הודעות שרים

ירושלים, ‏ד' תמוז, תשע"ח ‏17 יוני, 2018 לכבוד ח"כ אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה שלום רב, הנדון: קידום חברות מסחריות במסגרת הצגות לילדים בחנוכה בסמך: מכתבה של גב' ירדנה מלר הורוביץ אליך מיום 21.2.2018 להלן תשובתי לשאלות שבמכתב שבסמך: במסגרת פעולות האכיפה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נפתחו 20 תיקי חקירה שונים כנגד חברות בגין חשדות להפרת חוק הגנת הצרכן ותקנותיו כנגד קטינים: בשמונה הליכים נשלחו דרישות תשלום בסך של 4,140,000 ₪. שלושה הליכים נוספים נמצאים בערעור בבית משפט השלום. בתיקים אלו נשלחו דרישות תשלום בסך של – 1,188,000 ₪ . ששה הליכים נמצאים עדין בשלב טיעון. נשלחו כוונות חיוב בסך של 4,387,500 ₪. שלושה הליכים נמצאים בשלב קבלת החלטה ברשות. כמו כן, הרשות ביצעה סקירה מודיעינית בתחום ובעקבות כך פנתה במכתבים למשרד החינוך, למועצה לשלום הילד וליחידת "מאור" במשטרת ישראל, במטרה לבחון בצורה רוחבית את דרך הטיפול בהיבטים השלילים ובהפרות הכרוכים בפרסום לקטינים. מבחינה משפטית ישנם שני מקורות חקיקה רלבנטיים: תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א – 1991, אשר קובעות הוראות בנוגע לפרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים (פרסומות ושיווק בזמן הופעות ילדים (לרבות בהפסקות) הן מוכוונות קטינים) על מנת שלא יטעו אותם, ינצלו את תמימותם, חוסר ניסיונם ו/או את גילם. במסגרת תקנות אלה קיים גם איסור לעשות פרסומת או דרכי שיווק שיש בהם רמיזות מיניות, שיש בהם עידוד למעשים מסוכנים כגון עישון סיגריות או לשחק בכביש וכדומה. סעיף 7(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 הדן בפרסומת סמויה. על פי הסעיף, פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה אינו מטעה. מדובר בסעיף כללי, שאינו חל רק על פרסומות לקטינים. סעיף ספציפי זה לא נאכף ביחס לפרסום סמוי שכן חסרים כללים ברורים מתי פרסום ייחשב כפרסום סמוי. למשל, האם שימוש בפחית קוקה קולה במהלך סרט או תכנית טלוויזיה נחשב פרסום סמוי ועל כן מטעה? האם שימוש במיקסר של חברה מסוימת במהלך תכנית בישול, נחשב פרסומת סמויה? תחום הפרסום הסמוי (פרסום המשולב בעלילה) קיים לוודאי בכל העולם ולא רק אצלנו. יש ללמוד אותו ובפרט בכל מה שנוגע לפרסום סמוי המוכוון לקטינים ולקבוע הוראות ברורות של מה מותר ומה אסור. יוער כי לפני כמה שנים נתן בימ"ש העליון פסק דין שאינו אוסר על שימוש במותגים במסגרת העלילה המופיעה בקלטות ילדים, אלא חייב בסימון הקלטת כי היא מכילה תוכן שיווקי. מכאן כי אף לא ברור האם הכיוון הרצוי הוא של איסור פרסום סמוי או של חובות גילוי אשר ירפאו את ההפרה והאם צריך להיות הבדל בין פרסומת סמויה לבגירים ופרסומת סמויה לקטינים. בכל אופן הבעיה בפרסום הסמוי היא לא בנורמה החקוקה אלא בקביעת כללים ברורים וסבירים לטיפול בפרסום סמוי. זה לא משולב כיום בתכנית העבודה שלנו. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נאלצת, לאור מגבלת משאביה, לקבוע סדרי עדיפויות בפעילות האכיפה וההסדרה שלה. כפי שעולה מן הדיווח הנוכחי, עיקר המאמצים מופנה למצבים בהם קיים נזק ישיר לקטן. בברכה, מיכאל אטלן, עו"ד הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן העתק: הנהלת הרשות