דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ט
ישיבה שי"ח
הישיבה השלוש-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת העשרים
יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
נאומים בני דקה 3
עודד פורר (ישראל ביתנו): 4
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 4
ענת ברקו (הליכוד): 5
מוסי רז (מרצ): 6
יהודה גליק (הליכוד): 6
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 7
איציק שמולי (המחנה הציוני): 7
איתן ברושי (המחנה הציוני): 8
ואאל יונס (הרשימה המשותפת): 8
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 9
רויטל סויד (המחנה הציוני): 10
דב חנין (הרשימה המשותפת): 11
הצעות לסדר-היום 11
יום זכויות החולה 11
היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 11
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 12
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 14
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 16
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 17
איציק שמולי (המחנה הציוני): 24
הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ז–2017 25
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): 26
הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ה–2015 27
מוסי רז (מרצ): 27
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 28
הצעה לסדר-היום 31
תושבי הערבה התיכונה והערבה הדרומית אינם מקבלים את שירותי הבריאות המקובלים והנדרשים 31
איתן ברושי (המחנה הציוני): 31
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 33
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום י"ב באדר התשע"ח, 27 בפברואר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018 – שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשע"ח–2018.
כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת מיכל בירן בנושא: הדרת חיילות וקצינות, בבסיסים המשלבים חיילים חרדים, משימוש בשירותים אלמנטריים, כגון חדרי אוכל ובתי שימוש; בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה בנושא: אפליית נשים אימהות בתהליך הקבלה לעבודה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה למזכירת הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה על מנת שחברי הכנסת יוכלו להירשם. בבקשה, ההרשמה החלה.
בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר יפתח היום את הנאומים. אחריו – חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע מי מכם יודע, אבל מחר זה יום צום, תענית אסתר, ומסתבר ששוב חלק מהמשק לא עובד, חלק מהמשק כן עובד. ילדי בתי הספר – כולם יהיו בחופשה מחר, ועדיין ההורים יוצאים לעבודה. שוב אנחנו רואים, ועדים לחוסר האיזון בין ימי החופשה של התלמידים לבין ימי החופשה של ההורים שעובדים במשק. ועדת החינוך כאן, אדוני, דנה, כולל במסקנות של ועדת משנה בראשותי, שהבאנו ואישרנו אותן בוועדת החינוך, ויצרה מנגנון של איזון, שיכול לאזן בין ימי החופשה בבתי הספר לבין ימי החופשה במשק, ליצור איזשהו תהליך כזה שיאפשר להורים ולתלמידים להיות בחופשים כשהם ביחד, ולא כפי שיקרה מחר.
לצערי, משרד החינוך מתעלם לחלוטין מההמלצות של ועדת החינוך, ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו שוב, פעם אחר פעם, במצב שבו חצי מהמשק נמצא בחופש, חצי מהמשק עובד, וכנראה שגם כאן, בכנסת, אנחנו נראה הרבה מאוד עובדים וחברי כנסת באים עם הילדים שלהם לעבודה במקום שהם יהיו במסגרת. אני מקווה שהם לפחות יהיו מחופשים. שיהיה פורים שמח.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת פורר. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת ענת ברקו.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא שהוא כאוב. לפני כמה ימים פורסם דוח הביטוח הלאומי שלראשונה בחן את ממדי העוני בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל, ובנגב בפרט. ואני רוצה להתייחס לצד של הנגב, שמעלה תמונה מאוד מחרידה. מהדוח עולה שתחולת העוני בקרב הבדואים בנגב מגיעה לשיעור של 58%, למעלה מפי שלושה משיעור העוני הכללי. תחולת העוני בקרב הילדים הבדואים מגיעה ל-70%, כלומר, מתוך 250,000 ערבים בדואים שחיים בנגב, מעל 100,000 ילדים עניים; מתוך 20 התינוקות שנולדו היום, 14 נידונו להיות עניים.
לדאבוננו, הכספים של תוכנית החומש, במקום לתת פתרונות לבעיית העוני, נועדו בעיקר לשרת גופי אכיפה, שרק מחריפים את הקרע בין המדינה לבין אזרחיה והורסים ועוד הורסים והורסים, וזה מחריף את המצב של העוני. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת מוסי רז.
ענת ברקו (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לשתף אתכם ולספר לכם שלאחר שהתבשרנו, לאחר הנאום של אבו מאזן באו"ם, שמוצאו מהיבוסי, בכלל רציתי להמליץ לחבריי להחליט בסופו של דבר מה המוצא האמיתי – האם זה היבוסי? הפרוסי? החיתי? כל אחד שיחפש את המקורות שלו ואת האבות שלו. אבל יש כאן חברה, יש כאן איזשהו גוף פלסטיני, Middle East Monitor, שפתח חברת נסיעות לחברי הכנסת שלנו מהרשימה המשותפת. ואנחנו יודעים שגם אבו מאזן מוזמן לוועידה בלונדון – כנראה שבלונדון הייאוש יותר נוח, מה שנקרא – והוא בא כדי לדבר על הנושא של ירושלים; ירושלים, שלהזכירכם מעולם לא הייתה בירה של אף מדינה אחרת זולתי ישראל. ומי שמתיימר שתהיה לו מדינה – עם שמתיימר שתהיה לו מדינה לא יכול לדרוש בירה של מדינה אחרת. יש עוד הרבה סיבות, אבל אני לא אחזור עליהן כאן.
הדבר הנוסף – זה גם גוף תקשורת כזה שהזמין אתכם, וגם חבר הכנסת ג'בארין, שביקר בבולגריה בשגרירות הפלסטינית. בכלל, יש שגרירויות בכל מקום. חבל לא לקחת את הכסף ולשלם חשמל בעזה, כדי שאנשים לא יסבלו שם באמת ממצב הומניטרי לא כל כך טוב, בגלל שעם הכספים עושים תעמולה פלסטינית.
אז יש את ביראווי, ויש את הקרן הבריטית, שהוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת, בראשות אברהם יואיט, ויש את חברת הכנסת זועבי, שנסעה ביולי 2016, גם לבריטניה, במימון של קרן פלסטינית. כל הקרנות הללו עושות דה-לגיטימציה למדינת ישראל, עובדות מתוך הכנסת יחד עם חברי הכנסת נגד המדינה גם בדה-לגיטימציה. אבל מה, אני רוצה לומר לכם שמה שאהבתי בלו"ז של הכנס הזה זה לראות את רשימת המשתתפים, ותחת שמו של חבר הכנסת טיבי הופיע: כנסת ישראל. זה לא יעזור לכם. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת יהודה גליק.
מוסי רז (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ילד בן 15 מחזיק באמתחתו בדיקת CT שמראה שחדר כדור לראשו. מחזיק באמתחתו את הקליע. מחזיק גם חוות דעת רפואית מבית חולים – שראיתי אותה, ונמצאת כאן גם אצלי – שהונפקה כבר מזמן, שהוא נפגע מכדור בראשו. הוא נלקח למעצר ולחקירה צבאית, ובתום החקירה הוא מודה שהוא נפל מאופניים.
מעניין אותי: האם בתום חקירה צבאית כזאת אפשר גם לשכנע ילד בן 15 שהוא רצח את ארלוזורוב?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת יהודה גליק, ואחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, אדוני השר, חברים, בתורה כתוב: "אלהים לא תקלל". אומרים חז"ל: מה זה "אלהים לא תקלל"? זה השופט. אותנו חינכו ולימדו שמי שנכנס לבית המשפט – יושבת שם השכינה. "צדק צדק תרדוף", לא תטה משפט, "לא תטה משפט אביונך בריבו". כמה פסוקים; עשרות פסוקים. התורה מלווה אותנו, ומקפידה, ואומרת לנו: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". זה האלף-בית של שלטון תקין, של דמוקרטיה. זה מה שאנחנו לומדים. ולכן, כשיש מצב שמערכת המשפט – נפל בה כתם, זה לא עוד איזה משהו; זה רעידת אדמה על כולנו, ולכן חייבים לדאוג שהנושא הזה יטופל, לא יטואטא מתחת לשטיח. כי בסופו של דבר, אחרי כל החקירות, יש לנו פה את המדינה הזאת, והיא חייבת להיות מדינה, ועלינו לשמור על כל מוסדותיה, מוסדות החוק שבה – המשטרה, מערכת המשפט – שיהיו נקיים מכל זיהום של אוויר. חייבים להיות בניקיון מלא.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. אחריו – חבר הכנסת איציק שמולי.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, היום – הקורבן העשירי בתאונות עבודה בבניין. בן 40 נהרג כשרשתות ברזל נפלו עליו מגובה. זה, בנוסף לעוד שני פצועים: אחד בטירה, שגם עליו נפל חפץ כבד, והשני מנצרת, שנפל מגובה. צריך פתרון.
אבל היות שאנחנו היום ביום זכויות החולה, אני מציג פה במליאה מקרה אנושי שמחייב טיפול. אנעם אל-עטר היא ילדה מעזה שצריכה השתלת כליות. הדוד שלה, אח של אימא שלה, מוכן לתרום לה. הגיעו לרמאללה, אבל משום מה אימא שלה, סאלווה, מסורבת להגיע אליה. הבת בוכה – קורע לב; לא רוצה לאכול; היא רוצה את אימא שלה. אנעם הגיעה לארץ חמש פעמים, אחת מהן לבדיקות בהדסה עין כרם. האימא מסורבת – אין מניעה ביטחונית. המקרה הוא מקרה אנושי. צריך לדאוג לאימא שתגיע, כי היא גם תהיה מלווה – גם לבת וגם לאח שיתרום לבת שלה.
את הריאיון שמעתי בפייסבוק של העיתונאי חסן שעלאן. הנושא הזה מאוד כואב, ואני מקווה שכבוד היושב-ראש יעזור שהאימא תגיע לשבת ליד הבת שלה. המקרה הוא מקרה אנושי שמחייב טיפול. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איתן ברושי.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתמול, במסגרת הדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה, הגיעה לפתחנו הידיעה שכביכול משרד התחבורה שוקל לבטל את ההנחה בתחבורה הציבורית לאזרחים ותיקים. ואומנם משרד התחבורה לא הוציא את זה כהנחיה ישירה, וגם השר טרח לעדכן את המדיניות של המשרד במהלך אתמול. אבל הכוונה של המשרד היא להעביר את כל האזרחים לשימוש ברב-קו, ואלו שלא יעברו לא יקבלו את ההנחה.
אנחנו יודעים שאזרחים ותיקים לא תמיד מצליחים לעמוד בקצב השינוי, ולכן, הדרישה שלנו כלפי משרד התחבורה זה גם – אם הולכים לכיוון הזה של הרב-קו, לאפשר תקופת הסתגלות ארוכה יותר, כדי שחלילה האזרחים הוותיקים לא יאבדו את ההנחה הזאת. זה חלק נכבד מאוד מהמשתמשים של התחבורה הציבורית, ובכלל, מצבם הסוציו-אקונומי ממילא ירוד ונחות יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איציק שמולי. חבר הכנסת איתן ברושי, ואחריו – חבר הכנסת ואאל יונס.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בדיון שהתקיים בראשית השבוע בוועדת הכספים עם שר האוצר וצמרת משרדו נמסרה סקירה מאוד מרשימה על התפתחויות במשק ובכלכלה. בדבריי אמרתי שהחקלאות לא נהנתה או לא נהנית מהפיתוח ושיש ירידה גדולה בייצוא, גם בגלל שער המטבע אבל לא רק, ולא תהיה חקלאות בלי ייצוא, וגם היקף הייצור הוא בקיפאון. אבל יש דבר אחד שצמח בחקלאות וגדל בממדים מדאיגים. הוא שאל אותי מה, ואמרתי: זאת הפשיעה החקלאית. בפשיעה החקלאית יש גידול מדאיג, ויש נסיגה בחקלאות ופגיעה בחקלאים. שר האוצר אמר שהוא מוכן לעזור.
היום בלשכתו בתל אביב – ואני בא משם – התקיים דיון מאוד חשוב, בהשתתפותו ובראשותו של השר כחלון, עם צמרת משרדו, שעוסקת בנושא, עם נציגי המועצות האזוריות, המגזר הכפרי-חקלאי, הביטוח – קרן נזקי טבע, וגם עם מנהלי או נציגי הבעלים של בתי אריזה ובתי קירור שנשרפו טוטלית בראש פינה וביסוד המעלה. הישיבה הזאת התקיימה מהבנת דחיפות העניין, בתחושה שזה נכון להתערב ולעזור, ולא להשאיר את זה רק לדרך הטבע, או לפקידות שאולי תסדיר משהו, ונקבע המשך עבודה. ואני רוצה פה להודות לשר האוצר ולומר פעם נוספת שמדובר בדבר רציני. זה לא יכול להיות דומה לשום דבר אחר, ובלי התערבות של הממשלה, של השרים המרכזיים – ביטחון פנים, חקלאות, משפטים, וכמובן שר האוצר, לא תהיה תשובה, והתשובה היא דחופה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת ואאל יונס, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים.
ואאל יונס (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר השתתפתי, יחד עם חבריי ברשימה המשותפת, בהפגנת שרשרת רכבים מאום אל-פחם עד לאדמות אל-רוחה. זו הפגנה שארגנו ועדת המעקב וועדת המאבק למען אדמות אל-רוחה, יחד עם ראשי רשויות באזור ואדי עארה, במחאה על תכנון של קו מתח 400, שאורך כ-80 קילומטר, מאזור השרון ועד הגליל המזרחי, שעובר דווקא באזור ואדי עארה ומעל אדמות אל-רוחה, אשר נחשבות לרזרבת הקרקעות היחידה שנותרה לתושבי ואדי עארה. הדבר מעמיד בספק את ההסכם שנחתם בשנת 2000 ואת הצווים והמפות אשר חתם עליהם שר הפנים דאז אופיר פז פינס, בהתאם להמלצות ועדת גינת – ועדת החקירה לגבולות אום אל-פחם והרשויות הגובלות. הוועדה פרסמה במאי 2004 את המלצותיה הסופיות, הקוראות להחזיר חלק ניכר מהקרקעות לבעליהן – הפרטיים והמועצות – דבר אשר יפתור את בעיית האיכרים ויכפיל בעתיד את שטח המועצות המקומיות הסמוכות באופן שיאפשר להן בעתיד להתגבר על אחת המצוקות הקשות בחברה הערבית – מצוקת הדיור. התכנון והקיום של קו זה פוגעים קשות באזור ובאדמות החקלאים, ונוסף על כך, קיימת כמובן בעיית הבטיחות בשל הקרבה לקו מתח שמפיץ קרינה גדולה ומסכן את חיי תושבי ואדי עארה והאזור.
קו 400 מתוכנן לעבור מערבה מאדמות אל-רוחה, מכפר קרע ועד הכפר מושירפה. תכנון זה נעשה ללא שיתוף הציבור והגורמים הרלוונטיים, דבר שפוגם בטיב התהליך שנעשה. בעלי האדמות, בסיוע הוועדה העממית למען אדמות אל רוחה, הגישו השגות גם בשל העובדה שקו המתח הגבוה המתוכנן עלול לפגוע באיכרים וגורם לפגיעה באדמות עד להפקעת חלקים מהן. אנחנו קוראים לחברת החשמל ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים להקצות משאבים לתכנון שלא יפגע באדמות ובבעליהן, וכמובן – לשתף את הציבור בתהליכים אלה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ואאל יונס. חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – חברת הכנסת רויטל סויד.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למערכת החינוך ולבתי הספר יש תפקידים ומשרות שהם נשכחים ומוזנחים, אבל בלי קיומם אין חינוך ואין עשייה חינוכית בבתי הספר, כמו הפסיכולוגים החינוכיים. (אומר בערבית: הפסיכולוגים החינוכיים,) בערבית.
הפסיכולוגים החינוכיים בבתי הספר סובלים ממעמד נמוך ונחות, ושכר נמוך שלא הולם ולא מתאים לכובד וחשיבות המשימה והעבודה שלהם; ועבודתם חשובה יותר בימינו, עם הבעיות הרבות של בני הנוער. צריך לשפר את מעמדם ולהעלות את שכרם, כי הם האמונים על בריאות הנפש של תלמידי בתי הספר ושל הקהילה. צריך לעשות צדק ולכבד אותם ואת כובד האחריות שעל כתפיהם.
ולצערי הרב – משפט אחרון – במדינה, ככל שהאחריות שלך והעבודה שלך יותר חשובות, השכר שלך יותר נמוך, וההפך הוא נכון.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת דב חנין.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, השבוע אנחנו עברנו, כולנו, טלטלה מאוד גדולה כשנחשפנו לפרשת המסרונים. הכברנו פה מילים, גם במליאת הכנסת וגם בכלל, לגבי הפגיעה העמוקה באמון הציבור במערכת המשפט, ועל כך שמדובר בכשל מאוד מאוד גדול בהתנהגות השופטת והתובע של רשות ניירות ערך.
יחד עם זאת, כעת התפרסמה החלטת נציב התלונות על השופטים השופט ריבלין, אשר החליט שלא להעמיד לדין פלילי אלא להעמיד לדין משמעתי, כשהוא משתמש גם במילים "כסילות" ו"יהירות", אבל בוודאי לא משהו פלילי. זה, בנוסף לתמונה שהתבהרה וניתנה כמעט במלואה כשנחשפנו אתמול לכל התכתבות המסרונים – לא רק לחלקים ממנה, אלא להתכתבות במלואה.
זה הרגע שאני רוצה לומר: אחרי שאני עצמי יצאתי בהודעה מאוד קשה, כי ראיתי בזה פגיעה מאוד קשה במערכת, ולאחר שכולנו קראנו לבחון את העניין, התקשרו אליי הרבה מאוד סנגורים וסיפרו לי על שופטת מוערכת, הגונה, מי שדואגת לזכויות אדם, לזכויות חשודים. סנגורים התקשרו אליי וסימסו לי אחד אחרי השני ואמרו לי: רויטל, כאלה שופטים אנחנו רוצים במערכת. אז נכון, מדובר במעשה חמור, אבל עכשיו, לאור מה שנחשפנו אליו ולאור החלטת הנציב, אני חושבת שלא צריך להעמיד על הפרק לא הדחה ולא התפטרות. צריך לבחון איך הדין המשמעתי הזה מקבל תפנית אחרת. התמונה התבהרה, ואנחנו צריכים להביא את זה בחשבון. תודה.
יהודה גליק (הליכוד):
את יודעת כמה אנשים התקשרו אליי להגיד לי שיש לנו ראש ממשלה מצוין – – –
ענת ברקו (הליכוד):
וזאת כסילות, יהירות וכל מיני דברים. אבל – – – יודעת להגן על עצמה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
טוב, חברים. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לשתף אתכם, עמיתיי חברי הכנסת, בדברים החשובים שאומר היום מנהל רשות המיסים מר משה אשר. הוא אומר: למדינה אין מושג כמה עולה חוק מילצ'ן. הוא מביע התנגדות מוחלטת לפטור הגורף הזה ממס ומדיווח שניתן לתושבים חוזרים. הוא אומר: המדינה בכלל לא יודעת כמה זה עולה לה. הוא אומר: החוק איננו מעודד השקעות בישראל, ואפילו מעודד ירידה. העשירים אומרים לעצמם: בואו נרד לעשר שנים ונקדם לעצמנו פטור. אנשים באים לארץ, אומר מנהל רשות המיסים, וצריכים להתחלק פה בחובות ובזכויות בצורה שוויונית. הדברים האלה מצטרפים לדוח החמור של מבקר המדינה משנת 2013. אני, אדוני היושב-ראש, נלחמתי לאורך כל השנים נגד התיקון הזה שקוראים לו היום "חוק מילצ'ן". אני מקווה שהדברים הנכונים של מנהל רשות המיסים סוף-סוף יישמעו, ואנחנו נתקן את מה שצריך לתקן, וניצור מצב שלא יעודד את הפיכתה של מדינת ישראל למקלט מס ללא שום הצדקה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין.
עד כאן נאומים בני דקה.
הצעות לסדר-היום
יום זכויות החולה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח כעת את הדיון המיוחד לרגל יום זכויות החולה, שהיבטיו השונים נדונו במהלך היום בכנסת – הצעות לסדר-היום מס' 9664, 9645 ו-9663.
בשנת 1996, ממש בסוף ימיה של הכנסת השלוש-עשרה, נחקק חוק זכויות החולה. מטרתו של החוק הזה היא פשוטה ומתבקשת: לקבוע ולהסדיר את הזכויות המגיעות לכל אדם הזקוק לטיפול רפואי, ולא פחות חשוב – לעגן את הזכות לכבוד ולפרטיות של החולים.
לצערי הרב, עוד לא נמצא החוק שיוכל לרפא כאב פיזי או לעזור להבריא ממחלה. המשימות האלה היו ונשארו בשטחם של אנשי הצוות הרפואי, שכולנו מכירים ומוקירים את המקצועיות ואת המסירות שלהם לבריאות הציבור. אבל החוק יכול להוריד עומס מיותר מאלה שנקלעו לסיטואציות רפואיות מסובכות. הוא יכול לדאוג שמי שמגיעה לו עזרה, גם יקבל אותה; הוא יכול לוודא שהחולים בישראל יוכלו להיות מרוכזים רק בדבר אחד: להחלים, ולדלג בקלות מעל כל המשוכות האחרות. גם בעידן של התפוצצות המידע שבו אנחנו חיים חייבים לדאוג שהמידע הנחוץ יהיה נגיש וזמין לכל אחד ובכל מקום, לאוכלוסיות החלשות ולאוכלוסיות החזקות, בפריפריה ובמרכז הארץ.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל החלמה שלמה ומהירה לכל חולי ישראל, ולהביע תקווה שהדיון הזה יתרום להגדלת המודעות לזכויות המגיעות להם.
אני מזמין את ראשון המציעים הצעות לסדר-היום, חבר הכנסת יחיאל חיליק בר. אחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
תודה, נכבדי היושב-ראש. באמת, כפי שאמרת היום, ציינו בשדולה לשוויון בבריאות, שאותה אני מוביל לצד חברתי חברת הכנסת שולי מועלם וחברי חבר הכנסת אילן גילאון, את יום זכויות החולה בכינוס מיוחד בשיתוף עם האגודה לזכויות החולה.
כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, חוק בריאות ממלכתי מגדיר את סל שירותי הבריאות שלו זכאים תושבי המדינה. מערכת הבריאות בישראל, שפרגנו לה היום הרבה – וגם לך, אדוני השר יעקב ליצמן, שאנחנו מתנצלים שנעדרת אבל מבינים את הנסיבות – מערכת הבריאות, באמת, אנחנו מסכימים, עושה כמיטב יכולתה בתקציב הנתון לה. כמובן, תמיד יש מה לשפר: להגדיל את סל הבריאות – שאני יודע שהגדלת ב-200 מיליון, ומגיע לך על זה פרגון גדול, בתעדוף, בתמיכה ביותר מחלות יתומות, בשיפור הרפואה המונעת בישראל, וכך גם לחסוך מעט כסף. אבל באמת, בשנים האחרונות גדל סל התרופות מ-300 מיליון שקלים ל-500 מיליון שקלים, ועל זה, אדוני השר, מגיע גם לך – ואני מתאר לעצמי שגם לשר האוצר – לא מעט קרדיט ותודה. גם אני וגם חברתי שולי מועלם-רפאלי הודינו לכם במהלך הכינוס. אתם כללתם בסל גם הרחבה של טיפולי שיניים, וזה דבר מבורך.
סל התרופות אמור להעניק – וגם מעניק, במידת היכולת – טיפול שוויוני לכל אזרחי ישראל, וגם זה דבר שהוא לא מובן מאליו ברחבי העולם. אנחנו יודעים שמדי שנה מוגשות מאות בקשות למשרד, שיש צוות מקצועי מאוד שבוחן אותן, ויש ועדה ציבורית שאותה ממנה כבוד השר, שעובדת חודשים רבים על מנת לתעדף ולכלול כמה שיותר תרופות בסל. הוועדה עושה עבודה מצוינת. אנחנו גם יודעים שהרבה פעמים זאת דילמה מוסרית לא קטנה מה להעדיף – מעט תרופות להרבה אנשים או הרבה תרופות למעט אנשים במחלות יותר חשוכות וקשות. תמיד יש לאן לשאוף, אבל בהחלט אנחנו רוצים לפרגן לכם ביום הזה.
יש היום, אדוני השר, ייצוג מועט יחסית בוועדה גם למומחים מתחום בריאות הנפש וגם לציבור החולים. אנחנו שוחחנו היום עם יו"ר ועדת הסל היוצא פרופ' הלוי על איך אפשר לתת ייצוג – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא יוצא.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
לשעבר.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא. השנה היה רוני גמזו.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
לשעבר. נכון. לא האחרון, לשעבר. סליחה.
דנו איתו כיצד אפשר לדבר על ייצוג של חולים בוועדת הסל ובמוסדות הבריאות. אני חושב שזה דבר מאוד מבורך אם נצליח לשלב את החולים, שיהיה להם איפה להשמיע את קולם. הוא אמר שזה משהו שהוא חושב שהוא נכון, ואפשר לבחון אותו, ואני אשמח אם כבוד השר יבחן את הדבר הזה.
אני רוצה במילה האחרונה, אדוני, לדבר על המחלות היתומות. בשבועות האחרונים התוודעתי לסיפור המרגש של מאיה, רועי, דן ויהונתן דרייר ליברמן. דן ויונתן הם תאומים בני שנתיים וחצי שלוקים במחלת יתום בשם תסמונת CCHS, שגורמת להם, אדוני היושב-ראש, להפסיק לנשום כשהם ישנים; דבר מזעזע להורים שבינינו פה בחדר – וזה רובנו. תארו לעצמכם את מידת החרדה והדאגה של הורה שיודע שילדיו יכולים להפסיק לנשום לא רק כשהם הולכים לישון בלילה – ואז אתה מחבר אותם למכשירים – אלא אפילו כשהם צופים בטלוויזיה ופתאום נרדמים או אחרי ארוחה. זאת חרדה תמידית. זאת מחלה נדירה בקרב האוכלוסייה הכללית, אך היא אחת ממחלות היתום הנפוצות יותר. לא מושקעים, לצערי, מספיק משאבים בארץ במחקר בנושא. לאחר שהכרתי את משפחת דרייר ליברמן ואת עמותת יד לנשימה שהם הקימו כדי להעלות את המודעות למחלה, פניתי בנושא גם לרשות לחדשנות ולגופים נוספים כדי לעודד את המחקר והפיתוח, שיוכלו אולי יום אחד לתת לדן וליהונתן ולהורים שלהם ולעוד משפחות רבות – כדי שיהיו להם חיים נורמליים.
בלי תמיכה של ועדת סל הבריאות ומערכת הבריאות כולה ילדים כמו דן ויונתן יהיו מופקרים, ואני רוצה להודות לך, אדוני השר, גם על זה שאתם כל פעם מתייחסים לעוד ועוד מחלות יתומות ולעוד ועוד מקרים קשים, ולא רק למחלות יותר כלליות, ובאמת אתם נותנים פתרון למשפחות הנואשות הללו, שצריכות את הפתרונות האלה כמו אוויר לנשימה.
אני רוצה, ב-20 שניות שנותרו לי, להודות לידידי יושב-ראש האגודה לזכויות החולה, השותף שלנו לדאגה לחולים ולמטופלים בישראל, שמוליק בן יעקב, שהוביל איתנו היום את היום החשוב הזה, לטל מורגנשטרן, מנהלת האגף להערכת תרופות וטכנולוגיות במשרד הבריאות, לפרופ' נחמן אש, משנה למנכ"ל מכבי, ולד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה בקופת חולים מאוחדת, וגם, אדוני היושב-ראש, לתומר מוז, שהוא נציג הפרלמנט של הנוער המדעי בירושלים, שהגיע ונתן את קולו של הדור הצעיר, כמובן לפרופ' דב טשרניחובסקי, טלי קפלן ולכל מי שעסק במלאכת הקודש. אז בשמי, בשם שולי – שגם תודה – ובשם אילן: תודה שאפשרת לנו את היום המיוחד הזה, ותודה לכל מי שעשה בשביל לקדם את הנושא החשוב הזה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יחיאל חיליק בר. חבר הכנסת מלכיאלי – איננו. אנחנו נשמע את חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. בבקשה, אדוני.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מצטרף לברכות של חברי חיליק בר לכל אלה שעסקו ביום הזה, וכאדם שבא ממערכת הבריאות אני רוצה להודות גם לסגן השר על זה שהוא מקדם – ואני יודע שהוא רגיש לעניינים של הבריאות של הציבור בכלל, והוא ממש רתום לכל דבר שמקדם את הבריאות, והוא נגד כל דבר שפוגע בבריאות, החל ממכרה הפוספטים ועד התמיכה בטיפול ב-SMA, בתרופה למחלה חשוכת המרפא. אנחנו באמת מודעים לעניין של המצוקות במערכת הבריאות מאז ומתמיד. עבדתי איזה 20 שנה במערכת הבריאות. מאז ומתמיד מערכת הבריאות הייתה במצוקה.
אבל ביום הזה, אנחנו יודעים שאולי ב-20 שנה האחרונות אחד החוקים החברתיים הטובים ביותר שחוקקו בכנסת ישראל הוא חוק בריאות ממלכתי. אני זוכר את חיים רמון, שר הבריאות לשעבר, שקידם את החוק הזה, ואני חושב שאחד הדברים שבתוך החוק הזה, חוק בריאות ממלכתי, זה שהוא נתן הזדמנות לכל מטופל, לכל חולה במדינת ישראל, לקבל את השירות, אם הוא במצב סוציו-אקונומי נמוך או גבוה, אם הוא בריא או פחות בריא, וחייב את הקופות לקבל כל חולה במצב הנתון, איך שהוא, בלי קשר למצבו הבריאותי; וזה לא היה דבר מובן מאליו לפני כן, אדוני היושב-ראש, לפני החלת חוק בריאות ממלכתי.
בהזדמנות של היום הזה אני רוצה לדבר על כמה נקודות בעניין חוק בריאות ממלכתי, שקיימות ולא מנצלים אותן. אחד הדברים שרציתי לדבר עליהם הוא ההבדל בחוק בריאות ממלכתי – למרות החוק, שמחייב שוויון בין כל האזרחים, לא משנה באיזה מקום, יש עדיין הבדל בין הפריפריה למרכז במתן השירות ובקבלת השירות. עדיין זה קיים, אדוני השר. בפריפריה, במיוחד בדרום ובצפון, עדיין עבור חלק מהאוכלוסייה השירות הרפואי לא בהישג יד כמו שאנחנו חושבים ולא מובן מאליו כמו שאנחנו חושבים. אדוני השר, המרחק של נותני השירות מהאוכלוסייה – השירות לא קיים, במיוחד בכפרים הבלתי-מוכרים. ביישובים הבלתי-מוכרים עדיין מרוכזים הרבה מאוד אנשים, אלפי אנשים, והשירות הזה לא קיים ולא ניתן ולא בהישג ידם של התושבים של הכפרים האלה.
אני רציתי לדבר על עוד נקודה, אדוני סגן השר: זמני ההמתנה, במיוחד ברפואה המקצועית, בפריפריה לעומת המרכז, ממש עצומים וגדולים. אם אתה תושב ערד, למשל, ואתה צריך שירות מקצועי, לפעמים זה לא בהישג יד שלך, ואתה צריך לנסוע 60 קילומטר לבאר שבע, או מלקיה אתה צריך לנסוע לתל אביב, לשם שינוי. במיוחד הרפואה המקצועית עדיין לא בהישג יד של הפריפריה, אדוני השר.
אפילו הביטוחים המשלימים – אלה שיש להם את הביטוח הבסיסי, הוא לפי חוק בריאות ממלכתי, ויש את הביטוח המשלים, שזה עניין של בחירה, זאת לא חובה. הביטוח המשלים – גם אם תרצה לנצל את השירות בביטוח המשלים, אתה חייב לנסוע למרכז, גם כי אין בעלי מקצוע שיכולים לספק לך את השירות הזה, והיחס בין הפריפריה למרכז עדיין עצום וגדול, אדוני סגן השר. וברגע שאין לך את האפשרות הזאת אנשים זולגים לביטוח פרטי, וזאת אולי אחת הבעיות שלנו, שמבדילה בין עשיר לעני, ועדיין יש לנו בעיה עם הנושא הזה בין הפריפריה למרכז.
אדוני היושב-ראש, אני כמובן ראיתי שמונחת – רשומה רפואית של חברי ניסן סלומינסקי, וכמובן שאני אתמוך בזה, בזכות החולה לקבל טיפול אצל רופא לא בהסכם, שגם זה דבר מעיק. אני יודע שסיימתי את הזמן. אני מסיים במשפט סיום. כמובן, גם בזה אני אתמוך, אדוני היושב-ראש, בשני החוקים שמונחים על שולחן הכנסת, ואנחנו מקווים לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז בכל מה שנוגע לשירות הרפואי בכלל. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בבקשה, גברתי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי סגן השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, המטרה של כולנו היא מערכת בריאות זמינה, איכותית ושוויונית. במדינת ישראל של תשע"ח, 2018, יש לנו מערכת בריאות מצוינת, בזכות האנשים שמובילים אותה ונמצאים בתוכה – רופאים, אחיות, אנשי מקצוע פארה-רפואיים, אנשי מינהל, הנהלות של מערכת הבריאות.
ביום הזה, שבו דיברנו על זכויות חולים והתמקדנו בסל הבריאות, בסל התרופות, אני רוצה להגיד תודה רבה לחבריי לראשות השדולה, חבר הכנסת חיליק בר, שנמצא כאן, וחבר הכנסת אילן גילאון, שכפי שאנחנו נוהגים להגיד בהבדלה, אף על פי שאינו כאן, כבודו כאן.
דיברנו היום על הסל, ואני רוצה רק לתת איזה רקע קצר ולהתחיל באמת מהעדכון המשמעותי שנעשה – וגם חיליק הזכיר את זה וגם אני אזכיר את זה, כי זה היה שינוי משמעותי ודרמטי – בעלייה של הסכום שהוקצה לסל מ-300 מיליון ל-500 מיליון, ועל זה תודה גדולה לסגן השר הרב ליצמן ולשר כחלון. רק בשביל שתבינו, ב-2018 הוגשו 712 בקשות לסל הבריאות, ומתוכן היו 574 תרופות. בסוף, בסוף התהליך המאוד-משמעותי שעושה ועדת הסל, הגיעו תרופות וטכנולוגיות בגובה של 3 מיליארד שקל לשני ה"לבלים" העליונים, 8A ו-A9 – לא צריך להיכנס לכאלה רזולוציות – ובסוף, מתוך זה, צריך לבחור בסכום של 500 מיליון שקל.
מזה אתם למדים שחברי ועדת הסל – כל אחד ואחת מהם – עושים עבודת קודש בעבודתם על הסל, מתוך שיתוף פעולה וראייה חברתית גם של חברות הפארמה. אני מבקשת להגיד כאן ששיתוף הפעולה בין חברות הפארמה למערכת הבריאות במדינת ישראל מיטיב עם החולים, כיוון שגם בחברות – אין מה להסתיר את זה, הן חברות עסקיות – הראייה שלהן בבואן לשיתופי פעולה היא ראייה חברתית. כמי שעוסקת כל הזמן בשאיפה לצמצם את הפער בתוך מערכת הבריאות, צריך לדעת שסל התרופות הוא אחד האלמנטים המרכזיים בצמצום פערים, כי תרופה או טכנולוגיה שנכנסת לסל ניתנת באופן שוויוני למטופלים כולם.
אז מה הייתי רוצה לבקש, אדוני סגן השר, בדרך ובמחשבה איך להיטיב את סל הבריאות, סל התרופות, בפעם הבאה שנעבוד עליו? קודם כול, אני חושבת שזה עלה היום ביתר שאת מכל הדוברים בכינוס של השדולה, וזה עלייה משמעותית בתקציב – שנעשתה, כמו שאמרתי, והודיתי עליה. המטרה שלנו היא עלייה קבועה וידועה מראש. בואו נקבל החלטה, כדי שאפשר יהיה לתכנן הכנסה של תהליכים, טכנולוגיות ותרופות. צריך לדעת. צריך לקבל החלטה על עלייה קבועה בסל התרופות ושידעו אותה מראש בוועדת הסל.
הדבר השני שאני מבקשת, שהוא בעיניי קריטי, זה קדנציה קבועה. בואו נקבל החלטה מה יהיה האורך שלה, אבל שתהיה קדנציה, שידעו מתי נכנסים ומתי מסיימים. בכינוס של השדולה היום דיברו על שלוש שנים או ארבע שנים. הקדנציה הקבועה הזאת תהיה של נציגי הציבור בוועדת הסל. אני רואה בזה חשיבות אדירה. לנציגי הציבור בוועדת הסל יש משמעות גדולה, גם לאמון הרב שהציבור רוחש לוועדה הזאת, וכדי שהם ילמדו לעומק את התהליכים ויעשו את זה באופן אמיתי, אנחנו חייבים להגדיר קדנציה שהיא משמעותית. אני מציעה פה ארבע שנים; היו כאלה שחשבו שאפשר גם להסתפק בשלוש. אני חושבת שאם אנשים מוכנים להתמסר לעניין הזה, נכון לנו לעשות את זה.
דבר נוסף זה להכניס נציג חולים לוועדה. אני חושבת שאין מישהו מחברי או חברות הכנסת שבתקופת העבודה של ועדת הסל לא קיבל ללשכתו או באחת הוועדות שהוא חבר בהן פנייה למפגשים עם מטופלים, משפחות מטופלים, ארגוני חולים. אני רואה חשיבות גדולה בעבודה המשותפת שלנו עם ארגוני החולים, ומתוך זה – נציג חולים בוועדה.
הדבר האחרון – היום הוועדה עובדת מאוקטובר עד דצמבר. באופן אמיתי, בסוף דצמבר הוועדה מסיימת את עבודתה. בפועל אנחנו רואים שחודש ינואר מתבזבז, אדוני. חודש ינואר – עד שהקופות מקבלות, נגיד ב-8 בינואר, עד שהן מוציאות את הנהלים, עד שבסוף זה מוטמע ומגיע למטופלים, משהו מתפספס בחודש ינואר. אני מציעה, אדוני סגן השר, שהעבודה בוועדה תתחיל חודש קודם ותיגמר לקראת אמצע דצמבר, וכך לא נאבד, לא נפסיד, ונטמיע את ההחלטות של ועדת הסל בתוך מערכת הבריאות כבר בתחילת חודש ינואר.
לסיום אני רוצה להגיד משפט. בתוך ההודיה הגדולה על מערכת בריאות מצוינת, אני אגיד את מה שאני תמיד אומרת יחד עם זה גם בוועדות הרלוונטיות: מדינת ישראל, מערכת הבריאות במדינת ישראל, חייבת לעבור להשקעה גדולה, שתלך ותגדל, במערכות מניעה, כדי שנוכל לחסוך בעתיד, בעזרת השם, על טיפולים. תודה רבה לכולכם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. אני מזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן להשיב על ההצעות לסדר-היום.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חיליק, אני קודם כול רוצה להתנצל. ממש לא יכולתי לבוא היום.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
התנצלנו בשמך.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
תודה.
אני אנסה. קשה לי לענות לכם על ההצעות לסדר-יום, כי בסך הכול אני איתכם. אני חושב שאתם צודקים – זו השורה התחתונה. כל הדברים שאני אענה: שיפרנו, ושיפרנו, והעלינו, ומתוך 300 העלינו ל-500 – בסדר. גם אם יהיו לי 1.5 מיליארד זה לא יספיק לי. עוד מעט אתייחס גם לשמוליק – שהוא כאן, שהיה אצלי גם אתמול עם חולים. זה לא פשוט, הנושא הזה, ואני אשתף אתכם גם בהתלבטויות.
קודם כול, אני אקריא את התשובה של המשרד, ואחר כך בכמה דקות אפרט לבד: חוק זכויות החולה הוא חוק ייחודי למדינת ישראל, והוא אחד החוקים החברתיים החשובים ביותר. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי עיגנו את זכותו של כל אזרח לקבל טיפול רפואי הולם. חוק זכויות החולה משלים אותו על ידי הגדרת הזכויות של כל מטופל במערכת הבריאות: הזכות לקבל טיפול ללא אפליה; הזכות לטיפול נאות תוך שמירה על רצף טיפולי; הזכות לנוכחות מלווה ולקבלת מבקרים; הזכות לדעת מי המטפלים, שמם ותפקידם; לדרוש הסברים; לקבל מידע מהרשומות הרפואיות; לקבל חוות דעת נוספת; הזכות לשמירה על כבודם של המטופלים, על פרטיותם, על הסודיות הרפואית בעניינם; הזכות להיות מעורב ומשפיע. משרד הבריאות פועל במשך שנים לקידום קיומם של העקרונות המתבטאים בחוק. המשרד פועל בשיתוף פעולה עם גופים רבים, וראוי לציין במיוחד את האגודה לזכויות החולה בראשות שמוליק בן יעקב, כפי שציינתי קודם, יוזם היום הזה בכנסת ושותף ותיק לדרך.
אני מבקש לדבר היום על העקרונות ועל הפעולות שאנחנו עושים כדי לקדם ולקיים אותם. הדבר הראשון זה שקיפות. המידע המצטבר במשרד הבריאות הוא מידע ששייך לציבור. יש לחשוב איך להנגיש אותו בצורה טובה ויעילה, תוך שמירה על פרטיות וסודיות, במגבלות החוק, אבל אין מחלוקת שהמידע הוא של הציבור. ככל שיש מידע אמין, זמין ונגיש יותר, ניתן לקבל החלטות טובות יותר, גם ברמת המערכת וגם ברמת המטופלים; ניתן לייצר רפואה טובה יותר.
סקרי האיכות והשירות שלנו מתפרסמים לציבור, מהמדדים הקליניים ועד מדדי החוויה. אנחנו נפגשים במטופלים בחדרי מיון, במחלקות הפנימיות, בבתי חולים פסיכיאטריים, במרפאות החוץ. מעבר לטיפול הרפואי שהם מקבלים, אנחנו שואלים אותם על החוויה שלהם: איך אתם מעריכים את הטיפול? איך היחס שקיבלתם? האם נתנו לכם את כל המידע? האם אתם מרגישים שאתם בידיים טובות? אנחנו לומדים את התשובות ברמה הלאומית, מפרסמים אותן, מסיקים מסקנות ומקדמים שיפור מתמיד דרך תוכניות ייעודיות. במסגרת חוק חופש המידע אנחנו מקבלים מאות שאלות למשרד בכל שנה. אנחנו פועלים רבות כדי לקדם שקיפות בכל המחלקות ומענה מהיר ככל האפשר על שאלות מהאזרחים.
הסעיף השני זה מיצוי זכויות. כולנו נתקלים בקושי למצות את הזכויות שלנו מגורמים במערכת הבריאות, ובממשלה בכלל. במצבים בריאותיים הקושי רב יותר. לפעמים חסר מידע, לפעמים המודעות נמוכה, יש חשש מפני הביורוקרטיה, קושי להתנהל מול מוסדות גדולים, מאבקים שנדרשים כדי לקבל זכויות. מיצוי הזכויות חשוב במיוחד להתמודדות עם מצבים בריאותיים, והוא יכול לקדם את הבריאות. קושי במיצוי זכויות עלול להשפיע לרעה על המצב הבריאותי עצמו.
משרד הבריאות מקים בימים אלה מערך ארצי של מרכזי מיצוי זכויות בבתי החולים, ובהמשך – בקהילה. מרכזים אלה ינגישו מידע למטופלים ויסייעו להם במימוש זכויותיהם מכלל משרדי הממשלה ומערכת הבריאות. המרכז הראשון נפתח לפני שבוע וחצי באיכילוב. מטופלים ראשונים כבר קיבלו סיוע. בשנתיים הקרובות צפויה פריסה של כ-30 מרכזים ברחבי הארץ. בנוסף, משרד הבריאות הקים את מה שנקרא תחנת "קול הבריאות" – מערכת מידע המרכזת את כל הזכויות במערכת הבריאות בצורה המאפשרת השוואה בין קופות חולים, כולל הביטוחים המשלימים.
נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי היא מוסד ייחודי, הפועל בתוך המשרד למען המטופלים ומאפשר להם לפנות בצורה ישירה להתערבות הרגולטור בכל מקרה שבו עולה אפילו חשש לפגיעה בזכויותיהם.
3. שיתוף מטופלים – ברור לנו כי שיתוף מטופלים הוא אבן יסוד בקידום הבריאות, הבטיחות, איכות הטיפול ואיכות השירות. אנחנו פועלים לשתף מטופלים ומשפחות בתהליכי תכנון מדיניות והטמעתה. אנחנו מזמינים ומקדמים בברכה השתתפות של מטופלים וארגוני מטופלים בכל הנושאים.
תוכניות שחשוב לי לציין היום מתוך מגוון תוכניות הפועלות בשטח: בריאות הנפש – במסגרת מהלכים לשיפור הטיפול בבריאות הנפש הוקמו התוכניות עמיתים לזכויות ועמיתים מומחים – תוכניות שבהן מתמודדים בבריאות הנפש מנגישים מידע ומקדמים מיצוי זכויות בקרב אוכלוסיית המתמודדים באשפוז ובקהילה ובקרב הציבור הרחב. המתמודדים עצמם הם שותפים מלאים בהובלת התוכנית והטמעתה.
שותפים לחיים היא תוכנית להתמודדות נכונה ובונה עם אירועים של טעויות בטיפול הרפואי. הדגשים העיקריים בה: אמון במטופלים שאומרים שהטיפול פגע בהם, תמיכה מתמשכת במטופל ובמשפחתו לאחר הפגיעה, כנות ופתיחות לגבי מה שקרה, כולל התנצלות, סיוע בהתמודדות עם טראומה נפשית בעקבות המקרה, בעיקר כשנדרש המשך לטיפול, יידוע המטופלים לגבי שינויים שנעשו ומאמצים למנוע טעויות נוספות בעתיד ועוד. התוכנית גובשה בשיתוף פעולה עם משפחות ומטופלים שנפגעו מטעויות כאלה. בחודשים האחרונים מתקיימים ברחבי הארץ מפגשים של משפחות המטופלים עם צוותים רפואיים כדי להטמיע את הדגשים הללו ולחזק את השותפות.
אני מברך את יוזמי האירוע היום ואת כל הנוכחים, ומזמין את כל מי שנושאי הבריאות וזכויות החולים חשובים לו לפעול ביחד איתנו למען מערכת בריאות טובה יותר.
עכשיו אני רוצה להתייחס לכמה דברים שהעליתם. א. יש 16 חברים בוועדת הסל. החלוקה שם – לי אין הרבה. צריכים להיות, קודם כול, מארבע קופות החולים, שאין לי say בהן; אחר כך אני צריך מומחים – ארבעה; נציגי ציבור – ארבעה; אחר כך יש כל מיני, שזה השותפות ביני לבין שר האוצר. בדרך כלל אני ממנה. אני מניח שפה ושם יש התערבות על אחד, אבל זה המצב. כולם עובדים קשה. כולם. גם השופטת גרסטל עושה שם עבודה נהדרת. אני מציין אותה, במקרה היא עלתה, אבל היא ממש יסודית שם, וכל מיני דברים היא עושה שם. הם לומדים את כל הדברים לפני שהם מגיעים להיות חברים בוועדה.
לשר או לסגן שר הבריאות אין מילה בסל הבריאות. אסור להם להתערב, ואני לא אתן לאף אחד להתערב. אני יודע שיש בקשות מכל הכיוונים, אבל אני לא אתן לאף אחד להתערב בסל, כולל סגן שר הבריאות. זה לא תפקידו. יש מומחים. יש מומחים שבדקו את זה.
אני יכול להגיד לך שאנחנו כרגע בסוף פברואר, והתחילו כבר לעבוד על הסל הבא. יושב צוות במשרד הבריאות, והם ממיינים, בודקים את המחירים, מתמקחים על המחירים – לא סתם שואלים כמה עולה. אם אתם צריכים ראיה, הדבר הכי מפורסם זה מה שעשינו עם SMA. אף אחד לא האמין לי שאני אביא פתרון, והבאתי. הבטחתי אז בוועדת הכספים, נדמה לי – – –
לאה פדידה (המחנה הציוני):
סגן השר, מה עם המבצע שאמרת על ניתוחים קטנים?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
זה יצא, אבל אני לא כל-יכול שאני אומר ומייד זה נהיה. לאט-לאט זה יצא.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אבל קודם כול צריך להיות צדיק. כדי להיות צדיק – יש הרבה עבודה לפני כן, כדי להיות צדיק. אחר כך נדבר על הצדיק הזה.
אז ברור שאני רוצה לעשות את זה. זה לא קל.
הסל זה 500, ויורד מזה 400 לשיניים לילדים. זה הסל.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
40.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
40, סליחה. הבשורה הטובה היא שזה נגמר, כי בתקציב 2019 העברתי כבר עד גיל 18. נגמר. עשיתי מבצע, הכנסתי עוד כסף ממשרד הבריאות לשנתיים, 80 מיליון שקלים, לתת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18. זאת בשורה. אני עשיתי את זה מסיבה – הייתה שרת בריאות שהחזירה את הכסף לאוצר. לפני שעזבתי בפעם הקודמת השארתי 8 מיליון שקל והחזירו את זה, שלא צריך. אז אני הייתי חכם הפעם והעברתי את זה.
עכשיו אני אגיד לכם כמה דברים: סל בריאות הולך להשקיע הרבה כסף בבריאות הנפש, המון כסף, בתקציב הבא. המון כסף.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
– – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אני לא ידעתי מה היה, לא הספקתי. אבל אני יכול להגיד לכם: המון המון כסף. אני לא רוצה להגיד סכום, כי אתם תחשבו שזה מופרז, אבל בהחלט המון כסף. יש סיבה לכך, למה קיבלנו כסף לזה. אנחנו מקבלים – עוד לא קיבלנו, אבל מקבלים. בריאות הנפש – שיפצנו בכפר שאול, אני חושב. זה עולם אחר היום. ביקרתי שם, וזה עולם אחר, לא מה שהיה – חדרים שחורים כאלה, שזה מכניס מורת רוח, מורת נפש. זה אחרת, הטיפול שם. אז יש דברים שעושים.
מה שאמרתי קודם – לזה אין לי פתרון. הייתי שמח אם הייתי מקבל כל מיני הצעות. להגיד שנקבל מהאוצר – זה הפתרון שגם אני יודע לומר, אבל אין לי את הפתרון הזה. עם כל הכבוד, גם התחייבתי שלא אבקש יותר כסף. קיבלתי סיעוד, קיבלתי שיניים – לא משנה, אני לא נכנס כרגע. אני מדבר על המחלות היתומות. זה המון כסף. המון כסף. יש מחלות, בלי לנקוב בשמות, שאם הייתי בטוח שזה מרפא לגמרי, יכול להיות שהייתי הופך עולמות בצורה אחרת, לא יודע, כפי שעשיתי קצת עם SMA. יש דברים שאני לא בטוח שזה מרפא; אולי מקל. את הסכומים שנדרשים – אין לי לזה. אף שאני חושב – ואני אומר את זה כל הזמן, ואני מביא את הראיה מהחייאה: כשאנחנו עושים החייאה בבית חולים, אף אחד לא יודע כמה זמן החולה יחיה; יכול להיות חצי שעה ויכול להיות שנים. אף אחד לא יודע, אבל עושים, לא משנה. זה, לדעתי, צריך להגיע גם בהשקעה בלהציל אנשים – לא משנה כמה זמן הם יחיו. זאת דעתי.
אבל מה, היות שמדובר בהרבה מחלות, לא מספר קטן – שמעתי את זה אתמול, גם ישבתי איתם – ומדובר בסכומי עתק, גדולים, אני לא מדבר על להתערב או לא להתערב, אבל קשה לי להגיד שאני יכול להביא את הכסף הזה. אני אשמח, רבותיי, אם אתם תקיימו דיון. אני אבקש להעביר את זה לוועדה. אני אבקש בוועדה, אם אתם מוכנים, מעבר לכל הדברים של זכויות החולה, לבקש דיון רק על המחלות היתומות, רק על זה. תבקשו דיון – אני אבוא, אני אגיד לכם מה הדילמות שלי במשרד. אני אומר לכם במפורש: עד לרגע זה אין לי פתרון, אבל אני יכול להגיד לכם במפורש: אני אגיד שבהחלט צריך פתרון. פה ושם עשינו מבצע, קצת כסף, הורדנו רק למחלות האלה. אבל זה קשה, זה הרבה מחלות. אני לא יודע. אני אומר לכם, את ההתלבטות שלי, עם הכנסת, עם חברי הכנסת. רבותיי, תעזרו לי לחפש פתרון. לא יודע. אז אני אשמח מאוד שבוועדה אצל אלי אלאלוף תקיימו. תפרידו את הדיונים. יש דיון על זכויות החולה – זה שטויות; בסדר, מטפלים. על המחלות תקיימו דיון ונתלבט ביחד, נחפש איזה פתרון ביחד.
עניתי לך על נציגים, נציג החולים. אני חושב שנציגי החולים הם גם אישי ציבור שנמצאים שם. יש אישי ציבור נהדרים שם, כפי שהזכרתי – גרסטל, ואני אומר עוד כמה. הם באמת עבדו טוב, אני אומר לכם מתוך הוועדה. אז אני מסכים, אי-אפשר לעשות מכל – אפילו אני הכנסתי ערבי לתוך הוועדה; בפעם האחרונה הכנסתי קצין רפואה דרוזי של צה"ל.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
כן, דרוזי מבית ג'ן, ד"ר – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אני לא יודע, אני לא זוכר שמות, תאמין לי. ביקשתי המלצות – קיבלתי.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
– – – בחור עשר, כל הכבוד לכם.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
מה, מה השם שלו?
סאלח סעד (המחנה הציוני):
ד"ר זיאד דבור.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – –
סאלח סעד (המחנה הציוני):
זו בחירה מצוינת, אני אומר לך. אני מכיר אותו. עשה שעות על גבי שעות – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אני יודע, אני יודע. אמרתי לך. אמרתי. לכן, חבר הכנסת עפו אגבאריה היה לפני שנתיים הנציג שלי בוועדה. מה רע? היה חבר כנסת. אז הוא אחד מתוך ה-13. הכנסתי אותו. אני לא משחק פוליטיקה לגבי הדברים האלה, אני מחפש שיהיה טוב לכולם ונציג לכולם.
אז אני מציע, רבותיי, א. להעביר את זה לוועדה; ב. אני אומר – – –
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
רגע, אדוני. להעביר לוועדה אז זו הכותרת של "יום זכויות החולה". אם רוצים דיון ספציפי – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא, לא. הפסקת אותי באמצע. אז הכותרת של "יום זכויות החולה" – מעבירים לוועדה. נקודה. נגמר.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
נצביע על זה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
בסדר, נצביע. אני אמרתי לחברי הכנסת גם לדבר עם אלי אלאלוף שבנפרד מהדיון על זכויות החולה, לעשות דיון על המחלות היתומות. אני אשתדל – בלי הבטחה – אני אשתדל לבוא, ונראה ביחד, נתלבט לראות בדיוק מה ניתן. תודה רבה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
טוב, אז אנחנו רגע לפני ההצבעה על הצעתו של השר להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדה. יש לנו כאן הבעת עמדה נוספת, של חבר הכנסת שמולי, ואם יבוא חבר הכנסת גליק, אז גם הוא. דקה, אדוני, בבקשה.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חברי חיליק בר וגם את היוזמים – את שולי ושאר היוזמים של היום הזה. באמת כל הכבוד. אני רוצה לשבח גם את סגן השר, גם על הפעולות להגדלת סל הבריאות וגם על הטיפול הממוקד במחלות היתומות. זה בהחלט ראוי לציון.
שלוש הערות קצרות בחצי דקה. האחת, לגבי זכויות החולה – אני חושב, אדוני סגן השר, למרות הפעילות המבורכת של מוקד קול הבריאות, אני חושב שיש מקום לחשיבה נוספת איך להפוך את הזכויות, את מיצוי הזכויות, לחלק מובנה מההליך הרפואי. זאת אומרת, כשאני בא לרופא, אז אולי בלחיצת כפתור נוספת אצל הרופא המקצועי בקהילה הוא יוכל להוציא לי, על סמך המידע שיש אצלו על המחשב, מהן הזכויות המגיעות לי, לפי האבחנה הרפואית שהוא נתן לי, לפי הסל המשלים ולפי סל הבריאות הממלכתי.
דבר שני – אני אסתפק רק בהערה נוספת, כי אין לי זמן – אני חושב שדווקא ביום הזה ראוי לגנות את הדברים של יושב-ראש ההסתדרות הרפואית – שאני מאוד מעריך אותו – שיצא כנגד המקצועיות של האחיות במערכת הבריאות וקבע שהעברת סמכויות מהרופאים לאחיות זה בגדר סיכון של המטופלים במערכת הבריאות. זו אמירה שערורייתית שחייבים לגנות בכל תוקף. תודה רבה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
תודה רבה, חבר הכנסת שמולי.
אם כן, אנחנו נעבור כעת להצבעה כעת על הצעתו של סגן השר להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד?
סליחה – ועדת העבודה, רווחה ובריאות, אני מתקן: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים –אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
12 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם חברת הכנסת רויטל סויד מצרפת את תמיכתה, לפרוטוקול. ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ז–2017
[הצעת חוק פ/4116/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום. יש לנו כאן שתי הצעות חוק מוצמדות. הראשונה – הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי ואילן גילאון. ינמק את ההצעה – כמובן, לקריאה טרומית – חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. אחר כך יש לנו הצעה מוצמדת, שתנומק בשלוש דקות על ידי חבר הכנסת מוסי רז, ואז, אם תהיה תשובה – טוב, אם לא – נצביע על שתיהן, אחת אחרי השנייה. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ח–2018, חוק שלי וגם של אילן גילאון – שאני מבין שהוא לא יהיה היום.
רק לומר, אני רוצה להודות לחברי וידידי עמיעד טאוב, שהוא יושב-ראש עמותת אופק – חזרה לחיים, שפועלת למניעת רשלנות רפואית ולקידום מערכות הבריאות במדינת ישראל. הוא חווה את זה על בשרו, כמו שאומרים – בשר ילדו – וגם קיבלתי מאנשים נוספים מקרים נוספים שהובאו לידיעתי.
יש חשיבות גדולה מאוד לכך שאדם יקבל את היידוע או את הרשומות הרפואיות בזמן שהוא עוזב. מטופלים רבים אינם מודעים לזכותם לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלהם, ולכן הם לא מבקשים את המידע כשהם משתחררים. ומה שקורה – לעיתים תכופות, כשהוא נזקק לזה אז אין לו את זה, ואם הוא צריך לקבל טיפול רפואי נוסף, או לפעמים, אם הוא רוצה להגיש תביעה על רשלנות רפואית, פתאום אין לו את זה, וכשהוא הולך לקבל את זה אחרי זמן מתברר שזה לא מושלם, לא בדיוק, לא זה – אבל זה כבר אחרי הרבה זמן, וזה כבר לא רלוונטי, ולא יכול לעזור לשום דבר. הוא גם לא זוכר תמיד את כל הפרטים, ויש משמעות גדולה מאוד למטופל שהוא יקבל את זה בזמן שהוא עוזב, שאז הכול טרי.
מה שקורה – בזמן שהוא בבית החולים בשביל עצמו או ילדיו, הוא בלחץ, כמו שכל אחד מאיתנו יודע; אין לו ראש לזה והוא לא חושב על זה. אם בית החולים לא ייתן לו תזכורת וישאל אותו: כבודו, אדוני רוצה את הרשומה הרפואית? הוא ישכח מזה לגמרי, ואחר כך כבר יהיה מאוחר מדי, נגיד כך. אז באמת, במקרה שאנחנו מדברים עליו – שאני מודע לו, מלווה אותו כבר הרבה זמן – היו לזה השלכות גדולות מאוד, והתוצאות לא היו טובות, בגלל שלא היה את הרישום הזה.
ההצעה הזאת גם יכולה לפעמים להציל חיים, משום שאם המטופל מיודע ויש לו את הרישומים המדויקים ונבדק בזמן שעוזבים את בית החולים והכול עוד טרי וידוע, אחר כך, כשיש המשך, אז זה יכול לעזור, ולפעמים, כשאין את זה, זה לפעמים יכול להיות גם סכנת חיים.
לפיכך, הצעת החוק אומרת שיש להטיל על המוסד הרפואי את האחריות ליידע מטופל המשתחרר מטיפול רפואי על זכותו – זכות קיימת, אבל להגיד לו: אדוני עוזב את בית החולים; זכותך, אם תרצה, לקבל את הרשומה, לקבל עותק של זה. דבר שני, אם המטופל הוא קטין או פסול דין – במקרה הזה זה קרה, אבל זה קורה בהרבה מאוד מקרים כשמדובר בילד – הזכות תהיה גם לאפוטרופוס שלו. יובהר כי במקרים שבהם על פי חוק לקטין יש זכות לקבל טיפול רפואי על דעת עצמו, אזי הזכות לקבל את הרשומות הרפואיות היא שלו, זה יהיה בידו.
דבר נוסף – וגם היינו עדים לזה שכשאתה כבר מבקש, זה נמשך ונמשך ונמשך עד שאתה מקבל, למרות שלפעמים זו לחיצת כפתור; היום, בטכנולוגיה של היום – וכולם ממוחשבים והכול – זה לחיצת כפתור, ומושכים אותך עד שהנשמה יוצאת, אתה מתייאש וכו'. לכן, בחלק האחרון מוצע לקבוע כי המטופל שביקש לקבל רשומה – מי שלא מבקש ולא רוצה, לא, אבל מי שכן מבקש, שיקבל את זה בתוך 48 שעות ממועד בקשתו. ואני אומר שוב, בעידן הטכנולוגי של היום זה לא בעיה וזה אפשרי.
זו הצעת חוק חשובה, ואני אומר לכם מהמציאות, מהחיים, אנחנו יודעים – וגם מהמקרים האלה – שיש לזה חשיבות עצומה, ולכן אני מבקש מחברי להצטרף ולאשר את זה בקריאה טרומית ולהעביר את זה, אני מניח, לוועדת העבודה והרווחה. תודה לך, אדוני.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
תודה רבה, אדוני חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.
הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ה–2015
[הצעת חוק פ/1013/20; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אילן גילאון)
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
יש לנו הצעה מוצמדת – הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת אילן גילאון, ומשום מה ינמק אותה מהמקום חבר הכנסת מוסי רז. אדוני, בבקשה, דקה לרשותך.
מוסי רז (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אם חבר הכנסת סלומינסקי ואנוכי מסכימים, כנראה זו הצעה טובה. אני גם חושב שהוא נימק אותה היטב. בעצם, למטופל שמשוחרר מטיפול רפואי יש זכות לקבל את הרשומות הרפואיות. לא תמיד הוא יודע על כך, וגם אם הוא יודע, לא תמיד הוא מבקש אותן. צריך לדאוג ליידע אותו על מנת שיוכל לקבל אותן ויוכל לדעת מה מצבו. כפי שאמר גם חבר הכנסת סלומינסקי, לפעמים זה אפילו מציל חיים. לפעמים זה לא מציל חיים אבל זה סתם עוזר בחיים, ואין שום סיבה שזה לא יהיה.
אני מניח שזה יתקבל עכשיו פה אחד, וחבל להוסיף על כך מילים.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. משיב על ההצעות במשותף סגן שר הבריאות חבר הכנסת הרב ליצמן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
כבוד השר, אתה לא חייב להשיב.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אולי אני חושב לענות כמו שאתם רוצים לשמוע. גם זה קורה.
מוסי רז (מרצ):
כמו שאומר שופט בבית משפט: אני מסכים.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
סגן השר, כבר סיכמנו שהוא יסיים להשיב עד – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
בימים אלו להזכיר שופטים זה לא פופולרי, אז אנא.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
סגן השר יסיים להשיב לא יאוחר מהשעה 18:00, כך סיכמנו, אז אפשר להירגע.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
תודה רבה, אדוני.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
מה, 50 דקות הוא ישיב?
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
לא יאוחר מהשעה 18:00, תהיו רגועים.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אני מבטיח לכם שאקצר מאוד. קבלת העתק מהרשומות הרפואיות היא אחת מזכויות המטופלים המוגנות בחוק זכויות החולה. משרד הבריאות עמל זה זמן רב על שיפור גישתם של מטופלים לתיקי הרשומה הרפואית, הן מבחינת הגדרת הרשומה והן מבחינת התשלום המרבי שניתן לגבות עבור העתק הרשומה. לשם כך הפיץ המשרד את תקנות זכויות החולה (תשלום מרבי בעד העתק רשומה רפואית או עיון בה) להערות הציבור. בימים אלו מושלמת העבודה על התקנות לקראת הגשתן לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
לפיכך, לא חשבנו שיש צורך בהצעת החוק של חברי הכנסת סלומינסקי וגילאון, שההוראות שבה ומטרותיה לא ברורות דיין, וממילא יכולות להיקבע במסגרת תקנות ולא בחקיקה ראשית. ועדת השרים החליטה לתמוך בהצעת החוק – גם אני – בקריאה טרומית, בתנאי שלא תקודם במשך שישה חודשים, ועד אז בכוונת המשרד להגיש את התקנות לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מה שייתר את הצורך בדיון בהצעת החוק. אם תראו אחר כך שזה לא מייתר, אני מוכן לשמוע עצה אחרת. זה לא אוטומטי, מה שהם כותבים לי כאן, שזה חייב להיות. אני אומר שאני כרגע חושב שזה צריך לייתר. אם תרגישו שלא, אני פתוח להמשיך עם החוק.
בכוונת המשרד להמשיך לקדם את המטרות החשובות של שיפור זכויותיהם של מטופלים במערכת הבריאות. האם זה מספק אותך, אדוני? חברי הכנסת.
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):
כן.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא שומעים.
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):
כן.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
תודה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
מוסי מסכים?
מוסי רז (מרצ):
כן.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
מוסי, אתה מסכים בשם חבר הכנסת גילאון, יש לך ייפוי כוח.
טוב, אז אנחנו נעבור כעת לשתי הצבעות נפרדות. הצבעה ראשונה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ז–2017, של חברי הכנסת ניסן סלומינסקי ואילן גילאון, בקריאה טרומית. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ז–2017, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
19 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה טרומית, והיא מועברת להמשך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
אנחנו מצביעים כעת על ההצעה השנייה: הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת אילן גילאון. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשע"ה–2015, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
20 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעה זו התקבלה בקריאה טרומית, וגם היא מועברת, בהצמדה, לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעה לסדר-היום
תושבי הערבה התיכונה והערבה הדרומית אינם מקבלים את שירותי הבריאות המקובלים והנדרשים
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא והאחרון שעל סדר-יומנו להיום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: תושבי הערבה התיכונה והערבה הדרומית אינם מקבלים את שירותי הבריאות המקובלים והנדרשים, מס' 9512. חבר הכנסת איתן ברושי, אדוני, עד עשר דקות לרשותך – שלוש, סליחה, זו הצעה דחופה. סליחה, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני סגן שר הבריאות, יושב-ראש הכנסת, הגשתי הצעה דחופה בנושא הקיפוח בתחום הבריאות של הערבה התיכונה והדרומית. אני רוצה לומר כאן, אדוני סגן השר, שהייתי רוצה שתענה לי על מה שאני אומר. אתה יודע שאני מעריך אותך, אבל מעבר לשביעות הרצון הכללית שקיימת, אמרתי גם בדיון ועדת הכספים: אין תוכנית לאומית לבריאות בישראל, אין מפת עדיפות לבריאות בישראל, ועם כל ההתפארות וההישגים של המערכת צריך לומר את האמת – שאזורים מסוימים בארץ מקופחים, משלמים יותר, מתים יותר וחיים פחות, בנגב ובגליל, וגם בערבה הדרומית והתיכונה.
יש יישובים מרוחקים, ואנחנו עדים למצב שסגרו בית מרקחת במרכז אזורי בערבה הדרומית; ממשלת ישראל לא מצאה רוקח שיעבוד שם, וכתוצאה מזה סגרו בית מרקחת, כמו שהייתה מאוימת מרפאה בנחל עוז, בפתח המנהרות, כי לא נמצאה אחות בנחל עוז, למרות שהאזור מלא בסיסי צבא, וממשלת ישראל יודעת למקם רופאים גם במקומות שהיא לא מוצאת פתרון רגיל.
אנחנו יודעים שבערבה התיכונה, לאורך כל כביש הערבה, יש רק אמבולנס אחד רוב שעות היממה והלילה, עם תורן ובלי כיסוי רפואי הולם – לא לפיזור היישובים ולא להיקף התחבורה, שהוא היקף גדול. אנחנו מדברים על זה שאין אמבולנס טיפול נמרץ בכל שטח המועצה. בין 08:00 ל-16:00 יש אמבולנס אחד, עם נהג שמפנה לבד, ללא צוות מטעם מד"א. כל נסיעה היא מינימום שעה וחצי. אנחנו רואים שיש שעות שזה לא מסודר.
ואני רוצה להציג לכם את הנתונים: במועצה הערבה התיכונה יש 3,600 תושבים, אבל יש שם 4,000 עובדים זרים ו-1,000 סטודנטים שחיים באזור, וחצי מיליון כלי רכב עוברים בכביש מדי יום. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על בית חולים באילת – שזה גם המחוז של קופת חולים של הערבה הדרומית – שהמרחק בינו לבין בית החולים המרכזי בבאר שבע הוא 240 קילומטר. כבר תקופה ארוכה שמדברים על מסוק – וזה עדיין לא הוסדר – כדי לאפשר את הפינוי המתחייב במרחקים האלה. צריך לומר שיש מרפאות שלא פתוחות מספיק שעות כי אין שם אחיות; צריך לומר שפגשתי אנשים, נשים וגברים, שבדמעות אמרו לי שהם לא זוכים לטיפול הראוי כי חסרים רופאים מקצועיים כמו רופאי נשים, רופאי ילדים ורופאים אחרים.
איך מדינה יכולה לדבר על פיזור אוכלוסייה ועל חשיבות יישוב הנגב כשהיא מטילה קנסות, והייתי אומר קשיים מיותרים, על מי שבחר מרצונו להיות במקומות הרחוקים והקשים, שחלקם גם קווי עימות וקווים שיש בהם גם סכנות ביטחוניות? צריך לומר, עם כל הכבוד לסגן השר – ויש לי כבוד – ועם כל הכבוד לרפואה, בתי החולים בצפת, בנהריה, פוריה; בעפולה, עם הנחת אבן הפינה; בית החולים באילת קטן ודל במשאבים; בית החולים בבאר שבע רווי אמצעים, אבל עדיין לא מכסה את הפערים בין המרכז לפריפריה; והמרפאות ביישובים לא נותנות את כל השירותים; רופאים מקצועיים לא מגיעים, בטח לא בהיקף הנדרש.
לכן, צריך לומר פעם נוספת – ושר האוצר אמר שהוא מוכן להירתם: חייבת להיות תוכנית לאומית לבריאות, משום שהבריאות בחלקים של הארץ היא לא בריאות מספקת ברמה הנדרשת של המאה ה-21. חייבת להיות תוכנית עבודה, וחייבת להיות מפת עדיפות לאומית, כדי שלא נמצא את עצמנו בכלל הידוע שכל הנחלים זורמים לים וכל הכסף – לתל אביב.
אני פונה לסגן השר, פונה לכנסת הריקה הזאת, אבל אני בטוח שהקול הזה יישמע: כבר בתקציב 2019 צריך להביא לידי ביטוי תוכנית אחרת מזאת השגרתית, וודאי לא ניתן להטיל תרומות על בתי חולים בפריפריה הרחוקה. תוכנית הבריאות חשובה לכל אזרח, והסגן עושה כמיטב יכולתו ותיאר את זה פה, אבל התוצאות – שהן לא נוצרו בתקופה האחרונה, זו התוצאה המצטברת של שנים של הזנחה – הפכו את יישובי הנגב והגליל – פה אני מדבר על הערבה הדרומית והתיכונה – לכאלה שמבצעים את השליחות של יישוב הארץ, פיזור אוכלוסייה, אבל משלמים קנס, בוודאי בתחום הבריאות.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
משפט סיכום.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אני חושב שמוטב לממשלה לעצור את הדבר הזה, ולסגן השר – להוביל תוכנית לאומית, שתאזן ותביא לשוויון גדול יותר בבריאות הנדרשת לאזרחים בכל חלקי הארץ. תודה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
תודה, תודה. ישיב על ההצעה סגן שר הבריאות חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן, בבקשה, אדוני.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת איתן ברושי, משרד הבריאות לא סבור כי המועצות האזוריות בערבה מקופחות ביחס לאזורים אחרים. פעם אחת אני לא מסכים איתך. נכון הוא שתנאי המקום, ובעיקר ריחוקו ממרכזי האוכלוסייה, מקשים על התושבים את הגישה למרכזים רפואיים גדולים, ודלילות האוכלוסייה מקשה אף היא על איוש התקנים וכוח האדם באנשי מקצוע וצוותים מטפלים. יחד עם זאת, נעשים מאמצים מכֻוונים לשם מתן מענה הולם ליישובי הערבה, ובכלל זאת המשרד תומך תקציבית בהפעלת מוקד רפואה בערבה התיכונה זה כחמש שנים.
גם בעיית הפעלת בית המרקחת ביוטבתה באה על פתרונה לאחרונה, ובתאריך 12 בפברואר 2018 אישר המשרד רוקח אחראי במקום באופן שיאפשר את מתן השירות לתושבים.
בנוסף, משרד הבריאות כרגולטור מאפשר ומעודד מענים מגוונים המותאמים לאזורים מרוחקים או ליישובים קטנים, כגון מתן שירותי רפואה מרחוק – טלמדיסין – באמצעות מבחן תמיכה, אשר מטרתו לעודד את קופות החולים להפעיל שירותי בריאות מרחוק כחלק ממערך הרפואה המקצועית. ככלל, כלל מבחני התמיכה שאותם מפרסם המשרד, אשר נועדו לשיפור השירות למבוטחי הקופות, מתגמלים את הקופות עבור פעילות בפריפריה הגיאוגרפית.
דבר נוסף בא לידי ביטוי בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים), התשס"ח–2007, שבהן נקבע כי קופת חולים המפעילה מרפאה ביישוב קטן חייבת במתן שירות רפואי במסגרת המרפאה למבוטחי קופת חולים אחרת שאינה מפעילה מרפאה באותו יישוב. יישובי הספר בפריפריה נכללים תחת תקנות אלו, ומקבלים מענה תחת מרפאה אחודה של הקופה המפעילה. אין כל מגבלה לקופות החולים לממש את אחריותן תוך שימוש באמצעים אלו.
בהתייחס לשירותי אמבולנס, בתחום מועצה אזורית ערבה תיכונה פועלת נקודת הזנקה לאמבולנס ביישוב ספיר. נקודת הזנקה זו החלה לפעול בזמנו בתקצוב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אולם לפני כמה שנים החליטה הרשות להפסיק את המימון. למרות זאת, מד"א ממשיך ומחזיק את הנקודה פעילה בשעות הבוקר, וזאת מתקציבו השוטף. לצד נקודה זו קיימים במועצה ארבעה אמבולנסים נוספים של מד"א, ובסך הכול ישנם חמישה אמבולנסים במועצה בת 3,200 תושבים. באחריות המועצה להפעיל אמבולנסים ביישובים על בסיס מתנדבים, כפי שעושים במועצה הסמוכה אילות ובמועצות אזוריות נוספות ברמת הגולן, בשומרון, בבקעת הירדן ועוד. רכש האמבולנסים והחלפתם מבוצעים מתקציב משרד הבריאות, והמשרד אף נותן תמיכה תקציבית מדי שנה למועצה האזורית להפעלת האמבולנסים.
סך הכול, בשנת 2017 היו בגזרת המועצה כ-170 מקרים, ובממוצע פחות ממקרה אחד ליומיים – לאו דווקא של תושבי המקום, אלא גם של נוסעים, מטיילים ועוד – רובם בשעות הפעילות של תחנת מד"א. במקרים שבהם נדרש שירות של ניידת טיפול נמרץ, קיימת, מעבר לשירותי מד"א, גם ניידת טיפול נמרץ צבאי בעין יהב, המופעלת על ידי מוקד מד"א בעת הצורך. בנוסף, בעת הצורך מוזנק מסוק לפינוי מוטס רפואי המוצב בדרום, ומופעל על ידי מד"א במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ומאויש באופן קבוע על ידי שני פרמדיקים בעלי הכשרה מתקדמת למתן טיפול נמרץ מוטס. שירות זה מתוקצב על ידי משרד הבריאות באופן קבוע, וזאת בלא כל השתתפות כספית מצד המטופל.
לסיכום, משרד הבריאות רואה חשיבות רבה במתן שירותי בריאות טובים לתושבי הפריפריה בכלל, ובמיוחד לתושבי הערבה, ופועל רבות כדי להבטיחם, הן באמצעות קופות החולים המבטחות את התושבים ומגן דוד אדום והן על ידי תקצוב ישיר הניתן על ידי המשרד לטובת שירותי הבריאות הפועלים במקום.
אדוני, אני מוכן לדון בזה בוועדה, איזו ועדה שאתה רוצה.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
הרווחה והבריאות.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אני מציע להעביר את זה לוועדת הבריאות של הכנסת.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
תודה רבה, אדוני סגן השר.
אנחנו נצביע, אם כן, על הצעתו של סגן השר להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. מי בעד? ומי נגד?
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר בצלאל סמוטריץ:
שבעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר לדיון, בעזרת השם, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
תם סדר-היום, חברים. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, מחר, יום רביעי, י"ג באדר התשע"ח – מי שלא יודע, תענית אסתר – 28 בפברואר 2018, בשעה 11:00 בבוקר. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:27.