דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ט
ישיבה שי"ט
הישיבה השלוש-מאות-ותשע-עשרה של הכנסת העשרים
יום רביעי, י"ג באדר התשע"ח (28 בפברואר 2018)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
שאילתות דחופות 5
477. שילוב אחיות מומחיות בקופות החולים 5
ואאל יונס (הרשימה המשותפת): 5
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 8
476. צילום חשודים במעצר 8
רויטל סויד (המחנה הציוני): 8
שרת המשפטים איילת שקד: 9
דב חנין (הרשימה המשותפת): 10
474. אי-התאמת מערכות המים בגליל המערבי לתנופת הפיתוח ולפרויקט מחיר למשתכן 13
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 14
שר האנרגיה יובל שטייניץ: 14
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 18
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 19
475. היעדר פיקוח על חברות הנכנעות ל-BDS במכרזים ממשלתיים 23
פנינה תמנו (יש עתיד): 23
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: 24
איציק שמולי (המחנה הציוני): 26
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 27
473. טרור חקלאי 33
עמר בר-לב (המחנה הציוני): 33
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 33
חיים ילין (יש עתיד): 36
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 37
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 42
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 42
הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018 43
מירב בן ארי (כולנו): 43
הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ז–2017 44
מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 44
הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018 45
מוסי רז (מרצ): 46
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 48
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 48
הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח–2018 48
רויטל סויד (המחנה הציוני): 48
שרת המשפטים איילת שקד: 51
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: 53
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 54
רויטל סויד (המחנה הציוני): 55
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – החלת זכויות נפגעי עבירה), התשע"ו–2016 58
ענת ברקו (הליכוד): 58
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז–2017 60
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 61
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ז–2016 63
אורי מקלב (יהדות התורה): 63
הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח–2017 64
רויטל סויד (המחנה הציוני): 65
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – מענק ליורשי נפטר), התשע"ז–2016 66
מיקי לוי (יש עתיד): 66
הצעת חוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי), התשע"ח–2017 68
יואל רזבוזוב (יש עתיד): 68
סגן שר האוצר יצחק כהן: 69
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ח–2017 70
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): 71
שר התיירות יריב לוין: 71
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבוד חלקית), התשע''ז–2017 73
אורלי לוי אבקסיס: 74
שרת המשפטים איילת שקד: 78
אורלי לוי אבקסיס: 79
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – תוספת ותק לקצבת זקנה), התשע"ח–2018 80
עודד פורר (ישראל ביתנו): 80
סגן שר האוצר יצחק כהן: 81
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 82
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 82
הצעות לסדר-היום 83
פרסום ההתכתבות בין השופטת לנציג התביעה על מעצרי חשודים בתיק 4000 83
אורי מקלב (יהדות התורה): 83
רויטל סויד (המחנה הציוני): 84
שרן השכל (הליכוד): 86
שרת המשפטים איילת שקד: 87
נורית קורן (הליכוד): 92
אלי אלאלוף (כולנו): 93
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 94
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 94
שאילתות דחופות
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום י"ג באדר התשע"ח, תענית אסתר, 28 בפברואר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
אנחנו פותחים בשאילתות דחופות. אני קודם כול מזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 477, מאת חבר הכנסת ואאל יונס. הנושא: שילוב אחיות מומחיות בקופות החולים. חבר הכנסת יונס, אתה יכול לגשת למיקרופון ולקרוא את נוסח השאילתה בפני סגן השר.
477. שילוב אחיות מומחיות בקופות החולים
ואאל יונס (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, משרד הבריאות שואף לשלב בקופות החולים אחיות מומחיות למתן טיפול תרופתי והפניות במקום רופא המשפחה. יותר מ-700 רופאים חתמו על עצומה נגד המהלך ומזהירים מפני ירידה באיכות הטיפול ואף סכנה למטופלים.
השאלות הן:
1. האם הכשרה של שנה מספיקה, כשהרופאים לומדים כל כך הרבה שנים?
2. האם האחיות תהיינה כפופות לרופאים?
3. האם המהלך הזה הוא בשביל לחסוך כסף לקופות החולים?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
את זה הוספת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יונס. בבקשה, אדוני סגן שר הבריאות.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ואאל יונס, הצורך בפיתוח תפקיד אחות מומחית קלינית בקהילה: תחזיות משרד הבריאות מצביעות על עלייה בתוחלת החיים, במספר ובמורכבות של החולים הכרוניים וגידול ניכר של אוכלוסיית החולים הכרוניים והקשישים. כמו כן, יש הרחבה הולכת וגדלה של שירותי הבריאות הניתנים בקהילה, ובכלל זה טיפולים מורכבים הניתנים במרחב ביתו של החולה. מדיניות משרד הבריאות היא לחזק את האיכות והזמינות של השירותים הניתנים לאזרחי ישראל בקהילה. לפיכך, נבחנים ומיושמים מודלים טיפוליים שונים, הממקסמים את משאבי הקהילה, את איכות הטיפול, הנגשתו וזמינותו.
ניסיון מצטבר בעולם: תפקיד האחות המומחית הקלינית פותח בארצות הברית עוד בשנת 1965, וממוסד זה שנים במדינות מובילות, ובהן קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, בריטניה, אירלנד, נורבגיה ושווייץ. פעילותן של האחיות המומחיות בכלל, והאחיות המומחיות בקהילה בפרט זכתה להכרה בין-לאומית והוגדרה במדיניותו המוצהרת של ארגון הבריאות העולמי, WHO, בעדיפות גבוהה ליישום מיידי ברחבי העולם כולו. אחיות מומחיות עוסקות באיתור סיכון למחלות בריאותיות, ביצוע אומדן על פי ריאיון ובדיקה גופנית, ייזום בדיקות נוספות לאבחון, פיענוח של ממצאי בדיקות, קביעת אבחנות של מחלות שגרתיות ושינויים במצבי חולים כרוניים, קבלת החלטות להתערבות תרופתית ובלתי תרופתית, הדרכת בני משפחה, מעקב אחר הממצאים ושינוי ההתערבויות במידת הצורך.
הניסיון המצטבר בעולם, הכולל מחקר נרחב המלווה את התפקיד, מוכיח כי עבודתן של האחיות המומחיות היא בטוחה ואפקטיבית. הטיפול הניתן על ידן מציג הישגים גבוהים הן בתוצאות הבריאות של המטופלים והן בשביעות רצונם מאיכות השירות, זמינותו ונגישותו. עוד נמצא כי הן משפרות מדדים של איכות חיים ומקטינות סיבוכי מחלה ותמותה.
משרד הבריאות קיבל את המלצות הוועדה בראשות פרופ' מור-יוסף לבחינת תפקיד האחות המומחית בקהילה, שבה לקחו חלק שותפים מכל הסקטורים המעניקים טיפול בקהילה. הוועדה סקרה באופן נרחב את המענה הניתן כיום על ידי הצוותים הרפואיים במרפאות הקהילה לצד צורכי המטופלים, ובחנה כיצד ניתן לטייב את המענה למטופל. הוועדה הגדירה את תפקיד האחות המומחית הקלינית בקהילה, הכולל את מרחב הסמכות של האחות במתן מענה למצבי חולי מוגדרים וההכשרה הנדרשת.
כמו כן, היא קבעה עקרונות שלפיהם האחות המומחית בקהילה עובדת בצוות רופא–אחות, והטיפול הרפואי בחולה הוא באחריותו של הרופא המטפל. כמקובל בכל תחומי המומחיות האחרים, הרופא הוא הממונה המקצועי של האחות המומחית, ובהתאם – הוא זה המאציל סמכויות למומחית הקלינית במרפאתו. יש לציין גם כי הוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות לפעולות חריגות, הפועלת מתוקף חוקי של פקודת הרופאים, אישרה את המלצות הוועדה.
לאור האמור, המשרד סבור כי אחות מומחית שסיימה תהליך הכשרה ארוך ומורכב, הנמשך לפחות שמונה שנים של לימודים אקדמיים לתואר ראשון ושני והכשרה מקצועית על-בסיסית, צברה ניסיון רב ועברה השתלמות בת שנה לצורך קבלת תואר מומחית, יכולה לסייע ולעבוד תחת רופא ממונה על מנת לשפר את המענה הניתן לחולים, הן בהיבטי בריאות והן בהיבטי שירות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן שר הבריאות. אין לך שאלות נוספות, אדוני? שאלה נוספת לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. ביקשת או לא ביקשת?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא חייבים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא חייבים. בבקשה, שאלה נוספת לחבר הכנסת ואאל יונס, ואחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין.
ואאל יונס (הרשימה המשותפת):
אדוני סגן השר, אני רוצה לשאול אם זה מהלך שבא לחסוך כסף לקופות החולים. כל המהלך הזה בשביל לחסוך כסף?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אמרתי במפורש – סליחה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא, לא. בבקשה, נא לשבת. חבר הכנסת יוסף ג'בארין.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
כבוד סגן השר, אנחנו בדיאלוג לגבי הנושאים הבריאותיים כל הזמן. אני מניח שזו סוגיה שהיא מוכרת ושתוכל להתייחס אליה. בכל מה שקשור לתקציבים לבתי חולים שאינם ממשלתיים, השאלה שלי היא בעיקר ביחס לבתי החולים בנצרת. אתה בטח מכיר את המצוקה הכלכלית שלהם, בהיעדר סבסוד מהמדינה. עכשיו אנחנו לקראת אישור תקציב חדש ל-2019. כל הזמן היו הבטחות לבתי החולים הללו. אני מקווה שתהיה תשובה משמעותית ומשכנעת לשירותים המאוד-נפלאים שבתי החולים הללו מגישים לציבור בצפון.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. בבקשה, אדוני סגן שר הבריאות.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
תודה, אדוני היושב-ראש. בקשר לחבר הכנסת ואאל יונס, אני אמרתי, זה לא רק כסף, זה עוזר לטיפול. הם עושים חלק מהדברים. אגב, גם בבתי חולים עושים את רוב הדברים האפשריים כשרופא לא נמצא. זה הטיפול, הם עוזרים לקיצור הטיפולים.
גם בנצרת זה פשוט מאוד. עד שבאתי לא היה בכלל תקציב לבתי חולים ציבוריים. אני התחלתי. כשנכנסתי לתפקידי הבאתי עד קרוב ל-200 מיליון שקל – לחלק לפי קריטריונים לכל בתי החולים הציבוריים. לקראת הדיון בתקציב ביקשתי תוספת של 100 מיליון שקל. עדיין לא קיבלתי את זה. אני עדיין לוחם עבור זה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן ולשואלים.
אני מתכבד להזמין את שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד לעלות לדוכן על מנת להשיב לשאילתה דחופה מס' 476, מאת חברת הכנסת רויטל סויד. נושא השאילתה: צילום חשודים במעצר. בבקשה, חברת הכנסת סויד תקרא את נוסח השאילתה, והשרה תשיב.
476. צילום חשודים במעצר
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה והשרים, חבריי חברי הכנסת, צילום חשודים במעצר: צילום חשודים בדיון במעצר הפך למופע של ביוש והשפלה, לרבות באמירת אמירות מחפיצות, כפי שראינו בפרשת 4000 ו-1270 רק לאחרונה.
ברצוני לשאול את כבוד השרה:
1. מדוע במשך דקות ארוכות מתעדת עדת צלמים חשוד באולם כשהוא מגיח מאולם המעצרים?
2. האם יש נהלים המסדירים את הצילום, ומהם אותם הנהלים?
3. האם מותר לזרוק הערות סקסיסטיות לחשודה – כגון מה שלומך, ילדה יפה? אהבתי את הלק; הופה על הלק על הידיים – כפי שנאמר לחשודה סטלה הנדלר?
4. האם מתבצע תיאום בין דוברות בית המשפט לתקשורת באולם המעצרים לפני הדיון, והאם הדיונים האלה היו אכן מתואמים עם הדוברות של משרד המשפטים? תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. בבקשה, גברתי השרה.
שרת המשפטים איילת שקד:
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת רויטל סויד טענה בשאילתה שהגישה כי דיון במעצרו של חשוד הפך למופע ביוש והשפלה, ושאלה מה נעשה בנוגע להסדרת העניין.
ראשית, אני רוצה להגיד שאת מתפרצת לדלת פתוחה. בשלושת החודשים האחרונים דיברתי על כך עם כמה אנשים כאן מהכנסת, וגם עם נשיאת בית המשפט העליון, לפני כחודשיים. אני חושבת שבשעה שנלקחת חירותו של האדם אסור שיילקח גם כבודו, וזה מה שקורה. אין כל הצדקה לרמוס חשודים עד עפר ולתעדם ברגעים הקשים ביותר של חייהם. לעיתים זכות הציבור לדעת נסוגה מפני כבוד האדם. זכות הציבור לדעת אינה כוללת זכות למציצנות ורמיסה של כבוד האדם.
כיום נושא הצילום בבית המשפט מוסדר במסגרת נוהל צילום והקלטה בבתי המשפט, של מנהל בתי המשפט. על פי הנוהל הקיים, צילום והקלטה באולמות בית המשפט לפני תחילה של דיון ובסיומו, לרבות כניסת שופטים, בעלי דין, עצורים ואסירים, וכן יציאתם, כפוף לאישור מראש של השופט הדן בהליך באולם בית המשפט. הפנייה אל השופט לקבלת אישור מתבצעת באמצעות מערך הדוברות וההסברה או באמצעות משמר בתי המשפט.
כפי שאמרתי לך, אני פניתי בעניין כבר לפני כחודש או חודשיים לנשיאה ושוחחנו על זה; שוחחנו על כך שצריך להפסיק עם זה. ברור שאנשים שעולמם חרב עליהם, והם חפים מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתם, לא צריכים לעבור את ההליך המבזה הזה. הנשיאה ואני שוחחנו על כך, ובהחלט בכוונתנו לשנות את הנוהל.
אנחנו חיים בג'ונגל. אריסטו אמר כי החירות היא בסיסה של מדינה דמוקרטית. עלינו לשמור מכל משמר על כבודו של האדם, גם בעת שלילתה של החירות. לכן אני אשמח, חברת הכנסת סויד, אם תגישי את אותה שאילתה בעוד חודשיים, כי אני בטוחה שהמצב ישתנה. אני חושבת באופן חד-משמעי שצריך לשים לזה סוף, והנשיאה ואני נטפל בזה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
רגע, רגע, גברתי השרה, יש זכות לשאלות נוספות, גם לחברת הכנסת רויטל סויד וגם לחבר הכנסת דב חנין.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
קודם כול, אני מאוד שמחה על תשובתה של גברתי, ואני בהחלט שמחה שהולכים לחדש את הנהלים. אז קודם כול השאלה שלי היא מתי לדעתך כבר נראה דברים סדורים? האם עד שיהיו נהלים ברורים אתם פונים לדוברות כדי לומר שלא יהיה יותר מסע ביזוי והשפלה? והאם אתם הולכים להוציא הוראה ברורה שהערות סקסיסטיות ומחפיצות, כמו לגבי לק על הידיים ו"הופה, בחורה נחמדה", ואמירות כאלה לחשודה, לא יהיו יותר במחוזותינו?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, גברתי. חבר הכנסת דב חנין, ואז נשמע את התייחסות השרה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אכן, גברתי השרה, כמו שבית המשפט העליון פעם פסק, זכויות האדם לא יכולות להיעצר בשערי הכלא. לכן אני קראתי בהסכמה מלאה את הזעזוע של שרים בממשלה על כך שעצורים התאוננו על פשפשים. זה כמובן דבר חמור ומסוכן, אבל התלונות האלה לא יכולות להיעשות רק כשמדובר באנשים מפורסמים. גם אנשים מפורסמים כמובן זכאים לזכויות האדם שלהם, אבל פשפשים לא תוקפים רק אנשים מסוימים.
לכן, גברתי השרה, יש צורך לעשות שינוי גדול בהתנהלות של בתי הסוהר במדינת ישראל. בשנת 2012 אנחנו העברנו כאן בכנסת – זו הייתה הצעת חוק שלי, בתמיכת משרד המשפטים, בתמיכת המשרד לביטחון פנים – את הצעת התיקון הגדול לפקודת בתי הסוהר. בית המשפט העליון פירש את התיקון הזה לפני שנה ומשהו בפסק דין חשוב של השופט רובינשטיין, וקבע שצריך גם לאפשר שטח מחיה הולם לאסירים.
אני מאוד מודאג כשאני קורא שהממשלה מתכוונת לבקש מבית המשפט העליון ארכה לביצוע הנורמה הזו, הבסיסית, שמבטיחה זכויות אדם מינימליות לאסירים בבתי הסוהר; ארכה שתימשך עוד שנים רבות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
באופן ספציפי אני רוצה להזכיר לך, גברתי השרה, שבפני הכנסת עומדת הצעת חוק, שנמצאת גם בפני משרדכם, על קיצור משך המאסר של קטינים. זה חלק מתהליך. אם יש לנו יותר מדי אסירים, בואו נחשוב את מי אנחנו יכולים לשחרר בלי לפגוע פגיעה משמעותית במערכת ובצדק, כדי להפחית את מספר האסירים וכדי להתקדם לתנאים יותר ראויים לאלה שנשארים. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. בבקשה, גברתי שרת המשפטים.
שרת המשפטים איילת שקד:
לחברת הכנסת רויטל סויד, אני מעריכה שבעוד בין חודש לחודשיים – אנחנו עכשיו בדיוק בתהליך של החלפת מנהל בתי משפט, אז בין חודש לחודשיים – ישונה הנוהל. בהחלט, הערות כאלה, ברור שהן אינן במקומן.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אפשר – – – שיהיה ברור שבאולם בית המשפט אי-אפשר לצלם חשודה ולומר לה דברים כאלה?
שרת המשפטים איילת שקד:
את יודעת שאני לא נותנת הוראות לשופטים, אבל בתור אמירה ערכית – בוודאי, וכנוהל של הנהלת בתי המשפט בעניין הצילום אני מתחייבת פה שזה ישונה. כפי שאמרתי לך, כשנשללת חירותו של האדם, לא צריך לקחת גם את כבודו.
בעניין מה שאמר חבר הכנסת דב חנין, תראה, אני שרת המשפטים, אני לא אחראית על בתי הסוהר. כנראה יש כמה אנשים שעוד לא הבינו מה ההבדל בין שר המשפטים לשר הבט"פ, אבל האחריות לבתי הסוהר היא לא שלי. אני מסכימה עם הביקורת על תנאי המעצר; תנאי המעצר צריכים בהחלט להשתפר. לא יכול להיות שעצורים יושבים בתא מעצר עם פשפשים, זה לא יעלה על הדעת. אני יכולה להגיד לך שנציג השב"ס שהיה בישיבת הממשלה אמר שהם משקיעים, בערך, בין 20 ל-30 מיליון שקל בשנה בשיפוצים של תאי מעצר ובתי סוהר. משרד הבט"פ כמובן עושה את סדרי העדיפויות שלו.
בעניין הבקשה של הממשלה לדחיית יישום פסק הדין – ברור לכולם שאי-אפשר ליישם בשנה וחצי את פסק הדין כפי שהוא ניתן, אבל הממשלה לא מתחמקת מאחריות, ובסדרה של פעולות – שחלקן הן בינוי; חלקן הן, לדוגמה, נתינת סמכות לנציבת בתי הסוהר לשחרר אסורים שכלואים עד שנה בעצמה, בלי ועדת שחרורים; חלקן – אתה גם יודע שאני לקחתי מאוד ברצינות את הצעת החוק שלך, עשיתי כמה וכמה ישיבות, כל הגורמים הגיעו, והקמנו צוות משימה שאחראי רק לזה, והמטרה באמת לבדוק את קיצור עונשם של קטינים אחרי חצי, והליך שיקומי שיתחיל כבר משלב המעצר. כי מה קורה היום? בעצם קטין שנעצר, בשלב המעצר לא מטפלים בו; אחר כך מטפל בו מישהו אחד; אחר כך, כשהוא משוחרר, מטפל בו מישהו אחר. אין שום רצף טיפולי, והכוונה שלנו, כשאנחנו יושבים כולנו יחד, היא לאפשר רצף טיפולי.
בקדנציה שלי מוקמים גם בתי משפט קהילתיים בכל הארץ, בכל מחוז ומחוז. אנחנו גם נביא הצעת חוק של בתי המשפט הקהילתיים במושב הבא. זה פרויקט שמאוד מאוד מצליח, גם עם אוריינטציה שיקומית משמעותית. הממשלה מתחייבת להשקיע כמעט 300 מיליון שקל בבינוי בשנה, לאורך שנים. צריך לדעת שהגענו למצב העגום הזה גם בגלל שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ביטל חוק של הכנסת שדיבר על הפרטת בתי הסוהר. אז הייתה כוונה שבתי הסוהר יופרטו וכך ישופרו תנאי מחייתם של האסירים, אבל בית המשפט – בג"ץ – בעצם ביטל את החוק, ולכן התוכנית של הממשלה דאז, לפני כמה שנים, למעשה התבטלה. אז אנחנו נבוא לבג"ץ בשבוע הבא, אם אני לא טועה, או בשבועיים הקרובים, עם תוכנית מסודרת, כיצד לעמוד בפסיקת בג"ץ. זה יעלה הרבה מאוד כסף לאורך שנים, וזה ייקח הרבה מאוד זמן – אין מה לעשות, כי זה פרויקט מאוד גדול. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אדוני היו"ר, אני מבקשת לקבל את תשובת השרה – האם גברתי אמרה שבהתאם לנהלים אתם הולכים להפסיק או להגביל את משך הצילום עכשיו של החשודים?
שרת המשפטים איילת שקד:
כן, זה בדיוק מה שאמרתי. אמרתי שזה ייקח חודשיים וגם אמרתי שאת התפרצת לדלת פתוחה כי לפני חודש או חודשיים שוחחתי על זה עם אנשים כאן ועם נשיאת בית המשפט העליון ואמרתי שהדבר הזה לא יכול להימשך לא כשיושב רוצח, לא כשיושב ראש משפחת פשע או ארגוני פשע ולא כשיושב איזשהו חשוד בעבירה של צווארון לבן.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
והצילומים עכשיו נעשו בתיאום עם הדוברות?
שרת המשפטים איילת שקד:
הצילומים נעשים בתיאום.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת סויד, את תוכלי לגשת לשרה באולם.
שר האנרגיה חבר הכנסת יובל שטייניץ יעלה לדוכן על מנת להשיב לשאילתה דחופה מס' 474, מאת חבר הכנסת יחיאל חיליק בר. נושא השאילתה: אי-התאמת מערכות המים בגליל המערבי לתנופת הפיתוח ולפרויקט מחיר למשתכן.
474. אי-התאמת מערכות המים בגליל המערבי לתנופת הפיתוח ולפרויקט מחיר למשתכן
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אדוני השר, בוקר טוב, אני רוצה לשאול. מערכות המים בגליל המערבי, כידוע לך, הגיעו לקצה גבול היכולת. הקידוחים במצב חמור בגלל הבצורת ובכלל עניין הבצורת.
ברצוני לשאול:
מה ייעשה למתן מענה תקציבי לצורכי משק המים לשם מניעת מצב של אי-יכולת לספק מים לשכונות עתידיות באזור? כפי שאני אשאל בשאלת ההמשך שלי, זה גם באזורים אחרים בארץ, כידוע לך.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
טוב, אני מודה לך על השאילתה, צודק במאה אחוז. אכן, יש מצוקת מים בכל הארץ, אבל במיוחד בגליל המערבי, שנובעת משני וקטורים שחברו והחריפו עכשיו יחדיו. האחד הוא וקטור מאוד מבורך – גידול באוכלוסייה בגליל בכלל ובגליל המערבי בפרט; יש תנופת בנייה בעכו, בנהריה, בכרמיאל, בשלומי, ביישובים יותר קטנים בגליל המערבי, ואנחנו שמחים על יישוב הגליל, גם הקריות, כמובן. הצד השני, הווקטור השני, הוא כמובן העובדה שאנחנו אחרי ארבע שנות בצורת וכנראה – החורף עוד לא נגמר, אבל כמו שזה נראה עכשיו אנחנו על הגבול של שנת בצורת חמישית ברצף, אירוע שלא היה כמותו 50 שנה. הכינרת והאקוויפרים – מאגרי המים של המדינה, הטבעיים – הם במצב החמור ביותר אי-פעם, אי-פעם בתולדות מדינת ישראל ובתולדות הציונות.
הכינרת, למשל, נמדדת כבר יותר מ-100 שנים, ומעולם לא הייתה קרובה כל כך לקו השחור בעונה זו של השנה כמו השנה. לפי ההערכות שלנו, מה שאנחנו רואים זה לא רק מקריות של כמה שנות בצורת ביחד, אלא ייתכן שזה חלק מהתופעה שמכונה התחממות גלובלית – ההתחממות הגלובלית שנוצרת כתוצאה מזיהום האוויר, שאנחנו עמלים לצמצם אותו באופן דרמטי, בישראל לפחות – להקטין את השימוש בפחם ובדלקים מזהמים לטובת אנרגיות מתחדשות וגז טבעי. אבל זה המצב, לצערנו. ההתחממות הגלובלית גורמת לכך שבחלק מהאזורים בעולם יש ריבוי של גשמים, תוספת ניכרת של משקעים, ובחלק מהעולם יש הפחתה בכמות המשקעים. לצערי הרב, אנחנו נמצאים באותו חלק, כמו, למשל, קליפורניה בארצות הברית וטקסס שנמצאות באופן כללי בחלק שבו יש הפחתה משמעותית במשקעים. לכן, מה שאנחנו רואים, כנראה, זאת לא צרה חד-פעמית אלא לצערנו ולחששנו זה אולי חלק מההתחממות הגלובלית. כששני הדברים הללו חוברים ביחד בגליל המערבי – גם גידול באוכלוסייה, גם אפקט הבצורת – זאת צרה צרורה.
מאחר שהבעייתיות בגליל המערבי – עוד לפני שהגענו לרמה הנוכחית – אובחנה כבר לפני כחמש שנים או שש שנים, וגם, כמובן, התוכניות להגדלת היישובים ולהגדלת האוכלוסייה, הוכנה על ידי רשות המים תוכנית אב לגליל המערבי, שבמסגרתה לא רק מוסיפים קידוחים – שזה בסוף משחק סכום אפס: אם אין מים, אין מים, גם באקוויפרים – אלא מחברים בפעם הראשונה את הגליל המערבי למערכת המים הארצית, כך שנוכל להוביל לגליל המערבי גם מים ממתקני התפלה או ממקומות אחרים.
התוכנית הרב-שנתית של מקורות בנושא הזה עלותה 250 מיליון שקל וביצועה החל בשנת 2011. אבל מה – – –
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
אממה?
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
אממה? יש תופעה שנקראת NIMBY – Not In My Back Yard. והתופעה הזאת היא לא רק כשאנחנו רוצים להחליף את הפחם המזהם בגז נקי, ואז אנשים אומרים: יופי שיש גז טבעי אבל שהצינור לא יעבור דרכנו, שהאסדה לא תהיה באזור שלנו, שהמתקנים לא יהיו באזור שלנו. כשאתה צריך לשים קו, ואני לא מדבר עכשיו על קו דלקים או קו גז טבעי, אלא אפילו על קו מים, כל ראש עיר וראש מועצה שזה עובר בשטחו יכול להתנגד. הרי המים נועדו לגליל המערבי – למה שזה יעבור דווקא בשטח שלו?
ולכן, במסגרת התוכנית ישנו קו 60, ממאגר סומך לבריכות שפרעם, ומטרתו לספק מים לאזור הקריות, כולל השכונות החדשות המתוכננות. התגלתה התנגדות מקומית להעברת הקו בתוואי שנקבע. ההתנגדות הזאת גם קשורה לכל מיני קווי ביוב שאף אחד לא רוצה שיעברו דרכו. אני לא איכנס לפרטים. התנגדות זו מביאה לעיכוב משמעותי בביצוע הקו, ולמעשה לפגיעה ביכולת הפיתוח העתידי של השכונות החדשות.
לצורך קידום הפרויקט הוכנה תוכנית והוגשה לוותמ"ל. נקבע תוואי לקו וחברת מקורות מצפה, סוף-סוף, לקבל היתר בנייה לקו הזה בתוך שלושה חודשים, כאשר משך הביצוע הצפוי הוא כחצי שנה. בנוסף, גם פה Not In My Back Yard: המון התנגדויות. כל פעם הצעות אחרות, ואז כשמקבלים את ההצעה הזו, גם לה יש התנגדויות. בנוסף, כמובן, אנחנו פועלים גם להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי. סוף-סוף, אחרי המון שנים שהתרוצצנו בין התנגדויות שונות ובין ניסיון לרצות – לא פה אז שם, ולא שם אז פה, ומועצות שהציעו שטח ואחר כך חזרו בהן כי פתאום איזה קיבוץ או מושב נוסף התנגד, או כפר נוסף – אנחנו נקים גם מתקן התפלה בגליל המערבי. אנחנו הולכים כמעט להכפיל ב-12 השנים הבאות את ההתפלה בישראל. אחד מהמתקנים הללו יוקם בגליל המערבי, והתוכנית כבר נמצאת בפעולה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
יש כבר הסכמה על מיקום?
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
אין הסכמה. אף פעם אין הסכמה. תמיד יש מי שיתנגד. תמיד. לא תשים את זה פה, אז יתנגדו מפה. לא תשים את זה פה, יתנגדו מפה. לכל קו, לכל מתקן, לכל מתקן התפלה, לכל תחנת אנרגיה נקייה, חשמל נקי בגז טבעי שמחליף את הפחם המזהם, לכל דבר כזה יש התנגדויות. אין הסכמות אף פעם. ואם אתה מסכים עם מועצה אחת או עירייה אחת, אז המועצה השנייה או העירייה השנייה תתנגד או התושבים של היישוב המקומי יקימו ועד פעולה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
איפה זה עומד היום?
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
איפה זה עומד היום? אנחנו זזים למרות ההתנגדויות, כי enough is enough. ולא יכול להיות שבסוף לא יהיו מים לתושבי הגליל. ודרך אגב, אני רוצה מים לא רק לתושבי הגליל, אני רוצה גם מים לטבע בגליל – לנחלים בגליל. מים גם לכינרת. אנחנו לא ניתן שההתחממות הגלובלית – צרה צרורה בכל העולם – תגמור, בגלל מצוקת המים, את נופי ארצנו, את נופי הגליל ואת האגם הלאומי היחיד שלנו – הכינרת. לא בגלל ערכים כלכליים או תיירותיים בלבד; יש לזה ערך היסטורי. באנו לכאן, חזרנו לארץ אבותינו לא כדי להרוס אותה ולקלקל אותה. נכון שלפעמים אין ברירה, אנחנו חיים פה, ולחיים ולכל התשתיות יש מחיר, אבל אנחנו צריכים למזער את המחירים האלה ולנסות איפה שאפשר לדאוג לטבע.
עכשיו אני אומר לך: תהיה לזה עלות מסוימת. למה? כי הצבי הארץ-ישראלי לא ישלם בעד המים שאנחנו נזרים או נחזיר לנחלים. והאמנונים בכינרת לא ישלמו בעד המים, שאנחנו כנראה נצטרך להזרים ממתקני ההתפלה עכשיו בים התיכון, במערב המדינה, לכינרת, כדי שהכינרת לא תיהרס ולא תיעלם לנו, חלילה וחס. מאחר שהצבי הארץ-ישראלי והדורבן והציפורים והאמנונים בכינרת לא יישאו בעלויות האלה, תקציב המדינה יצטרך לשאת בעלויות הללו אם אנחנו רוצים שיהיו פה לא רק חיים – וחיים דורשים מים, גם לבתים וגם לחקלאות – אלא גם חיים טובים, שקשורים קשר הדוק בנופים הנהדרים של ארץ הגליל והכינרת.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
יש לי שאלת המשך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר. שאלה נוספת לחבר הכנסת חיליק בר; כמו כן – ליעל כהן-פארן ולאחמד טיבי.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
דרך אגב, רק עוד שנייה, אני רוצה לומר לך שזה שינוי מדיניות. ההחלטה שלי שאנחנו, נוכח פני העתיד, נדאג – בזכות התפלת המים, טכנולוגיות המים, משק המים שלנו – לא רק לאדם, כלומר לא רק לאוכלוסייה ולא רק לחקלאות אלא גם לטבע הארץ-ישראלי, זו מדיניות חדשה שבדרך כלל אין לה הרבה תקדימים בעולם, אם בכלל יש. אבל אני חושב שזו מדיניות נכונה. אנחנו לא יכולים לוותר על הטבע שלנו בעקבות ההתחממות הגלובלית.
בבקשה.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אני מברך על המדיניות, למרות שהדברים באמת מטרידים, אבל נישאר כרגע באדם. כפי שאמרתי, וגם אתה אמרת, ידוע שקיימות התרעות בוות"ל שלא יהיו מים. זאת אומרת שהמים לא יהיו בלחץ שמאפשר אכלוס, גם לשכונות חדשות, הרבה מעבר לגליל המערבי. מהמחקר שלי, זה למשל בצפון מטרופולין חיפה, חדרה, נתניה, הרצליה, רמת השרון, הוד השרון, ראשל"צ, אזור צריפין, פתח תקווה, סירקין, מטרופולין ופרוזדור ירושלים, קריית גת, הערבה, באר שבע ועוד. אני לא אמשיך. הסיבות זה היעדר תשתיות מתאימות – – –
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
כל המדינה, בקיצור. כמעט כל המדינה.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
כמעט, כמעט, אולי חוץ מהדרום. הסיבות זה היעדר תשתיות מתאימות, צורך בתגבור תשתיות ועיכובים בהעתקת תשתיות.
ואני מבקש לשאול אותך, אדוני: למה בעצם אין חוק ייעודי או סוג של מסלול ירוק להנחת תשתיות מים? איך מתכוון המשרד לפתור את הפער כך שניתן יהיה להימנע מסחבת ולאפשר לאנשים, שגם לקחו משכנתה, בטווח המיידי להיכנס לדירות – ואני יודע שזו גם בעיה. זאת אומרת, לא רק בטווח הארוך, שהוא מטריד, כפי שאמרת, אלא גם באכלוס מיידי, שלחץ מים לא יהיה שם.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
אוקיי. תודה, חיליק – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
רגע, רגע, רגע, אנחנו נשמע את כל השאלות ואז השר יתייחס. ישנה גם יעל כהן-פארן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. השר חייב להתייחס לדברים שקשורים לשאילתה.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
היושב-ראש יכול להשיב לי את העט או את העיפרון, שאני ארשום? יכול להיות שאני לא אזכור את כל השאלות. תודה רבה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, קודם כול, אני מברכת על המוכנות להקדיש גם מים לטבע, ואמרתי לך את זה גם לפני כמה ימים. זה נושא שתמיד נדחק לשוליים, וצריך להבין שאנחנו חלק מהטבע.
אני רוצה לשאול אותך על משהו אחר, דברים מבורכים שאמרת אתמול בוועידה בתל אביב שקשורים לרכב החשמלי והנעת רכבים נקיים בעתיד. יצאת עם הצהרות מאוד בומבסטיות, והלוואי שהן יקרו, שב-2030 לא יהיו כאן יותר רכבי בנזין ודיזל אלא רק רכבים שמונעים בחשמל ובגז. ואני שואלת אותך: איך זה מתכתב עם המציאות, שהיום ישראל היא מאחורי כל העולם בהנעה חשמלית. יש מדינות שעברו אותנו – כבר כמעט 20% מהרכבים הפרטיים בנורבגיה נוסעים בתחבורה חשמלית; אנחנו עוד לא התחלנו להוציא את המכרז לתפרוסת נקודות הטעינה המהירות. היה על זה דיון בוועדת המשנה שלי לפני שבוע בדיוק וזה מה שנאמר שם. הגז לא מגיע למקומות שצריכות להיות בהם תחנות תדלוק בגז, כי יש בעיה עם פריסת רשת הגז, ובוודאי יש בעיה גדולה עם הלחץ שיש בצינורות, ויידרשו השקעות הרבה יותר גדולות לתחנות התדלוק בגז. אז איך ההצהרות הגדולות שלך, מבורכות מאוד – אני אומרת את זה כאן – מתכתבות עם המציאות? תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, ואז נשמע את התייחסות שר האנרגיה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, לפני כמה חודשים העלינו הצעת חוק לגבי חיבור בתים לחשמל, אדוני שר האנרגיה חבר הכנסת שטייניץ. באתי בדברים איתך ואתה, מעל הדוכן, הצעת לי לדחות את ההצבעה כדי לקיים דיאלוג איתך תוך שלושה חודשים. נדמה לי שההצעה שלי הייתה לפני שנה ומאז לא התקיים דיאלוג, חוץ משיחות כאן. והבתים ביישובים הערביים, עשרות אלפי בתים, ממשיכים להיות ללא חיבור לחשמל, למרות שחברת החשמל תומכת וגם גורמים נוספים תומכים, ולמרות שאתה הבעת דעה חיובית בנושא. הכיצד?
החלק השני של השאלה מתייחס אל חבר כנסת מאוד צעיר ופילוסוף מוכר שהיה לפני כמה שנים כאן בכנסת, שבזמן החקירות של אולמרט קרא לראש הממשלה אולמרט להתפטר מייד, ואמר: ההתפטרות של הממשלה וראשה תשים קץ למסכת הכישלונות והתקלות האין-סופיות שאירעו בשנה האחרונה בתחומים שונים, לרבות טוהר המידות. האם, אדוני השר שטייניץ, אתה תומך בדבריו של הח"כ החרוץ גם אז, חבר הכנסת שטייניץ דאז?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת טיבי. בבקשה, אדוני השר.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
טוב, אני אלך לפי הסדר. קודם כול, לגבי שאלת ההמשך של חבר הכנסת חיליק בר. אנחנו לא רואים כרגע מצוקת מים לשתייה, או לאזרחים, ברחבי הארץ, אלא אם כן יהיו עוד שנה או שנתיים של בצורת – אם יהיו שש או שבע שנות בצורת. למרות שרוב המים לשתייה מותפלים, עדיין אנחנו גם שואבים מהטבע, ואז כן נהיה בצרה צרורה. אבל כרגע אנחנו לא רואים מצוקת מים לבתי האב אלא בגליל המערבי, ואנחנו פועלים כדי לתקן את המצב הזה, כמו שהצגתי לך קודם. אם יש לך נתונים אחרים שרשות המים לא מכירה, אני אשמח לקבל אותם, אבל אנחנו לא מכירים תמונה כל כך קשה כמו שתיארת.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
– – – שנה של בצורת שאנחנו כנראה בפתחה. מדוע אין מסלול ייעודי של הנחת תשתיות מים כדי למנוע את זה מראש?
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
קודם כול, אנחנו פועלים בהרחבה בכל הארץ עם תוכניות מקיפות. למשל, בימים אלה נקדחת מנהרת המים החמישית, מנהרת המים הגדולה בעולם והארוכה בעולם, כדי להוביל הרבה יותר מים לירושלים וליישובי גב ההר והסביבה. אנחנו אישרנו תוכנית אב כדי לספק הרבה יותר מים גם ליישובים וגם לפלסטינים ביהודה ושומרון, שאנחנו עובדים עליה עכשיו, וכך בכל רחבי הארץ. התוכניות הן גדולות, הן לא פשוטות, יש להן גם עלויות, אבל יש תוכניות נמרצות בכל רחבי הארץ. מובן שקודם כול אנחנו צריכים לייצר יותר מים, כי יש פחות גשמים ויותר אוכלוסייה. יש דרישה הולכת וגדלה והטבע יכול לתת פחות ופחות. לכן אחד הדברים המרכזיים – אחרי שנים של קיפאון חידשתי את התוכניות להתפלת מים. אנחנו נלך מיידית לכ-300 מיליון קוב, אחר כך אנחנו נוסיף; עד 2024 הכוונה ללכת ל-400, ועד 2030 – ל-600, שזה כמעט הכפלה של כל התפלת המים בישראל. אנחנו לא שוקטים על השמרים בנושא החשוב הזה שהעלית.
חברת הכנסת יעל פארן – – –
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
פּארן.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
פּארן, עם פ"א דגושה? אוקיי. יעל פארן. אני רוצה לומר לך, אני, כשר אנרגיה, לא מוכן להחמיץ את ההזדמנות שנפלה בחלקי, בעקבות מאגרי הגז האדירים בים התיכון ובעקבות מתווה הגז, שסוף-סוף הוביל לפיתוח של לווייתן וכריש-תנין – שהיו תקועים כשש שנים מאז גילוים בים – כדי לדאוג לאיכות הסביבה ובריאות הציבור במדינת ישראל. זה חשוב לא פחות מההכנסות האדירות והתרומה לכלכלה.
ראשית, התחלתי בחשמל, בתחנות הכוח שלנו, ובתעשייה. ההחלטה לנצל את משאבי הגז הטבעי שלנו כדי לדאוג גם לתחבורה נקייה ובלתי מזהמת – אותה קיבלתי רק לאחרונה; ללכת לצעד דרמטי, לצעדים דרמטיים בכיוון הזה. אבל אני רוצה לומר לך, כדי שבכל זאת תהיה לך טיפה אופטימיות, שיש איזה חיבור בין הצהרות לבין מציאות בשטח, או בין תוכניות לבין ביצוע. אני רוצה לתת לך דוגמה שאת מכירה, ובכל זאת אני אזכיר אותה פה, גם למען הצופים. לפני שלוש שנים 50% מהחשמל בישראל יוצר בפחם. אז בדיוק מוניתי לשר האנרגיה והצהרתי שבכוונתי להשתמש בגז הטבעי כדי להתחיל להפחית את זה, כדי בסוף להגיע לאפס פחם. תוך שנתיים – כמעט שלוש שנים, מהיום שאני שר אנרגיה, אבל לקח זמן להכין את התוכניות – תוך שנתיים מרגע שהחלטתי סופית שאפשר לצעוד בכיוון הזה, הגז הטבעי ירד מ-50% לבין 25% ל-27% בשנת – – –
קריאה:
הפחם.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
סליחה, הפחם, את צודקת, תודה שתיקנת אותי. בתוך שנתיים הורדנו את האחוז של הפחם, את שיעור הפחם בתחנות הכוח שלנו לייצור החשמל בכל רחבי המדינה, ולא רק חברת החשמל – כמובן, הכול ביחד, הסל הכולל, כולל תחנות פרטיות. הפחתנו – כן, עליזה נותנת לי הוראות. בסדר, בסדר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה מקבל הוראות רק מן היושב-ראש.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
אני מתייחס ברצינות לשאילתות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
צודק. בבקשה, אדוני.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
בתוך שנתיים הפחתנו את הפחם ל-27% השנה – זה כדי להיות בצד הזהיר, אני מקווה שזה יהיה 25%. כלומר, הורדנו בחצי את שיעור השימוש בפחם, והגז הטבעי עלה ל-72% או ל-73% השנה. הוגדרנו כמדינה המהירה ביותר בעולם – שמבצעת את המעבר מדלקים מזהמים בתעשיית החשמל לגז הטבעי – בשנתיים האחרונות.
ב-2022 הכוונה שלי היא ששיעור השימוש בפחם ירד לאזור ה-14%–15%, ולפני 2030 – לאפס. בחשמל כבר צעדנו את מחצית הדרך במהפכה הירוקה והבריאה הזאת.
לכן, מאחר שרק עכשיו התחלנו בתחבורה, יש מקום לאופטימיות. אנחנו יודעים גם לבצע. בתחבורה אנחנו רק מתחילים. כמובן, המהלך שדיברתי עליו יהפוך את ישראל לאחת מהמדינות נטולות זיהום האוויר במערב, ביחד עם הולנד ונורבגיה, שמתכננות מהלכים דומים. אנחנו כבר הולכים השנה למכרזים ולסבסוד של תחנות לטעינת רכב חשמלי. אנחנו כבר קיבלנו תקציבים של מאות-מיליוני שקלים לשיפור הפריסה של רשת הגז וגם לעידוד של תחנות דלק שיהפכו לתחנות תדלוק ב-CNG. אנחנו בונים את התשתית. אנחנו מגישים לכנסת גם תוכנית להנחות, כדי שלא יהיה בלו על השימוש בחשמל או בגז טבעי, לעשור הקרוב. אנחנו בטוחים שנצליח לארגן את זה.
דוד אמסלם (הליכוד):
כבוד השר – – –
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
תשובה אחרונה לאחמד טיבי – אחמד טיבי, אני עונה לך. אומרים לי: בקצרה, אבל אני מחויב לענות לך. קודם כול, לגבי מה שאמרת על אולמרט, נמהרתי מדי. אני חושב שלא היה נכון לקרוא לו להתפטר בטרם היו החלטות שיפוטיות בעניין של בתי המשפט או של היועץ המשפטי לממשלה. אני רוצה להזכיר לך שבתקופת שרון, כשהיה מצב דומה, הוא המשיך לכהן במצב שאפילו פרקליטת המדינה החליטה להגיש נגדו כתב אישום, ובסוף היועץ המשפטי סגר את זה והוא המשיך להיות ראש ממשלה עוד שנתיים לאחר מכן. אני חושב שזה הלקח היותר-נכון מבחינה חוקית.
לגבי חיבור לחשמל – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
כבוד השר, כבוד השר – – – שתקצר בתשובתך.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
אני מקצר, כפי שאתה רואה.
דוד אמסלם (הליכוד):
לא – – –
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
בסדר. אני מקצר, ואני מבקש לתת לי לקצר. לא להפריע לי לקצר.
דוד אמסלם (הליכוד):
– – –
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
לגבי מה שאמרת על חיבור בתים לחשמל, אתה צודק. אני אכן התמהמהתי, אבל הדבר נמצא על שולחני. בשבוע שעבר התחלתי לדון בו, ואני מקווה – בתקופה הקרובה, במהלך החודשים הקרובים – להתקדם בעניין החשוב הזה שהזכרת. באופן בסיסי, כמו שציינת, יש לי אהדה גדולה לרעיון. צריך לבדוק איך מבצעים אותו. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר האנרגיה והמים חבר הכנסת יובל שטייניץ ולכל השואלים.
אני מזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת ישראל כץ לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 475, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. נושא השאילתה: היעדר פיקוח על חברות הנכנעות ל-BDS במכרזים ממשלתיים. גברתי, תוכל לקרוא את נוסח השאילתה. בבקשה.
475. היעדר פיקוח על חברות הנכנעות ל-BDS במכרזים ממשלתיים
פנינה תמנו (יש עתיד):
ראשית, אדוני השר, אני מברכת אותך על הולדת נכדתך הראשונה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מזל טוב.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
תודה רבה.
פנינה תמנו (יש עתיד):
מזל טוב.
היעדר פיקוח על חברות הנכנעות ל-BDS במכרזים ממשלתיים, בזכייה במכרזים ממשלתיים: בתחקיר שפורסם בחדשות 2, חברת דויטשה בנק זכתה לאחרונה במכרז ממשלתי של הרכבת הקלה במרכז הארץ. מדובר בחברה שדחתה ב-2011 עבודות בישראל בגלל לחצי ה-BDS, בירושלים.
רצוני לשאול:
איך חברה שמחרימה עבודות בירושלים זוכה במכרז ממשלתי אחר?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, גברתי. בבקשה, אדוני שר התחבורה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת פנינה תמנו, אני מברך אותך פעם ראשונה לרגל הצטרפותך, גם – חזרתך לכנסת.
להלן תשובת חברת נת"ע וגם תשובתי: חברת DB תשתתף בהקמת הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב כקבלנית משנה של הקבוצה הסינית שזכתה במכרז, שנוהל כחוק ועל פי שיקולים מקצועיים בלבד.
אני רק אוסיף שמעבר לזה, ככל שידוע לי, מי שמוסמך לקבוע אם יש חברות שמנועות מלעבוד בישראל זה יכול להיות משרד החוץ ועל פי שיקולים – נאמר, אם יש חברות שבזמנו סחרו עם איראן או דברים מהסוג הזה. רק דרג מדיני שמטפל בזה, וזה יכול להיות משרד החוץ ואולי אפילו יותר מזה, יכול לנפק רשימה. ולו הייתה רשימה כזאת, כמובן בהתייעצות עם המשרד, עם השר ארדן בתפקידו כשר לעניינים אסטרטגיים או דברים אחרים, אז גם היה צריך להיות לה תוקף משפטי, ואז כל החברות היו מונחות בהתאם. כל עוד אין דבר כזה – ולמרות שהיא רק בעצם קבלנית משנה, כל עוד אין הודעה רשמית מהסוג הזה, חברת נת"ע, מבחינה משפטית, מנהלת את מכרזיה. אני, כשר, לא מעורב במכרזים, וגם מן הראוי שלא אהיה מעורב במכרזים. לכן, היא פעלה, ואין שום מגבלה בעניין הזה לגבי הגורמים.
רק צריך לציין, ממה שידוע, שזה היה מכרז חוזר, מאחר שבסיבוב הראשון הצעות המחיר היו בין 4 ל-6 מיליארד שקלים, וכאן אני חושב שפחות או יותר זה 2.5 מיליארד, שזה בהתאם לאמות המידה שהחברה תכננה ובהתאם לתקציב שהיא תכננה. לכן, צריך להבין גם את המשמעות מבחינת חברת נת"ע של עמידה ביעדים והיכולת לקדם את הפרויקט.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, סיימת?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
כן.
היו"ר טלי פלוסקוב:
שאלה נוספת לחברת הכנסת. בבקשה. יש לנו עוד שני שואלים נוספים. בבקשה.
פנינה תמנו (יש עתיד):
אדוני השר, ממה שאני מבינה ממך, למרות הצהרות העבר של ממשלת ישראל על המאבק בחרמות נגד המדינה, אין איזו מדיניות שהיא קבועה, בטח לא שיורדת למשרדי הממשלה ובטח לא באחריות השרים, כי אתה אומר שאתה לא אחראי לזה. אומנם זו קבוצה סינית, אבל בסוף יש שם שותפות מאוד גדולה של החברה הגרמנית. אני אשמח שתענה לי אם בכלל קיימת מדיניות כזו, כי מה שאני מבינה הוא שלא קיימת מדיניות כזאת, וכל מי שמחרים את מדינת ישראל יכול, בעצם, להשתתף בכל מכרז אחר שהוא ירצה במקומות שנוח לו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, ושאלה נוספת לחבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, ראשית, הרשה לי לברך אותך לרגל הולדת הנכד.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
הנכדה, הנכדה.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
הנכדה. כן ירבו.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
תודה רבה.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
במעבר חד, אדוני השר, הייתי רוצה לשאול אותך, ואולי זו הזדמנות טובה להבהיר: השבוע הייתה מהומה גדולה על כל הסיפור של ההנחות בתחבורה הציבורית לאזרחים ותיקים, שעלולות כביכול להתבטל בגלל מדיניות חדשה של הרחבת הרב-קו. בעצם, אדוני השר, השאלה שלי היא: מהו המצב לאשורו? האמירה הערכית שאנחנו שומעים כאן, אני חושב שמצד חלקים רבים בבית, היא שאנחנו בוודאי תומכים במהלכים שלך להרחבה והטמעה של הרב-קו, אבל מבקשים תקופת הסתגלות כמה שיותר ארוכה כדי שקשישים, שבאמת פחות מתמצאים בטכנולוגיה, לא יאבדו את הזכאות להנחה על תחבורה ציבורית. תודה.
פנינה תמנו (יש עתיד):
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני. שאלה נוספת לחבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני שר התחבורה, כביש 44 בטייבה, שאושרו לו כמעט 120 מיליון שקל – היו עבודות אצלך, עשית עבודה חשובה בנושא – עדיין אנחנו רואים שהנושא מקרטע.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
הסיעה המשותפת כבר הסכימה שזה ייקרא על שמך פה אחד, או שיש קושי?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
נדמה לי שזו החלטה סוברנית של משרד התחבורה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
נראה לי שזה יותר קשה מאשר להביא את התקציב לכביש.
היו"ר טלי פלוסקוב:
מה השאלה, אדוני?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
למה זה מקרטע? זה החלק הראשון של השאלה. והחלק השני של השאלה הוא ציטוט שאני מביא מחבר כנסת צעיר ונמרץ, שאמר בזמן חקירות ראש הממשלה אולמרט: "אין מנוס, על ראש הממשלה אולמרט להתפטר ולאפשר בחירות חדשות – –"
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
את זה כבר שאלת את השר ארדן, לא?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
"– – והרכבת ממשלה חדשה".
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
הציטוט הזה הוא לא של השר ארדן, הוא של חבר הכנסת כץ.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
מה דעתו של השר כץ על הדברים האלה?
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אשמח על ההזדמנות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
האם אתה תומך בחבר הכנסת כץ, אדוני?
היו"ר טלי פלוסקוב:
בבקשה, אדוני השר, אתה רשאי להשיב, אתה רשאי גם לא להשיב. בבקשה, אדוני.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
טוב, אז קודם כול לגבי – – –
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
הוא לא חייב.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
חברת הכנסת תמנו, אני הסברתי מצב ברור, לא כדאי להרחיב את זה כרגע לוויכוחים ערכיים. שני מצבים: א. שר לא מתערב במכרזים של חברה שהיא חברה ממשלתית, למקרה הזה. החברה – – –
פנינה תמנו (יש עתיד):
מדיניות – – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
רגע. א. שר לא מתערב במכרזים; ב. כדי שהחברה שמנהלת הליך חוקי מפוקח, גם משפטית וגם כלכלית, תוכל לקחת בחשבון שיקול כזה, צריכה להיות החלטה רשמית וצריכה להיות רשימה רשמית, שאני לא בטוח שהיה ניתן – אני לא מכיר – – –
פנינה תמנו (יש עתיד):
אתה – – – שתהיה רשימה כזאת?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אמרתי, נתתי דוגמה. למשל במקרה שהיה אז, נושא איראן, כל החרם על איראן וכו', והסנקציות, הייתה משמעות רשמית גם בהחלטות רשמיות. אז ככל שתהיה רשימה או יהיו חברות שבאופן רשמי, עם גיבוי משפטי, חברות יונחו שלא לאפשר להם להתחרות ולהתמודד, אז החברה תפעל לפי הדבר הזה.
אני עניתי במובן הפורמלי, לא נכנסתי עכשיו לפרטי הוויכוח הערכי, גם אין בפנינו מספיק נתונים, ואפילו בפניי, מה בדיוק היה בקו לירושלים וכו'.
פנינה תמנו (יש עתיד):
ברמת המדיניות אתה חושב שנכון?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
בכל מקרה, גם בקו לירושלים וגם עכשיו ברכבת הקלה לירושלים – אגב, גם זה מכרז שמתנהל על ידי גורמי המקצוע בליווי החשב הכללי באוצר על בנייה והפעלה של רשת הרכבות הנוספת, הרכבות הקלות – ככל שאני יודע יש הרבה חברות וקבוצות בין-לאומיות. אגב, זה מעניין מאוד, כי הרכבת תעבור בכל חלקי ירושלים, כולל מזרח ירושלים ושאר המקומות, ואין החרמות. יש בין הניגשות חברות יפניות, רוסיות, סיניות, אירופיות ואחרות – –
פנינה תמנו (יש עתיד):
אנחנו מוחרמים – – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – כלומר, אני מקדם בפעילותי את העובדה שחברות בין-לאומיות, על פי תחרות כחוק, כן באות וכן רוצות להתחרות על ההקמה ועל ההפעלה של כל הדברים.
אני מבין שאת מתייחסת לחברה אחת, שלפי הנטען היא החרימה או פרשה באמצע דבר – –
פנינה תמנו (יש עתיד):
לא, אני מתייחסת לרמת המדיניות של ממשלת ישראל.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – אבל השאלה היא בכל זאת על מה שעשתה חברת נת"ע, וחברת נת"ע מחויבת לחוק המשפטי והכלכלי, והיא פעלה לפי החוק והיא לא הייתה יכולה – אם הייתה רוצה להגיד: אנחנו לא מאפשרים לכם, לא היה לה כיסוי משפטי לדבר הזה. שלא לדבר שזאת חברת משנה, קבלן משנה וכו'. אז השאלה שלך היא לא במישור המעשי כאן אלא יותר במישור העקרוני.
פנינה תמנו (יש עתיד):
העקרוני לחלוטין – – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אני מציע להפנות את שאלתך כלפי הדרגים שעוסקים בזה – משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים ואחרים: האם יש רשימה שנובעת ממדיניות ומהשקפה וממציאות שבה – – –
פנינה תמנו (יש עתיד):
אבל אתה חבר בממשלה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אני שואל. זה מה שצריך לשאול – –
פנינה תמנו (יש עתיד):
אתה שר בכיר בממשלה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – לאו דווקא בהקשר הזה אלא באופן עקרוני, ואני מניח שיאספו את הדברים וישיבו לך לגבי הדבר הזה.
פנינה תמנו (יש עתיד):
תודה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אני לא צריך להוכיח שהבאתי חברות מכל העולם – ובלי שום חרמות – לעבוד כאן בכול, כולל חברה סינית שהולכת להפעיל נמל בחיפה, כולל כל הדברים האחרים שתיארתי כאן, וזה לא מובן מאליו שהדברים האלה קרו.
לגבי השאלה של חבר הכנסת איציק שמולי, אז קודם כול הערנות שלך ושל חבריך היא טובה. אין דבר יותר חשוב מאשר לאפשר לקשישים, לנכים – להבדיל, הקשישים זה בגלל הגיל – לאפשר להם לנסוע בתחבורה הציבורית.
המציאות היא ברורה, שאף קשיש לא יורד מהאוטובוס. גם כשמכניסים רב-קו, הם צריכים להשתלב בזה, כי אנחנו לא רוצים שהנהג ישב וייתן עודף; יש לזה חשיבות מבחינת תחבורה. ההנחיה היא לאפשר להם להשתמש עד שהרב-קו יופץ מספיק דרך המרכזים ושאר הדברים, לעשות.
לגבי אחמד טיבי, אז התשובה שלי היא פשוטה. נשאלתי גם באיזו תוכנית טלוויזיה, אז אני כבר מוכן, והתשובה היא פשוטה: אמרתי שאני סומך על ראש הממשלה ושיקול דעתו ויושרתו ויכולתו לנהל ולהוביל את מדינת ישראל מתוך ראייה ממלכתית. דיברתי על ראש הממשלה נתניהו, שגם כמי שעובד ביחד איתו אני סומך עליו בדבר הזה. אני לא סמכתי על ראש הממשלה אולמרט בעניין הזה, במצב שהוא היה, שהכיוון שהוא יוביל יהיה כיוון נכון. ולכן, בסופו של דבר, נכון שהייתי גם אופוזיציה וזה יותר טבעי, אבל גם במאזן וגם בדיעבד, אני חששתי ממצב שבו יינקטו דברים שאני מאוד לא מסכים איתם גם בהשקפה, ולכן ראיתי רגישות יתר ואמרתי את מה שאני אמרתי אז. והיום, לא רק שאני לא אומר את זה, אני אומר גם ההפך. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת ישראל כץ.
אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, ואני מזמינה את השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן להשיב על שאילתה דחופה מס' 473, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב – בבקשה, אדוני – בנושא: טרור חקלאי. שאלה נוספת, חיים ילין, בבקשה, רשמתי. בבקשה, חבר הכנסת עמר בר-לב, שאלתך.
473. טרור חקלאי
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
תודה רבה, גברתי, תודה רבה, אדוני השר. חקלאי ישראל מתמודדים כבר תקופה ארוכה עם עבירות מסוגים שונים כלפיהם, מגנבת עדרים, ציוד ותוצרת, ועד גביית דמי חסות.
רצוני לשאול:
1. מהי אסטרטגיית משרדך לטווח המיידי והארוך בנושא?
2. מה ייעשה להגברת אמצעי ההרתעה בסוגיה?
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני. בבקשה, כבוד השר.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
תודה, גברתי, ותודה לחבר הכנסת עמר בר-לב, ששאל שאילתה בנושא מאוד חשוב ורציני, הפשיעה החקלאית, הטרור החקלאי, והפעולות שאני והמשרד לביטחון פנים נוקטים כדי להילחם בתופעה. אז קודם כול, אני רוצה להזכיר ולספר על כמה אירועים רק מהחודש האחרון, כדי שחברות וחברי הכנסת יתרשמו שהעשייה היא מאוד מאוד נרחבת.
ב-20 בפברואר נעצר אדם בן 20, תושב הצפון, בחשד לגנבת צאן. בעקבות המעצר הזה המשטרה הצליחה לאתר דיר שלם ובו הכבשים הגנובות, שהושבו כמובן לבעליהן. החשוד ניסה להימלט, אבל נעצר על ידי שוטרי מג"ב.
ב-19 בחודש דווח על החשוד החמישי שנעצר בחשד להשתייכות לכנופיה של גנבי אבוקדו. הוא הצטרף לארבעה חשודים נוספים שנעצרו על ידי שוטרי מג"ב, כולם תושבי הכפר שיח' דנון, שנחשדו סך הכול בגנבה של טון אבוקדו. וב-1 בחודש דווח על שבעה חודשי מאסר בפועל – לא מספיק, אבל גם משהו – שנגזרו על גנבי כוורות בצפון, תושבי טובא-זנגרייה, שנעצרו לאחר מרדף שהתקיים בזכות שיתוף פעולה מאוד מרשים גם בין הכוורן שממנו הם גנבו לבין כוחות המשטרה ומשמר הגבול. זו דוגמה, דרך אגב, לעונשים הלא-מספיק מרתיעים שבתי המשפט גוזרים על עבריינים שנתפסים בעבירות המאוד-מאוד חמורות בתחום הזה של פשיעה וטרור חקלאי.
כשנכנסתי לתפקידי נחשפתי די מהר לממדים של הפשיעה הזו. לצערי, זה קרה גם בגלל גל הטרור בירושלים, שחייב את המשטרה לתגבר כוחות בעיר הבירה, והתגבור היה באמצעות מג"ב מכל רחבי המדינה – מג"ב הוא גם זה שאחראי על הפשיעה במרחב הכפרי – ונוצר באמת מחסור בהרתעה ואכיפה במרחב הכפרי, דבר שגרם לעלייה בהיקף האירועים.
גם אי-אפשר להתכחש לכך שהחקלאות הישראלית, יש לה חשיבות אדירה בהיבט הלאומי, מעבר לערכה הכלכלי כמובן, שגם הוא חשוב, ולכן זיהינו שלפשיעה הזו יש גם ממד לאומני. הרבה פעמים היא נעשית על ידי שוהים בלתי חוקיים פלסטינים. השטחים החקלאיים הרבה פעמים נמצאים באזורים מבודדים, מרוחקים, קרובים לקו התפר או לאזורים שמהם השב"חים נכנסים, כמו למשל בדרום, במרחבים או בשדות נגב או בלכיש. בכל אחד מהאירועים הללו, כמובן, גם יש פוטנציאל, מעבר לנזק הכלכלי, גם למקרים של אלימות עד כדי סכנה לחיי אדם. לכן הבנו והבנתי שצריך תוכנית לאומית רחבה ואסטרטגיה מאוד ברורה כדי להיאבק בפשיעה ובטרור החקלאי.
לכן, קודם כול, לפני כשנה קידמתי החלטת ממשלה, שעברה בוועדת שרים בראשותי. היא קבעה שפעם ראשונה מאז קום המדינה המשרד לביטחון פנים, גם הוא מתקצב – קודם כול למועצות אזוריות בפריפריה – אמצעים של ביטחון אישי: גדרות, מצלמות, אמצעים טכנולוגיים, שערים חשמליים, טרסות שיקשו על הגעה. השקענו בזה כבר 35 מיליון שקלים; מאז כבר הוקמו והותקנו הרבה מאוד אמצעים באותן מועצות אזוריות שבהן הנתונים היו גבוהים במיוחד – של הפשיעה – וגם נמצאים באזורי פריפריה.
בנוסף, נעשה שינוי מבני מאוד מאוד רחב במשמר הגבול, כשלמעשה היום משמר הגבול, גם במרחב הכפרי, מוכפף לתחנת המשטרה הכחולה, ומפקדי התחנות הכחולות נמדדים גם על נתוני הפשיעה באזורים הכפריים, לא רק על מה שקורה במרחב העירוני. הם למעשה אחראים טריטוריאלית גם על מג"ב. מג"ב פתח משרד בכל אחת מהתחנות הכחולות, ולמעשה היום מפקדי התחנות יודעים שאנחנו מודדים אותם גם על אירועי הפשיעה החקלאית, הטרור החקלאי, ובהתאם לכך מפקד התחנה באמת נתפס כמוצלח או לא מוצלח. בעבר, עוד פעם, הייתה הפרדה: מג"ב הייתה אחראית טריטוריאלית; אם היינו נזקקים להם לתגבור בגלל אירועי טרור, אז היה נוצר שם חוסר בכוח אכיפה. אבל מג"ב – לא רק ששינינו את המבנה שלהם, אלא גם העצמנו אותם מאוד ביכולת לתת מענה לפשיעה הזו, בין אם החטיבה הטקטית החדשה שהוקמה, שיכולה לשבת במקום מסוים, למשל טובא זנגרייה או באזורים כאלה, שצריך למקד מאמץ לאורך זמן להקצות לכך כוחות, לא על חשבון משימות אחרות, או מרכז הבינה שנחנך לאחרונה, שהוא מקביל לימ"רים – היחידות המרכזיות – ששם כבר מג"ב קיבלו יכולות של סייבר וסיגינט, הכול בהקשר ובמיקוד של מאבק בפשיעה ובטרור החקלאי.
הזכרתי גם את הסכנה לחיי אדם, בגלל שמדובר במקומות מרוחקים ומבודדים. אני שיניתי את מדיניות הרישיונות של כלי הנשק: הוספתי תבחין, ולפי כל חקלאי היום יכול גם לקבל רישיון לכלי נשק. כמובן, השאיפה היא שלא ייעשה בו שימוש, אלא שכוח מקצועי מיומן הוא זה שייתן את המענה, אבל זה עוד מרכיב במרכיבי ההרתעה שאנחנו חושבים שצריך לתת בידי החקלאים.
דבר אחרון שאני רוצה להזכיר זה את הרחבת שיתופי הפעולה עם מתנדבים. בסופו של דבר, המרחב הכפרי תופס את רוב השטח של מדינת ישראל, ויש לו חשיבות אדירה. אבל למשטרת ישראל אין הרי אפשרות להציב שוטר על כל מטר מרובע, ולכן, כמכפיל כוח, אנחנו רוצים להרחיב שיתופי פעולה עם מתנדבים. אני זיהיתי, למשל, את תנועת השומר החדש כאחת התנועות עם הפוטנציאל הכי גדול להרחבת שיתופי הפעולה. אנחנו משקיעים בזה כבר מיליוני שקלים כדי להגדיל את מספר המתנדבים. חנכתי בסיס הפעלה במועצה האזורית גלבוע רק לפני כשבוע, שמשם, מאותו בסיס, יופעלו המתנדבים של השומר החדש ויסייעו למשטרה בהתמודדות עם אותו טרור חקלאי.
למעשה, לסיום, כל האמצעים שתיארתי כבר התחילו לתת תוצאות. אני יכול לומר שב-2017 הייתה ירידה של כ-6.5% במספר התיקים שנפתחו בתחום של הפשיעה החקלאית ביחס ל-2016; הייתה ירידה של 14% בתיקים בין גנבת ראשי צאן ובקר; אירועי בעלי חיים, אירועים שמסיבים נזק כלכלי מאוד גדול למגדלים – שם הייתה ירידה של 21%, ובגנבת טרקטורים הייתה ירידה של 56%.
ואולי עוד נתון מעניין, לא פחות חשוב: החזרת הגנבה לבעליה לאחר שהיא אותרה – זה מלמד על ההשקעה בפיצוח אותם פשעים. ב-2017 הוחזרו 43.5% יותר ראשי בקר וצאן שנגנבו, ומתוך 31 טרקטורים אותרו והוחזרו 14 טרקטורים לבעליהם. והנתון המדהים והאחרון הוא מספר העצורים, שבו הייתה עלייה של 91% ב-2017 אל מול 2016.
זה רק מלמד כמה הקשב לנושא הזה ותשומת הלב גברו. כפי שאמרתי, אני מקווה שגם בתי המשפט יבינו את הנזקים הנוראים מהתופעה הזו, שבעצם מחסלת לפעמים מפעל חיים של אדם, ויחמירו את הענישה על כל פושע כזה שהמשטרה שמה עליו את ידיו, כדי שתיווצר הרתעה. עד כאן, תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה, אדוני השר. שאלה נוספת, חבר הכנסת עמר בר-לב, בבקשה. יש לנו עוד שתי שאלות נוספות. נא להפעיל מיקרופון, בבקשה, לחבר הכנסת עמר בר-לב.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני השר. בהחלט מרשימים, השינויים שעשית. אפילו הצלחת לגנוב לי את אחת משאלות ההמשך, כי רציתי לשאול אותך אם יש לכם נתונים לגבי ההשפעה של כל השינויים האלה בין 2017 ל-2016. בהחלט מרשים.
אני רוצה לשאול: אמרת שהושקעו 35 מיליון שקל, נדמה לי, ב-2017 באמצעי מיגון לחקלאים. מה התוכנית לגבי 2018 ולגבי תקציב 2019? מה התוכנית לגבי זה, והאם זה מופיע בתקציב?
שאלה נוספת: האם מפקדי תחנות מקומיות, יש להם גם אתגרים כמותיים לנוכח מספר הפשיעות שיש להם באזור שלהם? האם יש להם יעד ל-2018 או 2019 לעלות במספר האירועים שהם מצליחים להתמודד איתם? תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני. שאלה נוספת מחבר הכנסת חיים ילין, בבקשה. נא להפעיל מיקרופון, בבקשה, לחבר הכנסת חיים ילין. בבקשה, אדוני.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד השר, היושבת-ראש, השאלה שלי היא מאוד פשוטה. קודם כול, אני מודע לזה שאתה מחולל שינויים, אני גם מודע לתחנה שנפתחה מול השומר החדש, ואני מבין את מכפיל הכוח. צריך גם לציין את "המתמיד" – –
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
צודק.
חיים ילין (יש עתיד):
– – שהם המתנדבים של מג"ב במרחב הכפרי, כי בלעדיהם אין לילות. אבל אני רוצה להעלות נקודה שהיא נקודה מהותית: זה לא רק אתה צריך להילחם הרי מול הטרור החקלאי; יש פה את שר החקלאות, שצריך לטפח את נושא הביטוח – אלה אזורים שאין ביטוח – ויש גם שרת המשפטים, שהיא אמונה על האכיפה. מה שאני שומע גם מהשוטרים, ואני אומר לך את זה, כבוד השר, שהם באים, תופסים, ולמוחרת הבן אדם בחוץ, מסתובב חופשי. אין מספיק הוכחות, אין צילומים – אין לי מושג מה בעצם בתי המשפט דורשים. אבל השאלה שלי היא: במקום ששלושה שרים צריכים להיות מסונכרנים, מי אחראי על הסנכרון בין כל השרים? הרי זה תפקיד, וידוע שבשביל זה יש מנכ"ל משרד ראש הממשלה. למה הוא מנכ"ל? הוא צריך לתכלל בין משרדים. הכשל הוא לא פוליטי, הוא כשל ניהולי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני.
חיים ילין (יש עתיד):
בשביל להילחם מול הטרור החקלאי, בשביל להילחם מול תאונות דרכים, בשביל להילחם בכל דבר שיש בו מעבר למשרד אחד – חייבים תכלול. אני מבקש לשמוע ממך איך אתה רואה את התמונה במלחמה הבין-משרדית מול הטרור החקלאי. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, גם שאלה שלך.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, ב-19 בחודש נפצע אמיר ג'באלי בכביש 531. המשפחה שלו פנתה למשטרה כדי לדעת אם הוא עבר תאונה, אם הוא בבית חולים, אם יש לה מידע. התשובה הייתה: אנחנו לא נתחיל לטפל בענייני נעדרים – למרות שהם לא ביקשו שיהיה כנעדר – אלא אחרי 24 שעות.
לא רק זה – מאז ועד היום עברו עשרה ימים מיום התאונה; עד עצם הרגע הזה המשפחה לא קיבלה שום עדכון בקשר לתאונה. אמיר פצוע קשה. כבוד השר, דיברתי איתך. ביקשת שאני אשלח את הפרטים – שלחתי את הפרטים, ועד לפני חצי שעה התעדכנתי שאף אחד לא פנה אליהם ולא קיבלו תשובה.
תאונת הדרכים – החקירה של התאונה, אפילו אם יש פגע וברח או כל סיבה אחרת – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
– – הנתונים הראשונים לפחות, שאפשר לעדכן בהם את המשפחה, צריכים להיות באותו יום או יום למוחרת לכל היותר. עד עצם הרגע הזה לא קיבלו. האם זה הנוהל של המשטרה?
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
האם זה ספציפי לאותו איש? או מה הסיבות, למה עוד לא קיבלו? תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני. כן, בבקשה, כבוד השר, תשובתך.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
טוב, לגבי השאלה של חבר הכנסת עמר בר-לב, אז בהחלט היום מונהגת במשטרה תוכנית שנקראת תוכנית אמו"ן, שבה כל מפקד תחנה אמור להתמקד בכמה משימות, כמובן תלוי אזור ותלוי הנושאים המרכזיים שרלוונטיים לאותו אזור. אנחנו לא רוצים שסוג העבירות יהיה אותו דבר בכל רחבי המדינה, כי כל אזור והמאפיינים הייחודיים שלו, ולא דומה מה שמעסיק מועצה אזורית בתחום מסוים לאזור עירוני במרכז הארץ. ולכן כל מפקד תחנה היום נמדד על איזשהן עבירות מרכזיות בתחומו, שעליהן יש לו יעדים שהוא מקבל עליהם ממש ציון, והשאלה אם הוא הצליח להפחית ב-10%, 20% או 30% את ההיקף שלהן.
לגבי התקציב – ראשית, אני עוד לא הגעתי לסיכום עם האוצר על תקציב 2019, ואנחנו עדיין במשא ומתן. וזה כמובן משליך אחורה גם על תקציב 2018, ולפי זה אני אוכל לדעת מה ניתן או לא ניתן. כיוון שהאוצר מעולם לא תקצב בבסיס תקציב המשרד לביטחון הפנים את נושא מרכיבי הביטחון במועצות האזוריות, זה דבר שאני וגם יושב-ראש הקואליציה – אז זה היה יושב-ראש ועדת הפנים – דודי אמסלם, באמצעות לחץ פוליטי, הצלחנו להשיג את התקציב הזה. אני גם פיניתי מתקציבי משרדי, והשאיפה שלי היא להרחיב את התמיכה במועצות האזוריות.
גם במשא ומתן שלי עכשיו עם האוצר אנחנו מדברים על מודל חדש שייקרא שיטור מועצתי, שדומה לשיטור העירוני. כלומר, איזושהי שותפות שהמועצה תקצה פקחים, אנחנו נקצה תקני שוטרים, ויוקמו יחידות מיוחדות, שלא יצאו מהשטח של המרחב הכפרי ויטפלו אך ורק בנושא של פשיעה במרחב הכפרי. זה דבר שלא קיים היום חוץ מהמשרדים של מג"ב או מהמש"ק, שזה כמובן כוח אדם זעום ביחס למה שאני מדבר עליו.
אשר לשאלתו של חבר הכנסת חיים ילין – אני לא בדיוק הבנתי, כי זה לא גן ילדים. כלומר, כל שר יש לו את תחום האחריות שלו, שבו יש לו אחריות ישירה אל מול הציבור. ציינת, בצדק: שר החקלאות צריך להגן על החקלאות הישראלית – לא על החקלאים, על החקלאות הישראלית. כאשר האינטרס של החקלאים חופף, אז חופף; לפעמים הוא אולי רוצה להוזיל את התוצר. בהקשר הזה הוא פועל מולי, ויש לנו ישיבות ושיתופי פעולה. לעיתים יכולות להיות גם – אני לא יודע אם יש מחלוקות, אבל יש דברים שהמשטרה חושבת, והם באחריות וסמכות משרד החקלאות.
אני לא יכול לכפות עליו, ושום ישיבה משותפת לא תגרום לזה לכפות עליו. למשל, מאגר הדנ"א שהמשטרה המליצה שיוקם לטובת הפיקוח על כל נושא הבקר והצאן במדינת ישראל, לאחרונה נחשפנו לזה בהקשר אחר של הגמלים גם עם השבב. ברור, זה עולה כסף, אני יודע, אבל אם אנחנו מבינים את פוטנציאל ההרס שיש לטרור החקלאי ואפילו לתאונות דרכים שמעורבים בהם למשל גמלים, אז המשטרה חשבה שראוי להשקיע את המשאבים האלה בכך. גם את ההשקעה של המשטרה לא מודדים תמיד אל מול הנזק הישיר באותה שנה של הפשיעה; יש גם נזקים עקיפים לפשיעה או לתאונות דרכים. ולפעמים זה גם קשור להיבט המוסרי של חיי אדם והדאגה להם.
ולגבי שרת המשפטים – עוד פעם, יש מחלוקת בסיסית בין המשטרה, ביני, לבין מערכת בתי המשפט לגבי עונשי מינימום. ואנחנו מנסים לקדם את זה כל הזמן. אני מאוד אשמח אם הכנסת תתרום את חלקה בנושא, כי משרד המשפטים לא אוהב לכבול את שיקול הדעת של שופטי ישראל, שהם כידוע רחמנים בני רחמנים, ודווקא במקומות הלא-נכונים, לצערי. ונתת דוגמאות מתאימות בהקשר הזה, של הסגת גבול: כשהמשטרה תופסת אנשים באמצע הלילה בשטח חקלאי, ברור כשמש מה הם עשו שם, ובתי המשפט משחררים אותם לעיתים.
ולכן אנחנו מנסים היום לייצר חזקות מסוימות, מנסים לקבוע קנסות מינהליים על גנבות בהיקף פעוט יותר, כדי לייעל את האכיפה. אבל זה אתגר לא מבוטל, ואני בהקשר הזה דווקא בשיתוף פעולה עם שרת המשפטים, אני חושב ששיתוף פעולה טוב.
חיים ילין (יש עתיד):
תן מילה טובה ל"מתמיד".
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
ואני בהחלט מצטרף לדבריך. אני התמקדתי בשומר החדש, אבל אין ספק שלאורך שנים רבות מתנדבי "המתמיד" של משמר הגבול עשו עבודה ועושים עבודה מדהימה ביחס להיקף כוח האדם והמשאבים שלהם. והשאיפה שלנו היא היום להעצים, להגדיל ולהרחיב את היקף המתנדבים. זה גם מעודד אזרחות טובה, זה גם מכפיל כוח. ובאמת, זה השילוב המנצח בין משטרה לבין מתנדבים, שמסייעים לנו באכיפה.
בקשר לשאלתו של חבר הכנסת חאג' יחיא – השאלה הזאת נאמרה לי באופן ישיר פה לפני פחות מ-48 שעות. ביקשתי פרטים. אפילו לא אמרת לי שנתת את הפרטים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
נתתי למשרד שלך.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
יכול להיות. אינני יודע למי במשרד שלי, לא אמרת לי שנתת, לא אמרו לי שקיבלתי. אפשר היה להביא את זה לפה, ואנחנו נברר. ואם תרצה, גם אמסור את הנוהל הכתוב של המשטרה.
אני אגיד לך, זה לא תענוג גדול לשרת בתפקידים האלה במשטרה. המשטרה, לצערנו הרב ובכאב עצום, נאלצת להודיע – תראה, אנחנו מדברים על צה"ל רבות, ובצדק, וזה סיוט, זה דבר נורא להודיע למשפחה של חייל שנהרג, ולו יהי שלא יהיו בכלל כאלה. תחשבו שמשטרת ישראל צריכה להודיע ל-350 משפחות בערך בממוצע בשנה על מות בניהם, בנותיהן – –
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
– – –
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
רק רגע. – – בתאונות דרכים. יש יחידה מאוד מסודרת במשטרת ישראל בנושא הזה. היא גם צריכה להודיע לאלפי אלפי פצועים של תאונות דרכים בכל שנה ושנה. האם יכול לקרות שיש תקלות? יכול להיות שיש תקלות, ותביאו את הפרטים ונטפל בהן.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
– – – תשובות.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
האם יכול להיות שלפעמים המשטרה חוקרת נסיבות של תאונת דרכים כי מדובר בנהג שאולי עשה פשע או תאונת פגע וברח או נהג תחת שכרות? גם יכול להיות. ואז המשטרה גם מוגבלת מאוד ביכולת שלה למסור פרטים למשפחה, והיא לא עושה את זה להרע אלא לטובה, כדי שהפרטים לא יזלגו לאחר מכן, מה המשטרה יודעת או לא יודעת.
אני לא מכיר עדיין את פרטי המקרה, אבל כיוון ששאלת – – –
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
אם המשרד שלך לא מעבירים לך, לא צריך לבוא אלינו בטענות שלא קיבלת. אתה רוצה שנשלח לך ביד?
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
לא. אני לא יודע מתי העברת את הפרטים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
שעה אחרי.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
בסדר. ועדיין מדובר על לפני יום וחצי בערך. מאה אחוז, אז אנחנו נעביר לך את התשובה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני.
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
כן, סיימת?
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן:
תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה. תודה רבה לשר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר טלי פלוסקוב:
הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 59) (איסור פרסום ונקיבה של מחיר בשטרי כסף או במעות שאינם הילך חוקי), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת יחיאל חיליק בר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 60) (איסור גביית עמלה בעד עסקת מכר מרחוק שנעשתה באינטרנט), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי.
הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018
[הצעת חוק פ/5050/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, יש לנו שינויים בסדר-היום. חמשת הסעיפים הראשונים ירדו מסדר-היום, לכן אנחנו עוברים להצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018, הצעה של חברי הכנסת אלי אלאלוף ומרב מיכאלי. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, גברתי, לרשותך עד עשר דקות. ויש לנו עוד הצעות שהוצמדו, שתי הצעות שנמשיך אחר כך בדיון עליהן. עד עשר דקות לרשותך.
מירב בן ארי (כולנו):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, אם יש כאן שר, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג לפניכם את הצעת החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה, לאישור בקריאה טרומית.
כיום החוק מאפשר להגיש בקשות לרישום גם של פסקי דין שניתנו לפני כניסתו לתוקף של החוק. בקשות אלה הוגבלו לשלוש השנים הראשונות שלאחר כניסת החוק לתוקף. תקופה זו הסתיימה אך הסתבר שעדיין לא הותקנו תקנות מסדירות וטרם הובאו החוק ותקופת הארכת מועדי הרישום לידיעת הציבור. לכן, הצעת החוק מציעה להאריך בשנה אחת נוספת את התקופה לרישום פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני שניתן לפני יום כניסת החוק לתוקף.
ההצעה קיבלה את תמיכת הממשלה ואני קוראת לחברותיי וחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. אני דיברתי בדיוק דקה כי אני חושבת שיש כאן היום הצעות חוק טובות מאוד וכמעט כולם בעד, אז אני ממליצה לכל מי שמדבר אחריי לדבר קצר כדי שנספיק הכול. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי.
הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ז–2017
[הצעת חוק פ/4464/20; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי)
היו"ר טלי פלוסקוב:
כאמור, יש לנו שתי הצעות שהוצמדו להצעה הזאת – הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ז–2017, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. גברתי, לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
תודה רבה, גברתי. אכן הדבר מאוד פשוט, כפי שהציגה אותו חברתי מירב בן ארי, אבל אני רוצה להגיד את הדבר הבא, וחבריי וחברותיי, אני רוצה רגע את תשומת ליבכן, ברשותכם. מדובר פה בסוגיה אנושית מדרגה ראשונה. מדובר פה בבני זוג שחיו את חייהם ביחד שנים כשאחד-אחת עובדת בחוץ ומשתכרת יותר כסף ולכן חוסכת יותר כסף לפנסיה, ואחת או אחד מושקע יותר בבית, בטיפול בילדות ובילדים, מתוך הנחה שהתכוונו לחיות לנצח ביחד ויש הסתמכות על הפנסיה הזאת. אבל אז נפרדו, ועד 2015 החיסכון הפנסיוני הזה בעצם לא היה מתחלק ביניהם. ובעיקר נשים – צריך להגיד את זה – שהשקיעו את רוב חייהן בגידול הילדות והילדים ובעבודות הבית בעוד הגבר צבר המון כסף לפנסיה, נותרו בלא כלום ולעיתים מתחת לקו העוני.
14 שנה לקח לתקן את העוול הזה, גברתי היושבת-ראש. 14 שנה, עד שב-2014 – וצריך להגיד – השר חיים כץ, אז יו"ר ועדת העבודה והרווחה, וחברת הכנסת זהבה גלאון עשו בעניין הזה עבודה מדהימה. אממה, כאן מתחילה שרשרת הפשלות של הממשלה הקודמת והממשלה הזאת, שרשרת מפוארת של פשוט התרשלות וחוסר עשיית העבודה הכי בסיסית שלהם. בשביל שאפשר יהיה להגיש בקשה לחלוקה של החיסכון הפנסיוני גם אם ההסכם כבר נחתם בזמן שעבר החוק, היה צריך להתקין תקנות, והיה צריך ליידע את הציבור שהיא והוא יכולות ויכולים להגיש בקשה כזאת. והממשלה לא עשתה את זה, למרות שהיא הגבילה את התקופה שבה אפשר לבקש לפתוח את ההסכם – בהתחלה לשנה ואחר כך הוסיפה עוד שנתיים וכל הזמן הזה עדיין לא התקינה תקנות, ועדיין לא פרסמה את זה לציבור.
עכשיו, במקום שהממשלה תראה שפוקעת התקופה שאפשר לעשות שימוש בדבר הזה, ותבוא מיוזמתה להאריך את החוק וסוף-סוף להתקין תקנות ולפרסם לציבור, נאלצה חברת הכנסת גלאון יחד איתי – לשמחתי, יש לי זכות להיות חתומה אתה על ההצעה הזאת – ובאנו אנחנו לממשלה ואמרנו: בואו נאריך את התקופה. ובאמת, לא אנחנו היינו צריכות לעשות את זה, אבל שמחנו לעשות את זה. אממה, מצאתי את עצמי מעלה את הצעת החוק הזאת לוועדת שרים לא פחות מחמש פעמים, חברתי היושבת-ראש, והאוצר תומך בזה, כי האוצר יודע שזה נדרש. אבל בגלל המשחקים הקואליציוניים של הענשת האופוזיציה, או – מי תשמע, מי נתנה או לא נתנה להם קיזוז – הם לא אישרו את זה. את יודעת איך זה מאושר היום, גברתי? שאני הלכתי לחבר הכנסת אלאלוף ואמרתי לו – תגיש אתה את הצעת החוק הזאת כי אתה חבר בקואליציה, ולך יאשרו את זה, וככה נעביר את הצעת החוק הזאת. זאת בושה וחרפה לממשלה הזאת, שגם עכשיו מעבירה את זה רק בקריאה הטרומית, כשהחוק כבר פקע, ונשים וגברים שרוצים וצריכים לקבל את החלק שלהם בחיסכון הפנסיוני לא יכולות ויכולים עדיין להגיש בקשה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
חבריי וחברותיי, בואו נאשר בקריאה טרומית ונקווה שנחליף את הממשלה כל כך מהר שהממשלה הבאה תקדם את זה כמו שצריך ובזמן. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי.
הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018
[הצעת חוק פ/4962/20; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת מיכל רוזין)
היו"ר טלי פלוסקוב:
הצעה נוספת שהוצמדה היא הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת מיכל רוזין. יציג את הצעת החוק וינמק חבר הכנסת מוסי רז. בבקשה, אדוני. גם לך – עד שלוש דקות.
מוסי רז (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, אין כל כך מה להציג את ההצעה שהוסברה היטב על ידי קודמתי, חברת הכנסת מרב מיכאלי. בהחלט יש פה מה לתת עוד שנה לאנשים על מנת שימצו את הזכויות שלהם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שעליתי לכאן, כיוון שעל ההצעה הייתה חתומה חברת הכנסת זהבה גלאון, שהודיעה היום על פרישה מהחיים הפוליטיים, כדי ולהגיד שהכנסת הזאת ואזרחי ישראל חייבים המון לחברת הכנסת זהבה גלאון, שבמשך שנים רבות, במשך 18 שנה, קידמה כל כך הרבה נושאים של זכויות אדם, של מגדר, של שלום, מאבק בכיבוש, נושאים חברתיים. יהיה מן הראוי להעביר גם היום עוד חוק שהיא יזמה. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. רבותיי, אני לא רואה את סגן שר האוצר, איציק כהן, שהיה צריך להשיב על ההצעה הזאת, אבל הממשלה תומכת, ולכן אנחנו מייד נעבור להצבעות, ויהיו לנו שלוש הצבעות רצופות על שלוש הצעות החוק האלה.
ההצבעה הראשונה היא על הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת אלי אלאלוף ומרב מיכאלי. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 34 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עוברת בקריאה טרומית ועוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להכנה לקריאה ראשונה.
כעת נצביע על הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ז–2017, כפי שנומקה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
רבותיי, כשאני מקריאה אני לא יכולה להגיב לידיים, אז בבקשה להצביע ואחר כך אני אוסיף אתכם לפרוטוקול.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39
נגד – אין
נמנעים –אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ז–2017, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 39 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק הנ"ל עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה ראשונה.
כעת אנחנו עוברים להצבעה שלישית – הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018, כפי שהוצגה על ידי חבר הכנסת מוסי רז. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43
נגד – אין
נמנעים –אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ח–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
43 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק הנ"ל עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה הראשונה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר טלי פלוסקוב:
הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 9), התשע"ח–2018, שהוחזרה מוועדת הכלכלה; הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תיקון מס' 9), התשע"ח–2018, שהוחזרה מוועדת הכלכלה. תודה.
הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח–2018
[הצעת חוק פ/4956/20; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת רויטל סויד)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת רויטל סויד. הנמקה מהמקום. בבקשה, גברתי, למיקרופון. יש לך דקה. קיבלו אישור? אוקיי. בבקשה, גברתי, אז עד עשר דקות לרשותך.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, השרה, חבריי חברי הכנסת, אימא – מילה כה קטנה שהפכה למשמעותית וחשובה. אני שומעת ילד קורא לאימו אימא ואני מזילה דמעה. זו מילה ששמעתי אותה מילדיי עד לפני שנה. אימא – מילה שלא נאמרה לי 365 ימים, ובהם חגים ושבתות, ימי הולדת ומסיבות סיום. אני מתעוררת כל יום ומקווה, אולי היום הם ישובו אליי, אולי הם יצלצלו אליי, אם הם ייזכרו בי כאימא. אני הולכת לישון וחושבת: איך עבר עליהם היום – האם הם שמחים? עצובים? בריאים? חולים? כואבים? ארבעה ילדים יצאו מרחמי, ילדיי, עצמי ובשרי. נתתי להם חיים, הייתי שם תמיד עבורם, ואין על כך עוררין. אימא אמיתית, דואגת, אוהבת, מחבקת, שמחה בשמחתם, עצובה בצערם. אימא שמלווה אותם בכל צעד ושעל, אימא כזו שכל החברות של הבנות אוהבות.
לפי כשלוש שנים החל הליך הגירושין, ובעוד אני הרוסה, שבורה, מפורקת, מבולבלת, אבי ילדיי איגד אותם נגדי ופתח במתקפה. בעודי בעבודה הוא וילדיי ארזו את החפצים ועזבו את הבית. הם לא נפרדו לשלום. הוא הסית אותם נגדי וברח איתם כגנבים. כל ניסיון ליצור איתם קשר כשל. הם החרימו את משפחתי, וגם אימי, שהייתה סבתא משמעותית בחייהם, ניתקו איתה קשר. מאימא דואגת ואוהבת, משמעותית, הפכתי לאיום. ויודע כל אשר נשמה באפו כי ילד זקוק לאם ולאב. עזרו לי, עזרו לי להבהיר לילדיי, לבית המשפט, לרשויות, עזרו לי להבהיר להם את התמונה, עזרו לי להחזיר את הילדים שלי אליי. אלה הדברים של א', אם שארבעת ילדיה לא החליפו איתה מילה במשך שנה.
לפני חודשים ספורים יצאתי לדרך, יצאתי לדרך להבטחת החוק של זכות הקשר בין ילדים להוריהם. הסיפורים התחילו להגיע אליי לאט-לאט. כל סיפור חרת בי צלקת נוספת. כל סיפור שיקף לי אב או אם שלא נמצאים בקשר עם הילדים שבועות, חודשים ושנים. התופעה שבה מסרב ילד לקשר עם אחד מהוריו אך ורק בגלל הליך הסכסוך, הפרידה, הגירושים, הקשר בין ההורים, הוא סיפור קשה מנשוא.
התופעה היא רווחת, היא חוצה מגדרים, היא חוצה מגזרים, היא לא נוגעת למצב סוציו-אקונומי כזה או אחר. זה אבות ואימהות, שאם יש משהו שמאפיין אותם, והצלחתי לראות בכולם, זה את המבט שלהם בעיניים. תהומות של כאב, של עצב, שעד שאתה לא מבין את התופעה ועד שאתה לא רואה את האב או את האם האלו, שהילדים שלהם כבר לא בקשר, אלה שהם גידלו אותם, שהם חיתלו אותם, שהם חיפשו אותם בפורים, שהם מכסים אותם בלילות, עד שלא רואים את תהומות הכאב בעיניים, לא מבינים את התופעה.
ואז פניתי לשופטים, לדיינים, לעורכי דין, לשרת המשפטים, לשרה לשוויון חברתי, והבנתי שאנחנו חייבים לראשונה לעשות היסטוריה. אנחנו חייבים לראשונה לצייד את בית המשפט בארגז כלים שיאפשר לו להתמודד עם התופעה. אנחנו חייבים לאפשר לבית המשפט ולהורים לזהות את הבעיה כבר מהשנייה הראשונה – כשהילד מסרב לדבר עם אימא בטלפון, כשהבת מסרבת ללכת לאבא לשבת. אנחנו חייבים לתת לבית המשפט את היכולת להתמודד עם התופעה הזו לא אחרי שמונה ועשרה חודשים, לא אחרי שאנחנו נמצאים במצב שבו בין דיון לדיון יש חודשיים, שלושה, ארבעה, עשרה. היום, כאשר ילד מסרב לקשר עם ההורה שלו, זה משתרבב לו אי-שם בתוך ההליך השגרתי של הגירושים, של הפרידה – הסדרי ראייה, משמורת, הסדרי רכוש. בית המשפט קורס תחת העומס, ואז זה מגיע למצב שבין דיון לדיון יש שמונה ועשרה חודשים. כאשר ילד מסרב פעם ראשונה לדבר עם אימא בטלפון והדיון הבא הוא בעוד עשרה חודשים, ההורה כבר יהיה מנוכר. הילד כבר לא יראה את אימא שלו, הבת כבר לא תראה את אבא שלה, לא נוכל להחזיר את הגלגל אחורה.
והצעת החוק הזו, שבאה ועושה היסטוריה, יוצרת הליך ייעודי, נפרד, מהיר, שבו אנחנו באים ואומרים: הזכות הבסיסית הכי גדולה היא הזכות של ילדים לקשר עם הוריהם. ילד לא יכול לגדול בלי קשר עם אבא ואימא. הילדים יגדלו עם צלקות נפשיות שלא נוכל למצוא אי-פעם פתרון להן, כי אין מה לעשות. והצעת החוק הזו תציל את חייהם ואת נפשותיהם של אלפי ילדים. היא תגרום לכך שבית המשפט יזמן את הצדדים מייד, כבר מההתחלה. היא תגרום לכך שיהיו מומחים ייעודיים, היא תגרום לכך שההליך יהיה מהיר. משפחה תיכנס לטיפול, נרתום את כל הצדדים. היא תגרום לכך שעקרון טובת הילד, שזה הדבר הכי חשוב לנו, יהיה, וירחף לו גם בהליכי הפירוד והסכסוך הקשים.
מדינת ישראל חתומה על האמנה לזכויות הילד; אמנה שהצטרפנו אליה כבר ב-1991 – אמנה שהיא כבר מ-1989 אבל אנחנו אימצנו אותה ב-1991. הצעת החוק הזו תשמר את היחסים התקינים. הצעת החוק הזו תציל את הנפשות של אלפי ילדים. אתם היום, חבריי במשכן, שותפים למהלך חזק ומשמעותי, שהוא יצירת היסטוריה. אתם שותפים היום לכך שאלפי ילדים יזכו לקשר עם הוריהם. אתם שותפים לכך שאנחנו יוצרים יש מאין. אתם שותפים לכך שבבית המשפט מעתה יהיה הליך שכל-כולו אך ורק ההבטחה שאף ילד לא ינתק קשר לא עם אבא ולא עם אימא.
אתם שותפים לכך שאת המשפט הבא לא נשמע יותר לעולם – ואלה הדברים שאומר ל', אב מנוכר: מאותו היום חיי השתנו. אני חי בידיעה שבתי חיה ונושמת, אבל אין לי אפשרות לחבק אותה, לשחק איתה, לגונן עליה, לתת לה דמות אבהית בחייה. אני ממש מרגיש הורה שכול לילדה חיה. חלום בלהות. גיהינום. תנסו לדמיין לרגע איך חייכם היו נראים ללא ילדיכם, הייתם מצליחים לתפקד?
בשנת 2016 טופלו 2,378 משפחות במרכזי קשר, 4,040 ילדים. אלו רק המספרים של אותם הילדים שבהם המערכת מצליחה לגעת. ואנחנו יודעים שהרווחה קורסת, ואנחנו יודעים שפקידות הסעד – על כל אלפי משפחות וילדים יש פקידת סעד אחת, הן לא מגיעות אל הילדים האלה, זה לא שהן לא רוצות. ואנחנו יודעים שבית המשפט אומר לנו: תנו לנו את הכלים, תנו לי את ההליך המהיר הזה, תנו לי את האפשרות לעזור לכל המשפחות. אנחנו נאבקים בטחנות רוח, ואנחנו רוצים להפסיק את זה.
י', אם שפגשתי רק בשבוע שעבר, אם לבת 17 ובת 12, שהיא לא רואה, סיפרה: אני חסומה, חסומה מלגעת בבנות שלי, שיצרתי להן בית חם. אני לא יודעת איך הילדות שלי מרגישות, אני לא יודעת מה סדר-היום שלהן, מי החברות שלהן, מה עובר עליהן, לאיזה חוגים הן הולכות. חטפו לי את הבנות. זה לא אותן הילדות שאני מכירה. אין אף גורם שפשוט עוצר את המחדל. אני חוזרת לבית ריק, אני רואה את החדרים שלהן, שבניתי אותם באהבה, רואה אותם ריקים. אני רואה את החברות שלהן, ואני לא רואה את הבנות שלי. כל תמונה של הורה עם הילדים שלו, וצחוק ואוהבים גורמים לי מבפנים לשבר. שבעה חודשים אף אחד לא קורא לי אימא.
אני רוצה להודות לשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל על התמיכה ועל ההצעה. ואני רוצה במיוחד להודות לכל האימהות ולכל האבות ששיתפו אותי בסיפורים הכואבים, השוברים. יחד נדליק את האור שכבה במבטכם. חבריי, אנחנו היום עושים היסטוריה. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת רויטל סויד. להצעת החוק הנ"ל תשיב שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד. בבקשה, גברתי.
שרת המשפטים איילת שקד:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני שבועיים צפיתי בכאב בריאיון עם אב גרוש החווה ניכור הורי, שבו הוא מאחל לילדו יום משפחה שמח בשידור. לצערו הרב, זו הייתה הדרך היחידה שלו להתקרב לילדו ולברכו.
הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם של חברת הכנסת רויטל סויד מבקשת להתמודד עם מקרים שבהם זכותו של ילד לקשר תקין עם הוריו נפגעת אגב פרידה של ההורים, ונועדה לתת לבתי המשפט כלים להתמודד עם התופעה – זאת, בין היתר, על ידי קביעת הליך ייעודי עם סדרי דין ייחודים לטיפול בתופעה. על פי דברי ההסבר, ממד הזמן הוא קריטי שעה שעוסקים בילד ובמערכת היחסים הרגישה בין הורה לילד, וחלוף הזמן יכול להוביל עד כדי סירוב ליצירת כל קשר, דבר המקשה על חידוש הקשר בין הצדדים. הצעת החוק מבקשת לקבוע בחוק כי הורה הטוען לסירוב לקשר או נתק בינו לבין ילדו רשאי להגיש תובענה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. ההצעה מבקשת להקים מערך מומחים ייעודי המורכב ממטפלים המתמחים בתחום. המומחים יגישו חוות דעת לבית המשפט הכוללת אבחון מערכת היחסים בין הילד להורה ויציעו דרכי טיפול. בנוסף קובעת ההצעה רשימת סעדים שיינתנו על ידי בית המשפט אם נמנעת הזכות לקשר, חיוב ההורים והילד בסדנאות הוריות ועוד.
על פי המצב המשפטי כיום, כאשר ההסדר שנקבע בהסכם בין ההורים או על ידי בית המשפט אינו מיושם, יכול ההורה שנפגע מכך לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה על אכיפת ההסכם. כמו כן, לבית המשפט יש סמכות כללית לנקוט אמצעים זמניים או קבועים לשמירה על עניינו של הקטין. זאת ועוד, לבית המשפט קיימות סמכויות נוספות לפי פקודת בזיון בית המשפט.
הצעת החוק מעלה כמה קשיים. כך, למשל, קיים חשש כי הצדדים יעשו שימוש לרעה בהליך ייעודי זה במסגרת סכסוך גירושין קשה, בפרט כאשר המונחים "נתק בין ילד להורה" ו"סירוב לקשר" מוגדרים בהצעה בצורה עמומה ולאור אי-תחולת הוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה על חוק זה. בנוסף, חלק מהמוצע בהצעת החוק נמצא כבר כיום בחוק או בתקנות, כגון שמיעת ילדים בתקנות, מינוי אפוטרופסות לדין ותקנות המסדירות את נושא חוות הדעת בבית המשפט לענייני משפחה.
אבקש לציין כי במסגרת הדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות של חבר הכנסת יואב קיש ואחרים – שינוי חזקת הגיל הרך – הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים הציעו הסדר בעניין הפרת הסכם הורות או הסדר הורות. ההסדר נועד לתת מענה גם לתופעה של ניכור הורי. הסעיף קובע סנקציות על הורה שהפר הסכם או הסדר הורות, ובין היתר, שינוי ההסדרים הקבועים בהסדר או הסכם ההורות, מינוי צד שלישי שילווה את ההורים, חיוב ההורה המפר בתשלום להורה השני ועוד. נוסח הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אושר לקריאה ראשונה.
לתופעת הניכור ההורי נחשפתי בתקופה האחרונה, ולצערי יש בה ממש. בסופו של יום, לשופטים יש שיקול דעת נרחב ויכולת להביא את הצדדים לעמק השווה. יחד עם זאת, אני סבורה שהתופעה מצריכה דיון מעמיק ויצירת כלים משפטיים לטיפול בה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקרוא להורים: גם בעת גירושין תחשבו תמיד על טובת הילדים. אנא, עשו הכול על מנת שלא לגרום להם לתפוס צד.
גם אני וגם מערכת המשפט עברנו תהליך יחד עם חברת הכנסת רויטל סויד. כשהנושא עלה לראשונה אני רוצה להגיד לכם ששופטי המשפחה חשבו שאין צורך בהצעה, הם אמרו שהם מודעים לתופעה וחסר להם כלי של מרכזי קשר. זאת אומרת, כשהם מאתרים את התופעה הם צריכים כלי של מרכז קשר לשלוח לשם את ההורים. אבל ככל שעבר הזמן ונכנסנו יותר ויותר לדיונים, גם הם, השופטים עצמם, בשיחות שלי איתם, חשבו שהצעת החוק נחוצה.
אני רוצה להגיד לכם שזאת אחת התופעות המטלטלות ביותר שנחשפתי אליהן. אני חושבת שאם לי היו עושים את זה או היו מרחיקים אותי מהילדים שלי הייתי פשוט מאבדת את שפיות דעתי. אז אני שמחה שכולנו נרתמים ביחד – קואליציה, אופוזיציה, מערכת המשפט, אני, משרד המשפטים, השרה לשוויון חברתי, שר הרווחה – וכולנו ביחד ננסה במעט לתת כלים לחברה להתמודד עם התופעה הקשה הזאת. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשרת המשפטים איילת שקד. יש לנו בקשה נוספת, מהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, להשיב בשם הממשלה. לפני שהשרה עונה אני חייבת לבקש אישור מחברת הכנסת רויטל סויד.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
בוודאי. השרה גמליאל הייתה שותפה מלאה למהלך.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בוודאי. גברתי, לך יש עד חמש דקות, בבקשה.
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל:
כבוד היושבת-ראש, השרה איילת שקד, שלוקחת חלק משמעותי בהרבה דברים מהפכניים וגם בנושא החשוב הזה, אבל בראש ובראשונה, חברת הכנסת רויטל סויד, שעמלה באופן מקצועי, מדויק, רציני, אני רוצה לומר לך שאני בהחלט מברכת אותך על היוזמה הברוכה, שבהחלטה משותפת חשבנו לנכון שהיא תהיה גם המהירה ביותר, של הגשת הצעת חוק פרטית. אני רוצה לומר לך שעשית עבודה כל כך יסודית והנושא הוא מאוד כאוב.
נושא הניכור ההורי מדבר על ילדים, שבעצם מה קורה איתם? בגלל הרבה סיבות הם הופכים לראות את אחד מההורים שלהם כמי שהם לא רוצים – לא לראות אותו, לא לשמוע עליו, לעיתים הם אף מגיעים לדרגה מאוד קשה של ניכור שבו הם אף מעלילים על ההורים שלהם שכביכול הם עברו אלימות מינית, פיזית. וכאן אנחנו צריכים להבין את אותם ילדים, איזה סבל הם עוברים. מן הצד האחד הם מפסידים את ההורה, מן הצד השני הנושא הזה ילווה אותם כל חייהם בתסביכים נפשיים קשים שימנעו מהם את היכולת לחיות בצורה תקינה ויהיה להם מאוד קשה להתגבר מבחינה נפשית בסוגיות הללו.
התסמונות הללו נחקרו הרבה מאוד. יש מאמרים מאוד חשובים של ויצטום וברגמן שמתארים את אותה תופעה, כיצד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים שמניעים את אותם ילדים להביע את אותו כאב ואת אותן תלונות שווא, כשלצערם, במקום להרוויח את שני ההורים, שזוהי טובתם, בגלל אותם אמצעים פסיכולוגיים הם נמצאים במקום הרבה יותר קשה. ד"ר דניאל גוטליב אף הראה כיצד כל גורמי המקצוע שמתמודדים מול אותם ילדים נתקלים בכמה רמות של אותו ניכור של הילדים מול הוריהם. זוהי חובתנו, חברת הכנסת רויטל סויד, ועל כן אנחנו צריכים לתת להם את הטובה שלהם, שהיא בעצם הטובה של ליהנות משני ההורים. ואנחנו צריכים להוקיע מקרבנו מצבים מעין אלו שאנחנו נתקלים בהם מההורים. זה יכול להיות אבות גרושים וזה יכול להיות אימהות גרושות. זה בדרך כלל מתבצע לאחר הגירושין.
היום יש פיקוח ואכיפה של גורמי מקצוע, אבל אנחנו כאן כבר נמצאים בשלב הקשה של המקרה. כאן ההתערבות הישירה למניעת הניכור היא כבר מאוד קשה והיא מאוד בעייתית, ועל כן ההצעה של חברת הכנסת רויטל סויד היא לתת למערכת המשפט את הכלים לדאוג לאמצעים טיפוליים שיסייעו גם בידי ההורים הגרושים, ובטח ובטח בידי הילדים, לעבור את אותה משוכה של ניכור הורי. תודה רבה, ואנחנו בהחלט תומכים בשם הממשלה בהצעת החוק.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשרה גילה גמליאל. יש לנו בקשה להתנגד, רבותיי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
תודה, גברתי היושבת-ראש. חשוב לי להדגיש בתחילת הדברים שלי שגם אני רואה את החשיבות בקשר הזה בין ילדים לבין ההורים שלהם, קשר מאוד חיובי, שיישאר ויתמיד, ויהיה מלווה בחיים גם של הילדים וגם של ההורים, לאורך כל הדרך. אני אומרת את זה כאימא, ואני אומרת את זה, כפי שאתם יודעים, גם כסבתא עכשיו.
אבל מה ששאלתי את עצמי – עליתי בעצם לא להגיד שאני מתנגדת עד הסוף, אלא יש התלבטות מאוד קשה בחוק הזה: נכון שהחוק הזה בא קודם כול לענות על בעיה שקיימת, אבל החוק כבר נתן לה פתרונות. החוק כבר אמר מה צריך לעשות במקרה שיש החלטה שיפוטית ומישהו מפר אותה – אז ההורה שמנוכר יכול לפנות. חסר לי משפט מאוד חשוב בחוק הזה שהוא טובת הילד ושלומו. טובת הילד ושלומו היא מעל לכול. היא גם כן מעל לקשר, אני חייבת להגיד. אנחנו רק לפני יומיים הזדעזענו כולנו ממקרה של רצח, מקרה של רצח ילד. האם הקשר הזה עלול להיות גם כן מעל לטובת הילד? אני חושבת שלא.
אני חושבת שחוק שיש בו את כל המרכיבים שנמצאים בחוק אחר הוא מיותר, במקרה הזה. למה צריך לחוקק אותו במיוחד כאשר מעגנים את הקשר, ולא מזכירים במילה אחת את העניין? האם ילד שמסרב להיות בקשר עם הורה אלים – אם זה אימא או אבא – יוכרח להיכנס לתוכנית טיפולית כדי להדק את הקשר הזה?
אני שואלת שאלה מאוד מהותית. אם כבר המערכת השיפוטית יכולה לתת את צו הראייה, והמערכת של המשטרה יכולה לאכוף את זה, למה צריך לתת עוד כלי, לסחוב את המשפחות, את ההורים המתגרשים, כדי להתדיין שוב בעוד תהליך בבית משפט? זה יגזול מהכוחות, מהכסף, וילבה עוד יותר את הסכסוכים הקיימים. למה צריך לשפוך עוד נפט על האש הקיימת?
יש לי התלבטות מאוד עמוקה. אני חושבת שהחוק הזה לא רק שהוא מיותר, אלא החוק הזה יכול לגרור אפילו ליותר סכסוכים, ואני חושבת שהוא גם כן מזניח – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – את העיקרון של טובת הילד ושלומו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. רבותיי, אנחנו עוברים – את רוצה לשכנע אותה? בבקשה, גברתי, מותר לך עד שלוש דקות, חברת הכנסת רויטל סויד.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
חברתי עאידה תומא סלימאן, את מדברת – אני יודעת שהלב שלך במקום הנכון – את מדברת דברים לא נכונים. אימהות פנו אליי, לא ראו את הילדים שלהן שנה ושנתיים. מה שקרה – הטרגדיה שקרתה השבוע לא קשורה לזה בכלום.
שופטים רוצים – אנחנו לא יכולים לטפל בהסדרי רכוש, בגירושין, במשמורת, בכול יחד. תנו לנו את היכולת לעשות את הדברים תוך שבוע; תנו לנו אנשי מקצוע; תנו לנו את היכולת לטפל בילדים. אף ילד לא יכול לצאת נורמלי כשהוא לא רואה את אימא שלו במשך שנתיים. למה זה מגיע לאימהות האלה? למה זה מגיע לאבות האלה?
אני רוצה לומר לך שישבתי עם כולם – –
קריאות:
– – –
מירב בן ארי (כולנו):
אבל מה עם הילדים? מה עם הילדים?
רויטל סויד (המחנה הציוני):
– – כולם אומרים שהחוק הזה חשוב. תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
מירב בן ארי (כולנו):
מה עם הילדים?
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת רויטל סויד.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
טובת הילד זה החוק הזה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
יואל חסון (המחנה הציוני):
רויטל, לא היית צריכה לעלות. את דופקת את כולם. לא היית צריכה לעלות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבקשת. מי שיושב ביציע, אין לו זכות להביע דעה. גברת, אם את עוד פעם מדברת אנחנו פשוט נוציא אותך מהאולם.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. וכעת נצביע על הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת רויטל סויד. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
יואב קיש (הליכוד):
רויטל, לא טוב, רויטל.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
תגיד לחברות שלך שם.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47
נגד – 5
נמנעים – 4
ההצעה להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח–2018, נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 47 חברי כנסת, חמישה מתנגדים, ארבעה נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח–2018, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – החלת זכויות נפגעי עבירה), התשע"ו–2016
[הצעת חוק פ/3303/20; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת ענת ברקו)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – החלת זכויות נפגעי עבירה), התשע"ו–2016 – הנמקה מהמקום, אני מבינה, חברת הכנסת ענת ברקו. זה מה שרשום אצלכם. בבקשה, גברתי, הנמקה מהמקום.
ענת ברקו (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כיום – אני יודעת שאתם מאוד מתעניינים בנפגעי עבירה, אז כדאי שיהיה פה קצת יותר שקט; גם כאלה שנפגעו מפיגועי טרור. אז, בבקשה, אם אפשר, גברתי – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
בהחלט, אנחנו – – –
ענת ברקו (הליכוד):
– – שאני אוכל לשמוע את עצמי, זה מאוד יעזור לי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבקשת מכולם להירגע. קצת שקט. בבקשה, גברתי, דקה עבורך.
ענת ברקו (הליכוד):
כיום קיימת אמפתיה ביחס לקורבנות עבירה, אך יש הבחנה ברורה על פי מקום המשפט. במה הדברים אמורים? הצעת החוק שלי נועדה לשמור על זכויותיהם של כל נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, ללא קשר לשאלה באיזו ערכאה נשפט הטרוריסט שפגע בהם או ביקיריהם.
אנחנו יודעים שלפני 17 שנה, ב-2001, חוקקה הכנסת את החוק המקנה זכויות לנפגעי עבירה. חוק זכויות נפגעי עבירה, החוק נותן לקורבנות מעשי עבירה זכויות, כמו הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי, זכות הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון, זכות הגנה מפני החשוד ומשפחתו. הדבר הזה לא מתקיים בבתי המשפט הצבאיים. ולכן, ההסדר אינו שלם ומפלה בין דם לדם, בין נפגעי פעולות איבה שהטרוריסט שפגע בהם נשפט במערכת השיפוט הישראלית, לבין נפגעי פעולות איבה שטרוריסט שפגע בהם נשפט במערכת השיפוט הישראלית הממוקמת מחוץ לקו הירוק – היא מערכת בתי המשפט הצבאיים.
לכן, התוצאה היא שבאופן אקראי קורבנות עבירה פשוט לא זוכים לטיפול שווה. ולכן, ביקשתי לקבוע במפורש בחוק המסדיר את זכויותיהם של נפגעי פעולות האיבה, ללא קשר למקום השיפוט של העבריין והטרוריסט.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
ענת ברקו (הליכוד):
אני רוצה רק להגיד במילה, גברתי היושבת-ראש, שלפני 15 שנה חוליה מהחמאס רצחה את אסף צור בקו אוטובוס בחיפה – הם לא ידעו שקיצרו למחבל שליש, הם לא ידעו שהוא מסתובב באזור שלהם.
היו"ר טלי פלוסקוב:
נא לסכם, גברתי.
ענת ברקו (הליכוד):
החוק הזה היה מכסה את העניין הזה ונותן מענה לקורבנות עבירה, גם אלו שהתוקפים שלהם נשפטו על ידי בתי המשפט הצבאיים.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
ענת ברקו (הליכוד):
ולכן, אני רוצה רק, ברשותך, להודות לשרת המשפטים, לתמר, סופי ומאיר, על הסיוע בהכנת החוק. ואני מקווה שתצביעו בעדו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת ענת ברקו. רבותיי, החוק הזה בתמיכת הממשלה, אין לנו תשובה של הממשלה, ולכן אנחנו עוברים מייד להצבעה.
וכעת נצביע על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – החלת זכויות נפגעי עבירה), התשע"ו–2016, של חברת הכנסת ענת ברקו. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38
נגד – 8
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – החלת זכויות נפגעי עבירה), התשע"ו–2016, נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
38 חברי כנסת בעד, שמונה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – החלת זכויות נפגעי עבירה), התשע"ו–2016, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז–2017
[הצעת חוק פ/4433/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז–2017, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מהמקום. בבקשה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, דקה לרשותך. ישיב השר חיים כץ. אני מקווה מאוד שהוא יגיע לכאן. בבקשה, גברתי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, שרים, קיים מצב אבסורדי שהיום אם בן אדם מגיע לו משהו מביטוח לאומי, הוא יכול לקבל את הזכויות שלו רטרואקטיבית שנה, 12 חודש. ודווקא הדבר הזה לא חל על קצבאות ילדים.
יש לזה סיבות היסטוריות שכבר מזמן הן לא רלוונטיות, והאפליה הזאת בעצם פוגעת בשני סוגי אוכלוסייה: בשליחים שלנו בחו"ל שלא הספיקו לרשום ילדים תוך 30 יום במרשם האוכלוסין, ובעולים חדשים שמגיעים לארץ ולא מספיקים – ולא יודעים – שצריך ללכת לביטוח לאומי ולרשום שם ילדים.
עד כמה שזה נשמע – בצלאל סמוטריץ, חברי, אני לא שומעת את עצמי, כי אתה עומד על ידי ומדבר – עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, אכן זה היה. לקח לי חצי שנה להסביר ולשכנע את משרד האוצר בחוסר ההיגיון שבתקנה הזאת.
אני חייבת לציין לשבח את ביטוח לאומי, שהיה שותף מלא, ועשינו את עבודת השכנוע מול האוצר ביחד.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
זה לקח חצי שנה, ואני מקווה מאוד שאנחנו נעביר את זה במהירות שיא, כדי לתקן את העיוות. כי לא הגיוני שדווקא שליחים של מדינת ישראל בחו"ל ועולים חדשים – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – יהיו האוכלוסייה שמופלית לפני התיקון הזה. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני לא רואה – יש שר שמשיב או אין?
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
לא צריך.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אין תשובה של השר. הצעת החוק היא בתמיכה של הממשלה, רבותיי.
לכן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז–2017, נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
49 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז–2017, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה ראשונה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה מבקש להצטרף כתומך, לפרוטוקול.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ז–2016
[הצעת חוק פ/3478/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ז–2016, של חבר הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר. ינמק מהמקום חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני.
אורי מקלב (יהדות התורה):
תודה רבה, גברתי היושבת-בראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת יעקב אשר באה לתקן פרשנות של חוק מיסוי מקרקעין שקיימת היום. אדם שיש לו היום דירה ורוצה לשפר דיור או רוצה להחליף דיור, וקנה דירה חדשה, יש לו את הזמן, את האפשרות, למכור את הדירה שלו שנה וחצי מקבלת המפתח. דהיינו, בזמן הזה הוא יכול לחפש קונה ולא מכריחים אותו מיד בכניסתו לדירה החדשה למכור, כדי באמת לאפשר לו למצות את המיצוי הכי נכון במחיר ובקונה המתאים לו ביותר.
זה נעשה אחרי פעילות רבה של חבר הכנסת גפני כיושב-ראש ועדת הכספים. גם זה לא היה דבר פשוט, אבל אני חושב שזה אחד הדברים הכי ברורים והכי מתחשבים.
דא עקא, מה קורה כשבן אדם, אין לו דירה, יש לו בסך הכול – הוא חבר, הוא קנה בקבוצת רכישה, ועכשיו הוא רוצה לקנות את הדירה החדשה. לא אפשרו לו לראות בדירה, באותה פיסת קרקע שהוא קנה או באותה חברות באותה קבוצת רכישה, כאילו הוא גר בדירה. הסברה היא בדיוק הפוכה: אם נותנים לבעל דירה, שיש לו דירה וקונה עוד דירה: אם נותנים לו עוד שנה וחצי שלא נקרא שיש לו שתי דירות, קל וחומר היה צריך להיות לבן אדם שיש לו רק חברות בקבוצת רכישה ואין לו עוד שום דבר ושהוא קונה דירה שנייה.
את הפרשנות הזאת בחוק – החוק הזה עכשיו שלנו, בא לתקן. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. האם סגן שר האוצר כאן כדי להשיב? גם לא. החוק בתמיכת הממשלה, ולכן אנחנו עוברים להצבעה.
כעת נצביע על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ז–2016. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדת הכספים את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ז–2016, נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
46 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירת מגורים יחידה), התשע"ז–2016, עברה בקריאה הטרומית ועוברת לוועדת הכספים להכנה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח–2017
[הצעת חוק פ/4792/20; רשומות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח–2017, של חברת הכנסת רויטל סויד, איציק שמולי וקארין אלהרר. חברת הכנסת רויטל סויד, החוק שלך. הנמקה מהמקום. בבקשה, גברתי.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת. יש תופעה שהיא תופעה קשה, שכולנו רואים אותה ומתמודדים איתה, וזה סרבני הגט. בני זוג שחושבים שהם יכולים לכלוא את בן הזוג שלהם – שהם כבר לא בקשר איתו – בנישואים עקרים מתוכן, על הנייר, ולהכניס אותם לכלא של החיים.
מסורבות הגט ומסורבי הגט הם אנשים שחייהם מתנהלים כחיים מתים. הם לא יכולים להינשא, הן לא יכולות להביא ילדים. נשים שהן מסורבות גט בגיל צעיר גם לא תזכינה להקים משפחה.
הצעת החוק הזו באה להקל עליהם ולו במעט. היא באה ליצור מרשם של סרבני גט. מרשם כזה שיחשוף את הפנים המכוערות של סרבני הגט. כמו שיש מרשם של פושטי רגל, כך ידע כל מי שלא משחרר את אשתו וכובל אותה בנישואים ריקים מתוכן, ששמו ופרצופו יתנוססו באופן כזה שכולם ידעו איך הוא מעגן את אשתו.
זה צעד קטן – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אני רוצה להודות לשר הדתות, השר אזולאי, למשרד לשירותי דת, לשרת המשפטים ובעיקר לרב לאו, הרב הראשי לישראל, שעושה לילות כימים למען מסורבות הגט. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת רויטל סויד. שוב, אין לנו שר להשיב להצעה, אבל החוק בתמיכת הממשלה, ולכן אנחנו עוברים להצבעה.
כעת נצביע על הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח–2017, נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
47 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח–2017, עברה בקריאה הטרומית ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – מענק ליורשי נפטר), התשע"ז–2016
[הצעת חוק פ/3543/20; רשומות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – מענק ליורשי נפטר), התשע"ז–2016, של חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, אדוני, גם הנמקה מהמקום. בבקשה, אדוני. גם הצעת החוק הזו בתמיכת הממשלה.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מציג היום לפני הכנסת מבקשת לתקן עוולה צורמת שפוגעת במשפחות מאוכלוסיות חלשות ברגע קשה שלהן, ואין שום סיבה שתתרחש. כיום החוק לא מותיר ליורשיו של אדם שנפטר לקבל את כספי מענק העבודה שצבר כדין במהלך השנה האחרונה לחייו, כל זאת למרות שאם אותו אדם בדיוק היה חייב כסף לרשות המיסים היא הייתה גובה אותו מיורשיו. זה חוסר צדק משווע מצד המדינה, ואני מציע היום לתקנו. לא יכול להיות שהמדינה יודעת רק לקחת כסף ממשפחתו היורשת של אדם שנפטר, אך מנגד מסרבת להחזיר את כספו, שעבורו עבד ואשר הגיע לו בדין.
חברי כנסת נכבדים, כאמור, בדרך כלל מדובר באוכלוסיות חלשות ובמשפחות אשר זקוקות לכסף של המענק הזה כאוויר לנשימה. לא אחת הן חוות מכה כלכלית עם פטירתו של קרוב משפחתם שיכול להיות שהיה המפרנס היחידי או העיקרי. פעמים רבות המשפחה כבר הביאה את סכום הכסף הזה בחשבון והסתמכה עליו.
ולכן, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחברי ועדת השרים על התמיכה בהצעת החוק שכן אין צודק ומוסרי מתמיכה בהצעת החוק ומתיקון עוולה זו. גברתי היושבת-ראש, הצעת החוק הזאת היא אחת מתוך שורה של הצעות חוק שאני מקדם בכנסת העשרים להרחבת הזכאות לקבלת מענק העבודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
משפט אחרון, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני מודה לממשלה על התמיכה בהצעה, ומבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה טרומית. הגיע הזמן שתהיה מדיניות מס אחידה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. ישיב סגן שר האוצר. יצחק כהן, נמצא? לא נמצא. הצעת החוק בתמיכת הממשלה, ולכן אנחנו עוברים להצבעה.
כעת נצביע על הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – מענק ליורשי נפטר), התשע"ז–2016. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – מענק ליורשי נפטר), התשע"ז–2016, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 49 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – מענק ליורשי נפטר), התשע"ז–2016, עברה בקריאה טרומית, ועוברת לוועדת הכספים להכנה לקריאה ראשונה.
חבר הכנסת יואל רזבוזוב הצביע בטעות בעמדה של עליזה לביא במקום בעמדתו. רשום בפרוטוקול, תודה.
ההצבעה של גפני לא נקלטה, וגם חבר הכנסת אורי מקלב מצטרף. זה לא משנה את התוצאה, אבל אתם רשומים כתומכים בהצעת החוק.
הצעת חוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי), התשע"ח–2017
[הצעת חוק פ/4684/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי), התשע"ח–2017, של חבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה, אדוני.
אני מבינה שאתה מבקש את כל עשר הדקות לרשותך, לא? בבקשה. בכל מקרה יש לך, אז כמה שתחליט.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע לפניכם את הצעת חוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי). חברים, אני אעשה את זה מאוד קצר.
הצעת החוק הזאת היא בשורה אמיתית למאות אלפים אנשים שעוסקים בספורט עממי ולא נחשבים מקצוענים, לא מקבלים על זה שכר. הם משלמים עשרות מיליוני שקלים כל שנה על ביטוח כפול, והצעת החוק הזאת תפטור אותם מהחובה של ביטוח על פי חוק הספורט. למי שיש ביטוח פרטי, מי שרכש ביטוח מהבית או מהעבודה או מכל מסגרת אחרת, פשוט יהיה פטור מהביטוח הכפול הזה, ואנשים יחסכו עשרות מיליוני שקלים. אני חושב שזו באמת בשורה אמיתית לכל מי שעוסק בספורט עממי. תודה רבה, ותודה לחברי ועדת שרים שאישרו את ההצעה החשובה הזאת.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת יואל רזבוזוב.
רבותיי, אני גם לא רואה את שרת המשפטים – נמצאת פה? איילת, את רוצה להשיב, גברתי? היא בטלפון. אתה משיב? רגע, תחליטו. מי משיב? סגן שר האוצר משיב, בבקשה, בשם שרת התרבות והספורט. בבקשה, אדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
למגינת רוחם של כמה. על כל פנים, גברתי היושב-ראש, הצעת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – אנחנו מדברים על אותו חוק? אנחנו מדברים על 3543?
היו"ר טלי פלוסקוב:
חוק הספורט.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אז זה לא זה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, זה 4684.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, זה לא זה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אבל תגיד – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אז הממשלה תומכת.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אוקיי. תודה, אדוני. רבותיי, הצעת החוק הזאת גם בתמיכת הממשלה.
לכן, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי), התשע"ח–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי), התשע"ח–2017, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 50 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי), התשע"ח–2017, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה.
חבר הכנסת מאיר כהן וחבר הכנסת עפר שלח מצטרפים, וחבר הכנסת יואל חסון – מצטרפים כתומכים בהצעת החוק – לפרוטוקול. גם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ח–2017
[הצעת חוק פ/4626/20; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ח, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.
בבקשה, אדוני. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי יציג לנו את הצעת החוק. גם הצעת החוק הזאת בתמיכת הממשלה. לרשותך, אדוני, עד עשר דקות.
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):
לא, דקה, דקה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בבקשה.
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר או השרים, חבריי חברי הכנסת, חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, נותן מענה לאוכלוסיות הזכאיות ליחס מועדף בציבוריות הישראלית ומאפשר את שילובן הראוי בשירות המדינה. בחוק הזה אני מבקש להוסיף גם את אנשי המילואים שמשרתים שירות מילואים פעיל, שההגדרה שלו היא 20 ימים מצטברים, לפחות, בתקופה של שלוש שנים. אני חושב שהמחויבות שלנו לאנשי המילואים שעדיין נשארו, שעושים שירות מילואים פעיל, זה לצרף גם אותם לאותה רשימה. שיהיו להם ההטבות שיש לאחרים במסגרת חוק שירות המדינה. אני מקווה שזה מקובל על כולם ונוכל להגיע להסכמה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. ישיב השר יריב לוין בשם ראש הממשלה. בבקשה, אדוני.
שר התיירות יריב לוין:
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, נותן מענה לאוכלוסיות הזכאיות ליחס מועדף בציבוריות הישראלית ומאפשר את שילובן הראוי בשירות המדינה. עקרון הייצוג ההולם בשירות המדינה קבוע בסעיף 15א(א) לחוק. הצעת החוק מבקשת להוסיף בסעיף זה גם את מי שזכאי לתעודת משרת מילואים פעיל, ובכך להעניק יתרון משמעותי למשרתי מילואים, שכן הם מקריבים למען המדינה. התיקון המוצע יאפשר הטבה איכותית יותר לחיילי המילואים ויעניק יתרון מסוים בקבלה לעבודה בשירות המדינה, שאותה משרת נאמנה חייל המילואים.
משרת מילואים פעיל הוגדר בהחלטות ממשלה כמי ששירת 20 ימים מצטברים, לפחות, בתקופה של שלוש שנים רצופות או חלק מהן. משרת מילואים פעיל זכאי לתעודה שתאפשר לו סל הטבות, בהן הטבות ממשלתיות.
הממשלה רואה חשיבות במתן הוקרה לחיילי המילואים בצבא הגנה לישראל, המהווים קבוצה נבחרת של משרתים ושותפים לשמירה על ביטחון המדינה, ופועלת להרחבת סל ההטבות לחיילי מילואים, וזאת כמובן גם לשם עידוד יציאה לשירות מילואים.
לאור זאת, הממשלה תומכת בהצעת החוק. הצעת החוק נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום 25 בפברואר 2018, והוחלט כי ההצעה תאושר בקריאה טרומית בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת שרת המשפטים ושר האוצר ובתיאום עם נציבות שירות המדינה. אני מבין שהמציע, חבר הכנסת סלומינסקי, מקבל עליו את הסיכום הזה.
דוד אמסלם (הליכוד):
– – –
שר התיירות יריב לוין:
זו לא התניה של הממשלה, את זה תסכמו ביניכם. אני רוצה כמובן לברך את חברי חבר הכנסת סלומינסקי על ההצעה החשובה הזאת, ולבקש מהכנסת לאשר אותה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשר יריב לוין.
רבותיי, כעת אנחנו נצביע. אנחנו נצביע על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ח–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47
נגד – 3
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ח–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
47 חבר כנסת בעד, שלושה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובעת כי הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ח–2017, עברה בקריאה טרומית, ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה.
כן, בבקשה? חבר יאיר לפיד מבקש, לפרוטוקול, כתומך להירשם. גם גפני, נכון?
משה גפני (יהדות התורה):
לוועדת הכספים.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אתה מבקש לוועדת הכספים? טוב, אם יש פה חילוקי דעות, אז אני אומרת שהחוק עובר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתמשיך לדון בנושא.
חבר הכנסת דב חנין, גם לפרוטוקול, מבקש להתנגד. עאידה תומא סלימאן, גם להתנגד – רשום בפרוטוקול.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבוד חלקית), התשע''ז–2017
[הצעת חוק פ/4103/20; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבוד חלקית), התשע''ז–2017, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.
אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברותיי חברות הכנסת, תקשיבו, הצעת החוק הזו שאני מגישה עכשיו באה לתקן עיוות היסטורי שיוצר אבטלה אמיתית, ובעיקר אבטלה של נשים במשק. ולמה הוא כזה? כי נשים עצמאיות נדרשות שלא לפקוד יותר את בית העסק שלהן בתקופה של חופשת הלידה שלהן. הרציונל שעמד בבסיס החקיקה של החוק הזה היה להגן על אותן נשים שכירות, כדי שהבוס לא ינצל את חופש הלידה שלהן ויכריח אותן להגיע למקום העבודה שלהן. וכדי להגן על אותן נשים, עשו איזושהי הוראה גורפת. מכאן יצא שאותן נשים עצמאיות, במידה שתידרשנה להציל את העסק שלהן – ולעיתים הן לא רק מצילות את העבודה שלהן עצמן, אלא הן מעסיקות של נשים נוספות – במידה שהן מגיעות לעסק שלהן בצורה כזו או אחרת בתקופת חופשת הלידה, הן עברייניות – הן נדרשות לשלם קנס, וגם נלקחים מהן רטרואקטיבית דמי הלידה.
החוק הזה הוא חוק מיושן, הרציונל שלו לא תקף לגבי נשים עצמאיות, ובהצעת החוק שלי ניסיתי לבוא ולתקן – ושרת המשפטים שוב פעם ברחה – לנסות ולתקן את ההוראה הגורפת הזו, בעצם להחריג את העצמאיות ולקבוע להן סך של מספר שעות שבהן כן יוכלו לפקוד את העסק.
גברתי היושבת-ראש, אני בקושי שומעת את עצמי. גברתי היושבת-ראש, זה נחמד מאוד, אבל אני בקושי שומעת את עצמי, ומסתבר שגם את לא שומעת אותי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
חבריי חברי הכנסת, אנחנו מבקשים קצת שקט באולם. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אם אפשר בבקשה שקט באולם. עודד פורר – – –
אורלי לוי אבקסיס:
אותן נשים עצמאיות – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
שנייה גברתי, בואי, אם כבר עצרנו, אז תני לי בבקשה להרגיע את חברי הכנסת. חבר הכנסת חיים ילין ומירב בן ארי, אני מבקשת להירגע. לצאת – מי שרוצה לדבר, לצאת החוצה. אני אבקש מהסדרנים קצת לעבור באולם ולהרגיע את חברי הכנסת, אנחנו עדיין לא שומעים את עצמנו. חברת הכנסת מירב בן ארי, אני כבר ביקשתי פעם אחת. אנחנו שומעים את השיחה שלכם פה. תודה רבה.
בבקשה, גברתי, את יכולה להמשיך.
אורלי לוי אבקסיס:
אז כן, אז כמו שאמרתי, מה שנכון לאותה שכירה כדי שהבוס לא ינצל אותה בזמן חופשת הלידה שלה ויכריח אותה לבוא למקום העבודה, לא נכון לגבי עצמאיות, שאם לא תגענה למקום העבודה שלהן במשך כשלושה חודשים, לא יהיה להן מקום עבודה לחזור אליו. באתי לעשות את ההפרדה ולומר: ראשית, לא רק שאין לזה עלות כלכלית; שנית, אדרבה, יש לזה תועלת כלכלית – לאפשר לאותן נשים להציל את העסק שלהן, שהרבה פעמים הוא גם מהווה משכורת לנשים נוספות.
אני הצלחתי להגיע לדברים עם חבר הכנסת ושר הכלכלה אלי כהן, שכמובן מההתחלה אמר לי: איך לא עשו את זה קודם, ואני תומך; שר העבודה והרווחה חיים כץ, שתמך מייד, ואפילו השר כחלון, שאמר: אין לזה עלות כלכלית, אני תומך. אממה? החוק הזה מגיע פעם אחר פעם לוועדת שרים לחקיקה, וראו זה פלא – כל המשרדים הרלוונטיים תומכים, אבל יושבת-ראש הוועדה לחקיקה, ועדת שרים לחקיקה, מונעת את ההצבעה כדי לדחות את החוק.
תראו, אני הולכת להגיד פה כמה דברים קשים, וכדאי שתקשיבו. מפת האינטרסים במדינת ישראל כל כך רחבה, עד כדי כך שגם נשים עצמאיות נופלות קורבן לאותה מפת אינטרסים. ולמה אני אומרת מפת אינטרסים? אתם רוצים לדעת למה שרת המשפטים איילת שקד מסרבת לעשות הצבעה על החוק הספציפי הנ"ל? היא רוצה לסחור בו. מאחר שאת ההסכמות כבר השגתי, ובלי טובתה, או מפלגתה – היא רוצה לסחור בהישגים על חשבון אותן נשים עצמאיות. ולמה זה? את חוק הכיתות הפוגעניות, שכתבתי ביחד עם חבר הכנסת – השר היום – יריב לוין, הגשתי והעברתי כבר טרומית בכנסת הזו; בכנסת שעברה לא סיימנו את החקיקה, היא התפזרה מוקדם מדי – כל העניין של גואל רצון, "לב טהור" וכדומה. אממה? מסתבר שיש כל כך הרבה לוביסטים לכל מיני ארגונים שמפחדים שיחשיבו אותם לכת פוגענית, וביניהם המון מתפקדים שהתפקדו גם לליכוד ולמפלגות אחרות, ומשום כך ניסו לעצור את חקיקת החוק נגד הכיתות הפוגעניות.
מאחר שכבר העברתי אותו קריאה טרומית, והוא הגיע לשולחנו של ניסן סלומינסקי בוועדת חוקה, חוק ומשפט, עצרו את זה שם שרת המשפטים בהתנגדות נחרצת לדון שם, ועד שלא עירבנו את היועץ המשפטי לכנסת, שיכריח אותם בחוק שעבר כמעט שנתיים מאז שעבר קריאה טרומית במליאה, אפילו יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט השתכנע גם בתשובת הנציגה של משרד הרווחה, שאמרה חד וחלק: החוק הזה הוא הכרחי.
גייסתי לנושא של חוק הכיתות הפוגעניות את שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, שקורא לחוק הזה הצלת נפשות ממש, אבל מסתבר שללוביסטים ולמתפקדים של מפלגות יש הרבה יותר כוח מאותם ילדים קטנים ומסכנים שזועקים את הזעקה שאף אחד לא שומע אותה, כי הם נמצאים בכת פוגענית שדורסת את הזכויות שלהם ופוגעת בהם בשלל תחומים.
ראשית, ניסו להפיל את ההתנגדות על החסידים – על חבר הכנסת ליצמן וחבריו. רק טענתי שקודם, במקור, אפילו אורי מקלב היה איתנו. כן, ולא רק שאני רוצה להצביע, אני רוצה לחשוף מה קורה עם הכיתות הפוגעניות.
מאחר שהגעתי לדין ודברים גם עם המפלגות החרדיות, והובהר שאנחנו רוצים לתפוס את הכיתות הפוגעניות, נלחצה שרת המשפטים איילת שקד, והחליטה: נוסח מוסכם? לא, לא מקובל עליי. אנחנו נשלח את כלבי השמירה כדי שישכנעו אותם ששום נוסח לא מגן חלילה וחס על הדת. אז יש כיתות שהן נורמטיביות – גם אני בן אדם מאמין, ואני לא באתי לתפוס את האנשים המאמינים; באתי לתפוס את אותם אנשים שנותנים הוראה לבצע עבירות בתוך ארגון שבו הם שולטים. ואת זה שרת המשפטים איילת שקד מנסה לעצור. באיזה מחיר? בכל מחיר שלא יהיה.
אז אני אספר לכם רכילות מתוך ועדת השרים לחקיקה. אחד העוזרים של אחד השרים, שנורא היה חשוב לו שהחוק הזה יעבור, היה בשוק ששבוע אחרי שבוע דוחים את החוק, למרות שיש הסכמה מקיר לקיר בין כל שותפות הקואליציה לבין המציעה, ושאל שוב: מדעו זה נדחה לאחרי הפגרה? נאמר: אולי אורלי תוותר על חוק הכיתות. סחר מכר על ידי שרת המשפטים במדינת ישראל בוועדת שרים לחקיקה. בשביל זה ראוי שיהיו גם פרוטוקולים לוועדת שרים לחקיקה. נעשה הרמות מסך.
יש לי פה 20 חתימות של חברי כנסת. נעשה את זה הצבעה שמית, ונגלה מי אותם אנשים שמוכנים לפגוע באימהות. ואני אתן לכם קצת נתונים חדשים: נשים מהוות 33% מכלל העצמאים במשק, שהן כ-8.4% מכלל המועסקות במשק. מתוכן 123,000 עצמאיות שאינן מעסיקות עובדים, וכ-26,000 מעסיקות עובדים. בשנים האחרונות שיעור העצמאיות במשק נמצא במגמת עלייה, בעוד ששיעור המעסיקות במשק נמצא במגמת ירידה. אנחנו רק צריכים לזכור שיכולת ההישרדות של עסקים קטנים ובינוניים במצב שבו אנחנו נמצאים הוא נמוך מאוד. תוחלת החיים של עסק עצמאי, של עסק קטן, היא בסביבות חמש שנים. בכל שנה נפתחים כ-45,000 עסקים קטנים, ובכל שנה נסגרים כ-35,000 או 40,000 עסקים.
תגידו לי, אם היה מדובר היום על כך – כל פעם שאנחנו שומעים על מפעל שנסגר ומאות משפחות, חלילה וחס, הולכות להיזרק לשוק האבטלה אנחנו מזדעזעים, ובצדק. אבל כאשר מדובר על העצמאים, שהם המעסיקים הגדולים ביותר – בכל שנה אם נסגרים כ-30,000 – וניקח את הנתון הנמוך – עסקים קטנים, בכל שנה 30,000 אנשים מפוטרים נשארים ללא מקום עבודה וללא הכנסה, וכן, גם ללא רשת סוציאלית מתאימה. אבל מה – בואו נעלה אותם קורבן, כי יש מתפקדים במפלגות שאולי שרת המשפטים רוצה לרוץ בהן היום או מחר.
למה נשים עצמאיות צריכות לשלם את המחיר של ההתנגדות לחקיקת חוק כיתות פוגעניות? מישהו חושב שאני אסחר על עתידו של הילד שאולי נולד עכשיו לאשה עצמאית, שאימא שלו תישאר בלי פרנסה כי אסור לה להגיע לעסק שלה שלושה חודשים, או שאני אסחר על עתידו של הילד שעובר התעללות בכת פוגענית? מה זה, בחירתה של סופי, שרת המשפטים? אני קצת המומה שהנושאים פה מתערבבים. ואחר כך אנחנו אומרים: איך קורה שנופל רפש בבתי המשפט, אצל השופטים, אצל החוקרים, כאשר הדברים האלה קורים הלכה ולמעשה על ידי ובניצוחה של שרת המשפטים. שר הרווחה בעד, שר הכלכלה בעד, שר האוצר בעד, אז תגידו לי אתם למה שרת המשפטים נגד.
אני את הצעת החוק הזאת אנסה להעביר היום, ואני אעביר אותה בקריאה שמית, כדי שאנחנו נדע מיהם האנשים שמצביעים נגד נשים, או לחלופין כנגד נשים וילדים שנמצאים בכיתות פוגעניות ועוברים התעללות יומיומית. אני מבקשת ממך, גברתי היושבת-ראש, להעביר את החוק הזה להצבעה. החתימות נמצאות כאן. הצבעה שמית היא חשובה. הנראות היא חשובה, ושלא יוכלו להסתתר תחת החלטות שהתקבלו בוועדת שרים לחקיקה תחת המעטה של אין-שקיפות. שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני ניסתה להעביר מהלך, שיהיו פרוטוקולים לוועדת שרים לחקיקה. צר לי מאוד שהמהלך הזה לא צלח. כנראה שבתקופתנו יש אינטרסים גדולים מאוד שלא יהיו פרוטוקולים לוועדת שרים לחקיקה. אבל אני אגלה לכם משהו – יש מדליפים לא רק מהמשטרה; יש מדליפים גם מוועדת שרים לחקיקה. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי משיב לנו? שרת המשפטים איילת שקד, בבקשה. כאמור, רבותיי, קיבלנו בקשה להצבעה שמית. מייד לאחר תשובתה של השרה נקיים את ההצבעה. בבקשה, גברתי.
שרת המשפטים איילת שקד:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה. אני משיבה בשם שר הרווחה. דמי הלידה, ככל הגמלאות מחליפות השכר, נועדו להחליף את שכר המבוטחת או המבוטח בתקופת הלידה וההורות, שבה אינם יכולים לעסוק בעבודתם. לפיכך, נקבע בסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי כי דמי הלידה ישולמו בעד פרק הזמן שבשל ההיריון או הלידה המבוטחת אינה עובדת או עוסקת במשלח ידה. כאשר המבוטחת עוסקת בעבודתה או במשלח ידה, אין היא נדרשת לפיצוי בגין החסר בשכרה, ולכן אף אינה זכאית לגמלאות מחליפות שכר. החוק נשען על העיקרון הסוציאלי שלפיו לאחר הלידה תוכל היולדת לשהות ולטפל בתינוקה, לכל הפחות בשבועות הראשונים להיוולדו, ולשם כך נועדו דמי הלידה. כפועל יוצא מעיקרון זה, אף נקבע בחוק עבודת נשים כי על המעסיק חל איסור להעסיק את העובדת בתקופת ההורות והלידה.
הצעת החוק שלפניכם מבקשת לקבוע כי עצמאית שעסקה במשלח ידה גם בתקופת חופשת הלידה – לא יראו אותה כעוסקת במשלח ידה, אם עיסוקה הוא בהיקף שאינו עולה על 40 שעות לחודש, היא עבדה כעצמאית בתקופה של 12 חודשים לפני הפסקת העבודה, העסק שבבעלותה הינו עסק זעיר או קטן כהגדרתו בחוק חובת המכרזים.
האמת היא שהצעת החוק הזאת מצוינת, וגם אנחנו ביקשנו מהמציעה לחכות כמה שבועות, לעשות כמה תיאומים, ולהעביר אותה ביחד. אני חושבת שהיא נכונה גם מהותית, היא לא עולה כסף רב שאין לנו. לכן אני חייבת להודות שבאמת יהיה חבל להפיל את הצעת החוק. מה גם שאחרי שהיא תיפול, אי-אפשר יהיה להצביע עליה למשך חצי שנה. אבל רצונה של חברת הכנסת כבודה, והיא ביקשה כרגע להצביע ולהפיל, במקום לחכות לשבוע הראשון – – –
אורלי לוי אבקסיס:
למה? יש הסכם עם כל השרים הרלוונטיים.
שרת המשפטים איילת שקד:
אנחנו ביקשנו לחכות לשבוע הראשון של המושב הבא.
אורלי לוי אבקסיס:
למה?
שרת המשפטים איילת שקד:
כדי לתאם את זה היטב מול המשרדים, ואז הקואליציה תתמוך בשמחה. השאלה אם את רוצה לחכות לשבוע הראשון, רוצה או לא רוצה? יושב-ראש הקואליציה, איפה הוא? דודי, אנחנו ביקשנו מהמציעה לחכות לקבוע הראשון של המושב הבא, לסיים תיאומים ולהעביר את ההצעה. ההצעה, אני חייבת להודות, היא הצעה טובה. זו הייתה הבקשה של ועדת השרים.
נורית קורן (הליכוד):
יאללה, אורלי, תסכימי. תסכימי. חבל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, שנייה. גברתי, את לא יכולה לעלות בחזרה עד שהשרה לא מסיימת, והיא ממתינה לתשובה. מהצד. בבקשה, גברתי.
אורלי לוי אבקסיס:
גברתי היושבת בראש, סוף-סוף אנחנו שומעים שבאמת זו הצעה מצוינת, ולכן אני לא מבינה למה בוועדת שרים שבוע לאחר שבוע השרה דוחה את ההצבעה, גם לאחר שיש תיאומים עם כל המשרדים הרלוונטיים. יכול להיות בעצם – בהצעה ובהצגה שלי פה הצלחנו להציל את החוק הזה בלי שתנסה השרה שקד לסחור עם זה מול הצעת חוק הכיתות הפוגעניות, כי אני לא אסחר בין ילד לילד.
אני אקבל את ההצעה. אנחנו נעביר את זה לשבוע הראשון של המושב הבא, בלי נדר, שאלוהים יחזיר אותנו בריאים ושלמים, ואתם מבטיחים להעביר אותה בשבוע הראשון, כפי שהובן.
שרת המשפטים איילת שקד:
כן, כן. אני מסכימה. אני חושבת שהחוק הוא חוק מצוין. נעשה את כל התיאומים הנדרשים, ונעביר אותו בשבוע הראשון של המושב הבא.
אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשרה איילת שקד. תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. כאמור, ההצבעה במועד אחר, רבותיי. סיכמנו שבשבוע הראשון של המושב הבא.
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – תוספת ותק לקצבת זקנה), התשע"ח–2018
[הצעת חוק פ/5018/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – תוספת ותק לקצבת זקנה), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות להציג לנו את הצעת החוק שלך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה, גברתי. אני לא אצטרך עשר דקות. הצעת החוק הזו היא באמת לא מהמסובכות ולא מהמורכבות. אנחנו, במסגרת ההסכם הקואליציוני שלנו, בתקציב הקודם הצלחנו להוסיף כמיליארד שקלים לקצבאות הזקנה כדי לבטל את שנות האכשרה לתוספת ותק. המשמעות היא בעצם שאזרחים שהיו כאן ועבדו לא יצטרכו לחכות כדי להגדיל בכמה שקלים את קצבת הזקנה שלהם. בסוף מדובר על קבוצה של אזרחים שלא יכולה להגיע לקצבת הזקנה שכל אזרח מקבל. כל אזרח מקבל 2,300 שקל, ואנשים שלא עברו את אותה תקופת אכשרה בזמנו לא יכלו לצבור ולהגיע לאותו סכום. הצלחנו לבטל את זה. הביטול בתקציב הקודם נפרס על פני ארבע שנים.
לשמחתי, בתקציב הזה, בהסכמה שהושגה בין שר הביטחון אביגדור ליברמן לשר האוצר משה כחלון, הצלחנו להקדים את זה, וההקדמה הזו תחול עוד מהשנה הזו, עוד מ-2018. זאת אומרת שלאחר שנאשר את התקציב, אנשים יקבלו את זה רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2018. לכן חשוב במובן הזה להצליח להעביר את זה, כי מדובר בסוף בכמה מאות שקלים תוספת שיינתנו לאותה אוכלוסייה שבאמת צריכה אותה, שעבדה, שעכשיו הגיעה לגיל של קצבת זקנה ולא מצליחה ליהנות ממה שכל אזרח ישראלי אחר כן נהנה ממנו. בסוף התוספת הזו תועיל בעיקר לשתי אוכלוסיות: אוכלוסיית העולים החדשים ואוכלוסיית הנשים במדינת ישראל, שגם הן משום מה לא הצליחו לצבור את אותן שנות האכשרה.
לכן, גברתי, אני מבקש מהקואליציה והאופוזיציה כאחד לתמוך בחוק הזה, שיוצמד לחוק ההסדרים וכמובן יעמוד בכל התנאים כפי שאושר חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, וכפי שדנו בו גם בוועדה בראשותו של חבר הכנסת אלי אלאלוף. תודה, גברתי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר, ישיב סגן שר האוצר איציק כהן. אני לא יכולה להגיד חבר הכנסת. התרגלתי, אבל כבר לא. בבקשה, אדוני סגן השר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, גברתי היושבת-ראש. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – תוספת ותק לקצבת זקנה), של חבר הכנסת עודד פורר ואחרים – ועדת השרים לענייני חקיקה טרם סיימה את הדיונים, אבל בדיונים עם המציע הוחלט שאנחנו נתמוך בהעברה בקריאה טרומית – ולחבר אותה להצעת החוק הממשלתית. לא תהיה התקדמות נפרדת, אוקיי? התנאי מקובל עליך. אז אני מבקש להצביע בעד.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לסגן שר האוצר יצחק כהן.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – תוספת ותק לקצבת זקנה), התשע"ח–2018. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – תוספת ותק לקצבת זקנה), התשע"ח–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 61 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובעת כי הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – תוספת ותק לקצבת זקנה), התשע"ח–2018, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה ראשונה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר טלי פלוסקוב:
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 29 והוראת שעה), התשע"ח–2018, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוסף ג'בארין ועיסאווי פריג' בנושא: קליטת מרצים ערבים במוסדות האקדמיים; מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת איתן ברושי בנושא: חינוך ממלכתי התיישבותי. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי מזכירת הכנסת. רבותיי, בכך סיימנו את החקיקה להיום.
הצעות לסדר-היום
פרסום ההתכתבות בין השופטת לנציג התביעה על מעצרי חשודים בתיק 4000
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה שאנחנו נדון עליה היא פרסום ההתכתבות בין השופטת לנציג התביעה על מעצרי חשודים בתיק 4000. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת רויטל סויד, אם היא תהיה כאן, ומירב בן ארי, גם אם היא תהיה כאן. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. חברי הכנסת, אני מבקשת שקט באולם, ואני מבקשת שהשר יכבד את המליאה גם, אני גם לא רואה את השר בינתיים. אה, השרה כאן, סליחה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.
אורי מקלב (יהדות התורה):
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, הסערה שהייתה בעקבות התיאומים בין השופטת לבין נציג הרשויות ודאי זעזעה את כל מי ששמע את כל המערכות, אבל אם אנחנו רוצים להגדיר, אני חושב שיש כאן שלושה דברים מרכזיים שהיו.
קודם כול, עצם המעשה עצמו, ששופט יחד עם אחד מתוך המערך השיפוטי או מערך האכיפה מתאם עמדות לפני דיון בבית המשפט, זה כשלעצמו צריך באמת לקבל את המבט והטיפול הנכון. וצר לי, כמו שרבים מרגישים, שגם בזה כל הגילדה מנסה לעזור ומנסה להמעיט ולהסביר: זה חיובי ולא חיובי. הדבר הזה היה צריך לקבל טיפול הרבה הרבה יותר מהיר ונחוש. ואני מקבל את מה שאומרת שרת המשפטים יחד עם נשיאת בית המשפט העליון, שזה יעבור דבר ראשון מערך שיפוטי פנימי-משמעתי, אבל ודאי צריך לראות אחרי זה איך מטפלים בזה באופן מערכתי.
הדבר השני שהיה מאוד מאוד בולט, זה שהדבר הזה – זה לא דבר שקורה מעצמו, זה לא דבר חריג, מתברר יותר ויותר. ויותר יש מה לחשוב שזה מטיל צל כבד על כל המערכת השיפוטית והקשר בין המשטרה, רשויות האכיפה, לבין השופטים. אין אחד שחושב שזה המקרה היחיד. גם הגילוי שלו היה כל כך מקרי, לא בתוך בדיקה עצמית, לא מתוך איזה מישהו או שניים שביקשו והתבררה האמת.
והדבר השלישי שאני חושב שהוא מאוד חשוב, ואני לא חושב שהתקשורת שמה על זה מבט נכון – על מה היה תוכן הוויכוח ביניהם. תוכן הוויכוח ביניהם היה בגלל שהמשטרה הולכת בגישה מחמירה. כשאנחנו רוצים אפילו לדון לזכותו, המעשה הוא מעשה שלא ייעשה. אבל מה התוכן? אדם ערכי, שהיה אכפת לו שמבקשים הארכות מעצר כנגד מה שרשות ניירות ערך רוצה, מה שהם חושבים שצריך להגיע, איך שהם משתמשים בחקירה לדברים אחרים. והאגרסיביות והקיצוניות, וההקשחה שהולכת במשטרה בהארכת מעצרים, הדבר הזה הוא זה שמטיל – למה צריך להיות כזה הבדל? סימן שחסר – זה ערעור מקצועי שמערער על המקצועיות השנייה.
ופעם ראשונה שמדברים על זה, גברתי היושבת בראש. כמה פעמים שואלים, כשרואים שמביאים סדרה של עצורים דווקא לבית המשפט בראשון לציון, ודווקא בפני שופט מסוים: זה נקרא צדק? איך בכלל יכולה המשטרה לקבוע מי יהיה השופט, ולתאר את תאריך הדיונים בזמן שרוצים שופט כזה בבית משפט כזה? גם לנשפט נותנים את האפשרות לבחור את עורך הדין? למה למשטרה כן, אפשר? איזו עליונות נותנים? יש כאן עיוות הדין לכל אורך הדרך. אנחנו רואים גם באורך המעצר – אנשים נמצאים במעצר מסיבות לא סיבות, כל השיג והשיח בין בית המשפט – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
נא לסיים, אדוני.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אני מסיים מייד. בין בית המשפט לבין רשויות האכיפה, זו הטלטלה האמיתית, בזה צריך לטפל מהשורש, וחוששני שלא בזה. גברתי היושבת בראש, אני לא יודע אם יש שופטים בירושלים, אבל אין שופטים בתל אביב.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. חברת הכנסת רויטל סויד.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, שרת המשפטים, חבריי חבר הכנסת, פרשיית המסרונים היא לא רק מטלטלת, אני יכולה לומר לכם שהציבור כולו, כל מערכת המשפט, ישבו בערב פרסום הפרשה, חשיפת הפרשה, והיו מזועזעים.
זה היה נראה כמו פגיעה בקודש הקודשים של שלטון החוק. זה נראה היה כאילו יש תיאום בין שופטת לתובע, איך באים ומאריכים מעצר לחשודים מעל לראשם, מעל להליך המשפטי, מעל להליך הצדק. וקודש הקודשים של כל שלטון החוק ומערכת המשפט זה הליך הוגן. אמון הציבור במערכת המשפט נותן לה את כוחה; מזה היא יונקת את הלגיטימציה לפעול. ואני ראיתי מאוד בחומרה את הדברים האלה. ואז למוחרת נחשפה כל ההתכתבות, וניתן היה לראות התכתבות פסולה ואסורה, שהשופט ריבלין, נציב תלונות הציבור על השופטים, גינה אותה, קרא לה "מבזה", ובכלל אמר את הדבר הכי חשוב: לא יכול להיות שבמעמד צד אחד – ששופט ייפגש עם אחד הצדדים. יש לכם מה לומר שהוא חסוי? תעשו את זה בכתב או באולם.
אמיר אוחנה (הליכוד):
בית המשפט רוכב על אופניו.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
וכאן אנחנו רואים שיש שופטת – ופנו אליי סנגורים ואמרו לי עליה: היא הגונה, היא מוערכת, היא אחת השופטות שסנגורים שהתקשרו אליי וסימסו לי אמרו לי: רויטל, אנחנו רוצים שופטות כאלה במערכת; שומרת על זכויות אדם, שומרת על זכויות הפרט, מקפידה מאוד על זכויות חשודים ונאשמים באולמה.
וזה הרגע, גברתי שרת המשפטים, וגם הנשיאה חיות, שאני פונה אליכן. המעשים הם מאוד חמורים, אי-אפשר להקל בהם ראש. שום דבר לא יכול להמעיט מחומרת העניין. יחד עם זאת, עדיין צריך לבחון ולשקול איך מתקדמים מפה והלאה. בדוח המאוד-חמור, בהחלטה המאוד-חמורה של השופט ריבלין הוא ייחד פסקה שלמה לעובדה שלא ייתכן גם בשלבי המעצר ששופטים יהיו במעמד צד אחד, בין אם זה בלשכה ובין אם זה בהתכתבות, שהיא בוודאי אסורה בקשר בהליך הזה. אף שהוא מתיר על פי חוק חיסיון מסוים מצד הלקוחות ומצד הפרקליטים, יותר נכון הסנגורים והחשודים.
ואני מציעה, קודם כול, לראות את מה שכתוב שם בחוק ולחדד את זה בצורה ברורה, שאסור – בטח ובטח לא התכתבות אישית כזאת, שהיא פסולה ומבזה, כפי שקבע השופט ריבלין; וגם לא לאפשר מעמד צד אחד בנושאים שכאלה. יחד עם זאת, כשהתמונה התבררה ורואים את כל התמונה המלאה, דין משמעתי הוא בהחלט ממצה את העניין.
והדבר הכי חשוב, לסיום, אמון הציבור במערכת המשפט, שנפגע אנושות השבוע, חייב להשתקם. לא בטוח שעל גבם של שני אלה. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. שרן השכל, בבקשה, גברתי. אחריה, אם יהיה באולם, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ואם לא, השרה תסכם. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך.
שרן השכל (הליכוד):
תודה רבה. ביקשתי דיון במליאה בנושא הזה, כי אני חושבת שכמוני, רבים בציבור הישראלי הזדעזעו מהמקרה הזה. שופטת במדינת ישראל מתאמת גרסאות ומתאמת מה הולכת להיות התוצאה בבית המשפט לפני דיון. מה המשמעות של זה? האם אנחנו, כאזרחים שתולים את תקוותנו במשפט צודק והוגן, מכינים את עצמנו לקראת בית המשפט כדי להציג את הטענות שלנו, והשופט בכלל לא מסתכל על זה, הוא כבר מראש קבע מה הולכת להיות הפסיקה שלו? זאת אומרת שכל הכסף שאנחנו שופכים על עורכי דין, על ייצוג, על שעות של הכנה לקראת הדיון – אין בזה טעם בכלל. מסתבר שיש שופטים במדינת ישראל שכבר מחליטים לפני שהתחיל הדיון הזה. הדבר הזה הוא פשוט מזעזע.
אני חושבת שהציבור כבר הביע את חוסר האמון שלו, גם בנבחרי הציבור – לפעמים בצדק. לצערנו הרב, ישב נשיא, ישב ראש ממשלה בכלא על מעשים, וזה ערער את אמון הציבור בנבחרים. בתקשורת גם – אנחנו יודעים שקיים חוסר אמון מוחלט בין הציבור לבין התקשורת. אבל אחד הדברים שבהם תלו תמיד את התקוות, גם אנחנו, הוא מערכת בתי המשפט במדינת ישראל. וכאשר נוצר חוסר אמון כל כך קשה, בגלל המקרה הזה, בין הציבור לבין מערכת בתי המשפט במדינת ישראל, חייבים לחקור את המקרה הזה לעומק. לא רק להשעות את השופטת הזו, השרה שקד. אי-אפשר רק לבוא ולהשעות את השופטת הזו; חייבים לערוך תחקיר מעמיק בסוגיה הזו ולבחון אם שופטים במדינת ישראל מביעים את עמדתם וכבר מחליטים ומייצרים את גזר הדין לפני שהתקיים דיון בתוך בתי המשפט.
גם בעניין של חקירות ראש הממשלה – שאנחנו מגבים, ואנחנו סומכים עליו, אנחנו מאמינים בחפותו – פעם אחר פעם – – –
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
לא כולם. את מאמינה.
שרן השכל (הליכוד):
כן. פעם אחר פעם אנחנו אומרים: תנו למערכת המשפט לסובב את גלגלי הצדק. גם לראש הממשלה מגיעה זכות החפות, ובית המשפט הוא זה שיחליט. אבל כאשר אנחנו רואים מקרים כאלה, ששופטים אפילו לא דנים בתביעה, במה נעשה, לא שומעים את הצד השני, האם אנחנו יכולים לתת את כל אמוננו במערכת הזו? והשרה שקד, זה עומד לפתחך וזה נמצא בידיים שלך. אנחנו חייבים להחזיר ולהראות לציבור שאפשר לתת אמון במערכת המשפט.
היו"ר טלי פלוסקוב:
לסיים, בבקשה.
שרן השכל (הליכוד):
השופטת הזו צריכה לעמוד בחקירה; צריך לראות אם נעשה משהו פלילי, ובמידה שכן – חייבים לפטר אותה, פשוט כך. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. תשיב שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד. בבקשה, גברתי השרה.
שרת המשפטים איילת שקד:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ההתכתבויות שנחשפו בין השופטת לבין חוקר הרשות לניירות ערך במסגרת תיק 4000 מהוות פגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט, וכמובן התנהגות פסולה.
עם פרסום הכתבה פניתי יחד עם נשיאת בית המשפט העליון לנציב תלונות הציבור על השופטים בבקשה לערוך בירור דחוף. במקביל השופטת שוחררה מטיפול בפרשת תיק 4000 ומכל תיק אחר, וכך גם חוקר הרשות.
אתמול מסר לנו הנציב את דוח הבירור, ומייד פרסמנו אותו לציבור. במסגרת הבירור הנציב תשאל את השופטת ואת נציגי המשטרה, וקיבל לידיו את תמלילי החקירה של חוקר הרשות לניירות ערך בנציבות שירות המדינה. הנציב קבע כי השופטת הפרה את כללי האתיקה לשופטים בכך שלא הקפידה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט. בנוסף קבע הנציב כי השופטת פעלה באופן שאינו הולם שופט ולא הקפידה על חזות אובייקטיבית ומקצועית כפי שנדרש במסגרת כללי האתיקה לשופטים. לצד זאת, קבע הנציב, ואני מצטטת: בשום פנים לא הייתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט. כמו כן, הוא קבע כי לא עולה חשש למעשה פלילי.
במישור האישי, הנציב המליץ להגיש קובלנה כנגד השופטת לבית הדין המשמעתי לשופטים. אני אומר שאני עובדת על הקובלנה, ואגיש אותה במהירות האפשרית. נשיאת בית המשפט העליון תקים את בית הדין המשמעתי לשופטים. צריכים להיבחר שני שופטי בית משפט עליון ושופט אחד מחוזי, וההליך הזה יתבצע כבר בשבוע הבא. במישור המערכתי – רגע, עוד משהו על המישור האישי. מובן שלאחר הגשת הקובלנה, הנשיאה – בסמכותה יהיה להשעות את אותה שופטת עד לסיום ההליך המשמעתי.
במישור המערכתי מצא הנציב שבתיקי מעצר גלויים אין הקפדה על אי-שמיעת התביעה במעמד צד אחד בלשכת השופט. וזה אולי דבר החמור ביותר בכל הפרשה, שאנחנו למדים שמכל מיני סיבות – אני לא אפרט כרגע את הסיבות; הסיבות הן גם רצון להקל על המערכת, לעשות הליכים יותר מהר, להקל על העצורים, לא להאריך מעצר בעוד יום כדי שהשופט ילמד את החומר – מכל מיני סיבות טובות, בסוף יצאה תוצאה רעה, שלא מקפידים על זה שהתביעה לא תישמע במעמד צד אחד בלשכת השופט כשבאים לבקש הארכת מעצר.
שרן השכל (הליכוד):
שרת המשפטים – – –
שרת המשפטים איילת שקד:
מייד, תני לסיים. כללי האתיקה לשופטים קובעים דרישה לנייטרליות בניהול המשפט במהלך הדיון. הסיבה לכך שהכללים אינם מתייחסים לשלב שלפני הדיון היא שאף אחד לא העלה על דעתו קשר בלתי אמצעי בין תביעה לשופטים שמתקיים הרחק מעין הציבור, וזאת עוד בשלב המקדמי שלפני דיון ראשוני בנושא.
במעשיה של השופטת נפלו כשלים אתיים חמורים שפגעו באמון הציבור. לכן, כפי שאמרתי, אגיש קובלנה משמעתית כנגד השופטת לבית הדין המשמעתי לשופטים. צריך לומר שבית הדין מוסמך לנזוף, להשעות או להדיח שופט. גם בסמכות הוועדה אחר כך – הוועדה לבחירת שופטים – יש הסמכות להדיח שופט. אנחנו מכירים את המקרה המאוד-נדיר של השופטת הילה כהן, שהוגשה נגדה קובלנה משפטית; מי שהייתה אז שרת המשפטים, ציפי לבני, הגישה נגדה קובלנה משפטית, ומאחר שהתוצאה של הקובלנה הייתה נזיפה, השרה פעלה להדיח אותה בוועדה לבחירת שופטים. כן?
שרן השכל (הליכוד):
הרעיון הזה שלמעשה השופט יקבע, והוא יודע מה תהיה התוצאה לפני שהתקיים דיון – האם זה משהו – חייבים לבדוק אם זה משהו שרווח במערכת המשפטית, כי זה בלתי נתפס שעורכי דין יגישו את הטיעונים שלהם והשופט כבר החליט מראש מה הולכת להיות התוצאה בבית המשפט.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אבל בגלל זה הנציב ריבלין כתב כמה זה חריג, כמה הוא לא מוכן שהם יהיו במעמד צד אחד וכמה שהדבר הזה לא רווח – – –
שרן השכל (הליכוד):
צריך לבדוק את זה – – –
רויטל סויד (המחנה הציוני):
– – –
שרת המשפטים איילת שקד:
אז בואו, אני אענה לחברת – – –
רויטל סויד (המחנה הציוני):
– – –
שרן השכל (הליכוד):
כשמגיעים לבית המשפט – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברות הכנסת שרן השכל ורויטל סויד, בואו ניתן לשרה להשיב.
שרת המשפטים איילת שקד:
חברת הכנסת שרן השכל, מה שהיה שם זה כמובן דבר פסול שאסור שיקרה, אבל גם לא צריך לעוות את המציאות. השופטת לא אמרה לנציג של הרשות לניירות ערך כמה ימים היא תפסוק. הוא אמר לה את דעתו, שזה חמור ביותר; היא לא אמרה לו כמה ימים היא תפסוק. הנשיאה כינסה כבר את כל הנשיאים והיא תכנס אותם גם בשבוע הבא על מנת לתחקר את האירוע. כל נשיא צריך לתחקר את האירוע בבית המשפט שלו, והיא תפיץ אחר כך נהלים מאוד מאוד ברורים כדי שהעניין הזה לא יחזור על עצמו. כל אדם שמגיע לבית המשפט צריך לקבל את יומו, מגיע לו הליך הוגן, כמו שאמרתן, מגיע משפט צדק. צריך גם להגיד שהשופטת בשום צורה שהיא לא הטתה משפט.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי. מה את מציעה?
רויטל סויד (המחנה הציוני):
מתי לדעתך תהיה כבר החלטה – – –
שרת המשפטים איילת שקד:
אני צריכה להגיש את הקובלנה, צריך גם תובע שיעשה את זה. בשבוע הבא הנשיאה תקים את בית הדין המשמעתי. אני מעריכה שזה יהיה עניין של כמה שבועות.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
התובע הוא שופט?
היו"ר טלי פלוסקוב:
גברתי, מה את מציעה?
שרת המשפטים איילת שקד:
לא, התובע הוא פרקליט. או פרקליט או עורך דין חיצוני. אני יכולה או לקחת פרקליט או לקחת עורך דין חיצוני.
היו"ר טלי פלוסקוב:
מה את מציעה, להסתפק – – –
רויטל סויד (המחנה הציוני):
בבית הדין זה שופטים.
שרת המשפטים איילת שקד:
בבית הדין זה שני שופטים – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברות הכנסת, אני מבקשת להפסיק לדבר אחת עם השנייה. אני שואלת, גברתי השרה, מה את מציעה? להסתפק?
שרת המשפטים איילת שקד:
אני מציעה או להסתפק בזה או להעביר את זה לוועדת חוקה.
שרן השכל (הליכוד):
אנחנו נשמח שיהיה דיון, כדי שנוכל – – –
שרת המשפטים איילת שקד:
אז דיון בוועדת חוקה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בוועדת חוקה.
שרת המשפטים איילת שקד:
רק אני אענה. שני שופטים של בית משפט עליון ושופט אחד של בית משפט מחוזי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לשרת המשפטים איילת שקד. כמו שאני מבינה, מבקשים להעביר את הדיון לוועדה. יש לנו בקשה לדעה נוספת, של חברת הכנסת נורית קורן.
רבותיי, אנחנו חייבים לסיים את המליאה. חשבתי שאני אספיק גם את הסעיף הבא, הוא על ניצולי שואה, וזה חשוב, אבל קיבלנו הוראה חד-משמעית לסגור ולנעול את המליאה. לכן דעה נוספת, הודעה למזכירה ונועלים.
נורית קורן (הליכוד):
אז אני רוצה לומר, גברתי היושבת-ראש, השרה שקד וחבריי חברי הכנסת, זה מקרה חמור ביותר. אני חושבת שהשרה נהגה נכון וגם הנשיאה. צריך עכשיו לבדוק בכל המערכת שדבר כזה לא יקרה שוב.
אלי אלאלוף (כולנו):
– – – טעות אחת. מספיק – – –
נורית קורן (הליכוד):
לא, אדוני. אדוני, חברי, עכשיו למדנו שיש בעיה, וצריך ללמוד – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חבר הכנסת אלאלוף, אם תרצה, גם לך תהיה אופציה להבעת דעה.
נורית קורן (הליכוד):
אני רוצה רק לעמוד על ההחלטה, ויש כאן עוד מסמך אחד. כולם אומרים: לא היה לה עוזר משפטי, לא הייתה לה קלדנית, לכן היא עשתה את זה. לא, חברים, היא הייתה בשנת שבתון. החוקר התקשר אליה וביקש ממנה לבוא ולשבת בדיון המעצר. אם היא נמצאת בשנת שבתון, למה היא חזרה? למה היא ביקשה לשבת דווקא בדיון הזה? אני חושבת שזה מעשה שאסור שייעשה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה. משפט אחרון, בבקשה.
נורית קורן (הליכוד):
לגבי לשבת עם נציג אחד של המשטרה ולבוא ולדון – יש פסיקה של בית משפט שאומרת שחייבים ליידע גם את הצד השני שהייתה ישיבה, ואם שניהם נמצאים, חייב להיות פרוטוקול. צריך ללכת לפי הכללים. זה מה שצריך להיות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי. חבר הכנסת אלאלוף, אתה רוצה? בבקשה, הבעת דעה של חבר הכנסת אלי אלאלוף, ואז אנחנו נצביע, רבותיי.
אלי אלאלוף (כולנו):
המעשה שנעשה הוא נוראי, וההתנהגות של מערכת המשפט מוכיחה כמה היא חזקה ופועלת נכון. מצד שני, אל תשכחו שזה גם בן אדם, וההתעללות והפגיעה האנושה באישה הזאת, זה לא אנושי. לצערי לא כל המדינה עם מערכת בתי המשפט, ורואים מסביבנו כמה התנהגויות פסולות שאף אחד לא מזיז את האצבע כדי לתקן, כולל במליאה הזאת. לכן אני מציע, גם מידת הרחמים היא חובה בהתנהגות מול הגברת הזאת.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת אלי אלאלוף.
רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נצביע על העברת המשך הדיון בנושא הזה לוועדה. הבנתי שיש הסכמה שזו תהיה ועדת החוקה, חוק ומשפט. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
שישה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובעת כי ההצעה לסדר-היום עוברת להמשך הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר טלי פלוסקוב:
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4) (סמכות בין-לאומית בתביעה לגירושין), התשע"ח–2018; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח–2018; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ח באדר התשע"ח, 5 במרס 2018, בשעה 16:00. חג פורים שמח. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:08.