דברי הכנסת

דברי הכנסת כה / מושב רביעי / ישיבות של"ד–של"ו / ז'–ט' בסיוון / 21–23 במאי 2018 / 25 חוברת כ"ה ישיבה של"ד הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-וארבע של הכנסת העשרים יום שני, ז' בסיוון התשע"ח (21 במאי 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 דברי יושב-ראש הכנסת לרגל חודש הרמדאן 7 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 7 נאומים בני דקה 8 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 8 יוסי יונה (המחנה הציוני): 8 חיים ילין (יש עתיד): 9 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 10 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 10 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 11 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 12 זוהיר בהלול (המחנה הציוני): 13 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 14 איתן ברושי (המחנה הציוני): 14 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 15 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 17 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 18 לאה פדידה (המחנה הציוני): 19 דב חנין (הרשימה המשותפת): 19 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 20 ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 24 ענת ברקו (הליכוד): 25 הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018 26 יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 27 אילן גילאון (מרצ): 30 מיכל רוזין (מרצ): 31 תמר זנדברג (מרצ): 33 עיסאווי פריג' (מרצ): 34 מוסי רז (מרצ): 37 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018 42 יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 42 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018 44 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 44 אורי מקלב (יהדות התורה): 47 הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח–2018 49 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 49 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 51 מיקי לוי (יש עתיד): 53 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 55 איתן ברושי (המחנה הציוני): 57 רויטל סויד (המחנה הציוני): 58 לאה פדידה (המחנה הציוני): 59 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 60 זוהיר בהלול (המחנה הציוני): 61 שרן השכל (הליכוד): 63 הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 25), התשע"ח–2018 71 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 71 דב חנין (הרשימה המשותפת): 73 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 74 אלעזר שטרן (יש עתיד): 75 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 77 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 78 יעל גרמן (יש עתיד): 81 סאלח סעד (המחנה הציוני): 82 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 83 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 94 מוסי רז (מרצ): 95 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 97 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 98 הודעה אישית של חבר הכנסת ישראל אייכלר 111 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 111 הודעה אישית של חברת הכנסת ענת ברקו 120 ענת ברקו (הליכוד): 123 הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר 135 עודד פורר (ישראל ביתנו): 136 הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 6) (הארכת תקופות מעבר), התשע"ח–2018 141 סגן שר האוצר יצחק כהן: 142 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 143 מיקי לוי (יש עתיד): 145 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 146 נורית קורן (הליכוד): 147 מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 149 מאיר כהן (יש עתיד): 150 רחל עזריה (כולנו): 152 חיים ילין (יש עתיד): 153 הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), התשע"ח–2018 154 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 155 הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת מקצוע מאמן ספורט), התשע"ח–2018 156 טלי פלוסקוב (כולנו): 156 עודד פורר (ישראל ביתנו): 159 הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018 160 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 160 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"ח–2018 162 סגן שר הפנים משולם נהרי: 162 יוסי יונה (המחנה הציוני): 164 הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח–2018 165 שרן השכל (הליכוד): 166 הצעת חוק מתן אפשרות להתקשרות עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ה–2015 168 עמר בר-לב (המחנה הציוני): 168 חיים ילין (יש עתיד): 169 איציק שמולי (המחנה הציוני): 170 יהודה גליק (הליכוד): 172 דוד ביטן (הליכוד): 184 הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח–2018 189 הצעת חוק מתן אפשרות להתקשרות עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ה–2015 190 הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 6) (הארכת תקופות מעבר), התשע"ח–2018 191 הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), התשע"ח–2018 192 הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת מקצוע מאמן ספורט), התשע"ח–2018 192 הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018 193 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"ח–2018 194 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, היום ז' בסיוון התשע"ח, 21 במאי 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: החל מהצעת חוק פ/5381/20 וכלה בהצעת חוק פ/5399/20 – הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – קביעת היקף הייצור הכולל), התשע"ח–2018, מאת חברת הכנסת שרן השכל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות והסעות לטיפולי אונקולוגיה ודיאליזה), התשע"ח–2018, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק נפגעי אסון טבע (סיוע לבני משפחה), התשע"ח–2018, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשע"ח–2018, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, מאת חברי הכנסת איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עבד אל חכים חאג' יחיא, עאידה תומא סלימאן, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, ג'מעה אזברגה וסעיד אלחרומי; הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ומוסי רז; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הוראת שעה), התשע"ח–2018, מאת חברת הכנסת רחל עזריה; הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) (תיקון – הרחבת התחולה על חברות ציבוריות), התשע"ח–2018, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – הסדרה ועידוד תרומות), התשע"ח–2018, מאת חברי הכנסת יחיאל חיליק בר ושרן השכל; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברת הכנסת ציפי לבני; הצעת חוק רישום נישואין אזרחיים באילת (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018, מאת חברות הכנסת קסניה סבטלובה ויעל כהן-פארן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשע"ח–2018, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, פנינה תמנו, מיקי לוי, אלעזר שטרן ונחמן שי; הצעת חוק מיגון יישוב מאוים ביטחונית, התשע"ח–2018, מאת חברי הכנסת סאלח סעד, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן, מיקי לוי, לאה פדידה, איילת נחמיאס ורבין, קסניה סבטלובה, מיקי רוזנטל, איתן כבל, רויטל סויד, יואל חסון, זוהיר בהלול, נחמן שי, מיכל בירן, יחיאל חיליק בר, איציק שמולי, יצחק הרצוג, ציפי לבני, עמיר פרץ, ינון אזולאי, יואב בן צור, מוסי רז, מרב מיכאלי, סתיו שפיר ואכרם חסון; הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התשע"ח–2018, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, קארין אלהרר, יעקב מרגי, עפר שלח, חיים ילין, פנינה תמנו, מיקי לוי ואלעזר שטרן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חיסכון מוקדם לגיל פרישה), התשע"ח–2018, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קיזוז הפסדים), התשע"ח–2018, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק המפלגות (תיקון – מניעת חברות במספר מפלגות), התשע"ח–2018, מאת חברי הכנסת מרדכי יוגב, יחיאל חיליק בר, יואב בן צור, אברהם נגוסה, אורן אסף חזן, לאה פדידה, מיכל בירן, מוסי רז, בצלאל סמוטריץ ויהודה גליק; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האספה הבוחרת), התשע"ח–2018, מאת חברות הכנסת רחל עזריה, יעל כהן-פארן, טלי פלוסקוב, איילת נחמיאס ורבין, יפעת שאשא ביטון, מרב מיכאלי, סתיו שפיר, מיכל בירן, ענת ברקו, שרן השכל, לאה פדידה, שלי יחימוביץ, מירב בן ארי, נורית קורן, עאידה תומא סלימאן, יוליה מלינובסקי, פנינה תמנו, מיכל רוזין, יעל גרמן, ציפי לבני, תמר זנדברג, קסניה סבטלובה, רויטל סויד, עליזה לביא, אורלי לוי אבקסיס, נאוה בוקר וקארין אלהרר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה למזכירת הכנסת. דברי יושב-ראש הכנסת לרגל חודש הרמדאן היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון החלו לציין מאות מיליוני מוסלמים בכל רחבי העולם את חודש הרמדאן, ובתוכם אזרחי ישראל המוסלמים, שמהווים חלק נכבד מהחברה שלנו. זהו חודש מיוחד במינו – הוא עטוף ברחמים ובבקשת שלום בין איש לאחיו, בין איש לקהילתו ובין איש לעמו. הרמדאן אינו מתמצה בצום ובתענית; הוא פותח פתח להתעלות מוסרית ארוכת טווח. בשמי ובשם הכנסת אני מבקש לאחל לחברי הכנסת, לעובדי הכנסת ולאזרחי ישראל המוסלמים צום קל וחודש טוב, מלא בחסד ובצדקה. לצערי, פעמים רבות הרמדאן נזכר במקומותינו כסיבה למתח ולחשש. המתיחות בין יהודים למוסלמים, הגבוהה ממילא, מתגברת לעיתים דווקא בו. אני מקווה שהשנה לא כך יהיה, ושחודש הרמדאן יבשר את הכבוד ההדדי והידידות בין כל בניו של אברהם, אבי כל המאמינים. רמדאן כרים. נאומים בני דקה היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנאומים בני דקה. מי שמעוניין יוכל להירשם בהצבעה, כרגיל. בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, תפתח היום את הנאומים. בבקשה. אנחנו בינתיים נתארגן להמשך. סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד לכל האנשים שצמים את חודש הרמדאן רמדאן כרים וכול עאם ואנתום בח'יר. אדוני היושב-ראש, השבוע הזה היה שבוע סוער במיוחד, והתמונות שראינו – וחלק מאיתנו חש את זה גם על בשרו, מחברי הכנסת שנמצאים כאן – זו האלימות המופרזת והבלתי-מידתית שהפעילה המשטרה בהפגנות של השבוע האחרון. אני חושב שמחריד מאוד לראות אדם כמו ג'עפר פרח נכנס להפגנה ונעצר כשהוא הולך על שתי רגליו, ושעות לאחר מכן הוא מובא לבית החולים ומאושפז שם בגלל שיש לו שבר ברגל. מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים, שזה המקום שלהם – הכנסת היא המקום לוויכוח, היא המקום לדיון, אבל זכות המחאה היא זכות לגיטימית ששמורה לכולם. ראינו את האלימות הזאת נגד חרדים, ראינו אותה נגד אתיופים ורואים אותה מדי פעם בפעם נגד האוכלוסייה הערבית. אני חושב שדבר כזה צריך להיפסק, וחקירה מיידית היא מתחייבת, מאתמול ולא מעכשיו. תודה, כבודו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת יוסי יונה, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת חיים ילין. יוסי יונה (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, כמתבקש, אני גם רוצה לברך את אחינו המוסלמים ואחיותינו המוסלמיות ברמדאן כרים, כול עאם ואנתום בח'יר. אני מקווה שהח'יר הזה יהיה לכם ולכולנו. נפתח את השנה בח'יר. וגם אני רוצה להתייחס למקרה החמור של ג'עפר, כי באמת, כולנו מכירים אותו; איש מאוד נעים הליכות, איש שמבקר פה לעיתים מאוד קרובות, בכנסת, ואנחנו בדיאלוג מתמשך איתו שנים ארוכות על בסיס העבודה שלו במרכז מוסאוא. אכן עולות, אדוני היושב-ראש, תמיהות באשר לנסיבות שבהן הוא נפגע בצורה כל כך חמורה. אני מבקש מכאן לקרוא למשטרת ישראל – או למח"ש – לקיים חקירה במהירות האפשרית ושתוצאותיה יהיו פומביות, וזאת גם, אדוני היושב-ראש, כדי לבסס את הלגיטימציה של המשטרה, שהינה, כאשר קורים מקרים שכאלה אכן היא מבקשת לרדת לעומקם של המאורעות ולהביא לציבור בצורה שקופה ומיידית את המסקנות שלה. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת יונה. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שעברנו שבוע מטלטל. כמעט כל השבוע הייתי בעוטף וראיתי את ההפגנות. ראיתי גם את השדות נשרפים, ראיתי איך יחידת מגלן – בגופם עצרו תשעה מחבלים עם נשק שחדרו לתוך מדינת ישראל, על הגבול. הרבה סיפורים, הרבה דברים לא מתפרסמים בגלל ביטחון, בגלל שלא רוצים להביא, ואנחנו גם לא מדינה שיודעת להביא את הצילומים; אנחנו לא מביאים אותם. אנחנו שומרים על צנעת הפרט, מה שהצד השני לא תמיד יודע לעשות. מעבר לזה, עם כל השקרים וכל הדברים, אנחנו כבר רואים ברשתות את אותן גופות שבעצם קמות מהסדין. אנחנו רואים מיליון דברים שנראים הזויים לחלוטין. ולמה אני מציין את זה? כי ישבתי בשבוע שעבר, ביום חמישי – שגריר ארגנטינה הזמין אותי והזמין 11 שגרירים מדרום אמריקה. הבאנו כמובן גם את אלה מקשרי חוץ, הזמנו אותם, כי אני חושב שזה חשוב שהם יהיו שם. ומעבר לכל ההסברים – שבמשך שעתיים ישבנו והסברנו להם – הם רק ביקשו דבר אחד: הסברה, הסברה, הסברה, ועוד הסברה ועוד הסברה. כבוד היושב-ראש, עם כל הכבוד לכנסת ישראל, אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד דברים. אני חושב שאם תרים את הכפפה הזאת יחד עם משרד החוץ – ואני בכוונה – ח"כים שבאמת מעוניינים להסביר את מדינת ישראל, ולעשות את זה. בסופו של דבר זו המדינה שלנו, אנחנו רוצים להגן עליה. לא יכול להיות שאנחנו שולחים את החיילים, הם עושים את משימתם, ובסוף אנחנו מפסידים את הקרב בהסברה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת חיים ילין. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת איל בן ראובן. מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משטרה במדינה נורמלית ומתוקנת, תפקידה להגן על האזרחים ולשמור על זכותם הלגיטימית למחות ולהפגין, אבל לא כך הם הדברים במשטרת ישראל, שלמרות כל אירועי העבר ולמרות דוח ועדת אור עדיין רואה במפגין הערבי איום ביטחוני, ומחאתו אינה פעולה אזרחית אלא פעולת אויב. המשטרה בתחילת השבוע שעבר תקפה את המפגינים וחברי הכנסת בהפגנה שהייתה בירושלים כמחאה על העברת שגרירות ארצות הברית, והמשיכה באלימות ובברוטליות נגד המפגינים בהפגנה שהייתה בחיפה, ואסרה ושברה אץ רגלו של מר ג'עפר פרח, יושב-ראש מרכז מוסאוא. איש הביטחון שתקף אותי בהפגנה בירושלים ביום שני אמר לי: אני עכשיו החוק. מדינה שבה שוטר מרגיש וחושב שהוא החוק או מעל החוק היא מדינת משטרה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. איל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, באתי אתמול לברך לחג השבועות בקיבוץ אל-רום. אל-רום, למי שלא יודע – לרגלי החרמונית, על גבולנו הצפוני; זליגות, אזעקות בצפון זה הם. 150 בתים בקיבוץ הזה, 85 מהם אינם ממוגנים; גני ילדים אינם ממוגנים; אזעקה – הילדים בגנים נשכבים במבנה לא ממוגן, וכשאפשר – ירוצו למקלטים. זה המצב היום בכשליש מיישובי הצפון. ואני קורא לממשלת ישראל: תתעוררו לפני שיהיה מאוחר. אנחנו בזירה, לצערי, מסלימה. הסטה של משאבים נדרשת, ומיידית. 2.5 מיליארד לתוכנית רב-שנתית יביאו לשינוי נראה והכרחי ובזמן. הזמן לזה – עכשיו, מייד, ולפני שיהיה מאוחר. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. אני רק רוצה לומר לחבר הכנסת בן ראובן, וגם לאחרים, שאנחנו בנשיאות מקבלים כל הזמן בקשות לדיונים במליאה סביב הנושא של מוכנות העורף, ואני תמיד מביע ספק לגבי יעילות הדיונים במליאה. זה לא שאנחנו חוסמים ולא שאנחנו לא מבינים את החשיבות בנשיאות. רק פשוט רציתי לומר לך, כי גם אתה, אני חושב, פנית, ולדעתי הפורומים המתאימים מוכרים לך. במליאה זה יהיה, לדעתי, דיון קצת עקר ממסקנות. איל בן ראובן (המחנה הציוני): – – – וצריך לעשות את זה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): דוח אור קבע שמשטרת ישראל מתייחסת אל האזרחים הערבים כאל אויב. כל אירוע, כל הפגנה, נותנים משנה תוקף לקביעה הזאת של חברי ועדת אור. לפני כמה שנים, במלחמה על עזה, נעצרו 1,500 אזרחים ערבים; הוגשו 350 כתבי אישום. בשבועות האחרונים, בהפגנות ­– בהפגנה מול טקס פתיחת השגרירות הוכו נבחרי ציבור, חברי כנסת ומפגינים רק בשל העובדה שהרימו והניפו שלט שמצויר עליו דגל או דגלון. כאשר אמרתי לשוטר שהוריד את השלט: מותר להניף דגל לפי החוק במדינת ישראל, יש לנו תשובה ממנדלבליט, היועמ"ש, הוא אמר: תוריד ותפנה למנדלבליט; פה – אני קובע. שמעתם? פה – אני קובע, אמר הקצין; לא החוק, לא מנדלבליט. ולכן, ולכן, אדוני היושב-ראש, התקיפה של ג'עפר פרח בתוך בית המעצר לא רק שהיא שערורייה ואות קין על מי שעשה זאת ועל משטרת ישראל ועל ממשלת ישראל, אלא על כל מי שלא מרים קול זעקה נגד ההידרדרות הזאת. אפשר לירות באנשים, אפשר להרוס לנו את הבתים, אפשר לשרוף לנו עצים, אפשר לשבור לנו את הרגליים; אי-אפשר לשבור את רוחנו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (אומר בערבית: אתם יכולים לשרוף את הילדים שלנו, להרוס את הבתים שלנו, לשבור את הרגליים שלנו, אבל לעולם לא תשברו את רוחנו.) ענת ברקו (הליכוד): בינתיים מי ששורף ועושה טרור – אנחנו יודעים מיהו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת זוהיר בהלול. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום ועדת הפנים אישרה תקנות מינהליות – קנס מינהלי בתכנון ובנייה. בתוקף סמכותי – זו שרת המשפטים – לפי סעיף 1 ו-2 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו1985–, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה. ומה התקנות האלה, אדוני היושב-ראש? שכל מי שגר בבית שלו עכשיו, והבית שלו לא ברישיון – כי אז לא הייתה לו אפשרות לעשות רישיון לבנייה, ועד היום אין לו אפשרות לעשות את הרישיון לבנייה – והוא גר בתוך הבית שלו, נתנו לו שנתיים להוציא היתר בנייה. ואם הוא לא מצליח להוציא את היתר הבנייה – כי זה לא תלוי בו, זה תלוי במועצה המקומית, בוועדות התכנון, במינהל התכנון; לא מצליחים להרחיב את תוכנית המתאר ולא מצליחים לעשות תוכנית מפורטת – ואז הוא צריך לשלם 150,000 שקל על עבירת בנייה. בנוסף, אם הוא ממשיך לגור בבית שלו, הוא צריך לשלם עוד 100,000 שקל דמי שימוש. זה יוצא 250,000 שקל. וכאן לא נפסק הדבר – ואז הוא צריך לשלם, בתוך הבית שהוא גר בו כבר עשר שנים, 750 שקל כל יום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אני לא מבין ולא מצליח להבין את התקנות האלה. אני אעשה את הכול – אני הצבעתי נגד, למרות שאני חבר קואליציה. הייתי בוועדה, הצבעתי נגד התקנות האלה, ואני אמשיך להילחם בתקנות האלה. התקנות האלה – צריך להוריד אותן מסדר-יומה של הכנסת ומסדר-יומה של ממשלת ישראל. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת עמאר. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): אני חי, אדוני היושב-ראש, בצל שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא בעיית קהות החושים של החברה הישראלית וגם של מנהיגי העם הזה. איך יכול להיות שבעקבות אותו עימות שקרה אתמול בחיפה אנחנו חוזרים לעסקים כרגיל? שגרת החיים במדינה מתוקנת ובריאה, בעלת רגישות ורגשות – במדינה מתוקנת לא היו חוזרים בשום פנים ואופן לשגרת החיים. והדבר השני, אחרי ההתנהגות הנלוזה של המשטרה, אותה אלימות שהופגנה נגד אותם מפגינים, גם אם היו אי אלו חריגות באותה הפגנה מקרב המפגינים – – ענת ברקו (הליכוד): ממש חריגות. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – אין שום צל של ספק שהמידתיות הייתה מהמשטרה והלאה, מכיוון שהיא הפעילה והיא הפגינה אלימות יתר, עד כדי כך ששברה את רגלו של אחד המנהיגים הצעירים של המיעוט הערבי בישראל. אם היינו מדינה מתוקנת, שר המשטרה היה מתייצב אל מול המצלמות ואומר: אני מתנצל בפני המיעוט הערבי בישראל. מעולם לא שמענו, וכנראה לעולם לא נשמע. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת בהלול. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איתן ברושי. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): כבוד היושב-ראש, הבוקר שמחתי כאשר אחרי לילה ארוך בית המשפט החליט לשחרר את כל העצורים מההפגנה בחיפה, אבל היה לי מאוד עצוב לשמוע את העדויות של העצורים ואף לראות את החבלות בגופם. החלטת בית המשפט מהבוקר היא סטירת לחי מהדהדת למשטרה, אשר ביקשה להאריך את מעצרם של העצורים. העדויות שנחשפו בדיון בבית המשפט על הברוטליות של השוטרים היו מחרידות ומקוממות, והן מחייבות ללא ספק את הקמתה של ועדת חקירה. המפגינים נעצרו באופן שרירותי ואלים, הובלו למשטרה באלימות והוכו על ידי השוטרים גם בתוך המעצר. המקרה של ידידנו ג'עפר פרח, שהעיד איך נשברה רגלו בתוך המעצר, מייצג תופעה רחבה של אלימות מסוכנת בקרב השוטרים, אלימות מכוונת שניזונה ממדיניות של הסתה וגזענות שמובילים ראש הממשלה ושריו. כתב אישום צריך להיות מופנה כנגד המשטרה על אלימות, על הסתה ועל שקרים. (אומר בערבית: ברכות לעצורים המשוחררים, ברכות לחבר הלוחם ג'עפר פרח, ברכות לבני עמנו, ברכות ללוחמים.) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת ג'בארין. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. איתן ברושי (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני בפתח דבריי הקצרים רוצה להצטרף לברכה לאחינו המוסלמים: רמדאן כרים, ועוד נדבר על זה במהלך החודש. אבל האירוע שהיה קודם הוא חג השבועות, ואזרחים רבים מאוד ציינו את החג הזה, כל אחד בדרכו, ורבים במרחב הכפרי, בהתיישבות ובחקלאות. החג הזה, שצוין ברוב הדר ופאר, הוא ביטוי להישגים הגדולים של חקלאות ישראל במשך כל השנים, והם בעיקר פרי מאמצים של מתיישבים וחקלאים והשקעות של הממשלות הקודמות. ביחד עם הציון לשבח, צריך לומר שזה גם רגע של חשבון נפש: האם הממשלה והכנסת והמוסדות האחרים עושים את מה שמתחייב משמירת מעמדה המתקדם בעולם של חקלאות ישראל ומיציבות וביטחונם של החקלאים? אני חושב שנדמה לי שיש הסכמה רחבה שלא שומרים על החקלאות ולא מגינים על החקלאים. לא רק הפשיעה החקלאית, שמשום מה לא משתלטים עליה, אלא גם סוגיות מרכזיות אחרות עומדות לפתחנו. אני שמח שיושב-ראש ועדת הכספים – – ענת ברקו (הליכוד): טרור, טרור, לא פשיעה. טרור. איתן ברושי (המחנה הציוני): – – ידון בזה בימים הקרובים. אבל החקלאות היא רבת-הישגים – – קריאה: – – – ענת ברקו (הליכוד): זה לא חקלאי. איתן ברושי (המחנה הציוני): – – פרי השקעות העבר, והיא מרובת איומים פרי חוסר המדיניות של השנים האלה. אדוני היושב-ראש, זה גם בידי הכנסת. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת ברושי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת קסניה סבטלובה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): מיום שני שעבר עברנו טלטלות רבות. ביום שני שעבר הצטרכנו לעמוד מול מתקפה אחרי מתקפה של אנשי המשטרה על חברי הכנסת ועל המפגינים מול השגרירות. אני בעצמי נחבלתי בכמה מקומות בגוף שלי, והייתה לי מנה חלקית, כמו לשאר החברים שלנו. אבל מה שקרה ביום שישי בערב, והאלימות והברוטליות שהתנהגה בהם המשטרה כלפי המפגינים, שהפגינו בצורה חוקתית לגמרי – – – קריאה: ממש. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): הם הפגינו בעצרת, הם לא תקפו אף אחד. המשטרה תקפה אותם, ולא רק – המשיכה לתקוף אותם אחרי המעצר. כולם דיברו על חברינו ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא, אבל מעבר לג'עפר, שהוא קיבל אולי את המכה הבולטת – שבר בברך – היו שבעה עצורים שהיה צריך להפנות לטיפול רפואי וקיבלו טיפול רפואי בגלל האלימות של המשטרה. המשטרה התעקשה עד 05:30 היום בבוקר שהם שתקפו את המשטרה, כאשר אין אפילו שוטר אחד שהיה צריך טיפול, ולא הייתה אפילו תלונה אחת מכל בעלי העסקים מסביב שההפגנה הפריעה להם או שהם ניזוקו מההפגנה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אולי הקשר בין המאורעות האלה הוא, אולי, המפקד החדש של מחוז חיפה, שהיה אחראי למאורעות באום אל-חיראן והועבר לאחרונה לחיפה, אבל מעל לכול כנראה שיש מדיניות מכוונת שהעבירה אותו מאום אל-חיראן לחיפה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): תודה לך, כבוד היושב-ראש. קודם כול אני רוצה לברך את חבריי המוסלמים: (אומרת בערבית: לרגל חודש רמדאן המבורך: כל שנה ואתם בטוב.) ולנושא שרציתי לדבר עליו. אני נדהמתי מהמודעות הפתאומית לשני נושאים שהאמת היא ששניהם נושאים חשובים, אלא שהתזמון, כלומר הטיימינג, נראה קצת תמוה. פתאום אנחנו רואים מודעות שיא מבחינת חברי הכנסת, שמודאגים מהעניין של ההכרה של השואה הארמנית. פתאום אנחנו גם רואים מספר שיא של חברי כנסת ושרים שפתאום, לפתע פתאום, החלו להיות מודעים לנושא של ההכרה במדינה הכורדית וחיזוק הקשרים עם העם הכורדי. עכשיו, תמוה שקושרים את שני הדברים האלה, שבעצם שניהם דברים מוסריים שמדינת ישראל צריכה להיות מודעת להם. וכל אותם חברי כנסת שלא היו מודעים אתמול: לא ידעתם שהתרחשה שואה ארמנית? אתם לא הייתם מודעים לזה? לא פעלתם? למה לא פעלתם אם הייתם מודעים לכך? ולעשות את זה כנקמה כנגד השליט הטורקי – שאנחנו אכן בזים על כל האמירות שלו, ואנחנו לא מסכימים איתן ומתנגדים לו – זה דבר שהוא ערכית לא נכון. ואם ישתנה המצב עם ארדואן או עם כל שליט אחר של טורקיה מוחרתיים, אתם תיסוגו מההחלטה שלכם לתמוך בהכרה בשואה הארמנית? אתם תיסוגו מההכרה שלכם בעם הכורדי? הדברים האלה צריכים להיות בליבה של המדיניות הישראלית – מדיניות ערכית, מדיניות שלא מונעת משיקולים זולים, בטח לא מפופוליזם. אני כמובן אמשיך לקדם את שתי הצעות החוק שאני התחלתי לקדם כבר לפני שנה וחצי: הכרה ברצח העם הארמני – הכירו בכך כבר בכמה מדינות, וראוי שגם אנחנו ניתן את הדעת לכך – וגם הצעת החוק השנייה, הוצאה של כורדיסטן מאותו חוק של מדינות האויב. נכון, לא ייתכן שבעוד אנחנו מתייחסים לטורקיה כמדינה שהיא ידידותית, אנחנו מתייחסים לכורדיסטן, לעיראק, כאל ישות עוינת, ואוסרים על האזרחים שלנו לסחור ולבוא במגע עם המדינות האלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): לא לפופוליזם, ונגיד "לא" לשיקולים שהם זרים ולא ערכיים ולא מוסריים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חברת הכנסת קסניה סבטלובה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, ואחריו – חברת הכנסת לאה פדידה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן שאני אדבר גם על הפורענות והתקיפה של השוטרים. ומה שקורה היום – כל הזמן היה צד אחד שמדבר וכולם מאמינים לו, שזה המשטרה. היום, כשלכל אחד יש את טלפון הסלולרי שלו, יש לו את המצלמה, יש לו פייסבוק שהוא יכול בו להעלות בשידור חי את מה שקורה, אז מתחילים להתגלות השקרים של המשטרה. לא היו תקיפות. אני השתתפתי בכמה הפגנות. הייתי בירושלים; שוטרים תקפו אותנו. כבוד היושב-ראש, יש גם שיטה חדשה, כדי שלא יראו במצלמות: הפגיעה בברך – תוקפים בברך בן אדם ממול כשהוא צמוד אליו כדי שלא יראו אותו. זו אחת השיטות של המשטרה, שהם תוקפים אותנו בהן. ומה הסיבה? כאילו אתה מפריע לשוטר במילוי תפקידו. לכן, אני פונה לכבוד היושב-ראש: אולי הגיע הזמן לחדד את ההוראה הזאת ששוטר – כי יש הרבה שוטרים שלא מבינים את המשמעות שלה, וחלק מנצלים אותה כדי להלך אימים על האנשים: אתה תפריע לי – אני אעצור אותך אם אתה תפריע לי. המשטרה, התפקיד שלה זה לשמור על הסדר הציבורי, לשמור על ההפגנה, ולא להתערב בתוכן של ההפגנה עצמה. מה שהיה בירושלים – אני הייתי שם – מה שהיה באום אל-פחם – הייתי גם שם – שהמשטרה רק מתגרה באנשים, פוגעת, תוקפת בלי שום סיבה. אנחנו היינו בהפגנה עם רישיון, היינו במתחם שהיה מותר – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – מותר להרים כרזות ושלטים, מותר להרים דגלים, והמשטרה לא צריכה לבוא, כל שוטר עם המטען והעמדה הפוליטית שלו. ההרגשה שלנו – שהיו גם עוינות וגם אויבות כלפינו, שזה לא מקובל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. הנשיאות היום החליטה, אדוני, שוועדת הכנסת תקיים דיון בכל מה שקשור לאלימות – לכאורה, אני חייב לומר – כנגד נבחרי ציבור. שם מיוצגות כל סיעות הבית, ואני מציע לקיים דיון מאוד רציני בנושא הזה, כי אני חושב שהעמדה כאן לא צריכה להיות של ימין או שמאל בנושא הזה. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת דב חנין. לאה פדידה (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לבעיה שכל פעם מתגלה מחדש, וזה שיש חוק ביטוח בריאות ממלכתי ויש חוק קופת חולים כללית. השבוע הגיעה אישה לבקש טיפול להשבחת זרע מקופת חולים כללית והתבקשה לשלם מאות שקלים. למרות שהיא הפנתה אותם לסעיף בחוק, הם טענו שזה נועד לגברים בלבד. סעיף 6(ד) בחוק קובע כי להשבחת זרע זכאית גם אישה ללא ילדים המעוניינת להקים משפחה. אז אחרי פנייה לזכויות החולה, ואחרי מאבקים קשים, מודה קופת החולים היום שטעתה ומחזירה לה את הכסף. אבל זאת לא פעם ראשונה שבבית הזה מעלים סוגיות שקופת חולים כללית מרשה לעצמה לנהוג בניגוד לחוק בריאות ממלכתי. פניתי גם לסגן שר הבריאות, ואני פונה אליכם: צריך להפעיל סנקציה; צריך לראות שהחוק שהבית הזה הביא גם יתקיים, ולא לתת לקופת חולים כללית להתעלל בחולים ובחולות שלו, ובפרט בנשים שמאוד רוצות להביא ילד לעולם. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חברת הכנסת לאה פדידה. חבר הכנסת, חנין, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת טלב אבו עראר. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה לך, אדוני היושב-ראש. ג'עפר פרח, מנכ"ל עמותת מוסאוא, הוא אחד מפעילי זכויות האדם המוכרים ביותר בכנסת. הוא מגיע לכאן לדיונים, משתתף בוויכוחים, מביא חומרים מרתקים ומעמיקים, מביע דעות מעוררות מחשבה. הוא אדם שמחויב למאבק למען שוויון האזרחים הערבים בישראל ומחויב באופן עמוק לשינוי בחברה שלנו, לטובת כל האנשים שחיים כאן, איש שמחויב ליחסים אחרים וטובים יותר בין יהודים וערבים בארץ הזאת. והאדם הזה, אדוני היושב-ראש, שנעצר בהפגנה שהתקיימה בחיפה, וצולם בטלוויזיה כשהוא הולך על רגליו מלווה על ידי שוטר אל מקום המעצר, האדם הזה נמצא עכשיו עם רגל שבורה, ואושפז בבית חולים. איך דבר כזה יכול לקרות? ואיך יכול לקרות שמפכ"ל המשטרה, במקום להביע זעזוע ולהגיד שהוא ידרוש את מיצוי הדין עם כל מי שאחראי למה שקרה, אומר לנו: לא ראיתם אדם הולך עם רגל שבורה? לא ראינו אדם הולך עם רגל שבורה. אנשים שרגלם נשברת לא הולכים כמו שהלך ג'עפר פרח. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. דב חנין (הרשימה המשותפת): משפט אחרון, אדוני היושב-ראש: הוא לא היה לבד שם. עוד שבעה עצורים מההפגנה הזאת נזקקו לטיפול רפואי. זה דבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): תודה, מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, (אומר דברים בשפה הערבית: בתחילה ברצוננו לברך את האומה המוסלמית כולה ואת בני עמנו בפנים פלסטין במיוחד לרגל צום החודש המבורך. הלוואי שבעזרתו של האל ישוחרר אל-אקצא המבורך ותשוחרר ירושלים לקראת שובו של חודש זה בשנה הבאה, אם ירצה האל יתעלה.) ענת ברקו (הליכוד): שימו לב, ערביי 48', ככה הוא קורא לעצמו. ערביי 48', לא אזרח ישראלי. כולם יקשיבו לך וידעו מה אתה אומר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת ברקו – – – ענת ברקו (הליכוד): הוא משתמש – – – אל תדבר לי על אזרח ישראלי. זהו. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): תשתקי כבר. אל תפסיקי אותו. כל אחד שאומר, את מפסיקה אותו. ענת ברקו (הליכוד): זהו, זאת האמת, אדוני. זאת האמת. שכולם ידעו. ערביי 48' – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת ענת ברקו. חברת הכנסת ענת ברקו. ענת ברקו (הליכוד): חתרנים, בוגדים ומסיתים, אחד-אחד. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): תפסיקי לסלף את הדברים שלו. ענת ברקו (הליכוד): תמשיך, תמשיך. תמשיך, אבו עראר, ההרמון מחכה לך. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): קדימה, קדימה, תמשיך. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת ענת ברקו, למה נרשמת לנאום אם את כבר עכשיו מנצלת את הזמן? ענת ברקו (הליכוד): אל תדאג, את דבריי אני אציג בצורה סדורה ושקטה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אז בבקשה, אני מקווה שתהיה לך דקה להציג את הדברים. ענת ברקו (הליכוד): אבל מאחר שהוא אמר משהו, כדאי שהקהל יבין מה הוא אומר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בסדר גמור. בסדר גמור. ענת ברקו (הליכוד): אין כאן מתורגמן. דרך אגב, אסור לדבר כאן בערבית, אבל אם כבר מדברים – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, לא אסור לדבר. בבקשה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): (אומר דברים בשפה הערבית: בתחילה ברצוננו לברך את האומה המוסלמית כולה ואת בני עמנו בפנים פלסטין במיוחד לרגל החודש המבורך הזה. הלוואי שבעזרתו של האל יביא חודש זה למזל טוב, ושלקראת שובו של מועד זה בשנה הבאה ישוחררו ירושלים ואל-אקצא מידי הגוזלים הכובשים.) מכובדי היושב-ראש, אני יכול להסיק מהתנהגותה של המשטרה בכמה ההפגנות האחרונות שני דברים: האחד – אולי אפשר להריח ריח של בחירות, והמסקנה השנייה – שהשר ארדן אולי מתכוון להתמודד על ראשות הממשלה. אחרת לא היינו רואים את השוטרים בהנחיות שעל פיהן הם פעלו בהפגנה שהייתה בירושלים מול – במירכאות – "השגרירות האמריקאית", איך התנהגה המשטרה באותו יום. אנחנו היינו שם כחברי כנסת. למרות שההפגנה הייתה מאושרת – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – כל שתי דקות, כל דקה, מחזירים אותנו אחורה, עד שתחמו אותנו בין בתים של אוכלוסייה יהודית שם. מלמעלה, מהחלונות שם, הילדים, הנשים שם, התחילו לשפוך עלינו מים – על המפגינים, בנוכחות המשטרה שהייתה אמורה לשמור על המפגינים, שהיא – הפגנה מאושרת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): וגם, בנוסף לכך – ובזה אני מסיים – מתחת לעיני המצלמות, ברגליים של השוטרים, התחילו לתקוף אותנו; התחילו בחברי הכנסת וסיימו גם במפגינים. מכובדי, אי-אפשר לקבל התנהגות כזאת אלימה של שוטרים במדינת ישראל. והשר הממונה עליהם – לא שמענו ממנו מילה, אלא רק גיבוי. זה אומר ומוכיח שהוא שנתן את ההנחיות לפעול בצורה הגסה כלפי מנהיגים כמו שהיה בירושלים. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת ענת ברקו. ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאלימות זה לא דבר חדש מהמשטרה כלפי מפגינים. אבל אלימות היא כתוצאה של מצב מסוים של הסתה, והמסית הראשון, לדעתי, הוא שר המשטרה, או השר לביטחון פנים. לדעתי, משם זה מתחיל. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר דווקא באותו עניין אבל מצד אחר – על הכרוז שחולק היום במשרדי האוניברסיטה, באוניברסיטת תל אביב, של עמותת אם תרצו. אני חושב שהם, עמותת אם תרצו, פרסמו תמונות של סטודנטים ורשמו עליהן שאלה המסיתים. אני חושב שזה דבר מסוכן, ויכולים לפגוע פיזית בסטודנטים האלה. אדוני, היום אני מתריע על פשעי השנאה הבאים וקורא למשטרה לעשות את עבודתה. המשטרה לא עושה את העבודה ולא עוצרת את האנשים שמסיתים ומחלקים כרוזים בתוך האוניברסיטה, וגם במשרדים של האוניברסיטה. היום חולקו באוניברסיטת תל אביב עלוני תועבה והסתה נגד סטודנטים ערבים, וזאת בשל פעילותם הפוליטית בקמפוס. פרסום תמונותיהם של הסטודנטים והסטודנטיות עם תיאורם "מסיתים", מעבר לפגיעה בפרטיות וצנעת הפרט, מהווה קריאה לפגיעה בהם. ולחברי הכנסת אני אומר: ההסתה לא נגמרת בכנסת, והיא מחלחלת ופושה בכל חלקי – ואתם נושאים באחריות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): האלימות של השוטרים, כמו שראינו לאחרונה בהפגנה, משקפת את רוחו של המפקד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): אני חושב – ההוראה מלמעלה נוחתת כלפי מטה, והשוטרים, שדיברו עליהם חבריי לפניי, ממש עשו – פגעו בכולם. כל חברי הכנסת קיבלו מכות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה. אחרונת הדוברים היא חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה. ענת ברקו (הליכוד): תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הסתה, חתרנות, ביזוי המשטרה. אין אפשרות למשטרה לבצע את התפקיד שלה כשאתם מסתובבים שם וקוראים ומקללים את השוטרים. ולאחר מכן אנחנו רואים את מופע הצביעות של חבר הכנסת איימן עודה, שמתלונן: מה קורה? המשטרה לא נכנסת למגזר הערבי. למה היא לא נכנסת? למה? כי מחבלים בעבודתה, לא נותנים לה לעשות שם שום דבר; כי מגיעים לאום אל-פחם, לזירת רצח, ושופכים שם אקונומיקה על אדם וגורפים עם מגבים. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): כי לא מאפשרים לה לעשות את עבודתה. וההתנהגות המסיתה, ורעולי פנים שמסתובבים בהפגנות שלכם – זאת הבעיה האמיתית. הבעיה האמיתית – שאתם סכנה לדמוקרטיה. כל הדברים הללו. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): כן, אתם סכנה לדמוקרטיה, כי באף פרלמנט בעולם לא היו מרשים לכם להתנהג ולדבר נגד המדינה באופן שאתם עושים את זה, חלקכם לפחות, באופן בוטה, ולפגוע בביטחון המדינה ולהסית ולנהל חתרנות מדינית ולנהל מסעות BDS ברחבי העולם עם הדרכון הדיפלומטי שלכם. זה מה שקורה בפועל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. ענת ברקו (הליכוד): והמשטרה צריכה לעשות את עבודתה, ואנחנו ניתן גיבוי למשטרת ישראל שהיא תעשה את עבודתה ותגן על אזרחי המדינה, אלה שמחויבים למדינה ואכפת להם ממנה. תודה, אדוני. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. עד כאן נאומים בני דקה. הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018 [מס' מ/1217; דברי הכנסת, חוב' כ"א, ישיבה 323, עמ' 27856, חוב' כ"ד, ישיבה 333, עמ' 28636; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים לחקיקה. חברי הכנסת, אני רק מיידע: כמו מדי שנה, בזמן הסעודה המפסקת בוודאי לא יתקיימו הצבעות, שזה יוצא פחות או יותר – ההפסקה בהצבעות, לא בדיוני המליאה, בהצבעות, תהיה לערך מ-19:10 עד 20:10. ודאי שסגני היושב-ראש הונחו לבדוק את המצב ולא להקפיד על קלה כחמורה בנושא הזה. בבקשה, חבר הכנסת יואב קיש יעלה כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להציג לנו הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 19:30 עד 20:30 אתה אומר? בסדר. מ-19:30 עד 20:30. סגני היושב-ראש יקבלו בוודאי גם הנחיה בנושא הזה. בין 19:30 ל-20:30 לא יתקיימו הצבעות. לאחר מכן אנחנו נעשה מקבץ הצבעות, אם יהיה צורך. בבקשה, אדוני. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם את ההצעה לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעת החוק מאגדת תיקוני חקיקה הנוגעים להליך הבחירות בעיריות, במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות על שלביו השונים, לרבות סמכויות ומועדים הקשורים אליו. ההסדרים המוצעים בנוגע לבחירות בעיריות ובמועצות המקומיות נדרשים על רקע ניסיון העבר ממערכות בחירות קודמות ברשויות המקומיות, ובגדרם מוצעים פתרונות לכמה סוגיות אשר לגביהן נקבע בהליכים משפטיים ובדוחות שערך מבקר המדינה בנושאים הקשורים למערכות הבחירות השונות כי ראוי שהמחוקק ייתן עליהן את דעתו. נוכח המאפיינים המשותפים לבחירות לכנסת ולבחירות לרשויות המקומיות נערכו התיקונים המוצעים ככל הניתן בשים לב להסדרים דומים הקיימים כיום בחוק הבחירות לכנסת. אני רוצה להוסיף ולומר שבמקומות שבהם היה שינוי משמעותי מהדין הקודם לא נכנסנו לתיקון שישפיע על מערכת הבחירות הקיימת, אלא אפילו פיצלנו, והבית הזה גם אישר את הפיצול, וחלק גם הוצאנו מהחוק כדי שלפחות בבחירות הנוכחיות נמשיך ללא שינוי. ידידי חבר הכנסת סעיד אלחרומי מהנהן בראשו. היה נושא עם המגזר הערבי, שמשפיע הרבה על המגזר הערבי, והחלטנו שלא ראוי שזה יהיה בבחירות הקרובות. בנוסף, על רקע תיקון חקיקה שלפיו אוחדו מועדי הבחירות לכלל הרשויות המקומיות, מוצע לערוך תיקונים בדיני הבחירות במועצות האזוריות לצורך האחדה והתאמה לסדרים החלים על העיריות והמועצות המקומיות בכל הנוגע לעניינים שכיום אין בהם אחידות אך חוסר האחידות אינו נובע מהשוני המהותי בשיטת הבחירות ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות. בדרך זו יינתן מענה יישומי ותפעולי להפעלה בו-זמנית של מערכי בחירות שונים, תבוצע האחדה וייקבעו נורמות אחידות ושוויוניות שיחולו על כלל המועמדים והבוחרים לרשויות המקומיות בישראל. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה אותן ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע כאן. אני רק רוצה להבין, אחרי זה אני מסכם את הדיון? יש הסתייגויות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אין הסתייגויות. היא לא נמצאת. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אז אנחנו ישר עוברים להצבעה, אם כך? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, לא. כרגע יש בקשות דיבור. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אז אני אוכל אחר כך לסכם, אם יש בקשות דיבור. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. בקשות דיבור לא מסכמים. שר יוכל לעלות. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אז שלי, אני אדבר עוד קצת, אבל אני יורד. אני רק אגיד עוד כמה מילים על החוק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שר, ודאי, יוכל לדבר ולהתייחס. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): איפה השרים? איפה השר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: השר אלי כהן היה פה. נעלם? יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): איפה השר אלי כהן? קריאה: – – – שוחרר – – – יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אה, שוחרר לרגע. בסדר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצבעה על הסתייגויות לא תהיה, כי המסתייגת לא נמצאת. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): מה? אתם מצביעים בעד? קריאות: כן. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): בסדר. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, יש הסתייגות לסעיף 1, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן, אבל היא לא נמצאת אז היא לא תוכל לנמק. יש בקשות דיבור. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה, אדוני. אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג, מוסי רז. מי מכם ירצה לנמק – בבקשה. לא לנמק, בעצם; לדבר. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. אילן גילאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להלן שאלתי – ברצוני לשאול: 1. מהם הנהלים לשימוש בכוח פיזי כלפי אזרחים? 2. מהם הקריטריונים להיתר להפעלת כוח פיזי בלתי מידתי כלפי אזרחים? 3. מלבד חקירת מח"ש איזה אמצעי ביקורת פנימית מפעילה המשטרה כדי למנוע אלימות שוטרים? כמה שאלות פשוטות, שאגב, נשאלו לא היום. המועד האחרון להשיב עליהן היה בחודש השישי 2016, כלומר לפני שנתיים לפחות – ממש בצורה מנוגדת לתקשי"ר מבחינת טווח הזמן שיש לענות על שאלות כאלה. כמובן, השאלה הייתה מופנית לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן. השאלה תלויה ועומדת היום בדיוק כמו לפני שנתיים: מהם הקריטריונים הללו? ואני אומר לכם, חברים, מהם הקריטריונים הללו. הקריטריונים הללו חייבים להתבסס, אדוני היושב-ראש, על תפיסת עולם שמשטרה צריכה לעשות סדר. זה התפקיד שלה; לא לענוש, לא להיות סלקטיבית כמו במקרים עברו. אגב, אותו שר שאליו הפניתי את השאילתה הוא גם אותו שר שדיבר על מחבל דאעש בפיגוע הדריסה, אבו אלקיעאן. והוא לא התנצל עד עצם היום הזה. אותו שר ושר הביטחון כינו את המפגינים בחיפה בשבת גיס חמישי, מחבלים. כלומר, מאין השוטרים חייבים לינוק את תפיסת עולמם כאשר הם באים באופן סלקטיבי – ואני אומר "באופן סלקטיבי" משום שראיתי – חברת הכנסת ענת ברקו – – ענת ברקו (הליכוד): – – – החמאס. אילן גילאון (מרצ): – – משום שראיתי את הטיפול של המשטרה גם במקרים אחרים. הפעלת כוח היא לצורך עניין של יצירת סדר; לא לענישה, לא לנקמה. המדיניות הזאת, אדוני היושב-ראש, היא, כמובן, מדיניות שאיננה נסבלת לגבי אזרחים שבאים להפגין את דעותיהם, ויהיו אשר יהיו. אני יודע שהיום אנחנו מאוד מפשפשים בעמותות של הקרן החדשה. אני יודע שאנחנו, למשל, מאוד סלקטיביים בהפגנות של אתיופים, בהפגנות של חרדים; פחות סלקטיביים לגבי קהלים אחרים. והכי חמור – לגבי הערבים יש כאן דז'ה וו מאוד רציני. זה מזכיר, לא עלינו, את המשטרה בערך בשנת 2000. אני חושב שמול מדיניות כזאת כל אזרח במדינת ישראל חייב להתקומם, לא משנה מה תהיה דעתו ומה תפיסת עולמו. אנשים שבאים לפעול צריכים להיות מטופלים בחוק. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, בעניין הזה: היזהרו לכם, השמאלנים, היזהרו מאוד, כי יש בצמרת המדינה הזאת אנשים שחושבים שהשמאלנים הם גרועים מן הערבים, והם יטופלו תחילה. האיפה והאיפה הזאת קורית רק משום שלאנשים יש כוח והם יכולים להפעיל אותו – הפעלת כוח שרירותית שיונקת ומקבלת את הדלק שלה מרוח המפקד, אדוני; מאלה שמאשימים לשווא אנשים ומוציאים דיבתם רעה, אבל אינם מתנצלים לאחר מכן; מאלה שמביאים להסלמה ולעימות בין אוכלוסיות שונות כי הם חיים על המשבר הזה. וככל ששנאת האחים בין אזרחי ישראל תהיה גדולה יותר כך הם יוכלו למשול יותר ויותר. ולכן, לגבי החוק שהוצע כאן, אין לי אלא לתמוך בו. אני חושב שהוא חוק חיובי של חבר הכנסת יואב קיש. הוא הולך בכיוון הנכון. ראיתי צורך ונחיצות רבה לומר את הדברים כך לפני שיהיה מאוחר מדי. מי שחושב שהדמוקרטיה לא נמצאת בסכנה אל ישלה את עצמו. ובמקום שיש סכנה לדמוקרטיה אין שום מאבק אחר למעט מאבק אחד – המאבק על הדמוקרטיה עצמה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה, גברתי. את מעוניינת? בבקשה. אחריה – חברת הכנסת תמר זנדברג. קריאה: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: איפה השר, באמת? ראיתי אותו. מיכל רוזין (מרצ): כבוד יושב-ראש הכנסת, לצערי אין כבוד השר, השרה. כבוד חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם שכשאני שומעת את מפכ"ל המשטרה אומר שהוא סקרן לראות מה יעלה בחקירה – הוא סקרן. אז אני רוצה להגיד לו שאני סקרנית לגבי העונה הבאה של משחקי הכס, אבל אני לא סקרנית לדעת מה אני אחוקק בשבוע הבא. אני מחליטה מה אני מחוקקת, אני מחליטה מה אני יוזמת. הוא צריך ליזום, הוא צריך לעשות, הוא צריך להגיב, לא להיות סקרן: אוי, באמת מה קרה? אדם נעצר ונשברו לו הרגליים, אוי, באמת, אני מאוד סקרן. התגובה הזאת, התגובה של התקשורת, ש"אם אכן" – כל היום בודקים "אם אכן". חברים, יש פה מחדל, מחדל רציני, מחדל משטרתי, שחוזר על עצמו כל הזמן כלפי קבוצות מיעוט. יש פה עוול. יש פה אלימות משטרתית שמופעלת פעם כלפי ערבים, פעם כלפי אתיופים ופעם כלפי חרדים, כל פעם כלפי קבוצות אחרות באוכלוסייה. וכל פעם אנחנו סופקים כפיים ומצקצקים ואומרים: אוי, זה באמת נורא וזה באמת לא צריך לקרות. אבל כשיש לזה גיבוי מהממשלה, כשיש לזה גיבוי משר שאומר שחברי כנסת צריכים להיות בכלא ולא בכנסת, זה נותן גיבוי אחר כך לאותו שוטר לנהוג כמו שהוא נהג ולאותם מסיתים ולאותם טוקבקיסטים. וזה מתחיל מלמעלה ועובר למטה – אנחנו אומרים את זה כל הזמן. כששר הביטחון אומר דבר כזה אז דמם של המפגינים מותר, בין שהם חברי כנסת שמושפלים ונזרקים על הקרקע ובין שזה מפגינים שמפגינים – וזכותם, זכות המחאה בדמוקרטיה, להפגין. העובדה שאנחנו הגענו למקום שבו המשטרה לא מגינה על המפגינים ולא מגינה על השקט והסדר הציבורי אלא מגינה על המשטר, על כוח המשטר – אנחנו הולכים ומידרדרים למקום רע מאוד. העובדה שהמשטרה חושבת שהיא צריכה להגן על עמדות מסוימות כאלה ועל עמדות מסוימות אחרות לא, והיא צריכה אפילו לעזור לכוח המשטר לפעול נגד עמדות אידיאולוגיות מסוימות – זו הסכנה הגדולה ביותר. ובעבר התריע על כך שוב ושוב מנחם בגין. היום חבר הכנסת בגין ביקש שלא להביא הורים, אבל הוא לא פה, אז אני יכולה אכן להשתמש בשמו של ראש הממשלה חבר הכנסת מנחם בגין, שבהיותו באופוזיציה התריע נגד העניין הזה, וכשהוא הפך להיות ראש הממשלה זה היה אחד המאבקים הדמוקרטיים שלו, ולא רק שלו – של רבים וטובים אחרים. אתם שכחתם מזה בהגנה על הדמוקרטיה; אתם שכחתם מזה בהגנה על שלטון החוק – ההסתה נגד רשויות החוק. שוב ושוב המשטרה וכוחות החוק מאבדים את אמון הציבור, ואמון הציבור הוא הדבר החשוב ביותר בשלטון דמוקרטי – אמון הציבור בשלטונות החוק, אמון הציבור בנו, בשלטון, במשטר, בדמוקרטיה. ואם נמשיך ככה אנחנו לא רק נאבד את הציבור ונאבד את הדמוקרטיה – אנחנו נאבד את הזכות להיות פה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חברת הכנסת רוזין. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, גברתי. תמר זנדברג (מרצ): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, זאת לא הפעם הראשונה שאזרחים יוצאים מביתם להפגין ומוצאים את עצמם בתחנת המשטרה עצורים על לא עוול בכפם או מוצאים את עצמם מוכים, חבולים ופצועים רק בגלל שהם יצאו לממש את אחת הזכויות החשובות ביותר בשלטון דמוקרטי, והיא חופש ההפגנה, שנובע באופן ישיר מחופש הביטוי. עכשיו, אני חייבת לומר שאירועי סוף השבוע בחיפה היו עד כדי כך בוטים ויוצאי דופן, וגם כמובן צולמו ופורסמו ברשתות החברתיות – ותודה לפייסבוק ולטוויטר ולכל שאר הרשתות – עד שאפילו גדולי האלה שבדרך כלל נעמדים ומצופפים שורות מאחורי כל דבר וכל החלטה, כולל השר גלעד ארדן, נאלצו לומר שצריך לפחות לחקור את אירועי המקרה הספציפי הזה. אבל אני רוצה להצביע כאן על שני דברים שראויים להתייחסות ושלא נפתרו גם אחרי ההצהרות האלה. האחד – זה לא רק ג'עפר פרח. נשאל כל קבוצה, קבוצת מיעוט מוחלשת, שיצאה להפגין בשנים האחרונות, ממפגיני המחאה החברתית, דרך הנכים ועד החרדים שהפגינו כאן בהפגנות קשות וסוערות וחטפו זרנוקי מים, אלות, מכות – אני בעצמי יזמתי, ביחד עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, דיון מהיר בוועדה על זה. אין מיעוט שלא זכה לתופעה שנקראת אלימות משטרתית, שמטרתה לשלוח אנשים הביתה בפחד במקום להיאבק על הזכויות שלהם. אלימות משטרתית היא הדרך הגרועה ביותר שבה המוסדות – במקרה הזה המשטרה – יכולים לדכא את הזכות של אדם קודם כול להיאבק על הזכויות שלו, שהיא כשלעצמה זכות יסוד. ולכן, דרושה כאן חקירה לא רק של אירועי חיפה בסוף השבוע האחרון, אלא דרושה כאן חקירה של הפרקטיקה של שימוש באלימות כדי לפזר הפגנות ולהשתיק מחאה לא רק לגיטימית ולא רק דמוקרטית, אלא הרבה פעמים גם צודקת. זה דבר אחד. דבר שני, אדוני היושב-ראש, זה כבר דבר שלצערי הרב שמור אך ורק לערבים. יש דברים שמשותפים להרבה מיעוטים מוחלשים – נכים, חרדים, יוצאי אתיופיה – אבל יש דברים ששמורים רק לערבים, וזה ששרים בממשלה יקראו לך מחבל ויתירו את דמך בריש גלי, ברדיו, ברשתות החברתיות. יש כאן שרים, סביב השולחן הריק הזה, שבמהלך סוף השבוע, במקום לחקור את האירועים – ואני מדברת על שר הביטחון ועל השר לביטחון פנים, שני שרים שאמונים על הביטחון של כולנו – במקום להתעסק ולחקור את אירועי המקרה או את אלימות המשטרתית באופן כללי, היו עסוקים בלהסית נגד אזרחי ישראל הערבים כולם, חלק מהפעמים באמצעות המנהיגים שלהם, חלקם חברי הכנסת שיושבים כאן, וספציפית גם איימן עודה, כראש מפלגה וכראש רשימה. וזה, חברות וחברים – אם שר הביטחון קורא לחבר כנסת מחבל, אז לא צריך פקודה לשבור ידיים ורגליים; השוטר בשטח כבר יבין את זה לבד. ואם – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): מי שתומך בטרוריסטים הוא מחבל, מה לעשות. תמר זנדברג (מרצ): ואם השר לביטחון פנים, במקום לחקור את אירועי המקרה, הולך ומקדיש שלושה ציוצים – ממש טורט, תסמונת טורט של ציוצים – נגד חברי כנסת ערבים, אז לא צריך פקודה בלתי חוקית בעליל; כבר מבינים את זה לבד. זה מה שקורה. ואת זה, חברות וחברים – את שרי הממשלה אף אחד לא יחקור, על זה מח"ש לא תפתח בחקירה. זאת הסתה שכבר עוברת ליד האוזן. ואתם יודעים מה? גם אני הייתי מתעלמת ממנה, ולדעתי כל הבית הזה היה מעדיף להתעלם מדברי הבלע האלה, אלא אם כן הם היו מסוכנים ואלא אם כן היו יכולים לטמון בחובם אלימות של ממש. ועל זה אנחנו צריכים להתריע, וזה אסור לנו שיעבור לנו ליד האוזן, ואסור לנו להתעלם ואסור לנו להתייחס בביטול, גם כשמדובר בשרים שכבר נתפסו משקרים ואומרים דברים שאפשר וצריך לבטל אותם לא פעם. כי את השרים האלה – הדרך היחידה לתת קונטרה והדרך היחידה להתמודד ולעמוד מול הדברים האלה זה בצורה פוליטית, כאן, בכנסת, ברחוב, באמצעות שיח ומחאה אזרחית ופוליטית ופרלמנטרית שאנחנו נשמיע. כי לזה אין רשות חקירה שתחקור; הצדק חייב שייעשה רק מכאן ורק מהידיים שלנו. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה, אדוני. עיסאווי פריג' (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברים וחברות, לשמוע את רצף ההודעות לתקשורת אתמול מפי שר המשטרה והמשטרה עצמה – אני אישית שואל את עצמי אם לצחוק או לבכות. אין חדש תחת השמש. מה צריך לקרות כדי שיבינו במשטרה שמשהו שם לא הולך ולא מתנהל כדין? אני רוצה לחזור איתכם לאום אל-חיראן ולהשוות את זה למה שהיה אתמול בחיפה. באום אל-חיראן – – – יהודה גליק (הליכוד): תשווה את זה לעמונה. או שלמתנחלים מותר להרביץ? עיסאווי פריג' (מרצ): באום אל-חיראן, ביום ד' – תקשיבו, חברים, מה המשטרה מודיעה. מתחילה תחרות פנים-משטרתית בינם לבין עצמם לגבי האירוע. א. הם מייד: הוא מחבל; הוא פעיל הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית – כאילו זו קללה; הוא מגורמי דאעש; וכל אחד מחריף את ההודעה ואת ההגדרה יותר מהשני. באירוע, הפרקליטות: לחקור את הנושא. לפני כן השר לביטחון פנים – תקשיבו, חברים, מה הוא אומר. הוא אומר: אם זה יתברר – על אום אל-חיראן אני מדבר – אם יתברר שזה לא פיגוע יש צורך להתנצל בפני משפחתו, אמר השר לביטחון הפנים. הפרקליטות פרסמה את התוצאות ואמרה שאין הוכחות שזה פיגוע. מה שר המשטרה אומר? יש לי תחושה שזה פיגוע. גלר החדש אומר את זה. תראו את תהליך הדברים, איך הולך באום אל-חיראן. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): זה אינטואיציה. עיסאווי פריג' (מרצ): אינטואיציה. חשבנו לעצמנו: למדו מהתהליך. באום אל-חיראן הרי דובר המשטרה והשר רבו ביניהם מי מוציא הודעה יותר חריפה ומתי, מי מקדים את השני – ונשארים עם הזנב בין הרגליים. הגענו לחיפה. הגענו לחיפה. אני עוקב אחרי ההצהרות של המשטרה בחיפה. ההצהרה הראשונה: רואים את פעיל זכויות האזרח, שמוכר לרוב חברי הכנסת כאן בפועלו – ג'עפר פרח ידידינו – רואים אותו מובל לרכב המשטרתי אזוק. המשטרה מוציאה הודעה: אין חריג בזה שנותנים מכות לעציר. יעני, נכנס בריא, יוצא צולע עם רגל שבורה – לא ראינו אירוע חריג. זה הודעה ראשונה של המשטרה: אין אירוע חריג, לא קרה כלום. מותר להרביץ לאסיר. עזבו את ג'עפר, עזבו את היותו איש ציבור – כולם אותו הדבר בפני החוק. נכנס בריא, יוצא עם רגל. המשטרה – זה לא חריג. מעניין. היום שמענו דבר שאני לא יודע מה לעשות. לצחוק? מה לעשות? המפכ"ל: יכול להיות שהוא הלך עם שבר. מנסים למצוא כל מיני סיבות להצדיק את ההתנהגות הפסולה, הזולה, של המשטרה. חברים, ממה אתם מתביישים? ממה? תגידו: טעינו. תגידו: איפה שיש ערבים – מרביצים. תגידו: זאת המדיניות שקיבלנו. ממה אתם מתביישים? זה אתם, ממה אתם מתביישים? ואיפה הבעיה, גברתי היושבת-ראש? איפה הסכנה? משטרה – חשוב שתהיה חזקה; משטרה – תפקידה לשמור על הסדר; משטרה – תפקידה לספק לי את הביטחון האישי, וזה נכון. אבל הסכנה, חברים – שהמשטרה תהיה כלי בידי פוליטיקאים ותפעל על פי שיקולים פוליטיים. בתקופה האחרונה ככה היא נוהגת, וכאן הסכנה. היום זה ג'עפר, מחר זה מיקי. לא יעזור, כל מי שלא איתי פוליטית יקבל על הראש. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. אמיר אוחנה (הליכוד): – – – המשטרה? עיסאווי פריג' (מרצ): תירגע. תירגע. האמת כואבת, האמת כואבת. כל מי שהוא לא איתי, יקבל על הראש. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. חבר הכנסת עיסאווי פריג', אני מבקשת לסיים. אמיר אוחנה (הליכוד): – – – עיסאווי פריג' (מרצ): אני ראש הממשלה, אני הממשלה, ואני אקבע את התנהלות המשטרה; וכאן הסכנה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. תודה רבה. עיסאווי פריג' (מרצ): לשם כך, חברים – אני מסיים, גברתי – יהודים כערבים חייבים לקום כאחד, כולנו ביחד, נגד ההתנהלות הפוליטית של משטרת ארדן. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. מוסי רז (מרצ): גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, השר שאיננו – איך מקיימים? היו"ר טלי פלוסקוב: השר נמצא. מוסי רז (מרצ): איפה? אה, סליחה. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: אתה כבר רוצה להוריד אותי? מוסי רז (מרצ): ברוך הבא. לא, חס וחלילה. אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שאנחנו היינו צריכים להתאחד כאן היום, כל סיעות הבית, כדי לגנות את האלימות שראינו ביום שישי בערב בחיפה – אני נזהר מלהגיד אלימות משטרה – אלימות של שוטרים מסוימים, שלצערי הרב אנחנו רואים שזה קורה לנו שוב ושוב. זה קורה בעיקר עם האוכלוסייה הערבית, שכנראה איתם זה הכי קל משום שהאנשים האלה ששוברים רגל למפגין – בכלל לא חשוב שהוא חבר שלנו והוא פעיל ואנחנו מכירים אותו. זה בכלל לא חשוב. כששוברים רגל בבית המעצר למפגין והם יודעים שהם יקבלו כאן את הגיבוי משר שמצייץ לטובתם ומחברים באופוזיציה שצועקים פה לטובתם, אז כנראה הם עושים את זה יותר. אבל הם לא עושים את זה לרעת האוכלוסייה הערבית, הם עושים את זה לרעת כולנו, והם עושים את זה כל הזמן – כמובן, לא כל שוטרי המשטרה, אפילו לא רובם; אבל אנשים שמקלקלים למשטרה כולה, אנשים שמקלקלים למדינת ישראל כולה, וכאן מקבלים, לצערי הרב, גיבוי על האלימות הנוראה הזאת שראינו. אני רוצה להזכיר לכם, אני לא רואה פה אף חבר כנסת מיהדות התורה, אבל אני רוצה להזכיר לכם שלא רק אזרחים ערבים נהרגו מאלימות המשטרה. אני רוצה להזכיר לכם שגם מפגין חרדי נהרג מאלימות של המשטרה. אני רוצה להזכיר לכם שרק לפני כמה שבועות, פה בירושלים, השתמשה המשטרה באלימות וזרקה רימוני הלם לעבר מפגינים חרדים, וגם היו פה אחדים בבית הזה ששתקו. ותבינו דבר אחד – – קריאה: – – – מוסי רז (מרצ): אז אני שמח שחבר הכנסת גפני פה. – – אנחנו לא יכולים לשתוק כשקורה דבר כזה. אם מישהו חושב שבשתיקה שלו או בגיבוי שלו הוא מחזק את המשטרה – איננו אלא טועה. הוא פוגע במשטרה, הוא פוגע במדינת ישראל, הוא פוגע באזרחים של מדינת ישראל – כולם, ערבים ויהודים; הוא פוגע בכל מי שהזכות להפגין חשובה לו. הרי כולנו ראינו את זה. מבין חברי הבית יש רבים שהשתתפו בהפגנות. מבין מי שהשתתף בהפגנות, אני מניח שהרוב ראה התנהגות שאינה הולמת מצד שוטרים – הרוב. אני ראיתי את זה באופן אישי פעמים רבות. יש לי את זה מצולם; יש לנו את זה מוקלט. אל ניתן להם גיבוי. ובואו גם נגיד את הדבר המפורש פה, בבית הזה, כי הגיע הזמן שנגיד את זה: מח"ש לא עושה את עבודתה. במח"ש צריך לטפל. את מח"ש צריך לפרק. אין אמון במח"ש. אנחנו יודעים היטב שמח"ש לא מגינה על האזרחים הישראלים מפני אלימות של שוטרים – ואני שוב אומר: אלימות של שוטרים, לא אלימות המשטרה. לא כל המשטרה אלימה. מספיק שוטר אחד מנוול ששבר רגל למפגין והוא כבר מכתים אחרים; מספיק כמה שוטרים מנוולים שהיכו ביום שישי בערב והם כבר מכתימים אחרים. אבל זה שבבית הזה נותנים להם כאן גיבוי – ולא שמעתי אף אחד מהימין קם ואומר: צריך לטפל במה שקרה ביום שישי בערב; אחד, צדיק אחד בסדום, בסדום של הימין בישראל, אחד שיקום ויגיד: צריך להתנגד לדבר הזה, צריך לחקור – ולא במח"ש. לא במח"ש. צריכה להיות חקירה פלילית, צריכה להיות חקירה של הכנסת. כל אחד שהיה פה בהפגנה בחיים שלו יודע שאי-אפשר לסמוך על מח"ש, ואם לא – צריך שילך להפגנה שנייה כדי שיבין את הדבר הזה. מיקי לוי (יש עתיד): איזה כלים יש לכנסת? תגיד לי. מוסי רז (מרצ): שהכנסת תזמן לפה את השוטרים, ואותו שוטר שעשה את זה – שיועמד לדין פלילי וישב בכלא. מיקי לוי (יש עתיד): נו, באמת, תעשה לי טובה. מוסי רז (מרצ): מיקי, זה לא יעבוד בלי זה. אתה יודע כמוני שמח"ש לא עושים דבר לשוטרים אלימים. יש לי עדויות, אני יודע את זה. אני יכול להוכיח את זה. תן לי עוד שלוש דקות ואני גם אוכיח את זה. מיקי לוי (יש עתיד): – – – מוסי רז (מרצ): לא יפתרו את הבעיה. אבל לפני מח"ש, לפני מח"ש, שיקומו פה המרכז והימין בבית הזה ויגידו: אנחנו מתנגדים לאלימות משטרתית, גם כשהיא מופנית נגד אזרחים ערבים. אזרחים ערבים אינם הפקר. והשר, שהסית בצורה כל כך חריפה אתמול – או שיתנצל או שילך הביתה, כי הוא בהסתתו מתיר דם של אזרחים בישראל, והגיע הזמן שיסיים את התרת הדם הזאת – – קריאה: – – – מוסי רז (מרצ): – – וטוב שחברי הכנסת המזוהים איתו יצאו עכשיו החוצה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. רבותיי, כאמור, הייתה הסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן, שלא נמצאת כרגע באולם, וההסתייגות לא נומקה. לכן אנחנו מצביעים על הצעת החוק. מי שמעוניין להצביע – נא לשבת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–6 – 54 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–6 נתקבלו. היו"ר טלי פלוסקוב: 54 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. קריאה: הוא הצביע – – – היו"ר טלי פלוסקוב: דקה. אני אגיד את זה. אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה. כעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית, ואחר כך אקריא לפרוטוקול. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 59 נגד – אין נמנעים – 1 חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018, נתקבל. היו"ר טלי פלוסקוב: מה קרה אצלכם? אלעזר שטרן (יש עתיד): אני בטעות הצבעתי במקום – – – קריאה: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: ופנינה, איך את הצבעת? אלעזר שטרן (יש עתיד): שנינו בעד. היו"ר טלי פלוסקוב: הצבעתם ביחד, אבל כל אחד בעמדה שלו? אוקיי, אז זה לא משנה את התוצאה. בעד – 59 חברי כנסת, אין מתנגדים ויש נמנע אחד. הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. לפרוטוקול, השר איוב קרא גם הוא תומך בהצעת החוק הנ"ל. עוד מישהו רוצה להירשם? לא. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018 [מס' מ/1156; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 263, עמ' 23827; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר טלי פלוסקוב: רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יואב קיש. יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018, לקריאה שנייה ושלישית. מטרתה של הצעת חוק זו, שיזמה הממשלה, היא לבטל את תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ח–1948, כנוסחן בתוספת לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום, ולעגן את ההסדרים הקבועים בהן במסגרת חוק הכניסה לישראל, בהתאמות הנדרשות. זאת, בהתאם להחלטות הממשלה לפעול לניתוק החקיקה שהצורך בה קיים גם בשגרה מהזיקה להכרזה על מצב חירום. אני אזקק טיפה את העניין הזה, כי זה המהות. אנחנו, לצערי, נמצאים במציאות שבה אנחנו עדיין בתקנות שעת חירום. אחד המהלכים הבולטים שאנחנו מנסים להוביל הוא להפריד בין מה שאפשר לשים בחקיקה לבין מה שמצדיק שעת חירום, וזה חלק מהמהלך. הסדרים אלה שאותם מוצע לעגן כעת בחוק הכניסה לישראל עוסקים בדיני יציאה מישראל, ובין היתר – עיגון האיסור של יציאה מישראל למדינות אויב, אפשרות למתן היתר מיוחד ליציאה למדינות אלה, הסדרת הבידוק של כלי תחבורה היוצאים מישראל ועיגון החובה להציג דרכון, תעודת מעבר או תעודה אחרת שהונפקה לשם כך על ידי שר הפנים בעת היציאה מישראל. הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק אבל יש בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת תמר זנדברג – מוותרת; חבר הכנסת אילן גילאון – מוותר; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – מוותר; חברת הכנסת מיכל רוזין – מוותרת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר. רבותיי, אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–8 – 40 נגד – 11 נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. היו"ר טלי פלוסקוב: 40 חברי כנסת בעד, 11 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018, אושרה בקריאה השנייה. כעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 40 נגד – 12 נמנעים – אין חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018, נתקבל. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 40 חברי כנסת, 12 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 31), התשע"ח–2018, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. כן, רבותיי? יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת חיליק בר מבקש להירשם בפרוטוקול כתומך, חבר הכנסת דב חנין – כמתנגד להצעת החוק, חבר הכנסת יהודה גליק – כתומך בהצעת החוק. תודה, רבותיי. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018 [מס' כ/731; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ו, ישיבה 258, עמ' 23573; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו ממשיכים. כעת אנחנו עוברים להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): גברתי היושבת-ראש, שרים נכבדים, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. את הצעת החוק שלפניכם יזם חבר הכנסת אורי מקלב יחד עם חברי כנסת נוספים, ועניינה תיקון סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הידוע כחוק הספאם. בהצעת החוק מוצעים שני תיקונים. תיקון אחד – כידוע, סעיף 30א האמור אוסר על מפרסם לשלוח דבר פרסומת לנמען באחת הדרכים המנויות בסעיף בלי שהנמען נתן את הסכמתו המפורשת לכך בכתב. עם זאת, מפרסם רשאי לשלוח דבר פרסומת בהתקיים תנאים הקבועים בסעיף, ובכלל זה שהנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה או משא ומתן לרכישה של מוצר או שירות, והמפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל ממנו דבר פרסומת והנמען לא סירב כאמור. "דבר פרסומת" מוגדר היום בסעיף "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה". התיקון המוצע נועד להתמודד עם תופעה רווחת של משלוח מסרים לציבור הרחב, ובהם מסרים חדשותיים או תוכן רכילותי, שניתנים בהם פרטי מידע חלקיים, מתוך מטרה לגרום לנמען להתקשר למספר שמצוין באותם מסרים. אציין כי מסרים אלה הם גם מקור הכנסה למשגר המסר בשל התשלום הקרוי "דמי קישוריות". לנוכח האמור, מוצע להרחיב את ההגדרה "דבר פרסומת" ולכלול בה גם שליחת מסר לציבור הרחב אם הוא כולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו. ואולם, מוצע להחריג מהאיסור מסר מהמדינה ומוסדותיה, ובכלל זה הממשלה ומשרדי הממשלה, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי, תאגידי מים וביוב ורשויות מקומיות, וכן להחריג מסר שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה לשם מילוי תפקידו, למשל מגן דוד אדום בישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה. בנוסף, וככל שיימצא כי קיים אינטרס ציבורי לאפשר לגופים נוספים לשלוח מסרים חשובים לציבור, מוצע להסמיך את שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להרחיב את רשימת הגופים הרשאים לשלוח מסר כאמור לציבור הרחב, וכן לקבוע סוגים שונים של מסרים שרשאי לשלוח גוף שקבע. תיקון שני עניינו קביעת איסור מפורש על מפרסם לחייג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ולנתק את השיחה בטרם נענתה, כדי לגרום לנמען לחייג בחזרה לאותו מספר כך שהמפרסם יכול להשמיע לנמען דבר פרסומת. תופעה זו ידועה בשם צנתוק. אף כי עמדת משרד התקשורת היא שפעולת הצנתוק אסורה כבר בהתאם לנוסחו של החוק הקיים, בפועל התופעה עדיין קיימת. לפיכך, כדי להסיר ספק כלשהו, החלטנו לקבוע במפורש כי גם חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא קבלת הסכמתו המפורשת של הנמען מראש ובכתב יהיה אסור אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה, ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לנמען דבר פרסומת. אני מבקש לברך את חבר הכנסת אורי מקלב ואת יתר חברי הכנסת היוזמים על הצעת החוק החשובה הזאת, שעניינה הגנה נוספת על הצרכנים. אכן, ראוי לצמצם ככל האפשר את המטרדים שכולנו סובלים מהם. אני מודה לעורכת הדין אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, ולעורכת הדין מירב תורג'מן מצוות הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה, שעמלו על הכנת הצעת החוק, וכמובן – ללאה ורון, מנהלת הוועדה, ולצוות שמסייע בידה לנהל ביד רמה את הוועדה. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. כאמור, להצעת החוק הנ"ל לא הוגשו הסתייגויות ואין בקשות רשות דיבור, לכן אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 45 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לבדוק את עמדתו של חיליק בר. אני מחשבת אותך בתוצאה. בעד – 46 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. קריאה: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: אמרתי, אני אמרתי: 46, כולל חיליק בר. קריאה: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: שנייה, דקה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018, עברה בקריאה השנייה. כעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד החוק – 54 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018, נתקבל. היו"ר טלי פלוסקוב: עכשיו זה עובד, חיליק? 54 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח–2018, עבר בקריאה שנייה וקריאה שלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חבר הכנסת אורי מקלב, אתה רוצה לברך – זכותך. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: כן. בקריאה השנייה, חבר הכנסת אחמד טיבי מבקש לרשום אותו בפרוטוקול כתומך. אורי מקלב (יהדות התורה): חשוב לי שבפרוטוקול יירשם שאתה תמכת, חבר הכנסת טיבי. היו"ר טלי פלוסקוב: בהחלט, בהחלט. אורי מקלב (יהדות התורה): ראשית, תודה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת איתן כבל. רק תשמע את התודה, איתן. רק להגיד לך תודה רבה. מגיעות לך רוב התודות. נכנסת לתוך החוק הזה לא רק במקצועיות של הוועדה אלא בתוך-תוכך הזדהית עם הצעת החוק הזאת, הוספת הרבה, ובלעדיך החוק לא היה מתקדם. אני מבין, גם אתה הודעת. אנחנו הבאנו את זה לישורת האחרונה, אבל זאת הייתה כברת דרך מאוד מאוד ארוכה. כגודל החשיבות כך גודל ההתנגדות וגודל הקושי. זה שאנחנו מגיעים היום לחקיקה סופית, אני חושב שזה לא דבר של מה בכך וזה לא דבר מובן מאליו. צוות ועדת הכלכלה, שנמצא כאן בחלקו – מנהלת הוועדה לאה ורון, עידית חנוכה ושאר צוות הוועדה – באמת תודה רבה על כל הליווי של הצעת החוק; היועצות המשפטיות, עורכת הדין אתי בנדלר, תודה רבה מיוחדת, מירב תורג'מן; כמובן, עוזרי דוד זוהר – עשו יחד עבודה יסודית ונפלאה כדי להביאו לגמר. אני רק רוצה להתנצל לפניך, אדוני היושב-ראש חבר הכנסת איתן כבל, ולפני עוד כמה חברי כנסת שביקשו להצטרף להצעת החוק. הייתי צריך לצרף אותם והם דיברו איתי בעניין הזה, אבל כיוון שהנחנו את זה עם תחילת הקדנציה הזאת – עם פתיחת הכנסת העשרים הנחתי את זה, ביום הראשון שהיה אפשר להגיש את זה, לכן לא הספקתי ולא היה בידי להחתים על הצעת החוק הזאת עוד חברי כנסת שבעבר תמכו בחוק הזה. אני רק רוצה להגיד לך, היושבת-ראש, שהיה לי רגע של קורת רוח מיוחדת בחקיקה. היושב-ראש, נראה לי, גם היה שותף. מנכ"ל חברת תקשורת הכי גדולה בארץ שנותנת את השירותים האלה, הוא אמר לנו: רבותיי חברי הכנסת, אתם הועלתם. החקיקה הזאת באמת עושה שינוי: עשתה פעם אחת בשינוי של דבר פרסומת, לאחר מכן בתרומות שהפסיקו, ועכשיו – במסרים של תוכן. אתם גורמים לכך שאלה שפועלים כך מסיבות מסחריות מפסיקים לפעול כך, אנחנו לא נותנים להם את השירות. מעניין, הוא אמר שהחברות כבר הפסיקו קודם – מכיוון שהן ידעו שזה בהליך החקיקה הן כבר לא רצו להסתבך עם החוק, אז אפילו לפני שנייה ושלישית החברות הגדולות כבר לא רצו לקבל העברות מסרים כאלה – – היו"ר טלי פלוסקוב: אוי ויי. אורי מקלב (יהדות התורה): – – בגלל שהן לא רצו להסתבך עם החוק. היה לנו סיפוק שהצעות החוק האלה לא נשארות כאות באוויר אלא באמת כדבר יישומי מאוד, שפועל בשטח. אני גם הרגשתי את זה מהתושבים. מי שהביא את הצעת החוק זה התושבים: אנחנו קנינו מכשיר טלפון, ויש מישהו שמרחוק משתלט עליו וקובע לי את השעות שאני יכול לקבל את הפרסומת, מה אני אקבל, ואני לא יכול להפסיק את זה. אם אני לא עונה אז הם מצנתקים לי, ואז אני חושב שזה טלפון חשוב ואני חוזר. בסופו של דבר, איך אני יודע שזה היה מאוד חשוב? אחרי שהחוק עבר בקריאה ראשונה, כשהחוק עדיין לא עבר בקריאה שנייה ושלישית, אמרו לי: עדיין מצנתקים לנו, עדיין מטלפנים אלינו. מבעוד שבועיים או כמה ימים שייקח לא יהיו יותר צינתוקים ולא העברת מסרים שלא רצויים שלא ברשותי, לא בסמכותי ולא לבקשתי. יבואו הרוגע והמנוחה למי שקנה מכספו המלא מכשיר טלפון ורוצה להשתמש בו רק לשימושים שלו, ולא לאחרים שרוצים לעשות מזה הון כספי כזה או אחר. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח–2018 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1221); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת אלי כהן. בבקשה, אדוני. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מביאים כאן תיקון משמעותי בחוק ההגבלים העסקיים, שהמטרה שלו להגביר את התחרות במשק לטובת הצרכנים ולטובת הורדת יוקר המחיה. כיום רשות ההגבלים העסקיים מטפלת בעיקר במונופולים, בגופים שמחזיקים בנתח שוק שעולה על 50%. יחד עם זאת, יש גופים שמחזיקים בנתח שוק נמוך מזה ונמצא שהם בעלי כוח שוק ומנצלים זאת לגביית מחירים מופרזים על חשבון הצרכן. הצעת החוק הזאת נותנת לממונה על ההגבלים העסקיים את היכולת לבוא ולפעול מול אותם גופים. מדינת ישראל היא אי. אומנם לא אי במובן הגיאוגרפי של המילה – אנחנו לא מוקפים ים – אבל מדינת ישראל היא אי במובן שחלק מהמסחר עם השכנות שלנו הוא נמוך. הדבר הזה מנוצל על ידי מגוון גורמים בשוק הישראלי שפועלים לבקש בלעדיות. אגב, כל מי שאומר לכם שהוא רוצה להיות בלעדי, הוא לא עושה זאת מתוך מטרה לבוא ולתת שירות יותר טוב. כל מי שרוצה להיות משווק בלעדי, מפיץ בלעדי, זכיין בלעדי, הבלעדיות – יש לה מטרה אחת: להקטין את התחרות על חשבון הצרכנים. המטרות של הבלעדיות זה לגבות את המחיר המקסימלי שהם יכולים. לכן, אנחנו רוצים במקרה הספציפי הזה אפשרות של הממונה על ההגבלים העסקיים לבוא ולפעול לא רק מול אותם מונופולים אלא גם מול אותם גופים אשר רוצים לנצל את כוח השוק שלהם בנושא הזה. ההצעה כוללת בנוסף הפחתות רגולציה. בין היתר היא מציעה להגדיל בנושא של מיזוגים מתקרה של 150 מיליון שקלים למחזור משותף ל-360 מיליון שקלים. הרף, שנקבע על 150 מיליון שקלים, עודכן בפעם האחרונה בשנת 1999. אחרי כמעט 20 שנה הגיע הזמן כשאנחנו נעשה את השינוי. בצעד הזה אנחנו מעוניינים לשפר את המדד שלנו ברגולציה, שלפי ה-OECD אנחנו נמצאים בה במקום טעון שיפור משמעותי. נוסף לכך קובע החוק שאנחנו נקצר משמעותית את זמן הבדיקה של ההחלטות בעניין פטורים להסדרים כובלים, מ-90 ימים ל-30 ימים בלבד, כלומר, חותכים בצורה משמעותית את זמן התגובה, והדבר הזה בהחלט יהיה לטובת הפריון והעסקים במשק. כיום בחוק ההגבלים הסעיף מדבר על כך שיש קנס של עד 24.5 מיליון שקלים או 8% – הנמוך מביניהם. הדבר הזה משחק לידיהם של הגופים הגדולים, מכיוון שבגופים הגדולים הם מוגבלים עד 24.5%, והמגבלה הזאת לא אפקטיבית. לכן אנחנו אומרים כאן שהמגבלה של ה-8% תהיה קיימת, לכן, גם מול אותם גופים גדולים יהיה את אותו כוח הרתעה, ובנוסף – צעדי ענישה. עוד מוזכר בהצעת החוק שינוי השם מ"הרשות להגבלים" ל"רשות לתחרות". אנחנו רוצים שרשות ההגבלים העסקיים לא רק תבוא ותבחן עסקאות שמונחות לפתחה, אלא גם תבדוק ענפים כאלה ואחרים – את הצורך להגדיל בהם את התחרות לטובת המשק. אני חושב שהרפורמה הזאת שמובאת היום לאישור הכנסת היא חשובה ביותר – להגביר את התחרותיות במשק, לפעול כנגד אותם גורמים בלעדיים, ולא רק נגד מונופולים. היא תסייע בהגדלת התחרות, בהורדת הריכוזיות, בהפחתת יוקר המחיה, וכן, גם בהורדת הרגולציה. לכן, אני קורא לכם להצביע עבור ההצעה הזאת בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה. רבותיי, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. כעת אני מודיעה על נעילת רשימת הדוברים. חבר הכנסת סאלח סעד – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – מוותרת; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חברת הכנסת עליזה לביא – מוותרת. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): חבריי וחברותיי היקרים, היושבת-ראש, אסרו חג שמח לכם. נקווה, אמן ואמן, שבשנה הבאה באסרו חג ילדי מערכת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי יזכו ללכת לבית הספר בדיוק כמו ילדי מערכת החינוך החרדית. בעניין הזה את שר החינוך לא הצלחתי לשכנע, וכמו שכתבתי לו היום, אני דאגתי שבני עולה הרגל יחזור הביתה בזמן – הוא הגיע הביתה בזמן, הוא לא היה צריך את החופש היום. אני רוצה לדבר על שני נושאים. סליחה? שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): חבר הכנסת וקנין מציע לך להעביר את ילדייך לחינוך החרדי. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אני מודה לך מקרב לב. חבר הכנסת וקנין, אני מוכנה ללכת אחריך כמעט לכל מקום. אני רוצה לדבר על שני נושאים קצת פחות מצחיקים ומשעשעים מהעניין הזה, ואני שמחה שהשר לביטחון פנים נמצא כאן, כי יש שני אירועים שונים בתכלית, אבל שניהם דורשים את ההתייחסות של השר, וגם שמעתי ראיונות של השר. תראו מה קורה לנו. יש להניח, אני מהמרת שאני לא מסכימה עם 99.9% מהדברים שנאמרו בהפגנה בחיפה ביום חמישי, אדוני השר, ועדיין הפגנה במדינת ישראל צריכה להיות משהו שיכול להתקיים בלי שהמפגינים יחששו שיאונה להם רע. אני שמעתי אותך הבוקר, אגב, השר, ואני שמעתי שאתה אומר בעקשנות שהעניין ייחקר על ידי מח"ש – העניין של הפגיעה בג'עפר – ייחקר עד תום, ועדיין אני אומרת לך, אני חושבת שאתה צריך להיות מוטרד מעצם העובדה שאירוע כזה בכלל יכול להתרחש בישראל, ושהפגנה, בין שהיא ברישיון ובין שהיא לא ברישיון – הפגנה בישראל לא מחייבת רישיון, אבל בין שהיא ברישיון ובין שהיא לא ברישיון, הפגנה במדינת ישראל יכולה להתקיים בלי שהמפגינים יחששו שיאונה להם רע. חברים, אסור לנו לאבד את עצמנו לדעת. אני אומר לכם יותר מזה. הציבור הערבי-ישראלי, שחי במדינת ישראל, שכרגע חוגג את הרמדאן – ורמדאן כרים – אנחנו צריכים לראות שאנחנו יודעים לחיות ביחד. אני לא יודעת איך זה יכול לקרות במציאות כזאת שבה הפגנות לא יכולות להתקיים. ותאמינו לי, באמת, אני אומרת מכל הלב, כנראה לא הייתי מסכימה לרוב הדברים שנאמרו בהפגנה הזאת, ואפילו היה קשה לי לשמוע אותם, אבל בסופו של דבר בית המשפט כשהיום שחרר את כל העצורים לביתם, אמר אמירה. הוא אמר: עם כל הכבוד למשטרה, שכבר החזיקה אותם שלושה לילות במעצר, אין לה שום עילה למעצר של חמישה ימים נוספים. ואני באמת מברכת על כך, השר לביטחון פנים, שאמרת שהעניין הזה ייחקר עד תום, אבל אני רוצה לדבר על מרקם החיים. המשטרה, שהיא הגוף שאחראי במידה רבה ליכולת שלנו לשמר מרקם חיים משותף כאן, היא קריטית לעניין הזה. צריך להבין שלמשטרה, השר, נועד תפקיד שהוא הרבה מעבר לעצם שמירה על הסדר. אין לנו בעצם יכולת לחיות כאן ביחד אם אנחנו לא נדע, ברגעים המורכבים והקשים ביותר, כמו שעברנו בשבוע שעבר, למצוא את הדרך לעשות את זה. והעניין הנוסף שקרה היום – וגם הוא דורש את חקירת המשטרה, והוא בעולם השני, אבל גם הוא נוגע לשיח – זה העובדה שהיו כתובות נאצה נגד שר החינוך שקוראות לעשות לו מה שעשו לכהנא: לרצוח אותו. אני כמובן יצאתי חוצץ נגד העניין הזה. זה עניין חמור מאין כמוהו, וגם את זה המשטרה צריכה לחקור. אבל שימו לב מה קורה לשיח שלנו – שתי דוגמאות משני עולמות נפרדים. חברות וחברים, יש לנו סיבה מאוד מאוד מאוד טובה להיות מודאגים כאן בבית הזה. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת עמר בר-לב – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל גרמן – מוותרת; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – מוותר; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסי יונה – מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר או מדבר? להגיד משהו. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות יש לך להגיד משהו, בבקשה. מיקי לוי (יש עתיד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, עלו כאן שורה של חברי הכנסת. כולם הפכו להיות מומחים לפיזור הפגנות, ודיברו בגנותה של משטרת ישראל, ואין להם אמון במערכת אכיפת החוק, במח"ש. אז קודם כול, בואו תבינו כמה דברים כלליים שאין לכם מושג בהם. מח"ש אינו גוף של משטרת ישראל; הוא מחלקת חקירות שוטרים ששייכת למשרד המשפטים, ומי שאמון שם על החקירות ועל ניהול החקירה ועל חיי היום-יום זה פרקליטים, עורכי דין – אזרחים ששייכים למשרד המשפטים בכלל. ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): אני לא מבין. מיקי לוי (יש עתיד): אתה לא מבין. נו, מה לעשות שאתה לא מבין? קריאה: – – – מיקי לוי (יש עתיד): הינה, אני מסביר לך, שתבין. ראש מח"ש אינו כפוף למפכ"ל. ראש מח"ש הוא פרקליט, עורך דין, אזרח. הוא אינו שוטר, שתבין. אז אם אתם מאבדים את האמון במח"ש, איבדתם אולי את האמון במערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, שהיא מערכת חוק במדינה דמוקרטית. תסתכלו מה קורה מסביב במדינות אחרות. לא ראיתי אתכם עומדים כאן, צועקים על 500,000 הרוגים במדינה השכנה. ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): – – – מיקי לוי (יש עתיד): אחים שלכם. לא שמעתי אתכם פעם אחת אומרים את זה. ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): – – – מיקי לוי (יש עתיד): אל תפריע לי. אני לא מצדד בשום מהלך כוחני של המשטרה, ויש לעיתים אירועים שהם לא בסדר, שהם ראויים להיחקר, ואם מישהו כשל שם – יצטרך לתת את הדין. אין ויכוח על העניין הזה. אבל גם ראיתי חברת כנסת נכבדה – או לא נכבדה, בעיניי – חוצה כביש מהיר ומפריעה לתנועה, אז מה אתם רוצים? שהשוטר יעמוד שם וייתן לחברת כנסת, למרות שהיא חברת כנסת, לעשות מעשה בלתי חוקי? לא שמעתי אתכם אומרים מילה אחת. חבר הכנסת איימן עודה – שכל כך הרבה האמנו ואמרנו: הינה, בא מישהו באמת ריאלי, ייצור קשר לשלום – מגיע לבית החולים, מסביר לו השוטר: אתה לא יכול להיכנס, למרות שאתה חבר כנסת, מכיוון שהמטופל הוא בחזקת עצור. אתה לא יכול. אם חבר הכנסת עודה היה מפעיל קצת שיקול דעת, היה מתקשר למפקד המחוז – אחמד טיבי, כשהייתי בתפקידי הקודם, התקשר אליי לא אחת, תשאלו אותו – היה פותר לו את הבעיה. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. מיקי לוי (יש עתיד): אני כבר. אבל הוא בחר לדרדר את העניין, וחבל. אני מצפה מכם לנהוג אחרת – להיות גשר לדו-קיום בשלום. לצערי, אתם עושים בדיוק את ההפך. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. מיקי לוי (יש עתיד): וזה לא כולם. טעות שלי. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, המאורעות של הימים האחרונים, הברוטליות והכוחנות של המשטרה, הביאו עלינו הצהרות שאני מנסה להבין אותן לפעמים ואני לא מצליח. אני אתחיל מהמפכ"ל. לא ראיתי מישהו עם רגל שבורה הולך. רק להזכיר לכבוד השר – שצוחק – שג'עפר פרח היה אזוק בשתי ידיים, והיה שוטר גורר אותו, והוא צועק. השוטר – דרך אגב, אתה רוצה לגייס גם שוטרים ערבים – הוא דובר השפה הערבית, אותו שוטר, והוא אומר לו: תעמוד, אתה קורע לי את הידיים, (אומר בערבית: קרעת לי את הידיים שלי.) אנחנו שומעים את זה בשידור ישיר בפייסבוק. הוא גורר אותו על שתי רגליים, הוא הולך בסדר גמור, והוא לא מתנגד אפילו; גוררים אותו והוא לא מתנגד. נכנס לתחנת המשטרה, יוצא לבית החולים ומבית החולים – עם גבס. רק רציתי להזכיר שג'עפר פרח לא נעלם מעיני השוטרים לרגע אחד. אז הוא לא עשה את הגבס שלו לא בבית ולא אצל רופא פרטי ולא בשום מקום אחר אלא בבית חולים בחיפה, ומי שקבע שצריך גבס זה רופא. אז לפחות קצת בושה כשמדברים על הנושא הזה. יש לנו את ליברמן, שבכל יום שהוא מתרסק בסקרים – ואני עוקב אחרי מה שהוא עשה מיום שהוא נכנס לכנסת; הוא לא עשה כלום חוץ מלהסית נגד הערבים, לתקוף את הערבים, להטיף לגזענות. אז אני אומר לו ולאחרים הפאשיסטים שחושבים בכיוון הזה: אנחנו ילידי הארץ הזאת. אנחנו נישאר פה. אנחנו לא נצא מחוץ לחוק, כי מי שרוצה להוציא אותנו מחוץ לחוק וידבר עלינו כגיס חמישי או כמחבלים או בשפות האלה, שהן נמוכות, ומי שאומר אותן הוא גם נמוך והוא אפילו גמד – הדברים האלה לא ישנו. אנחנו ילידי הארץ, אנחנו בעלי הארץ, אנחנו נישאר פה ואנחנו נישאר קוץ ועצם בגרונם של כל הגזענים, כל הפאשיסטים, ואנחנו נגיד דברים כל כך ברורים. כל הניסיון הזה של הכוחנות – מנסים להעסיק אותנו אך ורק בנושא של האלימות של המשטרה ורוצים להשכיח את הנושאים שבגללם יצאנו להפגין. אנחנו לא יצאנו להפגין כדי לקבל מכות מהמשטרה. אנחנו יצאנו להפגין על שני דברים ברורים: 1. העברת השגרירות לירושלים, שזה הפרה של החלטות האו"ם והחלטות העולם; 2. נגד הטבח שהיה בעזה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): שני הדברים האלה. ואנחנו על זה מפגינים. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): היה טבח, ואנחנו מפגינים. ואני פונה פה לממשלה: יש אפשרות – אנשים מרצועת עזה – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, בבקשה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – מחמאס, מבקשים ומוכנים להודנה. אני חושב שלפחות הממשלה תשיב תשובה חיובית, אפילו אם תבוא ותגיד – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, אדוני. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – בתנאים מסוימים. אבל הודנה זה לטובת האזרחים, גם לטובת הערבים וגם לטובת היהודים, כצעד ראשון בכיוון השלום. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. איתן ברושי (המחנה הציוני): גברתי היושבת-ראש, השר לביטחון הפנים, חברי הכנסת, אין לי מנוס מלחזור לפשיעה החקלאית, שהפכה לטרור לאומני. ממש ערב החג ביקרתי בבית הספר החקלאי כדורי. לומדים שם למעלה מ-2,000 תלמידים מהגליל התחתון והאזור כולו, פנימייה ותלמידי תיכון, ושרפו בלילה מתבן בנזק של 500,000 שקל ועוד סכום דומה על מבנה שקרס. האש בערה שלושה ימים ושלושה לילות. הם גם יודעים להצביע על הכיוון. אני רוצה לומר כאן שהשר לביטחון הפנים עושה מאמצים גדולים. בשיחה שקיימתי עם אנשי משרד ראש הממשלה הבעתי את אכזבתי שלא שמענו את ראש הממשלה מדבר ועוסק בנושא. התשובה שלהם הייתה שהוא ער לנושא ועוסק בנושא, אבל אפשר לומר שעל פי התוצאות, גם בדיון רציני שהתקיים עם ועדת הפנים והכלכלה, לא ניתן להבחין בשינוי משמעותי. בליל השרפה ובבוקר מפקד המרחב היה בכדורי. בתום הביקור בכדורי, ליד המתבן, נפגשתי עם הנהלת בית הספר והמשק החקלאי ונכנסתי לחדר שבו מוצגות התעודות של יצחק רבין כתלמיד בכדורי; משם יצא גם יגאל אלון – גדולי הלוחמים, שידעו גם לחיות עם הערבים וגם לשמור, ואם צריך – גם להכות את מי שמעז לפגוע. והמשטרה יודעת מאיפה יצאו אלו ששרפו את המתבן – של בית הספר החקלאי כדורי, לא סתם מתבן בגליל התחתון. ואנחנו לא מצליחים. מדינת ישראל, שעל פי מקורות זרים, ולאחרונה גם על פי מקורות גלויים, יודעת להגיע לכל מקום בעולם, בוודאי באזור שלנו, לא מצליחה להגיע לכפרים או למקומות שמהם יוצאים הפורעים. ואנחנו עומדים חסרי אונים. אנחנו, שהתמודדנו בכל המלחמות והיינו בכל החזיתות, אנחנו, שמשוכנעים שאם אין ברירה ננצח בכל מלחמה, מפסידים בקרב עם הטרור החקלאי. ואנחנו לא מפסידים רק בקרב, אנחנו מפסידים במערכה על אדמות המדינה, כי התוצאות של הטרור החקלאי הופכות לטרור לאומני, משום שהתוצאות משיגות את היעדים של הפושעים. יש הרבה פחות חקלאים, יש פחות יבולים, הגיל של החקלאים עולה ואדמות ננטשות. ההיקף הגדול של האדמות נובע מאדמות מרעה, כי חלק גדול מהמאבק שבגינו נשרפים מתבנים ושדות זה על חלוקת המרעה לעדרים, שהיא בידי הממשלה, ולא תמיד יש על כך הסכמה. מכאן אני קורא למשרד האוצר, שממשיך להתכחש להבטחות לממן את הביטוח – מדובר בעשרות מיליונים, פחות מלכל משימה אחרת שאליה שר האוצר מתחייב, ולעיתים גם מתנדב; לשר לביטחון הפנים – לזרז את ההחלטות שהוא מוביל; לשרת המשפטים – להפסיק לגלגל עיניים. תנקטי צעדים יותר מהירים לשינוי החקיקה והאכיפה. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. איתן ברושי (המחנה הציוני): ושר החקלאות והכפר – מותר לעשות משברים בממשלה לא רק על עמונה, גם על איום אסטרטגי על החקלאות וההתיישבות בישראל. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם נגוסה – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חבר הכנסת איל בן ראובן – היה, ראיתי, אינו נוכח. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. רויטל סויד (המחנה הציוני): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, השר ארדן, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה נמצא פה במליאה ולפנות אליך בנושא שהוא במאת האחוזים נמצא במשרד שאתה עוסק בו. זה ברור שאנחנו נמצאים היום בימים שבהם האובדן של אמון הציבור במשטרה, ובכלל במערכות אכיפת החוק, במערכת המשפט, הוא רב. אין ספק שנדרש בכל מה שקשור למשטרת ישראל מבוגר אחראי שיבוא ויעשה סדר, וגם ישליט שקט תעשייתי במערכת הזאת. אתה יודע כמה אני מעריכה אותך ואת העבודה שאתה עושה, ואני פונה אליך פה היום וגם מבקשת וגם שואלת. אני מבקשת ממך להקדים את ההמלצה שלך באשר להארכת כהונתו של המפכ"ל אלשיך. הימים האלה הם ימים שבהם אנחנו רואים שגם בצמרת המשטרה מטילים האחד בשני רפש. אני חייבת לומר שאני מאוד מעריכה את ניצב יורם הלוי וגם, כמובן, את מפכ"ל המשטרה. אני מקווה ומאמינה שבאמת אף אחד משניהם לא הטיל רפש בשני, ואם חס וחלילה אחד מהם עשה כן, אז בוודאי צריך לבחון את העניין. אבל דבר אחד אנחנו כן רואים – אנחנו רואים שיש פה מגמה של בחישה בצמרת המשטרה, בתוך המשטרה; אנחנו יודעים שאלה ימים מורכבים, בגלל חקירות ראש הממשלה; אנחנו יודעים שאלה ימים שהניסיון הוא גם לסכסך בתוך המשטרה וגם לחבל בכל ההליך. ואתה אמור להיות זה שימליץ אם להאריך את כהונת המפכ"ל או לא. ובימים כאלה, שבהם כל נגיעה בנושא מתפרשת כניסיון לחבל בחקירה, לשבש אותה, לפגוע בה, לעצור אותה – אלה ימים שבהם מצופה ממך, כמי שעומד בראש המערכת וכמי שאחראי לשקט התעשייתי בה, לנקוט עמדה ולהיות המבוגר האחראי. ולכן אני פונה אליך כאן ומבקשת ממך: תודיע על ההמלצה שלך; אל תדחה אותה; תגדע כל סכסוך בצמרת בין שהוא יזום, בין שהוא אמיתי ובין שהוא רק אנשים שמנסים לחרחר ריב ואין בו ממש. תורה – או יותר נכון, תמליץ על הארכת כהונת המפכ"ל, ואל תגרום לכך שכל מיני אנשים שרוצים לשבש את החקירה, לפגוע בה, לעצור אותה או לפחות ליצור מראית עין של זה יעשו את הפוליטיקה ואת הפוליטיזציה שלהם בתוך המשטרה. אני סומכת עליך שתדע להיות המבוגר האחראי שיעצור את זה במערכת שאתה עומד בראשה. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת רויטל סויד. חברת הכנסת רחל עזריה – אינה נוכחת; חבר הכנסת דודי אמסלם – אינו נוכח. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. לאה פדידה (המחנה הציוני): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, קצת התבלבלו פה היוצרות, ואחד אחרי השני עולים וטוענים ומדברים אז בואו נגיד דבר אחד – על דבר אחד אנחנו מסכימים: זכות ההפגנה היא זכות בסיס, ואם יש אלימות מצד המשטרה, אז צריך לחקור. ואותו שוטר שמעד או שלא התנהג לפי החוק צריך לקבל את עונשו. אבל לעמוד כאן ולהגיד את צמד המשפטים: טבח בעזה – תתביישו קצת. מי שטובח בילדי ובתושבי עזה זה אך ורק זרוע החמאס – מי ששולח ילדים, תושבים ואזרחים לגדר שלנו. וצר לי מאוד היה לראות את חיפה בימים האחרונים. כמי שגדלה בחיפה, יחד היינו באותם מועדונים, ערבים ויהודים, ובאותו בית ספר משותף. חיינו זה לצד זה וגם פעלנו זה לצד זה. ולהפוך את חיפה למרקחה – לא חושבת שזה צעד נבון, כי היא מודל ודוגמה, הייתה ותהיה, אני מקווה, לדו-קיום, ושאפשר לחיות ביחד בארץ הזאת בלי להאשים צד זה או אחר בדברים שהם אינם אשמים בהם. אז בשם תביעתכם לצדק למפגין פרח, לא הייתי ממליצה להשתמש בביטויים שקריים, לא אמיתיים, ולהפיל אשמה על חיילי צה"ל, על כוחות הביטחון, ולהגיד "טבח". טבח זו רק אימא ששולחת את הילד שלה לעמוד ולהגן בגופו; טבח זה אנשים שעומדים על הגדר וצורחים ושולחים עפיפונים ופוגעים באנשים חפים מפשע, לא אנחנו. אז צדק צריך להיות, וזכות דמוקרטית להפגין צריכה להיות. אבל בואו לא נאבד את העשתונות ולא נתבלבל, כי הצבא שלנו הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת לאה פדידה. חברת הכנסת נאוה בוקר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – מוותר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – מדבר. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת זוהיר בהלול, שנמצא כאן, וחברת הכנסת שרן השכל, אם תהיה באולם. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כבוד היושבת-ראש, כבוד חברי הכנסת, אמר לי ממלא מקום יושב-ראש הכנסת, הרב וקנין, שאני אומר משהו על חג השבועות. בעזרת השם, עוד צריך באמת להגיד כמה דברים על זה במשך היום, יש לנו היום הרבה נאומים, אבל הנושא הראשון והדחוף ביותר שחשבתי שצריך לדבר עליו עכשיו זה מקרה חמור שקורה עכשיו, של צביעות מצערת שמתרחשת בימים אלה באחת הערים החרדיות החשובות ביותר בארץ. מדובר בעיר בית"ר עילית. שנים רבות העירייה והממשלה מתכננות את הקמתו של אזור תעשייה חדשני ועתידני בשם "היער האנגלי". העיר בית"ר עילית, אומנם יש בה 60% ילדים קטנים, אבל חייבים ליצור – אם רוצים שהעיר תצליח ותשגשג ולא תהיה איזה פרבר שינה של ירושלים, צריך ליצור שם אזור תעשייה. ויש שם מקום של 800 דונם שהיה צריך להכיל סוגי עסקים ותעשיות מכל ענפי המסחר, התעשייה וההייטק, המידע וההכשרה, וכל הדברים שמפרנסים היום עיר. ועם הקמתו, אזור התעשייה הזה צריך להיות מרכז ומקום תעסוקה שיביא רווחה לא רק לרבבות תושבי העיר בית"ר עילית אלא גם לתושבי האזור כולו, גם יהודים, גם ערבים, שכבר היום עובדים באזור. עד היום הושקעו כבר מיליוני שקלים בתכנון דרך הוועדות השונות באזור התעשייה הזה, והעירייה שכרה משרד תכנון וניהול מוביל על מנת לקדם את הפרויקט בצורה רצינית. והינה, כבר דובר לפני כמה חודשים שכל ההליכים והפרויקט יסתיימו ומגיע לישורת האחרונה של מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי, ושם בדיוק זה תקוע. הרבה שנים אמרו לנו אובמה, ואמרו לנו כל מיני עניינים מדיניים. כמה פעמים התכנסה הוועדה והפרויקט היה על סדר-יומה. ברגע האחרון, כמו בהוראה מלמעלה, הוא הוסר מסדר-היום, במסתוריות. רבותיי, השבוע, ביום רביעי, בעוד יומיים, תתכנס הוועדה שוב, והפרויקט הגדול היה צריך להיות על שולחן סדר-היום. מצער להיווכח שברגע האחרון הסירו את הדיון מסדר-היום, את אזור התעשייה הזה. מכאן מתברר שכל הדיבורים היפים של הממשלה על שילוב חרדים בעבודה, הם יפים רק כשזה בא להתנגח נגד הציבור החרדי ונגד בני הישיבות, אבל כשמישהו מביא פתרון לאלפי חרדים, כמו ראש העיר מאיר רובינשטיין והאנשים שלו שעמלו, יחד עם הממשלה, לא רק שלא עוזרים, אלא גם מפריעים. אני מבקש מכאן מראש הממשלה ומשר הביטחון להכניס מייד חזרה את הסעיף בסדר-היום, את פרויקט היער האנגלי בעיר בית"ר עילית לסדר-היום של הוועדה ביום רביעי, ולאשר אותו עוד השבוע, לרווחת אלפי אזרחים מכל האזור, ובעיקר תושבי בית"ר עילית, שמשוועים לפרנסה. תהיו חזקים במעשים, ולא רק בדיבורים, בבקשה. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה, אדוני. אחריו – אחרונת הדוברים, שרן השכל. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): גברתי היושבת-ראש, השתוקקתי מאוד שהשר לביטחון פנים יתייצב אל מולי כדי להפנות לו את הדברים דלהלן, ואני מצר על כך שאני עכשיו משתמש, במקום בגוף ראשון, אני משתמש בגוף שני, וגם בגוף שלישי. אז השר לביטחון פנים, גבירותיי ורבותיי, מתבלבל בתפקיד שלו. במקום להיות השר לביטחון הפנים של תושבי ואזרחי מדינת ישראל הוא הפך להיות השר להגנת שוטרי ישראל. מראש אני אומר לך, כבוד היושבת-ראש, שאינני חושב ולו לרגע שכל שוטרי ישראל הם עוכרי אזרחים. ישנם שוטרים לעילא ולעילא. שוטרי ישראל, לא כולם מופללים בעיניי, אלא רק אותם שוטרים שסרחו פעם אחר פעם. אני למשל יכול לומר לך שיש בעכו שוטרים לדוגמה. מפקד התחנה יניב רונן מתנהל בצורה רגישה מאוד ועדינה מאוד ביחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית. אבל מה לעשות שיש שוטרים שסורחים במדינת ישראל? ולכן, השר לביטחון פנים, במקום לטפל בסוגיה הזאת כיאה ומתוקף תפקידו, הוא רק מגן על השוטרים שמעלו בתפקידם. ואני מזכיר לך למשל את מה שקרה במעללי אום אל-חיראן, כאשר השר לביטחון פנים אמר בריש גלי, אמר בריש גלי שמדובר בפיגוע, והחקירה שבאה מאוחר יותר הזימה כמובן את מה שהוא אמר, והוא לא התנצל. תפקידו של השר לביטחון פנים הוא להיות אחראי לביטחון של האזרחים במדינת ישראל. תפקידו להיות אחראי לקיום הקודים הערכיים של המשטרה כרגולטור, והוא לא עושה זאת. תפקידו של השר לביטחון פנים הוא להיות אחראי למשטרה נמרצת, חוקרת, שממגרת תופעות שליליות, נלחמת בפשיעה ומממשת את הביטחון האישי של השוטרים. השר גלעד ארדן, שישב עד לפני כמה רגעים אל מולי ועכשיו הוא נמצא באיזשהו מקום אחר, מועל – ואני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר כרגע בכנסת ישראל – הוא מועל בתפקידו כאשר איננו מטיף, איננו מטיף לחקירה ממצה בעניינו של ג'עפר פרח. במקום לשלוח זר פרחים לבית החולים ולומר לג'עפר פרח: אנחנו מצירים על כך שרגלך נשברה, ואנחנו נקיים חקירה צולבת, הוא בא ומסתתר מאחורי טיעוני סרק. מכאן אני פונה לשר לביטחון פנים: תתנצל. תהיה אמיץ. תבוא עם יושר ויושרה מינימליים לפחות – – ענת ברקו (הליכוד): – – – בטרור – – – שיתנצל. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – ותאמר לאוכלוסייה הערבית: אתם לא אויבינו – – ענת ברקו (הליכוד): שמי שתומך בטרור יתנצל. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – ותאמר לאוכלוסייה הערבית: אתם לא אויבינו, אתם דווקא אזרחים שאנחנו נגן עליכם. זו שעת כושר – – ענת ברקו (הליכוד): – – – זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – לשר לביטחון הפנים לחזור ליושר ולומר ביושר וביושרה – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – בפני המיעוט הערבי: אני מתנצל בפני ג'עפר פרח, ואני אמצה את הדין עם כל אלה שסרחו. מילה אחרונה, גברתי היושבת-ראש: יש מה שנקרא בלימודי האזרחות שכל אחד ואחד מכם למדו – יש אחריות מיניסטריאלית. אינני רואה שום שר בממשלת בנימין נתניהו שבא ואומר – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – אני נוטל על עצמי אחריות מיניסטריאלית. חבל. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת שרן השכל. בבקשה, גברתי. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה. עד שלוש דקות לרשותך. שרן השכל (הליכוד): חבר הכנסת חאג' יחיא, עמדת פה מעל הבמה הזאת ואמרת שישראל מבצעת טבח. אנחנו שומעים אתכם אחד אחרי השני עולים פה ומכפישים את שמה של המדינה שמגינה עליכם. איך אתם לא מתביישים? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): איך קוראים – – – 65 אנשים – – – קריאות: – – – שרן השכל (הליכוד): איזו צביעות. איזו צביעות – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – שרן השכל (הליכוד): – – אנחנו שומעים יום אחר יום מהרשימה המשותפת ומאיימן עודה, שעוד נחשב, כביכול, כאילו הוא מנהיג מתון, ואתם באים ואומרים דברים כאלה מעל בימת הכנסת? איך אתם לא מתביישים בצביעות הזאת? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): איך את לא – – – קריאות: – – – שרן השכל (הליכוד): במהלך החודשיים האחרונים מדינת ישראל מגינה על הגבול הדרומי שלה מפני מחבלים – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – שרן השכל (הליכוד): – – אנשים שמגיעים עם מטעני צינור, עם עפיפוני תבערה; מגינים על אזרחי ישראל. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – לשקר את השקר – – – קריאות: – – – שרן השכל (הליכוד): מה שמדהים זה שבאותה הזדמנות, במהלך אותם חודשיים, במחנה הפליטים אל-ירמוכ – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת חאג' יחיא, תודה. שרן השכל (הליכוד): – – הפציצו את מחנה הפליטים הפלסטינים, האחים שלכם. אסד הפציץ וטבח במעל 1,000 פלסטינים בחודשיים. אתם יצאתם להפגין? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): כן. שרן השכל (הליכוד): אתם יצאתם לגנות? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): כן – – – שרן השכל (הליכוד): איך אנחנו לא רואים אתכם על הגדרות בגבול הגולן מחזיקים שלטים כנגד אסד? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): את רואה מה שאת רוצה לראות. שרן השכל (הליכוד): למה לא רואים אתכם שם? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): את רואה מה שאת רוצה לראות. שרן השכל (הליכוד): צביעות, צביעות, שאתם אומרים שאתם דואגים לאחיכם הפלסטינים. קריאות: – – – שרן השכל (הליכוד): האנשים שנהרגו היו מחבלים. 40, 40 מתוך ה-60 היו בזרוע הצבאית של חמאס. מיקי לוי (יש עתיד): 50. שרן השכל (הליכוד): מחבלים. 50 היו פעילי חמאס, 40 – מתוך הזרוע הצבאית – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 3,000 פצועים – – – שרן השכל (הליכוד): – – מחבלים שבאו להרוג אזרחים חפים מפשע. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): תפסיקי לשקר – – – שרן השכל (הליכוד): איך אתם לא מתביישים. קריאות: – – – שרן השכל (הליכוד): ועוד מילה אחת לחבר הכנסת זוהיר בהלול: גם לי יש הרבה פעמים ביקורת על התנהלות המשטרה, גם בהפגנות, גם במעצר של שפי פז – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת חאג' יחיא. שרן השכל (הליכוד): – – וכן, לפעמים יש אלימות מוגברת. עם זאת, המשטרה לא יכולה להיות שק חבטות. לא יכולה. השוטרים – ומי כמוני יודעת – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היא יכולה – – – שק החבטות של ראש הממשלה – – – שרן השכל (הליכוד): – – – מי כמוני יודעת – עומדים אל מול מפגינים שהרבה פעמים הם אלימים מכל הכיוונים – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): ראש הממשלה יכול לדבר על המשטרה, אבל אנחנו לא – – שרן השכל (הליכוד): – – הקושי להתמודד כשמקללים אותך, כשמרביצים לך – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – מואשמים בשוחד ולא בשחיתות – – – שרן השכל (הליכוד): – – כשאתה נמצא כגדר חיה שם אל מול מפגינים אלימים. אנחנו צריכים להודות לצה"ל ולהודות למשטרה על העבודה הנהדרת שהם עושים. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – שרן השכל (הליכוד): וכשיש ביקורת יש ביקורת – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת תומא סלימאן, עאידה, בבקשה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – על זה שהמשטרה שוברת רגליים, על זה את מודה – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שרן השכל (הליכוד): כאשר יש ביקורת – יש ביקורת והיא צריכה להיחקר, אבל לבוא ולהגן על מחבלים ולבוא ולומר מעל הבמה הזאת, להאשים את ישראל בעלילות דם, זה בושה וצביעות. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): צריך – – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אפילו – – – היו"ר טלי פלוסקוב: רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 41 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח–2018, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. רחל עזריה (כולנו): רפורמות – – – קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: אוקיי. יש פה הצעה לוועדה נוספת, ולכן אנחנו נעביר את ההצעה לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתמשיך את הטיפול. קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: כלכלה ורפורמות, אלה שתי ועדות שעלו כאן. ועדת הכנסת תבחר את הוועדה שתמשיך לטפל בו. איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת איימן עודה בעד – לפרוטוקול; מבקש להביע את התמיכה. ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): גם אני. היו"ר טלי פלוסקוב: גם ג'מעה אזברגה. נרשם בפרוטוקול. הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 25), התשע"ח–2018 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1226); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 25), התשע"ח–2018, לקריאה ראשונה. בשם שרת המשפטים יציג את הצעת החוק השר אלי כהן. בבקשה, אדוני. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפניכם הצעת חוק ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 25). עניינו של תיקון החוק הוא הוספת סמכות מפורשת לשוטר להטיל קנס בגין עבירות מינהליות. בימים אלה מקדם השר לביטחון פנים יחד עם משטרת ישראל מהלך לאיתור עבירות שעד כה טופלו בדרכי הענישה המקובלות ולסווג אותן עבירות כעבירות מינהליות אשר ייאכפו על ידי המשטרה. כיום ישנן עבירות רבות בתחומים שונים אשר שימוש לגביהן בהליך הפלילי במלוא עוצמתו אינו מידתי, ואף יוצר עומסים מיותרים על מערכת האכיפה ומסיט את המיקוד המשטרתי מהעבירות החמורות ביותר. כך, לדוגמה, יינתנו למשטרה כלים נוספים להתמודד עם הסגות גבול בתחום הפשיעה החקלאית, הפרת הסדר הציבורי, הבערת אש ומדורות במקומות אסורים ועוד. בכל המקרים הללו יוכל השוטר, על פי שיקול דעתו בשטח, להטיל על האזרח קנס כחלופה לעיכוב, מעצר, הגעה לתחנה ואף הגשת כתב אישום במקרה הצורך. תיקון החוק ירחיב את ארגז הכלים של השוטרים בשטח וייעל את עבודת המשטרה. הדבר יאפשר לשוטרי ישראל ההתמודדות יעילה יותר עם אירועים שונים ויחסוך לשוטרים את הצורך בהפעלת כוח לצורך עיכוב או מעצר ויקטין חיכוכים בין האזרח לבין המשטרה במקרים מסוימים. כדי להימנע מתיקונים תכופים לחוק העבירות המנהליות לצורך הסמכת שוטרים לאכיפת עבירות שיאותרו כמתאימות, מוצע לתקן את החוק באופן שיסמיך במפורש שוטר לאכיפת החוק כולו, בדומה למפקח, ובכך לאפשר לשוטרים לאכוף את העבירות אשר לגביהן עבר השוטר הכשרה כנדרש בחוק. כך, יינתנו בידי המשטרה כלי אכיפה מידתיים ומותאמים לעבירות אלו בכדי לאפשר לה לממש את מדיניותה. בהמשך לתיקון זה, בכוונת השר לביטחון פנים לקדם את תקנות העבירות המינהליות, אשר יפרטו את רשימת העבירות שמבוקש להפוך לעבירות מינהליות. רשימה זו נמצאת עדיין בדיון והוא מקווה שיוכלו לקבוע כמה שיותר עבירות כעבירות מינהליות, ולאפשר למשטרה גמישות בכמה שיותר מקרים. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק בפברואר 2018. ביחד עם מכלול הצעדים הננקטים על ידי משטרת ישראל, הם מאמינים שהמהלך הרחב הזה יסייע בידי המשטרה לממש את מדיניותה ולבצע אכיפה יעילה ומקצועית. לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת חוקה, חוק ומשפט, לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לשר אלי כהן. רבותיי, אנחנו מתחילים ברשימת הדוברים. חבר הכנסת איציק שמולי. איציק שמולי (המחנה הציוני): מוותר. היו"ר טלי פלוסקוב: מוותר. רשימת הדוברים נעולה. חברת הכנסת מירב בן ארי. מירב בן ארי (כולנו): תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – מוותר. חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה לך, גברתי היושבת-ראש. גברתי השרה, עמיתיי חברי הכנסת, אני מאוד מצטער שהשר לביטחון פנים, שהיה אמור להציג את החוק הזה בפנינו, לא נמצא כאן כרגע כדי לשמוע את הדיון ולשמוע את מה שיש לנו לומר לכתובתו ולכתובתה של המשטרה. גברתי היושבת-ראש, התנהגותה של המשטרה בשבוע האחרון כלפי מחאות פוליטיות ואזרחיות עברה הרבה קווים אדומים. אני השתתפתי לפני שבוע, יחד עם עמיתיי חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. במשמרת המחאה שהתקיימה ליד המתחם שאליו הועברה השגרירות האמריקנית. המשטרה הגיבה שם באלימות חסרת סיבה וחסרת הצדקה. שוטרים הסתערו על מפגינים ללא שום פרובוקציה, הסתערו על חברי הכנסת, דחפו חברי הכנסת, עצרו אנשים בכוח. לא היה שום סיכון לסדר הציבורי, לא הייתה שום חסימה של כביש, לא הייתה שום בעיה במשמרת הזאת חוץ מדבר אחד – המסר שהמפגינים ביקשו להביע לא נראה לשלטון ולא היה אהוב עליו. אבל זו לא סיבה לפגוע במפגינים, זו לא סיבה לעצור, וזו בוודאי לא הצדקה להתנהל באלימות. והדברים הוחמרו עוד יותר בהתנהלות המשטרה ביחס למשמרות והפגנות המחאה שהיו בחיפה בשבוע האחרון, החל מהזמנת פעילים חברתיים ופוליטיים לחקירה מזהירה, עוד בטרם בכלל התקיימו ההפגנות, עבור ליחס האלים והבריוני כלפי המפגינים, פיזורן של ההפגנות ומעצר של מפגינים רבים, המשך באלימות שהופגנה ביחס למפגינים האלה – שבעה מפגינים מאלה שנעצרו על ידי המשטרה נזקקו לטיפול רפואי, וג'עפר פרח, שאני התייחסתי אליו בסיבוב קודם של התייחסות, רגלו נשברה בזמן המעצר. ואחרי הכול, כאשר האנשים הפצועים האלה נמצאים כבר יומיים במעצר, המשטרה עוד מתעקשת ומבקשת להאריך את המעצר שלהם בחמישה ימים נוספים. טוב עשה כמובן בית המשפט שהוא זרק את נציגי המשטרה בנושא הזה מכל המדרגות, אבל התנהלות כזאת של המשטרה צריכה לעורר שאלות קשות. התנהלות כזאת של המשטרה אומרת שהיא הופכת את עצמה לכלי שרת בידי השלטון, לכלי שרת נגד הדמוקרטיה. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת ישראל אייכלר, עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום התכנסה ועדת החוקה לדון בעניין עד המדינה בפרשת הרב בניזרי. מדובר בעד שהודה לפני כמה שבועות שעדותו הייתה עדות שקר. ואני מצטט: פגעתי בשלמה בניזרי, שהוא אדם חף מפשע, וסימנו אותו בפרקליטות. טוב שהיה דיון בוועדת החוקה, אבל אסור לנו לאפשר לעניין להתמסמס מתחת לידיים, כי אנחנו יודעים שבדיונים בוועדות לפעמים מסתפקים בתגובה רשמית של גורם רלוונטי והעניין נסגר. מדברים פה הרבה על הדמוקרטיה ועל הסכנה של דמוקרטיה. פה מעל במה זו עמד שר משפטים לשעבר ואמר לאנשי ש"ס: אנחנו נושיב אתכם אחד-אחד בבית הסוהר. זה לא התחיל היום, מה שאתם צועקים על מדינת משטרה. רבותיי, אם לא היה מדובר בבניזרי אלא במישהו מהשבט הלבן, למשל רפול, המדינה הייתה רועדת אחרי הגילוי הזה של עד המדינה. היה כאן חיסול ממוקד, ואסור שאנחנו נשתוק על זה, כי הדמוקרטיה בסכנה. אומרת המשנה לפרקליטות המדינה בוועדה: משה סלע הוא אדם שיש לו נטייה מוכחת למעשי מניפולציה. ואני שואל: אם ככה, למה קיבלתם את עדותו? הוא היה העד המרכזי, היא הודתה. היא אומרת: עד מדינה הוא לא טלית שכולה תכלת, הוא לא צדיק וישר. אנחנו לוקחים עבריין, אחרת הוא לא יכול להפוך לעד מדינה. אז אם הוא עבריין – הרי כאן טמון העוקץ. למה אתם מאמינים לו כשהוא מרשיע את האדם? בתורה הקדושה אסור לקבל עדות מאדם שנוגע בדבר. אין לך שוחד גדול מזה. לוקחים בן אדם שחירותו עומדת להישלל ממנו ומציעים לו חופש וגם כסף תמורת הפללה של מישהו אחר. איזה היגיון יש בזה? אם מדובר באדם חזק וערכי, מילא, אבל פה, כאשר הרב בניזרי נאלץ לפרוש? הפרשה הזאת היא הוכחה שיש פה אבסורד גדול בעדי מדינה. אני יודע שיש מקרים של רצח, של סכנת חיים לציבור, שאין מנוס מלהשתמש בעד מדינה מכנופיות הפשע כדי להציל חיים. גם אז יש סכנה שירשיעו אדם חף מפשע, אבל ההכרח לא יגונה. אבל כשמדובר בחיסולים פוליטיים, הסכנה לדמוקרטיה והסכנה לציבור בפגיעה בזכויות האדם הן פי עשרה מהרווח, כביכול, המפוקפק של להאמין לעד מדינה. אומר נציג המשטרה שעד היום, בשנה יש 17 הסכמים עם עדי מדינה מתוך אלפי תיקים, אבל השאלה היא כמה תיקים באים לבית המשפט וכמה בנויים על עדי מדינה. וכאן זה כבר מספר גדול מאוד יחסית. ולכן אני אומר: רבותיי, יש מקרים קיצוניים שאפשר להשתמש בעד מדינה, אבל אסור בעניינים פוליטיים להשתמש בעד מדינה. היה פה חיסול של שר בממשלה, חבר בכנסת – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – ואין לך סכנה גדולה לדמוקרטיה. אני דורש, אם אפשר, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על התופעה של עדי מדינה, בבקשה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. אלעזר שטרן (יש עתיד): גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי הכנסת, אם זה היה אייכלר לבד, חבר הכנסת אייכלר, לא הייתי מתרגש. הוא לא בדיוק אוהב יהודים; הוא לא בדיוק אוהב את מדינת ישראל; הוא לא מאמין בהרבה מוסדות של מדינת ישראל; הוא חושב שהוא קובע מי זה יהודי, מי זה דתי ואיזו כיפה כל אחד צריך ללבוש. אז הייתי יכול להבליג על הדברים האלה. אבל מדובר פה על מושג של עד מדינה, שקיים כבר הרבה שנים במדינת ישראל ונוצל הרבה מאוד פעמים כדי שכולנו נוכל לחיות פה כמו שצריך. משטרת ישראל לא עובדת בשביל הציבור של משטרת ישראל; משטרת ישראל עובדת בשבילנו, אזרחי מדינת ישראל. עדי מדינה – דרך אגב, אם השר בניזרי באמת חושב שהוא חף מפשע, אז יש במדינה – ובמדינה כבר היו – משפטים חוזרים. שילך למשפט חוזר. אני אומר לך שאני מניח שאת ואני, אם היינו חושבים – אחרי שאנחנו, חס וחלילה, מורשעים ויושבים בכלא – שאם עד מדינה נמצא זומם, אז אנחנו נלך לבית המשפט ונצא זכאים, היינו הולכים לבית המשפט ומבקשים משפט חוזר. אני קורא פה לשר בניזרי, השר לשעבר: אם כנים דבריך, תעמוד ותבקש משפט חוזר. אם אתה מאמין שכל המשפט שלך, כל ההרשעה שלך הייתה על אותו עד מדינה סלע, אז בבקשה, בוא תבקש משפט חוזר. אני אעמוד כאן ואני אקרא לאשר לו משפט חוזר. אני אומר לך, גברתי היושבת בראש, שהוא לא רוצה משפט חוזר. הוא יודע שיכול להיות – כנראה שהוא יודע למה הוא לא רוצה. אנחנו היום בוועדת החוקה הבנו כמה עדים נוספים – לא רק עדי מדינה, אנשים שהיו עוזרים אישיים שלו – העידו נגדו בלי שהם עדי מדינה. לבוא לכאן בגלל סיבות פוליטיות זמניות, עכשוויות, ולנסות לתת בעיטה באחד מכלי החקירה הלגיטימיים של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, זה במסגרת מסע דה-לגיטימציה של מוסדות החוק והשלטון. אייכלר לא מפתיע אותי, הוא קיצוני גם בין חבריו. זו לא פעם ראשונה. הוא עושה את הכול על מנת לפרק כמה שאפשר יותר מוסדות של המדינה, אלא אם כן הם משרתים אותו ואת מה שחושב הציבור שלו, לצערי הרב. אבל אנחנו עוד מעט מתכוונים – יכול להיות, חבר הכנסת אייכלר, אולי פעם תעשה תשובה; תבין שיש עוד ערכים – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, בבקשה. אלעזר שטרן (יש עתיד): – – יש גם מה שנקרא דרך ארץ. ואהבת לרעך כמוך זה לא רק את עצמך ולא רק את הציבור שלך, זה את כלל אזרחי מדינת ישראל. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. אלעזר שטרן (יש עתיד): תשים את מדינת ישראל, את הצורך להגן עליה, לשמור על החיים שלך, לשרת אותה, במקום ראוי. אחרי זה תטיף לנו מוסר. עכשיו ייתנו לך לדבר, ואתה יודע, אני לא אישאר לשמוע אותך. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, ההבדל בין מדינת דיקטטורה, בין משטרים טוטליטריים לבין דמוקרטיה הוא ברור לחלוטין, אני חושב, בעיני כל בר-דעת. ברגע שכוח הזרוע, המשטר והכוחות של המשטרה, של הצבא, של כל הכוחות הביטחוניים, מקבלים חיזוק מעל לתפקיד האמיתי והתפקיד שהם אמורים לבצע, אנחנו בריצה הולכים לכיוון של דיקטטורה, של רוח המפקד ורוח האדם שעומד בראש הפירמידה. וזה מה שאנחנו הרגשנו בימים האחרונים, כאשר אנשי המשטרה, באחת ההפגנות שהיו בתחילת השבוע, חסמו את המפגינים. הם עמדו חוצץ בין המפגינים – במרחק סנטימטרים – ובמכוון הסתירו את כל כלי התקשורת שהיו מכל העולם ליד השגרירות החדשה, השגרירות האמריקאית החדשה, ובעצם מנעו את הבעת המחאה. הם גם מנעו מכלי תקשורת מקומיים ועולמיים להגיע למפגינים ולאנשי הציבור שהיו בהפגנה – מעבר לדחיפות, מעבר לאלה שנפלו על הרצפה ועל המדרגות שם. אבל משום שלא ננקטה, לא ננקט צעד באותו יום, המצב הידרדר ביום שישי בערב בחיפה. שם הגדילו לעשות. שם לא רק שפיזרו את האנשים בכוח ועצרו עשרות, הגדיל לעשות שוטר והעז, לאחר שעצר את ג'עפר פרח – וג'עפר הגיע לשם לחפש את הבן שלו ואת האחיין שלו – מנעו ממנו לצאת מההפגנה. ושני רחובות משם כולנו, כל המדינה ראתה את הסרטון הזה, שג'עפר אזוק והשוטר לא מוצא ניידת לקחת אותו לתחנת המשטרה, ובעצם מתעלל בג'עפר; מסתובב 20 דקות ברחוב חשוך, וג'עפר מובל. ראינו אותו על שתי רגליו הולך, בעצם בעל כורחו, עם השוטר הזה. כנראה שהשוטר כעס; הוא נשאר 20 דקות בלי רכב. אחד האנשים שהיו בסביבה הציע לו לקרוא למונית שתיקח אותו לתחנת המשטרה. בסופו של דבר הגיע לשם, ואחרי שעות אנחנו רואים שהרגל שלו שבורה והיא מגובסת. ועד שהגיע ג'עפר לשופט – 48 שעות. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): ראינו את הזלזול בסוגיה, את הזלזול של השר הממונה בנושא החשוב הזה. חברים, היום זה הערבים בחיפה, לפני תקופה לא ארוכה היו החרדים בירושלים, במקומות אחרים, והיו אתיופים. לאט-לאט זה יחלחל לכל רובדי החברה הישראלית אם לא נגיד די עכשיו ונחקור עד תום את הסוגיה הזאת. ענת ברקו (הליכוד): אל תתמוך בחמאס, טוב? די , די לתמוך בחיזבאללה. די, די. פשוט די. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. ענת ברקו (הליכוד): אל תתמכו בחמאס. לא תתמכו בחמאס, אז המצב יהיה יותר טוב לכולם. היו"ר טלי פלוסקוב: עד שלוש דקות לרשותך. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כשהייתי אתמול באולם בית המשפט ראיתי את 19 הצעירים שנעצרו. חלקם הוכו, שישה מהם הזדקקו לאשפוז. הבולט בהם הוא ג'עפר, כי רגלו נשברה. הוא נראה רע באופן פיזי וגופני; לא כך אנחנו מכירים את ג'עפר. וראיתי איך התובע המשטרתי עונה על שאלות השופט ועורכי הדין – יהירות, חוצפה, כמעט הורה לעצור את כל הקהל; הזלזול בעצם הרצון של עורכי הדין המצוינים שהיו אתמול לשאול אותו שאלות. ואז נזכרתי בעוד 55 פלסטינים אזרחי מדינת ישראל שמאז אירועי אוקטובר 2000, מאז ההפגנות, נורו ונהרגו על ידי שוטרים. ענת ברקו (הליכוד): למה הפגנות? התפרעויות, חסימת צירים, טרור. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): נזכרתי במנוח יעקוב אבו אלקיעאן, רחמת אללה עליהו, שהמפכ"ל והשר לביטחון הפנים עד היום מכנים אותו מחבל, כי היה לו עותק של ישראל היום בבית. והיום המפכ"ל רמז, תהה, שאל: מה, לא ראיתם מישהו הולך עם רגל שבורה? והוא התכוון לרמוז שרגלו של ג'עפר נפגעה בהפגנה. א. זה שקר; ב. אני יודע שאלשיך הוא מפכ"ל, הוא רב-ניצב, אבל הוא לא ניאו-אורתופד, אורתופד מזן חדש, רפואה חדשה. ונשאלת השאלה: מה החוט המקשר בין אום אל-חיראן, בין יעקוב אבו אלקיעאן, לבין ג'עפר פרח? וג'עפר פרח, במשך כל התקופה הזאת, מאום אל-חיראן עד היום, היה כמעט כל שבוע – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): תכף אני מגיע לדבר הזה. אז ג'עפר פרח היה כל שבוע באום אל-חיראן, כדי לחשוף את האמת. הוא נאבק כל חייו נגד מח"ש – המחלקה לחיפוי על שוטרים. לא חקירת שוטרים – חיפוי; מח"ש – מחלקה לחיפוי על שוטרים. מי היה המפקד בשטח באום אל-חיראן אז? סגן ניצב אז, או תת-ניצב, פרץ עמר. מי מפקד המחוז עכשיו בחיפה לאחרונה? ניצב פרץ עמר. לא יודע אם יש לזה קשר, חבר הכנסת מיקי לוי. לא יודע. לא יודע, אבל זה מעניין. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אבל זה מעניין. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): זה עובדות. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אבל זה מעניין. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אותו סגנון, אותה שיטה. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לפנות אליכם ואל כל חברי הכנסת מימין ומשמאל: אפשר להרוג בנו – יעקוב אבו אלקיעאן – אפשר להרוס לנו את הבתים, אפשר לעקור לנו את העצים, אפשר לשבור לנו את הרגליים, אבל לעולם, לעולם אי-אפשר לשבור את רוחנו. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (אומר בערבית: לעולם לא תשברו את רוחנו.) היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי. יעל גרמן (יש עתיד): תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. חבריי וחברותיי, אנחנו עוסקים למעשה בהענקת – בהצעת החוק הזאת אנחנו עוסקים בהענקת זכויות נוספות, או אפשרויות נוספות ואמצעים נוספים, לשוטרים לעשות את דברם. אני רוצה לומר שאני עליתי כאן כדי להשלים את דברי חברי הטוב חבר הכנסת מיקי לוי. צדק מיקי לוי: המחלקה לחקירת שוטרים – חקירת שוטרים – היא מחלקה – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אחמד טיבי, לא נעים. יעל גרמן (יש עתיד): – – שמסונפת למשרד המשפטים, היא לא שייכת למשטרת ישראל. ואולי היא עושה טעויות, יכול להיות, אבל היא עושה עבודתה נאמנה, ואני כן מצפה וגם בוטחת שהפעם היא אכן תוציא את האמת לאור. אבל אני לא רוצה לדבר על זה. אני לא רוצה לדבר על המהומות, אני לא רוצה לדבר על הסיבה למהומות. אני רוצה לדבר על התגובה – על התגובה הבלתי-אפשרית, השערורייתית, המזעזעת, של שר ביטחון במדינת ישראל, ששם כתם, שמסית נגד 20% מתושבי מדינת ישראל, מאזרחי מדינת ישראל. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – זאת הסיבה. יעל גרמן (יש עתיד): חברים יקרים, ערביי ישראל הם רופאים בבתי החולים שלנו, ואחיות, ורוקחים, ועורכי דין ורואי חשבון. הם פרופסורים, הם עובדים בכל העבודות, הם בונים לנו פעמים רבות את הבתים שלנו, הם עושים כל כך הרבה עבודות כאלה ואחרות. נגד כולם אנחנו רוצים להסית? הם מחבלים? הם גיס חמישי? ואיפה ראש הממשלה? שתיקה של כבשה. זה מה שראש הממשלה – כבשה שותקת. היית צריך לקום ולבוא ולומר: אני מגן על ערביי ארץ ישראל, על אזרחינו. עזבו את הסיבות – כן מסכימים, לא מסכימים; עזבו את מה שקרה שם. מה שקרה אחרי זה הוא שמזעזע. ולכן אני כאן – כדי לבוא ולומר: אין ולא יכול להיות ששר בממשלת ישראל יבוא ויאמר ש-20% מהאזרחים שלו ושלנו הם מחבלים. אם מישהו מחבל, בבקשה, שיאשים אותו, שיעמיד אותו לדין, ואם הוא יושב פה, לא משנה איפה, אנחנו נסיר את החסינות שלו. כל עוד לא האשימו אותו, וכל עוד לא הסירו את החסינות, הרי שכל אחד מחברי הכנסת הוא אזרח שצריך להיות שווה זכויות, והוא מייצג את הערבים במדינת ישראל. ואת כבודם באתי היום לדרוש. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. סאלח סעד (המחנה הציוני): תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום ועדת הפנים אישרה להטיל קנס של 1,500 שקל על כל יום שייעשה שימוש במבנה ללא היתר בנייה, וקנס מינהלי של 150,000 שקל על חריגה בבנייה. ואני שואל את שר האוצר, כחלון: האם השתגעת? על מה ולמה אתה דורש לשלם את הסכומים האדירים האלה? וממי? מהאוכלוסייה החלשה ביותר בישראל? אל תגיד לי שהקנס רלוונטי, רלוונטי לכולם – הרי הוא רגיל לעשות את זה. ואני אומר: לא נכון, 97% מצווי ההריסה בעבירות הבנייה, המינהליים כביכול, מוציאים ליישובים הלא-יהודיים. ממשלת נתניהו פועלת באופן שיטתי ולא חוקי וממשיכה להפלות ולהדיר, ועכשיו גם לסחוט כלכלית את הדרוזים והמיעוטים. במשך עשרות שנים גבולות היישובים שלנו לא הורחבו, למרות שתתפלאו, גם אצלנו נולדים תינוקות. גם לי נולד נכד לפני כמה ימים. היו"ר טלי פלוסקוב: מזל טוב. סאלח סעד (המחנה הציוני): אבל הממשלה הזאת ממשיכה לגרור רגליים ולהקפיא תוכניות המתאר בכל הכפרים הדרוזיים. מחפשים הרתעה נגד אותם עברייני בנייה כביכול. תאשרו תוכניות מתאר, או לפחות אל תיישמו את "חוק קמיניץ" ביישובים שבהם לא מונפקים היתרי בנייה. תבנו מנגנון מהיר ביישובים הדרוזיים, שיכיל את כל הפתרונות לבעיות הדיור ללא היתר – פתרונות שיש בשפע. אך יותר קל להעלים עין ולהמשיך לפגוע בחוליה החלשה במדינה. אני מזכיר לכם שמדובר בתושבים בעלי אדמות פרטיות. ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, התבלבלתם, אנחנו לא שווים פחות מכם. האדמה רוויה בדמם של חיילנו שהקריבו את נפשם בשביל המדינה, שנלחמו לצד היהודים עוד טרם הקמת המדינה. ואני שב ומתריע מפני משבר חריף והידרדרות ביחסים בין המדינה לבין העדה הדרוזית – שמרגישים נבגדים. לא נשב על הגדר בזמן שדורכים עלינו. אנחנו נאבקים על הקיום שלנו. לכל אזרח יש זכות לבנות בית – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. סאלח סעד (המחנה הציוני): – – ולגדל בו את ילדיו. זו זכות בסיסית, גברתי היושבת-ראש. אני שב ומזהיר: מצאו פתרונות אחרים לפני שיהיה מאוחר. היו"ר טלי פלוסקוב: משפט סיכום. סאלח סעד (המחנה הציוני): אמשיך להילחם עד חורמה כנגד "חוק קמיניץ" על כל סעיפיו, למען העדה הדרוזית והמיעוטים בישראל. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת סאלח סעד. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, היום כנראה נמשיך לדבר על המשטרה. המשטרה – אנחנו כל הזמן מבקשים שהמשטרה תיכנס ותאכוף חוק. ענת ברקו (הליכוד): כדי לירוק עליה ולקלל אותה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): קודם כול, הבורות – אי-אפשר לתת תשובה לבורות. יש לך בורות, מה אני יכול להגיד. ענת ברקו (הליכוד): בורות, מי שמדבר. חברת הכנסת זועבי ירקה על שוטרים – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): טוב – – ענת ברקו (הליכוד): – – וקראה להם משת"פים. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – אז אני עוד לא התחלתי. ענת ברקו (הליכוד): והחבר שלך פה קרא להם אפסים. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): הבורות והשקר שלך – – – ענת ברקו (הליכוד): אפסים הוא קרא להם. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): הבורות והשקר שלך – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת ענת ברקו, תודה. ענת ברקו (הליכוד): ואחר כך הוא קורא אפס – הוא צועק לשוטר משטרה, כן? מקלל שוטרים ומשפיל אותם – – מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): הבורות והשקר שלך – – – ענת ברקו (הליכוד): – – כנבחר ציבור. זה נבחר הציבור שאתם יכולים להביא לפה? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): הבורות והשקר שלך – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת ענת ברקו, תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בזמנו לעדי שקר שילמו. ענת ברקו (הליכוד): אה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): את עדת שקר בבלאש, בכלום. ענת ברקו (הליכוד): יפה, יפה, יפה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אז את עדת שקר בבלאש. ענת ברקו (הליכוד): אתה משתבח מיום ליום. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): כן, כן. ענת ברקו (הליכוד): הרמה ממש עולה אצלך. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): טוב, מה לעשות. ענת ברקו (הליכוד): אנחנו כולנו ראינו את התמונות כשהוסרה המסכה מעל פניו של חבר הכנסת עודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): טוב, טוב. היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת ברקו. ענת ברקו (הליכוד): הוא השתלח בשוטרים. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): דקה עברה, ורק כדי להפריע. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אני לא יודע אם להפריע או לא. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה, אדוני. בבקשה. ענת ברקו (הליכוד): לא, תמשיך, אנחנו כולנו נהנים לשמוע – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): המשטרה, שאנחנו ביקשנו שתבוא ותטפל באלימות, תטפל במקרי רצח, תטפל בפגיעות ברכוש, תבוא תאסוף את הנשק – זה מה שאנחנו מבקשים. ואז אנחנו נדע שהמשטרה הזאת היא משטרה של העם, משטרה שתבוא ותגן על האזרחים. זה מה שאנחנו מבקשים – שתבוא ותאכוף חוק, ולא תתייחס אלינו כאויבים. יש מקרים – בוא נדבר רק על יפו. ביפו בחודש האחרון היו שלושה מקרי רצח; הייתה הצתה של הרכב של אימאם המסגד הגדול, אל-מחמודיה, ביפו, והרכב של אשתו; היו רציחות באום אל-פחם; היו יריות ופגיעה באדם בכפר קרע; היה פצוע קשה מכפר קאסם בתל אביב. כל המקרים האלה לא זוכים לטיפול של המשטרה. למה המשטרה באה? כדי למנוע מצעירים לצעוק בהפגנה ולהגיד: אנחנו רוצים להשמיע קול. המקרים האלה שמדברים עליהם, על האימאם שיח סמיח טוח'י – אני מכיר אותו אישית כבר שנים – בן אדם כזה רגוע, כזה אהוב על כל האנשים, כל מי שמכיר אותו. אבל מה לעשות, לפני חודשיים בערך רצחו גם אימאם מסגד באום אל-פחם כשיצא מהמסגד. אז מי אחראי? זה התפקיד של המשטרה. התפקיד של המשטרה זה לא ללכת לנציגי ציבור, לנבחרי ציבור, ולפגוע בהם. למה? כי זאת הוראת המפקד: זהו, תיכנסו בהם. בדיוק כמו חברת הכנסת הזאת, שעושה את עצמה מבינה משהו, למרות שאני בטוח שהיא קצת מנופחת יותר מדי, ואנשים חושבים שיש לה מה להגיד. באים ועוד פעם – – ענת ברקו (הליכוד): אני רואה שאתה מוטרד, אדוני. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – באים ותוקפים. ענת ברקו (הליכוד): אתה מוטרד. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): באים ותוקפים: ערבים, ערבים. תוציאו אותם מחוץ לחוק – יש שר אחד שמדבר. ענת ברקו (הליכוד): מוטרד, מוטרד. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): מה זה יוציאו מחוץ לחוק? אנחנו פה. זו הארץ שלנו, זו המולדת שלנו. ומי – – – ענת ברקו (הליכוד): אז תתנהגו כמו אזרחים – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אנחנו מתנהגים יותר טוב מהממשלה שלך. ענת ברקו (הליכוד): אז אל תתמוך בחמאס. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אנחנו – – – ענת ברקו (הליכוד): אל תתמוך בחמאס. היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת ענת ברקו. ענת ברקו (הליכוד): אל תתמוך בחמאס – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: אני מוסיפה לו זמן רק בגלל הערות הביניים שלך. ענת ברקו (הליכוד): – – ובחיזבאללה. אל תתמוך בחיזבאללה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): תראי, אי-אפשר – – – ענת ברקו (הליכוד): את שומעת שהוא הפנה אליי דברים? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אי-אפשר – – – ענת ברקו (הליכוד): את שומעת שהוא עלב בי? עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אי-אפשר לשקר את השקר ולהתייחס אליו כעובדה. היו"ר טלי פלוסקוב: אני מבקשת שלא להפריע. אלו שלוש הדקות שלו. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אי-אפשר לשקר את השקר ולהתייחס אליו כעובדה. היו"ר טלי פלוסקוב: משפט סיכום, אדוני. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בעזה 2 מיליון אנשים במצור, 94% מהמים לא מתאימים – – ענת ברקו (הליכוד): יש פתח למצרים. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – לשתייה. לא ראויים לשתייה. ענת ברקו (הליכוד): תפגין מול מצרים. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 46% מהתושבים באבטלה. ענת ברקו (הליכוד): יש מעבר רפיח. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): יותר מ-60% – – – ענת ברקו (הליכוד): תפגין מול מצרים, יש את מעבר רפיח. איציק שמולי (המחנה הציוני): בגלל החמאס. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): לא, בגלל המצור. איציק שמולי (המחנה הציוני): בגלל החמאס. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בגלל המצור. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, אדוני. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בגלל המצור של מדינת ישראל. ענת ברקו (הליכוד): יש את מעבר רפיח. היו"ר טלי פלוסקוב: זה לא ויכוח. אני מבקשת משפט סיכום. ענת ברקו (הליכוד): מעבר רפיח למצרים. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בגלל המצור. 60% מהאקדמאים לא מוצאים עבודה. ענת ברקו (הליכוד): אוקיי. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אז לפחות – – – ענת ברקו (הליכוד): אז זאת בעיה שלנו. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): לפחות. יש גבול. להתראות. ענת ברקו (הליכוד): הוא הזכיר אותי, הוא העליב אותי, אני רוצה להגיב. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): תודה רבה לחבר הכנסת חאג' יחיא. חברת הכנסת רחל עזריה. ענת ברקו (הליכוד): גברתי היושבת-ראש – – – היו"ר טלי פלוסקוב: את צריכה להכין לי כאן הודעה אישית על הדף, אם את מעוניינת, בבקשה. חברת הכנסת רחל עזריה – אינה נוכחת; חבר הכנסת זוהיר בהלול – אינו נוכח; חברת הכנסת לאה פדידה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – איננו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת רויטל סויד. רויטל סויד (המחנה הציוני): מוותרת. היו"ר טלי פלוסקוב: מוותרת. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אברהם נגוסה – איננו נוכח; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): תודה, כבוד היושבת-ראש. אני חושבת שלאחר השבוע שעבר עלינו אי-אפשר לעבור לסדר-היום ולדבר כאילו הכול נורמלי והחיים ממשיכים הלאה. מה שקרה בשבוע שעבר היה אמור לזעזע את כל המדינה, אם מסכימים עם המפגינים או לא מסכימים. כי מה שעומד על הפרק בכל מה שקרה בשבוע שעבר זה שני דברים עיקריים: הדבר הראשון הוא הזכות להפגין ולהשמיע קול, והדבר השני זה ההתנהגות הברוטלית, האלימה, החוצה כל גבולות והמנוגדת לחוק ולהוראות של משטרת ישראל. אני שאלתי את עצמי כל השבוע – הלילה, כשישבתי בבית משפט עד 05:30, בבוקר, וראיתי את העצורים, כולם דיברו על ג'עפר. ג'עפר הוא ידיד וחבר, ואני מכירה אותו מאז שהיינו בבית הספר יחד; אדם שתרם לא רק לחברה הערבית, אלא תרם לכל השיח על זכויות אדם וזכויות אזרח במדינת ישראל. אבל מעבר לג'עפר, היו עוד 18, בהתחלה 20 עצורים. אתם יודעים מי היה שם בתא המעצר? היה רופא שאמור לסיים את ההתמחות שלו בשבוע הזה; היה שם בחור עם תואר שני באנימציה; היה בחור שהוא סטודנט מבריק לארכיטקטורה בטכניון; היו שניים או שלושה סטודנטים; היה מדען דוקטורנט שעושה מחקרים; ועוד ועוד. אלה האנשים שמשטרת ישראל שמה במעצר. אבל את הרוצחים שרוצחים בתוך הכפרים שלנו היא לא מצליחה לשים מאחורי סורג ובריח. אם משטרת ישראל הייתה משתמשת ברבע מהכוח שהשתמשו בו נגדנו כדי לעצור את הפושעים בתוך החברה, אז היינו רואים שהאלימות יורדת בתוך החברה הערבית. אבל כנראה שזאת החלטה פוליטית. ואני משוכנעת היום יותר מבכל יום אחר שיש החלטה פוליטית לדכא את ההפגנות האלה כי אלה הצעירים שהם העתיד שלנו. אלה מנהיגי החברה הערבית בשנים הבאות, אז צריך מעכשיו להיכנס בהם בכוח, צריך מעכשיו ללמד אותם שאין להם זכות להפגין. היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אין לכם זכות להרים קול, אין לכם זכות לזקוף קומה. אבל אתם יודעים מה? נכשלה משטרת ישראל אתמול בבית משפט. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): ועוד תיכשל, כי רוחם היא יותר גבוהה מכל הניסיונות האלה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת; חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה, אדוני. חבר הכנסת מוסי רז. אחריו – איימן עודה ויוסף ג'בארין, ואז אנחנו עוברים להצבעה. מוסי רז (מרצ): גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, דיברתי גם קודם, ודיברו כאן לפניי, על האלימות הקשה ביום שישי בערב, על הפציעה של ג'עפר פרח, של שבעה מפגינים, והחומרה של הדברים האלה כשמדובר באוכלוסייה הערבית – שזה לא מקבל שום גיבוי. האזרחים הערבים הישראלים לא מקבלים שום גיבוי בבית הזה. להפך, אנחנו שמענו את ההסתה של שר הביטחון. מה הוא אמר על חברי הכנסת? מה הוא אמר, לדוגמה, על חבר הכנסת עודה? הוא אמר שהוא מקלל, אז הוא מחבל. אבל הכוונה, חבר הכנסת עודה – הוא התכוון שבגלל שאתה ערבי אתה מחבל. הרי כך הוא מתייחס לדברים. אבל הרי זה לא נגמר רק בערבים. ביום שישי בצוהריים הייתה הפגנה בצומת יד מרדכי. יכול להיות שהיו בה – היו בה – גם אזרחים ערבים, אבל הרוב המוחלט היה אזרחים יהודים. השוטרים, שבדרך כלל אינם יודעים את החוק, אינם יודעים את הפסיקות – לדוגמה, שמותר להחזיק דגל ישראל צמוד לדגל פלסטין; מותר גם להחזיק את דגל פלסטין, אבל שם לא היה כזה – היה דגל ישראל צמוד לדגל פלסטין. יושב פה עכשיו באולם הזה אדם, רב-סרן במילואים, שהיה גם בשב"כ, מלח הארץ. הוא לא ערבי – שליברמן כבר רוצה לגרש מפה את כל הערבים ולכלוא את כולם בכלא. גם אותו תקף איש משטרה. ביום שישי תקפו אנשי משטרה מפגינים יהודים ופצעו מפגינה. הדברים האלה קורים כל הזמן. וזה שבבית הזה שותקים כשמדובר במפגינים ערבים, זה חמור ביותר שמתירים כך את דמם של המפגינים הערבים. ובזה מתירים בעצם את דמם של כולם, לא רק של המפגינים הערבים, כי זה מתפשט לכל מקום. ואני דיברתי גם קודם – גם על מפגינים חרדים וגם על אחרים. אני רוצה להבין, אם החוק אומר – והוא אומר, והיו על זה פסיקות – שמותר להניף דגל, מדוע השוטרים לא מתודרכים, הם לא יודעים את זה, והם מתנפלים באלימות על מי שמניף דגל? מדוע מתנפלים על מפגינים כל פעם שלא נראה משהו בהתנהגות שלהם? וגם אם חלילה ירדו לכביש, ערבים או יהודים, זה בכלל לא משנה. וגם אם חלילה עשו משהו כזה – זו לא סיבה להתנפל עליהם, זו לא סיבה לפגוע, זו לא סיבה לגמור הפגנה שיש בה סך הכול כמה מאות משתתפים עם שבעה אנשים פצועים. אסור לנו להשלים עם זה, ואנחנו צריכים שהבית הזה ידבר על כך שוב ושוב ושוב, עד שייפקחו העיניים של השרים האחראים. השר לביטחון פנים – אני לא יודע איפה הוא עכשיו, אני חשבתי שבחוק כזה הוא צריך להיות כאן – עד שייפקחו עיניו ויבין שצריך בדק בית במשטרה. לא יכול להיות שאלימות תזכה לגיבוי. זה קורה שיש אלימות, אבל כשיש אלימות, צריך שהיא תיענה במלוא החומרה – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. מוסי רז (מרצ): – – ואסור שתזכה לגיבוי מהשר הממונה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. אחריו, אחרון הדוברים – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. איימן עודה (הרשימה המשותפת): כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, לפני שעה קלה שר הביטחון ליברמן אמר כך: איימן עודה וחבריו ברשימה המשותפת הם גיס חמישי, צריך להוציא אותם מחוץ לחוק. אתמול הוא אמר שאנחנו מחבלים ומקומנו בכלא. לפני כשבועיים השר ארדן, השר לביטחון פנים, אמר שאני הגרוע שבאויבינו, אני אויב מבפנים ואני משתף פעולה עם אויבים מבחוץ. דרך אגב, כל מה שנאמר פה הוא עבירה פלילית. כלומר, אני באמת קורא לשר הביטחון ולשר לביטחון פנים להגיש נגדי תלונה ולחקור אותי, כי בן אדם שמשתף פעולה עם אויבים מבחוץ – זו עבירה פלילית לפי החוקים הישראליים. הם לא עשו את זה, כי הם יודעים שהם משקרים במצח נחושה. אבל זה כלל וכלל לא מפריע להם, כי כל מה שהם רוצים זה להסית. מפה אני רוצה לחשוב על השוטרים בשטח. כשהם שומעים שהשר לביטחון פנים רואה בנו בוגדים, רואה בנו אויבים מבפנים, כשהם שומעים ששר הביטחון, ולא פחות מהביטחון, חושב שאנחנו גיס חמישי ואנחנו מחבלים, אז התוצאות – אנחנו רואים אותן ברחובות של חיפה. ואני רוצה לחשוב במובן הפוליטי למה הם עושים את זה. האם יש הוראה מלמעלה? אני חושב שיש כמה סיבות. אחת מהן – שהם רוצים לבנות את הערבי הישראלי, שאין לו שום זיקה לעם הפלסטיני; הוא ערבי ללא שורשים, ללא קשרים לאומיים ותרבותיים. אז כשאנחנו יוצאים להפגין למען הזכויות של העם הפלסטיני, כמו באוקטובר 2000, למשל, וגם במקרה הנוכחי, אנחנו נתקלים בברוטליות של המשטרה. יש נקודה שחשוב להתייחס אליה. דיברו הרבה על חיפה. סליחה, מה זה חיפה? חיפה זה אני. אנא חיפה. מה זה חיפה? אני חיפה לפני עיריית חיפה, לפני יונה יהב, לפני 48'. אני זה חיפה. מחמוד דרוויש אמר: (אומר בערבית: חיפה מכאן החלה, ואחמד ­– סולם הכרמל.) היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. איימן עודה (הרשימה המשותפת): (אומר בערבית: ראשד חוסיין אמר: באתי לרופאים בניו יורק וביקשתי מהם להתאשפז. הם אמרו לי: אתה משוגע ולא תתרפא.) היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. איימן עודה (הרשימה המשותפת): (אומר בערבית: לפניך גן עדן עלי אדמות, ואתה רואה את חיפה בלבד.) תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אחרון הדוברים. לא רואה אותו. אה, כן, אדוני? בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול אתכם: כששוטר במשטרת ישראל שומע שר, שר ביטחון, מדבר על חברי הרשימה המשותפת כגיס חמישי, מדבר על חברי הרשימה המשותפת כנציגים של ארגון טרור, מדבר על חברי הרשימה המשותפת כבוגדים ומחבלים – – עודד פורר (ישראל ביתנו): תפסיקו לתמוך בארגוני הטרור – לא יאמרו את זה עליכם. אתה תומך בחמאס, מה לעשות? יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – כשהשוטרים בשטח שומעים את ההצהרות הללו של שר בכיר בממשלה – – עודד פורר (ישראל ביתנו): פעם אחת תגנה את החמאס. פעם אחת. פעם אחת תגנה את החמאס על מה שהוא עושה לאנשים בעזה. פעם אחת. קריאות: – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – איך הם יתנהגו בשטח כשהם רואים אותנו בהפגנה? איך הם יתנהגו? מירב בן ארי (כולנו): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אני אגיד לך איך הם יתנהגו. הם יתנפלו על חברי הכנסת – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – שרן השכל (הליכוד): אתה אמור להגן על אזרחי ישראל. אתה אמור להגן על אזרחי ישראל. קריאות: – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – ההצהרות הללו. תתביישו לכם שאתם מגינים – – – תתביישו לכם. קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברי הכנסת, תודה, שמענו. עודד פורר (ישראל ביתנו): פעם אחת תגנה אותם. פעם אחת. תתבייש לך. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עודד פורר, תודה רבה. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – ההסתה הזאת. אתם מגינים על ההסתה הזאת. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עודד פורר, תודה. נורית קורן (הליכוד): – – – מירב בן ארי (כולנו): שוטרים אתם תוקפים – – – שרן השכל (הליכוד): – – – אזרחים חפים מפשע ואתה לא מתבייש. היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת שרן השכל, תודה. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): לא ראיתי את הדבר הזה – – – בושה וחרפה. קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עודד פורר, נא להירגע. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): ככה מתנהגים לחברי הכנסת? בושה וחרפה. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: שמענו. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): בושה וחרפה. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אתם לא תסתמו לנו את הפיות – – קריאות: – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – לא לנו ולא לעם שלנו ולא לכוחות הדמוקרטיים. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): בושה וחרפה. אתם מסיתים. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. מירב בן ארי (כולנו): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): חבורה של טרוריסטים. תסתמו את הפה. יאללה, חוצפנים, צאו, צאו. קריאות: – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אתם מחרחרי אלימות כלפי הנהגת הציבור הערבי וכלפי הציבור הערבי. קריאות: – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): בושה וחרפה איך שאתם מתנהגים. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עודד פורר, תודה רבה. נא להירגע. חברים, תודה רבה. עודד פורר (ישראל ביתנו): חבורה של חוצפנים תומכי טרור. פעם אחת תעמוד פה על הבמה ותגיד: אני מגנה את ארגוני הטרור. פעם אחת. אתם פחדנים, שיושבים פה. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה, עוד חצי דקה יש לך, אדוני. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אני רוצה את הזמן שלי. קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עודד פורר, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, אדוני. אני מבקשת להירגע. קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עודד פורר. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אני לא מבין, למה לא לקרוא לסדר? הוא לא מאפשר – – – קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: לא, לא, לא, אדוני. אני מבקשת להירגע. אני ביקשתי ממך להירגע. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אתה צריך לצאת. צא החוצה. למה לא קוראים לו לצאת? קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני, אל תנהל בבקשה את הישיבה. תודה רבה. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת עודד פורר, אני מבקשת – – קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: – – כל מה שאמרו לך פה, אני לא שמעתי. יש לך אפשרות להגיב כאן. קריאות: – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אני לא מבין איך – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת עודד פורר, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): שישתוק. שישתוק. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): הוא זה שהתחיל בהסתה שלו. הוא זה שהפריע. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת גנאים, אני קוראת אותך לסדר. כל מי שעכשיו מפריע יוצא מהאולם. בבקשה, אדוני. חצי דקה לסיים. מיכל רוזין (מרצ): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): למה חצי דקה? הם לקחו – הם הפריעו לי. כבוד היושבת-ראש, באמת. היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני, חצי דקה. נא לסיים. אל תתווכח איתי. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אני לא מתווכח, אבל את ראית את ההפרעה. את יודעת שמקובל להוסיף זמן. קריאה: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: אתה רוצה עוד משהו להגיד? יש לך? יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אני אומר שהשוטרים שמקשיבים לדברי ההסתה האלה, גם עכשיו בכנסת – גם לחבר הכנסת עודד פורר ואחרים – הם פשוט מפנימים את ההסתה הזאת, וכשהם פוגשים את חברי הכנסת בהפגנות ובשטח אז הדבר הראשון שהם עושים זה להתנפל עליהם ולפגוע בהם. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – אני מבקש הודעה אישית. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): לכן אני אומר, זאת בושה וחרפה, ואתם מגינים על ההסתה הזאת. שרן השכל (הליכוד): אתה – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת שרן השכל, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אין חבר כנסת כאן שלא נפגע מאלימות השוטרים בשבוע האחרון. אין אחד. כולנו. ואתם עוד מגינים על זה? נורית קורן (הליכוד): אתם מגינים – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אתם מסכימים לשמוע שר מדבר על חברי הכנסת – – היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת נורית קורן. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – שר שמדבר על חברי הכנסת בשפה של גיס חמישי? אמיר אוחנה (הליכוד): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): בשפה של מחבלים? היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, אדוני. אמיר אוחנה (הליכוד): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): לאן הגעתם? לאן הידרדרתם? אמיר אוחנה (הליכוד): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): לאן הגעתם? לאן הידרדרתם בסטנדרטים שלכם? קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אמיר אוחנה, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אבל אתם יודעים מה? לא תצליחו להשתיק אותנו – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – לא בשטח ולא בכנסת ולא בהתלהמות ולא בהסתה – – ענת ברקו (הליכוד): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – ואני אגיד לכם – למה? כי הצדק הוא איתנו. ענת ברקו (הליכוד): – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): הצדק הוא איתנו. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, אדוני. קריאות: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 25), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 25), התשע"ח–2018, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 47 חברי כנסת בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק העבירות המנהליות (תיקון מס' 25), התשע"ח–2018, עברה בקריאה ראשונה, ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הודעה אישית של חבר הכנסת ישראל אייכלר היו"ר טלי פלוסקוב: יש לנו שלוש בקשות להודעות אישיות. ההודעה הראשונה – חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני. לאחר מכן – חברת הכנסת ענת ברקו, ולאחר מכן – חבר הכנסת עודד פורר. לכל אחד מכם יש עד חמש דקות. בבקשה. יוסי יונה (המחנה הציוני): חמש? למה חמש? היו"ר טלי פלוסקוב: להודעה אישית – עד חמש דקות. היו"ר חמד עמאר: חמש דקות. נא לדייק. לא לעבור חמש דקות. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מוריי ורבותיי, אני אוהב יהודים בפרט ובני אדם בכלל שאוהבים את היהודים החרדים לדבר השם, הדבקים בתורתו. אני לא שונא אף אדם שאינו שונא יהודים ולא מסית נגד התורה ושומריה, בלי הבדל דת וגזע או אורח חיים. לא כן חבר הכנסת אלעזר שטרן, חובש הכיפה. הוא האשים אותי בשנאת יהודים ובקיצוניות נגד מי שאינו כמוני. הוא עושה זאת כמושקה של הפריץ, כדי למצוא חן בעיני אדונו יאיר לפיד, שנתן לו מקום כדי שיילחם נגד הציונות הדתית, נגד היהדות החרדית, דווקא כחובש כיפה. אלעזר שטרן מזכיר לי את היהודון המוסר והמלשין שעובד בשירות השליט נגד אחיו היהודים – – – מיקי לוי (יש עתיד): תתבייש לך. תתבייש. אלוף בצה"ל. איך אתה מדבר? ישראל אייכלר (יהדות התורה): חז"ל אומרים – – – מיקי לוי (יש עתיד): בושה. תרד החוצה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אם הוא לא נותן לי, אני אצטרך – – – מיקי לוי (יש עתיד): תתבייש. חצוף. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני מבקש שתוציא את הקצין לשעבר – – מיקי לוי (יש עתיד): חצוף. ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – שהכה חרדים באכזריות. היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי לוי (יש עתיד): אתה חצוף. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מיקי לוי, תצא בבקשה. אכזר. מיכל רוזין (מרצ): – – – זה לא אנטישמיות? ישראל אייכלר (יהדות התורה): חז"ל אומרים: "סהדי שקרי – אאוגרייהו זילי" – עדי שקר בזויים בעיני שוכריהם. קריאות: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אף אדם חילוני שאינו חובש כיפה לא היה מעז להילחם בשנאה ובאיבה כזאת נגד ישיבות ההסדר, נגד הרבנות הראשית – – קריאות: – – – לאה פדידה (המחנה הציוני): – – – מה זה? ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – ונגד הציונות הדתית. מי שבוגד בחינוך הדתי בישיבת נתיב מאיר, מי שבוגד במורשת אבותיו, אין לצפות ממנו נאמנות לעם ישראל. חבר הכנסת שטרן בפרט, וחבריו, היוצרים דה-לגיטימציה – – – יהודה גליק (הליכוד): איך אתה מדבר, תגיד לי? אין לו נאמנות לעם ישראל? ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני אדבר עליך בנפרד. יהודה גליק (הליכוד): אתה יכול לדבר עליי כמה שאתה רוצה – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני אדבר עליך בנפרד, אבל אל תפריע לי, כי השעון רץ. היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת יהודה גליק. ישראל אייכלר (יהדות התורה): חבר הכנסת שטרן בפרט, וחבריו, שיוצרים דה-לגיטימציה והסתה יומיומית נגד ילדי החרדים ומכינים דעת קהל למלחמה בין יהודים – זה מה שהם רוצים – הם סכנה קיומית למדינת ישראל. מיקי לוי (יש עתיד): איזה מין נאום זה? תגיד לי, מה ההסתה הזאת? מעל דוכן הכנסת? בושה וחרפה לכנסת. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני מבקש להוציא את המסית. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני מבקש להוציא את המסית מיקי לוי, ושיאפשרו לי לדבר. מיקי לוי (יש עתיד): אתה מסית ומדיח. מקומך לא על הדוכן. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני מבקש שתוציא את המסית הזה החוצה. מיקי לוי (יש עתיד): מי אתה בכלל שתבקש? היו"ר חמד עמאר: תודה. תודה רבה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): שום אויב חיצוני לא יחסל את מדינת ישראל. רק חבר הכנסת שטרן ודומיו – הם שישמידו את מדינת היהודים – – מיקי לוי (יש עתיד): חצוף – – – חצוף – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – במלחמת אזרחים פנימית. אם תהיה, חלילה, מלחמה – – – מיקי לוי (יש עתיד): – – – נקרא אויב? חתיכת חצוף. היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, תשב, תירגע. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אם, חלילה, הם יצליחו ליצור מלחמה בין יהודים חילונים לחרדים, בין ציונים לאחרים, זה יהיה סופה של מדינת ישראל – – קריאות: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – ולכן – סכנה גדולה מאוד. אף מפלגה חילונית לא עושה את זה – – קריאות: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – חוץ מהמפלגה שלכם. קריאות: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני לא חושש, אדוני היושב-ראש, מאלעזר שטרן, כי הציבור הדתי יודע שמדובר באדם אלים ומושחת, שקיבל דירה בהר יונה ולא גר שם – – – יהודה גליק (הליכוד): זאת התורה שלמדת – – – תתבייש. היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת יהודה גליק, תודה רבה, חבר הכנסת יהודה גליק. יהודה גליק (הליכוד): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני קיבלתי אתמול את התורה ולמדתי כל הלילה. ואני אוהב כל יהודי וכל אדם שלא שונא יהודים חרדים ולא מסית נגדם. אבל אני אילחם עד טיפת דמי האחרונה – – קריאות: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – נגד מי שרוצה להביא לשפיכות דמים נגד יהודים חרדים. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חברת הכנסת אפללו. תודה רבה. עודד פורר (ישראל ביתנו): אפילו לך – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): הציבור הישראלי, ברובו הגדול, כולל החילונים, רובם ככולם מכבדים את התורה, אוהבים את התורה, גם אם יש לנו חילוקי דעות איתם; גם אם הם יושבים במרצ וגם במחנה הציוני, ואפילו ביש עתיד. קריאות: – – – לאה פדידה (המחנה הציוני): התורה מתביישת באחד כמוך. קריאה: זה לא – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אבל, אבל אלעזר שטרן עומד ומסית ימים ולילות. הוא והמפלגה שלו מסכנים את קיומה של מדינת ישראל מבפנים – – קריאות: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – ולכן מצווה שכמו שנאמר: "הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט". אני לא אילחם נגד אף אחד – שיעשה מה שהוא רוצה ושיתנהג איך שהוא רוצה. אבל מי שייצור דה-לגיטימציה לילדים שלנו, למשפחות שלנו – – קריאות: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – אנחנו נשיב להם מנה אחת אפיים וישולם שבעתיים. תודה רבה. עיסאווי פריג' (מרצ): תבקשה סליחה, אייכלר – – – קריאה: תבקש סליחה. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. לאה פדידה (המחנה הציוני): תבקש סליחה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. הודעה אישית של חברת הכנסת ענת ברקו היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת ענת ברקו. ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – – לאה פדידה (המחנה הציוני): התורה – – – התורה מתביישת בך. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. מיקי לוי (יש עתיד): אלעזר, אתה בוגד. אתה אלוף בצה"ל – אתה בוגד, בוגד במדינת ישראל. תתבייש, חצוף. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. מיקי לוי (יש עתיד): חצוף. היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת מיקי לוי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מיקי לוי (יש עתיד): אתה חצוף – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת מיקי לוי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. מיקי לוי (יש עתיד): אתה אומר לאלוף בצה"ל – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת מיקי לוי, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תוציאו אותו, שיירגע בחוץ. תרגיעו אותו בחוץ. שיירגע בחוץ. עוד חמש דקות תחזירו אותו. מיקי לוי (יש עתיד): אתה אפס – – – מיכל רוזין (מרצ): אתה קורא לו לצאת? באמת? מה – – – קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת יהודה גליק. (חבר הכנסת מיקי לוי יוצא מאולם המליאה.) מיכל רוזין (מרצ): הוא קורא לו "רוצח" ואתה אומר לו לצאת? היו"ר חמד עמאר: חברי הכנסת, אני מבקש מחברי הכנסת להירגע ולשבת. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: חברי הכנסת, להירגע ולשבת. אין סמכות ליושב-ראש כאן להיכנס בדברי הדובר. אני לא יכול. אם הוא לא פגע – – – תמר זנדברג (מרצ): אבל הוא קרא לו "רוצח". קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. תודה רבה. תודה, תודה, תודה. עיסאווי פריג' (מרצ): קרא לו "רוצח". היו"ר חמד עמאר: אני מחליט. תודה. בבקשה, יש לך עד חמש דקות. קריאות: – – – ענת ברקו (הליכוד): טוב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני מקווה שחבר הכנסת אייכלר יחזור בו – – – קריאות: – – – ענת ברקו (הליכוד): חבר הכנסת אלעזר שטרן הוא – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת ענת, כל המטרה שלי בלהוציא את חבר הכנסת – – – ענת ברקו (הליכוד): באמת, זה לא מכובד. היו"ר חמד עמאר: כל המטרה שלי זה להרגיע אותו בחוץ ולהכניס אותו בעוד חמש דקות, וזה מה שאמרתי. תמר זנדברג (מרצ): אייכלר אמר שהוא רוצח – – – היו"ר חמד עמאר: אני רוצה שהוא יירגע. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: כל המטרה שלי זה להרגיע אותו. שיירגע בחוץ וייכנס. רויטל סויד (המחנה הציוני): לפחות היית מוציא את שניהם. היו"ר חמד עמאר: הוא חבר כנסת חשוב מאוד בכנסת ובמליאה, אבל חשוב לי מאוד שיירגע ולא ייפגע. לאה פדידה (המחנה הציוני): אדם שקורא "רוצח" – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. לאה פדידה (המחנה הציוני): שמסית וקורא "רוצח" – באמת. היו"ר חמד עמאר: בבקשה, עד חמש דקות. ענת ברקו (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן על ידי הרשימה המשותפת – שכמובן, קשה להם לשמוע אז הם פשוט יצאו מהמליאה. הדבר היחיד שמשותף ברשימה הזאת זה השנאה למדינת ישראל. לא מעלה על דעתי, לא מעלה על דעתי, שבקונגרס חברי קונגרס היו תומכים באל-קאעידה, היו תומכים בדאעש באופן גלוי, היו יוצאים נגד המדינה שלהם, היו תומכים באסירים בגואנטנמו. אנחנו רואים כאן אנשים שתומכים באופן גלוי, השכם והערב, בחמאס, בחיזבאללה, באסד. בהם הם תומכים. עכשיו, לגבי עזה – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): אין לך מושג על מה את מדברת. אין לך מושג על מה את מדברת. אין לך שום מושג על מה את מדברת – – – ענת ברקו (הליכוד): אתה יכול להמשיך להיות יהודי מחמד שלהם, זה בסדר. אתה יהודי מחמד. אני רואה על איזה חוקים את מצביע נגד. זה נורא. זה נורא. זה מזעזע. תמשיך להיות יהודי מחמד. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – את אנטישמית. את אנטישמית. תתביישי לך – – – ענת ברקו (הליכוד): בכל מקרה, לגבי עזה – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): תתביישי לך – – – ענת ברקו (הליכוד): לגבי עזה – פתיחת מעבר רפיח, הגבול עם מצרים – – דב חנין (הרשימה המשותפת): תתביישי לך. תתביישי – – – ענת ברקו (הליכוד): – – כדאי שתתחילו להפגין גם בעד זה. אנחנו רואים כאן רשימה שהיא תומכת טרור, תומכת בפריצת הגבול של מדינת ישראל – – דב חנין (הרשימה המשותפת): את לא יודעת על מה את מדברת. את מסיתה, את מסיתה, את מסיתה – – – ענת ברקו (הליכוד): – – ולהזכירכם, זה גבול 67', שכל כך חביב עליכם. אבל עומד כאן חבר כנסת ומדבר על עצמו כערבי 48', אל דאח'ל, ערביי 48' – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת ענת, בבקשה – – – ענת ברקו (הליכוד): זה בסדר. אני – – – קריאות: – – – עיסאווי פריג' (מרצ): תתביישי לך. ענת ברקו (הליכוד): תעצור לי את הזמן. קדימה, שידבר. דב חנין (הרשימה המשותפת): את לא יכולה לשקר. את לא יכולה לשקר – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דב חנין, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): – – – הודעה אישית – – – הודעה אישית. היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת ענת ברקו. חבר הכנסת דב חנין – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת דב חנין, היא לא מדברת עכשיו, אני מדבר. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: אתה מפריע לי. אתה מפריע לי עכשיו. מוסי רז (מרצ): לא, אבל – – – יש גבול. דב חנין (הרשימה המשותפת): היא מסיתה, זה מה שהיא עושה – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת דב חנין, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת דב חנין, אתה מפריע לי עכשיו. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תוציאו אותו החוצה, בבקשה. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: אני – – – ואתם מכבדים אותי, ועכשיו אני לא נותן לאף אחד להפריע לאף דובר. בבקשה. (חבר הכנסת דב חנין יוצא מאולם המליאה.) ענת ברקו (הליכוד): מדברים על הסתה? עיסאווי פריג' (מרצ): תוציא גם מהצד הזה. היו"ר חמד עמאר: עיסאווי פריג', סגן יושב-ראש הכנסת, תירגע. בבקשה. ענת ברקו (הליכוד): מדברים על הסתה? הסתה נגד משטרת ישראל, אותה משטרה שהייתה צריכה לעשות סדר בהלוויה ההמונית באום אל-פחם? כן? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת עאידה תומא, נא להירגע. פעם ראשונה, חברת הכנסת עאידה תומא. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. ענת ברקו (הליכוד): או שאת, שאת מתעלמת מחיילות צה"ל – יש לך מה להגיד? מדברים על הסתה? מדברים על הסתה? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): בואו נדבר על הסתה – על ילדים שמזריקים להם לווריד את ההסתה נגד המדינה שלהם. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): באמת? עיסאווי פריג' (מרצ) די כבר. די כבר. ענת ברקו (הליכוד): ככה מגדלים אותם – לשנוא את המדינה שלהם. היו"ר חמד עמאר: סגן יושב-ראש הכנסת עיסאווי פריג', תירגע. ענת ברקו (הליכוד): ככה מגדלים אותם – כל מערכת החינוך הזאת; מה שמזריקים להם לווריד. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אתם לא משקרים – – – ענת ברקו (הליכוד): כל הסוציאליזציה היא לאלימות ונגד המדינה. מסכנים, הילדים האלה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): מסכנים הילדים – – – ענת ברקו (הליכוד): אז מי שמדבר על עצמו כאל ערביי הפנים, או ערביי 48' – אנחנו זוכרים את אירועי אוקטובר, זוכרים אותם טוב-טוב. כדאי שגם אתם תזכרו אותם. קריאות: – – – ענת ברקו (הליכוד): מי שיחסום כבישים – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת עאידה תומא, אני מבקש ממך להירגע. ענת ברקו (הליכוד): – – או – – – נגד המדינה – משטרת ישראל תעצור אותו. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת חאג' יחיא, תירגע, תירגע. אני מבקש ממך להירגע. ענת ברקו (הליכוד): מי שירצה לפרוץ את הגבול של מדינת ישראל ויעלה אפשרות – – – השיבה – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: אתה בצום, תירגע. ענת ברקו (הליכוד): – – כדי לנעוץ אותם בעיני אזרחי ישראל היהודים – הוא ישלם על זה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 13 אזרחים – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): מי שרוצה בעזה לחיות כמו שצריך, יפסיק לתמוך בטרור. ובמקום שאתם תצאו נגד החמאס ותגידו להם: את כל המשאבים שלכם, במקום להשקיע במנהרות ובנשק – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – מי שיורה באזרחים – – – ענת ברקו (הליכוד): – – תשקיעו באזרחים – המצב יהיה יותר טוב. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – על ילדים – – – ענת ברקו (הליכוד): להזכיר לכולם: לעזה יש גבול עם מצרים. מעבר רפיח פתוח. היו"ר חמד עמאר: אני מבקש לסיים. ענת ברקו (הליכוד): כדאי שתפעילו לחץ שמעבר רפיח יישאר פתוח – – היו"ר חמד עמאר: אני מבקש לסיים. אני מבקש לסיים. ענת ברקו (הליכוד): – – ואז העולם הערבי יהיה פתוח בפני עזה כפי שהיה מאז ומעולם. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חברת הכנסת ברקו. תודה רבה. ענת ברקו (הליכוד): עזה היא היציאה לכיוון מצרים. היו"ר חמד עמאר: תודה, תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): תישארי את – – – ענת ברקו (הליכוד): אין כיבוש בעזה, אין מתנחלים בעזה, הצבא לא נמצא בעזה. תפסיקו להסית. ואנחנו ניתן גיבוי למשטרת ישראל – – היו"ר חמד עמאר: תודה. ענת ברקו (הליכוד): – – זה ברור? היו"ר חמד עמאר: תודה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): את מסיתה ואת מאיימת – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת עודד פורר. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): את מעודדת רצח – – – זוכרים מה שהיה באוקטובר? 13 צעירים – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): – – – תזכרו מה שהיה ב-48' – את זה אני מזכירה לכם. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): מעל 56 אזרחים ערבים נרצחו על ידי המשטרה – – – היו"ר חמד עמאר: עד חמש דקות, בבקשה. עודד פורר (ישראל ביתנו): תודה, אדוני היושב-ראש. אני ממש נדהם לראות את עזות המצח והחוצפה של חבורת הפחדנים הזאת, שחלקה ברחה מן האולם – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אתה לא מסתכל בראי – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – אתה פחדן. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – חלקה ברחה מן האולם. אבל, אבל, אני חייב לומר, אתם, אתם – הרי פשוט מדהים, הצביעות שלכם, ועד כמה אתם מצליחים לסובב את החברים שלי שיושבים בצד הזה על האצבע הקטנה. כי הם שכחו שלפני הבחירות אפילו הסכם עודפים סירבתם לחתום עם מפלגת מרצ, כי הם יותר מדי ציונים בשביל לחתום איתם אפילו על הסכם עודפים, אדוני היושב-ראש. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): אבל בואו ניזכר מה עשיתם אתם, שמעיזים להעלות כאן – – מירב בן ארי (כולנו): אנחנו חתמנו איתם – – – אמיר אוחנה (הליכוד): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): – – שמעיזים לעלות כאן, על הבמה הזאת, ולדבר בגנות חיילי צה"ל ובגנות מדינת ישראל. קריאות: – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): הרי אתם חבורה של תומכי טרור שרק לפני שנה, ביום העצמאות הקודם, אדוני היושב-ראש – – – קריאות: – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – כמה בדיוק – – – היו"ר חמד עמאר: חברי הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): ביום העצמאות הקודם אתם יודעים מה עשה ראש הרשימה המשותפת? איפה הוא הלך להניח זר ביום העצמאות הקודם, יחד עם חבריו לסיעה? על קברו של עז א-דין אל-קסאם, אבי ההתנגדות האלימה, שכמה ארגוני טרור קרואים על שמו. אבל זה כמובן אחרי שהם עמדו ברשימה המשותפת דקת דומייה לזכר משפחות המחבלים. ולא הספיק להם זה, אלא שכשסעודיה מכריזה על חיזבאללה ארגון טרור – לא מדינה שתגידו נוראית, כמו ארצות הברית, לשיטתם, סעודיה – הם מגנים את סעודיה על כך שהכריזה על החיזבאללה כארגון טרור. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): ואז, בזמן העימותים בדרום, כשהגבולות מתוחים, כשחיילי מצה"ל מחרפים נפשם בדרום כדי לשמור על האזרחים מפני פיגועי הטרור שמנסים לעשות שליחי החמאס – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אתם החברים של משטרים אפלים – – – זה החברים שלך. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – קוראת חברת הכנסת חנין זועבי לערביי יו"ש וישראל להצטרף אליהם ולעלות על ירושלים – ככה אתם מרגיעים את האווירה. ככה אתם תומכים בטרור, ככה אתם תומכים במאבק המזוין. אמיר אוחנה (הליכוד): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): ולא די בכך, אלא שאותה חברה – להזכיר לכם, אותה חברה שיושבת איתכם כאן – הורשעה לפי כשנה, קצת יותר, במה? אתם יודעים במה היא הורשעה? בהעלבת עובד ציבור. מה היא עשתה? היא קיללה שוטרים וגידפה אותם והעליבה אותם, ועל כך היא הורשעה. והלכו איתה לפנים משורת הדין. אז מה קורה בסוף השבוע הזה? ראש הרשימה שלכם עומד מול שוטרים של משטרת ישראל שמבצעים את עבודתם. יכול להיות שהוא מסכים איתם, יכול להיות שלא, אבל הוא מקלל אותם, הוא מגדף אותם. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): זה שיטה של עבריינים, של תומכי טרור. והוא עושה את זה כשמה הוא בא לעשות? הוא בא לתמוך במי? באותה חבורת מחבלים בדרום שלא נשלחה לגדר עם פרחים ושושנים. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): על מה אתה מדבר? עודד פורר (ישראל ביתנו): היא נשלחה כדי לבצע פיגועים פעם אחר פעם – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): על מה אתה מדבר – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): – – ועובדה שהסתבר שהרוב המכריע של ההרוגים בדרום אלה פעילי חמאס – ארגון טרור. קריאות: – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): פעם אחת, פעם אחת, לא ראיתי מישהו מכם עולה לכאן לבמה הזאת ומגנה את חמאס ומגנה את ארגון הטרור. פעם אחת לא ראיתי אתכם באים לכאן ומגנים את הרצח ואת הטילים שהם יורים ואת הניסיונות שלהם פעם אחר פעם לפגוע באזרחים ישראלים. קריאות: – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): הייתי מציע לכם לשלוח את החברים שלכם בעזה להפגין לא על הגבול עם ישראל, שדרכו נכנסת יום-יום סחורה, אוכל ואמצעים הומניטריים; שילכו להפגין פעם אחת על הגבול מול מצרים, שגם היא סגרה את הגבול. אבל הם יודעים מה יהיה גורלם כשהם יפגינו מול הגבול המצרי. שם אין להם אומץ. הם באים לפה כי הם יודעים שתהיה פה חבורה שתגן עליהם, שתגן על המחבלים. קריאות: – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): הציבור שלכם, שאתם נשלחתם לייצג, מוטרד מדברים אחרים. הוא לא מוטרד מהמצב של המחבלים בעזה, הוא מוטרד מהמצב ביישובים הערביים, מהעוני שם; הוא מוטרד מזה שאין להם תעסוקה; הוא מוטרד מזה שיש נשק במגזר הערבי. תטפלו בזה, אל תטפלו בציבור בעזה. קריאות: – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): ואם אתם חושבים שאתם מייצגים את הציבור בעזה ושאתם שליחיהם, אז תלכו לעזה, תשתתפו בבחירות שם, תיהנו מהדמוקרטיה העזתית, ואז תוכלו אולי לייצג אותם. כי מי שתומך בחמאס ויושב כאן לא ראוי לשבת כאן, לא על פי חוק ולא על פי דין. ולכן, אחד-אחד, אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להדיח אתכם, מהסיבה הפשוטה: את חמאס תייצגו בעזה, את הרשות הפלסטינית תייצגו ברמאללה; בירושלים תייצגו את מדינת ישראל. היו"ר חמד עמאר: תודה. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: אני עובר לחוק הבא. אני מבקש שלא להפריע עכשיו לאף חבר כנסת. הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 6) (הארכת תקופות מעבר), התשע"ח–2018 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1202); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 6) (הארכת תקופות מעבר), התשע"ח–2018, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה. רויטל סויד (המחנה הציוני): לא הצבענו על החוק הקודם. היו"ר חמד עמאר: הצביעו על החוק הקודם. תמיד הודעות אישיות אחרי ההצבעה. בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: במעבר חד, חבריי חברי הכנסת, תיקון החקיקה המבוקש נועד להאריך בשנה את תקופת המעבר הקבועה בחוק לעניין האפשרות של הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות למכון התקנים לבדוק מתקן גז טבעי שיש בו חשש לסכנה לבטיחות הציבור, גם אם מכון התקנים הוא הגוף שנתן את אישור התקינות לאותו מתקן מלכתחילה. התיקון הוא המשך של השינוי שהוכנס בחוק הגז (בטיחות ורישוי) במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2015–2016 – מירב, את מפריעה לי. מירב בן ארי, אני לא שומע את עצמי. זה חוק חשוב. מירב בן ארי (כולנו): סליחה. סגן שר האוצר יצחק כהן: התיקון הוא המשך של השינוי שהוכנס בחוק הגז (בטיחות ורישוי) במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2015–2016, שבו הועברה האחריות למתן אישורי תקינות למתקני גז טבעי לצריכה – מתקנים שיושבים בתוך חצר המפעלים ומשמשים לצריכת הגז הטבעי מהרשת – לידי גופים בודקים, ובכלל זה מכון התקנים. מטרת השינוי דאז הייתה לפתוח את מקטע הבדיקות לתחרות בין הגופים אשר יציעו את המחיר המשתלם ביותר לצרכן עבור ביצוע בדיקות התקינות. על מנת לשמר את הפיקוח הרגולטורי לצד העברת האחריות לגופים בודקים תחרותיים חוקק סעיף 8י(א)(2), הקובע שאם עולה חשש לסכנה בטיחותית, ובהינתן הודעה על כך מהגורמים האמורים באותו סעיף, רשאי המנהל להורות לגוף בודק לבצע בדיקת תקינות של המתקן, ובלבד שזה לא אותו גוף בודק שנתן את אישור התקינות שעומד בתוקף באותה העת. עיסאווי פריג', עיסאווי. עיסאווי פריג' (מרצ): היא אומרת לי שהיא רוצה לעבור לש"ס, ואני משכנע אותה – – – היו"ר חמד עמאר: חברי הכנסת, אתם יכולים לצאת החוצה לדבר. סגן שר האוצר יצחק כהן: לצורך עמידה בתנאי הסעיף היה צורך לאפשר זמן לגופים בודקים נוספים להיכנס לענף, שכן אז רק מכון התקנים היה מוסמך לתת את האישורים האמורים. לכן חוקקה תקופת המעבר בסעיף 8טו(ב)(2), שקבעה שבחצי השנה הראשונה שבה יחול שינוי החקיקה יוכל מכון התקנים להיות זה שמבצע את בדיקת התקינות בעקבות בקשת המנהל, גם אם הוא שאישר את תקינות המתקן מלכתחילה. כיוון שתקופת מעבר זו פגה זה מכבר, בסוף מרס 2018, וכיום מוסמך בישראל רק גוף בודק אחד מעבר למכון התקנים, מומלץ להאריך את התקופה בשנה נוספת, קרי, עד סוף מרס 2019, מכיוון שהימצאו של גוף בודק נוסף מלבד מכון התקנים עדיין איננה מאפשרת לעמוד בתנאי הסעיף באופן מלא, שכן ממילא לא יתקיימו תנאי תחרות במצב שבו גוף אחד נתן את האישור ויש רק גוף אחד נוסף שיכול לבצע את הבדיקה הנוספת הנדרשת במקרה של חשש לסכנה. משכך, מטרת החקיקה לא תתגשם עד שלא יהיו לפחות שני גופים בודקים מלבד מכון התקנים. אני מבקש מכם להצביע בקריאה ראשונה ולהעביר את ההצעה לוועדת הכלכלה. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו נוכח; חבר הכנסת סאלח סעד – איננו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי; חבר הכנסת יהודה גליק; חברת הכנסת מיכל רוזין; חבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה, עד שלוש דקות. אני סוגר את רשימת הדוברים. איל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני אצביע בעד הצעת החוק. אני רוצה לדבר על נושא אחר, שמאוד מטריד בימים אלה, וזה נושא מיגון תושבי הצפון. אנחנו עוסקים בזה בפורמט רחב עכשיו, ואני אדבר על זה עד שאנחנו נגיע לאיזושהי תוצאה. אנחנו היום בתהליך – אני קורא לזה "הבקעת מכשול" כדי להגיע לתוצאה, והמכשול כרגע הוא ממשלת ישראל. ואני שואל: מדוע? לא ברור. כולם מסכימים שצריך. הזירה הצפונית, כבוד השר שטייניץ, מסלימה. נדמה לי שזה לא סוד. ניצוצות קיימים גם עכשיו כמעט מדי יום, ויכולים להפוך למדורה גדולה, למערכה, גם אם אנחנו לא רוצים בה. ולכן, צריך להיערך. הצבא, צה"ל, נערך היטב. בעורף האזרחי, ובדגש על הצפון, המצב היום הוא רע מאוד. רע מאוד. הייתי השבוע, כבוד השר, באל-רום, לרגלי החרמונית. אני מניח שאתה יודע בדיוק איפה זה ומה המרחק מהגבול. מתוך 150 בתים באל-רום 85 בתים אינם ממוגנים, גני ילדים אינם ממוגנים, וכך גם בתי ספר. בהינתן אזעקה הילדים מתודרכים לשכב כאשר הם במבנה לא ממוגן, וכשאפשר יריצו אותם למקלטים – לאותם מקלטים שנבנו למלחמת 67', 73' ואינם רלוונטיים היום למערכה כפי שנדרש. שר האנרגיה יובל שטייניץ: במלחמת 67' ודאי שלא, כי אל-רום עוד לא קמה. איל בן ראובן (המחנה הציוני): אתה צודק, אבל מייד אחרי זה. אם זה התיקון, אני מקבל אותו, אבל בוא נדבר על התכל'ס, אל איך מתקנים את המצב. זה לא מתאים, ואני מקווה שאתה מסכים איתי שזה לא מתאים למלחמה הנוכחית. את זה ראינו בדרום, לכן נעשה מה שנעשה בדרום, וטוב שנעשה. הצפון היום הוא בעיה הרבה יותר גדולה במערכה, והדבר הזה הוא חמור מאוד. המצב שהצגתי לגבי גני הילדים, למשל, כבוד היושב-ראש, זה היום פחות או יותר בשליש מיישובי הצפון; זה פיקוד העורף, זה על פי נתונים. זו בעיניי סיטואציה בלתי נסבלת. כלומר, נדרשת תוכנית פעולה – שקיימת, שנבנתה על ידי פיקוד העורף, עם משרדי ממשלה. יש תוכנית, ובמצב הנוכחי צריך לעשות הסטת משאבים ולהתחיל לעבוד. כל יום שלא עושים את זה, אנחנו עלולים מאוד מאוד להצטער עליו. חבל שהדברים האלה לא נעשים. אני לא מצפה שזו תוכנית שביום אחד תפתור את הבעיה, אבל צריך להתחיל מאיפשהו. חלק מהתשובות הן: תראו, זו תוכנית מאוד מורכבת, מאוד מסובכת, הרבה מאוד כסף, אז תכל'ס לא מתחילים בה. לכן, צריך להתחיל בה. צריך לקבוע להסיט משאבים – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. איל בן ראובן (המחנה הציוני): – – ומדינת ישראל יודעת להסיט משאבים לצרכים שכאלה, שהם הגנת חיי אדם. אני חושב שזה עניין מהותי של הצלת חיי אדם. נקודה. צריך להתחיל לפעול בנושא הזה. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חברת הכנסת יעל גרמן – איננה; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה. חבר הכנסת מיקי לוי, עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. מיקי לוי (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה שיכולתי לשמור וראוי היה לשמור על העצבים ולא להתפרץ, אבל נגד דברים בוטים, חציית כל גבול, שחבר כנסת מקרב היושבים באולם הזה מרשה לעצמו לפתוח מול אלוף בצה"ל, אדם עתיר זכויות, שהוביל לוחמים אלי קרב ואף ניצח, ותרם תרומה נכבדה לאורך כל חייו לביטחון מדינת ישראל – אז לכל אחד יש דעות, ואפשר שלא להסכים לדעות, ואפשר אפילו לתקוף את הדעות. אסור לדבר לגופו של אדם; אסור לכנות אדם "מוסר", "בוגד", ואליי – לקרוא לי "רוצח". אני חושב שנחצו פה גבולות לא ראויים. מילא אני, אני מוחל על כבודי, כי אני, מה לעשות, אני לא רוצח. גם אני שירתי את המדינה במשך כמה עשרות שנים כמיטב יכולתי לטובת העיר הזאת שבו המשכן שוכן. אבל אלוף בצה"ל, צנחן, שהוביל לוחמים בשדה הקרב – לכנות אותו "בוגד ברעיון הציוני"? לכנות אותו "מוסר"? אלה דברים לא ראויים. אני מוחל על כבודי שכינו אותי "רוצח", כי אני מניח שאני לא, אבל אני לא מוכן למחול על כבודו של חבר הכנסת האלוף במילואים אלעזר שטרן, שאותו כינו "בוגד" ו"מוסר". לא מכבודנו. והינה, אני מודיע שלא נגיש אפילו תלונה לוועדת האתיקה. זה לא מכבודנו לעשות את זה. זה שכינה אותנו במילים האלה אינו ראוי שנגיש נגדו תלונה. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, עד שלוש דקות. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, בטרם ארצה לדבר על הנושא שהכנתי, אני רוצה לדבר על מה שהיה פה קודם. אני לא מתחרט אפילו על מילה אחת שאמרתי על אלעזר שטרן ושנאתו ואיבתו נגד החרדים; גם לא על מה שצעקתי על מיקי לוי כשהוא הפריע לי כל הזמן ודיבר נגדי בבוז ובאיבה כזאת. אבל כשירדתי מהבמה זרקתי לו איזו מילה שאני רוצה להתנצל עליה, שאמרתי לו "רוצח", ועל זה אני מתנצל, כי אני יודע כמה מיקי לוי מסר את נפשו, אפשר לומר, בזמן הפיגועים, ואני ראיתי אותו. אז את המילה "רוצח" אני מוחק. כל שאר הדברים – אמת ויציב ונכון. עכשיו לגבי הנושא שרציתי לדבר עליו – אני פונה בעיקר לחברי הכנסת מהליכוד, מיהדות התורה, מש"ס – בעניין חוק הלאום. אני חושב שיש פה טעות סופר שהיא ממש פצצה משפטית חסרת תקדים. חוק הלאום איננו אומר מה שהיה צריך להגיד – שישראל היא מדינת העם היהודי ושזו הכוונה שלו, אלא כתבו: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. אני יודע שאתם, אנשי הליכוד והבית היהודי, התכוונתם להדגיש את אופייה היהודי של המדינה, אבל בלי לשים לב הנוסח של מדינת הלאום של העם היהודי עושה בדיוק את ההפך, כי יוצרים פה משהו חדש. אין פה מדינה של העם היהודי, אלא יש איזשהו לאום שלא שייך בכלל. הוא נוצר על ידי העם היהודי, אבל שום דבר מתורת ישראל, מהמסורת היהודית; המורשת היהודית לא תחייב לפי חוק-היסוד הזה. תעצרו רגע ותחשבו מה יהיה לבג"ץ לומר על נוסח כזה כשתעלה על שולחנו שאלה של סתירה בין יהדות לכל האחים הנוכרים שמביאים לנו מכל אומות העולם. מה תעשה בין המסורת לבין פריצת גדר? ברור ש"מדינת הלאום של העם היהודי" משאיר מקום לשופטים לקבוע שאומנם הם אינם מתערבים בדת, הם אינם מתערבים בזהותו של העם היהודי, אבל מדינת ישראל איננה העם היהודי, מדינת ישראל היא הלאום היהודי – לאום שמכיל את כל הדתות והתורות והאומות ומסורות שאינם שייכים לעם היהודי. אולי יש פה אנשים שחושבים שזה טוב שיהיה כך, אבל מי שרוצה שתהיה פה מדינה יהודית וכל כך דואג ואפילו רוצה לחוקק חוק לאום, אז הוא עושה פה טעות. עד היום בוכים כאן על חוק כבוד האדם וחירותו, שבהיחבא פוגע בעבודת הכנסת ובמשילות הממשלה. זה דבר מאוד תמים, כבוד אדם וחירותו. מנגד זה – תקשיבו היטב – החוק הנוכחי, חוק הלאום, גרוע בהרבה. הוא מתכוון לחזק את מסורת העם היהודי בארץ ישראל אבל בפועל יעשה ההפך, כמו שנאמר: כוונותיך רצויות אבל מעשיך אינם רצויים, וכמו שאומרים במשפט המודרני: הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): החוק במתכונתו הנוכחית יהיה למעשה חוק מדינת כל אזרחיה. מי שרוצה מדינת כל אזרחיה, אין לי בעיה איתו, אבל לאום יהודי איננו עם יהודי. אם רוצים שבאמת יהיה עם יהודי, צריך לכתוב: מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. נקודה. כמו במגילת העצמאות. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין – איננו. חברת הכנסת נורית קורן, עד שלוש דקות, בבקשה. נורית קורן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר שטייניץ, אני חושבת שאנחנו קצת איבדנו את הראש היום. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): קצת, קצת. נורית קורן (הליכוד): קצת, קצת הרבה. אני חושבת שאנחנו צריכים לשמור על תרבות הדיון ועל התרבות ולפנות לכל אחד ואחד. אני חושבת שאתמול חגגנו את חג מתן תורה, והדבר החשוב לפני מתן תורה זה כיבוד אב ואם ואחר כך "ואהבת לרעך כמוך". אני חושבת שאנחנו קצת הגזמנו, יותר מדי, עם כל חילופי המהלומות אחד עם השני. צריך לזכור שאנחנו כאן בעצם מחנכים את הדור הבא. זה מה שאנחנו רוצים להראות – את כנסת ישראל בצורה המכוערת ביותר, שכל אחד אומר את אשר על ליבו בלי לחשוב פעמיים? חבל. אני חושבת שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה מאוד, כדי למנוע הישנות מקרים של התפוצצות של בתים, כמו שהיה לנו פה בירושלים. חשוב מאוד שתהיה בטיחות של הגז. צריך למנוע מחברות גז להקים מאגרים בתוך חצרות הבתים. חבל שחברי איתן כבל לא נמצא כאן. הוא יכול לומר על הדיונים שהוא מנהל בנושא הזה של הגז, שיש צוברי גז שנמצאים ממש מתחת לבניינים, מתחת למרפסות של בניינים רבי-קומות, ומנסים להוציא אותם ולא יכולים. הכי גרוע זה שלפעמים החוק מאפשר לדיירים להתנתק מהצנרת המרכזית ובכל זאת נשאר הצובר באדמה, ועם כל הסכנה שבכך, חברות הגז עושות ככל העולה על רוחן ולא מוציאות אותו. אדוני היושב-ראש, זאת פצצה מתקתקת. צריך לטפל בזה. אני חושבת שמאוד חשוב שהצעת החוק הזאת תעבור. תודה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חברת הכנסת עליזה לביא – איננה. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, עד שלוש דקות, אדוני. קריאה: מוזס – – – קריאה: אולי יעלו לך את המשכורת, מוזס. היו"ר חמד עמאר: בבקשה, אדוני. רחל עזריה (כולנו): תדבר על אחדות. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שכולם יכולים להיות מאוחדים סביב נושא מצוקת הדיור של הזוגות הצעירים. שמעתי היום את שר האוצר בישיבת הסיעה, והוא בישר על ירידה נוספת במחירי הדיור. אני מברך אותו על כך. רחל עזריה (כולנו): יגעת מצאת תאמין. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): יחד עם זאת, אני רוצה לחלוק בנושא דיור על מחיר למשתכן. וכל כך למה? כי יש כבר אלפי אלפי זוגות צעירים, גם עם ילדים, שגרים עדיין במחסנים ובחניונים ובתת-תנאים, בלי אוויר, והפתרון הוא ממש בידינו. כי לחכות למחיר למשתכן – יראו את המפתח רק בעוד חמש, שש שנים במצב הכי טוב, ובינתיים מתמסמסת כל ההטבה הזאת של 200,000 שקלים של המחיר למשתכן, כי הבית עדיין לא נבנה, צריכים לחכות. יחד עם זאת, הבאתי הצעת חוק על דיור יד שנייה. אתם יודעים, יש 15,000 יחידות, אדוני סגן שר האוצר, 15,000 יחידות דיור יד שנייה. מאיר כהן (יש עתיד): הצבעתם נגד. הצבעתם נגד. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): אני מבקש שעכשיו תצביע בעד. מאיר כהן (יש עתיד): אני מביא את זה. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): אז אני רוצה לבקש: כל ההטבה של מחיר למשתכן שיצא בעוד חמש, שש שנים, 200,000 שקלים – בינתיים הזוג הצעיר כבר משלם חמש, שש שנים. אז מה הפתרון? לקבל על דירת יד שנייה עד 800,000 שקלים, ויש 15,000 יחידות כאלה – תבדקו את זה – דירות יד שנייה בפרסום שעומדות למכירה עד 800,000 שקלים, שזה לא יביא להעלאת מחירים, ועל זה יקבלו מענק של 100,000 שקלים, רק 100,000 שקלים. אדוני שר האוצר מכיר טוב את החשבונות האלה. שר האנרגיה יובל שטייניץ: אני שר האנרגיה. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): אבל אני זוכר איזה אנרגיה הכנסת לאוצר, שאני עוד יכול להפתיע אותך עם הניסיון שלך. תסכים איתי שבמקום לחכות והדבר הזה יתמסמס, אז לקבל עכשיו 100,000 שקלים לדירה של 800,000 שקלים, והבנק מוכן אז לתת על דירה משופצת 700,000 שקלים ל-30 שנה – הינה, הפתרון בידינו. למה צריך לעמוד ולחכות? יתרה מכך, זה יוריד מרשימת המחיר למשתכן זוגות שעומדים וממתינים. 117,000 זוגות עומדים ומחכים. אבל מעבר לכך, שר האוצר אמר בוועדת הכספים כי יש 50,000 יחידות דיור במלאי של קבלנים שעדיין לא מוכנים להוריד את זה. תפתח עוד שוק, אז ירדו המחירים, וזה דבר טבעי. אני רוצה לומר לכם שגם מועצת גדולי התורה נתנה את דעתה על המצוקה הנוראה האופפת את חסרי הדיור, ואמרו לנו, ואני מצטט – אני מסיים: לפעול ולקדם בכל דרך אפשרית את חקיקת החוק למתן מענקים לזוגות צעירים הרוכשים דירת יד שנייה. אנו נעשה, בעזרת השם, כמצוותם, ולא ארפה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. עד שלוש דקות. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת מוזס, הלוואי שתלמדו לקח וכשמציעים הצעות חוק, לפני שתעבדו עם קואליציה ואופוזיציה פשוט תקראו את הצעת החוק. זאת הצעת החוק שאתם התנגדתם לה, ורק בדיעבד אמרתם: אוי, לא ידענו למה התנגדנו. הצעת החוק שלי אמרה – והיא עדיין על המדוכה: כל מי שקונה דירה יד שנייה – זוג צעיר זכאי יוכל לקבל את ההטבות של מחיר למשתכן. אף אחד לא מצליח להסביר לי למה לא עושים את זה. אני מגיש את זה, ואני מאוד מקווה שאתם תהיו שותפים. אייכלר – ברשותך, לא נמצא כאן אייכלר, אבל אני מוצא חובה להגן על חבר הכנסת אלעזר שטרן, חבריא. אני רק רוצה להזכיר לך, אדוני, שכך כתוב בתלמוד הבבלי: בעבור ניבול פה צרות רבות וגזרות מתחדשות. ואתה עלית לכאן ובבחינת טובל ושרץ בידו. באת להתנצל, התנצלת, וטוב עשית, עם מיקי, אבל החרפת את הביטויים שלך כנגד חבר הכנסת שטרן. ממה נפשנו? אנחנו יושבים בכנסת, כולנו מתלהמים. אבל אם יש כאן חברי כנסת שלא יודעים למתוח קו אדום ולהגיד שאלה הגבולות שלנו ולא עוברים אותם אז אויה לה, לכנסת הזאת. חבר הכנסת אייכלר, אני מעריך אותך. אתה איש ראוי. אני לא יודע במה פיך ולשונך וראשך נכשלו שאתה עולה לכאן ומכנה חברי כנסת "יהודון", "מוסר", "רוצח". אלוף בצה"ל או סתם חייל, יהודי – ככה אתה מרשה לעצמך לעמוד מעל בימת כנסת ישראל ולקרוא ליהודי "יהודון"? הכול מותר? אני מציע לך, ידידי, בהזדמנות הראשונה תעלה לכאן, תחזור לכאן, וכן תתנצל. כבודך יימדד בזה. אנחנו יכולים להיות בני-פלוגתא בכל הנושאים הפוליטיים, אבל אם לא נשמור על פינו, ואם נעמוד כאן ונפגע באלופי צה"ל או בחברים שיושבים כתף אל כתף – גם אם דעתנו לא שוות ופנינו לא שווים, יש דרך ארץ. מיקי, להערכתי, למרות שאמרת שאתם לא תפנו, כן יש מקום לפנות לוועדת האתיקה – לא כדי להעניש מישהו, אבל לא יכול להיות שעומד כאן אדם וקורא לאלוף בצה"ל "בוגד". אנחנו יודעים מה קרה בחברה הישראלית, כשהפכנו את המילה הזאת למילה של מטבע עובר. צר לי על כך, חבר הכנסת אייכלר. היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת קסניה סבטלובה; חבר הכנסת טלב אבו עראר; חברת הכנסת מיכל רוזין; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא; חבר הכנסת סעיד אלחרומי; שרן השכל; עאידה תומא סלימאן; איתן ברושי; לאה פדידה; נאוה בוקר; רויטל סויד; חבר הכנסת עפר שלח; דוד אמסלם; יוסי יונה; יואל חסון; ג'מאל זחאלקה; עמר בר-לב; אכרם חסון; שלי יחימוביץ; מסעוד גנאים; איילת נחמיאס ורבין; אחמד טיבי; יעקב אשר. רחל עזריה. רחל עזריה (כולנו): כבוד היו"ר, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני לא חושבת שאני צריכה להכביר מילים ולספר לכם כמה קשה לקבל סנקציות או פסק דין לסרבן גט. במדינת ישראל אישה יכולה שלא לקבל גט משך שנים, וכל מה שנשאר לה זה לבכות ולהתייסר. נדיר כל כך שבית הדין הרבני נוקט צעד של סנקציות. והינה, יש את סרבן הגט ירון אטיאס – אדם שמורחק על ידי חרם דרבנו תם, כל הרחקות רבנו תם, וכך נקבע על ידי בית הדין, על ידי הרב מאיר שלוש: לא לדבר עימו כלל; לא לשאת ולתת עימו, הן במסחר הן בכל משא ומתן של ממון; לא לארחו; לא לבקרו בחוליו; לא להושיבו בבית כנסת; לא להעלותו לתורה; לא לאפשר לו לומר קדיש; לא לתת לו לעבור לפני התיבה; לא לשאול בשלומו; לא לחלוק לו כבוד; להתרחק מעליו. והוא בכנסת ישראל. בעודי עולה ויורדת להצבעות אני מגלה שירון אטיאס, סרבן הגט המוחרם, שבית הדין הרבני הבהיר שאסור לדבר איתו, נמצא כאורח כבוד בכנסת ישראל. ואני שואלת את עצמי: מי חבר הכנסת או חברת הכנסת שעושים דבר כזה? מי מעז לפגוע במסורבת גט? מי מעז לפגוע בכבודו של בית הדין הרבני? עד שבית הדין הרבני נוקט סנקציה, סוף-סוף, נגד אדם שהתעמר באשתו והתעלל באשתו – אם בית הדין הרבני השתכנע שצריך להפעיל עליו סנקציות, אין שום סיבה שהוא יקבל כבוד של מלכים בכנסת ישראל. אני פניתי ליו"ר הכנסת, ואני פניתי למשמר הכנסת, ואני פניתי למנכ"ל הכנסת וביקשתי שיורחק. אסור לנו בשום דרך שהיא לפגוע במסורבת גט. מסורבת הגט מזל דדון-אטיאס – היא צריכה להתמודד עם זה שהאיש הזה פגע בה, ושהוא מסרב גט במשך שנים. ואני דורשת מחבר הכנסת או חברת הכנסת שנתנו את האישור לקום ולומר שהם נתנו את האישור כדי שאנחנו נוכל לטפל באירוע. האם יש פה חבר כנסת שנתן את האישור? האם מישהו מחברי הכנסת שיושבים במליאה יודה שהוא נתן את האישור? חבר הכנסת יהודה גליק, יכול להיות שאתה נתת לו אישור כניסה? יכול להיות שאתה מתעלם מהחלטת בית הדין הרבני? יכול להיות שאתה במו ידיך פוגע במסורבת גט, באישה שעל פי היהדות ועל פי ההלכה הדמעות שלה שוברות את המזבח? איך אתה מעז? ואתה פוגע גם בכבודנו, של כנסת ישראל. אל תענה. אל תענה. תתעלם. אני מאוד מקווה שאתה תבין את המסקנה ותדאג שהוא יורחק מכנסת ישראל. החרמות שבית הדין הרבני קבע עליו חלות גם עליך וגם על כל 120 חברי הכנסת. הוא לא רצוי בבית זה. תודה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב; יואב קיש; איימן עודה; פנינה תמנו-שטה; ינון אזולאי; אברהם נגוסה. חבר הכנסת חיים ילין, אחרון הדוברים. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מספר את הסיפור שעובר על עוטף עזה ומה שקורה בתוך רצועת עזה, ואז אני מתחיל לראות בפייסבוק, בעצם אמירות: אתם רציתם בהתנתקות – קבלו את זה; אתם רציתם את זה – קבלו את זה. שטרן נמצא פה, שמעתי שהיום אמרו לו שגם הוא אחראי לדבר הזה. אז אני רוצה להגיד לכם כמה דברים, לכולם: מי שהצביע בעד ההתנתקות זה ממשלת ישראל, ומי שהביא את חוק ההתנתקות לכנסת זה ממשלת ישראל, ו-67 ח"כים הצביעו בעד ההתנתקות בכנסת ישראל; לא הקיבוצים, לא המושבים ולא תושבי עוטף עזה הצביעו בעד ההתנתקות – ראו זה פלא. אבל ההיסטוריה יודעת לזייף: אנחנו, התושבים שם, אחראים למצב, כי היינו בעד ההתנתקות. אני רוצה להסביר את הדברים כמו שהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל את זה שחלק גדול מאוד מהליכוד, כולל סרבנים, הצביעו בעד ההתנתקות. שמעתם טוב. אי-אפשר לזייף את ההיסטוריה. ולמה אני אומר את הדברים האלה? כי בעצם, אחרי הקסאמים האשימו אותנו, אחרי זה הגיעו המרגמות – האשימו אותנו, אחרי זה הגיעו המנהרות – זה באשמתנו, ועכשיו העפיפונים – זה באשמתנו. ואני רואה שכותבים: הלוואי שהמחבלים ייכנסו וימחקו את הקיבוצים בעוטף עזה, בקו הקדמי. אני חי בתוך מדינת ישראל. חי בתוך מדינת ישראל. אני יודע דבר אחד – שאם אנחנו לא נהיה ביחד, נהיה תלויים אחד ליד השני, ושהחוסן זה הדבר הכי חשוב. כבוד היושב-ראש, אני לא סתם אומר את הדברים; כי אני חש כרגע – בתוך עמי אני חי – תסיסה מאוד גדולה וחוסר הבנה ופורקן יצרים במקומות לא נכונים. צה"ל הוא הצבא שלנו. אנחנו מפגינים כל יום שישי – וכולם מוזמנים – בחץ השחור בעד החזרת הגופות של גולדין ושאול. אנחנו שם עם משפחת גולדין. אנחנו שם עם האמת שלי. באים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. הייתי לבד. אני מזמין את כולם להגיע לשם – שם, מול עזה; כן, לא לפחד. אנחנו מגדלים את הילדים שלנו שם. כבוד היושב-ראש, נורא חשוב שכולם יבינו את זה. לסיכום, אין הפגנות. חבל לי – רציתי לדבר קצת על המפלגה המדהימה הזאת של חברי כנסת שאומרים שהם חיים במדינת טרור. חבר'ה – תסלח לי, אני מסיים – אני כבר לא יודע. אם אנחנו חיים במדינת טרור, איך הם יכולים לחיות פה? הרי זה לא הגיוני. המדינה הדמוקרטית היחידה, החיילים שלנו מגינים על 20% מיעוטים, חלק מהמיעוטים הם חלק מהצבא, מהעם הזה, והם בעצם באים נגדם. בסוף הטיל לא יודע אם זה בדואי, ערבי, צ'רקסי, דרוזי או יהודי. הוא לא יודע להבחין. תפסיקו עם זה. אנחנו לא מובילים את המדינה הזאת לשום מקום, בטח לא באלימות, בטח לא בהסתה. וכבוד היושב-ראש, דווקא בגלל שאתה יושב-ראש, ואני אומר לך מכל הלב – הגיע הזמן – די – שגם אתם בקואליציה תדרשו את זה ממשלת ישראל: לאחד את כולם, ולא פשוט להתלהם. אז הם מתלהמים. למה אנחנו צריכים לעשות את זה? היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אין הצבעות עד 20:30. הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), התשע"ח–2018 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1212); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), התשע"ח–2018. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת השר זאב אלקין. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): למה אין הצבעות? היו"ר חמד עמאר: בגלל הצום ושבירת הצום. חברינו חברי הכנסת המוסלמים עכשיו בארוחת ערב. ב-20:30 ניכנס להצבעה. אם נהיה באמצע דיון, נסיים את הדיון, נצביע על החוק שדנו בו, ואז ניכנס להצבעות האחרות. בבקשה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מציג את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), כמובן בשם שרת התרבות והספורט. אנחנו, הממשלה, מעלים כאן היום לקריאה ראשונה את הצעת החוק להסדרת העיסוק באימון ספורט. מדובר בבשורה חשובה לספורט בישראל – תוכנית שעמלו עליה רבות במשרד התרבות והספורט, וכמובן, היא מגיעה כרגע לתחילת החקיקה בכנסת. כחלק מהצורך לשפר את ההישגיות בספורט הישראלי ולהגדיל את מספר העוסקים בספורט בישראל, משרד התרבות והספורט פועל לחיזוק שני עוגנים שעליהם נשען הספורט: התשתיות הפיזיות – מתקני ספורט – וההון האנושי. חוק זה עוסק ביסוד החשוב ביותר בשיפור ההון האנושי בעולם הספורט: הסדרת פעילותם של מאמני הספורט. למדריכי ספורט ולמאמני ספורט יש תפקיד מרכזי בעולם הספורט, הן התחרותי והן העממי. בספורט התחרותי המאמנים אחראים לעיצובם, פיתוחם וטיפוחם של הספורטאים ההישגיים, תוך מיצוי מרבי של פוטנציאל היכולות והכישורים שלהם, וכן על הכשרת הדור הבא של ספורטאי ההישג במדינה. המאמנים אחראים להרחבת מספר העוסקים בספורט התחרותי, לאיתור כישרונות ופיתוחם ולאימון ספורטאים בוגרים, ובכלל זה ספורטאי הישג. המטרה היא לשפר את ההישגים של אותם ספורטאים בזירה הלאומית והבין-לאומית. בספורט העממי ובמסגרות החוגיות יש למדריכים ולמאמנים תפקיד מרכזי בהגדלת מספר העוסקים בספורט ובפעילות גופנית במסגרות הספורט השונות, תוך הקניית הרגלים ומודעות לשמירה על אורח חיים בריא. כיום, חוק הספורט קובע כי לא יעסוק אדם באימון והדרכה אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה מאת בית ספר שהוכר כמוסד להכשרת מאמנים. מכוח החוק הותקנו תקנות הקובעות באילו ענפי ספורט נדרשת תעודת הסמכה. בחלוף השנים, עם הגידול שחל במספר המוסדות העוסקים בהכשרת מדריכי ספורט ומאמני ספורט – ובשים לב לפעילויות ספורט חדשות שנערכות ברמות סיכון גבוהות – התברר לנו כי רמת ההכשרה במוסדות האמורים ורמת בחינות ההסמכה בהם אינן אחידות, ולעיתים אינן מספקות, וכי כתוצאה מכך עלול להיגרם נזק לבריאות הספורטאים, וכן פגיעה בהכשרתם. לשם שמירה והגנה על בריאות המתאמנים – ובפרט על אוכלוסיית הילדים ובני הנוער – ולשם הבטחת הרמה המקצועית הנלמדת, הוחלט לשכלל את מערך ההסדרה הקיים ולערוך בו התאמות. במסגרת זו מוצע לקבוע חובת רישוי לצורך עיסוק באימון ספורט. רישוי כאמור יוענק בידי המשרד, לפי ארבע דרגות הסמכה שונות: מדריך, מאמן, מאמן בכיר ומאמן מומחה. כמו כן, מוצע לקבוע הסדרים מפורטים בכל הקשור לחובתו של מוסד העוסק בהכשרת מאמנים לצורך קבלת רישיון או חידושו לקבל הכרה מתאימה מאת המשרד. לשם הבטחת יישומה של הרפורמה המוצעת, הצעת החוק כוללת הסדרים לעניין מערך פיקוח ובדיקה של קיום ההוראות לפי החוק המוצע: סמכות לבטל, להגביל או להתלות רישיון או הכרה שניתנו בידי המשרד וכן סמכות להטלת עיצומים כספיים. במטרה לאפשר היערכות מספקת ליישומו של החוק, מערך ההסדרה יחול באופן הדרגתי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הממשלה מבקשת, כמובן, מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת מקצוע מאמן ספורט), התשע"ח–2018 [הצעת חוק פ/5106/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת טלי פלוסקוב) היו"ר חמד עמאר: הצעת חוק מוצמדת של חברת הכנסת טלי פלוסקוב. טלי פלוסקוב (כולנו): אני באמת רוצה להגיד – להתחיל דווקא מזה – שאני מסכימה, ולא רק מסכימה, אני מברכת. השרה מירי רגב פשוט לא נמצאת איתנו היום, אבל הנושא שהיא העלתה – כשאני הגשתי את הצעת החוק הזאת לא ידעתי שהשרה לקחה את הנושא לטיפולה המסור, ובאמת זה מאוד חשוב. אני רוצה לספר לכם למה פתאום התחלתי לטפל בנושא הזה. הגיע אליי לפגישה מר אלכס אברבוך. למי מכם שלא זוכר, אלכס אברבוך היה ספורטאי מחונן, קופץ במוט, שהיה אלוף אירופה וסגן אלוף העולם, והביא לנו הרבה כבוד, למדינת ישראל. אלכס התחיל לספר לי במה הוא מתעסק היום. היום הוא חבר מועצת העיר נתניה, והספורט ממשיך להיות חלק מחייו. הוא מספר לי בעצם שהמאמנים במדינת ישראל – אגב, איפה שעוד נחשפתי לנושא הזה, גם כשהייתי ראש עיריית ערד, ראיתי מאמנים ברמות שונות, אבל הם עובדים באותם תנאים, בלי להבין אם יש מאמן עם תואר שני במקצוע או מאמן שהוא נקרא היום רכז ספורט, וכן הלאה. ולכן, הבנתי שהמדינה צריכה בעצם לקחת כאן אחריות על הקבוצה הזאת – כמו שידענו לקחת על המורים, לצורך העניין, ולשלם להם שכר הוגן – ולא שמאמני ספורט, שמביאים לנו – כשאנחנו רואים את הספורטאים – יוסי, אני מספרת לך על ספורטאים שמביאים לנו מדליות ברמה בין-לאומית. אנחנו רואים אותם, אבל אנחנו לא רואים את האנשים שעומדים מאחוריהם. ומאחוריהם עובדים אותם מאמנים שאנחנו לא מכירים את שמם, אבל העבודה שהם עושים לא פחות קשה ולא פחות חשובה מהעבודה של הספורטאים עצמם. ולכן החלטתי לקחת את הנושא הזה ולנסות באמת לקדם את החלוקה של מאמנים לקבוצות מצד אחד, וגם את השכר שלהם בהתאם לרמה שבה נמצא המאמן. זה בדיוק מה ששמענו עכשיו בהצעה של משרד התרבות והספורט. אני רוצה להגיד לכם – אני כבר לא אפרט, כי השר אלקין עשה את זה בצורה יוצאת מן הכלל – אבל אני רק רוצה לתת לכם דוגמה שההצלחה שלנו בספורט כזה או אחר יש שלה תפקיד בלתי רגיל בתדמיתה החיובית של המדינה שלנו. בוא ניקח עכשיו את ההצלחה של נטע ברזילי. דיברו עלינו בכל העולם, ודיברו לא רק על מה שקורה אצלנו פה – אנחנו רואים מה היה היום במליאה, וכל מה שקורה בעזה וכל מה שקורה בוויכוחים הפנימיים שלנו – אלא דיברו גם על הדברים היפים שקורים לנו; וקורים לנו המון דברים כאלה, ובעיניי נטע ברזילי הייתה דוגמה מצוינת. אז אנחנו יכולים להביא עוד הרבה דוגמאות כאלה אם אנחנו נדע באמת לקחת את האנשים שעובדים בתחומים האלה ולשפר את תנאי העסקתם ולדאוג להם לכבוד המקצוע שהם נמצאים בו. לכן, אני שוב רוצה להודות לשרה מירי רגב על הצעת החוק הזאת ועל הזכות להיות חלק מקידום הנושא הזה. אני מבקשת מכולם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת סאלח סעד; חברת הכנסת תמר זנדברג; חבר הכנסת חיים ילין; חבר הכנסת עיסאווי פריג'; חברת הכנסת מיכל רוזין; חברת הכנסת מירב בן ארי; חברת הכנסת קסניה סבטלובה; חבר הכנסת סעיד אלחרומי; חברת הכנסת עליזה לביא; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין; חבר הכנסת עמר בר-לב; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס; חברת הכנסת יעל גרמן; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; חבר הכנסת איציק שמולי; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חבר הכנסת יוסי יונה; חבר הכנסת מיקי לוי; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא; חבר הכנסת אכרם חסון; חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת מאיר כהן; חבר הכנסת עפר שלח; חבר הכנסת איל בן ראובן; חברת הכנסת רויטל סויד; חברת הכנסת מיכל בירן; חברת הכנסת רחל עזריה; דוד אמסלם; איתן ברושי; נאוה בוקר; טלי – דיברה עכשיו; חברת הכנסת שרן השכל; מוסי רז – מוותר; ינון אזולאי; יהודה גליק, חבר הכנסת יהודה גליק – מוותר; חבר הכנסת אברהם נגוסה; זוהיר בהלול; ישראל אייכלר; מסעוד גנאים; מרב מיכאלי. עודד פורר – אחרון הדוברים. יוסי יונה (המחנה הציוני): עכשיו דיברת. עודד פורר (ישראל ביתנו): עכשיו אני אוכל לדבר. קודם צעקתי. קריאה: – – – יוסי יונה (המחנה הציוני): שכחת איזו פסקה, משהו, מהנאום הקודם? עודד פורר (ישראל ביתנו): קודם צעקתי. עכשיו אני אוכל לדבר. מוסי רז (מרצ): לא, לא. הוא שכח שהוא רצה לדבר נגד הרשימה המשותפת. יוסי יונה (המחנה הציוני): אה, אוקיי. קריאה: ממש לא חייב – – – קריאה: מה? קריאה: – – – אז אתה לא חייב. מוסי רז (מרצ): אם לא הייתה רשימה משותפת – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אפתיע אתכם, אני דווקא רוצה לדבר לגופו של החוק. אני חושב שזה אחד החוקים החשובים שמונחים כאן לפנינו, ואני עסקתי לא מעט בהסדרת מעמדו של המאמן. לצערי, במדינת ישראל, כשרוצים לקדם את הספורט, אז כל הזמן מסתכלים מסביב – ובדרך כלל גם מסתכלים על ענף ספורט אחד – אבל למאמן יש תפקיד מרכזי בקידום הספורט. אנחנו פספסנו כאן שורה גדולה של מאמנים שלא זכו לאותה הכרה שהם זכו במדינות האם שלהם. אני יכול להגיד לכם שיש לנו כאן לא מעט מאמנים שהוציאו מתחת לידיים שלהם הרבה מאוד ספורטאים אולימפיים, אבל כשהם הגיעו לכאן, אז נכנסו לאיזושהי אגודת נישה, בלי שום מעמד, בלי שום יכולת לקבל את ההכרה שהם צריכים, ומהצד האחר, כשהקולגות שלהם באו לאמן ילדים – נכנסו לאמן ילדים בלי שום הכשרה. והיום, כשאתה שולח את הילד שלך לאיזושהי קבוצה, אתה לא יודע מי המאמן שעומד מולו; איזו הכשרה הוא קיבל. אפילו לא יודעים לבדוק אם יש לו תיק פלילי כזה או אחר. זה הפך להיות מין מוסד פרוץ. אני רוצה לברך את שרת הספורט – אפילו שהיא לא נמצאת כאן – על הקידום של העניין הזה ועל ההסדרה של הנושא. אבל אני חושב שצריך ללכת פה צעד אחד קדימה. אנחנו בוועדת המשנה לספורט ביקשנו ליצור מעמד למאמן שיהיה שלוב יחד עם משרד החינוך. יש מקום להוביל החלטת ממשלה – של משרד הספורט יחד עם משרד החינוך – לשילוב מקצוע המאמן בתוך מערכת החינוך. אין שום סיבה שהחבר'ה האלה, שיודעים להיות מאמנים מאוד מאוד טובים, לא ימצאו לפחות במהלך היום את הבסיס התעסוקתי שלהם כמורים לספורט. מערכת החינוך תרוויח מזה, התלמידים ירוויחו מזה, ואתה יודע את זה, אדוני, היטב, כי גם אתה עוסק בנושא לא מעט. יהיו להם מאמנים מקצועיים ומורים לספורט מקצועיים, ומהצד השני, אותו מאמן מקצועי שיהיה לו הבסיס התעסוקתי הזה יוכל להמשיך בשעות אחר הצוהריים לאמן בצורה הרבה יותר מקצועית. יותר מזה – צריך גם להסדיר לאותם אלה שעובדים במערכת החינוך את היכולת לצאת לתחרויות אולימפיות או עולמיות או אירופיות או בין-לאומיות אחרות בלי שזה יפגע בתעסוקה שלהם במשרד החינוך. אפשר למצוא לזה את הפתרונות, ואני חושב שזה האתגר הבא, אחרי הסדרת מעמד המאמן. אבל בכל מקרה, הברכות בעניין הזה למשרד הספורט. תודה, אדוני. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. גם על החוק הזה אנחנו לא נצביע. הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1215); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים לחוק הבאה: הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת והשר זאב אלקין. בבקשה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מציג את הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), כמובן, בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו–2006, נחקק בעקבות החלטת הממשלה מס' 3917 מיום י' בתמוז התשס"ה, 17 ביולי 2005, בדבר תוכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים. החוק נחקק לתקופה של שש שנים ומאז הוארך תוקפו פעמיים: פעם אחת בחמש שנים, עד סוף שנת 2016, ופעם נוספת בשישה חודשים, עד ליום 30 ביוני 2018. לפי החוק בנוסחו כיום, לא ניתן להאריך את תוקפו בתקופות נוספות. רשות לאומית לבטיחות בדרכים עצמאית וחזק, אשר קיומה ופעילותה אינם מוגבלים בזמן היא רכיב חשוב בהמשך המאבק בתאונות הדרכים. בהתאם לכך, ובדומה לנהוג במדינות ה-OECD, מוצע לקבוע כי החוק יהפוך מהוראת שעה, שתוקפה מוגבל בזמן, להוראה של קבע, אשר עומדת בתוקף בלא הגבלת זמן. כמו כן מוצעים כמה תיקונים בחוק כך שיינתנו לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סמכויות וכלים טובים יותר למילוי יעודה. עיקרי ההצעה הם אלה: לתפקידי הרשות ייווסף תפקיד של סיוע לשר התחבורה ולממשלה – כולל ועדת שרים ייעודית, אם תקום – לטיפול בנושא הבטיחות בדרכים. היא תוסמך להציע נושאים לדיון, להציג חלופות ולהמליץ על המדיניות הרצויה בעניינם, להציע תוכנית רב-שנתית לקידום הבטיחות בדרכים ולרכז את עבודת המטה ליישומה. כמו כן יהיו תפקידיה לחוות דעה לגבי מיזמים שונים לקידום הבטיחות בדרכים, להנחות את רשויות התמרור המקומיות בעניין הבטיחות בתחומן, להמליץ על פעולות נדרשות לשיפור התשתיות ולעקוב אחרי יישומן. כל זאת, נוסף לתפקידיה לפי החוק הקיים בתחום ההסברה ובתחום ריכוז ידע ומחקר בנושא הבטיחות בדרכים. בכל האמור תפעל הרשות הלאומית בכפוף למדיניות הממשלה ושר התחבורה. הרשות תהיה מחויבת לדווח מדי שנה לשר התחבורה על ביצוע תוכנית העבודה שלה, והשר ידווח על כך לממשלה ולוועדת הכלכלה של הכנסת. אשר על כן, אבקש מהכנסת לאשר את הצעת חוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת סאלח סעד; תמר זנדברג; חיים ילין; יעקב אשר; עיסאווי פריג'; מיכל רוזין; מירב בן ארי; סעיד אלחרומי; נחמן שי; עליזה לביא; איילת נחמיאס ורבין; עמר בר-לב; עאידה תומא סלימאן; מנחם אליעזר מוזס; יעל גרמן; ג'מאל זחאלקה; איציק שמולי; מיכאל מלכיאלי; אמיר אוחנה; יוסי יונה – מוותר; מיקי לוי – מוותר; עבד אל חכים חאג' יחיא; לאה פדידה; אכרם חסון; אחמד טיבי; מאיר כהן; אברהם נגוסה; עפר שלח; איל בן ראובן; רויטל סויד; מיכל בירן; רחל עזריה; דוד אמסלם; יואל חסון; איתן ברושי; נאוה בוקר; יאיר לפיד; פנינה תמנו; יהודה גליק; מסעוד גנאים; ישראל אייכלר; זוהיר בהלול; שרן השכל; מרב מיכאלי; נורית קורן; ענת ברקו. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. גם על ההצעה הזאת נצביע אחרי 20:30. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"ח–2018 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1227); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"ח–2018, לקריאה ראשונה. יציג את ההצעה סגן שר הפנים משולם נהרי. סגן שר הפנים משולם נהרי: אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, החלטת הממשלה מס' 1402 מיום ב' בניסן התשע"ו, 10 באפריל 2016, בנושא שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים הטילה על משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים לפעול לקידום תוכנית פעולה רב-שנתית לשנים 2020-2016 לטובת שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי ולטובת חיזוק הביטחון במחוז ירושלים. תוכנית זו כוללת, בין השאר, הקמת תחנות משטרה חדשות ברשויות המקומיות המצוינות בתוכנית לפי סעיף 188 לפקודת העיריות, אשר חל גם על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. מכוח סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות מוסמכת רשות מקומית לעשות פעולות מסוימות במקרקעיה – מכירת מקרקעין, החלפתם, משכונם, הקצאתם ללא תמורה ללא תמורה או השכרתם לתקופה העולה על חמש שנים – אך ורק על פי החלטת מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, וכן באישור שר הפנים או מי שהשר הסמיכו לכך, למעט בעירייה אתנה כהגדרתה בפקודה או במועצה מקומית שהוכרזה כמועצה מקומית איתנה לפי – – – מיקי לוי (יש עתיד): סגן השר, זה אומר שבאר שבע, שהיא איתנה, או מודיעין, לא יהיו בתוך העסק? סגן שר הפנים משולם נהרי: סוף דבר – הכול נשמע. – – – למעט בעירייה איתנה כהגדרתה בפקודה – זה בסוגריים – או במועצה מקומית שהוכרזה כמועצה מקומית איתנה לפי סעיף ד' לפרק 11 לפקודת העיריות, כפי שהוחל בסעיף 34א האמור. במהלך קידומה ויישומה של התוכנית הרב-שנתית, שכוללת, כאמור, פריסת תחנות משטרה ביישובים הנזכרים בתוכנית, ומנתונים שהציגה משטרת ישראל, עלה כי קיים קושי ביישום התוכנית ובהקמת תחנות המשטרה החדשות בהתאם להחלטת הממשלה בשל היעדר קרקעות זמינות ומתוכננות להקמתן. במטרה להתמודד עם קושי זה נבחנה, בין השאר, האפשרות להתקשר עם הרשויות המקומיות שבהן התעורר קושי כאמור לשם העמדת מקרקעין ציבוריים שבבעלותן לצורך בניית תחנות משטרה, אולם גם הליך זה נתקל בקשיים, מאחר שאף באותם מקרים שבהם ראש הרשות המקומית מעוניין להעמיד מקרקעין שבבעלותה של הרשות המקומית למטרה זו, בחלק לא מבוטל מן המקרים אין באפשרותו לעשות כן בשל סירובם של רוב חברי מועצת הרשות המקומית לאשר זאת. אשר על כן מוצע, בשים לב לכך שמדובר באינטרס חיוני, לקבוע כהוראת שעה לחמש שנים כי אם לא אישרה מועצת רשות מקומית עשייה במקרקעין לצורך הקמת תחנת משטרה הנכללת בתוכנית הרב-שנתית לפי החלטת הממשלה בתוך חודשיים מיום שהונחה לדיון הצעת ההחלטה בעניין, לא תהיה עוד עשייה במקרקעין כאמור טעונה החלטת המועצה. הוראה זו תחול, על פי המוצע, רק במקרים שבהם ראש הרשות המקומית פנה אל שר הפנים או אל מי שהשר הסמיכו בכתב בבקשה לאישור העשייה במקרקעין. ההוראה לא תחול על עשייה במקרקעין כאמור ברשות מקומית איתנה. יש לומר כי לאורך שנים, הליכי הקמה של תחנות משטרה ברשויות מקומיות מסוימות במגזר הערבי נתקלו בקשיים. הצעת חוק זו באה לצמצם את הקושי הכרוך בהעברת מקרקעין להקמת תחנות משטרה, ולמעשה מסירה חסם משמעותי בדרך להקמתן, בהתאם לתוכנית הרב-שנתית שתכליתה לשפר את רמת הביטחון האישי במגזר הערבי ולחזק את הביטחון במחוז ירושלים. לאור האמור, אנו מבקשים לתמוך בהצעת החוק. תודה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; מירב בן ארי; יהודה גליק; מסעוד גנאים; ישראל אייכלר; עליזה לביא; סעיד אלחרומי; רויטל סויד; יעל גרמן; תמר זנדברג; איילת נחמיאס ורבין; עיסאווי פריג'; מיכאל מלכיאלי; יואל חסון; מיכל רוזין; עבד אל חכים חאג' יחיא; רחל עזריה; זוהיר בהלול; לאה פדידה; אכרם חסון; דוד אמסלם; מנחם אליעזר מוזס. יוסי יונה, שלוש דקות, אדוני, בבקשה. יוסי יונה (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, סגן השר, אכן, התכלית וההיגיון של החוק הזה מאוד ברורים, ויש לתמוך בו ללא שום ספק, כי זה צעד – נכנה אותו פרואקטיבי – ברצונה של המשטרה וגם רצונו של הציבור – אני מנחש, משער, מתאר לעצמי – שבעצם נועד להגדיל את ביטחונו האישי של התושב. ולכן, כפי שגם חברי מיקי לוי העיר, לא ברורה לנו לחלוטין התוספת הזאת של ההחרגה של רשות איתנה. גם באשר מי יקבע אותה – מה, זה אשכול 7, אשכול 8? איך קובעים מה זה רשות איתנה? ובכלל, לפני – – – סגן שר הפנים משולם נהרי: יש כללים. יוסי יונה (המחנה הציוני): לא, גם אפילו לפני שנעסוק בשאלה הזאת של בירור או של – – – סגן שר הפנים משולם נהרי: אבל לא זו הבעיה. שם אין בעיה. יוסי יונה (המחנה הציוני): כן, אבל אם שם אין בעיה – – – סגן שר הפנים משולם נהרי: הבעיה היא במגזר הערבי – – – יוסי יונה (המחנה הציוני): אדוני, למען האמת, אני עוקב אחרי ההיגיון הזה ואני גם הולך יחד איתך, אדוני סגן השר, ואומר שסביר מאוד להניח – ביישובים איתנים ישנה הקצאה של הקרקע ומתקיימות שם וישנן תחנות משטרה, נכון? נכון? אבל אם אלה הם פני הדברים, אין בכלל צורך בסעיף הזה שמדבר על ההחרגה, כי זה יותר מקלקל מאשר בא לתקן. כי כפי שאתה אומר, אם הדברים ברורים מאליהם, ויישוב חזק לא מתנהל או לא מתמודד עם הבעיה הזאת של הקצאת קרקע לשם הקמתה של תחנת משטרה, אז מדוע בכל זאת יש להכניס סעיף בחוק שבא לקבוע שבעצם הערים הללו, היישובים הללו שיוגדרו כיישובים שהם יישובים איתנים, הם יוחרגו מלשון החוק? לכן, הגם שאני אצביע בעד החוק הזה – כפי שאמרתי, הוא הגיוני ותכליתו ראויה – לטעמי, התוספת הזאת, ההחרגה הזאת, אין לה שום הצדקה. ואני מקווה – אנחנו פה מעבירים אותו בקריאה ראשונה – שכאשר החוק הזה יובא לוועדה שתדון בו, הרי שתהיה נכונות מצידך, אדוני, מצידו של המשרד הממונה על הנושא הזה, לבטל את ההחרגה הזאת, כי אני לא רואה בה שום היגיון. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל; מאיר כהן; מיכל בירן; אברהם נגוסה; איתן ברושי; עאידה תומא סלימאן; איל בן ראובן. אנחנו נצביע על החוק אחרי 20:30. הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח–2018 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/770); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח–2018. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת שרן השכל. מיקי לוי (יש עתיד): יוסי, יפה דרשת. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: בבקשה, עד עשר דקות. שרן השכל (הליכוד): ערב טוב לכל חברי הכנסת. אני מאוד מתרגשת להציג את הצעת החוק הזאת. כבוד היושב-ראש, מכובדיי כולם, ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת דוד ביטן, שיזם ודחף יחד איתי את הצעת החוק הזאת. בזכות היכולות והכישורים הפוליטיים והפרלמנטריים שלו הצלחנו לעבור התנגדויות רבות וניסיונות להפיל את הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות גם לשרה גילה גמליאל, שמובילה את מיזם ישראל דיגיטלית וסייעה בקידום הצעת החוק הזאת, ללשכת הסייבר הממשלתית, ללובי 99, שיזמו וקידמו, ולדרור גלוברמן מהתוכנית NEXTER על ההתמדה והדיווח העקבי. לא היה קל להגיע לכאן היום עם הצעת החוק הזאת. נתקלנו בהתנגדויות רבות מכמה משרדים ממשלתיים. המציאות עצובה: הממשלה והמגזר הציבורי בישראל בשנת 2018 נתפסים ככבדים ומיושנים, הממשק עימם מסורבל, וחלקם עדיין לא מאפשרים לאזרחים התקשרות באמצעות דואר אלקטרוני. בשנת 1980 הותקנה המערכת הראשונה של דואר אלקטרוני בישראל. 38 שנים חלפו, ועדיין כאן במדינת ישראל, אומת הסטרטאפ, כפי שאנחנו אוהבים לכנות את עצמנו, מאלצים שימוש בפקס בלבד. האבסורד עוד גדול יותר, כי היום כמעט בכל משרד ממשלתי משתמשים בטכנולוגיית Fax to mail – גם ככה הפקיד מקבל את כל הפניות ישירות לתיבת המייל שלו, למרות שאנחנו שולחים אותן בפקס. אז איזו סיבה יש לנו שלא לאפשר לציבור את אותה נוחות? מדוע צריך להמשיך לכפות עליו להשתמש בטכנולוגיה שעבר זמנה? באיזה בית ניתן למצוא היום מכשיר פקס? יותר מזה, מעטים המשרדים שקיים בהם היום מכשיר פקס. לעומת זאת, כתובת מייל יש לכל אחד מאיתנו, בכל מקום שנהיה ובכל זמן שנרצה. ההתעקשות על השימוש במכשיר הפקס מייצרת התעסקות עודפת בביורוקרטיה מיותרת ומעיקה על ציבור גדול. חבר הכנסת חמד עמאר, כמה פעמים שמעת מנציג את המשפט "הפקס לא הגיע"? פעמים רבות. כולנו שמענו את זה. יוסי יונה (המחנה הציוני): כי דבר הדואר לא נשלח. שרן השכל (הליכוד): נכון. יונת הדואר עוד לא הגיעה. שליחת מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני מבטיחה למקבל השירות שהמסמך אכן נשלח, שהוא תועד והוא התקבל. שירותים ממשלתיים וציבוריים יעילים ואיכותיים וממשל זמין לא רק מאפשרים פתיחות, צמיחה ושיפור איכות חיים, אלא גם עוזרים לבסס ולחזק את הדמוקרטיה בישראל. ישנו קשר ישיר בין שלטון פקידים הזמין למקורבים או יודעי דבר לבין שחיתות ותסכול ציבורי, וגם קשר ישיר בין שירות יעיל, מהיר קל ונוח עבור כולם לבין אמון הציבור במערכת השלטון. מעבר לנוחות ויעילות, שימוש בדואר אלקטרוני יאפשר לציבור להעביר ולקבל מסמכים בלי להדפיס אותם, והחיסכון בנייר הוא הליך סביבתי חשוב מאוד. כ-35% מכלל העצים הנכרתים ברחבי העולם הופכים לנייר; הליך ייצור הנייר נחשב לאחד מתהליכי הייצור המזהמים ביותר. החוק הזה חשוב, והוא יחייב את כל הגופים הציבוריים לקבל פניות ומסמכים גם באמצעות דואר אלקטרוני, ולא רק בפקס. אל דאגה – הרבה מאוד קשישים ואזרחים ותיקים התקשרו ללשכה וחששו שמא הם לא יוכלו יותר להשתמש בפקס – הפקס לא ייעלם, אלא יחויב למעשה כל משרד ממשלתי להשתמש גם בשירות של דואר אלקטרוני. אני רוצה לומר משהו אחד נוסף. במהלך הכנת הצעת החוק הזאת משרדים ממשלתיים רבים, מכל המגוון, מכל הרמות, השכבות, המעמדות, התנגדו להצעת החוק הזאת; הם התנגדו בהרבה מאוד טענות שזה ייצר עודף עבודה, או עבודה נוספת ומסורבלת. אני רוצה לומר שהדבר הזה לא ייצר עבודה נוספת – עצם השימוש במיילים – אלא סוף כל סוף, ציבור שלם שצריך להשתמש בשירותים ממשלתיים סוף כל סוף יקבל גם מענה הולם. וזה העניין בהצעת החוק הזאת. אז אני מאחלת לכולנו בהצלחה. יש לנו עוד עבודה בוועדות, וכמובן, כאשר נעלה פה לקריאה שנייה ושלישית, נוכל לומר "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" – של הפקס. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה לך. הצעת חוק מתן אפשרות להתקשרות עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/202/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת סתיו שפיר) היו"ר חמד עמאר: יש הצעה מוצמדת, של חבר הכנסת עמר בר-לב. עמר בר-לב (המחנה הציוני): של חברת הכנסת סתיו שפיר, שביקשה ממני. היו"ר חמד עמאר: של חברת הכנסת סתיו שפיר, אבל יציג את הצעת החוק חבר הכנסת עמר בר-לב. עד שלוש דקות, אדוני. עמר בר-לב (המחנה הציוני): תודה רבה. ראשית, חברת הכנסת סתיו שפיר לא יכלה להגיע, והיא ביקשה ממני שאני אציג את הצעת החוק הזאת. זו הצעת חוק שסתיו הגישה כבר בכנסת הקודמת, וכמובן בכנסת הזאת, והיא מוצמדת להצעה שהוצגה כרגע. אזרחי ישראל מכירים טוב מאוד את הרגע הזה מול הנציג של הבנק, ביטוח לאומי, הוט, בזק, חברת אשראי, שבו אחרי שהסבירו שמונה פעמים מה הם צריכים והמתינו חצי שעה עם מוזיקה של מעליות ברקע, הפקיד אומר להם: אין בעיה, רק תעבירו לי בפקס את הבקשה והמסמכים הרלוונטיים. ואז, אחרי שהתאוששו מההלם – כי בכל זאת מדובר בשנות האלפיים – הם שואלים: אבל למה פקס? אין לממשלה אימייל? ופה האזרח הממוצע מתחיל מסע חיפושים אחר חנות צילום מסמכים, שגובה ארבעה שקלים לעמוד, ניסיון להבין את שעות הפתיחה של סניף הדואר הקרוב אליהם, או במקרים קיצוניים – חידוש הקשרים עם קרוב המשפחה ההוא שעוד יש לו פקס במשרד הישן שלו. בכנסת הקודמת הגישה חברת הכנסת סתיו שפיר את ההצעה הזאת, ולפני שהיא הגישה היא עשתה כמה בדיקות. היא צלצלה לכמה משרדי ממשלה, ובאמת אמרו לה: תשלחי לנו בפקס. ואז הפקידה באחד ממשרדי הממשלה – אני לא אציין את שמו, כי אני גם לא יודע, סתיו לא גילתה לי – היא שאלה את הפקידה: תגידי, למה אתם לא שולחים באימייל? אז הפקידה במשרד הממשלתי אמרה לה: השתמשנו באימייל ואז פתאום קיבלנו מבול של פניות ציבור, אז החלטנו לעבור לפקס, בשביל שיהיו לנו פחות פניות ציבור. אם זה לא היה מצחיק, זה היה עצוב. הממשלה חייבת לתת שירות לאזרח, ואי-מעבר לדואר אלקטרוני הוא פשוט עוד מכשיר שמונע את השירות הזה, מאריך את התור וחוסם אזרחים מלקבל את מה שמגיע להם. מעבר לזה, לא ייתכן שאומת הסטרטאפ תישאר כל כך הרבה שנים מאחור בכל הנוגע לשירותים לאזרח. כל מה שביקשנו זה לשים סוף לסיוט הביורוקרטי שהיה צריך לעבור מכאן מזמן. אנו שמחים – אני שוב אומר בשם חברת הכנסת סתיו שפיר, ואני מצטרף לשמחה – שהצעת החוק חוזרת למליאה, ואישורה היום יבטיח לאזרחי ישראל תיקון קטן אך כל כך מתבקש בעבודה המפרכת מול ספקי שירות הציבור בישראל. תודה למובילי החקיקה מהקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן וחברת הכנסת השכל, תודה, ולמליאה, שהסכימה לאשר את ההצעה. מרגע שתעבור הצעת החוק, כל ספק שירות יצטרך לאפשר תקשורת רציפה ויעילה במייל, אם רק יתבקשו, בפשטות, ביעילות ובאופן שמתבקש מאומת הסטרטאפ הישראלי. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת חיים ילין – ראשון הדוברים. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הוא טוב, הוא מבורך מאוד. אני, רק בגלל שהייתי שותף בתהליכים של דיגיטציה גם במועצות האזורית אני רוצה את תשומת ליבכם, כי זו קריאה ראשונה, ואחרי זה יבואו שנייה ושלישית: העולם הדיגיטלי שייך לצעירים. זו לא סתם סיסמה, צריך להבין את זה. כשאנחנו מבקשים מפנסיונרים ואנשים שהמדיה הדיגיטלית לא בדיוק נמצאת שם מולם – אנחנו עלולים לאבד פה אוכלוסייה שלמה, שברגע שאנחנו עוברים לשם איבדנו אותם לחלוטין. לכן, נורא חשוב להבין – – – שרן השכל (הליכוד): אפשר עדיין להשתמש גם בפקס. חיים ילין (יש עתיד): רגע, רגע, רגע. תקשיבי לי, מתוך זה שעשיתי את התהליך הזה, לא בחקיקה, אלא כראש מועצה. יש פה גם את טלי, והיא תגיד לך את זה. כולם – עשינו את זה, אבל צריך מאוד להיזהר שלא להפיל את כל האוכלוסייה הוותיקה – שלא מחוברת דרך מחשב, שאין להם מדפסת בבית – לתהליך הזה. ולכן, יחד עם זה צריך להיות מה שנקרא שירות לאזרח, פניות ציבור, זאת אומרת שהתושב הוותיק יכול להיעזר במדיה הישנה או במדיה החדשה תוך כדי זה – תקשיבי טוב, שרן – שבתי ספר ותלמידים עושים עבודה קהילתית והולכים לבתים שלהם ועוזרים להם עם המחשב הנייד, ואז את הרווחת שני דברים: גם הרווחת שהעולם עובר לדיגיטציה וגם הרווחת שהצעירים המתנדבים באים עם המחשב הנייד ועוזרים להם לעשות את כל השלמת המסמכים שהם צריכים. צריך מאוד להיזהר, כי בסוף הם באים עם כפל קנס, כי הם לא הספיקו לעשות את כל התהליך הזה. לכן, מה שאני מציע, שבקריאה השנייה והשלישית תוסיפו את התווך הזה, שהוא טווח הביניים. כל השינויים, צריך לעבור אותם באיזשהו שלב, שהאוכלוסייה הזאת – או שבסופו של דבר הולכת לדיגיטציה והיא מקבלת את האמצעים לעשות את זה, או שיש צעירים שהמועצה או העירייה דואגת שיגיעו לאותם בתים. אם נעשה את זה, אז לא נפיל את הזקן ואת אותה אוכלוסייה שהאינטרנט והנושא הדיגיטלי רחוק ממנה. ועדיין אני אומר לכם: הלוואי שלנוער שלנו – שיהיה להם המגע לא דרך הטאץ', אלא טאץ' אמיתי של בני אדם, שכל כך חסר לנו. ולגבי צריכת הנייר, אני חייב להגיד לכם: חברים, תבדקו טוב-טוב. לפני 15 שנה הודיעו לנו שהמחשבים יורידו את כמות הנייר בעולם. היא יורדת, אבל בקצב שבכלל לא חלמנו שהיא תרד – באחוזים מאוד בודדים ובהרבה מאוד שנים. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת עיסאווי פריג'; חברת הכנסת מיכל רוזין; מירב בן ארי; סעיד אלחרומי; נחמן שי; עליזה לביא; איילת נחמיאס ורבין; עמר בר-לב; עאידה תומא סלימאן; מנחם אליעזר מוזס; יעל גרמן; ג'מאל זחאלקה. איציק שמולי. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני כמובן רוצה לברך אותך חברת הכנסת השכל על הצעת החוק הזאת – הצעת חוק שתחסוך הרבה סבל והרבה עוגמת נפש להרבה מאוד אזרחים. היא הייתה צריכה לקרות כבר מזמן, וזה מסוג החוקים שאתה שואל את עצמך איך לא עשו את זה קודם. אז באמת יישר כוח גדול מאוד. אבל אני רוצה גם להצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת ילין, כמי שעוסק רבות בצרכים של האוכלוסייה הוותיקה. את הדגשת את זה וחזרת על זה כמה פעמים, והוא דבר חשוב מאוד שצריך לשים אליו לב גם בקריאות הבאות, כדי שלא יישמט או משהו כזה. זה בסדר גמור, זה אפילו מצוין שהעולם רץ קדימה עם הקדמה והטכנולוגיה, אבל אנחנו רואים יותר מדי פעמים, גם בהקשר של סניפי הבנק, גם בהקשר של הדואר, שפשוט חותכים סניפים ומעבירים שירותים בסיסיים לאמצעים דיגיטליים, והאוכלוסייה הוותיקה נותרת מאחור. אני חייב לומר לכם שבאחת הפעמים שאני הסתובבתי בתל אביב, אדוני היושב-ראש, עברתי ליד סניף בנק וראיתי ליד סניף הבנק זוג קשישים שפשוט בוכים עם דמעות מרוב תסכול, כי לקחו את הסניף הקלאסי והפכו אותו מה להיות מה שנקרא סניף דיגיטלי – בלי נציגי שירות, בלי אנשים שיכולים לקדם אותם ולעזור להם בשירותים בסיסיים. אז באנו לברך ויצאנו באמת מקללים. אז אני, כמובן, מברך על הצעת החוק הזאת בפה מלא, ואני מקווה שתצליחו לקדם אותה ולהעביר אותה כמה שיותר מהר, ובהזדמנות הזאת גם מבקש מכם באמת לשים לב לצרכים של האוכלוסייה המבוגרת, גם בחוק הזה וגם בחוקים אחרים שהכנסת מקדמת. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; חבר הכנסת אמיר אוחנה; יוסי יונה; מיקי לוי; עבד אל חכים חאג' יחיא; לאה פדידה; אכרם חסון; אחמד טיבי; מאיר כהן; עפר שלח; איל בן ראובן; רויטל סויד; מיכל בירן; רחל עזריה; דוד אמסלם; איתן ברושי; נאוה בוקר; יאיר לפיד; מרב מיכאלי; שרן השכל; מוסי רז; פנינה תמנו שטה; ינון אזולאי. יהודה גליק – עד שלוש דקות. רויטל סויד (המחנה הציוני): אתה הכנסת לכנסת את מי שהרב הראשי – – – היו"ר חמד עמאר: בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. נא לא להפריע לחבר הכנסת יהודה גליק. רויטל סויד (המחנה הציוני): אמרו שהוא לא יעבור לפני התיבה. הם קבעו שהוא מעגן את אשתו וקבעו עליו חרמות של רבנו תם, ואתה הכנסת אותו לכנסת? יהודה גליק (הליכוד): אדוני, ברגע שהם יפריעו לי – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): – – – לכנסת? איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): לא, פשוט שיגיד את זה. היו"ר חמד עמאר: אתה יכול לדבר. יהודה גליק (הליכוד): חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, כבוד אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, חזרנו היום אחרי חג שבועות. הייתי בטוח שכולם יחזרו ברוח טובה, ברוח נעימה, באווירה מכבדת. במקום זה עומד פה חבר כנסת וקורא לאלוף בצה"ל "בוגד", "יותר גרוע מאויבי ישראל". עומדים פה חברים ולא נותנים לאחרים לדבר. חברים, האלימות של המשטרה– כשהיא באה נגד חרדים, עומדים פה החרדים ומדברים, וכל השאר לא אכפת להם; כשהיא נגד אתיופים, עומדים האתיופים ומדברים – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): למה אתה אומר סתם, חבר הכנסת גליק? יהודה גליק (הליכוד): – – וכשהיא נגד ערבים, אז רק הערבים מדברים – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): למה אתה מדבר שטויות? מה קרה לך? יהודה גליק (הליכוד): – – וכשהיא נגד ימנים, אז רק הימנים מדברים. אלימות של שוטרים, גם אני, לצערי, חוויתי אותה, ואפילו באופנים מאוד מאוד קשים, ואף פעם בית המשפט לא מאמין לך, כי תמיד דבר – – – לאה פדידה (המחנה הציוני): גם להכניס סרבן זה סוג של אלימות. רויטל סויד (המחנה הציוני): אתה מוכן להסביר לנו איך יכולת להכניס אדם – – יהודה גליק (הליכוד): אתה יכול, בבקשה? או שתקרא אותם לסדר – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – שהדיינים קבעו שלא יעבור לפני התיבה ושאסור לארח אותו ושצריך להחרים אותו, שהוא מעגן את אשתו? אתה מוכן להסביר לנו איך אתה הכנסת אותו לכנסת ישראל, וחברת הכנסת רחל עזריה מנעה את זה? היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת רויטל סויד, תודה רבה. אפשרתי לך להציג את השאלה. תודה רבה. תודה. לאה פדידה (המחנה הציוני): אבל תיתן תשובה. יהודה גליק (הליכוד): אלימות משטרתית היא אלימות, ולא משנה כלפי מי היא מופעלת. מן הראוי שמשטרת ישראל תבדוק – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): למה אתה מתעלם מהשאלה? היו"ר חמד עמאר: שאלת את השאלה. זכותו לענות לך על השאלה וזכותו שלא לענות. תודה רבה, חברת הכנסת רויטל סויד. רויטל סויד (המחנה הציוני): תסביר לנו איך הכנסת סרבן גט, כשיש החלטה שצריך להחרים אותו. יהודה גליק (הליכוד): אני מבקש שתקרא אותה לסדר. היא מפריעה לי לדבר. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. רויטל סויד (המחנה הציוני): תסביר לנו, בבקשה. תכבד אותנו ותיתן את התשובה. יהודה גליק (הליכוד): היא מפריעה לי לדבר. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. גם הדובר לא מנחה את היושב-ראש מה להגיד. יהודה גליק (הליכוד): אני מבקש. היו"ר חמד עמאר: תודה, תודה. תמשיך. רויטל סויד (המחנה הציוני): תכבד את סרבנית הגט. תכבד את סרבנית הגט ותסביר לה איך הכנסת – – – היו"ר חמד עמאר: בואו נאפשר לחבר הכנסת גליק – – – רחל עזריה (כולנו): מסורבת גט. רויטל סויד (המחנה הציוני): מסורבת הגט. רחל עזריה (כולנו): מסורבת גט – – – המזבח. רויטל סויד (המחנה הציוני): מסורבת גט, לא מקבלת גט מבעלה. בית הדין – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת סויד, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. קריאה: למה הוא לא עונה לנו? היו"ר חמד עמאר: גם חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת מירב בן ארי. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת סויד, אני מבקש ממך. לאה פדידה (המחנה הציוני): או שהוא מתבייש. שיבקש סליחה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. תודה. יהודה גליק (הליכוד): אני רק רוצה לומר שאלימות משטרתית, ולא משנה כלפי מי היא מופעלת, היא דבר שהמשטרה צריכה לבער מתוכה. שוטר אלים הוא שוטר חלש, הוא לא שוטר חזק. לאה פדידה (המחנה הציוני): גם זאת אלימות – להכניס סרבן גט. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חברת הכנסת לאה פדידה. לאה פדידה (המחנה הציוני): גם זאת אלימות. היו"ר חמד עמאר: תודה. יהודה גליק (הליכוד): ולכן, אני קורא מכאן לשר לביטחון פנים לבחון את הנושא הזה. לאה פדידה (המחנה הציוני): איך אתה מסוגל לדבר עכשיו? היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חברת הכנסת לאה פדידה. לאה פדידה (המחנה הציוני): אבל באמת, היושב-ראש, הוא חייב לענות. היו"ר חמד עמאר: תודה, תודה. באמת תודה. לאה פדידה (המחנה הציוני): אנחנו רוצות לקבל תשובה. יהודה גליק (הליכוד): אני לא יכול. אני לא יכול לדבר כשהיא צועקת. היו"ר חמד עמאר: הורדתי אותך? אני מפריע לך? בבקשה, תמשיך. יהודה גליק (הליכוד): זאת – – – לאה פדידה (המחנה הציוני): גם אנחנו לא יכולות להכיל. היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת לאה פדידה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: באתן להצטרף, אחת ליד השנייה, כדי להתחיל לצרוח פה באלימות? תודה. תודה. לאה פדידה (המחנה הציוני): זאת אלימות – – – קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: אני מוסיף לך דקה. חברת הכנסת לאה פדידה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חברת הכנסת רויטל סויד, אני קורא לסדר פעם שנייה. חברת הכנסת – – – קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: אני קורא אותך לסדר. חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. קריאות: – – – לאה פדידה (המחנה הציוני): זאת אלימות – – – היו"ר חמד עמאר: אנחנו נתחיל עם חברת הכנסת לאה פדידה. אני מבקש להוציא את חברת הכנסת לאה פדידה החוצה, שתירגע. שתירגע. תוציאו אותה החוצה, בבקשה, הסדרנים. רחל עזריה (כולנו): אנחנו נצא כולנו. היו"ר חמד עמאר: איפה הסדרנים, בבקשה? תודה רבה. מירב בן ארי (כולנו): כל הנשים יצאו. לאה פדידה (המחנה הציוני): אתה חייב לענות. זאת אלימות. היו"ר חמד עמאר: תודה. תודה לכם. קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: אני מבקש מהסדרניות להוציא את חברת הכנסת לאה פדידה החוצה. תודה. קריאות: – – – (חברת הכנסת לאה פדידה יוצאת מאולם המליאה.) היו"ר חמד עמאר: תודה רבה לכם. רויטל סויד (המחנה הציוני): לפחות תעמוד ותיתן לנו תשובות. אם היא מסורבת – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת סויד, רויטל סויד, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. להוציא את חברת הכנסת רויטל סויד. קריאות: – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): איך אתה מעז? היא כלואה. אתה מדבר פה על אלימות? (חברת הכנסת רויטל סויד יוצאת מאולם המליאה.) היו"ר חמד עמאר: בבקשה, אדוני, אני מוסיף לך דקה. תנמק את כל מה שאתה רוצה בדקה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אני חושבת שכל חברי הכנסת צריכים לצאת במחאה. רחל עזריה (כולנו): – – – איך אתה יכול להתעלם ממנה? יהודה גליק (הליכוד): מה שקורה פה במליאה – יש פה אלימות מילולית, צרחות, טרור מילולי. זו בדיוק האווירה שהייתי רוצה שלא נחזור אליה. אני קורא לכולנו, לכל אחד ואחד מאיתנו – – – קריאות: – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת לאה פדידה, אני הוצאתי אותך החוצה. בבקשה לצאת החוצה. לאה פדידה (המחנה הציוני): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה. תצאי החוצה בבקשה. (חברת הכנסת לאה פדידה יוצאת מאולם המליאה.) יהודה גליק (הליכוד): מה שראינו כאן זה שוב אלימות שמשתלטת על השיח הציבורי. רוצים לדבר, רוצים לנהל ויכוחים – מוזמנים לנהל ויכוחים. הדרך הזאת לא תוביל אותנו בכנסת לשום מקום. הדרך של הצרחות ואלימות מילולית וסתימת פיות וכינויים של חבר כנסת, של אלוף בצה"ל – לכנות אותו "בוגד" שמשמיד את עם ישראל – לאיפה הגענו? חברים, אני קורא לכולנו: קחו אוויר, תנשמו נשימה עמוקה ותירגעו. ככה לא נוכל לקדם שום דבר במדינה. תודה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. תודה. אברהם נגוסה; חבר הכנסת זוהיר בהלול; ישראל אייכלר; מסעוד גנאים; סאלח סעד; חברת הכנסת תמר זנדברג; חברת הכנסת נורית קורן. אנחנו עוברים להצבעה. נא להכניס את חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. נתחיל בשני החוקים המוצמדים. דוד ביטן (הליכוד): אני צריך לסכם. חיים ילין (יש עתיד): ביטן, אנחנו בעד. מזמן לא עלית למעלה. תעלה, התגעגענו. איתן כבל (המחנה הציוני): תעלה, דוד. היו"ר חמד עמאר: חברי הכנסת, תודה רבה לכם. בואו ניתן לחבר הכנסת דוד ביטן לעלות ולסכם את הדיון. זה החוק שלו. בכל מקרה, נאפשר לו להגיד כמה משפטים. בבקשה. דוד ביטן (הליכוד): שני משפטים. חיים ילין (יש עתיד): ביטן, אתה מוכן להגיד איזו מילה טובה על שגרירות פרגוואי? היו"ר חמד עמאר: אנחנו נצביע על שני החוקים, ואחרי זה נחזור לכל ההצבעות. תודה רבה. אני לא אשים לך זמן, כי אמרת: שני משפטים. דוד ביטן (הליכוד): לא, ממש. אני אדבר קצר, קצר. חיים ילין (יש עתיד): – – – אני מבקש – – – דוד ביטן (הליכוד): רבותיי, קודם כול, לחוק הזה, אם אתם לא יודעים, הייתה התנגדות די רצינית של הממשלה. ככה התחלנו. למה? היו"ר חמד עמאר: סליחה, תכניסו גם את חברות הכנסת שהוצאתי אותן, כי אנחנו נעבור ישר להצבעה. רויטל סויד (המחנה הציוני): נכנס להיסטוריה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): חבל רק שסרבן גט נכנס לפה. רויטל סויד (המחנה הציוני): זאת בושה וחרפה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): – – – עושה מה שהוא צריך לעשות – – – הכנסת נותנת לגיטימציה ואותנו מוציאים? איזו בושה. רויטל סויד (המחנה הציוני): ואתה אומר לנו להקשיב לרבנים. היו"ר חמד עמאר: על מה אתם צועקים כמו ילדים עכשיו? איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): איזו בושה. לאה פדידה (המחנה הציוני): אנחנו רוצים שתוציא את יהודה גליק. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה לך. קריאה: תתנצל. פשוט תתנצל. היו"ר חמד עמאר: תודה. בבקשה. דוד ביטן (הליכוד): לחוק הזה בהתחלה הייתה התנגדות די רצינית בממשלה, כיוון שלצערי הרב הפקידות בכל המשרדים לא רצתה את החוק הזה. למה? כי זה מאפשר פנייה ישירה למנהלים, ולא למחלקות לפניות הציבור. קריאה: – – – דוד ביטן (הליכוד): אני מסכם על זה, כן. קריאה: – – – דוד ביטן (הליכוד): מה היא אומרת? זה מאפשר, בעצם, לציבור הרחב לפנות באופן ישיר למנהלים בכל מחלקה ומחלקה, ולא רק באמצעות המחלקה לפניות הציבור. כי מה קורה היום? מקבלים מכתב, אומרים להם: אנחנו מבררים את הפנייה שלך, מעבירים למחלקה, וזה לוקח לו שנה. אין קשר בלתי אמצעי בין הפקיד לבין האזרח שבעצם מדברים עליו. על מנת להוריד קצת את ההתנגדות, בעצם מהמועד של קריאה טרומית עד המועד היום זה לקח איזה שנה – שנה שבה ישבנו עם הפקידות כמעט בכל משרד ומשרד, והגענו איתם להסכמות לגבי רוב הדברים. הייתה למשל בעיה של הגנה על המידע, שזו אחת הבעיות המרכזיות, ולכן היינו צריכים גם לקבל אישור מהסייבר לעניין הזה. בסופו של דבר, לאחר שעשינו את כל התהליך הזה, עוד פעם הממשלה בוועדת שרים התנגדה – בעצם עשתה דיון חוזר בבקשה ועוד פעם הם התנגדו, כי אמרו: אנחנו רוצים את זה בצורה אחרת. עוד פעם החזרתי את זה לוועדת שרים, ואמרתי להם והבטחתי להם שאם יש כמה בעיות, במיוחד עם משרד הפנים ומשרד הבריאות – שאני לא מבין מה בדיוק הבעיה שלהם – אנחנו נהיה מוכנים לדון לקראת קריאה שנייה ושלישית, וזה מה שאנחנו נעשה. אבל גם עכשיו רוצים ממני להעביר את זה חזרה לוועדת שרים. זאת פעם ראשונה. כאילו מדובר פה בשירות הביטחון הכללי, שבקריאה הראשונה אמרו לי: תביא את זה לאישור, לראות את הנוסח. עכשיו גם לקריאה שנייה ושלישית הם רוצים לראות את הנוסח. זה לא שירות הביטחון ולא כלום. בסך הכול מדובר פה על תהליך שלא היה קיים עד היום, שאפשר לפנות באמצעים – היום יש אינטרנט. זה לא פוסל את – – – עמר בר-לב (המחנה הציוני): הפקס. דוד ביטן (הליכוד): – – – וגם שיטות אחרות, זאת אומרת, זו תוספת לקיים היום. שמעתי שיש בעיה עם קשישים, אז הם יקבלו את הטיפול בדרך שהם מקבלים היום. חיים ילין (יש עתיד): את זה צריך לשים – – – דוד ביטן (הליכוד): אז זה פותר. הקריאה הראשונה – דווקא הנוסח פותר. אם מישהו רוצה בפקס או בדרך של מכתב, הוא יכול לעשות את זה. טלפון – הוא יכול לעשות גם את זה. פה אמרנו שאפשר לעשות את זה גם דרך האינטרנט. צריך לפרסם את האימייל של כל פקיד ופקיד, ויצאו הוראות והנחיות מטעם המשרד. להגיד לכם – – – מירב בן ארי (כולנו): בסדר, הכול טוב. זה ברור. תדוד ביטן (הליכוד): בסדר, בסדר, תני לי. עבדנו על זה שנה, בכל זאת כמה מילים לא יזיקו לכם. מכיוון שהבטחתי כמה משפטים, אני ארד מהבמה. מירב בן ארי (כולנו): הכול נהדר. דוד אמסלם (הליכוד): דוד, אני לא הבנתי. תחזור. דוד ביטן (הליכוד): אני מסביר. אני מסביר. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): שנייה, דקה. קריאה: דודי, מהתחלה. דוד ביטן (הליכוד): טוב, רבותיי, מה שאני מבקש מכם זה לתמוך בהצעת החוק הזאת, ואנחנו נדון בזה כמה שיותר מהר. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): – – – יחס מיוחד. דוד ביטן (הליכוד): מה? איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): משרד הבריאות – בכל דבר הוא צריך יחס מיוחד. דוד ביטן (הליכוד): משרד הבריאות בהתחלה טען טענה – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): בשוטף פלוס 30. דוד ביטן (הליכוד): לא, לא. הוא טען טענה: מה, אתה רוצה לקבל מידע דרך האינטרנט, מידע אישי? אמרתי: לא, אנחנו מדברים יותר על מידע מינהלתי, זאת אומרת, מתי יהיה התור שלי, מה קורה עם הרופאים שאני צריך לקבל. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): נכון. לאה פדידה (המחנה הציוני): דודי, למה לא יצאת איתנו, הבנות? דוד ביטן (הליכוד): אבל בהחלט לא לקבל משהו רפואי באימייל, שכל העולם יוכל לראות את זה. תודה רבה לכם. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח–2018 (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, חברי הכנסת, ולשמור על שקט. אנחנו עוברים להצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח, בקריאה ראשונה, של חברי הכנסת דוד ביטן ושרן השכל וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. נא להצביע, חברי כנסת. הפעלתי את ההצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח–2018, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. היו"ר חמד עמאר: בעד – 52, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת המדע והטכנולוגיה. הצעת חוק מתן אפשרות להתקשרות עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ה–2015 (הצעת חברת הכנסת סתיו שפיר) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצבעה על הצעה מוצמדת, של חברת הכנסת סתיו שפיר וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מתן אפשרות להתקשרות עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ה–2015, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. היו"ר חמד עמאר: בעד – 52, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בדיון מוקדם, ותועבר לוועדת המדע והטכנולוגיה להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 6) (הארכת תקופות מעבר), התשע"ח–2018 (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו נתחיל – נחזור להתחלת סדר-היום, איפה שהפסקנו את ההצבעות, בשעה 19:30. הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 6) (הארכת תקופות מעבר), התשע"ח–2018, קריאה ראשונה. נא להצביע. הפעלנו הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 6) (הארכת תקופות מעבר), התשע"ח–2018, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר חמד עמאר: בעד – 53, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הכלכלה להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), התשע"ח–2018 (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. נא להצביע, חברי הכנסת. להצעת החוק יש הצעה מוצמדת. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 14) (הסדרת עיסוק באימון ספורט), התשע"ח–2018, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר חמד עמאר: בעד – 53, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט. הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת מקצוע מאמן ספורט), התשע"ח–2018 (הצעת חברת הכנסת טלי פלוסקוב) היו"ר חמד עמאר: יש הצעה מוצמדת של חברת הכנסת טלי פלוסקוב. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה המוצמדת. נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת מקצוע מאמן ספורט), התשע"ח–2018, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר חמד עמאר: בעד – 52, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט. הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018 (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018. נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ח–2018, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר חמד עמאר: בעד – 52, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הכלכלה להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"ח–2018 (קריאה ראשונה) היו"ר חמד עמאר: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"ח–2018. נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"ח–2018, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר חמד עמאר: בעד – 46, נגד – שישה, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ח' בסיוון התשע"ח, 22 במאי 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 20:58.