים, ולכן אנחנו רואים את זה כמאוד מאפיין גם ברשות הערבית. לקחתי, אדוני היושב-ראש, שמעתי – באו אליי אנשים: אתה בא עם צרכים מיוחדים למגזר החרדי; דע לך שהמשרדים הממשלתיים עובדים על סטנדרט. אין לכולם. מי שצריך את זה בצורה מיוחדת, לא נדע לתת את זה, מכיוון שכשלא מכינים מראש, כשאתם לא נמצאים בתוכנית העבודה, אתם גם לא יכולים לקבל את זה. ככל שאתם מכינים את זה קודם, וככל שיש מודעות וככל שהמשרדים מאפיינים – אני חושב שזה נתן תנופה גדולה מאוד, המאפיינים, ואין כמו הדוגמה הזאת של תאונות הדרכים. מה שנכון הוא שהמאפיינים בציבור הכללי – לא בטוח, ואנחנו רואים את זה גם באופן מיוחד, שאלה אותם מאפיינים שנמצאים במגזר האחר. אין ספק שבמגזר הערבי והרשויות המקומיות – אתה ער לזה ואני שומע את זה הרבה: התשתיות, התשתיות, התשתיות. כמה כיכרות שנקראות "כיכרות אחמד טיבי" נמצאות בכל מיני מקומות? בגלל שאתה פעלת בעשר אצבעות, כך עוד זכור לי מלפני שנים, פעלת בעשר אצבעות כדי שזה יהיה ושיבצעו את זה. בסטנדרט יש תמיד דברים דחופים יותר וחשובים יותר. לא יודעים את זה. זה גם בהסברה וגם במאפיינים. הינה, הדוגמה שאני הבאתי, וזה נתון שגם אותי זעזע – בכמה: יש 200% יותר צעירים שנהרגו בתאריך הזה, עד 16 ביולי, בין 2023 ל-2024. הנתון השני, שהוא מראה הרבה, זה דרכים בין-עירוניות. זה אומר שיש כאן משהו שמאוד מאפיין עכשיו. זה מצב נתון, ויכול להיות שהמלחמה באמת תרמה לזה, יכול להיות שהמלחמה גרמה לכך, ויש לזה השלכות של הזנחות של דברים אחרים. ראש הממשלה ודאי יגיד את זה פה, ואני שומע את זה ממנו הרבה, שמדינת ישראל נמצאת מול שבע חזיתות. הוא מונה חזיתות שמדינת ישראל נמצאת בהן. יש עוד חזית אחת, וזו החזית של המלחמה בתאונות הדרכים. היא חזית לא פשוטה, שלא קטנה ולא התמעטה אלא התגברה. אנחנו נמצאים במצב שבו בכל יום יש הרוג אחד בממוצע לפחות; כבר עברנו את זה. זה מה שנקרא: יש "הותר לפרסום" ויש עוד משהו שנמצא על סדר-היום, וצריך לעשות הרבה דברים והרבה פעולות כדי שנדע להילחם בו. נכון, אין מלחמה אחת בתאונות דרכים. מה שמאפיין תאונות דרכים והרוגים הוא שזה כל פעם משתנה. כשיש אכיפה חזקה, זה נכון שרואים ירידה דרמטית, אבל כשהאכיפה נמצאת בבין-עירוני, אתה רואה שיש דברים אחרים בתוך העירוני; כשאתה רואה שלוקחים תקציבים ממקום אחר אז התשתיות לא פועלות, ואז אתה רואה שיש מאפיינים אחרים. אין ספק שזה דבר – ולא כולם אוהבים שאני אומר את זה – שבו הגורם האנושי הוא מאפיין ברור. ברור שהוא נמצא בתוך תאונות הדרכים, בשיקולי הדעת. אני לא הייתי צריך את הנתון הזה. אני אולי בוחן את זה. אני לא חושב שכשהיושב-ראש נוסע הוא רואה את זה. אבל אתה בוחן דברים אחרים. אני בוחן את ההתנהגות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היושב-ראש, בעברו, בין היתר, היה גם קצין חקירות תאונות דרכים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם זה כך, יכול להיות שאתה כן עובר ואתה רואה את ההתנהגות האחרת. אתה רואה שהיום בכבישים אנחנו נמצאים במקום אחר, אנחנו נמצאים בתקופה אחרת, ואי-אפשר להזניח את זה. כי לראות כל הרוג זה עולם ומלואו, משפחות שלמות שנהרסות. אנחנו רואים דברים שלא היו צריכים להיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שחרת על דגלו את המאבק בתאונות הדרכים זה חבר הכנסת טופורובסקי, שגם ביקש שאלה נוספת, אז אני אאפשר לו שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בסדר. אם הייתי יודע, הייתי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה בסדר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לבועז יש יום הולדת, לבועז טופורובסקי. מזל טוב. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה תאריך לועזי, זה לא נקרא. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה זה? לכאן אי-אפשר להכניס אוכל. מקסימום אני יכול להרים אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור אליך עם התאריך העברי – אנחנו עוד לא הגענו אליו. קודם כול, אדוני היושב-ראש, תודה על השאלה הנוספת, ותודה, אדוני סגן השרה, על ההתייחסות. תראה, אנחנו יודעים מה צריך לעשות. אנחנו באמת בשיא בהרוגים בתאונות דרכים בחברה הערבית ובכלל. ידוע מה צריך לעשות. בשביל שנעשה את זה צריך תוכנית, תקציב ויעדים. אז השאלה הנוספת שלי אליך היא: האם יש תוכנית? האם יש תקציב? האם יש יעדים? ועכשיו, כשאנחנו קצת אחרי מחצית השנה, מה סטטוס העמידה בתוכנית וביעדים? כי אם אין את זה, לא יהיו פתרונות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כיושב-ראש ועדה של בטיחות בדרכים בוועדת הכלכלה, והמודעות הגדולה שלך – וכפי שכולנו יודעים, אני למדתי ממך מהי התייחסות גם, נניח, לדברים אחרים שעל סדר-היום – שבאופן קבוע אתה מעלה את נושא תאונות הדרכים, מתוך ניסיון אישי, אפשר להגיד שאתה באמת משקף את עבודת הכנסת, חברי הכנסת, בנושא תאונות הדרכים. כל זמן שהיושב-ראש ייתן לי, אני יכול להגיד לך – זו אפילו בדיוק הנקודה שלי. אני גם מציע שתקיים על זה דיון ותבקש לדעת מה הם המאפיינים. אבל אני קיבלתי, לא מניתי את זה בגלל סדר-היום הארוך שיש כאן. הרלב"ד בנתה תוכנית עבודה לכל יישוב בחברה הערבית על פי מאפייני ההיפגעות באותו יישוב; לקחו ברזולוציות של יישוב. יש הסברה ייעודית בכלל אמצעי התקשורת בחברה הערבית בהסברה בערבית, בשפה, במאפיינים ובתוכן המתאים. יש פעילות הסברה והדרכה בקהילה בדגש על מועדים בשנה, כגון על רמדאן, שכנראה מתאפיין ביותר תאונות דרכים. תיאום פעולות האכיפה עם המשטרה בתוך היישובים, שאנחנו יודעים שהיום זה לוקה בחסר בכלל הארץ וגם שם – יש פעילות שהיא ייעודית לילדים וגם לאימהות באופן מפורט. ציינו לי את זה גם בעל פה, שיש פעילות לאימהות. רואים בזה מאפיין מאוד מאוד חשוב. יש הפעלת מרכזי הדרכה לבטיחות בדרכים; הקמת כיתת הדרכה בבתי ספר ללימוד זהירות בדרכים; פיתוח תוכניות לימודים דיגיטליות בנושאי חגירה, חציה ומקומות משחק, תוך הפעלת מעגלי המשפחה והקהילה. יש עוד: פיתוח ושידור מסעות הסברה בנושאים: ילד עד גיל תשע לא חוצה כביש לבד; שימוש בחגורות; התקני ריסון; הסחות דעת בנהיגה – שאנחנו יודעים שזה אחד הדברים החמורים, וזה לא נספר. אני לא יודע אם היית כשאמרתי את זה. כל אלה שנהרגים – הילדים שנשכחים ברכב – לא נספרים בתוך תאונות הדרכים, הם נספרים כטרגדיה בפני עצמה, כשזה בעצם הרכב, אבל זה אביזרים ברכב או שכל מיני הסחות דעת הם חלק מהמאפיין. כמובן שיש קידום תשתיות, שזה דבר שאתה גם יודע. אלה מקצת הדברים, ואני גם לא אומר את הכול. אלה היעדים. עכשיו, מדובר על כך שיש בצנרת עוד 11 או 12 מיליון שקל שהם ייחודיים למגזר הערבי בתקנה – בהחלטה 550. אם אנחנו נצליח לזרז את זה, זה ייעשה – זה מה שאמרו לי אתמול ברלב"ד. ודיברתי עם מירב רפאלי באופן אישי אתמול בלילה, היא אומרת: אנחנו נעשה את זה ככול שזה – נאפיין את זה וזה מייד יצא לביצוע. נקווה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת גם לחבר הכנסת ואטורי. תקראו לו. הוא פה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ברצוני לשאול: אנחנו רואים את התאונות, גם בגולן אנחנו פוגשים את זה. זה, כמו שכתוב, החברה הערבית, וכמו שאמרת, במגזר החרדי. אילו פעולות אנחנו עושים כדי לחנך? בעצם, צריך לחנך גם מגיל צעיר. כמו שהתחילו בבתי ספר ללמוד תיאוריה, האם מלמדים אותם? אתה יודע, זה עניין של דרך ארץ, אולי נקרא לזה – אתה יודע, השתוללות בכבישים. אנחנו רואים את זה בכל מקום. חבר'ה אצלנו, נהגי אמבולנסים, יוצאים בערב שבת, באמצע התפילה מקבלים ביפר ויוצאים כל פעם לכפרים לחילוץ של אנשים שנפגעו. קשה מאוד גם בתאונות, משתוללים המון. מה אנחנו עושים מבחינת חינוך? האם יש כאן חיבור עם משרד החינוך? להנחיל את זה מגיל צעיר מאוד – את העניין של זהירות בדרכים. להראות אפילו סרטונים. כמו שעושים בנהיגה מונעת. אותו דבר. צריך להנחיל את זה לדור הבא. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. אתה באמת מציין משהו חשוב. יש תוכנית מיוחדת לצעירים. אני לא מכיר אותה כל כך טוב, אבל חבר הכנסת חמד עמאר, כשהוא היה במשרד התחבורה, גם העלה את הנושא הזה. אני חושב שהוא היה אחד מהחברים שאמרו לעשות חינוך הסברתי בתאונות דרכים באמצעות אימוני כדורגל. עושים אימוני כדורגל – שזה דבר שהצעירים מאוד אוהבים אותו – ודרך אימוני הכדורגל, בזמן הזה יש תוכנית מיוחדת – והיא גם כתובה לי כאן עכשיו – שהיא אמורה לתת את האפקטיביות בהסברה. אתה יודע, ילד גם לא רוצה, נער לא רוצה שיחנכו אותו, אבל כשאתה נותן את זה בדרך הנכונה – בדרך אגב או בדרך ישירה – יכול לצאת מזה הרבה וזה מועיל הרבה. אתה הזכרת את החברה החרדית. החברה החרדית, ריבוי תאונות דרכים לא מאפיין אותה, דהיינו דווקא הם נמצאים באוכלוסייה שיש בה פחות תאונות דרכים, אבל כן יש בה משהו: ההיפגעות של הילדים בתוך החברה החרדית יותר גבוהה, גם באופן יחסי, מאשר בחברה הכללית. היפגעות ילדים. יש יותר נפגעים ילדים בחברה החרדית בתאונות דרכים מאשר בחברה הכללית, אף שבסך הכול, מבחינת היפגעות בתאונות דרכים, הנתון הזה בחברה החברתית הוא פחות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> התשתיות הכי גרועות נמצאות באזורים של אוכלוסייה חרדית. אני לא מאשים חלילה את החרדים. אנחנו אשמים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> היום קיבלתי מיהודי שאין לו שום תפקיד במגזר הזה, הוא גר בירושלים, והוא שולח לי גם היום סרטון מדוע בעיר מסוימת – אני לא רוצה להגיד עליה לשון הרע – אין סימונים של מעבר חציה. אני בעצמי, לפני שבועיים – עיריית ירושלים ביצעה באזור המע"ר החרדי צביעה של מסלולים ומעברי חציה שהיו מחוקים. והיה להם ברחוב – אני נוהג בכל יום שישי להיות בגאולה, להיות באזור הזה, כדי לשמוע מאנשים. הוא אמר לי: תראה, מחוק לגמרי. זה לא חצי מחוק. אתה לא רואה בכלל שיש מעבר חציה. אני רוצה לציין שתוך שבועיים הם עשו את זה. זה משהו אחר – אתה יודע איפה לעבור, אנשים עוברים שם. שמתי לב. אין ספק שהתשתיות – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> באזורי חינוך חרדי – אין שם – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> באופן כללי, אין ריבוי של תאונות דרכים. אולי פחות רכבים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שהאשמה היא בתשתיות. דווקא שם יש הרבה בעיות של תשתיות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אספר לך עוד סוד, ויכול להיות שאתה מכיר אותו: בחברה החרדית, לרוב הצעירים החרדים אין רישיונות נהיגה. אדוני היושב-ראש, עד גיל – רוב הצעירים והצעירות החרדים, אין להם רישיון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קצת יותר שקט במליאה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תלמידי הישיבה, בחורי הישיבה, חל עליהם איסור ללמוד נהיגה. זה חלק מתנאי סף לקבלה או להישארות במוסד. אני חושב שמעטים הם הצעירים שיש להם רישיון נהיגה. זה דבר שכולנו – כולנו היינו צעירים, כולנו ידענו שאנחנו היום נוהגים אחרת. זה מאפיין צעירים, זה מאפיין חוסר מודעות ועוד מאפיינים. זה קיים בכל החברה. הדבר הזה קיים בכל העולם. לכן, הדגש צריך להיות על אותם צעירים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. גם חברת הכנסת שטרית ביקשה שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> דברים משתנים בכנסת: מבקשה – – – << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני סגן השר, אתה מודע לכך שבצפון, לדוגמה, יש היום – לא מפעילים את ה-Waze, אי-אפשר להפעיל את ה-Waze. המשרד מצא לנכון, ובצדק, לשפות את חברות האוטובוסים. אתה יודע, משלמים להם עבור זה, כי בכל זאת בלי Waze זה קצת בעייתי, אבל שכחו סקטור מסוים, שהוא לא פחות חשוב, וזה נהגי המוניות. נהגי המוניות לא יודעים אם יש פקק ברחוב הרצל או ז'בוטינסקי או רבין או פרס. הם מסתובבים ומסתובבים ומבזבזים על זה גם הרבה מאוד. יש להם הרבה מאוד הוצאות כתוצאה מכך, ואף אחד לא במשרד לא מצא לנכון לשפות אותם ולסייע להם. בפנייה שאני פניתי למשרד נאמר לי שאני צריכה לפנות למשרד האוצר, אבל אני חושבת שצריך להפסיק עם הטרטור הזה, כי זה בפירוש קשור למשרד התחבורה. משרד התחבורה צריך למצוא לנכון – למצוא דרך, באמצעות משרד האוצר או לא משנה באמצעות איזה גורם שיהיה. גם כך נהגי המוניות, בתקופה האחרונה, מעמדם נשחק. הם סובלים מאוד מאוד, ואנחנו צריכים אותם. אנחנו צריכים לסייע להם ואנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים כדי שהם יוכלו להמשיך להתפרנס. רבים מנהגי המוניות פשוט עוזבים את העבודה שלהם, ואנחנו צריכים אותם. אתה יודע, אדוני סגן השרה, כמה קשה להשאיר סקטורים מסיומים באותו תחום עבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> קודם כול, תודה רבה לך, חברת הכנסת שטרית. אני חושב שאת מעלה מסר טוב, את פה לנהגי המוניות, ואני חושב שבהחלט יש מה לייצג אותם. מטבע הדברים, אסביר את ההבדל בין חברות האוטובוסים וחברות התחבורה הציבורית לבין נהגי המוניות. מבחינה מבנית אין להם איתנו חוזים; יש לנו רגולציה מול נהגי המוניות, אבל אין מערכת סבסוד מסודרת. אתה נוסע עם רב-קו? אתם מקבלים סבסוד? יש התחשבנות? אין התחשבנות עם נהגי המוניות. יש רגולציה שעושים עם נהגי מוניות, מה אתה צריך ולא צריך לעשות. קודם כול, את העלית דבר נכון. ביום שני שעבר הייתי בקריית שמונה, ועשינו את הדרך והיינו צריכים לחבור לאנשים, והיה קשה מאוד בלי ה-Waze. זה באמת גורם. נסענו, עקפנו, דרך גדולה מאוד ודרך הרבה יותר ארוכה בגלל ה-Waze. חוסר הפעלת Waze זה גם גורם, כשהתרגלנו לכך – ואני אולי קצת בדור שעוד קיים, כך שהתווכחתי עם הנהג. אמרתי לו: למה מכאן אתה נוסע? והוא אמר: אבל את זה אמרו לי, ה-Waze אמר לי, פועל או לא פועל. זה באמת גורם. את צודקת שהאי-הפעלה גורמת לנהגי המוניות הוצאות ואולי גם לאזרחים, בגלל שלא נוסעים בדרך הנכונה, בדרך הקצרה ובדרך המהירה. אבל במובנה, מה שאמרתי לך, ההבדל הוא שלפעמים יש רצון ואין את הדרך. עם נהגי חברות התחבורה הציבורית יש לנו חוזים. החוזים מדברים על זמן, מדברים על קילומטר – התשלום הוא לפי קילומטרים, וכל מיני תבחינים שיש. כשאתה אומר שאני צריך לעשות עוד, באופן מובנה, גם לא בזמן חירום, יש לי את החשבונות. אם אני עכשיו אומר לנסוע למקום אחר – בגלל הפגנה או בגלל הסדר כזה או סגירה – אני משלם לה יותר, לחברת האוטובוסים. יש לי איתם הסדר, זה נמצא כבר כחלק מההתחשבנות. נהגי מוניות – את מעלה נושא. אני מאוד מציע, ויכולים להיות עוד נושאים, אך עם נהגי המוניות היום אין תמיד הבנות. אין תמיד הבנות. אני יודע שיש להם גם ארגון, במיוחד בצפון, לגבי המונה, לגבי התשלום שלהם ולגבי שינוי בצורת התשלום. לפעמים זה לטובת הנוסע ולפעמים זה לרעת הנוסע. זמן או קילומטר? מה אנחנו נותנים? מה מאפיין נסיעה כזאת? מחירים קבועים לנסיעות? הדברים האלה מאוד מאוד מורכבים. אני לא יודע אם יש דרך אחת, אבל יכול להיות שצריך לעשות רוויזיה ולעשות דיון ציבורי. אני תמיד אשמח בזה. נמצא כאן – לא נמצא כאן היושב-ראש ביטן, נמצא היושב-ראש לשעבר של ועדת הכלכלה. יכול להיות שזה המקום לנסות, מכיוון שיש היום מצד אחד כאלה שמושכים ואומרים: נהגי מוניות, כבודם במקומם מונח, אנחנו רוצים לעשות היום; היום יש חברות, סוג של Gett או נניח תחבורה ציבורית חברתית-שיתופית שיכולה לעזור ויכולה לשנות את זה. לכן, את צודקת כשאת אומרת: מה אתה זורק אותי לאוצר? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני יכולה רגע להעיר? תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רק אשלים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. הנושא הזה חשוב. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד לך, זה לא שרק אומרים לך: לכי לאוצר. כשאין דרך ואין לי נתיב, גם אם ארצה, אני לא יכול. כדי שהיום אצטרך לשלם לנהג מונית, גם אם נרצה עכשיו וגם אם יש כסף, זה תהליך ארוך של איך פועלים, איך עושים, לפי מה אתה נותן, צפון, דרום, איפה הוא גר. זה לא דבר של מה בכך, ליצור מסלול כזה, ליצור נתיב כזה. זה באמת דבר שהוא לא פשוט. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השרה, אתה צודק, אבל אני רוצה רק להעיר הערה אחת קטנה, ולהמשיך לנושא השני שביקשתי. ההערה הקטנה היא שלגבי נהגי המוניות, המשרד צריך להסב את תשומת הלב, כפי שהוא עשה עם התחבורה הציבורית. נהגי המוניות – אתם צריכים להבין שהתפיסה שלנו קצת שונה. אנחנו חושבים שאם יש אוטובוסים ורכבות, הכול טוב ויפה, אבל הרבה תושבים ואזרחים משתמשים בנהגי המוניות, ומבחינתי, נהגי המוניות הם שקופים. לכן הצעתי את זה. אבל אני רוצה לעבור, ברשותך, לשאלה הנוספת. אדוני סגן השר, אני לא יודעת אם יש פה מישהו שלא חווה חוויה של המרב"ד. יש בעיה מאוד מאד קשה, ואני חושב שגם אתה וגם השרה צריכים להקים קול זעקה על מה שקורה במרב"ד. אני רוצה לספר לך על מקרה שהגיע אליי של אישה שנפלה. נפילה, רק נפילה על היד שלה, עברה ניתוח שלא הצליח, עברה עוד שני ניתוחים, והיא לא יכלה להפעיל כמו שצריך את היד. הרופא אמר לה שכדי שהיא תוכל לנהוג, היא חייבת תפוח על ההגה. אדוני סגן השרה, התפוח הזה – תקשיב טוב טוב – לקח שמונה חודשים לאשר את התפוח. התוצאה היא כזאת: האישה לא חזרה לנהוג במשך שמונה חודשים, והיא נפגעה בפרנסתה, כי ללא הרכב שלה היא לא יכולה להגיע למקום עבודתה, ומשם להתפצל למקומות נוספים. אני מכירה הרבה מאוד מקרים של אנשים שפשוט – שתבין, אדוני סגן השרה, אנשים מאבדים את הפרנסה. בסך הכול הם ממתינים לתור. אתם במשרד חייבים לקחת את זה לתשומת ליבכם, יחד עם משרד הבריאות, לא משנה עם איזה משרד, אבל חייבים לעשות שם איזשהו שינוי. יש רבבות אנשים שפשוט חסרי אונים עם מה שקורה בגוף הזה. הגוף הזה הוא גוף מאוד ביורוקרטי, מתסכל, גורם לאנשים לאבד את מקום העבודה שלהם וגורם להם סבל רב. התפקיד שלנו פה הוא להקל על אזרחי מדינת ישראל, למצוא להם פתרונות, לעזור להם. אני מאוד מקווה שאדוני סגן השרה יהיה איש בשורה וינסה לראות מה ניתן לעשות כדי לשפר לאזרחי מדינת ישראל את הסיוט הזה שנקרא המרב"ד. זה בלתי אפשרי, בלתי אפשרי להמשיך במתכונת הזו, אדוני סגן השרה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה לך, חברת הכנסת שטרית. אני רוצה להגיד לך שאת מעלה נושא כאוב מאוד, נושא שאני מכיר משני הצדדים; מכיר אותו מהצד שבו הייתי חבר כנסת, הייתי מטריד את שרי הבריאות ואת שרי התחבורה – אין שר בריאות שכיהן בתקופה שאני פה – אני כבר בשנה ה-17 פה – שלא הטרדתי אותו בנושא המרב"ד, מחבר הכנסת ליצמן, שר הבריאות, וניצן הורוביץ, ועובר את חבר הכנסת יולי אדלשטיין. את כל אלה, כל מי שהיה שר הבריאות, אני באמת הטרדתי בנושא המרב"ד. זאת לא תופעה מעכשיו, והיא לא נהיית יותר טובה. הסיפורים שאת מביאה, שמונה חודשים, מה שנקרא, התפוח נפל רחוק מהעץ, כבר היה אפשר לשתול עץ. אבל אנחנו מדברים היום על קטועי רגליים – הם צריכים לעבור מסכת ייסורים של התאמות ושל החלטות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש לנו גם חטופה ויש לנו משפחה של חטופה. יש לנו חטופה – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז אני רק אגיב על זה בקצרה: הנושא הזה הוא נושא רחב מאוד. קודם כול, רק לידיעה, המרב"ד נמצא במשרד הבריאות, הוא לא נמצא במשרד התחבורה. משרד התחבורה קונה שירותים ממשרד הבריאות, מכיוון שזה משהו רפואי. לשרה הייתה מחשבה ורצון – ויותר מרצון – להקים מרב"ד של משרד התחבורה. היו ישיבות שהשתתפתי בהן בין שר הבריאות לבין שרת התחבורה, בין ועדה ממשיכה של מנכ"לים של משרד התחבורה ומשרד הבריאות – נמצא בתהליך לא לשנות אותם אלא להתחיל במסלול אחר. התייאשנו מלשנות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לסגן השרה. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים. << נושא >> ראש ממשלת ההפקרה דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי הכנסת << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה להיכנס לאולם. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לפתוח את הדיון. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות. אל תדאגי, אם תצטרכי את השניות האלה, תקבלי אותן. עד עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אתה הראש, אתה אשם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ימי שלטונך הם הימים הקשים ביותר שידעה ישראל מאז הקמנו מדינה. אין אחד שלא רואה את זה. תחת אחריותך נרצחו ונטבחו 1,400 אזרחים – תינוקות, ילדים, קשישים ומשפחות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה הראש – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נחטפו מאות חטופים – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חברת הכנסת לזימי, אתה הראש, ברוך השם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – פונו מאות ועשרות אלפי ישראלים מבתיהם. חווינו כל המדינה את מחיר ההפקרה הנורא ביותר. אתה הראש, אתה אשם. הקדשת השבוע שעתיים מישיבת הממשלה בשביל לדבר על כמה אתה מסכן, כמה אתה קורבן, כמה חייך בסכנה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם מסיתים, אתם מסיתים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הממשלה, שהפקירה למותם – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> נעמה, אתם המסיתים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – מעל 1,500 אזרחים, מתעסקת במשך שעתיים בך. 120 החטופות והחטופים ומשפחותיהם נושאים אליך עיניים ומחכים שתחזיר אותם הביתה, ואתה מתעסק בעצמך. איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> נעמה, לא מתאים. נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נעמה לוי, דניאלה גלבוע, לירי אלבג, אגם ברגר וקרינה ארייב נמצאות במנהרות החמאס כבר 284 ימים. תסתכל להן בעיניים כשאתה מדבר על סכנת חיים. אני פונה אליך מכאן, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: נעמה, קרינה, אגם, לירי, דניאלה ועוד 115 חטופות וחטופים מחכים שתוציא אותם מהגיהינום של עזה. הפקרת אותם פעם אחר פעם – אל תפקיר אותם שוב, אל תטוס לפני שאתה מחזיר אותם. קודם עסקה – אחר כך תיסע. אתה הראש, אתה אשם. תחת הנהגתך המופקרת חבלי הארץ שלנו נטושים ומופגזים; הצפון מוכה ומדמם, גבולות ישראל הצטמצמו, נופי הארץ נשרפו, יישובים שלמים הופגזו ונחרבו; הביטחון האישי מרוסק, הפשיעה עלתה, מקרי הרצח בעלייה מפחידה והטרור הרים ראשו. אתה הראש – אתה אשם. בזזתם אותנו. ניצלתם את המלחמה כדי לחלק כספי שוחד למקורבים שלכם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – כדי לבצר את שלטון הנאמנות והנהנתנות שלכם בעוד האזרחים פה משוועים למזור. המילואימניקים ונשותיהם יחכו, יתומי צה"ל ויתומי פעולות האיבה יחכו – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איזה כספי שוחד? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הסתה, הסתה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה זאת ההסתה הזאת? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – יחכו גם העסקים, העצמאים, החקלאים, התיירות – העיקר שהשותפים יבזזו כמה שיותר מהר, לפני שמגדל הקלפים הבוער והרעוע שלך יקרוס סופית. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כמה חילקתם לערבים, תגידי? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה הראש, אתה אשם. חיזקת דה פקטו את מי שטבחו בנו, אנסו ורצחו את ילדינו, העברת להם מזוודות של דולרים במזומן, ראית במרצחים האלו נכס; נמנעת לפחות שש פעמים מלהרוג את ראשי החמאס, ארגון הטרור הרצחני ביותר שידעה ישראל. עד עכשיו לא הסברת לציבור למה – למה ריפדת אותם בכסף? למה נמנעת מחיסולם? אתה הראש – אתה אשם. ראש ממשלה שעושה סלקציות בין שכול לשכול, שמנהל טבלת רמזורים לגבי ניחום אבלים, הוא אדם שנפשו הוחרבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגידי, איך את בכלל מסיתה? נעמה, את לא מתביישת? את לא מתביישת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, די. די כבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תתביישי, נעמה. יש גבול. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מפחד לפגוש ציבור, כי אתה יודע שחיים נהרסו בגלל ההפקרה שלך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אין גבול, את מסיתה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מסרב לפגוש קהילות שלמות שעברו טבח – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ומדממות רק כי הן לא בבייס. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה פחדן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, מה זה? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה הראש, אתה אשם. אתה ניזון מהקצנה ושנאה, מזין את הקרעים בעם כי הם משרתים אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאת עושה, כדרכך בקודש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא גינית את הצתת מאהל המשפחות השכולות על יושביו; לא גינית את היחס המשפיל והמבזה למשפחות החטופים והחטופות, אפילו כאן, בבית הזה; לא גינית הפעלת אלימות משטרתית ואזרחית כלפי משפחות שכולות ומשפחות חטופים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה אנרכיסטים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – כלפי אזרחים שנאבקים נגדך ועבור ישראל. לא גינית כי זה משרת אותך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא גינית כשאיימו עליו ברצח. ולא גינית – – – גם את זה לא גינית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אפילו הבן שלך חוגג על ההסתה, פעם אחר פעם, בלי בושה ובלי חינוך. אתה הראש – אתה אשם. סגרת חלון אחר חלון הזדמנויות, מתחבא תחת גורם מדיני בכיר ומטרפד פעם אחר פעם עסקה להשבת החטופים והחטופות, כי אתה מעדיף שרידות פוליטית על פני הצלת חיים. אין ישראל בלי ערבות הדדית, ומי שפוגע בערך הכי בסיסי שלנו – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ערבות הדדית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ומונע את המצווה הגדולה ביותר של פדיון שבויים – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הן שתי נשים שמדברות על ערבות הדדית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איפה המפלגה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – הוא זה ששכח מה זה להיות יהודי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איפה היית בפרידה ממרב מיכאלי? איפה היית כשהייתה פרידה ממרב מיכאלי? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה שכחת מה זה להיות יהודי וגם מה זה להיות בן אדם. אתה הראש – אתה אשם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין מפלגת עבודה. אין, אין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הכנסת צלם להיכל הכנסת ולממשלה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מפלגת העבודה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – את הכהניזם – אידיאולוגיה שמבקשת להחריב את ערכי האומה הזאת – וכעת אתה השפוט של השועלים שביקשת להיות להם ראש. הלאומנות המשיחית מנהלת אותך וסוחטת אותך – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה לאומנות משיחית? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואתה סחיט מאי פעם, נאשם בפלילים שחייב את כיסאו לממשיך דרכו של כהנא, של מי שבתקופות אחרות הליכוד כולו היה יוצא ומוקיע אותו במליאה בזמן שהוא נואם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ראינו אתכם ומה שעשיתם. << דובר_המשך >>נעמה לזימי (העבודה):<< דובר_המשך >> החורבן שהבאת על מפלגתך ומורשתה הוא אסון של כולנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המורשת – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה הראש, אתה אשם. המשך המלחמה משרת אותך. ראש ממשלה שיש לו אינטרס במריחת המלחמה והמצב חייב ללכת. בזמן מלחמה אתה מנהל קמפיין נגד הצבא ומערכת הביטחון, ולא בוחל בשום דבר רק כדי לחמוק מוועדת חקירה ולנקות את עצמך ממה שאי-אפשר להתנקות ממנו. האחריות שלך, המשמרת שלך, ההפקרה שלך, האשמה שלך. אתה תלך. הניסיון שלך להמיט חורבן על המפעל הציוני רק בגלל שלך יש משפט פלילי לא יצליח. לא תצליח בהפיכה משטרית, לא תצליח בחוק ההשתמטות, לא תצליח לרסק את התקשורת החופשית, ולא ניתן למערכת המשפט ליפול. ישראל לא מעניינת אותך אם אין לך בה כוח מוחלט. אנחנו אוהבים את המקום הזה אהבת נפש. לא ניתן לך להפוך אותו למצורע ומרוסק. מלאכת השיקום תהיה עלינו. העם המופלא הזה הוא התקווה, כי כשאתה גרסת מסמכים, בילית שעות עם יועצים ושופרות בקריה, התחבאת בבונקר האטומי של החבר שלך וניסית לטפל בפרוטוקולים, הישראלים יצאו להציל את מדינת ישראל. אתה תלך. העם הזה רחוק שנות אור מהערכים שלך ושל הממשלה הרקובה הזאת. העם הזה יודע שהקיום שלנו תלוי בסולידריות ובערבות הדדית. העם הזה יודע שאין לנו תקומה בלי השבת החטופים והחטופות. העם הזה יודע שהסיפור של מדינת הלאום שלנו הוא סיפור של קדושת החיים לפני הכול. העם הזה יודע שימיך בכיסא ספורים. ועכשיו, אחרי שאתה תלך, ישראל תחזור להיות האומה המוצלחת שהיא, של פיתוח ויזמות, של שגשוג ובשורה, אבל לפני הכול – של חמלה, תמיכה ותקווה. ביום שאחריך נעניק לישראל את ההגנות שהסרת ממנה. מדינתנו היפה עוד תדע ביטחון ופריחה, ותהפוך להיות הארץ שאנחנו חולמות עליה ומאמינים בה. זה יקרה רק אחריך. עשית כבר יותר מדי נזק והבאת יותר מדי כאב ושכול. לך. לכו. אל תחזיקו בכוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה נגמר. תנו לעם הזה לרפא ולשקם. ישראל תנצח. התקווה תנצח. ראש הממשלה, אני רוצה להעניק לך תמונה של התצפיתניות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא לא, לא להציג כלום. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, זה הזמן שלך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מעניקה לו תמונה. בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לקחת, להוציא את זה החוצה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין מרושעת ממך. אין מזויפת ממך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תמונה, תמונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין. משתמשת בכאב בשביל שיקולים פוליטיים. את בזויה. את אסון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שחררו אותך מהמרפסת במצודת זאב. שחררו אותך – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את פופוליסטית – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – פופוליסטית – – – מגעילה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב וחברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אשמה. משתמשת בכאב. משתמשת בכאב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – ובמקום להגיש תלונה למשטרה על תקיפה את מתחנפת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את קורעת את עם. את קורעת את העם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב וחברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תסתכלי על זה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – את אסון, את אסון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתביישי לך. תתביישי לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את אסון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את נלחמת בטלי גוטליב בפריימריז? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, חברת הכנסת גלית דיסטל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את קורעת את העם. את אסון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב ששחררו אותך מהמרפסת במצודת זאב, שתחזרי לפה להסית. להסית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת קריב, די. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתם הורסים את העם, הורסים את העם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא, חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מסיתים עלובים. מסיתים עלובים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – להסית בכפר עזה. הפה שלך מגואל בדם. הפה שלך מגואל בדם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תפסיקו לנכס את החטופים אליכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. חבר הכנסת, עד כאן. עד כאן. אני מתחיל בקריאות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – לכו הביתה. תתנצלו ולכו הביתה. חצופים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במשמרת שלכם זה קרה. אתם אחראים לזה. אתם אחראים לזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתחיל בקריאות. אני רוצה להזכיר לכולם: מי שיצא החוצה לא ייכנס עד להצבעה. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תעיר גם לצד הזה, בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור לחבר הכנסת סגלוביץ' ולו בלבד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תעיר גם לצד הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור לי, תודה רבה. כן, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> פופוליסטית עלובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה ראשונה. די. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> האמת כואבת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, הגיעה העת שלך לבחור –לבחור בין הממשלה שהקמת למדינה שאתה חלק ממנה ועומד בראשה. תבחר בין עסקה להצלת חטופים שהופקרו לבין שלמות ממשלתך. אלו מישורים שונים, אני יודע שאסור אפילו לנרמל את הצבתם באותו מקום. שר הביטחון אמר: הלחץ הצבאי משפיע, ובשלו התנאים לעסקה להשבת חטופים. תמימות דעים מוחלטת בצה"ל, בשב"כ, במוסד, שאין שום מכשול ביטחוני לבצע את העסקה שעל סדר-היום. אבל מי שיכול לקבל את ההחלטה זה אתה, אדוני ראש הממשלה. הרמטכ"ל אומר: הסכם למען השבת החטופים הוא ציווי מוסרי וערכי להצלת חיים, והצבא ידע לתת מענה. 120 חטופים בעזה; נחטפו במשמרת שלך. 120 איש. 120 חברי כנסת מאיישים את האולם הזה בשגרה, יושבים דרך קבע באולם כאן, במליאה. אדוני ראש הממשלה, הבט סביבך, הרם את ראשך, ראה את הכיסאות. בכל המקומות האלה יכלו לשבת ואת כל המקומות האלה יכולת למלא, ועדיין יכול. באיזה עולם ערכי, מוסרי, יהודי, ממשלה לא הייתה מצילה 120 איש? הבט בכיסאות, דמיין כל אחד מהחטופים יושב על כיסא. יש לך הזדמנות לתיקון. אתה אמרת: אנחנו כפסע מניצחון. המציאות היום היא שאתה כפסע מעסקה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם מעלים את המחיר של העסקאות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> החזרת החטופים היא חלק מהניצחון. בלי החזרתם שום ניצחון לא יקרה. החזרתם הביתה היא תחילתו, תחילתו של תיקון. מי שמאיים עליך שלא תעשה זאת הם גורמים בממשלתך. זה לא אותו מישור, אדוני ראש הממשלה. בחר בין הממשלה שלך לבין המדינה שלך. בחר בין רוח העם והמדינה לבין הרוחות הרעות שמנשבות. בחר בין עתיד, שיקום, תקווה, לבין שקיעה במציאות אפורה ושחורה. בחירה היא תהליך עמוק ופנימי של אדם שבו הוא מתחבר לעולמות הערכיים העמוקים. בחירה היא גם דרך להוביל ולא להיות מובל. אתה מובל, אדוני ראש הממשלה, אתה מובל על ידי החשש שהממשלה שהקמת תתפרק. אנחנו בעת של שינוי, בעת של תמורה, בעת של הזדמנות; אנחנו לקראת גיוס חרדים – צווים יוצאו ביום ראשון הקרוב. וקולך לא נשמע, הקול הברור והצלול, שאומר: שותפות גורל, צאו להתגייס, אנחנו צריכים אתכם. אדוני ראש הממשלה, אני חוזר להתחלה, ולפני הכול, בראש ובראשונה הקשב לקולות. עשה את המעשה הנכון. בחר. השב את כלל החטופים הביתה. זו תהיה תחילתו של תיקון, תחילתו של ניצחון. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. עד ארבע דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני פונה אליך באופן אישי וענייני ומבקש שתקשיב לי, ואם תוכל תפעל בעניין באופן מיידי ודחוף כדי לעשות את המעשה הנכון, בעיקר לצפון. ראש הממשלה, אתה מקשיב לי? אני מבקש את זה. << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> מקשיב. מקשיב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הדבר שנעשה על ידי הממשלה במינהלת תקומה היה יחסית מעשה מהיר ונכון, והגוף הזה, עם התקציב והסמכויות והחקיקה – זה מאפשר לו לעבוד בדרום באופן יעיל. יש בעיות קטנות שם, כמו יישובים שנפלו בין הכיסאות, שפונו על ידי המועצות והממשלה, פיקוד העורף פינה אותם חלקית, ולא קיבלו שיפוי, בתי ספר עורפיים שאין תקציב למשרד החינוך להקים, אבל בסך הכול תקומה עושה את המעשה הנכון. אדוני ראש הממשלה, אתה איתי? אתה יודע לעשות דברים סימולטנית. << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> אמרת – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתה – – – << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> אמרת שבסך הכול – – – אבל יש כמה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אני יודע שאתה מקשיב סימולטנית, אבל אני רוצה – כי עכשיו זה הדבר החשוב. בצפון הממשלה בוששה לקבל החלטה, לקח לה שמונה חודשים. בצפון היה שבר כלכלי ואזרחי ללא מענה ממשלתי. בצפון הממשלה בוששה למנות פרויקטור, והדבר הזה יצר כאוס תפקודי בקהילות. המשבר הביטחוני, הכלכלי, החברתי והאזרחי בצפון יותר גדול, כי בחמאס פגענו ובחיזבאללה עדיין לא, והאי-ודאות מה יהיה בצפון מוטלת על התושבים שם. אחרי תשעה חודשים בצפון הכלכלה דועכת, עסקים נסגרים, הכלכלה נעלמת. מפעל מחניתה שיושב על קו הגבול עובר לכרמיאל, מפעל מאדמית עוזב, מפעל אלביט שלנו עוזב את קריית שמונה בשל היעדר מיגון. מעבר למפעלים, עולם המסעדנות לא מקבל מענה בגלל ביורוקרטיה ממשלתית – כבר הצלחנו לשכנע את הממשלה בעזרת משרד התיירות לסייע בגולן למלונאות ולעסקים תומכי תיירות, אבל מסעדנות זה לא עסק תומך תיירות, מסעדנות לא תקבל כסף. נסגר שם בית קפה בעין זיון שהוא כולו תיירות, ראש הממשלה. מי יבוא לשם? התושבים? כמה אלפים בודדים יש בגולן. בית הקפה המעולה מטרלו נסגר, 40 עובדים. אתה היית שר האוצר, אתה יודע מה העלות האלטרנטיבית של פגיעה בכלכלה. אתה גם היית איתנו פה בקורונה. עזרנו לעסקים והם חזרו לתפקוד. מטרלו, בית הקפה המעולה הזה בצפון, נסגר; 40 עובדים מפוטרים. 40 עובדים, כ-70,000 שקל דמי אבטלה לעובד – זה 2.8 מיליון שקל הוצאה ממשלתית השנה על בית קפה אחד. אם היינו שומרים עליו, על מענקים, עד עכשיו הוא לא היה נסגר. אבל מה הפרדוקס? הוא קיבל מענקים בדצמבר ובנובמבר, ובינואר אמרו לו: אתה לא במתווה, אתה לא תקבל. הדבר הזה רלוונטי אליו, רלוונטי לאדלינה בכברי, רלוונטי ל"בנחלה" בנהריה – כל המסעדות בסכנה בצפון. ראש הממשלה, הייתי בצפת. העיר שוממה. רחוב התיירים והגלריות והמסעדות סגור לחלוטין, ואין מענה. יש שם מסעדה שנקראת מנדיס, היא מפעילה 100 עובדים, בבעלות של אנשים מקשת בגולן. 100 עובדים – פיטרו 60 עובדים. אין מענה לצפת בהיבט הכלכלי. אני מבקש ממך לפעול בליקויים של החלטת הממשלה, שלא נותנת מענה כלכלי ואזרחי לצפון. אל הבעיות האלה תוסיף שהופסקו ביולי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה, בבקשה. אם אתה יכול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא דקה. חצי דקה. חצי דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה רואה שזה חשוב וזה ענייני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני רואה, אבל כבר משכנו מעבר לזמן. אני אתן לך עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אתה יכול, תיתן לי רק עוד דקה, כי הדברים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו כבר מדברים על זה חצי דקה. דבר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הדברים חשובים. יש יישובים שנפלו בין הכיסאות. באצבע הגליל אין להם מענה. כפר בלום, כפר סאלד – אין להם מועצה, פינו את כולם, אין להם בית ספר, ולא קיבלו כלום. אתה היית שר אוצר, אתה יודע מה זה Return on Investment. הממשלה הייתה נדיבה במענקים לפינוי – משפחה עם שלושה ילדים קיבלה 18,000 שקל, זה יפה. אבל העסקים לא קיבלו מענקים, לא הייתה נדיבות בשמירת הכלכלה בצפון. אם לא נשמור על העסקים בצפון, הם יקרסו. היום עשיתי דיון על מסעדנות. יצאתי להפסקה, ביקשתי מהיושב-ראש אישור מיוחד לכנס את הוועדה ב-15:15 לקבל תשובות על מסעדנות. יש לי בקשה אישית ממך, ראש הממשלה: כנס דיון חירום על ההיבט הכלכלי והפגיעה בעסקים בצפון, להרחיב את המעטפת. כל עסק שנשמור, יחזיר לנו מיסים. כסף ששילמנו על פינויים לא יחזור אלינו. עסק שיישמר, כמו מטרלו, נותן מיליון שקל מיסים בשנה למדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה ביבי נתניהו, העדה הדרוזית אומרת לך: די, מספיק. ואני אומר לך, פעם ראשונה מקום המדינה שראש ממשלה מגיע לעדה הדרוזית וראשי הרשויות מחרימים את המפגש איתו. משפחות שכולות מסרבות לפגוש אותו. הביקור שלו נתפס כל כך שלילי בתוך הציבור הדרוזי. ולא רק בגלל הכישלון שלך ב-7 באוקטובר והסירוב שלך לקחת אחריות על כל מה שקרה ב-7 באוקטובר, לא רק בגלל שוויתרת על הצפון והתקפלת לפני חיזבאללה, ולא רק בגלל הכישלון הכלכלי והניהול הכלכלי הכושל ויוקר המחיה, ולא רק בגלל שוויתרתם על 120 חטופים שנמצאים בעזה. הזעם בעדה הדרוזית – בגלל חוק הלאום שהובלת, שהוציא אותנו מחוץ ללאום של העם היהודי, מחוץ למדינת ישראל, ופגע בכל צעיר וצעירה בעדה הדרוזית; ובגלל חוק קמיניץ שחוקקת, שמונע את התכנון ואת הבנייה ואת האפשרות להתפתח ביישובים הדרוזיים, והצעיר הדרוזי לא יכול לבנות את הבית שלו; ובגלל שמנעת את חוק חיבורי חשמל – בשנת 2024 אלפי בתים בעדה הדרוזית לא מחוברים לרשת החשמל. אתה מנעת את חוק חיבורי החשמל. ואתה הבטחת תוכנית חומש לעדה הדרוזית, הבטחת תקציבים, ישבת עם ראשי רשויות פעמיים ועוד פעם ישבת איתם לפני יומיים – ואין תוכנית חומש. תוכנית חד-שנתית של 290 מיליון שקל, ואתה יודע ש-290 מיליון שקל לא מספיקים לכלום במצב הגרוע שיש ביישובים. לכן העדה הדרוזית לא רוצה אותך ולא רוצה שתבקר אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> החברים שלך אמרו לי ששמחו לשמוע אותו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רק קיבלתי הודעות כמה היה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ואללה, אתם חיים בעולם שלכם, בעולם שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מתי הייתם בפעם האחרונה אצל הדרוזים? מתי הייתם אצל הדרוזים? מתי דיברתם איתם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, די, חבר'ה. חבר הכנסת ואטורי, די. בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, בבקשה תשאל את השרה מאי גולן למה היא לא מקדמת את יישום תוכנית החומש לחברה הערבית. בבקשה תשאל אותה למה היא תוקעת את התוכניות, שגם אתה מאמין בהן – זאת הייתה הגישה שלך בתוכנית 922. בבקשה תשאל אותה למה היא לא מקדמת את התוכנית – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – למה ראשי הרשויות לא מצליחים לפנות את הפסולת מהיישובים שלהם. אבל גם חשוב שתדע, ואני גם אשאל אותך. אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, כמה אזרחים ערבים נרצחו השנה? יש לך את המספר? אתה יודע כמה אזרחים ערבים נרצחו ב-2023? אנחנו לא נדבר על 2015, 2017, 2018. כמה אזרחים נרצחו בגלל פשיעה ואלימות בחברה הערבית? למה אתה לא מטפל בזה? אתה עומד כראש ממשלה גם בראש ועדה מיוחדת לחברה הערבית – אתה לא מכנס אותה. אתה לא מנהיג את המאבק הזה למיגור הפשיעה והאלימות. וכמובן, אני לא אשאל אותך אם שמעת את השר לביטחון לאומי, שהוא כאן מצהיר שהוא גאה שהוא הורס בתים של אזרחים בלי לתת להם מענה. האם זה ראוי ששר יעמוד כאן כל פעם שהורסים בית – הוא יוצא וכותב: כוחותינו הרסו בזרזיר? מה יש לו לעשות בזרזיר, להרוס בית שנבנה לפני 20 שנה? לא אתמול, לפני 20 שנה. לפני כמה ימים ניצלת את ניסיון ההתנקשות הכושל בנשיא ארצות הברית לשעבר, ובצדק דרשת מרשויות האכיפה לטפל בבעיית ההסתה נגדך ונגד משפחתך. אנחנו מסכימים לזה, אבל האם אתה גם שואל את עצמך, כאשר אתה עומד כאן ומסית נגדנו ומתאר אותנו כתומכי טרור ותומכי חמאס, כאשר עמדת כאן והסת נגד ראש הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד – אתה לא חושב שזה גם לא ראוי שראש הממשלה יעמוד כאן ויסית נגד חברי כנסת ערבים ונגד ראשי ממשלה לשעבר? אני חושב שזה הרגע שאתה צריך לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמך את השאלות הקשות, אם אתה מתפקד בצורה ראויה כראש ממשלה ששומר על אזרחי המדינה ולא מפקיר אותם, וזאת ההזדמנות גם להזכיר לך את החובה המוסרית לעשות את הכול כדי להחזיר את החטופים הביתה שלמים ובריאים. זאת חובתך להפסיק את המלחמה הזאת ולהחזיר את החטופים לחיק משפחתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגנו את החמאס. תגנו את החמאס. תקראו לו ארגון טרור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ננצח את החמאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט אחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> על מה אתם צועקים? למה אתם צועקים? זה שאני מבקש מראש הממשלה לעשות את הכול ולהחזיר את החטופים? אתם צועקים על זה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה רוצה להפסיק את המלחמה. זה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה מה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> להפסיק את המלחמה. זה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בוודאי שאני רוצה להפסיק את המלחמה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא, צריך את המלחמה הזו, לגמור – – – החמאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> 50,000 אזרחים נרצחו ברצועת עזה. מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת עבאס, סיימת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> צריך להרוס את החמאסניקים, להרוג מחבלים, להרוג טרוריסטים. זה מה שאני הולך לעשות – להרוג מחבלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עבאס, סיימת. תודה רבה. לרדת, לרדת. להוריד אותו. סיימת. תודה רבה. שלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תקרא לחיילים שלי רוצחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה תקרא רוצחים לחיילים שלי – אתה לא תהיה פה. אתה לא תהיה פה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא אני חיזקתי את חמאס. הוא חיזק את חמאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תהיה פה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא אני. לא אני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עבאס. חבר הכנסת עבאס, קריאה ראשונה. חברת הכנסת גוטליב, שבי במקום, בבקשה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם עמותת 48? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא אני – – – מזוודות כסף לחמאס. לא מנסור עבאס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. חבר הכנסת עבאס. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה קרה לכם? השתגעתם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עבאס, היית על הדוכן, דיברת – מספיק. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ואתם שומרים – – – תתביישו, אף אחד לא אומר מילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר על החיילים שלנו רוצחים. זה גם הילדים שלכם, גם הילדים של השמאל, גם הילדים מיש עתיד. זה חוצה רמה פוליטית. אתם השתגעתם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. די. שלוש דקות מרגע זה, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש תופעה של אנשים שמתקרבים לדוכן כבר קדנציה שלמה. אי-אפשר ככה לאיים על חברי כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז, אבל כרגע רשות הדיבור לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. האמן לי, חבר הכנסת טיבי, אני מעריך את הניסיון שלך. אני לא צריך עזרה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, אתה צריך עזרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא צריך עזרה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מאוד צריך עזרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה. אני לא צריך עזרה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תקרא להם. תקרא להם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלוש דקות מרגע זה לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד ראש הממשלה, בעולם מאשימים אותך באחריות לפשעי מלחמה וג'נוסייד בעזה. הרי הם רואים ויודעים שיותר מ-40,000 פלסטינים נהרגו עד עכשיו בעזה, והם גם רואים את מראות ההרס והחורבן. בית המשפט הבין-לאומי לפשעי מלחמה בהאג דן בהוצאת צווים נגדך – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מחבלים, מחבלים. מחבלות ומחבלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת סון הר מלך, לא להפריע. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואילו ברחובות הערים בישראל מאות אלפים של ישראלים – ולא רק ברחובות, לא רק האזרחים הפשוטים, אלא גם מתוך הצוותים המעורבים במשא ומתן – מאשימים אותך בחבלה בעסקה אפשרית שתוביל לשחרור החטופים ולהחלפת אסירים והפסקת המלחמה הכושלת והנפשעת שהובלת. רבבות ישראלים מרימים את קולם באומרם שדמם של 120 החטופים הישראלים בעזה יהיה בראשך, כי אתה מספסר בחייהם על מנת להציל את ממשלתך, ממשלת המתנחלים והפשיסטים, ממשלת ההתעמרות בעם הפלסטיני וחיסול כל סממן של דמוקרטיה בישראל. יותר ויותר מבינים מה שאמרנו מלכתחילה, שהינך משקר ומוביל את הישראלים שולל כשאתה מדבר על ניצחון מוחלט, ואתה רק מטביע את כולנו בבוץ. אתה מתעקש להמשיך במלחמה, במסע ההרג, ההרס והפשיעה, רק כדי להציל את ממשלתך ואת עצמך. צריך להיות ברור, ולא רק למר נתניהו, אלא גם לאלה שטוענים להחלפת השלטון: אי-אפשר להיפטר מכל הרוע שמגלמים נתניהו וממשלתו ההזויה על ידי החלפת נתניהו האיש, אלא רק על ידי החלפת דרכו, דרך המלחמה והכיבוש והרחבת ההתנחלויות, דרך הדיקטטורה הפשיסטית בתוך ישראל עצמה, כי אין דמוקרטיה עם מלחמה ואין דמוקרטיה עם כיבוש ואין דמוקרטיה בלי שוויון. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נחלת אבותינו. נחלת אבותינו, על אפך ועל חמתך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הכישלון של הנחות היסוד, של כוחניות וזלזול בעם, מחייבים את כולם לשנות כיווני חשיבה. הנחת היסוד והבחירה בדרך השלום, שתעבור דרך סיום הכיבוש, הכרה בזכותו המלאה של העם הפלסטיני להגדרה עצמית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יהיה. לא יהיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני לא רוצה להוציא אף אחד. די. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לעצמאות, ולמדינתו הסוברנית לצד מדינת ישראל. זהו, הגיע הזמן שאתה וחבורת הגזענים תלכו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> את תלכי הרבה קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את פה בחסות בג"ץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. אדוני ראש הממשלה, עקבתי אחריך בשעה האחרונה. לשם שינוי, לא עשית את ההצגה הקבועה שלך בדיונים מסוג זה – לקרוא ספר עב כרס, ביוגרפיה על מנהיג עולמי שלעולם לא תגיע לקרסוליו. אומנם לא קראת ספר, אבל כמעט שלא הרמת את ראשך. אתה הרי מעל כולנו, יהיר, מתנשא, אטום ומנותק – מנותק מזעקתם של המפונים מהצפון ומהדרום, מנותק מזעקתם של תושבי הצפון שלא פונו, שאתה וממשלתך לא מציעים להם אף תוכנית סיוע כלכלי בעת הזו; מנותק מזעקתם של חיילי המילואים הכורעים תחת הנטל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה משקר, אבל? אבל למה אתה משקר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מנותק מזעקתם של הילדים שזקוקים לטיפול פסיכולוגי וממתינים שמונה, עשרה ואפילו 12 חודשים; מנותק מחלק גדול מאוד ממשפחות החטופים והחטופות; מנותק מהצורך להציג ראשית חזון ליום שאחרי; מנותק מהצורך לבלום את ההשתוללות של השותפים הקיצוניים שלך, אלו שמשתלטים על המשטרה ואלו שמובילים אותנו למציאות דו-לאומית מדממת. מנותק, מנותק, מנותק. רק מהכיסא ומהשררה אתה מסרב להתנתק. אדוני ראש הממשלה, בשבת הזו אנחנו קוראים את פרשת בלק. אני בטוח שכבר קראת אותה, הרי אתה מעולם לא שכחת מה זה להיות יהודי, כמובן, חוץ מחשיבות מצוות פדיון שבויים. מעניין אותי אם גם אתה כבר הבחנת בקווי הדמיון הבולטים בינך לבין בלעם: לשניכם הצמידו את הכינוי הקוסם, שניכם אוהבים במות ואירועים פומפוזיים, שניכם בעלי יכולת רטורית משובחת מאוד. וכן, יש עוד שני דברים שאתם מאוד דומים בהם – שניכם מעדיפים את הכיס ואת הכיסא יותר מערכים ומטובת הכלל, ושניכם רואים את עצמכם כרואים למרחק, אבל לא מסוגלים לראות את מה שניצב מול העיניים שלכם, את מה שכל אתון פשוטה תראה ותזהה, את מה שכולנו, אזרחי ישראל, רואים וחווים בתשעת החודשים האחרונים. בדבר אחד אתה ובלעם הפוכים לחלוטין, אדוני ראש הממשלה: הוא בא לקלל ויצא מברך; אתה באת לברך ויצאת מקלל ומקלקל, מקלקל ומקלל. כעומק הקללות שלך ושל מכונת הרעל שבנית, כך עומק הקלקולים. בלעם אמר על עם ישראל: "עם כלביא יקום"; כן, הוא צדק, יש לנו עם של לביאות ושל אריות. אבל לא לביא, אריה וליש עומד בראש הממשלה שלנו אלא שועל קטן, תחמן ופחדן, שמחבל בכרם ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אינך ראוי, אינך מתאים. אינך מסוגל להנהיג ולשמור את כרם ישראל בשעה גורלית זו. לך, גרמת די נזק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך החל מרגע זה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, אני עומדת כאן כדי להזכיר לממשלה ש-120 ישראלים מוחזקים במרתפי העינויים של חמאס, ושהחובה שלנו היא להחזיר אותם הביתה. אנחנו שומעים בוקר וערב כי רק לחץ צבאי ישיב אותם – נכון, אז למה לא הקשבת לאזהרות של גדעון סער בקבינט? הממשלה והעומד בראשה, למה הוצאתם את צה"ל לפני חמישה חודשים מהשכונות? למה דיללתם את הכוחות של הצבא ברצועה? מדוע עצרתם את התמרון, ורק לפני חודשיים פתאום נזכרתם לחזור כדי לכבוש את רפיח ואת פילדלפי? אם הניצחון המוחלט לא היה רק קמפיין ומילים ריקות, המלחמה בעזה הייתה נראית אחרת היום. איך יש לכם בכלל את התעוזה אחר כך ללכת ולהתלונן – ממש ללכלך על בני המשפחה שלהם? כי אם רק לחץ צבאי יביא אותם, מדוע באופן סיסטמטי ומכוון אתם מורידים את עצימות הלחימה? איך אפשר לעשות דבר והיפוכו? איך אפשר לצפות ממדינה שלמה פשוט לסתום את הפה? במפת ארץ ישראל חבל הארץ הצפוני מסומן כבשליטת ישראל; זה על הנייר, אבל בפועל הגליל העליון הפך אזור רפאים שנכבש ונשלט על ידי חיזבאללה, ולאף אחד בממשלה הזו, הכושלת בתולדות ישראל, אין את היכולת, הרצון או האומץ להילחם ולהגן עליו. עשרות אלפי פליטים ישראלים אינם יכולים לחזור לביתם. כל זה קורה כשהממשלה הזו והעומד בראשה לא רק נכשלים בקידום אסטרטגיה ותכנון, אלא מסרבים פשוט לדון בה. את המחיר לכניעה ולכישלון המדיני והצבאי הזה אזרחי ישראל משלמים בדם עם ריבית – חלקם חיים תחת איום יום-יומי של כטב"מים וטילים, שכונות שלמות במטולה ובקריית שמונה כבר אינן ראויות למגורים, ועדיין לא מכריזים אפילו על מטרה ויעדים. כמה אזרחים עוד צריכים להירצח על ידי חיזבאללה כדי שתתעוררו? רוב אזרחי ישראל כבר יודעים זאת בליבם: נתניהו הוא מנהיג כנוע וחלש, וההחלטות שקיבל בקבינט המלחמה פגעו ביכולת שלנו. 7 באוקטובר הוא המחדל הגדול בתולדות מדינת ישראל, והמלחמה היא הארוכה בתולדותינו. זו המורשת האמיתית של כולכם. אם הקבינט ואדוני ראש הממשלה היו מתייחסים לרעה הנפתחת מצפון כמלחמה פוליטית, התושבים כבר מזמן היו יכולים לחזור לחיים בטוחים ושלווים בביתם. אבל בשביל זה צריך לדעת לקבל החלטות קשות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. מירב בן ארי, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה שתהיה איתי שלוש דקות. תודה רבה. אני רוצה שתגיד לנו אחרי זה בתשובה שלך, אבל הפעם תענה, כי כששאלתי אותך בפעם שעברה לא ענית. תענה, איך יכול להיות שאתה לא יודע? איך יכול להיות שיש כל כך הרבה דברים שכל המדינה יודעת אבל אתה לא יודע, לא שמעת, לא ראית, לא משכו בדש מעילך ולא העירו אותך בבוקר? כולם יודעים – אתה לא יודע. אתה לא יודע שמנהל שיפא שוחרר ושכל לילה משתחררים אסירים ביטחוניים כי אין מקום בכלא. אתמול אמרת להורים של התצפיתניות שנהרגו בנחל עוז שלא ידעת – לא ידעת שאף אחד לא מבקר אותן, אף אחד לא מבקר אותן. לא ידעת שאם נותנים לסנוואר 30 מיליון דולר במזומן כל חודש במזוודות, הוא קונה בזה טילים ובונה מנהרות. לא ידעת שאם משחררים את סנוואר – קרעי, למה אתה מפריע לי? אם משחררים את סנוואר, מקבלים מפלצת. כולם ידעו – אתה לא יודע. אתה לא ידעת, אבל אמ"ן הגיעו והוציאו שתי התראות. אתה לא אפשרת אפילו לקצינים בכירים להיפגש פה עם שרים, למרות שידעת שיש פגיעה בהרתעה. אתה גם לא ידעת על דברים קטנים כאלה כמו מירון, נגיד, שאם עולים להר, כנראה שנהרגים שם. לא ידעת על יוקר המחיה. אפילו על הבן של יזהר שי לא ידעת, נכון? לא ידעת שנוני נהרג ב-7 באוקטובר. הוא היה שר בממשלה שלך. כל המדינה ידעה על הבן של יזהר שי – אתה לא ידעת. אתה גם לא יודע על הרציחות במגזר הערבי ועל הכישלון של המשטרה, על שר הכישלון הלאומי ועל המלחמה בפשיעה. אתה לא יודע כלום. מה שאתה בטוח יודע – מה שקרעי אומר לך עכשיו: כמה חשוב לתת עוד ועוד הטבות לערוץ 14. נכון, קרעי? אתה יודע מצוין על האבטחה של המשפחה שלך על המטוס, על הבית – אני שמחה שלכדתי את תשומת ליבך, כי בפעם שעברה כשעמדתי פה, אמרתי לך שתיכנס לאירוע של הבן שלך; לא ענית, גם לא ממש נכנסת לאירוע. תראה, אחרי כל מה שאמרתי, יש שתי אפשרויות: או שאתה באמת לא יודע, ואז זאת בעיה, כי אז זה אומר שאתה חלש, אולי קצת לא בעניינים; מצד שני, יש עוד אפשרות: אם ידעת על כל מה שהיה, אם ידעת שכל זה קורה במשמרת שלך, איך אתה ראש ממשלה עכשיו? איך קרה לנו הדבר הזה שידעת ועדיין אתה ראש ממשלה? אני רוצה להגיד לך מילה אחרונה: מה שהיה אתמול עם הרמטכ"ל – ואני מקווה שאולי לזה תתייחס – הוא ביקש שתתנצל. איך הגעת למצב שמסמסת את רפיח שלושה חודשים? אתה אומר עכשיו: זה עוזר לי עם החטופים. אבל אם מסמסת, למה אתה לא לוקח אחריות? למה אתה מאשים את הרמטכ"ל? למה הרמטכ"ל צריך שראש הממשלה יתנצל באמצע מלחמה? איך הגענו למצב הזה? איך הגענו? ותעצור את הקונספציות – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. – – שמגיעות בכינון ישיר ממיאמי. יש שם בעיה, בעיר הזאת או במדינה הזאת או בבית הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לשאול אותך באמת: מה הסיפור שלך נגד ועדת חקירה ממלכתית? למה אתה מסרב לחקור את האירוע הביטחוני החמור ביותר שקרה במדינת ישראל? הרי אתה בעצמך אמרת בפרשת הרוגלות שצריך לחקור, להקים ועדת חקירה ממלכתית שתלמד את כולנו מה היה שם, מה הוביל לשם, כדי שנפיק ונדע. הוספת שצריך לחקור וגם לשאת באחריות. בכל יום שעובר ללא ועדת חקירה ממלכתית מגדילים את הסיכוי לשיבושי חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות. כן, ביבי, פרשת הרוגלות הייתה מספיק חשובה בעיניך כדי להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל אירועי 7 באוקטובר – זה לא. אפילו אתמול מול הורי התצפיתניות לא הייתה לך תשובה על זה. תאמר לי, מר נתניהו, אתה באמת רוצה שנאמין לך שחשד להאזנת סתר לא חוקית כן מצדיקה ועדת חקירה ממלכתית, אבל היום הארור בתולדות המדינה – 1,200 נרצחים, 250 חטופים – לא מצדיק ועדת חקירה ממלכתית? הרי גם ככה אתה מפיל את כל האשמה על הרמטכ"ל, על רשויות הביטחון, על השב"כ – אז אם גם ככה הם אשמים, למה אתה מסנדל את ועדת החקירה? ממה אתה מפחד, אדוני ראש הממשלה? למה ביקשת להפסיק את הפרוטוקולים בבור? למה אלופים פונים ליועצת המשפטית לממשלה וחושדים בך בשיבוש והעלמת מסמכים? למה אתה לא לוקח אחריות? נתניהו, זה לא יעזור לך, העם יודע את האמת. הרי אתה אבי הקונספציה – אתה זה שמימן את חמאס, אתה צמצמת את הצבא, אתה זנחת את החימושים. כן, אתה, אדוני ראש הממשלה, אתה. נתניהו, אתה הסיבה העיקרית לאירועי 7 באוקטובר, ואתה ממסמס את ועדת החקירה הממלכתית רק מסיבה אחת: כי אתה יודע יותר טוב מכולם, אתה יודע את האמת, נתניהו. אני רוצה לתת לך עצה טובה: קח אחריות, תצא גדול, תחזור בתשובה, תכתוב את הפרק האחרון במורשת שלך כמי שלקח אחריות על האירוע החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל – ופרש לבד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. לפני שנעבור לראש הממשלה ולראש האופוזיציה, אחרון הדוברים – חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך מרגע זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, שלא כפי שתכננו מראש, אני אמשיך קצת את הרעיון של חברת הכנסת מירב בן ארי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא תיאמנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תיאמנו – כי אתה, אדוני ראש הממשלה, אני לא בטוח אם תיקרא מזרקה על שמך, אבל מה שבטוח, אם תהיה מזרקה על שמך – יהיה כתוב באותיות קידוש לבנה: 17 שנים ראש ממשלה, אבל התמחה בדבר מאוד מאוד מיוחד – במשך כל 17 השנים אתה לא ידעת שום דבר, אתה לא אשם בשום דבר, ואתה לא קשור לשום כישלון בעולם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה מה שמעניין אותך, רק מזרקות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה – ואני שמח שגם ואטורי פה מוסיף אליי, תודה רבה לך – לתת לך כמה דוגמאות לכל מיני דברים מיוחדים שלא ידעת: אתה למשל חשבת שמינית את איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, אבל בעצם מינית תזונאי של השב"ס, שכל היום עוסק במספר הקלוריות של האסירים. אתה לא ידעת – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, חברת הכנסת סון הר מלך. אתה לא ידעת שתקפו את חיילי צה"ל, ואז יום אחרי זה חברת הכנסת סון הר מלך הגיעה עם מגשי פיצות, ולמי שתקף את חיילי צה"ל, נתנה פיצות. בהזדמנות הזאת, תודה רבה גם לך, חברת הכנסת סון הר מלך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא ידעת ששרת התחבורה שלך מנהלת את משרד התחבורה כאילו זה ארגון פשיעה. לא ידעת שאין חינוך לגיל הרך בחינם. לא ידעת למשל שעידית סילמן הפילה ממשלה בעסקת שוחד פה, במדרגות הכנסת. לא ידעת שאין הסברה; לא ידעת שדיסטל בכלל ננעלה במרפסת. לא ידעת על הטרדות בלשכה שלך. לא ידעת שאסור לקבל מתנות. לא ידעת על המנהרות, אף אחד לא אמר לך. לא ידעת על הקומבינה של הצוללות, לא ידעת על הכביסות, ולא ידעת שהצפון מרוסק. והדבר המאוד-מאוד מיוחד – לא ידעת שצריך לחכות שהשמן ירתח לפני שמוסיפים את הביצה, כי ככה מכינים חביתה. אתה לא עמדת בפקקים כבר 20 שנה – אתה לא יודע מה זה פנגו. אתה לא יודע מה זה מחירי החלב. אין לך מושג בכלל איך מתדלקים רכב. אתה לא ידעת שלא פגשו משפחות, ושמזכיר הממשלה שלך צריך להתחנן לשרים שילכו להלוויות. אבל מה אתה כן יודע? ללכת בצומת רעננה כשמאחוריך ארון קבורה, ולהגיד: שום דבר, זה לא קשור להסתה. לא ידעת – או כן ידעת לפלג, לשסע, לקרוע את העם, לא להקשיב לאף אחד מכל גורמי הביטחון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר שקלים, ראש הממשלה כבר שמע אותך בפעם הראשונה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גם במיאמי שמעו אותך, הכול בסדר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש לסיים, כי בכל זאת, אושר שקלים הפריע לי. אני רוצה שני משפטים אחרונים. ב-4 בפברואר 2008 נשא נאום בכנסת שמאלן גדול: אנחנו נוהגים לומר שהכישלון הוא יתום – אבל לא אצלך, אהוד אולמרט, אצלך לכישלון יש הרבה אבות חוץ מאב אחד – כולם אשמים חוץ מאולמרט. נשאלת קודם כול השאלה, מה עשית שם? לא קבעת אסטרטגיה, לא התווית מדיניות, לא נתת קו מנחה – אז מה עשית שם? בצה"ל קוראים לזה לדשדש במקום, ללכת במעגלים; בשפת הלוחמים – להתברבר בשטח. והיום כבר ברור, איך יכלה להיות הכרעה אם אתה, שאחראי על המערכת, בכלל לא ידעת מה אתה עושה? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, להציג את עמדתו. לאחר מכן יציג את עמדתו ראש האופוזיציה. אני מזכיר לחברים שאני אאפשר לשני האישים לדבר ללא הפרעות, ואם תהיינה הפרעות, חברי הכנסת שיפריעו יצאו ויחזרו אך ורק להצבעה. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ככל שהלחץ שלנו על החמאס מתגבר, כך מתברר או כך מתגבר גם קמפיין הטרלול. ככל שלא מצליח הקמפיין שלכם בכיכרות וברחובות, כך אתם מעלים את הטון, וכך אתם מערימים גיבובי שקרים. לכן אני לא מתכוון להתייחס לכל ההשמצות השקריות שנאמרו כאן, אבל חשבתי שאתייחס לשלושה דברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חבר הכנסת חמד עמאר אמר: לא באו ראשי רשויות – אצל הדרוזים, כן? יאסר בדטוב היה שם, היה שם יאסר בדראן, יושב-ראש היישובים; היו שם ראשי יישובים מסאג'ור, מירכא, מחורפיש, מאבו סנאן, מעוספיא ועוד. לאחרונה נתנו 365 מיליון שקל מייד, עזרה ראשונה. עכשיו, בימים האלה, אנחנו עובדים על תוכנית חומש. אגב, זו לא פעם ראשונה – כשנכנסתי לראשות הממשל בפעם הראשונה, ועשינו קיצוצים רוחביים, אמרתי: אני מחריג את אחינו ואחיותינו הדרוזים, יש לנו חובה מיוחדת כלפיהם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה עם שוויון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ולא סתם, לא רק זה, אנחנו דנים גם בשאלת חוק קמיניץ, הקנסות, צמצום כל הבעיה הזאת של פגיעה בבנייה ללוחמים גיבורים שחזרו. כל זה מתנהל עכשיו בדיוק הפוך ממה שאמרת. מה עוד אמרתם? אין תוכנית לצפון, אין כסף לצפון – שמנו עכשיו מיליארדים לצפון – ואמרתם, לא מיניתם אחראי – לא, מינינו, מיניתי את צ'ייני, האלוף צ'ייני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ומה מעכב כרגע – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מה מעכב שבוע אחר שבוע אחר שבוע? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ניגוד העניינים שלך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מה מעכב שבוע אחר שבוע? כדאי שתשמעו, תוכלו להוסיף את זה לצעקות, אולי תפיקו לנכון – מה שמעכב את זה הוא טענה חוזרת ונשנית, חדשה, כל פעם, חדשות לבקרים, של היועץ המשפטי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> פתאום צ'ייני, אלוף בישראל, מוערך על ידי כולם, התקבל בהתלהבות על ידי כל ראשי היישובים בצפון – פתאום יש שאלה אם מותר למנות אותו. בטח שמותר. צריך. חבל על הזמן. דבר שלישי, אמרתם שאני לא נפגש עם משפחות החטופים – אני נפגשתי עשרות פעמים, מאות שעות, עם מאות חטופים. אה, אבל לא מהקיבוצים – מהקיבוצים – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מהעיר, מהמושב, מהכפר, מהקיבוץ. אני שומע אותם, אני מקשיב להם, אני שומע את הכאב שלהם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא נפגש עם הבת של קית'? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ואשתי עושה את זה לא פחות ממני, ולא סתם כדי לסמן וי, אלא באמת יושבת, והם באים כל כך טעונים בהשמצות שלכם ושל האולפנים, והם יוצאים החוצה, הם לא מאמינים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין להם אבא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – הם אומרים: איך יכול להיות שמה שאנחנו רואים כאן – היחס, ההתחשבות, ההזדהות – איך זה יכול להיות? זה לא מסתדר. אבל זה לא מפריע, כי אחד או שניים יוצאים החוצה, יוצאים בפני האולפנים ואומרים את מה שהם אומרים. אבל האמת היא זאת: אני נפגש איתם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הם פה בחוץ, אדוני. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני נפגש איתם, אני מחבק אותם, אני מבין את הכאב שלהם, גם של השכול וגם של האי-ודאות. אנחנו מחויבים להחזיר את כולם. אני מבקש לומר לכם, אנחנו מתקדמים בשיטתיות להשגת יעדי המלחמה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, מה זה, כפסע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – שחרור החטופים, חיסול החמאס והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. אנחנו משיגים את היעדים הללו בזכות השילוב בין הלחץ הצבאי ללחץ המדיני. ואני יכול להגיד לכם, חד-משמעית, החמאס אכן בלחץ. הוא בלחץ כי אנחנו מחסלים את בכירי מפקדיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אתה, זה הצבא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הוא בלחץ כי אנחנו מחסלים את אלפי מחבליו. הוא בלחץ כי נכנסנו לרפיח ולציר פילדלפי ואנחנו מחזיקים אותו בגרון. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה המחבל הגרוע ביותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה המחבל הגדול ביותר. אין מחבל יותר גדול ממך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין מחבל יותר גדול ממך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה שלישית. נא לצאת, נא לצאת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור, לך מפה, לך מפה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה המחבל הגדול ביותר. זה אתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור פה, לא לעזור. חבר הכנסת איימן עודה, נא לצאת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך מפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. חברי הכנסת, לא לעזור. תודה. (חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חמאס בלחץ כי הוא מבין שאנחנו לא מרפים, שאנחנו לא מוותרים. ואנחנו נמצאים במצב הזה רק בגלל שהתעקשנו מול הלחצים העצומים מבית ומן החוץ – מן האולם הזה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה לחצים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – גם מארצות הברית. התעקשתי לא להפסיק את המלחמה, התעקשתי לעמוד על הדרישות שלנו. התעקשתי להקשיב לחיילים הגיבורים שלנו, למפקדים המצוינים שלנו, להמשיך את הלחץ, בזמן שרבים בבית הזה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מתנצל בפני הרמטכ"ל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תתאפקי. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה להתאפק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ובאולפנים והלשעברים, כולם הסבירו שאי-אפשר לנצח את חמאס. הסבירו: יש פה רעיון – אי-אפשר לנצח רעיון. טוב, יש רעיון שנקרא הנאציזם. הניאו-נאצים עדיין חיים בגרמניה, אבל לפני 80 שנה חיסלו את השלטון הנאצי, וזה מה שאנחנו הולכים לעשות – לחסל את השלטון הניאו-נאצי הזה בעזה; לחסל רעיון. אנחנו באים לחסל את היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס, ואנחנו מתקדמים לשם צעד אחר צעד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה נתת להם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אין הדדיות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בזמן שרבים בבית הזה הסבירו שאין מה להיכנס לרפיח, שאין מה לתפוס את ציר פילדלפי, וחוץ מזה, אמריקה מתנגדת, אמריקה מעכבת נשק, ואם ניכנס לרפיח זה יהרוס את מערכת היחסים איתה – אני אמרתי – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר לך? מי אמר? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לקח לך יותר מדי זמן להיכנס לרפיח. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא אמר את זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ועוד איך אמרו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא אמר את זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואיך אתם אומרים? מתועד בפרוטוקולים – שאף אחד לא משנה. מתועד גם מתועד גם מתועד. תהרוס את אמריקה. אנחנו תלויים באמריקה תלות מוחלטת. איך אפשר? איך אפשר לצאת נגד זה? איך אפשר להתעקש להיכנס לרפיח? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אפשר לצאת נגד הרמטכ"ל? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואני אמרתי מה שאמרתי גם לידידי הנשיא ביידן: אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להיכנס לרפיח. אנחנו לא נשאיר שם ארבעה גדודים, אנחנו לא נשאיר רבע מהצבא הנאצי עומד על תילו, אנחנו לא נימנע מלהיכנס לברלין. אנחנו נעשה את זה כי אנחנו בדרך לניצחון המוחלט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, כפסע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> גבירותיי ורבותיי, במזרח – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה לברלין ולרפיח, תסביר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני אסביר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן, בבקשה. תסביר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תודה, אני אסביר. מה שביקשו מאיתנו זה להפסיק את המלחמה, אחרי שנכנסנו – בניגוד לדעתם של רבים – במהלך קרקעי, וכבשנו את העיר עזה, נכנסנו לשיפא, נכנסנו לח'אן יונס, עמדנו להיכנס לרפיח – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עמדנו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אמרנו לנו: תעצרו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הנשיא ביידן וכל הקהילה הבין-לאומית, וגם רבים כאן. אמרנו לנו: תעצרו, מספיק, אפשר לסיים את המלחמה, צריך להתפשר. צריך להבין, אי-אפשר לנצח את חמאס, אי-אפשר להשמיד את הרעיון, זה מה שצריך, ולא נקבל חטופים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, עד כאן. עד כאן. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אחרי שאמרו לנו את כל זה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה מטרת הנסיעה שלך, אדוני ראש הממשלה? מה מטרת הנסיעה שלך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סובה, חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אחרי שאמרו לנו את כל זה, נתתי את ההשוואה ואמרתי: תארו לכם שבעלות הברית, אחרי שהן פלשו לנורמנדי, נכנסו לצרפת, נכנסו לגרמניה, כבשו, טיהרו 80% מגרמניה, היו אומרות: בואו נעצור, נשאיר 20% מהצבא הגרמני על תילו ולא ניכנס לבונקר של היטלר בברלין; זה בסדר, אפשר לסיים את המלחמה עכשיו. ובכן, זה דבר שלא היה מקובל עליי, ועמדתי מול כל הלחצים הללו, והינה, נכנסנו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה משווה את עצמך לצ'רצ'יל? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה עם החטופים? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה עם החטופים? אפשר תשובות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת רון כץ, די. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה, הזכרת את החטופים. אפשר תשובות? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כי התשובה היא שבמזרח התיכון מעריכים את החזק והנחוש ולא את החלש והרופס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה לא חזק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וראו זה פלא – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, די. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וראו זה פלא, צה"ל מפליא את מכותיו וחמאס מתחיל להתגמש – אגב, אני גם בדרך לארצות הברית, לדבר בפעם הרביעית בפני שני בתי הקונגרס, להיפגש עם הנשיא ביידן ועם אחרים. אמרו לנו שהחמאס לא יתגמש, שהגענו לגבול היכולות שלנו. אמרנו לנו שחמאס לא יסכים לשחרר חטופים בלי שנסכים מראש לסיים את המלחמה. אבל פתאום הוא מסכים. אמרנו לנו שהוא לא יסכים, שהוא ידרוש שהמשא ומתן יימשך לעד. אומנם הוא יוותר על כך שנצהיר מראש שאנחנו לא מסיימים את המלחמה, אבל בפועל הוא ידרוש מאיתנו להישאר במשא ומתן עד להודעה חדשה. ופתאום, תחת הלחץ והמכות, פתאום גם בזה הוא מתגמש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, אז תביא אותם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ועכשיו אומרים לנו שהוא לא יסכים שנישאר בציר פילדלפי ושנמנע העברת נשק ממצרים, שהוא לא יסכים שנמנע כניסת מחבלים ואמל"ח לצפון הרצועה, שהוא לא יסכים שנמקסם את מספר המשוחררים. ואני אומר לכם, ככל שנתמיד בלחץ, הוא יוותר יותר ויותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, אז קדימה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וזאת הדרך היחידה לשחרר את הבנים ואת הבנות, את הנשים ואת הגברים, את הצעירים ואת הקשישים, את החיים והחללים. אני חושב שאם זה היה תלוי בכם, באופוזיציה, באולפנים, בלשעברים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תביא אותם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אתם כבר הייתם נכנעים מזמן, אתם היית מסיימים את המלחמה. הייתם מקבלים את התנאי הזה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אנחנו העברנו להם את הכסף? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – בלי חיסול מפקדים, בלי שליטה ברפיח ובציר פילדלפי, ומוחמד דף היה מסתובב כמנצח. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עם כל החוזק שלך, איפה היית ב-7 באוקטובר? איפה היית? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא היינו מגיעים למצב הזה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם, במקום להטיל עליו פצצה, הייתם נותנים לו הסכם גז בעזה, בדיוק כפי שעשיתם לנסראללה בלבנון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ככה לא מנצחים במלחמה, ככה לא מנהלים משא ומתן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו נחושים לנצח במלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חמאס היה צריך לשים את – – – שלך – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו נחושים להחזיר את כל חטופינו, והמפתח הוא לחץ, לחץ ועוד לחץ. ואני רוצה לשתף אתכם בשני סודו: 1. הלחץ שאני מדבר עליו צריך להיות מופנה לסנוואר ולא לראש ממשלת ישראל; הדבר השני, הלחץ שלכם עליי לא יעזור. רוח העם וגבורת הלוחמים מאמינים בדרך שאנחנו מובילים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> העם לא יכול לראות אותך כבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רוב העם לא רוצה אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הדרך שלכם היא גם להפסיד במלחמה וגם להפקיר את רוב החטופים לגורלם המר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, אתה החלטת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני נחוש לשחרר את כל החטופים וגם לנצח את המלחמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תביא אותם, תביא כבר, מחר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זה הניצחון המוחלט. ועכשיו, לפני שאגיד – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – פה באולם הזה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לפני שאגיד את מילת הסיום – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מילה לתושבי הצפון, משהו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לפני שאגיד את מילת הסיום, אני רוצה להגיד משהו על ועדת החקירה – הממלכתית, הלאומית, איזו שתרצו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבר אמרת ב-2006, אל תחזור על זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזו ועדה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הגיע לידי מכתב שכתב הדוכס מוולינגטון לממשלה בלונדון. הם שלחו ועדת חקירה. הוא היה בספרד, בדרך לפורטוגל, נאבק בנפוליאון, בדרך לווטרלו. ועדת החקירה נשלחה וביקשה ממנו לתת דיווח מדויק על מספר האוכפים לסוסים שהוא משתמש בהם, על מספר יריעות האוהלים, על מספר קבוצות האוהלים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור עכשיו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – והוא השיב: אני מאוד מעריך, אני מאוד מעריך את – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אני מאוד מעריך את הבדיקה הזאת, אני מאוד מעריך את הבדיקה הזאת, ואני רוצה לדווח לכם שיש באמת מחסור של כך וכך ליש"ט בגדוד אחד. אנחנו נחפש את זה עד תום. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והוא אמר: יש גם שאלה של צנצנות ריבה בגדוד אחר שעדיין לא הגענו למיצוי האמת לגביהן, אבל אני מבקש – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> רק זה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מכם, מכובדיי – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סובה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – להחליט בין שני דברים, בין שתי משימות – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סובה, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – האם אתם רוצים שאני אתעסק עכשיו במענה לצבא הפקידים שלכם – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – או האם אתם רוצים שאני אנצח את נפוליאון? תחליטו. אני לא יכול לעשות את שניהם בבת אחת. ובכן, אני רוצה עכשיו לנצח את החמאס, ויהיה לנו זמן לבדוק את כל צנצנות הריבה וגם דברים אחרים בהמשך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה השוק הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – תתפטר. תתפטר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת את דברו. אתם מפריעים לו כרגע, אתם מפריעים לחבר הכנסת לפיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אושר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני ראש הממשלה, הקשבתי בקשב רב לנאומך. אמרת פה משפט שהוא לא מקורי, אבל יש בו איזו אמת. אמרת: במזרח התיכון מעריכים רק את החזק. אם זה נכון, למה במשמרת שלך החמאס פלש לתחומי מדינת ישראל? הרג 1,200 אזרחים ישראלים – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולא עלה בדעתו שיש מולו מישהו חזק שהוא צריך לחשוש ממנו – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כי אתה מחליש אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מפני שהוא ידע עליך משהו. הדבר השני שאמרת לפני הסיפור הדי-משונה הזה על וולינגטון זה – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 7,000 פעם את המילה "לחץ". אדוני ראש הממשלה, אשתך, שאיתה תמיד הייתי ביחסים טובים, היא פסיכולוגית, M.A. בפסיכולוגיה. אני מציע שתשאל אותה מה יכול לגרום לאדם לעלות הנה ולהגיד שוב ושוב את המילה לחץ, לחץ, לחץ, לחץ, לחץ, כי התשובה היא הלחץ. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – את ליהי לפיד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את כבר בקריאה ראשונה. די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל במקום הדיון הזה אני רוצה לשאול אותך שאלה: האם אתה עומד להודיע בשבוע הבא בנאומך בקונגרס שאתה מסכים לעסקת החטופים? האם אתה הולך לעמוד על הבמה בקונגרס ולהגיד שם: אני מסכים לעסקת החטופים, אנחנו מחזירים הביתה את הילדים שלנו, את הילדות שלנו? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם זה מה שאתה הולך להגיד – וזה מה שאתה צריך להגיד, וזה מה שהעולם כולו מצפה שתגיד – סע לשלום, חזור בשלום, ברכתנו שלוחה איתך. זה הדבר הנכון לעשות, זה הדבר המוסרי לעשות, לעמוד שם ולהגיד לכולם: במשמרת שלי הם נפלו בשבי, אני לוקח אחריות, אני מחזיר אותם הביתה. אם זו לא התוכנית שלך, אם אתה נוסע לשם עוד פעם בשביל לברבר מילים ריקות – אל תיסע, אל תבייש אותנו שוב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יאללה, בסדר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מספיק הנזק שעשית ב-2015 – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כשבגלל הנאום חסר האחריות שלך בקונגרס הבאת עלינו במו פיך את הסכם הגרעין עם איראן. במו פיך, בשביל נאום אחד ריק מתוכן שנועד רק לצורכי בחירות – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גרמת אז לממשל ללכת להסכם ששנינו התנגדנו לו – אני התנגדתי להסכם הגרעין לא פחות ממך, כזכור לך היטב, בלי שישראל הייתה ליד השולחן, בלי שהממשל לקח בחשבון את האינטרסים הביטחוניים שלנו. את המחיר מול האיראנים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> את המחיר מול האיראנים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור לו, תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אנחנו משלמים עד היום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כולל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מקבל את הדבר שרוב האנשים – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מקבל את הדבר שרוב האנשים לא זוכים לו – הזדמנות שנייה. בלשכה שלך, בסביבה הכי קרובה שלך – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יש אנשים שחושבים ואומרים שאתה צריך להודיע בנאום בקונגרס שאתה מקבל את עסקת החטופים – לא בניסוח מתפתל, לא בתנאים ששוב יטרפדו את זה – להודיע שאתה מסכים, ויש עסקה והם חוזרים הביתה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם לא תעשה את זה, אל תיסע לוושינגטון. סע לקטר, סע לקהיר, תישאר פה ותקיים דיונים סביב השעון עד שתגיע לעסקה. אל תיסע לנאום במזגן של וושינגטון כשהחטופים מתים מחנק במנהרות של עזה. איילת, אימא של נעמה לוי, אמרה לך את זה כשהצעת לה לנסוע איתך. היא אמרה לך: זה לא הזמן לנסיעות ראווה, תישאר פה ותסגור עסקה להחזיר את הבת שלי. נעמה הייתה בת 20 לפני שלושה שבועות בשבי החמאס. אני לא יודע אם "חגגה" זו המילה – ציינה את יום הולדתה ה-20, ילדה יפה בת 20. אתה כבר לא יודע אם זה שמח או נורא להגיד את המילים "ילדה יפה בת 20". בישיבת הממשלה האחרונה ביום ראשון לא אמרתם מילה על החטופים. שעתיים דיברתם רק על ההסתה נגדך. במקום את הסרטון של נעמה – ויש סרטון של נעמה – במקום את הסרטון של הירש עם היד הקטועה, מזכיר הממשלה ערך והציג סרטון של אנשים שמדברים עליך לא יפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מגנה, כמובן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מגנה, כמובן – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל הסתה. מותר לבקר – אסור להסית לאלימות. זו פגיעה בדמוקרטיה. זה, אגב, גורם נזק אדיר למחאה, זה הרי לא עוזר למחאה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל בואו לא נתבלבל – כל חייל בעזה נמצא בסכנה הרבה יותר גדולה ממך. כל לוחם מג"ב או ימ"מ בג'נין נמצא בסכנה יותר גדולה ממך. כל חיילת מג"ב במעברים נמצאת בסכנה הרבה יותר גדולה ממך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, חברת הכנסת דיסטל. די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש חמש תצפיתניות חטופות בעזה. החיים שלהן פי אלף יותר בסכנה ממך, פי מיליון בסכנה ממך. אתה מבין בכלל – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה שנייה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה עכשיו מנרמל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי, אנחנו לא נוהגים לקרוא לשר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בתוך כל הניתוק שאתה חי בו – אתה מבין בכלל מה חושבים אזרחי ישראל כשהם רואים שכל מה שמעסיק אותך בעידן הנורא הזה שבו אנחנו חיים, בתקופה הארורה הזאת – כל מה שמעסיק אותך – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> השאלה מה מעסיק אותך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה שלומך האישי – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאי גולן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בתוך הווילה של המיליארדר התורן ונוחותו של הנופש במיאמי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוהו – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> שעתיים דיברתם על זה בממשלה. מתי הקדשתם שעתיים לתושבי הצפון המופגז? מתי הקדשתם שעתיים לעלייה המטורפת של יוקר המחיה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי הקדשתם שעתיים למה שקורה למשפחות המילואימניקים? מתי הקדשתם שעתיים לזה שיש כבר קרוב ל-10,000 פצועי צה"ל? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מדבר – – – למה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תסלח לנו אם לא נשבר ליבנו מול כל התלונות על מר גורלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מייסדה של מכונת הרעל, האיש שהביא מיליארדרים זרים כדי שיקימו לו את מכונת ההסתה הגדולה בתולדות המדינה, מדבר על הסתה. מי שהביא לנו את ערוץ 14, את גלי ישראל, את ינון מגל וברדוגו וריקלין – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהכניס לממשלה את בן גביר – שלא יתקרבן לנו על הסתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הסתה נגד ראש הממשלה ומשפחתו כל כך מסוכנת בעיניך, למה לא אמרת מילה כששלחו כדורי אקדח לילד של נפתלי בנט? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – תגנה את ההסתה, תגנה את ההסתה – – – תגנה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תתבייש. אתה המסית הראשי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא קורבן, אדוני. אתה חי בשתי וילות על חשבון המדינה, אתה נוסע לכל מקום בשיירה של אאודי 8 שחורות ומשוריינות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואם כל כך קשה לך ועצוב לך, אתה מוזמן להתפטר. רוב מוחלט של אזרחי ישראל ישמחו עד מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור כעת להצבעה. לבקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה הצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, אנא קראי את השמות. מי שמצביע בעד – מצביע בעד קבלת הודעת ראש הממשלה; מי שמצביע נגד – מצביע נגדה. סדרנים, להחזיר את מי שהוצא החוצה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קראי בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ואליד אלהואשלה – נגד דבי ביטון – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח שלי טל מירון – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש באולם חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוראי להב הרצנו – נגד שלי טל מירון – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אין נוספים, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 56 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הודעת ראש הממשלה התקבלה. << נושא >> דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. בהתאם לתקנון הכנסת, נציין את זכרה של חברת הכנסת עדנה סולודר, ואנו מקדמים בברכה את בני ובנות משפחת סולודר, שנמצאים איתנו פה ביציע. חברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר, זכרה לברכה, נולדה ב-15 במרץ – אגב, חלקנו תאריך לידה – בשנת 1930, מראשונות הילדים שנולדו בקיבוץ גשר שבעמק הירדן, עוד בתקופת המנדט הבריטי. בגיל 16 החלה להילחם להגשמת הרעיון הציוני להקמת בית לאומי לעם היהודי. היא התגייסה למחתרת ההגנה, ובהמשך השתתפה בקרבות הקשים במלחמת העצמאות על יישובי עמק הירדן אל מול הצבאות הפולשים של ירדן וסוריה. המוזיקה הייתה חלק מרכזי בחייה של עדנה – עוד דבר שחלקנו. היא למדה מוזיקה ופסנתר בקונסרבטוריון בתל אביב, והפכה למורה למוזיקה של יישובי עמק הירדן. היא כיהנה כמזכירת קיבוץ גשר וכמזכירת הפנים בקיבוץ המאוחד, ובמסגרת תפקידה עמדה בראש יוזמות ההתיישבות הקיבוציות בגליל, בערבה ובבקעת הירדן. בשנת 1982 נבחרה לכנסת העשירית מטעם סיעת המערך. מעבר לחברותה בוועדות הכנסת, היא גם ריכזה את פעילות סיעת העבודה וכיהנה כחברת כנסת עד תום הכנסת השתים-עשרה בשנת 1992. גם לאחר פרישתה המשיכה לכהן במגוון תפקידים ציבוריים. ביום העצמאות ה-51 למדינת ישראל היא נבחרה להדליק משואה בטקס המרכזי של יום העצמאות בהר הרצל. ב-10 באפריל השנה, יום לאחר פטירתה, קיבלה משפחתה את ההודעה על זכייתה בפרס ישראל על מפעל חיים, בין היתר על היותה סמל למנהיגות נשית ששיקפה במסלול חייה יוצא הדופן את פני החברה הישראלית, וכן בשל פעילותה הפרלמנטרית לחיזוק הפריפריה, שמירת הטבע והמורשת, עידוד החקלאות וההתיישבות, והיותה מופת לאחדות וחיבור בעם. בדיון האחרון במליאה שבו לקחה חלק חברת הכנסת לשעבר סולודר, היא אמרה ממש כאן בדוכן שלידי מילים נפלאות, אני חייב להגיד: כבוד היושב-ראש, תרשה לי לסיים בנימה אישית. זו הצעה אחרונה לסדר-היום שלי בכנסת. נכנסתי לבית הזה בכנסת העשירית, לפני עשר שנים ורבע, ואעזוב אותו בסוף חודש יוני. אני מודה שגם אם כוחו והשפעתו של חבר כנסת יחיד מוגבלים, הרי הוא יכול לשנות. בשנים האלה הרגשתי אחריות כבדה על כתפיי, ולא עם כל התשובות שנתנו הייתי שלמה. עם כל הביקורת, אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית. היא הדמוקרטיה הנאורה ביותר והיחידה במזרח התיכון, והיא בין הנאורות בעולם כולו. תודה רבה. בתום נאומה האחרון בכנסת אמר יושב-ראש הכנסת אז, שבח וייס, את המילים הבאות, גם הן נפלאות בעיניי: חברת הכנסת עדנה סולודר הייתה בעיניי תמיד סמל של מתן צבע נפלא לאפור. אני חושב שזה הצבע היפה ביותר. אינני יודע מדוע תמיד עולבים בצבע הזה. זהו צבע שמסמל חריצות, עמל, דבקות, רתיעה מיחצנות, רתיעה מהתייפייפות. אני זוכר מה אמר עליה הרמטכ"ל של אותם ימים, חבר הכנסת לעתיד והשר לעתיד חיים בר-לב, כאשר בתקופת ההתשה מול הקיבוץ שלה – היא הייתה תקופה מסוימת מזכירה של הקיבוץ המאוחד – היא גילתה גבורה ממדרגה ראשונה: חברת הכנסת סולודר, אנחנו תמיד נראה בך לא רק חברה, אלא חברת כנסת למופת, ודווקא בתחומים שהרבה חברי כנסת לא עוסקים בהם מפאת העובדה שהם לא מעניקים דיבידנד מיידי. אני מברך אותך. דבריו של יושב-ראש הכנסת דאז שבח וייס, עליו השלום. אני מודה לבנות ולבני משפחתה של חברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר, שכאמור מכבדים אותנו כאן בנוכחותם. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת אלון שוסטר ולחבר הכנסת גלעד קריב, אבקש להזכיר לחברות ולחברי הכנסת כי ברוח התקופה והמלחמה המתמשכת, אנו מבקשים מכל משפחה לאזכר שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במערכה מאז. המשפחה בחרה לאזכר את השוטר רב-נגד סיון ינין, השם ייקום דמו, מערד, שנפל בקרב מול מחבלים במסיבת הדמים ברעים ב-7 באוקטובר. בן 49 שנים היה בנפלו. סיון היה יליד קיבוץ גשר והוריו היו ממייסדיו. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר לשאת דברים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, שלום לתמי, אחות של עדנה, לבעלה ולבני המשפחה שנמצאים איתנו ומכבדים אותנו בנוכחותם. תודה על האזכורים הכל-כך אותנטיים, כל כך מרגשים, גם של עדנה וגם של שבח וייס, יושב-ראש הכנסת – הוא הצליח לגעת היטב באמת הפשוטה, הנוגעת, שרואה בפשטות העמל את תמצית העשייה של שליח הציבור. עדנה נולדה בקיבוץ אשדות יעקב בעמק. היא מזוהה עם קיבוץ גשר, אבל שם ילדותה. היא נפטרה בגשר בגיל 94, וכפי שציינת, לאחר פטירתה נודע למשפחה על זכייתה בפרס ישראל למפעל חיים. המשפחה – אביה של עדנה, יצחק כהן, היה מראשוני משרד הביטחון והמנכ"ל הראשון של בנק אוצר החייל. בן זוגה, רזי סולודר, היה מוזיקאי ומורה למוזיקה, ממייסדי קיבוץ גשר, והוא היה בנם של המשורר אברהם סולודר ורופאה. אני הכרתי את עדנה אחרי שחרורי מהצבא, כצעיר בתנועה הקיבוצית וכממלא תפקידים בקיבוץ ובמועצה האזורית, בחינוך, בבית הספר; אדם אנרגטי, נחוש ופורץ דרך. אני אומר אדם – אישה, אישה מלאה, גדושה במוטיבציה וברוך, שילוב של – איך אומרים היום? נחישות ורגישות. היא הייתה בין הילדים הראשונים של אשדות יעקב, ועם בני מחזורה – היא נולדה ב-1930, והייתה בת 18 ב-1948. בארגון ההגנה היא הייתה קשרית, עסקה באיתות ובתקשורת אלחוט. יחד עם בני מחזורה היא נטלה חלק בקרבות במלחמת העצמאות בעמק הירדן. בתקופה ההיא העמק עמד בהתקפה קשה גם מגבול ירדן וגם סוריה, ולאחר מכן כמובן הייתה מלחמת ההתשה, שהוזכרה, והיא כבר בוגרת בקיבוץ גשר. בין שאר הקישורים שהיא עשתה היה בין כוחות המגן באשדות יעקב לקיבוץ גשר, שאז עמד בהתקפה מאוד קשה של צבאות ירדן ועיראק. כפי שציין היושב-ראש, עדנה בגיל צעיר התחילה ללמוד פסנתר והמשיכה בכך גם לאחר המלחמה, בקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב. בין המורים שלה – הפסנתרן המהולל פרנק פלג. לאחר מכן היא חזרה ולימדה בקיבוץ שלה פסנתר, מוזיקה, ואחר כך בגשר, לאחר נישואיה עם רזי – רזי סולודר, שהוא בעצמו היה איש תרבות ומורה למוזיקה, ובין מקימי קיבוץ גשר. אם כן, כל חייה סובבת עדנה בעמק הירדן, עמק בית שאן, עמק המעיינות, כפי שהוא נקרא היום, וב-1953 הם קבעו את ביתם בקיבוץ גשר. אחרי מלחמת ששת הימים, עם פרוץ מלחמת ההתשה – ההפגזות היכו קשות גם בגשר – נבחרה עדנה למזכירת קיבוץ גשר, וכיהנה בתפקיד שלוש שנים מאוד מאתגרות, בתקופה שיכולה להזכיר לרבים מאיתנו את האתגרים שאנחנו היום עומדים מולם, הן בצפון והן בדרום. זו הייתה תקופה שבה היא הכירה אנשי ציבור בתנועת הקיבוץ המאוחד, אנשי צבא, פקידי ממשלה, וזה שינה במובן ידוע את מסלול חייה, הוביל אותה לפעילות ציבורית. ואכן, באוקטובר 1972, שנה לפני המלחמה ההיא, היא נבחרה למזכירות הפנים של תנועת הקיבוץ המאוחד, ושם, יחד עם דני רוזוליו, זכרו לברכה, היא פעלה. אלה השנים שעיצבו את מוסדות התנועה. היא הייתה אחראית בין השאר לוועידה החשובה ב-1975, שבה גם הוצגה תוכנית קליטה וגם הוחלט על איחוד התנועות הקיבוציות. הייתה לה הזכות לעמוד בקשר עם מנהיגי התנועה יגאל אלון, ישראל גלילי ויצחק בן אהרון. היא המשיכה ללמוד באפעל מדעי הרוח, ריכזה את המטה הבין-קיבוצי – את זה אני כבר זוכר באופן אישי, הייתה לי מעורבות מאוד קרובה בעניין – פעלה מטעם ההסתדרות לקירוב לבבות בפריפריה בין עיירות לבין קיבוצים. אכן, מ-1982, במשך עשר שנים, היא הייתה כאן, בבית הזה. היא הייתה מה שהוגדר – היה מוגדר אז, אני לא בטוח מה זה אומר היום – מצליפת הסיעה של המערך ואחר כך של הקואליציה, בממשלת האחדות. וזה המקום לציין את שנות השמונים, עם אותה ממשלה שלא היה קל להתרגל אליה, אבל היא הייתה מאוד משמעותית בתקופה הרת גורל – גם ביטחונית, ולא פחות מזה כלכלית. הייתה מאוד חשובה למדינת ישראל; הלוואי שנצליח גם בכך. היא שימשה יושבת-ראש ועדות לאיכות הסביבה, שימור אתרי התיישבות, פיתוח בקעת הירדן, חברה בוועדות בנושאי תקציב וביטחון, קידום זכויות קורבנות השואה, נציגת החקלאים ותפקידים נוספים. היא בלטה בנוכחותה ובנחישותה לצדק חברתי, בקשב עצום לבעיותיהם של ילדים במצוקה, שיתוף ערבים ודרוזים בחברה הישראלית והתנגדות חריפה לכל גילוי של גזענות ואפליה. בשנת 1985, בעת שכיהנה כחברת כנסת, איבדו עדנה ורזי את בתם המאומצת דליקה, אשר שמה קץ לחייה. בתום פעילותה בכנסת היא חזרה לביתה, לגשר, והתמסרה לטיפול באימה – באימא שלה, ליזה, ובבעלה רזי. למרות המכאובים האישיים, היא לא חדלה במשך כל השנים לשאת בתפקידים ציבוריים נוספים, לעמוד בראש עמותות ולעודד יוזמות והישגים בתחומים שונים. בגשר היא המשיכה לפעול לעריכת העלון, להשתתף בצוות צמיחה דמוגרפית, בתיירות, ובגילים מאוד מתקדמים הייתה חלק מהמסע להתחדשות של הקהילה – הכול בצניעות, אהבה, גאווה, אופטימיות. והיא אמרה בסרט משפט שאני מציע לכל נמוכי הקומה, כמוני, לקחת אותו בחשבון. היא אומרת: אני אופטימיסטית מטבעי – אולי מפני שקומתי נמוכה אני רואה את חצי הכוס המלאה, מלמטה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא כל כך נמוך, אלון. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי. ב-1999 נמנתה עם מדליקי המשואות, וב-2005 – פרס של התנועה הקיבוצית על מפעל חיים. ואני רוצה לסיים ולומר שלאישה הזו הישגים רבים. היא המשיכה לנגן עד יומה האחרון את שירה האישי, את חלומה, את אהבתה לביתה בגשר ובאשדות. היא ניגנה את זיקתה להתיישבות ולמדינה, היא ניגנה עד שיותר לא יכלה. יהי זכרה של האישה הקטנה בגוף והענקית ברוח ברוך לעד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני היושב-ראש, חברותיי לסיעת העבודה, בני ובנות משפחת שץ, משפחתה של האחות תמי, ומשפחת בבני, המשפחה המאמצת והמאומצת מקיבוץ גשר, מירב, חברתנו מאותו הקיבוץ, ברוכים וברוכות הבאים. "באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל". כמה יגיעות נתייגעה חברתנו הבכורה, חברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר, כלת פרס ישראל למפעל חיים, כמה יגיעות – בענייני קיבוצה גשר, בענייני תנועתה הקיבוצית, בענייני מפלגתה, ובעיקר בעניינם של מדינת ישראל, החברה הישראלית כולה והעם היהודי. כמה עמל עמלה ב-94 שנות חייה וכמה פירות ברכה היו בעמל מפואר זה. אתמול ציינו כאן במשכן את זכרו של זאב ז'בוטינסקי, מייסד בית"ר ומוביל הציונות הרוויזיוניסטית. אחד מסלעי המחלוקת הגדולים בינו לבין מחנה הציונות הסוציאליסטית, שחברת הכנסת סולודר הייתה מבנותיו וממנהיגותיו, היה סביב שאלת ריבוי הדגלים. בעוד ז'בוטינסקי תבע את תפיסת החד-נס, שלפיה ישנו דגל אחד בלבד שיש להניף – דגל הקמתה של המדינה היהודית – האמינה תנועת העבודה, זו אשר הניחה את המסד המרכזי להקמת המדינה, שהציונות היא תנועה רב-ממדית, רבת דגלים ומהלכים לתיקון האדם, העם והעולם. המרכזי שבדגלים ובמהלכים אלה הוא אכן הקמת הבית הלאומי לעם היהודי וההגנה עליו, אך לצידו מתנוססים דגלים נוספים, שהם חלק מהותי של המהפכה הציונית ושל חידוש ימיו של העם היהודי בארצו: חתירה לחברת מופת, טיפוח חיי עמל ויצירה, הבטחת מעמדו וכבודו של האדם העובד, חידושה של התרבות העברית על כל מופעיה, התיישבות שיתופית ובניין קהילה, שוויון מגדרי, קידום יחסי אחווה בין עמים ודתות וחתירה לשלום בטוח ואחראי. מי שיעיינו בקורות חייה של חברת הכנסת סולודר יגיעו במהרה למסקנה שמסכת חייה הענפה משקפת בדיוק את ריבוי הדגלים והמהלכים האלה של תקומת ישראל. ילידת גשר הישנה – חצר גשר, חברת ההגנה מגיל 16, קשרית צעירה ואמיצה בחזית עמק הירדן במלחמת העצמאות; אשת מוזיקה, תרבות וחינוך; מנהיגה בונה ומובילה בקיבוצה, שבו שימשה פעמיים מזכירה; אחת ממנהיגות הקיבוץ המאוחד והתנועה הקיבוצית כולה; חלוצת הניסיון להוביל לבנייה מחודשת וטובה יותר של היחסים בין הקיבוצים לבין תושבי עיירות הפיתוח בגליל ובנגב, משימה שחייבים להמשיך ולשקוד עליה; נואמת חריפה ומחוקקת קשובה שהפנתה את מרב מאמציה הפרלמנטריים לסיוע לאוכלוסיות, לקבוצות ולקהלים מוחלשים, ובתוכם, כפי שכבר צוין, ילדים הסובלים מאלימות והזנחה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, ילדים הזוכים למשפחה מאמצת או משפחת אומנה אוהבות, וזאת, כפי שכבר שמענו, מתוך זיקה עמוקה לחוויה האישית והמשפחתית שלה, עם אימוץ בתה האהובה דליה, זכרה לברכה. כמנהיגה בקיבוץ המאוחד האמינה חברת הכנסת סולודר באקטיביזם התיישבותי וביטחוני. יחד עם חבריה בהנהגת הקיבוץ המאוחד, הובילה את מאמצי ההתיישבות בערבה, ברמת הגולן ובבקעת הירדן אחרי מלחמת ששת הימים. בכך הפגינה את המחויבות העמוקה שלה למשימת יישוב הארץ ולקביעת גבולות הארץ על ידי חרישת התלם האחרון. באותה נשימה, כחברת מפלגת העבודה, כשותפתו של יגאל אלון, זכרו לברכה, הכירה גם בצורך להבחין בין מרחבים הראויים למעשה ההתיישבות ולאותם מרחבים שבהם מעשה ההתיישבות מוביל למציאות דו-לאומית מדממת, להעמקת הסכסוך, ובעיקר – לפגיעה בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כמצליפת סיעת העבודה במשך קרוב לעשור לא היססה לעמוד על משמרת הערכים האלה, בתקיפות, באומץ, בזקיפות קומה. במהלך שנות השמונים מיצבה את עצמה כמובילת המאבק בכהניזם, בלאומנות הגזענית שחדרה לבית הזה. חברת הכנסת סולודר הניחה את היסודות לחקיקה שהרחיקה את מאיר כהנא מקודש-הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית, ולא חדלה להיאבק בו ובתורתו. רק ניתן לתאר בעצב גדול מה הייתה עמדתה לנוכח המתרחש היום, בימים אלו, בבית הזה, בנושא הזה. תקיפות זו כלפי מופעיה המכוערים של הלאומנות היהודית, שעמדה בסתירה יסודית לערכי הציונות והדמוקרטיה, שבהם האמינה כל חייה, לא עמדה לה לרועץ כאשר עמדה על הצורך במדיניות ביטחונית תקיפה, או כאשר בנתה שיתופי פעולה יוצאי דופן עם חברות וחברים מהצד השני של המתרס הפוליטי. יחד עם חברת הכנסת גאולה כהן, בת-פלוגתא פוליטית ושותפה לפריצת תקרת הזכוכית של מנהיגות ציבור בפוליטיקה הישראלית, הובילה עדנה את המאמץ הראשון של כנסת ישראל לשחרורו של יונתן פולארד ולהכרה של מדינת ישראל בחובתה כלפיו. כמה חסרה לנו בימים אלו היכולת לייצג בעוצמה ובנחישות את העמדות ואת הערכים של המחנה שאליו אנחנו משתייכים, ובו בזמן לשקוד על מהלכים משותפים עם אלו המשתייכים למחנות האחרים. חבריי וחברותיי, חברותיי לסיעת העבודה, בני משפחתה של עדנה, כידוע לכולנו – וזה לא סוד – ייצוגה של מפלגת העבודה בבית הזה נשחק עד דק מאז ימי כהונתה של חברתנו עדנה סולודר. עד יומה האחרון האמינה עדנה בחשיבותה הגדולה של התנועה שלנו ושל המפלגה שלנו ובתרומה הגורלית שלהן לחיים הפוליטיים והציבוריים במדינת ישראל. הימים האלה – וגם זה ידוע לכולנו – הם ימים של התארגנות מחודשת, התארגנות שמציפה מטבע הדברים שאלות של מיתוג, שמות וכותרות. עדנה סולודר הייתה ממנהיגות הקיבוץ המאוחד. בשנות השמונים עמדה על עריסת לידתה של התנועה הקיבוצית המאוחדת. כעבור שני עשורים ראתה בברכה את איחודן של כל התנועות הקיבוציות של תנועת העבודה ההיסטורית לתנועה אחת, מתחדשת ומתחזקת. ביום הזה, כאשר אנו מעלים את זכרה האהוב של חברתנו עדנה סולודר, אנו עושים זאת לא רק באמצעות הפניית מבט אל עבר העבר אלא גם במבט אל עבר העתיד. יהא השם אשר יהיה, יהיו פרטיו של הסכם כזה או אחר אשר יהיו, יחד עם חברותיי וחבריי אני מתחייב שערכיה של עדנה ושותפיה לדרך, ערכי דור המייסדים והמייסדות, ערכי תנועתנו, תנועת העבודה הציונית, ערכי מגילת העצמאות, ערכי השוויון, הצדק והחתירה לביטחון ולשלום – ערכים אלו, האמת הזו, ימשיכו לעצב את דרכנו. כך כתב המשורר עלי אלון, איש קיבוץ עין שמר, בתפילת הקדיש העברית שחיבר בעבור חברי קיבוצו, וכך אחתום את דברי הזיכרון לחברתנו-מורתנו, אשת עמק הירדן, אשת ההגנה וההתיישבות, אשת השוויון ובניין הקהילה, אשת המעשה והרוח, אשת הביטחון והשלום: יתגדל ויתקדש האדם בחייו ובמותו, בשמחתו, בסבלו ובעמלו, נתברך ונשתבח באוהבינו אשר נתנו מחילם ללא חסך, וגמולם – טעם חייהם ועמלם. ואם תמו חיים של טעם, לא ייפקד זכר פועלם. כי דרך ישרים לא תאבד, ותוחלת מעשיהם תעמוד לעד. ינבוט הזרע אשר זרעו, העץ יעשה פרי, הבית ישגשג, יהמה חיים וירבה דורות. אדמת הארץ אספה אותך בעצב ובאהבה אל חיקה. ימתקו לך רגבי עפרה. יהיו חייך ומעשייך צרורים בצרור חיינו לנחמה ולתקווה. יהי זכרה ברוך, ויהי סיפור חייה המפואר מצפן בעבור כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. << הצח >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מרישוי עסק לקייטנה לתנועות ולארגוני נוער), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3567/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מרישוי עסק לקייטנה לתנועות ולארגוני נוער), התשפ"ג–2023, של ידידי חבר הכנסת אליהו רביבו. אני מזמין את חבר הכנסת רביבו לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, במדינת ישראל פועלות 13 תנועות נוער ומעל 20 ארגוני נוער, ובפעילותם לוקחים חלק מאות אלפי ילדים ובני נוער מכלל המגזרים. גם תנועות נוער וגם ארגוני נוער עוסקים בפעילויות כמו טיולים, מחנות, סמינרים וקורסי הדרכה, גם כדי לחבר את החניכים לארץ ישראל, גם כדי להעביר תכנים בצורה חווייתית וגם כדי להרגיל אותם לקבל תכנים מנהיגותיים שיפתחו את יכולות המנהיגות שלהם כבר מגיל צעיר. על פעילויות-חוץ אלה מפקח משרד החינוך, גם טרם היציאה וגם במהלכה. נוסף על כך, לפי הכללים הנהוגים היום, פעילות-חוץ עם לינה של שלושה לילות ומעלה נחשבת קייטנה, וקייטנה דורשת, משום מה, רישוי עסק. לכן, ארגוני נוער צריכים היום להוציא רישוי עסק. אני מקווה שאתם מבינים, אדוני היושב-ראש, עד כמה שזה פשוט בלתי ייאמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אני מכיר את הסוגיה. הצעת חוק חברתית וצודקת. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> לחלוטין. מדינת ישראל לקחה כמעט כל מחנה או סמינר, שהם עניין שבשגרה לתנועות וארגוני הנוער, והפכה אותו למשימה ביורוקרטית קשה, מורכבת ומסורבלת, שכמובן מייקרת את עלות ההרשמה לחניכים. אדוני היושב-ראש, תנועות הנוער מוחרגות מהצורך של רישוי עסקים בצו של שר הפנים. במאבק ארוך, בשבוע שעבר הצלחנו, יושב-ראש ועדת החינוך חברי חבר הכנסת יוסף טייב ואני, הצלחנו להחריג מרישיון עסק בהוראת שעה גם קייטנות של חלק מארגוני הנוער, עם כל מיני סייגים שייתנו מענה לפחות לקיץ הנוכחי. הצעת החוק שלפניכם מבקשת להמשיך את העבודה החשובה שהתחלנו, שנעשתה בוועדת החינוך, ולהשוות את הכללים החלים כיום על תנועות הנוער כך שיחולו גם על ארגוני הנוער. די בחובות, ברגולציות, בהכבדות ובסרבולים הקיימים ממילא, ואין שום צורך גם ברישיון עסק, מה גם שאין הבדלים מהותיים בין פעילויות תנועות הנוער לכאלה של ארגון הנוער. מובהר בהצעת החוק הזאת שאין בה כדי לגרוע חלילה מכל חובה חוקית אחרת שחלה על ארגון תנועות נוער. כמו כן מובהר שהתהליך יהיה בשיתוף המשרדים הרלוונטיים, משרד החינוך ומשרד הפנים. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת, בוודאי ברוח הימים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את השר עמית סופר להציג – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אופיר, סליחה. אני רגיל לעמית. עבדתי עם עמית ביחד. הינה, אתה רואה, הזכרתי אותו, כי הוא עושה הרבה בימים אלה למען תושבי הצפון. אני מזמין את השר ארבל. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> ראשית, התנצלותי, פשוט בין לבין אני נאלץ לצפות במגישי הצעת החוק דרך ערוץ הכנסת ולקיים ישיבות במקביל. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת רביבו, הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע פטור מרישוי עסק, לפי חוק רישוי עסקים לקייטנה, לתנועות ולארגוני נוער בתנאים הקבועים בהצעה. סעיף 2ג(א) לחוק רישוי עסקים קובע שקייטנה היא עסק טעון רישוי, וכי לא יינתן רישיון או היתר לפי חוק רישוי עסקים לקייטנה, אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר החינוך הסמיכו לכך. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) מוסיף וקובע כי קייטנה היא עסק טעון רישוי גם לצורך מטרות חוק רישוי עסקים הבאות: הבטחת בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים, קיום הדינים הנוגעים לכבאות וקיום תכליות דיני התכנון והבנייה. לצד זאת, סעיף 2ג(ג) לחוק רישוי עסקים קובע כי שר הפנים, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קייטנות המנוהלות על ידי ארגונים או גופים שייקבעו. מתוקף סמכות זו של שר הפנים, ובאישור ועדת החינוך של הכנסת, בשנת 1998 הותקן צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), אשר קובע כי "קייטנת המשך" פטורה מחובת רישוי לפי החוק. צו הקייטנות תוקן מעת לעת, וכולל כיום 29 ארגונים או גופים המקיימים קייטנת המשך, ובהתאם לזאת פטורים מהוצאת רישיון עסק לצורך הפעלת אותה קייטנה. ארגוני הנוער צורפו לצו ביום 7 ביולי 2024, כהוראת שעה לשנה, לאחר שבמסגרת דיונים שקיימה ועדת החינוך בצו רישוי עסקים, לצורך מתן פטור לקייטנות המשך, הוחלט לתקן את צו הקייטנות באופן אשר פוטר 22 ארגוני נוער מחובת רישוי לקייטנת המשך, ככל שהקייטנה מופעלת במוסד חינוך רשמי – בית ספר או גן ילדים, הפועל ברישיון לפי חוק הפיקוח על בתי ספר – או במבנה ציבור של הרשות המקומית אשר משמש במהלך השנה לפעילות תרבות, ספורט או חינוך לילדים ונוער, ובלבד שהרשות המקומית אישרה שקיימים לגביו האישורים הדרושים לפעילותו לאורך השנה, לעניין נגישות, כבאות והצלה ותכנון ובנייה, וכן אישרה כי פעילות זו היא בעלת מאפיינים דומים והיקף ילדים דומה לקייטנת המשך. על רקע האמור, הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 2ג לחוק רישוי עסקים, שענייננו קייטנות, כך שייקבע – מבלי לגרוע מסמכות שר הפנים לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קייטנות – כי הגופים הבאים יהיו פטורים מחובת רישוי לפי סעיף 2ג לחוק: גוף העומד במבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער וגוף העומד במבחנים לתמיכה של משרד החינוך בפעילות ארגוני ילדים ונוער, בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, וכן גוף המקבל תמיכה כחוג סיור לפי המבחנים הנוספים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור. הליך תיקון הצו הרציני והמעמיק שבוצע בוועדת החינוך בראשות חבר הכנסת יוסף טייב, הפנה את הזרקור לצורך לבחון מחדש את התנאים למתן פטור מרישוי עסק לקייטנות. לאור זאת החליטה ועדת שרים לחקיקה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לתיאום עם משרד הפנים, משרד החינוך והמשרד לביטחון לאומי, ולכך שההצעה תיקבע כהוראת שעה לשנה בלבד. בכפוף להתניות אלו אציע לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רביבו, מסכים להחלטת של ועדת השרים? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההצבעה כאמור היא הצבעה שמית – לבקשת האופוזיציה, כמובן, לא הקואליציה. הצבעה שמית. כבוד סגנית המזכיר. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ - אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה משתתפת בהצבעה נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש ח"כים שנוכחים במליאה ולא הצביעו ורוצים להצביע? אין. להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מרישוי עסק לקייטנה, לתנועות ולארגוני נוער), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנים. סתם, סתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת החינוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא אמר. הוא לא אמר, הוא התחרט. ועדת החינוך. הוא לא אמר, הוא סתם צחק. נאור, לוועדת החינוך? יש פה פה אחד לוועדת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז מה אם רשום? אבל אם הכנסת החליטה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא לא החליטה, ועדת הכנסת מחליטה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אף אחד לא רוצה. זו רק המלצה. אני בדקתי את זה – כאשר כל הח"כים רוצים ועדה מסוימת ויש המלצה של היועץ המשפטי, אני לא חייב ללכת לפי ההמלצה. נכון, סגן יושב-ראש הכנסת לשעבר? אוריאל בוסו, אם כל הח"כים רוצים לוועדת הפנים? << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז לוועדת הכנסת. חבר הכנסת אופיר, סמוך עליי שסגרתי את זה עם יושב-ראש הוועדה. בסדר, ועדת הכנסת. זה יעבור לוועדת הכנסת שתחליט לאיזו ועדה. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4708/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא, חברי הכנסת – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את ההצעה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, כשאני הגעתי לכנסת אני הצבתי לעצמי עיקרון ברזל: להשתדל שכל מי שפונה אליי, אני אדבר, אני אקשיב, וכל מי שצריך אותי, אני אהיה שם בשבילו, מתוך אמונה והבנה אמיתית שבשביל זה אנחנו פה – לשרת את הציבור, לא רק כסיסמה, אלא כהתנהלות תמידית. מאז פרוץ המלחמה, לצערי, גדלו וגדלו הקבוצות שהגיעו אליי ללשכה, שהציפו בפניי את הקשיים האיומים שהם חווים. הגיעו אליי ארוסות הנופלים, שלא היו מוכרות, ולראשונה בהיסטוריה הצלחתי להעביר את זה; הגיעו אליי נשות המילואימניקים, שהיו מפטרים אותן בסיטונות ופוגעים בהן תעסוקתית. תיקנו גם את זה ויצרנו תקדימים היסטוריים בדיני עבודה לנשות משרתי המילואים. גם הלוחמים היקרים שלנו הגיעו אליי בבקשה להגדיל את המימון לתואר שלהם, וגם את זה עשינו, ל-100%. ועכשיו הגיעו אליי הגרושות, נשים מדהימות, עם ילדים, שאיבדו את אביהם ב-7 באוקטובר ובמלחמה, והילדים שלהן מקבלים פחות. למה? רק בגלל שההורים שלהם היו גרושים. היתומים האלו לא שווים פחות. הם איבדו את אחד ההורים שלהם, הנורא מכל קרה גם להם, אז למה הם מקבלים פחות? החלטתי שזה עוול שאסור לעבור עליו לסדר-היום, והכנתי את ההצעה הזאת במהירות האפשרית, בשביל לתקן, בשביל לשרת. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה הוא חוק שנחקק ב-1950. המציאות הייתה אחרת וההנחה שעליה התבסס החוק התאימה למציאות של אז – אחוזי גירושים שכמעט לא קיימים. המציאות של היום מחייבת אותנו לעשות שינויים בתפיסה הזו. גרושה של נספה שיש לה יתומים הסמוכים על שולחנה, הופכת גם היא להורה היחיד שעליו מוטל העול הכלכלי של הילדים המשותפים – שלה ושל הגרוש שלה. ממצב שבו היה מפרנס נוסף לילדיהם המשותפים, אשר בין היתר אפשר לה לעבוד בימים שבהם הוא משגיח על הילדים, הפכה הגרושה להורה היחיד, והיא אינה יכולה לעבוד בשל הצורך להשגיח על ילדיה. על כן מוצע להגדיל את התגמול בעד יתומים של גרושה מסכום של 5,553 שקלים ל-8,000 שקלים בעבור גרושה עם ילד אחד, ועל כל ילד נוסף היא תקבל 24% מסכום התגמול, כפי שקבוע היום בחוק. בנוסף, מוצע להעניק לגרושה של הנספה סיוע במימון טיפול נפשי, כל עוד תזדקק לסיוע זה. אציין שבמסגרת הסיכום שלי עם שר האוצר, שהועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה, מתוך הצעת החוק שמונחת לפניכם יקודמו סעיפים 2 ו-4 בלבד. אנחנו נשנה את הנוסח מייד עם העברת ההצעה בקריאה הטרומית. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לשני אנשים חשובים שבלעדיהם החוק הזה לא היה עולה היום ולא היה מקודם: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שפעם אחר פעם מבין את הצורך הציבורי ואת הלקונות הקיימות, ועושה שמיניות באוויר בשביל לסייע לתקצב את הדברים החשובים האלה. הוא משמש מבוגר אחראי במקום שבו שרים אחרים מתנערים מהאחריות שיש להם לאוכלוסיות האלו; שר המשפטים, חברי יריב לוין, שרואה לנגד עיניו נטו את טובת הציבור ופועל לפי המצפן הזה. הוא הבין באמת את המצוקה, עשה דבר מדהים ואישר את החוק, למרות שהיו התנגדויות. על זה אני מודה לך מעומק הלב. כל הכבוד לכם, חבריי השרים. החוק הזה הוא הרבה בזכותכם. אני רוצה להודות גם למורן אסולין, שנמצאת איתנו פה היום, גרושתו של ליאור אסולין, זיכרונו לברכה, שנרצח ב-7 באוקטובר, שנלחמה ובאה אליי עם החוק הזה, נלחמה יחד איתי בשביל שהחוק הזה יעלה היום, בשביל לדאוג לילדים שלה ולילדים נוספים, שיהיה להם עתיד טוב יותר, כי מגיע להם בזכות. את לביאה, כל הכבוד לך. השינוי הזה שהולך להיות הוא הרבה הרבה בזכותך. אני מודה לחברי חבר הכנסת גלעד קריב, שהעלה בפניי את הנושא, והוא שותף מלא להצעת החוק הזו, ולעו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית, שעומדת מאחורי החוק הזה, הניסוח שלו, וגם חוקים רבים נוספים שלי. ועכשיו אתם בטח שואלים מה עם משרד הביטחון, למה אני לא מודה לו. אז למה? כי זה הפרק החודשי של "משרד הביטחון תוקע מקלות בגלגלים", אז הגענו גם לחוק הזה. אחרי ששר הביטחון ומשרדו התנגדו וניסו לטרפד את כל רשימת החוקים שהקראתי בהתחלה – הארוסות, נשות המילואימניקים, ממדים ללימודים – ולא שמו שקל, הם הגיעו גם לחוק הנוכחי. למרות שלא נדרש מהם שקל בחוק הזה – בצלאל לקח את הכול עליו – או כל פעולה כלשהי, הם נעמדו על הרגליים האחוריות להתנגד. כנראה שזה מה שקורה כשמתעסקים כל היום בכותרות ומנותקים מהצרכים של הציבור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מהמפלגה שלך, כן? להזכיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל ההצעות שהם ניסו לטרפד לי, הם השתמשו בתירוץ: אנחנו עובדים על הצעה ממשלתית; צריכים עבודת מטה. אני אגלה לכם סקופ: מעולם לא הגיעה ממשלתית לכל הדברים שאמרתי, וגם לא תגיע. אם הייתי מחכה, כל האוכלוסיות האלה היו פשוט נזרקות לכלבים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אופיר, למה הם מתנגדים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו הסברתי, פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ממשלתית. על זה הם מתנגדים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל למה? למה? מה האינטרס? הם לא מוציאים שקל. לא, הוא שואל אותו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> על כל החוקים הם אמרו: נעשה עבודת מטה. תן לנו. אנחנו. אני לא יודע, הם רוצים לבטל את עבודת חברי הכנסת, שנפגשים כל הזמן עם הציבור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. לא, לא, זו בעיה מוכרת בעוד משרד ממשלתי. זה בעיה מוכרת שלא מפרגנים לח"כים לקדם הצעות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי הם רוצים לבטל אותנו וזהו. הם יודעים הכול והכי טוב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואם תהיה ממשלתית – – – זה בעיה בקואליציה, לדעתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא, אל – – – בוא, זרמנו. תעצור פה. בכבוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עצוב מאוד, מקומם ומכעיס ששר הביטחון ומשרדו מתעסקים בפוליטיקה זולה ומייצרים חסמים לכנסת לתקן עוולות. מזל שיש שרים אחראיים בממשלה, שלא מאפשרים את זה, והזכרתי אותם. אני רוצה בסיום להודות לראש המטה שלי נטע מולכו, שהשקיעה רבות בניסוח החוק ובהבאתו היום לקריאה טרומית. אני שמח מאוד על העברת החוק החשוב הזה. אנחנו עושים פה תיקון קריטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תיקון צודק מאוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמשיך להיאבק מול כל אי-צדק שיגיע לפתחי. אבקש מכם להצביע בעד. מורן, שיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח, חבר הכנסת אופיר. זו באמת הזדמנות להגיד לך, כל החוקים שהעברת מ-7 באוקטובר, ונלחמת עליהם, למען הדברים הצודקים האלה – באמת יישר כוח. מודים לך. מי משיב בשם שר הביטחון? השר אופיר סופר, תשיב בשם משרד הביטחון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> משיב בשם ועדת שרים לחקיקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בשם שר הביטחון, ואם תוכל גם להתייחס לטענות של חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני קודם כול רוצה לברך את חבר הכנסת כץ על הפעילות, על שהוא עוסק בכל הנושא הזה של טיפול בלוחמים, באנשי מילואים, בנפגעי צה"ל, אם זה יתומים ואלמנות ואם זה חוק הארוסות, שהוא מאוד מאוד חשוב. אני אישית מלווה סיפור כזה שנים רבות. נושא חשוב, וללא ספק קיבל דחיפה מאוד משמעותית, והפעילות של חבר הכנסת אופיר כץ בעניין הזה חשובה מאוד. ברשותכם, אקריא את תשובתו של שר הביטחון כלשונה, ואני באמת מקווה שהדברים יעבדו בהרמוניה, כי זה באמת נושא חשוב. אני מקריא את זה כך: חבר הכנסת כץ מציע לשנות את הגדרת ילדו של נספה אשר זכאי להטבות לפי החוק ושהאלמנה זכאית להטבות ותגמולים בעדו מגיל 21 לגיל 24. נוסף על כך, בשלוש השנים שלאחר מות הנספה מוצע להכפיל – אני אקריא את זה כלשונו, למרות שנאמר לי כאן – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הטענה לא אליך, אופיר. הטענה לא אליך – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> ברור, בסדר. אני מקריא כי זה מה שנתבקשתי להקריא. עוד מוצע להגדיל את התגמול שמקבלת גם גרושה של נספה בעד יתומים. כמו כן, מוצע כי יוענק לגרושה סיוע במימון טיפול נפשי כל עוד תזדקק לכך. בנוסף, בשלוש השנים שלאחר מותו הנספה, מוצע להכפיל לאלמנתו את התגמול החודשי שהיא זכאית לו. ראשית, אדגיש כי מערכת הביטחון רואה בליווי ודאגה לבני המשפחות שאיבדו את יקיריהן בהגנה על המדינה חובה מוסרית וערכית. הצעת החוק בנוסחה כעת מעלה קשיים בהיבטים שונים, ונדרש לקיים עבודת מטה יסודית לבחינתה. עם סיום הבחינה וביצוע ההתאמות, נשמח כי בדומה להצעות אחרות שהועלו בתקופה האחרונה, נוסיפה לחקיקה המרכזית שאנו מקיימים בימים אלו למען יתומי צה"ל, שעתידה לייצר עבור יתומי צה"ל מענה שלם ומשמעותי יותר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת המשרדים הרלוונטיים, ובהם משרד הביטחון. כמו כן, הצעת החוק תחזור לוועדת שרים לחקיקה לפני קריאה ראשונה. לאור האמור, אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את ההצעה בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אתה מסכים להסכמות שהוא הקריא? שזה בהסכמה עם משרד הביטחון והמשרדים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הסכמה עם הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. לפני שנעבור להצבעה, נמצאים פה ביציע שגרירת פנמה ודיפלומטית משגרירות פולין. ברוכים הבאים. אני מודה לכם על כל מה שאתם עושים היום במיוחד למען עם ישראל. אתם רואים את העובדות האמיתיות בשטח, והיום נפגשתי איתכם. אני רואה את פועלכם למען האזרחים פה, בישראל, למען החטופים, למען כל עם ישראל. תודה רבה לכם. ברוכים הבאים. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אופיר כץ. הצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינה נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, סיבוב שני להצבעות, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שרן הגיעה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שרן השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש מישהו באולם שלא הקריאו בשמו? חברי הכנסת מיקי לוי וקארין אלהרר? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) קארין אלהרר – בעד מיקי לוי – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד מישהו? אלי דלל? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אלי דלל – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד מישהו שלא הקריאו בשמו והוא נוכח? אין מישהו – תמה ההצבעה. 32 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, עברה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, עוד חוק של אופיר כץ. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה, ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 10) (שינוי דרישת הנזק הנפשי), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. הודעות שר החינוך על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אברהם בצלאל, סימון דוידסון, צגה מלקו, אחמד טיבי, ואליד אלהואשלה ומשה רוט בנושא: העלייה באחוזי השמנת היתר והעישון, והפערים המתרחבים בבריאות בין המעמד החברתי-כלכלי הנמוך לגבוה; על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת משה טור פז, יצחק קרויזר ואברהם בצלאל בנושא: היערכות לחופש ובית הספר של החופש הגדול למפונים ומשפחות משרתי המילואים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4598/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ארז מלול) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חבריי חברי הכנסת, נעבור להמשך סדר-היום. על סדר-היום הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד–2024. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול לנמק את הצעתו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שר, הינה מלכיאלי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש שר, השר מלכיאלי נוכח. בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני ניצב בפניכם היום כדי להציג הצעת חוק בעלת חשיבות עליונה, הצעה שמטרתה להגן על האינטרסים הכלכליים של אזרחי ישראל ולקדם שקיפות במערכת הבנקאית שלנו. בוא נתחיל בעובדות מטרידות. נכון לרבעון הראשון של שנת 2023 סכום מדהים של כ-535 מיליארדי שקלים נמצא בחשבונות עובר ושב של לקוחות בנקים בישראל. סכום הזוי. סכום עצום זה שווה ערך לכשליש מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל, ואינו מביא מניב ללקוחות ולו אגורה אחת של ריבית. במקביל, הבנקים מדווחים על רווחים חסרי תקדים. ברבעון הראשון של 2023 בלבד רווחי הבנקים הגיעו לסכום של 6.3 מיליארד שקלים – זינוק של עשרות אחוזים בהשוואה לתקופות קודמות, זינוק שמגיע בעיקר הודות לעלייה בריבית בנק ישראל. מה הבעיה כאן? בעוד כספם של האזרחים ישן בחשבונות העובר ושב, הבנקים משתמשים בו כדי להרוויח סכומי עתק. הם מפקידים את הכסף בבנק ישראל, מלווים אותו בריבית גבוהה וגורפים את כל הרווחים לכיסם. מה עם הלקוחות? הם נשארים מאחור, לא מודעים לכך שכספם יכול לעבוד עבורם הרבה יותר קשה. רבים מהם פשוט לא יודעים כמה כסף יש להם בחשבון, או שאינם מכירים אפשרויות השקעה שונות שיכולות להניב להם תשואה. הצעת החוק שלפניכם באה לתקן עיוות זה. היא פשוטה אך בעלת פוטנציאל השפעה עצום. הבנקים יחויבו ליידע את לקוחותיהם כאשר יתרת הזכות בחשבונם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על שקט במליאה, זה מפריע. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – עולה על 15,000 שקלים ואינה נושאת ריבית במשך רבעון שלם. זה לא אתה, נאור, הכול בסדר. רם, זה מפריע לי. בהודעה זו הבנקים יידרשו להבהיר ללקוחות כי כספם אינו מניב רווחים. הבנקים יציעו ללקוחות לבחון חלופות השקעה. מדוע חוק זה כה חשוב? 1. שקיפות – הוא מגביר את השקיפות במערכת הבנקאית, מאפשר ללקוחות לקבל תמונה ברורה יותר של מצבם הפיננסי; 2. הוא נותן כוח ללקוח ומעניק ללקוחות את המידע הדרוש כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי כספם; 3. הוא מעודד חיסכון והשקעה ומעודד חיסכון להשקעה, דבר שיכול לחזק את המצב הפיננסי של משקי הבית בישראל; 4. הוא מעודד תחרות, הוא יכול לעודד תחרות בין הבנקים, שכן לקוחות מיודעים יותר עשויים לחפש אפשרויות טובות יותר; 5. הוא תורם לצדק החברתי ומאזן ולו במעט את יחסי הכוחות בין הבנקים הגדולים לבין האזרח הקטן. חברי כנסת יקרים, אנו חיים בתקופה של אתגרים כלכליים חסרי תקדים. יוקר המחיה ממשיך לעלות, ורבים מהאזרחים מתקשים לסגור את החודש. בתקופה כזאת כל שקל חשוב. איננו יכולים להרשות לעצמנו שכספם של אזרחינו יישאר רדום בחשבונות הבנק בלי להניב להם תשואה, בעוד הבנקים ממשיכים לצבור רווחי העתק מכספי הציבור. הצעת חוק זו היא צעד קטן אך משמעותי לקראת מערכת בנקאית הוגנת יותר. היא מחזקת את כוחם של הצרכנים ומציבה את טובתם בחזית. זה חלק משרשרת החוקים שאני וחבריי בסיעת ש"ס הגשנו: חוקים חברתיים כמו חוק הארנונה, חוק להסדרה של חניות לרכבים חשמליים, חוק הירושה הדיגיטלית ועוד ועוד ועוד למען האזרחים בישראל. בחוק זה לא בכדי גם חברת הכנסת יושבת-ראש סיעת יש עתיד מירב בן ארי – גם היא הגישה הצעת חוק, והיא תוצמד בהמשך, כי זו הצעת חוק צודקת. אני קורא לכם, עמיתיי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת חוק זו. זאת הזדמנות להראות לאזרחי ישראל כי אנו עומדים לצידם וכי אנו פועלים למענם ולמען עתידם הכלכלי. בואו נעביר מסר ברור: הכסף של הציבור צריך לעבוד עבור הציבור ולא רק עבור הבנקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אבקש מהשר מיכאל מלכיאלי להשיב בשם הממשלה, בבקשה. מחיל אל חיל, בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאין מה להשיב על הצעת החוק הזאת. כל מי שרואה את חבר הכנסת מלול מגיש הצעת חוק פה, אדוני היושב-ראש – הוא בסך הכול לא הרבה זמן בכנסת; כמויות הצעות החוק שהוא הגיש, כאילו עשרות שנים הוא בכנסת, והכול חברתי וטוב ובכישרון רב. אז לפני שאני יודע מה החוק אני קורא לתמוך, כי הוא מחוקק חברתי ומצוין, אז אנא לתמוך בחוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, הצבעה שמית. טוב, אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעת החוק. בבקשה להקריא את שמות חברי הכנסת. 20 חתמו והגישו לי ולכן אנחנו מקבלים את בקשתם לערוך הצבעה שמית. בבקשה, סגנית מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינה נוכחת בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשמור על השקט, בבקשה, שנוכל לשמוע את סגנית המזכיר. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. קראי שנית בשמות חברי הכנסת שלא נכחו קודם לכן. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. יש מישהו באולם שלא הקריאו את שמו? אין. אם כן, לתת לי את התוצאות. אם כן, תוצאות ההצבעה: 15 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד–2024, עברה ותעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1782/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לנמק את הצעתם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לאחל מזל טוב לסבא-רבא, לרב גפני. אני עומד כאן בזכות הברית לנין היום – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מזל טוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שנקרא שמו דניאל. שיהיה במזל טוב. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת, בקצרה – וירחיב עליה גם חבר הכנסת אלי רביבו, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, שעוסק בעניינים האלה באמת במסירות – באה להכניס עוד חברות, עוד חברות לתוך ההשקעות בישראל, לתוך הבורסה. זה דבר נצרך היום, דבר שהוא חשוב היום, בטח אחרי שהיו אנשים שניסו לדאוג להפריע לכלכלת ישראל פעם; הייתה איזה קבוצה כזאת, לא יודע אם אתם מכירים אותה. הדבר הוא חשוב – ההכרה בהוצאות ההנפקה לצורכי מס, לא רק לחברות תעשייתיות, גם לחברות אחרות. אני חושב שזה חשוב מאוד. אני רוצה בהזדמנות הזאת, ממש בקצרה, להודות ליושב-ראש ועדת הביקורת חבר הכנסת מיקי לוי, שאתמול, אחרי סבל של באמת הרבה מאוד חודשים, של הסכמה זמנית עם משרד הביטחון לנושא הלומי הקרב, הצליח סוף-סוף לקבל התחייבות שעד 1 באוגוסט – חבר הכנסת מיקי לוי, אני מודה לך – הצליח אחרי הרבה זמן להגיע למצב שתהיה ועדה ייעודית לנושא הזה. אבל אסור לנו לנוח. זאת הייתה הסכמה זמנית. את הנושא הזה של הלומי הקרב צריך להביא לפתרון. צריכה להיות ועדת דיור, צריך את הדבר הזה להביא לפתרון אמת. האנשים האלה, אנחנו כחברה מחויבים להם, ולראות אותם מסתובבים כאן במסדרונות ומתחננים על נפשם זה מראה שכואב. ובאמת, יחד איתך, יחד עם אחרים – עשיתי את זה עם רם בן ברק אז בוועדת העבודה והרווחה – צריך לעשות הכול בשביל לעזור לאותם אנשים. תודה רבה לך. ואני רוצה לומר עוד משפט אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תרשה לי, אגיד: אם נצליח להביא להם – להגדיל תקן הפרופיל – זה בדרך. יש שכר עבורם. האוצר הסכים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואת הנושא של הדיור. עוד משפט אחד על הנושא של כלכלת ישראל. אמרתי את זה ביום התנ"ך ואני אומר את זה שוב: מאיימים עלינו כל הזמן: הכלכלה תתפרק, הביטחון יתפרק, הכול יתפרק. רבותיי, אנחנו בארץ ישראל, ארץ ש"עיני ה' אלקיך בה מרֵשית שנה ועד אחרית שנה". אני זוכר את האנשים ב-2003 מסבירים לי שכשהאוכלוסייה החרדית תכפיל את עצמה, מדינת ישראל תפשוט את הרגל. אני ב-2024, 21 שנה אחר כך. כל נבואות הזעם שלהם – לא יצא מהן כלום. עורבא פרח. שום דבר. הביטחון שלנו, הכלכלה שלנו, הכול תלוי בדבר אחד – בסייעתא דשמיא. אם שמוע תשמעו ונתתי גשמיכם בעיתם. אנחנו נעשה השתדלות, אבל "עיני ה' אלקיך בה מרֵשית שנה עד אחרית שנה". תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2373/25; נספחות] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו לנמק את הצעתו, בבקשה. לאחר מכן – תשובת הממשלה על שתי ההצעות. הוא יקבל את עשר הדקות שלו. לא נראה לי שהוא יצטרך יותר מזה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה נושא כל כך טריוויאלי ומתבקש, שרבע מהזמן מיותר. אין צורך להכביר. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני משוכנע שאם הייתי עורך כאן איזשהו סקר אנונימי שהיה שואל את הנוכחים כאן אם הוצאות הנפקה שמממנת חברה שמבקשת להנפיק בבורסה מוכרות לצורך ניכוי במס הכנסה – אני מניח שאם לא הייתה 100% מחשבה שהן בוודאי מוכרות, לפחות רוב-רובם של הנשאלים היו בטוחים שההוצאות האלה מוכרות. זה אכן נשמע טריוויאלי, אדוני היושב-ראש. הוצאות שחברה הוציאה כחלק מהפעילות העסקית שלה, כדי להתפתח עסקית, ולצד זאת לספק מנוע צמיחה למשק כי שייכנסו יותר משקיעים, ושכספים לא יצאו מחוץ למדינה ולא ינפיקו מחוץ למדינה, וכדי שלמשקיעים תהיה אפשרות רחבה יותר – כל אחד מאיתנו היה אומר: בוודאי, זה משהו שאמור להיות מוכר לצורך ניכוי במס הכנסה. אז אגיד את זה שוב, למקרה שמישהו פספס: הוצאות שחברה הוציאה כחלק מפעילות עסקית שלה אמורות להיות מוכרות לניכוי במס הכנסה, וזה לא המצב היום במדינה, באופן הזוי, באופן לא מוסבר, בטח לא באופן רציונלי, אבל זה המצב היום. עוד דבר שחשוב וצריך לומר: אין כמעט הנפקות בישראל. זה פועל יוצא של חוסר הכרה לצורך מס. ואפילו חברות ישראליות כמעט לא מנפיקות בישראל. זה אבסורד, ואנחנו עכשיו מנסים לעצור אותו. רבותיי, ההכרה בהוצאות הנפקה עשויה להיות ובוודאי תהיה כזאת שמעודדת את הפעילות של החברות הישראליות בבורסה. זה צודק, זה נכון, זה מתבקש, גם אם באיחור, ולפיכך אני מבקש את תמיכת חברי הבית להצעה הכל-כך מתבקשת הזאת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר לשירותי דת השר מיכאל מלכיאלי להשיב בשם הממשלה על שתי ההצעות יחד. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> הממשלה החליטה לתמוך בהצעות החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת אנו עוברים להצבעה שמית על הצעתם של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, ולאחר מכן – הצעה שנייה. סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה להקריא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי - אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. אנא קראי שנית את שמות חברי הכנסת שלא נכחו באולם. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) מאיר כהן – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו באולם? אין. אז אנא סכמי את תוצאות ההצבעה, בבקשה. אם כן, תוצאות ההצבעה – שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי מס הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, עברה ותעבור לדיון בוועדת הכספים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להוסיף אותי להצבעה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו לא. סיימנו את ההצבעה. בהצבעה הבאה. כעת נעבור להצבעה שמית על הצעתו של חבר הכנסת אליהו רביבו. אנא קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. קראי שנית בשמות חברי הכנסת שלא נכחו באולם, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת נוספים באולם שלא הצביעו? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ארז מלול – בעד אברהם בצלאל – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ישנם עוד? בליאק? נאור שירי? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) נאור שירי – נגד << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תקראי אחד-אחד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב סגלוביץ' – נגד << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סגנית מזכיר הכנסת תקריא את כל מי שלא נכח באולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמתינו, היא תקריא את כל מי שלא נכח באולם. הכול בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יוראי להב הרצנו – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, אנחנו בהקראה שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אנחנו בשלישית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בשלישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו בהקראה שנייה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יוראי להב הרצנו – נגד << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, אמרתי כבר נגד. אנחנו בשלישית. אנחנו בסבב שלישי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ירון לוי – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, אני מבקש שקט באולם. שקט באולם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רק מי שהיה באולם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שקט באולם. אני מבקש, חברי הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה היה סבב שלישי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שאלו מי לא הצביע? נתתם אפשרות? נתתם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. אנחנו בשנייה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תאפשרו להם להצביע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה. אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) שלי טל מירון – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש לשבת. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו רוצים להקריא. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) יסמין פרידמן – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו רוצים להקריא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מה זה אתם דואגים לכלכלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו התחלנו בהקראה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אם לא תשבו, אם לא תשבו ולא יהיה כאן שקט – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> להמתין. להמתין. לא להקריא עוד. סגנית מזכיר הכנסת, לא להקריא יותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ששש. לא, לא. זאת ההצעה השנייה. זאת ההצעה השנייה. חברי הכנסת. לא להקריא, לא להקריא עדיין. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשבת, ואני אסביר את הנוהל. אני אסביר את הנוהל. אני אסביר את הנוהל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, שבו. אני לא מאפשר את המשך ההצבעה. אני אסביר. אנחנו התחלנו, התחלנו את הסבב השני בהקראת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. זה היה סבב שלישי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו התחלנו בסבב – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תפנה לייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פניתי כבר. פניתי כבר. אנחנו התחלנו את הסבב השלישי, נכון, ואני מאפשר לכל מי שנמצא באולם להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, מי שנמצא באולם. מי שנמצא באולם יכול להצביע. אז אני מבקש, סגנית מזכיר הכנסת, לחזור על ההצבעה השלישית. אני מבקש לחזור על ההצבעה השלישית מתחילתה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה לחזור? למה לחזור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה סבב שלישי, לכל מי שנמצא באולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בסדר. חברים, אנחנו מכירים את הנהלים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה הייעוץ המשפטי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו מבקשים – אני מבקש מסגנית מזכיר הכנסת להקריא בהצבעה את הסבב השלישי. כל מי שנמצא באולם יכול להצביע. אנא המתינו, זו הצבעה שמית. זו הצבעה שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שמית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי זו הצבעה שמית. אנחנו בסבב שלישי, הצבעה שלישית, למי שלא היה באולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, נכון. כן כן כן, מחילה. התבלבלתי בזה. כל מי שלא היה באולם יוכל להצביע, אז בבקשה, לאפשר לסגנית מזכיר הכנסת להקריא את השמות. הכול בסדר? אני אמשיך, והיא תוכל להגיד. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) יסמין פרידמן – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מכיר את הכללים. אני מכיר את הכללים, וזה בסדר גמור. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – נגד אמיר אוחנה – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לבקשתכם, הייעוץ המשפטי נמצא פה. נקבל תשובה מהייעוץ המשפטי ונמשיך, הכול יהיה בסדר. אנחנו כרגע בהתייעצות קטנה מהייעוץ המשפטי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יוראי, שמענו, שמענו את בקשתך. שמעתי את בקשתך. הייעוץ המשפטי פה, נקבל תשובה, ונמשיך. הכול בסדר. הכול ייעשה על פי התקנון. הכול ייעשה על פי התקנון, ברוגע. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) אפרת רייטן – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא צריך להצביע, יקראו בשמות כל מי שנוכח באולם. לא לפי הסדר. כל מי שנוכח באולם יקבל את הזכות להצביע. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ולדימיר בליאק – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו מאפשרים על פי התקנון לכל מי שלא נכח באולם להצביע כשהוא עכשיו נוכח באולם, זה הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר שתמה ההצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא אמרתי. אין בעיה, לא אמרתי. אני כן אמרתי סבב שלישי, זה הכול. אין בעיה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) מיכל שיר סגמן – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – איפה היא? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גלעד קריב – נגד חמד עמאר – נגד יאיר לפיד – נגד ירון לוי – נגד ינון אזולאי – בעד << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> משה סעדה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שלמה קרעי – בעד אלמוג כהן – בעד אריאל קלנר – בעד ניר ברקת – בעד יריב לוין – בעד מאי גולן – בעד << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> גם השר בן גביר. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) חנוך דב מלביצקי – בעד צגה מלקו – בעד יעקב אשר – בעד אושר שקלים – בעד << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> המורה, אני מצביעה כל כך יפה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גלית דיסטל אטבריאן – בעד חוה אתי עטייה – בעד אבי דיכטר – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בן גביר, אופיר סופר. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> – – – וטייב זה ביחד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טטיאנה מזרסקי – נגד אופיר סופר – בעד << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אם סופר, אז סעדה ליד. אני חוסך לה עבודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו מקריאים לא על פי סדר אלא על פי מי שנוכח באולם. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה סעדה – בעד איתמר בן גביר – בעד << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> דנינו שלום. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יצחק שמעון וסרלאוף – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאי גולן. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שלום דנינו – בעד שמחה רוטמן – בעד יוסף טייב – בעד לימור סון הר מלך – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד קארין אלהרר – נגד משה רוט – בעד יצחק פינדרוס – בעד סימון מושיאשוילי – בעד משה פסל – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ראדה, יש גם פה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עמית הלוי – בעד יונתן מישרקי – בעד יעקב טסלר – בעד << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> טל אוהד, טל אוהד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – בעד אוהד טל – בעד דן אילוז – בעד << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה, יש עוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יצחק קרויזר. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יצחק קרויזר – בעד << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איתמר הצביע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש מישהו באולם שלא הצביע? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יוסף עטאונה – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אופיר כץ. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אופיר כץ ובועז טופורובסקי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא רואים אותי. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בועז טופורובסקי – נגד אופיר כץ – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ואליד טאהא. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ואליד אלהואשלה – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד מישהו באולם שלא הצביע? אם כן, תמה ההצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: 54 בעד, 23 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך? אנחנו 24. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – 24 נגד. אין מצב. סליחה, היועצת המשפטית, את צריכה לבדוק. איך ספרתם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 54 בעד, 23 נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא נכון. לא. לא יכול להיות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלה הן תוצאות ההצבעה שקיבלתי כאן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל זה חשבון פשוט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו 24. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, רגע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכף נבדוק. נבדוק את העניין. אבל כרגע אני קובע, על פי התוצאות האלה, כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023 – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך? איך? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אפילו אופוזיציה הם לא יודעים להיות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – של חבר הכנסת אליהו רביבו, עברה, ותעבור לדיון בהצעת החוק בוועדת הכספים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוועדת הקליטה, בבקשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה לנושא ההצעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא יכול להיות – – – איך 23 נגד? איך 23? איך 23 נגד? << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4611/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל לנמק את הצעתו, בבקשה. חברים, אני מבקש לשמור על השקט במליאה ולאפשר את המשך סדר-היום. אם ישנן טענות, הן ייבדקו על ידי מזכירות הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שייבדקו על ידי מבקר המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ייבדקו, אם צריך גם את זה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאציג את הצעת החוק, אני רוצה לשאת תפילה לחיזוק ולשלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לרפואת הפצועים ולשובם של כל החטופות והחטופים הביתה במהרה. חבריי חברי הכנסת, אני שמח וגאה להציג בפניכם את הצעת החוק החשובה הזאת, שתאפשר את התנהלות הרשויות המקומיות בישראל, ובעצם תנגיש ותייעל את השירות לתושב. השלטון המקומי הוא הגוף המשפיע ביותר על התושבים במדינת ישראל, בממשק יום-יומי, בכל תחומי החיים. אנו עדים לזאת בשגרה, ואף ביתר שאת בעיתות חירום; ראינו זאת בתקופת הקורונה. מדינת ישראל נמצאת זה תשעה חודשים בשגרת חירום מתמשכת, וראינו לא פעם כי מי שמתפקד בשטח, בגזרת העורף או בחזית, הם ראשי הרשויות וחברי המועצה. צריך לתת להם את הכלים המתאימים כדי לאפשר להם לנהל את הרשויות, לתת מענה לכל הצרכים העולים מהתושבים, לטפל במפונים, בתושבים תחת אש, בקהילות שנפגעו ובשיקום. החוק הזה נועד לתקן פגמים וליקויים הקיימים כרגע בחוק, מתוך כוונה לאפשר לכוונת החוק להתקיים ולא לעשות את החוק לפלסתר. ככל שברשות המקומית יש יותר תושבים, כך יש גם יותר חשיבות בהעמדתם של סגנים, משום שראש הרשות צריך נבחרי ציבור טובים וחזקים לידו, שלהם יוכל להאציל סמכויות, ועל אחת כמה וכמה ברשויות גדולות ובינוניות, ולא ניתן לצפות מראש העיר שיעשה את הכול לבד. הצעת החוק שלפנינו מציעה שני תיקונים עיקריים: 1. הורדת הסף למינוי סגנים מ-150,000 תושבים ל-100,000 תושבים, להקל על היישובים שנמצאים בנגב ובגליל, שהם מעל 45,000 תושבים – לדוגמה אופקים. זה יאפשר ניהול יעיל יותר ונגיש יותר של הרשויות הגדולות והבינוניות; 2. שינוי אופן הבדיקה של היציבות הפיננסית לרשויות המבקשות למנות סגן נוסף בשכר. במקום לפסול כל רשות עם גירעון, מוצע לאפשר גירעון שוטף עד 2% מהתקציב, ובתנאי שהגירעון המצטבר אינו עולה על 10% מהתקציב. גישה מאוזנת זו תאפשר בחינה מדויקת יותר של היציבות הפיננסית של הרשות לאורך זמן. במקום להסתמך על נתון בודד ונקודתי, שאינו תמיד משקף את המצב הכספי לאורך זמן, היא תעודד ניהול תקציבי נכון ותמנע מצב שבו רשויות שומרות רזרבות כדי לעמוד בקריטריון כזה או אחר. מניסיוני, לאחר כ-25 שנות שירות בתפקידים ציבוריים בכירים בשלטון המקומי, אני קורא לשלטון המרכזי לתת יותר כלים ולהאציל יותר סמכויות לשלטון המקומי, כיוון שהוא נמצא בממשק יום-יומי עם התושב בכל תחומי החיים. חבריי חברי הכנסת, השלטון המקומי הוא החוליה המקשרת בין האזרח לבין המדינה, מספק שירותים יום-יומיים חיוניים, כמו חינוך, תברואה, תשתיות, תכנון ובנייה, תחבורה, רווחה, תרבות ועוד. חיזוק השלטון המקומי משמעו חיזוק איכות החיים של כל אזרח ואזרחית במדינה. שינויים אלה יאפשרו לרשויות המקומיות להתנהל ביעילות רבה יותר, להיות גמישות יותר ולהגיב מהר יותר לצורכי התושבים. זו הזדמנות לחזק את הדמוקרטיה המקומית, לשפר את איכות החיים של כל אזרח ואזרחית במדינה. הצעת החוק הזאת תאזן בין הצורך בייעול לבין הצורך בשמירה על אחריות תקציבית. היא תאפשר לרשויות המקומיות לפעול ביתר יעילות למען תושביהן, ובכך תשפר את איכות החיים של כולנו. חבריי מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, העברת הצעת חוק זו היא צעד קטן אך משמעותי לשיפור הניהול המוניציפלי בישראל ולשמירה על היציבות בשלטון המקומי. הצעת החוק הזאת מתואמת עם המרכז לשלטון מקומי, והיא מדברת בעצם על כל היישובים, או רוב היישובים, ואין פה לא שמאל ולא ימין. אני קורא לכם לתמוך בהצעת חוק זו, למען רשויות מקומיות חזקות יותר ויציבות יותר ובעד שירות טוב יותר לאזרחי ישראל. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא הסברת לנו למה סגן נוסף עושה אותה יותר חזקה, אלי. זה העניין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר לשירותי דת, השר מיכאל מלכיאלי, להשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני השר. חברים, נא לשמור על שקט במליאה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> קודם כול, שאפו לאופוזיציה. עשו תרגיל יפה. יצאו החוצה, נכנסו – יפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה בעד חוק? מצד אחד מעלים ארנונה, ומצד שני לוקחים מיליונים ללשכת סגנים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני בעד שאתה תקשיב לי. רון, שלום. אני בעד שאתה תקשיב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, מה שאתה בעד, אני נגד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> קודם כול, משחק יפה. יצאתם, נכנסתם – יפה. ככה הכנסת עובדת. להפתיע את הקואליציה זה בסדר גמור. אין לנו תלונות. אגב, פעם אחת ממשלה כמעט נפלה – נפלה, לא כמעט – על חבר'ה שפתאום באו משם. זה הנוהל. מיקי לוי ודאי זוכר את זה. זוכר? זוכר. "ליל החניונים", קראו לזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא נפלה, לא כמעט נפלה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אמרתי, תיקנתי. נאור, אני איתך מה זה זהיר. כל מילה אני חושב פעמיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט לא צריך להעליב, אתה לא יכול להיזהר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חס ושלום. טוב. אני עונה בשם שר הפנים ארבל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מעלים ארנונה ולוקחים את זה ללשכות סגנים. כל הכבוד לכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> וואו, אמר נציג האופוזיציה שחילקה כספים בכמויות למי שלא היה צריך. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> למי לא היה צריך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אזכיר לך אחרי זה. לא יודע, מי שהיה כאן זוכר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אדון סימון, הכול בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ביקשת ולא קיבלת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא ביקשת. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וְסגניו וכהונתם). << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וּסגניו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא מנוקד, לא מנוקד, לכן לא הצלחתי, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וּסגניו, אתה צודק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה רואה, בסוף, גם על הצליל זה נופל. אחד, אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי וּסגניו, לא אמרתי שאתה לא יודע קרוא וכתוב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אמרתי, לא ניקדו לי, מה אני אעשה? כשדיברתי אז, זה לא היה רק כלפי הח"כים, זה גם כלפי המגישים, מי שבא לענות פה. לא ציפית לתשובה הזאת. הצעת החוק מבקשת לערוך בחוק שני שינויים: הראשון, לקבוע – אה, נאור, נאור, שמע, אני רוצה להגיד לך משהו. קודם כול, הטענה שלך לא להעלות ארנונה, לא להפיל – מסכים איתה במאה אחוז. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם מעלים ארנונה, אין לי בעיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אתה צודק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תחשוב. אתה מעלה, נגיד, ב-5 מיליון שקלים ארנונה – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בשביל משכורת למישהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – ואתה משלם מיליון וחצי לסגן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מסכים, מסכים. אני מסכים איתך, אני רק רוצה שתדע דבר אחד. אחד ההבדלים המרכזיים בין הרשויות המקומיות לשלטון המרכזי זה היציבות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה, אתה באת מהרשויות המקומיות, נכון? באת מהרשות המקומית. בסוף הסיפור הזה שהכנסת לא מתפקדת בגלל שממשלות נופלות וקמות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כועסים עליך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עזוב, אני מסתדר איתם. אני רוצה להיות טוב איתך, לא איתם. – – בסוף זה מראה חוסר יציבות. עזוב קואליציה ואופוזיציה. זה לא טוב – לא טוב לרשויות, לאזרחים, לכלכלה. כשממשלה נופלת זה מראה חוסר יציבות. הרשויות המקומיות – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול הודעה אישית? הוא אמר "נאור". << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נאור שירי, כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קראת בשמו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני יודע, מגיע לו, מגיע לו. נאור שירי, בסוף, עם כל החסרונות שלו, הוא מצוין. אני רוצה להסביר לך, רגע. בסוף, היציבות בשלטון המקומי – יש לזה משמעות מאוד גדולה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת יציבות – אמרת מאי גולן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב, אני ממשיך. הראשון – לקבוע כי האפשרות של ראש הרשות – אתה יודע, נאור, פעם היה דבר כזה שהייתי מבקש ממישהו שיזכיר את השם שלי כי יש לי מה להגיד. בפעם הבאה תבקש מראש, לא אסרב לך. הראשון – לקבוע כי האפשרות של ראש הרשות למנות סגן שני לפי סעיף 14 – זהו סגן בתואר שלא בשכר, מינוי הדורש אישור המועצה – תחול על רשויות שמספר תושביהן עולה על 100,000, במקום 150,000 היום. בהתאם לתיקון, יוכלו רשויות שבהן – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שים סוגריים – נתניה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך, זה פי שניים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה שחברי כנסת – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רון, אבל לא הקשבת. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הם לא נכונים, נתתם 260,000 – – – << קריאה >>רון כץ (יש עתיד):<< קריאה >> בשביל מה אתה צריך את זה? זה – – – כסף לתושבים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל הסברתי לך, רון. החוק הזה הוא חוק של יציבות של השלטון המקומי במקום שהשלטון המרכזי לא יציב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, אח שלי, עזוב. הטיעון של יציבות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> קיבלת את שלך, עזוב. קיבלת את שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, בסדר גמור. מהותית זה הרי לא יציבות. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איזה יציבות? זה חוק בשביל רשות שביקשה את זה. תגידו את זה וגמרנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תראה, אני לא מכיר את הפרטים. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אל תגיד לי, זה לא חוק לכולם. זה חוק לרשות אחת או שתיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק ג'ובים. זה מיותר, בשנה קשה. תדחו את זה בשנה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את הפרטים שאתה העלית. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ביקשו ממני לקרוא ואני מקריא. מה קורה בזירת הקואליציה? בסדר, אני אוהב לדבר. אני מסוקרן, נאור, מה הולך – – – איזו הרצאה. השני – לשנות את התנאי הקבוע בסעיף 15א(1)(ב), המאפשר, בתנאים מסוימים, לרשות מקומית שמספר תושביה עולה על 250,000, למעט ירושלים, למנות סגן או שר בשכר. למה זה "למעט ירושלים" – לא יודע. בהתאם לתנאים הקיימים כיום, רשות כאמור רשאית למנות סגן נוסף אם בשנת הבקשה לא קיבלה מענק כללי לאיזון ולא היה לה גירעון שוטף בשנתיים שקדמו. השר וסרלאוף, אתה מפריע לי. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> סליחה, מחילה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא מכובד. בהתאם להצעה, תהא רשאית הרשות למנות סגן נוסף – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, זאת התגובה של שר הפנים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זאת תשובתו של שר הפנים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה תשובת המשרד? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שר הדתות? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גורמי המקצוע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שר הדתות? גם בזה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נאור, תשמע, לא הבנתי מה הוא אומר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך למה הוא התבלבל – הוא שמע ג'ובים – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב. ברוך השם, איך אומרים, גרמתי לך – בסדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, בסדר גמור, אני מפרגן לך, אני רק רוצה לדעת מה עמדת המשרד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זאת עמדת המשרד, מה זה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גורמי המקצוע? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ודאי, ודאי. אגב, שר הפנים, למי שיודע, הוא גם גורם מקצועי בידע ובהכרת המשרד. בהתאם לתנאים הקיימים כיום, רשות כאמור רשאית למנות סגן נוסף אם בשנת הבקשה לא קיבלה מענק כללי לאיזון ולא היה לה גירעון שוטף בשנתיים שקדמו לבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר מלכיאלי, בפוטנציאל של תוספות התקנים, מה העלות המשוערת? מה העלות המשוערת עם כל הרשויות שזכאיות לסגן? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אני חייב לענות לך, ידידי, שאני לא יודע תשובה על השאלה שלך, אבל אני משוכנע שלדיונים בוועדת הכנסת יגיע האוצר, יגיע משרד הפנים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך נדע מה להצביע אם אין – – – כזאת? אני רוצה לדעת אם זה עולה 50 מיליון, 100 מיליון, 13 מיליון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מעריך שגם אם לא הייתה עלות תקציבית – כמו בחוק הרבנים, שהתנגדת, שאין לזה עלות תקציבית – אז גם פה אתה תתנגד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. כלומר אנחנו מבינים אחד את השני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנגד להוסיף עוד ג'ובים בזמן מלחמה – – – לתושבי הצפון אין מתווה חל"ת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בדיוק הפוך, בדיוק הפוך. לא שמעת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת מלכיאלי, אתה יודע שאדם שפוטר בכפר בלום או בכפר סאלד מהעבודה שלו, המדינה שולחת אותו לקבץ נדבות? אין שום מתווה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שערורייה. לא אמור להיות ככה, מסכים איתך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אנחנו עוסקים בלהוסיף עבודות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב, אני הגעתי למיצוי, שכנעתי את מי שראוי להשתכנע, ולכן אני קורא לכולם לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעה יש התנגדות, של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש. קראתי קרוא היטב את ההצעה, חבר הכנסת דלל. הסעיף הראשון מדבר על הורדה של מספר התושבים ביישוב מ-150,000 ל-100,000. אין אף יישוב ערבי שהוא 100,000, ולכן יש בעיה. למה לא הורדת ל-70,000, למשל? יש צורך. בעיית הסגנים היא בעיה אקוטית, אנחנו ערים לה. ניסינו לתקן בכנסות קודמות. עד שמגיעה הצעת חוק כזאת, שבה הסעיף הראשון – לא הסעיף השני, של היציבות הפיננסית, שהוא סעיף סביר בהחלט; הסעיף הראשון, אי-אפשר להשאיר אותו בלי להגיד שיש ניסיון להחריג את היישובים הערביים מהתיקון של הסגנים. אם תרצה לנהל דיאלוג ושלא נתנגד לחוק, תואיל בטובך לעלות כאן ולהסביר שזה לא 100,000, ואתה מתחייב בוועדה להוריד את המספרים – להכניס את רהט, את נצרת ולוד, למשל. תזכיר את השמות האלה. עכשיו, לגבי הסעיף השני, של 45,000 עם היציבות הפיננסית וגירעון שוטף של עד 2% או גירעון כללי של עד 10%, אני אשמח אם זה ירד ל-30,000 או 35,000, כי דיברת על יישובים בינוניים. המספרים שאני אומר אלה מספרים בינוניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי משלם את זה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, אם אתה מוכן, תבוא, תסביר את זה, ואנחנו בהחלט נשקול איך להצביע, כי נוכל גם לקדם את זה בוועדות בהמשך, בוועדת הפנים. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל, תרצה להשיב? בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, תראה, הצעת החוק הזאת לא מפלה בין מגזרים. יש ערים ערביות שיש בהן למעלה מ-100,000 – נצרת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> נצרת. אבל עדיין, עדיין ההצעה הזאת מדברת על 45,000 תושבים, שגם שם התנו את התנאים לסגן. אני אומר לך, 45,000 – גם שם אנחנו מורידים את הרף. גם שם מדובר על סגן. מאחר שאנחנו מעבירים את זה לוועדת הפנים, אין לי בעיה – אנחנו לא מדברים פה על יישוב כזה או אחר, שמאל, ימין, ערבי, יהודי. אנחנו רוצים – אני חושב שאמרתי את זה בדבריי, היציבות של השלטון המקומי היא מאוד מאוד חשובה, ולא יכול להיות שהשלטון המרכזי יעמיס על השלטון המקומי; להפך, הוא צריך לתת לו כמה שיותר סמכויות, ואם אנחנו רוצים ליצור שלטון יציב יותר, זה חלק מהצעת החוק. אין ספק שאפשר לדון בוועדה ולטפל בחלק מהדברים שאולי לא נגענו בהם או שלא הובאו לידיעתנו. אנחנו מתואמים פה עם השלטון המקומי, ואני מוכן לעשות גם שינויים במידת הצורך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לאפשר הצהרת גילוי נאות לחברת הכנסת קטי שטרית, מהצד. נא לפתוח לה את המיקרופון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצהיר שהבן שלי הוא משנה לראש עיריית בית שמש. החוק הזה לא מיטיב איתו, לא קשור אליו. בכל זאת אני מצהירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כמו כן, חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני אח של ראש עיריית אופקים. אני מצביע רק מהטעם של משמעת סיעתית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה שמית, לבקשת האופוזיציה והממשלה. סגנית מזכיר הכנסת, אנא קראי בשמות חברי הכנסת להצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו משתתף בהצבעה קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. חבר הכנסת טיבי, אתה מפריע להמשך סדר ההצבעה. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו משתתף בהצבעה יוסף עטאונה – אינו משתתף בהצבעה חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו משתתף בהצבעה שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, נא להקריא שנית את שמות חברי הכנסת שלא נכחו באולם. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הצביעו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הינה, הם נכנסים עכשיו, משה, הם נכנסים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם נוכחים באולם שלא הצביעו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הם נכנסים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה. 49 בעד, 14 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024, עברה ותעבור להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפני הנושא הבא על סדר-היום, חבר הכנסת נאור שירי מבקש הודעה אישית בעקבות התייחסות לשמו על ידי השר לשירותי דת. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה לומר – שנייה, אלי, כי אנחנו דיברנו על זה גם לפני ההצבעה וגם עכשיו. בשנה הזו עולים מחירי הארנונה, בממוצע, ב-5% מינימום, לכל תושבי מדינת ישראל. יחד עם עליית מחירי הארנונה עלו – עשיתי רשימה מאז שדיברנו: מחירי הדגים – ב-10%, שוקולד – ב-17%, סוכר – ב-13%, חופשות – ב-15%, גלידות – ב-30%, דגני בוקר – ב-11%, תחב"צ – ב-10%, חלב – ב-9%, גבינות – ב-8%, בשר – ב-15%. בשנה הזאת, כשאתם מעלים, וכל משק ישראל נמצא במשבר כלכלי גדול, מה אתה בוחר לעשות בהצעת החוק, בין שהיא נכונה ובין שלא? אתה בוחר לקחת את הכסף שאתם מעלים מהכיס של התושבים ואז לתת לסגן, כי אתה טוען שזה תורם ליציבות השלטון המקומי. ובכן, מכיוון שגם אני הגעתי מהשלטון המקומי וגם אתה הגעת מהשלטון המקומי – השלטון המקומי הוא הרובד השלטוני היציב ביותר במדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היחיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היציב היחיד, שהוא הכי יציב במדינה. זאת אומרת, נדיר נדיר נדיר שמפזרים מועצה, בטח ב-20–30 השנה האחרונות. טענת היציבות לא קשורה לג'וב של סגן או סגנית. אם אתה רוצה לשפר את היציבות או החוזק של השלטון המקומי, קח את אותם מיליוני שקלים שאתה גובה מהעיריות, ותשים אצל חברי המועצה, ותיתן להם החזר הוצאות, שירותי משרד, הדפסות. גם זה יתרום. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> גם את זה נעשה. גם את זה צריך לעשות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אין את זה. תראה, אם היית שם עכשיו את ההצעה הזו, הייתי אומר לך: תשמע, אלי, לדעתי, זו לא השנה הנכונה, לא השנה שבה מעלים מיסים. יוקר המחיה הוא כמעט בשיא שלו. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני מתכוון לעשות את זה גם לחברי מועצה, גם לחברי מועצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה. הוא כמעט בשיא שלו. השנה אתה לוקח כסף – שר הפנים אומר: תעלו ארנונה, ואתה לוקח את הכסף ושם מיליוני שקלים אצל סגן. זו לא צורה להתנהל במדינה, בטח השנה. לא רק שאני בעד שתחזיר, תיתן הוצאות – לא צריך לתת סגנים, תן לחברי המועצה. לא יכול להיות שהחוק הזה יעבור השנה. זה לא הגיוני, זה לא סביר. ובעיניי, באמת בשיא הכנות, זה לא תורם ליציבות אלא זה סף החזירות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/115/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לנמק את הצעתה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מאוד שמחה שיש פה נציגות מכובדת של חברי כנסת מהקואליציה, כי אני אפנה בעיקר אליכם, וגם לשרים. בעצם, על מה מדברת הצעת החוק ומה הכותרת? השחתת מודעות על רקע מגדרי. כולנו מכירים את התופעה המגעילה הזאת, וכולנו ראינו את זה, אני מאמינה, במרחב הציבורי לא פעם, שמשחיתים שלט אך ורק בגלל שיש שם דמות של אישה. הצעת החוק – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דנינו, זה מפריע. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הצעת החוק מדברת על עבירה שמטרתה להדיר נשים מהמקומות הציבוריים, שזה יהיה נסיבה מחמירה. אני לא יכולה לחיות במדינה, ב-2024, שבה הדרת נשים ממרחב ציבורי בשלטים זה נורמה. זה הפך להיות סטנדרט. זה הפך להיות משהו שאנחנו רואים והעין כבר לא תופסת, כי התרגלנו. לצערי הרב, התרגלנו לדברים הרבה יותר קשים, אבל גם לזה התרגלנו, ואנחנו רואים את זה יום-יום. וזה אחרי אירועי 7 באוקטובר, שבהם נשים הוכיחו את גבורתן, את היכולות, את הכוח, את העמידה. איפה שגברים ברחו או לא תפקדו, אנחנו לקחנו פיקוד. הדוגמאות הן רבות: טנקיסטיות, הילדה הזאת שהצילה טירונים בחוף זיקים, נשים שהתגייסו מהיום הראשון, כשאתם, הממשלה, הייתם בהלם טוטלי, התגייסו ועזרו והיו שם בחזית. אחרי שאנחנו ראינו רק לאחרונה באשדוד דבר מגעיל בעיניי – מלול, תקשיב, אתה לא יכול לא להסכים עם זה. ראינו באשדוד דבר מגעיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אתה לא יכול להסכים עם זה. דבר מגעיל – השחיתו פנים של הילדה שנרצחה בנובה. אתם זוכרים את זה? ממש. עשו שם קיר. שני נרצחה בנובה יחד עם בן הזוג שלה, ועשו לזכרם קיר מאוד יפה, ובא מישהו, עבריין – זה עבריין לכל דבר ועניין – והחליט שלא מתאים לו במרחב הציבורי הפנים של הילדה הזאת. זה כנראה פגע בו בצורה כזאת או אחרת. אני לא יודעת איך אפשר לפגוע, כי המשפחה הייתה בהלם. המשפחה הייתה בהלם. הילדה נרצחה בנובה, עשו שם קיר, על מבנה ציבור, ציור מאוד יפה ומרגש, ופשוט השחיתו את הפנים שלה. ולמה אנחנו יודעים שזה על רקע מגדרי? כי את הפנים של בן הזוג שלה השאירו, כי זה היה גבר, זה לא הפריע לאף אחד. תמונות החטופות – אתם זוכרים מה היה בבני ברק, שנבלות באו והשחיתו תמונות של החטופות בבני ברק כי הפריע שזה נשים? נשים שלנו בשבי חמאס, פתאום לא מתאים שזה במרחב הציבורי? ואני חייבת לשבח את עיריית בני ברק, שמייד יצאו שם בקריאה מאוד ברורה שזה לא מקובל עליהם וזה לא מתאים, פשוט לא מתאים בכל צורה. רק עכשיו, לאחרונה – עזבו את 7 באוקטובר, עזבו – היו בחירות לשלטון המקומי. עכשיו, לפני תקופת מה, היו בחירות מוניציפליות. כולנו ראינו איך השחיתו פרסומים של נשים מועמדות. למה? כי היא אישה, כי לא מתאים, כי לא רוצים לראות אישה במרחב הציבורי. הדוגמאות רבות. לפני זה, הייתה תערוכה בירושלים, הייתה שם תמונה של אישה מבוגרת, ניצולת שואה, אז למישהו גם זה מאוד הפריע, תמונה של אישה במרחב הציבורי. על שלטי חוצות בכלל אנחנו רואים את זה כל הזמן, בלי שום קשר לאירועי 7 באוקטובר – משחיתים שלטים כשיש פנים של אישה בכל מקום. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> מה את מציעה בחוק, בעצם? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אסביר מה אני מציעה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כפל קנס. יש כבר עבירה, היא רוצה שזה יהיה כפל קנס. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אין כבר עבירה, זו תהיה עבירה בנסיבה מחמירה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש עבירה – – – זאת עבירה קיימת, וגם מעמידים עליה לדין. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקשת לעצור את הזמן, כי אני לא מוכנה להתווכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מתווכחת איתך, זאת רק הערה. די, באמת, את תסבירי, תגידי מה שאת רוצה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא רוצה את הצרחות שלך. תכבדי בבקשה את הכנסת. תכבדי את הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, תרשי לה בבקשה להמשיך את דבריה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא סתם משרד המשפטים מתנגד. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את טועה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי יש עבירה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את טועה. משרד המשפטים תמך בהצעת החוק הזאת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> והוא השתכנע – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ומי שהתנגד זה ועדת שרים לענייני חקיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תרשי לה בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את יודעת מה? זה נבזי להתווכח איתך. עכשיו, כולנו רואים את התופעה הזאת שמשחיתים שלטים עם פנים של אישה, אז מה המסר למפרסמים? שלא שווה לקנות מקום פרסום עם פנים של אישה, כי מה יקרה? ישחיתו, וזה הוצאות נוספות על המפרסם. ואני שומעת את זה בשיחות שאני מנהלת אפילו עם העיריות, כי בסוף, ברגע שמשחיתים שלט, המפרסם צריך לשים שלט חדש על חשבונו. אז לא שווה לפרסם נשים במרחב הציבורי, כי ישחיתו, ואז ההוצאות על החברה. מה שאני מציעה, חבר הכנסת דנינו, זה דבר פשוט: עובר עבירה נגד רכוש או עבירה של איומים או תקיפה, במטרה להגביר או לצמצם שלא כדין את הגישה החופשית של נשים למקום ציבורי או במטרה למנוע שלא כדין הצגה של דמויות נשים במקום ציבורי, דינו בעניין – קנס כפול מהקבוע לעבירה. מה שאני מבקשת לעשות זה להגיד שהדבר הזה, ברגע שמדובר על רקע מגדרי, זו נסיבה מחמירה, ואני מבקשת בנסיבות האלה, כמובן אחרי החקירה – ואני לא גוזרת דין על אף אחד – בנסיבות האלה, שנוכיח שזה על רקע מגדרי, זה יהיה כפל קנס. זו אמירה חשובה – – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> – – – הקנס היום – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קנסות יש בספר החוקים. אני כרגע לא זוכרת להגיד לך בדיוק מה גובה הקנס, כי זה טיפה משתנה מעבירה לעבירה, ועל זה נוכל לדון אחר כך בוועדה. עכשיו, איך הליכוד שינה את פניו? יש לי עוד זמן, נכון? החלטת ממשלה מס' 1526, בעניין מניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי – הייתה ועדה ציבורית, והממשלה אימצה את ההחלטות של הוועדה הציבורית, וזה היה ב-2014. אז הליכוד עדיין היה מפלגת ימין, עדיין היה מפלגה ליברלית, וזכויות הנשים היו חשובות לכם. זה לא היה מזמן. עבר עשור – תראו איך השתניתם. עכשיו אני אחדש משהו לחברי הכנסת: החוק הזה, התחלתי אותו בכנסת העשרים. בכנסת העשרים בסוף לא הצלחתי לקדם אותו מסיבות כאלה ואחרות. המשכתי את החוק הזה בכנסת הקודמת, ומי שהכשילה אותו הייתה חברת הקואליציה, יושבת-ראש הקואליציה שלי עידית סילמן, שכנראה מטעמים פוליטיים לא הייתה מוכנה לשים את החוק הזה על סדר-היום. החוק הזה, בנוסח הזה, עבר את כל הוועדות, את כל הקריאות, וכבר היה מוכן לקריאה שנייה ושלישית. גם עכשיו, כשהחוק הזה עלה לוועדת שרים לחקיקה, כל הדרג המקצועי תמך בחוק הזה, כי היה כבר הליך חקיקה מאוד ארוך ומשמעותי. מי שהתנגד לחוק הזה זה הדרג הפוליטי; ועדת השרים לחקיקה, בכובע הפוליטי שלה, התנגדה לחוק הזה. זה אומר שכשזה נוח, מקבלים את חוות הדעת של הדרג המקצועי, אבל כשפוליטית לא מתאים לכם – אתם יודעים לדרוס, ועוד איך, את הדרג המקצועי. אז תהיו הוגנים לפחות בזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להשיב בשם הממשלה. בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נתת לי זמן על הצעקות של טלי גוטליב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היו קריאות ביניים רגילות, כמו שקורה אצל כולם, לא משהו חריג, ובדרך כלל אני מוסיף. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כשהממשלה מתנגדת, המשיב מהממשלה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הממשלה נמצאת כאן בדיוק עכשיו על הפודיום, והיא תשיב על הצעת החוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה אנשים – – – כמה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, קודם כול, אני צריך לומר בשבחה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שהיא מתמידה בעניין הזה. אני עוד זוכר אותך על הדוכן גם בכנסת העשרים וגם בקדנציה הקודמת, אבל מסתבר שבכל ממשלות ישראל – גם בממשלה שלכם, חבר הכנסת להב הרצנו – החוק לא עבר ולא הגיע לפרקו ולא הושלם פה, וכנראה גם שלא במקרה, משום שבאופן – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי עידית סילמן הייתה ילדה טובה והיא הצביעה פוליטית – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לשרה עידית סילמן יש הרבה זכויות, בזה אני מסכים, אבל בשלב שבו היא הייתה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה שותף שלה לזכויות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מציע שלא תייחסו לי את הכוחות שגם כאשר היא הייתה יושבת-ראש הקואליציה אני יכולתי להחליט מה היא תעלה לסדר-היום אצלכם. זה לא היה עד כדי כך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – בממשלה שלך, כי הייתה ילדה טובה עד הסוף. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא היה עד כדי כך. אבל אני חייב להגיד לזכותה שהיא עשתה מעשה אמיץ וגאלה את מדינת ישראל מממשלה רעה מאוד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – הוא מאשים אותה במה שהיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לאפשר לשר להמשיך בדבריו. חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה מפריע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם כבר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, את מפריעה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אחת הפוליטיקאיות המושחתות ביותר שיש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא יודע את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא רוצה לקרוא לסדר. נא לאפשר לו להמשיך לדבר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בכל מקרה, בלי להיכנס לשאלה איזה גורם בדיוק בממשלה המפוארת הקודמת עצר את הצעת החוק הזאת, עובדתית היא נעצרה גם אז. צריך לומר – כמו שהעירה כאן, ובצדק, חברת הכנסת גוטליב – שההצעה הזאת, חברת הכנסת מלינובסקי, אין בה צורך אמיתי, משום שהעבירה קיימת, ולהשחית מודעות אסור. בעיניי אסור להשחית מודעות מכל הסוגים, ואין הצדקה ואין סיבה לקבוע שדווקא מודעות מסוימות, אנחנו נתייחס אליהן בצורה אחרת מאשר לאחרות, משום שבעיניי הדבר הזה מעביר מסר מאוד מאוד בעייתי. למעשה הוא אומר שיש דברים שאומנם אסורים בחוק, אבל לא נורא אם אנחנו נשחית את המודעות האלה; זה לגמרי בסדר. למשל, אם אנחנו נשחית בלב תל אביב מודעות שקוראות להשתתף בתפילות של יום כיפור – כמו שלצערנו היינו עדים למה שהתרחש אז – או חס וחלילה שמזמינים אנשים לבוא ולהתארח בסוכה בסוכות – דבר איום ונורא, כמובן – או שיש בהן התייחסות לקבוצות אוכלוסייה כאלה ואחרות או לעמדה פוליטית כזאת או אחרת. אני יכול למנות כאן רשימה ארוכה מאוד מאוד מאוד של אפשרויות בעניין הזה. לכן הניסיון לקחת נושא אחד בלבד – אגב, חשוב, אני לא טוען שהוא לא חשוב – ולהגיד: אנחנו נעשה חוק רק על הדבר הזה, אני חושב שאין לו מקום והוא לא נכון. אגב, לאורך כל השנים – ואת יודעת ששאלתי אותך את זה כמה וכמה פעמים, כי למיטב זיכרוני זו גם לא הפעם הראשונה שאני עונה על החוק הזה, אם אני זוכר נכון, אבל יכול להיות שאני טועה, אבל אני כן זוכר ששאלתי אותך כמה וכמה פעמים אם יש נתונים סטטיסטיים שמראים. הרי כשבאים לעשות חוק כזה, קודם כול מניחים תשתית עובדתית; באים ואומרים: אדוני שר המשפטים, תראה, יש בעיה – מודעות נתלות בכל רחבי המדינה, כל המודעות על תילן עומדות, ויש רק סוג אחד של מודעות שאותו מורידים – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תכף תוכלי לענות. – – שאותו מורידים – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אענה לך, אבל אתה פוגע באינטליגנציה הבסיסית שלנו עכשיו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שאותו מורידים באופן שיטתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז לו הייתה נעשית העבודה הזאת והיית מצביעה על בעיית אמת: יש כאן סוג אחד מסוים שיש תופעה של השחתת המודעות האלה – אני לא חושב שזה מצחיק, אני חושב שזה רציני מאוד. חברת הכנסת מלינובסקי, באמת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע למה אני צוחקת? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אפשר לעמוד פה ולחייך עד מחר, אבל – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תכף אני אענה לך למה אני צוחקת. כי אתה מטעה פה את הציבור ואתה פוגע באינטליגנציה – ואני מאוד מכבדת אותך – שלך ושלי. למה? אתה יודע למה? כי כשאני חוקקתי חוק תקיפה מינית על רקע לאומני, זה בדיוק מה שטענו – שאין תופעה כזאת – ואנחנו עשינו את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון, אבל למה עשינו? בגלל שהוכחנו שיש תופעה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא הוכחנו. בהתחלה אין בכלל נתונים, אין שום דבר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הוכחנו את זה מהר מאוד. הבאנו אנשים ועדויות, והדברים היו מאוד מאוד ברורים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> והדבר לא דומה בכלל. ולכן, חברת הכנסת מלינובסקי, מכיוון שהחוק הזה גם לא רץ לא יום ולא יומיים, הרי אפשר היה לעשות מחקר ולבדוק ולעקוב, ואז, לו היה מתברר שהבעיה היא – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> דקה, דקה. – – שהבעיה היא נקודתית, רק לדבר הזה – אני מבין. אבל יכול להיות שאנחנו בכלל עושים חוק לעניין הזה והתופעה של השחתת מודעות היא הרבה יותר חמורה בהיבטים אחרים, למשל בהיבטים של עמדות פוליטיות. אני מציע, חברת הכנסת מלינובסקי: בואו נעשה ניסיון – בואו נתלה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – יש מודעות שעושים אותן בצורה כזאת שזה הרבה יותר גרוע מכל השחתה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אגב, גם זה נכון. יש מודעות שנעשות בכוונת מכוון – שוב, לא בתחום הזה – כדי לפגוע, כדי להסית, כדי להסית, ומה הטיפול בתופעה הזאת? אבל אני אגיד יותר מזה – הרי אפשר לעשות ניסיון. חברת הכנסת מלינובסקי, אני רוצה להציע לך, בואי נעשה ניסיון. תיקחי מודעות, למשל של תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו וחיזוק שלו לקראת נסיעתו החשובה לארצות הברית, ותיתלי אותן במוצאי שבת ברחוב קפלן וסביבתו, ובואי נראה מה יקרה. אז נדע אם צריך לעשות חוק להחמרת ענישה על תולשי מודעות ולאיזה סוג של מודעות צריך לעשות את החוק הזה. מה את אומרת, חברת הכנסת מלינובסקי? את מוכנה? נעשה את הבדיקה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך ביבי קשור לזה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני עניתי לך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שואלת. כאילו יש לכם איזה סטייה, כל דבר אתם דוחפים – – – או לביבי או למשפחתו – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> את יודעת מה, חברת הכנסת מלינובסקי? קיבלתי. אני קיבלתי את ההערה של חברת הכנסת מלינובסקי. אני פשוט ניסיתי להתחבר למשהו שחשבתי שידבר אלייך, כי אתם הרי עוסקים בראש הממשלה נתניהו כל הזמן, אז חשבתי שזה יעזור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם עוסקים בראש הממשלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז הינה, אני מציע לתקן. הינה תיקון: תשימי מודעות תמיכה ברפורמה המשפטית, בסדר? ננסה את זה. מה את אומרת? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – על החרדים, גם דתיים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מענה לתפילת שחרית, למשל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> זמן קבלת שבת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבין שכולם מדברים עם השר. זה חלוקה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מיצב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיצג. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כרוחב היריעה של המודעות שמשחיתים, ככה הדעות וההערות. זה בסדר, כי זה בדיוק מה שאני רוצה להראות – שזה לקחת עניין אחד מסוים. לפעמים אתה אומר, אתה יודע מה? לוקחים עניין אחד מסוים כי הוא באמת חשוב מאוד למישהו, אבל אני לא יודע למה. אולי יתקן אותי השר מלכיאלי, אבל יש לי רושם שהעניין האחד המסוים הזה גם לא נבחר במקרה. זאת אומרת, לא רק שלא בדקו, אלא חיפשו עניין אחד מסוים, כי יש איזה רצון לעקוץ ציבור מסוים ובעצם לצאת מפה עם חוק שלא תהיה לו נפקות מעשית – שלא תהיה טעות, בגלל שכמו שאמרתי אין בכלל נתונים שיש פה איזה תופעה כזאת בכלל, אבל שהנפקות המעשית שלו תהיה להדביק עוד פעם סטיגמה לציבור מסוים ולאנשים מסוימים. זה מה שלצערי מנסים לעשות פה, ואת זה אני דוחה בכל תוקף. לכן, חברות וחברי הכנסת, מכל הטעמים הטובים האלה אני מבקש מהכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שלוש דקות לרשותך, אם את רוצה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני שר המשפטים, יכול להיות שאני לא מסכימה איתך בהרבה דברים, אבל אני מאוד מכבדת אותך וגם את האינטליגנציה הבסיסית שלך, בסדר? אז כל מה שאתה אמרת פה עכשיו היה חרטוט אחד גדול. כי הרבה מאוד דברים מתחילים מזה שהגורמים אומרים: לא קיים, לא רואים, לא שומעים, זה לא מעניין אותנו. ואנחנו באים לכנסת ומחוקקים חוקים. בדיוק ככה התחיל החוק שלי על תקיפה מינית על רקע מגדרי, וזה בדיוק מה שאנחנו שמענו לאורך כל הדרך: אתם סתם ממציאים, זה לא קורה ואנחנו לא חוקרים. הינה, פוגל צוחק כי הוא יודע שזה ככה. בדיוק אותו דבר פה. תגיד את האמת – אתם לא רוצים להעביר את זה. זה הבשיל, זה עבר את כל הוועדות בכנסת, בכנסת הקודמת. הודות לסילמן, שמכרה את העקרונות שלה, זה לא עלה לסדר-יום, אבל עזוב את זה. אנחנו הנשים יותר מ-50% מעם ישראל, והתופעה הזאת קיימת כי החברה שלנו עדיין פטריארכלית, ויש כל מיני סטיגמות. וכן, לפעמים צריך לעשות עונש כפול בנסיבות מסוימות כדי להגיד: אנחנו, הממשלה, המחוקק, שמים על זה זרקור. זה נקרא העדפה מתקנת. זה נקרא שהנושא הזה חשוב לנו, ולא לברוח מאחורי מילים יפות. אז בוא, מתוך כבוד הדדי לא נשקר אחד לשני. אני חושבת שזה חשוב. אנחנו רואים את התופעות האלה ואנחנו רואים עד כמה זה פוגע וכמה זה מגעיל. אני רוצה להגיד: ב-2014 אתם – הליכוד וראש הממשלה ידעו להעביר החלטות ולאמץ החלטות שתומכות, שבעצם מגנות הדרת נשים מהמרחב הציבורי. תראה למה הפכתם ב-2024. זו המציאות המגונה שלנו. אני רוצה להגיד לשרה סילמן, לשרה סטרוק, לשרה גמליאל, לשרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה – ממשלה שבה בפעם הראשונה יש שרה עם כזה טייטל, ומאחוריו אין כלום – מירי רגב, טלי גוטליב, קטי שטרית, גלית דיסטל, צגה מלקו, חוה אתי עטייה, מיכל וולדיגר, לימור סון הר מלך: תתביישו לכן. תתביישו כי בסוף, מחר, ישחיתו שלטים שלכן בבחירות כי למישהו לא יתאים לראות את הפנים שלכן במרחב ציבורי, כי למישהו לא מתאים להגיד שיש תקיפה מינית על רקע לאומני, כי למישהו זה צורם ולא בא בטוב. אתם הפכתם להיות ממשלה שונאת נשים. אתם, הממשלה, שונאת נשים, וכל חברת כנסת ושרה צריכה להתבייש – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בזה שאתם הולכים להצביע נגד. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אצביע לשום חוק שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. הממשלה הסירה את בקשתה להצבעה שמית. אם כן, אנחנו – אני מבקש מכולם לשבת – עוברים להצבעה. קדימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קואליציה נגד. לשבת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני עובר להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 41 בעד, 49 מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור לדון – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע. רגע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוסרה. סליחה, סליחה. כן, כן. הצעת החוק הוסרה מסדר-היום. נוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת תמנו – בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הם הצביעו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שנייה. אתם הצבעתם או לא? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הצביע, גם בני גנץ. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הצבעתם וזה לא נקלט? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נקבל בכל מקרה את פנינה. פנינה, את הגעת למקום? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רצתי מפה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אז לפרוטוקול. ביטון, גם לפרוטוקול? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אני בסדר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בסדר. וחבר הכנסת בני גנץ הצביע בעד. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1939/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים, ברשותכם, להצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן וקבוצת חברי הכנסת. יסמין, בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתחיל חשוב לי להסב את תשומת ליבכם לזה שאני לובשת מנומר, ואני לובשת מנומר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אה, סליחה, עם מחיאות הכפיים שם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכריזו על אירוסין של מישהו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אירוסין? אפשר להודיע לו בפרסה. מזל טוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל בית שנבנה במדינת ישראל מבורך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רציתי להסב את תשומת ליבכם לכך שאני לובשת מנומר כי זה קמפיין שלם לכבודה של החטופה רומי גונן. קוראים לקמפיין הזה מנומרומי. זה ההדפס שהיא הכי אהבה, ויש קמפיין שלם באינסטגרם, אתם מוזמנים להגיע. אנחנו כולנו מחכים לה בבית, היא נמצאת כבר יותר מדי זמן במנהרות. עכשיו, מי משיב לי היום, שר המשפטים? יש לי פשוט איזה חוב קטן אליו. איפה הוא? פה? אני לא רואה אותו. הוא לא כאן? טוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שר המשפטים? תתחילי, בבקשה, נדאג. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצעת החוק שלי סופר-פשוטה. לא משנה אם אתם אוהבים בעלי חיים או לא אוהבים בעלי חיים, אף אחד לא רוצה לראות שמתעללים בצורה אגרסיבית בבעלי חיים, ולא משנה איזה בעלי חיים. אבל בחוק יש איזשהו פער לגבי הגדרת מסוכנות. מה שזה אומר זה שאפשר להחשיב חשוד במסוכנות רק לבני אדם. לא ניתן להגדיר מסוכנות לבעל החיים. זאת אומרת שאם מישהו התעלל קשות – ואנחנו רואים את זה כל שבוע – בבעלי החיים, אפשר לשחרר אותו. הוא לא מסוכן לבני אדם, הוא מסוכן אך ורק לבעלי החיים, ולכן אנחנו רואים חשודים בהתעללות קשה ביותר משוחררים. אדוני שר המשפטים, אני באמת ככה מדברת אליך לגבי הצעת החוק הזאת. עכשיו, הצעת החוק הזאת גם הייתה אמורה להיות סופר-פשוטה, כי היא הייתה בשיתוף של אופוזיציה-קואליציה. אין לי מושג מדוע הקואליציה החליטה בסוף להסיר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שכחת איך דיברת אליי ואיך התנהגת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אה, קטי, חברת הכנסת שטרית, אבל את לא צריכה לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא פנתה אליי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, את לא צריכה לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא פנתה אליי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא פניתי אלייך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> היא לא פנתה אלייך, לא שמעתי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא פניתי אלייך, אני גם לא אפנה אלייך יותר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא יודעת על מה מדובר. היא יודעת על מה מדובר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנא מכן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמיני לי שאת לא רוצה שאני אזכיר על מה מדובר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן? כשתדעי להתנהג אז תקבלי שיתוף פעולה. שיתוף פעולה זה משהו דו-צדדי, לא חד-צדדי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, את יכולה לקחת את שיתוף הפעולה שלך לפרסה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? מה זה השפה הזאת? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אין יותר קיזוזים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> חבר'ה, קצת שיח יפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די, די, בואו נקשיב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה השפה הזאת? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נו, באמת. יש גבול. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי, עוד יש לכם טענות אליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, יסמין, אנחנו רוצים להקשיב. אנחנו ממתינים פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יסמין. יסמין. יסמין, תעברי לפה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה אמרתי? לא אמרתי כלום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרת כלום. לא אמרת כלום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא שלחה אותי לפרסה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגבי הצעת החוק, אדוני שר המשפטים, החוק הזה פשוט, ראוי, וימנע התעללות באמת באמת גדולה בבעלי החיים. אין פה אופוזיציה וקואליציה, יש פה לעשות את הדבר הנכון. יש פה בסך הכול חמלה, זה הכול. עכשיו, מכיוון שנשאר לי זמן ואני חייבת לך איזשהו חוב, אדוני שר המשפטים, כי היה לך נורא חשוב להעיר על כמה שעות הייתי כאן או לא הייתי כאן בפגרה, אז ככה, רציתי לראות בחודש יוני מה קרה. אז רק שתדע שהייתי כפול שעות ממך, אדוני שר המשפטים, פה בכנסת, אם זה מעניין אותך. עוד דבר – אני מנצלת את הזמן שלי להשלים את דבריו של נאור שירי, כי דיברנו על החוק הקודם, שהוא מושחת, להוסיף סגני שרים בזמן שבקושי יש לנו כסף. כי אני היום בבוקר השתתפתי בדיון על מצב המסעדות בצפון ועד כמה שהם פשוט אומללים, פושטים רגל, אין להם איך לחיות. אבל אנחנו שוכחים שהרגע גם העברתם פה חקיקה שמאריכה בשלושה חודשים את הבונוס ואת ההטבה שיקבלו ראשי ערים, משלושה חודשים העליתם את זה לחצי שנה. ולכן ראש עיר כמו פיני בדש, שהיה ראש עיר 32 שנה, שהוא מעל לגיל הפנסיה, מקבל עוד שלושה חודשים משכורת, ובסך הכול חצי שנה. ולכן אני מוסיפה עוד על השחיתות שפושה פה, ועוד על הכספים המבוזבזים פה, שלא הולכים למקום הנכון. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. המשיב, שר המשפטים, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, אני חושב שחברת הכנסת יסמין פרידמן בסך הכול באה ממקום טוב, ממקום של רצון אולי לעשות משהו שבעיניה נראה נכון בהקשר של הגנה על בעלי חיים, אבל הוא, נדמה לי – האם אפשר להגביר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש להגביר את המיקרופון של השר כאן. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אחזור ואני אומר שאני מתרשם וגם מניח שחברת הכנסת יסמין פרידמן בסך הכול באה ממקום טוב, מתוך כוונה לעשות משהו שיסייע בהגנה על בעלי חיים – דבר שהוא בוודאי גם מוצדק וגם חשוב – אבל אני חושב שההצעה מנסה לעשות את זה, בעיניי, בדרך לא רק לא נכונה, אלא אפילו בדרך שתגרום נזק גדול, מכמה וכמה טעמים. תראו, אני חייב לומר כאן בגילוי לב, אחד הדברים שאני מנסה לעשות מתחילת הקדנציה שלי, ונתקל בקשיים אדירים, זה ניסיון לעשות רפורמה יסודית בכל מה שקשור בכל עולם המעצרים, כי אני חושב שמה שמתרחש במדינת ישראל בתחום הזה הוא חרפה גדולה, הוא דבר נורא, הוא דבר לא הוגן, הוא דבר שפוגע בכבוד האדם ובזכויות של אנשים באופן הבוטה והקשה ביותר שיכול להיות. אני אתן לכם רק נתונים שהם נתונים פשוט מדהימים. תראו, מתוך האנשים שנעצרים במעצרי ימים, אתם יודעים נגד כמה, איזה אחוז מהאנשים שנעצרו למעצרי ימים בכלל הוגש נגדם כתב אישום? אתם יודעים כמה? 54% מאלה שנעצרו במעצרי ימים בכלל לא מוגש נגדם כתב אישום. כלומר לוקחים אדם, שוללים את חירותו, שמים אותו במעצר, עם כל הטראומה שנלווית לזה, עם כל הסטיגמה שנלווית לזה; אנשים שרובם ככולם הם אנשים שזו הפעם הראשונה שהם נפגשים בכלל עם אירוע מהסוג הזה. בסוף נגד למעלה ממחציתם לא מוגש בכלל כתב אישום. אגיד לכם עוד יותר גרוע מזה – אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, מה הנתון ביחס לאנשים שכבר הוגש כתב אישום – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השר – – – אולי גם במעצר עצמו הם לא רוצים להגיש כתב אישום – – – הם רוצים להגיד לו דיר באלכ. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, אוי ואבוי מה שאתה אומר. מה אתה מדבר? המעצר הוא כלי אזהרה? מה, אנחנו השתגענו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. מה זה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אוי ואבוי, חבר הכנסת שטרן – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא, בתוך המעצר – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אני לא מאמין שהתכוונת לזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – בתוך המעצר מדברים איתו, ואז אומרים לו: הבנו, מוותרים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, החוק קובע במפורש שיש עילות למה לעצור: עוצרים אנשים בגלל מסוכנות, בגלל חשש לשיבוש. לא עוצרים אנשים כדי שיפחדו לעשות עבירות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, האמן לי, לא התכוונת. אני מניח שלא התכוונת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עוצרים אותם בגלל זה ומוותרים להם. עכשיו אתה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין דבר כזה. מה זה מוותרים להם? לא מוותרים על כלום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן יכול לוותר. כן יכול לוותר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הגעת למצב שעצרת מישהו ואחר כך אתה סתם לא מגיש כתב אישום? אתה שומע מה אתה אומר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני שומע מה אתה אומר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך יותר מזה, כדי שתנוח דעתך, כמה המצב נורא. אדוני היושב-ראש, אתה יודע ש-83% מהאנשים שנעצרים וישבו במעצר ימים לא נדונים למאסר בפועל, אפילו לא של יום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כמה? 83%? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> 83%. אלה נתונים מזעזעים. עכשיו, אדוני היושב-ראש, לך אני לא צריך לספר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, חבל, את אומרת דברים נכונים, תגידי אחרי זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לך אני לא צריך לספר. מי אלה רוב האנשים שנעצרים כך? מי אלה רוב האנשים שבקלות כזאת שולחים אותם לתא המעצר? מאיזה שכבות אוכלוסייה הם באים? מאיזה מקומות הם באים? אני חושב שזה דבר איום ונורא. עכשיו, אני לא מדבר על תנאי המעצר הבלתי-נסבלים. אני יכול להגיד לכם שאני מנהל מאבק קשה מאוד לעשות שינוי בעניין הזה. הדבר האחרון שאנחנו צריכים, למרות הכוונה הבאמת-טובה של החוק שלך, חברת הכנסת פרידמן, זה לתת עוד כלי לעוד מעצרים, עוד איתות למערכת לעצור אנשים. ושוב אני אומר לך, האמיני לי, זה בסוף יהיה על אלה שהם האחרונים שהיינו רוצים לראות אותם במעצר. עכשיו אני אגיד עוד דבר: יש לנו עוד בעיה – יש גורם שנקרא שירות המבחן; הוא לא נמצא אצלי במשרד, הוא נמצא במשרד הרווחה. המציאות היא שבשירות המבחן יש עומס אדיר ושלא עומדים בעומס. עכשיו, מה קורה כשלא עומדים בעומס? התוצאה היא שאנשים נשארים במעצר, בגלל שמה שקורה הוא שאם אין הערכת מסוכנות, אי-אפשר להוציא אותם. אז אנחנו נלך ונעמיס עוד על הדבר הזה ונעשה עוד עוולות. ואני אומר עוד פעם, חברת הכנסת פרידמן, אני בטוח שאת לא מודעת לכל זה, אני יודע שכוונתך הייתה רק טובה, אבל אני אומר לכם עוד פעם, השימוש בכלי של המעצר – לא רק שאסור להגביר אותו, צריך לעשות הכול, אבל הכול כולל הכול, לצמצם אותו באופן דרמטי, כי זה דבר איום ונורא ולא צודק. עכשיו צריך גם להגיד עוד דבר: בחוק הקיים יש אפשרות, כאשר באמת קורה מצב שנעצר – אני לא רוצה להגיד אדם, כי מי שמתנהג בצורה הזאת, אני לא יודע אם הוא ראוי לתואר הזה, אבל נעצר מי שעשה מעשים נוראים כאלה, ויש באמת מסוכנות וחשש למסוכנות – אתה יכול לעצור אותו. זה לא שאתה לא יכול, אתה יכול לבצע את ההליך הזה. אבל כאשר אנחנו נייצר מין אמירה בחוק שפחות או יותר אומרת: קודם תעצור ואחר כך תבדוק – זה בעצם המסר שעובר פה. ואני מבין שהוא ממקום של "תתייחסו בחומרה לדבר הזה", וצריך להתייחס אליו בשיא החומרה, אבל אני אומר לך, אנחנו נשיג תוצאה שגם את לא רוצה אותה, כי אנחנו נשיג פשוט קלות בלתי נסבלת של להכניס אנשים למעצרים ללא שום הצדקה, על זה ועל דברים אחרים, ואנחנו נעמיס על שירות המבחן כך שאנשים בכלל בעניינים אחרים, כתוצאה מעומס נוסף, יישארו במעצר סתם. ואז נגיע לתוצאה סופית מזעזעת, באמת מזעזעת, ש-83% מהאנשים שנעצרו במעצרי ימים, נשללה חירותם – הדבר הכי קשה שאפשר לעשות, בתנאים הכי קשים שיכולים להיות, בתנאי מעצר הכי קשים שיכולים להיות, ובסוף הם בכלל לא נדונים למאסר בפועל. ולכן, מהסיבות האלה, חברת הכנסת פרידמן, למרות הכוונה הטובה – ואת יודעת שאני גם העברתי בוועדת שרים לחקיקה חוקים טובים שנועדו להגביר את ההגנה על בעלי חיים. אני באמת אומר לך, הכוונה טובה – הדרך פשוט לא נכונה. היא תביא אותנו בדיוק למקום הפוך מהמקום שאנחנו רוצים להיות בו. לכן אני הייתי מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום, שוב, אמרתי, חרף כוונתה הטובה בבסיס. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיב במשפט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בסדר. את רצית שאלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מעצר סטטוטורי לא מאפשר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יסמין, אחרי השר את תוכלי לעלות לשלוש דקות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, ברור. אומרת חברת הכנסת גוטליב – אני חושב שזה ברור, אמרתי את זה, נדמה לי, גם קודם – שהמסר שעובר כאשר אתה עושה דבר כזה, זה הופך לסוג של ברירת מחדל, ואנחנו לא רוצים את זה. פשוט לא רוצים את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> השר לוין, אני יכול לשאול אותך שאלה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בטח, בכבוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, חברת הכנסת גוטליב, הוא מדבר. אני מוכן שתעירי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – משחרר אותו בלי כתב אישום, והאם אתה חושב שזה בסדר. והדבר השני – האם אתה חושב שזה בסדר שאדם שנעצר במחאה – – – לעשות מילואים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן ברק, אני אגיד לך ככלל, ובדיוק אני אומר – זה נכון, אגב, באופן רוחבי – אני חושב שצריכים להיות זהירים עם מעצרים, ואם עוצרים, כדאי שגם יוגשו כתבי אישום. הבעיה, שבעניין המחאה – אגב, אם תבדוק את הנתונים – ולכן גם עבר כאן בכנסת אתמול חוק חשוב מאוד בנושא מתן חנינות ליוצאי אתיופיה, בגלל אכיפה בררנית זועקת לשמיים. אבל אני רוצה לשאול אותך באותה הזדמנות את השאלה מכיוון הפוך: האם אתה חושב שאם באים אנשים אלימים ובריונים, ולוקחים פח אשפה כזה גדול, ומטיחים אותו בעוצמה בדלת רכב של אדם במטרה לפגוע ברכב ובו כאחד, והם מצולמים, אבל הם אפילו לא נעצרים ולא מוגש נגדם אפילו כתב אישום – האם זה בעיניך דבר נכון? האם זה נראה לך דבר נכון והגיוני שאם יש הוראות משטרה על מיקום שבו צריך להימצא בהפגנות, מפירים את הדבר הזה באופן סדרתי ואיש לא עושה כלום? האם זה בסדר בעיניך? אני מקווה שלא. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני השר. טלי, את רצית להעיר במשפט? אוקיי. בבקשה, יסמין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רגע, המציעה עולה לשלוש דקות. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רציתי להניח את דעתך – – – שמי שמתעלל בבעלי חיים נעצר – – << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא מספיק, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – ומי שמורשע בעבירה הזאת גם הולך מאחורי סורג ובריח. פשוט, מה שאת הצעת, יוצר הכרח למעצרו של אדם, ואת זה אנחנו לא רוצים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני שר המשפטים, אני בהחלט יכולה לקבל חלק מהטיעונים שלך, אבל מה שאני לא יכולה לקבל – שזה תמיד על גב בעלי החיים. כי העובדות בשטח הן שמקילים מאוד עם מתעללים בבעלי החיים: תיקים לא נפתחים, הם לא מקבלים אפילו את העונשים המינימליים בחוק, הם לא נענשים, הם לא מורתעים. לאף אחד לא אכפת מבעלי החיים במדינה. לאף אחד. לכן, אני יכולה לקבל את הטיעון שלך, אבל הטיעון שלך הוא טיעון כולל, על כל המצב במדינת ישראל, ואם יש לנו פה בכל זאת אפשרות לתקן איזושהי עוולה למען בעלי החיים, זאת הייתה ההזדמנות, ויכולתם לעשות את זה. זה הכול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. ההצבעה היא אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה. שר הפנים, אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 34 בעד, 49 נגד. הצעת החוק הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2023<< הצח >> [הצעת חוק פ/2088/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. גברתי מרב, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מרגישה שחזרתי על הנתונים האלה אלפי פעמים במהלך החיים שלי, אבל למרבה הצער, הם לא כל כך השתפרו לאורך השנים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אני מבקש שקט. יש כאן איזה נוהל שברגע שעולה מישהו לנמק – יאללה, מותר, כאילו הוא לא נמצא כאן. די. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אלפי פעמים אנחנו חוזרות וחוזרים על הנתונים האלה בעשרות השנים האחרונות, ולמרבה התסכול ולמרבה הזוועה, הם בקושי בקושי משתפרים. תנו לי לתת לכם את הנתונים – אגב, הכי עדכניים שיש, כי על 2023 אפילו עדיין אין לנו. אז בשנת 2021 נפתחו במשטרת ישראל 6,922 תיקי עבירות מין. הייתם אומרות ואומרים לעצמכם: וואו, 6,922 תיקים. אלא מה? שבמרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית התקבלו באותה שנה למעלה מ-50,000 פניות, וגם אם חלקן חוזרות, אז כמעט 15,000 מהן פניות חדשות. עכשיו, גם זה רחוק מלגרד את קצה-קצה של התופעה הזאת, שכן אנחנו יודעות ויודעים שכל אישה שלישית תעבור תקיפה מינית במהלך החיים שלה, כל אישה שביעית תעבור אונס, וכל אישה עוברת איזשהו סוג של הטרדה מינית מדי פעם. ולמרות זאת, כאמור, רק פחות מ-7,000 פונות בכלל למשטרה, ומתוך ה-7,000 האלה, הוגשו רק 717 כתבי אישום. תחשבו על זה – זה פרומיל, זה אפס קצהו. לא זו בלבד שהמשמעות היא שהנפגעות לא מקבלות את הצדק שמגיע להן, זה אומר שמשתלם לפגוע פגיעה מינית, כי הסיכוי שאתה תיתן על זה את הדין ממש ממש ממש קטן. למה זה קורה? משום שכשמגיעה נפגעת למערכת, וזה לא משנה אם זאת המשטרה או בית המשפט או הפרקליטות שבדרך, המערכת לא מותאמת להבין ולהתמודד ולטפל בעבירת המין שהנפגעת עברה. בואו נזכור, אנחנו בסך הכול 100 שנה בעולם שבו לנשים יש מקום בשולחנות האלה, בגופים האלה של המשפט ושל אכיפת החוק; בסך הכול 100 שנה שבהן אנחנו משנות את החוקים ככה שאונס ופגיעה מינית הם בכלל משהו שהחברה מתעסקת בו, ולא רק עניין בין גברים, אם פגעת לי ברכוש שלי. כל המערכות האלה הן במקור מערכות של גברים, והן לא מתאימות לטפל בעבירות שנעשות באופן גורף על נשים, וכאן צריך להגיד – גם על ילדות וילדים. עד גיל 12, בנים נפגעים כמעט באותה מידה כמו בנות בעבירות מין. למה? כי הם חסרי ישע, כי הם ילדים, כי הם פגיעים. פגיעה מינית היא לעולם ניצול של כוח על מישהו או מישהי חלשה יותר. למרבה הצער, עדיין גברים ככלל חזקים יותר, בעלי כוח, בעמדות שבהן יש להם יכולת לפגוע בנשים, בילדות ובילדים חלשים יותר. איך שזה בא לידי ביטוי במציאות, בתכלס, זה שמגיעה מישהי לתחנת המשטרה, וכבר שם מתייחסים אליה בחשדנות ושואלים: אבל למה הלכת? אבל למה לבשת? אבל האם שתית? אבל מה חשבת לעצמך? את בטוחה שלא נהנית? את בטוחה שהבנת אותו נכון? אולי בכל זאת? ואת, שבאמת באמת לא יודעת מאיפה להתחיל להסביר כמה זה לא נכון, מוצאת את עצמך – כמו שאומרת אחת העדויות, מי שלא חווה את זה בעצמו, לא מבין כמה זה קשה לשתף בדבר כזה, ואז מאשימים אותך ושואלים אותך: למה רק עכשיו נזכרת? למשל, אם באת, בואו נגיד, כשמלאו לך 20, ואח שלך הגדול פגע בך בגיל 12 – למה באת רק עכשיו? המשטרה לא מטפלת בזה טוב. בבית המשפט שופט אומר שנשים נהנות מאונס. אתם זוכרים וזוכרות בוודאי כל מיני מקרים כאלה, כמו: תדגימי לנו איך הוא אמר לך לעמוד על ארבע. ברירת המחדל היא להאמין לגבר ולחשוב שהאישה שקרנית ויש איזשהו אינטרס. זה בדיוק הסיפור של הילדה בת ה-12: הייתי בת 12 וירדתי למטה לטייל עם הכלב. ליד מבנה נטוש פגשתי את הבן של השכנים, נער בן 17. הוא תפס אותי בכוח וגרר אותי פנימה למבנה הרוס. בפנים הוא ניסה לנשק אותי, הוריד לי בכוח את התחתונים, ומשם אני זוכרת את הכול מקוטע. זאת, למשל, נקודת מפתח. כן, היא זוכרת מקוטע כי היא בת 12, ואין לה איך להתמודד עם הדבר הזה שקורה לה. אין לה איך להכיל את זה. הנשמה שלה לא עומדת בזה, אז היא זוכרת את זה באופן מקוטע. ואז אומרת לה המערכת, שרוצה מעבר לספק סביר, שרוצה ודאות – אומרת לה: אבל אם את לא זוכרת, אז אולי זה לא באמת קרה. אבל זה קרה, ועוד איך קרה. כשבאתי לכנסת אחד החוקים הראשונים שהנחתי על השולחן הזה, יחד עם חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין, הוא בתי משפט מיוחדים לטיפול בעבירות מין. אין שום סיבה בעולם שיש בית משפט לעבירות כלכליות אבל אין בית משפט לטיפול בעבירות מין. יש יותר עבירות מין מעבירות כלכליות, וצריך יותר מומחיות לטיפול בעבירות מין מאשר לטיפול בעבירות כלכליות. אחרי הרבה מאוד מאמץ השרה שקד הסכימה להקים את ועדת ברלינר, בראשות השופטת בדימוס ברלינר, שישבה על המדוכה יותר משנתיים והוציאה את דוח ברלינר, שאומר שהמערכת צריכה להתאים את עצמה לנפגעות ולנפגעים בשורה ארוכה ארוכה של דברים שהיא צריכה לעשות כדי שנפגעות ירגישו בטוחות לבוא, כדי שהתביעה תהיה אפקטיבית, כדי שנפגעות ונפגעים יהיו מוגנים בתהליך. לשמחתי, כשהיינו הממשלה העברנו החלטת ממשלה שקיבלה חלקים גדולים מוועדת ברלינר. הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעות ונפגעים מהרגע הראשון של התלונה והחקירה הוא חלק מהמסקנות של הוועדה הזאת. אני שמחה שהממשלה הזאת ושר המשפטים יריב לוין הביאו את הצעת החוק הממשלתית הזאת. כמי שהייתה הראשונה להגיש את החלק הזה של ההצעה, אני מתרגשת ושמחה שאנחנו נעביר אותה כאן עכשיו, ונוכל להצמיד אותה להצעת החוק הממשלתית. אני רוצה להודות כאן גם לחברותיי חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, וכמו שאמרתי, מיכל רוזין, שהיו חלק מהקידום של העיקרון הזה מלכתחילה, ולהגיד לכל נפגעת ונפגע: את לא אשמה, זאת לא אשמתך, אנחנו מאמינות לך, אנחנו מאמינות לך על מלא, ואנחנו נותנות לך עכשיו כלי שהמדינה תשלם עליו, כדי שהרבה הרבה הרבה אחרות ואחרים יוכלו להאמין לך, כדי שמי שפגע בך יקבל את העונש שלו ואינשאללה יום אחד הוא גם יקבל טיפול, כדי שלא יעשה את זה שוב. אני אומרת לכל הנפגעות והנפגעים: אל תפחדו. ככל שאתם לא תפחדו לבוא ולדבר, לבוא ולהתלונן, להתמודד עם הקושי, אנחנו נתחזק, לא רק אתן ואתם תתחזקו – כי אתם תתחזקו מלעמוד על האמת שלכם, אבל אנחנו, כחברה וכמדינה, אנחנו נתחזק מזה שנצטרך להסתכל בפנים לתופעה האיומה והנוראה הזאת, ולהבין שצריך לעשות הכול כדי להוציא אותה, להוציא אותה מהחיים שלנו, כדי שילדות וילדים ונשים יפסיקו להיפגע – לא בבית, לא מחוץ לבית, לא מקרובות וקרובים, לא מרחוקים, לא מבעלי סמכות ולא מכאלה שעברו בסביבה וחשבו שיש להם סמכות או סתם היכולת לנצל ולפגוע. הצעת החוק הזאת שלפניכם, חבריי וחברותיי, נותנת לכל נפגעת ונפגע את מה שהמדינה – באמת המינימום שהיא חייבת לו: סיוע בהליך המשפטי מהרגע הראשון כדי לתת צדק, לתת הכרה ולהיפטר אחת ולתמיד – זה עדיין ייקח הרבה מאוד שנים – מהקללה הזאת של פגיעה מינית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. השר, השר לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, השרים, הצעת החוק של חברת הכנסת מיכאלי, כפי שהוסבר כאן על ידה, מבקשת להרחיב את מתן הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, ולהרחיב את זה לעבירות נוספות בהתאם להגדרה הקיימת בחוק נפגעי העבירה, וכן להקדים את השלב למתן הסיוע כבר לשלב החקירה של החשוד, וזאת ללא תלות במבחני הזכאות. בבסיס התיקון עומדת ההכרה בפגיעה שחווים נפגעי העבירה בעבירות מין ובחשיבות לסייע להם לעמוד על זכויותיהם בהליכים השונים הנובעים מן הפגיעה, ונדמה לי שחברת הכנסת מיכאלי פירטה את חשיבות הדברים באופן המדויק ביותר. אני מצטער קצת שלא נמצא כאן חבר הכנסת להב הרצנו, שקודם דיבר על הממשלה שפוגעת בנשים וכו'. אני אשמח אם תעבירו לידיעתו את דבר החוק הזה, אולי הוא אפילו יספיק לעלות להצביע בעדו. אני יכול לומר שהייתה לי זכות, אכן זכות כשר משפטים, לעשות את מה שבצדק אמרה חברת הכנסת מיכאלי שניסו לעשות כאן שנים ולא עשו, ולקדם הצעת חוק ממשלתית שבאה להסדיר באופן רחב את הנושא החשוב הזה ואת מתן הסיוע לנפגעות ונפגעי העבירה – אבל באחוזים הגבוהים זה נפגעות – בתחום עבירות המין. הצעת החוק הזו, לשמחתי, גם קיבלה עדיפות ותשומת לב בוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותו של חבר הכנסת שמחה רוטמן, והיא נמצאת ממש בישורת האחרונה של ההצבעות בוועדה, בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. מכיוון שאכן חברת הכנסת מיכאלי עוסקת בנושא הזה שנים, וגם נדמה לי שהצעת החוק הזו זה כבר גלגול של הצעות שהגשת בכנסות קודמות, בסופו של עניין חשבתי שלמרות שאנחנו כבר באמת בישורת האחרונה של החקיקה, ראוי לפחות, ולו באופן סמלי וגם באופן מהותי, שאנחנו נאשר גם את הצעת החוק שלך כאן באופן כזה שיהיה לך חלק בתהליך הזה של חקיקת התיקון החשוב הזה. אני מקווה שבכך גם נצטרף כולנו לקריאה – ואני בטוח שכך אכן יהיה – שייעשה מאמץ להביא את החוק בשבוע הבא בקריאה השנייה והשלישית, ולצאת לפגרה – אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה בשורה, כי זה נושא כל כך כואב, אבל לצאת עם מזור מסוים לפחות לנפגעי עבירות המין ולנפגעות עבירות המין, עם היציאה לפגרה. אני כמובן מבקש מהמליאה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו נעבור להצבעה. ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 48 בעד, אחד נגד, אפס נמנעים. אם כן, הצעת חוק הסיוע המשפטי של חברת הכנסת מרב מיכאלי עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעה למזכירות. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת עמית הלוי שהוא חוזר בו מהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4656/25. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/763/25; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 172.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תשימו לב, בבקשה. הצעת החוק הבאה, הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, כבר נידונה פה במליאה, ועכשיו אנחנו ניגשים רק להצבעה. אני חוזר: ההצעה היא הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ג–2022. השר חבר הכנסת אוריאל בוסו כבר ענה על ההצעה, והממשלה מבקשת שמית. אנחנו מתחילים את ההצבעה. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט מכולם. חברי הכנסת, אני מבקש שקט מכולם. חברים. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר'ה, אני אפסיק את ההצבעה. אני מבקש. השר בוסו, אתם רוצים לדבר? תלכו לפרסה. סגנית מזכיר הכנסת לא יכולה להקריא שמות ולצעוק כל הזמן, אז אנא מכם, שקט. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה משתתפת בהצבעה מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לסיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד איתמר בן גביר – נגד אליהו ברוכי – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אליהו רביבו – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> האם יש מישהו או מישהי שלא קראו בשמו או בשמה ורוצה להצביע? יש? לא. ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. קארין פה? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) קארין אלהרר – בעד << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, ההצבעה תמה. בבקשה. אם כך, על הצעת החוק 50 הצביעו נגד, ו-30 הצביעו בעד. לכן, הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2022 << הצח >> [מס' פ/216/25; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 182.] (הצעת חברת הכנסת מרים שרן השכל) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה גם על ההצעה של חברת הכנסת שרן מרים השכל, הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2022. הצבעה בלבד, הצבעה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 30 בעד, 50 נגד. אם כן, גם הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים ירדה מסדר-היום. חבר הכנסת רם בן ברק לחץ בטעות על עמוד הלחיצה של סגלוביץ'. לרשום את זה. וחבר הכנסת גדי איזנקוט לחץ בטעות על מיכאל ביטון. מי עוד? וסגלוביץ' – מה? אוקיי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג. << הצח >> הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/1246/25; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 182.] (הצעת חבר הכנסת רם בן ברק) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לעוד הצבעה. חברים, הצבעה. אנא שבו במקומותיכם. הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף, של חבר הכנסת רם בן ברק – הצבעה. מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 32 בעד, 50 מתנגדים. אם כך, הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רם בן ברק, הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/1667/25; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"ח, ישיבה 78.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל ביטון) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ג–2023, יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל ביטון. איפה אתה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא פה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אצלי לא רשום שהיא נומקה. שנייה. אם היא נומקה – לא כתוב כאן. היא נומקה, מזכירות? תשובה והצבעה. ובכן, השר יואב בן צור יעלה להשיב. לא צריך תשובה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. רק שנדע על מה אנחנו מצביעים – על הצעתו של חבר הכנסת מרדכי ביטון, הצעת חוק הביטוח הלאומי. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 26, נגד – 52, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא עברה, והיא הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4618/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2026, של חבר הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים ומזכירת הליכוד עליזה הנכבדה, ראו, אני עכשיו מדבר בשיא הרצינות, ואולי אחרי החטופים והשמדת החמאס זה דבר השלישי על סדר-היום: הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני מבין, לצערי הגדול, שרבות הן הדעות שתומכות ומתנגדות, אבל אחרי תשעה חודשים של מלחמה, כאשר משרד הביטחון והצבא החלו לחקור את עצמם, כאשר אנחנו שומעים כל יום את כל מערכת הביטחון והצבא, את ראשיה, לוקחים אחריות ואומרים: אנחנו מוכנים לכל בדיקה ונקבל כל החלטה, ויתרה מזו, הם אומרים, כמו שהרמטכ"ל אומר: אני מכיר באחריות שלי, כמו שראש השב"כ אומר: אני מכיר באחריות שלי, וכמו שאנחנו רואים קציני צבא בכירים לא רק שמכירים באחריותם, אלא מימשו את חובתם להתפטר. לצד העניין הזה, אנחנו עדים לגרירת רגליים ודשדוש חסר תקדים. אין מדינה אחרת בעולם, בעולם הנאור, בעולם המודרני, שאחרי 7 באוקטובר הממשלה לא הייתה מתפטרת. אבל נניח, נניח שנקלענו למלחמה, מלחמה ארורה, לא באשמתנו, ואנחנו יוצאים להגן על המדינה ואנחנו יוצאים להחזיר את החטופים – עדיין חובה על כל ממשלה מתוקנת שראש הממשלה שלה יקום ויגיד: חלפה תקופה מסוימת של כמה וכמה חודשים, ראוי עכשיו להקים – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה פוגע בחיילים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אנא. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – ועדת חקירה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אנא, תן לחבר הכנסת כהן להשלים את דבריו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמן לי, ממרום גילי אני לא עולה להעלות הצעה אם לא שקלתי את הדברים לפני ולפנים. זאת לא הבלחה של יום, אני לא נוהג להעלות הצעות כאלה, ולמרות הדברים שאתה אומר – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותך – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה לענות לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תן לו להשלים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשלים את דבריי. אני אשמח לשתות איתך קפה ונלבן את זה. דווקא בגלל שחלפו כמה חודשים, ודווקא בגלל שהלוחמים שלנו לוחמים בחירוף נפש – ואני מנצל את ההזדמנות הזאת לפתוח סוגריים ולהגיד לכל אותם אנשים שהצבא לא מדשדש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, טלי. הצבא עושה עבודה מצוינת, הצבא לא מדשדש, אני חייב להגיד את זה. ולמרות זאת, חובה על ראש הממשלה ועליכם חברי הממשלה ועלינו חברי הכנסת, בלי היסוס, להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. אנחנו חייבים את זה בראש ובראשונה לקורבנות; אנחנו חייבים את זה בראש ובראשונה למשפחות הקורבנות; למשפחות החטופים; לחטופים שנמצאים שם; לכל האנשים שנזרקו מהבתים שלהם, שפונו, שהופקרו. ואנחנו חייבים את זה לנו כמדינה, כמדינה שכולנו, ימין ושמאל ומרכז וכאלה ואחרים, לא רק שחפצים בקיומה, אלא שאנחנו ניתן את נשמתנו כדי שהיא תתקיים. ולכן, דווקא בגלל היותנו כולנו פטריוטים, אנחנו צריכים לדרוש את זה. זאת לא איזו הקנטה פוליטית, זה לא איזה להכעיס פוליטי; זאת המציאות. העם מחכה לזה. ולכן כל הטיעונים, "זה יפגע בצבא" – הצבא יודע להילחם, המפקדים נלחמים מצוין. לא ראיתי שהצבא נפגע בגלל שאלוף כזה או אחר התפטר. לא ראיתי. הצבא ממשיך את עבודתו, ברוך השם. יש עוד הרבה מאוד מפקדים שעושים את עבודתם. ואנחנו צריכים להיזהר כולנו מרגעים שבהם הדבר הזה יתמסמס, ולצערי הגדול, בהתנהגותו של ראש הממשלה אני לא מוצא – לא מוצא רצון מיידי להקים את ועדת החקירה הממלכתית. זכרו, חברים, לא משנה מה דעותינו, לא משנה מה פרצופנו, לא נברח, לא נוכל לברוח מהקמת ועדת חקירה ממלכתית – לא פרלמנטרית, לא כזאת ולא אחרת – ועדת חקירה ממלכתית, שיסוכם מי השופט שיעמוד בראשה ומי האנשים, וכולם יהיו נקיי כפיים ויסתכלו על המציאות ויחקרו את הטרגדיה הזאת. אנחנו חייבים את זה כדי להחזיר את האנשים וכדי שהנפש שלנו תשקוט. אין פה אחד – לא מהליכוד, לא מיש עתיד ולא מהמחנה – אין אחד כזה שהנפש שלו לא נקרעת בימים האלה. אין אחד כזה שיכול להישאר אדיש. לכן תעזבו את הוויכוחים. נחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתשב על המדוכה ותבדוק מה קרה, כדי שנתעורר לבוקר אחר, ורק אז נוכל להתחיל לעשות תיקון. אתם יודעים מה? גם תיקון בנפשנו. מי שהולך עם – וכולנו הולכים עם התחושה הזאת. ולכן אני מבקש מכם, יש רגעים שהם מעל לפוליטיקה. זה אחד הרגעים. אז אני מבין שיש החלטה קואליציונית, אבל זכרו, גם אלה שיתנגדו, שיבוא היום ונצטרך לעשות את זה, והוא לא מאוחר, ולא צריך לדשדש ולא צריך לגרור רגליים. צריך באומץ גדול, כמו שחלק מחבריי שלא ממפלגתי אומרים ואמרו לי במסדרונות הכנסת: אל תלכו שולל אחרי כל מיני אמירות שהוועדה הזאת תפריע לצבא ותפריע ללחימה. ואני עוד פעם אומר, ואני לא איש דתי, ברוך השם הצבא שלנו מצוין. המפקדים שיבואו במקום אלה שיצטרכו ללכת הביתה יהיו טובים, אם לא כמוהם – טובים יותר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. << הצח >> הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4620/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן) אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן להציג גם היא את הצעת החוק. גם לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מציגה כאן היום הצעת חוק שמבקשת את הברור מאליו, את הדבר המינימלי המתבקש – הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי הטבח של 7 באוקטובר, אירוע שנטבחו בו מעל 1,000 ישראלים, ילדים, זקנים, נשים, חיילים, משפחות שלמות נמחו מעל פני האדמה, מאות חטופים. ואני שואלת את עצמי בבית הזה: באיזה עולם אנחנו חיים שאני נאלצת לעשות את זה כחברת כנסת כדי לאלץ את הממשלה הזו לעשות את הברור מאליו? הרי אני מציגה כאן הצעת חוק שבעולם מתוקן, עם ממשלה בעלת מעט הגינות, מעט מוסר, לא הייתי נדרשת להציג. הרי מי לא ירצה לחקור לעומק מי הוביל לאסון הכבד ביותר בתולדות המדינה? מי לא רוצה ומוכרח להבין מה קרה באותם רגעי אימה? איזו הנהגה לא חושבת שצריך להפיק לקחים מיידיים עכשיו, כשאנחנו עדיין בעיצומה של מערכה שתימשך תקופה ארוכה, ולהציל חיים רבים, לפני שיקרה האסון הבא? אבל בממשלת הניתוק, רבותיי חבריי חברי הכנסת, אין מנהיגות, אין מוסר ואין אנושיות. מבחינת ראש הממשלה שלנו אין פה בכלל מחדל, אין אחריות, אין לקיחת אחריות. מדובר רק ב"תקלה". "אנחנו עסוקים בניצחון המוחלט". ריאיון של צחי הנגבי, ראש המטה לביטחון לאומי מהשבוע, ממחיש את גודל ליקוי המאורות, כשראש המועצה לביטחון לאומי פגע במיליוני ישראלים עם אגרוף בבטן וכינה את האסון הזה "תקלה". חברי השר לשעבר יזהר שי, אבא של ירון, זיכרונו לברכה, הגיב על הריאיון בצורה שמסכמת את תפיסת המציאות העגומה של הממשלה הזו: "מר הנגבי", אמר יזהר, "זו לא הייתה תקלה, זה האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. זה מחדל נוראי שגרם למותם של מאות אזרחיות ואזרחים ומאות חיילים שנפלו בהגנה על המולדת, ביניהם הבן שלי. אבל תודה שאתה עוזר לנו להבין איך מתייחסים ממשלת ישראל והעומד בראשה לאסון הנורא שקרה במשמרת שלכם. 'תקלה'." ולא רק יזהר שי. לרוב מוחץ בציבור יש את השקיפות ואת המצפון וההבנה כמה ברור וכמה צריך ועדת חקירה ממלכתית. בסקר מלפני שבועיים ראינו ש-85% מהציבור הישראלי בעד ועדת חקירה. אפילו בקרב מצביעי נתניהו 76% בעד. שר הביטחון שלנו הכריז בשבוע שעבר על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכך אמר: "אנו נדרשים לתחקיר ברמה הלאומית שיבהיר את העובדות – – – ועדת החקירה הזו צריכה להיות אובייקטיבית, היא צריכה לבדוק את כולנו – – – את הממשלה, הצבא וגופי הביטחון, היא צריכה לבדוק אותי – – היא צריכה לבדוק את ראש הממשלה, את הרמטכ"ל". תושבי קיבוץ בארי, שעברו את הזוועות הכי נוראיות שעברנו במדינת ישראל, דרשו ועדת חקירה ואמרו: אנו דורשים ועדת חקירה שתבחן ותספק לנו תשובות. אנחנו לא נוכל להשתקם ולהסיק מסקנות אחרת, כדי שהאובדן הבלתי-נתפס שחווינו לא יעבור שוב ולא ייחווה על ידי אף אזרח נוסף. רק כך נוכל לשקם את האמון שלנו ונוכל לחזור לחיות בתחושת ביטחון. משפחות התצפיתניות שנרצחו ונחטפו ממוצב נחל עוז הקימו גם הן פורום, והן דורשות ועדת חקירה. עדנה מור, אימא של שיראל, תצפיתנית שנפלה במוצב נחל עוז, אמרה: לא היה כאן אסון טבע, זה היה מעשה ידי אדם, אי-מעשה שזועק לשמיים של האנשים הכי חשובים במדינת ישראל. רק עם ועדת חקירה ממלכתית נוכל אנחנו וכל עם ישראל לקבל תשובות. כך גם המשפחות השכולות, משפחות מפונות, קרובי חטופים. את הילה ויזהר שי, הוריו של ירון שי, זיכרונו לברכה, לוחם סיירת נח"ל, כבר הזכרנו; תת-אלוף, נציב הכבאות לשעבר דדי שמחי, אביו של גיא ז"ל, לוחם בסיירת הצנחנים שנפל ברעים; ראומה וגדי קדם, ששכלו את כל – משפחה שלמה, את הבת שלהם ואת האבא ואת הילדים, שנשרפו עד עפר, דורשים ועדת חקירה; חברי מרכז ליכוד הצטרפו לקריאה של ועדת חקירה. לציבור שלנו, לעם שלנו, יש שכל, יש מצפון. התשובות הללו מגיעות לכל בית בישראל, למשפחות השכולות ולכולם, וגם ללוחמים שלנו, שיבינו שתוך כדי לחימה לא מבזבזים זמן ורוצים לתקן את הליקויים הגדולים. אבל את הממשלה שלנו, את ראש הממשלה שלנו, לא מעניינת האמת, רק הכיסא, והכול כשר, וכל מה שיחשוף את ערוות הממשלה הזאת פשוט לא יקרה. אחרי מלחמת יום הכיפורים הייתה ועדת חקירה; אחרי מלחמת לבנון הייתה ועדת חקירה. ואנחנו תשעה חודשים אחרי אסון גדול שגדול לאין ערוך, בצורה בכלל לא בת-השוואה, ואין שום אופק לוועדת חקירה. אתמול עמד פה ראש הממשלה ובלי בושה אמר בקול גדול, אחרי שצעקתי מהמקום שלי: מה עם ועדת חקירה, אדוני ראש הממשלה? אמר: אני לא אתן לזה לקרות. אני דואג ללוחמים, שלא יתעסקו עם עורכי דין באמצע מלחמה. ובכן, קשקוש. קשקוש. טובת הלוחמים וטובת הצבא והביטחון של מדינת ישראל ואזרחי ישראל – להפך, דורשת התחלת תחקיר ברמה הכי גבוהה בכשלים של הקונספציה. כולם ייבדקו וייבחנו. דבר שני – הדבר הזה ייקח את עיתו. הקמת ועדת חקירה היא אירוע שדורש למנות את האנשים, שיתחילו להיערך, לבנות את המנגנון, לאסוף את החומרים. הדבר הזה ייקח חודשים רבים לפני שיפגשו אדם אחד שיישאל שאלה אחת. אז על מה אתם מדברים? מה אתם אומרים? בבריטניה הוקמה ועדת צ'ילקוט לחקירת המלחמה בעוד כוחות בריטיים שם; בארצות הברית, בעיצומה של מלחמת וייטנאם התחילה ועדה; כמובן, גם דיברנו על ישראל. אבל מה אנחנו מצפים מראש ממשלה שבתקופתו לא הוקמה ולו ועדת חקירה אחת? אפילו את אסון מירון הוא מדחיק כאילו לא קרה, ואת מסקנות ועדת החקירה הזו, שמטילות בו דופי, הוא זורק לפח. הדברים האלה – הם לא משמחים אותי, הם באמת מאוד עצובים. אלו פניה של הממשלה, ולכן לא נותר לי ברגע הזה אלא לפנות אליכם, חברי הקואליציה. אני חושבת שההצעה הזו, שתחייב את הממשלה הזאת להקים ועדת חקירה ממלכתית – כדי שיהיה לכם פרצוף, כדי שתוכלו להסתכל לציבור בישראל בעיניים ולומר: אנחנו רוצים לבדוק את עצמנו – היא רגע מנהיגותי משמעותי בדיוק כמו בחוק הפטור מגיוס. וכמו שאתה, חבר הכנסת אילוז, מספר בכל מקום שאתה לא תהיה חותמת גומי בחוק ההשתמטות, וכמו שאתה, חבר הכנסת סעדה, אומר שאתה לא תיתן לחוק ההשתמטות לעבור בחוץ וביטחון, אני פונה למי שעוד נשאר לו עמוד שדרה בקואליציה הזו, כי אנחנו לא רואים אתכם. אנחנו לא מוצאים אתכם. תצביעו בעד הצעת החוק הזו, שהיא הדבר המינימלי שמגיע לתושבי ישראל – להקים ועדת חקירה על ידי אדם בלתי תלוי. אני חוזרת: בלתי תלוי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שופט עליון בלתי תלוי, נכון. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה שראש הממשלה רוצה להביא את מי שהוא ישלוט בו, זה לא מה שמדינת ישראל צריכה, זה לא מה שעם ישראל צריך, זה לא מה שלוחמי צה"ל צריכים – בן אדם שיטאטא את הדברים ויעשה ערבוביאדה כדי להגן על ראש הממשלה ועל מקבלי ההחלטות. אנחנו צריכים לעשות פה חשבון נפש אמיתי, ואת זה אפשר לעשות רק בצורה של ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה. כדברי ראש הממשלה עצמו, מי שהוביל את הטיטניק לא יכול למנות את מי שיבדוק את התביעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וככל שהזמן עובר רק יהיה קל יותר לשבש הליכי חקירה ולטשטש את האמת. אני שוב פונה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אליכם, חברי הקואליציה: תצביעו בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב, בשם הממשלה, השר שלמה קרעי, בשם שר המשפטים. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת לזימי, הייתה לך טעות קלה: אדוני ראש הממשלה, אתה הראש – ברוך השם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמה חנפנות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין לך אלוהים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בהצעות החוק הפרטיות – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – אלוהים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – מוצע להקים ועדת חקירה ממלכתית – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה שקט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – לבחינת אירועי 7 באוקטובר – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – פרוץ מלחמת חרבות ברזל והנסיבות שהובילו אליהם. הוצע לקבוע שהוועדה תפעל על פי חוק ועדות חקירה, התשפ"ד, בשינויים המחויבים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לפני חודש – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכלל זה מוצע כי נשיא בית המשפט העליון ימנה את חברי הוועדה ושהוועדה תתחיל את פעילותה בתוך 30 ימים מיום תחילתו של החוק. עכשיו, אני חייב לומר לכם, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, חייבים להקים ועדת חקירה, תהיה ועדת חקירה, אבל לא ועדת חקירה פוליטית בשליטתכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז בשליטתכם? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא תהיה ועדת חקירה שתאתרג את מקורביה; לא תהיה ועדת חקירה שיעמדו בראשה יאיר לפיד, בני גנץ או מישהו מהשלוחים שלהם, הפרוקסי שלהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז מי כן? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה מפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא תהיה ועדת חקירה שחבריה ייבחרו על ידי אנשי שלומכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי ברור, ברור לכולם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי ברור לכולם, ואזרחי ישראל מבינים את זה, שדעתכם הייתה משתנה לגבי אופי ועדת החקירה אם היינו ממנים את השופט אלרון לנשיא בית המשפט העליון. מה אז הייתם אומרים? תהיה ועדת חקירה ניטרלית, בלתי משוחדת, שתיבחר על ידי שני הצדדים, מבחינתי, שתזכה לאמון רחב ביותר, ושמסקנותיה יתקבלו על ידי הציבור. זה לא צחוק. המלחמה והמחדלים שהובילו אליה זה לא דבר שאפשר לפטור בהינף יד של מישהו מהמקורבים שלכם. בכל מקרה, השאלה לגבי אופי הוועדה, ראוי שתידון לאחר המלחמה, שהרי אי-אפשר באמת להילחם באופן יעיל בשדה הקרב ובפקידים בו זמנית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה צריך להילחם בפקידים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תנו לנו לנצח במלחמה, תנו לנו להחזיר את החטופים הביתה. זה מה שחשוב עכשיו. זה מה שחשוב עכשיו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את הלחץ ואת האנרגיות שאתם משקיעים כאן, בכיכרות, ברחובות, כנגד ראש הממשלה וכנגד ממשלת ישראל – תפעילו. תפעילו לחצים בין-לאומיים כנגד האויבים שלנו. בזה תתמקדו, בלנצח את המלחמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם רואים אותך. אנחנו לא צריכים לעשות כלום. אתה הבעיה שלהם, לא אנחנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה הזכיר בנאומו מוקדם יותר היום את הדוכס מוולינגטון ארתור ולסלי. ראש הממשלה לא ציין שהדוכס מוולינגטון ניצח בקרב ווטרלו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> במה אתה מתעסק? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביבי אמר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תני לשר להמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם היו מצליחים לגרום לו – אל תדאג, הם נותנים לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתם שואלים אותי מנין ההיסטוריה שלי – מביבי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם היינו מצליחים לגרום לדוכס מוולינגטון להתעסק בוועדת חקירה בעיצומה של המלחמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היה קורה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את יודעת מה היה קורה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> באיזו שפה היינו מדברים היום? מי יכול לנחש? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפתיע אותי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> צרפתית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואו. היה נעים בצרפתית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> במקום אנגלית, רוב העולם היה מדבר צרפתית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה רע – – – זה מה שראש הממשלה משלים? עם 1,700 הרוגים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא שזה רע, אבל ברור – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה ראש הממשלה – עם 1,700 הרוגים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא רק זה מה שהיה חסר. היו עוד כמה דברים. נהרגו בקרב ווטרלו 22,000 חיילים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ווטרלוּ. לפחות תקרא את השפה נכון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – 22,000 לוחמים מצבא האיחוד. 22,000 לוחמים נהרגו בקרב הזה. ובכל זאת – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת רייטן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ועדת החקירה לא הפריעה למפקדים ולמפקד העליון שם, לדוכס מוולינגטון, לנהל את הקרב הזה, וזה חיכה לאחרי המלחמה. ברור – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה הקשר בין הקרב בווטרלו לוועדת חקירה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מסביר. ברור שוועדת חקירה מושכת את האנרגיות, את תשומת הלב, את היכולת להתמקד במה שחשוב עכשיו, את ההפך ממה שאתם עושים. אתם, במקום לתת לממשלת ישראל, במקום לגבות את הממשלה, את הקבינט, בזמן מלחמה, אתם כל היום מפעילים לחץ נגד מדינת ישראל. אתם רואים את ההתבטאויות שלכם מוצגות לראווה בכל הערוצים של האויבים שלנו. את הדברים שלי לא מציגים בערוץ אל-ג'זירה; את הדברים שלכם מציגים. את הדברים של הלשעברים באולפנים שיוצאים כנגד ממשלת ישראל כל היום מהדהדים. הינה, המדינה הזו, שנמצאת במלחמה, מלחמת קיום, לא מסוגלת לגלות אחדות, לגלות שותפות, שותפות גורל במלחמת כזו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם לא מתביישים לדבר על אחדות? כל היום – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועוד סיפור שדומה לזה: בתקופת מלחמת האזרחים הקונגרס הקים ועדה מיוחדת, בשנת 1861, כדי לחקור את ניהול המלחמה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה לכם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואו אני אחדש לכם. הרי אתם לא – מסופר שכאשר חברי ועדת החקירה באו להתלונן – תלמדו קצת מההיסטוריה; אל תחשבו שכל החוכמה נמצאת אצלכם. הרי כבר ראינו שלא. מסופר שכאשר חברי הוועדה באו להתלונן לפני הנשיא לינקולן על גנרל גרנט בטענה שהוא שותה יותר מדי ויסקי – באו חברי ועדת החקירה להתלונן על הגנרל בפני הנשיא שהגנרל שותה יותר מדי ויסקי באמצע המלחמה. יאיר, אתה יודע מה ענה להם הנשיא לוועדת החקירה? הוא אמר להם: הייתי רוצה לדעת איזה סוג של ויסקי הוא שותה. כי כאשר מנסים להפריע תוך כדי המלחמה, ולהקים ועדות של פקידים שייקחו את תשומת הלב, את המשאבים, את הכוחות שנדרשים כדי לנהל מלחמה כזאת ולעסוק בעניינים שיכולים לחכות לאחרי המלחמה, זה דבר שההנהגה צריכה לדחות כלאחר יד, בלגלוג, בדיוק כמו שעשה הנשיא לינקולן וכמו שעשה ראש הממשלה נתניהו היום. ומה שאני אומר לכם עכשיו זה מה שאתם צריכים לשמוע. לא יעזור. הלחץ שלכם כלפי ממשלת ישראל, שמופנה, כמו שאמרתי, בכיוון הלא-נכון, לא משפיע עלינו; כי רוח העם, גבורת הלוחמים – הם נמצאים איתנו. הם רוצים שנמשיך, שנחזיר את החטופים, את החיים ואת החללים כאחד, שנחזיר את כולם. הרי אם זה היה תלוי בך, חבר הכנסת לפיד, היית עושה עם סנוואר עוד הסכם גז, מקבל כמה חטופים בודדים, מוציא את הכוחות החוצה ומפקיר את כל יתר החטופים לגורלם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך מצד אחד אתה אומר אחדות ומצד שני זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו לא מוכנים להפקיר חטופים לגורלם. אנחנו נחזיר את כולם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאתה עושה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואנחנו ננצח במלחמה. הרוח של הרפיסות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא מתים. הם סובלים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרוח של הרפיסות, רוח הכניעה הזאת, התדרוכים באולפנים, הדיבורים החלשים שלכם האלה. תבואו קצת, תבואו לעוטף עזה, תבואו, תשמעו את הלוחמים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני גר בעוטף עזה, חבר הכנסת כץ. אני גר. אני הייתי מפונה כמה חודשים מהבית. אני הייתי באותו 7 באוקטובר כאשר ראינו מחדלים באותו בוקר, כששמענו מפקדים שאומרים שהכשירות נפגעה באותו בוקר בגלל מה שאתם עודדתם. אתם לא מתביישים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קריית שמונה, מטולה. פיניתם אותם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אשם במחדל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> במקום להפעיל לחצים על הממשלה, תיישרו קו, תעמדו כתף אל כתף עם ממשלת ישראל ותנו לנו לנצח את המלחמה הזו, ואל תיתנו לסנוואר את הניצחון בלנצח את הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט מכולם. שקט מכולם. חבר הכנסת יאיר לפיד, שלוש דקות, ואחריו – בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> השר קרעי, אמרת פה מעל הדוכן שאתה לא מוכן שאני אעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית. אתה צודק. אני אכן לא יכול לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית, מפני שאני אהיה עד בה, כי הוועדה תזמין אותי ותגיד: אדוני, איך קרה ששבועיים לפני 7 באוקטובר עשית מסיבת עיתונאים והתרעת מפני אסון המוני שיעלה בחיי אדם? איך אתה ידעת? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אענה לוועדה: אני ידעתי כי אני הייתי חשוף לאותם חומרים מודיעיניים שראה גם ראש הממשלה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ידעתי מפני שאני קראתי את החומר השחור, ואני ידעתי כי אני הייתי אצלו וקיבלתי תדרוך ביטחוני, והיה ברור לכל מי שמבין משהו בביזנס הזה שהולך לקרות משהו נורא. רק אתם הייתם כל כך עסוקים בהפיכה המשטרית, שהפקרתם את ביטחון ישראל. אתה מעז לעמוד פה ולדבר על החטופים? במשמרת שלך הם נכנסו מתחת לאדמה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> להפסיק, להפסיק. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אומר: אנחנו נחזיר את כל החטופים? אתה יודע כמה מתו שם כבר? מכבוד המשפחות אנחנו לא אומרים את השמות שאתה ואני יודעים, ואתה אומר: נחזיר את כל החטופים? אתה לא יודע שהם כבר מתו שם? אתה לא מתבייש? במשמרת שלך הם מתו, במשמרת שלך הם נלקחו בשבי, במשמרת שלכם היה 7 באוקטובר. אתה רוצה לדבר איתי על החיזבאללה? במשמרת שלי אף אחד לא ירה טילים על מדינת ישראל מהבוקר עד הערב. זה קרה אצלכם מהבוקר עד הערב, מפקירי הביטחון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> את זה תחקור ועדת החקירה. זו תהיה עדותי מולה. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תחזיר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תחזיר את הכסף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי יש עתיד, תפסיקו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה אתה קופץ? קשה לך לשמוע – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סימון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נחת כל היום – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. די, יא פאתט. זה מה – – – כל היום – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קואליציה נגד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי – – – שיהיה בשקט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן, המפקד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש מכולם לשבת. לשבת, לשבת, לשבת. שב, שב, שב. ינון, שב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין צבא, אין צבא, אמרתם. באמת לא היה צבא. באמת לא היה צבא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו מצביעים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שב. שב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו מצביעים בקריאה טרומית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שתי הצבעות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני יודע – חברים, לשבת – יש שתי הצבעות. אנחנו עוברים להצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 51 בעד, 53 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. פחדנים. קואליציה פחדנית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מייד אנחנו עוברים להצבעה שנייה – הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 51 בעד, 53 נגד. גם הצעה זו הוסרה מסדר-היום. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ, הודעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה עם – – – טרור, אלמוג – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רק בלי סרבנות. בלי סרבנות. אתם מסוכנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – את אלמוג – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. שני השרים, אתם לא הולכים. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה היום בישיבתה כי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ששש. אופיר, רגע. זה לא מכבד אותך. אני מבקש שקט. יש הודעה. שקט. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב), התשפ"ד–2024, פ/4684/25, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד, 1 באפריל 2024, להעביר את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון – חובת מענה הולם), התשפ"ג–2023, פ/3886/25, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, לדיון בוועדת העבודה והרווחה; ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום לשנות את החלטתה ולהמליץ לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת העבודה והרווחה לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את תמיכתכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה על ההצעה הזאת. על ההודעה הזאת יש הצבעה. בבקשה, שבו. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד הצעת ועדת הכנסת – 53 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון – חובת מענה הולם), התשפ"ג–2023, מוועדת העבודה והרווחה לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 53 בעד ומתנגד אחד. אנחנו אישרנו את ההודעה של יושב-ראש הוועדה. << הצח >> הצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4480/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ברשותכם, אנחנו עוברים להצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. גברתי, עשר דקות. בגלל סדר-היום הארוך אני לא אאשר הודעות אישיות ודברים כאלה, אלא אם כן יהיה משהו דרמטי, אז אני מבקש את סליחתכם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אין הצעת חוק חשובה מזו. שר המשפטים יריב לוין, אני חייבת להגיד שמאוד התאכזבתי לשמוע שדחיתם את הצעת החוק הזו. אתם צריכים להבין – פעם אחר פעם אני שומעת אותך עולה לכאן לבמה ואומר: תקשיבו, זה לא בסמכותי, אני מבין שיש בעיה; אומר: פה – לפרקליטות, פה – על זה, פה – על המשטרה. כל פעם זה מישהו אחר. הינה, הצעת החוק שמטפלת ברגולציה ובביורוקרטיה המטורפת, באמת מטורפת, שצריכה לעזור כאן לאזרחים ישראלים לעשות צדק עם מה שנעשה להם. אני רוצה להסביר לכם את הצעת החוק הזאת, כי אולי אתם תקשיבו, כי כשפניתי למשרד המשפטים ולגורמים שהיו אמורים להיות שם לא הסכימו לשבת לדבר; כשפניתי לגופים האחרים שאמורים להיות חלק מזה, כולל משרד הביטחון, לא הסכימו להקשיב לזה. תקשיבו, הצעת החוק הזאת קובעת שתהיה פשוט יחידה, ארכיון, במשרד המשפטים, שתאגד לתוכה את כל הראיות, את כל העדויות ממעשי טבח, ממעשי מלחמה, פיגועים, כדי שאזרח, אדם, שיצטרך להשתמש באותן ראיות, באותן עדויות, אם זה בבית משפט ואם לכל דבר אחר, תהיה לו נגישות. היום, אחרי שהעברתי הצעת חוק ממש לפני חודשיים שמאפשרת למי שנפגע מפעולות איבה – הוא או מישהו מהמשפחה שלו – לתבוע את הרשות הפלסטינית בפיצויים, הוא צריך להביא ולהוכיח את זה בבית משפט. מאיפה הוא ישיג את הראיות? אתם רוצים שהוא יתחיל לרדוף אחרי משרד הביטחון, אחרי המשטרה או אחרי מז"פ? הכנתי לכם פה רשימה: לאסוף עדויות מקופת חולים, מהמשטרה, אולי מזק"א, מהטבח של 7 באוקטובר – או שזה בכלל איזה איחוד והצלה או מג"ב או צה"ל, אבל בצה"ל, באיזו יחידה זה הולך להיות? צריך לעבור את הצנזורה לפני שאנחנו מגיעים ליחידה כזאת או אחרת שהגיעה לאותו שטח ואספה את הראיות. הם צריכים לנסוע לאבו כביר כדי לאסוף את אותן ראיות. ואחר כך תשלחו אותם אולי לפיקוח העירוני שפעלו באותו זירה, או בכלל לך תתחיל לאסוף עדויות של אזרחים שהיו שם. ומה עם הרבש"צים, שאולי הגיעו ראשונים לאירוע? או כיתות הכוננות? ולפרקליטות – בכלל צריך לבוא ולהמתין איזה שלושה-ארבעה חודשים לפני שהם בכלל מגיבים לך על איזה פקס. אוקיי? אז לכו תשלחו את האזרחים לרווחה, שיתחילו לאסוף ככה תיק, ערימות על גבי ערימות של עדויות – על מה? על מה? על מעשי טרור? על האסון הנורא ביותר שקרה בחייהם, שהופיע בטלוויזיה, בצילומים, בעדויות בכל מקום, אבל כשהם זקוקים עכשיו לבוא ולהעמיד את אותם רוצחים שפלים, טרוריסטים, לדין אין להם מאיפה להשיג את הראיות, אין להם איך להוכיח את זה בבית משפט כדי לתבוע את אותם פיצויים. איך אתם מסוגלים להצביע נגד הצעת חוק כזאת? אני באמת לא מבינה אתכם. כשאנחנו מדברים על הקלה ברגולציה ובביורוקרטיה, זה המינימום של המינימום. אבל לעשות צדק באמת עם עשרות אלפי אזרחים שבחודשים האחרונים נפגעו בצורה הכי קשה שיכולה להיות, כשנעשה הטבח השפל והגרוע בהיסטוריה של מדינת ישראל – אותם אתם עכשיו תשלחו לאסוף עדויות מרשימת המחלקות והמשרדים? איך יש לכם לב לעשות את זה? אני באמת שואלת אתכם. הצעת החוק הזו היא הצעה טובה. היא מאגדת במקום אחד כל מה שנאסף, אם אלה ראיות פורנזיות ואם אלה עדויות, והדבר הזה יקל – הוא יקל על עשיית צדק אל מול מחבלים, אל מול טרוריסטים, אל מול הרשות הפלסטינית. אני לא יודעת אם אפילו אתם יודעים, אבל מתגבשת עכשיו תביעה נגד אונר"א בארצות הברית כדי לעשות דין וחשבון עם הארגון, שהשתלטו עליו פשוט מחבלים טרוריסטים ומנצלים את הארגון הזה כדי לשלוט על שניים וחצי מיליון איש. הם עשו פשעים נגד האנושות, לא פחות מזה. אם אני אראה לכם את הטלפון שלי, כמעט כל שבוע הם שולחים לי הודעות: שרן, תעזרי לנו לאסוף ראיות. מפה הצבא לא מדבר איתנו, הפרקליטות לא רוצה, זק"א – הכול שם בלגן. מאיפה הם ישיגו את זה? אתם שולחים אותם עכשיו באמת לא יודעת לאן – אתם מוכנים לקחת לידיים שלכם את הסיכון שהם יפסידו במשפט הזה, כי אף אחד לא חולק איתם את העדויות ואת הראיות הללו. איך אתם מסוגלים לעשות את זה? ואחר כך אנחנו נבוא ונגיש שאילתה או הצעה לסדר-היום: איך קרה שהצבא לא שיתף את המידע? איך יכול להיות שהעדויות שנאספו על ידי המשטרה לא הגיעו לידי אותם תובעים בבית המשפט שבארצות הברית כדי לסייע להם? אתם יודעים מה התשובה? בגלל שפעם אחר פעם אתם נכשלים בלעשות דברים שהעם זקוק להם, לטפל בשורש, בבעיות הביורוקרטיות המטורפות שיש למדינה שלנו. אני פשוט קוראת לכולכם להצביע בעד הצעת החוק הצודקת והנחוצה הזו. אחרת אל תבואו ותתלוננו על בתי המשפט, אל תגידו בג"ץ, אל תבואו ותפילו את זה על הפרקליטות. לפני הכול תבואו אתם ותתקנו, תתקנו את הבעיות. אל תבואו ותפילו את האחריות על מישהו אחר. אתם בקואליציה, האחריות בידיים שלכם. ובהצבעה הזו – אם אנחנו נפסיד בבתי המשפט יותר מאוחר מול הרשות הפלסטינית או מול אונר"א, תדעו שזה באחריות שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. השר לוין, עשר דקות לרשותך להשיב על הצעת החוק. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, חברים, אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל נומקה על ידיה בשורה של טעמים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר ופנינה, בבקשה. השר רוצה לענות על הצעת החוק, תאפשרו את זה. תודה לכם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – נומקה על ידה בהרבה טעמים שונים, ובפרט בטעמים של יעילות, התגברות על ביורוקרטיה וכדומה. אבל אני חייב לומר שאני רואה את הדברים אחרת. ולמרות שהכוונה והרעיון הבסיסי נכונים, הדרך היא בעיניי לגמרי לגמרי לא נכונה. ההצעה מבקשת להקים יחידה חדשה, נוספת, במשרד המשפטים. ואני יכול לומר לכם: שלא כנהוג במקומותינו, אני לא רק לא אימפריאליסט בדברים האלה אלא הפוך. אני חושב שצריך להתייעל וצריך לצמצם, וככל שהשירות הציבורי יהיה מהודק יותר ומצומצם יותר, זה יהיה עדיף. וצריך לחשוב עשר פעמים לפני שמקימים עוד יחידות עם עוד ביורוקרטיה שכרוכה בהן, ועוד עלויות, ועוד כוח אדם ועוד הוצאה ציבורית. המטרה של היחידה הזו – למעשה שתי מטרות מרכזיות לפי הצעת החוק: שיתוף מידע בין הרשויות והעברת מידע לגורמים פרטיים, קורבנות מעשי הטרור; ניהול של המידע והראיות שיועברו אליה על ידי רשויות אחרות, וזה יאפשר לה למיין אותם ולנתח אותם. אני חושב ששתי התכליות הן ראויות, אבל אני יכול לומר לחברת הכנסת שרן השכל שלשמחתי לשתי התכליות האלה כבר יש פתרון, ויש מי שמטפל בדברים ויעשה אותם, ולכן אין צורך ביחידה חדשה. אז הינה אני עונה: אני יכול לעדכן אותך שבניגוד למה שקרה בעבר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אולי תציין את המיקום של – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוודאי, זה מה שאני הולך לעשות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יכול לומר שבניגוד למה שקרה בעבר, יש לא מעט דברים – ראינו את זה גם בהצעת החוק הקודמת, של חברת הכנסת מיכאלי, בעניין סיוע משפטי לנפגעי עבירה – שהיו תקועים שנים ואני דאגתי להביא אותם, להעביר אותם ולהשלים אותם. אני יכול לחזור על הבשורה שכבר בישרתי עליה לפני זמן לא רב, שבהחלטת ממשלה 1523, שיזמתי, הוקמה סוף-סוף נציבות זכויות נפגעי עבירה, אחרי הרבה הרבה הרבה שנים של ניסיונות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, להנמיך את הרעש. חברים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הנציבות הזו – שאגב, הצורך בהקמתה התחדד בעקבות האירועים הנוראים של טבח 7 באוקטובר, אבל לא רק לצרכים האלה – תהיה אמונה בדיוק על הטיפול במה שאת מציעה כאן. הווה אומר, היא תבוא ותטפל, בין יתר הדברים, בריכוז מידע, בלהיות כתובת לנפגעי העבירה, לסייע להם בניהול ההליכים המשפטיים, לסייע להם במיצוי זכויותיהם. אגב, לקדם – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – לקדם חקיקה ולקדם דברים אחרים שנדרשים בעניין הזה. ובהחלט אני אומר, חברת הכנסת השכל: ככל שברגע שהנציבות, שנמצאת כרגע בשלבי הקמה, תתחיל את פעולתה, התכנים שאת מציעה בהצעת החוק הזו, שיהיו לרשות החדשה הזו שאת מציעה להקים – אני אומר: אין היגיון להקים עוד רשות. פשוט נאפשר לנציבות נפגעי עבירה לטפל בדברים האלה, לייצג את נפגעי העבירה במסגרת המומחיות של הנציבות הזאת, הטיפול ההוליסטי בכל הנושאים האלה. ולכן, יש לנו פתרון מצוין, מאושר, מסודר. אני חושב שאין טוב ממנו, והוא גם הכי מקצועי. במסגרת הזאת, הנציבות הזו בוודאי גם תהיה גוף שיקבל מידעים מכל הגורמים השונים, ותוכל לתכלל אותם ולטפל בהם. אבל אני אגיד יותר מזה: כבר היום, עוד בטרם הקמת הנציבות, יש אסדרה בעניין העברת מידעים בין הגופים השונים. וצריך לומר שזו אסדרה מורכבת ומסובכת, כי מדובר הרבה פעמים במידעים שהם חסויים מהרבה מאוד סיבות, החל מחיסיון כתוצאה מנושאים שקשורים למקורות מודיעין וכלה בחיסיון בגלל פרטים אישיים של אנשים ודברים שנוגעים לצנעת הפרט. ולכן הנגשת המידע הזה לציבור – במקרה הזה לנפגעי העבירה – היא אכן דבר מורכב, משום שצריך לבדוק היטב מה ניתן להנגיש ואיך לעשות את זה בלי לפגוע בכל מיני דברים אחרים, לרבות בנושאי ביטחון. ולכן, בדיוק בשביל זה – וזאת עוד סיבה שאנחנו מקימים את נציבות נפגעי העבירה, שהיא תוכל לרכז את הדברים, לתאם בין הרשויות, לקבל את המידעים, ומתוך המומחיות שלה בטיפול בתחום הזה תוכל גם לסייע לנפגעי העבירה ולנפגעי הטרור בסיוע הכי טוב, הכי מקצועי, הכי מלא, הכי רחב, ויחד עם זאת, כמובן לעשות את זה באופן מסודר שלא יפגע בדברים אחרים. צריך גם להגיד שבחלק מהמקרים החזקת מאגרי מידע כאלה היא לא אפשרית. הרי אף אחד לא מצפה, למשל, שכל מאגרי המידע שמצויים לצורך הדוגמה בידי השב"כ יועברו עכשיו ויוחזקו גם בידי איזשהו גוף נוסף, יחידה במשרד המשפטים או אפילו נציבות נפגעי העבירה. ולכן, הדרך הנכונה לעשות את הדברים היא לא להקים רשות שתחזיק את מאגרי המידע, אלא לאפשר לנציבות לקבל את המידעים שהיא צריכה לקבל מהגופים השונים באופן קונקרטי ונקודתי – לתיקים או לאירועים או לנפגעי העבירה המסוימים. בדרך הזאת אני חושב שאנחנו גם נגן על המאגרים בצורה טובה יותר, נחסוך הרבה מאוד משאבים, וכמובן גם נקטין את הסיכוי שיהיה עוד מעגל שעלול להיפרץ וכדומה. אני חייב לומר גם שכבר היום מעוגנים בחוק חופש המידע ובהנחיית פ"מ 14.8 נושאים שונים שנוגעים לבקשות מצד גורמים לעיין במידעים הנוגעים או המצויים בחקירה. גם הנושא הזה מטבע הדברים מצריך איזונים שאי-אפשר לעשות אותם, גם לא במסגרת הצעת החוק שאת מציעה. ושוב אני אומר: ברגע שנציבות נפגעי עבירה תיכנס לפעולה מלאה, עם המומחיות שתהיה בה לנושאים האלה, אני משוכנע שהיא תבוא אלינו ותבקש תיקונים שונים שיטייבו את היכולת שלה לטפל בדברים, לקבל את המידעים להעביר אותם וכו'. אני בטוח – ואני כבר אומר: אני מתחייב לעמוד לרשותה ולסייע לה בעניין הזה, ואני בטוח שאנחנו כולנו כאן נעשה בנושא הזה מאמץ גדול. לכן, חברת הכנסת השכל, אני חושב שמובן שאי-אפשר, בהצעת חוק מן הסוג הזה, לקבוע איזו קביעה כללית גורפת באשר לשיתוף מידע והקמת מאגר מידע והחזקתו בידי משרד המשפטים או בידי איזו רשות, כאשר המידע הזה מוחזק היום על ידי גופי מודיעין שונים וגופים אחרים, עם כל המורכבות שבמקורות המידע ועם כל המורכבות שבתוכן שלו. אני חושב שההפרדה שנעשית, אגב, היא מאוד חשובה, כי בעיניי זה מאוד מאוד מסוכן שמידע מהסוג הזה יוחזק באופן מרוכז במקום אחד – לא רק מסיבות של דליפת המידע, אלא אני לא הייתי רוצה שאצל גורם כלשהו יהיה ריכוז כזה של מידעים מהשב"כ ומהמשטרה ומכל הגורמים למיניהם. אני חושב שכל אחד מבין מה המשמעות של זה גם מבחינת זכויות אזרח ומבחינות אחרות. ולכן אני חושב שהאופן שבו אנחנו פועלים, גם בהיבטים של הגנת פרטיות, גם בהיבטים של הגנת סייבר, הדרך שאנחנו הולכים בה עם הקמת נציבות נפגעי עבירה, עם מתן היכולת שלה לקבל את המידע ללא צורך להחזיק מאגרים רחבים שלא לצורך – אני חושב שהיא דרך נכונה וטובה יותר. צריך גם לומר, אנחנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים. הצרכים התקציביים שאנחנו מכירים אותם הם מרובים, ואני חושב שהאחריות שלי כשר היא לעשות מאמץ מאוד גדול כדי למקסם את היעילות והשימוש במשאבים בדרך הטובה ביותר. ולכן, אם יש לי דרך יעילה יותר וטובה יותר שבמשך שנים רצו בה, והצלחנו סוף-סוף להקים אותה – נציבות נפגעי עבירה – אני חושב שנכון לפעול בדרך הזו. ואני כן מוכרח לומר, חברת הכנסת השכל, אני בהחלט מאוד לרשותך ברגע שהנציבות תחל באמת את פעולתה, כדי לוודא שהדברים החשובים שאת רוצה שיונגשו לנפגעי הטרור, אכן הנציבות תוכל לטפל בהם, ולוודא שהיא נותנת את השירות החשוב הזה ואת הליווי החשוב הזה לאותם נפגעים ולמשפחותיהם היקרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת השכל, יש לך שלוש דקות להגיב על התנגדות הממשלה, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> רק אם אפשר קצת שקט שם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט. חברת הכנסת השכל. חברים, אני מבקש שקט. חברים. ידידי הטוב, אני לא יודע אם אתה מתחתן, אבל רד למטה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה לא הוא מתחתן. הוא כבר עמוק בפנים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה לא אתה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני שר המשפטים יריב לוין, אני שומעת אותך פה עומד, מתרץ ומתפתל. הרשות הזו של נציבות לנפגעי עבירה, הדבר הראשון – הצעת החוק שלי לא מבקשת סיוע משפטי. ההפך. היא לא מבקשת סיוע משפטי, היא לא מבקשת לרכז איזשהן סמכויות, היא לא מבקשת איזשהו ייעוץ לאזרח, ייעוץ כזה או אחר. ועם כל הכבוד, אתה מציע את עצמך כשותף – אני כבר שלושה חודשים רודפת גם אחרי הפרקליטות וגם אחרי האנשים בתוך משרד המשפטים כדי לדון עניינית בהצעת החוק, והם לא מעוניינים להיפגש, לא מעוניינים לשמוע. אז זה מאוד נחמד לחשוב שבאמת כל האמת נמצאת אצלם, והם לא מעוניינים בשום שינוי ובשום איזושהי הזזה של הגבינה שלהם לפה או למקום אחר. אבל מה לעשות, ברגע נתון זה יש תביעה אל מול אונר"א בבית משפט אמריקאי – אין להם מאיפה להשיג את המידע הזה, אין להם מאיפה להשיג את הראיות האלה. בזמן נתון זה יש בבית המשפט הישראלי תביעות שעומדות שלא מצליחים להגיע למידע ולראיות האלה. הבעיה היא קודם כול בריכוז המידע. גם היום לאותה נציבות לא תהיה הסמכות בעצם לאסוף מכל החלקים – מחדר מיון, ומה שהיה בעצם באותה נתיחה של הגופה, או במקרה הרפואי או הפציעה בעצם שהייתה לו. הרי הם לא יאספו את זה. ותאמין לי, השר לוין – קרעי, בבקשה תמתין דקה, אני מנסה להשיב לשר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר, אבל זה לשר, עם כל הכבוד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> את מי זה מעניין? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבינה שיש לך משהו שהוא מאוד מאוד מעניין, אבל נראה לי שזה טיפה יותר חשוב, יש פה דינים של חיי אדם, חיי אדם, ותביעות עומדות לפיצויים של משפחות של נפגעי פעולות טרור, אז עם כל כבוד, זה יכול להמתין בדיוק שתי דקות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני חושב שהשר השיב לך מאוד מנומק. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושבת שהשר לא השיב פה על כלום, משום שכולנו יודעים – ראינו את המאמץ שלו כשיש החלטת ממשלה, כמה זמן הדבר הזה לוקח, כמה משאבים, לפעמים גם שנים. וגם השר לוין יודע שהוא השתמש בהצעות חוק פרטיות כדי להעביר דברים באופן יעיל ומהיר. הוא עשה את זה. ולכן הוא יודע שהצעת החוק שלי היא יותר יעילה, והיא גם תהיה יותר מהירה, ולאותן תביעות שעומדות עכשיו בבית משפט יושגו הראיות באופן יותר מהיר ויותר איכותי, כדי שנוכל להעמיד אותם לדין ולקבל ולו מעט מן הצדק. המטרה היא לתת סמכות. עכשיו, אין לי בעיה שאותו מאגר, נקרא לזה, יהיה בתוך אותה נציבות לנפגעי עבירה, אבל תעביר את החוק כדי שנוכל לתת להם סמכויות חוקיות לאסוף את הראיות – לאסוף את הראיות מהמשטרה, לאסוף את הראיות מחדר מיון, לאסוף את הראיות מזק"א או מכל גוף אחר שהיום לא יכול לאסוף מהם את הראיות. ולכן, כשאתם מצביעים היום נגד הצעת החוק הזו אתם לא תאפשרו להם לאסוף את הראיות במקום אחד כדי שלאזרח תהיה נגישות ויכולת להגיע למקום אחד במקום להסתובב ב-50 משרדים. אז אני מבינה שיש המון תירוצים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני מבינה שהמשרד שלך לא מעוניין בכך, אבל לפעמים צריך שנייה להתעלות מעל הפקידים, ולדעת להעביר דברים טובים שמשרתים את הציבור הישראלי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת החוק של חברת הכנסת שרן מרים השכל. הצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות – הצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר את ההצעה מסדר-היום – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 22 בעד, 52 מתנגדים. אם כך, ההצעה הורדה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/357/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעתי פשוטה מאוד, אנושית מאוד, חברתית למהדרין, וזה שהמע"מ על ספרי לימוד יהיה – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוטף אלרגיה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג, אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אפס מע"מ. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג, זה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג, קריאה ראשונה. לא, אלמוג. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שיהיה אפס מע"מ על ספרי לימוד. חברי הכנסת וחברות הכנסת, בחודש הבא, חודש אוגוסט, ההורים יחד עם תלמידי בתי הספר יהיו בחנויות ספרים בשביל לקנות את ספרי לימוד. אני, שיש לי שלושה ילדים בבתי הספר, גם אני בכל חודש אוגוסט נמצא בחנות הספרים של אבו וואהל בשכונת ואדי ניסנאס בחיפה וקונה ספרים יחד עם ההורים. הספרים עולים בדרך כלל לכל תלמיד בין 600 שקל ל-1,000 שקל בחודש אוגוסט. הרבה משפחות, יש להן יותר מילד אחד, רוב המשפחות, וזה קשה מאוד עבור ההורים. ההצעה שלי היא לא החברתית ביותר. אם מדובר על ההצעה החברתית ביותר, אז הספרים כולם אמורים להיות חינם. אבל אני פה מגיע לפשרה, וזה מע"מ אפס, כלומר שהמדינה לא תרוויח מההורים; שהמדינה לא תשלם להורים, אבל לפחות לא תרוויח מהם. זו הצעה מאוד הוגנת. יתרה מזו, אני מוכן להתפשר. אם השר המגיב יגיד לי: אני מוכן לשבת על זה ולבדוק משהו דיפרנציאלי, שמדבר על אשכולות סוציאליים או מדבר על משפחות שמקבלות קצבת ביטוח לאומי, משהו דיפרנציאלי, אני בוודאי מוכן לשבת עם השר המשיב בשביל להגיע למתווה מסוים. אני רוצה לפנות לחברי הקואליציה, לרבות לחברי המפלגות החרדיות – גפני, ינון, בן צור – אני רוצה לפנות אליכם בנושא הזה. החרדים הם מהאוכלוסיות המוחלשות. למה המדינה צריכה לקחת מע"מ על ספרי לימוד? למה? אני מצפה מכם לפנות עכשיו לשר המגיב ולהגיד לו: אל תצביע נגד. כבוד הרב גפני, תעזור לי בלפנות לשר המגיב, שלא יצביע נגד, שיגיד: אנחנו מוכנים לשבת, למצוא מתווה הוגן, דיפרנציאלי, כזה או אחר, אבל להתקדם, כי ההורים לא צריכים לשלם למדינה, והמדינה עם מע"מ אפס זה הגון ביותר. אני מקווה שחברי וחברות הכנסת יתמכו בהצעת חוק חברתית, במיוחד בתקופה הזו, כשיש עלייה במחירים של החשמל, של הדלק, של הפירות והירקות, של הדברים הבסיסיים ביותר. אני מדבר למשל על החברה הערבית בתקופה שיש בה חתונות עכשיו, באמת המשפחות נאנקות, באמת מתחת לקו העוני, עוני קשה, מחפיר. אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק ההוגנת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. מי השר שמשיב? השר מיקי זוהר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, לא לרדת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לרדת. דרך אגב, ספר, אם אתה יכול, על ההישג הכביר שלך בעניין הספריות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איימן – – – מה שהעברת לרשות קצת כסף, לא ניקח מע"מ על ספרים. גנב, משתמש בחסינות שלו כדי להרוויח כסף. איי איי איי, חי בגן עדן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, קודם כול בעניין הצעת חוק מס ערך מוסף, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק, ולכן אבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. ובנימה אחרת – – << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> על מה נדבר? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> – – נדבר על חוק הספריות – לדעתי, נושא מעניין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> או אלימות בספורט. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> גם אלימות בספורט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> תוצאות היורו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> המוזיאון באום אל-פחם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> המוזיאון באום אל-פחם? גם עליו נדבר, תקצבנו אותו ממש עכשיו. אפילו אנחנו מקימים בית ספר למשחק ברהט. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> וואו – – – פשש. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> עבדכם הנאמן אישר באמת את התקציב, ואנחנו שמחים על זה. המגזר הערבי באמת משתלב בימים אלו גם בתחום התרבות בצורה יפה מאוד, וזה חשוב מאוד. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> מילה על הספרדים, הספרדים שזכו ביורו. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> ולגבי הספורט – – << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> הספרדים. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> – – זה כבר ברור שהמגזר הערבי עושה חיל. הספורטאים שיוצאים מהמגזר הערבי הולכים ומתרבים, וטוב שכך. בעניין חוק הספריות, אז ככה: אנחנו הגענו לדיוני התקציב במצוקה גדולה, ואנחנו יודעים שמלחמת חרבות ברזל עולה עשרות מיליארדים, אם לא מאות מיליארדים, ונדרשנו לקצץ בספריות הציבוריות סכום של לא פחות מ-25 מיליון שקלים – מ-85 מיליון היינו צריכים להפחית ל-60 מיליון שקלים. אכן, בכל קנה מידה, אסון גדול לספריות הציבוריות. התחלנו לחפש מקורות במשרד התרבות והספורט. במאמץ עיקש מצאנו 13 מיליון שקלים ממקורות המשרד, ועדיין נותר קיצוץ של 12 מיליון שקלים. הגענו עם החוק לכנסת – קם קול זעקה מצד חברי הכנסת, קול זעקה מוצדק, בכל הקשור לספריות הציבוריות, והתחלנו לפעול מול משרד האוצר להשגת משאבים נוספים. באמת, לשמחתי הרבה, שר האוצר נענה לבקשתי והוסיף מתקציב משרד האוצר 8 מיליון שקלים. הפכנו במשרד עוד ומצאנו עוד 8 מיליון שקלים, ולא רק שתקציב הספריות לא קוצץ, אלא שהוא גדל ב-4 מיליון שקלים – מ-85 מיליון ל-89 מיליון. הדבר הזה הוא בהחלט בשורת ענק לספריות הציבוריות בישראל. הוא מביא את היכולת שלנו לצמצם פערים בכל רחבי הארץ בכל מה שקשור לספריות, כי יש מקומות רבים שהספריות הציבוריות לא יכולות להתקיים מהתקציב שאנחנו מעמידים להן, ויש מקומות שאין בכלל ספריות. אגב, גם במגזר הערבי אנחנו רוצים לשפר ולהוסיף לכמות הספריות. הדברים האלה הם חשובים מאוד, והסיוע התקציבי של משרד האוצר והמאמצים הרבים שעשינו בתוך המשרד הביאו את הבשורה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אני מבקש שקט. שקט. אני לא שומע את השר פה, חבר'ה בקואליציה. בבקשה, חברי הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> – – הביאו את הבשורה הענקית שדיברתי עליה. ויש עוד נתון: הצלחנו גם לחסוך בתוך סעיף התקציב מיליונים רבים שהלכו לריק, ונכון להיום, מתוך 89 מיליון שקלים בתקציב הספריות, אנחנו נחלק 85 מיליון שקלים לספריות, ובשנה קודמת – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל הכבוד, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> תודה רבה. – – ובשנה קודמת חולקו 75 מיליון שקלים בלבד – זאת אומרת תוספת של 10 מיליון שקלים דה פקטו לספריות. זה יביא לפתיחת ספריות חדשות, זה יביא להגדלת המשאבים לספריות הקטנות בפריפריה, וזה ישמור, כמובן, אפילו יגדיל חלק מתקציב הספריות הגדולות. באמת בשורת ענק. מעבר לזה, שינינו בחוק את שיטת מנגנון התקצוב. עד עכשיו היה מנגנון תקצוב, ואנחנו עוברים למנגנון תמיכה שמייצר שוויון וצמצום פערים על עקרונות דיפרנציאליים שאנחנו מאמינים בהם, והדבר הזה מבחינתי הוא בהחלט בשורה ענקית. השר ארבל, הצעת שנדבר על נושא נוסף, לא? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> ודאי. על הספרדים, על הספרדים שזכו ביורו. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> בקשתך לא התקבלה. תודה רבה. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לאדוני השר. חבר הכנסת איימן עודה, אתה רוצה? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מוותר. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כולם נגד מי שקרא לחיילים שלנו רוצחים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, אלמוג, תודה. אתה בקריאה ראשונה, חבר הכנסת כהן. בעד – 13, 35 מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת לא התקבלה והוסרה מסדר-היום. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי לא הצביע? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש לפרוטוקול להגיד – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי? אתה הצבעת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אז אני אומר לפרוטוקול כי חבר הכנסת ינון אזולאי הצביע במקום של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, והדבר הזה לא משנה את תוצאות ההצבעה: בעד – 13, מתנגדים – 35. ההצעה הזאת הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה במסגרות טיפוליות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3784/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה במסגרות טיפוליות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת ביטון, עשר דקות להצגת החוק, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל הכבוד ליש עתיד, שתומכים באיימן עודה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. אלמוג, אלמוג. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נו, יאללה, עשית את – – – די כבר, מה זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אלמוג, אתה בקריאה ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, אני רוצה לראות שאתה מצביע עכשיו בעד. שב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא רק בראשונה? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייבת לומר לכם שאני עומדת כאן ובאמת אני לא מאמינה שאני צריכה לעמוד כאן ולשכנע אתכם. אז אני אספר לכם למה בחרה ועדת השרים לדחות לנו. הגשתי הצעת חוק פשוטה שאומרת שחיילי צה"ל שמשתחררים, חיילים וחיילות – הרי יש להם את הזכות לעבודה מועדפת. בואו נדבר על החיילים המדהימים שיש לנו, שעושים עבודה נהדרת, ואם זה היה תלוי בי הם היו מקבלים את המענק הזה גם בלי עבודה מועדפת. לתומי חשבתי שממשלת ישראל וכל מי שנמצא בוועדה טיפ-טיפה יצא מהקופסה ויבין מה המשמעות. אני ביקשתי דבר פשוט: ביקשתי שבמסגרת עבודה מועדפת יתאפשר גם להיכנס ולתגבר במערכות החינוך המיוחדות, אנשים עם צרכים מיוחדים, לסייע לילדים עם אוטיזם. אני רוצה רק להגיד לכם שבפעם האחרונה, ב-2001 עדכנו את העבודות המועדפות, ותשימו לב מה יש ברשימת העבודות המועדפות לחיילי וחיילות צה"ל – לשם אנחנו מייעדים אותם: אז ראשית, יש להם אפשרות לקבל עבודה מועדפת כמתדלקים. ואני שואלת, מישהו צריך היום מתדלק? והאם חברת דלק, פז, סונול, באמת כאלה חברות שצריך להעביר להן תקציבים כדי שיעבדו אצלן? בל בוי – איזה יופי של תפקיד. חיילנו מהצנחנים וכל החיילים – האם זה מה שאנחנו מייעדים להם כשהם רוצים לתת קצת מעצמם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צודקת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, תראו את הרשימה שלא מעודכנת מ-2001. ואני שואלת באוצר, ואומרים לי: לא, אנחנו לא יכולים לפתוח את הרשימה. ואני שואלת: אנחנו ב-2024, על מה אתם מדברים? אני רוצה לספר לכם איזה מקצועות מציעים לחיילים ולחיילות הנהדרות שלנו כשהם משתחררים. אלמוג, גם בשבילך, וגם בשביל הילדים שלנו, וגם אחרי 7 באוקטובר, לא יעלה על הדעת שאפילו לא מוכנים לרענן את הרשימה, לאפשר לחיילים שלנו לצאת לעבודה מועדפת איכותית, ובסוף נרוויח אותם – יכול להיות שהם ישתלבו בעבודה, ילכו לאקדמיה וילמדו. אז בואו תשמעו מה מציעים להם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> דבי. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, רגע. אחרי הרשימה תענה לי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> דבי, את צודקת, אבל את לא יכולה להיות בסיעה שמצביעה בעד איימן עודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, אחרי הרשימה תענה לי. אני לא שומעת אותך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כהן, אם אתה תפריע כל פעם, אני אוציא אותך מהאולם. אתה בקריאה ראשונה. אני ביקשתי. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם תעצור לי את השעון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני בקריאה ראשונה. תפנק אותי בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. לא מעניין מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי את השעון, אני מבקשת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לך עשר דקות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תן לי קריאה שנייה. הערות ביניים מותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא רוצה לתת לך קריאה. אני מסביר לך. אתה כל פעם מפריע. אנשים מציגים את החוק – תן לבן אדם להציג את החוק, ואם יש לך הערות ביניים, תגיד, אבל לא ככה, לא בצורה כזאת. אתה עומד פה וצורח וצורח, ואני לא שומע אותה כשהיא עומדת לידי. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דבי, רק חשוב לנו לומר לך – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברשותכם, אני אקשיב תכף. אני רק רוצה להגיד לכם מהי הרשימה המעודכנת בעבודות מועדפות. שטיפת רכב, עבודה על ספינות – זאת אומרת, נוסעים ומפליגים מהארץ. אז החיילים שלנו יכולים לנקות חדרים ויכולים לבשל, זו התרומה שלהם. האם הספינות האלה צריכות את הכסף של מדינת ישראל שתממן אותן? דבר נוסף – מפעלים לניקוי ותיקון שטיחים. וואו, איזה יופי. מתפרות, מרפדיות, מסגריות, נגריות – תגידו, איפה אנחנו, בשנות השישים? לא התקדמנו? איך יכול להיות שלא מעבירים הצעת חוק כל כך מתבקשת? אני רוצה לומר לכם בגילוי נאות, לפני דקה רשמתי לשר האוצר – אני לא יודעת כמה הוא מעורב, אני לא יודעת מה משפיע, איך יעלה על הדעת שמ-2001 לא מעדכנים עבודות מועדפות לחיילים שלנו, החיילים המדהימים. מרביתם ילדים שסיימו בגרויות מטורפות עם 5 יחידות. הם יצאו לאקדמיה. למה לא – – – ויעשו משהו ציבורי מעבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רגע. קודם כול, דבי, שיהיה לך ברור שאת צודקת במיליון אחוז. אז גם דיברת איתנו וניסית להניע את זה בהשקעה בלתי רגילה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רגע, שנייה, עוד מילה אחת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני דיברתי עם כולם. השר בן צור, לזכותו ייאמר, אמר: אני מוכן, אם האוצר לא יתנגד, להחליף את מקומות העבודה. השר לוין אמר לי, לזכותו: זה חוק מצוין. פניתי גם ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, והוא אמר: אנחנו לא יכולים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שר האוצר לא. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תצאו מהקופסה, תצביעו, נעלה את זה בטרומית, ואני בטוחה שגם שר האוצר יסכים לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אי-אפשר להצביע בלי מקור תקציבי. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי לא יעלה על הדעת שאנחנו מקובעים. יש לנו ילדים מלח הארץ, ואנחנו צריכים אותם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צודקת מיליון אחוז. בגלל זה גם השר יואב בן צור, שתמיד יש לו אוזן כרויה – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה זה עוזר לי? מה זה עוזר לי? מה זה עוזר לחיילים שלנו כשמתנגדים ועושים לי התנגדות? אפילו לא דוחים לי את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומרת לך, אני לא יכולה להצביע בלי מקור תקציבי. לכן, לכל הפחות, זה שההצעה – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין פה שום שינוי תקציב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, סליחה. תעיפי את הנושא של התדלוק, תעיפי את הרפדיות, תעיפי נגריות. תגידו, איפה אתם חיים? מה, אנחנו בשנות השמונים? אני לא מבינה. תנו צ'אנס לחיילים האלה שמשתחררים לתת וללכת למען הציבור ולעזור לילדים. תקשיבו, זו שערורייה מאין כמוה, לדחות הצעת חוק כזאת חשובה. אחרי 7 באוקטובר אין זכות להתנהג ככה לחיילים שלנו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אחרי 7 באוקטובר אתם מצביעים עם איימן עודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיק אתה עכשיו לערבב חלב ובשר. נו, תעשה לי טובה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם מצביעים עם תומך טרור. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אפילו לא מדבר לעניין. יש לך משהו בנושא הזה? מה אתה חושב, זה נכון או לא? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אל תרקדו על שתי החתונות. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך, זה נכון או לא? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> את צודקת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא הבין על מה מדברים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יופי. אני צודקת, אז תשכנע את החברים שלך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם אני צודק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל איך אפשר להצביע בלי מקור תקציבי? איך אני אצביע? אני לא יכולה להצביע. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כעסתי מספיק. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לומר שאני עומדת כאן ואני מתביישת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לצערי, את צודקת. גם אני מתביישת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשבאתי לכנסת ישראל – זו קדנציה ראשונה, ואמרו לי: תקשיבי, יפגשו אותך לוביסטים. אמרתי: שיעז אחד, אחד, לבקש ממני משהו שהוא נגד האזרחים שלי ונגד החיילים שלי. ואתם יודעים, מרגיש לי ככה, כי אם החיילים שלנו המשוחררים לא מעניינים אתכם, אז הבושה על הידיים שלכם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. ישיב שר העבודה יואב בן צור. עשר דקות, אדוני השר. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציע פה איזו הצעה. חברת הכנסת דבי ביטון, גם שתי ההצעות שלאחר מכן הן הצעות שמדברות על עבודה מועדפת. עבודה מועדפת, לא חל בה שינוי למעלה מ-30 שנה, ואנחנו חושבים שצריך לעשות שינוי, ואנחנו חושבים שצריך באמת לשנות. יש הרבה ענפים שבאמת לא רלוונטיים. אני מציע עכשיו, אם אתם רוצים להמשיך בחקיקה – חבל, החוק הזה ייפול. אם אתם רוצים לשמוע לי – גם את וגם שני חברייך שאחרייך מגישים את החוק – אני מציע, בואו נדחה את זה למושב הבא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> שמעת מה אני רוצה לומר? מה אתה קופץ ואומר לא? תקשיב עד הסוף. מה אתה קופץ? חכה רגע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברתי איתך. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא דיברת איתי? סליחה. חשבתי, לא יודע. נאור, סליחה. דבי, אני מציע שבתקופה הזאת של הפגרה אזמן ישיבה עם האוצר בנושא הזה של עבודה מועדפת בניסיון באמת לשכנע אותם, ובמיוחד במציאות הנוכחית שאנחנו נמצאים בה היום. אם תשמעו לי, אני מעריך שתדברו היום ותהיה הצבעה במועד אחר, עד שאולי נצליח לשכנע לשנות. הדברים שאתם אומרים הם דברים נכונים וטובים. במציאות הנוכחית אנחנו לא יכולים להצביע בעד. אם תרצו לחכות, אני אשמח, ואני מבטיח להשתדל לעשות בכלל refresh שלם בתוך הנושא הזה של עבודה מועדפת. אני אזמן את האוצר, את אגף תקציבים ואת כל הנוגעים בדבר אליי, וביחד ננסה לעשות איזושהי פעולה כדי שתיתן מענה למציאויות שאתם מדברים, כי באמת זה חיוני דווקא בעת הזאת לעשות שינוי. אז תגידו לי. אם כן, אני אשמח; אם לא, אז אנחנו נצביע. מוכנה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מוכנים. מצוין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, כי זה חשוב מאוד. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז אין הצבעה עכשיו. תהיה הצבעה במועד אחר. אני מתחייב לנסות לשנות את הדברים הללו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את רוצה לעלות לדוכן? כי יש לך אפשרות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, רגע. אל תרד. רק אם היא מסכימה. שתגיד שהיא מסכימה קודם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היא אמרה שכן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, אל תרד. פעם אחת הם עשו לנו את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא רוצה לעלות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל היא מסכימה? לפני שאני מוריד אותו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, לפני שאת עולה. שנייה, אני מנסה להבין. את רוצה לדחות את ההצבעה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז השר ירד, ויש לך שלוש דקות להשיב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – כבוד השר, אני מקבלת את עצתו של כבוד השר. יש כאן כנראה מספיק אנשים שמבינים שמספיק שנים עברו והגיעה העת לשנות. לכן, בהתאם להמלצת השר, אני אקבל, ואנחנו בתקופת הפגרה בהחלט ננסה לגבש ולשנות. אני בטוחה שגם שר האוצר – אני לא בטוחה כמה הוא יהיה חשוף לבקשה הזו – שגם שר האוצר יירתם לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. אם כך, הצבעה תהיה במועד אחר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא – הודעה לסגנית המזכיר. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגנית המזכיר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות למענק עבודה מועדפת בחקלאות ובבנייה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4159/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות למענק עבודה מועדפת בחקלאות ובבנייה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת גלעד קריב וקבוצת חברי הכנסת. מי שיציג את החוק – בבקשה, חבר הכנסת קריב. אני מבין שגם על החוק הזה ההצבעה במועד אחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדיי השרים, כבר בפתח הדברים, לגבי הצעת החוק אומר שאני מקבל את הצעתו של שר העבודה לדון בהצעת החוק הזו בניחותא. אומר דברים קצרים לגבי הצעת החוק. הצעת החוק הזו מבקשת להרחיב את התקופה שבה חיילים משוחררים ויוצאי מסגרות השירות הלאומי יוכלו להשתלב בעבודה מועדפת בשני ענפים: האחד ענף החקלאות והשני ענף הבנייה. נכון להיום, החיילים המשוחררים ויוצאי מסגרות השירות הלאומי יכולים לנצל את המענק לעבודה מועדפת רק במשך שנתיים. אנחנו יודעים לא אחת שצעירים אחרי השחרור בשנתיים הראשונות מטיילים, עוסקים בעניינים אחרים. הארכת התקופה, גם ביחס לכל ענפי העבודה המועדפת, אבל במיוחד בשני הענפים הללו, שמצויים במצוקה אמיתית, במיוחד אחרי 7 באוקטובר – מן הראוי להרחיב את התקופה. ההצעה שאני הנחתי על השולחן מדברת על הוראת שעה שמרחיבה את התקופה משנתיים לחמש שנים בשני ענפים הללו, שמצויים במצוקה גדולה, ואחרי שנתיים – לבחון את השפעת הוראת השעה. מכיוון שההצעה הונחה אחרי המועד המתאים לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, אז מראש אני מקבל בברכה את ההצעה שנדון בהצעה הזו, ואולי באמת במסגרת איזושהי ראייה יותר רחבה של התחום. אז מראש – מקבל את הצעת השר. אבל מכיוון שעוד נותרו לי, אדוני, כמה דקות, אני, ברשותך – בכל זאת, אני לא נוהג לוותר על ההזדמנות לשוחח עם עמיתיי, אז אני מבקש לחזור לנאומו של ראש הממשלה. הרי את דבריי נשאתי לפני נאומו, ולא הצלחתי לכוון לדעת גדולים ולדעת שראש הממשלה, לשם שינוי, לא ישווה את עצמו לצ'רצ'יל אלא לדמות אחרת מההיסטוריה הבריטית. אולי הוא ויתר על ההשוואה של עצמו לצ'רצ'יל, מכיוון שהיום רוב הציבור רואה בו דומה יותר וקרוב יותר לצ'מברלין מאשר לצ'רצ'יל. אולי זו הסיבה שהוא פטר אותנו מדבריו הטרחניים על הביוגרפיה של צ'רצ'יל. אז היום התוודענו דרך ראש הממשלה לדמות מופת בריטית אחרת, הדוכס מוולינגטון. אבל מה לעשות שכפי שאמרתי, בשעה שראש הממשלה שלנו, יש לו דפוסי התנהגות שמזכירים את בלעם, נביא אומות העולם, יש מעט מאוד מן המשותף בינו לבין אותו גיבור בריטי. למיטב ידיעתי, הדוכס מוולינגטון לא העביר מזוודות של פאונדים לאויביו, לא העלה בדעתו לממן את התעצמות צבאו של נפוליאון; זה לא נראה לו קונספט טוב איך מקדמים את הביטחון הלאומי של בריטניה. למיטב ידיעתי, הוא גם לא כתב בספר זיכרונותיו שהציעו לו להכניע את נפוליאון צבאית אבל הוא העדיף להימנע ממלחמה. הוא גם לא ניסה להגן על בריטניה על ידי חפירת גדר עם חיישנים בניגוד לעמדת הצבא. יש גם עוד נקודה, אדוני היושב-ראש, שבה ראש הממשלה שלנו רחוק מדמותו של הדוכס מוולינגטון כמרחק לונדון מירושלים. הדוכס מוולינגטון היה אדם די קשוח וגם לא מאוד נעים, אבל דבר אחד ידעו כולם: הדוכס מוולינגטון לא משקר. היושרה שלו הייתה לשם דבר בכל האימפריה הבריטית. עכשיו תאמר לי, אדוני היושב-ראש, לפני שעה קלה עמד כאן ראש הממשלה וסיפר כיצד כל הטענות על כך שהממשלה שלו לא מטפלת בתושבי הצפון הן שקר מוחלט. מה הייתה הראיה של נתניהו? הוא מינה פרויקטור, את האלוף צ'ייני מרום. הוא רק שכח דבר אחד: באיזה תאריך מונה האלוף מרום, אתה יודע אדוני היושב-ראש? ב-22 ביוני. ב-22 ביוני. ראש ממשלה ישראל, האסטרטג הגדול, זה שמשייט בנעליו של הדוכס מוולינגטון וצ'רצ'יל גם יחד, לקח לו שבעה וחצי חודשים למנות פרויקטור לצפון. והאדם הזה, חסר היושרה, עומד כאן על הבמה ואומר לנו שאנחנו שקרנים כשאנחנו מטיחים בו את העובדה שהוא הפקיר את תושבי הצפון. לא די בכך, אלא הוא עומד כאן ומנצל את הדוכן כדי להסית עוד פעם נגד אחרים שמעכבים לו את המינוי. אפשר לחשוב שראש הממשלה מינה את הפרויקטור ב-8 באוקטובר, כאשר נפתחה החזית בצפון. כמה טילים החריבו את בתי מטולה? כמה טילים ריסקו את הבתים בקריית שמונה, בדובב, במרגליות, בקיבוץ יפתח, במנרה, במשגב עם, בערב אל-עראמשה? כמה טילים נפלו עד שראש הממשלה שלנו התעורר למנות את האלוף צ'ייני מרום? אין גבול לשקרים, אין גבול לתחמנות, אין גבול לגנבת הדעת של הציבור הישראלי. מה אתה חושב, נתניהו, שכולם מטומטמים? שכולם לא יודעים איך אתה מנסה לעבוד עלינו בעיניים? אבל הדבר המדאיג באמת, אדוני היושב-ראש, הדבר המדאיג ביותר הוא לא קווי האופי הרעים של נתניהו; את קווי האופי האלה אנחנו מכירים כבר מאמצע שנות התשעים, כאשר הוא הוביל ללא בושה מסע של הסתה נגד ראש ממשלה מכהן ונגד מחצית מהציבור הישראלי. את קווי האופי הרעים של האיש, את קווי האופי המושחתים של האיש, אנחנו מכירים היטב. מה שהתחדש בחודשים האחרונים זה ההבנה שראש הממשלה איבד מכשירותו לנהל את ענייניה של מדינת ישראל; שלא רק אופיו רע אלא גם יכולותיו נשחקו עד דק. תאמרו לי, חבריי, מה דינו של ראש ממשלה שאומר בישיבת קבינט: החטופים והחטופות סובלים אבל הם לא מתים? לך תספר את זה לאחיות ממשפחת קציר מניר עוז; לך תספר את זה למשפחת סבירסקי מבארי – שיקיריהם רק סובלים, הם לא מתו בהיותם חטופים. האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להפקיד את גורלה בידי אדם שאיבד את כושר השיפוט שלו, את כושר קבלת ההחלטות, את כושר התגובה המהירה? אדם שמקיף את עצמו בסוללת חדלי אישים, שלא מצליחים לחבר את נקודה א' לנקודה ב'? שלא מצליחים להציג מהלך אסטרטגי אחד, אחד, בכל הזירות שבהן אנחנו מתמודדים? הדוכס מוולינגטון. איזה בדיחה עצובה, הניסיון שלך, ראש הממשלה, להשוות את עצמך אליו או אל צ'רצ'יל. אני לא אעסוק בהשוואות, אני רק אחזור על האמירה שלרוב הציבור הישראלי אין אמון ביכולת של ראש הממשלה נתניהו להוביל אותנו בימים האלה. וכשם שהדוכס מוולינגטון, למרות כל תהילת העבר שלו, הודח בסופו של יום על ידי הפרלמנט הבריטי, גם אנחנו נעשה הכול, בשם רוב הציבור, כפי שעולה בכל סקר, נעשה הכול כדי להדיח את ראש הממשלה הכושל ביותר והמסוכן ביותר בתולדות ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, בחזרה לחוק שלך – כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אלא אם כן השר רוצה לומר משהו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אתה רק מאשר מפיך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מאשר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – החשבת תקופת מילואים לעניין עבודה מועדפת), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4183/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – החשבת תקופת מילואים לעניין עבודה מועדפת), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת שלי טל מירון ודוד ביטן. חברת הכנסת מירון, בבקשה. חברת הכנסת טלי מירון תציג את הצעת החוק. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא טלי, שלי טל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלי טל. חברת הכנסת מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלי טל מירון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מרשה רק ליושב-ראש ועדת החינוך לתקן אותי, זה בסדר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה לך, יושב-ראש ועדת החינוך. תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, נתחיל – אני מקווה שהשר בן צור ישוב למליאה, כי אני רוצה שהוא יקשיב לדברים שלי והוא מתכוון להשיב עליהם, ועד שהוא לא ישיב עליהם, אני לא אקבל החלטה סופית לגבי החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא מה שנמסר על ידי השר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה נמסר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הבנתי מהשר – הוא אמר לי שסוכם שתשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני ביקשתי שאני אציג והוא ישיב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר דיכטר ישיב. תסגרו את זה בתוך הקואליציה. יושב-ראש הקואליציה יסגור את העניין הזה, כי השר בן צור – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמרתי לו שאני רוצה להציג את החוק ואני רוצה יקשיב, שהוא ישיב על החוק. אני רוצה שהוא יהיה כאן כשמדברים על החוק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא יצא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי הוא אמור לחזור? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמור לחזור. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני אחליט את החלטותיי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז רק קחו את זה בחשבון. בבקשה, תמשיכי. בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נתחיל. קודם כול – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תעשי תרגילים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך להפריע, טלי גוטליב. תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא עושה לכם תרגילים, זה לא ה-issue. אני רציתי שהוא יהיה פה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה חוק – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא באתי לשחק משחקים. החוק הזה חשוב. תכף תקשיבי על מה הוא מדבר ואת תביני לעומק למה אתם צריכים להצביע בעד החוק הזה, אוקיי? בואו נתחיל. היום הוא היום ה-285 למלחמה. לפני הכול, אני רוצה להזכיר לכולנו שיש 120 חטופות וחטופים ואנחנו צריכים לעשות הכול, אבל הכול, אבל הכול, כדי להחזיר אותם הביתה. כולנו חזינו אתמול במראות הקשים, ראינו את הורי התצפיתניות במסיבת העיתונאים. לא יכולנו שלא להצטמרר מאביה של לירי אלבג והצורה שהוא הגיב במסיבת העיתונאים. אז לפני הכול, אני קוראת שוב להשבת החטופים. בואו נדבר רגע על השתלשלות העניינים ומה היה עם החוק הזה, חברת הכנסת גוטליב. ב-19 ביוני אני העליתי פה להצבעה חוק שלי בנושא המילואימניקים ומשפחותיהם, בנושא נקודות זכות לנשות המילואים. זו הייתה הצעת חוק שלי, לבד, וההצעה נפלה פה במליאה. כעסתי מאוד באותו היום, כי זה חוק בשביל המילואימניקים שלנו. זה חוק מצוין, זה חוק שהיה מיטיב איתם ועם משפחותיהם, והחוק נפל. החוק הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו הונח ב-15 בינואר. מה זה בעצם החוק שהצעתי? מדובר על חיילים שהשתחררו מהצבא, ילדים בני 21 ו-20, שהתחילו עבודה מועדפת ואז קראו להם למילואים במלחמה. מה באתי וביקשתי? אמרתי: אוקיי, הילדודס האלה שרק השתחררו מהצבא והתחילו עבודה מועדפת, נקראו לשירות מילואים ממש סמוך לסיום השירות שלהם. באתי ואמרתי: את תקופת המילואים תחשיבו להם כעבודה מועדפת, רק תספרו להם את הפז"ם הזה. בסוף בסוף, מדובר בעבודה מועדפת, ב-11,000 שקלים, שזה יכול לכסות שנת לימודים באוניברסיטה, לצורך העניין. הילדים האלה חזרו לצבא מהר מאוד כמילואימניקים, החיים שלהם נדחו, הכול התגלגל והשתנה להם בחיים, וכל מה שאני אומרת זה שתספרו להם את הפז"ם של המילואים כדי שיקבלו את המענק הזה, וכשישתחררו מהמילואים, בעזרת השם, הם יוכלו להתקדם עם החיים שלהם, הילדים האלה. זה כל מה שביקשתי. ואז, ב-23 ביוני, החוק עלה לוועדת שרים לחקיקה. בוועדה הזאת הם החליטו לדחות אותו בכמה שבועות. אמרתי: אוקיי, אני זורמת עם הקואליציה והממשלה, לא אעלה אותו להצבעה, אתן הזדמנות לקדם את החוק. בשבוע שעבר החוק עלה שוב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את רוצה הצבעה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמרתי, אני ביקשתי שהשר בן צור יבוא לפה להקשיב לדברים שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך עם איומים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממש לא מאיימת ולא משחקת משחקים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת מירב, את לא צריכה להגיב על הערות ביניים. תמשיכי להציג את החוק. את אמרת את זה בבירור ושמעתי מה אמרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה שאני אומרת לך את זה, זה מאוד לא נעים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, מותר גם לי להגיד – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אתם שואלים אותה שאלות, והיא כבר ענתה על השאלה הזאת. היא תחליט בסיום דבריה אם היא רוצה להעלות את זה להצבעה. בבקשה, תמשיכי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלא תחליט, מה אכפת לנו. אבל כבוד לשר בן צור, שהלך – זכותו. עושה עבודה כזאת טובה, הולך לעשות פה שינוי רוחבי על יסוד ההצעות המאוד-חשובות שלכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, טלי. תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר החוק שלי עלה שוב לוועדת שרים לחקיקה. בפעם הזאת אמרתי להם: אוקיי, זה היה אמור לעלות במליאה עוד הפעם. דיברתי באופן אישי. אגב, הצעת החוק הזאת – יחד עם חבר הכנסת ביטן, שלא נתבלבל; יש חבר קואליציה יחד איתי בחוק הזה, הוא לא רק על שמי. חבר הכנסת ביטן ניסה לעזור לי לקדם את החוק. הלכנו לדבר עם שר האוצר, ושר האוצר אמר: אני אעשה שיעורי בית, אני אחזור עם תשובות. אגב, שר המשפטים, שתמך בחוק, אמר לי: אני אדאג להעלות אותו לוועדת שרים לחקיקה מתי שצריך, כי זה חוק חשוב ונכון וטוב. ושר האוצר אמר: נבדוק, נראה. רדפנו אחריו, ניסינו לקבוע איתו, ניסינו לקבל תשובות – כלום, נאדה, שום דבר. השבוע שוב עלה החוק לוועדת שרים לחקיקה. שימו לב כמה הזדמנויות נתתי לחוק שמדבר על חיילי המילואים שלנו, הצעירים, הקטנטנים, בני ה-21 ו-20, הילדודס שרק סיימו שירות חובה, והינה, עוד פעם אין תשובות על שום דבר. אתם יודעים, יש דברים שאני יכולה להבין אותם, אבל את זה אני לא יכולה להבין. הקשבתי לחברת הכנסת דבי ביטון, הסתכלתי, העמקתי בחוק של חבר הכנסת גלעד קריב. בסוף בסוף זה לא חוק אופוזיציה–קואליציה, זה חוק לחיילי מילואים שלנו. באמת, הבטן מתהפכת. אני עומדת פה ואני מתפוצצת. מתפוצצת. איך תפילו לי חוק שני לחיילי המילואים שלנו? איך? איך תסתכלו להם בעיניים? אני לא מצליחה להבין – חוק שבא לעזור לחיילי המילואים. מה זה קשור לקואליציה–אופוזיציה? שמתי את החוק עם חבר כנסת מהקואליציה. איך אתם מסוגלים להרים את היד שלכם? אבל אפשר לחשוב, הרי אם זה יעבור בקריאה טרומית, עבר החוק? הרי יהיו דיונים בוועדות, המושב מסתיים עוד רגע, אז מה כל כך כואב? אין כאבי בטן? לא אכפת לנו מחיילי המילואים? אני לא מצליחה להבין את הלך המחשבה. נתתי את כל ההזדמנויות, הלכתי לשר האוצר, דיברתי עם שר המשפטים, אנחנו מול המשרדים מנסים לקדם. איך, איך, איך מגיעים למצב הזה? המדינה אמרה לילדים האלה: אנחנו נעצור לכם את העבודה המועדפת, ניקח אתכם למשימה הכי חשובה במדינת ישראל כרגע, שזה שירות מילואים, והמדינה יורקת להם בפרצוף בחזרה. למה? למה, למה, למה לא להעביר את החוק הזה? למה? איזה תשובה יכולה להיות? הרי זה גם כסף צבוע, זה כסף שהחיילים האלה יקבלו ממילא כשהם יסיימו את העבודה המועדפת. זה כסף קיים. בקיצור, להבנתי, השר בן צור, כשהוא היה במליאה, הקשיב לשני החוקים ואמר שהוא מוכן לעשות ועדה מיוחדת לדון בכל הנושאים של עבודה מועדפת. הייתי רוצה שהשר בן צור ישיב, ויבוא ויתחייב, ויגיד: כן, אני הולך לעשות את הוועדה. אני רוצה לקבל התחייבות. למה? כי לי נמאס שמורחים אותי. וכשמורחים אותי, מורחים את הציבור. בסוף אני מחוקקת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המילה שלו לא מספיקה לך? זה מבייש. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. אני מחוקקת ויש לי אחריות לציבור לפני הכול. ונתתי שלוש הזדמנויות, אז כמה אפשר למרוח אותך? כמה? כל מה שביקשתי זה שהשר בן צור ישב פה ויקשיב לדברים שלי על החוק וישיב לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה. מה את אומרת, שאין לו מילה? נו, באמת, השר בן צור, אין לו מילה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אבל זה לא ביני לבינו באופן אישי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור שכן. לא, ברור שלא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא אישי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור שלא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל יואב בן צור עמד פה כשר ואמר שהוא יכנס ועדה רוחבית. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אבל אני רוצה לדעת שזה יקרה גם עם החוק שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את רוצה, חתימה על – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שזה יקרה עם החוק שלי, ואני כבר קיבלתי הבטחות שידברו ויבדקו ויעשו, ולא קרה שום דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שיש שלוש הצעות חוק. לא יודעת עם מי דיברת, ליואב בן צור יש מילה. באמת, זה ממש מביש. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מביש? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מביש שאתם תפילו את החוק הזה, זה מה שמביש. איך את משתמשת במילים האלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מביש. כשאת חושבת שלשר אין מילה זה מביש. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מביש כשאתם מפילים חוקים על מילואימניקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שלך, שלי, זה שלך. אני לא עונה לך יותר. אני לא אקשיב לנאום שלך. זה שלך. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מביש אותי שאת עומדת פה ואומרת שחוק למען המילואימניקים שלנו זה מביש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צריכה מקור תקציבי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נלחמת למענם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צריכה מקור תקציבי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> למי אני נלחמת? אני צריכה את הקרדיט? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך? איך אפשר להעביר חוק – – – נותנת את הכול למילואימניקים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צריכה מקור תקציבי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמרתי גם לשר המשפטים, ואמרתי לשר האוצר: קחו את זה, זה לא קשור אליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ה-issue, תעשו חקיקה ממשלתית, תביאו את זה כהוראת שעה, תעשו מה שאתם רוצים, תביאו את זה מטעמכם. זה לא קרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין עם מי לדבר. אין עם מי לדבר. אין עם מי לדבר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אל תגידי לי "מביש". מביש זה להצביע נגד החוק הזה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבי טוב, זה מביש כשאת לא יודעת מה זה מקור תקציבי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת. רגע, רק לא הבנתי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, הגיע השר. היא חושבת שאין לך מילה. היא חושבת שאין לך מילה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, חברת הכנסת מירון, שנייה. השר בן צור חזר. אז אתה רוצה להשיב לחברת הכנסת שלי טל מירון? כי ביקשת שהשר דיכטר ישיב בשמך. << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> קטונתי מלהיכנס לנעליו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני כמוך במקרה הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עומד שר שרוצה לעשות שינוי כזה גדול. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> קחו את זה ברצינות, גם את החוק שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, לרשותך עשר דקות להשיב לחברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק אגיד לכם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע. תודה רבה, אני לא צריך את עזרתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, מה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, טלי. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר על הדוכן, מציגת החוק הציגה את החוק, והם תכף יסכמו ביניהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי להגיד לשר משהו. אבל מותר לי להגיד לשר משהו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי, מותר לי הערת ביניים. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מותר לך, אבל לא להפריע, כי את מפריעה כרגע. אני רוצה לעשות סדר. חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לעשות סדר, אני רוצה לעשות סדר. בסיום דבריו של השר תחליטי אם את רוצה להעלות את זה להצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? מותר לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נכון? מקובל עלייך? זה הכול. בבקשה, אדוני השר, עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי, הוא יצא, שר החקלאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי להעיר לו הערה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק להגיד לך, אדוני השר, אני אומרת לך – ואני לא מהמפלגה שלך – שאתה שר מצוין. כשאתה אמרת קודם ונתת את מילתך שאתה מתכוון בשיא הרצינות לעשות ישיבה רוחבית שתתייחס לכל העניין הזה, מבחינתי, זאת התחייבות שלך. הגברת, חברת הכנסת שעמדה כאן, אמרה שהיא תחליט. היא רוצה לשמוע התחייבות ממך, ואני שמרתי על כבודך בהקשר הזה, זה הכול. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין בעיה. טוב. אני מתנצל, הלכתי להתפלל כמה דקות. אני ממש מתנצל, חברת הכנסת שלי מירון, שלא שמעתי אותך. אבל אני רוצה לומר לך, אני מכיר את החוק, ראיתי את החוק שלך. וכמו החוק של חברת הכנסת ביטון, כמו החוק של גלעד קריב, כמו החוק של מיכאל ביטון – אני אומר לכולכם שאני על העניין. אני רוצה לומר לכם שבתקופת הפגרה אנצל את הזמן כדי לשבת עם אנשי משרד האוצר הספציפיים, הנקודתיים, אנשי המקצוע – אחר כך נגיע לשר – כדי באמת לשנות את כל התמהיל שנמצא בעבודה מועדפת. יש הרבה ענפים שהם לא רלוונטיים, הם ישנים, מלפני למעלה מ-30 שנה, וכבר לא משתמשים בהם, לא מגיעים אליהם חיילים ולא מקבלים את המענק בגינם. אני חושב שהחוקים שכתבתם הם חוקים טובים ונכונים. יהיה לנו קשה מאוד להצביע נגד. אם תאלצו אותנו להצביע עכשיו, נצביע נגד. אז חברת הכנסת ביטון התרצתה, חבר הכנסת מיכאל ביטון התרצה, חבר הכנסת גלעד קריב התרצה. ואני אומר לך, גברתי חברת הכנסת מירון, אני מתחייב פה ואומר שאעשה את הכול, אבל את הכול, כדי לשנות את הדברים הללו. אני חושב שעדיין נשמעים לי באוצר, אנחנו עובדים איתם יפה מאוד עם המשרד שלי. ואנחנו נשנה, בעזרת השם. אני חושב שהחוקים שהגשתם הם טובים, ולכן אני מציע שתדחו את ההצבעה למועד אחר, אחרי הפגרה, ואז נבוא – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק ככה זה יעבוד, כשאתה תגיש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, אתם לא מבינים שהשינוי של הרשימות – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> נאור, אני אשאיר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אל תגידי לי לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אגיד. עזבו, אין עם מי לדבר, איתכם זה ראש בקיר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבר הכנסת נאור שירי, נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יושבת ומקשיבה לכם כדי לדפוק את הראש בקיר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אפתיע אותך, אני אפתיע אותך. זה שלהם, החוקים האלה יישארו שלהם, והם יעבירו אותם. אני רוצה לומר לך שגם בוועדת שרים, כשאנחנו נתקלים בחוקים שאנחנו יכולים להעביר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אתה רוצה להגיד לו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה אתה רוצה ממני? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, חס וחלילה, פשוט תגיד לו איך מעבירים את החוק. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> גם חוקים שאנחנו יכולים להעביר, הגם שהם חוקים של חברי האופוזיציה, למשל כמו החוק של מרב מיכאלי שהיה היום – אנחנו מעבירים אותם בוועדת שרים וכולם מצביעים בעד. אין שום בעיה. וגם פה – אנחנו לא מדברים עכשיו על קרדיטים, אנחנו מדברים לגופו של עניין. לגופו של עניין, החוקים שלכם נכונים וטובים, ובפרט בעת הזאת, ואולי זו הזדמנות שלא תחזור כדי לשנות את הנושאים של העבודה המועדפת ולתת לה באמת דברים נכונים ובשר, שבאמת חיילים שמשתחררים מהצבא, שהם על ראשנו, יוכלו ללכת לעבודות מועדפות, לקבל את המענקים שהם צריכים לקבל ולהתקדם איתם טוב בחיים. לכן אני מציע, גברתי, שההצבעה תהיה במועד אחר. אם תגידי לי שכן, אז אנחנו סגרנו את העניין והכול בסדר. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אני אשמח להשיב, אפשר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל רגע, אל תרד, נבדוק אם היא מסכימה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא יורד. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, הכול בסדר. אני רק רוצה להשיב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, את תשיבי. אבל לפני שאת משיבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את מסכימה? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מסכימה, הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מסכימה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יושבת כאן ומקשיבה. הצעות החוק הללו כל כך קריטיות – אני אומרת לך בשיא הרצינות – גם של דבי, גם של מיכאל וגם של שלי. אבל שתינו מבינות את זה, ואת צריכה להבין את זה טוב יותר ממני, כי את ותיקה יותר ממני – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לך שלוש דקות להשיב, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – בלי מקור תקציבי רוחבי, זה יהיה קשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו לא בתנאי מעבדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי צריך להגיע למשא ומתן גם על סוג העבודות. חכו רגע, באמת. בשביל מה אני יושבת פה להקשיב אם זה סתם – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, ממש אודה לך אם תיתני לי להשיב בשקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה לך. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לפנות אליך, אדוני השר. אני מודה לך שחזרת. כנראה הייתה בינינו באמת אי-הבנה, כי אני חשבתי שאתה תהיה כאן כשאני מדברת, והיה לי חשוב מאוד שתשמע את הדברים שלי. זה חוק שאני מאמינה בו, זה חוק שאני דבקה בו. כמילואימניקית לשעבר, כמי ששירתה בצבא מעל שש שנים, זה באמת חשוב לי, והיה חשוב לי שתשמע את השיקולים ואת הטיעונים שלי, כי זה חוק שבאמת מתגלגל כבר הרבה מאוד זמן, והיה חשוב לי לשמוע ממך שאתה באמת מתחייב לעסוק בזה, גם בחוק שלי, כמו גם של חבריי חברי הכנסת האחרים. אז קודם כול, אני מודה לך על ההתייחסות ואני מקבלת את הצעתך. אני רק רוצה להגיד: זה צריך להיות בדמו של כל אחד ואחד מאיתנו לפעול למען חיילי המילואים, בטח בעת הזו. אני יודעת שאנחנו בעוד שבוע מסיימים פה את הכנס ויוצאים, לצערי הרב מאוד, לפגרה שלא צריכה לקרות, אבל הכנסת תמשיך לעבוד בפורמט הוועדות. אני ממש מבקשת, מבקשת, שלא נתמהמה עם הכינוס של הוועדה המיוחדת שאתה רוצה לכנס. אני מבקשת להיות מעורבת בזה ולהבין על מה אתם – – – << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> לא, זו לא ועדה. סליחה, גברתי, זו לא ועדה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלא? << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אני יושב עם אנשי אגף התקציבים באוצר ומסכם איתם את הדברים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור, בסדר גמור. אנחנו נשמח להבין את התהליך ולדעת מה קורה תוך כדי התהליך, כי בסוף זו המהות. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אני מבטיח לעדכן. ואני רוצה לומר לך, גברתי, שאני דואג לא פחות ממך לחיילי המילואים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמחה מאוד לשמוע, כי חשוב לי שזה יהיה קואליציה ואופוזיציה כאחד. חיילי המילואים הם של כולנו, ואף אחד לא שואל אותם בצו באיזה צד של המפה הם, כמו המחבלים שלא שאלו אף אחד. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> כן, אבל אני רוצה לומר שבמסגרת המשרד שלי עזרתי מאוד להרבה חיילי מילואים, גם בביטוח הלאומי, גם בנושא של פיטורים מהעבודה, ולנשות חיילי המילואים, ולאלמנות וכו'. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מברכת אותך מאוד על זה. זאת עבודה חשובה וזה מה שצריך להיעשות. לכן אני מאפשרת ומקבלת את הצעתך, ואני מקווה שנקדם את זה במהירות האפשרית, כי כרגע, כרגע, יש חיילי מילואים שיזדקקו לדבר הזה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לסעיף הבא – הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לסגנית המזכיר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4207/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל ביטון) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. חבר הכנסת ביטון, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אחת הדרכים לעודד תעסוקה ולעודד צעירים להשתלב בתעסוקה ולתעדף אותם במקומות שאנחנו צריכים אותם ובמקומות שיש מחסור בכוח האדם הוא העיקרון של עבודה מועדפת. עבודה מועדפת מעניקה מענק קטן ממשלתי שמהווה תמריץ. ראינו לאורך השנים שצעירים הולכים לעבוד למשל בתחנות דלק ומקבלים תמריץ של עבודה מועדפת. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא הולכים, אבל קיים מענק עבודה מועדפת בתחנות דלק. אני הגשתי סדרת הצעות לקידום עבודה מועדפת גם בכנסת הקודמת וגם במושב הזה, כי הנושא הזה חייב להיפתח מחדש. עכשיו, זה עולה לממשלה כמה אלפי שקלים, 6,000, 7,000 שקל חד-פעמי לזה שהלך לעבוד, וזה על פני חצי שנה. זה כאילו הממשלה נתנה 1,000 שקל לצעיר: תעבוד. הייתם רואים בזה גם במידה מסוימת מס הכנסה שלילי, כי מה עושה מס הכנסה שלילי? הוא אומר: אתה מרוויח שכר מינימום – רוצים לתמרץ עבודה – ניתן לך מענק מיוחד. זה מה שעשינו בתוכנית שלנו ליוקר המחיה: היו שם רק 250 מיליון שקל, נאבקתי, הבאנו 500 מיליון ונתנו מענקים למקבלי שכר נמוך כדי לעודד אותם לתעסוקה. זה לא הגיוני שבמדינת ישראל לא ניתן מועדפת לכל מקצועות החינוך, לחינוך הבלתי-פורמלי; לא הגיוני שלא ניתן מועדפת לתחומים שבהם יש מחסור חמור בכוח אדם. ועכשיו, אחת הדרכים של הממשלה למשל לתמרץ עבודה בקו הגבול זה אותו מענק תעסוקה שהיא נותנת, שנגמר ביוני, והמעסיקים מאוד דואגים לגביו, השר. אתה מכיר את הנושא הזה? הם נותנים לכל עובד שנשאר בקו הגבול לתעסוקה, לשמור על הרציפות – נותנים לו 3,000 שקל, שזה יפה. תדע לך, גם היום, חניתה היא על קו הגבול – מעל 200 עובדים במפעלים שם ובאים כל יום, אבל מנהל המפעל שואל אותי: מה יהיה ביולי? לא השתנו הנסיבות, לא נהייתה פחות מלחמה ביולי, רוצים לחדש את זה, ומחפשים מקור מימון. אבל מה הבעיה עם הדבר? שיולי כבר התחיל, וצריך לתת ודאות. יש דברים שאנחנו לא נדע לתת ודאות לאנשים, כי זה מלחמה, ואנחנו מול חיזבאללה ואיראן. אבל בצד הכלכלי האזרחי אנחנו חייבים לראות את הנולד ולגמור את המענק הזה של התעסוקה בצפון. אבל מה הוא נותן? 3,000 שקל לחודש. עכשיו, אני רוצה גל של צעירים שיבואו לחקלאות ויבואו לתעשייה. אז עכשיו, על חקלאות יש מועדפת – גם על עבודה בחקלאות, גם על שמירה בחקלאות – ולכן את החוק שלי על שמירה בחקלאות הורדתי, כי הסעיף הזה נכנס, ומי שיעסוק בשמירה בחקלאות יקבל. אין מועדפת על מסעדנות – לצערי, הקואליציה דחתה את זה בוועדת שרים, הצביעה נגד החוק הזה. לא היה לו סיכוי לעבור. עכשיו אני מציע שביישובי העוטף, בהוראת שעה, ניתן שנה בחוק – זה יכול להיות שנתיים, זה יכול להיות עם אופציה להארכה: כל אדם שבא לעבוד בעוטף, אם זה בחקלאות, אם זה בחינוך, אם זה ביזמות – לשלוח את האנשים להצטרף. הצוות שלי קרא להצעת החוק הזאת, היושב-ראש, קרא לה: דרושים חלוצים. לעודד את כולם ללכת לעוטף, ללבנון, לגולן, לקו הגבול, אם יחליטו שזה קו הגבול בערבה, אם לפתחת רפיח – כל קווי הגבול, לך תעבוד שם ותקבל מועדפת, לא משנה מה העבודה שאתה עושה. לא ללכת לעבודה מועדפת לפי נושא העבודה אלא לפי איפה שצריך אותך. ואנחנו נצטרך, אם נרצה להחיות – אתה יודע מה אני מבסוט על טלי גוטליב? שכשם שהיא יכולה לנזוף בנו, היא גם מקשיבה להרבה חוקים. היא כל היום מקשיבה לחוקים פה, אני שם לב לדבר הזה. היום היא אמרה על החוק של דבי ביטון: זה חוק נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, גם שלך חוק נכון – – – בגלל יואב בן צור, שהוא שר העבודה – – – הוא ימצא לזה פתרון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את יודעת שאני אוהב את השר בן צור, ואני סיפרתי פעם, אבל טלי, המליאה הייתה ריקה. אנחנו כל כך חברים, שהוא הזמין אותי לחתונה של הבת שלו, והוא אמר לי: ב-19:00 החופה. באתי ב-19:00 – רק אני והילדה היינו באולם. חרדים באים ב-21:00, 22:00, אז למה הם כותבים ב-19:00? אני לא מבין. הוא גם לא גילה לי את זה מראש. טוב, סיפרתי את זה, אבל המליאה הייתה ריקה, אז עכשיו תדעי כמה אני – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, זה יום עבודה ארוך? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, יש להם שעון מיוחד, לחרדים. דבר איתי ב-22:00, 23:00, תיקון חצות, אני יודע מה? אבל תביני כמה אני קרוב לשר. אז אני חוזר לנושא שלנו, ואני יודע שהשר – הרוח שלך בעד. עכשיו, יש אילוצים כספיים, אבל מה נכון לעשות בדבר הזה? לפרק את הדבר הזה מחדש – איפה צריך את העובדים: חינוך, חינוך בלתי פורמלי, הגיל הרך, יישובי העוטף, צרכים מיוחדים, ליווי, קשישים. בואו ניתן את ה-6,000 האלה ולא נקבל מובטלים שאנחנו משלמים להם 5,000 שקל כל חודש. יש עלות אלטרנטיבית לא לעשות את הדבר הזה, לייצר יותר תעסוקה. נשאר לי זמן פנוי, ואני רוצה לפנות לשר מיקי זוהר – מלביצקי, אתה בקו האש, זוז הצידה. השר זוהר – – – << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תגיד את זה, לא שמענו. מה אתה אומר? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני עובד על הספריות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר מיקי זוהר, גם איתו יש לי קשר שנים רבות. הייתי ראש מועצה צעיר והוא היה חבר כנסת זוטר בקואליציה, לא היה לו שום תפקיד בכנסת, כלום. אמר לו ראש הממשלה: תגיד, מה אתה מבקש ממני? ראש הממשלה שאל את מיקי זוהר מה הוא מבקש כסגן ראש העיר קריית גת, שנה ראשונה בכנסת – השנה צריכה להיות 2013, 2015, משהו כזה – – – << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, 2015, אתה רואה? אני בעניינים. הוא אומר לו: אתה יודע מה אני רוצה ממך? אני רוצה שתקים לי ועדה שתיקרא ועדה לצדק – – – << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אבל אחרי זה הקמת ועדה. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> – – – עם אורלי לוי – – – יזמנו שדולה לשוויון חברתי, והשדולה הזאת לימים הפכה להיות ועדה בכנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא הקים ועדה לצדק חלוקתי. עכשיו, זה נושא קונפליקטואלי – איך מחלקים משאבים בחינוך, ברווחה, בגבולות. אפשר לעשות את זה – – – << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אז הוא לקח את הנושא, ואני באתי, ואנחנו עבדנו ביחד ועשינו דברים, ממש העמדנו את ירוחם על הרגליים. אפילו היה לו מיליון שקל קואליציוני, שהוא נוגע בו כח"כ, אמר לי: ירוחם – ואני לא מהליכוד, אז יש לו חסד נעורים. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> היית יהלום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואנחנו ירדנו עליו. כמה שבועות עכשיו אנחנו יורדים עליו על חוק הספריות? אתה יודע איזה גדלות, השר, שאתה מבין את דעת הקהל והציבור ואתה מקשיב, ואתה אומר: אני חוזר הביתה לתקן את הדבר? איזו גדלות להקשיב. הלכת ואמרת: קיצצנו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאמרתי למיקי היום כשהוא הגיע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה אמרת לו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזו גדלות הייתה בתיקון האדיר שהוא עשה לחוק הספריות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא הלך, מן הגורן ומן היקב, חיפש את המיליונים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העלה גם בעוד 10 מיליון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ביטל את הקיצוץ לספריות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העלה בעוד 10 מיליון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ושמר ונאבק שתהיה הצמדה למדד, שהכסף הזה לא יישחק. מיקי, תדע לך, גם אז אמרתי שאני, כילד שלא הלך לבית הספר – הספרנית שלי תפסה אותי קצר, עידית. היא לקחה אותי ככה באוזן לשבת לקרוא ספר. אתה יודע כמה אנשים מעידים על עצמם שהספרייה הייתה המפלט שלהם? אפילו הבחור הזה, אילון מאסק – הוא סבל מהתעללות. יש מאמר של וולטר אייזקסון, ספר אוטוביוגרפי של אילון מאסק, ששווה כמה מיליארדים. הוא מספר שאבא שלו התעלל בו. היה לו קשה מאוד – זה הכול כתוב בספר. הוא היה בורח לספרייה, אימא שלו הייתה מזינה אותו בספרים. הוא אמר להם: יום אחד נקים קהילות בחלל – חשבו שהוא משוגע. הבן אדם יצר טיל שהולך וחוזר, נוחת, חסך מיליארדים לנאס"א, ואתה יודע, מפה והלאה, מה זה SpaceX? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> מי יודע אם המיליונים ששמנו בספריות לא יביאו מיליארדים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. עם הספר, עם של משכילים. אין לנו לא משאבים ולא דלק ולא אדמה ולא ברזל ולא נחושת ולא זהב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – גורם אנושי, הון אנושי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יש לנו רק מוח, ואם נשקיע במוח, עם ישראל יתקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז רק לצורך הפרוטוקול, תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתן לשר לנמק, ואני אתייחס לדבריו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא הבנתי. אתה רוצה שהשר ישיב לך ואז הצבעה במועד אחר? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נשמע מה הוא מציע, ואז אני אחליט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו ההצעות הקודמות של חברי הכנסת שהציעו, אני חושב שגם ההצעה הזאת היא הצעה טובה. באמת הגיע הזמן שנעשה עבודה בעניין של עבודה מועדפת. אני שמח על ההזדמנות, אני שמח על היכולת. חבר הכנסת אהובי מיכאל ביטון, אני מציע שנדחה את ההצבעה למועד אחר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תדע, החום שאתה מרעיף סביבך שייך רק לדרומים. אין את זה בכל מקום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שדרות – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> ולכן אני מציע, ידידי הטוב, שנדחה את ההצבעה למועד אחר, ואני מקווה שעד אז אני אהיה איש בשורות בכל ארבע הצעות החוק הללו ונדע באמת לתעדף את העבודות ואת המצבים או את האזורים שבהם העבודה המועדפת אכן תהיה עבודה מועדפת, נכונה, טובה ויעילה. אדוני מסכים? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שלא לבזבז זמן, שיהיו צוותי עבודה על הדבר הזה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> ממחר אנחנו מתחילים לעבוד על הנושאים הללו, כל הצוות שלי, היועצים שלי, מול משרד האוצר, ואני מקווה שנהיה אנשי בשורות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר בן צור. כפי שאמרתי, ההצבעה תהיה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4505/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. יש עשרות תחנות רדיו מקומיות בעברית, ויש רק שתי תחנות רדיו מקומיות בערבית – רדיו א-נאס ורדיו א-שמס – שתיהן משדרות מהצפון אל הצפון, ולכן תושבי הנגב והמשולש, לרבות המשולש הדרומי, לא יכולים לשמוע את שידורי שתי התחנות החשובות האלה. לפני כשבועיים, שלושה הכנסת העבירה והצביעה בעד הצעת חוק של חבר הכנסת אלי דלל, בעיקר לגבי תחנות רדיו בעברית, אבל כלל תחנות הרדיו בישראל; הצעת החוק שלי מדברת באופן ספציפי על "בעל זיכיון לשידור רדיו אשר מקיים שידורי רדיו בשפה הערבית רשאי, באישור השר, להקים תחנת שידור מחוץ לתחום" – האזור שנקבע לשידוריו בזיכיון, לשדר מחוץ לתחום כאמור – "כדי ששידוריו יועברו גם באזורים אחרים בארץ שבהם אין קליטה של שידורי רדיו בשפה הערבית", בין השאר. אני מבקש שהכנסת תתמוך בהצעה הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. מי שישיב – איזה שר משיב? השר מיקי זוהר, אני רואה שאתה השר היחיד באולם. אם אתה לא תשיב, אנחנו פשוט נעבור להצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפשר לא לענות ולהצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אז לפני שנעבור להצבעה, חבר הכנסת פורר ביקש להתנגד. בבקשה. שלוש דקות, רק תבהיר שאתה מתנגד לחוק לפני שאתה מדבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אני מתנגד לדיל. אני לא מצליח להבין איזה דיל היה פה ובמה הוא קשור. אבל אני חייב להגיד בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אתם החלטתם היום, הקואליציה הזאת, חוץ מלתמוך בחוק הזה, גם לשחרר 19 מחבלים הבוקר. עוד 19 מחבלים שוחררו הבוקר. שוב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אתה יושב-ראש הקואליציה. מי ששחרר את המחבלים הבוקר זאת הממשלה. מי שמחזיק את הממשלה פה בבניין הזה זה אתה, אתה דואג לה שהיא לא תיפול, חס וחלילה. והממשלה הזאת, פעם אחר פעם, משחררת שוב ושוב ושוב מחבלים, ואתם – כאילו זה עובר בשקט, הכול בסדר, אין בעיה. אני מנסה להבין את ההיגיון. הרי זאת אפילו לא עסקה; אתם אפילו לא מקבלים משהו בתמורה. פשוט שחררתם הבוקר 19 מחבלים. השר זוהר, הממשלה שלך שחררה הבוקר 19 מחבלים, בשבוע שעבר היא שחררה מחבלים, לפני שבועיים שחררה מחבלים, במרץ שחררה מחבלים, בלי לקבל שום תמורה. ריבונו של עולם, אני לא מצליח להבין מה אתם מנהלים פה. אתם חושבים שהמלחמה הזאת היא בדיחה? אתם חושבים שמה שקורה בצפון ובדרום זה בדיחה? אתם חושבים שאתם יכולים להמשיך להרשות לעצמכם את הפארסה הזאת של שחרורי המחבלים פעם אחר פעם אחר פעם? הסיפור הזה הוא כקו ישר שמחבר את הנקודות של הכישלונות שלכם. אני מבין לחלוטין למה נתניהו מפחד מוועדת חקירה ממלכתית – כי בוועדת חקירה ממלכתית הוא יצטרך להסביר למה הוא שחרר מחבלים בלי שום תמורה מהצד השני; הוא יצטרך להסביר למה מנהל בית החולים שיפא, שהוא ארכי-מחבל, שלקח חלק בפעילות של החמאס, נכנס לעזה כגיבור בלי שום תמורה. שחרור המחבלים הזה היום בבוקר, אדוני היושב-ראש, הוא עוד נדבך בכישלונה של הממשלה הזאת להילחם בטרור. רק עליו הם היו צריכים להפיל היום את הממשלה. אבל מה מרים את הקואליציה? החוקים של הג'ובים שלהם. אם ש"ס לא קיבלה את החוק שלה, היא תפיל את החוק לבן גביר; אם בן גביר לא קיבל את החוק שלו. לא שחרור מחבלים, לא הנסיגה מהצפון והעובדה שהגליל נמצא היום בשליטת חיזבאללה. זה לא. אז אדוני היושב-ראש, ממשלה שמשחררת מחבלים בבוקר לא זכאית לאמון בערב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. כאמור, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 23, שניים מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה טרומית ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4597/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. אני מבין שחילקתם את זמן הדיבור. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. חברת הכנסת פנינה תמנו, אחר כך תקבלי גם את שלוש דקות להציג. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ענר שפירא, לוחם בסיירת נח"ל, חובב ציור ומוזיקה, בילה בפסטיבל ברעים. עם תחילת המתקפה הוזעק לבסיסו ובדרכו לבסיס עצר במיגונית שבה הצטופפו צעירים רבים אשר נמלטו מהמסיבה. כשהמחבלים הטילו רימונים לתוך המיגונית, בקור רוח ענר השליכם בחזרה, עד שהרימון השמיני התפוצץ בידו והרגו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ענר שפירא היה במסיבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> היה במסיבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא חזר ובא, הוא היה במסיבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הוא היה במסיבה והוא היה לוחם בשירות סדיר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא אמר שהוא הוקפץ למילואים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא אמר שהוא הוקפץ מהמסיבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, ענר שפירא היה במסיבה, והיה לוחם בסיירת נח"ל בשירות סדיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא, הוא יצא מהמסיבה כמו כולם. הייתי אצל המשפחה פעם. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאמרתי. זה בדיוק מה שאמרתי, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור מילואים, אבל? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מי אמר מילואים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת מילואים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, הקשבתי. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בגבורתו ענר הציל חיים רבים. רב-פקד מורן טדגי, קצינת משטרה, קלטה מביתה שבאופקים את המתרחש, הכניסה את משפחתה לממ"ד, לקחה את נשקה האישי, ובמשך שעות הסתערה מול המחבלים וניהלה את זירת הלחימה באופקים על אף פציעתה, והמשיכה להילחם לבדה בגבורה. יונתן אלעזרי מהיישוב אלון שבות, חייל ביחידת דובדבן, יצא לחופשת חג, והחליט לבלות אותה במכינה הקדם-צבאית באופקים שבה למד טרם גיוסו. הוא יצא יונתן בידיים חשופות ומגג המבנה ירה במשך שעות ארוכות ברובה שלקח משוטר שהיה פצוע קשה. במשך יממה יונתן נחשב בגדר נעדר, עד שנמצא על הגג כשלרגליו סנדלי שורש וסביבו תרמילים רבים שהעידו על השעות הארוכות שנלחם לבדו בגבורה במחבלים. מיכאלה קורצקי, מיילדת מקיבוץ עלומים, הפכה את ביתה לבית חולים שדה, ושם טיפלה בפצועים מכיתות הכוננות במטבח ביתה. את שקיות העירוי תלתה עם כבל טלפון תוך שהיא מנהלת שיחות עם בית החולים ומקבלת הנחיות רפואיות בטלפון. תוך סכנת חיים, יחד עם בעלה, פינו ברכבם הפרטי את הפצועים לבית החולים, ובכך הצילו את חייהם. עווד דראושה מהכפר אכסאל, נהג אמבולנס, עבד כחובש בפסטיבל נובה. כשהחלה מתקפת הטרור, אף שביקשו ממנו לברוח, עווד לרגע לא חשב לנוס על נפשו ולהשאיר את הפצועים בשטח. הוא המשיך להגיש עזרה לפצועים עד שנפגע בעצמו מיריות ורימוני רסס ונהרג. מלחמת חרבות ברזל עדיין בעיצומה, ובחזיתות הצפונית והדרומית עדיין נלחמים חיילינו בקרבות גבורה יום-יומיים, וכל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו. מלחמת חרבות ברזל נפתחה עלינו כשבבוקר שמחת תורה החלה מתקפת טרור רצחנית ואכזרית, ובעוצמה טרפה את עולמנו בשטף של רוע ואכזריות מפלצתית כשאלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לישראל, טבחו, אנסו וחטפו מבתיהם מבוגרים, נשים, ילדים ותינוקות, צעירים וצעירות שחגגו ורקדו בפסטיבל של אור. כ-1,400 אזרחים, אנשי כוחות הביטחון וחיילים נרצחו. 252 חיילים ואזרחים נחטפו לרצועת עזה. מבין הנחטפים ישנם מי שנרצחו באכזריות, ישנם מי שחזרו לאחר עינויי שבי קשים, ו-120 עדיין מוחזקים בידי האויב האכזר ולא ברור לחלוטין מה עלה בגורלם. קהילות שלמות נמחקו ונפגעו באופן אנוש. מתוך הכאב והתופת הנוראה, לצד החושך הנורא, שבא באכזריות עוצמתית, התגלו ניצוצות של אור, של גיבורים וגיבורות, לנוכח מעשי גבורה וחסד שמרביתם נעשו על ידי גיבורים אנונימיים, גיבורים שלא ידעו שהם גיבורים. רוח הגבורה של חיילים, של אזרחים, של גברים, של נשים, שהראו לנו את מיטב הערכים האנושיים; גבורתם של מי שנלחמו בנחישות ובאומץ לב ולא ויתרו גם ברגעים הקשים ביותר, תוך סיכון חייהם האישיים, כדי להציל אחרים. במעשים אלה הצליחו להאיר ולזרוח במקומה של השמש, ששקעה באותו היום באפלה של רוע. אזרחים וחיילים פעלו תוך מסירות אדירה וסיכון חיים אישי. זכינו להיחשף למסירותם ולהקרבתם של חלק מהגיבורים ששרדו לספרם, אולם לצערנו, גיבורים רבים לא שרדו כדי לספר את הסיפור. יש סיפורים ששמענו ויש כאלה שעוד נשמע, אך יש גיבורים שלעולם לא ניחשף לסיפורם ולגבורתם. אם יש משהו שלמדנו בתשעת החודשים האחרונים הוא שמסתובבים בינינו גיבורים אמיתיים, כאלה שלא חלמו להיות גיבורים, כאלה שכלל לא ידעו שהם גיבורים, עד שבאה המציאות והוציאה מהם, בשעה הקשה של מבחן המציאות, את כל הערכים שעליהם גדלו והתחנכו במהלך חייהם. גיבורים שעד לפני כמה חודשים לא ידענו על קיומם; חשבנו שהם קיימים רק בספרים או בסרטים. סיפורי הגבורה הם רבים ומגוונים: סיפורים על חיילים שפרצו קדימה תחת אש כבדה; על אזרחים שחילצו פצועים מהריסות בתים; על צוותים רפואיים שטיפלו במסירות בפצועים רבים; על ילדים שהפגינו אומץ לב ורוח עוז. ובסיפורי הגבורה אנו שומעים גם את סיפורם של החטופים ששבו מן התופת, שסיפרו על גילויי חמלה ואנושיות בין החטופים, שגם ברגעים הקשים נתנו יד תומכת וכתף להישען ותמכו זה בזה גם בימי השבי הנוראיים. עדויות אלו משקפות כי הערכים של מסירות, רעות, קדושת החיים ועזרה הדדית, ברוח "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו", מאפיינים את העם היהודי משחר ימיו ועד היום. אירועי 7 באוקטובר ייחרתו לנצח בלב העם היהודי, וחובתנו המוסרית והערכית להעלות על נס ולהנציח את גבורתם של השורדים, החטופים והנרצחים. לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע להקים רשת זיכרון לאירועי הטרור של כ"ב בתשרי, שתוקם בחבל תקומה. הרשות תפעל להנצחת אלו שהוכרעו בקדושת המעונים לטבח; הקהילות שנחרבו ונהרסו; עוז הרוח של האזרחים שמסרו את נפשם כדי להציל אחרים; גבורתם של החיילים, השוטרים, חברי כיתות הכוננות, אנשי כוחות הביטחון, שחירפו נפשם במערכות הקרב; מסכת הגבורה של החטופים, לרבות התמודדותם הקשה בשבי וחוזקם הנפשי והפיזי. תפקיד הרשות יהיה להעלות על נס את זכרם וגבורתם של הנופלים והלוחמים ולספר את סיפורם של השורדים, החטופים והשבויים והקהילות שנפגעו. לשם כך הרשות תהיה מוסמכת להקים ולנהל מפעלי זיכרון, וכן להדריך ולשתף פעולה עם מפעלי זיכרון אחרים שלא הוקמו ביוזמתה, לאסוף, לחקור ולפרסם את העדויות על אירועי 7 באוקטובר ולקדם את המודעות בארץ ובעולם לאירועים אלה. בנוסף, בהצעת החוק מוצע לאמץ את החלטת הממשלה מס' 1525, שלפיה ביום כ"ד בתשרי יקוים יום הזיכרון הלאומי לציון אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל. מוצע שיום הזיכרון יצוין בכנסת ובממשלה בטקסים ממלכתיים לנרצחים ולנופלים. טקסי זיכרון והנצחה יקוימו במחנות צה"ל ובבתי הספר, ויוקדש זמן ללימוד על אירועי הטרור ועל החשיבות במצוות פדיון שבויים. דגל המדינה יורד לחצי התורן בבניינים ציבוריים ובמחנות צה"ל. תוכניות השידורים יבטאו את אופיו וייחודו של יום זה. יום זה יוקדש להתייחדות עם זכר הנרצחים והנופלים ולציון מעשי הגבורה ומחויבותה של מדינת ישראל להשבת כל אזרחיה שנשבו או נחטפו. מחובתנו לזכור את סיפורי הגבורה של 7 באוקטובר ולהנחילם לדורות הבאים כמורשת זיכרון וכתזכורת נצחית לכך שאף פעם אלימות וטרור לא יוכלו לכבות את אורה הזורח באור יקרות של הרוח הישראלית. המחויבות ההדדית שלנו חזקה יותר מהכול. כאן המקום להודות לאנשים היקרים שעמלו ודחפו את הקמתה של הרשות הממשלתית ועיגונה בחקיקה המתאימה: לדקל ליפשיץ היקר, נכדם של עודד ויוכבד – עודד, שעדיין חטוף בידי החמאס ברצועת עזה, ויוכבד, ששוחררה; למטה משפחות החטופים; לאיילת סלע מהתנועה הקיבוצית; לעו"ד שגית אפיק, יועמ"שית הכנסת, ולצוות הייעוץ המשפטי של הכנסת; ליוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; לחבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית; ליושבי-ראש הסיעות מכל הבית, קואליציה ואופוזיציה; לצוות הלשכה שלי – לאושרית, למיק ולבני. אנו מחבקים ומאמצים לליבנו את משפחות השכול, שאיבדו את יקיריהן. נמשיך במלוא העוצמה לפעול ולהתפלל לשובם של כל החטופים בשלום לחיק משפחותיהם, ואת הנרצחים – לקבר ישראל. אל מול כל הרוע בעולם, חזקים ומאוחדים, רק יחד נתגבר ויחד ננצח. "איש את רעהו יעזֹרו ולאחיו יאמר חזק". תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << הצח >> הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4043/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חווה אתי עטייה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להצעה זו הוגשו הצעות דומות. חברת הכנסת חווה אתי עטייה ברשימה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את בסוף. ההצעה הבאה זה חבר הכנסת פורר, נעמה לזימי ופנינה תמנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הצמדה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה הסדר, זה כל ההצמדות. כל אחד מכם יקבל שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש דקות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כי ככה זה הצמדות. שלוש דקות, ככה זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה אני לא צמודה אליו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא החליף אותך, הוא שם אותך בסוף. ככה, זה הסיכום שהיה, וההצמדה שלך זה שלוש דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> שאני אתחיל? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, בואי ניתן להם פה לפתור את הסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לרדת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, פשוט שיהיו בהקשבה מלאה על זה. אוקיי, טוב, בבקשה, חברת הכנסת חווה אתי עטייה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר התרבות והספורט מיקי זוהר, לפני 19 שנים, כמה חודשים אחרי מתקפת הטרור ברכבת התחתית של לונדון, כתב הרב הראשי של בריטניה, הרב יונתן זקס, זכרו לברכה, את המילים הבאות: יש הבדל בין היסטוריה לזיכרון – היסטוריה היא סיפורו של האחר. היא עוסקת באירועים שקרו במקום אחר, בזמן אחר. זיכרון הוא הסיפור שלי. הוא עוסק באירועים שקרו במובן מסוים לי עצמי. הזיכרון עוסק בזהות, הוא הסיפור שאני חלק ממנו. זיכרון הוא הצורה החזקה ביותר שבאמצעותה נוצרת ומתקיימת זהות קבוצתית לאורך הדורות. אנחנו הסיפור שאנו מספרים על עצמנו. חברותיי וחבריי, הצעת החוק שאנו מביאים היום לכנסת היא ההזדמנות שלנו לספר את הסיפור שלנו, לגעת עמוק בזהות שלנו ולעצב את הזיכרון הקולקטיבי של כולנו. החברה הישראלית מלאה באתגרים כבר בחיי היום-יום, ובשנה האחרונה, מאז מתקפת הטרור האיומה, אנו בעיצומה של מערכה קשה, מערכה שהיא חלק חשוב ובלתי נשכח בסיפורו ההיסטורי רב-ההוד של עמנו. קביעת יום לציון אירועי שמחת תורה, 7 באוקטובר, היא אמירה לעצמנו ולדורות הבאים שאיננו מתכוונים לשכוח. לא נשכח שום דבר שאירע באותו היום, לא נשכח את מעשי הגבורה, לא נשכח את הסיבה – למה אנחנו כאן. יום כזה הוא הזדמנות לספר לעצמנו, לדורות הבאים ולעולם כולו את הסיפור שלנו, סיפור של עם החוזר לארצו אחרי אלפי שנים, מקים מדינה, ולמרות כל הקשיים, המתקפות והאתגרים, הוא ממשיך וחי, ממשיך ובונה, ממשיך וגדל. כמו במסיבת הנובה, כמו בקרבות שהיו בשדרות, אופקים, בארי וניר עוז, כמו בקרב חיילי המילואים והחברה האזרחית – אין כאן ימין ושמאל. יש כאן סיפור של עם אחד. אודה לכם על התמיכה בהצעת החוק, שתאפשר לכולנו יום אחד בשנה שבו נציין ונזכור, ונדבר לא רק על מה קרה לנו אלא על מי אנחנו רוצים להיות. תודה לשר משפטים חבר הכנסת יריב לוין, תודה ליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, תודה לשגית אפיק, היועצת המשפטית, על אישור הצעת החוק וקידומה בוועדת שרים לענייני חקיקה. נייחל ונתפלל כי החטופים יחזרו במהרה ונאחל החלמה מהירה לפצועים. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. << הצח >> הצעת חוק זיכרון טבח 7 באוקטובר – יד עוטף ישראל, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4096/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עודד פורר) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להצעת חוק זאת הוצמדה הצעת חוק זיכרון טבח 7 באוקטובר – יד עוטף ישראל, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מוצמד? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. יש חמש הצמדות בסך הכול. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי אחרונה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אחרונה את, אמרתי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אפשר לראות לפי מספר ההצמדות של חברי הכנסת שהגישו את החוקים האלה – בנפרד, אגב – עד כמה הנושא הזה הוא בדמם. אבל אני רוצה קודם להגיד מילה טובה לחבר הכנסת קרויזר, שלקח את הנושא הזה, הרים אותו ודחף אותו בתוך הקואליציה כדי לקבל אישור להצעה הזו. בעיניי זה קורה מאוחר מדי, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. ואני אומר כאן: יש חשיבות לקידום מהיר של הצעות החוק האלה. הרשות הזו של יד עוטף ישראל צריכה לקום באופן מיידי, כי ישנן ראיות של זיכרון שפשוט מושמדות, שפשוט הולכות לאיבוד, ומה שאנחנו לא אוספים בזמן הזה, אנחנו מאבדים. זה המאבק על הנרטיב שעוד יהיה כאן, והמאבק הזה רק מתחיל. הקצב שבו אנחנו נדע להתארגן סביב הדברים האלה מתוך ראייה של שנים קדימה הוא קריטי, ולכן הקמת הרשות הזו היא דרמטית, קריטית, גם עבור המשפחות, גם עבור הלוחמים שנלחמו ונפלו באותו אירוע והאזרחים שחירפו את נפשם בהגנה על היישובים. וזה נכון שהאירוע עוד לא נגמר. אנחנו עדיין נמצאים באירוע, וגם את זה צריך לזכור. לצערי עדיין ישנם 120 חטופות וחטופים שנמצאים במנהרות החמאס, וגם הם חלק מהותי מאותה יד עוטף ישראל. הסיפור הזה, אנחנו לא יודעים איך הוא נגמר. אנחנו מתפללים שהסיפור הזה ייגמר טוב ונראה אותם חוזרים חזרה. אבל איסוף הנתונים של מה שהיה שם הוא קריטי, ולכן אני מבקש בקשה אחת מהקואליציה, חבר הכנסת קרויזר: שיקדמו את ההצעה הזאת במהירות שיא. היא צריכה לבוא לדיון בהזדמנות הראשונה שתבוא כדי להצביע עליה בראשונה, שנייה ושלישית. כדי שהיא תקום – בוא נגיד ככה, שהצעת החוק הזו תעבור בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני שהכנסת מתפזרת, זאת אומרת, נצטרך לנצל את הפגרה כדי שזה יקרה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר. << הצח >> הצעת חוק יום הזיכרון לטבח שמחת תורה, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4100/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כפי שאמרתי, להצעה הזאת הוצמדו הצעות נוספות. הצעת חוק יום הזיכרון לטבח שמחת תורה, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש פה שמות שונים, לכן אני חייב להקריא את השמות. את הבאה בתור, ואחר כך חברת הכנסת מירב בן ארי, האחרונה בהצמדות. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. סגן יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה להגיד לך, יצחק, תודה רבה על ההובלה של החוק החשוב הזה להכרה וזיכרון. אני חושבת שאין לאף אחד מאיתנו ספק שאת האסון הנורא ביותר שידע עם ישראל מאז קום המדינה חובה להנציח – למען הזיכרון, למען סיפורי הגבורה, עבור כל מי שחירפו נפשם, נרצחו, נטבחו, כל השמות שקשה להכיל. אני חושבת שייקח זמן, שנים ארוכות, לאומה הזאת להחלים ולהבריא, אם בכלל. התפקיד שלנו הוא לעשות הכול כדי לרפא. חלק מזה הוא גם לייצר את ההכרה החשובה הזאת. גם אני איבדתי בן משפחה באסון ב-7 באוקטובר, גם חברים שלי נרצחו או בני משפחתם נרצחו, נפגעו במעגל כזה, במעגל אחר, שלא לדבר על מה שקרה מאז, במלחמה, והמעגלים הנוספים – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כץ, אופיר, אתה מסתובב עם הטלפון ואני שומע צעקות, אז תצאו בבקשה ותדברו שם. תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – והמעגלים הנוספים של השכול והכאב. ופשוט נדמה שבכל מקום שנגיע אליו יהיה מישהו שהכיר מישהו שהיה חלק. חלק ממה שיהיה חשוב לספר – אני אומרת את זה ליצחק, לפנינה, למירב, לעודד, לכולם – יהיה חשוב גם לספר גם על ההירתמות הישראלית והרוח הישראלית שהייתה לצד האסון הגדול, ההפקרה ומה שקרה לנו, סיפורי הגבורה ההירואיים, ההירואיים ממש. זו חובה של אומה לייצר את ההכרה הזאת. כמה שבועות לאחר האסון הגשתי בקשה ליום אבל לאומי כדי להוריד באמת לחצי התורן. זה לא התקבל, אבל נמסר לי מאותה ועדה ששלחה לי את המכתב חזרה – משרד ראש הממשלה, לא בדיוק זוכרת – שהכוונה היא לעשות יום זיכרון. ולכן אמרתי: בסדר, נגיש את החוק הזה. ואני באמת מקווה שכולנו יחד. אני רק רוצה לסיים במילים של שירה של חנה סנש, שכתבה את השיר "במדורות מלחמה": "במדורות מלחמה, בדלקה, בשרפה / בין ימים סוערים של הדם / הינני מבעירה פנסי הקטן / לחפש, לחפש בן אדם. // שלהבות השרפה מדעיכות פנסיי / אור האש מסנוור את עיניי / איך אביט, איך אראה, איך אדע, איך אכיר / כשהוא יעמוד לפניי? // תן סימן, אלוהים, תן סימן על מצחו, / כי באש, בדלקה ובדם / כן אכיר את הזיק הטהור, הנצחי / את אשר חיפשתיו: בן אדם". תודה. סליחה, גם אתי, לא הזכרתי אותך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. ההצעה הבאה שהוצמדה היא הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (ה-7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו. בבקשה. את אחרונה, מירב. אמרתי שאת אחרונה בהצמדות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> פנינה, לפני שאת מדברת, יש הודעה לסגנית המזכיר. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (ה-7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4597/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת היקרים, אני בוחרת לפתוח תחילה ולומר תודה לך, חבר הכנסת קרויזר. אני יודעת כמה בשבוע וחצי האחרונים, שבועיים, מעבר להכנת החוק, הגשתו, עשית הכול כדי שזה יגיע לפני סיום המושב. עשית את מרבית המאמצים, תוך שיתוף פעולה עם מטה המשפחות, כבר בתחילת הדרך, תוך החתמה של יושבי-ראש סיעות של הבית הזה. ולא בכדי אנחנו מוצאים כאן את יושבי-ראש הסיעות השונים, אם זה חבר הכנסת עודד פורר, שנמצא כאן, חברת הכנסת מירב בן ארי, נעמה לזימי, שהגישה את החוק, ועוד אחרים, וכמובן חברת הכנסת אתי עטייה. הסיפור הזה, החוק הזה חוצה אופוזיציה–קואליציה, ואנחנו כבית עומדים כאן ברגע הזה, בעיקר זוכרים – זוכרים יום-יום את התמונות ממתקפת הטרור הרצחנית שאירעה ב-7 באוקטובר, זיכרון שלא יימחה לעולם. ונדמה שהזמן עצר מלכת כאשר לנגד עינינו עומדים אבות ואימהות שמגוננים על ילדים, תמונות של אנשים שרופים, צעירים שבורחים אל תוך שדה פתוח מפני האכזריים שבבני האדם שטובחים בהם, הורגים אותם, רוצחים אותם. מאז 7 באוקטובר נדמה שאין מה שירפא את הכאב. אנחנו פוגשים יום-יום את המשפחות מגיעות לכאן, משפחות של נרצחים, משפחות של חטופים וחטופות. אל לנו, חלילה, להביא אותן למצב שהם צריכות לבקש מאיתנו להנציח את היקר להן מכול; זאת החובה שלנו לדאוג שבספר דברי הימים, שבהיסטוריית עם ישראל, האירוע שנפל עלינו, החושך הגדול שקרה לנו, ייכנס לא רק לספר החוקים אלא לכל ספרי הלימוד. תהיה רשות זיכרון ייחודית לעניין, יום זיכרון ייחודי לעניין, ואנחנו אומרים למשפחות: זאת המשימה שלנו, ואת יקיריהן אנחנו לא נשכח, כי אלה בניה ובנותיה הטובים ביותר של הארץ הזאת, שבן רגע אחד הפכו להיות טרף של תתי-אדם שאיבדו כל צלם אנושי, כל קוד אנושי. ואנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה – מלחמה על הבית ומלחמה גם על השבתם של 120 מהבנים והבנות שלנו, שנמצאים בתופת, בחושך, במנהרות. שסובלים התעללויות. אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק שיאפשר גם למשפחות של נרצחים ונרצחות, שאותם כבר אין להשיב, וזעקתם צריכה להלך כאן בבית הזה ולהדהד מקיר לקיר – גם בעבורם תהיה מסגרת ומקום שנוכל להנציחם. תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה גם להודות ליועצת המשפטית של הכנסת, שסייעה רבות בניסוח החוק, למטה משפחות החטופים, במיוחד לאיילת מתנועת הקיבוצים, וכאמור, לכל חברי הכנסת השותפים, ולחבר הכנסת קרויזר במיוחד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו. << הצח >> הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4596/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ההצעה האחרונה – ההצמדה האחרונה היא הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, שלוש דקות גם לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לכם שזה החוק היחיד שלי מתחילת השנה, מאוקטובר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הייתי רוצה להגיד ברכות, אבל זה לא נראה לי מתאים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא ברכות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא מתאים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה החוק היחיד שהעליתי מאז המלחמה. אני שותפה כאן להרבה יוזמות, אבל החוק הזה הוא היחיד שהעליתי. אני חושבת שבערך בתחילת נובמבר, אחרי חודש של בתי חולים, משפחות שכולות, הלוויות ותוך כדי, חשבתי שראוי וצריך שמדינת ישראל תנציח את הנרצחים וההרוגים, אבל גם תעלה על נס את גבורת הלוחמים. החוק התגלגל, וכשקרויזר הביא אותו, הצטרפו אליו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, גם פנינה וגם פורר וגם לזימי וגם אתי עטייה. זה מראה למשפחות השכולות שקודם כול עם ישראל איתן, קואליציה ואופוזיציה, וזה הדבר הכי חשוב שצריך לקחת מההצבעה הזאת. אבל אני חייבת רק להגיד משהו אחד: אי-אפשר לדבר על הנצחה ועל הורדת התורן בבסיסים צבאיים וללמוד בבתי הספר, אי-אפשר לעשות הנצחה ראויה כשיש 120 חטופים וחטופות עדיין שם. זאת אומרת, עזבו את אוקטובר; ברור לי שבספטמבר, כמו שאצל כל היהודים, ב-11 חודש אנחנו נרוץ פה מאזכרות לאזכרות. אבל אנחנו צריכים לשים את הכול בצד ולדבר רק על ה-120 האלה ומה עושים כדי להחזיר אותם הביתה. הרציונל ברור, וצריך להנציח בבתי הספר – שזה אירוע מורכב, איך מנציחים ואיך מדברים עם ילדים בכיתה א'. גם זה אירוע מורכב; איך מדברים בגנים עם הילדים על האירוע. אני מעריכה שמערכת החינוך תעשה את זה בנחישות וברגישות. אבל הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לזכור כאן היום הוא שההנצחה הזאת לפני הכול חייבת להחזיר את מי שבחיים הביתה. ומה שעברו אתמול האימהות של התצפיתניות והאבות בכלל – אלו משפחות שאני מלווה והן קרובות לליבי – זה לא אמיתי וזה לא הגיוני לראות תמונה של הבת שלך יושבת בעזה על מזרן, ויום אחרי זה הכנסת מתעסקת בהנצחה. בואו קודם כול נחזיר את אלה שחיים הביתה. זה הדבר הכי חשוב. הינה, אני אומרת לכם שזה החוק היחיד שלי מאז תחילת המלחמה, וכולנו נתמוך ונקדם, אבל כל הזמן וכל חבר כנסת צריך לזכור שאנחנו קודם כול – אני מסיימת, תאמין לי, בשנייה – חייבים להחזיר הביתה את מי שחי. אני פשוט רואה את ההורים שלהן אתמול גמורים וקרועים. מגיע להם, מגיע להם שהוא יעמוד כאן ויגיד שהדבר הכי חשוב זה להחזיר אותם הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. רבותיי, אנחנו נעבור לכל ההצבעות. יש לנו בסך הכול שש הצבעות, על כל הצעה בנפרד. מי שרוצה להצביע – אני רגיל מהצעות קודמות שהממשלה לא השיבה, אז אני המשכתי. אוקיי, מי שיסכם וישיב זה השר מיקי זוהר. אתה לא חייב, דרך אגב. מיקי, אתה לא חייב. זה הכול בתמיכה, אז אתה לא חייב. כל ההצבעות יהיו הצבעות אלקטרוניות, אז אנא, להתיישב במקומות, ותוכלו להצביע על שש הצעות צמודות אחת לשנייה. בבקשה, אדוני השר, עשר דקות. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התייחסות הממשלה להצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (ה-7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024. הנצחה וזיכרון הם עמודי התווך של הזהות הלאומית והזיכרון הקולקטיבי של עמנו. אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה, כ"ב בתשרי, ומלחמת חרבות ברזל, מהווים פרק כואב בהיסטוריה של מדינת ישראל והעם היהודי. עם זאת, על אף הכאב והאובדן, התגלו באזרחי ישראל כוחות בלתי רגילים של אחדות וגבורה. ההתגייסות של האזרחים, החיילים וכוחות הביטחון למען הגנת העם והארץ, כמו גם הסולידריות והעזרה ההדדית שהופגנו באותם ימים קשים, מחזקים את תחושת השייכות והקשר הבלתי-ניתן להפרדה בין כל חלקי העם. הנצחתם של הנופלים והנרצחים מהווה אבן יסוד בחיזוק חוסנה הלאומי של המדינה. באמצעות הנצחת זיכרונם אנו מעבירים את מורשת הגבורה והאחדות לדורות הבאים, משמרים את זיכרונם של הנופלים ומחזקים את ההבנה של משמעות האירועים הללו בעיצוב זהותנו כעם וכמדינה. הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד להנצחה וזיכרון מוגשת על ידי ראש הממשלה לאחר ביצוע עבודת מטה סדורה של כלל הגורמים המקצועיים, ומדגישה כי טיוטת הצעת החוק פורסמה להערות הציבור ונמצאת בשלבים מתקדמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, לא שומעים אותך. זו הממשלתית? זה חוק. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> את באמת מקשיבה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים לדעת מה עמדת ועדת השרים. בהצעות החוק האלה צריך לחכות? אתה מדבר לעצמך. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אז אני אומר, הצעת החוק הממשלתית – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי מהקואליציה, יש פה דברים חשובים שאומר השר לגבי שש הצעות חוק צמודות, אז בבקשה שקט, ותקשיבו להסבר של שר הספורט. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד להנצחה וזיכרון, המוגשת על ידי ראש הממשלה, לאחר ביצוע עבודת מטה סדורה של כלל הגורמים המקצועיים, מדגישה כי טיוטת הצעת החוק פורסמה להערות הציבור ונמצאת בשלבים מתקדמים, חברת הכנסת בן ארי. הצעת החוק הזו כוללת את התשתית להסדרת נושא ההנצחה והזיכרון הלאומי של אירועי 7 באוקטובר. משרד ראש הממשלה משקיע מאמצים רבים על מנת לקדם את הצעת חוק זו. הצעת החוק תכלול את כל ההיבטים הנדרשים להסדרת נושא ההנצחה והזיכרון באופן מקיף וכולל, ומדגישה את מחויבות המדינה להנצחת זכרם וגבורתם של הנופלים והנרצחים באירועי 7 באוקטובר, לצד ערכי הסולידריות והמחויבות הלאומית, אשר הוכחו כקיומיים עבורנו בזמנים של מבחן ומשבר. האחדות היא המפתח לחוסן, ומאפשרת לנו להתמודד עם אתגרים ומבטיחה לנו את קיומנו. הצעת החוק הממשלתית המוגשת על ידי ראש הממשלה להקמת תאגיד הנצחה וזיכרון היא בשורה חשובה. תאגיד זה יפעל להקמת מרכז הנצחה לאומי לאירועי 7 באוקטובר. המרכז ישמש כבית לדורות הבאים לזכור, ללמוד ולכבד את זכרם וגבורתם של הנופלים והנרצחים. משרד ראש הממשלה רואה בהצעת חוק זו צעד חשוב ובעל משמעות לאומית, ומחויב להמשיך ולהשקיע מאמצים בקידום החוק לטובת כלל אזרחי המדינה. הצעת החוק של חבר הכנסת קרויזר תתווסף למאמץ הממשלתי זה ותוצמד להצעת החוק הממשלתית, שנמצאת בהליך עבודה מתקדם, ותסדיר את נושא ההנצחה והזיכרון באופן מקיף וכולל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הצעת החוק של קרויזר? לא של כולם מוצמדות להצעת החוק הממשלתית? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אינני יודע לענות על זה. תכף נברר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זאת לא תשובה לשר כרגע, נכון לעכשיו. כך אני מבין לפחות. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> לסיכום, הממשלה רואה בהצעת החוק להקמת תאגיד זיכרון לאירועי 7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחה תורה, ומלחמת חרבות ברזל, חוק חשוב ומהותי. הקמת תאגיד סטטוטורי להנצחה וזיכרון על ידי משרד ראש הממשלה, בשיתוף מינהלת תקומה, תאפשר את הנצחת זכרם של הנופלים והנרצחים בצורה מכובדת, ראויה ומשמעותית, ותחזק את המחויבות הלאומית לזכור, ללמוד ולכבד את זכרם ומורשתם. באמצעות הנצחה זו נחזק את האחדות והחוסן הלאומי, המהווים את תשתית קיומנו כעם וכמדינה, ונחזק את ערכי הסולידריות והמחויבות הלאומית למען הדורות הבאים. בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת המשרדים הרלוונטיים. כמו כן, לאחר הקריאה הטרומית, הצעות החוק יוצמדו להצעת חוק ממשלתית שתוכן בנושא והצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. לכן, הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז הינה, קיבלת תשובה, חברת הכנסת בן ארי. סיימת, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אני חושש שלא. אדוני יו"ר הקואליציה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני חושבת שכן. אתה יכול לרדת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לו עוד ארבע דקות. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> יש הליך גיוס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להירגע? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> חוק גיוס אין לנו, אבל גיוס לקואליציה יש לנו כרגע. בתקווה שאולי גם זה יהיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שימו לב, את זה אומר שר מהממשלה, לא מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אין לנו. יש לי חוק גיוס ואני לא מכיר את זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק מחדד את דבריך. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> הלוואי שיהיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיימת? אפשר לעבור להצבעה? האופוזיציה תומכת. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> האם אדוני היה רוצה לקצר לי מזמני? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, חס וחלילה. אתה, יש לך עוד 3:50 דקות. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אני אנצל אותן עד תום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה תחכה להוראה של יו"ר הקואליציה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> על מה תרצו שאני אדבר איתכם? תנו רעיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? כולנו פה נתמוך, זה חוק של כולם. מה הבעיה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> כן. משלחת לאולימפיאדה. משרד התרבות והספורט תמך בתקציב המשלחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> את לא רוצה לשמוע משהו חשוב, מירב? תקציב המשלחת לאולימפיאדה, מבחינת האבטחה, כמובן, שבר את כל השיאים. הכפלנו את תקציב האבטחה, לנוכח החששות שעולים כתוצאה מהנסיעה לאולימפיאדה. כאן המקום להגיד תודה לשב"כ ולכוחות הביון הצרפתיים, שלוקחים את העניין בשיא הרצינות על מנת שהספורטאים שלנו יהיו מוגנים ושמורים, וגם שיוכלו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר לא שומר – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> תתפלא, גם נפגשתי לא מזמן עם ראש השב"כ, אז אני לא יודע מה זה אומר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם גיוס, גם שב"כ. יש פה ערב הפתעות, אני רואה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אני בחור מפתיע. אנחנו נערכים לזה ברצינות רבה. אני רוצה להאמין שנשבור הפעם את שיא המדליות של ישראל. אני חושב שאם נשבור את השיא הזה זה יהיה נהדר. יש לנו ספורטאים, וספורטאיות במיוחד, מאוד מאוד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא מוגבל. הוא מוגבל. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> – – מאוד מאוד מוכשרות ומוכשרים, ואני חושב שאנחנו עם פוטנציאל מדליות גדול השנה. מאוד מעניין יהיה לדעת אם נשיג הרבה מדליות או לא. מה שכן, אני מתכוון להיקלע למשבר תקציבי עמוק, כי הרי אנחנו משלמים 1 מיליון שקל לזוכה או זוכת מדליית זהב, 750,000 שקל לכסף ו-550,000 לארד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> וביטלנו את המס. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> וביטלנו את המס, ולכן אנחנו מאוד מאוד מקווים להיקלע לקושי כלכלי גדול בכך שנצטרך לשלם כל כך הרבה כסף לזוכים ולזוכות. גלעד, אני מבין שתמכת בחוק הספריות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> כל הכבוד על התמיכה, אבל תסביר את הניסיון לדחות את הקונגרס הציוני. אולי נדבר על זה, גלעד? יש לך עמדה בנושא? האם אתה תומך בדחיית הקונגרס או מתנגד? שאלה מכשילה, אין ספק, במיוחד לדמוקרט כמוך, שדוגל בבחירות במועדן. זה על הציוץ, החזרתי לך על הציוץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע איך לעשות פיליבסטר. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> קודם כול, הפיליבסטר מסתיים בעוד דקה בכל מקרה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה יסתיים בעוד דקה, נכון. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> נעמה לזימי תמכה בחוק הספריות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, בעוד דקה נעבור להצבעות. ההצבעות יהיו הצבעות אלקטרוניות. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> זהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר התרבות והספורט. אם כן, אני מבקש להתיישב במקום. כל ההצבעות יהיו הצבעות אלקטרוניות. מי שרוצה להצביע – נא לשבת במקום. אנחנו נתחיל עם ההצעה הראשונה – הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (ה-7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וחברים. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 75 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (ה-7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 75, אחד מתנגד. אני קובע כי ההצעה הזאת אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו נעבור כרגע להצבעה על הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 85 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 85, אפס מתנגדים. אני קובע כי גם הצעה זו אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק זיכרון טבח 7 באוקטובר – יד עוטף ישראל, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 83 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זיכרון טבח 7 באוקטובר – יד עוטף ישראל, התשפ"ד–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 83, אפס מתנגדים. אני קובע כי גם הצעה זו אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק יום הזיכרון לטבח שמחת תורה, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק יום הזיכרון לטבח שמחת תורה, התשפ"ד–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 33, נגד – 53. ההצעה לא התקבלה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עלובי נפש. עלובי נפש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה. – – והוסרה מסדר-היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עלובי נפש. עלובי נפש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אנחנו נעבור כרגע להצבעה על הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 86 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, עוד לא סיימנו את ההצבעות, שנייה. בעד – 86, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעה זאת אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מירב בן ארי. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 84 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא מלך ואין לו כבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בוז, בוז, בוז, בוז. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה. תודה. תודה. תודה. בעד – 84, אפס מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – המלך – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה. גלעד, תודה. גם הצעה זו אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. איפה חבר הכנסת פוגל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תגיד את זה למזכירה. אני איבדתי את חבר הכנסת פוגל, איפה הוא? הרגע ראיתי אותו, היה לי קשר עין, ונעלם לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך. תמשיך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אי-אפשר ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שינו את הסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי שינה את הסדר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא לא פה אז מתקדמים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, הוא פה, הוא פה. אני מתקדם. אם הוא לא פה – אני ראיתי אותו פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתקדם. עשיתם את זה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אני לא מעודכן. אם יש שינוי בסדר-היום, אני לא מעודכן, אני מבקש עכשיו את המזכירה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא שינוי. זה לא שינוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול, אתה חייב להתקדם בסדר-היום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני כן יכול, אני כן יכול, כי אם יש שינוי – אני אבדוק את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סגנית המזכירה, האם היה שינוי בסדר-היום? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה שום שינוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה שינוי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, שנייה. זה מה שאצלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה שום שינוי. למה אתה נותן לו זמן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היה שינוי בסדר-היום? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עאידה לא הייתה פה שנייה וחצי – התקדמו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאחר שאני יושב לפי הסדר הישן, וכן יש שינוי בסדר-היום, לכן הנושא הבא על סדר-היום – זה החדש, מעודכן. משה טור פז. כן, יש פה שינוי, אני פשוט לא מעודכן. כן, כן, אני לא מעודכן. אני לא עודכנתי, אבל הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז בואו נעשה – – – שסדר-היום – מרכז קואליציה, מרכזת אופוזיציה. זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מירב, אני פשוט יושב עם הישן ולא מעודכן, אבל אם סגנית המזכירה אומרת שזה מעודכן, אז זה מעודכן. << הצח >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/992/25; נספחות] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אז הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה. רבותיי, אני לא מעודכן, אז זו טעות שלי. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מביא לכאן חוק שהוא חוק פשוט. האמת היא שבכלל לא היינו צריכים אותו אם הכול היה בסדר. הוא עוסק באנשים שהם לבד, ילדים שנותרו לבד בחיים מכל מיני סיבות, אבל כדי להגיע אל הדברים מתוך דברי תורה, השר קרעי, ברשותך, אני אדרוש כאן משהו מתוך פרשת בלק שאנחנו נקרא השבת. אני אגיע מייד לילד שהוא בדד, אבל אנחנו נקרא השבת את מילותיו של בלעם בן בעור, שבהן הוא קורא לעם ישראל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, משה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחכה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, מי שלא צריך להיות באולם, שלא יהיה באולם, בבקשה, אבל אתם עושים רעש. תכבדו בבקשה את חבר הכנסת טור פז, שמציג את הצעת החוק. תודה. פתרנו את הסוגיה הזאת. סדר-היום מעודכן, ממשיכים לפי הסדר המעודכן. תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חוזר. הצעת החוק עוסקת בילדים שהם לבד. אבל לפני כן מן הראוי להתייחס לפרשתנו, שבה נקרא את ברכתו לכאורה של בלעם בן בעור לעם ישראל, "עם לבדד ישכֹן ובגויִם לא יתחשב". בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים, שמעתי הרבה ציטוטים כאן בכנסת שמשתמשים בדבריו של אותו קוסם מסוכן ששְכָרו בלק כדי לקלל את עם ישראל. חשוב לי להביא כאן את הדברים שהברכה הזו לכאורה – אני מקדיש את הדברים האלה גם לוויכוח שניהלתי עם חבר הכנסת פינדרוס. הברכה הזו היא ברכה מאוד מורכבת, כי מבחינת התורה להיות לבד זה לא טוב. עוד הרבה לפני ששר המשורר "לא טוב היות האדם לבדו" כבר אומרת התורה "לא טוב היות האדם לבדו" בבראשית ב'. לאחר מכן, כשיתרו רואה את משה רבנו שופט לבדו, הוא אומר לו: "לא טוב הדבר אשר אתה עֹשה". לבד זה לא טוב. המילה בדד, בכלל – הפועל בדד מופיע בהקשרים שליליים, למשל בדין מצורע: "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו", או בפתיחת מגילת איכה, שנקרא בעוד מספר שבועות: "איכה ישבה בדד". בכל ההקשרים האלה בדידות היא דבר שלילי. בלעם, כידוע, לא היה אוהב ישראל גדול, ובלק שכר אותו לקלל. גם כשהשם סיכל את עצתו, המילים שלו הן לא מילים אהובות. רבי אבא בר כהנא אומר בגמרא: כל ברכותיו של בלעם חזרו לקללה. היה לי פה ויכוח עם פינדרוס מה משמעות הגמרא הזו בסנהדרין. לפי פירושו של הרב זקס, הדברים האלה הפכו להיות לקללות, למעט אחת: "מה טֹבו אֹהליך יעקב". אני רוצה לומר כאן, לפני שאני עובר לחוק עצמו ולילד הבודד, שאני חושב שעם לבדד ישכון – בהיבט הרוחני זה בסדר; בהיבט המעשי זו לא ברכה. אנחנו צריכים להיות עם עצמאי, אבל לא בודד. מי שיש לו בני ברית הוא חזק יותר, כל עוד הוא לא שוכח שהוא לא המדינה ה-51, אבל להיות בדד זה לא ברכה, זה קללה. ועכשיו אני עובר לחוק. חוק האומנה עושה דבר שבעצם היה צריך להיות, כאמור, מובן מאליו. בכל רגע נתון, גם השנה, שנת הלימודים תשפ"ד, היו 50 ילדים, ילדים מקצה המחנה, ילדים שמחלקות הרווחה הוציאו אותם מהבית או שהם עלו ארצה בלי ההורים. הילדים האלה היו בפנימיות של עליית הנוער או מחלקות הרווחה. בסך הכול יש למעלה מ-8,000 ילדים כאלה בישראל ברגע נתון; היום הייתה פנימייה כזאת כאן, בכנסת. ועשרות מהילדים האלה בכל רגע נתון – אין להם בית ספר, למרות שהם בגיל בית ספר. תשאלו אותי: איך זה יכול להיות, קינלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במיוחד אלה – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה, איך זה יכול להיות? תודה, מטי. מה שקורה זה – נגיד ילד עכשיו גר באילת, וחס וחלילה התפרק הבית ומוציאים אותו מהבית. הפנימייה שלו, נגיד, סתם, בחדרה. מחלקת החינוך של עיריית חדרה חייבת לשבץ על פי חוק כל ילד למוסד חינוכי, אבל אם הילד הזה הוא ילד פנימייה – תקשיבו לאבסורד – אם הילד הזה במשפחת אומנה, היא לא חייבת לשבץ אותו. למה? כי הוא לא שלה, הוא לא אזרח רשום של המועצה. וזה נכון גם למועצה האזורית יואב או לכל ילד ב-257 הרשויות. את הלקונה הזו הכרתי מעבודתי כמנהל מנח"י בעיריית ירושלים. שם המחלקה שלי עשתה הכול כדי לשבץ ילדים כאלה, וזה לא משנה אם הם יהודים או ערבים, חרדים, חילונים. כל ילד קיבל מוסד חינוכי. כשהגעתי לכנסת גיליתי שזה לא נחלת הכלל, ויש רשויות – הן אומנם מעט – שלא משבצות ילדי פנימיות בגלל שהן אומרות: זה לא הילדים שלנו. כולנו יודעים שעצמאות היא מידה טובה, אבל חוסר בהורות, חוסר במוגנות, חוסר במי שדואג לך ומטפל בך, הם מהדברים הכי נוראיים, בוודאי בגיל הילדות. ולכן, בשלוש השנים האחרונות אני עושה מאמץ מאוד גדול מול משרד הרווחה, משרד החינוך והשלטון המקומי לשנות פה את החוק כך שיהיה ברור לכל מחלקת חינוך מעל לכל ספק שהיא מחויבת לשבץ את הילד גם אם הוא לא רשום בגבולה, כמו שקורה עם 99% מילדי הפנימייה והאומנה. לצערי הרב, בראשית הדרך הייתה התנגדות. הראשונים שהסירו את התנגדותם היו משרד הרווחה תחת השר מאיר כהן, ועכשיו תחת השר מרגי. לשמחתי הרבה, בשלב הבא, בדיון שהתקיים בוועדת חינוך לפני שבועיים, השלטון המקומי, שבדרך כלל, צריך לומר, הוא מגן על הרשויות המקומיות, הסיר את התנגדותו אחרי שלוש שנים, ואמר: אנחנו חושבים שגם היום זה לשון החוק, אבל היות שהחוק לא ברור ומחלקות חינוך מסרבות לעשות את זה, אין לנו התנגדות. אחרון החרה החזיק משרד החינוך, ולשמחתי הסיר בשבוע שעבר את התנגדותו. לכן, כל רשויות המדינה מבינות שהתיקון לחוק האומנה הוא הכרחי. החוק בתצורתו הנוכחית יחייב כל מחלקת חינוך לשבץ ילד אומנה או פנימייה הנמצא בגבולה במוסד חינוכי המוכר על ידי המדינה כאילו הוא ילד שגר באותה רשות. אני רוצה להודות כאן לשרים מרגי וקיש, לשלטון המקומי, בדגש על מיכל מנקס, הסמנכ"לית, לחבריי חברי הכנסת, ליוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, שהבטיח לי שאנחנו נעבוד על החוק הזה גם בפגרה – חבר הכנסת טייב, יוסי, הרגע הבאתי התחייבות בשמך שאנחנו נעבוד על החוק הזה גם בפגרה, בעזרת השם – ולהודות גם למצטרפים אל החקיקה. זה תיקון הכרחי, משמעותי, שדואג לילדים בקצה החברה, ואני קורא לחבריי לתמוך בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. << הצח >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1409/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להצעה הזו הוצמדה הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה להודות לחבר הכנסת טור פז על ההצעה, שהוא הגיש אותה במקור. תמיד תמצא אותי במקומות שיש צורך לעזור ולהקל על אותם מוחלשות ומוחלשים, ובמיוחד כשאנחנו מדברים על ילדים, שהם מטבע הדברים הרבה פעמים חסרי אונים ולא עצמאיים ואין להם שליטה על החיים. ולכן, דווקא במקרה הזה, כשילדים מוצאים מהבית שלהם, והרוב המוחלט בגלל נסיבות משפחתיות מאוד מאוד קשות, מן הראוי שלא להעמיס, אלא דווקא להקל על אותם ילדים להשתלב במסגרת חדשה של משפחה חדשה או פנימייה ולחזור לאורח חיים נורמלי. אין ספק שבית ספר זה הדבר הכי בסיסי בחיי ילדים כדי שירגישו באמת – שהחיים שלהם יתנהלו בצורה נורמלית. דרך בית הספר הם יגדלו לרכוש כלים ומיומנויות שיפתחו להם אופקים לחיים יותר טובים מאלו שהם היו שרויים בתוכם, בתוך המשפחה שלהם. לכן, אני באמת מאוד מודה, ומקווה שהצעת החוק הזאת תיכנס לפועל מהר מאוד, וכך נוכל לחסוך כאב מאלפי ילדים שנמצאים בסיטואציה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. מי שישיב על שתי ההצעות – השר קרעי. השר שלמה קרעי, רשום לי שאתה משיב על שתי ההצעות האלה. אתה לא חייב להשיב, דרך אגב. אפשר לעבור. אתה לא רוצה? לא צריך. בשם הממשלה. כתוב בתמיכת הממשלה. אתה לא משיב. אוקיי. אז מי שביקש להתנגד להצעות החוק, חבר הכנסת – אתה משיב, מלכיאלי? אה, סליחה. אמרו לי שאתה – אוקיי. אז השר מלכיאלי ישיב בשם הממשלה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> הממשלה חושבת שזו הצעת חוק מצוינת, ומבקשת מכולם לתמוך. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – תפרגן – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה, אתה עושה פיליבסטר לעצמך? אופיר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – פרשת שבוע? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, פרשת שבוע בהזדמנות אחרת. בקיצור, כל אחד יצביע כאוות נפשו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר מלכיאלי. מי שביקש להתנגד להצעת החוק זה חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. אני רק מבקש ממך להכריז שאתה מתנגד לחוק, ואז תמשיך בדבריך. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. לפי התקנון – – – << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני מתנגד. תאמרו לי, חברי הקואליציה, התחלקתם על השכל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איבדתם כל בושה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין תחתית לבור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תחתית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אין תחתית לבור? גם פה בהצעת חוק לזכר נרצחי 7 באוקטובר אתם לא מסוגלים להתעלות לרגע מעל הפוליטיקה הזולה? לא יכולתם לתת את רגע החסד הזה למשפחות הנרצחים, למשפחות השכולות, למשפחות החטופים. לא יכולתם לתת את רגע החסד הזה שהבית הזה כולו מאוחד בהצעות חוק של חברי קואליציה וחברי אופוזיציה להעמיד יד ושם לזכר הנרצחים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – בהסתה אתם מאוחדים. בהסתה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אומר השר קרעי: כבודו של מלך אינו מחול גם אם הוא מוחל על כבודו. מלך שמוחל על כבודו, כבודו אינו מחול. זו האמת הכואבת – שכבודו של ראש הממשלה חשוב בעיניך יותר מכבודם של הנרצחים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין לכם בושה? עד לכאן אתם מגיעים? לא יכולתם להתעלות מעל הרגע הפוליטי הזה ולהקרין מסר אחד? באתם שנייה לפני ההצבעה לחברי הכנסת מהקואליציה שהציעו הצעות דומות ועבדו עם חברת הכנסת נעמה לזימי לגבש את ההסדר. כל אחד מחברי האופוזיציה שעלה כאן לדוכן הודה לחברי הקואליציה שהובילו את העניין. אבל אתם, בקטנוניות, תוך ביזוי הרגע הזה, שיכולנו להפגין בו אחדות בנושא הקדוש הזה – עד לאן מגיעה הרפיסות המוסרית שלכם? עד לאן מגיעה הכנעת הראש שלכם בפני ראש הממשלה? אוי ואבוי, נעמה לזימי, חברת הכנסת לזימי, שכבר תשעה חודשים, כמו רבים בבית הזה מהקואליציה ומהאופוזיציה, הולכת ללוויות, מבקרת משפחות שכולות, תומכת בקהילות החרבות, עומדת לצד המשפחות החטופות, כמו רבים מאיתנו – לא יכולתם לקבל את העובדה שהיא הערב הזה ייצגה את האופוזיציה בנאום 40 החתימות? תתביישו לכם. הפגנתם היום חוסר חוט שדרה ערכי ומוסרי. ואני קורא לך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת כץ – חבר הכנסת כץ, אדוני יושב-ראש הקואליציה, הבית הזה לפני שעה שיבח אותך בצדק, בצדק גמור, על מהלכי החקיקה שאתה מוביל למען נפגעי 7 באוקטובר. אני מבקש ממך כיו"ר ועדת הכנסת לדאוג להצמדת הצעת החוק של חברת הכנסת נעמה לזימי ליתר החוקים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא תעבור – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עשה את מלאכתך והקרן לנפגעי השבעה באוקטובר את המסר הראוי בנושא הזה. ואם לא – אות קלון על מצחכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. המציע, חבר הכנסת משה טור פז, רוצה להשיב? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מוותר, נעבור – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אפשר אם כן לעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה טור פז. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 29 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה טור פז, התקבלה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ועדת חינוך, בבקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, זה יעבור לוועדת הכנסת. איפה המציע? משה, אתה מסכים? רוצה חינוך? מישהו מתנגד לזה שזה יהיה בוועדת החינוך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה רשום? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל המציע רוצה ועדת חינוך. מישהו מתנגד? אם כן, תעבור לוועדת הכנסת, ושם יחליטו אם לחינוך או לאן שהוא. תודה. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 29 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, תעבור לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה – לא נלחץ לך? אם כן, קודם כול נוסיף לפרוטוקול שחבר הכנסת ירון לוי מצביע בעד. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/2246; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את המציע, חבר הכנסת חמד עמאר, להגיש את הצעת החוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו):<< דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום באה לתת שירות להרבה חיילים בני העדה הדרוזית, גם חיילים בדואים שמתנדבים, חיילים נוצרים שמתנדבים, בעצם כל חייל מבני המיעוטים שמשרת בצבא ההגנה לישראל. התקנה היום אומרת שמי שצריך לקבל חלקה לחיילים משוחררים מסובסדת על ידי המדינה ב-90% הוא מי ששירת 24 חודש מלאים, ומי ששירת פחות מ-24 חודש מלאים לא יכול לקבל חלקה בסבסוד חלקה לחיילים משוחררים. זה אומר שאם במלחמה הזאת חייל שהיה שנה בצבא והיה במלחמה ונפצע תוך כדי מלחמה וכתוצאה מהפציעה שחררו אותו מהצבא והוא נהפך לנכה צה"ל ויש מכרז לחלקות לחיילים משוחררים, הוא לא יכול לגשת ולקבל חלקה לחיילים משוחררים, כי אין לו 24 חודש. אבל הבן אדם פצוע, החייל נכה צה"ל, פצוע, קטוע רגל, קטוע יד – הוא לא יכול לקבל, כי לא סיים 24 חודש. אני בא לתקן את זה. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> אם הוא – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אנחנו מדברים על מי שהשתחרר כתוצאה מהפציעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם כנכה צה"ל אין לו הטבות? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא לא יכול לקבל חלקה לחיילים משוחררים, והוא רוצה לקבל חלקה לחיילים משוחררים. לכן התיקון שלי בא להגיד: תשמעו, אם הוא, כתוצאה מהפציעה שלו או המחלה שנגרמה לו כתוצאה מהשירות הצבאי שלו – הוא יקבל חלקה כחייל משוחרר וכאילו שירת 24 חודש. בנוסף, החוק שלי מדבר על אלמנת צה"ל. אני אומר לכם, הגיעה אליי אלמנה שבעלה נהרג כתוצאה מפעילות מבצעית. הוא היה איש קבע, קצין בצבא, ולא היה להם בית ולא הייתה להם חלקת אדמה. היא גרה בשכירות, והיא רוצה לקבל חלקה לחיילים משוחררים בשבילה, בשביל הילדים שלה. ואז אמרו לה: תשמעי, נכון, בעלך עשה יותר שנים בצבא – אני חושב שהיה בצבא איזה 12 שנה, היה קצין – כן, אבל בעלך נהרג ואיננו, ואת לא יכולה לקבל. אני כאן בא לתקן, שגם אלמנת צה"ל שבעלה נהרג בצבא או כתוצאה ממחלה בשירות שלו בצבא, תקבל חלקה לחיילים משוחררים מסובסדת. אני חושב שהחוק הזה בא לעשות צדק עם אותם אנשים שתרמו למען המדינה ונתנו את היקר שיש להם, חלק מגופם, ונפצעו, או אלמנה שאיבדה את בעלה בצבא. לכן אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. היא הצעת חוק טובה שתשרת הרבה אנשים, הרבה אנשים שמגיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. מי השר שעונה? אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבר הכנסת קריב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת קריב, אתה חושב שאם תעלה ותגביה כאן את הטון מעל לדוכן זה יהפוך את זה שהצדק איתך. איך אתה לא מתבייש? אתם במעשים, לא בדיבורים, פועלים ומחזקים את האויב בכך שאתם נלחמים בממשלה, עומדים מול ראש ממשלת ישראל בזמן מלחמה, מבזים אותו – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מכונת רעל של אדם אחד. אפס מאופס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ומי ששמח על זה זה האויב שלנו. מי שנפגע מחוסר האחדות, מחוסר שיתוף הפעולה, מחוסר התמיכה בממשלת ישראל במלחמה – זה האויב שלנו. ואתה עכשיו עולה ומטיף על איזו הצעת חוק שלא מעניינת אף אחד של לזימי כי יש כבר חמש הצעות כאלה? חברת הכנסת לזימי עלתה לכאן באמצע המלחמה, מבזה, דיברה באופן מביש כלפי ראש הממשלה, גיבובי שקרים, אמירות מבישות ומבזות. מה אתם חושבים שיקרה – אתם חושבים שתמשיכו לתקוף ממשלה בזמן מלחמה, לבזות את ראש הממשלה, לגרום לאויבים שלנו לשמוח ושאנחנו נשתוק על זה? אז תמשיכו לחשוב ככה. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת עמאר – להקריא את תגובתו של שר השיכון, השר גולדקנופ – להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל. מציעים – חמד עמאר ואחרים. כיום, בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, חיילים שהשלימו שירות סדיר זכאים להענקת זכויות במקרקעין ביישובי מיעוטים. הצעת החוק נועדה להחיל את ההסדר גם עבור חיילים שנבצר מהם להשלים את שירותם עקב פציעה או נכות שנגרמה בעת שירותם הצבאי, או לחלופין – לאלמנת צה"ל, להתקשר בהתקשרות בפטור ממכרז לקבלת זכויות במקרקעין ביישובי מיעוטים לפי תקנות חובת המכרזים. השר גולדקנופ מסכם את הדברים ואומר: אני תומך בתוכן ההצעה כפי שעולה בהצעת החוק, אולם הייתי מציע כי במקום לקדם את הנושא בחקיקה נפרדת, יהיה עדיף לתקן זאת באמצעות תיקון תקנות חובת המכרזים. לפי תגובת השר, אני מבין שאנחנו מתנגדים להצעה כפי שהיא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא לא לא – – – ההצעה היא לתקן את התקנות. אני אחכה ולא אתקן את החוק עד שנתקן את התקנות. כך סיכמו איתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצעה טובה, אבל לפי תגובת השר לא נראה שיש כאן תמיכה. אני אברר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בתמיכת ממשלה. אוקיי. אז בתמיכת ממשלה, אבל הסיכום הוא שזה יעבור בטרומית ויחכה לתיקון של תקנות חובות המכרזים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעניין אותי שכל החיילים יקבלו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בדיוק, זה מה שחשוב. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על פי התקנון אין בעיה. נעביר את זה בטרומית כמו שסיכמנו ונחכה עד תיקון תקנות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולחכות שיתקנו את זה בתקנות. בסדר גמור, אז אני – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עמאר, לשם כך מיועדת הוועדה – שנוכל להכניס שם את התיקונים, ככל שיש צורך. יכול להיות שהשר ישתכנע שאתה צודק במאה אחוז. מאה אחוז. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אנחנו ממליצים לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. יישר כוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, נעבור – שנייה, יש מתנגד לחוק. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << קריאה >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << קריאה >> אתה הסתבכת עכשיו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא אומר שהוא מתנגד. באמת, אני רוצה להגיד לחברי הכנסת – שנייה, חבר הכנסת כץ, לפני שאתה מתחיל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה לנאום. אתם תגידו לו לא לנאום? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה, סליחה. סליחה, סליחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני רוצה הודעה חשובה בנושא הזה של מתנגד. אני לא בוחן לב וכליות. אם חבר כנסת רוצה להתנגד לחוק – לא משנה איזה חוק ולא משנה איזה חבר כנסת – אנחנו ניתן לו להתנגד. אבל מצד שני אני מצפה מחבר כנסת, מכל חבר כנסת, להיות הגון ולא לנצל את ההתנגדות למשחק. זה הכול. אבל אני לא בוחן כליות ולב. חבר כנסת שרוצה להתנגד לחוק יכול לעלות להתנגד, אבל שבאמת יתנגד. זה הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, נו, הבנו, בסדר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה אתם בלחץ? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, גברתי. סליחה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, לא הבנתי למה אתם בלחץ. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, רק תגיד שאתה מתנגד וזהו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתנגד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב לכם וערב טוב לאח הגדול, ששכח שבמשך 285 ימים אוהד בן עמי, לירי אלבג, קית סיגל, רומי גונן, כרמל גת ועוד 115 חטופים וחטופות לא יתאחדו עם בני משפחותיהם הערב. אדוני היושב בראש, אתה יודע מי כן יזכו לראות את בני משפחתם הערב? דיירי האח הגדול. ערוץ 13, באופן מנותק, הזוי ואבסורדי, משדר הערב מול כל עם ישראל איחוד בין כוכבי ריאליטי שבחרו להתנתק מבני משפחותיהם. במציאות אחרת, יכול להיות שהצופים בבית היו יושבים, מתרגשים ותוהים לעצמם מה זה להיות מנותק מהיקר לך מכול כל כך הרבה זמן, אבל במציאות שלנו, ובחישוב מהיר של שיר סיגל, בתו של קית סיגל, שנמצא עדיין בשבי חמאס, אדוני היושב-ראש, החטופים והחטופות נמצאים כבר שלוש עונות בבית האח הגדול גרסת חמאס. ערוץ 13, הניתוק מהמציאות ושידור איחוד משפחות בבית האח הגדול בזמן שיש 120 משפחות שלא זוכות לאיחוד, לחיבוק למפגש הזה עם היקרים שלהם הוא פשוט לא הגיוני. לא הגיוני שכבר תשעה חודשים, בגלל ארגון טרור מתועב, הם לא רואים את בני משפחותיהם. זהו חוסר רגישות שבאמת, אני לא זוכר מתי נתקלתי בדבר כזה. והפרומואים ההזויים והמרגשים של דיירי האח הגדול שנכנסו מבחירה לבית מנותק מהמציאות שבחוץ הם אבסורד מוחלט ביחס למציאות של חיי בני המשפחות, שנמצאים באי-ודאות כבר 285 ימים. האיחוד האמיתי והמרגש יהיה כאשר בני המשפחות יתאחדו עם החטופים. עד אז – קצת טקט וקצת חמלה. אני מצטרף מפה לקריאה של בני המשפחות להבין רגע באיזו מציאות אנחנו נמצאים, להתחשב טיפה, טיפה, ברגשות של משפחות החטופים ולא לעשות פסטיבל שלם מאנשים שבחרו להתנתק מבני המשפחה שלהם, בחרו להיכנס לפריים-טיים, בחרו להתפרסם. מה שאנחנו רואים היום הוא חוסר טקט במקרה הטוב ורשעות במקרה הרע. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. המציע מוותר – יכול, בסדר. אם כן, אפשר לעבור להצבעה. אוקיי. אנחנו מצביעים על הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 28 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הטרומית, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2455/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זאב אלקין) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת זאב אלקין. << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> תודה רבה. הנמקה מהמקום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מהמקום. חבר הכנסת אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה השר? אפשר הודעה אישית? אדוני, אפשר הודעה אישית? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו ערים, אני לא צריך לקבל קריאות, בבקשה. כן, אדוני. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> להמשיך? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, כן. לא רק להמשיך – להתחיל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הייתי אומר "חברי השר", אבל הוא פה? אני מציג בכנסת תיקון לחוק הכניסה לישראל על אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אנחנו רוצים לשמוע. סליחה. לא עכשיו ניכנס לנימוקים בהצעות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה מבזה את עצמך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חבר הכנסת אלקין. אני מתנצל על ההפרעה. בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. גברתי חברת הכנסת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה מבזה את תפקידך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר? אני רואה שגם השר פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עכשיו השר פה, אז אפשר להתחיל אפילו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מטרת הצעת החוק זה להכניס תיקון לחוק הכניסה לישראל על אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל במקרים הבאים: למישהו שקרא פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, שזכיתי להעביר בזמנו כאן בבניין הזה לפני 13 שנה; מישהו שהוא מכחיש שואה כמשמעותו בחוק הכחשת שואה; השלישי – מישהו שתומך בהעמדה לדין בין-לאומי של אזרחים ישראלים בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם בצבא ההגנה לישראל או באחת מזרועות הביטחון של מדינת ישראל. אזרח זר שתומך באחד משלושת הדברים האלה – או בחרם על ישראל או בהעמדה של קציני צה"ל או אנשי כוחות הביטחון לדין בין-לאומי או מכחיש שואה – אין מקומו בישראל ואין סיבה להתיר את כניסתו למדינת ישראל, ואני קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק. אני מודה לשר המשפטים יריב לוין – שצריך להגיד את האמת, הגיש את החוק הזה בקדנציה הקודמת, זה חוק שהוא הניח בקדנציה הקודמת על שולחן הכנסת ועזר בהעברת החוק – ולשר הפנים השר משה ארבל, שהחוק בתחום סמכותו, וגם הוא תמך ואפשר את העברתו בוועדת שרים לחקיקה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. השר רוצה להשיב? לא. כבוד השר, השר רוצה להשיב? << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת זאב אלקין. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 26 בעד, שני מתנגדים, אפס נמנעים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הסתיימה ההצבעה, אבל אנחנו יכולים להוסיף לפרוטוקול. חברים, אז קודם אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול אני מוסיף כדלהלן – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. אתה רוצה להוסיף גם אותך לפרוטוקול, נכון? אז אני אומר: חבר הכנסת יוסף עטאונה – אני מוסיף לפרוטוקול שהצביע נגד, וחבר הכנסת איימן עודה – אני מוסיף לפרוטוקול שמצביע נגד. << הצח >> הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3735/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2003, של חבר הכנסת חילי טרופר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת חילי טרופר ינמק את ההצעה מהמקום. דקה לרשותך. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מטרת החיקוק היא להרחיב את המשקל שניתן לשיקומם של נפגעי העבירה בעת דיון בעניין שחרור מוקדם של הפוגע בוועדת שחרורים. כיום שיקולי השיקום של הנפגע בקבלת ההחלטה בעניין שחרור מוקדם מוגבלים ביותר. הוועדה שדנה בעניין שוקלת את שיקומו של האסיר בלבד. הצעת החוק מבקשת לתקן מצב זה, להגדיל את המשקל הניתן לשיקום הנפגעת, ולהביא בחשבון שיקולים כמו מצב נפשי, חזרה לעבודה והקמת משפחה. ראוי כי ועדת השחרורים, שמקבלת החלטות לגבי הפוגעים, תקשיב קודם לכן לקורבן ולמחירים שהיא משלמת. החוק נכתב בעקבות עדויות מאיגוד ארגוני הסיוע, שסיפרו על נפגעי עבירה אשר מעידים על הידרדרות המצב הנפשי, הפסקת עבודה, הזנחת הטיפול וכדומה לאחר ששמעו כי הפוגע בהם עתיד להשתחרר מוקדם מהצפוי. כיום שיקולים אלה אינם מובאים בחשבון. החוק מבקש לתקן זאת. אני מבקש להודות לשרים לוין ומרגי על תמיכתם בתיקון חוק זה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, שר המשפטים לוין, יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לברך אותך, חבר הכנסת חילי טרופר, על הצעת חוק באמת חשובה. ההצעה כוללת שני סעיפים: תיקון סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי, התשס"א–2001, בדרך של הוספת שיקול לשיקולי ועדת השחרורים שעניינו השלכות השחרור על תהליך השיקום של נפגע העבירה, ותיקון סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, כך שנפגע עבירה יהיה זכאי לבחור להביע את עמדתו לפני הוועדה בכתב או בעל פה. אני חושב ששני רכיבי ההצעה נועדו לתת מקום משמעותי יותר לעמדתו של נפגע העבירה בעת קבלת החלטת ועדת השחרורים בבקשת אסיר לשחרור מוקדם, ולהשפיע כמובן על החלטות הוועדה, שתביא בחשבון גם את השיקולים האלה כולל שיקולים שנוגעים להשפעת השחרור המוקדם של האסיר על תהליך השיקום של נפגע העבירה. אני חושב שהדבר הזה מבורך, חשוב, נכון, ועל כן הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד המשפטים, משרד האוצר, המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה, משרד הביטחון החברתי, משרד הביטחון, וההצעה תצטרך לחזור לוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה. אבל אני משוכנע, חבר הכנסת טרופר, שאפשר יהיה להתקדם בוועדה. בסך הכול, בעיניי – אתם יודעים, זה דבר רגיל, אבל בעיניי, ההצעה הזו היא באמת הצעה יחסית פשוטה, לא מורכבת, לא גדולה. הצורך בה הוא ברור, בעיניי היא גם מאוד מאוד נכונה. אני בהחלט אשתדל לסייע גם בהמשך על מנת שההצעה הזאת תגיע לידי גמר, ואני שוב מברך אותך על הצעה חשובה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כמובן, ראוי לכל הדעות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני מבקש כמובן מהכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חילי טרופר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 33 בעד, אפס מתנגדים. נרשמה ההצבעה שלך? << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> וזה מקובל? אם כן, 33 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חילי טרופר וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לקבוע את הוועדה – – – << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש הסכמה עם השר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת טרופר, בלי להיכנס לדיון, אבל כשיש הצעה מסוימת מהייעוץ המשפטי – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין בעיה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – יש הסכמה עם השר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הסכמה עם השר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמימות דעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכנסת. כל עוד רשום משהו אחר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לפעול עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. שום ועדה אחרת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כל עוד רשום – אם כן, אני חוזר – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, לא להיות גרידיים. חבר הכנסת כץ – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. חברי הכנסת, סוכם הנושא. תם ונשלם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה רוצה לוועדת הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חילי טרופר וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת כדי לקבוע את הוועדה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4327/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. לחוק הזה הוצמד חוק דומה. חברת הכנסת שרון ניר מנמקת. בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, הזמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את רק מרוויחה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני מעלה הצעת חוק מרגשת וחשובה במיוחד, הצעת חוק שנועדה להכיר בתרומתם של חיילי המילואים, שחלקם צופים בנו כעת, במעשים ולא רק בדיבורים. הצעת החוק תעניק יתרון משמעותי למשרתי המילואים בקבלה לתפקידים ולמשרות בשירות המדינה במסגרת חוק שירות המדינה (מינויים) משנת 1959. ההצעה תיתן יחס מועדף בקבלה לעבודה בשירות המדינה, מתוך הבנה שמי שנותן יותר מקבל יותר. השאיפה היא לראות את דור הלוחמים הצעירים משתלב בעמדות מפתח במגזר הציבור כדי להבטיח שהם יוכלו להמשיך ולהשפיע באופן משמעותי על החברה ועל המדינה. שירות המילואים הוא אבן יסוד בביטחון הלאומי שלנו. חיילי המילואים מביאים עימם לצה"ל ניסיון, מקצועיות ורוח איתנה. הם משמשים כגשר חשוב בין החברה האזרחית לצבא, ומאפשרים לצה"ל לתת מענה אפקטיבי לקשת רחבה של איומים ביטחוניים. עלינו לזכור כי היכולת של צה"ל לתפקד במצבי חירום תלויה במידה רבה בכשירות ובמוכנות של חיילי המילואים. חיילי המילואים מהווים רק 2% מסך האוכלוסייה במדינת ישראל, אבל בצה"ל הם עמוד השדרה – הם 70% מהסד"כ הלוחם. אנשי המילואים בוחרים להמשיך לשרת ולהתנדב במערכים השונים גם לאחר השלמת חובה בסדיר. הם שומרים על הכשירות לאורך שנים, הם משתתפים בתרגילים ובאימונים, הם מוכנים לעמוד ולהגן על המדינה בכל שעה וללא תנאי. חיילי המילואים שלנו מהווים דוגמה לערכים של נתינה, דרך ארץ, הקרבה ואחריות. במלחמת חרבות הברזל ראינו את חיילי המילואים מתייצבים בפעם השלישית והרביעית ומבצעים כבר למעלה מ-200 ימי מילואים. הם התייצבו ב-7 באוקטובר לפני שקראו להם, והם הבינו לפני שהסבירו להם, והם עזבו את המשפחות, את מקום העבודה ואת שגרת החיים רק כדי להגן עלינו. הם אמרו "הינני", כי הם מכירים בערך השירות. התמדה בשירות המילואים היא עדות למחויבות של אנשי מילואים ולעומק תחושת השליחות שלהם כלפי המדינה וכלפי החברה הישראלית. בתשעת החודשים האחרונים נחשפנו לאתגרים רבים שעומדים בפני אנשי המילואים: קשיים בשילוב בחזרה לשוק העבודה, פערים שהלכו וגדלו בגלל הפסד באקדמיה, מורכבות בבית, מורכבות במשפחה, קשיים כלכליים ואתגרים נוספים. עלינו לוודא שהם זוכים להכרה ולתודה שמגיעות להם על ההקרבה ועל התרומה. דור הניצחון של אנשי המילואים מביא עימו רוח חדשה של מנהיגות, הובלה ועשייה, ובכוחו ליצור שינוי חיובי ומשמעותי בכל תחום ובכל מגזר – גם במגזר הציבורי. ההשתלבות של דור הניצחון בתפקידי מפתח ובעמדות קבלת החלטות לא תקדם רק את דור הניצחון; היא תקדם את המדינה, היא תחזק אותנו כחברה ותשפר את איכות החיים של כולנו. הדור הזה, דור הניצחון, הוא לא רק כוח צבאי חזק, הוא גם כוח אזרחי חזק. הם דור של מנהיגים ציונים מהשטח, והם רכבת דוהרת אל העתיד, רכבת לביטחון אישי, לביטחון לאומי ולצמיחה כלכלית, שתיסע בנתיבי המגזר הציבורי למען כולנו. בתקופה המאתגרת הזאת, המדינה שלנו משוועת למנהיגות שתוביל את כולנו לחוף מבטחים – בממשלה, בכנסת וגם במגזר הציבורי והעסקי. אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק שתעניק עדיפות לחיילי המילואים בקבלה לתפקידים בשירות המדינה. חשוב לי לומר שהחוק הזה עלה כצורך מאנשי המילואים שמשרתים בימים אלו בדרום ובצפון, וכשחוק עולה מהשטח הוא מבטא צורך ממשי, ובמקרה שלנו – כמיהה להוקרה ולהשפעה. אני רוצה להודות לשר הביטחון ולשר המשפטים, שתמכו בחוק הזה, על שהבינו את הצורך לתעדף את אנשי המילואים. אני רוצה להודות לשותפי לעשייה חבר הכנסת דן אילוז, שהיה שותף מלא ליוזמה ולהצעת החוק, והצעת חוק דומה מטעמו תוצמד להצעה הזו. תודה מיוחדת לנציבות שירות המדינה, שעבדנו איתם והם שילבו יד ביד איתנו בעבודת המטה ובייעוץ המקצועי. תודה ענקית, ענקית, לפורום הלוחמים, לדור הניצחון, על תרומתם לצה"ל לאורך השנים, וכן על היוזמה הברוכה. מי ייתן ונמשיך לעשות רק דברים טובים למען לוחמינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4447/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דן אילוז) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק שירות המדינה של חבר הכנסת דן אילוז. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום 7 באוקטובר חווינו את אחד הימים הנוראים בתולדות מדינת ישראל, אך באותו יום התגלה גם דור חדש של גיבורים – דור של אנשים מופלאים שקם ולקח אחריות, שהתייצב מול האיום בגבורה יוצאת דופן. הדור הזה הוא דור הניצחון. החוק שאני מציע היום נועד לתת העדפה לחיילי המילואים בהעסקה בשירות המדינה. זהו לא חוק שהוא רק לטובת המילואימניקים, למרות שטוב נעשה אם נחוקק הרבה חוקים למענם. זהו חוק שהוא קודם כול לטובת כולנו. אנחנו צריכים את הרוח שלהם, את הנחישות שלהם ואת הערכים שלהם בעמדות המפתח של המדינה. המצב הנוכחי אבסורדי לחלוטין. במצה הנוכחי חיילי המילואים – אנשים שבשנה האחרונה עשו כ-200 ימי מילואים, שהקריבו את הכול למען המדינה במחירים כבדים, למשפחותיהם, לעסקים שלהם ולחיים האישיים שלהם – האנשים האלה מופלים לרעה בתעסוקה בשירות המדינה. אם חייל מילואים, חרדי וערבי מגיעים עם אותם כישורים, החוק הקיים דורש להעדיף דווקא את החרדי או את הערבי. זו אפליה נגד אלה שמגינים עלינו בגופם וברוחם. זה אבסורד שצריך להיפסק. אני מתנגד עקרונית להעדפה מתקנת ולדיבורים על ייצוג הולם. האמת היא שהייתי מעדיף לבטל את כל האפליה המתקנת ולהעסיק אנשים אך ורק על פי כישורים ויכולות, כדי שאזרחי ישראל יקבלו את השירות הכי טוב. אך לפחות לא ניתן להעדפה מתקנת להיות אפליה נגד המילואימניקים. המילואימניקים הם הלב הפועם של המדינה שלנו, הם הדור הנפלא הזה שהתגלה במלוא תפארתו, והם אלו שצריכים להוביל אותנו גם בשירות המדינה. כמי שנמצא בגיל שירות המילואים ועשה מילואים עד לשבוע שלפני שהושבעתי לכנסת – אז אסרו עליי להמשיך – אני רואה את כל הסביבה שלי מגויסת. אני מבין את הקושי וגם את הרוח המדהימה שלהם. אני מעריץ אתכם. בזמן שהמילואימניקים נלחמים עבורנו בחזית, אני מתחייב להילחם עבורם כאן בכנסת. אני מתחייב להילחם עבורם בכל נושא שיעלה על סדר-היום – בחוק הגיוס, בעצירת האפליה נגדם בתעסוקה ובכל נושא אחר. תמיד הם יעמדו מול עיניי. שוב, הם משרתים אותנו בגבורה, ואנחנו כחברי כנסת חייבים לשרת אותם. אני רוצה להודות לאביב עזרא מ"דור הניצחון", שיזם את החוק הזה איתי, ולשותפתי חברת הכנסת שרון ניר, שמציעה אותו יחד איתי היום, בשיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה, כראוי למען המילואימניקים. אני קורא לכם לתמוך בחוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני מוסר כאן הודעה בשם הממשלה. אנחנו מברכים על כל הצעה שתיטיב עם חיילי המילואים. לכן, ובהתאם לסעיף 10(ב) בהחלטת הממשלה מס' 1226 בנושא הוקרה סיוע ותגמול לחיילי המילואים, נציבות שירות המדינה הקימה צוות בין-משרדי על מנת לבחון את הדרכים לתעדף את משרתי המילואים במכרזי כוח אדם בשירות המדינה. בגלל שסעיף 15א לחוק המינויים נועד עבור אוכלוסיות המצויות בתת-ייצוג בשירות המדינה, זה לא נכון כי משרתי המילואים יוגדרו גם הם כמי שמצויים בתת-ייצוג בשירות המדינה יחד עם שאר האוכלוסיות המוגדרות. עם זאת, ניתן לקבוע בנפרד כי מסיבות אחרות משרתי המילואים יקבלו את אותן זכויות העדפה במכרזים, כמו שמקבלות האוכלוסיות המנויות בסעיף 15א לחוק המינויים. אשר על כן, אדוני היושב-ראש, אין לנו התנגדות להצעה, אלא העברה, כי הדרך הנכונה ליישמה היא לא באמצעות סעיף 15א אלא בקביעה נפרדת המעניקה את הזכויות, ועל הממשלה לאפשר את הדבר הזה. אנחנו תומכים בהצעת החוק בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת המשרדים הרלוונטיים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. יש מתנגד אחד – חבר הכנסת קריב. הוא לא נוכח. אם כן, נעבור להצבעה. אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 32 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת דן אילוז. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 34 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת דן אילוז, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4720/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הנמקה מהמקום. חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, שירות בתי הסוהר הינו ארגון ביטחוני העומד בקו הראשון אל מול אסירים מסוכנים, פליליים וביטחוניים, והוא מופקד על ביטחון הציבור וחיי אדם. מאז 7 באוקטובר, אדוני היושב-ראש, שירות בתי הסוהר קולט לתוכו אלפי עצורים מעזה ומיהודה ושומרון. ממידע שפורסם, בין יעדי חמאס היה גם תקיפה של כלא שקמה. בביקוריי בבתי הסוהר קיימתי שיחות עם מפקדי הכלא, ושמעתי מהם על הפעולות שביצעו ב-7 באוקטובר ועל תוכניות עתידיות אם יהיה ניסיון תקיפה של מחבלים או כל אחד אחר על בתי הכלא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקשחת המדיניות בנושא תנאי המחיה של האסירים הביטחוניים והתעוזה של ארגוני הפשיעה לפגע במתקני בתי הסוהר ובאנשי שירות בתי הסוהר, הביאו לקפיצת מדרגה בפעילות של גורמים עוינים כלפי סגל שירות בתי הסוהר, החל במעשי ונדליזם של הצתות והשחתת רכבי שב"ס ועד ביצוע ירי וזריקת רימונים לעבר מתקני כליאה ולעבר בתיהם של בכירים בארגון. עדיין לא ידוע, אדוני היושב-ראש, מהן נסיבות הירצחו של לוחם הכליאה יוחאי אבני, זיכרונו לברכה, בכלא עופר, ואני מקווה שהמשטרה תשים את ידה על מי שביצע את הרצח הנתעב הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל העובדה היא שכיוון החקירה שלא נשלל מעיד על הסיכון שאיתו מתמודד שירות בתי הסוהר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, במצב החוקי היום אין לסוהר סמכות לבצע חיפוש ללא מעצר בסביבת בתי הסוהר, גם כאשר מדובר בחיפוש שנועד למנוע פגיעה אפשרית במתקן הכליאה. לכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מבקשת להקנות סמכות ללוחם כליאה לבצע חיפוש בסביבת בית הסוהר על גופו של אדם ורכבו, ככל שמתעורר לגביו חשד סביר שהוא מנסה לחדור לבית הכלא או לפגוע בו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. מי השר המשיב? סליחה. איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי. אני מזמין את השר בן גביר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. תודה. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> כבוד השר, אני מבקש. למרות שזה מאותה המפלגה, אני מבקש, תהיה עדין איתו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר מדבר בשם הממשלה, לא בשם עצמו. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני מדבר, אדוני היושב-ראש, חבריי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מה שהפחיד אותי זאת כמות הנייר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מדבר בשם ממשלת ישראל, כמובן. אני רוצה להגיד לך, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת צביקה פוגל, תודה בשם הממשלה, תודה בשם המדינה. אתה הבאת לכאן הצעה חשובה ביותר, שמשנה פני ארגון, פני חברה. בחודשים האחרונים מתחוללת בשירות בתי הסוהר לא פחות ממהפכה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, שומעים את המוזיקה עד פה. אני לא יודע אם זה מלווה את השר או שמפריע לשר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מעודדות את השר. << קריאה >>טלי גוטליב (הליכוד):<< קריאה >> אדוני השר, עשינו לך רעש רקע. באהבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו המעודדות של השר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יכול להיות שזה מעודדות, יכול להיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נותנות לו כוח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל אני לא יודע אם זה הולך עם הקצב. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אפשר עם פונפונים. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> אני לא יודע אם זה מעודד אותו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הארגון החשוב הזה – ארגון ביטחוני, חלק משרשרת הלחימה בטרור ובפשיעה – נדרש לטפל בגרועים, במסוכנים שבאויבי ישראל, בצוררי ישראל. קשה להיות לוחם כליאה בשירות בתי הסוהר. התפקיד קשה ומורכב. התפקיד דורש דריכות, ערנות, קשיחות, עוצמה אל מול אותם מחבלים ארורים, ומנגד, התפקיד דורש מחויבות לאומית, אחריות אישית. כיצד יעמוד לוחם כליאה נחוש ואיתן מול ראש ארגון פשיעה אם לא יחוש כי הוא לא נמצא במשמרת אלא נמצא בשליחות לאומית? מצד שלישי, התפקיד דורש גם חמלה, דורש הדרכה והכוונה כלפי שיקום אסירים שמגיע להם שיקום, אסירים פליליים שהם בני שיקום. מ-7 באוקטובר מספר האסירים הביטחוניים במתקני שב"ס כמעט הכפיל את עצמו. שב"ס מצוי בחזית המלחמה מול אותם מחבלים וחלאות שרוצים להרוג יהודים, לרצוח ישראלים, להשמיד את עם ישראל ואת מדינת ישראל. לפני חצי שנה נכנס לתפקידו נציב שירות בתי הסוהר רב-גונדר קובי יעקבי. הוא עשה מהפכה עצומה בארגון הזה. סוף-סוף, אדוני היושב-ראש, מבצעים את המדיניות שלי, אותה מדיניות שדרשתי, צריך לומר, ממש עם כניסתי לתפקיד. זעקתי תמיד, ובעיקר לפני 7 באוקטובר, על הדברים הללו. כולנו ראינו את התמונות המחרידות שיצאו במשך שנים מאותם בתי סוהר ביטחוניים של מחבלים היושבים יחד ומתנהלים באוטונומיה משלהם, ארגוני טרור שפועלים ממש בתוך בתי הכלא ומקבלים מה שהם רוצים – שוקולדות, מרמלדות, בקלאווה, בשר כבש. הסוהרים בכלל לא מדברים עם אותם מחבלים; לא הייתה להם רשות לדבר איתם אלא לדבר עם הדובר. מי זה הדובר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ארכי-מחבל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה שרצח את הכי הרבה יהודים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הארכי-מחבל. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, אני חייב להגיד לך, הייתי עם אלמוג כהן בביקור בבתי הכלא. אמרו לנו הסגל שאם יחזרו לתנאים שהיו קודם, יהיה גל התפטרות המונית משירות בתי הסוהר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חד וחלק, חד וחלק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ועל זה אני עובד. וצריך לומר, במשך כל השנה שלפני 7 באוקטובר הפחדנו את עצמנו. אתם לא יודעים מה קרה בדיונים הסגורים, מה אמר לי ראש השב"כ ומה אמרו לי כל מיני נציגים כאלה ואחרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמענו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הפחדנו את עצמנו לדעת. מ-7 באוקטובר הדברים נראים אחרת לגמרי. הם לא מקבלים דבר מעבר למינימום המתחייב על פי חוק, אבל מינימום. כך צריך, וכך קורה בשירות בתי הסוהר. אין יותר שמונה שעות טיולים בחצר, אין הפקדות, אין קנטינות, מעמד הדובר – כן, אותו מחבל ארכי-מחבל – בוטל, מי שמשתולל הולך לצינוק, אין יותר שוקולדות ומרמלדות. ברשת טוענים שפתחתי בתוכנית "אבא חטוב". אני יודע דבר אחד – שפתחתי בתוכנית להחזיר את השפיות למדינת ישראל. גם בעולם הפלילי חלה מהפכה. אם לפני כן ראשי ארגוני הפשע היו זורקים רימון על בית של סוהר או על בית סוהר והארגון היה נכנע ללחץ, היום העולם השתנה. עבריינים מבינים שעם שב"ס לא מתעסקים. אין יותר מעמדות בין אסירים; אין יותר ממשפחת פשע שאומר לסוהר: תביא לי שני אספרסו, והוא מביא לו. סיפור אמיתי. כולם כולם שווים בפני החוק. כולם נדרשים לסדר ולמשמעת. ארגון השב"ס יעמוד באתגרים המוטלים לפתחו גם מול האסירים הפליליים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה, אפשר לקבל שקט? סליחה, חבר הכנסת אילוז, חבר הכנסת. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הארכי-מחבל. ארכי-מחבל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> וגם מול אותם מחבלים צריך לתת ללוחמי הכליאה שלנו גב כדי שיקבלו את המעטפת, יוכלו להפעיל סמכויות. הצעת החוק הכל-כך חשובה הזאת של חבר הכנסת פוגל מאפשרת ללוחם כליאה לערוך חיפוש על גופו ורכבו של אדם המנסה לחדור או להיכנס לבית סוהר ללא רשות כדין. זו סמכות שלא ברור איך היא לא הייתה עוד קודם. זו סמכות שהיא סמכות חובה. הרי שמענו כבר את האיומים על שב"ס. ב-7 באוקטובר הייתה אמורה להגיע חוליה של נוח'בות לבתי הסוהר, לבית סוהר שקמה. זה פורסם. אז להבדיל אלף אלפי הבדלות, אם אנחנו נוכל לקבל מצב שבו אדם מגיע לבית סוהר ללא רשות על פי דין ומנסה להיכנס אליו או חלילה לעשות משהו יותר חמור, לחדור לתוכו, הרי המשמעות היא פגיעה פוטנציאלית בחיי אדם. היעלה על הדעת שבמקרה כזה לא תהיה בידו של לוחם הכליאה סמכויות החיפוש ברכב, על אותו אדם, כדי לאתר חפצים אסורים, מטעני חבלה, סכינים או אמל"ח? הסמכות הזאת היא מחויבת המציאות. אני מודה לך, חבר הכנסת פוגל, ולכל מי שתמך בהצעה הזאת. לפיכך, אני מבקש כי הצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה. המשמעות של קידום הצעת החוק היא חיזוק שירות בתי הסוהר. תודה, צביקה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 26 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא היו. לא היו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא היו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, חברים. חברים, מי שהצביע הצביע. מי שלא הצביע יכול להוסיף לפרוטוקול. סליחה, אני מבקש לא להפריע. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אם מישהו רוצה להתווסף לפרוטוקול זה משהו אחר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/2373; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, של חברי כנסת אליהו רביבו. ההצעה הזאת כבר נומקה, ועכשיו אנחנו רק עוברים להצבעה, שהיא הצבעה חוזרת. אז אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 27 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא פרשת אום אל-חיראן ב-2017 << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא פרשת אום אל-חיראן ב-2017. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יוסף עטאונה. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, רבותיי. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – חברות וחברי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי כנסת, חברי כנסת, אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כשהגעתי לכנסת, בנאום הבכורה מעל דוכן זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ההצעה לא רצינית. ההצעה לא רצינית. עכשיו – בהקמת ועדה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברת הכנסת, חברת הכנסת. חברת הכנסת, ממש לא מקובל. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מצטערת, הבעתי את דעתי. יש לי כבוד אליו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, אפשר אחרי שהוא מסיים. יש דרך. סליחה. כן, חבר הכנסת, אני מוסיף לך זמן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – לא כל כך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם בעיניי. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בנאום הבכורה שלי כשהגעתי לכנסת אמרתי שאני כאן – בין היתר אמרתי שאני כאן בשמה של שרה אבו אלקיעאן, אימא של יעקב המנוח, שנהרג ב-18 בינואר 2017. יעקוב אבו אלקיעאן, מורה ומחנך שגר בכפר הלא-מוכר אום אל-חיראן, כפר שנמצא ונקבע בבג"ץ שהאנשים שם הם בני רשות, שהממשל הצבאי ­– כבוד היושב-ראש, אי-אפשר להמשיך עם הביזיון הזה. אי-אפשר לדבר על הדוכן הזה כשכל הצד הזה מפריע. בלתי אפשרי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מדבר על משהו כל כך חשוב, אני מדבר על צדק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא שאלה של ימין ושמאל. מדובר על לעשות צדק עם בן אדם, עם מורה בישראל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסכימים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שנהרג, וטייחו וזייפו את החקירה שלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסכימים, אנחנו מסכימים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואתם, על מה אתם מדברים? אתם מפריעים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסכימים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז תנו לי להציג את הדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסכימים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אי-אפשר על הדוכן הזה לעמוד ואי-אפשר לדבר בלי שאתם תפריעו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסכימים איתך. להפך – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אי-אפשר להפריע. אני רוצה להעביר את המסר הזה, את הצדק הזה של אימא ששבע שנים מחכה לצדק – איך לטהר את השם של הבן שלה. הוא נרצח, נרצח בדם קר. ברור – כל הממצאים שהיו בשטח באותו יום מראים חד-משמעית שיעקוב אבו אלקיעאן נורה בגלגלים של הרכב, ושהרכב התחיל להידרדר אחרי הפגיעה בגלגלים. ירו במכוון, והשוטר שירה ביעקוב ידוע בשם שלו, והוא התוודה בפני אנשי השב"כ שהיו בשטח באותם רגעים. ואנשי השב"כ הוציאו מסמך בו זמנית באותו יום ואמרו חד-משמעית שאין אירוע ביטחוני. ובאותו יום השב"כ סיים את התפקיד שלו, כי כל כך הוכח שאין שום עבירה ביטחונית בצד הזה. ובאותו יום, מפכ"ל המשטרה, שהיה אלשיך, הוא יצא, הוא הכפיש – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא שיקר. הוא שיקר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את אל-מרחום יעקוב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא שיקר. אלשיך שיקר. אלשיך שיקר – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – במילים שמפאת הכבוד ליעקוב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – אבל זה לא לוועדת חקירה. הוא צודק. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – למשפחה שלו, אני לא יכול לחזור עליהן. הוא נתן לו כינויים במילים ובביטויים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שאי-אפשר להשתמש בהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וכשמח"ש התחילה לחקור את הנושא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אלשיך שקרן. אלשיך שיקר, אתה צודק. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טלי, את יכולה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להגיד לך שאתה צודק. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בינתיים אני מציג את זה, אני עוד פעם מבקש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב למשה – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מציג את זה עוד פעם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – ממח"ש, תבקש שהוא יגיב. אל עטאונה, אתה צודק בכל מילה. אנחנו מבקשים שמשה, שהיה במח"ש ויודע ששי ניצן שיקר ואלשיך שיקר – שיקרו בפרשה הזאת. אתה אומר דברים נכונים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טלי, אם אני אומר דברים נכונים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לראות מה אפשר לעשות. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואם הדברים הם צודקים, והם אכן נכונים וצודקים, וגם גורמי השב"כ מאשרים אותם, גם הסרט שמוקרן בימים אלה מוכיח חד-משמעית שכל מה שקרה שם הוא דבר חמור ביותר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> משה יודע את זה בזמן אמת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שמי שממונה על המשטרה, מי שהיה המפכ"ל, הוא שיקר ביודעין, הוא ניסה לכסות על שוטרים שרצחו אזרח חף מפשע. אני רוצה להגיד לכולם: יעקוב נרצח שלוש פעמים: בפעם הראשונה, כשהשוטר הזה ירה בו; הפעם השנייה – כשאלשיך יצא והכפיש אותו, וגם פרקליט המדינה, גם פרקליט המדינה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ניצן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שי ניצן ניסה לטייח – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ולשבש. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את החקירה; הפעם השלישית, הפעם השלישית שיעקוב נרצח זה כשהאמנו שיש בג"ץ, שיש צדק, שהמשפחה – מה ביקשה בעתירה לבג"ץ? לטהר את שמו של יעקוב. הוא לא מחבל, הוא לא פגע. מי שמחבל, מי שרוצח, זה מי שירה בו. ולכן אני עומד כאן היום ומבקש ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות המשטרה באותו יום, התנהלות מפכ"ל המשטרה וגם פרקליט המדינה, כי כל הנתונים וכל הדברים שהיו בתיק הזה מוכיחים שיעקוב אכן חף מפשע. אני לא מדבר על יעקוב מידיעה כללית. כשיעקוב נרצח אני הייתי מנהל אגף החינוך בחורה. אני מכיר אותו אישית הרבה שנים, גם כמורה, גם כמחנך. אני מכיר את המשפחה, אני מכיר את האימא, אני מכיר את האחים. הם לא כאלה. מי שקרא להם בכינויים האלה הוא כזה. ולכן אני אומר, מי שרוצה צדק – ופה בעניין הזה זה לא עניין של שמאל וימין, לא אופוזיציה ולא קואליציה, לא יהודים ולא ערבים – מי שאכפת לו מצדק ושהאמת תצא לאור, צריך לתמוך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לבדוק ולהוציא את האמת. אנחנו לא מבקשים דבר חוץ מהאמת, ושהאחראיים שירו ביעקוב וגם גרמו למוות של השוטר ארז לוי – כשרצחו את יעקוב הם גם רצחו את ארז לוי, כי הרכב שלו הידרדר ללא שליטה, וכל הממצאים בשטח מוכיחים שההידרדרות הזו היא שפגעה. ולכן אנחנו מבקשים ועדת חקירה פרלמנטרית – לבדוק את התנאים. המשפחה מבקשת, המשפחה מתחננת, הם מתחננים לטהר את שמו במציאות הזו שגם המפכ"ל וגם פרקליט המדינה וגם בג"ץ לא עשו חסד עם המשפחה. אנחנו מבקשים לפחות בוועדה פרלמנטרית בתוך הכנסת לבדוק את ההתנהלות שהייתה, לבדוק את האמת, כי האמת כל כך כואבת, כל כך קשה, שבאו להרוס לאנשים את הבתים שלהם, ונוסף לזה שהורסים את הבתים שלהם, הם רוצחים אותם. אני רוצה להגיד בהקשר הזה שמה שקורה בנגב מאותה שנה ועד היום – גל ההריסות של הבתים, הוא נמשך. את הגל הזה של הריסות הבתים, הפגיעה באנשים, צריך להפסיק. אין שום מדינה בעולם, אין שום מדינה בעולם שהורסת לאנשים שלה. אין עוד מדינה בעולם ששר בה מתגאה שהוא הורס לאנשים. ואני רוצה להגיד לשר הזה גם מכאן, שגם הוא מתגאה שהוא הורס: אתה משקר, כי המשטרה – היא בינתיים לא מאבטחת את ההריסות. אתה, גם על הרס רוצה לקחת קרדיט שלא שלך. אתה כל כך עלוב, אתה כל כך שקרן ואתה כל כך מנסה לבנות קריירה על חורבן הבתים של אנשים. התפיסה שלך, הגישה שלך, לא תהרוס את הנגב. אנשים בנגב הם בני המקום, הם היו לפניך, הם יהיו אחריך. גם זמנך סביב השולחן הזה הוא לא להרבה זמן. אנחנו נשלח אותך בקרוב קרוב מחוץ לבית הזה, מחוץ לשולחן הזה, כי אתה לא ראוי – לא להיות שר, לא לביטחון פנים, כי אתה מסכן את האנשים. בזמנך, בזמנך, כן, בזמנך – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הפשיעה והרציחות בחברה הערבית נמשכות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן, אני גם לא מצפה לשום דבר ממך. אנחנו אומרים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, בלי קריאות ביניים עכשיו. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. הם הפריעו לי, תן לי את הזמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני הוספתי לך יותר מדקה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אתה יכול לתת לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני הוספתי לך. תן משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תן לי שתי דקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תן משפט אחרון. אין צורך. הנושא הובהר היטב. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שתי דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תגיד שאתה רוצה להעביר את זה לאיזו ועדה שאתה רוצה להעביר – לוועדת הכנסת, בעצם – ותן משפט אחרון. תן משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תן משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסתכל, אני לא – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, אפשר לקבל שקט? אתם סתם מאריכים את הזמן. חברי הכנסת, אפשר לנהל את הדו-שיח הזה בשקט, בבקשה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עטאונה, מה שאנחנו רוצים לומר לך – גם אני וגם משה סעדה מכירים את המקרה הזה ואת הסיפור הזה. גם אני וגם משה סעדה יודעים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כולם מכירים. השר ישיב. כולם מכירים. סליחה, חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רגע, אבל מותר לי להעיר לו. הוא מרשה שאני אגיד לו. אני רוצה להגיד לו. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה לשמוע מה הם מציעים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> טלי, תני לי שנייה. אנחנו אומרים שנגרם פה עוול ואני מסכים איתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> והיה שיבוש הליכי משפט של שי ניצן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> והיה שיבוש של שי ניצן, ואנחנו מבינים את מה שנגרם. אלשיך ושי ניצן באמת גרמו לעוול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיקרו ושיבשו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ובאמת האיש הזה הוא לא מפגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מחבל, חלילה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא נהרג. הוא לא מחבל, וזה שקר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז בואו נעשה את זה רשמי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מוכנים, באמת – אי-אפשר להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על זה. אפשר לקיים על זה דיון בוועדה, דיון עמוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הצעה לסדר-היום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו, אני, אנחנו הקואליציה נגיש דיון הצעה לסדר-היום על העניין הזה, נקיים דיון בוועדה ונביא את האמת לאור ואת הצדק למשפחה. היו שלושה אנשים שנהגו שלא כדין, אלשיך, מנדלבליט ושי ניצן, והם צריכים לשלם מחיר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משה, יושב-ראש הוועדה מסכים למה שאתה אומר? אתה רוצה להעביר לוועדה? אתה רוצה להגיש לבד? בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נגיש בקשה מסודרת. הצבעה, אפשר הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה, הצבעה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כל עוד יש הצעה, השר משיב. אם לא תהיה הצעה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נגיש את זה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. שמענו. סליחה, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, בעניין הזה לא מדובר על קואליציה ואופוזיציה, לא שמאל וימין, לא יהודים וערבים. בסך הכול אנחנו מבקשים צדק וחקר האמת. ולכן, גם בתוך הבית הזה – כשהיו באופוזיציה, יש חברי כנסת ויש לפחות שר אחד שדרש שתהיה ועדת חקירה, והיום אתם מראים שהאמת כנראה לא כל כך חשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה? אנחנו נגיש את זה. אנחנו נגיש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נגיש את זה. זה אינטרס שלי להוכיח שאלשיך שקרן ושי ניצן שיקר ומנדלבליט שיקר. זה אינטרס שלי, עטאונה. זה אינטרס שלנו להוכיח שאלשיך שיקר ושי ניצן שיקר ומנדלבליט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. חברת הכנסת גוטליב, אני שאלתי את חבר הכנסת על האופציה להסיר את ההצעה לסדר-היום. נכון לרגע זה, ההצעה במקומה עומדת כהצעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אז זה ייפול. חבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר ישיב. תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה, תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא סיימתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הזמן עבר מעל ומעבר. אנחנו הפכנו את זה לדיון במליאה. חבר הכנסת עטאונה, סיימנו. סליחה, אני מבקש. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש בכל זאת להעמיד את זה להצבעה. מי שהאמת והצדק חשובים לו – שיצביע, ומי שמשקר ומדבר במוסר כפול – שיישאר במוסר כפול. מי שאכפת לו מצדק – שיצביע בעד ועדת חקירה שתוציא את האמת לאור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ההצעה עוברת לוועדת הכנסת. אדוני השר, בבקשה. אני מזמין את השר לביטחון לאומי להשיב על ההצעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נאשר ועדת חקירה, ואנחנו נגיש בקשה מטעמנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> החוצה, החוצה. כל המחבלים החוצה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מחבל והממשלה שלך מחבלת – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שתוק. שתוק ושב. שתוק. שתוק – – – תומך טרור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> צא בחוץ – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת – הסדרנים, אני מבקש להוציא את מי שצועק עכשיו, אבל עכשיו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כל המחבלים החוצה. החוצה, החוצה. ברא, ברא, ברא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. סליחה, כבוד השר. לא. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למה לא? מה, אני אמרתי "מחבלים החוצה". הם קפצו. הם קפצו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה? שר עומד על הדוכן וקורא לחברי כנסת מחבלים? תורידו אותו מהדוכן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, לא, אני מבקש לא להשתמש במילים האלה. אני אמרתי, אני לא – סליחה, כבוד השר, לא מקובל, לא מקובל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, אני מבקש לצאת מהמליאה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> צא החוצה. צא החוצה מפה. מנוול, צא החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. אני מבקש לצאת מהמליאה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חתיכת בושה. אדם אלים שכמותך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בכל מקרה, גם השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תעיף את הבריון הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אני מבקש לצאת מהמליאה. חבר הכנסת עטאונה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אותם אתה לא מוציא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, כבוד השר. כבוד השר, היה מיותר להגיד את המילה הזו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בריון. איזה כבוד השר? למה הוא על הדוכן? למה אתה לא מוריד אותו? למה אתה לא מוריד שר שקורא לחברי כנסת מחבלים? בריון. מה זה הבריונות הזאת? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קודם כול – סליחה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למה לא מוריד – תוציא אותו כבר. מה זה? אנרכיסט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה הבריונות הזאת? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אתה לא צועק משם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנרכיסט. אנרכיסט. אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שקט במליאה מייד. מי שרוצה לצעוק – אני מוציא מהמליאה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה אתה מדבר אליהם ככה? למה? בן גביר, בן גביר, למה אתה מדבר ככה? למה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אומר את האמת. אני אומר את האמת. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה? מי מחבל? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הוא לא מחבל? מחבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, כבוד השר, כבוד השר, סליחה. כבוד השר, לא לא לא. אין לך רשות דיבור עכשיו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למה אין רשות דיבור? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אין לך רשות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אתה צריך להוריד אותו מהדוכן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חתיכת בריון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יאללה, החוצה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, המילה הזאת, חד-משמעית, לא רק שפסולה – נפסלת, וגם מורידים חברי כנסת ושרים מהדוכן עקב המילה הזאת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז תוריד. אז תוריד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אז תוריד אותו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קרא לנו "מחבלים". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, שמעתי. שמעתי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש פה חבר כנסת שמרים יד – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם מוכנים לגנות רצח של חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא משנה לי. זה לא נושא הדיון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם מגנים רצח של חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, כבוד השר – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם דואגים לחטופים שלנו? אכפת להם מהחטופים שלנו? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, אתה לא תקבל רשות דיבור במצב כזה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה רוצה לצנזר אותי ולתת להם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לכולם אני מצנזר באותה מידה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שאלתי שאלה. הם מגנים רצח של חיילי צה"ל? האנשים האלה, האנשים האלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, זה לא הנושא. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> האנשים האלה, לכו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, כבוד השר, אם אתה רוצה לענות – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם מגנים רצח של חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, אני אומר חד-משמעית – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה רוצה תשובה או לא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר, אם אתה רוצה לענות תשובה להצעה בלי – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני רוצה לתת תשובה. ראית איך הם השתוללו? במקום לזרוק את כולם מכאן? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא לא לא. אני לא ביקשתי עזרה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למה לא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני רוצה דבר אחד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה ראית איך הם השתוללו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אל תנהל את המליאה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ראית איך הם השתוללו? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, אני לא יכול לתת לך זכות דיבור, אלא אם כן אתה מדבר אך ורק על נושא ההצעה לסדר-היום. אחרת, אני פשוט מוריד אותך – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לענות. אני רוצה להשיב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר בפרשה משנת 2017 שהתרחשה במהלך פינוי והריסת בתים בכפר הלא-חוקי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, כבוד השר. חברי הכנסת, הנושא שנמצא כרגע על סדר-היום הוא נושא רגיש וחשוב – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד את זה לשר, לא לנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אל תקטעי אותי. הנושא חשוב לכל המליאה, קואליציה ואופוזיציה, ולהרבה חברי כנסת. הנושא קשור לדבר אחד, זה קשור למה נכון לעשות ברגע זה, במצב הזה. אנחנו רוצים לשמוע לגופו של עניין את עמדת השר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ומה שהוא אמר – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אז תצאי החוצה, אם את לא רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא פסול, וזה לא הנושא עכשיו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צאי החוצה אם את לא רוצה לשמוע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא תחליט, אדוני. אתה לא תחליט בשבילי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, סליחה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שמעת מה היא אמרה? שמעת מה היא אמרה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה לא מדבר איתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא יכול לשמוע. אני לא יכול לשמוע מה שצועקים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היא לא רוצה לשמוע, שלא תשמע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר, נשארו לך ארבע דקות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, לא. אני לא עובד ככה. זה לא עובד ככה. את כל הזמן שהם לקחו, אתה מוריד לי? אני לא מוכן. אין דבר כזה. אתה רוצים תשובה? אני אתן תשובה עשר דקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נשאר לך שלוש וחצי דקות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> טוב, אני לא עונה על זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות. הדבר הזה לא קביל. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה זה? איזה התנהגות זאת? איזה מין התנהגות זאת? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא עונה. אתה לא יכול. הם גם לקחו לי את הזמן ואתה מוריד לי את הזמן? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, נדון על הדבר הזה בפורום אחר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה מוריד לי את הזמן? הם לקחו לי את הזמן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> בושה. בושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מתנהגים כמו טרוריסטים, ואתה מוריד לו את הזמן? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר, אתה רוצה לנצל את הזמן? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, אני השתוללתי כאן? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה השתמשת בביטוי לא נכון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני עומד מאחורי הביטוי הזה. שיתבעו אותי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה לא יכול. אתה לא יכול בכנסת להשתמש בביטוי הזה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בוא נלך לוועדת האתיקה ונעשה דיון על זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא מעניין, בסדר. אתה לא יכול. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה רוצה לשמוע או לא? אתה נותן לי זמן? שלוש דקות זה לא מספיק. יש כאן תשובה, אני רוצה לכבד את השאלה. שאלו כאן שאלה – אני צריך להשיב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תאמין לי, אם הנושא לא היה כל כך רגיש, הייתי מפסיק את הדיון מייד. הנושא רגיש אז לכן אנחנו ממשיכים בדיון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> טוב. מדובר בפרשה משנת 2017 שהתרחשה במהלך מבצע לפינוי והריסת בתים בכפר הלא-חוקי, הלא-חוקי, אום אל-חיראן. מאחז לא חוקי, צריך להגיד את האמת. במהלך המבצע שוטרים פתחו בירי לעבר רכב שבו נהג תושב הכפר יעקוב מוסא אבו אלקיעאן. לאחר הירי הרכב פגע בשוטרים שאבטחו את הפינוי. שוטר אחד נהרג, שוטר נוסף נפצע באורח קל. אנחנו מסכימים כולנו שיש התנהלות שדורשת תשובות ממי שהיה אז פרקליט המדינה שי ניצן וממי שהיה מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. אנחנו בהחלט חושבים שהיה צורך לדרוש מהם תשובות בזמן אמת. היום הם כבר לא מכהנים בתפקידים ציבוריים, אבל אני חושב שבשם כולנו, אין לנו בעיה להעמיד למשפט את אדון ניצן ואת ההתנהלות של מה שהוא – אגב, לא רק בסיפור הזה. מצד שני, צריך להגיד ולגבות את שוטרי משטרת ישראל, שאמרו, ואמרו בתוקף – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – כל הזמן – – – על הח"כים הערבים. את לא בסדר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה תקין? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אף פעם לא רשמת אותנו – – – יש סעיף ברור, הוא תקף את הסיעה שלנו. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. חבר הכנסת, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:<< דובר_המשך >> הם אמרו בתוקף, בצורה מאוד מאוד ברורה – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא עכשיו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – שהמצב שבו הם ראו את הדברים זה מצב של סכנת חיים ממשית. אני מגבה את שוטרי משטרת ישראל. אם יש על מי לשאול ואת מי לשאול זה שי ניצן. אבל אני חושב שזאת הזדמנות חשובה, מה שעלה כאן, שחבר הכנסת שדיבר כאן צריך להבין ולהפנים את עקרונות שלטון החוק במדינת ישראל. הינה עוד משהו שחבר הכנסת שעלה כאן אמר לגבי מבצע הריסת בתים בלתי חוקיים בנגב. משטרת בן גביר, כך הוא אמר, ממשיכה ואף מגבירה את הרס הבתים בנגב. כוחות משטרה רבים מבצעים הרס בתים נרחב משעות הבוקר. היקף ההריסות רק הולך וגדל, וזה עוד כשלא עברה הרשות לאכיפת מקרקעין לידיו. אז אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת, אני גאה בזה. אני גאה בזה ואני אמשיך את המדיניות הזאת. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כי אתה כל כך עלוב, כי אתה כל כך עלוב – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כן, כן. במשמרת שלי נגמרו המשחקים, הקייטנות. נגמרו התופעות שאין משילות בנגב. במשמרת שלי – אתה יכול, אגב, לנסות להפריע, לצעוק, לנסות לשבש, אבל המשטרה תפעל בכל מקום שבו יבנו מבנים לא חוקיים. אתם התרגלתם שלא פועלים, לא אוכפים. נגמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> רק להזכיר את הנתונים, בכל שנת 2022 בוצעו 2,850 הריסות. בשנת 2023, שלצערנו אנחנו יודעים ששליש ממנה הוקצה למלחמה, אבל בתשעה חודשים – 3,228 הריסות. גם השנה אנחנו מכפילים את קצב ההריסות. אני אגיד יותר מזה. אנחנו עושים עוד דבר מאוד מאוד חשוב, כי פעם, אדוני היושב-ראש, לא רצו לגעת בבתים המאוכלסים. רק למתנחלים פינו בית שגרה בו משפחה. אני אמרתי שאין דבר כזה. כשמציעים להם פתרונות והם לא לוקחים פתרונות, אז אני שמח שרשויות אכיפת החוק – כן, חבר הכנסת צדק, זאת לא רק המשטרה; זה סיירת ירוקה, זה רמ"י, זה עוד גופי אכיפה. אנחנו כולנו יושבים סביב שולחן עגול ומקיימים צוות שאוכף את החוק. נגמרו הימים שאין משילות בנגב. נגמרו הימים שתבנו ותבנו ותבנו ותבנו ואין דין ואין דיין. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו נמשיך לבנות ונישאר בנגב. לא יעזור לך. אתה לא – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא אמרתי לא להישאר, רק בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שנייה, משפטים אחרונים. אתה רוצה תשובה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה נותן תשובה. אבל אתה מנהל ויכוח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם תלמדו חוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה מנהל ויכוח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו כמובן – אבל הם צועקים, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, תנו לשר לסיים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו כמובן מתנגדים להקמת ועדת החקירה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אם כבר רוצים להקים, אז אני מציע שנקים איך במשך שנים לא אכפו את החוק בנגב. זה הסתיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, שמענו, שמענו. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – אבל על זה אתה לא מגיב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מגיב, כשאני שומע אני מגיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא לא, לא סליחה. אין תגובה על תשובת השר על ההצעה. מזכירות הכנסת? הודעה אישית למי? אני לא שמעתי ולא ראיתי. הוא תקף את כולם בבת אחת. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה של חבר הכנסת יוסף עטאונה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא פרשת אום אל-חיראן ב-2017. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 11 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 30 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 11 בעד, 30 מתנגדים. אני קובע כי ההצעה של חבר הכנסת יוסף עטאונה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא פרשת אום אל-חיראן ב-2017 לא נתקבלה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת מבקש הודעה אישית, כי הוא תקף אותו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא לא הזכיר את השם שלו. הוא צעק מה שצעק. אני לא מסכים לצעקות האלה והכול, אבל זה לא פגע באדם אישי. חבר הכנסת קריב, אתה לא עוזר לי בזה. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני שמעתי, אני לא צריך. יש לי מספיק יועצים. << נושא >> הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי << נושא >> [דברי הכנסת, חוברת י"ז, ישיבה 146.] << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – דיון שהכנסת החליטה לכלול בסדר-היום, בנושא: הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי, של חברי הכנסת זאב אלקין ומשה סולומון. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין לפתוח את הדיון. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני שמח לפתוח את הדיון הזה, שבעיניי הוא דיון היסטורי, כי בסופו יהיו לא רק דיון אלא גם החלטה של כנסת ישראל, באופן תקדימי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חבר הכנסת אלקין, אולי היה עוד יותר שמח אם לא היינו צריכים להגיע לזה בכלל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תכף אני אגיד על זה משהו. דווקא לא. אני חושב שהגיע הזמן שכנסת ישראל, בשם מדינת ישראל, תקבע עמדה ברורה בסוגיה הזאת. בכלל, אנחנו העברנו בקדנציה הזאת החלטה, ברוב גורף בכנסת של 99 חברי כנסת, נגד מהלכים חד-צדדיים להכרה במדינה פלסטינית. אבל אני חושב שהגיע הזמן, בנוסף – אדוני היושב-ראש, אני לא שומע את עצמי, ועוד בנושא כזה, כשאני פותח את הדיון, אני מבקש שתגן עליי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת. סליחה, הדיון הוא דיון חשוב, חברי הכנסת, אני מבקש שקט. מי שרוצה לשוחח – אפשר לשוחח בחוץ. סליחה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמרתי שחשוב מאוד שכנסת ישראל לפני כמה חודשים קיבלה החלטה, ברוב גורף של 99 חברי כנסת, נגד הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית, כי הייתה פה באמת אחדות רחבה מאוד בבית הזה בעניין הזה, אבל ברור שמדובר בעמדה טקטית. מדובר בעמדה שאומרת: אנחנו נגד מגמות בעולם של הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית, אבל באופן עקרוני אותה החלטה לא שללה את האופציה. ואני חושב שהגיע הזמן להחלטה היסטורית, תקדימית, של כנסת ישראל, ברוב ברור כאן של כנסת ישראל, שאומר את הדבר שבעיניי הוא ברור מאליו: אין מקום למדינה פלסטינית ממערב לירדן. נקודה. לא בכל מיני כיבוסי מילים, לא אולי רק בתהליך משא ומתן, לא בעמדות שאומרות שהיום לא אבל אולי מחר כן, אלא פשוט לקבוע עובדה מאוד מאוד ברורה – ואני תכף אנסה לשכנע את החברים למה זה חשוב. לכן אני חתרתי לאירוע הזה במשך כמה חודשים. לכן ביקשתי בזמנו את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא הזה, ביקשתי עוד בחודש מרץ לקבל את הדיון עם הצבעה על עמדות הסיעות, ואני שמח מאוד שגובש רוב שמייצג סיעות שמייצגות היום לפחות 74 חברי כנסת כאן בתוך הבית הזה, וכל ראשי הסיעות האלה חתומים על הודעת הסיכום לדיון הזה, שאומרת דברים מאוד מאוד ברורים על כך שבאופן עקרוני כנסת ישראל מתנגדת לרעיון האווילי הזה, בעיניי, של הקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן. זאת באמת החלטה תקדימית, לפחות לפי מיטב הבנתי. לא הייתה החלטה כזאת של כנסת ישראל בכל אותן 30 השנים האחרונות שאנחנו נמצאים על המסלול המסוכן, למעשה מאז הסכמי אוסלו, שבסופו בצורה כזאת או אחרת היו מי שראו את החזון של מדינה פלסטינית. ולכן, בתהליך ההתפקחות של החברה הישראלית, הרוב הברור בחברה הישראלית, מהרעיון המסוכן הזה של המדינה הפלסטינית – הגיע הזמן שתהליך ההתפקחות הזה יבוא לידי ביטוי גם בקביעת עמדה ברורה של כנסת ישראל ששמה תמרור אדום ברור מול הרעיון הזה ואומרת: אין לו מקום למעשה בציבוריות הישראלית. וכדי שגם העולם יבין שאין טעם ללחוץ עלינו, כי כנסת ישראל, כמי שמייצגת את הציבור הישראלי ברוב ברור, תגיד: זאת העמדה, מאחורי העמדה הזאת אנחנו מתייצבים. לכן אני רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה בקיום הדיון הזה. אני רוצה להודות לשותפיי בהובלת הדיון הזה – לחבר הכנסת משה סולומון, שביחד הגשנו את ההצעה הדחופה לסדר-היום, לסיעת ישראל ביתנו ולשדולת ארץ ישראל וראשי שדולת ארץ ישראל, שביחד הרמנו את הפרויקט להביא את זה לדיון דווקא בעת הזאת ולהכרעה, וליושב-ראש הכנסת, שאכן היה קשוב לבקשתנו ושם את זה על סדר-היום. בואו נתעמת לרגע. למה אני טוען את מה שאני טוען? יש כמה סיבות לעמדה הזאת. קודם כול יש את הסיבות הברורות, שלא צריך להתבייש בהן: הזכויות ההיסטוריות של עם ישראל על כל ארץ ישראל כולה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבין, חבר הכנסת כסיף, שהשנאה העצמית שלך מעבירה אותך על דעתך, ואתה חושב שאין לך זכויות היסטוריות – אגב, לא רק על ירושלים ויהודה ושומרון. בהיגיון הזה, נראה לי, אין לך גם זכויות היסטוריות על תל אביב, שבתוכה אתה מתגורר. אבל זאת הבחירה שלך. השנאה העצמית לפעמים אפיינה חלק מנציגי העם הזה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> השנאה העצמית הזאת הביאה אותך גם לתמוך בהעמדה של מדינת ישראל לדין ובפעילות נגד מדינת ישראל. ואני מאוד מאוד מצר על כך שחסרו רק עוד שלושה, ארבעה חברי כנסת כדי שאתה לא תשב איתנו כאן בבית הזה אלא תהיה מחוץ לבית הזה. מי ששונא את מדינתו ומי ששונא את עמו, אין לו מקום בפרלמנט הישראלי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה דמגוג עלוב, ולא יעזור לך כלום. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אם חברי המחנה הממלכתי ובני גנץ בראשם, ואם חברי יש עתיד ויאיר לפיד בראשם, היו נוהגים אחרת, כבר לא היית כאן לצעוק ולהמשיך לייצג, לא את מדינתך ולא את עמך. אבל אני אחזור בכל זאת לנושא העיקרי שכאן בדיון, כי הוא יותר חשוב אפילו ממך, חבר הכנסת עופר כסיף. יש לנו זכויות היסטוריות על הארץ הזאת, ואסור להתבייש בזה, כי אם היינו מתביישים בזה, מדינת ישראל לא הייתה קמה. בסוף ספר התנ"ך הוא ספר הקושאן והזכויות שלנו על ארץ ישראל כולה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה דיברת עם אלוהים, אני מבין. יש לך דיבור עם אלוהים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> נוסף לעניין של הזכויות ההיסטוריות של עם ישראל לכאן, יש גם את הניסיון שצברנו וההיגיון הפשוט, וההיגיון הזה, לצערי, צרוב בדם של אזרחים ישראלים רבים על הטעות הנוראית הזאת ועל המחיר העצום ששילמנו כמדינה ב-30 השנים האחרונות מאז ההליכה הזאת במסלול של אוסלו. אני עשיתי בדיקה פעם, לפני האירוע הנורא של 7 באוקטובר, כמה ישראלים נהרגו מיעדי טרור פלסטיני עד חתימה על הסכם אוסלו – קחו בחשבון, זה מ-48' עד שנות התשעים – וכמה מאז החתימה על הסכם אוסלו. הגעתי לסטטיסטיקה מטורפת בעיניי, שעד החתימה על הסכם אוסלו, מיעדי טרור פלסטיני, בכל ההיסטוריה של המדינה נהרגו כ-1,000 ישראלים; מרגע שחתמנו על הסכם אוסלו, השלום לכאורה פרץ לתוכנו והתחלנו את ההליכה והצעידה במסלול הזה של לקראת הקמה של מדינה פלסטינית, עוד לפני 7 באוקטובר, הגענו לרף של כ-1,500 ישראלים. זאת אומרת שבתקופה קצרה בערך פי אחד וחצי, שילמנו מחיר בחיי אדם של אזרחי מדינת ישראל פי אחד וחצי. אז אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שגם מבחינה ביטחונית הכי פשוטה, של ביטחון חיי אזרחי המדינה הזאת, אנחנו צועדים בשביל בדרך של איוולת, הינה ההוכחות. ואז פרץ לחיינו 7 באוקטובר. לצערי, מאז התאריך הזה, אנחנו כבר עברנו את המחיר הזה ששילמנו מאז החתימה על הסכמי אוסלו ועד 7 באוקטובר. תוסיפו את המספר הזה, ואנחנו נבין מה המחיר העצום ששילמנו. תחשבו, כל מי שמציע לנו עכשיו להחזיר את הרעיון הזה לחיים, מה הוא בעצם מציע? שאנחנו נקים כאן מדינה שבכל סקר דעת קהל 70% בה תומכים בחמאס; אגב, לא רק בעזה, גם הפלסטינים ביהודה ושומרון. או במילים אחרות, אם תקום פה מדינה, בתהליך הבחירות הראשון החופשי שיהיה שם – בדרך כלל במדינות עושים בחירות – היא תהפוך למדינת חמאס, ו-7 באוקטובר, עם כל הזוועה שלו והטבח והרצח, יפגוש את כל אזרחי מדינת ישראל. זה בעיניי משול לרעיון שמישהו היה מציע לחברה האמריקאית, אחרי מה שקרה בבנייני התאומים ב-11 בספטמבר, להקים מדינת אל-קאעידה על כל הגבול עם ארצות הברית. הרי זה מה שמציעים לנו. האם יש בכלל אדם בר-דעת שיסכים לדבר כזה? ולכן, אני חושב שאנחנו היום כאן בבית הזה נראה שני דברים. אנחנו נראה אמירה ברורה של רוב הבית הזה, באופן חד ונחרץ, נגד מדינה פלסטינית, נגד הרעיון הזה לתת פרס לטרור ולהקים פה מדינת חמאס. אבל אנחנו נראה עוד משהו: אלה שלא מוכנים להגיד שהם נגד מדינה פלסטינית, כי בסתרי ליבם הם כנראה תומכים במדינה פלסטינית, הם יפחדו לבוא לדיון הזה ולהגיד בפה גלוי שהם בעד מדינה פלסטינית. אתם תראו כאן לדעתי הרבה כיסאות ריקים של מפלגות שלמות שיעדיפו להיעדר מהדיון הזה, כי גם הם מבינים שלבוא היום מול הציבור הישראלי ולהגיד את האמת – שהם לא שוללים את הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית ביום מן הימים – זה לא יעבור להם בשלום אפילו בציבור שלהם, כן, של מצביעי מרכז ואולי אפילו מצביעי מרכז-שמאל. ולכן הם יברחו מהדיון הזה. הם לא יהיו פה בהצבעה הסופית ולא יביאו הצעות סיכום. ואני חושב שגם זה אומר לא מעט, להבנה איפה באמת הציבור הישראלי נמצא. רק, כמובן, אני הייתי מעדיף שמזה הם היו מפיקים את הלקח והמסקנה הברורה, והיו מתייצבים פה איתנו והיו אומרים לא למדינה פלסטינית. לשם הם לא מגיעים, כי הם מאמינים בזה אבל הם מפחדים להגיד את זה מול הציבור, לכן הם פשוט יברחו מההצבעה הזאת. אולי עדיף כך. אבל יש פה איזושהי אמירה ברורה. לכן בסוף, נדמה לי, היחידים שיתייצבו פה – לצערי, לא בפעם הראשונה – להגן על הרעיון האווילי הזה של להקים כאן מדינת חמאס לידינו, יהיו רק הח"כים מהמפלגות הערביות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אפשר שתי שאלות? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו לא בשעת שאלות, אבל אתה יכול לנסות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שאלה ראשונה – אתה לא חושב שאולי עצם זה שאין מדינה פלסטינית זה מה שמאפשר את המצב הביטחוני ב-7 באוקטובר – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> חד-משמעית לא. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שנייה, תן לי להשלים. – – כי למדנו מההיסטוריה, הסכם שלום שמצליח הוא עם מדינה ריבונית. זו שאלה ראשונה. שאלה שנייה – בהנחה שאין מדינה פלסטינית, מה אתה מציע לשבעה מיליון פלסטינים? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא יודע איך הצלחת להגיע למספר של שבעה מיליון פלסטינים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חמישה מיליון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אלא אם אתה מגדיר את עצמך גם כן כפלסטיני ולא כערבי-ישראלי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני כמובן ערבי-פלסטיני אזרח מדינת ישראל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> חשבתי שאתה מגדיר את עצמך כערבי-ישראלי, אבל זאת כבר הבחירה שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלקין, נא לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. אבל אני אענה לך קודם כול על השאלה הראשונה. הרי תסתכל מה קרה – דווקא כשמדינת ישראל הלכה לכיוון של הסכם שלום – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם מי אתה רוצה לעשות הסכם שלום, עם מי שקורא לחיילים שלי רוצחים? עם מי שרוצה את מה ששלי? מה ששלי – שלי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – והלכה לכיוון הזה, בטעות הנוראית הזאת של הסכם אוסלו, התחילו להתפוצץ פה אוטובוסים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלקין, משפט אחרון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. הפריעו לי מאוד בהתחלה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שמתי לב, אבל נא לסיים בכל זאת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לכן בסופו של דבר גם מעזה יצאנו, בטעות הנוראית של ההתנתקות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל אין מדינה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מה קיבלנו? מה קיבלנו? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין מדינה, זה מה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלקין, חבר הכנסת אלקין. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מדינת חמאס, חבר הכנסת מנסור עבאס, כי 70% תומכים בחמאס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עבאס, אני רוצה לתת לחבר הכנסת אלקין לסיים. אז משפט אחרון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת העובדה. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. ולכן אני חושב שהציבור הישראלי, ברובו המוחלט, מבין היום שצריך פה היפוך מגמה – צריך לקבור קבורת חמור, באופן סופי, את הרעיון המסוכן הזה של המדינה הפלסטינית ולעלות על דרך אחרת לחלוטין. והיום, ההחלטה ההיסטורית שכנסת ישראל תקבל כאן מסמלת בעיניי את השינוי הדרמטי הזה שיוביל אותנו ליציאה מאותה דרך מוטעית שצעדנו בה במשך 30 שנה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יוסף עטאונה << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אעניק לחבר הכנסת יוסף עטאונה הודעה אישית. בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחרי שהצגתי את ההצעה לסדר-היום להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת אירועי אום אל-חיראן, עלה לכאן השר לביזיון לאומי, שמטיח בחברי הכנסת הערבים: מחבלים. בכנסת יש 120 חברי הכנסת; יש רק חבר כנסת אחד שמורשע בהסתה לטרור, שהיה יעד שנים רבות הן למשטרה והן לשב"כ, לכן זו בושה שהוא שר. אבל הבושה היא לא שלו, הבושה היא של 64 חברי הכנסת בקואליציה הזו שנותנים אמון באדם שמורשע בהסתה לטרור ושיש לו אין-סוף כתבי אישום שיהיה ממונה על אכיפת החוק. ובשיא החוצפה הוא מדבר על שלטון החוק. בן גביר מדבר על שלטון החוק ואתם שותקים. ההצבעה שלכם, העמדה שלכם לגבי ועדת החקירה, חושפת את הפרצוף האמיתי שלכם. ולשר הביזיון הלאומי, שמתגאה בהריסות בנגב, 3,200 בתים, אני רוצה להגיד לו שהאנשים בנגב לא אוהבים לבנות ולא רוצים לבנות באופן לא חוקי. המדינה מונעת מהם מ-48' כל אפשרות לבנות חוקית. מי שלא מושל בנגב הוא ממשלות ישראל לדורותיהן, שלא מכירות בכפרים הלא-מוכרים, לא נותנות לאנשים פתרונות להתפתח ולהתקיים בכבוד כמו שאר האזרחים. לשר הביזיון הלאומי אני אומר: גל ההריסות שאתה מוביל בנגב לא ישבור את בעלי המקום. אנחנו בעלי המקום. אנחנו נישאר בכפרים הלא-מוכרים. ואני מודיע לך מכאן: כל בית שייהרס בנגב – אנחנו נבנה אותו בחזרה. כי יש לנו כל הזכות לבנות, להתקיים, ובכבוד, כמו כל שאר האזרחים בנגב. לכן, עוד פעם: אנחנו בעלי המקום, אנחנו נמשיך להיות בנגב ואנחנו נמשיך לבנות את הבתים. אנחנו פונים בכל דרך אפשרית להכיר בכפרים הלא-מוכרים. אנחנו פונים בכל דרך אפשרית למוסדות התכנון במדינה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שיסתכלו ויראו את הערבים הבדואים בנגב כאזרחים שווים שגם להם מגיעים יישובים. לכן אני אומר לשר הביזיון הלאומי עוד פעם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רסבן ענכ, אנחנו נישאר בנגב, תרצה, לא תרצה. בקרוב אתה, כמו שאמרתי לך – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – תעוף מכל המפה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת משה סולומון. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, הדיון היום עוסק באחת הסוגיות החשובות ביותר למדינת ישראל בעת הזאת. בשבועות וגם בחודשים האחרונים, אנו שומעים מרחבי העולם וממגוון מדינות וראשי מדינות הודעות על הכרה במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. מדובר בסכנה לעתידה ולביטחונה של המדינה שלנו. דעת הקהל בעולם משתנה תדיר. הציבור ומתוך כך גם מנהיגיו עברו מהר מתמיכה חסרת מעצורים במדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר, למצב שבו הם מתחילים לצדד בצד השני, מתחילים לראות משוואה של מתקפות, והגרוע ביותר – מתחילים לפעול, לעיתים באופן חד-צדדי וללא שיח עם מדינת ישראל טרם ההחלטה. למען האמת, לא ברור עם מי הם צריכים לדבר – עם שר החוץ? עם ראש הממשלה? עם שר התפוצות? עם השר לעניינים אסטרטגיים? יותר מדי בעלי תפקידים, מעט מדי אחריות. עלינו כנבחרי ציבור להוביל, להנהיג ולשאת באחריות של תפקידנו לטוב ולרע. את תושבי עמק חפר, קיבוץ מירב, יישובי הבקעה ואף כפר סבא וראש העין לא מעניינת חלוקת התפקידים בין שרי הממשלה. הם רואים עוד ועוד מדינות המכירות במדינה פלסטינית ולמעשה מקרבות לאט-לאט תרחיש אימים של מה שחווינו ב-7 באוקטובר. את תושבי יהודה ושומרון הגיבורים, המיישבים את הארץ ומשמשים קו ראשון למאבק על זכות קיומנו, לא מעניין מי בקשר עם ממשלת צרפת ותחת תחומי האחריות של מי הנושא. הם רואים כיצד מחרימים את התוצרת שלהם; הם רואים כיצד הממשל האמריקאי מרחיב עוד ועוד את מעגלי החרם האמריקאי והקפאת החשבונות. הם לא יודעים מתי זה ייגמר – כל אזרח ישראלי שגר ביהודה ושומרון יקבל הקפאת החשבון? אני קורא כאן לשתי פעולות מיידיות: הראשונה – ראש הממשלה והממשלה כולה, אי-אפשר להשאיר את הזירה הזאת ללא הובלה, הנהגה וסדר ברור. אני קורא לראש הממשלה להצהיר באופן פומבי כלפי אזרחי ישראל וכל מדינות העולם: מדינה פלסטינית לא תקום, לא עכשיו ולא לעולם, בין הים לירדן. בשבוע הבא ראש הממשלה ייצג את מדינת ישראל בקונגרס האמריקאי. מדובר בהזדמנות משמעותית להבהיר לעולם מה האמירה של ישראל בנושא בלי להסתתר ובלי להתחמק. בנוסף, אני קורא לראש הממשלה ולמזכיר הממשלה להכריז על ישיבת ממשלה בנושא, לבחור שר אחד שיתכלל את הנושא, יוביל את המאבק של מדינת ישראל בהכרזות הללו, ויישא באחריות להצלחה ולכישלון של המאבק נגד ההכרה במדינה פלסטינית. הפעולה השנייה – כנסת ישראל. אני בטוח כי בנושא זה ישנה תמימות דעים של כלל סיעות הבית, גם הסיעות הערביות. כולנו אזרחי מדינת ישראל. כולנו, כך אני מקווה, פועלים לטובת מדינת ישראל ודואגים לשלומה ולביטחונה. כולנו ראינו כיצד כניעה לטרור, כיצד נתינת שטחים ועצמאות לערבים בחבל עזה, חזרו אלינו בדמות 7 באוקטובר. כל מי שביטחון המדינה לנגד עיניו, כל מי שמייצג את אזרחי ישראל, היהודים והערבים, ורוצה בטובתם, צריך להצביע נגד הכרה במדינה פלסטינית. חבריי חברי הכנסת מהסיעות שעימן איננו מסכימים על הגישה הביטחונית, אני מאמין כי גם אתם התפכחתם מאז 7 באוקטובר, הבנתם את מחיר הטעות של ההתנתקות מחבל עזה, של המחשבה כי הצד השני חפץ בחיים ובשלום, ולכן אני קורא לכם, לכולכם, להצביע נגד ההכרה במדינה פלסטינית. כך יוכלו אזרחי ישראל לראות מי דואג למדינת ישראל ומי מנסה לסייע לאויביה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת זאב אלקין על השותפות בהובלת הדיון החשוב הזה. אני רוצה לברך את יושבי ראש שדולת ארץ ישראל, שראו את הנושא החשוב המגיע לסדר-היום ויזמו מכתב בין חברי הכנסת שיעניק משנה תוקף לדיון המתקיים כאן עכשיו. ועוד נושא אחד – היום התקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון בנוגע לחוק הגיוס. התקיים דיון 40 חתימות בנוכחות ראש הממשלה. אנחנו נמצאים רגע לפני יציאה לפגרה. חשוב להבהיר לאזרחי ישראל הנמצאים בבית שאנו כנבחרי ציבור, כשליחיכם, עובדים כל השנה למענכם, אם זה כאן, במליאה, אם זה בעבודות בוועדות השונות. דלתי ודלתם של כל חברי הכנסת פתוחה וזמינה לציבור תמיד, גם בזמן עבודת הכנסת ובטח בזמן הפגרה. עלינו לשמור על שיח מכבד. הקיצוניים והקיצוניות מרימים ראש, אבל לאף צד אסור לצבוע את הצד השני כאילו כולו כזה. יש קיצוניים כאן ושם. הם לא מייצגים את הרוב. יש מחלוקות, וטוב שכך, אבל יש לנו מדינה שצריכה להתנהל תוך כדי ואחרי המלחמה. אסור לנו לשכוח זאת. יש לנו אנשי מילואים שחוזרים לסבב ב', לסבב ג' ולעוד סבבים שיגיעו. הם ומשפחותיהם השתנו לבלי הכר. אני חבר מפלגת הציונות הדתית, מפלגה שמרבים להאשים אותה בהשתמטות, שלא בצדק. בתור סגן-אלוף במילואים, כמג"ד, ראיתי והכשרתי לוחמים רבים. מיטב קציני צה"ל הנמצאים במלחמה למעלה מתשעה חודשים הם מפקדיי, חבריי או פקודיי מהעבר. אל לנו לדבר סרה במי מהם. אפשר לבקר, אפשר לתחקר, אך בכבוד הראוי למי שהקדיש את מרב שנותיו למען עם ישראל וביטחון ישראל. אני אינני מרבה לדבר או להתראיין. אינני מאמין בשליחות ציבור של דיבורים אלא של מעשים. אני מבקש מכל חברי הבית, לפני כל נאום, לפני כל אמירה, לפני כל ריאיון: חשבו אם המילים שלכם יוסיפו לעם ישראל ולציבור שאתם מייצגים, או שמא רק למען עצמכם. בואו נהיה ראויים לעם ששלח אותנו לפה וששלחנו אותו להילחם ולסכן את חייו. הדיון הזה הוא דיון חשוב, הוא היסטורי, הוא משמעותי. הוא מצייד את ראש הממשלה לפני יציאתו לקונגרס באמירה מאוד ברורה שמדינה פלסטינית לא תקום כאן. וכולנו כאן, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, צריכים לתמוך באמירה הזאת ולצאת באופן ברור כנגד כל מבקשי רעתנו – שכאן קיומנו. בין הים ובין הירדן לא תקום שום מדינה אחרת. ניסינו את הנושא הזה, לתת שטחים, לתת מקומות, לאפשר דרכים אחרות כדי להשכין כאן שלום, וזה לא צלח. ולכן, האמירה שלנו: כאן לא תקום מדינה פלסטינית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, רק שני דברים הם אין-סופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני לא בטוח לגבי הראשון. כך אמר אלברט איינשטיין. בפרפרזה לדבריו אומר שיש רק שני דברים אין-סופיים בקואליציה הזאת: הלאומנות הקיצונית הפושעת והטמטום המשיחי, וניכר שהטמטום אין-סופי אף יותר מהפשעים. את פשעי הממשלה, שהכריזה הלכה למעשה מלחמה טוטלית על העם הפלסטיני – אם ברצועת עזה, שם נטבחים רבבות אזרחים מורעבים, אם בגדה המערבית הכבושה, שם טרור המתנחבלים משתולל בחופשיות בעוד פלסטינים מגורשים מאדמותיהם הנשדדות לטובת קיני טרור משיחיים, ואם בתוך ישראל גופה, שבה האזרחים הערבים הפלסטינים נרדפים, מופלים, מוכים ונעצרים לשווא שיטתית – את כל זה אפשר לראות שחור על גבי לבן בצווי המעצר הבין-לאומיים שעומד להוציא בית הדין הפלילי בהאג, בסנקציות הבין-לאומיות שהולכות ומתרבות ובאות הקלון שעדיין עומד ותלוי בבית הדין הבין-לאומי לצדק: ג'נוסייד. אז כיצד ייתכן שהטמטום רחב אף יותר מהפשעים? כי אחרי תשעה חודשים של הפצצה, פלישה, הרעבה ועקירה, שאחראית גם להרס צפון ישראל והורגת גם בחטופים – וכן, אדון נתניהו, הם מתים ולא "רק" סובלים – רוחו של העם הפלסטיני לא נשברה ולא קרובה להישבר. הוא עומד איתן בדרישתו הצודקת למדינה עצמאית, לחירות לריבונות. זוהי זכותו הטבעית וההיסטורית, להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו, במדינתו הריבונית, ועל כך לא הוא ולא אנחנו במק"י, בחד"ש ובתע"ל נוותר לעולם. ובזמן שהמשיחיים המטומטמים, "בעלי הנס", רוקדים כאחוזי טירוף בפנטזיה של התנחלות בעזה ובלבנון, מדינות העולם מתקדמות לעבר הכרה במדינה הפלסטינית. אחרי חמש שנים שבהן אף מדינה לא הכירה בפלסטין, בתשעת חודשי הטבח הכירו תשע מדינות חדשות בפלסטין העצמאית, ובזמן שבמשך שנים נמנעו בעולם מהטלת סנקציות על כנופיות המתנחבלים, עוד ועוד מדינות מטילות היום סנקציות עליהם. אז תודה לממשלת הטמטום המשיחי, שפתחה את עיני העולם לדרך הנכונה – הכרה במדינה פלסטינית עכשיו. זה יגיע. על אפכם וחמתכם פלסטין תהיה חופשית בכל השטחים שכבשה ישראל ב-1967 ולצידה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לנצל את הזמן שנשאר לי – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שים לב, יש לך עוד עשר שניות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ולהגיד לחבר הכנסת רוט, שניהול הישיבה קודם היה פשוט מביש. לא רק שהשר, העבריין המורשע, הבריון האלים חובב רב-המרצחים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הזמן נגמר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד משפט – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – לא רק שהוא קרא להם מחבלים, אלא שיש פה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רביבו – – – תן לו לסיים את הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – חבר כנסת שכבר ארבע פעמים מנסה להרים יד על חברי כנסת אחרים, אדם אלים, כנראה פגום בראשו, ולא מעיפים אותו מפה בזמן שהוא מנסה להכות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יעלה על הדעת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי היום את ראש הממשלה מהדוכן הזה מתלהם בדיון 40 חתימות נגד מדינה פלסטינית, נגד חמאס. כנראה שהוא יוצא מתוך הנחה שכולם לא זוכרים. מה לעשות, אני נמצא בבית הזה הרבה שנים ואני יכול רק להזכיר לראש הממשלה – כנראה שבאמת קורה משהו לזיכרון שלו – שבאולם הזה ב-26 באוקטובר 2004, הוא, ראש הממשלה, הצביע בעד גירוש יהודים מגוש קטיף, אותה התנתקות. ראש הממשלה הצביע כאן. ב-14 ביוני 2009 – נאום בר-אילן. צולם מכל זווית. כל אחד, גם כרגע, יכול להיכנס לאינטרנט ולראות את הנאום שבו הוא מדבר בזכות מדינה פלסטינית. ומי שטיפח כל השנים את חמאס היה ראש הממשלה בנימין נתניהו; מי ששחרר את אחמד יאסין ב-30 בספטמבר 1997 היה בנימין נתניהו; מי שבאוקטובר 2011 שחרר את יחיא סנוואר ועוד 1,026 מחבלים רוצחים היה בנימין נתניהו; מי שב-13 בנובמבר 2018 הביא לאישור קבינט את מדיניות ההסדרה – מכבסת מילים להעברת כסף קטרי לחמאס – היה ראש הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בנט אמר שאתה סגרת את זה בקפריסין. היום נפגשת איתו. זה דבר שאתה סגרת בקפריסין. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יתרה מזאת, מי כרגע מונע להעמיד מחבלי נוח'בה לדין? מי מונע? אני שואל את עצמי, תשעה חודשים עוד לא העמידו מחבל נוח'בה אחד לדין. אני קצת מבין איך דברים מתנהלים. איפה שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה? תגיד לי, למה עד עכשיו לא העמידו אף מחבל לדין? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי זו החלטה מדינית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אמת. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חייבים להחליט אם זה לפי החוק לעשיית דין בנאצים או לוחמים בלתי חוקיים. למה לא מעמידים אותם לדין? כי כנראה מישהו נתן פקודה לא לקדם שום חוק, מישהו נתן פקודה לא להעמיד אותם לדין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך לקדם חוק, יש חוק. בניגוד – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שואל למה מישהו נותן פקודה כזאת, את ההנחיה הזאת, ומי זה ההוא המסתורי. אני אומר לכם: זה בנימין נתניהו, שפוחד על עצמו, מההשלכות בבית הדין הבין-לאומי בהאג. אין לי ספק בזה. אדוני ראש הממשלה, אתה פשוט דואג רק לעצמך. אתה מפקיר את ביטחון ישראל, אתה מספר לנו סיפורים. אתה טיפחת את חמאס כל השנים, אתה דיברת בזכות מדינה פלסטינית, אתה תמכת גם בערפאת וגם באבו מאזן, ואני יכול לתת עוד עשר דוגמאות להתחייבויות שלך לערפאת ולאבו מאזן, ואתה העברת שטחים ביו"ש לערפאת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תספר לנו על הפגישה בקפריסין. תספר לנו על הפגישה שלך בקפריסין, שדאגת לכסף לחמאס – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה שקרן פתולוגי. אתה, חוץ מלשקר – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> את זה בנט אמר, לא אני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה שקרן. אתה שקרן. אתה שקרן עלוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בנט אמר, בנט. היום נפגשתם. היום נפגשת עם בנט. מה הוא אמר לך? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שקרן עלוב. חוץ מלשקר אתה לא יודע לעשות כלום בחיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר קרעי, אנא תן לחבר הכנסת לסיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הוא סיים את הזמן שלו, היושב-ראש. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שקרן עלוב, אתה לא יודע לעשות כלום בחיים. לא עשית דבר אחד חוץ מלשקר וללקק. חנפן עלוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בנט אמר שאתה – – – סגרתם על כסף לחמאס. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה צבוע, חנפן עלוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תספר לנו על הפגישה בקפריסין. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תספר לנו על הפגישה בקפריסין, איך קיפלת שם את החמאס. בנט סיפר את זה בריאיון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> שקרן עלוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איך אתה נפגש איתו כשהוא מלכלך עליך ככה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא תצליח לשנות את העובדה שראש הממשלה נתניהו, שאתה מחניף לו כל הזמן, קיבל החלטה לשלם כסף לחמאס – 15 מיליון דולר כל חודש ואחר כך 30 מיליון דולר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חבר הכנסת גדעון סער. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגב, אדוני השר – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בנט סיפר – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרי הכול רשום, גם הפגישה בקפריסין וגם הקבינט. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בנט אמר את זה בריאיון – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברי הכנסת, השר קרעי. השר קרעי, אני מבקש לתת לחבר הכנסת סער לדבר. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> שקרן עלוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – היום נפגשת איתו, תגיד לו – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה שקרן עלוב – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ליברמן, השר קרעי, עכשיו תורו של חבר הכנסת סער. תודה רבה. << דובר >> גדעון סער (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עדים ללחצים המדיניים הכבדים, שרק הוחרפו אחרי 7 באוקטובר, בנושא החמור הזה של הקמת מדינה פלסטינית. אני רוצה לומר דבר פשוט: אנחנו הגענו למצב הקשה הזה בין היתר באשמתנו. אני מדבר על אוסלו, אני מדבר על ההסכמה לתפיסה המכונה "פתרון שתי המדינות", שכולנו יודעים היום שהוא לא פתרון – הוא שלב בדרך לחיסול ישראל. זה קרה בתקופה של ראשי ממשלה רבים. הזכיר חבר הכנסת ליברמן קודם את נאום בר-אילן. ודאי אפשר להזכיר את מה שהיה בתקופת קמפ דייוויד 2 אצל אהוד ברק, מה שהיה בתקופת אנאפוליס אצל אהוד אולמרט. לא חשוב כל כך לדבר על ההיסטוריה, חשוב יותר היום לדבר על התיקון, והתיקון חייב להתחיל מהבית הזה, כי אנחנו לא נוכל לשכנע בעולם, את הידידים שלנו בעולם, אם אנחנו לא נדבר באופן ברור, באופן צלול, מדוע אנחנו לא נוכל להסכים להתאבדות לאומית. הקמת מדינה פלסטינית זאת התאבדות של מדינת ישראל. אין דרך שאפשר ליישב בין שני הדברים האלה. וכשאתה אומר: אני מוכן בתנאים, שתהיה מדינה מפורזת – מי בדיוק יפרז אותה? הרי אנחנו רואים עכשיו, כשאנחנו בתוך הרצועה, את העומק, תרתי משמע, של הבור הזה. ולכן, כשאתה מציב תנאים, עם הזמן התנאים נושרים. לכן אנחנו צריכים, לטעמי, לחזור לדבר על רעיון האוטונומיה של מנחם בגין, עליו השלום. אין ריבונות זרה ממערב לירדן. לא יכולה להיות. ניסינו באוסלו, ניסינו בהתנתקות, ראינו בדיוק לאן זה הביא אותנו. בואו נעשה היום את המשוואה הברורה: מדינה פלסטינית – כל אחד היום, גם בעולם, מבין שזו מדינת טרור. כל שטח שאנחנו נסוגונו ממנו – השתלטו עליו גורמי טרור וזה הופך להיות מדינות טרור. הסיבה היחידה שזה לא קרה ביהודה ושומרון זה כל המבצעים מחומת מגן צפונה, כשאנחנו לקחנו לעצמנו את חופש הפעולה הביטחוני. אם היינו משאירים את זה לרשות הפלסטינית – כולם יודעים: גם שם הייתה מדינת טרור. אם מחר יהיו בחירות דמוקרטיות אצל הפלסטינים, שלא מתקיימות כמעט 20 שנה – כולם יודעים מי ינצח. הרי הכול ברור. לכן אני פונה גם לחברים בסיעות אחרות – סיעת יש עתיד, סיעת המחנה הממלכתי. לא מזמן שמעתי את חבר הכנסת חילי טרופר אומר שהוא מתנגד למדינה פלסטינית. אני שומע את חבר הכנסת עידן רול מסיעת יש עתיד, שמבטא תפיסות מפוקחות בתקופה הזאת. בואו כולנו נתאחד על הדבר הזה. לא נוכל לשכנע בעולם אם לא נציב חזית חזקה, ברורה. זאת העמדה של העם בישראל, זה מה שהציבור היום על כל רבדיו, כולל כאלה, אדוני היושב-ראש, שמצביעים למפלגה שלכם – גם הם מבינים היום שזו התאבדות לאומית. לכן אני קורא לכולם לתמוך בהצעת ההחלטה שנביא בשם כמה סיעות – חלקן מהאופוזיציה וגם מהקואליציה – בסיום הדיון הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכיוון שמדובר בנושא שפונה לחו"ל, אני אבקש להגיד כמה דברים באנגלית. Ladies and Gentlemen, today I speak to you with a clear and unyielding message. A Palestinian state is not just a bad idea – it's a dangerous one, under any circumstances, but especially now. On October 7th we witnessed pure evil. Hamas terrorists butchered innocent Israelis, children, women, and men in cold blood. And now there are voices suggesting we reward this savagery with statehood? This is madness. A Palestinian state would be a reward for terrorism. It tells the world that violence pays off. This cannot happen. Look at history. Every time we conceded land for peace, we got more terror. The Oslo Accords, the Gaza disengagement, the withdrawal from southern Lebanon – each move brought more bloodshed. Gaza, given to the Palestinian Authority, became a Hamas stronghold. They used it as a Launchpad for rockets and murder. We cannot make the same mistake again. A Palestinian state would put terrorists at our doorstep. Imagine Hamas rockets not just from Gaza, but from the heart of Judea and Samaria. Tel Aviv, Jerusalem, our airports – all within easy range of their terror. Can we afford this? Absolutely not. And what about our history? Bethlehem, Hebron, Shechem – these are the cradle of Jewish civilization. Handing them over is not just a territorial compromise; It's a betrayal of our ancestors, our identity and our soul. Let's be clear: A Palestinian state would be a disaster not just for Israel, but for the whole free world. It would embolden terrorists worldwide. It would send a message to ISIS, Al-Qaeda, and every other terror group, that their tactics work. Massacres bring diplomatic gains. It would endanger cities like New York, London, and Paris. We must not let this happen. Instead of showing weakness, we must show strength. Instead of giving a prize to terror, we should make them pay a price. The Jordan Valley is a consensus in Israel. It is crucial to our security and our future. That is why I have introduced a bill in the Knesset to apply sovereignty to the Jordan Valley, effective October 7th. This is the clearest message we can send: we will not relinquish our historical lands. Showing strength is the true way to move the whole region, and the whole world, forward. It will allow for the expansion of the Abraham Accords and turn Israel into a center of world trade, connecting east and west. The future can be bright, but only if we show strength. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> Those who believe that dangerous concessions will bring peace need to learn history. Only strength brings real peace, development, and when good actors are strong, then the future is brighter. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> So let's be unequivocal: There will be no Palestinian state. Not now. Not ever. Thank you. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרן מרים השכל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דן, אני לא מסכימה שיהיה לך כזה מבטא מושלם, באמת. זה ממש מדכא. אני גם רוצה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> Mister Speaker, thank you, thank you. Merci beaucoup. חבריי חברי הכנסת, חבל לי שעופר כסיף לא נמצא כאן, כי הוא דיבר על משפטים של אלברט איינשטיין, אבל נעלם מזיכרונו. לאלברט איינשטיין היה משפט נוסף, שכנראה מר כסיף אינו מכיר: טירוף הוא לעשות את אותו ניסוי פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה. אבל אני לא מצפה מקומוניסט להבין את זה. גם את ניסוי הקומוניזם ניסו פעם אחר פעם, והתוצאה ההרסנית הייתה כל פעם יותר ויותר גדולה מלפניה: מרחץ דמים, עוני מחפיר, אסירים פוליטיים, הוצאות להורג, שחיתות כלכלית ודריסת חירויות הפרט. ובכל פעם, גב' עאידה תומא סלימאן, אבל בכל פעם – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא גברת, אני חברת כנסת. גברת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בכל פעם אתם טוענים: אבל לא עשינו את זה כמו שצריך. נכון? בואו ננסה שוב, כשאנחנו בראש. וכל פעם מי שאומר: אנחנו נהיה בראש, אלו כנראה עוד חבורה של צמאי דם וכסף. זו המשמעות של קומוניזם. גם פה כולנו מכירים את הניסוי. ויתורים טריטוריאליים פעם אחר פעם משמעותם רצח ישראלים, ולחזור על אותו ניסוי משמעותו טירוף הדעת. לתת כוח לרשות הפלסטינית משמעותו החלשת מדינת ישראל. אנחנו יודעים את זה טוב מאוד אחרי מה שקרה עם הגירוש – הגירוש הביא עלינו טילים, הוא הביא עלינו מלחמה והוא הביא עלינו את 7 באוקטובר, הטבח האכזרי והרצחני ביותר בתולדות ישראל. למדינה, לנו – אנחנו למדנו כתוצאה מכך שאנחנו חייבים להבהיר את עמדתנו, לא להתקפל, לא לפחד ולהילחם עליה. אנחנו חייבים להגיד באופן ברור שאנחנו, כנסת ישראל, לא ניתן פרס לטרור. עוד פעם: כנסת ישראל לא תיתן פרס לטרור. עלינו להיאבק כנגד כל הכרזה או הכרה במדינה פלסטינית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במשך עשרות שנים אנו מתריעים מפני הסכנה שבהקמת מדינה פלסטינית בארץ ישראל. בכל פעם שרעיון עוועים כזה עלה לסדר-היום – וזכה באופן אבסורדי לשם "תוכנית השלום" – זעקנו מעל כל במה כי ההשלכות של מהלך כזה יהיו אסוניות. הזהרנו מפני תוכניות מדיניות שביקשו לקדם יצירת ישות פלסטינית עצמאית בלב הארץ, כדוגמת הסכמי אוסלו הארורים, ונאבקנו בגופנו כדי למנוע מהלכים חמורים אחרים, כמו תוכנית ההתנתקות, שנועדה לבצר את שלטונו של האויב בארץ מולדתנו. נאבקנו בכל כוחנו ולא שקטנו יומם ולילה במשך שנים ארוכות, אולם לצערי נכשלנו. נכשלנו משום שנבחרי הציבור באותה העת התעלמו מנורות האזהרה המהבהבות ואטמו אוזניהם מלשמוע את זעקותיו של הציבור, שהביט בחרדה על מעשי הטירוף שביצעו. תוכנית אוסלו התפוצצה לנו בפנים כבר שנים בודדות לאחר מכן בדמות גל דמים ששטף את הארץ והובל על ידי רב המרצחים יאסר ערפאת וחבריו בארגוני הטרור האחרים. אולם למרות כל זאת, ככלב השב על קיאו, שבה מדינת ישראל וביצעה נסיגה מחבל עזה וצפון השומרון כדי לבסס עוד יותר את השליטה הפלסטינית בעזה וביהודה ושומרון. על התוצאה המדממת – על התוצאות המדממות של פשע הגירוש הנתעב אין צורך להכביר במילים. אנו מרגישים זאת היטב על בשרנו כבר תשעה חודשים תמימים. ובכל זאת, בצורה בלתי נתפסת, דווקא בעיצומה של המלחמה עולים שוב קולות סהרוריים המבקשים להביא להקמת מדינה פלסטינית בחבל עזה וביהודה ושומרון. אל מול הקולות הסהרוריים האלה אנו עומדים כאן היום כדי להבהיר שלא נאפשר בשום צורה הקמת מדינת טרור פלסטינית מכל סוג שהוא. בחודשים האחרונים מנסים למכור לנו שוב שישנו אויב מתון, כזה שאפשר למסור לו את השליטה על עזה ויהודה ושומרון ולקוות שיביא את השלום המיוחל. מספרים לנו שמסירת המפתחות לניהול הרצועה בידיו של אבו מאזן תגרום להפלת שלטון חמאס ותביא שקט ליישובי העוטף, אך זהו שקר מוחלט. פלגי האויב שמולו אנו נלחמים אינם שונים זה מזה במטרותיהם הרצחניות, ושום השתקה של דובר צה"ל ובכירי מערכת הביטחון, שנמנעים מכל אזכור של מעורבותם בטרור של מחבלי פתח מבית אבו מאזן, לא תכסה על העובדה שגם אלו הנחשבים למתונים ופרטנרים לשלום חפצים להשליך את כולנו לים. בעזה, ביהודה ושומרון – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – וגם בטבח שמחת תורה נלחמו ועודם נלחמים זה לצד זה מחבלי הפתח, הג'יהאד האסלאמי, חמאס ועוד שורה ארוכה של ארגוני טרור החלוקים פוליטית – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – אך מאוחדים במלחמתם להשמדת מדינת ישראל. ההצעה שאנו מעבירים כאן היום היא צעד חשוב וחיוני כדי לסכל כל רעיון למהלכים מסוכנים כאלה, אך אל לנו להסתפק בכך. כדי להביא לתיקון אמיתי – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – של חטאי עבר חובה עלינו לפעול להחזרת ההתיישבות והריבונות הישראלית בכל חלקי ארץ ישראל – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון, שוב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שנטשנו בעבר – חבל עזה, צפון השומרון – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ומרכזי הערים שהפכו ערביות לחלוטין לאחר הנסיגה באוסלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כך ורק כך נוכל להבטיח את ביטחון ילדינו וקיומנו כאן במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדיון הזה משקף בדיוק את המדיניות שרוצה להוביל הממשלה הזו ושהיא חתרה אליה לא מהיום ולא בקדנציה הזו אלא מאז, מאותו יום שנגנב הסמל של המכונית של ראש ממשלת ישראל רבין, והיו איומים עליו על ידי השר המורשע שהיה לפני כשעה על הדוכן הזה, שאמר: אם הגענו לסמל של האוטו אנחנו עוד נגיע אליך, ואכן הגיעו אליו. חיבלו בהסכם כשהיום מתבכיינים שההסכם היה טעות מלכתחילה, ההסכם שהיה אמור להוביל בסופו של דבר להקמת מדינה פלסטינית. כל מי שאומר: ניסינו כבר, היינו שם, לא יודע על מה הוא מדבר. אף פעם לא הייתה, עד עכשיו, מדינה פלסטינית, למרות שאני מבטיחה לכם: תהיה מדינה פלסטינית, קום תקום המדינה הפלסטינית. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> היה לא תהיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, את כרגע דיברת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העולם ברובו כבר הכיר במדינה הזו. ואני אנצל את הדוכן הזה כדי לפנות ולהגיד: I call upon all the states that did not recognize, until today – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חלומות של אתמול הם – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא מכובד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – the Palestinian State, to recognize – recognition of the Palestinian state. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> Today it's the only way to save – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חלומות של אתמול – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. מספיק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – the two people from this fascist crazy government who is ruling the country – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, הרגע דיברת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – – חיבלתם – – – בית המשפט. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – colonialism and apartheid regime. Please recognize the state of Palestine. Here, from the Knesset, we call upon you to do this as soon as possible. אנחנו אומרים את זה ואנחנו חוזרים על זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חיבלתם בתהליך, אבל ביום שישי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בית המשפט הבין-לאומי לצדק יכריז על הכיבוש – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בוגדת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – של הגדה המערבית ועזה ככיבוש מתמשך בלתי חוקי, קולוניאליזם שכנראה ישראל תשלם עליו מחיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת הר מלך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואני אומרת לכם, עם שרוצה להשתחרר, הוא ישתחרר. ההיסטוריה כבר לימדה, והעם הפלסטיני כן ישתחרר מהכיבוש, וכן תהיה מדינת פלסטין – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא מכובד. מספיק. לא מתאים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – והיא כן היא תהיה מוכרת בכל העולם, תרצו או לא תרצו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הגברת תרד. עבר הזמן, עבר הזמן. הגברת – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואני חייבת להגיד – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי באנגלית, אם אפשר, אני חייבת באנגלית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד: המחזה שהיה פה לפני שעה, הוא בדיוק השתקפות של המדיניות של הממשלה הזו. בריונות, אלימות, שיסוי – זה הפנים של הממשלה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מה שהתחולל בתוך הבניין הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת הר מלך. חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החברים שלך זה חמאס. התראיינת בגרמניה, אמרת שחמאס זה העם שלך. תומכת טרור – – – בזויה יושבת פה. תומכת טרור. אני לא הייתי מקבלת משכורת מהאויב שלי בחיים. איזה יופי שאנחנו משלמים לך משכורת ואת רואה בנו אויב. אני לא הייתי לוקחת שקל מהאויב שלי, שקל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> טלי, שוב אני מזכיר לך: מי שהעביר לחמאס כסף זה בנימין נתניהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עבאס. חברת הכנסת גוטליב, עכשיו תורה. חבר הכנסת עבאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה ו-48 העברתם כסף לחמאס – – – אתה חייב להבין משהו, מנסור, אני רואה לך. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> די כבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, עכשיו תורה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רואה לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – משלמים לי את המשכורת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת גוטליב, מספיק. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני רוצה לתת לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תדברי בתורך, בבקשה. חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת הר מלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את בורחת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לתת לגברת הבאה לדבר. חברת הכנסת סלימאן. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שתהיה אורחת, אורחת פורחת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, שוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני רוצה שהיא תדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, בוא נשמע, אולי היא תספר לנו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך. בבקשה, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, הינה זה בא, זה בא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה רק קריאה ראשונה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מותר, גב' סלימאן, אה, איזה באסה, זה התקנון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, חברת הכנסת גוטליב, תודה. כן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, מה שקורה בתוך הבניין הזה הוא טירוף אחד גדול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה שקט. חברת הכנסת הר מלך, אני אקרא אותך עוד שנייה לסדר. מספיק, הרגע דיברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני אשמה, מודה ועוזב ירוחם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל ביקשתי סליחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> את מפריעה כאן לדוברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא פייר לתת לי קריאה כשביקשתי סליחה, אדוני. אני מבקשת בקשת דיון מחדש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני עוצר את הזמן, ואני רוצה לתת לחברת הכנסת לדבר. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אבל לא הגיעה לי קריאה, לא הגיעה לי קריאה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה תמשיכי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מההתחלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תמשיכי וניתן לך את הזמן. כן, בבקשה, בואו נשמע. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז מה שהתחלתי להגיד, שבאמת המקום הפך למקום של טירוף אחד גדול: שקרים, בריונות והשפלות. ואני חושבת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה, מספיק. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שיש כאן אנשים שאפילו לא מכבדים את עצמם, ולכן אישית אין לי ציפייה שהם יכבדו את האחרים. מה שקרה בשעה האחרונה זה שראינו שר עולה לבמה, וכל מה שיש לו זה להתגאות בהרס בתים של ערבים ובהשארת ילדים, נשים ותינוקות ישנים מתחת לכיפת השמיים. ומי השר הזה? זה השר שאמור להיות – לספק ביטחון – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לאותם אנשים ונשים וילדים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, זו האזהרה לפני קריאה שלישית. מספיק עם הערות הביניים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל לא, השר הזה, שהוא אמור לספק ולפעול למען מיגור הפשיעה גם בתוך החברה הערבית, הוא לא עושה כלום בנושא הזה. שר שהוא מורשע עולה לכאן ומתחיל לגדף את חברי הכנסת הערבים. אז באמת, אני, מזמן אין לי ציפיות ממנו, אבל אני רוצה להגיד כאן לעניין של החוק – אני חושבת, כמה שתמשיכו לצעוק שלא תקום מדינה פלסטינית, אני אומרת לכם, היא תקום, היא תקום, ואני מקווה שתקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תוציאו אותה מהכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שלישית. נא לצאת החוצה. תודה. מספיק. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא תקום, ואני מקווה שתקום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא תקום, ואני מקווה שתקום בקרוב – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תעצרי שנייה. חברת הכנסת גוטליב, קדימה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כדי שבאמת, כל תושבי האזור יצליחו לחיות כאן בשלום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עצרי שנייה, עצרי שנייה. חברת הכנסת גוטליב, צאי בבקשה החוצה. אני נאלץ להוסיף עוד זמן, כי את מפריעה לדוברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מתי לחזור? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כשהיא תסיים. את מפריעה לה. תודה. יש לך עוד דקה. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זאת אומרת כשהיא תסיים? אין תקנון להוצאה מהמליאה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. תמשיכי את הדקה, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני אומרת שמדינה פלסטינית תקום, וכולי תקווה שהיא תקום בקרוב, כדי שנחיה כולנו בשלום, כדי שלא נדע הרג של ילדים ורצח של אנשים ונשים וזקנים, ורעב, וחטופים; כדי שנוכל לחיות במקום הזה כבני אדם, ואולי, אולי אז במקום הזה כולם ידברו כמו בני אדם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זהו, היא סיימה. אפשר להיכנס? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם את לא תפריעי, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשתדל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא. אני אומר לך, חברת הכנסת גוטליב, הארכתי את הזמן מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ועדיין. זה היה לכבודך, חבר הכנסת אדלשטיין. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש נושאים שלפעמים אני מתקשה להסביר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רק שנייה. אם אפשר, בבקשה, מי שמרעיש – בבקשה להפסיק. תודה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. הנושא של התנגדות למדינה פלסטינית הוא אחד הנושאים אלה. זה נראה כל כך ברור וכל כך שקוף וכל כך מובן מאליו, שאתה אפילו מתקשה למצוא ארגומנטציה מתאימה. איך אפשר לחשוב על זה? עזבו את העניין – לימד אותי חברי המנוח אורי אליצור כלל ברזל שאני תמיד מתייחס אליו. תמיד היה אומר: אל תערבב בין העובדה שאנחנו מאמינים שארץ ישראל היא כולה שלנו לבין הטיעונים המדיניים לגבי מהלך זה או אחר. ואני באמת מלכתחילה אומר, ודאי שהיא כולה שלנו, אבל זה לא פוטר אותי מלהסביר למה אני מתנגד למהלך המדיני האסוני הזה. לכאורה, מפנים את הראש להיסטוריה ואומרים: ניסינו. ב-1993 נחתמו הסכמי אוסלו. כמו שאמרתי, אני לא רוצה לחפש טיעונים. זה מיותר. אני אגיד לכם משהו מאוד אישי. הייתי תושב גוש עציון. נכון ל-1993 כבר גרתי בגוש עציון שש שנים. לא העליתי על הדעת – נסעתי ביום, נסעתי בלילה, עם המשפחה, עם הילדים – לא העליתי על הדעת שצריך נשק. ב-1993 עברתי, למוחרת החתימה על הסכמי אוסלו – אז נסענו דרך בית לחם, ליד דהיישה. עברתי שם, ראיתי את הפנים, ראיתי את הקהל, ראיתי את השלטים. למוחרת הלכתי למשרד הפנים וביקשתי רישיון לנשק – התגובה הטבעית למה שאני ראיתי מסביב. עברנו את ההתנתקות. גרתי בגוש קטיף לפני הגירוש. ניסינו כביכול לומר: בסדר, זה עכשיו שלכם, תקימו פה משהו שאתם קוראים לו מדינה. את התוצאות, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולנו רואים עד עצם היום הזה. ולכן, אני חשבתי שהנושא ירד מסדר-היום. הרי בשנות התשעים, אם אמרת שאתה נגד מדינה פלסטינית, הסתכלו עליך כעל אדם הזוי. הייתה תקופה בשנים האחרונות שהצלחנו איכשהו להיפטר מהנושא הזה, ולא רק שלא היית אדם הזוי אם אמרת שזה לא רעיון טוב, אלא כבר לא היו חייבים, גם גורמים מחוץ לארץ, להעלות את זה בכל שיחה מולך. ואני הרגשתי את ההבדל על עצמי. אבל לאחרונה, אדוני היושב-ראש, הנושא הזה צץ עוד פעם, ולכן חשוב – ואני קורא כאן היום לכל החברים מהסיעות השונות למצוא רוב מקסימלי, מקסימלי, להצעה הזאת, להחלטה התקדימית הזאת של כנסת ישראל נגד הקמת מדינה פלסטינית, שוודאי וודאי, אם חס ושלום תקום, תהיה מדינת טרור. אני לא חושב שבר-דעת אחד חושב שזאת תהיה מדינה דמוקרטית שתקום כאן לצידנו. לכן, כדאי לבוא ולומר בקול רם לא למדינה פלסטינית. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אהיה הרבה פחות מנומסת מכל חברי הכנסת שעמדו פה ודיברו על כך שלא תהיה מדינת פלסטין. אני אעשה את זה מאוד פשוט: מה ששלי, שלי, ומי שרוצה את מה ששלי, לא יקבל את מה ששלי. והבעיה היא שארגוני הטרור שמתהדרים ומסתתרים מאחורי המונח "פלסטינים", רוצים את מה ששלי. חאלד משעל, מנהיג חמאס, התראיין במהלך המלחמה ואמר שהוא ממשיך הרי את דבריו של חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, קצין הטרור, קצין האס.אס, שרצה אותנו במשרפות. הוא הגה שנאה אסלאמיסטית רדיקלית הזויה ומכוערת של אסלאם כנגד יהודים. חאלד משעל התראיין ואמר שמהנהר לים ומהצפון עד מפרץ עקבה תהיה מדינה אחת והיא פלסטין. זה מה שחאלד משעל אמר. אם הייתי, אגב, באיזשהו מקום מכריע, חאלד משעל היה מחוסל. כן כן, הוא בן מוות, ואם יש לי עסק עם בני מוות אכזריים, לא תהיה מדינה פלסטינית. לא תהיה מדינה פלסטינית כי מדינת ישראל תדאג בראש ובראשונה לביטחונה, ואם מדינת ישראל צריכה לדאוג לביטחונה, לא יהיה ולא תהיה מדינה פלסטינית. אני פשוט לא סומכת על האויב שלי. אין לי פרטנר. מי שחולם שיש לו פרטנר, חי בשווייץ. האסלאם הרדיקלי רוצה לאסלם את כל העולם, לא רק את מדינת פלסטין התיאורטית שלא תקום. האסלאם הרדיקלי עושה לנו "ח'יבר ח'יבר יא יהוד", זה מה שעושים לנו הפלסטינים. הם מרדימים אותנו כמו שהנביא מוחמד הרדים את היהודים בח'יבר; העביר אותם לשם, נכון? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אל תזכירי את השם של הנביא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אזכיר מה שבא לי, אדוני. אני אזכיר מה שבא לי. אני אזכיר "ח'יבר ח'יבר יא יהוד". אני לא אתן לך להרדים אותי, אדון מנסור. לא תהיה כאן מדינה פלסטינית מהסיבה הפשוטה שזה מה שאתם עושים לנו. אתם עושים הכול בשקט בשקט, כמוך. אתה מאוד נחמד, ואז הולך ותומך בטרור. איימן עודה יושב פה, מאוד מאוד נחמד, הולך ותומך ונהיה חבר של ג'יבריל רג'וב ואל עארורי, מעביר כסף לרשות. אני רואה את זה ורואה לכם, ואני לא אהיה מנומסת איתכם. מה ששלי, שלי, ולא יהיה שלכם. מה שלעם שלי, לא יהיה שלכם. אם הייתי חיה בשווייץ והיה לי עסק עם אנשים הגיוניים – לא שרוצחים נשים, מתעללים בנשים, רוצחים באכזריות. את זה עשיתם לנו כל החיים שלנו. מאורעות תרפ"ט – רק אתם מסוגלים. באמת, צריך להיות רשע אכזרי ללכת לאישה, לאנוס אותה ליד אנשים אחרים. מה יש לכם? איך אתם לא מגנים ונגעלים מזה? עאידה סלימאן אומרת שהחמאס חלק מהעם שלה. אני הייתי מכניסה חלק מהעם שלי, מי שכורת ראשים? כורת אברי מין? כורת אברי מין של אישה? של גבר? ככה אתם. אני צריכה להראות לך איך גופות בשורא נראו אחרי התופת הזאת? אז אני אומרת לכם בחוסר נימוס מוחלט: מה ששל עם ישראל – של עם ישראל. וכל זמן שאנחנו מרימים את הראש שלנו ואומרים לכם את זה בצורה מאוד ברורה – אני אומרת את זה לכם, אני אומרת את זה לארצות הברית ואני אומרת את זה לכל העולם: מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי בנחלת אבותינו. כך היה, כך יהיה. ואני אומרת לך, אם היה לנו פה עסק עם אנשים שהיו מעריכים את שוויון הזכויות המוחלט שיש כאן במדינה, שוויון זכויות מוחלט עם אפליה מתקנת, היינו חיים זה לצד זה בכבוד. אבל לא יכול להיות מצב שהאויבים שלנו – להם אתה דואג, לאנשים האכזריים האלה שהיו רוצחים אותי נפש, אונסים אותי בלי למצמץ, כורתים את אבריי בלי למצמץ, שורפים לי את הבית בלי למצמץ. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו שפתחתי ואמרתי, חברים, מה ששלנו, שלנו. ואני לא נותנת לכם דין וחשבון על זה ולא מתרצת את זה ולא מסבירה את זה, לא לכם ולא לעולם. אנחנו מסבירים את זה רק לנו. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, נחלת אבותינו על כל שטחיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני מתבקש לשמור על זכותי לדבר. אני לא מדבר בזמן שהם צועקים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, טוב, אז אנחנו מבינים מה לא לשיטתכם, אבל מה לעזאזל אתם כן מציעים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מה החזון שלכם לעתיד המפעל הציוני, לעתיד של מדינת ישראל? מציאות דו-לאומית מדממת של שבעה וחצי מיליון יהודים וחמישה מיליון פלסטינים? מה סמוטריץ' מציע אני יודע. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, אני מזהיר אותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא. אני אעצור. אני אקבל את הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, תמשיך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מה סמוטריץ' מציע אני יודע – את תוכנית ההכרעה המופרעת שלו קראתי. מה בן גביר מציע – גם את זה אני יודע; מה כבר אפשר לצפות ממעריץ מושבע של ברוך גולדשטיין. אבל מה אתם, שרידי הימין הממלכתי והליברלי, מציעים? האם אתם באמת מאמינים שניתן להבטיח את העתיד של מדינת ישראל ללא היפרדות בינינו לבין מיליוני פלסטינים? האם אתם מאמינים שניתן באמת להגן על יישובי הצפון, הערבה, הגלבוע והעוטף כאשר 70% מהכוחות הזמינים של הצבא נדרשים להגן על יישובים שנטועים דווקא בלב האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון? האם אתם מאמינים שיש איזשהו סיכוי להקמת חזית אזורית שתתייצב באמת נגד התמנון האיראני בלי להציג נכונות ראשונית ליצירת מציאות פוליטית ומדינית אחרת בין הירדן לים? מה בדיוק אתם מציעים לנו אחרי הניצחון המוחלט, אותה סיסמה נבובה של ראש ממשלה כושל? מה יקרה ביום אחרי הניצחון המוחלט שלכם? בימים אלה ממש – וצריך לומר את הדברים – ממשלת ישראל מסייעת להתעצמות החמאס ביהודה ושומרון באמצעות המהלכים להקרסת הרשות הפלסטינית. נתניהו בנה את החמאס בעזה, ונתניהו וסמוטריץ' בונים היום את החמאס בגדה המערבית. חיילי צה"ל הגיבורים נלחמים במחבלי החמאס במחנות הפליטים בג'נין ובטול כרם, אבל חבורת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' מעניקה רוח גבית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – להתגברות ההשפעה האיראנית בכל רחבי יהודה ושומרון. נכון, רוב חבריי באופוזיציה לא נמצאים כאן במליאה, כי לשיטתם, אין טעם להשתתף בהצגה הפופוליסטית הזו. יש לא מעט צדק בדבריהם – מה לנו ולקמפיין ההתקרבות המביך של הימין הממלכתי לקואליציה? מה לנו ולניסיון הפתטי לאגף את נתניהו מימין? אלא שהשעה הזאת היא שעה גורלית לעתידה של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שעה שבה נדרשת מנהיגות שיודעת להגיד מה כן ולא רק מה לא, מנהיגות שמחויבת לחלוטין לעוצמה של צה"ל ולהתמודדות הצבאית עם האיומים על ביטחוננו, אבל באותה נשימה מבינה את החשיבות של האופק המדיני הזהיר והמפוכח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ידידיי בצד הימני של האופוזיציה, אין לנו צורך בעוד פופוליזם. ראש הממשלה הכושל, זה שמשווה את חקירת מחדלי אסון שמחת תורה לספירת מלאי של צנצנות ריבה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – מספק לנו מנה גדושה של התבשיל הזה. עוד רגע ואנחנו מקיאים ממנו. תעשו טובה, אל תצטרפו לחגיגה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, בראש ובראשונה, אני רוצה להודות לחברים, חבר הכנסת זאב אלקין וחבר הכנסת משה סולומון, על הדיון החשוב הזה. לפני שבוע בדיוק עמד כאן שר הביטחון וסיפר איך כשהיה מח"ט ג'נין בשנת 1993 הוא ניקה את ג'נין מנשק, אבל מייד לאחר מכן, בהסכמי אוסלו, השטח התמלא באלפי כלי נשק שהגיעו, פגעו ורצחו מעל אלף יהודים. אבל זה לא הדבר היחיד שקרה בעקבות אוסלו. שימו לב, חברים: בעקבות אוסלו, האויב הפלסטיני החל להשתלט על השטח בבנייה מסיבית תוך שהוא חונק יישובים ישראליים, חונק כבישים, פוגע בצירי התיישבות ישראליים, יוצר נתק בין יישובים. הרבה חברים בבית הזה היו אצלי וראו את הדברים בעין. אחד מהם, השר אלי כהן, הוציא דוח של משרד המודיעין בשנת 2021 שקבע שהרשות הפלסטינית מקדמת תוכנית לחנוק את היישובים הישראליים – לחנוק, לבנות מסביב כבישים, בתים וצירים ואז לפגע ביישובים, או במילים אחרות, לגרום לישראלים לברוח. בשנת 2018 יו"ר ועדת משנה ליהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת גדעון סער, אמר את הדברים הבאים: הרשות הפלסטינית עזבה את המסלול המדיני והחליטה ללכת למסלול של קביעת עובדות בשטח, הוא אמר. לא רק יישובים מבודדים יהפכו למובלעות – כל היישובים ביהודה שומרון יהפכו למובלעות. הדרך להתמודד עם הדבר הזה, רבותיי – כתוצאה מהדבר הזה, השליטה הישראלית תלך ותתערער. הקונספציה, הקיבעון המחשבתי שחשב שהם שם, אנחנו כאן ושלום על ישראל, הביא מלחמה על ישראל. כש-82% מתושבי הרשות תומכים בטבח 7 באוקטובר. זה מה שיקרה ביו"ש אם תקום מדינה פלסטינית. אם לא נתעורר, רבותיי, מערי הטרור, טול כרם, ג'נין, שכם, קלקיליה, יצאו, חס וחלילה, רכובים על אופנועים אלפי מחבלים שיבקשו לעשות שמות במשפחותינו וביישובינו. כדי שזה לא יקרה, רבותיי, אנחנו צריכים להתעורר מחלום אוסלו, מקונספציית שתי המדינות, ולשלוט בשטח – לבטל את הסכמי אוסלו. זה לא מספיק לומר לא למדינה פלסטינית. יש לבטל את הסכמי אוסלו, לחזור לשלוט, כפי שכתבה בשלטיה מפלגת גדעון סער, בשטחי B ו-A, לחזור לשלוט בשטח – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להביא עוד מאות אלפי ומיליוני ישראלים לשלוט ביהודה ושומרון, וכך, בעזרת השם, לנצח את האויב הפלסטיני. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה היא חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. הבוקר איבדתי את זה במליאה. אני מודה שאיבדתי את זה לחלוטין. זה קרה כשחברת הכנסת נעמה לזימי נאמה כאן מול ראש הממשלה בעודה מחזיקה פוסטר עם התצפיתניות שנמצאות כרגע בשבי. בין הדברים שהיא אמרה: ראש הממשלה מבצע סלקציה בין שכול לשכול – שימו לב למילה "סלקציה", לאן זה מרפרר את הדנ"א היהודי שלנו שלכם – סלקציה בין שכול לשכול, כשהיא מחזיקה את הפוסטר וגם מוסיפה דברים שמאוד קשורים לחטופים, כמו זה שראש הממשלה לא יודע לחנך את הבן שלו. זה שאיבדתי את זה הצטלם רע מאוד, עלה לכל הרשתות, לכל ידיעות התקשורת, הכול, וכולם עם הספקולציות: היא מתחנפת לביבי; היא מתחנפת לשרה. אתם חושבים שחשבתי על ביבי? אתם חושבים שביבי צריך הגנה ממני? מפני נעמה לזימי? הוא מסתדר מול נשיא ארצות הברית ומול פחות או יותר כל – הוא לא צריך אותי מול נעמה, הוא מסתדר. אני לא חשבתי על נתניהו. אני לא חשבתי על פוליטיקה. אני חשבתי על האימהות של כל תצפיתנית שנמצאת כרגע בשבי. למה הן צריכות לשמוע את זה? למה להשתמש בכאב החי, המדמם? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת מלול. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש אימהות אמיתיות שעמדו ושמעו היום חברת כנסת בישראל מספרת להן שראש הממשלה עושה סלקציה בין שכול לשכול. אני לא עומדת בזה יותר. אני לא עומדת בזה יותר – בשימוש הציני, בשימוש המרושע הזה, באפס הכאב שיש ללזימי ולדומיה, שלקחו את הטרגדיה הכי גדולה, הכי מדממת והכי רעה שקרתה לנו אי פעם ומשתמשים בזה בשביל לגזור רווח פוליטי. החטא הכי גדול שלה זה שהיא מייקרת את המחיר של החטופים. אנחנו גרים בשכונה אכזרית מאוד. בשביל החמאס אף תצפיתנית היא לא בן אדם; הן סחורה לכל המרבה במחיר, ונעמה לזימי מגבירה את המחיר פעם אחר פעם. זה באמת לא מדע טילים, באמת לא צריך להיות נורא חכם או אינטליגנטי כדי להבין את זה. הם בבזאר; הם סוחטים אותנו עד טיפת המיץ האחרונה, וכשהם רואים איך נעמה לזימי ודומיה קורעים אותנו מבפנים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קורעים אימהות, משקרים להן, משקרים להן שראש הממשלה מבדיל בין שכול לשכול או שהוא נהנה לראות ילדות חטופות בעזה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – החמאס מפנים דבר אחד: נשאיר את היהלומים האלה, כי רק נקבל יותר בזכות לזימי. היום הוא לילה. האמת היא שקר. אי-אפשר לשאת את זה יותר. אני פונה פה לאופוזיציה: די להשתמש בחטופים. אני מתחננת: די, די עם זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> העם מדמם. תפילו אותנו בדרך אחרת, רק לא דרך החטופים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – ידבר בסוף ויסכם; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. היה סיכום שלא תדבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> עד 7 באוקטובר היו כאלה שחשבו באמת שהפלסטינים רוצים לחיות לצידנו, ולצערי הרב, אני חושב שגם מי שחשב אחרת וחלק על העמדה שלנו מבין שהם לא רוצים לחיות לצידנו – הם רוצים לחיות במקומנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא רוצים לחיות לידינו – הם רוצים פשוט להשמיד אותנו. זה קשה לתפוס את זה. זה כואב, כי בכל אחד יש את הרצון ואת החלום שאולי, אולי, אפשר לעשות שלום. אני חושב שהאמת התנפצה לכולנו בפנים. היא התנפצה לנו במחיר יקר מאוד של למעלה מ-1,200 נטבחים, 240 חטופים ומלחמה לא פשוטה. ברור לי שננצח, וברור לי שיהיה גם יום שאחרי, אבל צריך להיות לנו ברור וחד שמדינת ישראל לא יכולה להתקיים לצד – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> צוות הסיעות, נא להיות בשקט שם. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מדינת ישראל לא יכולה להתקיים לצד מדינה פלסטינית. היא לא יכולה להתקיים ליד מדינה פלסטינית שמממנת רוצחים – רוצחים של אנשים, נשים וטף. באיזה עולם מתוקן יש אומה שמממנת אדם שרוצח ילדים? באיזה אומה מתוקנת מנהלים איתה שיח בכלל? איך יכול להיות שמדינת ישראל גם היום מנהלת שיח עם אומה שרוצחת את ילדיה, שטובחת בהם? אני לא מדבר על מה שהיה; לצערי, אני מדבר על מה שיהיה. לכן אני אומר: מהמקום של אמת, של מוסר, של מצפון, אין חלקנו עם הדבר הזה. מדינת ישראל צריכה לחיות מכוח הצדק, לחיות ולדעת שהיא צריכה לחיות במרחב הזה, להגן על עצמה, ואולי יגיע יום שהפלסטינים יתפכחו ויבינו שאם הם רוצים לחיות במרחב הזה – הם צריכים לחיות לצד מדינת ישראל ולא במקומה. סיימתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זאת אומרת לצד? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס, תורך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השאלה האחרונה שהפניתי לחבר הכנסת משה סעדה, בעצם, מעלה את ההשערה ואת התובנה שלי שכל אחד מחברי הכנסת חושב שבסופו של דבר אין פתרון חוץ מהפתרון הזה. בסופו של דבר, אפילו אם אתה מתנגד למדינה פלסטינית היום, אתה יודע שעוד יבוא היום שתקום מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל – לא במקומה. איפה חבר הכנסת משה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל אחד מהדוברים יודע את זה. לכן, אני אנסה לדבר לרציונל שלכם, חברים. כל הטיעונים שהעליתם נגד מדינה פלסטינית הם בעצם טיעונים בעד מדינה פלסטינית. אי-אפשר לעשות הסכם שלום וסיום סכסוך לא עם ארגון ולא עם פלגים. היית צריך לדאוג קודם כול להקים מדינה פלסטינית עצמאית, ריבונית, ואז לכרות איתה הסכם שלום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משה, תקשיב לי רק שנייה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, הרגע דיברת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משה, תקשיב לי רק שנייה. הסכם השלום עם מדינה יצליח. הסכם עם מצרים הצליח; הסכם השלום עם ירדן הצליח; הסכם השלום עם איחוד האמירויות הצליח; היחסים עם טורקיה קיימים. לכן, אתה לא יכול לעשות הסכמים חלקיים, הדרגתיים, עם ארגון, אפילו שהוא אש"ף – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סליחה. – – או לשאוף להסדרה עם חמאס ברצועת עזה ולהגיד: הינה, ניסינו. לא ניסית. לכן, כל הטיעונים שאתם מביאים בהקשר הזה, למה לא צריכה לקום מדינה פלסטינית – אני אומר לכם בכנות, אלו הטיעונים בעד מדינה פלסטינית. מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית תדאג קודם כול לזה שהיא תשליט סדר – תיישם את העיקרון הבסיסי של מונופול על השימוש בכוח. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> היינו שם. זה לא עבד. זה לא עבד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר כנסת ואטורי, מספיק. חבר הכנסת ואטורי, מספיק. תן לו להתייחס. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה הערות ביניים. מה קרה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא יהיו פלגים חמושים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתייחס – – – רוצחים. אתה לא מתייחס אליהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, הרגע דיברת. עכשיו תורו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לפחות תן לעצמך, לא לי. תן לעצמך רק רגע אחד לחשוב אחרת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מנסור, זה היה. זה היה. לא עבד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שוב, חברים, הינה, אני אומר לכם: גם בתפיסה הדתית שלי – כי גם העלו כאן גורמים דתיים והיסטוריים – כל דת, יהדות, נצרות או אסלאם, טוענת לזכויות על ארץ הקודש הזו, ואנחנו מכבדים את כולם. בתפיסת העולם הדתית שלי, אני מאמין ובטוח שעוד ישכון שלום כאן, בארץ הקודש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן מה שאני מנסה להגיד לכם, חברים: בואו תחשבו אחרת. מדינה פלסטינית היא לא פרס לטרור; מדינה פלסטינית היא הפתרון לסכסוך עצמו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מדינה פלסטינית היא איום קיומי למדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, דיברת בתורך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למרות שאני מבין שאחרי 7 באוקטובר קשה לדבר על זה, הינה אני אומר לכם שוב: 7 באוקטובר – ואתם יודעים מה הייתה שם עמדתנו, וגינינו ויצאנו נגד הפשעים שנעשו שם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אבל הינה, אני אומר לכם, היא הפתרון כדי שלא יהיה לא 7 באוקטובר ולא 5 בנובמבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> רוצה לספר לנו עליו, 5 בנובמבר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, כל מי שלא יצביע בעד עכשיו, כל מי שלא יבהיר שלא תקום מדינה פלסטינית, יעבור למעשה על שני איסורים חמורים מן התורה: האחד, מדבר שקר תרחק; חמור מכך, לא תעמד על דם רעך. לגבי שקרים, גם בשקרים יש דרגות. הרי יש שקרים קטנים וגדולים, יש רגילים ויש מתועבים במיוחד, יש סתם שקרים ויש שקרים מסוכנים. השקר הזה שנקרא מדינה פלסטינית הוא גם גדול, ענק, גם מתועב מאוד וגם מסוכן ומגואל בדם – דם שמרוח ברחובותינו, ברחובות יפו ומוצא בשנת תר"ף, רחובות חברון וירושלים בתרפ"ט, ומאז לאורך כל השנים, עד דמם של תושבי בארי וניר עוז, דם הנאנסות, דם התינוקות, דם ערופי הראשים. הדם הזה – דמי אחינו צועקים אלינו מן האדמה, ואסור לנו לעמוד על הדם. אם יש משהו אחד שחסר בדיפלומטיה שלנו, במערך ההסברה שלנו, במשך שנים, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, זה ניפוץ השקר הפלסטיני המתועב והמסוכן הזה, כי אם השגרירים שלנו לא עושים זאת מעל כל במה, מה לנו כי נלין על מזכ"ל האו"ם, שאומר שההתקפה היא לא בחלל הריק, שיש שני צדדים, שהיא בגלל הכיבוש? אם אנחנו מסכימים בשתיקה לשקר הפלסטיני, למדינה הפלסטינית שנבנית על גבי השקר הזה, אם אנחנו מסכימים להגדרה שאנחנו כאילו occupiers, כאילו כובשים בארץ הזאת, אז הפסדנו מראש. ואנחנו חייבים לנצח, כי אם לא ננצח – איך אמרה פעם ראשת ממשלה כאן – לא נהיה כאן בכלל. בשביל לנצח אנחנו צריכים על כל במה, וראש הממשלה צריך לעשות את זה בשבוע הבא, לנפץ את גלגולי השקר הפלסטיני. לשקר הזה יש שלושה פרקים, ואני אעשה את זה כאן עכשיו. הפרק הראשון זה, כמו שאמרה גולדה מאיר – השקר של אדריאנוס קיסר שרצה למחוק את העם היהודי, את הזיקה שלו לארץ ישראל, וקרא לארץ הזאת פלשתינה. אגב, אצלו עוד 200 שנה אחר כך היו מטבעות יודיאה קפטה, כן? אבל הוא רצה למחוק, ועשה שינוי שם לבית שאן, לירושלים, לשכם וגם לפלשתינה. את שינוי השם הזה אימצו כל האנטישמים לאורך כל הדורות, כולל הבריטים, שקיבלו כאן את המנדט לפני קום המדינה. לכן גולדה אמרה: אם כבר פלסטינים, אני פלסטינית. כל מי שהיה פה לפני 48' קיבל דרכון פלסטין. זה השקר הראשון. את השקר השני, החוליה השנייה, של הסיפור הפלסטיני השקרי ייסד יאסר ערפאת, הרוצח השפל הזה, שכבר הבין, אחרי קום המדינה, שזה לא מספיק, השקר של אדריאנוס קיסר, שלשטח רק קוראים פלשתינה, ואז הוא המציא את העם הפלסטיני. שקר אחד – קיבלנו שניים: גם עם שלא היה ולא נברא וגם פלסטין. הרי העובדות ידועות לכולם. אני ממליץ לאזרחים ולכם לקרוא את הספר של ד"ר רבקה שפק-ליסק – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תם הזמן. שים לב, חבר הכנסת הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. – – כיצד הומצא העם הפלסטיני. אני אומר לך במשפט אחד את כל הספר: מיליון ערבים שנכנסו לכאן ב-100 שנים, מ-1840 עד 1948 – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מצפון אפריקה, מהמזרח התיכון ומכל המקומות, דרך מצרים, סוריה וירדן. הם באו לכאן, כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, לא בגלל שארץ ישראל עניינה אותם, לא בגלל העם הפלסטיני – פשוט כמהגרי עבודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא שקר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים בדבר אחד. הפרק השלישי של השקר הזה הוא השקר של תוכנית השלבים. בשנות השבעים יאסר ערפאת אומר: אנחנו נעשה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט סיום. חבר הכנסת הלוי, אתה לא שם נקודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את זה בתוכנית שלבים. אנחנו אימצנו פה את תוכנית השלבים, קוראים לזה "הסכמי אוסלו". לכן, אני אומר: מול השקר הזה – צריך ראש הממשלה בשבוע הבא לנפץ אותו, להעמיד את הצדק הטהור – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמתחיל בזכויותינו התנ"כיות, במה שקרא לו בן-גוריון הקושאן – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והמשיך עד ההצהרות שהקימו כאן את המדינה, בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה. אני קורא לראש הממשלה לעמוד באמריקה ולבסס את הצדק שלנו על הארץ הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אילו היה צריך לבחור מושג שהוא האנטיתזה המוחלטת לעם היהודי, עם עולם, עם הנצח, עם עם קשר בלתי ניתן לערעור לארץ ישראל, הרי שזה המושג פלשתינה. זו גם כל מטרתו של המושג הזה. בשנת 135 לספירה, לאחר מרד בר-כוכבא, שינה הקיסר אדריאנוס את השם "יהודה" ל"פלשתינה", וזאת מתוך כוונה למחוק את זהותה היהודית ההיסטורית של הארץ. מעולם לא היה עם שקרא לעצמו פלסטיני. עמים רבים כבשו את הארץ, היא עברה מאימפריה לאימפריה; מעולם לא היה בה עם פלסטיני. כשדווקא הערבים, אשר לא מסוגלים לבטא את האות פ"א, מכנים את עצמם פלסטינים, הרי שזה כבר שקר מופרך שכמוהו לא היה בהיסטוריה. לשקר הפלסטיני יש מטרה, ומטרתו היא אחת: לממש את קללת אדריאנוס קיסר. < קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מאיפה אתה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני מבקש ממך. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי תגלה – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לשקר הפלסטיני יש מטרה, ומטרתו אחת: לממש את קללת אדריאנוס קיסר ולנתק את הקשר בין עם ישראל לארצו היחידה. בנובמבר 1947 הסביר שר החוץ הבריטי ארנסט בווין באו"ם את מהות הסכסוך על ארץ ישראל. מה רוצים היהודים? היהודים רוצים מדינה, הוא אמר. ומה רוצים הערבים? הם רוצים למנוע מהיהודים להקים מדינה. זה הכול, ושום דבר לא השתנה מאז. ברשות הרצח הפלסטינית מציינים שלושה ימי אבל מרכזיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. חבר הכנסת אשר, תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> האחד הוא יום הצהרת בלפור; השני הוא יום ההחלטה – יום ההחלטה זה יום 29 בנובמבר, היום שבו החליטה עצרת האו"ם להקים מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל; השלישי הוא יום הקמת מדינת ישראל, 15 במאי. מה לא מציינים? לא מציינים את מלחמת ששת הימים, את הכיבוש. אנחנו אוכלים את עצמנו בוויכוחים על קווי גבול, קווי 67' ומשהו אחר. אותם זה בכלל לא מעניין. כשהחמאס טובח בנו, אנשים, נשים וטף, רק כי אנחנו יהודים, ומכנה את תושבי הקיבוצים "מתנחלים", וכשבכירי הרשות הפלסטינית משבחים אותו, הם בסך הכול מקיימים את עמדתם העקרונית משכבר הימים. ובכל זאת נראה שבכל הקשור לרשות הפלסטינית, אנחנו במדינת ישראל עדיין ב-6 באוקטובר. יום אחד ייפסק התיאום הביטחוני, והם יעשו לנו את מה שחמאס עשה לנו. הם אומרים את זה והם מתכוונים לזה. כל האתוס שלהם בנוי על שלילתנו. הגיעה העת שעם ישראל, עם עולם, עם הנצח, יאמר בפה מלא: לא למדינה פלסטינית. לא לרשות פלסטינית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> ארץ ישראל לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אז מה קורה פה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל הממשלה הזאת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוה, בבקשה, מי עולה לדבר – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מוכן להשתיק את תומכת הטרור? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך שוב. בבקשה, שקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבהרתי לקהל מי עומד – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתחיל מהתחלה. כבוד היושב-ראש, ממשלות ישראל לדורותיהן מעולם לא ניסו לסיים את הכיבוש, למרות כל הטענות של "כמעט הגענו להסכם". כל ההצעות שהונחו על השולחן היו ניסיון להסדיר את הכיבוש מחדש. ניסו התנחלויות, גירוש, חיסול, הפקעות, מחסומים, אבל דבר אחד לא ניסו, והוא סיום הכיבוש. יש התפתחות טבעית בכל העולם. כל כיבוש בהיסטוריה המודרנית סופו להסתיים, ואנחנו רואים שממשלת ישראל לא רוצה לסיים את הכיבוש. אבל העמים מנצחים את הכיבוש בכל התפתחות היסטורית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וכך יהיה גם הפעם. העם הפלסטיני יזכה בסופו של דבר – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בחירות, שהיא זכות יסוד, בזכות להגדרה עצמית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפשר להשתיק את תומכת הטרור הזאת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא תומכת טרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. תמיכה בטרור, אדוני – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את כן תומכת טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה יודע – לא, האמירה "תומך טרור" היא אמירה בעייתית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אמרתי את זה בכוונה. פתאום, כשהם אומרים את זה עלינו, אף אחד לא מעיר להם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא יכול להיות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. חבר הכנסת סעדה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא חיה על הביטוי הזה. את חיה על הביטוי הזה. אז עכשיו תבינו מה המשמעות של הביטוי "תומך טרור". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה. מספיק. אני עוד שנייה מוציא אותך שוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותו צריך להוציא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מזכיר לך שגם את השתמשת בביטוי הזה. הוא ביטוי בעייתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא תומך טרור – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שלישית. החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא הזוי, מסוכן. אתה לא תהיה פה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העם הפלסטיני ימשיך להיאבק כדי לזכות בחירותו. אין עם שלא זוכה להגדרה עצמית. המאבק הזה יתממש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסדר מדיני שמביא להקמת מדינה פלסטינית הוא הדבר המתחייב. הוא זכות יסוד של העם הפלסטיני, אבל הוא גם לטובת כל העולם. תראו מה קורה בזמן המלחמות. העולם כולו לוהט. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא תקום. לא תהיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מדינה פלסטינית קום תקום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, קריאה ראשונה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה, הזמן הסתיים. אני נותן לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. דקה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הכנסת תצביע היום על הצעה חולפת שמדברת על אי-הקמת מדינה פלסטינית. ההיסטוריה ברורה: לעמים יש זכות החלטה על גורלם, והעם הפלסטיני יחליט על זכותו בגורל דרך סיום הכיבוש. אין עם טוב יותר מהעם הפלסטיני. המהפכה האלג'ירית הצליחה אחרי מיליון וחצי שהידים למרות ההתנגדות של צרפת הקולוניאלית.) אלג'יר השתחררה למרות ההתנגדות של הקולוניאליזם הצרפתי, וצרפת שגשגה לאחר מכן – – << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> ראחת פלסטין. ראחת פלסטין. ראחת פלסטין, יא חביבי. ראחת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואלג'יר חיה כמדינה עצמאית. מה שמותר לכל עם אחר, מותר לעם הפלסטיני. (אומר בערבית: פלסטין תקום למרות התנגדותכם, פשיסטים,) למרות הפשיזם שלכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השרה סטרוק, איך את קוראת לחמישה מיליון – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט, בבקשה, חבר הכנסת קריב. השרה סטרוק, אני רוצה לתת לדובר להתחיל. תודה. חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, שמעתי הרבה דיבורים פה. אני רוצה להתחיל בלהגיד משהו לקבוצה של המרכז-שמאל הציוני. העיקר בהקמת מדינת פלסטין הוא לא לשמר רוב יהודי ולא לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלא להשמיד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ניר, לא להפריע. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אלא הדבר העיקרי הוא שהעם הפלסטיני הוא עם ומגיעה לו זכות להגדרה עצמית. זה העיקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ניר. חברת הכנסת הר מלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה, חברת הכנסת גוטליב, להישאר בחוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כי זו פעם שנייה. תיכנסי בהצבעה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, נא להיות בשקט. << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מבקש ממך להישאר בחוץ. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש שתיתן לי את הזמן שלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני נותן לך את הזמן שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא הוגן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מוציא אותך פעמיים כי את מפריעה לדוברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה, אני שומרת גם עליך, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני עומד על זכותם לדבר, ואני אכניס אותך להצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה עד ההצבעה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. נא לצאת החוצה. חברת הכנסת גוטליב, אני לא יכול לתת לדובר להמשיך, כי את עדיין מפריעה לו. אני מבקש ממך לצאת החוצה עד ההצבעה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מבייש אותנו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את דיברת בתורך. זו הפעם השנייה שאני מוציא אותך. את תיכנסי להצבעה, כי את מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, כי אתה מבייש – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> את מוכנה בבקשה לצאת החוצה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אני יוצאת כי אין ברירה, אבל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. הישארי בחוץ. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש דברים שמן הסתם אני מאוד מזדהה איתם – שישראל לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית ללא סיום הכיבוש, בוודאי, לא מדינה שוויונית ולא מדינה של צדק חברתי, ולא יכולה לנצח את ההפיכה המשטרית ואת המנטליות של ההפיכה המשטרית ללא סיום הכיבוש. בוודאי שאני מזדהה עם כל זה ואני חלק מזה, אבל כל זה הוא מספר שתיים. מספר אחת הוא שהפלסטינים הם עם ומגיע לעם הזה זכות להגדרה עצמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יהיה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם בצורה הברורה ביותר, וגם בראש מורם – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא פה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שיש פה שני עמים, ואני אומר את זה בערבית, בעברית, באנגלית. יש פה שני עמים, ומגיעה – כן – לשניהם, הזכות להגדרה עצמית. אין דרך חוץ ממדינה לצד מדינה. העם הפלסטיני, שאני כל כך גאה בו, וגאה במאבק שלו מאז שנת 1920 עד עכשיו, לא הרים דגל לבן. מי שלא הרים דגל לבן משנת 1920 עד עכשיו לא ירים דגל לבן אף פעם. זה לא יקרה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ניר, אני מבקש. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להוסיף: בואו, תסתכלו עלינו. הינה, אנחנו יושבים פה בראש מורם מול כולם ואומרים לכם: לא נרים דגל לבן. לא יעזור. הייתה מערכת חינוך שעשתה את הכול בשביל לשבש את הזהות הלאומית שלנו. יש הגמוניה גזענית. יש לחץ כלפינו בשביל שנתכופף, ואנחנו עומדים איתנים, עם זקיפות קומה, ואומרים שאנחנו חלק מהעם הפלסטיני, ונשים את משקלנו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – גם כאזרחי המדינה בשביל לסיים את הכיבוש הארור, ועוד תקום מדינת פלסטין על אפם וחמתם של גזענים, וזה ייטיב עם היהודים ועם הפלסטינים. זה ייטיב עם כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מדינה פלסטינית היא קודם כול זכות של העם הפלסטיני, שזכאי להגדרה עצמית כמו כל העמים, אבל היא גם אינטרס ישראלי עליון. כי מול מדינת ישראל יש שתי חלופות: החלופה האחת היא לחיות בשלום מדינת ישראל לצד מדינת פלסטין – זו לצד זו, שתי מדינות בין הנהר לים; החלופה השנייה – כיבוש, אפרטהייד ותנאים-לא-תנאים של מדינת ישראל מול כל העולם. אין לנו אופציה שלישית. אופציה של עבדים ואדונים לא תתקיים בארץ הזו. ולכן הדיבור על מדינה פלסטינית הוא דווקא דיבור לטובתה של מדינת ישראל. כי כל אלה שטוענים שמדינת ישראל צריכה לשלוט, לכבוש מיליוני פלסטינים ולהתעמר בהם ולהתנכל להם – אנחנו רואים את ההתנהלות של המתנחבלים כל יום, כיצד הם מתנהלים עם הפלסטינים בשטחים הכבושים, בניגוד לכל אמנה בין-לאומית אפשרית. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת הר מלך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל העולם מבין ורושם את ההתנהלות של המתנחבלים נגד הפלסטינים. ועל כן אני אומר, לדבר על מדינה פלסטינית זה דווקא לדבר לטובת מדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין מצב בעולם שבין הנהר לירדן יהיו אדונים ועבדים. אין כזה דבר. מי שחולם על האופציה הזו, שימשיך לחלום יום ולילה. בין הנהר לירדן תוקמנה שתי מדינות, תהיינה שתי מדינות, מדינת ישראל ולצידה מדינת פלסטין בגבולות 4 ביוני 1967 – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בחלומות שלכם. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> בחיים לא. בחלומות שלכם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כולל ירושלים המזרחית. כל אחד יכול לחלום כראות עיניו, גם ביום וגם בלילה. זה הפתרון שיהיה, כי אין פתרון אחר. אפרטהייד, כיבוש, אדונים ועבדים – זה חלף מהעולם ואין כזה מצב יותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפלסטינים לא יקבלו סיטואציה של עבדים שאתם תהיו האדונים שלהם. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אז שילכו. שילכו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – השרה אורית סטרוק. בבקשה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם יכולים ללכת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איזה יום גדול הוא היום הזה שבו כנסת ישראל תצביע ברוב, רוב יפה, רוב מובהק, נגד מדינה פלסטינית בארץ ישראל. הבית הזה הוא המקום שבו נקבעת עמדתו של העם. לפני 31 שנה, הבית הזה החליט ברוב דחוק ביותר על הסכם אוסלו הארור. לפני 29 שנים, הבית הזה החליט שוב ברוב דחוק ביותר על הסכם אוסלו ב' הארור אף יותר. לפני 20 שנה, הבית הזה החליט על תוכנית ההתנתקות הארורה, שעקרה את יישובינו מצפון השומרון ומחבל עזה. והיום אנחנו עומדים להחליט כאן ברוב יפה מאוד, ברוב של 74 חברי כנסת – או אולי אפילו 75, משום שגם חבר הכנסת מתן כהנא חתם על הפנייה הזו – אנחנו עומדים להחליט שעם ישראל מתנגד התנגדות נחרצת להקמת מדינה פלסטינית. את התיקון הזה של הזזת הגלגל אחורה, חזרה לנורמליות, התחלנו לפני שנה וחצי, כשהצבענו כאן על החזרה לצפון השומרון, והיום אנחנו מצביעים ברוב גדול ויפה על כך שאנחנו מסרבים להקים מדינת אויב, ובכלל מדינה נוספת, בארץ שלנו. ההחלטה הזו חשובה מאוד לקראת ההחלטה שצפויה בהאג בקרוב. עם ישראל אומר כאן בפה מלא שזו הארץ שלו, שאין עם כובש בארצו ושלא תהיה מדינה פלסטינית, כי אין עם פלסטיני. אין דבר כזה. אין עם פלסטיני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ואנחנו אומרים לכל אומות העולם: אם אתם תדחקו אותנו לפינה בנושא הזה בהחלטות שתקבלו בקרוב בהאג או באו"ם או במקומות אחרים, אנחנו נלך צעד אחד קדימה וגם נחיל כאן, בארצנו, ריבונות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וואו, את מפחידה אותם. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תודה גדולה ליוזמים של הדיון הזה – לחבר הכנסת אלקין, לראשי שדולת ארץ ישראל חבריי חברי הכנסת רוטמן, אדלשטיין ולימור סון הר מלך. יום גדול לעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. יסכם את הדיון, לפני הצעות הסיכום המפלגתיות, הסיעתיות, חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם ראיתם, אבל קודם לכן היה פה רגע מתוח כאשר חברים מסיעת ישראל ביתנו רבו עם חברים מסיעת הליכוד, והיו גם צעקות. ובהתחלה, אני חייב לומר, הצטערתי מאוד. אמרתי: איזה יום היסטורי – מדינת ישראל, הכנסת, הולכת לקבל החלטה שחתומות עליה סיעות רבות. חברי כנסת, הסיעות שיגישו, בעזרת השם, את הצעת הסיכום שעליה נצביע, הסיעות הללו כוללות בתוכן 74 חברי כנסת. חלק עכשיו, ברוך השם – אנחנו מברכים מכאן את חבר הכנסת ברוכי. הוא לא פה, הוא מחתן ילד. כל אחד עם הסיבות שלו. יהיה, בעזרת השם, רוב גדול, אבל אלו שחתומים על סיעות הסיכום האלה – כבר עכשיו אנחנו ב-74 חברי כנסת, ואני מקווה שעוד יצטרפו אלינו. זה רוב גדול ומשמעותי להצעת סיכום חשובה. וראיתי רבים, ואמרתי: חבל, הורסים את היום. ואז אני אמרתי: לא, לא, זה טוב וחשוב שהעולם יראה, שמדינת ישראל תראה, שאזרחי ישראל יראו, שיכול להיות שיש מריבות ויש קואליציה ויש אופוזיציה, ולפעמים אפילו דם רע, אבל על הנושא הזה יש קונסנזוס מוחלט כאן בבית. יש קונסנזוס מוחלט בעם היהודי. ואני גאה ממש ביוזמתה של שדולת ארץ ישראל בראשותי ובראשות חבריי חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יחד עם המציעים חבר הכנסת זאב אלקין וחבר הכנסת משה סלומון, שהציעו את ההצעה וחתמו לבקש את הדיון הזה מיושב-ראש הכנסת, שהתגייס לדבר הזה גם הוא, חבר הכנסת אמיר אוחנה. כנסת ישראל עומדת היום כחומה בצורה מול רעיון הקמת מדינה פלסטינית. היא מעניקה בשורה גדולה לאזרחי מדינת ישראל ומשמיעה אמירה חשובה לעולם כולו. ישנה חשיבות עליונה להתנגד בכל תוקף למדינה פלסטינית אשר תהווה מפעל טרור ותעניק פרס לאויבינו הקמים עלינו לכלותנו. אני מברך את חבריי לכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שמשמיעים היום את האמירה הברורה הזאת לעולם, ואני חייב לומר במילותיה של נעמי שמר. בדרך לכאן, להצבעה הזאת, פגשתי איש מאוד מוזר, שהלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט, ואמר: "על משכבי בלילות אני שומע קול – – – פעמון גדול ומצלצל, ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר, כמו מתפלל: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל". ההנמקה להצעה הזאת היא הנמקה שנאמרה בצורה ברורה. מדובר בסכנה אדירה לביטחונה של מדינת ישראל. מדובר בסכנה לעתידה של מדינת ישראל, לאזרחי ישראל. אבל אני חייב לומר, ודווקא בשבוע הזה – לא מדובר רק בשאלת הסכנה הפיזית. לא מדובר רק בשאלת הקיום הפיזי. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, והאמירה הזאת כאן היא אמירה חשובה גם כלפי העולם. ולמרות שאת הפסוקים האלו כולנו מכירים בעברית, אני הייתי רוצה להקריא אותם, ברשותך, באנגלית, אדוני היושב-ראש, כדי שישמעו זאת אומות העולם. אנחנו נקרא בשבת את דבריו של מי שבא לקלל את עם ישראל ויצא מברך, והאמירה שנאמרה על ידו, על ידי בלעם: How shall I curse, whom God hath not cursed. or how shall I defy, whom the lord hath not defied? For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: the people shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations. בעברית: "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב". "Who can count the dust of Jacob, and the number of the fourth part of Israel? Let me die the death of the righteous, and let my last end be like his". זו הברכה שהשם הפך את קללתו של בלעם עלינו. זו הברכה שאנחנו יודעים. וכדי להפטיר בהפטרה, אנחנו נגיד את הפסוקים הבאים – גם אותם אגיד באנגלית, כי גם אותם חשוב שישמעו בעולם: Then the remnant of Jacob will be in the midst of many peoples like dew from the lord, like showers on the grass, which do not wait for anyone or depend on man. the remnant of Jacob will be among the nations, in the midst of many peoples, like a lion among the beasts of the forest, like a young lion among flocks of sheep, which mauls and mangles as it goes, and no one can rescue. Your hand will be lifted up in triumph over your enemies, and all your foes will be destroyed. ושהפסוקים הללו יהיו לנגד עיני החיילים שלנו, שנלחמים בימים אלו ובשעות אלו כדי לוודא שבאמת נזכה להקים בארץ ישראל, ששייכת לעם ישראל, על כל ארץ ישראל, את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב". תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, נתחיל בזה שמדינה פלסטינית לא יכולה לקום, כי אין דבר כזה עם פלסטיני. צריך להתחיל מהשורש. היסטורית לא היה עם כזה. משפטית בין-לאומית אין עם כזה. יש בהגדרות של המשפט הבין-לאומי חמישה פרמטרים שמגדירים עם: שפה, מטבע, מלך, מושל. אני תמיד שואל: מי היה המלך הפלסטיני הראשון? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> סלאח א-דין. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מורשת, היסטוריה, לא היו מעולם. צריך לומר את האמת. אתם יודעים שהאמת – לפעמים כדאי לומר אותה. התנועה הלאומית הפלסטינית הוקמה על ידי המופתי כתנועת נגד לתנועה הציונית. היו ערבים, ערבים ככל הערבים. יש הרבה ערבים סביבנו, מוסלמים, לא מוסלמים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ודאי התנועה הציונית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היגרו לארץ ישראל – אגב, מרביתם בעקבות תהליכי שיבת ציון, החזרה של היהודים לארץ ישראל. היהודים באים לארץ ישראל ומפריחים בה את השממה, ואז פתאום יש פרנסה, יש תעסוקה. פתאום החול והמלריות והביצות הופכים ל"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו". ושואל את עצמו המופתי: איך אני מתנגד לתהליך הזה? שאגב, הוא סטירת לחי תיאולוגית גדולה מאוד לאסלאם. הרי האסלאם בנוי על זה שהעם היהודי חטא והקדוש ברוך הוא מחליף אותו בעם אחר. עכשיו העם היהודי חוזר חזרה לקדמת בימת ההיסטוריה ומקים חזרה מדינה. מה עושה האסלאם? מה, מסתבר שהכול שקר? אז צריך להילחם בתנועה הציונית. אז מקימים כביכול תנועה לאומית פיקטיבית כדי להגיד: יש לנו תביעות לאומיות כאן. אבל אין דבר כזה עם פלסטיני. אגב, אתם יודעים מה הסיבה ששוב ושוב ושוב, כל פעם, באוסלו, בקמפ דייוויד, באנאפוליס, כל פעם כשהיו, לצערי, אצלנו מי שקצת התבלבלו והסכימו לוותר, ברגע האמת – אז ערפאת בזמנו פוצץ את המשא ומתן והלך לפוצץ אוטובוסים במרכזי ערים במדינת ישראל. הפלסטינים, המכונים פלסטינים שלא בצדק – כי סבתא שלי, זיכרונה לברכה, הייתה פלסטינית, נולדה פה בפלסטין, אבל המכונים שלא בצדק פלסטינים לא יכולים להכיר בקיומה של מדינה יהודית. הם לא רוצים לחיות לצידה – הם רוצים לחיות במקומה; מכיוון שברגע שהם יכירו בקיומה, הם שומטים את הקרקע מתחת לעצם הגדרת הקיום שלהם. אין להם זכות קיום כתנועה לאומית אם לא שלילת התנועה הלאומית הציונית היהודית. Once הם הכירו בזה שיש מדינה יהודית, עם יהודי בארץ ישראל, הם חוזרים להיות ערבים ככל הערבים. זה פשוט. הם לא יכולים להקים מדינה פלסטינית כי ארץ ישראל שלנו, מה לעשות? מכוח התנ"ך, מכוח ההבטחה האלוקית, מכוח האבות, מכוח ההיסטוריה – היסטוריה של אלפי שנים, לא משהו מומצא של 70, 80, 90 השנה האחרונות. זו הארץ שלנו מכוח המשפט הבין-לאומי, גם את זה צריך לומר. המשפט הבין-לאומי, אגב, מכיר במורשת, בהיסטוריה, בערכים, בתנ"ך. ההחלטה האחרונה המחייבת מבחינת המשפט הבין-לאומי היא הצהרת בלפור, סן רמו. החלטת החלוקה לא קיבלה שום תוקף בין-לאומי, מכיוון שהערבים דחו אותה. שתי מדינות בכל העולם הכירו בכיבוש הלא-חוקי הירדני שהיה פה בסך הכול 19 שנה. אז גם על פי המשפט הבין-לאומי זה שלנו. אבל שוב, קודם כול מצד האמת, ההיסטוריה. עכשיו צריך לומר לעולם: המפעל הציוני הוא המפעל הצודק והמוסרי ביותר בפרספקטיבה היסטורית ובין-לאומית שהתרחש בעולם במאות השנים האחרונות. אחרי אלפיים שנות גלות, נדידות ורדיפות, העולם, כן, אפשר, היה שותף לתהליך הזה שהחזיר את העם היהודי אל המולדת ההיסטורית שלו. יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהדבר הזה. ולא יכולה לקום מדינה פלסטינית גם כיוון שהיא תסכן את קיומה של מדינת ישראל. ואם היו עוד כאלה תמימים שחשבו בחברה הישראלית אחרת, כולם התפכחו, או הרוב הגדול. יש עוד כאלה עיוורים באפלה. הרוב המוחלט בכל סקרי דעת הקהל של החברה הישראלית מבין שזה אסון. כשאנחנו מפקירים שטח, מתכנסים מאחורי קירות וגדרות, אנחנו מקבלים מפלצות טרור נאציות אכזריות כמו החמאס. הרי ברור לכולם שאם מחר קמה מדינה כזאת, החמאס משתלט עליה ברגע. היום 87% מהערבים ביהודה ושומרון תומכים בטבח הנורא הזה. אף אחד מראשי המכונים המתונים, פתח, רשות פלסטינית, אף אחד לא גינה את הרצח הזה. ברגע משתלטים על זה, זורקים את הפתח מהגגות. מה זה מדינה פלסטינית? זה לקחת את עזה, להכפיל אותה פי 20, לשים אותה בשטח ששולט גיאוגרפית וטופוגרפית על רוב שטחה של מדינת ישראל – צריך להיות חולה בשביל לעשות את זה. זה לא יקרה, כי אין דבר כזה עם פלסטיני, זה לא יקרה, כי זו ארצנו מכל בחינה שהיא, וזה לא יקרה כי זה מסכן את קיומה של מדינת ישראל. זה לא יקרה כי הרוב המוחלט בעם ישראל מבין שאסור שזה יקרה, והכנסת תצביע עכשיו ברוב גדול. ואגב, שמעתי כבר שגם יש עתיד נעלמים מההצבעה כי גם הם טוענים שהם מתנגדים. אגב, למה הם טוענים שהם מתנגדים? אני חייב עוד ממש נקודה קצרצרה בחצי דקה. למה הם טוענים שהם מתנגדים? כי הם רואים איפה נמצא הציבור הישראלי. אז פוליטית לא נוח להם, אז הם לא פה עכשיו. אני רק רוצה לומר לעם ישראל: אל תתבלבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בשנות התשעים קראו לזה מזרח תיכון חדש. היום יש מכבסת מילים חדשה: הסדר אזורי. בני גנץ מבין שהציבור הישראלי הוא נגד מדינה פלסטינית, אז הוא אומר: אני נגד. מה כן? הסדר אזורי. הסדר אזורי זה עכשיו מכבסת המילים החדשה – לקחת את אבו מאזן, להחזיר אותו לעזה. זאת אומרת שחיילינו, בדם שלהם, מחליפים פרה וחמור – להקים מדינה פלסטינית עם איזו נורמליזציה עם סעודיה. חברים, זו סכנה קיומית למדינת ישראל. זה לא יקרה. הכנסת תצביע עכשיו ברוב גדול. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ראש הממשלה נוסע לארצות הברית בשליחותה של כנסת ישראל עם עמדה חד-משמעית ששוללת הקמת מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל – לא עכשיו, לא מחר, לא חד-צדדי, לא דו-צדדי, לא תלת-צדדי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא יקום ולא יהיה. זו ארצנו. ניישב אותה. וכמו שאתם יודעים, אנחנו בממשלה שלנו נמשיך לקבוע את העובדות בשטח בהסדרת היישובים, בבנייה, בכבישים, בתשתיות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מחילים ריבונות דה פקטו, מורידים מהשולחן את האיוולת הנוראה הזאת, ובעזרת השם, יחד ננצח. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. יסכם מטעם הממשלה השר שלמה קרעי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הוא לא בממשלה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> דובר נוסף. לא. המסכם מטעם הממשלה הוא השר שלמה קרעי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, תודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת רוטמן, השר מחכה לכם כדי שיוכל להתחיל לדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. אל תיתן להם סיבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת פורר וחבר הכנסת רוטמן, אני ממש לא רוצה להוציא אתכם להתווכח בחוץ. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת רוטמן, אתה רוצה שאני אתחיל לקרוא אותך לסדר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אני לא מדבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה מפריע כרגע לשר קרעי לסכם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא אמרתי כלום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנא גש למקומך. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה לא רוצה גם לסכם? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> השר בן גביר, שומע? ביקשתי היום, ביקשתי מה-AI, שאלתי אותו שתי שאלות. בקשה ראשונה – אמרתי לו: תן לי פסוקים מהתנ"ך, ולהבדיל – מהקוראן, שמראים את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. בלי סוף קיבלתי. ביום ההוא – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש סיבה שאין שעון? יש סיבה שאין שעון? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, כי לשר מסכם אין הגבלת זמן, מה לעשות. זה השר המסכם, חבר הכנסת פורר. מה לעשות. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קיבלתי בלי סוף פסוקים, גם מהתנ"ך וגם מהקוראן, על הקשר בין עם ישראל לארץ הזאת. אני אתחיל, אני אתן כמה, אולי בהמשך אני אוסיף עוד. בראשית: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמֹר: לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדֹל נהר פרת". בספר שמות: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלֹתו מן הארץ ההִוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש". ביהושע: "כל מקום אשר תדרֹך כף רגלכם בו לכם נתתיו, כאשר דִברתי אל משה. מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החִתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם". ויש גם מהקוראן. אני אקרא את זה בעברית, בתרגום. בסורה 5, אל-מאאידה, פסוקים 20–21: "כי אמר משה אל עמו, תזכרו את חסד השם אלוהיכם, אשר נתן לכם נביאים ויעשכם למלכים, וייתן לכם אשר לא נתן לאחת מהאומות, עם השם, בוא אל הארץ הקדושה אשר נתן אלוהים לכם". זה מהקוראן. תכף אני אמשיך עוד קצת. אבל שאלתי אותו עוד שאלה. כתבתי לו: תן לי בבקשה פסוקים מהקוראן שמדברים על החיבור של הערבים הפלסטינים לארץ ישראל. בקוראן. אני לא מכיר את הקוראן מספיק, ביקשתי עזרה. בתנ"ך ובקוראן אין פסוקים המתייחסים לחיבור של הפלסטינים לארץ ישראל. במקרה של הקוראן הוא אינו מתייחס ישירות בכלל לקבוצה אתנית שנקראת פלסטינים, אך כן מזכיר את הקשרים ההיסטוריים של העמים ששכנו באזור ארץ ישראל. למשל, אחד הפסוקים שיש – אמרתי אולי פסוק אחד יש – התרגום שלו: והצלנו אותו, את אברהם ואת לוט, לארץ אשר ברכנו בה לכל העולמים. זה מסורה 21, אל-אנביאא, פסוק 71. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היית שואל אותי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בוא, תגיד לנו איזה פסוק יש בתנ"ך או בקוראן שמראה כמו הפסוקים שלנו, גם בתנ"ך וגם בקוראן, על הקשר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא מוזכרת ירושלים בקוראן. הם אומרים שהיא מוזכרת ברמז. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא ברמז. תקשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא מוזכר חיבור שלכם לארץ. תשמע עוד פסוקים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסביר, איך אתה רוצה לשלוט בעם אחר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עוד פסוקים: "ונאמר לבני ישראל אחרי פרעה" – סורה 17, אל-אסראא, פסוק 104 – "שבו בארץ, וכבוא הבטחה אחרונה, נביא אתכם מכל הערים". והינה מהתנ"ך: "כי הנה ימים באים נאֻם ה' ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר ה', והשִבֹתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה". ביחזקאל: "ולקחתי אתכם מן הגויִם וקִבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם"; "וישבתם בארץ אשר נתתי לאבֹתיכם והייתם לי לעם ואנֹכי אהיה לכם לאלֹהים". עמוס: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם. ונטעתים על אדמתם ולא יִנתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלֹהיך". לא יעזור לכם שום דבר, חברים. לא יעזור. הקדוש ברוך הוא הבטיח את הארץ הזאת לעם שלו, עם סגולה, לעם ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם לך לא יעזור. ישראל, אף על פי שחטא – ישראל הוא, למרות שאתה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, לא להפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – נמצא עמוק במ"ט שערי טומאה, אולי כבר הגעת לשער הנו"ן, אני לא יודע. בכל מקרה, כשאנחנו מדברים על החיבור של עם ישראל לארץ ישראל, רואים את זה בכל מקום, ואתה לא צריך לחפש, לא מתחת לפנס, ולא צריך פרוז'קטור כדי למצוא את הקשר הזה. הקשר ברור. הקשר נמצא באדמה. הקשר נמצא בחפירות ארכיאולוגיות. אין שום קשר, לא בתנ"ך, לא בקוראן, לא בממצאים ארכיאולוגיים – אין שום קשר בין הפלסטינים לארץ הזאת. אנחנו מוכנים לקבל אתכם כגרים, גר תושב שיש לו פה זכויות בארץ הזאת – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שמקבל זכויות אזרחיות, אבל מדינה פלסטינית – לעולם אנחנו נתנגד למדינה פלסטינית. יש לנו הבטחה אלוקית שהיא איתנו, ולא יעזור לכם שום דבר. בטח ובטח בתקופה הזאת, אחרי הטבח הנורא שהיה כאן בשמחת תורה – מי שמנסה לבוא ולדבר על מדינה פלסטינית בעצם אומר: בוא ניתן פרס למי שטבח בנו, וזה יהיה הפרס. התמורה לטבח, להרג, לרצח, לאונס, לעריפת ראשים, תהיה מדינה פלסטינית. אני לא מצליח להבין את אותן מדינות שבבורות מדהימה, שבניתוק מוחלט ממה שקרה כאן, ממה שיכול לקרות לכל אומה ולשון שרוצה לחיות חיי רווחה וביטחון, שהן באות ואומרות: אנחנו נותנות פרס לטרור; אנחנו אומרות: היה כאן טבח נורא, ונכיר במדינה פלסטינית בשביל זה. הדבר הזה בעיניי הוא לא מובן, לא מקובל, אי-אפשר לקבל אותו. ובלי קשר לזה, אנחנו מתנגדים למדינה פלסטינית כי הארץ הזאת היא המורשת שלנו, היא ההיסטוריה שלנו, היא הובטחה לנו מימי קדם. כאן אנחנו נהיה וכאן אנחנו נישאר, וכמו האמרה הידועה "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן", אז אנחנו מדברים עכשיו על עבר הירדן המערבי – זה בוודאי שלנו. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> והמזרחי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המזרחי שייך לשניים וחצי שבטים, ראובן, גד וחצי המנשה. הוא לא היה צריך להיות מראש חלק מארץ ישראל – ותודה על השאלה, חבר הכנסת עבאס – אבל כשסיחון יצא לקראת ישראל להילחם בהם, זה לא היה אמור להיות חלק מארץ ישראל. הקדוש ברוך הוא אמר למשה: לך ותעשה את מה שצריך ותשמיד את סיחון ואת כל עמו. למה? כדי שהעמים בארץ ישראל ידעו שמי שמתעסק עם עם ישראל, דמו בראשו. ואחר כך, כששני המרגלים הגיעו לרחב, לרגל את הארץ, היא אמרה להם: "נפלה אימתכם עלינו", שמענו מה עשיתם לסיחון ולעוג מלכי האמורי. כי כאשר אתה מתנהל ברוח של גבורה, כמו שנקרא בפרשה: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – מה ההבדל בין לביא לארי? לביא מסמל עוצמה פיזית, גופנית, וארי זה רוחני, זה מלך החיות. עם ישראל – לא מספיק לו; זה לא בא רק בכוח, הוא בא גם ברוח. הרוח של הגבורה שיש לעם שלנו, רוח הגבורה שיש ללוחמים שלנו, הרוח הזאת שמנשבת משחר ההיסטוריה שיש לעם הזה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – נמצא במיאמי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה הבעיה, קריב? גם נגד ארץ ישראל יש לך בעיה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאלתי אם זה רוח הגבורה שמשתקפת בהשתמטות של הבן של ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. זה לא קשור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – רוח הגבורה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, נא לא להפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> "עם כלבִיא יקום." << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם נגד ארץ ישראל אתה מתלונן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הוא במיאמי. מה הקשר לארץ ישראל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני כבר בשנייה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ביקשתי שתשב בשקט. לא להפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם מחקתם את ציון מסידור התפילה שלכם בכלל. בשבילך, זה שאתה כאן בירושלים לא אומר לך שום דבר. זה לא מזיז לך, חבר הכנסת קריב. אני קורא בשיר של יום, ביום שני, "סֹבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה". אצלך אין ציון בכלל בסידור התפילה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה באמת חושב כך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם מחקתם את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בוא תפתח, הוא פה על השולחן. אבל אצלך אמת ושקר – אין קשר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אולי החזרת אותה בשביל ההצגה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז בוא תיתן לי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אתה זה שאמרת שאתה מוכן שהכותל יהיה בתל אביב. את זה אני שמעתי לפחות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם בזה אתה משקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את זה אני שמעתי. אני לא יכול לשקר על משהו ששמעתי במו אוזניי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך תלמד מי היה ארתור בירן. לך תלמד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ביקשתי להפסיק להפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשהמרגלים הגיעו לרחב, היא אמרה להם: שמענו כי "נפלה אימתכם עלינו" וגם "נמֹגו כל יֹשבי הארץ מפניכם". וזה מה שאנחנו נעשה גם עכשיו לאויבים שלנו – גם לחמאס, גם לחיזבאללה, למען יראו וייראו. מי שמתעסק עִם עַם ישראל, דמו בראשו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. סדר הקראת הצעות הסיכום, לפי גודל הסיעות, מהגדולה לקטנה: הצעת הסיכום של הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, הימין הממלכתי ונעם. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להקריא את סיכום הצעת הסיעות. << דובר >> גדעון סער (הימין הממלכתי): << דובר >> הודעת הסיכום מטעם שמונה הסיעות אשר היושב-ראש הזכיר את שמותיהן: כנסת ישראל מתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן. הקמת מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולאזרחיה, תנציח את הסכסוך הישראלי–פלסטיני ותערער את היציבות באזור. זאת תהיה רק שאלה של זמן קצר עד שחמאס ישתלט על המדינה הפלסטינית ויהפוך אותה לבסיס טרור אסלאמי רדיקלי הפועל בתיאום עם הציר בהנהגת איראן כדי לחסל את מדינת ישראל. קידום הרעיון של המדינה הפלסטינית יהווה פרס לטרור, ורק יעודד את חמאס ותומכיו, שיראו בכך ניצחון, בזכות הטבח של 7 באוקטובר 2023, ומבוא להשתלטות האסלאם הג'יהאדיסטי על המזרח התיכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הצעת הסיכום של רע"מ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הצעת הסיכום של רע"מ – מה זה אומר? מישהו יכול להסביר לי? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סיעת רע"מ דורשת משני הצדדים להכריז על הפסקת אש מיידית ולשחרר מייד את כל החטופים בהתאם למתווה שהציג הנשיא ביידן. סיעת רע"מ דורשת משני הצדדים לקדם באופן מיידי מתווה מדיני שמטרתו מתן תקווה לשני הצדדים וחתירה לסיום הסכסוך והשכנת שלום בר-קיימא בין הפלסטינים לישראלים, בהתאם להחלטות האו"ם וההסכמים בין שני הצדדים ויוזמת השלום הערבית. כחלק מהתובנות לגבי הכישלון בהשגת הסכם שלום כולל במשך 30 שנה מאז אוסלו, סיעת רע"מ מבקשת לקדם החלטה בכנסת ובממשלה שתכיר במדינת פלסטין ליד מדינת ישראל, שתהווה פקטור משמעותי בקידום תהליך של פיוס, שלום וסיום הסכסוך בין שני העמים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל תוסיף מהקוראן, שתהיה איזו אסמכתה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אני אוסיף פסוק. (אומר בערבית: "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה – –") << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ("– – מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו, למען נראה לו את אותותינו, הוא שומע ומבחין.") << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת הסיכום של סיעת חד"ש-תע"ל. מנסור עבאס, בגלל שחרגת מההצהרה הכתובה, אני מתנגד להצעה שלך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סיעת חד"ש-תע"ל קוראת לכנסת להצביע בעד הכרה במדינה פלסטינית עצמאית, ריבונית וחופשית לצד מדינת ישראל. 1. הפסקת המלחמה ברצועת עזה, הסכם על מתווה שחרור חטופים ושבויים ונסיגת כל כוחות הצבא לשטח ישראל. 2. סיום הכיבוש של הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, השבת האדמות הפלסטיניות לבעליהם החוקיים ופינוי כל ההתנחלויות. 3. חתימה על הסדר מדיני של שלום צודק, שבסיסו הכרה במדינה פלסטינית בגבולות יוני 67', שבירתה אל-קודס, אל-שריף, ירושלים המזרחית, דבר שיביא שלום ישראלי-ערבי כולל, לפי יוזמת השלום של הליגה הערבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. ההצבעה תהיה על הצעות הסיכום לפי גודל הסיעות, מהקטנה לגדולה. אנחנו נחל בהצבעה על הצעת הסיכום של חד"ש-תע"ל. הוגשו 20 חתימות, לכן הצבעה זו תהיה שמית. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מי ביקש שמית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק זאת. הם ביקשו על ההצבעה שלהם, רע"מ-תע"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. נתת על סיעת חד"ש. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש לכם 20 חתימות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. יש פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מתחילים בהקראת השמות. חברים, מי שלא הבין, ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית. תודה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה משתתפת בהצבעה רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה משתתפת בהצבעה מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח עודד פורר – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו משתתף בהצבעה עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע? אבקש למנות את הקולות, תמה ההצבעה. התוצאות: תשעה בעד, 62 מתנגדים, ולכן ההצעה לא התקבלה. הצעת הסיכום של חד"ש-תע"ל לא עברה. ואנחנו נעבור להצעת הסיכום של סיעת רע"מ. הצבעה אלקטרונית. אבקש לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מנסור עבאס – 9 נגד – 61 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מנסור עבאס לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד – אבקש לשמור על שקט – 61 מתנגדים. הצעת הסיכום של סיעת רע"מ ירדה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת הסיכום של סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, הימין הממלכתי ונעם. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד הצעת הסיכום שהביאו חברי הכנסת זאב אלקין ומשה סולומון – 69 נגד – 9 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביא חברי הכנסת זאב אלקין ומשה סולומון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 68, תשעה מתנגדים. עם כל ההתרגשות, סליחה, לא מוחאים כפיים. אני מודיע שהצעת הסיכום של סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, הימין הממלכתי ונעם התקבלה. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> נתוני הפשיעה הגבוהים של שנת 2023 << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: נתוני הפשיעה הגבוהים של שנת 2023, של חברי הכנסת מירב בן ארי, גלעד קריב, סימון מושיאשוילי, אוהד טל, בועז ביסמוט, פנינה תמנו, עאידה תומא סלימאן וואליד אלהואשלה. ראשונת הדוברים – מירב בן ארי. חברי הכנסת, אבקש לשמור על השקט. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, הצעה שיזמתי והצטרפו אליה חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה, פנינה תמנו שטה, גלעד קריב, סימון מושיאשוילי, אוהד טל, בועז ביסמוט, עאידה תומא סלימאן וואליד אלהואשלה. חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה התכנסו יחד כדי לדבר על נתוני הפשיעה המזעזעים. כמו שאתם רואים, כנראה שכולם מבינים שיש בעיה. הנתונים האלה פורסמו בידיעות אחרונות. כמובן שהמשרד לא שיתף פעולה, כמו שהוא לא משתף פעולה עם הוועדה, כמו שהוא לא מגיע לספר על הנתונים, אבל רק אחרי שלא הייתה לו ברירה בגלל חוק חופש המידע הוא שיתף פעולה והעביר את הנתונים. רובכם קראתם – מי שלא קרא, יכול לדעת שאין תחום אחד שאין בו כישלון. בואו נתחיל לפני הכול, נספר גם על הכתבה שפורסמה בערוץ 12, של העיתונאי יוסי מזרחי, שחשפה את מה שכולנו יודעים: דבר אחד – כשאין משילות, יש אזרחים. אז מסתבר שבשכונת הדר גנים בפתח תקווה יושבים אזרחים כל לילה במכוניות שלהם ומתצפתים על גונבי הרכבים. וכששואלים את אחד המתצפתים, אזרחים פשוטים, הוא אומר: על המשטרה פה אני כבר לא סומך, אין מי שישמור. והם פשוט שומרים על הרכבים שלהם. 20,000 מקרי גנבות רכב – הנתון הגבוה ביותר יותר זה עשר שנים. לאחר מכן הלכו למישהו שיש לו חנות בתל אביב. שלוש פעמים כבר פרצו למנשה איתן. בפעם האחרונה שפרצו וגנבו לו תכשיטים במאות אלפי שקלים, לקח למשטרה יומיים לסגור את התיק ולהגיד שזה חוסר עניין לציבור. את מי זה מעניין שהלכה הפרנסה של הבן אדם? ומה נגיד על קיבוץ גדות בצפון, שסובל מתופעת הפרוטקשן, או בשמה בעברית, סחיטת דמי חסות? גם שם הקימו ארגון אזרחי שנקרא "עד כאן" כדי להילחם בתופעת הפרוטקשן, כי פשוט אין משטרה, היא לא קיימת. הנתונים האלה, שניסו מאוד להסתיר – אגב, בניגוד להחלטת ממשלה שהתקבלה על שקיפות – מראים שאין קטגוריה שבה לא עלתה הפשיעה, שלא לדבר כמובן על הפשיעה בחברה הערבית – אגב, הרציחות בחברה הערבית הן מקום שלישי בעולם אחרי מקסיקו וקולומביה – כמובן, בפשיעה בחברה היהודית. אין מקום שאתה לא נוגע – אגב, אתם יודעים איפה יש ירידה בפתיחת תיקים? בשוחד והפרת אמונים. למה? כי זה שחיתות. לא מעניין לחקור. השר הזה, שהוא כישלון מהדהד, שאין תחום אחד שהוא לא הרס ולא פגע בו, מביא אותנו למצב שבו יש 32% בלבד אמון של הציבור במשטרת ישראל. אני מודה לחברי הכנסת שהצטרפו. אני מאוד מאוד מקווה, אם בכלל יש תשובה, שיהיו פתרונות למצב הזה, כי איך אמר אתמול אחד התושבים? אין אדם במדינת ישראל שלא חווה פשע בשנה האחרונה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני לא יודע אם הספקתם לראות בטלפונים הניידים שבזמן שסיעות הקואליציה יחד עם הימין הממלכתי וישראל ביתנו קידמו כאן בלהט את הצעת ההחלטה נגד פתרון שתי המדינות, פרסם העיתונאי ברק רביד ידיעה שנציגי ממשלת ישראל ישבו עם הרשות הפלסטינית לדיון על מה שיקרה במעבר רפיח. שמעת על זה, השר דיכטר? שיתפו אותך בפרטים כחבר קבינט? ידעת שנתניהו מדבר עם הרשות הפלסטינית על מעבר רפיח? תאמרו לי, על מי אתם עובדים? על מי אתם עובדים? מה אתם חושבים – עוד פעם, כפי ששאלתי קודם – שכל הציבור הישראלי עיוור? מדברים עם הרשות הפלסטינית על מעבר רפיח, אבל גם עסוקים בלמוטט אותה כלכלית. מדברים עם הרשות הפלסטינית על היום שאחרי הניצחון המוחלט – סיסמת הקרב הנבובה של מנהיג שלא יודע להוביל את המדינה אל עבר ניצחון אמיתי – מדברים על הניצחון המוחלט, אבל מאפשרים לסמוטריץ' להחיל סיפוח זוחל שיגדיל את החיכוך האלים בין ישראלים לבין פלסטינים. אז תאמרו, אנשי הימין: מה לעזאזל אתם רוצים? מה אתם רוצים? פעם אחת תעמדו באומץ, שימו בצד את כל הסיסמאות הפופוליסטיות שלכם. תאמר לי, השר דיכטר, אתה מבין גדול בענייני פלסטינים: מה התוכנית שלך ליום שאחרי הניצחון המוחלט והמזהיר ברצועת עזה? יש לך איזשהו חזון, או אתה מציע שמדינת ישראל תתגלגל לה ללא חזון – – – << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> די, די. את הפופוליזם – – – << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> קיבלתם את ההזדמנות. קיבלתם את ההזדמנות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תאמר, מה אתה מציע לגבי חמישה מיליון פלסטינים? תאמר, מה? מה? << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> קיבלתם את ההזדמנות. קיבלתם על מגש של כסף, הרסתם – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש לך מה להציע או שכלום, חוץ מהצהרות פופוליסטיות שלך, של נתניהו? << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> איבדתם את ההזדמנות – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו איבדנו? אתם ממשלה שמובילה את מדינת ישראל בדרך ללא מוצא, אז כל מה שנשאר לכם זה להעביר כאן החלטות שאין מאחוריהן כלום. כלאם פאדי. << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם ממשלה של כלום, של הבל ורעות רוח, שלא מסוגלת להבטיח ביטחון לאזרחי מדינת ישראל, שלא מסוגלת להציע תקווה. אתה מתעסק בשינוי שם המשרד שלך במקום לדאוג לביטחון ישראל כחבר קבינט. תושב אשקלון שלא מסוגל להביט למוכרת במכולת ולומר לה מה התוכנית שלך, שר בכיר בממשלת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתה יושב על הכיסא שלך ואומר שאתה נושא באחריות, כשאתה לא מסוגל לומר כאן מה החזון שלך ליום אחרי הניצחון המוחלט השקרי של המלך העירום שהמלכתם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> החלום שלו זה מה שאתה רוצה, מדינה פלסטינית? זה מה שאתה רוצה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נגמר הפלסטינים, עכשיו אנחנו מבקשים – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוי, אתה כל כך טיפש שאפילו תושבי בית שמש הראו לך את הדרך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תחזור לאמריקה, לרפורמים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. חבר כנסת גלעד קריב, תדבר יפה לפחות, אם כבר נתתי לך הזדמנות לקריאות ביניים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אתה מפריע לחבר שלך לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט אוויל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מה חברי הסיעה שלך – – – << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> גלעד, לא הפרעתי לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לשמור על השקט. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תבוא, אני אספר לך מה אומרים עליך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור את הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני עוצר כל פעם. אני מתחיל מההתחלה. שלוש דקות. תשתדלו לא להפריע לו. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוויל. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברים, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בשנתיים האחרונות האלימות בתוך ישראל הגיעה לממדים שמעולם לא נראו. לדוגמה – אני לא איכנס יותר מדי לפרטים, אני אתן כמה דוגמאות. מספר הנרצחים בחברה הערבית בשנה שעברה היה יותר מכפול ביחס לשנת 2021. בתקופה האחרונה חל גם זינוק בחיסולים על רקע פלילי בערים היהודיות. דוגמה נוספת, אדוני – בתיקים הנוגעים לתקיפה, כולל של עובדי ציבור, נראה זינוק מדאיג של 17%, שפל של שנים רבות. תחום נוסף, חברים, שבו הייתה עלייה משמעותית, הוא זה של עבירות המרמה – זינוק של 9%. בשנת 2023, במספר עבירות הרכוש – שזה גנבות, הצתות, פריצות, סחיטות – חלה עלייה מדאיגה של כ-10%, המספר הגבוה ביותר זה שנים. חברים, אני רוצה להדגיש ש-2023, ברבעון האחרון, מ-7 באוקטובר, בתקופה הזאת המספר ירד, ולמרות זאת 2023 הייתה שנת שיא. חברים, נעזוב לרגע את הנתונים שהבאתי והצגתי כרגע. כשאישה חוששת להסתובב בשעות הערב ברחובות תל אביב, זה אובדן משילות. כשאישה או גבר נקלעים לקטטה ברחובות תל אביב בין נתינים – ברישיון או שלא ברישיון, נגדיר את זה ככה – מסתננים, זה אובדן משילות. זה אסון. ואני לא מדבר על קו העימות, ואני לא מדבר על הפזורה הבדואית, אני מדבר על מרכז הארץ, על תל אביב. אני לא יודע אם איחרנו, אבל כדאי שנתעורר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. מתחילת השנה 122 אזרחים ערבים נרצחו, ובהם חמש נשים, ועוד חמישה תושבים שהם לא אזרחי המדינה, ערבים, גם נרצחו. אם הייתי מביאה את המספרים האלה למרות אחוזם היחסי בתוך האוכלוסייה, לנרצחים יהודים, אני בטוחה, בטוחה במאה אחוז שכל הכנסת הייתה רועשת וגועשת ומזדעזעת מהמספרים האלה. אבל כנראה – ולא רק כנראה, אני כמעט בטוחה שאצל מקבלי ההחלטות ואצל הממשלה הזאת, אז עוד ערבי נרצח. אני חושבת שאנחנו גם עושים עוול לעצמנו אם מציינים רק את אלה שנרצחים. יש כאלה בחברה שלי שמתים מפחד כל יום וכל שעה וכל דקה. יש אנשים שכבר מבינים שלצאת מהבית זה כרוך בסכנת חיים, ויש אנשים שיורדים למחתרת, מתחבאים. משפחות שלמות נעלמות מעל פני האדמה ומתחבאות, כי אין מי שיספק להם ביטחון אישי. והשר המורשע, שדיבר גבוהה על המשילות – כנראה שהמשילות בשבילו זה להיות בעצמו בריון השכונה ולדכא את האזרחים הערבים, לנטוש אותם לגורלם. כבר מזמן אמרתי שאני לא מצפה לכלום מהשר הזה, שום דבר טוב לא יצא ממנו, אבל האשמה העיקרית היא על מי שעומד בראשות הממשלה, שהיה מוכן להפקיר אותו לידיים של השר הזה; אותו ראש ממשלה שאחרי דיון 40 חתימות טען שהוא מקים ועדה בין-משרדית, וגילינו שבשנה מאז שמינו את הפרויקטור, הוועדה לא התכנסה מלבד פעם אחת. מתחילת החודש הזה נרצחו 18 אזרחים ערבים, וראש הממשלה ביטל ארבע פעמים ישיבות שהיו אמורות לדון בעניין הפשיעה. תודו בזה, לא רק שאנחנו לא על סדר-יומה של הממשלה – אנחנו כן על סדר-יומה של הממשלה, איך להעמיק יותר את הפשיעה בתוך האוכלוסייה הערבית. דם כל אזרח שנרצח או נפצע או מפחד בראשו של ראש ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו רואים מה קורה עכשיו ברחובות, איך ארגוני הפשיעה משתלטים על היישובים והכפרים הערביים. לפני כמה ימים הוזכר היישוב ג'דיידה-מכר בוועדה לביקורת המדינה בהקשר של זה שהיישוב לא מצליח לאסוף את האשפה מהיישוב בגלל השתלטות של ארגוני פשיעה. אני וכולם כאן, חבריי חברי הכנסת, רואים איך עלתה הפשיעה בחברה הערבית, איך מספר תאונות הדרכים עלה בתקופה של בן גביר באחוזים גבוהים. מספר הנרצחים בחברה הערבית מזנק ב-130%, ומה עושה השר? מגיע לכאן ולא מתייחס לפשיעה בחברה הערבית, הוא רק מנסה לעשות כותרות. הוא מדבר לבייס שלו. החברה הערבית לא מעניינת אותו. הנהגים במדינה לא מעניינים אותו. הנשים הנרצחות לא מעניינות אותו. הוא לא מתייחס לזה. אבל יש מנהיג למדינה. איפה הבוס שלו, נתניהו? צריך לפטר אותו ולשלוח אותו הביתה. השר נכשל. השר רק עושה נזקים במדינה. משסע בין האזרחים הערבים ליהודים – זה מה שהוא רוצה. מפלג. כל מה שקורה ברהט, בחורה, בכפר קאסם, עכו – לא מעניין. אני בטוח שהשר שמח כאשר נרצחים אזרחים ערבים, אחרת היה מטפל בנושא הזה, מקים צוותים על מנת לבדוק, לטפל ולדאוג שיהיה ביטחון אישי לאזרחים. אבל זה לא מעניין. מכובדי היושב-ראש, ראש הממשלה צריך להתעשת ולהפסיק לשקר. הוא צריך להגיד את האמת לאזרחים – או שהוא מטפל בפשיעה או שהוא לא מטפל. לפחות שיגיד את האמת לאזרחים ויפסיק לחרטט ולשקר לאזרחים הערבים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כבוד השר דיכטר, השר המסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עד לפני חמש דקות היה כאן השר לביטחון לאומי, לפני חמש דקות. הפחדן הזה נתן לדיכטר את התשובה והלך לישון. אין בן אדם במדינה שלא ספג פשע בשנה האחרונה. הוא היה כאן עד לפני חמש דקות. ברח. זה הפחדן העלוב הזה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מכל האנשים בעולם, מכל האנשים בממשלה, השר דיכטר צריך לענות על זה? זה שהשר שבתקופתו יש – – – פשיעה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה שר שמבין בביטחון. לשמחתי זה שר שמבין בביטחון. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אין ויכוח – – – הוא זה שצריך לענות על הכישלונות של זה שהוא רדף אחריו שנים כשהוא היה ראש השב"כ. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני אקרא את תשובת השר לביטחון לאומי – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבי, אנחנו פוטרים אותך, באמת, דבר מה שאתה רוצה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, תגיד מה שאתה רוצה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> באמת, אבי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תכבדו את השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה נקלעת לסיטואציה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני שר תורן, ובמסגרת המטלות של שר תורן, הוא קורא תשובות של שר שלא נמצא כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק, אבל תשמעו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נקשיב. אני מקשיבה לו, אני גם אמרתי לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עזבו, בואו נשמע את פניני הלשון. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ברמת הנתונים של מערך – בעיקר משטרת ישראל – השינוי בשכר וגיוסים: הושג תקציב בהיקף של 1.5 מיליארד שקל עבור הגדלת שכר ומענקי שכר שונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, אבי, בחייאת, זה פאסה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבוד השר, הבנו – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> בשנת 2023 – פעימה ראשונה. צפויה פעימה שנייה בשנת 2024 – הסכמי מענקים של 140 מיליון שקל, גיוסים למשטרה. בחציון הראשון של 2024 התגייסו למשטרה למעלה מ-1,700 שוטרים חדשים. הצפי – שעד סוף השנה יגויסו קרוב ל-4,000 שוטרים. ראוי לציין כי תופעת פיטורי שוטרים הצטמצמה בשנת 2024-2023 משמעותית, והפער בין מתגייסים לפורשים/מתפטרים מתחילת השנה עומד על מאזן חיובי של 800 שוטרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה עם הפשיעה? << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> רפורמות בנשק וכיתות כוננות: נשק לאזרחים – מתחילת המלחמה אושרו למעלה מ-153,000 בקשות לכלי ירייה; כ-100,000 כבר מומשו – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איפה הצל? הצל, הצל מפקד כיתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – במטרה להעצים את הביטחון האישי והציבורי. כיתות הכוננות של המשטרה – עד כה הוקמו 933 כיתות כוננות וגויסו למעלה מ-1,500 מתנדבים. לטובת הקמת מערך כיתות הכוננות הוקצו 875 מיליון שקל להצטיידות ולימי מילואים, לאימונים והכשרות. חוקים שעברו: חוק הפרוטקשן; חוק המאבק בכלי נשק; חוק האיזוק האלקטרוני בגרסה מאוזנת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – חוק עין הנץ – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא שלו. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – והשבוע גם התקנות שהותקנו מכוח החוק הזה; חוק השב"חים – החמרת ענישה, ענישת מינימום, קנסות מינימום וכו'; חוק החמרת ענישה על עבירות מין על רקע לאומני; חוק הגנה על בסיסי צה"ל, שעבר השבוע, חוק שמעניק סמכויות חיפוש ועיכוב לחיילים בבסיסים ובשטחי אימונים, שתמייב את צה"ל לסמן כלי נשק וקובע אחריות פיקודית למפקדים על האמל"ח שברשותם. חוקים שיעברו במושב הזה: הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה צפויה לעבור בשבוע הבא, הצעת חוק שתאפשר מעצר בית והרחקות לעבריינים הפועלים במסגרת ארגון פשיעה, לצד שורת חוקים חשובים נוספים, כמו חוק תקיפת סוהר; חוק סמכויות ללוחמי כליאה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור חוק תקיפת סוהר לפשיעה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – חוק הנוער, שיאפשר להכניס מחבלים שנשפטו גם אם הם מתחת לגיל 14. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, אבי, עזוב אותך, תשחרר – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> נתונים על עבירות: עבירות איומים – חלה ירידה במספר העבירות; עבירות תקיפה – ירידה של כ-10%; גרימת נזק לרכוש בזדון – ירידה של 3%; עבירות הקשורות לשימוש, החזקה, סחר וגידול סמים – ירידה של 21%; עבירות יידוי אבנים – ירידה של 18%; עבירת השלכת בקבוקי תבערה – ירידה של 27%. הכול ביחס ל-2022, 2023 ל-2022. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה – – – בהרצליה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> עבירות פריצה לדירות ובתי עסק – ירידה של 8%; שינוי של 180 מעלות באכיפת עבירות בנייה ומשילות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד לנו כמה כלי רכב נגנבו – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אגב, מציין המשרד לביטחון לאומי שגם בשנת 2024 המגמה נמשכת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו מגמה? אתה בהתרסקות טוטלית. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הנתונים, על פי המשרד, מדברים בעד עצמם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זהו, זה מה שהוא אמר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זהו? איזה בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, עדיף להיות שר לביטחון המזון, אבי. תעזוב אותך, נו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה בושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הצבעה – להעביר לוועדה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רואה שפוגל מבסוט – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אני מעביר את זה להצבעה להעביר לוועדה לביטחון לאומי, כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, לא לביטחון לאומי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לוועדה לביקורת המדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לוועדת הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, זו הצעה שלי, ואני מבקשת לביטחון לאומי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מאה אחוז. אני מבקש לביקורת המדינה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יופי – – – זה של המציעים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קודם נעשה הצבעה ואז נעביר את זה לוועדה. נו, די, זה לוועדה לביטחון לאומי. הצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא מבין מה קרה פה. אני מבקש לעצור. אם היו אומרים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא בין המציעים. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה לא מציע. המציעים כולם רוצים ביטחון לאומי, אז זה יהיה בביטחון לאומי. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה עוברת לדיון בוועדה לביטחון לאומי. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> איום וירי בלתי פוסק של משפחת פשע במגזר הערבי כלפי סנ"צ במשטרה ובני משפחתו << הלסי >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: איום וירי בלתי פוסק של משפחת פשע במגזר הערבי כלפי סנ"צ במשטרה ובני משפחתו, של חברי הכנסת ניסים ואטורי, צבי ידידיה סוכות, לימור סון הר מלך ושרן מרים השכל. ידידי ניסים ואטורי, שלוש דקות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא קשור לנושא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוק אין, בטוח, אבל הצעה לסדר – – – << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> חברי הכנסת מהמפלגות הערביות, דיברתם פה רבות על השתלטות ארגוני הפשיעה. אז אני שואל שאלה: למה לא הצטרפתם אליי לדיון הזה? כי מדובר בשוטר? כי מדובר בנוצרי שנאמן למדינה, ממשפחה שמשרתת בביטחון המדינה? הסיפור התחיל ב-26 במרץ 2024 במעיליא. הגיע שוטר על פי קריאה על כך שיש ירי, שממשפחת פשע ירו לתוך בית עם ילדים קטנים. השוטר ביקש ממנו לעצור, שלף את האקדח. כיוונו אליו את הנשק, והוא ירה והרג אחד ממשפחת הפשע. מאותו היום, כבר שנה וחצי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ואני מלווה את המשפחה. את רואה, זה לא משנה – ערבים, יהודים. גם אנחנו בעד המלחמה בפשיעה, השאלה היא אם אתם מצטרפים אליי או שלא. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> היא אמרה שזה לא פשיעה. היא אמרה: זה לא פשיעה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, זה לא פשיעה? אוקיי. למה, משפחת פשע יורה לתוך בית של ערבים, שאת מייצגת אותם בכנסת, ואת אומרת שזו לא פשיעה? זה בושה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו אמרנו למה זה לא אצל – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך, נו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממשיך, ממשיך. כמובן שאני אמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה סיפור באמת מרתק. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאז אותו היום משפחת הפשע שרפה את הרכב של האח של הסגן ניצב, ירו לביתה של אימו. אני ביקרתי בבית ונתתי שם הקלטה, בכוונה, שיראו שאני בא לשם ועומד שם בחזית איתם. כבר כמה פעמים ירו – ירו למטה, לעסק שמושכר בבניין שלה; זה בית בן שני קומות. הם ביקשו תשלום – עטווה, קוראים לזה? ביקשו מיליון שקל כדי להשתיק את – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חאווה, פרוטקשן. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> עטווה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חאווה, הוא אומר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> חאווה, גם, ויש גם את זה. בקיצור, פרוטקשן. ביקשו מיליון שקלים. הסגן ניצב אומר שהוא לא מוכן. במשפחה לוחצים עליו – פנו אליי המשפחה – והם אומרים לו: תשמע, בוא נסגור את העניין הזה, יהרגו פה איזה ילד. הבן שלו, השוטר שירה במשפחת הפשע והרג – מאוימים כל היום. בהתחלה עוד הייתה להם קצת הגנה. היום הם מופקרים לגמרי. צריך להגדיר את האירוע הזה כאירוע חבלני, לערב את השב"כ, להכניס לשם. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה הוא לא התערב? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא התערב. ייאמר לזכותו של בן גביר, בהתחלה הוא אמר שהוא נותן גיבוי לשוטר. אנחנו צריכים לראות מה עושים. אני מבקש לדון בזה בוועדה לביטחון לאומי. אנחנו צריכים לתת הגנה לשוטרים שנלחמים, נמצאים בחזית לבד. בסופו של דבר הם נלחמים בפשיעה, ואנחנו מותירים אותם לבד. לפני יומיים ירו עוד פעם על הבית של אימא שלו, על הבית שלו ושל אימא שלו. צריך להבין דבר אחד: אם אנחנו לא ניתן להם הגנה, הדבר הזה לא ייפסק, והשוטרים יגידו בסוף: בשביל מה אני צריך להילחם? אני אלך לירות על משפחת פשע ובסוף אתם משאירים אותי לבד? יעלימו את הנושאים האלה. ישאלו מה קרה – הם יגידו: לא קרה כלום, שום דבר. לא קרה כלום. יהיה קרב יריות – הוא יגיד שכלום לא קרה. אם באמת אנחנו רוצים להילחם בפשיעה במגזר הערבי, זה האלף-בית. פה הופקר שוטר לגורלו, סגן ניצב במשטרה הופקר לגורלו, הוא והבן שלו השוטר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשמע, זה באמת חמור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חמור מאוד. חמור מאוד. איפה זה עומד? מי מטפל? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> המשטרה יודעת מזה. הוא מאוים דרגה 6. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קיבלת תשובות ממישהו, מאיזה גורם מוסמך? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא קיבלתי תשובות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם על זה אנחנו מתלוננים. אני שותפה שלך לתלונות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש: 1. תשובות; 2. לתת הגנה לשוטר הזה, לבדוק איזו תוכנית הגנה יש. שזה יגיע גם לבית משפט והשופטים ידעו שצריך לעצור את הדבר הזה – לעצור את האנשים ולא לשחרר אותם אחרי שעה. אתם יודעים, זה כמו בסרטים: מגיע בחור על אופנוע, נכנס, עושה לו סיבוב, חארקה מול הבית. הוא יורד ושואל: מה אתה עושה? אז הוא אומר לו: אנחנו עוד נחסל אותך. כך זה מתחיל, כך זה נמשך. אם לא נגן על השוטרים, אף אחד לא יעמוד בחזית בשבילנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שוטרים וסוהרים. גם סוהרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – סוהר בבית. פעם ראשונה שנרצח סוהר בבית. הייתי אצלם בשבעה. לא היה דבר כזה בחיים במדינת ישראל – – – בתי כלא, אבל אין משילות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין משילות – – – על מה אתם מדברים. ואטורי, זו תוצאה של הזנחה של שנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה אובדן משילות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, ברצוני להודות לחברי חבר הכנסת ניסים ואטורי על הפניית תשומת הלב שלנו לאירוע הזה. אני עומדת כאן היום לנוכח האירועים החמורים של תקיפת משפחתו של קצין משטרה בכיר, סגן ניצב במשטרת ישראל, בנו השוטר, אחיו ובני משפחתם, שהותקפו על ידי משפחת פשע מהמגזר הערבי. ביתם בכפר יאסיף הותקף במטחי יריות. גם ביתה של אימו של הקצין הותקף במהלך השבוע האחרון. התקיפה של הסגן ניצב היא מתקפה ישירה על שלטון החוק במדינת ישראל. זהו ניסיון להפחיד ולהרתיע את אנשי החוק שלנו מלמלא את תפקידם. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד כאשר משפחות פשע מאיימות על חייהם של שוטרים ובני משפחותיהם. כדי להגן על אנשי החוק שלנו, עלינו להעביר חקיקה תומכת ומיידית. בשבוע הבא תעלה, בעזרת השם, בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק של חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית וחברים נוספים, הצעת חוק שמאפשרת לשר לביטחון לאומי להטיל הגבלות על ראשי ארגוני פשע אלה שמאיימים על ביטחון הציבור. בדיונים בוועדה שמעתי את אלה שמדברים גבוהה-גבוהה על הפשיעה ועל הצורך במלחמה בה, אך באופן פרדוקסלי דווקא הם נאבקו הכי הרבה בהצעת החוק. לא כל כך הבנתי את הרעיון שלהם. כשדנו בוועדה על הצעת החוק, דיברה אחת המשפטניות על הסכנה שבמעצר ללא משפט. נדהמתי, כי נזכרתי שלא שמעתי את קולה כאשר היו אלה נערי גבעות תמימים שכל חטאם היה שהם נאבקו למען ביטחון ההתיישבות ועם ישראל. נגדם ניתן להשתמש בכלים דרקוניים, אך בכלים קלים ומתואמים יותר נגד ראשי ארגוני פשע הזורעים מוות ואימה ברחובות – נגדם זה אסור. חבריי, החקיקה הזאת תיתן כלים משפטיים להתמודד עם איומים כאלה במהירות וביעילות ותייצר הרתעה. אני קוראת לכולם להצביע בעדה, קואליציה ואופוזיציה. הגיע הזמן לתת למשטרה את הכלים להילחם בפשיעה המאורגנת. הצעת החוק של חבר הכנסת פוגל, שתאפשר מעצרים מינהליים במקרים קיצוניים וצווי הגבלה, היא צעד הכרחי בכיוון הנכון. עלינו מוטלת החובה להעביר חקיקה תומכת שתאפשר לרשויות אכיפת החוק להגן על עצמן ועל הציבור. לא ייתכן שבמדינה ריבונית ודמוקרטית משפחות פשע יאיימו על חיי שוטרים ובני משפחותיהם ללא מענה הולם. אני קוראת לכל מי שדואג לביטחון הציבור ולשלטון החוק: תמכו בחקיקה זו. הגיע הזמן לעמוד לצד אנשי החוק שלנו ולתת להם את הגיבוי שהם זקוקים לו כדי להגן על כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. אני מזמין את כבוד השר להשיב על ההצעה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> עד שהשר עולה, יש פה משהו שאני לא מאמין. אבי דיכטר עולה לענות, ועד שהוא עולה אני אפריע. צריך את זה כדי לטפל בסגן ניצב מאוים במעיליא? כשהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והם מהסיעה שלו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע את התשובה, אולי יש משהו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו הוא יגיד לי שחוק הגנה על הנושאים בנטל יעזור – – – לחנות תכשיטים בתל אביב. האיזוק האלקטרוני יעזור לי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תשובות שהן בגדר הזיות. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – ברשותכם, אני קורא את התשובה על ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: איום וירי בלתי פוסק של משפחת פשע במגזר הערבי כלפי סגן ניצב במשטרה ובני משפחתו. בתאריך ד' בניסן תשפ"ד, 26 במרץ 2023, סמוך לשעה 01:00, חשודים ירו לעבר בית במחוז צפון. בניסיון לעצור אותם, את היורים, שוטר אמיץ שלא היה בתפקיד ובמקרה נקלע לאירוע ירי, הזדהה כשוטר ואף הפעיל פנסים מהבהבים ברכבו וביצע ירי באוויר. החשודים השיבו אש, השוטר השיב אש, וכתוצאה מכך נהרג בחור בן 18 שהושלך מהרכב על ידי החשודים שנמלטו מהזירה. ראשית, מציין השר לביטחון לאומי, השוטר הזה הוא גיבור והוא – השר – יותר מגאה בו על כך שיש שוטרים וקצינים כמוהו במשטרת ישראל. לנוכח האיומים מצד בני המשפחה של הקורבן, בוצעה במיידי הערכת מצב מאוימים, בראשות סגן מפקד המחוז הצפוני, והשוטר שירה הוגדר ברמת האיום הגבוהה ביותר. בהמשך התקיים דיון מאוימים במחוז ש"י בראשות סגן מפקד המחוז לאביו של השוטר, שאף הוא שוטר המשרת במחוז, וגם הוא הוגדר ברמת איום גבוהה. לשני השוטרים ניתן סל אבטחה הולם לרמת האיום שהוגדרה. תיקי החקירה נגד המאיימים מטופלים במחוז חוף של משטרת ישראל – המקום שבו גרים החשודים. מתבצע הליך סדור לטיפול בשוטרים ממחוז צפון ומחוז ש"י – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאיפה הוא יודע? הוא לא אמור לדעת. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – מקיימים הערכות מצב עיתיות לבחינת האיומים. קצין המאוימים נמצא בקשר ישיר עם השוטרים. מדור מאוימים מלווה מקרוב את המענה האבטחתי, כולל פיקוח ובקרה צמודים על הטיפול החקירתי, המודיעיני, בתיקי האיומים. כלל האירועים כנגד בני משפחת השוטר מטופלים בצורה מיטבית. משטרת ישראל פועלת לסיכול האיומים. השוטרים מקבלים מענה רווחתי וליווי צמוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, אז הוא מאבטח את השוטרים? זה הפתרון שלו? זה הפתרון שלו – לאבטח את השוטרים? << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לסיום אציין שהשר לביטחון לאומי שם לו למטרה לתת גיבוי מוחלט לכוחות הביטחון, שפועלים באומץ ובגבורה להגן על אזרחים במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר ארז מלול: תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תשובה כל כך פתטית. אנחנו פשוט המומים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אם יש משפחת פשע במגזר היהודי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה מסתפק בתשובת – אה, לוועדה. טוב, אני מעלה את ההצעה להצבעה, העברה לוועדה לביטחון לאומי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה הפתרון, לאבטח את השוטרים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תפריעי לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? אנחנו פשוט המומים. אני מוקפת בשני ניצבים לשעבר, זה לא אני, אנחנו פשוט המומים מהבדיחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה בדיחה. ואם זה במגזר היהודי, אז מה התשובה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, איפה נשמע שיורים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני מעלה את זה – – – בוועדה. מירב, לכן יהיה דיון בוועדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה כאילו אנחנו יושבים פה, מתייחסים ברצינות, וזה פשוט – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה הפרלמנט הישראלי? זה הפרלמנט? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זלזול. רצחו סוהר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מעלה את זה להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. מי צריך את זה בכלל? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נגד. לא צריך ועדה. צריך לעזור, לא להפקיר אותם. לא צריך ועדה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: עשרה בעד, ארבעה נגד. אני קובע כי ההצעה עוברת לוועדה לביטחון לאומי. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מיגון ומוגנות של החיילות התצפיתניות המשרתות בבסיסי צה"ל בצפון וההשלכות שיש לכך על תפקודן << הלסי >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: מיגון ומוגנות של החיילות התצפיתניות המשרתות בבסיסי צה"ל בצפון וההשלכות שיש לכך על תפקודן. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר לנמק את ההצעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר טיפלתי באירוע הזה של התצפיתניות בלי הצעה לסדר-היום, תאמין לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. מנסור, לא הבנתי למה התנגדתם להצעה שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו לא מאמינים לשר ולא לוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז ככה נלחמים בפשיעה? תגיד לי. לא ברור לי למה ככה אתם חושבים שאפשר להילחם בפשיעה. אנחנו נעשה דיון בוועדה ונדון מה האופציות שלנו, מה האפשרויות, ולשמוע את הדברים מהמשטרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, מה תעשה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה האפשרויות? תבוא המשטרה ותגיד שיש חקירה מודיעינית ולא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אני רוצה להביא את סגן הניצב לוועדה ולתת לו לדבר, שישמעו את הקול שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> את סגן הניצב צריך להביא? צריך להביא את השר לוועדה, לשאול אותו: מה עשית? כלום ושום דבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז שיצביע בעד. מזל שאנחנו לא תלויים בך, מנסור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז הצבעתם נגד? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הערבים הצביעו נגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול בסדר. יש תמיכה לעבור לוועדה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, זאת הבעת אי-אמון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> (אומר בערבית: מה אתה מפחד מהם? מה, מה יש לך?) יאללה, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חבריי שהצטרפו להצעה הדחופה לסדר-היום, עוד בטרם אדבר על הנושא שלשמו הוגשה הצעה דחופה זו לסדר-היום, אני רוצה לפנות לאזרחים ולקהל הצופים בנו בבית. הצעה זו הוגשה בעקבות פניית ציבור שהופנתה אליי באמצעות הדואר אלקטרוני. אז אני רוצה להגיד לכם, אזרחים ואזרחיות יקרים: תמשיכו לפנות ולכתוב. אני קורא את הפניות שלכם ומשתדל לפעול ולתת להן מענה באמצעות הכלים הפרלמנטריים השונים העומדים לרשותי, ולהביא את הקול שלכם, ובמקרה הזה שלכן, אל בימת הכנסת. ולכן, התצפיתניות היקרות, קיבלתי את פנייתכן אליי. אבל בראש ובראשונה אני רוצה להגיד לכן שאתן גיבורות ואמיצות. תודה על שאתן שומרות עלינו בנחישות ובמסירות אין קץ, ותודה אישית גם בשמי, כתושב המושב נטור שברמת הגולן. אני רוצה להודות לכן על שאתן שומרות על משפחתי ועל ילדיי. להיות תצפיתנית זהו תפקיד עם אחריות אדירה ותכונות, ולא בכדי בתפקיד זה יש לרוב תצפיתניות ולא תצפיתנים, מאחר שאתן ניחנתן בתכונות אישיות של יכולת ניתוח מהירה, קליטה זריזה וניתוח של סיטואציות ומצבים מורכבים. במהירות האופיינית לכן אתן מצליחות להרכיב מהר את הפאזל לתמונה שלמה, ומצליחות לקבל החלטות מושכלות ומהירות גם במצבי לחץ קיצוניים. אז שוב, בשמי ובשם חברי הכנסת והציבור בישראל, אני רוצה להודות לכן על תרומתכן החשובה לביטחוננו. אתן ראויות לכל התודות וההערכה. ולמהות פנייתכן. מאחר שמטרתי בהצעה לסדר-היום הזאת שהגשתי בראש ובראשונה לתת לכן מענה, אך כמובן לשמור על ביטחון מדינתנו, אני רוצה לשתף אתכן שקיימתי פגישה מקדימה בלשכתי עם גורמים – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא שומעים, לא שומעים כלום. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש פה רעש גדול באולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אפשר לשמור על שקט בצד הימני, השמאלי של המפה? אפשר להמשיך. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוצה לשתף אתכן שקיימתי פגישה מקדימה בלשכתי עם גורמים רמי-דרג גם במשרד הביטחון. העליתי את המצוקות שלכן ודרשתי מענים. לחלק ניכר מהן קיבלתי תשובות מספקות, ולחלקן לא. לאלה שלא, דרשתי פגישת מעקב ולוח זמנים לביצוע, ואני מבטיח לכן שלא אשקוט עד שאקבל את מלוא התשובות. אני קורא לכן להמשיך ולפנות. אני שומע אתכן, וממשיך מכאן להשמיע את קולכן. אז שוב, תודה רבה לכן, וגם לחבריי שהצטרפו להצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק ­– אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לנוכח אירועי 7 באוקטובר והחדירה הברוטלית למוצב התצפיתניות בנחל עוז, בצה"ל הוחלט לפנות חלק ממוצבי התצפית בגבול הצפון, להציבם הרחק מקו העימות ולאפשר לתצפיתניות לבצע את תפקידן מאזורים בטוחים יותר. אולם למרות ההסלמה בצפון ועל אף אירועי העבר, הוחלט להותיר בכל זאת את מוצב ערער בקו העימות. בשל כך, עולות תחושות קשות מאוד בקרב התצפיתניות והוריהן, תחושת סכנה ממשית, בדומה לסכנות ש שהתצפיתניות נחשפו להן במוצב נחל עוז: סכנה של ירי טילים וכטב"מים, חשש ממשי מפלישה של חיזבאללה, חשש מתנועה מסוכנת בצירים ועוד. החלטת הצבא שלא לפנות את מוצב התצפיתניות שנותר, במיוחד לנוכח אירועי 7 באוקטובר, גורמת למרבה הצער למשבר אמון בין המשפחות והתצפיתניות עצמן לבין הצבא. לצערי, התחושה הזו עלולה, חלילה, להקרין על אמון הציבור בצה"ל. מפנייה שקיבלתי מהורי התצפיתניות ניכר שהתצפיתניות נמצאות במצב נפשי קשה, המשפיע באופן ישיר על תפקודן, כתוצאה ממתח, מחרדה, מחוסר שינה, משחיקה ומדריכות קיצונית מתמדת שעלולה לפגוע בתפקודן. בהינתן שחיל הגנת הגבולות כבר גיבש תפיסת הפעלה אחרת, מרוחקת, לא הצלחתי להבין מדוע ההנחיה לא חלה על כל המוצבים שנמצאים בצפון. אני קוראת מכאן למשרד הביטחון ולצה"ל לפעול להבטחת הביטחון האישי של התצפיתניות, גם ברמה המנטלית, ברמת התחושה, וגם ברמה המעשית, והכי חשוב – לבצע צעדים בוני אמון מול החיילות ומשפחותיהן. התצפיתניות הן העיניים של המדינה. הן חיילות פטריוטיות שמגיעות ממשפחות פטריוטיות. עלינו לוודא שהן יוכלו להמשיך לבצע את משימתן החשובה בצורה בטוחה ויעילה. יותר מכך, עלינו לבנות את האמון בין התצפיתניות, המשרתים, ובין צה"ל. ולכן, המשימה של צה"ל ושל משרד הביטחון בעניין הזה חשובה מאין כמוה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – מוותרת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברים יקרים, בתחילת דבריי אומר את הברור מאליו: אני מתפללת בכל ליבי ועושה מה שביכולתי כדי שהתצפיתניות החטופות שלנו ממוצב נחל עוז, ואיתן כל החטופים כולם, ישובו הביתה. זוהי חובתנו. חובת כולנו. מצמרר לחשוב שזה אמיתי, אבל מסתבר שגם אחרי 7 באוקטובר החיילות התצפיתניות שלנו המשרתות בבסיסי צה"ל בצפון אינן מוגנות דיין. על מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל לספק לחיילים ולחיילות שלנו את כל האמצעים הנדרשים להם להגן ולשמור על מדינת ישראל ועל עצמם. ראיתי את התחקיר של כאן בנושא התצפיתניות בצפון ונחרדתי, פשוט נחרדתי. בין היתר, היה שם תיאור שבו מפקדת במחלקה של התצפיתניות אמרה לחיילות שלה שבתרחיש של חדירת מחבלים לבסיס, חלילה, עליהן, כך היא אמרה, לבוא לקחת ממנה מפתח ולנעול את עצמן בחדרים. זה נשמע לא אמיתי בעליל, אבל זה מה שהיה. הייתי מצפה לפחות שהחדרים שלהן יהיו מוגנים, שהדלתות תהיינה ממוגנות ירי, אבל גם זה לצערי לא קורה. הדלתות דלתות עץ, והחדרים פגיעים ורעועים. החיילות שאלו את המפקדת שלהן מה עליהן לעשות במצב של מלחמה שבו מטחי טילים רציפים נורים על הבסיס, והתשובה שערורייתית. מה שהיא אמרה להם: עליכן לעלות על אוטובוס שימתין לכן בשער, או שתתפנו רגלית. לשמוע, לקרוא, להזדעזע. מי שהיה כאן בתשעת החודשים האחרונים מבין עד כמה חשוב וקריטי לדאוג לשלום החיילים, ובוודאי לתצפיתניות, שאינן חייבות לשבת על הגדר. לצערנו ראינו כיצד התצפיתניות בבסיס העוטף היו יעד מתוכנן במתקפת הפתע של החמאס בשמחת תורה ומה היה מר גורלן. אין חולק על כך שמתקפה רצחנית מעוררת חששות גם אצל שאר התצפיתניות ברחבי הארץ – החרדות ממקרה, חלילה, של מתקפה מסיבית מטורגטת, ומכך שהם יהוו יעד פגיע וביטחונן האישי יהיה בסכנה גבוהה. התלקחות הזירה הצפונית מצריכה חשיבה מיוחדת ותוכנית פעולה שתבטיח את ביטחונן של התצפיתניות ומיגונן כנדרש. התצפיתניות בצפון, על אף המצב הביטחוני, עדיין משרתות בבסיסים הנמצאים בקו החזית, וחלקן אף משרתות בבסיסים אשר אינם מוגנים דיים, הן מבחינת האבטחה שלהן והן מבחינת המיגוניות, שאינן עמידות מפני פגיעות ישירות. כל התצפיתניות בדרום פונו לבסיס עורפי, וראוי שיינתן מענה דומה גם למקבילות שלהן בצפון, המתמודדות עם מלחמה בעצימות גבוהה לא פחות. אני מסיימת. מיגון התצפיתניות הוא חלק מהשמירה על ביטחון ישראל. החששות שלהן, של אלה האמונות על השמירה על הגבול שלנו, משפיעים ישירות על השירות שלהן, ייתכן שעד כדי פגיעה בכשירות ובתפקוד – דריכות יתר, מתח וחרדות, שהם גורמים ודאיים לתשישות ומותשות. לכן אסור לנו להתעלם מכך. מחובתנו לדאוג לשלומן משום שמירה על חייהן ומשום שמירה על ביטחון מדינת ישראל. על כן אני מבקשת שהנושא החשוב הזה יטופל ללא כל דיחוי, תוך ביקורת ופיקוח שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. איפה היא? אורית פרקש הכהן – מוותרת. משיב השר אבי דיכטר. אתה משיב היום בשם כל השרים, כל הממשלה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני קורא את המענה בשם שר הביטחון – ההצעה הדחופה בנושא מיגון ומוגנות של החיילות התצפיתניות המשרתות בבסיסי צה"ל בצפון וההשלכות שיש לכך על תפקודן. בראשית הדברים אקדים ואומר כי צה"ל ער לחששות ולדאגה שהעלו חברי הכנסת בהצעות שלהם. בהתאם לכך, הדרגים בצה"ל הנוגעים בדבר פועלים כל העת על מנת לוודא כי ניתן לתצפיתניות המענה הטוב ביותר בכלל המישורים: ביטחונית, בטיחותית ותחושת המוגנות האישית. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עוסק צה"ל ביתר שאת בסוגיית ביטחונם של חיילי צה"ל בכלל ושל התצפיתניות המשרתות בגבולות המדינה בפרט. לאור האמור, צה"ל ומערכת הביטחון מבצעים את הפעולות הנדרשות על מנת למנוע מצב של סכנה ביטחונית ובטיחותית. צה"ל טיפל באופן מיידי במרכיבי הביטחון ובליקויי התשתית והמיגון שצוינו בהצעות שהגישו חברי הכנסת. כמו כן, על מנת להגביר את תחושת המוגנות בקרב החיילות, הדרגים הרלוונטיים בצה"ל נפגשו כמה פעמים, וימשיכו להיפגש, עם החיילות, ופעולות מסוימות נעשו וייעשו במידת הצורך. השר מבקש להדגיש כי התצפיתניות, בתוך שאר חיילי הגזרה, עושות את תפקידן בצורה המקצועית והאיכותית ביותר. החיילות מסורות ומבינות היטב את המשימה וגודל האחריות שעל כתפיהן, וברצונו של שר הביטחון לחזק אותן, ביחד עם שאר חיילי ומפקדי צה"ל, אשר עושים לילות כימים בשמירה על הגנת מדינת ישראל ואזרחיה. ואני מרשה לעצמי להוסיף, אדוני היושב-ראש, שאנחנו באמת מאחלים ומייחלים לשובן של התצפיתניות שנמצאות בעזה, שנחטפו מהבסיס שליד גבול הרצועה, ביחד עם שאר החיילים והחיילות, החטופים, החטופות, שנמצאים כיום בעזה – אלה שבחיים ואלה שאינם בחיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר מסתפק בתשובת השר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חוץ וביטחון. נצביע. מי שמצביע בעד – בעד העברה לוועדת חוץ וביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, שני נוכחים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ניתוק הקואליציה מהעם בכך שהיא כופה יציאה לפגרה בשעת חירום ומלחמה << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה הבאה – הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: ניתוק הקואליציה מהעם בכך שהיא כופה יציאה לפגרה בשעת חירום ומלחמה, של חברת הכנסת פנינה תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, היום הזה הוא יום – איזו הפתעה, חבר הכנסת גנץ, חבר הכנסת חילי טרופר – חשבתי שאתה מקוזז – ערני. אבל זה במיוחד, כי מדובר פה בנושא חשוב. תראו, היום הזה לא הוסיף כבוד לכנסת ישראל, האירועים שהתרחשו כאן. נמצאת כאן חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהיא חברתי לוועדת האתיקה, והיינו קודם בדיון בוועדת הכנסת ודיברנו על כך שהעניינים כאן מתלהטים באופן כזה שעוברים על קווים אדומים, וזה מתחבר בדיוק גם לנושא שאני מעלה עכשיו. כי כאשר הבית הזה לא יודע לשמור את הכבוד הפנימי בין איש לרעהו, וכאשר הבית הזה לא מצליח להבין שאנחנו אמורים להוות דוגמה לאזרחי ואזרחיות ישראל, הרי ברור שהאמון הציבורי יהיה בשפל ואולי נהיה במקום הנמוך ביותר מכלל מוסדות המדינה. וזה מתחבר ליציאה לפגרה. לא יכול להיות מצב שממשלה תכריז על מצב חירום, אנחנו בעיצומה של מלחמה, מאז 7 באוקטובר נדמה שיום אחר יום – חבר הכנסת ביטון, מאז 7 באוקטובר נדמה שהזמן עצר מלכת, ויום אחר יום אנחנו מגיעים לכאן, פוגשים את המשפחות השכולות, משפחות החטופים; אנחנו רואים את האתגרים; הצורך לסייע בגזרה בצפון; תושבים ואזרחים שהם פליטים בארצם, ילדים שלא חזרו לשולחן הלימודים וגם לא ברור גם מה האופק, איך פותרים את הדבר הזה. כמובן, הממשלה לא נמצאת כאן בשעה הזאת אבל גם ביום-יום, בשעות הרבה יותר – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> בלי – – – דמגוגי. העבודה לא עושים – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא דמגוגי, ואני אסביר לך גם למה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את יודעת מה? אם הייתי חושבת שאת לא כאן, חבל שלא נתת לי להשלים את המשפט – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מכבדת אותך – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם כבר דיברנו על קצת כבוד הדדי, אני אגיד לך משהו, חברת הכנסת מיכל. הייתי רוצה להאמין שגם כשהם לא כאן הם עובדים, אבל כמי שמסיירת בשטח, אני רוצה לומר לך שהממשלה הזאת לא מתפקדת. עכשיו, גרוע מכך, היא גם רוצה שהכנסת לא תתפקד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תסתכלי על – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המקום היחיד שפתוח למשפחות, המקום היחיד שמקשיב לציבור. עזבי שאנחנו נתקלים בתופעות שגוררים פה אח של חטוף, פוגעים פה במשפחות של חטופים, מתפרצים לדברים – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את אומרת "די", בוודאי, את יושבת כאן, את לא יושבת במקומם, את לא נמצאת במצוקתם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> פנינה – – – אח אחר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך משהו כזה, ואני אגיד את זה לשאר חברי הכנסת וחברות הכנסת, ואני שמחה שאני מעירה אותך בשעה הזאת, אבל את האמת יש לומר: שלושה חודשים לצאת לפגרה בזמן חירום זה בושה וחרפה. אפילו לשם הנראות היינו צריכים לבוא ולומר שאנחנו מבטלים את הפגרה. כי הרי בתוך שלושה החודשים הללו יש לנו את תקופת ההדממה, שבה אנחנו מאפשרים לעובדים של הכנסת לצאת לחופשה. תוסיפו על זה את חגי ישראל, ואנחנו כבר מתקרבים לחודש פלוס ימים שבהם אנחנו לא נמצאים כאן. גם אם היינו רוצים למתוח את זה עוד קצת, אז היינו מגיעים לעוד למעלה מחודש וחצי, אבל שלושה חודשים? נכון, יש כאלה שיגידו שאולי מוטב שהבית הזה יהיה סגור, כי גם ככה אנחנו לצערי לא מוסיפים כבוד לעם ישראל. שמעתי את הדברים שלך קודם, חבר הכנסת פוגל, בוועדת הכנסת – כל מילה שאמרת הייתה מדויקת. אבל אם בסוף אנחנו בוחרים שהמליאה הזאת תהיה סגורה, אנחנו צריכים לקרוא לילד בשמו – לא רוצים שהמליאה תהיה פתוחה כי זה מאפשר שקט לראש הממשלה בתקופה הזאת, שאף אחד לא יכול להצביע אי-אמון, אף אחד לא יכול להביא לפיזור הכנסת. אבל אתם חושבים שזה מעניין את האזרח והאזרחית שהם בקצה? את נשות המילואים, את נשות אנשי הקבע, את אותם ילדים, את אותן משפחות שזקוקות לבית מחוקקים פתוח? זה לא מעניין אותם. וכן, גם אני רוצה חופשה, ויש לי ילדים קטנים ואני רוצה להיות איתם, אבל לשם הנראות, בשם הצדק – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> די כבר. אז למה הצבעתם בעד? למה הצבעתם בעד? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בשם הצדק – חבר הכנסת כץ, כמי שאני יודעת שעובד בפגרה, והינה, אני אומרת לך, כי ליבי ופי שווים, וביושרה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה קיים. זה קיים – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – היינו צריכים לבוא ולומר: פגרה לא תהיה. יהיו חופשות מרוכזות כדי לאפשר לעובדים בכנסת, ובוודאי לאפשר שתהיה מליאה, שנמשיך עם תהליך החקיקה לצורך מלחמה, וגם היינו מוכנים להסכים שהמליאה תהיה פתוחה. אתה יודע מה? כמו שאמרנו שיהיו שבעה דיונים, תשעה דיונים בוועדות, אז גם במליאה יכולנו לקבוע שהיא תהיה פתוחה פעם בשבוע ומעבירים חוקים הקשורים רק במלחמה. אבל אין היגיון, אין שום שכל, אין חיבור לעם. יש ניתוק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה קיים. זה קיים – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואחר כך שלא נתפלא, חבר הכנסת כץ – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אל תיתן לעובדות לבלבל אותה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא אתן לעובדות לבלבל, אבל את יודעת, אני לא נותנת – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה מצחיק שאנחנו מתווכחות, כי אני כל היום נמצאת פה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם מליאה, גם ועדות, וגם אתם הצבעתם בעד. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מיכל, מיכל, אני מבינה שהעניין הזה מסעיר אותך, אבל את מוזמנת להמשיך להיות מנותקת מהעם. תמשיכי להיות מנותקת מהעם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה את אומרת את זה – – – אני מנותקת מהעם? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קצת צניעות. יש דרישה שהמקום הזה יהיה פתוח. לא זכור לי שאף אזרח ואזרחית בישראל, יש להם שלושה חודשי פגרה. עכשיו, אני לא אומרת שחברי הכנסת לא יורדים לכנסת ואני לא אומרת שחברי הכנסת לא עובדים – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אני מנותקת? למה את אומרת את זה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל לבוא ולומר שאנחנו סוגרים את מקום העבודה לשלושה חודשים? אני מבינה שאני נוגעת לכם בנקודה מאוד מאוד רגישה, ושוב אני אומרת, הממשלה הזאת – מילא הייתה עושה את עבודתה נאמנה, אם כל אחד היה מתמקד בעבודה שלו, עם ישראל היה במקום אחר. אבל במה עוסקת הממשלה הזאת? בלריב, בלהתקוטט, בג'ובים, במי משיג יותר למגזר שלו, לציבור שלו, במי פוגע יותר במשפחות החטופים. הניתוק כל כך גדול עד שאתם עוד מלינים, פשוט זעקת הקוזק הנגזל. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תמשיכי להגיד – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר שהשליטה של הממשלה בכנסת ישראל, לצערי, בעשור האחרון הלכה וגברה. יש שליטה של הממשלה בכנסת ישראל בעשור האחרון, ואני אומרת לכם שעצמאות הכנסת היא הכי חשובה שיש בהפרדת הרשויות. היא אולי יכולה להיות על הנייר, אבל כשראש הממשלה נותן הנחיה שהמליאה תישאר סגורה כדי שחס וחלילה הממשלה שלו לא תיפול – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> די כבר – – – פנינה – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – זה רק מעיד שיש לו ממה לחשוש. צר לי שאת, כחברת אתיקה, ממשיכה להפריע לי לאורך כל הדיון. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בתור חברת ועדת האתיקה – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מצירה על כך. ואני חושבת, אדון ואטורי, סגן היושב-ראש, הייתי מצפה ממך, כמו שידעת להעיר להרבה אחרים – אתה יושב פה בשקט כשהיא מפריעה לי פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את ממשיכה לדון איתה בדברים. רגע, אני עוצר את הזמן, עוצר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, היית צריך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, את העבודה שלי אני יודע. אני יודע את העבודה שלי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אתה היית צריך להעיר לה, אז בבקשה תעשה את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע את העבודה שלי. אז תעצרי רגע ותפסיקי לדבר איתה, כי את דנה איתה על דברים. אם תעצרי רגע, אני אעצור אותה. אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא צועקת. יש אנשים שהקשב והריכוז שלהם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל את סתם מדליקה אותה, זה מה שהיא מחפשת. תעצרי. עכשיו היא מדברת. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> צודק. אבל כשמכנים אותי – היא פונה אליי ומכנה אותי "מנותקת מהציבור". אני לא יכולה שלא להשיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי לה, בגלל זה הזמן רץ. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מיכל, לצערי – אני שוב אומר: זה ניתוק. הממשלה מנותקת מהציבור, הקואליציה מנותקת מהציבור – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> די, די. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – מנותקת ברמה כזאת שאתם לא מסוגלים כבר לראות שבתקופה הזאת, שהיא תקופת חירום, הכנסת צריכה למצוא וריאציה אחרת ומתכונת אחרת, כולל המליאה, כדי להישאר פתוחה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכל, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני מאוד מקווה שחברי הכנסת שנמצאים כאן – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה הצבעתם בעד הפגרה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בעיניי, אין להם מספיק חברי כנסת שיצביעו על זה. אני מקווה שבהצבעה שלנו יהיה רוב – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – רוב להבנה שאנחנו צריכים לומר לציבור בישראל את האמת: הכנסת צריכה להישאר פתוחה, לא רק הוועדות, גם המליאה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> פנינה, אבל למה הצבעתם בעד הפגרה? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא הצבענו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הצבעתם בעד, הצבעתם בעד. נציג שלכם הצביע בעד היציאה לפגרה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה משקר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תבדקי, תבדקי פרוטוקולים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השרה מאי גולן תשיב. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לומר לחברתי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה: את יודעת שאני מעריכה אותך ומכבדת אותך, ויש לי פה כמה דברים להגיד על הדבר הזה שהם עובדתיים, ואני באמת רוצה שתקשיבי, זה באמת באמת חשוב לי. למה? למה זה חשוב לי? לא רק בגלל שאת הגשת את זה, ואני מעריכה אותך, אלא בגלל שיש המון המון המון פייק ניוז בנושא הזה בחוץ, ואני חושבת שחלק מחברי הכנסת ממש נפלו לדבר הזה. הנדוס התודעה השקרי בנושא הזה בחוץ הוא פשוט מתחת לכל ביקורת. באמת, עם כל מה שאמרתי, בסוף עובדה שכשהודיעו בוועדת הכנסת על היציאה לפגרה, הנציג שלכם הצביע בעד. תבדקי מה אני אומרת לך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא הנציג שלנו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> היה הנציג שלכם – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הייתם ביחד, הנציג שלכם. בפברואר הוא היה הנציג שלכם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, אני לא לוקחת את זה ללפני חמש שנים, אני לוקחת מעכשיו, לפני הפגרה. אבל את יודעת מה? גם בלי זה. אז באמת, אני מתכוונת לענות בשם ממשלתי, ממשלת ישראל, על הצעתה של חברתי, בשם סיעת המחנה הממלכתי, והטיעון הוא: ביטול הפגרה בטיעון של ניתוק הקואליציה מהעם, בכך שכופה – ואני בכוונה מתעכבת על המילה הזאת "כופה" – יציאה לפגרה בשעת חירום. אז ככה. קודם כול, כמו שאמרתי בהתחלה, אני אגיד שוב שזה דיון חשוב בעיניי, ואני מודה על ההזדמנות לשטוח בפני הציבור מידע שספק רב מאוד אם רובו מכיר מעבר לכותרות הפופוליסטיות והשקריות. ראשית, אני מבקשת להודיע, באמת, בלי שום צל של ספק, שערכתי את כל הבדיקות הנדרשות לפני שעליתי בשעת לילה מאוחרת לענות על הנושא הזה. לאחר שערכתי את כל הבדיקות מול כלל חברי הממשלה, לרבות העומד בראש – כי הרי אף גורם ממשלתי לא יודע מהיכן המידע הזה. באמת, אף אחד. ניסיתי להבין מאיפה המידע הזה, איך שהצגתם את זה – כופה יציאה לפגרה בשעת חירום. וזה הרי רץ עכשיו בכל תעמולת התקשורת שהממשלה כופה יציאה לפגרה – דבר שמעולם לא פורסם, לא נאמר בשום פורום ולא קיימת שום הנחיה לכפייה כזאת. אז ממשלת ישראל וכלל חברי הכנסת מהקואליציה, כפי שניתן לבדוק, עבדו, עובדים ויעבדו בימי הפגרה ואפילו יותר מבשגרה, ואני אפרט. קודם כול, עובדה – משרדי ממשלה, ואף אחד לא יכול לחלוק על הדבר הזה, לא יוצאים לפגרה. השרים ממשיכים לעבוד כרגיל. זה פייק ניוז שפעם אחת אני חייבת להגיד, ואני אחזור: משרדי הממשלה לא יוצאים לפגרה. משרדי הממשלה והשרים – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> היא לא אמרה לי שאסור להפריע – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – ממשיכים לעבוד כרגיל. מעבר לזה, השרים – ואני תכף אעבור גם לחברי הכנסת, אני באמת הכנתי לך תשובה מלאה – השרים, על אחת כמה וכמה מאלה שלא התפטרו במסגרת החוק הנורבגי, מנצלים את ימי הפגרה, ואני יכולה להעיד על עצמי, לעבודה יותר מאומצת במשרדם, לסיורים מרוכזים בשטח, שנקבעו מראש במיוחד לתקופת הפגרה בכל רחבי הארץ, יחד עם ראשי הרשויות והגורמים המקצועיים. אגב סיורים – כולכם רואים פה מה השעה, 02:00? יש לנו כנראה עד 07:00? אני שרה תורנית שמתחילה את התורנות שלי עוד שעה. אני ביטלתי כל השבוע הזה סיורים, פנינה. אני לא יכולה לעבוד – כי אני רוצה גם להיות חברת כנסת – לא יכולה לעבוד מספיק בתור שרה מכהנת. מצד אחד, אתם נגד החוק הנורבגי ואתם רוצים שנהיה כאן חברי כנסת, ואני מעריכה את עבודת הכנסת והפרלמנטריות שבה. מצד שני, יש שרים, והם צריכים לעבוד את עבודת משרדם המקצועית ולהיות ברחבי הארץ. אומרים שאנחנו לא מגיעים לא לצפון, לא לדרום, אז בסוף אנחנו בני אדם. אני אלך לישון היום ב-07:00. אני לא יכולה לעמוד על הרגליים מחר ב-08:00, ואתם יודעים את זה. כולכם יודעים את זה. אז אני אומרת שבאמת קשה לתאם. אנחנו נשארים עד השעות הקטנות של הלילה, והשרים בזמן הפגרה מתפנים, ככה, לאישור תוכניות עבודה, לעבודת מטה, לגיבוש, להכנה לקראת אסטרטגיה, מדיניות, תקצוב, בחינת ניצול תקציבים, טיפול באין-ספור פניות ציבור. מי כמוכם יודע, חברי הכנסת והשרים. ולפיכך, אין שום בסיס עובדתי, whatsoever, שהממשלה כופה ככלל. הקואליציה הזאת אינה מאמינה בכפייה מכל תחום, אגב, ואת זה אני חייבת להגיד – לא תכננתי לרדת לפוליטיקה של שמאל וימין, אבל אי-אפשר שלא – באמת, כפייה זה תחום ששמור בבלעדיות למחנה השמאל, שיושב באגף הזה, אני חייבת לומר: הפגנות שרוצות לכפות דעת מיעוט על הכלל, עידוד לסרבנות, איומים. אם תחוקקו ככה – כמה פעמים שמענו את זה השנה – אם תחוקקו ככה, רק אז נעשה ככה. אני חושבת ששמעתי את זה 20 פעם בכל יום מליאה וכו'. בסדר. הלאה, לעובדות: כיוון שהבנו שהפגרה היא רק לכנסת ולא לממשלה, בואו עכשיו נדבר על עבודת חברי הכנסת כולם, שהרי בפגרה האחרונה, והיינו כולם עדים לזה, חברי הכנסת של הקואליציה, כלל סיעות הבית של הקואליציה, המשיכו להגיע לעבודה בכנסת כרגיל, ואני עדה לכך – לפגישות מקצועיות, להכנה לחקיקה, למפגשי ציבור. כמובן שהם הגיעו לכל כינוס של ועדה או של מליאה שהתרחשו בפגרה, שאליהם חברי הכנסת של הקואליציה התייצבו כמעט באופן מלא. אני רוצה להגיד עוד דבר: יושב-ראש הקואליציה שלנו אופיר כץ ויושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה הם אלה שנותנים יותר מכסות של דיונים וועדות, גם מעבר למה שצריך ומעבר למה שנדרש ומעבר למה שמבקשים בכל פגרה שאי פעם הייתה פה בהיסטוריה של כנסות ישראל, ובדקתי את הנתון הזה. אני עומדת מאחורי מה שאני אומרת. אז הפופוליזם הוא באמת בלתי נתפס. עכשיו נמשיך. עוד מהחלטת ועדת הכנסת בדבר מועדי פעילות הכנסת – אני אומרת משהו שנקבע שחור על גבי לבן. ככה: ועדות הכנסת יהיו רשאיות לדון ללא הגבלה, ללא הגבלה, על חקיקה וחקיקת משנה. כלומר – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל מה עם המליאה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מגיעה – מה זאת אומרת? את מכינה כל דבר ללא הגבלה. הרי בסוף, אם את צריכה את המליאה, גם את המליאה יכנסו. פנינה, תקשיבי. כלומר, כל מה שקשור למלחמה, למילואימניקים, למשפחות חטופים, למשפחות שכולות – הכול, הכול יימשך כסדרו, וזה שחור על גבי לבן. אני לא ממציאה את זה; אגב, בדיוק כמו שהיה בפעם הקודמת, בפגרה הקודמת, כשהכנסת הייתה גם בפעילות לא שגרתית. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שבעה דיונים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שבעה דיונים, שבעה, אבל כל מה שקשור למלחמה – אין הגבלה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בלי הגבלה. אבל המליאה סגורה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אם יש בקשה, יפתחו אותה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מוגבל עד תשע. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה באמת היה קריטי. מעבר לכך, ועדות הכנסת יוכלו לקיים דיונים נוספים ללא קשר למלחמה, וכל ועדה תוכל להתכנס בישיבות נוספות לדיוני פיקוח המתחייבים וקשורים בקשר ישיר או עקיף למלחמה. הלאה. גם ועדת החוץ והביטחון תמשיך להתכנס כרגיל, ללא כל מגבלה, בדיוק כמו בפעם הקודמת. מעבר לכך, יושב-ראש הכנסת רשאי לאשר קיום של ישיבות נוספות. ואני חוזרת ואומרת, בהיכרותי איתו ועם יושב-ראש הקואליציה שלנו, אני באמת מתקשה להאמין, פנינה, שהם לא יעניקו אישור לקיום ישיבות הקשורות למלחמה, גם אם בתוספת שמעבר למכסה, גם בקיום מליאה וגם בלי קשר למלחמה, אני חוזרת ומדגישה. עכשיו, תראו – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז רגע, כל זה הולך להיות – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להתווכח, אני מגיעה לזה. אז תראו, אני רוצה לומר – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז למה צריך פגרה? אז למה צריך פגרה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – שאני בהחלט שותפה לקריאה, מתוך העובדות הבאמת-מצערות שהיו לעיני כל אזרחי ישראל – ואני לא מדברת עלייך, אני מדברת בכללי על האופוזיציה, על הצהרות לחוד ומעשים לחוד של האופוזיציה, ובראשה, כמובן, מפלגת ראש האופוזיציה, שצריך לתת דוגמה, מפלגת יש עתיד, כשהמפלגה והעומד בראשה דיברו גבוהה-גבוהה על נוכחות בזמן הפגרה, ואפילו דאגו לתלות שלטים על דלתות הלשכות שלהם, שאמרו לנו בגדול: אין פגרה, ממשיכים לעבוד. המפלגה והעומד בראשה דיברו גבוהה-גבוהה על נוכחות בזמן הפגרה, ואפילו דאגו לתלות שלטים על דלתות הלשכות שלהם שאמרו לנו, ככה, בגדול: אין פגרה – ממשיכים לעבוד. אך להפתעת האורחים – ואת זה ראינו, נכון, חברת הכנסת וולדיגר? גם בסרטונים, גם בתמונות, נכון, דפקנו בדלת – להפתעת כל האורחים שהגיעו לכנסת, מי שדפקו על דלתותיהם של רבים מחברי האופוזיציה, נותרו ללא מענה. לא היה אף אחד בבית. הלשכות ריקות והח"כים בחופש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם היו בוועדה לביקורת המדינה, שעבדה רגיל. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אה, הם היו בפגישה, הם לא רצו לפתוח לי. אני לא אמרתי על הוועדה לביקורת המדינה, חבר הכנסת מיקי לוי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז טוב שהייתה להם פגרה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא – – – אולי אם היית שואלת אותי שאלות. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אופיר, שלא תכעס עליי שאני מעכבת. יש פה דיונים. ועדיין, עדיין הם המשיכו בקמפיין השקרי. הינה, אני אומרת, לא יושב-ראש ועדת הביקורת חבר הכנסת מיקי לוי, מלבדו, אבל כל השאר המשיכו בקמפיין השקרי. כל זה קצת לפני שהתברר המובן מאליו, כי ראש האופוזיציה לפיד שבר שיא אישי של נוכחות. תקשיבו טוב – 10 שעות, יושב-ראש הישיבה, ו-40 דקות בדיוק, זה מה שהוא עשה. 10 שעות ו-40 דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ביום? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כל הפגרה. הוא כל כך נלחם לבטל אותה – זה מה שהיה כל הפגרה. היושב-ראש חשב שביום. אחריו, אגב, חצי מסיעתו נמצאת בחציון התחתון של הכנסת. גם חברו לגוש, גוש השינוי והריפוי, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שיזם יחד איתו את ביטול הפגרה – תנחש, אדוני היושב-ראש, נכח במהלכה כמה? 16 שעות ו-14 דקות שלמות. כבוד, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יומיים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> יומיים, בדיוק. אגב – ואת זה חשוב שהציבור ידע – בשלושת החודשים הראשונים מאז 7 באוקטובר הנורא, חברי האופוזיציה נעדרו מהמשכן בפער של 28% מחבריהם לקואליציה, והגיעו בסך הכול 231 שעות בממוצע. בסך הכול. אבל יש קמפיין, אז צריך לדבוק. אז באמת, שוב, אני מקבלת, ומצטרפת ברוחב לב לקריאה מכאן לפנות יחד לראש האופוזיציה אדון לפיד, ובאמת לעשות מאמץ יוצא דופן, יוצא דופן, לאחר 11 שנים רצופות בכנסת: אולי סוף-סוף תתחיל לעבוד, באמת, תתחיל לעבוד למען הציבור. תיתן דוגמה אישית לחבריך באופוזיציה. ואני באמת באמת מציעה כאן לגוש הריפוי והשינוי שתחזירו את ימי הגיבוש בזמן הממשלה שלכם על מנת לנסות ולהעלות את אחוז הנוכחות לפחות לחצי מהיקף הנוכחות של ראש האופוזיציה בשדות התעופה השונים ברחבי העולם. כי לדבר גבוהה-גבוהה אתם יודעים; ליישם זה החלק החלש שלכם. קצת פחות טוב. אני באמת ממליצה לכם, ממליצה מקרב לב, לנסות לגלות רצינות, והכי חשוב – אמינות. זה באמת הכי חשוב. לקראת סיום אני מבקשת לחדד שוב, שיהיה ברור, כי גם בזמן הפגרה מדינת ישראל וממשלת ישראל מתפקדת בתפקוד מלא: ניהול המלחמה, כמובן ניהול המשא ומתן להשבת החטופים, בעזרת השם, מפגשים עם המשפחות וכו'. וחשוב גם לציין עוד כמה עובדות שלא יפרסמו לכם בשום ערוץ תקשורת, ובשביל זה אני כאן בשבילכם. אני מרגישה באמת צורך עז שאזרחי ישראל ידעו, ואני מאמינה שאחרי הדברים האלה לא יהיה יותר פייק ניוז. אתם מאמינים כמוני? חבר הכנסת פוגל, אתה מאמין כמוני? << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> בטח. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, אני רואה שאתה מאמין. בכנסת ישראל – פנינה, זאת התשובה על השאלה שלך למה פגרה. אז למה אין פגרה? בכנסת ישראל עובדים 1,200 אנשים. את יודעת, את מכירה אותם, אנחנו רואים אותם פה, 1,200 אנשים שעובדים פה שעות-לא-שעות. הם צריכים לשמור עלינו, לנקות פה, לבשל. הם איתנו; לפעמים גם מסביב לשעון הם איתנו. והחוק, מה לעשות, החוק קבע שגם להם מגיע חופש, לא רק לכולם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – להשאיר את החוק בשבילם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון, כי גם להם יש משפחות, יש ילדים, יש חברים, יש חופשות מתוכננות. אבל חשוב להבין: העובדים המסורים האלה אפילו לא באמת יוצאים לפגרה של שלושה חודשים, הם ממשיכים לעבוד, וזה עוד פייק ניוז שלא מדברים עליו. למעט הדממה של ארבעה שבועות – שהם לא רצופים, אגב, שכוללים חגים ומועדים כמו כל עובדי ישראל; אגב, החופשה שלהם זה פחות מחופשת המורים במשרד החינוך, שכבר יצאו לחופש. גם את זה לא אומרים. אבל אני רוצה לוודא ששמעתם את מה שאמרתי: זה בסך הכול ארבעה שבועות לא רצופים של הדממה, כולל חגים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז אמרתי להשאיר את זה ולבטל את השאר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז מה זה אומר? מה זה אומר? מה זה אומר? פנינה, בתשובה על השאלה שלך, בשאר הזמן, חודשיים שלמים, הכנסת ממשיכה לעבוד כ-ר-גיל. כרגיל, כרגיל, כרגיל. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם זה כרגיל, למה יוצאים לפגרה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ארבעה שבועות של הדממה, וכל הפייק ניוז הזה של הפגרה הוא פשוט שקר מהונדס. לא ראיתי דבר כזה. חודשיים שלמים, כל מי שרוצה לעבוד יכול לבוא לעבוד. הם פשוט לא רוצים לבוא לעבוד, אז הולכים על קמפיין. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כולם יודעים – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – אני השרה. זה לא פייר, מה שאת עושה. את יודעת שאני מכבדת אותך. מה שאומר שכל חבר כנסת אופוזיציוני להוט וחרוץ – כי הם נורא להוטים וחרוצים, אדוני היושב-ראש – יכול להגיע לעבוד, כמונו. ועכשיו נשאלת השאלה מי באמת יגיע. וכמו שאמרתי קודם, אני וחבריי לקואליציה בהחלט בהחלט מקווים לא לראות שוב את המדד העגום והעצוב של חברי האופוזיציה. שוב, אני מעדכנת אתכם כאן, מעל בימת הכנסת המכובדת, שאתם כולכם מוזמנים להמשיך להגיע ולעבוד כ-ר-גיל, ולעשות הכול כולל הכול – תיקוני חקיקה, כינוס ועדות, הכנת חקיקה, פרויקטים למיניהם, פרוטוקולים, פגישות, כל מה שנפשכם חפצה בו, באמת הכול. ועכשיו רק נמתין, נמתין באמת לאחר הפגרה ונראה מי הגיע ומי לא. ודבר אחרון חשוב מאוד, קצר, אחרון, שחשוב לדעת, כי בזמן הקצר שיש לה – את זה לא יודעים, את זה לא יודעים, אופיר – הכנסת מרכזת עבודות במשכן – גם את זה לא יודעים – כמו שיפוץ למבנה, היערכות מסיבית שיש עכשיו של מרכז המבקרים לכל תקופת הקיץ לקראת ביקורי משפחות. בקיצור, למרות המולת התקשורת ואופוזיציה באמת מופקרת, כשברור כעת שמדובר בפייק ניוז מוחלט, ממש לא חובה לצאת לפגרה, ואין שום כפייה. אני יוצאת במסר אליכם: אפשר להגיע. אתם יכולים להגיע, וכך נסכם באמת את הקמפיין העגום הזה. חשוב להבין שרוב אלה שמנסים למחזר את הקמפיין נגד הכנסת, פוגעים במעמדה בעיני הציבור, כמעט לא מגיעים אליה. הם לא מגיעים אליה, כל מי שעושה את זה, לא בימי שגרה – אני לא מדברת עלייך, אבל כל מי שעושה את זה; לא רציתי להזכיר שמות, למרות שהיו לי נתונים – לא בימי שגרה, לא בזמן שמועדי הפעילות שלה מצטמצמים. כי מי שרוצה לעבוד, עובד ולא פונה למהלכים פופוליסטיים. אז באמת, איך שאומרים אצלנו, כן? שימו לב, שלא יעבדו עליכם. ודעו, דעו שבמשך 76 שנים, מעולם, אבל מעולם, לא בוצעו שינויים במועדי פעילות הכנסת, גם לא בשנים של מלחמות. והסיבה העיקרית לכך היא – וכדאי שמה שאני אומרת עכשיו יהיה ברור – שחברי כנסת ויושבי-ראש ועדות שמעוניינים לעבוד, יעבדו. תדעו זאת. זה, כמובן, אם הם מעוניינים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, האם תשובת השרה מספקת אותך? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעה על העברה לוועדת הכנסת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לוועדת הכנסת ובחזרה לחבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – את רוצה? אני עושה את הדיון בפגרה, נראה מי יבוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 14 בעד, אחד נגד. הצעתה של חברת הכנסת פנינה תמנו תעבור לוועדת הכנסת להמשך דיון. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השבת מפעל ההזנה לילדים בקיץ << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא – הצעה לסדר-היום בנושא: השבת מפעל ההזנה לילדים בקיץ, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל להציג את ההצעה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> פנינה, למה את הולכת? לא יפה. הקשבנו לך יפה, למה את הולכת? אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, האמת, לא תכננתי לדבר על מה שפנינה הציעה, אבל באמת אני רוצה להגיד מילה אחת לאופוזיציה. כואב לי על דבר אחד – שאתם לוקחים את המלחמה ומנצלים אותה לעניינים פוליטיים צרים. הרי הקשבתי לכל מה שאמרת, ואמרת דבר אחד: ראש הממשלה מפחד מדבר אחד, שיצביעו אי-אמון על פיזור הכנסת. הרי זה הדבר, כביכול, שמפריע לכם. הרי אתם לא מצליחים להחזיק בשעות האלה את האופוזיציה, ואתם לא מצליחים לעשות את פיזור הכנסת. הרי רק היום הבאתם חוק לפיזור הכנסת, הצבעה לפיזור הכנסת, ומשכתם את זה. ואת בעצמך אמרת: מה מפריע לראש הממשלה? אם תהיה בפגרה מליאה, אז אולי יצביעו על פיזור הכנסת. הוא דואג לכיסא שלו. אתם לא מצליחים, לא בימים רגילים, ובוודאי לא בימי פגרה. וחבל מאוד שאתם לוקחים ומנצלים את המלחמה הזאת לצרכים פוליטיים צרים. ממש כואב הלב, באמת כואב הלב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, יאללה. לא נורא. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מה שאתה חושב עליי? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ככה אני באמת חושב, ולכן אני אומר את זה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז אני אגיד לך את האמת, בגלל – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו עובדים בכנסת, ממשיכים לעבוד בוועדות סביב השעון. אני מציע לך לבדוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – תירגע. אל תציע שום דבר. אל תציע שום דבר. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מציע שתבדקו את השעות שאנחנו נמצאים פה ועובדים, בזמן הכנס וגם בפגרה, גם כאן וגם בחוץ. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תטיף לנו מוסר, בסדר? אנחנו עובדים לא פחות ממך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תתבייש – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לבוא ולנצל את זה לצרכים פוליטיים צרים – כואב לי מאוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ואתם מנצלים את המלחמה כדי להמשיך ולבזוז את הקופה הציבורית, אז תירגע. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו לענייננו אנו. ההצעה לסדר-היום שביקשתי היא בנושא השבת מפעל ההזנה לילדים בקיץ. לאורך שנת הלימודים תשפ"ד סיפק משרד החינוך ארוחה חמה לכ-460,000 תלמידים, במסגרת תוכניות ההזנה שהמשרד מפעיל. אלא שלצערנו, עם יציאת התלמידים לחופשת הקיץ, מופסקות הארוחות החמות מדי יום, ועבור אותם ילדים שסובלים מאי-ביטחון תזונתי, המשמעות היא ויתור על ארוחות. זה לא סוד שהעוני במדינת ישראל הוא כבר לא סוגיה זניחה. אדרבה, בשנה האחרונה, על רקע המלחמה והמצב הכלכלי, ההערכה היא כי בתקופה הנוכחית המספרים הגיעו כבר למעלה מ-2.1 מיליון ישראלים החיים במעגל העוני. מתוכם, למעלה ממיליון אזרחים סובלים מאי-ביטחון תזונתי, ומתוכם יש כ-700,000 ילדים, וכ-6.1% מאזרחי ישראל מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים בגלל קשיים כלכליים. מסקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי יותר מ-60,000 תלמידים בחינוך העל-יסודי סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, מתוכם 20,000-15,000 סובלים מכך באופן קבוע, עד כדי פגיעה ביכולת הלימודית שלהם. ארגון פתחון לב, המסייע למאות אלפי משפחות מדי שנה, חושף כי מחג הפסח האחרון גדל מספר מבקשי הסיוע לסלי מזון ביותר מ-23%. אם לא די בכך, נוסף על כל אלו החליט משרד האוצר על קיצוץ במה שהיה יכול להיות פתרון לארוחות החמות לילדים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי – מיזם תווי המזון של משרד הפנים. מי שהתחיל אותו הוא היושב-ראש שלנו, הרב אריה דרעי, אשר העניק מענה ללמעלה ממיליון נזקקים, ואפשר נגישות כלכלית לרכישת מזון ולהבטחת ביטחונם התזונתי. לצערי, קוצץ באופן דרמטי בכ-50% מהפרויקט שנתן מענה לאוכלוסיות בתקציב של 600 מיליון שקלים. זה ירד לכ-300 מיליון שקלים. מיזם תווי המזון הוא פתרון שניתן להעניק באופן מיידי, מהיום למחר, לחוסר הממשי והקיומי שיש למאות אלפי ילדים ברחבי הארץ. אדרבה, בעת הזאת, חובת משרד החינוך לדאוג לתלמידים שתחת אחריותו, ולהורות למשרד האוצר על השבת מיזם תווי מזון כפתרון להספקת תוכניות הזנה בחופשת הקיץ. לכן, אני מבקש שמשרד החינוך ייכנס בעובי הקורה וכמה שיותר מהר, יפה שעה אחת קודם. האמת היא שרציתי מאוד מאוד לדבר על עוד נושא חשוב בהסתכלות שלי, אבל בגלל שהזמן קצר, אני רק אגיד שלפני כעשרה ימים עם ישראל איבד אדם גדול מאוד, הגאון הגדול הרב יהודה דרעי, יהודי שאהב וקירב כל יהודי במשך עשרות שנים. פגשתי המון המון תלמידים שלו. נפגשתי איתו בשבתות. אני יכול לתת דוגמה של שבת שהייתי איתו לפני כמה חודשים בשבת חתן. אתה רואה איך היהודי הגדול הזה מתייחס לילדים הכי קטנים, לכל ילד וילד. היה עם שקית ענקית, שקית של פח זבל, עם מלא שקיות בפנים של פעקלעך. כל ילד שהגיע לבית הכנסת, הוא דאג לתת לו חום, אהבה. את זה הוא עשה כל ימי חייו. מעידה על זה העיר באר שבע, מעידה על זה באמת הארץ כולה. אבד לנו באמת איש גדול וענק מאוד, ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משיבה השרה מאי גולן. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אני מתכבדת להשיב בשם שר החינוך על הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: השבת מפעל ההזנה לילדים בקיץ. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחברי חבר הכנסת אברהם בצלאל על העלאת נושא זה על סדר-היום. לעניין סוגיית מפעל ההזנה לילדים בקיץ, משרד החינוך והרשויות המקומיות אחראים לספק לתלמידים מזון איכותי ובטוח, העונה על צורכיהם הבריאותיים והתזונתיים, לתקופת שנת הלימודים במוסדות החינוך, לתלמידים בגן חובה ובבתי הספר היסודיים, בהתאם לחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה–2005. הארוחה החמה מוגשת מדי יום בבתי הספר ובגני הילדים בתוכניות הבאות: הזנה על פי חוק יום חינוך ארוך, צהרוני ניצנים ותוכניות נוספות. ההזנה ניתנת בהתאם להנחיות התזונתיות של משרד הבריאות. עוד חשוב להדגיש כי על פי חוק החינוך המיוחד, בסעיף שירותים נלווים, תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים הלומדים בבתי הספר לחינוך מיוחד או בכיתות חינוך מיוחדות בחינוך הרגיל, ובכלל זה תלמידים הלומדים בכיתות תקשורת, זכאים להזנה לפי סוג הלקות במסגרת חוק חינוך מיוחד לתלמידים הזכאים ליום לימודים ארוך. הזכאות להזנה במסגרת חוק החינוך המיוחד, כפי שמקובל גם בחינוך הרגיל, גם היא במהלך שנת הלימודים במסגרות שבהן מתקיימת הארכת יום הלימודים. בהתאם לכך, חוזר מנכ"ל תוכנית ההפעלה של מסגרות החינוך המיוחד בחופשות אינו כולל את הארכת יום הלימודים. המשמעות היא שהמסגרות האלה גם הן אינן זכאיות להזנה בחופשות. ככל שמתקיימות בחופשות מסגרות נוספות, תוספתיות, לאחר סיומה של שנת הלימודים, הן אינן מופעלות על ידי משרד החינוך אלא על ידי הרשות המקומית ובאחריותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לדיון בוועדת החינוך. אנחנו נעבור להצבעה על העברת הדיון לוועדת החינוך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, חכה, היושב-ראש, חכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש, שתיים, אחת – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. הצעתו של חברנו חבר הכנסת אברהם בצלאל תעבור לוועדת החינוך להמשך דיון. << נושא >> הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1778).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה. הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. תציג השרה מאי גולן, בשם שר הביטחון. היית שר החינוך, שר הביטחון. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בשם שר הביטחון את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. מוצע לקבוע כי ברירת המחדל לאורך שירותו הצבאי של גבר תהיה 36 חודשים מיום תחילת הצעת החוק ועד ליום י"ז בתמוז התשפ"ד, 30 ביוני 2029. עוד מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מערכים, יחידות, מקצועות ותפקידים שתקופת השירות הסדיר בהם תהיה קצרה מ-32 חודשים, אך לא פחות מ-28 חודשים. בנוסף, מוצע לקבוע כי מי שיידרש לשרת תקופת שירות העולה על 28 חודשים או 32 חודשים במהלך תקופת הוראת השעה, יקבל בעוד תקופת השירות שבחודש ה-29 או מהחודש ה-33 ועד תום שירותו הסדיר תגמול שישתלם נוסף על דמי הקיום המשולמים מכוח פקודות הצבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה, למי שחשש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, חוק הארכת השירות הסדיר – אתם יודעים מה? יכול להיות. אנחנו בעד צה"ל, להבדיל מחלקים גדולים מהקואליציה, שלא מפסיקים לתקוף את שר הביטחון, את הרמטכ"ל ואת הקצינים. אנחנו בעד צה"ל, אנחנו מקשיבים לצה"ל בקשב רב וגם פועלים רבות על מנת להעניק לצה"ל את כל מה שנדרש לניצחון. היום בצה"ל מודים שחסרים לפחות 10,000 חיילים, אך לפני שאתם מדברים על הארכת השירות הסדיר, לכו לגייס את החרדים, כי זה נכון, כי זה ערכי, כי זה מוסרי, כי זו פסיקת בית המשפט העליון, וזה גם כלכלי. רק אתמול בוועדת החוץ והביטחון הוצגו נתונים מאוד חשובים וגם חד-משמעיים. גיוס של 1,000 חרדים לשירות קרבי מדי שנה יביא לחיסכון של 833,000 ימי מילואים בשנה; לחיסכון של בין 10 ל-14 ימי מילואים לכל מילואימניק; לחיסכון כלכלי של 1.3 מיליארד שקל בשנה. ומי שלא לומד ליבה, אני אחדד לו – על ידי גיוס החרדים ניתן לחסוך מדי שנה כ-10 מיליארד שקלים. 10 מיליארד שקלים עלות ישירה. אבל יש עוד עלות – עלות של אובדן תוצר. אתם יודעים מה הענף שהכי נפגע מגיוס המילואים הנרחב מתחילת המלחמה? ענף ההייטק. רוצה לומר כי מעבר לעלות הישירה של גיוס המילואים, איבדנו עוד מיליארדי שקלים בגלל הערך המוסף שלא נוצר במשק בתקופה הזאת. ואם תוסיפו לכך לפחות 30 מיליארד בשנה שהמשק מאבד בגין אי-תעסוקה של הגברים החרדים, אתם מגיעים בסך הכול לכ-50 מיליארד שקלים. משמע, על הקומבינה הבלתי-נגמרת של הקואליציה עם העסקונה החרדית, מדינת ישראל איבדה רק השנה כ-10% מהתקציב שלה – 10% מתקציב המדינה על חשבון חיילי הסדיר, על חשבון חיילי המילואים, על חשבון הציבור הישראלי. אז די לקומבינות. לכו לגייס את החרדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. איפה הוא? מה קרה? לא הבנתי, איפה התחבאת? בבקשה. היית חסר לי בכל מקרה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייב לומר שבשעות האלה של הלילה, להגיע לדיון על החוק הזה – אין דבר יותר מנותק ממנו, וצריך להיות באמת ממשלה עם עזות מצח מיוחדת להביא חוק שמאריך את השירות הסדיר של אלה שמשרתים, בזמן שהיא מקדמת ביד השנייה חוק שיפטור את כל האחרים משירות באופן מלא. וכל זה קורה ביום שבו התבשרנו שהתכנסה מועצת החכמים של ש"ס כדי לתת הוראה מאוד מאוד ברורה – שעוברת, ככה, בשלוות נפש פה – לא לציית לצווים. זאת אומרת, יש גוף רשמי של מפלגה משמעותית בקואליציה שמורה לא לציית לחוק. מה שאנחנו רואים כרגע זה לא את הדיון הקודם שהיה, אם יש כאן מדינה נוספת, שתי מדינות. יש פה פשוט שני עמים במדינה אחת: יש את עם המשרתים ואת עם המשתמטים. עם המשרתים קם בבוקר, הולך לצבא, משרת. לצערי, יש כאלה שלא חוזרים מהצבא, כי הם משלמים בחייהם; יש כאלה שחוזרים פצועים; יש כאלה שאחרי שהם משתחררים מהצבא הם עושים עוד משהו – הם הולכים לעבוד, להתפרנס, לפרנס, לשלם מיסים ולעשות מילואים. אז עכשיו לאלה שעושים את כל זה אתם אומרים: תשמעו, חבר'ה, אתם תשרתו יותר. ויש את העם השני, העם של המשתמטים, שהם פטורים מבחינת הממשלה. הם לא צריכים להילחם, הם לא צריכים להתגייס, הם לא צריכים לעבוד. שום חוב לא מוטל עליהם. יותר מזה, היום התבשרנו שגם שום חוק לא חל עליהם, כי מועצת החכמים של ש"ס הורתה להם שהם לא יצייתו לצווי הגיוס. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הבדיחה הזאת אפילו לא מצחיקה כבר, אפילו לא מעוררת גיחוך. היא מפחידה, כי הדרך שבה אתם מובילים את מדינת ישראל בשנה הקרובה, ובוודאי אם מסתכלים עשור קדימה, היא דרך של אבדון. המדינה הזאת לא תוכל להמשיך להתקיים אם חצי מהעם ישרת וחצי מהעם ישתמט. זה פשוט לא יעבוד. ולא רק שזה לא יעבוד, גם לא נוכל להילחם כך את המלחמות שאנחנו צריכים להילחם על הזכות שלנו לחיות בארץ הזאת. מדינת ישראל נמצאת במצב שבו כל הארץ היא חזית – צפון, דרום, מרכז. בכל מקום. ואם כל הארץ חזית, אז כל העם צריך להיות בצבא. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שמענו קודם נאומים חוצבי להבות פה על מדינת ישראל. ממשלה שקוראת לעצמה ימין מלא, ממשלה שאומרת שהיא ממשלה ציונית, מביאה חוק באמצע הלילה כגנבים בלילה, והולכת להאריך למשרתים. תראו, מחזה האבסורד הזה, אתם תהיו חלק ממנו כשתיקראו למליאה להצביע על החוק. מי שיצביע על החוק להאריך את השירות של המשרתים הם אלה שבוועדת חוץ וביטחון מתנגדים ליצירת חוק גיוס, ולכן הם יצביעו שאלה שמשרתים יאריכו את השירות, ואתם לא תשרתו. זאת המציאות. חבר הכנסת ואטורי, שישב איתי היום שם, אומר שאני לא מבין. מה אני לא מבין? אני מבין רק דבר אחד – שאלה שלא משרתים יצביעו על כך שאלה שמשרתים ישרתו יותר. בעברית פשוטה, זאת המציאות. מחר יש דיון המשך בוועדת חוץ וביטחון. גם פה, בהקשר הזה, אני לא מנקה את משרד הביטחון ולא את הצבא. איך אתם מעיזים להביא לפה חוק שמאריך בחמש שנים הוראת שעה, כשאין לכם תמונה כוללת של מה המצב ומה הצרכים; מצד אחד, מצד שני, אלה שמשרתים, תגידו שהם משרתים את אותו זמן, והזמן שמעבר, כי צריך, יהיה בתנאי קבע, זאת אומרת, אתם גם מנצלים אותם, הממשלה מנצלת אותם כלכלית. גם את זה לא עשיתם. אבל אתם הממשלה, לא אני. אני מציב לכם בתמונת מראה את פרצופכם. תעמדו מול המראה ותגידו שאתם ציונים, ארץ ישראל השלמה, ולא תשרתו, לא תשמרו על דבר. אני מזמין אתכם לשרת. אבל אתמול או היום אומר הרב הראשי לשעבר עד לפני חודש: תקרעו את הצווים, אל תשרתו ואל תתייצבו. מדברים פה על חוק? על משילות? הפרת חוק בריש גלי. אני לא אומר לעצור אף אחד, אני רק אומר לצבא: תעשה את חובתך. יש פוקד, יש את חוק שירות ביטחון – שלח את הצווים. אין לי שום כוונה ואני גם לא חושב שזה נכון – לא צריך לשלוח משטרה צבאית ולא שום דבר. כל מי שמסרב למה שהמדינה דורשת ממנו – בהקשר הזה יש כללים מאוד ברורים, ואת הכללים צריך ליישם. ואם רוצים לעשות באמת שינוי – כן, שינוי הוא גם דרך הכלכלה, ומי שירצה, יבוא. אותי לא שאלו, את אף אחד מהחברים פה לא שאלו, אבל זה שמרהיבים עוז בנפשם רבנים מכובדים ומכובדים פחות – כי לי אין כבוד לרבנים כאלה – ואומרים: לא להתייצב, תקרעו את הצווים – אין לי כבוד לרבנים כאלה. יש לי כבוד לתורה, זה כן, למרות שאינני אדם דתי. אבל החוצפה הזאת, שזה עובר כלאחר יד, ואתה לא שומע את מנהיגי הקואליציה, כולל ראש הממשלה, אומרים בקול רם דבר אחד פשוט, בלי אצבע בעין לאף אחד: חברים, אנחנו בתקופת מלחמה, אני קורא לכולם להתגייס. את המשפט הפשוט הזה הוא לא אמר. כגנבים בלילה החוק, הארכה לחמש שנים. אני קורא לחברי הקואליציה: תצביעו נגד. זה נגד המוסר, זה נגד המצפון, זה נגד הצבא, זה נגד הערכים הבסיסיים שלכם. אתם אומרים שאתם ימין מלא? אתם אפילו לא ציונים קטנים. אתם צרחנים גדולים וציונים קטנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, סליחה, אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. כנסת נכבדה, בואו נקרא לילד בשמו: זה לא חוק הארכת השירות, זה החוק איך לחסוך על גב החיילים. הרי מה קרה בתחילת המלחמה? חיילים השתחררו מסדיר וקיבלו אוטומטית צו 8. הדבר הזה, מן הסתם, מחייב תשלום, תשלום עבור השירות. בגלל הצרכים של מערכת הביטחון, של הצבא, והאי-רצון לשלם למי שאמור לסיים את השירות הסדיר שלו את אותו צו 8 המשכי – או כמו שיואב פה אמר המשכיות קבע, אם יבחרו בדרך אחרת – פשוט מאריכים את הוראת השירות. לא כי צריך עכשיו בגלל העומס והצרכים הלאומיים. זה אקט חיסכון; זאת הוראת שעה כלכלית, תקציבית. יהיו מי שיקבלו, ויהיו מי שעל גבם עושים את החיסכון הזה. כשהמערכת הייתה צריכה עכשיו חיילים שהשתחררו, היא נתנה להם צו 8, נתנה להם, והיא גם שילמה להם. כאן הדבר הזה הוא ציני לחלוטין. ציני לחלוטין לעשות את הסיבוב הכלכלי הזה על גב מי שנתנו שירות מלא וישמחו בוודאי לקבל שכר לאחר מכן. העובדה היא שאתם לא מוכנים לא להסדר קבע ולא להסדר מילואים, אבל גם לא לפיצוי מוגדל לחיילים הסדירים, שידעו שהשירות שלהם נגמר בזמן מסוים והוארך עכשיו. כל זה קורה בעיצומו של ניסיון לחוקק חוק השתמטות גורף מהצבא, ובמקביל – הארכת שירות המילואים. הדברים הללו לא עובדים במקביל, הם פשוט לא מסתדרים. סדרי העדיפויות בישראל השתנו ברמה הביטחונית. אנחנו חייבים להפנים את זה. אין שום תקציב שעבר לכל מיני מקורבים שלכם ששווה את השכר הזה לחיילים הללו. צריך ממש להתבייש להצביע על החוק הזה, שהוא בעצם שלילת שכר ראוי מחיילים שסיימו את הסדיר שלהם. זה מה שאתם עושים פה. אתם לוקחים להם את הזכות להתפרנס בצורה ראויה יותר, ממש ככה. תעשו הארכת קבע, תעשו צו 8, תשלמו להם. אל תשללו מהם את השכר והתנאים שלהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, אנחנו עוסקים כרגע בהצעת חוק שירות ביטחון, בעצם בהארכת השירות. ואני, כמו כולכם, ראיתי את התחקיר – תחקיר, so called תחקיר – על בארי, והתביישתי. התביישתי בשביל הלוחמים הגיבורים, התביישתי בשם הרמטכ"ל, התביישתי בשם כל אותם קצינים שבאותה שבת ארורה ושחורה ישבו כנראה בבור בקריה, במזגנים, ועכשיו הם עושים תחקיר מלמטה. צביקה, הם עושים תחקיר מלמטה למעלה. הם לא בודקים את עצמם, הם לא שואלים שאלות קשות. הם באים בטענות לאותו כוח שיצא החוצה כדי להתארגן מחדש. אז אני רוצה לומר קודם כול שהיום ובזמן הזה שיצא התחקיר, אני מתבייש. אני מתבייש שאלו האנשים שמפקדים על הצבא שלנו. כמפקד וכמו עוד הרבה אנשים כאן שבעבר היו מפקדים, הדוגמה האישית זה הדבר הראשון. זה הדבר הראשון, הדוגמה האישית – להיות ראשון בפתח, להיות ראשון בתרגולים, להיות ראשון בהגעה. כאן אנחנו נתקלים למעשה בחבורה של קציני קונספציה שמחליטים לתחקר את הכוח שכן חתר למגע, את אותו כוח שהתמודד מול 300 מחבלים ביחד עם חברי כיתת הכוננות הגיבורים של בארי ועם אזרחים שהגיעו לשם, בנחיתות טקטית, שאלוהים ישמור. אבל אני רוצה להסתכל גם על נקודת האור כאן, אדוני היושב-ראש. יש כאן נקודת אור. אזרחי המדינה הם אנשים חכמים. האזרחים סולדים מהתחקיר המשפיל, הביזיוני, שנוגד כל ערך של מנהיגות, של פיקוד, נוגד את ערכי הצבא, נוגד את ערכי הלחימה. הוא פשוט נוגד הכול. הוא פשוט בושה וחרפה. ואני קורא לך, הרמטכ"ל: תגנוז את התחקיר הזה. תשמש דוגמה אישית ותחקור מלמעלה – תתחקר מלמעלה את כל אלה שבאותה שבת בבוקר התברברו בניווט; את כל אלה שבאותה שבת בבוקר לא חשבו אפילו לומר פשוט לכל הצבא לנוע, לנוע דרומה, לנוע דרומה, להציל חיים. אדוני היושב-ראש, לפני שעה בערך סיימתי שיחה עם חבר שהוא מפקד ביחידה, מפקד מוערך, מפקד מעוטר. התחושות שם הן תחושות מאוד מאוד קשות. לכן, מה שצריך לקרות זה לגנוז את התחקיר הזה, ואני בטוח שגם חבריי באופוזיציה מסכימים איתי, ולתחקר מלמעלה, ולא לבוא בטענות לאלה שרצו לתוך האש באי-ידיעה מוחלטת, בלי תמונת מצב, בלי פקודות, בלי גיבוי, בלי חיפוי, בלי חוזי, בלי מזל"טים, בלי מל"טים, בלי שום דבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ועדת חקירה, אתה מתכוון? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, נעמה, גם כשיש תחקיר – לתחקר מלמעלה, לא את אותו כוח שלדג שלחם מול 300 מחבלים ביחד עם כיתות הכוננות. לכן, אני רוצה לסיים, בשם אזרחי המדינה, אדוני היושב-ראש, בשם כל חברי הבית הזה, בהצדעה ללוחמי שלדג, בהצדעה לכיתות הכוננות. תודה שהצלתם חיים בשבת השחורה הזאת. עם ישראל מעריך ואוהב אתכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה לציין בפניכם וגם בפני השומעים, שזה אחד מהרגעים הפחות-טובים של כנסת ישראל, ויש הרבה כאלה. בשעה 02:30 כנסת ישראל, בהתגנבות יחידים, מעלה חוק שראוי היה שיגיע לדיון הרבה יותר רציני גם בוועדה, גם בוועדות, גם בין ראשי הסיעות. לצערי הגדול מביאים את זה כמו גנבים בלילה. הסיפור הוא לא סיפור על כמה מגייסים ואיך מגייסים. הסיפור הוא הרבה יותר ערכי, על זה שאוכלוסייה שלמה מדירה את עצמה מגיוס; על זה שהבנים והבנות של כולנו נמצאים בחזית, נלחמים, נהרגים, זיכרונם לברכה, ויש אוכלוסייה שלמה שלא רק שלא מתגייסת – המנהיגים הדגולים שלה יושבים היום ומודיעים לצעירים: אל תצייתו לצווי הגיוס. עכשיו אני רוצה לפנות לאנשים, אנשי הימין מלא על מלא, הפשלונרים הגדולים, שבמסדרונות הכנסת טופחים לנו על השכם ואומרים: אתם צודקים, כולם צריכים להתגייס, אבל ברגע שהם מגיעים לכאן, הם מתגלים במלוא אפסותם. אני לא רוצה להזכיר שמות של רובם הגדול של אנשי הקואליציה, שבשעה כזאת יושבים ולא פוצים פה כשרבנים אומרים לא לציית לצווי הגיוס. אני רוצה שתדעו שאנחנו לא נשקוט ולא נשתוק ולא נאפשר את הביזיון הזה, שחוצה את העם. זה לא סיפור פוליטי, זה לא סיפור של אופוזיציה כנגד קואליציה. זה סיפור שצריך להדיר שינה מעיניהם של כל אזרחי המדינה הזאת. מה יהיה בעוד 10 שנים? מה יהיה בעוד 20 שנה? עד היכן נוכל לגרור את החרפה הזאת של הפרדה בין דם לדם? עד היכן הקואליציה יכולה לשבת כאן ולהתעסק בחוקים מצ'וקמקים במקום להתעסק בליבה של המדינה הזאת, בשוויון בנטל? אני פונה לכל הרבנים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה צריך רק לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדרך כלל יש לי כבוד לרבנים. אין לי כבוד לרבנים שקוראים לא לציית לחוק; אין לי כבוד לרבנים שדואגים שתהיה הפרדה בין דם לדם. חייבים לדחות את החוק הזה ולהסביר לצה"ל: אתם רוצים להאריך? לכו, יש 63,000 חרדים שאפשר לגייס מחר. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להסביר לכם למה אני, כחבר ועדת החוץ והביטחון, אתנגד היום לחוק הזה. תראו, מדובר בהצעת חוק שהיא קודם כול לא בשלה. אנחנו לא קיבלנו זמן בוועדה שבכלל מתקרב להיות מספיק כדי להבין את הצרכים שמצדיקים את הכבדת הנטל על אותם אלה שכבר עכשיו עושים הכי הרבה. לא קיבלנו מספיק תשובות, לטעמי. לא קיבלנו הצדקות, ויתרה מזו, לא הספקנו בכלל לדון במשמעות המאוד-גדולה שעומדת מאחורי החוק הזה. זה לא רק חוק שמאריך את שירות הסדיר, זה גם חוק שמנהיג מודל דיפרנציאלי על שירות הסדיר. זה חוק שבבסיסו משנה את ההסתכלות שלנו כחברה וכבית נבחרים על מודל צבא העם. זאת הפעם הראשונה שבה נגיד: שר יקבע מי ישרת x, מי ישרת y, ופתאום אנחנו מבינים שיש פה נגזרות: מי ירצה להתגייס, לאיזה מסלולים, איזה לחצים יופעלו על אילו אנשים, המוטיבציות. זה דבר גדול שלא ניתנה לו במה בכלל. יתרה מזו, נושא צבא העם, נושא צה"ל, כוח האדם שלו וההסתכלות קדימה נוכח מפת האיומים, הוא כמו פאזל. יש את החלק של אם מאריכים את השירות הסדיר, ואם כן – כמה; יש את החלק שלטעמי עדיין לא קיבלנו עליו מצה"ל מספיק תשובות, של איך ממצים את כל אותו מאגר מילואימניקים שקיבלו פטור. אני סביב הנושא הזה חודשים, ולא קיבלתי את התשובות שאני חושב שצריך לקבל. אין הצדקות מספיקות, יש עדיין נתונים שלא ברורים לי. חוץ מזה, יש עוד סוגיה שכבר שנים אנחנו מתמודדים איתה, של אחוזי נשירה לאורך השירות הסדיר – איך אנחנו משפרים את המצב הזה, איך אנחנו משפרים את הגיוס בקרב אוכלוסיות שמתקשות יותר, אוכלוסיות שאחוזי הגיוס שלהם נמוך יותר, וכמובן, איך אנחנו דואגים לגיוס אפקטיבי ורחב של חרדים. כל הדברים האלה הם רק כמה חלקים של פאזל מאוד מורכב, וכל חלק משפיע על השני. תגייס יותר חרדים – תגייס פחות מילואים; תאריך את הסדיר – תגייס פחות מילואים; תמצה את מאגר המילואים – זה הפתרון המיידי כרגע, שאותו הכי צריך – כבר הקלת. הצלחת לשמור יותר אנשים לאורך הסדיר שלהם כך שאחוז החיילים שמסיימים שירות סדיר מלא יעלה – הוספת לעוגה הזאת. כל הדיון הזה לא מתבצע. הוא מתבצע בחלקים לקוניים, בצורה מאוד מאוד בסיסית, נטולת אינפורמציה. משהו שמקשה עליי להצביע בעד הצעת חוק שמכבידה את הנטל על אותם אנשים שנושאים בו כל הזמן, ובשנה האחרונה ביתר שאת. אני קורא למערכת הביטחון לעשות חושבים ולייצר הליך סדור בפגרה הזאת, אינטנסיבי, שבסופו נדע להגיד מה מודל כוח האדם שאליו צועד צה"ל נוכח מפת האיומים ואיך הולך להיראות צה"ל בעוד שנה, בעוד חמש שנים ובעוד עשור. זה לא בשל הערב. זה גם לא יהיה מוכן בשבוע הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להתייחס לחוק, ובעיניי, יותר מכל הפרטים שבטח דיברו וידברו עליהם פה, הוא חוק חזירי, בהמשך לעוד כמה חקיקות שעברו פה היום, ואתם צריכים להתבייש שאתם מעבירים אותו. אבל האמת, התקווה שאתם תתביישו במשהו מזמן חלפה. בעיניי זה לא רלוונטי כבר, הבושה לא קשורה אליכם. אני רוצה לדבר על חבר הכנסת אלמוג כהן. יש לו מעין פטנט לאחרונה. בכל פעם שיש הצעת חוק – אני לא יודע אם שמתם לב – בכל פעם שיש הצעת חוק שרחמנא ליצלן ערבי או מישהו מהסיעות הערביות מגיש, גם אם הקואליציה שלו תומכת בו, גם אם הקואליציה תומכת והעבירה את זה בוועדת שרים, הוא מגיע לפה, צורח: יופי, יש עתיד. נכון, מעבירים חוק שהממשלה שלך תומכת בו. הוא עשה את זה גם בשבוע שעבר וגם השבוע. אז אני אספתי כמה דברים לפטנט של אלמוג כהן, וחבל שהוא לא נמצא פה, אבל אני מניח שהוא יוכל להגיב. אתם זוכרים שהוא פתח גזיבו בשדרות? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> משרד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי אימץ את השיטה? צבי סוכות. לא הספיקה לנו הסוכה שהוא פתח, וראינו לאן הביא אותנו, עכשיו הוא פתח אותה במטולה. אבל מה עוד עשה חבר הכנסת כהן? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – אוי אוי אוי. אמרתי את זה גם אז בלייב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן, לא, לא. חבר הכנסת כהן, תודה. חבר הכנסת כהן, תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 22 שניות תוסיף לי. ב-5 במרץ 2023: תגידו לו שיתפרץ לשידור, שיגיד אבל שהייתי נגד. אתם זוכרים? הקמת לשכה בשדרות: במשמרת שלי לא יהיה עוד דור של ילדים בנתיבות ובעוטף שיהיו בפוסט-טראומה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם הייתם מקשיבים לי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תוכל אחרי זה להגיב. שיהיו בפוסט-טראומה. אתה צודק, הם לא בפוסט-טראומה. הבאת להם את הטראומה לשולחן שלהם עכשיו. באתי לכנסת על מנת לטפל בבעיית המשילות בנגב. דיברתי כבר עם כוחות הביטחון, והם משתוקקים להתחיל לעבוד. ב-2 במאי 2023: אנחנו דורשים תגובה משמעותית. אם זה לא קורה ונראה שאנחנו לא משפיעים, אנחנו לא נהיה שם. יש לי באמת עשרות. אבל מה הבעיה? אתה תפסיק לבוא אלינו כאילו אתה אבו עלי, מר ימין הגדול וכוחות הביטחון. עומד ומצדיע. אתה לא החייל היחידי פה במשכן, אתה לא החייל היחידי שתרם למדינת ישראל. אל תטיף לנו מוסר על ביטחון, אל תטיף לנו מוסר על ביצועים בביטחון. אתה רחוק שנות אור מזה, והאמת, תהיה קצת צנוע. לפחות תהיה צנוע. ביטחון גדול לא הבאתם – אתה תוכל אחרי זה להגיב – אז לפחות אל תיכנס למליאה ותגיד לנו: עופר כסיף. עופר כסיף, גם אם הוא הודח וגם אם לא, הוא לא מה שהביא את 7 באוקטובר. הוא לא הביצועים פה בלחימה. אז קצת צניעות וענווה לא יזיקו לך, מר אלמוג כהן, כי הביטחון ממך והלאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ורק שאלה, משפט אחרון: מה עם הגזיבו בשדרות? עדיין קיים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נאור, פשוט כיף לשמוע אותך. ממש כיף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק להתפרץ עלינו פה, מר ביטחון. יש לנו מר ביטחון אחד, נשמה. הוא עשה מספיק נזק. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה שם ביציע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת שירי, היא מנסה לדבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לאיזה כהן התכוונת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לאלמוג, לאלמוג. גם אתה זה? בסדר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זהו? סיימנו? יופי. תוסיף לי זמן, בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נוסיף לך חצי דקה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הבן שלי קיבל עכשיו צו ראשון. הוא נמצא בתהליכים, עושה בדיקות, חושב לאן הוא רוצה להתגייס, בודק את השטח. הוא ילד בן 17, אבל הוא באמת נבון וחכם, והוא שואל שאלות. כשהוא שומע את כל הסיפור המוזר הזה על הגיוס או אי-גיוס של חבר'ה מהמגזר החרדי, כשהוא שומע ורואה את השיח הזה על הארכת שירות, הוא שואל: אימא, למה? למה? הוא מרגיש בגיל שלו שזה לא צודק. האמת, אין לי תשובות. הוא כנראה נולד במשפחה הלא-נכונה. אם הוא היה נולד למשפחה במגזר אחר, הוא לא היה שואל שאלות, כי אף אחד לא היה מעז לגייס אותו. הוא לא היה מבלה בעתיד שלוש שנים בצבא. אף אחד לא היה מאריך לו את השירות. זה מצבנו. מצד אחד, אומרים שיש לנו מחסור בכוחות הביטחון, בסד"כ, וזה נכון, כולנו ראינו את זה. מצד שני, יש לנו מגזר ענק שהם שווים בין שווים בעיניי – דווקא מורידים מהם, עושים להם נזק – בריאים, שלמים, חרוצים, חכמים, ומשום מה מישהו החליט שהם לא מספיק טובים כדי להתגייס, ככה אני רואה את הדברים, לשרת את המדינה. אזרחים לכל דבר ועניין. אתה יודע, אני מסתכלת על הבן שלי ועל החבר'ה הצעירים – שתי רגליים, שתי ידיים, ראש, יכולים להחזיק נשק, יכולים לשרת בשירות לאומי. מה ההבדל? באמת, מה ההבדל? ההבדל הוא בעסקנים. יש עסקנים שלקחו את הציבור הזה כבני ערובה, והחליטו שנוח להם להחזיק אותם סמוך לשולחנם, לנהל אותם, לתת להם נדבות, במקום שאנשים יחליטו לעצמם מה טוב להם. אז החוק הזה מייצר אי-שוויון. הוא דופק כאלה שגם ככה משרתים, ולא מטפל באלה שלא מתגייסים; אגב, לא מתגייסים לא בגלל שהם לא רוצים – כי ההנהגה שלהם לא רוצה את זה. הציבור מוכן, וברגע שתהיה הסכמה שכולם מתגייסים או כולם עושים שירות, נמצא את הדרך, נעשה התאמות. אבל קודם כול הסכמה רחבה שאין לנו מדינה אחרת, אין לנו עם אחר, אין לנו חיילים אחרים, לא יהיו, וזה מה שעל כולנו לעשות, זאת חובתנו המוסרית כלפי המדינה הזאת. משפט אחרון, מאוד חשוב: זכויות באות יחד עם חובות. אי-אפשר רק לקבל, אי-אפשר רק ליהנות מהמדינה הזאת ומכל הטוב שיש לנו פה. צריך גם לתת. השירות בצבא הוא זכות, זאת מצווה, וחבל שיש אנשים, במיוחד בהנהגה, שלא מבינים דבר כל כך פשוט. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השעה היא 02:45 בכנסת ישראל, תוך כדי מלחמה, ימים ספורים לפני שהכנסת, באופן מאוד מיותר, יוצאת שוב לפגרה. הסתובבתי היום ככה מחוץ למליאה, ואני רואה חברי כנסת גם מהקואליציה כשראשם מורכן, והם נראים מדוכדכים. שאלתי: למה? עשו לי עם הידיים. אז בואו אני אספר לכם, ואני קצת אתרגם אותם, כי אני מבינה שקצת קשה לתת ביקורת בתוך הקואליציה. רק בשבוע שעבר ראינו איך מתוך בריכה של תקציבים קואליציוניים ממשיכים לחלק כספים: 23 למשרד מורשת, 26 למסורת. זה חשוב, מסורת ומורשת, עכשיו, בשעת מלחמה. ואז גם רואים איך מקצצים למשרדי הממשלה, אבל באמת איפה שכואב. וגם הם, בדיוק כמוני, פוגשים את המפונים, והם פוגשים את משפחות החטופים, והם רואים אנשים שהפכו להיות צל של עצמם ושהמדינה אומרת להם ממש על בסיס יומי: אנחנו מצטערים, אין לנו כסף לטפל בך ובפוסט-טראומה שלך כרגע. זה פשוט לא על סדר-היום. הם רואים את הבעיה העיקרית שיש לממשלה הזאת, וזה ההבדל בין העיקר לטפל. רק השבוע ראינו את ראש הממשלה לוקח אירוע שאין לו קשר אליו, אירוע מעבר לים, עם אדם שאין לו קשר אליו, בשפה אחרת, אצל ציבור אחר, כר פוליטי אחר, והחליט שהוא עושה יבוא. אין לנו פה מספיק יבוא – הוא עושה יבוא של בעיות מארצות הברית, לוקח את ניסיון ההתנקשות בטראמפ, ובכוח מנסה לעשות עליו קמפיין פוליטי ולספר עד כמה הוא, אבי מכונת הרעל, אומלל, מסכן ונמצא בסכנת מוות. ועכשיו אנחנו נמצאים ב-03:00, בשעת מלחמה, ובמקום לטפל במגורי הקבע של המפונים, במקום לטפל בבעיות האמיתיות של השורדים, של המשפחות השכולות, של משפחות החטופים, אנחנו עומדים פה ב-03:00 ולא רק שלא דואגים לחיילים אלא עוד מוסיפים עליהם. ואם אנחנו נגלגל את השידורים, אדוני היושב-ראש, של כל מה שנעשה פה היום, שמישהו יסביר לי איך זה קשור לדברים האקוטיים, האמיתיים והכואבים לציבור בישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשאומרים שהכנסת מנותקת, אני אתקן אותם: הכנסת לא מנותקת; הממשלה וסדר העדיפויות הם שמנותקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, בבקשה, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת, ראיתי אותך עולה לכס היושב-ראש ומכס היושב-ראש ירד ואטורי. אני רוצה להגיד לך משהו, חנוך, וגם לוואטורי – אני מקווה שהוא שומע אותנו. הבניין הזה, יש בו 120 כיסאות; קצת יותר. לפני שלוש שנים, כשנכנסתי לפה, נכנסתי בחרדת קודש, בהבנה שאני מגיע לבניין שכל מדינת ישראל מסתכלת עליו. אנחנו נמצאים היום בחברה שסועה באלימות, ילדים ובוגרים ומבוגרים. אין כמעט יום ללא מקרי אלימות חריגה במדינת ישראל. אזרחי מדינת ישראל מסתכלים – תסתכלו, יש פה הרבה מאוד מצלמות – מסתכלים על כל אחד ואחד שיושב פה. אני, לפני שלוש שעות, התביישתי להיות חבר כנסת. התביישתי שהילדים שלי רואים מה שנעשה בבניין הזה, בחדר הזה. חנוך מלביצקי, אתה סגן יושב-ראש הכנסת, מי שהחלפת הוא סגן יושב-ראש הכנסת. איך שאתם התנהגתם היום באולם הזה זה בושה לכנסת ישראל, ואני חושב שאתם צריכים להתנצל בפני הילדים שלכם ושל מדינת ישראל על התנהגות כזאת. עלה לפה שר במדינת ישראל, שר לביטחון לאומי, והמילה הראשונה שיצאה לו מהפה זה מחבלים. לפני שהוא אמר שתי מילים – מחבלים. היועצת המשפטית של הכנסת הוציאה לזה גינוי ואמרה שהיושב-ראש שהיה בפועל, משה רוט, היה צריך להוריד אותו. אז במקום שאתם תתנהגו באמת במעט כבוד לבניין הזה, התנהגתם כמו שעבריינים צעירים מתנהגים ברחובות. אני חושב שכל חבר כנסת שנמצא פה צריך לגנות את ההתנהגות הזאת. אנחנו כחברי כנסת לא יכולים להתנהג ככה בכנסת ישראל. צופים בנו 24/7. אם אנחנו נמצאים פה בלילה, זה מייד יוצא לתקשורת. ילדים יושבים בבית ורואים את ההתנהגות הזאת. היה פה כמעט מקרה של מכות, מקרה של אלימות פיזית, ואז, מה הם יגידו כשהם מתנהגים ככה? הם יגידו: מה, גם בכנסת מתנהגים ככה, אז למה שאני לא אתנהג ככה? ואחרי זה אנחנו רואים את זה בכבישים ואנחנו רואים את זה בבתי הספר. חנוך, אתה באת מאולמות הספורט, היית שחקן כדור מים. אם היית מתנהג ככה כשחקן כדור מים, היו משעים אותך לשנה, מכל עונת הפעילות. אני לא מדבר על ואטורי, אבל אתה מגיע מעולמות של חינוך. כולי ציפייה שהמקרים האלה לא יחזרו. כל חבר כנסת צריך להסתכל על עצמו ולהגיד: אני דוגמה להתנהגות למופת במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שטרן, מעוניין לדבר, אדוני? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, יש שר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. השרה גולן שם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה דיון, זאת החלטה, שטוב עשתה הממשלה אם כיוונה ל-02:48, באמצע הלילה. צריך להגיד את האמת, יש כאלה ששואלים אותנו: צה"ל רוצה – אתם נגד צה"ל? אנחנו לא נגד צה"ל. צה"ל צריך לוחמים, צה"ל צריך תקציב. המדינה לא אומרת לצה"ל, אם הוא רוצה כסף: לך תעבוד. היא גם לא צריכה להגיד לו. היא לא אומרת לו: לך תאסוף חיילים, או לך תאסוף חודשי שירות נוספים. זאת החלטה של המדינה, והמדינה, או ליתר דיוק הממשלה, מתרשלת פעם נוספת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רציתי לדעת אם יש שר תורן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש, יש, אמרתי קודם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך היא מתרשלת? היא הולכת באמת לנוער ולאנשים הכי טובים שיש לנו – אלה, דרך אגב, שגם לא יכולים לדבר בהקשר הזה – ואומרת להם: אתם תשרתו עוד. היא יודעת להגיד להם את זה ופשוט לתת להם, כמו שהיא נתנה עד עכשיו, צווי 8, ולא להעביר החלטה בשעה 02:30. אבל צווי 8 עולים יותר כסף, ואת הכסף הזה צריך לקחת מכספים קואליציוניים, חלקם הגדול לכאלה שלא משרתים או שגם קוראים לאחרים לא לשרת. ייכנסו לכאן חברי כנסת, חברי הממשלה, שבאמת, אני לא מבין כאדם – לא כשר, לא כפוליטיקאי, לא כחבר כנסת – איך מישהו שיודע שהוא לא יהיה חלק בהחלטה הזאת, זאת אומרת, לא הילדים שלו, לא השכנים שלו, לא החברים שלו, יכול להרים יד על מי שכבר עושה 32 חודשים, מסכן את נפשו – שיעשה יותר. אני בטוח שגם לך, שיושב בראש, חבר הכנסת מלביצקי, אני בטוח שאם תתנתק רגע מהעמדה הפוליטית, גם לך זה לא יכול להיראות. באמת, אנחנו הולכים למקומות הכי קלים שיש לנו בלי לנסות טיפה ללכת ולהגיד: אוקיי, אז בואו נפצה אותה בכסף ולא נטיל עליהם חוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני חושב שהארכת השירות הזאת, מתאים לה ב-02:30, 03:00, בגלל שחברי הכנסת שיצביעו בעדה באמת מתביישים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שקלים – אינו נוכח. חברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום בכנסת ציינו את יום המוח, יום המוח הבין-לאומי. בעיקרון, חוגגים בשבוע הבא ומציינים בכל העולם בשבוע הבא, אבל בכנסת ציינו היום, ואני רוצה להודות למרפאת הכנסת על שיתוף הפעולה. יזמתי את ציון יום המוח הזה, והזמנו לכאן עמותות שתומכות בחולים במחלות נוירולוגיות וגם את איגוד הנוירולוגים הישראלי. אני רוצה להתחיל עם עשרת הדיברות לשמירת בריאות המוח: דבר ראשון שאנחנו צריכים לדאוג לו זה להשכלה פעילה מנטלית ולימוד לאורך רצף החיים שלנו; דבר שני – פעילות חברתית ענפה; דבר שלישי – פעילות גופנית לאורך רצף החיים; דבר רביעי – תזונה בריאה, ים תיכונית, ושמירה על משקל גוף תקין; דבר חמישי – שימור ערכי לחץ דם ושומני דם וסוכר תקינים; דבר שישי – הימנעות מעישון, כולל עישון פסיבי; דבר שביעי – צמצום חשיפה לזיהום סביבתי; דבר שמיני – מניעת חבלות ראש וחבישת קסדה בעת הצורך; דבר תשיעי – אבחון הפרעות שמיעה וטיפול בהן; דבר עשירי – הקפדה על שינה איכותית, שמירת בריאות מנטלית וטיפול בדיכאון ובחרדה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> טטיאנה, שינה איכותית לא תהיה הלילה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עלינו, לא מדובר עלינו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> שינה איכותית – נפרדנו ממנה הלילה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל דברים פשוטים כאלה יכולים לשמור על הבריאות המנטלית ובריאות המוח שלנו. אנחנו כן צריכים. העם בריא – המדינה בריאה. למה רציתי לדבר על זה? אין אופוזיציה ואין קואליציה כשאנחנו מדברים על בריאות. כולנו שווים בפני הטבע, גם כשאנחנו בריאים, גם כשאנחנו חולים. חס וחלילה, המחלה יכולה להביא לתוצאה עצובה. אם אנחנו לא נדבר על זה אנחנו לא נוכל לשמור על הבריאות. חשוב לשמור על הבריאות ועל אלה ששומרים ומטפלים בנו ובבריאות שלנו. אתם יודעים שיש מחסור נוראי בנוירולוגים במדינה? זה מקצוע שהפך למקצוע במצוקה, כי השכר ושיטת ההשתכרות של הרופאים לא תקינים, הם לקויים, וחייבים לתקן אותם. נכון לעכשיו, הרופאים שמקבלים בסיס שכר, מקבלים תוספת תגמול רק עבור פעולות שהם מבצעים – פעולה פולשנית או זריקה או חבישה או בדיקה עם מכשיר מסוים. נוירולוגים לא עושים את הפעולות האלה במרפאות, לכן השכר שלהם נמוך יותר, ואין מתמחים חדשים שמעוניינים לעסוק במקצוע, למרות שהמקצוע מעניין מאוד, זאת אומרת, הטכנולוגיות חדשניות ופיתוח המדע – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יכול לתרום לרפואה מתקדמת יותר בתחום הנוירולוגי, שתציל חיים ותמנע מאנשים להיות נכים שהופכים לנטל על המדינה. נשקיע בנוירולוגים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולא נהיה חולים. בריאות לכולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חברים, אל תפריעו לי עכשיו, אני מדבר על שר החינוך. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת קינלי, הייתם שותפים איתי בכמה ישיבות בוועדת החינוך בנושא שביתת המורים. ושר החינוך? השבוע קיבל שר החינוך יואב קיש החלטה הזויה, שערורייתית, להסתיר ולא להעביר לתלמידי י"א וי"ב את ציוני בחינות הבגרות שאליהן ניגשו. לא רק שזה דור בטראומה, שעבר קורונה ועבר מלחמה – גם יש לו בעיות עם ציוני הבגרות. שר החינוך החליט החלטה שאין לו בכלל סמכות לקבל אותה, שולל מהתלמידים את הזכות לדעת מה הציון בבחינות הבגרות שלהם כדי להבין אם הם צריכים לשפר או לא. שר החינוך החליט להמציא כלל בלתי קיים: להתנות את הזכות של כל תלמיד לדעת כמה קיבל בבחינה. לא רק שאלה החלטות לא ראויות, הן גם לא ערכיות. מסתבר שהיחיד שמנהל את מערכת החינוך זה בכלל שר אחר, ושר החינוך פינה את כיסאו התובעני לשר האוצר. שר האוצר, שתפיסת עולמו עוצבה על ידי פורום קהלת, סבר שצריך להחתים את המורים על חוזים אישיים ולפרק את העבודה המאורגנת במדינת ישראל. ומי סובל? אותם תלמידים שמחר שולחים אותם להתגייס ולהיות חיילים קרביים. בבית הדין הארצי לעבודה התגאה השבוע השר, בכל רשתות הרדיו והטלוויזיה, שהוא לוקח את המורים לבית הדין לעבודה. הוא הפסיד בצורה מוחלטת. בית הדין זרק אותו מכל המדרגות וקבע שאין לו סמכות לעשות את זה ויש להורות לו לתת את ציוני הבגרות. בית הדין לא הסתפק בכך שהוא קבע ששר החינוך פוגע וגורם נזק לתלמידים – הוא קבע שההחלטה שהשר קיבל מייצרת אפליה. איזה שר מחליט לפגוע במכוון בתלמידים שלנו, תלמידי י"ב שעוד רגע יתגייסו וילכו להיות קרביים? איזה שר מפקיר בכוונה את מערכת החינוך שעליה הוא אמון ומעביר את השליטה לשר האוצר? שר החינוך אינו נוכח באירוע. אינו נוכח. זאת ועוד, מחר בג"ץ. אחרי שבית הדין לעבודה זרק אותו מכל המדרגות – מחר בג"ץ הנוגע לעתירה נגד משרד החינוך בנושא שחרור ציוני הבגרות. הוא לא למד לקח. הוא עדיין מחזיק את הציונים. השר קיש, אני מאחל למדינה להפסיד. אני מאחל למדינה להפסיד מחר בבית המשפט העליון כמו שהמדינה הפסידה בבית הדין לעבודה ושילמה את הוצאות בית המשפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם זה יקרה מחר. פנה את המקום שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום 286 ימים למלחמה, ו-120 חטופות וחטופים עדיין בידי חמאס. אלה שמות 18 החטופים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר בעודם בחיים ומאז נרצחו או נהרגו: איתי סבירסקי, אלון שמריז, אליה טולדנו, אלעד קציר, אריה זלמנוביץ', גיא אילוז, חיים פרי, יוסי שרעבי, יורם מצגר, יותם חיים, נדב פופלוול, נועה מרציאנו, ניק בייזר, סאמר אל-טלאלקה, סהר ברוך, עמירם קופר, רון שרמן, תמיר אדר. 18 חטופים שנחטפו לעזה בעודם בחיים ומאז נרצחו או נהרגו. אני מציינת את השמות האלה כתזכורת לראש הממשלה, שאמר אתמול בקבינט: החטופים סובלים אבל הם לא מתים. סובלים אבל לא מתים. אז אדוני ראש הממשלה, תגיד את זה למשפחות של איתי, אלון, אליה, אלעד, אריה, גיא, חיים, יוסי, יורם, יותם, נדב, נועה, ניק, סאמר, סהר, עמירם, רון ותמיר. אדוני ראש הממשלה, איך יכולת לדבר כך? או שאולי, אדוני ראש הממשלה, גם את זה לא ידעת? אדוני ראש הממשלה, על חמלה שמעת? 18 חטופים שאינם עוד בין החיים; 18 הוכחות לכך שהחטופים סובלים וכן, גם מתים. בכל יום שעובר חייהם בסכנה, סכנת מוות אמיתית, ממשית, לא מדומיינת. החטופים שנותרו בחיים נמצאים בסכנת מוות. ראוי לדון בהם בכל ישיבת ממשלה, ולא צריך סרטונים להמחשה. וכן, החטופות והחטופים סובלים כבר 286 ימים – הם סובלים מהתעללות, אונס, רעב, מכות, אי-ודאות לגבי עתידם ומהידיעה שהמדינה הפקירה אותם ב-7 באוקטובר וממשיכה להפקיר עד היום. אתמול התפרסמו תמונותיהן של לירי אלבג, קרינה ארייב, אגם ברגר, דניאלה גלבוע ונעמה לוי בשבי החמאס, תמונות שצולמו בימים הראשונים מאז שנחטפו מהחמ"ל בנחל עוז; יושבות על מזרנים, חבולות, מדממות, מושפלות, עם סימני אזיקים, מיואשות ונטולות תקווה. המבטים בעיניהן אומרים הכול. אדוני ראש הממשלה, תסתכל להן בעיניים וקדם את העסקה לשחרור החטופות והחטופים עכשיו, לפני הכול ומעל הכול, כי החטופים סובלים וכן, גם מתים בשבי. אין להם זמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השעה 03:07, וזה כנראה הרגע המביך והמביש ביותר בכנסת ישראל, הרגע שבו הסולידריות הישראלית מתה. כל המילים היפות, כל התדרוכים, כל חברי הכנסת שנורא אכפת להם מהחיילים, מהלוחמים, איפה אתם? איפה אתם עכשיו? הכיסאות ריקים. איפה אתם? אין אף אחד בבית הזה שיעמוד ויגיד: חלאס, די, אי-אפשר לעשות את זה ללוחמים של מדינת ישראל. אי-אפשר לבקש ממי שנלחמים כבר עשרה חודשים, מי שהצילו את המדינה הזאת אחרי 7 באוקטובר: לכו תעשו עוד. למה? כי האחים שלכם לא מוכנים להתגייס. כי היום יוצאות הנחיות לא לקחת חלק, לא להתגייס לצבא, לא לבוא. קבוצות הגדילו ואומרות: נמות ולא נתגייס. אל תדאגו, לא תמותו אם לא תתגייסו – מתים בשבילכם כי מתגייסים. זאת בושה וחרפה. זאת בושה וחרפה שזה קורה במדינת ישראל. זו בושה וחרפה שזה קורה בזמן מלחמה. זו בושה וחרפה שזה קורה אחרי האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל. אתם יודעים, בחוק השיפוט הצבאי יש עבירה מיוחדת למי שמשתמט בזמן מלחמה. חשבו על זה כשחוקקו את החוק. אמרו: בואו נעשה שני סוגים של עבירות, אחד זה השתמטות רגילה ואחד זה השתמטות בזמן מלחמה. זה מה שקורה פה היום, חברים. זה מה שקורה פה לכל אחד מחברי הקואליציה שנותן יד לדבר הזה, לשר הביטחון שנותן יד לדבר הזה, לכל אחד שהולך להצביע עבור הארכת שירות בלי סולידריות. אני רוצה לספר לכם סיפור בדקה שנשארה לי. בשבוע שעבר הלכתי לבקר, יחד עם האלופה במילואים אורנה ברביבאי, עסק של מילואימניק, בני. בני פתח לפני ארבעה חודשים בית קפה בתל אביב. ב-7 באוקטובר, בבוקר של 7 באוקטובר, איך שהוא התעורר והבין מה קורה, הוא הקפיץ את עצמו ליחידה. מדובר בלוחם אגוז שהחליט שהוא מגיע. היה כזה כאוס, שכשהוא הגיע לא ידעו מה לעשות איתו. במשך שלושה ימים הוא התחבא להם בבסיס – פעם בתוך ההאמר, פעם ליד המשאית, פעם במחסן. שלושה ימים. הבן אדם התחנן שיגייסו אותו. אתם יודעים מה הוא אמר לי? הוא אמר לי: תקראו לי – אני אבוא בכל פעם, אבל הורג אותי לדעת שהאחים שלי לא באים. איזה מבאס לדעת שגם עכשיו, כשאנחנו בתוך מלחמת מצווה, עדיין משחקים את המשחקים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בשעות האחרונות התקיימו פה דיונים רבים במליאה, הצעות לסדר-היום. לצערי, לא שמעתי הרבה את המילים "חטופות" ו"חטופים". אז אני מודה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי ולחברי הכנסת הנוספים באופוזיציה שציינו את הדבר, כי היום זה היום ה-286 – התחלנו אותו פה בכנסת כשהוא היה היום ה-285, אבל עכשיו הוא כבר 286, ויש לנו 120 חטופות וחטופים. חשוב להזכיר את זה כל הזמן ולעסוק בזה כל הזמן, גם כשיש דברים חשובים על סדר-היום. אין דבר חשוב מזה. אני רוצה לספר לכם משהו שחוויתי באופן אישי השבוע ולקשור את זה לנושא של שירות החובה. כבר סיפרתי פה מעל הדוכן שהבת שלי סיימה כיתה י"ב – היא בת 18, טרייה – והשבוע היא סיימה את המסלול שלה בצופים אחרי הרבה מאוד שנים, והיה מה שנקרא "מפקד שמיניסטים". מפקד שמיניסטים זה אירוע מאוד מרגש של סיום הצופים, כשהשכבה הבוגרת, השכב"גיסיטים, מורישים לצעירים מהם כל מיני ציוד של הצופים – צעיפים, עניבות וכו' – באיזה טקס נורא מרגש. היה שם רגע שהבת הגדולה שלי, ככה, עם כל הציוד עליה – הראשונה שהיא ניגשת אליה זאת הבת הקטנה שלי, שהיא גם צופיפניקית, היא בת 14, והיא מעניקה לה את אחת העניבות שלה וצעיף, והן מתחבקות חיבוק ממש ממש ארוך וחזק ושתיהן בוכות נורא – וכמובן, מיותר לציין, גם אני בוכה. וברגע הזה ממש אני מסתכלת עליהן ואני אומרת לעצמי משהו שאני לא אמורה להגיד לעצמי: וואו, איזו בת-מזל אני, יש לי שתי ילדות, טפו טפו טפו, בריאות בבית שיכולות להתחבק אחת עם השנייה. ברגע הזה חשבתי על ירדן, שאחותה רומי גונן חטופה – היא אחותה הקטנה – וכמעט בכל ריאיון, כשאני שומעת אותה, היא מדברת על זה שהיא מרגישה שהיא רוצה להגן על אחותה הקטנה והיא לא יכולה, היא חסרת אונים. היא לא יכולה לעזור לאחותה הקטנה, היא לא יכולה לשחרר אותה, היא לא יכולה לחבק אותה, היא לא יכולה לאהוב אותה. והרגע הזה ככה נצרב בי. כשהסתיים הטקס – כל החבר'ה של הבת הגדולה שלי תמיד ניגשים לדבר איתי על כל מיני דברים, וזה היה פשוט רגע מדהים, לראות את כל החבר'ה הצופיפניקים המדהימים האלה, שכבה של סביב 500 בוגרים בבית הספר של הבת שלי – ובמה הם עוסקים, כל הילדים האלה? במה הם הולכים לשרת בצבא. זה מה שמעניין אותם. השיח הוא על איזה תפקיד אעשה ולאן אלך ואיך אעשה תפקיד יותר משמעותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק צריך לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. הייתי כל כך גאה ברגע הזה, שזה מה שמעסיק את הנוער המהמם והמופלא שלנו גם בתל אביב – כן, גם בתל אביב – איפה הם ישרתו ואיך הם ישרתו ואיך הם יתרמו למדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 03:15, זמן לשתי בדיחות קצרות. בדיחה אחת, הראשונה: תגיד, מוישה, עשית צבא? לא. למה? לא לקחו אותי לצבא. למה? למה לא לקחו אותך לצבא? כי לא מצאו אותי. הבדיחה השנייה: תגיד, עשית צבא? לא, לא עשיתי צבא. למה, מישהו התלונן? יסתדרו בלעדיי. שתי בדיחות שמראות איך בדיוק פועלת הקואליציה. שליש מהקואליציה, מהשרים אפילו, לא שירתו בצבא, והם חושבים שיסתדרו בלעדיהם. לא, אי-אפשר להסתדר בלעדיכם. הסיפור של הארכת שירות החובה לא צץ אתמול ולא לפני שבוע. בוועדת החוץ והביטחון העניין הזה עלה לדיון בפעם הראשונה כבר בחודש פברואר. כבר בחודש פברואר, ארבעה חודשים אחרי שהתחילה המלחמה. הממשלה לא העיזה להעביר את הדבר הזה כי היא פחדה; משרד הביטחון לא עשה שום דבר בשביל לאזן איכשהו את העניין הזה ולהתחיל לגייס את אלה שלא מגויסים, וכרגיל, עבר המועד שבו השירות התקצר ל-30 חודשים, ואז, כרגיל, הפילו את זה על אופוזיציה לא אחראית ולא ממלכתית. ההתנהלות של הממשלה במקרה הזה רק מעידה על הליקוי הענק של ההתנהלות שלכם כקואליציה, כממשלה. גם בהצעת החוק שאתם מגישים אתם אפילו לא משאירים שום שיקול ולא רוצים כחברי כנסת לפקח על גובה הפיצוי לאותו חייל שייאלץ לשרת ארבעה חודשים נוספים. כשאנחנו בדיונים אמרנו שזה לא הגיוני ששר הביטחון והרמטכ"ל יחליטו, ואיפה הפיקוח הפרלמנטרי, אני התפלאתי לראות שחלק מחברי בקואליציה אפילו לא חשבו לדבר על הסוגיה הזאת. בדיון הקודם בוועדת החוץ והביטחון, כאשר דיברו על הארכת שירות החובה, הציגו נתונים. אגף התקציבים הציג נתונים. גם לזה אין שום התייחסות. לכן מה שאני בא ואומר – זו התנהגות מבזה, ואתם פשוט לא מבינים מה אתם עושים. וככה אתם מנהלים את המלחמה כבר עשרה חודשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר כנסת מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח שנוכחת פה מיכל וולדיגר, שהייתה סגנית שר האוצר. תושבי הצפון לא ישנו בלילה שעבר, כי היו עשרות שיגורים של רקטות – השרה גולן, אני מתנצל שלא הזכרתי גם את שמך, אבל כן חשוב לי שסגנית השר לשעבר וולדיגר תקשיב. תושבי הצפון לא ישנו בלילה שעבר כי היו עשרות שיגורים של טילים ורקטות מעל הראש שלהם. אבל גם בלילות שלא יורים עליהם תושבי הצפון מתקשים לישון, כי אין להם מושג איפה הילדים שלהם יהיו ב-1 בספטמבר. האם יהיו להם מספיק מורים? האם יהיו להם מספיק חדרי לימוד ראויים? כי אין להם גישה לשירותי רווחה ובריאות סבירים; כי אין להם פרנסה, ואין סיוע מהמדינה. סגנית השר לשעבר וולדיגר, מה אמור לעשות תושב כפר סאלד או כפר בלום שפוטר מהעבודה שלו כי העסק שלו קרס או עבר למרכז? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הוא צריך לעשות? תספר לי, מה הוא צריך לעשות? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני יודעת יפה מאוד, הייתי שם – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיכל, אותו תושב לא זכאי לדמי אבטלה, אין לו מתווה חל"ת – מה הוא אמור לעשות? מה המענה שלכם, של הממשלה, לאותו אדם שאין לו כרגע עבודה? אתם שולחים אותו לקבץ נדבות? אתם שולחים אותו להעתיק את עצמו ואת המשפחה שלו למרכז? מה המענה שלכם לאותו אדם? מה התשובה? הנתונים פשוט מפחידים: 27% מהעסקים בענף המשקאות והמזון ביישובי הצפון שלא פונו הפסיקו פעילות, נסגרו לגמרי; ל-42% מהמסעדות ובתי הקפה ירד המחזור בחצי, כי כמעט שאין לקוחות שמוכנים להגיע לאזורים האלה שבהם יש טילים ורקטות ואיומי נ"ט על בסיס יומי. אין לעסקים הכנסות ואין סיוע מהמדינה. מה אמורים לעשות בתי הקפה והמסעדות בצפת וברמת הגולן? מה אמורים לעשות עסקים בנהרייה, בעכו ובראש פינה, שאין סיוע בכלל של הממשלה בעבורם? הם עומדים שוממים; הממשלה שוממת, דוממת, מתעלמת מהם. תשעה חודשים, אנשים שברו את קופות החיסכון שלהם, אין לו מאיפה להביא עוד כסף. אתם מורידים אנשים מתחת לקו העוני, אין להם כסף לשים אוכל על השולחן שלהם ושל הילדים שלהם. אני רוצה – אני באמת שואל – מישהו פה בקואליציה שיגיד לי: מה אמורים לעשות תושבי קו העימות שלא פונו? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מסכימה איתך. שהיועצת המשפטית תאשר אותו, שנוכל להתקדם כבר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיניתם פרויקטור לפני שלושה שבועות. מיכל, אנחנו תשעה חודשים במלחמה; מיניתם לפני שלושה שבועות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מיכל, יש משרד ראש הממשלה, יש כל מיני – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מטי, תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> היינו בדיון בוועדת הכלכלה, ושם נדהמתי לגלות – נדהמתי מהכנות של נציגת האוצר, שאמרה: אנחנו מכירים בעובדה שאין לנו יכולת לתת דמי אבטלה לאלו שפוטרו מהעבודה שלהם – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך רק לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל לא חשבנו על זה. זה לא מופיע בתקציב 2024, לא שיערנו שהמלחמה תהיה כל כך ארוכה. אז החלטתם לא לפנות אותם, ואתם מפקירים אותם עכשיו לגורלם. אנשים קורסים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - עסקים קורסים, ויש אפס מענה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם מתעלמים מתושבי הצפון? למה אתם ויתרתם על הצפון - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - על חבל הארץ היפה כל כך הזה? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אף אחד לא ויתר על הצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, די, אני נתתי לך חצי דקה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מודע לפתרון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כבר – – – אתה אחרי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד משפט, ברשותך. למה הממשלה לא מכריזה על האזור הזה כנפגע מלחמה ומעניקה סיוע לעסקים שם לאנשים שם כדי לוודא שהם לא יקרסו? קריסת האנשים, קריסת העסקים, היא קריסת הצפון; היא ויתור על חבל הארץ הזה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וזה בלתי מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חנוך, אני החלפתי את ירון לוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עוד לא נשמע? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> קולו עוד לא נשמע. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברים נכבדים, מתנצלת על קולי הצרוד. אין מחלוקת שהצבא שלנו חייב להיות גדול הרבה יותר, גדול הרבה – יותר לוחמים. לא יכול להיות שהבן שלי בן ה-28 נמצא כעת ברצועת עזה, ומ-7 באוקטובר עשה יותר מ-200 ימי מילואים, סוחב בחום בלתי נסבל על גבו יותר מ-40 קילו תחמושת, ישן עם המדים הספוגים בזיעה, הפסיד שנה אקדמאית מלאה, לא רואה את אשתו, אנחנו לא זוכים לראות אותו, ואחרים, רבים רבים אחרים, בריאים וטובים, יושבים בביתם במזגן, חיים חיים רגילים, ולא עשו אפילו יום אחד של מילואים. אני לא מדברת רק על חרדים. אני מדברת על משרתים לדוגמה בחיל הים; אני מדברת על פסיכולוגים שמבקשים להיות לוחמים והצבא לא מאפשר את זה; אני מדברת על אלפים שכאלה. וכן כמובן, גם על חרדים. לא היעדר השוויון מפריע לי – אולי לכם כן, לי לא. אנחנו לא בסדום, ואני לא חפצה במיטת סדום שבה קיצצו את רגלי הגבוה ומתחו את הנמוך. אני רוצה שנפעל בשל הצורך, ויש צורך. כמו שפתחתי, אנחנו צריכים עוד לוחמים, ולכן, בעיניי לפחות, אין מחלוקת שגם החרדים צריכים להתגייס היום. אבל בואו לא ניתמם. גם אם הם יתגייסו היום, כמה שלא יתגייסו, לא כולם יהיו לוחמים, וגם אלה שכן, הם לא הופכים לכאלה מייד. לוקח זמן להכשיר אותם, ולכן בינתיים צריך גם וגם – גם להאריך את השירות לאלה שמשרתים, וכן, גם לגייס עוד אוכלוסיות. ובאותה נשימה אני רוצה לדבר, בזמן שנותר לי, על השירות הלאומי. אני מכירה את השירות הלאומי, ואני באמת פונה לכל מי שקיבל פטור מהצבא ללכת לשירות הלאומי. אני מכירה את השירות הלאומי מכמה זוויות: אני עצמי עשיתי שירות לאומי; הבת שלי עשתה שירות לאומי לפני עשור; הבת הקטנה שלי עושה עכשיו שנה שנייה בשירות לאומי. בכל מקום שצריך עזרה או בכל מקום שאתה מקבלים שירות, לבטח יש שם בני ובנות שירות לאומי, ואתם אפילו לא יודעים שיש שם כאלה, כי הן עושות את הכול בעוז ובענווה. צריך להכיר להם תודה. הם לא מקבלים מספיק תודה. לפני שבועיים או שלושה, אם אני לא טועה, היה טקס הוקרה בבית הנשיא לבני ובנות השירות הלאומי. בין הדוברים הייתה שירה רזיאל, אשתו של ידידיה רזיאל ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר בקרב גבורה של כיתת הכוננות על כרם שלום. בין היתר שירה אמרה – לא אקרא את הכול, כי זמני קצר, אבל אני כן אגיד שהיא סיפרה שמייד אחרי שאפשר היה להיכנס למקום, הם התקשרו לשירות הלאומי, לראובן פינסקי, ומייד הוא שלח להם בנות שירות לאומי. בנות השירות הלאומי ליוו אותם ומלווים אותם עד היום 24/7 – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לא זזות. בנות השירות הלאומי לא זזות מהמשפחות, מפנקות, מלוות, עוטפות את כל המשפחה כולה. אנחנו לא יודעים את זה מספיק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אז כדאי – אני פונה פה לבני ובנות השירות הלאומי ומצדיעה לכם, כי אני יודעת עד כמה אתם עושים. אתם הסיירת החברתית של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב – אינה נוכחת. חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, ,טוב אז 7 באוקטובר לא שבר אותי, על אף מניין ההרוגים הבלתי-נתפס והעובדה ששני בניי ניצלו בנס, האחד במוצב בעוטף והשני במסיבת הנובה. גם לא נשברתי במהלך חמשת החודשים ששניהם לחמו בעזה, סיכנו את חייהם וקרעו את ישבנם הענוג ללא תנאים מינימליים, ולעיתים ללא ציוד הולם. לא נשברתי למרות שהמילואימניק ביחידה המובחרת ראה בית אולי ארבע פעמים, 24 שעות כל פעם, והסדירניק ראה בית רק אחרי שנפצע ונאלץ לצאת לקבל טיפול, וכמובן ששב לא כשיר ללחימה. ארבעת החודשים שחלפו מאז לא מוטטו אותי, למרות שהגולנצ'יק סופג ירי מתמיד של החיזבאללה ובקושי רואה בית, והמילואימניק נעלם מדי פעם בשירות המדינה. לא קרסתי במשך תשעה חודשים שבהם החטופים נמקים בעזה והלוחמים מנוצלים עד כלות. המדינה הלאימה לי את הבנים ושמה עליהם ועליי פס. תשעה חודשים שהמדינה מתעללת לי בילדים, מנצלת אותם, מפלה אותם לרעה, שוללת מהם זכויות, מרעיפה עליהם חובות – ועדיין ניסיתי לחשוב אופטימי. אני אימא קרבית לשני לוחמים מאז נובמבר 2017. לא ישנה טוב; מסתובבת עם הנייד לכל מקום וישנה איתו. מתנהלת על mode אוטומטי עם מועקה ופחד 24/7, ורואה בצער איך רעל המוטיבציה מחלחל גם לבן השלישי. שבע שנים אני מחזיקה מעמד ואומרת לעצמי: יהיה בסדר; מרחיקה מחשבות רעות ותחושות בטן נוראיות. עד אתמול. יום שישי, 12 ביולי 2024, נפל הקש ששבר אותי, מחץ וריסק את דבשת האימא הקרבית שאני סוחבת שנים. קבינט הביטחון קבע כי יש להאריך את השירות הצבאי, להוסיף לנטל הבלתי-יתואר והלא-הגיוני על ילדינו הלוחמים עוד ארבעה חודשי שירות חובה. הבן שלי אמור להשתחרר עוד שלושה שבועות, לסיים שירות סדיר של תופת ואובדן, של פציעות בגוף ובנפש. הוא לא קיבל חופשת שחרור. נאמר לו שיקבל צו שמונה, ועדיין ניסיתי להיות – לשמור על אופטימיות זהירה. תמכתי ועודדתי אותו. אבל אחרי אתמול, אני לא יכולה עוד עם החרא הזה – סליחה על הביטוי – עם הניצול הציני והפגיעה המתמשכת, עם הזילות והזלזול. אתמול נשברתי, כי ראיתי את הבן שלי נשבר. מה שתשעת חודשי לחימה, עשרות חברים הרוגים, פציעה, תנאי שירות קשוחים, מראות וריחות מהגיהינום, לא הצליחו לעשות, עשתה הודעה אחת קצרה ולקונית בתקשורת על הארכת השירות הסדיר בארבעה חודשים. לכאורה רק 120 ימים, אבל למעשה זה עוד 120 ימים בגיהינום. את זה לא אני כתבתי, למרות שגם אני אימא ללוחם וקרבי. זוהי הודעה של אימא אחת מבין – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – עשרות אלפי אימהות בכל קבוצות הווטסאפ שקמו מאז 7 באוקטובר. תקשיבו גם למשפחות וגם לילדים שנלחמים בעזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בוארון – אינו נוכח. חברת הכנסת ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר על פרצופה של הממשלה הזאת, ממשלה שביד אחת מאריכה את שירות הסדיר לשלוש שנים, מכבידה על החיילים הסדירים, שגם כך יהיו להם עוד שניים, שלושה עשורים במילואים, מכבידה על אנשי המילואים שכבר משרתים ומאריכה להם את השירות בשנה נוספת, וביד השנייה, במלוא המרץ, אותה ממשלה מחוקקת בכל הכוח את חוק ההשתמטות. אלה שמשרתים ישרתו יותר, יעבדו יותר, ואלו שמשתמטים ישתמטו יותר. המספר הוא 10,000; דרושים לצה"ל 10,000 לוחמים. הציבור המשרת כבר נשחק, כבר עייף. המילואימניקים כבר זועקים – הם כבר נמצאים למעלה מ-200 יום במילואים. יש צורך להקל עליהם. הפיצול של העם הזה לשניים – לאלה שמשרתים ולאלה שלא משרתים – זה במשמרת שלכם. זה פוגע באחדות העם, זה פוגע בחוסן הלאומי. והכי מצער אותי זה שתחת המשמרת שלכם, הערב אנחנו שומעים קריאות של רבנים, בכל הכוח, לסרב לצווים שצה"ל הוציא להם. זאת הפקרות במשמרת שלכם, ובשעת מלחמה. במלחמת מצווה כולם יוצאים, גם חתן מחדרו וגם כלה מחופתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת. חבר הכנסת טור פז, בבקשה, אדוני. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר-היום – להקים ועדה לבעלי חיים. למה צריך לדון בחינוך? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב, אלמוג שים לב לקריאה הבאה: עד מתי? קיבלתי ווטסאפ ממחזור נובמבר 2021, ומה הם שואלים אותי? עד מתי? עד מתי נובמבר 1. אז מי שלא יודע, נובמבר 2021 היו אמורים להשתחרר עכשיו, ביולי 2024, אבל הערב יש כאלה שרוצים להאריך להם, כי לא מספיק שנתיים ושמונה, אז נובמבר 1 שואלים אם הם יצטרכו לשרת עד נובמבר 2024. אני יושב בוועדת החוץ והביטחון בשלוש ומשהו השנים האחרונות, ואין ספק שבשבועות האחרונים, כשאנחנו עובדים על חוק הגיוס, אנחנו לא מקבלים תשובות. למה אנחנו לא מקבלים תשובות? או כי הצבא ממסמס אותנו, או כי הוא מסתיר מאיתנו – אין אופציות אחרות. אבל האמת היא שהאירוע הזה של הגיוס ושל החוסר בחיילים הוא בסך הכול משוואה בשלושה נעלמים. יש קודם כול יש שאלה לענות עליה, והיא: מה הם צורכי הצבא, וכמה חיילים הוא צריך. הרמטכ"ל ענה על זה. הוא אמר: 15 גדודים, ושר הביטחון אמר: 10,000 חיילים. שני המספרים האלה לא מסתדרים, למי שמכיר את הצבא, אבל האמת היא שצריך גם וגם – גם 10,000 חיילים שחסרים לצה"ל במקום אלה שנהרגו ונפצעו בחרבות ברזל, ובנוסף עוד 15 גדודים, כי צה"ל רוצה וצריך לגדול. אז אם אנחנו מבינים את המספרים האלה, וזה הרבה, איך מגיעים לזה? יש שלוש אפשרויות: אפשר לקחת את הסדיר הקיים ולטחון אותו עוד קצת – עוד שישה חודשים; אפשר את המילואים הנוכחיים. למה רק 190 יום, כמו שעושה היועץ שלי? שיעשו 250. דרך אגב, יש להם צו כבר לעוד 60 יום; או להביא חיילים חדשים, אלה שעד עכשיו לא עושים כלום. ומה שאנחנו בעצם באים היום לעשות זה לוקחים משוואה שלושה נעלמים, אבל רק את אחד קורעים: את חיילי הסדיר, שיעבדו עוד ארבעה או שישה חודשים באותה משכורת ובאותם תנאים. אבל באמת, אם אנחנו רוצים תשובות מהצבא – ואני מקווה שמחר נתחיל אולי סוף-סוף לקבל – אנחנו צריכים להבין, אל מול הצרכים, מה הולך בסדיר; מה המשמעות של זה למילואים; כמה ימי מילואים מתוכננים להם – זרקו לנו מספר לא נכון, לא נכון, לפני שתי ועדות: 40 יום; זה קשקוש, כשהחיילים כבר קיבלו 60 – וכמה חיילים צה"ל יכול באמת לגייס אל מול שני המשתנים האלה. בלי זה, זו או חובבנות או שרלטנות או חוסר רצינות. אז נובמבר 1, אנחנו יודעים שאתם מוכנים לשרת, ואנחנו יודעים שאתם עושים את זה כבר עכשיו, ואנחנו יודעים שאתה לא שמים שום תנאים. אבל אנחנו שמים בשמכם שני תנאים: קודם כול, נובמבר 1 – 2021, למי שלא הבין – רוצים לראות שגם אחרים נושאים בנטל; 2. שנתגמל אותם כראוי. את זה הצעת החוק לא עושה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחרי האלימות שראיתי כאן במליאה, אני רוצה לומר לכל חברי הכנסת – לשר בן גביר ולכל המעורבים: לכו ללמוד ג'ודו, כי ברגע שתיכנסו למועדון הג'ודו אתם תראו את הטקסט שכתוב על הקיר, שכל ילד וילדה רואים רגע לפני שהם עולים על המזרן: נימוס הוא מתן כבוד לזולת; אומץ לב הוא התנהגות הגונה; יושר הוא ביטוי עצמי ללא הסתרת המחשבה; כבוד עצמי הוא אמינות; צניעות היא הדיבור על עצמך ללא התנשאות; שליטה עצמית פירושה שמירה על שקט כשהכעס גואה; ידידות היא הרגש האנושי הטהור מכולם. ג'ודו הוא זר פרחים ובו כל הפרחים הללו. את המילים האלה כתב ג'יגורו קאנו, מייסד הג'ודו. אני גדלתי וחונכתי עליהם. חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם, אתם לא באמת לוחמים. ההתנהגות הבריונית שלכם לא משדרת עוצמה. ההתנהגות הבריונית שלכם מראה את חוסר האחריות שלכם כלפי החברה הישראלית. ההתנהגות הבריונית שלכם פוגעת בחינוך של הילדים שלנו. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לשלוט בכעס וללמוד לדבר. האלימות היא אף פעם לא פתרון. אני רוצה לומר לכם כבת ימי גאה בן 42, שמעולם לא עשיתי כאילו שאני רב מכות, ומעולם לא רבתי מכות, כי כשאתה רב מכות אתה מרגיש מאוים, ובמקום הזה אתה מוגן. וגם הכאילו הזה, הוא מראה לילדים שלנו שאנחנו לא יודעים לדבר, שאנחנו צריכים לפעול בבריונות ולהפעיל את הכוח. אז חברי הכנסת, לכו ללמוד ג'ודו, ואולי תלמדו גם להתנהג כמו בני אדם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – פנינה, את רוצה לדבר? << קריאה >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מוותרת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, החוק הזה נע בין הביזה לבין הדיכאון. נתחיל מהדיכאון. חיילים רבים בנו על השחרור, ופתאום מגלים להפתעתם – כמו אחיין שלי, החמוד, שמשרת בכרם שלום, שגילה, להפתעתו, שיש לו עוד ארבעה חודשים ביציאה, כמו שהוא הגדיר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> או כניסה לקבע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא מעוניין בקבע, הוא פשוט מעוניין להשתחרר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש כאלה שרוצים להיכנס לקבע ועכשיו יאריכו להם את השירות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. הוא פשוט רוצה להשתחרר, כי זה מה שהובטח לו. הוא אמר לי: מירב, תעשי משהו. מה אגיד לו? מה נגיד לו, שמה הבטחנו לו כבר לא יקרה? שהוא צריך להישאר עוד ארבעה חודשים? ולמה? כי עושים עליו קופה. במקום לגייס את אנשי המילואים, שגם ככה מנוצלים, ישאירו את החיילים, כי אפשר לנצל אותם יותר. עכשיו באים ואומרים לי: אבל אין כסף ומילואים עולה פי שלושה. אבל לאורית סטרוק יש מלא כסף, שתיתן לו קצת. כל שבוע בוועדת כספים עוד 300 מיליון – שתיתן. למה היא צריכה את כל הכסף לעצמה? חבל על הכסף. למה להשקיע באנשי מילואים, אם אפשר לקחת כוח עבודה זול כמו חיילים סדירים? למה? אין לממשלה הזאת כסף לדברים החשובים; יש לה כסף לכל הדברים הלא-חשובים. החוק הזה הוא אצבע בעין. הוא אצבע בעין לחיילים הסדירים, אבל הוא גם אצבע בעין לחיילי המילואים, כי במקום לבוא ולגייס – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> רגע, רגע, אין פה שר. איפה השר התורן? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שר. ואטורי, תעצור את השעון. אני אוכל לדבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמשיכי לדבר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה השרה הגיעה. בדיוק – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה, באמת. המשכת לי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, אין להם – הממשלה הזאת, מרוב שרים לא רואים את היער. מרוב שיש שרים, יש להם one job – לשבת במליאה – הם לא מסוגלים. זה גדול עליהם. הם לא מסוגלים לעשות את התפקיד היחיד שנתנו להם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא, אני לא נכנסת איתך לוויכוחים. לא, לא ולא. אני לא איכנס איתך. מיציתי אותך לגמרי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חמש שעות היא הייתה בפגרה. חמש שעות. היא מבקרת – – – חמש שעות. החצופה הזאת מבקרת את יש עתיד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שאמרתי זה שתעשו – לא לא לא, דבי, אני לא אלך לשם. אני מיציתי את האירוע בינואר, אוקיי? זה שזה לא משתחרר שם, אני לא יכולה לטפל בזה – אוקיי. באמת, אין לי עניין. אני גם ממש ממש מקווה ששמי לא יוזכר, אוקיי? כי אני מדברת אליכם, חבריי הטובים, ואומרת לכם שיש דברים שגם לי אין פתרון. אין לי פתרון להם. ועכשיו, עוד מילה אחת על חוק הניצול, כי דיברתי על הדיכאון ועל הביזה, ועכשיו נדבר גם על הניצול. במקום לבוא ולהגדיל את הצבא, במקום לבוא ולגייס את כל המשתמטים, פשוט מעמיסים נטל גם על הסדירים וגם על אנשי המילואים, ולכן יש עתיד כולה נמצאת כאן היום בערב להתנגד לחוק הזה, גם בשל הביזה, גם בשל הדיכאון, אבל בעיקר בשל הניצול, שבלי בושה – שלום, ואטורי – בלי בושה ממשיכים לנצל את החיילים ואת אנשי המילואים במקום פשוט לגייס את כל המשתמטים. אבל הממשלה הזאת בעצמה ברובה משתמטת, אז מה נגיד? מה נגיד אנחנו? תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. איפה חבר כנסת ירון לוי? אתה שומע? יופי. סימון, תקשיב גם אתה. קודם כול, שניכם צודקים במה שאמרתם. שניכם צודקים במה שאמרתם, קודם כול, אבל חשוב לי שתבינו איפה אני עומד. אני וגם מי ששלח אתכם זה ציבור מאוד מסוים – זה ציבור שמשרת, זה ציבור שמת, זה ציבור שנפצע, זה ציבור שנלחם. יש פה חברי כנסת בודדים שעבורם הציבור הזה הוא כלום ואפס. עבורם, הם משסים נגדו כל הזמן. כשהם באים ועומדים פה פעם אחר פעם אחר פעם ואומרים שהחיילים שלנו מבצעים פשעי מלחמה, שהחיילים שלנו מבצעים ג'נוסייד, שרוצחים בעזה, שהחיילים שלנו רוצחים, הם מתירים את דם החיילים שלנו, של כולנו. והנרמול שנעשה לאנשים האלה בבית הזה נמשך יותר מדי זמן. אני מרגיש בכל פעם אני רואה את הדבר הזה שהם מבזים את כל האנשים הללו. כשאני רואה היום שאותו אחד שעושה את זה כל הזמן מגיע לדוכן, הודף את הסדרנים ונעמד פה מול השר – שגם לי הייתה ביקורת על מה שהוא אמר כלפיהם – ומקלל אותו קללות בערבית, משפילות, אני יודע למה הוא עושה את זה: הוא עושה את זה לא כי הוא התעצבן; הוא עושה את זה מכיוון שמי ששלח אותו ואת מי שהוא מנסה לייצג ואת מי שהוא מנסה לקדם – זה מראה חולשה וזה מראה ביזוי לסמל הזה ולכל מה שאנחנו עומדים, ואף אחד לא עושה כלום. אז אותי הוא יראה מול הפרצוף שלו כל הזמן. כל הזמן הוא יראה אותי מול הפרצוף שלו, עומד מולו בדברים הללו. אז אולי זה לא נחמד, אולי כל הדברים שאתם אמרתם נכונים, אבל אני לא יכול להמשיך לשבת במקום שלי כשהדברים הללו נעשים. לא יכול. והגיע הזמן שכולנו בבית הזה, אלה שכן אכפת לנו מהמדינה הזו ורוצים מדינה יהודית ודמוקרטית, הכול בסדר, שנבין שיש פה אנשים שהם אויב. אויב. והנרמול שלהם לא מוסיף לנו נקודות, כי אנחנו במזרח התיכון. הנרמול שלהם פוגע בנו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש פה ח"כ שאומר שאני יותר גרוע מחמאס – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא תמכתי בו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת חנוך, יכול להיות שהבעיה היא שבחרתם בעבריין להיות בתפקיד שהוא סמל. תחשוב על זה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל אחד לפעמים פוחד בחושך, ואנחנו עכשיו כולנו פוחדים מאוד. אנחנו פוחדים מהחושך שירד עלינו. אנחנו לא פוחדים מחיזבאללה, לא מחמאס ולא מאיראן. אנחנו פוחדים מהחושך שמביאים עלינו חבורת משיחיים ששולטת בממשלה שלמה שהיא חלשה ורופסת. אבל אנחנו לא מפחדים. אנחנו נמשיך כי אנחנו יודעים שעוד רגע ידליקו אור. עוד רגע יהיה פה טוב. עוד רגע אנחנו ננצח את החושך ונביא את האור. יש הרבה שמתייאשים ויש הרבה שעוזבים. זה מצער אותי מאוד, כי זה בדיוק מה שהם רוצים – שנתייאש ונעזוב כדי שהם יובילו אותנו לאפלה שלמה, יביאו לנו חושך לדורות. ואני פונה אליכם, חבריי: אל תתייאשו. אתם האור, אתם הכוח. אנחנו נמשיך ביחד, ואנחנו נביס את החושך ונביא אור גדול, תקווה גדולה, שיקום, הארה, דוגמה ומופת לכל העמים. אנחנו נפעל לשלום, נפעל לאחווה בתוכנו, נשקם את הכלכלה, ניתן סיכוי לצעירים פה. רק אל תתייאשו, כי זה מה שהם רוצים בדיוק – שתתייאשו. אנחנו בדרך לאור. אנחנו המדינה, ואנחנו נחזיר אותה להיות מה שהיא הייתה: מדינה דמוקרטית, ליברלית ושוויונית; מדינה שנותנת הזדמנות לכל אזרחיה; מדינה יהודית שדואגת שלכל יהודי בתפוצות יהיה בית לאומי יהודי לחזור אליו. אלה אנחנו, ולשם אנחנו נגיע, למרות הרצון של אותם משיחיים להחזיר אותנו לחושך. זה לא יקרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. עליתי קודם כול כדי להצטרף לדברים שאמרה כאן אפרת רייטן ואחרים מבחינת האי-נחת המוסרית במצב הנוכחי שבו אנחנו מאשרים את החוק הזה בנסיבות הללו. אבל אני חייב לומר לך, אפרת, שלא מצידנו ולא מצד צה"ל – אין ניצול ציני; דווקא יש ניסיון כן לתקן, למרות שהתהליך הזה הוא תהליך שייקח יותר זמן מלחיצת כפתור. אבל בהקשר הזה אני רוצה לשתף בחוויה מוזרה שקורית בוועדת חוץ וביטחון בימים האחרונים. אני בוועדה הזאת שנה וחצי, מאז שנכנסתי בקדנציה הזאת לכנסת, ומאז 7 באוקטובר משתדל לא לפספס אף דיון, ובעיקר – משתדל לעשות את התפקיד שלנו כחברי כנסת, קרי, לבקר ולפקח על רשויות הממשלה, ובמקרה הזה בעיקר צה"ל. עכשיו, אני חייב לומר לכם, חבריי מהאופוזיציה, בדרך כלל הרגשתי בודד בביקורת, למרות שכל התפיסות, לדעתי, שצה"ל מציג בוועדה הן אותן תפיסות, אבל בדיוק אותן תפיסות שהיו לו לפני 7 באוקטובר ושהובילו ל-7 באוקטובר ונמשכות עכשיו כאילו כלום לא קרה. ואיכשהו בוועדת חוץ וביטחון הרגשתי שאתם, במקרה הטוב, הצטרפתם למנזר השתקנים, ובמקרה הפחות-טוב – כל מיני הערות ציניות על הביקורת, ופרגונים לצה"ל דווקא במקום שצריך לבקר. מאז שפרץ חוק הגיוס לוועדה, קודם כול, אתם לא מפספסים אף ישיבה. דבר שני, אתם הפכתם ליסודיים וליצירתיים ואתם מבקרים כל פרט. אז אני קודם כול שמח על השינוי הזה, אני רק אומר, קודם כול תהיו עקביים, תבקרו את צה"ל גם בדברים האחרים שנדונים בוועדה. ודבר שני, אני מציע שהביקורת הזאת תהיה עניינית. יש ביקורת? אתם רוצים לומר שאפשר לעשות אחרת, שאפשר לבנות גדוד אחרת, לא בשנתיים? יש לך הצעה, רם בן ברק, איך לבנות גדוד בשנה? אדרבה, יכול להיות שזה נכון. רק כשצריך לבקר – לבקש את הטבלאות, לבקש את הנתונים. אבל להתקיף את כל הניסיונות הכנים של צה"ל, כשבא רח"ט תומכ"א ומסביר את כל חמשת המרכיבים – איך בונים גדוד, איך אפשר לעשות, והוא אומר "אני עושה את המקסימום" – שוב אני אומר, אני בעד שתבקרו, אבל ביקורת לא עניינית מקשה להימלט מהמסקנה שאתם רוצים לגייס את החרדים, אבל להפלת הממשלה ולא לצה"ל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עמדת בדיוק בזמן. שאפו, כל הכבוד. חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון, חברת הכנסת דבי ביטון – מוותרת. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הערבות ההדדית בינינו היא כמו חוט בלתי נראה, חוט שאף אחד לא יודע לומר בזמן אמת מה העובי או החוזק שלו. הערבות ההדדית פה בישראל עברה לאורך השנים לא מעט מבחנים: עליות המוניות, משברים כלכליים, מלחמות, מהומות, רציחות, פינויים, הפגנות. אפשר לדעת ולהרגיש כשהחוט עוד קיים, וגם אפשר לשמוע איך הוא נמתח או נפרם, אך מה שלא ניתן לדעת מראש הוא מהי נקודת השבירה, הנקודה שאחריה החוט הזה של הערבות ההדדית נקרע. ב-7 באוקטובר, בוקר שבו כמו בקסם רע הרשויות בישראל נעלמו כלא היו, הערבות ההדדית היא שהצילה את מדינת ישראל ואת הישראלים: ההמונים שלא חיכו לטלפון אלא גייסו את עצמם ויצאו למלחמת חילוץ והגנה; ההמונים שפתחו חמ"לים אזרחיים והפעילו עצמאית מערכי טיפול ותמיכה; ההמונים שפתחו את דלת הבית, פתחו את הכיס, פתחו את הזרועות, פתחו את הלב שלהם. אוי ואבוי לממשלה הזאת, אוי ואבוי לה אם היא תמשיך לקחת את הערבות ההדדית המדהימה הזאת כדבר מובן מאליו. מי שמוכנים להמשיך להפקיר את החטופים והחטופות שלנו, מי שיוצאים מגדרם כל הזמן כדי להפריד בין מגזרים, מי שמתעקשים שוב ושוב להרחיב את האי-שוויון בשירות, בתעסוקה, מי שעושים כמיטב יכולתם כדי לשחוק את הערבות ההדדית הזו, יגלו לבסוף שהם הצליחו – הצליחו לקרוע את החוט. ומהרגע שהחוט ייקרע, יהיה קשה מאוד לקשור אותו בחזרה, וגם אם הוא יחובר מחדש, הוא בהכרח יהיה קצר יותר. לא תוכלו לומר "לא ידענו" או "לא שמענו". מאות אלפי ישראלים יוצאים מדי שבוע לרחובות כדי להזהיר, לתפוס לכם בדש המעיל, והשאלה היא אם יש פה מישהו ששומע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר כנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף טייב – מוותר. חבר הכנסת אביגדור ליברמן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו דנים בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), ואני לא מבין למה – יש לנו חוק שירות ביטחון מ-1986, לא צריך תיקון ולא צריך הוראת שעה. מה שצריך זה לפעול לפי החוק, ולפי החוק כולם צריכים לקבל צווי גיוס. אני מאוד מצטער שגם ראשי הצבא במקרה הזה בורחים מאחריות ופועלים בניגוד לחוק. כדאי לזכור ולהזכיר להם שהם לא כפופים לשר הביטחון, הם קודם כול כפופים לחוק, והחוק הוא ברור מאוד: נכון להיום בתוקף נמצא חוק אחד מ-1986, בלי הוראת שעה ובלי תיקונים. יש גם פסיקת בג"ץ. אי-אפשר לזלזל גם בחוק וגם בפסיקת בג"ץ. אני חוזר ואומר: מה שכרגע אנחנו רואים בצבא זה תופעה פסולה; בדיוק כך הם פעלו ב-6 באוקטובר, ככה פעלו ב-7 באוקטובר וככה הם כרגע פועלים נכון לרגע זה. ואני פונה גם לחבריי החרדים: זה פשוט לא יכול להיות. בשבוע הבא 17 בתמוז. מה קרה ב-17 בתמוז? כשהובקעו חומות ירושלים, גם הכוהנים עזבו והלכו להילחם. בדיוק כמו שאמר הרמב"ם: במלחמת מצווה גם החתן יוצא מחדרו וגם כלה מחופתה. הרי פעם, כשהובקעו חומות ירושלים וכוהנים הלכו להילחם, לא נשאר כוהן טהור שיכול להמשיך בקורבן. הפסיקו להקריב קורבן כי לא היה כוהן טהור, כי הוא הלך להילחם. לא יכול להיות המצב הזה גם כשאותם רבנים שהם כפופים לחוק ומקבלים משכורת מהמדינה, יוצאים בקריאה לכל התלמידים, גם לאלה שלא לומדים בישיבות, לכל הצעירים, לכל הנוער החרדי: אתם מקבלים צו גיוס – לא לציית. זה פשוט טרלול. אנשים שמקבלים משכורת מהמדינה, רבנים, מנהיגי ציבור, אומרים: אתם לא מצייתים לחוק. זה דבר שהוא פשוט בלתי סביר בעליל. ואני דווקא עוד פעם פונה לחבריי בליכוד: איפה אתם חיים? איך אתם יכולים באמת לדבר על זה שאתם ממשיכי ז'בוטינסקי וטרומפלדור? איזה קשר? ככה הם היו פועלים? זה פשוט לא מתקבל על הדעת. ולכן, אני פונה קודם כול לחבריי בצד הזה, ואני פונה לציונות הדתית, שבאמת הבנים של הציונות הדתית, אנחנו רואים, הם משלבים גם לימודי תורה – ולימודי תורה זה דבר חשוב ומוערך – וגם לחימה. ורואים איזה מחיר הם משלמים היום. זה פשוט לא יכול להיות. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שההצעה הזאת פשוט לא תתקבל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח. חבר הכנסת בנימין גנץ. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, למעלה מתשעה חודשים חיילינו לוחמים בהתקפה ובהגנה בכמה חזיתות. מילואימניקים שאני פוגש ומכיר חוזרים כבר לסבב השלישי. אי-אפשר לייפות את המציאות, והמציאות היא מעטים מול רבים: מעטים שמשרתים, ומעטים יותר מהם שנמצאים בתפקידי לחימה ובתפקידים מבצעיים, מול רבים שאינם נמצאים במעגל השירות; משפחות שבהן ההורים לא ישנים בלילה ובנות ובני זוג שעושים מאמץ עילאי לשמור על הילדים ועל הפרנסה ביום, ומולן משפחות רבות שנמצאות בשגרה. הדור הזה שנלחם בעבורנו מעורר השראה, צעירים רבים שמוכנים לשלם את המחירים הכבדים ביותר למען נצח ישראל. כשיש כאלה שמדברים על לעזוב את הארץ, הם חזרו לכאן מכל העולם כדי להילחם, והם ימשיכו לשרת, לא משנה מה נצביע ומה מחליט כאן. רב-סמל סעדיה דרעי, השם ייקום דמו, שנפל בקרבות, היה איש מאמין שדרך התורה הייתה דרכו. אימו, ללי דרעי, הגדירה ואמרה עליו ועל חבריו שהם האמינו שזו זכות לשרת ולא נטל; ללא ספק הגדרה מדויקת. אבל אם המקום הזה שאנחנו נמצאים בו היום מייצג את העם באמת, אסור לנו להיות פחדנים מול האנשים האמיצים האלה. אסור לנו להגיד: אנחנו יודעים שאתם יכולים לסחוב את האלונקה עוד כמה קילומטרים, ולכן נשלים עם כך שרבים מאוד לא יהיו חלק במסע הזה. צורכי המלחמה מחייבים עוד חיילים. אני יודע זאת. התנגדתי לקיצור השירות כשר הביטחון ודחיתי אותו עוד הרבה לפני המלחמה. הדור הצעיר ומעורר ההשראה הזה מוכן להקריב הכול למען המדינה, אבל לא מוכן ולא צריך להיות קורבן של צרכים פוליטיים. אני מאמין בצורך לפתח מודל שירות ישראלי רחב ונכון יותר, אבל עד אז אני מציע שאכן נאריך את השירות, אבל לא נשכח – ולא נזלזל בלוחמים שלנו. שלושה דברים דרושים תיקון טרם ההצבעה: הראשון – שהוראת השעה תוגבל לשנתיים, ובהן נשלים את ההיערכות הנדרשת להרחבת מעגל המשרתים; השני – שיובטח לאלה שמשרתים 36 חודשים תגמול כמו משרתי קבע ראשוני או כמו מילואימניקים בצו 8. כן, יש דבר כזה שנקרא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. והשלישי – שצה"ל יוציא צווי גיוס כפי שקבע בג"ץ ושהתהליך הזה של הרחבת מעגל המשרתים גם מקרב החרדים ומקרב אוכלוסיות נוספות יתחיל לנוע. אחרת לא נוכל לתמוך בחוק. ולסיום, אדוני, אני מבקש לפנות לשר הביטחון ולרמטכ"ל, שאני מכיר ומעריך שנים רבות: פסק הדין של בג"ץ היה ברור, והגמגום שלכם בנוגע לשליחת צווי הגיוס לא ברור. אתם מדברים עם המשרתים, אתם מבינים את ההשלכות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, שליחת צווי הגיוס לא תפתור את הכול, אבל היא כן אומרת שיש משמעות לחוק והיא כן תסייע לקדם מתווה שירות אמיתי. היא אומרת לגיבורים שלנו שנלחמים עכשיו שאנחנו מודעים, ומתקנים את חוסר הצדק, והיא קוראת לכולם: כן, אחינו, אנחנו צריכים אתכם איתנו. ולכם אני אומר: שר הביטחון, היו ראויים ללוחמים, שבדיוק כמותכם רואים בשמירה על ביטחון העם הזה זכות אישית וחובה לאומית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. יסכם השר אוריאל בוסו. בבקשה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חבריי השרים, חברי הכנסת, האמת שבשעת דמדומי חמה זו נאמרו קצת דברים – היו פה שעתיים וחצי, שלוש מעל הדוכן, חלקם דברים שנשמעים לאוזן, חלקם דברים שלא יכולים להישמע. נעשים דיונים גם בוועדת חוץ וביטחון, דיונים מקבילים. אני מאמין שדיונים שנעשים שלא מול המצלמות הם דיונים יותר רציניים, דיונים שבאמת יכולים להביא לַצד המחבר של הציבור הישראלי, לא בשביל לדבר למצלמות אלא להביא לתוצאות של אמת. אבל לפחות במשך השעות שהייתי כאן, חברי חבר הכנסת קרויזר הביא לי ספר שאבא שלו הוציא, הרב יהודה קרויזר. יש דבר תורה – אתה עושה לי שם שקט, חבר הכנסת הלוי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אבקש לשמור על שקט. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לפיד, ראש האופוזיציה, יש לי דבר תורה מעניין. הבטחתי שאגיד משהו נחמד, אז תפס אותי בעין משהו ששייך לפרשה שכל אחד יכול להבין ולאהוב, פרשת בלק: "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". מה זה "הן עם לבדד"? הן זה אותיות ה' ונ'. ישנן שתי אותיות בא"ב שאין להן בנות זוג. לא' יש את האות ט', מקבילה שלה, לב' יש ח', לג' יש את האות ז', לד' יש את ו'. כשמגיעה הה', באמצע, אין לה בת זוג. כשהולכים אחר כך לאותיות הגדולות יותר, י' – יש לה צ', כ' את פ', ל' את ע', מ' את ס', ולנ' אין מקבילה. "הן עם לבדד". אז הפרשה אומרת כאן – אומר הקדוש ברוך הוא: כמו ששתי אותיות הללו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אבקש לשמור על שקט. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – כמו ששתי האותיות הללו אינן יכולות להתחבר עם כל האותיות, כך ישראל לא יכולים להתחבר עם אומות העולם, אלא עליהם להיות לבדם. "הן עם לבדד ישכון ובגויִם" – הכוונה, ובין העמים, אם אתה רוצה להיטמע בין העמים ולא להיות לבדד, לא להיות ייחודי, אם אתה לא רוצה לשמור על הייחודיות שלך, אף אחד לא יתחשב בך. כך אומר גם כן הנציב מוולוז'ין. עלו פה כמה וכמה חוקים ודברים שקשורים לעם הישראלי, לעם היהודי. ראיתי כאן הצעת לסדר-היום שעברה ברוב כל כך – קולות של קונסנזוס כאן בבית, אומנם קשור כן למדינה פלסטינית או לא מדינה פלסטינית אבל קשור כן לדבר אחד – שאנחנו שומרים על הייחודיות שלנו כעם יהודי וכעם ישראלי. אופיר, אני חושב שאני הפתרון, אני הסגולה, שאם אני עולה לכאן, אין הרבה זמן למשוך. אז אני מאחל לכולם שההצבעות הללו וכל הדיונים יעברו בשקט. אנחנו בשבוע הבא נכנסים לשלושת השבועות של בין המצרים. שיהיה לכולם המשך לילה טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ההצבעה תהיה שמית, ולכן אני מבקש מכולם – לא, סליחה, אלקטרונית, לכן אני מבקש מכולם לשבת במקומות. אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 56, נגד – 43. אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> ההצבעה שלי לא נקלטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לרשום את ההצבעה של חבר הכנסת יאיר לפיד. מה אתה מצביע, חבר הכנסת לפיד? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגד, אוקיי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועדת הכנסת, לקביעת ועדה. 56 בעד, 43 נגד, אבל אנחנו מוסיפים בפרוטוקול, אז 44, למי ששאל. << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1777).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024, אני מזמין את חבר הכנסת והשר שלמה קרעי להציג את הנושא. בהצבעה הקודמת – 43 מתנגדים, ההצבעה של חבר הכנסת יאיר לפיד נקלטה. תודה רבה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך את האופוזיציה, שאחרי שנה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא ארוך. אני רק רוצה לברך אותם שאחרי שנה וחצי, בשבוע האחרון לפגרה, נזכרתם לתת פייט. כל הכבוד. אבל אנחנו בשבוע האחרון, אז זה לא יעזור הרבה. החוק שעומד כאן להצבעה זה חוק שבעצם נועד לתקופת מעבר נוספת שלא הסתיימה בנוגע לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, לגבי הערוצים הזעירים והערוצים הזעירים הייעודיים, שצריכים עוד פרק זמן של עד שנה עד שנעביר את חוק השידורים המלא. לכן אנחנו ממשיכים בעצם את אותה מתכונת לגבי החובות ההסדרתיות שחלות על הערוצים הזעירים והזעירים הייעודיים לעוד שנה אחת, כדי שבמהלכה נשלים את חקיקת חוק השידורים, שיביא לפתיחת השוק לתחרות, למגוון דעות, וכל מה שאתם יודעים שאנחנו עושים במשרד התקשורת. אני ממליץ לכם להצביע בעד החוק. זה חוק טוב. זה חוק שבסופו, כשיעבור חוק השידורים, יעשה טוב לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רשימת הדוברים סגורה. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי – את רוצה לדבר? מוותרת; חבר כנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נוכח ומוותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא רואה אותו. אוקיי, מוותר. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – היא לא פה? אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – מוותרת; חברת הכנסת דבי ביטון – מוותרת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – מוותרת; חבר הכנסת סימון דוידסון – מוותר; חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת רם בן ברק. יש מישהו שרוצה לדבר? אז אפשר להתקדם, למה אני צריך לקרוא את השמות? חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – מוותרת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת מירב כהן – מוותרת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל – מוותרת; חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – מוותר; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חבר הכנסת משה סעדה – מוותר; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר. חבר הכנסת יוסף טייב. שר מסכם? אתה, קדימה. לא, רגע, דקה הוא ידבר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> קצר, קצר. פחות מ-50 שניות. הבטחתי למישהו. חבריי חברי הכנסת, ברשות השרים, ברשות השר, אני רוצה להביא פה הודעה, בקצרה מאוד, ואני מבין שכולם רוצים כבר ללכת לישון, כולנו רוצים ללכת לישון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא רוצים ללכת לישון. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. נאור, תודה. בשבועות האחרונים אני נחשף לשיח הירוד שהולך ומידרדר פה, גם במליאה וגם בוועדות, ואני רוצה להתוודות ולומר שלאור המצב, גם אני הידרדרתי, ובראיונות שהיו גם ברדיו, גם בטלוויזיה, אני יצאתי נגד חבריי בקואליציה, ואני מתכוון לשר בן גביר. בריאיון שלי בגל"צ הידרדרתי, ולמרות החברות שיש בינינו אמרתי דברים שאולי פגעו בך באופן אישי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יכולת להגיד לו את זה? << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר את זה פה במליאה, בסדר? כי אני אוחז שמי שצועק – אני אגיד לכם מה, אני אוחז שמי שצועק בשוק, צריך להתנצל גם בשוק ולא רק בבית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה פה גזל עכשיו. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> ובשביל שלא יהיה גזל שינה, אני אעשה את זה בקצרה. אני רוצה להתנצל על דברים שאמרתי, למרות חילוקי הדעות שהיו ולמרות שאני חושב שהחוק, חוק המועצות הדתיות, הוא חוק טוב – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> סעדה, תודה רבה. למרות שבחוק הרבנים היית נגד, אני רוצה לומר משהו: חוק המועצות הדתיות הוא חוק טוב, חוק שבא להציל, לדאוג לבלניות. אני חושב שגם אתה חושב שהוא חוק טוב. אמרתי את זה, ועל זה אני לא חוזר. אני חושב שבחוק הזה אתה לקחת אותנו כבני ערובה, ועל זה אני לא חוזר. אני חושב שטעית בזה, אבל – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שמעת מה קרה – – – << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> שנייה, אני חוזר. אני חושב שטעית בזה. אבל הדברים שאמרתי – ואני אחזור עליהם: שאינך ראוי גם בקבינט הווירטואלי, ואמרתי שיש כל מיני קריטריונים, וטענתי שאתה לא עומד בהם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צודק, צודק. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אנשי האופוזיציה. אני רוצה לחזור בי מהדברים שאמרתי. אנחנו כקואליציה צריכים לתמוך אחד בשני, לחזק אחד את השני. אני מצפה שעוד במושב הזה תתמוך בחוק הזה, וביחד נעביר את החוק שידאג לבלניות, למי שנותן את שירותי הדת במדינת ישראל. ביחד נחזק את הממשלה הזו גם בזמן מלחמה, גם בזמן שעם ישראל צריך להיות מאוחד. איתמר, אני מתחנן אליך, מבקש ממך, בוא נעביר יחד את החוק הזה למען אזרחי ישראל, למען שירותי הדת במדינת ישראל. יחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תחסכו את מחיאות הכפיים. אני אבקש מכולם לשבת במקומותיהם. אנחנו עוברים להצבעה. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 27 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 40 בעד, 27 נגד. אני מודיע שהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכלכלה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1042).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את הצעת החוק שלו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לילה טוב, בוקר טוב. ההצעה הזאת היא הצעה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע, סליחה. רשימת הדוברים סגורה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשורת חופשית מגוונת, תחרות וחופש דעה, גיוון שוק הרעיונות, עזרה לאזרח הקטן לשלם פחות ולקבל יותר – אלה הדברים שעומדים בבסיס הצעת החוק שאני מציג בפניכם. הצעת החוק הזו מביאה בשורה של גיוון בשוק התקשורת ל-150,000 בתי אב בישראל המחוברים לפלטפורמת עידן פלוס. זו בשורה גם לאלה שלא יכולים להרשות לעצמם את חבילות הכבלים, אם זה מסיבות כלכליות, אם זה מסיבות אחרות. המצב היום אבסורדי – ערוצי התקשורת הקטנים שמעוניינים להיכלל בפלטפורמה נדרשים לשלם 2 מיליון ש"ח בשנה, בשעה שהגדולים מקבלים את זה בפחות וגם מסובסדים על ידי המדינה. את האבסורד הזה אני בא לתקן, כדי שגם הערוצים הקטנים והזעירים ייכללו בפלטפורמת עידן פלוס, והציבור הישראלי יקבל מגוון בלי לשלם יותר. אבקשכם לתמוך בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כמה דוברים, ואני אקרא בשמותיהם: חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת כנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. תודה רבה. אבקש לשבת במקומותיכם, חברי הכנסת. נעבור להצבעה – הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ"ד–2024. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 25 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 40, מתנגדים – 25. אני מודיע שהצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ"ד–2024, תחזור לוועדת הכלכלה להמשך דיון. מה הצבעת? מיכל שיר ויוסף עטאונה, הצבעתם נגד. אוקיי, להכניס לפרוטוקול. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 10) (שינוי דרישת הנזק הנפשי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1045).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה (תיקון מס' 10) (שינוי דרישת הנזק הנפשי), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להציג את החוק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום כדי לבקש את תמיכתכם בהרחבת החוק להרחיק עברייני מין מסביבת נפגעי העבירה. חוק זה, שנולד מתוך עבודה מסורה – התיקון של החוק הזה, שנולד מתוך העבודה המסורה של השדולה למניעת פגיעות מיניות, נותן מענה אמיתי לצורך קיים בשטח ומבוסס על ניסיון והבנה עמוקה של הצרכים האמיתיים של הנפגעים והנפגעות. חשוב לזכור כי כאשר מדברים על פגיעות מיניות, ההשפעה על הנפגעים היא ארוכת טווח ולעיתים נמשכת כל חייהם. כל מפגש עם הפוגע עלול להציף טראומות ולגרום לנזק נפשי משמעותי. זהו נזק שלעיתים אינו נראה לעין, אך הוא אמיתי וכואב לא פחות מפגיעה פיזית. בדיון ההכנה לחוק דיברה חברת השדולה קרן הללי. היא סיפרה על הרצון לברוח כמה שיותר רחוק מהפוגע שלה. היא לא לבד; רבים מהנפגעים בורחים, הם מרחיקים את עצמם מהפוגע שלהם. היפוך היוצרות. החוק הנוכחי מציב רף גבוה מדי ומגדיר נזק נפשי של ממש, מה שמקשה על הנפגעים להוכיח את הפגיעה שנגרמת להם. אנחנו יודעים שמפגש חוזר עם הפוגע יכול לגרום לנזק נפשי חמור גם אם אינו מוגדר כנזק של ממש במונחים משפטיים. לכן אנו מציעים להוריד את הרף לנזק נפשי בלבד כדי להבטיח שהגנה תינתן גם במקרים שבהם הנזק אינו ברור מאליו, אך עדיין משמעותי. זוהי ההגנה שכל נפגע ונפגעת זכאים לה, והיא חיונית לתהליך ההחלמה והשיקום שלהם. בנוסף, יש הסעיף שלא הצבענו עליו, על הורדת הגיל. בדיון בוועדה עלה כי ישנם מקרים רבים שבהם הפוגע היה באותו מוסד חינוכי או מסגרת אחרת של הנפגע. אם לא נאפשר להוריד את הגיל שממנו אפשר להטיל מגבלות, אנחנו עשויים לגרום לנזק בלתי הפיך לנפגעים. הרחבת הצעת החוק כוללת גם תיקון המאפשר להרחיק עברייני מין קטנים מהנפגעים שלהם. חשוב לציין, כפי שציינה בדיון מאיה אוברבאום מאיגוד מרכזי הסיוע, שהחוק אינו מונע שיקום של הפוגע. הסעיף מאפשר לבית המשפט לשקול את שיקומו של הפוגע במקרה שהוא קטין, ולכן אין חשש לפגיעה בו אם הצעת החוק תעבור. החוק מתייחס גם לבגירים. ישנם מקרים שבהם הפוגע לא עבר שיקום במסגרת סגורה. כשהוא משתחרר, חשוב לוודא שהוא לא יפגע שוב בנפגעים שלו. הצעת החוק אינה מונעת את תהליך השיקום של הפוגע. תוכנית השיקום יכולה להימשך כל עוד אינה כוללת מגורים או שהות ליד הנפגע, ועדיין נשאר לבית המשפט שיקול הדעת לקבוע את המגבלות המתאימות. אני פונה לכל אחד ואחת מכם, חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזו. הנושא שאנו עוסקים בו הוא מעבר לכול, מעבר לכל פוליטיקה. זוהי סוגיה אנושית, מוסרית וחברתית מהמעלה הראשונה. בואו נשלח מסר ברור לכל נפגע ונפגעת בישראל: אנחנו כאן בשבילכם, אנחנו תומכים בכם, ונעשה כל שביכולתנו כדי להגן עליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא נרשמו דוברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> משכתי את הדוברים שלי. אתה לא צריך להקריא את הדוברים של יש עתיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יכול לעבור להצבעה? כרגע אנחנו מצביעים על הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 10) (שינוי דרישת הנזק הנפשי), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 10) (שינוי דרישת הנזק הנפשי), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 29, נמנע אחד, נוכחים – שניים. אני מודיע כי הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדה לביטחון לאומי. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) (הקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1043).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) (הקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים), של חברי הכנסת זאב אלקין ודן אילוז. מציג את החוק חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג פה את הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) (הקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים). מדובר בהצעת חוק שלי ושל חברי חבר הכנסת דן אילוז. אנחנו מציעים תוספת לחוק-יסוד: ירושלים, שתמנע הקמה של קונסוליות בירושלים שישרתו אוכלוסייה זרה, ולמעשה לאחר החקיקה הזאת יהיה ניתן להקים בירושלים אך ורק שגרירויות מאומנות למדינת ישראל. זה בסיס של חוק-יסוד: ירושלים – כמו שכל מוסדות השלטון צריכים להיות בירושלים, אין מקום בירושלים לנציגויות זרות שהן לא שגרירויות למדינת ישראל. הצעת החוק גם קובעת שמדינת ישראל מחויבת לעודד הקמה של נציגויות כאלה. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוביל את האישור של החוק הזה בקריאה הראשונה, וכמובן לוועדת שרים לחקיקה וליושב-ראש ועדת שרים לחקיקה, שהביאו לתמיכה בהצעת החוק, וקורא לכנסת כמובן להצביע בעדה. תודה רבה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זהו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק בשביל זה נתמוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) (הקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים), של חברי הכנסת זאב אלקין ודן אילוז. הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) (הקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים) לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 30, חמישה מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1776, דברי הכנסת, חוב' ל"ו, ישיבה 192; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה השנייה והשלישית, הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024. מציג חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בחודש פברואר האחרון הונחה הצעת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה על שולחן הוועדה, והיא דנה בו בהרחבה. הוועדה עמלה רבות על גיבוש ההסדר הקבוע בחוק כך שיהיה מתון ומאוזן. החוק, שנקבע כחוק מסגרת, קובע כי בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הקבינט או הממשלה, לשר התקשורת הסמכות להורות על הטלת הגבלות מסוימות על ערוץ זר, אם שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים בו פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. ההסדר נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים, עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד, 31 ביולי 2024. במהלך תקופת הוראת השעה – חשוב להקשיב, חבריי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, תקשיבו. אחרי זה איך תדעו מה להצביע? << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> במהלך תקופת הוראת השעה הורה שר התקשורת, בהתאם להסדר הקבוע בחוק, לפעול להפסקת שידוריו של ערוץ אל-ג'זירה וכן לסגור את משרדיו בישראל, לתפוס מכשירים ששימשו לאספקת תוכני הערוץ, ולהגבלת גישה לאתרי האינטרנט שלו. לקראת פקיעת תוקפה של הוראת השעה הניחה הממשלה על שולחן הוועדה את הבקשה להארכת הוראת השעה. הוועדה עמדה על כך כי חופש הביטוי וחופש העיתונות הם מהערכים החשובים והמרכזיים ביותר במדינה דמוקרטית, במיוחד בעת מלחמה. עם זאת – וחשוב מאוד שתקשיבו, חבריי חברי הכנסת – לאחר שנפרסה בפני הוועדה תשתית עוצמתית, עובדתית, המבססת את המשך הצורך בהסדר, מוצע כעת להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה, 30 בנובמבר 2024. מכובדיי כולם, במיוחד בעת הזאת, נוכח הימשכותה של מלחמת חרבות ברזל, יש להותיר את הסמכות שניתנה בידי המדינה על כנה. אני סבור כי מדובר בכלי חיוני שיש בו כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אי-אפשר לסיים בלי תודה לכל הצוות הנפלא שהוביל את ההצעה הזאת פעם נוספת ולכל השותפים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת הימין הממלכתי וקבוצת יש עתיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הם פה. זאב, אתם מושכים את ההסתייגויות? << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מושכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קבוצת הימין הממלכתי משכה את ההסתייגויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וגם קבוצת יש עתיד משכו את ההסתייגויות. כל ההסתייגויות הוסרו. יש בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. תגיד לי, מה, אתה לא מדבר עם פנטומימה? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. נעבור להצבעה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 41 בעד סעיף 1 – 26 נגד – 7 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 26 בעד, שבעה מתנגדים, נוכח אחד. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 42 בעד החוק – 26 נגד – 8 נמנעים – אין חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 26 בעד, שמונה מתנגדים, אחד נוכח. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה של יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> יושב-ראש ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יושב-ראש ועדת הכנסת. יושב-ראש סיעת הליכוד. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד–2024, פ/4558/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ט"ז בתמוז התשפ"ד, 22 ביולי 2024, בשעה 10:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:42. << סיום >>