דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ז ישיבה קצ"ו הישיבה המאה-ותשעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ז בתמוז התשפ"ד (23 ביולי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 10:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 6 משה סולומון (הציונות הדתית): 6 אלי דלל (הליכוד): 6 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 42) (מאגר חיסונים לאומי), התשפ"ד–2024 7 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 8 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 9 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 249) (שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024 10 אריאל קלנר (הליכוד): 11 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 13 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 15 עודד פורר (ישראל ביתנו): 16 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024 18 ינון אזולאי (ש"ס): 19 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 20 נאור שירי (יש עתיד): 21 הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024 25 ינון אזולאי (ש"ס): 26 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 28 יסמין פרידמן (יש עתיד): 28 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 30 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 32 עמית הלוי (הליכוד): 33 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 35 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 35 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024 36 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 36 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 44 נאור שירי (יש עתיד): 47 גלעד קריב (העבודה): 48 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 50 מיקי לוי (יש עתיד): 51 מירב בן ארי (יש עתיד): 52 שרון ניר (ישראל ביתנו): 53 נעמה לזימי (העבודה): 54 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 56 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 59 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 60 הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 25) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ד–2024 61 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 67 מירב כהן (יש עתיד): 68 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 69 נאור שירי (יש עתיד): 73 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 76 אושר שקלים (הליכוד): 77 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248) (שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024 81 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 81 הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024 85 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 85 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 87 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 90 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 91 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 91 הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024 92 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 92 דבי ביטון (יש עתיד): 95 אלי דלל (הליכוד): 96 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 97 הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024 99 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 100 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 102 יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 103 היו"ר ניסים ואטורי: 106 משה פסל (הליכוד): 106 הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6), התשפ"ד–2024 108 ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת. עודד פורר (ישראל ביתנו): 111 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 112 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 114 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 114 הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024 115 ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): 115 אלי דלל (הליכוד): 118 נאור שירי (יש עתיד): 119 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 121 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 121 הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024 122 פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): 122 מרב מיכאלי (העבודה): 125 שלי טל מירון (יש עתיד): 126 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273), התשפ"ד–2024 129 אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): 130 ינון אזולאי (ש"ס): 132 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024 134 משה פסל (הליכוד): 134 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 136 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 136 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 134) (תשלום דמי חניה), התשפ"ד–2024 136 נעמה לזימי (העבודה): 137 אברהם בצלאל (ש"ס): 140 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 141 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024 143 אברהם בצלאל (ש"ס): 143 מיקי לוי (יש עתיד): 147 יוסף טייב (ש"ס): 148 בועז ביסמוט (הליכוד): 149 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 152 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 152 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"ז בתמוז התשפ"ד, 23 ביולי 2024. הנושא הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. שלום גם לשר. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. צום י"ז בתמוז מועיל ומשמעותי לכל בית ישראל. כמנהגי, אני אדבר כל פעם על נופל אחר מבני קהילת יוצאי אתיופיה; הפעם – על סמל ראשון בנימין טשגר, השם ייקום דמו, בנם של זיוה ודרבה. הוא נולד באתיופיה ועלה לישראל עם משפחתו כשהוא רק בן חמישה חודשים. הוא למד בכפר הנוער ויצ"ו שבראשון לציון, ומשם המשיך למכינה קדם-צבאית ארז בבאר שבע. כשסיים את המכינה, התגייס לגדוד 51 שבחטיבת גולני. בבוקר שבת 7 באוקטובר פשטו מחבלי חמאס על מוצב כיסופים, שבו שירת בנימין. לשמע היריות חטף נשק, וביקש מחבר להצטרף אליו. השניים יצאו החוצה, ולאחר שחיסל שני מחבלים, נפגע ונפל. בנימין נפל בהגנה על אזרחי מדינת ישראל רק שלושה שבועות לפני שחרורו מצה"ל. כשסיים את מכינת ארז בבאר שבע, כתב בנימין מאמר על חווייתו: "פעם נשאלתי" – הוא אמר – "מה אתה לוקח איתך מהמכינה? בוודאות אני יכול לומר שאני לוקח את היכולת להשתפר כל יום, להיות חבר יותר טוב, שכן יותר טוב ואדם יותר טוב ממי שהייתי אתמול" – מילים עוצמתיות, שמעידות על אישיות נדירה שתוהה על מהות החיים והמשמעות שלהם. בנימין היווה דוגמה לאישיות מיוחדת שמחפשת להפיץ רק טוב מסביבו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. אמן ואמן. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. אחרון הדוברים לפרק זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים בשבועות האחרונים שיח פחות מכבד בין חברי הכנסת, ואנחנו שליחי ציבור, נבחרי ציבור, מהווים דוגמה – דוגמה לנוער, דוגמה לילדים, דוגמה לשיח. כשהשיח לא מכבד, זה לא מכבד אותנו, לא מכבד את הכנסת. גם חז"ל אמרו: דברי חכמים בנחת נשמעים. מראות שראינו שבוע שעבר, גם של כמעט בריונות – זה לא מתאים לנו. אני קורא לכל חבריי בקואליציה, באופוזיציה, בלי יוצא מן הכלל, כל אחד מאיתנו: קצת להוריד את הטון, להנמיך את הלהבות, לדבר לעניין, ושנאהב אחד את השני. הוויכוחים בינינו לא צריכים להיות שנאה, ולא צריכים להוות מקום להתקוטטות, אלא באמת לשיח מכבד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מצטרף לדבריך, חבר הכנסת דלל, ובטוחני שוועדת האתיקה המחודשת, שכבר חידשה השבוע את עבודתה, תיקח גם היא את הדברים לתשומת ליבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 42) (מאגר חיסונים לאומי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1051).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 42) (מאגר חיסונים לאומי), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אליהו ברוכי, ואליד אלהואשלה וקבוצת חברי כנסת נוספים, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו ברוכי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברוכי, אתה בכלל לא צריך לעלות לדוכן, תדבר למיקרופון משם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לרשותך עד עשר דקות פלוס זמן העלאת הדוכן, אדוני. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בוקר טוב. חבריי חברי הכנסת, במסגרת מרתון החקיקה הצפוי לנו בימים הקרובים, יש לי את הכבוד להציג בפניכם הצעת חוק שלא צפויה לתפוס כותרות, ועדיין נוגעת מאוד לנוחות האישית של כל אחד ואחת במדינת ישראל – הקמת מאגר חיסונים לאומי. בניגוד לשירותי רפואה הניתנים במדינת ישראל על ידי בתי החולים וקופות החולים, חיסון מעניקים גופים נוספים. ראינו את זה בקורונה, ואנחנו מכירים את זה גם בימים שבשגרה: בטיפת חלב מקבלים חיסון, בגיוס לצה"ל מקבלים חיסון ובעוד כל מיני הזדמנויות. כמה שזה פרימיטיבי, תמונת המצב כרגע היא שאין אף מאגר שבו יש תיעוד מסודר, מסונכרן, של כל החיסונים שקיבל האזרח. הוא רוצה לטוס לחו"ל וצריך לעבור חיסון לשם כך, אם אין לו זיכרון טוב או אוסף מסמכים מכמה גופים שונים, הוא לא ידע לומר אם הוא כבר מחוסן באותו חיסון או לא. הצעת החוק שעליה נצביע היום, בעזרת השם, באה לעשות סדר במערכת. משרד הבריאות בראשות חברי השר אוריאל בוסו, נרתם להצעה, ויפעל לפי החוק להקים מאגר חיסונים לאומי שמרכז את הכול. אתה רוצה לטוס לחו"ל וצריך לעבור חיסון לשם כך? אם כבר חוסנת, ברגע אחד, בקליק, תוכל למצוא תיעוד ואישור רשמי של מדינת ישראל בצורה מסודרת עם פירוט מדויק על החיסון שקיבלת – מתי קיבלת, איפה קיבלת. הצעת החוק שעליה נצביע היום גם שמה סוף לפנקס החיסונים הישן. האזרח לא צריך פנקס, כי יש לו גישה לאזור האישי במאגר החיסונים הלאומי. וכן, יש פה גם ערך מוסף כלכלי הנוגע לכיס הפרטי של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל. כיום אזרח שמבקש לשחזר את פנקס החיסונים שלו נדרש לשלם על כך כ-250 שקלים. ברור לכם שאחרי שהצעת החוק הנוכחית תעבור, הסיטואציה הזאת פשוט מיותרת, והאזרח לא יצטרך לשלם עבור כך. תם עידן הפנקס, ותם עידן התשלום על כך. לשמחתי, בדיונים בוועדת הבריאות בראשותו של חברי חבר הכנסת יוני מישרקי השאלה היחידה שריחפה באוויר היא איך לא חשבו על זה קודם. הייתה הסכמה הן של חברי הכנסת והן של הצוותים המקצועיים במשרד הבריאות שהמהלך הזה מתבקש. אבקש להודות לשר הבריאות אוריאל בוסו על ההירתמות לקידום החוק; לחבר הכנסת יושב-ראש ועדת הבריאות יוני מישרקי על ניהול הדיונים על כך; ליועץ שלי – התואר היותר-נכון הוא השותף שלי – אייזיק כץ, על הליווי מהרעיון ועד ההצבעה הנוכחית, ובעזרת השם, בהמשך, הלאה. כולי תקווה שגם כאן במליאת הכנסת החוק יזכה לתמיכת כלל החברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לשאת את דבריו. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> פחות. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים כאן על הצעה שהגשנו יחד עם חבר הכנסת ברוכי, שמאגדת ומכניסה את כל החיסונים תחת מוקד אחד, תחת קטגוריה אחת, במקום כל הנוהל הישן שהיה. ברגע שאנשים רוצים לראות את החיסונים שלהם, מן הסתם הם יוכלו לעשות את זה במהרה, ולא כמו שקיים היום – אי-אפשר לעקוב אחרי הדברים, מכיוון שיש כל מיני קופות, ואנשים לא מצליחים לעקוב אחרי מצבם הבריאותי. הצעת החוק הזאת נחוצה לכלל האזרחים על מנת להקל על המצב שלהם, להקל מבחינת מעקב אחרי מצבם הבריאותי. אין ספק שאנחנו צריכים להמשיך לייעל את כל המערך הבריאותי. במיוחד אני רוצה לדבר על החברה הערבית. אנחנו רוצים להתקדם ולהכניס שירותי בריאות גם לקהילה הערבית בנגב. למשל ביישוב אל-פורעה, יישוב של 15,000 נפשות, אין שם שום מרפאה, אין טיפת חלב, והמערך הבריאותי שם חסר לחלוטין. לכן הצורך הוא שגם הממשלה וגם אנחנו ככנסת נתקדם לספק את השירות הזה. אני גם שמח שיש קופות שמעוניינות להיכנס ליישוב אל-פורעה כדי לתת שירות לאנשים במהרה. זה חשוב מאוד, זה יכול לתרום לאוכלוסייה שם. ברשותך, אדוני, אני רוצה לדבר על החוק בכמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים, ערביי הפנים, החוק הזה מאחד את כל עניין הבריאות בחברה הערבית מבחינת ביקורי הרופאים, התייעצות רפואית וכל החיסונים בכרטיס אחד, והאזרח יכול ללכת ולבדוק באינטרנט ובכל אתר בריאות, הוא יוכל לראות את כל החיסונים שהוא קיבל, כדי שנוכל לעקוב אחר העניין הזה ונוכל לדאוג לכל הפן הבריאותי של החברה הערבית שלנו במדינה בכלל, ובנגב בפרט.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור כעת לדיון האישי. אני מתכבד להזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אני מודיע כי רשימת הדוברים נעולה. מי שלא יהיה בזמן שאקרא בשמו, כאילו ויתר על זכות הדיבור. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. הגענו לסוף. אם כן, חבר הכנסת ברוכי, תרצה לעלות לסכם את הדיון? לא. אם כך, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 42) (מאגר חיסונים לאומי), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 42) (מאגר חיסונים לאומי), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 42) (מאגר חיסונים לאומי), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 249) (שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1053).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 249) (שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת קלנר להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך מרגע זה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום צום 17 בתמוז. ביום הזה אנחנו צמים וזוכרים את הבקעת חומות ירושלים בידי הרומאים לפני 1,954 שנים, בדרך להחרבת בית המקדש במדינת ישראל העתיקה. אנחנו עם עם זיכרון ארוך, אדוני, אבל אנחנו צמים לא רק כדי לזכור ולהתאבל; אנחנו צמים כדי לחזור בתשובה ולתקן. החוק הזה שמונח בפניכם היום, חבריי, בא לתקן – הוא בא לתקן מציאות מקולקלת, מציאות לא מוסרית, מציאות אובדנית. עם ישראל, שחזר לארצו העתיקה והקים בה מדינה – מדינה שאויביו לא קיבלו מרגע הקמתה, ועשו הכול כדי למחוק אותה מעל פני האדמה – העם הזה, למוד הסבל והייסורים, העם אשר נלחם על קיום ריבונותו בארצו ואשר החליט לתת לכל אזרחי מדינתו שוויון זכויות, ובהן גם זכויות סוציאליות, ללא הבדל דת, גזע ומין, העם הזה היום ממש ברגעים אלה משלם קצבאות ילדים גם לרוצחיו ולמבקשי נפשו. זו מציאות אבסורדית, מקולקלת, שדורשת תיקון. אני חוזר שוב: חבריי, תבינו את האבסורד. בבתי כלא יושבים היום קטינים שרצו וניסו לרצוח יהודים רק בגלל שהם יהודים. הם אוכלים בכלא על חשבונך, אדוני היושב-ראש; הם שותים בכלא על חשבונכם, חבריי חברי הכנסת; הם ישנים בכלא על חשבונכם, אזרחי ישראל. אבל במקביל ההורים של ה"תכשיטים" האלה – ה"תכשיטים" האלה, הנוח'בות האלה – מקבלים קצבאות מכולנו. אתמול העברנו כאן ברוב גדול חוק נגד אונר"א – חוק מבורך – אבל עכשיו אני מדבר עלינו, על מדינת ישראל. מדינת ישראל משלמת קצבאות לרוצחים שלה. אזרחי ישראל, אתם משלמים. משלמי המיסים משלמים להם קצבאות. לא אונר"א, לא רשות הרצח הפלסטינית – מהם אני לא מצפה לכלום. אנחנו משלמים. אנחנו מבקיעים את חומות ירושלים במו ידינו. בעיני האויב הברברי שלנו כולנו אויבים והם כולם לוחמים, גם קטינים; אנשים, נשים, ילדים – כולם חלק מהג'יהאד, מהמאמץ המלחמתי בישות היהודית בחבל הארץ, שמבחינתם הוא דאר אל-אסלאם. והאויב הברברי הזה לא נמצא רק בעזה; הוא לא נמצא רק ביהודה ושומרון; הוא לא נמצא רק בלבנון. אפילו כמה קילומטרים אוויריים מפה יש אנשים שמבחינתם רצח של ילד יהודי הוא דבר נשגב, דבר נעלה. כולנו מטרות, והם כולם לוחמים. חשוב מאוד גם לציין שהבית הזה, כנסת ישראל, עשה את העבודה. חוק דומה לחוק שאני מציע עבר כאן ברוב גדול בשנת 2015. אבל אז, חבריי חברי הכנסת, הגיעו כמה ארגונים, כמו עדאללה, כמו המוקד להגנת הפרט – שעוסק בעיקר בהגנה על פרטים שהם מחבלים – ועוד כמה ארגונים, ועתרו לבג"ץ. החוק נפסל בבג"ץ ברוב של חמישה נגד ארבעה בשנת 2021, והטענה המרכזית היא: שוויון. שופטי הרוב טענו שזה לא בסדר שאנחנו מבחינים בין הפשע הפלילי לפשע הלאומני. ואני אומר כאן היום: בוודאי שאין שוויון בין פשע פלילי לפשע לאומני. ואני קורא לכם, חבריי, גם לומר זאת בפה מלא: אין שוויון בין ההתמודדות הנדרשת מצד מדינה כלפי פשע פלילי לעומת ההתמודדות הנדרשת מאיתנו כלפי הפשע הלאומני. הפושע הפלילי פוגע בחברה; הפושע הלאומני בא להרוס את החברה. הפושע הלאומני בא בשם החברה והעם שלו, ותמיד נהנה ממעגלים משפחתיים וחברתיים התומכים בו ורואים בו שליח לביצוע פעולות נשגבות. הפושע הלאומני הוא חלק ממלחמה בנו, ויש להילחם בו ובסביבתו התומכת. אם פסיקת בג"ץ לפני שלוש שנים הייתה שגיאה קשה, הרי שבמציאות של היום מדובר כבר בטירוף של ממש. את המציאות הזאת של הבקעת חומות ירושלים בעצמנו חובה לתקן. אדוני היושב-ראש, אני חייב לציין שכשהגשתי את הצעת החוק הזאת בסוף ינואר, הייתי בטוח שלאחר שהכנסת שוב תאמר את דברה, עכשיו גם השופטים בבית המשפט העליון – אין סיכוי שהם יחזרו על פסיקתם. הרי אנחנו אחרי 7 באוקטובר, וראינו עם איזה אויב יש לנו עסק, והרי ברור שאין שום הבדל בין חמאס רפיח לחמאס שועפאט, בין חמאס ח'אן יונס לחמאס עיסאוויה. מישהו באמת חושב שיש הבדל בין מניעי הנוח'בות למניעים של נפוז חמאד, אשר בגיל 14 דקרה את מוריה כהן כשזו ליוותה את ילדיה לבית הספר, או למניעים של מחמוד מוחמד עליוואת, אשר בגיל 13 ירה באב ובנו כשאלה היו בדרך לכותל המערבי? כל אדם מבין שאין הבדל. האם ראוי שבשעה שהמחבלים האלה יושבים בכלא, הוריהם צריכים ליהנות מקצבת ילדים? ברור שלא. ואני הייתי בטוח שבג"ץ – אין סיכוי, הפעם הוא לא יחזור על השגיאה, ואני עדיין מקווה שהוא לא יחזור על השגיאה הנוראית הזאת. אבל לאורך כל הפסיכוזה שמתרחשת בבג"ץ, אדוני היושב-ראש, אני חייב לציין שאני כבר לא בטוח. "שופטי העם – על איזה עם אתם מגינים?" זעקה בבג"ץ לפני יומיים איריס ברנשטיין, תושבת העוטף, בעוד דיון הזוי של ארגוני שמאל קיצוניים במימון מדינתי זר לטובת האויב ונגד צה"ל. אבל בג"ץ המשיך לדון, כמו שהוא דן בזמנו בעתירה על חוק הדומה לזה שאנחנו מעבירים כעת, כמו שהוא דן בהוראות פתיחה באש ששחקו את הפרימטר, כמו שהוא דן בקלוריות של הנוח'בות, כמו שהוא דן בהחזקת הגופה של וליד דקה. אז אני כבר לא יודע מה יהיה אחרי שהחוק הזה יעבור, בעזרת השם, ושוב ארגוני שמאל קיצוני במימון מדינתי זר יעתרו, ושוב בג"ץ ידון בו ממרומי ערכיו המנותקים, אבל אני כן יודע דבר אחד: המחויבות שלנו כמחוקקים, כמי שנשלחו לכאן על ידי אזרחי ישראל, המחויבות המינימלית שלנו היא לומר די לטירוף, די לאבסורד, די למימון הרוצחים בידי הנרצחים, די לעוול המוסרי הזה. וגם אם בג"ץ יפסול שוב, וגם אם שוב יבקיעו את חומות ירושלים, אני אחזור ואחוקק, אנחנו נחזור ונבנה את החומות, וכך שוב ושוב ושוב עד שנתקן את העוול, עד שנבנה חומה מוסרית, חומה ערכית איתנה, עד שהחומה הזאת תיבנה ולא תיפול עוד לעולם. ההתמדה היהודית הבלתי-נלאית תנצח. אני קורא לכולם להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. נעבור כעת לדיון האישי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הסתכלתי על הצעת החוק – זו עוד הצעת חוק פופוליסטית בשם הטרור, וזו לא ההצעה הראשונה של המציע – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בשם המאבק בטרור. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בשם המאבק בטרור, אבל כשעלה המציע לדוכן, הוא דיבר על הטרור כאילו הטרור הוא בצד אחד – בצד הפלסטיני, בצד הערבי – והוא לא התייחס בהצעה שלו לטרור של המתנחלים, המתרחש יום-יום. אני מדבר על נוער הגבעות. גם יש עצורים בעשרות, ויש כאלה בבית סוהר. האם אתה רוצה להחיל את החוק עליהם? האם אתה רוצה להחיל את החוק גם על מיידי אבנים מנוער הגבעות על חיילים – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני כתבתי בחוק "טרור". אני לא יודע מה אתה קורא – אני כתבתי בחוק "טרור", מי שהורשע בבית המשפט בטרור. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האם אתה רוצה להחיל את החוק גם על כל הפשעים שמתבצעים בשם נוער הגבעות בהתנחלויות, במה שעושים ביום-יום – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא עונה לך – כל מי שיעשה טרור. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> כל מי שעושה טרור. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האם אתם מתעלמים מהמציאות, ובשם המאבק בטרור מביאים עוד הצעה שאין לה מקום? אתה מדבר על ילדים – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שנעשה השוואה? אתה באמת רוצה שניכנס להשוואות? אתה באמת רוצה שניכנס להשוואות, כמה טרור יוצא מפה וכמה טרור יוצא מפה? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רוצה השוואות, אני מדבר על המוסר הכפול שלכם, מתייחסים לא אותו דבר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> המוסר כתוב בחוק. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה בא להגן על אנשים שנמצאים בהתנחלויות, בשטחים כבושים, שגם הדין הבין-לאומי אמר את דבריו עליהם ביום שישי, שהם לא חוקיים, ואתה בא להגן עליהם – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איזה שטחים כבושים? איזה שטחים כבושים? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה מגנה רצח של מתנחלים? אתה מגנה רצח של מתנחלים? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ולכן אנחנו נתנגד להצעת החוק. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה מגנה רצח של מתנחלים? אתה מגנה רצח של מתנחלים? אנשים, נשים וטף – אתה מגנה רצח של אנשים, נשים וטף? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נוח לך לעלות לדוכן ולתקוף את ארגוני השמאל. בשם המאבק בטרור נוח לך לתקוף גם את בג"ץ. זה מה שאתה מייצג. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך בטרור, זה מה שאתה. אתה תומך בטרור. אנשים, נשים וטף – אם הם מתנחלים, זה לא מעניין אותך. אתה לא מגנה את זה בכלל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. אני קובע כי רשימת הדוברים נעולה. מי שלא יהיה נוכח כשאקרא בשמו, כאילו ויתר על זכות הדיבור. חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התקשרתי לאנשים שלנו ביישוב א-רויס. לפני כמה דקות נכנסו לשם דחפורים. אנחנו מדברים כאן כל הזמן על העניין של ההריסות בנגב, אדוני היושב-ראש, ואין תשובות. הפקידים בנגב לא מבינים – רק הריסות. הם לא רוצים לדבר עם אנשים, לא מנהלים משא ומתן עם התושבים. מספיק – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואליד, מה שמתבצע בנגב, ההריסות, זה טרור לכל דבר. מה שהם עושים זה טרור. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מספיק עם ההריסות האלה. אנחנו כבר פנינו לראש הממשלה, ולא קיבלנו מענה. עכשיו הם הורסים ביישוב א-רויס, אדוני היושב-ראש, ולפני זה הרסו בערערה בנגב אצל משפחת אל-ע'ול, וביום שני אצל ע'נאים ואבו אל-ליל ומשפחת אבו עסא בוואדי אל-ח'ליל. אני לא מבין מה הממשלה רוצה מהבדואים בנגב. הגיע הזמן שתפסיקו לרדוף את האנשים, תיתנו לאנשים לחיות בכבוד, תיתנו לאנשים לבנות במקום להרוס. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ולחשוב אחרת, להתנהל עם הבדואים בגישה אחרת, בצורה שונה. כך אי-אפשר להמשיך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר – חבר הכנסת עטאונה, גם אתה, כמו חבר הכנסת עודה, מדבר פה אתמול על השטחים הכבושים והבלתי-חוקיות שלהם. אז בואו, גם מעבר לאמת ההיסטורית של זכותנו על הארץ הזאת, כדאי שגם האמת המשפטית תיאמר פה בבניין, למרות שהייתי מצפה מכם שלפחות אותה תכירו. אתם מסתובבים פה כאילו כבשנו ב-1967 את יהודה ושומרון מהמדינה הפלסטינית. לא הייתה מדינה פלסטינית ב-1967. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזו מדינה? לא הייתה מדינה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ב-1967, במלחמת מגן שניהלה מדינת ישראל נגד ירדן, היא שחררה את השטחים האלה מידי ירדן. אבל אז אתה אומר: רגע, אז כבשנו אותם מירדן, הירדנים הרי שלטו בשטח הזה, ולא היא – גם לירדן לא הייתה זכות על יהודה ושומרון, ואני מדבר רק על פי כללי המשפט הבין-לאומי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש הלכה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה נורא מרגיז אותך, אבל זאת האמת: גם לירדן לא היו זכויות ביהודה ושומרון על פי כללי המשפט הבין-לאומי. למה? כי ב-1948, במלחמת השחרור, מידי מי ירדן כבשה את השטחים האלה? מידי ישראל, כי השטחים האלה היו שייכים למדינת ישראל גם על פי כללי המשפט הבין-לאומי. הרי מה היה לפני כן? שאלתי את חבר הכנסת עודה, אני שואל גם אותך. אז לא ב-1967 – ב-1948 הייתה פה מדינה פלסטינית? ב-1938 הייתה פה? ב-1600 הייתה פה? לא הייתה, כי מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית, לא היה דבר כזה. מה היה ב-1948? מה קרה לפני כן? בוא נלך 100 שנה אחורה. בוא נלך ל-1917 – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי ראש ממשלה אחד. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא נלך ל-1917, עד אז הטורקים הם אלה ששלטו פה ככובש בתוך כל השטח הזה, וב-1917 הבריטים ניצחו את הטורקים וקיבלו הם את האחריות על השטח הזה. בנובמבר 1917 נותן הלורד בלפור הבריטי הצהרה שהוא נותן ליהודים, והוא אומר: ארץ ישראל לעם ישראל כבית לאומי לעם היהודי. אגב, ארץ ישראל שעליה הוא דיבר – ארץ ישראל השלמה, כולל עבר הירדן המזרחי. ב-1922, כשקרעו את עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל, אנחנו כבר ויתרנו, אנחנו כבר ויתרנו אז, ובעצם מה שנשאר מהבחינה המשפטית של המשפט הבין-לאומי ששייך לארץ ישראל, ששייך לעם ישראל – אתה יודע מה? מהים עד הנהר, מהים עד הנהר. זה שלנו. אני סבור שיש שתי גדות לירדן, זאת שלנו זו גם כן. ויתרנו על אחת, אבל מהים עד הנהר זה שלנו. זאת לא רק האמת ההיסטורית, זאת גם האמת המשפטית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. לפיכך, חבר הכנסת קלנר, תרצה לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 249) (שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 249) (שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 23 בעד, חמישה מתנגדים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 249) (שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1054).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ינון אזולאי, אברהם בצלאל, ואליד אלהואשלה וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני מתכבד להביא את הצעת חוק עבודת נשים (היעדרות בן זוג בשל אשפוז פג), חוק דמי המחלה, לקריאה ראשונה. זה בעצם תיקון לחוק חופשת מחלה להורים שנולד להם ילד פג. היום החוק מתייחס להורים, לאישה שנולד לה ילד בבית החולים והוא היה מאושפז למעלה משבועיים, ואז יש כל מיני חריגות בחוק שאפשר לאשר לה עוד דמי מחלה, אבל החוק לא מתייחס לילד שנולד פג. אגב, מבחינת פג יש כמה התייחסויות בחוק: האם הוא נשאר בפגייה? האם כל אשפוז בפגייה נחשב כפג או לא? על זה נצטרך לדון בקריאה שנייה ושלישית. כרגע מה שמובא לפניכם זה ילד שמוגדר כפג, שהוא מאושפז, והדבר מקשה על הוריו יתר על המידה, במיוחד אם יש לו עוד אחים אחרים, ואז הם צריכים להקדיש את הזמן ולחלק את עצמם בין בית החולים לבין הבית. כאשר זה ילד אחד, זה כבר קושי שמספיק בשביל לתת להורים מעבר לכך, אבל אם יש הורים שיש להם גם ילדים בבית, אז הקושי פי כמה וכמה. בחוק מוצע שיהיו 23 ימי חופשה, שמהם 15 ימי חופשה של בן הזוג או בת הזוג בשביל ללוות את הילד – ימי החופשה שלהם, הצבורים לו. מעבר לכך, יהיו ימי חופשה שהוא צבר כימי חופשת מחלה – לא כימי חופשת מחלה של ילד אלא כימי חופשת מחלה שלו – וההורים לא יצטרכו לעשות את זה. החישוב של הימים הראשונים יהיה בפעם אחת. הם יוכלו לקחת אותם לסירוגין, אבל הם יקבלו אותם כפעם אחת – שלושת הימים הראשונים שייחשבו יהיו כפעם אחת, ולא יחזור החישוב על עצמו עוד פעם. לכן פה זה בעצם בשורה לאותם הורים לילדים פגים. אבל אני חוזר ואומר – אגב, יש עוד בעיה, של ילדים שנולדו וצריכים השתלת כבד, שזה דבר שאנחנו רואים היום. אין הרבה כאלה, יש סך הכול כ-24 ילדים בממוצע בשנה, ואפשר גם את זה לפתור. אני לא יודע אם נצליח לפתור את זה בחוק הזה. אני מקווה שנגיע להבנות עם האוצר גם בחוק הזה. אבל יחד עם זאת, כרגע מה שמונח זה על ילד שנולד פג, שגם את זה נצטרך להרחיב. כמובן, אני מקווה שזה יהיה בהבנה ובהסכמה עם האוצר. על ילדים אחרים – כי פגים לבד יש לפי הנתונים של האוצר בסביבות 2,000 בשנה – ביקשנו לקבל לוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית נתונים מעודכנים – כי זה של שנת 2021 – כמה יש בסך הכול שהיו מאושפזים בפגייה. הצעת החוק הזאת באה לתת עוד ימי חופשה לאותם הורים שמתמודדים גם ככה. אני רוצה להודות פה לכל חברי הכנסת המגישים איתי יחד, אברהם בצלאל, ואליד אלהואשלה וחברי כנסת נוספים, שהגישו איתי את הצעת החוק הזאת ומקווים שהיא תעבור. הרב אייכלר, אני רוצה להודות לך באופן אישי. זו לא הפעם הראשונה שאתה עושה את הכול על מנת להעביר חוקים כאלה חשובים שמגיעים אליך לוועדה, ואתה עושה את זה בטוב טעם ובמהירות, ביעילות, ואתה גם עוזר להביא גם הסכמות. אתה לא רק אומר לחבר כנסת: טוב, שב פה, אלא אפילו יותר מזה. בכמה חוקים הייתי צריך ללכת למקום אחר להצבעה – אמרת לי: זה כמו חוק שלי, זה החוק שלי כשאתה פה. אתה עושה את הכול על מנת להעביר, אני מודה לך על זה, ושנמשיך יחד לעשות דברים טובים למען עם ישראל. אתה עושה את זה ונעשה את זה ביחד למען כלל עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כמובן, אני מבקש להצביע בעד. כן, זה מובן. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ואם היית שוכח, אז אני מניח שגם חבר הכנסת אברהם בצלאל היה מצטרף לקריאה הזאת. אתה רוצה לעלות ולנמק? לא. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – גם הוא מוותר. נעבור לדיון האישי. כאמור, הרשימה נעולה. מי שאקרא בשמו ולא יהיה נוכח, כאילו ויתר על זכות הדיבור. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עטאונה, זה לכל הפגים. זה בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עודד – איפה עודד פורר? עלה עודד פורר ואומר: מהים ועד הנהר, והוא סיים: זה שלנו. עודד, איך זה שלך מהים לנהר? אני אומר לך, גם בצד הפלסטיני יש זרמים שאומרים שמהים לנהר גם שלנו. ואני בא ואומר ואנחנו באים ואומרים שכתוצאה מההתפתחות ההיסטורית ב-100 השנים האחרונות יש בין הים לנהר שני עמים: יש את מדינת ישראל, שקמה ב-1948, ויש את העם הפלסטיני, שמחכה להקמת מדינה ולהגדרה עצמית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במציאות הקיימת היום, בין הים לנהר יש כמעט 50% מ-14 מיליון, שהם 7 מיליון פלסטינים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אמרת – – – די. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך אתם רוצים לשלוט בשבעה, שמונה מיליון פלסטינים מהים לנהר? אתם לא תובילו למדינת ישראל, במציאות הזו אתם מובילים למדינה לאומית שתוך חמש שנים הרוב בה בין הים לנהר יהיה רוב פלסטיני. ולכן אין דרך אחרת לפתרון מהליך מדיני ומהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. זה הפתרון ואין פתרון אחר. מי שמאמין שמהים לנהר זה שלו, הוא מוליך שולל את אזרחי המדינה. מי שמאמין שמהים והנהר זה שלו, רוצה שהמלחמות יימשכו. מי שמאמין שמהנהר לים שלו, הוא רוצה לראות עוד שכול, עוד דם. מי שרוצה ומאמין שמהים לנהר זה שלו, הוא רוצה לראות עוד ועוד מלחמות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול יצא לי לצפות בנאום של חבר הכנסת קֶלנר בנוגע לוועדת החקירה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קַלנר, כמדומני. קלנר, נכון? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> קַלנר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> צדקתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קלנר, סליחה ומחילה, שמך יתוקן לאלתר בפרוטוקול. דיברת על ועדת החקירה. הדברים שאמרת – מצאת לעצמך קורבן חדש ואשם נוסף במחדלי 7 באוקטובר. קודם כול, אתה עושה את זה בחן ומאוד יפה. אתה קודם כול אומר: המחדל הזה חייב להיבדק. ואללה, יפה. לא חשבנו כמוך, אנחנו קודם כול מסכימים. ואז אתה אומר מי אשם נוסף, משמעותי מאוד, בשחיקה – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קלנר, בכוונה אמרתי את שמך, כדי שתהיה לך את הזכות להגיב וכדי שלא תפריע לי באמצע. חבל על הזמן. אז אמרת: בית המשפט לקח לעצמו סמכות, ולכן הוא גם חייב להיחקר. הוא גרם לשחיקת הפרימטר, ציינת שם; הוא מתערב בקלוריות של האסירים; הפצ"רית, היא עכשיו אוסרת חיסול מחבלי נוח'בה, אנסים, חוטפים ורוצחים. עכשיו, הרי ידענו שזה יגיע, ידענו שמתישהו מישהו יבוא ויגיד: גם בית המשפט – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא אמרת? למה לא אמרת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביקשתי שלא תתערב, ציינתי את שמך כדי שתקבל את הזכות המלאה, אבל אתה ממשיך להתערב, אז שלוט בעצמך. אני אומר, ידענו שהרגע הזה יגיע, שאתה תכניס גם את בית המשפט. אני מבין אותך, כי ועדת חקירה זה נשמע אולי פומפוזי, אבל אני רק רוצה להזכיר לך, שכאילו בשנות שלטונכם מיניתם ועדת חקירה אחת שתבדוק איזה מחדל. אני לא יודע אם ברוך השם, אבל היו לכם כמה מחדלים שייכנסו לספרי ההיסטוריה של העם היהודי, נכון, חבר הכנסת פינדרוס? למשל מירון. ועדת החקירה אומרת במירון: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו – – – ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים – – – מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד". אבל מה זה מעניין אתכם בכלל? מה זה מעניין אתכם? איזה ועדת חקירה בכלל היה לה אחרי זה שיניים של מה שקרה? הרי אתם לא סופרים אף אחד. אז יש לי הצעה פרודוקטיבית, כי התחלתי בטוב – שכולנו מסכימים שהיה מחדל – ואני רוצה גם לסיים בטוב ולומר לכם שיש לי המלצה לוועדת חקירה מיוחדת שאתם תקימו, שאגב, תכלול את כלל רשויות השלטון במדינת ישראל. אני מציע שיו"ר הוועדה יהיה ינון מגל, בתור נציג של כלב השמירה של הדמוקרטיה. הוא ידוע כעיתונאי כל כך חסר פניות, עם תחקירים לכל אורך ורוחב החברה הישראלית – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, יש לי הצעה יותר טובה, יש לי מישהו – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברשות המחוקקת, מחילה מכל מי שנוכח פה, אני חושב שטלי גוטליב צריכה להיות הנציגה של הרשות המחוקקת. נציג הרשות המבצעת אני חושב, שוב, במחילה מכם, השרים שנמצאים פה, שיאיר נתניהו הוא צריך להיות הנציג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והנציג הרביעי, של הרשות השופטת – משפט אחרון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בזה נסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. נציג הרשות השופטת ייבחר ברוב קולות על ידי שלושת הנציגים ינון מגל, טלי גוטליב ויאיר נתניהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברי הכנסת, מי מכם המציעים ירצה לסכם, או שנעבור להצבעה? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא ויתרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל אתה לא ברשימה, אדוני. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני ברשימה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שתי רשימות? לא, לא, אתה לא ברשימה, הרשימה לפניי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר בחוק הבא. יאסר, יש מלא חוקים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש עוד הרבה חוקים, תקבל את הרשות. חברי הכנסת המציעים, מי מכם ירצה לסכם, או שנעבור להצבעה? אם כן, אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. הצבעה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בשל בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בשל בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בשל בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1055).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, גם היא של חבר הכנסת ינון אזולאי, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אזולאי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, רק שתדעו שהיום חם. כל אלה שמסתכלים עליי בפעם השנייה. הכול בסדר. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד לעלות פה שוב ולהציג את הצעת החוק להצלת מזון. היום, על פי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022 שפרסם ארגון לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וארגונים נוספים – חברים, כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קצת יותר שקט באולם, חבר הכנסת אזולאי נמצא פה, מדבר. אנא מכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הבעיה היא שאני יושב-ראש הסיעה ומי שמפריע זה חברי הסיעה שלי. אני אטיל עליכם סנקציות, חבל. ששי, זה קשור אליך, ששי ששון גואטה. מזל שלא קוראים לך ששי ששון סוסנה. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא משנה, הכול בסמ"ך. בכל אופן, על פי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022 שפרסם ארגון לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וארגונים נוספים, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 היה 2.6 מיליון טונות, בשווי של 23.1 מיליארד שקלים חדשים, כלומר למעלה מ-23 מיליארד ש"ח שווי של מזון נזרק בכל שנה. כדי לצמצם את היקף אובדן המזון, יש הצעת חוק שמונחת כרגע כאן לקריאה ראשונה. מוצע לקבוע כי גוף ציבורי שהוגדר משרד ממשלתי ויחידות הסמך שלו המספק שירותי הסעדה לבאים בשעריו במינימום של 500 מנות, או כאלה שמקבלים שירותים מאותה הסעדה, לא יסרב סירוב שאינו מוצדק לבקשה של הארגון לחלוקת מזון להתקשר עימו לשם איסוף המזון העודף. הווה אומר, בהצעת החוק הזאת באים ואומרים שעל מנת לצמצם את השלכת המזון הזה, שהוא מזון טוב, שהוא מזון שנמצא אכיל ועובר ביקורת ונמצא במקררים – דיברנו על כך שהוא לא יהיה על הפס – הכול על מנת לשמר את הביטחון התזונתי במזון, שאותם אלה שיקבלו אותו, העמותות, יוכלו לחלק אותו. אגב, גם הרחבנו את זה לכל העמותות שהן בנות חלוקה. יש רשימה במשרד הבריאות שגם בודקת את זה, אילו עמותות ראויות לחלק את המזון. לכן ביקשנו שהחובה תהיה על אותם ארגונים לתת. אם אין סיבה מוצדקת לסרב, יהיו חייבים לתת לאותם ארגונים על מנת שזה יגיע למשפחות נזקקות, למשפחות מוחלשות, למשפחות שצריכות את זה. על ידי כך נוכל לעזור לעוד אלפי משפחות בישראל, אפילו עשרות אלפי משפחות בישראל, שיוכלו להיות ניזונות מאוכל בריא, מאוכל טוב, מארוחות חמות. לא פעם אנחנו מקבלים פניות של אנשים, של משפחות, שאומרים: אני רוצה רק פרוסת לחם, משהו קטן. איזה כאב לב לראות לפעמים במקומות שלא יכולים. אומרים: עזוב אותי, לוקח וזורק את האוכל, טונות, זורקים את האוכל. וזה בא לתקן את העוול הגדול הזה. אני חייב להגיד תודה ללקט ישראל, שבאמת העירו ועוררו את העניין הזה. לקחתי את זה בשתי הידיים. אני חייב להגיד גם לחברת כנסת יסמין פרידמן, שגם יש לה חוק מוצמד, שאנחנו מובילים את זה ביחד, יישר כוח על זה. לקט ישראל, הייתי – אני חייב להזכיר את מירב בן ארי. כשהיא לא הייתה בכנסת – היא לא נמצאת פה, אז אפשר לדבר אפילו שלא בפניה – היא אומרת לי: אתה חייב לבוא לראות ארגון מיוחד. באתי וראיתי, ומאז התחברתי לארגון הזה. הוא באמת עושה דברים מדהימים. אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך מילה טובה על הכנסת. הנהגתם פה בראשות המנכ"ל – הוא מעודד שלא תהיה זריקת מזון של האוכל שנמצא פה. נטלי שלף, אני חייב להגיד לך – היא מנהלת הוועדה של קרן הגז. אתה צריך לראות אותה. ראית אותה, אבל כולם פה מכירים את האישה הזאת, שעומדת שם ולוקחת, עם צוות עובדים, עם ועד העובדים, שיזם את זה, ועד עובדים מעולה שיש פה, היושבת-ראש הודיה – אתה רואה שהם עושים את זה מכל הלב. היו יכולים ללכת הביתה, לגמור את הסיפור וזהו. באתם, יזמתם, המנכ"ל בא ביוזמה שלך ואומר: אנחנו נממן. יש עלות לזה, יש כלים, אולי יש גם עובדים שנשארים קצת, אבל אני חושב שההירתמות הזאת למקום הזה, לדבר הזה, היא דוגמה לכל משרדי הממשלה שצריכים להבין את זה. לכן החוק הזה בא – פה עשו את זה בלי חוק, אגב. אין שום חוק פה בשביל לעשות את זה, אבל ראו – זה התחיל מהמלחמה, ראו שאנשים פתאום צריכים. פתאום זה מתרחב, ורואים שכל יום יש פה אנשים שבאים, עוד עמותות, עוד אנשים, עוד משפחות, שצריכים את זה. האוכל טרי, האוכל טובה, אוכל טעים, הכול, ומגיע בצורה הכי מכובדת שיש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כשר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשר למהדרין, באמת בצורה הכי מכובדת שיש. על זה באמת מגיע יישר כוח לעוסקים במלאכה. אני אומר לנטלי: על מה שאת מקדישה פה מזמנך יחד עם שאר העובדים, הקדוש ברוך הוא ישלם שכרכם. זה דבר נפלא ודבר טוב. כמובן, אני רוצה להודות גם לך, אדוני יושב-ראש הוועדה הרב אייכלר. אופיר כץ, ראש הקואליציה, אני אודה גם לך – אם תזוז, אני אודה גם לך. תודה רבה לך, אופיר כץ, שאתה מסייע כל פעם להעלות עוד חוקים, ובאמת עושה פה את הדברים בטוב טעם ודעת. יישר כוח. והרב אייכלר, עוד הצעת חוק טובה אצלך בוועדה. אתה עושה הכול על מנת להציל מזון בשביל הרווחה, בשביל אנשים. יישר כוח. שנעשה דברים טובים, בעזרת השם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. << הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2793/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יסמין פרידמן) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כפי שאמר חבר הכנסת אזולאי, להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן, לדיון המוקדם. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת פרידמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, חבריי חברי הכנסת. אני לא אחזור על הדברים, כי ינון הציג את החוק. אני רק אומר שאני אוסיף על זה שאני חושבת שמהות של חברה מתוקנת היא אחריות הדדית. זו בדיוק מהות החוק: חברה שיש לה עודף נותנת למי שאין לו. זה דבר ראשון, זו אחריות הדדית. הדבר השני שלא הדגשנו הוא שאנחנו מדברים גם על איכות סביבה, כי אנחנו מצמצמים את כמות המזון שצריך להטמין. זאת אומרת, אנחנו משיגים כאן עוד משהו שיש לו ערך נוסף – פחות אשפה, פחות מזון להטמין ויותר איכות סביבה. אני כן אומר שזה חייב להיות חלק מתוכנית מאוד מאוד גדולה וחקיקתית, כי מצד אחד אנחנו מאבדים מעל 20 מיליארד שקלים במזון; מצד שני, המחירים עולים. אין מספיק תוכנית אסטרטגית להצלת מזון, תוכנית שצריך להשקיע בה כסף. על כל שקל שנשקיע אנחנו נקבל 4 שקלים של מזון. הכול בסופו של דבר צריך להיות תוכנית עליונה שמתייחסת למשבר האקלים, לתכנון חקלאות, למזון העתיד, לפיתוח של מזון העתיד. הדברים לא ייראו אותו דבר. אני מודה לחבר הכנסת ינון אזולאי, תודה רבה על שיתוף הפעולה, ליושב-ראש הוועדה וכמובן ללקט ישראל, שזאת משימת חייהם, והם הופכים אותנו לחברי כנסת יותר טובים. הם מלמדים אותנו, אנחנו פשוט לומדים דרכם המון המון דברים, אז תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת היא שתחילה אני רוצה לברך את חה"כ ינון אזולאי על היוזמות החברתיות שהוא מביא כל הזמן. כששר הרווחה נמצא כאן, זו גם הזדמנות, ואני רוצה בכל זאת להגיד שני דברים שניקח לתשומת ליבנו. אני חושבת שצריך לעשות את הדברים בצורה יותר מעמיקה ואמיתית ומהותית, וכך באמת נוכל להגיד שעשינו טוב והקלנו על אותם נשים ואנשים שנמצאים במצוקה. בקשר לחוק הזה של תרומת מזון, אני חושבת שיש תפקיד מאוד חשוב למדינה. אנחנו יודעים שישנן יוזמות אישיות, פרטיות, של אנשים באופן פרטי, על חשבונם האישי, שדואגים בזמנם וגם מפנים מקום ועושים את כל העבודה בצורה פרטנית ואישית. צריך שהמדינה תעודד יוזמות כאלה על ידי מתן הבסיס של המקום לפחות. את השאר, לגבי כוח אדם וכל החלק של ההתארגנות, הלוגיסטי – באמת נעודד התנדבות של אנשים. יש הרבה אוכל שנזרק לפח. אתה זוכר, ינון, שלי לפחות הייתה הצעת דיון בנושא הזה. אנחנו כן יכולים לתת לאנשים. הרבה פעמים, הרבה לילות הילדים הולכים לישון בלי מנה מזינה כמו שצריך ובלי מנה חמה. ברשותך, כבוד היושב בראש, אני רוצה להתייחס גם להצעת חוק שהייתה קודם לגבי ימי מחלה. אני חושבת שזה טוב, התקדמנו עוד צעד. בעניין של צבירת ימי חופשה זה מוגבל ל-55 ימים, וטוב שאפשר לנצל עוד 13 ימים ולא להוריד אותם מאותה מכסה, ועוד שמונה ימים על חשבון ימי המחלה. אבל מה? תסתכלו, יש את שני הדברים בהצעת החוק של ינון, מה שהיה קודם, ובנוסף, עוד תנאי – שהבן אדם יעבוד שנה אצל אותו מעסיק. אבל מה לעשות? אנחנו יודעים שהיריון לא תמיד בא ומתוכנן כמו שאנחנו רוצים. לכן, מה אנחנו עושים לאותם אנשים? אני חושבת שמדינה שדואגת באמת לרווחת אזרחיה צריכה לתת קצת מעל למשהו שהוא על חשבון העובד עצמו, ולבוא קצת לקראת, מעל הנסיבות הטבעיות של הבן אדם עצמו. לכן אני חושבת שיש צורך לתקן את זה ולתת לפחות שלושה ימים, שבוע, במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות לאותו בן אדם, לאותה משפחה שנמצאת באותה סיטואציה. ולכן אני מתכוונת להגיש הצעת חוק בסוגיה הזאת שתיתן עוד תיקון. אני כולי תקווה, כבוד היו"ר, שההצעה הזאת תתקבל הפעם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיבר איתי הבוקר ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע, יושב-ראש פורום ראשי הרשויות יאסר גדבאן, בקשר למתווה פיצויים לקו העימות. הוא אומר לי: עברתי על הרשימה ולא מצאתי את היישובים שלנו, כסרא-סמיע, יאנוח-ג'ת ובית ג'ן. אני נאבקתי חזק בוועדת הכספים להכניס את היישובים האלה, ואני זוכר, תוך כדי מאבק בהתחלת המתווה, באוקטובר עד דצמבר, הצלחתי להכניס את שלושת היישובים, אדוני היושב-ראש, לתוך המתווה. אחרי זה החליטו להוציא את היישובים, ומינואר עד עכשיו שלושת היישובים לא נמצאים בתוך המתווה. הטענה של צה"ל והטענה של האוצר – למרות שאף פעם לא הגיע נציג של צה"ל לוועדה, אבל האוצר אומר שצה"ל אומר: הייתה סוללה ליד היישובים הדרוזיים, סוללת תותחים, לכן הכניסו את היישובים; ברגע שהוציאו את הסוללה, הוציאו את היישובים. אבל אני אומר לכם מהיכרות אישית, לא הייתה שום סוללה ליד היישובים הדרוזיים. אני מסתובב שם כל הזמן. הטענה הזאת היא טענה לא נכונה. גם יושב-ראש ועדת הכספים הבטיח לי בוועדת הכספים שלא יביא העברות כספיות עד שיכניסו את היישובים הדרוזיים, אבל גם בהבטחה הזאת הוא לא עמד, ואנחנו עם שלושת היישובים בחוץ. אבל מי שהיה אתמול ובשבוע האחרון ושבוע לפני וחודש לפני רואה את היירוטים מעל היישובים הדרוזיים – רואה את היירוטים מעל כסרא-סמיע, רואה את היירוטים מעל יאנוח-ג'ת ורואה את ההתקפה על הר מירון, כי בית ג'ן נמצא בהר מירון. אני לא יכול להבין למה בית ג'ן לא נמצא כשהוא נמצא בהר מירון. ואנחנו יודעים שכל הזמן יורים על הר מירון, אין יום שעובר שאין ירי על הר מירון, אבל היישוב בית ג'ן בחוץ, ואותו הדבר כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת. וכשאני אמרתי שבין יאנוח-ג'ת וכסרא-סמיע לכפר ורדים זה מטר אחד, שני מטרים, וכפר ורדים נמצא והיישובים הדרוזיים בחוץ – אני לא הצלחתי להשתכנע לא ממשרד האוצר ולא מהדברים שאמרו נציגי צה"ל, שלא הגיעו לוועדה, אלא שלחו את האמירות שלהם דרך משרד האוצר. לכן אני אומר לכם, מה שקורה במתווה הפיצויים עם היישובים הדרוזיים זה דבר בלתי נתפס. היישובים הדרוזיים חייבים להיכנס לתוך המתווה, כי הם באמת נמצאים בקו העימות. הם יורים על היישובים שלהם כל הזמן והם נמצאים בסכנה הכי גדולה, כי אותם יישובים, גם מבחינת מקלוט ומקלטים וחדרים אטומים – כמעט שלא נמצאים שם; 70% מהתושבים אין להם לא חדר אטום ולא מקלט. לכן אני פונה גם ליושב-ראש ועדת הכספים: הבטחת לי שלא יהיו העברות כספיות עד שנכניס את היישובים הדרוזיים. לא עמדת בהבטחה שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש שנקיים דיון בנושא הזה, להכניס את שלושת היישובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. הרשימה סגורה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו מוותר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתחלה אני רוצה לאחל לחברינו היהודים שצמים היום, 17 בתמוז, שיהיה לכם צום קל. לו אני הייתי יושב-ראש הכנסת הייתי עושה היום יום פגרה ולא עושה כנסת, להתחשב באנשים הצמים. זה – 1. 2. לגבי החוק הקודם, לגבי הנשים ומתן חופש להורה של ילד שנולד פג, אני הייתי מציע לינון אזולאי שימי החופשה ייזקפו כולם לחופשת המחלה, ולא על חשבון החופש של העובד. שיהיה הכול חופשת מחלה, ייזקפו על חשבון חופשת המחלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מסכים איתך. תבוא לדיונים לקריאה שנייה ושלישית, נראה מה עוד אפשר להרחיב. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עלה לפני כמה דקות חבר הכנסת עודד פורר ודיבר על מדינת ישראל מהים לנהר, ואני שאלתי אותו: יש עובדה, והעובדה היא שיש שלושה מיליון תושבים ערבים פלסטינים שחיים בגדה, (חוזר על המילה בערבית,) יש אנשים שחיים בירושלים המזרחית, בעזה – מה אתה עושה איתם? אז מה הפתרון? האם זה מדינה דו-לאומית? << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> לא יקרה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האם זה מדינה דו-לאומית? האם זה הפתרון שאתם רוצים, מדינה דו-לאומית? מה ההצעה? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> אוסקוט, אוסקוט. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז הפתרון היחיד האפשרי והנכון לעשות, כפי שכולנו מאמינים, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם על זה בנאום בר-אילן בזמנו: שתי מדינות לשני עמים שיחיו זה לצד זה בשלום. זה הפתרון היחיד, אין פתרון אחר. מלחמה – כמה שיהיו מלחמות, זה לא יביא לפתרון לשני העמים בסופו של דבר. הפתרון הוא אחד ויחיד – רק שלום. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. עליתי כי ראיתי עכשיו, הפנו את תשומת ליבי לפרסומים שזעזעו אותי עד עמקי נשמתי של אורי משגב, רוני מאנה. מאנה כתב שעדיף היה שנועה ארגמני תישאר בשבי אם היא נוסעת עם בנימין נתניהו לארצות הברית. ואנחנו נתקלים כאן באנשים שעוד לרגע, אם תהינו לשנייה שיש בהם מידה קלה של הומניזם, הם מדברים בשם ליברליזם – לא אהבת האדם. לומר שנעה תישאר בשבי? לא אהבת האדם, לא הומניזם הכי בסיסי, לא אנושיות הכי בסיסית – פשוט רוויי שנאה. ומסתבר שרק דבר אחד מעניין אותם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, אתם אהבת ישראל. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רק דבר אחד מסתבר שמעניין אותם, וזה השלטון והכוח של הקבוצה שלהם. לא אנשים, לא בני אדם, לא אהבת אדם – רק השלטון שלהם. מה שמשרת את השלטון לגיטימי; מה שלא משרת את השלטון – היה בשבי חמאס, לא היה בשבי חמאס – ייזרק מתחת לגלגלי אוטובוס הדמים שלהם. אני חושב שעל הדברים האלה כל חבר כנסת כאן צריך להגיב בחריפות, למחות פשוט מחאה אישית כנגד התופעה הבזויה הזאת, שאנחנו נתקלים בשיא בדברים האלה של משגב ושל רוני מאנה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ינון אזולאי. נעבור להצבעה. חברים, אני מבקש לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 27, אין מתנגדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תוסיף גם אותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אני מבקש להוסיף את מירב בן ארי, לפרוטוקול, כמובן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם לא שומעים אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא ישנתי הרבה. נעבור להצעת החוק המוצמדת – הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. חברים, אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 28 בעד, אין מתנגדים. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק גם היא ועדת העבודה והרווחה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי, ואליד אלהואשלה ויצחק קרויזר בנושא: העלאת תעריף הארנונה ב-5.29% – ההשלכות על משקי הבית, עסקים קטנים ויוקר המחיה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1046).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש הוועדה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), מיועדת להחיות מחדש את אותה הוראת שעה לדיווח. הכנסת חוקקה את החוק שמאפשר למשטרה ולגופי ביטחון לקבל מידע על נתוני תקשורת, שהם מאוד מאוד חודרניים, עם מי אדם שוחח, איפה הוא הסתובב, למי הוא שלח הודעת סמ"ס. כל הנתונים הללו יכולים להתקבל באמצעות צו לקבלת נתוני תקשורת. תחילה הייתה הוראה שמחייבת דיווח שנתי לכנסת, בדומה למה שנהוג בהאזנות סתר. הוראת השעה הזאת על הדיווח פקעה, ולמעשה לא חודשה מאז. יחד עם חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה, כדי להגביר את הפיקוח של הכנסת על הכלי המאוד-מאוד פוגעני הזה – כשכמובן משתמשים בו באופן הנכון והמתאים – בין היתר גם כלקחי מה שגילינו סביב פרשת הרוגלות, שגם היא התרחשה כאשר הפיקוח הממשלתי הפרלמנטרי, ובעיקר בהקשר של הרוגלות, ושל בתי המשפט, התגלו כלא מספקים. לכן, מוצע להחזיר את הוראת הדיווח, להפוך אותה להוראת קבע ולוודא שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תקבל דיווחים שנתיים על השימוש בכלי הזה. לאחר שדיברתי על הצעת החוק, והצעת החוק הזאת – שכאמור הגישו אותה איתי חברי כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, מכל חלקי הבית, ולכן אני סמוך ובטוח שהיא תאושר לקריאה הראשונה – אני רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, על מה שהתרחש בימים האחרונים, שבעיניי צריך לזעזע כל אחד ואחד מאיתנו. אני רוצה להתחיל מציטוטים: נועה ארגמני ואביה – אני מזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שנועה ארגמני, החטופה ששוחררה, שמעבר להיות חטופה ששוחררה היא גם איבדה את אימה ממש לאחרונה, אביה איבד גם הוא, והם צריכים, כך אומר – קשה לי להזכיר את שמו, אבל אני איאלץ לעשות את זה – אורי משגב: "נועה ארגמני ואביה צריכים להתבייש עד יומם האחרון בהסכמתם לשמש תפאורה בטיסת הזוג המטורלל והמחויך הזה, בדיוק בבוקר שבו התבשרנו על עוד שני חטופים שאיתרע מזלם למות בשבי, ולא לטוס לוושינגטון עם מפקיר החטופים, בושה שלא הייתה כמוה". אני אפילו לא מתחיל לדמיין איזה זוהמה, באמת, וזה שאני צריך להגיד את זה עוד ביום י"ז בתמוז – איזו זוהמה מחשבתית ונפשית יכולה להיות לאדם שכך מדבר על חטופה ששוחררה, שכך מדבר אל מי שבחרה לנסוע ולא להתכנס באבלה וביגונה על אימה, אלא לנסוע ולספר את סיפורם של החטופים בעולם כולו לטובת מדינת ישראל, יחד עם ראש ממשלת ישראל, במשלחת רשמית של מדינת ישראל. מה חטאה אותה חטופה? במה היא חטאה? שהיא נמצאת על אותו מטוס עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. זה חטאה. ותאמין או לא, אדוני היושב-ראש, שאורי משגב עוד היה עדין. עוד היה עדין. דן מרגלית כותב: "מצטרף לאורי משגב, חרפה לנועה ארגמני ולאביה שמשמשים מרצונם תפאורה לתצוגת 'ביבי בוושינגטון'." ויש עוד אחד שמצטרף, עוד פה מפיק מרגליות, רוני מאנה: "הייתי מעדיף שהיא תישאר בשבי". מסתבר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ואגב, כל מי שצעק וצווח על כל מילה לא במקום שמישהו כאן אמר כנגד משפחות חטופים – ובצדק אגב, כי צריך לשמור ולדבר בכבוד למשפחות חטופים שמדברות מדם ליבן, אבל כל אותם אנשים שהזדעקו, שצעקו, אז פה אומרים לחטופה ששוחררה אחרי ימים רבים בשבי: הייתי מעדיף שהיא תישאר בשבי. איזה שקט, איזו דממה, היעדר גינויים. הם ימשיכו להיות מוזמנים לפאנלים, לכתוב בעיתון הארץ. אף אחד כאן לא יבטל מנוי להארץ על זה שאורי משגב כותב שם ומקבל מהם משכורת. אף אחד לא יבטל מנוי להארץ. לא לפרסם בערוץ 14, בנק לאומי, זה בסדר, אבל אף אחד מהנוכחים כאן – אני יודע שרבים רבים כאן בכנסת מנויים לעיתון הארץ דרך הקשר לבוחר, אף אחד לא יבטל מנוי, כשאורי משגב נמצא שם. זה בסדר לדבר ככה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, דיברת משהו על משה מירון, שאמר שכולנו בוגדים? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – פשוט תגנו, פשוט תגנו. אפשר גם לגנות. אפשר פשוט להגיד שאסור להגיד את זה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, הוא אומר דברים חשובים, כדאי להקשיב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואז, אז: "הייתי מעדיף שהיא תישאר בשבי וזמורה ז"ל היה בחיים. למה הוא נפל, למה הוא הקריב את חייו, שאבא שלה הביביסט יוביל את נועה למטוס הראוותני של משפחת נתניהו. נועה, תתביישי לך ואבא שלך, שנסע לטיול ושם פס על כל משפחות החטופים, לטוס עם שרה וביבי כדי לשמש תפאורה. כואב הלב על משפחת זמורה. ירקתם להם בפרצוף". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נתניהו – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רוני מאנה הצליח, רוני מאנה הצליח בפוסט אחד גם לפגוע במשפחה שכולה, גם לזלזל בחלל צה"ל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רוני מאנה חבר של נתניהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – גם לזלזל במשפחת חטוף – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – והעולם שותק, זה בסדר. למה? כי חטאה הגדול, שהיא במטוס עם ביבי. זה הכול. עכשיו, אתם רואים את התגובות לדברים האלה, את רואים את אלפי הלייקים, ואחרי כל הדברים האלה – אני לא רוצה, אני באמת קיבלתי פה רשימה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה להציף את הדברים הלא-חשובים האלה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הכינו לי רשימה ארוכה, הדוברת החרוצה שלי, של הציוצים והתגובות של כל אותם אנשים. אני חייב לומר לכם, זיהיתי חלק מהשמות. זיהיתי חלק מהשמות. אלה אותם אנשים שלא מפסיקים להשמיץ, לקלל את הממשלה. שלא מפסיקים – עוד לפני אירועי 7 באוקטובר, הם אלה שצרחו ברחובות כאילו יש פה הפיכה משטרית. אלה אותם אנשים. אז מסתבר שלא משנה הסיבה. אם אתה מהצד שלהם, אתה קדוש ואסור לומר לך דבר וכל מי שיגיד לך משהו, אז הוא פוגע בשכול, בחטופים, בטייסים. לא משנה במי, אתה פוגע כי דיברת. ואם אתה לא בצד שלהם, ואם אתה חס ושלום תומך בממשלה הזאת – אתה יודע, מיעוט קטן כזה, 64 מנדטים שהצביעו לממשלה הזאת, או אולי אפילו מיעוט קצת יותר – אני ראיתי את התגובות האלה, תאמינו או לא, כשעברה פה בכנסת ההחלטה ברוב שכולל תשע סיעות, קואליציה, אופוזיציה, גם אז, אותם אנשים, פיות מפיקי רעל, ממשיכים ותוקפים, ואז אתה מבין. אני אומר שכל כלי תקשורת שנותן במה לאנשים הרעילים האלה, שלא יעז לדבר על מכונת רעל; כל כלי תקשורת וכל תוכנית אירוח שמזמינה את האנשים האלה לפאנל, שלא יעזו לשאול איש מחברי הכנסת למה הם דיברו בצורה לא יפה. ההטפות האלה נמאסו עלינו. אני אומר גם לחבריי באופוזיציה: אם אתם לא תתייצבו כנגד הדבר הזה בצורה ברורה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אל תגיד לנו כלום, קח אחריות ותתפטר. קח אחריות ותתפטר. אל תטיף לנו. קח אחריות ותתפטר. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אם אתם לא תהפכו את האנשים האלה למגונים, למבוזים, למושפלים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הקשר, חבר הכנסת בליאק? בבקשה לא להפריע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תצא מהבית. חצוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא מדברים ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה קורא לו קריאה ראשונה? על מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תירגע. מה, אתה מסכים עם הקריאות האלה על נועה ארגמני? אני לא מבין, מה הוויכוח? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תצעק – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני מכאן רוצה, באמת, הייתי אומר אפילו בשם עם ישראל, להתנצל בפני נועה, שעברה כל כך הרבה בשבי; שאימא שלה ליאורה, זיכרונה לברכה, נפטרה לפני כחודש ממחלה קשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה בשבי באשמתכם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היא בכל זאת מוצאת את הכוחות לייצג את מדינת ישראל, לספר את הסיפור בעולם, לתרום להצלתם של חטופים נוספים, ועשתה את זה בשליחות ממלכתית. מה היא מקבלת בתמורה? מתקפה של אנשים בזויים שכל הרצון שלהם הוא לפזר רעל, לנצל את האירוע הזה כדי לשפוך עוד רעל על הממשלה, למעשה גם על המדינה. זו לא אופוזיציה לממשלה, זו אופוזיציה למדינה. ככה לא מנצחים ביחד. ככה לא תומכים בחטופים ובבני המשפחות. ואני מצפה מכל מי – ואני חייב לומר לכם, אנחנו שומעים את זה הרבה. אנחנו שומעים משפחות, לפעמים שומעים מהן גם דברים קשים, ואני חושב – ואני רואה שרוב חבריי בקואליציה ובאופוזיציה מצליחים, גם כאשר מטיחים בהם דברים קשים, להתמודד ולא להגיב גם כאשר הלב כואב והלב שורף, גם כאשר מטיחים בהם, בין מימין ובין משמאל, והם עושים זאת בגבורה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בגלל זה זרקת – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל על זה אסור לשתוק. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בגלל זה זרקת את האח? אתה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> על זה אסור לשתוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. נגמר הזמן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואותן זעקות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הפריעו לו. ניתן לו עוד 20 שניות, לא יקרה כלום. כמו כולם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואותן זעקות שהפכו למותג – צועקים בושה, צועקים עוד פעם בושה, בושה. בושה למי שמשתף פעולה עם אורי משגב, עם מאנה, עם כל אותם אנשים. אני הייתי מצפה שכל אדם שעשה לאותו דיבור לייק או ריטווט לא יהיה בכלל – לא יימנה על בני התרבות. ואני מקווה שמדינת ישראל תדע להתגבר גם על הרעל שאותה קבוצה מוסיפה לנו לאווירה הציבורית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת אימן ח'טיב יאסין. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אימאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אימאן. אני מבקש את השמות באנגלית עוד פעם. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אימאן, אמונה, אחת ולתמיד. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולפנות לראש הממשלה מר נתניהו – שנמצא היום בוושינגטון ויש לו יום שלם לחשוב – לחשוב, ואני מקווה שיקבל החלטה נכונה ונבונה למען כולנו; למען הביטחון והשלום באזור הזה; למען הפסקת הסבל של משפחות החטופים והפסקת ההרס שקורה בכל המקומות בעזה, בצפון, בדרום; למען המחירים שכולנו משלמים; כדי לא לראות את המראות הקשים, הנוראיים, של תינוקות שמתים מרעב, שמתים בגלל שאין חשמל כדי להנשים אותם בפגיות שם בבתי החולים בעזה; כדי שתהיה אפשרות לשיקום החיים של כולנו באזור הזה. שיקבל החלטה נבונה ואמיצה לקרוא עכשיו לקבלת ההסכם והפסקת המלחמה. זוהי העת למנהיגות אמיצה שיכולה לקבל החלטה אמיצה שתביא בהחלט תוצאות ותוצרים נורמליים בשביל קדושת החיים. אז מר נתניהו, כשאתה יושב שם, רחוק, ובלי הלחצים של כולם, ואתה חושב על הנאום שלך בפני הקונגרס האמריקני, תכניס החלטה ראויה, אולי היא תכפר ותכסה על כל העוול שקרה עד עכשיו בקדנציה שלך בשני הצדדים. תקבל החלטה אמיצה למען הסכם החזרת החטופים כולם למשפחות שלהם; למען הפסקת ההרס וההרג בצד השני; למען מתן אפשרות לקום ולהגיד: אנחנו כולנו חפצי חיים. כולי תקווה שהזעקה הזאת תגיע אליך ותמצא אצלך גם אוזן וגם לב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, עומד פה יושב-ראש ועדה שבמשך למעלה משנה לא רק מנהל הפיכה משטרית פשיסטית ולא רק מנהל את הוועדה בצורה רודנית ואלימה, אלא הצביעות שלו, הצביעות, ההתבכיינות – המתבריין המתבכיין באופן שיטתי משמיץ לא רק חברי כנסת, ניחא, אלא כל מי שמבקר את המשטר – עומד פה, ויש לו את החוצפה להתבכיין על דיבור מכוער. אני לא מדבר על כל הפשעים שהממשלה והקואליציה אחראיות להם, אם זה הטבח והחורבן בעזה ובוודאי ובוודאי הפקרת החטופים, ומייד אני אתייחס לזה. לא רק זה, אלא הוא בא פה ועוד מתבכיין. אתה רוצה ציטוטים, אני אתן לך ציטוטים, ציטוטים מאתמול והיום: נוח'בות קפלן ארורות, כל קיבוצניק שמאלן, תסתכלו – תגובות, תגובות באלפים, אחרי שאתמול הוכרז על מותם של עוד שני חטופים שהופקרו למותם. הדם על הידיים של זה שנמצא עכשיו בוושינגטון, הדם על הידיים שלו, וכל הכנופיה שיושבת פה ומתנגדת למתווה לשחרור, הדם על הידיים שלכם. וכותבים ככה באלפים. לאחר שהודיעו על מותם כותב אחד כך: כל קיבוצניק שמאלן שהולך זה ברכה לעם ישראל. אלה שהיו חברים של החמאסניקים, אירחו אותם ודאגו להם, הם אלה שעכשיו מתלוננים. למישהו עוד יש ספק למה חייבים להשמיד את כל החלאות הקפלניסטיות? נתניהו שומר ישראל עומד מול החבורה הבוגדנית הזאת. למה משחררים את הזבל הזה? שיישארו בעזה בשלום ודו-קיום במירכאות וכו' וכו'. הינה עוד: הקיבוצניקיות – אני מתקן פה את העילגות – הקיבוצניקיות שכבו עם העזתים, קארמה. זה רק קצה הקרחון של דברי הגועל, של דברי השנאה השיטתיים, בעיקר נגד הקיבוצניקים שם, כי הם שמאלנים. נכון או לא נכון זה לא רלוונטי. אני רוצה להגיד לכם משהו, לפחות על אחד. יגב בוכשטב, שהיה לי הכבוד להכיר אותו במשך שנים, שאתמול הוכרז על מותו – איש מכם לא מגיע לציפורן הזרת ברגל שלו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תן לי בבקשה עוד – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, לא לא לא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אבקש לרדת. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים, לא, תיתן לי עוד עשר שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לרדת. לא נותן לך עוד עשר שניות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה נותן לאחרים, תיתן גם לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא נותן לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי לדבר – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – על יגב בוכשטב – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, אני מבקש להוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שנרצח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יגב בוכשטב, שמשמיצים אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוריד אותו עכשיו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא תגיעו לציפורן שלו, בוודאי לא אתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תרד, תרד, אתה, תרד למטה, בבקשה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מניח, אדוני היושב-ראש – אני רוצה לשאול אותך אם ראית במקרה את הכתבה של ציון נאנוס על המילואימניקים. ראיתם? ראית, חברת הכנסת ניר? למישהו יצא לראות? אני אספר לכם – אני מניח שאת מכירה את זה מקרוב – על חיילי וחיילות המילואים שלנו. כמה הם? 3%? 2%? 2% במדינת ישראל – רק הם עושים מילואים. 2%. דיברנו כבר על השוויון בנטל, והעליתם פה גם את ימי המילואים השנתיים, והעליתם את גיל הפטור ואלף ואחת דברים. אתמול ועדת הכספים רעשה וגעשה על 17 מיליון שקלים לבית הספר של החופש הגדול. ואם תראו את הכתבה – אני רק אציין את השמות של חיילי וחיילות המילואים שם: חנן, בן 36 מקרני שומרון – 233 ימי מילואים; דור, בן 34 מקיבוץ יראון בצפון, שפונה – 150; צבי, בן 25, קצין מילואים – 233 ימים; ליאור, בן 28 – 230 ימי מילואים. אתמול, על 17 מיליון שקלים לבית הספר של החופש הגדול, שעדיין אין בכלל חופש גדול לילדי הפטור, עשו פה שישו ושמחו, ואיך אנחנו מעיזים לשאול שאלות בכלל על הכספים שהולכים, אבל אף אחד לא חשב להעביר 17 מיליון שקלים לכל חיילי המילואים שקורסים. אתם צריכים לראות את האנשים האלה שמגיעים ואומרים: אתם מעבירים בארבע וחצי דקות, עם צחוקים וחיוכים פה במליאה, שנים של מילואים. שנים. הם עושים עוד שנים מילואים, ימי מילואים בשנים. בן אדם שם התקבל לעבודה, ואחרי חודש לא נמצא בעבודה כבר כמעט שנה. הוא לא נמצא בעבודה, והוא מפחד ללכת למעסיק שלו ולהגיד לו שהוא קיבל עוד צו, לאמצע אוגוסט. עכשיו אתם גם מעלים את השירות הסדיר, ככה, בשנייה. פשוט העליתם את השירות הסדיר. בן אדם יודע שהוא משתחרר – באתם אליו ביום אחד, בעזות מצח, בחוצפה שאין כמוה, והעליתם את זה בארבעה חודשים. לא מזיז לכם בכלל. 2% מהאוכלוסייה עושים את מה שכולם היו צריכים לעשות, והם לא מעיזים אפילו להגיד שהם לא יגיעו לפעם הבאה. הם מתביישים להגיד את זה. היה שם מישהו שאשתו הייתה בהיריון בסיכון. הוא התבייש לא להגיע ולהיות עם החברים שלו בעזה. ואתם, אתם לא סופרים אותם בכלל. אתם משחקים אותה פטריוטים גדולים. אתם לא רואים אותם ממטר. הפקדות של מענקים שהיו צריכים להגיע אליהם, וגם לסטודנטים, ועדיין לא הגיעו. המענקים לחופשה השנתית בסך 4,000 שקלים – משפט אחרון; נניח, הם אומרים שכסף זה בכלל לא ה-issue שלהם, הם לא מגיעים בגלל הכסף. המענקים האלה עדיין לא הגיעו אליהם, אבל 17 מיליון השקלים – איך אמרו לנו בוועדה? אנחנו אנטישמים. זו הצורה של הכנסת הזו. הם מסתכלים על הבית הזה, 2% מהאוכלוסייה, ואתם פשוט לא סופרים אותם. והחוצפה הכי גדולה פה היא שקואליציה של משתמטים לא סופרת אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מישהו שבכלל לא עשה צבא הוא זה שאומר להם: לכו לצבא. חצופים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, האמת היא שבמקור לא תכננתי לעלות ולשאת דברים, עד ששמעתי את עמיתנו, חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, עולה לכאן ומטיף מוסר על דרך ארץ ועל מתינות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גולדה מתה מצחוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אומר כבר בהתחלה: משפחות החטופים, בוודאי החטופים בעצמם, ויחד איתם המשפחות השכולות, צריכים להיות אל מחוץ למעגלי הביקורת. ריבוי העמדות בחברה הישראלית לא פוסח על החטופים ששוחררו, על משפחות החטופים, וכמובן גם על המשפחות השכולות, וכולנו, אנשי ימין ושמאל, צריכים לגזור על עצמנו איזושהי חובת הקשבה ושתיקה. יש לנו מספיק הזדמנויות להציג את העמדות שלנו גם בחריפות וגם בדרך נוקבת, וטוב נעשה כולנו אם נוציא אל מחוץ למעגלי הביקורת את אותם קהלים ששילמו מחיר כל כך יקר וכל כך בלתי נסבל בחודשים האחרונים. אבל חבריי וחברותיי בימין, בקואליציה – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מעבירי ביקורת – – – שנאת אדם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אמרתי את שלי, עמית. אבל באותה נשימה – ואתם לא מחוץ למעגלי הביקורת – לומר לך, עמית, ולומר לחבר הכנסת רוטמן, מה זה טלו קורה מבין עיניכם. קורה אחת? קורות שאיתן אפשר להקים את בית המקדש, באמת. ראש הממשלה נתניהו 30 שנים מבסס את שלטונו ואת מעמדו על הפעלה מתוכננת היטב של מכונת הסתה ודה-לגיטימציה. בקרב חברי מפלגת הליכוד כאן יש אנשים שבכל יום מנפיקים אישור כניסה למשה מירון, מחזיק השלטים "שמאלנים בוגדים", ששם לו למטרה להתעמת עם משפחות שכולות כאן, 50 מטר אל מחוץ לשערי המשכן, והוא מוזמן תדיר, יושב תדיר בוועדה של שמחה רוטמן. לפני יומיים משפחות חטופים חוו כאן אלימות, אלימות בבית הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא שמענו מילה. אז די, תעשו לנו טובה. מי שעושה מניפולציה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – על כאבם של החטופים הוא מי שעכשיו מנכס את האירוע הזה לעוד קמפיין פוליטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עשו לנו טובה, הרפו מן העניין. אני אומר את זה גם לכם וכאן לכל מי ששוגה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – וגורר את משפחות החטופים אל מעגל הוויכוח הפוליטי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול שלחתי סרטון וגם הודעת הסבר על האירוע שכבר חודשיים או שלושה מתחולל בג'דיידה-מכר. ג'דיידה-מכר הם שני יישובים שמחוברים ביחד לרשות מקומית אחת. זה חודשיים, שלושה ראש העיר לא מצליח לפנות את הפסולת ביישוב כי קבלנים לא מעיזים להיכנס ליישוב על רקע סכסוך של שני ארגוני פשע שמשתלטים על החיים של התושבים, שם ובעוד כמה מקומות. חשבתי לנכון לשתף את שרי הממשלה, במיוחד את חברי הכנסת מהקואליציה, באירוע הזה, ולבקש את התגייסותם, אם לא לטובת התושבים, האזרחים של מדינת ישראל, התושבים של ג'דיידה-מכר, אז לטובת מה שהם תמיד מכנים המשילות, הריבונות, החוק והסדר; להשליט סדר ומרות, בייחוד נגד ארגוני פשע. חלקם, כמובן, אני חייב להודות, אנשים הגונים שחזרו אליי וניסו לברר, והבטיחו שהם יפעלו בנושא הזה. חלקם אמרו: זה לא בתחום סמכותנו, למרות שבסופו של דבר יש אחריות קולקטיבית גם ברמת הממשלה עצמה, אבל גם ברמת הקואליציה עצמה, שבחרה את הממשלה ועומדת מאחורי הממשלה. במובן מסוים אומנם כל אחד מאיתנו נבחר מאוכלוסייה מסוימת, מקבוצת בוחרים מסוימת, אבל ברגע שכל אחד מאיתנו הופך להיות חבר כנסת, הוא נציג של העם, הוא נציג של כל המגזרים, הקבוצות, האזרחים, ויש לו חובה גם חוקית וגם מוסרית לפעול בתחום הזה. לכן אני חושב שמן הראוי שנשמע על הדוכן הזה, כאן על הדוכן של הכנסת, חברי קואליציה שמפנים את דבריהם לממשלה עצמה, לשרים האחראים לנושא הזה, ולדרוש מהם לפעול ביד קשה נגד ארגוני פשע. במיוחד עכשיו, האירוע בג'דיידה-מכר חייב להסתיים, חייב להסתיים, וכדאי שכמה חברי קואליציה, במיוחד אלה שגרים בצפון – כדאי לכם ליצור קשר עם ראש הרשות שם, לבקר את הרשות ואת היישוב שם ולבדוק איך אפשר לעזור בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, האורחים הנכבדים שלי, שנמצאים כרגע ביציע, אלוף משנה ליאור לוטן, יועץ שר הביטחון לענייני השבויים והחטופים, אומר: חלון ההזדמנויות הוא ממשי. אם לא נממש את העסקה, נביא עליהם גזר דין מוות. אם ראש הממשלה לא ייתן אישורים לצוות המשא ומתן לחתום עסקה – דינם מוות. חלון החמצן של החטופים הולך ואוזל, כך אמר. אם זה לא יקרה, אזי האינטרסים של ראש הממשלה הם אינטרסים פוליטיים זרים. זה לא אני אומר, אומר את זה יועץ שר הביטחון. אדוני ראש הממשלה, אני מקווה שצפית בערוץ 12 ביום שישי – אה, סליחה, אולי שבת? לא בטוח, כי יכולת לנסוע בשבת כששוחררה נועה ארגמני. אז אם לא צפית, אני רוצה להגיד לך מה היה שם: הייתה כתבה על הדס קלדרון, האם, על עופר קלדרון, האב, שעדיין שבוי בעזה, על ארז, הבן הקטן ששוחרר, בן 12 בשבי; על סהר, הבת, שהייתה בשבי, על רותם בן ה-19, שאומר: בא לי לראות את אבא שלי, זה מה שאני רוצה. משפחת קלדרון, שמספרת סיפור קורע לב – על הפגישה המצמררת של סהר בשבי עם אבא שלה; על ארז, הבן הקטן, שנחטף לעזה, ילד בן 12 שהיה במנהרות לבד 16 יום; על האב, עופר, שאומר לבתו, כאשר נפגשו במנהרות בעזה: עברה עלינו שואה. ארז, שמספר בקול מקפיא דם – ילד בן 12 – איך מחבלים מפלצות אדם חטפו אותו; על סהר, הבת הקטנה בת ה-16, שנחטפה לעזה, ואינה יודעת מה יהיה איתה: האם יאנסו אותי? האם ישחררו אותי? על הקושי לנשום במנהרות, על המחסור באוכל ובמים; על הדס קלדרון, האם, שנמצאת בדירה אחרת בקצה הקיבוץ וכותבת מסרוני פרדה מהמשפחה שלה, וכך היא כותבת: אוהבת אתכם המון. שואה, זוועה, יום כיפור 2. הילדים שלי, עופר, הילדים שלי, עופר ואימא לא עונים, או שנחטפו או שנרצחו. שרפו הכול, את כל הבתים בזזו, רצחו – שואה, שואה, להתפלל, חשוב להתפלל, פשוט זוועת עולם. עופר עדיין נמצא בשבי מפלצות החמאס. אדוני שטס לוושינגטון, זו המשימה שלך. אם לא תיתן את האישור לקיים את העסקה, ההיסטוריה תשפוט אותך, ההיסטוריה תשפוט את כולנו – 120 חטופים, כמניין חברי הכנסת. תחשבו – אני מסיים – אם אנחנו היינו במקומם בשבי מפלצות החמאס, מה הבית הזה היה מקבל? איזה החלטה הוא היה מקבל? ההיסטוריה תשפוט את כולנו – מי יותר, מי פחות – ואותך, ראש הממשלה, בראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה – מי השר? אתה יכול לעצור לי את השעון רגע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלי כהן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה רבה. אני רוצה לדבר על מה שהיה אתמול בערוץ 14. מניחה שרובכם פספסתם, כי היינו פה, אבל אני רוצה לעדכן אתכם שמהדורת החדשות של ערוץ 14 נפתחה, ו-29 דקות לקח להם לדווח על רציחתם בשבי של שני החטופים – 29 דקות לקח למגי טביבי, כולל הפסקת פרסומות. נחמץ לי הלב עד שהיא הגיעה לידיעה המרכזית: הודעת צה"ל שלפיה החטופים אלכס דנציג ויגב בוכשטב נהרגו בשבי החמאס. 29 דקות. אנשים פשוט בלי לב, וכמובן, הם הוציאו את ההודעה המכובסת של ראש הממשלה: הם מצאו את מותם. מה זה מצאו את מותם? הם או נרצחו או נהרגו בשבי, זה לא מסובך. הם נלקחו בחיים שניהם. לא רק זה, חטופים שחזרו סיפרו שאלכס דנציג נתן הרצאות על השואה במנהרות. שתבינו, למשפחות הייתה תקווה, הייתה להן תקווה שהם יחזרו. הן היו כאן, הן נלחמו כאן, הכירו את כולנו, היו כאן בוועדות, ידעו שסבא חי בשבי, אבל סבא נרצח או נהרג, ולערוץ 14, 29 דקות לא היה זמן לדווח. אתם יודעים על מה הם כן דיווחו? בואו אני אגיד לכם. זה התחיל כמובן קודם כול בלעשות מופע ביזארי עלוב על ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, מין מופע שמתאכזר לאנשים מבוגרים. לאחר מכן הם עשו חיקויים של חמותה היהודייה של קמלה האריס – כן כן, מה שאתם שומעים, בדקתי את זה. לאחר מכן כמובן שהם דיברו על אייר פורס 1, שעלה למשלם המיסים מיליארד שקל, אבל למה לא לחגוג? זה לא שלישראלים קשה פה. לאחר מכן, תבינו, הם דיווחו על הפרישה של לינדון ג'ונסון מהמרוץ, אירוע שקרה לפני 56 שנה. ואז, מי שעדיין שרד את החדשות וזה היה נראה לו מוזר – אחרי זה הם דיווחו על מה שקורה, שהמתנחלים מאוד זועמים על הביקור של נתניהו, זאת אומרת הידיעה העלובה הזאת של מועצת יש"ע שמוטי קסטל דיווח יותר חשובה מלדווח ששתי משפחות איבדו את היקרים שלהן ועולמן חרב. עזבו רגע ערך עיתונאי, עזבו את זה – אלה פשוט אנשים ערלי לב. ואני אומרת לך, מגי טביבי, איך לא זרקת את הליין-אפ בפרצוף של העורך? דווקא החזקתי ממך. איך לא באת ואמרת לו: לפני הכול, שתי משפחות איבדו את האנשים הכי יקרים להן? איך נתת לזה יד? עזבו עיתונאות, זה פשוט חוסר לב, חוסר רגישות. בושה וחרפה של ערוץ, בושה שאנשים צופים בו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום י"ז בתמוז, יום בעל משמעות היסטורית ועמוקה לעם היהודי. ביום הזה חווינו אירועים שהטביעו חותם על הזיכרון הקולקטיבי שלנו. ביום הזה נפרצו חומות ירושלים על ידי חילות האויב, וזה הוביל לחורבן בית המקדש הראשון. אי-אפשר להימנע מהתבוננות היסטורית על ההשלכות אז ועל הפלישה של האויב ב-7 באוקטובר. הפקעת החומות אז והיום היא מבחן עבור כולנו, טראומה מכוננת בהיסטוריה של העם היהודי. המחדל הגדול ביותר של מדינת ישראל מחייב תקומה. גם היום אנחנו חיים בתקופה תנ"כית, ומעשינו ייבחנו בראייה היסטורית. שעה שאויבינו שואפים לפגוע במדינת ישראל ולהשמיד אותה, החוסן הלאומי והלכידות החברתית של החברה הישראלית עומדים למבחן. כל חלקי החברה הישראלית – כן, כולם – עומדים למבחן. אם לא נצופף שורות כדי להתקיים – לא נתקיים. ועוד סימני דרך. בי"ז בתמוז משה רבנו שבר את לוחות הברית בעת שירד מהר סיני וראה את העם סוגד לעגל הזהב. אירוע זה מדגיש את החשיבות שבשמירה על ייחודיותו של העם היהודי, שהחזיק מעמד אלפי שנות גולה, על המסורת, על העקרונות ועל האמונה של היהדות. י"ז בתמוז הוא יום של חשבון נפש והתבוננות על העבר וההווה, ולא פחות חשוב – על העתיד. זהו יום שבו אנחנו קוראים לעצמנו לשפר את דרכנו ולבנות חברה חזקה וצודקת; כן, וגם חברה מגויסת. היום, בעיצומה של המלחמה הקיומית שנכפתה עלינו בשבע חזיתות, המשמעות של היום הזה מתחדדת עוד יותר. בדיוק כמו אז, אנו עומדים לפני אתגרים קיומיים, אתגרים ביטחוניים, שסעים חברתיים וקשיים כלכליים. כל אלו מציבים אותנו במבחן יום-יומי. מול האתגרים האלה עלינו להיאבק למען ילדינו לעתיד טוב יותר. זכרו: עם שלא ידע את עברו, ההווה שלו דל והעתיד שלו לוט בערפל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אתמול קיבלנו את הבשורה הקשה על הירצחם של אלכס דנציג ויגב בוכשטב. זה קשה, כי אנחנו יודעים שהם לא רק חיים וסובלים – אנחנו יודעים שהם גם נרצחים בשבי. אנחנו מבינים את מחיר ההתבהמות של החברה הישראלית כשהממשלה הזאת לא מביאה עסקה להצלת האחים והאחיות שלנו מהגיהינום של עזה. אנחנו פוגשים כאן גם את בני המשפחות. אפשר להגיד שאנחנו נקשרים אליהן. אנחנו כבר מחכים לפגוש אותם כשהם יחזרו בעסקה, מחכים למפגש המשפחתי, מחכים לשמוח, כמו כל עם ישראל, בהשבת החטופים והחטופות, כי אנחנו יודעים שכל ישראל ערבים זה לזה. זו המהות שלנו. אתמול גיליתי במקרה, דרך פוסט של חבר, שיגב ואני היינו חברי פייסבוק. הסתכלתי ממתי וניסיתי להבין איך, וראיתי שזה מ-2015. הסתכלתי על הפעילות שלו, שכולה חברתית ואוהבת אדם ושואפת לצדק ושוויון, ותהיתי מאיזה מהמעגלים יצא שהפכנו להיות חברי פייסבוק ואפילו לא ידעתי לפני כן. זה לא עזב אותי, כי חשבתי: בסופו של דבר, האנשים הכל-כך טובים האלה, מלח הארץ, חיו בינינו ועשו כאן טוב, והמדינה הזאת הפקירה אותם – הפקירה אותם פעם אחר פעם אחר פעם. לפני כחודשיים ביקרתי בבית יד יערי, ושם ראיתי ספרייה עם הרבה מספריו של אלכס דנציג, וגם שלחתי לאחר מכן לבן שלו את התמונה של הספרים, וחשבתי גם פה: איזה איש, כמה הייתי רוצה לשבת איתו לשיחה, כמה הייתי רוצה לדבר עם האנשים האלה. מכל הסיפורים של המשפחות נדמה כאילו פספסנו ואיבדנו – אובדן גדול של אנשים משכמם ומעלה, שהלוואי שהיינו זוכים להכיר ולשמוע את סיפורם. אני רוצה להגיד, ההפסד והחורבן הזה הוא לא רק למשפחות שלהם והוא לא רק לחיים שאינם – הוא החורבן של כולנו. גם אתה, שיושב כאן, נגד עסקה להשבת חטופים, בלי בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בלי בושה. אז תגיד שאתה בעד עסקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן שלך. אני בעד עסקת חטופים, לפי מה שדיברתי אתמול וחתמתי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני שמחה לשמוע – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקראו את המכתב, כי זו סתם הכפשה. אני מבקש לסיים. תסיימי את הדברים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – כי אני רוצה להגיד לך שזה לא רק להציל אותם – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. הסתיים הזמן, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – זה להציל אותנו. ואתה פה, במקום הזה, במקום החשוב הזה, כשליח ציבור – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – צריך לזכור שקדושת החיים יותר חשובה מהכיסא שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. תרדי. בסדר, הכיסא שלך יותר חשוב. תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, לא יותר חשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די כבר. את משקרת. זה שקרים. זה שקרים, כמו כל יום מהיומיים האחרונים עם מה שאתם עושים. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צייץ הליצן, הקשקשן, השר הכושל בן גביר, לפני כמה דקות, ואני מצטט אותו: "שנים שהמבנה הענק הזה של משפחת אזברגה בעיר לוד עמד באופן לא חוקי ללא אישורים בלב העיר. הבוקר הוא נהרס כליל על ידי משטרת ישראל. משבח את הממ"ז – – – ואת שוטרי המחוז על הנחישות ויישום המדיניות. משילות!" איפה קיים דבר כזה – שר מתגאה בהריסת בית של אזרח? למה הוא לא שאל את עצמו איך האנשים האלה בונים כאשר אף אחד לא מתכנן להם? מה, הוא חזק על משפחת אזברגה? משפחת אזברגה היו לפניו. הערים לוד ורמלה – לפני בן גביר, ויישארו אחריו. מה עושה השר, משילות? שיסתכל על מספר הנרצחים בחברה הערבית. איזו בושה. שר ליצן. אין לו מה לעשות חוץ מלצייץ בטוויטר על הבתים של האזרחים. אם זה בלוד, ברמלה, בנגב, בגליל או בכפר קאסם, בכל מקום הוא הורס – הורס את הכול: לא רק בתים – גם את היחסים בין יהודים לערבים הוא הורס. אז שיתכננו בלוד וברמלה, מה הבעיה? אבל כאשר מנשלים את האנשים מהקרקעות ומנסים כל הזמן ללחוץ ולדחוס את האנשים, זו התוצאה. הפקרה מוחלטת של תושבי ורמלה ולוד מצד הממשלה. והשר מצייץ. לא שמעתי אותו ולא ראיתי אותו מצייץ על הרצח בשפרעם, על הרציחות בנגב. אין לו מה לעשות. איזו בושה לממשלה ולמדינה בשר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב – אינה נוכחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה. חמד עמאר – נמצא ומוותר; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להגיד משהו לגבי נעמה לזימי שעלתה הרגע: היא שקרנית, משקרת. המכתב שלה, שחתמנו עליו, אומר: החזרת כל החטופים. סירבנו ליציאה מציר פילדלפי ומציר נצרים. תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ואטורי, מה היא אמרה? מה היא אמרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא אמרה שאני מתנגד לעסקת חטופים. כל הזמן מנגנים את אותו דבר: אנחנו נגד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. הפוך, אנחנו היינו בעד העסקה, ואנחנו רוצים את כולם הביתה. עוד פעם מנסים – – – << קריאה >> היו"ר ניסים ואטורי: << קריאה >> כן, נכון. שיקראו את המכתב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא קוראים, לא קוראים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יודע מאיפה זה נובע? ערוץ 12 העלו את התמונה שלנו וכתבו: אלה מתנגדים לעסקת חטופים. וזה שקר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל עם ישראל בעד החזרת החטופים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו היחידים – – – שרוצים את כולם בבית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא קשור לזה – אפשר לעשות הצבעה על טמפרטורת המזגן? באמת, לא חם לכם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי לא פה, נהיה רותח. טלי הייתה דואגת שיהיה לנו נעים. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> אפשר רק כשמרב מיכאלי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בעד להוריד את הטמפרטורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אחרי זה נקיים דיון על נושא המזגן. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשטלי פה נעים, תדע לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש שר לביטחון לאומי שהוא לא עוסק במשימות המוטלות על השר במשרד הזה. מה הוא מצייץ לאחרונה? הוא מצייץ על הריסת בתים: בזרזיר, בנגב, עכשיו בלוד, למשפחת אזברגה. אי פעם ראיתם ציוץ או הצהרה או דיבור שלו על פענוח או מניעת רצח לאחרונה? לא בחברה הערבית ולא בחברה היהודית. הוא צייץ על אי-פינוי האשפה בג'דיידה-מכר בגלל ארגוני פשיעה, או על הרצח בשפרעם? לא היה וכנראה לא יהיה. צייצן בגרוש. נושא אחר. חברי עופר כסיף עלה לפניי ולפני סוף דבריו רצה להתייחס ליגב בוכשטב ז"ל, כי הוא מכיר אותו – מכיר את אורן אביו, שהיה מדריך של עופר בשומר הצעיר – ורצה להביע תנחומים ליגב, למשפחה, לאימא אסתר, לאחות נופר, וגם על אלכס ז"ל. אז אני משמיע את הדברים בשם חברי עופר ובשמי, שאתה, אדוני, לא אפשרת לו והורדת אותו מהדוכן כשהתחיל לדבר על הנושא הזה, וחבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשהוא התחיל לקלל, אז הורדתי אותו. אתה לא היית פה. שאלת אותו והוא לא דיווח לך נכון, כנראה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, כן, עוד אחד, תודה רבה – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה, חבריי חברי הכנסת. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024 – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 17, מתנגד אחד. הצעת החוק תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 25) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1049).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 25) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת. מציג יוסף עטאונה, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא חשבה שזאת זכות דיבור. היא מציגה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חשבתי שזאת זכות דיבור. אני מציגה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, אוקיי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אבל היא לא ברשימה. היא לא ברשימה של המציגים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חשבתי שזאת זכות דיבור. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת באה לתקן עוול, בעיניי – קצת, לא הרבה – ובאה לתת הזדמנות לעובד, עובדת וכל עובד באשר יהיה, בכל מקום עבודה, לגבי תקופת ההתיישנות, במקרה של אפליה שקורית לאותו עובד ומתן הזכות לאותו עובד לתבוע את המעסיק שלו – להאריך את תקופת האפשרות להגשת תביעה משלוש שנים לחמש שנים. האמת, בעיניי גם התקופה הזאת היא לא מספיקה, כי לפעמים קורים מקרים שיכולים להשליך על חיי אותו עובד לזמנים מאוד ארוכים, ואותו מקרה יכול לפעמים גם לגרום לו נזק בלתי הפיך. ולכן, אני חושבת שצריך להאריך אפילו יותר מזה. אבל כן, בוא נתחיל בלהאריך משלוש לחמש, וניתן הזדמנות לאותם אנשים שנפגעים בסיטואציה הזאת להגיש תביעה ולקבל מענה צודק והולם לאותו מקרה שקרה בתוך העבודה. זה לגבי החוק. האמת היא שאני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני עומדת כאן ולזעוק את זעקתן של הנשים, במיוחד הנשים ביישוב ג'דיידה-מכר. למרות שהחברים כבר דיברו על זה, ומצער שכמעט רק הח"כים הערבים מדברים על הסוגיה הזאת, שהיא סוגיה בריאותית, כלכלית, בטיחותית ואפילו ביטחונית – חוץ מחה"כ סגלוביץ', שהגיע לג'דיידה-מכר והראה חי; לצערי הרב, הוא היה חייב להצטלם כשהמזבלה מאחוריו, כדי שתראו ולא רק תשמעו. אני אומרת שלא צריך להצטלם, אבל אם זה נדרש, נעשה גם את זה. אולי השר הכושל שלא עושה כלום חוץ מלעלות לכאן ולדבר בצחוק וללעוג לכאב של האנשים – אני רוצה לראות, איפה נמצא אותו שר במשך חודשים? איפה נמצאת השרה, השרה לאיכות הסביבה? לא אכפת לה מהסביבה של אותם האנשים? ואגב, זה עוד מעט יגיע ליישובים מסביב, העשן והריחות שעולים מהשרפות. מצער ומביש מה שקורה במדינה הזאת. אנשים לוקחים את הזבל שלהם למקומות העבודה כדי לזרוק בדרך לשם, ומי שלא מצליח לצאת מחוץ ליישוב שורף מול הבתים או בסביבת היישוב. איפה שר הבריאות? זאת לא סכנה בריאותית, מה שקורה שם? אני אומרת לכם, אני כבר מתביישת. אין לי מה להגיד לאותן נשים שפונות יום ולילה ומבקשות: תנו לנו פתרון. מה כל כך גדול בסיפור הזה? אני לא יכולה להבין. כבר שלושה משרדים מעורבים בסוגיה הזאת. אף משרד לא יכול לתת פתרון? איפה אנחנו נמצאים? למה? למה צריך לתת יד כל כך ארוכה לאותם ארגונים שיעשו מה שהם רוצים בתוך החברה שלנו? תגידו לי, אם זה היה קורה באיזה יישוב בחברה היהודית – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כי אתם לא מקדמים חקיקה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – זה היה נמשך יותר משבוע אחד? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מקדמים חקיקה נגד פשיעה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תגיד לי, בחברה היהודית צריך חקיקה בשביל זה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם מדברים, אתם לא עושים דבר. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתביישו לכם על התשובה הזאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם זועקים חמס ולא עושים כלום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתביישו לכם על התשובה הזאת. זה לא מחייב חקיקה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עושים שום דבר, זאת הסיבה. אתם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה האלף-בית של חובת המדינה כלפי האזרחים שלה, פינוי זבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל צריך להילחם נגד הפשיעה. צריך להילחם נגד הפשיעה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> פינוי זבל מחייב חקיקה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – להאשים גם את הקורבנות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חה"כ סעדה, אני מקווה שתשמע את מה שאתה אומר יותר ברוגע ויותר בשכל. זה מחייב חקיקה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> עם כל הזלזול שלך, יש לי ניסיון של 24 שנים במלחמה בפשיעה, ולך אין שום דבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם לא רוצים להילחם בהם, לפעמים אפילו הפוך. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכון. אתם מעבירים את כל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תעשה, לא רק תעביר חקיקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נאמת עכשיו, נתנו לך הרבה זמן. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? כי זה מקפיץ עוד יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל די, חלאס, דיברת. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מדברת על סבל וכאב, והוא אומר לי: אתם לא רוצים חקיקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היה דיון שקיימתי על הפסולת במגזר הערבי והיהודי גם בצפון, עשיתי יחד עם יאסר חוג'יראת. יכולתם להצטרף. במקום להצטרף אתם באים לצעוק פה. בפעם הבאה תצטרפו. תודה רבה. חמש דקות, בבקשה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אללה אכבר. אללה אכבר על התשובות שאני מקבלת כאן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סליחה, היא אומרת "אללה אכבר", אתה יכול להוציא אותה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כי הוא מרגיש מאוים, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מאוים ולא פוחד מכלום. תודה רבה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אם לא הבנת, אז כולנו אומרים אללה אכבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה תמיד אתם דופקים אותו, תגיד לי. זה הזמן שלו. קדימה, תדבר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק החשובה המונחת בפניכם היא ביוזמת חברתי לסיעה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואני שמח לנמק אותה בשמה. הצעת החוק מציעה תיקון חשוב והכרחי לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הבא לספק הגנה לעובדים שחוו אפליה במקום העבודה, והיא מבקשת להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות אפליה בעבודה משלוש שנים לחמש שנים. המחוקק השכיל להבין ולהכיר בקשיים הרבים שעומדים בפני עובד או עובדת התובעים בשל אפליה, ואף התכוון לייצר מנגנונים מקילים שיקדמו את מיצוי זכויותיו. יעיד על כך סעיף 9 לחוק בנוסחו כיום, שהופך את נטל ההוכחה ומטיל על המעסיק עצמו להוכיח שלא הפר את איסור האפליה לפי החוק. אפליה היא לרוב סמויה מהעין. אף מעסיק לא יגיד לעובד באופן מפורש: אני לא מקבל אותך לעבודה בגלל המוצא שלך או הגיל המבוגר; אף מעסיק לא יגיד לעובדת במפורש: אני מפסיק את ההעסקה שלך או מסרב לקדם אותך מכיוון שאת אישה. עובדים שהיו קורבן לאפליה יצטרכו לצלוח שלבים רבים כדי לממש את זכותם לפנות לערכאות משפטיות מיום היווצרות עילת האפליה. היום יצטרכו לזהות את העוול ולדעת לייחס אשמה לגורם המפלה, ורק אז לדרוש סעד מתאים בגין אותו עוול. במקרים רבים העובד ממשיך להיות מועסק אצל אותו מעסיק מפלה, וחושש שתביעת זכויותיו תעכיר את היחסים ביניהם, ולכן נמנע מלעשות צעד. פרק זמן של שלוש שנים לתביעות על אפליה בעבודה אינו מספיק על מנת לעבד את חוויית האפליה, להמשיג אותה או לברר את עילת התביעה ואת סוגיה. על כן אנחנו מבקשים היום להאריך את הזמן שבמהלכו ניתן להגיש תביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לחמש שנים, באופן שיסייע לנפגעי האפליה לעמוד על זכויותיהם, למצות את הדין ולקבל סעד. גם בימים כתיקונם ישנו אינטרס ציבורי ראשון במעלה למגר תופעות אפליה, וביתר שאת בעת הזו, שבה אנו עדים לכל מיני ניסיונות לנרמול מופעי גזענות ואפליה. לא בכדי ישנה הסכמה בקרב הדרגים המקצועיים על נחיצות התיקון. אני מבקש גם מכל החברים וחברות הכנסת להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן בין המציעים, לכן תקבלי גם חמש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, מדובר בהצעת חוק חשובה, הגיונית וגם בסיסית מאוד, שתאפשר לאנשים שסבלו מאפליה במקום עבודתם לגשת ולתבוע במשך תקופה ארוכה יותר – לא רק שלוש שנים אלא חמש שנים. בזאת בעצם אנחנו משווים את תקופת ההתיישנות לחוק אחר בעולם העבודה, חוק שכר שווה. כפי שכשמפלים בשכר בין גבר לאישה שעושים בדיוק את אותה עבודה, וניתן לתבוע בנושא במשך חמש שנים, אז באותו אופן גם כאן בגין אפליה יהיה ניתן לתבוע במשך חמש שנים. אז החקיקה הזו באה למנוע אפליה, ואני חושבת שאפליה היא מסוכנת, אבל גיוון הוא מפתח להצלחה של עסקים, ורואים את זה במחקרים בכל רחבי העולם. ככל שמעסיקים אנשים עם רקעים שונים ועם חוזקות שונות, אז באמת הגיוון הזה מביא גם להצלחה עסקית ולהצלחה חברתית. החקיקה הזו באה להגן מאפליה על קבוצות שונות שסובלות ממנה, אם זה מיעוטים, אם אלו נשים, אם זה דתיים, אם זה חרדים, אם זה להט"בים, אם זה זקנים – כל קבוצה באשר היא שמגיע לה לחיות בשוויון במדינת ישראל. זה עוד חוק בחבילת החקיקה שמקדמת שוויון במדינת ישראל. אז אני מאחלת לנו שנצא מהתקופה הקשה הזו, מהמלחמה הקשה הזו, מהימים השחורים האלה, או כפי שהיטיב לתאר את זה השופט סולברג: אנחנו בתוך המבול, ואני מאחלת לנו שכשנצא מהמבול נוכל להיוולד מחדש ולהקים כאן חברת מופת אמיתית, שערך השוויון יהיה חלק מאוד מאוד חשוב בה. אז ברוח ההצעה הזו אני מאחלת לנו שמדינת ישראל תתקדם ותשריש בה את ערך השוויון כערך ראשון במעלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה, בזמן הקצר שיש לי – מה שלא הספקתי להגיד קודם – לומר כמה מילים על יגב. יגב בוכשטב, הכרתי אותו. לצערי, לא יצא לי להיפגש איתו פנים-אל-פנים, אבל בפייסבוק, בווטסאפ, היינו בקשר מדי פעם. איש יקר ומדהים, ומתוך היכרות עם המשפחה, זה בא לו מהבית. אבא של יגב, אורן, איש יקר, היה מדריך שלי בשומר הצעיר לפני למעלה מ-40 שנה, וגם היה זה שליווה את הגרעין שלי בנח"ל להקמת קיבוץ. גם הייתי עם חבריי בגרעין תקופה ארוכה בקיבוץ נירים. אגב, איפה שאנחנו גרנו – הייתי שם לפני כמה חודשים – איפה שגרנו נשרף בטבח. והיינו מהמקימים גם של קיבוץ שומריה, ואת ההכשרה שלנו קיבלנו בעיקר מאורן אבא של יגב ועוד אחרים שליוו אותנו בקיבוץ נירים ואחרי זה בקיבוץ שומריה. אנשים נדירים, אין הרבה אנשים כאלה. אנשים שבאמת למול עיניהם, כפי שאמרה קודם חברת הכנסת לזימי, באמת אהבת אדם באשר הוא אדם. זה לא מקרי שיגב היה גם מהאנשים שהעלו את הקול של האנשים בעזה, וכאב גם את הכאב של הנפגעים בעזה, ולחם יחד עם אביו אורן ועם משפחתו למען שלום. כפי שאמרתי קודם, מעטים האנשים שראויים אפילו להזכיר את שמו, שמגיעים לקצה הציפורן שלו. ומעיזים להשמיץ אותו ולצאת נגדו. עמד פה קודם חבר הכנסת רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, והתבכיין כהרגלו – אמרתי כבר, הכינוי שאני הדבקתי לו זה המתבריין המתבכיין – התבכיין על כך שכמה אנשים כתבו כנגד המשוחררת נועה ארגמני, המשוחררת מהשבי, וכמובן ניצולת הטבח, על כך שהיא הצטרפה לראש הממשלה. גם לי יש ביקורת. אני כמובן מקבל בהחלט שבשום פנים ואופן אי-אפשר לקבל אמירה שהיה עדיף שהיא תישאר בשבי. זאת תת-רמה. אבל שזה יבוא מאחד כמו רוטמן, שהוא וכנופייתו, בהובלת ראש הנחש, עושים הכול כדי שאנשים לא יחזרו בחיים? הוא מדבר על בזוי? הרי מי שהוביל לרצח של יגב ושל אלכס ושל עוד אחרים זה הם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה החמאס, זה החמאס. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היה אפשר לשחרר אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. הסתיים הזמן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה? זה החמאס. מה זה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היה מתווה שאפשר היה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוריד אותו, להוריד אותו עכשיו. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז מה אתה כבר קורא לסדרן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים לך הזמן. תרד למטה כבר, תרד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תעשה לי ככה עם היד. אתה לא עושה לי ככה עם היד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תרד למטה, תרד למטה. אתה לא תדבר ככה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא תעשה לי ככה עם היד. אפס מאופס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים לך הזמן. תורידו אותו. תוציאו אותו החוצה מהאולם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפס מאופס, אפס מאופס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תוציאו אותו מהמליאה, תוציאו אותו החוצה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפס מאופס. כלומניק, כלומניק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ולא להחזיר אותו עד סוף המליאה. תוציאו אותו. אתה אפס מאופס. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אפס מאופס. תוציאו אותו, בבקשה, מחוץ למליאה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תוציאו אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ולא להחזיר אותו עד שאני נותן אישור. תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה? זאת האופוזיציה? מה זה? תגנו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. סדרנים, אני מבקש להוציא אותו מחוץ לאולם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איך אתם מאפשרים את השיח הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוציא את הדבר הזה החוצה, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – חתרת נגד – – – אתה – – – אתה ושכמותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוציא אותו. תוציאו אותו. החוצה. החוצה. תודה רבה. אתה לא ראוי להיות פה עם הדיבור הזה. (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ואטורי, זכות חבר האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תאמין לי, גם אותך, אחמד, הוא מביש. תאמין לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך תמיד אני אחרי עופר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך תמיד, כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הוא אמר עכשיו? לא הבנתי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ראש הנחש. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר עוד פעם: כל מי שיתקוף כאן מהבמה ומדבר איתי – דברו לשם, אני לא מפריע לכם. גם אם הדברים לא כל כך נעימים לי, אני יושב בשקט. אף אחד לא ידבר איתי ולא יקלל אותי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אנחנו לא מקשיבים להכול כמוך, מר ביסמוט. שחצן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – חבר בסיעה שלכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גם מניח שלא תקשיב לי עכשיו, והאמת שזה לא כזה מפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך מזגן. חם פה, חם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לפתוח – חבר הכנסת סעדה, תקשיב שנייה, אני בטוח שתאהב את זה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – משהו רציני, כי אנחנו בצום היום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רציני. להודות בכישלון, גם שלי וגם שלך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אז שלי, לא שלך. שנינו חברי הוועדה לביטחון לאומי. הוועדה הזאת, כמו השר, כשלה בכהונה שלה, ואנחנו עכשיו יוצאים לפגרה, והיא כושלת בכהונה שלה, ואני אסביר לך למה: חלק מתפקידה של ועדת הכנסת זה לפקח על עבודת הממשלה, נכון או לא? נכון. השר, למרות סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת, אמור להגיע למסור דיווח על פעילות משרדו – לא הגיע. המפכ"ל סיים את התפקיד שלו. בכל ועדה מכובדת נראה לי שנכון שהמפכ"ל יבוא ונגיד לו תודה, נשאל אותו: מה שלומך, שיהיה לך בהצלחה, איך הייתה הכהונה, או בכלל נביע חצי ביקורת על המשטרה. אבל מילא. בכל דיון שנעשה, גם שחברי כנסת מהאופוזיציה יזמו וגם שחברי הכנסת מהקואליציה יזמו, המשטרה אף פעם לא באה עם נתונים. מוכר לך? כל פעם ששאלנו אותם שאלה, אף אחד לא יודע. אין איסוף סטטיסטי, הנתונים הם חסויים – כל מיני דברים כאלה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – פוגל עושה עבודת קודש – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכים איתך שהם עושים עבודת קודש, אבל בסדר, זה חלק מדיון לגיטימי. אני לא חושב שזאת עבודת קודש, אני חושב שהוועדה חוקקה מספר מועט של חוקים, התרכזה רק בזה, התעלמה לחלוטין מהעובדה הפשוטה שאנחנו, במדינת ישראל, במקום שלישי בעולם בעבירות רצח, אחרי מקסיקו וקולומביה. האשמה הזאת היא לא רק על השר הכושל, זה גם על הוועדה הכושלת, שאני חלק ממנה. אין למשטרה נתונים. משטרת ישראל – ואתה יודע את זה, חבר הכנסת סעדה – מפירה את החוק במדינת ישראל. נתתי על זה דוגמאות ועשינו על זה דיונים. שליש דיונים, כל הזמן צריך לעשות שליש דיונים בוועדה, כי שום דבר לא מגיע מהיוזמה של היו"ר. כשלא נותנים לאוהד כדורגל להיכנס למשחק כדורגל בגלל חולצה שהוא לובש, זה בניגוד לחוק. שום דבר לא נעשה עם זה. כשנכנסים לשטח פרטי של אזרח במדינת ישראל בניגוד לחוק, אף אחד לא עושה עם זה כלום. יש לנו משהו מאוד מיוחד בוועדה לביטחון לאומי – יש לנו שומר מטעם השר, שדורס לחלוטין את הפרדת הרשויות. אתם, חבריי חברי הכנסת, חברים בהרבה ועדות בכנסת. תגידו לי אתם אם יש יועץ שר שמגיע באופן קבוע לוועדה עם שלט, ויושב באופן קבוע בכל דיון, ומכתיב לגמרי את הדעה של כל גורמי המקצוע. יש לנו שומר. אין הפרדת רשויות. חבל שאין לי זמן, אבל אני מבין שזה לא כזה מעניין את סעדה. גם על זה אתה לא מסכים איתי, על הפרדת הרשויות וזה שיועץ השר יושב לנו בכל דיון כחלק מפאנל ומכתיב לגורמי המקצועי מה לעשות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד לא דיבר על זה. זו הזיה. מה שקורה בוועדה לביטחון לאומי משקף לחלוטין את מה שקורה במשרד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל בתור גנטיקאי: כשאתה רואה אדם שעושה דבר והוא אוהב לעשות אותו כל הזמן, ומפרסם את זה בציוצים, זה אומר שיש לו תסמונת גנטית, וחשוב ודחוף מאוד להפנות אותו לייעוץ גנטי. אעבור עכשיו לדבר על נושא שלא מדברים עליו כאן במליאה, לצערנו, וזה יוקר המחיה. מדברים על פשיעה, מדברים על כיבוש, על מלחמה, אבל יש נושא שכואב מאוד לכל משפחה שנייה במדינה: יוקר המחיה. אתן נתונים ואחר כך אתייחס לעוד נתון לגבי הכנסות של משפחה: בחברה הערבית כ-49% נמצאים מתחת לקו העוני; 58% מהחברה הבדואית נמצאים מתחת לקו העוני, זאת אומרת המשפחות בחברה הבדואית עניות יותר אפילו מהחברה הערבית; 70% מהילדים בחברה הערבית הם מתחת לקו העוני; הפרשי השכר הממוצע בין משפחה יהודית למשפחה ערבית – זה פחות 30% בממוצע מההכנסה של משפחה בחברה היהודית; בחברה היהודית אחוז העוני, לפי הנתונים, הוא משהו כמו 20%. עכשיו אני אתן דוגמה מתוך תוכנית טלוויזיה שבה נתנו דוגמה למשפחה ממוצעת. עשו השוואה לגבי ההוצאות בכמה תחומים בשנת 2020 ובשנת 2024. אני אתן כמה דוגמאות: בתחום האוכל, בשנת 2020 ההוצאה הייתה 2,500 שקל, ב-2024 היא הייתה 3,200 שקל, זאת אומרת עלייה של 28%; בתחום התחבורה, אם הייתה הוצאה של 1,000 שקל ב-2020, ב-2024 היא הייתה 1,300 שקל, זאת אומרת עלייה של 30%; בבריאות, אם הייתה הוצאה של 1,200 שקל ב-2020, ב-2024 – 1,500 שקל, עלייה של עוד 25%; בחינוך, אם הייתה הוצאה של 1,500 שקל ב-2020, ב-2024 – 1,800 שקל, זאת אומרת עלייה של 20%; בדיור – אותו דבר. זאת אומרת, עלייה ממוצעת של 30% בכל ההוצאות למשפחה ממוצעת. זאת אומרת שההוצאה הזאת במשפחה ערבית, זה מקשה עליהם יותר, ובכלל במשפחה שההכנסה שלה מוגבלת. זה אומר שכתוצאה מיוקר המחיה יש עוד משפחות שנכנסות מתחת לקו העוני. תזכרו, הקואליציה: ביבי נתניהו בתעמולה שלו בבחירות האחרונות אמר שהוא יטפל בכל נושא יוקר המחיה. הוקמה ועדה לטפל ביוקר המחיה. אני לא יודע כמה פעמים היא התכנסה, אני לא יודע אם פעם אחת או שתיים, אבל מבחינת יוקר המחיה אנחנו נמצאים ב-27% מעל כל מדינה ממוצעת ב-OECD. המצב מאוד קשה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – והממשלה צריכה לטפל בזה ולקחת אחריות גם על זה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, אני מבקש לא להפריע. בבקשה. נראה לי שלפי התקנון צריך לקרוא את עליזה בקריאות. שלוש קריאות קודם, נכון? כמו חברת כנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא יעזור לך, היא תוציא אותך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נראה אותך. בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מסוגל. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מחר יתחילו משחקי האולימפיאדה, אז ראשית, ברכות לספורטאים האולימפיים שלנו. המון המון הצלחה. אתמול חברתנו שלי הייתה כאן ונתנה כל מיני דוגמאות על מקצועות הספורט, שגם חבר'ה בקואליציה מתמחים, אז חשבתי לעשות איזשהו נאום מקביל, ואמרתי: אוקיי, למה לא לחלק לכל חברי הכנסת איזשהו ענף ספורט מסוים? אחרי הכול יש כאן הרבה כישרונות שממש מחכים לפרוץ. אם אפשר קצת שקט, אני אודה לכם. למשל, חבר הכנסת בני גנץ. בני, האמת שהוא מולטי-טסקינג, הוא יכול להצטיין מאוד בחתירה, זה יכול להיות אפילו בקייקים, זה יכול להיות אפילו בבריכה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי אתה בכלל? של נעליך מעל רגליך. מי אתה בכלל שתדבר על בני גנץ? שקלים, אתה רוצה לבלוט? לא על הגב שלנו – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זה יכול אפילו להיות אולי בבייסבול. אצלנו בשכונה היינו אומרים "הקפות", מכיוון שהוא כל הזמן הולך סחור-סחור ומסתובב בלי שום מטרה ובלי שום פואנטה. אבל לדעתי חתירה מתאים לו יותר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חתירה. שתיקה מתאימה לך יותר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מתן כהנא – קפיצה משולשת: היה בימין החדש, קפץ לימינה ואחר כך הקפיצה המשמעותית ביותר הייתה למחנה הממלכתי. פינג-פונג – מיכל שיר. מיכל שיר, שהיא באמת מאוד מאוד מוכשרת, הייתה בימין, עברה לשמאל, חזרה אחר כך שוב למרכז. חברנו סימון דוידסון – סימון, חברי הטוב, יכול להיות כרוז. לדעתי עם הקול שלו הוא מתבזבז בכנסת. יאיר לפיד – לפיד יכול להיות בענף ההפרחה של בועות סבון. הרי יש לו באמת מקצוע מיוחד – את כל הדיבורים שלו מפריח לאוויר עם המון המון סיסמאות, והכול תמיד מתפוצץ ואין שום משמעות למה שהוא אומר, בדיוק כמו בועות סבון. יוסף עטאונה, אתה, עם כל הכבוד – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפני דקה הח"כים הערבים ביקשו לכבד את הצמים. זה מה – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנגיחות לסל. לך יש ענף נגיחות לסל. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בליכוד – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל סליחה, יוסף, אין בכלל – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? אין ענף כזה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אין ענף כזה, נכון. אבל גם מדינה פלסטינית – אין דבר כזה. עמית הלוי – נעבור לקואליציה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא תהיה לך הזדמנות אפילו לדבר על זה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עמית הלוי, אתה, ידידי – קליעה למטרה. אתה חד ואני מאוד נהנה לשמוע את מה שאתה אומר, והרבה פעמים גם לומד ממך. ונקנח בראש הממשלה בנימין נתניהו – 400 מטר משוכות. למרות כל המהמורות והמכשולים, הוא יודע לדלג ולגבור על כל האתגרים, ובעזרת השם לעשות הקפה שלמה ולהביא אותנו לניצחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. אני מבקש לסכם. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די, מספיק – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> וזו באמת ההזדמנות לאחל לראש הממשלה הצלחה גדולה בשליחות שלו לארצות הברית, ובעזרת השם, שיחזור עם בשורות טובות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עם כל הכבוד לכם, חברי הכנסת, ולספורט – יש לנו באמת נבחרת מצוינת. שיהיה לנו בהצלחה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברת על יאיר נתניהו, אתה תקבל משרה עכשיו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; גם אני מוותר, אני רשום; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר, הוא בצום; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר. נעבור להצבעה. הצבעה על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 25) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 25) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 25) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ד–2024, תעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248) (שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1048).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248) (שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי להציג את החוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת מכם, תפתחו את המסכים שלכם, תראו את הכותרת ותבינו את גודל הבושה שלנו שאנחנו בכלל צריכים להעביר חוק כזה. כותרת: שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור. זו הכותרת של החוק. לאן אנחנו הגענו ולמה הגענו למצב – ומצד שני טוב שהגענו למצב – שאנחנו מעבירים כזה חוק? אבל מצד שני, למה זה לא היה ברור מאליו? למה היינו צריכים להגיע לרגע הזה? תקשיבו, קרו המון דברים מ-7 באוקטובר, ולאט-לאט אנחנו מגלים את גודל הקטסטרופה גם בפן החברתי, הצבאי, כמובן כל הכישלונות, אבל גם את ההתנהלות שלנו כלפי הטרור. אנחנו היינו יותר מדי סלחנים, אנחנו היינו יותר מדי מקילים, ולא חשבנו ולא העלנו על דעתנו שיהיה מחבל, ממש מחבל, מוכר, פעיל טרור, שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי שלנו. האמת, גם אני לא חשבתי שזה הגיוני ואפשרי, ואז נדהמנו לגלות שזה המצב. זאת אומרת, חברים, יש היום בעזה וביו"ש אנשים שהם טרוריסטים, מה שנקרא עם תעודה, ממוסמכים, שרשויות הביטחון שלנו אומרים: זה מחבל, והוא מקבל קצבה מביטוח לאומי שלנו. אתם מבינים את גודל האירוע הזה? מדינת ישראל משלמת קצבת ביטוח לאומי, מהכסף של משלמי המיסים הישראלים, שלנו, למחבלים – אגב, ישירות לעזה, לבנקים בעזה. כשגילינו את זה, חוץ מלהגיד שזה מדהים, איך זה יכול להיות, לא היו מילים. ופה אני חייבת לשבח את השר בן צור. החוק הזה כרגע, שאנחנו עוד מעט נצביע עליו בקריאה ראשונה, זו עבודה פרלמנטרית של כמה חודשים טובים. זה לא שפתאום נולד החוק. אנשים לא מבינים את האירוע, איך זה קורה. מישהו סיפר לי פעם שיש דבר כזה קצבאות ביטוח לאומי לעזתים. לא האמנתי. לא האמנתי. הגשתי שאילתה לשר בן צור, ולהפתעתי – כי היום משום מה שרי הממשלה החליטו שהם לא עונים על שאילתות – קיבלתי תשובה, קיבלתי תשובה מאוד אמיצה של השר בן צור, שכן, יש 264 תושבי עזה שהם מקבלי קצבאות ביטוח לאומי. ואז יכול להיות מצב – אגב, הקצבאות במהות הן חוקיות; אלה אנשים שעבדו בארץ, קרתה להם תאונת עבודה והם מקבלים קצבה. אבל קרה פה משהו. ואז עלתה השאלה: יכול להיות שבין אותם אנשים יש היום אפילו מחבלי נוח'בה שמוחזקים אצלנו בבתי כלא ועדיין מקבלים קצבה. יכול להיות שיש מחבלים בתוך עזה, שאנחנו יודעים שהם מחבלים, והם מקבלים קצבה. יכול להיות שיש גם מתים שכבר לא איתנו. זה שהשר לא פחד לתת תשובות, תשובות אמיתיות, אמיצות – זה כשל, זה משהו שלא אמור להיות – הוביל אותנו בסוף גם לדיון בוועדת העבודה והרווחה, ושם גילינו שלא רק שאנחנו משלמים להם קצבאות, אנחנו גם מעבירים כסף ישירות. שתבינו, אדוני היושב-ראש, אנחנו מעבירים כסף ישירות לבנקים בעזה. שר הביטחון, שלום לך. אתה סיפרת לנו שאין סליקה. פלג הימין הקיצוני בליכוד, חברי ועדת חוץ וביטחון, סיפרו לכם שאין סליקה בין ישראל לעזה? אז ביטוח לאומי מעביר כסף ישירות לבנקים, לעזה, ואחר כך חמאס שודד אותם משם. זה המצב אחרי תשעה חודשים. זה המצב. אז אפשר להאשים את בג"ץ, את הפרקליטות, המשטרה, את כל העולם, חייזרים – לא לא, את זה אתם עושים עכשיו. אנחנו מעבירים כסף ישירות לבנקים בעזה, קצבאות ביטוח לאומי. ואחר כך, אחרי דיון, קיבלנו גם מסמכים מאמ"ן, ומתברר שעכשיו יש לנו 30 מחבלים בעזה וביו"ש שמקבלים קצבאות ביטוח לאומי. אתם קולטים את זה, ממשלת ימין ימין מלא מלא עד הסוף? זה המצב. זה שאנחנו עושים את זה עכשיו, תשעה חודשים אחרי 7 באוקטובר, זה ביזיון. היינו צריכים לסגור את הברז הזה מייד. כל משרד ממשלתי היה צריך לעשות בדק בית ולבדוק במה הוא קשור, מה הוא מעביר, איזו מערכת יחסים יש לו עם עזה, ולסיים את האירוע הזה. באמת חבל שזה קורה רק עכשיו, וטוב שזה קורה סוף-סוף. מטרת החוק היא מאוד פשוטה: ברגע שבן אדם, מחבל, הוכרז כפעיל טרור, אין שום קצבה יותר. כלום. שום דבר. אין, אין, נגמר. אם החשוד נמצא במעצר, ואחר כך יש כתב אישום ויש את גזר הדין, אז בהתחלה אנחנו מקפיאים את הקצבאות ואחר כך שוללים אותן לצמיתות. לא יעלה על הדעת – אם אנחנו באמת מדינה חפצת חיים ויש לנו טיפת מוסר, לא יעלה על הדעת שמישהו שהוא חשוד או מואשם בטרור יקבל שקל, גרוש, אגורה אחת, מהביטוח הלאומי של מדינת ישראל, מכסף של אזרחי ישראל. אז אני גם חייבת להגיד מילה טובה לוועדת שרים לחקיקה, כי החוק הזה עבר במהירות של טיל, גם בעזרתו של השר בן צור, ואחר כך בוועדת שרים לחקיקה הוא קיבל פטור מחובת הנחה. אחר כך בוועדה אצל חבר הכנסת אייכלר אנחנו התחלנו וסיימנו את כל הדיון הזה תוך שעה, כולל הצבעות. לכולם ברור שאת האירוע הזה צריך לסיים, שברור שזה ביזיון. לצערי, אני התחלתי לשמוע מגורמי מקצוע כל מיני הסתייגויות על כך שהם לא מבינים איך להעביר מידע ושזה קצת בעייתי – לא טענות מהותיות, אלא לא יודעים איך להכיל את זה, איך אנחנו נבנה את המנגנון. אז אני יכולה להגיד לכל גורמי המקצוע: תחשבו כבר עכשיו איך אנחנו בונים את זה, איך אתם בונים את זה, כי בכוונתי להעביר עכשיו את החוק הזה בקריאה ראשונה, ובהמשך לפנות לחבר הכנסת אייכלר ולעשות את הדיונים על החוק הזה כבר בפגרה. אני לא מוכנה לוותר, ואני מאמינה שאף אחד מחברי הכנסת שיושבים עכשיו באולם ושומעים אותנו לא היו מוכנים לוותר ולהמשיך את הביזיון הזה, שאנחנו נשלם קצבאות ביטוח לאומי למחבלים כשאנחנו יודעים שהם מחבלים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אפשר רטרואקטיבית? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זהו, זו הבעיה, שאי-אפשר רטרואקטיבית. ולכן אני רוצה לעשות את זה כמה שיותר מהר, כדי לא לבזבז אפילו יום אחד. אז אני פונה לכולם – יו"ר הקואליציה גם עזר לי מאוד בכל האירוע הזה: בואו נעשה את זה מהר, כי בסוף, תקשיבו, זה שזה קורה עכשיו – זה היה אמור להיות הרבה יותר קודם. תודה רבה, ואני מקווה מאוד שתהיה פה תמיכה מקיר לקיר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חברת כנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אחמד טיבי, מה אתה מצביע? אתה בעד או נגד? מוותר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נוכח, נוכח ומוותר; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר. אנחנו נעבור להצבעה. אבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. נצביע, להזכירכם, על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248) (שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248) (שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, שבעה מתנגדים. הצעת החוק תחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1029; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 187; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת – הצעת חוק מטעם הכנסת לקריאה השנייה והשלישית, הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024. יציג חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס׳ 32), התשפ״ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית שיזמו חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אחמד טיבי ושוסטר, נועדה לקבוע הוראות חדשות לעניין ההליך המקדים הנדרש לסגירת סניפי בנק, וכן חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין זה, כפי שאפרט כעת. חוק הבנקאות (רישוי) מסמיך היום את המפקח על הבנקים או עובד בנק ישראל שהמפקח על הבנקים הסמיך לכך לאשר בקשה של תאגיד בנקאי לסגור סניף בנק קבוע או להתנגד לסגירתו. כמו כן רשאי המפקח להתנות את סגירת הסניף בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה. החוק קובע את לוחות הזמנים למתן החלטת המפקח: 30 ימים מיום קבלת הבקשה לסגירת סניף או 30 ימים מיום קבלת פרטים נוספים הדרושים לבדיקת הבקשה, אם ביקש המפקח מהתאגיד הבנקאי פרטים כאמור. לפי החוק, המפקח רשאי להאריך את התקופות האמורות, ובלבד שהודיע על כך לתאגיד הבנקאי בהודעה מנומקת בכתב. בהחלטה כאמור המפקח נדרש לאזן בין מגוון שיקולים שונים, ובהם תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי, להתפתחות עסקי התאגיד הבנקאי ולטובת הציבור, והכול כמפורט בחוק. לעניין התנגדות לסגירת סניף, החוק קובע כי על המפקח להתייעץ עם ועדת הרישיונות, המורכבת מנציגי ציבור, ותפקידה הוא לייעץ לנגיד בנק ישראל ולמפקח במתן רישיונות, היתרים ואישורים על פי החוק. בשל ההשלכות השליליות שעלולות להיות לסגירת סניף בנק על ציבור הלקוחות שלו, ובמיוחד על הקשישים שבהם, מוצע לקבוע כי כל החלטה בבקשה לסגירת סניף תהיה טעונה אישור של ועדת הרישיונות, ולא רק החלטה בהתנגדות לסגירת סניף כפי שקבוע היום. בהתאם לכך, ומשום שוועדת הרישיונות מתכנסת אחת לכמה חודשים, מוצע להאריך את לוחות הזמנים למתן החלטת המפקח כך שזו תינתן בתוך 90 ימים מיום קבלת הבקשה לסגירת סניף או מיום קבלת פרטים נוספים הדרושים לבדיקת הבקשה, לפי העניין. לצד הארכה זו, מוצע לבטל את הסמכות המוקנית כיום למפקח להאריך את התקופות האמורות. כמו כן, מוצע לחייב את המפקח לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת פעמיים בשנה במהלך שלוש שנות הדיווח הראשונות ולאחר מכן אחת לשנה על יישום הוראות ההסדר המוצע הנוגעות לסגירת סניפי בנק קבועים, וכן על מדיניות המפקח וועדת הרישיונות בבחינת בקשה לסגירת סניף בנק קבוע. מעבר לכך, כיום קובע החוק כי אם ניתנה החלטה בדבר הסכמה לסגירת סניף קבוע, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוחות הסניף על סגירתו בהודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות לאותם לקוחות. מוצע לקבוע כי התאגיד הבנקאי יהיה חייב בנוסף גם לפרסם הודעה על סגירת הסניף באתר האינטרנט שלו. במהלך הדיון בוועדה הצהירו נציגי בנק ישראל כי טיוטת מדיניות המפקח וועדת הרישיונות לעניין בחינת בקשה של בנק לסגירת סניף קבוע תפורסם להערות הציבור בטרם אישורה. עוד הצהירו כי במדיניות זו ייכללו הוראות ביחס למידע חדש ביחס לסגירת סניף שהובא לידיעת המפקח לאחר שניתן אישור ועדת הרישיונות לסגירת סניף שלפיהן במקרה זה תקיים ועדת הרישיונות דיון מחדש באישור לסגירת אותו סניף בנק. חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק תביא לטיוב ההליך לסגירת סניפי בנקים לטובת כלל הציבור המבקש לקבל שירות בסניפים. בהזדמנות זו אני מבקש לברך את יוזמי הצעת החוק, חברי הכנסת פינדרוס, טיבי ושוסטר, ומבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות, אם יהיו. אני רוצה לומר שהנושא הזה של סגירת סניפים מעורר בעיות בהרבה מקומות, למשל כשמדובר בשכונות מצוקה או שכונות שיש בהן הרבה מאוד קשישים יחסית לאוכלוסייה, דברים מהסוג הזה, ולכן זה פוגע בשירות לאזרח. גם סניפי בנק הדואר נסגרים הרבה פעמים. מצד שני, יש היום בנק שהוא רק דיגיטלי, אין לו סניפים, וגם בנקים זרים מחזיקים סניף אחד או שניים בכל הארץ. זאת אומרת, הנושא הזה מחייב רפורמה. בזמנו הצעתי – זה לא בחוק הזה; יש את זה במדינה או שתיים בעולם – סניף בנק הדואר יהיה סניף של כל הבנקים. אדם יכול לבוא לסניף, לקבל שירותים של כל הבנקים המסחריים באותו מקום, והם יממנו גם את הסניפים האלה. כל הבנקים לפי הגודל שלהם יממנו את הסניף – אני קורא לו ה"רב-בנקי" הזה, כדי שאנשים יוכלו לקבל שירותים ליד אזור מגוריהם, למרות שאין הרבה סניפים, או נסגרים סניפים ולא נפתחים סניפים. זה דבר שאנחנו בוועדת הכלכלה מתכוונים להיכנס אליו ולחייב את הבנקים להקים סניף שיטפל בכל הבנקים כשאתה בא לקבל שירות. זה נראה לי פתרון טוב מאוד למחסור בסניפים ולעובדה שיש הרבה מאוד אנשים שלא יודעים להשתמש באינטרנט וכל מה שיש מסביב כדי לקבל שירות. תודה רבה ליוזמים, ואני מבקש מהכנסת שתאשר את החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת הימין הממלכתי וקבוצת יש עתיד. קבוצת הימין הממלכתי אינם נוכחים, אין פה אף אחד, נכון? לכן ההסתייגויות שלהם הוסרו. קבוצת יש עתיד? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מירב אמרה לי שהם הסירו את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרה שהסירו. אני צריך מישהו מהסיעה. מסירים? חברת הכנסת דבי ביטון, את נמצאת פה במליאה – מסירים? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כן, מסירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסירים. תודה רבה. אני פשוט חייב תשובה. כל ההסתייגויות הוסרו. נעבור לבקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אחד היוזמים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רשום גם בבקשות רשות דיבור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, כן. הצעת החוק החשובה הזאת היא יוזמה של שלושה חברי כנסת – שלי, של חבר הכנסת פינדרוס ושל חבר הכנסת שוסטר – והיא נדונה בוועדת הכלכלה בהובלת חבר הכנסת דוד ביטן. למה הצעתי את ההצעה הזאת? לאחר דיונים רבים שהיו בוועדת הכלכלה, חבר הכנסת ביטן, על סגירת סניפי בנקים ביישובים הערביים, כאשר הסניף הוא המקום היחיד שאפשר לנהל בו בנקאות – יש אזורים רבים ללא סניפי בנקים כמעט, כמו למשל בנגב. ההתייחסות אל הסניף כמשהו רווחי בלבד מחטיאה את המטרה. לכן, ביקשנו פעם אחר פעם להימנע מסגירת סניפי בנקים בחברה הערבית או ביישובים אחרים. הצעת החוק הזאת באה כדי שהסגירה לא תהיה אוטומטית, אלא היא תעבור פרק זמן ואחר כך עוד פרק זמן ואחר כך – אישור של ועדת הכלכלה. בוועדת הכלכלה ברור שיהיו ביקורת, מעקב, התנגדויות. הסגירה הזאת – גואטה, אתה מפריע לי עם הקשב של יושב-ראש ועדת הכלכלה וסגנו חבר הכנסת שלום דנינו. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ממלא מקום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממלא מקום, סליחה. לכן, ההצעה הזאת, שעברה גם בטרומית, גם בראשונה, גם בשנייה, מגיעה עכשיו לשלב הסופי, ואני שמח שהיא הגיעה לתחנה הסופית ותהפוך להיות חוק. מלבד העובדה שיש לנו ביקורת גם על התנהגות הבנקים בחברה הערבית, למשל, אתם יודעים שבממוצע, פינדרוס, שיעור הריבית שגובים ביישובים הערביים גדול ב-1% משיעור הריבית בבנקים ביישובים היהודיים? הבנת את זה, ברוכי? גדול יותר ב-1%, ואת המספר הזה נתן המפקח על הבנקים לוועדת הכלכלה. לא רק שהמצב הכלכלי והסוציו-אקונומי ביישובים הערביים הוא נמוך יותר, הבנקים מתייחסים אחרת; אגב, גם חברות הביטוח. אז קושי גורר קושי, וזה מעגל קסמים כלכלי-חברתי. לכן ההצעה הזאת היא הצעה חברתית ממדרגה ראשונה, ואני אשמח שהיא תעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האם מישהו מבין אלה שנמצאים ברשימת בקשות הדיבור רוצה לדבר? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חלאס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. לכן נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024, קריאה שנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. לכן נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית. לכן אנחנו נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע כי הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. הנושא הבא על סדר-היום – אה, סליחה, חבר הכנסת פינדרוס רוצה לברך. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אחד מהיוזמים הבולטים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחד מיוזמי החוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות באמת קודם כול ליריב לוין, שכבר מהשלב של הכנת החוק ולפני כן ובקריאה הטרומית תמך בוועדת שרים ודחף, על אף לחצים כאלה ואחרים ובקשות כאלה ואחרות. הוא נעמד לימין הצעת החוק הזאת, החברתית ממדרגה ראשונה. ודוד ביטון – דוד ביטן, מהשנייה שזה הגיע אליו לוועדה לא חסך כל מאמץ בשביל שהדבר הזה יסתיים, יעבור ראשונה, בלי בעיות, ויגיע לשנייה ושלישית, ולא נתן הרבה הנחות. נכון שהצעת החוק המקורית הייתה יותר חזקה. היינו צריכים להגיע להסכמות עם בנק ישראל. אבל אני רוצה לומר שני דברים. קודם כול, אמר את זה חבר הכנסת טיבי, שהיה שותף איתי גם כן בהצעת החוק יחד עם אלון שוסטר עוד בהכנת הצעת החוק. כמו שאמר חבר הכנסת טיבי, גם בחברה הערבית וגם בחברה החרדית וגם בחברה המבוגרת, שנזקקת לשירותים ישירים ולא לשירותים בטלפון החכם, הם סובלים מאז הרוויזיה בבנק הדואר וכל הסיפור הזה שהדואר סגר סניפים בשני העשורים האחרונים. זה לא קרה ביום אחד, זה כבר שני עשורים. שירותים שאנשים צריכים לקבל, לשלם, לעשות – אין להם דרך. אז אם זה ביישוב ערבי, אם זה בשכונה חרדית, אם זה ברחוב חרדי, אם זה במקום שהאוכלוסייה קצת התבגרה, היום הכול הפך להיות – האנשים הצעירים משתמשים בדבר הזה. והדבר השני, כמו שאמר אחמד טיבי, אני חושב שזה נכון וצריך, ואני אשמח לשבת איתך ולראות איך עושים את הדבר הזה. הניצול הציני הזה, שנגיע למקומות שאין תחרות והריבית תהיה יותר גבוהה והתנאים יהיו אחרים, זה דבר שאסור לנו כחברה לתת לדבר הזה – זו לא מדינה כל כך גדולה. חבר'ה, בואו, אנחנו לא בארצות הברית, שטסים בה שבע שעות מצד לצד. הצעת החוק הזאת, בשתי מילים אני אגיד בסוף מה היא עושה. ברירת המחדל היא לא לסגור סניף. עד היום ברירת המחדל הייתה לסגור סניף, אלא אם כן המפקח עצר את זה. היום ברירת המחדל היא שאתה צריך לקבל אישור מהמועצה הציבורית בבנק ישראל. קיבלנו את העמדה הזאת של בנק ישראל, אבל מהמועצה שמייעצת. אתה צריך להוציא הודעה ולראות אם יש את כל התנאים, ובנק ישראל יפרסם מראש את התנאים – שיובאו לוועדת הכלכלה – את התנאים המדויקים על פי מה הוא מאשר: האם יש באזור, כמה המרחקים, כמה דברים, כמה נבדקים. ויהיה פיקוח של ועדת הכלכלה בדיווח שבנק ישראל יצטרך לדווח. אז שוב תודה רבה לך, דוד, באמת על ההובלה והדחיפה של הדבר הזה. תודה רבה לך, חבר הכנסת טיבי. בעזרת השם, נעשה פה יחד חוקים למען אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, להציג את החוק. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת בינתיים, עד שתגיע. קח את הזמן. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב כהן, שלום דנינו ושרן מרים השכל בנושא: התנהלות רשות שוק ההון מול חברת סלייס ושחרור כספים בזמן פעילות המנהל המורשה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון וחוה אתי עטייה בנושא: מציאת פתרון למשכירי ושוכרי דירות באזורים מפונים; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, מיכאל מרדכי ביטון, עופר כסיף ויבגני סובה בנושא: פג תוקף המענקים למפונים ולעובדים שנשארו בצפון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1009; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, הצעת חוק שהיא פרי הצעותיהם של חברת הכנסת דבי ביטון וחבר הכנסת אלי דלל ואחרים. הצעת החוק נועדה להרחיב את ההגנות הניתנות לקטינים נפגעי עבירות מין ועבירות אלימות חמורה כך שהם יוכלו למסור את עדותם בבית המשפט באופן המותאם להם. החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, קובע הסדר שלפיו במשפט פלילי בשל עבירת מין או סחר בבני אדם או בשל עבירות אלימות חמורה במשפחה, בית המשפט רשאי להורות כי קטין או נפגע עבירת מין או סחר בבני אדם ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחותו עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות. בית המשפט לא יחליט כאמור אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר לבית המשפט ולנאשם לצפות בעדות, ולנאשם – לשמור על קשר עם עורך הדין שלו ולהציג באמצעותו שאלות לעד. עוד קובע החוק לעניין קטינים כי בעדות בעניין עבירה המנויה בתוספת לחוק, הנאשם לא יחקור בעצמו את הקטין אלא באמצעות סנגורו. נוכח הקושי הרב במסירת עדות בדבר עבירת מין או עבירת אלימות קשה, בייחוד עבור קטינים, מוצע להחיל את ההסדרים האמורים הקבועים לגבי עדות במשפט הפלילי גם על תביעה נזיקית שבה נמסרת עדות של קטין או חסר ישע שהוא נפגע עבירת מין, עבירת סחר בבני אדם או עבירת אלימות חמורה המנויה בתוספת כמוצע, נגד נתבע שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. נוסף על כך, מוצע להחיל את ההסדר הקבוע לגבי עדות במשפט פלילי גם על עדות של בגיר נפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בתביעת נזיקין נגד נתבע שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרה שבו לא הוגש כתב אישום נגד הנתבע יחולו חלק מההסדרים, כך שבית המשפט – בתביעה על תקיפה מינית שבוצעה בקטין או על התעללות בקטין על ידי בן משפחה או אחראי או בתביעה על תקיפה מינית שבוצעה במי שטרם מלאו לו 21 שנים תוך ניצול יחסי מרות או בידי בן משפחה, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע שהנפגע יעיד שלא בנוכחות הנתבע, אולם לא תיאסר חקירה נגדית על ידי הנתבע, והעדות תינתן למעשה באמצעות היוועדות חזותית. כמו כן, מוצע לקבוע, למען הסר ספק, כי תיאסר חקירתו בדבר עברו המיני. עוד מוצע להרחיב את התוספת לחוק המפרטת את העבירות שבהן יחול ההסדר לעניין קטינים ושעניינן עבירות מין ועבירות אלימות מסוימות כך שתתייחס הן להסדרים הקבועים לגבי עדות במשפט הפלילי והן לתיקון המוצע בדבר עדות בתביעה נזיקית, וקבועות בה עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולתמוך בהצעה חוק חשובה זו. האמת היא, אני אעלה לאחר מכן לעניין התודות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אבקש מחבריי בהתאם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו. אף אחד לא נוכח פה במליאה, לכן ההסתייגויות מוסרות מהצעת החוק. לבקשות רשות דיבור אני רוצה להזמין את – אבל דבי מהמציעות, רציתי לתת לה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי הסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי הסדר. דבי ביטון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני אחרי הצבעה. אחרי הצבעה, בסוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אקרא בשמות חברי הכנסת שביקשו בקשות דיבור. חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפת הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאורי שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. לכן נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–3 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. לכן נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, נתקבל. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני כאן, אני כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע כי הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, של אלי דלל וחברי כנסת נוספים, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. ואליד אלהואשלה הצביע בעד, ייכנס לפרוטוקול. אני מזמין את חברת הכנסת דבי ביטון לברך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היוזמת של החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היוזמת, שתברך. בבקשה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אין מעמד יותר משמח ומרגש, גם כשהחוק כשלעצמו מדבר על פגיעות מיניות, אבל עם זאת האפשרות שלנו כחברה וכמחוקקים לספק הגנות ולאפשר גם למי שפגעו בו לעמוד על זכויותיו – אין רגע כזה של סיפוק. אני כעורכת דין במשך 14 שנים, שליוויתי קטינים גם נפגעים ושימשתי אפוטרופסה, מאוד מאוד נרגשת שהתיקון הזה ייכנס – וזה תיקון מתבקש, והוא נכון – ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. ברצוני להודות למועצה הלאומית לשלום הילד בראשה ובהובלתה של מנכ"לית המועצה עו"ד ורד וינדמן, שזיהתה את הצורך בתיקון המצב ופנתה ללשכתי לקידום ההצעה. תודה לחברי ולשותפי להצעת החוק חבר הכנסת אלי דלל, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד. תודה למרכזת האופוזיציה חברת הכנסת מירב בן ארי על הליווי המקצועי. תודה להנהלת סיעת יש עתיד, לנטע, שיפרית, קורל, ולצוות משרדי הנהדר, ריי, אילן ואופיר. תודה ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. כמו כן תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת רוטמן, שחרף העומס בוועדה השכיל להבין את חשיבות ודחיפות החוק. זו ההזדמנות שלנו להושיט לכולם יד, להיות שם בשבילם. תודה רבה לכם. תודה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל, מיוזמי החוק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני שמח שהצעת החוק הזאת על עדות קטין עברה פה אחד. זו הצעת חוק שיזמנו חברתי חברת הכנסת דבי ביטון ואני. זו הצעת חוק מאוד מאוד חשובה. היא נועדה להגן על החלשים בחברה, על ילדים נפגעי עבירות מין ואלימות. כל אלה שעברו טראומה כה קשה נאלצים לעיתים קרובות להתמודד עם הליך משפטי מורכב וקשה. הם נדרשים לחזור ולספר את סיפורם שוב ושוב בנוכחות הפוגע, חשופים לחקירות נוקבות וחווים טראומה משנית כתוצאה מההליך עצמו. אני רוצה להודות בראש ובראשונה כמובן לחברתי – אמרתי קודם – חברת הכנסת דבי ביטון, שיזמנו את החוק הזה ביחד; לעו"ד ורד וינדרמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד; לצוות שלי בוועדה לזכויות הילד. אני רוצה גם להודות – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> דלל, שכחתי ללשכה המשפטית. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> ללשכה המשפטית, נכון, בראשות שגית, שדחפה את זה, וכמובן לחבר הכנסת שמחה רוטמן, שבאמת בשתי ישיבות דאגת להעביר את זה וגם להכניס דברים שהם מהניסיון שלך. אני רוצה להודות ליו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ וגם לחברת הכנסת מירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה. הצעת חוק זו היא הצעה שנותנת בשורה לילדי ישראל. כיו"ר הוועדה לזכויות הילד אני מחויב להגן על ילדי ישראל, וזה בא לידי ביטוי בחוק הזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. היום צום י"ז בתמוז, 17 בתמוז. זהו אחד מארבעה ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בית המקדש. תענית זו מציינת את היום שבו הובקעו חומות ירושלים, והמצור על העיר הגיע לסופו שבועות ספורים לפני החורבן. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אמת. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. איזו ירושלים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ירושלים אחת, אין שתיים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה דבר ראשון באמת להודות לחבריי, חברת הכנסת דבי ביטון וחבר הכנסת אלי דלל, שזיכו אותי להיות שותף בהעברת החוק הזה, וללשכה המשפטית, לייעוץ המשפטי, לוועדת החוקה ולהנהלת הוועדה על העבודה המקצועית שנעשתה. הם באמת התגייסו בזמן שיא לעשות את זה, בתוך העומס, בגלל החשיבות שבדבר, ואני רוצה להודות להם על כך. אני רוצה לומר מעט ממה שחווינו השבוע בוועדה, גם כחלק מהעומס הגדול שאנחנו נמצאים בו. אנחנו פתחנו את השבוע הזה בדיון על הליכים שננקטו כנגד אדם ש"רצח" מחבל נוח'בה ב-7 באוקטובר – שימו לב למירכאות. אני לא מאמין שאני אומר את המשפט הזה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לוגית זה לא מסתדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא מסתדר, המשפט הזה, והדיון שהתקיים רק הדאיג אותנו יותר. הגיעו לוועדה – ושוב, אני לא חושב שבנושא הזה היו קואליציה ואופוזיציה. הייתה לנו הבנה משותפת גם עם מפלגות אופוזיציה שהדבר הזה דוקר את הלב ואת העין. אי-אפשר בכלל לשמוע ולקבל את זה. ומה שהתגלה בדיוני הוועדה, אחרי כמה וכמה שאלות מנחות, נקרא לזה כך, שלפני שהתקבלה ההחלטה הזאת בעצם לא שקלו בכלל את שיקולי מדיניות הרוחב שצריכים להישקל במקרה שכזה. הגיע פרקליט המדינה לוועדה, ואני חייב לומר, הניתוק הזה, הניתוק, כשאנחנו מבקשים שירימו את הראש מעט מתוך חומר הראיות – אפשר להתווכח גם על זה, על חומר הראיות – הניתוק הזה, המחשבה כאילו המשפט, מלוא כל הארץ משפט, לא להבין שיש להחלטה שכזאת השלכות על החברה בישראל, על החוסן שלה. הניתוק הזה. איך אפשר לקרוא להם רוצחים? איך אפשר להוציא את המילה הזאת מהפה? אני לא מצליח להבין את הניתוק הזה. וזה הצטרף למופע ניתוק אחר כאשר איריס, אימא מהעוטף, הגיעה לבית המשפט העליון ואמרה להם: אתם השתגעתם, אתם מדברים על סיוע שמגיע לידיים של החמאס. ואז בהתנשאות שאין לה שום בסיס ושום מקום, פנה אליה השופט פוגלמן ואומר – אני אומר את זה במילים שלי: אני אדבר פשוט, כי זה לא משפטנים. לא, לא, האנשים הלא-משפטנים, או המשפטנים שלא איבדו את השכל הישר – עוד נותרו כמה כאלה במדינה – יודעים שדיון הזוי שכזה לא מתקיים באף מדינה בעולם. אין שום בית משפט בעולם שהיה מאפשר תוך כדי לחימה לדון בשאלה כמה סיוע מעבירים לאויב. מה עם זכות עמידה? מה עם שפיטות? מה עם התערבות בהליכי מלחמה תוך כדי מלחמה? דבר שלא קורה בבתי משפט בעולם. אז לא, מי שיודע מה צריך לקרות בבית המשפט זה הלא-משפטנים, זה איריס. היא יודעת מה צריך לקרות בבית משפט. ומי ששכח ומי שמנותק ומי שאיבד את האלף-בית, את השכל הישר – לפני שיש משפטים יש מילים, ולפני שיש מילים יש אותיות, וכשמתחילים את האותיות יש א', ב', אלף-בית של שכל ישר. ומי שאיבד את השכל הישר הזה זו מערכת המשפט שלנו, הן בבית המשפט העליון, עם אותו דיון הזוי ומנותק, והן מערכת התביעה, שרודפת אנשים שירדו להציל את אחיהם בזמן שמדינת ישראל לא הייתה שם, צה"ל לא היה שם, הפרקליטות לא הייתה שם. המשטרה – לוחמי המשטרה הגיבורים היו, אבל גם הם לא ענו לטלפון למי שהיה צריך, כי הם לא היו יכולים. ואם אנחנו לא מבינים את השכל הישר הזה כבסיס – ראשית חוכמה יראת ה'; הדבר הבסיסי ביותר, שיהיה להם אלוהים. אין להם אלוהים. וזה מצער אותי לומר דברים כאלה, בטח בי"ז בתמוז, שהזכרת את הדברים האלה. אבל החומה הבסיסית הזאת של מדינת ישראל נפגמת ונופלת ונשברת אם אנחנו לא נדע לעמוד בצורה חד-משמעית, חזקה וברורה לצד השכל הישר ונגיד למערכת המשפט שלנו: תתחברי לעם. העם בישראל התעורר. אחרי 7 באוקטובר העם בישראל התעורר. העם בישראל מאוחד, בניגוד לקבוצות קטנות ושוליות ששכחו מה זה. העם בישראל מאוחד, הלוחמים מאוחדים, המפקדים מאוחדים. הם מבינים שכולנו צריכים להיות ביחד עד הניצחון – עד הניצחון שלנו, ולא עד הניצחון של החמאס, לא עד הניצחון של המחבלים. עד הניצחון של עם ישראל ושל מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1027; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 187; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה, אינני יודעת מי נמצא פה, חברים נכבדים. היום צום י"ז בתמוז. בשנים רגילות אולי קשה לנו להבין מה המשמעות של הצום – צום על חורבן הבית, צום על אבלי ציון, על השבר הלאומי. השנה אנחנו במצב שונה. השנה אולי מובן יותר. אנחנו מבינים את המשמעות של חורבן, כמה התחינה שאנחנו אומרים בתפילה משמעותית: נחם את אבלי ציון. ולכן, בפתח דבריי אני רוצה לדבר על המשמעות של צום י"ז בתמוז בהקשרו העכשווי. י"ז בתמוז הוא היום שבו נבקעו החומות, חומות המצור על ירושלים. אנחנו מציינים וזוכרים את תחילת השבר הלאומי, את תחילת התהליך שסופו חורבן, שבסופו בית המקדש נחרב וירושלים עולה באש בתשעה באב. מה משמעות תחילת החורבן בימינו? מהי הבקעת החומות לפני השבר הגדול? אני בטוחה שלכל אחד יש תשובה אחרת, אבל אני רוצה לדבר על המשמעות של להביט ביום הזה ולהבין איך אפשר לתקן. איך אפשר לתקן. איך, כשהחומה נסדקת, צריך לראות את התיקון ולא את השבר. שליחותי הציבורית היא הבריאות הנפשית של אזרחי מדינת ישראל. זה מה שאני מדברת עליו וזו המטרה שלשמה הגעתי לכאן. מבחינתי, תחילת התיקון של השבר שאנחנו רואים עכשיו, של השבר שעוד עלול לבוא, הוא השקעה בחוסן הנפשי של כולנו, בבריאות הנפשית של כל אחת ואחד מאיתנו. תיקון המערכת כולל שיפור מערכת בריאות הנפש הציבורית ותיקון החברה בכלל. כשאדם מרגיש חלק, שמכבדים אותו ואת הנוכחות שלו, אז פועל יוצא מכך הוא חיזוק החוסן, גם הקהילתי וגם הלאומי, גם אם אנחנו חלוקים. לכן, אני רוצה להודות לכל כך הרבה אנשים על כך שהחוק שלי, חוק יום בריאות הנפש, עולה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, ושהוא עולה דווקא היום. בין האנשים שאני רוצה להודות להם, כמובן, בראש ובראשונה יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב, שבאמת עמל לא מעט על החוק, ולמרות הקשיים הצלחנו. אז באמת, תודה רבה מקרב לב לך, יוסי, ולכל הצוות המקצועי של הוועדה, ובהם ליועצת המשפטית תמי סלע, ולמנהלת הוועדה, שעוזבת אותנו, יהודית גידלי. אני מבקשת להודות לנשיא המדינה ולשרים ולמשרדים שלקחו חלק פעיל בהכנת החוק, ובעזרת השם ייקחו חלק פעיל ביישומו: לשר הבריאות, לשר הרווחה, לשר המשפטים, לשר התרבות והספורט, לשר הביטחון, השר לביטחון לאומי, לשר העבודה, לשר הבינוי והשיכון ולשר העלייה והקליטה; כמובן, גם למרכז לשלטון מקומי, לחברה האזרחית ולכל אחד שלקח חלק. החוק אינו מבטל את הצורך לדבר, לעסוק בבריאות הנפש ובבריאות הנפשית של כולנו יום-יום, בשגרה ובוודאי בתקופות חירום ומשבר כמו תקופתנו אנו, תקופה שלאחר 7 באוקטובר ובעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, שבה הבריאות הנפשית של כולנו מעורערת. כן, של כולנו. הטראומה הכתה ומכה בכולם. הסכנה להתדרדרות ל-PTSD חיה ובועטת, והידע והנגישות והמודעות לנושא כל כך חשובים וקריטיים שבעתיים. מטרתו של החוק היא לקבוע ציון יום שנתי לשם הגברת הידע והמודעות של הציבור לתחום, לרבות לשירותי סיוע, טיפול ושיקום, וכמובן להכרה בזכותו של כל אדם לחוסן ולבריאות נפשית ובזכותם של מתמודדי הנפש להשתתפות שוויוניות בכל תחומי החיים. מדי שנה יום בריאות הנפש מצוין ברחבי העולם ב-10 באוקטובר, וכך גם מוצע שיתקיים במדינתנו. על פניו, יאמרו אלה שפחות מבינים בתחום: בסך הכול זהו חוק דקלרטיבי שעוסק בעיקר בהעלאה למודעות. כמה שהם טועים. ישבתי אתמול עם שגריר דנמרק. השינוי שקרה אצלם – יש לו שם באמת מערכת מצוינת לבריאות הנפש – התחיל במודעות. היום הנושא שם אינו טאבו, לא מפחדים לדבר על זה, לא מפחדים לפנות ולבקש עזרה. עוד יותר מכך – זה מושרש וטבוע בתוך מערכת החינוך, וצר לי שמשרד החינוך לא קיבל את בקשתי שהחוק יחול עליו כמו שהוא חל על יתר המשרדים. זה חייב להתחיל במערכת החינוך. כל ילד חייב ללמוד את זה, וכך הנושא לא יהיה טאבו ולא יהיה פחד לדבר עליו ועל הקשיים, שכשהם קטנים, הם נפתרים בקלות, וכשהם גדלים – והם גדלים וצומחים לממדי ענק – כבר קשה מאוד מאוד מאוד לטפל בהם. אז בהחלט, אני רוצה להודות לכולכם ולבקש מכולכם להצביע בעד החוק, כי הוא חשוב, הוא קריטי, שוב, ובוודאי ובוודאי בתקופה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת העבודה, קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי. קבוצת העבודה אינם נמצאים במליאה ולכן ההסתייגויות שלהם הורדו. קבוצת יש עתיד? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מושכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מושכים את ההסתייגויות. לכן, גם ההסתייגויות של יש עתיד הורדו. קבוצת המחנה הממלכתי אינם נוכחים, ולכן גם ההסתייגויות שלהם הורדו. כל ההסתייגויות מוסרות בזאת. אין בקשות דיבור. לכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק יום בריאות הנפש, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–4 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. לכן נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים. לכן הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1038; דברי הכנסת, חוב' ל"א, ישיבה 193; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. יציג חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. תעשה ספורט לכיוון – – – << דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהיא הצעת חוק פרטית שיזמו חבריי חברי הכנסת ששון ששי גואטה ומשה פסל. הצעת החוק הזאת מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה והמוסדות להכשרה מקצועית והכשרות מורים לתת עדיפות לדיור במעונות סטודנטים למועמדים ולסטודנטים המשתייכים לכמה אוכלוסיות: מי ששירתו ומשרתים כלוחמים במלחמת חרבות ברזל בסדיר ובמילואים, מי שפונו מביתם עקב המלחמה, וכן חטופים ששוחררו ובני ביתם, חטופים ונעדרים מדרגה ראשונה. ההסדר מבטא את המחויבות של החברה הישראלית כלפי קבוצות אלו, יסייע להשתלבותם בלימודים גבוהים ויקדם שוויון הזדמנויות כלפיהם, מתוך הנחה שלחימה עצימה וממושכת, עקירה ממושכת ממקום המגורים ואירועי חיים טראומטיים פוגעים ביכולת הנפשית והכלכלית להיערך ללימודים ומקשים על ההשתלבות בהם. התיקון מוצע כהוראת שעה שתחול על זכאות לדיור במעונות משנת הלימודים תשפ"ה ותשפ"ו, ובמהלכן יהיה על המוסדות לתת עדיפות במעונות בשני מסלולים: במסלול הראשון – המוסד יעניק ניקוד לסטודנטים ולמשתייך לאחת מהקבוצות האלה לצורך קביעת הזכאות לדיור במעונות, נוסף לשיקולים אחרים כמו מצב כלכלי-חברתי, מצב משפחתי, מוגבלויות המחייבות מגורים נגישים ומרחק מקום המגורים הקבוע של המבקש ממוסדות הלימוד; במסלול השני יהיה על המוסד להקצות אחוז מסוים מכלל מקומות הדיור במעונות למשתייכים לקבוצות אלה. המוסד יקבע את השיעור המדויק בהתחשב במספר המקומות במעונות שיש למוסד ובמאפייני אוכלוסיית הסטודנטים, צורכיהם ואפשרויות הדיור האחרות הקיימות באזור. בנוסף מוצע כי ההסדר יחול על מי שבמהלך תקופה שנקבעה בהצעת החוק שירתו כלוחמים – בין אם שירתו בסדיר או במילואים – 30 ימים לפחות, כולל מי שלא השלימו את התקופה בשל פציעתם, או שבתקופה זו פונו מביתם והיו עדיין מפונים חצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים שבה הוא מבקש את הדיור. התקופה שנקבעה בהצעת החוק היא החל מ-7 באוקטובר 2023 ועד תום שלושה חודשים מיום תחילת החוק. לצד זאת, שר החינוך יהיה רשאי, בהתייעצות עם המל"ג ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להאריך את התקופה בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם יהיה בכך צורך עקב הימשכות הלחימה. במהלך הדיונים בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית התקבלו הצעות נוספות לאוכלוסיות הזכאיות לעדיפות – גם חטופים שחזרו, נעדרים שאותרו ובני משפחותיהם מדרגה ראשונה, וכן מועמדים וסטודנטים שבני זוגם שירתו או משרתים במילואים כלוחמים ושהם הורים לילדים עד גיל 13. בהמשך לכך הוחלט להגדיל את שיעור המקומות שיוקצו על ידי המוסדות ל-25% עד 30%, ולצד זאת להבהיר שאם המוסד העניק זכאות במעונות לכל המבקשים מבין הקבוצות האמורות – יוכל להקצות את היתרה לאוכלוסיות האחרות לפי אמות המידה לזכאות. בשל העובדה שחלק מהמוסדות כבר נמצאים בהליך קביעת הזכאות לדיור במעונות הסטודנטים, מוצע לקבוע במפורש שזכאות למעונות שנקבעה לפני תחילתו של חוק זה תעמוד בעינה ולא תבוטל. חברים, מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר. כולנו חייבים לאנשי המילואים שיצאו להילחם למעננו. הצעת החוק הזו מראה ולו במעט את ההערכה שלנו כלפיהם. אני רוצה לברך את חבריי חברי הכנסת משה פסל וששון ששי גואטה על ההירתמות שלכם לאנשי המילואים וכמה שהתעקשתם שבזמן קצר החוק הזה כבר ייכנס לספר החוקים, לקריאה שנייה ושלישית. להצעת החוק הזו הוגשו כמה הסתייגויות. אני רוצה כאן להודות לראשי האוניברסיטאות, מכללות, שמאז 7 באוקטובר פועלים איתנו יד ביד כדי לבוא ולהקל ולתת את המענים ההולמים למשרתי המילואים. אני קורא לכלל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית כפי שאושרה בוועדה. ברצוני להודות ליועצת המשפטית של הוועדה גב' תמי סלע, שבאמת בכלל עובדת במקצועיות, עם כלל הצוות שלה – צח ומאי, שנמצאים לידה. ואני אסיים עם באמת תודה ענקית למנהלת הוועדה יהודית גידלי, שעוזבת אותנו אחרי 47 שנות שירות. עברו תחתיה 18 יושבי-ראש ועדה. אני רוצה לאחל לך הצלחה בהמשך הדרך ולברך את מנהלת הוועדה החדשה, אתי דנן, בהצלחה בתפקיד החדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת העבודה, קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי. קבוצת העבודה אינם נוכחים במליאה, לכן ההסתייגויות שלהם הוסרו. קבוצת יש עתיד? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מושכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מושכים, לכן גם ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד הוסרו. קבוצת המחנה הממלכתי אינם נוכחים, לכן גם ההסתייגויות שלהם הוסרו. אני מודיע שההסתייגויות כולן הוסרו. אין בקשות דיבור. נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. עכשיו בקריאה השנייה, סליחה, כנוסח הוועדה כרגע. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–2 – 11 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 11, מתנגד אחד. אני מודיע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט עברה בקריאה השנייה ולכן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שם תיקון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד או נגד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואליד הצביע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצביע בטעות אצל טטיאנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יירשם בפרוטוקול. לא נראה לי שההצבעה שלך תשפיע כל כך על התוצאה, אבל בסדר. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 9 נגד – 1 נמנעים – אין חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אחד נגד, נוכח אחד שלא השתתף בהצבעה. הצעת החוק עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את משה מושיקו פסל לברך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להביע את תודתי הכנה על ההעברה של חוק תיעדוף לוחמים ומפונים במעונות סטודנטים בקריאה שנייה ושלישית. אדוני היושב-ראש, בזמן שאנחנו כאן במליאה, ממש עכשיו נלחמים הגיבורים שלנו בחזית. המעט שבמעט שאנחנו יכולים לעשות עבורם זה לכבד, להוקיר, לסייע להם בכל מה שרק ניתן. בואו לא נשכח, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עובדים אצל הלוחמים האלה. ראוי שנזכור את זה, וזה המסר העיקרי שלי אליכם, המילואימניקים והלוחמים: אנחנו נעשה הכול כולל הכול כדי להיטיב ולהקל עליכם בכל תחומי החיים. אתם עזבתם הכול ונלחמתם כדי להגן על המולדת, וזה המעט שבמעט – שאנחנו נעביר הצעות חוק מהסוג הזה. אתמול בלילה, אדוני היושב-ראש, יצאתי מכאן הביתה ודיברתי עם חבר. יש לו שלושה ילדים, והוא כבר 180 יום במילואים. אני רוצה להגיד לך, הם משוועים להכרה הזאת ולהצעות חוק מהסוג הזה. הוא, אגב, עורך דין. הוא אומר לי: תראה, אני לפעמים לא מגיע לדיונים בבית משפט – מתייחסים אליי כאילו אני בתאילנד, לא כאילו אני במילואים. אני אומר לכם, זה נשמע לכם אולי אזוטרי או דבר פעוט, אבל 100 הצעות חוק כאלה – ואני אומר לכם, יעברו, כי יש פה עוד חברי כנסת שמעבירים הרבה דברים כאלה מהסוג הזה, כולם עושים דברים חשובים. תנו גם, בתוך ההקצאות שלכם של הצעות החוק, גם בעניין הזה של הלוחמים והמילואימניקים, הם שואבים מזה כוח. 100 הצעות חוק כאלה ואנחנו נשנה מציאות. אני מתחייב לא להרפות מהנושא ולדאוג לתעדף אותם בכל מקום. אני רוצה כמובן להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת טייב. אני אומנם חבר כנסת חדש, אבל אני יכול להגיד לך, אין הרבה שמנהלים ועדה בכזאת מקצועיות, בכזאת פרקטיות, בכזה – ממש. תודה רבה לך, חבר הכנסת טייב, יושב-ראש ועדת חינוך. תודה רבה לייעוץ המשפטי, לתמי, שגם נרתמה לדבר הזה. באמת תודה לך. תודה רבה גם למירי. תודה רבה לשותפי וחברי להצעת החוק הזאת חבר הכנסת ששון גואטה. אני מקווה שביחד נהיה חתומים על עוד הצעות חוק מהסוג הזה, שנותנות כוח ללוחמים ולמילואימניקים שלנו. תודה גם ליושב-ראש הקואליציה, שהבין את החשיבות ושיבץ ככה את הצעת החוק. אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, אני אומנם חבר כנסת חדש וטירון, מה שנקרא, אבל לכולם יש הקצאות. אם כל אחד ייקח הצעת חוק אחת קטנה למען הלוחמים והמילואימניקים, אני אומר לכם, אני מדבר איתם – הם שואבים מזה הרבה מאוד כוחות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אז בבקשה תצביעו גם על שלנו. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> גם שלך, חברת הכנסת שלי טל מירון. הצעת חוק חשובה, ואני אומר לך שאני ביחד איתך אעביר את ההצעה הזאת כאן. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אז בוא נשתף פעולה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כי זה חשוב מאוד וזה קריטי, ובנושא הזה אין אופוזיציה ואין קואליציה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש אופוזיציה ויש קואליציה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש רק דאגה ללוחמים. אז תודה רבה לעוסקים במלאכה, ושנזכה לעשות, ובעזרת השם נעשה ונצליח וננצח. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1018; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 182; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6), התשפ"ד–2024. יציג חברנו, חבר הכנסת ששון ששי גואטה, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה. אתה יודע מה אתה מציג? הראשונה, כתוב על הלוח. לא הספקת לחגוג את החוק הקודם, כבר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הציר הליברלי של הליכוד. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> עז – הפך אותה לשני דונם. שתי עיזים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> האיש החזק בליכוד. << דובר >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פה מציג חוק של ועדת הכלכלה בשם יושב-ראש הוועדה דוד ביטן. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו, שהיא הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת יצחק קרויזר, נועדה לקבוע עיקרון פשוט, שקשה להאמין שעדיין אינו קבוע באופן גורף בחקיקה הישראלית: איסור השטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן. דיני השיט אינם קובעים כיום איסור גורף של השטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, בניגוד להוראות מקבילות הקבועות בפקודת התעבורה לגבי מי שנוהג בכלי רכב ובחוק הטיס, התשע"א–2011, לגבי עובדי טיס ואנשי צוות בכלי טיס. סעיף 118 לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג–1973, קובע אומנם איסור שלפיו לא יתייצב ימאי למילוי תפקידו כשהוא שיכור או מסומם ולא יימצא במצב כזה בשעת מילוי תפקידו, אולם הוראה זו איננה מספקת. ראשית, לא מדובר באיסור גורף, כך שאדם המשיט כלי שיט ואינו חייב בהסמכה או בתעודה לפי חוק הספנות, אינו כפוף לאיסור. שנית, מדובר רק בעבירת משמעת ולא בעבירה פלילית, והעונשים שניתן להטיל בשל ביצועה אינם מבטאים את הסיכון הנשקף לציבור מהשטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סמים מסוכנים. מאחר שמספר כלי השיט הפועלים במימי ישראל, ובכלל זה בכינרת, מצוי בעלייה, ובהתחשב בסיכון הכרוך בהשטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, הן למשיטים עצמם והן לשאר הציבור, מוצע לתקן את פקודת הנמלים ולהוסיף לה פרק חדש שעניינו איסור על השטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן. ככלל, ההסדרים המוצעים בהצעת החוק דומים להסדרים הקיימים בחקיקה, בפקודת התעבורה ובחוק הטיס, לעניין נהיגה ברכב או מילוי תפקיד בכלי טיס תחת השפעת אלכוהול או סמים מסוכנים. מוצע לקבוע איסור של השטת כלי שיט או מילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן שהפרתו תהווה עבירה פלילית. האיסור האמור יחול על משיט כלי השיט בפועל, על נתב הנמצא בכלי השיט במסגרת תפקידו, על כל מי שממלא תפקיד בכלי השיט כתנאי לכשירותו ולהשטתו לפי כל דין וכן על נוסע באופנוע ים. הרחבת האיסור כך שיחול גם על נוסע באופנוע ים נדרשת נוכח אופן השטתו של אופנוע ים, המחייב את הנוסע בו להחזיק היטב באופנוע כדי להימנע מנפילה. לצד האיסור, מוצע לקבוע ענישה פלילית שתעמוד על שלוש שנות מאסר, או קנס לפי סעיף 61(א) לחוק העונשין, העומד כיום על סך של 75,300 שקלים חדשים, או שני העונשים גם יחד. עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט יטיל על מי שהורשע בעבירה כאמור פסילת מינימום לתקופה של שנתיים, שבהתאם לה לא יוכל להחזיק או לקבל תעודה למילוי תפקיד בכלי שיט או להשטתו לפי חוק הספנות, אלא אם כן התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות להטיל את הפסילה לתקופה קצרה יותר. לפי המוצע, אם אדם הורשע בעבירה מאותו סוג גם בשנה הקודמת, תעמוד תקופת פסילת המינימום על ארבע שנים. בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרים מסוימים יוכלו גם שוטר או קצין משטרה להטיל פסילה כאמור, וזאת לזמן מוגבל. כמו כן מוצע לקבוע עבירה נוספת, שעניינה איסור על מילוי תפקיד בכלי שיט לגבי אדם שנמסרה לו הודעה על פסילתו מלהחזיק או מלקבל תעודה כפי שציינתי, והוא ממלא תפקיד בכלי שיט למרות זאת, או שהוא ממלא את תפקידו בניגוד לתנאים שנוספו בתעודתו. העונש בשל עבירה זו יהיה מאסר של שלוש שנים, קנס בגובה 75,300 שקלים חדשים או שניהם. הצעת החוק כוללת הוראות מפורטות לעניין סמכותם של שוטרים לבצע בדיקות וליטול דגימות מממלאי תפקידים בכלי שיט, כדי לבחון אם מצוי בגופם אלכוהול או סם מסוכן, ובכלל זה הוראות לעניין אופן נטילת הדגימות. בנוסף, מוצע לקבוע כי בית המשפט, ובתנאים מסוימים גם שוטר, יוכלו להורות על איסור שימוש בכלי השיט, אם נמצא כי אדם מילא בו תפקיד בהיותו תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן או לאחר שאדם הורשע כאמור. לעניין הסמכות השיפוטית לדון בעבירות לפי החוק המוצע, הצעת החוק קובעת כי שופטי התעבורה יהיו מוסמכים לדון בעבירות לפי הפרק החדש, וזאת בשל המומחיות שלהם בטיפול בתיקי נהיגה בשכרות, הדומים לתיקים שצפויים להגיע לפתחם לפי הוראות הפרק המוצע החדש. החוק המוצע ייכנס לתוקף ב-1 באפריל 2025, לפני עונת הרחצה הבאה, כדי להגן על הציבור הנופש בכינרת ובים מפני משיטים שיכורים שעלולים להביא לתאונות קשות. חבריי חברי הכנסת, למרות חשיבותו של נושא זה, יוזמות קודמות של הממשלה להסדיר אותו במסגרת הצעת חוק ממשלתית לא התקדמו. הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה למנוע מצבים שבהם משיטי כלי שיט וממלאי תפקיד בכלי שיט עושים זאת כאשר הם שיכורים, ובכך מסכנים את הציבור הרחב הנופש בכינרת ובים, ולכן היא בבחינת הצלת נפשות ממש. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור – זה אתה, לא אני. אני לא יודע למה כתבו לי את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך, תמשיך, תקרא את זה. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מבקש מכם לתמוך בחוק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. משה, היום אתה יושב-ראש סיעה קטלני. תודה רבה. סיעת יש עתיד משכה את ההסתייגויות, ולכן ההסתייגויות הוסרו. בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת מרב מיכאלי – מסתייגת? רוצה לדבר? מוותרת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, השר לוין, אני שמח שיש דיון על חוק חשוב שנוגע לענישה של מי שמשיט כלי שיט בשכרות. אבל אם כבר בפקודת הנמלים עסקינן, יש נמל אחד במדינת ישראל שסגור כבר תשעה חודשים, נמל אילת. מנסים למצוא כל מיני פתרונות מן הגורן ומן היקב איך לא יפטרו את העובדים, איך כן. יש פתרון. פשוט צריך לדאוג שהנמל הזה יהיה פתוח שוב. אני רוצה לברך קודם כול על הפעולה שנעשתה בסוף השבוע האחרון, שבאמת סוף-סוף, אחרי תשעה חודשים – היה צריך להגיע כטב"ם לתל אביב בשביל שיגיבו על כל ירי הטילים שהיה על העיר אילת. אבל אם הממשלה חושבת שבזה שפעם אחת היא הגיבה לאיום החות'י נפתרה הבעיה, היא טועה. צריך להבין שסגירת נתיב תחבורה למדינת ישראל, סגירת נתיב שיט, זה איום אסטרטגי. אלו איומים שבעבר הובילו למלחמות. מדינת ישראל מגדירה כאחד מהיעדים של חיל הים – היעד המוגדר הוא שמירת נתיבי השיט פתוחים למדינת ישראל. תשעה חודשים אמרתם: מישהו אחר יפתור את הבעיה הזאת, עצמתם עיניים, הייתם שבויים באיזושהי קונספציה. צריך לוודא שכל זמן שבגלל האיום החות'י הנמל באילת סגור – גם נמל חודיידה סגור, וגם לשם לא ייכנסו אוניות. וגם אם זה שוקם אחרי מה שנעשה שם בסוף השבוע, זה לא מספיק. צריך להיות ברור לכל מי שפוגע בנו שאם הוא רוצה לחסום לנו נתיב שיט, נתיב השיט אליו יהיה חסום. אם האספקה אלינו חסומה, גם אליהם חסומה. אני מקווה שלא רק יצאתם ידי חובה בסוף השבוע האחרון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת כנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד סעיפים 1–3 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 3–1 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 11 בעד, נוכח אחד. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. לכן נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, נוכח אחד. אני מודיע כי הצעת החוק עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר לדבר, יוזם ההצעה. חברי, חברי יצחק קרויזר, כמובן, שכני. אני רוצה לציין את עובדי הכנסת שעובדים פה שעות: את המשמר, את המזכירות כאן, שבימים האלה של סוף מושב עושים פה חקיקה – – << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> של צום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – ועוד ביום צום בנוסף לכול. תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אם שותים לא משיטים. בשנים האחרונות התרחשו בישראל תאונות שיט קשות אשר ברקע להן היו מעורבים ככל הנראה שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. אנחנו גם רואים בשנים האחרונות עלייה משמעותית בכלי השיט, בסירות ובאופנועי ים, ומתוך כך גם לצערנו בתאונות קשות, ומאלה נפגעים בצורה קשה, ואף עד למוות, משייטי הכלי, הנוסעים ולעיתים גם המתרחצים שנמצאים גם בים. את זה בדיוק הגיעה הצעת החוק לתקן – הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים, אשר תכליתה לאסור השטת כלי שיט והפלגה באופנוע ים בשכרות, והיא מקנה כלים אפקטיביים למיגור התופעה באמצעות הסמכת שוטר לדרוש מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט לבצע בדיקת שכרות או את היותו של אדם מצוי תחת השפעת סם מסוכן. כמו כן, היא קובעת ענישה אפקטיבית על משיטי כלי שיט שייתפסו בשכרות, והם יהיו צפויים לעונש עד שלוש שנות מאסר או קנס של עד 75,300 שקלים חדשים או שני העונשים כאחד. אני מצטט ממש בקצרה מתוך הצעת החוק: "הממלא תפקיד בכלי שיט כשהוא שיכור בניגוד להוראות סעיף 59ב, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א) לחוק העונשין או שני העונשים כאחד", נכתב בסעיפי הצעת החוק. בתיקון המוצע יש בשורה של ממש מבחינת בטיחות החיים בים. התיקון המוצע מחייב כי כל אדם שיש לו חלק בהשטת כלי השיט, אסור שיהיה נתון תחת השפעת סמים או אלכוהול, בין שמוקנית לו תעודת הסמכה לימאי או למשיט ובין שלא. חידוש משמעותי נוסף במסגרת תיקון הוא איסור על הנוסע באופנוע ים להיות נתון להשפעת סמים או אלכוהול, וזאת נוכח פגיעותם של הנוסעים לתאונות ים קשות והעובדה שבכלי שיט זה הנוסעים מחויבים לשתף פעולה באופן אקטיבי במהלך הנסיעה כדי להגן על שלמות גופם ובריאותם ולהימנע מתאונות קשות – שלצערנו כבר התרחשו – ובהשלמה להוראות אחרות הקבועות בדין הישראלי. וכמובן – ענישה אפקטיבית של מאסר של עד שלוש שנים וקנס גבוה של עד 75,300 שקלים או שני העונשים כאחד. מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר, וכפי שכבר צוין בקריאות הקודמות, כל יום שעובר ללא נפגעים הוא בגדר נס, ועל כן מטרתה היא לצמצם פגיעה בנפש ולהציל חיי אדם ולאפשר לציבור המבלים בחופים לחזור הביתה בשלום. חברים, לפני ההצבעה אני רוצה להודות לאנשים רבים שעמלו על הצעת החוק הזו ועבדו מאוד קשה כדי שנביא אותה היום להצבעה לקריאה שנייה ושלישית ונכניס אותה לספר החוקים של מדינת ישראל: לוועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת דוד ביטן, שניהל והוביל את הדיון בצורה מקצועית, עניינית ואפקטיבית; לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר; לעו"ד דוד בבלי, יועץ החקיקה של השר; למשרד התחבורה בראשותה של השרה רגב; למנכ"ל המשרד מר בן זקן; לסגן היועץ המשפטי של המשרד עו"ד דוד טמיר; למנהל אגף כלי שיט קטנים ומשיטים עופר בן עזרא ברספ"ן; למנהל האגף לפיקוח ובקרה אשר קדוש; לרכזת בכירה ספנות בין-לאומית מירב גונן. תודה מיוחדת לעו"ד בילי בירון, הממונה הבכירה על הייעוץ המשפטי ברספ"ן. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה אישית לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה בראשותו של עו"ד איתי עצמון, משפטן מוכשר מאוד, שבראש ובראשונה הוא שליח ציבור שעושה את עבודתו נאמנה לטובת הציבור. גם כאן בהצעת החוק הוא עבד לילות כימים להביא את הגורמים המקצועיים להסכמות ולגיבוש הצעת החוק לשלב הזה; לעידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן ויושב-ראש איגוד ערים כינרת; לדנה בכר, מנהלת איגוד ערים כינרת; לניצן מאיר, מנהל קשרי הממשל של איגוד ערים כינרת; ליוסי מעתוק, מפקד השיטור הימי בכינרת; ליגאל בן לולו, מפקד תחנת טבריה; לארמן, ראש מדור שיטור ימי; כמובן לצוות הלשכה שלי, לאושרית, למיק ולבני, שעבדו קשה מאוד כדי שנכניס גם את החוק הזה לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. בשורות טובות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הודעת שר החינוך על מסקנות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים, ווליד טאהא, משה טור פז, משה רוט ויוסף עטאונה בנושא: גידול משמעותי בשיעור המאובחנים בקרב ילדים באוטיזם והיעדר מענה מספק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/999; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 161; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, מציג ששון ששי גואטה. שברת את שיא השיאים היום בנאומים. אבל תקרא הכול, אל תקצץ. << דובר >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אני על החוקים שלי לא עולה לדבר, אתה מבין? להגיד תודות. אולי אחרי זה אני אגיד תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית, נועדה לייצר כלי שיאפשר לרשויות המקומיות להתמודד עם גללי כלבים במרחב הציבורי. רשויות מקומיות ברחבי הארץ מתמודדות עם הימצאותם של גללי כלבים שלא נאספים על ידי בעליהם במרחב הציבורי. הגללים מלכלכים את הרחובות, פוגעים במראה העיר ובחזות העיר ומהווים מפגע שהרשויות המקומיות מתקשות להתמודד איתו. רשויות מקומיות ניסו להתמודד עם המפגע בדרכים שונות, ובכלל זה התקנת מתקני שקיות אשפה ייעודיות לאיסוף הגללים, פיזור פחים בגינות, קמפיינים ותמריצים שונים לתושבים, אולם למרות זאת התופעה עדיין קיימת. הצעת החוק נועדה לתת בידי הרשויות המקומיות כלי נוסף להתמודדות עם התופעה ולסייע בטיפול במטרד, וזאת ללא הטלת כל עלות על תושבי הרשויות המקומיות. מוצע כי רשות מקומית אשר תבחר לעשות כן, תהיה רשאית להקים ולהפעיל בתחומה מאגר דנ"א מקומי לכלבים אשר בעליהם מתגוררים דרך קבע בתחום אותה רשות. המאגר יכלול מידע גנטי של אותם כלבים. התהליך יפעל כך: רשות מקומית שהקימה מאגר, תהיה רשאית ליטול מהכלבים שבעליהם הם תושבי הרשות את הדגימות הגנטיות. הדגימות יילקחו באופן לא פולשני או חודרני, שלא יכאיבו לכלב, לרוב דגימת פרווה באופן חד-פעמי על ידי עובד הרשות המקומית אשר יוסמך לכך על ידי ראש הרשות. לעובד תהיה סמכות לדרוש מבעל הכלב דגימת דנ"א, ובעל הכלב ימסרה לידיו, אולם לא תוטל סנקציה פלילית על בעל כלב שיסרב לתת את הדגימה. הדגימה תועבר למעבדה שאיתה תחויב הרשות להתקשר על מנת לבצע בדיקה גנטית, ובמסגרת זו יבוצעו אפיון והשוואה של רצפים גנטיים של כל כלב ויופק המידע הגנטי הייחודי לכל כלב. אותו מידע יועבר למאגר המידע של הרשות המקומית ויישמר שם. במהלך ישיבות ועדת הכלכלה עלה הצורך לוודא שמעבדות שיעסקו בהפקת המידע הגנטי של הכלבים לא יעסקו במקביל במידע גנטי של בני אדם, לכן מוצע לקבוע כי מעבדה כזאת תוסמך על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, וכי היא לא תהיה מעבדה שעוסקת בבני אדם. בשלב הבא גללים אשר יימצאו במרחב הציבורי של אותה רשות שהקימה את המאגר ייאספו ויופק מהם מידע גנטי לגבי הכלב, שאותו ישוו למידע גנטי שקיים במאגר, והרשות המקומית תהיה רשאית להשתמש במאגר ובדגימות שבו לאיתור בעלי הכלב שהותיר את גלליו במרחב הציבורי ולקנוס אותו בשל כך. הצעת החוק נותנת מסגרת לתהליך אשר ככל שייושם ברשויות המקומיות, ניתן יהיה לשכללו לפי הצורך בהמשך לרבות באמצעות תיקוני חקיקה. בשלב זה הוחלט כי השר אשר יהיה ממונה על החוק יהיה חבר הממשלה שיוסמך לכך על ידי הממשלה, וכי תהיה נתונה לו סמכות להתקין תקנות לביצועו, אולם לא יהיה בכך לגרוע מסמכות כל שר אחר להתקין תקנות בתחומי סמכותו ככל שאלו נוגעים לעניינים בהצעת החוק. חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק המונחת בפניכם תסייע בטיפול במטרד הגללים במרחב הציבורי ותתרום לשיפור איכות חיי התושבים. אני חושב שהצעת החוק מצוינת. אלי דלל, יוזם הצעת החוק, כל הכבוד. זו הצעת חוק מצוינת. אני מבקש מכם שתצביעו בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. יש בקשות רשות דיבור: חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חברת הכנסת שלי טל מירון – לא? סליחה. התהפכו לי שניים. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; הוא פה? הוא מוותר, הוא בא להחליף אותי. הוא פה, בסדר, הסתכלתי ימינה והוא עבר שמאלה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – הגיעה ומוותרת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד סעיפים 1–7 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נצביע עכשיו על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. הנושא הבא על סדר-היום – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אנחנו לא עולים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לברך? רצית? קדימה. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, אלי, רק אתה עולה? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני ביקשתי. אני אברך אותך, חביבי. מה, מותר. אבל אתה יכול לעלות. הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדבר למעלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ידידי חבר הכנסת יריב לוין, ממלא מקום ראש הממשלה, ראשית, אני רוצה לשאת תפילה לשלומם של כל כוחות הביטחון, לרפואתם של הפצועים ולשובם של כל החטופות והחטופים הביתה במהרה. תנחומיי הכנים למשפחות יגב בוכשטב ואלכס דנציג, השם ייקום דמם. הצעת החוק, שעברה פה אחד, שהיוזמים שלה הם חבר הכנסת נאור שירי ואני – ותודה לך, נאור, על שיתוף הפעולה – זו הצעת החוק מאוד חשובה. זו הצעת חוק שמטרידה רשויות מקומיות בישראל, והיא בעצם מדברת על המטרד התברואתי החמור שפוגע בבריאות הציבור ובאיכות החיים של כולנו, צואת הכלבים. מניסיוני כמנכ"ל העירייה וכסגן ראש העיר בנתניה, וגם מפניות של חברים ברשויות, חלק גדול מהפניות במוקד העירוני נוגע לצואת הכלבים, ואכיפה אין. אני רוצה להודות ליו"ר ועדת הכלכלה, חברי חבר הכנסת דוד ביטן, על הדיונים המהירים והיעילים שהיו בוועדה; ליו"ר הקואליציה אופיר כץ. תודה למרכז השלטון המקומי בראשות חיים ביבס על העזרה, הרצון ולקיחת האחריות לקידום הצעת החוק – ובעצם היום החוק עצמו – למרות הקשיים הביורוקרטיים, בלשון המעטה, מול משרדי הממשלה. החוק יאפשר לרשויות המקומיות לאכוף את החוק הקיים בצורה יעילה יותר ולהרתיע את אותם בעלי כלבים שאינם נוהגים באחריות. אני מודה לכל חברי הכנסת שתמכו בחוק פה אחד, בחוק חשוב זה, שיאפשר לרשויות המקומיות לשמור על הניקיון במרחב הציבורי ועל איכות החיים של התושבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. שלוש דקות לברך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא היה חוק היום שבירכו בו יותר – – – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – מה? איזה חוק? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמרתי שלא היה חוק היום שבירכו יותר מהחוק הזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מברך. אני רק רוצה להגיד משהו, כי בסוף זה חוק – טוב, ביאסתי עכשיו את כל הברכה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> חוק שלך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא העניין. מעבר למפגע התברואתי, אני רק רוצה לומר על המספרים, כי יש נטייה לצחוק על זה, וזה חוק שרץ כבר. לפני ארבע שנים ניסיתי להגיש אותו, כשהייתי סגן ראש עירייה, דרך חבר הכנסת טופורובסקי, ופחות הצלחנו. אז ראשית, תודה לו, ותודה גם לאלי דלל על השותפות. אני רק רוצה להכניס אתכם למספרים, כדי שתבינו את כמות מפגעי הצואה. בעיר ממוצעת במדינת ישראל יש כ-5,000 כלבים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> בעיר קטנה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיר קטנה, ממוצעת. זה אומר שיש 10,000 מפגעי צואה, חברת הכנסת תמנו שטה, שרצית להבין. יש 10,000 מפגעי צואה ביום. נניח שרק 20% מכל מי שמחזיק כלב במדינת ישראל – אנחנו מדברים על 2,000 מפגעי צורה ברמה יום-יומית שלא נאספים, 14,000 בשבוע, 56,000 מפגעי צואה שלא נאספים בחודש ו-672,000 מפגעי צואה שלא נאספים בשנה. אני יודע שזה מוזר לדבר על זה עכשיו, בתקופה הזו, אבל זה חוק שאמרתי שהוא מלפני ארבע שנים. רשות ממוצעת במדינת ישראל נותנת כ-16–20 דוחות על מפגעי צואה במרחב הציבורי, זו היכולת של הרשויות המקומיות. לכן, תודה רבה לך על העזרה. משפט אחרון – משרדי הממשלה במדינת ישראל, על החוק הזה, אף אחד לא היה מוכן לקחת אחריות. לא נתקלנו בתופעה כזאת, אני אומר לכם, מעולם. יושב דוד ביטן ומתחנן למשרד אחד שיעשה את העבודה שלו. התשובות היו מדהימות. משרד הפנים לא הבין למה הוא קשור להצעת החוק הזו. אז אנחנו אומרים לו: בסך הכול אתה הרגולטור של הרשויות המקומיות במדינת ישראל, והוא לא הבין למה הוא צריך להיות קשור. כנ"ל משרד החקלאות וכנ"ל משרד הבריאות. משרדי הממשלה פשוט מתנתקים מהאירוע, לא מוכנים לבצע את העבודה שלהם. אנחנו היינו צריכים להמליץ להם להתקין תקנות. הדבר הגרוע ביותר בעיניי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד. אף אחד לא אחראי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עד עכשיו? מי יתקין תקנות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרשות המקומית. כתוב בחוק. מילא, אומרים להם: אתם לא רוצים אחריות, תשחררו את הסמכות – גם לזה הם לא היו מוכנים. אנחנו קיבלנו בהצעת החוק הזו, מעבר לנושא הצואה, מבוא לשינוי המהותי שצריך להיות במערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, אבל זה לפרקים הבאים בתולדות מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6) (בחירת נציב), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1024; דברי הכנסת, חוב' ל"א, ישיבה 179; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. פנינה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית שיזמו חברי וחברות הכנסת מרב מיכאלי, ששון ששי גואטה ושלי טל מירון. זה גם המקום להודות לכם על היוזמה החשובה להעלות את התיקון החשוב הזה לסדר-היום של הכנסת. לפני שאני מתחילה, אני רואה למעלה את הבן שלי אורי. אני הבטחתי למסור לך ד"ש. אני שמחה שאתה כאן, חמוד שלי. החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, קובע איסורים על הטרדה מינית ועל התנכלות הנובעת ממנה. החוק קובע כי הטרדה מינית היא עבירה פלילית, וכן עוולה אזרחית שמזכה את הנפגע בפיצויים. חלק גדול ממקרי ההטרדה המינית מתרחשים במקומות עבודה, ולכן החוק קובע שורה של חובות שחלות על המעסיק על מנת למנוע הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה. חובות אלה כוללות בין היתר את החובה לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה על הטרדה. מאוד מתקשים לשמוע פה ביציע של הליכוד, ש"ס, כולם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אופיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני פה, מה עשיתי? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא אופיר, סליחה. בצלאל. בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אבל אתם עושים הרבה רעש שם, ביציע של האופוזיציה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, לא, לא, עכשיו. בשיא הרצינות. בדיחות אחר כך. עכשיו אני מבקש שקט. זאת המליאה של הכנסת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> חלק גדול ממקרי ההטרדה המינית מתרחשים במקומות עבודה, ולכן החוק קובע שורה של חובות שחלות על מעסיק על מנת למנוע הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה. חובות אלה כוללות, בין היתר, את החובה לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה על הטרדה מינית, את החובה לטפל ביעילות בתלונות על הטרדה מינית, וכן את החובה לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן או למתלוננת. בשנים האחרונות, לצערנו, הורחבו צורות ההעסקה, ועובדים רבים מועסקים במקומות עבודה לא בהעסקה ישירה אלא באמצעות קבלני כוח אדם או קבלני שירות, ונדגיש את "לצערנו". בשנת 2014 התקבל תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שקבע כי החוק וחובות המעסיק שבו יחולו גם על מעסיק, עובד של קבלן כוח אדם, על קבלן כוח האדם, ועל עובד של קבלן כוח האדם. בהמשך תוקנו גם התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), וקבעו הוראות מיוחדות ביחס לתחולת הוראות החוק על קבלן כוח האדם. הרחבה דומה של החוק לא נעשתה ביחס למי שמועסק אצל מזמין שירות באמצעות קבלן שירות, למרות שצורת ההעסקה הזו נפוצה ורווחת בשנים האחרונות. עובדים שמועסקים על ידי קבלן שירות, אצל מזמין שירות, מועסקים ברוב המקרים בעבודות זוטרות ומשתייכים לרוב לאוכלוסיות הכי מוחלשות, ולרוב מדובר בנשים. ולכן, זה לא מתקבל על הדעת שדווקא עובדים אלו לא ייהנו מההגנה שנותן החוק למניעת הטרדה מינית ושתהיה איפה ואיפה בין עובדים אלה לעובדים אחרים. בשל כך, מוצע כעת במסגרת ההצעה שלפניכם להרחיב את תחולת החוק למניעת הטרדה מינית וחובות המעסיק גם לגבי מזמין שירות, קבלן שירות ועובד של קבלן שירות. כמו כן, לאחר דיונים ארוכים החליטה הוועדה לאמץ את ההגדרה הרחבה ולקבוע כי החוק למניעת הטרדה מינית יחול בכל תחומי השירות שבהם ניתנים שירותים למזמינים באמצעות עובדי קבלן שירות, לדוגמה תחום ההסעדה. עוד קובעת ההצעה כי ההגנה שניתנת בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מפני פגיעה על רקע הטרדה מינית תחול גם על העובדים המועסקים על ידי קבלן שירות. על פי המוצע, תיקון החוק ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה, ובמהלך תקופה זו יש צורך להתאים את התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק) גם על עובדי קבלן שירות. יחד עם זאת, קבענו הוראת מעבר שלפיה כל עוד לא ייקבעו תקנות עם הוראות ספציפיות לעניין עובדי קבלן שירות, יחולו לגביהם ההוראות שחלות היום בתקנות בחוק על עובדי קבלן כוח אדם. מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד, שקובעת שאין להפלות או להבחין בין עובדות לעובדות, בין עובדים לעובדים, וכל העובדים זכאים להגנה של חוק למניעת הטרדה מינית באופן שווה, גם אם הם עובדי קבלן, אם הם עובדים של נותן שירות. כולם זקוקים להגנה שלנו וכולם אזרחי מדינת ישראל, ללא קשר לצורת ההעסקה שלהם. ההצעה אושרה בוועדה בפה אחד ואין הסתייגויות. אני רוצה להודות שוב לחברת הכנסת מרב מיכאלי, חברת הכנסת שלי טל מירון, וכמובן לגואטה, שדחפתם והבאתם את הצעת החוק, ובמיוחד חברות הכנסת, כדי שזה יעבור עוד במושב הזה. כמו כן, אני רוצה להודות לצוות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, לדלית המנהלת ולכל יתר הצוות, וכמובן לך, ענת מימון, היועצת המשפטית, על כך שעזרת לנסח, לקדם את החוק הזה. אני שמחה שאנחנו מביאים לכאן את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אתם מוזמנים להצביע בעד. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אם כן, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשו בקשות רשות דיבור. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה, גברתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. את הסברת, כמובן, בצורה מאוד בהירה את מהות החוק ותכליתו, ואני אחזור על זה. אני לא יכולה להימנע מלחזור על זה מאוד בקצרה, אולי אפילו לתת דוגמאות. את יודעת מה, כדאי אולי לתת דוגמאות, למה צריך את ההרחבה הזאת של החוק למניעת הטרדה מינית שאנחנו מביאות היום. כי אנחנו מדברות למשל על סייעות במסגרות חינוכיות וטיפוליות, בכל מיני ההוסטלים וכו', או על טלפניות וטלפנים בכל מיני מוקדים, שהיום באמת הם הדבר הכי גמיש שיש. לצערנו, אחיות של בתי ספר עברו הפרטה, מורות מקצועיות בכל מיני מקומות, עובדות ועובדים סוציאליים וכל מיני סוגים של מטפלות ומטפלים, מלוות ומלווים למיניהם, לבורנטיות במוסדות פרטיים, אנשי מחשוב למיניהם, אנשי תיקון, טכנאות, שיפוץ – בכל כך הרבה מקצועות, כל כך הרבה עובדות ועובדים, עובדים היום בצורה של – אני אגיד ביטוי מכובס לעבודת קבלן, קוראים לזה נותני ונותנות שירות, אבל הם עובדות ועובדים שלא מקבלים הגנה. הם לא מקבלות ומקבלים הרבה מאוד סוגים של הגנה, ויש לנו מאבק מתמשך לדאוג שהם יקבלו את ההגנות שמגיעות לעובדות ולעובדים, אבל קל וחומר, שזאת החובה שלנו לתת להם את ההגנה מפני הטרדה מינית. צריך לתת להן את ההגנה מפני הטרדה מינית. צריך לא לחסוך מהפוגעים, חלילה, את האחריות, וצריך לתת למעסיקות ולמעסיקים, גם לאלה שדרכם עובדים או עובדות נותנות השירות או נותני השירות האלה וגם אלה שאצלם באים לתת שירות – אנחנו צריכות וצריכים לתת להם את הכלים כדי למנוע פגיעה מינית, למנוע הטרדה מינית. וכאן אני רוצה לעשות את התזכורת החשובה מכולן: החוק למניעת הטרדה מינית בא למנוע הטרדה מינית; בא לייצר מצב שבו לא רק שאנחנו כבר לא מתווכחות ומתווכחים, ברוך השם, מה היא הטרדה מינית, כי זה כבר ברור. יחסי כוחות זה דבר דרמטי ומובנה בתוך הטרדה מינית. עולם העבודה מייצר גם מקום להיכרות וגם מקום ליחסי כוחות. יחסי כוחות הם לא תמיד קבועים, הם יכולים להשתנות, אבל תמיד כוח מאפשר ניצול לרעה של הכוח הזה בצורת הטרדה מינית ופגיעה מינית, ואת זה אנחנו לא מוכנות לאפשר. ולכן הרחבת התחולה של החוק למניעת הטרדה מינית על כל סוגי העובדות והעובדים, קבלן, נותנות ונותני שירותים, לא משנה מה, וההרחבה של האחריות והכלים על מעסיקות ומעסיקים מכל הסוגים לדאוג שזה לא קורה אצלם, ואם זה קורה אצלם, זה מטופל כמו שצריך, כדי לדאוג שזה לא יקרה, שזה לא יקרה שוב. אדוני היושב-ראש, אנחנו 26 שנה אחרי שעבר החוק ההיסטורי הדרמטי הזה למניעת הטרדה מינית, שהעבירה חברת הכנסת לשעבר המנוחה יעל דיין ממפלגת העבודה. 26 שנה, ואנחנו עדיין צריכות לתקן תיקונים ולהרחיב ולדקדק ולדייק ולוודא שבאמת כל מקום מבין לעומק את המשמעות של הטרדה מינית, איך היא קורית, ממה היא מורכבת, והכי חשוב – איך אנחנו גורמות לזה שזה מפסיק לקרות; שמפסיקים להשתמש לרעה בכוח שאתה מקבל ממקום העבודה או מעצם זה שיש לך דרגה יותר גבוהה, או מזה שיש לך גישה למישהי שאין לה יכולת להתנגד אליך, בין השאר כי היא חלשה ממך וכי היא בתוך מקום עבודה שאין לה בו הרבה מרחב תמרון. לכן, עוד הרחבה של החוק למניעת הטרדה מינית. לא זאת בלבד שהחוק למניעת הטרדה מינית לא קלקל את עולם העבודה ולא פגע ביחסים, אלא להפך, הוא התחיל להפוך את עולם העבודה למקום יותר בטוח, למקום שבו אפשר לדבר בגובה העיניים, ודאי למעסיקות ומעסיקים ובעלי בית, למקום שבו יש פריון יותר טוב. כי כן, כשיש פחות הטרדה מינית יש פריון יותר טוב, עבודה יותר טובה, ויותר, צריך להגיד, ראויה. אני מזמינה את כולכם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אה, תודות. ברשותך, אדוני, נכון, תרשה לי. אמרתי לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, לחברת הכנסת שלי טל מירון ולחבר הכנסת ששי גואטה, שהגישו גם הם הצעה שהיא זהה להצעה שאני הגשתי כבר בכנסת העשרים-ושלוש, לדעתי; למשרדי העבודה והמשפטים, שהיו מוכנים ללכת איתנו על הרחבה של ההגדרות; ליועצת המשפטית של הוועדה לקידום מעמד האישה ענת, שעשתה עבודה באמת מסורה בצורה בלתי רגילה; למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, שהם תמיד שותפות חשובות בצורה בלתי רגילה; לצוות שלי עדן כדורי, רון ימין, אור רובלביץ' ושני שלפמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. כאמור, הוגשו עוד בקשות דיבור. מרב דיברה. שלי טל מירון, בבקשה, גברתי. נאור, גם אתה תרצה לדבר? לא. בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, 291 ימים חלפו מאז 7 באוקטובר, ועדיין, גם עכשיו, יש 120 חטופות וחטופים בשבי החמאס. עדיין יש שם אנשים חיים שעלינו להביא לשיקום בארץ, להחזירם אל בני משפחותיהם. עדיין, לצערנו, יש חללים שחובה להביא לקבורה בישראל. בעודנו עוסקים בתיקון החוק למניעת הטרדה מינית, אסור לנו לשכוח את השימוש באלימות מינית כנשק מלחמה שעושים מחבלי החמאס דרך פגיעה בנשים, פגיעה בגופן באמצעות לקיחת הכבוד מהן. עמית סוסנה, אחת מגיבורות ישראל, אמרה בבית הלבן, ואני מצטטת אותה: "אם מישהו היה אומר לי לפני כמה חודשים כשישבתי בחדר חשוך בעזה, קשורה ולא יכולה לדבר, שאעמוד פה היום, הייתי חושבת שכולם השתגעו. הייתי בשבי. להיות בשבי זה להיות חסרת שליטה על מה שקורה לך ולגוף שלך. הכול נשלט על ידי מישהו אחר. לא היה לי קול, לא הייתה לי בחירה, לא הייתה לי שליטה על חיי"; "מחבלי חמאס יודעים איך לשחק בך. אני נאלצתי להתמודד עם זה במשך 55 ימים שבהם הייתי בשבי, אבל זה נהיה קשה יותר ויותר מיום ליום. אני לא יכולה לדמיין איך זה מרגיש להתמודד עם זה 200 ימים נוספים. מפה אני קוראת לחבריי החטופים: בבקשה, תישארו חזקים, החשכה תיגמר, היא חייבת להיגמר. נביא אתכם בחזרה לאור"; "אני לא רואה את עצמי כקורבן. אני אישה חזקה ועצמאית. התקיפה המינית שעברתי לא צריכה לקרות לאף אחת. אמרתי לעצמי שאם אצא מזה בחיים אהיה חזקה יותר, ולא אתן לזה להגדיר אותי". עמית, מכאן כולנו רוצים למסור לך שאת הגיבורה שלנו. אני מודה לך, בראש ובראשונה כאישה, כאימא, על כך שאת מדברת עבור אלו שלא יכולות לדבר, אלו שלא יכולות להעיד. ובטעם המר הזה, היום אנחנו עושים ועושות היסטוריה כשנעביר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הזו, שמכלילה את עובדות הקבלן והשירותים כעובדות מן המניין בחוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. את החוק למניעת הטרדה מינית יזמה חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, זיכרונה לברכה, אבירה של זכויות נשים, זכויות אדם, זכויות מוחלשים. בכל הנוגע לחקיקה בנושא מדינת ישראל נמצאת הרחק מאוד מאחור, ויש לאן לשאוף – לחקיקה מתקדמת יותר שתציב רף גבוה להתמודדות עם הטרדות מיניות. מעל הבמה הזו אני מבטיחה לציבור שנעשה כל שביכולתנו כדי שמהבית הזה תצא הבשורה, ונכיר בחשיבות ובדחיפות לעשות את כל התיקונים הנדרשים. ההצעה שנצביע עליה היום היא רק צעד קטן מתוך מסע ארוך להכרה בעוולות שנעשו ולקראת התיקון לעתיד. עובדי ועובדות הקבלן היו ונשארו בתחתית פירמידת התעסוקה. עובדות ועובדי הקבלן הם שקופים, בלתי נראים, וכך הופכים להיות אפילו פגיעים יותר להטרדות מיניות במקום העבודה, שכלל לא רואה בהם עובדים. התיקון לחוק מספק הגנה לעובדים המוחלשים ביותר ומשווה את מצבם לעובדים בהעסקה ישירה, לפחות לעניין ההטרדות המיניות. דווקא בימים הטרופים האלה, שבהם רבים בציבור לא מוצאים בבית הזה את היכולת לחבר, לאחד ולהוביל מהלכים משמעותיים לטובת הציבור, חשוב שהצלחנו לעשות את החקיקה הזו ביחד, בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה. אני מעריכה את היכולת והרצון הכן למצוא את הקו המחבר. אני מבקשת להודות לחברתי חברת הכנסת מרב מיכאלי, שעסקה בחוק הזה ובחוקים רבים נוספים לטובת זכויות נשים; לחברי חבר הכנסת ששון גואטה, שהוא שותף לחוק; ללשכת עורכי הדין, שביחד הצלחנו להביא את הצעת החוק הזו להבשלה. תודה מיוחדת לוועדה לקידום מעמד האישה, שבראשה עומדת חברת הכנסת פנינה תמנו, שבאמת התעקשה, היא התעקשה בוועדה גם לקדם את זה וגם להרחיב את זה, ועזרה לנו מאוד לקדם את החקיקה הזאת, ועל כך תודתי הגדולה. אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה המסור והמופלא: למנהלת הוועדה היקרה דלית אזולאי, ליועצת המשפטית ענת מימון ולכל צוות הוועדה, שעובד בצורה מדהימה. אני רוצה להודות גם למשרדי הממשלה שהיו שותפים למהלך הזה והתאמצו. אני רוצה במיוחד להודות לצוות האישי שלי, צוות הלשכה שלי, לאיציק, ללינוי ולאודי, שעשו עבודה יחד איתי כדי לקדם את החקיקה הזאת. זה חוק שמעודד את השוויון למוחלשים בחברה ומעודד צדק ואת המשך התיקון לעתיד. אני באמת גאה להכניס אותו לספר החוקים של מדינת ישראל. ובנימה אישית, אני רק רוצה להגיד שזה החוק הראשון שלי שעובר בקריאה שנייה ושלישית, ואני מאוד מאוד מתרגשת מזה. זה לא מובן מאליו להיות מחוקק במדינת ישראל, וזה רגע מרגש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. כל הכבוד. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> שלי, בהצלחה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בהצלחה לכולם. אני אקריא את רשימת המבקשים לדבר: יאיר לפיד, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון; נאור שירי – מוותר; ירון לוי. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה, ברשותכם. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. בבקשה, אנחנו מפעילים הצבעה – מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 1–5 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על אותה הצעת חוק, בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 23 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 14 – בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים ואפס נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. תודה רבה לכולם. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1039; דברי הכנסת, חוב' ל"ו, ישיבה 193; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אושר שקלים, בשם יושב-ראש ועדת הכספים, להציג את הצעת החוק. אדוני, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד ונרגש להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזמתי לתיקון פקודת מס הכנסה, התשפ"ד–2024. בפקודת מס הכנסה נקבעו הוראות לעניין הטבות מס שניתנות בעת הפקדה או משיכה של סכומים מקופות גמל לקצבה או מקרן השתלמות לעצמאים. בפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר התברר כי קיימים מקרים שבהם עצמאים משרתי מילואים או בני זוגם לא הספיקו להפקיד סכומים לקופות הגמל לקצבה או לקרן השתלמות לעצמאים וליהנות מהטבות המס שנקבעו, כאמור, בפקודה עד תום שנת המס 2023. הצעת החוק נועדה לאפשר לאותם עצמאים ולבני זוגם ששירתו במילואים אפילו, מבחינתי, גם יום אחד בלבד בתקופה שמ-7 באוקטובר עד 31 בדצמבר, לפנות למבטחים או לחברה המנהלת את חסכונותיהם בבקשה לראות בסכומים שהופקדו בקופות הגמל לקצבה או בקרנות ההשתלמות בשנת 2024 כאילו הופקדו בשנת 2023, וזאת בלי לגרוע מזכותם להפקיד את אותם כספים גם לשנת 2024. במקביל רשות המיסים התבקשה, בשיח משתף עם רשות שוק ההון והגופים הרלוונטיים, לפרסם הנחיה שתעגן את העקרונות התפעוליים של החוק עד למועד כניסתו לתוקף, שנקבע ליום 1 באוגוסט 2024, כדי לאפשר לגופים להיערך כנדרש ליישומו. כיושב-ראש השדולה לעסקים קטנים אני רואה פה באמת בשורה מאוד חשובה לעצמאים בישראל, אנשים שעזבו את העסקים שלהם, עזבו את המשפחות שלהם ורצו פשוט להגן על עם ישראל, פשוטו כמשמעו. אנחנו היום נקראים ועושים איזשהו תיקון כדי להגן עליהם, להגן על המשפחות שלהם, להגן על העסקים שלהם. מדובר על עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, ופה יש לנו הזכות להעביר את זה בהליך טכני מסוים שאנחנו אומרים לכם בו: אנחנו עוזרים לכם, אנחנו כאן, אבל מצד שני אנחנו גם לא עושים שום טובה, כי זה משהו שמגיע לכם. מי שלא הספיק לממש את אותה הטבת מס שמגיעה לו משנה שעברה, אנחנו נותנים לו את האפשרות הזאת לממש את זה עוד השנה. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני, שניהל את הישיבות ביד רמה, וגם תודה רבה לחברי הוועדה, אופוזיציה וקואליציה, שתרמו מניסיונם. היה פה קונסנזוס מאוד רחב. תודה מיוחדת ליועצת המשפטית של הוועדה שלומית ארליך. היא פה? שלומית, תודה רבה. שלומית עזרה לנו לתפור את כל הקצוות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – עשתה מאוד – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היא עשתה את זה בזמן מאוד קצר ורתמה גם את הפקידות וגם אותנו יחד, והעברנו את זה בהליך מוסכם ודי מזורז, כי באמת לא היה לנו מספיק זמן. היינו צריכים להעביר את זה עד סוף המושב. אז באמת, שלומית, תודה רבה רבה. תודה מיוחדת לחברי שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח, שבאמת עזר לי בגיבוש הרעיון. אני רואה בקשר הזה שותפות והליכה משותפת בדרך ארוכה. אז תודה רבה, ואני מבקש מאוד מכולם להצביע בעד החוק. זה חוק חשוב מאוד, שעושה פה איזשהו סדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. לא הוגשו הסתייגויות אבל אקריא את בקשות הדיבור: אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר וינון אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ינון אזולאי פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ינון אזולאי רוצה לדבר? בבקשה. אתה רוצה להודות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בוודאי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, תעלה להודות. בדרך כלל חמש דקות. ניתן לך דקה. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אושר, להגיד לך מילה טובה – עשית את זה. כל הזמן חיילי המילואים עומדים לנגד עיניך, ואתה עושה הכול למענם, אז מגיע לך יישר כוח גם הפעם. עמדת פה ואמרת תודה, תודה, תודה. אבל אתה לא מבין מה זה להגיד תודה ליועצת המשפטית של הוועדה שלומית. אני יכול להגיד לך – היה לי שנתיים וחצי חוק שם; אתה, בשלושה חודשים – אני שש שנים פה – אתה, בשלושה חודשים פה, רק תראה כמה תודה אתה צריך להגיד. << קריאה >> אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> קודם כול, נכון. אנחנו עבדנו פה בסדר זמנים מאוד לחוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי? למי תודה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא יודע. אמרתי, ליועצת המשפטית של הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, זהו, תגיד, כי לא שמענו. << קריאה >> אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> עבדנו מאוד לחוץ, כי אם לא היינו מעבירים את זה עד עכשיו – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת, הייתה עבודה משותפת, ועל זה מגיע יישר כוח. << קריאה >> אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> בלי שלומית זה לא היה קורה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך, אני סתם צוחק – חוק שלי רק שנתיים וחצי – זה חוק שהיה צריך להיות חמש שנים בוועדה. תודה רבה לכולם ויישר כוח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני רואה את הכאב הגדול בדבריו. שלומית, היועצת המשפטית, רמז גדול לזרז את החוק שלו, שהוא לא יצא לפנסיה לפני כן. חברים, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. בבקשה, הצביעו נא. הצבעה מס' 24 בעד סעיפים 1– 2 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 11 – בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית על אותה הצעת חוק, בבקשה. הצבעה מס' 25 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 11 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. על כן הצעת החוק עברה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. מזל טוב למציעים. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1050).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור להצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024. מציג חבר הכנסת משה פסל. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מציג בפניכם היום הצעת חוק חשובה מאוד שמטרתה לתעדף עסקים קטנים ובינוניים שבשליטת משרתי מילואים במכרזים ממשלתיים ועירוניים. מטרת החוק היא להכיר, להוקיר את התרומה האדירה של משרתי המילואים שלנו ולהעניק להם את התמיכה הכלכלית שהם כה זקוקים לה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אנשים עזבו – תראו, כל המילואימניקים, אנחנו מעריכים אותם מאוד מאוד, אבל יש אוכלוסייה שנפגעה הכי הרבה, והיא הלוחמים, ויש אוכלוסייה מבין משרתי המילואים שנפגעה עוד יותר, והיא בעלי העסקים, הלוחמים המילואימניקים. תבינו, בן אדם עוזב משפחה, עוזב את אשתו וילדיו ויוצא להגן עלינו בחזית, אבל הנזק הוא עוד הרבה יותר גדול אם הוא עוזב עסק. אתה יודע מה זה לעזוב עסק? בעל עסק עוזב עסק ל-200 יום – זה נזק בלתי יתואר. ולכן, מה שאני מציע פה היום הוא תיקון שהוא, כמו שאמרתי בהצעת החוק הקודמת, המעט שבמעט שאנחנו יכולים לעשות לטובת משרתי המילואים שיש להם עסקים, וזה בעצם מתעדף במכרזים: כאשר יהיו שתי הצעות ותהיה הצעה שהיא של עסק שבשליטת משרת מילואים, ההצעה הזאת תגבר, ואנחנו כמובן נוסיף גם ניקוד בתוך המכרז עצמו. מה אני אגיד לכם, חבר הכנסת אופיר שקלים, אני מברך אותך על הצעת החוק שלך, ובכלל, אני חושב שאם כולנו נלך בכיוון הזה, עוד הצעת חוק, עוד שפיל קטן, עוד משהו, עוד לטובת הלוחמים והמילואימניקים – אני אומר לכם, הם שואבים מזה כוח גדול מאוד. כל הצעת חוק שלנו יכולה להיראות – טוב, אז נתנו להם במכרזים; טוב, אז במעונות סטודנטים. כך, חברים יקרים, משנים מציאות. ואני, ממקומי הקטן כחבר כנסת חדש, אומר לכם שאם כל אחד ייקח על עצמו עוד משהו קטן לטובת המילואימניקים והלוחמים, אנחנו בסופו של דבר נעשה דבר גדול. וצריך להגיד: הציבור והחברה האזרחית עושים את זה כבר עכשיו. אתה פוגש אנשים בלי סוף שקונים אצל מילואימניקים, שבאים וקונים בבתי קפה, בעסקים של מילואימניקים. זה אך טבעי שאנחנו נעשה את זה, וגם שהממשלה והכנסת והעיריות יעשו את זה במכרזים. אני רואה פה את חברת הכנסת שרון ניר, שגם מגישה הצעת חוק חשובה בעניין הזה של שירות ציבורי, ביחד עם חבר הכנסת דן אילוז, הצעה חשובה מאוד. אני קורא לחברי הכנסת – אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הקואליציה, שהצליח לשבץ. למרות שיש הרבה הצעות חוק, הוא הצליח לשבץ, בגלל החשיבות של הצעת החוק הזאת, אז תודה רבה לך. תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה ולייעוץ המשפטי. בעזרת השם, נצליח להעביר את ההצעה הזאת עוד בפגרה. הינה, אני מחייב אותך, יושב-ראש הקואליציה, לעתיד. תודה רבה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, כמובן. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת יוסף עטאונה; חבר הכנסת דן אילוז; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; חבר הכנסת משה סלומון; יוליה מלינובסקי, עופר כסיף, נאור שירי, גלעד קריב, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, מירב בן ארי, עודד פורר, שרון ניר, נעמה לזימי, מיקי לוי, אושר שקלים, אבי מעוז, שלי טל מירון, ניסים ואטורי, חמד עמאר, מירב כהן, אחמד טיבי, יאסר חוג'יראת, יבגני סובה, מרב מיכאלי, צגה מלקו, יצחק פינדרוס, איימן עודה. חבר הכנסת פסל, נגמר הדיון. אתה רוצה להגיד עוד משהו או שנעבור להצבעה? ובכן, ברשותכם, אנחנו עוברים להצבעה על חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26), בקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, תצביעו. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים בשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים וכו' וכו'. הצעת חוק חובת המכרזים עברה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעה, גברתי סגנית המזכיר. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם את תנאי רישיון הרכב), התשפ"ד–2024. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 134) (תשלום דמי חניה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/989).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 134) (תשלום דמי חניה), של חברי הכנסת נעמה לזימי, אברהם בצלאל, ואליד אלהואשלה, יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת. תציג את ההצעה חברת הכנסת נעמה לזימי. כמו שאני קורא את ההצעה, סוף-סוף אפשר לשלם על דקות. בשעה טובה. בבקשה, גברתי. רעיון טוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד היו"ר. כנסת נכבדה, תודה לשותפים להצעת חוק הזאת. אברהם, בעיקר לך, על הובלת החקיקה הזאת עד לישורת הזו של הקריאה הראשונה. ראשית, אני אספר גם איך החוק הזה נולד. בכנסת הקודמת, בזמן שהגענו לאירוע, בן הזוג שלי נכנס לחניה, לא הייתה חניה, והוא יצא ושילם קרוב ל-80 שקלים על שעה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 80? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> 75 שקלים, משהו כזה. שבועיים לפני כן חבר אמר לנו על הלקונה הזאת, ובמקרה נתקלנו בה כשבועיים לאחר מכן ואמרנו: זה גזל וזה לא בא בחשבון. אני אישית ללא רישיון נהיגה, לא חווה את זה בדרך כלל, אבל אני חושבת שטיפול ביוקר המחיה הוא לא רק אם הדבר נוגע לנו ממש ממש אישית, אלא אם זה עניין אמיתי ומהותי, ואני אדבר רגע על העניין הכללי. זאת הצעת חוק שהיא אומנם סגורה, היא קטנה כביכול, אבל היא מלמדת על תופעה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 75 שקלים זה רק בתל אביב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, בתל אביב זה היה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמרתי ש-75 שקלים לשעה זה יכול להיות רק בתל אביב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, זה קרה בתל אביב. פשוט סיבוב, לא הייתה חניה, יוצאים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא להשמיץ את תל אביב. העיר העברית הראשונה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חלילה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, בלי להשמיץ. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל נכון שמחירי החניונים הם באמת גבוהים יותר במרכז, וגם לא פעם אנחנו זקוקים להם יותר בגלל תחבורה ציבורית לא נגישה, נכון. אבל אני רוצה לקחת את החוק הזה, שהוא חוק פשוט צרכני וחשוב על יוקר המחיה, ולדבר רגע במובן הכללי. הכלכלה הישראלית היום היא מעוותת. במקום להיות בנויה על סולידריות חברתית, הכלכלה שלנו עוסקת בשאלה מי מנצל את האחר בצורה הטובה ביותר – אם יורשה לי גם לומר, זה חלחל גם למקום הזה לא פעם, אבל בכלל, גם במובן הזה של צרכנות נבונה ואחרת – ובעצם בנויה על איזו חברת תייצר את הרווח הכי גדול על בסיס ההוצאות הכי קטנות, גם כשזה פוגע באזרח הפשוט. כל אזרח במדינת ישראל שהוא לא האלפיון העליון, או שמקורב לנתניהו וקונה לו שמפניות ורודות, נמצא בהישרדות יום-יומית. לצד המלחמה והצונאמי המדיני, מיליוני אזרחים ישראלים חיים בלחץ כלכלי יום-יומי, לחץ גובר ועולה; לא יודעים איך לסגור את החודש. בעוד שהכלכלה הישראלית סוגרת עליהם ולא מאפשרת מנוח, אנחנו לא מטפלים כמו שצריך בחוליים של הכלכלה הישראלית, שהם הרבה מעבר לזכות לדיור, לשחיקת השכר, לשירותים החברתיים והציבוריים, אלא גם בצרכנות, גם ברגולציה, אנחנו לא באמת מטפלים כמו שצריך. הכלכלה מייצרת חרדה שגדלה, כשבכל מקום אזרחים מרגישים שרוצים לעשות על גבם קופה. הבנקים לוקחים עמלות מהגבוהות בעולם על כל פעולה בסיסית; חברות טלפון תוקעות בשיטת מצליח בכל הזדמנות שאפשר; הרשתות הגדולות מעלות מחירים ללא פיקוח. אז כן, אומנם אין לי רישיון נהיגה, ואני מעדיפה תחבורה ציבורית, שהיא סביבתית וחברתית יותר, וגם בה המדינה לא משקיעה מספיק. אבל בתוך עמי אני חיה, ואין הרבה רגעים שאנשים מרגישים את ההרגשה הזאת שעושים עליהם קופה כמו הרגע שבו הם הוציאו את הרכב דקה אחת מאוחר יותר מהחניון וגבו מהם על עוד שעה שלמה. ולמה, למה החוק הישראלי מאפשר פרצות מיותרות שממררות חיים של אנשים בתוך יוקר המחיה לטובת הרווח של בעלי הון, או במקרה הזה בעלי חניונים? אני אומרת, מה ששלך – שלך. לקחת מה שהוא לא, זה גזל לכל דבר ועניין. החוק הזה הוא תיקון קטן, ואני מקווה שהוא יקרין אל מהפכה גדולה שצריכה לקרות בכלכלה הישראלית: לשים את האזרח במרכז, ולא את בעלי ההון, ולכתוב מחדש את החוזה החברתי כך שמיליוני ישראלים שקורסים תחת יוקר המחיה יפסיקו להיעשק על ידי המדינה מצד אחד ומהאחוזון העליון מהצד השני. אז אני מבקשת מכם להצביע על החוק הזה בקריאה ראשונה ולסייע בהעברה שלו בקריאה השנייה והשלישית עוד בכנסת הזאת. וגם אני אגיד פה משהו: יש לא מעט חוקים שקשורים לצרכנות נבונה, לרגולציה והכול שהם לא עול כלכלי משקי עלינו כמדינה. אני דוגלת במדינה שמשקיעה באזרחיה, שמרחיבה תקציב כדי לשקם שירותים חברתיים וציבוריים. אבל יש איזה אלמנט כלכלי נרחב שמחייב דיון, כמובן, דיון בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה ועוד. בסוגיות האלה, שזה לייצר צרכנות נבונה, אפקטיבית, הגנה על הצרכן, חד-משמעית, שאומרת: רגע, בוא נתקן עיוותים ועוולות, וזה אפילו לא עולה למדינה, אין סיבה שלא נתגייס כולנו לסדרת חקיקה נרחבת שתייצר את התיקונים האלה, שהם ישנם, בצורה שתיתן באמת לאזרחים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. גם עזרה ממשלתית תיתן לאזרחים את אותן הגנות צרכניות. וגם יש לומר, בתקופה הזאת, תקופה קשה, שבה השכר באמת נשחק אל מול עליות המחירים, מחירי הדיור הרקיעו שחקים, ובזמן המלחמה הקשה שלנו הקמעונאים, הרשתות הגדולות, פשוט מנצלים ומעלים מחירים בצורה לא נתפסת, כשלא נעשה מכאן דבר. זה מקומם. זה מקומם. וכמו שאתה יודע, חברי סגן יו"ר הכנסת, גם בהקשר של הקיצוצים בשירותים החברתיים עכשיו אנחנו חווים את הסרת אחריות המדינה, כשמקצצים עוד ועוד תקציבים כדי לממן תקציבים סקטוריאליים, מגזריים, גם את הוצאות המלחמה, אבל יש מקומות שבהם חבל שבוחרים לקצץ, כמו בחינוך לגיל הרך, כמו בשירות התעסוקה, כמו ברווחה ובבריאות. אני חושבת שכשאנחנו מסתכלים על המכלול של מציאות החיים כאן, זה מה שאנחנו צריכים לעשות בכנסת: לדאוג לחיים עצמם. ואני רוצה להגיד את הדבר החשוב ביותר: ביטחון הוא לא רק מערכות הביטחון וההגנה בגבולות – ביטחון הוא גם ביטחון חברתי. ישראל חייבת רשת הגנה חברתית אמיתית, סולידרית, מהמדינה, דווקא כי אנחנו מדינה כל כך רגישה, כל כך מותקפת. הסולידריות בתוך המדינה היא הכוח שלנו, היא החוסן שלנו, היא הביטחון שלנו, ואני מאוד מקווה שנעשה הרבה יותר דברים בכיוון הזה. היום עוברת פה חקיקה מאוד חברתית, ואני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב לראות את זה קורה. ככה הכנסת צריכה להיראות כל הזמן: פחות שררה, כוח, ריסוק האיזונים והבלמים וריסוק הדמוקרטיה והרבה יותר חקיקה חברתית, חומלת, אוהבת. אני מבטיחה שבחקיקה כזאת גם תצמח הרבה יותר סולידריות ואחדות, מהמקומות האלה. אז אני רוצה להגיד תודה לכל השותפים לחוק, ושנעשה הרבה יותר כאלה ופחות מהדברים שמכאיבים לנו כל כך. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת בצלאל, חמש דקות לרשותך, אחד מיוזמי החוק, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כמו שאתה רגיל, תמיד אני משמיע קולות, אז גם עכשיו אני משמיע קול, אבל קול חיובי. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום להציג בפניכם הצעת חוק חשובה מאוד לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה). הצעת החוק הזו היא פשוטה, ברורה, וכוללת תיקונים שיעזרו לנו להתמודד אם אחד מהנושאים הבוערים ביותר בחברה שלנו, שהוא יוקר המחיה. כיום חניונים רבים בישראל גובים כסף על פרקי זמן ארוכים וקבועים מראש, ללא מתן אפשרות ללקוחותיהם לשלם על פרק זמן החניה בפועל. לדוגמה, נהג שחנה בחניון במשך 40 דקות נאלץ לשלם עבור שעה שלמה. עצם זה שאתה נכנס לפעמים לחמש דקות או עשר דקות, אתה כבר משלם על שעה שלמה. אין שום הצדקה לדבר הזה, ובמיוחד בעידן שבו קיימות טכנולוגיות מדויקות למדידת זמן החניה בפועל. הצעת החוק שאני וחברי מציגים פה מבקשת לתקן את סעיף 70(ב)(א) לפקודת התעבורה, שפשוט יימחקו המילים "שעת החניה הראשונה". על ידי השינוי הזה יתאפשר ללקוחות לשלם רק על הזמן שבו הם חנו בפועל החל מהדקה הראשונה. כעת, מדוע זה חשוב? ראשית, מדובר בצעד פשוט והגיוני שמגן על הצרכן. אין סיבה שצרכנים ישלמו יותר ממה שהם באמת השתמשו. זה עיקרון בסיסי של הגינות. שנית, מדובר בצעד שיש בו פוטנציאל לחסוך לכל אחד מאיתנו סכום כסף לא מבוטל. כל דקה של חניה שמחויבת שלא בצדק מתורגמת לעליות מיותרות שמצטברות לסכומים משמעותיים בחישוב שנתי. חשוב לזכור כי יוקר המחיה הוא סוגיה רחבת היקף שמקיפה תחומים רבים בחיינו. אחת הדרכים היעילות להתמודד עם יוקר המחיה היא על ידי צמצום הוצאות מיותרות וייעול התשלומים שלנו. הצעת חוק זו מהווה דוגמה מצוינת לכך. היא מדגימה כיצד צעדים קטנים וממוקדים יכולים להביא לשיפור משמעותי בחיים היום-יומיים שלנו. מעבר לכך, עלינו לזכור כי יוקר המחיה מושפע מכל פרט קטן בחיינו. כל שקל שנחסוך, כל תשלום שנסדיר, כל עוול שנתקן, תורמים להפחתת הנטל הכלכלי שמוטל על כתפי האזרחים. שינוי המדיניות בחניונים, לאפשר לשלם על פי זמן החניה בפועל, הוא צעד קטן אך משמעותי בכיוון הנכון. נכון, ישנם צעדים רבים נוספים שעלינו לנקוט כדי להקל על הציבור, אבל הצעת החוק הזו היא צעד מוחשי ומעשי שאפשר לבצע כבר עכשיו. מדובר בשינוי שיאפשר יישום מיידי, השפעה ישירה וחיובית על הכיס של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. לסיכום, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזו. מדובר בתיקון שיחזיר את ההגינות לצרכנים, יפחית את ההוצאות המיותרות ויתרום למאבק ביוקר המחיה שאני וחבריי פה בסיעת ש"ס ועוד הרבה הרבה חברים בבית הזה עובדים ועושים למען הציבור. בואו נעשה את זה הצעד הקטן הזה כדי להקל על חייהם של אזרחים בישראל ולשפר את השגרה היום-יומית שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, גם הוא מיוזמי החוק, להציג את הצעת החוק. חמש דקות, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי הקדימו והציגו את הצעת החוק שמיטיבה עם הצרכן, עם האזרח, במיוחד בימים האלה, כאשר אנחנו חווים עליית מחירים בכלל. ולכן, מן הראוי שאנחנו גם נטפל בנושא הזה ושהצרכן והאזרח ישלם לפי זמן שהותו בחניה. אני רוצה להודות לכל היוזמים, לכל החברים. וחשוב מאוד שאנחנו נעמוד גם במבחן התוצאה ושהחוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו נעבור לדיון אישי, היות שההצעה היא בקריאה ראשונה. אני אקריא את השמות: אברהם בצלאל, ואליד אלהואשלה, יהונתן מישרקי, יוסף עטאונה, דן אילוז, אימאן ח'טיב יאסין, יוליה מלינובסקי, עופר כסיף, נאור שירי, גלעד קריב, ווליד טאהא, מירב בן ארי, עודד פורר, שרון ניר, מיקי לוי, אושר שקלים, אבי מעוז, שלי טל מירון, ניסים ואטורי, חמד עמאר, מירב כהן, אחמד טיבי, יאסר חוג'יראת, יבגני סובה, מרב מיכאלי, צגה מלקו, יצחק פינדרוס ואיימן עודה. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה, גב' לזימי? אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. מיקי, סליחה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רציתי לדבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש עוד חוק, אז תדבר. גם מישרקי היה אמור לדבר חמש דקות, אבל הוא לא כאן. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), בקריאה ראשונה, בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פקודת התעבורה (מס' 134) (תשלום דמי חניה), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 11 בעד, אין נמנעים ואין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 134) (תשלום דמי חניה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1057).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), של חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, אדוני, בוא תציג את הצעת החוק. אדוני, עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את החוק, מי שמכיר אותי, אני לא איש דברים כל כך ולא עולה פה הרבה לדבר, אבל היום כשנוכחתי לגבי מה שעשו לנועה ארגמני ולאבא שלה – דבר ראשון, אנחנו מוסרים פה תנחומים על פטירת אימה – אני פשוט הזדעזעתי. אני לא מבין איך – אולי יש הרבה מהציבור שכן מזועזע – כל הציבור בישראל לא מזועזע. חטופה שהייתה חודשים בשבי החמאס, שאנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו מה היא עברה שם, ברוך השם הביאו אותה לפה, והיא רוצה להיות פטריוטית, לייצג את מדינת ישראל בעולם – קוראים ואומרים או כותבים: חבל שהיא לא נשארה שם. אני לא מצליח להבין איך אין גינוי מקיר לקיר. הרגשתי את החובה לבוא ולגנות את אלו שכתבו. אני לא מכיר את השמות, לא מכיר את האנשים, אבל עצם זה שמישהו במדינת ישראל מסוגל לכתוב ככה על אזרחית ישראלית שהייתה כל כך הרבה חודשים בשבי, לא יום ולא יומיים, ומה שאנחנו יודעים, מה שקרה פה ביום הארור הזה, מה ששמענו קצת – אני ברוך השם לא ראיתי את הסרטון, ואני גאה שלא ראיתי את הסרטון, כי מספיק נפשי פצועה ממה ששמעתי, ממה שראיתי ומה שדמיינתי. אמרתי שלראות – למרות שהפצירו בי כמה פעמים לראות את הסרטון, לא עשיתי את זה. אבל לבוא עכשיו על זה שהיא נוסעת לאמריקה, לא משנה עם מי, עם ממשלת ישראל, לא משנה עם מי היא נוסעת, עצם זה שהיא מסכימה להיות פטריוטית, לאגור כוחות – הרי זה כוחות נפשיים לא פשוטים שהיא צריכה לאסוף אחרי כל מה שהיא חוותה ועברה; היא, יחד עם אבא שלה, אחרי שעברו את השכול של האימא, נוסעים ביחד בשביל לייצג את מדינת ישראל, בשביל שהעולם יבין מה הם חוו, שהעולם יבין מה קורה פה במדינת ישראל ומה צריך לעשות לעם היהודי – לדאוג ולשמור על המדינה שלנו, כי אין לנו ארץ אחרת – ומגיעים אנשים, ולא משנה מאיזה צד הם, ומסוגלים לכתוב שחבל שהיא לא נשארה שם? אני לא מאחל את זה לאף אחד, ומעל בימה חשובה זו אני מביע את ההזדעזעות העמוקה שיש לי מהמילים שנאמרו. אדוני היושב-ראש, מטרתה של הצעת חוק זו היא לאפשר לחייבים בהיטל השבחה להגיע לשומות מוסכמות עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במקרה שגובה החיוב הצפוי הוא נמוך יחסית. לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה, אדם שנדרש לשלם היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית, עומדת לו הזכות לערער בוועדות ערר לפיצויים ולהיטל השבחה או לפנות לשמאי מכריע, אם הוא סבור כי נפלה שגגה בשומה מטעם הוועדה המקומית. הליכים אלו כרוכים בהוצאות מרובות ובטרחה רבה, תוך נטילת סיכון בשל כך שגובה השומה שנקבעה עלול להאמיר. אם גובה החיוב בהיטל הוא נמוך יחסית, לרוב לא משתלם לחייב לנקוט הליכים אלו, גם אם לדעתו נפלה טעות בשומה. זה פשוט ביורוקרטיה, זמן, זה המון המון כסף לקחת שמאי מכריע. בדרך כלל אדם שמקבל שומה שהיא לא מאוד מאוד גבוהה, הוא אומר לעצמו: חבל, גם אם ארוויח פה עכשיו או שאני חושב שיש פה טעות של 10,000, 20,000 שקל, לא שווה לי, עם הזמן והטרחה. בפרט באותם מקרים שבן אדם בונה, מרחיב, הוא אומר: אני מרחיב, אני עובד ואני עושה – לא שווה לי את הזמן ואת הכסף, בפרט שיש לו את הפחד הכרוך, שיכול להיות שפתאום יבואו ויחליטו: ניגשת לערר – עכשיו נבוא, נחמיר איתך ונמצא דרך לחייב אותך ביותר ממה שחייבנו עד עכשיו. החוק שנדון היום הוא חוק חברתי וציבורי שיאפשר לאזרח להתמודד מול דרישת היטל השבחה. מוסד השמאי המכריע הינו מוסד חשוב, שקובע שכל השגה על שומת השבחה של הוועדה המקומית תבוא לדיון בפני השמאי המכריע. יחד עם זאת, לא יעלה על הדעת שגב' כהן מחדרה, שרוצה לסגור מרפסת או למכור את הדירה, ופתאום מקבלת שומה שיכולה להיות על סך של 70,000 שקל, לא תוכל להגן על עצמה. העלות המצטברת של המנגנון הקיים לא מאפשרת לאזרח להגן על עצמו. עליו לשלם לשמאי מטעמו, להשתתף בשכר השמאי המכריע ולעיתים יש גם צורך להביא עורך דין, שגם הוא, העלויות שלו לא מאוד מאוד קטנות אלא גדולות. החוק החדש יאפשר, בשומות נמוכות בלבד, דיון ישיר בין השמאי מטעם האזרח לבין השמאי בוועדה המקומית, עם הגעה להפחתה מוסכמת ומנומקת של ההיטל בראייה נקודתית לנכס עצמו. ברגע שהחוק יעבור נזכה גם להסרת חסם נוסף, שיפנה את השמאים המכריעים לעסוק בתיקים המהותיים, המשמעותיים והגדולים, מה שנדרש לצורך המלחמה במשבר הדיור. לשם הסרת חסם זה מוצע לקבוע כי אם סכום השומה מטעם הוועדה המקומית אינו עולה על 70,000 ש"ח, החייב יהיה רשאי להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין. ברקע הצעת החוק יש גם את דוח המבקר מ-16 ביולי 2024, שמתאר את הסרבול האדיר שכרוך בערעור על שומות היטלי השבחה שמטילות העיריות. כך או כך, התיקון שנדון היום מציע כאמור קיצור דרך כדי למנוע הימשכות של ההליכים. לכן מוצע לקבוע תקופות קצרות שבהן יבחן השמאי מטעם הוועדה המקומית את הבקשה של הוועדה לשומות בסכומים קטנים מטעם הוועדה המקומית – בתוך 21 יום עד 14 יום – בהתאמה לכך שכן תועבר הבקשה לעיונו של השמאי הממשלתי הראשי, שגם הוא יצטרך להגיד שבאמת זה נשמע סביר, השמאות המוסכמת הזאת. לאחר מכן תועבר הבקשה לעיונו של השמאי הממשלתי, ואחרי כן, אם תוך 21 יום השמאי הממשלתי לא ייתן שינוי לדבר הזה, יראו את הבקשה על השומה המתוקנת כמאושרת. חייב שבקשתו נדחתה יהיה רשאי לערעור או לבקש מינוי שמאי מכריע. זה לא שמורידים את הזכות של שמאי מכריע, אבל רוצים לקצר את זה במקרה שהשמאי מסכים לעניין וגם כמובן השמאי הממשלתי הראשי יאשר את הדבר הזה. נוכח החשש מפני עריכת הסכמים בלתי ראויים והפעלת לחצים על הוועדה המקומית, שגם על זה דנו בוועדה, הרכב הוועדה, הרכב ועדת השומות שתדון בבקשות לשומות מתוקנות יכלול גם את יושב-ראש הוועדה המקומית, גם את היועץ המשפטי לוועדה המקומית וגם את גזבר העירייה המקומית או מי שבא מטעמו. כל השומות המתוקנות, כאמור, יועברו לעיון השמאי הממשלתי הראשי, שגם זה עוד חסם, עוד דבר שאפשר לבדוק בדרך, לראות אם באמת השמאות היא שמאות נכונה, אם באמת הסיכום והסכמה הזאת הם הסכם נכון. הוא גם יהיה רשאי שלא לאשר אותן. השומות המתוקנות יפורסמו באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, כך שזה גם יראה שקיפות, אנשים יוכלו לראות. אבל ודאי שהדבר הזה לא יוכל להועיל לגבי מקרים אחרים או להראות שיש מקומות אחרים שיוכלו לקחת מזה סוג של דברים שקרו ולכן צריכים להתחשב גם בהם. כל שומה תידון כשומה ספציפית, השומה עצמה. ההסכמים או הסיכומים שיהיו יהיו נטו לגבי השומה עצמה, לדירה הזאת, לא לדירות אחרות. לכן אני מאוד מאוד מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו. אני חושב שזו הצעת חוק חברתית מאוד, נכונה מאוד, שנותנת למעמד הביניים ולמעמד הנמוך לשמור על זכויותיהם, להפחית בהסכמה את גובה השומה שניתנה להם בתוכניות של השבחה – בדרך כלל בדברים האלה זה היטל השבחה כי בן אדם סגר מרפסת, הרחיב משהו מאוד מאוד קטן ומינורי בדירה עצמה, וזה יכול להועיל לו ולצמצם את העלויות הגדולות. אני חושב שזה עוד נדבך ביוקר המחיה שאנחנו נלחמים בו. אני אומר עוד פעם, חבריי מסיעת ש"ס, אני חושב שבקדנציה הזאת, בפרט במושב הזה, אני חושב שעברו פה אין-ספור חקיקות, ובאמת, זה המקום פה להודות לחבריי. זה המקום פה להודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר, שפעל רבות גם ביחד מול המשרדים השונים לאשר את הדבר הזה; כמובן למנהל הוועדה; כמובן ליועץ המשפטי תומר, שגם היום, לפני שעות אחדות, עבד קשה בשביל שיונח החוק הזה על שולחן הכנסת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן אני מבקש מכולם באמת להצביע בעד החוק הזה. אני באמת רוצה, בהזדמנות זו, שאנחנו לקראת סוף המושב, להודות ליושב-ראש הקואליציה אופיר, שבאמת בנחישות אבל מצד שני בחיוך, מאזין לכל חבר כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, דיונים ארוכים. על כל יום פה, על כל שעה פה במליאה הזאת, יש הרבה הרבה דיונים מאחורי הקלעים בשעות-לא-שעות בשביל שהחוקים יעלו, הסדר יתנהל כמו שצריך. וכמובן ליושב-ראש הסיעה שלנו, חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, זמנך עבר. סליחה שאני מעיר לך. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> מילה אחת, מילה אחת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אבל אתה שתי דקות מעבר לזמן. אתה רוצה להודות לכולם? נסגור, תישאר ותודה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות – מילה אחרונה באמת, רק להודות ליושב-ראש הסיעה שלנו, באמת על העבודה המאומצת שלו בכל הזמנים, ובפרט במושב הזה ובימים אלו. תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, ינון אזולאי. ברור לי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב, ינון. תודה רבה. חבריא, לא שחלילה – אני שמח שמפרגנים, אבל חשוב לעמוד בזמנים. תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון אישי. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יוסף טייב, בועז ביסמוט, ויסכם – ינון אזולאי. בבקשה, מיקי. חמש דקות לכל דובר. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני גומר את זה בפחות מדקה. נחרדתי לגלות ולקרוא חלק מהדברים שנאמרו על נועה ועל אביה. אותם כותבים התגוללו שלא בצדק, בצורה לא ראויה, מופקרת, על בחורה חטופה ששהתה ימים רבים מתחת – או נמצאה בשבי מפלצות החמאס. אין לנו זכות, לא לנו ולא לאחרים, להתגולל בצורה כזאת על חטופה, על אביה, על חטופה שאיבדה את אימה. טרגדיה כפולה חוותה המשפחה הזו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובן הזוג שלה עדיין בשבי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובן הזוג שלה עדיין נמצא בשבי מפלצות החמאס. הדברים נכתבו אך ורק בגלל שהיא הצטרפה לראש הממשלה. אני יכול להסכים, אני יכול לא להסכים; אני לא יכול לנקוט, או כל אחד מאיתנו – כל אלה שכתבו עליה, אני כמובן שלא כתבתי, לא יכול להתבטא בצורה כזאת. אין לכם זכות. היא אדם ברשות עצמו. היא תעשה מה שהיא חושבת לנכון לעשות. כל המילים האלה מיותרות, לא ראויות וראויות לגינוי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב, אדוני. אני מצטרף לגינויים שלך. אני חושב שכל מי שנמצא פה מצטרף, חבר הכנסת לוי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, מיקי, אני רוצה להצטרף לגינויים, ולא משנה מאיזה צד הם מגיעים. משפחות החטופים, אין לנו שום זכות בכלל להביע את דעתנו כלפי הרגשות שלהן וכלפי הפעילויות שהן עושות כדי להחזיר את יקיריהן, יקירינו, לחיק המשפחות. אנחנו מקווים שזה יקרה במהרה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, מאז 7 באוקטובר, לפעילויות האנטישמיות שקורות בעולם כולו. אני עד ונחשף לעדויות של מה שקורה בצרפת. הדבר הזה גורם לרישום מסיבי בפתיחת תיקים בסוכנות היהודית. אנחנו מדווחים שיש כרגע מעל 400% פתיחת תיקים של עולים מצרפת, מהעולם כולו ומצרפת בפרט, שרוצים להגיע לישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ביחס לשנה שעברה? << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> ביחס לשנה שעברה, כן. ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכך. אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה שבשנים הקרובות אנחנו נראה עלייה מסיבית של יהודי העולם ומצרפת בפרט, וכדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להתחיל להכין את השטח. להכין את השטח, הווה אומר לנקוט פעולות של הכרה בתארים, לדאוג לנושא האולפנים. לא ייתכן שעולה שמגיע לישראל יחכה כמה חודשים עד שהוא ייכנס לאולפן שלב א'. יש אתגרים גדולים מול לשכת עורכי הדין של תאריכים שלא מדווחים בזמן; של אולפן לעורכי דין שכבר קורה בצרפת בטרם עלייתם ארצה – לא מתבצע; איפה ואיפה כלפי אותם עורכי דין שרוצים להגיע. יש עוד אתגרים רבים שאני מתכוון לטפל בהם בשבועות הקרובים – להכין פלטפורמה אמיתית בנושא חינוך, בנושא תעסוקה, בנושא דיור, בנושא בריאות. בסוף יש לנו בית אחד, ולבית הזה קוראים מדינת ישראל. אנחנו צריכים לעשות הכול, אבל הכול, כדי לראות שהעולים האלה יכולים להגיע לכאן ולהשתקע ולעבוד במה שהם עבדו עד היום. בסוף, לא ייתכן שאני פוגש עורך דין שעכשיו קופאי בסופר כי לא מוכנים להכיר בתעודה שלו, שהוא לא מצליח זה. עכשיו, בוא תשמע איזה אבסורד: יש להם אפשרות לתרגם, הרי יש להם אפשרות לענות בשפה שלהם. זאת אומרת, השאלות הן בעברית, והם עונים באנגלית, בצרפתית, בספרדית. אם אתה עונה באנגלית, אתה משלם על התרגום 200 שקל למבחן, אבל אם אתה לא מהמדינות האנגלו-סכסיות, אתה משלם 500 שקל למבחן. חוסר שוויון. בדבר הזה אנחנו חייבים לטפל. אנחנו התחלנו. בקדנציה הזאת העברנו את חוק ההכרה בפודולוגים. יש לנו צורך ענק וחוסר ענק במדינת ישראל בנושא הפסיכולוגים, לצערי יש חוסר גדול. אנחנו חייבים להכיר גם בפסיכולוג שמגיע מהעולם. כמובן צריך לדאוג שיהיה לו אולפן כמו שצריך בשביל לדבר את השפה כמו שצריך, אבל לבקש מפסיכולוג שיש לו תואר ראשון ואפילו תואר שני שעלה מצרפת, שעבד שם חמש ועשר שנים וזה המקצוע שלו, הוא מגיע לפה, ואומרים לו: רגע, אחרי שאני רוצה להכיר בתואר שלך, אתה צריך לעשות סטז' של ארבע שנים – דברים שלא נשמעו. כל הביורוקרטיה הזאת צריכה לרדת מסדר-היום. אם אנחנו מתיימרים להיות מדינת עלייה, כפי שהיה במשך 70 השנים האחרונות – וזה הולך ומתגבר, יהודי העולם מבינים שבסוף המקום שלהם הוא פה, בארץ ישראל – כדי שהדבר הזה יקרה, אנחנו צריכים לבנות פלטפורמות אמיתיות של כלל משרדי הממשלה. כל שר צריך להבין שזה הזמן שבו הוא צריך להביא את השינויים. ואני רוצה לברך את שר הקליטה על השינויים הראשונים שהוא הביא, אבל ישנם עוד שינויים גדולים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את רוצה שנפסיק את הדובר ותגידי לו את זה? יש פה חבר'ה שנכנסים וחושבים שהם נכנסים לסלון בבית. גברתי, קצת כבוד לדוברים. סליחה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> ובסוף אנחנו צריכים יחד לעשות הכול. וכפי שאמרתי, אני רוצה לברך את שר הקליטה אופיר סופר, שבאמת התחיל תהליכים גדולים, אבל אני קורא לכלל שרי הממשלה: קחו בחשבון שישנם עולים שרוצים להגיע לפה. אנחנו רק צריכים להכין להם את הפלטפורמה, להכיר להם בתארים, בלי לגרוע ובלי להוריד את הרמה לא של הרופאים ולא של הפסיכולוגים ולא של המורים, אבל לתת להם את האפשרות לבוא ולעסוק כאן בתחום שהם עסקו בו בחוץ לארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אכן חשוב מאוד מה שאמרת, ואני פונה לכולם. תהיה לנו גם הרבה עבודה בוועדות, אדוני. חבר הכנסת בועז ביסמוט, אדוני, ואחרון הדוברים יהיה ינון אזולאי. חמש דקות, אדוני. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מיקי לוי, אמרתי רק לפני יומיים, או אתמול, אני חושב, כאן במליאה – הסתכלתי עליכם, על האופוזיציה, ואמרתי: אתם ציונים לא פחות מאיתנו. אתם לא רוצים שלום יותר מאיתנו ואנחנו לא אמונים על ביטחון יותר מכם; רוצים בביטחון ישראל, בטח בימי מלחמה. וזה החלום שלי, שנהיה מאוחדים. ולכן אני מודה לך – אבל אני מודה לך על דבר שהוא כמעט טבעי – על הדרך שבה גינית את אותם ציוצים, וכבוד היושב-ראש, אתה הצטרפת אליו מייד. כמה טבעי שכולנו נגנה את הדבר המתועב והמגעיל והמבחיל הזה. אבל צריך להבין דבר אחד, שכאשר אתה באמת קורא את הציוצים עצמם, שאני אפילו לא יודע אם אני צריך לחזור עליהם – ובכל מקרה הציבור צריך להבין שנועה ארגמני, צעירה בת 27 שהייתה, אדוני היושב-ראש, הייתה 246 יום בשבי חמאס. צריך להזכיר את זה. פה כולנו אומרים, כולנו תמימי דעים שחצי שעה בשבי חמאס, חצי שעה זה יותר מדי, זה המון, זה נצח; אז 246 יום. מה מדהים? אלה אותם אנשים שצייצו, ולצורך העניין כן, אפשר להגיד: עיתונאי בישראל בשם אורי משגב, ועיתונאי אחר בישראל, עיתונאי בדימוס, דן מרגלית; דן מרגלית, בכל זאת, אדם שהיה מוערך, לפחות פעם. אנשים כאלה מרשים לעצמם לעשות דברים שלא יעלה על דעתנו. כי תארו לעצמכם שאחד כמוני, חבר כנסת בליכוד, היה עושה עשירית מזה, אחד חלקי מאה מזה, אדוני היושב-ראש – הרי לא הייתי יכול לצאת מהבית חודשים. אבל מה קורה? יש היום בישראל כאלה שברשתות – אגב, רק לגבי הרשתות אני אפתח סוגריים ואני אגיד מה זה הרשתות. רשתות הן כלי חשוב מאוד. ראשי מדינות משתמשים ברשתות, ברק אובמה עשה את זה וטראמפ עושה את זה, ראש הממשלה עושה את זה, יפה מאוד, אבל זה כלי שפונה למציאות, לעולם. אותם אלה שצייצו הם משוכנעים שהרשת הזו זה העולם. זה כמו אותו אדם שיש לו איזה שלייר, דג קטן אדום באקווריום, של 30 סנטימטר, והדג משוכנע שהאקווריום זה האוקיינוס. כך הוא משוכנע. הם משוכנעים שזו המציאות, זה העולם. לא, החברה הישראלית מקיאה את הציוצים האלה, את הגועל הזה. וכאשר אתה שומע ואתה קורא דבר שכזה – אורי משגב, עיתונאי, מעניק תעודות ההכשר בישראל, מה מותר מה אסור, מה אפשר להגיד, מה כשר ומה טרף, אז הוא כותב כזה דבר: "נועה ארגמני ואביה צריכים להתבייש בהסכמתם לשמש תפאורה בטיסת הזוג המטורלל והמחויך הזה". ואז אתה רואה, דן מרגלית, אדם שבכל זאת היה מנחה של עימותי בחירות, אדם, בכל זאת, שהיה עורך עיתון בישראל, אפילו היה עורך מעריב; אדם שגם היה תחתיי כשהייתי עורך ישראל היום – לא להרבה זמן, אני חייב להודות – כותב: "מצטרף לאורי משגב. חרפה" – שימו לב למילה – "חרפה לנועה ארגמני ולאביה שמשמשים מרצונם תפאורה לתצוגת ביבי בוושינגטון". אני רוצה להסביר דבר אחד: לא הכול פוליטי בחיים. לא הכול פוליטי. יש רגעים בהיסטוריה של אומה שבהם אנחנו מתעלים מעל הפוליטיקה, ויש עניין לאומי. ואיך אני אגיד, היום, ביום שכזה, כשאני רואה שני חברים לאופוזיציה, את חבר הכנסת מיקי לוי ואותך, כבוד היושב-ראש, שיחד איתי חושבים אותו דבר, זה חוסן, זה כוח. כי בעזה כשרואים דבר שכזה, וגם אותם מצייצים שרואים דבר שכזה, וגם כשהחברה הישראלית רואה דבר שכזה, זה נותן לנו כוח וזה מחליש את אויבינו. והלוואי שיהיו לנו עוד הרבה דברים כאלה שבהם נסכים, כי יש קווים אדומים בחברה, יש קווים אדומים במדינה, ופה יש לי הרושם שהם נחצו באיזו סוגיה פוליטית. ואני רוצה להגיד משהו אישי לאורי משגב היקר – "יקר", כמובן, במירכאות, כי הוא הכול חוץ מיקר. מה בעצם ראינו היום? שהחטופים זה לא כל כך מעניין אותך. מה שראינו היום הוא שמה שמעניין אותך זה הכול פוליטי. זה רק לא ראש הממשלה, רק לא ביבי, לצורך העניין, עם כל הכבוד. כי אם אתה מרשה לעצמך להגיד דבר כזה על בחורה צעירה ונפלאה שהייתה בשבי 246 יום, שחזרה מהשבי וקברה את אימה – ואגב, לגבי אימה, אדוני היושב-ראש, ליאורה, מה לעשות, היא שכבה בבית החולים איכילוב, בקומה שביעית או תשיעית, אני כבר לא זוכר, ליד אימא שלי. אני הייתי יחד עם יעקב, אני עם אימא שלי והוא עם רעייתו. ראיתי את הסבל הנורא שהמשפחה הזו עברה, ראיתי את הציפייה לשחרור של הבת, ראיתי כמה האבא יעקב לא אמר חצי מילה, פסיק, שום דבר, כלום, נגד צה"ל, נגד מוסדות המדינה, נגד הח"כ שהגיע לשם באופן קבוע כדי לראות את אימא שלו. כמה כבוד יש לאיש הזה, לאיש הנפלא הזה יעקב, למדינה ולמוסדות המדינה. וכל מה שהוא חשב כאשר הגעתי לשבעה ובתו שם ישבה, כל מה שהוא דיבר איתי זה רק על שחרור החטופים. המשפחות האלה הצטרפו לראש הממשלה באותה מטרה כמו ראש הממשלה: להביא לשחרורם של 120 החטופים כמה שיותר מהר. וכמה שאנחנו מתפללים כולנו – מיקי לוי, אתה, אדוני היושב-ראש ואני וכל החברים שיושבים כאן עכשיו, כל חברי הכנסת – שהחטופים יחזרו במהרה הביתה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אחרון הדוברים, ינון – ינון מוותר. אם כך, נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק התכנון והבנייה, התשפ"ד. בבקשה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה, יולי 2024. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברי הכנסת וחברות הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י"ח בתמוז התשפ"ד, 24 ביולי 2024, בשעה 9:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:28. << סיום >>