מסקנות ועדה
הכנסת
מסקנות
ועדת החוץ והביטחון
בעקבות הצעה
לדיון מהיר
הכנסת העשרים
ירושלים,
כ"אסיוןתשע"ח
מושבשלישי
04
יוני2018
בנושא: הסדרת חוותגלעדויישובים צעירים נוספים""
הצע
ותי
הםשלחבריהכנסת בצלאל סמוטריץ' (
9049
), נחמןשי(
9370
), יואבקיש(
9050
),מיכאל מלכיאלי
(
9073
)
ומנחם אליעזר מוזס (
9054
)
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר קיימה
ביום 29
במאי 2018
דיון בנושא "הסדרת חוות גלעד
ויישובים צעירים נוספים" על פי הצעות לסדר היום של חה"כ בצלאל סמוטריץ'
, נחמן שי, יואב קיש,
מיכאל
מלכיאלי ומנחם אליעזר מו
זס.
בפתח הישיבה ציין יו"ר הוועדה
כי
''חשוב לזכור
שאנו עוסקים בסוגיה של אזרחים ישראלים נורמטיביים שגרים
ביישובים חוקיים ונורמטיביים שמדינת ישראל יישבה אותם שם. חוות גלעד היא חלוצה בנושא הזה. אנו
מחפשיםפתרון לאוכלוסייה ישראלית נורמטיבית.''
הח״כ סמוטריץ', מיכאלי וקיש
הלינו על אי מילוי החלטת הממשלה בנושא,
שכן
הוחלט בה לפני כשנה על הקמת
מנהלת להסדרת היישובים, אלא שמאז לא הוקצו תקנים ואין תקציב לפעילותה. חה"כ סמוטריץ' ציין בין היתר,,
כי "
היישובים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית של לא להקיא ולא לבלוע. הם לא יכולים למכור ולבצע אף
פעולה בקרקע."
חה
"כשי ציין כי במקרה שלהסדר, הסבירות שחוות גלעד תישאר
בידיישראל נמוכה מאוד.
עד אז,
בכל מקום בו
יהודים מקיימים את חייהם, אסור שחייהם
יהיו הפקר, והם חייבים לקבל את כל הגנה וכל התנאים שמקבל כל
אזרח.
לצדזאת,
ממשלתישראל צריכה לקדם מיוזמתה אתנושא ההסדר עםהפלסטינים.
ראש צוות ההסדרה, פנחס ולרשטיין דווח לוועדה כי חוות גלעד אינה במנדט של הצוות,
אך
התייחס לאתרים
האחרים שאינם מוסדרים
כמפורט:
כיום
קיימת מפה מסודרת של
אתרים אלו. להערכתו,
23
אתרים יכולים כבר
כעת לעבור לשלב ההליך התכנוני - יש כ-
3,000
יחידות דיור שצוות 'קו כחול' הוציא מתחומי ישובים מוסדרים,
כש
להערכת
ו
2,200
מ
הם יכולים להיות מוסדרים ללא צורך בתהליך מדיני
. ע
וד הוסיף, כי היועץ המשפטי כבר
הנחה כיצד לפטור אותן. לצוות אושרו 5
תקנים, כאשר
סוכם ש
את חלקם מעבירים
למנהל האזרחי, לטובת גיוס
אנשיםלעיסוק בנושאזה.
קובי אלירז, עוזר שר הביטחון ציין "יש כ-
3,000
יחידות דיור, בהתיישבות הקיימת, לא במאחזים, שהוחרגו מכל
מיני טעמים, בעיקר כתוצאה מצוות 'קו כחול'. בנוסף יש כ-
70
אתרים
עם כ-
4,000
מבנים קיימים. התשתית
להסדרתם, בניגוד לקבוצת המוחרגים, בנויה על שלושה עוגנים: בעלות על הקרקע בה נמצא הישוב, לוודא כי דרך
הגישה ליישוב גם היא על קרקע מוסדרת, ומשם מעבר לשלב התכנוני, כמו למשל האם ניתן להחשיב כשכונה של
ישוב סמוך. מתוך כ-
70
אתרים,
20
עונים על שלושת המדדים, ולכן לא נדרשת החלטת ממשלה ויותר קל
להסדירם. באחרים יש בעיות שונות, לרבות דרישה להחלטת ממשלה, שם
נלקחים בחש
בון גם
שיקולי הזירה
הבינ"ל."
בין יתר דבריו, מר אלירז שם בישיבה דגש על
מצוקת כח האדם במנהל האזרחי, שכבר היום לא עומד
במשימות
יו.
עו"ד ניב יערי, מחלקת ייעוץ וח
קיקה (אזרחי) במשרד המשפטים ציין כי מדובר בנושא רחב וסוגיות שלא ניתן
לפתור ביום או יומיים. עוד ציין כי
אל שולחנו של היועמ"ש מגיעות חוות דעת רבות, ו
מתקיימת בדיקה של
הכל
ברצינות
מתוךהבנה ברורה של חש
יבותהנושא.
שילה אדלר, מנכ"ל מועצת יש"ע
הלין על כך
ש"
יש כאן אלפי תושבים שמשלמים מסים ומשרתים במילואים.
אני מג"ד במילואים, אבל מתגורר בשכונת היובל בעלי, שקמה בשנת היובל למדינה. לעלי עד היום אין תב"ע, ו-
20
שנה אחרי, השכונה שבה אני גר עדיין לא זכאית לקבל תשתיות. הגיע הזמן שהוועדה תקבל את השיניים
והסמכויות כדילממש דבר שלא קשור להסכם מדיני."
יעל שבח אלמנתו של רזיאל שבח ז"ל
אמרה לוועדה כי
"אנו גרים בחוות גלעד 8 שנים, וזה מקום מקסים, מלא
באזרחים המשלמים מיסים ומשרתים במילואים, אך גם מוסרים את הנפש יום יום כדי לגור במקום לא מוסדר,
ללא תשתיות שמאפשרות חיים תקינים. זה לא צודק, ועוד יותר לא צודק היא הציניות שצריך שמישהו ירצח כדי
שייעשה משהו."
ח"כ מוטי יוגב ביקר כי
"במקום בו חיים יהודים בארץ ישראל, צריך לתת להם את ההסדרה, בדיוק כפי שאנו
פועלים להסדרת הבדואים בדרום והדרוזים בצפון. יהודים חיו ויחיו ביהודה ושומרון לנצח נצחים, בכל הסדר
שיהיה. אבן הנגף היא תקנים במנגנונים השונים ויש לאיישם מידית."
בהקשר זה ציינה
הח"כ שולי מועלם
רפאלי העלתה כי
יש משימות שלה
מינהל שיש להוציא
ן
לפועל באמצעות מיקור חוץ.
ח"כ עמיר פרץ אמר כי "אם הממשלה הכי ימנית שהייתה בהיסטוריה
הייתה חושבת שזה נכון וטוב לישראל היא
ודאי הייתה פועלת בנושא. כנראה שמישהו מבין שהסכנות עולות לאין שיעור על ההישגים בהחלטות כאלה. אי
אפשר להגיד שכולם נשלחו על ידי ישראל. חלק הוקמו כמאחזים ע"י עובדות שנקבעו בשטח ונוצרה להם
לגיטימציה בדיעבד. אני חושב שיש אבחנה חשובה בין לזרז את הסיוע לאזורים שנמצאים בקונצנזוס, לבין
ההתעקשות לתת לגיטימציה לכל מקום קטן, וזו טעות מבחינתכם. אין כל טענה לאף מתיישב, או ישוב, גם אם
הוא מאחז, כי האשמה היא במי שלא פינה אותו."
להלן סיכום יו"ר הוועדה:
1.
מדובר על ישראלים שגרים בשטחי יהודה ושומרון, ביישובים שהוקמו על ידי המדינה וביוזמתה ברוב
המקרים. הנושא המדיני איננו שונה בין אשקלון, שדרות, שלומי או עלי -
אלו אותם ישראלים.
2.
עד ליום 1
בספטמבר 2018
על צוות ההסדרה להעביר לרשות הוועדה ובו תמונת המצב של התקנים,
אי
ושםותקציבהצוות,וכן דוח מטעם המנהלהאזרחי.
3.
הוועדה סבורה כי לא ייתכן שיש טיפול
רק כש
קורה אסון, ולכן במושב החורף לפני סוף 2018
י
תקיים
דיון עומק בנושא וכן סיור בשטח.,
המסקנותהונחועל שולחן הכנסת ביום:
ירושלים,
כ"אב
סיון תשע"ח
04
ביוני 2018