דברי הכנסת

דברי הכנסת לט / מושב שני / ישיבה קצ"ט / א' וב' באב התשפ"ד / 5 ו-6 באוגוסט 2024 / 39 חוברת ל"ט ישיבה קצ"ט כנס מיוחד הישיבה המאה-ותשעים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, א' באב התשפ"ד (5 באוגוסט 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 10:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 7 הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 7 שר המשפטים יריב לוין: 8 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 9 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 10 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 11 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 12 הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024 14 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 14 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 15 הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024 17 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 17 מירב בן ארי (יש עתיד): 18 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 21 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 22 שרון ניר (ישראל ביתנו): 23 טלי גוטליב (הליכוד): 24 עודד פורר (ישראל ביתנו): 25 נאור שירי (יש עתיד): 26 צגה מלקו (הליכוד): 33 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 35 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024 36 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 37 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 41 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 45 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 45 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024 46 מירב בן ארי (יש עתיד): 46 מאיר כהן (יש עתיד): 50 מיקי לוי (יש עתיד): 51 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 53 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 62 יסמין פרידמן (יש עתיד): 64 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 66 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 66 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024 66 נאור שירי (יש עתיד): 67 שלי טל מירון (יש עתיד): 70 ירון לוי (יש עתיד): 72 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 74 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 75 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 76 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 78 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 81 הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024 89 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 89 מאיר כהן (יש עתיד): 94 נאור שירי (יש עתיד): 97 מירב בן ארי (יש עתיד): 99 דבי ביטון (יש עתיד): 105 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 106 עודד פורר (ישראל ביתנו): 107 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 109 נעמה לזימי (העבודה): 110 אפרת רייטן מרום (העבודה): 111 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 112 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 122 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 124 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 125 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 125 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024 128 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 128 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 133 שרון ניר (ישראל ביתנו): 135 הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 138 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 139 מירב בן ארי (יש עתיד): 142 שרון ניר (ישראל ביתנו): 143 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024 147 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 147 יעקב אשר (יהדות התורה): 150 הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024 152 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 153 גלעד קריב (העבודה): 157 רון כץ (יש עתיד): 161 מירב בן ארי (יש עתיד): 163 גלעד קריב (העבודה): 165 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 166 הצעות לסדר-היום 174 הפקרות ביטחונית בצפון וויתור הממשלה על הגליל 174 יאיר לפיד (יש עתיד): 174 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 177 אפרת רייטן מרום (העבודה): 187 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 188 שר התקשורת שלמה קרעי: 192 הצעות לסדר-היום 231 החטופות והחטופים 231 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 232 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 235 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 243 שלי טל מירון (יש עתיד): 253 שר התקשורת שלמה קרעי: 257 הודעת ועדת הכנסת 264 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 264 הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד–2024 264 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 265 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 268 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 269 שרון ניר (ישראל ביתנו): 271 מיקי לוי (יש עתיד): 273 אושר שקלים (הליכוד): 274 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 278 טלי גוטליב (הליכוד): 279 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17) (ביטול ממשלת חילופים) 281 הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 14) (ביטול ממשלת החילופים), התשפ''ד–2024 281 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 281 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 287 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 287 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים) 288 אפרת רייטן מרום (העבודה): 288 הצעת חוק-יסוד: ביטול ממשלת החילופים (תיקוני חקיקה) 290 אליהו רביבו (הליכוד): 290 טלי גוטליב (הליכוד): 295 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 298 רון כץ (יש עתיד): 302 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 308 אופיר כץ (הליכוד): 311 הודעה אישית של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן 314 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 315 רון כץ (יש עתיד): 323 הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם את תנאי רישיון הרכב), התשפ"ד–2024 327 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 327 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 330 עמית הלוי (הליכוד): 331 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 333 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024 335 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 336 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 341 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 342 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני א' באב התשפ"ד, 5 באוגוסט 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל), (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 274), התשפ"ד–2024. עוד הונחו על שולחן הכנסת הודעת שר הכלכלה והתעשייה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין, מיכאל מרדכי ביטון, משה פסל ומשה רוט בנושא: היעדר פיקוח מחירים של מזון הנמכר בבתי החולים; הודעת שר החינוך בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, קטי קטרין שטרית ונעמה לזימי בנושא: שיבוץ ילדי החינוך המיוחד לשנת הלימודים תשפ"ה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1639).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שם קליט, יש לומר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, שם קליט, אבל דווקא במקרה הזה זה מעיד על טיבו של החוק, צריך להגיד. החוק נועד לקדם דבר שהוא בסיסי כמובן, כמעט מובן מאליו: להבטיח שוויון ושלא תהיה שום אפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובאספקה של מוצרים ושירותים. בשנת 2018, בעקבות כל מיני אירועים בעייתיים מאוד מאוד שהיו – זכורים במיוחד אירועים שנגעו לקהילת יוצאי אתיופיה, אבל לא רק – של מקרים שלא אפשרו לאנשים להיכנס באופן סלקטיבי, ללא שום סיבה, רק בגלל המראה שלהם או איזשהו קטלוג שעשו להם, נכנס לתוקפו תיקון לחוק הסיוע המשפטי שקבע שסיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים יינתן על ידי הסיוע המשפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית. המטרה הייתה כמובן להקל, לעודד ולתת מסלול פשוט של עזרה משפטית למי שנתקל וקרתה לו תופעה כזאת, והוא יוכל להגיש את התביעה – בגלל העניין הציבורי הברור שיש, אני חושב, לכולנו, במלחמה ללא פשרות בתופעה הפסולה הזאת. בשעתו התיקון נקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים כדי לבחון את ההצלחה במיצוי זכויותיהם של האוכלוסיות הרלוונטיות. המעקב שנעשה בזמנו אחרי יישום הוראות החוק העלה כי באמת חלה עלייה מתמדת במספר הפניות לפתיחת תיקים מהסוג הזה בלשכות הסיוע המשפטי. אגב, הפניות האלה חצו מגזרים והן כללו טענות לאפליה בנוגע לכל קשת החברה הישראלית על רקע דת, גזע, לאום, נטייה מינית – רשימה ארוכה של דברים. מהנתונים מסתמן כי ישנה בהחלט תועלת חברתית בביטול החסם הכלכלי שיאפשר הגשת תביעות כאלה ללא בעיות. אני חושב שלא יכול להיות חולק שההוראה הזאת חשובה לאינטרס הציבורי ולמאבק בתופעה הזאת. צריך לומר שהוראת השעה הזאת פקעה ולא חודשה, אני מעריך, אדוני היושב-ראש, בעיקר כתוצאה מהתחלפות הכנסות. משום מה, זה לא קרה בקדנציה הקודמת, ואני חושב שראוי ונכון לעשות את זה. לכן אני מביא לכאן הצעה לחדש את תוקפה של הוראת השעה, להעמיד אותה לחמש שנים, פרק זמן ארוך יותר. ואני מניח שבתום חמש השנים האלה אפשר יהיה לבחון באמת עד כמה נעשה שימוש בעניין הזה, עד כמה הוא דרוש, ובהתאם לזה להחליט אם לעגן את ההוראה כהוראה קבועה. אפילו אומר שאולי יכול להיות ששווה שבמהלך הדיונים בוועדה בהכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית אפשר יהיה לשקול את העניין הזה. המספר של חמש שנים הוא לא איזה מספר קדוש, זה היה נראה פרק זמן ארוך, אולי המקסימלי שאפשר לעשות במסגרת של הוראת שעה, אבל יכול להיות שיש מקום גם לשקול כבר עכשיו לקבוע את העניין הזה כהוראה קבועה. אני כמובן מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, ורוצה לקוות ולהאמין שהשימוש בה, אחרי שהחוק הזה יעבור, יהיה דווקא מינימלי באופן כזה שתופעות פסולות כאלה תיעלמנה מנוף החיים בחברה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. אני מודה לשר המשפטים. כעת נתחיל בדיון האישי. אני קובע כי רשימת הדוברים נעולה. מי שאקרא בשמו ולא יהיה כאן, כאילו ויתר על זכות הדיבור. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהצעות החוק הקרובות, בעזרת השם, אני מתכוון להביא דברים, רשמים ודברים שאנשים כתבו או שראיתי אחרי שהייתי בשבוע שעבר בסיור בקיבוצי הצפון – חלקם נטושים, חלקם נטושים למחצה. אני מביא פה דברים שאנשים כתבו. את הדבר הראשון כתבה מישהי שאני מכיר היטב, קוראים לה הדר פרימור-גדמו, גרה בקיבוץ איילת השחר, אבל היא מנהלת עכשיו איזה סוג של עמותה או משהו כזה שתומך בקיבוצים באצבע הגליל, בכל ההתיישבות באצבע הגליל, באלה שעזבו ובאלה שנשארו. היא כותבת כך: "אני חושבת שהיום נפל לי עוד איזה אסימון על הבית שלי, פה, בגליל. היום היכה בי הפער הכל-כך גדול בין השמים התכולים והירוק שמסביב לנחל והמים הצלולים אשר בפארק בקיבוץ דפנה ובין הקיבוץ הריק, עם הסוכה הקרועה אשר נשארה כעדות אילמת למה שהכה בנו לפני כמעט שנה" – האמת היא שהייתי שם בעצמי ופשוט מדהים לראות: בהרחבה של הקיבוץ יש בית, עדיין עם סוכה שלא הספיקו לפרק אותה. תכף הם יכולים לחזור, בעזרת השם, לסוכה שהם כבר בנו כבר לפני שנה – "בין היופי והשקט של הטבע וציוץ הציפורים לעמדות הירי הפרושות במרחב" – בקיבוץ, כמו בתש"ח, עמדות ירי אל מול הגדר – "בין המרחבים הירוקים של המטעים בצפון העמק והחקלאות של כפר יובל וכפר גלעדי, והבטונדות המסמנות סכנה ותערוכת שברי הפגזים והמיירטים בכניסה לכפר גלעדי. הדיסוננס בין הבית רחב הידיים, היפה, עם התקרה הגבוהה וחפצי האומנות, בין הגינה הירוקה המטופחת והדשא המזמין משחק ילדים, ובין השקט והלבד של אנשי כיתות הכוננות אשר בגבורה נשארים להגן על הבית. הבית שלהם, והבית שלי". "בואו לגליל" – אני פה מדגיש: רק על פי הנחיות פיקוד העורף. שאף אחד לא יגדיל ראש מעבר להנחיות פיקוד העורף – "בואו לגליל, גם כדי להבין לעומק את הפער הזה שמטלטל ככל שפוגשים בו, אבל גם כדי להבין כמה אנחנו חייבים לחזור ולהיות פה. בואו ותראו לנו שאנחנו לא לבד פה כדי להחזיק את הפער הזה כמו גשר עבור המדינה. פשוט בואו". בשניות שנשארו לי אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, ולך, אדוני השר: יש שם כ-30 קיבוצים, חלקם מפונים. זה פשוט מחזה עצוב ביותר. סיירתי בקיבוץ דפנה – קיבוץ רפאים, חוץ מכיתת הכוננות אין בו נפש חיה. רואים את הפגיעות גם בבית הספר, באולם הכדורסל של בית הספר, גם בבתים בהרחבה. יש שם בתים שהם בכינון ישיר מול כפרים בדרום לבנון. כמו שתיארתי פה קודם, סוכה שננטשה באותה שמחת תורה, סוכה בנויה לחלוטין, מחכה לתושבים שיחזרו, גינות שצימחו פרא – פשוט מחזה קורע לב. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כהנא. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להציג הבוקר מצוקה של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב בכל מה שקשור למיגון. כבר עשרה חודשים, מאז תחילת המלחמה, שהאוכלוסייה הבדואית בנגב מופקרת וחסרת אונים בגלל חוסר במיגון ובגלל חוסר בהכרה באוכלוסייה הזו על ידי הרשויות, הן משרד הפנים והן פיקוד העורף. במשך עשרת החודשים האחרונים אני העליתי את הנושא הזה לאורך כל הדרך, בכל הוועדות, מול כל השרים, מול כל הגורמים, ועד לרגע זה אין שום מענה. אני אומר לך, בגלל המצב וההסלמה באזור, בימים אלה הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל, ואנשים שואלים מה עם המיגון בנגב. אנשים מפוחדים, אנשים מרגישים שאין מי שיגן עליהם, אין מי שייתן מענה. ובמשך עשרה חודשים, הממשלה, כמעט כל השרים, ביקרו בנגב, אבל כשביקרו בנגב האוכלוסייה הערבית הבדואית לא בסדר העדיפות שלהם, ולא נתנו שום מענה למיגון. ברגעים אלה אנשים גם עוקבים אחרי מה שקורה, הם מפחדים, ואין מי שייתן להם מענה. לא רק שלא נותנים להם מענה, אני חושב שהממשלה בתקופה הזו, בתקופה האחרונה, גם מחריפה את המצב והורסת להם את הבתים. יש אוכלוסיות שלמות, גם בוואדי ח'ליל, גם משפחת אל-ע'ול – מהרגע שהממשלה הרסה להם את הבתים לפני ארבעה, חמישה חודשים ועד היום, האנשים נמצאים באוהלים, ובמצב הזה הם מרגישים שמפקירים אותם. לכן אני גם מבקש את ההתערבות האישית שלך, כיושב-ראש וגם כאיש הנגב שמכיר את המצב – שבקטע של מיגון צריך לקחת צעדים מיידיים. אני רואה שנכנס גם יושב-ראש ועדת הפנים מר יעקב אשר. יעקב, בדיונים על ההקלות והניסיון לתת פתרון למיגון – לא נעשה שום דבר עד לרגע זה בנגב. נעשו הרבה הקלות, נעשו הרבה מהלכים להקל עם האוכלוסייה בכלל. לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב אין עדיין מענה למיגון, ולכן צריך לתת מענה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני כבר מתביישת לעלות לכאן ולדבר על אותו נושא שוב ושוב ושוב – ואין שום מענה. אני מתכוונת לפשיעה הגואה ברחובות בתוך החברה הערבית. אתמול בלילה נרצחו עוד שני צעירים בבאקה אל-גרבייה, אחד מבאקה אל-גרבייה ואחד מזמר, שני צעירים בתחילת דרכם בחיים. אנחנו עוד מעט ב-140 נרצחים. אנחנו כבר לא יכולים באמת לדבר על הדברים. מה התועלת שאנחנו עוד פעם עולים ועולים ועולים ומדברים, ואף אחד לא שומע? אף אחד לא בא ואומר: הינה, יש תוכנית, הינה, אנחנו עוקבים, הינה, אנחנו עושים. אין שום מעשה בדבר הזה, ואפילו שנעשים דברים בתוך החדרים, אנחנו לא רואים תוצאות. מבחן התוצאה מוכיח שיש כישלון אחד גדול בסיפור הזה. אנחנו יודעים שהחברה הערבית היא החצר האחורית של מדינת ישראל, גם בסוגיה הזאת וגם בסוגיה של מיגונים. אחי ח"כ יוסף דיבר על המיגון בדרום, שם הוא הכי זועק, אבל גם בכלל בתוך החברה הערבית, המצב של המיגונים על הפנים. עכשיו כשאנחנו בתקופת מלחמה ממש, גם בצפון, והילדים שלנו נמצאים בקייטנות ובתוכניות בתוך בתי הספר – לבתי הספר אין את המיגונים המתאימים והמספיקים לאותו מספר ילדים. החצרות של בתי הספר לא מספיקות לילדים בימים הרגילים. מה נעשה? איזה אסון יהיה לנו חס וחלילה אם קורה מקרה באחד מהיישובים? לא מספיק מה שהיה לנו במג'דל שמס – 12 ילדים בתחילת דרכם? אני חושבת שהסוגיות ניתנות לפתרון, ויש אפשרות לעשות דברים, ולא צריך לא פענוח, לא מיפוי ולא יודעת, לא טכנולוגיות חדשות כדי לתפוס את הפושעים. אלה דברים שצריך רק לקבל החלטה ולשים את המשאבים. אני יודעת שכשהממשלה מחליטה החלטה ושמה את ההחלטה הזאת בסדר העדיפויות שלה, היא מוצאת גם את הפתרון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, שוב אנחנו שומעים על שני נרצחים בבאקה אל-גרבייה, אחד מבאקה ואחד מזמר, והמספר עלה, לפי יוזמות אברהם, ל-138 נרצחים – מספר בלתי נתפס. אנחנו לא נפסיק להזכיר את זה, לנאום על זה, לדבר על זה כאן ובכל מקום, וגם נאמר: מלבד הפעילות שלנו בשטח, אנחנו תמכנו כמעט ברוב החוקים שהביאו חברי קואליציה מימין בנושא של ארגוני פשיעה; תמכנו בחוקים של פוגל, אלמוג כהן, קרויזר ומלביצקי בנושאים של פשיעה. אני העברתי חוק שקשור בנשק לא חוקי. אבל גם החקיקה הזאת, מכובדי היושב-ראש, לא בלמה את העלייה הרצחנית, הקטלנית, הנוראית, המפחידה במספר הנרצחים. יש אווירה של טרור אזרחי, של פחד. יש יישובים שנשלטים על ידי ארגוני פרוטקשן, שהם ארגוני פשיעה. כאילו, אתה לא יכול להקים עסק אם אתה מראש לא מתחייב לדמי חסות. עסקים מצליחים נאלצים או לשלם דמי חסות או להיות מאוימים או להיהרג ולהירצח. אתה שואל את עצמך: תגיד, יש יישובים שבהם כל ילד ברחוב יודע מי בא וגובה דמי חסות. המשטרה לא יודעת? מה היא עושה בנדון? ואז בא מישהו שמשלם דמי חסות ואומר לך: אתה יודע מה? עדיף לשלם מאשר ללכת למשטרה, כי אם אני הולך למשטרה, התוצאה ידועה מראש. אני אומר: לא, לא עדיף לשלם, למרות הקושי הרב בדברים האלה, כי אנשים חוששים לחייהם, לחיי משפחתם, לעסק, מירי על הבית, שהפך להיות קלי-קלות. ושוב נשאל: איפה המשטרה? ארגוני הפשיעה שולטים בחלק מהיישוב, ועוד לא הזכרנו שוב את היישוב ג'דיידה-מכר, שכורע תחת נטל אי-פינוי האשפה. למה? כי יש ארגוני פשיעה שהשתלטו על הענף הזה, וכשמישהו מזיז את האשפה מהבית, באים אנשים ואומרים לו: שלא תעז לעשות את זה עוד פעם. מה זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. וכעת רבותיי, אלא אם כן שר המשפטים יבקש לסכם את הדיון – או שנעבור להצבעה. אם כך נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, כאמור, הצעת חוק בעלת שם קליט, ונצביע כעת בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1784).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. ואני מתכבד להזמין את השר חיים ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, השר שיוצא כרגע, ההצעה לתיקון חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות נועדה לתת למשרד הבינוי והשיכון כלים נוספים להתמודדות עם תופעות העברייניות בענף הבנייה בישראל, שפוגעות ברמת הבנייה ובעלויות הבנייה. החוק המוצע מרחיב את הסמכויות הניתנות לרשם הקבלנים, ומסמיך את הרשם למנוע רישום בפנקס הקבלנים או לבטל את הרישום לגבי מי שהמשטרה מחזיקה במידע מודיעיני הקושר אותו לפשיעה חמורה ומאורגנת. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעות חמורות הקיימות בענף, כדוגמת גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, איום על קבלנים ודחיקתם החוצה מפרויקטים, ועד כדי דחיקתם מעיסוק בענף בכללותו, הלבנת הון ועוד. מדובר בתופעות בעלות השפעות כלכליות-משקיות רחבות, בין השאר בשל פגיעה בתחרות בין הקבלנים בשוק והעלאת מחירי העבודות, הגוררות בהמשך עלייה במחירי הדיור וירידה ברמה המקצועית של הקבלנים. נוסף לאמור, המשק מתמודד עם תופעה של קבלנים שמבצעים עבודות ללא רישיון מתאים. לצורך זה, החוק המוצע מאפשר הסמכת מפקחים בין עובדי משרד הבינוי והשיכון לאכיפת הוראות חוק רישום קבלנים. מפקחים אלה יוסמכו להגיע לאתר שבו מבוצעות עבודות הנדסה בנאיות כדי לבדוק מי מבצע את העבודות בפועל. במקרה שמדובר במי שאין לו רישיון, רשם הקבלנים והרשויות המקומיות יכולים להורות על סגירת האתר. אני סמוך ובטוח ששתי ההצעות האמורות יגבירו באופן משמעותי את יכולות האכיפה של רשם הקבלנים ויסייעו לשפר את רמת הבנייה, לתרום לתחרות הוגנת בשוק, ובסופו של דבר להגן על בטיחות העבודות ועל כיסי הצרכנים. על כן אנחנו מציעים לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר ביטון. ואנחנו נעבור כעת לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. אני מזכיר שרשימת הדוברים נעולה. מי שאקרא בשמו ולא יהיה כאן, כאילו ויתר על זכות הדיבור. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי ד"ר אחמד טיבי דיבר על עניין הפשיעה ועל רציחות בחברה הערבית, ועוד שני נרצחים שהיו בבאקה אל-גרבייה, אחד מבאקה ואחד מזמר. אני חושב שהאי-טיפול והאי-התמודדות עם ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, ההחלטה לא לטפל ולא להתמודד היא החלטה פוליטית ועניין של סדר עדיפויות. ביום שבת הייתה הפגנה באום אל-פחם נגד המלחמה, בקריאה לעצירת המלחמה ולגבי עסקת חטופים. ההפגנה הייתה ברישיון תחת ועדת המעקב של החברה הערבית. הייתה תהלוכה, ואחרי שהכול הסתיים בהפגנה והיא התחילה להתפזר, בדרך החוצה מההפגנה לרכבים שלנו ראינו איך כוחות גדולים של משטרה באים בצורה פתאומית להתגרות באנשים, ותקפו אנשים אחרי שההפגנה הסתיימה. מי שראה את שיירת הרכבים משני הצדדים שנכנסת ומכתרת את המפגינים שמתפזרים – רואה איך הם התנהגו. ההתנהגות הברוטלית שלהם והפגיעה במפגינים – ורק כשהם מגיעים, הצלם של המשטרה ממש בהתחלה מצלם, וכנראה משדר בשידור ישיר לשר הכושל. ולכן אני חושב שאי-התמודדות עם ארגוני פשיעה בחברה הערבית, אי-התמודדות עם גל הרציחות המדמם בחברה הערבית, זו החלטה פוליטית. זה עניין של סדר עדיפויות שהשר בממשלה הזו מחליט שפתאום למשטרה יש את כל הכוחות לשלוח אותם להפגנה באום אל-פחם, כשיש הריסות בנגב יש לו את כל הכוח של המשטרה לשלוח אותם באלפים לאבטח את ההריסות, אבל לטפל בארגוני הפשיעה – הוא לא רוצה לטפל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו? מבקשת או מוותרת? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מוותרת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – ראיתי אותה קודם – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, מוותרת? מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת בן ארי – אינה נוכחת. ולכן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה, אלא אם כן השר מבקש לסכם. איפה השר? מוותר. אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לרישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לחצת וזה לא תפס, או שלא הספקת ללחוץ? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לחצת ולא תפס? אוקיי, אנחנו נבדוק את זה. מחשוב, נא לבדוק. << הצח >> הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1787).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. גם את הצעת החוק הזו, אני מבין, יציג השר ביטון, נכון? בבקשה, אדוני. אני מתכבד להזמין אותך. עד עשר דקות. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אתה צודק, צריך גם להגיד חודש טוב ומבורך, חודש אב שיהפוך מחודש של אבל לשמחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חודש טוב. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, החוק המיועד כרגע – אני מדבר על הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024. מדובר בחוק הממשיך את ההסדר הקיים בהוראת שעה, שלפיה שר העבודה רשאי לחתום על צווי הרחבה בהליך מקוצר ומזורז, בהתייחס למצב המלחמתי השורר במדינה. סעיף 25 לחוק קובע: שר העבודה רשאי ביוזמתו הוא, או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, את היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי, אם לדעתו נכון לעשות זאת בשים לב למספר העובדים והמעסיקים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה. השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תוקפו במתן צו הרחבה. צווי ההרחבה הם כלי עזר משמעותי להחיל הוראות של הסכם קיבוצי כללי על עובדים ומעסיקים שאינם כפופים לאותו הסכם, בהתאם לנסיבות הקבועות בחוק. מאז ההכרזה על מצב מיוחד בעורף בשל מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר, שר העבודה חתם על ארבעה צווי הרחבה, וביניהם צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובנות זוגם וצבירת חופשה שנתית, וכן צו המרחיב את התקופה המוגנת מפני פיטורים של משרתי המילואים ועוד. צווים אלה נחתמו באמצעות הסדר קיים שנחקק בהוראת שעה ואשר אמור לפוג ביום 29 באוגוסט 2024. החוק הנוכחי נועד להאריך את הוראת השעה עד שלושה חודשים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, אשר במהלכם היא תאפשר להמשיך ולחתום על צווי הרחבה בהליך מזורז ומקוצר, כדי לתת את המענים הנדרשים אד-הוק בעקבות המצב המלחמתי שאנו נמצאים בעיצומו. אי לכך, ולאור המשך המצב המלחמתי שיש, לצערנו, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את החוק, אשר ממשיך, כאמור, את המצב הקיים, שבו שר העבודה רשאי לחתום על צווי הרחבה להסכמים קיבוציים בהתאם לנסיבות ולמצב המלחמתי כאמור. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר ביטון. שלום וברוכים הבאים לאורחים הצעירים שלנו ביציע וגם למבוגרים. ברוכים הבאים לכנסת. רשימת הדוברים נעולה. מי שאקרא בשמו ולא נוכח באולם, כאילו ויתר על זכות הדיבור. אנחנו עוברים לדיון האישי, כמובן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר איפשהו – לא יודעת. הוא פה? אהה, שלום לשניכם. כנסת נכבדה, ברגעים אלה ממש – תשמע את מה שיש לי להגיד לך, ביטון. פשוט לא ראיתי אותך אף פעם, אז אם כבר הגעת, אתה כמו כוכב. הגעת, אז בוא נתרגש. תשמע, עלית לכאן, לדוכן, מה עם איזו מילה על מה שקורה בתל השומר, חברים? מילה. אולי מישהו מהקואליציה? מה קורה? תפתחו את החדשות. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מה קרה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קרה? בסך הכול מאות חרדים – וחכה, יש עוד נהירה, אוטובוסים מגיעים לתל השומר כדי להפריע למתגייסים. אתם יודעים, כשתראו את הסרטונים – ביטן, אני שמחה שאתה מתעניין – מגיעים חיילים להתגייס, הם עוצרים אותם ובודקים אחד-אחד. אבל עזוב את זה. הם רבים עם שוטרים, נכנסים לעימותים, ועוד לא התחיל היום. חבל שהשר – אני יודעת שזה לא מטריד אותו. עוד לא התחיל היום ואוטובוסים של חרדים נוהרים, אפרופו האוטובוסים נוהרים, אל תל השומר לעצור את גיוס אוגוסט. האם אין אף אחד בקואליציה הזאת שיגנה את האלימות? אף אחד שיגיד משהו על זה שהקהל שלו רב עכשיו עם שוטרים בתל השומר? שום מילה? אבל ביום שבת, כשישבו ארבעה אנשים עם ג'חנון או עם קפה בדשא בגינה ציבורית, עיכבו אותם ולקחו לארבע שעות לחקירה במשטרה. תגידו, אין לכם פה? אף אחד מכם לא מסוגל להגיד שזה הזוי לקחת אנשים שיושבים על דשא, אבל לריב עם שוטרים זה סבבה? אלפי חרדים רבים ברגעים אלה ממש עם שוטרי משטרת ישראל. אני מצטערת. אני אומרת לשוטרים, אל תצפו לגינוי מהשר לביטחון לאומי, הוא לא יעשה את זה. אם תחטפו מכות, אף אחד מהקואליציה פה לא יגן עליכם. זה לא מעניין אותם. למה? כי זה הבייס. אבל יש לי חדשות בשבילכם: חרדים שרבים עם מתגייסים הם לא הבייס; חרדים שרבים עם שוטרים הם לא הבייס. משה סעדה, ממך יש לי קצת ציפיות, אולי תעלה לפה ותגנה את מה שקורה בתל השומר, או שפשוט תפתחו את החדשות ותראו מה קורה. אבל לא יכול להיות שבשבת לוקחים אנשים נורמטיביים לתחנת משטרה על זה שישבו ושתו קפה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך. זאת בושה וחרפה, הדבר הזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תבוא ותגיד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ברור, איזו שאלה? חייבים, חייבים לעצור את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לריב עם שוטרים בתל השומר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אלה חרדים שבאו להתגייס. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> באו חרדים לבית של הרב לייבל והפגינו לו מול הבית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני סיימתי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> חייבים לעצור, חייבים לעצור אותם. ברור שזה כך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אבל נגמר לי הזמן. תודה. בבקשה, משה, הכנתי לך את השטח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, תמשיכו את הדו-שיח בחוץ, או חדל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חשוב שתגידו מה קורה בתל השומר – – – אתה יודע שעכשיו חבר של המשפחה שלי, שבכלל משרת בתל השומר, נכנס והם התחילו לצרוח עליו. והוא משרת בתל השומר. << קריאה >>משה סעדה (הליכוד):<< קריאה >> תקשיבי, במדינה מתוקנת עוצרים אותו – – – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא יצא לי לדבר מאז האסון הנורא ביישוב מג'דל א-שמס. קודם כול, אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהן. 12 ילדים נרצחו כתוצאה מירי של טיל מארגון הטרור חיזבאללה. כבר חודשים רבים אני מדבר כאן ואומר: לא יכול להיות שמדינה חזקה עם צבא חזק מאפשרת לארגון טרור לשלוט בנעשה בצפון. לא יכול להיות מצב שיותר מ-65,000 תושבים מפונים מהבתים שלהם ונמצאים בבתי מלון, נמצאים במקומות אחרים, לא ביישובים שלהם. לא יכול להיות מצב שילדים שאמורים להיות בבית הספר עם התלמידים שהם מכירים נמצאים במסגרות אחרות ובמקומות אחרים. וגם בספטמבר, כשהובטח שיחזרו לבית הספר – דיברו על זה שב-1 בספטמבר כולם יחזרו לבית הספר. שמענו את שר החינוך מודיע באופן רשמי שהם לא יחזרו לבית הספר. לא יכול להיות מצב שכל יום, כל יום, יורים עשרות טילים על הצפון ואנחנו רק מגיבים. אין לנו יוזמה, אנחנו לא מנווטים את המהלך – אנחנו מנֻוָּטים במהלך הזה. ממשלת ישראל נתנה לארגון טרור רצועת ביטחון בתוך מדינת ישראל. ארגון טרור חיזבאללה – יש לו רצועת ביטחון בתוך מדינת ישראל, כי היישובים פונו, ואנחנו רק מגיבים על ירי של חיזבאללה. מתי הממשלה הזאת תתעורר ותבין שיש בני אדם שחיים בצפון? יש משפחות שגדלו ושלמדו ביישובים קריית שמונה, ביישובי הגדר, עבדו בחקלאות, עבדו בעבודות אחרות, התפרנסו, והיום הם מפונים מהבתים שלהם, חלקם בכלל לא עובדים, חלקם ממתינים לחזרה לבית שלהם, חלקם כבר החליטו שהם לא חוזרים לבית שלהם כי המדינה לא יכולה לתת להם ביטחון. אנחנו צריכים כבר להחזיר את כל תושבי הצפון לבתים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. אדוני פועל בחריצות היום. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה להמשיך מאיפה שסיימתי כשעליתי לפני כמה רגעים, לגבי גל הרציחות בחברה הערבית. אמרתי שיש עוד שני נרצחים, אבל אני רוצה להעלות כאן שאלה לגבי עבודת המשטרה והזריזות שלה לטפל בדברים כשמדובר באזרח ערבי ובאזרח יהודי. תארו לעצמכם ששני הנרצחים שהיו היום, לפנות בוקר – הרי מי שרצח אותם, הזהות שלו לא ידועה לנו, לכם, אבל אני מניח שלמשטרה ולשב"כ יש את היכולת לדעת מי ביצע את זה. כלי הנשק שירה על שני הצעירים האלה – אני גם מניח שלמשטרה יש מידע על הנשק הזה ועל כל האירוע הזה שהתוצאה שלו היא הפגיעה. אותו אדם, שזהותו לא ידועה לנו, לקח כלי נשק, ירה בשני צעירים והרג אותם. אני מעלה שאלה ורוצה תשובות ממי שיהיה לו את האומץ: אם הנרצחים האלה, ה-138, כולל השניים של אתמול, היו אזרחים יהודים, הייתם שותקים? המשטרה הייתה שותקת? אני כמעט בטוח שאם שני הנרצחים לפנות בוקר היו אזרחים יהודים, אז עד שעות הערב גם המשטרה וגם השב"כ היו מתערבים, היו יודעים את הזהות, כי הם יודעים את הפעילות. אבל יש החלטה פוליטית של הממשלה הזו, של השר הזה, שהדם של אזרחים ערבים הוא דם שונה, ולכן הם לא דואגים לביטחון האישי. המשטרה לא עושה את העבודה ומפקירה את החברה הערבית לדמם. אנשים נרצחים יום אחרי יום, ואף אחד – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מפריע לך שאני צועק? גם את צריכה לצעוק איתי את הצעקה של האימהות של הילדים. זו בדיוק הצעקה הזאת. 138 נרצחים ואף אחד לא עושה כלום. אם זה היה אזרח יהודי, תאמינו לי, אתם הייתם מתנהגים אחרת, אבל כשמדובר באזרחים ערבים, זה לא מעניין אף אחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר הגיעו ללשכת הגיוס בתל השומר צעירים חרדים להתייצב לצו ראשון שאליו נקראו לפני משהו כמו 14 ימים, כראוי בחוק. אני כמובן רוצה לאחל לכל הצעירים החרדים שהגיעו לשם מלאי מוטיבציה, לאלה שכבר החליטו לעשות מעשה, להגיע ולשתף פעולה – זה אומנם רק 30 מתוך 1,000, שזה מתי מעט, ממש בקצה – אני רוצה לאחל מכאן בהצלחה ולומר להם שהצו הראשון הוא באמת צו ראשון משמעותי בהשתלבות שלהם בחברה הישראלית, פסע בדרך מהגיוס לצה"ל, משירות משמעותי; להגיד להם ששירות בצה"ל זה חובה שהיא זכות לכל צעיר ישראלי. אני רוצה להגיד להם מכאן שאין לי ספק שצה"ל ידע לתת להם סביבת שירות נאותה, בטוחה, מכבדת, שהם יוכלו לשמור על אורח החיים שלהם גם בצבא. אבל אני רוצה לפנות מכאן לאלה שבחרו לא להתייצב, ואתה יודע מה, אדוני, עוד יותר חמור, לאלה שבחרו להגיע לשם ולהפגין בבוקר כזה, כשהמדינה נמצאת בשיא המתיחות שלה, כשידוע שיש למעלה מאלפים של אנשי מילואים שמשרתים כבר 200 ימים ו-270 ימים, שאותם הם צריכים באמת להחליף, כי אלה אנשי משפחות. אלה שהגיעו להפגין בצורה שהיא בלתי נסבלת, בלתי מתקבלת על הדעת – להם אני מבקשת לומר: תתביישו לכם. אני רוצה, מעבר לכך, כי אני רואה פה – לצערי אני לא רואה, אבל יש פה חברי קואליציה שיש להם גם אחריות. אתה יודע מה, חברי קואליציה שהם ההנהגה החרדית, אני מבקשת שיעלו לפה היום על הבמה ויגידו את דברם, יגידו את דברם לאותם פורעי חוק שמגיעים ללשכות הגיוס, מפריעים לצה"ל בפעולתו, מפריעים לאנשים שכבר בחרו כן להתייצב ולשתף פעולה עם רשויות החוק ולהתגייס. איפה האחריות שלכם? האם הכול זה עסקנות קטנה? האם הכול בסוף נמדד באמירות שנספרות בחדרי-חדרים ומביאות אתכם לאיזשהו שמירת סטטוס קוו? איך אתם בכלל יכולים לשמור על סטטוס קוו בגיוס בשעות קשות כאלה? איך לא ברור לכם שאסור להנציח, אסור להנציח השתמטות, בטח לא החל מ-7 באוקטובר? איך לא ברור לכם שבסוגיה הזאת של חיילים צעירים בני 18, כולם, כולם כולל כולם צריכים לשרת בצה"ל? זה צורך קיומי שעולה ומתבסס במציאות העכשווית. איפה האחריות של ההנהגה? אני אומרת, הבית הזה – יש לו פה אחריות. ואני מבקשת מכל מי שיש בליבו קצת מצפון, שרואה עכשיו את ההפגנות מול לשכת הגיוס, שיעלה לכאן ויגיד את דברו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. נקדם בברכה גם את אורחינו ביציע. ברוכים הבאים לכנסת, ברוכים הבאים לירושלים. בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בשם חיילי ולוחמי כוח 100 אני באה לשטוח בפניכם, עם ישראל, את העובדות המחפירות הבאות: מ"פ בג'באליה, זה שהיה חלק מהטבח, מהאונס, מהרצח ב-7 לאוקטובר, סוף כל סוף נעצר על ידי צבא ההגנה לישראל במהלך פעילות עצימה בעזה. מאז הוא נמצא בכלא, ואגב, עובר מכלא לכלא. באחד המעברים שלו מבתי הסוהר, אותו מחבל מג'באליה גם ניסה להסליק בתוך הגוף חלקים של אמצעי לחימה ואמצעים שונים, כאלה ואחרים, האיש האמין הזה. מה זה כוח 100? שתבינו איזה עוול מתרחש מתחת לאף שלנו בחסות הפצ"רית, לא פחות ולא יותר. חיילי כוח 100 הם לוחמים של כוח מתערב באירועים אלימים בתוך בית הסוהר, בתוך כלא, בתוך תא כלא שיש בו מחבלים. אם יש ביניהם אירוע אלים, נכנס כוח 100 ומטפל באירוע. עכשיו תקשיב טוב. מילא שאני אמרתי לכם פה שמדובר בטענה שאי-אפשר לקבל ואי-אפשר לבסס מעצר של לוחמינו על יסוד תלונה של מחבל נוח'בה. מילא, שימו את זה רגע בצד. אני אחרי הכול. כוח 100, אם אתם שומעים אותי, קבלו את הדבר הבא: מחבל מרצח מדמם. יש תחקיר. הגיע לידיי התחקיר. תחזיקו חזק את מה שאני אומרת לכם. במסגרת התחקיר אומר המחבל: יש לי כאב בטן. אף אחד לא פגע בי. שואלים אותו מפורשות – אף אחד לא פגע בי, יש לי כאב בטן, אני אחרי סרטן באשכים. סליחה על ה-too much information. שולחים אותו, בודקים פתולוגית שאין פציעה. אין פציעה, יש דימום. שולחים אותו לחקירה, לתחקיר תוך-בטני, הוא לא אומר מילה על הפגיעה. סוף כל סוף אתמול השופט מתייחס לזה בהחלטה שלו. תבינו מה אני מספרת לכם. יש מצלמות בתאים. בדקו את המצלמות, אין צילום של האירוע. לא הייתה טענה שלקחו אותו לתא צדדי או למקום צדדי. פותחים את כל המצלמות, גם במעברים – אין זכר לפגיעה של לוחמינו במחבל. אבל יש לנו שיטת טרור חדשה, טרור שהמחבלים המציאו בתוך בית המעצר: המחבל יאמר שלוחם כוח 100 פגע בו, והפצ"רית, בזמן מלחמה, לא תפעיל את הצנזור, לא תמנע חס וחלילה פגיעה בחטופינו. הרי מה קורה בעולם כששומעים טענה הזויה שהלוחמים שלנו ביצעו עבירת מין במחבל? עוצרים את הלוחמים הללו. אני יוצאת נגד הפצ"רית כי אני שואלת אותה את השאלה הערכית הבאה: האם את מבססת ממצא של מהימנות לצורך חשד סביר על אמירה של מחבל שרצח וטבח בנו, ויש לו את כל הסיבות בעולם? כששואלים אותו: רגע, לוחם לא פגע בך? ברור שהוא יגיד כן, וזה הסיפור. רבותיי, אני עברתי על התחקיר, קראתי את הפרוטוקול מאתמול. מתשעה נותרו חמישה חשודים. אני מרכינה את ראשי בפניכם, לוחמים יקרים. אנחנו לא נעמוד מנגד. אנחנו לא חוששים לומר לפצ"רית שאנחנו חשים תחושה קשה מאוד, קשה מאוד, נוכח ההחלטה שלה לבסס ממצא על אמירה של מחבל מרצח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אני רוצה לפנות לשר חיים ביטון. השר ביטון, אתה שר בממשלת ישראל, אתה מייצג ציבור, אתה מייצג את הממשלה ששולחת את החיילים כרגע לחזיתות השונות. מדינת ישראל מאוימת בכל הגזרות – צפון, דרום, מזרח. מדינה שלמה יושבת כרגע מכווצת. אני מצפה שתיקח את זכות הדיבור שלך כשר. אתה יכול לעלות לדבר בכל שלב במליאה. אני מזמין אותך לעלות מייד אחריי ולגנות בתוקף את ההשתוללות שיש בכניסה ללשכות הגיוס, את קריאות הנאצה כלפי המתגייסים. העובדה שאף אחד, אף אחד לא עולה ומגנה את זה, היא שערורייה. אני מצפה ממך לעלות ולגנות את זה בכל תוקף. לא יכול להיות שמאפשרים לחבורה של פורעים להתנגד לילדים ולחבר'ה שבאים להתגייס, שבאים להתגייס, שקיבלו צו גיוס ועושים את המובן מאליו. אני לא מדבר עכשיו על חובת הגיוס, ושהיה צריך לשלוח 15,000 צווים ולא 1,000 צווים. אני מדבר על אלה שבאו היום להתגייס. יכול להיות שאם יגיע בחור חרדי ללשכת הגיוס הוא יחווה השפלה, קללות, נאצות. דווקא מנהיגי הציבור החרדי, בעיקר אלה שיושבים בממשלה כשרים, צריכים לעלות לכאן ולגנות את זה, ואני חושב, השר ביטון, שיש לך כאן במליאה הזדמנות מצוינת לעשות את זה. זו תהיה אמירה חשובה מאוד שמצופה משר בממשלת ישראל, קל וחומר שר ממפלגה חרדית. ולגבי המצב שבו אנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת ביטן, אני בטוח שגם אתה לא חי בשלום עם העובדה שכולנו יושבים, משלבים ידיים ומחכים לראות מתי יתקפו אותנו. האויבים שלנו אומרים לנו: שתדעו, אנחנו הולכים לתקוף אתכם, ואנחנו יושבים ומחכים כמו אידיוטים. הגיע הזמן להחזיר את היוזמה למקום שאליו היא שייכת, והיוזמה הזאת צריכה להיות בידיים של מדינת ישראל ולא של האויבים שלנו. ולא יעלה על הדעת שמדינה שלמה כבר שבוע יושבת מכווצת, הרחובות ריקים – שהם יסיימו שם. יש שם איזה ויכוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא יעלה על הדעת שכבר שבוע רחובות ישראל שוממים, אנשים מפחדים לצאת בערב, מחכים כולם לראות מה האויבים שלנו יעשו. המדיניות צריכה להיות מאוד פשוטה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת: שבאיראן, שבלבנון, שבכל מקום שמאיימים עלינו – ששם יחששו לצאת לרחובות, והיוזמה תחזור לידינו. אני מברך את הכוחות שעשו את אותם סיכולים ממוקדים, אבל אסור שהאירוע הזה יהיה חד-פעמי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, גם אני אעלה ואדבר, למרות מחאות חברת הכנסת מהקואליציה על מה שקורה עכשיו בכניסה לשערי הבקו"ם. אני מתפלא איך אין חבורה של חברי כנסת, חתולים סמוראים, שהולכים וגם מביעים את התמיכה שלהם במי שרוצה להתגייס, כמו שהם רצו-אצו להם לפרוץ לבסיסי צה"ל. אבל אתם מנרמלים כבר הכול, אז אין מה לדבר, כולם יודעים כבר את כתבי האישום. עולה פה חברת כנסת ואומרת שהיא כבר ראתה את התחקיר, ואין על מה לדבר והכול בסדר. אנחנו חיים במציאות שבה חברי כנסת פורצים לבסיסי צה"ל, וזה לא מזיז לאף אחד. צריך להגיד את האמת. זו כבר כותרת של – לא יודע, כאילו, היה אירוע לפני חצי שנה, ואף אחד לא מתייחס לזה, אז אני עדיין אתייחס לזה. אני חושב שזה ביזיון לא רק לכנסת, זה ביזיון בהיסטוריה של מדינת ישראל שחברי כנסת פרצו לבסיסי צה"ל, מעבר לביזיון שהיה בבית ליד, שלא הייתה אפילו חצי משטרה. וכמו שאמרה חברת הכנסת בן ארי: על ארבעה ג'חנונים הם יודעים להגיע ביום שבת, לעצור ולגרור מפגינה, אם בצדק ואם לא, אבל כשפורצים לבסיסי צה"ל – אין משטרה. אני רוצה להתייחס לעוד נושא שחברת הכנסת – ואני אזכיר, קטי שטרית, כדי שתהיה לך הזכות גם לעלות ולהגן, העירה לי היום, ונורא הפריע לך – אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חצוף. חצוף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע למה אני חצוף. נורא הפריע לך שדיברתי על איך שהתנהלת אל אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. לא ככה. לא ככה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכוונה אמרתי את שמך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עשה שיעורי בית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא עושה שיעורי בית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל לא ככה, גברתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> התקציב של קריית שמונה מראה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש את הזמן, כי היא לא תפסיק עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ניהל את העיר שלו, והוא חי בקיסריה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא מצא הזדמנות לרדת עלינו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חי בקיסריה? לא הבנתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. היא דיברה על מישהו אחר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חוסר מקצועיות. חוסר מקצועיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עצרתי את הזמן, ואני ממשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי שמח לחיות בקיסריה. הגיע אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, לדיון בנוגע לכספים שאמורים להגיע לקריית שמונה, ומה אז אמרה חברת הכנסת? לי זה הפריע, מה לעשות. הפריע לי. הוא לא מהמפלגה שלי, ובכלל זה לא עניין פוליטי, אבל קריית שמונה, לא רק השנה ובמלחמה אלא שנים על גבי שנים, בשנות שלטונכם, מופקרת. ראיה לכך – שעדיין חדר מיון קדמי, שאופיר כץ נאלץ להיאבק עליו גם במסגרת הקיצוצים, ממש היה קשה להשיג. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא ייאמן. זה לא ייאמן – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרה חברת הכנסת קטי קטרין שטרית שהוא לא יודע לנהל את העיר. אפשר בבקשה סבלנות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אמרתי את שמך כדי שתוכלי לעלות להגיב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא ככה. לא ככה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה חוסר מקצועיות. לעלות ולהגיד שטויות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אגב חוסר מקצועיות, אני ממליץ לכל חבר כנסת מתחיל להגיע ללשכה של קטי קטרין שטרית וללמוד איך מתנהל חבר כנסת כי הוא רוצה לשאוף למקצועיות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא אומר שטויות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש את הזמן הזה, כי זה בלתי ניתן – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תכין שיעורי בית על מה שאתה לא יודע. אתה לא יודע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אכין שיעורי בית. האמת, תמיד הייתי חלש בהכנת שיעורי בית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הכסף לא מומש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יומיים אחרי שהיא תקפה את ראש עיריית קריית שמונה – הוא זה שלא יודע לנהל את העיר. אחרי שבאוקטובר, ביום שישי בצוהריים, החליטה ממשלת ישראל לפנות את קריית שמונה, ופינו אותם ל-183 יישובים, הוא לא יודע לנהל את העיר? שני משפטים אחרונים, בגלל ההפרעות שלה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שקורה בקריית שמונה זה ביזיון – ראשית, של הממשלה. היכולת שלך והחוצפה לתקוף את ראש עיריית קריית שמונה על חוסר היכולת שלו לנהל את העיר, ושלושה ימים אחרי זה בריאיון את מתייחסת למשבר הפוליטי ואומרת: הם מתעסקים, בן גביר מתעסק בפוליטיקה קטנה כי הוא רוצה להקים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – את האג'נדה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בלתי נסבל. – – הוא רוצה להקים, להצטרף לקבינט שלא קיים, אז הוא מתעסק בפוליטיקה קטנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרה זו שתקפה את ראש העיר אחרי שראש המפלגה שלך וראש הממשלה – בפעם היחידה שהוא הגיע לקריית שמונה, הוא דאג שראש העיר לא יהיה, אבל המועמד לבחירות מטעם הליכוד יהיה. ואת אומרת לי שאני חוצפן, ואת אומרת לי שאני לא מכין שיעורי בית. את צריכה להתבייש. תודה גם על הזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> המועמד מטעם יש עתיד תוקף אותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו מועמד שם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש – – – מועמד. הינה, אתה רואה כמה אתה לא יסודי? אתה יודע כמה אתה לא יסודי? כמה אתה – פה אין כלום. אין שכל, אין דאגות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מורה בישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ברור. הייתי נותנת לך נכשל, כי אתה כישלון – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול לעשות לך בית ספר – – – בגלל זה מערכת החינוך שלך נראית כך, כי את היית מורה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חדל. חבר הכנסת שירי וחברת הכנסת שטרית, אם תרצו, תמשיכו את זה בחוץ. כאן, במליאה – חדל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואת היית מורה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הייתי שמה אותך בפינה כל היום, אולי היית לומד שם משהו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי, חדל. חברת הכנסת שטרית, די. תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, תרשו לי קודם כול להגיד שלום במשפט אחד באמהרית. יש לנו אורחים, פנסיונרים מרחובות שבאו לבקר אותנו. (אומרת באמהרית: ברוכים הבאים, תושבי רחובות כולם. תודה.) תרשו לי, חבריי, היום מתנהל חיפוש באזור צפת אחרי הילדה היימנוט קסאו, שעדיין לא מצאו אותה. כמעט, עוד מעט חצי שנה שהילדה היימנוט קסאו נעדרת – עד עכשיו אף אחד לא יודע. אני תמיד חוזרת על זה שזה מעיד איך החברה הישראלית רואה אותנו, וכוונתי, את יוצאי אתיופיה. מחפשים היום את היימנוט קסאו באזור צפת. אדוני היושב-ראש, תרשה לי להגיד תודה ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה עודד פורר, שכרגע לא פה. הוא היה פה. הוא, בהתמדה, קיים דיון, וכתוצאה מהלחץ עושים חיפוש. חבר הכנסת נאור שיר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שירי. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> שירי. מתנצלת. אתה יודע, תמיד משבשים את השם שלי, אז מותר לי לטעות. אבל אני מתקנת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תשבשי כמה שאת – – – << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אתה דיברת לפני כמה שבועות על היימנוט קסאו, שהיא באמת עדיין נעדרת ולא מוצאים אותה. לאף אחד לא אכפת. אנחנו מדברים עליה, אבל בחברה הישראלית – אני לא ראיתי את התמונה שלה באיזשהו מגדל. לא ראיתי שום כלי תקשורת מרכזי שפותח או שם את התמונה של הילדה הזו בצד. גם לא ראיתי שסופרים כמה ימים מאז שנעדרה. חבריי חברי הכנסת, תחשבו על זה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על ילדה בת תשע; עכשיו היא כבר בת עשר. היא לא נערה, היא לא אישה. הילדה נעדרת מהמקום הכי בטוח, שהיא הייתה צריכה להיות בו מוגנת. זה מראה – כל אחד יעשה בדק בית. חבר הכנסת נאור, לא מספיק לבוא לוועדת העלייה והקליטה ולהגיד: אתם לא עושים כלום. אני שמעתי את הנאום שלך בפעם הקודמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אתה דיברת באותו יום. אני רוצה להגיד לך, לא רק לבוא בגלל שאני מותחת ביקורת שלא מגיעים, אבל צריך גם לעשות, כל אחד יעשה משהו שהוא יכול. תרגישו. אני חושבת שיש לנו אחריות. תחשבו אם הילדה הזו הייתה ילדה של כל אחד, הנכדה-של, האחיינית-של. היום מחפשים אותה באזור הצפון, וזה לא פשוט מבחינת החיפוש, גם בגלל המצב הביטחוני. למרות שהרבה אנשים רצו להשתתף, עדיין רוב האנשים שמשתתפים בחיפוש שלה הם בני העדה. כולי תקווה שבפעם הבאה – אני אוותר פה. אני אדבר כשהיא איתנו ומצאו אותה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים יקרים, אנחנו שוב פותחים את המליאה בפגרה. אדרבה, גם כמי שדרשה יחד עם חבריי מהאופוזיציה שהכנסת הזו תעבוד בזמן פגרה, אני לא מצליחה – באמת, זה מעבר לבינתי – להבין איך זה ייתכן שבשעה שכל מדינת ישראל, כל האזרחים מתוחים עד הקצה, בתקופה הכל-כך הקשה הזו, כאשר יש חופשות מבתי הספר, הילדים – אנחנו כהורים מבקשים מהם להישאר קרוב לבית כשהחיילים שלנו בכל החזיתות נמצאים בכוננות הגנה ומתקפה, כאשר אנחנו מבינים שאויבנו קמים כדי להתגרות ולאיים ולתקוף אותנו, ובסוף מה? פותחים את המליאה בשעת פגרה, ואני מסתכלת שוב על רשימת המכולת הזו ואני אומרת לכם: יש פה אובדן מוחלט של מנהיגות. לא יכול להיות מצב שכבר אתמול אנחנו שיגרנו מכתב מיושבי-ראש סיעות האופוזיציה בדרישה להסיר מסדר-היום כל מה שלא קשור למלחמה. אי-אפשר שאנחנו נהיה כל כך מנותקים מהעם וממה שמתרחש וממה שקורה, כאשר אנשים נמצאים במילואים חודשים, כאשר משפחות החטופים כבר חודשים, למעלה מ-300 ימים, מתחננות בפני ראש הממשלה שילך לעסקה, כאשר אנחנו רואים את המצוקה של עם ישראל. בזה אנחנו דנים? אלה פניה של הכנסת? אלה הפנים של כנסת ישראל? יש גבול, יש קו מסוים שאסור לחצות אותו. אחרת, שלא נתפלא מדוע אמון הציבור בנבחריה הוא כל כך נמוך. ואני שוב אומרת: עוד לא מאוחר, יושב-ראש הקואליציה, עוד לא מאוחר, יושב-ראש הכנסת, להסיר מסדר-יומה של המליאה חוקים שאין להם שום תרומה, שום תרומה לעם ישראל בעת הזו. ועוד לתכנן להביא בחצות חוק תקשורת? אני לא מצליחה להבין איך יכול להיות שאנחנו מתעסקים בחוקים של שגרה, איך אנחנו מתעסקים בחוקים שמרחיבים את הג'ובים, איך אנחנו מתעסקים בחוקים שלא תורמים לא לחיילים, לא למפונים, לא למשפחות, לא לנפגעי פעולות האיבה, כאשר רק אתמול היה כאן פיגוע רצחני. זה היה אמור להיות המקום שמבטא בצורה הכי מזוקקת את מה שהעם צריך. ואין לנו בעיה להיות פה לילות כימים אם זה משהו שיסייע לאזרחים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל כשזו תמונת המצב, אדוני היושב-ראש, עם הרשימה הזו, אנחנו כאופוזיציה צריכים להיאבק ולעשות הכול כדי שהחוקים הביזיוניים האלה ירדו מסדר-היום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. אם כן, תם סדר הדוברים. אני מזמין את השר חיים ביטון לסכם את הדיון. השר ביטון? אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. תפסו נא את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 20, נגד – אחד, נוכח – אחד. אני קובע כי הצעת חוק הסכמים קיבוציים, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1743; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת ביטן, בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית המוכרת בכינוי "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", נועדה להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, והיא המשך לכמה וכמה רפורמות בתחום היבוא שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להקל על יבואנים ככלל ועל יבוא מקביל בפרט, ובהן רפורמה שאושרה רק לפני כחצי שנה בוועדת הכלכלה כתיקון לפקודת היבוא והיצוא. הצעת חוק זו היא חלק ממהלך ממשלתי כולל של התאמה לסטנדרטים האירופיים, שבמסגרתו הובאו לאישור הכנסת ארבע הצעות חוק שונות, ששלוש מהן כבר אושרו בקריאות השנייה והשלישית – הצעת חוק מקורות אנרגיה בתחום יבוא מוצרי חשמל שאישרה הוועדה בראשותי, ושתי הצעות חוק שאושרו בוועדת הבריאות בעניין יבוא מזון ויבוא תמרוקים. הבסיס של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא מתן אפשרות לכל עוסק – יצרן, יבואן ומשווק – לבחור ב"מסלול האירופי" לעניין ייצור, יבוא ושיווק של מוצרים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע חלופה נוספת בחוק התקנים אשר תאפשר לייבא, לייצר או למכור מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, בדרך המאפשרת הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה האירופית שתאומץ לתוך הדין הישראלי, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. בדרך זו יוכל יבואן הבוחר במסלול האירופי לייבא טובין העומדים בדרישות האסדרה האירופית בלי להציג הוכחות עמידה בדרישות או לבצע בדיקות מעבדה בעת הכניסה לישראל. בעניין זה אציין כי הצעת החוק כוללת הסדר ייחודי בדין הישראלי, שמאפשר להחיל בישראל את הדין האירופי, ונוסחו המחייב יהיה בשפה האנגלית. מודל חקיקתי זה היה קיים עד כה רק בתחום המזון. הוועדה סברה כי ניתן מענה לקשיים הנובעים ממודל זה, מאחר שמדובר בסופו של דבר באופציה לבחירת העוסק, וכן בהתחשב בהוראות בהצעת החוק המחייבות את משרד הכלכלה לפרסם לציבור תרגום מקצועי ומהימן של האסדרות האירופיות שיחולו בישראל, וכן לבחון באופן ספציפי כל עדכון של האסדרה, ללא אימוץ אוטומטי בישראל של שינויים שייערכו בה באירופה. ועדת הכלכלה קיימה תשעה דיונים ארוכים ומעמיקים בהצעת החוק בתוך תקופה של פחות מחודשיים. בשל היקף הצעת החוק, אתמקד בעיקרי ההצעה בלבד ובשינויים שערכה הוועדה בהצעת החוק. בלב התיקון המוצע עומדת התוספת החמישית לחוק, שבה מנויות האסדרות האירופיות – דירקטיבות ורגולציות אחרות – שיחולו בישראל מכוח החוק, וכן התנאים להחלתן ומועדי התחילה שלהן. לפי המוצע, שר הכלכלה והתעשייה יהיה מוסמך להרחיב בצו את רשימת האסדרות, ובכלל זה נספחים ועדכונים שלהן, תוך אימוצן בלא כל שינוי, וזאת בשים לב לשיקולים הנוגעים לאפשרות האכיפה של ההוראות הכלולות בצו. באופן דומה רשאי השר, מיוזמתו או לפי בקשת שר אחר, לדחות את מועדי התחילה לאימוץ האסדרות השונות החלות בדין האירופי לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, בהתאם להיערכות ליישומן. לעומת זאת, מוצע כי הסרה של דירקטיבה מהתוספת החמישית, החלתה בשינויים או הוספת תנאים בה וכן דחיית מועדי התחילה לתקופה של מעל שנה, ייעשו בצו של שר הכלכלה, אך רק לאחר שהוא קיבל את המלצתה של ועדת החריגים לכך. ועדת החריגים היא גוף ממשלתי מייעץ, והיא פועלת מכוח פקודת היבוא והיצוא בהתאם לרפורמה ביבוא שאושרה בשנת 2021. תפקידה המקורי של ועדת החריגים היה לדון בהחרגות מהחובה לאמץ תקינה בין-לאומית, כלומר לדון אם יש הצדקה להותיר על כנה דרישה ייחודית לישראל בעניין יבוא מוצרים ולהעביר את המלצותיה לשר הכלכלה. בהצעת חוק זו מוצע להרחיב את סמכויותיה של ועדת החריגים כך שהיא תוסמך לדון בשאלת ההצדקה לקיום חריגים לאסדרה האירופית. בדיוני ועדת הכלכלה עסקנו רבות בסמכויות הוועדה, בסדרי עבודתה ובמשמעות החלטותיה. בהתאם לכך, נקבעו הוראות המסדירות את פנייתם לוועדת החריגים של שר הכלכלה ושרים אחרים שהנושא הנדון נוגע לתחומי אחריותם, את האפשרות שלהם לפנות להכרעת הממשלה לאחר החלטת ועדת החריגים, וכן נקבעו מקרים שבהם שר הכלכלה יהיה מוסמך לתקן את התוספת החמישית בצו אף בלא המלצה של ועדת החריגים. בהצעת החוק הממשלתית נקבעו 17 אסדרות אירופיות, ובמהלך דיוני ועדת הכלכלה נוספו לרשימה עוד חמש אסדרות, שביחס לכל אחת ואחת מהן ערכה הוועדה דיון מעמיק. במסגרת זו קיימנו דיון ביחס למועד תחילת אימוצה של כל אסדרה בישראל, והוועדה הכריעה בהתאם למידע שהוצג על ידי משרדי הממשלה השונים ביחס להשלמת ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה. כמו כן עסקנו בתנאים נוספים, מעבר לדרישות הקבועות בדין האירופי, שעל המוצר הנוגע בדבר לעמוד בהם. במהלך דיוני הוועדה נוספו תנאים שונים מעבר לתנאים שנכללו בהצעת החוק הממשלתית ביחס למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים על ידי גז בישול, גפ"מ, או ביחס למוצרים שהוועדה מצאה שיש מקום לקבוע ביחס אליהם דרישות שונות בגלל תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים זאת, כגון דרישות ביחס לריכוזי חומרים בנוזלי ניקוי למדיח כלים שעלולים לפגוע במי הקולחין, שבישראל, בניגוד לאירופה, נעשה בהם שימוש לצורך השקיית גידולים חקלאיים. מאחר שמדובר בסופו של דבר בקליטה של דין אירופי לתוך הדין הישראלי, החלטנו כי כל הוספה של אסדרה אירופית לתוספת החמישית, וכן הסרתה, שינוי התנאים הקבועים בה או דחיית מועד תחילתה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה, ובכך יובטח פיקוח פרלמנטרי ודיון ציבורי שקוף ופתוח בנושאים אלה. נושא נוסף שעלה בדיוני הוועדה, בהמשך לדיון שהתקיים בעניין זה במשרדי הממשלה, נוגע להוראות הקבועות בחוקים או בתקנות שבהם יש הפניה לתקנים ישראליים ייחודיים או הוראות המגבילות ייצור, יבוא או שימוש במוצרים. כידוע, תקנים חלים על מגוון גדול מאוד של מוצרים, ולעיתים חקיקה כוללת הוראות ביחס למוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים ואף הפנייה אליהם. מכיוון שהוראות חיקוקים אלה עלולות לסתור את הוראות הדין האירופי שיאומץ בישראל, משרד הכלכלה סבר שיש לתת מענה לקושי זה במסגרת הצעת החוק, וחברי הוועדה תמכו בכך. לפיכך, וכדי להאיץ את תהליך התאמת החקיקה הישראלית לסטנדרטים האירופיים, החלטנו להוסיף להצעת החוק הממשלתית הוראה חדשה שלפיה משרדי הממשלה יערכו מיפוי של כלל החקיקה, ואם תימצא סתירה, השר הממונה על החיקוק הסותר יהיה מחויב לפתוח בהליך לתיקון החקיקה באופן שיתאים את החקיקה שבסמכותו להוראות האסדרה האירופית שאומצה בישראל. אם אותו השר יתנגד לכך מהטעם שישנם תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים להותיר על כנו דין ייחודי השונה מהאסדרה האירופית המאומצת, כגון תנאי מזג אוויר וכיוצא בזה, הוא יוכל לפנות לוועדת החריגים, והיא תכריע אם יש הצדקה לחרוג מהוראות האסדרה האירופית. במקרים שבהם הכרעת ועדת החריגים תהיה בניגוד לעמדת השר הממונה, שמורה לו הזכות לפנות לממשלה כדי שתכריע בסוגיה. אם עמדת השר הממונה לא תתקבל גם בממשלה, הרי שיהיה עליו לתקן את אותו חיקוק. אם השר הממונה לא פתח בהליך לתיקון החיקוק כמתחייב מהסעיף המוצע, החלטנו לקבוע מנגנון ייחודי ותקדימי, שמקובל הן על הייעוץ המשפטי לוועדה והן על משרד המשפטים, ומטרתו לתת מענה למצב זה, ובכך ליצור הרמוניזציה בין הדין הישראלי ובין האסדרה האירופית המאומצת. לפי המוצע, שר הכלכלה יהיה מוסמך להוסיף בצו לתוספת השביעית לחוק חקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו של משרד אחר, ובכך לקבוע שלצד אותו חיקוק בדין הישראלי יחולו גם הוראות האסדרה האירופית. יש לציין כי הליך זה יחול רק על חקיקת משנה, ולא על חקיקה ראשית, והוא ייעשה באופן פרטני ביחס לכל חיקוק וחיקוק, ובשיתוף הציבור, בין השאר, כיוון שעל פי המוצע, צו לתיקון התוספת האמורה יהיה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר הוא בתחום ענייניה. חברי הכנסת, רוב הוראותיו של החוק המוצע ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2025. מועד התחילה נקבע בהתחשב בעניינים הנוגעים לפיקוח, אכיפה ויכולת בדיקת המוצרים השונים, ובפרט בהיערכות הנדרשת ליישום האסדרות האירופיות השונות, שחלקן אמורות להיכנס לתוקף באותו מועד, וכן במחויבויות הבין-לאומיות של ישראל. אני מקווה כי הצעת חוק מורכבת זו, על השינויים הרבים שהוכנסו בה בדיוני ועדת הכלכלה, אכן תקל על היבואנים, ובפרט על היבואנים המקבילים, וכי גם הציבור הרחב ייהנה מפירותיהן של הקלות אלה וירגיש אותן בכיסו, בעקבות הרחבת היצע המוצרים שייובאו לישראל, הגדלת התחרות והפחתת יוקר המחיה. אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. אני רוצה להדגיש כמה דברים. ראשית, הצעת החוק הזו מחויבת המציאות לא רק בגלל יוקר המחיה – בגלל שהעלויות של היבואנים יופחתו, וצריך שחלקן לפחות יקלו על הציבור בהפחתת המחירים. יחד עם זה, בלי קשר להפחתת יוקר המחיה, הצעת החוק הזאת בעצם מפחיתה את הרגולציה. גם לזה יש משמעות. אני מזכיר לכם שב-OECD, בכל הדוגמאות של הפחתת רגולציה מפחיתים את המחירים ב-3%–6% בסך הכול. בטווח הארוך יותר זה ודאי יוריד את המחירים וגם יפחית רגולציה. זה לא התחיל מהיום. דרך אגב, גם הממשלה הקודמת, עם שרת הכלכלה הקודמת, התחילה בחקיקה שקשורה לעניין. בינואר הממשלה הזאת הביאה לפתחנו חוק נוסף שמאפשר הכנסה של המוצרים בנמלים בלי לעשות בדיקה פרטנית של כל מוצר, אלא מאפשר לבדוק אותם על המדף באופן שהפיקוח יעשה את זה בלי שום בעיה, ואם יתגלו בעיות – המוצרים האלה יכולים לרדת מהמדף וגם יקבלו קנסות. היום הביאו את הצעת החוק, שהיא שלב נוסף ברפורמה, והשלב הזה לא יכול להיות מושלם אם לא ייעשו תיקונים שלמים בהמון הוראות חקיקה שיש היום שסותרות את האסדרה האירופית. לכן, כיוון שזה לוקח זמן, עשינו איזשהו נוהל, שקיבל תוקף בחוק, שמאפשר בעצם בתוך שנתיים, שנתיים וחצי לעשות חפיפה בין האסדרה האירופית לחקיקה הישראלית, כדי שלא יהיו סתירות וכדי שהיבואנים בסופו של דבר ידעו איך לתפקד ואיך להביא את הסחורות לישראל. אבל הכי טוב היה – ואת זה אני לא יכול לעשות, כי אנשי המקצוע בישראל אמרו שהם עדיין לא מוכנים לתהליך הזה, כי אין להם כוח אדם, אבל בלי קשר אין להם את גם הידע. בעצם היינו צריכים לעשות לא לפי האסדרה האירופית, אלא מעין רפורמת שיווק, זאת אומרת, אם מוצר נמצא בסופר בברלין, אפשר להביא אותו לישראל בלי שום בעיה. עצם זה שהוא נמצא שם בסופר, זה אומר שהוא עומד באסדרה האירופית, ולכן זה מה שנקרא רפורמת שיווק – לא רפורמת תקנים. את זה לא יכולנו לעשות, אבל אני מקווה שזה השלב הבא. אחרי שיתקנו את כל החוקים בישראל ויתאימו אותם, ואחרי שלאנשי המקצוע בישראל יהיה את הידע לעשות את הדברים האלה באופן ברור, וגם יהיה כוח אדם שיוכל לעשות את הבדיקות המדגמיות בישראל – דבר שאין אותו היום – אז נוכל לעשות תיקון נוסף שבעצם ישלים את הרפורמה הזאת באופן מוחלט לטובת אזרחי מדינת ישראל. כבוד השר, אני מודה לך על ההצעה הזאת שהובאה לוועדה. ביחד תיקנו אותה לטובת כל העניין. אני גם מודה ליועצים המשפטיים של הוועדה, למנהלת הוועדה וגם לכל אנשי המקצוע מכל המשרדים שהגיעו לוועדה לכל הדיונים והשתתפו כדי להשלים את החוק, כדי שיהיה כמה שיותר מושלם לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכולם, ואני מקווה שתאשרו את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה ליו"ר ועדת הכלכלה. אני מזמין את שר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקש לחזק את ראש הממשלה ואת מערכת הביטחון כולה. אנחנו בתקופת המתנה לפני מערכה צבאית, ואני קורא לציבור להתלכד, לפעול יחד כגוף אחד, להקשיב להנחיות ולשמור על שגרה ככל שניתן. מכובדיי, אנחנו במלחמת איראן הראשונה. איראן משתמשת בשליחים סביבנו, ואנחנו צריכים לאמץ את המדיניות של הנשיא קנדי בזמנו, במשבר הטילים בקובה. כשהסובייטים הציבו טילי שיוט גרעיניים אצל שליחיהם בקובה, הנשיא קנדי אמר שטיל מקובה ייענה בטיל על מוסקבה. זו הגישה הנכונה מול ראש הנחש, איראן. וגם מול קטר – עלינו להכריז עליה כמדינה תומכת טרור, כי היא כזאת, ולהפעיל את כל הכלים המדינתיים שיש לנו כדי לעצור את תמיכתה בטרור ואת טריליוני הדולרים שהם מזרימים להסתת דעת הקהל האמריקאית נגד ישראל והעם היהודי. בניית הקואליציה הבין-לאומית כנגד ציר הרשע של האחים המוסלמים, שכוללת את האמריקאים ומדינות ערב המתונות, היא חלק משמעותי במלחמה, ואני תומך, ומגבה את פעילות הממשלה ומערכת הביטחון להשלמת המהלך הזה. לאזרחי ישראל יש לי מסר אחד חשוב: להתאחד במשימת הביטחון, לפעול ביחד, כי רק ביחד ננצח את שונאי ישראל. מכובדיי, היום אנחנו עושים היסטוריה. היום פורצים את המחסומים שגרמו ליוקר מוצרי הצריכה בישראל עשרות שנים. אנחנו מצביעים היום לא על עוד סתם רפורמה – זו הכרזת מלחמה בפועל על יוקר מוצרי הצריכה, ואנחנו בדרך לפתיחת התחרות ובדרך לשינוי כללי המשחק. מה שהיה לא יהיה. זו רפורמה שמבטיחה שינוי לדורות. אנחנו, הישראלים, רואים את המחירים במרכולים באירופה ושואלים שנה אחר שנה: איך זה יכול להיות שמה שטוב לאירופה לא טוב לישראל? שמה שיש באירופה אין בישראל? שהמחירים באירופה הם חצי מחיר מישראל? ובכן, אזרחי ישראל, ב-1 בינואר 2025 הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תיכנס לתוקף, ועידן אירופה יתחיל בישראל. קצת רקע. עוד לפני כניסתי לתפקיד כשר הכלכלה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, כמה תקנות יש בחוק הזה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> למעלה מ-520 תקנות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> והאם התקנות האלה, כבר עובדים עליהן? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בוודאי, על כולן. אחד לא יתחמק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כי אתה יודע, החוק יכול לעבור – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן, כן. אני תכף אפרט לך. קצת רקע. עוד לפני שנכנסתי לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, חקרתי את שוק הצריכה הישראלי לעומק. ניסיתי להבין למה פערי המחירים מול אירופה כה גדולים ואיך אנחנו יכולים להבטיח סל קניות הגיוני יותר לאזרחי ישראל. הבנתי שפלסטר לא יפתור את הבעיה, שהמצב מחייב חשיבה מחוץ לקופסה ושהדרך היא להביא לשינוי יסודי ומקיף, וזה בדיוק מה שעשינו כאן בשנה וחצי האחרונות. גיבשנו את הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר ב-40 השנים האחרונות. זה לא היה פשוט. הפעילו עליי לחץ אדיר, כתבות משחירות בתקשורת – למען האמת, עד היום – והפחדות בציר הפוליטי, והרפורמה ממש לא באה להם בטוב. הם רצו שהמצב יישאר כפי שהוא, שנמשיך לאפשר למונופולים ולקרטלים לחגוג על חשבון האזרח הקטן. אבל האיומים, לשמחתי, לא עזרו. לא חששתי, כי באתי לדאוג לאזרחי ישראל ולא לשרת את בעלי ההון. היום אני יכול להגיד בסיפוק רב שהיה שווה לקחת את הסיכון, ואני מאושר. לרפורמה כמה עקרונות בסיסיים: העיקרון הראשון זה שכל מה שמשווק באירופה אפשר למכור בישראל. זה בעצם לאמץ את מודל ניהול הסיכונים האירופי, וככה אנחנו בעצם מאפשרים יבוא מוצרים ללא צורך להתאים אותם לרגולציה הישראלית המוזרה והקשה. קמעונאים ויבואנים רבים שאני מדבר איתם נערכים כעת להביא קונטיינרים מלאים בסחורה מאירופה, ומעצם הכנסת המוצרים התחרות תגבר, מה שישפיע כמובן על הורדת המחירים – לא רק על המוצרים המיובאים החדשים אלא גם על כל שאר המוצרים וכל שאר הספקים, שיידרשו לעמוד בתחרות. חלק נוסף ברפורמה בא למנוע מהמונופולים והקרטלים לעצור ולפגוע ביבואנים מקבילים. כבר ביולי בשנה שעברה העברנו חוק שמטיל קנס של עד 100 מיליון ש"ח על מי שינסה למנוע יבוא מקביל של סחורה לישראל, כך שהרעיון של יבואן בלעדי שיכול לקבוע מחיר כרצונו נעלם מעולם הצרכנות בישראל. חלק שלישי וחשוב הוא הורדת ביורוקרטיות, ואנחנו קוראים לו "לא עוצרים בנמל". כבר מחודש יולי, מלפני חודש, היבואנים לא נדרשים לבדיקות של מכון התקנים ולא נדרשים לחכות בנמל. הביורוקרטיה המיותרת בוטלה, וזה לבד מייצר חיסכון של בין 8% ל-10% ועד 12% ליבואנים. מדוח של חברת KPMG שבחן את השפעת הרפורמה על הצרכן הישראלי עולה בבירור שצפויה ירידה ניכרת במחירים של מוצרים מהקטגוריות שנפתחות ליבוא. אני מדבר על תחום המזון, מוצרי חשמל, מוצרים לתינוקות, תמרוקים, חומרי ניקוי, ריהוט ועוד. אלה צפויים להביא, על פי הדוח של KPMG, לחיסכון של כ-6,000 ש"ח בממוצע למשק בית בשנה. זה כ-500 ש"ח לחודש. מכובדיי, עבורי, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא הראשונה שהובלתי כשר. אני מתכוון להוביל עוד רפורמות משמעותיות כאלה גם בהמשך, רפורמות שמשנות מציאות, שדורשות חשיבה מחוץ לקופסה והסתכלות אחרת על הדרך שבה מדינת ישראל מתנהלת. כך למשל: מדוע מה שטוב לנאסד"ק לא טוב לבורסה בישראל? או למשל, מה שטוב למערכת הפיננסית האירופית – למה זה לא טוב למערכת הבנקאות בישראל? או למשל, היה לנו אתמול דיון בממשלה: מדוע בעל תואר רופא עולה שמגיע מצרפת לא טוב לטפל בחולים בישראל? או למשל, מכיוון אחר – לפרק את המונופול הגדול והמזיק ביותר במדינה, את מינהל מקרקעי ישראל, שהשפעתו על מחירי הדיור והקרקע במדינה היא ענקית ואדירה. היום, אחרי הרפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אני מאמין שהדבר הזה אפשרי. ובנימה אישית יותר, חבריי חברי וחברות הכנסת, הרפורמה שאנחנו מעבירים היום נוגעת לכל בית בישראל. כל משפחה תרגיש את הרפורמה: חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים כאחד; יהודים ולא יהודים. את החוק הזה חוקקנו יחד, באחדות, בהסכמה רחבה. היה לי חשוב להכניס לחוק את ההערות הבונות שקיבלנו מכלל משרדי הממשלה, מכלל חברי הכנסת בוועדות השונות, מהתעשיינים ומלשכות המסחר, מכל הרגולטורים וגם מהחברה האזרחית על כלל מרכיביה. אני מאחל לעם ישראל שבאותה דרך של אחדות וערבות הדדית גם ננצח במלחמה, שנשיב את החטופים הביתה במהרה בימינו ושנדע להצעיד את מדינת ישראל לחוף מבטחים בהצלחה וביחד. לסיום דבריי אני רוצה להודות לשותפים הרבים בהשלמת הרפורמה: לראש הממשלה בנימין נתניהו על הגיבוי ועל הנחישות ועל הסיוע להביא את כל משרדי הממשלה ביחד למקום הזה; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; לשר הבריאות אוריאל בוסו; לשר האנרגיה אלי כהן ולקודמו ישראל כץ; לשותפיי; ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן – תודה מיוחדת ואישית ממני, דוד, על פועלך – וכמובן לחברי ועדת הכלכלה המסורים מכל סיעות הבית, וגם ליושב-ראש ועדת הבריאות היקר יונתן מישרקי ולחברי ועדת הבריאות מכל סיעות הבית. אתם שיפרתם את החוק, קיבלתם אותו נתון ושיפרתם אותו בצורה משמעותית, ועל כך תודתי הגדולה. אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה אמנון מרחב על הובלה מקצועית של החוק, יחד עם המשנה למנכ"ל מוטי גמיש; ליועץ המנכ"ל טיראן ששון וליועץ המקצועי שלי ברק טייכמן; לראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי; לממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלביץ, על פועלו – באמת יישר כוח, איגור, על קפיצת המדרגה הגדולה שעשית; לממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה והתעשייה אנואר חילף; ליועמ"שית במשרד הכלכלה והתעשייה איילת זלדין; למשנה ליועצת המשפטית במשרד הכלכלה גלית יעקובוב; לראש תחום הסדרה ואכיפה לשעבר קרני קירשנבאום ולעוזרת הראשית בלשכה המשפטית במשרד הכלכלה שני ברוך עזרי. אני מודה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. משה, בלעדיך לא היינו מגיעים למעמד הזה. תודה לך באופן אישי על הירתמותך; לפנינה אורן ולכל צוות שירות המזון; לעוזר מנכ"ל הבריאות ליאור אבינועם; ליועמ"שית במשרד הבריאות שרון גוטמן; מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות – לאור אלדר; לאנשי האוצר – לסגן הממונה על התקציבים כפיר בטט, לרכז באגף התקציבים באוצר גל ברנס, לרפרנט באגף התקציבים באוצר עמית גולדמן, תודה על תרומתכם ותמיכתכם. היא הייתה במקום. עודדתם אותנו בכל התקופות שבהן נתקלנו במשבר כזה או אחר בדרך. אני רוצה להודות למנהל רשות האסדרה יואל בריס; לסגן מנהל רשות האסדרה זמר בלונדהיים; במשרד האנרגיה – למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, ליועצת המשפטית במשרד האנרגיה דלית זמיר ולמנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות רון אייפר, למנהל אגף בכיר הנדסה וביצוע אוריאל בבצ'יק ולמנהל תחום הנדסה, רישוי ותקינה איציק יוניסי. אני רוצה להודות לראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, על כל הגיבוי וההדרכה שנתת לנו; לסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה ליאור חיימוביץ; לכלכלן בכיר, ראש תחום בכיר אסטרטגיה כלכלית-חברתית איתמר מילרד. ואנחנו עוברים למשרד המשפטים – אין עוד הרבה – למשנה ליועצת המשפטית לממשלה מאיר לוין, לראש אשכול רגולציה במחלקה למשפט כלכלי במשרד המשפטים יובל רויטמן ולצוות – יעל קריב, רומי קאופמן, שי סומך וקרן רוט. אני רוצה להודות ליועמ"ש ועדת הכלכלה איתי עצמון וליועמ"שית ועדת הבריאות נעה בן שבת, לעורכת הדין בלשכה המשפטית ענת מימון ולעורכת הדין בלשכה המשפטית אביגל כספי. אני רוצה להודות גם לנציגי החברה האזרחית, ובראשם לתרצה, שמהיום הראשון שנכנסנו לתפקיד נתנה לנו את המידע הנדרש וכיוונה אותנו – ובזכותך, תרצה, הרווחנו לפחות שנה בחקיקה – ולומר לכולכם שהרפורמה לא הייתה עוברת בלי ההירתמות של כל האנשים שהודיתי להם. התעכבתי טיפה, אדוני היושב-ראש, כי זה היה חשוב לחלוק עם עם ישראל כמה הרבה אנשים עמלו ופעלו ביחד לרגע החשוב הזה. אז אני רוצה לברך שהחיינו והגיענו ליום הזה, ולאחל לכל עם ישראל המון המון הצלחה, כמובן, בחירום ובמלחמה מצד אחד, אבל גם בפעילות השוטפת שלנו. מגיע לנו מדי פעם קצת אור באתגרים שיש לנו נכון להיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר הכלכלה ניר ברקת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת סגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אקריא להלן את שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות: קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר; קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת הימין הממלכתי – חברי הכנסת גדעון סער, זאב אלקין, שרן מרים השכל ומישל בוסקילה. ראשון הדוברים מתוך המסתייגים, קבוצת הימין הממלכתי, האם נמצאים כאן? אם כך, נעבור הלאה. קבוצת יש עתיד, חברת הכנסת מירב בן ארי? מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפי הסדר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לפי הסדר שלכם. אם כן, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, נתת קרדיט להרבה אנשים, יפה, נראה לי שמן הראוי להזכיר גם את שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי. אז יפה, אבל השר יכול להזכיר, בכל זאת, היא התחילה את הרפורמה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני הזכרתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דוד הזכיר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיברתי על השר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מגיע לה, ותרחיבי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיברתי על השר. הוא לא הזכיר, אז הזכרנו לו. אז הזכרתי. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> את צודקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, צריך גם להגיד, הייתי גם אומרת שזה הולך הרבה אחורה, אבל בואו נתמקד באורנה ברביבאי, שרת הכלכלה שהביאה את זה, וזה בסדר. הרי זה קרה במשמרת שלך, תמיד זה יהיה עליך, אבל היו גם אנשים שעבדו בזה ועשו עבודה טובה. לא סתם ביטן הזכיר, ונראה לי ראוי להזכיר, מה גם שהיא כבר לא בכנסת. אין סיבה. הקשבתי לכל הדברים שאמרת, ואני גם חייבת להגיד לך עוד משהו. דיברת הרבה בהתחלה על ערבות הדדית, וביחד ננצח, ובאמת האופוזיציה מתנהלת בצורה מאוד עניינית – אני לא יודעת אם אתה שם לב – מתחילת המלחמה. אבל לא יכול להיות שאתה מדבר, וברגעים אלה בתל השומר מותקפים שוטרים, מותקפים חיילים, ואתה לא אומר כלום. עכשיו, אני לא יודעת אם זה בגלל שעסקת ברפורמה, אבל it's all over the news. ורק שתבין שלפני שבוע שרים וח"כים מפה הלכו לשדה תימן להגן על חיילים שעכשיו הם עצורים, אבל כשחיילים לא יכולים להיכנס לבסיס תל השומר, חיילים שמשרתים בתל השומר – שקט, דממה. עכשיו, אתה יודע, זה קורה כשאתה מדבר. אז עוד פעם, אני לא חושבת שאתה צריך לשלוט בכול, אבל ברגעים אלה ממש חרדים – לא כולם; אמר לי חבר הכנסת בצלאל: הם לא מייצגים. נכון, הקשבתי. אבל עדיין יש אלפים שחוסמים את הבקו"ם. אתה יודע שאנחנו באוגוסט, ואתה יודע מי מתגייס באוגוסט, את זה אתה בטוח יודע, נכון? אי-אפשר להגיע לגיוס. והשוטרים – ואפשר גם לדבר על העיתונאיות. שתי עיתונאיות, אחת של ערוץ הכנסת, אחת של ישראל היום, חולצו על ידי חיילות. אז כן, אני מצפה – ובזה אני אומרת, ואתה תוכל להתעסק בעניינים שלך – אני מניחה שכשאתה עולה לכאן, אפשר מילה אחת על ההתקפות. תראה, מהשר לכישלון לאומי אני לא מצפה, כי הוא לא יגנה; הוא מגנה רק שמאלנים ששותים קפה בגינה ציבורית. אבל עכשיו שוטרים חוטפים מכות, לפרשים קוראים "נאצים", שתדעו, "ניאו-נאצים", על עיתונאיות – תסתכלו על רותם גולן, אתם מכירים אותה מפה, שכל הבגדים שלה – תראו איך מתייחסים אליה. נראה לי שזה ראוי, בטח ביום שמדינת ישראל מגייסת גיוס קרבי של חודש אוגוסט. אתה יודע מה? גם אם הוא לא קרבי, בטח שממך אני מצפה. מה שנקרא, ממנו יש לי אפס ציפיות – הוא לא פה, אבל אתה יודע – אבל ממך אני כן מצפה שתבוא ותגיד שכשחיילים מגיעים לבקו"ם, צריך להגן עליהם. קראתי עכשיו פרשן חרדי שאמר משפט מדהים, אני חייבת להקריא לך אותו. הוא אמר: ככה לא נראה מאבק למען לימודי תורה, למען לימוד תורה. והוא צודק, כי באלימות – ככה לא מגינים על לימוד התורה; להפך, ככה עושים נזק לכל אדם חרדי. באו אליי אחרי זה ואמרו לי: הם לא מייצגים אותנו. הינה, מאחוריך גם ינון, אבל בסוף אלו אלפים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ינון בעד. לא אמרתי בעד מה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואגיד לך עוד משהו, אמרתי את זה גם לפני כן: יש עוד אוטובוסים בדרך, אוטובוסים שלמים בדרך. עכשיו, רק שתדעו, הוציאו 500 צווי גיוס היום, ובגלל זה, זה גרם – הגיעו 2,000. מסתבר שאת הדרך לבקו"ם הם יודעים, אבל לעבור דקה מעבר ולהתגייס לזה – הם פחות מתחברים לאירוע. מילה אחרונה. אתה לא יכול – כששרים וח"כים אצים-רצים, עוצרים את ועדת הכספים ואומרים לינון: תעצרו את הוועדה, כשאצים רצים לשדה תימן; אבל לבקו"ם – דממה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביטן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דממה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הצל על הבמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, באמת, נאור אמר פה משהו, אבל זה כבר נאום שני שלי. אני פשוט מזועזעת ממה שקורה בתל השומר, ואם לא תעצרו את זה או תעשו משהו – יש עוד אוטובוסים של חרדים בדרך. מה יעשו שם השוטרים? זה לא החבר'ה בגינה ליד הבית של יולי שקמו והלכו למשטרה. זה לא זה. ואגב, זה שאתה אומר לי: מירב, זה הפלג הירושלמי – אבל מישהו צריך לעצור אותם. מישהו צריך לעצור אותם. אין מעצרים, אגב. רק שתדע שהעיתונאית שאלה: למה אתה לא עוצר את זה שתקף אותי? אז הוא אמר: ביקשו בלי מעצרים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. סיימתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני עובר, בחברי הכנסת של סיעת יש עתיד, לחבר הכנסת כהן. אתה מבקש לדבר, לממש רשות דיבור? בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יהיה בלגן. אי-אפשר לעבור על זה בשתיקה. יש אוטובוסים בדרך, אוטובוסים של מפגינים. צריכים לעצור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, בהצלחה. חוק טוב. אנחנו בוודאי נתמוך בו ובכל חוק שיבוא לכאן ויבטיח לנו באמת עתיד כלכלי שבו סל הקניות ירד. גם לכל האנשים הפקידים הטובים ממשרד הכלכלה. ואני מאוד מקווה שהתקנות תעבורנה כמה שיותר מהר. הציבור לא מבין, אבל אנחנו והשרים יודעים שלפעמים אתה מחוקק וזה נתקע בתקנות, ופה צריך להריץ את זה קדימה. אני רוצה לספר, ברשותכם, אדוני היושב-ראש, שאתמול נסענו, גם אני וגם חבר הכנסת נאור שירי. טיילנו ביישובים – טיילנו – נפגשנו עם ראשי הרשויות ביישובי הדרוזים. וזה דבר שצריך לעניין את כולנו, אופוזיציה וקואליציה, כי בימים האלה, כשאתה נכנס ליישובים הדרוזיים, אדוני השר, בכניסה לכל יישוב יש תמונות גדולות שמקבלות אותך, של הנופלים מעוטרים בדגלי ישראל. ואתה נכנס למשפחות, והמשפחות מקרינות ציונות, ויש לנו מה ללמוד מהן. מדברים איתנו ההורים השכולים על הקשר שלהם למדינה, על המחויבות שלהם למדינה. זה מדהים, אתה יוצא משם עם מלא מלא התרגשות, כמו שאתה יוצא מכל בית של נופלים בפגישות עם משפחות. אבל היות שחלק מהמיעוטים לא מתגייסים, אז גם הם וגם הצ'רקסים – אתה כל כך מעריך את זה, ואתה יוצא עם דמעות בעיניים. ואתה הולך לפגוש – טלי – את ראש הרשות, וכאילו אתה נמצא במציאות דמיונית, כאילו במציאות אחרת. אנחנו יודעים כולנו לשבת בוועדת הכספים ולהעביר מקצה אחד לשני 500 מיליון, 400 מיליון, 150 מיליון, ואתה פוגש ראשי רשויות כמו מע'אר – היינו במע'אר, שיש שם נופלים – והוא אומר: יש החלטת ממשלה על 290 מיליון שקל. אין לי כסף לשלם משכורות, כי קיבלתי רשות עם גירעון מאוד גדול, אני מנסה להבריא אותה, ועדיין לא מצליחים להעביר לי את הכסף. אתה חוכך בדעתך ואומר: אם זאת לא התאכזרות שלנו לאזרחים ישראלים שלנו, המיטב שבמיטב, אז מה זה? אני זוכר, כשאני הייתי ראש עיר והייתי יושב-ראש מטה המאבק של מרכז השלטון המקומי – כשהלכנו אז הלכנו, וקיבלנו מייד. ואני פונה לממשלה ולשר האוצר: מה אתם עושים? מה אתם עושים? מה, אתם עיוורים? אלה אנשים שהבנים שלהם, לצד הבנים והבנות שלנו, נלחמים יום-יום, מקיזים את דמם. מה אתם עושים? יד אחת מקצצת, גם ליישובים הערביים, כאילו הם לא אזרחים, הם איזה משהו, סרח עודף, ובאותה נשימה לוקחים גם את היישובים הדרוזיים והופכים את ראשי הרשויות לקבצנים שעומדים מול הממשלה ומבקשים שייתנו להם את מה שמגיע להם. אז אני מאוד מבקש מאנשי הקואליציה – נאור שירי מעלה את זה כבר בשבוע הבא או בשבוע הזה בוועדת הכספים – ומכל מי שמוועדת הכספים: תנשמו עמוק ותצביעו קואליציה כאופוזיציה, תריצו את הדבר הזה, שהאנשים האלה, האנשים הטובים, האחים שלנו, יוכלו לנהל את הרשויות שלהם ולתת לילדים חינוך ותרבות, לנקות את היישובים ולקלוט את מה שצריך לקלוט. נאור, תעשה את זה, ותעשה את זה בכל הכוח, אתה וולדימיר, ותצרפו את החבר'ה מהקואליציה, שבשבוע הבא – ינון, גם אתה נמצא שם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם מדברים איתי על זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ינון, אני שמח שאתה יושב שם. גם אתה תעשה את זה. בואו, תעזרו לראשי היישובים הדרוזיים. מגיע להם, מגיע להם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב בראש, חברי הכנסת – אדוני השר, שמעתי בקשב רב את הדברים שאמרת. שמעתי גם את הדברים שענתה לך מירב בן ארי – שהיה ראוי להזכיר את קודמתך בתפקיד, אבל לא נורא, זה יסולח. אין לי בעיה עם העניין הזה שלא הזכרת את השרה ברביבאי. לא על זה רציתי לדבר. רציתי לדבר איתך על הצד הכלכלי. יצרניות המזון מייקרות ונהנות. אתה בטעות אמרת שרשות התחרות אחראית לעניין הזה. לא. רשות התחרות לא אחראית לעניין הזה, זו זריית חול בעיני הציבור. רשות התחרות אחראית לנושאים פליליים שעושים יבואנים, יצרנים: תיאום מחירים, תיאום עמדות. רשות התחרות לא אחראית למחירים. לא יעזור, זה לא התפקיד שלה, ואם אתה לא מאמין, אני מפנה אותך לחוק. יצרניות המזון מייקרות ונהנות. לצרכן הישראלי, אדוני השר, קשה, קשה מאוד מאוד בסופר. סל המזון שלו עלה בעשרות אחוזים בשנה ושמונה חודשים. כל מוצרי המזון התייקרו ב-5.7% בממוצע בחודשים האחרונים. תנובה ייקרה את מוצרי החלב הבלתי-מפוקחים ב-3.5%, סנפרוסט – 4.5%, מעדנות – 4.2%, טירת צבי, אדוני – 9.6%, מאמא עוף – 9.8%, כלל מוצרי החלב – 10%, שטראוס – 7.5%, שמן זית יד מרדכי – 25%, שוקולית – 12%, חטיפים – 9%, ועוד הרשימה ארוכה ארוכה. לא רציתי לסקור את כל המדפים בסופר. מדינת ישראל, אדוני השר, על פי הבנק העולמי, במקום השני לאחר שווייץ ביוקר המחיה. למי שלא קלט את זה, אני אגיד את זה פעם נוספת: מדינת ישראל במקום השני, על פי הבנק העולמי, ביוקר המחיה. כדי לסבר את האוזן, בשווייץ ההכנסה לנפש, אדוני השר, מעל 100,000 דולר, מעל 100,000 דולר, ההכנסה בשווייץ; מדינת ישראל, שהיא אחרי שווייץ ביוקר המחיה על פי הבנק העולמי – רק 53,000 דולר לנפש, והיא במקום השני. אלא מה? שווייץ מדורגת Triple A בדירוג האשראי שלה, ומדינת ישראל – A, ואנחנו גם בסכנה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נסחרים ב-BBB. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. ואנחנו גם בסכנת הורדה, כי אדון שר האוצר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כנראה, או הממשלה שאתה חבר בה, לא מתכוונת להגיש תקציב מדינה, ואם לא תגישו תקציב מדינה, דירוג האשראי של מדינת ישראל נמצא בסכנה נוספת. זה ההבדל. שווייץ – 100,000, אנחנו – 53,000 לנפש. אנחנו במקום השני ביוקר המחיה אחרי שווייץ. לא ייאמן. ההכנסה לנפש בשווייץ, אדוני השר, היא פי שניים ממדינת ישראל, ומדינת ישראל ממוקמת מייד לאחר שווייץ, במקום השני, על פי הבנק העולמי. זה מה שמעניקה מדינת ישראל לאזרחי מדינת ישראל. אי-אפשר לחיות פה. זוכרים את הסרטונים של ראש הממשלה נתניהו כאילו הוא רוכש מוצרים בסופר – מה שכנראה מעולם לא היה ולא קרה – עם הבטחה ריקה מתוכן: אצלנו, כך הוא אמר, בממשלה שנקים, נוריד את המחירים? הממשלה קמה לפני שנה ושמונה חודשים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל נאנקת תחת המחירים במדפי הסופר – המדינה השנייה הכי יקרה בעולם, על פי הבנק העולמי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, גם לרשותך חמש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראשית, אדוני השר, אני רוצה לברך על החוק, גם אותך וגם את המנכ"ל. אני יודע שעשיתם עבודה יסודית. זה בעצם המשך ישיר של הרפורמה – אבל המשך חשוב – של הרפורמה שהתחלנו בממשלה הקודמת. אבל המבחן שלכם בסופו של דבר הוא ביישום, לא באישור של החוק הזה אלא ביישום, כי תמיד אנחנו נתקעים ביישום. ואני חושב שכאן התפקיד של המשרד יהיה מאוד מאוד חשוב, אבל לכיוון הנכון, והלוואי שנצליח. אבל אני רוצה להתייחס למה שקורה הבוקר בכניסה לבקו"ם בתל השומר. זה ביזיון וזו הפקרות – שלצערי כבר התרגלנו לזה בזמן הכהונה של הממשלה הזאת. הביזיון וההפקרות האלה מתרחשים – וזו עובדה – בחסות הקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הפלג הירושלמי, באמת. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, חבריי חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, מי שטרם התעדכן לגבי מה שקורה – חברת הכנסת גוטליב, אנחנו תכף נדבר – אפשר לעשות את זה, להתעדכן גם באמצעות מכשירי הטלפון בקומה הכשרה – עוד חוק הזוי וביזיוני שהעברתם כאן. ומעבר להפרת הסדר וחסימת המתגייסים שאנחנו רואים הבוקר, מדובר במתקפה על שלטון החוק, על הממלכתיות, מתקפה על מדינת ישראל. כן, זו מתקפה של תומכי הקואליציה על מדינת ישראל בעת המלחמה. ואני חייב לציין שזה המשך ישיר למה שקרה בשבוע שעבר בשדה תימן ובבית ליד, לפריצה המופרעת לבסיס צבאי ולבית הדין הצבאי, פריצה שהובילו אותה שרים וחברי כנסת מהקואליציה, וזו מתקפה גם על שלטון החוק וגם על הממלכתיות, מתקפה על מדינת ישראל בעת המלחמה. זאת פגיעה בביטחון המדינה. עד כמה המצב חמור? אין אף עצור או נחקר מהאירוע הזה בבית ליד, גם מתוך אלה שהכו חיילי צה"ל בבעיטות ובאגרופים. כולנו ראינו את התמונות האלה, אבל אין עצורים ואין נחקרים, כי השר לביטחון לאומי הוא ליצן ועבריין מורשע שמעודד עבריינות ותקיפה של חיילי צה"ל. זאת עובדה. לא ייתכן כי חבר הכנסת סוכות, שלא נכנס – פרץ לבסיס צבאי – טרם נחקר באזהרה; לא ייתכן כי חברת הכנסת טלי גוטליב – ובאמת אין לי שום דבר נגדך ברמה האישית – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אני פרצתי. גם אני פרצתי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת טלי גוטליב, כולנו היינו עדים לתמונה מזעזעת שאת נואמת בהפגנה וסביבך אנשים רעולי פנים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודעת שהם כוח 100? אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חמושים בנשק ארוך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים, זה כוח 100. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי הזרוע הצבאית של עוצמה יהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שעמד לידי זה לוחמים. דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שנראה כמו ניסיון הפיכה ומתקפה על שלטון החוק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, מי שעמד לידי – סליחה, מי שעמד לידי זה לוחמי כוח 100. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ניסיון של הפיכה צבאית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומתקפה על שלטון החוק. כן, חברת הכנסת טלי גוטליב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך, תתבייש לך. זה לוחמי כוח 100. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בכל מדינה רבע מתוקנת החסינות הפרלמנטרית שלך – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים, זה הלוחמים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כבר הייתה היסטוריה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים. זה לוחמים, עמדו לידי לוחמים. תיקח את המילים שלך בחזרה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד גיבור אחד של האירוע – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תיקח את המילים שלך חזרה, תיקח את המילים שלך בחזרה. זה לוחמי כוח 100. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת ניסים ואטורי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים. זה שקר, שיהיה ברור. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> סגן יושב-ראש הכנסת, שפעם מחזיק רישיון קבלן בניגוד לחוק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ופעם משחק עם הנשק בניגוד לחוק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תבקש סליחה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פעם תוקף את משפחות החטופים במשכן ופעם מתפרע במליאה ומפיל סדרן ממש כאן, ופעם פורץ לבסיס צבאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> פורע החוק הזה לא יכול שנייה אחת להישאר סגן יושב-ראש הכנסת. אי-אפשר להמשיך בזאת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא אומר סליחה? אתה לא מסוגל להגיד סליחה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר להמשיך ולבזות את הבית הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מסוגל להגיד לי סליחה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, אדוני היושב-ראש, אתה מתיר את דמי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מספיק – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מתיר את דמי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות מכאן לאזרחי ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ולדימיר בליאק, סליחה. אני מקשיבה לך תמיד, גם אם אני ממש לא מסכימה לך, אבל אתה מוציא פה את דיבתי. מספיק ש-ynet קראו ללוחמי כוח 100 "נוח'בות". עם כל הכבוד – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> את נאמת וסביבך אנשים רעולי פנים עם נשק ארוך, חברי הזרוע הצבאית של עוצמה יהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישי לך. תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שוב אומר. בכל מדינה רבע מתוקנת, חברת הכנסת גוטליב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך. אוה, אלוהים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היו מסירים את החסינות שלך והייתי נחקרת באזהרה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה כוח 100, עשו במלחמה הזאת מה שאתה לא עשית באף המלחמה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> את פוגעת בביטחון המדינה ואת תוקפת חיילי צה"ל. תתביישי לך. תתביישי לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אתבייש, אני ארים את הראש שלי בגאווה. אני אעמוד ליד לוחמי כוח 100 לפני שאני אעמוד לידך. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בזה שום גאווה. אין בזה שום גאווה. זו בושה גדולה, זאת בושה גדולה, לך ולמפלגת הליכוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך לשקר על דוכן המליאה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה – אבל היא הפריעה לי, מה לעשות? אני צריך עוד חצי דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לוחמי כוח 100. רעולי פנים, באמת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות מכאן – אני לא יכול ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו ראש אכ"א אמר שהמעצר היה טעות. מה קורה פה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לוחמי כוח 100. עומדים לידי רעולי פנים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך, אדוני, באמת – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות מכאן לאזרחי ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לגמרי לא קשור לדעה פוליטית שלי או שלכם. מדינה שנעלמת בהגנה על בסיס צבאי או על בית הדין, מחר תיעלם ברגע שאתם תצטרכו אותה בכל תחום. מהקואליציה המופקרת הזאת לעולם לא תקבלו סדר, ביטחון, חינוך לערכים, כלכלה צומחת שתבטיח לכם ולילדים שלכם את רמת החיים ואת איכות החיים שאתם ראויים להם, רק נאומים ריקים ומתלהמים, הרבה אוויר חם והתנהלות אינפנטילית. הקואליציה הזאת, שתוקפת את מדינת ישראל ומוסדותיה, צריכה ללכת הביתה, אחרת לא תישאר כאן מדינה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כוח 100 הוא תמיד רעול פנים, כמו כוח מצדה, לידיעתך. רשום לפניך, הוד רוממות חבר הכנסת – – – בכל הכבוד, תחזור בך. להעתיק מ-ynet זה אחלה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק את מבינה. 22 שנה עורכת דין, ועדיין משתתפת בהפיכה צבאית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם ירדתם מהפסים, ירדתם מהפסים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני באמת מקווה שהרפורמה הזאת תקל ולו במעט על יוקר המחיה, על האינפלציה הגואה, על דירוגי האשראי שנשחקים, על ההשלכות על הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. היום, 304 ימים למלחמה, 115 חטופות וחטופים עדיין בשבי החמאס. היום זה גם יום ההולדת של ילד קטן, אריאל ביבס. במציאות נורמלית ילד בן חמש חוגג עם החברים בגן הילדים עם זר, בלונים, עוגה. במציאות נורמלית ילד בן חמש קם בבוקר במיטה שלו לבית מלא בבלונים, בשירה, במתנות. במציאות נורמלית ילד בן חמש – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת שטרית, סליחה, זה מפריע. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במציאות נורמלית, יום הולדת חמש הוא יום מלא משפחה, סבים, הורים, אושר, צחוק, אהבה. במציאות נורמלית – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שנייה. חברת הכנסת שטרית, השיחה שלך מפריעה לחברת הכנסת צרפתי הרכבי לדבר. תודה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במציאות נורמלית ילד בן חמש לא נמצא 304 ימים במרתפי ארגון טרור אכזרי. במציאות נורמלית ילד בן חמש, ההורים שלו ואח שלו נמצאים בבית יחד. ב-7 באוקטובר מדינת ישראל הפקירה את אריאל ביבס. כבר 304 ימים שהיא מפקירה אותו ואת שאר החטופות והחטופים. אריאל ביבס חייב לחזור הביתה. כפיר ביבס, אח שלו, חייב לחזור הביתה. שירי וירדן ביבס, ההורים, חייבים לחזור הביתה. כל החטופות והחטופים חייבים לחזור הביתה עכשיו. אז אדוני ראש הממשלה, זאת האחריות שלך, אתה הראש. יש הסכם להשבת חטופים, והתפקיד שלך הוא לקדם את ההסכם, לא לטרפד אותו. ברשותכם, לכבודו של אריאל בן החמש, אני רוצה לסיים בשיר של נועם חורב, שיר מרגש שנקרא "ניפגש בחלומות". השיר נכתב בתקופת הקורונה, כשהיינו רחוקים אחד מהשני, אבל הוא כל הזמן מתכתב לי במוח עם המציאות שלנו ועם גורלם של החטופים. אז "ניפגש בחלומות" של נועם חורב: "עוד נחזור להיפגש, להסתכל שוב בעיניים / יש פקק תפילות כבד בנתיב של השמיים. / אבל החוט הדק בינינו אף פעם לא נקרע. / עוד נצחק שם על הכול, לא תהיה לנו ברירה. // עוד נצא שוב לטייל בבוקר של שבת, / נחזיר את השגרה האבודה לאט-לאט. / נקום מהספה, ננשום את האוויר, / למדנו עם הזמן שהכול כל כך שביר. // ובינתיים ניפגש בחלומות. / אני איתך בכל שעה, בכל הנשימות. / ואם אתה עמוק מתחת לשמיכה / תשאיר לי את הדלת חצי פתוחה. // אני שולחת ידיים ארוכות / הן מחבקות אותך עכשיו, הן מחבקות. / ורק תזכור שנייה לפני שאתה נרדם. / שגעגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם. // עוד נחזור שוב לשחק, להתפרק בחיבוק. / השנייה הכי קשה היא אחרי הניתוק. / ושער הדמעות שלי נפתח שוב לרווחה, / כי יש עוגה ויש נרות, אבל אין לי כאן אותך. // עוד נחזור להיפגש, נשכב סתם על הגב, / לא ניקח שום דבר כמובן מאליו. / וגם אם נרגיש שעברו מיליון שנה, / נמשיך, כאילו כלום, כאילו כלום לא השתנה". אז אני באמת נושאת תפילה שאריאל ביבס וכל משפחתו יחזרו במהרה לישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר להתחיל שום נאום היום ושום דבר בלי להזכיר שוב את אריאל ביבס ליום הולדתו, כי הדבר היחיד שאנחנו יכולים לקוות, לילד שחוגג היום יום הולדת חמש – שהוא לא מורעב, שהוא רואה אור יום, ואני רוצה לקוות שאימא שלו לידו, שלפחות הוא זוכה לחיבוק. אני מקווה שאולי אפילו היום נצליח להחזיר אותו הביתה. רציתי להתייחס שנייה – מירב בן ארי עלתה ודיברה כמובן על האירוע שהיה בשבוע שעבר בשדה תימן, ואמרה שצבי סוכות רץ להגן על חיילים. לא צבי סוכות ולא השר המיותר ביותר בישראל – אפילו לא בישראל; השר המיותר בעולם כולו, השר עמיחי אליהו – לא רצו להגן על חיילים. לא הם ולא סגן יושב-ראש הכנסת, שיושב פה, ואטורי, לא רצו להגן על אף חייל. הם רצו בשביל ציוצים, הם רצו מתוך פופוליזם בשקל, הם רצו בשביל לייקים, ואולי הם רצו פעם אחת לראות איך נראה בסיס מבפנים, כי הם לא זכו לזה – מה לעשות, לא שירתו בצבא. ואם החיילים כל כך חשובים להם, הם מוזמנים להתגייס. ואם כוחות הביטחון כל כך חשובים להם, אז למה עכשיו הם לא רצים לתל השומר, להגן על כוחות הביטחון, שקוראים להם "נאצים" ומנסים לפגוע בהם? ואני רוצה לספר על עוד דבר שקרה בתל השומר בשבוע שעבר. הייתה שם כתבת בשם אילנה קוריאל, כתבת של ynet. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> עמיחי אליהו שירת בצה"ל. היה לוחם בצה"ל ועשה שירות – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל החבר שלו לא. אני רוצה לספר לך משהו, דן. אני לא יודעת אם אתה מכיר את אילנה קוריאל. אילנה קוריאל שוקלת, לדעתי, אולי 48 קילו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 48 קילו, רזונת, קטנטונת, עושה עבודה מסורה. במקרה היא גם מבאר שבע, אני מכירה אותה מימים-ימימה. אילנה הלכה לעשות את עבודתה, הלכה לסקר את מה שקורה בשדה תימן. היה צריך לחלץ אותה. נשים עטופות בדגלי ישראל ירקו עליה. טלי, נשים ירקו על נשים אחרות. אי-אפשר לתאר בכלל את הטראומה הזאת, שהיא נמחצה שם והיה צריך לחלץ אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו טראומה מהמעצר של הלוחמים שלנו, סורי, זו הטראומה שלי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי מה להתווכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו הטראומה שלי. אני בטראומה ממעצר של לוחמים – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא אחד על חשבון השני, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, בסדר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שקרה בשבוע שעבר הוא מסוכן. המדינה הזאת נכנסה לשסע שמעולם לא היה כמותו, לשנאה הדדית שמעולם לא הייתה כמותה, מעולם. ובחסות מי ובשם מה? בשם פופוליזם בשקל. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שתדעי שעמיחי אליהו היה צנחן ונלחם במלחמת לבנון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו חובתו, כמו כל אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, אבל אמרת שהוא לא שירת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. כמו כן, בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, מונחות על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל מדיונה בדוח הכספי לשנת 2023 של הקרן לאזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת מאיר כהן. אתמול עשינו סיורים. לא רק אני, אני מניח שרובכם מבלים בכפרים הדרוזיים, ועולה השאלה מתי, לפי מה שאתם הבטחתם, תביאו תיקון לחוק הלאום או תיקון לחוק שיסדיר את המעמד של החברה הדרוזית במדינת ישראל. אני לא אנקוב בשמות, אבל אתם הבטחתם שתעשו את התיקון הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם את התקציב שהבטיחו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התקציב, אנחנו דואגים לזה, ולדעתי, גם בעזרת חבר הכנסת ינון אזולאי ויו"ר ועדת הכספים תגיע החלטת הממשלה 708, אם לא השבוע אז בשבוע הבא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הגיעה אתמול, וביום רביעי ידונו על זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אגב, אתה יודע בזכות מי? לפרגן לעצמי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה חדש? אם לא תפרגן לך מי יפרגן? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כל מי ששותף – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, על ה-108? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. מה שעלה לוועדה – חד-משמעי אנחנו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> עולה ביום רביעי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזכות? לא, אני אחכה שאתה תפרגן לי, בטח. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אין סיכוי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כל מי ששותף לזה יבורך, כי באמת צריכים את הכסף הזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמן. אז כל הכבוד, קודם כול, שמביאים את החלטת הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא בהחלטת הממשלה, אני הייתי עושה החלטות שונות, אבל בסדר, אני שם את זה בצד. העניין של חוק קמיניץ וחוק הלאום, זה משהו שאני לא יודע איך אתם לא נתקלים בו כל פעם שאתם מסתובבים בחברה הדרוזית. אני רוצה להגיד לכם שלי כחבר כנסת, למרות שאני הצבעתי נגד – לא הצבעתי נגד חוק הלאום, כי את זה העברתם בקדנציות שונות; אני הצבעתי בעד התיקון לחוק הלאום, שכן נותן את המילה "שוויון", ומייחס לחברה הדרוזית שוויון בחברה מתוקנת במדינת ישראל. כי יש קטע אצלכם, אני אגיד, בצד הזה, השמאלי מפה – ועכשיו בכלל אפשר לדבר על מה זה ימין ואיך מדינת ישראל ממתינה לתגובה מאיראן, ותודה רבה, ממשלת הימין, על הביזיון הזה – איך זה נהיה, כאילו הם צריכים להתחנן אליכם, החברה הדרוזית, שתיתנו להם את ההכרה ואת השוויון שמגיעים להם. איך יש לכם בכלל פנים לדבר עם החבר'ה? איך יש לכם פנים להיכנס ליישובים ולבקר ולהביע תמיד את הצער וההזדהות, ולהגיד שיש ברית דמים בין החברה הדרוזית למדינת ישראל, אבל לתת להם את השוויון הבסיסי, גם בהכרה, גם בזכויות וגם בחוק קמיניץ – כשאתם מסרבים עדיין לחבר לחשמל שכונות שלמות ולהסדיר את כל נושא התכנון והבנייה בכפרים וביישובים, ותוכניות מתאר ואלף ואחד תקציבים שהם צריכים לקבל מהמדינה, בדיוק כמו כל יישוב יהודי במדינת ישראל – זה לא. זה עדיין נשגב מבינתי, איך אתם לא מסוגלים לעשות את זה. אבל הלוויות – אתם תמיד שם, תמיד לוחצים את הידיים. יש גם שרים שמגדילים לעשות ומעלים את התמונות. איך הם אוהבים את התמונות, להראות: אנחנו תמיד שם ותמיד נהיה, ותודה רבה על התרומה – עד שזה נוגע לשוויון, עד שזה נוגע לחיבור לחשמל, עד שזה נוגע לתכנון ובנייה ועבירות תכנון ובנייה במדינת ישראל. אבל לזה כמובן חבורת הצרצרים, אני לא מצפה מכם. אני שוב חוזר לאירועים שעכשיו קורים בכניסה לבקו"ם במדינת ישראל. וזה כבר לא עכשיו, אלא הפרעות האלה של הפלג החרדי הירושלמי, וכל אחד, זה התירוץ שלו, הוא כבר נותן את השם של הפלג שמותר או אסור לו להפגין. גם עיתונאים, תוקפים אותם עכשיו בכניסה. למשל, עיתונאית מערוץ הכנסת – אני לא יודע אם אתם ראיתם – שופכים עליה מים, זורקים עליה בקבוקים, לוקחים צואה מהפרשים וזורקים עליהם. אותו דבר היה בשדה תימן, עם החתולים הסמוראים, שנהרו לשם, שתקפו את אורי איזק מערוץ 12. גם זה כבר בסדר, וזה מצטרף לתקיפות עיתונאים, גם בהפגנות, גם במשחקי כדורגל, עם חיים לוינסון. זה כבר נהיה גם שגרה. אתם מנרמלים את כל הטירוף הזה, החל מפריצות לבסיסי צה"ל, תקיפות עיתונאים. זו המדינה שאתם מביאים אותנו אליה, ממשלת הימין ימין. אין סדר, אין חוק, אין כלום. אבל הביזיון הכי גדול, שעוד ידובר עליו אני מניח, זו הציפייה שלנו שמדינת ישראל, המעצמה הגדולה, שגדול הדור, מר ביטחון, עם השלטים של טראמפ ופוטין וכל הווג'ראס שכאילו אתה עושה עלינו – אנחנו יושבים ומחכים שמישהו יתקוף אותנו, ואז אנחנו נתכנן את התגובה על התקיפה. זה ביזיון. אני פשוט בהלם, פשוט בהלם, איך מדינה שלמה יושבת ומחכה. אתה כבר מכין את המים בממ"דים, אנשים מבטלים אירועים, כי מישהו אמור לתקוף אותנו. זו פשוט שערורייה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. זה במקום שראש הממשלה יעלה ויגיד דבר אחד: טיל אחד שיעוף עלינו – אין ביירות, ועכשיו נראה אתכם תוקפים. זה ביזיון. ימין ימין, לעד אתם תיזכרו לאן הבאתם את מדינת ישראל. עם אפס הרתעה. אפס הרתעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, רציתי לשתף ממש מנקודת מבט אישית את מה שקרה במוצאי שבת, שהייתי פשוט עדה לו בעיניי, וגם את הפתרון שאני מציעה. באמת אני חושבת שכל המאורע הזה של מוצאי שבת היה יכול להימנע, וחשוב לי מאוד לספר כאן את הדבר, במיוחד לחבריי בקואליציה, שיקבלו רגע פרספקטיבה קצת אחרת. קודם כול ולפני הכול, היום הוא היום ה-304 למלחמה, ויש לנו עדיין 115 חטופים וחטופות, ולפני הכול, לפני כל דבר שנעסוק בו, זה החשוב ביותר. אני רוצה לספר שבשבוע שעבר, ביום חמישי, הגעתי לעצרת לציון 300 ימים למלחמה ולשבי בכיכר החטופים, ובמוצאי שבת הגעתי לבגין להיות לצד משפחות החטופים שבאו להפגין, הפגנה חוקית לכל דבר, יש להגיד. אני רוצה לספר יש לכם מה קרה שם. הייתה הפגנה, היו נואמים, הגיעה האוכלוסייה להפגנה, וכשהסתיימה ההפגנה והאנשים רצו ללכת לביתם, ואני ביניהם, ניגשנו למקום שתמיד אנחנו יוצאים ממנו מההפגנה, למעבר. שם עמדו משאיות שחוסמות את הכביש, מה שבדרך כלל עושה המשטרה כנראה כדי לעצור מפגינים מלרדת לכבישים ולעשות חסימות כבישים, מה שכמובן אני לא מעודדת. מהצד, מהצדדים של המשאיות, יש מעברים, שאנשים הולכים ברגל. מה החליטה המשטרה לעשות באותו רגע? היא פשוט חסמה את המעבר. עכשיו, מגיעה קבוצה מאוד גדולה של מפגינים שרוצים ללכת הביתה, אנשים רגילים, נורמטיביים, כמוני-כמוכם, אנשים בגיל של ההורים שלי, אנשים שבאו להזדהות עם משפחות החטופים ועכשיו רוצים לשוב הביתה. יש לציין שהמעבר הוא ממש ליד תחנת הרכבת ובדרך לחניונים. המשטרה, באמת, בעקשנות בלתי מוסברת, לא מוכנה לפתוח את הפתח שממנו כולם רגילים לצאת. אני ניגשת לשם – צפיפות נוראית, צוואר בקבוק משוגע, מתחילים דחיפות ועניינים, סתם, סתם, סתם. אירוע מיותר. אני אומרת לשוטרים בצורה הכי מכובדת, כמו שאני יודעת לעשות – ניגשת אליהם ברוגע, מציגה את עצמי ואומרת להם: חבל, אנחנו מייצרים פה צוואר בקבוק שיגרום לאירוע מיותר. בואו תפתחו את המעבר כמו תמיד, האנשים יעברו, ילכו לביתם. הכול טוב. הם סירבו בתוקף לפתוח את המעבר. משם התגלגל אירוע מטורף. אני הייתי עדה בעיניים שלי לאיך שזה התנהל. ניגשתי למפקד של הכוח שם – לא היה עם מי לדבר. הם לא רצו להקשיב, הם לא רצו לפתור את העניין. זה היה נראה כאילו הם עשו את זה הפוך על הפוך בכוונה כדי לייצר איזו פרובוקציה. האנשים רצו ללכת הביתה. עכשיו, כשאני רואה שלוקחים אדם בגיל של אבא שלי, נורמטיבי לחלוטין, ומטיחים אותו הצידה בלי סיבה, הדעת נטרפת; אזרח נורמטיבי רגיל שלא עשה שום דבר לאף אחד. משהו לא טוב עובר על המשטרה. זה לא דמיון, אנחנו לא מדמיינים את זה. אני ראיתי את זה בעיניים שלי. אין שום סיבה שהאירועים יידרדרו למצב הזה. באתי בנועם, ברוגע, בכבוד לשוטרים, למפקדים, ניסיתי לפתור את המצב. סתם עקשנות. אחרי לחץ מסיבי מאוד – אוקיי, אנחנו נאפשר לנשים בהריון ולאנשים מבוגרים. סתם. אחר כך הם פתחו את המעבר והאנשים הלכו לבתים. זה פשוט היה מיותר. זה יצר אווירה נוראית והידרדרות של סיטואציה שפשוט לא הייתה צריכה לקרות. אני מבינה ויודעת שזה קורה בעוד הרבה מקומות, וזה הפך להיות פרקטיקה של המשטרה. אני שואלת: מה קרה למשטרה המופלאה שלנו? אני הייתי בהלוויות של לוחמים מהמשטרה אחרי 7 באוקטובר, אנשים שמקדישים את חייהם לטובת אזרחי ישראל. אין לי דבר נגד המשטרה והשוטרים שעושים למען אזרחי ישראל, אבל משהו לא טוב קורה לארגון הזה ולמפקדים שלו, אם הם הפכו להיות עושי דברו של השר העבריין בן גביר. אני קוראת לשוטרים לא להיות הלוחמים הפרטיים, המיליציה הפרטית של בן גביר. התפקיד שלהם הוא להגן על כל אזרחי ישראל. אזרחים לא צריכים להרגיש שהמשטרה נגדם ופוגעת בביטחון שלהם, וזה היה יכול להימנע. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נחשפתי למכתב ששלח שר החינוך, ביחד עם יושב-ראש השלטון המקומי, בקשר לקיצוץ של 250 מיליון שקלים מתוכנית ניצנים. מישהו מכיר את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק מקשיבים לך. אתה תמיד תביא לנו דברים ייחודיים – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 250 מיליון שקלים. עכשיו, ככה, לסבר את האוזן, לפני שעוד הייתי נבחר ציבור ברשות המקומית הובלתי את המחאה עושק הצהרונים ב-2016. בעקבות המחאה, אנחנו יודעים, ביחד עם קרן מרציאנו, תוכנית חיסכון, הגענו לחוק הצהרונים. ועכשיו אני קורא ששר האוצר החליט לקצץ 250 מיליון שקלים. בעצם תוכנית ניצנים מסבסדת את העלות החודשית של צהרון לפי מדרג סוציו-אקונומי לכל רשות. הקיצוץ הזה, אם הוא יקרה, יפגע ישירות בכיס של ההורים. זה עוד נטל כלכלי עלינו שהממשלה הזאת דואגת לו בזמן מלחמה. מדהים שאף אחד לא יודע על מה מדובר. אדוני שר הכלכלה, ידוע לך על מה מדובר? אנחנו מדברים כאן על הורדת יוקר המחיה, ומתחילת שנת הלימודים הבאה כל הורה במדינה ישלם למעלה מ-100 שקלים בחודש תוספת על העלות החודשית של הצהרון. שניים, שלושה ילדים – תעשו את החשבון השנתי – זה אלפי שקלים. אני רוצה להקריא כמה דברים מאותו מכתב ששלח שר החינוך. אני תוהה למה שר החינוך צריך לשלוח מכתב ולא לקבוע פגישה עם שר האוצר; אפשר לדבר לפעמים על הדברים, כשמדברים אנחנו יכולים לפתור: תוכנית ניצנים נבנתה ביסודה כחלופה להארכת יום הלימודים וסבסודה על ידי המדינה, כדי להקל על הנטל הנגזר מכך להורים, תוך הנעת המשק – עכשיו, אנחנו בזמן מלחמה. מה יותר חשוב מלהניע את המשק שלנו ולאפשר להורים להתעסק בפרנסה ובעבודה? כי מי שלא יוכל לשים את הילד בצהרון, צריך לסיים את העבודה מוקדם יותר. ואנחנו צריכים לדאוג – המדינה רוצה שההורים יצאו לעבוד, כמובן, נשים וגברים. לצד המצב המלחמתי והצרכים התקציביים העומדים בפנינו ובפני מדינת ישראל, אנו מתריעים כי מצב המשפחות בעת הנוכחית הינו מורכב במיוחד, הן עבור ההורים וודאי עבור הילדים. אי-אפשר שלא למחות על קיצוץ של 250 מיליון שקלים, שפוגע בסופו של דבר בכיס של כל הורה במדינת ישראל. מאות שקלים – עד שהגענו למצב שבו המדינה מכירה בזה שיום הלימודים הוא יום לימודים קצר, וצריך למצוא חלופה להורים, ויש צהרון, והמדינה מסבסדת, עכשיו שר האוצר החליט להכניס את היד לכיס שלנו ולהעלות את המחירים של הצהרונים בחזרה. אני אשמח שחבריי בקואליציה יבדקו את הנושא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדקתי. זה לכיתות א'-ב', קיצצו בכיתות א'-ב'. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיתות א'-ב' וגני ילדים, קיצצו בכיתות א'-ב' וגני ילדים. זאת אומרת – טלי, חבל, כאילו, אלה הדברים, אני חושב שאין עליהם מחלוקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין שאלה. אני בדקתי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין ימין ואין שמאל. כל הורה במדינת ישראל שצריך לצאת למקום העבודה, לפרנס את הבית שלו, צריך לדאוג לכך שהילדים שלו, שמסיימים ב-12:45 את הגן, תהיה להם מסגרת חינוכית ראויה, ואלה צהרונים. ועכשיו המדינה באה ואומרת: תקשיבו, אנחנו מקצצים. על חשבון מי? על חשבון הילדים. אדוני היושב-ראש, לפני שאני אסיים, אני רוצה להתייחס ל-115 חטופים וחטופות, לאריאל ביבס, שחוגג יום הולדת חמש. אני תוהה איך אנחנו והציבור הרחב לא עושים, לא לוקחים חלק יותר אקטיבי בדבר הזה. התשובה היא שאף אחד כאן בתוך – האקווריום, אני קורא לזה – המליאה, אף אחד לא יכול לתאר לעצמו מה זה ילד שבוי בידי חמאס. לאף אחד אין את האומץ לחשוב אם הילד שלו עכשיו היה יושב במנהרות חמאס. ואנחנו צריכים להיות אמיצים ולא להוריד את הנושא מסדר-היום, ולדאוג שכל החטופים והחטופות יחזרו, בעזרת השם, במהרה למדינת ישראל ולמשפחות שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים הלאה בנימוקי ההסתייגויות. חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח. אם כן, אנחנו עוברים לסיעת המחנה הממלכתי. ראשון המנמקים – חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברי וחברות הכנסת שהזכירו את האחים, האחיות, הבנים, הבנות, הנכדים, הסבים, הסבתות – הסבתות חזרו – שנמצאים בשבי החמאס. אני אומר לכם בתור מי שבא מהדרום, חי בדרום, משפחתי שם וחבריי ובני משפחתי – חלקם חזרו, חלקם כמוני, כל הזמן שם, אבל חלקם נמצאים בחוץ, עדיין במלונות, פזורים בארץ, ולחלקם קשה לחזור – קשה בגלל הטראומה, קשה משום שהטרור הצליח לחרוץ בנשמותיהם שסעים קשים, וקשה משום שאכן קולות המלחמה נשמעים הרבה פחות מבעבר, אבל עדיין קיימים. ובהינתן כל זאת, אדוני היושב-ראש, אני אומר שחובתנו – חובת מדינת ישראל, חובת ממשלת ישראל, חובתו של ראש הממשלה – להתייצב עם הפנים לצפון, להרגיע את הדרום, להגיע אל אותו מתווה שהוסכם בקבינט המלחמה, אותו מתווה שלצערנו חשנו לפני כמה חודשים שראש הממשלה אינו מתכוון לקיים אותו, המתווה שהוא עצמו כונן, ולהגיע אל יישום המתווה להשבת החטופים, על כל המחירים שבו. לא כי בדרום הכול מושלם אנחנו פונים אל הצפון, אלא כי התפוקה השולית של המבצע הולכת ופוחתת, והסיבה היא סיבה חיובית בעיקרה: בתשעת – עוד מעט עשרת החודשים של המבצע, אנחנו מוטטנו את עיקר היכולות המשמעותיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי. אין מצב שבכמה שבועות אנחנו מחדשים את הכוחות הללו. וגם מי שגר, כמוני – ושכניי וחבריי ושותפיי צריכים לדעת שזאת המציאות כדי שנוכל לעשות מה? להחזיר את השקט, את היציבות, לפחות הסבירה, ההגיונית, גם לצפון. אנחנו חייבים לקחת את המחירים שכלולים במתווה הזה, ולא להישען על אמירה שאין לה על מה לסמוך של "עוד רגע מנצחים". חברות וחברים, חיילות וחיילים, אנחנו עשרות שנים נלחמים ביהודה ושומרון. אני רואה כאן במקום הזה אנשים שדרכו בסמטאות קסבה ובפיסטינים ורדפו אחרי מחבלים בעשרות השנים האחרונות, וככה זה נמשך גם כעת, לצערי הרב, וכך יהיו פני הדברים גם ברצועת עזה. אל נשלה את עצמנו שאנחנו כפסע לפני איזה ניצחון מוחלט. אנחנו לפני שנים של מאבק. וגם סוגיית שחרור המחבלים, שהוא מחיר גדול, עומדת מולה מדיניות. המדיניות שלנו, חופש הפעולה שאנחנו נצטרך להגדיר לעצמנו, תעמוד מול המחיר הזה. אני רוצה לסכם, חברים וחברות. אנחנו נמצאים בסיטואציה שכבר לפני כמה חודשים היה אפשר לעצור את הלחימה, לא מפני שאין לנו מה לעשות שם בתחום הצבאי, אלא מפני שנשמות רכות של צעירים וצעירות ומבוגרים ישראלים וישראליות במספרים תלת-ספרתיים נמצאים שם, והם צריכים לחזור הביתה. אסור לנו להפקיר אותם פעם שנייה, וחובתנו לקחת את המחירים הללו, את הסיכונים הסבירים האלה. ויש לכך עוד נימוק אחד גדול, אדוני היושב-ראש. בניגוד לשמועות, אנחנו חזקים, אבל איננו כול-יכולים. גם הצבא הרציני הזה, העוצבות המשמעותיות, החטיבות והגדודים של המילואים, צריכים לנוח. יש לנו עוד משימות גדולות, ומי שמתכוון ברצינות להתבונן בצפון, צריך להיערך לכך, לתת את הנשימה, צריך לתת לכוחות שלנו לחזור אלינו. והבונוס הנוסף, אדוני היושב-ראש, הוא כמובן הקואליציה האזורית שתכונן במהרה בימינו כנגד איראן, ובתנאי שנדע לעצור ולקבל את ההחלטות הנכונות. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, לרשותך חמש דקות. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אריאל, "לולו שלי, כמה חיכיתי כבר להפוך לדודה בעצמי. נולדת קטני ועם צהבת, ואימא שירי ממש שמרה עליך מכל משמר. אבל כשהגעתי לבקר אתכם בבית החולים, ישר לקחתי אותך לידיים וצילמתי לנו תמונה למזכרת. סבתא מרגיט אמרה: מה? לי שירי לא הסכימה עדיין להחזיק אותו. אבל אני, מרוב התרגשות, לא שאלתי וישר גנבתי אותך להסנפה של דודה. גדלת להיות ילד שובב ועם צחוק מתגלגל. סבא וסבתא ממש השתגעו ממך. מבחינתם יש סוף-סוף ג'ינג'י שימשיך את השושלת. ליה, אלון וארז שלי התאהבו בך מייד, רק חיכו לראות אותך ולשחק איתך כל יום. אני זכיתי תקופה קצרה לקבל אותך כל בוקר בגן ולבלות איתך את היום. תמיד נכנסת בחיוך מבויש ולכל שאלה ענית בצחקוק. יש לך עוד הרבה מה לדעת, ללמוד ולראות. לולו, הלוואי שעוד נוכל להיפגש, ואני ארשה לך דברים שאימא לא מסכימה ודודה כן. להגניב לך משהו טעים כשאימא לא יודעת. הלוואי ויקרה לנו נס ונזכה לראות אותך שוב. אוהבת אותך הכי בעולם, דודה דנה". את הדברים האלה כתבה דנה סיטון, אחותה של שירי ביבס, דודה של אריאל, שהיום מציין יום הולדת חמש רחוק בעזה. דנה, חברה טובה, שלחה לי את הדברים האלה הבוקר ופילחה לי ולאחרים את הלב. אריאל, כפיר, שירי, ירדן ו-111 חטופים נוספים עדיין בעזה כבר 304 ימים. יש משהו מביך בעובדה שכאן שגרה – גם חוקים שאינם קשורים למלחמה – בזמן שעבור רבים כל כך העולם התהפך, האדמה רעדה והשמים נפלו. יש גם פעולות נדרשות שחייבים לעשות, אבל יש גם העניין הבסיסי הזה של ערבות הדדית פשוטה שקצת חסרה כאן. נדמה לי שאת זה דנה מבקשת מאיתנו – שלא נשכח, שלא נחזור לשגרה, שנפעל ללא לאות עד שאריאל וכולם ישובו הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו? חבר הכנסת מתן כהנא, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לדברים שאמרתי בבוקר, אני אמשיך גם עכשיו. בשבוע שעבר הלכתי לניחומי אבלים במג'דל שמס והמשכתי לסיור בהתיישבות באצבע הגליל, ופגשתי שם את אנשי ארגון "הביתה. חוזרים לגליל", שמחזקים במגוון פעילויות הן את הקיבוצים שנאלצו לעזוב את בתיהם והן את הקיבוצים שנמצאים במרחק שכבר מאפשר להם להישאר, אבל בפועל החיים שם מאוד מאוד לא פשוטים. אני רוצה לקרוא דברים שאנשים שגרים בקיבוצים האלה כותבים. עכשיו אני מקריא משהו שכתב אדם בשם ניסן זאבי, והוא כותב כך: כן, הבית שלנו רועד. כבר עשרה חודשים האדמה שלנו לא מפסיקה לרעוד, ואנחנו עושים מה שניתן כדי להחזיק חזק, לשמור על יציבות, לשמור על מה שנתפס אצלנו בית, כי בית בשבילנו זה לקפוץ לנחל; בית זה לחכות לגשם הראשון; בית זו פריחת הנקטרינה והאגס; בית זה לטייל בשבת בשבילי ההרים; בית זה כל הנופים והאנשים היפים של הגליל העליון. ודווקא כעת על כולנו לזכור שזה הבית שלנו ובסוף נחזור הביתה. עד אז עלינו לדאוג לקהילות שכאן מחזיקות את הבית ולאלה שעדיין לא כאן וכל כך מתגעגעות. לכולנו יש כאן משימה – לדאוג שהבית לא מתפרק, שהקהילות מחזיקות מעמד, שהתקווה לא תיעלם. זה הזמן לחזק את האנשים סביבכם, כי יבוא יום והמעשים שלנו והתקופה הזאת יירשמו בדפי ההיסטוריה של ישראל. אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שהאנשים שם מרגישים ממש כמו בדור מייבשי הביצות של החולה, ממש נאחזים בקרקע. אני אקריא עוד משהו, ואם יהיה זמן אני אפרט מעט יותר. את מה שאני אקרא עכשיו כתבה מנהלת העמותה "הביתה. חוזרים לגליל". קוראים לה הדר פרימור-גדמו. היא גרה בקיבוץ איילת השחר. היא לקחה על עצמה לעזוב עבודה טובה מאוד כדי לנהל את הגוף הזה, שתומך באנשים שנאחזים בהתיישבות בגליל העליון. כך כותבת הדר: חזרתי צרודה היום הביתה. אחרי שדיברתי המון, כך מסתבר, וכנראה שלא באמת צריכים המון מילים כדי לספר את הסיפור שלנו פה בצפון. בעיקר צריכים לבוא ולראות בעיניים את הכבישים והשבילים ריקים מאנשים, לנסות ולהבין גם דרך המפה מה זה השישייה – של הקיבוצים המפונים – או השמינייה – של קיבוצי קו העימות שאינם מפונים, אבל כדאי לנסות ולהבין את זה בעיקר דרך הרגליים ההולכות בדשא ליד הנחל בקיבוץ דפנה. אני רוצה רגע, עצירה מתודית, להגיד לכל מי שחושב לנסוע עכשיו לגליל, נא לעשות את זה בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא לקחת את זה כקריאה לצאת עכשיו, אלא להישמע להנחיות פיקוד העורף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה ממלכתי אתה, מתן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לגמרי. אני ממשיך את דבריה של הדר: צריכים לבוא לכאן, לגליל, כדי להבין באמת מה זה אומר שכביש 918 נחסם לשני הכיוונים לתנועה עקב שרפה שהתחדשה מנפילת מיירטים – אגב, זה קרה לי בשבוע שעבר; אותה רקטה שהרגה את חבר קיבוץ הגושרים, שרפה שנמשכה עוד ימים אחר כך – ולמצוא פתרונות, כי עכשיו צריכים לתכנן נסיעה חלופית ואין קליטה של GPS. אבל בעיקר, בעיקר, כדאי לבוא אלינו לגליל כדי לפגוש אנשים. תבואו כדי לפגוש את ערן שחר מקיבוץ דפנה, אשר סיפר לנו על ההרחבה שאי-אפשר כרגע בכלל לגור בה, כי היא בשטח נחות וחשוף, ערן, שלוקח אותנו לראות את פגיעת הרקטה בבית הספר הר וגיא וגם את הסוכה שנשארה עומדת ליד אחד הבתים. תבואו כדי לפגוש את טום וייזר מקיבוץ להבות הבשן, שמדברת חינוך ומספרת חינוך וסיפור של קהילה חזקה שמבינה שהחינוך והקהילה הם אלו שמחזיקים אותם בימים אלה, והם הדבק הכל-כך חשוב הזה שמאפשר לנו לצלוח את הימים האלה ביחד. תבואו כדי לפגוש את רוני, שעברה מקיבוץ מנרה המופגז והשתלבה כמובילת בית בלהבות הבשן אחרי כמה וכמה מעברי דירות זמניות. תבואו כדי לפגוש את איילת פחימה, שיכלה לעבוד כמעט בכל מקום שהיא תרצה, אבל בחרה לעבור צפונה לחודשיים שלמים ולגור עם קבוצה שלמה של בנות נפלאות וחדורות מוטיבציה ושליחות ולהשתלב במערכת החינוך הבלתי-פורמלי בקיבוצי הצפון. תבואו לפגוש אותם ואותנו. עכשיו, כשעברתי על התמונות, ראיתי את העוגן התלוי בבית הילדים בקיבוץ להבות הבשן, ואני חושבת שזה דימוי כל כך סמלי ומדויק. העוגן שהחינוך מהווה עבורנו בימים טרופים אלה הוא כזה שמאפשר להורים לחשוב או לדמיין את החזרה הביתה לגליל, אולי לא היום או מחר, אולי כשיהיה פה קצת יותר רגוע ואפשר יהיה לגדל פה ילדים בלי שהם ידעו שחיפושית זה לא רק חיה. החינוך והקהילה והאנשים – זהו עוגן, עוגן שמאפשר מחשבות על בית ויציבות בתקופה כל כך רעועה ומורכבת. תודה שבאתם – היא אומרת למי שבא לבקר – באמת, זה עוזר לנו להבין שאנחנו לא לבד ושיהיה מי שיהדהד את הסיפור שלנו פה בגליל גם במסדרונות בירושלים. ולמי שתוהה מה עוד זה חיפושית – כשאין מיגון בבתי הילדים, בהישמע אזעקה, הם צריכים לשכב על הרצפה כמו חיפושית ולהגן על הראש. "הביתה. חוזרים לגליל". הייתי בבית הילדים בקיבוץ להבות הבשן, והמרחב המוגן הכי קרוב הוא במרחק 40 מטר, אבל עכשיו לך תיקח תינוקות וילדים, פעוטות, ותריץ אותם, 30 ילדים, למרחב מוגן, כשלפעמים הפיצוץ מגיע יחד עם הסירנה. אז זה מה שיש להם – חיפושית. הם משתבללים בתנוחת חיפושית בתקווה שזה יעבור בשלום. אז אני אומר לכולם, לכל מי שיכול לחזק את תושבי הצפון, להישמע להוראות פיקוד העורף ולעשות את זה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, בכיכר החטופים, תהיה צעדה שמזכירה את הסבל של ילד בשם אריאל ביבס, שהיה צריך לחגוג יום הולדת חמש שנים. במקום לחגוג את זה בבית, הילד הזה, שהפך לסמל של החטופים והעוול של החטופים, יחגוג יום הולדת בשבי החמאס, ואנחנו לא יודעים מה מצבו, יחד עם אח שלו כפיר, יחד עם שירי, האימא, וירדן. אנחנו רוצים להיות שם היום ב-17:30, אבל הכנסת יוזמת פה חקיקה מיותרת באמצע הפגרה, חקיקה מפלגת, חקיקה שבאה בלי הסכמה. מילא היו מביאים חוקים שטובים עכשיו למלחמה ולא היינו צריכים לריב עליהם, אבל מביאים את אותם חוקים שמפלגים אותנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הצעת חוק – – – מפלגת אותנו? הצעה שהביאה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו לא ההצעה שהוא מדבר עליה. טלי, אל תהיי – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על מה אני מעריך אותך, טלי – שאת יושבת פה ומקשיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו העבודה שלי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה דבר טוב מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אותי? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם אותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתקרב לשמינית מהזמן שלה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל תקשיבו לדבר הזה, אני מקווה שתפנימו אותו. מדינה שלמה ממתינה למוצא פיו של עלי חמינאי, מתי הוא הולך לירות עלינו כמה מאות טילים. אנחנו בהמתנה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיירה. הם לא יודעים שאנחנו ערוכים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כמו תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים. ואתה שואל את עצמך איך מדינה הגיעה למצב שנבנו לה צבאות טרור בגבול הלבנון ובגבול עזה ובעיראק ובסוריה ובתימן, צבאות טרור שסך כל הלוחמים בטרור הזה כבר מגיע למספרים שאנחנו נידרש לכל המילואים שלנו ויותר; איך 20 שנה קיבלנו טילים לתל אביב ולירושלים ולנגב ולגליל; איך 20 שנה היה שקט בטהראן ואספהאן ושיראז, ואזרחי איראן שקטים ושמחים ואזרחי ישראל 20 שנה תחת טילים. ואז מסבירים לנו שהיו פה ממשלות ימין מלא על מלא, עם אסטרטגיה וביטחון, והן אלה שיצילו אותנו מאיראן. ממשלות הימין יצילו אותנו מאיראן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אהוד ברק הציע להם את חיזבאללה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וב-20 שנה שלכם, במשמרת הזאת של 20 שנות שלטון ימין, גדלו פה צבאות טרור – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בחסות אהוד ברק. זה בחסות אהוד ברק – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – עם מאות אלפי טילים מלבנון, עם מאות אלפי לוחמים מלבנון – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא היו דברים כאלה, אהוד ברק עשה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – עם צבא טרור בעזה, עם מיליציות בעיראק ובסוריה והחות'ים. ואנחנו אומרים: ימין מלא על מלא, אתם תצילו אותנו מאיראן? עם שלם ממתין לגל של טילים מאיראן, ואת מדברת על מה ששנינו יודעים. אז אני אגיד לך מה אנחנו עוד יודעים – שב-20 השנים האלה, שמתוכן שנים רבות ראש הממשלה הוא המנהיג, לא נעשו ההכנות הצבאיות והתשתיתיות לעמוד מולם כראוי והתרשלו בבניית מה שהיה צריך לבנות. וזה זמן לחשבון נפש. כל הקצינים והאלופים של צה"ל שהיו ב-7 באוקטובר ושיש להם אחריות ישירה לאירועים צריכים להתפטר, כולל ראשי מוסדות הביטחון. אבל 20 שנה אתם מנהיגים את המדינה בביטחון, בימין מלא על מלא, ולְמה הבאתם אותנו? ל-300 טילים וכטב"מים וטילי שיוט – ותגובה דרדלה? אתה מנהיגים את המדינה, ושמתם מדינה בהמתנה לגל טילים מאיראן. איפה חשבון הנפש שלכם על 20 השנים הללו? את מי עוד תאשימו, את היועצים המשפטיים? את מי תאשימו, את הצבא? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את מי תאשימו על הדבר הזה, על המחדל הזה של 20 שנות שלטון ימין? ואיראן חוגגת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף מסיעת חד"ש-תע"ל, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, "מה שמתרחש בישראל מצד הימין המשיחי, הלאומני, הגזעני, בגיבוי, בקריצת עין או בשתיקה מצד שרים וח"כים של הימין הוא פוטש, מרד. נוער הגבעות יורד מהגבעות של מדינת יהודה כדי לפעול באותן שיטות אלימות שמופעלות נגד הפלסטינים – נגד מדינת ישראל. חברת הכנסת לימור סון הר מלך אמרה: 'הפצ"רית פושעת, עם ישראל יילחם מול אויבים מבחוץ ואויבים שמנסים לכרסם בנו מבית'. מושג הסכין בגב והבגידה מבית מהדהד את הקולות בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה". כך כתב העיתונאי יוסי מלמן בעקבות הפלישה האלימה לשדה תימן. למעשה, חזינו ביריית הפתיחה להפיכה פשיסטית מזוינת שהולכת ומתקרבת, ושמטרתה – הקמת דיקטטורה משיחית ורצחנית על כל יושבי הארץ. האקדח שהופיע במערכה הראשונה – במקרה הזה, הנשק האוטומטי של חמושים רעולי פנים מאחת המיליציות הלאומניות, פרייקור, שהצטרפו לניסיונות הפריצה לבסיס החקירות של מצ"ח בבית ליד וצולמו צמוד לחברת כנסת ממפלגת השלטון – הנשק הזה, שהופיע במערכה הראשונה של ההפיכה הפשיסטית, עוד יירה במערכות הבאות. הקורבן הראשון יהיה הציבור הערבי-פלסטיני, אך על הכוונת, תרתי משמע, גם מתנגדי המלחמה, שוחרי הדמוקרטיה וזכויות האדם, מבקרי השלטון והשליט וכל מי שיעז להתנגד למשטר העליונות היהודית. יום למוחרת הפוטש האלים חזינו בהמשכו כאן, בתוך בית המחוקקים עצמו, בשעה שחברי קואליציה רבו ביניהם מי יתמוך בקול רם יותר בפשעים מחרידים יותר ומי ישתלח ויתקוף בצורה בוטה יותר את מערכת אכיפת החוק. מי שהתבלט מעל שאר האספסוף היה סגן יו"ר הכנסת, שבמומחיות של מסנגר ותיק על כיתות אלימות, ודאי מינית, הסית ואמר: הכול לגיטימי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי על מי אתה מדבר שהוא מופרע מינית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה, אני מזהיר אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא בקריאה ראשונה, מותר לי, סליחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> קראתי אותך ב-12:01 קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ידעתי, אדוני היו"ר, שאסור לי להעיר הערה. מותר עוד להעיר הערה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מזהיר שאת בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך להזהיר אותי, מותר לי להעיר הערות. מותר לי עדיין להעיר הערות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מזהיר. כן ולא, אני אחליט מתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי עדיין להעיר הערות. בוא לבוסית שלך, מירב בן ארי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אחליט מתי את מפריעה לדובר ומתי את מעירה הערות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך להזהיר אותי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז את בקריאה ראשונה, אני מזכיר לך. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הערת ביניים. אתה צריך להעיר לו. אתה צריך להעיר לו כשהוא קורא: כיתות עם הפרעות מיניות. לא אני, אתה צריך להעיר לו, אבל אתה השארת אותו בכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה. נא לתת לדובר להמשיך. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוכר ישראל. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, גם התעללות מינית חמורה – הכול לגיטימי; כן, גם אונס של עצור – הכול לגיטימי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין, אדוני? אין לו בושה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, גם עינויים סדיסטיים – הכול לגיטימי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם מבינים מה קורה פה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היה זה אותו חבר כנסת שחשף את ההיגיון המארגן המעוות מאחורי הפוטש הברברי – הכול לגיטימי. כל סוג וצורת אלימות, כל דה-הומניזציה ומפלצתיות – הכול לגיטימי. כל ירי, כל רצח, כל השמדה – הכול לגיטימי. היה זה פרופסור ישעיהו ליבוביץ' שכתב כך בשנות השמונים, אני מצטט: "אנחנו לא הקמנו ולא נקים מחנות השמדה, אבל המנטליות המאפשרת את הקמתם קיימת גם אצלנו"; "מתקיימים בנו דברי איש רוח בן המאה ה-19 שהזהיר מפני ההליכה מן האנושות דרך הלאומיות אלי החייתיות. במאה ה-20 הלך העם הגרמני בדרך זו עד הסוף, ואנחנו עלינו על הדרך הזאת אחרי מלחמת ששת הימים וכיבושיה. ושמא נגיע גם אנו עד הסוף? כבר רבי יהודה הלוי שם בפי המלך הכוזרי את האזהרה שאם יהיה כוח בידינו, יתברר שאנו מרצחים כמו הגויים". סגן יושב-ראש הכנסת תומך האינוס ממפלגת השלטון הוכיח שליבוביץ' צדק. לכן צריך לומר את הדברים כהווייתם: אנו מתמודדים עם אותה סכנה שעימה התמודדו הדמוקרטים הגרמנים בשנות השלושים של המאה הקודמת – סכנה של הפיכה לאומנית, גזענית ורצחנית. אם הפוטש הלאומני האלים, אם המרד בשלטון החוק של מי שדורשים צ'ק פתוח לפגוע בפלסטינים ומתנגדי שלטון באשר הם, לא יובס – יהיו אלה נהרות הדם שלנו שיציפו את הרחובות. אלא שכאשר עמדתי פה מעל הדוכן לפני כחודשיים, שלושה והקראתי עדויות מהמתחולל בשדה תימן, כאשר התרעתי פה מהיותו מתקן עינויים סדיסטי, כאשר ניסיתי להציב מול חברי הבית הזה מראה לעוולות הנוראיות שמתרחשות שם על מנת שנוכל לתקן את דרכנו, היו כמה מחברי יש עתיד שליהגו כי מדובר בשקרים. הפליא מביניהם חבר הכנסת רול, שהגיש תלונה לוועדת האתיקה בטענה שאני מעליל עלילות שווא וממשיך להפיץ שקרים. מה תגידו עכשיו, כשהעדויות הפכו לחשדות רשמיים, לחומרי חקירה שבגינה שוקלת הפצ"רית להעמיד לדין את הפושעים? הפורעים, הביבים והכהנאים פרצו למחנות, אבל במידה רבה אתם סללתם להם את הדרך לשם. חובתי כאדם, ובוודאי כנבחר ציבור, היא לַאמת ולאינטרס הציבורי, לא לממשלה ולא לרוב מזדמן בכנסת. חשיפת פשעי הממשלה או מי מזרועות המדינה היא חובתי, ולמעשה היא החובה של כולנו בבית הזה, והיא גם אינטרס ראשון במעלה של החברה כולה. חשיפת הפשעים והמאבק לתקנם הם אלה שמשרתים את טובת הכלל. הם אלה המשרתים את החתירה לצדק. הסתרת הפשעים, ההתעלמות מהם והניסיון לדכא, להשתיק ולצנזר את מי שפועלים לחושפם, רק הופכים את העוולות והפשעים לחמורים יותר. מי שיושב לצידי בספסלי האופוזיציה וחושב "לי זה לא יקרה" – מספיק שיצטרף למחאת משפחות החטופים על מנת לגלות מה חושבים, כיצד מאיימים ומה זוממים ומתכננים הביבים והכהנאים לכל מי שמעז להתנגד. באותו היום שבו פורעים חמושים ניסו לשחרר בכוח הזרוע חשודים בהתעללות מינית ואונס, חבריהם הגיעו לתל אביב וריססו גז פלפל לעבר פעילי מחאה בשדרות שאול המלך. גם אקדח כבר נשלף השבוע נגד מפגינים. לכן לא רק סכנת הכהנאות מהקואליציה מטרידה אותי, אלא גם המנטליות של חלק מחברי האופוזיציה, מי שאמורים להיות שותפים במאבק לבלימת ההפיכה המשטרית הלאומנית. שהרי אם אין לכם את האומץ הפוליטי להישיר מבט למציאות ולהכיר באמת אם היא אינה נוחה, כיצד תוכלו לתקנה? מי שדווקא היה לו את האומץ להישיר מבט למציאות הוא אחד משורדי הטבח הנורא בקיבוץ בארי, שהזדעזע מפרעות שדה תימן, מהברבריות הברוטלית של מי שביקשו להרים יד על שלטון החוק עצמו, אך יותר מכול הוא הזדעזע מהניסיון להצדיק את החמורים שבפשעים, את החמורות שבהתעללויות, על ידי ניצול ציני של פשעי טבח 7 באוקטובר. כשורד הטבח הוא הרגיש חובה להשמיע קול אחר, ואת דבריו אני מבקש לקרוא כאן במלואם, ולסיים בהם את דבריי שלי, כי הבית הזה זקוק לקול אנושי כמו שלו. וכך אמר אותו שורד טבח מבארי: ב-7 באוקטובר ישבתי בביתי בבארי, סביבי ירי של נוח'בות. 101 מחברינו וחברותינו נרצחו באכזריות, 11 נחטפו – חלקם אינם בין החיים – ואני רוצה לומר לכם: לא תתרצו כל דבר בשם 7 באוקטובר. פגיעה בזכויות אדם ובערכים הומניים לא ניתנים לתירוץ, והם סכנה, לא מתנה. אנחנו נמצאים בשערי אזור כליאה שרב הנסתר בו על הגלוי. יש שמועות ועדויות קשות לגבי זכויות אסיר ואדם בשדה תימן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – איזה בן אדם זה, מה הוא עושה פה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מבקש. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וכאשר מתפרסם חשד לאונס עציר על ידי חיילים, פורצים לבסיס שרים וח"כים מהקואליציה בראש המון מתפרע, ודורשים בפועל להעמיד את חיילי הצבא מעל לכל חוק. לא נסכים שיתרצו אובדן כל רסן בשם 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנסים הם לא גיבורים. אונס תחת אונס הוא פשע מלחמה. אין הצדקת אונס. אין שיקולים ורגשות מעורבים. לא ניתן לתרץ אונס בשם 7 באוקטובר. האנשים שפרצו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – שהפצ"רית תקשיב לתומך טרור הזה, ולנאום הזה שהפצ"רית – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה קריאה שנייה, זו הערת ביניים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כי את מפריעה לדובר פעם שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי להעיר הערת ביניים, זה מותר לפי התקנון, אדוני. אין פעם שאדוני – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חייב לקצר את הציטוט של אותו אדם, זה משפט אחרון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים, משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו קוראים מפה להחיל ביקורת שיפוטית, תקשורתית וציבורית על מתקן הכליאה במחנה תימן. אנחנו קוראים להביא את חקירת החשודים באונס לידי מיצוי מלא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר. אם כך להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה פעם אחת שלא תיתן לי קריאות, אדוני היו"ר, כשאתה יושב בתפקיד הזה. לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, שימו לב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש הסתייגויות, לא? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק כאמור הוגשו הסתייגויות, ואנחנו נצביע על ההסתייגויות לפי סדר הסעיפים. אם כן, ההסתייגויות של יש עתיד מוסרות; קבוצת חד"ש-תע"ל, אתם מסירים או משאירים? מסירים; חברי הכנסת מהמחנה הממלכתי – אינם נמצאים; קבוצת הימין הממלכתי – גם כן אינם נמצאים. אם כן, כלל ההסתייגות הוסרו. אם כך, אנחנו מצביעים על הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–24 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–24 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 22, ארבעה נוכחים, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק, כנוסח הוועדה, אושרה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. ההצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 22 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 22, אין נגד, אין נמנעים, יש חמישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק התקנים )תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. ברכותיי. << הצח >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1496; דברי הכנסת, חוב' כ"ט, ישיבה 175; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את החוק, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, יעקב פה בקהל, אני שמח להביא היום לאישורכם את תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות. הוא זכה לשינוי שם, כל הזמן עבדנו עליו בתור תיקון 14, ובסוף התברר שהוא בעצם תיקון 13, התשפ"ד­–2024. זהו תיקון משמעותי לחוק הגנת הפרטיות ולכל מי שהזכות לפרטיות חשובה לליבו. חוק הגנת הפרטיות נחקק בשנת 1981. לנגד עיני המחוקק באותה תקופה עמד הצורך להגן מפני פעולות כמו האזנה, בילוש וצילום אדם ברשות היחיד. תיקון נוסף של החוק, משנת 1996, הוסיף לחוק את פרק מאגרי המידע, אך גם תיקון זה, שאולי היה טוב לזמנו, לא מתאים עוד למציאות בת זמננו, שבה האפשרות לפגיעה בפרטיות מצויה בקצה כל מקלדת או מצלמה, ושבה מידע על אודות אדם נחשב לזהב החדש. חוק הגנת הפרטיות דרש תיקון משמעותי, והוועדה בראשותי נענתה לאתגר שהונח על שולחנה. הצעת החוק הממשלתית כללה עם הנחתה ארבעה תיקונים עיקריים: בחלק הראשון – עדכון של חלק מהמונחים והגדרות החוק; בשני – צמצום של חובת רישום מאגרי המידע; בחלק השלישי – קביעה ותיקון של הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, איסור עיבוד מידע שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר ואיסור עיבוד מידע שנוצר או התקבל בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע; בחלק הרביעי והעיקרי של הצעת החוק הוצע להרחיב ולדייק את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה סמכויות פיקוח, בירור מינהלי ואכיפה מינהלית, כולל קביעת עיצומים כספיים. סמכויות אלה היו אמורות להחליף את הסמכויות הקיימות ואת עבירות אחריות הקפידה והקנסות המינהליים. כמו כן הוצע להעניק לרשות סמכויות חקירה פלילית באופן פורמלי ומסודר. ההצעה כללה הוראות מיוחדות לעניין פיקוח ובירור מינהלי בגופים הביטחוניים, המייצרות מנגנון פיקוח פנימי זעיר יותר, עם פיקוח של הרשות רק במקרי קצה, וכן הוראות ייחודיות לעניין מפלגות בתקופת בחירות, המחייבות את אישור יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בטרם תוכל הרשות להפעיל סמכויות מסוימות לפי חוק זה. הוועדה קיימה 20 דיונים בהצעת החוק, ועמלה על טיוב ההצעה הממשלתית ועדכונה מאז הונחה על שולחן הכנסת העשרים-וארבע לפני למעלה משנתיים וחצי. ראשית הוועדה ביצעה שינויי עריכה ועדכון רבים לחוק, שעד כה תוקן בטלאים, וזאת במטרה להקנות לו סדר ולהקל את הקריאה בו ככל הניתן. זאת, בפרט מאחר שהחוק והוראותיו חלים על כלל המשק, ולא רק על גורמים מקצועיים או על מי שליבת העשייה שלו היא עיבוד מידע. במסגרת תיקון ההגדרות המהותיות, הנחתה עצמה הוועדה להיצמד ככל הניתן להגדרות המקובלות כיום בעולם בעניין הסדרת עיבוד מידע, ובפרט לדיני הפרטיות המודרניים החלים באיחוד האירופי ונכללים ב-GDPR, General data protecting regulation, כדי לייצר שפה אחידה בנושא, שהוא מטבעו בין-לאומי. במידה מסוימת יש פה – זו עדיין לא החלה שלמה, אבל גם החוק הזה הוא קצת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", רק שבמקרה הזה, מה שטוב לאזרחי אירופה ולהגנה על הפרטיות של אזרחי אירופה, גם הוא עכשיו טוב לאזרחי ישראל. שנית, הוועדה אימצה את החלטת הממשלה לצמצום חובת הרישום של מאגרי מידע הקבועה בחוק כיום, ואף הוסיפה וצמצמה אותה עוד יותר. בהתאם לכך, לאחר כניסת תיקון 13 לתוקף, יהיו חייבים בחובת רישום רק גופים ציבוריים, וכן סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על אודות למעלה מ-10,000 בני אדם. אעיר כי לצד ובמקום צמצום חובת הרישום כאמור, מוצעת בהצעה זו הודעה לרשות להגנת הפרטיות לגבי מאגר מידע הכולל מידע בעל רגישות מיוחדת על 100,000 אלף בני אדם ומעלה, וכן מוצע להקנות לראש הרשות סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד של מידע במאגר מידע שבו מתקיימות הפרות ליבה של עיבוד מידע בניגוד לדין. אני רק אסביר במילה שהתיקון הזה, בעצם עד אליו כמעט כל אחד מאזרחי מדינת ישראל היה בגדר עבריין. כמעט כל אחד מאזרחי מדינת ישראל, כמעט כל עסק קטן, כמעט כל אדם שהחזיק מאגר מידע ולא רשם אותו, עבר עבירה, ולא סתם עבירה – עבירה פלילית, עבירה פלילית של אחריות קפידה. החוק הזה מתקן את זה ומסדיר שבאמת הרישום יהיה אצל מי שצריך להירשם, ושאר האזרחים יהיו מחויבים בשמירה על הגנת הפרטיות ובאבטחת המידע, אבל הם לא יהיו חייבים בחובת הרישום, כשחובת הרישום היא חובה שלא קיימת במדינות אחרות בעולם. מדובר בחובה ארכאית. אולי היא התאימה ל-1996, היא בוודאי לא מתאימה ל-2024. שלישית, הוועדה הוסיפה חובה על בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע למנות ממונה על הגנת הפרטיות בגופים החייבים בחובת הרישום, וכן, בהתאם להסדר הקבוע ב-GDPR – גם על בעל שליטה או מחזיק בגופים שעיסוקיהם העיקריים כוללים פעולות עיבוד מידע אישי בהיקף ניכר. גם בקביעת אמות המידה לגבי החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות התבססה הוועדה על המדדים המקובלים לכך באיחוד האירופי. תפקידו של הממונה על הגנת הפרטיות הוא להבטיח את קיום הוראות חוק הגנת הפרטיות ולקדם את השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע במאגרי המידע של הארגון שבו הוא פועל. מאחר שמדובר ברגולציה חדשה, הוועדה קבעה כי ביחס לגופים שנדרשים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות בשל היקפי העיבוד שלהם תינקט גישה רכה יותר, כך שבשלב הראשון לא יוטלו עיצומים כספיים בשל אי-מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים אלה, אבל מינוי הממונה כמובן יוכל לשמש כשיקול להתנהלותו של הגוף גם אם מוטל על הגוף הזה עיצום כספי בשל סיבות אחרות. נושא נוסף שהוועדה ביקשה לקדם בהצעת החוק הוא חיזוק יכולת האכיפה האזרחית של מי שזכויותיו לפי חוק הופרו. על כן מוצע לקבוע זכות לאדם פרטי לתבוע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק על הפרה של חובות המנויות בחוק, וכן לבטל את הוראת ההתיישנות המיוחדת בת השנתיים הקבועה כיום בחוק כך שיחול הדין הרגיל של שבע שנות התיישנות. התפיסה שעמדה בבסיס התיקון הזה הייתה, מבחינתי, שהזכות לפרטיות והחובה להגן על הפרטיות הן בראש ובראשונה עניין של נושא המידע. נכון שיש את הרשות להגנת הפרטיות, אבל בסופו של דבר האדם עצמו צריך להחזיק בריבונות מה ייעשה במידע שלו, ואם נעשית הפרה, היא קודם כול נעשית כלפי האדם נושא המידע ורק אחר כך אל מול הדין ואל מול הרשות להגנת הפרטיות. אשר לסמכויות הפיקוח, הבירור המינהלי והאכיפה הפלילית, הוועדה מצאה כי נכון יהיה להעצים את הרשות להגנת הפרטיות, ובין היתר להקנות לרשות את כלל הסמכויות שהתבקשו במסגרת ההצעה הממשלתית, לרבות סמכות ייחודית לבקש צו חיפוש ותפיסה וצו חדירה לחומר מחשב במסגרת סמכות הבירור המינהלי. מדובר בסמכות ייחודית שהרשות נזקקת לה מאחר שמרבית הפרות החוק מתרחשות במישור הווירטואלי. עם זאת, ריבוי הסמכויות חייב בעיני הוועדה הסדרה מדויקת יותר של גבולות הסמכות ושל המעבר ביניהן, והקפדה על שמירת זכויותיו של מי שמתבצע כלפיו הבירור המינהלי ושל חשודים. כך, בין היתר, קבעה הוועדה כי מעבר מהליך בירור מינהלי לחקירה פלילית יוכל להתבצע רק עם גילוי עובדות חדשות שלא היו ידועות לרשות קודם לכן, וכן מוצע לקבוע כי מידע שייאסף באמצעות חדירה לחומר מחשב במסגרת הליך מינהלי לא יוכל לשמש ראיה בהליך פלילי. בנוסף מצאה הוועדה לנכון להסדיר את מעמדם ולתחום את פעילותם של גורמים המסייעים לרשות כיום במסגרת ביצוע פיקוח ובירור מינהלי. גם זאת, כדי לשמור על זכויותיהם של הגורמים שיפוקחו על ידי הרשות ומי מטעמה. הוועדה עמלה רבות גם על מודל העיצומים שלפניכם. בפני הוועדה הונחה הצעה להטלת עיצומים כספיים הן לפי הוראות החוק והן לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז–2017, שתוקנו כבר לפני שנים אך לא כללו אכיפה אפקטיבית. במהלך דיוני הוועדה אף נוספה בקשה להטלת עיצומים כספיים לפי תקנות שעניינן העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי, שתוקנו לפני כשנה, לאחר מועד הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת. אחד האתגרים המשמעותיים שעמדו בפני הוועדה היה התאמת העיצומים הכספיים למנעד רחב מאוד של מפוקחים ושל רגישות המידע המעובד: מפוקחים שעיבוד מידע הוא עיקר עיסוקם מול מפוקחים שהמידע שמעובד על ידם הוא רק פועל יוצא של פעילות עסקית אחרת; מפוקחים שהם עסקים קטנים ואף זעירים מול גופי ענק בין-לאומיים; מפוקחים שעוסקים במידע הרגיש ביותר האפשרי מול מפוקחים שעוסקים במידע שהוא בשוליים של מה שהוגדר כמידע בעל רגישות מיוחדת. הוועדה עמלה קשות לתפור במחט דקה הסדרים שונים שיענו על הצורך לדייק את העיצום הכספי לנסיבות ההפרה. בין היתר קבעה הוועדה הסדרים שייתנו מענה להפרות שעשויות להתרחש באופן נקודתי ומבודד, וכן יצרה הסדרי הפחתה ייחודיים, שייתנו מענה לעסקים הזעירים והקטנים תוך שמירה על הסדרי אכיפה מינהלית נוקשים דיים, כדי למנוע מצב שבו ייווצר תמריץ להפר את הוראות החוק. בהתאם לכך, מנעד הסכומים שניתן לקבוע לפי הוראות החוק ותקנות ההפחתה הוא בין אלפים בודדים של שקלים ועד למיליוני שקלים ויותר לגופים הגדולים ביותר, בנסיבות של הפרות רחבות של החוק. חלק גדול נוסף מדיוני הוועדה הוקדש לטיפול בהגבלות החדשות על עיבוד מידע שהוצעו כאמור, ובקושי הנובע מאי-השלמת ההסדרה של היבטים רבים בדיני הפרטיות. בשל חוסר זה, הוועדה מציעה כי חלק ניכר מהוראות העיצומים הכספיים יחייב הליך דו-שלבי, ולפיו טרם הוצאת הודעה על כוונת חיוב תידרש הרשות לקבוע כי התקיימה הפרה של הוראות החוק, וכי על החלטה זו יוכל מי שנקבע שהפר את ההוראות לפנות בערעור לבית משפט השלום. בנוסף, וכדי להגביר את הוודאות למשק ולהקל על מי שמתקשה בפירוש הוראות החוק, קבעה הוועדה מנגנון לקבלת חוות דעת מקדמית מהרשות להגנת הפרטיות בשאלות הקשורות לעמידת מאגר מידע בדרישות החוק. ההצעה הוגשה בצירוף הסתייגויות. אני קורא לכם לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. הצעת החוק שלפניכם היא פרי עמל רב-שנים של גורמים רבים בממשלה, בכנסת ואף במגזר הפרטי, שנציגים רבים שלו השתתפו השתתפות ערה ומועילה בדיוני הוועדה. אך המלאכה לא הסתיימה. הוועדה קוראת לממשלה להוסיף ולהביא בפני הכנסת את התיקונים המהותיים החסרים בחוק בהקדם, מה שבמהלך תיקוני הוועדה קראנו לו תיקון מס' 15, אך היום אנחנו יודעים שכנראה שוב יהיה מדובר בתיקון מס' 14. אני חייב לומר, בנימה אישית, שאת התיקון לחוק הזה, כפי שאמרתי בישיבות רבות של הוועדה, אני עוד זוכר מתקופת ההתמחות שלי במשרד המשפטים מ-2009. לדעתי התחילו לעבוד עליו עוד קודם לכן, ב-2008 וב-2007, התחילו לבשל את התיקון הזה. לקח שנים רבות גם לממשלה וגם לכנסת להשלים אותו. באמת מדובר – מי שנמצא פה בכנסת רואה את מספר הדפים בהצעת החוק – באמת מדובר תיקון מאוד ארוך ומאוד מורכב, שדרש שעות רבות וימים רבים של עבודה גם בוועדה וגם מחוצה לה. אני רוצה להודות בראש ובראשונה למישהי שאני יכול להגיד שמבחינתי הייתה המאסטר של הצעת החוק הזאת, לנעמה. חלק קבוע משגרת העבודה שלי כיושב-ראש, קבוע – ישיבה בכל שבוע, לפעמים כמה פעמים בשבוע, איך מקדמים את החוק הזה ואיך נותנים מענה לכל הדברים שעולים במהלך החקיקה. באמת, נעמה הייתה האורים והתומים במהלך העבודה על החוק הזה, ואני רוצה מאוד מאוד להודות לה. בנוסף, אני רוצה להודות לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, שגם הוא נתן רוח גבית מצידו. זה באמת דרש הרבה, כי החוק הזה לקח המון המון זמן ועדה, ובלי שיתוף הפעולה גם עם עובדי משרד המשפטים, בתיעדופים השונים של עבודת הוועדה מול הממשלה, זה לא היה מתרחש ולא היינו מסיימים את זה, בוודאי לא במועד הזה; למנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד; לכלל עובדי הרשות להגנת הפרטיות, שנכחו בדיונים ותרמו רבות רבות גם בדחיפה, גם מהידע וגם מהפרקטיקה, ובראש ובראשונה לגלעד, ראש הרשות, ליועץ המשפטי של הרשות ראובן אידלמן, לניר גרסון, לנעמה גורני, לעו"ד לינא טרודי כמאל, לעו"ד אפרת חושן מנדל ובאמת לכל עובדי הרשות שהגיעו במהלך הדיונים ותרמו לנו מניסיונם ומחוכמתם; למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שגם היא הפכה להיות חלק קבוע מהנוף האנושי של הוועדה – ללירון, לעמית, לשירה, לאביטל, המשנה; למחלקת ייעוץ וחקיקה – פלילי, לסוריה בשארה, ללילך וגנר ולגבי פיסמן; לירון יונגמן, ראש חטיבת הסייבר במטה לביטחון לאומי; לעו"ד דין לבנה, ובאמת, היה חלק שבעיניי היה גם העבודה המורכבת ביותר, מצד אחד, וגם הפשוטה – בזכות הסיוע של עו"ד דין לבנה, היועץ המשפטי ל ועדת הבחירות המרכזית, שבנה איתנו חלק שלם חדש בהצעת החוק כדי לסדר את נושא האכיפה על מפלגות ועל מתמודדים ברשויות המקומיות ובבחירות הכלליות; לגופים הביטחוניים שליוו את החקיקה; לצוות ועדת החוקה, ובראש ובראשונה לאיל, ואפשר למנות את כל העובדים – אלירן ואבירן, באמת כולם – כי החוק הזה, לאור התמשכות הדיונים, עירב את כולם. אני רוצה להודות גם לצוות שלי, לגלי, יועצת הוועדה, לאוריה, לליאור וליצחק, כי באמת, כמו שאמרתי, החוק הזה לא היה יכול לבוא לעולם אלמלא ההתגייסות המלאה של כל הלשכה לקחת פרק זמן משמעותי מכל שבוע לטובת קידום החוק הזה. אני רוצה לומר עוד משפט אחד לסיום. כמה גבות הורמו, איך אנחנו מוצאים זמן תוך כדי המלחמה לקדם את הצעת החוק הזאת. רוב דיוניה התקיימו בזמן המלחמה, ובאמת היה מדובר בימים ארוכים של דיונים. עם תחילת הדיונים קיבלנו פנייה מהמועצה לביטחון לאומי, שהסבירה והבהירה שההגנה על פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל וההגנה מפני מתקפות הסייבר, שהתגברו גם הן בזמן המלחמה, זה נדבך משמעותי ביותר בביטחון הלאומי, ולכן חשוב לקדם את הצעת החוק הזאת גם תוך כדי מלחמה. היינו יכולים לקרוא לזה "תיקון מס' 13", ובסוגריים – "חרבות ברזל", כי למעשה קו ההגנה של אזרחי מדינת ישראל והמידע שלהם הוא חשוב לא פחות ולעיתים יותר. במקרים מסוימים אנחנו ראינו לפעמים שפגיעה בתשתית שמכילה את המידע של אזרחי מדינת ישראל חושפת אותם לסכנות ביטחוניות לא פחותות מפריצת קו גבול. לכן נענינו לקריאה הזאת, גם של הרשות להגנת הפרטיות וגם של המועצה לביטחון לאומי, וקיימנו את מרבית הדיונים האלה תוך כדי ימי המלחמה. אני רוצה להודות – הוא גם נמצא פה – לעו"ד יעקב עוז, שישב גם במהלך הדיונים. ישבו עוד רבים, אני לא אזכיר את כולם, פשוט יעקב הגיע, אז בוודאי שהוא טעון ברכה לעצמו, אבל ישבו עוד רבים, גם ממשרדי עורכי דין, גם מארגונים, מחברות אזרחיות, גם אנשים שהביאו לשולחן את הידע של תאגידים גדולים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, רחל ארידור, שהגיעה והייתה שותפה פעילה לחקיקה, וחברות שעוסקות בתחום. באמת הצלחנו להביא את כל הגורמים הנוגעים בדבר, מסביב לשולחן אחד, לנוסח שבסופו של דבר משקף את הפתרון הטוב ביותר האפשרי נכון להיום, ומכאן אני מקווה שנתקדם גם לתיקון מס' 14. שוב, תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. נאפשר את הנמקת ההסתייגויות. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני פונה במיוחד לחלק מחברי הקואליציה, מבקש מכם ודורש מכם: תירגעו, פשוט תירגעו. הציבור מרגיש שמה שקורה כאן בכנסת זה עולם מקביל ודמיוני, אדוני היושב-ראש. מחוץ לכנסת יש מלחמה, יש מלחמה מחוץ לכנסת, יש מלחמה במדינה הזאת. אנשים לחוצים, דואגים, לא יודעים מה ילד יום, וכאן בכנסת העסקים כרגיל. מכנסים את הכנסת להעביר כל מיני חוקים קיקיוניים, מושחתים, מטופשים. זה מה שהכנסת עושה כשבחוץ כל אבא, כל אימא, כל ילד, מודאגים ושואלים את עצמם מה יקרה מחר ונמצאים במתח. ואנחנו, נציגי הציבור, 120 חברי כנסת, מתכנסים להעביר שורה של חוקים חסרי משמעות. לכנס את הכנסת כדי להעביר את חוק הרבנים – מה קרה, אופיר, יושב-ראש הקואליציה הפעיל? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, תגיד לי, מה קרה שזה החוק שצריך עכשיו להעביר? אין כלום, לא קורה כלום? אין מלחמה, הכול בסדר, עכשיו נעביר את חוק הרבנים. להעלות באישון לילה כל מיני חוקים שמיטיבים עם כל מיני חברים שלנו, זה כן, אבל לבוא ולדבר – מילא דיון על המלחמה, מה קורה, מה המדיניות – חוק הרבנים, חוק ההפיכה של פוגל, זה מה שצריך עכשיו? משרד המשפטים אומר נגד, הפרקליטות אומרת נגד, הסנגוריה הציבורית נגד, אבל אנחנו נתכנס כאן. יש מלחמה, יורים, אנשי הצפון מחוץ לביתם, האיראנים מאיימים עלינו, החות'ים מאיימים, אבל הכנסת – יקום מקביל. יקום מקביל. פה אנחנו מתעלמים, פה נעביר את החוקים. תתביישו לכם. מה קרה לכם? מה קרה לכם? מה קרה לכנסת הזאת? ממתי הפכתם לכל כך מנותקים מהציבור? ואי-אפשר לדבר. מי שמדבר אתכם הוא שמאלני בוגד, תלכו לו על הראש. השתגעו האנשים. המדינה באחת משעותיה הקשות ביותר, וזה מה שמעניין אותנו, חוקי ג'ובים? ממתי נעשינו כל כך מנותקים? ממתי? תגידו. מה, אין לאף אחד בושה לטייל כאן ולקושש כל מיני חוקים בשעה שחיילי וחיילות צה"ל מגינים על המדינה הזאת בשעה הקשה שלה. אני רואה פה חברי כנסת מבוהלים מעצמם שאומרים: כן, אתם צודקים, אבל מה אני אעשה, אם אני אצביע נגד, יצלבו אותי. מישהו עכשיו מעניין אותו החוקים האלה? מישהו? נעמה, תגידי לי את, מישהו מעניין אותו מה שקורה היום? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> העיקר "ביחד ננצח". תתביישו לכם. איזה ביחד? בשעה הזאת, בשעה הקשה, עומדים קיצוניים חרדים, מרביצים לשוטרים, מקללים את המדינה, אומרים: אנחנו נלך לכלא ולא נתגייס. אני שומע שיש חרדים, ינון, שרוצים להתגייס; הם מחכים להם 200 מטרים ומכניסים להם מכות. תוקיעו את האנשים האלה, תרחיקו אותם מפה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא הבנתי, אתה רוצה שגם אני – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, תוקיע אותם, ינון. הקול שלך חשוב. כן, תוקיע אותם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מאשים אותי כאילו אני – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מאשים אותך, ינון. לא האשמתי אותך, אמרתי שהיום קולך חשוב פי עשרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תנו לי זמן לדבר, אני אעלה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא תדבר במקומי, בבקשה. בוא, אני יורד, בבקשה, תדבר במקומי. נוסף לכך אני שומע אנשים שעולים לתקשורת מהכנסת הזאת – עכשיו מה שחשוב זה להחליף את שר הביטחון. למה? שר הביטחון דיבר, אמר מילה לא בדיוק כמו ראש הממשלה. מה זה, דיקטטורה? מתי, תגידו לי אתם, מתי היה דיון בממשלה סביב שאלת החטופים? ואם מישהו אומר משהו כנגד ראש הממשלה שלא מוצא חן בעיני ראש הממשלה, מכונת רעל שלמה מתנפלת עליו, מכסחים אותו. תפקחו את העיניים, ינון, אנחנו כולנו במדינה הזאת. תפתחו את העיניים, תפסיקו לקרוא לפטר את שר הביטחון. עולים חברי כנסת, מדברים על קציני צה"ל. אין לנו צה"ל ספייר, יש לנו צה"ל אחד, ברוך השם, וכל זב חוטם מרשה לעצמו לקלל, להעביר ביקורת על קציני צה"ל בכירים. אני יושב בוועדת החוץ והביטחון, עולה נושא הפנסיות, ואני רואה את השטנה שבה מדברים כנגד אנשים. אז הם מקבלים כסף; הלוואי אלוהים ונוכל לתת להם עוד ועוד כסף, לאלה שמחרפים את נפשם. הצביעות הזאת מוציאה אותנו מהדעת. לראות את מה שאנחנו מקבלים מאנשים מודאגים – נעמה, גם את מקבלת; אנשים מודאגים מבקשים מאיתנו: תבינו את הכאב שלנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון – מוותרת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לדבר על ציטוט – חלק מהפודקסטים של הקבינט המדיני-ביטחוני. התפרסם השבוע שראש הממשלה קרא לקציני צה"ל ואמר להם – סליחה, יושבי-ראש הבית; תודה, חברת הכנסת בן ארי – הוא אמר להם, אני לא יודע אם שמת לב: אתם רופסים, אתם לא יודעים לנהל משא ומתן קשוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטח צודק, אמר הרופס מספר אחת במזרח התיכון, זה שאוהל של חיזבאללה במשך כמה חודשים, ארבעה חודשים, הוא לא ידע לחסל. זה הרופס. אמר הרופס שפן הצוקים, זה שמחבל חיזבאללה חדר 70 קילומטר לצומת מגידו, עשה פיגוע, חזר – ובמקרה תפסו אותו בזמן שהוא היה אמור לחשוב על התגובה שישראל צריכה להגיב על זה שחיזבאללה לראשונה מכניסה מחבל 70 קילומטר. מה שהוא עשה זה ויתר על הערכה ביטחונית, כי היו לו דברים הרבה הרבה יותר חשובים לעשות, ופיטר את שר הביטחון שלנו. זה היה הרבה יותר חשוב. זה הרופסים. הרופס, זה שאמר שהוא יחסל את חמאס, הוא מדבר על רופסים. והכי מצחיק היה זה שאמר – ההתייחסות שלו בכלל לאלה שלא יודעים לנהל משא ומתן. כי באמת מוכר הרהיטים הדגול ידוע בתור אחד שיודע לנהל משא ומתן. ואז נזכרתי בכל המשאים ומתנים שהוא ניהל. נגיד הסכם ואי, שהוא ניהל משא ומתן איך מחזירים את כל חברון, זה היה הסכם טוב. ההסכם הממש-טוב שהוא עשה זה איך מחזירים 1,027 מחבלים תמורת גלעד שליט, זה הסכם טוב. עוד הסכם, עוד איזה סעיף טוב שהוא עשה, זה ההסכם שהוא עשה עם אותו חמאס שהרופס רצה לחסל, אז הוא עשה הסכם טוב והעביר להם עשרות מיליוני דולרים בכל חודש, גם כחלק מההסכם לחיסול חמאס. לפעמים אני תופס את עצמי ואומר: איך עדיין אנשים אוכלים את הלוקש הזה? זה פשוט לא נגמר. בן אדם שעובד עלינו כל יום מחדש, מבטיח לנו עשרות אלפי הבטחות – הוא מדבר על רופסים. בן אדם שכל האג'נדה שלו הייתה כל הזמן איראן ואיראן, ו-"This is the fuse", "this is the bomb", מקשקש עם לורדים כמו איזה מישהו בחוברת להכנת שיעורי בית לחופש הגדול, ומלמד את כל העולם איך אנחנו אמורים לנהוג מול איראן, כשפקקטה הכישלון הכי גדול שלו, חלק מהכישלון הכי גדול שלו, זה ההתנהלות מול איראן. הוא ילמד את מערכת הביטחון על רופסים? מי שלא הצליח לחסל את חמאס ושימן אותו במאות מיליוני דולרים – עומדים ומעלים תמונות של המנהרה בציר פילדלפי ואומרים: הינה, הצבא לא רצה – מי שבנה את המנהרות האלה, מי שמימן את המנהרות האלה זה הוא עצמו, הוא עצמו ומר סמוטריץ', שר האוצר, שאמר במפורש שחמאס הוא נכס. זו הקונספציה, אלה אנשי הקונספציה. לא שהם פה, חבורת המוצלחים מאוד האלה. חמאס הוא נכס – זו הקונספציה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרופס הגדול ביותר הוא ראש הממשלה, כשמדינה שלמה יושבת, מר רוטמן, ומחכה לראות מה איראן תעשה. זה היום-יום שלנו. עם זה אנחנו צריכים להתמודד. לשם הבאתם אותנו, ולא שום דבר או שום דיון, או שום שופט שתרצה למנות, או שום הקרצה של כל השנה וחצי האחרונות וההטרלה שלך. לשם הבאתם אותנו. במקום שתטפל במה שצריך לטפל, זה ראש הממשלה הרופס שלך, שלא יודע לעשות משא ומתן. באמת, לכיסא נדנדה שהייתי קונה לא הייתי נותן לו לעשות משא ומתן. אז שיפסיק לקשקש לנו, ושיהיה לו יום טוב, מר קלנר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, עליתי לכאן רק כדי להתייחס לאירוע הזה של מליאת הכנסת היום. מליאת הכנסת בדרך כלל בימי פגרה – ואני פה מ-2015 – מתכנסת לחוקים בהסכמה. הינה, גם מאיר כהן ותיק במשכן. תמיד תמיד התכנסה המליאה בפגרה לחוקים בהסכמה. באים, כי עדיין יש ניקוי שולחן, ובסך הכול לממשלה הובטח ניקוי שולחן ביום ראשון שעבר, ועקב אירועי מג'דל שמס ביקשו חברי הכנסת ובצדק ללכת לנחם. באותו יום גם אתה עלית למג'דל, יחד עם נאור ואחרים, עליתם לנחם את המשפחות, וזה הדבר הכי חשוב, ובהסכמה נדחו החוקים של הממשלה. בעולם הגיוני, בפגרה אתה מביא חוקים בהסכמה. וסרלאוף, רצית לשמוע. איך יכול להיות שכשאנחנו בכוננות ספיגה, התקפה – שתי התשובות נכונות – בימים כאלה דרמטיים, כשאזרחי ישראל באמת במצוקה – אתה גר בתל אביב, כמוני. ראית מה קורה ביומיים, שלושה האחרונים בתל אביב בלילה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני גר, אבל אני לא נמצא שם כל כך. אני בצפון, אני רואה מה קורה שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בלילה, בגלל זה אמרתי כשאתה חוזר. אני אומרת לעצמי, אם תל אביב סגורה ואנשים לא ברחוב, מה קורה בערים אחרות? מה זה אומר לך? זה אומר לך שאזרחים בתל אביב ובכל הארץ במצוקה. בטח גם אצלך, נכון? גם אצלך ביישוב אנשים במצוקה, נכון, קינלי? וילדים – אני יודעת שבקייטנה של הבת שלי ביטלו את הפעילות בחוץ. למה אני אומרת? בכל האירוע הזה, כשאזרחי ישראל במצוקה, אתם מביאים חוקים כאלה? אתם מתעקשים להעלות את חוק התקשורת, שהוא חוק שאנחנו מתנגדים לו. מה הלחץ? מה הלחץ? אני באמת שואלת אותך, אתה שר בממשלה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני מבין שאתם מדברים רק על דברים שהם בקונסנזוס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אתה יודע כמה חוקים עולים היום? הסתכלת על הדף של הממשלה שלך? אז בוא, בוא. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני שואל. אני רק אומר, זה לא רק ברמת החוקים. זה צריך להיות גם ברמת הרטוריקה. תדברו אחדות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחדות? תראה כמה חוקים עולים היום ואני מצביעה בעדם. על מה אתה מדבר? אתה יודע כמה חוקים – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה לא צריך להיגמר רק ברמת החקיקה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק רגע, לכל שאלה תשובה. אמרת לי: מירב, אחדות. אמרתי לך: תראה כמה חוקים הממשלה מביאה ואנחנו תומכים. הלאה. אתה יודע כמה חוקים הממשלה שלנו עשתה בניקוי שולחן? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא. לא הייתי כאן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אגיד לך, הרבה הרבה פחות ממה שיש לך היום. למה? כי אנחנו עובדים יחד. עלה שר הכלכלה, מביא רפורמה של אורנה ברביבאי, שהוא המשיך אותה. מה שטוב – בוודאי שנתמוך. אנחנו גם נצביע כאן על חוקים בעד. אבל איך יכול להיות שבימי שגרה בפגרה מביאים חוקים בהסכמה, ובימים של מלחמה הבאתם חוקים – אתה יודע – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה את אומרת? אני לא מצליח להבין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנת אותי? עוד פעם, אני מסבירה לאט. אני מסבירה לאט. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה לא קשור למסבירה לאט. גם אם תסבירי לאט מאוד זה לא משנה. את מה שאמרת אני מבין, שמעתי. אני לא מצליח להבין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי, אני מסבירה לאט, שגם הציבור – יש גם אורחים – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יש דברים שאנחנו מאמינים שהם חיוניים, שהם קריטיים לשגרה של המדינה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה חיוני בהטבות של עידן פלוס? מה חיוני בזה? במה זה עוזר? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יש מדינה. אני לא מבין, כל דבר שהוא לא קשור עכשיו רק למלחמה, אסור לעסוק בו? כל הפקידות במדינת ישראל צריכה לעצור? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שים נקודה ותן לי לענות. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך את סדר-היום. תסתכל על רשימת החוקים. חוק הגנת הפרטיות ועוד כהנה וכהנה חוקים טובים למען אזרחי ישראל יעברו היום. מה באתי לומר? אתה מביא לכאן היום ב-01:00, עושה דיון לילי – מתי היית פה בפגרה בלילה? מתי הזמנתם מלון בלילה? מתי היה דבר כזה? עזוב, כמה שנים אתה בכנסת? מתי היה דיון ועל מה? על מה? על מפונים? על משפחות חטופים? על מה? על הטבות של ערוץ 14 לעידן פלוס. תקשיב, זה מה שאני מנסה להסביר לך. מה ניסיתי להסביר לך? שאם בימי שגרה לא עושים, אז במלחמה אתה מביא את זה? במלחמה אתה מביא חוק כזה? ואתה אומר לי: מירב – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יש לי שאלה אלייך. בימי שגרה את מקבלת את זה, או גם בימי שגרה צריך להביא רק דברים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא. זה לא אותו דבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תעלה את זה. סליחה, אתה הממשלה – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> בעיניים שלך כל מה שצריך להיות פה בבית, היה צריך להיות בקונסנזוס – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וסרלאוף, עוד פעם אני מסבירה לך – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, בימי שגרה אתה נוסע כל יום לצפון? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> א. – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא נוסע. אתה לא נוסע בכל יום לצפון. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> רגע, שנייה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לשאר אתה נוסע בכל יום כשאין מלחמה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אבל היא אומרת שגם בימי שגרה לא צריך להעלות חוקים שהם לא בהסכמה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בגלל שניהלתם דיאלוג – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגמר לי הזמן? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אתן לך עוד דקה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי גם ככה חצי שעה ואני צמצמתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי, תנו למרכזת האופוזיציה לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו, ובזה אני מסכמת. העובדה שחברי הכנסת יגיעו לפה היום ב-01:00, כולל שרים, בשביל חוק – הינה, אני אומרת לך – שאין בו שום דחיפות, הוא לא רלוונטי, הוא לא עוזר בכלום לאזרחי ישראל, הוא רק עוזר ליציבות של הקואליציה שלכם, היא בושה וחרפה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה שבועות מתנגן לי במוח "הוא לא ידע את שמה", אבל דווקא ראש הממשלה שלנו, בנושא שמות ונשותיו, הוא בטח יודע היטב את שמן. אני רוצה לפנות אליכם, חברי הכנסת, ולהאיר לכם בזרקור על ההיבטים שבאמת מדאיגים אותנו. אנחנו שומעים באופן שיטתי את ראש הממשלה שלנו, כמעט בכל סיטואציה שצריך, חלילה, לקחת עליה אחריות: הוא לא ידע. כשהוא אומר "לא ידעתי", האם אנחנו באמת מאמינים שהוא לא ידע, או שמא מדובר בהתחמקות מאחריות וממנהיגות? בפרשת הצוללות נתניהו טען שלא ידע על מעורבות של בני דודיו, עסקאות המניות והמעשים הנעשים מעל ראשו. ראש ממשלה שלא מכיר כל פרט בעסקאות כאלה כשמדובר בביטחון שלנו, זה אומר דורשני. בפרשת המעונות, ראש הממשלה – כשהתגלו שיש הוצאות חריגות, שולמו מכספי ציבור, שוב הוא טען שהוא לא ידע. מישהו אחר שילם, מישהו אחר חתם, כן, בתוך המעונות שלו. ואנחנו זוכרים היטב את ההצהרות המתמשכות שלו על כך שהוא לא ידע על פגישות ומגעים של נוני מוזס, בעלי קבוצת ידיעות אחרונות, בפרשת 2000, שהעמידה אותו מול מערכת משפט. אלה הם רק חלק מהמקרים שהוא לא יודע. אני מניחה שהוא גם לא ידע שהבן שלו התפלח לכנף ציון וחזר מוושינגטון לישראל, רק כשישאלו אותו וירצו הסברים, אז הוא יגיד: לא ידעתי. אדוני ראש הממשלה, האם אתה יודע שאתה ראש ממשלה? אני מניחה שעל התואר אתה ממש יודע. אדוני ראש הממשלה, האם אתה יודע שיש מפונים, יש מלחמה, יש אזרחים שנרצחו? הרי כלום אתה לא יודע. שאלה אחת פשוטה אליך: איך אתה יכול לנהל מדינה, אזרחים, כשאתה לא יודע כמעט כלום? דברים מינימליים, דברים שיש צורך לקחת בהם אחריות ומנהיגות, אתה לא יודע? מתי אתה כן יודע? אתה יודע נהדר להגיע בשעה 20:00 כשיש דברים נפלאים, כשחוזרים חטופים, אבל חלילה כשמישהו נרצח, כשקורה איזה אסון, אז אתה יודע, אבל אתה לא יוצא לציבור. אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, אני תושבת שדרות. לאורך שנים אתה לא ידעת שהחמאס התחמש. אתמול ראינו מנהרה שרכבים נכנסים בה פנימה. אבל אתה כן ידעת. אתה העברת כספים, וסביר להניח שידעת שהכספים הולכים לאיזשהו מעשה, בטח לא כדי לחזק את הרשות וכדומה. ולכן, ראש הממשלה, כשמישהו לא יודע כל כך הרבה, עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת – ללכת לבדיקה. אולי חלילה קרה איזה משהו רפואי, גם שכחה זו בעיה; דבר נוסף – אולי ללכת לטיפול בשקרים. כי די, מאסנו. הרי זה משהו שרוב הציבור יודע שהוא קיים; והאופציה השלישית – פשוט לארוז את התיק ולהגיד: כשלתי, אזרחי מדינת ישראל. מגיע לכם את הטוב ביותר. אני את שלי עשיתי. הרי רווית נחת במעונות, בטיסות, בארוחות. מי כמוך – מלך מדינת ישראל. אז בוא נזכיר לך שיש כאן עם שסוע ועם קרוע, ואנחנו במלחמת אחים, סליחה שאני צריכה להגיד, תחת החסות שלך. ואתה יודע שזה קורה, כי מי שהוביל את המהפכה המשפטית זה אתה וזה בגללך, ומי שעומד בבית משפט ומביא איתו להקת מעודדים כדי להשמיץ את בית משפט, בתוך בית משפט, זה אתה. אדוני ראש הממשלה, מיצינו, מיצינו, מיצינו. שילמנו את המחיר הכי קשה. ואנחנו עכשיו בפתחו של תשעה באב. די לנו מהחורבן. אל תהרוס גם את מה שמעט, מעט, נשאר בנו. לך הביתה. הגיע הזמן. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, לרשותך חמש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני השר, האם אתה יודע מה זה BBB? אני אתן לך כמה אופציות, שים לב. האם BBB זה רמה דירוג האשראי, ביבי ביג בוס או מסעדת המבורגרים? מה אתה אומר? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני מחכה לרגע שאני אעלה ואעשה – – – כל התשובות נכונות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב. אתה יודע מה, עם כל הכבוד, זה פחות חשוב מה אתה אומר. הרבה יותר חשוב מה שר אוצר אומר. על פי האמירות של שר אוצר, התגובות שלו על הורדת דירוג האשראי, והכי חשוב, המדיניות הכלכלית שלו, ככל שניתן לקרוא לזה מדיניות כלכלית – על פי כל אלה, אני יכול להניח, אדוני השר, כי אם הייתי אומר עכשיו לשר אוצר כי איגרות החוב שלנו, של מדינת ישראל, נסחרות היום ב-BBB, הוא היה הולך לחפש אותם במסעדת המבורגרים. אני רוצה לבקש קודם כול סליחה מקהילת הטבעונים במדינת ישראל, אבל בואו נדבר ברצינות. זה איכשהו עבר מתחת לרדאר, אבל נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כבר לפני ארבעה חודשים התייחס במהלך פרסום הדוח השנתי של הבנק לדירוג האשראי והבהיר כי כבר היום ישראל מתומחרת בעולם לפי דירוג האשראי של BBB, שזה כמובן הרבה פחות מעודד ומבטיח מההמבורגרים בעלי אותו שם. אבל מה המשמעות? שימו לב: דירוג האשראי של ישראל מתייחס ליכולת של המדינה לעמוד בהחזרי חובות שהיא מגייסת. רוצה לומר, ככל שדירוג האשראי יותר גבוה, אדוני שר אוצר, ככה הסיכונים נמוכים יותר וניתן לגייס כסף בעולם במחיר נמוך יותר. מאז הקמת הממשלה הזאת, ודאי מאז פרוץ המלחמה, פרמיית הסיכון של ישראל קפצה בצורה משמעותית. גם מודי'ס וגם S&P כבר הפחיתו בדרגה אחת את הדירוג, אבל עדיין ישראל נהנית, באופן יחסי, כמובן, מדירוג גבוה, בזכות הממשלות הקודמות, כמובן. לעומת זאת, בשוק עצמו המצב לגמרי שונה, ולגמרי עגום. כאשר מדינת ישראל מגייסת היום כסף בחו"ל, והיא מגייסת בסך הכול מאות מיליארדי שקלים בשנה, היא נאלצת לשלם ריבית שהיא דומה לזו של מדינות כמו הונגריה, מקסיקו ופרו. וכשאני אומר "המדינה נאלצת", אני מתכוון אליכם, אזרחי מדינת ישראל. אזרחי ישראל בשנים הקרובות ישלמו על חשבון החוב הלאומי עשרות מיליארדי שקלים יותר כמחיר על המדיניות המופקרת והכושלת של שר האוצר, ושל כל הממשלה, כמובן. ואני אומר לכם, לפחות במקרה של מודי'ס היה אפשר למנוע את הורדת דירוג האשראי, אם רק ממשלת ישראל, ממשלת נתניהו וסמוטריץ', הייתה מקצצת באופן משמעותי בכספים הקואליציוניים הפוליטיים וסוגרת בין 10 ל-12 משרדים מיותרים. אבל זה לא קרה, ובשנים הקרובות, במקום להשקיע, חברים, בחינוך, בבריאות, בתשתיות תחבורה, ברווחה, הכסף ילך לתשלום חובות, כמורשת בצלאל סמוטריץ' וכלכלת בעזרת השם שלו. ואם לא נחליף אותו בהקדם, ואת כל הממשלה הזאת, בקרוב לא יישארו כאן לא כלכלה ולא מדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת. אם כך, אנחנו עוברים לקבוצת המחנה הממלכתי. האם נמצא מי מחברי הכנסת? אם כך, נעבור הלאה – קבוצת ישראל ביתנו. חבר הכנסת עודד פורר מבקש לנמק? בבקשה – מוותר. חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עולה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עולה. לא שמעתי. בבקשה. מנסה לפלס את דרכו. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר – אדוני השר, אני שמח דווקא שאתה נמצא כאן, גם כי אני יודע את עמדותיך בעניין השירות הצבאי וגם כי אני יודע עד כמה אתה רואה את לימוד התורה כערך חשוב. לא שמעתי את שרי הממשלה מגנים בתוקף את ההשתוללות שקורית מחוץ לבסיס קליטה ומיון ואת העובדה שציבור שמגיע להתגייס בהתאם לצווים ששלחו לו, אם כבר מגיע מישהו, חוטף מכות, נאצות, המשטרה מותקפת שם. כל האירוע הזה הוא אירוע מטורלל, שלא יכול לקרות במדינה מתוקנת, קל וחומר לא יכול לקרות במדינה שנמצאת במלחמה וזקוקה לכל חייל וחיילת. זה לא נתפס. והממשלה, שהיא זאת ששולחת את החיילים שלנו לקרב, לא מגינה על אלה שבאים להתגייס. אני אומר לך, אדוני השר, תהיה אתה נקודת האור בממשלה הזו, החשוכה, שאף אחד ממנה לא מסוגל להתייצב אל מול האספסוף הזה ולהגיד: זה לא יקרה. מה זה קשור לדעות פוליטיות? מה זה קשור בכלל לוויכוחים הפוליטיים שיש בינינו? נראה לכם שבמדינת ישראל, בזמן שאנחנו מאוימים מכל הגזרות, כשבאים אזרחים להתגייס, הם יחטפו מכות, יאיימו עליהם, יקללו אותם, יירקו עליהם? נשמע לכם הגיוני? ואף שר בממשלה לא יקום ויגיד: לא יהיה דבר כזה? אני הייתי מצפה עוד יותר מהשרים מהמגזר החרדי, אבל אתה יודע, לא שומעים אותם. אבל אני מצפה ממך, שמגיע ממגזר של תורה ועבודה, שמגיע ממגזר של גם שירות צבאי וגם לימודי תורה, להגיד: זה לא יהיה, זה פשוט לא מתקבל על הדעת, לא במקומותינו, ולגנות את זה בכל תוקף ולצאת כנגד כל מנהיג שמסרב לגנות את זה. יש לכם אחריות. יש אחריות למנהיגי הציבור החרדי. יש אחריות לחברי הכנסת החרדים שיושבים כאן לגנות את התופעה הבזויה הזאת כשבאים ללשכת הגיוס להתגייס. זו תופעה בזויה בימי שגרה, מה נגיד בימי מלחמה? עד כאן לעניין הזה. עכשיו לעניין אחר שאולי גם אז אני חושב שכדאי וטוב שאתה פה, השר וסרלאוף, שר הנגב והגליל. תשמע, זה שהגליל כבר מפונה במשך עשרה חודשים זה מציאות בלתי נתפסת, אבל העובדה שמדינת ישראל כולה יושבת בחרדה קיומית, בחיבוק ידיים, וממתינה שיתקפו אותה – האויב שלנו הודיע לנו: דעו לכם, אני אתקוף אתכם. ואנחנו לוקחים את האיום שלו ברצינות. אין לנו יכולת התקפה? אין לנו יכולת יוזמה? אני אומר לך, העובדה שאנחנו ממתינים וממתינים וממתינים היא לא מתקבלת על הדעת. זו תפיסת עולם בזויה, ששייכת לקונספציה של 6 באוקטובר. ואני אומר את זה מתוך נקודה – וגם אותה חשוב לי להבהיר: כולנו מאוחדים בעניין הזה מאחורי צה"ל וגם מאחורי הממשלה הזאת כדי לעשות את מה שצריך כדי להגן על מדינת ישראל. תהיה לכם את כל התמיכה, מכל הסיעות, בעניין הזה. אין פה שאלה בכלל. אבל את זה אני אומר: הקול הזה, חשוב שיישמע בתוך הממשלה, או לפחות לשנות קצת את הכיוון של הממשלה, ממדיניות תגובה למדיניות יוזמה. תפקידה של ההנהגה הזו – כדי לשקם את ההרתעה, שנשחקה פה עד דק בשנה וחצי האחרונות, כדי להחזיר למדינת ישראל את מעמדה – זה להחזיר את היוזמה. אנחנו צריכים ליזום, לא להגיב כל הזמן. ובהמתנה הזאת אנחנו לוקחים את השאריות שנשארו עוד מההרתעה הישראלית ושוחקים את זה עד דק. והייתה פעולה מרהיבה של כוחות הביטחון, גם בסיכול הממוקד שהיה בלבנון, אני גם רוצה לברך – אני לא יודע מי עשה את הסיכול בטהראן, אבל בוודאי העולם הרבה יותר טוב אחרי שעשו את זה. אבל זה לא נגמר בזה, אדוני השר. צריך להמשיך ולהמשיך ולהמשיך, את הטרור הזה לקצור עד דק, בכל עת, כל הזמן, ולא להמתין כל פעם לתגובה על תגובה על תגובה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אסון טרגי, כבד, פקד את המדינה, את כל העדה הדרוזית, את תושבי מג'דל שמס. 12 ילדים נרצחו. 39 ילדים נפצעו. קודם כול אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחות ולאחל החלמה מהירה לאותם פצועים שנמצאים עדיין, חלקם, בבתי חולים. ג'יפארא אבראהים, בן 10; אלמא איימן פח'ר אל-דין, בת 11; מילאר מועדאד אל-שעאר, בן 10; פיניס אדהם ספדי, בת 12; נאג'י טאהר חלבי, בן 11; איזיל נשאת איוב, בת 12; יזן נאיף אבו סאלח, בן 12; ג'וני וודיע אבראהים, בן 12; אמיר רביע אבו סאלח, בן 16; פג'ר ליית' אבו סאלח, בן 16; חאזם אכרם אבו סאלח, בן 15; נאזם פאח'ר סעב, בן 15. האסון היה כל כך קשה. הכעס היה גדול. אני ביקרתי שם באותו לילה, נשארתי עד הבוקר ולמוחרת ליוויתי את הארונות לבית הקברות. ראיתי את העמידה של היישוב. כל היישוב התגייס והיה ביחד באסון הנורא זה. עזרו למשפחות, עזרו לכל מי שהגיע לשם, ליוו את כולם. אסון כזה הוא אסון על כל מדינת ישראל. לכן אני אומר לכם, חברי הכנסת, לפעמים אתה מסתכל ומנסה לחשוב איך אנחנו כמדינה מגיעים למצב כזה. ביום כזה, לדוגמה, הכנסת מתכנסת לחוקק חוקים בזמן פגרה – אנחנו אמרנו שאנחנו נגד פגרה, אבל בזמן פגרה, בזמן המתנה – ואני עוד אדבר על ההמתנה הזאת, אבל לא בנאום הזה – וחוקים שנויים במחלוקת. במקום שבשעות קשות כאלה שהמדינה עוברת נהיה מדינה מאוחדת, נחשוב על טובת האזרח, טובת המדינה, אנחנו לפעמים חושבים על טובתנו האישית ועל טובת הממשלה ואיך תשרוד הממשלה, ולא מסתכלים על טובת כלל הציבור. לכן אני אומר ופונה – ויש רק שר אחד כאן, שר תורן – גם לראש הממשלה. אנחנו אמרנו את זה כישראל ביתנו: כל החלטה צבאית שתתקבל – אנחנו מאחוריה, ונעמוד לצד הממשלה. אבל גם הממשלה, בשעות כאלה, צריכה לעמוד לצד האזרח, וכל אזרח, במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. להצעה הזו הוגשו בקשות רשות דיבור. חברי הכנסת מטעם סיעת העבודה: מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סגן יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אריאל ביבס היום בן חמש. איזו מציאות זאת שילד צריך לציין את יום הולדתו בשבי ארגון הטרור הרצחני ביותר שידע עם ישראל? אריאל ביבס אוהב גיבורי-על, אוהב את באטמן. גם הבן שלי אוהב גיבורי-על. אבל איזה גיבור-על יציל אותו? אין גיבורי-על, יש מדינה. המדינה צריכה להציל אותו, את אריאל ביבס, את האח התינוק שלו כפיר, את אימא שלו שירי ואת אבא שלו ירדן, כי בחיים האמיתיים אין גיבורי-על; יש מדינה שלוקחת אחריות על אזרחיה ויודעת שאסור להפקיר את האחים והאחיות שלנו בשבי. אסור היה להפקיר אותם להיחטף על ידי ארגון הטרור המרצח חמאס, אבל אסור להפקיר אותם שוב ושוב בכל יום מחדש. במדינה מתפקדת הצלת חיים והשבת ילדים ארצה הן הדבר הכי מוסרי, ציוני, יהודי וחומל שאפשר לעשות, ואין ערך שיכול לעמוד מעל לערך הזה. אבל הממשלה הזאת שכחה את תפקידה. לממשלה הזאת לא אכפת שילד, ילד רך, טהור ותמים, שאוהב גיבורי-על, הופקר על ידה, שהוא מציין היום חמש שנים יום הולדת בשבי כשאח שלו, כפיר, לא זכה לשנה בחופש וציין שנה בשבי. איזו מדינה אנחנו אם אנחנו לא מצילים אותם? מה יהיה עלינו כשהם שם? מדינת הלאום לעם היהודי צריכה לזכור את המצווה הגדולה ביותר ביהדות – פדיון שבויים. אריאל, אנחנו זוכרים אותך כאן, ואנחנו מבקשים סליחה. אני מבקשת סליחה שלא עשינו מספיק, שלא זעקנו מספיק, שאתה עדיין לא כאן. ילד, ריבונו של עולם, ילד בשבי מציין יום הולדת. איזו מדינה, איזה ממשלה ואיזו גבורה יש כשהוא שם? תחזירו אותם. שום דבר לא שווה יותר מהחיים של האחים והאחיות שלנו. הסיפור הישראלי הוא שכל ישראל ערבים זה לזה. זה הסיפור, זה הכוח שלנו כאומה, כחברה וכמדינה. זה מה שמחזיק אותנו, זה מה שיחזיק אותנו. מי שבוחר בערכים אחרים, הוא מפורר את המדינה, כי הלב שלנו לעולם לא יהיה שלם כשאנחנו מפקירים אותם שם. אריאל ביבס, רק בן חמש, נמצא כבר קרוב לעשרה חודשים בשבי החמאס. אין שום דבר שמצדיק את זה. אין שום מחיר ששווה את זה. תקבלו כבר עסקה. תחזירו לנו את האוויר. תחזירו אותם לכאן. אני מאחלת שנראה כאן את כל משפחת ביבס – שירי, ירדן, אריאל וכפיר – ואת כל 115 החטופים והחטופות. זו הערבות ההדדית. זאת אחדות. זאת התקומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יכול להגיד מי אחרי? כי הרשימה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אלה בקשות רשות דיבור. הבאים ברשימה הם חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. זו רשימת הדוברים שביקשו לדבר ברשות דיבור. לא שמעת את שמך, אז – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני דיברתי כבר, אבל זה לא מעודכן פה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בקשות רשות הדיבור, הן לא מעודכנות, כי זה בפונץ'-בננה, בדף הזה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. באמת אני מסתכלת עליכם ושואלת: באיזה קטע אתם הולכים בשעה 01:00 לפתוח את המליאה שוב בשביל להעביר את החוק של קרעי וקלנר לתת הטבות לערוצי תקשורת? באיזה עולם אתם חיים? ברור שלא בעולם שלנו. אולי אתם מנותקים מהחדשות, אולי אתם לא רואים את הערוצים הנכונים, אולי ערוצים שלא משקפים לכם את המציאות, והאמת היא שזה יכול להסביר הרבה מאוד דברים, גם איך הגענו עד הלום ולמה אתם עדיין באיזו תחושה של ניצחון מוחלט. חמש שנים מאז שאריאל ביבס נולד, ואי-אפשר לדעת בכלל אם צריך לציין לו היום הולדת, לחגוג לו יום הולדת. אנחנו לא יודעים מה מצבו, לא יודעים מה מצבם של אחיו הקטן ושל אימו ואביו ושל עוד למעלה מ-110 חטופים וחטופות. אבל אתם רוצים לפתוח את המליאה בשעה 01:00 לא בשביל הלוחמים שלנו, שאתם כל כך מגינים עליהם, גם לא בשביל אנשי המילואים, גם לא בשביל אנשי הצפון, גם לא בשביל אנשי הדרום וגם לא בשביל האינטרסים של מדינת ישראל, שמתמודדת עכשיו ברגעיה הקשים ביותר, הגורליים ביותר, מאז שנוסדה. שום דבר מהדברים האלה לא גרם לכם לפתוח את המליאה בשעה 01:00 ולעשות חקיקה ולקדם אותה עבור אזרחי מדינת ישראל – רק חקיקה וחוקים לטובתכם האישית, מנותקים והזויים, כדי לשמר פה קואליציה. זה דבר בלתי נסבל. זה דבר שהוא לא הגיוני, מקומם, ויותר מזה – זה פשוט נגד מדינת ישראל. תודו בזה. אתם לא משרתים את מדינת ישראל – אתם משרתים גחמות פוליטיות ושום דבר מעבר לזה. החשש שסמוטריץ' יעזוב, שבן גביר, שרב עם ש"ס, שש"ס, שרבה איתכם – בואו נראה איך אפשר לשמר את הקואליציה הזאת שלא תתפרק. אנחנו מחזיקים אותה באיזה מין דבק של שרידות פוליטית של הכיסאות. זה לא שהיכולות שלכם, שההצלחות שלכם, הוכיחו שאתם יודעים לנהל. הכישלון הוא שלכם מאל"ף ועד תי"ו. לפני 7 באוקטובר המדיניות נכשלה, ב-7 באוקטובר הפקרתם את מדינת ישראל, ומאז אין לכם מענה ברור, לא למדיניות הביטחונית של מדינת ישראל, הבין-לאומית, האזרחית, הכלכלית. וברור לחלוטין שכל הצעדים שאתם עושים פוגעים בלכידות שעוד נותרה בעם שלנו, בחוסן הלאומי, שהוא אולי הדבק האמיתי, הוא אותו קסם ששומר עלינו מפני אויבינו. גם בזה אתם היום מחבלים בצורה כזאת שפוגעת שוב באינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. נראה אתכם שיש לכם אומץ. תקראו מהלב את הטקסטים האישיים הכואבים של כל אותם אנשים שכתבו טקסטים מהלב, אנשים שהמשפחות שלהם נרצחו, שנחטפו, אנשי ביטחון, אנשים שהיו חברים שלכם עד רגע אחד, עד לפני 7 באוקטובר, אבל התפכחו ואיגדו את כל הכתבים שלהם לספר כואב וקשה, ספר שמאוד קשה לקרוא אותו בשם "מר הפקרה". נראה אתכם, שיהיה לכם אומץ לקרוא את הטקסטים הקשים האלה שנאמרים שם – אולי משהו יזוז בכם, אולי איזה נים בלב; למרות שלא בטוח, אתם לא מראים שיש דבר כזה אצלכם. אנחנו נהיה כאן, כולל היום בערב ובלילה ולמרות ההתרעות הביטחוניות שאנחנו שומעים בימים האחרונים, לא נזוז מכאן כדי להיאבק בחקיקה הבלתי-הגיונית שאתם רוצים להעביר. במקומכם, וכדי לא לבזות את עצמכם, הייתי מורידה ומסירה – כדי לראות את הציבור – מסירה את החקיקה שלא רלוונטית ומשאירה על סדר-היום אך ורק חוקים למען מדינת ישראל, למען הצבא ולמען אזרחיה כולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. שאלה, חבר הכנסת בליאק וכל חברי הכנסת: מי אמר בימים האחרונים – הוא נציג של מפלגה כאן בכנסת, בקואליציה: לא כל מה שעשו הנאצים היה רע? בכיר במפלגת קואליציה. הציוץ המלא הוא כך: "לא כל מה שעשו הנאצים היה רע. הצוענים היו ועדיין מהווים בעיה רצינית מאוד באירופה, ביתר שאת בבלקן ובמיוחד ברומניה, וזה בלשון המעטה". אמר את זה מישהו בשם אורי קאשה מעוצמה יהודית. הוא ראש מחלקת הדת שלהם באוניברסיטה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש להם אוניברסיטה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> באוניברסיטה הפתוחה, כאילו, הוא נציג שם באקדמיה. עכשיו, הבחור הזה לא זומן לחקירה, למרות שמדובר בעבירה ברורה על חוק הנאצים, שמונע הזדהות או תמיכה. אבל מי כן הוזמן לחקירה? אני זוכר שבנובמבר, נדמה לי, צעירה ערבייה סטודנטית העלתה סטטוס או פוסט על שקשוקה, המאכל הפלסטיני המוכר – היא גם נעצרה והובאה לבית המשפט. מי גם נעצר ונגרר? המפגינים מול הבית של חבר כנסת אדלשטיין, שישבו ולא השמיעו קולות, לא הרעישו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה כזה שקרן. בדקתי, בדקתי. זה מישהו מהקואליציה? חתיכת שקרן. אף אחד מהקואליציה לא רשם את זה. תתבייש, שקרן, נאלח, על דוכן המליאה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל שבדקתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מציע לך להגיש תלונה לוועדת האתיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמר "מישהו מהקואליציה". אמר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל לא להפריע לנאומו. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מתלוננת. שקרן נאלח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן היית ונשארת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אחזור על מה שכתב אורי קאשה מעוצמה יהודית, שהיא מפלגה בקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת "מהקואליציה". שקרן. אמרת "מהקואליציה". שקרן, שקרן נאלח. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא ראש המחלקה לענייני דת בעוצמה יהודית. גם הצעקות המג'נוניות האלה לא ישנו את העובדה שזה מביך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ישנו את העובדה שאתה שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והוא לא הוזמן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן, שקרן, שקרן כזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא לא הוזמן לחקירה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן, שקרן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אם תשלח אותי לקחת כדורים, אתה תהיה שקרן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם יש לך דברים קשים, תגישי בבקשה תלונה לוועדת האתיקה. אני אומר לך בפעם השנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מתלוננת, אומרת לו בפנים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על מי שמביע תמיכה בנאצים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אומרת לו בפנים שהוא שקרן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. שנייה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יהודי שמביע תמיכה בנאצים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן נאלח, זה הכול. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, רק שנייה. שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אורי קאשה שמו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם את לא מסכימה עם דבריו, את יכולה להגיש תלונה לוועדת האתיקה שפועלת בכנסת הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מעניין אותי, מזל ששמעתי. הוא אמר שזה אנחנו, הוא אמר שזה מישהו מהקואליציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל את לא יכולה להפריע לדבריו. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמר. שקרן, שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממפלגה המיוצגת בקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תסתכל לפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם בזה אתם לא מקשיבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תסתכל לפה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל את לא שווה תגובה. ולכן – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תסתכל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – תתחילי ללכת עם אנשים רעולי פנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תסתכל לפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן – תראו איך הם מגינים על מי שמדבר בעד הנאצים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן נאלח. שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> השתגעו. למה הם צועקים? אני מצטט פעיל בעוצמה יהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא יכול להגיד דבר כזה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פעיל עד היום בעוצמה יהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת "מהקואליציה", אמרת "מהקואליציה". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והם מגינים עליו. עוצמה יהודית בקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת "מהקואליציה". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוצמה יהודית בקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן. ממשיך לשקר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוצמה יהודית בקואליציה – עדכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממשיך לשקר. שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, למה ללכת לעוצמה יהודית? יש ראש ממשלה שאמר שזה לא היטלר שרצה להשמיד את היהודים, זה המופתי אמר לו. ראש ממשלה אמר את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תצעקי עוד פעם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המופתי היה החבר הטוב של היטלר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החבר הטוב. היטלר אמר שהמופתי שייך לגזע הארי. הוא קיבל תואר ארי של כבוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את ההיסטוריה אתה לא יודע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, הבא ברשימה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המופתי של ירושלים קיבל תואר ארי, ארי של כבוד. זה המופתי של ירושלים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קצין אס.אס, ביקר באושוויץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עוד חצי דקה, תגידי עוד משהו ואז ניתן לכסיף לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זהו, זה הכול. את ההיסטוריה תדעו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יהיה לך עוד חומר לצעקות. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המופתי של ירושלים, הוא הגה את השנאה של האסלאם הרדיקלי ליהודים. הוא הבין שזאת הדרך לקבל כוח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי שהבנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תדעו את העובדות. הוא רצה להקים מחנה השמדה בעמק דותן, המופתי של ירושלים, המופתי, קצין אס.אס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, נתתי לך חצי דקה להתבטא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ארי. תואר ארי של כבוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלא יאשימו אותי בסתימת פיות. תודה רבה. נא לשמור על השקט. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גמרנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, תודה, טלי. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול, 4 באוגוסט, מלאו 80 שנה בדיוק להתפרצות משטרת ה"סדר" הנאצית למחבואן של משפחות פרנק, ון-פלס ופריץ פפר באמסטרדם ושילוחם בסופו של דבר למחנות המוות. זה היה המשטר האפל, השטני באכזריותו ובשנאתו, שעובדת קיומו הנוראה בהיסטוריה האנושית מחייבת אותנו תמיד להיות על המשמר, למען לא יקום שוב בכל מקום שהוא בעולם. חובתנו האנושית לעשות הכול כדי לא להידרדר לתהומות האבדון שאליהן יכולות להוליך הרדיפה, הגזענות, השנאה והאלימות, בעיקר זו הממסדית. בתוך השואה שחוללו הנאצים ילדים לא זכו לכל הגנה מיוחדת. גם הם נלכדו באפלה הגדולה שטבע סביבם עולם המבוגרים. בתוך הזוועה הבלתי-אנושית הזאת הצליחה אנה, הנערה המחוננת, להפגין אנושיות נשגבת ביומן שכתבה. וכך כתבה – אני מצטט מתוך יומנה של אנה פרנק: "אני רואה את העולם הופך אט-אט למדבר. אני שומעת את הרעם המתקרב, שיום אחד יהרוס גם אותנו. אני חשה את סבלם של מיליונים, ובכל זאת – – – אני מרגישה שהכול ישתנה לטובה, שגם האכזריות הזאת תיגמר"; "זה באמת מפליא שעוד לא עזבתי את כל האידיאלים שלי, כי הם נראים לי כל כך אבסורדיים ובלתי אפשריים לביצוע. בכל זאת אני שומרת אותם, כי למרות הכול אני עדיין מאמינה שהאנשים הם טובי לב". המילים הללו של אנה פרנק חייבות להדהד תמיד כמצפן מוסרי, אך ביתר שאת חשבתי עליהן בעקבות הילד ג'יפארא, שנרצח בהפגזה על מג'דל שמס, ופרסם בפייסבוק שלו מעט לפני כן: לא רוצים מלחמה, רוצים לחיות בשלום – כך כתב. גם הוא, בלב המאפליה של עולם המבוגרים, בחר להאמין באדם, בטוב ליבו ובאידיאל השלום. מנגד, כפי שאמר חברי חבר הכנסת טיבי קודם, דווקא השבוע נחשפנו לאדם בשם אורי קאשה, יושב-ראש תא הסטודנטים של עוצמה יהודית באוניברסיטה הפתוחה, שכתב, כפי שנאמר קודם, ואני מצטט מילה במילה: "לא כל מה שעשו הנאצים היה רע. הצוענים היו ועדיין מהווים בעיה רצינית מאוד באירופה, וזה בלשון המעטה". כך הגיב בציוץ לעיתונאי דב גיל-הר, שכתב לזכר אירוע זיכרון לשואת הצוענים שערכה הקהילה היהודית בגרמניה. עד עתה לא נשמע גינוי מצד אותה מפלגה, המתיימרת לדבר בשם היהדות אך מחללת את שמה לשם שמיים בביבֵי כהנאוּת חשוכה. כל שכן שעד עתה המשטרה לא פשטה על דירתו של האדם הנאלח הזה בחשד להסתה לגזענות והבעת תמיכה במשטר הנאצי. הוא לא ישב בגינה הציבורית בהרצליה פיתוח ולא הפגין למען השלום באום אל-פחם, אז למה שיעצרו אותו? וכמובן שהממשלה והעומד בראשה גם לא ראו לנכון להוציא על זה אפילו רבע מילה. למען ילדי מג'דל שמס, למען ילדי בארי וקריית שמונה, למען ילדי דיר אל-בלח וחאן יונס, למען הילדים ובני האנוש בכלל, ולזכרה של אנה פרנק, נמשיך להאמין בטוב האדם ולדרוש שלום, כי כפי שאמר נלסון מנדלה, "אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת, ניתן ללמדם לאהוב, כי האהבה קרובה יותר לליבו של האדם מאשר ניגודה". תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת יוסף עטאונה, אתה רוצה לדבר? אתה מוותר. אנחנו סיימנו עם בקשות רשות דיבור. מי אמור לסכם לפני ההצבעה? מישהו מהממשלה? מי הציג את החוק? אם אין לנו סיכום אז אנחנו פשוט עוד מעט נעבור להצבעות. חבר הכנסת כץ, מי מסכם? השר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך. אם כך, אנחנו נעבור פה לכל ההצבעות. אני מבין שחלק מההסתייגויות הוסרו. רבותיי, נא לשבת במקומות, אנחנו נעבור להצבעות. אנחנו נעבור סעיף-סעיף. אני מבין שההסתייגות לפני סעיף 1 הוסרה, נכון? אז ככה, קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת של יש עתיד לא נמצאים באולם, אז אנחנו נסיר את ההסתייגות של יש עתיד; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – לא נמצאים, נסיר גם את זה; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – נסיר גם את ההסתייגויות האלה. אז אין לנו עוד יותר הסתייגויות. כל ההסתייגויות הוסרו. אז אנחנו נצביע בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–77 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–77 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 19, אפס מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת, כנוסח הוועדה, עברה בקריאה השנייה. כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 20, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאות השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אתה היית יכול לסכם את זה לפני כן, אבל אני אאפשר לך, אבל קצר, כן? << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> כן. רק להגיד תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רציתי רק להגיד תודה רבה גם לחברי הכנסת שתמכו וגם לכל מי שסייע להגיע ליום הזה. את התודות אמרתי כבר באריכות, ואני רק אגיד דבר אחד. אני חושב שהיום הרשות להגנת הפרטיות זוכה לעצמאות, שכתובה גם בחוק, גם בתוספת לחוק, והדבר הזה בעיניי יחזק מאוד את הזכות לפרטיות ואת מעמד הרשות להגנת הפרטיות. החוק הזה יניח את מדינת ישראל על המסלול באמת לחוק פרטיות מודרני, טוב ונכון, ולרשות להגנת פרטיות עצמאית, חזקה ויעילה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1768; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 184; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כעת אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום. חבר הכנסת אשר, אתה אמור עכשיו לעלות להציג. תנו לי רק להציג את החוק – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה. בהצעת חוק זו מוצע לבצע תיקון לפרק השלישי לחוק, העוסק במכוני בקרה שמופקדים על ביצוע בקרת תוכן ובקרת ביצוע להיתרי בנייה. התיקון נוגע לחובת העסקת בקר מורשה מטעם השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, הנדרש במכון בקרה ומהווה תנאי למתן רישיון למכון בקרה לפי החוק. בוחני בקרה זה דבר שהחל במדינת ישראל בשנים האחרונות, שכל מטרתו הוא לעשות את כל הבקרה הנדרשת על כל מרכיבי ההיתרים למיניהם, על כל הדברים מסביב, ולראות שבאמת הדברים נבדקים כמו שצריך. הם בעצם גם נכנסים בנעליה של הרשות, שהייתה אמורה לעשות את זה, ובגלל מחסור בכוח אדם ואולי התייחסות פחות נכונה לעניין זה לא נעשה, ואנחנו כאן מביאים תיקונים לחקיקה הזאת. בהתאם להסדר החוקי הקיים, מכון בקרה אמור להעסיק ארבעה בקרים מורשים מטעם משרד הבריאות, שעוברים את ההכשרות ואת ההרשאות מטעם משרד הבריאות, הגנת הסביבה, רשות הכבאות ופיקוד העורף, ובקרים מורשים אלה יחליפו את המשרדים הללו במתן אישור או בהתייעצות נדרשת לפי החוק לגבי היתר הבנייה הנבדק במכון הבקרה. במסגרת קידום תיקון לתקנות התכנון והבנייה בעניין מכוני הבקרה שנועד להסדיר את תוספתם של סוגי בקשות להיתרים שבהם יידרש אישור מכון בקרה מעבר למחויב כיום, ולאחר בחינה מעמיקה של הנושא וניתוח הנתונים מניסיון שהצטבר, נמצא כי הדרישה בחוק להעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה אינה צפויה לייעל את תהליך הרישוי אלא להפך – היא עלולה להכביד עליו ביחס למצב הקיים כיום. נמצא כי עיקר מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליך הרישוי היא רק יותר בחלק של המידע להיתר באמצעות מסירת המידע וההנחיות הרלוונטיות, ואילו בשלב בקרת התכן לא נדרשים התייעצות או אישור מטעם המשרד להגנת הסביבה, למעט במקרים חריגים אלו. לכן אנחנו ייתרנו את התהליך הזה. מאחר שגם לאחר ההרחבה הצפויה של פעילות מכוני הבקרה, בקשות להיתרים בתחום התעשייה עדיין אינן נכללות בבקשות להיתרים שבהן חובה לפעול באמצעות מכון בקרה, ומאחר שנמצא, כאמור, כי בהתייחס לבקשות להיתרים שאינן לשימושי תעשייה לא נדרש בקר מומחה מתחום הגנת הסביבה, מוצע לתקן את החוק כך ששר הפנים יהיה רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה אף שלא פועל בשירותו בקר מורשה הגנת הסביבה. זאת, בהוראת שעה לתקופה של שנה וחצי, כשלב ביניים זמני, עד לגיבוש הסדר קבוע, אם יידרש, לגבי בקר מורשה בתחום זה. עוד מוצע שבקרי מכון הבקרה הרגילים יבדקו את ההיבטים הסביבתיים הדורשים בקרת תכן ובקרת ביצוע שנקבעו במידע להיתר על ידי המשרד להגנת הסביבה, ובדיקתם תחליף את האישור או ההתייעצות הקבועים בחוק עם המשרד. מוצע שתחילתה של הצעת החוק תהיה ביום 1 ביולי 2024, שבו פקעה הוראה דומה קודמת, וזאת לאחר שנמצא שאין פגיעה צפויה כלשהי בהחלת ההסדר. כמו כן מוצע לתת לשר הפנים את הסמכות להאריך את התקופה של הוראת השעה בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת כל תקופה, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים. מוצע כי סמכות זו של השר תהיה בנוגע לכל סוגי הבקשות להיתר או בנוגע לחלקם, באופן שיאפשר הפעלת שיקול דעת לנוכח ממצאי הבחינה שתושלם בעניין כל הנוגע לצורך בבקר מורשה הגנת הסביבה ובנוגע לבקשות להיתרים בתחום התעשייה. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שאנחנו בעצם הוספנו – ובעצם כל המהות של מכוני בקרה זה משהו כמו One Stop Center, שנותן בדיקה במכון אחד, בצורה מסודרת, של כל ההיבטים הללו, כמובן על ידי אנשים מורשים, בלי שיצטרכו לרוץ ממשרד למשרד. זה דבר שיכול בהחלט להקל את הליכי הבנייה, שאנחנו רוצים מאוד להקל בהם. במסגרת הדיונים פעלה הוועדה הן במסגרת החוק והן במסגרת דברים שנמצאים והגיעו ומטופלים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שמופעלת על ידי מטה התכנון ומינהל התכנון, ושם הוועדה גרמה לכך והרחיבה משמעותית על ידי תקנות לגבי סוגי המבנים – הוספנו על המבנים שהיו קיימים עד כה גם מבני ציבור, גם מבנים לא כמו שהיה עד היום, ארבע קומות, העברנו את זה גם לאפשרות של 13 קומות, מבני מסחר ואחסנה. הוספנו שתי פעימות של הגדלה בהמשך כדי שהדבר הזה ירוץ, וכמו כן טיפלנו ועדכנו את האגרות למבנים הקיימים וכן תיקנו את האגרות לגבי ההמשך, כדי שהמהלך הזה יצליח. מכוני הבקרה היו בישיבות הללו, והתוצאות של הדבר הזה, מבחינתי, הן מצוינות. הן ייתנו גם ביטחון בבנייה, סוג הבנייה, איכות הבנייה וההתייחסות לכל ההיבטים השונים, וגם הליך של One Stop Center, שהוא חשוב מאוד בדברים כאלה כדי למנוע ביורוקרטיה מיותרת. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לדחותן ולאשר את הצעת החוק בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעות – יש עתיד – קבוצת יש עתיד לא נמצאים באולם; קבוצת ישראל ביתנו – לא רלוונטי כרגע; קבוצת הימין הממלכתי גם הם לא נמצאים באולם. להצעת החוק לא הוגשו בקשות דיבור, אז אנחנו פשוט נעבור להצבעה. אם אין נציגים של הסיעות שהגישו הסתייגויות אז אנחנו בוודאי נסיר אותן מסדר-היום. אנחנו נעבור בעצם להצבעה. מי שרוצה להצביע – נא לשבת במקומות שלכם. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–2 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 11, אפס מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. קריאה שלישית – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 11, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 154 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1612; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ', ישיבה 59; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני שוב מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כדי לקצר תהליכים, את התודות אני אגיד בסוף, על שני החוקים. זה אותו צוות מנצח, ברוך השם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה, תיקון מס' 155 – ולא 154 כמו שהיה החוק הקודם, אדוני היושב-ראש – שיזמה הממשלה. ההסדר שבהצעת החוק הונח על שולחן הכנסת לראשונה בהצעת חוק התוכנית הכלכלית – חוק ההסדרים (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית ל-2023 ו-2024). חלק זה פוצל מהצעת חוק ההסדרים, והוועדה בראשותי חזרה לדון בו כדי להכינו לקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק שיזמה הממשלה מבוססת על הוראת שעה שפקעה בחודש פברואר 2023, אשר אפשרה הגדלה של היצע הדיור בדרך של פיצול דירות בבניינים צמודי קרקע. הצעת החוק הנוכחית מאפשרת לבצע את הפיצול בדרך של בקשת הקלה בשני מסלולים שניתן לשלב ביניהם. המסלול הראשון מאפשר תוספת של יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת לשתי יחידות נפרדות ללא הוספת שטח בנייה נוסף על השטח הבנוי הקיים. במסלול הזה מוצע כי הוועדה המקומית תחויב לאשר את הבקשה להקלה, אלא אם כן הוכח, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה, כי התשתיות הקיימות אינן נותנות מענה לצרכים הנובעים מהוספת יחידת דיור נוספת. הוועדה המקומית רשאית שלא לאשר את הבקשה להקלה אם הוגשה התנגדות והיא מצאה כי יש באישור הבקשה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במגיש ההתנגדות. המסלול השני מאפשר להוסיף ליחידה קיימת יחידת דיור נוספת באמצעות תוספת שטח על השטח הקיים ופיצולו – תוספת שטח של עד 45 מ"ר. מרחב שיקול הדעת של הוועדה המקומית באישור בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח כאמור הוא רחב יותר, והיא רשאית לאשר את הבקשה, אלא אם כן הוכח לה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה כי התשתיות הקיימות אינן נותנות מענה לצרכים הנובעים מהוספת יחידת דיור נוספת. שיקול הדעת של הוועדה במקרה זה דומה לזה הנתון לה בשאר סוגי ההקלות, ובכלל זה בכל הנוגע לשקילת ההתנגדויות שהוגשו לבקשת ההקלה לפי סעיף 149 לחוק. הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, קובעת תנאים נוספים לעניין מתן ההקלה, הדומים בעיקרם לאלה שהיו קבועים בהוראת השעה שפקעה ב-2023: סמכות הוועדה המקומית לקבוע את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תאפשר להוסיף בשני המסלולים וקביעה כי היא לא תוכל לקבוע מספר נמוך מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע שבתחומה; הוראה ייחודית למגזר הכפרי וליישובים שבהם נקבעה מגבלת כמות בתמ"א 35, שהתמ"א בעצם מגבילה באזורים מסוימים, ביישובים מסוימים, ולפיה הוועדה המקומית תוכל לקבוע כל מגבלת כמות שהיא ליחידות הדיור שניתן יהיה להוסיף בשני המסלולים, ותוכל אף לקבוע מספר הנמוך מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע שבתחומה; הוראה ייחודית נוספת שעשינו במהלך הדיונים ליישובים במחוז הצפון והדרום שנקבעה לגביהם מגבלת כמות בתמ"א 35, שלפיה אם נוספה יחידת דיור בהקלה לפי סעיף זה, לא יובאו בחשבון מגבלת הכמות שבתמ"א אותן יחידות דיור שנוספו עד לשיעור של 20% מהשיעור שנקבע בתמ"א האמורה. יודגש שהוראה זו מתייחסת לתמ"א 35 כפי שהיא בתוקף היום, והיא לא תחול אם וכאשר יוחלף לוח 2 של התמ"א לפי התיקון לתמ"א הנמצא בימים אלה בשלבים הסופיים של הכנתו. עוד הוראה נוספת – הבעלות ביחידת הדיור הנוספת תישאר בידי הבעלים של יחידת הדיור שממנה פוצלה הדירה הנוספת והיא תושכר או תשמש למגורי קרובי משפחה. בנסיבות מסוימות מתן ההקלה לא יותנה בהוספת מקומות חניה, אבל ניתן להתנותו בהשתתפות בהוספת מקום חניה בחניון ציבורי, מה שנקרא כופר חניה. על השבחה בשל מתן ההקלה ליחידת דיור נוספת במגרש שאינה כוללת תוספת שטח יוטל היטל השבחה מופחת בשיעור של 34% מההשבחה, אשר ישולם בחציו בעת קבלת ההיתר ובחציו בעת מימוש הזכות. בתוספת שטח יחול היטל השבחה מלא בשיעור 50%. כמו כן, הוועדה בראשותי, כאמור, קיימה כמה דיונים להכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. במהלך הדיונים החליטה הוועדה על כמה שינויים משמעותיים ביחס להצעת החוק שהגישה הממשלה: 1. מיגון – בהצעת החוק הממשלתית נקבע שפיקוד העורף לא יתנה את מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור החדשה. עוד נקבע כי אם קיים מרחב מוגן ביחידת הדיור הקיימת, רשאים בפיקוד העורף להתנות את מתן ההקלה בבניית שיפור מיגון – זה כמובן לאור הימים שאנחנו נמצאים בהם. ההסדר שהיה עד עכשיו לא היה הגיוני, בפרט במציאות הנוכחית, שבה קיימת חשיבות עליונה בהרחבת מיגון העורף. לכן החלטנו, כאמור, לייצר במסגרת ההסדר המוצע תמריץ להקמת מיגון. כך, נקבע כי אם ההקלה כוללת תוספת שטח כאמור, כמו שדיברנו, של 45 מטר, בהיקף המינימלי שנקבע על ידי פיקוד העורף, יחויב מבקש ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת. גם במקרה שבו לא נוסף שטח בהיקף המינימלי כאמור תחויב יחידת הדיור הנוספת בשיפורי מיגון. הוועדה אף החליטה כי מבקש ההקלה מכוח ההסדר החדש יחויב בהקמת מיגון מתאים ביחידת הדיור הקיימת בהתאם להוראות פיקוד העורף. 2. חיזוק הפריפריה – במהלך הדיונים בוועדה חזרנו והדגשנו את החשיבות שבחיזוק הפריפריה, בפרט בתקופה המורכבת שבה אנו מצויים כעת. ההסדר שבהצעת החוק יכול לתת תנופה נוספת בהיבטי דיור והגדלת מלאי יחידות הדיור בצורה מהירה יחסית. אחד השינויים שהוועדה ערכה בהצעת החוק הוא הגדלת שיעור יחידות הדיור שלא ייספרו במסגרת מגבלת הכמות שבתמ"א 35 במחוזות הצפון והדרום. באופן זה תתאפשר הרחבה נוספת של יישובי הפריפריה, ואני תקווה כי מלוא הפוטנציאל הגלום בהסדר המוצע יתממש. דבר נוסף שנולד תוך דיון: על פי החוק, בעצם בחודש ינואר הקרוב היה אמור להתבטל מוסד ההקלות לגמרי. זאת הייתה החלטה שהייתה בחוק ההסדרים לפני כמה שנים. בעניין הזה טיפלנו גם בהצעת החוק הזאת, וריככנו את הביטול הצפוי של מוסד ההקלות הכללי. יש הקלות שבהחלט צריכות לעבור מהעולם, ואנחנו חושבים ומגבים גם את העניין הזה, אבל יש סוגי הקלות – לא בבניינים חדשים, לא בבנייה של קבלן או יזם שמשתמש בהקלות כדי לשפר לעצמו את התוכנית תוך כדי תנועה ולא בא עם תוכנית אחת מסודרת שרואים בה את ההתחלה ואת הסוף. אני מדבר על בתים שהם בתים שכבר מאוכלסים, בתים ישנים של מעל שמונה שנים והלאה. פה אנחנו נתנו אפשרות לשר הפנים – לשר הפנים יש בחוק את האפשרות והסמכות לדחות את ביטול ההקלות בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים. מכיוון שההסדר המוצע הוא סוג של הקלה, ביקשה הממשלה בהצעת החוק הממשלתית, לקבוע את הסדר פיצול הדירות כהוראת שעה, שהייתה אמורה לפקוע ביחד. אנחנו החלטנו שהסדר פיצול הדירות לא יחוקק כהוראת שעה אבל יהיה מוגבל עד 1 ביוני 2025, עם אפשרות הארכה, כמו שדיברנו על שאר ההקלות. לכן אנחנו ביקשנו להוסיף תיקון כללי, הנוגע לכל מוסד ההקלות, ולפיו שר הפנים יוכל להאריך את מוסד ההקלות בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים. הוועדה תיקנה גם את ההגדרות של איזה דברים אפשר להאריך, כי כיום, על פי התקנות הקיימות, השר יכול להאריך את כל ההקלות או לא להאריך אף אחת מהן, או לפי מרחבי תכנון, שאין לזה שום היגיון. אנחנו תיקנו את זה בצורה כזאת שניתן יהיה להאריך את ההקלות ביחס לסוגי ההקלות. השר יוכל להחליט – וזה מה שאנחנו מצפים משר הפנים – שההקלות שקשורות להרחבת דירות בבניינים קיימים שמאפשרים הגדלת דירה למשפחות שצריכות את הרחבת הדירה, אם זה בקווי בניין, אם זה בנפח כזה או אחר – זה ייחשב הלאה כהקלה רק כשמדובר על בניין קיים שבנייתו הושלמה לפני שמונה שנים או יותר. לבסוף, בקשר להקלה הנוגעת לפיצול דירות, המעוגנת בהסדר המוצע בהצעת החוק, החליטה הוועדה כי שר הפנים יהיה רשאי להאריך את תוקפו של ההסדר בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים. הצעת החוק הזאת טובה. היא תאפשר ניצול ומיצוי, וגם הרחבה במקומות מסוימים, של מלאי הדירות במדינת ישראל, וגם להרחיב את האזורים הכפריים בצפון ובדרום וכדומה. היא גם תותיר בידי השר את הסמכות, בסוגים מסוימים של הקלות, להשאיר אותן כדי שאפשר יהיה לתת את ההקלות הללו במסגרת הקלה ולא במסגרת תוכנית חדשה בבתים קיימים, למשפחות שרוצות להרחיב את ביתן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה להודות למטה התכנון בראשותו של נתן אלנתן ולבני ארביב, מנהל התכנון, למשרד הפנים – לידידי שר הפנים משה ארבל. אני מודה פה עכשיו, אדוני, על שתי הצעות החוק שתיקנו. אני רוצה כמובן להודות לצוות הוועדה בראשות גב' לאה קריכלי, מנהלת הוועדה, ולכל הצוות; לצוות המשפטי בראשותו של עו"ד תומר רוזנר ולעו"ד רעות בינג; כמובן, לידידנו אביב המתמחה, שהוא כבר הרבה יותר ממתמחה והוא חלק אינטגרלי מהוועדה; אני מודה ליועץ החקיקה שלי, עו"ד יהודה כהן; כמובן, ליושב-ראש הקואליציה, שפסע איתי צעד-צעד עד לניקוי השולחן היום. תודה רבה, ואני מבקש מהכנסת להצביע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. אני לא אקריא בשם כל הסיעות אלא רק בשם הקבוצות. קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת הימין הממלכתי וקבוצת המחנה הממלכתי. חברת הכנסת מרום, את רוצה לנמק? לישראל ביתנו יש רשות דיבור, לא הסתייגות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אי-אפשר לדבר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לך רשות דיבור בסוף. אבל את רוצה לנמק הסתייגות, חברת הכנסת מרום? לך אין רשות דיבור, לך יש רשות דיבור. אם את רוצה לדבר על הסתייגות את יכולה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני רוצה לשמוע את יוליה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם לכם יש בקשות רשות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה בדיוק מה ששאלתי אותה. האם את רוצה לנמק הסתייגות? חברת הכנסת רייטן, מה אמרת? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני אומרת, אם אפשר להפוך את זה לרשות דיבור, אז רשות דיבור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אי-אפשר, אי-אפשר. זה בוועדה. צריך לבחור, או שאתה מגיש הסתייגות או שאתה מגיש בקשה לרשות דיבור. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני אומרת, אם אפשר להפוך את זה לרשות דיבור, אז רשות דיבור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אי-אפשר, זה בוועדה. צריך לבחור, או שאתה מגיש הסתייגות או שאתה מגיש בקשה לרשות דיבור. אם כך, אם המסתייגים לא נמצאים באולם, נעבור לבקשות רשות דיבור. יש לנו ככה, חברי כנסת הנוכחים – חברת הכנסת סלימאן, את רוצה לדבר? לא; חבר הכנסת עטאונה? לא. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, יש לך חמש דקות, את יכולה לדבר. לאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי השר? אה, הינה, השר יושב פה – אני רואה אותך, לפחות אותך אני רואה – חבריי חברי הכנסת, תקשיבו, אתם מחוברים לחדשות? אתם יודעים מה קורה במדינה? סתם ככה, בבוקר היו 15 טילים בדרום, היו טילים בצפון, יש לנו גם פצועים מאזרחינו. עכשיו, הגנרל – אפרת רייטן, מה השם של הגנרל? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קורילה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קורילה, הוא מבקר כרגע בישראל, נפגש עם שר הביטחון שלנו. הוא לא סתם קפץ לפה לביקור, נכון? זה לא מפגש חברים, כנראה יש לזה סיבות. אנחנו כל הזמן שומעים ורואים שאיראן אמורה לתקוף אותנו מתישהו, כל פעם תאריך אחר ויום אחר. יש חות'ים, יש חיזבאללה, יש חמאס שלא מורתע. עכשיו פורסם תחקיר על גדודים שלמים שלא פירקנו אותם. ובמה אנחנו מתעסקים? אה, יש גם 150,000 ישראלים תקועים בחו"ל, שלא יכולים לחזור הביתה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> חטופים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חטופים, רחמנא ליצלן, אשמים, סתם, הם רצו לשם להיות חטופים. יש מצב במשק, יש מצב בעורף, יש משק החשמל, חלילה וחס. על זה אנחנו לא נדבר. במה הקואליציה עסוקה? בחוק התקשורת. עד הבוקר לא ידעתי מה זה עידן פלוס. לא הזיז לי, לא מעניין אותי. היום אמרתי, מה כל הסיפור, על מה כל הבלגן, על מה כל המריבה? אני כרגע אפילו לא נכנסת לשאלה אם צריך או לא צריך, אני רק שואלת למה עכשיו. לכל דבר בחיים יש טיימינג. אגב, אני מתראיינת בערוץ 14. יש שם אנשים בערוץ 14 שאני לא אגיד להם שלום, אבל אני לא מחרימה ערוץ, כי זה כלי לגיטימי, אבל להחזיק כנסת, ממשלה, בגלל הטבה כזאת או אחרת לערוץ כזה או אחר, זה מטורלל. הבלגן הזה עם חוק הרבנים 2, החקיקה של בן גביר – תקשיבו, השתגעתם? איך זה קשור עכשיו? תעשו בדיקה בבתי מרקחת, מה קורה עם מלאי תרופות הרגעה. המלאי אזל. מדינה שלמה, עשרה מיליון איש, בחרדות. עשרה חודשים החזקתם את הצפון, מפונים – ואללה, הצלחה כבירה, התרחבתם. אם היינו ב-80,000 מפונים וטילים על הצפון – 70, 80, היו 300 – הכול ספגנו; עכשיו, הצלחה כבירה, התרחבנו לכל המדינה. ובמקום להתעסק בשאלה איך הגענו למצב הזה – כי בדרך היו תחנות, גם ב-11 באוקטובר, שיכולנו לעשות משהו כדי לא להגיע לביזיון הזה, וגם אחר כך, אחרי המתקפה האיראנית הקודמת, דרשו חכמים להגיב כמו שצריך כדי שלאף אחד לא יהיה רצון יותר להתעסק איתנו; לא, היו פה שיקולים אחרים. אז עכשיו, במקום להתעסק במה שחשוב לאזרחי ישראל – לכולנו, אגב, גם לנו כאזרחים, לא כנבחרי ציבור – אנחנו מתעסקים ומושכים זמן עם עידן פלוס, הטבות לערוץ 14, מריבה בין בן גביר לדרעי. חבר'ה, זה כבר לא מהמקפצה, זה לחרבן על הראש של עם שלם, של אזרחים. כי המילה "מנותקים" זה לא מילה, זה לא מסביר את גודל הניתוק, גודל הזלזול. אתם מזלזלים בשלומם, בביטחונם של אזרחי ישראל, כי לא אכפת לכם. אז אני מכירה שיודעים לצרוח ואני מכירה שיודעים לעמוד על במות ולדבר גבוהה-גבוהה, אבל הגענו למצב הזה, אוקיי, זה כבר קרה; יש לנו תוכנית מנע, יכול להיות שזה מה שצריך לעשות, אולי יש לנו תוכנית מגירה שאם וכאשר זה קורה אנחנו מגיבים תוך דקות – שום דבר, אנחנו עוד פעם באותה סיטואציה. ובמה ראש הממשלה מתעסק כבר שבועיים? איך לפטר את שר הביטחון. לפי הפרסומים בתקשורת זה הסיפור – איך מחליפים את גלנט. יש לי ביקורת גדולה מאוד על שר הביטחון, אני לא חברה שלו, ויש לי מה להגיד לו, אבל עכשיו? זה מה שמעסיק את הממשלה ואת הקואליציה ואת ראש הממשלה? תקשיבו, מבחינתי, אתם כבר סיימתם את ימיכם. בלי בחירות, עם בחירות – סיימתם, אתם לא לגיטימיים, כי העם הזה לא מעניין אתכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת שרון ניר, גם לך יש זכות דיבור, בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל העולם ברור עכשיו שמדינת ישראל נמצאת במתיחות שיא וניצבת בפני אתגרים מורכבים ביותר בשעה שאיראן מאיימת לפגוע בה באמצעות שלוחותיה. לכולנו ברור בתוך האולם הזה שמדינת ישראל צריכה לנצח. למקום אחד זה לא הגיע, המורכבות והמתיחות הזאת – פה לכנסת. כשחיזבאללה מאיימים לתקוף את מדינת ישראל, כשרקטות ממשיכות להיות נורות מרצועת עזה, כשהאזרחים במתיחות שיא, כשהרחובות ריקים – תאמינו לי, תסתובבו ברחובות, תראו שאנשים מבוהלים, רחובות ריקים, ולא ברור מה עומד לקרות – מצופה מהקואליציה לא לפתוח מליאה בשביל להעביר חוקי סרק וחקיקה שנויה במחלוקת. אני פשוט מתביישת להסתכל על סדר-היום ולראות שמה שהקואליציה עוסקת בו עכשיו, באופן מנותק לחלוטין מהמציאות, זה חוק הג'ובים לרבנים וחוק הטבות לערוץ 14. זה סדר-היום. בעולם כולו יש סדר-יום אחד, במערכת הביטחון שלנו, שמתוחה בצורה בלתי רגילה, יש אותו סדר-יום, אבל פה, בתוך הכנסת, באופן מנותק לחלוטין, עוסקים בדברים שלא קשורים ככלל למערכה. אז אני רוצה להגיד: מדובר פה בקואליציה שמנותקת מהמציאות, הייתה מנותקת מהמציאות ב-7 באוקטובר, המשיכה להיות מנותקת מהמציאות בכל החודשים העוקבים, וגם כעת לא מבינה מה קורה. במקום שהממשלה הזאת תכנס קבינט ותשאל את עצמה מהי האסטרטגיה, לאן הולכים – כי ברור לכולנו שמתקיימת כנגדנו מלחמת התשה, שנמשכת כבר עשרה חודשים, ומבחינת איראן היא יכולה להימשך עוד שנים ארוכות, אז הקבינט לא מרים את הראש. ומה שקורה זה פשוט שתי מציאויות מקבילות, עולם מקביל; עוסקים בדבר אחר לגמרי. אז צר לי שגם בשעות אלה, הממשלה המאכזבת הזאת ממשיכה לאכזב, והעיסוק הפוליטי שלכם בשיאו. קבינט ביטחוני שהתרוקן מתוכן; ראש ממשלה שעסוק באיך להדיח את שר הביטחון, מסוכסך עם שר הביטחון, לא מדבר עם שר הביטחון; שר הביטחון שלא מדבר עם השר לביטחון לאומי. במקום שירימו – יתרוממו קצת מהמציאות הזאת ויבינו שהכתובת ברורה, הכתובת היא איראן – איראן היא הרי ראש התמנון – במקום שיבינו שעלינו להתרומם לגודל השעה ולפעול בהתאם, במקום שקצת יקשיבו למה שקורה – בלינקן כבר לפני שבועיים הודיע שאיראן נמצאת במרחק של שבועות בודדים מחומר בקיע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה באגף הקואליציה, שם אפשר קצת שקט? תודה. אני שומע את השיחות שלכם עד פה. אני לא שומע את חברת הכנסת שרון. אני יותר שומע מה שאתם מדברים שם בפינות. תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מציעה לממשלה ולקואליציה, שהיא נציגתה פה בכנסת, פשוט רגע להתחבר למציאות – אתם יודעים, חיבור למציאות, משהו ככה פשוט – להקשיב מה קורה בעולם, מה עומד לקרות במדינת ישראל בשבוע הקרוב, להתבונן על מה שקרה פה ב-14 באפריל, ופשוט לעסוק בעיקר. אני רוצה לומר לאזרחי ישראל שבתוך כל המצב הכאוטי הזה, שיש פה ממשלה מאכזבת, יש לנו צבא חזק עם יכולות מעולות, גם התקפיות וגם הגנתיות. יש לנו את מערכות ההגנה הטובות ביותר בעולם. יש בכוחנו להחזיר את הביטחון, את תחושת הביטחון ואת ההרתעה למדינת ישראל. צריך להגיד שההרתעה קרסה לגמרי, אבל יש בכוחנו לעשות פה שינוי של המצב. צריכה להיות פגיעה קשה וחריפה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. זה מה שצריך לעשות, הכי חזק – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בכל מי שמאיים לפגוע ופוגע בריבונות של מדינת ישראל, ועלינו לגבות מחיר ממדינת לבנון. כל מי שפוגע בריבונות שלנו צריך להפוך להיות באופן אוטומטי מטרה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חייבת להיות תוכנית כוללת. אם יש לכם עוד טיפת כבוד, מדינת ישראל וממשלת ישראל, חייבת להיות תוכנית כוללת, עם תגובה ברורה, שבסופה הביטחון ותחושת הביטחון יושבו לתושבי הצפון, שנמצאים כבר חודשים, עשרה חודשים, במקלטים, ועם רצועת ביטחון בשטחנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים אומנם בעיצומה של מערכה ארוכה וקשה, אבל עם נחישות ואסטרטגיה ופשוט התמקדות בעיקר יש בכוחנו לעמוד גם מול ראש התמנון, שזה איראן, ולהבטיח את הביטחון של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. אנחנו סיימנו את רשימת חברי הכנסת שביקשו רשות דיבור. אם כך, אנחנו נעבור – חברת הכנסת בן ארי, מה עם ההסתייגויות שלך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מושכת את ההסתייגויות שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את מושכת את ההסתייגויות. אוקיי, אז כל ההסתייגויות של סיעת יש עתיד הוסרו. האם סיעת העבודה – חברת הכנסת רייטן מרום, גם מושכת? אוקיי. אז גם ההסתייגויות של סיעת העבודה הוסרו. קבוצת הימין הממלכתי – אני לא רואה שהם נמצאים באולם, לכן אני מסיר גם את ההסתייגויות שלהם, וגם קבוצת המחנה הממלכתי, אין גם נציגים שלהם, לכן אני מסיר גם את ההסתייגויות שלהם. אם כך, נא לשבת, מי שרוצה להצביע. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. נא לשבת במקומות שלכם. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. קריאה שנייה – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–3 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 19, אפס מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת עברה בקריאה השנייה. וכעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024 נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 20 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1749; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 170; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה, נא להציג את החוק. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהגישה הממשלה. מטרת הצעת החוק היא לקבוע הסדר מקל לעניין תשלום פיצויי פיטורים בשל פטירת עובד בתקופה שמ-7 באוקטובר 2023 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג, כשעובד נפטר, על המעסיק לשלם פיצויי פיטורים לשאיריו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. שנייה, שנייה, חבר הכנסת אייכלר. חבר'ה, האולם ריק ועדיין יש רעש. מי שלא רוצה להיות באולם – בבקשה. אל תעשו רעש באולם. תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> תודה, היושב-ראש. אני חושב שהדברים מספיק חשובים. שיקשיבו להם. לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג, כשעובד נפטר, על המעסיק לשלם פיצויי פיטורים לשאיריו, שכוללים את בן זוגו וילדיו התלויים בו, ואם אין בן זוג או ילד, הזכאות היא לשאירים נוספים, שהם ילדים אחרים והורים שפרנסתם הייתה על הנפטר, וכן אחים ואחיות שגרו עם הנפטר ופרנסתם הייתה עליו, ולפי הפסיקה, אם אין כאלה – ליורשיו לפי דין או צוואה. ואולם, סעיף 5 קובע כי כאשר אין בן זוג או ילדים, חובה לקיים הליך בבית הדין האזורי לעבודה לגבי השאירים הנוספים או היורשים. החוק הזה רוצה לבטל את הצורך הזה ללכת לבית הדין האזורי לעבודה. כדי להקל על בני המשפחה של העובדים הנפטרים, הצעת החוק שבפניכם מציעה לקבוע כי לגבי נפטר מתקופה שמ-7 באוקטובר 2023 ועד שנה מתום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שאין לו בן זוג או ילד תלוי, פיצויי הפיטורים ישולמו ליורשים לפי דין או לזוכים לפי צוואה ללא צורך בפנייה לבית הדין האזורי לעבודה. בנוסח המקורי שהוגש לכנסת על ידי הממשלה הוצע לצמצם את ההסדר רק לעובדים מסוימים שנפטרו בתקופה האמורה, אך בעקבות הדיון בוועדה הוחלט לא להגביל את ההסדר ולהחילו לגבי כל עובד שנפטר בתקופה האמורה. מוצע לקבוע כי שר העבודה יוכל להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות, שלא יעלו בסך הכול על 12 חודשים, אם הדבר נדרש עקב הימשכות פעולות האיבה או פעולות המלחמה. כדי לצמצם את ההתערבות בהליכים שכבר נפתחו בבתי דין לעבודה לגבי עובדים שנפטרו החל מ-7 באוקטובר 2023, מוצע כי ההסדר לא יחול על הליך שכבר החלו בו בבית הדין לעבודה אלא אם כן כל הצדדים לו שאינם המעסיק הסכימו להחלת הוראות ההסדר עליהם. כמו כן, ההסדר לא יחול אם ניתנה כבר החלטה בהליך כאמור בבית הדין לעבודה או שכבר שולמו פיצויי הפיטורים. נוסף על כך, מוצע לערוך תיקון שיאפשר להוסיף גם חיקוקים שאינם חוק, כגון צווי הרחבה לתוספת לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שמהווה את חקיקת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תעצור שנייה. חבר הכנסת כץ, יו"ר הקואליציה אופיר, בואו, תפזרו את ההפגנה הזאת, באמת. אתם בעד פיזור הפגנות, נכון? אז תפזרו את ההפגנה, בבקשה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אפילו חוש הומור כבר אין היום. חבר'ה, זה מפריע לי, זה מפריע ליושב-ראש הוועדה להציג את החוק. החוק חשוב מאוד. אני אומר לכם, לא סתם – חשוב מאוד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לגמרי איתו. אני חבר הוועדה שלו, אז נא, באמת, תפזרו את הרעש הזה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, קטי. תודה. תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> נוסף על כך, מוצע לערוך תיקון שיאפשר להוסיף גם חיקוקים שאינם חוק – צווי הרחבה לתוספת לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שמהווה את "חקיקת השוויון בעבודה", ובכך להשלים תיקון שהוחל בו במסגרת תיקון מס' 19 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה). אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רוצה בסיום דבריי להודות לצוות הוועדה, למנהלת גב' ענת כהן שמואל, לייעוץ המשפטי לוועדה, עו"ד נעה בן שבת ולצוות לשכתי בראשות יצחק פיליפ. רבותיי, בימים אלה, כאשר כל אזרחי הארץ מסתכלים לשמיים, בעין אחת הם מסתכלים בעננים לראות אם חמינאי כבר שלח את הפרוקסי שלו, מאזינים לשאיפה, רחמנא ליצלן, להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן במלחמה אחת – היה לא תהיה – בעין שנייה הם מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם אל אביהם שבשמיים, מתפללים בתפילה זכה שזכות עם ישראל, זכות התורה הקדושה, זכות אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב וכל הצדיקים, זכות תינוקות וילדים – שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ויצילנו מכל מבקשי רעתנו; שנוכל לשבת "בטח ושאנן" בארצנו, נזכה וימי בין המצרים יהפכו לימי שמחה וישועה במהרה בימינו. בימים האלה חלילה לעם ישראל להיכנס לפחד. אל תירא, ישראל, אל תירא. אנחנו סמוכים ובטוחים שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. לא מספיק מזכירים את העניין הזה. חשוב לעשות את זה, בפרט כשאנו מצויים בפני איום מוחשי, כאשר המודיעין האמריקני אומר שממש כל יום זה יכול לקרות. איש אינו יודע לומר, איש אינו יודע להסביר איך קרה לנו בשמחת תורה שהיה יום שמחה, כאשר כמה אלפי יחפנים על טרקטורים הצליחו להפוך את כל הגדרות המשוכללות ואת כל הסנסורים וכל האזהרות. ואותה מדינה, ברוך השם, מצליחה עשרה חודשים אחר כך למצוא מיקום מדויק של מרצחים במדינות שונות, לפגוע בהם ולחסל אותם בצורה בלתי הגיונית. אי-אפשר להסביר את זה ללא אמונה, ללא ביטחון וללא הבנה שהכול מידו יתברך, שהכול נהיה בדברו. ולכן, בשעה מורכבת זו, חובה עלינו להעלות על נס את זכותם של לומדי התורה, שומרי התורה ומצוותיה, שיושבים ושוקדים על דלתי התורה ללא היסח הדעת, למרות הרעש מסביב. אני לא רוצה לדבר על הרעש הזה, אבל אני בוחר בשעה כזאת להתעלם מכל זה ולהגיד שהגיעה השעה לרומם את כל עם ישראל ביחד, לייקר ולהלל את לומדי התורה, שלמרות הקושי, למרות החנק הכלכלי, ובעיקר – למרות התדמית הדמונית שמנסים לשוות להם, הם דבקים בשלהם, אוחזים בדף הגמרא הקדושה, בספר התהילים, בשביל כל עם ישראל; אותה מסורת שאחזו בה מאות שנים ולא הרפו גם מול רדיפות קשות לאורך ההיסטוריה. אשריכם, תלמידי חכמים, שדברי תורה חביבים עליכם. אתם מגינים על עם ישראל. כלל ישראל מצדיע לכם, וגם אם אתם שומעים קולות רמים, תדעו שרוב העם, רוב-רובו של העם, דבק במסורת, מעריך ומכבד, מאמין בתורה ולומדיה, ורוב עם ישראל רוצה ומתפלל – ואנחנו נתפלל עבורם – ש"ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" וימי בין המצרים האלה יהפכו לימי שמחה, ו"כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה'". אנחנו נינצל, ושום חמינאי ושום אויב ושום צורר, לא מצפון ולא מדרום, לא יצליחו, חלילה, כאשר הקדוש ברוך הוא יגן עלינו וישמור על כל אחד ואחד מהחיילים והאנשים שלומדים בבית, במושב, בשדות, בערים ובפריפריה ובכל מקום שהם. הקדוש ברוך הוא ישלח לנו גאולה שלמה במהרה עוד לפני תשעה באב, אמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. להצעת החוק אכן הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. חברת הכנסת בן ארי, את רוצה לנמק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חמש דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חמש דקות, בבקשה, ואז אנחנו גם נצביע, או שתסירי לפני ההצבעה? רק תעדכני. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. כן, אחרי זה. אדוני היושב בראש וחבר הכנסת אייכלר, דיברת כאן על חוק מאוד חשוב, ועם זאת אני אגיד את מה שאני אומרת כאן כבר פעמיים: השתיקה שלכם לגבי מה שקורה עם הקיצונים בתל השומר, בזה שאתה לא אומר בצורה ברורה ונחרצת את מה שעוברים שם שוטרים וחיילים, בשורה התחתונה, זאת פשוט בושה. לבוא ולהמשיך ולדבר על הכול, תורת ישראל – ואתה יודע שאני חלילה לא נגד, אבל זה שאין כאן אמירה ברורה – אני מחכה ומחכה, ואף אחד מכם לא מדבר על הפגיעה בשוטרים, על הפגיעה בחיילים, על הפגיעה בתקשורת שנעשית מול תל השומר. זה פשוט בושה. ואני רוצה גם להגיד משהו דווקא לארגונים שלנו מהמחאה, שמפגיזים לנו את הטלפונים, לחברי הכנסת מהאופוזיציה: אנחנו לא האירוע; האירוע כאן זה חברי כנסת מהקואליציה. ברור שאנחנו נתנגד לחוקים בזויים. ברור שאנחנו כאן. אנחנו כאן. כל ההתנהלות הזאת, באמת, מהבוקר, אני לא יודעת אם אתה עובר את זה, שחברי אופוזיציה – אבל ראיתי שעאידה שם הסכימה איתי. מספיק. אנחנו כאן. כל חוק שהוא בזוי, נתנגד. נהיה כאן כל הלילה בדיון מופרך, מופרך, שלא היה כדוגמתו, על חוק ההטבות לערוץ הליטוף. אנחנו נהיה כאן. אבל תפסיקו עם זה. תתקפו את חברי הקואליציה, שבשתיקתם הרועמת מבזים את הבית הזה, פשוט מבזים בשתיקתם כנגד קריאה לראשי גופי הביטחון "רופסים"; בשתיקתם על זה שאין עסקת חטופים; בשתיקתם על קיום דיון לילי שמעולם לא היה בפגרה. אנחנו לא האירוע. כל הטלפונים של חברי הקואליציה נמצאים ברשתות, אני מאוד מאוד ממליצה לכם להתחיל שם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור מהנוכחים באולם ורשומים. חברת הכנסת שרון ניר, את רוצה לדבר? בבקשה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, גם את רשומה בבקשה לרשות דיבור. יש לך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לעדכן את אזרחי ישראל שעד לרגע זה אף נציג מהמפלגות החרדיות, ולא שמעתי גם נציג מהקואליציה, לא מצא לנכון לגנות את ההפגנה השערורייתית היום בפתח תל השומר, הפגנה בשעת מלחמה נגד גיוס לצה"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תעלי לפה ותגני, תעלי לפה ותגני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכות דיבור. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאנחנו נמצאים במלחמה, כשמדינת ישראל במלחמה, כשלוחמינו נמצאים בחזית, כשאנשי המילואים נמצאים כבר 270 יום בחזית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה הפלג הירושלמי. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הנציג – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הפלג הירושלמי – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כשמוחרתיים אנחנו הולכים לדון על הארכת שירות סדיר ל-36 חודשים לחיילים בסדיר, עומדים אנשים בפתח לשכת תל השומר באופן מבזה וזועקים כנגד צעירים חרדים שכבר התייצבו, שהם מתי מעט, שהם פחות מ-3% מתוך 1,000, אותם אלה שמגיעים; זועקים גם לאלה שכבר החליטו לעשות – ואותם אני כמובן מברכת ואומרת להם כל הכבוד. אבל צריכה לצאת פה מהבית הזה, חברת הכנסת טלי גוטליב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הפלג הירושלמי, אני לא מתייחסת אליהם. זה כמו נטורי קרתא – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אמירה ברורה שאנחנו קוראים תיגר נגד כל מי שמעז לעמוד ולקרוא תיגר נגד גיוס לצה"ל. ולא רק זה – להגיד מכאן, מהבמה הזו, אמירה ברורה: ממשלה שממשיכה לקרוץ בעיניים ולחוקק חוק השתמטות ולא מסוגלת לעמוד פה על הבמה ולהגיד: כל צעיר בגיל 18, חובתו לשרת באיזשהו שירות – אם זה צבאי, אם זה אזרחי או לאומי – זאת ממשלה שמנציחה פטור גורף משירות בצה"ל, מנציחה את המציאות שלפני 7 באוקטובר, וזאת פשוט שערורייה. אתם פשוט לא מסוגלים להתעלות לגודל השעה. אנחנו יושבים בוועדת חוץ וביטחון, דיון רודף דיון, שומעים את הנתונים, וכדאי שנגיד את הדברים: גם בחוק שירות לאומי-אזרחי, שכבר יש ציפייה לראות אנשים עושים איזשהו סוג של שירות, אנחנו רואים מתי מעט. אותם עשרות שמבצעים שירות לאומי-אזרחי – ושאותם כמובן אני מברכת – צריכים להפוך להיות אלפים. אנחנו צריכים להפוך להיות חברה מלוכדת, שלוקחת את כל 66,000 בני הישיבות מגיל 18 עד 26 ואומרת בצורה ברורה: כולם כולל כולם מחויבים לשרת את המדינה. זו חובתנו. זו המדינה שלנו. היא נמצאת בסכנה קיומית, וראוי שכולנו כולל כולנו נתעלה לגודל השעה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. אין יותר חברי כנסת שביקשו רשות דיבור – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שרון – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני רוצה שאת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז לא צריך. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה שאת תגני. אני יודעת שאת תגני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי מושכת את ההסתייגויות של סיעת יש עתיד. אם כך, נעבור מייד להצבעה על הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–3 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1763 ופ/3748/25; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 180; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024. הצעת החוק היא פרי הצעת חוק ממשלתית שמוזגה להצעתו של חבר הכנסת יעקב אשר, וכמובן גם בזכות טייבי. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, קובע כי לעניין פעולות מסוימות של הורה, אפוטרופוס שמונה לאדם ומיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך, נדרש אישור של בית המשפט – כך למשל לעניין מכר דירה שבבעלות האדם ועסקאות מסוימות אחרות במקרקעין שאינן שכירות, פעולות משפטיות בסכומים גבוהים ועוד. במטרה לייעל את ההליך ולקצר את הזמן הנדרש לקבלת אישור, מוצע לעבור להליך מינהלי, כך שהאפוטרופוס הכללי יוסמך לאשר בקשות של אפוטרופוס, של מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך או של הורה לקטין. לשם כך מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי יסמיך עובדי מדינה ממשרדו שיבחנו את הבקשות ויחליטו אם לאשרן. בבקשה יציין האפוטרופוס או מיופה הכוח, לפי העניין, מה עמדת האדם שמונה לו אפוטרופוס, הממנה בייפוי הכוח המתמשך או הקטין שמונה לו אפוטרופוס שאינו הורהו אם מלאו לו 16 שנה. על האפוטרופוס או מיופה הכוח לברר את עמדתו של האדם בהתאם לחובותיו בנושא זה בחוק, ובין היתר לאחר שנתן לאדם את ההסברים והמידע הדרוש לו בלשון המובנת לו כדי שיוכל להביע עמדתו. האפוטרופוס או מיופה הכוח, לפי העניין, יידרש להצהיר כי פעל בהתאם לחובותיו. אם האפוטרופוס הכללי מצא שלא ניתן לאשר את הבקשה או לאשרה בתנאים, הוא יעבירה לבית המשפט. ואולם האפוטרופוס הכללי יעביר את הבקשה לבית המשפט אם בבקשה צוין כי האדם מתנגד, הבקשה מנוגדת להנחיות מקדימות שנתן האדם, הבקשה נוגעת לדירה שערב הבקשה היא בבעלות יחידה של קטין, או אם יש נסיבות אחרות שבשלהן האפוטרופוס הכללי סבור שיש להעבירה לבית המשפט. כפי שעלה בדיוני ועדת החוקה, האפוטרופוס הכללי יפעל בהתאם לנוהל שייקבע בעניין זה, כך שגם מקרים מורכבים נוספים הדורשים בירור יועברו לבית המשפט. על האפוטרופוס לתת תשובה על הבקשה בתוך 60 ימים, ואם לא ניתנה תשובתו בתוך פרק הזמן האמור – המבקש יוכל לפנות בכל מקרה לבית המשפט. יודגש כי אין בהסדר המוצע כדי לגרוע מהחובה לפנות לבית המשפט במקרה שבו מדובר בנושא אישי מהותי שבו האדם שמונה לו אפוטרופוס או מיופה הכוח מתנגדים לפעולה. עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, סוגי פעולות שבהן לא יידרש אישור כלל. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולתמוך בהצעה חשובה זו. אני רוצה להודות כמובן לחבר הכנסת יעקב אשר על הצעת חוק שלו, שהוצמדה להצעת החוק, שעסקה בנושא חשוב מאוד, היתומים. בכלל, אני רוצה להודות לאפוטרופוס הכללי. מה שראיתי בדיון זה את האכפתיות העמוקה של כל אנשי האפוטרופוס הכללי, שדואגים לשמור על זכויותיהם – באמת, זה מה שבנצי עשה שם ומה שכל אנשי האפוטרופוס עשו. אני רוצה לחזק את ידיהם ולהגיד שכן ירבו גופים במדינת ישראל שחושבים על האזרח הקטן, שדואגים איך להקל על האנשים בשעתם הקשה ביותר. אני רוצה להודות למשפחות ארגון "אמיצים" וליהודה – כן, הם נמצאים פה – הם באמת עבדו קשה על הצעת החוק הזאת; אנשים שאיבדו בן זוג ונאלצים לטבוע בסבך ביורוקרטי ובאישורי בית משפט. מלבד כמה שזה מקשה על ההתנהלות היום-יומית, מדובר בלהכניס את בית המשפט למערכת היחסים הכי פנימית והכי אישית בתוך המשפחה, כאשר באמת אין בזה צורך. אני מקווה שאותן תקנות יביאו במהרה גם את צמצום החובה בהקשר של האפוטרופוס. כמובן שכשיגיעו אליי תקנות שכאלה משר המשפטים ומהאפוטרופוס, אני אעשה הכול כדי לקדם אותן אצלי בוועדה בהקדם האפשרי. אני רוצה להודות גם לצוות המשפטי של הוועדה – לנועה, שהתגייסה להעברת החוק הזה בלוחות זמנים קצרים, בגלל שכולנו ראינו את החשיבות. החוק הזה, מעבר למה שאמרנו לגביו, אמור לצמצם בצורה משמעותית את העומס על בתי המשפט, שגם ככה הם עמוסים, ולהביא בשורה גדולה – לפי החישובים שהביאו לנו, מדובר על יותר מ-7,000 תיקים בשנה שנכון להיום סתם מתעכבים פרק זמן ממושך. אני מקווה שהדבר הזה יהיה לרווחה ולתועלת לרבים רבים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אכן, להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגות ובקשות רשות דיבור. נתחיל מההסתייגויות: קבוצת סיעת יש עתיד – לא נמצאים כאן באולם, ולכן אני מוריד את ההסתייגויות; קבוצת חד"ש-תע"ל – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מורידה את ההסתייגויות. קבוצת המחנה הממלכתי – לא נוכחים באולם. אם כך, נעבור לבקשות לרשות דיבור. חברי הכנסת שרשומים לבקשות דיבור גם הם לא נמצאים באולם, ולכן נעבור מייד להצבעה. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–9 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעה זו עברה בקריאה שנייה. אגב, לא אמרתי "כנוסח הוועדה", אז הינה, אני מוסיף. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת יעקב אשר, אחד מיוזמי החוק, אתה מוזמן לעלות ולברך. הפעם אני אגביל אותך לשלוש דקות של ברכה. אתה לא מציג, רק מברך, ואת המברכים מגבילים לשלוש דקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו זה רק תודות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבין שמגיעות ברכות גם לחבר הכנסת לשעבר גליק על הדבר הזה. אז גם לך ברכות. שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, שמחתי להיות איתך ביחד בגליל. באמת, עשית שם ימים גדושים עם הרבה מאוד אופטימיות לעתיד והרבה מאוד דאגה למה שקורה שם. אני חושב שבהחלט צריך ללמוד מדרך הפעולה שאתה עושה בסייעתא דשמיא, ואני מאחל לך המשך הצלחה בתפקיד החשוב שאתה ממלא. מכובדי יושב-ראש ועדת החוקה, אני רוצה קודם כול להודות לך על ההובלה של הצעת החוק הזאת. זו הצעת חוק ממשלתית שהובאה על ידי שר המשפטים יריב לוין ומשרד המשפטים. הצעת החוק הזאת היא חשובה בפני עצמה וטיפלה בהרבה מאוד דברים. תודות גם לחבר הכנסת לשעבר יהודה גליק ולרעייתו, בגלל שמאחורי כל חבר כנסת לשעבר מצליח עומדת כנראה מישהי מוצלחת יותר, אז באמת תודה. כי אנחנו יודעים דבר אחד, ואני תכף אדגיש, אדוני, את מה שאני הצמדתי, אבל כולנו יודעים שיש הבטחה של הקדוש ברוך הוא, "אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך". התפקיד שלנו זה לדאוג כאן ליתומים, ליתומות, לאלמנים ולאלמנות, והצעת החוק הפרטית שלי שמוזגה – הכנתי אותה כבר לפני תקופה ארוכה, עוד הרבה לפני שב-7 באוקטובר, לצערנו, נוספו לנו בעם ישראל עוד ילדים יתומים. הצעת החוק בעצם הייתה השלמה להצעת חוק קודמת שלי שעברה בוועדת כספים לגבי הנושא של מס רכישה, שלא יצטרכו לשלם מס רכישה עבור רכישה לילד יתום, כי זה בעצם אמור לסדר לו את העתיד מבחינתו, במיוחד אחרי האסון שהמשפחה עברה והשינוי שעלול לקרות בתא המשפחתי, ולכן הדבר הזה הוא חשוב. הצעת החוק שנוספה כאן והוצמדה להצעת החוק הזאת מדברת על כך שכדי לאפשר קנייה של הדירה לאותו יתום – עד היום היו צריכים להביא את זה לאפוטרופוס, האפוטרופוס מגיש לבית המשפט, בית המשפט מגיש לאפוטרופוס וחוזר חלילה, וזה יכול לקחת כמה חודשים. בקניית דירה, גם עבור כל אחד, השוק לא יחכה לך עד שתגמור את כל הפרוצדורה הזאת. לכן בהצעת החוק הזאת ייתרנו את הבקשה לבית המשפט, והאפוטרופוס הכללי הוא זה שיעשה את זה בנוהל מקוצר. הוא גם התחייב לנוהל מקוצר בעניין הזה וגם הייתה התחייבות לתוספת תקנים לעניין. בהחלט, חברי חבר הכנסת רוטמן, גם אני התרשמתי שהאפוטרופוס הכללי עו"ד בן ציון פיגלסון והצוות שלו מתנהלים באמת כאפוטרופוס, כאנשים שמרגישים שזו החובה שלהם, ואני הייתי מוסיף שזו גם הזכות שלהם, להיות פה לאותם אנשים שאין להם את האפשרות לייצג את עצמם לגמרי. לכן אני שמח לבוא ולאשר כאן את הצעת החוק החברתית הזאת. אני רוצה להודות ליועץ החקיקה שלי עו"ד יהודה כהן, שעמל רבות על ההצעה הזאת, גם על ההצעה הקודמת, שכבר עברה ועדת כספים, כאמור, ולהודות גם לשר המשפטים, ושוב, ליושב-ראש הוועדה ידידי מר שמחה רוטמן, על הובלת החוק במהירות, במקצועיות ובענייניות. תודה לצוות המשפטי של הוועדה ולצוות בכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות של קבוצת – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא לא לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו לא עברנו. אני חשבתי שאנחנו כבר בהצעת חוק הבאה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא לא לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מושכים, אפשר להתקדם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה. אז רגע, רגע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה היה רק ברכות אחרי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קצת הצלחת לבלבל אותי עם הברכה, כי אני כבר קראתי בהצעת החוק הבאה. אתה צודק, לפעמים גם לי זה קורה. טוב, רבותיי, תודה רבה. הצבענו, בירכנו, הכול בסדר. << הצח >> הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1626; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"ח, ישיבה 76; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסק דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. קודם כול, אני מזמין את – איך אתה, חבר הכנסת רוטמן, לא הערת לי שאתה לא הצגת את החוק לפני שעברתי להסתייגויות? אני מזמין אותך לעלות ולהציג את הצעת החוק. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> נראה לי שאני אישאר כבר שם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היית מונע את כל המבוכה הזאת עכשיו מול יעקב אשר. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אולי תשים לי כיסא קטן, אני אשב פה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא באמת רוצה שאני אשים לך פה כיסא ותעביר את כל מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, כיסא קטן זה לא במקרה של הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא כיסא קטן, לא כיסא גדול. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> זה טורקים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה במקרה של מדינה אחת באזור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי כיסא לים אני אקנה לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת רוטמן, נא להציג את החוק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024. הצעת חוק זו נועדה להרחיב את ההגבלות שניתן להטיל על סרבני גט במטרה להביאם לקיים את פסק הדין ולתת את הגט. מוצע להרחיב את צווי ההגבלה הכלכליים שבית דין רבני יכול להורות עליהם כך שניתן יהיה להגביל חשבונות בנק של סרבן או סרבנית ולהקפיאם, להגביל אותם מלהיות שותפים או לייסד תאגיד ואף להיות בעלי עניין בתאגיד, להשתמש בכרטיסי חיוב, להטיל עליהם קנס ולקבוע תשלומי כפיית ציות שישולמו למי שפסק הדין ניתן לטובתו. לעניין תשלומי כפיית ציות, יוער כי זה לא אמור לגרוע מחיוב אחר במזונות, כמובן. כמו כן, מוצע לעגן בחקיקה את סמכות בית הדין להורות על הרחקות דרבנו תם נגד סרבן או סרבנית, כך שבית הדין יוכל להורות שאין לצרפו למניין, לנהל עימו משא ומתן וכדומה. כמו כן, נקבע כי הרחקות אלו ניתן יהיה להטיל גם על אדם שלישי אשר בית הדין השתכנע כי הוא גורם לסרבן לסרב למתן הגט. עוד מוצע לערוך שינוי לעניין פסק הדין לחיוב. כיום קובע החוק שאם קבע בית הדין שעל אדם לתת גט לאשתו, ניתן לתת צווי הגבלה, ואין נפקא מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון כפייה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת. מוצע כעת לעשות הבחנה ולקבוע כי אם ננקטה לשון של כפייה, חובה או מצווה ולא קבע בית הדין אחרת, ניתן יהיה להטיל צווי הגבלה, ולעניין לשון הצעה או לשון אחרת, בית הדין יקבע אם ניתן יהיה לתת צווי הגבלה מכוח פסק הדין. נוכח זאת מוצע לתקן גם את סעיף 4 לחוק, הקובע חובה לדיוני מעקב, ולהבהיר שגם אם נקבע בפסק הדין שלא ניתן לתת מכוחו צווי הגבלה, בית הדין יהיה מחויב לקיים דיוני מעקב. נראה לי שזו הייתה תוספת חשובה של חבר הכנסת גלעד קריב שנכנסה לנוסח החוק. תיקון נוסף המוצע כעת מתייחס להטלת צווי הגבלה על נשים סרבניות. החוק כיום קובע כי לעניין נשים סרבניות נדרש אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול כדי להטיל צווי הגבלה. מוצע להשוות בעניין זה כך שגם על נשים סרבניות ניתן יהיה להטיל צווי הגבלה ללא אותו אישור. עם זאת, נוכח החששות שהועלו בדיוני הוועדה לעניין השלכות התיקון, קבענו אותו כהוראת שעה לשנה שניתן יהיה להאריכה כל פעם בשנה נוספת בצו של שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה. נוכח השינויים המוצעים בחוק הוסיפה הוועדה הוראות מקיפות בדבר חובת דיווח לוועדה בדבר פסקי הדין שניתנו וצווי ההגבלה שניתנים מדי שנה. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולתמוך בהצעה החשובה הזו. אני רוצה לציין שבהצעת החוק הזאת עבדנו – ואני חייב לומר שהיה מרשים ביותר לראות גם ארגוני נשים וארגוני גברים וחברי כנסת מכל הסוגים והמינים והנהלת בתי הדין – והצלחנו – לא כולם שמחים עם כל פרטי החוק, אבל בסופו של דבר – להביא חוק שבעיניי התועלת שבו גדולה מאוד, ויצרנו שם פשרות שלדעתי הצליחו להביא את רוב האנשים מסביב לשולחן להסכמה. בכל מקרה הדבר נעשה מתוך דיונים רציניים ומקיפים, תוך שכלל השיקולים נלקחים בחשבון. השתתפו באמת ארגונים מכל הגוונים והסוגים בקידום החוק הזה. ואני רוצה להודות כמובן גם להנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי של הוועדה, וכאמור – מבקש לדחות את ההסתייגויות ולתמוך בהצעה זו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש הוועדה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעות ישראל ביתנו, העבודה, המחנה הממלכתי ויש עתיד. אנחנו נתחיל מסיעת העבודה. חבר הכנסת קריב, אתה רוצה לנמק הסתייגויות? בבקשה, אתה יכול. אתה רשאי לעלות ולנמק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ברצף? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול לנמק, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמש דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חמש דקות. חמש דקות אני אתן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לך חמש דקות. סומכים עליך. תחזיק אותן ועוד תבקש עוד אחר כך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מי שסומך על גלעד שבחמש דקות הוא ידבר, לא מכיר את האיש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב גם מסייעת לי בניהול הישיבה, ואני מוקיר ומעריך את זה. תודה, טלי. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבן אדם יכול לדבר גם – – – דקות. כן, מר קריב, חבר הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. חברי סיעתי לא נמצאים באולם, לכן אני עברתי לסיעת העבודה. אתה יכול לדבר חמש דקות, גלעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלעד, אתה לא עולה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול לדבר חמש דקות, גלעד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> גלעד, רק שתדע לך שזה יהווה תקדים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי כמוך יודע שאתה יכול לדבר חמש דקות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> גלעד, פעם אחת אתה תדבר חמש דקות, זה יהווה תקדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל עמדתך בחוק התקבלה. על מה הוא מסתייג? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני מדבר חמש דקות על ההסתייגות הזו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול לדבר – מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה חמש דקות על כל הסתייגות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חמש דקות. על הסתייגות – חמש דקות, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העמדה שלך התקבלה בחוק הזה, סליחה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תשמעי אותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברצינות אני שואלת, לגופו? אם זה לגופו אני נשארת; אם זה לא, אני יוצאת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני מסביר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רשאי לדבר חמש דקות על הסתייגות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מתוך ההסתייגויות שלי אני אנמק שלוש הסתייגויות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. בבקשה, חמש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, קריב, מה, התנגדתם מהותית – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אדוני השר אשר בירכתיים, אני ראשית אתייחס באופן כללי להצעת החוק, ואז אתייחס להסתייגות שאנחנו מדברים בה כעת. הצעת החוק הזו נולדה מתוך מניע ראוי – מתוך רצון גם להעמיד לרשות בתי הדין הרבניים מערכת מפותחת יותר של סנקציות שניתן להטיל על מי שמסרבים להעניק גט לבן הזוג וגם לדרבן את בתי הדין הרבניים להשתמש בכלים הללו על יד דיוני מעקב והיבטים נוספים. ואכן, הכוונה הראשונית של החוק היא כוונה ראויה, וצודק יושב-ראש הוועדה בתיאור שלו שסביב הצעת החוק הזו נדונו או התקיימו דיונים רציניים מאוד, שבהם נשמעה דעתם של גורמים רבים, לרבות ארגוני הנשים שפועלים בזירה הזו של עניינן של מסורבות ומעוכבות גט. וחשוב גם לומר שבכמה נושאים, במסגרת הדיונים היו באמת קבלה ואימוץ של עמדותיהם של ארגוני הנשים ושל חברי כנסת, למשל בסוגיה אם די בהמלצה של בית הדין למתן גט כדי לאפשר הטלה ראשונית של סנקציות. אלא מה? במסגרת הצעת החוק הזו קרו גם כמה תקלות, ואני אתייחס אליהן בדברים שלי בנימוק ההסתייגויות בהמשך הדרך, אבל כרגע אני מבקש לנמק את ההסתייגות שלנו שמסומנת כהסתייגות מס' 2. ההסתייגות אומרת: פסק הדין בתביעת גירושין יינתן בתוך שנה מפתיחת התביעה. בית הדין רשאי להאריך את התקופה האמורה בשנה נוספת לפי בקשה מטעם שני צדדים ומטעמים שיירשמו. אנחנו איננו יכולים להתייחס לפסק דין שמחייב גירושין כאל כל פסק דין. אנחנו יודעים שלא קוצבים לוחות זמנים לבתי משפט. ישנם הליכים שיפוטיים שמסתיימים במהרה, ישנם הליכים שיפוטיים מורכבים גם בתחום הזה של דיני משפחה, אבל הנושא הזה של חיוב מתן גט ושל מתן פסק דין הוא עניין של דיני נפשות. אנחנו נמצאים במציאות חוקית שבה נשים רבות, בעיקר נשים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וגם גברים. גם גברים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, אבל מייד אני אומר. נשים רבות נמצאות בעמק הבכא, שבו לא רק שבן זוגן אינו מוכן לשחרר אותן מכבלי הנישואין – גם בתי הדין שוקטים על שמריהם. לא רק שאותה אישה נתקלת בבעל סרבן וכזה שמבקש או להשיג הישגים כלכליים כתוצאה מהסחטנות או מתוך נקמנות באישה מבקש לעכב. לעיתים, ואני חייב לומר שלעיתים לא רחוקות, בתי הדין עצמם והדיינים עצמם שותפים לאותו עיכוב גט לא ראוי מצידו של הבעל, אם מתוך טענה ואמונה שצריך לשלוח את בני הזוג פעם אחר פעם לסבבים של שלום בית, למרות שמערכת היחסים נכשלה וברור שהיא גם עתידה להיכשל, ואם מתוך תפיסות עולם אחרות. לא ייתכן שנשים במדינת ישראל לא תוכלנה לשקם את חייהן ולפתוח פרק חדש. ובעניין הזה יש הבדל בין נשים לבין גברים ולו רק מטעם היחס השונה של ההלכה ללידה של ילד על ידי אישה נשואה ולהולדה של גבר על ידי גבר נשוי. ולכן צריך לקבוע לבתי הדין תקרת זמן למתן פסק דין, וזו ההסתייגות שלנו – שאלמלא יש טעמים מיוחדים, יתכבד בית הדין וייתן פסק דין תוך שנה. הדבר הזה – לא ייתכן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, זה נכון מה שאתה אומר, אבל מה שונה זה מבית משפט לענייני משפחה? אנחנו כופים אותם לתת – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כדרך אגב – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בואו, רגע, שנייה, בואו נשאיר את הדיון על שתי ההסתייגויות. כרגע, תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו פשוט נלך לפי הסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תצליח לעשות את זה – – – בית המשפט לענייני משפחה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת לא נמצאים באולם. אנחנו נעבור לקבוצת סיעת יש עתיד. יש לכם כמה הסתייגויות. רק תעדכנו, תגידו מי רוצה לדבר ולנמק. בבקשה, כל חברי הסיעה רשומים, אז בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לי 40 דקות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, יש לך חמש דקות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צוחק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אחר כך תרד, אבל אנחנו נלך לפי הסדר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בזמן שאנחנו נמצאים פה בדיון מיוחד של כנסת ישראל שעוסק בכלום ושום דבר, בזמן שמדינת ישראל כולה נערכת לאיום אמיתי על קיום המדינה ואנחנו נערכים לאיום אמיתי על ערוץ 14, ממש ברגעים אלה יש הפגנה מטורפת מחוץ לתל השומר. אני לא יודע אם מישהו פה הזכיר את הנושא; כנראה שלא. תראה, הינה השר, הינה שר הנגב והגליל – לא נשאר נגב ולא נשאר גליל, אז אולי בוא נדבר על חוק הגיוס. מה דעתך על זה? בינתיים אולי תרצה להתייחס לזה שיש אלימות עכשיו, תוקפים חיילים, תוקפים עיתונאים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה הפלג הירושלמי – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, הבנתי. נמות ולא נתגייס. אז אני רוצה לומר לכם משהו. בזמן שהכנסת גם ככה פתחה את שעריה, באופן תמוה, לטפל בחוקים הזויים שכולם פה לא מבינים למה הם קיימים – אתה מדבר פה עם יו"ר הקואליציה, והוא אומר לך: הנחיות – אז לפחות בואו נהיה אמיתיים עם עצמנו: למה אתם פה עכשיו? מה אתם עושים היום? מה אתם עושים היום בכנסת ישראל כשאתם דנים עכשיו בהצעת חוק בתי דין רבניים? לפני זה דנתם בעוד איזו שטות אחרת, לאחר מכן תדונו בשטות נוספת. אם כבר פתחתם את הכנסת, לא תדברו על עסקת החטופים? לא תדברו על איום קיומי למדינת ישראל? לא תדברו על זה שעכשיו, ממש עכשיו, מחוץ לבסיס תל השומר יש הפגנה אלימה, תוקפים חיילים? רצתם כולכם לבית ליד. למה אתם לא רצים לשם עכשיו להגן על חיילים בתל השומר? כי זה לא נוח לאג'נדה שלכם? צבי סוכות, שנמצא מולי: רצת לבית ליד להגן על החיילים. למה אתה לא רץ עכשיו לתל השומר להגן על חיילים? ברור. אני לא מצפה שאף אחד ירוץ. טלי גוטליב, חברתי טלי גוטליב, רצת לבית ליד בשביל ללכת להגן על חיילים. למה את לא רצה עכשיו לתל השומר להגן על חיילים שתוקפים עכשיו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רגע, אז אני אסביר לך משהו. סליחה שאני אומרת לך, סליחה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם נותנים פה היום מקום ובמה לפלג הירושלמי במקום לפאר את החרדים שהתייצבו – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא נותן מקום. להפך, אני אומר שאת צריכה לנסוע לשם, וכל מי שנסע לשם צריך לנסוע גם היום, וללכת לתל השומר ולהגן על חיילים מפני אותם פרזיטים שלא רוצים להתגייס סתם כי הם לא רוצים להתגייס. אבל אתם תמשיכו פה עם סיסמאות "ביחד ננצח". איך ביחד ננצח אם לא ביחד נתגייס? איך זה יכול לקרות בבית הזה כשכולכם מונעים במאה אחוז מתוך אותה פוזיציה של לשמור על הכיסאות שלכם? איך אתם מרגישים בנוח עם עצמכם אחרי המתקפה המטורפת, המתוזמנת, שלכם על הפצ"רית, על מי לא? ועכשיו, ממש עכשיו, תוקפים חיילים מחוץ לבסיס תל השומר. יש פה חבר כנסת אחד בבית הזה מהקואליציה שיקום ויגיד: אנחנו נגד זה, אנחנו חושבים שצריך שצריכים לגייס חרדים? הינה, יוסי כבר יוצא; יוני, גם אתה יכול לצאת. דיברתי על גיוס חרדים. תראו מה קורה פה בבית הזה – דממה. אני באמת לא יודע איך אתם לא מתביישים, באמת לא מתביישים. לפתוח היום את הכנסת, לא לדון במצב החירום של מדינת ישראל, לא לבדוק אם מערכת הבריאות ערוכה, לא לעשות פה איזשהו דיון פיקוח על מערכות חירום של מדינת ישראל, ופשוט לחכות לראות איך יתקפו את המדינה. הפכנו להיות, אמיתי, ילדי הכאפות של המזרח התיכון, בראשות אדם אחד חלש שהביא אותנו למקום הזה. ועכשיו כולנו נחכה, כמו ילדים טובים, לשעה 24:00 לפתוח את המליאה שוב. ואתם שואלים: למה פותחים את המליאה בשעה 24:00? כי צריך שיעבור מספיק זמן מהחוק שנותן הטבות מפליגות לערוץ 14. כל שרי מדינת ישראל בזמן חירום, במצב הכי מטוח שהיה אי פעם מאז קום המדינה, הולכים להתייצב פה, בשולחן הזה, ולהצביע בעד הטבות לערוץ 14. ואתם יודעים מי הבן אדם היחיד שיכול לגרום לכל שרי הממשלה להגיע בשעה 24:00? זה לא אופיר כץ, זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. ממש עכשיו, בזמן שאנחנו לא יודעים מאיפה נותקף, יושב בנימין נתניהו ומנהל את הקואליציה שלו: להגיע יחד, להיכנס לפה ולהצביע בעד הטבות הזויות לערוץ הבית שלו. לאיזו עוד תחתית הקואליציה הזאת תגיע? לאן עוד תדרדרו אותנו? מה עוד יקרה כדי שתבינו שאין לכם מנדט יותר להרוס את המדינה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת בן ארי, יש לך עוד הסתייגות אחת, חמש דקות. אחר כך שתי הסתייגויות של קריב. אני אתן לחבר הכנסת קריב עשר דקות ברצף. הוא לא שמע. חבר הכנסת לפיד, יש עוד שתי הסתייגויות, עשר דקות של קריב, ואז יש לך עוד עשר דקות מינימום. תסגרו ביניכם מה שאתם רוצים. אני רק אומר מה כרגע נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני אדבר בקצרה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הנוכחות של חבר הכנסת סוכות בתוך מליאת הכנסת ולשאול אותו: מה חשבת לעצמך כשפרצת לבסיס צבאי? איך הגעת למצב שאתה חומק דרך המנעול – בגלל שאתה גם, צריך לומר, יש לך אפשרות; לא לכולם יש. נגיד, לניסים ואטורי זה קצת יותר מורכב להיכנס דרך השער הזה – ואז עוד להתווכח עם קצין צה"ל. מה חשבת שאתה עושה? תגיד לי, מה אתה חושב, שאתה איזה נער גבעות שרץ בין הגבעות? אתה חבר כנסת במדינת ישראל. אתה דמות שמכל העולם מסתכלים עליה. אני נוסעת לפרלמנט בשטרסבורג כי אני ראש מועצת הכנסת למועצת אירופה. כל הזמן אני מתעסקת בשטויות שלכם, כל היום. במקום לבוא ולדבר על אזרחי ישראל, על מה שהם עברו ב-7 באוקטובר, אני צריכה כל הזמן לדבר על ואטורי, על צבי סוכות, על התבטאויות והתבטאויות. ועכשיו גם בסרטון, מה שנקרא on camera, כולם רואים אותך פורץ לבסיס. מה חשבת לעצמך כשעשית את זה? מה חשבת? כל העולם מסתכל עליך. איזה בושות. איזו בושה וחרפה. ומה עם החיילים? ואם אתה כל כך טוב בלרוץ לבסיסים, למה לא תרוץ לתל השומר? תראה מה קורה שם לחיילים חרדים שמנסים להתגייס. זה לא מעניין אותך? למה אתה הולך? אל תתבייש. תעמוד או שתשב, או שפשוט תברח מהאולם, גם זאת אופציה. אבל הבושה והחרפה של מה שעשית בבסיס של שדה תימן, אנחנו נסחב את זה שנים. ולא סתם ביום שישי – 15% אמון בכנסת ישראל. מעולם מצבה של הכנסת לא היה בכזה שפל, והוא בשפל לא בגלל חברי כנסת טובים שנמצאים פה, הוא בשפל בגלל אנשים כמוך. אני חייבת להגיד עוד משהו אחד. ראיתי שבתוכנית של יואב לימור, ולא יודעת עוד מי שם, הם עושים מין – אני לא יודעת אם ראיתם – כל יום איך מחליפים את ה-120. אני רוצה להגיד לכם, זה נורא ואיום בעיניי. זה נורא ואיום. אתם יודעים למה? את יואב לימור אני מאוד מעריכה. ואללה, זה בעצם מכסה – והינה, אתה מסכים איתי – בין כל אלה שגרועים. סליחה, יש פה חברי כנסת מצוינים, אפילו פה. מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה? להיות חבר כנסת זה תהליך. צריך להבין – אתה מסכים איתי – מה זה שאילתות, מה זה הצעות לסדר-היום. יש חברי כנסת שחצי שנה לא יודעים איך להגיע מהמזנון החלבי לבשרי. מה זה הזלזול הזה בעבודה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> במזנון אתם אלופים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תיכנס, תיכנס, אתה תסכים איתי על זה. בוא, הפדיחות שלך, אנחנו כבר נתעסק איתן בלילה. תן לי להתעסק עם הפדיחה של צבי סוכות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> במזנון אתם אלופים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועוד הערה: מה זה להחליף את כולם? תחליפו את הגרועים. תחליפו את אלה שמבזים את הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את שר התקשורת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחליפו את אלה שעושים בושות, שבעולם צריך להגן עליהם. מה קשורים 120? איך אתם עושים דבר כזה? יש פה חברי כנסת מעולים. הינה, ולדי, ידידי, אני אוהבת אותך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם אני אוהב אותך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כאן חברי כנסת טובים. לא, הם לא צריכים ללכת. מי שצריך ללכת זה מי שלא יודע לעבוד בכנסת, זה מי שמביא עלינו חרפה בין-לאומית, זה מי שהוריד את הכנסת לרמה הכי נמוכה אי פעם. אנשים יושבים פה בקהל. פעם ישבו בקהל, ואמרו: אני רוצה להיות כאן, לדבר, והיום הם הולכים ולא נעים להם. לא, יש בכנסת הזאת חברי כנסת טובים, הם לא צריכים ללכת הביתה. צריכים ללכת הביתה מי שמביאים עלינו את החורבן ואת החרפה. הם צריכים ללכת הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת גלעד קריב, אתה מסיים את הנמקת ההסתייגויות. יש לך שתי הסתייגויות, ורק תגיד לי אם אתה מדבר חמש דקות או עשר דקות, לפי הסיכום שלך עם האופוזיציה. מה סיכמת? חמש דקות. תודה. סיימנו את השיחה על האוכל. תודה רבה. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכיוון שיש לנו לו"ז צפוף בהצעות חוק של הממשלה שבינן לבין טובת הציבור אין דבר וחצי דבר, אבל בכל זאת, טובת הקואליציה חשובה יותר מן המפונים מהצפון ומהדרום, ממשפחות החטופים, מחיילי המילואים, אז אני איעתר לבקשה לסיים את הנמקת ההסתייגויות בחמש דקות ותו לא. בדברים האחרונים שלי התחלתי לעמוד על העובדה שבחוק הזה יש הרבה דברים חשובים, אבל לצערי ברגע האחרון באו וקלקלו את החוק הזה. חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, בלחץ של ארגונים כאלה ואחרים, באו אל הצעת חוק שהמטרה שלה הייתה לקדם את התהליך של מתן גט באותם מקרים שבהם ברור שמערכת יחסי הנישואים הגיעה אל סיומה, והם הכניסו איזשהו תיקון בהצעת החוק שמסיג אותנו לאחור. בצדק גמור נקבעת ההבחנה בין גברים לנשים לעניין הטלת הסנקציות. עד היום, כאשר מדובר בהטלת סנקציות על נשים שמעכבות את הגט לבעליהן, נדרש אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול על מנת להטיל את הסנקציות – דרישה שלא קיימת בעניינם של הגברים. עכשיו, בשם השוויון, או תוך נשיאת עקרון השוויון באופן מניפולטיבי ומזויף, לצערי הרב, יושב-ראש הוועדה וחברי הקואליציה הסכימו להכניס לחוק – אומנם בהוראת שעה אבל בהוראת שעה שאין לי ספק שתחודש מדי שנה – ביטול של הדרישה לאישור בית הדין הרבני הגדול להטלת סנקציות על נשים. כאן מדובר בדוגמה נוספת של איך הצדדים הכי שמרניים, הכי שוביניסטיים, הכי מיזוגיניים, נושאים לשווא את שם עקרון השוויון. פתאום אכפת להם משוויון. העובדה שנשים מופלות באופן מהותי ויסודי בבתי הדין הרבניים – זה לא מעניין אותם; העובדה שבבתי הדין הרבניים רק גברים יכולים לכהן בתפקיד שיפוטי – פה לא נדרש עקרון השוויון; העובדה שנשים כבולות למערכות יחסים גם מסיבות כלכליות, גם כתוצאה מסחטנות כלכלית בתמורה למתן גט – זה לא מעניין את אותם ארגונים שקוראים לעצמם "ארגוני הגברים" ואת חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות; העובדה שגבר, גם כשהוא לא קיבל גט מרעייתו, יכול לבנות מערכת יחסים חדשה, והילד שייוולד כמובן לא ייחשב לממזר, אבל נשים שהגט שלהן מעוכב במשך שנים, אם הן ייבנו מחדש את חייהן ויביאו ילד לעולם, הילד הזה יוגדר כממזר ובמדינת ישראל הוא גם לא יוכל להתחתן כי אין כאן נישואים אזרחיים במדינת ישראל – זה לא מעניין את אותם חברי כנסת שדיברו בשם עקרון השוויון. אז בואו נעשה עסקה: קודם כול, תנהיגו נישואין וגירושין אזרחיים במדינת ישראל. שנית, תטפלו כמו שצריך, כמו שצריך, בתופעה של סרבנות גט ושל עגינות, תראו לנו שאתם מפעילים את הסנקציות על הגברים. קודם כול תיתנו פסקי דין לגירושים תוך כמה חודשים, ולא תגררו נשים אומללות ללכת לתרגילים מזויפים של שלום בית, ואז, אחרי שנשיג את השוויון הזה, את השוויון של נשים במערכת משפטית, שמפלה אותן מהרגע שהן נכנסות לאולם בית הדין, אחרי זה נדבר על השוויון בהטלת הסנקציות. ולכן, למרות שמבחינה כמותית רוב הסעיפים של הצעת החוק הזו הם סעיפים חיוביים, והלוואי שהיינו מסתפקים בהם, באה התוספת של חבר הכנסת פינדרוס, שלא מעניין אותו שום דבר שקשור בשוויון אלא רק להנציח את היחס המיזוגיני והשוביניסטי של חלק גדול מבתי הדין הרבניים כלפי נשים, והביא את אותה תוספת, ולצערי, חבר הכנסת רוטמן נכנע לו, והדבר קלקל את הצעת החוק, הקדיח את התבשיל, מעין שאור שנפל בתוך העיסה ופסל את כולה. ולכן, חבריי וחברותיי באופוזיציה, בצר לי – הייתי שמח לקרוא לכם לתמוך בהצעת החוק הזו, הרבה דברים טובים נכנסו בה, אבל משעה שחבר הכנסת פינדרוס ניצל את הצעת החוק הזו כדי לפגוע בהגנה המינימלית שיש לנשים בבתי הדין הרבניים, כאיזשהו תריס מגן – אני מסיים – תריס מגן מפני הגישה המיזוגינית ההולכת ומקצינה של חלק מההרכבים, ההמלצה שלי, בצר לי, היא להצביע נגד הצעת החוק. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. חברי הכנסת שרשומים לבקשת דיבור, אני לא רואה שהם נמצאים באולם, לכן אני לא אקרא בשמם. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה, תסכם את הדיון, ואנחנו נעבור להצבעה. חברת הכנסת בן ארי, רק תעדכני אותי לגבי ההצבעות אחרי זה, בסדר? תכף נגיד, רק תגידי לי. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אני עונה. אני עולה לענות, כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן? הכול סוכם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אם סוכם, אז מסוכם. מה סיכמנו? רק תעדכני אותי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז אנחנו מחכים – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר גמור. ראשית, אני חייב לומר, צר לי, באמת צר לי, גם על התוכן, אבל בסדר – התוכן זו מחלוקת לשם שמיים, אני מאמין, מצידו של חבר הכנסת קריב, למרות שאני לא מסכים איתו – בוודאי על הצורה חבל לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שיבחתי אותך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר. אני אומר, להקדיח את התבשיל וזה – אני – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק הסעיף הזה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז תן לי, אני אענה לך, גלעד. אני רוצה לענות לך, אולי אני אשכנע אותך? אולי אני אשכנע אותך, אני רוצה לענות לך לעניין. גלעד, אבל אם אני עונה לך, אתה לא תקשיב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא מסביר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוא מסביר. אני גם אסביר. אם אתם רוצים אני אסביר לכם את המחלוקת על שני הצדדים, הכול בסדר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו נגיע מחר, תסכמו ביניכם. מחר ב-10:00. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. אין שום בעיה. אני רק אגיד, אין ספק שהמחלוקת פה, גם הדברים שהועלו בדיון, ואני באמת חייב לומר – לשבח גם את רפי רכס מהייעוץ המשפטי, ואת יהודה מהייעוץ המשפטי של בתי הדין – עשינו מאמצים רבים לנסות להגיע לעמק השווה כדי לייצר חוק מאוזן. חלק מהסנקציות – וזה, גלעד, עם כל הכבוד, לזה אתה לא נתת מענה – חלק מהסנקציות – הוא לא מקשיב. טוב, בסדר, אז אני אענה למי שכן אכפת לו. חלק מהסנקציות שהחוק הזה מאפשר להטיל, המנגנון שהיה קבוע בחוק לפני שתיקנו אותו פשוט הופך את הסנקציות ללא רלוונטיות. למשל, עיקול חשבון בנק – כאשר מדובר במישהו שכבר הוכרז או הוכרזה, לצורך העניין במקרה הזה, כסרבנית אחרי התהליך, וזה לא קורה בתהליך קל, ורוצים להטיל עליה סנקציות של עיקול חשבון בנק, החוק, אם הוא לא מתוקן, אומר שיש איזה תקופת השהיה של חודש, חודשיים, שלושה עד שהעיקול ייכנס לתוקף. בפרק הזמן הזה החשבון ירוקן, ולא תהיה לו משמעות. אנחנו גילינו בנתונים שהובאו בוועדה שאותו מנגנון רק מייצר עיכובים שפוגעים בכל הצדדים להליך. עכשיו, יש טענה שעלתה, ויש בה בסיס, שבאמת בדין תורה יש הבדל בין גברים לנשים בכל הנוגע לדיני גירושין. זה נכון, אבל למען האמת, בפועל המצב השתנה בצורה מאוד משמעותית, והיום מלבד אותו אי-שוויון בסיסי שדיבר עליו גלעד, למעשה היום ממעטים מאוד לעשות שימוש באותו היתר מהרבנים. למעשה היום יש מסורבים ויש מסורבות, יש סרבנים ויש סרבניות, ולא ניתן לתקן עוול בעוול. זאת אומרת, העובדה שיש איזה עוול שאתה מזהה כעוול – אני לא בטוח שאני מסכים איתך, אבל בהחלט לפעמים יכול להיווצר עוול – זאת לא סיבה להפיל את זה על אדם מסכן שבית דין כבר קבע בעניינו שהוא צריך לקבל גט. זה לטובת כל הנוגעים בדבר שהוא יקבל גט, אבל כדי לתקן את העוול הכללי אנחנו נעשה לו עינוי דין של עוד שלושה חודשים. אין לזה שום הצדקה, אין בזה שום היגיון, וזו בדיוק הסיבה שבגללה תיקנו את העיוות הזה. אני חושב שעם כל האיזונים ועם כל המנגנונים שהכנסנו לחוק היה מקום לבוא ולהסתכל על החוק כמכלול ולבוא ולהגיד: בסופו של דבר תועלתו רבה על נזקו. ולכן אני מקווה, בעזרת השם, שאחרי שההסתייגות, ככל הנראה, שגלעד הגיש, תיפול, הוא יצטרף אלינו יחד עם שאר חברי האופוזיציה והם יצביעו איתנו בעד החוק הזה, כי אני חושב שבסופו של דבר התועלת מהחוק הזה היא רבה. עבדנו עליו לכל אורך הדרך ביחד, קואליציה ואופוזיציה. אני מכאן קורא לאנשים שיש להם אחריות בעיקר לאותם אנשים אומללים, באמת אומללים, שנמצאים בעינוי דין: אם החוק הזה לא יעבור, הם ימשיכו להיות בעצם שבויים במערכת נישואים שאליה הם ממש ממש לא התכוונו; הם כבר רוצים לצאת, הם רוצים להשתחרר, ובשם איזה עיקרון לא ברור הם יהיו תקועים למשך זמן בהמתנה לאיזשהו אישור מבית הדין הרבני הגדול. אני רוצה לומר משהו נוסף, וזה דווקא באמת בענייני דיומא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ראינו ידיעה שהייתה אמורה לזעזע כל אדם שיש לו לב. היה פרסום שלפיו בתביעה הצבאית שוקלים לגייס כעד תביעה לא פחות ולא יותר מאשר מחבל נוח'בה. רוצים שמחבל נוח'בה יהיה עד תביעה כנגד החיילים הגיבורים שלנו. ואני שואל את עצמי, אדוני היושב-ראש, ואני שואל את חבריי: איזה עיוות, איזה טרלול יכול להוביל אנשים לייצר את הסיטואציה שיעמוד לוחם גיבור שלנו, יעמוד על דוכן הנאשמים, ומולו יבוא מחבל נוח'בה נאלח, שהשתתף ברצח עם, שהשתתף באירועי 7 באוקטובר, הוא יעמוד מולו ויגיד לו: אני מאשים. אני מאשים. אני מטעם המדינה. יהיה כתוב: מדינת ישראל נגד לוחם גיבור, ומי עומד בצד של מדינת ישראל כנגד אותו לוחם מילואים גיבור? מי עומד? מחבל נוח'בה. אני אומר לכם, אפשר להכיל הרבה מאוד עיוותים, אבל כנגד העיוות הזה אנחנו לא יכולים לעמוד בשקט. אפשר לבוא ולחקור מה שרוצים, אבל אם בסופו של דבר, בסוף התהליך אתה מעמיד חיל לוחם, מפקד גיבור, ומדינת ישראל תובעת אותו כשבצד של המדינה עומד מחבל הנוח'בה, אתה טעית טעות קשה בדרך. ואני קורא מכאן לפצ"רית – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רוטמן, למה אתה מסית? למה אתה מסית? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ואני קורא מכאן לרמטכ"ל, ואני קורא מכאן לשר הביטחון: תפסיקו את הטרלול הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא רוצה לשמוע בכוונה. רוטמן, למה אתה ממשיך להסית? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שקרים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שאתה משקר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ששש, חברים, שקט. אנא, שקט, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> למה אתה אומר שאני משקר? למה אתה אומר שאני משקר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה לא נכון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שטרן וקריב, תודה. חבר הכנסת רוטמן, זה מפריע להמשך, אנחנו רוצים לעבור להצבעות. תודה, אלעזר. תודה. חבר הכנסת שטרן, תודה. אני אשאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כרגע את לא בתור. שנייה. יש פה לפנייך. אני רוצה לעבור על כל מי שהגיש הסתייגויות. חבר הכנסת פורר. עודד פורר, אתה מסיר? מסיר. קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. חבר הכנסת קריב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הסתייגות 2 והסתייגות 30 – להצביע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם רוצים להצביע, אז אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות 2, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 30 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 19 בעד, 30 מתנגדים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. מה ההסתייגות הבאה שאתה רוצה להצביע עליה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 30. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הסתייגות 30. אנחנו נעבור לפי הסדר. אנחנו נעבור להסתייגויות של המחנה הממלכתי. האם יש נציג של המחנה הממלכתי? האם אתם מסירים או שאתם רוצים להצביע? המחנה הממלכתי, חברת הכנסת תמנו? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מסירה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת פנינה מסירה הסתייגויות של המחנה הממלכתי. יש פה גם הסתייגות של חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס, אתה מוריד את ההסתייגות שלך? מסיר. קבוצת המחנה הממלכתי – הם הסירו את כל ההסתייגויות. ישראל ביתנו הסירו. יש עתיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מסירים את הכול. מה שנשאר לנו זה רק הסתייגות מס' 30. אנחנו נצביע כרגע על הסתייגות של סיעת העבודה, הסתייגות מס' 30, לסעיף 10. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 31 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 24, 31 נגד. אני קובע כי הסתייגות זאת לא התקבלה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו הצביעה בטעות בעמדה של חבר הכנסת ביטון. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, רק לפרוטוקול. מכיוון שהוסרו כל ההסתייגויות, אנחנו נעבור להצבעה כרגע מסעיף 1 עד סעיף 10, למעשה. אנחנו נעבור להצבעה על סעיפים 1 עד 10, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 18 בעד סעיפים 1–10, כהצעת הוועדה – 32 נגד – 7 נמנעים – אין סעיפים 1–10, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 32, שבעה מתנגדים. אני קובע כי סעיפים 1–10 התקבלו בקריאה השנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד החוק – 32 נגד – 6 נמנעים – אין חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 32 בעד, שישה נגד. אני קובע כי הצעת החוק הזאת התקבלה, ותיכנס לספר החוקים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפקרות ביטחונית בצפון וויתור הממשלה על הגליל << הלסי >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הפקרות ביטחונית בצפון וויתור הממשלה על הגליל, של חברי הכנסת יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, שרן מרים השכל ואפרת רייטן. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. לכל אחד מהדוברים יהיו עשר דקות. מאחר שאנחנו נמצאים בפגרה, הצעה לסדר-היום מאפשרת לכל הדוברים לדבר עשר דקות. בבקשה, חבר הכנסת לפיד, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אריאל ביבס בן חמש היום, יש לו יום הולדת. אני לא יודע אם הוא חי או מת, אני כן יודע איפה הוא – הוא במנהרות חמאס, או ילד קטן או, חס וחלילה, גופה קטנה. הוא במנהרות חמאס, והדרך היחידה להחזיר אותו היא עסקה. אריאל ביבס בן חמש היום. חמאס חטף אותו, חמאס אשם, אבל מי שהגה את הקמפיין השקרי שהברירה שלנו היא או ניצחון או עסקת חטופים, לא ינצח לעולם, כי הוא לא מבין מה זה ניצחון. אם אריאל ביבס לא יחזור הביתה, הפסדנו. נהרוג כמה מחבלים שנהרוג, נשמיד כמה בניינים שנשמיד – לא עוד פיר שמתפוצץ ברפיח הוא הניצחון; אריאל ביבס חוזר הביתה הוא הניצחון. אריאל ביבס הוא לא קלף מיקוח, הוא לא אבן נגף בדרך לניצחון, הוא לא בעיה צבאית, הוא לא מכשול מדיני, הוא לא בעיה פוליטית. הוא ילד בן חמש היום. יש לו היום יום הולדת. היום יום הולדת לאריאל ביבס, ומעולם, מעולם לא הייתה משמעות מצמררת יותר למילים "שתזכה לשנה הבאה". אריאל ביבס הוא ילד ג'ינג'י קטן שנקלע למלחמה של מבוגרים. הוא יותר קטן מהילד שמרים את ידיו בגטו ורשה; הוא יותר קטן בארבע שנים מילדת הנפאלם המפורסמת שבורחת מההפצצה במלחמת וייטנאם; הוא יותר קטן בחמש שנים ממה שהייתה מללה יוספזאי כשהטליבן ירה בה רק כי היא רצתה ללמוד. אנחנו מבוגרים, אנחנו הורים, יש לנו חובה לילדים. החובה הזאת קודמת לכל דבר אחר. חובתה הראשונה והעליונה של הממשלה היא לתת ביטחון לאזרחיה. תפקידה לשמור על הילדים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אפשר להפסיק את השיחות שם? אם הם רוצים, שידברו בחוץ. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת רוטמן, אני מדבר על ילד בן חמש שנפל במנהרות חמאס במשמרת שלך. תן כבוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שידברו בחוץ. אתם לא חייבים להקשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נפל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אומר "נפל" – נחטף, ונתפלל כולנו יחד שהוא חי – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כדאי שתשמור על הפה שלך, כדי שלא תגיד שטויות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, תודה, לא ביקשתי הערות ביניים. חבר'ה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, מתוך כבוד לא נמשיך את הוויכוח הזה. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשמרת שלך, אדוני. הממשלה הזו נרדמה בבייביסיטר, וכשהיא התעוררה, התברר שקרה דבר נורא: ילד בן חמש נעלם מהבית, הוא נחטף. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה משתמש בצורה פוליטית. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא נלקח בידי אנשים נוראיים, ועכשיו יש לה תפקיד אחד ואחד בלבד: להחזיר אותו הביתה. כשראש הממשלה אומר "ישראל תנצח", אל תשאלו את עצמכם מה פירוש המילה "תנצח", תשאלו את עצמכם מה פירוש המילה "ישראל". ממה מורכבת המילה הזאת? מאיזה ערכים, מאיזה אנשים? מה מייצגת המדינה הזאת? האם ישראל היא מדינה שנוטשת ילדים בני חמש? האם ישראל היא מדינה שאומרת: אנחנו נהיה כמו אויבינו, או שהיא מדינה שאומרת: אנחנו נהיה שונים מהם, הכי שונים שאפשר? אנחנו לא נדבר בשפה שלהם. אנחנו לא נהיה כמוהם. בסדר העדיפויות שלנו בין המוות לחיים, החיים קודמים. ההבדל הוא שלחמאס לא אכפת מילדים בני חמש – לנו אכפת; לחמאס לא אכפת מחוקים וכללים – לנו אכפת; לחמאס לא אכפת להיות נחשל ואלים ומלא שנאה – לנו אכפת. אנחנו לא נהיה כאלה, כי אם נהיה כאלה, אריאל ביבס אבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. הדובר הבא – חבר הכנסת אביגדור ליברמן. עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, לא התכוונתי לדבר היום, אבל אני באמת פה מאזין, צופה במה עוסקת כנסת ישראל היום – בחוק שיטת התקצוב של מועצות דתיות ברשויות שאין בהן מועצות דתיות. למה צריך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ירד, ירד. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז ירד. ירד, כנראה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא ירד. "ירד" זה מילה גדולה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> או שאתם – – – או שאתם רבים עם בן גביר העבריין. צדיקים. ערוץ 14 נשאר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בזה אנחנו פתחנו את היום. זה מה שהופיע בסדר-היום: בתי דין רבניים. במה עוסק היום עם ישראל? מה כרגע מעניין את עם ישראל? אני מסתכל. כולם במתח, כולם בחרדה. אנחנו שומעים. מזכיר המדינה בשיחה עם שרי החוץ של G7 מודיע: תוך 24, אולי 48 שעות, תהיה מתקפה איראנית. אנחנו שומעים את הקולות של נסראללה, של חיזבאללה, מלבנון. שומעים על המליציות השיעיות שהולכות לתקוף אותנו. 150,000 ישראלים תקועים בחו"ל ולא יכולים לחזור. אני כבר לא מדבר על המפונים, על ילדים שלא יודעים באיזה עיר הם פותחים את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. אבל אנחנו פה עוסקים בכנסת – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תדבר על הנייה. תגיד מילה טובה. למה לא להגיד מילה טובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד לי, מה זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, כל פעם שאתם תריבו, אני פשוט אעצור את הזמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תתבגרו כבר. ככה נראית ההנהגה של המדינה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – ממשלה שלך. תגיד תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעדה, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים מסיעת יש עתיד, לא צריך סיוע. הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני הייתי פה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. תודה. פשוט תקשיבו. גם אתם וגם אתם. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מעולם – ואני הרבה שנים נמצא בכנסת ישראל – לא ראיתי ניתוק כזה, רמת ניתוק של הממשלה. הקואליציה מנותקת מן המציאות שבה אנו חיים. ואני מסתכל במה עוסק העולם – גם העולם כולו בחרדה. אני שומע טלפונים ממזכ"ל האו"ם לטהראן, אני שומע על הביקור של שר החוץ הירדני, מזכיר המועצה לביטחון לאומי הרוסי בטהראן – כולם בחרדה. הבורסות נופלות. במה אנחנו בדיוק פה עוסקים? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> חוק הרבנים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> וגם – – – לערוץ 14. זה חשוב עכשיו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שבעת הזו כולנו מחויבים קודם כול להתמקד בדברים שהם בקונסנזוס. אי-אפשר ברגעים כאלה להתחלק לקואליציה–אופוזיציה, לדברים, באמת, שהם כולם במחלוקת. להפך, כולנו חייבים לדבר פה על דברים שבהסכמה. אם הכנסת מתכנסת היום – לדבר על הקונסנזוס, לתת גיבוי לצה"ל. אני אומר בלי קשר לקואליציה–אופוזיציה, ניתן גיבוי לכל מהלך צבאי, צריך לתת גיבוי לחיילי צה"ל. אי-אפשר לראות שדווקא היום אותם אנשים, אותם פרחחים שבאים ללשכת הגיוס, מגדפים, צורחים, מקללים אנשים שהולכים להתגייס היום – לא שמעתי שום גינוי מהצד הזה של הקואליציה. לא שמעתי מאף שר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא רצית לשמוע. גינינו וגינינו, גינינו ומגנים – – – אנחנו אלו שגייסנו אותם. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה, לא שמעתי שר אחד בממשלת ישראל שמגנה את זה. לא ראיתי שר אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מילה לא אמרתם. העיקר – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באמת, אותם אנשים – אגב, גם חלק חרדים וחילונים, כולם שמתגייסים היום שם – מקללים, מגדפים. מה לא אומרים עליהם? צעקו על החיילות, על הבנות שהתגייסו. לא שמעתי שר אחד בממשלת ישראל מגנה את זה. ודווקא היום, דווקא היום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפלג הירושלמי. למה אתה מתייחס אליהם בכלל? הם פוגעים – – – ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כלום. ומה אם מרביצים לחיילים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במקום – – – את החרדים שהתייצבו, אתם נותנים פה כוח לפלג הירושלמי. אני לא מתייחסת לפלג הירושלמי. הפלג הירושלמי מפריע לנו לגייס חרדים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תראו איך היום כל החזון של ליברמן מתממש: הנייה לא קיים, החרדים מתגייסים. במקום להגיד: איזה נפלא היום הזה, אתם ממשיכים להיות חמוצים. תגידו תודה שקורים דברים שלא קרו מעולם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אתה לא חייב לקום, חבר הכנסת סעדה. חבר הכנסת סעדה, שב, שב. תודה. נא לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שב כבר, שב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיימתם את הסבב הזה? חבר'ה, סיימתם את הסבב? אפשר להמשיך? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> סעדה, איזה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם ביבי היה שומע לו ב-2018, זה לא היה קורה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדה, כנראה יש לך שמיעה סלקטיבית. אמרתי: אני מברך דווקא שיש חרדים שמתגייסים, חילונים שמתגייסים, ומי שמקלל אותם – זה כאילו אנחנו מתעלמים מהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הפלג הירושלמי. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-אפשר להתעלם מאותה תופעה. אני מצפה משר אחד – רוצה לראות שר אחד שגינה את זה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מגנה. לא, אני לא מתעלם. אני מגנה אותם, מגנה אותם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום זה היה הפסד – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אומר, לא לגנות – צריך לקחת אותם לכלא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. לכלא. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אלה שמקללים חיילים – לעצור אותם, באותה נחישות שראינו את הפצ"רית. לעצור אותם. בכלא עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לעצור את כל הפלג הירושלמי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשדה תימן רצתם – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הפוך. לעצור את אלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת בן ארי וסעדה, אני אמרתי: כל פעם שאתם תתחילו להחליף פה דעות, אני פשוט אעצור את השעון. אני אעצור את השעון, אני אעצור את השעון. אתם תפסיקו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג. הם היו עושים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא דואג, אני רק אומר. הסבב הזה הסתיים. אפשר להמשיך? תודה. אז מפעיל שוב את השעון. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם ביבי היה מאזין לליברמן ב-2018, זה לא היה קורה. פחדן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. ואנחנו לא מהמפלגה שלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ודווקא היום, חבר הכנסת סעדה, דווקא היום ממשלת ישראל מחליטה להחזיר 80 גופות לעזה. לא מצאו עיתוי יותר טוב? היום להחזיר 80 גופות? איך זה יכול לקרות? זה פשוט לא ייאמן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. צודק, צודק, צודק. אתה צודק, נכון. בושה. נכון, לא צריך להחזיר שום גופה. לא צריך להחזיר. נכון, צודק. יש ביקורת על – – – אתה צודק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשיש תמיכה אני לא עוצר את השעון. כשהם תומכים בך אני לא עוצר את השעון. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראו, אני גם שואל את עצמי איך אפשר לנהל מלחמה, איך אנחנו יכולים לנהל מלחמה כשראש הממשלה ושר הביטחון לא מדברים אחד עם השני. איך אפשר לנהל מלחמה כששר הביטחון לא מדבר עם השר לביטחון לאומי? האם כך אנחנו יכולים לנהל מלחמה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת יוסי טייב, אתה והחינוך, ואיזה חינוך אתה מציג? תן כבוד. תודה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר למערכת הביטחון: גם אתם תקועים ב-6 באוקטובר. איך יכול להיות ששבוע שלם אנחנו רק ממתינים שירביצו לנו ושישגרו לכאן טילים? וכולם בחרדה. אם אתה כבר בלאו הכי יודע שהולכים לתקוף אותך, תקדים. צריך פשוט לעזוב את כל המושגים האלה – הבלגה, הכלה. צריך לעבור למושגים אחרים – מכה מקדימה, יוזמה. איפה היוזמה? למה אנחנו נותנים זמן? בינתיים כל המחבלים, כל המפקדות יורדות מתחת לאדמה, לאותן מנהרות. מזיזים כלים, אתה רואה את השינוע של הכלים. בינתיים נותנים להם זמן להתארגן ולהסתתר, ואנחנו ממתינים שתבוא המכה, ואנחנו נחליט. איך זה יכול לקרות? אני אומר לכם, הממשלה הזו כולה תקועה ב-6 באוקטובר. ככה לא מתנהלים. אנחנו היינו חייבים להיות כבר במתקפה, לא לחכות למכה. ומה יקרה אחרי שישגרו לכאן טילים, האם מישהו יודע? האם מישהו ערב לכך שבאמת יש תגובה, שאנחנו מוכנים עם תגובה אמיתית, לא עם סיסמאות? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה מוזמן להחליף את גלנט. בוא, תצטרף. יש לך ביקורת על גלנט – תחליף אותו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שכרגע, ברגעים אלו, לדבר על החלפת שר הביטחון – ואני אומר לך, אני לא חסיד גדול, בלשון המעטה, לא של זה ולא של זה, אבל זה לא הזמן. כל דבר חייב להיות בזמן הנכון. הצדק חייב גם להיראות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו באירוע קיומי. זה מה שחשוב. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר, במקום ראש הממשלה, בלי קשר לשום דבר, הייתי מזמין את ראשי כל הסיעות הציוניות, הייתי מעדכן אותם, הייתי מקשיב להם, הייתי מזמין את כל שרי הביטחון לשעבר, את כל ראשי הממשלה לשעבר. בלי קשר ליחסים אישיים כאלה ואחרים, הייתי מנהל איתם איזשהו דו-שיח, מקשיב, באמת איזשהו brainstorming, ביחד. חייבים להראות, לא רק להגיד. חייבים גם להראות אותה נכונות בשעת כושר להתאחד, גם בדיונים פה בכנסת, גם בהתנהלות של הממשלה, גם בהתנהלות בתוך הממשלה. זה הרגע לעזוב את כל הוויכוחים, לעזוב את כל המריבות, ובטח ובטח לתת גיבוי מוחלט גם לחיילי צה"ל וגם לאלו שמתגייסים לצה"ל. יש לנו צבא חזק, יש לנו צבא שמסוגל לעמוד בכל האתגרים, אבל חייבים לתת לו גיבוי. הצבא באמת חייב לדעת שיש לו גיבוי מקיר לקיר, גם פה בכנסת וגם בתוך עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. ביקשתם להתחלף, נכון? חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תהיה חיובי. למה אתה מחכה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי אתה ממשלה פח. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אוה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, תודה. תודה. סיימתם? אפשר לתת עשר דקות לחברת הכנסת רייטן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לדבר ככה? למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. בואו נכבד את הדוברת הבאה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יו"ר הישיבה. כנסת נכבדה, כמה חוקים שמתם היום על סדר-היום, אתם יודעים? נחשו. פתחתם את המליאה. 23 חוקים, זה לפני מה שאתם מורידים בלילה בגלל שלא הצלחתם להגיע פה לדילים שלכם. אבל זה, הדיון הזה, הדיון הזה של הצפון ושל החטופים, אלה שני הדיונים היחידים הרלוונטיים, האקטואליים והנכונים, וחשובים יותר מכל החקיקה ההזויה והלא-קשורה שלכם. אני אגיד לכם משהו. הינה, אתם רואים, אנחנו הולכים לדבר עכשיו על ההפקרות הביטחונית בצפון וויתור הממשלה על הגליל. אני אגיד לכם כמה דברים. לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו להיות מופקרים לגורלם ללא סיוע מדינתי. המשך ההתמהמהות של הממשלה בהעברת החלטה משמעותית ומיידית לתושבי הצפון פוגע קשות בתושבי קו העימות ומעמיד בסכנה את עתידם ואת חזרתם בשוך הקרבות. חלקים גדולים בצפונה של הארץ הפכו שוממים ללא כל מענה ממשלתי. הבעיות הולכות ונצברות. אוכלוסייה ציונית וחלוצית אינה זוכה למענה מדינתי כלשהו. אתם יודעים מה זה? זה כתב ההודאה של השר שלכם, שר הנגב והגליל. זה כתב שלכם. אתם ממשלה שמודה בפה מלא שנכשלתם, שאתם מופקרים, שהפקרתם את הכול. אתם מודים. זה הולך להיות הפרק הראשון בכתב האישום של תושבי מדינת ישראל ובעיקר של תושבי הצפון, שמסתכלים עליכם, מתביישים ומרגישים שאתם לא מייצגים אותם. לא מדובר רק על מי שפונו, מדובר על מי שנמצא בסמוכי פינוי; מדובר על המעגל השני; מדובר על המשפחות של 43 הרוגים; על 12 הילדים במג'דל שמס; מדובר על המשפחה ועל הזוג ברנס מקיבוץ אביטל, על ניר פופקו ועל עוד הרבה מאוד משפחות אחרות שקיפחו את החיים שלהן בגלל שאתם הפקרתם את הביטחון של הצפון. איך אתם מסתכלים על עצמכם במראה? איך אתם ישנים בלילה? העם המדהים הזה יודע לעמוד בפני אתגרים ביטחוניים, אזרחיים. בפני כל דבר ידענו לעמוד, אבל בפני ממשלה שמפקירה ושוברת את רוחו – זה דבר חדש, זה כבר קשה. הצפון זה איפה, אדוני ראש הממשלה? אה, זה שם. ביזיון ובושה. מראה בדיוק את הזלזול שלכם בבעיות ובמחדלים. על זה אתם לא תדברו על הדוכן, רק על הפסאודו-הישגים, כי הממשלה שלכם עושה דברים מדהימים. לכודים, ככה מרגיש העם הזה. לא רק חטוף, הוא גם מרגיש לכוד בין האחריות שלו כלפי המדינה, כלפי החברה, כלפי המשפחה ובתוך האין-מענה של הממשלה והקואליציה. מה אתם עושים? מה אתם עושים? מגיעים לכאן, פותחים מליאה כדי שאפשר יהיה להעביר פה חקיקה לטובת אזרחי מדינת ישראל, ובמקום זה מזלזלים באינטליגנציה של הציבור, מזלזלים בזמן של כנסת ישראל. אתם יודעים מה? הזלזול הזה של המדינה גם מגיע לבג"ץ בתשובות הלקוניות, המתחמקות, שהמדינה הגישה כלפי העתירה שהגישו 14 היישובים שלא פונו בצפון. במקום לענות עניינית, במקום להסביר לתושבים למה המדינה לא יודעת לתת להם את הצרכים, התשובות מלאות בסתירות. הן מתנערות, חסרות אחריות, חסרות מחשבה, ובעיקר – בדיוק כמו הממשלה הזאת – חסרות אכפתיות ורגישות. אתם לא רואים את האזרחים. אתם לא מרגישים אותם. באמת לא אכפת לכם, כי אם היה אכפת לכם הייתם מתנהגים אחרת. כתב האישום הזה יכלול הרבה מאוד פרקים, ובין היתר גם של הדור הצעיר, הדור הצעיר שאתם זנחתם והפקרתם לאנחות. אין חינוך במדינת ישראל, ובעיקר אין חינוך לילדי הצפון. כמה שעות הם לומדים בשבוע? כמה שעות הם למדו בשנה? כלום וחצי, אבל אחר כך תתגאו בהישגים של מדינת ישראל באולימפיאדות – באולימפיאדת המדע, באולימפיאדות כאלה ואחרות – כאילו שאתם השקעתם בהם. הכול זה ההורים שלהם, שבאים ומוכנים להשקיע כסף מעבר למה שצריך. זה לא המדינה. כתב האישום הזה ייגמר וייחתם בעומק הכישלון האסטרטגי של ראש ממשלה שמכהן פה יותר מדי שנים. המדיניות שלו, או היעדר המדיניות שלו, או המדיניות של הזדון שלו – הכול הביא אותנו לנקודה הזו, לנקודה שבה הכול נשבר. תסתכלו סביבכם. במה יש לכם להתגאות? בכלום. הבאתם אותנו לעברי פי פחת. מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם האתגרים הקשים, המורכבים ביותר שידעה אי פעם, ואתם יושבים כאן – הינה, אני מסתכלת עליכם – מרכינים את הראש, כי אין לכם מה לומר. אין לכם מילים להסביר את הכישלון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. גם לרשותך עשר דקות. בגלל שזה בפגרה, אז כל הצעה לסדר-היום – הרווחת. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, אתה יודע מה? הלוואי שלא היינו צריכים לעלות לכאן לנאום – אם אפשר להגביר בבקשה את המיקרופונים, החבר'ה בסאונד. הינה, עכשיו שומעים. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, הלוואי שהייתי יכולה – באמת, הלוואי שלא היינו צריכים לעמוד פה היום כדי לדבר על ההצעה הזו של ההפקרות הביטחונית בצפון ופשוט הוויתור של הממשלה על הצפון. הלוואי. אני עמדתי כאן על הבמה הזו לפני שבועיים, לפני חודש, לפני חודשיים, פעם אחר פעם מתריעה, מזהירה, מבקשת. מבקשת מכם, הקואליציה, להתעורר, אבל להתעורר באמת; לדרוש את מה שאתם יכולים לדרוש, אבל רק אתם יכולים לדרוש – לשנות את אותה מדיניות של הפקרה בצפון. וכן, גם לפני חודש, גם לפני חודשיים וגם לפני שלושה חודשים זה היה בידיים שלכם, וזה עדיין בידיים שלכם. כמו שאתם מאיימים היום בכל מיני חוקים כמו חוק הרבנים או החוק של המפלגה הזו או החוק של המפלגה הזו לא להצביע בגלל איזו סיבה פוליטית כזאת או אחרת, יש לכם, לכל אחד ואחד מכם, את היכולת, את האצבע, לומר שעד לא משנים את המדיניות המופקרת הזאת בצפון, אתם לא תגיעו לפה להצביע. המליאה הזו לא הייתה צריכה להיפתח בלי שאתם תגידו שאם אין שינוי במדיניות הצפון, אין מליאה. ואיך אתם מסוגלים לא לעשות את זה? אני עמדתי כאן לפני חודש, מזהירה אתכם מפני אסון שהולך להתרחש בצפון. אמרתי לכם שלא צריך לחכות לאסון. לא היה צריך את האירוע של 12 ילדים במג'דל שמס. האסון הזה היה יכול להימנע. זה תלוי בכם, בכל אצבע ואצבע של כל אחד ואחד מכם – 64 אצבעות שיכלו למנוע את האסון לילדים האלה; של ניר מקיבוץ הגושרים, שנהרג גם הוא. זה תלוי באצבעות שלכם. זה נקרא הפקרות. מדיניות ההכלה הזו – כשאני עמדתי ואמרתי לכם שאני הלכתי למטולה, וראש המועצה במטולה, יחד עם כיתת כוננות, חי כבר תשעה חודשים בבונקר – איך אתם מסוגלים לאפשר את זה? ואתם באים להצביע כאן אחד אחרי השני. איך אתם לא מאיימים שפשוט לא תצביעו עד שראש המועצה של מטולה יוכל לחיות במועצה שלו, יוכל לחזור לבית שלו? עשרות אלפי פליטים ישראלים, ילדים, לא יכולים לחזור הביתה, לא יכולים לחזור לאסוף את הצעצועים שלהם; נשים לא יכולות לאסוף את התכשיטים שלהן; הורים לא יכולים לאסוף את הספרים שלהם, את החפצים שלהם מהבית, לא יכולים להיכנס. למה? כי חיזבאללה שולט צבאית בשטח. למה הוא שולט צבאית בשטח? המדיניות שלכם. זה על הידיים שלכם, זה על המצפון שלכם. כשאנחנו מדברים על הכישלון הביטחוני הזה, על זה אנחנו מדברים. איך יכול להיות שהם יורים יום-יום על מטולה, ואותו בית שממנו יורים בכפר ממול עומד? מכוניות נוסעות, שגרת חיים. איך אתם יכולים לחיות עם זה, ועוד אחרי האסון הזה עם 12 ילדים? אני אומרת לכם שאתמול חזרתי מעוד משפחות שניחמתי – ילדים עם חלומות: ילדה שאהדה את ריאל מדריד, החלום שלה היה רק ללכת לראות אותם; ילדה אחרת שאוהדת את מילנו, מנסה לחלום איך להיות ספורטאית מצטיינת ברוח האולימפיאדה. הילדים לא מסוגלים להיכנס למגרש שם. הילדים הללו חוו את האסון הגדול ביותר במקום הכי יפה, הכי טוב והכי כיף שלהם. וכן, כמה שזה קשה, זה עליכם, כי אתם לא משנים את המדיניות הזאת. אתם לא יכולים להגיד: אני ממליץ, אני אומר. לא. הקואליציה הזאת תלויה בידיים שלכם, וכמו שלא הביאו את חוק הרבנים ולא מביאים את החוק שלך, פוגל – למה, כי אתם מסרבים להצביע – אז על דברים כאלה? אבל על המדיניות הביטחונית, הביטחון של ילדים בצפון, הפליטים הישראלים שלא מסוגלים לחזור לבתים שלהם – על זה אתם לא מתעקשים? איך אתם לא רבים על זה? איך אתם לא דורשים את זה? ואתם יודעים מה? נניח שמבחינה ביטחונית ויתרתם. נניח שאתם לא רוצים את הביטחון בצפון ולא נלחמים על הביטחון בצפון. אתם יודעים מה? תילחמו על שינוי מדיניות אזרחית. הקרע הפוליטי שיש בתוך לבנון או בכל ארגון שממומן על ידי איראן – הקרע הפוליטי בתוך אותה מדינה אדיר. מהי מדיניות אזרחית? למה לא ללחוץ את זה? אתם יודעים מה? תדברו על צבא, על חימושים ועל כוח אדם, אבל מבחינה אזרחית, איך לא מצליחים ליצור את אותו קרע כדי להפיל אותם? למה אתם לא דורשים את הפעולה בעניין? אבל אתם יודעים מה? אל תתערבו בפוליטיקה שם, כמו שהם מנסים לתקוע אותנו פה – נכון? תפנו לזירה ההסברתית. איפה אתם? איפה קמפיין הסברה בין-לאומי שלפחות יגייס את הקהילה הבין-לאומית לצידנו? איך את הדבר הזה אתם לא דורשים? אם אפשר פה יותר שקט. זה קצת קשה עם כל הרעש הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, מי שלא צריך להיות באולם – לא להפריע. אתם יושבים באולם ומדברים וזה מפריע. גם האופוזיציה וגם הקואליציה, בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אתם יודעים מה? ויתרתם צבאית, ויתרתם ביטחונית, הכול. יש לכם את הכוח לפחות לדרוש קמפיין הסברה בין-לאומי שיגייס לצידנו את הכוחות הבין-לאומיים, את המדינות. אתם יודעים מה? הינה כמה הצעות, והצעתי את זה עוד בהתחלה. הרי ידוע שנתניהו – אי-אפשר לקחת את זה ממנו – קמפיינים הוא יודע לעשות. אז איך לא פתחתם בקמפיין על האסלאם הרדיקלי העולמי? איך? מה, אתם לא מבינים את הפוליטיקה הבין-לאומית? אתם לא מבינים מה קורה באזור? איך לא נפתח קמפיין של מדינת ישראל דרך משרד ההסברה, דרך משרד החוץ, דרך הצבא, דרך משרד ראש הממשלה, כדי להעביר לעולם את המסר שישראל נלחמת באסלאם הרדיקלי? ואיזה מין שם מטומטם הבאתם למלחמה הזאת, חרבות ברזל? איך לא הצבעתם על הנקודה, איך לא קראתם למלחמה הזאת "מלחמת איראן"? אנחנו אמרנו את זה מהתחלה, בימים הראשונים, עוד ב-8 באוקטובר: מלחמת איראן. אם הייתם שמים את הפוקוס הבין-לאומי על מלחמת איראן, אז גם דעת הקהל הבין-לאומית הייתה בפוקוס. היא הייתה מבינה מי האויב האמיתי, מול מי אנחנו נלחמים. הנקודות של החות'ים עם חיזבאללה, עם עיראק ועם סוריה היו מתחברות במוח של אזרחים שלא חיים את המציאות הישראלית. אבל גם בקמפיינים, גם בזירה הבין-לאומית, גם בהסברה, פשוט נעדרתם. אתם נעדרים. איך אתם לא דורשים את זה? ממשלת ימין על מלא עלק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבריי מהאופוזיציה, שירי, אזולאי – אתה הלכת לצד הזה, וכך אתה מחמם אותם להפריע להשכל? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם כל הזמן רוצים שנהיה איתם, ועכשיו אתה אומר: לך לצד השני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אבל בואו תכבדו אותה. נשארו לה עוד שתי דקות לדבר. תכבדו, ואחר כך נשמע מה השר ישיב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. מבקשים כל הזמן שנהיה ביחד – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל אתה מחמם שם מדורה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל ינון, ביחד זה גם כשקשה. גם כשזה לפעמים לא מתאים, גם שם צריך ביחד. אוקיי, אז דיברנו על ההסברה, אבל גם בהסברה נעדרתם. לא הייתם, אולי לא התייחסתם, אולי לא היה אכפת מספיק. לא התעקשתם מספיק, נניח. בואו נדבר על כלכלה, כי מי כמונו מבין שאם אין כלכלה יציבה ואיתנה, אין ביטחון. אין. איך מממנים חימושים? איך מממנים מילואים? איך עושים את זה אם אין כלכלה חזקה ואיתנה שיודעת לתמוך בזה? במקום כל הפיזור הזה של הכסף, איך לא משקיעים אותו במקומות הנכונים? איך אתם לא משקיעים את זה במנועי הצמיחה הישראליים כדי לייצב את אותה כלכלה? אנחנו רואים שאנחנו ככה בצניחה לאט-לאט, ואתם אומרים: טוב, קשה, אבל יש מקומות אחרים שצריכים את זה. מעבירים 17 מיליון שקל ממשרד החינוך למוסדות החינוך הפרטיים הפוליטיים של החרדים, אבל כשבעוטף עזה רצו להקים בית ספר, אמרו שאין כסף. נכון, השמיכה קצרה. אתם יודעים מה? לא לשם ולא לשם. הכלכלה שלנו חייבת להיות יציבה ואיתנה, ואם אתם רואים מה שקורה כרגע בכלכלה הצפונית, בצפון, בגליל – זה שברון לב אמיתי, אבל באמת. אם ב-20 השנים האחרונות הצליחו איכשהו לבנות, להקים עסקים, תעשייה, מפעלים, מקומות שמשקיעים בהם, חינוך, חינוך אקדמי – הכול נמצא פשוט במיטוט מוחלט, מוחלט – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ואין תאריך חזרה, ולא אכפת, ולא מתרכזים בזה, והעיקר שיש פוליטיקה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. מי שישיב על הצעה זו זה שר התקשורת שלמה קרעי. בבקשה. אתה כן מוגבל בזמן – עשר דקות. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמרתם כבר הכול, למה נותנים לו לדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם יודעים, חבריי באופוזיציה, אתם משהו מיוחד. חברת הכנסת רייטן, ביקשתם לבטל את הפגרה, ועכשיו אתם מתלוננים כשקוראים לכם לבוא לעבוד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה, מלחמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> די. אבל ביקשתם לבטל את הפגרה, אז הינה, הביאו לכם – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נתנו לכם לבוא לעבוד. תגידו תודה שאתם באים לעבוד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה, ימים של מלחמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני אתייחס להצעה לסדר-היום, חבר הכנסת לפיד, ראש האופוזיציה, עלה לכאן קודם ודיבר על מדינה נוטשת. אני מציע לחבר הכנסת לפיד – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תעצור שנייה, תעצור שנייה. חבריי מהאופוזיציה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זאת הקואליציה, לא האופוזיציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – ביקשתם הצעה לסדר-היום, אז או שתקשיבו להצעת השר או שתשבו או שתצאו לשתות קפה בפרסה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הצעה לסדר-היום ב-12:00, כשהחות'ים רובם מוכנים, והאיראנים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל בואו נסכם: אם אתם מקשיבים לשר ומגיבים, זה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו כולנו נבוא לקרעי מחר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל לא להפריע ברעשי רקע, בסדר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נראה להם איפה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> וכל מי שמצטרף אליכם מהקואליציה, אפשר לשלוח אותו חזרה למקום שלו באולם. בסדר? כי זה באמת מפריע. תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אז אני מציע לחבר הכנסת לפיד, שדיבר כאן קודם על מדינה נוטשת, שיעלה לכאן שוב ויתנצל בפני משפחות הנופלים, בפני אלפי הפצועים, בפני עשרות אלפי הלוחמים שעדיין מחרפים את נפשם – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא יתנצל? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא צריך להתנצל? אתה עושה – – – לערוץ 14 בזמן מלחמה, כשאנחנו כולנו פה בסכנה, הוא צריך להתנצל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בשמה של מדינת ישראל. מדינת ישראל היא לא מדינה נוטשת. מאות לוחמים נפלו בקרב, אלפי לוחמים נפצעו בקרב – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, בגללכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בזכות מי? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בגללכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ובגלל מי? ובגלל מי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ועוד עשרות אלפי לוחמים מחרפים את נפשם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם אשמים במצב הזה. לך תבקש סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו אינה מדינה נוטשת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תעלו לבבא סאלי, יש לכם הרבה על מה לבקש סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הלוחמים האלה נפלו ונפצעו וממשיכים להילחם בשמה של מדינת ישראל. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה אתם, בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לך תבקש סליחה מהם. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. גמרתם את מדינת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תרד מהבמה ותבקש מהם סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לפיד, אני מציע לך – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> גמרת את מדינת ישראל. גמרתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, מירב כהן. תודה, תודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תבקש מהם סליחה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> גמרתם את מדינת ישראל. גמרתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תבקש מהם סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מציע לך לבוא לכאן, לעלות לבמה, להתנצל בפני אותן משפחות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מכנסים מליאה בשביל ערוץ 14 במקום על החטופים, על הנרצחים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יאיר, תתנצל. זאת לא בושה להתנצל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת ביטון. תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם איום על המדינה. גמרתם את המדינה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מליאה ב-12:00 בלילה. תתביישו לכם, אתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> הרגתם את המדינה, לא נשאר כבר. הרגתם אותנו. הרגתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קרוב לעשרה חודשים, ארוכים כאורך הגלות – וזו אכן גלות בתוך הבית שלנו – שתושבי הצפון מנותקים מבתיהם, מחיי השגרה והקהילה שלהם, ונאלצים להתמודד עם אי-ודאות מתמשכת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> במשמרת שלכם קרה אסון. אסון קרה במשמרת שלכם. אסון, אסון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא קל. אני יכול להעיד על כך מקרוב, אחרי שלושה חודשים כמפונה מעוטף עזה עם שמונת ילדיי. תודה לאל, חזרנו הביתה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ומה אתה עושה למענם? מה אתה עושה? אתה מעלה היום חוקים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בקרוב, בעזרת השם, יחד עם לוחמינו הגיבורים שיחזרו – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה קשור ללוחמים גיבורים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון, נוכל כולנו, כולל יקירינו שנמצאים בשבי, לומר: חזרנו הביתה. לא נשלים עם מצב שבו יישובי הצפון חשופים למתקפות טרור מתמשכות. חובתנו הערכית והלאומית הינה להבטיח את שלומם של התושבים, לאפשר להם לחזור לחיים של יציבות ושגרה ולהוביל יחדיו לשגשוג ולפריחה מחודשת של האזור. נחתור לניצחון בכל דרך שתידרש, כפי שרמטכ"ל חיזבאללה יכול להעיד היום. כחלק מהמאמץ הכולל הממשלה אישרה את תוכנית הצפון לטווח המיידי, הנותנת מענה כלכלי וחברתי בחודשים האחרונים וממשיכה לתת. בנוסף, הממשלה אישרה מתווה רב-שנתי, שחר לצפון, לפתרון ארוך טווח, לשיקום ולפיתוח האזור. עובדים על כך במלוא המרץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה הכי גרוע? שהשר הרלוונטי לא מעז לבוא ולהגיד את הדברים והוא שולח אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בדיוק קיבלתי במייל עכשיו פרסום משרות מנהלי תחום בכירים למטה היישום לשיקום הצפון במשרד ראש הממשלה. עובדים על כך כל הזמן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> וואו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מנהל תחום בכיר בתחום הדוברות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מדהים, מדהים, מדהים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו מפרסמים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תיאום מעקב ובקרה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו מפרסמים? אחרי עשרה חודשים? עכשיו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא יאומן – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תכנון ואסטרטגיה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יאומן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קהילות, מועצות ורשויות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יאומן – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מדהים, מדהים, מדהים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זאת התוכנית. לא, אתה לא הקשבת, חבר הכנסת בן ברק. היועצים שלנו הם לא עוזרים של תומכי טרור. ליועצים שלנו אכפת ממדינת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מדהים, מדהים, מדהים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם הבאתם את גל הטרור הגדול במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא תומכי הטרור שאתה העסקת אצלך כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> הבאתם עלינו טרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת כהן, מירב, תודה רבה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה. הממשלה שלך בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> הבאתם עלינו טרור הכי קשה שהיה בתולדות עם ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת כהן, תשתי כוס מים קרים ותירגעי. הכול בסדר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להתבייש, אתה חבר בממשלה שהמיטה אסון על עם ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הכול בסדר, כדאי שתקשיבי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה. הממשלה שלך בושה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תוכנית הצפון – הממשלה משקיעה והשקיעה מיליארדים בתוכנית לטווח המיידי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם צריכים כבר ללכת הביתה. אין לנו תקווה איתכם. אין תקווה איתכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> והתוכנית שחר לצפון מדברת על השיקום – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה אתה. בושה. אתה מנותק מהמציאות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל גם אתה פונה אליה ואומר את השם שלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא לא נרגעת. היא לא נרגעת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אל תפנה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מנותק מהמציאות. מנותק מהמציאות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יאיר לא פה, מירב. יאיר לא פה. יאיר לא פה. על מי את עושה את ההצגות שלך? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, אל תפנה אליהם והם לא ישיבו לך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שאתה – – – אתה חושב שאתה נפלא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה הצגות. למה היא עושה הצגות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך חצי דקה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה עומד פה ומדבר על מכרז שפורסם היום אחרי עשרה חודשים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברים. רון כץ, חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אחזור שוב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יאומן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, רק שנייה. זאת הצעה לסדר-היום. בואו נשמע, ואחר כך תגידו מה שאתם רוצים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי שהביא טרור בינתיים זה אתם. זה אתם, אתם, אף אחד אחר. אתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, מירב. תודה רבה. חברת הכנסת כהן, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אחזור. תודה לאל, את יודעת מה היה קורה אם אתם הייתם עכשיו? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – את מתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה לא היה קורה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> במקום להילחם באויב הייתם חותמים על הסכם כניעה עם חמאס, כמו שחתמתם עם חיזבאללה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם הבאתם, לא אנחנו. אתם הבאתם. אתם בושה. אתם בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם בושה. אתם בושה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כמו שחתמתם עם חיזבאללה. אתם חרפה. אתם חרפה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם סכנה. אתם מנהלים את זה בצורה לא אחראית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה לאל שירדתם מההנהגה, ושם אתם תישארו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנשים מתים ואתם מביא לי את ערוץ 14. אין לך בושה? מה שחשוב עכשיו זה הכבוד לערוץ 14. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תודה לאל, יש 1,600 הרוגים. נו, באמת, 1,600 הרוגים. לך תבקש סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חוזר – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לך תתעסק עכשיו בנושא של – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 1,600 הרוגים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חוזר בחזרה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, מספיק, מספיק. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כל עם ישראל במקלטים. ילדים לא ישנים בלילות ואתם מביא – – – לערוץ 14? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 1,600 הרוגים – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אריאל ביבס בן החמש הוא – – – את ההנהגה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברים. תודה. חבר הכנסת בליאק, תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חוזר – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כדי שחבר הכנסת רם בן ברק יבין על מה דיברתי – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – ממנה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת כהן, מירב. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת כהן, את בקריאה ראשונה. תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. הממשלה אישרה כבר, ועשרות מיליונים מועברים מדי חודש בחודשו לרשויות בצפון לתוכנית המיידית. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתם עושים טובה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שקל לא עבר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה עושה טובה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שקל לא עבר, שקרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אמרתי שאני עושה טובה? אתה שמעת שאמרתי טובה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי שזאת מחויבות ערכית ולאומית שלנו, אז אל תכניס לי מילים לפה, חבר הכנסת כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אפילו אל תזכיר את זה. איך עברו עשרה חודשים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה שרם בן ברק אמר, עכשיו נזכרתם – אז לא. תוכנית מיידית קורית בכל החודשים האחרונים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, קרעי, קרעי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היא לא קורית, לא קורית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תוכנית שחר לצפון לשיקום הצפון – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא שם, אני שם. היא לא קורית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עשרה חודשים. עשרה חודשים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תוכנית שחר לצפון לשיקום הצפון זה הדבר שעכשיו עמלים במלוא המרץ, כדי להקים ולבצע את התוכנית שחר לצפון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, איפה השר? עכשיו הוא היה פה. למה הוא מדבר בשמו? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שום דבר לא קורה. סע לשם, קרעי, שמע את ראשי הערים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה בנפרד מהתוכנית השוטפת והמיידית שנותנים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שמע את התושבים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עמלים על ערוץ 14. על מה עמלים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> וראשי רשויות בצפון הגיעו לישיבת הממשלה, והתוכניות נעשו לשביעות רצונם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על מה נעבוד הלילה? על ערוץ 14? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הינה, וסרלאוף פה, אפשר לשאול אותו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> על מה נישאר כל הלילה היום – – – לקריאה ראשונה? על מה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאיר, חבר הכנסת כהן, תודה. תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא עולה להציג את זה? זה שלך. זה שלך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> על מה אנחנו נשב פה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת השכל, טוב שאת יושבת ליד חבר הכנסת סער – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא מקריא מדף? למה אתה לא עולה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה אתה התלבשת עליי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כי כשאת מדברת במילים גבוהות – דיברת לקרוא לזה "מלחמת איראן". חבר מפלגתך ישב בממשלה, ישב בקבינט. מעולם לא שמעתי אותו אומר: למה שלא נשנה את שם המלחמה ממלחמת חרבות ברזל למלחמת איראן? הוא ישב בממשלה. להבדיל מגנץ ואיזנקוט, הוא הקפיד גם להגיע לישיבות הממשלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא עולה? זה נושא שלך. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> השר קרעי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מעולם. הוא ישב – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> השר קרעי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא ישב בממשלה. מעולם לא שמעתי אותו אומר את זה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא שמעתי, ואני נמצא בישיבות הממשלה. כנראה שזה לא היה באמת חשוב לו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רק רוצה להבין דבר אחד – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז הרגע ישבתם בממשלה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שאלה, השר הרלוונטי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ישבתם בקבינט, יכולתם להשפיע ולשנות. בחייכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת, זה לא שאלות ותשובות לשר. לא, אתה לא תשאל שאלות. לא צריך. לא צריך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – מי השר שאחראי לזה. למה עולה שר התקשורת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אל תשאל שאלות. תודה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> השר קרעי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבין, אבל, הינה השר שאחראי לזה, למה עולה שר התקשורת? מה קשור? << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת השכל. תודה. תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בשביל דקת – – – מסך? יש ערוץ 14 בשביל זה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, אדוני. יש לך עוד שתי דקות. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בשביל מה מממנים את ערוץ 14, שלמה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על אפכם ועל חמתכם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – הערוצים הקטנים כולם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל השר פה. אבל השר פה. זה נושא שלו. למה אתה לוקח לו את הזמן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ייכנסו ויופצו: ערוץ 9 ברוסית, הלא TV בערבית, ערוץ 14. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הם לא רוצים. הלא TV לא רוצים. הם לא רוצים. אתה שר התקשורת, תדע את החומר. תדע את החומר, תדע את החומר. הם לא רוצים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ערוץ 14, ערוץ 14 למצביעי הימין שרוצים לצפות בהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה שר התקשורת. הם לא רוצים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ערוץ 24 יעלו החל מהשבוע הזה חינם למערך עידן פלוס – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה לא יודע את החומר. לא הייתה לך סמכות, טעית, ועכשיו כולם משלמים את המחיר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ויופצו לעוד מאות אלפי צופים במדינת ישראל, גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם. וכן, אנחנו בעד מגוון דעות ולא בעד סתימת פיות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טעית. קיבלת החלטה שלא בסמכות, שלמה. שמענו את זה בוועדה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. רק שנייה, תעצור רגע, שנייה, השר. חברים, שנייה, שנייה, רגע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא הבעיה. למה בעת מלחמה היום הכנסת מתכנסת? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם רציתם לבטל את הפגרה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מאיר, מה אתה מתלונן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשיהיה דיון בנושא החוק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עכשיו מבטלים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשיהיה דיון בנושא החוק, תדבר. תודה, חבר הכנסת כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לחוקי מלחמה, להטבות נוספות, לחיילים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מביאים ימי דיונים אז אתה מתלונן? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא ביטלת, לא ביטלת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מאיר, אתה קמת הבוקר לעבוד, נכון? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנשים נהרגים, ואתה מביא לנו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא לא הכפיש אותך, הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קמת הבוקר? גם אני קמתי לעבוד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני במלחמה רוצה לעבוד רק לצה"ל ולחטופים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם אני קמתי לשרת את הציבור, ואני שר התקשורת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רק לצה"ל ולחטופים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה אתה חושב, שמשרדי הממשלה לא עובדים? לא עושים שום דבר כל התקופה האחרונה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא. שיעבדו על האיום, לא על ערוץ 14. << קריאה >>מאיר כהן (יש עתיד):<< קריאה >> במלחמה – לא על זה. לא על זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> די עם הפופוליזם שלכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – שיעבדו. << קריאה >>מאיר כהן (יש עתיד):<< קריאה >> שידבר על החטופים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> די עם הפופוליזם שלכם. מספיק. מספיק עם הפופוליזם המיותר הזה. עובדים, נלחמים בכל החזיתות, ועושים את הדברים שכמשרדי הממשלה אנחנו צריכים לעשות. מספיק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כהן. אבל הוא פונה, השר פונה לחברי הכנסת, מתחיל שיח, ואחר כך אתם רוצים שאני אפסיק את שניהם. לא. אמרתי לך, אדוני השר, אתה פונה לחברי הכנסת בשם, אתה מדבר איתם – אני לא עוצר לך את השעון. יש לך עוד 54 שניות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תביא לכאן חוק גיוס, לא נדבר על למה מתכנסים בלילה, אל תדבר על – – – תביא חוק גיוס, היום, הלילה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חבורת לוזרים – – – את המדינה הזאת לתהום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם תפסיקו להיות פופוליסטיים ותתמכו בחוק הגיוס, הוא כנראה יעבור וכנראה יגיע להצבעה. אבל אתם אף פעם לא מרוצים. הגשתם חוק גיוס, מגישים לכם אותו עוד פעם – אתם מתנגדים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצה להקשיב לך – – – לחצי ממה שאתה מדבר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם לא הבאתם חוק גיוס, אתה יודע את האמת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תודה. אלעזר, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שאתם מגישים, מגישים שוב. אתם לא ענייניים, לא מעניין אתכם גיוס חרדים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הבאתם חוק השתמטות, לא גיוס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הבאנו את החוק שלכם, חבר הכנסת שטרן. הבאנו את החוק שלכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זאת הבעיה, שאתה שכחת את 7 באוקטובר, אצלך אין 7 באוקטובר. ממשלה – – – עם 36 שרים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע, אני מתפלא שחבר הכנסת לפיד עוד מאפשר לך לספר לנו על עובדות, כי אתה אמרת, אתה אמרת שנסראללה היה שותף להסכם הכניעה שחתמתם מול חיזבאללה, ואני השמעתי לך וציטטתי אותך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אמרתי, אתה שקרן. זה ערוץ 14. אתה לא שמעת, זה ערוץ 14. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מציע לערוץ הכנסת שיעלה ביחד עם הציטוט כאן גם את הסרטון – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? על עסקת הגז? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על 7 באוקטובר. אתה שר התקשורת של ממשלת החורבן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, כן, מתווה הכניעה, מתווה הכניעה מול חיזבאללה, שאתה אמרת שנסראללה היה שותף למשא ומתן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר, השר, תעצור רגע. אדוני השר, תעצור רגע. חבר הכנסת שטרן, בהנחה שהחוק הזה עדיין על סדר-היום, תהיה אפשרות גם להגיב, לכל מי שנרשם לרשות דיבור ולהסתייגויות. אתם מעלים נושא, הצעה לסדר-היום שקשורה לצפון, ותוקפים על ערוץ 14 – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, תן לי להשלים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רק זה מה שקורה פה? אדוני היושב-ראש, רק זה מה שקורה פה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הינה, שהוא יענה על הצפון. יש פה שר הצפון, הוא צריך לענות, לא הוא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, בסדר, זו זכותה של הממשלה, תבוא בטענות לממשלה. תבוא בטענות לממשלה, לא אליו. רק שנייה, השר קרעי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה רוצה להיות סגן מזכיר הממשלה, חבר הכנסת שטרן? אנחנו מוכנים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא עולה להרעיל בארות. אתה עולה להרעיל בארות. יש פה שר שאחראי לצפון. שהוא ידבר על הצפון, לא אתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ללפיד אפשר לתת מזרקה על שמו ולך אפשר לתת עוזר למזכיר ממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט סיום. בעזרת השם, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, בעזרת השם מעז יצא מתוק, בקרוב נחזור לגור ולטייל באזור הצפון, באזור שופע המעיינות, באזור היפהפה של מדינת ישראל, ארץ נחלת אבותינו, מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. בעזרת השם זה יקרה בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר התקשורת שלמה קרעי. מי שיזם את ההצעה – אני לא רואה את חבר הכנסת לפיד. חבר הכנסת ליברמן, שרן השכל ואפרת רייטן, אתם רוצים להצביע להעברת ההצעה לאיזו ועדה? תחליטו איזו ועדה אתם רוצים. אני מבקש שקט, אני לא שומע מה רוצים היוזמים של ההצעה. לאיזו ועדה? תחליטו, אתם היוזמים של ההצעה. יש פה ארבעה יוזמים. תשבו ביניכם ותגידו לאיזו ועדה. אם אין הסכמה, נצביע כרגע על העברתה של הצעה זו לוועדת הכנסת, ושם יוחלט המשך הטיפול. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש מסגנית המזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. אני מבקש לשמור על שקט באולם בזמן הצבעה. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – בעד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר למשוך את זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעשה סדר. בקשתם הצבעה שמית, הוגשה בקשה להצבעה שמית, אז תנו בבקשה לסגנית המזכיר לסיים את העבודה. עכשיו פתאום התחרטתם, אבל תנו לה להקריא את השמות. ככה זה, מה לעשות? אי-אפשר לשנות באמצע הצבעה את ההליך. בבקשה תמשיכי, גברתי הסגנית. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) גדי איזנקוט – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, זה מפריע בהצבעה. בבקשה. הצבעה שמית, מי שהצביע יכול לצאת לשתות כוס קפה. מי שלא רוצה – אל תהיו באולם, זה מפריע בהצבעה. אתם לא מפריעים אחד לשני, אתם מפריעים לסגנית המזכיר. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. השר וסרלאוף, לא הבנתי, מה הולך שם בכניסה? מה קורה שם? ביקשתי כבר לפזר את ההפגנה שם, לא הקשיבו לי, נכון? זה מפריע בהצבעה. תודה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא בשמות של חברי הכנסת שנית. תודה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש עוד חברי כנסת באולם שלא קראו בשמם? אם לא, אני אבקש לסיים את הספירה. תודה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 53, אחד מתנגד. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום בנושא: הפקרה ביטחונית בצפון וויתור הממשלה על הגליל, תועבר לוועדת הכנסת, ושם ייקבע המשך הטיפול בהצעה, לאיזו ועדה היא תועבר, מאחר שהיו חילוקי דעות בין יוזמי ההצעה; כך, על פי בקשת יושב-ראש ועדת הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החטופות והחטופים << הלסי >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק למניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – לא – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, יש עוד הצעה לסדר-היום. חשבתי שאנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני עודכנתי על זה. סליחה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא נורא, הכול בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו אחר כך נעבור להצעת החוק. כרגע יש לנו עוד הצעה לסדר-היום – תודה על התיקון – של חברי הכנסת פנינה תמנו, שלי טל מירון, מנסור עבאס ואחמד טיבי, בנושא: החטופות והחטופים. אני מזמין את ראשונת הדוברים, חברת הכנסת פנינה תמנו. אני מבקש שקט. עשר דקות לכל דובר. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש פה שר במליאה, שר תורן? אה, יש פה שר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו פותחים את המליאה בזמן הפגרה, בזמן שאנחנו ביקשנו, בטרם יצאנו לפגרה הזאת, להמשיך במתכונת רגילה ואפילו מתכונת חירום כאשר המליאה והכנסת פועלים במתכונת מלאה. לצערי ראש הממשלה לא נמצא כאן. זה נוצץ לנאום בקונגרס, אבל נדמה לי שיותר חשוב להיות כאן, אדוני ראש הממשלה, ולשמוע את נציגי עמך ונבחרי העם הזה, שנמצא בימים מאוד מורכבים. אדוני ראש הממשלה, הנבחרים שלך נמצאים בכנסת ישראל ולא בקונגרס. מוטב וראוי, ביום שאנחנו מביאים דיון כל כך חשוב על מצבם של החטופים ועל הצורך הבהול להחזירם הביתה, שתהיה כאן ותקשיב. אני רואה למעלה את המשפחות של החטופים. אני יודעת כמה תעצומות נפש נדרשים מכן גם ביום כזה, ביום שאנחנו מציינים יום הולדת חמש לילד קטן, ג'ינג'י ומתוק, שנחטף מביתו לפני יותר מ-300 ימים. תסתכלו עליהם בעיניים. זה לא מספיק שיש תמונות על הכיסאות. זה לא מספיק לראות את התמונות על הכיסאות. יש 115 נשמות מישראל שנמצאות בידי המרים באויבינו. עם ישראל אף פעם לא ויתר אחד על השני. עם ישראל אף פעם לא נטש נשמות בעם ישראל. עם ישראל לא מפקיר אחים ואחיות. עם ישראל ערבים זה לזה. עם ישראל ידע להסתכן, להוציא פעולות נועזות תוך חירוף נפש. אני יודעת את זה ברמה האישית, כמישהי שנגזר עליה להיות פליטה כמה חודשים בתוך סודן. החיילים שלנו ידעו לטוס למדינת אויב, לנחות באישון לילה כדי להציל אחים ואחיות. כולנו מכירים את הסיפור של אסירי ציון, הרוגי מלכות, שעשו הכול כדי להציל נפש אחת בישראל, כי כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו. איך הגענו למצב הזה שעומדים פה נציגים, נבחרי העם הזה, אבל יותר גרוע, משפחות של חטופים וחטופות, של קשישים וקשישות, של ילדים קטנים, של נשים צעירות, ומתחננים שיקשיבו להם ומתחננים להחזיר אחים ואחיות הביתה? אם לא לשם כך נועדה מדינת ישראל, אז לשם מה? לא רק הארץ קדושה, גם האדם הוא קדוש. כבר קבעו את זה רבנים גדולים ופורצי דרך כמו הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, את הפדיון והערך של פדיון שבויים. ראש הממשלה, רק אתה יודע לנהל משא ומתן. ראש הממשלה, רק אתה מנהיג. אבל מהי מנהיגות, אם אתה לא יודע להסתמך על עמודי התווך של המדינה הזאת? על האנשים שאתה מינית, מיטב בניה ובנותיה של המדינה הזאת, ראשי מערכות הביטחון, שאומרים לך – ואני אקריא: גם לקידום עסקה להשבת החטופים יש חלק מרכזי בחוסן ובלכידות שלנו? אני מבינה שזה לא מעניין אתכם שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ זה מפריע. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "עלינו לאחד כוחות, להתעלות לגודל השעה ולהתקדם במהירות לעסקת חטופים. זאת חובה עליונה" – את זה אומר הנשיא, נשיא המדינה. "אין סיבה ביטחונית לעכב עסקה, אתה עושה שיקולים שלא מטובת העניין", אומר שר הביטחון שלך. ראש הממשלה, אני מקווה שאתה צופה בי. אני מקווה שאתה צופה ושומע את הדברים האלה, כי לחטופים אין קול, ואת המשפחות אתה לא שומע. אם שומעים אותי היום מי מהחטופים והחטופות, אני רוצה לשלוח לכם כוח, אבל בעיקר – אני מעדיפה שישמעו את הנאום שלי ולא את הקולות האלה שמדברים על כך שאתה מטרפד עסקה. אומר השר גלנט ומוסיף: "אם לא תושג עסקה בשבועיים הקרובים, גורל החטופים נחרץ". נרשמה פריצת דרך מול חמאס, אבל ראש הממשלה חושש לאבד את בן גביר וסמוטריץ'. בן גביר וסמוטריץ', איפה היהדות? במובן הזה מוטב שתתייעצו עם הסיעות החרדיות, אם אני לא סמכות מקובלת עליכם ביהדות, ומי אני שאטיף לכם על תורה. איפה התורה שלכם? באותו דיון ראשי המוסד והשב"כ העידו כי אין מכשול ביטחוני לקיום העסקה. רבותיי, כל חייל, כל חייל וחיילת שנכנסים לעזה, אם תשאלו אותם מה הדבר הראשון שעומד בראש מעייניהם, הם יגידו לכם: להחזיר את החטופים והחטופות הביתה. יש לנו הישגים אדירים מבחינה ביטחונית. כבר אמר ראש המפלגה שלי בני גנץ, שישב בקבינט המלחמה, שהגיע הזמן – זה נאמר כבר כמה חודשים אחורנית – להעביר את כובד המערכה ומרכז המערכה לצפון. ולמה אנחנו עדים, מול עינינו? עם מפוחד שאתה לא נותן לו את הביטחון כשאתה מפקיר, ראש הממשלה, חבל ארץ שלם בצפון. הגיע הזמן להעביר את כובד המערכה המלחמתית לצפון, ובעיקר – להחזיר את החטופים והחטופות הביתה. אנחנו נדע להתמודד עם המחירים, ויש מחיר, והוא כבד, אבל לא יכול להיות מצב שאני עומדת פה בפעם השנייה, פגרה שנייה – רבותיי, זאת פגרה שנייה שאנחנו יושבים פה, וזה פשוט לא מתקבל על הדעת, הנושאים ששמים על סדר-יומה של הכנסת. עוד יש ויכוחים אם ניכנס לתוך הלילה או לא ניכנס לתוך הלילה, אם זה יהיה פיליבסטר. אם זה היה פיליבסטר על חוק שמסייע לעם ישראל, שמקל על עם ישראל, שעוזר לציבור להירגע, שעוזר למפונים ולמפונות, שעוזר למשפחות הנרצחים והנרצחות, שעוזר בעיקר להחזיר את הבנים והבנות – אנחנו מוכנים לישון פה גם חודש ימים. אבל על מה? זה כבודה של הכנסת, זה כבודו של העם הזה, בתקופה הזאת, בתקופת בין המצרים, בתקופה שצריך להרבות אהבה ודאגה לעם ישראל? אני ממליצה לממשלה הזאת – שמעתי קודם את השר קרעי. אמרת: אני באתי לעבודה; אתם רציתם להגיע לעבודה ושלא תהיה פגרה. כן, השר קרעי, אנחנו לא רוצים שכנסת ישראל תהיה סגורה בפני המשפחות האלה, אבל לא בשביל החוקים הקיקיוניים שלך, שיש בהם רק להביא הטבות למקורבים, חוקי תקשורת הזויים. אז תעשה את העבודה שלך, אבל האמן לי, תתעסק במהות. אני יכולה להביא לך שורה של הצעות. אבל להגיד: אני בא לעבודה? אתה הגעת להטריל. זאת לא עבודה, זאת עבודה בעיניים של עם ישראל. אני אומרת לכם, יש בכוחנו – גם אם ראש הממשלה מעדיף לנאום בקונגרס ולא לשמוע אותנו, כי אי-אפשר להביא אותו, על פי התקנון אנחנו יכולים להביא רק 25 חתימות, שזה לא דיון בהשתתפותו. רק ב-40 חתימות בשגרה אפשר להביא אותו. אבל אני אומרת לכם, אנחנו לא נרפה ולא נשקוט, כי אנחנו רואים את אריאל לנגד עינינו; אנחנו רואים את כל הנשים הצעירות לנגד עינינו; אנחנו רואים אתכם, אימהות, אבות, סבים וסבתות, רואים את הכאב שלכם, את תעצומות הנפש שאתם נדרשים לגלות יום-יום. אילו אנחנו בנעליים שלהם, כנראה שראש הממשלה והשרים היו הופכים עולמות להביא אותם הביתה. אנחנו, כמי שעדיין נשענים על ערכי ישראל מדורי-דורות, נשים בראש מעייננו את האמרה כי כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו הפקירה את החטופים ואת החטופות פעמיים: פעם ראשונה ב-7 באוקטובר, פעם שנייה מתמשכת מאז 7 באוקטובר. מאז 7 באוקטובר הם ממשיכים להפקיר את החטופים ואת החטופות. כל העולם, כולל ארצות הברית – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> חלאס כבר, טלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, טלי גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל העולם, כולל ארצות הברית, דורשים מראש ממשלת ישראל – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בינתיים מי שפתח את הדלת לטרור זה אתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל העולם, כולל ארצות הברית, דורשים מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקדם את המתווה שהוא בעצמו הניח על השולחן והפך להיות יוזמה, כמעט אפשר להגיד שבין-לאומית, מאחר שהיא גם אושרה במועצת הביטחון. בנימין נתניהו עדיין תקוע בקונספציה של חיפוש אחר ניצחון אבוד, והוא חושב שהוא יספיק עוד להגשים את המטרה הזאת, אפילו על חשבונם של החטופים והחטופות וכל האנשים שמאבדים את חייהם יום-יום. אנו דורשים מראש ממשלת ישראל לקיים את העסקה, גם כדי להחזיר את החטופים ואת החטופות וגם כדי להפסיק את המלחמה ולצאת לדרך חדשה, לתת תקווה לכל יושבי הארץ. התמשכות המלחמה ושפיכות הדמים אינה פתרון, ולא תוביל לניצחון לאף אחד. המשך המלחמה, על כל הטרגדיות שלה, ללא מציאת פתרון בדרכי שלום, יעמיק את העוינות והשנאה בין העמים לדורות רבים ויקטין את הסיכויים להגיע לפתרון בדרכי שלום ולקדם הסכם להחזרת החטופים והחטופות ולהפסקת המלחמה. אנחנו מתייחסים בביטול לכל ההתבטאויות החוזרות והנשנות של גורמים מדיניים, גם כאן בישראל וגם באזור ובעולם, כי המדינות אינן מעוניינות במלחמה כוללת, בשעה שהמלחמה נמשכת ללא הפסקה במשך תשעה חודשים ברצועת עזה ומאות אלפי קורבנות פצועים ועקורים, ילדים, נשים ואזרחים חפים מפשע, הם אלה ששילמו ועדיין משלמים את המחיר. לכן אנחנו קוראים להכריז מיידית על הפסקת המלחמה ולצאת לדרך חדשה, שתיתן תקווה ותיתן אופק, גם מדיני אבל גם אנושי, לכל הצדדים. אנחנו קוראים גם לפתוח בנתיב מדיני אמין למציאת פתרון של שלום, המתחשב בצרכים של שני הצדדים, הפלסטינים וגם הישראלים, מתווה ששומר על זכותם של אנשים בשני הצדדים לחיים, לביטחון, לכבוד, ועל זכותם של עמים להגדרה עצמית בהתאם לחזון של שתי מדינות, פלסטין וישראל, זו ליד זו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה? לא שמעתי טוב – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, פעם אחרונה. אני מתחיל עם הקריאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה חדש? מה חדש? כן, בוא נשמע. תתרכז, מנסור, אנחנו מקשיבים. בוא נראה מה יש לך עוד להוסיף. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את לא מקשיבה בכל מקרה. את לא מקשיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקשיבה לכל מילה שלך, לא רק פה – אני עוקבת אחרי כל הראיונות שלך בערבית. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את לא מקשיבה בכל מקרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו נודע לי שאת בקריאה ראשונה, אז חבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא עובר מאחד לאחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה עובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה עובר? עד הקריאה השנייה אני רק אגיד לו: אני עוקבת אחרי כל מה שאתה אומר, גם בערבית. אני מכינה חומרים לוועדת הבחירות, לידיעתך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, זהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בפעם הבאה תירשמו לדיון, מפלגת הליכוד. אתם יכולים גם לדבר על החטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימת? חבר הכנסת נאור, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – להשתמש בכאב של משפחות החטופים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תעשי לי טובה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה את עשית למען החטופים? לא עשית כלום למען החטופים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחיים לא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי. חברת הכנסת טלי, את בקריאה שנייה. לא, את לא עונה לו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – הליכוד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די, חברת הכנסת מירב כהן, די, אני אתחיל עם הקריאות. זהו. תמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק אני מקבלת קריאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. תמשיך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מתחולל כאן, ובאזור כולו, תהליך של דה-הומניזציה. האירועים של 7 באוקטובר כאבו לנו רבות. גינינו את זה ויצאנו נגדם, ולא עשינו חשבון אם זה מסכן אותנו ברמה אישית או ברמה קבוצתית; יצאנו והבענו עמדה ערכית מוסרית בשם כל החברה הערבית. אבל כאן, התהליך הזה של דה-הומניזציה – שאף אחד לא רואה בצד השני בן אדם שיש לו זכויות, שיש לו כבוד, שיש לו זכות לחיים, שיש לו זכות לעתיד, לו ולילדים שלו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – דה-הומניזציה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, אני אוציא אותך. די. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שיש לו גם זכות של הגדרה עצמית – זה תהליך של דה-הומניזציה מאוד מסוכן. העם היהודי עצמו היה קורבן לתהליך הזה. הנאצים, כאשר יצאו לדרכם, קודם כול – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, דה-הומניזציה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די. טלי, פעם אחרונה. באמת פעם אחרונה. די, אני יותר מדי רחמן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תתעלם ממנה ותמשיך. תתעלם ממנה ותמשיך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אין פה שר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה שר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אם תנסה להתעלם ממני, לא תצליח. איך אני איתך? פה אני איתקע לך, פה, פה אני איתקע לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, די, תכבד את מנסור. אתה לא חייב לענות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> התהליך הזה הוא מאוד מסוכן, רבותיי, וראוי שאנשים שפויים, הגונים, שיש להם הומניות, שיש להם גם שכל ישר והסתכלות עתידית, יחשבו מסלול חדש. מלחמה אין-סופית לא פותרת בעיות. במשך שנים רבות לא ניתנה אף תקווה לצד הפלסטיני שאפשר לפתור את הסכסוך הזה, והיום המנהיגים לא משדרים תקווה גם לאזרחים כאן בישראל, יהודים וערבים, אזרחי מדינת ישראל, שאפשר להתמודד עם האתגר הזה של הסכסוך הזה, העקוב מדם. מן הראוי שמנהיגות תיבחן בשעת קושי ואתגר היסטורי – להתוות חזון, להחזיר את התקווה, להציע מתווה איך יוצאים מהמלכוד הזה, איך בונים קונספציה חדשה. מלחמה לא תפתור את הסכסוך הזה, מלחמה רק תעמיק את העוינות ותגביר את השנאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחזירו את החטופים – נגמור עניין. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה את רוצה מהבן אדם? תעשי עסקה. זאת הממשלה שלך. תעשי עסקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, את בקריאה ראשונה. חברת הכנסת מירב כהן, מירב, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, אתה מוציא רק אותי? למה אתה לא קורא לה? אני משיבה לה. אני משיבה לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, את לא צריכה להשיב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני חושב, רבותיי, שהקול הזה שיוצא מתוך החברה הערבית, אזרחי מדינת ישראל הערבים, הקול השפוי הזה, הקול ההומני הזה, הקול הזה שמחויב מצד אחד להיותנו אזרחי מדינת ישראל וגם להיותנו חלק מהעם הפלסטיני – ראוי להקשיב לקול הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה העם הפלסטיני? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, טלי, את בקריאה שלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? למה קריאה שלישית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ראוי להקשיב לקול הזה. אנחנו היום מהווים את הגשר היחידי, לצערי. אנחנו מהווים את הגשר האמיתי היחידי בין שני העמים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה פשוט מדהים. לתת לתומך טרור – – – גמרנו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תביאו אותם, אתם בקואליציה. תביאו את החטופים. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נקיים את המחויבות המדינית, הערכית, המוסרית, הלאומית, האזרחית שלנו, ותמיד נרים את הדגל הזה שאפשר לסיים את הסכסוך הזה, אפשר למצוא פתרון הוגן, אפשר להגיע למתווה שבו שני העמים יוכלו לחיות ביחד בשלום, בביטחון, בשותפות ובסובלנות. זה מה שאנחנו צריכים – שלום ופיוס בין שני העמים, להפסיק את המלחמה הזאת ולתת סיכוי ולתת תקווה לשני העמים, גם בתוך ישראל וגם במדינת פלסטין שעומדת לקום – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואני מקווה שלא יאוחר היום שבו היא תקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בכל פעם, במיוחד בימי שני, כשאנחנו נפגשים עם משפחות החטופים, אנחנו מרגישים את הכאב, אבל גם את התסכול הבולט בדברים שלהן, ברצון שלהן לחבק את מחדש. התסכול הוא מזה שממשלת ישראל בולמת את העסקה ואת החזרת החטופים והפסקת המלחמה. מה שנדרש – והצעה לסדר-היום על החטופות והחטופים – מה שנדרש כדי להחזיר את החטופים והחטופות הוא עסקה שתפסיק את המלחמה ותחזיר את החטופים, ויהיו חילופים. היה מתווה שהציג אותו הנשיא ביידן. הוא הסתמך על נתניהו. ופתאום אנחנו שומעים שכל פעם יש הצעות חדשות, שינויים של בנימין נתניהו, עד כדי כך שאתה שומע את כל אנשי המקצוע, אנשי המשלחת של המשא ומתן, אומרים: הרושם הוא שראש הממשלה זנח את החטופים, הם לא קיימים יותר בשבילו. בכל פעם שמתקשר אליו איזה מנהיג – נשיא ארצות הברית, בריטניה, צרפת – הוא אומר לו: אני שולח את המשלחת ביום חמישי לקהיר, לדוחה. זו התשובה כבר כמה חודשים. והוא שולח אותם, אבל אומר להם: אלה הקווים האדומים, והוא מרחיק אותם מהמתווה שלו, שביידן הציג אותו. אנחנו כאן, כל חברי הכנסת הערבים משתי הסיעות, תמכנו תמיד בעסקה הזאת ובהחזרת החטופים. יש מפלגות בקואליציה ובממשלה שהצביעו – עוצמה יהודית הצביעה נגד החזרת החטופים, גל שני. תארו לעצמכם איפה היינו אם היה גל שני. הצביעו בגל הראשון נגד, וממשיכים לדברר את הנגד גם היום. אבל זה לא רק עוצמה יהודית וסמוטריץ', זה ראש הממשלה, ולכן החטופים לא פה. אפשר אחרת. אגב, אומרים שלנתניהו אין אסטרטגיה. זאת טעות קשה. לנתניהו יש אסטרטגיה: להאריך את המלחמה ככל שניתן, כי הפסקת המלחמה באמצעות עסקה תביא להפסקת שלטונו. הוא יודע מה יקרה אם יהיו בחירות היום, ולכן הוא מנסה להרחיב את הקואליציה ולהעלות אותה ל-67, ל-68, 67 חברי כנסת, כדי שהבחירות יהיו ב-2026, ובדרך הוא מדלג מעל החטופים והחטופות וממשיך במלחמה שגובה חיים של אלפי אזרחים ובני אדם בעזה, ילדים ונשים. את המלחמה צריך להפסיק. נקודה. גם ללא קשר לשום נושא אחר, לא רק כשמדובר בעבירה על החוק הבין-לאומי, כשאתה הורג ילדים ונשים. היום, שר האוצר – שמעתם מה הוא אמר, שהוא תומך, שזה אנושי להרעיב שני מיליון פלסטינים בעזה עד מוות, אבל לצערו העולם לא ייתן לו. שר האוצר וחצי ביטחון אומר שמבחינתו זה מוסרי להרעיב שני מיליון פלסטינים בעזה, אבל העולם לא נותן לו. מה הייתם אומרים על מישהו באירופה שדורש להרעיב שני מיליון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תפסיקי, עליזה, את לא חברת כנסת. תפסיקי להעיר לי. די כבר. יש הבדל בין מאחורי המליאה ופה. די כבר. אני שומע אותך עד פה. אל תגיבי לדברים, לא שלי ולא של אף אחד אחר. < יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די. עליזה, די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי, אני אחזור: להרוג אלפי ילדים ונשים בהפצצות הוא פשע מלחמה. עכשיו נחזור לנושא החטופים והחטופות. שמעתי מישהי שאמרה לחבר הכנסת מנסור עבאס: תחזיר את החטופים, תחזירו את החטופים. זה מה שהיא אמרה לך עכשיו. כמה אווילי אפשר להיות? כמה נורא אפשר להיות? תחזירו, יעני, חברי הכנסת הערבים. להחזיר את החטופים. ירשו לי חבריי: אי-החזרת החטופים היא לא בגלל טיבי, היא בגלל ביבי. חד-משמעית הוא לא מחזיר את החטופים, לא רע"מ ולא חד"ש-תע"ל. הוא זונח את החטופים. הוא רוצה so called ניצחון מוחלט. הוא בז למשפחות החטופים, הוא לא מקשיב להן. חלק ממשפחות החטופים – נדמה לי יזהר ליפשיץ רצה להיכנס לסיעת הליכוד, ולא נתנו לו, ואבא שלו, עודד ליפשיץ, עדיין בעזה; להיכנס לסיעה, להציג את הכאב שלו, את התשוקה שלו לראות את אבא שלו שוב בבית – מה יותר טבעי מלאפשר לו, כמו שאנחנו אפשרנו לו בסיעה? אנחנו אפשרנו לו, בסיעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, טיבי. טיבי, יש לך הרי קרובים בחמאס. למה לא דיברתם איתם על משפחות החטופים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די. חבר הכנסת חנוך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יש לך קרובים בחמאס. למה לא דיברת איתם על משפחות החטופים? יש תשובה? אין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חנוך מלביצקי, בבקשה לא להפריע. בבקשה לא להפריע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש לי משפחה בעזה, בשכם, בכוויית, בלבנון, בסוריה, בטייבה, ואני גאה בהן, ומישהו הפציץ אותן והרג אותן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חמאס, חמאס, חמאס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שהרג אותן הוא פושע מלחמה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חמאס, חמאסניקים, טרוריסטים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חנוך, די. די. די, אני אתחיל בקריאות. די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני במקומך, אחרי מה שאמרת לי בוועדה, הייתי שותק. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא אשתוק, אדוני. אתה תראה אותי כל יום. אתה – – – מחבלים – – – ואני אהיה מול הפרצוף שלך, להראות לך מה הציבור הישראלי חושב עליך ועל החברים המחבלים שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה אמרת כן לאונס אסירים. אתה אמרת כן לאונס אסירים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע. אל תענה לו. חבר הכנסת חנוך, חנוך מלביצקי, די, די, זהו. די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני שמח שבכל פעם שאני מרגיז אותך אתה פולט שטויות, אבל תמשיך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני לא פולט שטויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תמכת באונס של אסירים. אתה תמכת בהכנסת מקל לרקטום של אסיר. תתבייש לך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה לא מבין. זה מה שאתה לא מבין. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה מה שעשית? אתה תומך טרור מדופלם, ואני אתבייש? גינית פעם את הנוח'בה? גינית פעם את הנוח'בות, מנסור? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חנוך, קריאה ראשונה. חנוך, אתה בקריאה הראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הינה, יש לו מיקרופון. גינית? גינית? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תגיד, אתה טיפש או שקרן? כל חברי הכנסת הערבים הוקיעו את מה שקרה, כולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אל תענה לו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כן, כן. שמעתי, שמעתי, שמעתי – – – יש לך קרובי משפחה חמאסניקים. למה לא פעלת מולם? למה לא פעלת מולם? למה פעלת מול חוטפי המשפחה שלך מחמאס? אתה, יש לך משפחת חמאס. אתה איש חמאס. יש לך משפחת חמאס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה בחיים לא גינית הרג של ילד פלסטיני אחד, אתה וכל הכנסת שלך. מי שלא מגנה הרג של ילד פלסטיני – שלא יטיף מוסר לאף חבר כנסת ערבי אף פעם, לא היום ולא אף פעם. יש רק קבוצה אחת בכנסת הזאת שגינתה הרג של ילדים באשר הם ילדים, זה הח"כים הערבים. כל השאר מעודדים הרג של ילדים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למה הרגו את המשפחה שלך? כי הם חמאסניקים, בגלל זה הרגו אותם. למה לא פעלת לחטופים? למה לא פעלת לחטופים עם המשפחה שלך? למה? למה לא פעלת לחטופים? למה לא פעלת לחטופים? למה? למה? למה, אשמדאי? למה? תומך טרור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה רוצה להמשיך את הדו-שיח? אחמד, די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מדבר לכנסת, ואתה מאפשר לו. תראה, הוא גם עומד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אתה עונה. אל תענה לו. חבר הכנסת חנוך, קריאה שנייה. די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני הייתי – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למה? תומך טרור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא עונה לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני הייתי יחד עם חבריי, חברי איימן עודה ואחרים, בהלוויה של ויויאן סילבר זיכרונה לברכה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא במקרה אתה לא היית והחברים שלך לא היו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> היית בלוויה? אז מה אם היית בלוויה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא היית והחברים שלך לא היו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, קריאה שלישית. תצא החוצה, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – חמאסניקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תן לו לסיים לדבר. תוציאו אותו, בבקשה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הלוויה – – – זה תומך טרור. תפסיקו כבר להגן עליו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. תצא החוצה, בבקשה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אי-אפשר לנהל שום דיון. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – (חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זאת בושה – – – מה אתם מחזיקים פה בכנסת? אתם מטורפים פה כולכם. במליאה, התנהגות כוחנית ברברית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יואב, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה די? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, לא לא לא, לא יהיה פה עכשיו דיון על חנוך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך, אחמד, יש לך עוד – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה נתת לו – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה יושב-ראש הישיבה, האחד ואטורי והשני מלביצקי, תעשו תחרות – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על 10% מזה היית מוציא אותי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם מהכנסת? יש מלחמה, והוא בא לפה עם צרחות כל הזמן. תגידו, מה יהיה – – – אתה נותן לו? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה דיון על חטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, אתה מטיף לי מוסר? אלעזר, אתה מטיף לי מוסר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה? מה אתה שואל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תתבייש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תחלק לנו ציונים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על מה? שאלת אותי משהו, אתה רוצה שאני אענה לך? יש לך אחריות כשאתה יושב שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה נתת לו להשתולל כל כך הרבה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תמשיך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אומר זאת כך: בכנסת הזאת יש חברי כנסת שעשו להם מנהג – הם חושבים שזה טוב לפריימריז – שבכל פעם שעולה חבר כנסת ערבי הם צועקים, הם צורחים, הם מפריעים לו, וחלק מסגני היושב-ראש נרמלו את התופעה הזאת. גם יושב-ראש הכנסת נושא באחריות לתופעה הזאת – הוא לא מפסיק אותה, הוא מעודד אותה בשתיקתו ובאי-מניעת ההשתוללות והפיכת הכנסת והמליאה לשוק. זאת הבושה, זאת הבושה, שאתם נותנים לחברי כנסת לעלות ולהגיד "תומך טרור" על כל ח"כ ערבי שעולה. מי שתומך בנער הגבעות הוא תומך טרור; אנחנו, ידינו נקיות. יש מישהו אחר שידיו מגואלות בדם, וזה לא הח"כים הערבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, זה אולי הדיון היחיד היום בכנסת ישראל, היום במהלך היום ובלילה – אם כל רגע זה משתנה אז אני כבר לא יודעת – שבאמת כנסת ישראל צריכה לדבר עליו, וזה החטופים שלנו. היום זה היום ה-304 למלחמה, ויש לנו 115 חטופים וחטופות. אני רק רוצה להזכיר את הנתון הזה לחברי הקואליציה והממשלה שיושבים פה, שכינסו את כולנו כאן בפגרה כדי לדבר על ג'ובים ועל שטויות במיץ עגבניות שהם רוצים להעביר פה. עם ישראל יושב בבית, מחכה לטילים ולמתקפה מאיראן, וכנסת ישראל מתכנסת בפגרה לדבר על חוק לערוץ 14 ושטויות אחרות. חבל שראש הממשלה לא יושב פה בדיון הזה על החטופים כאן מולי, כי הייתי מסתכלת לו בעיניים ואומרת לו: תסתובב אחורה ותסתכל מי יושבים ביציע. אני רואה ביציע את משפחתו של שגיא דקל חן, שחטוף בעזה; הינה התמונה שלו מתנוססת עכשיו. לשגיא יש שלוש בנות קטנות, אחת מהן נולדה אחרי שהוא נשבה בידי חמאס. עליהם תסתכל. אותם הפקרת. זה מה שכנסת צריכה לעשות היום – לדבר על שגיא דקל חן, לדבר על עוד 114 חטופים וחטופות שממשלת ישראל ממשיכה להפקיר בעזה. אין דבר חשוב מזה. אין. ברגעים האלה ממש, כשאנחנו כאן, אתם יודעים מה קורה בכיכר החטופים? מציינים יום הולדת לאריאל ביבס, ילד ג'ינג'י בן חמש. ברגעים האלה כולם פה צריכים להיות בכיכר החטופים, לחבק אותם ולהגיד להם שנעשה הכול כדי להחזיר אותם הביתה. במקום זה אנחנו פה. בושה וחרפה על הבית הזה, שאלה סדרי העדיפויות שלו. אז אני רוצה להתנצל בפניכם שהאנשים בבית הזה לא שמים אתכם בראש סדרי העדיפויות – אתכם, את כל המשפחות ואת כל החטופים והחטופות. אנחנו שומעים מתוך דיונים ביטחוניים עם ראש הממשלה שהוא מטרפד עסקה. אתם שומעים מה אני אומרת לכם? הוא מטרפד את העסקה. עומדים גורמי הביטחון ואומרים: העסקה נכונה, צריך ללכת אליה. גורמי הביטחון אומרים: נוכל להתמודד עם המשמעויות, וראש הממשלה מטרפד את העסקה. למה? למה הוא מפקיר אותם בעזה? אם לא נלך לעסקה הזאת עכשיו לא בטוח שתגיע עוד עסקה, לא בטוח שנצליח להביא עסקה. עכשיו זה הזמן. נגמר הזמן. הם לא רק סובלים שם, הם מתים שם. כמה עוד נקבור? ראש הממשלה רוצה לפטר את שר הביטחון כדי לעכב את העסקה. ואני שואלת: לא הגיע הזמן שראש הממשלה יצא אל הציבור בעברית, בשפתנו, לאזרחינו, ויסביר להם מהם היעדים של מדינת ישראל ומהי האסטרטגיה? כי האסטרטגיה היחידה שאני רואה כרגע במדינת ישראל זה איך לשמר את הקואליציה הזאת. זו האסטרטגיה היחידה שאני רואה שהוא מקפיד עליה ונחוש בה יותר מתמיד. 100,000 עקורים בצפון; חיזבאללה ירה עלינו מעל 2,500 רקטות; הירי רק הולך ומתגבר; ירי ליישובי עוטף עזה עוד פעם; חמאס שוב מתחזק, חוזר למוקדים שכבר יצאו מהם. אבל מה עכשיו? נחזיר את ההפיכה המשטרית, נחזיר את ההפיכה המשפטית, כי זה הזמן. עשרה חודשים לתוך המלחמה, 115 חטופים, 100,000 עקורים מביתם – נחזיר את ההפיכה המשפטית, זה מה שחשוב, זה בראש סדרי העדיפויות. והם חושבים שאנחנו לא שמים לב, כי הם עושים את זה פה חוק, שם חוק, חקיקה פרטית – נשחיל את זה מלמטה, אף אחד לא ישים לב. הכלכלה בינתיים בקריסה טוטלית, השקל נחלש, הדולר כבר כמעט חוצה את רף ארבעת השקלים, אבל זה בסדר, נתכנס פה היום ונדון בערוץ 14. בזמן ההפיכה המשפטית, זוכרים שהיו חברי כנסת שברחו ממדבקות? המדבקות איימו עליהם, החשש הגדול מפני המדבקות. ועכשיו עברנו להילחם בג'חנונים – זו הסכנה הקיומית כרגע על מדינת ישראל, לא הטילים של איראן. הג'חנונים בפיקניק בדשא, זו הסכנה המהותית למדינת ישראל, לשם נשלח את השוטרים שלנו, שיאכפו את החוק, לא אל אנשים שמסתערים על בסיסים. באמת הפעם היחידה שהסתערתם על משהו בממשלה הזאת הייתה על בסיסי צה"ל. הסתה של מיליציות נגד חיילי צה"ל. בושה וחרפה. איפה נשמע כזה דבר? הרי אם זה היה הפוך ואנחנו היינו בשלטון, כבר הייתם שורפים את הבתים של כל הח"כים. לבן גביר היה מאוד חשוב להסתובב בשבת בקיבוץ עין חרוד כדי לייצר קצת פרובוקציה. למה לא? כדי להזכיר לנו שזה חשוב וצריך להיכנס לקיבוצים. אז אני רק רוצה להזכיר מה קרה ב-7 באוקטובר בקיבוצים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עין החורש, הוא אמר. עין החורש? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וכמה אלפי אנשים נכנסו לקיבוצים ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תתקני את זה – עין החורש. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עין החורש, סליחה, מתנצלת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בעין – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אל תפגעי בעין חרוד. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חס ושלום. חוסר התכנון האסטרטגי של הממשלה הזאת הביא אותנו למצב שאיראן כבר לא חוששת לאיים עלינו ולתקוף אותנו. בזמן שאנחנו פה בפגרה בהתכנסות ההזויה הזאת, אזרחי ישראל רצים לסופר לאגור מים, שואלים את עצמם מתי הם יתחבאו במקלטים ובממ"דים. המדינה משותקת מפחד, הציבור בחרדות אימה, אבל מה? מי יוצא להרגיע את האזרחים במדינת ישראל? דובר צה"ל – שבאמת עושה עבודה נפלאה, ואני משבחת אותו כאן, מעל הבמה הזאת – אבל איפה ההנהגה שתבוא להרגיע את העם, שתרגיע את האזרחים, שתיתן איזה אופק, שתגיד לאן אנחנו הולכים? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בואו נקרא להגרי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, אני הייתי שמחה מאוד. אני שואלת את עצמי אם לא היה נכון להתכנס פה היום בפגרה, כנסת ישראל ולדון בקידום עסקת החטופים – איך אנחנו מקדמים אותה, איך אנחנו לוחצים, איך אנחנו גורמים לזה לקרות, שואלים שאלות קשות ומקדמים את העסקה, כי זה הדבר הכי חשוב במדינת ישראל היום – או אולי להתכנס לדבר על המוכנות הלאומית שלנו למצב חירום, כי אנחנו בתוכו, ואנחנו לא יודעים מה מחכה לנו בשבועות הקרובים. האם יש מוכנות? על זה אפשר לדבר, לא על הדברים ההזויים שהתכנסנו לשמם. אולי לדבר על אחינו הדרוזים, שכבר הספקנו לשכוח מהם. כולם רצו למג'דל שמס לחבק אותם, אבל מה קרה מאז? האם התכנסנו פה לתקן את חוק הלאום, שכל כך מגיע להם? האם התכנסנו פה להפוך אותם לשווים בחיים ולא רק שווים בנופלם? לא. אני שואלת את עצמי: לאן מדינת ישראל הולכת? לאן אנחנו הולכים? מי מנהיג אותנו? מי מוביל אותנו? מי יציל אותנו מהמצב הנוראי הזה, כמעט שנה בתוך המלחמה הנוראית הזאת? אם לא נחזיר את החטופים עכשיו, לא תהיה תקומה. אין תקומה בלי החטופים. אין עתיד בלי החטופים. להחזיר את כולם הביתה ועכשיו. אני קוראת מכאן למשפחת ביבס היקרה ומחבקת אותה מכאן. ליבי-ליבי שאנחנו לא יכולים להיות איתם שם בכיכר עכשיו, אבל הלב שלנו איתכם והמחשבות שלנו איתכם. אנחנו נעשה הכול כדי שהעסקה הזאת תקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר שלמה קרעי להשיב על ההצעה לסדר-היום. שר התקשורת, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ליבנו עם משפחות החטופים, ואנחנו עושים הכול – ממשלת ישראל והעומד בראשה – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – הציבו לעצמם כמטרה, עוד מראשית המלחמה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – להשיב את החטופים ולחסל את שלטון חמאס. רק שלהבדיל מכם, אנחנו לא עושים פוליטיקה מהשבת החטופים, אלא פועלים להשבת החטופים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אה, לא עושים פוליטיקה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול פוליטיקה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די. אני אתחיל עם הקריאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, אחרי מה שהיה כאן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פעלנו ואנו פועלים גם ברגעים אלה באין-ספור דרכים כדי להחזיר את החטופים הביתה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, איפה דודי אמסלם? כתוב שהוא צריך לדבר. איפה דודו? איפה דודי? הלך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מפרוץ המלחמה הושבו ארצה 140 חטופים, חלקם במשא ומתן וחלקם במבצעי קומנדו של לוחמינו הגיבורים. 115 יקירינו שנותרו בשבי החמאס עוד ישובו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל את הרמטכ"ל אתם לא אוהבים, נכון? קרעי, איך הרמטכ"ל שלנו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> "ופדויי ה' ישובון, ובאו ציון ברִנה ושמחת עולם על ראשם". על אף השקרים הנשמעים מעת לעת בהדלפות שונות, משונות וחסרות אחריות, ממשלת ישראל מבקשת להבהיר את מחויבותה המוחלטת להפוך כל אבן כדי להשיב את הבנים והבנות הביתה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם – – – אני לא מבין את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה, ממשלת ישראל ולוחמינו הגיבורים שבחזית מחויבים למצוות פדיון שבויים ולמטרות המלחמה, כולל, ובפרט, השבת החטופים, לצד חיסול חמאס. מי שעומד בינינו לבין עסקת החטופים זה חמאס, וככל שיגבר עליו הלחץ, הן הצבאי והן המדיני, כך נוכל להשיב את החטופים בהקדם אל חיק משפחותיהם. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל הם לא יישארו בחיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מתקדמים – חמאס לא יישאר בחיים, זה כן. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אבל מבחינתך הם לא יישארו בחיים. אתה יכול להשיג את המטרה המדינית, אבל אתה תאבד את החטופים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מתקדמים בשיטתיות להשגת יעדי המלחמה – שחרור החטופים וחיסול חמאס. אנחנו מחסלים את ראשי הטרור, וחמאס בלחץ. הוא בלחץ כי הם רואים שראש הממשלה נתניהו לא ממצמץ מול כל הלחצים מבית ומחוץ. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די. די להפריע. חבר הכנסת כסיף, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זאת הדרך היחידה לשחרר את יקירינו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, לא רק חמאס בלחץ, גם החברים של חמאס. גם הם פה בלחץ, כנראה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש כאן כאלה, לצערי. אם זה היה תלוי בכם הייתם נכנעים ללא קרב, רק כדי לקבל ליטוף תקשורתי חסר אחריות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה, היית פעם באיזה קרב? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ככה, חבר הכנסת בן ברק, לא מנצחים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, באיזה קרב היית? באיזה קרב היית שהם מנצחים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא צריך לספר לך באיזה קרבות הייתי, בסדר? תקרא את הוויקיפדיה שלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ככה לא מנצחים, ככה נותנים לאויב יתרון במשא ומתן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אפרת, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את הלחץ שלכם כדאי שתפנו כלפי סנוואר, לא כלפי ראש הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו תהיה פעם ראשונה שהוא יקבל לחץ. אתם נתתם לו מיליארד וחצי דולר. אתם נתתם לסנוואר מיליארד וחצי דולר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, תודה רבה. די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הדרך שלכם מובילה גם להפסד וגם להפקרת כל החטופים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתם נתתם בזמנו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן יד לדרך המופקרת שבה אתם מנסים לנהל את המלחמה, או יותר נכון – להפסיד במלחמה. אנחנו נחושים להחזיר את כל החטופים, החיים והחללים כאחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בארונות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, בארונות. בארונות יחזירו אותם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו במלחמה. ריבונו של עולם, חברת הכנסת ביטון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו במלחמה – למה אתה מביא את החוק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו במלחמה, תפסיקו להיות אופוזיציה למדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תפסיקו להיות אופוזיציה למדינה. מה קורה איתכם? מה נסגר איתכם? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה אופוזיציה? כל הזמן חטופים, חטופים, אתם רוצים אותם מתים – – – אנחנו רוצים אותם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הלוחמים שלנו בשדה הקרב, ובמקום להפעיל לחץ על האויב, אתם מפעילים לחץ על הממשלה ששולחת אותם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תפסיקו להיות אופוזיציה למדינה. רק ככה, בעזרת השם, יחד ננצח. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה, אתם רוצים להעביר את זה לוועדה? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למליאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להכליל את זה בסדר-היום של המליאה. אם כך, נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא החטופים והחטופות, להכליל את זה בסדר-היום של המליאה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום תיכלל בסדר-היום של המליאה. לפרוטוקול, אני מוסיף את עאידה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת אופיר כץ, הודעה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להקים ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024. הוועדה תהיה בת 12 חברים, שישה חברים מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: חברי הכנסת שמחה רוטמן – יו"ר, יצחק קרויזר, חנוך דב מלביצקי, יוליה מלינובסקי, קארין אלהרר ויואב סגלוביץ'; מטעם ועדת הכלכלה: דוד ביטן, אברהם בצלאל, שלום דנינו, אליהו ברוכי, זאב אלקין ואלון שוסטר. << הצח >> הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1047).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק פשוטה ומוסרית מאין כמוה. אנחנו יודעים ש"הרצחת וגם ירשת" הוא כלל חשוב ביותר, ואותם מחבלי נוח'בה ואותם טרוריסטים שהשתתפו במתקפה הנפשעת על מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מנסור, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – רצחו, טבחו, אנסו, שרפו – עשו את המעשים הנוראיים ביותר שניתן לדמיין – אין שום הצדקה שהמימון לסנגורים שלהם יבוא מכיסם של אזרחי מדינת ישראל. אני חייב לומר – ואולי בדבר הזה תסכים איתי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אנחנו בכלל היינו צריכים להסתכל על העמדה לדין של אותם מחבלים בדרך אחרת; לא להסתכל עליהם במשקפיים של ההליך הפלילי, לא לדבר על אותן זכויות בהליך הפלילי. מדינת ישראל בכלל צריכה לעבור איזו מטמורפוזה, קצת התפכחות מהקונספציה של לפני 7 באוקטובר. אנחנו משתדלים שהדבר הזה יקרה בתחום הצבאי ובתחום המדיני, אבל זה צריך לקרות גם בתחום המשפטי. צריכים להבין שהאויבים שלנו לא יכולים להיות באותה מערכת תפיסתית של המשפט הפלילי. משפט פלילי מיועד להתמודד עם אזרח שפושע, עם אדם נורמטיבי כזה או אחר שסטה מדרך הישר, והמטרה היא לתקן, המטרה היא להשיב אותו לדרך הישר, המטרה היא הרבה פעמים שיקומית. כאשר מדובר באויבים, אנחנו צריכים להכריע אותם ולמגר אותם, וכל המבנה הזה שבו הם מוחזקים בהליך פלילי הוא לא תקין. בעזרת השם, אני מאוד מקווה – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תבורך שהיא כל הזמן דוחפת ולוחצת, וגם אנחנו בוועדה דוחפים ולוחצים את משרד המשפטים ואת הדרג המדיני, את ראש הממשלה, את שר המשפטים ואת ממשלת ישראל, שיתפכחו, יתפכחו מהתפיסה הזאת שאנחנו נמצאים בהליך פלילי. אבל עד שהדבר הזה יקרה, אנחנו לא יכולים לסבול את המציאות הזאת שבה בתוך ההליך הפלילי אנחנו מכניסים ומשלמים בעצמנו, והנרצחים והנטבחים ויורשיהם משלמים על ההגנה למחבלי הנוח'בה. לכן הצעת החוק הזאת, הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב בן ארי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לייצוג משפטי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מבקש שתעזרי לי. אני מבקש את עזרתך, זה הכול. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור קובעת שכאשר בית משפט ממנה סנגור לאותם מחבלים נפשעים, אז שכרם משולם מהרשות הפלסטינית. אנחנו לא עסקנו בחוק הזה, בוודאי לא בשלב הזה, בשאלה של ההתאמה של ההליך כולו – אם צריך סנגור או לא. אני מקווה מאוד שאנחנו נפתח עם זה את המושב הבא, בחקיקה שסוף-סוף תעשה סדר בסוגיה הזאת. אבל כן באנו ואמרנו כחברי ועדה – אני כחבר כנסת מציע, ואיתי חבריי שהשתתפו והציעו איתי, חבר הכנסת יונתן מישרקי, חבר הכנסת צביקה פוגל, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי וחבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהצטרפו איתי להציע את ההצעה הזאת – אנחנו אמרנו שלא ייתכן שאזרחי מדינת ישראל יהיו אלה שישלמו. ולכן הרשות הפלסטינית, שמממנת טרור, שבספרי החוקים שלה יש תעריפון למי שעוסק בטרור, שהיא לוקחת ומשלמת על ייצוג משפטי של אותם טרוריסטים, מסייעת להם, ולמעשה אם יש אדם שמצליח חס ושלום בביצוע מעשה טרור ומצליח להרוג, לרצוח ולטבוח את אזרחי ישראל, המשפחה שלו מקבלת בונוס כלכלי מהרשות הפלסטינית – את הדבר הזה אנחנו באים ואומרים: הכסף הזה שמדינת ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית מכוח הסכם ומכוח אותם הסכמי פריז – צריכים לקחת אותו ולא לאפשר שאנחנו מכיסנו נשלם על הדבר הזה. חשוב לי להדגיש, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת: לא מדובר באותם כספים שממילא מקזזים לרשות הפלסטינית בשל טרור. לא מדובר – הרי יש את חוק הקיזוז, שבא ואומר שאת המשכורות שהם משלמים, מקזזים כנגד מדינת ישראל. לא מדובר בכספים שמקוזזים בשל חובות אחרים או בשל תביעות אחרות. מדובר בסכום שיבוא מעל הסכומים הללו, נוסף על הסכומים האלו. את הדיוק מהיכן ומאיזה סכומים בדיוק, אם יהיה מדובר בסכומים שכביכול מגיעים לרשות הפלסטינית בשל רצועת עזה, שאז זה יותר שייך לאזור – את כל הדיוקים מהיכן יגיעו הסכומים בדיוק אנחנו נעשה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, אבל אנחנו נוודא דבר אחד: את התיקון של העוול המוסרי הזה. כמובן שהייתה סביב החוק הזה הרבה מאוד ביקורת ציבורית מוצדקת על כך שהסוגיה הזאת טרם נפתרה, על כך שאנחנו ממשיכים להחזיק את אותם מחבלי נוח'בה באותו לימבו משפטי, כאילו הם בהליך פלילי. הדבר הזה מייצר גם בעיות אחרות, ועסקנו בהן בהרחבה, כולל היום הזה. את הסוגיה המשפטית סביב מחבלי הנוח'בה והעמדתם לדין כבר היה צריך לפתור מזמן – להעמיד אותם לדין במסלול הנכון והמתאים או להכריז עליהם כלוחמים בלתי חוקיים, ואז ממילא יכול מאוד להיות שכל אותן תופעות שאנחנו ראינו, של המציאות ההזויה שבה רוצים להשתמש במחבל נוח'בה כעד תביעה כנגד לוחם מילואימניק גיבור שלנו – כל אותן תופעות היו נמנעות. גם זה תוצאה של חוסר ההתקדמות לכיוון החקיקה הנכון. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק לקריאה הראשונה, מתוך שאיפה שאנחנו נקדם אותה במהירות לקריאה השנייה והשלישית. בהצעת החוק יש גם הוראה על התשלום רטרואקטיבית. נכון לעכשיו הצטברו מאות אלפי שקלים שמדינת ישראל כביכול צריכה לשלם לאותם עורכי דין של מחבלי נוח'בה. הצעת החוק מבקשת לפתור גם את זה וקובעת שגם הסכומים שכבר כביכול חויבו, צריכים לבוא מאותם כספים ולא על חשבון אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. הרשימה נעולה. רשימת הדוברים נעולה. תודה, עליזה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חיילים שלנו עצורים כבר כמה ימים בגלל תלונות של חלאות אדם של הנוח'בה. את שומעת, חברת הכנסת גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני בדיוק רוצה להקריא לך את התחקיר, נאמתי על זה היום. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה שומע, חבר הכנסת דלל? אתם שומעים, חבריי? אתה שומע, חבר הכנסת עמאר, חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת רוטמן, שרון ניר? כולם, שומעים? מיקי, בועז, שומעים? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שומע. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> החיילים שלנו, מילואימניקים, גיבורים, נמצאים כבר עצורים בגלל תלונות של חלאות אדם של נוח'בה. עכשיו, אותו אקזמפלר ספציפי שלגביו יש עכשיו אירוע, הוא מקביל בדרגת מ"פ בג'באליה. זאת אומרת, זה לא איזשהו ילד, איזשהו משהו כזה שבמקרה – זה בן אדם שפיקד, עשה והשתתף באופן אישי וישיר בזוועות הכי קשות שעברנו כאן. בכל זאת יש פה אנשים עקומים שחושבים שחיילים שלנו צריכים לעמוד לדין בגלל תלונות של חלאות אדם מהסוג הזה, והעובדה שאנחנו יושבים על הכיסאות שלנו והם נותנים לזה לקרות, זה חמור. אני עזבתי אז את ועדת הכספים, לצערי הרב, מצאו לי מחליף והמשיכו להצביע באותו יום על דברים מאוד מאוד חשובים. אני בטוח שכל ההעברות התקציביות היו מאוד חשובות, אבל מה עם החיילים שלנו? מה עם המילואימניקים שלנו? אנחנו יכולים להעביר עליהם חוקים ואנחנו יכולים לתת להם מענקים, אבל איפה אנחנו לשמור עליהם גם אם הם טועים? ואני לא יודע אם הם טעו פה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא טעו פה, לא טעו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה היה או לא היה, אבל גם אם הם טועים, איך יכול להיות שבזמן מלחמה עוצרים חיילים שלנו על דברים מהסוג הזה? איך יכול להיות שהבית הזה ממשיך בשגרה רגילה? זה לא יכול להיות. לא יכול להיות. לאחמד טיבי ולאיימן עודה, לעאידה ולכסיף ולכל חובבי השהידים ותומכי הטרור, שאתמול גם השתתפו בהפגנה – אתמול או שלשום, מתי זה היה? השתתפו בהפגנה כדי להפסיק את ההתעללות באותם חלאות אדם של נוח'בה. אז אני לא מתבייש אף לא בדבר אחד שאמרתי לכם בפרצוף. אני אומר לכם את זה בפרצוף, ואני אמשיך לעמוד מולכם בכל פעם ולהגיד לכם את האמת. התנועה הזו של הוושט התחילה לקראת ההקאה שלכם החוצה מהבית הזה ומהחברה הישראלית בכלל. זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו. תומכי טרור לא יהיו כאן. לא יהיו כאן. לא יהיו כאן אנשים שתומכים בטרור. לא יהיו כאן אנשים שמזדהים עם הגרועים שבאויבינו. לא יהיו כאן. וחבריי חברי הכנסת, אני מבקש לעשות מעשה – אנחנו צריכים להפעיל את כל ההשפעה שלנו כדי שעיוות הדין שנגרם למילואימניקים שלנו ייפסק. מה שהם לא עשו, מה שלא מאשימים בזה – יש להם זמן. הם לא צריכים להיות עצורים, הם לא צריכים שיתנהלו אליהם כפי שהתנהלו. יש לזה זמן – אחרי המלחמה, אם יהיה מה לבדוק יבדקו, לא עכשיו ולא בצורה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק מבקשת שלא יצרחו לי. אה, הינה, הצרחנית יצאה. ואיפה השר? אה, הינה, יושבת שם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני פונה לחברי הקואליציה. אני רק מבקשת בלי צרחות וצעקות, ותעשו בדק בית, תעשו חשבון נפש, תבדקו את עצמכם, ואז אולי – אתה יודע, יום כיפור, אף אחד לא ביטל עוד. זה שעד עכשיו מחבלי נוח'בה זכו לייצוג משפטי על חשבוננו, זה על פי החקיקה שאתם העברתם – אתם העברתם את זה במו ידיכם, אלה היו הצעות חוק ממשלתיות, אתם הצבעתם על זה, אלה היו הוראות שעה. פתאום כשזה נחשף היה פה טררם גדול. אז לא, אנחנו ידענו את זה כל הזמן, שיש דבר כזה, וזה שחברי הקואליציה, במיוחד אלה שאוהבים לצרוח ולהטיף מוסר ולספר לכולם איך צריך להתנהג, לא ידעו, זה בעיניי מאוד מאוד לא מקצועי, הייתי אומרת, וגם צבוע מאוד. זה שהיום חבר הכנסת רוטמן מקדם את הצעת החוק – אני מברכת. היינו צריכים לעשות את זה מזמן, ואגב, בהמלצתי וביחד הרחבנו את זה ממחבלי נוח'בה ואירועי 7 באוקטובר לכלל המחבלים – תושב זר. אני עשיתי אותו דבר עם קצבאות ביטוח לאומי, הלכתי לכיוון הזה של תושב זר. יש פה שאלות, צריך לדייק, חד-משמעית, אבל עוד פעם, זה שמחבלי נוח'בה זכו לייצוג משפטי על חשבוננו עד עכשיו – תסתכלו במראה. זה שמחבלי נוח'בה יושבים בשדה תימן ולא במתחמים של השב"ס – תסכלו במראה. הם בכלל לא היו צריכים להיות שם, והמילואימניקים בכלל לא היו צריכים לשמור עליהם. בשביל זה יש אנשי מקצוע שקיבלו הכשרה מתאימה, ולא מילואימניק שהוא בעל מכולת או מורה או מהנדס, שאין לו שום קשר לאירוע. וזה שעד עכשיו, אחרי כל מה שקרה פה, מחבלי נוח'בה עדיין יושבים בשדה תימן, ועדיין יש מחלוקת בממשלה בין כל השרים האלה – יש מחלוקת, והמחלוקת היא מאוד קשה, בין איתמר בן גביר והשר לביטחון לאומי. בינתיים אין הכרעה, הם לא מצליחים להגיע להסכמות. מחבלי נוח'בה צריכים לשבת במחנה של שב"ס – וחלק יושבים שם, ושם אנחנו לא רואים כאלה אירועים – ולא בשדה תימן. האם זה נגמר? האם העבירו אותם? לא, זה נמשך, עדיין יש חלק מאוד נכבד שיושבים בשדה תימן. למה? תשאלו את עצמכם. למה עד עכשיו אנחנו משחררים מחבלים? שלשום – 20 עזתים שחררנו. בהתחשב באותו אירוע שהיה פה לפני x זמן, שהיה בהוראת מל"ל, אגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשאלו את עצמכם. בסוף אתם תעשו חשבון נפש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת חנוך מלביצקי וחברת הכנסת טלי גוטליב, אתם יודעים כמה חרדים היום התייצבו בלשכת גיוס תל השומר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממי שקיבלו צווים או לא קיבלו צווים? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מתוך מי שקיבלו צווים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממי שקיבלו צווים – עשרה – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 30 מתוך 500 התייצבו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל התייצבו עוד מאות – – – התייצבו עוד מאות – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 30 מתוך 500. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככה זה כששולחים צווים ככה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חודשים אני קוראת מעל כל במה, ואתם עדיי, שחייבים לזמן את מלוא הפוטנציאל. 12,000 איש – היה מקום לזמן אותם לצו ראשון. כשמזמנים את מלוא הפוטנציאל מקבלים, את יודעת מה? אנשים שיש להם איזשהו סוג של תחושת מחויבות. אני נוטה לתת, באמת, לשפוט לכף זכות את הציבור החרדי. אבל יש מישהו שלאורך זמן מחליט לקבוע לציבור החרדי מי יתגייס ומי לא. יש פה הנהגה שלאורך זמן לא מאפשרת לציבור החרדי לצאת מהמעגל הזה – לא ללמוד לימודי ליבה, לא לצאת ממעגל העוני, לא להתגייס לצה"ל, לא להשתלב בשוק התעסוקה, להכניס אותם לתוך מעגל שהם פשוט יהיו קבועים בו לאורך זמן. כך מזמנים רק מתי מעט, ובסוף גם להם מוציאים את הרוח מהמפרשים. הדבר הכי חשוב שצריך להגיד פה הוא שאת החרפה הזאת, שבשעת מלחמה, כשאין אחד עם מצפון שלא מבין שצריך להקל על אוכלוסיית המשרתים בפועל, על אנשי מילואים, על חיילי הסדיר, שהולכים ביום רביעי להביא את החוק לוועדת החוץ והביטחון – אבל פה יש ממשלה שמה שאכפת לה זה הכיסא שלה. היא לא מוצאת לנכון להתייחס לא להפגנות הפלג הירושלמי, לא להתייחס למה שקרה היום בכניסה לבקו"ם, לא להתייחס לכך שבסוף באמת נגיע למצב שלא נגייס חרדים. עוד נמשיך להיות ברגרסיה, כמו שאנחנו שני עשורים, ואנחנו זועקים את זה מעל לכל במה. הממשלה הזאת, מה שאכפת לה בסוף זה רק לשמר את הכיסא שלה ואת הברית בין הקואליציה הזאת למפלגות החרדיות. אז מה, אז שצה"ל יסתדר. חסרים 15 גדודים? חסרים. חסרים 10,000 איש? חסרים. יהיה בסדר, נמשיך לטחון מים ולדבר בוועדת החוץ והביטחון, ובפועל שלא נגלגל עיניים כשנבין שפחות מעשרות בודדות מגיעים ללשכת גיוס. החרפה הזאת תירשם עליכם בדברי הימים של המלחמה הנוכחית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר, מיקי? לא חייב, מה שאתה רוצה. בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 30 הגיעו, לא 500. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הגיעו עוד מאות – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טלי, לא הגיעו שום מאות היום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברת הכנסת ניר, טלי צודקת, הגיעו מאות – אבל כאלה שמחו, עשו מחאה, ולא אפשרו למי שרצה לבוא להיכנס. חד-משמעית, זה מה שקיבלתי. את צודקת, הגיעו 500 איש, יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפלג הירושלמי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואלה שבכל זאת רצו לבוא חששו ולא הגיעו. הגיעו רק 30 אמיצים, ואנחנו מאוד מאוד מכבדים אותם ותומכים בהם. אני פונה דווקא לצד הזה, לחבריי חברי הקואליציה: מה אנחנו עושים פה היום? במקום להיות בחוץ, במקום שהשרים, כל אחד ישב במשרדו, יוציא תוכניות מגירה לשעת חירום, יכין את מה שצריך להכין תחת פיקודו ושליטתו, השרים של הממשלה מסתובבים בכנסת. תחשבו בהיגיון, ההיה כדבר הזה? שאלתי כאלה שבכנסת 35 שנה, בעלי תפקידים. לא זכור כדבר הזה. כן, ממשלות לדורותיהן כינסו את הכנסת בפגרה, עלק פגרה. אבל לזה? לחוקים האלה? מה הדחיפות שיש בהם? להיטיב עם ערוץ 14? זה בוער בנפשכם? למה, כי מישהו מהמשפחה ביקש? אתם לא מתביישים? גם אנחנו, כחברי כנסת וחברי אופוזיציה וקואליציה – כל אחד יכול להסתובב ברחובות עירו, לדבר עם אזרחים, להרגיע, ללכת לחוגי בית להסביר את הצד הישראלי, את הצידוק שבדברנו ובדרכנו, כי כשיש מלחמה אין אופוזיציה–קואליציה. כולנו בסכנה. אף אחד מכם לא דפק על השולחן ואמר שהיום הזה מיותר. כולנו צריכים להתבייש, ובכלל לא חשוב אם אתה שייך לאופוזיציה, לקואליציה או לממשלה. זה לא התפקיד שאזרחי ישראל שלחו אותנו לעשות בכנסת. כולנו היינו צריכים להיות ברחובות עיר, להרגיע, לדבר. במקום זה, מה קורה? בודקים אותנו העיתונאים אם אנחנו נמצאים כרגע בכנסת – במקום להיות בחוץ, לעבוד עם אנשים, ללכת לבתי נוער, ללכת למרכזים קהילתיים, לדבר עם קהילות, לדבר עם הציבור. אנחנו כאן, אדוני היושב בראש, לא חושבים קצת מחוץ לקופסה? תתביישו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתחילת דבריי אני רוצה להתחבר לחלק מהדברים שאמרה חברתנו שלי טל מירון. אנחנו מציינים היום את יום הולדתו החמישי של אריאל ביבס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הג'ינג'י. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> כאבא לארבעה ילדים קטנים, ויש לי בת שגם לה קוראים אריאל והיא בת ארבע, ואריאל נחטף כשהוא בן ארבע, אני מתנצל על הרגשנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מובן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד שיש לנו מחויבות אדירה, בעזרת השם, שאריאל, כפיר ויתר 115 אחינו, אחיותינו וילדינו יחזרו לכאן בהקדם, כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אמן. במהרה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לגבי הנושא הזה. אני חושב שיש פה קונסנזוס שכולנו מחויבים לעניין הזה, משמאל ומימין. אתמול פרסם נועם אמיר בערוץ 14 כי בפרקליטות הצבאית שוקלים לצרף את מחבל הנוח'בה, יימח שמו וזכרו, כעד תביעה נגד חיילינו הגיבורים. בואו ננסה לעכל לרגע את מה שאמרתי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> בוא, זה נאמר בערוץ 14. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נאמר בערוץ 14. כן. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בדיוק ערוץ תקשורת. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מחבל שיש לו דם על הידיים, שרצח ומתפאר במעשים שהוא עשה, והוא מתפאר בעוד המון דברים שלא כדאי שנדבר עליהם בכלל – אותו מחבל אמור להיות עד תביעה במשפט נגד החיילים הקדושים שלנו, שמגינים עלינו. שאלה פשוטה: האם במלחמת העולם השנייה הצבא הבריטי היה מתקשר לחיילים הנאצים ואומר להם לבוא להיות עדי תביעה נגד החיילים שלהם? זה טירוף. הרי מה שעשו הנוח'בות הוא במידה מסוימת גרוע יותר ממה שהנאצים עשו. אז עם כל הכבוד לקריירה הפוליטית של הפצ"רית, שרוצה אולי להיראות טוב בעיני הקולגות שלה, אם זה בעולם המשפט או אם זה מול האנטישמים בהאג, הקריירה האישית שלה לא יכולה לבוא על חשבון החיילים הקדושים שלנו. נקודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לבוא ולתקוף את הפצ"רית זה לעשות לנו חיים קלים. הרי היא לובשת מדים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כנראה – – – לא משהו. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה. הפצ"רית הרי לובשת מדים, ויש לה גם מפקד שהיא כפופה אליו, למרות שהיא סוג של אוטוריטה ויש לה עצמאות מסוימת. אבל בסופו של דבר היא לובשת מדים והיא כפופה לרמטכ"ל. אז אדוני הרמטכ"ל, בכל הכבוד, מי שלא יודע לתת גיבוי לחיילים שלו, לא ראוי לפקד עליהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא סיימתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הזמן נגמר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, לא? אבל זמנך עבר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ברשותך, חצי דקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אתן לו עוד 20 שניות על ההתרגשות בתחילת הנאום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ברשותך, חצי דקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בכל הכבוד – נעלה עוד דרגה – אני קורא גם לשר הביטחון: לא יכול להיות שבמשמרת שלך יעמידו פה חיילים לדין ושעדי התביעה יהיו המחבלים יימח שמם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עם ראש הממשלה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות. ועכשיו נעלה עוד דרגה, אל ראש הממשלה. אדוני ראש הממשלה, זה לא יכול להימשך. כמי שתומך בדרכך, מגבה אותך ומחזק אותך, אני חושב שבסיטואציה הזאת הגיע הזמן להדיח את שר הביטחון, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. היה משתלם להוסיף לו, אתה רואה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תעלה עוד דרגה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם תדיחו אותו בסוף, זה בסדר. מה לעשות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשמע, יציאה כזאת. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת מישל בוסקילה – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך תמיד ראש הממשלה לא אשם? את שר הביטחון צריך להדיח, אבל את ראש הממשלה לא. כולם אשמים. את הרמטכ"ל צריך להדיח ולא את ראש הממשלה. את שר הביטחון, את ראש המל"ל, את כולם להדיח. אפילו את טלי גוטליב אתה תדיח, אבל לא את ראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני פריימריז, נשמה. מה שירצה הבוחר. ככה זה, יש לזה – – – נורא נעים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, בבקשה. טלי, זה מפריע. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא פה את המילים של הילד מילאד שאער ממג'דל א-שמס, והלוואי שהייתה אפשרות להשמיע את זה בקול שלו. מילאד נרצח עם עוד 11 ילדים במג'דל א-שמס לפני כמה ימים. בדיוק חודש לפני שנרצח הוא צילם וידיאו, וידיאו קצר אבל עם משמעות ותוכן מאוד עמוקים. בווידיאו הזה הוא הביע תקווה והייתה לו ציפייה. אני אקריא את המילים שלו כפי שהוא אמר אותם בעברית, ואחר כך אקרא אותם גם בערבית: "אני ואתה נשנה את העולם. באהבה ובתקווה נעשה הכול. כולנו חברים, כולנו אחים, רוצים לחיות בשקט ובשלווה, רוצים שלום לכל העולם". אלו היו המילים של מילאד בן ה-11. ילד בגיל כזה, בסביבה טבעית לא היה אמור לחשוב על הדברים האלה, אבל כנראה הוא הרגיש שהוא הולך. זאת הייתה הצוואה שלו. אני מעבירה את המילים האלו כאן בשם האימא, ואני רוצה להדגיש גם בשמי וגם בשם האימא, שהילדים, כל הילדים בעולם, גם כאן, גם בעזה וגם בכל מקום, מגיע להם לחיות, מגיעה להם האפשרות לילדות, מגיעה להם ההזדמנות לחיים ולמימוש עצמי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, קבלו. אני מקריאה לכם מילה במילה, לא נגעתי – סעיף 99 לחוק העונשין – קבלו, קהל, תקשיבו טוב טוב, אל תיתנו לאף אחד לבלבל אתכם: "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם. לעניין סעיף זה, 'סיוע' – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה". הקראתי לכם את סעיף 99 לחוק העונשין, שקובע עונש מוות או מאסר עולם. כך קובע החוק. אני ציטטתי לכם אותו מילה במילה. למה ציטטתי לכם? בואו נעשה חידון. למה? למה? למה? כי – אוי אוי אוי, איך העזתי? העיתונאי נחום ברנע, הוד מעלתו, נתן רעיון לאויב. הוא אמר שהאויב, הלוא הוא איראן, שמחכה לתקוף אותנו – הוא נתן רעיון לאיראן. הוא כתב בטור שלו, בידיעות – במקרה זה הגיע אליי, מי עוד קונה את העיתון הזה, אני לא יודעת, כי באמת, עיתון שעסוק בתעמולה תבוסתנית. תכף אני אקרא לכם מה זה תעמולה תבוסתנית. זאת גם עבירה פלילית חמורה מסוג פשע – כותב בעיתון שהוא מציע לאיראנים לתקוף את בסיס נבטים, בסיס חיל האוויר, כי הם כבר יודעים את הכתובת, הם תקפו שם פעם. והוא גם אמר שמטוס כנף ציון נמצא בבסיס נבטים, ועל הדרך איראן תתקוף גם סמל שלטון וכך תנוח דעת האויב, ואנחנו נבליג לו על זה. הוא חשב שהוא מאוד מאוד ציני, שהוא נותן להם רעיון וסולם איך לתקוף אותנו תקיפה קטנה. אני חשבתי ועדיין חושבת שזו חרפת החרפות שאין לתאר, ואין להעלות על הדעת שעיתונאי בישראל – הוא קורא לעצמו עיתונאי. בעיניי הוא לא עיתונאי, סליחה, זה לא נקרא להיות עיתונאי, צר לי. לסייע לאויב לוקח לך את כל ההגדרות שלך. העיתונאי הזה משתמש בעיתון ונותן רעיון לאויב במלחמה: חבר'ה, תתקפו את בסיס חיל האוויר נבטים ותתקפו את מטוס ראש הממשלה. במקום שכל מי שאוהב את הארץ הזאת, וכל מי שאוהב את העם הזה, תהא דעתו הפוליטית אשר תהא – ימין, שמאל, מרכז, זה לא רלוונטי, כולנו חפצי חיים, כולנו חפצים בהרתעת האויב – במקום שכל מי שנמצא בהגדרה הזאת יגיד לנחום ברנע: בוז לך, תיעוב גמור למילותיך, מילותיך שוות מאסר עולם, לא פחות, על פי חוק, לא אני המצאתי, הפכו את טלי גוטליב, צמד המילים שהם מאוד מאוד מחבבים בתקשורת – איכשהו אני לא אצליח להבין לעולם. אז הינה, קבלו, חבריי העיתונאים, אני מאופרת כרגיל, לבושה אותו דבר, ואומרת דברים נכוחה מתוך החוק. תהפכו אותי לימין, תהפכו אותי לשמאל – לא תמצאו אותי טועה, בטח לא כשאני מפנה לחוק. יכול להיות שאני טועה בתפיסות עולם, הכול יכול להיות. אולי. לכן כל מי שקורא לעצמו עיתונאי, שישב באולפנים ולא גינה את נחום ברנע, החבר הטוב שלהם שכותב כתבה אחת לפני – תתביישו לכם. סכנת נפשות – התעמולה התבוסתנית שעיתונאים ואנשי תקשורת מעיזים לעשות לנו בזמן מלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק קרויזר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. חבר הכנסת שמחה רוטמן, רוצה לסכם את הדיון? חמש דקות לרשותך. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן מוותר. לבקשת חברת הכנסת יוליה, חבר הכנסת רוטמן מוותר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. בבקשה לשבת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 15, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17) (ביטול ממשלת חילופים) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1052).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 14) (ביטול ממשלת החילופים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1052).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17) (ביטול ממשלת חילופים), מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקריאה הראשונה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את החוק. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להביא את הצעת החוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקריאה הראשונה, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (ביטול ממשלת חילופים). אני מציג גם את חוק הממשלה באותו זמן, אני מציג את כל החוקים ביחד. יש לנו הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17) (ביטול ממשלת חילופים), וכן את חוק הממשלה (תיקון מס' 14) (ביטול ממשלת חילופים), שעוסק בהסדרים המשלימים. הצעת החוק בסך הכול פשוטה. אומנם יש בה כמה סעיפים, כי חוק ממשלת חילופים כלל בתוכו כמה סעיפים, אבל למעשה הצעת החוק מבקשת לבטל את אותו יציר לא ברור שנקרא "ממשלת חילופים". אני חושב שכל מי שחי במדינת ישראל בחמש השנים האחרונות – בשלוש השנים האחרונות, לא, בארבע השנים האחרונות – הוא יודע מה הנזקים של חוק-יסוד: ממשלת חילופים, שהביא למדינת ישראל שתי ממשלות שבעיניי, אני שמח לומר שהמפלגה שאני חלק ממנה, גם בגלגולה הקודם, היא לא היחידה אבל כמעט היחידה בכנסת שלא הייתה חלק באף אחת מהממשלות הללו, לא כאשר עמדו בראשה בנימין נתניהו ובני גנץ ולא כאשר עמדו בראשה יאיר לפיד ונפתלי בנט. אני חושב שהלקחים יכולים להיות מופקים כרגע בלב שלם. המנגנון הזה של ראש ממשלה וראש ממשלה פריטטי לא מוסיף יציבות. הוא לא מייצר ממשלה טובה. הוא לא מייצר ממשלה שנהנית מאמון הכנסת, כפי שאורך החיים הקצר של שתי הממשלות הללו מוכיח. הוא לא מייצר ממשלה שבה ראש הממשלה נושא באחריות כלפי הציבור, כי למעשה פעמים רבות ראש הממשלה המכהן מנוע מלפעול בדרכים שהוא מאמין שהן נכונות בגלל התנגדות של החלק השני, ואז ממילא הוא תמיד יכול לבוא ולהגיד: אני הייתי רוצה, אבל החלק השני לא מוכן. ומלבד העובדה הזאת, הוא גם ייצר איזושהי תרבות פוליטית לא טובה, שאני חושב שאת שיאה ראינו כאשר ראש מפלגה של שישה מנדטים החליט שהוא יכול להיות ראש ממשלה, בניגוד מוחלט לרצון הבוחר – עיוות מוחלט של השיטה הדמוקרטית. אז נכון שלא תמיד ראש המפלגה הכי גדולה הוא זה שעמד בראש הממשלה. זה נכון. בסופו של דבר, מי שבוחר ראש ממשלה הוא הכנסת, ואם 61 חברי כנסת מביעים אמון, אז זה בהחלט אפשרי. צריך לומר שבממשלת החילופים השנייה, אפילו זה לא היה, זאת אומרת, בהצבעת האמון אפילו לא היו 61. אבל המציאות הזאת של מפלגה שהיא מפלגת שוליים, מפלגה קטנה, שפתאום האדם שעומד בראשה מקבל לידיו את ניהול המדינה כולה, זה עיוות של רצון הבוחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה לא קשור לממשלה חילופים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, זה יכול להיות רק בממשלת חילופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? זה יכול להיות גם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא. תיאורטית זה יכול להיות גם בעוד מקרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם בצלאל סמוטריץ' יכול להיות – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תיאורטית זה יכול להיות גם בעוד מקרים. אני כמובן חושב שבצלאל סמוטריץ' – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היה בעבר שמיר, אשכול, בלחיצת יד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, אבל לא הייתה סיטואציה של מפלגה של שישה מנדטים שהעומד בראשה נהיה ראש ממשלה. הסיטואציה של ממשלת חילופים, שבעצם מאפשרת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אכפת לך? מה עניינך שראש מפלגה עם שישה מנדטים יכול – – – את הבוחרים שלך? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אומר למה זה הוביל. בסופו של דבר, שתי ממשלות החילופים, גם הראשונה וגם השנייה, היו רחוקות מלמלא את ימיהן, מה שמוכיח שהמבנה שנוצר באותן ממשלות הוא לא מבנה נכון, הוא לא מבנה יציב. אני אומר גם שיש עיוות של רצון הבוחר. בסופו של דבר, כאשר בסך הכול קבוצה מאוד קטנה במדינת ישראל הצביעה למפלגה בראשות אדם מסוים, ופתאום הוא מקבל את השליטה בממשלה כולה, הדבר הזה – אין לו את הלגיטימציה הציבורית העמוקה של ראש מפלגה של 30 או של 28 או אפילו של 25 מנדטים. יש משמעות לדבר הזה, ואני חושב שלקחי העבר מראים זאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה שלא תחוקק חוק שרק מפלגה עם 20 מנדטים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה בסדר, יש לו זמן. מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, עזוב את הזמן. חוק-יסוד – ראוי היה, עם כל הכבוד, שתביא הממשלה, ולא הצעת חוק פרטית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ממשלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה לא הצעת חוק פרטית. זו הצעת חוק מטעם ועדת החוקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה בין לבין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה לא הצעת חוק פרטית. יזמה חברת מפלגתך, מיקי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא את זה שאלתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מי שיזם את התהליך בוועדת החוקה היו שתי חברות כנסת חרוצות, חברת הכנסת אפרת רייטן וחברת הכנסת קארין אלהרר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אומר שאני מסכים איתן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, אני יודע שאתה לא מסכים עם קארין אף פעם, אבל הפעם חשבתי, אולי בכל זאת תסכים איתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. אבל למה לא תחוקק חוק שרק מעל 20 מנדטים יהיה ראש ממשלה, ופתרת את הבעיה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, לא. אני לא חושב שפתרתי את הבעיה. בכל מקרה, מדובר במהלך שעבר – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הצעת חוק פרטית. זה חוק-יסוד. עכשיו אני פוחד, כי היא קראה לי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זהו, עכשיו הסתבכת עם קארין. אני חייב לומר שאני לא רוצה לסכסך. בכל מקרה, אני חייב לומר שהצעת החוק הזאת עברה והוצעה למעשה, לדעתי, על ידי כמעט כל סיעות הכנסת, או כל סיעות הכנסת ביקשו להציע אותה. ואני אגיד עוד דבר אחד: היו דברים שהוסכמו, היו דברים שלא הוסכמו, גם לגבי הגורמים שהובילו לחקיקת החוק, גם לגבי דרכי הפתרון לעתיד, ואנחנו מן הסתם עוד נדון בהם בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. אבל אני בהחלט חושב שהסיטואציה שבעיניי גרמה לכך שהצעת החוק הראשונה – מי שמכיר את עמדתי המשפטית העקבית, אני הרי סולד מסיטואציה של מעורבות של בית המשפט, בוודאי בחוקי-יסוד; בחוקים בכלל אבל בוודאי בחוקי-יסוד. אבל בכל זאת, כאשר נחקק חוק ממשלת החילופים הראשון, אני עוד לא הייתי חבר כנסת, אבל כשהגעתי לוועדת החוקה כנציג התנועה למשילות ודמוקרטיה אני אמרתי בדיון שלדעתי הכנסת הייתה לא מוסמכת לחוקק אותו – עד כדי כך. מדוע? כי הייתה בו הוראה, שאומנם פגה בינתיים, שנדרשים 70 חברי כנסת כדי לשנות. ואני חושב שכאשר כנסת בונה איזה קונסטלציה פוליטית מסוימת ומנסה לשריין באותה כנסת עצמה ברוב של מעל 61, אני חושב שמדובר במחטף דמוקרטי ולא ראוי. ולכן, אני חשבתי שהכנסת לא הייתה מוסמכת לקבוע את אותו סעיף שמשריין ב-70. בכל מקרה, אני שמח, ואני מודה לחברותיי חברות הכנסת אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר, יחד עם שאר אלו שחתמו איתן על המכתב, באמת נציגים מכל סיעות הכנסת, שהביאו אותנו לקדם את התיקון לחוק הזה. אני מקווה שהוא יקודם במהרה, ואני מקווה שאותו יציר, ממשלת חילופים – שכמו שאמר חבר הכנסת מיקי לוי, פעם היו ממשלות רוטציה בהסכמות, מתוך פעולה של אמון. פעם כנראה למילה של אנשים היה ערך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם כתבו, אבל היה מספיק שכותבים, ולא היו ניסיונות לאחוז זה בגרונו של רעהו באמצעות המנגנונים הפריטטיים, שבעיניי הם לא נכונים. אני לא יודע אם המערכת הפוליטית של מדינת ישראל נכון להיום בשלה לכך, אבל אני בהחלט חושב שהמנגנון הזה, שהוא מנגנון שמעוות את רצון הבוחר ומנגנון שפוגע באחריות – אנחנו יודעים שאחריות, מעצם טיבה – אחריות וסמכות קשה לחלק. לא סתם בארצות הברית קבעו שנשיא ארצות הברית הוא אדם אחד שהוא Commander in Chief, שכל כוחות הממשל נמצאים בידו. אנחנו אומנם לא בשיטה הזאת, אנחנו בשיטה שהממשלה כולה כמכלול אחראית, אבל גם כאשר הממשלה כולה כמכלול אחראית, ויש שני אנשים בתוך הממשלה שיכולים למנוע את כינוס הממשלה או למנוע העלאת נושאים לסדר-היום – הדבר הזה בסופו של דבר גורם לכך שאף אחד מהם איננו נושא באחריות המלאה אל מול הציבור. הוא מעוות את כל השיטה הדמוקרטית שלנו. אני מבקש לתמוך בהצעת החוק. לצד ההצעה הזאת אני מבין שיוצגו גם הצעות חוק פרטיות שיוצמדו בשלב מאוחר יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הייתה תחרות על זמן דיבור – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסך הכול, היית זוכה במקום ראשון, בטוח. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדלה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון לכהן בכנסת ביום כ"ט בסיון התשפ"ד, 5 ביולי 2024, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהייתה שותפה להן עם מציעים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים) << הצח >> [הצעת חוק פ/4646/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה גם הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים), של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת, לדיון מוקדם. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד, קודם כול, תודה לכל מי שהצטרף להצעת החוק הזו – לחבריי קארין אלהרר, יפעת שאשא ביטון, שהייתה חברת כנסת, ליצחק קרויזר, יצחק פינדרוס, לחנוך דב מלביצקי, לעאידה תומא סלימאן, לארז מלול, למתן כהנא ויוליה מלינובסקי. כולם פנו כאחד ליושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן כדי להפוך את החוק לחוק מטעם הוועדה בגלל ההסכמה הרחבה. אני לא אאריך במילים, כי אני חושבת שיו"ר הוועדה באמת הסביר למה כדאי לעשות את התיקון הזה. אני אומר כמה נקודות, ואת שאר הזמן אני אקדיש למשהו אחר. זה חוק רע. אין לו אח ורע בעולם. לא היינו כאן אור לגויים. לא הועיל ליציבות פוליטית. טוב שיסתלק מספר החוקים, ובאמת אני שמחה שהצלחתי להיות בין היוזמים של החקיקה החוקתית הזו, בהסכמה רחבה, שעליה חתומים כאמור כולם. אני מאוד מקווה שאפשר יהיה להמשיך ולקדם אותה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ייאמר לזכותך שאת גם אומרת את זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי, ואפילו אם אני טיפה אגלוש, אדוני היו"ר, אני אשמח ככה שתוכל לאפשר לי, כדי להקריא מתוך "שפת אם", שזו אסופה בעת מלחמה של אימהות של לוחמים, שמנסות להביע את קולן בימים כל כך קשים, בימים כל כך מורכבים. אני שייכת לקהילה הזו, ואשמח, דרך הדברים שכתבה הדס לייבוביץ', "מה את מגזימה" – להקריא רק קטע קטן שאולי יכול לבטא את הקול שלי ועוד אימהות רבות רבות רבות שלא ישנות בלילות. "שני ימים ועוד חצי של נשימה. שלושה לילות שלמים של שינה. ילד אחד שלם הגיע הביתה, ורק כשראיתי אותו הבנתי שלא כל הזמן היה מובן לי מאליו שיחזור. שלם או בכלל. ההודעה הרשמית על כוחותינו שחצו את הגבול הגיעה ב-01:00, ומייד אחריה צנחתי אני לשינה שכמותה לא ידעתי חודשים או שנים, תלוי מה סופרים. שינה עמוקה ורכה בלי כדורים, בלי אוזן אחת פקוחה ובלי לשמוע את מאות ההודעות בקבוצה שמצאתי בבוקר על השידה שלידי. שינה בלי לחלום חלומות בלהה, בלי להתעורר חמש פעמים בלילה ובלי לשכב ערה וחושבת. שינה שהגוף כן מוצא את התנוחה הנוחה בלי להתכווץ ולהתהפך ולהסתובב שוב ושוב. שינה כמו של ילדים, שפשוט נרדמים וקמים בבוקר. כזו שינה. "הגוף ידע להרפות אל תוכה, הוא ידע שהחייל שלי קיים בעולם הזה, ידע שהוא בטוח ושעוד מעט, עוד קצת, ייפתחו אליי שתי ידיים רחבות לחיבוק גדול, והפה שלו ימלמל אל תוך הדמעות שלי – 'מה את מגזימה? הכול טוב'. "את כל זה הגוף ידע גם אם אני עוד לא. "לא הכרתי את האישה שהייתי בסוף השבוע שבו חזר, לא זכרתי שהיא קיימת. "האישה הזו לא שמעה חדשות, רק מוזיקה, היא הייתה מלאת אנרגיות וגם זזה עם המנגינות, היא צחקה בקול גדול, אולי בהגזמה, היא בישלה בלי סוף ואכלה עם תיאבון, היא שמה לב לפרטים, בהתה בבן שלה שחזר וגם באחיו ובאחותו עד שביקשו די, רצתה לצרוב את היש הזה בכל מאודה, היא אפילו הצליחה כמעט ולא לחשוב על החטופים. או על האימהות שלהם. "היא הייתה בכאן ועכשיו, לא שם ולא אחר כך. "והיה איזה רגע אחד שהאישה הזו חשבה לעצמה – אה, אז ככה מרגישות נשים שהולכות בעולם לידי? יש מציאות מקבילה שבה ככה אפשר להרגיש? למשל, לנשום ממש עד הקצה? כן, זה אפשר, הינה, ככה. ובאותה נשימה היא ידעה גם, שזו אפשרות זמנית שתיגמר לה עוד מעט. אפשרות שקיבלה בהשאלה מהצבא ליומיים ועוד חצי. הצצה לחיים של אחרים, מתנה לזמן מוגבל עם התחייבות לא כתובה להחזיר לשולח. "זה כאב אולי יותר מקודם, הידיעה. "זו אני שהחזרתי לשולח. התעקשתי להסיע אותו לא להסעה אלא ליעד עצמו, ליעד המסוכן שבו טילים נופלים כמעט בלי התראה, לשם הסעתי אותו. הפחד משעה אחת פחות איתו גבר על כל פחד אחר. רציתי להחזיק בשתי ידיים את הזמן היקר, לא לתת לו לנזול כמו שהוא יודע. "באוטו יש זמן מזוקק, נקי מהפרעות, אין לאן ללכת. והוא דיבר בנסיעה הזו יותר משדיבר בכל הסופ"ש. סיפר על שדרות, על בארי, על עזה. "אני הקשבתי. "הקשבתי והרגשתי איך הנשימה אט-אט נסגרת לי חזרה, הגוף סימן שנגמר הזמן, תמה הפסקת האש שלי. "הורדתי אותו בכפר הנופש באשקלון, ליד הים. "גם הפעם לא האמנתי שאני נותנת לו ללכת, ובכל זאת, רק אלוהים יודע איך, שחררתי בסוף את החיבוק. "שני ימים ועוד חצי הסתיימו". אני מאחלת הצלחה לכל לוחמינו והלוחמות שלנו, בכל מקום שתהיו. תצליחו במשימותיכם ותחזרו הביתה בשלום. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ביטול ממשלת החילופים (תיקוני חקיקה) << הצח >> [הצעת חוק פ/1294/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת רביבו נמצא? יש הצעת חוק שהוצמדה, הצעת חוק ביטול ממשלת החילופים, של חבר הכנסת אליהו רביבו. בבקשה, אדוני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש לנו שר? אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש שר? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, יש שר. לא הייתי מתחיל, לא הייתי מתחיל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> השר פרוש. הוא שר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שר למה? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלת אם יש שר. אני יכול לענות תשובה אחת. אתה יכול להוריד את השאלה, ואז אני אגיד לך גם איזה שר. שאלת אם יש פה שר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רשימת הדוברים סגורה, דרך אגב. בבקשה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> שר למה? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> שר למורשת וירושלים. אדוני היושב-ראש, זה שנים, באופן לא דמוקרטי ולא ענייני, חלק מאוד מאוד גדול מיושבי הבית הזה פוסלים על בסיס קבוע מפלגות ונבחרי ציבור שהעם אמר את דברו וביקש לראות אותם בהנהגת המדינה. על פי השיטה הדמוקרטית, מחנה שמקבל את רוב הקולות, גם מצמיח ומעמיד מתוכו את ראש הממשלה. כך יצא שבאופן מביך יצאנו לאין-ספור סבבי בחירות, שכל הכרעה שלחה אותנו לעוד סבב בגלל שאותו מועמד נפסל על ידי אותה קבוצה, מסיבות לא ענייניות, כל פעם בתירוצים אחרים, העיקר – לא לראות אותו בראשות הממשלה. כך נוצר מצב שאחד הפתרונות שהוצעו הוא לחוקק את ממשלת החילופים. הוגשה הצעה שהוסכמה על ידי רוב סיעות הבית, בניסיון לחלץ את המדינה מאותה מבוכה בלתי סבירה שאליה נכנסנו. זאת עובדה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מי הציע? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כרגע, קארין היקרה, סוקר עובדות, אני לא מחווה דעות. אני לא מחווה דעות, אני סוקר עובדות כפי שהן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש עתיד התנגדו. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עתיד עדיין לא מהווה את רוב חברי הבית. אמרתי שרוב סיעות הבית הסכימו להצעה כפתרון יצירתי להיחלץ מהמצב הבלתי-נגמר, מהלופ הבלתי-נגמר הזה של יציאה לבחירות, כניסה בחזרה להרכבת בחירת כנסת ועוד פעם פיזור ויציאה לבחירות. הפתרון הזה היה אמור לספק איזושהי תשתית ליציבות שלטונית ולתפקוד המדינה לטובת כלל אזרחיה, ואז נוצר מצב שמתוך אלה שפסלו את אותם מועמדים ואותה נציגות, הם הפכו להיות ראויים בעיניהם להיות חלק מאותה ממשלה תחת אותו מנהיג וחברים באותה הנהגה. בג"ץ לא התנגד, אדוני היושב-ראש, למציאות שבה יש שני ראשי ממשלה במדינה, למציאות שבה יש שינוי מהותי במשטר. הוא השלים עם זה. כנראה שיש תנאי אחד, אדוני היושב-ראש, יש איזושהי קוסמות שאומרת – גם השעון לא אופס קודם – שאם אחד השמות יהיה השם בני גנץ, יאיר לפיד או בנט, אז ניתן לבצע שינויים כל כך מהותיים בסדר-יומה של הכנסת ולהחיל מצב שבו יש שני ראשי ממשלה מתפקדים בו זמנית, וכך נולדה – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אני מעריכה אותך – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מעריך אותך לא פחות, קארין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עובדה. אני כרגע עדיין מתייחס לעובדות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא, אלה לא עובדות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת רביבו, כבר נתתי לך עוד 45 שניות. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני התחלתי לדבר בשתי דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אתה התחלת לדבר ב-2:30 דקות, וכבר נתתי לך עוד 45 שניות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מתי – – – ראשי ממשלה? לא היה דבר כזה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כמוצמד זה מה – שלוש דקות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלוש דקות. רק תחתור לסיום. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. טוב, אוקיי. ניחא, אנחנו מתפלאים על בג"ץ ועל אותן מפלגות שפוסלות. הגענו למציאות שבחסות אותה חקיקה, מפלגה עם שישה מנדטים יכולה להעמיד ראש ממשלה. לשם הגענו. בפועל, המנגנון של ממשלת חילופים לא הוכיח את עצמו ויצר בזבוז, חוסר ידיעה, חוסר תכנון ושיתוק של כלל המערכות. לפיכך, אדוני היושב-ראש – אני מקצר ומסכם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קארין, בממשלה שלנו לא היה – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי שכן, ודאי שכן, מיקי. אני תכף אזכיר לך. אין לי זמן כרגע להתנצח פה, כי אני רוצה לכבד את החלטת היושב-ראש, אבל אין צל של ספק שהמציאות הזאת והניסיון הזה הוכיחו שאין שום מקום לממשלת חילופים במדינת ישראל. עלינו לשמור – כחלק ממי שמכיר ומאמין ודוגל במשטר דמוקרטי – שבפירמידה יהיה מנהיג אחד, זה שרוב העם ייתן לו את הקולות שלו וירצה לראותו אותו בהנהגה. ועלינו לחזור לימי קדם שבהם מקסימום שיהיה ניתן ונכון שיהיה – הרכבת ממשלה על בסיס רוטציה, שבה ממשלות יחליפו בתוך אותה ממשלה ראש ממשלה, וזה בסדר. כך היה נהוג. כך עשו שמעון פרס ויצחק שמיר זיכרונם לברכה. זה קרה מספיק שנים, אבל לא על הבסיס הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> לפיכך, אני מבקש מחברי הבית לתמוך בהצעת החוק הנדרשת הזאת, שאגב, זכתה לתמיכה מימין ומשמאל. אני מבקש להודות לחברתי אפרת רייטן ולחברתי קארין אלהרר, ליושב-ראש ועדת החוקה חברי הטוב שמחה רוטמן, שקידם, האמין ותמך בביטול ההצעה הזאת עוד טרם היבחרו לכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי המשולב: חברת הכנסת בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, את רוצה לדבר או מוותרת? אז קדימה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא, אנחנו מוותרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא משלם לי. עם ישראל משלם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו מוותרים. מה זה, לא אני משלם לך? מה, אני לא אזרח? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, איך אני אוותר על הנאום הבא? הרי אני הייתי אתמול בבית המשפט העליון. שמעתי שהולך להיות דיון שהרשות הפלסטינית – תחזיקו חזק את הכיסא – כן כן כן, הגישה עתירה נגדנו – גם נגדכם, האופוזיציה, וגם נגדנו, הקואליציה, נגד החוק האדיר שחוקקנו. אנחנו חוקקנו חוק שפיצויים שנפסקים לטובת נפגעי טרור ונפגעי פעולות איבה ינוכו מכספי הרשות הפלסטינית – חוק מצוין שהצביעו לו גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. הלכה הרשות הפלסטינית והגישה עתירה בבקשה למתן צו על תנאי נגד החוק שלנו. מי את, הרשות הפלסטינית, שאת ככזאת עותרת נגד מדינת ישראל וזכותה הטבעית לחוקק חוק? זה לא מישהו ספציפי שנפגע, שעל פי חוק יכול לבקש סעד מהמדינה על דרך פנייה לבג"ץ. זה הרשות הפלסטינית. אבל לא זה הסיפור. הסיפור הוא כזה, ותקשיבו: בבית המשפט העליון זו פגרה, פגרת בתי המשפט, והמשמעות היא שיש דיוני מעצר פה ושם, ורוב האולמות ריקים. איפה נקבע הדיון הרה הגורל והחשוב הזה? מי שעורך דין בטח יודע – באולם ב', אולם קטן בגודל של נמלה, בערך כמו המקום של הממשלה. ולמה זה נקבע באולם כזה קטן? כדי שחס וחלילה, משפחות החטופים ומשפחות השכול שנכנסות לבית המשפט ואומרות את דעתן על עצם העובדה שכשהן איבדו את בניהן, הרשות הפלסטינית מקיימת דיון – הם קצת אומרים "בושה" והם קצת כועסים. השופטים לא יכולים לסבול את זה ממרום מגדל השן שלהם. כמו שאני מספרת לכם, עומדת הנציגה של הרשות הפלסטינית וטוענת נגד הכנסת, נגד החוק ונגד הפגיעה ברשות הפלסטינית. ישבתי שם ואמרתי: איך יש לה זכות עמידה? בשם איזה אלמנט? בשם איזו הוראת חוק יש לה, לרשות, זכות עמידה? אז השופט עמית אומר לי: אני אוציא אותך. הריטואל: את מפריעה. כרגיל, נו. עזבו את היחס אלינו, נבחרי הציבור, והמעמד שאין לנו בדיונים בג"ציים. שימו את זה בצד. אבל השופט עמית גם אמר לקהל, שככה התרעם מהדברים שאמרה נציגת הרשות הפלסטינית: אני אקיים את הדיון בדלתיים סגורות. כולנו אומרים לשופט עמית: מכוח מה תקיים את הדיון בדלתיים סגורות? רעש של הקהל זה לא עילה, על פי חוק, לדיון בדלתיים סגורות. זה כמו שאני מספרת לכם. אבל למה אני מגיעה לסוף? כדי לומר לכם את האבסורד. לשופטי בג"ץ יש סמכות: כשהם מקבלים עתירה, בהיעדר זכות עמידה, לדוגמה כמו במקרה הזה, צריך לדחות את העתירה על הסף. עכשיו, איך ידענו שהעתירה הולכת להידחות? אחרי שנתנו לנציגת הרשות הפלסטינית 40 דקות לדבר, אומרים לה השופטים: תחזרי, תרדי, אנחנו לא הולכים לקבל את זה. את לא הוכחת לנו פה כלום. לא מבקשים מהצד השני להגיב, ואומרים: חבר'ה, אל תתפלאו, אנחנו לא מבקשים שתגיבו. כשלא מבקשים את תגובת המדינה, המשמעות היא שהעתירה נדחית. תקשיבו טוב לביזיון. הדיון הזה, אסור היה שיתקיים, כי בעצם נפתחה דלת לרשות הפלסטינית. גם אם לא נקבע וגם אם העתירה לא מתקבלת, נפתחה הדלת בחסות בג"ץ. אבל למה? כדי שידברו שם על שתי מדינות וכדי שנציגת הרשות הפלסטינית תדבר על זכותם למדינה. כל זה הצגת פארסה – שבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, עושה לנו מחטפים על עצם הגדרת המדינה הזאת. צר לי שבג"ץ אתמול הביא בתוך שעריו – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הרשות הפלסטינית. זה היה מחזה – לא סתם צעקו משפחות השכול: בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי ייצגה את הרשות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני זוכר את כבוד השופט עמית אומר שהוא פותח את שערי בית המשפט לתושבי עזה, אז את מתפלאת על הרשות הפלסטינית? באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. צודק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת מרב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת וליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מעוניין לדבר? חבר הכנסת לוי, פעם ראשונה. חבר הכנסת לוי, פעם שנייה: מעוניין לדבר, אדוני? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דיברתי עם טלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יותר חשוב. מוותר. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מעוניינת לדבר? מוותרת; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, מעוניינת לדבר? בבקשה, גברתי. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני יושבת פה יום שלם ומקשיבה לחברי האופוזיציה מדברים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא היית פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא היית פה. אם טלי תגיד את זה – אין מילים. אופיר יגיד – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואין טלוויזיות, ואין טלוויזיות, ואין טלוויזיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא היה רץ למורה לספר מי העתיק במבחן. הוא היה רץ למורה לספר: המורה, הוא העתיק. המורה, הוא עשה, אני לא ככה, אני – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חזרתן להיות חברות? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה מלא מהתחלה. זה מפריע לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 50 שניות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד: לא ראיתי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, רגע. תני לה להוציא. הרבה זמן היא לא דיברה. טלי, הרבה זמן לא דיברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המורה – – – המורה, אני ארשום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מתחיל מהתחלה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יושבת פה ובלשכה שלי ומביטה בטלוויזיה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנאומים שרצים פה מאז הבוקר, ואני רוצה לומר לחברי האופוזיציה: הרדידות, השטחיות, הליצנות שלכם, כאילו שחצי עם אכפת לו מהחטופים ולחצי השני לא. אין, לא הצלחתי, והקשבתי לעשרות נאומים היום – שום דיון מעמיק עם עובדות שמגיע לעם הזה לשמוע על עסקת החטופים; שום דיון על מה יקרה ל-85 חטופים שיישארו בשבי אחרי הפעימה הראשונה של ההסכם; שום דיון על איזה מנוף בדיוק יהיה לנו כדי להוציא אותם; שום דיון על מה יקרה, אם, כפי שאתם דורשים, היום תיפסק המלחמה ונעזוב את פילדלפי, על זה שהם יוכלו להבריח 85 חטופים דרך ציר פילדלפי למצרים; שום דיון על מה באמת קורה עם העסקה מבחינת נתניהו. כל הזמן אומרים: הוא רוצה להשאיר את החטופים שם. הגדילו ואמרו באולפני התקשורת: הוא רוצה את החטופים מתים, הוא כל הזמן מכניס עיזים. מישהו מכם בדק את ההסכם? הרי ההסכם המקורי – העסקה המקורית של נתניהו נשארה בעינה, אבל אתם לא יודעים את זה. נתניהו אמר מלכתחילה: לא להכנסת חמושים לצפון הרצועה. אז עכשיו אתם ממציאים, בגלל שהוא מבקש מנגנון שאשכרה יבדוק אם אפשר להכניס חמושים לצפון הרצועה. זו עז – לא, זו לא עז – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה חדש. תגידי לנשיא ארצות הברית שהוא משקר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה היה בהסכם המקורי. המון המון דברים היו בהסכם המקורי. שום דבר לא השתנה, לא שינינו את ההסכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> Don't bullshit me. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא שינינו – – – מה התפקיד שלך במנגנון קבלת ההחלטות? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שאומר "לא" זה חמאס. זה חמאס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> Don't bullshit me. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> Don't, ביידן – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> Don't – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתם ממשיכים בשטחיות – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> Don't bullshit me. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ברדידות, ובעיקר בהסתה. כשעומדת פה חברת הכנסת לזימי, מחזיקה תמונות של חטופות, והן פרופס בשבילה, אביזר – החטופות, הכאב שלהן, האימהות שלהן שצופות בה מחזיקה את התמונה ורצה איתה לעבר ראש הממשלה כדי לקבל עוד כמה קליקים מהמצלמות פה, בשביל לייקים בטוויטר, ולעזאזל הכאב של האימהות האלה. שטחי ורדוד, מסית. אתם מטעים את הציבור, אתם גורמים לציבור להאמין שיש עסקה מעבר לאופק כשאין, כי סנוואר לא רוצה, לא רוצה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דיברת איתו? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נתניהו – סנוואר. איך אמת כל כך בסיסית נשגבת מבינתכם? והקריעה של העם בדבר הזה – תשאירו אותו מחוץ לפוליטיקה. תשאירו את החטופים מחוץ לפוליטיקה. עומד פה היום יאיר לפיד ומשתמש בכאב הזה, מדבר על חטוף, על ילד שחוגג היום יום הולדת של חמש שנים, מדבר עליו וגולש לפוליטיקה. זה כל כך דוחה, זה כל כך רדוד, זה כל כך שטחי, וזה לא מגיע לעם ישראל. פשוט תפסיקו להשתמש בחטופים, או שתקראו את ההסכמים לפני שאתם מדברים. תודה רבה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> את קראת? את קראת את ההסכם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> גלית, את לא עונה? היא לא עונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – דיברה; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, שמחנו לקבל ביקורת ממי ששמעה את כל נאומי האופוזיציה וברגע זה יצאה מהמליאה. רמת אמינות – ביבי נתניהו. ועכשיו אני באמת רוצה לשאול פה את הבית הזה: כאשר גלית מדברת איתנו על רדידות, זאת אותה אחת שאמרה: הייתי מאלו שהדהירו 9 מיליון לתהום, והחולשה הזאת הובילה לטבח. עכשיו אני רוצה לשאול את עצמי, אתכם: מה קורה לבית הזה? איך הגענו למצב הזה, כשאותה חברת כנסת שאמרה את הדברים האלה קיבלה אחריות, חזרה בתשובה, ביקשה סליחה בפריים-טיים מכולם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הייתה שרה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה שרה שהתפטרה. אני עמדתי פה ופרגנתי לה על זה שהיא לקחה אחריות והתפטרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בזה לטייסים, בזה לטייסים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז מה קרה? היא הבינה את המשמעות, היא נכנסה לצד הפחות-טוב של המנגנון. ואז מה קרה? היא הפכה להיות סתם עוד חברת כנסת שאפילו עליזה לא סופרת. זה מה שקרה פה. אז הינה, גלית, אני עמדתי פה ופרגנתי לך. אז קודם כול ברוכה הבאה, שבי קצת במליאה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> עליזה, לפני שנה הוא אמר לי: אני מתחנן שתפני אליי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבי קצת במליאה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לי לייקים. תכתבי עליי, בבקשה. תכתבי עליי פוסט. אף אחד לא יודע מי אני. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, כן. ברור, ברור. גלית, אז אני שמח שהצטרפת אלינו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה בדיחה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח שהצטרפת אלינו. את יושבת שם, זה הכיסא שלך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה להגיב? הנאום עליי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך מה לחזור להגיב, כי כרגע דיברת. אל תיתני לנו ציונים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מרשה לי? מר צומי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תיתני לנו ציונים, אל תיתני לנו ציונים, גלית – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אכתוב לך ציוץ? שמישהו ידע מי אתה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי היחידה שקיבלה צומי זאת רק את, והסיבה היחידה שאת עושה את הדברים המביכים האלה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איך אמרת לי? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כמו להתחנף לנתניהו, היא בשביל לקבל איזושהי ועדת משנה ממוצאת על זהות יהודית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גלית, לא מזהים אותי. גלית, לא מזהים אותי ברחוב. בבקשה תכתבי עליי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה את קשורה לזהות יהודית? בואי, גלית. זה מביך, כל המנגנון הזה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, אני רוצה שיזהו אותי כמוך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם המטרה זה לחזור להיות שרה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גלית, תפברקי ריב, גלית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אז תגידי שהמטרה היא לחזור להיות שרה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איך בדיוק? אני התפטרתי. אני התפטרתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לפני שאת מדברת איתנו ועם ראש המפלגה שלי על איזושהי הגינות בסיסית – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני התפטרתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הודעת – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה ליצן. ליצן, ליצן. ליצן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הודעת שהיית חלק מהמנגנון, לקחת אחריות והתפטרת. אז באיזו חוצפה את באה ומטיפה לנו מוסר? וכן, היום זה יום הולדת חמש של אריאל ביבס, ואנחנו כולנו פה מתעסקים בשטויות בשביל שאת תיתני לנו ציונים. אז גלית, את צריכה להתבייש בעצמך פעמיים, פעמיים – רק על השטויות שאת מדברת פה ורק על הרע שעשית למדינת ישראל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה בן שלוש? זאת הביקורת, "השטויות שאת מדברת פה"? אלוהים ישמור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בן שלוש? בואי, את אומרת עכשיו: אני רוצה להגיב. בואי, גלית, אף אחד לא רוצה שתרשמי על אף אחד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> רון, אין לך כריזמה. אין לך כריזמה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד לא רוצה – כריזמה? הבעיה שלי היא כריזמה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גם אם אני אצייץ עליך כמו שביקשת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימתם? סיימתם? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – זה לא יעזור. זה לא יעזור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבעיה זאת כריזמה? הבעיה זאת כריזמה? הבעיה זאת כריזמה? כי אני חושב שיש לך הרבה יותר בעיות אחרות, גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מביך, וזה מה שקרה לכנסת ישראל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> "מביך" זאת המילה שהייתי חושבת עליך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת זאת אלקין, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יופי, רון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק אחרי ההצבעה יהיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא מדבר על הוועדה המזרחית, השדרה המזרחית – – – << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, רק על הוועדה האשכנזית. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני התלבטתי אם לעלות לדבר בדיון הזה והחלטתי בכל זאת שכן. מצד אחד יש פה מחזה נדיר, בטח לכנסת הזאת, של חקיקה משותפת של שמחה רוטמן ואפרת רייטן וקארין אלהרר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ימות המשיח. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זה באמת ימות משיח. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> רגע, רגע, אתה חתום? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אישית? לא. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא, ארז חתום. כולם פה חתומים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם אני. אני שותף לימות המשיח. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> זה כל הכנסת, כל הכנסת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כשיש חוק להבאת המשיח, חבר הכנסת ארז מלול בחיים לא יוותר על חתימתו. באמת זה מחזה נדיר מאוד; אגב, הלוואי שיהיו יותר. אני מאחל לכולנו שיהיו פה כמה שיותר דוגמאות של שיתוף פעולה כזה, ובאמת הכנסת כנראה הולכת להעביר ללא התנגדות את ביטול החוק המאוד-לא אסתטי הזה. אבל בכל זאת, למען ההיסטוריה והפרוטוקול, אני רוצה להעיר כאן הערה, ואני מוכן להסתכן. אני מעריך שלאחר הבחירות לכנסת הבאה, מתי שיתקיימו, יקרה אחד משניים: או שנלך לבחירות חוזרות שוב, כמו שעשינו פעם כבר תקופה ממושכת בבית הזה, או שלחלופין הדבר הראשון שתעשה הכנסת הבאה – תחזיר את חוק ממשלת החילופים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע, יש לי עוד נימוק, או שהולכים לשני סבבים ואחר כך עושים את זה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כל מי שמסתכל על המספרים המתהווים והמסתמנים במפה הפוליטית במדינת ישראל מבין שעל סמך ניסיון העבר, הפתרון הפוליטי היחידי – ואני לא יודע מה הוא יהיה פה ואיך הוא ייראה ומי יהיה בתוכו – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> או שאולי פוליטיקאים יעמדו בהבטחות שלהם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל מי שיהיה בתוכו, הדבר הראשון שהם יצטרכו לעשות זה להחזיר את החוק הזה עוד טרם הקמת הממשלה. וחצי מהאולם הזה שהיה שותף לביטולו ירים את ידו בעד החזרת החוק – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לצערי, אני מסכים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – והחצי האחר ינאם פה נאומים חוצבי להבות למה זה חוק כל כך גרוע. ואני עוד לא יודע איזה חצי זה יהיה, כן, זה יכול להשתנות, אבל זה, לצערי, משהו שיקרה פה. אני לא רוצה לקלקל את השמחה, לכן אני בוודאי לא אצביע נגד הביטול, כי יש כזאת אחדות פה בכנסת, אבל חוששני שזאת תהיה אחת מהדוגמאות המצחיקות שכנסת אחת מבטלת, והכנסת שאחריה תצטרך להזדרז ולאשר. למה? חבר הכנסת רוטמן, כי במערכת הפוליטית שלנו אנשים למדו לא לסמוך אחד על המילה של השני – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חמור מאוד. צריך לתקן את זה, לא לקבל את זה. צריך להילחם בזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אלא לפתור את זה בחקיקה, לצערי. וברגע שהכלי הזה נוצר, חוששני שעוד ישתמשו בו פעם אחר פעם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יחזור, הוא יחזור. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – עד שלא תהיה פה תמונה פוליטית אחרת. לכן צר לי שאולי אני party pooper פה בדיון הזה ומחריב שמחות, אבל אחרי שנבטל פה אחד את חוק החילופים הוא יחזור לפה, אומנם לא פה אחד, אבל ברוב קואליציוני שיסתמן אחרי הבחירות הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאתחיל במה שאני רוצה לדבר, ראיתי את הוויכוח קודם בין רון לגלית. אני מציע להוריד את הלהבות ואחרי זה גלית תגיב, אבל מבחינה עובדתית, לגבי הוועדה, היא לא דיברה עם נתניהו, אני לא דיברתי עם נתניהו, אין קשר לנתניהו, היא לא הייתה צריכה את נתניהו בשביל הוועדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מעריך אותך, לכן אני אפילו לא מגיב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עובדתית זה מה שהיה. אני מקווה שהמשך הוויכוח ביניכם – אפשר להתווכח, אבל להוריד קצת את הטונים והלהבות. זו הזדמנות חשובה – אנחנו ככה נכנסנו כבר לפגרה – להודות לאנשים שעובדים פה סביב השעון על שהמשכן הזה עובד, ובלעדיהם אנחנו בעצם לא היינו יכולים לבצע את המוטל עלינו. אני אתחיל להקריא: ללשכה המשפטית של הכנסת בראשות שגית אפיק, ליועצים המשפטיים של המליאה אייל לב ארי, ליזה פורטנוב וירון אונגר וכל היועצים המשפטיים של הוועדות, שמסייעים לנו יום-יום במלאכת החקיקה; לצוות מזכירות הכנסת הנפלאות בראשות דן מרזוק – דנה הרש, אלינור ימין, ראדה חסייסי, תודה רבה לכן על כל העבודה, שני נעמתי, אביב פרנסה והודיה מלכה, עובדות מקצועיות ומסורות; למנהלות ומנהלי הסיעות, לאחת והיחידה עליזה בראשי – תודה על כל העבודה שאת עושה במשך שנים רבות במסירות, במקצועיות, וכמובן – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ובקול גדול. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובקול גדול; לדניאל שמש, שעושה עבודה באמת נהדרת – אני לא חושב שיש חבר כנסת אחד בסיעה אצלנו, שרים נורבגים, לא נורבגים, שלא מעריך את העבודה שלך ולא אוהב אותך; טייבי גלבשטיין, עליזה אוזן, יוסי כהן, רוני צוריה, אביתר, אורי בנק, מנהלי הסיעות של סיעות הקואליציה וגם למנהלי ומנהלות הסיעות של האופוזיציה, שגם הן עושות עבודה קשה; לחברת הכנסת שעובדת מולי יום-יום בשוטף, חברת הכנסת מירב בן ארי, אני כיו"ר הקואליציה ואת מרכזת את האופוזיציה – אנחנו עובדים כל הזמן צמוד, אבל רוב הזמן, למרות מה שנראה, אנחנו כל הזמן רבים ומתווכחים, את שומרת על האינטרסים של האופוזיציה, אני של הקואליציה, אבל בתוך המריבות והוויכוחים, אנחנו באמת, בדברים החשובים שמדינת ישראל עוברת, אנחנו יודעים לשים את הפוליטיקה בצד ולהתמקד בהם בצורה אחראית, אז מהבחינה הזאת, תודה על שיתוף הפעולה, ושנמשיך לריב ולהתווכח גם בהמשך. לצ'יקו אדרי, המנכ"ל המצוין שלנו, שבאמת עושה עבודה יוצאת דופן, וכולם מרגישים את זה; מוחמד וכל צוות המינהלה; לסדרנים ואביגדור היקר שבראשם; קצין הכנסת יובל חן, צברי ואנשי המשמר היקרים שמבלים פה איתנו שעות ארוכות; לדוברות הכנסת – שמוליק דהן, דובר הכנסת, ולמירי היקרה; לקצרניות, לנסחות ולכל מי שנמצא ותורם במשכן הזה; לראש המטה שלי נטע מולכו, תודה רבה על כל העבודה במשך שנים רבות. אנחנו מעריכים את העבודה של כולכם, וזו ההזדמנות להגיד תודה לכל העובדים והעובדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מצטרף לברכות היקרות. טוב, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק – רגע, שמחה, אתה רוצה? לא דיברת מספיק היום. אתה רוצה לסכם? חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17) (ביטול ממשלת החילופים) מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17) (ביטול ממשלת החילופים) לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17) (ביטול ממשלת החילופים) מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: ביטול ממשלת החילופים (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת אליהו רביבו, בקריאה הטרומית, הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את חוק-יסוד: ביטול ממשלת החילופים (תיקוני חקיקה) לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 18, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: ביטול ממשלת החילופים (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת אליהו רביבו, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים) של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה טרומית. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים) לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים), של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. הצבעה האחרונה – נעבור להצבעה על הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 14) (ביטול ממשלת החילופים), התשפ"ד–2024, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 14) (ביטול ממשלת החילופים), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 14) (ביטול ממשלת החילופים) מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא, אני מזמין את חברת הכנסת גלית להגיב על דברי חבר הכנסת רון כץ. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לי נשאר רק להתמודד, גלית. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> מעולה, תיהנה. רק תשתדל לתת לי לדבר, אפילו שזה הולך להיות קצת משפיל, טיפה. אני מבקשת את זכות הדיבור. אם הוא מפריע לי, תרחיק אותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמו שנתת לי, אותו דבר יהיה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, לפעמים אנשים לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים, אני אנסה להסביר. יש איזה ספורט בקרב חברי הקואליציה, במיוחד האנונימיים שבהם – האופוזיציה, סליחה – אלה שאף אחד לא מכיר, אלה שהולכים ברחוב ואף אחד לא יודע מי הם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את מגה-סלב, את מגה-סלב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אחת הדרכים להתפרסם היא למשוך לי בצמה. זה טריק שעובד תמיד – מושכים לגלית בצמה, מושכים לגלית בצמה, ומקבלים קצת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמו שהיא עשתה לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> "לא תִקום ולא תִטור", אתה עובר על דאורייתא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מקום 46 בנוכחות, את 80. 80. את לא מגיעה לעבודה. על מה משלמים לך? על מה משלמים לך? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, יש פה חבר כנסת אחד – הוא מפריע לי. אני יודעת שזה משפיל, רון, אבל תהיה גבר ותעמוד בזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחרי זה אני אעלה להגיב. אני מבקש לעלות להגיב. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הבחור שיושב פה, שרוב הישראלים לא יודעים מי הוא, איך הוא נראה או איך קוראים לו, פנה אליי לפני שנה וקצת בחניון ואמר לי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גלית, תפסיקי לדמיין. תפסיקי לדמיין. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתה בלחץ? למה אתה בלחץ? שאנשים ידעו את האמת. הוא אמר לי ככה: גלית, אני יכול לבקש ממך בקשה? בבקשה, תפברקי איתי ריב, תכתבי עליי משהו בטוויטר. אני חייב שתרימי אותי, גלית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה חלק מהמערכת? זה חלק מהמנגנון? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתחנן, בואי נפברק ריב כדי שאנשים יכירו אותי, כי הם לא מכירים אותי. אז היום הוא פברק ריב – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גלית, גם שקר שתגידי הרבה פעמים לא יעבוד לך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אנשים נטולי כריזמה, אנשים נטולי כריזמה צריכים את העזרה של גלית כדי להתפרסם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גלית, אבל את מקום 80 בנוכחות, אז אומנם מדפסת אין, במרפסת נעלו אותך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, רון. קריאה ראשונה. די, חלאס. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר – מלול, תעזור לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, רון, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה בדיוק מה שהיא עשתה כשאני דיברתי. אין בעיה, אני מבקש להגיב אחרי זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה תגיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, מה שקרה זה שחבר הכנסת רון – כץ? כץ שם המשפחה שלך? רון כץ, אם אני לא טועה, עלה על נקודה שכן חשוב לי להבהיר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את חושבת שזה עושה אותך גדולה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. אני אוציא אותך, ואתה לא תגיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל באמת. את חושבת שזה עושה אותך גדולה? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> והנקודה הזו היא הנקודה הבאה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני פונה אלייך. את חושבת שזה עושה אותך משהו מיוחד, כאילו? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מתוך 120 חברי כנסת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להוציא אותי, ארז. אני אגיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. אין לך זכות להגיב אם אתה יוצא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אם אתה יוצא אתה לא מגיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אה, ככה זה עובד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ככה זה התקנון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא דיברה אותו דבר כמו שאני דיברתי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תעצור, תעצור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה. אמרתי לך, זה לא קשור. זה לא נותן לך אישור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא משנה. כל מה שהיא דיברה – אותו דבר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מתוך 120 חברי כנסת, אף אחד, אף אחד אחרי הטבח לא לקח את האצבע המאשימה נגד כל העולם והפנה אותה לעצמו למעט גלית דיסטל. ומאז, האנשים הפחדנים, חסרי האחריות, שלא יכולים לקחת אחריות מינימלית על מה שקדם פה לטבח, באים אליי בטענות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני חוזר להגיב. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> באים אליי. ואני רוצה שיהיה ברור, דבר אחד שיהיה ברור, וזו התשובה לכל המלעיגים: לא התהפכתי, לא התחנפתי ולא נעליים. כשאני עשיתי את זה אמרתי לעצמי: יהודים לא יכולים לריב עם יהודים יותר, ואני מוכנה לקחת עליי את האחריות של כולם, מתוך תקווה שאחד מתוך האופוזיציה יבוא וייקח אחריות על השנה הארורה שהייתה פה, שקדמה לטבח ושהובילה לטבח. אבל לא רק שאף אחד מכם לא לקח אחריות – אתם באים אליי ומבקשים – מה? הכנעה? כל עוד אני היחידה שעושה את זה, אתם לא רוצים פיוס, אתם לא רוצים אחדות. אתם מדברים בסיסמאות, אבל אף אחד לא לוקח אחריות. ואני לא מהנכנעות. מהרגע שהתחלתי לדבר ימין, גם קושמרו, גם במליאה, כל העיתונים – עליי היא מתהפכת, כי פתאום דיבור ימני הוא הסתה. מה חשבתם? אז אני אומר לך, רון כץ, מה נשאר על רצפת העריכה בריאיון ההוא, איפה העורך עצר – הוא עצר במקום שבו אני אומרת לליאור קינן: ליאור, אם רק אני אבקש את הפיוס הזה ומהצד השני לא יקום אף אחד שיבקש פיוס, אז זה לא פיוס, זאת הכנעה. את זה לא ראיתם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את חוזרת בך? השאלה היא אם את חוזרת בך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי העורך יודע מה לעשות. ומאז את מלאכת העריכה שלו אני סוחבת. אז אני לא מתביישת שהייתי גברת אמיתית, שברגע קשה, בעת צרה ליעקב, ניסיתי לייצר שיח אחר, אבל אין איתכם ח'יר, ואין איתכם שיח, ואין איתכם פיוס, ואין איתכם אחדות. שלטון, כוח והכנעה – זה מה שאתם רוצים, ולא תקבלו את זה ממני, לעולם לא. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אי-אפשר. רון, אתה תהיה ראשון הדוברים בהצעה הבאה. אי-אפשר להגיב. זה יהיה פינג-פונג, והיא תגיב לך. אתה תהיה ראשון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא נכון. זה לא נכון, כי הוא לא הגיב. הוא ניצל את שלוש הדקות שהוא עלה. הוא לא הגיב על זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל היא מגיבה לו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, נכון, לא הגבתי, זו פעם ראשונה. הוא היה יו"ר הכנסת, זה פעם ראשונה שאני מגיב. למה? ארז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה אכפת לך להיות ראשון הדוברים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. זו תגובה ראשונה. זו תגובה ראשונה, ארז, אתה יכול לאשר את זה. תגובה ראשונה. לא הגבתי, לא דיברתי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה, אם מותר לאשר את זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי אתה צודק. בוא נעשה פשרה. אתה תהיה ראשון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה לא סומך על מיקי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני סומך, אבל בוא נעשה פשרה. בסדר. אולי אתה צודק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה פשרה, אני רוצה להגיב וללכת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה תגיב, ראשון הדוברים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה רק להגיב דקה וחצי, בסדר? פשרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאללה, דקה וחצי, בסדר. דקה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מהצד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני עד פה למופע האימים הביזארי הזה שקורה בכנסת ישראל בזמן שחטופים נמקים במרתפי החמאס. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אז למה – – – אז למה הלכת על האישי? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מותקפים מצפון ומדרום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו נסיים עם זה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הנאום שלי היה עובדתי, אתה הורדת את השיח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, גלית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז באה גלית דיסטל – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יורד ובוכה. יורד ובוכה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שלא מצליחה להירגע, ובאמת – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני רגועה מאוד. רגועה מאוד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את יודעת, הדבר שהכי שנוא עליי זה לרדת לפסים אישיים – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> רגועה מאוד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואני לא אעשה את זה, למרות שאת מנסה. את רוצה שאני אדבר עלייך, שיכירו אותך יותר. אני לא אעשה את זה, אבל אני כן אגיד – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה קורע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שכולם פה מדברים, ובאמת את צריכה לעשות חשבון נפש אמיתי עם עצמך – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יותר ממה שעשיתי, היחידה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי התחלת טוב. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היחידה שעשתה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> התחלת טוב, ואת הופכת להיות – באמת, גלית, את הופכת להיות – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היחידה שעשתה חשבון נפש. איפה שלך? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלית, את לא נותנת לי לסיים משפט. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איפה החשבון נפש שלך? איפה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא נותנת לי לסיים משפט. את רואה, אני מנסה לא לדבר עלייך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלית, די. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מנסה לא לדבר עלייך, ואת לא נותנת לי לסיים משפט. אני אומר לך, ואני לא נוהג לעשות דבר כזה: את צריכה לעשות חשבון נפש אמיתי עם עצמך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני עשיתי. איפה אתה? איפה החשבון שלך? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם רואים פה שיש פה איזה תהליך לא רציונלי שהופך מקצה א' לקצה ב'. אני אומר לך – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה גם עילג. תיכנס בי קצת יותר בתחכום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה לא נראה טוב. עכשיו, יש פה גם כל מיני סיפורי בדיות – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה עילג. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בשביל, אני לא יודע מה, אז אני רואה שהשעה 19:45. אני לא יודע מה השעה במיאמי, אני מקווה שאת מקבלת את הנקודות שלך. זה לא מתאים לכנסת ישראל בזמן שאנחנו נמצאים בו. ואני רוצה לומר לך, אנחנו צריכים להתעסק בזה שאנחנו בנקודה הביטחונית הכי קריטית שהיינו בה מאז ומעולם. ואם את רוצה נתונים על מי היה פה, לא היה פה – אז גלית, תבדקי, זה קל. עושים גוגל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את מקום 80 בנוכחות. לפחות תבואי לעבודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם את תנאי רישיון הרכב), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1059).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם את תנאי רישיון הרכב), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני מזמין את חבר הכנסת בועז טופורובסקי להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אצטרך פחות, אבל תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. עד עשר דקות. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, כמובן, השרים הנוכחים, יש היום הרבה ישראבלופים. אחד מהישראבלופים שקיימים זה ישראבלוף בתחום תאונות הדרכים, אחד מהם זה בתחום המשא הכבד. למי שלא יודע, 30% מהנפגעים בתאונות דרכים הם נפגעים כתוצאה מפגיעה של רכב כבד – אם זה אוטובוס, משאית, משאית קטנה, משאית גדולה – 30%, זה פי ארבעה יחסית למספר הנפגעים בתאונות דרכים. חלק מהבעיות זה כל מיני חאפרים. יש רישיון ויש מגבלות משקל, ולפעמים אנשים, בשביל להרוויח עוד שקל, שניים, מעמיסים בניגוד למגבלות הרישיון ועוברים על החוק. עד היום העבירות על החוק היו – מאות שקלים בודדים, למעט עניין של משקל. אבל גם אם מסיעים בניגוד לרישיון הרכב, אז זה יכול לגרום למוות. עכשיו תחשבו על משאית ארבעה סרנים, שיכולה להסיע עד 60 טון. כדי לעצור – זה לא לוקח לה חמישה מטרים, גם לא עשרה מטרים, גם לא כמה עשרות מטרים; לפעמים כמה מאות מטרים לוקח לה עד שהיא יוצרת עצירה מלאה בנסיעה מהירה בכביש 6. כתוצאה מזה ומהרבה מאוד חאפרים, אנשים מתו סתם בכבישים. מה זה ישראבלוף? יש כל מיני לקונות בחוק שאנשים מנצלים, כי יש את מי שמזמין את המטען, יש את מי שמעמיס את המטען, יש את הנהג, יש את אלה שהמטען יוצא מהם, יש את אלה שמקבלים את המטען. יכולים להיות הרבה אנשים שרואים שעוברים על החוק, שמעמיסים מטען מסוכן, שיודעים בעיניים שזה משהו שהוא מסוכן לחיים, מנוגד לחוק, מנוגד לרישיון, ולא עושים כלום, כי אין עליהם שום אחריות, הם לא מפחדים. ואז לפעמים מי שלוקחים ונושאים באשמה אלה אנשים שפשוט הם האחרונים בשרשרת של העובדים, זה העובדים הזוטרים ביותר, שהבוס שלהם אמר להם להעלים עין – אם זה הנהג של הבוס של חברת ההובלה, אם זה מזמין הסחורה שבשביל לחסוך עוד כמה כספים על ההובלה, כמה שקלים, עשה את זה, או אם זה בנמלים השונים, בנמלי הים, שרואים שבאה משאית ורוצה לעלות ולהעמיס דברים בניגוד לחוק, ועדיין מתקדמים עם זה. אנשים מתו ומתים מזה כל הזמן. אתם ראיתם בטח לא פעם ולא פעמיים משאיות עם ברזלים, עם שוונצים שיוצאים, עם כל מיני בליטות מהצדדים, משאיות שאמורות – לא יודע מה – נגיד, להזיז גשרים ממקום למקום, ובמקום זה מזיזות מכולות או ברזלים או כל מיני ציודים שהם מנוגדים לרישיון של המשאית. יש כאן לקונה בחוק, לקונה גם במציאות, והגיע הזמן שנטפל. בהצעת החוק שהעליתי, כמובן, אני עושה את זה בתיאום עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד המשפטים, יחד עם איגוד המובילים – ותודה לאיגוד נהגי המשאיות והמובילים – יחד עם המון גורמים מקצועיים בשוק. הצעת החוק באה לסגור את הפרצה הזאת – לבוא ולהגיד שאם יש מישהו ששותף להעמסה של רכב כבד בניגוד לתנאי הרישיון של הרכב הכבד, הוא לא יוכל לצאת מזה בעונש קל. זו תהיה עבירה פלילית שיכול להיות עליה גם עונש כספי של עד 73,000 שקלים, ככה שאם מישהו ישים משאית של 60 טון שיש סיכוי שהיא תהרוג אנשים רק בגלל שלא פעלו בהתאם לתנאי הרישיון, התוצאה של זה תהיה שהוא עושה עבירה פלילית, עם כל ההשלכות שיש לכך. זה היה צריך להיעשות מזמן. זאת לקונה שלא הייתה צריכה להיות. כל יום שעובר שאנחנו לא מחוקקים את זה הוא יום שבו מעמיסים, אולי, משאיות בניגוד לחוק. זה יוצר מצב שבו אצל אנשים שומרי חוק העלויות של ההובלה יקרות יותר מאצל חאפרים שלא שומרים על החוק. כך, לעוד ועוד אנשים יש איזה אינטרס – בגלל שאין עליהם אחריות פלילית – לשלם פחות, ולא אכפת להם אם חלילה יקרה משהו, כי אז הם לא ישלמו את המחיר. הפעם, כל מי שיש לו חלק בעבירה על החוק ובסיכון חיי אדם, ידע שישלם את המחיר. זה הרעיון מאחורי הצעת החוק. הרעיון הוא להציל חיים. הרעיון הוא שתהיה לנו מדינה מסודרת. הרעיון הוא שאנשים לא ישתמשו בכל מיני לקונות בחוק בשביל להרוויח עוד שקל או שניים גם אם זה אומר שחיים של אחד או שניים ייאבדו בדרך. הגיע הזמן שנחוקק את זה. אני אודה לכל חברות וחברי הכנסת אם הם יתמכו בזה, ונוכל להתקדם עם הצעות החקיקה, כמובן, בהמשך – ובתיאום עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עם משרד המשפטים ועם הקואליציה, כפי שהתחייבתי וכפי שאני עושה תמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אכן הצעת חוק מבורכת. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חברת הכנסת לימון סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שישי האחרון בשעת בוקר מחבלים ערבים הניחו מטען חבלה רב עוצמה בכביש 57 בין היישובים שבי שומרון לענב, כ-100 מטרים מהמקום שבו נרצח אלחנן קליין, השם ייקום דמו, בתחילת המלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה שקט. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדובר בכביש הראשי של יישובי השומרון, שבו נוסעים אלפים מתושבי השומרון מדי יום ביומו. המטען הוטמן בצד הדרך ופוצץ מאוחר יותר על ידי חבלן. בעקבות גילוי המטען סגר צה"ל את הציר למשך שעות ארוכות, ולאחר פיצוץ המטען חישף את צידי הכביש בעזרת דחפורים צבאיים כדי לשלול הימצאותם של מטענים נוספים בשטח. פיצוץ המטען גרם לשרפת ענק שהתפשטה במהירות לשטחי המרעה של חווה חקלאית השוכנת בסמוך לכביש וכובתה רק כעבור זמן ממושך, לא לפני שגרמה לשרפת רכבו של אחד התושבים וכילתה מאות דונמים של שטחי מרעה. זה רק סיפור אחד מתוך עשרות פיגועי מטענים המתרחשים ביהודה ושומרון בתקופה האחרונה, וביתר שאת – בחודש האחרון. הנתונים שאספנו מוכיחים את זה בבירור. טרור המטענים ביהודה ושומרון מתגבר ומתעצם. מטעני חבלה שהיו מופנים עד לפני כמה חודשים כלפי כוחות צה"ל הפועלים בלב הכפרים, מגיע כעת גם לכבישים ולצירים הראשיים, לכניסות ליישובים ולחוות ולעמדות שמירה הסמוכות ליישובים. הנסיעה בכבישי יהודה ושומרון הפכה לסכנת מוות מוחשית, בדומה לדרום לבנון. אם יש משהו שחובה עלינו ללמוד מטבח שמחת תורה זה העובדה הפשוטה שטרור לא פוסק אם מתעלמים ממנו. להפך, הוא רק הולך ומתעצם. חשוב להכיר מטעני חבלה אלו. הם קטלניים ומסוכנים. בתחילת החודש נרצח רב-סרן יהודה גטו, השם ייקום דמו, בזמן שמחבלים פוצצו מטען חבלה מתחת לכלי הרכב הצבאי שבו נהג במהלך פעילות מבצעית בטול כרם. לוחם נוסף נפצע באירוע באופן קשה. אם זה הנזק שגורם מטען חבלה רב-עוצמה שכזה לרכב ממוגן, תארו לעצמכם מה הוא עלול לעשות לרכב משפחתי או לאוטובוס עמוס תלמידי בית ספר. בתחילת השבוע ביקשתי מחברי יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס דיון דחוף בוועדת על מנת לפקח על התופעה מתוקף תפקידנו, לזמן את הגורמים הרלוונטיים בצה"ל ובמערכת הביטחון ולשמוע מהם סקירה ומענים בטיפול בתופעה מסוכנת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, אינו נוכח – << קריאה >> סליחה, לא ראיתי. הייתי על אוטומט, חבר הכנסת עמית. דווקא אותך אני נהנה לשמוע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עליזה, אני אסביר למה זה חשוב, בטוח שתסכימי איתי. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, מזכירת הסיעה שלנו, אני חושב שהדברים האלה חשובים. אני אומר אותם בעיקר לחיילי צה"ל, ועוד יותר מזה – לחיילי צה"ל שמשרתים עכשיו בציר פילדלפי, ופונים למשפחות שלהם ופונים אלינו – ואפילו לא על בסיס יום-יומי, אדוני היושב-ראש, אני אומר את זה, זה על בסיס שעתי – בדרישה אחת מדם ליבם: בשום אופן, אבל בשום אופן, אל תיסוגו מפילדלפי. כל מי שכאן בבית הזה יש לו חייל אחד שנמצא על ציר פילדלפי, שעוסק במה שקורה שם עכשיו בימים האלה, יודע שהדרישה הזאת היא דרישה מוחלטת. אני אסביר למה. קודם כול, עליתי לכאן כדי להביא את הקריאה הזאת של חיילי המילואים, קודם כול לראש הממשלה, לחזק אותו בעמידה הנחרצת שלו על הקו האדום הזה של פילדלפי, כיוון שהוא אדום מהבנות שלנו שנאנסו, או אדום מהלוחמים שלנו שערפו את ראשיהם, מהקשישים שלנו, מהילדים שלנו שנשרפו חיים. מזה הוא אדום, והוא יחזור להיות אדום אם אנחנו נחזור להפקיר את צינור החמצן הזה ונאפשר למפלצת החמאס לחזור ולהתפתח אם הציר הזה יופקר. אני רוצה לומר לכם, חברותיי וחבריי לכנסת ולכם אזרחי ישראל: הגילויים על הציר הזה, על מה שקורה בציר פילדלפי, הגילויים הם בכל שעה. זה כבר לא עשרות, אני חושב – עשרות רבות. אני מניח שאם בסוף כל התמונה תתבהר לנו, אלו יהיו אפילו מאות של מנהרות. אבל עשרות רבות – בכל יום יש כמות מנהרות לא מבוטלת שמתגלית בציר הזה, עם מפלסים, עם צורות שונות של תחכום: מנהרות מבוטנות, מנהרות עם ביטון ברזל, כלומר שמשמשות בעצם גם כבונקר – הכול. אתם יודעים, היה פעם רמטכ"ל, קראו לו אהוד ברק. כשהביאו את הסכמי אוסלו לממשלה אז הוא היה אמיץ לומר שההסכם הזה מחורר. הוא אמר לראש הממשלה אז, רבין, שההסכם הזה מחורר כמו גבינה שווייצרית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יותר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יותר מגבינה שווייצרית. אני אומר לך, אדוני היושב בראש, ציר פילדלפי – לא נשארה גבינה, הוא כולו חור אחד גדול. לא נשאר כלום. היום יש לנו רמטכ"ל שלא רק שהוא לא אמיץ לומר את זה, הוא עוד שולח את דובר צה"ל להסתיר חלקים מהתמונות שהחיילים שלנו מפרסמים, ואומר בפומבי, הוא וראש השב"כ – זה דברים שלא ייאמנו, אבל צריך לומר אותם – אומר: אפשר לחזור בפילדלפי לסנסורים, אפשר לחזור לאחרים, שהם ישמרו במקומנו על החור הענק הזה בפילדלפי. ולכן, אני חושב שאת הדבר הזה – קודם כול, חשוב שהציבור ידע את מה שצה"ל מנסה להסתיר, ואת השרץ הנוראי הזה, המפלצתי הזה, שהרמטכ"ל מנסה להכשיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועוד דבר אחד, עוד דבר אחרון, ברשותך. המנהרות האלה לא מובילות לחלל, הן מובילות למצרים, ועוד יתברר כאן בבית הזה מי יודע במצרים, מי ידע במצרים, מי שיתף פעולה, עד כמה היה שיתוף הפעולה. גם זה דבר שצריך להיאמר. ואני אומר לסיום: הציר הזה, אם הוא ייעזב, אם חיילי צה"ל ייסוגו ממנו – אנחנו פשוט בידיים גוזרים על ילדי העוטף, על ילדי בארי וכפר עזה, את הטבח ואת האונס הבא. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, בלתי מתקבל על המצפון, ואסור שהוא יקרה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תשמרו על הגבול. תשמרו על הגבול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, "קשה לחיות למחצה – – – / אם תיזרק פעם לאש / ותתפלל לדלי של מים / או תטבע בים גועש / ותחכה לשביב של אור – – – // כשתיעלם יתפללו לשובך / וכשתופיע לראותך איש לא יוכל". מתוך השיר "אתה כולם", שנכתב על ידי אלון שמריז, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר ונהרג בצורה טרגית קשה על ידי כוחותינו, לאחר שחילץ את עצמו ועוד שני חטופים משבי חמאס. מדיון מהיר למתווה וממתווה לחקיקה. אירועי 7 באוקטובר פגשו את כולנו מזועזעים והמומים אל מול עוצמת הרוע והאכזריות הרבה, ללא רחמנות וללא הבחנה בין תינוקות, ילדים, נשים, גברים וחיילים. אי-אפשר להגיד שהבנו את ההשלכות הרבות של אירועי הטבח הנורא ואת מלחמת חרבות ברזל שבאה כתוצאה ישירה, ובוודאי ייקחו עוד שנים רבות לכך. במילים אחרות, אשר יבטאו את התהליך שנוצר כאן – כשהבלבול, התדהמה, הפחד והכאב שהו להם בערבוביה מאיימת, ומעליהם ריחפה עננה כבדה של חוסר ודאות, ביום חג שמחת תורה, ב-7 באוקטובר, היטלטל בפתאומיות כל עולמם של תושבי העוטף מהקיבוצים ומהקהילות שהתפרקו ושחלקן חרבו ומהיישובים שדרות ואופקים, ממלחמת חרבות ברזל אשר שלחה את התושבים מהיישובים ומהקהילות החרבות להיות עקורים בארץ שלנו, בבתי מלון ובדירות שכורות. הימים היו קשים לכולם. ההלם בציבור לצד הכעס היו קשים אך גם מובנים. כנבחר ציבור, מעבר לשליחותי הפרלמנטרית בכנסת, נסעתי לבקר את הקהילות השונות בבתי המלון. ישבתי שעות רבות, גם לתוך הלילה. הגעתי רק בשביל לשמוע, לא בשביל להשמיע. שמעתי והקשבתי גם לביקורת שנאמרה בכאב ואף לעיתים במילים קשות, גם לאתגרים והבעיות. מתוך הכאב והקושי קיימנו בירור משותף, דייקנו יחד את הצרכים, ולאט-לאט, לצד הכעס הטבעי, המונולוג הפך להיות דיאלוג. מהמקום הזה אט-אט הוסרו החסמים והתחברו הלבבות בקשר של דיאלוג אמיתי שחתר לחיפוש משותף. בחודש נובמבר 2023 הגיש חבר הכנסת בליאק דיון מהיר בוועדת הכספים אשר דן בנושא הסוגיות המשפטיות הנוגעות למעמדם של החטופים וההשלכות על תנאיהם הסוציאליים וזכויותיהם. באחד מביקוריי אצל המפונים במלון שפיים אצל חברי אבי שמריז, אביו של אלון, זיכרונו לברכה, הוא שיתף אותי על אודות הסוגיות שאיתן הוא מתמודד מבחינה כלכלית, מאחר שאלון בנו היה מועסק אצלו בעסק המשפחתי. הבאתי גם את סיפורו של אלון לדיון שהתקיים בנושא, ומתוך הדיון הבנו כי מדובר כאן בסוגיה רחבת היקף ומורכבת ובעלת השלכות מרובות, ונוצרה לה ועדת משנה אשר דנה בסוגיות המשפטיות הנוגעות למעמדם של החטופים. במקביל לדיוני הוועדה התקיימו להם מפגשים קבועים עם המשפחות, תוך חיבור עם גורמים רלוונטיים בממשלה – מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי וראש מינהלת החטופים ירון כהן, צוות מינהלת החטופים, בשיתוף עם מטה משפחות החטופים. במפגשינו השבועיים שיתפנו על הדיונים בוועדה, שמענו את הצרכים המרובים של המשפחות, ומוועדת המשנה שנבנתה נוצר יחס משותף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עוד דקה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עוד דקה. כל זה הוא תוצאה של תהליך שנוצר בוועדת המשנה של חוקים, ונתרגם את זה לרגשות, נקרא לזה – מדיון מהיר להקשבה נטולת שיפוטיות, שהביאה לדיאלוג, שיצר מפגש, או למפגש שהוביל דיאלוג. או כמו המשפט הידוע: דיאלוג הוא לא ויכוח אלא חיפוש משותף אחר האמת. אמשיך במחויבויותיי לפעול בכל הזדמנות לשובם של החטופים והחטופות, לשיקומם של נפגעי 7 באוקטובר לביצוע תיקוני חקיקה ולטיפול עתידי בכל שיידרש לשיקום מיטבי של אחינו ואחיותינו הנתונים בצרה ובשביה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם רישיון הרכב), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם רישיון הרכב), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם רישיון הרכב), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה, לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. לפני שנעבור לנושא הבא, יש לי הודעה לגבי חוק ביטול ממשלת חילופים. כיוון שהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 17), ביטול ממשלת חילופים, כ/1052, לא עברה ברוב הדרוש לפי סעיף 44 לחוק-יסוד: הממשלה, הצעת החוק לא אושרה בקריאה הראשונה, כך שדברי חבר הכנסת זאב אלקין, שאמר שלא ייתכן שהממשלה הזאת תבטל והממשלה הבאה תאשר – הינה, פתרנו את הבעיה הזאת. הממשלה פטורה והממשלה יכולה לאשר, וזהו. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1003; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 166; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את מי אם לא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, להציג את הצעת החוק. היית מכבד מישהו אחר אולי להציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, יש משהו שאני חייב לומר לקראת הנאום האחרון שלי היום – לא נותנים לי לדבר בבית הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וזה ללא הגבלת זמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא נותנים לי לדבר בבית הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני הייתי מציע לך לפרוש בשיא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם נמדוד עם סטופר, אתה מדבר הכי הרבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בדיוק. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מסי 44), התשפ"ד–2024. לפני זה אני רק אגיד מילה. כמו שהיה מי שאמר, מבחינת חוק-יסוד: ממשלת החילופים מדובר במכה קלה בכנף. הטרומיות עברו, אז בעזרת השם, נעשה עוד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? גם הקריאה הראשונה עברה, של הוועדה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. הטרומיות עברו, והקריאה הראשונה של חוק הממשלה, ולא של חוק-יסוד: הממשלה. את הטעון תיקון, נתקן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא חייב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה מה שקורה בגלל שיש עתיד לא עשו גיוס. מירב, קחי אחריות. סתם, הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה של קארין, מה את רוצה? אתם לא דואגים לחברה שלכם. תני לי לסכסך קצת, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין, לא תצליח. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, מקנה הקלות שונות לעורכי דין שהוכשרו בחוץ לארץ ומעוניינים לקבל רישיון לעריכת דין בישראל. כדי להיות זכאי להקלות אלה, המבקש נדרש להיות בעל השכלה משפטית בלימודי משפטים ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחו"ל, להסמכה כעורך דין במדינה שממנה הגיע וכן לניסיון בעריכת דין בחו"ל. כך, מי שעמד בתנאים האמורים ושימש בחו"ל עורך דין או בתפקיד שיפוטי שנתיים לפחות, וכן מי ששימש בחו"ל לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, ניתן יהיה להפחית את תקופת התמחותו עד לשישה חודשים – סעיף 35(ב) לחוק – ואם הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות, הוא יהיה פטור מבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין – סעיף 38(א) לחוק – אולם הוא עדיין יידרש לעמוד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי סעיף 37א לחוק. הצעת החוק מבקשת לערוך תיקונים במרכיבים השונים הנדרשים לצורך קבלת הקלות כאמור. בכל הנוגע להשכלה גבוהה, התיקון המוצע מבקש לקבוע הסדר חדש לעניין הכרה בתארים ללימודי משפטים ממוסד להשכלה גבוהה מחוץ לארץ לשם קבלת רישיון לעריכת דין. כיום החוק קובע כי הגורם המוסמך להכיר בהשכלה גבוהה כאמור הוא האוניברסיטה העברית בירושלים. סמכות זו ניתנה בעבר בחוק לאוניברסיטה העברית משום שהייתה אז הפקולטה למשפטים היחידה בישראל. במציאות הנוכחית אין הצדקה להמשך ההסדר הזה. לפי המוצע, הסמכות להכרה בתארים זרים תינתן לעובד במשרד המשפטים שימונה לעניין זה על ידי שר המשפטים. בכל הנוגע להסמכה לעריכת דין וניסיון בחו"ל, הוראות החוק הקיים מבוססות על ההנחה כי הדרישה לרישיון לעריכת דין היא דרישת סף שקבועה בכל מדינות העולם. ואולם, בעקבות דיון שנערך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בשנה שעברה, ב-12 ביוני 2023, ובעקבות סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין זה, התברר כי במדינות מסוימות, ובמיוחד במדינות ברית המועצות לשעבר, ניתן לעסוק במקצוע עריכת הדין על סמך השכלה משפטית אף ללא רישיון לעריכת דין. יתרה מזו, בחלק מהמדינות האלה יש תפקידים משפטיים, בעיקר בשירות המדינה, שלעוסקים בהם אסור שיהיה רישיון לעריכת דין. התיקון המוצע מבקש לאפשר להקנות את ההקלות הניתנות כיום לפי החוק לעורכי דין שהוכשרו והוסמכו בחו"ל גם לעורכי דין בעלי ניסיון שמגיעים מאותן מדינות שבהן ניתן לעסוק בעריכת דין אף ללא רישיון. לפי המוצע, מי ששימש בפועל עורך דין בחו"ל בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שממנה הגיע לשם עיסוק בעריכת דין, אף אם לא הוסמך לעריכת דין, יהיה זכאי לקיצור תקופת ההתמחות אם רכש ניסיון של ארבע שנים, ויהיה זכאי לפטור מבחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין אם רכש ניסיון של שבע שנים. כמו כן, מוצע לקבוע כי ניסיון בעיסוק כאמור של שבע שנים יאפשר לעורך דין כאמור להירשם במרשם עורכי הדין הזרים שלשכת עורכי הדין מנהלת לפי סעיף 98ו לחוק, אף אם אין בידו רישיון לעריכת דין. הכרה בניסיון מחו"ל תיעשה על ידי לשכת עורכי הדין, שתכיר בניסיון כאמור אם להנחת דעתה, המבקש עסק בעריכת דין בדומה לעיסוקו של עורך דין בישראל. הן ההכרה בתארים מחו"ל על ידי הממונה והן ההכרה בניסיון מחו"ל על ידי לשכת עורכי הדין ייעשו על פי אמות מידה שתקבע ותפרסם ועדה שיקים שר המשפטים. הוועדה תורכב מעובד בכיר במשרד המשפטים, שיהיה יושב-ראש הוועדה, מנציג לשכת עורכי הדין שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית, ומאיש אקדמיה שתחום התמחותו הוא משפטים. הוועדה גם תדון בהשגות על החלטות פרטניות של הממונה לעניין תארים ושל הלשכה לעניין ניסיון. הצעת החוק קובעת גם הוראות מעבר שיאפשרו לטפל בבקשות פרטניות עד לקביעת אמות המידה על ידי הוועדה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בטרם סיום, רק אומר תודה רבה לחבר הכנסת אלקין, שיזם את ההצעה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחד מהיוזמים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ולצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי לוועדה; לאלעזר, שסייע בהכנת החוק לקריאה הראשונה ולקריאה השנייה והשלישית. אני רוצה לומר שמדובר – זה כחלק מפעולות רבות שאנחנו כאן בכנסת עושים, כל אחד, מהמפלגות השונות, כדי לסייע לקליטת העלייה. זה מתחבר למה שאנחנו מנסים לעשות בתחום הביטוח הלאומי, בהצעת חוק שבה שותפים חברי כנסת רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה, לצמצם את כפל הביטוח הלאומי. זה קשור ליוזמה הזאת, כמו שנאמר בנאום, שהורתה ולידתה, מה שהתברר, זה בוועדת הקליטה של חבר הכנסת פורר. אנחנו מנסים להקל על חסמי העלייה בכל דרך. ותודה רבה לחבר הכנסת משריקי, שיושב במקומו של חבר הכנסת קרויזר, על כך שסייע לי להגיע לנקודת הסיום של נאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כאמור הסתייגויות, של סיעת יש עתיד וסיעת ישראל ביתנו. סיעת ישראל ביתנו הסירה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם סיעת יש עתיד הסירה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. אני לא רואה מישהו שנוכח פה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד סעיפים 1–7 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק לשכת עורכי הדין עברה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה. 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את יוזם הצעת החוק החשובה הזאת, חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה התורנית וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברי הכנסת שאישרו את הצעת החוק הזאת עכשיו בקריאה השנייה והשלישית. אני רוצה להודות לשותפיי, שיזמו יחד איתי את הצעת החוק הזאת, חבר הכנסת עודד פורר, שנמצא פה, חבר הכנסת דן אילוז, חבר הכנסת יוסף טייב וחבר כנסת בועז ביסמוט; ליושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שעם כל העומס הגדול שיש על ועדת החוקה, התגייס פה לנושא הזה של הקלה וסיוע למשפטנים עולים שעולים לישראל, והצליח לעבור לא מעט משוכות אפילו מול משרד האוצר ומול משרד המשפטים. אז אני מודה לך על ההתגייסות. לקחת את הצעת החוק הזאת כאילו היא שלך ודחפת אותה בכל הכוח. אני רוצה להודות לייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, שעבד יחד עם יושב-ראש הוועדה על הניסוח של הצעת החוק ועל הפתרון היצירתי לכמה בעיות שנוצרו שם; לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין ולמנכ"ל משרדו, שבאמת נתנו פה יד וסיוע לפתרון הבעיה הזאת, שהצטברה במשך שנים רבות, ועזרו לנו להביא את הצעת חוק הזאת לסיום מוצלח. לסיום, אני רוצה להודות לעוד בן אדם אחד. ישנם מקרים בכנסת, אדוני היושב-ראש, שבהם בן אדם אחד, משוגע לדבר, שמאמין בשינוי, בא לכנסת ישראל, מחפש מישהו שיעזור לו, ובסוף זה הופך לחוק בספר החוקים. מאחורי החוק הזה עומדת אישה אחת. היא יושבת שם למעלה. קוראים לה מרים קריכלי. היא עורכת דין בעצמה, עולה שעברה את כל התלאות האלה, ומאז עוזרת למשפטנים עולים רבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> במשך שנים היא צברה את הבעיות שיש שדורשות פתרון. היא ניסתה בכל מיני דרכים להביא את זה לבניין הזה. היא הגיעה בין השאר גם אליי. בהתחלה לא האמנתי שנצליח להעביר, כי לשנות משהו בעבודה של לשכת עורכי הדין זה קריעת ים סוף בדרך כלל, אבל היא הדביקה אותי באמונה שלה שזה הכרחי לטובת הקליטה, ובסופו של דבר, כל השאר היסטוריה. הינה, יש חוק בספר החוקים, ובפועל, למרות שאני היוזם הראשי של החוק, היוזמת הראשית של החוק הזה, והוא רשום על שמה, יושבת שם למעלה, והיא עו"ד מרים קריכלי. אני רוצה להודות לה על כך שהיא זיכתה אותי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כולנו מודים לה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ורבים אחרים לסייע בתהליך הקליטה במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן לא דיבר מספיק היום, אז יש לו עוד דקה. הינה, דקה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> כן, לדקה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר ולהודות שוב גם לחברי הכנסת שהצביעו בעד. אבל אני רוצה, ואני חשבתי שחשוב לעלות להגיד את זה במיוחד, להגיד תודה לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו איתמר, שבאמת התאמצו ממש כדי שהחוק הזה יעבור, כולל עבודת מטה, כולל שינויים מאיך שהם חשבו שהוא יעבור בהתחלה, והתגייסו במיוחד כדי שהחוק הזה יעבור, מתוך החשיבות שהם רואים בקליטת העלייה ובהקלה על אותם עורכי דין עולים, ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולצוותו, שדאגו גם לתקציב של הדבר הזה, התגייסו התגייסות רבה וחשובה שנובעת מכך שכולנו, קואליציה, אופוזיציה, בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, מנסים לדאוג שלעולים שמגיעים לארץ יהיה קל להשתלב פה ככל הניתן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ב' במנחם אב התשפ"ד, 6 באוגוסט 2024, בשעה 09:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:19. << סיום >>