דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ'
ישיבה שכ"א
הישיבה השלוש-מאות-ועשרים-ואחת של הכנסת העשרים
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ח (6 במרס 2018)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5
נאומים בני דקה 6
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 8
יעל גרמן (יש עתיד): 9
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 9
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 10
מוסי רז (מרצ): 10
ואאל יונס (הרשימה המשותפת): 11
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 11
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 12
יהודה גליק (הליכוד): 12
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 13
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 14
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 14
הצעות לסדר-היום 15
ציון יום האישה הבין-לאומי 15
היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 15
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 16
רחל עזריה (כולנו): 18
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 19
לאה פדידה (המחנה הציוני): 21
עליזה לביא (יש עתיד): 23
עיסאווי פריג' (מרצ): 25
יהודה גליק (הליכוד): 29
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 30
דב חנין (הרשימה המשותפת): 48
חיים ילין (יש עתיד): 49
חיים ילין (יש עתיד): 53
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 56
מאיר כהן (יש עתיד): 59
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 61
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 71
יואב בן צור (בשם ועדת הכנסת): 71
הצעות לסדר-היום 71
ציון היום הלאומי למדע 71
היו"ר טלי פלוסקוב): 71
אורי מקלב (יהדות התורה): 72
סאלח סעד (המחנה הציוני): 75
חיים ילין (יש עתיד): 76
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 78
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תיקון), התשע"ח–2018 86
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 87
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 91
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 91
הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח–2018 91
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 91
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 95
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשע"ח–2018 96
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 96
מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 97
הצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 13), התשע"ח–2018 100
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 101
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018 102
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 104
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון – גביית חובות לרשויות מקומיות), התשע"ז–2017 106
מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 107
איציק שמולי (המחנה הציוני): 108
סאלח סעד (המחנה הציוני): 109
דב חנין (הרשימה המשותפת): 111
איתן ברושי (המחנה הציוני): 112
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח–2018 114
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 115
דב חנין (הרשימה המשותפת): 116
לאה פדידה (המחנה הציוני): 117
איתן ברושי (המחנה הציוני): 118
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 120
הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018 121
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 122
הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח–2018 124
יואב בן צור (ש"ס): 124
איתן ברושי (המחנה הציוני): 125
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 59) (איסור פרסום ונקיבה של מחיר בשטרי כסף או במעות שאינם הילך חוקי), התשע"ח–2018 127
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 128
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24) (הוראות לעניין דחיית שירות מחמת חבלה או מחלה), התשע"ח–2018 131
עפר שלח (יש עתיד): 131
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום י"ט באדר התשע"ח, 6 במרס 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 30) התשע"ח–2018, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
הודעת שר החינוך חבר הכנסת נפתלי בנט על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, יפעת שאשא ביטון וג'מאל זחאלקה בנושא: החזרת הבגרויות לתלמידי כיתות י'.
מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, נורית קורן, מירב בן ארי, איתן ברושי, סעיד אלחרומי ועיסאווי פריג' בנושא: אלימות כלפי מורים במערכת החינוך.
הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול פרק ה' ופיצול סעיף 24(9) להצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018; הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018; הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול פרק ט' (תכנון ובנייה) סעיף 32(3) ו-(5) – לעניין סעיפים 62א(א1) ו-62א(ג) המוצעים בו, (6), (8) ו-(11), מהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018; הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול פרק ח' (רשויות מקומיות) מהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018.
לוח תיקונים לדף נלווה להצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 13), התשע"ח–2018. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה למזכירת הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה למזכירת הכנסת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה, כרגיל. אוי, אוי, אוי. מה קרה?
יהודה גליק (הליכוד):
הכול בסדר, הכול בסדר, הכול בסדר, הכול בסדר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אוקיי. טוב.
קריאה:
– – –
יהודה גליק (הליכוד):
הכול בסדר.
קריאה:
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הייתי נותן לך לנאום גם אם לא היית מצביע – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – –
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
הוא רץ כדי להצביע?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כנראה.
קריאות:
– – –
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
יהודה, זה יכול לקרות לי שלוש פעמים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אתם יכולים להצביע על מנת להירשם. בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אבל חשוב לציין שהוא נפל – – – ארבעה ח"כים ערבים ואיש שמאל אחד הם היחידים – – –
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
אני ידעתי שאני לא – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בתוכם גם רופא, חבר הכנסת טיבי, נכון? כן.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
– – – אתה לא תפספס הזדמנות להשמיץ.
מוסי רז (מרצ):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה, חבר הכנסת טיבי. על התגובה הזאת אתה יכול לפתוח היום את הנאומים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
בבקשה. אתה רואה. הכול הכול מסתדר – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, שוב אני נאלץ לדון ולדבר על נושא לשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית. התמונות והמופעים שאתה רואה שם, שאנשים רואים שם, הן של עשרות ולעיתים מאות אנשים, שמחכים בתור שעות על גבי שעות על גבי שעות – כדי שבסוף, אגב, יגידו להם: לא נרשמתם, תיקחו טופס, תירשמו, תשלחו ואז יתקשרו אליכם כדי לתת לכם תור. המצב הזה הוא לא אנושי, לא מכבד. יש בו השפלה, יש בו חוסר כבוד, יש בו אי-מתן שירות בסיסי לתושב. מדובר בלשכה אחת, אדוני השר, שאמורה לשרת 360,000 תושבים. זה נראה סביר?
שוחחתי עם שר הפנים, פניתי אליו. הייתי יחד עם חברי אוסאמה סעדי במקום, ביקרנו, ראינו את המצב שם. פניתי עכשיו אל יושב-ראש ועדת הפנים כדי לדון בנושא באופן רשמי בוועדה מול הפקידים. הגיעו מים עד נפש. די. ביכאפי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
יעל גרמן (יש עתיד):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי, היום אני קראתי בתדהמה שמנכ"ל משרד הבריאות מצא לנכון לנזוף בשערי צדק על כך שהם לקחו על עצמם – את שומעת, איילת? – לטפל בילדים החולים מהדסה שלא היה להם כל מענה כאן, בירושלים, ושאם לא היו מטפלים בהם בשערי צדק הם היו צריכים לרדת, הם והוריהם, כמה פעמים בשבוע, אולי אפילו יום-יום – מרחק של 70 קילומטר.
במקום לתת רישיון סוף-סוף לשערי צדק לפתוח מחלקה המטו-אונקולוגית כדי שניתן יהיה לטפל באותם חולים שאין להם היום מענה; במקום להעלות על נס את זה שבית החולים שערי צדק קלט שלושה מהרופאים המוכשרים ביותר בהדסה ונותן מענה לילדים – במקום זאת, מצאו לנכון לנזוף. אני חושבת שזו בושה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, יש מכת מדינה, תאונות דרכים. ואנחנו רואים בכל שנה – למרות שראינו שיפור קל בשנה שעברה, ב-2017, ראינו את אחוז ההיפגעות הגדל במעברי חציה. וזה מאוד מסוכן. אם זה בתוך העיר, אם אנשים עוברים, הם מסתכלים וחושבים לתומם שזה המקום הבטוח.
אנחנו מדברים על אכיפה. אבל להגיע למצב שאנחנו רואים – יש סרטון של תאונה שהייתה שלשום בסח'נין, שבה נפגעה אנושות אישה בת 40 מעראבה. רואים את הסרטון: האישה עוברת במעבר חציה, אפילו עוצרת לרגע, מסתכלת שמאלה וימינה ועוברת את הכביש, ופתאום מכונית טסה. ומי נמצא בתוך המכונית הזו, שדרסה אותה, העיפה אותה כמה מטרים קדימה, והיא נפלה והיא במצב קשה מאוד? מי שנהג ברכב הזה היה שוטרת. אם המשטרה היא זו שצריכה לאכוף והיא לא מצייתת, למי אפשר לבוא בתלונות? תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת מוסי רז.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם היום. יעל, אני לא קראתי את הידיעה ואני אשמח לראות אותה, ואני כמובן – אני בקשר עם ההורים כל הזמן, אז אני מופתעת שלא ידעתי.
אני מוכרחה להגיד שחשבתי לדבר על משהו אחר, אבל אי-אפשר לעבור לסדר-היום על אמירה של חברת הכנסת מהבית הזה, שאמרה ששוחד זו לא עבירה כל כך נוראית. והסיבה שאני רוצה – אני בכוונה לא אומרת את שמה – הסיבה שאני חשה חובה מוסרית להגיד את הדבר הזה היא כי זה דבר שזועק לשמיים. מותר להגיד שבעיניה ראש הממשלה הוא חף מפשע למרות עדי המדינה, בסדר? מותר לה להגן עליו, לפחות במידה; אבל לעוות ככה את הדברים עד כדי כך ששוחד כבר ייהפך לעניין לגיטימי – זה כבר עבר כאן כל גבול.
כשהאדמו"ר מקריית גת אומר לנו שמה שקורה כרגע זה כמו ההסתה שקדמה לרצח רבין – יש בעיה. כשהאדמו"ר השכן לידו אומר לנו שבתו לעולם לא תינשא עם עד מדינה – אוקיי. אבל כשחברת כנסת – ואנחנו אמונים על חקיקת החוקים במדינת ישראל – אומרת בריש גלי ששוחד זה לא עבירה כל כך נוראית, אדוני היושב-ראש, אנה אנו באים, אנה אנו באים? תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת ואאל יונס.
מוסי רז (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה, בהמשך לדבריו של חברי חבר הכנסת אחמד טיבי על משרד הפנים בירושלים המזרחית, בוואדי ג'וז, ועל המראות הקשים שרואים שם, של אנשים שבאים ובמקרים רבים מאוד אינם מטופלים, אני פשוט רוצה להציע הצעה אחת מאוד מאוד פשוטה, שאני חושב שיכולה לפתור את הבעיה הזו. כי להגיד: תקימו עוד משרדים – נו, זה קצת יותר מסובך. אני מציע שיותר לתושבי ירושלים המזרחית, כמו שמתירים לכל ישראלי, לגשת למשרד הפנים בכל מקום, אז הם יוכלו לגשת למשרד הפנים גם בירושלים המערבית או גם בעיר אחרת בארץ, ובכך יווסת הלחץ הזה, ואולי יהיה ניתן להתמודד עם הבעיה בצורה הגונה והולמת ומכבדת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת ואאל יונס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס.
ואאל יונס (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, היום אנו מציינים וחוגגים את יום האישה הבין-לאומי. בתחילת דבריי ברצוני לברך את חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על העבודה המוצלחת שהיא עושה במשך כל ימי השנה בוועדה למעמד האישה, ובמיוחד ביום החשוב הזה. יום זה הוא חג חברתי, שבו אנו מדגישים את חשיבות פעולותיהן של הנשים – גברים ונשים כאחד – ובו נציין, ונתמוך בעשייתן של נשים ובהישגים כלכליים, חברתיים ופוליטיים של נשים.
במעמד זה אציין נתון מעודד של מחקר טאוב, והוא שנשים ערביות רבות בוחרות להרחיב בתיכון לימודים מדעיים והנדסה, הטומנים בחובם פוטנציאל לשכר גבוה בעתיד. המחקר ציין שנשים ערביות מצליחות בבחינות הבגרות, אבל רובן לא משתלבות בהייטק ומופלות משמעותית בשכר לעומת היהודיות. הקִדמה של נשים אינה ראויה להיות מופלית על רקע אתני, כמובן, ולא על רקע מגדרי. ההבדלים בין יהודים לערבים ניכרים גם בשכר הממוצע. הפערים נמוכים בקרב בעלי תארים בתחום הבריאות והחינוך וגדולים בקרב בוגרי הנדסה, מחשבים, מינהל עסקים וניהול. פערי השכר בין יהודיות לערביות בעלות תואר במחשבים גבוה במיוחד – כ-60%. אנו מחויבים לפעול יחד לצמצום פערים אלה. הצלחתנו בכך היא החג של כולנו.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: נשות עמנו הלוחמות, אתן סמל לתרבות ולנתינה. יש ליישם את השוויון המגדרי בכל תחומי החיים, פוליטית וחברתית, ואפשר לעשות זאת רק בעבודה משותפת ובמאבק מתמשך בכל המישורים והרמות, כדי לצמצם את הפערים ולהשיג את מלוא הזכויות. ברצוני לברך מפה את כל נשות עמנו בברכות חמות לרגל יום האישה הבין-לאומי. כל שנה ואתן באלף טוב.)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יונס. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לדברי שר האוצר היום, שאם התקציב של 2019 לא יעבור בשבוע הבא, הוא לא יוכל להמשיך להיות שר האוצר. וחבל. אדוני שר האוצר, בנית תקציב חברתי לעילא ולעילא, אתה באמצע התמודדות עם פתרון מצוקת הדיור. בסך הכול מדובר על תקציב של 2019, כשיש עוד עשרה חודשים להתחלת הביצוע, ועוד מעולם לא היה דבר כזה שהעבירו תקציב עשרה חודשים קודם. בסך הכול, מה אנחנו מבקשים? על מנת שלא נביא איזה חוק גיוס חאפ-לאפ, בצורה בלתי שקולה, לדחות את זה לתחילת מושב הקיץ, קרי פחות מחודשיים. אז נביא את התקציב, שהוא ל-2019. ממש חבל. ואם יצאו לבחירות, בוודאי לא יהיה תקציב. בוודאי כל ההישגים וכל הדברים שהוא מונה לא יבואו לידי ביצוע. יתרה מכך, יוציאו עכשיו מאות מאות מיליונים – על מנת להביא לתוצאה שהייתה בבחירות הקודמות. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת יהודה גליק.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת ציינה היום את יום האישה, ולרגל יום זה אני מזכיר את החדית', באמרתו החשובה של הנביא מוחמד, עליו השלום, שאמר בערבית: (אומר בערבית: הנשים והגברים הם אחים. מי שמכבד אותן הוא המכובד, ומי שמשפיל אותן הוא השפל.) הכבוד הראשון והעמידה הראשונה לצד הנשים מתחילים בלהוקיע את האלימות והפשע נגד נשים.
אדוני היושב-ראש, לפי דעתי המאבק של הנשים, הצודק, דומה למאבק של העמים הכבושים והמדוכאים, כמו העם הפלסטיני. הם זקוקים, ורוצים הכרה, עצמאות, צדק, כבוד והערכה, ובלי מחסומים בדרכם. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, המזכירה, השר, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, בראשית דבריי תודה רבה לכל אלה שעזרו לי כשנפלתי.
אני מבקש להקדיש את דבריי היום לחמש שנים לפטירתו של מורי ורבי הרב מנחם פרומן, ולכבודו אני מבקש לומר שלושה משפטים. וכדרכו של קודמי, אני אצטט קודם כול מהחדית': (אומר בערבית: אף אחד מכם אינו נחשב למאמין עד אשר יאהב לאחיו את מה שהוא אוהב לעצמו –) מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. משפט שני מן הקוראן: (אומר בערבית: אמור, הוא אלוהים אחד, אלוהים לָעַד, לא יָלַד ולא הוּלַד, שָווֶה לו אין גם אחד –) השם אחד, השם הוא נצחי, לא נולד ולא מוליד, ואף אחד לא יכול להידמות אליו. ולסיום, אני קורא לכולנו: (אומר בערבית: אין אלוהים מלבדי אללה –) יש אלוהים אחד, אין עוד מלבדו. וכולנו צריכים להתאחד. ויש הרבה מן המשותף מאשר המפריד. לזכרו של מורי ורבי, הרב מנחם פרומן, שהשקיע את כל חייו לנסות להביא שלום, אני קורא לכולנו: בואו נצטרף לשלום. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שדיברו מוסי ואחמד טיבי לגבי ואדי ג'וז ומשרד הפנים, הצעתי לאחד האנשים שפנו אליי, אמרתי: לך לירושלים המערבית. לתומי. הופתעתי שבכלל לא קיבלו אותו, לא נתנו לו להיכנס לשם בכלל. סופר-גזענות.
מוסי רז (מרצ):
זה מה שנקרא: ירושלים המאוחדת.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
כן, כן, מאוחדת ממש.
אתמול, אדוני, פורסם מדד ההסתה והגזענות ברשתות החברתיות. זה מסביר, ומצביע על מה שנאמר ופרסם חמלה, המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית. בדוח מציינים שרוב ההסתה נגד הערבים נמצאת בעמודי הפייסבוק, כאשר בעמודי "הצל" שואגים למען הימין, ואחרים מפרסמים תוכן גזעני ומסית בלי דין ובלי דיין.
אדוני היושב-ראש, רק כדי להמחיש, בשנת 2017 – יותר מחצי מיליון ביטויים פוגעניים, הכוללים בין היתר קריאה לאלימות נגד ערבים. דברי הסתה אלו וקללות פורסמו ברשתות החברתיות, ממוצע של פרסום גזעני אחד כל 71 שניות. כמעט אחד מכל תשעה פרסומים המתייחסים לערבים – יש בו קללות, הסתה או קריאה לאלימות. ואולם בשנים 2015–2016 הוגשו בישראל 80 כתבי אישום בגין הסתה – 77 מהם הוגשו נגד ערבים פלסטינים אזרחי ישראל ושלושה בלבד הוגשו נגד יהודים. האם זה אכיפה בררנית או לא?
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים במשפט אחד, על אפם וחמתם של כל הגזענים: (אומר בערבית: על אפם וחמתם של כל הגזענים והפאשיסטים נישאר פה.)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בארץ ישנם אלפי חברי מועצות ורשויות מקומיות, חברי ועדים מקומיים, שמשרתים נאמנה את התושבים שבחרו בהם, משרתים אותם ללא תמורה, בהתנדבות מלאה ובהגינות שאנחנו רואים אותה ביום-יום. היום בוועדת הפנים התקיים דיון מאוד חשוב, וחברי ועדת הפנים החליטו החלטה אמיצה: לגרוע מחוק ההסדרים את ההצעה המוזרה, שבסיסה היה קביעה מוזרה גם כן, שחברי מועצות מקומיות – נגע השחיתות נמצא בעבודתם וקיים בעבודתם.
ההצעה המוזרה הזאת ירדה מסדר-היום של חוק ההסדרים ולא תובא בחוק ההסדרים. אני מכאן שולח חיזוק לכלל חברי המועצות בארץ, שעושים את עבודתם נאמנה. לא נסכים, ולא נשתוק על כל גריעה מהסמכות שהחוק מקנה להם. תודה, אדוני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהתייחסו לעובדה שהיום יום מיוחד. תכף אני בטוחה שיהיה לנו הרבה מה להגיד בנושא. אבל ברצוני להתייחס לאירוע המיוחד שהיה היום, "נשים צועדות לשלטון המקומי", ולעובדות שהביא מרכז המחקר והמידע בכנסת על מצב הנשים בשלטון המקומי. אני חושבת שכולנו יודעות ויודעים שמצבנו לא טוב. מצב הנשים במדינת ישראל וייצוגן בשלטון המקומי הוא במצב נחות מבהרבה מדינות מתקדמות, אבל גם כן, היום גילינו – לפי בקשתי נעשתה השוואה: מצב ייצוג הנשים גם בהשוואה לעולם הערבי, ומצאנו שאפילו ביחס להרבה מדינות ערביות אנחנו במצב לא טוב מבחינת הייצוג בשלטון המקומי. זה מפתיע, נכון?
אני חושבת שגם העובדה שהנתונים הבליטו את הקשר ההדוק בין המצב הסוציו-אקונומי של הרשויות המקומיות לבין ייצוג הנשים, כלומר זה קשר הפוך – סליחה, זה קשר כזה שככל שיורדים ברמה, יורדים גם בייצוג מבחינה סוציו-אקונומית – זה אומר הרבה, ואומר דרשני, איך אנחנו יכולים לשפר את ייצוג הנשים. כי בעיניי ייצוג הנשים הוא לא רק זכות אלא הוא עניין שיכול לשנות את פני המקומות שאנחנו חיים בהם ואת התרבות הקיימת באותו מקום, וגם בשלטון עצמו. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה.
הצעות לסדר-היום
ציון יום האישה הבין-לאומי
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים, כפי שכבר נאמר, לציון יום האישה הבין-לאומי במסגרת הצעות לסדר-היום, שמספרן 7902, 9310, 9671, 9673, 9674, 9675 ו-9676.
חברי הכנסת, אני שמח לפתוח את הדיון לכבוד יום האישה הבין-לאומי, שאנו מקפידים לציין בכנסת כל שנה. בפעם הראשונה שבה הוקדש יום מיוחד לנשים, לפני יותר מ-100 שנים, הוא התמקד בשינוי מצבן של נשים ונערות שנגזר עליהן לעבוד בתנאים לא תנאים במפעלים ובבתי חרושת. לא דיברו אז על כבוד הדדי, לא חלמו על שוויון. כל מה שחלוצות המאבק ביקשו היה אפשרות לעבוד בתנאים סבירים ובסיסיים. אבל המאבק התרחב והצליח מעבר לכל דמיון. לא רק שהשתפרו תנאי העבודה שלהן; לא רק שניתנה להן זכות הבחירה הדמוקרטית; האופק עצמו נפתח עבורן.
דרך ארוכה עברנו מאז, וכיום אנחנו חוגגים את שילובן של נשים בעמדות בכירות בתעשייה, בתקשורת, בכלכלה ובעשייה הציבורית. היום זה נראה לנו טבעי שבראש בנק ישראל עומדת נגידה, ומובן מאליו שבראש הרשות השופטת עומדת נשיאה. אבל מדובר בתופעה היסטורית, בהישג של ממש, שעליו שילמו נשים רבות ואמיצות בפרנסתן, בכבודן – לעיתים אפילו בחייהן.
בכל שנה שעוברת אנחנו עושים צעד נוסף לעבר מימוש האידיאל המקראי, שקדם בהרבה ליום האישה הבין-לאומי. כך אומר הכתוב בספר בראשית, פרק ה': "זכר ונקבה בראם ויברך אֹתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם". כלומר, רק כשהאיש והאישה, הזכר והנקבה, עומדים יחד על אותה מדרגה, בשוויון, הם יכולים להתהדר בתואר אדם. אין ספק שיש עוד מה לעשות כדי להשיג את האידיאל הזה בשלמותו. אבל לצד המחויבות להמשיך לשפר את מעמדן של הנשים, אנחנו יכולים לציין היום בסיפוק את ההישגים המרשימים שהגענו אליהם עד כה.
אני שמח לומר שהכנסת משמשת דוגמה לדאגה לשוויון מגדרי ולהקפדה על מתן הזדמנות שווה לכל איש ואישה. לא רק שהכנסת העשרים מתהדרת במספר חברות הכנסת הגבוה ביותר בהיסטוריה של ישראל, גם הכנסת כארגון תורמת את תרומתה לקידום נשים: בקרב עובדי מינהל הכנסת יש רוב נשי, גם בדרגים הבכירים. ניתוח מגדרי של תקציב הכנסת מעלה נתון חשוב נוסף: ממוצע השכר של הגברים והנשים העובדים בכנסת שווה לחלוטין. בכך מסמנת הכנסת מודל הגון וראוי, ואני מקווה, וגם בטוח, שרבים ילכו בעקבותינו.
אני מתכבד להזמין את יוזמת היום ובעלת ההצעה הראשונה לסדר-היום, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אחריה נשמע את רחל עזריה, שולי מועלם-רפאלי, לאה פדידה, עליזה לביא, עיסאווי פריג' ויהודה גליק. ישיב, בשם השרה לשוויון חברתי, השר אופיר אקוניס. איפה השר אקוניס? סליחה, אדוני, אני הסתכלתי – טוב, עשית דבר נכון. מכיוון שאתה צריך להשיב, אתה צריך לעבור לשולחן הממשלה.
בבקשה, גברתי.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני שמחה להיות פה עוד פעם ולציין את היום המיוחד הזה, יום האישה הבין-לאומי. באופן מיוחד אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, על זה שאישר את קיום היום המיוחד הזה ועל זה שכיבד אותנו בהשתתפות בכנס, ועל הדברים החשובים מאוד, בעיניי, שנאמרו בפני מאות נשים שהגיעו לכנסת ישראל כדי לשמוע ולהשמיע את קולן ביום חשוב זה.
ברצוני להודות גם לארגוני הנשים ולקבוצות הנשים, שלא רק הגיעו אלא גם יזמו חלק מהדיונים, והשתתפו באופן פעיל כדי להשמיע את קולן: נשים עושות שלום, שבדרך כלל נמצאות איתנו בכנסת; עמותת איתך-מעכי; קואליציית (אומרת בערבית ומתרגמת:) קולך הוא כוח, וגם כן קואליציית מקומיות 2018, שמייצגות עשרות ארגוני נשים, יהודיות וערביות, אזרחיות המדינה שרוצות לשנות את המציאות שאנחנו נמצאות בה.
אני מברכת אתכן ואני מברכת את כולנו על היום החשוב הזה, 8 במרס, יום האישה, שרבים מאיתנו נוהגים לחגוג, ורבים מאיתנו רואים בו יום מאבק, ואני בעצמי רואה בו שילוב של שני הדברים. אני חושבת שמבלי לחגוג את ההישגים שלנו, מבלי לציין את אבני הדרך שעברנו כנשים – במדינה או בעולם באופן כללי – לא יהיה לנו הכוח ולא תהיה לנו התקווה להמשיך להיאבק למען הדברים האחרים וישתלט עלינו הייאוש, שזה הדבר ההפוך בעיניי מפמיניזם וממאבק פמיניסטי, מאבק של נשים למען זכויותיהן.
המאבק הזה של הנשים בעיניי מסמל את התקווה, כי הינו מאבק למען חברה יותר צודקת. הוא מאבק למען כולם, שיחיו בתנאים של שוויון בין בני האדם, של כבוד הדדי בין בני האדם, בלי אפליה על רקע זה או אחר. המאבק הזה הינו מאבק למען כל העובדים והעובדות לשוויון בשכר ובאופציות של תעסוקה ולבחירה חופשית במה כל אחת ואחד מאיתנו יעסוק.
זה מאבק למען חיים בלי אלימות – לא בבית ולא ברחוב ולא בשום מקום ציבורי, כולל מקומות עבודה. זה מאבק למען שחרור מהטרור שנקרא הטרדות מיניות ומהפחד להיות קורבן של אונס – דבר שרק נשים מרגישות אותו, בדרך כלל, וחיות בהרגשת איום מתמדת ממנו.
אני חושבת שהיום ציינו באופן מיוחד את מאבק הנשים להיות מיוצגות בשלטון המקומי. ראיתי מאות נשים שהגיעו לכנסת כדי להגיד באופן הכי ברור: אנחנו רוצות להשפיע, אנחנו רוצות להיות חלק מההחלטה של איזה חינוך יקבלו הילדים שלנו, איך ינהלו את העיר שלנו ואיזה סוג של תרבות תתקיים במקומות המגורים שלנו. זה לא רק עניין של זכות; זאת זכות אמיתית שהנשים יהיו חלק ממקומות קבלת ההחלטות – דבר שלצערי הרב עדיין לא הגענו אליו במדינה.
היום בבוקר דיברנו על החלטת האו"ם 1325. אני עדיין זוכרת את החגיגה כאשר חברות הכנסת דאז – גם חברת הכנסת לשעבר אתי לבני, שנמצאת איתנו, וגם חברת הכנסת יולי תמיר, השרה לשעבר – חוקקו את החוק או הכניסו את התיקון על ייצוג נשים. לצערנו, אנחנו עדיין יכולות למנות ולספור את הנשים בעמדות קבלת החלטות, למרות שיש 34 חברות כנסת, שזה מספר שאין לו תקדים. עדיין צריכים לדבר עם השרים על ייצוג הנשים בוועדות הציבוריות, כשמתחמקים תחת הסיסמה: לא מצאנו מתאימות. לצערנו הרב, הצלחנו שתהיה החלטת ממשלה ב-2014 להקים ועדה אשר תעשה תוכנית לאומית של הטמעת חשיבה מגדרית בכלל מוסדות המדינה, ועדיין אנו נאבקות, לאחר ארבע שנים, על הקמת הוועדה הזאת. המרווח הזה, בין חקיקה מאוד טובה ליישום צולע, טמון ברצון הפוליטי של מקבלי ההחלטה. אם הם באמת מאמינים, אם הממשלה מאמינה בשוויון מגדרי, היא צריכה לבצע את זה כהלכה.
אני אסיים, ואני יודעת שעברתי את הזמן. אבל זה יום אחד בשנה.
אני אומרת שזה יום חגיגי, כי מגיע לנו. נאבקנו כל השנה, השגנו הרבה הישגים, אבל זה גם כן יום מאבק, כי עדיין הדרך ארוכה, והפער בין המציאות לבין החקיקה והתיאוריה עדיין רחוק. אני מאחלת לכולם המשך מאבק עד שנגיע למצב של שלום, ביטחון אמיתי לכולנו וגם לנשים הפלסטיניות בשטחים. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.
רחל עזריה (כולנו):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, עברנו שנה סוערת מבחינת נשים. אני חושבת ששנה עם לא מעט הצלחות. אני רוצה להקדיש את הנאום שלי לנשים בחברות מסורתיות, פמיניסטיות בחברות מסורתיות. אני חושבת שכפמיניסטית דתייה אני מרגישה שעלינו – יש שני עוגנים: לא רק המציאות הרגילה של נשים, אלא יש עוד איזושהי מציאות קהילתית, תרבותית, ציבורית, סביבתית, משפחתית, שהרבה פעמים יכולה עוד יותר להכביד ועוד יותר לאתגר, ואנחנו מתמודדות עם האתגר, ואני חושבת שמתמודדות במרץ.
אנחנו ראינו כמה קבוצות של נשים חרדיות שפרצו לדרך עם "לא תשתוק". הן טענו נגד הטרדות מיניות כלפי ילדים וילדות, ודרשו מהרבנים לקחת אחריות. ואנחנו רואים שזה קורה – נשים דתיות, פמיניזם דתי כבר תקופה ארוכה וגם מאבק של נשים ערביות נגד פוליגמיה. אנחנו רואים הרבה מאוד מאבקים שצוברים תאוצה, ואני חושבת שהשיא עבורנו, כנשים מחברות מסורתיות – אומנם איני חרדית אבל הרגע שבו חוי טוקר, השופטת החרדית הראשונה, מונתה להיות שופטת, היה רגע פורץ דרך. אני מתארת לעצמי שהרבה מאוד ילדות חרדיות צעירות הסתכלו עליה ובאותו רגע התחילו לטוות את החלומות שלהן לעתיד שלהן, למה שהן היו רוצות לראות; רגע שבו תקרת זכוכית ענקית נשברת, ובאמת ילדות צעירות ידעו מה הן יוכלו לעשות.
אני רוצה לספר לכם משהו חצי אישי. כשיש רגעים מורכבים – ויש לא מעט רגעים מורכבים במערכת הפוליטית – אני הולכת לגינות להסתכל על ילדות משחקות. כשילדות משחקות רואים את התקווה שלהן שהעתיד שלהן יהיה טוב יותר; רואים את הרגע של התמימות ואת הידיעה שיש לנו אחריות כחברה לאפשר להן לעשות את מה שאימותיהן או סבתותיהן לא היו יכולות לעשות. אני חושבת שחוי טוקר – אני לא יודעת אם היא מסתכלת על ילדות בגינות ציבוריות, אבל היא עשתה את זה, היא יצרה את האירוע המדהים הזה.
ממש שבוע-שבועיים, הדיו עוד לא יבשה, וכבר יש החלטות מי יקבל או מי לא תקבל פרס ישראל. אני חייבת לומר שבעניין הזה אנחנו לא זוכות לרגע של פריצת דרך או לרגע שבו אנחנו יכולים לראות איך הילדות יטוו את החלומות. אני חושבת שהדבר הכי חמור בעובדה שאין אף אישה בקרב זוכי פרס ישראל – יש אישה שזכתה עם הבן זוג שלה – זאת העובדה שאנחנו לא מאפשרים לילדות צעירות לטוות חלומות; אנחנו לא נותנים להן את הרגע שהן אומרות: גם אני יכולה, ויום אחד אני אהיה מדענית, ויום אחד אהיה עיתונאית מעולה, יום אחד אני אהיה סופרת – יום אחד אני אעשה משהו פורץ דרך שאף אחד לא חשב שמישהו יכול לעשות, ולא רק שמישהו יעשה את זה, אלא אני אעשה את זה, ואני אעשה את זה כנגד כל הסיכויים.
אני רוצה להציע לשר החינוך נפתלי בנט שכיוון שלא כל פרסי ישראל הוכרזו, בפרס ישראל למפעל חיים אני מציע שהוועדה תמליץ על חנה קהת, אישה פמיניסטית פורצת דרך; אישה דתייה שהעזה, ושילמה מחירים מאוד כבדים – מחירים קהילתיים, מחירים תעסוקתיים – על כך שבשלבים מוקדמים, כשאף אחד לא העז לדבר על זה, היא דיברה על פגיעות מיניות והיא דרשה לפטר אנשים רמי-דרג שפגעו מינית. היא דיברה על מסורבות הגט ועל העגונות, היא דרשה מבית הדין הרבני לשנות את הגישה שלהם. היא פרצה דרך בכל היחס לבתי המדרש לנשים, ללימוד תורה לנשים. אני חושבת שהיא אישה ששילמה מחירים כל כך כבדים, שראוי שאנחנו כחברה נאמר שהיא אישה ראויה וצריכה לזכות בפרס ישראל. אני מאוד מקווה שההצעה הזאת תיפול על אוזניים קשובות.
אני מאחלת לנו שזאת תהיה שנה שנראה בה גם מאבקים, גם הצלחות, אבל בעיקר המון פריצות דרך. יש עוד כל כך הרבה עבודה, והילדות הקטנות שמשחקות בגינה עכשיו אחרי הצוהריים, לפני שמחשיך, הן מצפות מאיתנו לעשות את העבודה, כדי שלהן יהיה עתיד טוב יותר, כדי שהן ידעו שהדרך פרוצה וסלולה עבורן כדי שהן יוכלו לפרוץ את האתגר הבא. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת רחל עזריה. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת לאה פדידה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, יישר כוח, עאידה, חזקה וברוכה על היום הזה ועל עשייה משמעותית למען נשות ישראל. בעזרת השם שנצליח לחבר עוד ועוד קבוצות של נשים ולתת להן ייצוג בבית הזה.
כל היום הזה, ובכלל השנה הזאת כולה, הם בסימן הבחירות לרשויות המקומיות שיבואו עלינו, בעזרת השם, באוקטובר, חשוון הקרוב. למרות שבשנים האחרונות עולה באופן ניכר שיעור של נשים שמשתתפות בבחירות – גם הארציות וגם המוניציפליות – עדיין אנחנו רואים שנשים נמצאות בתת-ייצוג טוטלי במוקדים של קבלת החלטות. ברור לחלוטין שכשאין נשים בוועדות פרס או ועדות איתור או בכל ועדה שהמטרה שלה היא לבחור מישהו, רוב הסיכויים שנשים גם לא תיבחרנה על ידי הוועדות האלה. תכף אני אדבר על החסמים שאנחנו נתקלים בהם שוב ושוב או שומעים עליהם שוב ושוב.
אבל לפני כן אני רוצה להגיד: בבית הזה ישנן 34 חברות כנסת. בעיניי, הן role modeling ענק, כל אחת, גם לאזרחיות ואזרחי ישראל כולם, ובעיקר למי שמסתכל על המגזר שממנו כל אחת מאיתנו באה. אני חושבת שזה דבר שהוא בנפשנו – להביא כמה שיותר נשים לצמתים של קבלת החלטות. אני מאמינה שבעשור האחרון או בשני העשורים האחרונים מדינת ישראל עשתה התקדמות עצומה בכל מה שנוגע לזכויות נשים, להעצמת נשים ולקידום נשים. יש מקום אחד שבו עדיין אנחנו בתת-ייצוג קשה ביותר והוא במוקדים של קבלת החלטות. והדבר הזה משפיע גם בבחירות הארציות וגם בבחירות המוניציפליות.
אני רוצה לדבר על כמה חסמים שמוכרים בעולם כולו, ועליהם להוסיף את החסמים שמיוחדים לנו במדינת ישראל, ברוך השם, 70 שנה להקמת מדינת ישראל, שזה נס בפני עצמו. אז בעולם מכירים חסמים תרבותיים, שזה ברור וידוע – תכף אני אדבר על זה, איך זה מתורגם פה, חסמים תרבותיים – ואיפה במדינת ישראל אנחנו רואים חסמים תרבותיים? בשתי חברות בעיקר.
אנחנו מכירים כמובן חסמים מבניים של מבנים פוליטיים. יפה שיש נשים שמתמודדות במפלגות, ארציות או מקומיות, אבל אם הן בסוף לא במקומות ריאליים, אז זה מצוין באחוזי ההתמודדות, אבל מבערך 20% נשים שמתמודדות בבחירות, אדוני, בסוף, בפועל, אנחנו פוגשות 6% שמגיעות לתפקידים שלהן.
אנחנו מכירים כמובן חסמים פנימיים, שזה כבר שלנו, האישיות של כל אחת מאיתנו, הבית הפרטי של כל אחת מאיתנו, המקום שממנו כל אחת מאיתנו באה ואיזה תמיכה אנחנו מקבלות במקום שממנו אנחנו באות. אני חייבת להגיד פה – אני אומרת את זה בממוצע אלף פעמים ביום ופה פעם אחת מעל המליאה: בלי התמיכה של הבעל שלי ושבעת ילדיי ושני חתניי וכלתי, לא הייתי יכולה להיות כאן, כי יש לי שבעה ילדים, ובהם שתי ילדות ממש צעירות, ואם מזמינים אותי לכנס בחוץ-לארץ, חשוב ככל שיהיה, אני חייבת שלא רק שהבעל שלי יחשוב שזה מאוד מאוד חשוב, אלא שתהיה איזושהי התגייסות נוספת או מהמשפחה המורחבת שלי או מהמשפחה הגרעינית שלי, והתמיכה הזאת היא קריטית כדי שיותר ויותר נשים תגענה לכאן. כדי שזה יקרה, ה-role modeling שלנו – של הנשים והגברים בבית הזה כשליחי ציבור – חייב לעלות מדרגה. זה קשור לנשים, זה קשור לגברים, זה קשור בעצם ללמה אנחנו כאן, איך אנחנו מתקנים עולם במלכות שדי גם בנראות הציבורית שלנו, וזה קשור בכלל לאיך אנחנו נראים כלפי חוץ ואיך אנחנו מנהלים שיח של שליחי ציבור.
הדבר האחרון שחסר מאוד הוא מנגנונים לעודד שוויון מגדרי. הכי מוכר הוא כמובן הסיפור של אפליה מתקנת של נשים. אפליה מתקנת של נשים – מישהו שאל אותי הבוקר, אדוני היושב- ראש, אם אני עדיין חושבת שצריך לפעול בשביל נשים במדינת ישראל, אז אמרתי: אני לא רק חושבת, אני בטוחה – כתשובות ילדינו. הוא היה כל כך מופתע, הוא אמר: אבל אנחנו כל כך מתקדמים. בעבודה שלי – אני מהנדס באיזה חברה גדולה – אני מסתכל מסביבי, ונראה לי שבקומה שלי חצי הן נשים. אז אמרתי לו: וכשאתה עולה לקומה של ההנהלה? טוב, התעננו קצת פניו, אמר: באמת שם קצת פחות. אמרתי לו: וכשמתכנס הדירקטוריון שלכם? התעננו עוד יותר פניו, והוא אמר: האמת שאין שם אף אישה אחת. אני חושבת שכדי שנשים תהיינה בתפקיד ראש ממשלה, הן צריכות להיות הרבה חברות כנסת, הרבה שרות, ובסוף הרבה נשים שיתמודדו.
בארץ, חוץ מהחסמים האלה, שהם מוכרים בכל מקום ואתר, כשמדברים על בחירות לרשויות המקומיות, יש חסם נוסף, מאוד גדול, והוא שאם אתה לא מכהן כראש רשות או כסגן בשכר, במדינת ישראל את העבודה ברשות מקומית, שהיא עבודה בלתי פוסקת – ויושבת פה חברתנו לאה פדידה – אתה בעצם עושה בהתנדבות. להרבה מאוד נשים זה חסם משמעותי בכניסה שלהן לחיים הפוליטיים. אני חושבת שזאת אחריותנו כאן, בבית הזה, חוץ מהשינוי הברוך שעשינו ב-2014, להתקדם עם עוד שינויים, להביא כמה שיותר נשים אל צמתים של קבלת החלטות, אל השליחות הציבורית, שהיא לתקן את מדינת ישראל במלכות שדי, בעזרת השם. תודה רבה לכולכם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חברת הכנסת לאה פדידה, שבדיוק הוזכרה כאן, מוזמנת לשאת דברים, ואחריה – חברת הכנסת עליזה לביא.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עאידה תומא, ראשית תודה, ואני חייבת להגיד לכם שלראות את כל 34 חברות הכנסת מרשימות ומגויסות לקידום מעמד האישה זאת חוויה.
חברים וחברות, הכיסא הריק של ראש הממשלה ומקומו החסר של שר החינוך, המדיר נשים בפרס ישראל, המליאה החצי ריקה – כל אלה הם עדות אילמת להתייחסות המזלזלת והמתנשאת של הממשלה כלפי נשים בישראל 2018. הפער הזה בין נשים אמיצות, שמובילות את החברה האזרחית בארץ ובעולם, פורצות דרך, גיבורות, מובילות שינוי תודעה עולמי, לבין ההתעלמות המרגיזה וההתנהגות המרושעת והשתיקה של ראשי מפלגות וחברי כנסת כלפי אנשים חשוכים שקוראים לחיילות צה"ל "בחורילות", הפער הזה בלתי נתפס.
אחיותינו ובנותינו, שבחרו בשירות משמעותי בצה"ל, הפכו למטרה שאפשר ללעוג לה. ומספסלי הממשלה: הס, דממה, שקט מחריש אוזניים; דמויות חשוכות ונבערות, שעבור חלקים בבית הזה הן לא פחות מאליטה ומחנכי הדור. לא מהן אנחנו מפחדות, השטויות שיוצאות מפיהן אינן מפחידות אותנו; נשים בנו, לחמו והקימו את המדינה הזאת. מהבורות והטיפשות, מחוסר ההכרה בהיסטוריה, אנחנו חוששות.
הבורים והשותקים, האם שמעתם על עליזה בגינסקי, ניצולת שואה וגיבורת הקרב על גוש עציון? האם שמעתם על הקשרית מירה בן ארי, שעבדה לבד מול מפקד כוחות השריון של המצרים בניצנים? מה אתם יודעים על הלה קליינברגר, שבידיים חשופות הסתערה כמעט לבדה כדי להכריע את הקרב בקסטל? האם הן בחורילות? מקימות ובונות הארץ הן אלה שהחלישו את כוחו של צה"ל? איבדתם את הבושה, על מי אתם מגינים בשתיקתכם?
חברות וחברי הכנסת, אל תטעו בנו. לא את השוויון למות למען הארץ האהובה שלנו אנחנו מבקשות, אלא את השוויון לחיות במדינה האהובה שלנו – אישה באותו מקום עבודה בתפקיד שווה לגבר שמרוויחה פחות; פנסיה ששווה פחות; איום העוני שמרחף על נשים חד-הוריות.
חברות, השוק החופשי בישראל נכשל, ובגדול, במבחן השוויון כלפי נשים. היכן שהשוק נכשל, תפקידה של הממשלה להתערב ולקחת את האחריות. שוק העבודה בישראל מפלה נשים בהגדרה מבנית, אם לא עכשיו, מתי? תגידו לי אתם מתי יהיה הזמן הנכון. 14 שבועות חופשת לידה בתשלום הם לא פחות מהתעמרות, בעיניי. מתי במשרד האוצר תגיע מהפכת הפקידות? עד מתי תמשיכו לחשוב שם כמו גברים? וגם זאת מחמאה, כי לעיתים חושבים שם כמו מחשבים.
בתחילת דבריי דיברתי על דור החלוצות שבנו ולחמו על אדמת הארץ הזאת, שהיה בהן הלהט להקים את המדינה, ולהן, נשים יקרות, יהיה גם הלהט לחתום על הסכמי שלום. הגיע הזמן שאנחנו הנשים נדרוש את מקומנו גם במקום הזה. השוביניזם הגברי של שיחות בין אלה שראו אחד את השני דרך כוונת הרובים, שיח מיליטריסטי חסר תוכן, לא הביא ולא יביא שלום. עוצמת האימהות היא זאת שתעשה את השינוי. זה נראה לכם רחוק, בלתי אפשרי? ברור, כי התרגלנו לחשוב על שלום במונחים של שוביניזם. לא ירחק היום שתנועה אזרחית של נשים עושות שלום תבקיע את החומות האלה בדיוק כפי שתנועת נשים אזרחיות הובילה את השינוי עם קמפיין MeToo. ולאלה שמזלזלים בדבריי כעת, אני מציעה לכם לבחון את כוחן של האימהות. הוא חזק יותר מכפי שאתם משערים. לאימהות יש כוח לשנות את המציאות.
לרגל יום האישה, כשאני עומדת כאן על בימת הכנסת – לא הייתי עומדת כאן בלי אומץ ליבן של חברות כנסת פורצות דרך, גיבורות בדורן ומודל לחיקוי עבורי. על אחת מהן אני רוצה לדבר: חיה גרוסמן. מהגטו וייסורי השואה הקימה מועצה אזורית בשכנות עם השכנים הערבים. מי שראתה את מכונות המוות מאכלת את האנושות לא הפסיקה להאמין שהאידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית של שוויון ואחוות עמים היא הטובה ביותר. והיא גם לא הסכימה אף פעם שמישהו יזלזל בזיכרון השואה. כאשר ממשלת ישראל מפגינה חולשה היסטורית כלפי חוקים אנטישמיים שמוחקים את זכר השואה, אני רוצה להגיד לכם: ממשלת פולין, יש לכם מזל גדול שחייקה גרוסמן לא עמדה מולכם.
אתם יודעים את דעתי על הממשלה הזאת. לא חסכתי ביקורת גם בנאום הזה. אבל לך, גילה גמליאל, שחסרה פה, וסוף-סוף יש ממשלה, אני רוצה להודות לפעמים על אומץ הלב שאת מראה, להיות הקול השפוי והגאה אל מול ההתקפות חסרות השחר על השלטון.
חברות יקרות ונשים יקרות באשר אתן, תקרת הזכוכית אינה גזרה משמיים, והכוח נמצא בידינו לשנות. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת לאה פדידה. לכבוד יום האישה אני ארשה לעצמי ולהתערב ולהגיד שזכיתי לפני 35 שנים לביקור של חברת הכנסת חייקה גרוסמן, כמסורב עלייה בברית המועצות דאז. וגם, בשונה מכמה חברי כנסת שהגיעו לאותו אירוע, היא הלכה לבקר את מסורבי העלייה ולא לתיאטראות וקרקס ומקומות נוספים – לאן שהלכו חלק מחבריה. באמת, יהי זכרה ברוך.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
היא הייתה חברת קיבוץ עברון.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת עיסאווי פריג'.
עליזה לביא (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על שאתה נשאר כל הדיון; אני חמש שנים פה בכנסת וביום האישה הבין-לאומי לא תמיד מתאפשר לך. והיום אני רוצה להודות לך במיוחד נוכח ההיעדרות של ארבע השרות בממשלת ישראל שאף לא אחת נמצאת איתנו כאן בציון היום החשוב הזה פה בכנסת. כשאנחנו מדברים על מודל חיקוי וכשאנחנו מדברים על מה אנחנו משדרים, ארבע שרות בממשלה – לא שזה מספיק – אבל אף לא אחת איתנו.
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה, על היום הזה, ובכלל על העבודה הנהדרת ועל השותפות רבת השנים.
אני חוזרת לכאן – הבוקר הייתי בכנס של נשים בכירות במשק הישראלי. ביקשתי מהן דבר אחד: בואו נחשוב מי לא נמצאת בחדר הזה איתנו. מי, לצערנו, אין בפניה את הדרך, את הסיכוי, אפילו לבחור. ובהמשך הייתי בכנס שדרות ושם פגשתי תלמידות אולפנות ותיכונים, ולהן אמרתי: אל תיתנו לאף אחד להפחיד אתכן. תבחרו מה שאתן מרגישות, רוצות. אם אתן רוצות ויכולות – בשירות הצבאי, בשירות הלאומי האזרחי, הקהילתי, ובלבד שתשרתו שנתיים. אבל אל תיתנו לאף אחד לא להפחיד אתכן ולא לבחור בשבילכן.
מהמתח הזה של מי יכולה ומי לא, מי דרכה סלולה וממי נמנעת זכות הבחירה, המקום של ההפחדה של נשים – מהמתח הזה אני רוצה לראות מה השתנה. אנחנו עוד מעט לקראת ליל הסדר, אז מה נשתנה במצבנו אנחנו. אנחנו במסע של תיקון, במסע ארוך ומתמשך להעצמה ולהזנקה של מעמד הנשים בישראל. וכן, תודה לאל, מצטרפים למסע הזה עוד ועוד גברים שמבינים שאובדן של הון אנושי נשי זה לא בעיה של נשים; זה אובדן של החברה, זה אובדן של חברה שוויוניות שמאבדת את ההון שלה ואת האפשרויות שטמונות בן. זה מסע וזה יצירה של חברה שוויונית משגשגת וצומחת יותר, ויש לי את הזכות לעמוד בפעם החמישית ביום האישה הבין-לאומי פה בכנסת, ולדעת שיש רבות שעדיין הזכות הזאת חסומה בפניהן.
זה יום חגיגי, ואנחנו חייבות להסתכל בו על הטוב ועל האפשרויות ועל ההתקדמות, אבל במקביל אנחנו חייבות לזכור מה עוד יש לתקן, ואת כל החסמים ואת כל המבנים החברתיים שעוצרים בעדנו מלפרוץ קדימה.
ויחד עם זאת, למרות התיקונים והחקיקה ושיתופי הפעולה ופערי השכר ועדיפות לנשים במכרזים, ברשויות המקומיות, עדיין בתי, שהיא מהנדסת ואימא לשתי בנות צעירות, אומרת לי: אימא, אין באמת שינוי משמעותי במשק, בעולם התעסוקה. לא באמת הצלחתן לשנות את איכות המשרות ושיעור המועסקות במשרות חלקיות והייצוג החסר בתפקידי מפתח בהנהגה, בדירקטוריונים; וגם, עדיין נדרש הון עתק להוציא על מטפלות – עוד מעט חופשת פסח ועוד לא הספקנו לשלם על חופשת חנוכה, על ההוצאות, גם של המטפלות וגם של כל הקייטנות; ויום לימודים ארוך, אימא, עדיין אין; ועדיין גם אין תחבורה ציבורית יעילה להרבה מאוד נשים וגברים כדי לצאת לעבודה. וכן, פערי השכר בסופו של דבר קובעים לפרט ולזוג מי עדיף שיצא לעבוד כדי להביא יותר כסף.
ודווקא, דווקא המדינה, המעסיק, שצריך לשמש דוגמה, דווקא היא נותנת דוגמה שלילית שנה אחרי שנה ומשקפת פערי שכר. כמי שיזמה ומובילה את התקציב המגדרי, את הפילוח של התקציב של מדינת ישראל בהיבט המגדרי, גברים ונשים, אני אומרת – וגם עכשיו בתקציב 2019: פערי השכר רעים והם גדולים, לרעת נשים. יש לנו מיעוט של מנהלות ונשים בתפקידים בכירים. רוצים דוגמה? אז הינה דוגמה אחת קטנה. במשרד לביטחון פנים השכר החציוני במשרד ב-2016 – אתם יודעים מה היה? 25,000 שקל לגברים. יודעים כמה נשים הרוויחו? נשים הרוויחו 14,000 שקל. ובקרב מנהלי תחומים בכירים ומעלה, יש שמונה נשים לעומת 23 גברים. ועדיין שוטר בישראל משתכר יותר משוטרת באותה דרגה, בכל הדרגות, מהניצב ועד רב-הפקד. כן, ועדיין 75% מתקציבי התמיכה בספורטאים מגיעים לגברים. ותאמינו לי, אפשר לעבור משרד-משרד.
צריך לתקן, יש לנו את הכלים. מה שאין לנו זה את ההבנה והרצון המשותף. אנחנו חייבים לעבוד יחד; זה טוב לכולנו, זה יביא את ישראל למקום טוב יותר. כנסת, ממשלה, ארגונים חברתיים – אנחנו נתקן ונשנה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עליזה לביא. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה, ואחריו – אחרון הדוברים בין המציעים יהיה חבר הכנסת יהודה גליק. אחרי דברי חבר הכנסת גליק נשמע את השר אופיר אקוניס.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר אקוניס, חברים וידידתי עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת, יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה, א. ברכות על הכנס של היום; גם הכותרת של הכנס של היום הייתה לפי דעתי בזמן: צועדים לקראת שלטון מקומי.
אני, כבוד היושב-ראש, רוצה להתייחס לזה מזווית אחרת. אבל לפני כן אני רוצה לבקש סליחה מחבר הכנסת גליק, כי רציתי לתת לך את הבלעדיות כגבר יחידי ברשימת הדוברים, אבל אצלנו במרצ יש מצב שהגברים נמצאים היום ואין לנו נשים, אז התוכנית שלך לא יצאה לפועל.
יהודה גליק (הליכוד):
לכבוד הוא לי שאתה – – – לכבוד הוא לי.
עיסאווי פריג' (מרצ):
עאידה, אני רוצה לייחס ולמקד את דבריי בחברה, אדוני היושב-ראש, שאני ממנה בא. למקד את דבריי לשם. אני פונה לכל חבריי חברי הכנסת הערבים, ובראשם עאידה, יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה: יש פער גדול בין דיבורים למעשים.
אנחנו, ובצדק, ואני מאמין שאנחנו שם, תמיד מדברים בעד שוויון נשים ונאבקים למענן בכל מקום. יכול להיות שאני משוחד, אני אבא לשש בנות. יכול להיות, זאת המציאות. אבל ברמת המעשים, בחברה הערבית, אצלנו, אנחנו לא שם, כי הדברים לא מתחילים בחקיקה למען נשים. הדברים אמורים להיות בעניין יחס, ואמונה שיש נשים שמסוגלות להנהיג ומסוגלות להוביל. אני קורא לכם, לכל חבריי חברי הכנסת הערבים, כל אחד ביישובו: בואו נעבור לשלב המעשים ונאתגר את עצמנו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה, אדוני.
עיסאווי פריג' (מרצ):
כבר סיימתי?
היו"ר טלי פלוסקוב:
כן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
מה, חמש דקות? איפה חמש דקות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
הזמן רץ כאן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
לא, את בטוחה שהיושב-ראש לחץ על חמש דקות?
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני החלפתי את היושב-ראש, ועכשיו אני רואה שהזמן תם.
עיסאווי פריג' (מרצ):
כן? לא שמתי לב. אני מבקש דקה, גברתי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
דקה אני אתן לך, כי הנושא באמת חשוב. דקה ולא יותר.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אני פונה אליכם: בואו נאתגר את עצמנו. בכל יישוב ויישוב ערבי נריץ ונתמוך בנשים למועצת העיר. כל אחד ייקח על עצמו הלכה למעשה, ואז הדברים יהיו למעשים. לא מספיק לדבר כאן, לא מספיק להגיד דברים בכל מיני מקומות, אנחנו חייבים. זאת ההזדמנות שלנו, כי הבחירות במועצות המקומיות באוקטובר. איך שאני רואה איך הדברים מתנהלים – ברוב המוחץ של היישובים שאני נמצא בהם, האישה הערבייה, מלבד שהיא מצביעה ומדי פעם אומרת דעה, אין לה השפעה. אז בואו נאתגר את עצמנו וניקח את זה בידיים, וכך אנחנו מתרגמים דיבורים למעשים. תודה, גברתי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה, היה שווה לתת לך את הדקה הזאת.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אני לא – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'.
חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה, אדוני. לאחר מכן יסכם את הדיון השר אקוניס בשם השרה לשוויון חברתי.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אני בטוח שהוא לא לחץ על חמש דקות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני, באמת, אתה יכול לחזור הביתה, לבקש הקלטה ולבדוק. אני לא יודעת להגיד.
עיסאווי פריג' (מרצ):
היושב-ראש לא לחץ. אני בטוח. לא יכול להיות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני לא יכולה לענות לך, כי אני באמת לא יודעת.
עיסאווי פריג' (מרצ):
כי איך שעליתי הוא קם וירד ולא הספיק ללחוץ על הזמן. את הסתכלת על הזמן שאיננו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
נכון.
עיסאווי פריג' (מרצ):
זה מה שקרה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
טוב, אדוני, אם תרצה לחזור, אני אתן לך עוד שתי דקות.
עיסאווי פריג' (מרצ):
לא. מעניין אותי – – –
יהודה גליק (הליכוד):
עיסאווי, אתה היית הגבר הראשון שדיבר, אבל אני הראשון שמתחיל עם יושבת-ראש אישה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אני אבדוק את זה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני. בבקשה, חמש דקות לרשותך.
יהודה גליק (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש חברת הכנסת טלי פלוסקוב, גברתי המזכירה של הכנסת, גברתי המתקתקת המתוקה, והמתוקות, חבריי חברי הכנסת, השר, ראשית, בדבריי אני רוצה לומר שאני מקדיש את הדברים שאני אומר עכשיו לעילוי נשמתה של אשתי היקרה, שנפטרה לפני חודשיים. אישה מיוחדת במינה, שלימדה אותי הרבה מאוד בחיים, ובעיקר את כבודה, ייחודה, של אישה. הלוא כל עולמה של אישה – ובהחלט זכיתי לקנות ממנה, משתדל לקנות ממנה לא מעט דברים בחיים שלי. בין השאר, היא לימדה אותי שמעולם לא התחרטה על מילה טובה שאמרה למישהו. כך היו חייה, אישה שהרגישה אמפתיה לכל אדם.
חברת הכנסת עליזה לביא דיברה על זה שאנחנו עומדים לפני יציאת מצרים, חגיגת חג החירות שלנו. כל מי שפותח את הפסוקים שעוסקים בחג החירות, בתחילת ספר שמות, מגלה שמי שמוכיחות את עצמן מעל הכול הן הנשים, הנשים שמסרבות לשמוע – אנחנו מדברים על מצרים העתיקה – לציווי של מלך מצרים להשליך את הבנים אל היאור. אנחנו פוגשים את בת פרעה שהולכת ומצילה נער, שהיא יודעת שהוא ילד עברי, והיא יודעת את הסכנות. אנחנו מוצאים את האימא של אותו נער, שהסכימה להיות אם אומנת ראשונה. אנחנו מוצאים את תחכומה של אחותו – לא האח הגדול של משה – שגם מתגייסת ומגלה יוזמה.
כן, יציאת מצרים, התורה מספרת לנו שהיא בזכותן של אותן נשים יוזמות, חזקות, שלא עומדות מהצד. לפעמים אנחנו אוהבים לומר שהתורה אומרת שכל כבודה בת מלך פנימה, אבל דווקא אותו פרק שמדבר על אשת חיל מדבר על "הייתה כאניות", והיא הולכת, ומרחוק הולכת, האישה העובדת, האישה היוזמת, האישה העומדת באתגרים. בהחלט אנחנו יכולים לשמוח על מה שקרה פה ב-100 השנה האחרונות. לפני 100 שנה אף אישה באף מקום בעולם לא יכלה לבחור; לא להיבחר – לבחור.
מהפכה גדולה עשתה המהפכה הפמיניסטית, אולי הגדולה והמשמעותית ביותר. יש עוד הרבה דרך לפנינו. בהחלט צריך לחזק, ובעיניי, זה גם חלק מהתהליך של הגאולה של העולם. כמו ששיבת ציון וכמו שהצהרתו של טראמפ הן חלק מתהליך של גאולה, כך באותה מידה מעמדה של האישה הולך ותופס מקום מרכזי, והוא נתינת מקום, כמו שאמרו פה לפניי, ל-50% מהאוכלוסייה.
ובאותו זמן צריך גם לומר שלפעמים יש גם דורסנות. לצערי, ביטלו את יום האם. אני חושב שהיה מקום לתת מקום לאימא, שמעודדת, שמחזקת – וגם לפעמים היא סמל ודוגמה לקרייריסטית. אני מאוד מצטער על הדבר הזה. לפעמים, העובדה שיש לי זהות אומרת: בואו נטשטש את שאר הזהויות, ובעניין הזה צריך להיות מאוד זהירים. זה שאנחנו נותנים מקום לכבודה של האישה, למעמדה של האישה, ונאבקים ושמחים על זה שיש חיילות, יש קצינות, יש מנכ"ליות ויש נשים בכל התחומים, עדיין אנחנו זקוקים להיות בטוחים שזה לא בא, לא על טשטוש זהויות, לא על מחיקת האחרים ולא על דריסת האחרים.
לכן, אני כאן להצדיע לכל אותן נשים שמובילות מהפכות בישראל ובעולם כולו, לכל אותן נשים שמראות שנשים יכולות לא פחות והרבה יותר מהרבה מאוד גברים. הלוואי שיהיו עוד הרבה יותר חברות כנסת בכנסת הזאת והרבה יותר שרות בממשלה. ובאותו זמן, לשים את האצבע ולומר: כן, יש גם אלמנט נשי, יש גם אלמנט של אימא, יש גם אלמנט של גבר ויש גם אלמנט של ילד. כמשפחה, העובדה שכל אחד מאיתנו משחק את חלקו בתזמורת ולא מטשטש את ההבדלים בינינו – רק כך יש הרמוניה. כי תזמורת היא יפה כשיש שונות ולא כשכולם מנגנים על אותו כלי. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לחבר הכנסת גליק. אני חושבת שכולנו יכולים להגיד: יהי זכרה ברוך. כמו שאמרתי, ישיב לנו על ההצעה לסדר-היום השר אקוניס, בשם השרה לשוויון חברתי. בבקשה, אדוני.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, אנחנו מציינים היום לא רק את יום האישה הבין-לאומי, שיצוין ב-8 בחודש ברחבי העולם וגם כאן בישראל, אלא את העובדה שהכנסת הזאת, הכנסת העשרים – יש בה הרבה רגעים עצובים בכנסת הזאת, יש בה הרבה אלימות מילולית, היא לא מהכנסות המפוארות אבל בדבר אחד היא יכולה להתגאות, גברתי היושבת-ראש: מספר שיא של נשים מכהנות בכנסת הזאת, 34 נשים. בממשלה, אגב, מכהנות ארבע שרות. בבית הזה כבר הייתה יושבת-ראש.
יהודה גליק (הליכוד):
תיזהר שלא יאחלו לך עד 120.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
בבית הזה כבר הייתה יושבת-ראש. בכלל, גברתי היושבת-ראש, יש והיו הרבה מאוד נשים, בחיים הציבוריים בכלל ובחיים הפוליטיים בפרט, במאה ה-20, שהטביעו חותם. נזכיר את ראש ממשלת ישראל, ב-1969. שנתיים לפני שבשוויצריה – בשוויצריה – נותנים זכות הצבעה לנשים, עומדת בראש הממשלה בישראל הגברת גולדה מאיר.
אי-אפשר שלא לציין את המנהיגה, הייתי אומר השנייה בגודלה, בבריטניה, במאה ה-20, לצידו של וינסטון צ'רצ'יל. כמובן, מדובר על אשת הברזל מרגרט תאצ'ר, שלקחה מדינה מפורקת, מדינה בפשיטת רגל, והביאה אותה להיות אחת המדינות החזקות בעולם, במנהיגות אדירה. הייתי מציע לקרוא קצת מה היא אומרת, לראות את נאומיה בפרלמנט הבריטי וללמוד.
טנסו צ'ילר הייתה ראש ממשלה בטורקיה, שבניגוד למנהיג הנוכחי שלה לא הסיתה, לא הפכה את סדר-היום של טורקיה למקום שמסית נגד כל העולם, מתנשא, משתתף במלחמות; בדיוק הפוך: קידמה את טורקיה לעשור הגדול ביותר שלה מאז מנהיגותו של אטאטורק. ואינדירה גנדי, בהודו.
בשבוע שעבר פגשתי – אני אתייחס לזה בסקירה על ביקורי באמריקה הלטינית – את סגנית הנשיא בארגנטינה, שביקרה כאן לפני כחודשיים, והיא ידידה גדולה של ישראל. כמובן, ישנן הנשים שמנהיגות את אירופה בימים הללו: תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה, ואנגלה מרקל, שהקימה אתמול או שלשום את הקואליציה הרביעית שלה.
אלה הן נשים מנהיגות, מנהיגות, והן לא התייחסו בהכרח, גברתי היושבת-ראש, דווקא לעובדה שהן נשים, אלא לעובדה שיש להן קודם כול, קודם כול, מה שצריך בחיים הפוליטיים: השקפת עולם. לעמוד על השקפת העולם, להיאבק על השקפת עולם, לקבל מדי פעם קריאות בוז, חבר הכנסת פריג'. מרגרט תאצ'ר, וגם גולדה מאיר, וגם טנסו צ'ילר, וגם אחרות, וגם תרזה מיי, לא תמיד קיבלו אהדה אוטומטית למנהיגותן. בכלל לא מנשים בהכרח, אגב, ובאופן כללי.
אבל יש אישה אחת, גברתי היושבת-ראש, שהיא בעיניי אשת השנה – אפשר כבר ל-2018, אפשר ל-2017: ניקי היילי, שגרירת ארצות הברית לאומות המאוחדות. היא מנהיגה, היא אמיצה, היא בטוחה בעצמה, היא גאה בתפיסות שלה. אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שנאומה האחרון של ניקי היילי בוועידת איפא"ק אתמול ייכנס לספרי הימים של הנאומים הפוליטיים החשובים ביותר, בוודאי בעשור האחרון.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ובכן, יום האישה הבין-לאומי, שמסמל את מאבקן של נשים ברחבי העולם לשוויון זכויות ולשוויון הזדמנויות בכל תחומי החיים – אני חושב שלנשים רבות אומנם הדרך עוד ארוכה, אבל יש בוודאי במה להתגאות, בפעילות שלהן ובהצלחות שלהן.
היום הזה, גברתי היושבת-ראש – וכאן אני משיב על ההצעה לסדר-היום כפי שמציעה השרה גמליאל, העומדת בראש המשרד לשוויון חברתי – הוא יום חשוב לחברה הישראלית, החברה שדגלה בשוויון המגדרי כבר בהכרזת העצמאות – בלי הבדל דת, גזע ומין; זה לא כתוב פה, אבל זה ברור, זה ידוע. נשים במדינת ישראל קיבלו את זכות ההצבעה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לא מוצא חן בעיניה, אבל נשים ערביות במזרח התיכון קיבלו זכות הצבעה במדינת ישראל ב-1948. לא מתנשאים מעליהן, לא חושבים שהן נחותות, לא נשים בכלל ולא נשים ערביות בפרט.
עשינו דרך ארוכה מאוד בתחום מעמד האישה ב-70 שנות קיומה של מדינת ישראל, אבל מייד בהתחלה, חברת הכנסת תומא סלימאן, הדבר הזה היה מובן מאליו, לא היה עליו ויכוח, לא היה צורך במאבק, לא שלך ולא של אחרות.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
נו, באמת.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
פשוט מאוד. זה לא קורה במקומות אחרים בעולם. נו, באמת, מה לעשות? אני לא מכיר את זכות הבחירה לנשים במקומות אחרים במרחב שמקיף אותנו. נו, באמת, זאת היא העובדה. ולמרות זאת – – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – – אתם הגברים נתתם לנו הכול במתנה.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא הגברים, המדינה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא התייחסתי למדינה כאל גבר או אישה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מהי ישראל? ישראל היא גבר או אישה?
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – – יום האישה הבין-לאומי – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא התייחסתי למדינה כאל גבר או אישה. התייחסתי למדינה, והיא נתנה. זאת עובדה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
למה להתווכח עם עובדות? למה להתווכח עם עובדות?
ועדיין, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עדיין, על אף ההישגים הרבים, על אף ההישגים הרבים – – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
למה אתה מדבר איתי על נשים ערביות? אני יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד הנשים – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אז תקשיבי עד סוף הנאום, לא באמצע.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
אל תתנגח – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא באמצע הנאום. ראיתי שלא מצאו חן בעינייך הדברים על ניקי היילי. לא מצאו חן בעינייך הדברים על ניקי היילי – – –
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
מה תרמה לאנושות ניקי היילי הזו? מה תרמה לאנושות?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ובכן, ניקי היילי היא אישה – – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני מודה לך, חבר הכנסת גנאים. ניקי היילי היא אישה אמיצה עם תפיסות עולם – –
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
אז מה?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – שאומרת את עמדותיה בעוצמה אדירה – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
זהו, זהו, מספיק. נא להירגע. זהו, תנו לשר להשיב.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – שמשדרת מנ-הי-גות. מנהיגות היא משדרת. נורא פשוט, נורא פשוט.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אה, זה כואב לך? זה קשה לך? היא – – –
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אדוני השר, דקה. אדוני השר, אני יודעת שאתה אוהב ככה לעשות את זה בשיח – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני לא אוהב. ראיתי שהם לא אוהבים את התשבחות שלי לניקי היילי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבקשת מחברי הכנסת להירגע. עכשיו אנחנו מקשיבים עד הסוף לדעה של השר.
רחל עזריה (כולנו):
– – –
עליזה לביא (יש עתיד):
עם כל הכבוד אליך, אבל מבחינתנו זה מביך שאף אחת מארבע השרות בממשלה לא עונה לנו ביום האישה הבין-לאומי בכנסת. זה לא אישי נגדך, חלילה, אבל היה ראוי שאחת מארבע השרות תהיה כאן.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
הזמינו אותנו לאולם המליאה – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני מציע לך לפנות למזכירות הממשלה בעניין זה.
רחל עזריה (כולנו):
תפרגן – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
חברת הכנסת רחל, בואו נעשה סדר בדיון הזה. אתן באות לציין, וזה בסדר גמור, ואני זורם איתכן, את יום האישה הבין-לאומי – – –
עליזה לביא (יש עתיד):
מה זה "אנחנו" – – –
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מה אתן צועקות?
היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, מה קרה? מה קרה?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מה זה הדבר הזה?
עיסאווי פריג' (מרצ):
– – –
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מה זה, מה קורה פה? מה קרה לכם?
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברים, אני מאוד שמחה שהנושא הוא כל כך חשוב שכולם החליטו פתאום להעיר מהמקומות. חבר הכנסת יהודה גליק, עכשיו זה הזמן של השר.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ידידותיי וידידיי, אני שמח שהערנו דיון. לפחות יש פה דיון, גברתי היושבת-ראש. לפחות יש פה דיון – – –
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אתה נהנה מכל רגע אני רואה, אדוני השר.
חיים ילין (יש עתיד):
– – – אנחנו קבענו את יום האישה. אנחנו, לא אתם. אתם והם, שמאלנים וימנים – – –
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לכולם. תודה. זהו, רבותיי.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
משעשע.
עיסאווי פריג' (מרצ):
טעיתי, החלקתי. תגיד.
היו"ר טלי פלוסקוב:
עיסאווי, זהו. אתה רוצה לחזור לכאן?
עיסאווי פריג' (מרצ):
שיגיד: אני טעיתי – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבקשת, זהו. תודה. זהו, הבנו. עכשיו השר מדבר כאן.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
טעיתי? החלקתי? אתה רוצה שאני אחזור על רשימת הנשים שהטביעו חותם על המנהיגות הבין-לאומית במאה ה-20? זה מה שעשיתי, זה להיות פמיניסט. זה לא להגיד כל הזמן: אכלו לי, שתו לי.
רחל עזריה (כולנו):
מי אמר "אכלו לי, שתו לי"?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
זה לעשות. זה תאצ'ר, זה צ'ילר, זה אינדירה גנדי, זה ניקי היילי. תלמדו, תלמדו. מה קרה?
רחל עזריה (כולנו):
– – – מה זה קשור?
חיים ילין (יש עתיד):
מה קשור?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מה אתם כל הזמן – חברת הכנסת עזריה, היה לך קשה לשמוע את הנאום של ניקי היילי? ניקי היילי, בעיניי, היא מנהיגה. מנהיגות. תלמדו על מנהיגות.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
תלמדו על מנהיגות, זה הכול.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, תרשה לי. אני חושבת שנשים באולם הזה מאוד מבקשות שתפרגן גם להן.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
כי הנשים שלנו פה הן נשים מצליחות שמהוות דוגמה לקידום הנשים.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מעניין.
עיסאווי פריג' (מרצ):
– – – יום האישה – – – תזכירי לו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
למה לא?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני זורם איתך. אני זורם עם היושבת-ראש. אני לא רוצה להגיד עם מזכירת הכנסת. חס וחלילה, מזכירת הכנסת, שהגיעה בעשר אצבעותיה להישגים אדירים. מה זה פה, חבר'ה? תפסיקו – – –
רחל עזריה (כולנו):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
חברת הכנסת רחל עזריה, חברת הכנסת עזריה, תפסיקו כבר, תשנו את התפיסות המיושנות שלכם.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
– – – אולי אתה?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
זאת התפיסה שלי, אני לא צריך לשנות שום דבר. אני שיבחתי כאן כמה וכמה נשים מנהיגות. אתן, אם תמשיכו – בואו, תני לתת לך עצה קטנה – –
רחל עזריה (כולנו):
הרגע הרגת – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – אם תמשיכו להתבכיין, לא תהיו מנהיגות. מנהיגות אומרות את העמדות שלהן.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
מי אתה שתגיד לנו "מתבכיינות" – – –
רחל עזריה (כולנו):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מנהיגות – – –
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
כן, אני מעז להגיד לכן. כן, אני מעז. מספיק, מספיק.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
תתבייש לך – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אין לי במה להתבייש.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
– – – תחזור בעצמך – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
יש פה רשימה אדירה של נשים שהגיעו להישגים – – –
לאה פדידה (המחנה הציוני):
מה זה, זה יום האישה – – –
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת – – –
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, חברים. בואו.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
בושה.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
גברתי היושבת-ראש, הדיון הזה – לדאבון הלב, חברות וחברי הכנסת לא הבינו את עוצמות הפרגון לנשים שאני הבאתי כאן.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אדיר. בעיניי הן מנהיגות גדולות.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא מוצא חן בעיניכם? אז תמשיכו לתפוס את תפיסות העולם שלכם. זה בסדר גמור.
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, מה אתה מציע?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני מציע – – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
– – – צריך לחזור בו – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני מציע – – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
כן, תחזור בך.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ממש לא. ממש לא. לא רק שלא אחזור בי מדבריי – אני אחזור על דבריי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
חברות הכנסת המציעות – אנחנו, כמובן, כהרגלנו בקודש, לא משתתפים או אין לנו עמדה לאן הן רוצות להעביר את הדיון הזה. אני חושב שהדיון במליאה היה מספיק טוב – –
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – מספיק יסודי.
חברת הכנסת לאה פדידה, בואי, בואי. היא מסיתה פה חברות וחברי כנסת לצאת מהדיון – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, נראה לי שיש פה פתרון למשבר קואליציוני.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – משום שהיא לא מסוגלת לשמוע עמדות שהן לא תואמות את תפיסת העולם שלה. אני מציע לך להקשיב, לקרוא, להבין ולהטמיע איך נשים גדולות, כמו הנשים שאני הצגתי כאן, הגיעו למנהיגות אמיתית, הנהיגו את העולם החופשי, עשו שינויים, לקחו מדינות מרוסקות ושינו אותן.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אני מכבד את השר. השר, אני רוצה להגיד לך משהו.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא הסתפקו בדיבורים – עשו מעשים. וזה ההבדל ביני וביניכם. לי זה לא משנה – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חבר הכנסת חיליק בר, אתה יכול לבקש דעה נוספת.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
היושבת-ראש, לי זה לא משנה אם המנהיג הוא מנהיגה או מנהיג אלא מה הוא או היא עושה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
זה פמיניזם.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אדוני, תחזור בך. תאמין לי. בשבילך.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לשר אקוניס. רבותיי, השר בעצם הציע לנו להסתפק בתשובתו.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אני רוצה גם – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, שנייה. איפה היוזמים? השר הציע להסתפק בתשובתו. האם אתם מסכימים, מסכימות?
חיים ילין (יש עתיד):
לא, ממש לא.
היו"ר טלי פלוסקוב:
לוועדה?
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני לא שומעת.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
לוועדה.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
לא, זה לא מקובל עלינו.
חיים ילין (יש עתיד):
לא מקובלת התשובה של השר.
עליזה לביא (יש עתיד):
דיון בוועדה לקידום מעמד האישה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
דיון בוועדה? להעביר להמשך הדיון בוועדה למעמד האישה? אוקיי. רבותיי. כעת יש לנו הצעה להמשיך את הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
יש לו הודעה אישית – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, אני מבקשת להירגע.
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חבר הכנסת עיסאווי פריג' וכל חברי הכנסת: זהו, בואו נירגע. יש כאן הצעה להעביר את הדיון לוועדה.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, לי – – – הודעה אישית.
היו"ר טלי פלוסקוב:
היות שזה לוועדה, יש שתי בקשות להבעת דעה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, דקה מהמיקרופון.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, גברתי היושבת-ראש. הישגיהן של הנשים הן לא מתנה מאף אחד, הן תולדה של מאבק נחוש של דורות של נשים. וגם כאן בארץ, גם כאן בבית הזה, היו וישנן נשים שהן מופת ודוגמה של מאבק לזכויות של נשים, לשינוי חברתי. אני, כחבר כנסת, גאה במאבקן של הנשים; גאה במאבקן של חברות הכנסת; גאה בחברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה; גאה בחברות הכנסת שעושות עבודה נהדרת כאן בכנסת. חבל שהשר בחר להסתכל על ארצות אחרות ועל דוגמאות שהן, בחלקן, לא ממש מוצלחות, כדי – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מה אתה אומר? לא מוצא חן בעיניך – – –
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – לא להתמקד בנושא.
אני רוצה, גברתי היושבת-ראש, בהזדמנות זו, להביע הערכה מיוחדת למאבקן של נשים בארץ לאורך שנים רבות למען השלום, לתנועת נשים עושות שלום, שמלווה אותנו כאן, בכנסת, לאורך הרבה זמן, הרבה שבועות. כל הכבוד להן, הן מראות לנו שנשים יכולות לסמל ולסמן את הדרך לעולם טוב יותר.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. הבעת דעה לחיים ילין, בבקשה.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אתם יודעים מה, אני אתן גם לחיים ילין וגם – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – – תקשיבי ותשמעי, תקשיבי – – –
לאה פדידה (המחנה הציוני):
לצערי הרב, הקשבתי ונדהמתי.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא שמעת. את אפילו לא שמעת – – –
קריאות:
– – –
חיים ילין (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. רבותיי, קצת שקט. מה קרה? בסך הכול מדברים על מעמד האישה.
קריאות:
– – –
חיים ילין (יש עתיד):
רגע, טלי, מה קורה לך?
עליזה לביא (יש עתיד):
מה זה בסך הכול?
חיים ילין (יש עתיד):
תגידו, נפלתם על השכל?
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני חושבת שיש פה גברים שרוצים להביע את דעתם. בואו תירגעו.
קריאות:
– – –
עיסאווי פריג' (מרצ):
מה זה בסך הכול?
היו"ר טלי פלוסקוב:
אתם רוצים שאני – – – או שאתם – – – מה קרה?
עליזה לביא (יש עתיד):
זה ממש – – – מה זה בסך הכול?
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, לא, לא. אתם עשיתם פה בדיון הזה, במקום דיון מכובד לטובת הנשים, עשיתם פה בלגן אחד גדול.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
מצטערת, אף אחד לא שומע את מה שאתם אומרים עכשיו, ונורא נורא נורא חבל.
מוסי רז (מרצ):
הדיון הזה מבייש את הכנסת. נעבור לנושא הבא.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבקשת – – –
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, אני יכול להתחיל?
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
בדיוק. אני מבקשת מחברי הכנסת להירגע, אלא אם כן – אני מתחילה פשוט – – –
עליזה לביא (יש עתיד):
– – – אני לא מאמינה – – –
לאה פדידה (המחנה הציוני):
ביזיון, ממש ביזיון. להוקיר נשים, בעלות ערך.
מוסי רז (מרצ):
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, לא, אני לא עוברת לנושא הבא. אני חושבת שהנושא מספיק חשוב.
קריאות:
– – –
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, אני יכול להתחיל?
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברות יקרות, אני יושבת פה גם בתור אישה, ואי-אפשר להגיד שאני לא דואגת למעמדן של הנשים.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אז נא להירגע, ובואו ניתן לחיים ילין להביע דעה, ואני אתן גם לחיליק בר להביע דעה, ואז אנחנו נמשיך. בבקשה, אדוני.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, הטעות הכי גדולה שעושים זה לתקן טעות בטעות בטעות בטעות. במקום לבוא ולהגיד: אני מתנצל, לא רציתי לפגוע, לא התכוונתי לזה, הוא הסתבך עוד יותר. ועוד יותר, כבוד היושבת-ראש – את. איך את מסתבכת? את אישה, במעמד שלך.
היו"ר טלי פלוסקוב:
זה מה שאמרתי: אז ניתן כבוד ליום הזה. אז מה אתם עושים פה?
חיים ילין (יש עתיד):
את גם אישה, גם יושבת-ראש. מה את עושה?
אני רוצה להגיד את המשפט העיקרי: 62% ממנהלות המחלקות במועצה אזורית אשכול בעמוד ענן, בצוק איתן ובעופרת יצוקה היו נשים. אותן נשים סחבו את כל המועצה ואת עוטף עזה על הכתפיים שלהן. נשים. 62%, תכניסו את זה לראש. אתם בכלל משפילים את עצמכם. אני אומר לך, אופיר, אומר לך כחבר, אני מקווה שאשתך תיתן לך להיכנס הביתה היום.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחיים ילין.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
איזו רמה. שמעת את זה? שמעת את הרמה הזאת?
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
הינה הרמה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, אי-אפשר להמשיך בדיון – – –
חיים ילין (יש עתיד):
לא שמעת את עצמך.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – – מהרמה – – – אתה לא מתבייש. אדוני, הרמה של – – – של כולם ביחד פה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
כבוד השר, כבוד השר.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
כולם ביחד – – –
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
כבוד השר, השר אקוניס, אפשר לבקש את תשומת ליבך, אדוני השר?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אתם אפילו לא מקשיבים.
חיים ילין (יש עתיד):
לא מקשיבים, רק אתה – – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
כבוד השר – – –
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, באולם הזה לכל אחד ואחת יש אפשרות להביע את עמדתו.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
זה נכון. את צודקת.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו אוהבים את זה או לא אוהבים את זה, אבל לכבד אחד את השני אנחנו חייבים. לכן אני מבקשת כרגע לתת אפשרות לחבר הכנסת חיליק בר להביע את עמדתו, ואז אנחנו נגיע להצבעה. בבקשה.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
כבוד היושבת-ראש, זה נכון שבדיון דמוקרטי בכנסת צריך לשמוע כל עמדה, אבל לא חייבים לכבד כל עמדה, ויש עמדות שעדיף שלא ייאמרו פה, בבית הזה, בשנת 2018, והיה ראוי לשמוע אותן או בימי הביניים החשוכים או בישראל של שנות ה-50.
עומד פה שר ומדבר בשם השרה לשוויון חברתי, השרה גילה גמליאל, ואומר – אני מצטט – לנשים: תפסיקו עם ההתבכיינות. בהתבכיינות שלכן לא תשיגו דבר.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
פה – – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
שר בממשלת ישראל. עכשיו תקשיבי, יושב פה פריבילג תל אביבי עם אותן תשובות שנתנו גם למזרחים בשנות ה-50 – תפסיקו להתבכיין – עושה את אותו דבר לנשים ב-2018. ואת, גברתי היושבת-ראש, שאני מעריך, אומרת שזה בסך הכול דיון על מעמד האישה. הדיון הזה בייש את הכנסת.
אופיר אקוניס, אני מכבד אותך – או מאוד כיבדתי עד עכשיו; אני מציע לך לעלות עכשיו לדוכן ולהתנצל בשמך ובשם המפלגה שלך על השפלת הנשים פה, על הקטנתן ועל קריאה לנשים בישראל 2018 – גיבורות שמנהלות את המדינה הזאת – חבורה של בכייניות. תעלה ותתנצל. בושה וחרפה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
תתנצל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת חיליק בר. רבותיי, אני רוצה – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, לא, אני לא אמשיך עד שאתם תירגעו.
עיסאווי פריג' (מרצ):
תתנצל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
יש עוד בקשה להבעת דעה.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
תעלה ותתנצל. בשבילך, לא בשבילנו. תתנצל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
לפני שהשר עולה, חבר הכנסת חיליק בר – – –
עיסאווי פריג' (מרצ):
תעלה ותתנצל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
לפני שהשר העולה, רבותיי, אם השר יחליט לעלות, מה שאני רציתי להגיד, בכל אופן – האשמתם אותי שאמרתי "רק"; אני אומרת דבר אחד – – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
זה מה שאמרת.
עליזה לביא (יש עתיד):
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברת הכנסת עליזה לביא, תני שנייה, בבקשה. עליזה לביא, מה שאני אמרתי זה שהיום הזה היה צריך להיות חג לנשים. חג.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אני מסכים, אבל זה לא מה שאמרת.
היו"ר טלי פלוסקוב:
מה שעשיתם פה, הפכתם את זה למשהו אחר.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, אני לא מאשימה מישהו קונקרטי.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבינה, אני איתכם, בסדר? לכן, פשוט הבהרתי את עצמי, זה הכול.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חבר הכנסת, רגע, יש עוד בקשה מחבר הכנסת – – –
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, דקה בבקשה. יש בקשה מחבר הכנסת מאיר כהן להבעת דעה. בבקשה, אדוני.
קריאות:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, אני מחכה. אתה רוצה – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, לא עכשיו. לא עכשיו, אדוני השר.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
נתתי זכות דיבור למאיר כהן, ואחריו אתה תקבל.
מאיר כהן (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני חושב שזה רגע שקצת עוברים את הגבול. יום מעמד האישה, כמו שאמרת, גברתי, הוא יום חג.
היו"ר טלי פלוסקוב:
נכון.
מאיר כהן (יש עתיד):
ויש כאן באמת רצון טוב של כולם לדון בנושא הזה, וחבל שדברים יצאו מהקשרם. אני מציע – א. אני מצטרף לחבריי ולחברותיי שמלינים על כך שאין שרה. אני מכבד את השר. זה בסדר גמור. יחד עם זה – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
כולנו מסכימים עם זה.
מאיר כהן (יש עתיד):
– – מן הראוי ששרה הייתה מגיעה – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
כן.
מאיר כהן (יש עתיד):
– – ואני אבקש מיושב-ראש הכנסת לחייב שבימים כאלה שרה תהיה, ולא לשלוח את השר, ואני מעריך את השר ואין לי שום דבר נגדו. אני מאוד מבקש, כדי לא לגמור את היום הזה בטעם רע, ובטעם של קואליציה ואופוזיציה, כי אין פה אופוזיציה או קואליציה, אנחנו מאוד מכבדים את העבודה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואת הנחישות שלה, והיא לא בדיוק מהמפלגה שלי, אבל צריך לתת לה כבוד ולכל מי שיזם את החוק. ואני מאוד מבקש ממך, אדוני השר, אם הובנת לא נכון, או כוונותיך לא היו רצויות, אנא, עלה, תבהיר את הדברים כדי שזה יהיה באמת יום חגיגי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בהחלט. תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. כן, אדוני השר, אני מבינה שבטח אתה רוצה להשיב ואני מקווה מאוד שבאמת תסביר – – –
כן, אדוני השר.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
תודה לך, גברתי היושבת-ראש. ובכן, אני מסכים עם חבר הכנסת כהן שזה יום חג ויום חשוב, ואני ציינתי את 8 במרס כיום חשוב מאוד גם בתולדות המדינה, וגם בקהילייה הבין-לאומית, שהחליטה לציין את 8 במרס כיום האישה הבין-לאומי. אני אחזור, אפשר לראות את זה בהקלטות של ערוץ הכנסת, אפשר לקרוא בפרוטוקול.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
לא כדאי לראות.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אתה מפריע לי.
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אתה מפריע לי. אני נתתי דוגמה, כמה דוגמאות, לכמה מנהיגות במאה ה-20 – הרוב, אגב, מהחצי השני, חבר הכנסת כהן, של המאה ה-20 – ששינו באופן מהותי, לא על בסיס ההגדרה שלהן כאישה או גבר, אלא על בסיס העמדות שלהן, מדינות שלמות – בריטניה, טורקיה, ישראל – כן, כמו הגברת מאיר, וכדומה. הזכרתי שהייתה יושבת-ראש לבית הזה, נדמה לי בכנסת השבע עשרה, חברת הכנסת דליה איציק, וכדומה וכדומה.
עליזה לביא (יש עתיד):
תגיד מה אתה מאחל לבנות שלך – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
חברת הכנסת לביא, זו הייתה דוגמה, היו דוגמאות למנהיגות גדולות מאוד, ואני – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – חבר הכנסת בר, לא חוזר בי במילה על השקפת עולמי כלפי אותן נשים.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
על הבכיינות? על הבכיינות – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
עכשיו אני אענה לך.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
תענה לי למה אמרת "תפסיקו להתבכיין" ו"בבכיינות לא תשיגו הישגים".
עליזה לביא (יש עתיד):
– – – האחות שלך ואימא שלך.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
עכשיו, נראה לי, חבר הכנסת טיבי, לא היית פה – אבל אמרת לי משהו כשירדתי – נדמה לי שמה שהצית את הלהבות היה הזכרת שמה של שגרירת ארצות הברית באו"ם – – –
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
כן, כן. בדיוק ככה.
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
בואי, את רוצה לראות את זה, בהקלטה? את קמת ויצאת, אני הייתי פה – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – את קמת ויצאת כאשר שיבחתי את ניקי היילי כמנהיגה אמיצה, זו עובדה.
ידידיי – – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אקוניס, אקוניס. אני אמרתי לך – הזכרת את המילה "בכיינות".
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא, לא. אתה הערת – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אמרתי לך – – – את המילה "בכיינות".
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
חברת הכנסת פדידה. ידידיי, תמתינו בסבלנות, מה אתם קופצים פה?
קריאה:
תתנצל, זו לא בושה.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מה אתם קופצים? אתם הרי לא מסוגלים להקשיב. גברתי, בלי קשר לעניין המגדרי של נשים וגברים, ישנה תחושה שחבריי מהסיעות, בעיקר מסיעות השמאל – אין להם היכולת להקשיב – – –
חיים ילין (יש עתיד):
מה הקשר? תגיד לי מה הקשר. מה הקשר?
עליזה לביא (יש עתיד):
מה הקשר – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
הם מתחילים לצעוק. תנו לסיים משפט. תמתינו בסבלנות.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
תמתינו בסבלנות, עד שאני אסיים תזה. תמתינו, מה אתם צווחים ככרוכיות?
עליזה לביא (יש עתיד):
מה זה?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
זה זה. ובכן, זה מה שהצית את המהומה, השם של ניקי היילי.
ועכשיו, כאשר חברת הכנסת – – –
קריאה:
אמרת – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני מסביר בדיוק, חבר הכנסת טיבי, מה היה במליאה בשעה האחרונה. נהפוך הוא. אני אמרתי ששורת הנשים הללו שהוזכרו, כל המנהיגות לשעבר והמנהיגות בהווה שהן עכשיו בתפקיד, הן לא – חברת הכנסת לביא, אולי תקשיבי, אחר כך הרי תלכי לתקשורת ותגידי: השר אמר – – –
עליזה לביא (יש עתיד):
הכול מצולם, אדוני. הכול מצולם.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ותגידי: השר אמר, ותוציאי, ותכניסי מילים לפה שלי, ויהיו כותרות שגויות.
עליזה לביא (יש עתיד):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני אמרתי, גם לחברת הכנסת פדידה, שהנשים הללו שהזכרתי היו מנהיגות גדולות מכיוון שהן עשו דברים גדולים ולא התבכיינו.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
אמרת לי: תפסיקו להתבכיין, תתקדמו.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
עכשיו, אני אגיד לך, חברת הכנסת פדידה, אני אשיב לך.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אופיר, בערבית אומרים – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני אמרתי – – –
עיסאווי פריג' (מרצ):
– – – ובמרוקאית – – – זה מה שאתה.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני לא יודע על מה אתה מדבר, אבל אני, לחבר הכנסת רז, כי לא שמעתי את הבדיחה, את ההומור המתפרץ שלך, אני אמרתי שישראל נתנה זכות בחירה לכולם, על פי מגילת העצמאות, בלי הבדל דת, גזע ומין ב-1948 – –
מוסי רז (מרצ):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – ובתוכה היו גברים ונשים – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, אנחנו רוצים להמשיך בסדר-היום, אז נא לסכם.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – יהודים וערבים.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אנא ממך. אם – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
זו לא מסיבת עיתונאים, חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
תני לי לדבר איתו – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
חבר הכנסת טיבי, אתה לא יכול לנהל פה דיון, דו-שיח.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
מותר לי לפנות לשר.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
– – – לבכיינות. הוא לא ענה לבכיינות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
הוא כבר השיב לכם.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
הוא פנה אליי שלוש פעמים. פעם אחת – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני אענה עד הסוף, חבר הכנסת טיבי.
ולך אני אמרתי, חברת הכנסת פדידה, כאשר התחלת להוציא, כאשר החלה המהומה פה, בצד הזה – אגב, הכול מצולם ומתועד – אמרתי, כאשר התחילה המהומה, שאת קוראת לאנשים לצאת. מדוע – –
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – משום שהשקפת העולם שלי, שבאה לידי ביטוי בדברים שלי, שדיברה, חבר הכנסת בר, על נשים מנהיגות, ואחת מהן היא מנהיגה היסטורית של המפלגה שלך, לא שלי, אז חברת הכנסת פדידה החליטה שלא מתאים, שצריך לצאת. ואז אני אמרתי שהנשים הללו, חבר הכנסת טיבי, שאני נקבתי בשמותיהן – אני אמרתי שהן בנו את המנהיגות שלהן דרך תפיסות העולם, העוצמות שלהן, ולא דרך ההתבכיינות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – – להיות עד מדינה.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ועכשיו לסיום. ולסיום, ולסיום.
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
שמעת מה אמרתי? ולסיום. חברת הכנסת פדידה, חברת הכנסת לביא, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת רחל עזריה, שאינה נמצאת פה, חבר הכנסת בר, חברות וחברי הכנסת, אם מישהי או מישהו בדיון הזה נפגע מדבריי, אני מתנצל. לא הייתה שום כוונה לפגוע.
עיסאווי פריג' (מרצ):
יפה. יפה.
יהודה גליק (הליכוד):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
הייתה כוונה להעביר תפיסת עולם. אם איננה מוצאת חן בעיניכם, אל תצביעו בשבילי.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
עכשיו אתה – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אל תצביעו בשבילי. אם תפיסת העולם שלי תומכת – יצביעו בשבילי. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה. תודה רבה לשר אקוניס.
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כרגע יש הצעה להעביר את הדיון לוועדה לקידום מעמד האישה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
16 חברי כנסת בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. הנושא עובר להמשך הדיון – אגב, השר הצביע בעד, גם, אני רואה. המשך הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה.
אני רוצה, בכל אופן, להגיד משפט לסיכום. רבותיי, אנחנו לקראת יום האישה הבין-לאומי. אני רוצה מכאן לברך את כל הנשים המדהימות לקראת החג, לאחל להן בריאות, הצלחה, להתקדם כמה שאפשר, לחלום ולהגשים את החלומות שלהן.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו ממשיכים לנושא הבא. הודעה לחבר הכנסת יואב בן צור בשם יושב-ראש ועדת הכנסת. ללא הצבעה. בבקשה, אדוני.
יואב בן צור (בשם ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-בראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, בשם יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת מיקי זוהר: ועדת הכנסת קבעה כי ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018 – מ/10201 – לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה, אדוני.
הצעות לסדר-היום
ציון היום הלאומי למדע
היו"ר טלי פלוסקוב:
חברים, אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום הבאות, מס' 9668, 9669 ו-9670, בנושא: ציון היום הלאומי למדע.
חברי הכנסת, אני מתכבדת לפתוח את הדיון לכבוד ציון היום הלאומי למדע, שלכבודו גם נערכו ישיבות מיוחדות בוועדות הכנסת השונות במהלך היום. מאז ומתמיד העמיד העם היהודי את רכישת הידע וההשכלה במעלה הפירמידה הערכית. מבחינתנו ידע אף פעם לא היה שווה רק כוח, אלא היה עדות לאישיות מפותחת ואפילו לקרבת אלוהים. לא לחינם הרמב"ם, מגדולי המשכילים של תקופתו, בחר למקם את ספר המדע בתחילת משנה תורה.
אומנם באלפיים שנות הגלות, כאשר התנתקנו מהארץ ומהחיבור הישיר לחיי המעשה, התנתקנו גם מהמדע. דורות על גבי דורות נמנעו רוב היהודים מחקר הפיזיקה והביולוגיה והחליפו את המעבדה בבית המדרש. החזרה שלנו לארץ ישראל, לחיי ריבונות במדינה עצמאית, החזירה את התמונה למקומה. היום אנחנו יכולים להתגאות שיש לנו חלק בפיתוחים מדעיים וטכנולוגיים שתורמים תרומה אדירה להתפתחות האנושות ולתיקון עולם.
המדענים הישראלים שחובשים היום את ספסלי המעבדות בכל רחבי הארץ אחראים לחידושים רפואיים מתקדמים, ליצירת פתרונות טכנולוגיים בתחום המזון והחקלאות, וכמובן, גם לפיתוח אמצעי הגנה משוכללים, שמבצרים את ביטחון ישראל.
הפילוסוף היווני אריסטו הסביר באחד מספריו את ההבדל בין סופר למשורר. הסופר, כך טען, יודע לתאר היטב מה יש, אך המשורר עדיף עליו – הוא יודע לתאר גם מה יכול להיות. זו הבחנה מצוינת שאפשר להוסיף לה צלע שלישית, המדען: הוא לא מסתפק רק בתיאור העתיד, מה שיכול להיות, אלא מממש אותו הלכה למעשה. מדינת ישראל תמשיך להשקיע במדענים, תמשיך לתמוך בהשכלה ובצבירת ידע ותמשיך לעודד את הילדים והילדות שלנו לא רק לדמיין את העתיד אלא גם לסרטט ולייצר אותו. תודה רבה.
ראשון הדוברים בהצעות לסדר-היום – חבר הכנסת אורי מקלב, שהוא גם יושב-ראש ועדת המדע שלנו, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת סאלח סעד, ואחריו – חבר הכנסת חיים ילין. אדוני, חמש דקות לרשותך, בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
תודה רבה. גברתי היושבת בראש, מכובדי שר המדע והטכנולוגיה, אתה חלק מהשמחה פה היום, לא רק כשר תורן אלא כשר שבאמת יש לו חלק נכבד – גם בפעולתך כשר וגם בשיתוף הפעולה עם ועדת המדע והטכנולוגיה. אני חושב שזו דוגמה לשיתוף הפעולה ולממשקים הקבועים שלנו. מכיוון שהיום זה היום הלאומי למדע, אני רוצה לציין: היה יום האישה הבין-לאומי, ואנחנו מדברים על יום המדע הלאומי, אנחנו חוגגים בעצמנו – באמת צריך לציין פה ולהודות למזכירות הכנסת וליושב-ראש הכנסת, שהיו שותפים ונענו לפנייה שלנו, של ועדת המדע והטכנולוגיה, לציין יום מיוחד בכנסת, שמתפרס על פני עוד שבוע, עד 14 במרס.
זאת באמת הזדמנות נאותה להודות למנהלת, גב' ענת לוי, שיושבת איתנו. מנהלת מאוד ותיקה, שהיא המניע של הרבה דברים, אבל ודאי של היום הזה. זו מסורת של 18 שנה, 18 שנה ברצף, וזה כבר נהפך למשהו קבוע, עד כדי כך – לחוק. גב' ענת לוי, מנהלת ועדת המדע, כבר עובדת בכנסת 40 שנה, וזאת השנה האחרונה שאת מארגנת לנו את יום המדע. גב' ענת לוי יוצאת לגמלאות, עדיין צעירה מאוד אבל אחרי 40 שנה. אבל נמשיך את המסורת הזאת ביחד ואת הפעילות המיוחדת שלך להצלחת היום הזה, כמו לעוד הרבה דברים אחרים.
וגם להודות, ואם אני כבר בפרק ההודאה – לציין את היום, 40 שנה, אי-אפשר בבת-אחת, בשני רגעים או ברגע – אבל באופן כללי, ביום הזה צריכים להודות גם לכל צוות הוועדה, שהם איילת חקמיאן, ראש תחום פרלמנטרי; נעמי ברוך, שהיא בחופשת לידה, אבל כמובן היא התחילה עוד לפני שהיא יצאה, ואנחנו באמת מאחלים לה מזל טוב; וממלאת המקום, מרים הלל. ומה שחשוב מאוד – לאייל לב-ארי, שהוא היועץ המשפטי של הוועדה, ורועי וגולדשמידט, שהוא עוזר המחקר שלנו, ויעקב אליאך, שהוא הדובר שלנו.
אנחנו רואים את היום הזה, והוא ייגמר בשבוע הבא בטקס הענקת פרסים לצעירים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים, טקס רב-רושם, מרשים מאוד. רואים בו בנים ובנות צעירים שזוכים בפרסים יוקרתיים על פיתוחים מיוחדים שהם עושים, שחלקם הופכים למחקרים. הפיתוחים האלה הם פיתוחים יישומיים, וחברות גדולות, חברות הייטק וחברות אחרות, מתעניינות בפיתוחים שלהם. כך שאנחנו יודעים שזה בא לבטא פעילות של שנה שלמה בנושא המדע.
היום קיימנו שני דיונים. למשל, נביא דוגמה מהיום בלבד – קיימנו שלושה דיונים, בוועדת המשנה אחד, אבל היו שני דיונים. באחד הייתה פתיחת התערוכה חלון קדמי – תערוכה מאוד מיוחדת שנעשתה בשיתוף וביוזמה של הקרן לחינוך ארצות הברית-ישראל, שנותנת היום מלגות להרבה מדענים, שהגיעו עד פרסי נובל ופרסי ישראל; עשרות ומאות חוקרים מיוחדים שמציינים אותם הם בזכות הקרן הזו. אנחנו נכנסנו לחדר העבודה שלהם, למעבדות שלהם, לראות את החומרים שהם יוצרים, לפעמים זה משהו שמחזיקים ביד, חופן, משהו כזה קטן, דברים קטנים שעושים מהפכות בין-לאומיות.
בסופו של דבר גם קיימנו דיון שבא ומציף את הבעיה ואת המיקום היום של המדע במדינת ישראל. המצב הוא לא פשוט. הוא לא פשוט מהרבה הרבה היבטים. יש להם, ודאי ודאי, כמו להרבה דברים, קשיים תקציביים, אבל הקשיים התקציביים האלה מביאים לכך שבורחים לנו מוחות. אנשים לא ממשיכים פה, אנשים לא רוצים להמשיך במחקר, אין להם את היכולות לעשות את זה. אנחנו יודעים שעדיין אין גוף מתכלל במדינה שבא ואומר איפה אנחנו צריכים להיות, מה אנחנו צריכים, האם יש מיקוד בתחום מחקר, ההבדל בין מחקר יישומי – או גם לתת למחקר בסיסי, שבעקבות כך מביא גם מחקרים יישומיים. היום נותנים את הדגש דווקא יותר על תחום התעשייה ולא על האקדמיה, וצריך לשלב ביניהם. אין גורם – מרכזים, כמו שקיים במקום אחר.
את כל זה אמרתי לכם ממש על קצה המזלג, מכיוון שיש הרבה מה לעשות. יש פערים גדולים מאוד בין היכולות, בין ההון האנושי שיש לנו – שאין כמוהו, ודאי למדינה בסדר גודל קטן כמונו – לבין מה שאנחנו יכולים והתקציבים שאנחנו יכולים. 70%–80% מהידע שלנו, מהיכולות שלנו, הולכים ומתפוגגים בגלל שאין מי שייתן את זה, מי שיתכלל את זה ומי שבאמת יעביר את זה וייתן את המשאבים המתאימים.
אני רוצה לסיום להגיד עוד משהו אחד. חלק ממכוני המחקר שלנו הוא, מה שכולנו יודעים, מכון וולקני. הוא גם מייצג מכון מחקר יישומי בעל שם עולמי, עם תועלות מאוד גדולות, עם מבחן תוצאות מרשים ביותר, והוא נמצא בקשיים – על מה? קשיים שאנחנו מקשים עליהם. היום, כשהוא נמצא במצב שהוא קיבל תרומה של 20 מיליון שקל עבור פיתוח חווה חקלאית ענקית בצפון, של כמה מאות דונם, משרד החקלאות לא מאשר לו את זה בגלל שיקולים כאלה ואחרים: אולי נעביר, ואין קשר, דברים כאלה. וסד הזמן – הקרן בארצות הברית לא תיתן את ההלוואה הזאת, היא תבטל את מתן המענק הזה של 20 מיליון שקל. אני קורא פה, ביום הזה, לשר החקלאות, לקחת – בכלל את העניין של מכון וולקני, שהיום סופג קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציבו, והוא לא יכול לעמוד בזה – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
נא לסיים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אני מסיים. והתוספת של התרומה – אני קורא לשר החקלאות ביום הזה לדעת ולקחת: את החשבונות לא לעשות על חשבון מכון וולקני; לתת להם את מה שמגיע להם, באמת לייצר את האפשרות שהוא יוכל להמשיך לפעול. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת חיים ילין. עד חמש דקות, אדוני, לרשותך.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
תודה, גברתי היושבת-ראש. איפה שר המדע?
היו"ר טלי פלוסקוב:
הוא כאן.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
אה, אוקיי. אדוני השר, אני מבקש לברך על היום המיוחד הזה, יום המדע הישראלי, את המדענים הישראלים על הישגיהם בתחומי המדע והטכנולוגיה, שהם משמעותיים ובעלי חשיבות כלל-עולמית.
אני גאה במדינה שלי ובאזרחי מדינת ישראל, שמפתחים, מגלים, יוזמים וממציאים בכל פעם מחדש את הגלגל באמצעות פיתוחים ישראליים מקוריים מבריקים, ומשפיעים על כל העולם. אתם אלה שהופכים את המדינה הקטנה שלנו למעצמת הייטק, המציבה את ישראל בחזית החדשנות הטכנולוגית העולמית. לפי דוח מצב המדע בישראל 2016, ישראל מדורגת במדדי איכות בין 20 המקומות הראשונים ב-23 מתוך 26 תחומים עיקריים: מדעי המחשב – מקום רביעי, מדעי החומרים – מקום עשירי, כימיה – מקום 11, פיזיקה – מקום 13, ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה – מקום 14. פשוט גאווה ישראלית.
ועוד כמה מילים לגבי הדור הצעיר שגדל פה. מדובר בדור מזן אחר, כזה שנולד לעולם טכנולוגי, משודרג ודינמי. דינמי יותר. כל המכלול הזה גרם להם לפרוץ גבולות ולהוביל בחדשנות. הם הפכו לדור יצירתי יותר, מקורי יותר וטוב יותר, ומתפקדים כשגרירים הטובים ביותר שלנו, המייצגים את מדינת ישראל בכבוד רב, ומהווים תרומה אדירה לעשייה הישראלית בתחום המדע והטכנולוגיה, ויוצרים שיתופי פעולה בין-לאומיים אשר שמים אותנו במרכז השיח המדעי טכנולוגי.
אבל תרשו לי לרגע להשוויץ, מה לעשות, ולשתף אתכם במשהו שאני מאד גאה בו, כמו שרק אב גאה יכול להתגאות בילדיו. לא מזמן נודע לי שהשנה הנוכחית תלמידי המגזר הדרוזי כובשים עוד פסגה. בנוסף להצטיינות – תלמידי המגזר בדירוג הזכאות לבגרות, הצטיינות בתחומי המתמטיקה והמדעים – ישנו גידול עצום בקרב בני נוער דרוזים בגילאי 14–17 הפונים בשנה האחרונה ללימודי סייבר. בארבע השנים האחרונות זינק מספר הצעירים הדרוזים הלומדים את המקצוע פי חמישה. יש להם רצון להשתלב בהמשך בתעשיית ההייטק הישראלית. הם לומדים, משקיעים ומצטיינים במטרה להתגייס ליחידות הסייבר והטכנולוגיה של חיל המודיעין. פשוט גאווה ישראלית.
מפה אני קורא לך, ידידי השר אופיר אקוניס, להשקיע בפריפריה ולאפשר לתושבי הצפון והדרום להתמודד כשווים בין שווים על התפקידים הנחשקים ביותר בתחום, לטפח אותם ולהעניק להם את הכלים הראויים להשתלבות ביחידות הטכנולוגיות בצבא ובתעשיית ההייטק בישראל. יש לנו על מי לסמוך, בואו ביחד רק ניתן להם את הזדמנות להצליח. ביחד נוכל לשנות את פניה של ארץ ישראל היפה במדע והטכנולוגיה. תודה על ההקשבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת סאלח סעד. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אני רואה שכל הצוות של ועדת המדע נמצא כאן: אני רוצה להודות לכם על העבודה הנפלאה שאתם עושים, תודה רבה, להצטרף לכל התודות שהיו פה, תודה.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושבת בראש, כבוד שר המדע – שר המדע, יש את פלאי הטכנולוגיה, יש לנו מדע אבל שר המדע לא איתנו; זה היום שלך, שר המדע, שב פה ותכבד אותנו עם הנוכחות שלך – יו"ר ועדת המדע אורי מקלב, ענת – אין מילים, והצוות של ועדת המדע. אני יודע, כבוד השר, להיות עם ראש מורם, לא להתבכיין, ולהרעיף עליך שבחים על מה שאתה עושה כשר המדע, אני אומר לך את הדברים; אחד הדברים החשובים שלנו כבני אדם זה לעשות הפרדות, ואני יודע לעשות הפרדות. העלית את תקציב המדע, ראינו את זה, ואני חושב שאתה מוביל או שם תשתית, ובסופו של דבר, כולנו יודעים, החיבור בין מדע לבין הביטחון של המדינה בעצם הולך בקו ישר, ואתה, במדיניות הזאת – אין ספק שאתה מוביל.
"רק האינדיבידואל יכול לחשוב, ובכך ליצור ערכים חדשים עבור החברה. יותר מכך, אפילו לייסד קנה מידה מוסרי, שאליו יותאמו חיי הקהילה. ללא אישים יצירתיים, החושבים ושופטים בצורה עצמאית, התפתחות החברה כלפי מעלה תהיה בלתי נתפסת, כמו התפתחותו של היחיד ללא הקרקע המזינה של הקהילה. בריאותה של החברה, אם כך, תלויה בעצמאות היחידים המרכיבים אותה". הקטע הזה נאמר על ידי אבי הפיזיקאים בכל הזמנים אלברט איינשטיין.
היום אנחנו מציינים את יום המדע בכנסת. חשיבות המדע בחיינו היא לא פחות מחשיבות עליונה, עוד מימי ראשית מדינת ישראל, שבהם קמה המועצה המדעית לישראל בהוראתו של דוד בן-גוריון, ובהמשך בניית הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים, שהכשירו דורות של אנשי מדע וטכנולוגיה.
בשנים האחרונות אנחנו עדים במיוחד להתפתחותו המואצת של תחום ההייטק כחלק מעולם המדע. מדינת ישראל מובילה אותו ביד רמה. פיתוחים חסרי תקדים, המצאות מעוררות השראה ודמיון מפותח. הכול מתנקז לכדי דבר אחד: חינוך ילדינו. אנחנו מוכרחים לתת לילדים שלנו, דור העתיד במדע, את הכלים הנכונים כדי לרכוש את אהבתם למדע, את החינוך למדע ואת העצמאות שלהם לפתח את הכישורים שלהם. אנחנו מוכרחים לגרום להם לשנות את התפיסה. שינוי כזה יכול להתרחש רק באמצעות שינויים בבית הספר ובדרך הלמידה. במקום כיתות סגורות ומרדימות, יציאה וחקירה של מרחב החוץ. במקום כתיבה על הלוח, שיטות של למידה דרך משחק. באמצעות פיתוח הדמיון שלהם נוכל להבטיח כי יצר החקירה יתעורר בהם וילווה אותם כל החיים. זאת הדרך שבה הם יוכלו ללמוד וירצו לתרום לקהילה.
אני פותח וסוגר סוגריים, כבוד השר: התוכנית שלך להביא את המדע לכמה שיותר ילדים ובני נוער מתלבשת בדיוק בנקודה שאני אמרתי.
הצעת החוק שלי בנושא יום המדע קוראת להפוך את היום הזה ליום לאומי. ופה צריך להגיד מילה טובה – איפה אורי, למה אורי לא פה?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
הוא היה צריך לפתור איזשהו משבר קואליציוני קטן.
חיים ילין (יש עתיד):
תדעו לכם, כשמדברים על מדע ומדברים במיוחד על ענווה, אתם יכולים לקחת את אורי כדוגמה. אורי מקלב, שהיה יכול לקחת את יום המדע כאיש הקואליציה ולהעביר אותו, העביר אותו אליי כאיש אופוזיציה וביקש ממני להעביר את זה בחקיקה פרטית, ועל זה אני מודה לו. להפוך את היום הזה, את יום המדע, ליום לאומי, לא רק בכנסת, אלא בבתי הספר, בצבא, בגנים, בתוך הקהילות ומחוצה להן. יום המדע לא צריך להיות עוד יום, אלא יום חג למדע המתפתח במדינת ישראל.
פתחתי את דבריי בציטוט של איינשטיין. בדברים שהוא אמר הוא בחר לשים דגש על הקשר בין הפרט לכלל. ביהדות ידוע לנו שקיימות תמיד מחשבות על הפרט ועל הכלל היכן נכון לשים את הדגש. על כך אומר איינשטיין: כאשר אנחנו כחברה נצליח לתת לאינדיבידואל לפתח את הדמיון והיצירה, נוכל לגרום לו לתרום לקהילה כולה. אנחנו חייבים לעשות זאת למען הדורות הבאים, ובפרט למען דור ההמשך של המדע במדינת ישראל. זאת הדרך שלנו להוביל ולהצטיין.
יום המדע שמח לכל בית ישראל, תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין. ישיב שר המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה, אדוני.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, זאת גאווה גדולה להיות שר המדע והטכנולוגיה של מעצמה כמו ישראל – מעצמה של מדע, טכנולוגיה וחדשנות. מדינה שהגיעה להישגים כבירים ביחס לגודלה של המדינה, לכמות האוכלוסייה שלה – יכולות שמפארות או יכולות לפאר כל מדינה גדולה מאיתנו, ורוב מדינות העולם, כידוע לך גברתי היושבת-ראש, כמעט רוב מוחץ, הן גדולות מאיתנו. היסטוריה של 100 שנה, שבה לצד ההתיישבות והבנייה החליטו ראשי הציונות להשקיע גם במדע. אני לא מתכוון להיכנס לוויכוח בין האוניברסיטה העברית לבין הטכניון מי היה ראשון – הם, שניהם, מאוד חשובים. הם היו במידה רבה מאוד פורצי הדרך ואחריהם באו עוד עשרות מוסדות: מוסדות מחקר, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר ופיתוח, שמעמידים את ישראל היום, גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת סאלח סעד, במצב שבו מדינות העולם מביטות בהשתאות, בהערצה ובתשוקה במדינת ישראל, ביכולות שלה. אני חזרתי הלילה מביקור היסטורי של שר מדע בברזיל ובארגנטינה. בתוך שבוע אחד נחתמו שני הסכמים. שניים, שני הסכמים. נחתמו. לא דיברתי – עשיתי, לא אמרתי – חתמתי, בשמה של המדינה, כמובן בשם הממשלה ומשרד המדע, על שני הסכמים חשובים.
אני מייד אתייחס לקשרים הבין-לאומיים שלנו, אבל אני רוצה להתחיל דווקא מהרגל הראשונה של המדיניות שקבעתי כשר המדע והטכנולוגיה. המדיניות הזאת היא הנגשה – אתה התייחסת, השתמשת במילה פריפריה, טוב אמרת, וגם השתמשת במשפט חביב עליי: לתת את ההזדמנות השווה לכולם להיות שווים. וזאת תמצית המדיניות שלי כשר מדע. ועדת המדע והטכנולוגיה שמעה את סקירתי, נדמה לי שזה שיא של כל הזמנים בסקירות של שר מדע לוועדה המפקחת עליו – היא ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות חבר הכנסת מקלב. גם חבר הכנסת טיבי, בוועדה מיוחדת לפני כחודש, שמע על השקעות שיא גם במגזר הערבי, בפריפריה הגיאוגרפית, בפריפריה החברתית שקיימת גם בערים גדולות. חברת הכנסת תומא סלימאן שמעה על ההשקעות לנשים. היא לא שומעת עכשיו, היא בשיחת טלפון, אבל זה בסדר. חלק מהטכנולוגיה – – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מצוין. שמעה.
חיים ילין (יש עתיד):
אישה – היא שומעת והיא יכולה לעשות שני דברים.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
אישה יכולה – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
יכולה שני דברים ביחד.
חיים ילין (יש עתיד):
כן.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אז שמעת על השקעות השיא, כמובן: גם במגזר הערבי, גם לנשים, בתוכניות מפוארות למדעניות העתיד שבהן אנחנו מתמקדים בנערות בכיתות ט' עד י"ב בכל המגזרים: המגזר החרדי, המגזר הערבי, כמובן בתיכונים הכלליים – הצלחה אדירה. אנחנו נגיע למספרים שלא נראו, חבר הכנסת סאלח סעד, בהיסטוריה של מדינת ישראל בתוכנית הזאת.
השקנו את סל המדע. בעצם, בתוכנית הזאת אנחנו נותנים לעיריות, לרשויות המקומיות עצמן, לקבוע באילו תחומים של מדע הן רוצות להשקיע: רובוטיקה, סייבר, מדעים מדויקים כאלה ואחרים שבהם הן רוצות להשקיע. אני חייב להגיד לכם שהרובוטיקה זה הלהיט הגדול ביותר שבני נוער במדינתנו מתחברים אליו בימים האלה. מאות יוצאים לתחרויות בין-לאומיות בחו"ל. ואגב, החלטת ממשלה לפני שנתיים, ביום המדע ב-2016, גם מממנת להם את הטיסה ואת השהות. בעצם היא מאפשרת להם, כפי שאמרת, להיות שווים. לא רק לחזקים ביותר לתת את ההזדמנות, משום שלהם יש היכולת – –
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – אלא גם לקבוצות שלהורים שלהם אין יכולת לשלם את הטיסות – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
זה לא יושם בפועל – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא, לא, זה מיושם. הקול הקורא בעיצומו. כמה – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
בוודאי. כמה – הקול הקורא פתוח עכשיו, לדעתי. הוא ממש אמור להסתיים בימים אלה. הקודם – על בסיסו יצאו נבחרות מכמה וכמה ערים.
אני רואה בזה באמת מהפכה של ממש: יום המדע הבין-לאומי; פעילויות בחינם בכל רחבי הארץ בשבוע החלל; השקת המלגות, כולל המלגה האחרונה – שתי המלגות האחרונות: האחת, על שם יצחק שמיר, להחזרת מדענים עולים שפעלו בחו"ל, הם קיבלו מלגות – 240,000 שקלים מלגת מחיה; והמלגה על שם אסף רמון – לא טעיתי; מלגה שביקשתי רשות מהגברת רונה רמון להשיק על שם בנה, אסף, כמובן למשתלמים בנאס"א, סוכנות החלל האמריקנית, שיש לנו איתה שיתוף פעולה בין-לאומי.
יש לנו קייטנות המדע שלנו. אני רוצה להגיד לכם: רשויות שלא משתתפות בקייטנות המדע פשוט מפסידות, משום שאנחנו נותנים קייטנה מסובסדת – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בכל המגזרים, בכל הארץ, בכל היישובים, בעלות של 80 שקלים לשבוע. הסבסוד בעצם הוא בכך שכמובן העלות היא הרבה יותר מכך, והם מקבלים. משתתפים בנות ובנים בכיתות א' עד ו' בהצלחה כבירה. לדעתי אנחנו עומדים לשבור שיא של משתתפים בקיץ הקרוב, ואני מאוד מקווה לעבור את – אולי כבר לגעת – אני לא רוצה לגעת במספרים, חבר הכנסת סאלח סעד, אבל אנחנו נגיע לעשרות אלפי ילדים וילדות בכל הארץ.
פרויקט החונכות שלנו, המתבסס על הרעיון של פר"ח, נותן את המלגות הגבוהות ביותר הניתנות היום במדינת ישראל – 9,000 שקלים מלגה למי שמלמד מדעים מדויקים; המועצה לקידום נשים פועלת בעוצמה אדירה. פרופ' נאוה רצון מאוניברסיטת תל אביב, היא, משנת 2017, יושבת-ראש המועצה והיא מקדמת פעילויות – אולי נחזור לדיון הקודם, כן – להעצמת נשים במדע. זה קורה. רואים את המספרים של נשים, המספרים עולים גם בבתי הספר התיכוניים במגמות המדעים המדויקים וגם באוניברסיטאות. ברור שזה יבוא לידי ביטוי.
המלגות – ידידי חבר הכנסת סאלח, דיברת על הפריפריה – המיועדות לתואר שלישי הן על שם יצחק נבון, נשיא המדינה, שאני החלטתי אחרי שיחה עם בנו, ארז נבון, לקרוא על שמו, משום שהוא דאג לפריפריה באמת, לא מן השפה ולחוץ; ישנן עוד מלגות רבות: לעולי אתיופיה על שם מנחם בגין ומלגות נוספות על שם לוי אשכול, יובל נאמן, שולמית אלוני, שכיהנה כשרת המדע, הטכנולוגיה, ולדעתי גם התרבות והספורט בשלב מסוים, בעניין הזה אני לא רוצה להתחייב, אבל נדמה לי שזה היה התפקיד שלה, שרת המדע והטכנולוגיה.
יש פה עוד – אני כן רוצה דווקא לדבר אל חבר הכנסת ילין ולומר לו שמרכז המחקר והפיתוח בשדות נגב מקבל השנה את התמיכה הגדולה ביותר בכל הזמנים; לחבר הכנסת טיבי – שני מרכזי מחקר ופיתוח במגזר הערבי מקבלים את התמיכה הגדולה ביותר בכל הזמנים. בקריית שמונה – מיג"ל, שהוא בעצם מרכז המחקר והפיתוח הגדול ביותר – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – – יוזמה של משרד המדע – – – חברי כנסת שיוזמים לפעמים.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
בעניין זה לחבר הכנסת טיבי בהחלט היו מהלכים. הינה הקרדיט, הוא לנצח עכשיו. זה פרוטוקול, כתוב – – –
חיים ילין (יש עתיד):
רגע. אני – זו אפליה מתקנת?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
למה לא?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
כי לא, לא, לא – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא. בכלל לא.
חיים ילין (יש עתיד):
ולמה, מה לי – ושדות נגב לא?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
וחבר הכנסת ילין ותרומתו למרכז המחקר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – –
חיים ילין (יש עתיד):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אין בעיה, כולם יקבלו את הקרדיטים המגיעים להם.
חבר הכנסת ילין, אתה בוודאי מכיר את הפעילויות שם. אני התחלתי לספר על מרכז המחקר והפיתוח בקריית שמונה, בקצרין, בים המלח, בואכה אילת, וכדומה וכדומה. אני עושה את זה טלגרפית, כי הדיון הקודם התארך. אני רק רוצה לסגור – זה מצחיק, הא?
חיים ילין (יש עתיד):
בזכותך.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ובזכותך גם. אני לא הפרעתי לעצמי.
חיים ילין (יש עתיד):
אני לוקח על עצמי את האחריות.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אם אני הייתי מפריע לעצמי, אז הוא לא היה מתארך, אבל לא הפרעתי לעצמי.
חיים ילין (יש עתיד):
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
ועכשיו?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
עכשיו הוא שוב מפריע לי להפריע לעצמי.
קריאות:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
ובכן, ישראל, חבר הכנסת ילין, גם הזכרתי את זה בפתיחה, שחזרתי הלילה הזה – אני, אגב, הצעתי לחבר הכנסת ילין להצטרף אליי למסע הזה. לצערי, מסיבות כאלה ואחרות זה לא הסתייע, אבל אין לי ספק שכיוון שהנחנו תשתית אדירה ליחסים בין ישראל לבין ארגנטינה ובין ישראל לבין ברזיל – שם נחתמו ההסכמים בשבוע האחרון, עוד יזדמן לנו גם להגיע לשם לחוד וביחד, ואתה תראה.
גברתי היושבת-ראש, אנחנו מקיימים הסכמים עם סין, יפן, דרום קוריאה, וייטנאם, הודו, איטליה, צרפת, בריטניה, גרמניה, כמובן ארצות הברית של אמריקה, קנדה וכדומה וכדומה, בכל התחומים של מחקרים משותפים, מחקר ופיתוח, וגם בתחום החלל, שבו ישראל היא מעצמה מאוד גדולה.
אני רוצה להגיד לכם שהדבר הזה, או הדרך שבה אני מתקבל בעולם – לא כאדם פרטי כי אני לא מגיע כאדם פרטי אלא כאדם שמייצג את מדינת ישראל, את ממשלתה – זה פשוט דבר מרהיב, נוגע ללב. אי-אפשר שלא להתרגש.
אני מקיים, גברתי היושבת-ראש, בסוף מאי ועידה – כל חברי הכנסת, אגב, מוזמנים אליה; ביקשתי מהיושב-ראש ביום שני, 28 במאי, לאפשר סדר-יום יותר רגוע כדי שכל חברי הכנסת שירצו בכך יגיעו לבית מלון בירושלים וישתתפו בערב הגאלה לכינוס של שרי מדע וטכנולוגיה מכל העולם לראשונה בתולדות המדינה. עד היום קיבלנו 14 אישורים מ-14 מדינות על ההשתתפות שלהן. האחרון שבהם הוא בשיחה שלי פנים אל פנים בשבוע שעבר עם שר המדע של ארגנטינה – זה טוב, חבר הכנסת ילין, אתה יכול להיות מתורגמן, אף שהוא יודע אנגלית מצוין, אני חייב להגיד. שר המדע של ארגנטינה דובר אנגלית רהוטה ונוכל לשוחח, ובכל זאת אתה מוזמן.
חיים ילין (יש עתיד):
הוא היחיד שהוא לא פוליטיקאי, תקשיב טוב, ונבחר גם על ידי שתי ממשלות קודמות.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
נכון, שר המדע של ארגנטינה שירת גם בממשלה הקודמת, שהיא בכלל מכיוון פוליטי אחר, והוא מקיים את תפקידו בצורה יוצאת מגדר הרגיל.
ובכן, אלה הדברים, הדיון הזה מ-28 ועד ל-30 במאי יתקיים הכנס הבין-לאומי הראשון בהיסטוריה של שרי מדע וטכנולוגיה מכל העולם כאן בישראל, כמובן לכבוד שנת ה-70. ובכן, שתי הרגליים, גברתי היושבת-ראש: הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל וחיזוק הקשרים הבין-לאומיים של ישראל, הם בראש סדר העדיפויות שלי. וברוך השם, בשנתיים וחצי האחרונות הן מתקיימות בצורה – אפילו חבר הכנסת ילין אמר זאת, וגם חברי כנסת אחרים ששמעו את סקירתי בוועדת המדע והטכנולוגיה יודעים זאת; באמת, תנופה אדירה שכדוגמתה לא ידענו שנים ארוכות.
אני חושב שכל ישראלי וישראלית באשר הם צריכים להיות גאים בהישגים האדירים שלנו, ביכולות האדירות שלנו כמעצמת מדע וטכנולוגיה. בימים אלה אנחנו מניחים את התשתיות לדור הבא, אנחנו בני חלוף, אחרינו יבואו, גם לכנסת, גם למדע, גם לאוניברסיטאות ולתעשיות, כמובן, אנשים אחרים, ואנחנו דואגים להם בעצם ימים אלה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני השר, מה אתה מציע?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני לא יודע, האם ועדת המדע והטכנולוגיה תרצה שוב לדון? אני תמיד שמח לבוא.
היו"ר טלי פלוסקוב:
או להסתפק בתשובתך, זו גם אופציה.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני לא יודע. מי אמר – – –
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
נסתפק.
היו"ר טלי פלוסקוב:
מסתפקים בתשובתו של השר. מקובל על כל היוזמים.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אוקיי. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה, רבותיי. תודה רבה לשר המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת אופיר אקוניס. אנחנו החלטנו להסתפק בתשובתו של השר.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תיקון), התשע"ח–2018
[מס' מ/1187; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 304, עמ' 26731; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו מתחילים בחקיקה, ואנחנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תיקון), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה, אדוני.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, תשימי לב שכולם חוקים בהסכמה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
החוקים, כמובן, על פניו בהסכמה. בחוקים האלה אין הסתייגויות ואין בשלב זה בקשות דיבור. יש כאלה שיש בהם.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
חיים, אתה לוקח סיכון. אולי אני אכניס משהו בדברי ההסבר.
חיים ילין (יש עתיד):
לך מותר.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים או השר – עדיין נמצא כאן כבוד השר? אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תיקון), התשע"ח–2018. ההצעה היא הצעת חוק ממשלתית.
החוק הקיים מחייב רשות מקומית שבתחומה 1,000 ילדים ובני נוער להעסיק מנהל יחידת נוער במשרה מלאה וכן להקים מועצת תלמידים ונוער. מנהל יחידת הנוער אחראי לתחום החינוך הלא-פורמלי בתחומי אותה רשות מקומית ותפקידו לעודד ולקדם פעילויות בתחום זה, לתאם בין הגורמים השונים וכן לשמוע ולשתף את בני הנוער באמצעות מועצת התלמידים והנוער.
הפעם לא חברי הכנסת מפריעים לי אלא יותר המזכירה והיושבת-ראש.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו מתנצלות, אדוני היושב-ראש. בבקשה.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
יש לי בעיה בחלוקת הקשב. אין מה לעשות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בבקשה.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
רשות חינוך שמעסיקה מנהל יחידת נוער זכאית להשתתפות של משרד החינוך בשכרו. ההשתתפות היא דיפרנציאלית, ונעה בין 20% ל-90% השתתפות, בהתאם למצב הכלכלי של הרשות. בפועל, כפי שנמסר לוועדה, אכן מועסקים מנהלי יחידות נוער בכל הרשויות המקומיות – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני השר, סליחה. אדוני יושב-ראש הוועדה, ב-1–3 זה 90%.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
זה דיפרנציאלי. אני לא רוצה פה לומר לך – אני לא יודע את – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
בדיוק עכשיו הוא בא להסביר.
מאיר כהן (יש עתיד):
– – – בין 20% ל-40% – – –
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
בין 20% ל-90%, בהתאם למצבה הכלכלי של הרשות. בפועל, כפי שנמסר לוועדה, אכן מועסקים מנהלי יחידות נוער בכל הרשויות המקומיות – לאה.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
סליחה ומחילה.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
– – – להשתתף בשיחה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
באמת מכאן שומעים את כל השיחות שיש באולם, אז בבקשה.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
הבעיה היא בי, לא בכם. אני יש לי בעיה.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
הבעיה שלך היא בעיה שלי.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
תודה, תודה. אכן מועסקים מנהלי יחידות נוער בכלל הרשויות המקומיות ויש לתפקיד זה חשיבות והשפעה על מעמד החינוך הבלתי-פורמלי ועל קידום הפעילויות בתחום.
כשהחוק נחקק בשנת 2011 הוחרגו ממנו הרשויות הקטנות, כ-25 במספר, כדי לא להטיל עליהן נטל תקציבי שהן אינן יכולות לעמוד בו, אך נקבע מנגנון להחלת החוק בצו על רשויות קטנות. בפועל, מחד, לא נעשה שימוש במנגנון ההחלה, ומנגד – הרשויות הקטנות כן פעלו להעסקת מנהלי יחידות נוער ומועצות תלמידים ונוער מתוך הכרה בחשיבות הדברים, וזאת אף שהן אינן יכולות לקבל השתתפות במימון שכר המנהל ממשרד החינוך.
מטרת החוק המוצע היום היא להסדיר את האנומליה שנוצרה על ידי החלת החובה להעסיק מנהל יחידת נוער ולהקים מועצת תלמידים ונוער על כלל הרשויות המקומיות. החוק המוצע מאפשר לרשות מקומית קטנה להעסיק את מנהל יחידת הנוער בחצי משרה או בשליש משרה בתנאים מסוימים. התיקון מאפשר את השתתפות משרד החינוך במימון השכר של מנהלי יחידות הנוער, וזאת החל משנת הלימודים הנוכחית שהחלה בספטמבר 2017.
חבריי חברי הכנסת, יש פה חוק שבאמת בא לממן, לאפשר. הממשלה מבקשת אפילו להחיל אותו על מי שכבר מעסיק. לידיעה, למרות שהחוק החריג – רק רשויות עם 1,000 ילדים ובני נוער – הרשויות המקומיות הלכו ומינו מתוך חשיבות. מי שמשמשים כיום מנהלי יחידות נוער ייחשבו כאילו מונו לפי החוק, וניתנות להם שלוש שנים מיום פרסום החוק להשלים את תנאי השכלה, הניסיון וההכשרה הנדרשים ממנהל יחידת נוער לפי התקנות, כלומר – תואר אקדמי, ניסיון ניהולי של שנה אחת לפחות במערכות החינוך למיניהן, וניסיון מקצועי של שלוש שנים לפחות בתפקידי הוראה או הדרכה במערכת החינוך, בחינוך בלתי פורמלי או בתחום ההשכלה הגבוהה. כמו כן עליהם לעבור קורס הכשרה למנהלי יחידות נוער.
הצעת החוק מוגשת היום ללא הסתייגויות ואני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
אבקש מעל במה זו להודות לעו"ד מירב ישראלי, היועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט, שאנחנו מתישים אותה בימים האלה בחקיקה, ואם אנחנו לא מתישים אותה, מתישות אותה ועדות אחרות; לעו"ד תמי סלע מהלשכה המשפטית של ועדת החינוך, וכן לצוות משרדי: גב' פנינה שלי איפרגן, נתנאל חיאק וכפיר יעקב; ולכם, חבריי חברי הכנסת, על תמיכתכם בחוק. תודה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. באמת ברכה. כמי שניהלה עיר ברמה סוציו-אקונומית לא הגבוהה ביותר, אני יודעת עד כמה זה חשוב וכמה קשה היה לנו למצוא תקציבים לזה. מאיר, בטח את תסכים איתי, עם מה אנחנו התמודדנו.
רבותיי, להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות ואין בקשות דיבור, לכן אנחנו נצביע כרגע. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תיקון), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–5 – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
22 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שנייה.
כעת נצביע על אותה הצעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תיקון), התשע"ח–2018, נתקבל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
22 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תיקון), התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר טלי פלוסקוב:
הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חברת הכנסת תמר זנדברג בשל התבטאות. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי.
הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח–2018
[מס' כ/753, פ/4793/20; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 305, עמ' 26775 ועמ' 26779; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, אדוני.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
עליזה, אני אקצר כמו אופיר אקוניס, בסדר?
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בנימה אישית אני אומר לכם, תרשו לי להתרגש, כי זו השנה ה-15 שלי בכנסת, וחוקקתי חוקים, אבל החוק הזה הוא מיוחד במינו, למרות שהוא לכאורה לא חוק שמרעיש את האולם הזה. תוך כדי הדברים שלי תבינו, כי זה חוק שבא מיוזמה חשובה של אנשים, שלקחו את הטרגדיה האישית שלהם והפכו אותה למענק ולמתן חיים לאחרים.
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הינני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח–2018. בהצעת החוק, שיזמתי ביחד עם קבוצת חברי הכנסת, וכן בהצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי, שמוזגה עם הצעת החוק שלי, מוצע לקבוע בחוק כי מחזיק של מוסד חינוך, כלומר רשות חינוך מקומית או בעל רישיון לפתיחתו ולקיומו של מוסד החינוך, שבבית הספר שבהחזקתו לומדים יותר מ-500 תלמידים, יציב בבית הספר מכשיר החייאה אחד לפחות במקום מרכזי ונגיש וידאג לתקינותו, הכול לפי הוראות שיקבע שר החינוך. השר רשאי לקבוע גם בתי ספר שלגביהם תהיה חובה להציב יותר ממכשיר החייאה אחד.
עוד מוצע לקבוע כי מחזיק שבהחזקתו בית ספר ידאג לכך שבבית הספר תהיה ערכת עזרה ראשונה אחת לפחות. גם בעניין זה רשאי השר לקבוע בתי ספר שלגביהם תהיה חובה להחזיק יותר מערכת עזרה ראשונה אחת. כמו כן מוצע כי מחזיק שלא הציב בבית הספר מכשיר החייאה או שלא דאג לתקינותו, בניגוד להוראות החוק, דינו – קנס.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
אני באמת נזכר, עאידה, אני נזכר שקיימנו דיון גם כן בוועדה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
נכון.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
והופיע בפנינו גם אבא של אדם; והטעות, שהזעיקו את הגוף הלא-נכון, וקיפחנו חיים.
אבל תחילה תרשו לי להודות ליוזמת החוק, מבחינתי. הלוואי והיה אפשר מבחינת התקנון לרשום בספר החוקים את יוזמת החוק, גברת לימור הירשברנד, אשר נחשפתי לסיפורה האישי והטרגי של המשפחה עוד בקדנציה הקודמת.
משפחת הירשברנד שכלה את בתם בר בפורים – תשמעו, אני יהודי מאמין, מה לעשות – בפורים, במרס 2009, היום בדיוק לפני כתשע שנים. ליבה של בר קרס בעת חזרות לנשף פורים בבית הספר. בבית הספר לא היה מכשיר החייאה. האמבולנס איחר. בר נפטרה מדום לב לעיני התלמידים ההמומים.
בר הותירה אחריה חיים. הותירה אחריה את ההורים יוסי ולימור, אחות תאומה חן, ואחות גדולה גל, שייבדלו כולם לחיים טובים וארוכים. לימור, אימא של בר, בחרה בצד של החיים. במטרה לעזור ולסייע, לרפא ולשקם אחרים, היא הקימה את עמותת הלב של בר, הפועלת להגברת המודעות וגם לאכיפה של חוק מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, ופעלה רבות שחוק זה יחול גם על בתי ספר, במטרה שמקרים כמו של בר לא יקרו שוב. וכך הצטלבו דרכינו, בהבטחה שלי, עוד מהקדנציה הקודמת, שאעשה את מרב המאמצים לסייע בידה. אני שמח שעלה בידי לסייע לגברת הירשברנד להגשים את מטרתה ולקבוע בחוקי ישראל את חוק מכשירי החייאה במבני חינוך, או כפי שאנחנו קוראים לו, חוק בר.
אבקש להודות גם לשר החינוך, מר נפתלי בנט, שתמך בחוק מתקציבו ולא מתקציב תוספתי במשרד החינוך; לעו"ד מירב ישראלי, היועצת המשפטית של ועדת החינוך; לדניאל כהן, מתמחה בלשכה המשפטית של ועדת החינוך; למנהלת הלשכה שלי מירה שלי איפרגן; לעוזרים שלי נתנאל וכפיר.
שלא מן הכתב אני אומר לכם, רבותיי: הצעת החוק אומרת שהחובה תחול כרגע על בתי ספר מ-500 תלמידים ומעלה, כאילוץ של תקציב. אבל כפי שאתם מכירים את התכונה שלנו, אנחנו רק שמים את הרגל במשקוף. לאחר שתסתיים הפעימה של החלת החוק הזה, אני מחויב להציב זאת בכל בית ספר. בסך הכול סכום ידידותי, מכשיר ידידותי, לא גורם לשום נזק. הפעלה קלה מאוד. ואני שוב מודה לכל מי שסייע בקידום החוק הזה, ואני מקווה שלא נצטרך להשתמש במכשירים האלה, אבל טוב שהם יהיו. אני חייב לציין גם את ארגוני ההצלה, שהתחייבו תוך כדי דיונים למפות את המיקום של המכשירים האלה, וכך הם יהיו לעזר לא רק לבתי הספר אלא גם לסביבה של בתי הספר. אנחנו חושבים שזה בא לעזור לתלמידים. במקרה של בר, היא הייתה תלמידה, אבל אנחנו נתקלים לא אחת באנשי צוות במערכת החינוך שצריכים את הטיפול הזה, וזה מכשיר נכון במקום הנכון, והלוואי ולא נצטרך להשתמש בו. תודה רבה לכולם.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך. יישר כוח.
רבותיי, להצעת החוק הנ"ל לא הוגשו הסתייגויות ולא בקשות דיבור, ולכן אנחנו כרגע נצביע על הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–5 – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
27 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. כעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית – בשנייה, נכון, סליחה.
עכשיו – בשלישית, כמובן. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. מצביעים בקריאה שלישית. אני כבר חושבת על החוק הבא.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח–2018, נתקבל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
26 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת אחמד טיבי, ביקשת לברך. בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
דקה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
דקה? הייתי יותר מדי לארג'ית. בבקשה, אדוני.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך, האמת היא שאני נמצא בכנסת מ-1999, וגם אני, חבר הכנסת מרגי, העברתי לא מעט חוקים. אולי –בקריאה שנייה ושלישית, וראשונה, כמעט 20 חוקים מאז שאני בכנסת. אבל לחוק הזה יש מטען רגשי מיוחד בשל העובדה שאצלי הוא מזוהה עם דמות של ילד ששמו אדם. אדם, בן שמונה, מכפר ריינה, נפטר בחצר בית הספר בחזרה, כאשר אמבולנס הגיע רק לאחר 45 דקות. הוא לא היה מצויד היטב, גם. ולכן היום אדם הוא לא איתנו.
יעקב מרגי (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
נכון. אם החוק הזה היה קיים אז, אם מכשיר החייאה דפיברילטור היה קיים בבית הספר, סביר להניח שאדם היה איתנו. לא נוכל להחזיר את אדם אבל בהחלט אנחנו יכולים להציל ילדים ובני אדם ותלמידים שעלולים להיות באותו מצב – או דום לב או התעלפות – שמצריך טיפול מיידי. הדפיברילטור הזה – גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת – יש לו הוראות קוליות קלות להפעלה, ולכן אין לי ספק שהוא יסייע בהצלת חיי אדם. עלות החוק היא 18 מיליון שקל. המכשיר נמצא בבתי ספר שיש בהם כ-500 תלמידים. בהתחלה הצעתי 250. התכנסנו ל-500, כי כך רצו באוצר.
נמצא איתנו כאן אבא של אדם, עומר חסאן אבו פוואז. גם האח הבכור פוואז נמצא כאן איתנו. הקריאה שלו הייתה שהוא לא רוצה שילדים אחרים ימותו, ושהחוק הזה יציל ילדים נוספים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: חוק זה – ראשית, ברצוני לברך לשלום את אבו פוואז ואת פוואז, האח של אדם. קראנו לחוק זה "אדם" על שם הבן שלך, אבו פוואז, משום שהוא שהמריץ אותנו להגיש בשם הרשימה המשותפת את החוק הזה כדי שיהיה בנמצא חוק גמור שיציל ילדים אחרים. לא נוכל להחזיר לך את אדם, אבל אין כל ספק שחוק זה, שמחייב להציב מכשיר החייאה, דפיברילטור, בבתי ספר, יציל אדם נוסף, תלמיד או תלמידה, והתלמיד הזה יוכל לעשות את מה שאדם רצה לעשות אז: לקטוף לימונים.) זה מה שאמר אדם בזמנו לפני שהוא נפטר.
לכן אמרתי: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הצלחתי להעביר חוקים רבים מאז התחלתי לכהן כחבר כנסת. בחוק הזה יש ממד רגשי, אנושי ומיוחד, ולכן קראתי לו "חוק אדם", קראנו לו "חוק אדם". ירחם האל על אדם. זהו רצון האל, אבל אנחנו בוחנים את הסיבות לאירועים ומנסים לשנות אותן כדי ליצור מציאות טובה יותר ולהציל חיי ילדים אחרים, וחוק זה יעשה זאת, אם ירצה האל. אהובינו עוזבים אותנו ללא הודעה מוקדמת, והפצע נשאר בלב, ואנו לא שוכחים, ונשמותיהם לא עוזבות אותנו.) תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אנחנו יכולים רק לחזק את המשפחה, אנשים שנמצאים פה.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשע"ח–2018
[מס' כ/760; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 311, עמ' 27132; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, שינו לי סדר. זה מה שמופיע לנו בסדר. גם אני חשבתי, קודם, את זה.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל זה יהיה אחד אחרי השני?
היו"ר טלי פלוסקוב:
כרגע הוצאה לפועל, ולאחר מכן אנחנו מגיעים לחקלאים. הצעת חוק הוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשע"ח–2018. אדוני, עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק היא ביסודה של מרב מיכאלי ודוד ביטן. דוד, אתה שומע אותנו? הצעת חוק שלך.
אחר כך אני אתן לחברתי. אם היא תרצה לפרט, אנחנו נעשה את זה יותר קצר.
אנחנו פיצלנו מחוק חדלות הפירעון את הנושא של ההפטר, כי אמרנו: עד שחדלות הפירעון יסתיים ייקח שנתיים, ואכן כך זה היה, ובינתיים יש אנשים שזקוקים לסיוע ולהפטר כדי להתחיל חיים חדשים. פיצלנו את זה. המספרים שהם אמרו לנו – בפוטנציאל סדר גודל של 34,000, 25,000 – מספרים גדולים. עשינו ישיבת מעקב, והתברר שבסך הכול, בסופו של דבר, קיבלו רק 1,000 איש; הגישו יותר, אבל 1,000 איש קיבלו אישור להיכנס להפטר. אמרנו: איך יכול להיות כזה הבדל אדיר. ואז נעשה ניסיון לנתח ולאתר איפה הבעיות. אותרו הבעיות, ואכן חברתי וחברי הגישו הצעת חוק שבאה לתקן את אותם חסמים, כמו שאומרים. אני רק אזכיר שניים עיקריים: החסם הראשון היה שכתוב בחוק ההפטר שיש נכס כלשהו, וההוצאה לפועל פירשו שאפילו אם יש איזו מכונית ששווה 7,000 או 10,000 ש"ח זה גם נחשב נכס ולא נתנו להיכנס – דבר שלא יעלה על הדעת. זה שונה. הדבר השני היה דרישה שמה שהטילו על האיש הוא שילם בדבקות, חודש אחרי חודש. אם הוא פספס אפילו חודש אחד, הוא יוצא מחוק ההפטר – גם זה דבר שלא מתקבל על הדעת וגם את זה שינינו. כמובן, עשינו עוד כמה שינויים בנושא של מימוש נכסים: רק אם יש בזה תועלת, אחרת – לא לממש אותם. עשינו ברגע האחרון שינוי נוסף. היה חסם שסך החובות עולה על 800,000 ש"ח, האיש לא יכול להיכנס להפטר, ופה עשינו ניתוח של זה, ואמרנו: אם הסכום בלי הריבית וכל ההצמדות, הקרן – אם היא אינה עולה על 400,000 ש"ח, והחסם העליון, הסך הכול, לא הגיע ל-2 מיליון ש"ח גם כן האיש יוכל להיכנס. זה מאפשר לעוד הרבה יותר אנשים להיכנס. אני חושב שזה דבר חשוב. חוק ההפטר הזה ייכנס כשחוק חדלות פירעון יחול. ההפטר ייכנס פנימה. בינתיים הוא פועל, ואנחנו רוצים לאפשר.
אני רוצה להודות לחבריי, לחברת הכנסת מרב מיכאלי ולחבר הכנסת דוד ביטן, על הפעילות שלהם. אני מבקש מחבריי – זה דבר שממש מתבקש – לאשר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. אין הסתייגויות. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה ניסן סלומינסקי.
רבותיי, אין הסתייגויות, אך יש בקשות דיבור. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, גברתי. עד חמש דקות לרשותך.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
שווה היה לעלות לדבר רק כי פה יש מים. המקום היחידי במליאה שיש בו מים.
תודה, גברתי. חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אני שמחה ומתרגשת שאנחנו מצליחות ומצליחים להעביר את התיקון הזה. חברי יושב-ראש ועדת החוקה הסביר את הפרטים הטכניים. אני רוצה שנייה לדבר על המהות של החוק הזה, ברשותך, גברתי.
העברנו כאן אתמול בלילה, באופן חגיגי מאוד, את חוק חדלות פירעון. כן, קארין אלהרר, לא נשארת בשביל להצביע. דיברתי על המהפכה של המעבר מרדיפה של חייבים וחייבות, מהתייחסות מבזה אליהם כאילו מדובר באיזה פגם מוסרי להיות חייב או חייבת כסף, להבנה שהרבה מאוד פעמים זה ממש לא בחירה – זאת אומרת זה אף פעם לא בחירה של האדם. אבל זה בדרך כלל בתום לב, מתוך דברים שלא תלויים בך, ושאנשים מוצאים את עצמם, באמת, גמורים ואבודים. המעבר בחוק הזה הוא לשיקום כלכלי.
אני התוודעתי למוסד ההוצאה לפועל – אני מתכוונת לא בתור מי שהיה דופק לה מדי פעם על הדלת איזה גובה חינני יותר או פחות בגלל הצטברות של דוח חנייה לא משולם, שפשוט הייתי משלמת אותו בלי לשאול שאלות בכלל. מעבר להיכרות האזרחית הזאת עם ההוצאה לפועל, הפעם הראשונה שפגשתי אותה הייתה ממש יום לפני השבעתי בפעם הראשונה לכנסת התשע-עשרה, כשפרופ' רון חריס, אז דיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הפנה את תשומת ליבי בעצם למאסר חייבים בהוצאה לפועל. וכך, כשהגעתי לכנסת, הייתה לי הזכות להוביל בכנסת התשע-עשרה את ביטולו המוחלט של מאסר חייבים בהוצאה לפועל.
ישראל, גברתי היושבת-ראש, הייתה הדמוקרטיה האחרונה בעולם שאפשר היה לאסור בה אדם על חוב פרטי. ואנחנו, לשמחתי, ביטלנו את הדבר הזה, אבל במהלך הביטול הזה, התוודעתי לעובדה שבהוצאה לפועל – אמרתי את זה כאן מעל לדוכן אין-סוף פעמים, אבל צריך להמשיך ולהגיד את זה, עד שלא נחסל את הדבר הזה: ההוצאה לפועל היא, כמו שאומר רון חריס, החצר האחורית של מדינת ישראל.
האם את מעלה על דעתך כמה אזרחיות ואזרחים ישראלים יש בחצר האחורית הזאת? חבריי וחברותיי, בהוצאה לפועל יש 2.5 מיליון תיקים ל-700,000 ישראליות וישראלים. זאת חצר אחורית ענקית, עצומה, שנמצאים בה הרבה מאוד אנשים, שלעולם לא יוכלו לפתוח דף חדש, בלי חובות, של חיים כלכליים סבירים, נורמליים, תורמים למשק, לחברה, וכמובן בראש ובראשונה לעצמם ולמשפחות שלהם.
החוק הזה בא לתת את האפשרות לפתוח דף חדש לקבוצה של מה שנקרא חייבות וחייבים מוגבלים באמצעים, כאלה שלא יכולות לצאת מהארץ, לא יכולות לפתוח חשבון בנק, מוצאות ומוצאים את עצמם מן הסתם שורדים בעבודות לא מדווחות מזדמנות כאלה או אחרות, אנשים שהחובות שלהם גדולים בהרבה מכל כסף שהם אי-פעם יראו או יפגשו בעצמם, הם מזמן מזמן ויתרו כבר על הסיכוי שהם אי-פעם יצאו מהבור הזה.
הרעיון הוא לאתר את האנשים האלה ולהבין שהדבר הנכון, לא רק עבורם באופן אישי, אלא עבורנו כחברה וכמדינה, האינטרס שלנו זה למחוק להם את החוב הזה ולאפשר להן ולהם להתחיל דף חדש, ולמשפחות שלהם, לילדות ולילדים שלהם, לבנות הזוג שלהם, לנו, לחברה – לקבל חזרה אזרחיות ואזרחים שהם חלק מהמרקם המלא של החברה הישראלית.
לכן אני הגשתי את הצעת החוק להפטר כבר לפני כמעט ארבע שנים. לשמחתי, משרד המשפטים התרצה והביא גרסה משלו, טובה פחות בעיניי, אבל לוקחות מה שיש. עכשיו שיפרנו אותה, לשמחתי, באופן ניכר, והגדלנו גם את הפוטנציאל של מי שיכולות ויכולים לקבל הפטר בהוצאה לפועל.
אני מפצירה בכל מי שמכיר או מכירה מישהו או מישהי שקשורים להוצאה לפועל – תגידו להם ללכת או לצלצל ללשכת ההוצאה לפועל ולבדוק אם הן עומדות ועומדים בקריטריון לקבל הפטר. אל תהססו, משום שאחת ההנחיות בחוק אומרת לרשמות ולרשמים – גם אם אתן לא עומדות ועומדים בקריטריונים, יש הוראה לרשמים לנסות ולהציע ולמצוא הסדר תשלומים חדש, שיאפשר בכל זאת לגמור עם הסאגה הזאת ולפתוח בחיים חדשים.
אני רוצה להגיד תודה רבה לתומר מוסקוביץ ולענת הר אבן מהמרכז לגביית קנסות, חובות והוצאות; למיכל אלבז ולמרב זוהרי ממשרד המשפטים, על השותפות הגמורה; שוב, לגור בליי היועץ המשפטי המהמם של ועדת החוקה, שהרבה מאוד בזכותו הדבר הזה קורה; לאסף פרידמן, המנהל, ולצוות הוועדה המעולה; לדוד ביטן, שותפי להצעת החוק, שכמו שאתן מכירות ומכירים את דוד, תמיד הוא יודע לבוא ברגע הנכון, לדפוק על השולחן ולדאוג שהכול מסתדר; לניסן סלומינסקי; וכמובן לצוות שלי: אורלי לאופולד, היועצת הפרלמנטרית, ניר רוזן וליבי צ'יפסר – ברכות לכולנו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר.
רבותיי, אם כן, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–3 – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
23 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עוברת בקריאה שנייה.
כעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשע"ח–2018, נתקבל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
23 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57), התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 13), התשע"ח–2018
[מס' מ/1145; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ה, ישיבה 254, עמ' 23272; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 13), התשע"ח–2018, כולל לוח התיקונים. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה, אדוני.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה חוק – למי שלא מכיר את המגזר – מפתיע. בכל אופן, מדינת ישראל בשנת 1992 הניחה חוק שהיא הקימה מינהלת להפחתה ומחיקה של חובות של החקלאים המשפחתיים יותר, ומונו משקמים, שזה עורכי דין, והם היו אמורים לעשות את כל ההסדר. החוב היה בסדר גודל, נדמה לי, של 22 מיליארד שקל. בתקופה הם הצליחו לגבות 2 מיליון, משהו כזה.
מה שקרה זה שעבדו, סידרו, וכשהחוק קם הוא נקבע לחמש שנים. 1992 ועוד חמש שנים זה 1997. בשנת 2004 החליטה הממשלה לבטל את החוק, להפסיק את פעולות המינהלה, כי הכול נגמר, אך ההחלטה הזאת לא מומשה, ומ-2005 עד 2013 המשיכו וכו', ולמעשה הגיעו ל-2016. ועכשיו סוף כל סוף אנחנו מגיעים למצב שבו מחליטים: זהו זה, נסגר הכול, פסקי המשקם בכל ההליכים נגבו ב-100%, וארגוני הקניות והתאגידים – נגבו ב-99.95%. יתרת החובות תעבור להוצאה לפועל וסוגרים. נקודה.
ואנחנו הבטחנו גם, בתוך חצי שנה – כיום נשארו ארבעה עובדים, משקם אחד הפועל בהיקף של רבע משרה, מינהלת, יושב-ראש מינהלת – בקיצור, כל זה ייסגר, ייגמר, הכול יסתיים, וכמו שאמרתי, החובות שעדיין נשארו יעברו להוצאה לפועל.
הגיע הזמן – אני אומר, אחרי כל כך הרבה שנים, וכבר הממשלה החליטה וכו' – אני לא יודע להסביר למה, ניסינו להבין למה; לא הבנתי בדיוק, אבל זה כבר לא משנה. ההחלטה הזאת סוגרת, אחר כך תהיה החלטת ממשלה, ורשות החברות תפרק את המערכת הזו.
אבקש מחבריי להצביע בעד ולסיים את העניין. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. רבותיי, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, אך יש בקשות דיבור. חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר.
רבותיי, אם כן, אנחנו נעבור להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 13), התשע"ח–2018, כולל לוח התיקונים, בקריאה השנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד סעיף 1 – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
17 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק הנ"ל עברה בקריאה שנייה.
כעת אנחנו נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 17
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 131), התשע"ח–2018, נתקבל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
17 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובעת כי הצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 131), התשע"ח–2018, עברה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, כולל לוח התיקונים, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1209); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר אופיר אקוניס.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
מה עם חוק הבוררות?
היו"ר טלי פלוסקוב:
השר, אנחנו מבקשים ממך להציג את הצעת החוק.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא ביקשו ממני להציג – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
מה קורה, אדוני השר?
לאה פדידה (המחנה הציוני):
השר דיבר הרבה – – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, ביקשו כאן אישור, היושב-ראש אישר את השינוי, ולכן כרגע אנחנו פועלים על פי סדר-יום מעודכן, ולפי סדר-היום המעודכן, כרגע אנחנו דנים על המרכז לגביית קנסות.
אדוני השר, בבקשה, זה אתה בשם שרת המשפטים, תציג לנו בבקשה את הצעת החוק.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, זה יעבור עכשיו.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
זאת ההצעה הקודמת. כרגע זה הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018. בבקשה, אדוני.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מה? מה?
קריאה:
יש לו הצמדה.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשע"ח–2018, מאגדת בתוכה תיקונים בכמה נושאים. חלקם הגדול של התיקונים נועדו לייעל ולשפר את עבודת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ונועדו להסמיך בעלי תפקידים במרכז לבצע פעולות שהנפח שלהן גדל עם השנים, לדוגמה, טיפול בבקשות לפריסת חובות, דחיית מועד תשלום של חובות והפחתת תוספות ריבית.
תיקון נוסף מציע לאפשר למרכז לקבל, מבלי להפעיל הליכי גביה, גם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו. התיקון נועד לאפשר למשרדי ממשלה המעוניינים בכך להעמיד לרשות אנשים שחייבים בחוב שטרם חלף המועד לתשלומו את שיטות התשלום שמציע המרכז בפריסה ארצית. מטרתם של תיקונים אלו לשפר את השירות לאזרח. תיקונים אחרים נועדו לשפר את יכולות המרכז בתחום איתור החייבים ויצירת קשר איתם.
תיקון נוסף נוגע לגביית קנסות עבור ועדות מקומיות ורשויות מקומיות. כיום, המרכז לא מוסמך לגבות חובות שמשולמים לרשויות מקומיות או לוועדה לתכנון ולבנייה. מוצע לתקן את החוק כך שוועדות מקומיות שמעוניינות בכך יוכלו להעביר לאחריותו של המרכז גביית קנסות מסוגים שונים. כמו כן, מוצע לתקן את החוק באופן דומה כך שהמרכז יוכל לגבות קנסות עבור רשויות מקומיות שיהיו מעוניינות בכך במסגרת הוראת שעה לארבע שנים.
לבסוף, התיקון כולל הגדרה של רשות האכיפה והגבייה ומנהל רשות האכיפה והגביה בחקיקה. בהתאם להחלטת הממשלה ממאי 2008 הוקמה במשרד המשפטים יחידה ארגונית להוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות. יחידה זו החלה לפעול תחת השם רשות האכיפה והגבייה בשנת 2009. מוצע להגדיר בחוק ההוצאה לפועל את רשות האכיפה והגבייה, המופקדת על ביצוע חוק ההוצאה לפועל וחוק המרכז, וכן להגדיר בחוק ההוצאה לפועל את מנהל הרשות, שהוא מי שמונה לפי חוק שירות המדינה לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה. מנהל הרשות יהיה אחראי לביצועם של סדרי המינהל במערכות אלה.
נוכח האמור לעיל, הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. אני רק מבקש, גברתי, בקשה אחת. חבר הכנסת בר, אל תייצר פייק ניוז. ראיתי שהוצאת הודעה לעיתונות בעקבות הדיון שהיה כאן. אל תייצר – – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
בוודאי, לא פייק ניוז.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אתה רוצה את ההקלטה של מה שאמרת?
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
פול ניוז, כולל הכול, כל מה שהיה בדיון, הכול, כולל התשבחות האדירות שנתתי לנשים מנהיגות, שלא מוצאות חן בעיניכם בגלל, גברתי, השמות שלהן, על רקע פוליטי. זה מה שהיה פה, זאת האמת. ובסוף – –
קריאה:
– – –
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
– – בסוף אני גם התנצלתי בפני מי שהרגישה את עצמה נפגעת. בזה תם העניין.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשר אקוניס.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
תתנצל עד הסוף.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
התנצלתי אם היא הרגישה נפגעת – – –
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון – גביית חובות לרשויות מקומיות), התשע"ז–2017
[הצעת חוק פ/4526/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, להצעת החוק הממשלתית יש לנו הצעה שהוצמדה והיא הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית חובות לרשויות מקומיות), התשע"ז–2017, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות להציג את הצעת החוק שלך ונעבור לרשימת הדוברים. עד שלוש דקות לרשותך.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
תודה, גברתי היושבת-ראש. אתמול העברנו כאן בחגיגיות את חוק חדלות פירעון, שהחליף – זה חוק מודרני ועדכני שמנסה לארגן גם גביית חובות וגם, איך להגיד, שיקום כלכלי, בעצם, הגון, במקום פקודה מנדטורית ארכאית שהייתה מוכוונת מאוד לבעלי הון, בעלי כוח, שלטון, למול אזרחים – או נתינים, אפילו, צריך להגיד, נתינות ונתינים חסרי כוח.
עוד פקודה שצריך לעשות לה בדיוק את הדבר הזה היא פקודת המיסים (גבייה), עוד פקודה מנדטורית שהיא עדיין החוק במדינת ישראל הדמוקרטית, ומאפשרת להרבה יותר מדי גופים במדינת ישראל להיות גם מי שקובעת את החוב, גם זאת שמוציאה לפועל את הגבייה, גם זאת ששופטת אם לא שילמת לפי מה שהיא מצאה לנכון, וכל הדבר הזה בלי שבשום שלב היא צריכה להוכיח באמת את החוב שהיא טוענת שיש לך כאזרח או אזרחית.
אני הגשתי את הצעת החוק לביטול פקודת המיסים (גבייה), ולהחליף אותה באמת בחוק עדכני של מדינה דמוקרטית כבר לפני שנים אחדות. אנחנו עוד לא מבטלות את הפקודה, אבל אנחנו הולכות ומצמצמות, הולכים ומצמצמים, את מספר הגופים שיכולים להתעמר באזרחיות ובאזרחים באמצעות שימוש בפקודה הזו.
אני חייבת לספר לכם שמכל שלל התחומים שיש לי הזכות להתעסק בהם כמחוקקת וכחברת כנסת, אחד התחומים שאני מקבלת בו הכי הרבה פניות ציבור הוא באמת השימוש לרעה שנעשה – אם, אגב, בכוונה, ולפעמים בגלל טעויות – בפקודת המיסים (גבייה). יש כל מיני מקרים של אנשים שעזבו את הדירה אבל בגלל חוב של שוכר קודם לא נותנים להם חשבון מים בדירה חדשה, וכל מיני דברים ממש ממש מרחיקי לכת, כשהרשויות יכולות להתעמר בזכות הכלי הזה שיש להן בידיים.
אז אנחנו, בהסכמה של משרדי הממשלה והאוצר, הבאנו לכך שכל המשרדים, חוץ מרשות המיסים, מפסיקים להשתמש בפקודה. החוק שאנחנו מביאות ומביאים כאן עכשיו הוא חוק שיאפשר לרשויות מקומיות שתחפוצנה בכך – זה לא חוק שכופה על הרשויות המקומיות, אבל מאפשר לרשויות המקומיות למסור את הגבייה של החובות שיש לתושבות ולתושבים שלהם למרכז לגביית קנסות, חובות והוצאות.
היתרון בלעשות את זה הוא קודם כל בכך שזה נעשה על ידי גוף של המדינה, בעוד רשויות מקומיות הרבה פעמים מוציאות את הגבייה לחברות קבלן, כמו שגברתי יודעת, חברות גבייה, שהרבה פעמים יוצא שהן גובות בכלל את הכסף שמגיע להן ולא מגיעות בכלל לגבות את הסכום שמגיע לעירייה, ועל הדרך באמת עושות דברים שעדיף לא להזכיר אותם. כאן מה שיקרה זה שהגבייה תיעשה לפחות על ידי גוף ממלכתי שיש לו אחריות בהתאם, שמשתמש בצורה הרבה הרבה יותר מדודה בסמכויות שניתנות בידיו, ויכול גם לעשות איחוד תיקים ולראות את התמונה הגדולה של החייב או החייבת, ולראות מה באמת אפשר לצפות ממנה לשלם.
אז, קריאה ראשונה; בקריאה שנייה ושלישית נעמוד על כל הדקויות. אבל בדרך לביטול פקודת המיסים (גבייה) זה צעד חשוב לרווחת אזרחיות ואזרחים גם אם הם חייבים כסף. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. רבותיי, רשימת הדוברים נעולה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חברת הכנסת נורית קורן – אינה נוכחת. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג, ואני לא רואה גם אותה. סאלח סעד – – –
סאלח סעד (המחנה הציוני):
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לא רואים? לא רואים על המסך שלך את רשימת הדוברים. נדאג שתראו אותם.
בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני עליתי לכאן כדי לברך, בראש ובראשונה, את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת על המהלך הבאמת יוצא דופן שניהלת בוועדה בשבועות האחרונים. אני מדבר כמובן על הרפורמה בסיעוד. היו הרבה שותפים להצלחה הזאת, אבל אין שום ספק, אדוני היושב-ראש, שלימדת אותנו שיעור בתבונה, בסבלנות, באורך רוח ובניהול נכון, שממקסם את חוכמת השולחן.
אני חושב שהתוצאה של החוק הזה מביאה אותנו, חברי הכנסת מהאופוזיציה, לדילמה: אומנם אנחנו רוצים שהממשלה תיפול, אבל אנחנו מקווים שלפני שזה יקרה הפרק הזה של הסיעוד יאושר. כמובן, זה לא אפשרי, אבל זה בגדר השאיפה שלנו.
צריך לומר את האמת, עדיין לא מדובר ברפורמה של סיעוד ממלכתי כפי שהובטח על ידי משרד הבריאות, ובמובן הזה המטלה הזאת, או המטרה הזאת של הפחתת הנטל הכלכלי על המשפחות של האנשים שהיקירים שלהם נמצאים במצב סיעודי, המטרה הזו הייתה ונותרה.
יש שיפור משמעותי מבחינת התמיכה של המדינה באנשים במצב סיעודי, בעיקר ברמות העליונות. צריך לברך גם על ההפחתה הצפויה, או הביטול, של מבחני הכנסה לאנשים שהולכים בעצם למוסד סיעודי. אבל עדיין הנטל הכלכלי על משפחות עם אנשים, סליחה, משפחות שיש להן יקיר במצב סיעודי, עדיין הנטל הוא כבד. אבל אין שום ספק, אדוני, שיש פה מהלך משמעותי שצריך לברך עליו. באמת, אני חושב שזה לא היה קורה אילולא אתה ואילולא הניהול הנכון והג'נטלמני שלך. אז באמת יישר כוח, אלי אלאלוף. זה פרק חשוב מאוד, שאני מקווה שנוכל לרשום אותו ביחד בתולדות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
בהזדמנות הזאת גם יישר כוח לכל החברים האחרים. הראינו, גברתי היושבת-ראש, שיתוף פעולה יוצא דופן חוצה מפלגות. גם קארין ולאה ודב, וכמובן את, גברתי היושבת-ראש, ועוד הרבה חברים יקרים. גם חאג' יחיא וסאלח סעד – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
נכון.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
– – הצלחנו ביחד להביא, אני חושב, תוצאה שהיא לא הכי טובה שרצינו, אבל בנסיבות הקיימות היא באמת טובה. תודה רבה, והלוואי שזאת תהיה נקודת ההתחלה לבאות.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. היות שאני לא יכולה לנאום שם, אני מצטרפת לכל מילה ומילה. חבר הכנסת סאלח סעד, עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום השתתפתי באמת בוועדת העבודה והרווחה וראיתי באמת במו עיניי איך אלי אלאלוף, יו"ר הוועדה, בעוצמתו ובחוכמתו הלך בין הטיפות; בואו לא נשכח שהוא גם חבר סיעת כולנו של שר האוצר. אנחנו ראינו באיזה לחץ היית כשאנשים מהאוצר, אנשים בכירים באוצר, ניסו לטרפד כל מיני סעיפים בתוך החקיקה הזאת, שהיא כל כך חשובה. אתה עמדת, בעוצמתך ובחוכמתך, בתבונה, מכיוון שאתה איש ראוי להערכה. אני אומר לך, אני משבח אותך כאן על החקיקה החשובה הזאת, כי הקשישים בבתים, עשרות אלפים במספר, הם זקוקים לכל שעה ולכל חצי שעה טיפולית וזקוקים לכסף הזה שיגיע לחשבונם, או דרך המטפלים או דרך החשבונות שלהם. ראינו אותך עומד על המשמר.
כל הכבוד, בשם כל הנזקקים האלה. כמובן, לחברי הטוב איציק שמולי, ללאה, שהייתם על המשמר בתור חברי הוועדה. איציק, עשית עבודה נהדרת. יישר כוח. אתה תמיד מלווה את הקשישים בישראל. זאת לא פעם ראשונה בחקיקות למען הנזקקים, הקשישים במיוחד, שאתה עושה את זה, בצורה יפה.
אבל אני אחזור למה שאמר אחמד טיבי קודם. תראו, קראתי עכשיו ציוץ מאוד יפה של נורית קורן, שאומרת ששוחד זה לא פשע. אתם מבינים מה המשמעות? חברת הוועדה למינוי שופטים בישראל אומרת הבוקר ברדיו ששוחד זה לא פשע. אז מה כן פשע? תסביר לי, אחמד טיבי. באמת, מה קרה לנו כאן? חברים, מה קרה לנו כאן?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – – תשאל באגף ההוא, למה אותי?
סאלח סעד (המחנה הציוני):
אם פשע בישראל זה לא – – –
מוסי רז (מרצ):
אני אגיד לך מה פשע. לשלוח ווטסאפ זה פשע.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
חבר הכנסת מוסי רז, תאמין לי. אני אומר לך שאני מתבייש בשם כנסת ישראל שחברת כנסת, שהיא חברה בכירה בוועדה למינוי שופטים, קובעת מי יהיה שופט בעליון, אומרת אמירה כזאת. אני הייתי מצפה מחברת הכנסת, אם היא נמצאת בכנסת, במשכן, שתבוא לכאן ותתנצל על האמירה הכל-כך נבזית הזאת, שלפחות שופטי ישראל ואזרחי ישראל מתביישים בה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לחבר הכנסת סאלח סעד. חברת הכנסת רחל עזריה – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה להצטרף למילות ההערכה של חברי חבר הכנסת שמולי לך, חבר הכנסת אלאלוף, על העבודה שנעשתה בוועדת העבודה והרווחה בעניין הסיעוד, והערכה לכם, חבריי, החברים שהוזכרו בדבריו של חבר הכנסת שמולי, ולך, גברתי היושבת-ראש, על העבודה המשותפת שנעשתה כדי לקדם פרק סיעוד הרבה הרבה הרבה יותר טוב ממה שהגיע אלינו לוועדה.
גברתי היושבת-ראש, היום התפרסם בידיעות אחרונות ממצא מדאיג מאוד, בכתבה של העיתונאי אמיר בן-דוד. הוא מספר שבדיקה חדשה מראה שהמים בנחל בוקק, אחד המקומות המתוירים ביותר בישראל, הם רדיואקטיביים. ממצאי הבדיקה נכללים בבקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של 1.4 מיליארד שקלים שהוגשה היום נגד מפעלי כימיקלים לישראל, כי"ל, ושבה נטען שמפעלי כימיקלים לישראל אחראים לזיהום הרדיואקטיבי במימי הנחל והמעיין הסמוך ולזיהום נוסף שהתגלה בנחל לפני שנים.
הממצא הזה הוא ממצא מחריד, אין מילה אחרת, והוא מצטרף לממצאים נוספים, גם הם בכתבה של אמיר בן-דוד, על החשש מדליפת פסולת רדיואקטיבית מהכור בדימונה, אתר ההטמנה שבקרבת הכור עלול לדלוף, לזהם את הסביבה ובסופו של דבר אפילו להגיע לשרשרת המזון.
מטמנת הפסולת הרדיואקטיבית של ישראל היא לא מבנה אטום אלא היא בעצם בקבורה רדודה בחביות, שעלולות להתבלות ולהיסדק. זה, גברתי היושבת-ראש, מייצר סכנה גדולה.
אבל אם לחזור לפרשה של כי"ל, אנחנו זוכרים שאותה חברה ששייכת לכי"ל, חברת רותם אמפרט, זיהמה בעבר הלא-רחוק את הזיהום הנורא והכבד בנחל אשלים. אנחנו רואים שההתנהלות המופקרת והמסוכנת של אותה חברה נמשכת. כמובן, צריך להזכיר שזאת החברה שמקדמת גם את המהלך המסוכן של מכרה הפוספטים בשדה בריר, מהלך שנגדו מתאחדת קואליציה רחבה כאן בכנסת. גברתי היושבת-ראש, את שותפה, וחברים נוספים מהנגב, סגן שר הבריאות הרב ליצמן וחברים נוספים נאבקים נגד הקמת המכרה הזה, שהוא מהלך מסכן חיים, מסכן בריאות ופוגעני.
המסר שלנו מכאן, מהכנסת, חייב להיות שלחברות מזוהמות ומסוכנות – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
צריך לסכם.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – צריך לשים גבול. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת ענת ברקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת זוהיר בהלול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; חברת הכנסת לאה פדידה – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן ברושי. אני לפעמים מרגישה שלסגני יושב-ראש צריך לעשות תרגילים של אמירת שמות במהירות, שלא תמשוך יותר מדי זמן. אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, יום האישה, אינני בטוח אם הוזכר, ובמבחן הקרוב של הממשלה היא כנראה תיכשל. כפי שפורסם, עד היום יש ייצוג מאוד מצומצם לנשים בקרב מקבלי פרס ישראל בשנת ה-70 למדינה. דווקא בשנת ה-70, כשאנחנו מצפים לחגיגה משותפת – ועמדתי כבר על הבמה הזאת וכבר דיברתי על זה שלא יהפכו את זה לחגיגה של הממשלה אלא של כל אזרחי המדינה – אנחנו רואים, כפי שהדברים פורסמו עד היום, ייצוג מאוד נמוך של מקבלות פרס ישראל מקרב כלל המקבלים, כפי שפורסם.
אני יכול לומר כאן, מעל דוכן הכנסת, שדווקא בתנועה הקיבוצית, חברים בתנועה ובמזכירות התנועה הציעו שתי חברות. כידוע, אנחנו 1.7% מהאוכלוסייה בישראל. ההצעות שהוצעו על ידינו הן של רחל רבין יעקב, חברת קיבוץ מנרה, ושל אורנה שמעוני, חברת קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, שהקימה את בית איל על שם בנה שנפל בלבנון, שהפך להיות בית מרכזי לצרכים מגוונים. רחל רבין יעקב, אשת חינוך והתיישבות, במנרה שעל גבול הלבנון, שמביתה רואים את מוצבי החיזבאללה, הייתה כל השנים, בנוסף לכל תפקידיה, גם חברה נאמנה לשליחות של יישוב הארץ בצפון, במקומות הקשים ביותר.
מדליקי המשואות, שעוד לא פורסמו, וזוכי פרס ישראל, יחד עם הציון שבו הממשלה תמצא לנכון לסכם 70 שנות מדינה, זו הזדמנות לבטא את כל מרכיבי המאמץ והשותפים לו טרם הקמת המדינה ועד היום, בלי להוציא איזשהו חלק מהתמונה המשותפת ובלי להוציא את אלה שאינם היום חלק ממקבלי ההחלטות והשותפים לוועדות.
אני חושב שיש כאן הזדמנות גם לאזן בין נשים לגברים וגם לאזן בין הקבוצות השונות והדורות שהיו כאן במשך כל השנים, מאז ועד היום. ההצעות של התנועה הקיבוצית – רחל רבין יעקב ממנרה ואורנה שמעוני מאשדות יעקב – הן גם מייצגות את כל מה שקרה פה שנים, עד היום, וגם יכולות לאזן את המאזן השלילי של נשים מבין מקבלות הפרס, שהן כידוע יותר מ-50% מהאוכלוסייה וגם תרומתן לא נופלת מהתרומה של הגברים. אז יש כאן גם ביטוי נכון של ההיסטוריה וגם ביטוי של שילוב נשים, ולומר ש-1.7% מהאוכלוסייה הציעו מועמדים מהתנועה הקיבוצית לפרס ישראל, שגם יכולים לבטא את הייצוג הנשי הנכון מבין כלל מקבלי פרס ישראל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
שיהיה לנו חג שמח וחג צודק.
היו"ר טלי פלוסקוב:
נכון. תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חברת הכנסת נאוה בוקר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – מוותר; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח.
אם כן, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58). רגע, רגע, אנחנו נצביע – אני חוזרת, ברשותכם. יהיו לנו עכשיו שתי הצבעות: הצבעה אחת על ההצעה הממשלתית, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
22 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח–2018, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
כעת אנחנו נצביע על הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית חובות לרשויות המקומיות), התשע"ז–2017, כפי שהוצגה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית חובות לרשויות המקומיות), התשע"ז–2017, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
23 חברי כנסת בעד, כולל חברת הכנסת קארין אלהרר, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית חובות לרשויות המקומיות), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח–2018
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1208); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר טלי פלוסקוב:
כעת אנחנו עוברים להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח–2018, שוב בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר אלי כהן. בבקשה, כבוד השר.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק ההוצאה לפועל – תיקון 58 – העוסקת בחייבים שמשלמים את חובם בתשלומים, נועדה לייצר מערך תמריצים מותאם שיחול על חייבים אלו. הצעת החוק הממשלתית משלבת בתוכה את הצעות החוק הפרטיות ביוזמתם של חברת הכנסת קארין אלהרר וחבר הכנסת יואב בן צור.
לפי חוק ההוצאה לפועל, חייב אשר אינו יכול לשלם את מלוא חובו באופן מיידי יכול להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל, שיקבע לו צו תשלומים בהתאם ליכולתו הכלכלית. כשחייב משלם את החוב שלו בתשלומים נוצר מצב מיוחד, שבו מצד אחד החוב עדיין קיים ויש סיכון שהחייב לא ישלם אותו, ומצד שני החייב מעיד על נכונות לשלם ועומד בתשלומים שנקבעו לו.
מכיוון שמערך התמריצים הקיים היום אינו מותאם למצב זה, מוצע לקבוע מערך תמריצים שונה, אשר מצד אחד יבטא את העובדה שהחייב עומד בתשלומים שנקבעו לו ומן הצד השני ימשיך לתמרץ את החייב לעמוד בתשלומיו עד לפירעון החוב.
בהתאם, מוצע לקבוע שכשחייב משלם באופן עקבי ורציף לפחות שלושה תשלומים, תופחת ריבית הפיגורים הנצברת לחוב שלו ב-25% ולא יינקטו כנגדו הליכים של עיקול חשבון עובר ושב, עיקול משכורת, עיקול מיטלטלין והגבלת רישיון הנהיגה. עוד מוצע לקבוע שאם חייב אינו עומד עוד בתשלומים שנקבעו לו, יוכל הזוכה לבקש להשיב את שיעור הריבית המלא ולבטל את עיכובי ההליכים נגד החייב. לסיכום, אציין שבנוסף ליצירת מערך תמריצים נכון יותר לחייבים שמשלמים בתשלומים, הצעת החוק תסייע להניע חייבים אשר אינם משלמים כיום את חובם להיכנס לאפיק מסודר של תשלומים. לאור האמור, הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. תודה, גברתי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לשר אלי כהן. רבותיי, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חברת הכנסת נורית קורן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – מוותרת; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת סאלח סעד – אינו נוכח; חברת הכנסת רחל עזריה – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין?
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):
אף פעם לא מוותר.
היו"ר טלי פלוסקוב:
עד שלוש דקות, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, גברתי היושבת-ראש. גם בנאום הקודם שלי התחלתי לדבר על הנושא של היחס למפעלים מזהמים. אנחנו, גברתי היושבת-ראש, נמצאים במציאות מדאיגה ומסוכנת מהבחינה הזאת. הזכרתי את המהלך המסוכן של הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר, שהוא מהלך שמשרד הבריאות התנגד לו לאורך שנים.
לצערי הגדול, קבינט הדיור קיבל החלטה שמאשרת תוכנית מתאר ארצית שכוללת בתוכה גם את מכרה הפוספטים בשדה בריר. אני מאוד מאוד שמחתי שסגן שר הבריאות הגיש ערר נגד ההחלטה הזו, ובעקבות הגשת הערר הזו נעשתה הידברות בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות. אנחנו, כך אני שומע, נצא למהלך של תסקיר בריאותי רציני. אני מברך על כך. אני חושב שבתסקיר בריאותי רציני, שמשרד הבריאות צריך להוביל אותו, אנחנו אכן נראה כולנו שלא נכון להקים מכרה פוספטים שמסכן חיים ובריאות של בני אדם, לא רק בערד אלא סביב בקעת ערד; ושלא רק מסכן חיים ובריאות של תושבים בערד וסביבותיה אלא גם מגרש מבתיהם אלפי אזרחים בדואים מהיישובים אל-פורעה, א-זערורה – אנשים שחיים פשוט במקום שבו ממוקם המכרה.
אני לא יודע מי מחברי הכנסת זוכר את הסרט אווטאר, אבל בסרט זה היו יצורים מאוד מיוחדים שחיו להם במקום טבעי, ואיזושהי חברה רב-לאומית החליטה בדיוק באותו מקום, על הכפר שלהם, להקים מכרה של איזשהו חומר – נדמה לי גם כן חומר מסוכן. כל הסרט עוסק במאבקם של אותם יצורים נגד המזימה הזאת, להקים מכרה על חשבון הכפר שלהם. אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, הסרט הזה בעצם נעשה על שדה בריר. פשוט הכותרות היו באנגלית, אבל בעצם צריך היה לעשות אותו בדיבוב עברי, כי הוא מדבר על מה שקורה אצלנו.
סביב הפרשה הזו של שדה בריר התעורר באמת מאבק מאוד מאוד רחב וחשוב. אנחנו, גברתי היושבת-ראש, היינו ביחד בהפגנה, שהייתה לטעמי אחת ההפגנות המרגשות ביותר שהשתתפתי בהן, שבה היו תושבי ערד רבים – גם מהקהילה החילונית בערד, גם מהקהילה החרדית בערד – וגם תושבים ערבים בדואים מהיישובים מסביב. זו הייתה אחת ההפגנות המרגשות, כי אנחנו ראינו שכשאנשים נאבקים למען החיים עצמם הם מסוגלים להתאחד, להתייצב ולעמוד ביחד כדי להציב אלטרנטיבה.
אני מקווה שהקול הזה שנשמע בערד יהדהד עד ירושלים והממשלה תקבל את המסר ותבין אותו. אי-אפשר להקריב חיי בני אדם לטובת רווחים של בעלי הון.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת זוהיר בהלול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה.
לאה פדידה (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפעמים יש, מה שנקרא, סוף טוב הכול טוב. והאמת, שהייתי סקפטית. כשהונח חוק הרפורמה של הסיעוד, המרחק בינו ובין בין מה שהשגנו היום, גברתי היושבת-ראש וחבר הכנסת איציק שמולי, שביחד הובלנו, היה תהומי, כי רצו לתת שירותים רק בכסף ולא בעין וקולם של הקשישים לא נשמע. ולאט-לאט, בזהירות, עם המון הקשבה והמון ימים, והרבה ישיבות ושעות, ובאמת, כשאומרים "שעות וימים" זה לא בכדי אלא באמת, יחד עם יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלי אלאלוף, שהיה קשוב ופתוח לשינויים, והיו המון מחלוקות והמון צדדים שהשמיעו את המקום שלהם, הגענו היום באמת לחוק שנותן משמעות ונותן את השירות לאותו קשיש סיעודי ולאותה קשישה סיעודית.
לפעמים זה אומר שאין פה אופוזיציה ואין פה קואליציה, אלא ביחד פועלים לטובת האזרח והאזרחית, ואלה הדברים היפים שבבית הזה. היום ניתן לקבל שירותים בעין וניתן גם לבחור כסף, והגמלה הכספית שנבחרת עולה, ובפעימה הראשונה אדם זכאי, ושעות סיעוד נוספות. אולי אפשר עוד לשפר, אבל מה שהיום קרה בחוק הזה, שזכינו להצביע בו בעד – זה חוק שנותן בשורה ואומר שגם דברים טובים נעשים בבית הזה, ואני מודה על הזכות להיות חלק מזה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת לאה פדידה, מסכימה עם כל מילה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מחר בבוקר יתקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שמעורר מחלוקת רבה גם בתוך הקואליציה, אבל הרבה יותר מחוץ לכנסת מאשר בכנסת. מדובר בהארכת הוראת שעה של חוק הוותמ"לים; הממשלה, באישור ועדת הפנים, רשאית להאריך בעוד שנה חוק שעד עכשיו הפקיע קרוב ל-100,000 דונם שטחים פתוחים, עם כמעט אפס ניצול לבנייה. החוק הזה הוא לא מידתי ונותן כוח גדול, ללא שיקול דעת ותכנון, ויוצר איום על המרחב הכפרי כפי שלא היה מעולם.
אנחנו מנהלים משא ומתן בימים האחרונים עם ראשי התחום הזה באוצר, כדי להגיע להבנה שבמידה שמפקיעים באזורים כפריים לא יהיה מצב שהופכים מושב או קיבוץ ללא כפרי ולא חקלאי, כי אין בזה פשוט צורך וזו גם פגיעה לא מידתית במתיישבים וחקלאים, אבל זה גם איום על השטחים הפתוחים והירוקים. נוצרה פה קואליציה שלא תמיד אפשר לפגוש, לרבות השר אלקין, שהוציא היום מכתב לשר האוצר שקורא לו לא להאריך את הוותמ"לים. ההוראה הזאת, הוראת השעה, לא ניתנת לתיקון – אפשר להאריך אותה או לעצור אותה.
אמרתי בעבר לאביגדור יצחקי, שהיה המנכ"ל של אריק שרון, זיכרונו לברכה, וליואב לגלנט, שהיה המזכיר הצבאי של אריק שרון, זיכרונו לברכה, שאם אריק שרון היה חי, הם בחיים לא היו מובילים חוק כזה, שהתחיל אותו יאיר לפיד והממשלה הזאת החילה עליו רציפות, ועכשיו רוצים להאריך את החוק בעוד שנה ועוד שנה אחר כך. זהו איום גדול ומיותר. נוצרה פה באמת הזדמנות שהממשלה תאמר את דברה בטרם חתימת השרים, ובעיניי, יש כאן איזה להט ליצירת מאגר קרקעות שלא בטוח שהוא נחוץ, תוך ויתור על פיזור האוכלוסייה. במקום לבנות באזורים רחוקים יותר עם מתן האפשרויות, בנגב ובגליל, מחסלים את ההתיישבות שנשארה – כבר לא רבה: צמודי דופן, מושבים וקיבוצים באזור מרכז הארץ.
צריך לבנות, צריך לאפשר לזוגות צעירים, צריך להוריד את מחיר הקרקע – זה לא קשור לעניין. אבל צריך גם להימנע מפעולות מיותרות שמחסלות מושבים וקיבוצים, כמו למשל היישוב סירקין באזור פתח תקווה, שנציגיו יהיו מחר בוועדה כדי להציג איך החוק הזה או התקנה הזאת, תחת ידי הממשלה שהמרכיב הימני בה הוא מרכיב גדול, והיא רוצה ליישב את הארץ מהים עד הנהר – איך היא מחסלת מושבים וקיבוצים במרכז הארץ. ממשלה שלא מסוגלת לפנות מאחז לא חוקי, שמקציבה מאות מיליונים להעתיק עוד יישוב ועוד בית גם למקומות שאינם נכונים, מתעקשת לחסל מושבים וקיבוצים שלא לצורך. אני אומר לממשלה: עד כאן. יש מחר הזדמנות לגמור את הדיון הזה לפחות בהסכמה לא לחסל מושבים וקיבוצים.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חברת הכנסת נאוה בוקר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
זה החוק שלי.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אחריו – אחרון הדוברים, אם יהיה באולם, עבד אל חכים חאג' יחיא.
קריאה:
אז, יאללה, תזדרז.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
מי היה לפניי?
היו"ר טלי פלוסקוב:
דב חנין, כנראה, ואיתן ברושי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
ברושי – גבוה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
כן.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
גברתי היושבת-ראש, לפני שבועיים העברתי בקריאה טרומית הצעת חוק זהה, של חייב משלם, פרי פועלו המיוחד במינו של הח"כ לשעבר אוסאמה סעדי, שעבד ופעל רבות בנושא הזה מול משרד המשפטים, מול ההוצאה לפועל. ההצעה עברה לפני שבועיים. הממשלה כעת מציעה חוק דומה, רחב יותר בכמה סעיפים, אבל אין ספק שמדובר בחוק חשוב ביותר. אני מברך על ההצעה הזאת, הממשלתית. בסופו של דבר שתי ההצעות, גם ההצעה הטרומית שלי וגם ההצעה הממשלתית שלי ימוזגו בוועדת החוקה ויעברו בקריאה ראשונה, כך שגם אם יהיו בחירות החוק הזה אוטומטית יימשך בדין רציפות בקריאה ראשונה לבחירות הבאות, ואם לא יהיו בחירות, הוא יעבור בשבועות הקרובים בקריאה ראשונה ושנייה.
מה אומר החוק? תראו, יש מאות אלפי משפחות שהעיקול משנה להן את החיים, פוגע בנורמטיביות של החיים. גם עיקול משכורת, רכב, מיטלטלין. עכשיו, הקונספט של החוק הוא שאנחנו רוצים לעודד תשלום של חובות אבל לא להקשות. כלומר, לעזור לשני הצדדים. כי יש אנשים שיכולים לא להבין את זה נכון, שזה כאילו לעזור למי שחייב על חשבון בעל החוב – לא. כאשר אתה מגיע לסיכום שאתה משלם, עם ההוצאה לפועל או ישירות מול בעל החוב, ואתה משלם שלושה תשלומים, אז מבטלים לך את העיקול על הרכב, על המיטלטלין, על המשכורת וכדומה, ואתה חי חיים נורמליים לאחר שהגעת לסיכום, כלומר, חייבים הסכמה של שני הצדדים. חייבים הסכמה של שני הצדדים.
ולכן אני חושב שמדובר בחוק שהממשק שלו – התועלת שלו למאות אלפי אזרחים ומשפחות – הוא גדול ביותר, והוא חוק חיובי. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אתמול חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי ואני היינו בלונדון אבל נמסר לנו שכשהעברת את חוק חדלות פירעון, באופן הגון נתת קרדיט לבעל הקרדיט, לאוסאמה סעדי. אני חושב שחוק חדלות פירעון הוא אחד החוקים החשובים – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – וחלק מרפורמה חשובה, ואוסאמה עבד עליה חודשים יחד איתכם בוועדת החוקה, ואפילו ניהל את ישיבות ועדת החוקה בהיעדרך. לכן, מכאן, א. אני שולח הרבה ברכות, הרבה ברכות, בשם כולנו, לאוסאמה סעדי, גם על החוק הזה, החייב משלם, וגם על חוק חדלות פירעון. לא רבות הן הפעמים שחבר כנסת שמתפטר ממשיך להשאיר רשמים וחוקים, וכמו שאמר חבר הכנסת דב חנין, אוסאמה הוא הח"כ ה-121, הוא אחד הטובים בהם. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה. תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. גם אני בהחלט מצטרפת לברכות לאוסאמה סעדי. חבר הכנסת עבד אל חאכים חאג' יחיא – אינו נוכח.
לכן, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח–2018, בקריאה הראשונה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח–2018, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 18 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח–2018, עברה בקריאה הראשונה ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה השנייה והשלישית.
לפרוטוקול – חבר הכנסת סעד וחברת הכנסת מיכל בירן מצטרפים, כתומכים, כמובן.
הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018
[מס' כ/758; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 311, עמ' 27103; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה והיא הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018, בקריאה השנייה והשלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, שאני לא אשכח בסוף, אני רוצה לברך את היועצים המשפטיים של הוועדה: את גור, את אלעזר, את נועה ואת נעמה ואת כולם, ואת הצוות של הוועדה: אסף, נטלי, חופי וכל האחרים, שבאמת עושים עבודה מטורפת. אנחנו כל השנה, אבל בתקופה האחרונה מהבוקר עד הלילה – עוד חוקים, ועבודה רצינית, אז אני רוצה לשבח אתכם לפני שאני אשכח.
עכשיו לגבי הצעת החוק. תיקון שנערך בחוק הבוררות ב-2008 אפשר לצדדים להסכם הבוררות, אם הם רוצים, לאפשר בורר נוסף לאחר שהבורר הראשון ייתן פסק דין. דא עקא, מה כתוב שם, איך יקבעו את הבורר השני? כתבו ש"ערעור על פסק הבוררות יוגש בתוך 30 ימים מיום שפסק הבוררות הומצא לבעלי הדין או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המאוחר". פירוש הדבר שלמרות שאחד הצדדים זכה בבוררות הראשונה, עכשיו, כשהוגשה בקשה לבורר שני, הצד המפסיד יכול למשוך את זה כמה שהוא רוצה ובינתיים אי-אפשר לממש את הפסק. זו לקונה שנשארה, ולכן בתוכה נכנסנו וקבענו שזה לא יהיה כך, אלא תוך 45 יום מיום שפסק הבוררות הומצא לצדדים רשאים הצדדים או לסכם ביניהם על בורר, ואם לא – הם יכולים ללכת לבית המשפט, ובית המשפט יקבע בורר בנושא הזה. ישנם עוד שניים-שלושה דברים בנושא, אבל אני חושב שזה עיקרו של דבר. רק להזכיר שכל מה שסוכם בכתב הבוררות הראשון ימשיך גם לשני. אבקש מחבריי לתמוך בחוק. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. רבותיי, אין הסתייגויות, אך יש בקשות דיבור. שוב, חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018, בקריאה השנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד סעיפים 1–2 – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
12 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, הצעת החוק עברה בקריאה השנייה.
כעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018, נתקבל.
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 14 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה ובקריאה השלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.
לפרוטוקול – חבר הכנסת עפר שלח בטעות הצביע בעמדה של חיים ילין, נכון?
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
לפרוטוקול. תודה.
הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח–2018
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/764); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח–2018, של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי הכנסת. החוק הוא בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
יואב בן צור (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה לברך על הצעת החוק הקודמת, הצעת חוק ההוצאה לפועל, זה דבר שאנחנו עובדים עליו כבר למעלה משנתיים, וברוך השם היום הגיעה ההצעה הזו ועברה בקריאה הראשונה. לטעמי היא עדיין צריכה שיפורים, ואנחנו נבקש לעשות את זה במסגרת הדיונים בוועדה. אנחנו חושבים שההצעה הזו גורמת למשפחות שלמות לחזור לחיות חיים נורמטיביים על אף החוב הכבד שיש עליהן, ובצורה כזו הם יוכלו בעצם לחזור להיות אנשים נקיים מחובות ביתר קלות.
לגבי הצעת החוק הנוכחית, לפני כשנתיים יזמתי את הצעת החוק, שמטרתה לציין את יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית בתאריך עברי. כזכור לכולם, נתקלתי בכמה מתנגדים קולניים, שמיהרו לטעון כי מדובר בחוק מיותר וחסר משמעות. עם הזמן עלו לסדר-היום האמירות הקשות והחוקים האנטישמיים שמקדמת ממשלת פולין.
ואז התברר לכולם כי בכל הנוגע לאירועים משמעותיים בהיסטוריה של העם היהודי מן הראוי שאנחנו נעגן אותם בתאריכים עבריים ולא נהיה תלויים ברצונם הטוב של הגויים ובסיכוי המסוכן שמחר בבוקר יקום צורר חדש שישכתב את העבר שלנו על מנת להציג את עמו הפושע באור חיובי. אני קורא לחבריי מהקואליציה והאופוזיציה לתמוך בחוק כחלק בלתי נפרד מפעולות הזיכרון והנצחת השואה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. רבותיי, יש לנו רשימת דוברים וכעת אני מכריזה על כך שהיא נעולה. ואנחנו עוברים עליה: חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חברת הכנסת נורית קורן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת סאלח סעד – אינו נוכח; חברת הכנסת רחל עזריה – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ילין – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת ענת ברקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת זוהיר בהלול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; חברת הכנסת לאה פדידה – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן ברושי.
אתם מבינים, חברים? למה לא להגיע למזכירות ולהגיד: אני לא נוכח? למה כל זה? בזבוז זמן שאנחנו מקריאים את השמות של חברי הכנסת שלא נמצאים.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שזו הצעה חשובה. אני רוצה לומר שאני יוצא מחר לבולגריה מטעם הכנסת לייצג את הכנסת ואת מדינת ישראל לציון 75 שנה להצלת יהודי בולגריה ולציון יום העצמאות של בולגריה. כיו"ר השדולה בכנסת לקשר עם בולגריה אני יכול לומר שבקרוב יגיע נשיא בולגריה, ולאחר מכן גם ראש ממשלת בולגריה, לביקור בארץ. ודווקא על רקע המשבר עם פולין והשאלה של הכחשת השואה, וגם החוק של חברי, וגם הביקור הזה בבולגריה, שידעה לשמור על היהודים – המדינה היחידה שלא הייתה בה השמדה – צריך להדגיש דווקא את ההצלה, את ההתגייסות ואת האיכות של העם הבולגרי. כמו בדגשים שאנחנו אומרים: לא לשכוח ולא להשכיח את השואה, אז אני חושב שיש לנו פה הצירוף הזה – מצד אחד המאבק במה שקורה בפולין ובגילויי אנטישמיות, מצד שני להוקיר ולעולם לא לשכוח את מי שפעל לצידנו ואת מי שמנע את ההשמדה. ואם כך היו פועלות גם ארצות אחרות, המציאות הייתה אחרת, שונה וטובה יותר.
נזכור, לעולם לא נשכח את מה שעשה הצורר, אבל להבדיל לא נשכח ונזכור גם את ההתנהגות שהייתה באותם מקומות, כמו בבולגריה, שהצילה את הקהילה והביאה לכאן יהודים רבים מבולגריה. רובם עלו לישראל. קהילה איכותית, תורמת, שהשפיעה ומשפיעה עד היום. רבים מהם יהיו בימים הקרובים בבולגריה וישתתפו בחגיגות, גם בימי הזיכרון וגם בימי ההוקרה. אני בטוח שהקשר הזה עם בולגריה יגדיל את השותפות, ויש לנו היום קשרים שהולכים ומסתעפים ואינטרסים רבים משותפים לשתי המדיניות העצמאיות. מה שהתחיל כברית עם העם היהודי הפך להיות ברית של שתי מדינות עצמאיות, חזקות ומתחזקות. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חברת הכנסת נאוה בוקר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח–2018, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני אוסיף אותך לפרוטוקול כבר.
11 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח–2018, עברה בקריאה הראשונה, ועוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
חבר הכנסת אחמד טיבי מבקש להצטרף.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
כתומך.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תומך.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
לפרוטוקול, יצאתי – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
כן.
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 59) (איסור פרסום ונקיבה של מחיר בשטרי כסף או במעות שאינם הילך חוקי), התשע"ח–2018
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/765); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר טלי פלוסקוב:
טוב, רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 59) (איסור פרסום ונקיבה של מחיר בשטרי כסף או במעות שאינם הילך חוקי), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת יחיאל חיליק בר וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, אדוני חבר הכנסת יחיאל חיליק בר.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
עכשיו אני?
היו"ר טלי פלוסקוב:
כן. עכשיו החוק שלך, ואחרי החוק שלך יש לנו עוד חוק אחד ואנחנו מסיימים.
קריאה:
– – – קצר.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
קצר, קצר. זהבה – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
הקואליציה בעד. אל תדאג. לא צריך גיוס.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
לא, לא, לא. אני אהיה קצר, אני מבטיח.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בבקשה, אדוני.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
ראשית, תודה, גברתי היושבת-ראש. היום תגיע להצבעה בקריאה ראשונה הצעת החוק שאני עמל עליה, סאלח, כבר לא מעט זמן. הצעת חוק מובנת מאליה, לכאורה, משהו שאולי תשאל איך זה לא היה עד היום, כמו שיש בהרבה מדינות אחרות. אסור לנקוב במחיר בשום רשת מזון, בשום מרכול, בשום מקום, במעות שאינן במחזור. זאת אומרת, כל ה-9.99, 9.95 – אתה לא יכול לקבל – לא אגורה בחזרה ולא חמש אגורות בחזרה, אבל מותר. אני עמלתי על הדבר הזה – – –
מוסי רז (מרצ):
ההצעה כוללת גם את בנק ישראל?
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
מה?
מוסי רז (מרצ):
ההצעה כוללת גם את בנק ישראל ואת הבנקים?
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
לא. תראה, אנחנו נחריג בהצעה למשל עסקאות שאפשר לשלם עליהן באשראי, או כל מיני עסקאות אינטרנט וכאלה. אני מדבר כרגע על סופרים, על מרכולים, על מקומות שאפשר לשלם בהם במזומן ואתה בא וקונה משהו ב-9.95 ואי-אפשר להחזיר לך חמש אגורות בחזרה.
אגב, יש פה גם שאלה אחרת. אני מדבר פה מטעם הגנת הצרכן, אתה יודע, דין פרוטה כדין מאה, שילמת – מגיע לך כסף בחזרה. יש פה גם עניין אחר, שמילא, לצרכן זו עסקה קטנה – למרות שהרבה עסקאות קטנות זה הרבה כסף, אבל המוכר – הרבה עסקאות שהוא לא מחזיר עליהן חמש אגורות וכו', הוא מקבל את הכסף. זה לא נרשם בקופה, כי בקופה רשום 9.95, ולאן הולך כל הכסף הזה? יש פה גם קצת כסף שחור, יש פה אולי – אני לא יודע מה – הונאת מס, יש פה דברים הרבה יותר גדולים. ולכן החוק הזה חייב להיות חוק במדינת ישראל.
אני עברתי, מוסי, לא תאמין, טלטלות. היו התנגדויות לחוק הזה בדיונים בוועדת הכלכלה בזמנו, על זה שיש תקנות בעניין ולמה לחוקק אם יש תקנות. אנחנו גילינו, הצוות שלי, בזמנו, בראשות בוסתן דורון, הלכנו ומצאנו שאגב, בעיקר בפריפריה – גם הפריפריה הגיאוגרפית אבל גם החברתית: בבני ברק, בירושלים, בצפת, בקריית שמונה, באופקים, במקומות שבהם הציבור יותר חלש – שם לא כל כך אוכפים את זה. כששאלתי את האנשים ממשרד התמ"ת: כמה דגמתם? הם אמרו לי: 5,000 עסקים. כמה עסקים יש בישראל? 550,000. זאת אומרת שלא דגמו אפילו 1% מהעסקים, ואני יודע שגם אם משרד התמ"ת, או הכלכלה, עושה עבודה של אכיפה, היא לא מספיקה.
אבל גם אם יש אכיפה, ממה נפשכם? כי אני אומר, ברגע שהדבר הזה לא יהיה תקנה – כי לעבור על תקנה אפשר – ברגע שמוכר או מוכרת ידעו שזו עבירה פלילית לנקוב במחיר שאי-אפשר לתת עליו עודף, הם ייזהרו עוד פעם ועוד פעם, ולכן הדבר הזה צריך להיות בחוק. גם פה הגדילו, ובסעיף ד', אני חושב, לחוק הגנת הצרכן, אמרו שכבר יש חוק כי רשום שאסור להטעות את הצרכן או משהו כזה, ובתוך זה מצפים שהמוכרים בישראל – הרי ליד כל אחד יש יועץ משפטי – יבינו שאסור לנקוב, ובגלל האפור הזה, יש להם היום הרבה תביעות בבתי משפט ממוכרים שנקבו במחיר אבל אומרים: לא הבנו מהחוק שאסור לנו.
ולכן, גברתי היושבת-ראש, אני מסיים – היום יעבור החוק הזה, ברוך השם, הגיע הזמן, בקריאה ראשונה, ואני מקווה שבקרוב גם בקריאה שנייה ושלישית. נשים קץ לנקיבת מחירים באופן מטעה באופן שגונב כסף מהציבור. יהיה סוף ל-9.99, סוף ל-9.95, וכשרועי פולקמן יקנה לילד שלו צעצוע ב-9.99 הוא לא יוכל לא לקבל את העודף, כי הוא ישלם או 9.90 או עשרה שקלים. זה גם בסדר. ובא לציון גואל. אני מודה לכל צידי הבית, קואליציה ואופוזיציה, שתומכים בחוק החשוב הזה ומבקש מכם להצביע בעדו. תודה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת חיליק בר. רבותיי, אני חורגת מהכלל – – –
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
רגע, רגע, סליחה. אני רוצה להודות לידידי הטוב, יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, שסייע בידי בוועדה גם לעשות טיפה שכל, גם לאלה שהתנגדו, הגורמים המקצועיים, שהם בהחלט אנשים טובים. אז תודה לאיתן כבל, ידידי הטוב.
היו"ר טלי פלוסקוב:
התודה מתקבלת. אני קצת חורגת מהכללים, כי פשוט אני חושבת שזה לא ראוי עכשיו להקריא את 42 השמות שיש פה. יש מישהו באולם שרוצה לדבר? לא.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. וכעת נצביע על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 59) (איסור פרסום ונקיבה של מחיר בשטרי כסף או במעות שאינם הילך חוקי), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 59) (איסור פרסום ונקיבה של מחיר בשטרי כסף או במעות שאינם הילך חוקי), התשע"ח–2018, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
קריאה:
– – – קואליציה.
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
כולנו, לא? כולנו, לא? אתה, השר ואני.
קריאה:
– – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
12 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 59) (איסור פרסום ונקיבה של מחיר בשטרי כסף או במעות שאינם הילך חוקי), התשע"ח–2018, עברה בקריאה ראשונה, ועוברת לוועדת הכלכלה. יותר נכון – חוזרת לדיון בוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24) (הוראות לעניין דחיית שירות מחמת חבלה או מחלה), התשע"ח–2018
[רשומות (הצעות חוק כ/766); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר טלי פלוסקוב:
וכעת אנחנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24) (הוראות לעניין דחיית שירות מחמת חבלה או מחלה), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי כנסת, בבקשה, אדוני. כעיקרון עד עשר דקות לרשותך.
עפר שלח (יש עתיד):
לא נשמור על העיקרון הזה. תודה, גברתי. החוק הזה הוא חוק חשוב, שנוגע לאלפי חיילים, בזמן שאנחנו מדברים, ולאלפי חיילים בכל נקודת זמן שאותה אנחנו נבדוק. הוא נוגע למנהג שכיום גם הצבא וגם מערכת הביטחון מודים שהוא מנהג פסול, והם מתחילים לתקן אותו. בדיון שהיה בהכנת החוק בוועדת החוץ והביטחון לקריאה ראשונה, ציין נציג קרפ"ר שחל שיפור גדול כבר מהרגע שהתחלנו לטפל בהצעת החוק הזאת. אבל בתמיכתו ועזרתו של ידידי, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת אבי דיכטר, מיהרנו להעלות אותו בקריאה ראשונה, כי גם אנחנו מסתכלים לצד הזה, רואים שני אנשים בלבד ואומרים: אולי הקואליציה לא תהיה פה כשנהיה במושב – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
רק תיקון אחד: שלושה.
עפר שלח (יש עתיד):
שלושה, טעות שלי. כידוע, טווח הראייה שלי הוא לא גדול כמו של אנשים אחרים.
החוק הזה אומר, שבניגוד למנהג שקיים עכשיו, כשחייל נפצע במהלך שירותו הצבאי פציעה שמשביתה אותו לתקופה ממושכת, של כמה חודשים ומעלה, לא ינהג עוד הצבא כמו שהוא נוהג היום. זאת אומרת, לשחרר את החייל הזה שחרור זמני. גם להגיד לו: אתה מטפל עכשיו בעצמך דרך קופות החולים, מה שגורם לחייל ולמשפחתו תחושה שנשבר החוזה המאוד-בסיסי בינם לבין הצבא, שאומר: אם אני נפגע או חולה במהלך שירותי, יטפלו בי. וגם, מצד שני, החייל איננו יכול להמשיך בחייו. אם אתה משוחרר מהצבא בשחרור סופי, פרופיל 21, אז אתה יכול להמשיך בחייך, ללכת לאוניברסיטה, לנסוע לחו"ל, לעשות את כל מה שאתה צריך. זה לא אירוע נעים בחיים אבל אתה לפחות יכול להמשיך. את שתי העוולות האלה החוק הזה בא לתקן.
החוק בנוסחו הנוכחי – אנחנו עוד נראה מה יקרה בקריאה השנייה והשלישית ואנחנו נעבוד בתיאום עם הצבא ומערכת הביטחון – בנוסחו הנוכחי החוק אומר: לא ישוחרר החייל בחצי השנה הראשונה אחרי פציעתו, הצבא יטפל בו. אגב, גם בקריאה השנייה והשלישית נבנה אופציה שאתה תוכל לצאת מזה אם אתה כן רוצה לטפל בעצמך באופן פרטי, ברירת המחדל תהיה: הצבא יטפל בו, ואחרי חצי שנה יחליט הצבא אם הוא ממשיך בשירות או לא.
אני שוב רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ולצוות הוועדה – הם טיפלו בזה במהירות; בשבוע אחד הכנו את החוק הזה לקריאה ראשונה כדי שנספיק לעשות את זה לפני מושב הקיץ. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח, הצעה מאוד מבורכת. רבותיי, אני, שוב, לא עוברת על השמות, יש מישהו שרוצה לדבר? לא, תודה, ואז אנחנו עוברים להצבעה.
כעת נצביע על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24) (הוראות לעניין דחיית שירות מחמת חבלה או מחלה), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? בבקשה להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24) (הוראות לעניין דחיית שירות מחמת חבלה או מחלה), התשע"ח–2018, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תשעה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, אני קובעת כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24) (הוראות לעניין דחיית שירות מחמת חבלה או מחלה), התשע"ח–2018, עברה בקריאה ראשונה, ועוברת – חוזרת – לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
רבותיי, תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ' באדר התשע"ח, 7 במרס 2018, בשעה 11:00, ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:54.