דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוב' ט"ו
ישיבה ש"ה
הישיבה השלוש-מאות-וחמש של הכנסת העשרים
יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ח (30 בינואר 2018)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5
נאומים בני דקה 5
עליזה לביא (יש עתיד): 6
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 7
ענת ברקו (הליכוד): 7
איתן ברושי (המחנה הציוני): 8
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 9
מוסי רז (מרצ): 10
אורן אסף חזן (הליכוד): 11
חיים ילין (יש עתיד): 11
אכרם חסון (כולנו): 12
דב חנין (הרשימה המשותפת): 13
סאלח סעד (המחנה הציוני): 14
נחמן שי (המחנה הציוני): 14
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 15
יעל גרמן (יש עתיד): 15
אילן גילאון (מרצ): 16
שרן השכל (הליכוד): 17
הצעות לסדר-היום 17
ציון יום המודעות לבריאות 17
היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 17
יעל גרמן (יש עתיד): 19
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 21
מירב בן ארי (כולנו): 22
יהודה גליק (הליכוד): 25
מיכל בירן (המחנה הציוני): 26
אילן גילאון (מרצ): 28
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 31
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018 34
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 34
דב חנין (הרשימה המשותפת): 39
הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח–2018 43
יעקב מרגי (ש"ס): 43
הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון – הצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך), התשע"ח–2017 45
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 45
נחמן שי (המחנה הציוני): 47
יהודה גליק (הליכוד): 51
רויטל סויד (המחנה הציוני): 52
איתן ברושי (המחנה הציוני): 55
מיקי לוי (יש עתיד): 56
סאלח סעד (המחנה הציוני): 58
שאילתות ותשובות 63
866. פטור ממס בטיסות פנים 63
יהודה גליק (הליכוד): 63
סגן שר האוצר יצחק כהן: 64
875. אכיפת מתן קנסות על מכירת סיגריות בודדות 67
יהודה גליק (הליכוד): 67
סגן שר האוצר יצחק כהן: 68
1044. גידול בתופעת הברחת הסיגריות 69
מיקי לוי (יש עתיד): 69
סגן שר האוצר יצחק כהן: 69
1056. תוואי סלילת כביש 46 70
מיקי לוי (יש עתיד): 71
סגן שר האוצר יצחק כהן: 72
1065. דמי ביטול עסקת אשראי 73
מיקי לוי (יש עתיד): 73
סגן שר האוצר יצחק כהן: 74
1066. הקושי ביישום חוק שטרום 77
מיקי לוי (יש עתיד): 77
סגן שר האוצר יצחק כהן: 78
1082. תוכנית מזדקנים בכבוד 80
מיקי לוי (יש עתיד): 80
סגן שר האוצר יצחק כהן: 81
1088. יוזמת מנכ"ל משרד האוצר לביטול נציבות שירות המדינה 90
מיקי לוי (יש עתיד): 90
סגן שר האוצר יצחק כהן: 91
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 96
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום י"ד בשבט תשע"ח, 30 בינואר 2018, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 66), התשע"ח–2018, שהחזירה ועדת הכלכלה.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק בינוי-פינוי ופיצויים לתושבי כפר שלם, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת נאוה בוקר וקבוצת חברי הכנסת.
החלטות ועדת האתיקה – בקובלנה של חבר הכנסת מיקי זוהר נגד חברי הכנסת חיים ילין וסתיו שפיר; בקובלנה של חבר הכנסת אורן חזן נגד חברת הכנסת מיכל בירן; בקובלנות נגד חבר הכנסת מוסי רז בשל התבטאויותיו בישיבת ועדה.
מסקנות ועדת החינוך, התרבות הספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת יוסי יונה בנושא: בניגוד לחוק נמשכים תהליכי מיון וסלקציה בבית ספר בכפר הירוק. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה למזכירת הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. מי שמעוניין להשתתף יוכל ודאי להצביע. אני מפעיל את ההצבעה לצורך הרשמה בלבד.
בבקשה, חברת הכנסת עליזה לביא. את יכולה לפתוח היום את הנאומים.
עליזה לביא (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי, חבריי חברי הכנסת, אני מברכת את החברים שיזמו היום את יום הבריאות בכנסת ישראל – חשוב. בדיון שהשתתפתי בו בוועדת החינוך, שסגן השר ליצמן בחר להשתתף בו, דיברנו על חשיבות המודעות לבריאות בקרב תלמידים ועל התוכנית בתוך בתי הספר. לצערי, לא הבנתי מהי התוכנית. אני לא שמעתי שיש מדיניות. יש חוזר מנכ"ל, אבל לא מעבר.
אני רוצה להביא את הקול של פורום ועד ההורים היישובי, שזועק לעזרה ומבקש שיתוף פעולה כדי לשנות אורח חיים של הילדים שלנו. ותבינו על מה אני מדברת: גם המחקרים של ה-OECD ומחקרים השוואתיים אחרים מלמדים שהילדים בישראל סובלים מהשמנת יתר. אנחנו במקום השני בעולם עם חצי מיליון ילדים שמנים שסובלים מעודף משקל, וכל שנה מתווספים עוד ועוד ילדים. זו אוזלת יד של המערכת, זה חוסר תשומת לב. הפתרונות קיימים. אנחנו יודעים איך להתמודד עם זה. לתת תוכנית שהיא לא ברורה, עמומה, שמבטיחה שתיתן מענה – אני היום בדיון לא הבנתי.
אני קוראת כאן גם ליו"ר ועדת החינוך – אני שמחה שהוא לוקח את המושכות, אבל פיקוח לא מספיק; צריך לצאת לשטח, צריך לשמוע, צריך להבין שזה לא גזרת גורל. ילדים שסובלים מהשמנת יתר זה ילדים יותר חולים. זה יעלה בסופו של דבר הרבה יותר כסף למערכת, ואנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו בריאים.
אני חושבת שזה נושא, אדוני, שבו צריכה לקום רשות לאומית שתתכלל – משרד האוצר, משרד האוצר ומשרד הבריאות – כדי לראות איך אנחנו מתמודדים עם הדוחות, גם של הפורבס ושל ה-OECD, ודוחות נוספים שאנחנו מקבלים חדשות לבקרים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עליזה לביא. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת ענת ברקו.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני גם רוצה לציין את ישיבת ועדת החינוך בעניין של אורח חיים בריא בבתי הספר. הנושא הזה מאוד חשוב, לאור אורח החיים הלא-בריא של בני הנוער שלנו, במיוחד כאשר רובם או כולם מרותקים לכל מיני מכשירים: סמארטפונים, לפטופ, וכל הדברים האלה, ואפילו פעילות גופנית שהם צריכים אותה, שהיא בסיסית, הם לא עושים אותה.
לכן, אני בירכתי על העניין של העלאת מספר השעות של הפעילות הגופנית בבתי הספר. גם ציינו את העניין של המזון שנמכר דרך הקיוסקים לתלמידים שלנו בבתי ספר, שצריך לפקח עליו, שלא שתהיה שם אנרכיה, למען הבריאות של הילדים שלנו.
הנקודה השלישית והחשובה היא שצריך גם העלאת המודעות אצל ההורים; אי-אפשר שנתקן או ננסה לשפר בבתי ספר, אבל בבית, במשפחה, יש אורח חיים לא בריא, שיזיק גם לתלמידים האלה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת איתן ברושי.
ענת ברקו (הליכוד):
תודה, היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד השר, אוקיי, אנחנו ראינו בטוויטר – נתקלתי בפרץ של ציוצי הזדהות, לא ייאמן, עם השואה של היהודים, מקרב הרשימה המשותפת. לא, אל תטעו. לא היה כאן פרץ של הומניות, הלוא חאג' אמין, המופתי, היה משתף פעולה עם הנאצים ואף רצה לארגן מחנות השמדה באזור ג'נין. אבל הייתה שם עקיצה באמירה של הציוצים שלהם: תלמדו מההיסטוריה. אז אני רוצה להזכיר לכם קצת עובדות היסטוריות: מעולם לא הייתה פלסטין, אתם לא צאצאי הכנענים, היבוסים, הפניקים, והגיע הזמן שתחליטו מי אביכם, מי שאל-מצרי – ממצרים, מוגרבי – ממרוקו, שאמי – מסוריה וכו'. הגיע הרגע שתגידו את האמת לבוחרים שלכם, שאתם פועלים על פי אג'נדות זרות, מקבלים כסף ממדינות זרות, פועלים נגד המדינה שלכנסת שלה נשבעתם. תגידו שאתם תומכים בחיזבאללה, שהורג סונים בסוריה, תגידו שאתם עושים הכול חוץ מלדאוג לאנשים שבחרו בכם. תגידו אמת – שהשנאה למדינת ישראל מעוורת אתכם; תגידו את האמת, שאתם מקנאים כשאתם משווים את הישגיה עם המדינות הערביות שמסביב.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
ענת ברקו (הליכוד):
תגידו שהסטרטאפ היחיד שלכם זה טרור. תודו שהקוראן מנחיל את האדמה לבני ישראל ואתם כלל לא מוזכרים בו, ותודו שירושלים היא בירת ישראל ולא בירה של ישות שמעולם לא הייתה – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה.
ענת ברקו (הליכוד):
– – ותגידו שאתם אוהבים להיות אזרחי מדינת ישראל. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת ברקו. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ערב ט"ו בשבט, שזה חג של חקלאות וטבע, אני רוצה לדבר דווקא על משבר המים ולומר שאנחנו מברכים על גשמי הברכה ומצפים לעוד, אבל אנחנו עומדים בפני משבר לאומי במשק המים וגירעון גדול, שנוצר לא רק בגלל שנות בצורת, שזה לא תלוי בנו. נמשיך להתפלל ככל שניתן, נבקש את גשמי הברכה, אבל צריך לדבר על מדיניות שגויה, שהובילה למשבר הזה, עד כדי איום על מים לחקלאות, לתעשייה, לגינון ואולי אפילו למשקי הבית.
לכן חשוב לקיים את הדיון ולומר שמחסור במים הוא לא דבר שהיה צריך לקרות. על יכולת ההתפלה שלנו אין צורך להרחיב את הדיבור. הייתה ודאות, ונאמר על ידי כל הגורמים שלא יהיה כאן מחסור במים גם מול שנות בצורת; והינה, אנחנו עדים לאיום של גיורא שחם, מי שעומד בראש רשות המים, שאנחנו צפויים למחסור גדול, והכינרת ריקה גם אחרי השיטפונות האחרונים.
חשוב ונחוץ לומר שזה לא מחדל שהיינו צריכים להתמודד איתו. עכשיו צריך לפתור את הבעיה כבר בשנה הקרובה בתקציב 2018–2019. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איתן ברושי.
יצוין כי מחר, על פי החלטת הנשיאות, מליאת הכנסת תדון בנושא של היערכות לבצורת.
חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מוסי רז.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, קודם כול, אני רוצה לברך: נמצאים איתנו ביציע תלמידי כיתה ט' מבית ספר מקיף חטיבת ביניים ג'וליס – ברוכים הבאים. אני קיבלתי אתכם היום בכנסת, הסברתי לכם על הכנסת, אמרתי לכם שיש ארבעה חברי כנסת דרוזים, ובמקרה גם השר איוב קרא נמצא כאן, גם חבר הכנסת אכרם חסון נמצא כאן וגם חברי סאלח סעד נמצא כאן. ברוכים הבאים כאן לכנסת.
חיים ילין (יש עתיד):
גם אני כאן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
גם שאר חברי הכנסת נמצאים כאן. דיברתי איתם על ארבעה חברי כנסת, אז לא לכעוס. שאר חברי הכנסת ויושב-ראש הכנסת – אבל חשוב מאוד שממה שדיברתי איתם הם רואים שכולם נמצאים כאן.
אני גם הסברתי לכם – ביום ראשון, אדוני היושב-ראש, אני מביא הצעת חוק לוועדת שרים לחקיקה: ציון יום מיוחד לתרומתה ולנתינתה של העדה הדרוזית למען ביטחונה והקמתה של מדינת ישראל. היום המיוחד הזה – בבתי ספר צריכים לציין וללמוד על הדרוזים, גם בצבא, גם במשטרה וגם בכל מוסדות המדינה, שילמדו על תרומתה של העדה הדרוזית. היום הרבה צעירים דרוזים נתקלים בבעיה מאוד קשה גם כשהם מגיעים למעברי גבול, גם כשהם רוצים לטוס לחו"ל. הם צריכים לבוא ולהסביר; אנשים שהשתחררו מהצבא בדרגת אלוף משנה, מעמידים אותם שם שעות בבדיקות ביטחוניות. לכן חשוב מאוד לציין את היום הזה. אני רוצה לאחל לכם בהצלחה וסיור מהנה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אורן אסף חזן.
מוסי רז (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אתמול נמסר שצה"ל ייכנס לשכונות מסוימות בירושלים המזרחית. בכך יכול להיות שמסתיים עידן של 51 שנה שבו אף מדינה בעולם לא הכירה בסיפוח שלנו של ירושלים המזרחית, חוץ מישראל. בעצם, כנראה החל מאתמול גם אנחנו לא מכירים בסיפוח הזה ומכניסים את הצבא לשכונות של ירושלים המזרחית, מחזירים את הממשל הצבאי.
כיוון שאני שומע פה לא אחת מראש הממשלה ומהשרים שבעיניהם ירושלים היא מאוחדת והיא בירת ישראל, אז נשאלת השאלה כמה רחוק הרגע שחיילים גם יקיפו את בניין הכנסת ויסדרו כאן את העניינים כפי שמסדרים בשטחים הכבושים.
אני חושב שהכניסה של החיילים לירושלים המזרחית במקום המשטרה היא ההוכחה לקריסת הקונספציה של ירושלים המאוחדת, והיא מסכנת, בעצם – אם המדינה לא תודה בזה ולא נעשה הכול כדי לשנות את המציאות בשטח – את כל ישראל, שאל כולה יכול להיכנס הצבא ולהחזיר פה משטר צבאי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת אורן אסף חזן, ואחריו – חבר הכנסת חיים ילין.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פונה שוב לחברי יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין: עברו כבר 24 שעות מאז הצעתי לידידי להתנצל בפני ראש הממשלה באמת על אותן הקלטות שפורסמו ברשת ב', שבהן אדוני יו"ר הכנסת קרא לראש הממשלה משוגע, אמר שסחט אותו וכן הלאה.
אבל לא בזה אני רוצה להתרכז. מה שיותר מעניין, אדוני היושב-ראש, שרק אתמול פניתי אליך בעצה חברית להתנצל באמת על הדברים המביכים שאמרת, וכבר היום אנחנו שומעים בכל כלי תקשורת שוועדת האתיקה מתכננת להעניש אותי – כמובן, על הוויכוחים שלי עם חברי הכנסת הערבים תומכי הטרור. האם יש קשר בין הדברים, אדוני, שרק אתמול אני מדבר אליך וכבר היום מחפשים להרחיק אותי? זאת הדרך להשתיק? לסתום פיות, משל היינו רוסיה?
ועוד דבר אחד אחרון. איפה אדוני ביחס לענישה שמגיעה לחברי הרשימה החמאסית המשותפת, שביישה את כל כנסת ישראל ואת מדינת ישראל שעה שאדוני אירח פה את סגן נשיא ארצות הברית? למה על זה אדוני לא לוחץ לסיים את הבעיה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
תודה רבה, אדוני. נשמח להתייחסות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אכרם חסון.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, אני לא יודע איך אני עולה תמיד אחרי המחמאות שאתה מקבל. אני מבקש שבפעם הבאה אני אהיה לפני. אני מבקש להיות לפני, לא ייתכן שאתה מפלה אותי ככה. ממש לא בסדר. עכשיו אני כבר לא יודע מה להגיד בשביל להרים קצת את המורל שלך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני ממש – – –
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, מחר יום חג לכנסת ישראל, ט"ו בשבט, והוא גם חג לחקלאים, חג לאילנות. אני חושב שהוא חג שמאחד מעל הכול את כל עם ישראל. אנחנו מחר מציינים, אני אומר את זה – שדולה של צעירים שמחוברים לאדמה. בשדולה הזאת אנחנו מציינים בעצם את כל הצעירים של כל התנועות, מימין ומשמאל, שמחוברים יחד כדור עתיד שיוכל להמשיך את החקלאות ואת ערכי החקלאות במדינת ישראל.
כבוד היושב-ראש, אני מאוד שמח שאישרת לנו לעשות את זה. אני חושב שזאת חגיגה לכנסת, זאת חגיגה לצעירים, שחוגגים את סוף השבוע – השבוע הזה כולם קוטפים, נמצאים במטעים, עוזרים לחקלאים, ותבורך. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חיים ילין. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת דב חנין.
אורן אסף חזן (הליכוד):
רק הבהרה, היה נשמע כאילו חלילה אני פוגע בעלייה הרוסית, אז אם ככה אני מתנצל – – –
אכרם חסון (כולנו):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
אכרם חסון (כולנו):
גם אני מצטרף לברכה של ידידי חמד עמאר ומברך את התלמידים היקרים מכפר ג'וליס, תלמידי ט', וגם את כל מי שנמצא ביציע, ברוכים הבאים לכנסת.
אני אדבר, אדוני, על שני יישובים שמחוברים במועצה אחת, כסרא-סמיע, אם שמעת על שני הכפרים האלה. בדרך כלל, כשהם רוצים להתחבר לדרך 864, שהיא מגיעה לכפר ראמה וצומת חוסן, הם חייבים להיכנס דרך כביש 8655. המועצה המקומית, כדי לחסוך בזמן ולחסוך במרחק, הגישה תוכנית מיוחדת כדי להתחבר בצורה חוקית וסטטוטורית לדרך 854 במערב. הדרך אמורה לשרת את האזור כך שהיא תחבר את כביש 854 לכפר סמיע, אזור התעשייה כסרא-סמיע, לכפר פקיעין, וכמובן יציאה מפקיעין לכביש 864 – עוקף פקיעין, העומד להסתיים בימים אלה.
לצערי הרב, משרד התחבורה, במיוחד הבטיחות בדרכים במשרד התחבורה, הם היחידים שמתנגדים – זה כדי לעזור ולהקל על חיי התושבים בכסרא-סמיע. היום פניתי לאביגדור יצחקי וביקשתי שהוא יתערב כדי לפתור את הבעיה ולהיטיב עם היישובים, כדי שייתנו שירות יותר טוב לכל הנהגים ולכל תושבי האזור. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני, תורך, ואחריו – חבר הכנסת סאלח סעד.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. היום קיימנו בכנסת בפעם הרביעית את יום הבריאות הציבורית. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, כאחד מיוזמי הדיון הזה, להודות לך. היום הזה היה יום מאוד משמעותי; אגב, הייתה גם תחנה עם אפשרות להיבדק במגוון של בדיקות. ובעיקר היו הרבה דיונים: היו דיונים בוועדות, היו דיונים בשדולה. בשדולה עסקנו בשאלה איך מחזקים את מערכת הבריאות הציבורית, ובאופן מיוחד – איך מקצרים את התורים, כי אם לא נדע לקצר את התורים במערכת הבריאות הציבורית אנשים יקצרו את התורים במערכות פרטיות, ושימוש במערכות פרטיות נוגס, מצמצם ופוגע במערכת הבריאות הציבורית.
יש לנו מערכת בריאות מאוד מאוד טובה, עם רופאים נהדרים, אחיות נפלאות, עובדי צוות נהדרים. הבעיה היא שהמערכת הזאת סובלת מתקצוב חסר, מדיאטה רצחנית של שנים רבות. אם אנחנו רוצים שתהיה פה בריאות ציבורית טובה, צריך לתקצב אותה בהתאם. ואיך אומרים? העיקר הבריאות. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת סאלח סעד, ואחריו – חברת הכנסת יעל גרמן.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ידידנו השר איוב קרא, גם אני מצטרף לברכות לתלמידי בתי הספר של ג'וליס. ברוכים הבאים לכנסת. דווקא בכפר שלכם, בג'וליס, יש איום סגירת מפעלי טקסטיל היום. היום קראתי בידיעות אחרונות שהולכים לסגור מפעלי טקסטיל בצפון, בכפרים הדרוזיים ירכא, בית ג'ן, ג'וליס ודאליה. הדבר הזה מביא לממש אסון – אבטלה. רבבות, מאות, אם לא יותר, מעובדות הטקסטיל שם יפוטרו. כמובן, המפעלים האלה מספקים ביגוד למשרד הביטחון ולמערכות הביטחון.
כאן אני קורא לשר האוצר ולשר הביטחון, דחוף ביותר, להגיע לכך שהמפעלים האלה לא ייסגרו ושלא יצטרכו להצטרף למעגל האבטלה מאות נשים דרוזיות. ממילא אין להן מקור פרנסה אחר. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת סלאח סעד. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת משנה של ועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת יעקב אשר קיימה עכשיו דיון על נושא תאונות הדרכים. תאונות הדרכים הן לא כמו מזג האוויר, שאי-אפשר לעשות כלום לגביו או אפשר לעשות מעט מאוד; בעניין תאונות הדרכים, אפשר ואפשר, וצריך אפילו. אני בחרתי, כידוע, לטפל באוכלוסייה של האזרחים הוותיקים במדינת ישראל, ורציתי שהדיון יעסוק – והוא באמת עסק – בסוגיה שלהם.
אני רק רוצה לספר לכנסת, בשנייה, על כך שהולכי רגל בני 65 ומעלה הם הקבוצה הפגיעה ביותר בקרב הולכי הרגל. בין 2010 ל-2015, 1,210 הולכי רגל מהקבוצה של האזרחים הוותיקים נפגעו – 31% מכלל הולכי הרגל באותה תקופה, פי שלושה משיעורם באוכלוסייה. 60% מהולכי הרגל שנפגעו הם בני 75 ומעלה. אחד מהמוקדים העיקריים שבהם הדבר מתרחש הוא במעברי חצייה – שם הם לא ברורים, הם לא מובהקים, אין אזהרה לפניהם, אין האטה לפניהם ואין גם ידיעה מתי הרמזור מתחלף ומתי הוא, חלילה, מוצא אותך עומד במרכז.
אני חושב שזה אחד האתגרים החשובים של הוועדה. אני מודה ליעקב אשר על שכינס אותה. אנחנו נמשיך להיאבק על כך שהכבישים ומעברי החצייה לא יהיו גיא הריגה לאזרחים ותיקים, שייכנסו לשם ולא יצאו משם. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, ואחריו – חברת הכנסת יעל גרמן.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, עוד פעם תאונות עבודה בבניין. עוד עובד נהרג, אחרי שנפצע קשה עד אנוש והועבר לבילינסון. הפועל הוא מהשטחים. משום מה, כשהוא במצב אנוש, מורדם ומונשם, מעבירים אותו לבית חולים בשכם. הפועל הזה נפטר. אני לא יודע איך מעבירים חולה או נפגע במצב הזה. היום עוד הרוג ועוד פצוע בינוני בתל מונד. בקריות – עוד פצוע, שנלכד בקומה חמישית עד שהביאו מנופים וחילצו אותו בקושי.
אנחנו גם רואים זאת במקומות אחרים, כמו עבודה בכבישים. שכונת אל-פאח'ורה בנצרת, הכניסה הדרומית של נצרת, הכניסה הישנה – נתיבי ישראל עובדים שם. היו שקיעות נוראיות של הכביש, עד כדי מצב של סיכון המבנים הגובלים בכביש הזה, ופינוי התושבים מבתיהם. המצב הזה של הרשלנות בבנייה, בכבישים, בעבודות שהן באחריות הממשלה, באחריות משרד העבודה והרווחה – אנחנו צריכים להגיע למצב שזה יטופל. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אילן גילאון.
יעל גרמן (יש עתיד):
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, אני רוצה לקרוא לכם מכתב שקיבלתי לפני יומיים, ולמעשה מדבר על תופעה שקיימת ואני חושבת שכולנו צריכים להיות מודעים לה ולפעול למיגורה: לצערי הרב מצבי התפקודי-רפואי ממשיך להידרדר – כותבת הכותבת – לא רק שקשה לי עם הרגליים, גם יש לי הגבלה קשה בכתפיים ובידיים, ולכן אני זקוקה לכיסא גלגלים שיהיה לו ג'ויסטיק והוא יהיה קל להפעלה. אבל הביורוקרטיה לאישור כיסא כזה חוגגת במשרד הבריאות. שלחתי כבר את כל המסמכים לפני שלושה חודשים, אבל רק לפני שלושה שבועות הגיעו אליי לביקור בית, ולפי העובדת הסוציאלית שביקרה אצלי, רק היום הניירת הגיעה לפיזיותרפיסט של לשכת הבריאות בתל אביב כדי שהוא או היא יעבירו מתישהו את הניירת לוועדה. בינתיים אני תקועה בבית, לא יכולה להמשיך עם הפעילות שלי וגם לא יכולה לבקר את הבת שלי, שכרגע לומדת ומתגוררת בחיפה, כי קשה לי ללכת מרחקים ארוכים ואני לא מסוגלת יותר להניע את כיסא הגלגלים הידני שברשותי. אבל לא רק זאת, לאחר בדיקה בוועדת גודל רכב, כדי לאשר לי סופית את הרכב שמותאם למצבי, הם זקוקים לאישור הכיסא והמידות שלו, כך שעד שלא מאשרים לי את הכיסא והמידות שלו גם לא מאשרים לי להחליף את הרכב. וכך אני תקועה בבית. אני פונה אלייך – ומקווה ומודה לך מכל הלב – אם תוכלי לפעול למען קיצור הביורוקרטיה, שתאפשר לי את הכיסא שמהווה לי רגליים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת שרן השכל.
אילן גילאון (מרצ):
תודה, אדוני היושב-ראש. בהמשך לאותו עניין, ובהמשך לדיון שהתקיים היום בשדולת הבריאות ביוזמתה של חברת הכנסת יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, שתי סוגיות נוספות שצריך לציין: אחת, היה דיון בנושא של בריאות הנפש בקהילה של יוצאי אתיופיה. 650 מאושפזים יוצאי אתיופיה, אפס פסיכיאטרים, שני פסיכולוגים, שישה עובדים סוציאליים, שאמורים לגשר בנושא למען יוצאי הקהילה הזאת, וצריך לעשות דבר נוסף.
הדבר השני הוא מחלות היתום, שבתוכם אנחנו מתברכים על כך שהתקדמנו בנושא ה-SMA, אבל השארנו בחוץ את ילדי הדושן ומחלות יתומות אחרות.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין בפסקנות, ואם יבקשו ממני, תוך 30 שניות אוכל להצביע על מקור המימון: בסל הבריאות ובסל התרופות של מדינת ישראל יכולות להיות כל התרופות והטכנולוגיות, למעט טכנולוגיות שהן אסתטיות ואחרות, הקטנת האף, whatever; גם זה יקרה לאחר פרוץ השלום, אבל כרגע זה עניין של סדר עדיפויות שנדרש כדי לשים לתוך התקציב את הסכום הנדרש. אם את ילדי דושן אנחנו לא יכולים להציל, יש לנו בעיה מבחינת ההגדרה העצמית שלנו בכל רמות ההגדרה שיכולות להיות, ובעיקר מבחינה זו, המוסרית. אז, תשומת ליבנו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה, גברתי.
שרן השכל (הליכוד):
תודה רבה, יושב-ראש הכנסת, תודה רבה, חברי הכנסת. שלום לכל החברים, אני רוצה להעלות נושא שקצת כאב לי היום בבוקר לשמוע, בכל הקשור למעמדה של הכנסת ולמעמד חברי הכנסת. יושבים פה חברים, גם ביציע, צופים בנו בטלוויזיה, אנשים מסתכלים עלינו לא רק כנבחרי העם; אנחנו לא רק הפנים של מדינת ישראל, אנחנו גם מה שהנוער מסתכל אליו כמשהו שמהווה מודל לחיקוי. וכשאנחנו שומעים חברי כנסת כאלו ואחרים שעושים נזק תדמיתי – אני חושבת גם ברמה שזה בלתי הפיך לתדמית של הכנסת, לתדמית של חברי הכנסת, כשהם באמת מדברים בשפה מזלזלת, בשפה מביכה. זה לא רק מביך אותנו, זה מביך את כל מדינת ישראל.
יושב-ראש הכנסת, אני יודעת שאתה עושה עבודה רבה ומאומצת כדי לשמור על מעמדנו, על הדיונים הנאותים, הענייניים, בלי התלהמות, בלי גידופים. אני חושבת שיש פה מקום לשקול החמרה של הענישה של חברי כנסת, שפשוט לא רק שהם לא מביאים כבוד – הם מביכים אותנו ברמה שזה עלול להיות בלתי הפיך לנו, כנבחרי ציבור, ולאיך שהנוער רואה אותנו, איך הוא רוצה להיות בעתיד. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת שרן השכל. עד כאן נאומים בני דקה.
הצעות לסדר-היום
ציון יום המודעות לבריאות
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לציון יום מיוחד למודעות לבריאות, לאחר שהנושא נדון לאורך היום בכמה מוועדות הכנסת, במסגרת הצעות לסדר-היום מס' 8279, 9153, 9196, 9290, 9292, 9303 ו-9305.
אנחנו שמחים לברך ביציע האורחים גם את יושב-ראש ההסתדרות הרפואית פרופ' אידלמן – ההסתדרות היו שותפים שלנו – וכן את שאר אנשיו, דרכו: תודה רבה על שיתוף הפעולה ועל היום היפה שעשיתם כאן בכנסת.
היום הזה עומד בסימן בריאות ומניעה תחילה ומתקיים בשיתוף ההסתדרות הרפואית, כפי שאמרתי. אני שמח לומר שבהקשר הזה הכנסת יפה דורשת וגם יפה מקיימת. כפי שנעשה כאן כבר חמש שנים ברציפות, ניתנה היום האפשרות לכל באי הבית לעבור בדיקות רפואיות רבות ומגוונות על ידי רופאים מומחים. כל זאת כדי לעודד את המודעות לטיפול מוקדם ולרפואה מונעת, שיכולים להציל חיים, פשוטו כמשמעו.
הרמב"ם, פוסק ההלכה הגדול, שהיה גם רופא גדול, כתב כבר לפני 800 שנה את העיקרון הבסיסי של הרפואה המונעת: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי-אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים". עד כאן הציטוט מהרמב"ם.
אף על פי שאנחנו רגילים לחשוב אחרת, העקרונות הבסיסיים של הרפואה המונעת לא השתנו הרבה מאז ימי הביניים. הטיפול הרפואי היעיל ביותר הוא ההקפדה על תזונה נכונה, קיום אורח חיים בריא, וכמובן גם עשיית ספורט ופעילות גופנית, שהם חלק בלתי נפרד מהניסיון – שלפעמים קצת מעייף – לשמור על בריאותנו.
אך אורח חיים בריא איננו הכול. כיום הרפואה ממליצה על איתורן של מחלות לפני שהן מתפרצות, ויש לנו שלל כלים מודרניים לעשות זאת ביעילות. כל סכום וכל דקה שנשקיע היום בחינוך לאורח חיים בריא ישתלם בעתיד לכולנו. מדינת ישראל היא מדינה חפצת חיים. ואני מודה ליוזמי היום החשוב הזה, שמעודד את כולנו לחיות חיים בריאים יותר, בגוף ובנפש.
אנחנו נשמע עכשיו את היוזמים עצמם. קודם כול אני מזמין את חברת הכנסת יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, לפתוח את הדיון. לאחר מכן – אחמד טיבי, מירב בן ארי, מיכאל מלכיאלי, מיכל בירן, אילן גילאון ויהודה גליק, ואז נשמע את התייחסות הממשלה מפי סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן, שגם נמצא איתנו. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך.
יעל גרמן (יש עתיד):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ושוב, תודה רבה לך על כך שאתה מאפשר, זו השנה הרביעית, את היום הזה, ביוזמתך. כמוך, גם אני רוצה להודות לפרופ' אידלמן, שממש לפני דקות עזב כאן את המשכן – אה, הוא עוד כאן. ודאי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
יש לו עוד תכונה: הוא גם עזב את המשכן וגם נמצא איתנו.
יעל גרמן (יש עתיד):
וגם חזר. אני רוצה להודות לפרופ' אידלמן, יושב-ראש הר"י, שזו השנה הרביעית שהוא יוזם יחד איתנו את היום הנפלא הזה, שכמו שאמרת נותן לנו את כל הבדיקות – לנו, לחברי הכנסת ולעובדי המשכן.
אני רוצה להודות לאלעד, שיושב לידו, על העבודה הנפלאה. ברשותכם, אני רוצה להודות לאביבה קוגוס, לבר, לטלי וגם לג'ודי, שלומדת בבית – לכולן, כי אתם יודעים בוודאי, וחברי הכנסת יודעים, שבלי העוזרים שלנו אנחנו באמת לא יכולים להרים יום כזה.
כמובן, חברי השדולה הנאמנים – דב חנין, אילן גילאון, חיליק בר ושולי מועלם-רפאלי, שבגלל האזכרה לבעלה, שחלה היום, לא יכולה הייתה להיות איתנו, אבל כל השנה היא איתנו – לכולם באמת תודה רבה.
אני רוצה לבוא ולומר כמה מילים על הדיונים הבאמת-מעמיקים, היסודיים והמקצועיים, שהתנהלו היום בוועדות השונות, ובעיקר על הדיון האחרון שהתנהל במליאה. הדיון היה סביב קיצור תורים וסביב בחירת רופא. אין ספק שכשאנחנו באים לדון במערכת הבריאות, דבר ראשון אנחנו באים ואומרים: אוקיי, יש רעיונות יפים, אבל איפה הכסף? כאן אני רוצה להזכיר שבסוף שנת 2014, עוד כשאני הייתי שרת הבריאות ויאיר לפיד היה שר האוצר, אנחנו אישרנו תקציב לשנת 2015 – אתה בוודאי זוכר, אדוני היושב-ראש – ובתקציב הזה הייתה תוספת של מיליארד ש"ח לקיצור תורים, שמתוכם 300 מיליון היו סכום חד-פעמי, אבל 700 מיליון היו צריכים לבוא לבסיס. כל אחד מאיתנו יודע שהיום, בשנת 2017, 700 המיליון האלה היו 2.8 מיליארד. זאת אומרת, כשאני מסתכלת על תקציב משרד הבריאות שיבוא לאישור בקרוב, חסרים בו 3 מיליארדים שהובטחו ואושרו בקריאה ראשונה בשנת 2015. אני בטוחה שסגן השר יילחם על התקציבים האלה, אבל אני רוצה שסגן השר ידע שזה אושר על ידי משרד האוצר ואין שום סיבה שהם לא ייתנו את התקציבים האלה, כי בלי התקציבים האלה אנחנו יכולים לפרוס פה תוכניות נפלאות, אבל, בסופו של דבר, לא נוכל לתמרץ את הרופאים וגם לתת להם את התמורה המתאימה.
קיצור תורים – אני רואה כמה אלמנטים עיקריים: דבר ראשון – בקיצור תורים צריך ליצור מערכת מקוונת, שנדע בכל עת ובכל זמן מה אורך התורים בכל אחד מבתי החולים. באמת, לפני שמשרד הבריאות ידע, על פי פרמטרים שיקבעו, שכולם יקבעו אותם באותה צורה – אם לא נדע מה אורך התורים בכל מקום ומקום, הרי שבסופו של דבר לא נוכל לגרום לכך שנציב יעד לקצר אותם. איך אפשר להציב יעד כאשר אנחנו לא יודעים מה המצב? אז, דבר ראשון – מערכת מקוונת.
אבל, יותר מזה: במחקר שעשו, בסקר שעשה הר"י ושפרופסור אידלמן הציג, התברר שאורך התורים כיום הוא פשוט בלתי אפשרי. מחד, מדברים על 12 חודש לניתוח שקדים, על 36 חודשים לילדים – דברים פשוט בלתי אפשריים. מאידך, אנחנו גם רואים הבדלים בלתי אפשריים: אם בבית חולים אחד צריך להמתין 12 חודשים להחלפת ירך, הרי שבבית חולים אחר צריך להמתין רק חמישה או שישה חודשים. דווקא, דרך אגב, במקרה הספציפי הזה, בבית חולים בפריפריה הזמן הרבה יותר קצר.
אם אכן אנחנו נדע מהם התורים ואם ייקבע על ידי משרד הבריאות אורך תור סביר, אופטימלי, ממוצע, שמעבר לו אנחנו לא מקבלים – אנחנו באים ואומרים: אם בית החולים עבר את אורך התור שמשרד הבריאות קבע כאורך תור סביר, הרי שמותר לכל מטופל לבחור בית חולים, על פי רצונו, שבו אורך התור הוא יותר קצר. כל כך פשוט, אבל, נכון – זה גם לא כל כך פשוט, כי זה מחייב את פתיחת אזורי הרישום, ובתי החולים יצטרכו לקבל – קופות החולים יצטרכו לתת הרשאה וטופס 17 גם לבתי חולים שאין להן הסכמים איתם. זה דבר ראשון.
דבר שני, אנחנו יודעים שהיום יש תמריץ שלילי לבתי החולים לפתוח חדרי ניתוח שקיימים. יש חדרי ניתוח שעומדים ריקים מפני שאין תמריץ להפעיל אותם, מפני שיש cap. cap זה הגג, המכסה שמשרד הבריאות מרשה לבתי החולים לגבי ביצוע ניתוחים; מעבר לזה, הוא מעניש אותם. הוא אומר להם: אתם תבצעו את הניתוח מעבר ל-cap בפחות כסף. לא, לפתוח את ה-cap, לבוא ולומר: בשביל קיצור תורים, אנחנו מוכנים בהחלט לבטל את ה-cap.
דבר שלישי ואחרון, תמרוץ הרופאים. אין ספק שאם ניתן לרופאים את המענה ואת התמריץ הנכון, אנחנו נוכל להביא אותם לכך שיישארו במערכת הציבורית, לא יעברו למערכת הפרטית, ועל ידי כך כולנו ניהנה וקיצור התורים יבוא בפועל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת יעל גרמן. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי – יש לומר: את חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, שהוא הדובר הבא, ואחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על קיום היום הזה שנה אחר שנה. מודעות לבריאות היא דבר חשוב לכולנו. אני רוצה לברך את פרופ' אידלמן על שיתוף הפעולה עם הכנסת, עם חברי הכנסת.
אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, במדינות המפותחות כיום גוברת והולכת חשיבותן של תוכניות לקידום בריאות כאמצעי ליצירת שינוי מקיף. תוכניות אלה מותאמות מבחינה תרבותית, ומביאות בחשבון משתנים רבים, הכוללים, בין היתר הבדלים בשפה, בידע, בערכים, במנהגים, באמונות בנוגע לבריאות, בדת ובדתיות, בתפקיד המשפחה, במקומו של הכלל לעומת מקומו של הפרט, באורחות חיים, כגון דפוסי אכילה ואירוח, במסוגלות עצמית ובמידת האמון במערכת הרפואית.
על כן, יש לפתח כאן, בארץ, קריטריונים להערכת התאמתן התרבותית של תוכניות קידום בריאות לאוכלוסייה הערבית, לבחון את מידת עמידתן של תוכניות אלה לקידום בריאות בקריטריונים האלה, ולזהות דרכים לחיזוק ההתאמה התרבותית של תוכניות עתידיות.
בריאותה הירודה של האוכלוסייה הערבית, אדוני סגן השר, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל, היא ממוקדי השיח הציבורי בנושאי הרווחה במדינה. לשיח זה יש היבטים של פערים בהכנסות ופערים בין מרכז לפריפריה, אשר מותאמים לפערים בנגישות של שירותי הבריאות עבור אוכלוסיות שונות. מצבה היחסי של האוכלוסייה הערבית בישראל בהיבט של תוחלת החיים בלידה – היא נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. פערים אלה בין שתי האוכלוסיות אינם מצטמצמים בקרב נשים, ובקרב גברים הם אף גדלים.
סיבות המוות שבהן הפערים בין יהודים לערבים בולטים במיוחד – פי שניים ויותר לרעת האוכלוסייה הערבית – הן מומים מולדים, תאונות דרכים, מחלות כרוניות של מערכת הנשימה התחתונה, סוכרת. השכיחות הגבוהה יחסית של מומים מולדים בקרב הערבים מסבירה את הפער בתמותת תינוקות בין האוכלוסיות, את השפעתו הרבה על ההפרש בתוחלת החיים שלהן ואת העובדה שהוא פער שלא נסגר, אפילו בקרב הנשים.
השכיחות הגבוהה יחסית של תאונות דרכים ושל מחלות כרוניות של מערכת הנשימה, אשר כרוכות בעישון, יכולה להסביר את הגידול לאורך זמן בפער בתוחלת החיים של הגברים בשתי האוכלוסיות. על אלה, כמובן, מתווספת מחלת הסוכרת. היה לנו יום מיוחד, אדוני היושב-ראש, רק לפני כמה שבועות, כאן בכנסת.
בריאותה הירודה של האוכלוסייה הערבית בישראל קשורה באופן מובהק למצבה החברתי-כלכלי – שהוא ירוד ביחס לאוכלוסייה היהודית. ככלל, אתגרי הבריאות של האוכלוסייה הערבית, בפרט אלה הנוגעים להתנהגות בריאה ולזמינות שירותי בריאות, אינם שונים מאלה של האוכלוסייה היהודית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של החברה והמדינה. מכאן, שקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיות חלשות והשלכותיו על צמצום פערים, על כל המשתמע מכך מבחינת התנהגות בריאה ונגישות של שירותי בריאות, יסייעו גם לצמצום פערי הבריאות הממוצעים בין האוכלוסיות.
זאת ועוד, אין להתעלם מהיבטים תרבותיים ומצרכים מיוחדים של האוכלוסייה הערבית על כל מרכיביה. היינו, להתמקד בטיפול עכשווי בגורמי הסיכון והתמותה המאפיינים את האוכלוסייה הערבית: מומים מולדים, תאונות, עישון, השמנה וסוכרת. המחלות האלה, זו הסיבה ששיעור התחלואה והתמותה בקרב נשים ערביות גדול יותר, לאין-ערוך, מאשר בקרב נשים יהודיות.
לבסוף, יש למערכת הבריאות יכולת לאבחן ולאתר מומים פוטנציאליים עוד טרם היריון וטרם לידה. יש להקדיש מאמץ ואמצעים רבים, בשיתוף מובילים חברתיים, מנהיגים ועמותות, כדי לחולל בחברה הערבית שינויים – אחרי מסע של הגברת המודעות לסכנה בעישון, סוכרת, מחלות כרוניות, מחלות ריאה, השמנה ויתר לחץ דם.
אדוני היושב-ראש, אין ספק שזה מחייב השקעת מאמצים. רצון טוב יש, אדוני סגן שר; מאמצים ועבודה מערכתית מחייבים את כולנו, בעיקר את משרד הבריאות. תודה, אדוני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת יהודה גליק.
מירב בן ארי (כולנו):
תודה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה, כמובן, להצטרף לברכות לחברי השדולה החשובה הזו: חברת הכנסת יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, דב חנין, אילן גילאון ושולי מועלם-רפאלי, חברתי, שבאמת נמצאת בצפון היום כל היום.
יעל גרמן (יש עתיד):
חיליק בר.
מירב בן ארי (כולנו):
וחיליק בר, אוקיי, אז תודה רבה לכם על היום החשוב הזה. כל שנה – אני חושבת שכל שנה אני גם מדברת ביום הבריאות. פעם אחת דיברתי על הרופא שלי, פעם אחת דיברתי על ההיריון שלי, היום אני יכולה לדבר על דברים אחרים.
אני רוצה גם לברך את סגן השר ליצמן. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שהיום מאוד הרשים אותי שהוא היה שעה וחצי בדיון בוועדת החינוך. זאת אומרת, היו הרבה דיונים מעניינים היום, והוא ישב בוועדת החינוך, שמע. אמרתי לו שזו פעם ראשונה שאנחנו רואים אותו בדיון הכל-כך חשוב הזה. ואנחנו בעצם מבינים שהכול מתחיל בחינוך: בחינוך לבריאות, בחינוך לתזונה נכונה. הינה, חבר הכנסת מרגי פה, הוא גם היה בדיון, אז אני גם רוצה להודות לך על כך.
אני רוצה להתייחס למה שדנו בבוקר בוועדת הפנים, האלימות נגד צוותים רפואיים. אני מדברת על התופעה הזאת, ואני חייבת להגיד לך משהו, יעל, על העניין הזה: ככל שאנחנו מדברים על זה יותר, ככל שאנחנו מתעסקים בזה יותר, אנחנו נותנים גב לצוותים רפואיים להתלונן. והיום אני אגיד נתון מאוד משמעותי שקיבלנו, שזו פעם ראשונה שאני שומעת – ואני עוסקת כבר כמה חודשים, אני וחבר הכנסת שמולי מובילים את השדולה נגד אלימות נגד צוותים רפואיים. היום אותו נציג של המשטרה אמר שיש עלייה במספר הפניות של צוותים רפואיים. תדע, סגן השר ליצמן, שהסיבה שיש יותר תלונות זה לא רק כי באמת יש יותר מקרים של אלימות, אלא כי צוותים רפואיים מרגישים יותר בנוח להתלונן. זאת אומרת, אם שנים הוא רק נתן מכה, הוא רק זרק הערה מילולית כואבת והאחות התעלמה, הרופא התעלם, עכשיו, הינה, אדוני היושב-ראש החדש, יותר ויותר צוותים רפואיים מרגישים בנוח להתלונן. עשינו את זה, אגב, בדיון שונה לחלוטין בוועדה למעמד האישה. באו ואמרו שיש יותר הטרדות מיניות, יותר תלונות על הטרדות, אז גם שם, להבדיל, אמרו שנשים מרגישות יותר בנוח.
אני חושבת שכל אירוע כזה במליאה, שבו אנחנו מציינים את הנושא הזה של אלימות ואנחנו מגנים את האלימות נגד צוותים רפואיים, נותן לצוותים הרפואיים את האפשרות להגיד: נמאס לנו, זה פוגע בנו וזה משבש לנו את העבודה.
ואני רוצה לומר עוד משהו אחד על רקע מקרי האלימות. אדוני סגן השר, אני הגשתי, כמובן, יחד עם שמולי, הצעת חוק חשובה מאוד. גם על זה, אגב, דיבר השוטר היום. הוא דיבר על זה שאלימות נגד צוותים רפואיים היא כמו נגד כל עובד ציבור. אנחנו ביקשנו להחריג – אני מניחה שגם תראה את הצעת החוק – דווקא את הצוותים הרפואיים. אם את זוכרת, הוא דיבר, הוא אמר: אין לי היום את האפשרות להגן על צוות רפואי בחוק.
אגב, רק לפני שבועיים – איפה מרגי, הוא יודע את זה – אישרנו פה, מרגי זוכר, את הנושא של מורים. כן החרגנו אותם כעובדי ציבור, בגלל האלימות. אני חושבת שאנחנו בהחלט צריכים לעשות את זה גם בצוותים רפואיים, בעיקר שאנחנו רוצים – ואני בטוחה שגם סגן השר יסכים איתי שהוא רוצה לתת גיבוי לצוותים האלה.
ועוד משהו אחד, אני גם רוצה להודות לפרופ' אידלמן – הוא נמצא כאן, זו הצעת חוק שלהם, באמת, של הסתדרות הרופאים; הינה, גם סגן השר פה: אני בטוחה שנעשה את המקסימום כדי להגן על הצוותים הרפואיים, כדי לתת להם את ההגנה שמגיעה להם.
אני רוצה לברך גם את השר גלעד ארדן, שלא נמצא כאן, על אותן יחידות משטרה, תחנות משטרה, שנמצאות. היום כבר ב-15 בתי חולים יש ניידת משטרתית. גם הצוותים בתוך בתי החולים – הבנתי שזו יוזמה משותפת של משרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים, והצוותים הרפואיים מרגישים הרבה יותר בטוחים שיש ניידת, יש שוטרים.
הרבה פעמים – גם השוטר אמר היום שמעצם העובדה שרופא היה צריך ללכת לתחנת משטרה להתלונן, 50% מהתלונות לא הוגשו – נכון. כשהשוטר נמצא הוא מגיע לאירוע, מטפל בתלונה, וכך בעצם נותן גב גם לאותם צוותים, כי יש שוטר בתוך בית החולים.
אני רוצה, לסיום, לומר תודה לכל מי שמעורב במלאכה, לכל הרופאים שהגיעו היום. חשוב לציין את האירוע שהיה היום בכנסת, שבו רופאים הגיעו ובדקו גם את חברי הכנסת וגם את כל עובדי הכנסת. זה אירוע חשוב מאוד; אנחנו נמשיך להיות כאן כל שנה למען הבריאות של הציבור, וכמובן למען התמיכה ברופאים, אחיות וכל הצוותים הרפואיים. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. חבר הכנסת גליק, בבקשה, חמש דקות.
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני היושב-ראש ד"ר אחמד טיבי – ראוי לומר את זה בדיון הזה – אדוני השר, סגן שר הבריאות, חבריי חברי הכנסת, חברות הכנסת, שרת הבריאות לשעבר, המתוקים והמתוקות, חברי ההסתדרות הרפואית לישראל, פרופ' אילדמן והצוות הנפלא שלכם, בשבת האחרונה קראנו בתורה הבטחה של הקדוש-ברוך-הוא: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רפאך". לומדים חז"ל מכאן: הרי כתוב שהקדוש-ברוך-הוא מתחייב שלא ישים מחלות כי הוא רופא, משמע שהרפואה הכי חשובה היא הרפואה המונעת. ועל כן, מן הראוי שכולנו נשים לב, נשים דגש על שמירה, כחובה – בעיניי כחובה יהודית דתית, "ובחרת בחיים" – לשמור על זה שהקדוש-ברוך-הוא נתן לנו גוף; אנחנו בכל בוקר מתעוררים ומודים לו על כך, ומברכים אותו על הבריאות שלנו, ואנחנו מצווים לעשות כל מאמץ לשמור על נפשנו.
כידוע לכם, גם אני בשנים האחרונות, באופן אישי, וגם רעייתי, זיכרונה לברכה, שהיום מלאו 30 יום לפטירתה, זכינו לצערנו להצטרך למערכת הרפואה בישראל. מוריי ורבותיי, אני רוצה לומר – לפחות אני, כאדם, חוויתי גם שירותי רפואה של מגן דוד אדום, הצלה, שערי צדק, הדסה בעין כרם, וגם ליוויתי את אשתי במשגב לדך ובשערי צדק: יש לנו רפואה שאין לנו מה להתבייש בה; יש לנו צוותים רפואיים – רופאים, אחים, אחיות, עובדי כוח עזר – שמוסרים את נפשם בכל מאודם למען החולים בישראל. אין לנו במה להתבייש. אני יכול לומר כשאשפזתי את רעייתי בבית החולים לסיעוד במשגב לדך חשבתי – כל מיני תדמיות על סיעוד. אני רוצה לומר שהייתה לנו שם חוויה – רופאים ואחיות, ערבים, יהודים, חילונים, דתיים, חרדים, עובדים במסירות נפש אין קץ, ועל כך באמת – זה מאוד מאוד משמח, וראוי לברך על כך ולהודות על כך. נדמה לי שגם מן הראוי להודות על כך שיש לנו סגן שר בריאות שבאמת זוכה להכרה ולהערכה מכל חלקי הציבור בישראל.
אני רוצה, בדקות שנותרו לי, להעלות על נס נושא חדש, כיוון שהנושא שהגדרנו אותו על סדר-היום הוא המודעות לבריאות. בשבוע האחרון ביקרתי במוסד שהוא באמת לתפארת מדינת ישראל, המרכז לבריאות הנפש של בית החולים מעייני הישועה בבני ברק. חברים, במשך שנים מוסדות בריאות הנפש – הסתירו אותם בקרוואנים מסתוריים. תצוין לברכה אשת התקשורת קרן נויבך, שהעלתה בשנה האחרונה בלי לוותר את הנושא של רפואת הנפש, ואמר לי רופא בתחום, פסיכיאטר: היה צריך שמישהו ייתן לנו על הראש. באמת, נעשים דברים, אני מקווה שיילמדו הלקחים. אני ביקרתי בבית החולים לבריאות הנפש מעייני הישועה. אני מציע לכם ללכת לראות. בית מלון לכל דבר ועניין. בריאות הנפש, ואנשים שמתמודדים עם מחלות נפש – ביקרתי השבוע גם בעמותת אנוש – ההתמודדות עם בריאות הנפש היא התמודדות קשה, זה כמו מחלה לכל דבר ועניין, גם אם אין גבס, גם אם אין אינפוזיה. מי שחולה בבית חולים לבריאות הנפש זקוק שיבואו לבקר אותו, וגם שיביאו לו מתנה שוקולד, לא יקרה שום דבר. הסטיגמה הזאת – לא יקרה כלום. כדאי וראוי לעודד אנשים לא להתבייש, ללכת לטיפולי נפש. כדאי גם לבקש מגורמי הבריאות והרווחה שיעודדו את הציבור. למרות שבריאות הנפש היא בתחום הבריאות, צריך שגם גורמי הרווחה יהיו מעודכנים, ולעודד אנשים לקבל את הטיפולים האלה, שירותי בריאות הנפש. תבורך הקהילה החרדית, וגדולי התורה לא התביישו לשים שלט – להורות לשים שלט גדול: מרכז בריאות הנפש, כדי שאנשים לא יתביישו, יבואו לשם ויקבלו את הטיפול. אני מציע לכל מוסדות בריאות הנפש לבוא ולראות איך אפשר להפוך מקום למקום שנעים לבוא אליו, לא מתביישים, באים לקבל טיפול ובאמת הדברים מוכיחים את עצמם.
לכן, ביום הזה אני שוב מברך את היוזמים, את כל חברי השדולה שיזמה את היום הזה, את כל מי שהשתתף בו, את כל חברי הכנסת שהשתתפו, ובאמת, אני מאחל לך, אדוני סגן שר הבריאות, שה' יצליח דרכך ותקבל את מלוא הפרגון והגיבוי למעשים שתעשה, וכמובן – אני לא יכול בלי לסיים: תוביל בראש מורם את המאבק נגד הנושא הקטלני ביותר, נגד העישון. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, חבר הכנסת גליק. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – מיש מווג'וד. מיכל בירן, חברת הכנסת. חמש דקות.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
כמעט פרידה, קצרה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מערכת הבריאות בישראל באמת תוכננה באופן מדהים. כשאני יושבת עם קבוצות מארצות הברית ומספרת להם איך פועלת מערכת הבריאות שלנו, מה שהם קוראים לו ה-single payer, שהם רק חולמים עליו, הפרוגרסיבים בארצות הברית – זה הרי מדהים. התשלום על זה הוא פרוגרסיבי, ישר מהמשכורות: מי שמרוויח יותר משלם יותר, מי שמרוויח פחות משלם פחות, ומ-1995 המדינה החליטה שהתחרות בין קופות החולים היא בעצם רק על השירות, כי המדינה אומרת למה אדם, כאדם, זכאי, לאיזה טיפול רפואי, ומנסה לצמצם כמה שיותר את הפערים בבריאות בין מרכז ופריפריה. שוב, הכול רחוק ממושלם, אבל באמת תכננו את המערכת הזו בצורה מדהימה ומעוררת השראה.
אבל הבעיות שיש לנו היום במערכת, גם הן מעשי ידי אדם, הן לא משמיים. ב-1997, בחוק ההסדרים – כולה שנתיים אחרי שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי – הגיעה באמת היוזמה של פקידי משרד האוצר לבטל את המס המקביל שהיה ההשתתפות של המעסיקים בבריאות של עובדיהם, והם הציעו לשפות מתקציב המדינה 7 מיליארד שקלים – של 1997 – כדי להשלים את מה שהמעסיקים לא ישלמו. כל מי שמכיר את המערכת אומר: בשביל כמה מיליונים צריך להתחנן לאוצר, איך הם היו מוכנים לשים 7 מיליארד שקלים? והתשובה הייתה מאוד ברורה: הם לשנה אחת שמו את ה-7 מיליארד שקלים האלה. היום, מי ילך לחפש את זה? מי ילך לחפש את פקידי האוצר או את שר האוצר של 1997 ולדרוש מהם לעמוד בהבטחות שלהם?
אבל כשאנחנו מסתכלים היום על מערכת הבריאות, יש לזה השלכות, לאותם 7 מיליארד שחסרים. כשמסתכלים על הציוד המיושן – אותם 7 מיליארד; כשרואים את המחסור בכוח אדם באחיות וברופאים – תחזרו חזרה לביטול של המס המקביל; כשרואים את התורים הארוכים שמייאשים אנשים כמעט מהמערכת הציבורית, באופן שרבים מהם שוקלים ללכת למערכת הפרטית, והביטוחים המשלימים והמושלמים משגשגים – זה הכול, או במידה רבה, אותם 7 מיליארד שקלים שחסרים במערכת; כאלה שהיו בבסיס התקציב, שלא היה צריכים לבוא ולהתחנן לדיל כזה על עוד כמה מאות מיליונים לסל התרופות או למכשירי MRI.
וגם הפתרונות לחוליים של המערכת צריכים להיות פתרונות מבניים, כי אחרת זו אותה שמיכה קצרה שמזיזים אותה מכאן לשם, ובסוף היא אף פעם לא מספיקה. אדוני סגן שר הבריאות, אין לי ספק שיש לך מסירות מאוד גדולה למערכת, הבעיה שלי היא עם המבנה. הפתרון הוא לא רק להגיד: כל מי שרוצה MRI אני אנסה למצוא לו. בעיניי זה לא התפקיד שלך. זה נחמד, זה מרגש, זה חשוב לאנשים, אבל בסוף את המערכת צריך לתקן בצורה מבנית, שלא תלויה במי שר האוצר, שלא תלויה בג'סטה שעושים לאדם מסוים.
אגב, בדיאלוג שהיה לי עם קבוצה חרדית מעניינת אמר לי חרדי מאוד ליברלי: תגידי, מה זה משנה? גם אם יש לי, חלילה, סרטן, או למישהו ממשפחתי, לא מטפלים בו מהכסף שלי, מטפלים בו או מכספי המיסים ששילמו אנשים יותר עשירים ממני ושזה הכסף שלהם, או שהלכתי לגייס תרומות וזה לא הכסף שלי – מה ההבדל? אבל יש הבדל גדול, ענק, עצום, בתחושה אם זו מדינה של צדק או צדקה – – –
יעל גרמן (יש עתיד):
גם לא כל אחד יכול, מה זאת אומרת?
מיכל בירן (המחנה הציוני):
נגיד שהקהילה תתגייס, נגיד שימצאו.
יעל גרמן (יש עתיד):
כמה פעמים אפשר להתגייס?
מיכל בירן (המחנה הציוני):
נכון. גם זה דבר שלא יכול לעבוד לאורך זמן וגם התחושה הזאת שאתה מקבץ נדבות בשביל לחיות, בשביל לשרוד – הדבר הזה הוא לא סביר.
כשהיינו בגולה הצדקה הייתה סוג של צדק. היא הייתה התגלמות של הצדק, של המעורבות, של הסולידריות בקהילה. היום, לעת ריבונות, כשיש לנו מדינה, הצדקה והצדק הם שתי אמונות מתנגשות, הם שתי דרכים מתנגשות: האם המדינה לוקחת אחריות ומסדירה, או האם היא מפקירה חלקים יותר ויותר גדולים לתרומות ולטוב ליבם של אנשים – ולשלוח, אגב, את מנהלי בתי החולים לקבץ תרומות בשביל לתת לאנשים את מה שמגיע להם.
היינו ממש בשבוע שעבר בבית חולים העמק בעפולה וליבי נשבר. הם מותחים את השמיכה הקצרה ככל יכולתם, אבל בסוף מה שהם יכולים לעשות הוא מוגבל. האחריות לבריאות אזרחי מדינת ישראל היא של המדינה, ואתה, סגן השר, אמון על המשימה הזאת ועליך לעמוד בה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת גילאון.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, שר הבריאות לשעבר, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אימי הייתה נוהגת לומר – רונית, תודה; רונית, תודה לך, תודה – אימי הייתה נוהגת לומר שבריאות לא קונים בכסף, אבל אצלנו דווקא כן קונים בכסף. אם ב-OECD שיעור ההוצאה הפרטית הוא 27%, על בריאות, אצלנו זה 39%. חוק בריאות ממלכתי, משמעותו, כפי שאני יכול להבין אותו, שכל אזרח במדינת ישראל, זכותו היסודית לחיות, לחיות בבריאות ובאיכות חיים טובה, ומבחינתי זה קודם למעשה לכל הוצאה אחרת. כל זמן שיש לובי בראשותם של יעל גרמן ושל חיליק בר ושל דב חנין ושל ליאוניד אידלמן – שהוא הלך, אבל הוא חלק מהלובי – – –
מירב בן ארי (כולנו):
הוא כאן, הוא כאן.
אילן גילאון (מרצ):
הוא פה?
יעל גרמן (יש עתיד):
פעמיים חשבנו שהוא הלך.
אילן גילאון (מרצ):
אתה נהנה מכל הזכויות – אתה גם בלובי וגם אתה לא צריך להיות חבר הכנסת, שזה נפלא.
בכל אופן, במאמץ המשותף הזה הבעיה המרכזית היא התעדוף, סדר העדיפויות הממלכתי. אני יודע שהיה מי שהתחייב שהוא דואג לחיים עצמם, אדוני היושב-ראש, ומי שדואג לחיים עצמם, עליו לדאוג לכך שתקציב הבריאות בסדר העדיפויות הלאומי יעלה עד כדי כך – אגב, לפי הערכות מסוימות, ב-15 מיליארד שקלים; ואם אתבקש להראות מאיפה, אני גם אראה מאיפה. אומר את הדברים באומץ. זה ראשון בסדר העדיפויות. מי שמטפל בחיים – אלה הם החיים. אני יודע שהרבה יותר קל לומר שהערבים נוהרים לקלפיות באוטובוסים, אבל עובדתית הרבה יותר אנשים, אדוני היושב-ראש, מתים מלחץ דם ומסוכרת. ואלה הם החיים עצמם, הרבה יותר מאשר הפצצה האיראנית או כל פעולת איבה אחרת. וצריך לומר את הדברים באומץ, למה אתה שם קודם את הכסף.
מהבחינה הזאת, סל הבריאות צריך להיות מלא עד גדותיו לתרופות מצילות חיים, מאריכות חיים ומשפרות חיים, הייתי אומר כמעט בכל דבר, במנגנון קבוע, שמתעדכן על פי גידול של אוכלוסייה, הזדקנות ותחלואה, בטכנולוגיות ובתרופות – כל דבר שאיננו סיוע אסתטי אלקטיבי כזה או אחר. אלה הדברים שצריכים להיות.
אבל אצלנו, אדוני היושב-ראש, לא פעם אנחנו מנסים, כבוד סגן השר – אני, לפחות, ניסיתי חמש או שש פעמים – להוריד כאן את מס ערך מוסף על תרופות. כלומר, תראה מה ההיגיון כאן: בדרך כלל ההיגיון אומר שאנשים משלמים מיסים על רווחיהם; תסתכל איך כאן אנחנו, בהיגיון שלנו, אנשים משלמים מיסים על הפסדיהם. אדם, ככל שהוא חולה יותר וצורך יותר תרופות, גם משלם יותר מיסים. מה המשמעות של חברה? עכשיו אישרנו, ואני רוצה לברך את כל מי שצריך לברך, וגם אותך, על המאמץ לפתור את בעיית ילדי – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
SMA.
אילן גילאון (מרצ):
SMA, סליחה. את הדושן השארנו בחוץ. אין שום סיבה שילד אחד יישאר בחוץ, מחוץ לסל הזה. בהיגיון הזה, אני רוצה לומר לך שכל זמן שאנחנו מקיימים את לובי הבריאות, ולא היינו צריכים לקיים אותו – אני רוצה שיהיה לובי של משרד הביטחון שיטען שמערכת הבריאות מקבלת יותר מדי כסף. זאת היא השאיפה. כמובן, זה צריך להיות מלווה בפתרון כולל.
אבל, תראה, יש גם העניין של פריפריה ומרכז הארץ; וגם כן, אין שום סיבה, מבחינת הגיאוגרפיה שלנו, שתהיה רפואה פריפריאלית ורפואה במרכז הארץ. וכל התוצאות שהמחקרים נותנים הן שאדם, ככל שמצבו הסוציו-אקונומי נמוך יותר, תוחלת החיים שלו קצרה יותר; ככל שהוא מרוחק יותר מהמרכז, תוחלת החיים שלו קצרה יותר.
יכולנו לפתור את זה, אדוני היושב-ראש, בצורה אחרת לגמרי, כי בעיניי חוק בריאות ממלכתי – אני מבקש להגיד לך, גם בתור רופא וגם בתור יושב-ראש – חוק בריאות ממלכתי משמעותו, אדוני, שכאשר האדם עקוד מתחת למאורות הגדולים של חדר הניתוח, בערך 10 שניות לפני שחומר ההרדמה מתחיל לעבוד, הוא צריך להיות בטוח, כבוד סגן השר, שהוא יקבל את הטיפול הטוב ביותר, ויתפרו אותו בחוט היקר ביותר, הרופא הטוב ביותר, בלי הבדל אם יש לו ביטוח פלטינום, פלטינום פלוס, פלטינום מינוס, או פלטינום יהלומים, ושהתורים נקבעים על פי דחיפות המחלה ולא על פי שום קריטריון אחר. זו המשמעות האמיתית של רפואה ציבורית. איך היא תתחרה עם הרפואה הפרטית? בתנאים של תחרות, כדי שיותר יקבלו יותר ולא פחות יקבלו יותר ויותר יקבלו פחות. ולכן, תהיו בריאים כולם.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
אילן גילאון (מרצ):
זה דבר שהוא אפשרי. צריך להניח את הכסף במקום שבו אנחנו מניחים את הדיבורים.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה, חבר הכנסת גילאון. מכובדי סגן השר ליצמן.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני מברך את הכנסת ואת חברי הכנסת שפעלו לציון יום המודעות לבריאות בכנסת. אכן חשוב וטוב שהכנסת, בשיתוף חברי הכנסת, הוועדות והמליאה, מקיימת דיונים ביום זה בנושא שנוגע אישית לכל אחד מאיתנו, לילדים, להורים ולשאר בני המשפחה והקרובים שלנו, וזאת ההזדמנות להודות לכולם על יום זה. אני אישית השתתפתי היום בוועדת החינוך של הכנסת, בראשות חבר הכנסת מרגי. היה דיון מאוד רציני, מעניין. ותתפלאו לשמוע שגם אני, שדי מכיר את מערכת הבריאות, למדתי דברים היום בדיון מהמשתתפים, מהערות, ובעזרת השם, אני מתכוון לבדוק אותן ולבצע מה שאני יכול לעשות.
יחד עם זאת, לי, כסגן שר הבריאות, אין יום מודעות לבריאות אחד בשנה כי אם 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה – ואני אמרתי, כולל שבת. אני דווקא מחפש רופאים בשבת, שישי-שבת. אני חושב שבתי החולים, מחמישי בצוהריים עד יום ראשון בבוקר, לא עובדים מספיק טוב. אני חושב שצריך להעביד יותר רופאים בכירים, ואני מוכן להיכנס לזה ולראות גם תקציב לזה. לא יכול להיות שבן אדם נכנס ביום חמישי בצוהריים לבית חולים ועד יום ראשון לא רואה רופא רציני. אבל, לצערי, על זה לא מוכנים לחלל שבת, ואני דווקא כן רוצה, זה מציל נפשות.
כפי שכל אחד יודע: אין ולא ניתן לעצור את מערכת הבריאות ואת הצורך המיידי, שלא סובל דיחוי, של הצלת חיים, ולכך אני מחויב יום-יום, שעה-שעה. כמי שעומד בראש מערכת הבריאות ומופקד עליה, פעלתי רבות מאז כניסתי לתפקיד על מנת לשפר את המערכת, כולל את הזמינות והאיכות של השירותים שהמערכת נותנת לכולם. בדקות הקרובות אסקור חלק מהפעילות שעשינו; לצערי, לא אוכל להציג את הכול, שכן היריעה קצרה – ברוך השם – מלהכיל פעילות כה רבה שמשרד הבריאות בהובלתי ביצע ובכוונתו לבצע בשנה הקרובה.
חיזוק המלר"דים בבתי החולים: משרד הבריאות השיק את התוכנית הלאומית לחיזוק המלר"דים, המחלקות לרפואה דחופה, קרי חדרי מיון, בשנת 2015. התוכנית הגדירה כמה יעדים לשיפור וייעול של הטיפול והשירות במלר"דים. מרכיבי התוכנית כוללים:
1. תוספת כוח אדם – הוספו 2.66 תקני אחיות לכל מלר"ד, 60 תקני רופאים וכ-70 תקני עוזרי רופאים לכלל המלר"דים; 2. תוספת תקציבית של 10 מיליון שקל לטובת הצטיידות והכשרות צוותים במלר"ד המבוגרים ומלר"ד ילדים; 3. תקציב ייעודי בסך 10 מיליון שקל לאגף השירות במשרד הבריאות לטובת פרויקטים לשיפור חווית המטפל והמטופל; 4. תקציב בסך 40 מיליון שקל המחולק לבתי החולים בהתאם לעמידה ביעדי מודל התמרוץ שבו נמדדים בתי החולים על פי פרמטרים מקצועיים, כגון זמני המתנה, זמני שהייה, נוכחות כוח אדם מיומן, עמידה ביעדי איכות ועוד; 5. פרויקט מחשוב מלר"ד הוא פרויקט מתוקצב בכ-30 מיליון שקל בשנה, וכולל בין היתר הטמעת מערכת ניהול תורים. אני רוצה לציין כאן שאני שוקל למנות פרויקט מיוחד רק לנושא של חדרי המיון. לטפל, לראות, איפה ומה ניתן לשפר בכל בית חולים ובית חולים.
תוכנית לאומית למניעת זיהומים: מטרות התוכנית הינן הורדת תחלואה ותמותה מזיהומים נרכשים בבתי החולים הכלליים במדינת ישראל. משרד הבריאות משקיע סכום של 50 מיליון שקל לשנה בתוכנית חשובה זו. התוכנית כוללת מודל תמרוץ דינמי לבתי החולים הכלליים, המודד השקעה בתשומות והישגים בשיפור במדדי תוצאה שנקבעים אחת לשנה, הקמת מערך הכשרות ופיתוח תוכנית לצוות הרב-מקצועי, פיתוח לומדות, סימולציות, פיתוח ושכלול מערכות לאיסוף מידע בנושא מניעת זיהומים, עיבודו והפצתו בחזרה לבתי החולים, העלאת מודעות הציבור על ידי קמפיין תקשורתי, פיתוח Antibiotic Stewardship ברמה לאומית.
רפורמת הסיעוד: התוכנית הלאומית לקידום הטיפול הסיעודי במדינת ישראל הינה תוכנית חדשנית, שהיא תוצאה של שיתוף פעולה מבורך בין משרד הבריאות, האוצר והמוסד לביטוח לאומי ובין ההסתדרות. התוכנית רואה את מכלול הצרכים של הקשיש. להלן מרכיבי התוכנית: חיזוק השירות לקשיש בקהילה – מתן גמלה כספית ברמת התלות הנמוכה והגדלה משמעותית של שעות הסיעוד ברמות התלות הגבוהות; הגדלת מעורבות קופות החולים בבית הקשיש, במטרה להביא את הטיפול למקום שבו לקשיש נוח ביותר לקבלו, בפרט למרותקי בית, במטרה למנוע אשפוזים מיותרים ומסוכנים; הקלת הביורוקרטיה בהגשת בקשה לאשפוז סיעודי וביטול השתתפויות עצמיות של בני המשפחה; שיפור איכות השירותים – זה כולל את העלאת שכר המטפלות והמטפלים, שיפור האיכות והגדלת השירותים החברתיים, בקהילה ושירותי הביטוח הלאומי, הכשרת מטפלים סיעודיים; טיפולי שיניים לקשישים: הכללה בסל של טיפולי שיניים במסגרת ציבורית לבני 75 ומעלה – זה חדשני שהכנסנו בתקציב 2019 – כולל טיפולים מניעתיים, משמרים ומשקמים – פרותטיקה, כולל מימון לשיניים תותבות. התוכנית תתפרס על פני ארבע שנים ותגיע בהבשלה מלאה לעלות של 1.6 מיליארד שקלים בשנת 2021.
השקעה בתשתיות – במהלך השנים האחרונות בוצעה השקעה חסרת תקדים של משרד הבריאות במערכת הבריאות, השקעה שלא הייתה כדוגמתה בעבר, ובין היתר שדרוג ופיתוח של בתי החולים בפריפריה: זיו, נהריה, ברזילי, פוריה, העמק, הנצרתיים וסורוקה – בהשקעה של 1 מיליארד שקל בשנים האחרונות; הקמת מכון רדיותרפיה בהשקעה של 70 מיליון שקל בבית חולים זיו בצפת: לראשונה לאחר שנים תושבי הצפון לא ייסעו יותר לחיפה; פתיחת 14 מוקדי רפואה דחופה בפריפריה; חיזוק חדרי המיון בפריפריה. בנוסף, בימים אלו מיושמות פתיחת בית חולים חדש ומוביל באזור הקריות, ופתיחת בית חולים שיקומי בפורייה בהיקף של 100 מיטות והיקף תקציבי של 150 מיליון ₪; הגדלה נוספת של מספר מיטות האשפוז בצפון, כך ששיעור המיטות ל-1,000 נפש יגדל, והצפיפות בבתי החולים בצפון תרד; תוספת תקני רופאים לאזור הצפון; תוספת נוספת של מכשירי MRI; הגדלה משמעותית של התמריצים שניתנים לקופות החולים להשקעה בפריפריה; הרחבת הסדרי הבחירה בבתי החולים. אני יכול להוסיף, לחדש, ובימים הקרובים אנחנו נודיע, שקיבלתי אישור ממשרד האוצר על כמה PET-CT, ואנחנו נודיע את זה בימים הקרובים.
בריאות הציבור – בשנה החולפת בוצעו פעולות חקיקתיות לקידום התזונה הבריאה עבור האוכלוסייה, אשר כללו סימון מזונות שאינם עונים על דרישת ערכי הסף לשומן רווי, מלח וסוכר. הסימון יחול על כל קטגוריות המזון הן על מזונות בארץ והן על מזונות מיובאים. החלת החוק מינואר 2020 מהווה בשורה ופריצת דרך לצרכן בישראל. אומנם מועד זה יחול בעוד שנתיים, אולם חשוב לקרוא את האותיות הקטנות: בתאריך זה יידרשו היצרנים והיבואנים כבר לעמוד בדרישות התקן המתאימות יותר לבריאות הציבור – תקנות הפעימה השנייה, המחמירה יותר.
לסיום, כפי שהצגתי, הפעילות שביצע משרד הבריאות בשנים האחרונות, בהובלתי, לקידום ולחיזוק של מערכת הבריאות הינה ללא תקדים, ותוצאותיה, את חלקן אנו יכולים לראות באופן מיידי – דוגמת הקמת מוקדים רפואיים בפריפריה, וחלקן תהליכים שיימשכו עוד שנים, כגון הקמת מחלקות והקמת בתי חולים.
אני כשר הבריאות, מתוך אחריות רבה, בחרתי להשקיע גם בדברים שלא בטוח שאני אזכה להיות במשרד הבריאות כדי לקטוף את פירות ההשקעה שלהם. פעולות ומעשים שהם חשובים מאוד לייצוב ולחיזוק של כלל מערכת הבריאות – למשל מה שבונים בבתי חולים חדשים – כך שאוכל להשאיר מערכת חזקה ויציבה לשנים ארוכות גם לילדים ולנכדים שלנו.
מה שלא ציינתי כאן זה הנושא של טיפולי שיניים לילדים. בתקציב 2019 הרחבנו את זה עד גיל 18 – נגמור את כל הנושא הזה של טיפולי שיניים. אני חושב שיש עוד כמה וכמה פעולות, נשאיר את זה. אני מציע להעביר את זה לוועדה, הוועדה תמשיך לדון.
היו"ר אחמד טיבי:
בהחלט. אני מודה למכובדי סגן השר. המציעים, יש הצעה להעביר את זה להמשך דיון בוועדת העבודה.
מי שבעד הוא בעד ועדה, מי שנגד הוא בעד הסרה מסדר-היום.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחלט להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018
[מס' מ/1092; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ד', ישיבה 167, עמ' 18301; חוב' ט', ישיבה 183, עמ' 19326; חוב' ל"ב, ישיבה 245, עמ' 22783; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אחמד טיבי:
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018, חבר הכנסת איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, בבקשה, אדוני.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, או השרה, אם יש, חבריי חברי הכנסת, רשמים פרלמנטריים, אדוני היושב-ראש, אני באמת נרגש להביא לפני מליאת הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק ממשלתית שמתגלגלת מ-2005. לא רק שהיא מתגלגלת מ-2005, גם הסיכוי שהיא הייתה מצליחה להיות מובאת לכדי השלמת חקיקה גם בקדנציה הזו היה נמוך מאוד. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולכם, חברי הכנסת, ולך, חבר הכנסת יעקב פרי: העבודה שעשינו בוועדת הכלכלה של הכנסת סביב הצעת החוק, שתכף אני אתייחס אליה, הייתה עבודה למופת של ועדת הכלכלה. ואני מרשה לעצמי – באמת אני אומר את זה; אינני נוהג לעשות זאת בצורה מאוד בוטה – לקחת זאת על עצמי ולהניח על כתפיי; מהלך – ואדוני חבר הכנסת פרי זוכר – שבו הממשלה הניחה בפנינו סוג של רפורמה מדולדלת, ממש מדולדלת, לגמרי, בנושא מוניות השירות, והצלחנו. הייתה לי הזכות להיות זה שהתעקש, כדי שבסופו של תהליך ממשלת ישראל תביא הצעת חוק חדשה. חבר הכנסת דוד ביטן, הייתה לו הזכות בתחילת הדרך לסייע בעניין, וצריך שהדברים גם ייאמרו כאן, אבל במהלך התקופה ניהלנו מאבק איתנים – – –
היו"ר אחמד טיבי:
הוא מדבר, הוא מדבר עליך.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
מאבק איתנים, ולאחר שיחות, חבר הכנסת דב חנין, הן עם האוצר הן עם משרד התחבורה, הצלחנו לגרום למהלך שבאמת משנה מדיניות מקצה אל קצה. באמת אומר לכם זאת: אינני רוצה להפריז בחשיבות הצעת החוק הזו מן הבחינה החברתית.
את הצעת החוק הזו, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) התשע"ח–2018, אני מציג לקריאה השנייה והשלישית, אבל לפני שאני קורא את מה שכתב איתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה – שכמו תמיד הפליא עשות, ובפעם הזאת גם הגדיל עשות, בדיונים האלה; זה לא היה פשוט בכלל לשבת מול נהגי המוניות, שאני בטוח שברגע זה, איך אומרים, הם צופים בנו. אני יודע זאת גם מהסמ"סים או המסרונים שהם שלחו לי במהלך היום, כי מבחינתם זה חיים ומוות, העניין הזה, ומבחינתו של הציבור, ובעיקר ציבור מוחלש, זו דרמה. אם המדינה רצתה להביא סוג של רפורמה, כזו או אחרת, בענף המוניות, גם אצל ערביי ישראל ובכלל, בכל מקום, שהיא כמעט חסרת משמעות – אנחנו יוצאים למהלך של רפורמה אמיתית שהיום שר התחבורה, יחד עם משרד האוצר, מוביל; שבה יוצאו מכרזים בכל הארץ; שבה – וכאן הנקודה המרכזית – יהיה רב-קו מסובסד. המשמעות היא בעיקר לאותן קבוצות מוחלשות, חבר הכנסת איציק שמולי, כמו הגמלאים, שנמצאים באותה קבוצה שאם אין להם רב-קו מסובסד, אין להם שום סיבה לעלות.
היום הבשורה הזו מביאה לכך שגם הגמלאים לא יצטרכו לחכות ולנסוע רק באוטובוס, אלא, כן, גם הם יוכלו לנסוע במונית שירות ללא חשש ופחד מה הם עושים עם עוד כמה שקלים שהם צריכים להוסיף. אותו דבר צעירים, אותו דבר כל מי שיש לו היום באוטובוס רב-קו מסובסד, הוא יוכל להיכנס למונית ולהשתמש בו, וזאת מהפכה גדולה.
תכף אנחנו נפרט בדיוק את הרזולוציות שנכנסנו אליהן, אבל באמת אומר לכם את זה: הוועדה מראה שכשהיא לוקחת נושא, מובילה אותו, נאבקת עליו והוא נכון, היא גם יכולה לחולל את השינוי. זו גם ההזדמנות להודות לחבריי בוועדה: לדב חנין, ליעקב פרי, לחאג' יחיא. באמת, אנשים שהיו שותפים לאורך כל הדרך למהלך הזה.
עניינה של הצעת החוק ברפורמה בענף מוניות השירות. בטרם איכנס בעובי הקורה, אקדים ואומר כי ועדת הכלכלה בראשותי הקדישה עשר ישיבות ממושכות לדיון ברפורמה, במטרה להבטיח – עוד בטרם התקיים דיון בוועדה בפרטי ההסדר המוצע – שההצעה מבוססת על תפיסה סדורה הרואה במוניות השירות חלק בלתי נפרד ממערך התחבורה הציבורית בישראל, על כל המשתמע מכך. כוונתי היא קודם כול להישג שהגענו אליו בוועדה, שאני גאה בו מאוד, והוא שילוב מוניות השירות במערך הרב-קו המסובסד. הצלחנו לשכנע את משרדי האוצר והתחבורה, ואין זה דבר של מה בכך, לשנות מקצה לקצה את עמדתם המקורית בנושא זה, ואני סבור שהדבר יתרום הן לציבור הנוסעים והן למפעילי מוניות השירות ולכדאיות הכלכלית בהפעלת הקווים.
אפרט את עיקרי הרפורמה. ותסלחו לי, זה יהיה קצת ארוך, אבל אני מניח שעקב העובדה שאני צופה שיהיו –חבר הכנסת פרי, יש מצב שיפנו לבית המשפט הלא-פעילים, מה שאנחנו קוראים, אז חשוב שכל מילה תיאמר, כדי שבית המשפט ידע וישתכנע שעשינו את כל אשר נדרש ולאל ידנו כדי להוציא מתחת ידינו את התוצאה הנכונה והטובה ביותר, למען אזרחי ישראל ולמען נהגי המוניות, ולעשות צדק.
אפרט את עיקרי הרפורמה: ההסדר הקיים לעניין פעילות מוניות השירות נחקק בשנת 2005 כהוראת שעה לחמש שנים, שתוקפה הוארך מעת לעת, עד לסוף חודש ינואר 2018. בהתאם להסדר הקיים, משרד התחבורה נתן רישיונות להפעלת קווי שירות למוניות לקבוצה מצומצמת, שבה נכללו התאגידים שהפעילו את קווי השירות ערב התיקון בשנת 2005, כך שבפועל נמנעה כניסתם של גורמים חדשים לפעילות בענף. חשוב לציין כי היה ברור, הן לממשלה שקיבלה את ההחלטה בזמנו והן לוועדת הכלכלה, שדנה בתיקון החקיקה בשנת 2005, שלאחר תום תקופת הוראת השעה ייקבע הסדר שיפתח את הענף לתחרות.
התיקון המרכזי הכלול בהצעת החוק, ליבת ההצעה, קובע כי רישיונות לקווי שירות למוניות יינתנו בהליך תחרותי, כלומר במכרז. בעת הדיון בוועדה החלטנו לקבוע כי ההליך יהיה שוויוני ופומבי, וכן לעגן בחקיקה ראשית חלק מאמות המידה שיובאו בחשבון בהליך התחרותי: המחיר שיציע מבקש הרישיון, ניסיונו וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית ותנאים שעניינם איתנות פיננסית. בהצעת החוק מפורטים תנאים נוספים לקבלת רישיון קו שירות, ובכלל זה הדרישה שמבקש הרישיון יהיה תאגיד נפרד שהוקם במטרה להפעיל קווי שירות למוניות.
מאחר שתאגיד שיקבל רישיון קו שירות יידרש לקבל גם רישיונות להפעלת מונית, מה שמכונה מספר ירוק, לשם הפעלת המוניות בקו השירות מוצע לקבוע כי בעל רישיון קו שירות שייבחר בהליך התחרותי יהיה זכאי לקבל מהמדינה רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שיפעיל בקו השירות שלגביו קיבל את הרישיון; ואולם הרישיונות להפעלת מונית כאמור יעמדו לרשותו של בעל הרישיון אך ורק לשם הפעלת המוניות בקו השירות שלגביו ניתן הרישיון, ולא ניתן יהיה לסחור בהם או להעבירם לגורמים אחרים.
תיקון נוסף שצפוי לקדם את כדאיות הפעילות בענף הוא ביטול דמי הרישיון שגובה המדינה היום מבעלי הרישיונות – פה הלכנו לקראת הנהגים – בסכום של 170 ש"ח לכל חודש של תקופת הרישיון, וזה הרבה כסף.
ביחס לקווי השירות שלגביהם יינתנו רישיונות קו שירות, מוצע להסמיך את המפקח על התעבורה לפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה את רשימת הקווים, והוא יהיה רשאי להעניק רישיון אחד גם לכמה קווים, מה שמכונה אשכול. קביעת אשכולות של קווי שירות למוניות נועדה לאפשר ליצור תמהיל של קווים ברמות שונות של כדאיות כלכלית, ובכך לקדם את ניהולו היעיל של הענף. אני מצפה כי נוסף על הקווים הקיימים, המשרד אכן יעמוד בהבטחתו וירחיב את פריסת קווי השירות תוך מתן רישיונות להפעלת קווי שירות נוספים באזורים שבהם קיים חוסר באמצעי תחבורה ציבורית או שיש בהם צורך באמצעים משלימים לתחבורה הציבורית הקיימת.
הצעת החוק כוללת נושאים נוספים, שקצרה היריעה מלפרטם כאן, אך לא אוכל להשלים את הצגת הדברים בלי להתייחס להוראות המעבר. לפי המוצע, לעניין בעלי הרישיונות הפעילים, שהפעילו מוניות שירות לפי רישיונותיהם ב-11 באוגוסט 2016 – המועד שבו התקבלה החלטת הממשלה על הרפורמה בענף ופורסמה ברבים – המפקח על התעבורה יוכל לחדש את רישיונותיהם לתקופות נוספות, עד 31 בדצמבר 2019 לכל המאוחר, בהתחשב, בין היתר, בהתקדמות ההליכים התחרותיים למתן רישיונות לפי הרפורמה.
מטרת הוראות המעבר, כמקובל במעבר למשטר רישוי חדש, היא לאפשר רצף בשירות הניתן לציבור בקווים הקיימים עד לסיום ההליך המכרזי לגביהם, וכן לאפשר לבעלי הרישיונות הקיימים תקופת התארגנות. בהתחשב במצבו של ענף מוניות השירות, שלאורך שנים היה נתון למעשה בקיפאון, חזרתי ואמרתי בדיוני הוועדה כי ראוי שההליכים המכרזיים יצאו לדרך בהקדם האפשרי, כפי שהצהיר שר התחבורה לא אחת.
בהוראות המעבר נכלל מה שמכונה מתווה ההמרה: האפשרות שתינתן לבעלי הרישיונות הפעילים הנחה בתשלום האגרה בעד רישיונות להפעלת מונית – מספר ירוק. לפי המוצע, פרטי המתווה ייקבעו בתקנות שיביא שר התחבורה לאישור ועדת הכלכלה, וייכללו בו תנאים שונים לקבלת ההטבה. הוראות אלה לא נכללו במקור בהצעת החוק הממשלתית אלא הוספו להצעה ביוזמת שר התחבורה. הסכמתי להוספת הנושא להצעת החוק רק לאחר שנציג משרד המשפטים פירט בפני הוועדה את חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ולפיה אין הצדקה לתת הטבה כלשהי לבעלי הרישיונות שהפסיקו את פעילותם בענף, וגם מתן הטבות לבעלי הרישיונות הפעילים, נוסף על חידוש רישיונותיהם בתקופת המעבר, אפשרי כל עוד במתווה ההמרה שייקבע בתקנות תהיה זיקה בין משך תקופת המעבר, דהיינו משך תקופת הארכת הרישיונות, לבין מספר הרישיונות להפעלת מונית שיקבלו במסגרת מתווה ההמרה. כלומר, ככל שיבקשו לחדש את רישיונותיהם לתקופה קצרה יותר, כך יקבלו יותר רישיונות להפעלת מונית, בשווה כסף לרווחים שהיו עשויים לקבל אילו היו ממשיכים להפעיל את קווי השירות עד סוף שנת 2019 – תום תקופת המעבר.
מאחר שגם הייעוץ המשפטי לוועדה קיבל חוות דעת זו, החליטה הוועדה לסמוך ידה על חוות דעת אלה, ואני סבור כי ההסדר המובא היום לאישור הכנסת הוא הסדר מאוזן ומידתי. נוסף על ההטבה שיקבלו התאגידים בעלי הרישיונות, עמדתי על כך שתינתן הטבה לנהגים שהועסקו אצל בעלי הרישיונות הפעילים, והם יקבלו הנחה של 50% בתשלום האגרה בעד רישיונות להפעלת מונית, בכפוף לתנאים שייקבעו אף הם בתקנות.
אני מודע לכך שבעלי הרישיונות הקיימים קיבלו את רישיונותיהם בהליך שאינו תחרותי. אולם אין להתעלם מכך – ובעניין זה אני שותף לדעתו של שר התחבורה ולהצעת מתווה ההמרה שהציעה הממשלה – כי בהתחשב בהימשכות ההליכים לקביעת רגולציה חדשה לענף מוניות השירות, ובכך שייתכן שחלק מבעלי הרישיונות הקיימים לא ייבחרו בהליך המכרזי ולמעשה עלולים לצאת מפעילות בענף לאחר שנים רבות, יש מקום למתן ההטבות, לפנים משורת הדין.
חברי הכנסת, אני מקווה שהצעת החוק המובאת היום לאישורכם, על כל השינויים הלא-מעטים שערכנו בה בדיוני הוועדה, תביא לכך שענף מוניות השירות במתכונתו החדשה יהיה ענף יעיל ותחרותי, ובכך יביא עימו בשורה לציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית.
אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת, שאיתי לא הכניס אותה, והיא העובדה שהתעקשנו למנוע מצב של השתלטות של כוחות גדולים על השוק. אחת הנקודות המרכזיות היא שרצינו שבאמת תהיה תחרות אמיתית, שלא ייכנסו טייקונים שישתלטו על הענף ונמצא את עצמנו עם אנשים טובים אבל שאין להם את היכולת הכלכלית להיות חלק מהמתווה הזה; כי המשמעות היא שהגורמים, שהם היום התאגידים, בחלק מהמקומות שהם מובילים – אין ספק שאם ייכנסו כוחות גדולים, הם לא יכולים להיות חלק מן העניין. כמובן, זה בתיאום עם הממונה על ההגבלים ועל כל המשתמע מכך.
ולסיום, ברצוני להודות לעורכת הדין אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, אבל מעל לכול לך, עורך הדין איתי עצמון, בייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה, שעמלת על הצעת החוק יותר מכול. אתה ראוי להיות, בקרוב, בעזרת השם, מבחינתי לפחות, היועץ המשפטי של הוועדה. אתה פשוט תותח, והלוואי והיו רבים כמוך בתוך הוועדה. אתה שולט בעבודה, אתה יודע לנהל, אתה יודע לדעת מתי להתעקש, מתי לשחרר, ידע עצום. באמת, אני אומר את זה מכל הלב. באמת מכל הלב. ואיתך הצלחתי להעביר רפורמות ענקיות שהיו תקועות – שנים שלא הצליחו להוציא אותן מן הכוח אל הפועל, וזה הרבה בזכות השכל הישר שלך וחוכמתך. וכפי שאמרתי, כן ירבו.
וכמובן, תודה לך, לאה, שצועקת עליי, מנהלת אותי, אבל עושה עבודה מדהימה כמו תמיד. אוהב אותך, ויישר כוח. באמת תודה לכם.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
הצעת החוק הזו היא ללא הסתייגויות, ואני מבקש להביא אותה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בקשת דיבור.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הכלכלה, אני מניח שזה מאוד מעניין לשמוע את הפלאפון, וגם יושב-ראש הקואליציה לשעבר, אבל אני מציע שתעשו את זה פשוט מחוץ לאולם.
היו"ר אחמד טיבי:
אתם מדברים ברמקול בתוך המליאה?
איציק שמולי (המחנה הציוני):
לא, זה מפגש פסגה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
פסגה. חבר הכנסת ביטן, אני רוצה לומר מילה לחבר הכנסת כבל. תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, חבר הכנסת כבל – וגם שר הכלכלה, שמפריע לי כרגע, תודה לך.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
טיפלנו בהורדת מחיר המים.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אני שמח מאוד לשמוע. אני ממש שמח לשמוע, ובכל זאת.
קריאה:
ביטן, ביטן, אתה מפריע. ביטן.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת ביטן.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך. תודה, אדוני היושב-ראש. עמיתיי חברי הכנסת, הסיפור של החוק שמגיע היום למליאת הכנסת הוא סיפור מאוד מאוד אופטימי. כמו שאמר חבר הכנסת כבל, זה סיפור שמראה איך הכנסת, ובמקרה הזה ועדה של הכנסת, ועדת הכלכלה של הכנסת, יכולה לעשות שינוי גדול מאוד במציאות.
אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, על סוגיה שיש לה חשיבות עצומה לחיי היום-יום של אזרחי ישראל. אנחנו, אדוני היושב-ראש, לאורך שנים נמצאנו בוויכוח עם הממשלה, גם עם משרד התחבורה וגם עם משרד האוצר, בנושא של מוניות השירות. באו ואמרו לנו: מוניות שירות זה משהו ששייך לעבר; העתיד שייך לרכבות, לרכבות תחתיות, לא מתאים שתישארנה מוניות שירות, זה לא מתאים, האמצעי הזה. אנחנו הסברנו שהציבור אוהב מוניות שירות. אפילו בסקרים של משרד התחבורה, אמצעי התחבורה הציבורית שהציבור הכי אוהב זה מוניות שירות. ולמרות זאת, בממשלה התפיסה הייתה אחרת, ואפילו הפוכה. ולכן לאורך שנים הענף הזה דולדל, הושקע בו פחות מדי כסף, וגם כל השינויים הגדולים והמהפכניים שעשינו בתחום התחבורה הציבורית, כולל הורדת מחירים של תחבורה ציבורית, כולל הרב-קו – כל השינויים האלה פסחו על ענף מוניות השירות. והתוצאה הייתה שתחום של תחבורה ציבורית שהיו בו 2,300 מוניות שירות בעבר, נשארו בו 700 היום.
רק לאחרונה הממשלה הגישה סוף-סוף חוק בעניין מוניות השירות, אבל החוק הזה היה חוק מאוד בעייתי. הוא היה חוק בלי ראייה תחבורתית, בלי ראייה חברתית, אבל עם ראייה של האוצר. ובחוק עם ראייה של האוצר הכול מתחיל ונגמר במכרזים, בתחרות. תחרות יכולה לעבוד, וגם מכרז יכול להצליח, כאשר יש בסיס; כאן נטלו את הבסיס, הוציאו את השטיח מתחת לרגליים של מוניות השירות.
במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה – שאתה, חברי חבר הכנסת כבל, הובלת אותם באמת בהרבה כישרון וגם בהמון המון אנרגיה ובהרבה לחצים – נעשה שינוי עצום, שמעלה אותנו על כיוון אחר לגמרי. בכיוון שיש בהצעת החוק היום, שמופיעה בפני הכנסת, שנמצאת בפני הכנסת, מוניות השירות הן חלק גדול מהפתרון של בעיות התחבורה הציבורית בארץ. מוניות שירות הן חלק מהפתרון, כי מוניות שירות הן שירות משלים מצוין לרכבות, לאוטובוסים.
מוניות שירות מתאימות להיכנס למקומות שבהם אין תחבורה ציבורית – לא מתאים שייכנס אוטובוס, אין מספיק ביקושים לאוטובוס, לא מגיעה הרכבת: שכונות, פריפריות, אתרים שבהם אנחנו רוצים להכניס תחבורה ציבורית וצריך משהו שיהיה שירות מקדים לתחבורה הציבורית המסיבית. לכן, מוניות שירות זה כלי נהדר לפתח דרכו את התחבורה הציבורית.
במרכז הצעת החוק הזאת נמצאת הרחבה מסיבית של רשת מוניות השירות בארץ – באמת בכל הארץ, לא רק מוניות 4, 5 ו-16 בתל אביב, אלא מוניות שירות בכל הארץ – – –
יעל גרמן (יש עתיד):
וגם אפשר יהיה בשבת.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
וגם בשבת. וזה חשוב מאוד. כן, בימי חול מוניות השירות יפעלו באותה מתכונת של התחבורה הציבורית, כולל סבסוד וכולל רב-קו, ובשבת הן יפעלו במנותק מהסבסוד ומהרב-קו. זה פתרון פרקטי, ישים, שמאפשר להתקדם ומאפשר גם לתת מוניות שירות מסובסדות ורב-קו בימי השבוע וגם לייצר פתרון אמיתי בלי לריב ובלי מלחמות אין-סופיות בנושא התחבורה הציבורית בשבתות ובחגים.
אני רוצה לומר מילה לנהגים והמפעילים, שצריך להגן עליהם וצריך לשמור עליהם – כמו שאמר חבר הכנסת כבל, אין לנו שום רצון שעכשיו ישתלטו על השוק הזה כמה טייקונים.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אני מסיים. אנחנו רוצים לתת הגנה גם למפעילים וגם לנהגים. אנחנו נותנים למפעילים הקיימים עדיפות מסוימת, בדרך של התחשבות בניסיון שלהם במסגרת המכרזים שמשרד התחבורה יפרסם.
אני רוצה לסיים, אדוני, בהצטרפות לכל מילות התודה שאמר יושב-ראש הוועדה לאנשים הנפלאים שליוו אותנו: הצוות המשפטי של הוועדה, מנהלת הוועדה – כל הכבוד לכם ותודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. אין הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–17 – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–17 נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018, נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח–2018
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/753); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
הצעת חוק לימודי עזרה ראשונה בבתי ספר (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח–2018, בבקשה. עשר דקות.
יעקב מרגי (ש"ס):
לא אנצל אותן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אפשר לומר מכובדי השר? – הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון – הצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך) הובאה היום בפניכם להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת החוק הזאת משלימה הצעת חוק אחרת, שהטילה חובה של הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים. בתי הספר נפקדו מאותו חוק.
אני חשבתי לנכון – אני חייב לציין, בעקבות פנייה של אם לתלמידה שקיפחה את חייה מהפרעות קצב בלב – שאם היה מכשיר החייאה בבית הספר, סביר להניח שניתן היה להציל אותה. אני מקווה שגם הצעת החוק הזהה והדומה של חבר הכנסת אחמד טיבי תוצמד להצעת החוק. אנחנו נביע הסכמה ותמיכה שאכן נצמיד את החוקים.
הפרעות קצב חמורות בלב ודום לב עשויים להיגרם כתוצאה מאוטם שריר הלב או מהפרעה חשמלית בפעילות שריר הלב. הפרעה כזאת יכולה לגרום לעיתים למוות. ההצלה וההצלחה במקרים אלה תלויות במרכיב הזמן ובמשך הזמן העובר בין האירוע לבין מתן הטיפול הראשוני. הצעת החוק קובעת חובת הצבת מכשיר החייאה – בעברית מכשיר החייאה זה נקרא מפעם. הצעת החוק קובעת הצבת המפעם בבתי הספר, בנוסף לאותו חוק שמחייב לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר – חוק שחוקק בשנת 2001. מכשיר ההחייאה, המפעם, הוא אוטומטי ונותן בעצמו הנחיות קוליות בעברית. כך שכל אדם, גם ללא הכשרה רפואית, יכול להשתמש בו.
אני רוצה לומר כאן, גם לחברים וליושב-ראש, שכשהתחלנו לקדם את החוק הזה חששנו, כי אנחנו מכירים את עמדת הסתדרות המורים, ובצדק, שאם אתה מטיל עליהם חובה כזאת, זה יכול לחשוף אותם לתביעות נזיקין כאלה ואחרות. חששתי לא מהעלות התקציבית של החוק אלא יותר מאי-הסכמה. אני רוצה לומר שכבר בשלב הזה אנחנו מקיימים דיונים סביב שולחן עגול בין מרכז השלטון המקומי ובין הסתדרות המורים – יחד עם ליווי של יועצים משפטיים ממשרד המשפטים, יועצי חקיקה, יועצים משפטיים של משרד החינוך והצוותים המקצועיים של משרד החינוך – כדי להביא את זה להסכמה. אני רוצה לומר לכם שיש נכונות והיענות.
הצעת החוק היא לא זולה. בשלב הזה ההערכה היא שהיא תעלה בסביבות 17 מיליון שקל. לכן, תחמנו את זה בשלב ראשון – ואני מצהיר כוונות – לבתי ספר שמספר התלמידים בהם עולה על 500. החלה הדרגתית. אנחנו כולנו תקווה שהשלב הבא יהיה החלה בכל בתי הספר, כמובן, ממספר סביר, של 200. חשוב לומר שבאוכלוסייה הפוטנציאלית לצרוך את השירותים של המפעם – מקווה שהם לא יצרכו – הצוות והמורים הם לא פחות מהתלמידים, אם לא יותר. לעיתים קרובות אנחנו נדרשים להתערבות דווקא מקרב הצוות, ואני שמח שיש פה.
יש גם שאלות לא פשוטות: היכן יוצב המכשיר? מי אחראי לבדוק מדי פעם שאכן המכשיר תקין, נורת החיווי? האם לקבוע חובת הפעלה? מי יפעיל? אם לא יפעילו, מה יקרה – סוגיית החסינות מפני תביעות. למרות שהמכשיר הוא מכשיר מאוד ידידותי ונותן הנחיות קוליות – שמענו גם בוועדה; זה יותר ידידותי מלהזריק זריקת אפיפן. אני שמעתי תוך כדי הדיונים בשולחן שהצעת החוק של חובת הצבת אפיפן בבתי הספר נתקלת בקושי בקידום בגלל השאלות האלה, אז אמרתי לחבר הכנסת חברי יהודה גליק שהחוק יזכה ליהנות מהפירות של השולחן העגול שלנו – – –
יהודה גליק (הליכוד):
– – –
יעקב מרגי (ש"ס):
נכון. אנחנו מנסים לפתור את הבעיות, ואני די אופטימי.
אז כפי שאמרתי, הצעת החוק מקודמת בתיאום, ובהסכמה של משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, הסתדרות המורים, ליווי של מד"א, מרצונם – שזה לא מובן מאליו – ואיחוד הצלה. כאן הבעת תודתי לכל המלווים והמסייעים בחוק. כמו כן, כמובן, למנהלת הוועדה הגברת יהודית גידלי, לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירב ישראלי, לצוות לשכתי – גברת פנינה שלי איפרגן, נתנאל, וכפיר המתמחה, שהציץ לפני שנה ומשהו ונפגע – לא רוצה לעזוב אותי.
אז אני שוב מודה לכולם, ואני מקווה שבהקדם נביא את החוק הזה כבר לקריאה שנייה ושלישית, ומודה על תמיכתכם בקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, אדוני.
הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון – הצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך), התשע"ח–2017
[הצעת חוק פ/4793/20; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי)
היו"ר יחיאל חיליק בר:
להצעת החוק שלך מוצמדת הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני יציג את הצעת החוק, עד שלוש דקות. לאחר מכן נעבור, ברשותו של השר, לדיון משולב. אני צריך את האישור שלך בשביל זה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אדם מנאסרה, בן שמונה, מכפר ריינה שבגליל קיבל דום לב לפני שנה, כשהיה בבית הספר. ליבו הקטן של אדם, זיכרונו לברכה, חיכה יותר מ-40 דקות עד שקיבל פעולת החייאה. בבית ספר של אדם לא היה מכשיר החייאה, ועד שהגיע הצוות הרפואי, מה שנשאר להם זה לקבוע את מותו של הילד הנפלא הזה. זה הזמן שעושה את ההבדל בין חיים למוות.
מכשיר החייאה הוא מכשיר מציל חיים, והצבתו בכל מקום ציבורי, לרבות בבתי ספר, הינה דבר חיוני שמצריך טיפול מיידי. הצלחת פעולת ההחייאה במקרים של הפרעות קצב חמורות ודום לב תלויה במשך הזמן העובר בין האירוע לבין מתן הטיפול הראשוני. מכשיר ההחייאה הוא אוטומטי ונותן הנחיות קוליות, כך שכל אדם, גם אם לא קיבל הכשרה רפואית, יכול להשתמש בו כדי להציל חיי אדם עד להגעת הצוות הרפואי למקום האירוע.
מוצע להוסיף חובה להציב מכשיר החייאה גם במוסדות חינוך, כדי לאפשר טיפול רפואי מיידי והצלת חיי אדם של מי שנמצא בשטח בית הספר ולוקה בליבו. זה המקום להודות לעמיתי חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך, על מהות החוק, על הובלת החוק, על הדיונים שהיו בוועדת החינוך, ולמנהלת הוועדה, לכל צוות הוועדה. אין ספק שמדובר בחוק אזרחי חיוני ומציל חיים.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לפני שנה בדיוק, ב-31 בינואר 2017, נפטר התלמיד אדם עומר חסן, בן שמונה שנים, מכפר ריינה בגליל, בעת שהותו בבית ספרו היסודי.) זה תרגום של מה שאמרתי. (הזמן שעבר מהרגע שבו נפצע אדם והתעלף עד הגעת האמבולנס והתחלת ההחייאה היה ארוך, ארוך מאוד. הלב הקטן של אדם לא החזיק מעמד כל כך הרבה זמן והוא נפטר, ואדם לא חזר אל בית ספרו. על כן הגשתי את הצעת החוק הזאת, אשר מחייבת להציב מכשיר החייאה מתקדם בבתי הספר, היות שמכשיר זה הוא מסוג המכשירים החכמים אשר נותנים הוראות קוליות על אופן השימוש בהם, מה שגורם להחייאת האדם בתוך דקות ספורות, עד להגעת האמבולנס והצוותים הרפואיים והמשך הטיפול, ומגביר את סיכויי ההצלחה, במיוחד עבור מי שלוקים בדום לב ובמצבי עילפון שבמהלכם הלב מפסיק לפעול בצורה מלאה או חלקית ומופסקת זרימת החמצן לגוף. במקרים רפואיים כאלה כל דקה נחשבת וכל שנייה חשובה להצלת חיי האנשים ולמזעור הנזקים הנגרמים. אנו לא מתנגדים לפסק הדין של אללה, אבל עלינו להסיק מסקנות ולחקור את הגורמים ואת דרכי המניעה והבטחת המוכנות בעת מקרים דומים בעתיד. לאחרונה, קיבלנו אישור – –)
היו"ר יחיאל חיליק בר:
נא לסיים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
(– – ממגן דוד אדום לפתוח מרכז עזרה ראשונה באכסאל, בערערה וחורה ובג'יסר א-זרקא, ואנו ממשיכים לפתוח מרכזים כאלה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, וכבר נערכו ישיבות עבודה עם רשויות אלו ביוזמתו של עמיתי אוסאמה סעדי, כך שמרכזים אלו מסייעים גם הם בקיצור משך הזמן של הגעת האמבולנס. היום אנו מעבירים חוק זה, אדוני היושב-ראש, בקריאה ראשונה, ואנחנו כבר עברנו כברת דרך ארוכה למען אישורו הסופי, כך שאנו נתחיל מייד בהכנת הנוסח הסופי עם יושב-ראש הוועדה יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך, או מרג'י – –)
יעקב מרגי (ש"ס):
מרגי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
(אבל בתוניסאית, מה השם? מרג'י. – – אשר יאפשר לנו להעביר אותו לטובת הציבור שלנו והיישובים הערביים שלנו, וכסיוע שלנו לחיים, חיים מכובדים עבור אנשינו, ושלום האדם בהיותו אדם. ושירחם האל על אדם, ושהמקרה של פטירתו יהיה סיבה להצלת חיי אחרים. תודה.)
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, אדוני, חבר הכנסת טיבי.
חיים ילין (יש עתיד):
אחמד, אני רוצה להגיד לך שאין לך כתוביות מתחת.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
השר אישר לעבור לדיון משולב על שתי הצעות החוק, ולכן אנחנו נעבור לדיון משולב בשתי הצעות החוק, ואני קורא בסדר הדוברים: נחמן שי, בבקשה, עד שלוש דקות.
חיים ילין (יש עתיד):
היה סדר דוברים – נעלם.
יעל גרמן (יש עתיד):
נחמן, אנחנו רוצים הביתה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אני אעלה לך מחדש את המשכורת, ואז תישארי עוד שעה.
יעל גרמן (יש עתיד):
אני מוותרת.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. נא להקפיד על הזמנים, בעיקר כשיעל לחוצה להגיע הביתה, בסדר?
נחמן שי (המחנה הציוני):
בשלום – היא בשכבת גיל מסוכנת, לפי הסטטיסטיקה שעכשיו שמענו בוועדה של הכנסת, אז אנחנו – – –
יעל גרמן (יש עתיד):
אני לא יודעת על איזה גיל אתה שמעת אבל זה לא נכון.
נחמן שי (המחנה הציוני):
65 פלוס. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלום.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
נחמן, אתה איתנו או נגדנו?
חיים ילין (יש עתיד):
היא חברת הכנסת הכי צעירה ביש עתיד.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אני איתכם תמיד, אני מודה לכם. יעל, אנחנו – – –
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אנחנו מוחקים את ההערה על הגיל של יעל מהפרוטוקול, אני מבקש מהקלדניות לא להקליד את הגיל.
נחמן שי (המחנה הציוני):
בסטטיסטיקה – – –
חיים ילין (יש עתיד):
ניקח אותך לוועדת האתיקה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
בכמה מהפרסומים הם השתמשו במילה "קשיש" או "קשישים". זאת לא מילה סטטיסטית. הם משתמשים בשכבות גיל, הם עושים עבודה נהדרת, ואנחנו בגיל של 65 פלוס. זה הגיל, והגיל הזה הוא גם הגיל הפגיע ביותר בתאונות דרכים, כפי שלמדנו היום בדיון שהיה אצל חבר הכנסת יעקב אשר; ואנחנו עובדים ביחד, גם עם גורמים חיצוניים, כדי להפחית את מספר התאונות, כי הציבור מעל לגיל הזה, ב-50% יותר מכל שכבה אחרת באוכלוסייה, נהרג ונפצע בתאונות דרכים. גם הפצועים שם, קשה להם יותר להחלים וכו' וכו'.
חיים ילין (יש עתיד):
נחמן, זו מדינה שמסוכן מאוד לחיות בה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
בארץ – כן, במיוחד כשאתה בגיל 65 פלוס ואתה מנסה לחצות מעבר חצייה ולא מאיטים ואין סימון, ואתה לוקח את חייך בידיך.
אבל אני רוצה רק לומר משהו. קודם כול אני מברך על הצעת החוק, אני חושב שהיא חשובה, ואני באמת מאמין, באמת ובתמים, שרצוי וראוי שכל מקום ציבורי, כולל בתי ספר וכולל קניונים וכדומה, יהיה מצויד במכשיר החייאה, כדי להושיט עזרה ראשונה.
אני רק רוצה גם מפה, מבמת הכנסת, להוסיף משפט אחד למכתב שהוצאתי הערב לשר הביטחון אביגדור ליברמן, וביקשתי ממנו לשקול אם לא הגיעה העת לחדול מההקצבות למכינה הצבאית בעלי. נכון שחניכי המכינה הזאת הם באמת העילית שבעילית שבנוער הדתי-לאומי; הם באים לשם מתוך רצון, מתוך התלהבות, מתוך מסירות ודבקות, ורבים מאוד מהם מגיעים לתפקידי קצונה בצה"ל, לשירות ביחידות מיוחדות וכדומה, ואני בהחלט מוקיר ומכיר להם תודה. אבל המנהלים שלהם, ובין היתר הרב יגאל לוינשטיין, מדברים סרה בצה"ל. כך דיבר הרב שלמה אליהו פעם נוספת היום, כך דיברו רבנים אחרים. הגיעה העת ששר הביטחון יפעל כדי שישיבות ומכינות, שרבניהן יוצאים נגד שירות צבאי ונגד צה"ל לא יקבלו כל מימון מקופת המדינה. עומד איתנו חבר הכנסת וסגן שר האוצר יצחק כהן, ששירת בצה"ל, ואני מקווה שהוא מבין למה, ואני מקווה שהוא יסייע לנו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – – למה אתם תוקפים?
נחמן שי (המחנה הציוני):
לא, אני מוכן לקיים דיון ציבורי על זה, אבל לא במחיר – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – – הרבנים, אתם סותמים להם את הפה. איזה רב שאומר את דעתו, אתם ישר תוקפים אותו.
נחמן שי (המחנה הציוני):
לא, הדבר האחרון שאני רוצה זה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – – אם חס וחלילה איזה רב אמר משהו, איזו דרשה, אתם ישר יורדים עליו, למה לא תתייחסו לטענות לגופן?
נחמן שי (המחנה הציוני):
לא, לא, אני מוכן לקיים דיון ציבורי – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא מוכן.
נחמן שי (המחנה הציוני):
– – אבל אני חושב שכשראש ישיבה או רב ישיבה שחניכיה יוצאים לשרת בצה"ל קורא ומטיף נגד שירות בצה"ל של בנות, וגם אומר להם: אל תשרתו בצה"ל וכו' וכו', הוא או רבנים אחרים – זה דבר שלא ייתכן. זה לא נכנס לגדר של חופש ביטוי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אתם תוקפים בשצף קצף מפני שזה משרת אתכם.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אבל זה לא הנושא.
היו"ר אחמד טיבי:
תם הזמן. אני מודה לך.
נחמן שי (המחנה הציוני):
תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
מיכל רוזין – מיש מווג'ודה; יואל חסון; יוסף עטאונה; מוסי רז; איציק שמולי; עליזה לביא; נורית קורן; סעיד אלחרומי; מסעוד גנאים; זוהיר בהלול; עבד אל חכים חאג' יחיא; אורלי לוי אבקסיס; דב חנין – (אומר בערבית: יכול להיות שדב לא נמצא כאן?) מיכאל מלכיאלי; עמר בר-לב; ג'מאל זחאלקה; אמיר אוחנה; איל בן ראובן; איילת ורבין; ישראל אייכלר. יהודה גליק.
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, וגם פה אני צריך להגיד חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי – –
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
יהודה גליק (הליכוד):
– – חבריי חברי הכנסת, אין פה שר, איפה הוא? סליחה, שר הכלכלה היקר, הכוהן הגדול, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, סגן המזכירה, המתקתקות וכו' וכל החברים, חברים, החוק הזה מדבר על דבר שהוא פיקוח נפש, ואין ספק שחשוב לעשות כל מאמץ להציל חיי אדם.
אבל אני רוצה לדבר שתי מילים על משהו אחר. החיים והמוות ביד הלשון. היום זה לא יום כבוד גדול לכנסת ישראל. ועדת האתיקה קיבלה החלטה להרחיק שתי חברות כנסת. ועדת האתיקה דנה בחבר כנסת נוסף, ובעוד חבר כנסת נוסף. אני לא בטוח ששתי חברות הכנסת – לא רק שאני לא בטוח, אני בטוח ששתי חברות הכנסת שקיבלו היום עונש הן לא מבעלות הפה המשוחרר ביותר בקרב חברי הכנסת.
אבל רבותיי, עלינו כולנו לשמור על כבוד הכנסת. מותר לנו להתווכח זה עם זה, הציבור צופה בנו ומצפה מאיתנו למתוח ביקורת חריפה זה על זה, אבל מן הראוי שכולנו נשמור על כבודה של הכנסת, על כבודנו, על כבוד מדינת ישראל. כל אחד ואחד – אגב, רוב מוחלט של חברי הכנסת עושים את זה, רוב מוחלט של חברי הכנסת עובדים עבודה חרוצה, עובדים עבודה יעילה. זה מרתק לראות פה חברי כנסת שעושים עבודה כל כך טובה. ואחר כך תדמית הכנסת היא ההתבטאויות, הצרחות, ההשתלחויות, וכך אנחנו נראים בציבור.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
יהודה גליק (הליכוד):
אני קורא לכולנו לשמור על האיפוק, לשמור על כבוד הבניין הזה.
תודה רבה שהסבת את תשומת ליבי – – –
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חברת הכנסת רויטל סויד – הרשימה ארוכה – שלוש דקות, בבקשה.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
תודה. אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודעת מה איתכם. אבל לי ביום ראשון הייתה יותר מתחושה לא טובה כשאני שמעתי שהכתב המדיני של מעריב יניר קוזין עבר בדיקה פולשנית ומשפילה כשהוא הגיע ללשכת ראש הממשלה למפגש השבועי שם.
היו"ר אחמד טיבי:
כאילו הוא היה עיתונאית ערבייה.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
לא, מפינלנד.
היו"ר אחמד טיבי:
מפינלנד.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
עיתונאית מפינלנד, כן.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
אחמד, אתה רואה? שלא תגיד – – –
רויטל סויד (המחנה הציוני):
תחשבו שנייה, את הכתב קוזין אנחנו מכירים והוא מגיע מדי שבוע, כבר חצי שנה, כל יום ראשון למשרד ראש הממשלה. הבדיקות הן בדיקות והן לגיטימיות, והן לצורכי ביטחון, והכול טוב ויפה.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
שלא תגיד שאין שוויון.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אבל השבוע, כאשר הוא נתבקש להיבדק, ואפילו ביקשו ממנו להפשיל את מכנסיו ולזה הוא כבר סירב, זה במקרה היה אחרי שהוא עלה לאייטם כמה ימים לפני כן בגלי צה"ל, כשהוא ביקר בדיוק את אותו מערך אבטחה, כאשר הם בדקו את אותה כתבת מפינלנד וביקשו ממנה גם להסיר את הבגדים, את החזייה. ואני לא יכולתי שלא לקבל את התחושה שמעבר לעובדה שמדובר על בידוק משפיל ופוגעני שלא בהכרח באמת היה בגלל צורכי ביטחון, היה פה איזשהו ניסיון לסגור מעגל, וזו דרך של העברת מסרים: אתה, אדוני, לא רצוי פה.
אז כמובן, ראש הכתבים המדיניים איתמר אייכנר כתב מכתב ללשכת ראש הממשלה וביקש שהעניין ייבחן, לרבות העובדה שרוצים להעביר בחזרה את התעודה, מה שנקרא נוהל 5, שהכתבים המדיניים יכולים להיכנס עם בדיקה פחות קפדנית.
אבל עדיין, תשימו לב מה קורה. אנחנו נמצאים במדינה שבה אדם מדבר – פתאום יש חקירה. אנחנו נמצאים במצב שבו עיתונאי מעביר ביקורת ולמוחרת הוא כבר עובר בדיקה. אנחנו נמצאים במקום שבו כותבים משהו על המשטרה ולמוחרת אנחנו שומעים שיש עוד עניינים. הכול כאן מעביר מסר מאוד מאוד מדאיג.
קריאה:
– – –
רויטל סויד (המחנה הציוני):
ואני מאוד מקווה שהתשובה של ראש הממשלה, של לשכת ראש הממשלה, שהנושא ייבדק ושהנושא ייבחן – אכן יהיה כך. אני מאוד מקווה שביום ראשון הכתב יניר קוזין וכל הכתבים המדיניים שנוהגים להגיע באופן קבוע יעברו בצורה מסודרת. לא יעברו בדיקות פוגעניות ופולשניות שלא לצורך. ואני מאוד מקווה שלא תקרה עוד פעם סיטואציה שבה לכאורה כאשר רוצים להעביר מסר של: עיתונאי, אתה לא רצוי פה, יערכו בדיקות שכאלה. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. איתן ברושי.
יהודה גליק (הליכוד):
אין לך הוכחה שזה קשור.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אמרתי, לכאורה.
יהודה גליק (הליכוד):
חוץ מזה שזה אותה תחושה שעובר כל יהודי כשהוא מגיע להר הבית, זה אותה תחושה.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
הכול לכאורה.
יהודה גליק (הליכוד):
זו התחושה של יהודי שמגיע להר הבית.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מברך על שתי ההצעות, וכמובן תומך בהן. אבל אני רוצה לומר בטיפה הרחבה: בעצם מדובר פה גם בלימוד עזרה ראשונה וגם בשימוש במידת הצורך כדי להציל חיי אדם. מדובר פה בעצם על איזה יצירת כשירות אצל בוגרים במערכת בית הספר, התיכון, י'-י"א.
עוד בראשית הקדנציה פניתי לשר החינוך ולשר הביטחון דאז להחזיר את לימודי הגדנ"ע ואת היכולת לשלב בשבוע מלא, מראשון עד שישי, גם לימודי גדנ"ע לכל התלמידים בי' וי"א, שזה כולל גם אימונים בנשק, גם אימוני עזרה ראשונה, גם נושאים נוספים באותו שבוע, גם אהבת הארץ וטיולים וגם עבודה בחקלאות או בתחומים של הגנת הסביבה או תחומים חיוניים אחרים – מה שהיה פעם שירות לאומי, מה שיצאו פעם לימים ארוכים, עשרה ימים–שבועיים. כל ילד בי' או י"א יהיה כשיר אחרי שבוע כזה גם להיות שותף להציל חיי אדם בתוך מערכת החינוך וגם להיות שותף למאמצים לאומיים, במידה שיידרשו כאלה בתקופות כאלו או אחרות. גם שר הביטחון אז וגם שר החינוך בעיקרון קיבלו את זה, עם מאמץ משותף של הגדנ"ע, שזה חלק מצה"ל, להביא את המסלול הזה להיות מסלול לכל אחד ואחד.
אנחנו יודעים שמגיל 16 מותר לנהוג בטרקטור, וגם באמצעים אחרים. צריך להפוך את הבוגרים של מערכת החינוך למי שמסוגלים להיות שותפים למשמר האזרחי, להיות שותפים למאמצים לאומיים – וכבר עמדנו במבחנים כאלה – לרבות היכולת לענות על צרכים בסיסיים של עזרה ראשונה והצלת חיי אדם, לרבות השאלה של החיבור לארץ, אהבת הארץ, טיולים בארץ, הכרת המורשת וההיסטוריה. היוזמה הייתה כזו שמערכת החינוך ומערכת הביטחון ישתלבו וישלבו כוחות ביכולת מימון לבצע את המסלול הזה.
היום אנחנו יודעים שאימוני הגדנ"ע כוללים רק חלקים מאוד קטנים של מערכת החינוך, עד כדי רצון של יותר ויותר כיתות ותלמידים לקחת בזה חלק. אנחנו גם יודעים שיש תרומה גדולה לשבוע הזה, ואם נוסיף עליו את המרכיבים האחרים לכלל ילדי ישראל, זו יכולה להיות תרומה גדולה מאוד.
לכן, זה לא רק מכשירי עזרה ראשונה, זו גם היכולת להשתמש בהם ובאמצעים נוספים. כפי שתיאר פה היושב-ראש, יכול להיות שאם היו ילדים או נערים שהייתה להם הבקיאות הזו לא היה קורה אותו אסון שאתה פירטת. ואני קורא לך, גם למגזר הערבי, שיש שם לצערי נפגעים רבים בתחומים שונים, וגם לכלל נערי ישראל, לחזור ולהיות מסוגלים לעשות יותר מאשר רק לחכות לישועה.
השבוע הזה, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, השבוע שמשלב עבודה ולימודים וגדנ"ע ואהבת הארץ והכרת הארץ, הוא שבוע שיחזק את החוסן החברתי ויחזק את הביטחון העצמי, שצריך להקנות אותו לכל אחד ואחד מאזרחי המדינה כבר בכיתות י' וי"א. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. יעל גרמן. מיקי לוי.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן שר האוצר, כמובן, אני תומך בחוק החשוב הזה וראוי שנקדם אותו. אבל עליתי לכאן לא בגלל העניין הזה. אני מבקש לציין שיום 10 בינואר הוכרז על ידי בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בעיר אשדוד יום ללא כרטיסי אשראי. תקשיב אליי, בבקשה, אדוני, סגן השר: חבורה של אנשים שאני עובד איתם קמו והחליטו לעשות מעשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מחכה שלפחות חבר כנסת אחד ידבר על הנושא, אחד.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
הקודם דיבר על הנושא.
היו"ר אחמד טיבי:
ברושי חצי דיבר על הנושא.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ממש לא.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, אני אמרתי שאני מסכים, וזה חשוב. אני מנצל את זה שאתה פה, אדוני סגן השר.
לכן, הם החליטו על יום ללא כרטיסי אשראי.
היו"ר אחמד טיבי:
מיקי, יש לך שש שאילתות לסגן השר עוד מעט.
מיקי לוי (יש עתיד):
נכון. חבורה של אנשים שאני עובד איתם קמו והחליטו לעשות מעשה נגד העושק של חברות כרטיסי האשראי. העמלה הצולבת הנהוגה במדינת ישראל על פי החוק היא 0.7%. מצאנו בפריפריה עסקים שאף גובים 2.8% – מצאנו גם 3.1% – כי בעל מוסך בשדרות ובעל פיצרייה בקריית שמונה אינם יכולים להתחרות באותם עסקים גדולים כמו שופרסל ולהתווכח עם חברות כרטיסי האשראי על מנת להוריד את העמלה. כך יוצא אפוא ששופרסל משלמת, נוסף על ה-0.7% הקבוע בחוק, עוד עשירית אחת יותר, אבל בעלי העסקים הבינוניים והזעירים – מעל 2% ו-2.5% ואף יותר.
נגד העושק הזה החליטו לקום אותם בעלי עסקים ב-1 בינואר, בהנהגת שני אנשי עסקים, אושרי נזרי ודודו קקון, והחליטו, בכל העיר אשדוד – ארגנו את כל בעלי העסקים – לא לקבל כרטיסי אשראי.
צריך להבין שחברות כרטיסי האשראי מגלגלות 300 מיליארד שקלים. הרווח הנקי שלהן מסתכם ב-3 מיליארד שקלים, סכומים מטורפים על מנת לקחת כסף מצד ימין ולהעביר אותו לצד שמאל כמעט ללא סיכון. היוזמה הזאת של בעלי עסקים היא יוזמה מבורכת, מעשית, מעוררת כבוד, אמיצה, של אזרחים שהחליטו לעשות מעשה. אותם בעלי עסקים קטנים וזעירים באשדוד, שפשוט נמאס להם לשלם עמלות – – –
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני אבוא בפעם הבאה לעשות את כל זה מהתחלה. אני מצטער שעניתי לסגן שר האוצר, אני אעשה את הכול מהתחלה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. יעל גרמן – אמרנו; מיכל בירן – מוותרת; אכרם חסון; לאה פדידה; יעל כהן-פארן; אחמד טיבי – מיש מווג'וד. מאיר כהן.
יהודה גליק (הליכוד):
טיבי לא נמצא.
היו"ר אחמד טיבי:
אמרתי בערבית. נאוה בוקר; שרן השכל; עאידה תומא סלימאן; טלב אבו עראר; סאלח סעד. כל השאר לא נמצאים.
יהודה גליק (הליכוד):
צריך לבקש תרגום סימולטני לערבית. כמו שיש שפת סימנים, למה שלא ייתנו לנו.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מעריך שסאלח הוא הדובר האחרון, כי כל אלה שאחריו לא נמצאים באולם. בבקשה.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.
יהודה גליק (הליכוד):
תודה שבחרת לדבר עברית.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
אני תמיד מדבר בעברית, אבל מנהגי לברך את היושב-ראש בערבית, סייד א-ראיס אל-ג'לסה. אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת.
היו"ר אחמד טיבי:
נאאב סאלח, תפדל.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
כמובן, אני תומך – הוא לקח לי את הזמן.
היו"ר אחמד טיבי:
אני אפצה אותך. כשאני בשלטון, אתם תדעו – – –
סאלח סעד (המחנה הציוני):
חבריי חברי הכנסת, כמובן אני תומך בהצעת החוק המוצמדת. זאת הצעה מאוד חשובה.
אני רוצה דווקא לדבר על מה שהיה היום. היום, יום לציון הבריאות בכנסת, החלטתי לצאת ולבדוק בעצמי על מה ולמה שר הבריאות וסגנו כל כך מרוצים. אולי באמת קרה פה נס וחל שינוי בעומסים בחדרי המיון. אז עליתי על אזרחי ונסעתי לבית החולים הדסה עין כרם. האמת, לא נפלתי מהכיסא. המצב נשאר גרוע בדיוק כפי שהיה: עומסים, צפיפות, חולים במסדרונות, והכול בשליטה, אבל העיקר שמשרד הבריאות מעניק ציונים גבוהים על תפקוד חדרי המיון. על מה ולמה – לא ממש ברור.
ואז באמת נפל האסימון. משרד הבריאות מנסה לשלם דמי שתיקה – תקשיבו טוב, חבריי חברי הכנסת – משרד הבריאות מנסה לשלם דמי שתיקה לבתי החולים בארץ; מחלק ציונים גבוהים לחדרי המיון על פי בדיקות הזויות, שלכאורה הוא עושה. מעניין רק שבתי החולים שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר הם במקרה גם אלה שזקוקים נואשות לתקציבים. המסר – תדורגו גבוה ותסתמו, תדורגו גבוה ותסתמו.
אבל אדוני שר הבריאות, ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן השר הרב יעקב ליצמן: הם לא יסתמו. כן, הם לא יסתמו. הם לא צריכים את הציונים שלכם. הם צריכים תקציבים – כסף ולא מחמאות, כסף ולא מחמאות. בית החולים פוריה, שזכה בדירוג הגבוה ביותר, הוא במקרה אותו בית חולים שזנחתם בצפון, זה שבמשך שנים מתחנן לקבלת תקציב להקמת מרכז שיקומי בפריפריה. אבל עם ציונים לא מצילים חיי אדם.
ד"ר ערן טל-אור, מנהל המיון בפוריה, אמר שכאשר יש לך במיון תפוסה של 120% או 150%, אין סיכוי לתת שירות טוב. תבינו את המסר: כשאין שירות טוב אין בריאות.
היו"ר אחמד טיבי:
הוספתי לך חצי דקה, והיא הסתיימה.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
סיימתי, אדוני, עוד חצי שנייה.
היו"ר אחמד טיבי:
תפדל.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
אלפי אנשים מתים בשנה, ואתם עסוקים בציונים ובחלוקת מדבקות סמיילי לרופאים. נכשלתם, מערכת בריאות קורסת היא מערכת בריאות שהורגת. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. קסניה סבטלובה; דוד אמסלם; יוסי יונה; עופר שלח; חנין זועבי; סתיו שפיר.
תמה רשימת הדוברים, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה הראשונה היא על הצעתו של חבר הכנסת המלומד יעקב מרגי.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח–2018, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחלט להעביר אותה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החינוך. מברוכ, עווד אל-כנסת מרגי.
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים להצבעה על החוק המוצמד, של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון – הצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך), התשע"ח–2017, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים.
יהודה גליק (הליכוד):
קיבלת יותר.
היו"ר אחמד טיבי:
מרגי, קיבלתי יותר ממך.
יעקב מרגי (ש"ס):
אני מפרגן לך.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. גם הצעת החוק הזאת, של חבר הכנסת אחמד טיבי, עוברת להמשך הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החינוך. מברוכ. חוק חשוב.
סגן שר האוצר, בבקשה. חיליק, תפדל, תנהל.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מבקש להוסיף את קולי להצעת החוק.
היו"ר אחמד טיבי:
לפרוטוקול, הוספת את קולך להצעה האחרונה של חבר הכנסת טיבי ולא להצעה של מרגי, כי היא הייתה לפניה. אז הפער גדל.
שאילתות ותשובות
היו"ר אחמד טיבי:
איציק, יאללה תעלה. אתה לא יודע את זה בעל פה? אתה שולט בחומר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
השואלים לא פה.
היו"ר אחמד טיבי:
יאללה, יא זלמה.
חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה. שאילתה מס' 866 – פטור ממס בטיסות פנים.
866. פטור ממס בטיסות פנים
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני סגן שר האוצר, הכוהן הקטן.
היו"ר אחמד טיבי:
תיצמד לנוסח, חבר הכנסת גליק.
יהודה גליק (הליכוד):
כן. מותר להגיד "אדוני סגן שר האוצר" או שגם זה אסור?
היו"ר אחמד טיבי:
בהחלט, אתה גם יכול לחזור על זה.
יהודה גליק (הליכוד):
וגם אדוני היושב בראש, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי.
דווח בתקשורת על ידי שר התחבורה שתהיה חנות דיוטי פרי בטיסות פנים, כולל פטור ממס על טבק ואלכוהול.
אדוני סגן השר, ברצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם המהלך קיבל אישור ממשרד האוצר?
3. האם שר התחבורה פנה לקבלת אישור ממשרד האוצר?
4. האם המהלך סותר חקיקה קיימת?
5. מהו ההפסד המוערך של ההכנסות למדינה אם מדיניות זו תיושם?
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, חבר הכנסת גליק.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, חבר הכנסת יהודה גליק. הוא אמר שהוא עלה להר הבית. הייתי מציע שתעלה באופן קבוע להר הבית, אבל במיני ישראל.
יהודה גליק (הליכוד):
יש דיוטי פרי במיני ישראל?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לשאלה מס' 1: חנויות הדיוטי פרי קיימות רק ליוצאים לחו"ל ולא לאלה הטסים בטיסות פנים.
לשאלה מס' 2: מהאמור בתשובה מס' 1, פתיחת חנויות הדיוטי פרי בטיסות פנים לא קיבלה את אישורו של משרד האוצר.
לשאלה מס' 3: שר התחבורה לא פנה לקבל את אישור משרד האוצר.
לשאלה מס' 4: קיום חנויות דיוטי פרי בטיסות פנים אינו מעוגן בצו תעריף המכס, בצו מס קנייה (פטור), חוק מע"מ ותקנות מע"מ, ואין בכוונת רשות המיסים לתקן צווים אלה.
לשאלה מס' 5: בשל העובדה שלא צפויים תיקוני חקיקה לא ייגרם הפסד מהכנסות ממיסים להכנסות המדינה. זה דבר שלא בא לעולם.
יהודה גליק (הליכוד):
אפשר שאלה נוספת, אדוני?
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת, בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אפילו יותר.
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני סגן שר האוצר, אתה בעצמך עמדת כאן על הדוכן לפני כמה חודשים, והבטחת או אמרת שעמדת רשות המיסים היא שיש להשוות את המס על הטבק לגלגול למס על הסיגריות. עמדת ועדת הכספים הייתה שצריך להטיל את המס הזה. עמדת הוועדה לזכויות הילד הייתה שצריך להטיל את המס הזה. עמדת משרד הבריאות היא שצריך להטיל את המס הזה. עמדת כל ארגוני הבריאות העולמיים, עמדת 119 חברי כנסת היא שצריך להטיל את המס הזה, וזה רוצח. שים לב, ב-2011 היבוא של טבק לגלגול לישראל היה 60 טון בשנה. ב-2017 – 760 טון. מדי שנה מתים 8,000 איש בשנה מעישון. כל עוד אתם לא מטילים את המס, אתם אחראים ישירות למוות של אנשים. האם תעמדו בדיבורכם ותטילו את המס על הטבק לגלגול? תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. הוא נרגש.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כן, זה גם מסוכן.
יהודה גליק (הליכוד):
– – – בסך הכול 8,000 איש מתים. מותר להתרגש על זה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אתה צודק. מותר לך להתרגש, אבל גם זה מסוכן. לא פחות מסוכן.
יהודה גליק (הליכוד):
אגב, כל הרבנים אוסרים טבק לעישון. יש רבנים שמתירים עלייה להר הבית ויש שאוסרים, אבל עישון כולם אוסרים.
היו"ר אחמד טיבי:
בוא נסכים שאתה לא תעשה את שניהם. בבקשה.
יהודה גליק (הליכוד):
בוא לא נסכים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זו העמדה של יהודה כבר הרבה זמן. אני מבין אותה. אני שומע אותו, אבל מה לעשות שלמשרד האוצר יש מדיניות לא להעלות מס בשום דבר. גם כשעשינו את תוכנית הסיעוד הלאומית, עשינו את זה מבלי להעלות מס, למרות שכל הבית הזה רצה שנעלה מס בשביל לעשות את התוכנית. יש מדיניות וצריך לכבד אותה. זה שיהודה נרגש, הוא מדבר מקירות הלב. יהודה, בריאות איתנה ונהורא מעליא.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתה שנייה, 875 – אכיפת מתן קנסות על מכירת סיגריות בודדות. בבקשה. אתה בכל זאת נרגש.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מזל שיש לנו דוקטור באולם.
היו"ר אחמד טיבי:
גם העברנו חוק על מכשיר החייאה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
איך קוראים לזה?
היו"ר אחמד טיבי:
דפיברילטור.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
השתמשת בו פעם?
היו"ר אחמד טיבי:
בטח.
875. אכיפת מתן קנסות על מכירת סיגריות בודדות
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני המכובד, סגן שר האוצר – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
חברי.
יהודה גליק (הליכוד):
חברי, אני מתנצל על העידנא דרתחא שהייתה לי לפני כן.
הכנסת אישרה קנס של 4,000 ש"ח על מכירת סיגריות בודדות ב-21 באוקטובר 2015. התקנה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2016. הפיקוח בידי משרדך, ונראה שאין אכיפה מספיק יעילה בעניין.
ביחס לשנת 2016, ברצוני לשאול אותך, אדוני סגן השר:
1. כמה דוחות קנס חולקו?
2. כמה קנסות שולמו ובאיזה סכום כולל מדובר?
3. כמה פקחים אוכפים תקנה זו?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, יקירי. בעקבות התקנות בנושא הקנסות המינהליים נערכה פעילות, שבמסגרתה נפקדו כ-100 עסקים לממכר סיגריות וטבק. במהלך פעילות זו ניתן הסבר על הוראות הפקודה והקנסות המינהליים שיוטלו על מי שיפר את ההוראות. כן נמסר דף הסבר, ועוסקים התבקשו לאשר קבלתו. פעילות זו נועדה להזהיר את העוסקים בטרם יחלו פעילויות של הטלת הקנסות.
במהלך החודשים האחרונים פעלה רשות המיסים לסיום ההתארגנות בתחום. התשתית להטלת קנסות, מבחינת כוח אדם ומבחינת הסמכות עובדים, הושלמה. בימים אלה החלה רשות המיסים בפעולות האכיפה. עד כאן, יהודה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת.
יהודה גליק (הליכוד):
מפאת השעה ומפאת רחמנותי על שאר האנשים שעוד נשארו פה, הפעם אני מוותר על השאלה הנוספת.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך. חבר הכנסת מיקי לוי, מס' 1044 – גידול בתופעת הברחת הסיגריות.
1044. גידול בתופעת הברחת הסיגריות
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני סגן השר, ברצוני לשאול: הברחת הסיגריות מכפרים פלסטיניים ומחו"ל, בעיקר מקייב וגיאורגיה, הפכה למכת מדינה, שמסיבה נזק שנתי בסך כ-2 מיליארד שקלים בשנה לקופת המדינה.
רצוני לשאול:
1. כיצד מתמודדת המדינה, המכס, עם הגידול בתופעה?
2. על פי הערכת משרד האוצר ורשות המיסים, כמה כסף הפסידה המדינה השנה כתוצאה מהברחה של סיגריות? תודה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, חברי סגן שר האוצר לשעבר, ידידי מיקי לוי. בעניין הגידול בתופעת הברחת הסיגריות:
לשאלה מס' 1: רשות המיסים ומינהל המכס עושים מאמצים רבים במאבק בנגע ההברחות ככלל, ובתחום הברחות הסיגריות והטבק בפרט. מדי יום נחשפות הברחות בכל מעברי הגבול היבשתיים, הימיים והאוויריים. הפעילות כוללת הפעלת מערכת ניהול סיכונים מהמתקדמות בעולם, שיתוף ידע בין גורמי האכיפה השונים, וככל שנדרש – פעולות מודיעין וחקירות.
יצוין כי ברגישות המתבקשת שבין כלכלה חופשית, רגולציה ללא חסמים והוצאת עלויות מיותרות בתהליך הסחר, לבין אכיפה של חוקי המכס, מינהל המכס על כל אגפיו עושה מדי יום מאמצים עצומים לשמירה על האיזונים הנכונים למזעור הפגיעה בסחר לצד שמירה על מנגנון האכיפה הראוי, בין היתר תוך הפעלת מערך ניהול סיכונים מתוחכם המשולב עם מודיעין פיזי איכותי. עד כאן תשובה על שאלה מס' 1.
לשאלה מס' 2: לא ניתן להיערך.
שאילתה נוספת?
מיקי לוי (יש עתיד):
מיליארדים, מאות מיליונים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אתה רוצה תשובה מסודרת.
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת. אתה רוצה שאלה? לא.
שאילתה מס' 1056 – תוואי סלילת כביש 46.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני עונה גם על משרד הפנים?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מה שתרצה אני אענה, מיקי. לא ימצא חן בעיניך – – –
היו"ר אחמד טיבי:
בכל זאת, מדובר בחבר הכנסת איציק כהן, מולטי-פוטנט.
1056. תוואי סלילת כביש 46
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי סגן שר האוצר, בימים אלה מתקיים מאבק ציבורי בין רש"ת לעיריית יהוד בנוגע לתוואי כביש 76.
אני מבקש לשאול:
מהי עמדת משרד הפנים – לא עמדת משרדך – בעניין התוואי הנוכחי – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה 76 או 46?
מיקי לוי (יש עתיד):
46. אמרתי 76?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כן.
היו"ר אחמד טיבי:
46.
מיקי לוי (יש עתיד):
טעות שלי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, אדוני המזכיר.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה. בימים אלה מתקיים מאבק ציבורי בין רש"ת לעיריית יהוד בנוגע לתוואי כביש 46.
1. מהי עמדה משרד הפנים בעניין התוואי הנוכחי?
2. מהי עמדת משרד הפנים לגבי החשש הכבד של עיריות אור יהודה ויהוד כי סלילת הכביש במתווה הנוכחי תפגע קשות בהתפתחות עתידית של אזור התעשייה בדרום העיר?
3. כיצד יפעל משרד הפנים בסוגיה, אם יפעל בכלל?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, חברי מיקי לוי. זו שאילתה רגילה מס' 1056, בעניין תוואי סלילת כביש 46. להלן תשובת מינהל התכנון:
תוכנית המתאר הארצית תמ"א 47/ב/1 מהווה אחת ממכלול תוכניות המתאר הארציות המפורטות, ואתה מכיר אותן, המקודמות בהתאם להחלטת קבינט מחודש יוני 2013 והחלטת המועצה הארצית מיום 6 באוגוסט 2013, בדבר הכנסת תוכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת לצורך התוויית מערכות תשתיות-על שיתמכו במתחמי דיור בשטחי מחנות צה"ל המתפנים וכן במחנות הקולטים במרכז הארץ.
מטרת תוכנית מתאר ארצית זו היא התוויית תשתיות-על לתמיכה במתחם הדיור המתוכנן בבסיס תל השומר המתפנה ולפיתוח המתוכנן במרחב בקעת אונו. התוכנית ממוקמת בין מחלף הטייסים המאושר בכביש 40 למחלף שפירים בכביש 1, וכוללת, בין היתר, התוויה של דרך פרברית מהירה, מס' 46, העוברת מעל נחל איילון ובסמיכות לנחל יהוד.
המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה ביום 7 בנובמבר 2017 על העברת תמ"א 47/ב/1 להערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור. במסגרת הדיון, הוצגו למועצה הארצית חלופות תכנוניות להתוויית הדרך. המועצה הארצית אימצה את תוואי החלופה הנבחרת על פי תסקיר ההשפעה על הסביבה.
אדוני היושב-ראש, מתוך רצון, מחד גיסא, לתת מענה הולם לצורכי פיתוחה של העיר יהוד, ומאידך גיסא – להבטיח את שימור רצועת הנחל, החליטה המועצה הארצית להסיט את הדרך מעט דרומה לכיוון נחל יהוד, תוך צמצום שטח רצועת הדרך באמצעות שימוש בקירות תמך ותעלות בטון; תוואי זה תואם גם עם המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תועבר, בעזרת השם, בזמן הקרוב להערות הוועדה המחוזית. טענות וסוגיות שיועלו לתוכנית יישמעו במסגרת הדיון בהערות ובהשגות לתוכנית בהתאם להליך הקבוע בחוק.
יצוין כי בנוגע לתוכנית הוגשה עתירה לבג"ץ. המועצה הארצית תתייחס לטענות המובאות בה במסגרת תגובת המדינה לבית המשפט.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, למרות שלפי התקנון אני לא יודע למה ענית על השאילתה הזאת.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
למה?
היו"ר אחמד טיבי:
דמי ביטול עסקת אשראי – שאילתה מס' 1065. מיקי.
1065. דמי ביטול עסקת אשראי
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברת האשראי לאומי-קארד ייקרה את דמי ביטול עסקת אשראי; במקום 1% מגובה העסקה, נקבע סכום קבוע של 5.90 שקלים, בדומה ליתר חברות האשראי, ובכך גדל הנטל על העסקים הקטנים.
ברצוני לשאול:
1. מהי עמדת משרדך בעניין? יותר נכון – מהי עמדת בנק ישראל? לצערי, הם השולטים בעניין.
2. מה עושה משרדך על מנת להגדיל תחרות בשוק האשראי?
3. מהי עמדתך לגבי הגבלת העמלה הצולבת?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה. בהתאם לכללי העמלות (כללי הבנקאות שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח–2008, חברות כרטיסי האשראי רשאיות לחייב בית עסק בעמלה בגין ביטול עסקה שבוצעה בכרטיס חיוב. עמלה זו משקפת את העלות לסולק בגין השבת החיוב למנפיק, לרבות בירור נסיבות הכחשת העסקה בידי הלקוח. השירות האמור אינו שירות שהוכרז כשירות בר-פיקוח, ועל כן תעריף העמלה נקבע בידי החברות עצמן.
חברת לאומי קארד בע"מ גובה מבתי העסק עמלה בסכום קבוע של 5.90 ש"ח בגין כל ביטול עסקה – זאת, לאחר שינוי שביצעה לאחרונה במנגנון הגבייה שלה. לפני השינוי, התשלום עבור השירות של ביטול עסקה במרבית בתי העסק נעשה בדרך של אי-החזר עמלת סליקה שנגבתה בגין העסקה שבוטלה. כמובן, בעקבות השינוי, במקרה של ביטול עסקה חברת לאומי קארד תשיב לבית העסק את עמלת הסליקה אולם תגבה עמלת ביטול עסקה כאמור.
השינוי האמור אינו אמור להביא להעלאה גורפת של עמלת ביטול עסקה ביחד לכלל בתי העסק עבור כל העסקאות שבוטלו. הדבר תלוי בסכום העסקה שבוטלה ובשיעור עמלת הסליקה הנגבית מבית העסק. עד כאן – רגע, לא סיימתי.
אשר לנושא העמלה הצולבת, שיעור העמלה הצולבת בשנים הקרובות קריטי להפרדת חברות כרטיסי האשראי. על כן, בנק ישראל פעל בחודשים האחרונים לבחינת שיעור העמלה, ובימים אלה, מיקי לוי, מוצגות המסקנות למשרד האוצר ולרשות ההגבלים העסקיים. כמו כן, פורסמה ותפורסם המלצתו של בנק ישראל להערות הציבור.
אשר להגברת התחרות, בנק ישראל, ובפרט הפיקוח על הבנקים, פועל רבות ליישומו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, מתוך מחויבות עמוקה להגברת התחרות בשוק הבנקאות לצד שמירה על יציבות המערכת הפיננסית והגנה על ציבור הלקוחות.
מטבע הדברים, חוק זה, הכולל שינויים מבניים, הקמת מערכות מחשוב חדשות והטמעת רגולציה חדשה, אינו יכול לשנות את רמת התחרות בפרק זמן קצר. הגברת התחרות צפויה לבוא לידי ביטוי בהדרגה בשנים הקרובות בתחום השירותים הבנקאיים הקמעונאיים ובתחום אמצעי התשלום. זאת, בין היתר, בשיפור השירות ללקוחות, בהרחבת היצע השירותים והספקים העומדים לרשותם ובחדשנות טכנולוגית. להערכתנו, צעדים אלה יביאו להגדלת היצע האשראי למשקי הבית ולעסקים, אם כי עדיין לא ברור כיצד הם ישפיעו על מחירו של האשראי. עד כאן תשובתו של בנק ישראל.
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת.
מיקי לוי (יש עתיד):
כן, אדוני. אדוני ציין שבנק ישראל – האוצר מפקח – הלך ועשה תוכנית ארוכת טווח בנושא העמלות. אז יש שני סוגי כרטיסים: קרדיט – העמלה הצולבת היא 0.7%, ודביט – העמלה הצולבת קבועה בחוק והיא 0.3%. הממונה על הבנקים, בנק ישראל, טוותה או הביאה תוכנית, שהטווח שלה הוא 2024, להוזלת העמלה הצולבת. זוהי תוכנית פחדנית, מהיום במשך שש שנים בנק ישראל הולך להוריד שתי עשיריות. אז למה שש שנים, אם כבר רוצים להוזיל את העמלה? זוהי תוכנית פחדנית. אין לי שום תיאור אחר להגיד אותה.
בנוסף, אם את זה הוזילו, למה את הדביט, שהוא 0.3% – כדי שתבין, אדוני סגן השר, הדביט הוא תשלום במזומן – בדביט לא נגעו. פשוט תוכנית פחדנית. אין לי שום תיאור לתאר אותה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. תפדל.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מיקי, יקירי, אתה יודע שהפתרון לכל הנקודות שציינת הוא דבר ואחד ויחיד: הגברת התחרות.
מיקי לוי (יש עתיד):
2024, אדוני סגן השר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
וידידי השר אלי כהן, שהיה פה, יחד עם משרד האוצר יוצאים להכנסת המוסדיים – תקשיב טוב, מיקי – לשוק האשראי הקמעונאי ולעסקים קטנים. הגברת התחרות היא פתרון לכל בעיה, לכל כשל שוק – תחרות ועוד תחרות ועוד תחרות. אתה צודק. אתה צודק.
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל הצולבת זה בנק ישראל. איזה תחרות? 2024, אדוני סגן השר?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אתה צודק.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
נא לאפשר לסגן השר. יש לך הרבה שאילתות.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אתה צודק, ואתה מצטרף להערות של רבים וטובים בנושאים האלה. אבל, שוב פעם, רוצים להתקדם, רוצים לשפר את השוק – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אין שוב פעם – או שוב או עוד פעם.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אוה, אוקיי.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כן, שאילתה – – –
היו"ר אחמד טיבי:
1066: הקושי ביישום חוק שטרום.
1066. הקושי ביישום חוק שטרום
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מיקי, מתי שלחת את כל השאילתות האלה?
מיקי לוי (יש עתיד):
מכיוון שלא זכיתי לכל תשובה על השאילתות – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אין דבר כזה. אני – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – מצא יושב-ראש הכנסת לנכון להביא אותן למליאה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תקשיב, יקירי, אתה חבר כנסת – אני חושב שבין הטובים שבהם – ואני על כל שאילתה שלך משתדל לענות במהירות הבזק. אתה מקבל ממני גם הרבה תשובות בכתב, אבל למה ריכזת את הכול לערב ט"ו בשבט?
מיקי לוי (יש עתיד):
כי אלה – חלפו כמה חודשים ולא זכיתי לתשובה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
יאללה, בוא נסכם.
מיקי לוי (יש עתיד):
הלאה. שנה חלפה מאז נחקק חוק שטרום, ונראה כי עד כה לא חלה התקדמות במכירת חברות האשראי, בהגדלת התחרות בענף ובהפחתת העמלות.
אני רוצה לשאול:
1. מדוע?
2. מה עושה בנק ישראל על מנת לעמוד בלו"ז הקבוע בחוק? כי אנחנו עוברים אותו.
3. מתי יפורסם מתווה הפחתת העמלה הצולבת? 2024 זה באמת לא איזו בשורה לציבור, עד 2024 הפחתת העמלות.
4. האם נכונה ההחלטה שלא להחיל את החוק על חברת Cal?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ידידי מיקי, להלן התשובה: החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2017, פורסם ב-31 בינואר 2017. בנק ישראל, ובפרט הפיקוח על הבנקים, פועל רבות ליישומו של החוק מתוך מחויבות עמוקה להגברת התחרות בשוק הבנקאות, לצד שמירה של יציבות המערכת הפיננסית והגנה על ציבור הלקוחות.
מטבע הדברים, ידידי, חוק זה, הכולל שינויים מבניים, הקמת מערכות מחשוב חדשות והטמעת רגולציה חדשה, אינו יכול לשנות את רמת התחרות בפרק זמן קצר. הגברת התחרות צפויה לבוא לידי ביטוי בהדרגה בשנים הקרובות בתחום השירותים הבנקאיים הקמעונאיים ובתחום אמצעי התשלום. זאת, בין היתר, בשיפור השירות ללקוחות, בהרחבת היצע השירותים והספקים העומדים לרשותם בחדשנות טכנולוגית. להערכתנו, מיקי, צעדים אלה יביאו להגדלת היצע האשראי למשקי הבית ולעסקים, אם כי לא ברור עדיין כיצד הם ישפיעו על מחירו של האשראי – לזה אתה חרד.
לעניין לוחות הזמנים הקבועים בחוק, בנק ישראל עושה מאמצים גדולים, חרף המורכבות הרבה כאמור, לעמוד בלוחות הזמנים שהוגדרו בחוק. הפרדת חברות כרטיסי האשראי, למשל, כרוכה בהיערכות רבה, ואין זה סביר לבצעה בפרק זמן של עשרה חודשים.
אשר לנושא העמלה הצולבת, שיעור העמלה הצולבת בשנים הקרובות קריטי להפרדת חברות כרטיסי האשראי. על כן, בנק ישראל פעל בחודשים האחרונים לבחינת שיעור העמלה, ובימים אלה מוצגות המסקנות למשרד האוצר ולרשות ההגבלים העסקיים. כמו כן, פורסמה המלצתו של בנק ישראל להערות הציבור.
לעניין ההחלטה לגבי הפרדת חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ – מה שנקרא Cal – הנתונים בעת חקיקת החוק לא הצדיקו את הפרדתה של חברת Cal מבנק דיסקונט לישראל בע"מ. ועדת היישום שהוקמה בהתאם לחוק אמורה לבחון את הפרדת החברה בהתאם לתבחינים שייקבעו על ידה בנוגע לרמת התחרות.
רגע, מיקי. אתה יודע מה, עוד – – –
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני, באמת חברי הטוב סגן שר האוצר, אני מחייך כי שנינו יודעים שאתה לא מאמין בתשובה הזו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
למה?
מיקי לוי (יש עתיד):
שנינו יודעים שאתה גם מקצועית מתנגד לכך שמה שניתן לחברת Cal גרם לכך שהיא תהפוך לחברה הענקית במשק, שבטוחה בעצמה וממשיכה להכות את ציבור העסקים. אבל אני אומר: איזו בשורה, 2024 – שתי עשיריות? זו הבשורה? אני לא צריך תשובה, אדוני, תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מודה לך. אבל, שוב, לגבי חברת Cal זה חשוב, אני חוזר על התשובה לגבי חברת Cal: הנתונים בעת חקיקת החוק לא הצדיקו את הפרדתה של חברת Cal מבנק דיסקונט לישראל בע"מ. ועדת היישום שהוקמה בהתאם לחוק אמורה לבחון – מיקי, אמורה לבחון – את הפרדת החברה בהתאם לתבחינים שייקבעו על ידה בנוגע לרמת התחרות. כן.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת מיקי לוי, מס' 1082: תוכנית מזדקנים בכבוד.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
וזה לא עניין אישי, אני מקווה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה יודע איזה כיף לנו, אדוני היושב-ראש, שאתה, סגן השר ואני היחידים שנמצאים במרחב של המליאה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
למה, הדוקטור. הדוקטור, הריבון.
מיקי לוי (יש עתיד):
ד"ר אחמד טיבי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מה, לא?
1082. תוכנית מזדקנים בכבוד
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, סגן השר, התאחדות התעשיינים הציגה את תוכנית מזדקנים בכבוד, להעלאת קצבאות הזקנה, תוך השתתפות המעסיקים במחצית מעלותה לכל הפחות.
ברצוני לשאול:
1. מהי עמדתך ועמדת משרדך לתוכנית הזו?
2. האם היא תקודם במסגרת תקציב 2019?
3. אם לא – מדוע?
4. האם תתוקצב העלאת קצבאות זקנה מעודפי התקציב, ששנינו יודעים שקיימים? תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה, תענה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה. תודה, מיקי. יש לך עוד שאילתה, אגב. עוד שתיים. אנחנו ננקה את השולחן היום, מיקי.
בעניין התוכנית מזדקנים בכבוד, הממשלה הנוכחית שמה את אוכלוסיית הקשישים בכלל והקשישים העניים בפרט בראש סדר העדיפות, כששר האוצר משה כחלון – אין יום שהוא לא מטפל בנושא הזה.
תקציבים לטובת אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל בשנים 2015–2017: העלאתה של קצבת השלמת הכנסה בסך כולל של מיליארד ש"ח בין 2015 ל-2018; העלאת קצבת זקנה בסך כולל של 1.4 מיליארד ש"ח, מיקי; הקלה במבחני התלות לצורך קבלת גמלת סיעוד לגילאי 90 פלוס בעלות של 50 מיליון ש"ח; התאמת חוק סיעוד להעלאה בשכר מינימום; 5. החלטה של הקמת תוכנית יחד במשרד הרווחה, שמטרתה הפגת בדידות ושיפור הטיפול בקשישים החיים בגפם בעלות של 200 מיליון ש"ח – מיקי, אתה עוקב אחריי?
מיקי לוי (יש עתיד):
ואללה, אני שומע אותך כל הזמן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
6. בניית דיור ציבורי לקשישים בעלות של 500 מיליון ש"ח; 7. הקצאת 150 מיליון ש"ח, מיקי, לטובת קניית דירות דיור ציבורי, כאשר שליש מסכום זה עבור זכאי משרד הקליטה; 8. הגדלת הסיוע בשכר דירה לקשישים בסך של 150 מיליון ש"ח על פני ארבע שנים; 9. הקצאה של 350 מיליון ש"ח – תוכנית לבניית 750 מיטות גריאטריות חדשות על פני חמש שנים; 10. הרחבה משמעותית של אוכלוסיית הזכאים למענק מהרשות לניצולי שואה בהחלטות מינהליות; 11. הרחבה של אוכלוסיית הזכאים לקצבה חודשית מהרשות לניצולי שואה בהחלטות מינהליות; 12. הרחבה של סל הטיפולים הניתנים לניצולי שואה על ידי הרשות; 13. הגדלת זכויותיהן של אלמנות של ניצולי שואה; 14. הקלת מבחני ההכנסה למקבלי קצבה חודשית מוגדלת מהרשות לניצולי שואה; 15. הגדלת המענק השנתי לניצולי שואה; 16. חתימה על הסכם חדש מול הקופות עבור פטור לתרופות עבור ניצולי שואה.
התוכנית שהוצגה על ידי איגוד התעשיינים לא תיושם בתקציב 2019, אך מנגד תקציב זה כולל תוספות של 1.8 מיליארד ש"ח לתוכנית לאומית לסיעוד ו-700 מיליון ש"ח לטובת הגדלת קצבאות זקנה לקשישים. שתי התוספות הללו ממומנות ישירות מתקציב המדינה. הממשלה תמשיך, ושר האוצר ימשיך ויפעל, לשיפור מצבם של האזרחים הוותיקים בישראל גם בעתיד. אני חושב שפירטתי פה תוכניות מדהימות.
מיקי לוי (יש עתיד):
אז רגע, אתם עושים מצ'ינג עם התעשיינים על התוכנית או לא?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מיקי, עכשיו הסברתי לך – מיליארדים – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
רשמתי את כל הסעיפים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
למה אני צריך את המצ'ינג? לא צריך, יקבלו – בובה. פה יש תוספות של מיליארדים. תקבל את התשובה גם כתובה.
מיקי לוי (יש עתיד):
ב-2020.
היו"ר אחמד טיבי:
סיימת, אדוני, את התשובה הזאת?
מיקי לוי (יש עתיד):
שאלת המשך.
היו"ר אחמד טיבי:
דקה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שאילתה נוספת ליושב-ראש, אני מרשה.
היו"ר אחמד טיבי:
ליושב-ראש. אפרופו השאילתה של חבר הכנסת מיקי לוי על התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשיינים מקיימת בעוד יומיים כנס גדול, כנס התאחדות התעשיינים הארצי, בהשתתפות שבעה שרים, שש-שבע חברי כנסת – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שישה.
היו"ר אחמד טיבי:
– – שישה-שבעה חברי כנסת, וכ-60 דוברים. אף לא דובר ערבי אחד. מיקי בעצמו הוזמן ומשתתף כחבר ועדת הכספים. נדמה לי שיש חברי ועדת כספים ערבים איתך בוועדה, ויש המון תעשיינים ערבים שיכולים לתרום, וגם נשים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
גם עובדי תעשייה.
היו"ר אחמד טיבי:
גם נשים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
גם עובדי תעשייה.
היו"ר אחמד טיבי:
הייתה פנייה לשרגא ברוש, והוא פשוט התעלם.
מיקי לוי (יש עתיד):
באמת?
היו"ר אחמד טיבי:
כן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
צר לי.
היו"ר אחמד טיבי:
אתה יכול להרחיב?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני לא דוברו של שרגא ברוש – – –
היו"ר אחמד טיבי:
לא, לא. אתה סגן שר האוצר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שרגא ברוש הוא חבר שלי, אבל צר לי שזו המציאות, זה לא היה צריך להיות ככה. היו צריכים להזמין חברי כנסת – – –
היו"ר אחמד טיבי:
ותעשיינים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
יושב פה שר המסחר והתעשייה – –
היו"ר אחמד טיבי:
תכף, אני רוצה לשמוע אותו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – אלי כהן, כבוד השר. הוא בדיוק שואל את שרגא ברוש. לדעתי הוא שואל את שרגא ברוש למה.
היו"ר אחמד טיבי:
שר הכלכלה. סגן השר פונה אליך בתפקידך, תיכנס קצת, למליאה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
עם כל ההערכה והכבוד שיש לי אל שרגא ברוש, הוא באמת חבר אמיתי, עלתה פה שאלה, כבוד השר, איך ייתכן – – –
היו"ר אחמד טיבי:
כבוד השר, אולי תיגש, מדברים אליך במליאה. מקובל שהשר נכנס לתוך המליאה. אוקיי. בבקשה, סגן השר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
היושב-ראש העלה שאלה שהיא באמת מקוממת: איך וכיצד – שרגא ברוש הוא באמת חבר אמיתי ואדם מאוד מוערך – איך זה שהוא עושה כזה כינוס גדול עם – –
היו"ר אחמד טיבי:
שאתה אחד הדוברים הראשיים בו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – שרים וחברי כנסת ולא מצא לנכון להזמין גם נציגים מכמעט 20% מהאוכלוסייה בישראל.
היו"ר אחמד טיבי:
לא תעשיינים, לא נשות תעשייה.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
השאלה בהחלט במקומה, אבל אני עוד לא התמניתי להיות הדובר של איחוד התעשיינים – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אתה שר כלכלה, אתה מרצה בתחום – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אבל גם לך ולי יש הערכה לשרגא ברוש, ואני חושב – – –
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
לא דובר. לכן, לעצם העניין: בהחלט ראוי שהם היו לוקחים חלק באותו כנס, אין ספק, לכן אני חושב שהשאלה הזו היא במקומה. אני יכול לבוא ולומר שבתחילת חודש פברואר אנחנו עושים כנס בעניין נשים שמחוברות לעסקים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה פרס ניחומים.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
אז אני יכול להגיד לך – זה כנס שאני אחראי עליו, אז בכנס שאנחנו אחראים עליו, שם בהחלט יהיה ייצוג גם, כמובן, לנושא של המגזר.
היו"ר אחמד טיבי:
באירופה, ובזה אני אסיים, מקובל שכששר לא מסכים למשהו שהוא בוטה, למשל – הוא שולח הודעת ביטול השתתפות או שהוא מחרים את הכנס.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בוא, בוא, אדוני היושב-ראש – –
היו"ר אחמד טיבי:
מקובל, באירופה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – אנחנו מכירים טוב את שרגא ברוש. אני בטוח שמישהו שם לא שם לב לנקודה הזו. זו נקודה חשובה, ואם היית מדבר איתו – – –
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
וגם מההיכרות שלי עם שרגא, אני חושב שלא הייתה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, זה לא בכוונת מכוון.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
אבל, כמובן, ההערה במקומה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מיקי. זה לא בכוונת מכוון.
היו"ר אחמד טיבי:
סגן השר מבקש ממך להתייחס לנקודה שענה עליה סגן השר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
יש עוד שאילתה.
היו"ר אחמד טיבי:
דקה. קודם הוא מתייחס לנושא שהעליתי, כי הוא היה סגן שר, והוא משתתף בכנס.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
משתתף.
היו"ר אחמד טיבי:
משתתף.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, שרגא הוא גם חבר טוב שלי, ואנחנו משתפים פעולה לא אחת, גם בתפקידי הקודם וגם בוועדת הכספים. אם מחר בבוקר תופנה לאדוני הזמנה, לאדוני היושב-ראש, לד"ר אחמד טיבי, האם יואיל בטובו לבוא לכנס ולהשמיע את קולו – דעתו, באיזה נושא שיחפוץ?
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת מיקי לוי, ידידי, ואני מאוד מעריך את עבודתך בוועדת הכספים, אני שוחחתי אתמול עם שרגא ברוש, פניתי אליו, ואמרתי לו : איך זה? הוא היה נבוך ואמר לי: אתה צודק. הוא רמז לי – זה כבוד אם אתה תבוא ותדבר, אמר לי. אמרתי לו: א. לא הזמנת אותי; ב. זה יישמע כאילו אני מסיים את המשבר רק על ידי השתתפותי? לא. אני רוצה שתזמין אנשי תעשייה ערבים ונשות תעשייה ערביות.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הוא יעשה את זה. הוא יעשה את זה.
היו"ר אחמד טיבי:
הוא הבטיח לי שיחזור אליי היום. יכול להיות שהוא שכח את מספר הטלפון שלי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, יכול להיות שאתה היית פה.
היו"ר אחמד טיבי:
הינה, אחמד דראושה, שהוא העוזר הפרלמנטרי הכי טוב בכנסת, לא קיבל טלפון כזה משרגא ברוש.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
קיבל, קיבל.
מיקי לוי (יש עתיד):
אולי בדקות אלה הוא מנסה להתקשר לאדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
הוא זוכה מן ההפקר. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שאילתה אחרונה, מיקי.
1088. יוזמת מנכ"ל משרד האוצר לביטול נציבות שירות המדינה
מיקי לוי (יש עתיד):
בכל מקרה, אני אשמח אם משרד האוצר ייקח את הכסף העצום שהתעשיינים נותנים וישתף איתם פעולה בעניין הזה. אבל אני רוצה לנצל את הימצאו של שר הכלכלה כאן, שאני באמת מאוד מעריך אותו, ולשאול אולי את שניכם כיצד מתמודדים שני המשרדים – היום קיימנו דיון מאוד-מאוד רחב בירידת הדולר, דבר שמקשה על היצואנים ועל התעשיינים בצורה מאוד-מאוד רצינית, על התיירות ועל קשת רחבה של נושאים במשק. אדוני השר, אני רוצה להגיד לך שבנק ישראל אמר שתוך יום-יומיים הוא יביא בשורה. אני מאוד הייתי שמח אם משרדך היה בוחן את הבשורה שבנק ישראל מביא בהתייחסו לשער הנמוך של הדולר אל מול השקל.
שאילתה אחרונה, מספרה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
1042?
מיקי לוי (יש עתיד):
כן. מנכ"ל משרד האוצר פועל על מנת לבטל את נציבות שירות המדינה תוך פיצול סמכויותיה בין משרדים שונים. אני, ברמה האישית, חושב שזה לרסק את נציבות שירות המדינה.
ברצוני לשאול:
1. האם יוזמה זו הינה של שר האוצר?
2. האם היא על דעתו?
3. באיזה שלב נמצא הליך זה, ומי שותף לו?
4. מה ההצדקות שמצאתם לפירוק הנציבות, מלבד הרצון להחליש את הנציבות, שעדיין נמנית עם שומרי הסף?
5. האם המנכ"ל פועל בניגוד לעמדת השר? תודה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מיקי, מי שישמע רק את השאילתה – אחד מהצופים, וצופים בנו עכשיו המון המון אנשים – אחד ישמע רק את השאילתה שלך, ולא ישמע את התשובה – זה קורה, נכון, אדוני היושב-ראש?
היו"ר אחמד טיבי:
נכון.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אנשים שומעים את השאילתה, ובדיוק מישהו קורא לו, הוא קם, כבר אין לו קשב – הוא יחשוב שכל מה שאמרת זה אמת. לא היה ולא נברא, ואפילו משל אין כאן. רגע, משרד האוצר לא פועל לביטול נציבות שירות המדינה ולא לפיצול סמכויותיה. לא היה ולא נברא, ואפילו משל אין כאן, מיקי, וגם אלה שלא שמעו אותך, שישמעו אותי עכשיו: עורבא פרח.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
רגע, יש לו – – –
היו"ר אחמד טיבי:
מיקי, יש עוד שאלה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זהו? סיימת, מיקי?
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, לא. אני שמח לשמוע.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
רגע, 1042 – מה איתה?
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, אם אמרת שלא היה ולא נברא, משרד האוצר – נגמר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שאילתה מס' 1088. יש לך עוד שאילתה.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
אגב, אני מקבל, אדוני היושב-ראש, עדכון מהתאחדות התעשיינים, אולי הם רואים אותנו – הם אומרים שהם הוסיפו תעשיינית ערבייה בשם רים יונס.
היו"ר אחמד טיבי:
היות שהם מטעים אותך – אני הייתי מדויק, אמרתי: אין דוברים. היא מנחה באחת הקבוצות ולא דוברת, ולכן – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל היא משתתפת בפאנל. גם אני קיבלתי את זה, אדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
לא, לא. תקשיב, תקשיב טוב. טוב שהם הקשיבו. הם עובדים עליך. אתה חושב ששר הכלכלה וסגן שר האוצר לשעבר יסתפקו בתשובה שיש ערבייה אחת מתוך 60 דוברים, שמנחה פאנל והיא לא דוברת? זה בסדר? לא הייתם צריכים להעביר את התשובה הזו, כי אני מכיר אותה. קיבלה אותה חרותי-סובר מדה-מרקר, והתייחסה אליה בהתאם, ובצדק. חרותי היא זו שעוררה את העניין, כל הכבוד לה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, שוב אני אומר: אנחנו כולנו מכירים את שרגא ברוש כאישיות יוצאת מן הכלל. נפלה פה טעות, ואני בטוח שהוא יתקן אותה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אנחנו מבקשים לגשר על הטעות הזו ולגלות יום של רצון טוב.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תסמכו על שרגא. יש סיסמה: תסמכו על שרגא.
היו"ר אחמד טיבי:
הוא הפתיע אותי. אני מכיר אותו כאן, מהכנסת – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
סיימת, מיקי? הכול? יש לך עוד שאילתה. יש לך, אדוני, עוד שאילתה – 1042. אתה חייב לשאול אותה.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מוחה, אדוני, יש לו עוד שאילתה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אולי השארתי אותה במשרד.
היו"ר אחמד טיבי:
מה? מה אתה עולה לפה, מיקי? מה זה, שכונה? מיקי.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
אולי גם אני אצטרף.
היו"ר אחמד טיבי:
מה זה הדבר הזה? אומנם אנחנו לבד, אבל יש כ-1.2 מיליון צופים.
מיקי לוי (יש עתיד):
מצאתי אותה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שלא תגיד שאני חייב לך שאילתות.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, לא. מצאתי אותה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
יאללה, תפדל.
היו"ר אחמד טיבי:
הוא סיים, הוא סיים.
מיקי לוי (יש עתיד):
איחור בחצי שנה בפרסום מסמך נתוני ביצוע התקציב לשנת 2016.
היו"ר אחמד טיבי:
דקה, דקה, דקה. אין. זה לא מופיע אצלי, ולכן אתה לא יכול לשאול את השאלה. אל תעלה לפה, מיקי. אין, אתה הודעת מראש – אחת מבוטלת. איציק כהן, סגן השר. היא לא מופיעה כאן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
רציתי לנקות את השולחן.
מיקי לוי (יש עתיד):
זו שאילתה, אדוני, מלפני שנתיים, לכן הודענו שהיא מבוטלת.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הינה, אני רוצה לענות לך. אה, אתה ביטלת?
היו"ר אחמד טיבי:
אתה לא יכול לענות. א. אני מודה לך; ב. אני מעריך את השקדנות והחריצות של חבר הכנסת מיקי לוי, ואני מעריך את ההלם שנפל עליכם בגלל השאלה שלי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, לילה טוב, ט"ו בשבט שמח לכל עם ישראל, כל טוב.
כבוד השר, בכבוד – תן לו, הוא רוצה להתערב בדיון.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה. השר רוצה להתערב.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
שני סגני אוצר.
היו"ר אחמד טיבי:
נכון, קולגות.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
אחד הנוכחי, אחד לשעבר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הוא איש טוב.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
אתם רואים, אפשר כזה. חבר הכנסת מיקי לוי, בעניין הנושא של שער הדולר, קודם כול חשוב לבוא ולהבהיר שהתחזקות השקל נובעת אך ורק מזה שהכלכלה היא חזקה. ברגע שהיצוא עולה על היבוא נכנס יותר מט"ח ולכן השקל מתחזק. אנחנו, אגב, נראה מקרים שבהם השקל ייחלש – אם היצוא ירד, אם האבטלה תעלה, או אם חס וחלילה יהיה אירוע ביטחוני. כלומר, היחלשות השקל תהיה אך ורק במקרה שהוא קשה, מורכב ובעייתי.
אני אומר לך בצורה ברורה: לא הספקולנטים ולא בנק ישראל ישפיעו על שער הדולר לאורך זמן. כל אחד מהם יכול לבוא ולהשפיע בטווח הקצר; בטווח הארוך מה שיקבע זה הנושא של נתוני המקרו. וחשוב לבוא ולהבהיר את הנתונים, והיום הנתונים פורסמו: הדולר נחלש מול כל המטבעות בעולם, לא רק מול השקל.
מיקי לוי (יש עתיד):
נכון.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
לכן, עם כל הכבוד, הוא נחלש מול מטבעות אירופיים, כמובן מול היורו, ואחרים, מול מגוון רחב של מטבעות. לכן, אנחנו רואים היחלשות של הדולר ברמה העולמית. זה לא שרק פתאום השקל התחזק מולו, הרבה מטבעות התחזקו בנושא הזה מול הדולר ויש לזה המון סיבות שקשורות לכלכלת המקרו בארצות הברית ולמדיניות המוניטרית.
מה שאנחנו עושים זה מגוון כלים לבוא ולתת ליצואנים, וזאת הזדמנות. חרף ההתחזקות של השקל בשנה האחרונה, היצוא הישראלי חצה בפעם הראשונה בהיסטוריה את ה-100 מיליארד דולר בשנת 2017. אנחנו נותנים מגוון רחב של תמריצים לטובת הנושא של היצואנים. קודם כול, מס של 7.5%. אתה יודע, כשבארצות הברית מדברים על 21%, מי שעובד מקריית גת דרומה ויקנעם צפונה משלם רק 7.5%. 2. אנחנו נותנים קרקעות, מענקים לכל החברות שמייצאות. אפרופו, השבוע הייתה כתבה שאני נותן קרקע במתנה – אגב, אנחנו לא נותנים קרקע במתנה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
היום, היום הייתה כתבה.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
אה, היום: אתה נותן קרקע במתנה. אז אני רוצה לבוא ולומר שבשנה האחרונה הקצינו 92 קרקעות ואם יש מישהו – איך אמרת, 1.2 מיליון רואים אותנו? אני לא יודע, אבל אני אומר לך – – –
היו"ר אחמד טיבי:
עכשיו, בגלל שעלית, 1.22 מיליון.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
1.22 מיליון. לכן אני אומר לך, חבר הכנסת מיקי לוי, ולמי ששומע אותנו: כל מי שרוצה לבוא ולפתוח מפעלים באזורי עדיפות לאומית א', אנחנו נבוא ונסייע לו.
אני רוצה, אגב, לעדכן אותך בדבר נוסף: אנחנו חשבנו בעניין היצוא לעשות שערי חליפין דיפרנציאליים. כלומר, שער ליצואנים ושער לכולם. אמנת ה-WTO, שאנחנו חלק ממנה, אוסרת את הדבר הזה, ואי-אפשר לבוא ולעשות שער חליפין דיפרנציאלי. ולכן הגדלנו, בסיכום עם משרד האוצר, את תקציב מינהל סחר חוץ ואת מכון היצוא – למעשה מכון היצוא מקבל את כל כספו מהמדינה – 50 מיליון שקל הוא מקבל מאיתנו לטובת הנושא של יצואנים; והדרך היא לעבור לתעשיות שבהן יש לנו יותר איכויות.
זו גם ההזדמנות לבוא להגיד: אנחנו צריכים לעשות יותר הכשרות טכנולוגיות, יותר השקעות בפריון, כי אני אגיד לך מה יקרה גם ב-2018: תעשיות חלשות שנשענות על כוח אדם זול יתקשו לעמוד מול מדינות כמו סין, כמו אינדונזיה, שנשענות על כוח אדם זול. דווקא עבורנו זו הזדמנות לעבור מתעשיות שאין לנו בהן יתרון יחסי לתעשיות אחרות, שבהן הפריון יותר גבוה. גם במסגרת תוכנית נטו תעשייה – ולטובת הנושא הזה הוקצו 1.2 מיליארד ש"ח, יש מענה גם לפריון וגם לחינוך טכנולוגי.
תראה, יש לי ויכוחים – אני חושב שגם לך היו – לא מעט מול בנק ישראל. בנק ישראל רוכש לא מעט דולרים, הוא צריך לטפל בספקולנטים, הוא צריך לעבוד ביום שישי – טרם כניסת השבת, אבל הוא צריך לעבוד ביום שישי. אבל לאורך זמן, נתוני המקרו הם אלה שיובילו, לא הספקולנטים ולא בנק ישראל, ואנחנו צריכים לעזור באופן ישיר ליצואנים להתייעל על מנת להתמודד. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני השר, אתה רוצה להתייחס לנושא היותר-חשוב שהועלה כאן, כי לא שמעו אותך – אומרים לי שלא שמעו אותך – לכנס של התעשיינים.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני אענה, אדוני השר.
היו"ר אחמד טיבי:
דקה, מיקי.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
ביקש ממני היושב-ראש, אני אגיד מילה. אני חושב שבהחלט הדבר הזה הוא חשוב והייצוג הזה הוא חשוב. אני גם רוצה לנצל את הבמה ולומר שאנחנו פתחנו גם לא מעט מרכזי מעו"ף לעסקים קטנים ביישובים. אגב, בנצרת, באקסלרטור שפתחנו, היה אקזיט של 20 מיליון דולר על ידי בחור שהיה ונכנס. אני יכול להגיד שמהיכרותי עם נשיא התאחדות התעשיינים אני בטוח שלא היה כאן איזה משהו במתכוון, ואני בטוח שהוא יפעל לתקן את זה והמסר יועבר לו.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני השר. בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני ואדוני השר, קיבלתי כרגע הודעה: אתה מוזמן לכנס, לכל הרצאה שתחפוץ, לכל פאנל שתחפוץ, באיזו שעה שתרצה, הכול פתוח, ידברו עם העוזרים שלך.
היו"ר אחמד טיבי:
אם זו הזמנה לי באופן אישי, אני לא יכול לקבל אותה. אני רוצה שתעשיינים ערבים ונשות תעשייה יוזמנו, בנוסף לאחמד טיבי. אחמד טיבי לבדו לא יפתור את הבעיה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אוקיי, אנחנו נעשה מאמצים שגם יוזמן תעשיין ערבי. זה בהחלט ראוי.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה לך.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
רבותיי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ט"ו בשבט התשע"ח, 31 בינואר 2018, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:05.