דברי הכנסת

דברי הכנסת א / מושב שלישי / ישיבה ר"ט / כ"ו–כ"ח בתשרי התשפ"ה / 28–30 באוקטובר 2024 / 1 חוברת א' ישיבה ר"ט הישיבה המאתיים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:05 תוכן העניינים פתיחת המושב השלישי של הכנסת העשרים-וחמש 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 היו"ר אמיר אוחנה: 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 9 אורן סמדג'ה: 10 נשיא המדינה יצחק הרצוג: 10 הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב 15 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 15 יאיר לפיד (יש עתיד): 19 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 26 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 27 1. ממשלה המקדמת השתמטות ומגדילה את העול הכלכלי-קיומי על הרוב העובד והמשרת; 27 2. ממשלה כושלת בכל תפקידיה, המפקירה את העם בישראל; 27 3. כישלון הממשלה בניהול הביטחוני והכלכלי; 27 4. ממשלה ללא תקומה שפוגעת בחזון הציוני; 27 5. המשך המלחמה והשלכותיה ההרסניות על הציבור, לרבות הציבור הערבי 27 משה טור פז (יש עתיד): 27 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 30 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 31 אפרת רייטן מרום (העבודה): 34 שר התקשורת שלמה קרעי: 37 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 39 נאור שירי (יש עתיד): 42 עודד פורר (ישראל ביתנו): 44 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 45 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 50 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 52 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 54 גלעד קריב (העבודה): 61 אבי מעוז (נעם): 63 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 66 שר התקשורת שלמה קרעי: 67 הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 87 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 88 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 91 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 91 הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 95 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 96 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 105 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 122 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 135 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 143 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 151 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 152 הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 152 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 152 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 154 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 164 בועז ביסמוט (הליכוד): 165 הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024 166 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 166 עמית הלוי (הליכוד): 170 עמית הלוי (הליכוד): 172 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 177 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 184 רון כץ (יש עתיד): 185 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 187 דן אילוז (הליכוד): 189 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 190 שר המשפטים יריב לוין: 190 מירב בן ארי (יש עתיד): 192 מירב כהן (יש עתיד): 194 רון כץ (יש עתיד): 195 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 197 טלי גוטליב (הליכוד): 198 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 201 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 202 הודעת ועדת הכנסת 203 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 203 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 204 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 204 מירב בן ארי (יש עתיד): 206 מירב כהן (יש עתיד): 212 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 212 ניסים ואטורי (הליכוד): 214 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 215 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024 218 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 219 מירב בן ארי (יש עתיד): 220 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 221 הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024 225 מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת העבודה והרווחה): 225 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 226 << נושא >> פתיחת המושב השלישי של הכנסת העשרים-וחמש << נושא >> << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> אבקש מחברי הכנסת לכבד בקימה את כניסת נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת.) נא לשבת. << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני כ"ו בתשרי התשפ"ה, 28 באוקטובר 2024. אני מתכבד לפתוח את המושב השלישי של הכנסת העשרים-וחמש. משפחות שכולות ומשפחות חטופים הנמצאות כאן איתנו, נשיא המדינה מר יצחק הרצוג, ראש הממשלה – שמייד ייכנס – חבר הכנסת בנימין נתניהו והגב' שרה נתניהו, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית והגב' רבקה עמית, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים וחברי הכנסת, יושב-ראש הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל, יושב-ראש ההנהלה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל אלוף במילואים דורון אלמוג, חברי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות – Welcome to the Knesset – יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות האיבה מר אייבי מוזס, מזכיר הכנסת עו"ד מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, חברי הנהלת הכנסת, ראשי רשויות מהנגב המערבי, נציגי שירותי הביטחון וצבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ונציבות הכבאות וההצלה – ואני פוטר בזאת את הדוברים הבאים מאזכור כל המכובדים. קהל נכבד, חברות וחברי הכנסת, בטרם אפתח את דבריי, אני מבקש לכבד בקימה את זכרם של כל הנופלים הרבים במלחמה, חיילים ואזרחים, יהודים ולא יהודים, גברים ונשים, ששילמו בחייהם על תקומת ארצנו. נא לקום. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של אזרחי ולוחמי ישראל שנפלו במלחמה.) תודה רבה. אפשר לשבת. פתיחת מושב החורף הקודם אירעה כאן ימים ספורים לאחר 7 באוקטובר, וזאת הזדמנות עבורנו לבדוק איפה היינו אז והיכן אנו עכשיו. אז – מוכי תדהמה, צער ויגון מעוצמת הכאב על הירצחם באכזריות של כמעט 1,200 מאחינו ואחיותינו בערים ובמושבים, בקיבוצים ובבסיסים, הנוסעים בדרכים והחוגגים במסיבה; אכולי צער ודאגה לשלומם של 251 החטופים שנוספו ביום אחד לארבעת החטופים שכבר היו בידי חמאס ברצועת עזה; חסרי אונים נוכח כמויות אדירות של אזרחים שפונו מבתיהם מהדרום ומהצפון בשל חשש כבד לשלומם נוכח איומי ארגוני הטרור. עדיין ללא כניסה קרקעית צבאית לרצועת עזה או ללבנון, ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה היו בשיא עוצמתם. הנהגתם שיכורת כוח מהדם הרב שגמעו, שאפילו הוא לא הרווה את צימאונם ארוך השנים, ובדברי השחץ מלאי הרהב שלהם מאיימים על עצם קיומה של מדינת ישראל. שלטון האייתוללות באיראן, ששלח, מימן, אימן והכווין את כל הרע הזה, היה אז מחוץ לתחום. אף מדינה לא תקפה בשטחה בגלוי מאז מלחמת איראן–עיראק של שנות השמונים. הלכידות החברתית הפנימית שלנו הייתה מוטלת אז בספק, אחרי שנה קשה שבמהלכה אותגרה ללא הרף. נראה היה כי הכול סוגר עלינו. היום אנו פותחים את מושב החורף שנה אחרי. איבדנו ממיטב בנינו. משפחות רבות בישראל שילמו את המחיר היקר מכול, אך לא לשווא. מצמרת הנהגת החמאס, שחוללה את 7 באוקטובר, לא נותר כמעט דבר. שמות שהיו מוכרים לכל מי שהיה מעורב בעשייה הביטחונית בעשורים האחרונים חוסלו: מוחמד דף, מרואן עיסא, ראא'ד סעד, איימן נופל, אחמד ע'נדור, אסמאעיל הנייה ועוד רבים ורעים אחרים אינם. יחיא סנוואר, שהגה, תכנן והוציא לפועל את המתקפה השטנית, הוציא לרגע את אפו מהמחילות שבהן זחל כמעט שנה בזמן שאנשיו שמעל האדמה משלמים את המחיר הכבד של המלחמה שבה הוא פתח – וחוסל. גם מצמרת הנהגת ארגון הטרור חיזבאללה לא נותר כמעט דבר. פואד שוכר, הקרוי סייד מוחסן, אבראהים עקיל, אבראהים קובייסי, מוחמד חוסיין סרור, מוחמד נאסר, ג'וואד אלטוויל, סאמי עבדאללה, עלי כרכי, האשם ספי א-דין ועוד רבים ורעים אחרים חוסלו. הגנרל ממשמרות המהפכה של שלטון האייתוללות, המשקיף במועצת הג'יהאד של חיזבאללה, עבאס נילפורושאן, חוסל אף הוא. הטרוריסט המוכר ביותר בעולם, מי שידיו מגואלות בדם נרצחים רבים, ישראלים ולא ישראלים, יהודים ושאינם יהודים, מבואנוס איירס ועד לרחבי המזרח התיכון כולו, חסן נסראללה, יימח שמו, חוסל במקום שבו הרגיש הכי בטוח, מתחת לקרקע של אדמת הדאחייה בביירות. לראשונה מאז מלחמת איראן–עיראק מדינה כלשהי תוקפת את ראש הנחש האיראני בגלוי ובעוצמה בעומק שטחו, מסיבה לו נזקים כבדים שהוא עוד לא סיים לאמוד את היקפם ומשמעותם, ומותירה אותו חשוף להתקפות עתידיות שייתכן שיבואו. עם ישראל, מדינת ישראל, הנהגתה המדינית, צבאה, שירותי הביטחון והמודיעין שלה, וחשוב לא פחות – אזרחיה, קמו מההריסות ומהכאב שהותיר אחריו יום 7 באוקטובר ונלחמו, עוד איך נלחמו. מול לחצים אדירים מהעולם ומהבית, מול יועצים באולפנים ותועמלנים במוסדות הבין-לאומיים, מדינת ישראל השיבה מלחמה שערה כנגד הקמים עלינו לכלותנו, והיא ממשיכה בכל הכוח, בעוצמה רבה, בנחישות גדולה ותוך כיבוד חוקי המלחמה. רוב החטופים שבו, מרביתם – בעסקה שהבשילה, ומיעוטם – במבצעים צבאיים מזהירים שהפיחו רוח גבורה בעם ישראל, ובהם גם מבצע ארנון, על שם גיבור המבצע רב-פקד ארנון זמורה, לוחם הימ"מ שנפל בקרב. אך לא כולם. מדינת ישראל מחויבת להשבת 101 מאחינו ואחיותינו שעודם נמצאים בשבי החמאס, וחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון מוסרים נפשם למען המטרה הקדושה הזאת. חלק גדול מהמפונים שבו בביטחון לבתיהם אך לא כולם. מדינת ישראל מחויבת להשבתם בביטחון, לא אך תחושת ביטחון, וגם למען מטרה קדושה זו חיילי צה"ל מוסרים את נפשם. רבות המשפחות שהצטרפו בעל כורחן למשפחת השכול, ולומדות מחדש איך לקום, איך לחיות לצד הכאב שאינו מרפה. יש לנו מחויבות גדולה למשפחות הללו, שאיננה מסתכמת בניחומי אבלים ובסיוע כלכלי. המחויבות שלנו, הנהגת המדינה, למשפחות השכולות היא להבטיח כי מותם של היקרים להם ולנו לא היה לשווא, כי הדם היקר שנשפך לא היה לחינם. כחוט השני אנו, חברי הכנסת משני צידי הבית, שומעים בביקורים אצל המשפחות השכולות, אלה שהצביעו לצד זה של הבית ואלה שהצביעו לצד השני: די למלחמות הפנימיות. די. איזה עתיד יש לנו עם כל האויבים שמסביבנו זולת אם נעמוד יחד ונכבד אלה את אלה? זכורה לי במיוחד אמירתו של סרן שאולי גרינגליק, השם ייקום דמו, שמשפחתו הנפלאה והמוזיקלית סיפרה לי על שיחת הטלפון שהתקשר הביתה בסוף השבוע האחרון לפני שנהרג בקרבות בעזה, שבה אמר להם: התקשרתי כדי להיחלש. מה זאת אומרת "התקשרתי כדי להיחלש"? פירושו של דבר ששם, במילואים, יחד עם החיילים, האחד מחזק את השני – תומכי הממשלה ומתנגדיה, אלה שהפגינו בעד ואלה שמחו נגד. עזבו את משפחותיהם, את עבודותיהם, את חייהם, וקמו להגן על מדינת ישראל ולשמור איש על חייו של רעהו, ואילו כשהם מסתכלים ושומעים מה שקורה בחוץ, בין היתר גם בבית הזה – מלחמות היהודים. מכאן האמירה "התקשרתי כדי להיחלש". כל אחד יודע להצביע על השני. זה קל. אך שמא נשאל את עצמנו, כל אחד את עצמו: מה אני יכול לעשות כדי לחזק את רוחם של הלוחמים? הם מקריבים את חייהם. מה אני מוכן להקריב? איך אני יכול לפעול כדי להביא ליותר אחדות בעם, כדי שנעמוד יחד חזקים אל מול האתגרים? מה ישאלו את עצמם צאצאינו בעוד מאות שנים, כשכולנו כבר לא נהיה פה והם ילמדו על התקופה הזאת מספרי ההיסטוריה? האם הם ישאלו את עצמם מי קיבל יותר מנדטים בסקרים, איזה תכסיס פוליטי נקט חבר הכנסת הזה, או איזה סיבוב תקשורתי יפה עשתה חברת הכנסת ההיא על הגב של חבריה? או שמא ישאלו את עצמם מה עשה עם ישראל – האם נלחמו אלה באלה או שעמדו יחד כתף לצד כתף נוכח הסכנה? השנה גם התגלו בתוכנו מחדש כוחות גנוזים פלאיים, שאומות העולם הביטו בפריצתם מתוכנו בהשתאות, ורבים גם בהערצה. השנה הפגנו אלה כלפי אלה ערבות הדדית שאין לה מקבילה באף עם אחר. השנה הוכיח לנו דור הלוחמים הצעיר שלנו שדור ניצחון הוא. גבורותיו בשדות הקרב העידו שאינו נופל מדורות הלוחמים המפוארים ביותר שידע עמנו מאז מלחמות יהושע בן נון, עבור דרך קרבות המכבים, אריות לוחמי דור תש"ח וחיילי המחתרות. השנה התכנסנו מחדש תחת כנפי הציונות, שהיא ברירת חיינו היחידה, וביצרנו מחדש את ברית הייעוד והייחוד של עמנו. השנה הישרנו מבט אל מציאות חיינו הקשה, המחייבת והכואבת, ועשינו את מה שצריך. השנה התקשחנו והתחשלנו, אך לא איבדנו את היכולת להזיל דמעה, ויש אפילו דמעות רבות. עשינו ועוד נעשה. הכינו את האויב מכות שקשות כמותן לא קמו מעולם. לא נרפה ונמשיך להכות עד שנשבור וננתץ את החרב המונפת מעל צווארנו ואת היד האוחזת בה. חלק משמעותי מהעשייה האינטנסיבית שלנו בשנה החולפת נעשה גם כאן, בבית הזה. הכנסת התגייסה למען משפחות החטופים, המפונים, החיילים והנופלים. עשרות דברי חקיקה שנועדו לתמוך במאמץ הלאומי ובמשפחות הפצועים והנופלים עברו במהירות, לעיתים במהירות שלא זכורה כמותה בבית הזה. במהירות אך לא בפזיזות – דיונים רבים, ארוכים ועמוקים התקיימו בוועדות השונות ובהם נשמעו כל הקולות והתקבלו החלטות רבות; כן, גם בתקופה שבה הכנסת הייתה כביכול שלא בפעילות. מוקדם יותר היום, כאן ברחבת הכנסת, סמוך לגַלעֵד לזכר גיבורינו שנפלו במערכות ישראל, הנחנו אבן פינה לגלעד נוסף, לזכר אחינו ואחיותינו נפגעי פעולות האיבה. שתי אנדרטאות, שני גַלעֵדים ניצבים זה לצד זה ומרכיבים ביחד את השלם שהוא הקורבן הכבד שאנו נאלצים להקריב בצער על מזבח חירותנו. מכובדיי, בסוף השבוע האחרון חגג עם ישראל את חג שמחת תורה, שברוך השם היה שונה בתכלית מקודמו, והתפללנו לגשם שיחדש את הצמיחה; אם תרצו, מעין פתיחת מושב החורף של עם ישראל. ממש כמונו כאן היום, גם בימי בית המקדש התכנס העם, ביקש חורף טוב, ביקש גשם ושפע, ביקש אך טוב וחסד לבנותיו ולבניו. באחד הפיוטים היפים בתפילת הגשם שנשמעה בבתי הכנסת ביום חמישי האחרון ביקשנו: "קומם גן נעול ופרדס רימון שתיליו / קריית חנה דוד ומגדל עוז חייליו / שובב לצוואר השן מלואי הוד כליליו / בנוי לתלפיות ונהרו כל הגויים אליו / אלף המגן תלוי עליו". את אותן הבקשות נבקש גם אנו על עמנו, על קהילותינו, על משפחותינו ועל עצמנו. נבקש כוח ואיתנות; נבקש לראות במעלת חברינו ולא בחסרונם; נבקש אחדות, ניצחון, שקט ושלווה, לחטופים, לחיילים, למפונים ולכל אזרחי ישראל. נבקש – וגם נעשה כל שלאל ידינו כדי להביא. תודה רבה. חורף טוב לכולנו, עם ישראל חי. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תפילה לשלום חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון מפי אורן סמדג'ה, ג'ודוקא עבר ומאמן נבחרת ישראל בג'ודו, המדליסט האולימפי הראשון של מדינת ישראל, אשר שכל את בנו הבכור עומר ב-20 ביוני 2024 במהלך שירות מילואים בחטיבת אלכסנדרוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לקום. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את המעמד.) << דובר >> אורן סמדג'ה: << דובר >> "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו והרי אלוהינו מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ובכל מקום שהם, ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: 'כי ה' אלֹהיכם ההֹלך עמכם להִלחם לכם עם אֹיביכם להושיע אתכם' ונאמר אמן". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. תודה רבה, אורן. אדוני הנשיא, אני מתכבד להזמין אותך לשאת דברים. בבקשה. << דובר >> נשיא המדינה יצחק הרצוג: << דובר >> משפחות שכולות אהובות, משפחות חטופים יקרות, וכמצוות יושב-ראש הכנסת – מכובדיי כולם, המעמד החשוב הזה מתקיים בצילן של הלוויות רבות, כואבות, שוברות לב, שבהן ליווינו בימים האחרונים למנוחת עולמים רבים, רבים מדי מבנינו, חיילים ואזרחים שנפלו ונרצחו במערכה הקשה, ובצילו של יום זיכרון צורב שאותו ציינו אתמול לחיילי ונרצחי מאורעות 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. לפני שנה פתחנו את מושב הכנסת כשאנחנו מוכי יגון ובעיקר תחת ההלם והזעזוע של התופת. היום, כשאנחנו בעיצומה של מערכה בחזיתות שונות ומאיימות, אנחנו כבר מבינים ומפנימים היטב מהי תוכנית-העל של אויבינו בציר הרשע: לקרוא תיגר על נצח ישראל והעם היהודי; להשמיד את מדינת ישראל והחברה הישראלית באמצעות מתקפה מבחוץ ומבפנים. לשם כך הם ביקשו לרסק את האמון של הישראלים בעצמם ובמדינתם. את האמון. על הנושא הזה – משבר האמון הישראלי, והאחריות שחלה גם עליכם, חברות וחברי כנסת ישראל, לשקם ולבנות את האמון – אני מבקש לדבר בפניכם היום. מכובדיי, ממצאים מודיעיניים רבים מצביעים על כך שתפיסת ציר הרשע האיראני ושלוחיו רבי-המרצחים מציבה בלב המהלך לחיסולה של ישראל את הצורך לפרק את האמון הישראלי באמצעות שחיקת האמון של הישראלים בצבא ההגנה לישראל ובכוחות הביטחון, פירוק האמון של הישראלים במדינה ובמוסדותיה, דחיפה למשברי אמון חוזרים ונשנים בינינו לבין בעלות הברית שלנו, ובמיוחד ארצות הברית, בעלת בריתנו הקרובה ביותר, ופרימת האמון בתוכנו זה בזה כעם, כקהילות, כחברה. במובנים אלה טבח 7 באוקטובר והפשעים המפלצתיים והאכזריים של חמאס היו שיא ההצלחה עבורם, לא רק מבחינת עוצמת הקטל הנורא, אלא גם כנקודת משבר קיצונית באמון בין האזרחים לצה"ל וכוחות הביטחון שלנו ובאמון בין חלקים גדולים בעם למדינה עצמה. 7 באוקטובר לא היה נקודת התחלה מבחינתם; אויבינו עשו מאמצים ניכרים כדי ללבות בכל דרך את העימות הפנימי בתוכנו, הן בתקופה שקדמה לטבח והן בשנה האחרונה. הם ביקשו לפגוע אנושות באמון הפנימי שלנו, ותיארו זאת כהתפוררות ישראלית. יש סיבה שאויבינו כיוונו לפירוק האמון הישראלי. האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד קו בלימה מרכזי ביותר עבורנו. וכאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. זו הנוסחה במובנה הבסיסי ביותר. האסטרטגיה של אויבינו נשענה על תפיסה פשוטה: אובדן אמון משמעו פגיעה ברוחו של כוח המגן ובהיקפי ההתייצבות להגנת המדינה. אובדן אמון משמעו שחיקת החוסן האזרחי והמעורבות החברתית. אובדן אמון משמעו פגיעה קשה בכלכלה ובמשק, הגירה שלילית ונטישת המדינה. אובדן אמון משמעו השפעה דרסטית לרעה על הכול, על כל תחומי החיים. אובדן אמון משמעו פגיעה אנושה בנו כעם וכמדינה. ולכן, מכובדיי, תוכנית הפעולה של אויבינו לשבירת האמון הישראלי מחייבת אותנו לפעולה דחופה וברורה כנגדה. זו למעשה אזעקה להנהגה בישראל ולחברה הישראלית כולה בשעתנו הקשה ביותר, שיכולה וצריכה להיות שעתנו היפה ביותר. זו גם קריאת השכמה לכם, חברות וחברי כנסת ישראל, נבחרי הציבור. המילים האלה אולי לא נעימות ולא נוחות, אבל אני אומר לכם את זה בצורה מפורשת, ומשמיע בכך את קולם של ישראלים מכל גווני העם, תומכי קואליציה ותומכי האופוזיציה –גברתי השרה רגב – ושל אלפי בנות ובני משפחות שכולות שפקדתי לאחרונה ופקדתי השנה: לא ניתן להשיב ולבסס אמון לאורך זמן אם לא תורידו את הטון ותנמיכו את הלהבות גם בבית הזה. חייבים להפסיק את ההפקרות ואת קלות הדעת שבהן נזרקות לחלל האוויר במרחב הציבורי, וגם בין כותלי הבית הזה, אמירות פוגעניות, מתסיסות, חסרות אחריות, גסות רוח ורוויות שנאה. אין חולק על כך שבמליאה הזאת ובבית הזה, כמו בכל חברה דמוקרטית וחופשית, אפשר ואפילו חובה להתווכח על הכול. אפשר ואפילו חובה לדון ולחלוק על הכול, אבל צריך לדעת איך. אתם, חברי הכנסת ונבחרי הציבור, באחד המשברים הכי גדולים בתולדות אומתנו, מוטלת עליכם אחריות כבירה היסטורית להתעלות לגודל השעה ולהיות ראויים לגבורה, להקרבה ולמסירות הנפש. אתם חייבים להשיב את האמון, וזה חייב להתחיל כאן, בין כותלי הבית הזה. כנסת יקרה, מכובדיי, שיקום האמון ניצב בליבה המרכזית של כמה נושאים שאתם חייבים להידרש אליהם בדחיפות ובעדיפות עליונה במושב הנפתח היום. ראשית, מה שכבר הוכרז כאחת ממטרות המלחמה ושאני רואה כיעד מרכזי, כשמדובר באמון של האזרחים במדינתם – ההכרח הדחוף להחזיר את החטופות והחטופים הביתה. אני מבקש להשמיע את הקול החשוב הזה בלב מליאת הכנסת כיהודי, כישראלי, כנשיא, כמי שפוגש ומדבר ברמה היום-יומית ממש, כפי שרבים מכם עושים, עם משפחות חטופים, וכמי שיחד עם כל בית ישראל חרד ודואג לשלומם, נדרך מכל ידיעה על אודותיהם ומזיל דמעה על מי שחזר ועל מי שלא. שוחחתי בשנה החולפת עם רבבות רבות של ישראלים מכל קצוות הפסיפס של עמנו, ואני קובע באופן חד-משמעי: יש כמיהה אמיתית מקיר לקיר לראות את החטופות והחטופים בבית. המוני בית ישראל מתפללים יום-יום לשובם. המוני בית ישראל חרדים לגורלם. זה לא נושא שנתון למחלוקת פוליטית, ואסור שזה יהיה נושא למחלוקת פוליטית. אני יודע שגם במליאה הזאת אין אדם שלא תופס כמה זה דחוף. אני יודע שאין אדם כאן, במליאה הזאת, שלא מזדעזע מעצם המחשבה על עינויי התופת שהם עוברים. אין אדם שלא מבין שההתנהלות של אויבינו בנוגע לחטופים, כולל המידע והסרטונים שהגיעו אלינו מארגוני הטרור, מטרתם לשבור את רוחנו ואת אמוננו במדינה וזה בזה. אני אומר שוב: אין מחלוקת בעם על החובה להשיבם הביתה. אני לא מקל ראש כלל וכלל בתפיסות השונות והמנוגדות בנוגע לדרך להשיבם הביתה. מובן וברור לחלוטין שיש חששות גדולים בנוגע למחירים ולהשלכות על המערכה ועל העתיד. תמונת המצב כולה ממש לא פשוטה או קלה לעיכול והכרעה. אבל כמי שמכיר היטב ומקרוב את כלל השיקולים, האתגרים והאיומים, עמדתי היא חד-משמעית: כעת, לאחר חודשים ארוכים, יצרנו לנו חלון הזדמנויות נדיר, ואנחנו חייבים לעשות כל מאמץ ולהתקדם בכל דרך כדי להביא את כולם חזרה הכי מהר שאפשר. עלינו לפעול בכל השדות ובכל הכלים ולעשות הכול בדחיפות כדי להביאם הביתה. קול דמי אחינו ואחיותינו זועקים אלינו מתחת לאדמה, מזכירים לנו שכל המקיים נפש אחת – אפילו נפש אחת – כאילו קיים עולם מלא. בחודשים האחרונים פגשתי לוחמים שפעלו מעבר לקווי האויב ונפלו בשבי. הם סיפרו לי שוב ושוב שמה שהחזיק אותם לכל אורך הימים המיוסרים והמייסרים, כשסבלו מכאבי תופת ומעינויים אכזריים, היה דבר אחד: האמונה שלהם שמדינת ישראל עושה הכול ותעשה הכול כדי להחזיר אותם הביתה. אנחנו מוכרחים לעמוד בצו הזה ולהשיב את האמון. אם לא נשיב אותם הביתה, ניוותר עם פצע מדמם ופתוח שיצרוב לעד את נפשנו כחברה וכאומה. זו העת לקבל החלטות אמיצות, לצאת מקונספציות, להתניע מהלכים יצירתיים ולפעול כפי שקראו לאחרונה רבנים בכירים, ואני מצטט: "בנחישות, בעוז ובגבורה, ללא דיחוי, להשבת כל החטופים בכל דרך שתידרש, וככל האפשר גם בהסכם אחראי". אני סבור שעלינו להתלכד כאומה סביב המטרה הנעלה הזו, ומאמין שזה יביא לנו רגע אמיתי של פיוס והשבת אמון שישראל כל כך זקוקה לו. צעד חיוני נוסף שני בדרך להשבת האמון, שאף הוא חלק מרכזי ביותר ממטרות המלחמה, נוגע להצלחת כוחותינו במערכה הכבדה. היסוד הבסיסי ביותר שעליו נשען החוזה בין האזרח למדינה הוא האמון שלו בהגנה שמדינתו מספקת לו. הדרך עוד ארוכה, אבל כפי שאמר גם יו"ר הכנסת, כעת ניתן לומר שעל אף המכה הקשה שספגנו בתחילת המערכה, הגענו להישגים מרשימים, ובהם חיסול של הבכירים והמסוכנים שבאויבינו, פירוק תשתיות טרור עצומות ושיקום ההרתעה הישראלית מקרוב ומרחוק. אני מבקש להודות ולחזק מכאן את ידי לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון ומפקדיהם, מאחרון האנשים בשטח ועד העומדים בראש הפירמידה, ולחזק את ידי הדרג המדיני בהובלת ראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט, כמילות התפילה: "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך". אויבינו מבקשי נפשנו לא הביאו בחשבון את הרוח הישראלית האיתנה שמפעמת בנו, את הדם, היזע והדמעות שלנו ואת האמונה העמוקה שלנו בצדקת הדרך. הם לא הביאו בחשבון את אחד הדורות המופלאים שידענו כעם – דור של אומץ, שליחות, נחישות, הקרבה וערבות הדדית, שמוכיח את גדולתו גם בימים האחרונים אשר גובים מכולנו מחיר כבד וכואב כל כך. אויבינו לא הביאו בחשבון את הצו החקוק על לוח ליבנו: להילחם על ביתנו הלאומי האחד, להילחם על הזכות להיות עם חופשי בארצנו ולהילחם על היחד הישראלי שלנו, על היותנו עם אחד במדינה אחת. כחלק מבניין האמון שלנו עלינו לתמוך בלוחמים ובמפקדים שלנו בסדיר ובמילואים ובמשפחותיהם – גיבורי ישראל, נלחמים כאריות. העול על כתפיהם של חיילי הסדיר והמילואים ובני משפחותיהם כבד מאי פעם. זה מחייב את כולנו, ובוודאי אתכם, חברי הכנסת, לפעול ולהרחיב את מעגל השותפות בנטל, נטל שהוא למעשה זכות עצומה להגן על הבית של כולנו, לא באופן שייצור שנאה וקיטוב, חלילה, אלא ברגישות, בכבוד, בהקשבה ומתוך הבנת גודל השעה. אבן שלישית בבניין האמון מחייבת אותנו ללמוד לעומק את מה שקרה לנו. על מדינת ישראל להתניע בהקדם תהליך של חקירה לעומק ולרוחב של המחדל והאסון הנורא של 7 באוקטובר באופן מהימן, בלתי מתפשר ובלתי תלוי, שיביא להפקת לקחים, ללקיחת אחריות, להסקת מסקנות ולבניית האמון עם האזרחים. אני חוזר על קריאתי לקיומה של חקירה כזאת באמצעות ועדת חקירה ממלכתית בהרכב מקצועי ומגוון שיזכה לאמון ציבורי רחב ככל האפשר. רביעית, צעד הכרחי להשבת האמון הוא שיקום וחזרה של אזרחי ישראל שנעקרו מביתם בהשקט ובבטחה. בניין האמון בין תושבי הדרום הצפון למוסדות המדינה מחייב מאמץ לאומי עליון רב-שנים ורחב היקף. חמישית, יש קהילות רבות ומגוונות בישראל שאובדן הביטחון האישי היום-יומי שלהן פוגע אנושות באמון שלהן ברשויות המדינה. אני מתכוון במיוחד לאתגריה המורכבים של החברה הערבית, ובהם נגע הפשיעה והאלימות, שגבה ממנה רק השנה כ-200 נרצחות ונרצחים. כל אחד מהם הוא עולם מלא למשפחתו, לאוהביו ולקהילתו. ולבסוף, השבת האמון בין הציבור למוסדות המדינה מחייבת חתירה להסכמות רחבות במרחב הציבורי, וגם כאן, בבית המחוקקים שלנו. לפרלמנט הישראלי יש אחריות לנהל דיוני עומק משותפים בנוגע לנושאים הכי קיומיים שלנו. לא פעם אחת בשנים האחרונות האחריות הזאת לא מומשה, דבר ששחק באופן ישיר את אמונו של הציבור. דיאלוג ושיח מפרה, הן בתוך המשכן הזה והן בין רשויות השלטון השונות, הוא אבן פינה לבניין האמון. אני מבקש, מכובדיי, להזהיר בכל תוקף מחזרה חלילה לעימות בין הרשויות, ובמיוחד בכל הקשור ליחסים בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. אני קורא לכל רשויות השלטון ולהנהגותיהן: שבו, דברו, התאמצו. הימנעו ממהלכים חד-צדדיים. נסו להגיע לשיח מעמיק, רציני ומכבד. נסו להגיע להבנות ולהסכמות רחבות. העם זקוק לשיתוף פעולה ביניכם כמו אוויר לנשימה, והדבר האחרון שהוא צריך בימים אלו הוא המשך ההתכתשות ופרימת האמון כתוצאה מכך. אחיותיי ואחיי, חברות וחברי הכנסת היקרים, העם שלנו הקריב ומקריב כל כך הרבה במערכה הקשה, ותובע מאיתנו שנהיה ראויים, ובפשטות – שנשיב את האמון. באחד הלילות האחרונים מצאתי את עצמי מעיין בחוברת שירים שכתבו מפקדים וחיילים במלחמה בהוצאת קצין חינוך ראשי, ובה מצאתי שיר קצר בשם "הפגנת כוח" מאת חייל צה"ל בשם יהושע אודרברג, שכתב כך, ואני מצטט: "מתחלקים לגדס"ר, / לפלחה"ן, / לא לקפלן / ולתומכי המשטר // כולם ימינה לנשק, / שמאלה לקסדה, / זה לצד זה ללחוץ על הדק, / ולא יודעים אם מתחתיה יש כיפה // נעמדים בחי"ת / לאחר התפלגות רבה, / עכשיו זמן להיערך, / כל הפלוגות תחת אותה מטרייה". אויבינו, מכובדיי, לא הבינו את סוד כוחנו. הם לא הבינו שגם אם נתווכח עד כלות, ברגע המבחן אנחנו יודעים להיכנס תחת אותה מטרייה, להילחם כתף-אל-כתף בחזית ובעורף ולנצח. בפתח המושב השלישי של כנסת זו אני מייחל שהעם בישראל יוכל לשאת לכאן את עיניו ולמצוא את נציגיו מכל קצוות הבית וגווניו נכנסים תחת אותה מטרייה ומקדישים את עצמם יחד לשיקום האמון, מתוך מחויבות אמיתית לבניין המשותף של המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם. אמן כן יהי רצון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני הנשיא. << נושא >> הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, אני מתכבד להזמין אותך למסור את הודעתך. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית ורעייתו רבקה, השרים והשרות, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, חברות וחברי הכנסת, אחיי ואחיותיי למשפחת השכול, קרובי החטופים והחטופות, שעומדים בלא הרף לנגד עינינו, מכובדיי כולם, אנחנו בעיצומה של מלחמת התקומה. בשמחת תורה ב-7 באוקטובר לפני שנה ספגנו מהלומה קשה, אבל קמנו על רגלינו. לא נשברנו, לא התפרקנו, ולא רק שלא נכנענו – השבנו לתוקפינו מלחמה עוצמתית, מלחמה שמשנה את פני המזרח התיכון. מאז ועד היום, לצד הכאב הנורא, שהוא נחלת העם כולו, אנו מגינים בעוז רוח ובנחישות עילאית על תקומת ישראל. מי שתקף אותנו הביא על עצמו אסון חסר תקדים. יש במלחמה העכשווית קו של דמיון למלחמת העצמאות. אז עמדנו מול שבע מדינות ערב, והיום אנו עומדים מול שבע חזיתות טרור. אבל אני חייב להדגיש: היום אנחנו עומדים בפני אתגר שונה לחלוטין, מול אויב אלים ותוקפן שמאיים לא רק עלינו, הוא מאיים על המזרח התיכון כולו; הוא מאיים על העולם כולו. כוונות הזדון שלו, להרוג, להשמיד, לאבד, נחשפו בשנה האחרונה במלוא אכזריותן. ציר הרשע הקנאי בהובלת איראן מאיים להשמיד את מדינתנו ומאיים ללכוד ברשתו מדינות נוספות. הוא שואף להשתלט בכוח הזרוע על אזורנו, ומכאן לאיים קודם כול על המערב; לא רק על המערב – קודם כול על המערב. איראן חותרת לפתח מאגר של פצצות גרעין שמכוונות להשמידנו, מצוידות בטילים ארוכי טווח, טילים בין-יבשתיים שאיראן מתכוונת לפתח. היא תוכל לאיים על העולם כולו בכל נקודה שבו. איראן בונה תעשייה של טילים בליסטיים מסוכנים. היא מציידת את גרורותיה בנשק קטלני. אנחנו כאן, במדינת ישראל – אנחנו המחסום האמיתי בדרכה של איראן, ואנחנו מסכלים את כוונות הזדון שלה, כי לשיטתה של איראן, אם ישראל תיפול, מדינות רבות ייפלו יחד איתה. המזרח התיכון כולו ייפול לידיה. אבל אנחנו לא נופלים ואנחנו לא ניפול. אנחנו ננצח, והעולם כולו יהיה מקום טוב יותר, מקום בטוח יותר. הניצחון שלנו לא יהיה רק עבורנו – הוא יהיה עבור האנושות כולה. חברות וחברי כנסת, במלחמת התקומה יש לנו דרך ויש לנו מטרות ברורות. בתחילת המלחמה הגדרתי את יעדיה העיקריים של המערכה, ואנו פועלים בעקביות להגשימן: חיסול היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס ברצועת עזה; השבת כל חטופינו היקרים הביתה. השבנו רבים, למעלה ממחצית. לצערי, אני יכול להגיד יותר ממחצית החיים, כי לא את כולם השבנו, ואנחנו נשיב את כולם, החיים והחללים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מתי? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא נרפה. גם ברגעים אלה, בימים אלה, אנחנו מחפשים את הדרכים, אנחנו מפעילים את האמצעים. אנחנו נחזיר את כולם הביתה בלי יוצא מן הכלל. ועוד קבענו סיכול של כל איום עתידי מעזה לישראל והחזרת תושבינו בדרום ובצפון בבטחה לבתיהם. זהו הניצחון המוחלט, לא כסיסמה מן השפה ולחוץ, לא כדברי רהב שאין להם כיסוי. בדיוק להפך, הניצחון המוחלט הוא תוכנית עבודה סדורה ועקבית שאנו מגשימים שלב אחר שלב. באנו חשבון עם רבי-המרצחים שהיו אחראים למתקפת הטרור עלינו ב-7 באוקטובר וגם לאחר מכן: עארורי, דף, סנוואר, נסראללה ועוד רבים רבים אחרים; חיסלנו עשרות אלפי מחבלים, פירקנו את גדודי החמאס, השמדנו אין-ספור תשתיות טרור, ריסקנו עד עפר את בסיסי האויב וגם מתחת לעפר; הנחתנו על אויבינו שורה ארוכה של מכות מחץ בזירות קרובות ורחוקות; אנו גודעים בשיטתיות את זרועות הטרור של התמנון האיראני. רוב הזמן אנו פוגעים בראש התמנון. בשבת האחרונה תקפנו באופן ממוקד עשרות מטרות צבאיות ברחבי איראן. הוכחנו, ולא בפעם הראשונה, שידה הארוכה של ישראל תגיע לכל מקום שממנו תצא הקריאה להשמיד את ישראל. פגענו קשות במערכות ההגנה של איראן וביכולתה לייצר טילים שמכוונים כלפינו. אני מבקש להדגיש: אלה לא היו מחרטות שתקפנו; אלה לא מעבדות נפץ קטנות כפי שאתם מכירים מיהודה ושומרון או מרצועת עזה. אלה מפעלי מוות תעשייתי, בהיקף תעשייתי, ופגענו בהם פגיעה של ממש. אני מודה לבעלות בריתנו, ובראשן ארצות הברית, על שיתוף הפעולה המתמשך. אנחנו מקיימים שיח רציף עם ידידינו האמריקנים, אבל את ההחלטות הגורליות שנוגעות לביטחוננו, לרבות בחירת המטרות והיעדים, אנו מקבלים בעצמנו, לפי האינטרסים והשיקולים שלנו, שאולי גם יפורטו בעתיד. אחרי כל הישג שלנו, איך אפשר לא, אני שומע מלשעברים באולפנים: טוב, הבנו את המטרות המיידיות של המלחמה, אבל מה האסטרטגיה שלכם? מה האסטרטגיה? אז אם עד עכשיו זה לא ברור להם, אומר מה האסטרטגיה שלנו במילים פשוטות: האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו, שאני מקווה שתושג בזמן יותר קרוב, היא לפרק את ציר הרשע, לגדוע את זרועותיו בדרום ובצפון, לגבות מחיר כבד מאיראן וגרורותיה ולמנוע מאיראן נשק גרעיני. לא ויתרתי ולא נוותר על השגת יעד מרכזי זה. עצירת הגרעין האיראני היא בראש מעייננו, ומטעמים מובנים אינני יכול לשתף אתכם בכל תוכניותינו ופעולותינו בנדון. אני מבקש להגדיר: אנחנו בעיצומו של שינוי היסטורי. השינוי הזה, יש בו שני שלבים: השלב הראשון היה כשאיראן החליפה את העולם הערבי. במשך עשרות שנים העולם הערבי, הפאן-ערביות איימה להשמיד את מדינת ישראל. בהדרגה, כשהדפנו אותם, מניצחון לניצחון, ירדו מדינות ערב אחת אחר השנייה: עשינו שלום עם מצרים, עשינו שלום עם ירדן ואחר כך עשינו שלום עם ארבע מדינות ערב בהסכמי אברהם. אבל מי שהחליף את העולם הערבי זה איראן – איראן, שהחליטה לפתח אימפריה משלה שבה אין מקום למדינת ישראל. ממה מורכב האיום האיראני על מדינת ישראל? הוא מורכב משלושה דברים: הוא מורכב מציר הרשע, מלפיתת החנק והאש של הפרוקסי, שלוחותיה של איראן, הציר; הוא מורכב מהטילים הבליסטיים; הוא מורכב מהניסיון לפתח נשק גרעיני. התפנית האסטרטגית שכבר חוללנו, כבר חוללנו, ברורה לכול. ביצענו תקיפה נרחבת באיראן, והפרוקסי – השלוחים שהיו אמורים להגן על איראן, בשביל זה הם הקימו אותם, האיראנים – איבדו יכולת משמעותית לבוא לעזרתה. וכבר תיארתי את הפגיעה שעשינו ביכולת הבליסטית של איראן. איננו שוכחים ולו לרגע אחד שכל זה מושג בזכות גבורתם והקרבתם של בנינו ובנותינו היקרים, חיילי וחיילות צה"ל ומפקדיהם, השוטרים והשוטרות ומפקדיהם, לוחמי השב"כ והמוסד ומפקדיהם, כלל המשרתים והמשרתות בכוחות הביטחון. איזו רוח. איזו עוצמה. איזה דור. איזה עורף. איזה עם. איזה עם. קורי העכביש, הוא אמר? אז הוא אמר. הוא כבר לא אומר. כבן למשפחה שכולה אני יודע מה עובר על המשפחות שאיבדו את יקיריהן. האובדן מרסק את הלב ותחושת מחנק מציפה את הגרון. העצב והגעגוע, אין להם סוף. יחד עם רעייתי שרה אני רואה בעיניים דומעות את התמונות מן ההלוויות. אנו מקשיבים להספדים, מקשיבים לא רק באוזניים אלא בלב. אנו פוגשים את משפחות החללים, וכל מפגש כזה פוער פצעים עמוקים בנשמה. אלא שגם שם, בעומק תהומות הכאב, הרוח של ההורים, של האחים והאחיות, של הסבים והסבתות, של בנות ובני הזוג, הילדים שהתייתמו באחת, הרוח הזאת מתגלית פעם אחר כעשויה ללא חת. זוהי רוח שיונקת מן ההיסטוריה שלנו, מן האמונה שלנו, מן המורשת שלנו, זוהי רוח שמחדדת את משמעות מאבקנו, וזוהי רוח שתובעת מאיתנו להמשיך קדימה כדי להבטיח את תקומתנו. את הרוח הזאת אני רואה עכשיו ביציע. לצד רעייתי שרה אני רואה את ללי דרעי ואת אילנה בוסקילה. הבן של ללי, סעדיה יעקב, נפל בעזה יחד עם הבן של אורן סמדג'ה, שקרא כאן לפני דקות אחדות את התפילה לשלומם של חיילי צה"ל. הבת של אילנה, עמית בוסקילה, בת יחידה, נלקחה מאיתנו באכזריות במסיבת הנובה. הרוח של האימהות הללו, הגיבורות הללו, הרוח הזאת מייצגת את הטוב שבנו ואת העוצמה שבנו. אני מבקש לומר לכם ולכל המשפחות השכולות: בנינו ובנותינו המופלאים לא נפלו לשווא. בזכות גבורתם והקרבתם יתאפשר עתידנו. מורשתם היא נצח ישראל. החברה הישראלית לא מקורי עכביש היא עשויה; היא קורצה מגידי פלדה. אויבנו פשוט לא האמינו שישראל תעמוד במלחמה של שבע חזיתות במשך שנה שלמה, ובוודאי שהם לא דמיינו שנשיג את ההישגים שהשגנו. בימי טרום המדינה כתב המשורר אורי צבי גרינברג – כדאי להקשיב: "מותר לבכות ולקרוע, אך הבכי והקרע לשווא / – אם לא ייהפך זה הבכי לראם הברזל בקרניו". את היגון אנו הופכים למגן וחרב, את האסון אנו הופכים לתקומה. יש לנו חוב נצחי כלפי הנופלים. השגת הניצחון היא ביסוס כוחה של מדינתנו לעד. חברי הכנסת, ביום שאחרי חמאס לא ישלוט יותר בעזה, וחיזבאללה לא ישב יותר על גבולנו הצפוני. אנו עסוקים בימים אלו בגיבוש התוכניות לייצוב שתי החזיתות הללו. אבל היום שאחרי כולל עוד דבר חשוב מאין כמותו. אני שואף להמשיך בתהליך שהובלתי לפני כמה שנים, עם החתימה על הסכמי אברהם ההיסטוריים, ולהשיג שלום עם מדינות ערביות נוספות. בהסכמי אברהם השגנו ארבעה הסכמי שלום – ואני מדגיש: שלום תמורת שלום, שלום מתוך עוצמה – עם מדינות חשובות במזרח התיכון. המדינות הללו ומדינות נוספות רואות היטב את המכות שאנחנו מנחיתים על מי שתוקף אותנו, ציר הרשע האיראני. הן מתרשמות מן הנחישות והתעוזה שלנו. הן שואפות כמונו למזרח תיכון יציב, בטוח, משגשג. אני רוצה לצטט באוזניכם את מה שכתב לאחרונה העיתונאי אמג'ד טאהא מאיחוד האמירויות. הוא פנה למרצחי חמאס, והינה דבריו: העזתם לפגוע בעם חכם ואמיץ, ביצעתם רצח עם, חטפתם את ילדיהם וחיללתם את נשותיהם. חשבתם שהם ייפלו, אבל הם קמו שוב. עכשיו הם ישלחו אתכם אלף שנים אחורה. הם יביסו אתכם. הם יחתמו את גורלכם ואת גורלו של כל מי שיעז לפגוע בילדיהם. זוהי אומה שהעולם מכבד. הפרשן האמירתי מסיים את דבריו בהתייחסות חדה וברורה לתוצאות מלחמתנו: זהו ניצחון למזרח התיכון על הקיצוניות והקנאות, ניצחון לא רק עבור ישראל אלא לכל מי שמתנגד לטרור. ידידיי, זהו עתידו של המזרח התיכון לאחר שתמוגר הזרוע הרצחנית של איראן ושלוחותיה הרצחניות. האור ינצח את החושך. הטוב יגבר על הרע. קדושת החיים תכריע את סגידת המוות. עקרון ברזל באזורנו יקבל אישוש נוסף: החזקים שורדים. עם החזקים כורתים בריתות. עם החזקים עושים שלום. אני מבקש לומר לכם, חברי הכנסת: ישראל היא מדינה חזקה מאי פעם, והיא תהיה חזקה עוד יותר. נשקיע בהתעצמות. נחזק את הלכידות הפנימית. זה תלוי בעיקר בנו, ביושבים בבית הזה. נשקם את הכלכלה, שתחזור לפרוח עם בוא הניצחון. נבנה מחדש את אזורי ארצנו שנפגעו במלחמה – הקיבוצים, המושבים וערי צפון הנגב המערבי. נהפוך אותם לחבלי מולדת תוססים, שוקקי חיים, גדולים שבעתיים. שדות פורחים הפכו לשדות קרב ושדות הקרב יהפכו מחדש לשדות פורחים, לעיירות פורחות, ליישובים פורחים, לקיבוצים פורחים. כדבר הנביא ירמיהו, "ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לִבי ובכל נפשי". ניצחנו במלחמת העצמאות, וחברי הכנסת, בעזרת השם ננצח במלחמת התקומה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני ראש הממשלה, אני חושב שרצית להודיע הודעה גם לפי סעיף 40(ג) – רבותיי, אין מחיאות כפיים בכנסת – אתה צריך את הנוסח? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 40(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, ובהמשך להודעות שנמסרו לממשלה ולוועדת המשנה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מבקש להודיעכם: במהלך חודש ספטמבר התקבלו החלטות בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, מכוח הסמכות שניתנה לה בסעיפים 40(א) ו-40(א1) לחוק-יסוד: הממשלה, העלולות להוביל למלחמה בלבנון או מול איראן. ההחלטות התקבלו בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לאחר ששוכנעתי שהכרחי לקבלן בוועדה זו, בשל טעמים של ביטחון המדינה, לרבות טעמי הסודיות הכרוכים בהן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני ראש הממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, לפני עצם הדברים – היינו עכשיו בטקס למעלה ברחבה. לא יכול להיות שיעלו תשעה גברים אחד אחרי השני ואף אישה לא תדבר בטקס. היו 304 נרצחות ב-7 באוקטובר. אני מבקש ממך בשנה הבאה לתקן את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה אורנה ברביבאי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במהלך הפגרה האחרונה – אני אתן לראש הממשלה לשבת. אדוני היושב-ראש, במהלך הפגרה האחרונה היו סוף-סוף לישראל הצלחות. נסראללה, סנוואר, הנייה ודף חוסלו. אני מברך על זה, כן יאבדו כל אויביך ישראל. אין ישראלי שפוי שלא שמח לראות אותם מתים. אני רק מציע לממשלה, ובעיקר לראש הממשלה, להירגע עם ההיבריס, עם כל דיבורי הרהב. אם אתם רוצים קרדיט על ההצלחות, קחו אחריות על הכישלונות – אם אתם רוצים קרדיט על מותו של נסראללה, קחו אחריות על מותה של כרמל גת; אם אתם רוצים קרדיט על מותו של סנוואר, קחו אחריות על נרצחי ניר עוז; אם אתם רוצים קרדיט על ההתנקשות בהנייה, קחו אחריות על הנובה; אם אתם רוצים קרדיט על זה שהרגתם את מוחמד דף, קחו אחריות על מזוודות הדולרים, על זה שחיזקתם במשך שנים את מוחמד דף. מי שהוביל אותנו לאסון הגדול בתולדותינו לא יכול לטעון שהוא האיש המתאים להוציא אותנו מזה. הוא לא. אתה לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא היחיד. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מר נתניהו, לא היה ראש ממשלה שהחליש את מדינת ישראל יותר ממך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק תכבד את הנשיא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היית באמת ראש ממשלה חזק – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה. סליחה, ראש האופוזיציה. סליחה, רגע. חברות וחברי הכנסת, אני מזכיר לכולם שאנחנו עדיין בשלב הדיון המיוחד. אין כאן ולא יהיו פה התראה ראשונה, שנייה ושלישית. מי שיפריע מכאן ואילך פשוט יצא החוצה עד להצבעה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אם היית ראש ממשלה חזק באמת, אתה יודע מה היית עושה? היית מודיע לשותפים שלך שמדינת ישראל במלחמה, שחיילים נהרגים ונפצעים כל יום, אז לא יהיה חוק השתמטות. רק השבוע התייתמו 56 ילדים מהאבות שלהם שנהרגו במלחמה, אז לא יהיה חוק השתמטות. אם היה אכפת לך מהמדינה, היית אומר לגולדקנופ ודרעי: אני לא אפלה בין דם לדם בזמן שמדינת ישראל נלחמת על קיומה. האיומים שלכם לא עובדים עליי. אין שום סתירה, מעולם לא הייתה, בין לימודי תורה לבין הגנה על המולדת. זה נגמר עכשיו. לא יהיה חוק השתמטות ולא יהיה חוק המעונות, שהוא פשוט חוק מימון ההשתמטות. כשהתחיל הדיון על חוק ההשתמטות שאלו את הרמטכ"ל: כמה חיילים חסרים לצה"ל? הוא אמר: 10,000. שאלו את שר הביטחון והוא אמר את אותו מספר: 10,000. מאז שהם אמרו את זה יש לצה"ל ולמערכת הביטחון יותר מ-11,000 פצועים, יש לנו 900 לוחמים הרוגים, אז כבר לא חסרים 10,000 – חסרים הרבה יותר. אנחנו נלחמים על חיינו, החטופים עדיין במנהרות, תושבי הצפון עדיין במלונות, אנחנו נלחמים בשבע זירות. זה נחמד מאוד שאמרת פה שעכשיו אתם בונים את התוכניות לשיקום. איפה הייתם שנה? ממשלה ציונית באמת לא הייתה חולמת אפילו להעביר את הביזיון הקרוי "חוק ההשתמטות" או את הביזיון הקרוי "חוק המעונות למימון ההשתמטות". ממשלה פטריוטית באמת הייתה אומרת לחרדים: להשתמט זה מעשה לא יהודי. לתת לאחרים למות במקומך זה מעשה לא יהודי. והדבר הנורא והציני הוא שרוב האנשים שיושבים בצד הזה של האולם חושבים על זה בדיוק כמוני. השר סמוטריץ', שלא נמצא פה, אחרי כל ההרוגים, אחרי כל הפצועים, אתה לא חייב להם כלום. הם מתים ואתה תעביר מיליארדים לממן השתמטות? אתה לא מתבייש להעביר עוד ועוד ועוד כסף לאנשים שמבזים את הציבור שלך, שלא מכירים בלימוד התורה שלך? הממשלה הזאת מכהנת שנתיים, מדצמבר 2022. האם יש שינוי חיובי אחד שהממשלה הזאת מסוגלת לנקוב בו? משהו טוב אחד שעשיתם למען אזרחי ישראל? דבר אחד שבו חיינו השתפרו? האם אי פעם פגעו בישראל יותר טילים? האם אי פעם מתו בישראל יותר אזרחים וחיילים? האם אי פעם פונו תושבים מבתיהם ליותר זמן מעכשיו? האם אי פעם חשבתם, בסיוטים הכי נוראים שלכם, שמאות אזרחים ישראלים יופקרו בידי ארגון טרור, ימותו לאט-לאט במנהרות, וממשלתם לא תעשה עסקה כדי להציל אותם? כמה ימים אחרי 7 באוקטובר הייתי בנתיב העשרה. עוד היו גופות של מחבלים מוטלות בכניסה ליישוב. קיבל אותי איתי לוי – היה בכיתת הכוננות, לחם במחבלים, החברים שלו נרצחו לנגד עיניו. אתמול ביקרתי את הבן שלו בבית החולים תל השומר, הוא נפצע קשה בלחימה בלבנון. נראה אתכם מספרים למשפחת לוי שחיזקתם את הביטחון. תראו מה קרה אתמול בגלילות, מה קרה לביטחון האישי של כל אזרח מאז שבן גביר אחראי למשטרה. בפעם הראשונה בתולדות המדינה השר הממונה על המשטרה רוקד על הדם בזירות פיגועים שהוא בעצמו היה אמור למנוע. הוא אמור היה למנוע את הפיגוע אתמול בגלילות, לא לצייץ עליו ולא לעשות עליו סרטונים. למנוע אותו. יש רק אדם אחד בכנסת ישראל שהורשע בתמיכה בטרור, ונתתם לו את המפתחות למשטרה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – אלה החברים המחבלים שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר בן גביר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתתם לו את המפתחות למשטרה. מה חשבתם שיקרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם שרים, בנאום כזה, מוציאים אותם החוצה אם הם צועקים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> למנסור עבאס – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר בן גביר, אם השר יבקש הודעה אישית אחרי ההצבעה, הוא יקבל אותה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר בן גביר, הסטטיסטיקה לא משקרת. מאז שאתה שר – יותר פיגועים, יותר נרצחים, יותר טרור, יותר אזרחים מתים. מאה בדיבורים – אפס במעשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מה אתה עושה ככה – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותו הדבר בכלכלה, אגב: מאה בדיבורים – אפס במעשים. הבנק העולמי, המוסד הפיננסי החשוב בעולם, הודיע השבוע ששר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' טעה ב-40 מיליארד שקל בחישוב הגירעון הלאומי. אין לו מחשבון במשרד. איך טועים ב-40 מיליארד שקל? מעמד הביניים הישראלי קורס, אנשים מצלצלים הביתה מהסופר לשאול אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקנות עגבניות. פירות וירקות עלו, מוצרי ניקיון עלו, הדלק עלה השנה שלוש פעמים, הריביות של המשכנתאות זינקו, ב-1 ביולי יעלה המע"מ. מעמד הביניים מתרסק. אם אפשר שם להושיב אותם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, מי שנמצא, ישב במקומו. מי שמבקש לצאת, יכול לצאת. חבר הכנסת ליברמן, אנא. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-7 באוקטובר היה רגע שבאמת הרגשנו שיש בישראל ערבות הדדית, יש סולידריות. כולנו התגייסנו, כולנו באנו לעזור, עד שהתברר, כמו תמיד, שהממשלה שמחה לנצל אותנו, אבל לא עולה בדעתה שהיא גם חייבת לנו משהו – לא עולה בדעתה לקצץ בכספים הקואליציוניים, לא עולה בדעתה לסגור משרדים ממשלתיים מיותרים, לא עולה בדעתה לכבות את מכונת הרעל של מגל וברדוגו, לא עולה בדעתה להפסיק לחלק ג'ובים למקורבים על חשבון המדינה. הממשלה הזאת לא מנהלת את מדינת ישראל. כן, הלוחמים הטובים ביותר בעולם יודעים להילחם. כן, צבא ההגנה לישראל יודע להפציץ, רק שניהול מדינה הוא לא רק להפציץ. ניהול מדינה הוא לחזק את הביטחון, לחזק את הכלכלה, לגייס משתמטים, לחזק את היחסים הבין-לאומיים – כל מה שאתם לא עושים. לפני שנה, באוקטובר, היינו פה, כמו שהזכיר היושב-ראש, ולפחות אז עשיתם דבר אחד שאפשר היה לכבד: התביישתם. התביישתם, והיה לכם במה להתבייש, והיה לך במה להתבייש. מדינת ישראל ספרה את מתיה, ואתם השפלתם את מבטכם. אפילו זה נגמר – אתם כבר לא מתביישים, לא מפני משפחות החטופים, לא מפני ההרוגים, לא מפני הפצועים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, נא לצאת. תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא מפני אזרחיה של מדינה שחייהם מתפרקים לנגד עיניהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – רק שיסוי, רק פילוג, רק שנאה, רק שקרים. די. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שיעזור, יצא גם הוא. אנא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די כבר. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש דבר אחד שלא תצליחו להרוג, וזה את התקווה, את האמונה שלנו במדינה הזאת, את הפטריוטיות שלנו, את אהבת הארץ שלנו. אנחנו לא נפסיק להיאבק. זה יהיה קשה, זה יהיה ארוך, אבל אנחנו פה כדי להילחם. אנחנו נילחם במהפכה המשטרית, שאותה יריב לוין מנסה להחזיר; אנחנו נילחם בחוק ההשתמטות המחפיר ובכל החוקים שאתם מנסים להמציא עכשיו; אנחנו נילחם בתקציב שדופק שוב את מעמד הביניים המנוצל. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה מאי גולן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לכם רוב פה בכנסת. יש לכם רוב בכנסת, אבל אין לכם רוב בציבור הישראלי. אין עם מאחוריכם, וזה מה שישבור אתכם בסוף. השינוי בוא יבוא. אתם תלכו הביתה ותקום פה ממשלה שתחזק את המדינה, תחזק את אזרחיה, תעשה הסכם נורמליזציה עם סעודיה, תעזור להורים צעירים – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, אני ממש לא רוצה להוציא שרים. ממש. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שעובדים ומתפרנסים. עד אז אתם תמשיכו להרוס כל חלקה טובה, ואז לעלות לכאן לדוכן ולספר לנו על אחדות. אין לי ציפיות מהממשלה הזאת – היא החלישה ופגעה במדינת ישראל יותר מכל ממשלה אחרת בתולדות המדינה. אבל היה יפה, היה יפה, אם מול כל אלפי ההרוגים והנרצחים והפצועים והחטופים – היה יפה אם הייתם קצת פחות מרוצים מעצמכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בלי מחיאות כפיים. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את יציאת נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את יציאת נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר_המשך >> נא לשבת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה המקדמת השתמטות ומגדילה את העול הכלכלי-קיומי על הרוב העובד והמשרת; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה כושלת בכל תפקידיה, המפקירה את העם בישראל; << נושא >> << נושא >>3. כישלון הממשלה בניהול הביטחוני והכלכלי; << נושא >> << נושא >4. ממשלה ללא תקומה שפוגעת בחזון הציוני; << נושא >> << נושא >>5. המשך המלחמה והשלכותיה ההרסניות על הציבור, לרבות הציבור הערבי << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נעבור עתה להנמקת ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברגעים אלו, כשמתפזרים אלה שהולכים לדרכם ונשארים אלה שרוצים או חייבים, אולי שווה לדבר על מה זה אי-אמון. אתה יודע, בבית הזה מדברים הרבה על אי-אמון. אנחנו כאן מעלים אי-אמון. למה אנחנו עושים את זה? אנחנו עושים את זה כי אמון הוא תנאי בסיסי לכל שלטון. שלטון אולי יכול להחזיק טכנית עם אצבעות, אבל שלטון שאין בו אמון הוא שלטון שאיבד את עיקר בסיסו והצדקת קיומו. בכל הסקרים שמתבצעים במדינת ישראל החל מ-4 בינואר 2023, יש אי-אמון ציבורי בממשלה. אם נתעלם שנייה מהסקרים של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, כל שאר הסקרים מראים בצורה עקבית זה שנה ועשרה חודשים אי-אמון ציבורי בממשלת ישראל. וצריך לומר שאנחנו באופוזיציה לא רואים את עצמנו כדובון לא-לא; לא על כל דבר אופוזיציה צריכה לומר לא. בחודשים האחרונים ראינו שממשלת ישראל – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. חברי האופוזיציה, אתם מפריעים לחבר שלכם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחודשים האחרונים, כשנעשו דברים טובים, אמרנו: כשהיו חיסולים ממוקדים, הצבענו על כך; היינו בעד התמרון בלבנון – אנחנו חושבים שהוא נדרש – וכמובן, ההתקפה באיראן; אפילו יעלה היום חוק חשוב המכונה חוק אונר"א. למרות לחץ בין-לאומי, האופוזיציה, לפחות יש עתיד, תתמוך בו, כי בסוף אנחנו רוצים להיות אופוזיציה למעשים הרעים, בוודאי לא למדינה. אבל אחרי הדברים האלה שאמרתי, יש כאן ממשלה נוראית, שכאמור לרוב הישראלים אין אמון בה. על מה אנחנו מצביעים היום אי-אמון? אמרנו כך: ממשלה שמקדמת השתמטות ומגדילה את העול הכלכלי הקיומי על הרוב העובד והמשרת, אין לה זכות קיום. כי זה די מדהים, אדוני היושב-ראש – קוראים לממשלה הזו ממשלת ימין מלא מלא. מישהו עוד זוכר? איזה ימין ואיזה מלא. כל הפעולות הכלכליות והביטחוניות שהממשלה הזו עושה לא מצדיקות שום דבר מהדברים האלה. אז בואו נוציא את האוויר מהבלון. חוק הגיוס על הפרק. אין חוק גיוס על הפרק, כולם יודעים את זה עכשיו – יש חוק השתמטות שעומד על סדר-היום. אבל אדוני היושב-ראש, האמת העצובה היא שלא צריך חוק גיוס. במדינת ישראל היום, למעשה מיוני 2023, יש חוק בתוקף: כל צעיר, כל בחור וטוב, צריכים להתגייס; גם בחורה, דרך אגב. כמה? אז יש 90,000 חרדים – בוגרי החינוך החרדי, ליתר דיוק – מגיל 18 עד גיל 27, שעל פי החוק מיוני 2023 היו אמורים כבר להתגייס. אם מחציתם, רק חצי מהם, 45,000, היו מתגייסים, ומתוכם שליש מהחצי היו הולכים לקרבי, שזה ממוצע יפה, היו לנו היום עוד 15,000 לוחמים בסדיר. עוד מספר מהיר: לוקח לנו היום להכשיר לוחמים בצה"ל בממוצע שבעה חודשים. יכולנו מפרוץ המלחמה ועד היום להכשיר את כל 15,000 החבר'ה האלה; לא רק זה, חלקם כבר היו מסיימים היום קורס מ"כים ונמצאים באמצע בה"ד 1. אבל לא. חוק ההשתמטות הוא ביזיון, לא בגלל שוויון, לא בגלל צדק, למרות שגם זה חשוב. פשוט כי אי-אפשר כבר. אי-אפשר להחזיק מדינה מודרנית וצבא בלי החרדים. אין דרך להצדיק את זה. בתור בן אדם שעונה על פניות רבות מהציבור החרדי, אם זה בממ"ח, אם זה ביחידות החרדיות הקטנות שקיימות, אם זה לטיפול בעוולות, קשה להאשים אותי שאין לי קשר או שאני אנטי המגזר הזה. אז למה אי-אמון? אי-אמון כי ברגע זה כשאנחנו מדברים – וזה אולי הכי חשוב – יש 101 חטופים בעזה, ולא שכנעתם את הציבור, הציבור לא נותן אמון שאתם עושים הכול כדי להוציא אותם; כי ברגע זה מתמרנים עשרות גדודי סדיר ומילואים בעזה ובלבנון, אבל 13 חודשים מתחילת המלחמה לא התגייס חרדי אחד נוסף; אי-אמון כי שר האוצר אמר, אפילו התחייב לבקבוק ויסקי, שהגירעון יהיה 6.6%, אבל אנחנו רואים שהוא כבר עבר את ה-8%, ויכול להיות שיהיה לנו גירעון דו-ספרתי, והעולם, העולם מביע אי-אמון בכלכלת ישראל; אי-אמון כי עושה רושם שאתם תעשו הכול, אבל הכול, לא בשביל החטופים, לא בשביל החיילים, לא בשביל הכלכלה – רק בשביל שרידות הממשלה. אני פונה כאן באופן מיוחד לחברי הכנסת הדתיים, ויסלחו לי אלה שאני לא אזכיר אותם, אבל כן, אני מדבר אליכם, דן אילוז, משה סעדה, בועז ביסמוט, שהולך לבית כנסת שאני מכיר כל שבת, טלי גוטליב, אביחי בוארון, משה סולומון, אוהד טל, מיכל וולדיגר ורבים רבים אחרים: כולם יודעים שמגזר הציונות הדתית משלם במלחמה הזו פי שלושה ופי ארבעה מחלקו היחסי באוכלוסייה בהרוגים. האם מישהו מכם מכיר בסביבתו הקרובה – קהילתו תומכת בהשתמטות? עכשיו אני רוצה לומר, הרי חוק ההשתמטות, אני רוצה להמר, לא יעבור, בטח לא בתצורה הזו. אבל זה לא מספיק, כי מה שמדינת ישראל דורשת מכם והמגזר הציוני-דתי דורש מכם זה פעולה אקטיבית שתרחיב את הנשיאה בנטל. כדי שזה לא יהיה רק דברים שלי, אני רוצה לקרוא לכם דברים, דברים שכתבה לחברי הכנסת לפני כמה שבועות גברת שבמקרה אני מכיר. שמה רחל, שמה רחל גולדברג, היא בת 43 מירושלים. היא נשואה לסרן אבי גולדברג, שנהרג ממש בימים האחרונים, אבל כשהיא כתבה את הדברים היא לא ידעה שבעלה בעוד כמה ימים כבר לא יהיה בין החיים. ככה היא כתבה: שמי רחל גולדברג, בת 43 מירושלים, נשואה לסרן אבי גולדברג, המשרת בגדוד 8207 של חטיבת הנח"ל הצפונית 228. אני אימא לשמונה ילדים, הגדול משרת בצבא. בעלי עבר כבר את 230 ימי המילואים בשנה האחרונה. בעשרת הימים האחרונים לחם עם הגדוד שלו בכפר בלידא בלבנון. לא דיברנו איתו לאורך הימים האלה. אני אחות במרפאות שונות של מכבי, פוגשת אוכלוסיות מגוונות, וביניהן חרדים. אומרת רחל גולדברג – היום אנחנו יכולים לומר האלמנה: אינני מבינה. אינני מבינה כיצד אפשר לתמוך בחוק הפוטר קבוצות גדולות כל כך מגיוס. איפה המוסר? איפה הנשיאה בנטל? מדוע אנחנו כמשפחה צריכים להקריב כל כך הרבה למען המדינה, תוך סיכון משמעותי, צווי 8 של קריאה מיידית, חודשים שלמים ללא בעל ואבא בבית – וכאן יש מילה מצמררת, היא אומרת – ועוד, עם שלוש נקודות. בעלי משמש כמחנך ורב בבית ספר תיכון תורני בירושלים, מוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית, ולא רואה עצמו פטור מהחובה הפשוטה של עזרת ישראל מיד צר, שאליה יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. הציבור הציוני-דתי גם הוא לומד תורה, חי תורה, שומר מצוות, ובכל זאת משרת את עם ישראל ואת המדינה כדי שתוכל להמשיך להתקיים. עכשיו היא פונה אל הח"כ החרדי, הציוני-דתי, ואומרת לו: בתמיכה שלך בחוק תאבד את הקולות שלנו כמשפחה וקולות רבים רבים נוספים בקהילה שלנו. כך כתבה לפני שבועות ספורים רחל גולדברג, שכאמור בעלה, סרן אבי גולדברג, הרב אבי גולדברג, נהרג בסוף השבוע האחרון בלבנון, רב בית הספר הימלפרב, יהי זכרו ברוך. אז מה יש לנו כאן? רב ערכי, אנושי, תלמיד חכם, משרת על מלא; אם יורשה לי להוסיף בנימה אישית – גם הכרתי אותו – איש נעים הליכות, טוב לבריות. צה"ל צריך את כולם, לא 3,000 ולא מספר שתגידו. כמה שיותר. כשנהרגים אנשי מילואים – ומתוך 23 הנופלים האחרונים 16 הם אנשי מילואים שהשאירו אחריהם 56 יתומים, והנופלים הם בני 40 ו-50 – זה אומר משהו, זה אומר שצה"ל צריך אותם. לכן הפתרון היחיד הוא להוציא צווים לכולם, לא 3,000 ולא 10,000 – לכולם, לכל 90,000 האחרים, להפסיק את כל התקציבים למי שלא משרת, ולא להעביר חוק ביזיוני כמו שמוגש לוועדת שרים לחקיקה עכשיו. לפנות לציבור החרדי, לומר לו – או-טו-טו גיוס דצמבר: אלפי הראשונים שיבואו מבני ה-18 וה-19, אלה שאך עתה סיימו את המקבילה בי"ב, אל תבואו אלינו בדרישות. אתם, קחו אחריות. זו אחריות שלכם. זו האחריות שלכם, על כן אנחנו מגישים אי-אמון היום. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לסיעת המחנה הממלכתי. אני מזמין את חבר הכנסת בנימין גנץ לנמק את ההצעה מטעם סיעתו. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, מעולם – בשש השנים שאני בכנסת – מעולם לא היה לי חבל כל כך לנאום לפני מליאה ריקה כמו הפעם, אבל בכל זאת, היום היה טקס יפה וחשוב להנצחת נפגעי פעולות האיבה והטרור כאן בכנסת. ללא שום נימה של ציניות, היה זה טקס ראוי וחשוב, מרשים, מלא כבוד וכאב כלפי הנרצחים. מעצם קיומו היה בו גם יסוד מוסרי של תקווה לעתיד טוב יותר נוכח כל קושי, ואני מבקש להודות ליושב-ראש הכנסת על היוזמה הברוכה הזאת. אבל לצד זאת, אני מבקש להוסיף משהו לראש הממשלה, שנפקד מהדיון כאן עכשיו. אדוני ראש הממשלה, אתה דיברת, ובצדק, על כוח העמידה, על עוצמה, על גבורה, על ביחד, על באומץ. הכול נכון, אבל שכחת פסקה חשובה אחת, ושכחת אותה גם היום, כאן, בנאום בכנסת. שכחת את פסקת הסליחה, את פסקת הסליחה הנפקדת. אז הינה, אני מציע לך, אדוני ראש הממשלה, את הפסקה הבאה; אולי תמצא הזדמנות לעשות בה שימוש: ציבור יקר, משפחות יקרות וכואבות – כך אולי תאמר – אני מבקש להתחיל בבקשת סליחה. המאבק בטרור היה חלק מעשייתנו לאורך שנים, ולצערנו, עלול להיות חלק מנוף עמידתנו גם בהמשך. אבל ביושר, הפעם, הפעם הזו, חדלנו מעשות בזמן ומעשות נכון. אני מודה בכאב – כך תאמר – שהמדינה לא פקחה עין, שהמדינה לא הייתה שם בשבילכם, שצה"ל לא הגן ואיחר לבוא, שמחשבתנו כהתה ערב המלחמה, ורגישותנו לא הייתה שם, לא לפני ולא אחרי. אז לפני ולצד הנחישות והגבורה, לצד היחד, וממש בשביל שיוכל להתקיים, הינה אני, ראש הממשלה בנימין נתניהו – כך תאמר, אולי – פשוט מגייס את כל האומץ הציבורי והאישי כמנהיג ומבקש מכם סליחה. זהו סופה של פסקה שלעולם, לצערי, לא תיאמר על ידי ראש הממשלה. חבריי חברי הכנסת, עד כאן על מה שלא היה, וכעת – על מה שצריך להיות. אנחנו לפני המשך מערכה בכל הזירות. הלחימה מבוצעת בצורה מקצועית, בצורה נחושה ובגבורה גדולה שראויה להערכה, והיא תזכה לגיבוי הנדרש, כי כך נכון שיהיה. אבל לצד הגיבוי הזה, צריך לעמוד גם על כמה דגשים: כן להילחם; לא להסתבך. בעזה – להמשיך להלום בחמאס, לקדם מייד מתווה להשבת חטופים, לטפל בלי קטנות ביישובינו ולהצמיח מנגנון ניהול חליפי לחמאס; בלבנון – לצד המשך ההתקפה בכל הממדים, חייבים להכין את ההסדר האחר, שיאפשר את חזרת תושבי הצפון לביתם ושישאיר לנו את יכולת הפעולה על מנת שנוודא שהאיום לא משוחזר; באיראן אכן יש להלום, אך מולה ומול שאיפותיה האזוריות והגרעיניות יש בעיקר צורך לגבש מחנה אזורי בגיבוי בין-לאומי, וזה אפשרי; באיו"ש ובבקעת הירדן יש לחזק את ההתיישבות, ולא לסבך את ישראל בהצפה של מאחזים בלתי חוקיים, שכל מה שהם ייתנו זה שהם יקדמו אותנו למדינה אחת ודו-לאומית. המערכה ארוכה, אז מי ישרת? נדרש מתווה שירות עם גידול ניכר בגיוס, ובינתיים נדרש לתמוך דרמטית במילואים ולהפנות לכך את כל המשאבים הנדרשים. בכלכלה צריך שיתוקצב רק מה שצריך, נוכח צורכי הביטחון; להשקיע במה שיכול להחזיר אותנו בהמשך לצמיחה, ולהקפיד להיות הוגנים – הוגנים למשרתים, למשפחות השכולות, לפצועים בגוף ובנפש, למפונים, ליישובים שנפגעו. אז מאיפה נביא את המשאבים? נביא אותם על ידי תיעדוף לאומי מול מה שלא ממש צריך כעת: משרדים מיותרים והוצאות סקטוריאליות, שאין להם מקום בכלל, ובוודאי שלא בעת הזו. אני מציע לכם, חבריי בממשלה, לנקוט זהירות גדולה עם הניסיון לשחזר את ההפיכה המשטרית. אל תעזו לעשות זאת מתוך היוהרה השלטונית שקדמה למלחמה, או בקולה של סיעת תקווה חדשה, שמול ביטוח פוליטי תאפשר פגיעה במוסד הלאומי-דמוקרטי של כולנו. ביחד ננצח – זה אומר שנלחמים מול אויב, ולא נוהגים רק כגוף פוליטי שממצה את המציאות לצרכיו שלו, אלא כממשלה שמשרתת את הצרכים של כולנו. ולסיום, ובעיקר – הדרך להיות ראויים לאמון העם, הדרך להיות ביחד, זה לבקש סליחה, סליחת אמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור להצעה מטעם ישראל ביתנו. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה של סיעתו. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל מתמודדת כרגע בו זמנית עם אין-ספור איומים ואתגרים, אבל האיום הגדול ביותר זה לא איראן, וזה לא חמאס, וזה לא חיזבאללה, זה החזית הפנימית שלנו – אחדות העם; הפגיעה המתמשכת בחוסן הלאומי, הפגיעה בערכים משותפים, בחזון משותף. דיברו לפניי כמעט כולם על חוק ההשתמטות. הדבר חמור ביותר, על רקע אותם אנשים, אותם חיילים שנלחמים בגבורה, שמוכנים להקריב את עצמם, באמת מכל הקשת הפוליטית. אני מסתכל לצערי על כל הודעות "הותר לפרסום". אתה רואה שבאותו קרב נהרגו גם קיבוצניק וגם מתנחל, גם דתי וגם חילוני, גם עולה חדש וגם צבר, גם דרוזי וגם ישראלי ותיק שורשי. ועל הרקע הזה מנסים להעביר את חוק ההשתמטות. יתרה מזו, הממשלה העבירה שתי החלטות: העבירה החלטה להאריך את השירות הסדיר בארבעה חודשים, והעבירה החלטה להעלות את גיל הפרישה למילואימניקים בשנה. ועוד פעם, על רקע זה רצים לשלם שוחד לסיעה פה בכנסת כדי לדחות את חוק ההשתמטות. מה זה כל התשלום למעונות יום? זה שוחד פוליטי למפלגה כדי להרגיע אותה בנושא של חוק ההשתמטות. אני גם לא מבין את צה"ל, אני מודה ומתוודה. צה"ל לא ממלא את חובתו, צה"ל עובר פה על החוק. זה לא שאנחנו נמצאים בחלל. יש חוק שירות ביטחון שהתקבל ב-1986, התקבל תיקון ב-1989, והחוק הזה מחייב לשלוח מיידית צווים לכל המשתמטים מכל הקבוצות ומכל המגזרים, ולכן אי-שליחת אותם צווים זה פשוט הפרה בוטה. אני מסתכל על הפגיעה במעמד הביניים. אני לא יודע מי ראה מכם את הבדיחה הנקראת "הצעת התקציב", אבל אם יש שם משהו שבולט, זה הפגיעה במעמד הביניים. תסתכלו מה קורה – הניסיון הזה לפגוע בקרנות ההשתלמות, באותן הטבות של אותם אנשים שגם משרתים בצה"ל, גם עושים מילואים, גם עובדים, גם משלמים מיסים, ואם יש להם הטבה, קרן השתלמות, גם בזה רוצים לפגוע. הטייקונים לא צריכים קרן השתלמות; אותם לומדי תורה, תורתם אומנותם, אין להם קרן השתלמות. הפגיעה בקרן השתלמות זה פגיעה במעמד הביניים. אני רואה שם הצעה כרגע לפגוע בתנאי שירות ובפנסיות של אנשי קבע. אני לא מתווכח אפילו כלכלית. האם זה העיתוי כרגע להעלות על סדר-היום ולנסות בתקציב לפגוע במשרתי הקבע? תסתכלו מה קורה עם ועדת החקירה הממלכתית. הרי ועדת החקירה הממלכתית זה קודם כול שכפ"ץ לכל אנשי הביטחון שמשתתפים בלחימה. הרצון להתחמק מכל מיני שיקולים זרים מוועדת חקירה ממלכתית, זה פגיעה בביטחון ישראל. אין שום הגדרה אחרת. תסתכלו מה קורה בנושאים האחרים. אני שומע כינוס של כמה וכמה אנשי קואליציה, שרים, ח"כים, רצים להקים יישובים בתוך רצועת עזה. אגב, כשהתקבל חוק ההתנתקות פה, בכנסת הזאת, מי שהצביעו נגד היו אביגדור ליברמן וכל סיעת ישראל ביתנו. מי שהעבירו את החוק הזה הם כמה בכירים בממשלה הנוכחית, שגם היום ממלאים תפקידים הכי בכירים בממשלה. אתם רוצים להקים יישובים ברצועת עזה? אולי קודם תשקמו את היישובים בצפון? תסתכלו איך נראית מטולה, תסתכלו איך נראית קריית שמונה. אולי קודם נשקם את אותם יישובים בעוטף עזה לפני שמקימים בתוך הרצועה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בזה אנחנו מסכימים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב שאנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה רואה, יש משהו שאנחנו מסכימים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תגידו, זה העיתוי כרגע להמשיך עם הטרלול הזה, עם הניסיון להשתלט על מערכת המשפט וועדת הבחירות המרכזית? הרי מכבסת המילים "רפורמה משפטית" זה ניסיון להשתלט על מערכת המשפט ועל ועדת הבחירות המרכזית. זה הזמן? אנחנו תמיד למדנו שבמלחמה עוזבים את מלחמות היהודים, מנסים באמת להתכנס ולהתאחד סביב נושאים שהם בקונסנזוס. פה רק ממשיכים לפגוע באחדות העם, מנסים להרחיב את הסדקים בחברה הישראלית, קרעים, קיטוב שהגיע לממדים שמעולם לא ידענו. תסתכלו למשל מה קורה עם העדה הדרוזית. כולנו משבחים את התרומה של העדה הדרוזית לביטחון ישראל. אולי הגיע הזמן לבטל את חוק הפריימריז? הרי מה זה חוק הלאום? זה חוק הפריימריז בתוך הליכוד. האופי היהודי של מדינת ישראל נקבע במגילת העצמאות. מה שהצענו – שניקח את מגילת העצמאות, נחוקק את זה בתור חוק-יסוד. אבל להמשיך עם הטרלול הזה ומצד שני לשבח את העדה הדרוזית זאת הצביעות בהתגלמותה. אנחנו נפעל כמה שיותר חזק וכמה שיותר מהר לבטל את חוק הלאום, ובמקום זה, כמו שאמרתי, לחוקק את חוק-יסוד: מגילת העצמאות – אולי באמת המסמך החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. זאת הדרך. מה שהייתי מצפה מראש הממשלה שבאמת, מה שהוא יעשה – למראית עין לפחות, משהו שנראה כמו אחדות – שיזמין את כל ראשי המפלגות הציוניות באופוזיציה, יעדכן אותן, שינסה להקשיב קצת. הרי גם בנושא הכי אקוטי, בנושא הביטחון, הממשלה הזאת ממשיכה עם אותה גישה תבוסתנית, ממשיכה עם הקונספציה הישנה, וכל המהות של הקונספציה הישנה – לדחות כל מה שאפשר. במקום הכרעה – הכלה. הרי כל השנים אנחנו דחינו הכרעה מול חמאס, דחינו הכרעה מול חיזבאללה, עד שזה התפוצץ לנו בפרצוף. מה עושים כרגע עם איראן? אותו דבר. עושים מבצע מבריק מבחינה צבאית. הטייסים שלנו הוכיחו שאלה הטייסים הכי טובים בעולם. אולי פה המקום באמת לכמה חברים מהקואליציה להתנצל בפני אותם טייסים שהשתלחו בהם, שדיברו עליהם בזלזול ובאמת בצורה הכי פוגענית. אולי זה הזמן שמישהו פה יגיד: סליחה, טעינו, מבקשים סליחה מאותם טייסים. אבל גם המבצע המוגבל הזה זה בדיוק אותה גישה. אז אנחנו נתנו כרגע מכה, הם ייתנו לנו מכה בחזרה, ניכנס לפינג-פונג, למלחמת התשה גם מול איראן. אנחנו חייבים לעבור מדחייה להכרעה, מהכלה להכרעה, מהמתנה למכה מקדימה. הרי אין לנו אפשרות לנהל מלחמת התשה מול איראן: השטח פי 80 ממדינת ישראל, האוכלוסייה פי 9.5 – אנחנו ננהל גם איתם מלחמת התשה? להפך, חייבים שם לתת מכה מוחצת, לא פרופורציונלית. כל הזמן מדברים איתנו: תנסו להבליג, תיתנו מכה פרופורציונלית. מכה פרופורציונלית זה להנציח מלחמה, להנציח את הסכסוך. כדי לסיים אותו צריך לתת מכה מוחצת, להכריע את האויב, לא להמשיך איתו במלחמת התשה. אבל אני חוזר ואומר: מכל האתגרים, האתגר הגדול ביותר, האיום הגדול ביותר זה האיום הפנימי. זה באמת האיום של הפילוג, של השיסוי, של הקיטוב, של הקרעים בתוך העם. והממשלה הזאת מתמקדת, כדי לשרוד פוליטית, כדי לשמר את הקואליציה, באותה פגיעה בחוסן הלאומי, באחדות עם ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. עכשיו נעבור לסיעת העבודה. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לנמק את ההצעה מטעם סיעתה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה ואזרחי ישראל, יש כאלה שאומרים: לא נשכח לא נסלח, אבל אני לא שם – לא כי סלחתי חלילה, וגם לא שכחתי, אלא כי אמירות כאלה נועלות אותנו בעבר. אך האסון שהתרחש כאן ועכשיו, הוא עדיין מתרחש ברגעים אלה. ממשלת 7 באוקטובר כאן, והיא פועלת בכל העוצמה שיש לה. אין לי דרך להילחם בעבר. חובה להילחם עכשיו, בהווה, כדי למנוע את האסונות הבאים, כדי להחזיר את ישראל למסלול הנכון, כדי שהתהום שלתוכה הפילו אותנו לא תהפוך לדרך ללא מוצא. אז בואו נשים את האמת על שולחן הכנסת הזאת. הממשלה הזאת לא מייצגת את העם. זאת ממשלת מיעוט שמעמידה פני רוב. יש להם רוב בכנסת, אבל רוב העם לא איתם. הממשלה הזאת איבדה מזמן את אמון העם, כבר לפני טבח 7 באוקטובר, כשהיא הובילה את תוכנית דריסת הדמוקרטיה. עכשיו, לפי הסקר הכי עדכני של חדשות 12, ואחרי ההישגים הצבאים האדירים, עדיין רוב מוחלט לא נותן אמון במי שעומד בראשות הממשלה הזאת. ויותר מ-50% רוצים בחירות עכשיו. זאת ממשלת מיעוט ומיאוס שעובדת עבור מיעוט ומפקירה את הרוב. ואנחנו, כנסת ישראל, התפקיד שלנו הוא לקיים את רצון העם. ורוב העם מצפה מאיתנו להילחם בשבילו, למענו, למענה עתידה של המדינה וגורלה, להילחם למען החיים על הביטחון, על הכלכלה, על הדמוקרטיה עצמה, ובשתי מילים: בחירות עכשיו. למה? כי אין זמן. זאת האמת, אין זמן. הזמן הזה הגיע כבר לפני שנה, ב-8 באוקטובר, כשהממשלה הזאת הייתה צריכה לסיים את תפקידה ההיסטורי, חפוית ראש ואשמה, אחרי הטבח וההפקרה שלא ידענו בכל תולדות ימי ישראל. השנה שחלפה רק הוכיחה עד כמה היא לא ראויה, בזויה, מסוכנת, מנותקת, עלובה ומופקרת. הממשלה הזאת לא למדה דבר, לא הפיקה לקחים ולא עצרה לרגע. הידיים שעל ההגה הפקירו אותנו לפני, הפקירו תוך כדי וממשיכות להפקיר מאז. חוק ההשתמטות, חוק הפטור, הוא חוק אנטי-ישראלי, מנוגד לאתוס הציוני, מפלג ומפלה. העוול שבחוק הזה זועק לשמיים. ולא, תפילות לא מצילות חיים יותר מהקרבה של חיילים בשדה הקרב, ורק תפילות לא ישמרו על ביטחון המדינה. אני מתפללת, אני כל יום מתפללת, כמו כל הורה, שמתפלל יום-יום, שעה-שעה, למען בנו ובתו בשדה הקרב. כל משפחה של פצוע מתפללת, כל משפחת חטופים מתפללת, כל לוחם וכל לוחמת – כולם מתפללים, כי זה העם שלנו, עם שמאמין בכוחה של תפילה ומאמין בכוחה של אמונה. אבל אנחנו יודעים שרק תפילות לא יושיעונו, כי בצרה ואויב יש להילחם בכוח הזרוע, בתחבולות ובשכל, תוך השקעה אדירה באימונים, בתרגילים, במיומנות צבאית ובטכנולוגיה. ובזמן שמאות משפחות שכולות אבלות, הממשלה הזו דואגת למיעוט שלא נושא בנטל. ולמה? כי זאת ממשלת מיאוס ומיעוט שעובדת עבור מיעוט ומפקירה את רוב העם. ולכן חייבים בחירות. וההפקרה הזאת נמשכת עם תקציב הביזה, כשבזמן שיוקר המחיה נוסק לשחקים וההוצאות עלינו נוסקות והמלחמה גובה מאיתנו מחירים כלכליים עצומים, הממשלה ממשיכה לנהוג בטירוף הדעת ולהזרים מיליונים למשרדים מומצאים, להתיישבות, מאות מיליונים שמועברים למקומות לא ראויים, לא מצמיחים וללא כל היגיון כלכלי. במקום לייצב את הספינה, לדאוג לעתידה ולרווחת כל אזרחיה, הממשלה הזו דואגת לשרידותה. ולמה? כי זאת ממשלת מיאוס ומיעוט שעובדת עבור המיעוט ומפקירה את הרוב, ולכן חייבים בחירות. עוד דוגמה מחרידה – ועדת חקירה ממלכתית. 85% מהציבור דורשים ועדת חקירה ממלכתית על פי דין. הציבור מאמין בשלטון החוק, מאמין בעליונות המשפט ומאמין בלקיחת אחריות, חקירה, הפקת לקחים ותיקון. העם דורש ועדת חקירה אמיתית שתספר את האמת: מי הפקיר, מי כשל, מי זנח, מי הרג, ולבסוף מי האחראים ומה הפקת הלקחים. משפחות שכולות של חיילות וחיילים בצבא ההגנה לישראל שהופקרו על ידי המדינה ביום הארור הזה דורשות תשובות. תסתכלו לרוני אשל בעיניים. תסתכלו לאבי מרציאנו, אבא של נועה, בעיניים. תגידו לו למה אתם לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית. תגידו את האמת – שאתם פוחדים, כי בלי בדיקה אין אחריות, ובלי אחריות אין אשמה, ואז אפשר לנסות לכתוב ולשכתב את ההיסטוריה. האיש שהחליש את ישראל ותרם להעצמת החמאס אחראי למשהו? לא אם תשאלו אותו. הוא הקורבן כאן. ומי שהביא להפיכה המשטרית, יש לו איזה אחריות לאסון? או אותם קיצוניים, אותם קיצוניים שגרמו להסטת הכוחות, האם הם אחראים למשהו? לא על פי המשקפיים הוורודים של הממשלה הזו. אצלה טבח זה נס, טייסים הם בוגדים, רמטכ"ל הוא חלש, השמאל הוא בוגד, חמאס הוא נכס והחטופים הם נטל. כי זאת ממשלת מיעוט ומיאוס, ממשלה שמפקירה, ומקדשת מלחמה כמטרה ולא כאמצעי; ממשלה לא מוסרית ששולחת את חייליה הגיבורים לקרב כשהיא במפורש לא מתחייבת לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה, מפקירה אותם בשבי האויב, ומעדיפה להיות תלויה באיזה בייס משיחי על פני יעדים אסטרטגיים ברורים. קלסר הכזבים של סמוטריץ' ובן גביר, דרך מכונת השיווק וייצור הסיסמאות של נתניהו, מייצרים את אותה מציאות הזויה של 6 באוקטובר, אותה מציאות מופקרת שחרתה על דגלה עצימת עיניים שסופה טבח, הריסת המוניטין ובידוד בין-לאומי, האשמת האחר, פגיעה אנושה בכלכלה ובקשרי המסחר. ולא, מלחמות לא נגמרות במבצע צבאי, הן נגמרות בתוכנית אסטרטגית, מדינית וביטחונית והסכמים. וטוב שיש הסכמים עם מצרים, עם ירדן, עם האמירויות – שאתם כל כך גאים – וגם עם הרשות הפלסטינית. אז מול המצלמות נתניהו מתכחש לשיתופי פעולה האלה, אבל מתחת לשולחן ובחדרים הסגורים הוא מתחזק אותם, הוא נשען עליהם, כי הוא יודע שבלי שיתופי הפעולה האלה מצבה הביטחוני של ישראל היה גרוע, ועדיין עושה הכול כדי להרוס את ההסכמים האלה. ולא אסיים בלי לומר מילה על ההפקרה שממוטטת את הלב – החטופים שלנו. איש לא דמיין שמדינת ישראל תפקיר אותם לבד עמוק במנהרות האופל של חמאס. ומי שעוד הצליח לשרוד אחרי שנה בגיהינום, עבר התעללות ועינויים נפשיים ופיזיים כשחייו נמצאים על בלימה מדי שנייה, בלי אוויר לנשימה במנהרה, יכול להיות בטוח שהממשלה הזו מסדרת לעצמה עוד מכונת חמצן, וממשיכה לשרוד ולהתעסק בעצמה, ואפילו מסיתה נגד המשפחות שלכם, ומאדירה את המוות במקום את החיים. מי שקורא להסכם הזה הסכם מופקר הוא מופקר בעצמו, הוא חסר מוסר וצלם אנוש. אז גם פה רוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל קוראים להסכם דחוף עכשיו, אבל הממשלה מתעלמת כי היא ממשלת מיעוט. אז חבריי חברי הכנסת, לנו זה ברור: רוב העם רוצה בחירות. רוב העם רוצה דמוקרטיה. רוב העם רוצה שפיות. רוב העם רוצה הסכם. רוב העם רוצה סיום מדיני-ביטחוני. רוב העם לא רוצה להתיישב בעזה. רוב העם לא רוצה חוק השתמטות. רוב העם לא רוצה תקציב מופקר. רוב העם לא רוצה שנאה וגזענות ואלימות. רוב העם לא רוצה את הממשלה הזאת. הממשלה הזאת לא מייצגת את העם, והתפקיד שלנו כאן עכשיו הוא אחד: לקיים את רצון העם לחייב את הבחירות. ואנחנו לא ננוח עד שהממשלה הזו תתפרק. זאת החובה המוסרית והאחראית של כולנו – של האופוזיציה, ולא פחות, גם של מי שנמצא בקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. ורוב העם גם לא רוצה הסתה נגד כל החרדים. אני מזמין את כבוד השר שלמה קרעי להשיב על ארבע ההצעות במשולב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שנה עברה מתחילת המלחמה, שנה של כאב ושכול ואבדות קשות ביותר לעם ישראל, אבל גם שנה של הישגים, של חתירה לניצחון ושל רוח גבורת הלוחמים והעם. שנה שלמה, אבל לצערי, גם שנה שבה למרות האחדות בעם, למרות התשוקה הבסיסית להטות שכם, לאחד את השורות אל מול אויבינו, עדיין ישנם כאלה המנותקים מכל זה ומגישים כאן, בעיצומה של מלחמת קיום, מלחמת תקומה של עם ישראל בארצו, הצעות אי-אמון הזויות ומבישות, בלי לדעת להתעלות לגודל השעה. במקום לתמוך בממשלת ישראל ובעומד בראשה, שמוביל באומץ ובנחישות את המלחמה הזו למען עם ישראל, אתם מנסים לעשות הכול כדי לדכדך, להשמיץ, לתקוף ולהחליש, חלק מבפנים וחלק מבחוץ. אבל זה לא עוזר לכם. העם שלנו חזק מכם. אפילו בערוצים המוטים נגד הממשלה שלכם כבר לא מצליחים להסתיר את זה שאתם מתרסקים. תודה לאל, שנה אחרי, וביתר שאת בחודשים האחרונים, מאז פירוק החוליות החלשות מהממשלה, יש לנו הישגים כבירים, ולמרות כל הלחצים מבית ומחוץ, ראש הממשלה נתניהו מוביל אותנו, כן כן, לניצחון המוחלט. בעיקר, הוכח שוב ושוב ושוב שראש הממשלה נתניהו צדק בנחישות שלו אל מול כל יושבי האולפנים, אל מול כל הלשעברים ואל מול כל הגנרלים, גם בפנים; צדק כשהתעקש על מתווה החטופים הראשון, שהביא לנו יותר מ-100 חטופים; צדק כשהתעקש על רפיח, על פילדלפי; צדק כשהתעקש על לבנון; צדק כשהתעקש וממשיך להתעקש על איראן, ציר הרשע והגרעין; צדק בכל פעם שעמד מול ידידתנו הקרובה ארצות הברית, כשכולם כאן ניסו להחליש אותו; צדק כאשר האמין בלב שלם ברוח העם, ברוח הלוחמים שלנו ובניצחון המוחלט שכל כך זלזלתם בו. ובעזרת השם הניצחון המוחלט הזה בוא יבוא. הניצחון המוחלט הזה יגיע יחד עם כל יקירינו הנמצאים בשבי. יחד איתם לוחמינו הגיבורים יחזרו, בעזרת השם, עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. קראנו בפרשת השבוע: "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו – – – ויאמר ה' יהי אור ויהי אור". המדרש אומר: תוהו ובוהו אלו מעשיהם של רשעים; יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים. אחרי התוהו ובוהו, אחרי החושך על פני תהום, הקושי, חוסר האונים והסתר הפנים שהיה לנו בשנה שעברה, ויאמר אלוהים: יהי אור. דווקא מתוך הצער והכאב, בסייעתא דשמיא גדולה, עם ישראל התעשת, התגבר כארי והשיב מלחמה שערה בכל הכוח והעוצמה, ואט-אט חוזר האור לחיינו ולארצנו. ולאור הזה אנחנו זוכים בזכות מעשיהם של צדיקים, לוחמינו הגיבורים, שמוסרים את נפשם למען עמנו וערי אלוהינו. רוח הגבורה ועוצמת האמונה המפעמת בקרבם הם הסיבה להישגים שהשגנו השנה. נשים אותם כחותם על ליבנו ולא נשקוט, בעזרת השם, עד שהמשימה תושלם במלואה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבל שהבן של ראש הממשלה לא נותן דוגמה אישית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה אומר, בתור לוחם לשעבר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה מפריע לי. נעבור לדיון סיעתי משולב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רק מציע שהמשפחה של ראש הממשלה תיתן דוגמה אישית – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, ביקשתי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – ושהבן שלו, שבגיל מילואים, יחזור לארץ וישרת במילואים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. נעבור לדיון סיעתי משולב על הודעת ראש הממשלה ועל ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. כפי שקבעה ועדת הכנסת, הדיון הסיעתי יהיה במתכונת של ארבע דקות לכל סיעה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. בבקשה, ארבע דקות לרשותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אורית, הם שואלים. למה אורית ראשונה? אה, סליחה, טעות. נאור, אני מתנצל, קבל את התנצלותי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, מזה שנה כל המדינה חווה כאב גדול, תעצומות נפש והקרבה גדולה. בשבוע האחרון ליווינו לקבורה כמעט כל יום לפחות ארבעה או חמישה חיילים גיבורים, חלקם צעירים שלא חוו כלום, חלקם בעלי משפחות שהותירו יתומים. מדינה עם הרוגים, פצועים, חטופים, מפונים; מלחמה בשבע חזיתות שלא ברור לאן מובילה אותנו. העם משווע למנהיגות מאחדת, מחברת. כמו בשדה הקרב, רוצים אחדות. והינה, הממשלה הזו הוסיפה במוצהר ממש מטרה למטרות המלחמה: החלשת הדמוקרטיה ומלחמה לריסוק שלטון החוק. כן, חבריי, המהפכה המשפטית חזרה, לא בסתר, לא בשקט. מטרת מלחמה חדשה בגלוי יש לממשלה הזו: לשבור את האחדות בעם, לרסק את שלטון החוק, לקרב אותנו שוב למלחמת אחים, לשדר לאויבים שלנו לחשוב שאנחנו שוב חלשים. בואו נדבר על עובדות. היום הוא היום הראשון לפתיחת מושב הכנסת. הייתם מצפים להצעות חוק שיעסקו במפונים, בתושבים, בנופלים, במשפחותיהם, בתמיכה נפשית יותר טובה, במילואימניקים שקורסים תחת הנטל, בשוויון בנטל, בוועדת חקירה ממלכתית, בתמיכה כלכלית במפונים חדשים באזורי חדשים – כאלה הצעות חוק היינו רוצים לראות. אבל מה, במה עוסקת הממשלה? הינה רשימה חלקית: בגולדקנופ ובדרעי, שמתנים את התקציב בחוק הפטור; בשר התקשורת, שמכניס הצעות חוק לסגירת חברות חדשות ישראליות; בחוק הרייטינג, שיפגע בפרטיות של כל אדם – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ויפגע בחופש הביטוי ובחופש העיתונות; בן גביר – בהצעת חוק שתקל על מעצר וחקירת אנשים באופן תקדימי בלי פיקוח משפטי; חוק שמגביל את הזכות להיבחר לכנסת, היום ערבים ומחר אחרים; הצעת חוק לפוליטיזציה של נציב תלונות ציבור ונציב תלונות שופטים ונציב שירות המדינה; חוק לשכת עורכי הדין – והכול בחקיקה פרטית. חזרתם לסורכם – כוח, כסף, כבוד, בחסות הממשלה. אבל אני רוצה להאיר זרקור על כך שלא רק אלה היוזמות האלה. אנחנו באסקלציה, בהפיכה משפטית על ספידים, של משבר חוקתי. כן, בחסות המלחמה הממשלה הזו לקחה צעד אחד קדימה למשבר חוקתי. מה השיטה? במקום לפטר את היועמ"שית, הפסיקו להקשיב לה, למי שאמון על פרשנות החוק המחייבת, ואומרים: שבית משפט יגיד לי. לא להאמין. לפני 6 באוקטובר, כשהייתי בבית הנשיא, לא האמנו שזה יקרה, ובוא נראה, אנחנו רואים את זה בגיוס. היועמ"שית ובג"ץ אמרו: אי-אפשר לפטור מגיוס ולממן הטבות לפטור מגיוס בלי חקיקה, ובכל זאת מעבירים חוק פטור ברציפות משפטית שלא תואמת את צורכי הצבא, בניגוד לעמדת היועמ"שית; שר העבודה מחזיק את כל המשפחות מעוטות היכולת בנושא סבסוד מעונות עד שיסדרו את המעונות להורים, לנשים חרדיות, ואומר ליועצת המשפטית שכותבת לו שזה לא חוקי: הנחייתך לא מקובלת עליי; חוק הקמת הרשות לגיל הרך, ועוד ועוד. בנושא השופטים, שר המשפטים לא מכנס את הוועדה למינוי שופטים, למרות שהיועמ"שית אומרת לו, עד שבספטמבר בג"ץ הוציא צו ואמר לו: אתה חייב לעשות את זה. ודוגמה מזעזעת במיוחד מהעת האחרונה – מפכ"ל משטרת ישראל, הגוף שאמון על אכיפת החוק במדינת ישראל ואמור לעבוד עקב בצד אגודל עם היועצת המשפטית לממשלה, קידם סגן ניצב בניגוד לעמדת היועצת המשפטית, סגן ניצב שכנגדו תלוי ועומד כתב אישום. שוב אמר ליועצת המשפטית: דעתך לא מקובלת עליי, עד שבג"ץ הורה לו לפעול לפי החוק. כך גם לאחרונה, לפני כמה ימים, כשהדיח את היועץ המשפטי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמה משפטים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, כמה זה הרבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה נותן לכולם, ואני מבקשת ממך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא נותן לאף אחד. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אם זה נאור, אז נתת שתי דקות יותר. וכך עונה לה המפכ"ל: לא מוכרת לי חובה להיוועץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני נתתי לנאור? אני נתתי? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. איפה ואיפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לנאור? אני חשוד בלתת לנאור? מילא תגידי מהקואליציה, אבל לנאור? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן לה על החשבון שלי. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דקה. ואני שואלת: מה יקרה כשמחר יבוא פקיד או שר וירצה להעביר תקציב בצורה לא חוקית למקורב? יבוא היועץ המשפטי ויאמר לו: זה אסור, והוא יאמר: עצתך לא מקובלת עליי, אני מחכה לבג"ץ. מפה התהום פעורה. אז באמת, אדוני היושב-ראש, אני פה מושכת בדש מעילכם. אל תגידו שאתם לא רואים מה קורה. הממשלה הזו במו ידיה זורעת את הזרעים למלחמה הבאה. אתם מחזירים לחיינו את הפירוק החברתי ואת הקריסה של החוסן שלנו מול אויבינו. האם לא למדנו כלום? בואו נעצור לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כמובן, אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהפער שיש בין השיח – אתה שומע את ראש הממשלה, כאילו הייתה פה איזה אווירה ממלכתית, אתה שומע את ראש הממשלה ואומר: וואי, אולי באמת יש פה איזה רצון לשיח. ואז שנייה אתה נותן לעצמך איזה מכה, למציאות, ומבין שתכלס זה פשוט דיבורים שאף אחד לא עומד מאחוריהם בשום צורה. ואסביר למה. כי היום הצטרף לשיח של ה"ביחדנס" הזה – ראיתי ששר האוצר בישיבת הסיעה שלו הזיל דמעה על המצב ועל הנופלים בציונות הדתית, שאני בכלל נגד בצורה קיצונית, כל העניין עם המגזריות הזו, שגם בשכול עכשיו סופרים כיפות, ולפני שסופרים כיפות, עכשיו יתחילו להגיד לי על הצבעים של הכיפות, שזה בכלל שערורייה, אבל אני שם את זה בצד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד מעט זה יהיה גם עדות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה כבר מזמן עדות, אבל אני שם את זה בצד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא בשכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העניין הוא שבו בזמן שהוא מזיל דמעה, חבר הכנסת שלו, חבר הכנסת צבי סוכות – ראיתי סרטון שלו – הוא חתום על הצעת החוק של המעונות. אני שם את זה בצד, כי אתם מנסים שוב פעם לייצר איזה מסלול עוקף לכספים. אבל בסרטון הוא מספר, צבי סוכות, חבריי חברי הכנסת, שהוא חזר מלוויה. הוא מצלם את הסרטון בעודו נוהג, אבל את זה כבר אני שם בצד, כי החוק זה כבר באמת עניין שאין פה – זה "סמרטוטיאדה", החוק, זה המלצה בלבד, ובטח ובטח לכם. אבל הוא חוזר כל כך מזועזע מלוויה, שהמסקנה שלו מהלוויה ומהכאב הגדול שהוא חווה – ואני מאמין לו בזה – היא המסקנה שהוא קורא לציבור החרדי לא להיכנס תחת הנטל או לעזור לחברה הישראלית. מי ישמע, כמה פריבילגים ומנותקים אתם יכולים להיות, שצריך להתחנן אליכם ולייצר לכם קונסטרוקציות מיוחדות? כאילו שכשאני הגעתי לבקו"ם, מישהו בא ושאל אותי: תגיד, אתה רוצה אולי הערכה? אתה רוצה אולי להגיע למשהו אחר? מי שאל אותי בכלל. אבל הוא כל כך מזועזע, שמה ההמלצה שלו? לקצר בבקשה את "בין הזמנים", את החופשה, ולהוסיף להתפלל. ואין לי שום בעיה, אתם יכולים להתפלל כמה שאתם רוצים, אבל זו המסקנה שלו. בהמשך לזה, עכשיו, לפני שאני עולה, אני רואה מישהי בשם מורן לוגסי טל, שאח שלה הקטן נפצע לפני שבעה חודשים. הוא עדיין מאושפז. ואתה יודע מה הוא קיבל עכשיו לדואר, אדוני היושב-ראש? הוא קיבל צו מילואים נוסף לעוד סבב. הוא מאושפז בבית חולים. כמה מנותקים. כמה חוצפה צריכה להיות לאנשים שרואים את הסבל? כמה הכול מנורמל פה? אנחנו פותחים את הטלפון – חמישה; אתה לא יודע אם החמישה שנפלו הם החמישה מאתמול או החמישה מהיום. אתה לא מעכל את החמישה – עוד שניים. עוד מועצה. אתה כבר לא יודע. אנחנו הפכנו להיות אפתיים ואטומים לנופלים. זה המצב שלנו היום. ואז אנחנו מגיעים לפה ומדברים גבוהה-גבוהה, על מה? צריך להתחנן אליכם שתעזרו לנו. מה, אני לא חי באותה מדינה כמוכם? מי שמכם, פריבילגים כל כך, שאנחנו צריכים להילחם בשבילכם? מה אנחנו? באמת, מה אנחנו? למה אנחנו פחות מכם? למה? אם אין שינוי בנושא הזה אחרי 7 באוקטובר – זו שערורייה בכלל שצריך לדבר על 7 באוקטובר בסיטואציה הזו – אם אין שינוי בזה, אז מה, איזה עתיד יהיה פה למדינה? אין לנו עתיד אם אתם לא תבינו את זה. לא יכול להיות – משפט אחרון – שהחברה הדרוזית איתנו על מלא בזה, ואתם מגיעים אליהם, לאזרחים שלא מחוברים לחשמל בשנת 2024, וכולם עברייני תכנון ובנייה בעל כורחם, והם איתנו בזה, אבל אצלכם אנחנו צריכים להתחנן. אלוהים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. חבר הכנסת עודד, השר נמצא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תראו, אני, אחת הסיבות המרכזיות, אולי, שאני נכנסתי לחיים הציבוריים ולפוליטיקה היא סוגיית הגיוס. עוד בתור מדריך בקורס חובלים בקבע, לקחתי יום חופש מיוחד כי הייתה פה הצבעה על חוק טל, שהתנגדתי לו. אני חושב שהוא היה חוק שערורייתי, וטוב שהוא נפסל, כי הערך הזה שכולם צריכים לשרת הוא הבסיס, הבסיס לקיום שלנו כאן. ושנים אני נלחם על העניין הזה במסגרת תפיסת עולם של ערכים. זאת הסיבה שהצטרפתי לישראל ביתנו, ונלחמנו על זה. אבל אדוני היושב-ראש, ב-7 באוקטובר קרה כאן משהו שצריך היה לעשות שינוי מהקצה אל הקצה בחברה הישראלית, ומאז מדינת ישראל מנהלת מלחמה, אולי מהקשה בתולדותיה. ובשבועות האחרונים, יום-יום, אנחנו מתעוררים – אנחנו אפילו כבר לא מתעוררים; פעם "הותר לפרסום" היה ב-06:00; היום כבר כמה פעמים ביום, חמישה וארבעה; ואנחנו מדברים, היושב-ראש, על אלה שנהרגו בקרב, אנחנו לא מדברים על האלפים שנפצעו וחייהם השתנו מהקצה אל הקצה, החיים שלהם ושל בני משפחותיהם. ובתקופה הזאת שחיילי מילואים עושים 150 ו-200 ימי מילואים והחיילים שלנו נהרגים – ונהרגים מכל קצות הקשת הפוליטית: חובשי כיפה וחילונים ומזרחים ואשכנזים ומהצפון והדרום, וקיבוצניקים ומושבניקים ועירוניים, כולם – יש קבוצה אחת שמחליטה שהיא מוציאה את עצמה מהכלל. והיא מחליטה שדווקא במלחמה הזאת, שהיא מלחמת מצווה, דווקא במלחמה הזאת, הם בורחים. ומה זה בורחים? הם נלחמים כדי לברוח. איומים על ראש הממשלה, איומים על הקואליציה, מחפשים פתרונות מתחת לבלטה, איך יעבירו כסף למעונות היום כשוחד פוליטי רק כדי להשתמט מגיוס, כדי שחס וחלילה לא ייקחו חלק במצווה הגדולה ביותר, שהיא הגנה על עם ישראל. אין משפט יותר מתאים מהמשפט שאמר משה רבנו לבני גד וראובן להגיד לכם היום: אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו כאן? אתם תתעלמו מהעניין הזה, ואתם תברחו, ואתם תשתמטו? ועוד תכניסו את היד לכיס של אזרחי ישראל, כדי שחס חלילה, חס וחלילה, לא יפגעו בקצבאות של משתמט משירות בצה"ל. דנים בממשלת ישראל היום איך ייתנו עוד הטבות למשתמטים כדי שלא יהיו חייבים להעביר חוק שיגייס אותם. צריך להיות פה חוק אחד, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא מכסות, ולא יעדים ולא המצאות: כולם מתגייסים. כל אזרח ישראלי בגיל 18 – יהודי, דתי, חילוני, חרדי, מוסלמי, נוצרי – כל אזרח ישראלי מתייצב לצו ראשון. מי שטוב לצבא והצבא צריך אותו הולך לצבא; מי שלא מתאים לשירות הצבאי – יש מספיק מה לעשות בשירות הלאומי: במכבי האש, במגן דוד אדום, בבתי החולים, בכוחות ההצלה. מספיק משימות נשארו לנו כדי שנוכל להגן על המדינה הזו בגבול הצפוני ובגבול הדרומי. וכדי שנוכל להגן עליה גם בגבול המזרחי, נדרשות עוד אוגדות, נדרשים עוד חיילים, וכולם צריכים לתת כתף. ומי שלא יעשה את זה, צריך לשלם את המחיר כמו שמשתמט – מגיע לו שישלם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני עליתי לפה – אפשר לדבר הרבה על – שמענו היום את נשיא המדינה, שאני חייב לומר שלא הייתי חותם על כל מילה ממה שהוא אמר. אני חושב שבחלק מהדברים היה עדיף שהוא היה משאיר למערכת הפוליטית לעסוק ופחות היה עוסק בהם בעצמו, אבל אני חושב ששמענו היום אמירה כן חשובה מאוד, שאנחנו כאן, בבית הזה, צריכים לדעת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דניאל, תשתיקי שם את – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – צריכים לדעת לנהל מחלוקות בכבוד ובשיח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנשיא אמר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה דבר נכון. זה לא רק הוא אמר, אבל הוא אמר את זה היום. לא חלפו כמה דקות, וכבר, אני כמעט הייתי אומר ממשפט הפתיחה, ממשפט הפתיחה של חלק מהדוברים, כבר אמרתי: טוב, משום כבודו של נשיא המדינה אני אצא מהחדר, אם ככה הוא אומר ושנייה אחר כך השיח מתנהל בצורה אחרת. אני רוצה וחשוב לי מאוד שבנושאים שבהם ניתן להגיע להסכמות, נגיע להסכמות. זו הסיבה שבגללה הנושא הראשון שבחרתי להעלות על סדר-יומה של ועדת החוקה בכנס הזה ובמושב הזה היה נושא חוצה מגזרים, חוצה גבולות פוליטיים, חוצה קואליציה ואופוזיציה, וזה היה הנושא של קבלת העדפה – מוחלטת, למעשה – לקבלה לשירות המדינה של משרתי מילואים, הצעת חוק של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. אני חושב שגם בחוקים וגם דברים שאין עליהם הסכמה, ניתן להגיע – להעביר אותם בצורה מכובדת. מותר לנהל את המחלוקת ומותר להגיד אותה בצורה – לא כל חוק שאתה לא מסכים איתו צריך להפוך למלחמת עולם. אבל מה שאני שומע, אפילו הייתי אומר ממש בשעה האחרונה – חוק שאני, לפני שהעליתי אותו לוועדת שרים, הלכתי פה ועברתי בין חברי כנסת כמעט מכל סיעות הבית: שלילת זכות העמידה מהרשות הפלסטינית, משהו שתאמינו או לא, עבר פה בכנסת חוק, קואליציה ואופוזיציה, לתבוע את הרשות, שניתן יהיה לתבוע את הרשות לפצות נפגעי טרור. עבר חוק אחד בוועדת חוץ וביטחון, חוק של חבר הכנסת פינדרוס, חוק משלים, שעבר בוועדה של חבר הכנסת אייכלר, חוק שאני חתום עליו, ששרן השכל חתומה עליו וחתומים והצביעו עליו גם חברי כנסת כמעט מכל סיעות הבית, עבר פה כמעט פה אחד במליאה. באה הרשות הפלסטינית לבית המשפט העליון, לבג"ץ, ואומרת: אני, החוק הזה פוגע בי, אני לא אוכל להמשיך לממן טרור. איך אתם פוגעים בזכות החוקתית של הרשות הפלסטינית לממן טרור ולא לשלם על זה? עכשיו, במקום לבעוט אותה מכל המדרגות, מתחיל להתנהל דיון. מגיעים אנשים לבית המשפט, רואים את הדיון – תולשים שערות, אומרים: מה קרה פה? פעם הנביא היה אומר: המאורת פריצים היה לי הבית הזה. מה זה הדבר הזה? איך נותנים לרשות הפלסטינית להיכנס ולדבר ככה? ותאמינו או לא, אפילו היועצת המשפטית לממשלה בתגובתה אמרה: לא צריך לתת להם זכות עמידה. אבל התיק מתנהל, התיק ממשיך להתנהל, הוא מתנהל. הוא עדיין תלוי ועומד. עדיין חוקים של הכנסת – והדבר הכי גרוע, שבגלל שהתיק מתנהל בינתיים, בבית המשפט המחוזי עשו hold. לא פוסקים. החוק של הכנסת לא שווה כלום כי הרשות הפלסטינית הגישה עתירה לבית המשפט העליון והיא לא נזרקה מכל המדרגות. אז את העיוות הזה, שכל אדם עם שכל בקודקודו וטיפת לב מזדעק עליו – האמת היא שזה חוק שהוא קצת בושה, אני מתבייש להעביר אותו – פתאום התחילו להגיד לי: הרפורמה המשפטית חוזרת. אז אני אומר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא התכוונו לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא התכוונו לזה. אני לא מאמין שהם התכוונו לזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמחה, לא התכוונו לזה. שמחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא הבנת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש רפורמה במספר הדקות שאתה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אתה הולך לנמק בחוק, אז תן – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, החוק עוד לא עלה. אני רק אומר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, הוא יעלה ביום רביעי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יום רביעי, אז תנמק, נו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שמחה מנמק – – – בטרומית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש – – – ההקדמה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רציתי שחבר הכנסת גלעד קריב – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לחמם את, לחמם את – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – יבוא ויגיד שלא לזה הכוונה ב"הרפורמה המשפטית חוזרת". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אז אני מקווה שביחד נצליח לפעול, ואני חושב שזה בכלל, לא רק שזה לא פוגע בחזון הציוני, שיתוף פעולה שכזה – אני חושב שהוא חיזוק של החזון הציוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ונצליח, בעזרת השם. ביחד ננצח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בהצלחה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; אה, הוא פה, לא ראיתי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בטח שהוא נוכח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אתה לא יושב במקום? למה אתה לא יושב במקום? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רציתי להיות בהיכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, מטעם איזו סיעה אתה? << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזו סיעה אתה? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מטעם סיעת ש"ס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האמת היא, נכון, אין לנו דובר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סיעת יחיד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נראה לי שאני מריח פה חזרה למקורות. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מקבל את הזמן על הפודיום, שהורדתי אותו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אל תדאג. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, היום לפני שנה העברתי מסר ליחיא אל-בגדדי סנוואר, יחיא סנוואר, שחי כמו עכברוש ומת כמו עכברוש, כפי שראוי לו וכפי שייעשה לכל מי שחושב לפגוע באזרחי מדינת ישראל. עכשיו אח שלו הוא כנראה הבא בתור, אז אח של יחיא, אם אתה שומע אותי, אתה הבא בתור. גם אותך אנחנו נהרוג. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לך משפט: "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישֹׁב לביתו ולא יִמס את לבב אחיו כלבבו". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה פסוק, לא משפט. פסוק. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> פסוק, פסוק, נכון, מספר דברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> התורה שלנו, אדוני היו"ר, חכמה מאוד. הרי מה משמעות המשפט הזה, בעצם? "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחִיו כלבבו". << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אֶחָיו. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אֶחָיו. תודה, ד"ר קרעי. התורה ידעה שכאשר אנשים עסוקים בלזרוע פחד, בלזרוע דה-מורליזציה, בלזרוע אימה, בלנסות למנוע מהחיילים שלנו לנצח – זה משפיע. זה אנרגיה, זה אנרגיה שמשפיעה על הלוחמים בשדה הקרב, זה אנרגיה שמשפיע על מצב הרוח הלאומי, וזה אנרגיה שמקפידים לומר אותה. יש מקומות, אדוני היו"ר, שמבוקר עד לילה עסוקים בלומר שאין לנו מטרות, ואין לנו תכלית, ואין לנו מהות, ואנחנו לא ננצח, והמצב לא טוב, וחיילים נהרגים. אז אני רוצה לומר משהו. אני מדבר עם החיילים, אני רואה את הלוחמים. זה לא מה שהם רוצים לשמוע. מה שהם רוצים לשמוע זה שאנחנו עם של אריות; עם פצוע, עם חבול, אבל אריה פצוע הוא אריה קטלני ומסוכן, ומה שהילדים שלנו והילדות שלנו עושים כרגע בעזה ובלבנון, עוד יסופר בספרי ההיסטוריה הצבאית על איך צבא כל כך קטן עשה נזק כל כך גדול לאויבים שלו. ולכן, אותם יושבי האולפנים זורעי הדה-מורליזציה והפחד בעם הזה, אתם לא תנצחו אותנו, אתם לא תצליחו, כי האמת, האמת היא חזקה מהכול, האמת אין בלתה, האמת לא מתחשבת במילים הגבוהות שלכם: אל תיכנסו לרפיח, זה יהיה אסון, זה יהיה אסון, תצאו מרפיח. אז למזלנו ראש הממשלה עשוי מהחומר הראוי, חומר שממנו עשויים מנהיגים, ולא הקשיב למה שאמרתם שם באולפנים. אז באמת, תלמדו טיפה מידת הצניעות והענווה, קצת, לא הרבה. ברשותך, אדוני היו"ר, אני רוצה לסיים בראש האופוזיציה יאיר לפיד, שעסוק בתקופה האחרונה בהתנגחות עם עיתונאים, וכנראה האסטרטגיים שלו אמרו לו: תתעצבן עליו, אז זה כנראה יחזיר לך קצת את המצביעים שכבר לא ישובו אליך. יאיר, זה לא יעבוד. יאיר, אתה לא רלוונטי, אתה כמעט כמו העיתון של אתמול, רק שהעיתון של אתמול, עוד אפשר להשתמש בו, לעטוף איתו דגים. אז יאיר, באמת, תחזור למקורות – לזירת האגרוף, להנחתת מסוקים בלבנון בצורת איקסים עם רימוני עשן, שאף אחד עוד לא מבין איך עשית את זה, אבל לפחות תכבד את העיתונאים שמייצגים חלק ניכר מהעם הזה; וכן, אני מתכוון לעמית סגל. תתבייש בעצמך, יאיר לפיד. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. מספיק, זה לא הדיון בחוק הזה עכשיו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא שאל אותי שאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אז בשקט. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנושא המיגון בחברה הערבית מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, כאשר נהרגו אזרחים בחברה הבדואית בנגב מהכפרים הלא-מוכרים. פנינו לפיקוד העורף, לשר הביטחון וללשכת ראש הממשלה על מנת להציב מיגון בנגב. עד היום לא קיבלנו תשובה. עד היום לא הציבו מיגון בכפרים הלא-מוכרים בנגב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, זה מפריע. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו פנינו גם לפיקוד העורף על הנושא של הגדרת "שטח פתוח", וראינו שכשמשפחת ברנס, זיכרונם לברכה, מקיבוץ אורטל בכביש 91 בגולן נפגעו, צה"ל פתח בתחקיר על מנת לדעת מתי כיפת ברזל מיירטת את הטילים. אבל יש הפקרות לגבי היישובים הערביים, אדוני היושב-ראש. ראינו את זה בכפרים הלא-מוכרים בנגב, ליד כסייפה, אום בטין ולקיה; בשבוע האחרון ראינו זה בטמרה, אתמול, ולפני כמה ימים – במג'ד אל-כרום. אני לא יודע למה הממשלה מפקירה את האזרחים הערבים, מה הסיבה לכך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איפה שר הביטחון? איפה פיקוד העורף? מי אמור לתת תשובות לאנשים? מי אמור לספק מיגון? היום בוועדת הכלכלה חברים מהקואליציה מנסים גם להשתלט על התקציב של משרד הנגב והגליל על מנת להעביר אותו להתנחלויות. זה מה שאנחנו רוצים עכשיו? למה לא שמים מיגון במג'ד אל-כרום? באל-בענה? באל-ע'רא? בסעווה? בחורה? ברהט? איך מזניחים את התושבים, מזניחים את האזרחים? וגם לא נותנים תשובות, כאילו שהחברה הערבית לא שייכת לאזרחים, לא שייכת למדינה, חלק נפרד. מה יגיד האזרח הערבי? הממשלה משרתת 80% מכלל אוכלוסיית המדינה? זה מה שאתם עושים? זה מה שאתם רוצים – שהאזרחים ייהרגו ברחובות? אני פונה שוב לכל הגורמים הרלוונטיים שאחראים לעניין המיגון, במיוחד פיקוד העורף: אנחנו דורשים מיגון, גם בגליל וגם בנגב. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, במג'ד אל-כרום, שנפגעה מטיל שנורה מלבנון, נהרגו שני אזרחים, ארג'ואן מנאע ממג'ד אל-כרום וחסן סואעד מבענה, ונפצעו רבים, והייתה פגיעה ברכוש. היו פגיעות ברכוש גם בטמרה, גם ביישובים אחרים. באזור שגור, הרמטכ"ל לשעבר חבר כנסת איזנקוט, באזור שגור יש ארבעה יישובים, מג'ד אל-כרום, אל-בענה, דיר אל-אסד ונחף, יש 53,000 תושבים, יש רק שני מקלטים. שניים בלבד. בכרמיאל יש 126 מקלטים. מישהו החליט שליהודים מגיע מקלטים ולערבים לא מגיע, או שמים אחד פה, אחד שם. לפני שבועיים התקשרו אליי מעכברה, ליד צפת – יש להם מיגונית אחת, ביקשו עוד שתיים. דיברתי עם ראש עיריית צפת, הוא הוסיף שתי מיגוניות. בעין חוד – שייכים למועצה אזורית חוף כרמל – דיברתי, אמרו לי: תנסה להביא תקציב מתוכנית החומש. נגיד שאני לא מצליח בשלב זה להביא תקציב בשבוע, שבועיים, שלושה, ארבעה הקרובים – עד אז הם יישארו בלי מיגונית, בלי מקלט? יש אחד במבנה ציבורי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל כל הציבור הערבי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולמה צריך לבקש מח"כים ערבים להביא תקציב של ערבים כדי להקים מיגוניות ומקלטים? הממשלה מתייחסת את היישובים הערבים כאילו – שטח פתוח, שטילים יכולים ליפול שם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שייקחו מהכספים של הרשות הפלסטינית שהם מקפיאים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. למה שלא ייקחו מתקציב המדינה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי אתם ערבים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מההתנחלויות? מהנגב והגליל, שרוצים להחשיב את ההתנחלויות כחלק מהנגב? השמש זורחת ממערב בממשלה הזאת. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי – תוך כדי נאומו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שר מחבל מורשע העיר לו וכינה את הח"כים הערבים "מחבלים", והיושב-ראש אוחנה לא העיר לו. אני רוצה להגיד שבקדנציה הקודמת מיקי לוי העיר לו והוציא אותו מהמליאה כשהוא אמר "מחבל". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא אמר "מחבל", אני ישבתי ושמעתי. הינה, עוד פעם משקר. אחמד טיבי משקר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כשהמחבל, השר המורשע, העבריין הנפשע הזה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא אמר את זה. שאלנו: איפה המפלגות תומכות הטרור? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – העבריין הנפשע אמר "מחבל" והזכיר שמות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה המפלגות תומכות הטרור? זה מה ששאלנו. איפה המפלגות תומכות הטרור? עוד פעם משקר. הבן אדם הזה לא יודע להגיד מילה אחת אמת. די כבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן תפקידו של יושב-ראש הכנסת לשים קץ לתופעות האלה. גם לתופעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אי-אפשר ככה להמשיך להתנהג. אי-אפשר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא חייב להיות פה. אולי תתפטר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עוד שיש עשרות הרשעות נגד העבריין הזה. הוא הורשע, והוא הורשע בתמיכה בארגון טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שכהנא צדק. זאת ההרשעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רציתי להסביר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. הבנו. די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אם יש מחבל מורשע, יש רק אחד מה-120, וזה הזה שיושב שם, שחוגג על הדם כל הזמן. יש פיגוע – הוא הולך, מתחיל לרקוד, להסתחבק, כאילו יש סיבה למסיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי תתנצל על הפיגועים שיש בישראל? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למרות שהוא כל הזמן עשה את זה לבר לב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תשתקי כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפני אליי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא כל הזמן עשה את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תפריעי לו, אז הוא יסיים בזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר, יש מי שרוקדים על הדם, ויש מי שרוצים לסיים את שפיכות הדמים, את המלחמה, את פשעי המלחמה, את ההרג ההמוני של ילדים ונשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הפרעתי לו. הוא משקר. עבר הזמן. תתקדם. מספיק לשקר במליאת הכנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש מי שרוקדים פעם אחר פעם על הדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. אתה רוקד על הדם. אתה רוקד על הדם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להגיד לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את מפריעה לו, אז הוא ממשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שימשיך. רוקד על הדם. אתה פה מוציא את דיבת לוחמינו רעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז הוא ימשיך. את אומרת "עבר הזמן" – אני לא יכול להשתיק אותו כשאת צועקת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אף אחד לא יכול להשתיק אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא – להפסיק. סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא קורא לחיילים שלי "רוצחים". צא החוצה ותרד מהמליאה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם רוצים להשתיק אותנו, אבל אנחנו לא שייכים לסוג הזה שיכולים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אחמד, התכוונתי להפסיק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. אוקיי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם, כל מי שיתמוך בטרור, אנחנו נשתיק אותו. מה לעשות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תפקידו של יושב-ראש הכנסת לבלום תופעות כאלה. גם אם מדובר בח"כים ערבים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אכפת לנו אם אתה ערבי? מה זה משנה אם אתה ערבי? אתה תומך טרור, זו הבעיה. מה אכפת לי שאתה ערבי? תומך טרור. מה אכפת לי ערבי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא קוראים לח"כים הערבים "מחבלים". גם "תומכי טרור" לא יכולים לקרוא לנו מכאן. אנחנו היחידים נגד שפיכות דמים. יש אנשים בצד הזה שמהללים הרג של ילדים פלסטינים פעם אחר פעם אחר פעם. אותם צריך לשלוח לבית משפט ולחקירה. הם לא נחקרים. למה? כי הם יהודים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן כזה. שקרן נאלח. פעם אחר פעם עומד כאן ומשקר, מוציא את דיבת לוחמינו. אף אחד במליאה לא קרא לכם מחבלים היום. אף אחד. אני ישבתי כאן ושמעתי. תומכי טרור. אתה תומך טרור, אמרת שהלוחמים שלנו מבצעים פשע עם בעזה. אתה תומך טרור, מחזק את חמאס במהלך המלחמה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד שחבר הכנסת גלעד קריב – את יכולה גם לענות לה. כשהוא יגיע לפה היא תשתוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, בואי תגידי, אין לך ריח של זרחן משיפא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, נגמר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אני, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הפרעתי לך פעם, גלעד? רק רציתי להבין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, אמר שלא. למה, הפרעתי לך, שירי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, את מפריעה. די. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תאפס, תאפס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אוסיף לך, נו, אתה יודע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, למרות שלא טרחת להישאר באולם, הרשה לי להציע לך הצעה: היכנס לרכב הממוגן וצא ממשכן הכנסת. סע 280 מטר בשדרות רוטשילד, פנה שמאלה אל שדרות יצחק רבין. זוכר? זה מ-4 בנובמבר. המשך 800 מטר והתמזג אל כביש 1. סע בו 16 ק"מ, חלוף על פני המשוריינים של מלחמת התקומה, הקוממיות, זו האמיתית, לא זאת שאתה מתייג בחוצפתך על דעתך ועל דעתם של יונתן אוריך והבן המשתמט שלך. אחרי שער הגיא צא ימינה אל כביש 38 לכיוון בית שמש, התחבר אל כביש 35 וסע בו 11 ק"מ עד שתגיע לכביש חוצה ישראל. שים לב, ראש הממשלה, חוצה ישראל, לא מפלג ישראל. מכביש 6 צא בצומת בית קמה. עכשיו תסלח לי שאני עושה לך עיקוף קצר. במקום לנסוע דרך רהט וצומת אשל הנשיא, סע צפונה דרך קיבוץ רוחמה, המתארגן לקלוט אליו את משפחות כפר עזה המפונות, ודרך קיבוץ דורות, ואז תגיע לשדרות. משם תמשיך דרומה אל כביש 232, "כביש המוות" בשמו החדש. סע, חלוף על פני הפנייה לכפר עזה. אם תרצה, תוכל לעצור להתרעננות קצרה ולהודות על הדרך למתנדבי אחים לנשק, העושים לילות כימים בקיבוץ הזה בשיפוץ בתיו. קיבוץ, אדוני ראש הממשלה, אתה מכיר את המילה הזו? בצומת סעד, כאשר אתה חולף על פני שרידיו של מוצב נחל עוז, מלמל בלחש: סליחה, סליחה. תמשיך למלמל עד שתגיע גם לפנייה לקיבוץ בארי. כעבור נסיעה של דקות אחדות תגיע אל יער רעים, אל חניון הנובה, אל גיא ההריגה, אל באבי יאר הישראלי. שם, אדוני ראש הממשלה, תחשוב על שני בניך. רבים מהנרצחים במסיבה, רבים מאילו שנחטפו ממנה, הם בגיל שלהם. אחרי שתעבור את קיבוץ רעים משמאלך, קח ימינה אל כביש 242, אל עבר קיבוץ כיסופים. כן, הקיבוץ שבו נרצח תום גודו בעודו מגן על משפחתו בממ"ד. אבא של תום, יעקב גודו, זעק לעברך אתמול בטקס. אתה לא טרחת אפילו להפנות אליו מבט. ומשם, משם קח שמאלה אל כביש 2410, כביש שלושת הקיבוצים. ראשית תעבור על פני קיבוץ עין השלושה, אחריו יגיע קיבוץ נירים, ואז, מר נתניהו, תעשה את הפנייה האחרונה, לכביש 2428, שיוביל אותך, אדוני ראש הממשלה, אל השער הצהוב של קיבוץ ניר עוז, סמל ההפקרה, ההפקרה של 7 באוקטובר, ההפקרה שנמשכת עד היום הזה. מהנקודה הזו, מר נתניהו, כבר לא אתן לך הנחיות דרך, אכבד את הפרטיות שלך. התהלך לבדך בין השבילים, בקר בבתים השרופים, הבט בדלתות שעליהן שלטים עם שמות שהפכו מוכרים לכולנו: ביבס, ליפשיץ, אלגרט, יהוד, ויינשטיין, אדר, קוניו, הורן, יהלומי, חן, צנגאוקר. לך בשבילים לבדך, בלי איפור, בלי מצלמות, בלי עדת חנפנים שלוחשים באוזן. לך ועשה חשבון נפש, כפי שכתב ביאליק בפואמה שלו בעיר ההרגה: "קום לך אל עיר ההרֵגה ובאת אל החצרות, / ובעיניך תראה ובידך תמשש על הגדרות / ועל העצים, ועל האבנים – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> "– – ועל גבי טיח הכתלים / את הדם הקרוש". לך, ראש הממשלה, אל גיא ההריגה. לך, בקש סליחה, ובעיקר השב בנים לגבולם – עכשיו את כולם בעסקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחוזי הגיוס בקרב הציבור החרדי כבר היו בעלייה במשך כ-14 שנים, עלייה מתונה אומנם, אבל עקבית. ואז לפני 12 שנים יאיר לפיד נכנס לפוליטיקה עם קמפיין גיוס החרדים והעלייה נעצרה. את זה אמר בזמנו שר הביטחון דאז בוגי יעלון. איך קוראים לזה? שוויון בנטל? אני חונכתי בבית ובישיבה ששירות בצבא ההגנה לישראל הוא זכות ענקית ואחת המצוות הגדולות בתורה, לא נטל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לכן שירתי בסדיר ובמילואים כלוחם קרבי שנים רבות, לכן בניי וחתניי שירתו ומשרתים בסדיר ובמילואים. מעולם לא חיפשתי שוויון בזכות הזאת, ולא הייתי מתוסכל מכך שיש כאלה שהשירות שלהם מסתכם בבניית קריירה בעיתון במחנה ובגלי צה"ל. לא העליתי בדעתי מעולם שבגלל שרק מיעוט קטן משרת במילואים, אוותר על הזכות הגדולה הזאת. מצד שני, אני מבין לחלוטין ומזדהה עם התחושה הלא-פשוטה של הציבור הדתי-לאומי שאליו אני משתייך, שמשלם מחירים בלתי נתפסים במלחמה הזאת, ושלא ישן בלילה כאשר בניו לוחמים בעזה ובלבנון, ושאין בו מי שלא מכיר אישית מישהו מהנופלים ובני משפחותיהם, כאשר מנגד ישנם שאינם שותפים למציאות זו. עד כאן התייחסותי העקרונית. מכאן אני רוצה לדבר על הקמפיין של גיוס החרדים החדש. מי שמובילים את הקמפיין הזה לא באמת מחפשים שוויון בנטל. מדובר בין היתר בפוליטיקאים כושלים בכנסת ומחוצה לה שמנסים לקושש אהדה ציבורית ולהחיות את הרלוונטיות שלהם. מדובר בעוד קמפיין בניסיון לפורר את הקואליציה ולהפיל את הממשלה. לצורך זה משתמשים בצורה בזויה בדמם של הנופלים. מצער מאוד שיש פוליטיקאים גם במחנה הלאומי שנופלים בפח הזה. רוצים לגייס עוד חרדים? תפסיקו עם מסעות השיסוי. רוצים לגייס עוד חרדים? תדאגו ששופטי בג"ץ לא יכפו את האג'נדות הפרוגרסיביות שלהם על צה"ל. רוצים לגייס עוד חרדים? תבטלו את מוסד היוהל"ם ואת ההשפעה הפמיניסטית הרדיקלית שלה ושל חברותיה מפורום דבורה על המטכ"ל, או לפחות שהצבא יקים את מוסד היוהל"ח, יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, כפי שהמליצה ועדת שקדי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שקדי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> רוצים לגייס עוד חרדים? תדאגו שכל צעיר חרדי ידע בוודאות שהוא יצא מהשירות לא פחות חרדי ממה שהוא נכנס, ושהשירות לא ישמש ככור היתוך. אבל זה לא יקרה, נכון? כי המטרה של הקמפיין היא בכלל לא לגייס חרדים. ולגבי חוק הגיוס, מי שלומד תורה צריך להמשיך ללמוד תורה, ומי שלא לומד צריך להתגייס. אבל את גיוס החרדים ניתן לבצע רק בהסכמה, כי בכפייה לא ניתן לשנות מציאות חברתית של 76 שנים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל סגן השר, הם לא מסכימים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – סגן השר. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> הם מסכימים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סגן השר, איפה הם מסכימים? << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> בטח שהם מסכימים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אי-אפשר ללמוד תורה אחרי השירות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את הדיונים הפילוסופיים נעשה בחוץ, לא פה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שמסתובב ומדבר עם החיילים, כמו שאני בטוח שיש לא מעט פה שעושים, יסכים איתי ששומעים שני דברים מרכזיים: דבר ראשון – זה כולם רוצים – שמה שקיים בין החיילים יתבטא גם במוסדות השלטון; שהערבות ההדדית, שהרעות, שהשיח המאחד ולא המפלג, שההבנה שהמשותף רב על מה שמפריד, יהיו נוכחים גם בחיים הציבוריים וגם פה בבניין הזה. היום שמענו את נשיא המדינה אומר, ממש מתחנן – במילים הללו ממש. הנושא השני זה ללכת עד הסוף. פגשתי בשבוע שעבר מג"ד מילואים שבמקרה שירת איתי כמה שנים טובות במילואים. נמצא כבר למעלה מ-200 יום, למעלה מ-200 יום. ואני שואל אותו מה צריך – הוא אומר: שום דבר, רק שתכריעו, רק שתהיה לזה משמעות, רק שנדע שעכשיו אנחנו עושים את זה עד הסוף, ולא איזשהו משהו סתם, לא עוד סבב. אני רוצה לפנות מפה דווקא לחבריי בקואליציה. איך אנחנו מנסים לתת למילואימניקים את התמיכה הזו שהם כל כך צריכים מבחינת השיח? אז יש לנו מקורות. אחד מתלמידיו של רבי נחמן כתב ספר שנקרא "ליקוטי עצות", והוא כותב שם ככה: "עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים, על כן אל יבהילוך רעיוניך אם אתה רואה איש אחד שהוא בהיפוך גמור מדעתך, וידמה לך שאי-אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עימו, וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי-אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבה, זהו עיקר שלמות השלום, להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים". רבי ברוך שלום הלוי אשלג כותב באיגרת מ' כך: "כי כל מתנה שנותן לחברו – – – הוא כמו כדור שעושה חלל באבן. הגם שהכדור הראשון אינו עושה באבן אלא שריטה בעלמא, אבל הכדור השני כשפוגע באותו מקום כבר עושה חריץ, והשלישי עושה נקב. ועל ידי הכדורים שהוא מרבה לקלוע אזי הנקב מתפתח ונעשה מקום חלל בלב האבן של חברו, שבו מתקבצים כל המתנות, ומכל מתנה ומתנה נעשה ניצוצי אהבה, עד שמתקבצים כל ניצוצי האהבה בחלל לב האבן ונעשה מזה שלהבת". חבריי לקואליציה, חבריי לאופוזיציה, למרות שזה קשה, אני יודע – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> של מי הציטוט הזה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> רבי ברוך שלום הלוי אשלג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פירוש של הזוהר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מצווים ממש, בטח ובטח בעת הזו, בטח ובטח נוכח ההקרבה של טובי בנינו ובנותינו – כל יום, כל יום יש כאן הקרבה – אנחנו מצווים לכבד אותם על ידי זה שאנחנו נרבה אהבה בעם ישראל. וגם עם המחלוקות, אנחנו יכולים לעשות את זה. זה לא אומר שאנחנו לא נלחמים על העמדות שלנו, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות ותרנים בוויכוחים שלנו, אבל זה כן אומר שאנחנו צריכים להתמקד בלעשות את הוויכוח ענייני ולא לרדת לפן האישי. וגם אם אומרים לנו שלא רוצים להיות איתנו בשלום, וגם אם אומרים לנו דברים נוראיים, וגם אם מתירים את דמנו, וגם אם פוגעים במשפחותינו, חובה עלינו לעלות למעמד המחייב הזה ולהמשיך לדבר בזכות חיבור ואחווה ואחדות בעם ישראל. זה מה שעם ישראל רוצה, ואם אנחנו נמשיך לדבר באופן הזה, יותר ויותר נעשה את מה שאנחנו צריכים. ואלו שמדברים ההפך, ואלו שמנסים לזרוע פירוד, ריב ומדון ורק מבליטים את השונה ואת המפריד, לאט-לאט ידעכו בשוליים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר התקשורת שלמה קרעי לסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, שם, בסיעות, סיעת יש עתיד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מכיוון שאני פה בזמן בלתי מוגבל, אז ככה נעבור על נושאים באופן חופשי. יש כמה דברים שכדאי להבהיר, לדבר עליהם. אני קודם כול רוצה לנצל את ההזדמנות שנמצאים איתנו כאן חבר הכנסת אריאל קלנר ויושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יבגני. חבר הכנסת יבגני, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שהיום התחילו את הדיון בחוק לסגירת גוף שידורים זר שפוגע בביטחון המדינה. אז קודם כול, יישר כוח. אני מאמין ובטוח שאתם תעמדו בכל הלחצים מבית ומחוץ. ייעוץ משפטי, בג"ץ – לא להתרגש. יש לנו מטרה אחת – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא להתרגש מהחוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – והיא להגן על הלוחמים שלנו ועל אזרחי מדינת ישראל. כן, לא לגייס יועצות פרלמנטריות – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך להתרגש מהחוק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שהיו בעבר עוזרות של תומכי טרור, חבר הכנסת בן ברק. את זה אנחנו לא רוצים לעשות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חבורת פושעים, פורעי חוק, זה מה שאתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא לגייס יועצות פרלמנטריות מאל-ג'זירה וגם לא מאל-מיאדין. אנחנו רוצים לסגור את מי שתומך בטרור. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם חבורה פורעת חוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולכן אני בטוח שאתם תעמדו כנגד כל הלחצים. כי עדיין, למרות שאנחנו נמצאים כבר כמעט שנה בסגירה של אל-ג'זירה – וגם אל-מיאדין, אנחנו כבר בתהליך, פנינו לשר הביטחון שיכריז על אל-מיאדין כארגון טרור וכך ייתר את הצורך להוציא צווים מחדש כל תקופה – עדיין יש רשתות חברתיות כמו יוטיוב שמשדרות בשידור חי את אל-ג'זירה ואת אל-מיאדין. ולכן, דברים כאלה שהחוק היום לא מאפשר לנו לפעול – משום מה הייעוץ המשפטי לממשלה עמד על הרגליים האחוריות ולא אפשר לנו לפעול כנגד רשתות חברתיות כאלה, לעצור שידורים, שידורים חיים של אותן רשתות שאנחנו מכריזים עליהן כתומכות טרור וככאלה שאנחנו סוגרים את אתרי האינטרנט שלהן, את המשרדים שלהן, מחרימים להן ציוד. אין שום סיבה להשאיר את השידורים החיים שלהן ביוטיוב וברשתות חברתיות אחרות. ולכן, חיזקו ואימצו ותעשו את מה שנדרש, אל תַּעַרְצוּ ואל תֵּחַתּוּ. יישר כוח, חבר הכנסת קלנר וחבר הכנסת פוגל וכל העוסקים במלאכה. אני רוצה לדבר על עוד כמה נושאים שקשורים לתחום התקשורת, ככל שיאפשר לנו הזמן. עמדה כאן קודם חברת הכנסת פרקש הכהן, ואני לא מכיר את כל ההאשמות שהיא הטיחה כאן בקואליציה ובממשלה, אבל דבר אחד אני מכיר, ואני יודע שמה שהיא אמרה הוא שקר מוחלט. היא עמדה כאן ואמרה: החוק של שר התקשורת לסגירת מערכות חדשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שמעתי, שמעתי. שמעתי שהיא אמרה את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין חוק של שר התקשורת לסגירת מערכות חדשות. ולכן, כמו שהיא שיקרה כאן, היא כנראה שיקרה לכם, אזרחי ישראל, בעוד אוסף שקרים, כל מה שנאמר כאן והוטח כנגד הקואליציה והממשלה. אבל אני כן רוצה, כי כששאלתי אותה: למה התכוונת – החוק של שר התקשורת לסגירת מערכות חדשות, אז היא אומרת לי – תשמעו את התשובה: מה שר התקשורת צריך להתערב ברייטינג? כן, איך מהתערבות ברייטינג – כשאין התערבות ברייטינג, תכף אני אסביר את זה – לחוק לסגירת מערכות חדשות? אבל ככה זה אופוזיציה שמנסה להשתמש במילים, בקטעי מילים, במשפטים שהוצאו מהקשרם, כדי לייצר כאן מציאות מדומה ולתווך מציאות שקרית לאזרחי ישראל. אבל כמו שאתם רואים, חבר הכנסת בן ברק, זה לא עוזר לכם. כמה נשארתם בסקרים לאחרונה? השקרים, ההסתה, הפילוג – אתה יודע, היום, אדוני היושב-ראש, אחרי שדיבר כאן נשיא המדינה, אחרי שדיבר ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת לפני כן, הייתה כאן אווירה של קדושה, של יראה, של יראת כבוד, של הדר לנופלים, של כאב למשפחות השכולות, למשפחות החטופים. פתאום עלה כאן יאיר לפיד, כמו פיל בחנות חרסינה, כמו מישהו שלא מרגיש את הרוח הזאת, את האווירה, והוריד אותנו עשר מעלות בקפיצה אחת, בדילוג אחד למטה לתחתית, והפך כאן את האווירה לאווירה רוחשת שנאה, פילוג, הסתה. לא פלא שהאיש הזה לא מצליח להתרומם בסקרים. לא פלא שבקרוב אתם תיזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכונת רעל. מי שמדבר – מי ששלח את אנשי המילואים לעזאזל. אתה מכונת רעל. מכונת רעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הינה עוד מציאות מדומה. אתה משקר ומתווך שקרים לאזרחי ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מכונת רעל. לא ראיתי אותך תובע מישהו. מכונת רעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל הם כבר לא מאמינים לך, כי הם יודעים שאני לא שלחתי את אנשי המילואים. אני שלחתי את הסרבנים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שלחת את המילואימניקים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – וסרבנים שאמרו שלא יגנו על מדינת ישראל בשעת מלחמה. כן כן כן, לשם הם ילכו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכונת רעל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה מקשקש? לא היו כאלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת לוי, נא להיות בשקט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לחזור למה שאמרה כאן חברת הכנסת פרקש הכהן בנושא חוק הרייטינג. חבר הכנסת שלום דנינו נמצא איתנו כאן? שלום, חבר הכנסת דנינו, יישר כוח על החוק שהעלית – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אולי תסביר לו על מה החוק. זו הזדמנות טובה שתסביר לחבר הכנסת המציע מה בדיוק הוא הניח. הוא לא הצליח להסביר את החוק – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני בטוח שהשר יודע להסביר את עצמו. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לאט, שלמה. שגם אנחנו נבין. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מסביר. הבוקר אישרנו בוועדת שרים לחקיקה את הצעת חוק הרייטינג שהגיש חבר הכנסת דנינו. ההצעה לא מנוסחת כהצעת חוק ממשלתית כי היא הצעת חוק פרטית. יש בה כמה התאמות שצריכים לעשות, זה ברור. אף הצעת חוק לא נכנסת לוועדת שרים לחקיקה ומגיעה לכאן, למליאה, לקריאה שנייה ושלישית כמו שהיא נכנסה. המהות של הצעת חוק הרייטינג היא התיקון שנדרש לעשות, וזה מופיע גם בחוק השידורים, שתכף יגיע לכנסת, חוק שעבר את כל גורמי המקצוע במשרד התקשורת, ויש שם גם תיקון לעיוות שקיים היום בשוק במדידת הרייטינג. מה קורה היום? בוא אני אסביר לך, חבר הכנסת קריב. יש ועדה פרטית, והיא תמשיך להיות – אין שום בעיה עם ועדה פרטית שתעשה מה שהיא רוצה, אבל זו הוועדה היחידה שקיימת היום שמודדת למעשה את נתוני הצפייה של אזרחי ישראל באמצעות מדגם של כמה מאות משפחות. ואגב, כבר אמר בזמנו יושב-ראש תאגיד השידור הציבורי שהמדידה מוטית, המדידה לא נכונה, וניסו בתאגיד השידור הציבורי הישראלי לפתח מערכת חדשה למדידת הרייטינג. בסופו של דבר, לא הצליחו ועזבו את זה. מה שאני בא ואומר: בחוק השידורים יש נתוני אמת לפלטפורמות – להוט, ליס, פרטנר, סלקום, FreeTV, ועוד המון המון ספקי תכנים שיקומו אחרי שחוק השידורים יפתח את השוק לתחרות. את אותם נתוני אמת, למה שלא נשקף? שהם ישקפו, לא אני, לא המתודולוגיה של שר התקשורת ולא אלגוריתם פוליטי שיטה את נתוני הצפייה. לא ולא. יש נתוני אמת שקיימים אצל ספקי התכנים, וכל הבקשה היא: תשקפו אותם לציבור באתרי האינטרנט שלכם. מה יותר פשוט מזה? אז בא חבר הכנסת דנינו והקדים הלכה למעשה או מעשה להלכה, וכבר הגיש חוק שעוסק באותו נושא. אין שום סיבה לא לאשר את החוק בוועדת שרים לחקיקה ולבצע את ההתאמות הנדרשות להצעת החוק הממשלתית, כמו שעושים כאן רבים וטובים בקואליציה ובאופוזיציה. אז זה לעניין הצעת החוק לסגירת מערכות החדשות של חברת הכנסת פרקש הכהן. מכאן אני רוצה לעבור לעוד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אני תלוי בעליזה בראשי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, שלמה, יש הפגנה בחוץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני תלוי בחברת הכנסת לעתיד עליזה בראשי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היא במעמד של שר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ברגע שהיא תורה לי לפנות את הדוכן, אני אפנה אותו. בינתיים תיאלצו ליהנות מפניני חוקי התקשורת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז תיתן דבר תורה שוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נתתי קודם, בנאום הקודם, על פרשת בראשית. נח – עדיין לא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא להיות בשקט. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לעבור לנושא שעולה פעם אחר פעם בקרב שופרות, בקרב כאלה שיש להם אינטרסים, שרצו לקבל ג'ובים ולא קיבלו, שבאו עם כל מיני דרישות ונדחו, ואז הם מתחילים להשמיץ ולהכפיש. אני לא אזכיר אותם בשמות, כי הם לא חשובים ולא מעניינים, אבל אני מדבר על תאגיד השידור הציבורי. הנושא של תאגיד השידור הציבורי עלה כאן לאחרונה כשדיברנו על חוק הספריות הציבוריות. אתם זוכרים, חבריי באופוזיציה? כשעליתי והצגתי את חוק הספריות הציבוריות לקריאה ראשונה, כולכם כאן התרעמתם וצעקתם וזעמתם. אמרתי לכם: מעז יצא מתוק. בואו נאחד כוחות, בואו נעשה את הדברים ביחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תן איזה מחמאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע. אני מתחיל עם המציאות שהייתה, ואז המחמאה. זה היה כשהצגתי את החוק לקריאה ראשונה, ואמרתי שאני, כשר התקשורת – גם בוועדת שרים לחקיקה וגם כאן, יש את תאגיד השידור הציבורי, והוא היחיד, הוא כמעט היחיד שלא עבר קיצוצים רוחביים שכולם עברו, ברווחה, בבריאות, בכל מקום, ולא עבר את הביטול של ההצמדות שהיו. והכסף הזה, זה כמה עשרות מיליונים שאפשר לקחת ולתת לספריות הציבוריות, שהן הרבה יותר חשובות בעיניי. ונכון, חבר הכנסת דוידסון, אחרי שהחוק אושר כאן בקריאה ראשונה, התגייסתם כולכם, קואליציה ואופוזיציה, בוועדת החינוך בראשות חבר הכנסת יוסי טייב, ומעז הוצאנו מתוק. מהקיצוץ שהיה, לא רק שלא היה קיצוץ – הגדלנו את התקציב וגם הצמדנו אותו למדד. מקיצוץ שהיה צריך לרדת מ-85 ל-60 מיליון, עלינו בסופו של דבר ל-100 מיליון ב-2026 והצמדה למדד החל באותו יום והלאה, וזה הודות לכם, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה זה קשור לתאגיד? הכסף הגיע מהאוצר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אסביר. נכון, אבל אני הצעתי – מכיוון שהתאגיד נמצא באיזושהי אקס-טריטוריה, הוא לא נמצא בתוך תקציב המדינה, והוא לא חלק מאותם קיצוצים רוחביים שכולם ספגו על פני כל רוחב תקציב המדינה, והצמדות שלא היו, ולו כן היו הצמדות, וזה לא נכון לעשות – בואו ניקח את הכסף הזה ונעביר לספריות הציבוריות. בסוף הצלחנו לעשות את זה בדרך אחרת, ויישר כוח לכולם, בעיקר לאותן חברות מועצת איגוד הספריות הציבוריות, מיכל גאולה וחברותיה, שהגיעו והתעקשו, ובסופו של דבר הצליחו לברך על המוגמר. אז אני רוצה לדבר על תאגיד השידור הציבורי. בתאגיד השידור הציבורי יש בעצם כמה דברים. קודם כול, כמו שאמרתי, התקציב של תאגיד השידור הציבורי הוא תקציב שנמצא בחוק. הוא נמצא באיזושהי אקס-טריטוריה, ולא ספג את הקיצוצים שכולנו ספגנו בגלל הוצאות המלחמה. אז זה דבר ראשון, ואני מקווה ודוחף למהלך – שיבוא קיצוץ כבר בחוק ההסדרים הקרוב שיאושר בממשלה, קיצוץ שישווה את התקציב הזה ליתר התקציבים, כמו בשאר תקציב המדינה. אותו קיצוץ רוחבי – אותם ביטולי הצמדות צריכים להיות על פני כל רוחב היריעה. ולמה אני אומר את זה? למה אכפת לי מהעניין הזה בנוגע לתאגיד השידור הציבורי? כי תאגיד השידור הציבורי, בעיניי כשר התקשורת, למעשה מועל בתפקידו. יש את ערוץ מכאן 33, שפעם אחר פעם מסית כנגד מדינת ישראל, משמיע קולות פרו-פלסטיניים, משמיע קולות של האויבים שלנו כאילו שהם קולות לגיטימיים, וכל הפניות שלי למועצת התאגיד בנושא הזה נענו באל תתערב, אין לך סמכות להתערב, ולא נעשה שום דבר בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברי הקואליציה, בבקשה, השר מנסה כאן לסכם. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מנסה לסכם. מה לסכם? זה לסכם? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סיכום ארוך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא ממשיך להסית. מה זה לסכם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עכשיו ראו זה פלא. חבר הכנסת שטרן, החוק מאפשר לממשלה נבחרת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, אתה רוצה לנהל את הטלוויזיה. אתה התבלבלת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה ממשיך לתווך מציאות מדומה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הגבתי על מה שאמרת עכשיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להפך. אני הולך לסגור בחוק השידורים את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. לא תהיה יותר שום התערבות בתוכן מצד המדינה, להבדיל ממה שקורה היום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היום יש התערבות בתוכן. הרשות השנייה יכולה להטיל קנסות כי לא היית מאוזן, כי אמרת ככה, לא אמרת ככה. חוק השידורים שלי מבטל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתי היא עשתה את זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא עשתה את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עשתה את זה. עושה את זה כל הזמן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתי? מתי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עושה את זה כל הזמן. אני לא אפרט לך עכשיו. תיכנס, תבדוק את זה בעצמך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אפילו נגד הערוץ שלך היא לא עשתה את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עשתה, עשתה. הינה, ערוץ 14 למשל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה יודע מה כתוב לערוץ 14, אתה יודע מה הוא צריך לעשות. תיקח את ערוץ 11 – אני לא רואה הרבה טלוויזיה – קח את סדרות התוכן של ערוץ 11, את הלימוד, את ההיסטוריה, את מה שיש שם. לך לערוץ 14 ותבדוק מה הם עושים שם. יש להם הרבה מה לעשות. אני בעד, אני בעד שבכל הערוצים לא יהיה רק ריאליטי – יהיו הרבה יותר סדרות תוכן אמיתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אגב, זה גם בחוק השידורים שלי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יהודי, ישראלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, בחוק השידורים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה מה שאמרו על ערוץ 14 – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז רגע, אני אענה לך. בחוק השידורים, שיבוא, בעזרת השם, בדצמבר לקריאה ראשונה, יש גם חובת הפקות מקור באופן רוחבי, על פני כל רוחב השוק – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא אוכפים, אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אוכפים, בוודאי שאוכפים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, גם עכשיו יש חובת הפקות מקור – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, היום אין חובה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם עכשיו יש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היום יש חובה רק לכבלים וללוויין ורק לערוצים של מעל 80 מיליון. בחוק השידורים החדש – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזה ערוצים אלה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 12 ו-13, היחידים שמחויבים, כי המחזור – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאני אומר לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אז אני – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> 14 לא עושה, 11 עושה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי הוא לא מחויב על פי חוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? אז מה? אבל על זה הוא קיבל. על מה היה הרישיון שלו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני מסביר לך שחוק השידורים מחייב את כל השוק, גם מה שדיגיטל – לא רק כבלים ולוויין, גם ספקי תכנים בין-לאומיים וגם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל 11 עושה, זה מה שאני אומר לך. 11 עושה ו-14 לא עושה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, זה דבר אחד. זה דבר אחד. דבר שני, בחוק השידורים אני מאפשר לספקי תכנים אחרים להשתמש בתוכן של תאגיד השידור הציבורי ולשדר אותו לציבור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא עושה תוכן, אתה רואה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, הוא עושה תוכן. אני בעד התוכן, אני נגד החדשות והאקטואליה. אני חושב שחדשות ואקטואליה הציבור לא צריך לממן. צריך לפתוח את השוק לתחרות, זה הכול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השר קרעי, אני אגיד לך מה הבעיה, אני אגיד לך מה הבעיה באמת – שבאוסף הדברים שאתה מביא, כשאתה אומר לי, אלעזר שטרן, למה עכשיו אתה מתכוון, קשה לי להגיד לך – אני לא אגיד לך "לא מאמין לך"; לא סומך עליך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טוב, זכותך. חכה ותראה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא סומך עליך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם אני לא סומך עליך. זה בסדר, זה הדדי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מאה אחוז, אבל אני לא שר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אתה לא צריך לסמוך עליי. יגיע לפה החוק, ואתה תראה אותו ותתמוך בו. בכל מקרה, רציתי לספר לכם – אה, זהו? חבל, כי בדיוק רציתי לדבר על מועצת התאגיד. יש המשך. תודה. ערב טוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר קרעי. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. אם כן, אנחנו עוברים להצבעות. תחילה נצביע על הודעת ראש הממשלה, ולאחר מכן נצביע על ארבע הצעות האי-אמון בממשלה. אנא תפסו את מקומותיכם. שוב אני חוזר, אנחנו מצביעים בהצבעה הראשונה על הודעת ראש הממשלה, ולאחר מכן נקיים ארבע הצבעות על הצעות האי-אמון בממשלה. אנחנו מצביעים עכשיו על הודעת ראש הממשלה. אני מבקש להבהיר כי ההצבעה היא על הודעת ראש הממשלה לפי סעיף 20 לתקנון הכנסת בעניין פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב. על הודעתו של ראש הממשלה לפי סעיף 40(ג) לחוק-יסוד: הממשלה בעניין נקיטת פעולה צבאית משמעותית אין דרישה לאישור הכנסת ולכן לא תתקיים הצבעה עליה. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה על הודעת ראש הממשלה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אלהואשלה – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע ומבקש להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. אם כן, להלן התוצאות: בעד – 63, נגד – 48, אין נמנעים. אני קובע שהודעת ראש הממשלה התקבלה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. נצביע עכשיו על ארבע הצעות אי-אמון. הראשונה – הצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. שוב, ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – 60 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 41, נגד – 60, נוכח אחד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה. עוברים להצבעה על הצעת אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – 60 נמנעים – אין הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 41, נגד – 60, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע שההצעה לא התקבלה. חבר הכנסת אלמוג כהן, רק לפרוטוקול נציין שאתה הצבעת נגד. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת ישראל ביתנו. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – 61 נמנעים – אין הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 41, נגד – 61, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע שההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת העבודה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – 60 נמנעים – אין הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 41, נגד – 61, אין נמנעים ואין נוכחים. אני קובע שההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1044; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ז, ישיבה 195; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין להציג את הצעת החוק. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, שיזמו חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, חנוך מלביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, אברהם בצלאל ושרן השכל. הצעת חוק זו היא אחת משתי הצעות חוק שנדונו בהרחבה בחודשים האחרונים בוועדת החוץ והביטחון, בדיונים גלויים ובדיוניים חסויים. הצעות חוק אלה אושרו בידי הוועדה, והן עוסקות בהיבטים שונים של הפסקת פעילות סוכנות אונר"א. כפי שאציג בפניכם, כל אחת מהצעות החוק עוסקת בנושא זה של הפסקת פעילות אונר"א באופן מעט שונה, אולם כל אחת מהן עושה כן בדרך המשלימה את הוראות הצעת החוק השנייה ומביאה לכדי יצירת הסדר הוליסטי ומפורט. עוד טרם אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, נתקבלו דיווחים בתקשורת הישראלית שלפיהם פעילותה של אונר"א משמשת לעיתים כיסוי לפעולות טרור. אדוני היושב-ראש, אני מתקשה עם הרעש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא להיות בשקט, לאפשר ליושב-ראש הוועדה להציג. תודה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. בנוסף, בשנים שקדמו לשנת 2023 נערכו מחקרים שהוצגו בפני הוועדה המעידים על כך כי פעילותה של אונר"א מעודדת ומנציחה את המשך הסכסוך עם מדינת ישראל, ובפרט באמצעות מערכת החינוך של אונר"א, שבה ניתן למצוא דוגמאות רבות לדמוניזציה של מדינת ישראל, לתכנים המכילים הסתה לשנאה, לאלימות ולאנטישמיות, דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי התאבדות וקריאה למאבק אלים נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי. בנוסף, לפי מחקרים אלה נמצא כי הגדרות הפליטות שאונר"א עושה בהן שימוש חורגות ושונות מאלה של סוכנויות מקבילות ברחבי העולם, וכי יש בכך כדי לעוות את הנתונים הסטטיסטיים שעליהם פעילותה מתבססת בישראל ובמקומות אחרים. מעבר לכך, בדוחות שונים שהתפרסמו לאורך השנים נמצאו גם אי-סדרים כספיים בפעילות הסוכנות, לרבות מנגנוני ניהול ופיקוח שאינם תקינים של כספי התרומות והשימוש בהם. על רקע כל אלה אף נכתבו דוחות של גופים בין-לאומיים, לרבות האיחוד האירופי וגורמים שונים בקונגרס ובמחלקת המדינה בארצות הברית, שבהם הוצגה דרישה לרפורמה הן בניהול ובפיקוח על הכספים המועברים לאונר"א והן בפיקוח על פעילותה השוטפת, בדגש על פעילות מערכת החינוך. ספציפית, בארצות הברית אף נטען בידי חברי קונגרס שונים כי המשך המימון לסוכנות עלול להביא לאי-עמידה בחוקים הפדרליים למניעת טרור. במובנים רבים, דיווחים ומחקרים אלה היוו מעין סנונית המבשרת על הבאות. המסר מכל אלה הוא ברור ולא ניתן לפרשנות, למעט אחת ויחידה, והיא כי אונר"א לא פעלה כסוכנות שתכליתה שיקום, אלא כסוכנות שנועדה להנציח פליטות ולקדם בפועל שנאה, אנטישמיות והסתה לטרור. אם לא די בכך, אז בחודשים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נחשפו תחקירים בעניין מעורבותם העמוקה של עובדי הסוכנות ברצועת עזה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ובתוך כך השתתפות במעשי רצח וטבח, חטיפת אזרחים ישראלים לרצועת עזה והעמדת כלי רכב ואמצעים אחרים לצורך ביצוע המתקפה והחזקת החטופים בתנאים מחפירים. אני אוסיף שבמסגרת דיוני הוועדה הוצג גם סרטון המוכיח את המעורבות של אנשי אונר"א וכלי רכב של אונר"א בחטיפת גופה, במקרה זה, לרצועת עזה. המשפחה גם הציגה את המידע שהיה ברשותה. עוד פורסמו דיווחים בעניין חברותם של עובדי אונר"א ברצועת עזה ובמקומות אחרים בארגוני הטרור החמאס והג'יהאד האסלאמי. עדות לאבסורד הנוראי הזה ניתן למצוא בעובדה כי מנהל בית הספר דיר יאסין בלבנון פתח שריף אבו אל-אמין, שחוסל בידי צה"ל, היה יושב-ראש התאחדות המורים של אונר"א ועובד של הסוכנות במקביל להיותו מפקד חמאס בלבנון, או בעובדה כי מי ש"פיקד" על הטבח במיגונית בכביש 232 – המיגונית ברעים, שבה נרצחו 16 אזרחים חפים מפשע וארבעה נחטפו – מוחמד אבו עטיווי, שאף הוא חוסל בידי צה"ל, שימש כעובד של אונר"א במקביל להיותו מפקד בכוח נוח'בה של חמאס. ואם לא די בכך, אז שיאו של האבסורד מגיע בכך שאפילו לצד גופתו של מנהיג ארגון הטרור חמאס, המרצח יחיא סנוואר, נמצאה תעודת עובד של אונר"א. כל אלה הן דוגמאות מייצגות לקשר העמוק בין ארגוני הטרור ובין אונר"א, קשר שישראל לא יכולה ולא צריכה להשלים איתו, בדיוק כפי שאף מדינה ריבונית אחרת לא הייתה משלימה איתו. יודגש כי פרסומים אלו הובילו לגינוי בין-לאומי של הסוכנות ולדרישה שהוצגה על ידי מדינות רבות לחקירת מעורבות אונר"א ועובדיה באירועי השבת השחורה. כך, מדינות כמו ארצות הברית, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, פינלנד, הודיעו בשלב כזה או אחר של מלחמת חרבות ברזל על הקפאת תרומותיהן לאונר"א. גם כיום חלק ממדינות אלה החזירו את המימון שלהן לאונר"א באופן חלקי בלבד, או בתנאים מסוימים, או אפילו הותירו את המימון ככספים מוקפאים. ראיה נוספת לחומרת המצב באה בדמות הודעת סגן דובר האו"ם פרחאן האק בחודש אוגוסט האחרון על השהייה ופיטורים של כמה מבין עובדי אונר"א שהוכח בעקבות פעילות ישראל כי השתתפו באירועי 7 באוקטובר. אך דבר זה הוא בגדר טיפה בודדה, מאוחרת מדי ובעיקר לא מספקת בתוך ים של טרור, הסתה וגזענות של אונר"א ועובדיה. כאמור, על רקע התנהלות אונר"א הוגשו שתי הצעות בעניין הפסקת פעילותה. זו שמונחת בפניכם עוסקת בהפסקת פעילותה של הסוכנות בשטח מדינת ישראל. מייד אציג אותה בהרחבה. לאחר הצגת הצעה זו, ולאחר שיתקיים דיון, אציג הצעת חוק נוספת, שעניינה הפסקת פעילות אונר"א באופן רחב יותר. בהמשך אציג גם כיצד שתי הצעות אלו משלימות אחת את השנייה. לאור הרקע שהצגתי בפניכם, ומשהוכח למדינת ישראל כי אונר"א ועובדיה משתתפים ומעורבים בפעילויות נגד מדינת ישראל, הוצע בהצעת החוק שבפניכם לקבוע כי ישראל תפעל להפסקת פעילות הסוכנות בשטח מדינת ישראל. כמו כן נקבע כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות במישרין או בעקיפין בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. למען הסר ספק, משמעות הדברים היא שמדינת ישראל תספק כל שירות שאותו היא מחויבת להעניק לאזרחיה ולתושביה בכל אותם מקומות בשטחה הריבוני שבהם אונר"א מספקת שירותים אלה כיום. בדיוני הוועדה שהתקיימו דאגנו לבדוק עם הגורמים הרלוונטיים, משרדי הממשלה השונים ועיריית ירושלים אם הם ערוכים לאספקת שירותים אלה – ועם משרד האוצר אם הדברים האלה אכן ימומנו כראוי – והשתכנענו כחברי ועדת חוץ וביטחון שאכן הדברים יתבצעו. לאור העובדה כי על הממשלה להיערך לשינויים שיהיו פועל יוצא של ההסדר המוצע בהצעת החוק, הוועדה קיבלה את בקשת הממשלה לכניסה לתוקף מאוחרת של החוק. לאור זאת הוחלט, וכך גם הצבענו, כי מועד תחילתו ייקבע לשלושה חודשים מיום פרסומו, 90 יום מיום פרסומו. בנוסף, על מנת לוודא כי הממשלה אכן נערכת כראוי, נקבע בהצעת החוק כי ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו ידווחו על יישום הוראות החוק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים, וכי בשנה הראשונה מיום תחילתו של החוק הדיווח ייעשה אחת לחודשיים. אם לצטט מדבריו של חבר הכנסת ביסמוט, יוזם הצעת החוק שבפניכם, בעת הצגת הצעת החוק בקריאה הטרומית במליאת הכנסת: לא הגיוני. המשך הפעילות של אונר"א מהווה סכנה ביטחונית ממשית עבור מאות אלפי תושבי ותושבות ירושלים ואזרחי ישראל. אין מקום לאויבים בלב-ליבה של בירת העם היהודי. אם מישהו לא שמע, אחזור על זה שוב: אין מקום לאויבים בלב-ליבה של בירת העם היהודי. נקודה. דברים פשוטים אלה של חבר הכנסת ביסמוט מדברים בעד עצמם ומציגים בצורה רהוטה וברורה את ההיגיון הפשוט שמאחורי הצעת החוק שבפניכם. למדינת ישראל יש את הזכות והחובה, כשם שיש לכל מדינה אחרת שחפצה בחיים, להילחם כנגד איומים כנגדה, קל וחומר כאשר איומים אלה מצויים ופועלים בלב-ליבה הפועם של מדינת ישראל, בתוך שטחה הריבוני. לאור כל זאת אני סבור, אדוני היושב-ראש, כי בסופו של דבר הגענו להסדר ראוי, המשקף נאמנה את זכותה של ישראל בשטחה הריבוני, ואשר יכול לחיות בכפיפה אחת עם הצעת החוק המקבילה, ואף אינו פוגע במחויבויות המדינה. אבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור ולצוותה – אני חייב להוסיף שאלמלא הפעילות המסורה של עו"ד פרנקל שור והצוות שלה, ספק אם היינו מגיעים לרגעים האלה – ולמנהל הוועדה מר אסף פרידמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית כנוסח הוועדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה לא רוצה להתייחס – – – של האו"ם? למכתב של בלינקן? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת סגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4893/25 וכלה בהצעת חוק פ/4964/25: הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – הצלת מזון), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדלת הטבות להנצחה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת מספר התושבים ביישוב מוטב), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק להקמת פקולטה בין-לאומית ללימודי רפואה בעיר אילת, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שלום דנינו, מישל בוסקילה, דוד ביטן וששון ששי גואטה; הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונות ללא תנועה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מומלץ של ירקות), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה (תיקון – נוכחות וחופש תנועה לישראלים בחבל עזה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הסדרי פטור משירות), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת ערעורים של המדינה על פסקי דין פליליים), מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת עקרון השוויון בפני החוק ועיגון מעמדה של מגילת העצמאות), מאת חברי הכנסת גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, נעמה לזימי ומרב מיכאלי; הצעת חוק עיקול מידתי של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למיתקן ביטחוני), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק חסינות מפני אחריות פלילית בגין אירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תוספת תגמול להורים שכולים בגיל 60), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – מינוי רבנים שהוסמכו לרבנות על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע בתשלום ביטוח רכב ואגרת רישיון לשכול), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לבן משפחה של חלל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכויות למי שמתגורר אצלו יתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפעולות איבה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – רוב מיוחד לבחירת נשיא בית המשפט העליון), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק אשראי הוגן (תיקון – ריבית מקסימלית על הלוואה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, ארז מלול, משה גפני וינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מילואים לעובד עצמאי) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק העונשין (תיקון – איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – שלילת זכאות לסיוע משפטי לסרבני גט), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניית נשים בהריון והורה לתינוק), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, משה רוט, אליהו ברוכי, ינון אזולאי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, לימור סון הר מלך, צבי ידידיה סוכות וטלי גוטליב; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופות גמל להשקעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – איסור על תפעול הנפקה והסכמי הפצת כרטיסי אשראי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק המרכז לזכר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – איסור השתתפות בהתארגנות חמושה אסורה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', ירון לוי, רון כץ, מיקי לוי, ולדימיר בליאק, אלון שוסטר, רם בן ברק, גלעד קריב, קארין אלהרר, מטי צרפתי הרכבי, אפרת רייטן מרום, נעמה לזימי ומאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק והצמדתה לשכר הממוצע), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לעשיית דין במחבלי החמאס ובעוזריהם, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – זכות עמידה בבית המשפט הגבוה לצדק), מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, לימור סון הר מלך, אוהד טל, חנוך דב מלביצקי, צבי ידידיה סוכות, דן אילוז, משה פסל, מיכל מרים וולדיגר, אביחי אברהם בוארון, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, אלי דלל, יצחק קרויזר, משה רוט, אלמוג כהן, אושר שקלים, משה סולומון, חוה אתי עטייה וגלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מרישוי עסק לקייטנה לתנועות ולארגוני נוער), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הארכת הסמכות של ועדות מקומיות בגליל ובנגב), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האספה הבוחרת), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, שרון ניר, חמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קביעת שירותי תחבורה ציבורית בתחומי הרשות המקומית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק שיקום שכונות דרום תל אביב (תמריצים לפיזור גיאוגרפי של מסתננים) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגשת קובלנה בעבירות הקשורות לסדר הציבורי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק-יסוד: הצבא (תיקון – שמירה על אורח חיים דתי), מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הכרה במי שנספה בפגיעת איבה כחייל שנספה במערכה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הכרה במי שנספה בפגיעת איבה כחייל שנספה במערכה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, גדי איזנקוט, אופיר כץ; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הוספת מכשירי ניידות ממונעים לתוספת השנייה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול עמלת שורה ודמי משמרת), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, משה פסל, ארז מלול, משה גפני, ינון אזולאי; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – החזר הוצאות לקרוב של פדוי שבי מאושפז או של פדוי שבי שנדרש להשגחה צמודה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת חילי טרופר ואופיר כץ; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הפיכת ברירת המחדל של נשיאת נשק המשמש לשירותי שמירה בידי מאבטחים בכל הארץ), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק לקידום תשתיות לאומיות (תיקון – תחולה באזור), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק כינון בית משפט צבאי מיוחד לשיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל ותושביה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ניוד פיקדונות ללקוחות הבנקים ללא העברת חשבון בנק), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, ארז מלול, משה פסל, דן אילוז, משה גפני; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק העונשין (תיקון – נשיאת מאסר במשמורת בקהילה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק יום לציון המאבק בגזענות, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158) (היתר לבתים מאוזנים בייעוד קרקע למטרת מגורים), התשפ"ה–2024, של חברות הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, מיכל מרים וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 39) (פטור מרישוי עסק לקייטנה לתנועות נוער ולארגוני נוער), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 40) (שינוי מספרי סגנים), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81) (שיחה ממספר טלפון חסוי למוקד חירום), התשפ"ה–2024, של חברות הכנסת נעמה לזימי, קטי קטרין שטרית וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 45) (תגמול לגרושות), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אופיר כץ. בנוסף, הונחה על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בעניין התנהגות והתבטאות חברי כנסת כלפי משפחות חטופים ומשפחות שכולות. עוד אודיעכם כי על פי סעיף 96(ה)(1) לתקנון הכנסת, עקב מינויו של חבר הכנסת גדעון סער לשר ביום כ"ז באלול התשפ"ה, 30 בספטמבר 2024, הורדה מסדר-היום הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופת כהונה מרבית בתפקיד ראש הממשלה), שמספרה פ/4765/25, שהגיש כמציע יחיד, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב כהן, חילי טרופר וחוה אתי עטייה בנושא: צורך אקוטי במעני דיור מותאמים לדרי רחוב קשישים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל ושל חברי הכנסת עמית הלוי ולימור סון הר מלך. נעבור להנמקת ההסתייגויות. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איימן עודה. לרשותך 13 דקות, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מחר 29 באוקטובר, יום השנה לטבח הנוראי בכפר קאסם. עשרות שנים עומד פה נציג תנועת חד"ש וצועק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> המתן שנייה. בבקשה, עליזה בראשי. עליזה, את מפריעה לדובר. סליחה. תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עשרות שנים עומד פה נציג תנועת חד"ש, מאז שנות החמישים ועד עכשיו, ומעלה את הנושא של ההכרה בטבח בכפר קאסם. יחד עם זאת, נציגי תנועת חד"ש תמיד טענו שמאחורי הטבח הייתה תוכנית לטרנספר של ערביי המשולש. מאז ומתמיד קמים מכל הסיעות, מהימין ועד מה שנקרא שמאל, ותוקפים אותנו שזה לא נכון, עד שבא היסטוריון חשוב, ד"ר אדם רז, והוציא את הפרוטוקולים של בית המשפט של הטבח בכפר קאסם. גבריאל דהאן, מפקד המחלקה שהוצבה בכפר קאסם, טען בבית המשפט כך: פקודת מבצע זאת, חפרפרת, הייתה מכוונת נגד תושבי הכפרים הערביים, שצוינו בה כאויב. מטרת הפקודה הייתה לסגור את התושבים או למנוע מהם התקוממות נגד ישראל בשעת מלחמה וסיוע לאויב, אם על ידי ריגול אם במעשים אחרים. התכנון למעשה היה להשאיר את הצד המזרחי פתוח, על מנת שיוכלו לברוח לירדן אם ירצו וכמה שירצו. בסיוע עם המ"פ בקשר לתכנון הפקודה ב-27 באוקטובר 1956, נאמר לי בפירוש על ידי המ"פ שהכוונה היא להיפטר מהמיעוטים, ולכן אנחנו משאירים להם את הצד המזרחי פתוח. נאמר לנו שנוהל הפתיחה באש לצורכי מבצע זה יבוא מאוחר יותר. זה גבריאל דהאן, האחראי לכפר קאסם בזמן הטבח. הרי זה שחור על גבי לבן, כמה שצדקנו. חשבו שכמו אחרי הטבח בכפר יאסין, שהאזרחים הפלסטינים יגורשו או יברחו בצל המלחמה, כך יעשו במלחמה הבאה על ידי טבח במקום הקרוב ביותר לגבולות ירדן, כפר קאסם. אבל הציבור שלנו למד את הלקח ונשאר איתן במולדתו, שאין לו מולדת אחרת מלבדה. ההכרה בטבח בכפר קאסם פירושה דבר מאוד חשוב: כשראש הממשלה אומר בשבוע הראשון למלחמה שיש בפני מדינת ישראל ארבע חזיתות, שהן עזה, הגדה המערבית, דרום לבנון ופנים ישראל, כלומר האזרחים הערבים – הדג מסריח מהראש. ההכרה – שבן אדם כזה לא יישאר במקומו, אבל זו רק התחלת ההכרה. ההכרה העמוקה היא בסיום הכיבוש; ההכרה העמוקה היא בסיום האפליה והגזענות היוקדת; ההכרה העמוקה היא בשוויון אמיתי בין האזרחים הערבים ליהודים. אם דיברנו על 29 באוקטובר, אני רוצה לשאול את חברי הכנסת: הייתה מלחמה כשנאצר הלאים את תעלת סואץ. אני מן הסתם לא מסכים לגישה האימפריאליסטית של בריטניה ושל צרפת, שרצו את הפריבילגיה הלא-מוצדקת שלהן בתעלת סואץ. אז אני מבין את המניע, שאני לא מסכים לו. אבל האם מישהו מכם יכול להגיד לי למה ישראל הצטרפה למלחמה? הרי תעלת סואץ רחוקה 300 ק"מ מגבולות ישראל. עוד פעם, תעלת סואץ רחוקה 300 ק"מ מגבולות מדינת ישראל. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אתה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה יכול לעמוד להגיד את זה? מה קורה פה? זה שהוא מסתייג זו לא סיבה לטנף את ההיסטוריה שלנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיצא. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה למדינת ישראל עם נאצר, שהלאים את התעלה בתוך גבולות מצרים? מה למדינת ישראל? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – תגיד לי, אתה לא מתבייש? תגיד לי, אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש תשובה. אני מבקש תשובה. אתם יודעים מה התשובה? שאתם שרתים של האימפריאליסטים. זוהי התשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תרד כבר מהמליאה. אסור לתת לו לדבר, זה תומך טרור. די, תרד. החוצה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> רד, רד, רד. רד, רד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך לדבר עם ג'יבריל רג'וב, החבר שלך, ג'יבריל רג'וב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי ששמע את הנאום של נתניהו בקונגרס, שהוא מכר את ישראל לארצות הברית – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אמר לה: אנחנו אלה שיודעים לטפל באינטרסים שלכם. אנחנו אלה שיודעים לטפל באינטרסים שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול להיות פה. באיזה עולם אדם כזה יושב בפרלמנט? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> בושה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צא כבר החוצה. תסיים. תסיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – פה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מבין. נא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא לא יכול להגיד מה שהוא רוצה. הוא לא יכול. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – מה הוא אומר – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קורא לכל אזרחי המדינה להתבונן במציאות הזו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קורא לאזרחי המדינה להתבונן במציאות הזו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> המציאות הזו – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה הרגשתי גאה כששמעתי את תנועת בנק"י בהפגנות צועקת: לא נמות ולא נמית בשירות ארצות הברית. זוהי המילה הערכית הנכונה. לגבי חוק אונר"א, הבסיס של הרעיון הציוני הוא שהיהודים הנוכחיים הם הנכדים של היהודים שהפכו להיות פליטים בכל מיני מקומות בעולם. זה הדנ"א של הרעיון. אני בן אדם שלא מקבל את זה שיש אומה שאין לה שפה משותפת, אין כלכלה משותפת, אין גיאוגרפיה משותפת. אני לא מקבל את זה, אבל זה הדנ"א של הרעיון הציוני. פה באים לקעקע ולסתור את הרעיון הזה, במה? שאומרים שבן הפליט הוא לא פליט, שהפלסטיני בן הפליט הוא לא פליט, אבל ליהודי שהיה פה לפני אלפיים שנה, לנכדים ולצאצאים במשך אלפיים שנה, יש זכות. אוי לאירוניה. לא אונר"א – אירוניה, אירוניה. זו הצעת חוק אירונית. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – לחלק אותה לשתיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בשביל לפתור את הסוגיה הפלסטינית צריך להכיר בעם הפלסטיני בהיותו עם, ומגיעה לו זכות להגדרה עצמית ושיהיה שלום שייטיב עם כולנו. כבוד היושב-ראש, אחרי הפגיעה הקשה במג'ד אל-כרום ואל-בענה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מסוכן. אויב. אויב העם היהודי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה שעומד כאן, אתה האויב שלנו. אויב שלנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תני לו להמשיך, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אויב שלנו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אחרי הפגיעה הקשה באל-בענה ובמג'ד אל-כרום היו כל מיני טוקבקים, למשל: יאללה, מי רוצה בקלאווה? תביאו באהבה, מחכה לכם; לא ברור למה הפוסט הזה קודר כשאמורים לשמוח; תודה לאלוהים; היידה, כן ירבו בכל הכפר; ישתבח שמו; חסדי השם, קצת בשורות טובות לפני השבת, תודה לאל; חבל שכל הטילים לא נופלים שם; שיהרגו את עצמם, ברוך השם; אני גזענית גאה, אני שמחה. תגידו לי, בבקשה, כשערבי מצטט פסוק מהקוראן מביאים אותו למעצר. האם מישהו עקב אחרי הגזענים הללו, שמסיתים לרצח, להרג, לשנאה? האם יש מישהו שעקב אחריהם? האם יש מישהו שקרא להם לחקירה? מדינה של גזענות יוקדת. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אתה אמיתי? אני לא מאמין שאתה איש אמיתי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זהו. תודה רבה. לא נצטער – – – לפני הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> על איזו מדינה הוא מדבר, על מצרים, על לבנון? על איזו? לך לעזה וזהו. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לך לעזאזל, אתה וכל הממשלה שלך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך לעזה. לך לעזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לך לעזאזל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מדבר? צא החוצה. צא החוצה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אישאר במולדתי על אפכם ועל חמתכם. גאה, גאה במולדת שלי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תדבר ככה בעזה, לא פה. לא פה, לא פה. נגמר הסיפור שלך – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על אפכם ועל חמתכם. על אפכם ועל חמתכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ברא, ברא, יא מחבל. לך כבר, מחבל. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איזה יושב-ראש – – – למה מפריעים כל הזמן? למה מפריעים כל הזמן? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> טוב. חבריי חברי הכנסת, יש פה דובר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי אתה בכלל? לך לעזה, תתלהם עם המחבלים בעזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אנחנו לא משתמשים בביטוי הזה כאן. חבר הכנסת עודה, תודה. חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי אתה בכלל? מי אתה בכלל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מספיק. די, אושר, מה זה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים, שב, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך לעזה. לך לעזה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> פיש עזה, דמאר עזה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> טוז עליך ועל הממשלה שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עודה, מספיק. חבר הכנסת שקלים, הדובר הבא ממתין לזמנו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך לעזה. אל תבוא לפה. מה אתה עושה פה בכנסת ישראל? מה אתה עושה בכנסת ישראל? לך לעזה, לך לעזה, מחבל. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אפס אפסים. אפס אפסים שכמוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. קריאה ראשונה. די. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני, יש ביטויים שמחייבים הוצאה מהאולם, לא קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אבחר, בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה כבר לא סגן יו"ר הכנסת וגם לא תהיה, ברוך השם. גם לא תהיה, לא תהיה יותר. נגמר. אז אין צורך בייעוץ. בבקשה להתקדם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אולי אדבר פחות. לימין הישראלי, וגם לאלה שיצביעו בעד החוק הנורא הזה, מה שקרוי חוק אונר"א, יש בעיה עם הפליטים הפלסטינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אילו פליטים? אילו פליטים פלסטינים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן צריך לומר את זה בצורה ברורה. מי שלא מכיר בעם הפלסטיני כעם, מי שלא מכיר בזכות ההגדרה העצמית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין עם פלסטיני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין דבר כזה עם פלסטיני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הוא זה שמביא את ההצעה הזאת, שהיא המשך ישיר, המשך ישיר של האי-הכרה בעם והרצון להמשיך לכבוש אותו, לדכא אותו, להרעיב אותו, למנוע ממנו מים, מזון, סיוע, להפציץ בתי ספר. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> סיוע – – – אנחנו מטפלים בהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גינקולוג. גינקולוג. אדוני הגינקולוג. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך. מספיק. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שמונע את כל את הסיוע הזה, יש קו ישר בינו לבין החוק הזה של להגיד לא לאונר"א, וזה לא מוסתר. בכל כנסת הייתי שומע דרישה להפסיק את הפעילות של אונר"א, זה לא מיזם חדש. האווירה הפשיסטית היום במדינת ישראל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה לעשות שתפסו מחבלים? מה לעשות שתפסו מחבלים באונר"א? מה לעשות? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם בכנסת יש שר שהוא מחבל ולא מסלקים את הממשלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אנחנו לא משתמשים בביטוי הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש מחבל בכנסת, מורשע, מורשע, הרשיע אותו בית המשפט, ולא מסלקים את הממשלה, לא סוגרים את הממשלה. הלוואי שזה היה הכלל. הלוואי שהכלל הזה יחול על כל גוף שיש בו מחבל מורשע, כמו הממשלה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מחבל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, הביטוי מחבל כידוע לך הוא לא הביטוי הנכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מורשע. הוא מחבל מורשע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו לא משתמשים בו כאן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. בית משפט הרשיע אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא כמחבל. לא כמחבל. לא כמחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה? סליחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוריד אותו מהבמה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, יש הבדל. אנחנו האחרונים שנגן עליו, אבל יש הבדל – – – לכן הם מורשעים. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא. מחבל זה לערבים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המילה מחבל כנראה מתאימה רק לח"כים ערבים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו לא משתמשים פה במילה מחבל. כך נקבע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל שר יהודי שהורשע בתמיכה בארגון טרור הוא מחבל מורשע. מורשע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה משהו אחר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה עומד פה ומגן על מחבל – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, לא מדברים ככה על שרים. תוציא אותו. אתה לא תדבר ככה על שר בישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתם מפריעים לו סתם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מדבר פה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – על מי אתה מגן? על מי אתה מגן? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על מי? לא, לא, אני מגן על הפליטים, אני מגן על בתי הספר, אני מגן על הסיוע, ולכן אני נגד החוק הזה. כל הסיעה שלנו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תדבר ככה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תעשי את מה שאמר לך מני מזוז. תעשי את מה שאמר. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי, בוגד. בוגד. רד מפה. אתה לא תדבר על שר בישראל ככה. מה זה? לקרוא לשר בישראל מחבל? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אני בקריאה שנייה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה, התפרצות לדוכן זה קריאה שנייה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כי את מתפרצת, כי את קוראת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא פונה אליי. מיהו שהוא יפנה אליי, תומך טרור הזה? למה? למה? איפה אני נמצאת? הוא יקרא לשר מחבל, התומך טרור הזה? הוא קורא לחיילים שלנו רוצחים? שיצא מפה כבר. איפה החוק שמפריד – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את לא הגעת לרמה שאת אויבת שלי, כי את צריכה לעבור ועדה, ואת לא עוברת את הוועדה הזאת. את לא הגעת לרמה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הזמן – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את לא הגעת לרמה הזאת. את לא הגעת לרמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני בוחר את האויבים שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את לא, את לא. תעשי את מה שמני מזוז אמר לך. תעשי את מה שאמר מני מזוז. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה נגד ועדות קבלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא במקרה הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברי הכנסת ביסמוט וגוטליב, אנא תנו לחבר הכנסת טיבי להמשיך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא יעזור לאף אחד, החוק הזה הוא חוק פשיסטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תהיה פה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא חוק פשיסטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נשנה את חוק המפלגות – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בשבילכם, כל מי שמתנגד לכיבוש הוא מחבל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מחבלי הנוח'בה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 90,000 עובדים יש באונר"א, 90,000 עובדים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ליחיא סנוואר יש תעודה של אונר"א, רב-המרצחים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שמשרתים עם שלם שסובל תחת הדיכוי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משתמשים בתעודה הזאת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מתי תופסק העבודה של אונר"א – כשלא יהיה כיבוש ותהיה מדינה פלסטינית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה כיבוש? איזה כיבוש היה בעזה ב-7 באוקטובר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסיימו את הכיבוש, תסתלקו מהשטחים הכבושים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי היה בעזה ב-7 באוקטובר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ותקום מדינה פלסטינית, אל-קודס היא הבירה שלה – אז לא יהיה צורך באונר"א. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי היה בעזה ב-7 באוקטובר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה. חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ב-7 באוקטובר, מי היה שם? מי היה בעזה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תירגע, תירגע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> החטופים שלקחו, הם היו בעזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> באונר"א 90,000 עובדים. אתם רוצים לפגוע בעם כולו – רוצים לפגוע בבתי ספר – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – על ידי מניעת אונר"א. ולכן אתם תקשיבו טוב, היטב, ותשמעו את זה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה תקשיב טוב – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העם הפלסטיני ינצח את הכיבוש, יזכה בחירות, על אפכם ועל חמתכם. ראס בין ענכ. (אומר בערבית: על אפכם ועל חמתכם, אתה, הוא והוא.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העם הפלסטיני ישתחרר מהכיבוש. ככה קורה בכל העולם. ככה קרה בצרפת עם אלג'יר וככה יקרה פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא חשוב 16,000 ילדים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – 14,000 נשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל את מפריעה לו. הוא לא יכול להשלים את דבריו. את מפריעה לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אי-אפשר להרוג עם שלם. אי-אפשר להרוס את כל בתי הספר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אי-אפשר להרוס בתי חולים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, משפט אחרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הכיבוש חייב להסתיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שלישית. החוצה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה קריאה שלישית? למה קריאה שלישית – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק אז לא יהיה צורך בשום סוכנות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, נא לסיים. משפט אחרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה קריאה שלישית – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כי את מפריעה לו לדבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הכיבוש חייב להסתיים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמעת את המחבל הזה, מה אמר לי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, נא לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הוא צריך – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמעת מה המחבל הזה אמר? מחבל מורשע, היחידי שהורשע. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – למה אתה מוציא אותה? הוא אומר מחבל ואתה מוציא אותה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הכיבוש חייב להסתיים – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> הוא מחבל. הוא צריך ללכת מכאן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מחבל צריך לצאת מכאן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, החוצה, בבקשה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חמש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אוסקוט. אוסקוט – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה? מה זה? שר כושל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עודה. השר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שר בריון – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שר בריון וכושל. הידיים שלך מלאו בדם – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בוז עליך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אתה מחבל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עודה, אנא שב במקומך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר, בבקשה, תן לחברי הכנסת להשלים את דבריהם. חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, החוצה. חמש הדקות שלך עוד לא התחילו. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נותן לטרור – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חצוף, שר כושל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה שב. חבר הכנסת קריב, שב במקומך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שר לענייני כלום, הידיים שלך מלאות בדם. לך, לך כבר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה תומך הטרור היחידי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, רגע. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תומך הטרור היחידי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר בן גביר, בבקשה. יש פה סדר דוברים. נא לתת לחברת הכנסת תומא סלימאן לדבר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אפילו לא – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי זה? איך קוראים לו? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא מכירים אותך. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אתה מחבל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר בן גביר, אנחנו כבר לא משתמשים כאן בביטוי הזה. אנא, זה תקנון הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא תנשק את התמונה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, מספיק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כלומניק, שר כושל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שר כושל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – המשפחות שלכם – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה כלום. שר כושל. שר לענייני כלום. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> השר בן גביר, בבקשה. אנחנו רוצים שחברי הכנסת יוכלו להשמיע את דבריהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך, לך כבר. הלשכה שלך טבולה בדם. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אסור לוותר להם, חבורת מחבלים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בשיא החוצפה, בשיא החוצפה אדם מורשע בתמיכה בטרור קורא לנו חוצפנים ומחבלים. אז בוא אגיד לך, אנחנו לא פגענו באדם אחד. תמיד קראנו לשוויון, קראנו לערכים הומניים. הטרוריסט היחידי זה אתה והחבורה שלך ובית מדרשך, שמפיץ רעל כל הזמן, פשיסט אחד. הצעת החוק הזאת, כנראה שכולם מבינים שהיא המשך לתוכנית המתחוללת יום-יום כבר שנה מאז 7 באוקטובר, מאז אותו 7 באוקטובר שחור. מי שישבו וצהלו עכשיו שלא נשאר עם פלסטיני – אם לזה בדיוק אתם מתכוונים, זה מה שנקרא רצח עם. לחסל עם שלם ולהגיד שהוא כבר לא קיים, זהו רצח עם, אז תבינו את זה. אל תטיפו לנו. הצעת החוק הזאת היא המשך של תוכנית הטיהור האתני ורצח העם המתקיימים בעזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – על מי את מגינה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תשלו את עצמכם. לפני 7 באוקטובר ולפני כל מה שקרה, עלו האנשים הבזויים האלה על הדוכן הזה – תסתכלו בארכיון של הכנסת – ודיברו על הצורך לחסל את אונר"א כי היא ממשיכה לקיים את העניין של הפליטות הפלסטינית. תאמינו לי, אף פלסטיני – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתה בקריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לא רוצה להיות פליט. אף פלסטיני לא רוצה להיות פליט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מחבל הנוח'בה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האירוניה והדעת זה כאשר מדינת ישראל מוסיפה למספר הפליטים הפלסטינים עוד מאות אלפים. 90% מהתושבים בעזה הפכו לאנשים פליטים, או בתוך עזה או מחוץ לעזה, במדינות מחוץ לעזה. כנראה שגם את זה רוצים לחסל. אז אל תדברו על פליטות. מי שמדבר על הפליטות שלו שלושת אלפים שנה לא יכול לדבר על פליטים של 70 שנה. האנשים שהפכו לפליטים ב-48' וב-67' ועכשיו בעזה, הם עדיין בחיים, והם עדיין יכולים לדבר. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מי שרוצה – – – בעזה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת היא המשך לתוכנית ההרעבה המכוונת שמובילה ממשלת הפושעים הזאת נגד עזה. מרעיבים את הציבור בעזה ומונעים ממנו סיוע. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – 7 באוקטובר. בושה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אונר"א הוא הארגון היחיד שמספק סיוע לאנשים בעזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעזה עובדים החברים שלך – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת בזויה, כי כבר לפני 7 באוקטובר ניסו לגזול את האדמות שעליהן יש את משרדי אונר"א בירושלים המזרחית: הלכו לבית משפט, טענו שזה בבעלות קק"ל ונכשלו. אז עכשיו, לאחר שלשר השיכון כבר יש תוכניות מה לבנות על הקרקע שניתנה לאונר"א על ידי ממשלת ירדן, רוצים גם לגזול. זה המשך של גזל והתרחבות של התנחלויות. זה לא רק ניסיון למוטט את ארגון אונר"א – שיש לו 90,000 עובדים, הוא אחראי ללימודים של 300,000 ילדים בבתי ספר בעזה, 1,100 ילדים בירושלים המזרחית. עמד פה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון ובמצח נחושה לא סיפר לכם שאין פתרון לילדים האלה. ברגע שהחוק הזה יפעל, הילדים ייפלטו לרחובות ולא יהיה להם שום חינוך, כי מדינת ישראל לא ערוכה לזה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> עם חינוך כזה עדיף שייפלטו לרחובות ולא יקבלו את החינוך הזה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, אלה מהאופוזיציה שנעלמו מדברים פה על הפיכה שלטונית? אז בואו נשמע אתכם, מה אתם מספרים על הפיכה של החוק הבין-לאומי ועל אמנות שחתמה עליהן מדינת ישראל. מדינת ישראל, שקמה על סמך החלטות של האו"ם – של האו"ם – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מדינת ישראל נלחמת בטרור, גברת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מחוקקת היום חוקים בניגוד מוחלט לאמנות של האו"ם שהיא חברה בו. הוא לא סיפר לכם ששבעה משרי החוץ של מדינות שנחשבות מדינות תומכות במדינת ישראל, גם גרמניה, גם צרפת, גם אוסטרליה, גם בריטניה וגם עוד מדינות – כולם הזהירו השבוע הזה וביקשו מהממשלה שתחזור בה מהצעות החוק האלה, שמערערות סדר בין-לאומי שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה. החוצפה של המציעים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> סדר בין-לאומי? 7 באוקטובר. 7 באוקטובר. מדובר ברוצחים, בשותפים לטרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אלה שותפים לטרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, הערה מדי פעם זה בסדר, אבל נא לתת לה להשלים. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> הם שותפים לטרור. תתמודדי עם זה. תתמודדי עם זה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בסדר, מדובר בשותפים לטרור. זהו, ארגון אונר"א שותפים לטרור. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה המשך לתוכנית של יצירת כאוס, גם בשטחים, כי לא אומרים את האמת. ברגע שהחוקים האלה יחוקקו, אף עובד של אונר"א לא יוכל לממש את המשימות שלו, כי מדינת ישראל לא רוצה שום קשר עם אונר"א, מנתקת את הקשר. לא יהיה להם שום מעמד גם בגדה המערבית וגם בעזה – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אה, באמת? הגדה המערבית דואגת לאזרחיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> הגדה המערבית דואגת לאזרחיה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ולא רק בתוך מדינת ישראל. מחר בבוקר תקומו למציאות. בשנה האחרונה אונר"א נתנה 5 מיליון התייעצויות וטיפולים רפואיים לילדים ולמשפחות פלסטיניות. אני רוצה לראות מה תעשה מדינת ישראל בסיפוק השירותים האלה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> בואי לבית חולים שניידר – – – בואי ותראי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המטרה היא לא לספק את השירותים האלה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הטיפולים לא עזרו. לא עזרו הטיפולים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש, חבר הכנסת. חבר הכנסת ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> יוצאים משם מחבלים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המטרה היא למוטט כל אפשרות של חיים סדירים תחת הכיבוש ומתחת למגף הדורסני של הכיבוש הישראלי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא יהיו חיים סדירים לאף אחד אם לנו לא יהיו. לא יהיו חיים סדירים לאף אחד. רק אומר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצים להגיע למצב – כמו שאמרו ואמרה חברת הכנסת הזאת: עכשיו הגיע הזמן לעודד הגירה מרצון. אז בואו, אני אספר לכם משהו: אף עם לא יוותר על הזכות שלו להתקיים על אדמתו חופשי, והעם הפלסטיני הוא חלק מאומות העולם, והוא עקשני בזה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין עם פלסטיני. אין עם פלסטיני. זה שקר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אל תשלו את עצמכם ואל תשלו את הציבור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה עם מומצא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> וגם לא יהיה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצעות החוק שנכנסתם איתן לכנסת ואתם רק מנסים להעביר אותן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כאן זה מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני שמח שחזרת. אנא תני לה להמשיך לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את נמצאת בפרלמנט הישראלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לומר כאן – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהיא תצא החוצה, היא יוצאת נגדנו. שתצא החוצה. היא פוגעת במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – שחוק אונר"א, מניעת העבודה של אונר"א, הוא חלק מהתוכנית הכוללנית – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קורה פה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – להרעבת העם הפלסטיני ולריסוק המורל של העם הפלסטיני – –) << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה עם פלסטיני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אין עם פלסטיני. לא יהיה עם פלסטיני ולא יהיה שום דבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, מספיק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – והמשך הכיבוש, והוא חלק ממלחמת רצח העם אשר מתנהלת בעזה, ועל כולם לדעת זאת.) << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בושה. אתם תומכי טרור. תומכי טרור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (העניין אינו אונר"א אלא זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שרוצה למוטט את מוסד הפליטות – שייתן זכות שיבה. שיחזרו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תומכי טרור. תומכת טרור. תומכת טרור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומרת בערבית: זכות השיבה, אין לוותר עליה, ומי שרוצה לסיים את סוגיית הפליטים – אז יש דרך אחת – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רדי מהדוכן. רדי מהדוכן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – לאפשר להם את זכות השיבה במדינת עצמאית, במדינת פלסטין.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רדי מהדוכן. רדי מהדוכן. תרדי. יופי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה הסוף שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוסר נאמנות למדינת ישראל. מה אתם עושים פה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עטאונה, גם אתה תגיד שיש עם פלסטיני? גם אם תגיד, זה לא אומר שיש. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אתם תמשיכו – – – ואנחנו נמשיך לשגשג כמדינה ואומה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – חבר הכנסת אושר שקלים, אתה לא תגיד לנו מה אנחנו צריכים להגיד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל אין דבר כזה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תמשיך, אושר, אתה תמשיך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא ישראלי? לא הבנתי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> באיזו שנה הוא הוכר? מתי הוא הוכר? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תמשיך לדקלם את השקרים של נתניהו. זה התפקיד שלך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יש ממצא ארכיאולוגי שמוכיח שהיה פה עם פלסטיני? יש תעודות? יש משהו? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו מבטאים עמדות פוליטיות, אנחנו מבטאים עמדות מוסריות, עמדות ערכיות. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תתמודד עם העובדות, אתה סתם ממציא דברים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ממתי קיים? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תמשיך, אושר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תמשיך לדקלם את דף המסרים, השקרים של נתניהו. כל הבית הזה, כל אזרחי מדינת ישראל, ראו היום מעל דוכן זה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת סלימאן. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל אזרחי מדינת ישראל – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שבי בשקט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא פונה אליו. מותר לו לענות לו, זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל אזרחי מדינת ישראל, כולל חברי הכנסת, ראינו את מופע השקרים של ראש הממשלה נתניהו, שהתחיל את הדברים שלו וגם סיים אותם – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זו האמת שמתפוצצת לכם בפרצוף. זו האמת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זאת האמת. קשה להתמודד עם האמת? מה קרה? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, תן לי להגיד את הדברים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה, רק ראשונה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. הייתי רחמן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עמד כאן ראש הממשלה והציג מצג שווא, שקרים והפחדה. על מה דיבר ראש הממשלה? הוא התחיל את הדברים שלו וגם סיים אותם כשהוא משלה את הציבור ומדבר על מלחמת תקומה. פשוט מאוד משקר. המלחמה שנתניהו מוביל כבר שנה היא מלחמה אחת: מלחמת הקיום הפוליטי שלו. היא מלחמת ההישרדות הפוליטית שלו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – קיום מדינת ישראל. עזוב את השטויות האלה. מאיפה אתה ממציא את זה? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין שום מלחמת תקומה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה שנייה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – אלה שרצחו ב-7 באוקטובר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מלחמת השקרים של נתניהו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> 7 באוקטובר. שכחת. שכחת את אלה שרצחו את הילדים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המלחמה הזו היא מלחמת הברירה של נתניהו. הוא בחר בה עם ציר הרשע שלו, בן גביר וסמוטריץ'. הוא רוצה להמשיך בשלטון שלו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> ציר הרשע הם חברים שלך בעזה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא מקריב את אזרחי מדינת ישראל. הוא טובח בעם הפלסטיני למען שיישאר בשלטון. אמרנו מתחילת המלחמה – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> איזה עם פלסטיני? אתם טבחתם. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בעמדה ערכית, בעמדה מוסרית, שהדבר הטוב במלחמה הזו – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתם בחסות הפלסטינית. מה זה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אני על סף להוציא אותך. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את המלחמה הזו צריך לסיים וצריך להפסיק. לא צריך לדקלם את השקרים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הם טבחו. הם טבחו בילדים קטנים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה זה? איזה מין דבר? שיחזור בו מהדברים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה עם פלסטיני. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תמשיכו לדקלם שניכם את השקרים של נתניהו. אני, חבריי, לא חייבים לדקלם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה שלישית. בבקשה החוצה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש לנו עמדה, יש לנו עמדה מוסרית. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, החוצה, בבקשה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא טבחנו באף אחד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> החוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו מציגים אלטרנטיבה לכם. נתניהו דיבר בנאום שלו גם על שינוי פני המזרח התיכון. אני רוצה להגיד לנתניהו: אי-אפשר לשנות את המזרח התיכון. אפשר לשנות בתהליך מדיני ואפשר באלטרנטיבה של שלום. אבל עם נתניהו, עם ממשלת נתניהו, עם ציר הרשע של נתניהו, עם סמוטריץ' ועם בן גביר – הם מובילים את כולנו למלחמה, לעוד שכול, לעוד דם, לעוד רצח. הם לא מעוניינים, כי אם אין מלחמה, אין ממשלה, ולכן נתניהו ימשיך במלחמה הזו, בשביל ההישרדות הפוליטית שלו. נתניהו לא מעונין בסיום הממשלה, לא מעוניין בעסקת חטופים, לא מעוניין בעסקת אסירים של כולם תמורת כולם, כי הוא רוצה להישאר בשלטון. כל האזרחים, כל החיילים, כל הפלסטינים – הדם שלהם הוא על הידיים של הממשלה הגזענית, הפשיסטית הזו. הממשלה הזו, אין לה זכות להתקיים יותר, כי היא מחרחרת מלחמה, היא מובילה את האזור לתהום. ולכן מצג השקרים של נתניהו שהיה היום בתוך הבית הזה, הוא מצג שווא של השקרים, והוא רוצה רק את הקיום של הממשלה הגזענית – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הפשיסטית שלו. את המלחמה עם העם הפלסטיני בעזה, את הפשעים שקורים בשבועיים, שלושה האחרונים בצפון רצועת עזה, צריך לסיים, ומייד. מי שמדבר על רצח ילדים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מי שמדבר על רצח ילדים – יותר מ-17,000 ילדים נהרגו, נרצחו, נטבחו בעזה בתוך שנה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יותר מ-171 תינוקות שנולדו נרצחו בעזה בתוך שנה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יותר מ-25,000 ילדים בעזה חיים ללא המשפחות שלהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת עופר כסיף. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כמו כל משטר דיקטטורי, גם המשטר הביביסטי הקנאי פוחד מן האמת ועושה הכול להסתירה. כמו הפשיזם על כל סוגיו, הממשלה מסמנת את מתנגדיה כתומכי טרור. כמה קל להסית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מוכן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, רק נכנסת ואת מפריעה לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא קרא אתמול רוצח ללוחם שנפל בלבנון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, עכשיו תורו של חבר הכנסת כסיף לדבר, ועם כל הקושי, אני מבקש, תאפשרי לו להמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה הוא קרא: רוצח מפלצת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה קל להסית באמצעות שימוש אינפלציוני וסלקטיבי במושג טרור. כך הוחשכו ונחסמו ערוצי תקשורת, בוצעו מעצרי שווא של אזרחים ערבים עם פלנלית על העיניים, פוטרו מורים שלא כדין וצונזרו אירועי תרבות; כך הרשתה לעצמה המשטרה להוציא צו סגירה למועדון חדש בעיר חיפה כדי למנוע הקרנת סרט ללא כל צו או לגיטימציה חוקית. תחת האצטלה של הסתה לטרור הרחיבה ממשלת הזוועות את הרדיפה הפוליטית וסתימת הפיות של מתנגדיה – של האזרחים הערבים והיהודים הדמוקרטים, של רודפי השלום ודורשי שחרור החטופים, של משפחות החטופים ומאהלי המחאה של קורבנות הטבח, של עיתונאים, מורים, רופאים עורכי דין ועובדי מדינה. הרדיפה האפלה הזאת מתרחשת בזמן שהמשטר מתעלם לחלוטין ואף תומך, במישרין או בעקיפין, בטרור המתנחלים ובהגברת האלימות המשטרתית כנגד מפגינים למען החטופים ונגד המלחמה – שתי זרועות של אלימות משיחית ולאומנית עכורה. ערבים מדווחים שהלילה יהודים שמחים רגמו בית באבנים, ניפצו ופינצ'רו רכב בכפר ראמין, מזרחית לטול כרם; ערבים מדווחים שיהודים שמחים הרסו 15 בתים בג'ורת אל-חיל, מזרחית לעיירה סיעיר, הסמוכה לחברון, והשמידו כ-20 יחידות אנרגיה סולרית. "מאז פרוץ המלחמה, מגמת גירוש האויב ביו"ש התרחבה ונמצאת בעלייה מתמדת, תוך הבנה של יהודים רבים שאי-אפשר עוד לסמוך על המערכת". את ההודעות הללו שלחו השבוע בקבוצת הטרור חדשות הגבעות – זרוע הסתה ועידוד של טרור המתנחבלים בשטחים הכבושים. נוער הזוועות, שיוצא בלילה לשרוף בתי פלסטינים ולהרוס את רכושם, לא צריך לחשוש מרדיפה פוליטית, לא צריך לחשוש מאלימות משטרתית, לא צריך לחשוש מסתימת פיות ולא צריך לחשוש מאף חוק שהבית הזה מעביר. את חוקי הרדיפה והדיכוי שומרת הקואליציה, בתמיכה אווילית של חלקים באופוזיציה, לתנועות שלום וארגוני סיוע הומניטרי. לכן אין זה פלא שכעת בוחרים פושעי המלחמה לרדוף את אונר"א, כי הם יודעים שתחת ענן המלחמה הציבור הישראלי ישמע רק את צווחות ההסתה של שופרות השלטון. מה שמפתיע הוא הקלות שבה חלקים כה גדולים באופוזיציה מתגייסים לימין הממשלה. הרי אתם יודעים ואומרים עד כמה נתניהו וממשלתו מסוכנים לישראל, אז מדוע אתם מעניקים להם אוויר לנשימה? מדוע אתם תומכים ביוזמות חקיקה מופרעות שמדרדרות את מעמדה של החברה הישראלית בקרב העמים? מדוע אינכם עומדים כחזית בצורה למען הדמוקרטיה ונגד נגע המשיחיות הכהנאית? אינכם מבינים שאתם תהיו הבאים בתור? שעל הנמר הפשיסטי אי-אפשר לרכוב, וכשיגיע הרגע הוא יטרוף גם אתכם? הרי ראיתם כיצד מי שתמכו בחוק להחשכת אל-ג'זירה בחודש אפריל, התעוררו כעת בחודש אוקטובר עם חוק שיעניק לשר התקשורת סמכות להחשכת כל ערוץ חדשות ואתר אינטרנט; וראיתם כיצד מי ששתקו נוכח ניסיון ההדחה הבלתי-חוקתי שלי בחודש פברואר, התעוררו כעת בחודש אוקטובר עם הצעת חוק שמבקשת למנוע מכל המפלגות המייצגות את הציבור הערבי להתמודד בבחירות, ולהבטיח בכך רוב מוחלט ותמידי לתומכי הטרור היהודי הכהנאים. ואם היום תתמכו בחוק לרדיפת אונר"א, מה יגיע בחודשים הקרובים – חוק נגד שיתוף פעולה עם כל מוסד בין-לאומי של האו"ם? הרי זה בדיוק מה שנתניהו מעוניין – לבודד את החברה הישראלית במסגרת מלחמה בלתי נגמרת שתשאיר אותו לנצח בשלטון. מדוע אתם מעניקים לו את מבוקשו על מגש של כסף? אונר"א מספקת סיוע הומניטרי חיוני ושירותים בסיסיים ומצילי חיים לפליטים פלסטינים וצאצאיהם בעזה, בירושלים המזרחית ובגדה המערבית. ללא עבודתה, אספקת הסיוע ושירותים חיוניים, לרבות חינוך, בריאות ודלק, ייפגעו קשות, אם לא יהפכו לבלתי אפשריים. יהיו לכך השלכות הרסניות על המצב ההומניטרי בעזה ובגדה המערבית, אשר ממילא נתון במצב קריטי ומידרדר במהירות, במיוחד בצפון רצועת עזה. את ההצהרה הזאת פרסמו אמש שרי החוץ של שבע מדינות ידידותיות לישראל, המקיימות עימה קשרים ענפים, אך ממשלת ישראל אוטמת את אוזניה. הסיבה האמיתית לרדיפת אונר"א היא העובדה שבכוחו לעשות מעט למען פלסטינים חפים מפשע ברצועת עזה, להקל ולו במעט את סבלם הנורא אל מול הג'נוסייד שישראל מחוללת שם, לבלום ולו במידה מועטה ביותר את תוכנית ההכרעה והטבח של הממשלה. אך מה שהישראלי הממוצע יודע על המשבר ההומניטרי ברצועת עזה – מה הוא יודע על הרעב, הצמא והמחלות הזיהומיות בעיי החורבות? לא הרבה, כי האמת היא שלא רק האופוזיציה מועלת בתפקידה וביושרתה, לא רק היא משרתת את פרויקט הדמים של נתניהו – גם התקשורת נאלמת דום ומסתירה מהציבור את זוועות הטבח והחורבן. באולפני חדשות מעדיפים לטמון את הראש בחול, להסתיר מעיני הציבור את האמת ולפוצץ מטעני חבלה בכתבות יחצנות של דובר צה"ל. את השאלות הקשות איש לא שואל. את עדויות הזוועה הס מלהזכיר באולפנים. "כל האזור היה מלא בגופות", סיפר ש', חייל מילואים, בתחקיר של שיחה מקומית עוד בחודש יולי. "סליחה על התיאור, אבל – – – אתה רואה מדי פעם כלבים שמסתובבים עם חלקי גופות רקובות ומכרסמים. יש ריח מזעזע של מוות". "את הגופות", תיאר ש', "מפנים לפני שמגיעות השיירות ההומניטריות. יורד D9 עם טנק ומפנה את השטח מגופות, קובר מתחת להריסות, מעיף הצידה כדי שהשיירות לא יראו את זה, כדי שלא יצאו תמונות של אנשים בשלבי ריקבון מתקדמים"; "ראיתי הרבה אזרחים – משפחות, נשים, ילדים", אומר אותו חייל. מי שעצמו את עיניהם לנוכח עדויות הזוועה בחודש יולי התעוררו עם התחקיר המקיף ששודר ברשת אל-ג'זירה בחודש אוקטובר. על בסיס סרטונים ותיעודים מהרשתות החברתיות נראים חיילים יורים, מתעללים, בוזזים, שורפים ובעיקר צוחקים ונהנים לשדר לכל העולם בעצמם את פשעיהם – כל העולם מלבד התקשורת הישראלית, שמעדיפה להמשיך ולשדר לחם ושעשועים לציבור. כך התיעודים שבהם נראים חיילים שורפים בתים ומפציצים מבנים בשביל המורל – אלה הוסתרו בתקשורת. כך גם הוסתרו עדויות רופאים ופרמדיקים מרצועת עזה, שסיפרו כיצד יום אחר יום מגיעים ילדים ירויים בראשם או בחזה אל חדרי המיון, כיצד מבוצעים ניתוחים בהיעדר חומרי הרדמה וחיטוי, ללא מים נקיים או חשמל ותחת התקפות בלתי פוסקות על מתקני רפואה. כמעט בכל יום שהייתי שם ראיתי ילד חדש שנורה בראש או בחזה, כמעט כולם מתו, כתב בניו יורק טיימס רופא שהתנדב ברצועת עזה. 65 רופאים ואחיות העידו בתחקיר בניו יורק טיימס על התפשטות מחלות זיהומיות, על אוכל מזוהם ועל תמותת תינוקות בשל מחסור בדלק להפעלת ציוד, אך נוראות מכול הן ההתקפות על בתי החולים, על המתחמים המוגנים האחרונים, נותרו לעקורים ולפצועים הפלסטינים בעזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה מעז לשקר? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שנמנעו מלהביט במציאות נכוחה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בית חולים ששימש מפקדת טרור. היה פינוי של חולים. הוא עומד כאן היום, אדוני, והוא מוציא את דיבת לוחמינו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וסתמו את אוזניהם לעדויות אנשי הרפואה כבר לא היו יכולים להתעלם מלהבות הגיהינום – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תני לו לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שהציתו הפגזות חיל האוויר במתחם האוהלים בבית החולים אל-אקצא ב-19 באוקטובר. יש מי שעבורם אש הנקמה הזאת היא תחילתה של גאולה משיחית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סיימת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד כמה משפטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. נא לא לעזור לי. חבר הכנסת כסיף, בבקשה, משפט אחרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש מי שעבורם אש הנקמה הזאת היא תחילתה של גאולה משיחית. "אתה היית – – – שטותניק במחלקה, נתקלנו בזה לראשונה בעזה כששרפת בית בשביל האווירה", "אתה נכנסת לעזה בשביל לנקום, כמה שיותר, נשים וילדים, כל מי שראית – – – זה מה שרצית" – כך, במילים האלה, הספידו ושיבחו חבריו למחלקה את שובאל בן נתן, מתנחל קיצוני ואלים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השם ייקום דמו. הוא נפל בקרב. אדוני, תוריד אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שנהרג כחייל מילואים בלבנון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו. תורידו אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלו הם פשעי מלחמה. אלו הם פשעי מלחמה. זהו חלק מג'נוסייד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זהו חלק מג'נוסייד – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כסיף, נא לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא מוציא דיבת חייל שאתמול קברנו. שירד מפה. קברנו את הלוחם הזה. תוריד אותו, אדוני. זה לוחם שקברנו אתמול. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מרצח עם, שצריך להפסיק, ואנחנו נעשה הכול כדי להפסיק אותו, על אפם וחמתם של הפושעים האלה, שתומכים ברצח עם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא חלל צה"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תורידו אותו. זה חלל צה"ל. רד כבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה פושע. אתה פושע. גועל נפש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כסיף, נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה שחייל נהרג לא מצדיק את הפשעים שלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כסיף, משפט אחרון. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא משנה מי פשע. פושע צריך לעמוד לדין. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. נא לרדת. חבר הכנסת כסיף, נא לרדת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וגם אתם תעמדו לדין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא שומר גם על אנשים כמוך. תתבייש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כסיף, נא לרדת. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא שומר גם עליך, חתיכת אפס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. רד. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפס תגיד לחברים שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אפס זה מה שאתה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> החייל הזה שומר גם עליך, גם על המשפחה שלך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מצדיק רצח עם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מצדיק רצח עם. אתה פושע. מקומך בהאג. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כסיף, נא לרדת. חבר הכנסת כסיף, נא לרדת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – שנולד לעם הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. אחרונת הדוברות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רק שנייה, הודעת סגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית הסוהר), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו ניצבים במעמד היסטורי, רגע שהיה צריך לקרות כבר מזמן, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא. לאחר חודשים ארוכים של מאבק ולמרות לחצים בין-לאומיים חסרי תקדים, אנחנו מביאים להצבעה, בשעה טובה, את החוק לאיסור פעילות אונר"א בישראל. אני מבקשת להודות לחברי הכנסת שהובילו בגבורה ובעוז מעוררים השראה את החקיקה החשובה הזאת. כולנו הבנו שהגיע הזמן לשים סוף לצביעות. במשך שנים ארוכות מדי מדינת ישראל העלימה עין, טמנה ראש עמוק עמוק בכל השקר והכזב והסכימה לקבל את השקר שאונר"א הוא ארגון סיוע הומניטרי, אבל 7 באוקטובר חשף את האמת המזעזעת במלוא אכזריותה. כפי שחבריי ואני טענו מאז ומעולם, אונר"א הוא לא רק ארגון שמנציח פליטות, הוא זרוע של הטרור עצמו. בחודשים האחרונים, באופן אבסורדי, מדינות רבות ניסו להפעיל על מדינת ישראל לחצים כבירים במטרה לבטל את החוק. גם ברגעים אלו ממש, שעות ספורות לפני ההצבעה, מגיעות פניות נזעמות ממדינות שונות. הם מדברים כביכול על משבר הומניטרי, על הצורך בסיוע בין-לאומי, אבל האמת היא פשוטה: הם מתנגדים לחוק הזה כי הוא חושף את השותפות שלהם בתמיכה עקיפה בטרור כנגד מדינת ישראל, כמו את האנטישמיות והשנאה הרוחשות מתחת לפני השטח. כבר למעלה משנה שאני עומדת כאן ומזהירה מכך שאונר"א הוא ארגון טרור אנטישמי. נקודה. מאז, מדי כמה ימים מתקבלות עוד ועוד עדויות מזעזעות: מורי אונר"א שהחזיקו חטופים בעליות גג, עובדי אונר"א שהשתתפו בטבח, מתקני אונר"א ששימשו כמחסני נשק; העדויות של החטופים ששוחררו וחשפו תמונה מחרידה של מעורבות עמוקה של אנשי אונר"א בפשעי מלחמה של חמאס, ועוד ועוד. לפני כמה חודשים שוחחתי עם משפחה של אחד החטופים שהוחזק על ידי עובד אונר"א. הם סיפרו לי על הזוועות שעבר יקירם, על האכזריות, על ההתעללות. ואתם יודעים מה הכי נורא? שאותו מחבל, עובד אונר"א, המשיך לקבל משכורת מהקהילה הבין-לאומית בזמן שהוא החזיק והתעלל בחטוף ישראלי. הטירוף זועק לשמיים. החוק שאנחנו מצביעים עליו היום הוא חוק שעושה צדק היסטורי עם העם והמדינה שלנו. אונר"א לא יפעל יותר בשטח ישראל ועובדיו יאבדו כל חסינות, והכי חשוב – נשים סוף לאשליית זכות השיבה המדומיינת, שתכליתה להשמיד את מדינת ישראל. כן, לא אופתע אם יהיו מי מאומות העולם שיטענו שהחוק הזה קיצוני מדי, שהוא כביכול פוגע בסיוע ההומניטרי, אבל אני שואלת: באיזה סיוע הומניטרי מדובר? האם החזקת חטופים והתעללות בהם הן סיוע הומניטרי? האם אחסון טילים ואמל"ח בבתי ספר זה סיוע הומניטרי? האם חינוך לשנאה ולטרור זה סיוע הומניטרי? האם התעללות בגופות זה סיוע הומניטרי? האם הדרישה להשמיד, להרוג ולאבד את האומה הישראלית גם היא נכללת בהגדרה של סיוע הומניטרי? אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך בחוק. זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה – זה קונסנזוס. זו חובתנו המוסרית והצודקת להגן על אזרחי ישראל מפני ארגון שהוכיח את עצמו כזרוע של טרור. הגיע הזמן לומר לא עוד לצביעות הבין-לאומית. הגיע הזמן לומר לא עוד לארגון שמשמר את השנאה ומטפח את הטרור. ולסיום, אני פונה אליכן, המדינות שמפעילות עלינו לחץ ברגעים אלו ממש: די לצביעות. הפסיקו להטיף לנו מוסר. אם הייתם חווים טבח כמו שחווינו, אם הילדים שלכם היו נרצחים, נשרפים חיים ונחטפים על ידי עובדי ארגון או"ם, גם אתם הייתם מבינים שהגיע הזמן לשים לזה סוף. גם ליהודים מותר להגן על עצמם, אפילו אם זה לא נעים לכם. בלי אונר"א, שמהווה מחסום לפתרון אמיתי, יש לראשונה סיכוי לשלום בישראל ובמזרח התיכון. אונר"א היא התקווה להשמדת ישראל. בלעדיה אפשר להתחיל בשיח אמיתי על עיצוב מזרח תיכון שבו מדינת ישראל היא עובדה שרירה וקיימת שאינה בת-ערעור. שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. עם ישראל חי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי יואל אדלשטיין לסכם את הדיון. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, תראו, עוד כמה דקות, אחרי ההצבעה, אני אעלה להציג חוק נוסף. אבל אני רוצה לומר לחברי הכנסת, בהתייחסות גם לדברים שאני אמרתי וגם למה שאני שמעתי בדיון – אני לא חושב, אדוני היושב-ראש, שיש ויכוח על העובדות. העובדות, כפי שאמרתי, כמו ששמענו מקובי סמרנו, אבא של יונתן החטוף, בעצם גופתו חטופה בעזה, שהציג לנו בוועדה גם הוכחות וגם וידיאו של עובד סוציאלי של אונר"א, ברכב של אונר"א, חוטף את גופת הבן שלו לעזה אחרי שהבן נורה – אין ויכוח על העובדות. אין ויכוח על העובדות בכך שעובדים של אונר"א, עם תעודה של אונר"א, עם רכב של אונר"א, השתתפו בזוועות של 7 באוקטובר. אבל אומרים, גם בהתייחס לדברים שלי, אומרים: בסדר, הבנו, הם סרחו. אבל למה ללכת בכזאת קיצוניות? למה לדרוש את סגירת והפסקת הפעילות של אונר"א? אז תפטרו את העובדים האלה, אז תעשו איזו רפורמה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ידעתי מה זה אונר"א, כמו שרבים מכם ידעו מה זה אונר"א, הרבה לפני הכנסת הנוכחית והרבה לפני החוקים האלה. אגיד לכם משהו אישי ואמיתי. הייתי שר ההסברה והתפוצות בין השנים 2009 ו-2013, מזמן. הגיע אליי מישהו עם תמונות ומסמכים והוכחות על בית ספר מסוים של אונר"א שנקרא על שם שהיד, ועל הקירות בבית הספר תמונות של שהידים, ובאתר של בית הספר סיפורים של שהידים. אמרתי: הבנתי, והתחלתי לדבר אז על הנושא הזה. הייתי שר ההסברה והתפוצות, חובתי הייתה לחשוף את הנושא. פנה אליי מישהו מחוץ לארץ שמכיר אותי ואמר: יולי, אתה יודע, שמעתי אותך. משהו פה לא מסתדר לי. ראש אונר"א הוא חבר טוב שלי, אני מכיר אותו. אני אביא אותו למשרד שלך והוא יסביר לך ואתה תסביר לו, ואתם תמצאו מכנה משותף. באמת הגיע אליי ראש אונר"א למשרד עם שתי עוזרות נחמדות, והצגתי לו את התמונות, והצגתי לו את העובדות, והצגתי לו את המסמכים. איזו רפורמה? איזו רפורמה, חבריי חברי הכנסת? לא היה ולא נברא, הוא אומר. זה לא שהידים, זה לא בית ספר שלנו, זה לא אונר"א, לא מכיר את המקום, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. כלל ראשון ברפורמה כלשהי זה שאתה מודה שצריך שינוי. באונר"א, כמו שאנחנו רואים גם בתגובות על חקיקה, עד עצם היום הזה לא מכירים בכך שמשהו לא בסדר. זה ארגון הומניטרי, זה ארגון שמסייע, זה ארגון שעוזר. אין בלתו, אין בלתו. ולכן, חבריי חברי הכנסת, אני אבהיר פעם נוספת. ניהלתי את כל הדיונים על החוק הזה, שמעתי את המציעים של הצעות החוק הפרטיות השונות. אף אחד מהם ואף אחת מהן לא אמרו: אנחנו עכשיו נעביר את החוק הזה ונרעיב את האוכלוסייה ונפסיק את הסיוע, ועכשיו אנחנו נעשה את הדברים שבאמת תמיד חלמנו לעשות. להפך, אדרבה ואדרבה. נתנו לממשלה 90 יום, ובעצם לכל העולם – 90 יום, מי מהם שבאמת דואג לאוכלוסייה, שיתכבד ויביא גופים שיעזרו לאוכלוסייה. מי שרוצה להנציח את הסכסוך, את הפליטות, את הסיוע לטרור, עדיין מספר לנו שאנחנו צריכים להחזיר את אונר"א. ולכן, חבריי חברי הכנסת, לא בכדי. ואני, אני מקווה שאתם מכירים אותי לא מהיום. אני מאוד גאה בכך שעל הצעות החוק האלה, במיוחד על השנייה – בעצם גם על הראשונה יש סיעות שונות, אבל במיוחד על השנייה, שהיא מיזוג של כמה וכמה הצעות, חתומים חברים וחברות מהמון סיעות בבית הזה, מהקואליציה והאופוזיציה, מכאלה שנחשבים לימין וכאלה שנחשבים לשמאל. אני מאוד גאה בכך שבנושאים הלאומיים, במתן יחס נאות למשפחות של נפגעי טרור, במקרה זה – משפחות שנפגעו מעובדי אונר"א ישירות, ברצון של כולנו לחיות כאן בשלום ובשכנות טובה, אנחנו מאוחדים. אנחנו לא עושים פה איזשהו חשבון פוליטי. זה נכון. ושאלו אותי – ואני גם לא התעלמתי מקריאות ביניים שהיו – האם אני מודע לכך שהיו קולות בזירה הבין-לאומית נגד החוקים האלה. אז חבריי חברי הכנסת, לא רק שאני מודע – מטבע הדברים, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, הייתי כתובת לחלק מן הפניות האלה. ואני לא באתי אף פעם לריב. ישבתי עם כל מי שביקש והסברתי את הדברים כפי שאני רואה אותם. אבל הגעתי למסקנה מאוד פשוטה, חברים, ואני מציע לכם לחשוב על זה. זה לא מסובך, ואמרתי את זה גם לאלה שבאו לדבר איתי. יש דברים שאפשר להגיע עליהם לפשרה ולגשר ויש דברים שלא. כששני הצדדים באים אליי בעצם בהנחות יסוד הפוכות ואומרים: זה בסדר שתחוקקו משהו, אבל תדאגו שאחרי החקיקה אונר"א תמשיך לפעול פה – כשאנחנו באים כמחוקקים ואומרים: מטרת החקיקה היא שאונר"א לא תמשיך לפעול כאן. שיבואו ארגונים אמיתיים שבאו לסייע, שבאו לתת סיוע הומניטרי, או במקרה של הצעת החוק הנוכחית, כפי שציינתי בדבריי, מדינת ישראל וגם עיריית ירושלים ייכנסו וייתנו כל מה שצריך בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, בשטחה של בירת ישראל, ירושלים, לאותם תושבים, הם לא רבים, שאונר"א, מסיבות שלא ברורות לי לגמרי, סיפקה להם שירותים. אני לא מבין למה במדינת ישראל, ואנחנו מדינה מתוקנת, אנחנו לא נספק שירותים בסיסיים לאזרחים ולתושבים שלנו. לא יכול להיות דבר כזה. לא מבין איך בכלל נולד בחטא העניין הזה. ולכן, הצעת החוק הזו, לא רק שהיא לא פוגעת, היא בעצם מתקנת את המצב המעוות. אני כרגע מתייחס ספציפית להצעת החוק שתכף נצביע עליה, הצעת חוק של חבר הכנסת ביסמוט וקבוצת חברי הכנסת. ולכן, חברי הכנסת, אני רוצה גם להודות לכל אלה שבאופן פעיל מאוד השתתפו בדיונים, ואני מדבר על ארגונים ציבוריים רבים. לפעמים זה לא היה קל. אני אומר את זה עכשיו בדיעבד, כשאנחנו כבר כאן במליאה, ואני עומד על הדוכן רגע לפני ההצבעה. זה לא תמיד היה קל, כי לא כולם מכירים את כל הניואנסים. בוודאי כשגם שמעו את משפחות החטופים, אז דרשו שמייד ותוך שנייה ובהגדרות מאוד מאוד הייתי אומר אפילו קיצוניות, נעביר מייד את כל החוקים, ולא תמיד היה פשוט להסביר לאנשים שנדרשת כאן סבלנות, ונדרשות כאן פשרות, וצריך להקשיב גם לגורמים בממשלת ישראל ובצה"ל, לכל אלה שיש להם מה לומר באופן מקצועי על העניין, ולקחנו את הכול בחשבון. לקחנו את הדברים בחשבון, ודנו בכובד ראש הרבה מאוד ישיבות, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שיש לנו שתי הצעות חוק. הראשונה, שאנחנו תכף נצביע עליה, היא מתייחסת, עוד פעם, לדבר בסיסי ביותר, לבירת ישראל, ירושלים, לשטח הריבוני של מדינת ישראל, ובעצם דורשת את הפסקת הפעילות, שכפי שאמרתי, לדידי בכלל נולדה בחטא, בשטחה הריבוני של המדינה, כדי שאנחנו נעשה בהצעה הזו צעד ראשון לתיקון המצב המעוות, שאנחנו לצערי הרב נחשפים אליו הרבה מאוד שנים, אבל רק עכשיו הגענו למסקנה שצריך לטפל בו. ואני אומר, אדוני יושב-ראש הכנסת שבינתיים עלה לדוכן, אני אומר לך, אני גם גאה, ואני בטוח שגם אתה, שמי שכאן לקח יוזמה זה הפרלמנט, זאת הכנסת. היו לנו דיונים בוועדה, אדוני, מול הממשלה, ולא אגיד שהממשלה לא עשתה צעדים; פה ושם נעשו צעדים, אבל השתכנענו שבלי חקיקה ובלי יוזמה שלנו ובלי הובלה שלנו, הדברים לא באמת יזוזו. ולכן, כפי שגם ציינתי בדבריי, ועדת חוץ וביטחון קבעה גם – מה שלא היה, אדוני היושב-ראש, בהצעות המקוריות – שהממשלה, בשנה הקרובה, כל חודשיים, כל חודשיים תמסור דיווח לוועדת החוץ והביטחון על ההתקדמות האמיתית. אדוני, לא ניתן לחוקים האלה להפוך לאות מתה, וכפי שאני מכיר אותך, אני בטוח שגם אתה תעקוב יחד איתנו אחרי ביצוע החקיקה על ידי הממשלה. יהיו עוד ויכוחים, אני מניח שיהיו עוד דיונים, אבל בסופו של דבר, עכשיו, כפי שאני מאוד מקווה, הרוב המכריע של חברי הבית יצביעו בעד החוק הזה. אנחנו נמשיך לעקוב כדי שיהיה גם יישום ולא רק דברים שכתובים על הנייר, למרות שאני חוזר ואומר: נתנו כרגע לממשלה 90 יום להתארגנות מעת פרסום החוק ברשומות, עוד פעם, כדי להתחשב בכך שנדרשות פה התאמות, נדרשים שינויים, ולא רוצים שבעקבות החקיקה ולו אדם אחד יוכל לומר: אני לא קיבלתי שירותים, כי הכנסת חוקקה משהו. חובתנו כמדינה לספק שירותים באופן שווה לכל אזרח, לכל תושב, ובוודאי בבירתנו הנצחית ירושלים. חברי הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – למעלה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אדבר על זה, אני אדבר על זה. אני אדבר על זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האבא יושב. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> קובי? מכאן אני לא רואה, אבל אני אשאיר ליושב-ראש הכנסת עוד כמה דקות לברך. אני הזכרתי את האנשים הנפלאים האלה. הם באו לדיונים, הם הציגו לנו דברים, ואני בטוח שהם השפיעו אולי על חברי הכנסת שהתלבטו לגבי נחיצות החוקים האלה. הם גם השפיעו והסבירו למה החוקים האלה מאוד מאוד חשובים ומאוד מאוד נחוצים. ולכן אני סמוך ובטוח, כפי שאמרתי בכנות – שמענו קולות גם מהקהילה הבין-לאומית על כך שהם לא יעברו לסדר-היום אם אנחנו נחוקק את החוקים האלה. מה שהשבתי להם – אני אחזור גם כאן: כשיש כזה רוב מרשים מרוב מכריע של סיעות הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה, בעלי השקפות שונות, אי-אפשר לעמוד נגד זה. אף אחד לא יכול לחסום חקיקה כזאת, ואני מאוד שמח שאנחנו הגענו לרגע הזה. לגבי החוק השני, אני כרגע לא איכנס אליו. אנחנו מקיימים דיונים נפרדים, אז אדוני היושב-ראש, לאחר שנצביע על החוק הזה, נוכל להציג גם את החוק השני. יש באמת הבדל משמעותי, לכן גם לא מיזגנו את ההצעות האלה, ונוכל גם לשמוע את ההסתייגויות לחוק השני ולעשות עליו הצבעה. לגבי החוק הזה, שמענו הסתייגויות, שמענו את הנימוקים של ההסתייגויות. אני חוזר ומבקש מכל חברי הכנסת, ועוד פעם, לא חשוב מאיזה צד, לדחות את כל ההסתייגויות. החוק הזה, כפי שציינתי, הוא תוצאה של עשרות שעות של דיונים, הן פורמליים והן בלתי פורמליים. כל אות, כל פסיק, הם תוצאה של עבודה מקצועית רבה, לכן אני מבקש: כל המוסיף גורע. בואו נסיר את כל ההסתייגויות ונוכיח שהכנסת יודעת בקונסנזוס רחב לחוקק חוקים חשובים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על הסבלנות. אני מבקש מכולכם לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לעדכן אתכם כי מעלינו ביציע נמצא קובי סמרנו. קובי הוא אביו של החטוף יונתן סמרנו, שתמונתו היא אחת מבין 101 התמונות שנמצאות כאן מעלינו. את משפחת סמרנו אני הכרתי בימים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר. כמו רבים מאיתנו שפגשו משפחות של חטופים, בתחילה עוד קיווינו שיונתן בין החיים. לאחר מכן נודע שאיננו בין החיים. גופתו נחטפה על ידי עובד סוציאלי של אונר"א, והוא העביר אותה לעזה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את זה עוד פעם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גופתו של יונתן סמרנו, השם ייקום דמו, נחטפה על ידי עובד סוציאלי של אונר"א, והוא העביר אותה לעזה, והיא מוחזקת עד היום בידי ארגון הטרור חמאס. קובי מלווה את הליך החקיקה לכל אורכו. לפני שעה קלה סיימנו פגישה קלה עם כ-70 שגרירים של מדינות זרות שנמצאים כאן בישראל. מדי פתיחת מושב, אני מזמין את השגרירים הללו לבוא לשיחה על ענייני היום. שוחחנו איתם, הזמנתי גם את חברי הכנסת בועז ביסמוט מהקואליציה ועידן רול מהאופוזיציה, שהם מיוזמי הצעת החוק, כי הנחתי שיהיו שאלות על אונר"א, והיו שאלות על אונר"א. אני רק רוצה לתת לכם נקודה אחת. רבים מהם צפו בסרט של 47 הדקות שמתעד את הזוועות שביצע חמאס ביום 7 באוקטובר, ושאלו אותנו – בוודאי גם אתם שאלתם את עצמכם – איך אדם מסוגל לבצע ברוע, באכזריות מעשים כאלה כלפי אדם אחר. הם שאלו עוד שאלה, שבוודאי נשאלתם בשנה האחרונה: מה קורה ביום שאחרי? מה קורה הלאה? איך דואגים ש-7 באוקטובר כזה לא יחזור על עצמו? אני חושב שהתשובה על שתי השאלות הללו טמונה בחינוך ובאינדוקטרינציה, שזה מה שקרה תחת המטרייה של אונר"א. אני אפילו לא מדבר על השותפות שלהם באופן פעיל בזוועות של 7 באוקטובר; אני אפילו לא מדבר על זה שמתחת לרבים מהמסגדים, בתי הספר ובתי החולים של אונר"א נמצאו מנהרות הטרור ששימשו את החמאס ב-7 באוקטובר ולאחר מכן. אני מדבר על החינוך, על האופן שבו הם גידלו את ילדי עזה לשנוא, להרוג, לרצוח באכזריות כל כך רבה. אני רוצה להקדיש את ההצבעה הזאת למשפחת סמרנו ולכל הנפגעים הרבים שנפגעו תחת הרשע הזה שאונר"א היא חלק ממנו. רבותיי, אנחנו נצביע תחילה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אפשר להגיד כמה מילים באנגלית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין צורך בזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש בקשה של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין צורך בזה עכשיו. אנחנו כעת נעבור להצבעה על ההסתייגויות. ברשותכם, ההסתייגויות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תומכי טרור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, מספיק עם זה. – – עופר כסיף ויוסף עטאונה. אנחנו נצביע תחילה על הסתייגויות לסעיף 1. אני מול חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איזה חוק? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1 – מצביעים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איזה חוק? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, אנחנו מדברים על החוק הראשון, כמובן. אנחנו בחוק כפי שמופיע כאן. האם להצביע על ההסתייגות לסעיף 1? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. אנחנו מצביעים כעת על הסתייגות לסעיף 1. חברי הכנסת, הצבעה – הסתייגות 1, לסעיף 1, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 91 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, 91 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. ומכיוון שלסעיף 2 אין הסתייגויות – כעת נצביע על הסתייגות 2, לסעיף 1. הצבעה – הסתייגות 2, לסעיף 1. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 91 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, 91 נגד. הסתייגות 2 גם היא לא התקבלה. אנחנו מצביעים על הסתייגות 3? 4? 3 – מסירים. מצביעים כעת על הסתייגות שמספרה 4. הצבעה כעת. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 91 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, 91 נגד. גם הסתייגות זו לא התקבלה. והסתייגות 5? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להצביע. אם כן, אנחנו מצביעים כעת, משהוסרו ההסתייגויות, על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. הצבעה על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה – 92 נגד – 10 נמנעים – אין סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 92 בעד, עשרה נגד. סעיפים 1 ו-2, כנוסח הוועדה, התקבלו בקריאה השנייה. כעת נצביע על הסתייגויות לאחרי סעיף 2. חברת הכנסת סלימאן – סליחה, האם אתם מסירים או שמשאירים? מסירים, מסירים את ההסתייגויות לאחרי סעיף 2. אם כן, עוברים להצביע על הסתייגות לסעיף 3. הסתייגות 7 – מצביעים. הסתייגות 7, לסעיף 3 – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 91 נמנעים – אין הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, 91 נגד. גם הסתייגות זו הוסרה. לכן אנו נצביע כעת על סעיפים 3 ו-4, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה – 92 נגד – 9 נמנעים – אין סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 92 בעד, תשעה נגד. גם סעיפים 3 ו-4, כנוסח הוועדה, התקבלו. נעבור להסתייגויות שאחרי סעיף 4. הסתייגות 8 – מצביעים על הסתייגות 8, לאחרי סעיף 4. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 90 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, 90 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. ההסתייגויות האחרות מוסרות בזאת. לכן אנחנו מצביעים – אם כך, מצביעים על החוק בכללותו בקריאה השלישית, לאחר שהוסרו כל ההסתייגויות. הצבעה כעת. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 92 נגד – 10 נמנעים – אין חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 92 בעד, עשרה נגד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. לברך. מבקשים לברך חבר הכנסת ביסמוט, ואחריו – חברת הכנסת השכל. אתה רוצה לברך? טוב, ladies first. חברת הכנסת השכל כבר הגיעה, היא תברך קודם ואחריה אתה. עד שלוש דקות, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת וכמובן כל שותפיי לחוק, ההצבעה שקיימנו כאן היום במליאה על החוק לסגירת פעילותה של אונר"א בישראל – זה חוק שכתבתי לפני שש שנים. החוק הזה, שיזמתי אותו ואני מקדמת מזה שש כנסות, הוא עבורי סימן דרך וסגירת מעגל. כיו"ר שדולת היום שאחרי אונר"א קידמתי שיח בנושא, גם כאן בכנסת וגם מול פרלמנטים ודיפלומטים זרים, מומחים בדין הבין-לאומי ומדעי המדינה ועוד, במטרה להביא רפורמה מהותית בארגון או לסגירתו המוחלטת. לישראל יש את הזכות המלאה והמוחלטת לפעול כנגד אונר"א, אחרי כישלון הקהילה הבין-לאומית, ועל אף כל הניסיונות של הלחץ הבין-לאומי, ומסיבה פשוטה: אין אף מדינה בעולם שבה עובדי ארגון בין-לאומי היו משתתפים בטבח של אזרחיה, והארגון היה פועל וקיים על אדמתה ולו יום אחד נוסף. האו"ם סירב לגנות את הארגון, ומדינת ישראל חיכתה. חיכינו לאו"ם, חיכינו למדינות העולם, חיכינו בסבלנות בעודנו עורמים על שולחנם הררי הוכחות לכך שאונר"א נשלטת על ידי חמאס, מוריה, מחנכיה, מחנכים לטרור, משאביה מופנים למחבלים ועובדיה השתתפו אקטיבית בטבח 7 באוקטובר או סייעו להחזיק אחים ואחיות שלנו בשבי בבתיהם ובמרתפיהם ובמנהרות. לצערי, מדינות רבות כל כך בעולם איבדו את דרכן המוסרית, ומזכ"ל האו"ם גוטרש, שכבר הוכיח ביותר מדי מקרים שהתנהלותו רחוקה מלהיות ניטרלית, שכח כבר מזמן כיצד זה נראה כשעומדים בצד הנכון של ההיסטוריה. חיכינו בסבלנות, אך כעת הסבלנות לגיס חמישי בתוך גבולות ישראל והלגיטימציה למי שפעל ופועל לרצח ישראלים במדינת ישראל נגמרו. כאשר אנחנו באים להצביע כאן על החוק החשוב הזה, אני נוצרת בליבי שני שמות: יונתן סמרנו, זכרו לברכה, ודיצה הימן, שתיבדל לחיים ארוכים ולבריאות. יונתן נורה על ידי מחבל צמא דם של חמאס שגם עבד כעובד סוציאלי של אונר"א. גופתו עדיין מוחזקת בשבי חמאס. דיצה היקרה, שברוך השם הוחזרה אלינו הביתה בעסקת החטופים בדצמבר 2023, הוחזקה במשך 49 ימים בשבי של מחבלי חמאס. גם שם המחבל עבד כמורה של אונר"א. הארגון, שהוקם בחטא והושחת עד יסוד, עומד בלב הסכסוך הישראלי–ערבי. לעולם לא נצליח לצעוד קדימה כל עוד הארגון הזה והגדרתו קיימים. העברת החוק היום בקריאה שנייה ושלישית והכנסתו לספר החוקים הישראלי היא לא רק זכותנו, אלא צו השעה המצפוני. בהזדמנות זו אני קוראת למדינות העולם לזנוח את התמיכה בארגון, להעביר את משאביהן לאלטרנטיבות הקיימות והטובות של האו"ם – ארגונים הומניטריים אמיתיים של האו"ם, כמו יוניסף, נציבות הפליטים של האו"ם ועוד – ולפעול יחד איתנו לסגירה מוחלטת של אונר"א. יחד נעצור גם את התשתית החינוכית והכלכלית שמאפשרת הסתה וגיוס מחבלים לשורותיו של חמאס. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת השכל. חבר הכנסת ביסמוט, בבקשה, עד שלוש לרשותך. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> יש לי רק שלוש דקות? כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חבריי היקרים, החוק שהגשתי, החוק שהעברנו זה עתה, זה לא עוד חוק, זה למעשה קריאה לצדק. זוהי, אם תרצו, אפילו קריאת השכמה שמציבה קו אדום וברור: כל מי שפועל נגד אזרחי מדינת ישראל, כל מי שמעז לשתף פעולה או לסייע לטרור, אדוני היושב-ראש, או כל מי שמתנהל כמו מחבל – אין לו שום זכות קיום במדינת ישראל, לא עכשיו ולא בעתיד. אונר"א, כבר אמרנו, היא לא סוכנות סיוע לפליטים, אונר"א היא סוכנות סיוע לחמאס. אונר"א – כולנו כבר דיברנו על כך וכולם יודעים – הייתה שותפה מלאה לטבח האכזרי והבלתי-נתפס שביצעו בנו. הם לא רק סייעו – הם הובילו את הרוע, רצחו, חטפו ושינעו נשק ישירות לידיהם של רוצחי חמאס. לא מקרה, אדוני היושב-ראש, שתעודת עובד אונר"א נמצאה על גופתו של רב-המרצחים יחיא סנוואר. זאת עוד חותמת לקשר הבלתי-נתפס או בלתי ניתן להכחשה בין אונר"א לבין הטרור. אונר"א שווה חמאס. נקודה. אני חוזר שוב, חבריי היקרים: אונר"א שווה חמאס. נקודה. ולקהילה הבין-לאומית, שנפגשנו איתם עכשיו, עם השגרירים, אני אומר להם: כל מי שעוצם עיניים מול האמת הזו, שותף לטרור. עכשיו אני מסתכל פה – קובי ורעייתו – כמו שאמרת קודם לכן, אדוני היושב-ראש – אני באמת מקדיש לכם את החוק הזה. כאשר עברתי לפוליטיקה מעולם העיתונות, הרבה אמרו לי: לאן הגעת? מה אתה צריך את זה? אבל כאשר זה עבר בקריאה השנייה והשלישית בוועדת החוץ והביטחון, לפי דעתי אחרי למעלה מ-10 פגישות, אולי 11 ישיבות אצל היושב-ראש חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שעושה עבודת קודש בוועדת החוץ והביטחון – כאשר זה עבר, קובי, אתה ניגשת אליי, חיבקת אותי ואמרת לי תודה. ואני חייב להגיד לך שרק בשביל הרגע הזה, רק בשביל הרגע הזה היה שווה לעשות את המעבר הזה, כי זה התפקיד שלנו, נבחרי הציבור, משרתי ציבור, נבחרי ציבור, שבאים ועושים את העבודה למענכם, והייתי אומר שפה הכנסת מילאה את עבודתה. אם אמרנו שמה שהיה לפני 7 באוקטובר לא יהיה אחרי, אז זה חלק מזה. אונר"א לא יפעלו כאן יותר. הייתי אומר, אדוני היושב-ראש, אם יש לי עוד קצת זמן – ואתה נותן לי עוד קצת זמן – הייתי אומר לפני התודות שאנחנו עושים צדק אמיתי. אנחנו מבטיחים את ביטחונה של ירושלים ואת ביטחונם של אזרחי ישראל. מחבלי אונר"א יכולים להתחיל לארוז, כי אלו הרגעים האחרונים שלהם על אדמת ישראל. זמנם של מחבלי אונר"א בירושלים תם. אני רוצה, ברשותך, להודות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, לארגון אם תרצו, לשרון ניר, לנגה ארבל, ליועצת המשפטית הנפלאה של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל, ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – אמרתי – יולי אדלשטיין, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, ואתה מכיר, אדוני היושב-ראש, את הגברת הזאת בלבן? עזרה לי בטירוף. קוראים לה טלי גוטליב. אני רוצה להגיד לך תודה ענקית, באמת, מכל הלב. מילה אחרונה, מילה אחרונה – ראיתי שהיו פה כאלה שהיו להם סייגים על החוק. היו פה חברי כנסת, איך אני אגיד, לא כאלה שמתלהבים מהציונות. להם אני אומר: אמרתם כאשר העליתם את ההסתייגויות, אמרתם שמי שמעלה חוק שכזה, איננו מכיר בעם הפלסטיני. אז פעם ראשונה שאני מסכים איתכם – אני לא מכיר בעם הפלסטיני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכל זה היה קורה גם בלי 6,000 ווטסאפים. מאה אחוז. << הצח >> הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1044; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ז, ישיבה 195; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להציג את החוק השני, בבקשה. הנושא הבא על סדר-היום, בשביל הסדר הטוב – הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה – סליחה, איך זה נקרא? << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> התשפ"ה–2024. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון, נכון, מאה אחוז. בבקשה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024, שיזמו חברי הכנסת רון כץ, יוליה מלינובסקי, דן אילוז, חנוך דב מלביצקי, ירון לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, פנינה תמנו, נאור שירי, מאיר כהן, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, גם מעבר, לפני שאני אעבור להצגת החוק, לומר תודה – זה פחות מקובל – חברת הכנסת מלינובסקי, אני בדיוק אומר לך תודה; לא רק לך, בעצם, לך אולי אפילו קצת יותר מאחרים, אבל לכל חברי הכנסת שאני הזכרתי את השמות שלהם. היה מדובר, אם אני זוכר נכון, בארבע הצעות שונות, והנוסחים היו שונים, ולכל אחד מאיתנו, בואו נגיד את האמת, יש גם קצת אגו: הגשתי הצעת חוק – אני רוצה את הצעת חוק שלי. בניצוחה של היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל שור, עם הרבה מאוד שכל ישר, ורצון להתפשר, ורצון למצוא מכנה משותף ולראות את המטרה, ולא רק, כפי שאמרתי, את הרצון להתבלט באופן אישי, חברי הכנסת שהזכרתי אותם הגיעו בסופו של דבר לנוסח שאני גאה להציג כרגע, אדוני היושב-ראש, בפני מליאת הכנסת. כפי שציינתי בעת שהצגתי את הצעת החוק הקודמת, של חבר הכנסת ביסמוט ואחרים, הצעת חוק זו היא הצעת החוק הנוספת שנדונה בהרחבה בחודשים האחרונים בוועדת החוץ והביטחון, בדיונים גלויים וחסויים. לא אחזור על כל הרקע שהצגתי לגבי הצעת החוק המקבילה, אולם אני חש חובה להזכיר, ולו בראשי פרקים, כי שתי הצעות החוק קודמו על רקע ראיות ועדויות על מעורבותם העמוקה של עובדי סוכנות אונר"א ברצועת עזה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ״ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. מעורבות זו באה לידי ביטוי הן בביצוע מעשי הטבח בידי עובדיה של הסוכנות והן באמצעות העמדת מתקני אונר"א, בדרך של עצימת עיניים או חמור מכך, ביודעין, לטובת פעילות ארגוני הטרור. כך, אין אפשרות להתכחש לעובדה שהייתה חפיפה או אפילו זהות בין עובדי אונר"א ובין היותם חברים בארגוני הטרור השונים ברצועת עזה ובמקומות אחרים. אין להתכחש לעובדה כי מתקני אונר"א שימשו לטובת מפקדות ארגוני הטרור, במנהרות ובמתקנים התת-קרקעיים שנבנו ביודעין מתחת למוסדות הסוכנות, למשל המנהרות שהוקמו מתחת למטה אונר"א ברצועת עזה ששימשו כמטה מודיעיני של חמאס וכמקום לאחסון אמל"ח ופעילי טרור. דוגמה נוספת היא השימוש בבתי הספר של הסוכנות לצורך אחסון אמל"ח ואף שיגור רקטות לישראל, כפי שנחשף עוד במבצע צוק איתן. עוד דוגמה לכך היא העמדתם של משרדי אונר"א, מוסדותיה האחרים ואף מקומות המגורים של עובדיה כמחסות לפעילי טרור ולפעילות טרור לפני, במהלך ולאחר אירועי הטבח, לרבות החזקת החטופים. בשולי הדברים אציין כי גם אין להתכחש לדיווחים ולמחקרים שנערכו עוד בטרם טבח 7 באוקטובר והעידו על כך שאונר"א פועלת, באמצעות מוסדותיה השונים, ובפרט במערכת החינוך שלה, להנצחת טענות בדבר פליטות, וגרוע מכך – מקדמת הסתה לטרור, שנאה וגזענות, קריאות למאבק מזוין כנגד מדינת ישראל והעם היהודי. על רקע כל אלה, ומשהוכח כי אונר"א ועובדיה משתתפים ומעורבים בפעילויות טרור נגד מדינת ישראל, הוצע בהצעת החוק שבפניכם לקבוע כי חילוף האיגרות בין ישראל ובין אונר"א שנחתמו לאחר מלחמת ששת הימים, ביוני 1967, ושעל בסיסם הוזמנה אונר"א לפעול, יפקעו ביום ה׳ בתשרי התשפ"ה, 7 באוקטובר 2024 – תאריך המציין, כידוע לכם, שנה לפרוץ אירועי 7 באוקטובר 2023 והטבח הנורא שהתרחש במהלכם. יודגש כי באיגרות עצמן נקבע והוסכם במפורש על ידי מדינת ישראל ואונר"א כי האיגרות וההטבות המפורטות בהן הן בגדר הסדר זמני בלבד. עוד צוין כי ההטבות ניתנות בכפוף להסדרים ולשיקולים של ביטחון צבאי, וכי האיגרות וההטבות יעמדו בתוקף עד שיוחלפו או יבוטלו. כלומר, כבר בעת חילופי האיגרות היה ברור כי מדובר בהסדר זמני בלבד, הסדר שנעשה מתוך רצון חופשי של מדינת ישראל, וכי הוא עשוי להתבטל במועד עתידי, בין היתר על סמך שיקולים ביטחוניים של מדינת ישראל. אין לצפות כי המדינה תוסיף ותאפשר לאונר"א לפעול על בסיס איגרות אלה, לנוכח העדויות והראיות החד-משמעיות לכך כי אונר"א מהווה ארגון עוין למדינת ישראל ומהווה סכנה ביטחונית למדינה ולאור הראיות כי עובדי הסוכנות היו שותפים לפגיעה בפועל במדינה ובאזרחיה. כאמור, ישראל, בדומה לכל מדינה אחרת, היא מדינה חפצת חיים, וככזאת עליה לפעול כעניין של זכות וחובה נגד איומים המופעלים נגדה. עוד יודגש כי פקיעת חילופי האיגרות אינה מהווה פגיעה בכל אותן מחויבויות של ישראל במישור הבין-לאומי. כמו כן, כהוראה משלימה להוראה בדבר פקיעת חילופי האיגרות והזמנת אונר"א, הוצע לקבוע גם כי רשות מרשויות המדינה לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה. הטעמים להוראה זו ברורים ופשוטים, לנוכח התנהלות אונר"א ועובדיה בשנים שקדמו לטבח ובמהלכו. בהתאם להחלטת הוועדה, הוראה זו תיכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים. אציין כי הוראה זו נדונה בהרחבה במהלך דיוני הוועדה, והוסכם לגביה כי ככל שהמדינה תבקש בעתיד הקרוב לתקן, לדייק או לקבוע חריגים כלשהם ביחס למקרים שבהם מגע שכזה יהיה מותר, הרי שניתן לה זמן לגבש הסדרים רלוונטיים. בנוסף, אציין כי אין בהוראה זו משום פגיעה בסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. מדינת ישראל פעלה ועודנה פועלת במסגרת המשפט הבין-לאומי הפומבי ודיני המלחמה. היא ביצעה ומבצעת פעולות רבות שנועדו למנוע פגיעה באוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, לרבות הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, מתן אפשרות לארגוני סיוע שונים לפעול בשטח הרצועה, דוגמת ארגון הבריאות הבין-לאומי וגופים בין-לאומיים אחרים, מתן אפשרות מעבר לאוכלוסייה אזרחית בכפוף לצרכים מבצעיים ועוד. כל אלה מבוצעים באופן שוטף, תוך הבטחת ביטחונה של מדינת ישראל. בהקשר זה אני מבקש לציין כי גם כאן, בדומה להצעת החוק המקבילה, ולנוכח העובדה כי על הממשלה להיערך לשינויים שיהיו פועל יוצא של ההסדר המוצע בהצעת החוק, הוועדה החליטה כי פקיעת חילופי האיגרות אומנם תהיה מיידית, אך יתר הוראות החוק ייכנסו לתוקף 90 יום מיום פרסומו. בנוסף, על מנת לוודא כי הממשלה אכן נערכת כראוי, נקבע בהצעת החוק כי ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו ידווח על יישום הוראות החוק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים, וכי בשנה הראשונה מיום תחילתו של החוק הדיווח ייעשה כל חודשיים. מעבר לכך, נקבעה הוראה הקובעת כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לייתר כל הליך פלילי כנגד עובדי אונר"א, ובכלל זה הליך כאמור בשל אירועי 7 באוקטובר 2023, או הליך אחר לפי הוראות חוק המאבק בטרור, או הפעלת סמכויות כנגד עובדים אלה במסגרת הליך כאמור. אחזור על הדברים שנאמרו גם ביחס להצעת החוק המקבילה. בסופו של דבר הגענו להסדר ראוי, המשקף נאמנה את זכותה של ישראל לפעול כנגד מי שפועלים כנגדה, הסדר אשר יכול לחיות בכפיפה אחת עם הצעת החוק המקבילה, ובמובנים רבים, כפי שהוצג, הוא משלים את הצעת החוק המקבילה, ואף אינו פוגע במחויבויות המדינה. אני אחזור, חברי הכנסת, עוד פעם על הדברים: כוונת המחוקק ברורה, והיא להפסיק את פעילות ארגון העוין את מדינת ישראל, ושנתפס גם בשיתוף פעולה עם ארגוני הטרור, כגון אונר"א. אין כוונת המחוקק לשנות בהצעת חוק זו משהו בנושא של מתן סיוע הומניטרי או כל סיוע נדרש אחר לאוכלוסייה האזרחית. אוסיף שלדעתי אדרבה ואדרבה, ארגונים אמיתיים שעוסקים בנושא הזה, ולא ארגונים שחדורים על ידי ארגוני טרור, יוכלו לטפל באוכלוסייה בצורה הרבה יותר טובה ממה שעשה עד היום ארגון אונר"א. אבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור וצוותה ולמנהל הוועדה אסף פרידמן. אמרתי כבר תודה לכל חברי הכנסת שהסכימו להגיע לנוסח משותף. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית כנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה – ושל חבר הכנסת עמית הלוי וחברת הכנסת לימור סון הר מלך. חברי הכנסת של חד"ש-תע"ל, רוצים להציג הסתייגויות? רוצים לנמק הסתייגויות? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לנמק לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. אוקיי. אם כן, חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אם אני לא אספיק להשלים את דבריי אני אעלה בהסתייגות הבאה, אבל אני אשלים את דבריי אלו, הם חשובים לי, אז אם אי-אפשר לצרף את ההסתייגויות יחד, אני אומר אותן בפרקים. יש רוע ויש תועבה. גם ברוע יש דרגות שונות, יש סוגים שונים, אבל תועבה זה דבר אחר לגמרי. רוע, כידוע, זה לא ללכת בדרך הטוב והישר, לא לפעול על פי המוסר והצדק. זה כמובן פסול ואסור, אבל זה לא בהכרח תועבה. בתועבה המצג החיצוני הוא של טוב וחסד בעוד שהתוך כולו הוא רשע ואכזריות, מסוג הדברים שמעוררים גועל נפשי ורוחני. אלו דברים נתעבים. אחת הדוגמאות הכי מדויקות לתועבה היא ארגון אונר"א. הכסות, כמו ששמענו כאן מיושב-ראש הוועדה, הכסות, המצג החיצוני, השם של הארגון, יחסי הציבור, הקמפיינים באירופה ובכל העולם – כל אלו הם חסד וחמלה, דאגה לסעד ולתעסוקה, עזרה לפליטים לכאורה, אנשים שגורלם הותיר אותם חסרי מולדת ובית. זה נראה עניין לצדיקים בלבד. כשאתה מסיר קצת את המסווה המוסרי, טיפה מציץ מתחת לכסות הבין-לאומית, אתה מגלה את הפושעים והפשעים הכי גדולים נגד האנושות. אם אתה מוריד למשל את שני הווסטים משני העובדים הסוציאליים של אונר"א, אתה רואה לפניך שתי חיות אדם, מפלצות טמאות, גוררות בגסות את הגופה הקדושה והטהורה של יונתן סמרנו, השם ייקום דמו, לרכב המפואר של אונר"א, ומשם לרצועת עזה, כמובן למטרה סוציאלית. זו ההגדרה או אחת ההגדרות של תועבה – טועה אתה בה; אפשר לטעות בט', אפשר לטעות בת', ללכת לאיבוד. במבט ראשון וחיצוני אפשר לטעות, אפשר אפילו ללכת שבי, אדוני היושב-ראש, אחרי מקסם השווא, להצטרף ולתרום לארגון, כמו שעושות מדינות רבות לאורך שנים, אבל אם אתה לא מסתכל רק על הקנקן אלא טעמת מעט ממה שיש בו, אתה מתמלא גועל מוסרי, ואת הטעם הזה לא תוכל לשכוח לעולם. חברותיי וחבריי לכנסת, כל מי שקצת התעניין, קצת הקשיב לדברי פעילים רבים, היה צריך לדעת מזמן מה זה אונר"א. אני רוצה לציין כאן, ברשותכם, את דוד בדין ואת עינת וילף, שלאורך שנים הסתובבו כאן בכנסת ובמקומות רבים בכל העולם, פרסו את הראיות, הראו במי מדובר ועל מה מדובר, הסירו את המסווה, הראו לנו שזה לא חסד – זה רוע צרוף; זה לא חמלה – זה אכזריות; זה לא כיפה אדומה – זה זאב טורף. וכל מי שקצת הקשיב ידע, שלא לדבר על כל מי שהיה חלק מגופי המודיעין שלנו, שהיה צריך להכיר מקרוב את הפעילות הטרוריסטית של הארגון הזה, שנעשתה לאור יום, לעיני כול, כמעט בכל מקום: בבתי הספר, במרפאות, בגני הילדים, במשרדי הארגון – בכל מקום, בכל תחום. לא היה אפשר לפספס. אבל אחרי 7 באוקטובר, גם מי שאולי לא ידע צריך לדעת, חייב לדעת. אז למי שבכל זאת עדיין לא יודע, אני אפרט כאן. קחו לדוגמה רק את אונר"א עזה. 12,970 עובדים, אדוני היושב-ראש, כמעט כולם, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, חברי חמאס או בנות זוג של חברי חמאס. כולם. 500 איש מאונר"א, 500 איש – 480 ומשהו אנשים – חיילים בארגון הזה, חיילים פעילים בפלוגות, בגדודים, בחטיבות. עשרות מהם – לא עשרה, לא 12, כמו בדוח של גוטרש, האובייקטיבי, כמובן – הרי מדובר על עשרות – עוד לא הסתיימו כל תהליכי ההפללה – אנחנו כבר דווחנו על עשרות, למעלה מ-40 השתתפו בפועל בטבח, באונס, ברצח, בביזה, ב"עבודה הסוציאלית" הזאת של הסיוע לפליטים, וזאת הערכת חסר. מהניסיון שלנו בוועדת החוץ והביטחון זו הערכת חסר. יש יותר. ככה זה ביו"ש עם 4,000 עובדי אונר"א, ככה זה בירושלים. בעזה בתי הספר וגני הילדים כולם ללא יוצא מן הכלל היו בתי ספר לטרור, בתוך הכיתה ומתחת לכיתה. בתוך הכיתה לימדו, חינכו לטרור. כל מי שהשתתף בטבח היו תלמידים טובים, אנשים רעים אבל תלמידים חרוצים, עשו בדיוק את מה שלימדו אותם. ומתחת לכיתה היו כלי הטרור, מחסני האמל"ח, הטילים, מחסני הנשק, אלו שהתלמידים השתמשו בהם, אלו שחיילינו מצאו בכל מוסד, בכל מרפאה, בכל גן. וכל זה לא במקרה. החינוך, התשתיות הפיזיות, המימון הישיר והעקיף לטרור, ההשתתפות בטבח, כל אלו הם לא במקרה, כיוון שהם רק יישומים של הייעוד והמהות של אונר"א: מימוש זכות השיבה, כלומר חיסולה של מדינת ישראל. אונר"א לא שיקמה, גם לא התכוונה לשקם, ולו פליט אחד. להפך, כדרכן של תועבות זה רק שם כיסוי. בפועל היא עשתה את ההפך הגמור – היא הנציחה אותם, היא הנציחה את הפליטות ואת השנאה האנטישמית הניאו-נאצית במטרה אחת – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לחסל את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני נאלץ – בוא נעשה קמט ונמשיך. הדברים מרתקים וחשובים, וראויים להישמע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל אין לנו ברירה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> את הסתייגויותיי אנמק בעוד כמה דקות. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תאפשר לו להעלות את החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני חייב לעבוד לפי התקנון. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, את רוצה לנמק? לא? אז אם כן, סליחה, חבר הכנסת עמית הלוי יעלה ויבוא. אף הסתייגות, חברת הכנסת סון הר מלך? סליחה, לאדוני יש שלוש פעמים חמש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא 15 דקות, זה לא לפי התקנון. שלוש פעמים חמש. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חמש, הפסקה, חמש. בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא צריך להפסיק, לא צריך להפסיק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול בסדר, מה שתאמר. לכן, אדוני היושב-ראש, החוק הזה עולה באיחור רב, איחור רב מאוד, איחור של שנים רבות, בוודאי איחור של שנה שלמה מאז 7 באוקטובר, היום שבו המסווה הוסר כליל, שבו כולנו ראינו את הרשע המזוקק, היום שבו כל מערכות המדינה היו צריכות לפעול מייד לסלק את ארגון הטרור והשנאה הזה מכל מקום שבאחריותנו. אבל שום דבר לא השתנה. ארגון אונר"א ממשיך עד היום בעזה וביו"ש לפעול תחת העיניים הפקוחות של המתפ"ש בצה"ל, שאנשי הארגון הרגו את חייליו, את חיילינו. אונר"א ממשיך להפעיל את מערכת הטרור שלו מירושלים, על קרקעות המדינה שהוא גוזל עד לרגע זה. אלפי תלמידים בירושלים ואלפים רבים ביהודה ושומרון ובעזה ממשיכים להתחנך אצלו לרצח, לברבריות ולהשמדת ישראל. רק לאחרונה אונר"א היה הארגון שחיסן נגד פוליו רבים מילדי עזה, בחסות המתפ"ש. אונר"א מנהל לפחות מחצית מהמחסות ההומניטריים בעזה, בתיאום מלא עם החמאס, וביו"ש בתיאום עם ארגוני טרור אחרים, כמו הפתח של הרשות הפלסטינית ואחרים. בקיצור, שנה עברה, ושום דבר לא באמת השתנה. חבריי וחברותיי לכנסת, אני חושב שאנחנו צריכים בכלל להתבייש שנדרשנו לחוקק חוק, כיוון שהרבה מאוד פעולות יכלו להיעשות בלי חקיקה. אני לא בעד להרבות חקיקה, לכן פניתי בשבועות הראשונים של המלחמה לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. אבל שום דבר לא זז, עולם כמנהגו נהג ונוהג, וכך הגענו עד הלום ונדרשנו לחוקק. וכאן אני אומר גם למחוקקי החוק הנכבדים, אם כבר נדרשנו לחוקק, מן הראוי היה לעשות זאת כמו שצריך ולדאוג שזה מכסה את כל תחומי פעילות הטרור בכל מקום הנתון לשליטתנו ולאחריותנו. והאמת היא כזאת, שהנוסח המקורי שהגישה חברת הכנסת מלינובסקי היה צריך להיות דרך המלך. מה שהצעת בהתחלה, יוליה, זה היה צריך להיות דרך המלך: להגדיר את הארגון הזה כארגון טרור או תומך טרור, ולעשות על זה קמפיין עולמי, ולפעול עם בני בריתנו בכל הפרלמנטים בעולם שינהגו כמונו ויגדירו אותו כארגון תומך טרור. לא לאפשר את האבסורד השטני הזה, שארגון מנצל את המנדט המוסרי ואת החסות הבין-לאומית לפעול בדיוק בשביל המטרות ההפוכות – רצח עם וברבריות. אבל התגלגלנו לנוסח שלפנינו, ולכן אני מבקש כאן להעלות ארבע הסתייגויות מהותיות שהעליתי בפניכם. אני אומר מראש, אני נאלץ להסיר אותן אחרי שאנמק, לצערי הרב, אבל אני מניח אותן כאן, ולכן חשוב לי להעלות אותן בפניכם, חבריי לכנסת ואזרחי ישראל, כיוון שאני די בטוח שאנחנו עוד נידרש למקצה השיפורים הזה בקרוב, ולכן חשוב לי שהם יעלו כאן. הראשונה, והיא המהותית – הבהרה חוקית שהחוק המדינתי הזה גובר על כל אמנה בין-לאומית שישראל חתומה עליה. כך מקובל במשפט הבין-לאומי, בפרט במקרה הזה, שאונר"א הפרה באופן חמור ויסודי את יסודות האמנה. אבל הדיון האחרון בוועדה הבהיר לי שהייעוץ המשפטי שלנו מגמגם בעניין הזה. אני רוצה להסביר מה היה. בנוסח המקורי, אדוני היושב בראש, היו שני סעיפים, סעיף 2 וסעיף 5. סעיף 2 קבע שאונר"א לא זכאית להטבות הכלכליות שהיא זכאית להן על פי האמנה. סעיף 5 קבע בנוסח המקורי שלך, יוליה, אני מצטט: "על אף האמור בחוק זה, אין בהוראות החוק כדי לפגוע בהתחייבויות של מדינת ישראל באמנות שהיא אשררה". כלומר, סעיף 5 רוקן למעשה את התוכן מהסעיפים האחרים. שאלתי בוועדה: תבוא אונייה עם מכולות של קמח לנמל אשדוד – מה יעשה מנהל המכס? מה יעשה מנהל המכס, ייקח מהם מכס או לא ייקח? מה יקבע, סעיף 2 או סעיף 5? נציגי משרד המשפטים החלו לגמגם. מניסיוני הקצר כאן בבית הזה, קוראים לזה כאן חוק דקלרטיבי, כלומר ארבעה סעיפים קשוחים, אין קשר לאונר"א – סעיף 5 אומר: האמנה קובעת. מבטלים את ההטבות, את הסכמי מיצ'למור-קומיי, אבל אז סעיף 5 מנטרל את הכול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הלוי, אתה עושה צחוק מעצמך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז ברוך השם, הורדנו בוועדה את סעיף 5, ונכון לעכשיו – וחשוב לי לומר את זה לפרוטוקול ושישמעו את זה בכל העולם – החוק הזה גובר על כל אמנה, על כל אמנה, כנהוג וכמקובל. לא יהיו הטבות כלכליות. למעשה לפי סעיף 3 לא יתקיים שום מגע עם אף איש אונר"א. למעשה האונייה הזאת לא תוכל לעגון בנמל בכלל, כי אף אחד לא יוכל לתקשר איתה. אבל נוכח הגמגום, אני חשבתי וחושב שאנו צריכים להבהיר את זה בקול רם, מכיוון שאני לא בטוח שהחוק כפי שהוא יעמוד במבחן המשפטי הפנימי. המערכת המשפטית תפרש אותו בדרכה הידועה ואנחנו נחזור לאותו מצב. ולכן ההסתייגות שהייתה צריכה להתקבל היום היא בדיוק הפוך מנוסח 5, וזו הצעתי: "אין בהתחייבות של מדינת ישראל באמנות שאשררה לפגוע בתחולת חוק זה לגבי ארגון אונר"א, שפעילותו מהווה שינוי יסודי של הנסיבות להקמתו והפרה יסודית של האמנה". בעזרת השם, עוד נתכנס כאן בעתיד ונעביר את ההסתייגות הזו. ויש עוד שלוש בעיות בחוק הזה. אני מקצר, אני אומר אותן בקצרה. אחת – החוק אוסר על כל מגע עם אנשי אונר"א, אבל הוא לא מחייב פעילות אקטיבית נגדם. ומה יקרה מחר בבוקר? נניח בגבעת התחמושת, ב-36 הדונם האלה, מה יקרה? הרי הם גונבים את זה, משתלטים באופן אלים. צריך להוציא אותם, לא צריך רק לא ליצור איתם מגע. צריך ליצור איתם מגע, לתבוע אותם בבית משפט, למנוע מהם כניסה למבנה, לנתק אותם ממים ומחשמל. מי יעשה את זה? זה ייעשה? אני לא יודע, אני ממש לא יודע. אני מסיים. החוק הזה לא כולל את החובות הללו, הוא כולל רק איסור מגע. המשפטנים יבואו ויאמרו: יש איסור מגע, אבל יש איסור כניסה למתחם, ויש להם חסינות והיא לא פקעה. אנחנו מבינים לאן זה ילך, לכן ההסתייגות השנייה היא לחייב את כל רשויות המדינה לעשות הכול כדי להוציא כל זכר של התועבה הזאת מארץ ישראל. לא רק שב ואל תעשה אלא קום ועשה. עוד שני דברים אחרונים, רבותיי. ההסתייגות השלישית היא היכולת לתבוע אזרחית את אונר"א. לא רק תביעות פליליות, גם תביעות אזרחיות. אם משפחת סמרנו שיושבת כאן, כמו משפחות אחרות, ירצו לתבוע אזרחית את אונר"א, הן לא יוכלו לעשות את זה. זה מתקבל על הדעת? זה מתקבל על המצפון של מישהו כאן? וההסתייגות האחרונה, עליזה, היא פקיעת החסינות, החסינות שהופכת את הרוע הצרוף הזה לתועבה – השימוש בחסינות הבין-לאומית, שכל-כולה נועדה לעשיית חסד ומשמשת לרוע ולטרור אכזרי. ישראל צריכה לא רק לחוקק כאן בכנסת, שר החוץ לא צריך רק להפקיע את החסינות על פי החוק כאן, אלא הייתה צריכה לדרוש את הפקעת החסינות של אונר"א, פקיעת החסינות בכל ארגון בין-לאומי, בכל פורום, לא רק לגבי אונר"א. ההסתייגויות האלו הן בסיסיות, הן מתחייבות. אני אצביע בעד החוק. אני עליתי לכאן כדי להביע את התקווה שאנחנו נתכנס כאן ונצביע בעד הדברים החשובים האלה. אני רוצה לומר לכם עוד משהו לסיום, חברותיי וחבריי לכנסת, ובמידה רבה זה מסכם את החוויה האישית שלי של מאות שעות בוועדת החוץ והביטחון ובוועדות המשנה בשנתיים האחרונות, ישיבות ארוכות עם שורה רחבה של גנרלים, פקידים, משפטנים ודיפלומטים, בוויכוחים מעייפים על דברים בסיסים כמו אלה שציינתי כאן. אני מאוד קיוויתי שאחרי 7 באוקטובר אנחנו נהפוך את המשבר לתיקון עמוק של כל המושגים והרעיונות שהובילו אותנו ליום הארור ההוא. אני חייב לומר לכם ולאזרחי ישראל ביושר את המסקנה העצובה שלי: יש לנו, לעם היהודי, יותר ניסיון בגלות מאשר במדינה. התיקון ההכרחי – לנהל את מדינת ישראל כמו מדינה ריבונית באופן מלא, לכבד את עצמנו כמו עם חופשי וריבוני, לא כמו עיירה או שטעטל – התיקון הזה כנראה ייקח עוד זמן. היום הזה – בואו נפסיק לדרוש רק שרידות וזכות להגנה עצמית, אלא נדרוש את הצדק המוחלט, הצדק הציוני, הצדק המוחלט שבלעדיו לא יכול להיות ניצחון מוחלט. היום הזה הוא לא היום הזה, אבל הוא עוד יגיע, כמו שאמר כאן היום ראש הממשלה. אנחנו רואים את הפיקוד הצעיר בצבא, את הדור הנפלא של הילדים שלנו, את המשפחות המופלאות, את הרוח האחרת – רוח של ריבונות, רוח של ניצחון אמיתי. אני מאמין שהם ימלאו את השורות בעתיד בשירות המדינה, במטכ"ל, בדיפלומטיה, ישלימו את מה שאנחנו עושים היום. הם העתיד שלנו. הם העתיד של המזרח התיכון. הם למעשה העתיד של העולם כולו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן; חבר הכנסת עודד פורר; חבר הכנסת יבגני סובה; חברת הכנסת שרון ניר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל היא לא רוצה לדבר. חבר הכנסת חמד עמאר; חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לכולכם לא התייחסתי, אבל יולי אמר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מוותר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יושב-ראש הוועדה, בבקשה. חבר הכנסת אדלשטיין, נא לסכם. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, שקט. סליחה, אפשר לקבל שקט במליאה? בבקשה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, מכיוון שהייתה לי כבר אפשרות לעלות ולהציג את החוק הראשון ולהציג את החוק השני, אז אני לא אחזור עוד פעם על אותם דברים שכבר אמרתי, ואני אגיד – והינה, גם יושב-ראש הכנסת עלה. זה בדיוק מתאים למה שהתכוונתי לומר, אדוני יושב-ראש הכנסת, שבעיניי זה רגע היסטורי. זה לא רגע היסטורי רק מכיוון שכשסיכמתי את החוק הקודם, סיפרתי לכם איך כבר לפני 15 שנה, אם לא יותר, ניסיתי לשכנע את ראש אונר"א דאז שהארגון שלו לא רק שלא עוזר בפתרון הסכסוך אלא מנציח את הסכסוך, בוודאי ללא הועיל, ועכשיו אולי הכנסת תעשה את המעשה. זה גם רגע היסטורי – ואתה ודאי תסכים איתי, אדוני יושב-ראש הכנסת – מכיוון שאנחנו רואים איך בשעה כבר לא כל כך מוקדמת, חברי כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, מסיעות שונות, עם כל המתחים שיש ועם כל הטענות ההדדיות שיש ועם כל חילוקי הדעות שיש – וטוב שיש חילוקי דעות, אנחנו עם השקפות עולם שונות – כשמדובר בנושא לאומי, כשמדובר במתן יחס למשפחות קורבנות הטרור ולמשפחות החטופים, כשמדובר במעשה שכולנו רואים אותו כמעשה שמועיל למדינת ישראל גם לטווח המיידי וגם לטווח הארוך, הכנסת יודעת להתאחד, הכנסת יודעת להתעלות והכנסת יודעת להצביע ביחד, ובעיניי, אעז לומר, זה לא פחות חשוב מן החוק הסופר-חשוב שאנחנו בעוד כמה דקות נעביר כאן במליאה. אני כבר אמרתי בפתיחת דבריי, כשהצגתי את החוק הזה, שנדרשה עבודה רבה – נדרשה עבודה רבה כי אנחנו בוועדת חוץ וביטחון קיבלנו כמה הצעות חוק עם נוסחים שונים. סך הכול – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 11 דיונים עשית בחוק הזה. שמעת את כל הנוגעים בדבר, את כל משרדי הממשלה, את התיקונים על תיקונים על תיקונים, נציגים אזרחיים, אנשי אקדמיה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> צודקת חברת הכנסת גוטליב. היינו בדיונים ארוכים מול משרדי הממשלה, שמענו בקשב רב את כולם, לקחנו בחשבון את ההערות שהיו בדיונים, אבל אני דווקא התכוונתי לומר שנעשתה עבודה רבה מאחורי הקלעים. כמי שקצת ותיק בכנסת אני רוצה לומר לכם שמגיע באמת בשפה פשוטה שאפו לכל המציעים ולכל החתומים על ההצעות האלה, על כך שהם השכילו לעשות את העבודה, לשבת מול הצוות המשפטי ולהגיע לנוסח המוסכם. ודרך אגב, אספר לכם בתור אנקדוטה, שאחד מנציגי הממשלה, שהיה מאוד פעיל וגם די הייתי אומר לחוץ במהלך הדיונים, כשסיימנו את הדיונים והצבענו על החוקים בקריאה השנייה והשלישית, ראיתי אותו הולך אחריי לחדר יושב-ראש הוועדה – לא הבנתי למה, חשבתי שיש לו עוד טענות או תלונות – והוא אמר – ואני מייחס את זה לא לי אישית אלא לכל חברי ועדת חוץ וביטחון – הוא אמר לי תודה רבה על התהליך. זה אומר שגם כשלא מסכימים, אפשר לעשות דיון רציני, אפשר להגיע לפשרות בנוסח החוק איפה שאפשר להגיע, ואפשר להתעקש על הדברים שאין להתפשר עליהם. ודרך אגב, אפילו בדיון האחרון, דקות לפני ההצבעה, דרך אגב, בעקבות פנייה של משפחות שכולות ומשפחות החטופים, שינינו דברים מסוימים בחוק, ביטלנו סעיף מסוים בחוק, ובעיניי לפחות, הנוסח הנוכחי שתכף נצביע עליו הוא נוסח נכון, הוא נוסח סביר, הוא נוסח שנותן את הפתרון. אני חוזר ואומר: הוא נוסח שייתן גם לממשלה – החוק ייתן לממשלה 90 יום כדי להתארגן, כדי למצוא גופים אלטרנטיביים, דרכי פעולה אלטרנטיביות. לאחר שאונר"א יסיים את פועלו, אנחנו נוכל להעניק את השירותים לאוכלוסייה איפה שצריך, במה שצריך, בדרכים אחרות, דרכים נוספות, ללא דאגה שמא, כפי שגם שמענו בעדות מאוד קשה, עובד סוציאלי זה או אחר, מורה זה או אחר, מנהל בית ספר זה או אחר, הוא אולי במהלך היום מורה אבל במהלך הערב לוקח קלצ'ניקוב או נשק גרוע מזה והופך לא סתם למחבל אלא למפקד בכיר בארגוני טרור, ואת הראיות אנחנו ראינו גם בשבועות האחרונים. אני גם רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, ואני יודע שגם אליך, אדוני, היו לא מעט פניות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 6,000 בערך. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. לזה כבר התייחסתי בחיוך עצוב ואמרתי שלא תמיד היה פשוט, גם לי כיושב-ראש ועדה, בטוח גם לך. אני התכוונתי למשהו אחר. אני יודע שגם גורמים בין-לאומיים רבים פנו ושגם אתה, כמוני וכמו אחרים, כמו בעלי ההצעות, הסבירו בסבר פנים יפות למה הצעת החוק הזאת נדרשת. ולכן, כשיכולת לומר מה שאמרת לקובי ולכל אלה שמכבדים אותנו בדיון הזה וכל אלה שהשתתפו בדיונים בוועדה, אני חושב שהגענו לרגע הזה בזכות. תודה רבה לכם מראש. אני חוזר ואומר, אם לא יוסרו הסתייגויות, אני מבקש להסיר את כל ההסתייגויות ולתמוך בחוק כנוסח הוועדה בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. אנחנו נעבור להסתייגויות. קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. אנחנו נעבוד מול חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הסתייגויות לפני סעיף 1 – נצביע על הסתייגות 1, 2 ו-3. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כך, מוסרות הסתייגויות 1 ו-2, ואנחנו מצביעים על הסתייגות 3. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 87 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, 87 נגד. ההסתייגות הוסרה. מסירים את הסתייגויות 4 ו-5. לכן נעבור להסתייגות לסעיף 1, הסתייגות 7. לגבי 6, מסירים? מסירים. אם כך, הצבעה על הסתייגות 7, לסעיף 1. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 88 נמנעים – אין הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, 88 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. לכן נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. משהוסרו כל ההסתייגויות, נצביע על סעיף 1, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 88 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 88 בעד, תשעה נגד. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל בקריאה השנייה. וכעת נצביע על הסתייגות 9. מה לגבי 8? אתם מסירים, חבר הכנסת הלוי? מסירים. אם כך, אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 9. הצבעה על הסתייגות מס' 9, לסעיף 2, כעת. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 88 נמנעים – אין הסתייגות 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, 88 נגד. הסתייגות 9 לא התקבלה. ולכן אנחנו נצביע כעת על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 17 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 88 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 88 בעד, תשעה נגד. גם סעיף זה, בנוסח הוועדה, התקבל. וכעת לסעיף 3. אתם מסירים, חבר הכנסת הלוי? מסירים. אם כן, נצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 18 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 88 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 88 בעד, תשעה נגד. גם סעיף 3, כנוסח הוועדה, התקבל. וכעת הסתייגות 4 מוסרת בזאת. אה, סליחה, גברתי מדברת גם על 11 וגם על 12? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מסירה. ויש גם לחלופין. גם לחלופין? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כך, משהוסרו ההסתייגויות, נצביע על סעיף 4 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 19 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 88 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 88 בעד, תשעה נגד. הסעיף, כנוסח הוועדה, התקבל. נצביע על הסתייגות 13, לסעיף 5. הצבעה כעת על הסתייגות 13, לסעיף 5. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 86 נמנעים – אין הסתייגות 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, 86 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על אחרי סעיף 5, או קודם הצבעה על הסעיף? הצבעה על סעיף 5 כנוסח הוועדה, לאחר שהוסרה ההסתייגות. הצבעה מס' 21 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 87 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 87 בעד, תשעה נגד. סעיף 5, כנוסח הוועדה, התקבל. האם מצביעים על אחרי סעיף 5 או שאתם מסירים, חבר הכנסת הלוי? מסירים. מאה אחוז. אם כן, אנחנו מצביעים על 16. מסירים את הסתייגות 15 ומצביעים על הסתייגות 16. הסתייגות 16. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 88 נמנעים – אין הסתייגות 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, 88 נגד. ההסתייגות לא התקבלה, וכעת מסירים את כל ההסתייגויות. אם כן, אני מבין שמצביעים כרגע בקריאה השלישית. לפני הקריאה השלישית, חבר הכנסת ווליד טאהא ביקש. אחרי הקריאה השלישית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפני. אז בבקשה. זה הזמן עכשיו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בשם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל, אני מבקש להפוך את ההצבעה בקריאה השלישית על החוק להצבעת אי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כך, לפי סעיף 44 לתקנון, ניתן לבקש אי-אמון ביחס לסעיף העומד על סדר-היום. זו יכולה להיות או הצעה של הממשלה – זה לא המקרה – או הצעה שיש עמדת ממשלה, ואכן, העמדה תומכת בהצעת חוק פרטית. זה לא המקרה הנפוץ, אבל אפשרי לפי התקנון. אם כך, יש הצבעה אחת, ומי שמצביע בעד הוא בעד ההצעה ונגד האי-אמון, ולהפך. אז אני פונה לשר המשפטים. האם תרצה שנצביע על האי-אמון עכשיו? עכשיו. אם כך, אנחנו מצביעים כעת גם על החוק בקריאה השלישית וגם על הצעת האי-אמון ביחס לעמדת הממשלה כפי שהקראתי כרגע. הצבעה על החוק בקריאה השלישית כעת. הצבעה מס' 23 בעד החוק – 87 נגד – 9 נמנעים – אין חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 87 בעד, תשעה נגד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. הצבעת האי-אמון נדחתה. יש מברכים. איפה הם? חבר הכנסת רון כץ מבקש לברך. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, היום עשינו היסטוריה במדינת ישראל. ארגון אונר"א, ארגון שהוכח מעל כל ספק שהוא חלק מחמאס, שלקח חלק פעיל ב-7 באוקטובר, בחטיפה, ברצח, בכל הפעולות שאנחנו יודעים שארגון חמאס עשה במדינת ישראל – אונר"א היו חלק פעיל ממנו. עבדנו מאוד קשה בשביל שהחוק הזה יעבור, ויעבור בתמיכה רחבה. היום מדינת ישראל אומרת: לא עוד להסתה של אונר"א. אנחנו לא מעלימים עיניים יותר. אנחנו לא עוצמים עיניים. אנחנו לא אומרים לעולם שאנחנו מוכנים לקבל את המכות האלה ולא לעשות כלום. לא, זה נגמר. מהיום מדינת ישראל אומרת באופן הכי ברור שיש: אונר"א לא תדרוך במדינת ישראל. אף גורם רשמי של מדינת ישראל לא ייצור קשר עם אונר"א, לא יעבוד עם אונר"א, לא יסייע לאונר"א. היום אנחנו מנתקים את הקשר עם אונר"א בצורה מוחלטת. המשמעות היא שממש לא רחוק מפה, במזרח ירושלים, יפסיקו להסית נגד יהודים, ועיריית ירושלים תיכנס ותלמד בבתי הספר על אדמת מדינת ישראל. זו התשובה הטובה ביותר של מדינת ישראל, של כנסת ישראל, של הבית הזה, לטרור. זו התשובה הטובה ביותר לתקומה של מדינת ישראל. התפכחנו, למדנו. לעולם לא נאפשר הסתה נגד מדינת ישראל על אדמת מדינת ישראל. לא נבליג ולא נאפשר שעל אדמת מדינת ישראל, ממיסי מדינת ישראל, יממנו ארגון שהוא ארגון טרור. אני רוצה להודות ליו"ר ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהוביל את הדיונים בצורה מקצועית, בצורה רצינית, עם כל גורמי המקצוע. היינו מאוד מאוד קשובים למדינות שפנו אלינו. היינו מאוד מאוד קשובים וצייתנים לדין הבין-לאומי. החוק הזה עומד בכפיפה אחת עם החוק הבין-לאומי. אנחנו לא מפירים חלילה את הריבונות של האו"ם, חסינות או כל דבר אחר, אנחנו פשוט אומרים: מדינת ישראל מתנתקת מארגון טרור, חמאס, שקרא לעצמו אונר"א. אני גם רוצה להודות לשותפים שלי בחוק – לחבר הכנסת דן אילוז, לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שאני לא רואה אותה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היא כאן, היא כאן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שומרת עליך, הכול טוב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהיא באמת מנוע מאוד מאוד רציני לכך שהצעת החוק הזו עברה. אני באמת רוצה להודות לכל אחת ואחד שיושב בבית הזה. זה לא מובן מאליו להעביר את ההצעה הזאת ב-90 חברי כנסת שתומכים בה. כך אנחנו צריכים להתנהג. כך צריכים להיראות הפנים של מדינת ישראל מול הטרור. אני רוצה גם להודות לך, אדוני. תודה רבה. עשינו היסטוריה היום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת יוליה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו דן אילוז, לא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפי הסדר שרשום לי, אבל לא אכפת לי להחליף. אתם רוצים להחליף? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני כבר אעשה את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הג'נטלמן אמר ladies first. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני אנסה בשלוש דקות לקבץ את כל מה שיש לי להגיד. אני התחלתי עם חוק שאונר"א זה ארגון טרור; לאט-לאט בדיוני הוועדה נאלצתי להתפשר, הבנתי שזה too much, למרות שאני עדיין אומרת שאונר"א זה ארגון טרור לפי כל הפרמטרים, אבל הגענו לנוסח מאוד מאוזן, שבעצם מסדיר את היחסים של מדינת ישראל עם הארגון הזה. ב-67' אנחנו הזמנו אותם לפה באופן וולונטרי, חופשי, מרצוננו החופשי; עכשיו אנחנו אומרים להם שלום ולא להתראות. זו לא חתונה קתולית שלנו עם אונר"א. אנחנו רשאים כמדינה סוברנית וריבונית להחליט שיותר לא רוצים לעבוד איתם. לכן יש את הסעיף בחוק שאומר ביטול ההסכמים – ואגב, זה אירוע היסטורי היום שהכנסת מבצעת הליך מדיני ולא הממשלה. אנחנו עושים את זה. אגב, יש בזה אמירה הרבה יותר חשובה: נבחרי הציבור עושים את זה ברוב מוחץ, לא הממשלה, כי הממשלה היא איזה גוף הרבה יותר מצומצם. הסעיף השני מדבר על כך שאנחנו אוסרים – אגב, משרד החוץ, שר החוץ, שהתקזז פה עכשיו היום, חייב בתוך שבעה ימים להודיע לאו"ם: להתראות, שלום, סיימנו איתכם. הסעיף השלישי מדבר על כך שאנחנו אוסרים על כל פקיד ישראלי באשר הוא כל מגע עם אונר"א. הסעיף הרביעי, בלי פרשנויות, בלי הסתייגויות, בלי סייגים, ברור: חבר'ה, אל תעשו אחר כך "כוונת המחוקק". זו כוונת המחוקק – אוסרים כל מגע. בנוסף, אנחנו אומרים: על כל עובד אונר"א שהשתתף בטבח יש אחריות פלילית לפי חוק מאבק בטרור, כי לאחרונה יש שיח שיש להם חסינות בעולם ואי-אפשר להעמיד אותם לדין. אנחנו אומרים: לא, לפי חוק שלנו, אם מישהו השתתף בטבח – ולצערי, הדוגמאות הן רבות – תעמדו לדין. אנחנו מבינים את המורכבות ואומרים שהחוק נכנס לתוקף עוד שלושה חודשים. אני רציתי פחות, יו"ר הוועדה נתן יותר. אבל בלי שטיקים, בלי טריקים ובלי שזה יקרה כך, אמרנו: סעיף פיקוח. ראש המל"ל כל חודשיים יבוא לוועדה – ואני מקווה מאוד שאתה תזמין אותי למרות שאני לא חברה בוועדה ותיתן לי להשתתף בזה – חייב בדיווח. לממשלה אין שום אפשרות לברוח. הכנסת אמרה את דברה, ואנא, תקיימו. ועכשיו תודות, כי אני ממש קצרה בזמן. תן לי עוד קצת זמן. אני קודם כול חייבת להודות לצוות שלי – לדובר שלי יונתן אדלר, ליועצת הפרלמנטרית קורל טוב לב, לאירנה. אנחנו עבדנו בצורה מטורפת. כל מה שאנחנו עשינו עם צוות ח"כ פלוס שלושה, משרדי ממשלה לדעתי לא עשו. הדיונים שחשפנו בהם את החומר, זה היה – יו"ר הוועדה יודע על מה אני מדברת. ואני פעם ראשונה שמעתי על אונר"א בפברואר השנה, לא ידעתי מה זה בכלל. שמעתי באולפן את המילה אונר"א, יצאתי, שאלתי: תסביר לי מה זה – מפברואר עד נובמבר יש לנו חוק שאוסר את הפעילות של אונר"א. אני חייבת להודות לאביגדור ליברמן, לבני גנץ וליאיר לפיד על זה שלמרות לחצים בין-לאומיים כבירים הביעו תמיכה חד-משמעית וברורה, בלי לפחד, מה שלצערי לא שמעתי מראש הממשלה. אני חייבת להודות לכל העוזרים והתומכים באיסוף החומר; אם אני אתחיל עכשיו עם השמות זה לא ייגמר. הרגשתי משרד לענייני מודיעין לכל דבר ועניין. מה שאני יודעת על אונר"א – זה ארגון טרור לכל דבר ועניין, וזה שממשלת ישראל שנים רבות לא טיפלה בארגון הזה זה גם חטא שלנו. זה היה צריך להיות הרבה יותר מוקדם. הצוות המשפטי של ועדת חוץ וביטחון, מירי, הצוות המשפטי, זה היה מטורף, זה חומר קשה, משהו לא ברור בכלל, והצלחנו. כשאנשים שואלים: מה אתם עושים בכנסת? הם לא מבינים את העבודה שעות רבות מאחורי הקלעים של הלשכה המשפטית, כמה שיחות עם מירי, אחר כך עם שגית, עם טינה של יולי. זה משהו שאי-אפשר לספור ואי-אפשר לראות. אני כמובן חייבת להודות ליו"ר הוועדה, כי פה הלכנו יד ביד במצבים קשים, במצבי לחץ. זה משהו שאף פעם לא קרה, זה אירוע היסטורי. אני חייבת להודות לך. כמובן, אני חייבת להגיד תודה ליו"ר הכנסת, שעמד פה בלחצים לא פשוטים, שאני הפעלתי אותם, מן הסתם, חלק מהם, וגם ליו"ר הקואליציה, שגם היום בבוקר לא היה מוכן לדבר איתי, לא היה מוכן לדבר איתי, אבל, חברים, לפחות, תגידו מה שתגידו, אומרים שכסף סופרים במדרגות – עכשיו אני סופרת את הכסף. החוק עבר, תסלחו לי, ביצעתי את העבודה שלי נאמנה. מי שמשלם לי משכורת זה אזרחי ישראל, לא האמריקאים ולא האירופים. אני מצטערת, אבל זו הייתה חובתי. ולקהילה הבין-לאומית אני חייבת להגיד, ובזה אני מסיימת: זה שאתם הפעלתם כזה לחץ מטורף, לא מידתי, בפגיעה בריבונות שלנו, בעצמאות שלנו, במהות הכנסת, זה רק מחזק אותי עד כמה אנחנו צודקים במה שאנחנו עושים עכשיו. תודה רבה לכם. זה רק מחזק אותנו. בהצלחה לכולנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלינובסקי. וכעת – חבר הכנסת דן אילוז. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. בבקשה, אדוני. ברכות על ההישג ב-IPU. יפה מאוד. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו העברנו היום חוק היסטורי, כמו שחברי רון כץ אמר. זה לא עוד חוק שגרתי, זהו צעד קריטי במאבק העולמי בטרור. אונר"א הוא לא ארגון הומניטרי תמים כפי שהוא מתיימר להיות. מדובר בארגון שמשתף פעולה עם החמאס, משמש לאחסון נשק במתקניו ואף מאפשר ירי רקטות מבתי הספר שלו. אונר"א מנציח את מעמד הפליטים הפלסטינים מתוך מטרה ברורה לייצר חיכוך תמידי, להסית לשנאה ולהכשיר דור חדש של קיצוניים. העולם כולו הביט בנו הערב ורצה לראות אם מדינת ישראל תעמוד נחושה מול הלחץ הבין-לאומי או שתיכנע למי שמגונן על הארגונים המעודדים טרור. לא רק לטובת אזרחי ישראל אלא למען עתידו של כל העולם החופשי, אם אנחנו היינו מאפשרים לארגון כמו אונר"א להמשיך ולפעול ולהכשיר את הקרקע לטרור, מהו המסר שאנחנו היינו מעבירים לעולם? הקריאה לסגירת אונר"א היא קריאה לצדק ולשמירה על ביטחוננו ועל הערכים הדמוקרטיים המשותפים שלנו. אני מבקש להודות לראש הממשלה על העמידה האיתנה מול לחץ בין-לאומי מטורף, ליו"ר הקואליציה אופיר כץ וליו"ר הכנסת חברי אמיר אוחנה על התמיכה, ולחברי הכנסת יוליה מלינובסקי ורון כץ על השותפות המלאה והחזית האחידה של קואליציה ואופוזיציה בנושא הזה; גם לבועז ביסמוט ולשרן השכל על החוק המקביל, ובמיוחד לארגוני החברה האזרחית שעזרו במאבק הזה, גם לאורך השנים. אין מישהו בעולם ששמע על אונר"א והבעייתיות שלו שלא מכיר את השם של דוד בדין, שהיה חלוץ בנושא הזה, והיום הוא באמת רואה את הפירות של כל העבודה של שנים רבות שסוף-סוף הבשילו ושקטפנו אותם; לנגה ארבל וגם לתנועת אם תרצו, שעשו קמפיין מדהים כדי לתמוך בחוק הזה. תודה מיוחדת גם לקובי סמרנו, שהיה פה לפני זה, אביו של יונתן שנרצח ב-7 באוקטובר. קובי ליווה את כל התהליך של החקיקה הזה. אני רוצה להגיד גם כמה מילים באנגלית, בגלל הלחץ הבין-לאומי שהיה פה: Ladies and gentlemen, supporting UNRWA means supporting a travesty and the hijacking of international organizations for the purpose of terrorism. UNRWA collaborates with Hamas, stores weapons in its facilities, and perpetuates hatred rather than peace. This law is not just about Israel, it's about protecting the entire free world. I am deeply disappointed by the pressure from some countries trying to block this legislation. Instead of standing with Israel against terror, they are defending an organization that endangers us all. The free world should unite with us, not stand in the way. We must send a clear message: the free world will not tolerate organizations that enable terror. Supporting this law is an act of standing up for justice, security, and the shared values that bind all free nations together. Thank you very much. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש גם בצרפתית? << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> יש להם תרגום סימולטני, זה בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אילוז. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1796).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, למעשה, מדובר כאן בשתי הצעות חוק, אחת שעניינה הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון, ושנייה שעניינה פגישה של עצור בעבירת ביטחון עם עורך דין. שתי ההצעות האלה מובאות כאן בנפרד אחת אחרי השנייה. אני אדבר על שתיהן יחד, גם כדי לחסוך זמן וגם מאחר שהדברים נכונים ביחס לשני המקרים. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית על מדינת ישראל – שכידוע, במהלכה, בין היתר, אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחנו – נתפסו בשטח ישראל כ-150 מחבלים נתעבים, ובנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה מעמיק, מסודר, ברף הגבוה ביותר הנדרש, על מנת שניתן יהיה בסופו של עניין למצות את הדין עימם. נוסף על המחבלים שנעצרו כאן בתוך שטח ישראל, נעצרו כ-100 מחבלים במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה שגם להם יש קשר ישיר לאירועים של 7 באוקטובר. תוך כדי הלחימה נעשית עבודה מתמשכת ומורכבת – וצריך להגיד, גם לא פשוטה ברמה הנפשית למי שעוסקים בה – של חקירה ומעבר על כמות ראיות עצומה, על מנת להבטיח שבסופו של עניין נמצה את הדין עם אותם מחבלים ארורים. התהליך הזה מציב אתגרים חסרי תקדים וגם מחייב התייחסות מיוחדת. בנסיבות האלה, פרקי הזמן שנהוגים בדרך כלל בעניין הארכות מעצר ובעניין פגישות עם עורכי דין לא מתאימים למקרה הזה, מסיבות שנדמה לי שכולם מבינים אותן, בפרט נוכח ההיקף הגדול של החקירות והראיות, החשש משיבוש החקירות האלה, מהעברות מסרים ודברים אחרים. כתוצאה מן העניין הזה עלה צורך דחוף ומיידי כבר בתחילת המלחמה בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן הייתה להאריך את התקופות המרביות שניתן להאריך מעצר של עצורים וכן את התקופות המרביות למניעת פגישה עם עורך דין. התקנות האלה מותקנות לשלושה חודשים. בעקבות הצורך המתמשך בעניין חוקקה הכנסת שני חוקים להארכת תוקף התקנות עם התאמות שונות שנעשו. אחר כך הייתה הארכה נוספת באופן כזה ששני החוקים שבהם אנחנו עוסקים עומדים בתוקפם עד לתאריך י"ד בחשוון התשפ"ה, 15 בנובמבר 2024. נוכח העובדה שהצרכים נותרו כשהיו ויש המשך של מעצרים וגילוי של מידע נוסף שמחייב את המשך החקירות, גם של אלה שכבר נחקרו, יש צורך בהארכת ההסדרים כאמור. לפיכך, שתי הצעות החוק מבקשות לתקן, כל אחת, את סעיף 1 לחוק הרלוונטי, ובכך להאריך את תוקפת של התקנות בארבעה חודשים נוספים, כך שבשני המקרים התקנות תעמודנה בתוקפן עד ליום ט"ז באדר התשפ"ה, 16 במרץ 2025. אני אבקש את הכנסת לאשר את הצעת החוק הראשונה, ולאחר מכן גם את הצעת החוק השנייה, שאני מניח שתוצג כאן בקיצור רב, מאחר שאין טעם לחזור פעם שנייה על אותם דברים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אם כן, נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, ראשית, אני כמובן אתייחס לאירוע הנדיר שהיה כאן במליאה ממש לפני כמה דקות, שבו הקואליציה ביחד עם רוב האופוזיציה הצביעה על החוק לחיסול פעולתו של ארגון אונר"א בישראל. ברכות גם לחברי רון כץ, יוליה, בועז ביסמוט וכל חברי הכנסת שהיו שותפים. הינה לכם דוגמה לאופוזיציה עניינית שרואה קודם כול את אזרחי המדינה, לפני הכול, ואת משפחות החטופים. ישבה כאן המשפחה של יונתן סמרנו, זיכרונו לברכה, שגופתו נלקחה בבוקר של 7 באוקטובר מהשער של קיבוץ בארי. כל מי שראה את הסרטון, גם את סרטון הזוועות ובכלל, ראה איך שני עובדי אונר"א, עם מדים של אונר"א, מעלים את גופתו של יונתן, שברח מהמסיבה, מהנובה. לצערנו, עד היום המשפחה אפילו לא זוכה לקבר. אני רוצה להגיד שבעניין הזה יש לנו הרבה הרבה שיחות בתוך יש עתיד. יש כאן הרבה חברי כנסת שבאופן קבוע מציירים אותנו כאנטי-ציונים או כל מיני דוגמאות אחרות. לנו יש כאבי בטן בכל מה שקשור למשפחות חטופים, בכל מה שקשור, כמובן, למלחמה בארגוני טרור. היום זאת הייתה דוגמה מצוינת, דווקא בפתח המושב, להראות שאפשר אחרת. כשמגיעים לפה חוקים שהם טובים, חוקים שיעזרו, בטח למשפחות חטופים, אנחנו נהיה שם. אז אני מציעה – גם בהמשך לדברים של הנשיא היום, והדברים שנאמרים כאן בכלל – להנמיך את האש בכל מה שקשור לדברים שהאופוזיציה פועלת ביחד כדי להילחם באותם מרצחים, באותם ארגוני טרור; לבוא עכשיו ובאמת להגיד תודה ולתמוך, גם ביום-יום; להנמיך את האש ולהבין שאזרחי ישראל מסתכלים עלינו. היום זאת דוגמה, וכך צריך לפעול: להוריד מסדר-היום את כל החוקים שהם אנטי-ציוניים, שמעודדים השתמטות – בנאום הבא שלי אני אדבר עליו – ולהתעסק אך ורק בחוקים שטובים לאזרחים – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – נלחמים בארגוני טרור. האמת, מיכל, על הנאום שלי על ההשתמטות אני אלך בחוק הבא. לא יכולתי שלא לעלות פה בתור מרכזת האופוזיציה – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעי, קשה לשמוע את מה שאתן אומרות, אבל אני מניחה שהתחברתן ל-90% מהנאום שלי, אז בואו ננשום. היה כאן אירוע שראוי לציין אותו, גם מספסלי האופוזיציה וגם מהקואליציה, מכיוון שהוא אירוע נדיר. הכנתי בכלל נאום אחר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אתייחס לנושא של ההשתמטות. בחוק הזה אפשר לבוא ולהגיד – והינה, אני אומרת גם לך – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, אדוני. – – שלאירוע כזה הייתי חייבת להתייחס. אבל אל תדאגי, אני אגיע גם להשתמטות. גם זה יגיע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, לא הכרתי את הרב אברהם יוסף גולדברג, שנפל שלשום בקרב בלבנון. ירושלמי, ג'ינג'י, מחויך. נראה בן אדם חמוד, שבוכה מהתרגשות מול המצלמה כשהוא מוסר ד"ש מהשטח למשפחה שלו. צעירי המגזר החרדי, גם אתם מסתכלים על אברהם ויודעים שאין דוגמה מובהקת יותר של "כזה ראה וקדש". אחים ואחיות שלכם נקרעים תחת נטל השירות וקוראים לכם, אז בואו. אחים ואחיות שלכם יצאו מהבית לפני שנה, עזבו את העסקים שלהם, עזבו את הלימודים, עזבו את המשפחה, כדי להגן עליכם ועל המדינה, אז בואו, בואו עכשיו. אנחנו צריכים ששותפות הגורל בינינו תתבטא בכתף שלכם מתחת לאלונקה, אלונקה שהפכה להיות כל כך כל כך כבדה. 23 לוחמים נפלו רק בשבוע האחרון, 16 מתוכם אנשי מילואים. הם הותירו אחריהם 56 יתומים ויתומות. אתם לא טיפשים. אם רב שהוא אבא לשמונה ילדים, בן 43, טוחן מלחמה במשך שנה ונופל חלל, אתם בטח יודעים מצוין שלכם אין שום תירוץ או לגיטימציה להישאר בישיבה ולהימנע מההגנה שכל כך נדרשת עכשיו על המדינה שלנו. אברהם יכול היה לקבל פטור מהמילואים בגלל הגיל, אבל הוא המשיך כדי לא להיכשל ב"לא תעמֹד על דם רעך". אברהם, זיכרונו לברכה, יכול היה גם לקבל פטור בגלל מספר הילדים שלו, אבל הוא המשיך, כי המלחמה הזאת היא גם עבורם, ו"במלחמת מצווה הכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". אפילו כמילואימניק אברהם יכול היה לקבל פטור מהלחימה עצמה, כי הוא היה רב של גדוד, אבל לא, הוא נלחם, כי אין שום סתירה בין ההלכה ובין תפקידי הלחימה, להפך – ספרא וסייפא, רב ולוחם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צעירי המגזר החרדי, תקשיבו ללב ולהיגיון שלכם. אל תלכו אחרי עסקנים או רבנים שמבקשים להרחיק אתכם מעם ישראל בשעתו הקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו, לפני שיהיה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מחכים לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר כנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת כץ נוכח ורוצה לדבר. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מדוגם, מסודר עכשיו? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, תודה רבה. תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, היום היינו בשבעה של סרן הרב אברהם גולדברג, והמשפחה ביקשה שנגיע בזוגות, חבר כנסת מהקואליציה וחבר כנסת מהאופוזיציה, נשב, נשמע. דיברתי עם רעייתו, עם האלמנה והילדים. הם אמרו שהצוואה הייתה בדיוק כזאת. אחרי שהם ראו מה קורה במדינה עם ההפיכה המשטרית וליל גלנט, הם התחילו לעשות מעגלי שיח. נשמע אחד את השני, לא חייבים להסכים. נשמע אחד את השני, אולי נלמד גם משהו אחד מהשני. הם הוסיפו שזה צריך להיות בצניעות, בענווה. אולי אנחנו לא יודעים הכול. כנראה אנחנו לא יודעים הכול. בייחוד בבית הזה חשוב להזכיר לעצמנו כל פעם שאנחנו לא יודעים הכול. והגענו. הגעתי ביחד עם השר אוריאל בוסו והשר משה ארבל וחברים נוספים, וישבנו ודיברנו לרגע, ובאמת שנייה התנתקנו מהדבר הזה. אז אני חוזר, ועוד פעם אני רואה מה מנסים לעשות פה. סיימנו עם החוק שמנסה לפטור מגזר שלם – חוק עוקף, חוק מימון חוק ההשתמטות. עכשיו אנחנו כבר לא מדברים רק על החוק שלא יגייס אף אחד, מנסים למצוא איזה פתרון ביניים. אמרו: אוקיי, את חוק הגיוס קשה להעביר – יש בקואליציה הזאת אנשים עם מצפון שכנראה לא יצביעו בעדו וזה מסכן את הקואליציה. אז מה נעשה? נעשה חוק שבעצם פותר את הבעיה התקציבית, חוק שיעביר את הכסף לאותן משפחות, לאותם חבר'ה שלא מתגייסים, ולא צריך יותר חוק גיוס. הצבא לא יעשה כלום, הוא גם ככה לא שולח צווי גיוס, הציבור הכללי ימשיך לעשות 200, 250, 300 ימי מילואים, וציבור שלם במדינת ישראל לא יעשה כלום. אני חייב לומר לכם משהו ברמה האישית. היום גם קראתי ציוץ של חבר בשם רועי, לוחם מילואים, שאומר: למה אתם עושים לנו את זה? אנחנו מבקשים עזרה. יש פה ציבור שלם, יהודים במדינת ישראל שמבקשים עזרה כי הם קורסים, כי העסקים שלהם קורסים, כי הם לא יכולים להיות 300 ימים מחוץ לבית בלי לראות את הילדים שלהם, כי זה לא הגיוני שאנשי מילואים בני 40 ו-45 ישרתו שנה שלמה במילואים וציבור שלם בני 18 ו-20 ו-22 לא יעשו כלום; לא יעשו כלום, ויראו את זה, יראו את זה קורה ולא יעשו כלום. אני רוצה לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, כמו שידענו להעביר את הצעת החוק שלי ב-89 חברי כנסת, אנחנו חייבים למצוא פתרון לחוק הגיוס. אתם חייבים לקום ולומר: היום לא ניתן לזה לקרות. אנשי המילואים קורסים. העסקים שלהם קורסים. הבתים שלהם קורסים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגמרה להם התמיכה. המדינה לא עוזרת להם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, אני פונה אליך גם באופן אישי, כי המפלגה שלך מנסה לקדם את חוק ההשתמטות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם חייבים לראות את היהודי האחר שניצב – במקרה הזה לימינך, אני נמצא פה. אני מבקש עזרה. אני מבקש מכם לבוא להתגייס יחד איתנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, ביום הראשון של כנס החורף, כאן בנאומים שמענו הרבה שמות ערביים, מחבלים שחוסלו, ובוודאי שאנחנו מברכים על כך. אני חושב שכולנו מבטאים פה, רובנו לפחות בבית הזה, תמיכה בכוחות הביטחון שלנו, בצבא ההגנה לישראל וגם בחיל האוויר, שעושה עבודה טובה. אבל הדבר הזה הוא רק קצה הקרחון. הכנסת חייבת לפקח על עבודת הממשלה ברוב התחומים, בכל התחומים של החיים. נכון לעכשיו, נכון לסוף אוקטובר שנת 2024, הכנסת נכשלת בפיקוח על הממשלה. הממשלה לא מסוגלת כנראה להעביר את תקציב 2025, ואני אתייחס לדבר הזה בדקה שיש לי. תקציב 2025 כנראה לא יהיה. הינה, תרשמו מה שאני אומר לכם: לפי מה שהולך במשרד האוצר, לפי ההתנהלות של הממשלה, לפי ההתנהלות של השרים, תקציב 2025 לא הולך לעבור בבית הזה. למה אני אומר את זה ולמה אני בטוח בזה? משום שאנחנו נכנסים כבר לתחילת חודש נובמבר, ורק הכנסת חייבת חודש שלם בשביל להעביר את התקציב. אם הדבר הזה לא יקרה עד סוף דצמבר המשמעות היא שאנחנו נכנסים לתקציב מוגבל של 1 חלקי 12, והדבר הזה יהפוך לאירוע פוליטי, כפי שזה קרה בסוף שנת 2020, כאשר הייתה ממשלה פריטטית. חלק מהאנשים הנכבדים מהקואליציה לא היו בבית הזה. הם לא זוכרים שעד היום האחרון אנשים פה האמינו שאפשר להעביר תקציב ביום אחד, אבל ראש הממשלה לקח את התקציב כבן ערובה וגרם לאי-העברת התקציב, וכך הכנסת התפזרה. זה האירוע שהולך לקרות כאן בבית הזה. האירוע הזה יהיה דרמטי, וההשפעה על כלכלת ישראל – החיים של כולנו, לא רק של מי שהצביע לקואליציה – תהיה הרסנית, בלי תקציב מאוזן, בלי קיצוץ במשרדים, בלי יכולת להתניע את הכלכלה. הדוחות הבאים שיבואו – והאמינו לי, הם יבואו – הם ירסקו את כל התקווה של אנשים ממעמד הביניים, אנשים שעובדים, אנשים שמשלמים מיסים, אנשים שמשרתים כבר למעלה מ-250 יום במילואים. זאת הבשורה הכי קשה שמחכה להם בחודשים הקרובים, אם לא בשבועות הקרובים. לכן אני קורא לממשלה, לשרים שמבינים בכלכלה: חברים, אם אתם לא תתעשתו עכשיו, בעוד כמה שבועות, בעוד כמה חודשים, הכנסת הזאת תתפזר כי התקציב לא יעבור. ואם אתם חושבים שזה תפקידה של הכנסת, אז אנא מכם, תגידו את הזעקה הזאת, תסבירו. וכל שר צריך להבין שאם הוא לא מקצץ, אם הוא לא סוגר את המשרד המיותר, אנחנו פשוט נגיע למצב שתהיה קריסה כלכלית. התקציב הוא לא שלכם, הוא תקציב של כולנו, של עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – לא מדבר. חברת הכנסת טלי גוטליב, המליאה ממתינה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ערב טוב לעם ישראל. אם אתם תוהים למה אני עולה ב-22:30 לנאום לכם, אני חייבת לעשות לכם סדר. תקשיבו, גיליתי שיצחק עמית, שופט בית המשפט העליון, מינה את עצמו להיות ממלא מקום הנשיא. אמרתי לעצמי: איך הוא ממנה את עצמו להיות ממלא מקום הנשיא? תהיתי איך זה קורה. אז בגלל שלא כל החוכמה נמצאת בידי השופטים בבית המשפט העליון, גם אנחנו כאן מכירים את החוק; זה גם לא מאוד מורכב, לא צריך להיות גאונים. חוק בתי המשפט קובע בסעיף 29 איך מתמנה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, וכתוב שם "ותיק השופטים". אני לא נכנסת פה, אני לא אחפור לכם – אם משפטנים צופים בי, הם יגידו לי שממלא מקום יכול להיות רק אם יש נשיא, ואין נשיא, ולא יכול להיות ממלא מקום. עזבו, בואו רגע נתגמש עם פרשנות מרחיבה, כמו שהשופטים בעליון אוהבים. נגיד שאפשר שיתמנה ממלא מקום – כתוב שזה יהיה השופט הוותיק, לא הוותיק מבין השופטים. ישאלו אותי: אולי הפרשנות מאפשרת את השופט הוותיק משופטי העליון? אבל מה, יש עוד כלל בפרשנות חוקים – תכף חנוך מלביצקי, חבר הכנסת, יאשר לי. בסעיף 28 לחוק בתי המשפט מתייחסים לקביעת הרכבי שופטים ומי יהיה ראש ההרכב. שם כתוב שראש ההרכב יהיה הוותיק, וכתוב מפורשות: הוותיק בכהונה שלו בבית המשפט העליון. זאת אומרת, כשרצה המחוקק להתייחס לוותק בבית המשפט העליון, הוא כותב מפורשות – לא שותק, אומר מפורשות – שראש הרכב יהיה הוותיק בשופטים בבית המשפט העליון. אבל בסעיף 29, כשמדברים על ממלא מקום, מדברים על "ותיק השופטים". ותיקת השופטים בבית המשפט העליון זה לא אתה, אדוני יצחק עמית. לא לא לא. זאת הגב' שטייניץ, היא ותיקה הרבה יותר ממך. היא מונתה להיות שופטת, היא שופטת במערכת המשפט שנים ארוכות יותר ממך. אבל השופט יצחק עמית ממנה את עצמו, לא מקיים על זה דיון. זה נראה לו פשיטא של פשיטא. מציג את עצמו כממלא מקום, מגיע לכאן היום, מגיע לטקסים. הוא מינה את עצמו. ואני אומרת לכם שזה void מוחלט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איפה פורום הנשים? איך אתן לא הופכות את הבית? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, חנוך, שנייה, רגע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חנוך, חנוך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, חנוך. אני רוצה רגע להבהיר לכם שמינויו של יצחק עמית את עצמו להיות ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון זה מעשה void גמור, נעדר כל סמכות, לא מתיישב עם הוראות סעיפים 28 ו-29 לחוק בתי המשפט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שוביניסטי. חשוך ושוביניסטי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לך רגע משהו לסיום. לפחות יצחק עמית עקבי, כי הוא פועל בחוסר סמכות ברגיל. היום הוא כינס בג"ץ שדן בעתירת משפחות חטופים לתת צו לראש הממשלה שאם הוא דן בעסקת חטופים – שיביא אותה בפני הממשלה. זה שראש הממשלה אחראי לעסקות חטופים והוא עושה משאים ומתנים ועושה דברים מתחת לקו הרדאר, כי כך מנהלים את הדברים הללו – יצחק עמית, זה שמינה את עצמו בלי סמכות, זה שמינה את עצמו להיות ממלא מקום, גם הוא פועל בחוסר סמכות וחושב שהוא יכול להכתיב לראש הממשלה את דרך עבודתו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואגב, אני אומר לשופט יצחק עמית, אני הצעתי לראש הממשלה: אם מישהו נותן בעניינך צו, סעיף 1 לחוק החסינות קובע שצווים שיפוטיים לא חלים עלינו במקום שאנחנו פועלים במסגרת מילוי תפקידנו. ראש ממשלה הוא גם חבר כנסת. אהלן וסהלן. לא כל החוכמה נמצאת בידי השופטים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – לא מדברת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לילה טוב לכולם. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אז גם אני רוצה לברך את הכנסת על העברת החוק החשוב להפסקת הפעילות של אונר"א בארץ. 90 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הצביעו בעדו, וזאת מעט מהנחמה שאנחנו יכולים לתת למשפחות שילדיהם נרצחו על ידי עובדי הארגון המתועב הזה, נחטפו על ידם או עונו. בהחלט אונר"א, אם הייתה מלכתחילה גוף של חסד לכאורה, היום ברור לכולנו שהוא גוף מטונף ומתועב, שכל-כולו הוא רוע שאין כדוגמתו. לכן אני רוצה לברך על החוק, ולעבור מייד להלוויה שהייתי בה אתמול, ההלוויה של גלעד אלמליח, בחור בן 30, אתמול בהר הרצל; בעלה של שיר, אבא לחמישה ילדים, הגדולה מהם בת שמונה, הקטן בן ארבעה חודשים. ההלוויה הייתה קורעת לב כפשוטו. ילדתו בת התשע לא הפסיקה לבכות ולצעוק בגעגוע: אבוש, איפה אבוש שלי? אבא שלי, אני רוצה אותו. עין אחת לא נותרה יבשה. דוד אייזנברג, חבר של גלעד, סיפר שהם למדו יחד פרקי אבות, והמשנה האחרונה שהם הספיקו ללמוד הייתה בפרק ב', משנה ד': "הלל אומר: אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי-אפשר לשמוע שסופו להישמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה". ואמר דוד שסיפר לו גלעד – ודיבר גם אליו וגם אל חבריו שישבו בחדר – שלא מתאים לו ללכת לסבב שלישי של מילואים; שאשתו בדיוק ילדה והילדים מתגעגעים אליו, והתלמידים – הוא כל כך חסר להם. אבל ברור לו, ברור לו שחייבים ללכת, שזו מצווה, שזו חובה שאין פטור ממנה. דוד, כמו אחיו ואחיותיו של גלעד, השם ייקום דמו, כמו גיסיו, כמו החם והחמות שלו, כמו הוריו, כמו שיר רעייתו, כולם כולם חזרו על אותו דבר במילים אחרות: כמה גלעד היה צדיק, איש כל כך מיוחד, אוהב את הבריות, מלא חסד, חי בתודעת שליחות, שניצל כל דקה ודקה ביום. ואני אסיים שאשתו סיפרה לנו שהוא כל הזמן חלם לעשות דברים גדולים, ובמותו הוא לא חלם כמה גדולה תהיה התרומה שלו – חייו עצמו. אז אני בהחלט מקווה שכולנו נהיה ראויים לגלעד, כמו ליתר הנופלים, ונעשה את הטוב ואת הכי טוב שאנחנו יכולים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. עליו השלום. חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר קצר. במהלך הערב דיבר פה אחד מחברי הכנסת של האופוזיציה על אחד מגיבורי ישראל שנפלו בימים האחרונים, שובאל בן נתן. אני רוצה לומר לכם, רבותיי, שובאל בן נתן למד עם בני בכורי שש שנים במערכות החינוך, גם בתיכון וגם בישיבת ההסדר. וכששאלתי את בני: איך זה יכול להיות ששובאל גויס, ואתה, דניאל, בני, לא גויסת? ענה לי בני שהם היו במחזור אחר של הגיוס, והם התגייסו לאזור יהודה ושומרון, אבל לשובאל אצה הדרך, הוא לא היה מוכן להסתפק בגיוס ליהודה ושומרון. הוא רצה להיות עם הכוחות בחזית בצפון, בלבנון. הבחור הזה, השם ייקום דמו, רץ קדימה, הסתער. נוער הגבעות, כמו שקוראים לו, מלח הארץ, רץ קדימה, הסתער, מסר את נפשו, נהרג בשם הערך של הגנה על המולדת, של הגנה על עם ישראל. ופה, בבית הזה, נשמעים דברים גם נגדו וגם נגד חיילים אחרים שמוסרים את נפשם למען עם ישראל, מדינת ישראל וארץ ישראל. אנחנו כבית, כמחוקקים, צריכים לעשות הכול, כולל ועדת האתיקה, אדוני יושב-ראש הקואליציה – שימוש בכלים שיש לנו בוועדת האתיקה – כדי להוקיע את אותם חברי כנסת שמשתלחים בגיבורי ישראל. זה המעט שאנחנו יכולים לתת לאותם גיבורים שנהרגו עבורנו בדמי ימיהם בשדה המערכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. השר רוצה לסכם? אדוני השר? לא. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 22 בעד, ארבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני מבין שמחר מצביעים על גירוש משפחות מחבלים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תן לו להפתיע אותך. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אני לא יכול להגיד פה שמחר מצביעים על חוק גירוש משפחות מחבלים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה כולל גם חברי כנסת שהם ממשפחות של מחבלים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה ביום רביעי. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אבקש להודיע על איוש חברים בוועדות משותפות במקומות הפנויים כמפורט להלן: בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום, ובוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק משפט וועדת החוץ והביטחון לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת זאב אלקין. בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים לתקציב הביטחון לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, יכהן חבר הכנסת זאב אלקין כממלא מקום קבוע מטעם ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1797).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר התרבות מיקי זוהר, בשם שר המשפטים, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני רק אומר, בשם שר המשפטים, ששתי הצעות החוק מבקשות לתקן את סעיף 1 שבהן ולהאריך את תוקף התקנות בארבעה חודשים נוספים, עד ליום ט"ז באדר התשפ"ה, 16 במרץ 2025. נכון? זה מה שהתבקשתי לומר? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> כן, כן, אלו החוקים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> זה הכול. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אוקיי. תודה רבה, אדוני השר. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה ראשונה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, כשאומרים "דוברים" אז אומרים "ראשון". כשאומרים "ראשון הדוברות" – תודה על ההערה, אבל במקרה הזה – – – << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, עכשיו אני כן רוצה לדבר על חוק מימון המשתמטים, או בשמו המכובס, סבסוד מעונות לאברכים. הבנתי שכבר השבוע היה ניסיון לעשות ועדת שרים, אבל פתאום כמה ח"כים הרימו את הראש, אז דחו את זה לשבוע הבא. אני רוצה לדבר על החוק הזה, כי בעיניי הוא חוק שפל ונורא. הוא הרבה יותר נורא מחוק ההשתמטות, כי החוק הזה הוא בעצם סוג של מכבסה. הרי באים אומרים: אוקיי, חוק הגיוס, השתמטות – זה לא נשמע טוב, אז נממן את אותם מוסדות לאברכים. כל אדם בר-דעת מבין שעם שוטרים ובאלימות, כנראה הנושא הזה של גיוס חרדים יהיה קצת קשה. אז איך אפשר להפעיל מנוף על הגיוס? בעיקר באמצעות הטבות כלכליות. מה עושה החוק הזה של מימון המשתמטים? הוא בא ואומר: מי שלא משרת בצה"ל ייהנה מהטבות כלכליות, אבל מי שישרת – לא ייהנה. אני רוצה להגיד משהו. החוק הזה הוא חוק שפל, הוא חוק נורא, הוא חוק הרבה יותר גרוע. למה הוא הרבה יותר גרוע? כי זה כאילו מכבסה. אם היום נותנים סבסוד למעונות לכאלה שלא מתגייסים, אז מה יגרום להם להתגייס? הרי אם אין את השוט הכלכלי, מה יגרום לאותם חרדים להתגייס? להמשיך לממן את מה שכבר נקבע, אגב, שהוא גם לא חוקתי – גם היועצת המשפטית טרפדה את זה. מהחרדים אני באמת לא מצפה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מירב, גם תוספת לרמטכ"ל זה לא חוקי. למה אישרתם להביא את זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת מלביצקי, אתה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למה אישרתם להביא את זה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת חנוך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלביצקי, אם אתה – והבנתי שגם לחבר הכנסת פסל יש התנגדות, ואביחי בוארון דיבר על הבן שלו שהתגייס. אני שמחה שלכדתי את תשומת ליבכם; כל חבר כנסת ציוני שירים את היד לחוק של אייכלר, שהוא חוק שמממן את המעונות, שבעצם יגרום לזה שחרדים לא יתגייסו. לא יעזור. עכשיו, אפשר להמשיך ולהביא חוקים ציוניים ולדבר על אונר"א וגירוש משפחות – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל אם אתה בסוף מצביע על חוק שממשיך לממן את המעונות, הם לא יתגייסו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים לפגוע בממסד החרדי, מירב. אתם נלחמים נגד הממסד החרדי. לא מעניין אתכם גיוס. לא מעניין אתכם גיוס כהוא זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מלביצקי, לא יעזור לך. אני נתתי לך דוגמה. תקשיב, לא יעזור לך. הבושה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם נלחמים נגד הממסד החרדי, נגד הממסד החרדי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, תן לה לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אם אתה צועק – אתה צריך לתת לי זמן, כן? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה הדבר היחיד שמעניין אתכם, ועל חשבון ילדים חרדים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, מכיוון שהוא – אתה לוקח לי את הזמן. אני רוצה להגיד לך משהו. בנאום הקודם שלי – כנראה פספסת – נתתי דוגמה לאיך עובדים ביחד, באמת בגלל חוק – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא פספסתי, ישבתי פה. אני לא מפספס את הנאומים שלך, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני שמחה שהקשבת. אבל אי-אפשר לדבר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי רגע, כי הוא לקח לי את הזמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, אבל את רוצה לענות לו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מנסה לענות. אני רוצה להגיד לך משהו, באמת חברי הכנסת החרדים עושים את עבודתם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם עושים את עבודתכם. אבל חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית שירימו את היד להמשיך סבסוד למעונות לאברכים, בעצם יכריזו חד-משמעית שחרדים לא מתגייסים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ילד הוא ילד הוא ילד, מירב. ילד הוא ילד הוא ילד, גם אם ההורים שלו חרדים וגם אם הממסד של ההורים שלו לא מוצא חן בעינייך. ילד הוא ילד הוא ילד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, הנושא הסתיים. חברת הכנסת, תודה רבה. אני רוצה לכבד את הדוברת הבאה. תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תצביע על חוק שמממן – אתה תגרום להם לא להתגייס. נקודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני אצביע בגאווה על חוק שמממן. בגאווה. בגאווה אני אצביע בעדו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת, כבר אמרת את זה ארבע פעמים. תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיימתי, אבל הוא ממשיך לצעוק, אז אני עונה לו: לא יעזור לך כל מכבסת המילים שלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בסדר. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת שזה כואב לך, אז אתה צועק, אבל זה לא יעזור לך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יום שלם שתקתי, עכשיו אני קצת צועק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה תיתן הטבות לחרדים להישאר בבית, הם לא יתגייסו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. נא לתת לגברת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל מה הנשים שלהם אשמות? מירב, מה אשמה האישה שלו? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה אשמות הנשים? מה אשמות הנשים שלהם? תגידי לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אשמות הנשים – – – היא יוצאת ב-06:00 לעבודה – – – מגדלת עשרה ילדים. מה אשמה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז שיתגייס – יקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, אפשר לנהל את הוויכוח הזה – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> את רוצה שהיא תתגרש ממנו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיתגייס – יקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור לה את הזמן, היא עוד לא התחילה לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה לך, גברתי. מזל שאת פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק מסייעת לך פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן כן כן. תודה רבה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – להעניש מישהו – – – << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, שלמה המלך מלמד אותנו בספר משלי שני דברים שלכאורה סותרים אחד את השני. מצד אחד: "באבד רשעים רנה", אבל בהמשך יש הבהרה ונכתב: "בנפל אויבך אל תשמח". הרצון נכון לנקום הוא טבעי ומתבקש, אבל הנקמה הטובה ביותר שיכולה להיות לנו באויבים שלנו היא לא להידמות להם. לאור חיסול נסראללה, ובעיקר לאור חיסול סנוואר, אני חושבת שחשוב לרגע לדבר על כל מה שנוגע לחגיגות פומביות ולחלוקת ממתקים אחרי שאנחנו מצליחים לחסל מחבלים. זה לא שכמובן יש איזושהי בעיה מוסרית כלשהי עם עצם החיסולים האלה. להפך, טוב מאוד שבזכות הפעולות שלנו העולם כולו נפטר מחלק מאותן חלאות שאכלסו את העולם בעשורים האחרונים. זה מצוין, ויישר כוח לצה"ל, שבא חשבון עם גדולי המרצחים וממש מונע מהם להמשיך לעסוק ברצח של יהודים. אבל אני רוצה לשאול, למה לחלק ממתקים ברחוב? למה להעלות לרשת סרטונים שלך חוגג מוות עם הבת הקטנה שלך? למה לחגוג ולהפיץ בחדווה תמונות של גופה? אנחנו יותר טובים מזה, אנחנו יותר טובים מהם, ואנחנו צריכים לאחל לעצמנו עתיד יותר טוב מזה. כמו כל ירושלמית, פיגועי הטרור ליוו גם את תהליך ההתבגרות שלי. אני זוכרת ולעולם לא אשכח איך אחרי כל הפיגועים, בעיקר הפיגועים הכי קשים, היו משדרים בחדשות תמונות של חלוקת בקלאוות בשטחים – ברמאללה, בעזה, בג'נין. אז אני מזכירה: הנקמה הטובה ביותר שיכולה להיות לנו באויבים שלנו היא לא להידמות להם. אין בי טיפה של עצב על הסתלקות של השונאים שלנו, אבל את השמחה הפומבית, את ה"לחיים", את הבקלאוות – את זה בואו נשמור לרגע שבו באמת תהיה הצדקה לחגוג, כמו הרגע שבו נחזיר את החטופים ואת החטופות שלנו הביתה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה, גברתי. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. הקשבתי ברוב קשב היום לנאומה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על רצח עם, על טיהור אתני. אני רוצה לשאול אותך, עאידה: למה את שונאת את הילדים בעזה? הילדים בעזה גדלים לתוך מכונה משומנת של שנאה והסתה. חמאס שולל מהם השכלה, שולל מהם התפתחות, שולל מהם להגיע למצב של בני אדם הומניים ומוסריים. הינה – עאידה, למה את הולכת? הינה חלק מהטקסטים. למה? למה לברוח? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כי לא בא לי לשמוע את זה, כי את משקרת לעצמך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> את יודעת איך בעזה מלמדים את הילדים את החוק של ניוטון? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – והצבא הולך כמו הילדים האלה. הצבא – – – תפסיקו. תפסיקו. אתם משחררים אותם מחמאס כדי לשלוח אותם למוות. תעשי את עצמך מוסרית, הכי מוסרית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ספר פיזיקה בעזה מראה לילדים: זה גוף של יהודי, זו רוגטקה, זה המרחק בין הרוגטקה ליהודי. ככה הם לומדים פיזיקה. איזה עתיד יש לילדים האלה? אנחנו האויבים שלהם? אתם האויבים שלהם. את דנה אותם לדיכוי, לנבערות, לאלימות. אני רוצה לומר לכם, אני ראיתי סרטונים שבהם ילדים בגיל שלוש מתחפשים לשהידים. ילד אחד שוכב על הרצפה עם קטשופ והילד השני יורה בו, וההורים שלהם מוחאים כפיים. ההורים שלהם מוחאים כפיים. אותם הורים רצו סביב משאיות שהציגו אנשים שנחטפו מפה עם אגן שבור, עם רגליים שבורות, ערומים כביום היוולדם, ומחאו כפיים. אין כזה דבר חפים מפשע בעזה. אין חיה כזאת. מי שאשם בזה זה לא ישראל, שרצתה לעשות הכול כדי להפוך את עזה לסינגפור. אבל עופר כסיף לא יכול לשמוע את זה, ועאידה סלימאן לא יכולה לשמוע את זה. הם בורחים מהמליאה. אבל האמת לאמיתה היא שהאויב הכי גדול של הילדים בעזה הוא לא מדינת ישראל, הוא אנשים כמוהם, חברי כנסת במדינת ישראל שסותמים את הפה כשלוקחים ילד בגיל שלוש ומאמנים אותו להיות רוצח, כשלוקחים ילדה בגיל ארבע ומאמנים אותה להיות רוצחת, כשמגדלים שם אוכלוסייה שלמה של נאצים, שכל רצונם הוא לא להשתחרר מכיבוש, כי כבר אין כיבוש, וכל רצונם הוא לא עצמאות – לא מעניין אותם עצמאות, לא מעניין אותם רווחה, לא מעניין אותם קדמה; הם לא רוצים שום דבר כלפי עצמם – הם רוצים שאנחנו נמות. וכשעאידה תומא סלימאן באה וצועקת כאן: רצח עם, טיהור אתני – איפה היא כשלוקחים מיליוני ילדים כמה קילומטרים מכאן והופכים אותם מגיל אפס לרוצחים, לשהידים ולנאצים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה ­– אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ניסים ואטורי, רוצה לדבר? רשימת הדוברים סגורה. אם לא אמרתי אז אני אומר עכשיו. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נשארתי עד שעה כזאת, לפחות תנו לדבר. נשארתי פה עם ארבעה חברי כנסת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אני מאפס לך את השעון. יש לך עכשיו שלוש דקות מלאות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. זה ייקח לי בערך דקה וחצי. אני חייב להגיד משהו. הגשתי שאילתה לשר הביטחון ואני מחכה לתשובה שלו. ביום התקיפה באיראן, שלושה ערוצי תקשורת – 11, 12, 13 – היו מוכנים כבר עם חליפות ועניבות, הגיעו לאולפן ערניים. שמעתי – אני לא ראיתי, אני שומר שבת. שמעתי, חבר סיפר לי. הגיעו לאולפנים, וממש בדקה של התקיפה הם היו כבר מוכנים באולפנים. אני הבנתי מעדויות שקיימות – ערוץ 14 כמובן מודר בעניין הזה – הבנתי שדובר צה"ל העביר ידיעה לערוצי התקשורת בעוד טייסי חיל האוויר נמצאים באוויר מעל אתרים באיראן. הדבר הזה חמור מאוד. אני מנצל פה את החסינות שלי כדי להעלות את העניין הזה. לא ייתכן שבעבור אתנן תקשורתי מעבירים מידעים לתקשורת. זה היה ממש שקוף – התקפה באיראן, טייסים באוויר, וערוצי התקשורת מקבלים את המידע לפני התקיפה באיראן כדי שידעו להיות מוכנים. יונית לוי עלתה עם חליפה מסודרת, עם תסרוקת לאחר פן בשעה 02:00 ודיווחה על התקיפה באיראן און-ליין, באותו רגע. לכן הגשתי שאילתה על הדבר הזה. אני מצפה לתשובה של שר הביטחון. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עופר כסיף, ראיתי שבחרת היום לטנף על גיבור ישראל שובאל בן נתן. טוב שאתה בורח מהמליאה. בוא אני אספר לך מי היה שובאל בן נתן, השם ייקום דמו. שובאל בן נתן היה באמת כל מה שהפוך ממך, עופר כסיף. כל מה שהפוך ממך. שובאל היה הילד הכי יפה שהכרתי, עם חוש הומור וחיוך שתמיד מרוח לו על הפנים. שובאל היה יודע לנגן וטוב תואר מאוד, ואחד שבשונה ממך, לא התבלבל לרגע. לשובאל היה ברור מאוד מאוד מי האוהב ומי האויב, מה מוסרי ומה מעוות. ההורים של שובאל, הרב דודו ושלומית בן נתן, הם מהאנשים הכי מדהימים והכי יקרים שאני מכיר בארץ הזאת, אנשים שאוהבים אפילו אותך, עופר כסיף, רק כי אתה מהעם שלהם, ואם אתה תיקלע לצרה, ההורים של שובאל יעשו כל מה שהם יכולים כדי להציל אותך. הם חינכו את הבן שלהם להיות מוכן למסור את הנפש שלו כדי שאני ואתה וכל עם ישראל יוכלו לחיות כאן בביטחון, והוא עשה את זה והוא היה גיבור. פגשתי אותו שבועיים לפני שהוא נפל. הוא היה באומן, והוא חיפש לחזור למדינת ישראל כמה שיותר מהר, כי החבר'ה שלו הוקפצו ללבנון. הוא לא הצליח למצוא טיסה, השתגע, הלחיץ את כל העולם. עזרתי לו, והוא מצא טיסה בליל ראש השנה; בסוף היא התבטלה, אבל הוא הגיע כמה שיותר מהר וחיכה בחוץ עד שהכניסו אותו להצטרף לפלוגה שלו כדי להילחם על החיים שלי ושלך ושל כל מי שנמצא כאן. עופר כסיף, אתה איש מריר, שונא עמו ומבויש מעצמו. אדם שמרוב קנאה על כל מה שאין לך ויש בשובאל, מה שאתה בוחר זה לטנף באמצע השבעה על גיבור ישראל הזה ועל האדם הקדוש הזה, לטנף עליו מרוב קנאה שיש לך. באמת, אני מאחל לך שהילדים שלך יהיו הכי קרובים למה שהיה שובאל. מתפלל עליך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ברוך השם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שאלה תמימה גרמה לתמיהה פה באולם. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – צגה, את רוצה לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, אמרה עליזה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אביחי בוארון – מוותר. אם כך, מי מסכם? או שנעבור להצבעה? מי השר שצריך לסכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא צריך עזרה, תודה. תודה. מי בכלל השר התורן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 15, ארבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מוסיף אותך. אני מבקש להוסיף לפרוטוקול את הצבעתו של חבר הכנסת משה רוט. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> המחשב שלך – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, נכון. אז תוסיפו, בבקשה. הינה, המזכיר מוסיף אותך. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא הצבעתי כי אני מקוזז. לא הצבעתי, זה בסדר. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> אז ניצלת מעבירה פלילית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נוסיף אותך וגם נשנה את תוצאות ההצבעה. בעד – 16, ארבעה מתנגדים. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1798).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר התרבות והספורט מיקי זוהר להציג את הצעת החוק. השר זוהר, זה כמעט נושא שמתחבר לתרבות ולספורט. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, להלן הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות מקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024. כנסת נכבדה, החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות מקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011, נחקק כהמשך וכהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני מיום 8 ביוני 2010 – "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל, רפורמה בתחום הביטחון האישי". במסגרת זו הוחלט בין השאר על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות המקומיות הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, אשר יפעל להרתעה, למניעה ולאכיפה בתחום העבירות של איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית, בין השאר – גם זו בנוסף – וזאת במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל ותושביה כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל. יש לציין שתוקפה הוארך לאחרונה עד ליום 31 באוקטובר 2024, וכרגע אנחנו מדברים על מערכי אכיפה עירוניים בכמה רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון, סך הכול 92 רשויות. מאחר שלדעת גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל יש בנתונים שהצטברו במשך 13 השנים האחרונות שבהן פועלים מערכי האכיפה העירוניים כדי להעיד כי פעילות המערכים היא יעילה ואפקטיבית, בהנחיית השר לביטחון לאומי התקיימה בתקופה האחרונה עבודת מטה אינטנסיבית מול משרדי ממשלה רלוונטיים על מנת לגבש נוסח ממשלתי מוסכם להפיכת הוראת השעה להוראות קבע עם השינויים הנדרשים לצורך ייעול מערכי האכיפה העירוניים, לרבות עדכון התוכנית בהתאם לתובנות שעלו על רקע המצב הביטחוני ומתקפת הטרור של 7 באוקטובר. מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה, שעתידה כאמור לפוג ביום חמישי הקרוב, 31 באוקטובר 2024, בחודש נוסף, עד ליום 30 בנובמבר 2024. ביום 27 באוקטובר 2024 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק. לפיכך, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק זו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. תראו, יש לנו פה רשימה שנרשמו בה למעלה מ-40 אנשים. אני לא אקרא את כל השמות, אני רק אשאל אם יש מישהו שרוצה לדבר ורשום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את רשומה? אוקיי, בסדר. אם עוד מישהו רוצה, תגידו. פשוט נחסוך את כל הקראת השמות של האנשים. כן, בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני סוגר את הרשימה, וכך אנחנו נעבור – – – << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אדבר קצר, כי אתם רק תצביעו בעד, אבל כנראה לא קראתם. החוק הזה של השיטור העירוני בעצם מאריך את ההוראה הזמנית – זו כבר לא הוראת קבע; איפה פוגל, הוא לא פה? הוא אמור לקחת את זה לעוד דיון – בעוד 30 יום. זה השיטור העירוני, מה שאנשים כאן, לפחות מי שבאו מהמוניציפלי – הינה אלי דלל – מכירים מצוין. החוק הזה נגרר מ-2011. מ-2011. נגרר עוד פעם להצבעה ועוד פעם הארכת תוקף ועוד פעם הארכת תוקף, בלי לתת שום יציבות לנושא החשוב הזה של שיטור עירוני שקיים ברוב הרשויות במדינת ישראל – אגב, גם ברשויות הערביות – אבל בעצם לא נותן אופק. היום אמרתי את זה בוועדת הכנסת, ואני כבר לא יודעת איך להסביר את זה. השיטור העירוני חייב להיות הוראת קבע. אתם מצביעים עכשיו על הארכה נוספת ב-30 יום. זו הארכה על הארכה על הארכה מ-2015. רק שתבינו על מה אתם מצביעים. חייב להיות כאן – פשוט מבחינת השר הזה אין לי ציפיות, אבל אם יש למישהו כאן מידת אכפתיות כלפי הביטחון ברשויות המקומיות, הוא חייב להבין שאי-אפשר להמשיך עם החוק הזה, שהוא טלאי על גבי טלאי על גבי טלאי. צריך לעצור, להביא את השיטור העירוני כהוראת קבע, וששוטר ברשות מקומית, שוטר עירוני, ידע שיש לו אופק – אני מסתכלת עליך כי אתה מבין על מה אני מדברת – ידע שיש לו עתיד וידע שזה המקצוע שלו, בדיוק כמו כל שוטר. אגב, עוד משהו שאם הייתה עבודה מקצועית במשרד לביטחון לאומי – אבל כמו שאמרתי, יש לי משם אפס ציפיות – גם היו מגדילים את הסמכויות. כי היום לשוטר עירוני יש בסך הכול שלוש סמכויות, מכניסה לחצרות עד למניעת רעש. אפילו באירוע אלמ"ב שבו גבר מכה אישה, שתבינו, שוטר שיטור עירוני לא יכול אפילו לעצור את אותו גבר מכה. הוא חייב לחכות למשטרה. תבינו שלמתנדב במשטרה שנוסע עם שוטר יש יותר סמכויות משוטר עירוני. כל אדם בציבור שמסתכל על שוטר חושב שזה שוטר עירוני, אבל לא באמת יש לו את הסמכויות. אם למישהו פה יש טיפת אכפתיות כלפי השיטור העירוני, וזה מעניין אותו אפילו במידה, אני מאוד מאוד מציעה לו להתחיל להתערב, בעיקר חברי הוועדה לביטחון לאומי, כי אי-אפשר להמשיך מצד אחד לא לתת סמכויות, ומצד שני כל פעם להאריך להם בחודש. ככה לא נותנים ביטחון לאזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> מירב, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ידעתי שאתה מקשיב, לכן ידעתי שאתה יודע על מה אני מדברת. זה 30 יום הארכה, זה הכול. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנראה זה הפך לספורט לאומי לעלות על הדוכן הזה ולהטיף לנו מוסר. לספר לנו – בגישה אנושית לגמרי מדברים על הילדים של עזה ועל מי שמסית אותם. אז אני רוצה להזכיר לכולם: מעל 12,000 ילדים נהרגו מתחילת המלחמה הזו בעזה, והרבה יותר אלפים של ילדים קטועי רגל, קטועי רגליים, גפיים, ילדים שאיבדו את כל מה שנקרא ילדות ותמימות. ילדים שראו את כל המשפחה שלהם תחת ההריסות, מתים; ילדים שיגדלו בלי אבא, בלי אימא, בלי אף אחד. מעל להריסות ועפר מנסים ללקט את האוכל שלהם. אלה הם ילדי עזה, דור העתיד. מישהו צריך להסית אותם? מישהו צריך ללמד אותם איך ירגישו כלפי ישראל? כלפי הצבא? תאמינו לי, אין צורך. עשיתם עבודה טובה בלהסית את הדור החדש נגד כל מה שחולל להם בחודשים האחרונים, בשנה הנוראית הזו. צעקו באולם לפני רבע שעה: ילד זה ילד זה ילד. משפט שצעקתי בתחילת המלחמה ואמרתי: ילד זה ילד זה ילד, אם הוא בעוטף עזה או בעזה. אבל כנראה הילדות שמורה רק לילדי היהודים. כנראה החמלה שמורה רק לשם. אז הינה, אני אומרת לכם: כואב לי הלב על כל ילד. אני לא מסתכלת מי ילד אותו, אני מסתכלת עליו כילד. אני מסתכלת על איזה עתיד יהיה לו. אפרופו עתיד ואפרופו טהרנות ואנושיות, מה שכתבו על ההרג של מיכאיל סמארה, של ארג'ואן מנאע ושל חסן סואעד, שנהרגו במג'ד אל-כרום ובכפר יאסיף, ועל כל פגיעה שמתחוללת נגד האוכלוסייה הערבית בגלל הטילים, ורובם טילי היירוט – זו הייתה טהרנות? זו הייתה אנושיות? למה אתם לא קמים ואומרים את זה? למה לא מדברים על הגזענות, על ההסתכלות עלינו לא כבני אדם ועל זה שמי שמת מאיתנו זה משהו משמח? אל תטיפו לנו מוסר. אנחנו כאבנו על החטופים, כאבנו על החללים, אבל אל תגידו לנו שאכפת לכם. שר החינוך יושב לו ולא חושב אפילו על הילדים שלנו, על הנכדים שלי שלא יכולים להגיע לבית ספר והם צריכים לשבת בצל האזעקות ללמוד. כל שר בממשלה הזו הוא פושע כלפינו כאוכלוסייה ערבית. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אצלנו פשוט אין בית ספר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> פשוט אין בית ספר אצלנו. תגידי תודה שיש בית ספר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שבוע אני עושה סיורים ושומעת על מחסור במקומות מוגנים בכפרים הערביים – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז אולי תגני את חיזבאללה? אולי תגני את חיזבאללה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת. לא לא לא, לא לפתוח, לא לפתוח. חברת הכנסת עאידה סלימאן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ועל דחיית בקשות של ראשי מועצות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אולי תגני את חיזבאללה? תגידי שהוא ארגון טרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הזמן נגמר. תודה. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תפסיקו להטיף מוסר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אולי תגני את חיזבאללה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסתכלו בראי. אתם, אם תסתכלו טוב בראי, אתם תפחדו ממה שתראו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בואי נשמע אותך אומרת שחיזבאללה ארגון טרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תגני את חיזבאללה. לא שומעים אותך מגנה את חיזבאללה. בואי נראה אם את אומרת שזה ארגון טרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את זה את לא מסוגלת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה רבה. תודה. טוב, רבותיי, השרה רוצה לסכם לפני שאנחנו נעבור להצבעה? אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד ­– 11, אחד מתנגד. אני קובע כי הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1787; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ט, ישיבה 199; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הרווחה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, זה בדיוק מה שאמרתי. בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> לילה טוב, אדוני יושב-ראש הכנסת – אתה יושב-ראש הכנסת? השרה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יושב בראש. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> יושב בראש, כן. חברי כנסת נכבדים, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024. תיקון 11 לחוק ההסכמים הקיבוציים, שנחקק בחודש פברואר השנה כהוראת שעה לשישה חודשים, קבע הוראות המקצרות ומפשטות את המועדים לעניין מתן צו הרחבה לגבי הסכם קיבוצי כללי ששר העבודה ציין בהודעה על כוונה לתת לגביו צו הרחבה, כי העניינים בהסכם הקיבוצי נובעים בעיקרם ממלחמת חרבות ברזל, וכי הוא שוכנע כי יש דחיפות בהרחבת תחולתו של ההסכם הקיבוצי. הצעת החוק שבפניכם מבקשת להאריך את תוקף הוראת השעה של תיקון מס' 11 כך שתחול ברציפות עד תום שלושה חודשים מסיום התוקף של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה בתחילת המלחמה. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ללא הסתייגויות אלא עם בקשות רשות דיבור בלבד. לכן, אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית. אייכלר מבקש להודות לצוות הוועדה בהנהלתה של הגב' ענת כהן שמואל וליועצת המשפטית נעה בן שבת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של סיעת המחנה הממלכתי – אני לא רואה נציגים שלהם הנמצאים כאן – סיעת יש עתיד כנ"ל, וגם של חברת הכנסת מיכל וולדיגר שדיברה. אם כך, אנחנו – השרה רוצה לדבר? אין בעיה. חברת הכנסת – את רשות הדיבור כבר הסרתי, בסדר. בבקשה. תודה, גואטה. מה הולך פה? << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> חבר הכנסת ששון גואטה, מה זה? אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בשבוע הבאמת-כואב הזה וביום הכואב הזה הרגשתי ממש תחושת מחויבות לציין את הבגידה הבלתי-נתפסת של כלל ארגוני הנשים וזכויות האדם בעולם, את השתיקה הרועמת, את מילוי פיהן מים – עד לרגע זה, אגב – אל מול הזוועות שבוצעו בנשים ב-7 באוקטובר ומאז. היה חשוב לי לעלות דווקא על במה מכובדת זו, וזו במה מאוד מאוד נכבדת, ולהוציא מפה את כתב האישום שלי אל מול כל אותם ארגונים. ואני אומר את זה בשפתם של רובם: I stand here today as Israel's Minister for Social Equality and the Advancement of Women, representing the silenced voices of Israeli women. On October 7th Israeli women were brutally raped and slaughtered by Nazi Hamas terrorists. Their bodies were mutilated, their heads decapitated, they endured gang rapes and were burned alive. For the past year, the voices of global women's organizations have fallen silent, those who falsely claim the title of "feminists". These hypocrites shout: Me Too, but only if you're not a Jew. To you all, I present this grave indictment: Since the war began, I have reached out to each of you, women's and human rights organizations, through every possible channel, with one clear demand: publicly condemn what was done to women in Israel – But there was no response, only a thunderous silence. Why? Because in your eyes, the blood of Israeli and Jewish women worth less, far far less. Let me teach you something about feminism, as you clearly lack understanding: True feminism isn't dyeing your hair blue and dancing in the middle of European streets. True feminism isn't staying silent when mothers, grandmothers, and young women are slaughtered, raped, and kidnapped. True feminism stands with Shiri Bibas, who were kidnapped with her two infants, not with the monsters who tore her from her safe bedroom in her pajamas. Not with them. True feminism stands with the only democracy in the Middle East – not with deranged dictatorships, where women are shot for allowing a strand of hair to escape their headscarves. The first rule of feminism: when a woman tells you she's been brutally raped and her legs have been cut off, your first response should be: I'm so terribly sorry. How can I help? Not demanding forensic evidence, or maybe, just maybe, asking the question that your organizations are well known for: Are you OK? This was your slogan, right? When she tells you she was forced to shower at gunpoint in captivity, with a terrorist touching and kissing her, you should offer her a huge help of any kind, not a knife right in her back. You all saw, all of you saw the mutilated, burned, limbless bodies of Israeli women. We found Israeli women shot in their genitals and it didn't even move you one bit. I didn't see you dance with tambourines, chanting, like you do all the time: Ceasefire now, Ceasefire now, when Tamar and Jonathan from Nir Oz were slaughtered along with their three young children. I didn't see you there while our children fought with bare hands against thousands of Nazi-like monsters invading our homes and our land. The murder of Jewish families is not just a struggle against oppression. not at all. All of you know, all of you just know, how to shout empty, empty slogans, ridiculous slogans about "Free Gaza". You support, You support the sub-humans who dismantle Israeli women to parts and hammered dozens of nails into their private organs, that's what you ignore all the time. You embrace the five men who armed with knives and a hammer, dragged a naked Israeli woman on the ground, gathered around her as she screamed for her life, raped her, and finally slaughtered her. I'm not disappointed in you. I'm disgusted. I despise you. You are all liars. You are all actresses. After this grave indictment, I have one conclusion: I find you guilty, guilty of abandoning Jewish Israeli women's blood; guilty of betraying women's basic rights. And your sentence is one: your sentence is eternal shame. You will be remembered for who you really are. Your historical role ended on October 7th. You've proven to be without any real agenda or any moral backbone. You are anti-Semites who don't care about women's rights or any human rights for that matter. We will protect our mothers, sisters and daughters from terrorist organizations and from you, the accomplices of the terrorists in your fake women's rights organizations. And always remember: From the river to the sea Jewish women will be free. Never again. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשרה גולן. אנחנו נחזור – אנחנו לא צריכים לסכם. אפשר לחזור להצבעה? כמו שאמרתי, להצעות החוק לא הוגשו – אמרתי את זה. חברי הכנסת, נעבור כרגע להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד סעיפים 1–3 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 13, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), תשפ"ד–2024. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> ה"א. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוט על התיקון – התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 13, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי כ"ז בתשרי התשפ"ה, 29 באוקטובר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:31. << סיום >>