דברי הכנסת

דברי הכנסת מ / מושב שני / ישיבה ר"א / י' באב התשפ"ד / 14 באוגוסט 2024 / 43 חוברת מ' ישיבה ר"א הישיבה המאתיים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י' באב התשפ"ד (14 באוגוסט 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 9:30 תוכן העניינים הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ד–2024 5 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 5 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 6 נאור שירי (יש עתיד): 7 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 8 יסמין פרידמן (יש עתיד): 9 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 10 מירב כהן (יש עתיד): 11 דבי ביטון (יש עתיד): 12 סימון דוידסון (יש עתיד): 13 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 14 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 23 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 24 מירב בן ארי (יש עתיד): 25 הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 29 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 29 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 30 משה טור פז (יש עתיד): 31 גלעד קריב (העבודה): 32 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 34 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 34 הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 34 טלי גוטליב (הליכוד): 35 מאיר כהן (יש עתיד): 48 יסמין פרידמן (יש עתיד): 50 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 54 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 55 הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 55 עמית הלוי (הליכוד): 55 ינון אזולאי (ש"ס): 56 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 58 הצעות לסדר-היום 61 ממשלה שהובילה לאיבוד הביטחון, ההרתעה והכבוד הלאומי 61 יאיר לפיד (יש עתיד): 62 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 65 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 67 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 90 מירב בן ארי (יש עתיד): 91 הצעות לסדר-היום 92 היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה 92 משה טור פז (יש עתיד): 92 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 96 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 98 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 102 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 106 גלעד קריב (העבודה): 110 שר החינוך יואב קיש: 114 אלעזר שטרן (יש עתיד): 135 מאיר כהן (יש עתיד): 136 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 136 רון כץ (יש עתיד): 141 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 141 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 144 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 148 טלי גוטליב (הליכוד): 149 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 151 גלעד קריב (העבודה): 151 הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי 155 נעמה לזימי (העבודה): 156 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1781).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י' באב התשפ"ד, 14 באוגוסט 2024. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מתכבד להזמין את סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב, שכבר עושה דרכו אל הדוכן, להציג את הצעת חוק. בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. נדיר שהכנסת פותחת בשעה כזאת, שנגיד בוקר טוב, אז אנצל את ההזדמנות לפתוח בבוקר טוב. מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ד–2024. הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136) נועדה להסדיר שני תחומים המוסדרים כיום בצווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ז–1957; זה אומר 68 שנה, אז הינה, הגענו להסדיר את הכול בהצעת חוק ולא רק בצווים. חוק הפיקוח הזה, היום אנחנו משתמשים בצווים – מונים – אבל אנחנו רוצים היום להעביר את זה לחוק. מדובר על מונים של מוניות והשכרת רכב. מכיוון שחוק הפיקוח מותנה בהכרזה על מצב חירום במדינה, וכחלק ממהלך הממשלתי הרוחבי לניתוק החקיקה מהזיקה להכרזות חירום, מוצע להעביר את ההסדרה לפקודת התעבורה. היא תכלול שני דברים מרכזיים ועוד משהו נוסף, שזה פיקוח. הדבר הראשון בהצעת החוק – מונים למוניות. מחירי הנסיעה במוניות מפוקחים במסגרת צו, והמונים הם כלי ליישום הפיקוח. המטרה היא להבטיח שהמונים יהיו מאושרים, תקינים ואמינים בכל עת בהתאם להוראות הצו. הדבר השני זה השכרת רכב. ההצעה מסדירה את תחום השכרת הרכב. מאחר ששימוש ברכב שמצוי בבעלותו של אחר הוא בעל השלכות תעבורתיות, נדרשת הבחנה בין השכרה לטווח קצר לבין חכירה – ליסינג – שהיא לטווח ארוך, בשל פערי המידע והכוח בין הצדדים. הצעת החוק כוללת גם קביעת סמכויות פיקוח בפקודת התעבורה, הן לגבי תחומים אלו והן לגבי תחומים מוסדרים אחרים. הצעת החוק מבקשת לאשר את הסדרת התחומים האלה כדי להבטיח את הפיקוח והאכיפה הנדרשים. אני לא הלאיתי אתכם בהרחבה על הצעת החוק. הצעת החוק מונחת בחוברת הכחולה, והיא כוללת 15 דפים, שבהם מוסברת ומפורטת לפרטים מטרת החוק. לפי עניות דעתנו יש לו חשיבות גדולה מאוד – סוף-כל-סוף לחוקק את הדברים האלה לא בצווים אלא בהצעת חוק. אם כן, אני מבקש לאשר את הצעת החוק, ואודה על תמיכה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה השר. אנחנו נעבור לדיון האישי. 25 דוברים נרשמו. אני נועל בזאת את הרשימה. מי שאיננו נוכח, כאילו ויתר על זכותו לדבר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נכנסו הדחפורים של מינהל מקרקעי ישראל ליישוב אום בטין בנגב. הרסו את ביתו של איהאב סאלם אבו כף, למרות שפנינו גם ללשכת ראש הממשלה וגם לרשות הבדואים על מנת לטפל בנושא הזה ולא להרוס את הבית. הפקידים התעקשו, על מנת לצאת בתמונת ניצחון – הריסת בית של אזרח – כל זה למרות הפניות שלנו וכל הניסיונות למנוע את ההריסה הזאת. הם לא רוצים לשמוע, לא נותנים פתרונות. הבן אדם הגיע לרשות הבדואים וגם למינהל מקרקעי ישראל על מנת לשלם, אבל לא רוצים. יש מישהו מלמעלה שמנווט, רוצה להרוס. זה מה שמעניין אותו – להרוס, להרוס את הבתים של האזרחים, של התושבים בנגב. הוא לא רק הורס את הבתים, הוא הורס את היחסים בין יהודים לערבים. שר בממשלה מתגאה בהריסות. לאן הגענו? למרות הפניות, גם של פורום ראשי הרשויות הבדואיות, אף אחד לא מוכן לשמוע, לא רוצים להקשיב לאנשים. גם בזמן מלחמה הורסים, איפה קיים דבר כזה? לוקחים קורת גג לאזרחים ומשאירים אותם תחת השמש, משפחות שלמות. זה קורה באום בטין, באבו קרינאת, באום מתנאן, בוואדי חליל, בבקיעה, באבו חייה – בכל מקום בנגב, וגם במשולש וגם בגליל. הוא הורס את הכול. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מחר נקיים הפגנה בבאר שבע, ואני קורא לכל האזרחים. ההפגנה בבאר-שבע – אני קורא לכל האזרחים להגיע, להפגין, למחות נגד המדיניות המפלה של הממשלה הזאת. הגיע הזמן שראש הממשלה ייכנס בעובי הקורה ויתחיל לדאוג לאזרחים הבדואים בנגב. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים בכל מקום, אני פונה אליכם היום כדי שתהיו מחר מול רחבת בתי המשפט בבאר שבע, כדי שנפגין ונתנגד למדיניות הריסת הבתים, לעוול הזה שמופנה כלפי החברה הערבית, כלפי אנשינו בנגב, למדיניות הקיצונית הזאת של השר הגזעני הזה, שדבר לא מוצא חן בעיניו חוץ מעפר והריסות. זה מה שהוא רוצה. עלינו לצאת ולהתנגד לכל פעולות השלטון הלא-הוגנות האלה.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח ולדבר היום על – בעיניי – מצעד צביעות מביש. אסביר למה. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות – התבטאויות פשוט מזעזעות של חברי קואליציה בנוגע לארצות הברית, ובמיוחד בנוגע לנשיא ביידן. אני לא ארד לרמה האישית. אספתי פה עכשיו כמה דוגמאות לזה שהשוו אותו לפרעה, השוו אותו לתומך BDS; אפילו הגדיל ראש ממשלת ישראל ואמר שלא ייתכן שארצות הברית מונעת חימושים מישראל. אנחנו כמובן זוכרים את הציוץ Biden loves Hamas, עם לב ואימוג'י. הגדיל לעשות חבר הכנסת ואטורי, שהוא גם סגן יושב-ראש הכנסת. במעמד הזה אני מרגיש מחויב לפנות אליך, אדוני היושב-ראש, ולומר לך ולבקש ממך לשקול את כהונתו של חבר הכנסת ואטורי נוכח האירועים האחרונים – בעיניי לא רק האחרונים, אבל האירועים האחרונים, של פריצה לבסיס צה"ל, משחק בנשק בניגוד לחוק ובאופן כללי ביזוי כל מעמדה של הכנסת. זה, ככה, בסוגריים קטנים. אבל הוא ציין שאנחנו נילחם עם נשק סובייטי, שבגלל אובמה חיילי צה"ל נהרגו, שהממשל האמריקאי מוסת, וכמובן, האמרה הכוללנית שאומרת: אנחנו לא נהיה עוד כוכב בדגל של ארצות הברית – זה מעין איזו כותרת טובה. למה אני אומר "מצעד צביעות"? א. בעיניי, זו פשוט שערורייה שמדברים ככה אל אחת הידידות, אם לא הידידה הכי גדולה שלנו, שבזכותה אנחנו, בעיניי, מעצמה אזורית, לפחות עד לאחרונה. חבריי חברי הכנסת, היום נחתמה עסקה, עסקת נשק עצומה, שכוללת – שמחזקת אותנו ונותנת לנו את היכולת לפעול ברצועה ולפעול אל מול כל הזירות שאנחנו נמצאים בהן. לא רק זה, בשבועיים האחרונים תגברה ארצות הברית את הנוכחות שלה בים התיכון, בים האדום, בעשרות משחתות, נושאות מטוסים, צוללת גרעינית בעלת יכולת תקיפה, טייסות שהגיעו אפילו מאלסקה. כל הדברים האלו – עזבו את המטרייה המדינית ועצם זה שהיום ארצות הברית רוצה לעזור לנו בעסקת חטופים הרבה יותר ממה שהממשלה שלנו רוצה, אני שם גם את זה בצד – ולא מילה אחת של תודה, חוץ משר הביטחון, שראיתי ציוץ שלו שמודה לאוסטין. לא מילה אחת של תודה, מכל הממשלה, ועברתי, ואני מוכן לתקן אם טעיתי, מכל ממשלת ישראל. אפס תודה. כלום. להשחיר אנחנו יודעים על ימין ועל שמאל. פעם אחת יש לכם הזדמנות לומר – משפט אחרון, אדוני היושב-ראש – פשוט תודה. מה הבעיה? למה אנחנו כאלה כפויי טובה? למה אנחנו לא יודעים להודות לידידים שלנו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה – הינה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, איך לא, על הורדת דירוג האשראי. אתמול בלילה סוכנות הדירוג פיץ' הצטרפה למודי'ס ול-S&P, וגם היא, לראשונה בהיסטוריה, הורידה את דירוג האשראי של מדינת ישראל. מדינת ישראל צורפה לדירוג האשראי העולמי בשנת 1988. מאז אנחנו חווינו לא מעט אירועים מורכבים: אינתיפאדות, מלחמות, תקופות אי-יציבות פוליטית ואפילו מגפה עולמית. דירוג האשראי של מדינת ישראל מעולם לא ירד, עד שהגיעה ממשלת נתניהו-סמוטריץ'. אזרחי ישראל חייבים לדעת: בכל הקשור לדירוג האשראי, נתניהו וסמוטריץ' משקרים לכם ומוכרים לכם לוקשים. הורדת דירוג האשראי היא כישלון מחפיר שאי-אפשר להפיל אותו על המלחמה בלבד. מדוע? כי עוד לפני המלחמה, בחודש יולי 2023, כתוצאה מניסיון ההפיכה המשפטית המטורללת של הממשלה הזאת, במודי'ס הוציאו דוח מיוחד וחריף מאוד, הזהירו והורידו את תחזית הדירוג. הממשלה התעלמה וגיחכה. היום כבר שלוש סוכנויות הורידו את דירוג האשראי שלנו. ולכן, בשנים הקרובות מדינת ישראל הולכת לשלם עשרות מיליארדי שקלים יותר על החזרי חובות, על חשבון הדברים האחרים, כמובן: ייבנו פחות כיתות לימוד; ישולמו פחות קצבאות לנזקקים; התורים לרופאים מומחים יתארכו; יקודמו פחות פרויקטים בתחום התשתיות ועוד. נתניהו וסמוטריץ' אומרים לכם כי ברגע שננצח – כן, הניצחון המוחלט הזה, עם תופי הטם-טם – דירוג האשראי מייד יעלה. גם זה שקר גס, זריית חול בעייני הציבור. אחרי שהמלחמה הזאת תסתיים בניצחון שלנו, ואחרי שתהיה כאן ממשלה אחרת, עם ראש הממשלה מתפקד ושר האוצר שאפשר לדבר איתו, ייקח לסוכנויות לפחות שנתיים, אם לא יותר, להתחיל לבחון בזהירות את שינוי המגמה בדירוג שלנו. עד אז, אזרחי מדינת ישראל ימשיכו לשלם את מחיר ההפקרות הנוכחית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש לי שלוש דקות, והתלבטתי היום במה להתמקד קודם, על מה לדבר קודם, כי אני באמת באמת לא מצליחה לישון בלילות. אין לי טיפה של שלוות נפש, אפילו לחמש דקות ביום. ואני, מה לעשות, חייבת לפתוח בשר לביטחון לאומי, כי סיפורי האימה שמגיעים ממנו הם פשוט – אי-אפשר בכלל לתאר. יש לי תחושה – מגיעים לכאן נבחרי ציבור שמייצגים פלח באוכלוסייה. אבל ברגע שהם מגיעים לכנסת והופכים להיות שרים, עליהם לזכור ששרים צריכים לייצג את כל המורכבות של האוכלוסייה של מדינת ישראל. בתור שר אתה לא יכול להמשיך ולייצג פלח כזה קטן. נדמה שיש פה שר שעושה הכול, אבל הכול, כדי להבעיר אש, ורק כדי להצדיק את המעשים חסרי האחריות שלו, כמו חלוקת נשקים לכל דורש בלי שום קריטריון מינימלי. אז אתמול הוא לקח חבורה של ילדים ונערים ועלה איתם להר הבית. אין לנו מספיק צרות במזרח התיכון, אז בואו ננסה להבעיר את האש עוד יותר. לא רק שהם עלו להר הבית. התפללו בצורה מכובדת? לא. מה הם עשו? צילמו סרטונים מתריסים והפיצו בכל פלטפורמה אפשרית, כדי אולי להתסיס. אם זה לא יעבוד לו, אז הוא אמר: אני ארד לנגב – בתקופה הכי מורכבת בנגב, כשאנחנו על כרעי תרנגולת, כשמערכת יחסים בנגב היא מורכבת, היא קשה – ואני אהרוס כמה בתים. אני לא בעד בנייה לא חוקית, אבל אין קשר. צריך לדעת מתי לעשות את זה ואיך לעשות את זה. הוא חושב שלתושבי באר שבע, אופקים, נתיבות, עומר, אכפת שהוא הלך והרס כמה מבנים לא חוקיים? את מי זה מעניין כרגע, בטח אחרי 7 באוקטובר, עם שותפות הגורל, הערבות ההדדית שהתגלתה? זה מה שמעניין עכשיו את השר לביטחון לאומי? אני ונאור היינו השבוע בלוד, ואנחנו לא רוצים לתאר לכם מה קורה שם ואיך זה נראה. אני לא מדברת על רמה בסיסית של להאיר פיזית רחובות חשוכים שאי-אפשר להלך בהם, חושך; אני מדברת על דברים בסיסיים שלא קורים שם. ולדעתי, יום אחרי שהיינו שם היה שם רצח, או באותו היום. אז לפני שאתה רץ ומנסה להצית אש, גם בנגב, שבינתיים שומר על שקט, תטפל בדברים שלשמם נבחרת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, במעבר ישיר, מה שנקרא. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, בן גביר עולה להר הבית בשם המשילות? מספר סיפורי מעשיות כמו תמיד. הוא עולה רק בשביל הכאוס, רוצה לייצר מלחמה, מלחמת דת. זה משרת אותו. אבל אדוני היושב-ראש, אתה היית שר לביטחון הפנים; אדוני שר החקלאות, ישבתי אצלך בדיונים על הר הבית, כשר, ישבתי אצלך בדיונים על הר הבית, כשר; ובדיונים האלה הם מייצרים איזשהו מצב כאילו הגיע בן גביר – עולים להר הבית. עלו יהודים להר הבית גם בתקופת השר אוחנה, גם בתקופת השר דיכטר. מה שלא היה בתקופה הזאת זה אצבע בעין לעולם המוסלמי. זה לא היה. כי זה לא אירוע של מפלגה פוליטית, זה אירוע של מדינה. והר הבית איננו סיפור מיקרו – הוא סיפור מקרו לנו, כיהודים, כל אזור המתחם, אבל לכל העולם המוסלמי. ומה עושה בן גביר? עולה ומכניס את האצבע בעין בשם המשילות. חבריי חברי הממשלה, יושב-ראש הכנסת, היכן אתם? מדוע קולכם לא נשמע? להגיד: אצלנו לא יהיה שר פוחז, פורע חוק. אני אומר בכאב, אני לא מנקה את מפקדי המשטרה. המדיניות שנקבעת בהר הבית היא מדיניות שנקבעת לא פעם ולא פעמיים אצל ראש הממשלה. זה לא שאני אומר את זה היום כחבר אופוזיציה. ראש הממשלה בעצמו הוציא הודעה שזו לא המדיניות שלו, והוא לא ישנה אותה, אבל בפועל, בן גביר הוא פורע חוק. אין מילה אחרת. יש היום אדם – וצריך להגיד את זה – שהוכיח שהוא לא מסוגל; הוא מסוכן לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. וכל זה, באיזו תקופה? בתקופה שבה אנחנו נמצאים במערכה רב-זירתית. היא נמצאת המערכה הזאת, ולא רק שהוא עולה ומנאץ ומשקר ומחרב, הוא גם שם אצבע בעין ואומר שם, על הר הבית, לא לנסוע לדוחא; הוא גם מסכל את העניין הזה. מה עושה ראש הממשלה? מה הוא עושה? הוא מוציא הודעה. מה שראש הממשלה צריך לעשות באירוע כזה – כי זה ביטחון מדינת ישראל, והוא ראש ממשלה גם שלי – הוא לקרוא לשר לביטחון לאומי, או לעשות אחרת, כמו שבן גביר עושה: להוציא ציוץ בטוויטר שהוא מפסיק להיות שר לביטחון לאומי. יש אנשים ראויים ממנו לעשות את העניין הזה בתקופה הזאת. לא הכול פוליטי. אבל אצל ראש הממשלה הזה הכול פוליטי, וזה יעלה לנו בדם, אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז מוחרתיים. לא מספיק דם נשפך בשנה וחצי האחרונות? עצרו אותו אתם. עצרו אותו אתה, אדוני יושב-ראש הכנסת אוחנה, ואתה, השר דיכטר. אתם יודעים על מה אני מדבר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני בשלב זה נאלץ לעצור אותך. תודה, אדוני. חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפי הסדר שרשום אצלי. אתן החלפתן? אז בבקשה, בכבוד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> פנייה פתוחה לאחיי ואחיותיי הדתיים הלאומיים: כירושלמית תמיד הכרתי והערכתי מאוד את הזרם הסרוג. ירושלים זה מקום שיש בו את כל הזרמים, מקום מיוחד כזה. ציבור שמחובר אל היהדות וההלכה במסירות נפש ובאדיקות שלא נופלות גם מזו של אחרוני החרדים, ובמקביל – ציבור עם חיבור חזק מאוד אל מדינת ישראל, אל המפעל הציוני, במסירות נפש וגם בממלכתיות מדהימה. גם תורה וגם עבודה, גם מסורת וגם ציונות. סינתזה. גשר. ציבור משרת וערכי שנהנה מכל העולמות וגם מצטיין בהם, ממש. אבל לפעמים הגמל לא רואה את דבשתו, ולכן אני חייבת לשאול מעל במה זו: תגידו, מה קרה? מתי התמיכה בהשתמטות של החרדים הפכה ללגיטימית? מתי הלהט הלאומני ניצח את הלהט הציוני? מתי האלימות של נוער הגבעות לקחה את הבכורה מהמתינות של בנות ובני עקיבא? מתי זה קרה? ומתי בדיוק משנתו של הרב כהנא הפכה לדומיננטית יותר ממשנותיהם המתונות של הרב נריה או של הרב עמיטל, זיכרונם לברכה? איך הבריונות הזו של בן גביר, שאנחנו שומעים עליה יום-יום, החליפה את שיקול הדעת של אנשים כמו זבולון המר? במקום שבו ישב חנן פורת עומד עכשיו צבי סוכות; את שרה אליאש החליפה לימור סון הר מלך. חבריי בציונות הדתית, ככה נראית הגאולה? אני חוששת שהמגזר הסרוג – שתמיד הסתכלתי עליו בהערכה גדולה, שלא לומר הערצה – נמצא על סף תהום, תהום ערכית, ומתכונן לקחת צעד גדול קדימה. רק לפני חמש שנים היה פה הרב רפי פרץ, שעמד מול המגזר וניסה לשכנע שאין סיבה שההמון ייטוש את המפלגה רק בגלל שצירפו את בן גביר ועוצמה יהודית, שכן מדובר – הוא הסביר – רק בבלוק טכני. מאז הגולם קם על יוצרו. עדת הפירומנים וחובבי גוג ומגוג פרמה, פשוט פרמה את הכיפה הסרוגה. האם אפשר להפריד בין השפל שאליו הגיעה הציונות הדתית ובין השפל שאליו מידרדרת המדינה? תתעוררו. תתנערו. יש לנו מדינה להציל, ואנחנו חייבים אתכם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, זה הגיע. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אמש סיימנו את צום תשעה באב. באופן אישי, הוריי חינכו אותי שביום הזה לא עושים דבר אלא מתכנסים, עושים חשבון נפש. זה צום ומחשבות על חורבן בית שלדאבוני הגיע דווקא מהכאוס בתוך העם. והאמת היא שישבתי וחשבתי מה אנחנו לא עושים נכון; איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו, בינינו, אחים ואחיות לכאורה, מדברים לא יפה אחד לשני, תוקפים, מעבירים ביקורת. אני זוכרת את היום הנורא הזה, שלא אשכח כנראה כל ימי חיי, 7 באוקטובר. אחרי כמה ימים הקמנו חמ"ל בכנסת ישראל והתאגדנו, אופוזיציה-קואליציה, ולא שמענו פוליטיקה. קמנו בכל בוקר, העברנו ציוד, פגשנו מפונים, כמובן שהתייחסנו למשפחות החטופים. עשרה חודשים אחרי – כאילו כלום לא קרה. אנחנו רואים איך משחיתים שלטים של משפחת ביבס עד הניצחון המוחלט. אני רוצה לומר לאדוני: כל כך מביך. אנחנו כבר שבועיים יושבים דרוכים מתי מישהו יבוא לתת לנו כאפה, ממש כמו ילד מוכה. חיזבאללה מאיימים, איראן מאיימת, ואנחנו? יושבים על המדוכה. אני רוצה להזכיר: לפחות אנשי העוטף, ועכשיו גם הצפון, אחרי 7 באוקטובר, שהיה השיא של הפחדים והנורא מכול שקרה, חיים עכשיו במין תחושה של חרדה. אני פוגשת הורים שאומרים לי: תקשיבי, הילד לא מוכן לצאת מהממ"ד. כל הזמן הוא אומר: אימא, עוד שעה יזרקו עלינו משהו; אימא, עוד מעט יהרגו אותנו. אני מנסה לחשוב – תגידו, השתגענו? מדינת ישראל, הצבא הכי חזק. אני לא יודעת מה קרה ב-7 באוקטובר, אני גם לא אמורה לתת את התשובות האלה; אשמח לקבל אותן. אבל הצבא, עם המודיעין – תראו איזה דברים נפלאים עשינו רק לאחרונה. אנחנו צריכים לשבת ולחכות? אין שינוי בהוראות, נכון, אין שינוי, אבל מי אמר שלקחת מתוך האזרחים את הבהלה הזו, את חוסר הרצון לצאת – אם זה לתרבות, אם זה למגרשי משחקים – כל הורה לילה-לילה דרוך אם יש איזו הודעה. מסכי הטלוויזיה לא כבים, כי אנחנו לא יודעים מתי זה יגיע. אני קוראת מכאן לראש הממשלה: בבקשה, מחר יש את הוועידה החשובה על החטופים והחטופות שלנו. בבקשה, בבקשה, שתצא משם בשורה שהם שבים הביתה. זה הדבר שאנחנו הכי זקוקים לו עכשיו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. שלשום הסתיימה לה האולימפיאדה, המשחקים האולימפיים, אירוע הספורט הגדול ביותר בתבל, עם 10,800 ספורטאים. היה לי הכבוד להיות חלק מהזמן במשחקים האולימפיים. אני רוצה לומר לכם שהגאווה להיות ישראלי בשבועיים האלה – לא הייתי כל התקופה, אבל בזמן שהייתי – הייתה פשוט יוצאת מגדר הרגיל. הלב מתפוצץ. הלב פשוט מתרחב לראות את הספורטאים והספורטאיות שלנו. וכשהקבוצה שלנו של ההתעמלות האומנותית זכתה במדליית כסף, מה שהיה שם באולם, כמות הדגלים של מדינת ישראל, כמות האוהדים והאהבה שקיבלנו – בשונה ממה שאנחנו רואים בעולם – הייתה באמת יוצאת מגדר הרגיל. אז מהבית הזה, אני בטוח שכל חבר כנסת, וגם אדוני היושב-ראש – אנחנו שולחים את אהבתנו הגדולה לספורטאים והספורטאיות שלנו, לוועד האולימפי, למאמנים והמאמנות, על משחקים אולימפיים מדהימים, שנתנו כל כך הרבה כבוד וכל כך הרבה גאווה למדינת ישראל. שבע מדליות במשחקים האולימפיים זה באמת דבר היסטורי. מדינות רבות לא מצליחות להגיע לזה. ומפה, בדקה הקרובה אני רוצה לדבר על המשלחת הבאה שיוצאת, שהיא לא פחות חשובה ולדעתי אפילו יותר חשובה: המשלחת הפאראלימפית, משלחת של ספורטאים נכים שיוצאים לייצג את מדינת ישראל. ביום שני הקרוב, אדוני היושב-ראש, אנחנו פה, הבית – כמובן באישורך ובדחיפה של המשרד שלך – אנחנו עושים אירוע לכבוד פצועי צה"ל ולכבוד המשלחת הפאראלימפית, ויתקיים משחק כדורגל בין חברי כנסת מהמשכן מול נבחרת ישראל קטועי הגפיים, שזכינו לראותם גם בכנסת. כל תקשורת הספורט תהיה שם, יושבי-ראש האיגודים, כולל יושב-ראש התאחדות הכדורגל, והרבה מאוד חברי כנסת שמגיעים כדי לייצג את הכנסת ולהראות לכל פצועי צה"ל שיש יום שאחרי; שאפשר באמת לצאת מהחשכה הזאת ומהקושי הזה, שהוא באמת גדול, וגם לעשות ספורט וגם להיות חלק מקבוצת כדורגל. ומה שזה עושה לחבר'ה האלה, לפצועים האלה, במגרש הכדורגל, הוא דבר מדהים. הלוואי שגם אתה תוכל להגיע. גם תהיה תקשורת שתבוא לסקר האירוע הזה. אני רוצה להודות לכל חבר הכנסת וחברת הכנסת שיהיו חלק מהאירוע החשוב הזה למען פצועי צה"ל של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון, וכעת חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, תחקיר עיתון הארץ חשף פרקטיקה מפלצתית שפשטה בקרב כוחות הצבא ברצועת עזה, בידיעת דרגי הפיקוד הבכירים, כולל הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום: שימוש באזרחים פלסטינים כמה שמכונה מגינים אנושיים לטיהור וסריקת מבנים ומנהרות. למען ההגינות אזכיר שהתיעוד הראשון של שימוש בפלסטינים כמגן אנושי – בניגוד כמובן לדין הבין-לאומי, לפסיקת בג"ץ ולמוסר האנושי הבסיסי – פורסם על ידי הערוץ האסור אל-ג'זירה. הציבור הישראלי לא ידע, כי הממשלה מסתירה ממנו את האמת. בתחקיר הארץ מובאת גם עדות מצד חייל ישראלי המתאר כיצד הובאו ליחידתו שני פלסטינים, אחד קטין בן 16; תשתמשו בהם, הם עזתים, תשתמשו בהם כמגינים אנושיים, עדיף שהם יתפוצצו, אמר אחד המפקדים. זהו פשע מלחמה ברור, מפלצתי – הפיכת בני אדם חפים מכל פשע, בחסות כוח הכפייה של הנשק, לא רק לכלי עזר בשירות המלחמה על אדמתו וביתו, אלא לשכפ"ץ, לשריון בעבור הכובש. השפה במקרה הזה חושפת אף היא את עומק האפלה. "נוהל יתוש", כך מתייחסים לאותם קורבנות עזתיים; לא רק שאינם בני אדם, הם אפילו לא בדיוק בעלי חיים – הם יתושים, חרקים שאפשר למעוך ולמחוק כרמש טורדני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה אומר את זה? עופר, למה אתה אומר את זה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לקחת פלסטינים חפים מפשע ולהשתמש בהם כמגן אנושי, כי חייהם שווים כחייו של יתוש, זו פרקטיקה המעידה על דה-הומניזציה בואכה השמדת עם. ממשלת הזוועות היא שמעודדת זאת באמצעות הסתה גזענית וליבוי שנאה שיטתיים. לא פלא שהתעללות ועינויים, אינוס ולינצ'ים הפכו נורמליים, שלא נאמר פופולריים, בחברה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על 7 באוקטובר? כן? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה קשור? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מה זה קשור? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה קשור? זה מצדיק? פשע אחד מצדיק פשע אחר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עופר, עברת את כל הקווים האדומים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על מה אתה מדבר? פשע אחד מצדיק פשע אחר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> את כל הקווים האדומים אתה עובר. אלוהים ישמור, אפילו בפרלמנטים הכי נוראיים – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שעובר את הקווים האדומים זה אלה שאתם מצדיקים. מי שאונס, הוא עובר קו אדום. אתה לא מתבייש? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – ששונאים אותנו, לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא מתבייש? אתה משחק לידיהם. אתה רוצה לקרוא לעצמך אלטרנטיבה? במה אתה יותר טוב מהם? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כל צה"ל עושה את זה? ואם יש אירוע חריג – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במה אתה יותר טוב מהם? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – מטפלים בו. כל צה"ל עושה את זה? אתה עומד כאן ואומר את זה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> באמצעות הסתה גזענית וליבוי שנאה שיטתיים – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אין גבול. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לא פלא שהתעללות ועינויים, אינוס ולינצ'ים הפכו נורמליים, שלא נאמר פופולריים בחברה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אין גבול. אצל מי זה? אצל מי? << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, נגמר לו הזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד כאן. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם התחיל לדבר שטויות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תן לי לסיים. החברה הישראלית כולה נדרשת לטהר עצמה – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה מוגזם, באמת שזה מוגזם. באיזו עוד דמוקרטיה קורים דברים כאלה? באיזה עוד דמוקרטיה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מהדה-הומניזציה שעברה עליה, המתגייסת לימינם של הגרועים בנבלים, ובלבד שהקורבן הוא ערבי, כתב היום המשפטן מרדכי קרמניצר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הטיהור צריך להתחיל בבית הזה, בסילוקם של התומכים בפשעים האלה, בסילוקו של הארכי-נבל שמקריב את שני עמי הארץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. נתתי לך עוד כמה שניות, אבל – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ביקורת – כן; הסתה – לא. ביקורת – כן; הסתה – לא. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איפה הסתה פה? אתה מצדיק עכשיו את הפשעים האלה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> באמת לא מצדיק. תפסיק, נו, באמת. תפסיק. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה, אתה כל פעם תגיד: 7 באוקטובר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק, תפסיק, תפסיק. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מישהו דיבר נגד 7 באוקטובר יותר מאיתנו? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לקחת אירוע, שאם היה – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אם היה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – ולהפוך אותו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> נניח שהיה, נניח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא אירוע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא אירוע אחד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא אירוע אחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תמשיכו את זה בחוץ, אם אתם מעוניינים. רשות הדיבור כרגע לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי ולה בלבד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול שאי-אפשר לשמוע. יש גבול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, חברת הכנסת עאידה, חדל. תודה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש גבול למה שאתם מצדיקים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. טוב, חברי הכנסת, רשות הדיבור – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא פלא שהגדשתם את הסאה. יש גבול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול. תבקרו, תדברו, אבל אל תסיתו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איפה ההסתה פה? איפה ההסתה פה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסית. אתם מסיתים, כן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – מסית – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זאת הסתה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה נותן לזה לגיטימציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא לא אמר – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מתייחסים אליו כאל יתוש? תגידו לי אתה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי דיבר עליך? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה? אתה אומר: מדינת ישראל. זה אני. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מדברים על – – – אני מדבר על – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, יש גבול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הענקת לגיטימציה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אמרת את דבריך. אנא חדל. תודה. בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תעיר לו אתה. לא אני צריך להעיר לו. באמת הוא – אי-אפשר ככה. מדינת ישראל מתייחסת לערבים כאל יתושים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תגידו לי אתם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, 313 ימים למלחמה, 115 חטופות וחטופים עדיין בשבי החמאס, ותראו במה אנחנו מתעסקים כאן בבית הזה – בהמשך הקיטוב בין קבוצות בתוך המדינה, במקום להתעסק בדברים החשובים ביותר. אנחנו נפגשים כאן במליאה בזמן פגרה כדי לדון בחוקים שבינם לבין המלחמה ובינם ובין חשיבות איחוד הכוחות בתוך החברה הישראלית אין ולא כלום. האמת, זה מאוד מאוד עצוב. מאוד מאוד עצוב. אתמול היו לי כמה דקות לראות טלוויזיה, ונחשפתי לפשקוויל באשדוד. ראיתם את הפשקוויל באשדוד? פשקוויל באשדוד, נחתם על ידי רבנים באשדוד, כל הרבנים המובילים באשדוד. הפשקוויל אומר שאנחנו בתקופה קשה, ואנחנו במבחן, ואנחנו – אלוהים כועס, פחות או יותר, ולכן אנחנו חייבים לוודא שנשים מתנהגות בצניעות. למשל, הנשים יושבות בחלק האחורי של האוטובוס – זה שהן יושבות בחלק האחורי של האוטובוס זה מפשקוויל קודם, אבל הן מדברות בקול רם, ואברכים התלוננו שהנשים מעיזות לדבר בקול רם, וזה מפריע להם, זה עושה להם איזה מחשבה, אולי, לדבר עבירה. המחשבה לדבר עבירה היא הרי לא בראש של הנשים, היא בראש של הגברים. אז זה היה נתון אחד בפשקוויל. בנוסף, ביקשו שנשים מעל גיל תשע – תשע – אסור להן לרכוב על אופניים חשמליים או על קורקינט. אסור להן באיסור, כי אחרת שוב אנחנו מביאים כאן לחורבן הבית, בגלל שנשים רוכבות על אופניים חשמליים. זה פשוט מטורף, והמדינה שותקת. הארץ לא רועדת כשאוסרים על נשים לדבר בקול רם במרחב הציבורי ואוסרים עליהן לרכוב על אופניים במרחב הציבורי. עד איפה הגענו? זאת אומרת, זה בלתי נתפס. וזה התחבר לכתבה נוספת שראיתי בטלוויזיה, כמובן, שהשר לביטחון לאומי ממש מתנהג כפירומן, מתכוון להדליק את המזרח התיכון בזה שהוא עולה להר הבית. הר הבית – על פי חלק נכבד מהמפלגות החרדיות יש איסור הלכה לעלות להר הבית כל עוד בית המקדש לא נבנה, והוא מצפצף לא רק על הסטטוס קוו שקיים כבר עשרות שנים בהר הבית, הוא גם מצפצף על השותפות הקואליציוניות שלו, מצפצף על ראש הממשלה, לא מכבד את ראש הממשלה. הוא מנסה להדליק כל זירה אפשרית על מנת לבדוק מה גבול הסובלנות או מה גבול החולשה של ראש הממשלה שלנו. אלו היו שתי אנקדוטות מאתמול בטלוויזיה, ושוב נרדמתי לא טוב וחלמתי חלומות טרופים על המציאות שהחברה שלנו נמצאת בה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-בראש, כנסת נכבדה, בערבית יש פתגם שאומר: (אומרת בערבית: מי שגדל על משהו – יגדל איתו.) << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הינה, השר מסתכל ויודע בדיוק למה הכוונה. (אומרת בערבית: הטבע גובר.) לא משנה מה יהיה, שר שגדל כעבריין כנראה גם יגמור את כל החיים שלו כעבריין; שר שבתחילת דרכו מעריץ ושותף לרוצח נתעב כמו ברוך גולדשטיין, אין תקווה ממנו למשהו אחר; שר שמתגנב בכל פעם למסג'ד אל-אקצא בליווי מאות שוטרים, תמיד יישאר פחדן ומפוחד. (אומרת בערבית: אל-אקצא ימשיך להיות בזכות הבלעדית של המוסלמים.) מה שלא יעשה העבריין הזה לא יעזור לאף אחד חוץ מלגרום נזק למדינה הזאת, ויבעיר את כל האזור. אני חושבת שאי-אפשר יותר לשחק במשחק הזה. ראש הממשלה מוציא הודעה ואומר שהסטטוס קוו – מה שהיה, זה מה שיהיה, ואין שום שינוי. אחת משתיים, ואין יותר אופציה שלישית: או שהשר באמת קובע, ואז צריך פשוט להחליף את השם על הדלת בלשכת ראש הממשלה, או שזה משחק מתואם. אין משהו אחר. אין משהו אחר. << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> חברת הכנסת אימאן, השר בן גביר לא נכנס לאל-אקצא. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה יודע שהשר נכנס לאל-אקצא, ועל זה לא נתווכח. אני לא רוצה לקחת את הזמן לדבר הזה. << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> הוא לא נכנס לאל-אקצא. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שהשר הזה, שעיקר עבודתו זה לשמור על ביטחון האזרחים – אני רוצה לשאול את כולם מה הוא עשה עם האנשים שניסו לעשות לינץ' במשפחה שלמה. אני אדבר יותר על המשפחה הזאת: ילדה בת שלוש בפוסט-טראומה, לא יכולה לדבר, כל הזמן בוכה. במה חטאו נשים שתעו בדרך ונכנסו בטעות למקום מסוים? הראו להם הכול – שהן אזרחיות עם תעודת זהות כחולה; אמרו: טעינו, אנחנו הולכות לטיפול. זרקו להן הכול. ברחו מהרכב, אמרו: נמות מקליע, עדיף לנו מאשר להישרף בתוך הרכב. מה עשו בשביל זה עד עכשיו? מה עשו? מה עשה השר הכושל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. לאחר מכן סגן השרה יסכם, ככל שיהיה מעוניין בכך, ונעבור להצבעה. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב. תודה. אדוני היושב-ראש – אני תמיד פותחת "אדוני היושב בראש", אבל עכשיו אני יכולה להגיד "אדוני היושב-ראש", כי אתה כאן – וכמובן, כנסת נכבדה, כמו תמיד אני אוהבת להזכיר דברים שקרו היום לפני שנה, אוקיי? אז היום לפני שנה פחות יום, נהיה מדויקים, כתב ראש הממשלה נתניהו את הפוסט הזחוח הבא – אגב, הפוסט הוא על ההחלטה של פיץ' להותיר את דירוג האשראי על כנו. מה אומר נתניהו כשפיץ' החליטו להשאיר את דירוג האשראי? "זה מחזק את מה שאני תמיד אומר – – – יש לנו לא רק כלכלה חזקה אלא גם צבא חזק"; "מי שמשקיע בישראל מרוויח". אתמול הודיעה פיץ' שהיא מורידה את דירוג האשראי, זאת אומרת, כל מה שהוא אמר, הכול שקר. לא מפתיע. מה מדהים כאן? שכשפיץ' הורידה את דירוג האשראי, הוא לא כותב, הוא לא מדבר, הוא לא מתייחס. בכלל, איפה הוא? איפה ראש הממשלה? למה הוא לא עושה יותר מסיבות, מדבר? למה הוא שולח רק את דניאל הגרי, המרגיע הלאומי? טוב שהוא לא אמר לנו לשתות כוס מים כמו נחמן שי. לאן נעלם ראש הממשלה כשמדינת ישראל נמצאת בפניקה? לפני יומיים ביקרתי במושב עלמה בצפון. ילדים בגן עירייה נמצאים בתוך מקלט של מטר על מטר, בלי שירותים שמתאימים להם, בלי מטבח. זה לא מעניין אף אחד. לא מעניין. משפחות החטופים שנמצאות פה מחכות בקוצר רוח לבשורה על עסקה. אין נתניהו. איפה נעלם ראש הממשלה? אני לא יודעת. מה שבטוח, שלפני שנה בדיוק הוא יכול היה להגיד על דירוג האשראי. כשדירוג האשראי יורד, הוא מתעלם. זה לא מעניין אותו. הבעיה העיקרית היא שמי שאמורים לתת בשורה לאזרחי ישראל זה שר האוצר וראש הממשלה, אבל הם לא קיימים. הם פשוט לא נמצאים. במקום זה אנחנו שומעים את סמוטריץ' צועק כמו ילד מתוסכל על פקידי האוצר – ולדי, אני שמחה שזה גורם לך לחייך. אני רוצה להקריא לך את שלל הביטויים של סמוטריץ' לאוצר, וזה מדהים: טיפש; שקרן; רף אינטליגנציה נמוך; מתקשה לקרוא בלי ניקוד; לא ברמה של ילד בן 12 או של מלצר. מה עשו לך המלצרים? מילא. ככה קורא שר האוצר המתוסכל, שהוא ילד קטן, לאנשי האוצר ולאסי מסינג. הוא אמר לו, לאסי מסינג, היועץ המשפטי, שאל אם הוא יודע מה זה תל"ג, אוקיי? מה עוד הוא שאל אותו? אתה יודע מה זה תל"ג? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע משהו במקרו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה מקרו-כלכלה, מקרו-כלכלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את זה סמוטריץ' שאל את מסינג? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. שר אוצר כושל, הכושל ביותר אי פעם, ואני, יש לי ניסיון עם שר אוצר. הוא לא מסוגל לעמוד ולהגיד: אני אעשה הכול כדי לעזור לכלכלה הישראלית. במקום זה, כמו תינוק הוא צועק על אנשי האוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. האם סגן השרה מעוניין לסכם? אני לא רואה את סגן השרה. הוא נוכח פה? לא. אם כך, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 21 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 20 בעד, 21 נגד. הצעת החוק לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצעה הבאה, לנושא הבא שעל סדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אל תבנו עלינו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת. חברת הכנסת בן ארי, תודה. הנושא הבא – הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את השר דיכטר להציג את הצבעת החוק. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מדור מחשב – אגב, זה לא משנה את התוצאה, אבל מדור מחשב, לבדוק את העמדה של חבר הכנסת סולומון, אם יש שם תקלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שם תקלה, הוא לא היה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. אני שומע מסגנית המזכיר שיש ספק לגבי התוצאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, הנושא ייבדק. כל קול שהצביע ייספר ואנחנו נודיע את ההחלטה. הודעתי כרגע את מה שהודעתי. אם יש תקלה במה שהודעתי, זה יתוקן. בבקשה, תבדקו את זה. << הצח >> הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1786).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, השר דיכטר, בבקשה. בבקשה, השר דיכטר, עד עשר דקות לרשותך. מזכירות, נא להעביר נושא. תודה לשר דיכטר על הערנות. חברות וחברי הכנסת, יותר שקט במליאה. סדרנים, תעזרו לנו, בבקשה. השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק לתיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשפ"ד–2024, של משרד המשפטים, נועדה לשפר את האפשרות של בתי המשפט בישראל לסייע במימוש צווי חילוט זרים בהתאם למחויבותה הבין-לאומית של ישראל. חוק עזרה משפטית בין מדינות מאפשר לפנות לבתי המשפט בישראל בבקשה לאכוף צו חילוט שניתן במדינה זרה במסגרת הליך שיפוטי באותה מדינה, לגבי רכוש הנמצא בישראל, לבקשת המדינה הזרה. כמו כן, החוק מאפשר מתן סעד זמני במטרה להבטיח את האפשרות העתידית לחילוט הרכוש הנמצא בישראל. מטרתה המרכזית של הצעת החוק היא להרחיב את סוגי הרכוש שאותו ניתן לחלט לבקשת המדינה הזרה, וזאת בהתאם למחויבותה הבין-לאומית של ישראל ובהתאם למקובל בעולם בנושא זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות הכנסת, קצת יותר שקט, סדרנים, תעזרו לנו. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> על פי נוסח החוק כיום, הרכוש שביחס אליו ניתן להעניק עזרה משפטית למדינות זרות הוא רכוש בעין אשר יש לו קשר לעבירה עצמה. זאת, אף שחלק מהסדרי החילוט בהתאם לדין בישראל מאפשרים גם חילוט רכוש אחר, בשווי של הרכוש הקשור בעבירה. מדובר בכלי חשוב, למשל במצבים שבהם לא ניתן להגיע לרכוש הקשור בעבירה עצמה בשל פעולות שנעשו להברחתו או הלבנתו, אולם נוסח החוק הנוכחי אינו מאפשר לסייע למדינה זרה לממש צווי חילוט שהוצאו על ידה לגבי רכוש כזה הנמצא בישראל. פער זה צוין כבר בדוח הביקורת של ארגון FATF לגבי המצב המשפטי בישראל, וצוין כליקוי שמדינת ישראל נדרשת לתקנו במסגרת המחויבות המשותפת להילחם בפשיעה כלכלית חוצת גבולות. ביקורות נוספות בתחום זה צפויות גם בהמשך בישראל – או על ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, חברי הכנסת וגם יתר העובדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, אם אין מנוס מלעשות את הבירור בצורה קולנית, אז רבותיי, מחוץ למליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> על כן, אדוני היושב-ראש, מוצע להרחיב את היקף הרכוש שלגביו יכולה להינתן עזרה משפטית למדינה אחרת בבקשה לסייע באכיפת צו חילוט זר, גם לרכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה, בהתאם להוראות הדין החלות בישראל בקשר לרכוש זה, וכן להשוות הוראות נוספות בהליכים אלה בהתאם לאיזונים ולהסדרים הקבועים לגבי הליכי חילוט בישראל. נוכח כל האמור, תומכת הממשלה בהצעת החוק, ואני קורא לחבריי להצביע בעדה, תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר דיכטר, נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברות, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני נועל בזאת את הרשימה. מי שלא נוכח בזמן שאקרא בשמו, כאילו ויתר על זכות הדיבור. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יושב-ראש נכבד, כנסת נכבדה, 313 יום עברו מאז אסון 7 באוקטובר. עשרה חודשים עברו, ואנחנו עדיין רואים את ההשפעה של האסון הנורא על שורדי המסיבות בדרום. אנחנו מדווחים על תסמיני פוסט-טראומה מחריפים וחריפים, קושי לחזור לשגרה, עלייה בהתמכרויות. אתם יודעים שאפילו היום, עשרה חודשים אחרי האסון, עדיין יש ניצולים שלא יצאו מהבית מאז אותו היום. ניצולי המסיבות מקבלים היום טיפול נפשי באמצעות נוהל חרדה. שם הם מקבלים עד 36 טיפולים ללא תלות בנכות וללא הגשה של תביעה לביטוח הלאומי. אני אקל עליכם ואחסוך לכם את המתמטיקה ואת חישוב מספר הטיפולים. נגמר להם, הם לא זכאים יותר, לא נשארו עוד טיפולים לשורדי המסיבות. משאבים נגמרים בסוף, וכן, כך גם ההקצאות של הטיפולים. אותם שורדים נדרשים להגיש בקשה לנכות, ורק אם יוכרו כבעלי 19% או 20% נכות הם יוכלו להמשיך לקבל טיפול נפשי מהמדינה במסגרת סל שיקום. מהנתונים של הביטוח הלאומי, רק 17% משורדי המסיבות הגישו בקשה לנכות, ובכלל, האם אנחנו באמת רוצים שאוכלוסייה שלמה של צעירים יוגדרו כנכים? אני רוצה לשבח את ארגוני החברה האזרחית לב בטוח, מרכז אלה, נט"ל ועוד רבים נוספים, שתורמים מכספם ומטפלים בהתנדבות בשורדי המסיבות. אבל אסור שהממשלה תחכה שעמותות ישימו פלסטר ויטפלו במי שזקוק לטיפול. אסור שהבית הזה, בית הנבחרים שלנו, יחכה לארגונים חברתיים שיסגרו כאן איזו פינה. חייבים להרחיב את סל המענים, חייבים לתכנן בצורה מחושבת איך אנחנו עוזרים לאותם שורדים, אנשים צעירים שיכולים לחזור לשוק העבודה, לשוק התעסוקה, ולהמשיך לחיות חיים מלאים. אנחנו חייבים לייצר אלטרנטיבה לאנשים שלנו, לאזרחים שהופקרו ועדיין מתמודדים עם משקעים איומים של אותו היום כל יום זה עשרה חודשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אעדכן את חברות וחברי הכנסת שלאחר הבירור, התוצאה שאמרתי היא התוצאה. הצעת החוק הוסרה מסדר-היום. זה היה 20 בעד, 21 נגד. בלי מחיאות כפיים. תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול, כשצמתי בתשעה באב, לא יכולתי שלא לחשוב על אותם 115 חטופים שנמצאים בעזה. כשהתקרב סוף הצום לא יכולתי שלא לחשוב שבעוד אנחנו סופרים את הדקות לסיום הצום, לסיום התענית, בשבילם זו המציאות היום-יומית כבר 313 ימים, ולכן אני רוצה לדבר דווקא בי' באב. אתם יודעים, לפי המסורת היהודית בית המקדש המשיך להישרף, ואנחנו שומרים חלק ממנהגי התענית עד צוהרי היום – היום זה יוצא 12:44, לכן לא התגלחתי עדיין. ולכן אני רוצה לדבר על חטופה אחת, כדי שנזכור שמי ששם אלה אנשים בשר ודם, שחובה עלינו להחזיר אותם ארצה – את החיים לשיקום, את הנרצחים לקבורה. ושוב, אני רוצה להביע את תודתי למפלגות החרדיות, לש"ס ויהדות התורה, לאריה דרעי ולמשה גפני ונציגיהם כאן, שמעלים בפני ראש הממשלה את עמדתם שהחזרת החטופים היא העדיפות הראשונה. אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. תודה לכם. כרמל גת היא אישה אהובה בת 40. היא נחטפה ב-7 באוקטובר מקיבוץ בארי, ומאז היא מוחזקת בשבי חמאס. אחרי 50 ימים שבהם משפחתה לא ידעה אם היא בחיים, חזרו שני חטופים וסיפרו שכרמל חיה. היא הייתה איתם בשבי, היא העניקה להם כוח לשרוד את הקושי באמצעות ניהול יומן יומי ותרגולי יוגה ומדיטציה. העיסוק המשמעותי שכרמל תחזקה עבור שלושתם עזר להם לשמור על בריאות פיזית ונפשית בשבי. כרמל היא אישה טיפולית במהותה; מרפאה בעיסוק, מלאת חמלה, מלאת אהבה לחיים ולאנשים, חיה את החיים בדרך המיוחדת לה: מטיילת, לומדת ומטפלת. המחשבה העצמאית והחירות לחיות את החיים בדרכה הם המאפיינים החזקים ביותר שלה. לפני עשרה חודשים נלקח מכרמל החופש. החיים שלה בסכנה. היא בוחרת לשמור על החיים שלה ושל החטופים סביבה באמצעות כל מה שיש לה – הגוף והתודעה. החיים של כרמל, כמו של עוד 114 חטופים, עוד לפניה. המשפחה, החברים, הקהילה היהודית, קהילת המרפאות והמרפאים בעיסוק, מחכים לה להאיר כל חדר שהיא נמצאת בו, לחיות את החיים על כל גווניהם, להעניק מהעוצמות שלה לאחרים, כפי שהיא עשתה כל חייה. יחד אני קורא להשיב לכרמל את החופש, לשמור על החיים שלה ושל חטופות וחטופים נוספים, שמחכים לחזור הביתה. אנחנו כאן, בכנסת ישראל, צריכים לזכור בכל רגע את חובתנו להחזיר אותם הביתה כמה שיותר מהר בעסקה שתחזיר את כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, בוקר טוב, בוקר לא טוב. בשעה שמצלמות ערוץ הכנסת מתעדות את דוכן הנואמים ואת כיסא היושב-ראש, שם ביציע עומדים מכוסי עיניים בני ובנות משפחות החטופים. ולמרות שעיניהם מכוסות בבד שחור, המבט שלהם אלינו נוקב. נוקב וחודר, מבט מאשים, כי אנחנו נכשלנו במשימה החשובה ביותר, והיא השבת החטופים והחטופות לבתיהם. אינני יודע מדוע משמר הכנסת קיבל את ההוראה לאפשר רק ל-15 בני ובנות משפחות להיכנס אל היציע. ממה אנחנו בדיוק מפחדים? מהמבט של עוד בני ובנות משפחה? מעל הבמה הזו אני מבקש מקצין הכנסת או מיושב-ראש הכנסת לאפשר לכל בני ובנות המשפחות שנמצאים כאן במשכן להיכנס אל היציע ולהפנות אלינו את מבט התוכחה שאנחנו ראויים לו. אדוני היושב-ראש, בערב תשעה באב, לפני יומיים, ביקרתי יחד עם יאיר גולן, יו"ר מפלגתי, בבארי ובכפר עזה. זה המקום שבו נבחרי הציבור היו צריכים לבקר בתשעה באב, לא על הר הבית. לא בהר הבית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היינו גם שם וגם – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא בהר הבית, אלא בבארי, אלא בכפר עזה, אלא בניר עוז. אלה המקומות שאליהם שרי הממשלה וחברי קואליציה היו צריכים ללכת ביום החורבן. כי החורבן הוא כאן, כי החורבן הוא בשכונת הדור הצעיר של כפר עזה, שממתינה עדיין לארבעה צעירים שישובו הביתה לצידו של קית' סיגל, החטוף החמישי של כפר עזה, שאחיו נמצא כאן ביציע, מכוסה עיניים, ומאחורי הבד השחור הדמעות זולגות. על הכיסא שלי מונחת תמונתה של דורון, אחת מחטופות הדור הצעיר בכפר עזה. בעוד רגע קט אזכיר את שמו של זיו ברמן, ומאוחר יותר גם אקרא עליו, חטוף נוסף משכונות הדור הצעיר. זה החורבן שאיתו אנחנו מתמודדים, זה החורבן שעליו אנחנו צריכים לבכות, זהו עמק הבכא שממנו אנחנו צריכים לצאת. ובשעה שהשר לביטחון לאומי מנסה עוד לסבך את העניין ולזרוק עוד דלק אל חבית הרותחת באופן שיעכב עסקה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אנחנו עומדים כאן ואומרים לכל מבעירי ושורפי האסמים: לא ננוח ולא נשקוט עד אשר 115 החטופים יחזרו לבתיהם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. אני מבקש לשמור על שקט במליאה. ואם יש למישהו עניינים להתדיין בהם, נא לצאת. חברת הכנסת קטי, זה מפריע. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן וחילי טרופר בנושא: הצורך במתן מענים רגשיים לילדי משרתי המילואים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, חברת הכנסת טלי גוטליב, זה מאוד מפריע. בואו נפסיק. אם יש משהו להתדיין בו – בואו נצא החוצה, בסדר? << הצח >> הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש להמשיך בדיון האישי. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – מוותר? בדיון האישי, אתה רוצה לדבר או אתה רוצה לוותר? מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה – מוותרת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נוכח, סליחה. מוותר, נוכח ומוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – מוותרת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני חושבת שעכשיו, אחרי שלוחמי כוח 100 הגיבורים שוחררו ממעצרם בהסכמת הפרקליטות והתביעה הצבאית, ברור לכולם המגה-פיגוע שעשתה הפצ"רית ללוחמי ישראל בעולם, ואני אדגים לכם. שאלו אותי: איך את ישר קופצת להגנת הלוחמים? הפצ"רית יודעת מה היא עושה. אז איך אני קופצת? אז בואו אני אבהיר לכם את הדבר הבא: לוחמי כוח 100, אמרתי לכם שאם אני צריכה לבחור ביניכם לבין הפצ"רית, אני אבחר בכם; אם אני צריכה לבחור ביניכם לבין הרמטכ"ל, אני אבחר בכם. ובואו אני אומר לכם את הדבר הבא: הפצ"רית שיחקה משחק כוח על גבכם, הלוחמים. כשהיא הבינה שכועסים עליה על מעצר הזוי של לוחמינו ושראש אכ"א אומר שהמעצר היה מיותר ושהעם כועס ומפגין לה ליד הבית, היא עשתה מעשה פלילי של הפרת אמונים. עבירת הפרת אמונים זה העושה מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור. מה שהפצ"רית עשתה בהדלפת הסרטונים יירשם לה וייזכר לה לדיראון עולם. שאלו אותי – הרי יולי הוציא אותי מהוועדה – איך אני מעיזה להטיח בה את הסרטונים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את לא יכולה להאשים אותה שהיא הציגה סרטונים – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מבהירה לכם את הדבר הבא – אני מבקשת להשתיק אותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את לא יכולה לעשות דבר כזה, עם כל ההטרלות שלך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם את הדבר הבא: אני, בשונה מכל – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, תאפשר לה לסיים את דבריה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הפחדנים פה ומכל החנפנים פה – אדוני, אי-אפשר לשמוע, אתה צריך להשתיק אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים – אני עוצר לך את הזמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה – להאשים אלופה בצה"ל? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאשימה אותה, וזו זכותי. אתה לא תסתום לי את הפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו נאפשר לה לומר את דבריה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג. אין לך מושג. אין לך מושג. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה? לך תתחנף אליה. תשאיר לי לעשות מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, אני עוצר את הזמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל מילה שגלנט אמר עלייך – הוא צודק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עצרתי לך את הזמן. תמתיני שנייה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אני מבקש לאפשר לה לסיים את דבריה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בין הלוחמים לבין ביבי, את בוחרת ביבי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בשונה מהפחדנים ומהחנפנים למולך, אני אסביר לכם ברורות איך הפצ"רית אשמה בהדלפת הסרטון לערוץ 2. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בין הלוחמים לביבי, את בוחרת ביבי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני סנגורית, אי-אפשר לעבוד עליי. בשלב חקירה כל החומרים נמצאים בידי הגוף החוקר. אמר לנו התובע הצבאי הראשי בוועדה חסויה שכל הסרטונים נתפסו שלושה שבועות קודם לכן, כל הסרטונים נמצאים בידיהם, ועוד הוא אמר לנו שלא זזים בתיק הזה בלי מעורבות הפצ"רית. הסרטון הזה הודלף כדי לנקות את ידי הפצ"רית ושיגידו שהיא לא סתם עצרה את לוחמינו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל די כבר עם זה. די. אין לך מושג. אין לך מושג. בושה לבית הזה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הדלפת הסרטון הזה – תעזור לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, חברים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, לאפשר לה לדבר. לאפשר לה לדבר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לאפשר לה להסית נגד – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא תגידו לי מה להגיד. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תאפשרו לה להסית. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא שותפה לפחדנות שלכם ולסתימת הפיות שלכם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> את סותמת את – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כוח 100, שיהיה לכם ברור – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את לא נותנת לדבר – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – השחרור שלהם אתמול מדבר בעד עצמו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. את פוגעת בלוחמים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הפצ"רית ומפלגת יש עתיד, שאתם שומעים את הצעקות כאן – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני שומע. אנחנו מאפשרים לה לדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. שמענו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. שמענו מספיק. << דובר_המשך >>טלי גוטליב (הליכוד):<< דובר_המשך >> תוציא אותם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את מפריעה פה לכולם – – – אין פה אחד שאת לא מפריעה לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, נאפשר לה לומר את דבריה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> היא לא סיימה להסית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לה עוד משהו להגיד? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת, תני לי לנהל – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ביחד ננצח. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שיהיה ברור לפצ"רית שהצרחות של יש עתיד, שמשתחווים למולך, זה לא שלי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תרדי, בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודיעה לך, גברתי הפצ"רית – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה ראשונה. חברי הכנסת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תרדי, תרדי, תרדי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תיתן לה להסית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תאפשרו לה לדבר. יש לה חצי דקה עד שהיא מסיימת את דבריה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש גבולות בבית הזה – לא מסיתים נגד אלופים בצה"ל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בושה. עופי מהדוכן, מסיתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמשיכי את דברייך. חברי הכנסת, אני לא רוצה להוציא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כבר שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – תוציא אותי – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תצא. אז תצא. אני לא ארד מפה עד שאני אומר לעם ישראל – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת דבי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שיהיה פה ברור, לא אתן שיסתמו את הפה לחברי כנסת וינהלו לנו מה אנחנו אומרים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> 22 שנה עורכת דין, זה מה שיש לך להגיד? בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת דבי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, שאני אוכל לדבר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא ייאמן שאתה עוד יושב ומקשיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת דבי, את כבר בקריאה שנייה. אני מבקש. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תני לה לדבר, לסיים את דבריה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל, מה שאתם רואים פה בעצם זה את המופע של גיבוי המערכת והעדפת המערכת על פני הלוחמים. אני מרכינה את ראשי בפני לוחמי כוח 100, שהיו עצורים על יסוד אמרה של מחבל נוח'בה אכזרי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כמה אפשר פופוליזם בשקל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומרת לכם, בוא יבוא היום שהפצ"רית תצטרך לתת לכם על זה דין וחשבון – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איך היא העזה במשמרת שלה להדליף סרטונים שפגעו בכל לוחמינו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יום יבוא וגם את תיתני דין וחשבון – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – לוחמים, מי את בכלל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פחדן, פחדן. פחדנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמענו מספיק, מספיק, תלכי. כל היום את רק מייצגת אנסים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך את ואבי דיכטר באותה מפלגה? לא ייאמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מוותר; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מגינה על אנסים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר – מוותרת; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון, שלי טל מירון? שלי? מוותרת; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל ביטון, מיכאל ביטון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה, יצאה עכשיו הודעה שביטלו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר; חבר הכנסת אלון שוסטר – מוותר. אני אתן לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם ביטלו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אבל תני לי לסיים. לא ביטלו. אני ממשיך כרגע בסדר-היום. אני ממשיך בסדר-היום עד שיודיעו אחרת. חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – מאיר כהן היה פה הרגע. מוותר? חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. כבר קראתי לך. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא היה פה ולא ראיתי אותו, תן לו. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי כנסת נכבדים – טלי, טלי, אני רוצה לפנות אלייך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט במליאה ולאפשר לדובר להגיד את דבריו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני מצטער שאת מטילה דופי בכל מי שלא חושב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, אני ישבתי, הקשבתי לך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אפשרת לחברים שלך לצעוק עליי, ואתה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקשבתי לך ברוב קשב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת טלי, לאפשר לו לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני, אני אומר לך שיש הבדל, ואמרתי את זה לעופר כסיף היום, וזה קורה משני הצדדים – יש הבדל בין ביקורת לבין הסתה. ואני אומר לכל חברי הכנסת מכל הצדדים, תישארו בגבול הביקורת. אל תעברו להסתה. אל תעברו להסתה. יש מספיק מסיתים ומדיחים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל שלא שמעתי – קטי, את מפריעה לי, נו, תפסיקי, באמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, חס וחלילה, גם אהוד ברק הסית – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל את מבינה מה שאני אומר? אמרתי: שימו גבולות בין ביקורת לבין הסתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל – – – סליחה, מותר לי לומר מה שאני רוצה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר ככה. אי-אפשר ככה. אני רוצה להגיד מילה אחת, וחשוב שנגיד אותה הבוקר. אני פונה אליכם. אני מאלה שמייחלים שהממשלה הזאת תיפול, אבל אני גם מאלה שגרים במדינה הזאת בשעה הקשה הזאת, ובמקום, טלי, לדבר על הפצ"רית, אתם צריכים להתייצב כאן ולדבר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אעזוב אותה, הא עשתה נזק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כנגד העלייה של בן גביר להר הבית. על זה אנחנו צריכים לדבר היום – על זה שלאט-לאט הסיקריקים חוזרים לחיינו. חשבתי שהם סיפור היסטורי, ואנחנו עוד פעם רואים שיש מישהו שעולה להר הבית, מצפצף על הממשלה, מצפצף על כולם, מבעיר ואומר: אני מחליט; לא ראש הממשלה, לא הרמטכ"ל, לא המשטרה – אני מחליט. בזה אנחנו צריכים להתעסק היום. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; נוכח, סליחה, בבקשה; אתה מוותר? אתה רוצה לדבר או שאתה מוותר? חבר הכנסת מתן כהנא – מוותר; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שלום, טלי. אני חייבת להגיב לך. מבחינתי, טלי, את מנצלת את זה שיש עתיד מחבבים אותך ברמה האישית. אני אומרת לך שיש עתיד ברמה האישית מאוד מחבבים אותך, ומבחינתי נראה לי שאת מנצלת את זה. זה אחד. בנוסף, אני לא מצליחה להבין: עלית לפה, לדוכן, היום בפעם הראשונה. מול עינייך יושבות משפחות החטופים – לא התייחסת אליהן במילה. במילה. אני בטוחה שכולכם עברתם וקיבלתם חולצות. אף אחד מכם לא טרח להניח, חס וחלילה, את החולצה על הכיסא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תפסיקי להשמיץ. הינה. תפסיקי להשמיץ – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה. אני מאוד מעריכה את זה. שבי, שבי. שבי בשקט. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אישה – – – כל היום היא משמיצה אותנו. בשביל מה להשמיץ? תתביישי לך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, לי אין כוח להתייחס אלייך. עכשיו, טלי, אני רוצה לומר לך משהו. טלי, תקשיבי, לא יקרה לך כלום אם תקשיבי, אוקיי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך משהו. את עולה לפה, את מעלילה עליה שהיא זאת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מצליחה לשמוע כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע, אני מנסה להשתיק. אז חכי, אני אעצור לך את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מאשימה אותה, אני לא מעלילה עליה. מאשימה, אני מאשימה אותה. אני לא מעלילה, אני מאשימה את הפצ"רית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תני לי לדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת שבמליאה, אני מבין שיש פה תכונה. אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת יסמין לאפשר את דבריה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש פה בושה – לא מאפשרים לכל בני משפחות החטופים להיכנס ליציע. רק 15. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאפשרים, מאפשרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שומעת? על פי ההנחיות, עומדים בחוץ – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, דיברת, תודה רבה. אני מבקש לשמור על שקט במליאה. אני איאלץ להוציא אנשים מכאן. בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, את עולה לכאן ואת מעלילה על הפצ"רית שהיא הפיצה את הסרטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מאשימה, אני לא מעלילה. אני מאשימה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיפה את יודעת? על סמך מה את אומרת את זה? האם זאת לא הסתה? אני רוצה לספר לך עוד משהו שקורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מאשימה אותה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צוות הקריאייטיב שנקרא "כוח הימין", שבתוכו יש שני כוכבים, אחד מהם באר שבעי שאני מכירה – לא כוכב גדול, תאמיני לי, אני מכירה אותו שנים – מבקשים חומר שחור בעברה או במשפחתה כדי להכין סרטון השחרה, אומר הכוכב. וזה נאמר על קצינה בצה"ל. לא אכפת לי. תגידו, נפלתם על הראש? אנחנו בזמן מלחמה, וכל מה שאתם עושים זה להסית נגד שר ביטחון שצריך לנהל מלחמה? איפה נשמע דבר כזה? יש לכם ביקורת, תשמרו אותה בפנים, אתם לא מסוגלים לנהל שום דבר בלי הדלפות, ואנחנו אמורים לסמוך עליכם שתנהלו מלחמה, שתדאגו לאזרחים? סליחה שחינכו אותי אחרת. אי-אפשר לתאר את הביזיון הזה בימים האלה. זה מה שהאזרחים צריכים לשמוע? עכשיו, מישהו יכול לצאת פה להגנת משפחות החטופים ולהסביר למה מכניסים רק 15 אנשים ולא את כולם? מה אתם מפחדים שיקרה, שהאמת תתקוף אתכם מול העיניים? קומו, גשו ללשכת המנכ"ל, גשו ללשכת היושב-ראש, ותכניסו את משפחות החטופים למליאה. מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. רק לפני שאני נותן לסגנית מזכיר הכנסת לתת הודעה, אני רק אומר שכרגע יש אזעקות בצפון, כלי טיס שנכנס. בואו נשמור על רוגע כאן, במליאה. הוויכוחים כאן לא תורמים בשום דבר לביטחון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תעשו לנו כאילו עכשיו – – – תשעה באב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אפשר להאשים את כל העולם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, בסדר, די, די. עשרה חודשים הצפון בוער, ועכשיו אתה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, אבל ברגע נתון זה, עכשיו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשה, עשה לי טובה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 43), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה. << הצח >> הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, עליתי כאן כי ראיתי שראש האופוזיציה כאן איתנו, חבר הכנסת יאיר לפיד. אני חייב לומר לך שאתמול עשית דבר מדהים – פעם ראשונה יאיר לפיד תומך במדינת הלכה. בא חבר הכנסת יאיר לפיד, לפי הפרסום, לחבר הכנסת דרעי ואומר לו: בוא נחוקק חוק בכנסת לפי ההלכה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כרגיל אתה משקר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמע, וזה על מה? זה באיזה נושא, חבר הכנסת לפיד? איזה נושא הוא מול מה שהגדרת "הלכה", ולמרות שבין זה לבין הלכה יש מרחק ואפשר להתווכח על זה בתוך ההלכה – אבל זה מול מה? מול חופש הפולחן, מול חופש התנועה. אומר יאיר לפיד: אני אחוקק פה חוק לפי ההלכה, קרי מדינת הלכה, למרות שכל שיח הזכויות שבשמו אתה מדבר השכם והערב – חופש הפולחן, חופש התנועה – את כל זה שמת בצד. אני עליתי כדי לומר לחבריי ביש עתיד: אני מציע לכם לשים לב להידרדרות הזאת של חבר הכנסת לפיד, של יו"ר האופוזיציה, כי זה מדרון חלקלק. עכשיו הוא מציע חוק לגבי עלייה להר הבית, אבל הוא נצמד לדוגמה הזאת של מדינת הלכה. מחר בבוקר הוא יבוא עם חבר הכנסת דרעי, נאור, ויציע פה חוק שכל מי שמחלל שבת – כיוון שזה נגד ההלכה יכול להיות שיאיר לפיד, עם חבר הכנסת דרעי, יציע חוק שכל מי שמחלל שבת, דינו כדין ההלכה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בינתיים זה עובד הפוך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, זה דבר שלא שנוי במחלוקת, יאיר; זה לא כמו הר הבית. לכן אני מציע שתחשוב מחדש. אתה מדבר פה שנים בשם זכויות אדם, ופתאום אתה עושה איזה פליק-פלאק למדרון הכי אחורי שאתה נגדו. ויש משהו במעבר החד הזה שמלמד על מה באמת מעניין אותך. אני מציע שתעשה חשבון נפש בעניין. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה לך, אדוני. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני לא בא לדבר על בן גביר – אם הוא עבר על ההלכה או לא עבר על ההלכה. אתה יודע מה? כלפי שמיא זה בסדר. שהוא יתחשבן עם השמיים. על מה שאני מסתכל כאיסור כרת, הוא מסתכל כמשהו אחר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצה להגיד לך מה נאור אמר עליך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עלה פה חברי ואמר שאם רוצים להביא חוק, זה יפגע בחופש הפולחן או לא יפגע בחופש הפולחן. אבל האמת, אני דורש מאיש ציבור, לפני הכול, אחריות ציבורית. אחריות ציבורית נמדדת בהסתכלות שלך על איך הציבור שלך מסתכל עליך; אחריות ציבורית נמדדת – ברגע שאתה עולה להר הבית, האם אתה שובר את הסטטוס קוו? אל תתגרה בגויים. אותו אחד, בן גביר, שמשחק אותה אדם אחראי, הוא אדם מופקר לחלוטין, אדם מופקר לחלוטין שלא אכפת לו מביטחון המדינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל איפה האחריות הציבורית שלכם עכשיו, ינון? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה שרוצה להיות חבר בקבינט המצומצם – גם אם חשבנו אולי לתת לו איזה זמן שיהיה – על מה לתת לו? הבן אדם הזה, בן גביר, מופקר לחלוטין; מפקיר את מדינת ישראל בעצם העלייה שלו, בעצם שבירת הסטטוס קוו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זמן לצאת מהממשלה הכושלת הזאת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה הוא עשה? במקום לטפל לנו פה בכל מיני עליות להר הבית, שיטפל בפשיעה; שיטפל בחברה הערבית, במה שקורה שם בפשיעה של החברה הערבית. הבן אדם הזה הוא אדם לא אחראי. ומה אתם חושבים, כשהוא בא וזורק לכם: ביטחון, ביטחון – אתם חושבים שהוא מבין בביטחון? הרי הוא לא נמצא בשום קבינט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וואי, וואי, וואי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם הוא לא נמצא בשום קבינט, אז מה הוא מבלבל, מה שיש כבר בתקשורת? הרי הוא לא נמצא שמה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה אתה עושה עם זה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז מה? יש חברים פה שיושבים בכנסת ונמצאים בוועמ"ש מודיעין, והם יודעים יותר טוב ממנו. ולכן אני לא כועס עליו כשהוא רוצה לדעת. אתם יודעים למה? כשאתם רואים ילד רץ בכביש 6 בלי להסתכל ימינה ושמאלה, אז מה אומרים: יש לו אומץ? לא, הוא פשוט עדיין לא הגיע לרמה שהוא מבין. אז בן אדם שעדיין לא הגיע לרמה שהוא מבין, אין לי ציפיות ממנו, ולכן גם אין לי אכזבות ממנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, אני מבקש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואנחנו צריכים באמת תמיד להסתכל לעשות טוב למדינת ישראל. ואתן, משפחות החטופים, אנחנו אמרנו את דעתנו לא פעם: אנחנו בעד עסקה שתביא אותם הביתה במהרה. אני גם אומר לכם דברים שאולי חבריי באופוזיציה לא יסכימו להם, אבל אני אומר לכם כמי שיושב בוועמ"ש מודיעין, ואנחנו מקבלים עדכונים: ראש הממשלה רוצה בכל מאודו ועושה הכול על מנת להחזיר את החטופים הביתה למשפחותיהם, כי משפחותיהם זו משפחתנו, זה אנחנו; הם המשפחה שלנו כולנו. כולנו משפחה אחת. האחריות היא עלינו. אנחנו חייבים לעשות הכול על מנת להביא אותם בריאים ושלמים, ומי שלא, מגיע לו להגיע לקבורת ישראל. בעזרת השם, נזכה במהרה לראות אותם שבים, וכבר השבוע נתבשר בבשורות טובות. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. השר אבי דיכטר מבקש למסור הודעה בשם הממשלה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאתייחס לגופו של החוק, הרשו לי להעיר הערה: עלה כאן בתחילת היום חבר הכנסת עופר כסיף וניבל את פיו על חיילי צה"ל באופן שאני אומר לכם, לא תשמעו את זה לא באל-ג'זירה ולא באל-מנאר ולא בשום כלי תקשורת אויב אחר. אנחנו מכירים את חבר הכנסת כסיף, עלה התאנה של המפלגות הערביות. לא אתפלא אם בתעודת הזהות שמו ייכתב (אומר בערבית ומתרגם:) ציפור ההפגזות – בכל פעם הוא יפגיז לנו את כוחותינו באיזושהי אמירה אחרת. האמן לי, אתה לא תשפיע על המלחמה, אתה לא תשפיע על ביטחון מדינת ישראל, אתה לא תבזה את חיילי צה"ל. אתה תבזה את עצמך, והכנסת הזו, קואליציה ואופוזיציה כאחד, יזכרו לך את הדברים האלה עד ליום שבו נעיף אותך מהכנסת. מקומך לא איתנו. אנחנו, בעזרת השם, נביא את המצביעים הנדרשים משני צידי הבית כדי להעיף את עוכר ישראל מכאן. ותרשה לי לומר לך בערבית: (אומר בערבית: שיגררו אותך הכלבים.) << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גמרת לטפל בבעיות בגבול הצפון? זו הבעיה שלכם, נכון? עופר כסיף הוא הבעיה, לא הממשלה הכושלת שלכם, ממשלת ההפקרה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לעצם העניין, הרשו לי לומר לכם, אדוני היושב-ראש, עלה כאן נושא, הצעת חוק שהיא הצעת חוק קלאסית, המיטיבה עם הציבור הישראלי כולו, ללא יוצא מן הכלל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לך פה למעלה משפחות חטופים. למשפחות החטופים יש לך משהו לומר? חצוף. עופר כסיף מעניין אותך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> מאחר שהדיון לא היה ענייני, בהצבעה ראינו שהאופוזיציה הצביעה נגד האזרחים, נגד הטבה לאזרחים, באופן הכי בוטה, הכי מביש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קשור. אבי, זה כי אין לכם רוב. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, אני מריח את היום הזה, לאן הוא מתקדם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צריך להריח. אופיר אמר לקפל את הבסטה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אז לכן אני כבר אומר לך, אדוני היושב-ראש, הממשלה מושכת את הצעת החוק הזו לפי סעיף 95. אני אומר לך, יושב-ראש הסיעה; אופיר, אני אומר לך, הצעות החוק שעומדות כאן על הפרק, להכיר בהטבות מס לאזרחים שיש להם קרן השתלמות בתקופה הזו בהוראת שעה לשנה הזו – להיטיב עם האזרחים כדי שיוכלו למשוך, מי שרוצה בכך, את קרן ההשתלמות שלו. והאופוזיציה תצביע נגד. אני אומר לך, תמשוך את זה, נגיע בשבוע הבא, ובעזרת השם נעביר את הכול רסבן ענם, בעל כורחם. תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לכו הביתה. הרסתם את המדינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> החלפת את שם המשרד באמצע המלחמה, 2 מיליון שקלים לשר הביטחון הגולמי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, לאחר שהממשלה משכה את הצעת החוק, אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין הצבעה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין פה הצבעה, הממשלה משכה את הצעת החוק. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ממשלה שהובילה לאיבוד הביטחון, ההרתעה והכבוד הלאומי << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: ממשלה שהובילה לאיבוד הביטחון, ההרתעה והכבוד הלאומי, של חברי הכנסת יאיר לפיד וזאב אלקין. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> התקנון ברור. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא הגיש לך בקשה להודעה אישית כי הוא התייחס אליו, אז צריך לתת לו את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני ביקשתי הודעה אישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר. לא אושר. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא לשיקול דעתו. מה זה צריך להיות? יש לו את הזכות להודעה אישית, כי הוא התייחס קודם אליו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה תסתום לי את הפה? מה זאת אומרת, מה זאת החוצפה הזאת? << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם אתם רוצים לדעת איך ממשלות מתפרקות וקואליציות נופלות, התשובה היא ככה, בדיוק ככה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, חבר הכנסת יאיר לפיד, חבר הכנסת יאיר לפיד. חבר הכנסת זאב אלקין – לא פה? זאב אלקין לא פה? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זאת אומרת? מה זאת החוצפה הזאת שאתה לא נותן לי לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שרן במקום אלקין. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לו הודעה אישית. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איזו חוצפה זאת. אתה עכשיו מחליט לסתום את הפה לחבר כנסת? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לו את הזכות להודעה אישית. עלה השר והשתלח בו באופן אישי פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא סותם את הפה. אני לא סותם את הפה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום כפי שהוא בלו"ז המופיע כאן. זה הכול. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, אתה מחליט באופן שרירותי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, הסתיים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> התקנון ברור. הוא ביקש הודעה אישית. תסבירי לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבנתי. הבנתי. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ממשיכים בסדר-היום, חברים. חברים, נא לתפוס מקומותיכם. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מסרב לתת לי? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לו הודעה אישית. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה הביזיון הזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אתם מפריעים כרגע להמשך סדר-היום. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בסדר, אבל יש לו הודעה אישית. סולומון, אבל יש לו הודעה אישית. עלה השר, השתלח בו, הוא הגיש לך בקשה – צריך לתת לו את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> במקום אלקין? בבקשה. חברת הכנסת שרן מרים השכל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא רק עניין תקנוני, אתה סותם את הפה לחבר כנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפני שאני מתחילה בדבריי לפנות למשפחות שיושבות כאן ביציע, שאהובי ליבן, הילדים שלהן, הבנות שלהן, האחים שלהן, האבות שלהן, הסבים והסבתות שלהן, נמצאים כבר עשרה חודשים בידיים של מפלצות, נמצאים תחת עינויים ועדיין הממשלה הזו לא מצאה את הדרך, בעשרה חודשים, להחזיר אותם הביתה. מדינה שלמה עומדת ומצדיעה לכן על הכוח, על הנחישות, על העוצמה, על הכוחות שאתם נותנים לנו, על ההתמדה ועל זה שאתם לא מוותרים. אתם מראים לנו את הדרך. אני רואה אתכם יום-יום פה בוועדות, בכיכרות, בראיונות. אין לי מושג מאיפה אתם שואבים את הכוחות האדירים האלה. אתם מודל ודוגמה והשראה לכולנו כאן. מי ייתן ונבחרי הציבור ילמדו ולא במעט מהכוחות, מהאהבה, מההתמדה שאתם מעניקים לכולם. תודה לכן. מי ייתן שישובו באופן מיידי, כמה שיותר מהר, הביתה, לחיק המשפחות האהובות שלהם. וכן, הדבר הזה בידיים שלכם, בידיים של הקואליציה. הנושא הזה קשור יד ביד בעניין הביטחוני; בעצם בעובדה שהממשלה הנוכחית פשוט איבדה את הביטחון ואת ההרתעה ובאמת את הכבוד הלאומי של מדינת ישראל. פעם אחר פעם אתם מחליטים החלטות שגויות, אתם יודעים שזה החלטות שגויות. אתם פה יושבים במליאה ומדברים על ההחלטות השגויות, אתם מגיעים לוועדות ואומרים מה צריך לעשות, ובסוף, זה מגיע לידיים שלכם – האם להצביע היום בעד החוק או נגד החוק, כדי לקדם את מה שאני חושב שנכון למדינת ישראל, לביטחון, לכבוד הלאומי. אני אומרת: הכבוד הלאומי שלנו קשור גם קשר ישיר לחטופים. אם אנחנו לא נשיב אותם הביתה, לא יהיה כבוד לאומי, לא יהיה ניצחון אמיתי. אתם עוד דיברתם בתחילת המערכה, כשהיה הסכם, ואמרתם: לא, רק כוח צבאי ישיב את כולם, את כולם, אנחנו הולכים על כולם. איפה הכוח הצבאי הזה היה שישה חודשים? מה עשיתם? אתם ידעתם שעצימות התמרון ירדה; אתם יודעים שמושכים כוחות; אתם יודעים שמוציאים כוחות צה"ל משכונות מסוימות. איפה אתם הייתם? איפה הייתם אתם, שדרשתם את הכוח הצבאי הזה? איפה הייתם? למה לא דרשתם את זה ואמרתם שלא תגיעו להצביע אלא אם כן יהיה שינוי מהותי? ידעתם שאתם פשוט גוזרים את דינם לשישה חודשים על כלום, על כלום; על הפסקת אש שקטה, שבסוף לא הצליחה להביא את אותם בני משפחה שנמצאים במרתפי העינויים של החמאס. אתם ידעתם את זה. זה עליכם. והינה, אם אתם ממשיכים לדבר על ביטחון, ואני יודעת שאתה מדבר פה, חבר הכנסת סולומון, בכל פעם שיש דיון, ועוד חברי כנסת נוספים כאן. יש לנו הרתעה בצפון? אנחנו יושבים כאן ובעצם המצאתם – אתם, אתם המצאתם ונתתם לזה לקרות – מונח חדש: הגנה התקפית. עכשיו, נכון, אני מג"בניקית, מודה, אוקיי, לא אשת צה"ל, לא קצינה. אתה מבין אולי קצת יותר ממני. מה זה המושג הגנה התקפית? מה זה? זה פשוט להפקיר תושבים לגורלם. זו המשמעות של זה. זה מה שהיה ב-7 באוקטובר בעוטף, וזה מה שקורה כבר עשרה חודשים בגליל. הגנה התקפית. זאת בדיחה רעה על חשבון מדינת ישראל, זה עולה לנו בחיי אדם. אין דבר כזה הגנה התקפית. או שאנחנו מגינים או שאנחנו תוקפים. יושבים כאן ומחכים לאיזו מתקפה איראנית או מתקפה של חיזבאללה, עם אפס מעשים – איפה אתם? איפה אתם? חיילים מאבדים את חייהם, שבויים נרצחים בשבי על ידי חמאס. איפה אתם, תתעוררו? אבל נראה שזה גם לא מעניין פה כל כך. כל אחד עסוק בעניינים שלו, בדברים שלו. ובינתיים אנחנו מאבדים את החטופים; אנחנו מאבדים את הגליל; אנחנו גם מאבדים את מה שקורה כאן בפנים, בתוך מדינת ישראל. אגב, 400 מטר מהעיר שלי כפר סבא מסתובבים חמושים, בסרטונים, מטול כרם, עם טילי כתף. מה המרחק? עולים איזו גבעה והתרחיש של 7 באוקטובר קורה בלב המדינה. אל תגידו אחר כך: לא ידענו, לא היו אזהרות, לא התכוננו. זה זמן ההכנה שלכם. איפה אתם? מה יותר חשוב? חבר הכנסת אייכלר היום בבוקר מקיים דיון על מעונות. כן, חשוב, יודעים מה? חשוב. אבל יותר חשוב כרגע הביטחון שלנו, יותר חשובים כרגע החטופים, יותר חשובות נשות המילואימניקים. אתם יודעים מה, מתלוננים חדשות לבקרים – הגזרה הזו, גזרת השמד הזו. למה אתם לא מטפלים במקור הבעיה? מקור הבעיה הוא חוק הגיוס, חוק גיוס שכולנו יכולים להסכים עליו, אפשר, אבל מנקודת מוצא שבה חברי כנסת חרדים אומרים: ייהרג ובל יעבור, אנחנו לא מתגייסים – אין פה דיון, אין פה חקיקה בהסכמה, וזה עולה לנו בחיי אדם. מה לעשות? אף אחד לא רוצה למשוך אותם מעולם התורה, אבל חסר כוח אדם. צה"ל אומר שחסר כוח אדם. אתם יודעים את זה. אנשים נהרגים בשביל זה – בגלל זה. חיילים מאבדים את חייהם כי אין לנו מספיק כוח אדם. אנשים שחוקים. ומה? אתם מדברים על המעונות, במקום לשבת מסביב לשולחן ולהגיע לפתרון מוסכם. הגיע הזמן שתתעוררו, כזו קואליציה רופסת, כושלת, חסרת אחריות, חסרת ניסיון, חסרת יכולת, הגרועה בהיסטוריה של מדינת ישראל. ומה? מפילים את האחריות על כולם, על כל העולם ואחותו, חוץ מכם. עכשיו אני אומרת לכם בכנות: אתם לא יודעים לנהל את האירוע, אין לכם את הכלים לנהל את האירוע, אתם לא יודעים איך לעשות את זה – פנו את המקום שלכם למישהו אחר, שיודע לעשות את זה. פנו אותו. קבלו החלטה, החלטה ערכית: או שתעמדו מאחורי המילים שלכם עם האצבע שלכם או שתפנו את הכיסא שלכם. ברברנים ואנשים שיודעים לדבר מפה ועד להודעה חדשה. תיכנסו לכל מונית במדינת ישראל, יש שם נהג שיודע להצביע יותר טוב מכם על כל הבעיות של מדינת ישראל, הוא גם יכול לדבר על כל הפתרונות. מה ההבדל בינינו לבין הציבור, שמכיר את הבעיות, שמדבר על הבעיות, שמדבר על הפתרונות? אנחנו מוכנים לשלם מחירים כדי לגרום לזה לקרות. אף אחד, אבל אף אחד, בקואליציה הכנועה, הרופסת, הכושלת הזו לא מסוגל לעשות את זה. אז אם אתה לא מסוגלים לקחת אחריות – אחריות אמיתית – ולשלם מחירים על מה שאתם מאמינים בו עם האצבע שלכם – להגיד שאתם לא מצביעים עד שאתם מבצעים את מה שאתם אומרים יום-יום כאן במליאה – לכו הביתה. לכו הביתה. יש טובים מכם שיכולים לדבר ולברבר את עצמם לדעת. עם ישראל צריך נבחרי ציבור שיודעים לעשות; שמוכנים לשלם מחירים. אם יש משהו שהוכחתם בעשרה חודשים הוא שזה לא אתם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר דודי אמסלם, משיב מטעם הממשלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, שים לב לשעון ברולקס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> כל הרולקסים נגמרו בקפלן. שמתי לב, הלכתי לחנות, לא מצאנו. אמרו: גמרנו. נגמרו. הקפלניסטים לקחו את כולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת, אתן לך דוגמה: אנחנו שמנו – אם כבר אתה מדבר, אז בוא אני אספר לך. שמנו דירקטור פרופסור – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר שלו לתעשייה אווירית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, לא לצעוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לקרקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אקרקר כמה שאני רוצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לקרקר. אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אקרקר על הראש שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שואלת אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, היא מזכירה לי תרנגול הודו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא עוד לא אמר כלום. הוא עוד לא התחיל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר לי שאני מקרקרת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא עוד לא התחיל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מקרקרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שואלת אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לקרקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר בכבוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אשתיק אותה. נו, תן לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר בכבוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר לי שאני מקרקרת, זה נראה לך הגיוני? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מדבר בכבוד למי שמכבד את המקום ומדבר בכבוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש מכולם לדבר בכבוד. זאת גם הדוגמה שלנו לכלל אזרחי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה נראה לך הגיוני? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לאנשים שקמים בבוקר ורק מבזים את הכנסת. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – כמה רעל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? אתה מבזה. אתה מבזה את הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את מבזה את המעמד של חבר הכנסת. לא משנה, לא נקרקר עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה וחרפה, אתה. אתה בושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו בזכות דיבור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "אנחנו"? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני ועצמי. איך אני? איפה אתה? ידעתי. אני ועצמי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני ועצמי. כן, נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם כבר שאלת, כבוד הרב הרפורמי, אז שמנו את פרופ' פיקרסקי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך מינית פרופסור אשכנזי? בשביל זה עשית מעבר של הדירקטורים? מה הקשר שלו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פרופ' פיקרסקי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, הרופא של ביבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – זה אחד האנשים הבכירים במדינת ישראל, גם בניהול, בית"רי מבטן ומלידה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר שלו לתעשייה בכלל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בית"רי מבטן ומלידה. דרך אגב, בואו תראו כמה צפונבונים יושבים שם שאין להם ניסיון, אפילו לא של חצי שנה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מה כאב להם? שמצאנו פרופסור בית"רי. הרג אותם. הרג אותם. בן אדם משכמו ומעלה. אני פתאום פותח עיתונים, ואני נדהם. גם אותו. הגם אתה, ברוטוס? גם הוא לא מתאים להם. כל מי שאני אשים, לא מתאים להם, רבותיי. אם אני אציע את אהרן ברק, הם יהרגו אותו באותו רגע, אני אומר לכם. אתם מבינים? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה יודע שעכשיו יש עוד פעם ניסיון פריצה לבסיס צה"ל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אהרן ברק. אתם מודעים לזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – דירקטור ברפאל – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פוצצו את ועדת הכספים בגלל שהחרדים – – – בסיס תימן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הייתי שם את הרב הרפורמי, לא הייתה שאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מציע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שר במדינת ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק אומר, בוודאי לא היו אומרים שום דבר, בגלל שאצלכם הכול מותר, הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם פורצים לבסיסי צה"ל. הפכתם להיות צוות פריצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו שמים אנשים הכי טובים במדינת ישראל, אבל אצלכם ישר אתה רואה בעיתון הארץ – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי נכנס עם נשק, ההוא – – – בשער. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מעריב, מכפישים את הבן אדם. למה לא, אם אפשר. אתם חיים על זה, דרך אגב, אתם מתפרנסים מזה מבוקר עד לילה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מרצה בנושא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו, רבותיי, אני שומע – בכלל בהצעה לסדר-היום שלכם הנושא הוא: הממשלה שהובילה לאיבוד הביטחון וההרתעה הלאומית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וואו, איזה שגיאה טוטלית. מה זה קשור למדינת ישראל? אובדן ביטחון – מה הקשר? מי חשב על זה? זה הזוי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיבו, רבותיי. האמת היא שמעולם – אני אמרתי את זה – בשעת מלחמה מעולם לא הייתה אופוזיציה שפלה כמוכם, חסרת אחריות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אף פעם. אף פעם, דרך אגב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תסתכל במראה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם ממש ליצנים, אחד-אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל על עצמך במראה מדי פעם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין יום שאתם לא מצייצים נגד הממשלה – דרך אגב, נגד כל פעולה שאנחנו עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל פעולה מושחתת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מזכיר לי את הבדיחה: אם באנו עם כובע, אמרתם: למה בלי כובע; אם באנו בלי כובע, אמרתם: למה עם כובע. צה"ל – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, דבר אחד טוב תראה לי שעשיתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך, בן ברק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך ואטורי אמר? הוא לא יגיד דבר אחד טוב, כי זה יאפיל על כל השאר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, בן ברק, אני אגיד לך. דבר אחד טוב – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל למעלה, תסתכל מה זה איבוד ביטחון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל למעלה, תבין מה זה איבוד ביטחון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון, בוא תשב פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל, תסתכל עליהם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון, בוא תשב. בן ברק, הדבר הכי טוב שעשינו – א. אחד שבאמת לא עשינו – בעצם במימד החמישי לא התעסקנו. את זה אני מספר לך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אה, המימד החמישי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה עם הצהרת ההון שלך? מה עם הצהרת ההון שלך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הפרשייה הזאת עוד תוביל אותך למחוזות שלא חלמת. אתה חושב שאנחנו נשלח את רשות התחרות, שבודקת, כן, אם עשו תיאום בין הקפה לתה, לחקור את הפרשה הכי חמורה שהייתה במדינת ישראל, כולל שוחד, כולל פגיעה בביטחון מדינת ישראל? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> המימד החמישי. המימד החמישי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תדאג, אנחנו עוד נגיע, ואתה תראה לאן אתה עצמך תגיע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא דואג. אני לא דואג, אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה כל היום דואג. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תכניס אותי לכלא – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה אתה לא דואג. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – ואת היועמ"שית לכלא ואת שופטי בבית המשפט העליון לכלא. את כולם תכניס לכלא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאתה יודע שישמרו עליך אתה לא דואג. אני אגיד לך למה אתה לא דואג. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – כלא, אתה ביזיון. אתה ביזיון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה לא דואג, אני אגיד לך למה אתה לא דואג. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמענו אותך. שמענו, שמענו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מקומך – – – אתה לא מבין את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך למה אתה לא דואג. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הפנים שלך זה הפנים של הממשלה. תסתכלו עליו, תראו את הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, אני אסביר לך. אז אני אסביר לך למה אתה לא דואג – בגלל שיש לך את מיארה שתגן עליך, ויש לך את איסמן שיגן עליך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אותו אחד שהגישו נגדו הטרדות מיניות, היום הוא בעצם פרקליט המדינה. תבין, זה הפרצוף שלכם, ככה אתם נראים בדיוק. זה בדיוק האנשים שאתם ממנים כדי לשמור עליכם. עכשיו, בוא אני אגיד לך מה מפריע לי. עם ישראל עוד מעט שנה נמצא במלחמה קיומית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אכפת לי מה מפריע לך. מי אתה בכלל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עם ישראל עוד מעט שנה במלחמה קיומית – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין גדול, כנראה יודע הכול, כמובן. כמובן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עם ישראל כבר שנה במלחמה קיומית – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אמרתי, צה"ל נלחם בעצימות גבוהה מאוד, דרך אגב, בשתי חזיתות. ואתם – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא אתה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא שמנו לב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – יודע בדיוק איך נלחמים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואתם כל שבוע, כמעט כל יום, מכפישים את צה"ל, את הממשלה, את שר הביטחון – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. את צה"ל לא. אתם מכפישים את צה"ל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – את כולם. אתם עובדים כל היום רק בהכפשות ודמורליזציה. אתם פוגעים. אתם חושבים, אתם עכשיו מיעוט כזה קטן, כזה קטן. עד היום, דרך אגב, אתם מפגינים – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הייתה ועדת חוץ וביטחון, ועדה חסויה, של שר הביטחון, אנשים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – סוגרים רחובות, מפירים סדר, מפעילים בריונות, עד היום, כל יום. אתם מתפרנסים מזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מתפרנסים ממה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מתפרנסים משנאה. אתם כל היום, דרך אגב, מתפרנסים משנאה. אתה יודע, כתבתי: למה שנאת חינם? << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> אנחנו? אתה שומע את עצמך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנאם חינם. בסוף אמרתי, באמת, הם לא שונאים שנאת חינם, הם מקבלים תשלום. שום דבר לא בחינם. אני אומר לכם, שום דבר לא בחינם. הכול פה ממומן במאות מיליוני דולרים כדי לפגוע בעם ישראל, שנמצא, דרך אגב, בנקודה הכי רגישה שלו, ואנחנו נמצאים במצב כמעט הכי קשה, אם לא הכי קשה, מאז קום המדינה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגללכם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו אשמים בכול, בסדר? מר קריב, אנחנו אשמים בכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא בכול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, אני מתבייש בכם, פשוט, אני מתבייש באופוזיציה ואני בז לכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – תהיה רגוע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. מה נעשה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תחושה הדדית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי מבקשת הודעה אישית מהצד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. חכי, לא מהצד. חכי. אחרי ההצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי ההצבעה? אז רגע, אנחנו מבקשים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה אישית אחרי ההצבעה. בסדר גמור. מה אתם רוצים? חבר הכנסת יאיר לפיד וזאב אלקין. מה אתם רוצים שיהיה עם ההצעה? מה אתם רוצים עם ההצעה? למליאה, לוועדה או מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו מעבירים. הצבעה שמית לטובת העברה לוועדת חוץ וביטחון. זו תהיה הצבעה שמית. בבקשה, סגנית מזכיר הכנסת, הקריאי את שמות הנוכחים. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה בועז ביסמוט – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו משתתף בהצבעה אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו משתתף בהצבעה אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו משתתף בהצבעה לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הקריאי שוב את שמות חברי הכנסת שלא השתתפו עד כה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו משתתף בהצבעה גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע? אין. אם כן ההצבעה תמה. אם כן, תוצאות ההצבעה: בעד – 36, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום עברה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי, מהצד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. זאת הודעה אישית, חמש דקות, אדוני היושב-ראש. אני אדבר קצר. זה שעולה לכאן שר מהממשלה הרקובה הזאת ואומר לי: את מקרקרת, מקרקרת, מקרקרת – כבר התרגלתי. הוא לא מזיז לי. הוא יכול לבוא בערב תשעה באב ולהוציא פוסט על אהבת חינם וכל הג'אז הזה, ויום אחרי זה להגיד ליועמ"שית שהיא מתעסקת עם השיער – אני לא בוכה, יש לי דלקת בעין, להירגע. הוא האחרון שאני אבכה ממנו – הוא יכול להגיד ליועמ"שית: תתעסקי עם השיער שלך, הערות מיזוגיניות, שוביניסטיות. הוא לא מזיז לי, אני מעיפה אותו ממני כמו אבק. אני מצטערת שאתם צריכים לשמוע את זה, אבל אין לי ברירה, אני אגן על הכבוד של הכנסת הזאת. הוא יכול לעלות פה עשר פעמים, אבל בסוף בשורה התחתונה הוא מינה אתמול את פרופ' פיקרסקי, אוקיי, whatever, הרופא של נתניהו, לדירקטור בתעשייה האווירית. כל מה שהוא נלחם עליו באמת, חדל האישים הזה, הבושה למזרחים – הרי לזימי, על מה הוא נלחם? הוא רוצה להגדיל את הדירקטורים מהפריפריה, מזרחים, בשביל זה הוא רוצה את רשות החברות. שקרן. שקרן. נוכל. נוכל. את מי הוא מינה? תבינו כמה שהוא משרת, משרת מזרחי של נתניהו. אני אומרת לכם ושורף לי בנשמה. בשביל זה ביקשת את רשות הדירקטורים? בשביל זה הרמת את דגל המזרחים, הפריפריה? בשביל זה, בשביל למנות את הרופא של נתניהו? איזה משרת אתה. איזה עלוב. אתה, אמסלם, איפה שאתה לא נמצא אתה בושה, קודם כול לכנסת, לממשלה הזאת, למזרחים. את כל הערכים שלך מכרת, בשביל מה? להיות מה שאמרתי, משרת של נתניהו. למנות את פרופ' פיקרסקי, האליטה הזה; באמת אני לא מכירה אותו אבל לפי מה שראיתי שום תקרת זכוכית גדולה הוא לא פרץ, הוא לא הגיע משום פריפריה. הוא מינה אותו שיהיה בדירקטוריון. אגב, הוא אפילו לא עבר את נבחרת הדירקטורים. זה הבן אדם. שימשיך להגיד לי שאני מקרקרת. אני אמרתי להם, אני לא סופרת אותו. הבעיה הכי גדולה עם אמסלם היא שהוא מכר כל הערכים שלו בשביל להיות משרת של נתניהו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור להצעה הבאה לסדר-היום: היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה, של חברי הכנסת משה טור פז, בנימין גנץ, יבגני סובה, ווליד טאהא, עאידה תומא סלימאן וגלעד קריב. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביקשנו את הדיון הדחוף הזה כאן, במליאה, על היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה. אני מבקש בפתח הדברים, השר קיש – רק, אדוני היושב-ראש, זה עשר דקות. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, שלוש דקות. זה שלוש דקות או עשר דקות, ראדה? שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשר דקות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשר, ידעתי. אדוני היושב-ראש, שוב, חבריי חברי הכנסת, היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה. אני אתחיל ואעיר: יש מיזם שהקים חברי חבר הכנסת ירון לוי בבת ים. אני חושב שראוי שכל חברי הכנסת יכירו אותו, גם אתה, השר קיש. זה פרויקט שנקרא "תיק לכל תלמיד" – היום הוא פרויקט ארצי, שבו מחלקים לתלמידים ילקוטים לקראת פתיחת שנת הלימודים. הוא מתקיים בכל רחבי הארץ, גם היום, אוספים ונותנים לתלמידים שאין להם. אבל אם מדברים על ילקוטים, השר קיש, אני רוצה להקדיש לך שיר פופולרי אחר, שיר שאהוב על הילדים היום: "כל אחת סוחבת איתה תיק קטן", תיק קטן, "מספיק לה, גם אם זה תיק קטן". כל מה שממשלת ישראל, כל מה שמשרד החינוך נותן היום לתלמיד – מספיק לו תיק קטן. הוא צריך ילקוט? לא צריך ילקוט. למה? כי קיצצתם הכול. לא נשאר שום דבר לילדי ישראל. כל ילד וילדה צריכים ילקוט גדול שייכנסו אליו כל הצרכים שלהם, הערכים, המקצועות שאנחנו רוצים שהם ילמדו. אבל אתם, מה שממשלת ישראל נתתם, זה תיק קטן. תיק קטן. למה תיק קטן, כי מה קיצצתם? טוב, יש בתי ספר בצפון, הם נודדים כבר עשרה חודשים בלי בית. 1 בספטמבר מגיע, והם עדיין יהיו בלי בית. אתה היום אמרת, השר קיש, שאין ברירה אלא מלחמה בחיזבאללה. אני לא יודע מה מתכננת ממשלת ישראל, אבל ב-1 בספטמבר ילדי הצפון לא יהיו בבית. אליהם יצטרפו ילדי עוטף עזה. גם הם נדדו מהבית שלהם, חלקם מחולקים בין שני בתי ספר – פיצלו להם את בית הספר, קרובים ורחוקים. אחרים שביקרתי – עושים מאמץ, זה נכון – הם עדיין בלי בית ספר. אה, יש כסף: 525 מיליון שקלים, שיועדו למשא ומתן עם ארגון המורים, השר קיש, לקחתם לטובת דברים אחרים. אז ארגון המורים, המורים התיכוניים, עכשיו גם אם יש איתם משא-ומתן, אין כסף בקופה, כי אתה וסמוטריץ' לקחתם אותו לדברים אחרים. בוא רק נזכור שבדירוג האשראי של ישראל, שנפל עוד פעם אתמול – כן, והוא נפל, גפני, אם אתה לא יודע – איבדנו השנה בין 4 ל-5 מיליארד שקלים. זו המשמעות של נפילת דירוג האשראי. מי ישלם על זה? תלמידי ישראל, חינוך, רווחה ובריאות. דרך אגב, בשנה הבאה זה 6 עד 8 מיליארד שקלים. אז זה כסף שאין עכשיו בקופה. ממה זה ירד? בניית כיתות לימוד, צהרונים וקייטנות קיץ, כסף למורים ברפורמת גפ"ן, מעונות היום, שאין בהם כוח אדם, המשכורות לארגון המורים, שהבטחתם ולא קיימתם. החינוך המיוחד במשבר; נתתי לך ח"ח נדיר על הקמת ועדת שפירא, אבל מה מצב החינוך המיוחד? אין כסף בקופה לטפל גם בהם. אז ילדי ישראל לא צריכים ילקוט, מה שירון לוי דאג להם, מספיק להם תיק קטן שקיש נותן להם, תיק קטן קטן קטן. אה, רגע, רגע, בעצם הגיעה הודעה. נאור שירי, הודעה רשמית: יש כסף בקופה, יש 1.2 מיליארד שקלים שקיש שומר. אה, זה לא שלך, זה של חיים ביטון, שר חצי החינוך החרדי. אצלו יש 1.2 מיליארד שקלים בשביל הרשתות החרדיות, כי זה בסדר, ניתן להם אופק חדש – ולהם יש כסף. עזוב את זה שהם לא ילמדו מילה ליבה, עזוב את זה שלא קבעת תקנות אמיתיות, עוד שנייה נדבר גם על זה. המצאת תקנות פיקטיביות שמשרד המשפטים ומשרד האוצר אומרים לך שהן כלום ושום דבר, המצאת סכסוך עם חיים ביטון ­– אה, כן, חיים ביטון לא מסכים עם התקנות שלי – וחשבת שנאכל את זה. אז קיש, אנחנו לא אוכלים את זה. בוא נזכור שבנוסף ל-1.2 מיליארד שקלים ששמת – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> מה אתה לא אוכל? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אוכל את התקנות הפיקטיביות שקבעת ואת המריבה הפיקטיבית שלך עם חיים ביטון. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, לא על כל האנשים כל הזמן, קיש. מה עוד? יש עוד מאות מיליוני שקלים במשרדים הקטנים שהחלטתם לא לקצץ. אולי עכשיו אתם רבים עם עוצמה יהודית – תיקחו להם קצת כסף שנתתם להם, להם ולסטרוק. מה עוד? יש מלא בעיות של פתיחת שנה, הרי עליהן אנחנו אולי נדבר, אולי לא נדבר. מענים רגשיים – יש תור עצום של ילדים שצריכים טיפול, ילדי מפונים, משפחות שכולות, ילדי חטופים; אבל, הי, יש מלא כסף בקופה, רק אין מי שיטפל בהם, נכון? פערים לימודיים גדלים והולכים – איזה יופי, עלינו במבחני פיז"ה, שאפו, רק מה הבעיה? זה לא כולל חרדים, שרובם לא נבחנים, זה לא כולל את מזרח ירושלים, שזה עוד 5% מילדי ישראל, וגם במבחנים הבין-לאומיים האחרונים הפער בין ילדי ישראל הולך ועולה, בדגש על יהודים וערבים, מרכז ופריפריה. איזה יופי, משרד החינוך. בואו נדבר על ילדי הפנימייה. ילדי הפנימייה בישראל, כ-8,000 ילדים, הם הילדים הנצרכים ביותר. אבל השר קיש, יש כרגע 13 ילדים בעפולה, עוד שישה בבאר שבע ועוד עשרות ילדי פנימייה שלא משובצים בשום מקום. אתם יודעים למה הם לא משובצים? אני אסביר לכם. החוק היום, אדוני היושב-ראש, מחייב מחלקת חינוך לשבץ ילד שגר ברשות. מה עם ילד פנימייה? באופן אבסורדי, דווקא ילדי הפנימייה, לא חייבים לשבץ אותם. הילדים הכי קשים, הילדים הכי – שנעקרו מהבית שלהם – אותם לא חייבים להם לשבץ. מה עשיתי? הגשתי הצעת חוק בעניין. היא עברה פה בטרומית בהסכמת קואליציה ואופוזיציה, אבל אייכלר תוקע את החוק הזה בוועדת העבודה והרווחה. למה הוא תוקע את זה? למה הוא לא מעביר את זה הלאה? הרי הילדים מחכים לפתיחת שנה. יש תשובה, חברים – כי אתם נלחמים ברשתות החרדיות, אתם עושים איתנו דין, אתם בודקים מה קורה בתקנות של קיש, ולכן – אנחנו לא נקדם את החוק שלך. אתם מבינים? חוק בישראל. חבר הכנסת דוידסון, חוק בישראל שדואג לילדי הרווחה לא מקודם על ידי יו"ר ועדת העבודה והרווחה בגלל נקמנות פוליטית. והילדים של הפנימיות בבאר שבע, בעפולה – נדמה לי שאפילו יו"ר הקואליציה מגיע מעפולה, אבל לא, זה לא מקודם כי זה לא חשוב עכשיו. העיקר ששומרים בצד 1.2 מיליארד שקלים להסכם אופק חדש, בתקנות פיקטיביות, נהדר. אז לילדי הפנימיות אנחנו לא דואגים. מה קורה עם עשרות אלפי ילדים מפונים? חלקם ילמדו גם עכשיו במשמרת שנייה. לא מספיק עשרה חודשים, מיקי לוי, בואו ניתן להם עוד עשרה חודשים, כי זה לא דחוף. בואו נדבר על נשירה סמויה. אנחנו אפילו לא יודעים מה היקף הנשירה הסמויה מתחילת המלחמה, כי אתם יודעים מה? למה צריך בעצם? לילדי התיכונים שאיבדו עשרות ימים לא הוחזר יום לימודים אחד בתשפ"ד. זה בסדר, הם יסחבו את הפערים האלה הלאה. בואו נדבר על המחסור במורים. אתם יודעים שהיום, בשביל מדינת ישראל, עו"ד גוטליב, אם את רוצה להיות מורה, את צריכה שני דברים מאוד חשובים: דופק ותעודת זהות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עובדות, מה לעשות? דופק ותעודת זהות. אני מדבר עם מנהלי בתי ספר. הם אומרים לי: קינלי, אנחנו מחפשים מורים בנרות. אין מורים במערכת החינוך. מטפלות במעונות היום אין לנו. אבל חוזים אישיים, לתת לארגון המורים – אנחנו לא ניתן. כי יש לנו מלא מורים, זה בסדר. יש עוד כמה אנשים עם דופק ונשימה. אין מורים במדינת ישראל. כל רעיון יתקבל בברכה. דופק ונשימה אלה הקריטריונים היחידים, חברים. החינוך המיוחד – אמרתי, פרגנתי פעם אחת לקיש על ועדת שפירא. אבל הוא לא הולך לשום מקום; מחסור באנשי צוות – איך אפשר לתת חינוך מיוחד אם אין צוות? מחסור בהסעות; נטישה. חברים יקרים, גם החינוך המיוחד שוקע. הגיל הרך – העברנו אותו לפני שנתיים למשרד החינוך, אבל אין עם מי לעבוד. אין עם מי לעבוד בגיל הרך, אין מטפלות למערכת החינוך. מורי היל"ה – הבטיחו להם הסכם, רק לא הבטיחו לקיים. כאן אפילו יש כסף. האוצר אומר: יש כסף. לא, אבל משרד החינוך אומר: אני לא יכול להעביר את זה רטרואקטיבית. למרות ששריינו כסף מתחילת שנת תשפ"ד. הכי כואב לי, אבל באמת הכי כואב לי, זה על ההשתלמויות לאנשי המילואים. אתה יודע, השר קיש, שהבטחתם, רק שלא הבטחתם לקיים. מורה שיצא למילואים, שרן השכל, מורה במילואים – במערכת החינוך מותר להיעדר 40% מההשתלמות שמקדמת אותך בדרגה. למורה במילואים הוסיפו עוד 5%. אומר לי מורה במילואים: אבל אני תשעה חודשים במילואים. אני לא יכול לעשות השתלמות. לא מאשרים לו במשרד החינוך יותר מ-45%. אז המורה הזה הפסיד השנה גמול השתלמות בנוסף לכל מה שהוא הפסיד. יואב קיש, מגיע למדינת ישראל משרד חינוך רציני, שר אחד רציני – לא חצי שר – טיפול רציני, תקציב רציני, ולא חרטטת. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח. במקומו חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, משפחות החטופים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על שקט במליאה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו רואים את התמונות, אנחנו חשים אתכם. בדרך לכאן, ממפלסים, 1.3 ק"מ מבית חאנון, ביליתי את הדרך עם הגר ברודץ' מכפר עזה. שעה ויותר של שיחה נוקבת, מהפכת בטן, על שהות של 51 ימים, ולא 313 ימים, 314 ימים, כמו שקורה אצל 115 ישראלים וישראליות. כמה עסקנו, כמה חשבנו לפני אוקטובר על ארבעת הישראלים, שגם הם שם. 1 בספטמבר 2023, לפני כמעט שנה, היה עבורי יום חג. יום חג משפחתי, יום חג קהילתי – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, זה מפריע. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יום של הצלחה. הצלחת מהלך של מדינת ישראל, של מנהיגות עוטף עזה, ואני בחלקם, של הקיבוץ שלי, של העיר שדרות. בתינו המו מתינוקות, וביניהם גם המשפחה שלי – הבן שלי בא מכפר סבא עם אשתו ושני הילדים. הנכד נווה עלה לכיתה א'. הוא הגיע עם האוטובוס הצהוב ונכנס בשערי בית הספר. אביו וסבו, אני, ליווינו אותו באהבה ובשמחה ובהתרגשות. עד היום שלט הברכה לילדי כיתה א' מתנוסס בתחנת ההסעה במפלסים. אז חשבתי לעצמי שבדיוק לפני 30 שנה, ב-1993, הבן שלי נטע, אבא של נווה, נכנס בשערי בית הספר, ירד מהאוטובוס הצהוב. זה היה בעיצומו של משבר דרמטי – דמוגרפי, כלכלי – בקיבוץ. הצלחנו להתעשת, הצלחנו לייצר מצב שהאזור כולו עבר פיתוח, עבר התעצמות. ואז חזרתי עוד 30 שנה אחורה, אדוני היושב-ראש – ב-1 בספטמבר 1963 נכנסתי בשערי אותו בית ספר. ירדתי מהאוטובוס הצהוב, אחד מהמחזורים הראשונים שנכנסו לבית ספר אזורי. הינה חלק מהמהפך ההיסטורי, מהות הציונות, בא לידי ביטוי לפני שנה, ב-1 בספטמבר. אב-סבי קבור באירופה, סבא שלי קבור בדרום אמריקה, ואבי, עליו השלום, מורי ורבי, קבור במפלסים. ואני, קצת במקבריות, אומר שתמצית הציונות היא ליצור מצב שאב ובנו ונכדו ונינו ייקברו – עד 120, כשיגיע זמנם – באותו בית עלמין, באותה מדינה. חשבנו, רצינו, וכעבור 37 ימים אירעה הטרגדיה. עקורים, מפונים, מתפנים, לא רק הם נמצאים בין אלו שב-1 בספטמבר ימצאו את עצמם שלא במקומם, שלא ביישובם – גם בתי ספר שקלטו, רשויות שקלטו, אגב, בסיוע חשוב מאוד של משרד החינוך ושל מחוז צפון. לקחנו כדוגמה את ראש פינה. אנשי ראש פינה פתחו את שעריהם למפונים מהצפון הקדמי יותר. גם הם לומדים פחות, גם הם נמצאים במציאות בלתי אפשרית. עכשיו אני רוצה לעבור לסיבת הסיבות שבגללה אנחנו עדיין נמצאים בצפון בסיטואציה שאפילו לא מתקרבת למציאות שמנסה לשקם את עצמה גם בתחום החינוך בדרום. תראו, עשינו דבר נכון – אנחנו מדינת ישראל, ממשלת ישראל. גנץ ואיזנקוט הצטרפו באוקטובר, כעבור כמה ימים, והחליטו להתרכז בדרום, למרות הגירוי הגדול לתקוף בלבנון, כדי לבצע מהלך, מהלומה משמעותית שבין היתר תאפשר ב-1 בספטמבר 2024 להתיימר לחזור אל בתי הספר באשכול, ליד מגן, בשער הנגב או בשדות נגב, במרחק של קילומטרים ספורים מהגדר, ליד מרדכי, כנ"ל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעצור את השעון, אסור לדבר עד שהשר יחזור – – – כמה דקות, כשהשר יחזור. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את זה אנחנו מצליחים לעשות – זה לא קל – עם חששות, עם פחדים, עם תסכול, עם זעם, ובכל זאת בדרום מצליחים. לו לא התרכזנו בדרום, לא יכולנו להחזיר את התושבים קמעה-קמעה, עם כל המועקה שבלב. אבל רע מאוד, רע מאוד, חברים וחברות, שלא קיבלנו את הדרישה שבאה מאנשינו בתוך קבינט המלחמה כבר בפברואר, בוודאי במרץ בואכה האביב, לסיים את המתווה, לקבל את מתווה – אנחנו קוראים לו מתווה החטופים, אבל יש בו כמובן מחירים מאוד קשים, ובהם הפסקת הלחימה. הפסקת הלחימה היא לא רק לצורכי השבת יקירינו, אלא בין השאר כדי להחזיר רגיעה, גם אם לא כל המשימות של חיסול החמאס מתבצעות בחודשים האלה. זה יאפשר חזרה לדרום, וזה בעיקר היה מאפשר – וזה בעיקר מה שצריך לעשות עכשיו – להתרכז בצפון. לנוח רגע, לרכז משאבים, להתחמש, לקבל את הסיוע, את האצטלה הבין-לאומית, להתרכז בהסטת החיזבאללה; להחזיר אותו מצפון וממערב לליטני. זה יכול להיות, ייתכן, בהסדרה, אבל אם לא, זה צריך להיות בכוח. כדי לרכז את הכוח, אנחנו צריכים להכיר במגבלות כוחנו. אי-אפשר לבצע את כל המשימות בבת אחת, בוודאי לא להפקיר בכך את המשימה החשובה של החזרת החטופים. כבר בפסח ביקשנו לסמן את 1 בספטמבר כיעד. זה לא היה כדי לסמן משאלת לב, אלא זה כדי לומר: אנחנו מקדמים את מתווה השבת החטופים ועצירת הלחימה והרגעת הדרום, ומייצרים את המפתח, שייתכן – אינשאללה, הלוואי, בעזרת השם – שהיינו יכולים לבצע את הרחקת החיזבאללה כבר בחודשים האחרונים. הפסדנו את הימים הללו. הפסדנו שנה. אנחנו, אדוני היושב-ראש, מדשדשים בדרום. אנחנו מייאשים, אבוי לנו, את משפחות החטופים. אנחנו מפריעים לחזרת התושבים לדרום. אנחנו מתסכלים את תושבי הצפון. אנחנו מונעים פריצת דרך לנורמליזציה אזורית. בזבזת, ממשלת ישראל, את השנה הזו. אתם בדרך לבזבוז שנה נוספת, ובכך לפרק את מערכות הקהילה, את מערכות החינוך, הרווחה, ההשכלה והתרבות בצפון. מה שנעשה בדרום היה צריך להיות כבר בעיצומו בצפון, וזה לא קורה. אי-פתיחת שנת הלימודים בצפון כסדרה היא כישלון אדיר של הממשלה, שנובע מכשל אסטרטגי של ראש הממשלה, שהוביל לכך ביודעין ומוביל לכך ביודעין, ביודעו שעצירת הלחימה והשבת החטופים תגזור את פירוק ממשלתו. אני מציע לראש הממשלה להתמקד בטובת העם, הלאום, ולא בטובת קיום הממשלה. תחושת הביטחון ושיקום האמון יתחילו עם קבלת ההחלטות הנכונות. אני מבקש לסמן את אחרי החגים, את התקופה של החודשים הקרובים ממש, כמועד שבו אנחנו מחזירים את התושבים. אנחנו מעירים אותך, אדוני ראש הממשלה; אנחנו מושכים בדש מעילך ומבקשים, דורשים ממך, להסיט את תשומת הלב והמשאבים לצפון. אנחנו חושבים שהממשלה שתתנכר לכך מועלת בתפקידה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי עשר דקות, אז עד ששר החינוך יחזור לאולם – יש שר, לא בגלל זה – כשהוא יחזור לאולם אני מניח שהוא ישמע, אז אתייחס גם לנושא החינוך. אבל אני דווקא רוצה להתחיל מהנושאים הכלליים, קצת לדבר וקצת להתייחס למה ששמעתי עד כה, כי אנחנו בכל זאת בדיון מיוחד כאן בכנסת. נהוג להגיד: בואו נעשה תמונת מצב, עדכון מצב. עדכון מצב אחרי עשרה חודשים לא יפתיע אף אחד מאיתנו. הצפון בוער. אנחנו כבר שבועיים נמצאים בכוננות שיא, ולא יודעים מתי הכוננות הזאת בכלל תסתיים; או שאנחנו נלך להסדרה או שאנחנו נלך לסבב נוסף מול לבנון, מול איראן. אף אחד כבר לא יודע. אבל הכוננות נמשכת. הכוננות – זה לא רק כוחות הביטחון; הכוננות היא אזרחים, ילדים, מערכת החינוך, בתי ספר, מפעלים, תעשייה, תיירות. בקיצור, שני מיליון אזרחים בצפון ואזרחים גם במרכז, גם בדרום נמצאים בכוננות שבועיים וחצי. הממשלה מספרת לנו שהכול בסדר: הכול רץ, הכול בסדר, אל תתייחסו לשום דבר, אנחנו בשליטה. לא, אתם לא בשליטה, הממשלה. ממש לא. זאת לא שליטה ולא נעליים. מה קורה בדרום? חבר הכנסת שוסטר דיבר על כפר עזה. ביום ראשון היינו בכפר עזה, כל סיעת ישראל ביתנו; ביקרנו שם. ראשי מועצה לא מחכים לממשלה. הם מתכננים לבד את פתיחת שנת הלימודים. הם מתכננים לבד את הגברת הביטחון. הם מתכננים לבד את כל נושא כיתות הכוננות. אין להם אפילו טיפת ביטחון מהממשלה הנוכחית. עובדה. בכל התחומים. שר הביטחון לא מדבר עם ראש הממשלה. אגב, אני לא צריך להיות ניזון מהשמועות, אני נמצא בוועדת החוץ והביטחון יחד עם חברתי חברת הכנסת שרון ניר. אני יודע בדיוק מה היה שם באותה הישיבה, ואני יודע בדיוק למה הם לא מדברים האחד עם השני. רציתי לשאול את שר החינוך, ואם הוא יחזור אני אשאל אותו: שר החינוך יכול לא לדבר עם שר האוצר? אם הוא מתכנן את מערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, רק תארו לעצמכם שהוא לא מדבר עם שר האוצר. זה מה שקורה בביטחון כאשר ראש הממשלה לא מדבר עם שר הביטחון, רוצה לפטר אותו, ומתכנן מהלכים מול חיזבאללה, מול איראן, מול חמאס. אני לא חושב שקפקא יכול היה להמציא דבר יותר אבסורדי ביצירות שלו. כאשר אנחנו מדברים על הכישלון הטוטלי של הממשלה, אנחנו מדברים על שלושה תחומים עיקריים. אז בתחום הביטחון כבר נגענו: בעשרה חודשים האחרונים ממשלת ישראל לא השיגה אף מטרה אחת מאלו שהציבה לעצמה בתחילת המלחמה. יש פה נציגים של המשפחות – קודם כול, אני מברך אתכם בכנסת. אנחנו נפגשים איתכם על בסיס יומי כמעט. ואמרנו – אני אשמיע את עמדתנו, עמדת ישראל ביתנו: כל עסקה שתובא לשולחן הממשלה על ידי צוות משא ומתן, נתמוך בה. אנחנו גם פחות רוצים לדבר על זה באולפנים. אמרנו: זאת האחריות. יש כאלה שתקפו אותנו, אמרו: אתם לא אחראים. לא, זאת האחריות: לתת לצוות משא ומתן בראשותם של ניצן אלון, ראש המוסד וראש השב"כ להביא את העסקה הטובה ביותר, ואנחנו נתמוך בעסקה הזאת בלי הסתייגות. פשוט בלי הסתייגות. אנחנו מדברים על נושא דיני נפשות, זה נושא סופר רגיש. החזרת החטופים היא אחת המטרות של המלחמה בעזה, ואין חולק על זה. אבל אתם לא משיגים את המטרות: לא הכרעת חמאס, לא החזרת החטופים ולא החזרת הביטחון לתושבי מדינת ישראל ולתושבי הדרום בפרט. בכלכלה? נכשלתם בכלכלה. אל תספרו סיפורים. נכשלתם בכלכלה. אני דווקא רוצה להתייחס לשר דודי אמסלם. אמרת שאתה תקשיב, דודי, נכון? חבר הכנסת בוארון, תן לו להקשיב דקה. אתה תשמע, זה מעניין. דודי, בלי טיפת ציניות אני רוצה להגיד לך. אני יודע שאתה אוהב לבשל, נכון? ראיתי אותך מבשל בתוכניות. באמת, בלי ציניות, אני מעריך את זה. באמת, אני מעריך אנשים שמבשלים עם הנשמה. אתה מבשל עם הנשמה, נכון? אבל תגיד לי את האמת: אתה שמת לב שכל המצרכים עלו במחירים? אתה נכנס לסופר או שאתה מזמין באונליין? בוא, תגיד שהמצרכים עלו, נכון? אין מוצר אחד שהמחיר שלו ירד בתקופה שאתה שר בממשלה, בשנה ושמונת החודשים האחרונים. תודה בזה, נכון? אפשר להסביר, אתה יכול להגיד: מלחמה, עניינים, טורקיה וזה. אבל עובדה, אם אנחנו מדברים עובדתית, בן אדם שרוצה ואוהב לבשל, ומבשל לילדים, נכנס לסופר ואומר: רגע, הם הבטיחו לי לפני שנה ושמונה חודשים הורדת מחירים, ושום דבר לא ירד. אז עם כל האהבה שלי לבישול, עם כל האהבה שלך לבישול, צריך להודות שבכלכלה נכשלתם. לא הצלחתם להוריד את יוקר המחיה. אגב, אתמול – אתה תופתע לשמוע עכשיו – אתמול זפזפתי בין הערוצים וראיתי בערוץ 14, במהדורה המרכזית, שערוץ 14 מדבר סוף-סוף לעניין על הנושא של הורדת דירוג האשראי. הם מדברים על כך שזה יפגע בכלכלה; הם מדברים שזה יפגע בנושא של השקעות בישראל. שפשפתי עיניים, אמרתי: זה לא הגיוני, פתאום מדברים לעניין. אממה? ראש הממשלה לא קשור לאירוע, זו אחריותו של שר האוצר. אז אמרתי: אוקיי, לפחות שר האוצר, מצאתם מישהו שאחראי לזה. אתם לא תוכלו להפיל את זה רק על שר האוצר, כי זו האחריות של הממשלה כולה. הורדת דירוג האשראי תפגע בכולנו, לא רק במי שהצביע לממשלה הזאת. ההורדה הזאת פוגעת קשה בכל אחד ואחד מאיתנו. אז אי-אפשר אחר כך לבוא ולהגיד: לא ידעתי, לא הייתי שם, זו אחריות של שר האוצר. לא, זה אחריות שלכם כממשלה, ובכלכלה צריך להגיד שאתם – איך אומרים? לא עמדתם בציפיות, לא מאותו סרטון מפורסם של תחנת הדלק, לא בהורדת האשראי. אני זוכר בדיוק מה אמר שר האוצר כאן, באולם הזה. הוא אמר: לא קרה שום דבר. מלחמה. לא, קרה דבר נורא, כי את הורדת דירוג האשראי היה אפשר למנוע אם הייתם עושים נכון גם את ההכנות, וכרגע ההכנות לא מתבצעות. שר האוצר, ראש הממשלה וכל מי שאחראי לכלכלה לא מכינים תקציב ל-2025. זו עובדה, אנחנו שומעים את הדרג המקצועי באוצר. אני לא יודע על מה אתם בונים בממשלה – אתם בונים על זה שנתפזר, נלך לבחירות בקיץ 2025, אז לא צריך תקציב, אבל אין כזה דבר שאנחנו באמצע אוגוסט, והממשלה לא התחילה לדון על תקציב 2025. אנחנו העברנו תקציב ב-2021, אנחנו העברנו. אנחנו, הקואליציה בממשלה הקודמת, העברנו תקציב. בחודש אוגוסט התקציב עבר. ולכן, חשוב שהממשלה כבר היום תתחיל את ההכנות לתקציב, ואם שר האוצר לא נותן הנחיה להכין תקציב, אז המסקנה היא אחת; שתי מסקנות, למעשה: או שהוא לא מבין את משמעות התקציב, שזה המסמך הכי חשוב שלפיו פועלת כלכלת ישראל, או שהוא פשוט בונה על זה שכנראה הציבור, לא כל כך מעניין אותו תקציב, אפשר למכור לו כל מיני סיפורי סבתא על זה שאנחנו פסע מניצחון וללכת לבחירות בחודש מאי, יוני 2025, כפי ששמעתי שמתכננים חלק מהשחקנים הקואליציוניים של ראש הממשלה. עכשיו אני רוצה לגעת, בשתי הדקות שנשארו לי, בנושא של החינוך. חבל באמת ששר החינוך לא נמצא פה, כי אנחנו נמצאים בקטסטרופה מוחלטת. שבועיים וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים, אף אחד לא יכול להשיב כאן, בבית הזה, שלא תהיה שביתה בתיכונים. שר החינוך, שזה תפקידו – אין לו תשובה, אין לו תשובה. הוא לא יודע איך תיפתח, אם בכלל תיפתח, שנת הלימודים בצפון. זה לא רק תיכונים וחטיבות, אלה גם גנים וגם מעונות יום, אלה מאות אלפי אנשים שצריכים למצוא מסגרת לילדים. אנחנו שומעים פה ושם על פתרונות לוקליים, נקרא לזה ככה, שראש העיר או ראש המועצה רוצים להעביר בית ספר לעיר. אז תעביר 5 קילומטר; אם יהיו לך מחר טילים של החיזבאללה, זה לא יעזור. אתה צריך לתת מענה מערכתי ולא להתחמק מהתשובות, וזה תפקידו של שר החינוך. לכן, כחבר ועדת החינוך, נמשיך לדרוש תשובות משר החינוך בוועדה. אני רק רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, וזה סיפור, ובזה אסיים: תראה, היית בכנסת הקודמת? לא, נכון? אדוני לא היה בכנסת הקודמת. בכנסת הקודמת, כשאנחנו היינו בממשלה, שר החינוך יואב קיש היה בין האחראים לריכוז האופוזיציה. אני לא זוכר בדיוק את התפקיד שהיה לו, אבל הוא זה שריכז את עבודת האופוזיציה מול הממשלה. אני זוכר את כל הביקורת הקשה שלו, כשהוא היה צועק, ממש צועק כאן, מהדוכן, והיה אומר: אתם, הממשלה, פוגעים בלימודי היהדות. אתם אלה שמקצצים. הרי ההתקוטטות הזאת עם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון נמשכה גם אחרי שהממשלה הוחלפה. אני רציתי לשאול אותו: אין עכשיו מול מי להתקוטט? אחרי שחברת הכנסת שאשא ביטון פרשה מהכנסת אז אין לו מול מי להתקוטט. אני מסיים את הסיפור. שאלתי את חבר הכנסת קיש אז, כשהיינו בממשלה, אמרתי לו: תראה לי בבקשה בית ספר אחד במדינה שבו אנחנו, כשהיינו בממשלה, פגענו בלימודי יהדות בו. הוא לא מצא בית ספר. היום אני אומר את זה באחריות מלאה: הממשלה – וגם אתה חלק מהקואליציה – פוגעת בציונות. אני מסיים במשפט אחד: בכל מה שהממשלה הזאת עושה כרגע היא פוגעת בציונות, והכול משתמע מכך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הפגיעה בציונות תעלה לנו ביוקר, תעלה לנו ביוקר, וזאת הממשלה שחבר כנסת ושר החינוך יואב קיש חלק ממנה. הם פוגעים קשות בציונות, והכול משתמע מכך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב בן גביר, השר לביטחון לאומי, מנסה לחרחר מלחמה, מלחמת דת: מתגרה במוסלמים, מנסה להסית את ההמון, מנסה ללבות את השנאה. ובניגוד לטענות שלו שהסטטוס קוו השתנה ושהוא מאפשר לקיים תפילות פולחן בתוך מסגד אל-אקצא, ראש הממשלה דאג מהר מאוד להוציא הודעה שהסטטוס קוו לא השתנה ולא ישתנה, לדבריו. כמובן שאנחנו מאמינים במקרה הזה לבן גביר ולא מאמינים לבנימין נתניהו, כי בסופו של דבר המציאות היא שמדברת בעד עצמה. אם באמת ראש הממשלה בנימין נתניהו כן בכוונותיו ודובר אמת בהקשר הזה, הוא פשוט היה צריך לתת הוראה אחת ברורה ולא לאפשר לא לבן גביר, לא לשרי הממשלה, לא לחברי הכנסת, להיכנס למסגד אל-אקצא. זה מאוד פשוט. הסמכות נמצאת אצלו, ויש לו סיבה חשובה, מוצדקת, לקבל את ההחלטה הזאת, אבל הוא לא עושה את זה. את הדברים האלה ציינתי והעליתי בפעם שעברה כשבן גביר פרץ אל תוך מסגד אל-אקצא, ושוב הוא הצהיר שהוא מאפשר קיום תפילות והוא עושה את זה בעצמו, והפעם נכח בזמן התפילה. שוב העליתי את זה, ואמרתי שראש הממשלה אחראי; ראש הממשלה הוא שמאפשר לו להיכנס למסגד אל-אקצא, והחלטה אחת מראש הממשלה – הסמכות, הוא הדגיש שהסמכות נמצאת אצלו כראש ממשלה בכל מה שקשור למסגד אל-אקצא, אז בבקשה, שיקבל את ההחלטה הזאת וימנע זאת משרים וחברי כנסת, שכל מה שהם עושים זה ללבות שנאה ולחרחר מלחמה, מלחמת דת, ולהוסיף שמן למדורה. בעצם המשפט הזה מייצג נאמנה את המדיניות של ממשלת בנימין נתניהו. כל דבר שמוסיף להסלמה, גורם לאנשים להתסיס, לעשות פרובוקציה – כל מה שאפשר לעשות, הם עושים א כדי להוביל את הציבור הפלסטיני, גם במזרח ירושלים, גם בגדה המערבית; אפילו גם הציבור הערבי אזרחי מדינת ישראל, יש מי שמעוניין לגרור אותם להתנגשות, להסלמה, לתגובה, לאחר שהצלחנו במשך חודשים רבים לשמור על השקט, לשמור על מחויבות אזרחית, על אף התוצאות הקשות והנוראיות של המלחמה. הציבור הערבי, בהיותו חלק מהעם הפלסטיני, כואב את תוצאות המלחמה, גם ברמה הלאומית, גם ברמה הדתית אבל גם ברמה האנושית וגם ברמה המשפחתית. המון אנשים איבדו את יקיריהם, בני המשפחות שלהם, ילדים ונשים וזקנים ואזרחים לא מעורבים. ולכן אנחנו רואים שיש כאן אסטרטגיה, יש כאן מטרה לנסות להבעיר את האזור כולו ולתת עוד אלמנט נוסף בסכסוך הזה. ואולי יש מי שמקווה להוסיף עוד חזית – כי כל הזמן, במשך שנים, דיברו על החזית הפנימית, שהיא החזית הכי קשה, שהיא החזית הכי מסוכנת, שהיא החזית שתפריע ותפגע קשה בביטחון מדינת ישראל וכו' וכו', ולשמחתנו האזרחים הערבים ידעו להתנהל ולהתנהג בצורה נכונה, חכמה, ולא נתנו את האפשרות הזאת לא לממשלה עצמה ולא לבן גביר, שאכן כל הזמן מנסה למצוא את הדרך איך אפשר לפתוח עוד חזית אפילו מול האזרחים הערבים. הוא עושה את זה לא רק במישור ההתגרות בסמלי הדת דרך מסגד אל-אקצא, אלא הוא עושה את זה גם בהגברת פעולות הריסת הבתים. מי שאחראים על הנושא הזה הם גופי האכיפה, ולמעשה זו פעם ראשונה ששר, שכל תפקידו היה לנסות לתת, לספק את שירותי המשטרה לגופי האכיפה, שבדרך כלל התנהלו בצורה רגועה יותר, יחסית – בן גביר כל הזמן דוחף אותם ודוחף את המשטרה עצמה להיות מעורבת. ולכאורה המשטרה, במקום שתהיה גוף שנותן שירות של אבטחה, הפכה להיות גורם שהורס בתים, שדואג לממש את הצווים גם אם יש סיכוי שבית המשפט ייתן הוראה אחרת. אלה שני מקרים, אדוני היושב-ראש, שהיו, שנודעו לי, אחד בכפר קרע ואחד בישוב א-סייד: בכפר קרע התקבל ביטול צו ההריסה מבית המשפט בחדרה, ובעל הבית הביא והציג את הצו בטלפון לקצין המשטרה. אני אגיע לא-סייד, כן. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אום בטין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אום בטין, נכון, סליחה. בעל הבית הציג את הביטול של הצו לקצין משטרה, והוא בכל זאת התעלם, נתן הוראה, ושברו שני קירות. ואז המשטרה חזרה לבית המשפט, ואחרי כמה שעות הוציאו צו חדש מכיוון שהבית כבר נמצא בתהליך הריסה, ומסוכן להשאיר את הבית בלי להשלים את ההריסה. אותו מקרה היה באום בטין. באום בטין במשך שעות האנשים התבצרו שם וניסו לשכנע את כוחות המשטרה ואת רשויות האכיפה שבית המשפט דן בנושא – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מדוע זה קרה? מה, זה פגיעה בטיחותית? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ובכל זאת הם מימשו באום בטין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה? מה העילה? מה העילה, בנייה בלתי חוקית? מה העילה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אתאר מה היה שם. אני אתאר את המצב שם. בכל זאת עשו את ההריסה, וכעבור פחות מחצי שעה התקבל פסק דין בבית המשפט שמבטל את צו ההריסה – מבטל אותו, כי יש שם אופק תכנוני. היישוב הזה כבר מוכר מזה – פחות מ-20 שנה, מ-2006–2007 – ועד היום אין תוכניות מוכנות. לכן אנשים קיבלו הקצאות קרקע, כל אחד והחלקה שלו, וממתינים לרשויות לתת אישורים וכו'; בינתיים הם מעבירים את הבתים שלהם לחלקות האלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל בינתיים הם בנו בנייה בלתי חוקית, בינתיים, עד האישורים האלה? עד האישורים בנו בנייה בלתי חוקית? למה? מה הייתה העילה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היישוב לא מוכר במקור, אבל עובדה שבית המשפט העליון קיבל החלטה שהוא מבטל את צו ההריסה, והמשטרה, ומי שעומד מאחורי המשטרה, דוחף לממש את הצו הזה. מה האינטרס הזה? מה הרצון הזה להרוס את הבתים של האנשים? מה הם חושבים בראש שלהם? הם יודעים שמתנהל דיון בבית המשפט בשני המקרים האלה – ואכן, בית המשפט נענה לפנייה של בעלי הבתים וביטל את הצו, ובכל זאת המשטרה דוחפת לממש את הצווים האלה. אז יש כאן אינטרס מעבר למימוש הצווים או החוק, אלא אינטרס באמת לראות את הבתים הרוסים. זו המטרה, זו התכלית שלהם, והיא תכלית, כמובן, שלא רק שהיא לא ראויה, אלא היא תכלית פסולה. ולכן כל הזמן אנחנו מנסים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כמה זמן? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משפט, אדוני היושב-ראש. לכן אני חושב שהמדיניות הזאת, להוסיף שמן למדורה כל הזמן, לנסות למשוך את החברה הערבית ולהביא אותה להסלמה ולהתנגשות חזיתית עם רשויות המדינה או עם המשטרה – מה החוכמה שיש בגישה הזאת? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >>גלעד קריב (העבודה):<< קריאה >> שר החינוך יחזור לדיון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא ישיב על ההצעה, כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא משיב מבלי לשמוע. שיטה טובה. הגיוני בגדול. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בלי לשמוע אותנו? הוא יודע מה להגיד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מי מקשיב למי? מי מקשיב? אף אחד לא מקשיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכף נבדוק איפה שר החינוך. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן. המליאה האחרונה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכלבים נובחים – – – << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש. מעניין באמת אם שר החינוך הוא זה שיענה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא יכול לבוא לשמוע דיון בהצעה לסדר-היום על חינוך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין את הטענה. יש כאן שר, קודם כול, מבחינת הפרוטוקול, אבל אתה צודק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא העניין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עם כל הכבוד לשר אמסלם, מה לו, הוא אחראי על החינוך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נבדוק. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר בבניין. הוא מתכנן להשיב, לא השר אמסלם ישיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הזלזול הזה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תגיד לי, על מה הוא מדבר? על מה הוא צועק? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תאמר לו שאני צודק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפשר להתחיל? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> ודאי, מה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו בפני פתיחת שנת לימודים, ובשנה רגילה היינו אמורים להיות שמחים על העובדה שהילדים שלנו, הנכדים שלנו, חוזרים לבתי הספר, והמשפחות אמורות להיות עכשיו במצב של להתכונן לפתיחת שנת הלימודים, לקנות ספרים, ילקוטים וכו'. אבל לצערנו המשפחות, מאיפה שאני מגיעה, כולן – אני לא יודעת אם כולם יודעים, אני גרה בעכו, ואנחנו שם כולנו נמצאים, כמו כל הצפון וכנראה גם אזרחי המדינה, במצב של חרדה כבר שבועיים. אם תפרוץ מלחמה, והיא תהיה מלחמה אזורית, אנחנו בצפון נהיה עוד יותר בקו החזית והאש. אני רוצה להגיד שאפשר לעצור את המלחמה הזו, אפשר למנוע את ההרס שיכול להגיע עם המלחמה הזו. הדרך לעשות את זה היא להגיע להפסקת אש דרך מתווה ועסקת חילופים בעזה. הפסקת המלחמה בעזה יכולה למנוע את המלחמה האזורית שתביא עלינו אסון. זה מה שאומרים האיראנים, זה מה שאומרים בחיזבאללה, זה מה שאומרים האמריקאים, זה מה שאומרים האירופאים, זה מה שממשלת ישראל הזו לא מוכנה לעשות. אבל עוד לא מאוחר, עדיין אפשר למנוע את המלחמה בצפון ובאזור כולו. צריך להגיע למתווה, לעסקה עכשיו ולהפסקת אש, כדי שנוכל להתחיל לחזור לחיים נורמליים, כדי שנעלה על הדוכן הזה ונדבר על המצב הרעוע של מערכת החינוך, החינוך באופן כללי במדינת ישראל, ועל הבעיות שאנחנו עומדים מולן. אני חושבת שאי-אפשר לפסוח על העובדה: כשאנחנו מדברים על להתכונן לשנת הלימודים, ובאותה עת על להתכונן שאולי תפרוץ מלחמה אזורית, אנחנו חייבים להזכיר את העובדה שרק ב-11% מבתי הספר הערביים יש מיגון מלא והם ערוכים למצב החירום. זאת המציאות הקיימת. כ-85,000 מטר מרובע לא מוגנים בבתי הספר הערביים. 140,000 ילדים בלי המינימום שבמינימום של תשתית, של מחשבים ואולי אינטרנט, אם יצטרכו ללמוד מרחוק. עוד מהימים הרגילים ל-5,000 ילדים בנגב בגילים שבין שלוש לחמש שנים אין שום מסגרת חינוכית, למרות חוק חינוך חובה. וזאת לא בעיה שהיא תוצר של המלחמה; זאת בעיה שמשרד החינוך גורר כבר שנים על גבי שנים בלי שום פתרון. אתמול אני מגלה שמשרד החינוך כבר התחיל להפעיל את ההפרטה, בעיניי, של מערכת החינוך, כאשר מכניסים מורים למערכת החינוך בהסכמים אישיים, ללא חובה שתהיה להם תעודת הוראה. למה? כי יש מחסור במורים. כולנו יודעים שיש מחסור במורים. אבל העודף במורים ערבים שקיים במדינת ישראל – אף פעם משרד החינוך לא רואה בו פתרון. אי-אפשר להכניס מורה ערבי, חס וחלילה, שלמד מתמטיקה ויש לו תעודת הוראה, ללמד בבית ספר יהודי. למה? רק משרד החינוך יכול להסביר את זה. לצערי הרב, אני חושבת שמערכת החינוך גם לא התכוננה מספיק למצב הנפשי ולחוסר הביטחון שמרגישים כלל התלמידים, אזרחי מדינת ישראל, והיא לא התכוננה לטפל בבעיות הרגשיות שקיימות אצל הילדים. כנראה, ממשלת החורבן מבינה את כוחו של החינוך רק כשהוא קיים בעזה. הם לא מבינים את כוחו של החינוך לתקן את המצב במדינת ישראל, אבל מבינים שכוחו של החינוך קיים אצל אחרים, ולכן צריך להחריב את מערכת החינוך בעזה. אי-אפשר לא לדבר על העובדה ש-91% מבתי הספר בעזה הוחרבו כליל או שניזוקו ואי-אפשר להמשיך בהם את הלימודים. אתם מתארים לעצמכם של-600,000 תלמידים במערכת החינוך בעזה לא היו לימודים בשנה שעברה ולא יהיו לימודים בשנה הבאה? ו-87,000 סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות לא יוכלו להמשיך את הלימודים. כנראה ממשלת החורבן מבינה את כוחו של החינוך רק בלהחריב אותו, ולא לבנות משהו במערכת החינוך הישראלית. אז הינה, אני מביאה לכם את האתגר העיקרי לשנה הבאה. לפני יומיים, השבוע, יצאו שני דוחות מטלטלים, בעיניי, שנוגעים לעניין החינוך המוסרי. איך אפשר לספוג את המידע שיש בדוחות האלה? דוח אחד של ארגון בצלם, שנקרא Welcome to hell, ברוכים הבאים לגיהינום. ככה בירכו החיילים והסוהרים את האסירים הפלסטינים שהביאו, ואמרו להם: Welcome to hell. הוא מדבר – לאחר ראיונות עם 55 אסירים ועדויות מאנשים, כולל אזרחי מדינת ישראל שנעצרו בתחילת המלחמה ויצאו ללא שום כתב אישום, מעצרי שווא – על עינויים אדירים שקורים בתוך בתי הסוהר, ולא מדובר רק על שדה תימן. מדובר על כל בתי הסוהר. עינויים בלתי מתקבלים על הדעת. כבר עברנו מלדבר על פיתות ואוכל; אנחנו מדברים על עינויים בגוף ובנפש. תחקיר אחר שפרסם הארץ היום הוא על הפעלת פלסטינים כמגינים אנושיים. מלבישים תושבים עזתים, תופסים אותם, מלבישים אותם במדי צה"ל – ככה אומר התחקיר – ושולחים אותם לתוך המנהרות או לתוך הבניינים עם מצלמות, כדי לגלות אם הבניינים האלה מסוכנים. וזה קורה כאשר קצינים בצה"ל יודעים על זה. את זה לא אני אומרת – אפילו הצבא הודה בזה. אז מה תגידו על הדברים האלה? במקום לצעוק על עופר כסיף, צריך לצעוק על זה שהמערכת מאפשרת דבר כזה. במקום לחשוב שהבעיה היא חברי הכנסת הערבים שמסיתים, תסתכלו על הפשעים שקורים. זה מה שמסית. זה האתגר החינוכי האמיתי של משרד החינוך בשנה הבאה, להתגבר על כל משובי השנאה שמשודרים יום-יום לילדים בבתים. אתמול ביקרתי ברהט אצל הנשים שהותקפו על ידי המתנחלים בצורה בלתי מתקבלת על הדעת. אחת עם רגל שבורה, אחת עם צלעות שבורות. כולן עם חבורות בכל הגוף. אבל הפחד שהיה בקול שלהן – אי-אפשר לתאר אותו. הטראומה – אי-אפשר לתאר אותה. אני רק אומרת לכם, הילדה בת השלוש שהייתה איתן דיברה לפני הפשע הזה. סבתא שלה אמרה לי: היא שכחה את המילים. הילדה הפסיקה לדבר אחרי ששמו לה רובה בראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וחברת כנסת עוד מעיזה פה לשבת ולהגיד: אולי היו במשימת ריגול. תלכי, תרחפי בעולם אחר, מספיק עם ההזיה. תכעסו על מי שבאמת מפיץ שנאה ופשעים, והינה אתגר למערכת החינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, בנאום הקודם שלי היום התייחסתי לישיבתן של בני ובנות משפחות החטופים ביציע. אני שמח שאחרי פנייתנו התאפשר לכל בני המשפחות לשבת ביציע, וחבל שמלכתחילה הוצרו צעדיהם בבית הזה. אבל צריך לומר, אדוני היושב-ראש, שטיפות של רעל שמותזות בבית הזה נגד משפחות החטופים, בוועדות ולעיתים גם כאן במליאה, הופכות לנחלים גועשים כשמדובר ברשתות החברתיות. רק בימים האחרונים נחשף כיצד אדם מן היישוב, מכובד, בעל חברה שזוכה במכרזים של מיליונים ממשרדי הממשלה, הפעיל פרופיל פייק ברשתות החברתיות שהשתלח בעינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף, בצד קריאות לירות במפגינים בקפלן. שמו מפורסם – הוא ידיד של משפחה קיסרית כזאת או אחרת, מהיישוב שלהם. הרעל ברשתות החברתיות, נחלי הרעל וההסתה, הופכים לשיטפון של ממש כשמדובר באלימות ברחובות. כל השלטים בזכות שחרור החטופים, לרבות אלה שנושאים את תמונותיהם, הושחתו בשבוע האחרון בעמק חפר. במקומם נתלו תמונות של "ניצחון מוחלט" ושל "לא מפסיקים עד הניצחון המוחלט". אני ראיתי כיצד עוברת חבורה מאורגנת עם ציוד ברחובות תל אביב ומסירה תמונות של חטופים. הרוח הרעה שמתחילה כאן בבית הזה הופכת להיות טורנדו הרסני ברחובות, ואף אחד לא לוקח אחריות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כולנו אחראים לה, קואליציה ואופוזיציה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אף אחד לא לוקח אחריות. לא. לא תשמע, לא תשמע חברי אופוזיציה מדברים סרה במשפחות חטופים או משפחות שכולות שדעתן לא כדעתנו. לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם מהקואליציה לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא כולנו אחראים באותה מידה. מכונת הרעל עובדת בעיקר בצד אחד של הבית הזה. את סיסמאות תשעה באב סיימנו אתמול. הגיע הזמן לדבר אמת. מכיוון שאנחנו מדברים אמת, אז בואו נדבר, אדוני היושב-ראש, על האמת שהתגלתה לפני שעתיים. אתמול, כשבן גביר ווסרלאוף עלו להר הבית, ברשתות כתבו: נתניהו סמרטוט של בן גביר, נתניהו לא מצליח להכניע את בן גביר. עכשיו מסתבר שב-8 באוגוסט, ד' באב, השר וסרלאוף שלח מכתב ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה, והודיע לו שבשעה 08:00 בתשעה באב הוא מתכנן לעלות להר הבית. היום השר וסרלאוף אמר בריאיון באחד מערוצי הרדיו שהכול היה מתואם. אז מסתבר שנתניהו שקרן, כי נתניהו הודיע אתמול שהוא נגד העלייה הפרובוקטיבית הזו, ושהסטטוס קוו נשמר, אבל אתמול וסרלאוף ובן גביר חגגו את שינוי הסטטוס קוו. אז אחת משתיים: או שהוא שקרן, נתניהו – אפשרות די סבירה, לאור העבר שלו – או שהבן אדם לא זוכר מה קרה אתמול. הוא לא ידע. עכשיו אדוני, אני אומר לך, שר החינוך, מה רע בלעלות להר הבית כרגע, בביקור מתוקשר שמשנה את הסטטוס קוו – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא לא אמר מה רע, הוא אמר: מה הבעיה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כי אנחנו נמצאים כרגע, אדוני, עם שתי חזיתות: חזית אחת של קידום עסקה לשחרור החטופים, וחזית שנייה של רתימת מדינות האזור הסוניות המתונות – ירדן, ממלכת ירדן, שבהסכם השלום איתה יש סיכומים לגבי הסטטוס קוו בהר הבית, וערב הסעודית. אנחנו מנסים לרתום אותן לחזית של ההגנה מפני מהלכים תוקפניים של החזית האיראנית. אז כאשר אנחנו עסוקים בקידום עסקה לשחרור חטופים – אם אתם עסוקים בזה – וכאשר עובדים על בניית חזית אזורית עם ממלכת ירדן, עם ערב הסעודית ומדינות נוספות לבלימת תוקפנות איראנית, לתת לבן גביר ולווסרלאוף לעלות להר הבית זה לשחק באש. זו עוד הוכחה שנתניהו לא מעוניין בעסקת חטופים; זו עוד הוכחה שנתניהו מעוניין בהמשך המציאות הנוכחית; זו עוד הוכחה שנתניהו לא באמת מתכוון לקדם עסקה ושגס ליבו באינטרסים הביטחוניים הכי יסודיים של מדינת ישראל בעת הזו. ידעו אזרחי ישראל שבשעה שכוחות הביטחון, צה"ל, המוסד, עסוקים בסגירת מהלכי ההגנה עם מדינות האזור המתונות, נתניהו, ביודעין, אפשר לבן גביר ולווסרלאוף לדחוף אצבע בעין לשותפות שלנו. זו האמת, וכל אמירה אחרת היא שקר נתעב. עכשיו, אדוני שר החינוך, אני מודה לך שאתה כאן בדיון. חלק מהדברים כבר נאמרו. אני גם יוצא מנקודת ההנחה שהמשימה שהתגלגלה לפתחך רחוקה מלהיות טריוויאלית, ושאין ספק שיש אתגרים אובייקטיביים רבים בפתיחת שנת לימודים כאשר עשרות אלפי תלמידים מפונים מביתם ועוד מאות אלפי תלמידים ממשיכים לחיות בתוך קו האש בצפונה של הארץ. אבל אדוני השר, אנחנו נשמח להבין ממך: איך יכול להיות שקרוב ל-300 מבני חינוך בצפון הארץ במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול לא ממוגנים? איך יכול להיות שבעשרת החודשים האחרונים, גם באזורים שבהם ניתן לבצע עבודות, כי הם לא צמודי גדר, לא מיגנתם את 300 מוסדות החינוך הלא-ממוגנים? אנחנו מבקשים לדעת מדוע לא מצאתם את כל הכספים הנדרשים בשביל להקים עוד בתי ספר עורפיים גם במועצה האזורית אשכול, גם במועצות אזוריות בצפון? מדוע היום, שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, אין מערך הסעות באוטובוסים ממוגנים בצפון הארץ, וחלק גדול מהתלמידים, לא כולם, ייסעו מהקיבוצים כדוגמת עמיר וכפר בלום לבתי ספר עורפיים ברכבים לא ממוגנים? אני מבקש לדעת, כבוד השר, מה עשית ב-18 החודשים שלך כדי לצמצם בצורה משמעותית את המחסור במורים; ואל תספר לי על זה שלפני שבועיים התחלתם לחפש מורים בחוזים אישיים. בהתאם להסכם עם הסתדרות המורים חסרים בין 4,000 ל-6,000 מורים בישראל. לא עשיתם דבר משמעותי לסגור את הפער. איפה היית בשנה וחצי האחרונות בעניין ההסכם עם ארגון המורים? מדברים על תחילת השנה, אבל תלמידי י"ב סיימו את השנה שלהם בלי ציוני מגן, בלי מסיבות סיום ראויות, בלי טיולים, בלי פעולות חינוכיות, בלי חלק גדול מציוני הבגרות. עד לרגע הזה לא סגרתם הסכם קיבוצי עם ארגון המורים – שנתיים אחרי שהסתיים ההסכם הקודם. תאמר לי, אדוני, איך יכול להיות שדווקא עכשיו יש גל עזיבות כל כך גדול במשרד החינוך? כל הצמרת של מחוז דרום, המחוז הכי חשוב וקריטי כרגע, בצד מחוז צפון, כולם עזבו. עכשיו אתה תאמר לי – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, כן, תתפלא עם כמה מהעובדים שלך אני מדבר. תתפלא. אתה שומע, אדוני השר? תתפלא עם כמה עובדים בכירים במשרד שלך אנחנו מדברים. אתה תספר שהכול כהונות שהסתיימו, מכרזים שיצאו. גם אתה הופך את משרד החינוך למרחב של מינויים של מקורבים, ומעדיף שיקולים פוליטיים על פני שיקולים מקצועיים. כמובן, איך אפשר – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> תן שם אחד של מינוי פוליטי, שם אחד. אחד – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה שלא דאגת להאריך את הכהונה של מנהל מחוז דרום – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> סתם להשמיץ. חבל, אני מכיר אותך כאדם רציני, שלא – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – זה שאפשרת לכל הסגל של מחוז דרום להתחלף בעת הזו, זו ההוכחה הטובה ביותר. אתה יודע איזה גל עזיבות, ממנכ"לים ועד סמנכ"לים, כולל כאלה שעבדו צמוד איתך, קמו ועזבו. מהם אנחנו שומעים, לא מהעיתונאים. מהם אנחנו שומעים על תרבות העבודה אצלך במשרד – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מייד, אדוני, עוד משפט אחד. – – על המצגת המצחיקה שלך על תגבור הממ"חים. בוא תעלה לכאן ותספר לנו כמה ממ"חים חדשים נפתחים השנה. כמה בקשות לפתיחת ממ"חים דחיתם? אנחנו מחכים לנתונים האלה בוועדה לביקורת המדינה, ואתם מסרבים להביא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ועכשיו, אדוני, באמת משפט אחרון, ברשותך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קודם זה לא היה באמת? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> באמת, בסיום הדברים, אתמול קראנו בהפטרה של תפילת המנחה את נבואת הנחמה של ישעיהו. בנבואה הזאת נאמר: "ונתתי להם בביתי ובחומֹתַי יד ושם". אנחנו מחויבים לתת יד, שם ופנים לכל 115 החטופים, לא בחומותינו אלא על הכיסאות של ראש הממשלה ושל שרי הממשלה, כי העובדה והאמת המבהילה שהולכת ומתבררת היא שראש ממשלת ישראל שוכח את אחינו ואחיותינו החטופים, ואנחנו כאן כדי להציב את פניהם לנגד עיניו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אדוני שר החינוך יואב קיש, בבקשה. הבעת עמדה – אחרי דברי השר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אלה הפנים על כיסא ראש ממשלה. ראש ממשלה שלא מקבל עסקה – הפנים של אחינו ואחיותינו החטופים יהיו על הכיסאות, על כיסא ראש הממשלה שמפקיר את החטופים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, דבריך ברורים. חבל – – – << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> חבל שיוציאו אותך. אני רוצה לענות לך. גלעד, אני רוצה לענות לשקרים שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שחגגה יום הולדת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גלעד קריב, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> גלעד, תפסיק עם ההצגות – – – תקבל תשובות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קריב, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שלישית. נא להוציא אותו. נא להוציא אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש ממשלה שקרן שמפקיר את אחינו ואחיותינו החטופים. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבל, חבר הכנסת גלעד קריב. אתה עולה פה על הבמה ומשקר. חבל, גלעד. אתה עולה פה על הבמה ומשקר. בוא, תשמע את התשובות לשקרים שלך. בוא, בוא, תשמע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תוציאו אותו. אל תתחיל. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה להוציא אותו? הוא צודק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בא לעשות פרובוקציות. עומד פה, מאשים את משרד החינוך בשקרים. חוצפן, חוצפן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא דיבר כאן עשר דקות. הוא דיבר כאן עשר דקות. היה לו זמן להביע את עמדתו. הוא הביע את עמדתו. אין סיבה לעשות פרובוקציה. אין סיבה. לא כתוב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – מה פרובוקציה בזה? על מי עושים פרובוקציה? מדינה שלמה מדממת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא קשור. חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, איך אתה מדבר על פרובוקציות? מה היה אתמול בהר הבית – לא פרובוקציה? זה ממשלה של פרובוקציות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תקשיב, אני מתייחס ברצינות – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ראש הממשלה, שלא ישכח את החטופים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו, אני מבקש לא לשים. לא לשים. זה בניגוד לפרוטוקול. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מתייחס ברצינות לדיון הזה, ואני עונה ברצינות על הטענות שנשמעו פה. חבל שהוא בחר לעורר מהומות ושירחיקו אותו. רציתי להתייחס לדברים שלו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם הממ"חים, שר החינוך? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתייחס לכל מה שביקשתם. אני באתי לענות כי חשוב לי להיות פה, ואני מצפה שתקשיבו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה פרובוקציה? מה הפרובוקציה בזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, אסור. אני מבקש שתורידי את – – – אסור. זה הפרוטוקול. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> התמונות של החטופים הן לא פרובוקציה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אסור בזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אסור. זה הפרוטוקול. אני מבקש. שמענו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה אתה חושב על – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דיברתי על הצעקות של גלעד פה במליאה, שפשוט רצה שיוציאו אותו. חבל. הוא היה פה על הבמה לפני רגע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – הבנת הנקרא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה שנייה. את בקריאה שנייה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> על מה? על מה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי את מפריעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני לא מפריעה. ספר – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את מפריעה, וממשיכה להפריע. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ספר. תן לה להגיד מה שהיא – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך. את בקריאה שנייה. לאפשר לשר להשיב על דברים מאוד חשובים שאמרו כאן הדוברים הקודמים. שר החינוך עומד כאן כדי להשיב על כל הדברים שאמרתם, תאפשרו לו. אין צורך כרגע. היה זמן להביע את עמדותיכם עד עכשיו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רק תסתכל, אם אפשר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתחיל עם האמירה השקרית שהוא טוען שממנים אנשים פוליטיים במשרד החינוך. אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה – אמרתי לו: תביא לי מינוי פוליטי אחד. כל המינויים נבחרו במכרזים. כולם עמדו בכל תנאי הסף, כל הבעיות שהיו. פשוט בושה וחרפה שעולה בן אדם בלי שום הבנה ואומר דבר שכזה. אני אגיד יותר מזה: התחלפה מנהלת במחוז ירושלים, הגיעה מנהלת למחוז צפון, למחוז ההתיישבותי מונה מנהל, למינהל חברה ונוער, למינהל חדשנות וטכנולוגיה, סמנכ"לית אסטרטגיה, אגף בכיר תקומה, כל הדברים האלה – במכרזים מסודרים של – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פנינה וחברת הכנסת ניר, זה בניגוד לפרוטוקול. אני קורא אתכן קריאה ראשונה. אני מבקש להוריד את זה. זה בניגוד לפרוטוקול. נא להוריד את זה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הבעיה עם זה? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ראש הממשלה לא פה – – – להחזיר את החטופים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בניגוד לפרוטוקול. אני מבקש להוריד. כולנו, כולנו חרדים לגורל החטופים, כולנו עסוקים בזה. אין צורך לעשות פרובוקציה מיותרת. אני מבקש להוריד עכשיו. מי שלא יוריד – אני אוציא אותו מהאולם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בואו נלבש אותן. בואו נלבש אותן – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אסור לך ללבוש. אסור. זה הפרוטוקול. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל זה לא נכון. זה לא נכון. מותר לנו – – – מה שבא לנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אישרו, אישרו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. אישרו להניח את זה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – איפה החולצות – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש. נא להוציא את כל מי שלובש חולצות. כל מי שלובש חולצות – נא להוציא מהאולם. כל מי שלובש את החולצות – נא להוציא מהאולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – להסתובב עם חולצות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה סעיף? זה לא מופיע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך מה ללבוש? תגיד, מה, אנחנו במדינה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, עוד רגע, בסדר? אני שאלתי ואמרו שאי-אפשר. מותר להניח על הכיסאות; אסור ללבוש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך מה ללבוש? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בתקנון הכנסת. נקודה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אין כזה דבר. מותר לנו ללבוש – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שבו במקומותיכם. שבו במקומותיכם. הבנתי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול לבוא עם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשבת במקומות. חברת הכנסת נעמה לזימי, נא לשבת במקום. חבר הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר לנו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבנתי. אני מתקן. קיבלתי מהיועץ המשפטי. אפשר. נא לשבת במקומותיכם. אני אומר שוב: אפשר ללבוש. נא לשבת במקומותיכם. חבל שאנחנו עושים זילות בדבר כל כך – כולנו כואבים, כולנו עסוקים בזה. אין צורך יותר. פרובוקציה מיותרת, שלא תורמת לעניין. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו מבינים, אבל זה מיותר. כולנו עסוקים בזה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בסך הכול תזכורת, שיזכרו אותם – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – איך כולם עסוקים בזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. אני אומר שוב, אני אומר שוב את דברי הייעוץ המשפטי: מי שלובש יכול להישאר עם החולצה. נא לשבת במקומותיכם. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לממ"חים. חברת הכנסת נעמה לזימי שאלה אותי על הממ"חים. אני רוצה להתייחס לנושא הממ"חים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הפקרתם את הממ"חים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הפקרתם את הממ"חים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא עונה עכשיו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הפקרנו את הממ"חים? את יודעת מה זה ממ"חים? הפקרנו את הממ"חים, את אומרת? את יודעת מה זה ממ"ח? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם היה – – – הממ"חים, לא היה משבר גיוס. אל תגיד לי זה מה זה ממ"ח. אתה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז ממ"ח זה חינוך ממלכתי-חרדי. העובדים בממ"ח הם עובדי משרד החינוך, והם מעבירים חינוך ממלכתי רשמי חרדי. מה שקרה בממ"חים בשנה האחרונה, אם את לא יודעת, בפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה – צמיחה של 50% בממ"ח. לראשונה, אחרי הרבה שנים שזה לא קרה, קרוב ל-8,000 תלמידים חדשים מצטרפים לממ"ח, בעקבות מהלך מאוד משמעותי של משרד החינוך. 50% צמיחה בממ"חים, כולל קהילות שלא היו מעולם בממ"חים. גם עם מוסדות הפטור, גם עם הרשתות – צמיחה מדהימה. ואתם: ממ"חים – הפקרתם את הממ"חים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בעקבות זה – – – כי אנחנו היינו על המשמר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אמירה כזאת הזויה שנאמרה על ידך לא שמעתי מעולם. 50% צמיחה בממ"חים. מאיפה הגעת להזיה שאת מדברת עליה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כי אנחנו היינו על המשמר, כי אנחנו – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם? אנחנו עשינו את הדבר הזה. ב-1 בספטמבר הממ"ח מקבל עוד כ-8,000 תלמידים שמגיעים ממוסדות הפטור וממוסדות המוכש"ר. מדובר בשינוי דרמטי במדינת ישראל. השינוי השני הדרמטי זה שאת אותו דבר אנחנו נכניס גם לרשתות. אני אדבר על זה בהמשך. עכשיו לגבי התשובה שלטובתה הגעתי לקריאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא אמר – – – אני רוצה להגיב על המ"מחים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דיברתי עניינית. לא דיברתי אלייך, דיברתי עניינית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני אגיב עניינית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, מדינת ישראל במלחמה על הבית מאז 7 באוקטובר, במלחמה חודשים ארוכים, ואין ספק שבתקופה האחרונה יש גם מתיחות רבה בצפון ובכלל. אני אומר בכל מקום, ואני אגיד גם פה, שההערכה שלי – ואני חושב שהאינטרס של מדינת ישראל – זה להגיע להסלמה בצפון, למלחמה עצימה מול חיזבאללה ולבנון, על מנת שנצליח להחזיר את החיים של תושבי הצפון למסלולם. אני לא רואה שום דרך אחרת להימנע מהכרעה בצפון. וכן, יש לפנינו תקופה לא פשוטה ומורכבת, ולראשונה מאז ספטמבר 1948 – לא יודע אם הכרתם את זה או לא, זה היה בזמן מלחמת העצמאות; מערכת החינוך עתידה לפתוח בפעם השנייה מאז קום המדינה את שנת הלימודים הקרובה בזמן מלחמה. צוותי החינוך המסורים שלנו נכנסו תחת האלונקה, ומתחילת המלחמה עושים מעל ומעבר כדי לתת את המענים עבור כלל תלמידי ישראל. היו לנו 51 תלמידים שנרצחו, 35 תלמידים שנחטפו, מהם שניים עדיין בשבי, 24 תלמידים יתומים משני הוריהם, והיו לנו כ-40,000 תלמידים שהיו מפונים בתחילת המלחמה מהצפון והדרום, והיום אנחנו עומדים על קרוב ל-16,000 תלמידים מפונים, רובם המוחלט מהצפון. התמודדנו במציאות מורכבת מאוד, והדגש שאני העברתי למשרד היה למצוא את הפתרונות תוך כדי תנועה, לוותר על כל הביורוקרטיה, ופשוט לתת מענים למצוקות. אני רוצה כדבר מרכזי לומר מפה, מהבמה הזו, תודה רבה ממני ומכל הבית הזה לכל עובדי ההוראה המסורים, שבאמת עשו מעל ומעבר בכל המקומות; שהלכו ועברו לאילת ועזרו למפונים, ושעשו שעות גם כשבני ובנות הזוג שלהם היו במילואים. באמת, אני מצדיע לעובדי ההוראה שבמקום הזה חיזקו את מערכת החינוך – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – וחיזקו את התלמידים ואת הדור הצעיר והצליחו לחנך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – שב בשקט. שב בשקט. שב בשקט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בושה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסיום הדיון הזה, אני מזמין את כל חברי הכנסת להגיע לוועדת החינוך, ושם אתן סקירה מעמיקה על פתיחת שנת הלימודים. משרד החינוך ערוך ומוכן לפתיחת שנת הלימודים כסדרה, במועדה, בכ"ח אב תשפ"ד, 1 בספטמבר 2024. קיומה של שגרת חינוך בזמן מלחמה היא החוסן הביטחוני שלנו. כל ילד, בין שהוא מפונה ובין שהוא מקו העימות, יוכל ללכת לגן, לבית הספר, וכל זאת במציאות ביטחונית רגישה ומורכבת בשגרת מלחמה. החזרה לסדר-יום חינוכי, למסגרת ולשגרת הלימודים היא העוגן המאפשר חזרה לשגרת חיים, ליציבות ולוודאות. כיצד תיראה המערכת בשנת תשפ"ה? בשנה הבאה ילמדו למעלה מ-2.75 מיליון תלמידים ותלמידות מגיל לידה ועד גיל 18, ובחינוך המיוחד – עד גיל 21. כ-20,000 מהם – היום המספר קצת יותר נמוך, כ-16,000 תלמידים – עדיין מפונים, וזה כ-0.5% מכלל תלמידי מערכת החינוך. חשוב לציין שאנחנו במשרד פועלים לפי הנחיות פיקוד העורף ולפי מערכת הביטחון ועצימות המלחמה, והתפתחות המלחמה תגזור את הצעדים הנדרשים. המענה החינוכי לתלמידי יישובי הצפון והדרום הוא האתגר שנמצא בראש סדר העדיפויות שלנו, ואנו מקצים את כל המשאבים כדי לספק את הצרכים החינוכיים של תושבי קו העימות בצפון ובעוטף. אנחנו מעניקים להם את כל התמיכה בתקופה המורכבת הזו. שנת הלימודים ביישובי קו העימות בצפון תיפתח במתווה עורפי, נוכח המציאות הביטחונית באזור. המשמעות היא שהתלמידים ילמדו בבתי ספר עורפיים שהקמנו בעבורם. מדובר ב-44 בתי ספר עורפיים, המרוחקים מקו העימות ומאושרים ללמידה על ידי צה"ל ופיקוד העורף. בנינו אותם בתקציב של 152 מיליון שקלים, כדי לאפשר את חזרת התלמידים שפונו לקהילה ולסביבתם הטבעית. בנוסף, הקצינו מיליוני שקלים לתגבור אמצעי אבטחה וביטחון בבתי הספר ובגני הילדים ביישובי קו העימות בצפון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שר החינוך – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> על מנת להשלים פערי איוש של מורים, אנחנו פועלים ללא הרף – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ב-1 בחודש לא ייפתחו תיכונים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – כולל הקצאה תקציבית ייחודית לפתיחת מסגרות הכשרה במחוזות תל אביב ומרכז, על מנת לגייס לפחות 1,000 אקדמאים להסבה להוראה, שייכנסו ללימוד כבר בתחילת השנה, פועלים לצמצם את חוסרי המורים ביישובי קו העימות ולוודא שלא יהיו חסרים לפתיחת שנת הלימודים, וכמובן ממשיכים בתוכניות הסבת אקדמאים ומעבר מהייטק ומכוחות הביטחון להוראה. בנושא המפונים, מתחילת המלחמה, ליישובי הדרום והצפון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – הקמנו מערך לימודי כולל לילדי המפונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה קשור לוועדת החינוך, ביקשו ממני משהו מוועדת החינוך. בנושא המפונים, הקמנו את מרכזי יחד – מעל 340 מרכזי חינוך שפעלו ב-60 רשויות. בכל מרכז כזה מנהל חינוכי, אנשי צוות חינוכי, טיפולי ובלתי פורמלי, שנתנו ונותנים מענה לתלמידים, לרבות אנשי חינוך מיוחד, נוער בסיכון, יועצים פסיכולוגיים ועוד. הקצינו עשרות מיליונים לטיפול באתגרי המלחמה, בין היתר למחוזות, כמענה ישיר לרשויות, ותקצוב פר תלמיד לרשות המפונה לצורך הצטיידות. עכשיו אני רוצה לדבר על האתגרים המרכזיים של המערכת בשנת הלימודים תשפ"ה. העיקר הוא החזרה של כלל תלמידי ישראל למסגרת חינוכית בטוחה ויציבה ולשגרת למידה סדירה ורציפה, וכן המאמץ להשיג הסכם שכר עם ארגון המורים העל-יסודי. לגבי ההסכם עם ארגון המורים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הרשתות החרדיות? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הרשתות החברתיות ייכנסו בטלפון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> החרדיות, יואב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> גם על זה אדבר. אני רוצה לומר שבנוגע לרן ארז ולארגון המורים, אני כבר כשלושה שבועות במרתון שיחות אינטנסיבי בלשכה שלי, יחד עם האוצר, יחד עם רן והנציגים שלו ונציגי מרכז השלטון המקומי, על מנת לסיים את העיצומים ולחתום הסכם שיאפשר לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, לשפר את תנאי ההעסקה של המורים, ובכל זאת להימנע ממחלוקות. אני חייב לומר שהפערים עדיין רבים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לקחתם את התקציב של ההסכם למלחמה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, התקציב למורים יובטח והובטח על ידי שר האוצר, וברגע שיהיה הסכם, הכסף יהיה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מאיזה מקורות? 525 מיליון – – – אין לו מקורות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה? מאיפה הכסף יהיה? מאיפה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אין לו מקורות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אני חושב שזה יהיה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה ללכת לשביתה ב-1 בספטמבר, לא במצב הנוכחי ולא כאשר – אני יושב שם בחדר ואני אומר לכם: יש הצעה טובה מאוד למורי ישראל. ההצעה הזו, אני מקווה שנגיע להבשלה בימים הקרובים. אנחנו לקראת ישיבת הכרעות. יש פערים. כל הזמן דיברו על החוזים האישיים. אני אומר לכם, הלוואי שזו הייתה הבעיה היחידה שלנו. מעבר לחוזים האישיים, יש הרבה מאוד סעיפים, הרבה מאוד טענות משני הצדדים. אנחנו צריכים לקחת את כל הפערים האלה, להכריע ולייצר מציאות שבה ההסכם ייחתם, גם לטובת המורים וגם לטובת יציבות מערכת החינוך. מה נעשה בשנה הקרובה? אנחנו מתמקדים בשיקום וחוסן, הנצחה וגבורה, לכידות חברתית וחדשנות. אני יכול לעבור על כל הסעיפים האלה, אני הולך לעשות את זה בוועדת החינוך, אז נראה לי שלא אעמיק בהם, אבל מה שאני כן רוצה לומר זה שברגע שתתחיל מערכה עצימה מול לבנון, אין ספק שתהיה לזה השפעה ישירה על מערכת החינוך. לאורך כל השנה, וגם בימים האחרונים, אנחנו ממשיכים להשקיע ולתרגל את נושא הלמידה מרחוק, ואין ספק שיהיו אזורים שלא יוכלו לחזור לשגרת לימודים במקרה שתהיה לחימה עצימה עם חיזבאללה בזירת לבנון. אמרתי, ואני חוזר ואומר: אני רואה את זה כתסריט הנכון וההכרחי על מנת להחזיר את התושבים לצפון. מדינת ישראל חייבת להיכנס למאמץ הזה ולהכות בחיזבאללה ובלבנון כדי לאפשר את חזרת הביטחון לצפון. אני גאה מאוד על הסכם השכר שהגשנו עם הפסיכולוגים החינוכיים, עם העלאת שכר משמעותית מאוד. הם אלה שבסוף נושאים בנטל של חיזוק החוסן הנפשי של התלמידים, והם מקבלים מאיתנו באמת בשורה. בעניין הזה בוודאי ובוודאי אני חושב שזה מהלך שכולכם תצטרפו לברך עליו. בשנה שעברה הוצאנו גם חוזרי מנכ"ל על מענים לתלמידים שהוריהם נעדרים מהבית בשל מילואים או שירות קבע, וחוזר מנכ"ל נוסף שעסק בליווי תלמידים בעקבות משבר מתמשך, בין היתר לתלמידים שבן משפחתם נפטר, נהרג או נרצח וליווי תלמידים שקרוב משפחתם חטוף, שב או נעדר, או שבן משפחתם נפצע או חולה במחלה המשפיעה על התלמיד. בשנה הקרובה נמשיך את ההטמעה של ההנחיות מול מנהלי בתי הספר, הגננות והיועצות. בהיבט של תוכנית תקומה לשיקום עוטף ישראל בדרום, משבר מלחמת חרבות ברזל שעימו מתמודדת מדינת ישראל מהווה גם הזדמנות לשינוי ולצמיחה. בתוכנית העבודה שמנו לעצמנו שלוש מטרות מרכזיות: הראשונה – תלמידים שמתקדמים ומתפקדים מבחינה לימודית, פנויים ללמידה וימצו את יכולתם וכישוריהם; השנייה – מנהיגות חינוכית וצוותי חינוך בעלי חוסן ומסוגלות להשיב את התלמידים לשגרות חיים; השלישית – העוטף יהפוך לחלוץ של חדשנות, יזמות ומצוינות של מערכת החינוך בישראל. התקציבים האלה חולקו, ויש פה בשורה משמעותית לתלמידי העוטף. גם בהיבט ההנצחה והגבורה, משנת הלימודים תשפ"ה מערכת החינוך תציין את יום הזיכרון הראשון לאירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. במסגרת זו בתי הספר יערכו טקסי זיכרון והנצחה, שעות מחנך, סיורים בעקבות הנופלים והנופלות ומגוון פעילות חינוכית על גבורתם; בין השאר הנאום – אני חושב המכונן – של מנחם קלמנזון מצוות אלחנן, גם הוא נכנס לתוכנית הלימודים. אנחנו ציינו בשנה שעברה, בשנה שהסתיימה, את אירועי 7 באוקטובר במהלך חודש תקומה וגבורה, ונעשה כך גם השנה. עם ישראל, ובכלל מערכת החינוך, מצפה לשובם של החטופים והחטופות במהרה לבתיהם, ואנו מחזקים את ידי המשפחות ומחזקים את ידי החיילים שלוחמים למען החזרת החטופים וביטחון מדינת ישראל בכל הגזרות. אנחנו נפעל גם בשנת התשפ"ה לחיזוק הלכידות החברתית כבסיס לחיים בישראל, מתוך אחריות לשותפות מערכת החינוך בתיקון חברתי, הטמעת חינוך לשייכות, זהות ואחריות חברתית בשגרת בית הספר, חיזוק זהות אישית ולאומית בחיבורים בין-מגזריים במרחב רשותי ובחינוך הבלתי-פורמלי וחיזוק המכנה הישראלי המשותף בהובלת מנהלי בתי הספר כדמויות מפתח. ממלחמת העצמאות למלחמת חרבות ברזל מערכת החינוך במדינת ישראל איתנה, מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, והפעולות שאנו נוקטים באופן יזום מהוות מרכיב מרכזי בתפיסת החוסן הלאומי של אזרחי ישראל ושל עם ישראל מול אויב שהערכים של חירות האדם וחופש הפרט זרים לו. אחרי שעברתי על כל הדברים כפי שעלו בדיון אני רוצה לומר שוב: אין ספק שבמידה שתיפתח מלחמה עצימה בצפון, זה יהווה אתגר לכל מערכת החינוך. אנחנו נערכים ללמידה מרחוק ולהתמודדות דיפרנציאלית, בהתאם להגדרת האיום על ידי פיקוד העורף וליכולת המוגנות. בתי ספר עורפיים נבנו בהשקעות גם בעוטף. נדמה לי שקודם קריב דיבר על כך שלא הושקע בבתי ספר עורפיים בעוטף. נמצאים פה גם אלון שוסטר וגם אחרים שמכירים: גם באשכול וגם בשער הנגב – עשרות מיליונים רבים במענים עורפיים, בתיאום עם ראשי המועצות, גם בחינוך לתיכונים וגם בחינוך היסודי. אני חושב שעשינו מאמץ, באמת, מאוד מאוד משמעותי כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים גם לעוטף וגם לצפון. קודם כול, ראיתי שקודם השתקתם את נאור; ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחברי מאיר כהן, השר לשעבר, ראיתי שקודם השתקתם את נאור כשהיה פה חבר הכנסת ינון אזולאי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את נאור אי-אפשר להשתיק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את נאור אי-אפשר להשתיק. אז איפה נאור, שלא יתפרץ עכשיו. אני רוצה להצטרף לאמירה בצורה מאוד ברורה: הניסיון לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית בימים האלה הוא חסר אחריות. אני מפריד ביקור בהר הבית של יהודים, שזה בפירוש מותר וראוי, אבל כל ניסיון של פגיעה בסטטוס קוו צריך לעבור דרך דיון מסודר, משמעויות, הכנה, ולא לבוא ולעשות על רגל אחת. כך אמר גם ראש הממשלה. הוא ידע מראש על ביקור של יהודים בהר הבית, שזה מבורך וזה חלק מההסכמות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף שלח לו מכתב – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חד-משמעית, אין שום מניעה בזה שהשר וסרלאוף או השר בן גביר יעלו להר הבית; פגיעה בסטטוס קוו – לא ראויה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו לא הפעם הראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו אני רק רוצה – ראש האופוזיציה, אני מצטער שאני עוד פעם פונה אליך. ראיתי שצייצת והתייחסת לשינוי המאוד-מאוד משמעותי בתקנות אופק חדש במגזר החרדי. אני רוצה להסביר: דיברתי לפני רגע על הדרמה הגדולה בממ"ח, ממלכתי-חרדי, שגדל ב-50% עכשיו. הוא גדל ב-50% עכשיו כי יש אמון במערכת החינוך גם לחרדים, הם לא מסתכלים עלינו כעל אויבים. עכשיו, מה אנחנו עושים באופק חדש? אופק חדש זה בא מהממלכתי, ומטרתו להשביח את המורים, ודרך זה להשביח – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> חיפה לא קיבלו מימון, והם לא יכולים לפתוח את הממ"חים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. אתה יודע למה? כי הדרישה לפתיחת ממ"ח צריכה לבוא מראש הרשות. אני אשמח שתפנה, ואני מוכן לפנות איתך ביחד לראש העיר חיפה, שיבוא בבקשה לפתוח ממ"ח. הוא לא ביקש. הוא אפילו מתנגד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהמשרד לא מתקצב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא לא מתנגד – – – הוא לא מתנגד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הינה, אני איתך. ביחד נוציא מכתב לראש העיר חיפה שיגיש בקשה לפתיחת ממ"ח וזה יקרה. בסדר? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה סמל מוסד, הוא לא מתכוון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נדמה לי שהוא יותר קרוב לצד הפוליטי שלכם ולא לצד הפוליטי שלנו. אני אומר עוד פעם, פתיחת ממ"ח נעשית – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> צריך להבין – סליחה, אני מדבר, אחרי זה אני אקשיב לך – פתיחת ממ"ח נעשית דרך בקשה מסודרת של ראש הרשות המקומית. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> צריך לכסות את העלויות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה פתאום, זה עלינו לגמרי. ממ"ח זה עלינו לגמרי. ממלכתי-חרדי – מלא שלנו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בבני ברק יש מלא עובדים – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בני ברק – הגיש בקשה וקיבל, וייפתח, ויש פה מהלך מדהים, שצריך לברך עליו. אנחנו מחזקים את ילדי החברה החרדית בלימודי ליבה מאה אחוז, במבחני מיצ"ב, מבחני פיז"ה, בהכשרת מורים, בפיקוח – כל הדברים האלה קורים בדחיפה שלנו. וזו המטרה של אופק חדש – להכניס אותם כחלק מהכלכלה הישראלית ולא רק להתנגח בחרדים, מה שלצערי יש כאלה שעושים כל הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. כעת נאפשר למי שביקשו להביע עמדה מהצד. אתה לא חייב להישאר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זו הודעה אישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה אחרי ההצבעה. הבעת עמדה מהצד. חבר הכנסת אלעזר שטרן, דקה מהצד, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בהמשך לדברים של שר החינוך אני רוצה לדבר על המצוקה הכי גדולה של תלמידי ישראל: לכו לעסקה. ראש הממשלה יודע ושר החינוך יודע שחלק גדול מהמצוקה, מאלה שלא חוזרים לבתים שלהם, מאלה שנמצאים בבתים שלהם, אלה שנמצאים במרכז הארץ, תלמידי ישראל כולם – כשאין עסקה. כשממשיכים להשאיר שם את ה-115 וכשממילא עושים את כל זה וראש הממשלה פועל בהנחיות של שרים שממילא לא מקשיבים לו – רק עכשיו השר דיבר פה על הפרובוקציה של השר בן גביר; ראינו את דירוג האשראי של השר סמוטריץ', שראש הממשלה יודע שכל מה שהוא עושה פוגע בדירוג האשראי של ישראל – אז אני פונה מכאן לשר החינוך, שאת מה שהוא אמר כאן, לטובת תלמידי ישראל יגיד היום גם לראש הממשלה, שמחר ילך לעסקה כדי שתלמידי ישראל יוכלו לחזור לשנת לימודים אחרת ממה שהם צפויים לחזור אליה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, לרשותך דקה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, שני דברים חשובים מאוד שלא התייחסת אליהם. האחד – אני עברתי עד שהתלמידים יצאו לחופש וראיתי שלא הייתה שום תוכנית סדורה של משרד החינוך לדבר בכיתות על החטופים ועל משפחות החטופים. זה היה דבר שמורה שרצה דיבר על זה; המורה לא רצה – מורים הביעו את דעתם. אני חושב שמן הראוי – אני מתפלל לאלוהים שמה ששטרן אמר יחלחל, ואני מתפלל לאלוהים שהם יחזרו בשבוע הבא, אם לא הערב, אבל בכל מקרה תלמידי ישראל צריכים להתייחס לחטופים ולשאלת החטופים, לא לשאלה אלא ללמה אנחנו עושים. הדבר השני – שר החינוך, אין צוות אצלך – בדוק, יש צוות, אבל הוא לא עושה עבודה אמיתית – למיפוי וטיפול במיגון בתי הספר. זה שאומרים לנו ש-60% מבתי הספר לא ממוגנים, זה בסדר, זה המיפוי, אבל מה המשרד עושה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אתה מעביר תקציבים? איך אתה הופך את זה לדבר הדחוף ביותר? תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, כבר ב-1967 הזהיר ישעיהו ליבוביץ' שהגאווה הלאומית והאופוריה בעקבות ששת הימים היא זמנית, ותוביל אותנו ללאומנות קיצונית משיחית ולהתבהמות, ובעקבותיה לחורבן. להתבהמות הלאומנית-קיצונית-משיחית אנו עדים יום-יום, שעה-שעה – הצדקה נרחבת גם בבית הזה של טבח, של הרס, של עינויים והתעללויות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, נו – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אינוס של עצירים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתם נותנים לו לדבר על טבח? איך אתם נותנים לזה יד? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואפילו לינץ' בנשים וילדה בת שלוש – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתם שותקים כשהוא אומר שהחיילים שלנו עושים רצח וטבח? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – והכול בחסות דה-הומניזיציה של עם שלם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תיתנו לו לדבר ככה. אל תיתנו לו להגיד שהחיילים שלנו עושים רצח וטבח. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל לא רק מטורפי המשיחיות הכהנאית שבקואליציה לוקחים חלק בהתבהמות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תיתנו לו לדבר, תעצרו את זה. הוא אומר שהחיילים שלנו עושים רצח וטבח, ואתם שותקים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש גם כאלה באופוזיציה הרואים עצמם כאלטרנטיבה דמוקרטית-ליברלית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתם שותקים? למה אתם מסכימים שהוא יגיד שהחיילים עושים רצח וטבח? תעצרו את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לממשלת הזוועות, שיש להם אחריות לכך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא לא יכול לומר דבר כזה על החיילים שלנו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דברי ההבל של שר הביטחון לא שווים התייחסות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול לדבר – – – אדוני – – – עבר הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כאשר לעדר מצטרפים חברי כנסת ליברליים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, אדוני – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אז ברור עד כמה חדרה ההתבהמות לכל שכבות החברה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל ברור שמבחינתם אין בעיה להשתמש במגינים אנושיים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):<< דובר_המשך >> – – נתניהו וממשלתו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל די, מספיק כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, יש כאן סדרנים שיעשו כאן סדר. נא לחזור למקומך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את צועקת עלינו, אבל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "רצח וטבח" וכולם שותקים. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כולם שותקים. תתביישו לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אי-אפשר לשמוע, כי את צועקת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת השותפה שלך? כל הכבוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. שבו, תמשיכו לשבת, כמו קופים בגן חיות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, דקה מהצד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני לא צריך יותר מדקה להגיד לכם שככה לא אמורה להתנהל ממשלה בזמן מלחמה. אתם מתעסקים בכול חוץ ממה שצריך להתעסק בו. יש לנו מלחמה בדרום, מלחמה בצפון – במה אתם מתעסקים? בזה שראש הממשלה מאשים את שר הביטחון שלו שהוא מאמץ מדיניות אויב, לא פחות מזה. הכלכלה שלנו מתרסקת; יחסי החוץ לא קיימים. מה, למען השם, אתם עושים למען אזרחי ישראל, שנמצאים בפניקה, פניקה אמיתית, כבר למעלה משבועיים? מה אתם עושים? מה אתם עושים? איפה ראש הממשלה? איפה הוא? מתי הוא יפנה לציבור, יסביר מה קורה? ירד לעם ויגיד: חבר'ה, בואו, זה מה שהולך לקרות, אנחנו מתכננים משהו, אנחנו מצפים למשהו, אל תיבהלו, אל תרוקנו את הסופרים? הפכנו להיות ילדי הכאפות של המזרח התיכון בזכות ראש הממשלה הכושל הזה והממשלה הזו שלא יודעת להגיד לו: די, עד כאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לכם – משפט אחרון – במבחן ההיסטוריה יזכרו את כל מחלקת הדגים הקפואים שיושבת שם ולא פצו פה. תחזירו כבר את החטופים ותעשו סדר במזרח התיכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עצה של רופא: כנראה יש לך בעיה בשמיעה באוזן שמאל, תלך לבדיקה באף אוזן גרון. זו המלצה. זה אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מודה לך מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תצחק מהבדיחות שלו, אדוני. הוא לועג לעם שלנו ולצבא שלנו. לא לצחוק מהבדיחות שלו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לספר על שני תאומים, התאומים אסר ואייסל אבו אלקומסאן מדיר אל-בלח. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אבא שלהם מוחמד הלך לרשום אותם במשרד הפנים שלושה ימים אחרי שנולדו. תאומים. הוא הלך ורשם אותם, רשם את אסר ואייסל התאומים. הם בני שלושה ימים. הוא חזר הביתה ומצא שהתאומים והאימא, ד"ר ג'ומאנה, הפכו לשהידים מהפצצת טנק. ההיסטוריה לא תשכח זאת.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה. עבר הזמן. תרד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: ההיסטוריה לא תשכח זאת.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני יכול להסתדר לבד. תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד. לא יהיה משפט אחרון. למה לתת לו משפט אחרון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: הצדק לא ימות, לא משנה כמה יכה בפניו אגרופו של הגזלן.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, אדוני היו"ר, מה הוא אמר? מעניין מאוד. מה הוא אמר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תני לעבור להצבעה. עוד כמה דוברים יש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אמר על השוהדא? מה אתם צוחקים? מה, אתם בגן? מה, אתם בהרפתקה? מה אתם עושים פה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סולומון, תן לי דקה, אני מוכן לתרגם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, דיברת. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אביחי בוארון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז אתם לא רציתם – – – << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מברך את שר החינוך על כניסה של – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הם אומרים שנהרגו בהפצצה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מפריע לעם ישראל. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מברך את – אדוני היושב-ראש, אני לא יכול לדבר ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תדאגי, זה לא מטריד אותו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> התחלתי לך את הזמן מחדש. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול אני רוצה לברך את שר החינוך על הכניסה של 8,000 תלמידים למסגרת הממלכתי-חרדי. אני מקווה, מתפלל, שייכנסו עוד הרבה מאוד תלמידים למסגרת הזאת וילמדו את כל מה שצריך ללמוד. זה מהלך מבורך של משרד החינוך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אז תפסיקו לתקצב את הרשתות. אתם נותנים להם כסף חינם. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר שני – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי, בליאק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תן לו לדבר, יש לו דקה פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה. אני מבקש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני מבקש לאפשר לדוברים לדבר. תני לי לנהל את המליאה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר שני, אני רוצה לומר בנוגע להר הבית: נכון שצריך לשמור על הסטטוס קוו בהר הבית ברמה המדינית הלאומית. יחד עם זה, נכון מאוד לאפשר לכל יהודי שרוצה לעלות להר בית ה' – "כי ביתי בית תפִלָּה יקָּרֵא לכל העמים" – לעלות ולהתפלל בהר הבית. מי שבאמת ליברלי, מי שבאמת – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רוצה עוד יותר להבעיר את הבית? מה נסגר איתכם? מה נסגר איתכם? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת יסמין, מי שבאמת רוח ליברלית נושבת באפו, ירשה ויאפשר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה ליברלי? מה הקשר לליברלי? טיפה אחריות, אחריות בזמן מלחמה. איפה אתם חיים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, כן, אתה תדבר איתנו על ליברלי. לא נותנים לי בכותל, ואחרי זה תדבר איתנו על ליברלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתה קורא לעצמך ליברל. לא יכול להיות שכל אדם בעולם יוכל לעלות להר הבית ויהודי לא יוכל לעלות להר הבית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? אחריות אישית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. לא משנה, דבר אחר כך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ובאותה נשימה – אדוני היושב-ראש, הפריעו לי, דקה לא הייתה לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קיבלת יותר מדקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ובאותה נשימה, לא יכול להיות שיהודי, חבר הכנסת סובה, לא יכול להיות שיהודי יוכל להתפלל בכל מקום בעולם ובהר הבית לא יוכל להתפלל. נמשיך לשמור על הסטטוס קוו, ונמשיך להתפלל בהמונינו בהר בית ה'. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חוסר אחריות, זה מה שמאפיין אתכם. חוסר אחריות מובהק. טיפה של אחריות אישית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא הזכיר את שמי, אני זקוק להודעה אישית. הזכיר את שמי, אמר: גלעד קריב, לא יכול להיות שאתה ליברל ואתה א', ב', אז אני צריך לענות לו. אני מוכן להסתפק בדקה מהצד. הזכיר אותי. אני כותב לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, לרשותך דקה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אני גם אמשיך להגיד, גם מהמקום הזה, ואפנה לכלל התושבים והאזרחים הערבים המוסלמים. (אומרת בערבית: אנחנו נלך ונמשיך להגיע לאל-אקצא, כי אל-אקצא הוא בית של תפילה ופולחן עבור המוסלמים בלבד.) ואני רוצה להמשיך. כנראה כל המערכות, גם מה שנתנו בפעם האחרונה לשר הכושל לגבי האכיפה, אז הוא הרס בית לפני כמה ימים, לאחר שקיבל צו מבית המשפט שלא צריך להרוס את הבית. בזה הוא טוב – בלהרוס, בלהפקיר חברה שלמה, בלהבעיר אזור שלם. אתם תמשיכו לסבול ממנו, ואנחנו נמשיך בעבודה שלנו, לחזק את האמונה שלנו, ואף אחד לא יזיז אותנו מזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תקשיב לי טוב טוב, עופר כסיף: בי נשבעתי, בי נשבעתי, תומך טרור עלוב שמבזה את כנסת ישראל – תקשיב טוב, תקשיבו טוב, חברים, מה הוא אמר היום כשאתם שתקתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה אפשר? מה קרה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר היום שהלוחמים שלי מתנהגים לערבים כמו ליתושים. הוא אמר היום שחיילינו מבצעים רצח וטבח בעזה. העובדה שהאדם הבזוי הזה נמצא פה זה תעודת עניות גם לכם, חבר'ה מיש עתיד, שלא הצביעו להדחה שלו. אדוני ראש האופוזיציה יאיר לפיד, אני מבהירה לך ואומרת לך: נתת לו הזדמנות, חשבת שזה לא יחזור על עצמו, שאולי הוא למד לקח לא להוציא את דיבת לוחמינו. איזה פרצוף יש לנו להסתכל בעיניים למשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בחזיתות – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, פעם את תדעי על מה את מדברת? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשיושב כאן מי שקורא לחיילים שלנו "רוצחים" ו"טובחים". << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> את לא מתביישת להאשים סתם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא קופים, אתם לא תשבו כאן בחיבוק ידיים כשהאדם הזה מוציא את דיבתנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה "אתם לא תשבו בחיבוק ידיים"? אתם הממשלה הכי כושלת שהייתה מאז קום המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם תשמרו על כבוד צה"ל ועל כבוד הלוחמים. גם אתה, אדוני היו"ר, וכל יו"ר באשר הוא – אתם לא תאפשרו את האמירות האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תפקידי לאפשר לכל יושבי הבית להביע את עמדתם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זכור מה אמרתי לך: בי נשבעתי, כל הציטוטים שלך נאספים לוועדת הבחירות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך דקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בחודש מאי ראש הממשלה אמר שהנציגים שלנו לא יודעים לנהל משא ומתן. בחודש אוגוסט ראש הממשלה אמר שהם רופסים וחלשים. הוא אמר את זה לראש המוסד ולראש השב"כ בהקשר של עסקת החטופים. אנחנו בצומת קריטי וברור, וישבו פה לפני כמה זמן המשפחות של החטופים. אני חושבת שהדרישה צריכה להיות חד-משמעית וברורה. היחיד שיודע לנהל ולקבל החלטות הוא ראש הממשלה; שיתכבד וייסע לאותה פסגה, שינהל משא ומתן ושיקבל החלטות. שלא יאשים אחר כך אף אחד אחר, כי הוא יודע לעשות את זה, כולנו חווינו את האומנות הבלתי-אפשרית הזאת. שיעשה את זה כבר. שידבר מול הציבור אמת. שלא יספר סיפורים שמישהו אחר לא יכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד לגב' טלי גוטליב שבהתנהגות שלה היא לא יותר טובה מעופר כסיף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד כמה דוברים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת בוארון, חבר הכנסת בוארון, זה בתגובה אליך. תראה, השיטה הזו לבוא ולנסות לתקוף אותנו מתוך תפיסת העולם הליברלית שלנו, זה תרגיל שמתאים לגן ילדים. כל אדם טיפה אינטליגנט מבין את הכשל הלוגי. הרי רק לפני כמה חודשים פגענו בחופש הדת של מאות אלפי חרדים בהר מירון, הם לא באו להילולה, וצמצמנו גם את ההילולה של בבא סאלי בגלל המצב בדרום. כאשר מדובר בעניינים של פיקוח נפש ומדובר בעניינים של ביטחון לאומי, כן, לפעמים מצמצמים חופש דת, בשם הליברליזם – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> יש הבדל בין משהו זמני לבין משהו קבוע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כי האנטיתזה לליברליזם היא קנאות לאומית מבית המדרש שלכם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת קריב, יש הבדל בין הוראה זמנית להוראה קבועה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואם אתה לא מבין למה חופש תפילה של יהודים בהר הבית לא יקודם על ידי פרובוקציות של וסרלאוף, בן גביר ונתניהו – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אין מה להשוות בין זה לזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כי נתניהו ידע ולא עשה כלום – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אז אתה נושא את שם הליברליזם לשווא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואפרופו, אם חשוב לך חופש דת, בוא נתחיל במה שקורה בכותל המערבי עם יהודים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בוא נתחיל עם חופש בחירה בנישואין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם האחרונים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זאת הייתה הדקה. תמה הדקה, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שתדברו איתנו על חופש דת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת אנחנו עוברים, כעת לשאול את המציעים אם הם מסתפקים בתשובת השר. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם מסתפקים בתשובת השר? מה רוצים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים להעביר לוועדת חינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מבקשים דיון בוועדת חינוך. האם כל המציעים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קינלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, האם כל המציעים – חבר הכנסת משה טור פז, בנימין גנץ, יבגני סובה, ווליד טאהא, עאידה תומא סולימאן וגלעד קריב – מסכימים להעביר לוועדת חינוך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחדות אופוזיציונית נדירה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> החינוך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן? כולם בעד. כאמור, אנחנו עוברים להצבעה על העברת ההצעה על היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה לוועדת החינוך. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 41 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 41 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה במושא: היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה, תעבור להמשך דיון בוועדת החינוך והספורט. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת אנחנו עוברים להודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היום אנחנו הולכים לכספים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בנחת. רק, אל תציגי את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תקראי משם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, יושב-ראש הישיבה. כנסת נכבדה, הרכב חדש למועצה להנצחת ראשי ממשלה: פעילת ליכוד, מקורב לבן גביר ודובר אם תרצו לשעבר. מהאנשים הכי משפיעים בחברה הישראלית, אנשי רוח בעלי שיעור קומה, למקורבים שרוצים לעשות שכתוב היסטורי למורשת האמיתית של הממשלה הזאת והעומד בראשה. אבל זה לא ישנה את המורשת האמיתית: זה מר הפקרה; זה ראש הממשלה, האיש שהפקיר, ביזה, פגע והשאיר מאחור. מורשתו של נוטש החטופים, זאת המורשת של בנימין נתניהו, גם אם הוא ישכתב את ההיסטוריה, גם אם הוא ימנה מקורבים להנצחתו. אני רוצה לקרוא קטע מהספר הזה, "מר הפקרה", של שירי ארצי, "איך זה יכול להיות שהם עדיין שם?" "ביום שבו שוחרר סרטון החטיפה של התצפיתניות, לא הספקתי להזהיר את הבת שלי שלא תצפה בו. היא בת 13 וקצת, כמעט וחצי. אני עוד הייתי בעבודה כשהיא הלכה עם חברות מהקניון וכשחזרה, לא הצליחה להוציא מילה במשך שלוש שעות. היא נראתה נורא. הפרצוף שלה היה חיוור, כמעט אפור. היא לא הרימה את המבט. בראש שלי התרוצצו סרטים, וכששאלתי שוב ושוב 'מה קרה?' היא סירבה לענות ומלמלה את ה'כלום' הכי לא משכנע בעולם. "בסוף, כשכבר ירד הערב, היא התפרצה פתאום 'ראיתי את הסרטון'. הלב שלי צנח והברכיים נחלשו. כמה רציתי להגן עליה מזה אבל לא הצלחתי. היא נעמדה מולי והמילים שלה יצאו כמו רשפים של אש, העיניים שלה בכו. 'איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שהן עדיין שם? באיזה עולם? תגידי לי אימא? איך זה יכול להיות?' לא ידעתי מה לענות לה. 'איפה ראית את זה?' שאלתי. כאילו שזה חשוב. 'באינסטגרם. זה משנה?' לא, בת שלי, זה לא משנה. הבעיה היא לא שראית את זה, הבעיה היא שזה קרה. הבעיה היא שהן עדיין שם. הבעיה היא שהגיהינום הזה נמשך כבר נצח. 'הן בסך הכול ילדות!' היא צעקה, 'הן יכלו להיות המדריכות שלי בצופים. הן יכלו להיות האחיות שלי'. היא השתתקה ולא אמרה 'הן יכלו להיות אני', אבל שתינו חשבנו את זה בלי קול. היא בכתה בעיניים קרועות ואני לא הצלחתי לנשום. ניסיתי ללטף אותה אבל היא התנערה ממני כמו חיה פצועה כשזעקה: 'יש שם אנשים בגיל של סבא וסבתא, ויש שם תינוק! וכל האנשים שם הם הורים של מישהו או ילדים של מישהו או אחים של מישהו. איך הם עדיין שם?? איך לא מחזירים אותם, תסבירי לי אימא??' "'ילדה שלי', אני לוחשת לה, 'אני לא מבינה בעצמי', והיא אומרת לי בבכי 'אני לא רוצה לחיות בעולם כזה', ואני רוצה להגיד 'גם אני' אבל לא אומרת. כי אני אימא שלה ותפקידי לתווך לה עולם שאפשר לחיות בו, לשכנע אותה שיש איזה סדר שניתן לבטוח בו, יש איזה היגיון, יש על מי לסמוך. "'ילדה שלי', אני מחבקת אותה, 'אנחנו נעשה כל מה שנוכל כדי לשמור עלייך', והיא מסתכלת בי במבט החכם, הקרוע שלה, ושואלת 'ומה אם זה לא מספיק?' ואני מאבדת את מעט המילים שעוד היו לי, ואת מעט האוויר, ומצמידה אותה אליי חזק ובוכה יחד איתה, חסרת אונים, פוחדת ונזעמת לא פחות ממנה, ובלב שלי צפה מילה יחידה – הופקרנו". הספר הזה, זאת האמת. הוא האמת המזוקקת. לא דף המסרים, לא השכתוב ההיסטורי, לא מקורבים להנצחת המורשת של ראשי ממשלה, לא הג'ובים, לא הנרטיבים, לא הפיקציה. זה האחים והאחיות שלנו ששם, ואתם שותקים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מר הפקרה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – הפקיר מדינה שלמה. אתם תלכו; אנחנו נתקן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה. בושה שסוגרים את הבית כשיש חטופים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ו בתשרי התשפ"ד, 28 באוקטובר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:39. << סיום