דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת א' ישיבה רי"א הישיבה המאתיים-ואחת-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ח בתשרי התשפ"ה (30 באוקטובר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור) 5 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 5 שר המשפטים יריב לוין: 11 מיקי לוי (יש עתיד): 18 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 25 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד–2024 27 טלי גוטליב (הליכוד): 27 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 32 הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024 36 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 36 שר המשפטים יריב לוין: 38 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 39 הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024 40 שלום דנינו (הליכוד): 40 שר התקשורת שלמה קרעי: 41 אלעזר שטרן (יש עתיד): 56 הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב 63 גלעד קריב (העבודה): 64 הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן כתנאי לרישיון), התשפ"ד–2024 66 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 81 נאור שירי (יש עתיד): 87 הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ד–2024 89 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 90 שר המשפטים יריב לוין: 93 הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"ג–2023 100 מאיר כהן (יש עתיד): 100 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 106 מאיר כהן (יש עתיד): 123 הודעה אישית של חבר הכנסת אלעזר שטרן 125 אלעזר שטרן (יש עתיד): 125 הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024 138 ירון לוי (יש עתיד): 138 שר התקשורת שלמה קרעי: 140 ירון לוי (יש עתיד): 151 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2023 154 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 154 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 157 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות) 160 אופיר כץ (הליכוד): 161 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 194 יאיר לפיד (יש עתיד): 203 אופיר כץ (הליכוד): 206 שר התקשורת שלמה קרעי: 207 הצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי הגבול לרצועת עזה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 216 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 216 שר התקשורת שלמה קרעי: 220 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 225 הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית 227 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 227 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 241 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 251 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 258 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 258 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023 259 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 260 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 262 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 266 הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ד–2024 268 גלעד קריב (העבודה): 268 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 272 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 273 גלעד קריב (העבודה): 282 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 285 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 285 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024 285 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 285 הצעות לסדר-היום 288 היעדר מיגון ביישובים הערביים בצפון 288 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 289 נעמה לזימי (העבודה): 291 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 293 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 295 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 297 משה רוט (יהדות התורה): 299 שר הפנים משה ארבל: 301 הצעות לסדר-היום 306 פיקוח על מתן התאמות לסטודנטים שבמילואים 306 משה טור פז (יש עתיד): 306 שר הפנים משה ארבל: 308 < הצח >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור) << הצח >> [הצעת חוק פ/4680/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ח בתשרי התשפ"ה, 30 באוקטובר 2024. הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור), של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שנמצא כבר בהיכון, ואני מתכבד להזמין אותו לנמק את הצעת החוק מעל דוכן המליאה. בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר בתחילת הדברים, אני חושב שהחוק הזה, במציאות שנוצרה, הוא אולי הכרחי, הוא אולי מתבקש, אבל אני מתבייש. אני מתבייש, אדוני שר המשפטים, אני מתבייש על שהטרחתי, ומתנצל על שהטרחתי – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חוק ההשתמטות, רוטמן? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – את ועדת – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חוק ההשתמטות? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו שבאת אפשר להצניח אותו? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חוק ההשתמטות? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר להצניח אותו ולסמן לו ברימוני עשן בהצלב בדיוק איפה הוא צריך לצנוח. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> סוף-סוף אתה מתבייש במשהו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מתנצל ומתבייש, אדוני שר המשפטים, שהטרחתי את ועדת השרים לענייני חקיקה בהבאת הצעת החוק הזאת. אני מתבייש ומתנצל, אדוני יושב-ראש הכנסת, על כך שאני מטריח את הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני עשיתי בדיוק את מה שאדוני עושה לפני שבע שנים, לדעתי, עם חוק אחר – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תוריד רק מושג אחד, "מי מטעמו". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – שאשרר את סמכותו של שר הפנים לשלול תושבות קבע של אנשי חמאס. אתה זוכר את זה. אמרתי: יש כבר סמכות בחוק, למה אני צריך להביא את החוק הזה? זה מה שאתה רוצה לומר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר אל שניכם כי אתם שותפים. תוריד את הנושא של "מי מטעמו" ואז הכול בסדר, כי יש בסדר הדין הפלילי מספיק הגנות לנושאים האחרים. בתוך החוק שלך, "מי מטעמו" מיותר לחלוטין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תכף נדבר על "מי מטעמו", ואם תהיה מחלוקת על זה, אני בטוח שנגיע להסכמות, חבר הכנסת מיקי לוי. דיברתי איתך על החוק הזה, ואני חושב שנצליח להגיע – אני אחדד לך תכף בדיוק מה אומר החוק, אבל תן לי רק לסיים את הפתיחה, כי בעיניי היא חשובה מאוד. אני באמת מתבייש ומתנצל שאנחנו מביאים את החוק הזה. אתה יודע, כשהבאנו לפה – שר המשפטים והקואליציה ואנוכי – את מה שכונה "חוקי הרפורמה", אחת הטענות שלנו הייתה שמה שאנחנו מחוקקים, קיים בכל מקום בעולם. למה צועקים עלינו? הרי זה קיים בכל מקום בעולם, ובכל מקום בעולם הליך הבחירה הוא ככה. אמרנו, היו צעקות – בסדר. היה, נגמר, לא משנה כרגע. כאן אני מביא חוק, ואני אומר את זה, אני מביא חוק שכמעט אין כדוגמתו בעולם, כי בכל מקום בעולם מוגדר וברור ולא צריך לכתוב שישות מדינית כלשהי לא יכולה לפנות לבית המשפט כדי להשפיע על המהלכים המדיניים של הממשלה. אגב, לא רק רשות פלסטינית; כל מדינה זרה שרוצה לפעול מול מדינת ישראל. ארצות הברית רוצה להפעיל עלינו לחץ איך להתנהג בלבנון – שתפנה לשר, שר החוץ, ראש הממשלה, דרך השגריר. יש מנגנונים. תבוא ממשלת ארצות הברית, תגיש עתירה לבית המשפט? מי שמע דבר כזה? תבוא ותגיד: אנחנו רוצים שהמדיניות של מדינת ישראל תשתנה, ואנחנו נעשה את זה דרך בית המשפט – כולם יסתכלו עליה. היא לא עושה את זה. ברוך השם שהיא לא עושה את זה, וכך פועלת כל מדינה בעולם. כל בית משפט בעולם שמגיעה אליו ישות מדינית זרה כלשהי ואומרת לו: אני רוצה להשפיע על המדיניות דרכך – הוא אומר: חברים, מדיניות? שולח. יש הפרדת רשויות אצלנו, יש כבוד בין הרשויות. לכו בבקשה למשרד החוץ, למשרד ראש הממשלה, ל-State Department – כל מדינה לפי עניינה. תעזבו אותי בשקט, אני לא מתעסק עם זה, בטח ובטח לא בעתירה על חקיקה. תבוא ממשלה זרה ותגיד: אני לא אוהבת את החוק הזה והזה שהכנסת העבירה – בסדר, יש קשרי חוץ של הכנסת, יש שגרירים, תבואו, נשמע, נדבר כמו מדינות, מדינה ריבונית שמכבדת את הריבונות של מדינה אחרת. פה עבר חוק – בתמיכתכם, חברי האופוזיציה, אני פונה דווקא אליכם – חוק חשוב, חוק טוב, שאומר שנפגעי הטרור יוכלו לתבוע את הרשות הפלסטינית, שמשלמת משכורות למחבלים. עברו שני חוקים כאלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חוק ההשתמטות? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחד עבר בוועדת חוץ וביטחון, על פיצוי עונשי, שהיוזם הראשי שלו הוא חבר הכנסת פינדרוס, ואחד עבר בוועדה של חבר הכנסת אייכלר, ועדת העבודה והרווחה, של שרן השכל – אז הייתה חברת אופוזיציה; למיטב זיכרוני גם שרון ניר הייתה שם שותפה. קואליציה-אופוזיציה, העברנו את החוק הזה מתוך אמירה ברורה שמי שמשלם משכורות למחבלים כדי לרצוח בנו, המינימום – עזבו שאנחנו מקבלים את המציאות הזאת, גם זה הזוי – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רוטמן, מה זה שונה – – – מעונות, משתמטים, לא הבנתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – המינימום הוא שהוא ישלם על זה. עכשיו באה הרשות הפלסטינית, הגישה עתירה לבית המשפט העליון שלנו. היא אומרת: אני רוצה שתשמור על זכותי להמשיך לשלם משכורות למחבלים. בית המשפט, במקום לזרוק אותה מכל המדרגות – עתירה שכזאת, שלא הייתה צריכה לעבור את המזכירה בכניסה, את המאבטח בכניסה היא לא הייתה צריכה לעבור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה קצת מפריע לי, רעש הרקע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, קצת יותר שקט במליאה. סדרנים, תעזרו לנו, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עתירה שכזאת, במקום לזרוק אותה מכל המדרגות ולהגיד: אין דבר כזה, אני לא אתן לכם דרך בית המשפט לנסות למנוע את – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא דיבר שם כל הדיון, יצחק עמית – הייתי שם – – – על זה הוא דיבר, יצחק עמית, במהלך הדיון עם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אפילו לא מדבר על התוכן, זה בדיוק מה שאני אומר. זה לא צריך להיכנס, זכות עמידה. מי הסכים איתי? תאמינו או לא – מי שירצה יגיד שאני השעון המקולקל, אחרים יגידו שהיא השעון המקולקל, זה לא משנה – גם היועצת המשפטית לממשלה כתבה לבית המשפט: מה פתאום יש לרשות הפלסטינית זכות עמידה. העתירה עדיין תלויה ועומדת. התקיים דיון. עכשיו, הייתם אומרים לי, כמו שחלק אמרו לי, חבר הכנסת מיקי לוי אמר לי: שמחה, מה אתה דואג, בג"ץ לא יקבל את העתירה בסוף, ויכול להיות שהוא גם צודק, אני מוכן להניח שהוא צודק. אבל יש נזק מעצם קיום הדיון. אתה יודע מה הנזק? באו אליי משפחות נפגעי טרור. הגיעו לבית המשפט המחוזי, מנהלים הליך, רוצים להגיש תביעה – אומרים להם השופטים: חכו, תלוי ועומד בבית המשפט העליון תיק נגד החוק. אני אומר להם: לא הבנתי, ניתן צו ביניים? ניהל הליך? לא, לא, אבל תלוי ועומד, אז בית המשפט המחוזי בינתיים מסתכל על החוק של הכנסת, שכולנו חוקקנו פה ביחד – חוק מוסרי, צודק ונכון מאין כמותו – ואומר: הלו, הלו, תלוי ועומד בבג"ץ, בינתיים אני לא פוסק. נאמר גם שהנהלת בתי המשפט הכחישה שהייתה ישיבת שופטים בנושא. מקורותיי מראים שכנראה ההכחשה הזאת לא מדויקת, אבל זה לא ממש משנה. כעניין שבעובדה, השופטים לא דנים לפי חוק שהכנסת חוקקה ולא נותנים – מחזיקים נפגעי טרור שאיבדו את היקר להם בני ערובה עד שבבית המשפט העליון יחליטו סוף-סוף לעשות את מה שהחוק, ההיגיון, הצדק, המוסר, אומר: לזרוק את העתירה הזאת מכל המדרגות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רוטמן, אולי תתייחס למוסריות בעניין חוק הגיוס? אולי תגיד על זה מילה? מילה, מילה. כיו"ר ועדת החוקה, תגיד מילה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשאני אציג את חוק הגיוס אנחנו נדבר על זה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא, תגיד עכשיו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא עושה את זה – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כמה נוח. כמה נוח – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תנסי לטשטש את הדיון שבו אנחנו נמצאים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה מדבר על מוסריות. מה מוסרי בזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו, זה מה שאמרתי – בכל מדינה נורמלית בעולם, הרשות הפלסטינית, מעשר סיבות שונות, לא הייתה עוברת את הסף: פעם אחת כי היא לא אזרחית מדינת ישראל, לא תושבת מדינת ישראל; פעם שנייה כי היא מבקשת לבטל חוק של הכנסת, ואין לה שום נגיעה לנושא; פעם שלישית בגלל שהיא מתגמלת טרור והיא לא באה בניקיון כפיים; פעם רביעית – מלבד ניקיון הכפיים שלה, בגלל שהמוסר האנושי הבסיסי ביותר, של "הרצחת וגם ירשת", לא מאפשר לנו לשמוע מציאות שתהיה איזושהי זכות לבן אדם שמממן את הרוצחים, לא רק זכות לבית משפט, בכלל זכויות. כל הדברים האלה היו צריכים להביא לזריקת העתירה הזאת מזמן. היא לא נזרקה. זה שבית המשפט העליון שחק את מושג זכות העמידה לאורך השנים זה דבר שיהיה צריך טיפול. אגב, יש בנושא הזה הצעות חוק של קואליציה ואופוזיציה משנים קודמות. זה דורש טיפול. אדוני שר המשפטים, מה שנקרא, צריך להיכנס ל-to do list בשש אחרי המלחמה, ואם יכול להיות, אולי גם קודם. לא יודע. אבל אנחנו לא נפתור את כל הבעיות היום. את הבעיה הזאת – זה הדבר הכי מוסרי שיש. ואני קורא דווקא לחבריי – חברי הכנסת מהקואליציה ודאי, אני יודע את עמדתם, אבל גם חברי כנסת מהאופוזיציה חתמו איתי על הצעת החוק הזאת, ואמרו: זו הצעת חוק נכונה, טובה, צודקת. אני מבקש מכולם, מכל אדם שאכפת לו גם מכבודו של הבית הזה, כי מדובר בחוק שאנחנו העברנו, קואליציה-אופוזיציה, שנכון להיום לא מיושם בגלל אותה עתירה, ונפגעי טרור יושבים ומחכים לקבל פיצוי על זה שרצחו את היקרים להם והם לא מקבלים בגלל אותו תיק שתלוי ועומד, וגם כי אנחנו בבית הזה הצלחנו להתאחד בצורה חד-משמעית השבוע כנגד אונר"א תומכי הטרור והשותפים בטרור באופן עצמאי. אנחנו הצלחנו להתאחד בבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, על מעמדה של ירושלים. זה היה יום שני, זה היה יום שלישי, ואני מודה לחברי יושב-ראש הכנסת ששם את החוק הזה ראשון היום בסדר-היום, שנתאחד כולנו נגד הטרור ונגד כל מי שמעניק יכולת לטרור לפתוח את פיו בבתי המשפט של מדינת ישראל. את הטרור צריך למגר גם בשדה הקרב וגם במלחמה המשפטית והכלכלית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת רוטמן, ומתכבד להזמין את שר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, נדמה לי, אדוני היושב-ראש, קשה היה להגדיר את הדברים טוב יותר מהאופן שבו עשה את זה חבר הכנסת רוטמן, ואני מבקש לברך אותו על הבאת הצעת החוק הזו לכאן ולהשתתף ביחד איתו בתחושה הקשה על עצם הצורך לעשות דבר שהוא – לא, אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה. מי שמעוניינים לדבר, אנא יעשו זאת בחוץ. סדרנים, נא להיכנס לתמונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שאי-אפשר שלא לחלוק איתו את התחושה הקשה על עצם הצורך להביא בכלל בפני הכנסת הצעה כזאת, שבאה לתקן מציאות, הייתי אומר, של עולם הפוך, מציאות של משהו שאף אחד לא יכול לעכל אותו ולהבין אותו. אני חושב שהנימוקים בעניין הזה הם רבים מאוד, ואני חייב לומר שיש לפעמים מצבים שבהם אין צורך בנימוקים מעמיקים כל כך, כי הדברים הם פשוט ברורים מאליהם. ולכן אני גם מצטער לראות שאין התגייסות של כלל סיעות הבית הזה כדי לתמוך בהצעה הזו כפי שאפשר היה לצפות. אני יכול לומר שמתן מעמד לגורם שפועל באופן אקטיבי ושיטתי כנגד מדינת ישראל ובעד הטרור בשורה ארוכה של נושאים כדי לנצל את מערכת המשפט ובפרט את בית המשפט העליון של מדינת ישראל אל מול האינטרסים של המדינה עצמה, כדי לסייע לו במאבקים האלה שלו במדינה ובאזרחיה ובעידוד הטרור, הרי זה דבר מטורף, דבר שאי-אפשר בכלל להעלות אותו על הדעת, ואני שואל את חבריי באופוזיציה אם על הדבר הזה אתם רוצים להגן עכשיו בכך שאתם לא מוכנים לתמוך בהצעת החוק הזאת. צריך לומר באופן הברור ביותר: הרשות הפלסטינית מעודדת טרור; מחנכת לטרור; מפעילה ומובילה שורה שלמה של מהלכים, תוך ניצול ציני של מה שמכונה המשפט הבין-לאומי, כדי להביא להעמדתם לדין של ראשי המדינה, של החיילים שמגינים עלינו ונלחמים עבורנו; פועלת באופן שיטתי כדי להבטיח שהדור הצעיר של הפלסטינים יתחנך על גבי הדוקטרינה והדרך שאומרות שצריך למחוק את מדינת ישראל מהמפה, שהטרור הוא לגיטימי; משלמת סכומי עתק לרוצחים שפלים שיושבים בבתי הכלא שלנו, לפי תעריף עולה ככל שמידת הרצח שהם עשו הייתה גבוהה יותר. ואנחנו ביד השנייה פותחים את שערי בית המשפט העליון בפניהם ונותנים להם להופיע שם ולנסות למנוע ממדינת ישראל להתגונן מפני כל הדברים הנוראים האלה. אני חושב שהדבר הזה מעיד, צריך לומר, קודם כול על טיבו של בית המשפט העליון שלנו, על ליקוי המאורות הנורא שאחז בו, לפחות בחלק לא מבוטל משופטיו, שמאפשרים את הדבר הזה. אנחנו גם ראינו עד כמה הדבר הזה פוגע במשפחות שכולות, בכלל אזרחי מדינת ישראל, שעומדים חסרי אונים ונדהמים נוכח הדבר הבלתי-נתפס הזה. אני גם חייב לומר שיש בזה אבסורד גם אם היה מדובר בגורם שהוא פחות עוין ותומך טרור. הרי בסופו של דבר, איפה נשמע עניין כזה שאנחנו מאפשרים נתיב לגוף ממשלתי זר להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת של מדינת ישראל באמצעות המערכת המשפטית שלה? שמישהו אחר מבחוץ ינהל אותנו, כל שכן כשהאינטרסים שלו הם הפוכים לחלוטין משלנו? אני חושב שיש כאן פגיעה בריבונות שלנו, דבר שאי-אפשר לקבל אותו. יש כאן סיכון חד וברור של הביטחון הלאומי כאשר גופים שמעודדים טרור ופועלים נגד ביטחון ישראל מקבלים פלטפורמה משפטית שבאמצעותה הם מקשים על מימוש מדיניות הביטחון שמדינת ישראל זקוקה לה. יש כאן גם סוג של לגיטימציה לגורם האלים, הטרוריסטי, האנטישמי, צריך להגיד, בלא מעט מובנים, שפועל נגדנו כל הזמן. לכן אני חושב שעצם העובדה שאנחנו בכלל נדרשים להצעת החוק, עצם העובדה שבית המשפט העליון לא סוגר את שעריו מיוזמתו שלו בפני עתירות שמוגשות על ידי גורם מסוגה של הרשות הפלסטינית – הדבר הזה הוא באמת, כמו שאמר כאן חבר הכנסת רוטמן, דבר מעציב. אבל את הדבר הזה אנחנו בהחלט צריכים לתקן ונתקן כאן. ואני רוצה לומר יותר מזה. אני חושב שהנושא הזה מאיר בזרקור על צורך לטפל בכלל בסוגיה הזו של זכות העמידה – דבר שגם הוא התרחב בבית המשפט העליון למקומות שאין להם אח ורע באף מקום אחר בעולם; דבר שאין בו שום הצדקה ושום היגיון; דבר שהופך בעצם את בית המשפט העליון למין גורם שיכול לעסוק בכל דבר, בכל עניין, כולל בעניינים שבמדיניות, על ידי כך שהוא מאפשר לכל אחד להגיש עתירות, גם כאשר אין לו שום קשר בכלל לנושא ולא אמור ולא צריך להיות לו שום מעמד בעניין שנדון בפניו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כדאי אולי להזכיר, שר המשפטים, שחברנו שר המשפטים לשעבר משה ניסים סבור שזה הנושא הראשון שצריך לטפל בו, נושא זכות העמידה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון. אני חייב לומר שגם סגן ראש הממשלה לשעבר השר לשעבר משה ניסים מדגיש את החשיבות של הנושא הזה. צריך להגיד, ואני אומר את זה בגילוי לב, אני חושב שבסוף ליבת העניין היא ההרכב האנושי של בית המשפט העליון, משום שבסופו של דבר את כל האבסורדים האלה, את כל המובן מאליו הזה, לא צריך לחוקק ולא צריך לומר אם רק יושבים בדין אנשים שנוהגים כפי שנוהגים שופטים בכל מדינה דמוקרטית מערבית אחרת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו שכנעתי אותי להצביע נגד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא צריך לשכנע אותך, חבר הכנסת שטרן. אתה באופן אוטומטי היית מצביע נגד גם ככה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לי הפתעות בשבילך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הלוואי, תפתיע אותי. כמה שנים אתה בכנסת, חבר הכנסת שטרן? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קצת פחות ממך, לא יודע, עשר, 11. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עשר, לא מעט. לא הצלחת להפתיע אותי עד היום. אני מקווה – לא הפתעת אותי עד היום; הלוואי שתצליח סוף-סוף. אני הראשון שיברך אותך מעל הדוכן הזה, האמן לי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני מוותר על הברכות שלך. אני מוותר על הברכות שלך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל איכשהו נראה לי שלא תפתיע אותי ולא היית מפתיע אותי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, אני שמח שלא הפתעתי אותך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אל תחפש תירוצים, כי אלה תירוצים עלובים להגן על דבר שאסור להגן עליו – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הנאום שלך הוא עלוב. הנאום שלך הוא עלוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – להגן על דבר שהוא אבסורד; להגן על דבר שהוא מנוגד לאינטרסים הבסיסיים של מדינת ישראל; להגן על דבר שאף אדם ואף משפטן ראוי לא היה מגן עליו. ולכן אני אומר לך, חבר הכנסת שטרן, אל תמציאו תירוצים עלובים כדי להגן על עוולה כזאת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – האינטרסים הבסיסיים לא היינו כאן היום. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אגב, אני חייב להגיד לך עוד דבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה, אל תדבר איתי על אינטרסים בסיסיים במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לך עוד דבר, חבר הכנסת שטרן. אתה יודע, תמיד אני שומע מהצד הזה: תראה, צריך לעשות תיקונים במערכת המשפט, אבל לא אלה – אחרים. תראה זה פלא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שכחת את 7 באוקטובר? תרגיע, תרגיע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כל פעם שמביאים תיקון, תראה מה זה, כל פעם שמביאים תיקון – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תרגיע. אנחנו לא שכחנו את 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תפסיק עם הדמגוגיה הזאת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא תקומה, חורבן. לא תקומה, חורבן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תגנו את הסרבנות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תרגיע, תרגיע. אתה שכחת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל תשמע, הדבר הזה רק מוכיח שבסוף אלה מילים ריקות, כי בכל פעם שמביאים הצעה לתקן משהו, כולל הדבר הכי טריוויאלי, אתם מתנגדים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הצבענו על אונר"א, מה אתה מבלבל? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מתנגדים סתם ללא סיבה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שכחת מה היה לפני יומיים? אנחנו הצבענו על אונר"א, מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – משום שאתם לא מוכנים לשנות שום דבר – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל עדיין את 7 באוקטובר לא נשכח – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ואתם רוצים להנציח את המצב הקיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – גם אם תקרא לזה תקומה שמונה פעמים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואתה, ב-11 שנות כהונתך בכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא תקומה, זה חורבן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה ב-11 שנות כהונתך בכנסת לא הצעת אף הצעת חוק לשנות משהו במערכת הקלוקלת הזאת והלא-צודקת הזאת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על מי שמצביע נגד? ישבת כאן, כל דבר הצבעת נגד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואתה ממשיך ומצביע נגד כל שינוי וכל הצעה שישנה. אז אל תספרו לנו שאתם רוצים לתקן, ושצריך לעשות שינויים, רק לא בשיטה הזאת. תביאו פעם אחת הצעה אחת לשנות משהו. תתמכו פעם אחת בהצעה אחת שמובאת כאן. אפילו לדבר הבסיסי והטריוויאלי הזה אתם מתנגדים. זאת בעיניי בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולכן אדוני השר מציע ש-? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. סוכם עם המציע שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו כמובן בהסכמה עימי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת מיקי לוי. אני מתכבד להזמין אותו לדוכן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אחיי החרדים, האחיכם יצאו למלחמה ואתם תחרישון? אתם תשבו פה? דם של אחרים הוא זול יותר מהדם שלכם? איך זה קורה במדינת ישראל? עד מתי, לאור התוצאות הגרועות של המלחמה הזאת, הנוראיות? 775 חללי צה"ל, 893 אזרחים, 76 חללי משטרה ושירות הביטחון הכללי, 101 חטופים עדיין בידי מפלצות חמאס. אלפי בתי ישראל שולחים את יקיריהם, בניהם ואבות המשפחה, למלחמה הזאת, הארוכה, העקובה מדם, ואתם דוגלים בעניין שאחרים ילכו וייהרגו. אין מצווה גדולה יותר מלהתגייס לצה"ל ולשרת את מדינת ישראל. אתם צריכים להתבייש בתפיסת העולם הזאת. כבן למשפחה שכולה מותר לי להגיד לכם: הדם שלנו לא יותר זול מהדם שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה להתייחס להצעת החוק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, על פי התקנות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אתה צריך להתייחס, לפי התקנון – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, במשפט הראשון – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא במשפט הראשון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשפט הראשון. לא, תלמד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא יכול ללכת להסתה ולזה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשפט הראשון התייחסתי, במשפט הראשון אמרתי שהצעת החוק הזו לא טובה, ועכשיו אני ממשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. אז תתייחס, תנמק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועכשיו אני ממשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, זה התקנון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת לא טובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה התקנון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפתח את התקנון. יש כאן ייעוץ משפטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מכיר את התקנון. אני מכיר, לא רק אתה מכיר את התקנון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזו לא טובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תנמק את ההתנגדות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא צריכה שינויים. לכן אני אומר לכם – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זאת האמת. לא נעים לכם? זאת האמת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תבדוק את התקנון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלעזר, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי משפט אחד. משפט אחד זה מספיק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. לך לייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא נכון, צריך לנמק את ההתנגדות. בוא נלך ליועץ המשפטי. בוא, אתה רוצה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדם שלנו לא יותר זול מהדם שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני איאלץ להפסיק אותך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם את זה חד-משמעית, כבן למשפחה שכולה. הבן שלי עם הצוות שלו, סיירת גולני, אחרי 208 יום בעזה קיבלו צו 8 ללבנון; מנותקי קשר 12 יום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ישנו בלילה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ורק אתמול חצו חזרה את הגבול לשטח מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. זמנך תם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לכם – הזמן לא תם, עשר דקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, שלוש דקות. הינה, גם זה, אתה חושב שזה התקנון? שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני אומר לכם – אבל תלמד את התקנון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אני לומד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי מספיק להגיד משפט אחד בנושא החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחרי זה נלך ליועץ המשפטי ונבדוק את זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו. ואחרי זה אני אומר מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם חייבים להתגייס לצה"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לרדת, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצבא במצב רע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סדרנים, בבקשה להוריד אותו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרמטכ"ל מדבר על כך שחסרים 10,000 חיילים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה להוריד אותו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתגייסו, ואם לא תתגייסו – תתביישו לכם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי הדם שלנו – – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> – – – משלמים יותר מכם, מתים יותר מכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תיגעו בי, אני יורד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדם שלנו לא יותר זול מהדם שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, מעוניין להשיב? שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שתוק, שתוק, שתוק. שמעתי עליך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם. חוק השתמטות אתם מעבירים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, די, מספיק. חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה. חברת הכנסת – – – << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> חברים, הוויכוח כאן, אני מבין שהוא חשוב לכם. אני קורא לחברי חבר הכנסת מיקי לוי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני קורא לחברי חבר הכנסת מיקי לוי, ששוחחתי איתו לפני הגשת החוק החשוב הזה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, חבר הכנסת אלמוג. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולתת יד למלחמה נגד הטרור. את הוויכוחים בכל הנושאים האחרים אפשר לעשות. תשאירו את המאבק בטרור מחוץ למריבות הקטנות שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור), של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 52 נגד – 23 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור) לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת התקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 52 בעד, 23 נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: השפיטה – חבר הכנסת יאיר לפיד, זה מפריע לי. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון שלילת זכות עמידה למתגמל טרור), של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ועדת הכנסת תדון בכך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יכול להיות שהוא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו הולכים לפנים משורת הדין עם האופוזיציה. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4378/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת טלי גוטליב) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת טלי גוטליב. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע, עוד אל תיקח לי זמן. אני צריכה את החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זו הצעת החוק הראשונה שאת מציגה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. היה לי גם את אונר"א. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא – היית לבד? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה משנה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סתם, לברך שהחיינו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך, באמת לא צריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל, שלום. יש חוקים שאתה לא מכיר אותם עד שאתה מגיע לכנסת או עד שיש מלחמה. הגענו לוועדת החוץ והביטחון, אמרו לנו: לב"חים. לב"חים, מילה רומנטית כזאת. שאלנו: מה זה לב"חים? אמרו לנו: לוחם בלתי חוקי. איזה מין שם רומנטי למחבל. פניתי לייעוץ המשפטי של הכנסת, אני אומרת להם: לא יעלה על הדעת שאנחנו נקרא למחבל, מרצח, נקרא לו "לוחם". אי-אפשר לסבול את המילה הרומנטית הזאת. לא הייתה ברירה אלא להגיש בקשה לתיקון כותרת החוק, ועל דרך כך, לתקן בהגדרה את כל המילה "לוחם". חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ייקרא מעתה חוק כליאתם של מחבלים. ורק כדי שיהיה מונח לכם מול העיניים בהקשר הזה, אני רוצה להקריא לצורך הפרוטוקול את ההגדרה בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ואחר כך אנצל את הזמן לעניינים אחרים ומעניינים הרבה יותר. שימו לב מה כתוב בחוק, מיהו לוחם בלתי חוקי. לוחם בלתי חוקי: "אדם שנטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין" וכו'. לקח חלק בפעולות איבה – לכן מעתה ייקרא מחבל, מחבל, מחבל. זאת הצעת החוק, צריך להצביע לה משמאל ומימין, אלא אם כן – תומכי טרור, שאצלם זה בסדר לקחת חלק בפעולות איבה, כנראה, הם לא יצביעו. זאת הצעת החוק. צריך להצביע לה ולקדם אותה. הבנתי שיש קולות מתנגדים – שזה לא מתכתב עם כל מיני הוראות חוק בין-לאומיות. אני רוצה רק להבהיר: חוק כליאתם של מחבלים נועד לתת מענה למי שאמנת ז'נבה לא חלה עליו, כי אמנת ז'נבה – חבר'ה, תקשיבו רגע, חבר'ה מסביב, שיהיה פה קצת יותר שקט, באמת – אמנת ז'נבה חלה על שבויי מלחמה. מה שמבדיל בין מחבל לשבוי מלחמה זה ששבוי מלחמה, על פי הדין הבין-לאומי, לא מבצע עבירה פלילית על יסוד המדינה ששולחת אותו להילחם, וזה לא מונע – אגב, גם לפי אמנת ז'נבה – להעמיד לדין פלילי בעבירות נגד פשעי עם. זהו, סיימתי. תצביעו. עכשיו סוף-סוף יש לי זמן לדבר על מה שמעניין, ובמיוחד – אוהבים רכילות? אחלה, קבלו רכילות מבית היוצר של היועמ"שית, הגב' מיארה, הגב' מיארה, כמו שאמר עליה הנשיא גרוניס, שהיא לא ראויה וגם לא כשירה לתפקידה, והיא מוכיחה את זה כל פעם מחדש. קבלו: המפכ"ל החליט בסבב העברת תפקידים, כפי סמכותו, שהיועץ המשפטי של המשטרה יעבור להיות ראש חטיבת התביעות במשטרה – תפקיד בעל חשיבות – חטיבת התביעות הפליליות. היועמ"שית שלחה לו מכתב וכותבת לו: אני מקפיאה לך את המהלך כי אתה לא התייעצת איתי. המפכ"ל, באומצו, בתבונתו, שולח לה מכתב: גברת, אני פעלתי בהתאם לסמכותי. אני לא חייב להתייעץ איתך ואין לך שום סמכות להקפיא את המהלך הזה. אגב, תפתחו סוגריים: גב' מיארה, אין לך סמכות להקפיא מהלך. הדרך היחידה להקפיא מהלך זה להוציא צו זמני, ומי שמוציא צו זמני זה בג"ץ. אמרתי בכל מיני ראיונות שהתראיינתי: בואו נספור עד שלוש, מישהו כבר יגיש בג"ץ נגד המפכ"ל. נכון? מי הגיש בג"ץ? שרגא – התנועה לאיכות השלטון – הגיש בג"ץ. קבלו הפתעה – מיארה הייתה בטוחה שיוציאו צו זמני שיגבה אותה, אבל המפכ"ל פעל בהתאם לסמכותו, כך שאפילו בג"ץ לא היה יכול להתערב, ובג"ץ דחה את העתירה. אז רציתי להזכיר משהו למיארה היועמ"שית: יש קטע כזה שנקרא חוק. את פחות בעניין שלו ואת פחות זוכרת אותו, ואת לא ממש בשליטה במה שקשור לסמכויות שיטור, אז אני מבקשת להקריא לך: המפקח הכללי, המפכ"ל, תפקידים וסמכויות – לא מדובר באיזה הוראת חוק חדשה שאולי היא לא שמה לב שהיא בתוקף – מינואר 2002, גב' מיארה, קבלי: בין השאר, תפקידי המפכ"ל, העומד בראש משטרת ישראל, אחראי להפעלת המשטרה וכו', לארגון והניהול, לניהול מערך כוח האדם במשטרה. על כן, המפכ"ל פעל בהתאם לתפקידו. אבל מיארה מאוד מאוד עצבנית וכעוסה, היא לא מבינה איך זה קורה, איך המפכ"ל מתעקש להתעלם ממה שהיא אומרת, וגם בג"ץ. אז היא שלחה אתמול עוד מכתב שמיועד למפכ"ל, אבל היא בעצם שלחה אותו לתקשורת. והיועמ"שית אומרת: אדון מפכ"ל, אתה אמון על שמירת החוק. איך אתה מתנהג? עונה לה המפכ"ל בתבונתנו ובשכלו: אני פועל בדיוק בהתאם לדין. כבר עניתי לך. ואני אומרת לגב' יועמ"שית: דעי סוף-סוף את מקומך. דעי את מקומך. את משחירה את פני הממשלה, מפחידה מפני הממשלה ומשחירה את פני הממשלה, על המשרדים השונים, ומוציאה את דיבת המפכ"ל רעה עד כדי כך שהאיש עתיר הזכויות הזה, שהתמנה למפכ"ל על העשייה הבלתי-רגילה שלו, מוצא את עצמו עם אנשי תקשורת, שהם השופרות של מיארה, שקוראים לו בשמות. אז פה אני רוצה לומר משהו למפכ"ל: אדוני המפכ"ל, אני מצדיעה לך. יש עוד הרבה מה ללמוד ממך. סוף-סוף אתה, בשונה מהרבה שרים בממשלה – לצידך קרעי, שדווקא עשה את אותו הדבר וגם ניצח את בג"ץ, גם שלמה קרעי, שהלך בניגוד לעמדת היועמ"שית. אדוני המפכ"ל, אני מצדיעה לך. אתה פעלת בהתאם לסמכותך ובהתאם לחובתך לטובת האינטרס הציבורי. כך זה צריך לפעול. כי מיארה אמרה שאתה צריך לפעול בעצמאות, אתה לא מתחשב בה. גב' מיארה, אין צורך להתחשב בך. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא לטובת – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הגב' פרקש, מה שאני מתפלאת עלייך, גברתי הח"כית – מה שעושה פה גב' ח"כית, שאמורה להיות עורכת דין – שאין לך מושג לפעמים, אין לך מושג, כמו מיארה, בדין. אין לך מושג, כמו מיארה, בדין. ואני אומרת, שיהיה כאן ברור: היועמ"שית מפגינה פעם אחר פעם בורות בלתי נתפסת בהוראות החוק, והיא איננה מבינה את מקומה ואת תפקידה. ופה אני אומרת למי שמבין משהו בעריכת דין: הכלל הבסיסי ביותר בעריכת דין זה לעבוד בהתאם לאינטרסים של הלקוח, למתוח את הפרשנות המשפטית והייעוץ המשפטי כדי שזה יתאים לרצון הלקוח, ובלבד שזה מתכתב עם החוק. מיארה מייצגת את המדינה בניגוד לעמדת המדינה. מיארה פועלת בניגוד לעמדת המדינה פעם אחר פעם ומוציאה את דיבת המדינה רעה. וכשאני מדברת על המדינה, אני מדברת על רוב העם באמצעות נבחריו, הלוא הוא הממשלה, שהיא בבואה לרצון העם. זה מה שקורה פה. שמעתי היום, אמרתי לכם – רכילות. היא כבר שלחה כל מיני ראיונות, שיש בג"ץ נגד השר לביטחון לאומי, שאם יעתרו נגד זה, עמדתה תהיה עם העותרים. גב' מיארה, עמדתך היא לא עם העותרים. זה לא הבית הפרטי שלך בבג"ץ. זה לא עובד ככה. את צריכה לפעול בהתאם לחוק ואך ורק בהתאם לחוק. אז אם את פועלת בהתאם לחוק ואם ידייך נקיות – מה שלא, אבל נגיד, אם – אני מצפה ממך, גב' יועמ"שית, להוציא מכתב בהול ליצחק עמית, שופט בית המשפט העליון, שפעל בניגוד לחוק, בניגוד להוראות חוק בתי המשפט, ומינה את עצמו לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. נאמתי על זה השבוע ואמרתי: זה מנוגד להוראת סעיף 29 לחוק בתי המשפט, שקובע ראשית שממלא מקום זה רק אם יש נשיא שנבצר ממנו לייצג. בואו נדלג על זה. אבל מי שמתמנה הוא ותיק השופטים, לא הוותיק של השופטים בבית המשפט העליון. איך אני יודעת את זה? כי בסעיף קודם, 28 לאותו חוק, כתוב שבקביעת ראש הרכב שופטים יתמנה לראש ההרכב הוותיק בין השופטים בעליון. זאת אומרת, כשהחוק רוצה להתייחס לוותיק השופטים בעליון הוא אומר את זה ברורות, ולכן מי שצריכה להיות ממלאת מקום נשיא בית המשפט העליון היא השופטת שטייניץ. אז גב' מיארה, הינה לך עבודה. את הרי מאוד מאוד מחפשת כל הזמן מה לעשות. אני רואה אותך, כל הזמן מוציאה כל מיני דברים שאף אחד לא ביקש ממך. תוציאי מכתב לשופט עמית שמינה את עצמו – ככה, ממש כך, מינה את עצמו – ותאמרי לו: אדוני, זה מוקפא – כמו שכתבת למפכ"ל, רק הפעם באמת בהתאם לדין – המהלך שלך מוקפא. אתה אינך יכול להיות נשיא בית המשפט העליון, ומה שעשית הוא void גמור, ובא לציון גואל בהקשר הזה. עכשיו, יש לי עוד דקה ושבע דקות, כי היה לי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ושבע שניות. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ושבע שניות. אז אני אעשה את זה קצר. היום גדול תומכי הטרור בכנסת ישראל, איימן עודה – החבר של אל-עארורי, שחוסל בפעילות הירואית של צה"ל, והחבר של ג'יבריל רג'וב, כפי שאני הראיתי לכם תמונות שלו, מי שעומד כאן וקורא לחיילינו רוצחים, מי שעומד כאן ואומר שאנחנו שולחים את לוחמינו עזי הרוח לבצע רצח עם בשיפא בעזה, כך אומר גדול תומכי הטרור הזה – הגיש הצעת חוק הזויה שחותרת תחת קיומנו ותחת הגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי והלאום היהודי בנחלת אבותינו. יש היום חוק שעומד כאן בכנסת: הכרה במדינת פלסטין בהתאם לשביתת הנשק שהייתה ב-1949. אני קוראת כאן לכל חבר כנסת משמאל ומימין שמקבל משכורת מהקופה הציבורית, כשיעלה כאן איימן עודה תומך הטרור ויציג את הצעת החוק הזו, צריך לשבת פה, לבוז לו, לקרוא לו בדיוק בשם שלו – תומך טרור – ולהצביע נגד החוק הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ותוך כך אני אומרת, אי-אפשר לקבל שבנייר המכתבים של כנסת ישראל בסדר-היום יונח חוק של הכרה במדינת פלסטין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר התקשורת – כן? לא? כבוד השר במשרד החינוך הרב חיים ביטון להשיב על הצעת החוק ולהציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> כמעט צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השרים, חברת הכנסת טלי גוטליב מציעה לתקן את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים כך שהמונח לוחם בלתי חוקי יוחלף במונח מחבל. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי – בקצרה זה ראשי התיבות לב"ח – וכן כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לוחמים בלתי חוקיים בעת שגרה, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה. בעקבות אירועי 7 באוקטובר ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל, שבמסגרתה נתפסו מחבלים רבים העונים על ההגדרה לב"ח, נקבעה בחוק הוראת שעה ייעודית שנועדה ליתן מענה לצרכים שעלו בשל המלחמה והיקף הכלואים שנתפסו במהלך הלחימה ברצועת עזה. המונח לב"ח לקוח מהדין הבין-לאומי ונועד לחול על כל מי שנוטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל במישרין או בעקיפין. המונח מחבל אינו הולם באופן מיטבי את ההקשר העיקרי שבו נועד לחול החוק, הקשר של עימות מזוין, שכן מדובר במונח כללי ועמום יותר, ולכן נטול אפיון מובחן. משכך הוא עלול לפגוע ביישום החוק, בפרט בהתמודדות עם ארגוני הטרור, בניגוד לעמדת המציעה. לא זו בלבד, אלא קיים חשש ששינוי החוק למונח מחבל יביא לצמצום תחולת החוק ויצר את צעדי כוחות הביטחון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. זה ממש לא נכון. זה ממש לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רק שנייה, גברתי, אני לא הפרעתי לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את יכולה אחרי זה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, ולאור חוסר הנוחות המוצדק שמעורר המונח לב"ח – שהוא לוחם בלתי חוקי – החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ובהסכמה עם משרד הביטחון, משרד המשפטים והמטה לביטחון לאומי להמשך דיון ומציאת מונח הולם על מנת שלא להביא, ללא כוונה – את שומעת, טלי? ללא כוונה – לצמצום תחולת החוק ולפרשנות צרה של סמכות הכליאה הקיימת בחוק באופן אשר לא ייתן מענה לצרכים הביטחוניים שהחוק נועד לשרת. לפיכך, אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לתנאים שצוינו לעיל, ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תחזור עוד פעם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע, נסביר. גב' טלי, חברת הכנסת טלי, תביני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. אני רוצה רגע שתסתכל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. זה לא עכשיו דיון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הממשלה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רגע. הממשלה היא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הממשלה תומכת ואומרת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה? תסתכל מה כתוב כאן: לוחם בלתי חוקי זה מי שלקח חלק בפעולות איבה. באמת, די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, הממשלה תומכת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה? אבל הייעוץ המשפטי מטעה אתכם. מטעה אתכם. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> גב' גוטליב, שנייה, שנייה. אני מסכים איתך. אני כמוך משפטן, ואומר לך שמותר לדון בעניין. מותר לבדוק נושא בתחולה המשפטית שלו. אומרות לך מערכות המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדקנו את זה במסגרת החקיקה. הם אומרים לנו הרבה דברים, והם טועים. כי כתוב לך – בחוק עצמו לא כתוב: מחבל או לוחם בלתי חוקי. יש הגדרה מהו לוחם בלתי חוקי: לוקח חלק בפעולות איבה וכו' וכו'. אין בעיה להחליף בטרוריסט. תקרא לו טרוריסט, אין בעיה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, יש הבדל בין – אנחנו נמצאים בבית המחוקקים, ויש ממשלה, ששם יש משרד הביטחון ויש את הגופים שיודעים ועמלים כדי לעשות את מה שאת רוצה בדרך הנכונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת לעמול בעצמי, אז לא לשים לזה רגליים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אז צריך לקחת בחשבון שכשתומכים במשהו אז מותר לדון בזה. אומרים שמעבירים ודנים. אני בטוח שבוועדה שתדון בעניין תהיה לך כל היכולת להציג את זה. אין בעיה. אגב, את גם יכולה להגיד אחר כך ולהסביר. אבל אני חושב שזה חסר טעם, כי בסך הכול תומכים בעניין. אני אגיד עוד משהו חשוב. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד מורכבת. אני סמוך ובטוח שכל מערכות הממשל, בוודאי כוחות הביטחון ומערכות הביטחון, יודעים שמבחינתם הרצון הבסיסי שאמרת הוא הדבר שאנחנו רוצים, אבל השאלה היא הדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת גוטליב. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, חמישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4531/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בשנים האחרונות מתמודדת החברה הישראלית עם גל של פשיעה אלימה. היא נובעת בעיקר מהתעצמות ארגוני הפשיעה, אבל לא פחות – מהגידול הבלתי-מתקבל על הדעת של תופעת החזקת אמצעי נשק ואמצעי לחימה בלתי חוקיים, כמו גם ריבוי אירועי ירי באזורי מגורים, באזורי מסחר ותעשייה, תוך סיכון חייהם של אזרחים שאין להם שום קשר לארגוני פשיעה. מכובדיי כולם, על מנת להתמודד עם תופעת הנשק הבלתי-חוקי ועם סוגי אמצעי הלחימה המוחזקים כיום בידי עבריינים וארגוני פשיעה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024, לקריאה הטרומית. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ככל שהאלימות גוברת והפשיעה עולה, גדל, לצערי, הצורך של גורמים פליליים בהצטיידות באמצעי נשק ובאמצעי לחימה בלתי חוקיים. זה כמעט הפך להיות מעמד, סטטוס, לשאת נשק בלתי חוקי. המלחמה מצד אחד ופריצות הזירה המזרחית מאידך גיסא, השפיעו על הגידול בכמות הנשק ואמצעי הלחימה שמסתובבים ברחובות. לא זו בלבד אלא שהזמינות הגבוהה של הנשק הבלתי-חוקי מגבירה את הסיכון שייעשה בו שימוש לביצוע עבירות פליליות ובמטרה לבצע פיגועי טרור. בדוח המלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית משנת 2020 קבעה הוועדה כי "זמינות נשק לא חוקי מהווה גורם מרכזי בתמונת הפשיעה" – כך הם קבעו, לא אני – "כאשר ריבוי הנשק והשימוש התכוף בו לביצוע העבירות בתוך המשפחה או כדי לחסל חשבונות עם יריבים משפיע" על כולנו, "על היעדר ביטחון אישי ומגביר את המוטיבציה להחזקת נשק חם גם על ידי אנשים נורמטיביים". כך בעצם נוצר אותו ביטוי שנקרא "'מעגל שוטה", שעלול להביא לגידול מתמשך בהתחמשות ובמספר מקרי הירי גם כנגד חפים מפשע. אדוני היושב-ראש, הניסיון של מערכות הביטחון ואכיפת החוק בישראל מלמד שהנשק המצוי בכמויות רבות איננו רק מהסוג המשמש להגנה עצמית. הוא כולל כלי נשק שמאפשרים פגיעה במספר גדול של בני אדם, לרבות – שים לב, אדוני היושב-ראש, שימו לב, חבריי חברי הכנסת – כלי נשק אוטומטיים, רחפנים עם יכולת נשיאת מטעני נפץ, רימוני רסס, לבנות חבלה, רקטות וטילים, מטולי רימונים, נשק חודר שריון ועוד. אדוני היושב-ראש, זה בידיהם של אזרחים. לא ציירתי עכשיו הצטיידות של מחלקת טנקים או מחלקת חי"ר. ארגוני הפשיעה מחזיקים בכלי הנשק מהסוג הזה ומפעילים אותם במסגרת סכסוכים ביניהם או נגד גורמים אחרים, ועלולים, חבריי היקרים, ברגע אחד להחליט להפנות את הנשקים האלה כלפי אזרחים ישראלים ואף כלפי גורמי אכיפת החוק. במיוחד נוכח אירועי 7 באוקטובר חשוב להתייחס לנשק מסוג הזה כנשק לפגיעה המונית. הוא מצוי בכמויות בידי ארגוני הפשיעה, ומהווה סיכון לביטחון המדינה ולשלום הציבור. לכן, חבריי חברי הכנסת, מוצע להגדיר בחוק העונשין כי נשק לפגיעה המונית שהחזקה שלו או ייצור שלו או יבוא או יצוא או סחר מהווים חשש לפגיעה בביטחון המדינה או סיכון ממשי לשלום הציבור, גוררת ענישה – שמבחינתנו היא מחמירה – של 15 שנות מאסר, וכן לקבוע עונש מזערי בשיעור רבע מהעונש המרבי שנקבע לאותן עבירות. בנוסף, מוצע כי במקרה שאדם הורשע בעבירות נשק לפגיעה המונית, החזקה מרובה של נשקים או בעבירה של ייצור, יבוא, יצוא או סחר בנשק, יתאפשר לנו לחייב אותו, נוסף לכל עונש אחר, בתשלום של קנס כספי הנע בין 20,000 ל-70,000 שקלים חדשים, בהתאם לסוג העבירה. אני מבקש מחבריי בקואליציה ומחבריי באופוזיציה כאחד להצביע בעד הצעת החוק הזו ולהיות שותפים להצעת החוק שתכליתה הגנה על הציבור ושמירה על חיי אדם. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. כבוד השר המשפטים מוזמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חבר הכנסת פוגל על הצעת החוק החשובה הזו. התופעה של שימוש בנשק בלתי חוקי הפכה כבר מזמן למכת מדינה וגובה קורבנות כמעט על בסיס יום-יומי. לכן, בצדק מציע חבר הכנסת פוגל להחמיר את הענישה במקרים הנוגעים בעיקר לאחזקה של כמויות גדולות יחסית של נשק. אני חושב שההצעה הזו, על כל מרכיביה, היא הצעה חשובה מאוד, ובצדק. הנשק הזה בסוף גם מסכן את ביטחון המדינה ובוודאי את שלום הציבור. לפיכך הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. אני רק רוצה לציין שיש הצעת חוק ממשלתית שנמצאת בהכנה על ידי צוות בין-משרדי במשרדי הממשלה. ככל שיוחלט שבמקרה שתבוא הצעה כזאת והעבודה במערכת הממשלתית תושלם, ההצעה הפרטית תמוזג ותוכפף להצעה הממשלתית. אבל אני סברתי שלא כדאי לחכות, כי הנושא הוא נושא של חיי אדם ממש, ולכן ראוי בינתיים להתקדם ולקדם את ההצעה הפרטית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש להתנגד לחוק ולנמק את התנגדותו. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, יותר מ-200 נרצחים בחברה הערבית. אחד הנושאים שזעקנו עליו תמיד היה איסוף נשק בלתי חוקי על ידי המשטרה, במשך שנים רבות – דבר שלא נעשה. דבר שלא נעשה. הברחת נשק לארגוני הפשיעה מתבצעת דרך הגבולות, דרך בסיסי הצבא ודרך תעשייה עצמית. מזה 20 שנה כמעט אנחנו זועקים שצריך לגדוע את מסלולי הברחת הנשק לארגוני הפשיעה. זה יתרום לבלימה מסוימת במעשי הרצח. יותר מ-200 נרצחים, גם בחברה היהודית. הנשק הנפשע הזה של ארגוני הפשיעה הוא נשק קטלני שקוטל ורוצח בכל יום. חברי הכנסת הערבים הצביעו כמעט בעד כל חוק שהגיע, גם מהקואליציה, כדי לנסות לבלום את התופעה הזאת. יש מסלול של אספקת – חבר הכנסת פוגל, יושב-ראש הוועדה – יש מסלול של אספקת כדורים. בכל חודש מיליון כדורים מגיעים לחלק מארגוני הפשיעה. מאיפה הם מגיעים? הם מוצאים דרכם לירות באנשים – גברים, צעירים, נשים. לכן, אדוני היושב-ראש, זו הצעת חוק נכונה, שתזכה לתמיכת חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת צביקה, רוצה להשיב על התמיכה? חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין נוכח – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט התקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 52 בעד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4726/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שלום דנינו) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. זה מפריע לי, טלי. זה מפריע. די, זהו. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד– 2024, של חבר הכנסת שלום דנינו. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצהיר ואומר כמה דברים שאקדים להצעת החוק: 1. החוק הוא ביוזמתי הפרטית, הוא בא כחבר כנסת ולא בתיאום עם הממשלה; 2. אנחנו חושבים שהשיטה הקיימת לקויה. יש לה פוטנציאל גדול להטיה. היא לא מכסה את כלל האוכלוסיות והיא לוקה בחסר באנשים שלא דרך הטלוויזיה והדיגיטל, ואנחנו נביא את זה לוועדת הכלכלה, נדון בזה. אין לנו שום התנגדות לשיטה הקיימת. היא טובה בזה שהמפרסמים, התחנות והמממנים מסכימים עליה. אנחנו רק חושבים שצריך לתקן אותה, וחובתנו לבוא ולוודא שהיא שקופה, שיש עליה בקרה ויש לה קבוצת ביקורת, ואנחנו נשב ונדון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שהממשלה – – – << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> הדברים מאוד מסובכים, מאוד מורכבים, ואני מניח שבסדרת דיונים בוועדת הכלכלה אנחנו נצליח לחוקק או לשפר את השיטה הקיימת. תודה רבה, חברים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם לא רוצים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת לא רוצה לפרט את ההצעה, את פרטיה – – – עשר דקות יש לך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת קריב, הרי לא משנה מה יציגו בפניך, אתה תעלה פה ותגיד שקרים, כמו היועצת המשפטית לממשלה, כמו חנן מלצר הבוקר את רינו צרור, כמו כל המפחידנים שעולים ואומרים – כן, איך חנן מלצר אמר היום אצל רינו צרור? הצעת חוק שתאסוף עליך מה אתה עושה בדיוק בבית, באיזה סרט אתה צופה, והממשלה מנסה לפגוע אנושות בפרטיות ולבטל את הדמוקרטיה. חלאס. מספיק. בחייכם, אתם לא מאמינים לעצמכם. אתה יודע, חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון לשעבר, איך אתה מעז לעלות ולהגיד דברים כאלה הזויים? מופרכים? איך אתם לא מתביישים לעלות קבל עם ועולם ולהגיד דברים כאלה כשאתם יודעים שזה קשקוש? כל מה שאנחנו רוצים כאן, בהצעת החוק הזאת, זה בעצם מה שנמצא כבר, חבר הכנסת קריב, בחוק השידורים, שכבר שנתיים אנחנו עובדים עליו במשרד התקשורת, שעבר את כל הסכמות גורמי המקצוע ונמצא עכשיו בנסחוּת של משרד המשפטים. כל מה שאנחנו רוצים זה לשקף נתוני צפייה לציבור דרך ספקי התכנים. פשוט מאוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך שאתה רוצה. בוודאי, איך שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא שאני מציג, לא, לא איך שאני רוצה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא קובע את הכללים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל את לא מקשיבה. אבל חברת הכנסת פרקש, אבל אנחנו אמרנו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש שתי מדינות לא דמוקרטיות בשיטה הזאת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל שר המשפטים יריב לוין ואנוכי, בוועדת שרים לחקיקה, אמרנו שיש בהצעה הזאת דברים שלא מקובלים ואנחנו נתקן אותם בוועדה, אז תבואו לוועדה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה נתת לו את החוק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה לא? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> במקרה הזה אני לא צריך שלוחים שיעשו את העבודה בשבילי, כי הנושא הזה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא עסק בתקשורת כל החיים שלו. בוא, שלמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, בואו אגיד לכם, יש נושאים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא לא לא, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא פניתי אליך. אתם מקשים קושיות, ותשמעו לפחות את התשובות. יש דברים שבאמת הייעוץ המשפטי לממשלה חוסם ומגביל אותנו מלעשות את העבודה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> ולמה? ולמה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע. למה? תשאלי את השופט סולברג למה כשהיועצת המשפטית לממשלה קבעה מניעה משפטית על המינוי של אודליה מינס לרשות השנייה, ליושבת-ראש הרשות השנייה, סולברג זרק אותה מכל המדרגות. לא רק שהיא קבעה מניעה משפטית – היא גם לא נתנה לי לייצג את קולי בבית המשפט. אז את שואלת למה? התשובה היא כי הם מנסים לשלוט במדינה בכוח הזרוע, זה למה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. חברת הכנסת שלי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואנחנו לא ניתן להם. לא יעזור להם. ככל שהזמן עובר – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בסופו של דבר, גם הדמוקרטיה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה מדינה פשיסטית. זה מה שאתה עושה, זה מה שאתה רוצה לעשות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דוידסון, ככל שהזמן עובר, גם הדמוקרטיה וגם הדמוגרפיה מנצחים אתכם. ומיארה, מחוות הדעת שלה, היא יכולה לעשות טיארה, כמו שאומר הגשש במערכון שלו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז ממה אתה מפחד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון, די, מספיק, אני מבקש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הוא לא פנה אליך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא פנה אליי – אני עונה לו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מיארה, מחוות הדעת ההזויות, השקריות, המופרכות שלה – כן כן, לזימי – יכולה לעשות טיארה, כמו שאומר הגשש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ישראל מנהלת מלחמה. זה מה שחשוב לך עכשיו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ובואו אני אגיד לכם, רק מי שיש לו מה להסתיר, רק מי שיש לו מה להסתיר, מפחד מנתוני האמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רק מי שיש לו מה להסתיר. מה הבעיה שהוט, יס, פרטנר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – סלקום – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ואתה תקבע את נתוני האמת. הממשלה תקבע את – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא אני אקבע. אבל אתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הינה, אני עומד כאן ואומר לכם: הצעת החוק הזאת תעבור התאמות בהתאם למה שיש בחוק השידורים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מקדמים את חוק ההשתמטות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה הקשר עכשיו? אתה, כל מה שיש לך – – – אנחנו מדברים על – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אומר לכם כאן, הצעת החוק הזאת תעבור את ההתאמות הנדרשות בהתאם למה שיש בחוק השידורים. כל מה שאנחנו נעשה עם הרייטינג זה רק לשקף נתוני צפייה לציבור, לא עם אלגוריתם של שר התקשורת ולא עם דוחות שיגישו לשר התקשורת. זה ירד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – אתה רוצה לפגוע בתקשורת, אתה לא רוצה תקשורת חופשית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ככה אני מעביר את הזמן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא צריך יותר בשביל להעביר את הזמן. אתה האחרון שצריך את הזמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי, את דף המסרים שלך תעדכני, כי הרי חוק השידורים תכף יגיע לכנסת, ואת תראי שלא שליטה אני מחפש בתקשורת אלא להפך – הסרת ידיה של הממשלה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתן צופות יותר מדי בדפנה ליאל, אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר, ברוכי קרא – כל השופרות שמעוותים לכם את המציאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רק שליטה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תצפו קצת בפטריוטים, ערוץ 14, תקבלו קצת מציאות אמיתית ולא מדומה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – תקבלו קצת עובדות ולא מצגי שווא. תפסיקו להאזין לשקרים. החוק הזה שאנחנו מעבירים עכשיו רק ישקף לציבור את הרייטינג האמיתי של אותם שופרות תעמולה, שמנסים כל הזמן לשקף מציאות מדומה לציבור – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואתם מפחדים מהאמת הזאת, חברת הכנסת שיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשעולה חנן מלצר אצל רינו צרור ואומר לו שהצעת החוק הזאת רוצה לדעת – המדינה רוצה לדעת כל אזרח, מה הוא צופה בטלוויזיה שלו, זאת חרפה, זה בושה למי שנתן לו את התואר האקדמי שלו, את התואר של השופט שלו, הוא והיועצת המשפטית לממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה שאתם מקדמים חוק השתמטות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוראי, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מקבלים החלטה מפורשת – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוראי, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ונמצאת עדי ליברוס מהייעוץ המשפטי לממשלה איתנו בוועדת שרים לחקיקה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה, אדוני, והוא מתעסק ברייטינג? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואומרים לה: אנחנו מתחייבים שלא תהיה שום פגיעה בפרטיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה. במה אתה מתעסק? באיזה מדינה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצעת החוק תעבור את ההתאמות. מה זה באיזה מדינה? לשקף נתוני צפייה לציבור – קיים בהרבה מקומות. אין שום פגיעה בפרטיות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין שום פגיעה בפרטיות. מה הבעיה? למה אתה מתנגד, סימון, שהוט ישימו באתר האינטרנט שלהם את נתוני הצפייה? לא שר התקשורת; הוט, פרטנר, סלקום, יס. נתוני אמת, זה לא מדגם. נתוני אמת. יש להם נתוני אמת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נתונים – – – אבל זה לא קיים לכל שלב, נכון? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לדיגיטל. 70% מהשוק נמצאים בדיגיטל. מה מפריע לך שאנחנו נדע נתוני אמת? למה זה כואב לכם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז אני אגיד לך. אני יכול לענות לך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז בוא אני אגיד לך: מה שיקרה, שמי שיש לו יותר כוח בדיגיטל, ישפיע על נתוני – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, איך זה ישפיע? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא ישפיע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך זה ישפיע? זה נתוני אמת, זה לא מדגם. זה לא ועדת מדרוג שמי שיושב בה זה ערוץ 12 ו-13, והם קוראים – – – בשלטים – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – הקהל משפיע על זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. איזה קהל? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זו מכונת רעל שלמה שתשפיע על נתוני הצפייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איזו מכונת רעל? לך יש טלוויזיה בבית? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לי אין, אז אני לא יכול להשפיע, בסדר? אז מי שיש לו טלוויזיה ישפיע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה תדאג שמישהו אחר ישפיע. אתה תדאג. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה תשפיע, לא אני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה תדאג לזה. אתה תדאג לזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זה מפריע לך לקבל את נתוני האמת? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה תדאג לזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני אקנה טלוויזיה גם כדי להשפיע, אז יהיה לי קול אחד. מה כואב לך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. סימון, העלית שאלות. בוועדה הרלוונטית נבדוק את זה. גם אותי הנושא מעניין. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, הוא לא מכיר מה הוא מעלה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קודם כול, זה קיים. הנתונים האלה קיימים. לספקי התכנים יש את הנתונים האלה, נתוני אמת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קיים באף מקום בעולם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל למה אתה עונה לי בתשובות שלא קיים? תגיד לי, מה הבעיה שלך? אתה מפחד מהאמת? למה אתם מפחדים מהאמת? בלי התערבות של התקשורת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך. יש השפעה של הציבור על ידי כוח דיגיטלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי שיש השפעה של הציבור. נכון. זו דמוקרטיה. אנחנו רוצים שהציבור יגיד את דברו. זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות במשרד התקשורת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה רק בקריאה טרומית. תהיה ועדת דיונים, נעלה את הנתונים, נבחן את זה מקצועית. בוא נשמע, אני לא יודע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה גלגל מסוכן שהולך לחזק גוף אחד ולהשמיד גוף אחר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך? איך? ריבונו של עולם. ל-70% ממנויי הטלוויזיה יש דיגיטל. ל-70%, ל-1.4 מיליון צופים יש דיגיטל. אתה תקבל נתוני אמת. מה מפריע לך? מה אתה פוחד מהאמת? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה זה חשוב? למה זה חשוב? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה חשוב מאוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה? כי אנחנו רוצים שקיפות. מה, אתם נגד שקיפות? אתם נגד האמת? מה, נפלתם על השכל? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שקיפות? זה בשביל שקיפות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. תודה רבה, כבוד השר. להצעת החוק יתנגד חבר הכנסת אלעזר שטרן. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> השר קרעי, הם רגילים שהשמנת רק שם. הם מתו להתחלף עם השמנת. הכול בסדר. יהיה קצת קשה, אבל זה יעבור. אלעזר שטרן, נשמח לשמוע התייחסות לעתידך הפוליטי. אנחנו רוצים אותך פה, בגזרה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, חבר הכנסת אלמוג. אלמוג, די. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, עמיתיי חברי הכנסת, השר קרעי, שמעתי שנחכה לוועדה, ואתה בוועדת שרים לענייני חקיקה אמרת את מה שאמרת. אני רוצה להגיד לך, אני אצביע נגד החוק הזה בעיקר בגלל שאני לא מאמין לך. אני רוצה שתדע את זה, אני לא מאמין לך. אני הייתי מאמין לך אם היית כבר מזמן לוקח אחריות על מה שאמרת על המשרתים ועל הטייסים – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא אמרתי על הטייסים. הטייסים לא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועל מה שאתם עושים עם המשרתים. הייתי מאמין לך. אבל לא אאמין לך, ולכן אני לא מאמין לאף מילה שאמרת כאן, שטובת המדינה עומדת לנגד עיניך. טובת המדינה לא עומדת לנגד עיניך. אבל אני רוצה להגיד לכם, עמיתיי חברי הכנסת, אני חושב שהסיפור הזה של קואליציה ואופוזיציה, לפחות בימים האלה, היה אמור להיגמר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש נושאים שהם מעל קואליציה ואופוזיציה. יש בקואליציה ויש באופוזיציה אנשים שנושאים את המדינה הזאת על הכתפיים שלהם. יש משפחות שמאל וימין, קפלן והתנחלויות. מתה החלוקה הזאת נוכח האתגרים הביטחוניים שאנחנו עומדים בהם יחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה שקט. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתם ממשיכים כאן לנסות להביא חוקי הסתה, חוקים שמפלים, ובעיקר חוקים שמיטיבים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עם אלה שמעל האלונקה על חשבון אלה שמתחת לאלונקה ונושאים אותה על הכתפיים שלהם. אנחנו כולנו, שמאל וימין, הולכים למשפחות, שומעים את אותם דברים – אל תעשו לנו הצגות – מרבנים, מרבניות, מדתיים, מחילונים, ממי שאתם רוצים. די שרק חלק נושא את המשא הכבד הזה של המלחמה הזאת ויש חלק שחולב אותה. יש חלק שרוצה גם עכשיו להקפיא לחיילים המשוחררים, להקפיא ליתומים, להקפיא לאלמנות, לא לתת למי שצריך ולעקוף את ההשתמטות עם חוק מעונות. החוקים שאתם מביאים פה עכשיו אלה חוקים שנועדים לפלג אותנו, לחזור למלחמות של שמאל וימין. הוכחנו השבוע בהצבעה ביום שני שכשיש דברים אמיתיים ולא דברים פוליטיים, פופוליסטיים, אנחנו איתכם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואתם מקשים עלינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נתנגד. תביאו לפה עכשיו שוויון אמיתי בנשיאת הנטל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שוויון שיוריד את אלה שמעל האלונקה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ויכניס אותם מתחת יחד איתנו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יחד עם המילואימניקים והלוחמים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דנינו, רוצה להשיב על ההתנגדות? הוא לא נוכח בכלל. טוב. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024. ההצבעה היא הצבעה שמית, נכון? כבוד המזכיר, הצבעה שמית, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה בסיבוב השני. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – בעד גדי איזנקוט – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח מטי צרפתי הרכבי – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא קראו בשמם? לא. תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 49 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ביקשתי כספים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, לא שמעתי. ועדת הכנסת תחליט. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, ביקשת הודעה אישית. חמש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתגובתו על הצעת החוק של חבר הכנסת שלום דנינו – אם אפשר באמת לקרוא לזה הצעת חוק של חבר הכנסת שלום דנינו – השר קרעי אמר שאני בוודאי אעלה על הדוכן ואפיץ שקרים כמו המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט חנן מלצר. אלא שכל מי שיכול לעשות חיפוש פשוט בגוגל רואה שמי שהפיץ שקרים זה כמובן כבוד השר. כבוד השר עמד כאן ואמר: על מה יוצא קצפכם? הרי בחוק השידורים שאני עתיד להניח מובנה אותו מנגנון למדידת רייטינג, והכול עבר, בהתדיינות פרודוקטיבית עם הייעוץ המשפטי, את כל התהליכים. ובכן, שקר וכזב. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הוציא חוות דעת ברורה ונוקבת נגד הצעת החוק של חבר הכנסת דנינו. אני מצטט מתוך חוות הדעת הזאת את המילים הבאות: לעמדתי, הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות. גם הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת להצעת החוק, אבל לזה כמובן לא מתייחס כבוד השר, הישר כמו סרגל עקום ועגול. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> התייחסתי. אמרתי שזה שקר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ובכן, ובתוך כך, בזכות לחופש הביטוי והעיתונות – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שקר וכזב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – פגיעה נובעת גם ממעורבות שלטונית ישירה בשוק השידורים. לכן יש מניעה חוקתית בקידומה, אבל הממשלה הזו, שרוצה להשתלט על שוק התקשורת, הממשלה הזו, שלא רוצה ביקורת, הממשלה הזו, שמונהגת על ידי ראש ממשלה שמסרב לענות על שאלות של עיתונאים שנה שלמה אחרי הטבח – הממשלה הזו עומדת כאן ומפיצה שקרים. תאמרו לי, חבריי, מתי בפעם האחרונה ראיתם חבר כנסת מציע הצעת חוק, יש לו עשר דקות לנמק אותה, והוא בורח מהדוכן תוך 50 שניות בלי לומר מילה על הפרטים של החוק? חבר הכנסת דנינו לא מכיר את הצעת החוק הזו, והשר קרעי אומר שאנחנו משקרים כשאנחנו טוענים שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. אנחנו השקרנים? השר קרעי, אתה לא מתבייש? אדם חובש כיפה, ירא שמיים גדול, עומד כאן ומשקר לכולם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה ממשיך לשקר. אתה ממשיך לשקר במצח נחושה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> באיזו מדינה דמוקרטית גוף ממשלתי יקבל מערוצי התקשורת וחברות הכבלים והלוויין פרטים באיזה ערוץ צפו באיזה בית? באיזו מדינה מתוקנת – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה לא קיים בחוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אוספים את המידע הזה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תקרא את זה מהחוק. תקרא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> באיזו מדינה מתוקנת הממשלה מנסה לשלוט במדידת הרייטינג של ערוצי התקשורת? אתה לא מתבייש לשקר? תהיה לפחות אמיץ, אמיץ. ישר אנחנו לא מצפים ממך להיות. תהיה אמיץ, תעמוד כאן ותאמר: אנחנו חושבים שהממשלה שלנו צריכה לשלוט בשוק התקשורת. הממשלה שלנו צריכה לרגל אחרי האזרחים ולדעת באיזה ערוץ צופה איזה אזרח. אנחנו רוצים להתערב ברגל – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איפה זה כתוב בחוק? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבירי השוק החופשי. התלמידים של ז'בוטינסקי, שוק חופשי. ממשלה שתקבע לערוצים מסחריים איזה נתונים להציג בזמן השידור. אתה לא מתבייש? לפחות תהיה ישר ואמיץ ותאמר לציבור. אתם לא מאמינים בתקשורת חופשית. במושב הזה המהפכה המשטרית שלכם תתמקד בין השאר בניסיונות להשתלט על התקשורת. אני מודיע לך, השר קרעי, השר שאין לו טלוויזיה בבית אבל יודע לומר מה דפנה ליאל אומרת – עוד דוגמה ליושרה שלך – לך תספר למישהו אחר שאתה לא מסתכל בטלוויזיה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא אמרתי שאני לא מסתכל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מודיע לך שכמו שעמדנו ובלמנו את הניסיון שלכם להשתלט על בתי המשפט, אנחנו נבלום את הניסיון הנבזי והמנוול שלכם להשתלט על התקשורת החופשית. לא יעזור לכם. תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הצעת החוק, אגב, פתוחה בפנינו על המסכים. אולי תגיד לנו באיזה סעיף – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, השר קרעי. << הצח >> הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן כתנאי לרישיון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4273/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן כתנאי לרישיון), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת נאור שירי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להציג את הצעת החוק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת קריב, קריב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה מגיע? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כשאין לך מה לענות לי, אתה לא נותן לי להגיב לך. אני קלטתי את הטכניקה. אף פעם לא הבנתי איך זה שרשעים אפילו על פתחי גיהינום לא חוזרים, אבל אתם כל הזמן עושים את זה כאן. אתם רואים את המציאות, רואים את העובדות, וממשיכים עם מה שאתם מספרים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש עמדה לממשלה? מי עונה לי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה אחד השרים, הוא יענה לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי זה אחד? יש רק אחד פה. אתם בעד או נגד, קרעי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נגד החוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגד? לא, את זה אני יודע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> של המיגון במעונות? נגד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, היא בעד המעונות, תכף נדבר על המעונות. אני דווקא חשבתי שהשבוע הם בעד המעונות, אבל בסדר. חבר הכנסת קריב, קראת לקרעי הסרגל הכי עקום שאתה מכיר, אז השבוע אני קניתי לבת שלי – אתה מכיר את הסרגלים האלה, שאתה עושה ככה? קרעי, זה קרעי – סרגל. אבל איך הוא אמר? תראה, מדי פעם יוצאת לו האמת. אני שואל אותו מה עמדת הממשלה – הוא אומר לי: אם זה אתה, אנחנו נגד. תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לפחות אני אומר את האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי זה הם אומרים: למה אתם מצביעים נגד? אני אצביע נגד על כל חוק שלך, על כל חוק שלך. כשהוא עולה אתה – – – תתבייש. אתם צריכים להתבייש. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה? אני חשבתי לעצמי על כל החוקים שלכם. אני מודיע לך שאני אצביע נגד כולם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה, כל חוק שלכם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תצביע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני אצביע, כי זה לא הוגן מה שאמרת עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? על כל חוק שלכם אנחנו נצביע נגד. לא יעזור לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> יאללה, קדימה. קדימה, נראה אתכם, גיבורים גדולים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, אתם הייתם גיבורים? אתם הצבעתם נגד חוק של ערכות אונס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את לוקחת מהזמן של חבר הכנסת שירי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בעד תומכי טרור הצבעתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שב בשקט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אנא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מה להתרגש מ-AP, הוא בסך הכול עוד משרד שייסגר בתקציב הבא, כי כולם יודעים כמה אתה מיותר. ChatGPT עושה את העבודה פי 20 יותר טוב ממך. אתה לגמרי מיותר, אין שום אג'נדה במשרד התקשורת. אתה מקסימום צריך להיות רשות, וגם בזה אני מפרגן לך, אבל הציבור בהחלט יחסוך גם זמן אוויר וגם המון כספים שמושקעים בתפקיד המיותר שלך, בטח כשאתה מעביר את זה. עכשיו, מה הוא כל כך נגד, השר קרעי? עזוב שאתה נגד כי אני מדבר וזה כואב לך כי אני לא AP ואתה לא יכול לסגור אותי, אבל אתה נגד – אני רק מקריא את הצעת החוק – מיגון מוסדות חינוך. עכשיו, יש כאלו שיגידו, כמו שדיברתי נגיד עם חברת הכנסת טלי גוטליב – זו האג'נדה הליברלית, הכלכלית שלך, את לא רוצה להשית על מפעילי מעונות הוצאה כלכלית. אני שמח שאת אומרת את זה. עכשיו תראי כמה אתם צבועים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איך אני יכול להיות בעד מי שקיבל תפקיד של יושב-ראש דירקטוריון בלי תואר ראשון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, למה AP מפריע לי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תספר למדינת ישראל – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, או שתעצור לי את הזמן – אני לא מעוניין לשמוע. שמע, אני לא מעוניין לשמוע אותך. אני מבקש רק לעצור את הזמן שלי. אני אפסיק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – איך קיבלת תפקיד של יושב-ראש דירקטוריון בעיריית ראשון לציון בלי תואר ראשון, איך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוד השרון, הוד השרון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוד השרון. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איך אני יכול להאמין להצעות חוק שלך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמע, אתה כל כך – באמת, אני אומר לך, אני לא אגיד לך מה אני חושב עליך, אבל אני כן מבקש שתעצור את הזמן, כי המיותר הזה – עדיף שתלך ותצא, אף אחד בכלל לא יגיד ששר חסר במליאה, כי אתה לא חסר לאף אחד. למה הצביעות שלכם? אני אענה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אני לא בהיריון, לצערי. אני לא בהיריון, לצערי, ואתה מדבר אליי כרבים. אני מאוד שמחה להיות רבים, אבל אני רק אני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול לקבל טענה שבאה ואומרת: בגלל האג'נדה הכלכלית שלך את נגד הצעת החוק. אממה, את הצבעת על הצעת חוק של אתי עטייה. את הצעת החוק של אתי עטייה לפני כחצי שנה, ארבעה חודשים, משהו כזה, העברתם. הצעת החוק אומרת מה, את יודעת? כל מי שידו אינו משגת במדינת ישראל, המדינה תממן לו מרחב מוגן. עכשיו, למה זה כזה מעוות? כי הרי זו הצעת חוק שלא נעים לי להגיד – יכול להיות שבכותרת היא מעולה – שום הצעת חוק כזאת לא תעבור, כי אין לה שום יכולת כלכלית לממן את זה. זה פעם אחת. פעם שנייה, אני בא ומציע קונסטרוקציה שבה המדינה תיקח אחריות על מיגון מעונות יום ותאפשר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה תפגע בבעלי המעונות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק, אבל אתה תפגע במי שמפעיל את המעון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אפגע, אני נותן להם חמש שנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתת שלוש, לא חמש. נתת שלוש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אז שלוש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתת שלוש. אני דווקא דיברתי על הצעת החוק הזו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זו הבעיה? השנתיים האלה? אפשר להגיע לוועדה, אפשר לתת את זה. אנחנו רוצים לעזור להורים במדינת ישראל שהילדים שלהם, התינוקות שלהם והנשים במשפחתון יהיו במרחבים מוגנים. מה, זה אירוע הזייתי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אתה תסגור את המשפחתונים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה משהו שהמדינה לא יכולה לעשות? זה משהו שהשוק לא יכול לאפשר? לא. אבל מתי אתם כן תאפשרו את זה? אם היום, חס וחלילה, יפגע טיל בגן ילדים – אז אתם תקומו ותגידו: אוי, צריך למגן את מעונות היום. הממשלה שלנו מתכנסת במקלט אטומי, כי חס וחלילה שלא יפגעו בה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה פוגע בבעלי המשפחתונים. אני לא אפגע בפרנסה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא בעד שיפגעו בה, אבל למה הדם שלכם טוב מילדי ישראל, גב' טלי גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לילדי ישראל אין מיגון? את יכולה לא להסכים איתי מהיום עד עוד שנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לילדי ישראל יש מיגון, אבל אתה מעמיס. אני לא אפגע בבעלי המשפחתונים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד עוד שנה את יכולה לא להסכים איתי. אתם כל כך חצופים בתשובות שלכם. עכשיו תשמעי מה התשובה של הממשלה. מילא הם יגידו: זה נוגד את האג'נדה הכלכלית שלי; מילא הם יגידו שהם לא בעד פגיעה במעונות היום. מה התשובה של ממשלת ישראל על הצעת החוק, חבר הכנסת ינון אזולאי? ההצעה הזו היא הצעה תקציבית. ואללה, אנשים לא קוראים את הצעת החוק. שקל המדינה לא צריכה לשים. למה לא שמתי שקל? כי ידעתי שאיך שאני אגיד וארמוז אפילו על מעורבות ממשלתית במיגון ילדי ישראל, יגידו לי: לא לא לא, זה תקציבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו נפגע בבעלי העסקים, בעלי המשפחתונים – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, הם לא אמרו את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – לא ייתנו להם רישיון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא אמרו את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ייתנו להם רישיון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי שלי אין בעיה שיהיה גם וגם. אני לא רוצה להשית הכול על המעונות, אבל אני כן רוצה שאם מישהו עכשיו ישקול לחדש חוזה במבנה שהוא שוכר, כן, שייקח בחשבון מבנה מוגן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נאור, קודם כול, אני מסכים איתך לגבי מה שאתה אומר. השאלה היא, מה תעשה במעון שקיים 30 שנה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, זה מה שאני אומרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> וכרגע יש פה 150 ילדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר כנסת אזולאי, לא הבנת שהמטרה של הצעת החוק הזה קודם כול לפגוע במגזר מאוד מסוים של מעונות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מגזר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נפלאות הבינה המלאכותית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מגזר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כלום, כלום, לא הייתי צריך לדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, לא, אתה יכול להמשיך לדבר, אבל תעצור לי את הזמן, כי אם אתה טוען – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, זה חשוב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי אם אתה טוען – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תתייחס אליי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שאני אתייחס אליך, אמרת את זה לפרוטוקול, למה שאני לא אתייחס אליך? אם אתה טוען שאני בא לפגוע עכשיו בחרדים בזה שאני רוצה שיהיו להם מבנים ממוגנים. ואללה, תשמע, אני לא יודע לאן הטרללת שלכם תלך, אבל סבבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נאור, תענה לי שנייה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אענה לך, נו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הייתי רוצה לקבל עכשיו שתי דקות של יחס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא ייתן, הוא, אני לא יודע מה יש לו נו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שואל, ותענה: בן אדם, יש לו 30 שנה גן – מאיפה הוא הולך להביא את זה עכשיו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאני אומרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה שחמש שנים – 100,000 שקלים, בסדר? תפרוס אותם לחמש שנים, תיתן ערבות – שהמדינה תיתן ערבות בריבית אפס, אין לי בעיה. חבר'ה, אני בא ואומר: יש הצעת חוק, יכולה להיכנס לוועדה ולצאת באלף דרכים שונות. הרעיון הבסיסי בא ואומר שהמדינה לא ממגנת אף אחד. היא לא ממגנת ילדים. מעונות לא ממוגנים היום, המשפחתונים לא ממוגנים. בזמן שיש עכשיו בחצי מדינה טילים, הילדים לא במסגרות. הילדים לא במסגרות – ההורים לא במסגרות. זה לא חיים, זו לא שגרה חינוכית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלף ואחת עובדות, טלי, אלף ואחת עובדות לא מקבלות עכשיו שכר ויצאו לחל"ת בגלל שאין מיגון. אתם, אין לכם מושג, כי AP, הוא אמר בדיוק – כל האג'נדה שלכם היא נגדנו. הרי מה היה לי עם החוק של נשות המילואים, אופיר כץ? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד שאני לא ויתרתי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, טלי. עד שאני לא ויתרתי והורדתי את השם שלי, אף אחד לא רצה להעביר את החוק. בא שר העבודה בן צור – אתה זוכר? סליחה שאני עושה לך אאוטינג, אופיר כץ – ואמר: מה אתם רוצים? אני העברתי תקנות. ואז אני בא עם הסעיף ואומר: איפה העברת תקנות? הוא הראה – לא, אני אעביר שבוע הבא. אתה מחכה שבוע הבא, חודש – ככה אתם מורחים את זה – כשמה רציתי? שלא יפטרו אשת מילואימניק בגלל שחייל המילואים במילואים, והיא צריכה לאסוף את הילדים? ככה היה לי עם חוק אחר – אני הייתי צריך למחוק את השם שלי בשביל שאתם תקבלו את הקרדיט. עכשיו, גם פה אני בא ואומר לכם, לא מעניין אותי קרדיט, הפעם אני אעלה את החוק הזה, ואתם לא תצביעו על זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת להגיד לך, נאור, שההתנגדות פה היא מהותית, כי זו פגיעה במשפחתונים. אני לא אפגע בבעלי עסקים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני, בגלל שיש לי דקה, אני מבקש עוד דקה על כל הזמנים, חנוך, למרות שאתה, לא יודע – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אתן להם רישיון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שנייה לדבר – טלי, בחייאת, די. אני מבקש לדבר ולהזכיר לכם, כי בכל זאת במעונות עסקינן, ואני שמח שגם היושב-ראש חשב שיש לי איזה מניע נסתר, למרות שהחוק הזה הוגש הרבה לפני חוק המעונות, אבל בסדר גמור, והוא עלה לוועדת השרים. אני רוצה להקריא לך במיוחד, או לכם, חברי הכנסת, משלושה משפטים שאמר מישהו שאתם מאוד מאוד תופסים ממנו. דמיינו אדם ששוקל 45 קילו, שסוחב על הגב שלו אדם ששוקל 55 קילו, וזה ששוקל 55 קילוגרם רוצה להוסיף עליו עוד קילו. מה קורה במצב הזה? ההכרזה וההבנה שהאדם הרזה, שסוחב את השמן, הוא קודם כול ייעצר, ואחרי זה הוא יגיע למצב שהוא קורס – אמר את זה לפני 12 או 11 שנים בנימין נתניהו בהשוואה של האדם הרזה והאדם השמן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפני 20 שנה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20 שנה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הזמן. אני רק אומר לכם: שימו לב מה הוא אמר אז בקורלציה אחרת לגמרי – אגב, הוא התכוון לחרדים, לא אני התכוונתי לחרדים, אבל אני רוצה להשתמש במה שהוא אמר כדי לנסות – ואולי למישהו יהיה פה קצת היגיון – ולהבין שאנחנו לא יכולים לסחוב את העגלה יותר, לא כי אנחנו ניעצר – כי אנחנו קורסים. כי מה שהממשלה הזו – ואני עכשיו קראתי שהחוק של המעונות עולה כבר ביום ראשון לוועדת שרים. אין על היעילות שלכם, מת עליכם, ינון, מת על היעילות שלכם, איזה אלופים אתם, אבל תגיד, ינון, מה עם הכסף לצפון? מה עם התוכנית לצפון? מה עם התוכנית לצפון? פוגל, לפני כמעט שמונה חודשים הייתה ישיבת ממשלה והבטחתם להם 3.5 מיליארד שקלים – שני משפטים אחרונים, ותודה על הזמן שהוספת. שני משפטים אחרונים: אתם הבטחתם להם 3.5 מיליארד שקל – אפס; אופקים, הבטחתם להם – עשה קונצים והזמין למסיבות עיתונאים – 239 מיליון שקלים – כלום; טבריה – כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נשות מילואים – כלום. אבל גולדקנופ, שיש לו בכלל – לדעתי אסור לו לעסוק בחוק, כי יש לו חברה שעושה מעונות יום, הוא מגלגל 20 מיליון שקל על מעונות היום, והוא מריץ חבר כנסת שיעביר הצעת חוק על מעונות היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו באירוע פסיכי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. השר ביטון, בבקשה, אדוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה עונה לי? איך לא ראיתי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מי רצית שיענה לך? << קריאה >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> חינוך או לא חינוך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קרעי. << קריאה >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> אבל זה חינוך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד שיש דברים רציניים. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> חבר הכנסת נאור שירי, אפילו שאתה מהאופוזיציה, תן לי את ההזדמנות לפרגן לך על החריצות שלך. לא פעם ולא פעמיים נפגשתי עימך בכמה דברים; פנית גם בדברים של חינוך. חשבתי שאתה מתעסק הרבה בחינוך, ואמרו לי שזה בכל תחום. קח מחמאה. מאשרים לי שם מהקואליציה. ינון, ככה אתה יושב לידו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך, ינון חבר שלי. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> תקפת אותו לפני רגע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא גם חבר שלי. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אתה אומר, זו עבודה פרלמנטרית. אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני חייב לומר, לפני שאני מתחיל, בסדר? קודם כול, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להתחיל לומר, בתור שר במשרד החינוך – אני עוסק רוב חיי בחינוך – שנאור – אתה מקשיב לי? ינון, בגללך הוא לא מקשיב לי. אני רוצה לומר לך קודם כול, עצם החשיבה ועצם ההתעסקות בחוק הזה חשובות, וכל תגובה שלא תהיה לא מורידה מעצם החשיבות הגדולה מאוד של הצורך בדבר הזה, שיהיה ברור, בסדר? עכשיו, בוא נדבר רגע אחד. התגובה מתייחסת לדברים – לרלוונטיות, ודי עוסקת בנושא של הרצוי והמצוי וגם בעניין של היכולת לבצע את הדבר הזה למול – וצריך לקחת את זה בחשבון, שכל דבר שאנחנו עושים בעולמות של רישוי הוא דבר שיכול לסגור ולחסום אפשרות לקיים מוסדות חינוך, אז גם לזה אני מבקש להתייחס. הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 6 לחוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות כך שיתווסף אליו תנאי נוסף למתן רישיון: במעון יום לפעוטות יתקיימו הוראות לפי חוק התגוננות אזרחית, התשי"א–1951, לעניין מרחב מוגן או מקלט אחר. הצעת החוק מבקשת כי תחילת החוק תהיה שלושה ימים מיום פרסומו. חשוב לציין כי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות קובע בסעיף 6 – חשוב שתקשיבו – את התנאים הדרושים לצורך מתן רישיון או חידוש רישיון למעון יום לפעוטות. דרישה לקיום הוראות חוק ההתגוננות האזרחית אינה אחת מן הדרישות המפורטות בחוק. עם זאת, אבהיר כי נוהל ההכרה במעונות יום לפעוטות קובע כי לצורך קבלת הכרה המזכה בסבסוד מעונות בעלי סמל, על הבעלות להגיש דוח בדיקת תוכנית אדריכלית למעון מוכר, היתרי בנייה או היתרי בנייה לשימוש חורג מטעם הוועדה המרחבית או האזורית לתכנון ובנייה, ובמקרה שאין היתר – את אישור הרשות המקומית. מכאן כי לצורך קבלת הכרה יש צורך בהצגת היתר בנייה. סעיף 14 לחוק ההתגוננות האזרחית קובע כי לא יינתן היתר בנייה אלא אם כן תוכנית הבנייה כוללת מקלט. לעניין מרחב מוגן, יש תקנות התגוננות אזרחית מפורטות לבניית מקלטים, התשע"ד–1990. באשר למעונות יום לפעוטות המופעלים בדירות מגורים, אציין כי לפי סעיף 151(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"א–1965, לצורך הפעלת מעונות יום לפעוטות בדירות מגורים יש צורך בקבלת היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים, נוסף לצורך לקבלת היתר לשימוש חורג. פטור מקבלת היתר לשימוש חורג יינתן אם בדירה שוהים עד שישה פעוטות. כמו כן, נקבע כי אם בדירה שוהים בין שבעה ל-36 פעוטות, יש פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, אך בתנאי שניתן למעון היתר להפעלת המעון בדירת מגורים על ידי הוועדה המקומית והוא בעל רישיון. אם כן, גם בנוגע למעונות אלו חלים דיני התכנון והבנייה, אך האחריות להתקיימותם מוטלת על הרשות המקומית. על פי האמור, אינני חולק על חשיבות הסוגיה של יצירת מרחבים מוגנים במעונות היום לפעוטות לצורך השמירה על חייהם וביטחונם של הפעוטות והצוותים במעונות היום כמתואר בדברי ההסבר היפים להצעת חוק. נושא זה חשוב גם לצורך שמירה על שגרת פעילות חינוכית לילדים במצבי חירום, שתאפשר גם שגרת עבודה להורי הפעוטות. עם זאת, אציין כי הצעת החוק החשובה לא מציינת מי אמור לשאת בעלויות בניית המרחבים המוגנים לכל מעונות היום, ונראה כי על פניו הבעלויות או המפעילים אמורים לשאת בהן. סביר כי אלה יתקשו מאוד לעמוד במימונן, ודאי המעונות הפרטיים, מה שאומר שהם בעצם ייסגרו. ייתכן כי דרישה כזאת אף תגרום למפעילי מעונות פרטיים לסגור את המעונות או להטיל על ההורים תשלום נוסף. יש לתת את הדעת על כך שיש לא מעט מעונות בדירות מגורים בשכירות, כך שייווצר קושי בהטלת תנאי זה לצורך הפעלת הרישיון. נאור, תקשיב לי רגע עכשיו, תקשיב רגע. < קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. אני מסיים. אדגיש כי החוק בניסוחו הנוכחי הוגש ללא שבוצע שיח מקדים מול לשכת השר או עבודת מטה שבחנה משמעות רגולטורית פיקוחית, וכן הערכת עלות מקדימה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז מה? תעשה את זה עד הראשונה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע. – – שיכולה לאמוד יישום בעשרות מיליארדים ללא מקור תקציבי שנמצא לצורך זה. אני אומר לך, נאור, שתדע, חוק ההנגשה קיים כבר כמה שנים, 20 שנה, ומקבל דחייה כל פעם. אז מה, יש עניין לעשות חוק שיקבל דחייה? הדחייה היא תקציבית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עניין שמיטה להר סיני? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> לא, זה אותו הדבר. תדע לך, זה אותו הדבר. כי אם מישהו חושב שבושה לומר כסף, כסף זה משהו שצריכים לבצע איתו. עובדתית החוק טוב, אבל יש בעיה תקציבית, כמו שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי, והוא יודע על מה הוא מדבר. בסוף זה יכול להיות חוק יפה, אבל עקר לביצוע במציאות. אני מסיים. הצעת החוק נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 28 באוקטובר 2024. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תסיים, אל תסיים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני מסיים את המילים. אני מסיים את זה ואז פותח דיון. נלחץ. ינון, תן לו. יש לי פה דיון אחר כך. ייתנו לי גם של 20 דקות. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות בחודשיים את הדיון בהצעת החוק. היא לא דחתה אותה לחלוטין, דחתה אותה בחודשיים. לנוכח האמור והנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. כן, מה רצית להגיד, חבר הכנסת נאור שירי היקר? יש לי הרבה על מה לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לו שלוש דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר, מי שמכיר – ואני חושב שאתה מכיר, נאור, כי היית סגן ראש עיר, נכון? אז אתה מכיר את נושא התכנון והבנייה ואת האירוע של מעון בתכנון ובנייה. לצערי הרב, רוב המעונות במדינת ישראל פועלים בצורה לא מוסדרת, בכל מיני שימושים חורגים כאלה ואחרים. האפשרות להכשיר היום מעון שיעמוד בתקנים הקיימים כמעון כמעט כמעט לא קיימת, אלא אם כן מלכתחילה אתה בונה מעון חדש, מסוים. רוב המעונות, בטח – נקרא לזה – בערים עם אוכלוסיות ותיקות יותר, נמצאים בכל מיני מבנים שאתה בחיים לא תוכל לשים בהם ממ"ד, לא בעוד חמש שנים ולא בעוד עשר שנים. גם ככה יש לך בעיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא נכון, הרי הם שוכרים מקום. אם אתה לוקח שלוש–חמש שנים, הם יודעים שהם צריכים להגיע למקום מוגן, הם יכולים לחדש חוזה – – – זה פעם אחת. פעם שנייה, אני אגיד לך מה קורה דה פקטו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת תמיד הבעיה שלך, שמצד אחד באות לך תלונות של השכנים, והם כאילו צודקים, אבל מצד שני יש לך בעיה אמיתית, שאין איפה לשים מעונות. קשה היום למצוא מקומות שאתה יכול לשכור והם עומדים בתקינה, אם מבחינת מיגון ואם מבחינת בטיחות אש ואם מבחינת מיליון דברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לפתור את כל בעיות מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. אתה מוסיף משהו שגם ככה יש לו בעיה, ואתה אומר לו: עכשיו גם יהיה לך מיגון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – יהיו מוגנים. התפקיד של המדינה הוא לדאוג לאזרחים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אבל גם ככה יש פה כשל. גם ככה יש פה כשל. בלי לפתור את הכשל הזה אתה לא יכול להתקדם הלאה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הרבה יותר מורכב מזה, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם מעבירים חוקים במערכת המשפט שלא מטפלים בכל מערכת המשפט. אתה לוקח משהו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> נאור, אני רוצה להוסיף עוד משהו. קודם כול, אני שוב אומר, שלא יישמע לרגע ממה שאני אומר שהחוק הזה או התכלית של החוק או הרצון של החוק הזה לא חשובים ביותר. היא באמת מאוד מאוד חשובה. אבל קח בחשבון שיש אלפי ילדים ברגעים אלו שהיו מאוד מאוד רוצים ללמוד במעונות, ואין בכלל מבנים. מה שקיים כרגע, מה שקיים כרגע עם הבעיות הללו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה, שאני אגיש הצעת חוק שהמדינה צריכה לבנות – – – לילדים? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> קודם כול, אפשר. אבל אני רק אומר לך שמה שאתה מבקש בעצם הוא בקשה חשובה. ברגולציה שהיא תייצר, היא תיצור מצב שגם מה שקיים כרגע – ייסגר. במילים אחרות, אנחנו צריכים לעשות את רצון הציבור. בשביל זה נועדנו. רצון הציבור – אני בטוח שלמרות שזה נשמע מאוד מאוד טוב, וגם בתקופה כזאת נשמע מאוד מאוד טוב, זה נגד הציבור. בסוף זה יגרום למצב שכל המבנים שקיימים כרגע שאין להם היתרים ואין להם אותם כללים של המוגנות, יגיעו למצב שבו או שהם ייסגרו, או שמפעילים, כמו שאמרנו, יפסיקו להפעיל. התוצאה תהיה בסוף שרצינו להיטיב ורק הזקנו. לכן אני אומר, בסוף התכלית חשובה, וצריך למצוא לה פתרון. כפי שאמרו לי כאן, אני קורא לך, נאור, קודם כול לבוא לדיון במשרד עם כל הצוותים. מה, זה כזה קשה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם לא – לא נעים לי, די – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> למה? למה? אני קורא לך רשמית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – יש גבול גם לבדיחות ולצחוקים שלכם. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> לא, אתה צריך להבין, קודם כול, אפשר להעביר משהו שיש לו היתכנות, גם היתכנות תקציבית. גם אתה היית בקואליציה וישבת כנראה בוועדת שרים לחקיקה. כשהאוצר אומר: אני לא רואה מקור בכלל להתקדם עם זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לסיים, אדוני השר. צריך לסיים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני צריך אישור על זה. בכל אופן, אני עדיין קורא לך לבוא, לשבת, לדון, מכיוון שאני מאמין שאתה חפץ באמת בפתרון הבעיה. זאת הדרך. תודה לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה מעוניין להשיב? בבקשה, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה על התשובה, אדוני השר ביטון. אתה אומר שההצעה מאוד חשובה, ולא באתי בדין ודברים. קודם כול, פתחת ואמרת שלא עשיתי עבודה מקדימה כדי לדבר איתכם. בשיעור אזרחות לימדו אותי שהרשות הזאת היא רשות מחוקקת, ואני ניסיתי לפנות אליכם כמה וכמה פעמים, למשרד החינוך. אפשר לבוא לפה, להגיד את זה, להגיד: אתם לא מדברים, לא מנסים, בואו נראה, בואו נשנה – לא, זה לא באמת עובד. אתם לא באמת עונים, וזה לא באמת משנה. אבל בסדר, אני לא באמת מתלונן. חנוך, הדברים שאתה אמרת, רמזת, שאני דואג כאילו להעלות את זה עכשיו בגלל החרדים – קודם כול, זה פגע ברמה האישית. ב. זאת גם לא מהות הצעת החוק. אני חושב שבסוף המדינה הזאת, כמו שהיא יודעת לדבר – אני אתן לך דוגמה על הדרוזים: רק כשהם נופלים, רק כשהם נופלים, אנחנו מדברים על הדרוזים, נכון? כן, כן. אזרחים במדינת ישראל לא מחוברים לחשמל ב-2024 – מישהו דואג לזה? מישהו דואג לזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דווקא דואגים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דואגים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דווקא דואגים, לא נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועדות תכנון ובנייה – יש בעיה עם תכנון ובנייה בחברה הדרוזית, ברור שיש בעיה. תגיד, 76 שנים זה לא מספיק זמן לפתור את זה? ברור שיש בעיה במיגון מבני חינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מכיר את שר הפנים? תשאל אותו מה קורה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שיש בעיה, פשוט לא פותרים את זה. מתי יפתרו את זה? מדינת ישראל יודעת להתעורר רק כשקורה אסון. רק כשנהרגים ילדים דרוזים, מדברים על דרוזים; רק כשאחסאן, זיכרונו לברכה, נהרג, רק אז אתם נזכרים בו. זה בדיוק אותו הדבר. זה בדיוק אותו הדבר. כשיקרה אסון, אתם תתעוררו ותגידו ש-80% מילדי ישראל לא ממוגנים ויש בעיה עם מיגון, ויש בעיה עם תכנון ובנייה ושימוש בהיתר חורג ופרופסיה של הסייעות. אני מכיר את הנושא הזה מבפנים ומבחוץ. זאת לא בעיה עכשיו, שאני בא לפתור את כל בעיות העולם בחינוך לגיל הרך – את זה תעשה הרשות שש"ס חתמו בהסכם הקואליציוני. אני בא לפתור פה סוגיה – צריך למגן את הילדים. זה היה אמור להיות אינטרס שלכם. ואני אסיים ואומר שלפני שמונה חודשים אני הייתי בעלמה ובדלתון. השר סופר, בטוח אתה מכיר את זה, כי זה היישוב שאתה גדלת בו. הילדים לומדים – ודיברתי על זה עשרות פעמים, השר ביטון, עשרות פעמים דיברתי על הילדים שלומדים בדלתון ובעלמה במקלט מ-1960, ילדים בני שלוש, עם אסלות שלא מתאימות להם. נשות ואנשי הצוות שם קורסים. אני בכלל לא אדבר על המגזר הערבי, כי חס וחלילה להגיד לכם ערבי, כי חס וחלילה, להם אנחנו לא צריכים לדאוג, אבל הילדים בעלמה ובדלתון עדיין לא זכו למבנה מוגן, ויש כסף לזה. זו הבעיה. אם אתם יודעים להתמודד עם זה בחקיקה הרבה יותר טובה משלי, כי כל המוח נחת אצלכם, בצד של ה-64 – סליחה, 68 גאוני הדור שלנו – אז בבקשה, תפתרו את זה. אני לא יודע לכתוב הצעות חוק אחרות, אבל אתם בטוח שלא, כי אצלכם לא עברה במשך השנה האחרונה הצעה אחת שתמגן את הילדים והילדות שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת, על הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן כתנאי לרישיון), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן כתנאי לרישיון), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 33 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן כתנאי לרישיון), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4424/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ולדימיר בליאק) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת בליאק, בבקשה, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה היה שלשום כאן, במליאת הכנסת – הצבענו על החוק שמטפל באנומליה, אנומליית אונר"א, שהתפתחה כאן במשך תקופה ארוכה. מעל 90 חברי כנסת הסכימו כי אין יותר מקום לאנומליה הזאת בגבולות של מדינת ישראל. אם כבר התחלנו לטפל באנומליות, בואו נחזור לטפל באנומליה לא פחות חשובה – באנומליה של יוקר המחיה. אני לא יודע אם שמתם לב, חבריי מהקואליציה, אבל המחירים במדינת ישראל היום גבוהים יותר ב-40% מהמחירים באירופה, ובשנה האחרונה זה הולך ומחריף ומאמיר. ישנן דרכים רבות וכלים רבים לטפל ביוקר המחיה, ואחד הכלים הללו זה לחייב את המונופולים, שהם חברות פרטיות, לפרסם את הדוחות הכספיים שלהם לציבור. וזאת הצעת החוק שלי, שאני מעלה אותה כבר בפעם השלישית בקדנציה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הרעש פה הוא מאוד מאוד מאוד גדול. חבר הכנסת בליאק ממש צועק. אנא מכם. תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. וזאת הצעת החוק שלי, שאני מעלה אותה כבר בפעם השלישית בקדנציה הזאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מעניין אותם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בפעם הראשונה שר הכלכלה הבטיח שתוגש הצעה ממשלתית; בפעם השנייה טענו כאן נציגי ממשלה – אני כבר לא זוכר מי – שזה ייפתר בדרך אחרת, הדרך המינהלית. נחשו מה קרה? חלפו להם שנה וחצי, ההצעה הממשלתית לא הוגשה, הדרך המינהלית לא צלחה, והמונופולים, בעיקר בשוק המזון, ממשיכים לחגוג, המחירים ממשיכים לעלות והציבור ממשיך לשלם. מזון, דלק, ביגוד, דיור – הכול עולה. חברות בעלות מונופול בישראל משתמשות בכוח שלהן על מנת להפקיע מחירים ולנקוט דרכים הפסולות, הכול על מנת להגדיל את הרווחים על חשבון ציבור, על חשבון הצרכנים בישראל, על חשבון המתחרים הקטנים בענפים שבהם הן פועלות. השוק המקומי מתאפיין בריכוזיות ענפית בהשוואה לשווקים אחרים בעולם, וחלק מהחברות שמוכרזות כמונופולים הן חברות פרטיות שאינן נסחרות בבורסה, ועל כן אינן נדרשות לפרסם לציבור את הדוחות הכספיים. בבסיס הצעת החוק עומדת התפיסה שלפיה עצם היותה של חברה מונופול השולט בנתח שוק גדול, מצדיק לחייב אותה לפרסם את הדוחות הכספיים שלה לציבור, כחלק משמירה על האינטרס הציבורי. פרסום כזה יאפשר לציבור ולתקשורת לבקר את ההתנהלות הפיננסית ואת התנהגותו העסקית של המונופול, ובכך יקשה על קיום התנהלות פוגענית באינטרס הצרכני והציבורי. בהצעת החוק אני מציע לחייב, במסגרת חוק החברות, חברה שהיא בעלת מונופול, לפרסם את הדוחות הכספיים שלה לציבור. הפרסום יבוצע באתר האינטרנט של החברה, ותינתן על כך הודעה בהתאם לחוק ניירות ערך. אני מבקש וקורא לממשלה ולחברי הכנסת להבין ולהפנים: אנחנו, חברי הכנסת, משרתי ציבור; לא משרתי מונופולים – משרתי ציבור. לכן אני מצפה מהממשלה ומחברי הכנסת מכל סיעות הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה, לתמוך בהצעה החשובה הזאת. ובזמן שנותר לי, אני לא יכול שלא להתייחס להודעה של שר האוצר אתמול כי בשנה הבאה כל עובד במשק "יתרום" לקופת האוצר שני ימי הבראה – הכול במטרה לכסות על ההתנהלות הפיסקלית – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שניים או אחד? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שניים. – – הכול על מנת לכסות על ההתנהלות הפיסקלית הכושלת של בצלאל סמוטריץ'. מדובר, נכון להיום – שימו לב – ב-836 שקלים במגזר הפרטי וב-943 שקלים במגזר הציבורי. אזרחים יקרים, שימו לב: אתם עובדים, אתם משלמים מיסים כחוק, משרתים במילואים – אתם תשלמו על כך, תשלמו על כך לאוצר המדינה. מי לא יתרום ולא ישלם? כן, אלה שלא עובדים, אותם תלמידי ישיבות, שחלקם הלא-מבוטל כמובן בכלל לא לומד, שהממשלה מתמרצת אותם, באמצעות חוק מימון ההשתמטות של חבר הכנסת אייכלר, לא לעבוד ולא להתגייס לצה"ל. שימו לב לרמת עזות המצח של מנסחי ההצעה: "בבחינת סדר הקדימות לקבלת המעון ולהשתתפות המדינה במימון יובא בחשבון מצבה התעסוקתי של האם בלבד", ובעברית: המשפחות שבהן גברים לא עובדים יקבלו קדימות, משפחות האברכים. לעומת זאת, במבחן רמת ההכנסות לצורך קביעת גובה השתתפות המדינה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> והפזורה הבדואית? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חברת הכנסת טלי גוטליב, תראו איזה פלא אנושי – יובאו בחשבון הכנסות של שני בני הזוג. מי יקבל יתרון? משפחות שאחד מבני הזוג בהן לא עובד, משפחות האברכים, השר מלכיאלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> והפזורה הבדואית? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעצם, הקואליציה, מה שהם מציעים – שכל משפחה שבה הגבר לא עובד בגיל הפטור או מעל גיל הפטור, תקבל קדימות: גם בקבלת המעון, גם במבחנים לקבלת הסובסידיה וגם בקביעת גובה הסובסידיה. ממש מעגל ההטבות החרדי הסגור. זה לא סתם "חוק מימון ההשתמטות". מדובר במהלך הרסני לביטחון מדינת ישראל ולכלכלת ישראל, שמתמרץ גברים צעירים לא לעבוד, לא להתגייס, ורק לקבל הטבות מהמדינה. על פי הערכות האוצר, העלות השנתית של החוק הזה עומדת על 300 מיליון שקלים, ולהערכתי היא יכולה להגיע גם למיליארד שקלים בשנה לפחות. אם יש לכם מיליארד שקל למעונות, תנו אותם למשפחות המילואימניקים שעשו כבר יותר מ-300 ימי מילואים מתחילת המלחמה. כל מי שיעז להצביע בעד הבושה הזאת, יאבד מייד את הזכות לדבר בשם חיילי צה"ל ומשרתי המילואים. זוהי יריקה בפנים של מעמד הביניים, שנושא היום בנטל – גם בנטל המלחמתי וגם בנטל הכלכלי, גם בחזית וגם בעורף. אני רוצה לפנות מכאן למצביעי הליכוד והציונות הדתית: האם זה היחס שאתם ראויים לו מהממשלה שבחרתם? האם זה היחס? אני אומר כאן באופן הכי ברור: אנחנו, יש עתיד, כמפלגה הגדולה באופוזיציה, נהיה כאן למענכם, משרתי המילואים היקרים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, אנחנו נהיה כאן, ואנחנו ניאבק נגד חוק מימון ההשתמטות בכנסת ברחובות, ואם נצטרך, לא נהסס גם לפנות לבג"ץ. הגיע הזמן שיהיה כאן צדק ושוויון בנטל, בטח מעל שנה מאז פרוץ המלחמה. צדק ושוויון גם במלחמה וגם בכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת בליאק באמת עוסקת בנושא שראוי לעסוק בו וראוי לבחון אותו לעומקו, ואולי גם לעשות בו תיקון. אבל התפלאתי, האמת, חבר הכנסת בליאק, משום שאני חושב שהנושא הוא מספיק חשוב ורציני כדי שתקדיש לו את עיקרי הנאום שלך. אתה יודע, להגיש הצעת חוק ולייחד חלק לא מבוטל מהנאום לנושאים אחרים בכלל – לפעמים אתה אומר, לא יודע, אולי לי זה נראה חשוב, ולך – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה מאוד נדיר פה. נדיר לחלוטין, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, לא נדיר, וזה גם לגיטימי. אני אגיד לך שני דברים, חברת הכנסת פרידמן: זה גם לגיטימי וגם לא נדיר, זה רק לפעמים מעלה תהייה עד כמה הנושא חשוב בעיני המציע עצמו. תבדקי אותי אחורה: כשהעליתי דברים שהיו חשובים לי, דיברתי עליהם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לראיה, אדוני שר המשפטים, אני מעלה את ההצעה בפעם הרביעית, בפעם רביעית מאז שאני בכנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בסדר. אני רק אמרתי, חבר הכנסת בליאק, אני חושב שההצעה היא רצינית והיא ראויה להתייחסות. היא לא שליפה מהמותן, היא נושא שראוי להתייחס אליו. אני אגיד בכותרת, לפני שאיכנס לפרטי הדברים, שאתה בוודאי גם יודע שישנה ועדה בראשותו של שמואל סלבין, ועדת סלבין, שבודקת ובוחנת בדיוק את הנושא הזה, ולכן, בצדק אמר לי קודם שר הכלכלה – ואני חושב שהוא צודק: בוא נראה מה תציע הוועדה הזאת ולפי זה נתקדם. אין היגיון שמצד אחד ועדה מקצועית תשב ותבחן את העניין, ובצד השני אנחנו נרוץ עם חקיקה ולא נחכה לה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שנה וחצי אני מחכה. שנה וחצי, אדוני שר המשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מניח שפנייה שלך לשר הכלכלה – אני מניח שגם לו יש עניין לקדם את העניין הזה. אני חושב שכדאי להמתין למסקנות של הוועדה. אני לפחות אתייחס לגופו של עניין כדי להסביר למה נדרשת העבודה של הוועדה ולמה הדבר הזה הוא מורכב ולא מובן מאליו. קודם כול, צריך לומר שהחובה המרכזית לפרסם דוחות כספיים חלה היום מכוח חוק ניירות ערך על חברות נסחרות בלבד. נוסף לזה, סעיף 175 לחוק החברות קובע חובה על חברות שאינן מהוות תאגיד מדווח ושעומדות בתנאים מסוימים לצרף לדוח השנתי שמוגש לרשם החברות את המאזן הכולל בדוחות הכספיים, שזה סוג של דרגת דיווח נמוכה יותר. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק החברות כך שיחייב חברה שהיא בהגדרה של הצעת החוק שלך בעל מונופולין כהגדרתו בסעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית, לפרסם את הדוחות הכספיים שלה לציבור באמצעות אתר האינטרנט שלה ולפרסם הודעות בעיתון. אני מוכרח לומר בסוגריים – אבד הכלח על הפרסומים בעיתון. חוץ מלהעמיס הוצאות על הציבור ועל חברות, זה מיותר לחלוטין. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מציע לתקן את זה בהכנה לקריאה הראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, אני רק אומר שאני עשיתי שורה של תיקונים בעניין הזה בעניינים שנוגעים למשרד שלי, בין היתר בפרסומים שנוגעים לירושה, לדברים אחרים. ביטלתי את חובת הפרסום בעיתונות, וחסכתי מאות שקלים לכל מבקש שמגיש את הבקשות האלה. אני חושב שהרעיון העקרוני, שבא לידי ביטוי גם בדברי ההסבר, שמדבר על איזושהי בקרה על ההתנהלות של החברות ואיזושהי שקיפות של הדברים, הוא בהחלט רעיון שאי-אפשר לבטל אותו. אבל צריך לומר כמה דברים: האחד – יש שאלה גדולה אם נכון לחייב חברה פרטית לפרסם את הדוחות שלה. זאת שאלה משמעותית. בסוף יש אנשים שבוחרים לפעול כחברה פרטית, וכשמה כן היא – הם לא באים לציבור, הם לא מבקשים לגייס ממנו הון, והם גם לא רוצים שעולמם הפרטי יהיה חשוף בפני אחרים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש פה התנגשות בין האינטרס של החברה לאינטרס הציבורי, בגלל שמדובר במונופול. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש לפעמים מצב שיש אינטרס ציבורי בפרסום כזה, אבל אני בכלל לא בטוח שכף המאזניים נוטה לטובת הפרסום. אגב, גם בדיונים שהיו בשעתו בוועדת טרכטנברג בעניין הזה לא הייתה הכרעה ברורה בשאלה הזאת, שהיא שאלת מדיניות לא פשוטה. יש עוד שאלות שעולות כאן, למשל עד כמה הדבר הזה באמת מועיל לציבור מבחינת היכולת שלו לנתח את הדברים. מה קורה כאשר לחברה יש סט שלם של מוצרים או סט שלם של החזקות כאלה ואחרות בעולמות שונים, ורק מרכיב אחד, לפעמים אפילו שולי, בגלל עיסוקיה, יכול להיחשב כמונופול? האם זה מצדיק פרסום של הכול והפשטה מוחלטת שלה? האם אפשר, ואיך, לגדר את הדבר הזה? מה היקף הגילוי והפרסום? האם נכון לעשות את זה על כלל הדוחות? על כל תוכנם? על חלקם? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה נכנס לדברים טכניים, לא עקרוניים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. יש גם שאלה גדולה מיהו בכלל המונופול, איך ממפים את המונופולים האלה. איך נעשה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יודע, האמינו לי. אתם רואים שאני לא באתי לכאן בלי לבדוק את ההצעה לעומק ובלי ללמוד אותה בצורה רצינית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו נשמע, זה מעניין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני באמת מתייחס אליה בצורה רצינית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מאוד מעריך את זה, באמת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אגב, אני נוטה לחשוב שבגידור נכון אולי יש מקום לעשות את זה, אני רק חושב שבגלל כל הסוגיות האלה, שהן באמת מורכבות, מוכרחים שהוועדה תסיים, ואני מסכים איתך שצריך שהיא תסיים במועד הגיוני, ולא שהדבר הזה יהיה ללא גבול. לכן אמרתי, יש בעיה אם יש לה מונופול, לפעמים זמני, ובמוצר קונקרטי אחד מסוים, ושהוא מרכיב קטן מכלל היקפי העיסוק של החברה. יש גם דברים טכניים שנוגעים לאכסניה הנכונה לחוק, אבל זה עניין טכני. אני לא בטוח שנכון שהיא תהיה דווקא בחוק החברות, אלא יכול להיות שבמקום אחר. אגב, עוד הערה אחת שהיא חשובה: אני גם לא חושב שלרשם החברות יש כלים להיות הגורם המפקח על העניין הזה. יכול להיות שזה צריך לשבת במקום אחר, אולי ברשות התחרות, אולי במקום אחר, מכיוון שבסוף הכלים של רשם החברות הם בעיקרם כלים שנוגעים יותר לאכיפה של חובות שהן חובות – אני לא רוצה לקרוא להן טכניות, אבל הן האם הגישו דוחות? האם על פניו מעיון בדוחות האלה עולות בעיות של חשדות לאי-סדרים ודברים מהסוג הזה? אין לו באמת יכולת לעקוב אחרי מה מונופול ומה לא מונופול, ולכן אני לא חושב שהוא הגורם המתאים. אני גם לא יודע אם רשות התחרות היא הגורם האידיאלי, כי שם יש בעיה הפוכה – לא בטוח שדווקא עולם הדוחות הכספיים הוא ליבת העיסוק של רשות התחרות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יכול להיות שהיא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון, אבל – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בסוף אתה רואה את התוצאות של החברה. אתה רואה את הרווחיות. זה הכלי של הציבור, אחד הכלים, לבחון עד כמה הוא מנצל את הכוח שלו כדי להפיק רווח. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה נכון, אבל עדיין, בסוף, כל העולם של דוחות כספיים וזה הוא לאו דווקא ליבת העבודה של הרשות. אני אומר, שוב, כל הדברים האלה – יש פה באמת שורה ארוכה ומורכבת מאוד של שאלות. לכן אני הצעתי לך, וחשבתי שזה דבר נכון בנסיבות האלה – אני לא חושב שזה נכון – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו לא פעם ראשונה, זו כבר פעם שלישית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה ההצעה, כבוד השר? לא הבנתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ההצעה הייתה לדחות את הדיון בכמה חודשים כדי שהוועדה תסיים את העבודה שלה, ועדת סלבין, ואז, אני כבר אומר לך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר לקצוב את זה בזמן? כמה חודשים זה יכול להיות? כמה שנים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר ליושב-ראש, אני לא הקמתי את ועדת סלבין. זה לא בסמכות שלי, זה במנדט של משרד הכלכלה. ולכן – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – נעביר את זה בטרומית, ואז להמשיך את הדיון בהתאם למסקנות הוועדה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לכן אני מציע – יכול להיות שנהיה שם באמת, אבל אני מציע, בוא נדחה את זה בכמה חודשים. יש לנו מושב ארוך. נמצא פה שר הכלכלה, השר ברקת, הוא גם שומע את הדברים – אני, אגב, חייב לומר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני בטוח שהוא גם מזדהה עם רובם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך, אדוני שר המשפטים, כיוון שאני באמת מאוד מעריך את ההתייחסות העניינית, אני מוכן לדחות את ההצבעה בשלושה חודשים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. אז אני מציע, בואו נדחה את זה בשלושה חודשים. צריך לומר, אגב, שזו רעה חולה בכל הוועדות המקצועיות, שלוקח להן שנים על גבי שנים. אני יכול להגיד לכם שאני קיבלתי דוח של ועדה שהקים השר יעקב נאמן – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואו, זיכרונו לברכה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כדי להבין עד כמה זה הופך את הדברים לפעמים ללא רלוונטיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני מודה לחבר הכנסת בליאק על הנכונות שלו. אני חושב שכדאי שהנושא הזה יקבל באמת טיפול ענייני. ברגע שיהיה דוח של הוועדה, אני לרשותך, שר הכלכלה, כדי לנסות להגיע כאן לתוצאה טובה ונכונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא לא לא. אנחנו לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצביעים, מצביעים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא לא לא לא, הוא הסכים. אני מקבל את ההסכמה של חבר הכנסת בליאק, ואנחנו נדחה את הדיון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה הטוב בשר המשפטים. הוא מעל לפוליטיקה. אני באמת מעריך. זה ראוי לשבח. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המציע, מה הסיכום? דוחים את ההצבעה למועד אחר. בסדר. << הצח >> הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1609/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שלום, אדוני. חברות וחברי כנסת נכבדים – אדוני, אם אפשר לבקש שקט, אז נוכל להציג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מיכל, זה מפריע. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רם בן ברק, תקשיב, רם. אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות כנסת וחברי כנסת נכבדים, החוק הזה שאני מעלה ומשום מה ביקשו ממני לדחות, להתנגד, הוא חוק שאומר את הדבר הבא: אנחנו רוצים לעודד – כל חברי הכנסת רוצים לעודד גם שירות צבאי, גם שירות לאומי וגם שירות אזרחי. ראו במה עסקינן: כשאתה הולך לאוניברסיטה, כשאתה הולך לשירות הלאומי, יש אוכלוסיות שלמות שיש להן העדפה: חרדים, ערבים, צ'רקסים, דרוזים. הצ'רקסים והדרוזים, ברוך השם, משרתים בצבא ומקיזים את דמם, ואנחנו לא גומלים להם בטוב. אבל תגידו לי, למה צעיר או צעירה במגזר הערבי, הבדואי, במגזר החרדי – למה הם צריכים לקבל העדפה גם בכניסה לאוניברסיטה, גם בשירות הציבורי, והם בעצם לא עושים כלום? מה שהצעת החוק הזו אומרת זה את הדבר הבא: אתה שייך למגזרים האלה? לפחות, לפחות, תעשה שירות אזרחי. אני כשר הרווחה שנים פניתי למגזר הערבי ואמרתי: חברים, אני מבין שאתם לא רוצים להתגייס לצבא, אבל שירות אזרחי בקופות חולים אתם יכולים לעשות? אתם יכולים לטפל בבתי אבות? אתם יכולים לעשות ארבע שעות בעזרה בלימודים? אתם יכולים לעשות שלוש שעות בטיפול בקשישים? אתם יכולים לעשות את זה? אם אתם תעשו את זה, אתם תקבלו עוד זכויות. אני לא רוצה לגזול לכם את מה שאתם עושים, אבל תקבלו עוד זכויות. לצערי הגדול, אתה מקבל כאלה תשובות מוועדת השרים, שממש לא קראו את החוקים. אני פונה למי שיושב בוועדת השרים: למה אתם לא קוראים את החוקים? תקראו אותם. תבינו אותם. מה הצעת החוק הזו אומרת? היא אומרת שכל אלה שממילא מקבלים פריבילגיות, אנחנו ניתן להם עוד פריבילגיות, אבל הם ייתנו משהו למען המדינה. ראו מה קורה ביישובים הערביים. למה שמתוכם הצעירים לא יעשו שירות אזרחי? אתם לא רוצים לקרוא לזה לאומי? אל תקראו לזה לאומי. שירות אזרחי. בוא לקופת חולים במשך שנה כל בוקר, תעזור לקשישים שלך; בוא לבית הספר שבו גדלת, תעזור לתלמידים שלך, ואז תקבל פריבילגיות. וגם החרדי. אני מתפלל לאלוהים, ואני שמח שגם בשורות הקואליציה יש יותר ויותר תחושה שזהו, הפעם צריכים לא להעביר את חוק ההשתמטות. אבל גם אלה שלומדים במוסדות תורניים, למה הם לא יכולים לתת שלוש, ארבע שעות בשבוע? שעתיים ביום? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה משגע אותי, טלי, כי אני נותן את הצעות החוק האלה. ישבתי בוועדת שרים לחקיקה, קראנו את החוקים, התייחסנו בכבוד. אבל זו מין מציאות כזאת שבה הם מסתכלים אם יש עתיד תזרוק. למה? תקראו את הצעת החוק. זה יעשה שינוי מהותי. מי שנמצא באותן אוכלוסיות שמקבלות פריבילגיות, שייתן משהו. שייתן משהו. אני מטייל בפזורה הבדואית – הם צריכים, בפזורה הבדואית. מי שבא לאוניברסיטה בבן-גוריון ומקבל העדפה להתקבל לאוניברסיטה, שיעשה משהו. שייכנס למוסדות עם אנשים עם מוגבלויות. שיעשו משהו. זה חלק מהרוח של המדינה הזו. אסור לנו לפגוע בזה ואסור לנו להעלים עין. אסור לנו לנהוג בהסתר פנים. אז עכשיו נושא הגיוס הוא הנושא שבוער בתוכנו. אגב, שימו לב למכתב של ארבעת הקצינים שנשלח היום לצבא. תקראו, תפתחו. באומץ גדול. כי כשאני אמרתי את זה – וכעסתי על הצבא, אז קמו כאן אנשים ואמרו לי: מאיר, זה מה שהצבא יכול. כותבים לוחמים למפקדים שלהם ולראש אכ"א: אתם פועלים לא נכון. כן, מותר לבקר את הצבא. ועכשיו הביקורת היא ביקורת פנימית לכל אחד מאיתנו. אתה נמצא באוכלוסיות שמקבלות העדפה – הכול בסדר. אבל למה שאתה תקבל העדפה בגלל שאתה בדואי? תקבל, עלא עיני, אבל אתה תקבל עוד העדפה אם אתה תבוא לשירות אזרחי. אני יצאתי במבצעים שלמים במשרד הרווחה, ובסוף הגעתי ל-1,500, ונתנו 3,000 שקל בשבוע. גם את זה הם לא רוצים לעשות. זה לא סיפור, חס ושלום, כנגד ערבים או חרדים. זה לא. זה סיפור של מדינה שצריכה להגיד לעצמה: אני נותנת עדיפות, ואם חייל בדואי יתגייס לחיל קרבי, אני אתן לו פי עשרה. כל אותם בדואים בגדוד הסיור צריכים לקבל פי שניים ממה שהם מקבלים, כי ככה נוהגת מדינה שהיא חפצת חיים. ואם אותו חרדי שלומד בתלמוד תורה ילך לעשות שירות בזק"א או בכל מקום, אני אתן לו פי שניים ממה שהוא מקבל. אבל תעודדו את זה. אני לא מבין איזו סיבה יש לשר עכשיו לעלות ולהגיד שהוא מתנגד לזה. לא מבין. לא מבין. במקום שיעלו – זה אתם, אתם כל הזמן דורשים מהמגזרים האלה: בואו, תצטרפו, תבואו, אבל כשמועלית הצעת חוק שאומרת: ניתן להם עוד, אבל שיעשו. שיעשו. אין שום סיבה בעולם שביישובים הבדואיים, ביישובים החרדיים – אין שום סיבה בעולם שמי שלא מתגייס ומקבל העדפה, הוא מקבל והוא לא ייתן משהו בתמורה לזה. ואני פונה שוב לאופיר כץ. אתה יושב שם, ואני רואה את המלחמה שלך בכל הנושאים להגנתה של המדינה וכמה זה חשוב, ודבר כזה אתה מרשה שיעבור לך מתחת לאף וידחו את זה? למה? ושאף אחד מכם – אני פונה לחבריי מהליכוד – שאף אחד מכם לא יבכה. אל תקטרו, אל תעמדו כאן, תצביעו נגד ותקטרו במסדרון. זאת הצעת חוק שהייתי בטוח שכולם יצביעו בשבילה. הייתי בטוח. נדהמתי כשאמרו לי: תדחה את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה תקציב. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא שייך, זה לא מבקש להוסיף כלום. זה לא בכסף, התמורה שהם יקבלו. שיקבלו עדיפות עוד יותר גדולה בכניסה לשירות הציבורי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע את השר למה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כסף. לא כסף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל ההוראה בחוק, בגלל שיש הוראה בחוק – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר'ה, טלי, זה לא תקציבים, תאמיני לי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו הסיבה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ממילא אנחנו עושים את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה את נגד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין נגד. ועדת השרים ביקשה דחייה בגלל ההוראה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, את יודעת, יש מכינות לחבר'ה בדואים שמלמדים אותם את השפה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, באמת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא כסף, טלי, את טועה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש הוראה בחוק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע את עמדת הממשלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שיעלה לכאן, מי שיעלה לכאן ויגיד שזה כסף – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, עוד מעט השרה תעלה ונשמע. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני יכול להעיד על עצמי, ואני משער שגם את וכל אחד – אנחנו לא עולים ומכינים הצעות חוק ככה. אנחנו בודקים את זה. אם הייתי בא ומבקש כסף – אנחנו עכשיו כולם מצמצמים, אז מצמצמים. אני לא אומר כסף, אני אומר: תעשו. אני אומר לך שבמשרד הרווחה ובמשרד הבריאות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – נשארים תקציבים עודפים, כי הם לא מוכנים לבוא לשם. אני הקציתי פי שניים, אבל הם אומרים: ממילא אנחנו באים לאוניברסיטה ומתקבלים, אז למה שניתן? תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בשם הממשלה – מי משיב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל השר הלך, הוא אמר לי שהשרה מאי גולן. מאי גולן – איפה מאי גולן? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך מאי גולן יכולה להשיב על זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא במקום השר ביטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל חבר הכנסת מאיר, אני – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> באמת, יש גבול. מה זה, בדיחה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה השרה? איפה השרה מאי גולן? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאי גולן תשיב על חוק לעידוד שירות צבאי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה מאי גולן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה רציני? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה מאי גולן, את צריכה להשיב? את רוצה? השר מלכיאלי ישיב במקום השר חיים ביטון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאיר, שר הדתות הוא המשיב לעניין השירות הצבאי. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> קודם כול, צוהריים טובים לכולם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני שר הדתות שתומך בגיוס – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אפשר לשמוע את תשובת הממשלה? כבוד המציע, אפשר לשמוע את תשובת הממשלה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מאיר כהן – עליזה, אתם מגייסים? יופי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מגייסים, תתגייסו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ידעתי שזה יבוא, ידעתי שזה יבוא, מה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עליזה המגייסת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתגייסו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> היות שאתם רוצים לשמוע את נימוקי הממשלה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תן להם שיעור תורה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא לא לא, הלו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מתנשא עלינו? מתנשא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תראי, מותר לדבר שטויות מכל צד, אבל עד מינון מסוים. זה הנוהל של הכנסת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא אני. לא אני. זו ועדת האתיקה, ועדות אחרות, לא אני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל דבר על הגיוס, על הגיוס. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בסדר. אלעזר, תאמין לי, אני אדבר על מה שאראה נכון לדבר. מה שאני אראה נכון לדבר – נדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אענה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, התשובה היא שלא. אתה טוב בדברים אחרים, לא בזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מגייסים? עליזה, תשאל את עליזה. עליזה, הוא שואל אם מגייסים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כמו שאתם מבינים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מגייסים? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> חבר הכנסת שטרן, אני כבר שאלתי את השאלה, לא צריך לחזור עליה עוד פעם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני כבר שאלתי את השאלה, ואני ממתין לתשובות שם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן, מה התשובה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני עוד לא קיבלתי תשובה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה רוצה שאני אענה לך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מגייסים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כשתהיה לי שאלה לשאול אותך, אני אשאל אותך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה עומד על דוכן הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני עומד כעת על הדוכן, אמרו לי לענות תשובה בשם הממשלה. כמו ששמת לב, כמו רבים מחבריך, את המסמך קיבלתי לפני 30 שניות, וכעת אנחנו ביחד נלמד אותו, בסדר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה הנוהל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לעשות צחוק מהכנסת, תעשה. אני לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן, בסדר, זה – אנחנו שומרים על המסורת של הקואליציה הקודמת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא היה דבר כזה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> היה. אלעזר, אתה היית מקוזז רוב הזמן, אבל זה היה. מי שהיה כאן זוכר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בסדר, אז משקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא אמרתי שהוא שקרן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא, אני לא מוכן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מי שהיה נורבגי, מי שהיה נורבגי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל. אבל אמרת עליי – תתנצל, תתנצל. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אוקיי, נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלעזר, אתה יכול להגיד: אינו אומר אמת, זה לא נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני יכול להגיד. לא אמרתי "שקרן", אמרתי "משקר". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא מקובל עליי, אני אוציא אותך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי "שקרן", אמרתי "משקר". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני לא מוכן. אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מצעקות אני לא נבהל. מדברים אחרים כן, מצעקות לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע מה זה להיבהל. תתנצל. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, רגע, אתה לא התקזזת, היית נורבגי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה משקר, אתה משקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא משקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בקריאה שלישית. בבקשה להוציא אותו. להוציא אותו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל למה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להוציא אותו, בבקשה. לא, יש דרך ארץ. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה פוגע בתפקידך. אני אצא. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה פוגע בתפקיד הכנסת. אתה פוגע בתפקיד הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תצא מהר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה פוגע בתפקיד הכנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני יוצא משם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תצא משם. (חבר הכנסת אלעזר שטרן יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> העיקר תצא. צר לי שחבר הכנסת מפריע לתשובת הממשלה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, הוא לא היה נורבגי. הוא לא היה נורבגי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אז הטיעון הלך. אתה שאלת את השאלה אם מגייסים. היא לא נתנה תשובה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון, בשביל זה אנחנו ממתינים לתשובה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אז אני שואל – ממתין, כי אני רוצה לדעת אם להתגייס או לא להתגייס. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נמתין לתשובה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת סגלוביץ', נמתין לתשובה. חבר הכנסת מאיר כהן מציע לקבוע כי מי שסיים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, הצחוקים שאתה מריץ על גיוס או לא גיוס הם לא במקום בשעת מלחמה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה מפריע. חבר הכנסת יהוראי, אתה מפריע לרצף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יוראי, יוראי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> איך? יוראי, כן. חבר הכנסת יוראי, אני רוצה להשיב את תשובת הממשלה, ואתה קוטע את הרצף. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הצחוקים שאתה מריץ על גיוס או לא גיוס הם לא במקום – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מאיר כהן מציע לקבוע כי מי שסיים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – בשעת מלחמה, כשחיילי מילואים וחיילי סדיר נופלים כל יום. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יוראי, תראה, אני חושב שלחבר הכנסת מאיר כהן מגיע לקבל תשובה טובה ומקצועית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות שזה מצחיק אתכם. יכול להיות שזה מצחיק אתכם, אבל התשובה שלך כשר על הדוכן לא ראויה. זה לא ראוי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – והוא מקרב קבוצה הזכאית להעדפה מתקנת לייצוג הולם, יזכה להנחה בקבלה לאוניברסיטאות ובמינויים בשירות המדינה, כמי שנמנה עם קבוצות הזכאיות להעדפה מתקנת לייצוג הולם ושלא סיים שירות כאמור. ככלל, מערכת הביטחון תומכת ומעודדת הרחבת זכאויותיהם של המשרתים בצה"ל, אשר – – – < קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה אומר תשובה רצינית, לפחות תיתן תשובה שנקשיב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> סליחה, אבל יש רעש. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה להיפטר מזה? תחזיר את זה למאי גולן. זה לא מכובד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סגלוביץ', אני התנדבתי לעלות, לא באתי להיפטר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתנדב, אתה שר בממשלה. תתנדב לצבא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב. יחד עם זאת, חשוב לציין כי מאז הוגשה הצעת החוק המדוברת, חלה התקדמות משמעותית, בליאק. משמעותית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התנדבת – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, אני – – – ואתה מבזה אותי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חס ושלום. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבזה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, זו התוכנית. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא, תקרא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אה, אוקיי. יחד עם זאת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם עושים טובה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מקבל את ההערה של חבר הכנסת כהן. חשוב לציין כי מאז הוגשה הצעת החוק המדוברת, חלה התקדמות משמעותית בחקיקה המעניקה העדפה למשרתים בתחום הלימודים והקבלה לשירות המדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר סופר, זה מפריע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אותו נושא שמופיע בהצעת החוק של חבר הכנסת כהן. כמו כן, במושב הקודם של הכנסת אושר תיקון קבע לחוק זכויות הסטודנט המעניק העדפות וזכויות למי ששירת כלוחם, וכן אושר תיקון שהינו בגדר הוראת שעה, המעניק את ההעדפות האמורות גם למי ששירת ומשרת במילואים במלחמת חרבות ברזל. כלומר – אני מקריא לך. למי אני מקריא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שאלה טובה, למי אתה מקריא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהן, אני עצרתי את המהירות לכבודך, כי רק – בליאק לא מקשיב לי בכל מקרה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה, אתה לא אשם, זה מי שנתן לך את התשובה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה חושב שאני לא מקשיב? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מקשיב, יופי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יופי, יופי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תבחן אותו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בימים אלה נדונות בכנסת הצעות חוק בעניין מתן העדפה מתקנת במכרזי שירות המדינה ללוחמים ולמשרתי המילואים. כלומר, לפי מה שאני למד מכאן, יש עכשיו – נדונה בכנסת הצעת חוק שמקדמת את העניין הזה. לא ידעת את זה. כן ידעת? לפיכך, לעמדת הממשלה, אין מקום לקדם בעת הזו את הצעת החוק, ונכון לדחות את הדיון בה בחודש. אתה מסכים? לא. לאור סירובו של המציע – איך הם ידעו שלא תסכים? לאור סירובו של המציע להמתין עם הבאת הצעת החוק לדיון במליאה כפי שביקשה הממשלה, תבקש הממשלה להתנגד להצעת החוק ולהסירה מסדר-היום. אז אני רוצה להסביר. בגדול, הממשלה תומכת ברעיון – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> די לאלימות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – אלא מה? היא אומרת שהצעת החוק הזאת, הזאת – היא רוצה להמתין עם זה חודש, כמו שעשו גם בממשלה הקודמת; אמרו לנו: תמתינו. עכשיו, היות שאני לא השר רלוונטי, אני בסך הכול שליח – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה טרומית. בואו נצביע. טרומית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני את השאלה הזאת שאלתי מהמקום שלך עשרות פעמים, וגאוני עולם שיושבים כאן אמרו לי שיש בעיה. אני אז לא השתכנעתי, וגם לא יכול לשכנע אותך במה שאני לא משוכנע בו. אבל זה הנוהל. יש פה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה הנוהל. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה קורה שם, נו, מה? איך? לא, נו, מה. אוקיי, אני צריך להמשיך. אז במענה על שאלתך, חברת הכנסת, את צודקת בשאלה שלך, אבל יש כאן איזושהי מסורת שעוברת מדור לדור. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר שהממשלה בעד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, כתוב פה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, ואנחנו בהצבעה טרומית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל הממשלה – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הרי יותר מאיתנו, אז בואו נעביר את זה, ויאללה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני שנים טענתי ככה – יש בינינו – אבל אמרו לי שלא עושים את זה. אגב, לי אין תשובה למה לא. אני חושב, אבל הקראתי. טוב, אז אני אחזור עוד פעם. חבר הכנסת כהן, אתה לא מסכים – טוב. האם – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לה: תגייסי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, ידעתי מה אתה חושב, זו לא פליטת פה. לרדת? אז אני מודה לכולם על ההקשבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה רבה. כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לענות לך, אדוני שר הדתות. תראו, אם הייתם אומרים – אופיר, אם היית בא ואומר: מאיר, נעביר את זה בטרומית, נחכה שזה יתואם עם הממשלה, כי אתה מבין שזה חוק חשוב – ניחא; אבל תעשו את זה, כי לא – אני אומר לך, לא לכבודה של הכנסת להצביע נגד הצעת החוק הזאת. אז אתה רוצה שאני אבוא איתך טרומית? אני מתחייב להמתין להצעה הממשלתית, אבל זה לא מכובד, תאמינו לי, אני פונה לכל חברי הכנסת שנכנסו עכשיו. אנחנו שנים מדברים על כך שאנחנו רוצים שהאזרחים הערבים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל באמת, מתי היה דיון מקצועי ורציני? מתי? 76 שנים אין דיון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עשיתי – במשך כל שנותיי במשרד הרווחה כל שבוע עשיתי דיון על זה, ונסעתי ליישובי הערבים ואמרתי להם, ופתחתי אפשרויות, והוספתי תקנים, אבל אני אמרתי שזה לא מספיק, ואין שום סיבה שאני רואה סטודנט שמגיע לבן-גוריון, ובגלל שהוא ערבי הוא מקבל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, אז החוק, החוק שלי מתקן את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני בא ואני אומר: תן עוד, תן עוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החוק שלי מתקן את זה שהמילואימניקים – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאומר החוק הזה. אני בא מדימונה. פוגל, למדנו איתך באוניברסיטה, באותה האוניברסיטה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיר, מאיר, מאיר, אתה תמשיך לדבר, אני רק רוצה להגיד לך שאתה – – – עמדה של דחייה של כחודש כדי שזה יתקדם. שנייה, תמשיך לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל מאיר, צריך שהכול יהיה בהסכמה, אתה יודע את זה – – – חדש – – – שנים זה לא היה – – – רוצים את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, אנחנו נצעק אחד מול השני, אבל יש הרבה דברים שאת מסכימה, אני מסכים, אז אני בא ואומר: עלתה הצעת חוק שבאה ואומרת – אני לא פוגע באפשרויות האלה אבל אני רוצה שעוד. פוגל, אתה לא הייתה פה. תגיד לי אתה, אתה מכיר לפני ולפנים את הנגב: האם יש דבר שימנע מסטודנט או מישהו מהבדואים – ואני כן אומר להם אחינו הבדואים, כי אני גדלתי איתם – שימנע שילך לקופת חולים ויתנדב ארבע שעות? האם מישהו מטייבה שמקבל ויש לו עדיפות, ויש חוק 15א שנותן לו עדיפות – האם הוא לא יכול לבוא לבית אבות ולתרום ארבע שעות? האם הוא לא חייב? זה מה שאני אומר, זה מה שאני אומר. אני לא מעלה הצעות חוק פופוליסטיות, ואנחנו רחוקים מזה. אני יושב ומכין את זה, ויש לזה צידוק. אני בא לפה ומתחילים – מעלים שר נחמד שלא יודע על מה הוא מדבר, אבל הוא עונה. למה? למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – חודש וחצי – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני – לשבועיים לדחות? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, ואז אם אנחנו יודעים – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני דוחה בשבועיים. קיבלתי את הצעתו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יופי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אבל – טוב, כפי שסוכם עם המציע, ההצבעה היא במועד אחר. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלעזר שטרן << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שטרן בהודעה אישית. חמש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת – סגן היושב-ראש מלול, אתה שירתָּ בצה"ל? אני אגיד לכם. מלכיאלי, גם אתה לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תתנשא. מה זה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה – עמד פה השר מלכיאלי ושיקר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די, די, די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, אני – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ושיקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא, לא מכובד לקרוא לשר שקרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תלמד אותי מה מכובד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני כן אקבע. אני כן – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תלמד אותי, מותר לי להגיד "שיקר" – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אוריד אותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עוד לא אמרתי "שקרן". כשאני הייתי מפקד בה"ד 1 – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא, לא מכובד. הוא שר בממשלת ישראל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהייתי מפקד בה"ד 1 – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הציבור רואה אותך – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני הקפדתי לא להגיד על אנשים שקרנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – הוא בז לך, הציבור. הציבור בז לך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כשמישהו שיקר, אמרתי: שיקרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מבין למה אתם יורדים בסקרים? אתם, אין לכם דרך ארץ. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עמדת כאן ואתה אמרת שאני הייתי מקוזז הכי הרבה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא ככה אמרתי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי מקוזז הכי הרבה. אני הייתי מקוזז הכי פחות. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואמרת: טוב, היית נורבגי – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> תכבד את היושב-ראש ויכבדו אותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואני גם לא הייתי נורבגי – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא שמעת מה אמרתי? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וגם לא הייתי – בגלל שהוא הוציא אותי, החבר שלך. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> כי הוא היה צריך להוציא אותך, כי אתה לא מכבד את הכנסת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> החבר שלך התנהג כמו חבר שלך ולא כמו סגן יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> הוא היה צריך להוציא אותך – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תיתן לנו פה ציונים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – כי אתה לא מכבד את הכנסת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה הוא הוציא אותי, על זה שאמרתי שאתה דיברת לא אמת? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מי שמתפרע, מוציאים אותו החוצה, ככה זה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על זה שדיברת לא אמת? אז אני אגיד לך מה, הדרך שבה אתם מגינים אחד על השני בלסתום פיות – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> למדו ממך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בלהוציא אותי החוצה בגלל שאתה חושש שאני אדבר על ההשתמטות – בגלל זה הוא הוציא אותי – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> כי אתה התפרעת – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בגלל שהוא חשב שאני אדבר עוד פעם על מי משרת ומי לא משרת, בגלל שאתה שאלת אם יש גיוס, שאלת אם יש גיוס, וכשאתה שואל אם יש גיוס, אז למאות אלפי לוחמים – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אתה לא צריך להתפרע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאות אלפי לוחמים אומרים: הוא מדבר על גיוס? הוא יודע מה זה גיוס? הוא יודע מה זה יום מילואים? הוא יודע מה זה יום מילואים? אז מצאתם דרך – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, יאיר לפיד יודע, יאיר לפיד יודע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להרחיק אותנו מכאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאיר לפיד יודע? הוא לא יודע. הוא יודע להיות ג'ובניק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עומד על הדוכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לכם בושה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עומד על הדוכן, תדבר איתי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתבייש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוראי, אתה בקריאה ראשונה. יוראי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוראי, אתה בקריאה שלישית. תוציאו אותו, תוציאו אותו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה לא תדבר ככה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תוציא את כולם. תראו מה אתם עושים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא – – – מה זה הדבר הזה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שמדבר על גיוס, אתם מוציאים אותו החוצה, הא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תתערב. תצא, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אותי מוציאים החוצה? תתבייש לך. אתה מבזה את הכנסת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא תוציאו את מי שידבר על גיוס. אתם, המשתמטים, לא תוציאו את מי שידבר – אתם משרתים, אתם משרתים. יש שמשרתים. אתם לא תנצלו את החוקים האלה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? אתה יושב-ראש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אצא החוצה. לא אצא החוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוציאו אותו, בבקשה. סדרנים, תוציאו אותו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא תנצלו את החוקים האלה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לצאת החוצה, לא הם. זה לא בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה ראשונה. אני אוציא גם אותך? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? תתבייש לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני מאוד כועסת עליך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ביקשתי שתצאי, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אל תשכח מסוקים בצורת איקס. תתביישו לכם. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תתביישו לכם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד עוד פעם – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, תרגיע. אין פה שמאל ואין ימין, אין קואליציה ואין אופוזיציה. יש משרתים ויש לא משרתים, והלא-משרתים לא יוכלו להוציא אותנו בגלל שהם יושבים פה או פה, זה הכול. אתה משרת, היא משרתת, הוא משרת, אתם יודעים מה זה. נגמרה החלוקה הזאת בימים האלה של קואליציה ואופוזיציה. אבל אותי, אותי, אותי – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה אתה מציע? בכוח? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה מה שהוא עשה. הוא הוריד אותי בכוח. הוא הוריד אותי בכוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני הורדתי אותך? מאיפה הורדתי אותך? אתה לא אומר אמת. למה סתם מעליל? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד ככה: אני יודע בדיוק מה מותר לי ומה אסור לי. אני מדבר על מה שהוא אמר לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וזה גם לא נכון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר לי: פה לא מדברים ככה. אני נזהרתי בלשוני. מה שיש לי זה האמת. זה מה שיש לי תמיד וכל הזמן. אני אמרתי לשר מלכיאלי: אתה משקר. לא אמרתי לו "שקרן". נזהרתי בכבודו, והוא אומר לי: אני אוציא אותך החוצה, והוא מוציא, רק בגלל שהוא פוחד שאני אגיע עוד פעם לשאלת השירות וההשתמטות. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא צריך להתפרע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש גבולות גם למאבק הזה, ובמאבק הזה אתם לא תסתמו לנו את הפיות. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא, לא, אני דיברתי אמת. אתה דיברת שקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אתה מדבר פה – מי שסתם פיות – אתה מדבר פה כמה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, אבל להגיד לשר "שקרן" – לא מקובל עליי. אמרת "שקרן". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שמשקר, יגידו שהוא שקרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שמשקר, יגידו שהוא שקרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – לא אמרתי "שקרן", ואתה הוצאת אותי רק כדי שלא אדבר על הגיוס ועל ההשתמטות. אני יודע מה אמרתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרת "שקרן". תבדקו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היה פה שר שאמר על ראש ממשלה "נבל". << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אז תעשה את זה מעכשיו עד סוף היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אעשה את זה לכולם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אם התפקיד שלך כבד עליך, תצא מהכיסא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קראתם לראש ממשלה "רוצח" ו"נבל". על מה אתם מדברים? קראו לראש ממשלה "נבל". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 30 שניות יש לך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אימא שלי, לפני שנפטרה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בזה לא אעצור אותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אמרה לרופא שטיפל בה: אני לילדים שלי אמרתי: לעולם אל תשקרו, כדי שתמיד תזכרו לאן לחזור. אחרי שאני אומר לך את זה – אמרתי קודם, כשהייתי מפקד בה"ד 1 לא אמרתי לצוער ששיקר "שקרן", אמרתי לו: אתה שיקרת, ועל זה אני מחליט לגביך ככה וככה. כשאני אומר לך, וצעקתי לך את זה גם מהמקום – אני לא אמרתי על מלכיאלי "שקרן", למרות שהוא חזר ואמר. אמרתי לו: אתה משקר, בגלל שהוא שיקר – ולכן כשהוצאת אותי, ועכשיו אתה אומר לי: אמרת לו "שקרן" – כפוף למה שאימא שלי לימדה אותי, אני יודע מה אני אומר ומה אני לא אומר. אני לא אגיד לו "שקרן", ואני לא אמרתי לו "שקרן". אמרתי לו: אתה משקר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואתה הוצאת אותי כדי שלא תחזור שאלת הגיוס וההשתמטות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/4509; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא. בבקשה, חבריי, בואו נרגיע. נעבור לנושא הבא – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2023, של חברות הכנסת גלית – סליחה, כן. העברת את זה. סליחה. הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024. חבר הכנסת נאור, בבקשה. זה מפריע, אתה מדבר בקול. הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ירון לוי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת ירון לוי להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה הזמן התחיל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צודקת. בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה נוגעת באופן ישיר בבני ובנות הנוער במדינת ישראל – שנת שירות. כל מטרתו של חוק שנת שירות לאפשר יציבות ופיתוח למפעל הציוני של מוסדות שנות השירות. המצב כיום, שאין הסדרה בחוק, ואין תקציב קבוע בדומה למכינות קדם-צבאיות, פוגע ברעיון ובערך ההתנדבות, ולמעשה המכינות אינן מתוקצבות בהתאם לקצב הגידול שלהן. המצב כיום לא מאפשר למוסדות לבנות תוכניות בהסתכלות קדימה. במקום לשאוף להגדיל מספר מתנדבים, מוסדות שנות השירות מתעסקים בשימור המצב הקיים ובתמיכה של תומכים ותורמים ציונים טובי לב. יום אחרי אסון 7 באוקטובר ראינו את ההירתמות של אלפי בני ובנות הנוער במלונות המפונים, בשדות עם החקלאים, בפעילות ברשויות המקומיות. אותם בני נוער שמתגייסים כדי להתנדב בשנת השירות מגיעים אחר כך לחזית הקרב. בקרב מתנדבי שנות השירות יש מיצוי לחימה של 74% לעומת 41% בכלל האוכלוסייה, והמיצוי לקצונה – 13% לעומת 4.1% בכלל צה"ל. אני שואל: האם יש בכלל ספק לגבי תמיכה בחוק החשוב הזה? איך אפשר לראות את הנתונים האלה ולהתעלם מהם? איך אפשר לראות את הפעילות הציונית הטהורה הזאת של אלפי בני ובנות נוער מתנדבים ומתנדבות, הנוער הטוב ביותר במדינה, שנרתם ומתגייס לטובת החברה האזרחית כדי לבנות כאן חוסן קהילתי? חבריי חברי הכנסת, זה צריך להיות צורך לאומי שלנו בעיקר בימים האלה, כשבבית הזה מדברים בעיקר על חוק הגיוס ועל הקומבינות שהממשלה מנסה לעשות כדי לפטור ציבור שלם משירות צבאי בזמן מלחמה. האבסורד הוא שכאן אנו מדברים על ההתעקשות של בני ובנות הנוער להתנדב למען החברה על חשבונם בזמן מלחמה במשך שנה שלמה, לפני שהם מתגייסים. אני רוצה להקריא לכם מכתב – כולכם קיבלתם אותו, לפי מה שהובהר לי – לא אישי, ממטה מאבק שנות השירות להתמודד עם הקיצוץ בתקציב. מתנדבי שנות השירות היום הם עמודי תווך מרכזי בחוסנה החברתי של מדינת ישראל, זאת, מעבר להיותם מופת ערכי והתנהגותי עבור אזרחי המדינה. הם עוגן משמעותי עבור נפגעי 7 באוקטובר, מפוני קו העימות, אוכלוסיות מוחלשות, בני נוער, חקלאים ועוד. לצערנו הרב, משרד החינוך הגיע להחלטה כי המקום הנכון לגרוע ממנו תקציב בעת הזו הוא מפעל שנות השירות. כתוצאה מכך ייאלצו הארגונים המשלחים של המתנדבים לסיים לאלתר את שנת השירות ב-25%. 25% מאותם מתנדבים שרוצים לתת שנה מעצמם למען החברה ילכו הביתה, כי אתם בבית הזה לא חושבים שיש מקום לערך של התנדבות וחיזוק הקהילה. הקיצוץ יהיה רוחבי ויפגע במתנדבים הפועלים בכל הארץ, כולל באלה שעוסקים בשיקום נזקי 7 באוקטובר, אלו המתנדבים בקו העימות בצפון ואלו שמסייעים לפליטים בארצם. הצעת החוק הזאת מדברת בדיוק על הדבר הזה – על העובדה הזאת שבקלות, בהינף יד, אפשר לקצץ מתקציב, כי הרי הוא לא מעוגן בחוק, הוא בנוי והוא כולו תלוי בכספים קואליציוניים. חברי הכנסת, אני מבקש מכם לתמוך בהצעת חוק שנת השירות ולהראות לנוער בישראל שהבית הזה רואה אותם, את ההשקעה שלהם, את המסירות שלהם למען החברה במדינה, בעיקר בימים האלה, שבהם אנחנו זקוקים להם בכל החזיתות. בואו נראה להם ביחד שעל הערך שהם כל כך מקדשים אותו – רוח ההתנדבות, חיזוק החוסן ואהבת המדינה – אנחנו מחזירים להם באותה מידה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. השר קרעי, אתה משיב? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד: אני תומך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, חבר הכנסת ירון לוי, אני משיב לך בשם שר החינוך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה מהם? איזה שר חינוך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצעת החוק עוסקת בשנת שירות הכוללת התנדבות בקהילה ומתבצעת במסגרת מוסד ציבור המפעיל מתנדבים לתקופה של שנה בטרם התייצבותם לשירות ביטחון, התנדבות לשירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי. על פי הצעת החוק, הסמכות להכיר במוסד ציבורי מפעיל כאמור תהא נתונה למנהל הכללי של משרד החינוך, לפי הוראות שיקבע שר החינוך, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. בנוסף, על פי האמור בהצעת החוק, אוצר המדינה ישתתף בתקציב המוסד הציבורי המפעיל בסכום השווה למכפלת מספר המתנדבים בשנת השירות באותו מוסד ב-25,500 שקלים, כאשר הסכום יתעדכן באופן ובמועדים שיקבע השר. יחד עם זאת, מספר המתנדבים שיובא בחשבון לעניין השתתפות אוצר המדינה לא יעלה ביותר מ-15% מדי שנה לעומת השנה שקדמה לה. זאת ועוד, התקציב ייקבע בתחומי פעילות נפרדים: מחציתו בתקציב משרד החינוך ומחציתו בתקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי. חשוב לציין, שנת שירות היא תוכנית אחת המיועדת למסיימי י"ב, כמו תוכניות קיימות אחרות המיועדות להם ותוכניות אחרות המיועדות גם מעבר לשנה הי"ג. כל התוכניות הללו – – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> מוכרות בחוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. לא, לא. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תכף תשמע את הפירוט. רק מכינות, זה החריג היחיד – אני אתייחס אליהן. כל התוכניות הללו, למעט מכינות שנתיות, שעניינן מעוגן בחוק, ממומנות באמצעות מסלול התמיכות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. מסלול התמיכות מטרתו לאפשר למדינה ולממשלה לזהות פעילות חשובה ולסייע לה, תוך שהמשרד גם קובע רגולציה – אסדרה – מסוימת, באמצעות מבחני תמיכה. מסלול התמיכות מותיר למשרד את שיקול הדעת לגבי גובה התמיכה, דיוק מהות הפעילות, הכללים להפעלתה ועוד. המרת מסלול התמיכה במסלול חקיקה תצמצם באופן מובהק את מרחב שיקול הדעת של מפעילי התוכנית, תפחית בצורה משמעותית את הגמישות שלהם ואף תעורר שאלות קשות בהיבטים של אחריות המשרד בנושאי פיקוח ובקרה. יתרה מזו, לא ברור מדוע דווקא שנת שירות תעוגן בחוק ולא תוכניות אחרות דומות המיועדות לשנת י"ג או לשנים שאחריה – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש דוגמה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מתייחס למכינות. – – כאשר אין הצדקה לבדל בינה לבין פעילויות נתמכות אחרות. נזכיר כי החריג היחיד שמעוגן בחקיקה הוא המכינות השנתיות, לנוכח הרצון לשמר את תקציבן, אולם זה נותר כחריג יחיד – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם הישיבות הציוניות הגבוהות מעוגנות בחקיקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ועיגונו בחקיקה אף מעורר כמה קשיים, שספק אם נבקש לחזור עליהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – לעשות בדיקת עובדות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כך למשל תיקון תקנות ההכרה הנגזרות מכוח החוק הוא הליך מורכב בהשוואה לתיקון מבחני תמיכה. לא, ישיבות הסדר זה כבר מסלול בתוך הצבא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם ישיבה ציונית גבוהה זה כבר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דחיית שירות במסלול לא הסדר, אתה טועה. בחוק שירות ביטחון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ישיבות מתוקצבות גם לפי כללי תמיכות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם ישיבות מתוקצבות לפי תמיכות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בבירור אל מול גורמי המקצוע במשרד החינוך עולה כי בנוסף, ישנם קשיים מהותיים הנוגעים להצעת החוק בנוסחה הנוכחי. הסכום שבו ישתתף אוצר המדינה עבור כל מתנדב נמוך בהשוואה למתנדבים בשירות הלאומי ואף אינו צמוד למדד. ישנו קושי עם המגבלה שנקבעה בהצעה, המאפשרת רק גדילה של עד 15% בכל שנה, כאשר בדברי ההסבר אתם אומרים שהמצב הנוכחי היום אינו מתוקצב בהתאם לגידול הטבעי, ויכול להיות גם גידול של יותר מ-15%. נוסיף כי ההצעה בנוסחה הנוכחי חסרה התייחסויות הנוגעות לסוגיות של אסדרה ואכיפה של התחום, של מטרת המשימה הלאומית-חינוכית בשנת השירות, נעדרת התייחסות תקציבית מספקת ואינה מצביעה על מקורות תקציב. הצעה זו לא נבדקה מול משרד החינוך טרם הגשתה לשם בחינת היתכנות. קודם עלה כאן חבר כנסת אחד, שאני לא רוצה להזכיר את שמו, ואמר לשר ביטון: אני פניתי שוב ושוב ושוב למשרד החינוך, אבל לא פנית אליי. על מי אתה עובד? למה השקרים האלה במצח נחושה כאן מעל הדוכן? את זה אני מתקשה להבין. היא אינה מגלמת משמעויות של כוח האדם הנדרש למלא אחר הוראות החוק. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 28 באוקטובר 2024. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. עד כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא יורד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לכל דבר טוב אתם מתנגדים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עד כאן תגובת שר החינוך להצעה הזאת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יפה, זו התנהגות לא יפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תגובתי: אני מקבל את דברי שר החינוך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וגם לא אמרת איזה שר חינוך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא ירדתי לפרטים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש שני שר חינוך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> משרד החינוך מתנגד מטעמים שנשמעים מנומקים היטב, חבר הכנסת לוי. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, שר החינוך מציג כאן נימוקים שהם משכנעים בעיניי, בפרט שלא ישבת איתו לפני כן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> השר קרעי, סיימת, לא? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כל פעם אתם חוזרים על אותה טעות. יש כאלה, תשאל את חברי הכנסת מהאופוזיציה, כשהם יושבים איתי על הצעת חוק אנחנו מוצאים את הדרך. תשאל את נעמה לזימי, תשאל את טטיאנה מזרסקי, תשאל חברי כנסת שבאו וישבו, והגענו וקידמנו נושאים שלהם. אנחנו לא נגד נושאים, אבל אנחנו נגד דברים שבאים בהנחתה, ואנחנו חושבים שיש הרבה דברים שצריך לטפל בהם קודם. ואגב, יש כאלה חברי כנסת שגם קשה לסמוך עליהם, כמו האחד שעמד כאן קודם – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה שלושה חודשים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא אני, זה שר החינוך. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה ההצעה שלו? לדחות בשלושה חודשים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. ועדת השרים לחקיקה קיבלה החלטה לדחות בשלושה חודשים. עכשיו, אני אומר לך, ירון, אם אתה תשב עם שר החינוך ותגיע למשהו מוסכם, גם תוך שבועיים ועדת שרים יכולה להקדים את הדיון ולאשר. זה תמיד עובד ככה. כדאי לכם לשבת עם השר, לשבת עם מי שאחראי לנושא, לא להביא ככה על הראש שלו. בסדר? אצלי זה עובד. חברי כנסת מהאופוזיציה שהגיעו ודיברו איתי על נושאים שהיו חשובים להם והגישו הצעות חוק – הצעות החוק האלה התקדמו; הצעות חוק, תקנות, כל מיני. השר מלכיאלי, אתה רצית להתייחס למשהו קודם? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, ראיתי שהיה כאן איזשהו – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מישהו התפרע פה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה נכון. לא מתפרעים במליאת הכנסת. צריכים ללמוד מאיתנו. אנחנו כאופוזיציה היינו אופוזיציה לוחמת, לא אופוזיציה מתפרעת. נעמה לזימי, את צריכה להוביל את העניין הזה באופוזיציה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> הנאומים – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה בטוח שאתה רוצה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני, זה פגע לי בבריאות, השעות הארוכות שהייתי כאן במליאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה בטוח שאתה רוצה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> שלמה, אתה יכול להסביר לי איך אתה משתף פעולה עם לזימי? אתה הורס לעצמך את הפריימריז ולה את הפריימריז. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני משתף פעולה בדברים צודקים לטובת הציבור. חברת הכנסת לזימי הגיעה עם הצעת חוק נכונה שהיה צריך לעשות לה שיפורים כדי שהיא תתיישב עם המדיניות של משרד התקשורת, וזה התקדם. אין לנו שום בעיה עם זה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא בכל המדיניות. היא לא תומכת בכל המדיניות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רוטמן, היא גם לא תומכת במדיניות של משרד התקשורת בדרך כלל, כי מתווכים לה מציאות מדומה. מי לא רוצה שוק חופשי ותחרותי? מי לא רוצה שקיפות? מי לא רוצה יותר מגוון, יותר דעות? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי לא רוצה תקשורת חופשית? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי לא רוצה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, בסוף אתה תאמין לעצמך. אתה עושה לעצמך פסיכולוגיה עצמית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תקשורת חופשית, תקשורת עצמאית, תקשורת לא מוטה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, מה זה תקשורת לא מוטה? את רואה את ההבדל בינינו? אני רוצה תקשורת חופשית; את, יש לך גישה קומוניסטית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> קומוניסטית? אתה תומך בערוץ תעמולה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אני תומך בתקשורת חופשית. אם יש ערוץ שרוצה להיות ערוץ תעמולה, כמו רוב הערוצים – מותר להם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ערוץ 14. תגיד ערוץ 14. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מותר להם. זה ערוץ פרטי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה עובד אצל הערוץ של השלטון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה נותן לו הטבות רגולטוריות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איזה הטבות רגולטוריות? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שום הטבות רגולטוריות. איזה? תגיד מה, תגיד מה. איזה הטבות? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לאורך כל הדרך. הוא גם לא עומד בתנאי הרישיון שלו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איזה תנאי רישיון? על מה אתה מדבר? די עם דף המסרים. תגידו דברים אמיתיים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה דף מסרים? אין דף מסרים. בדמוקרטיה אין מקום לערוצי תעמולה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הדברים האמיתיים הם שאתה עובד עבור ערוץ שלטון. אתה עובד עבור ערוץ 14. אתה עובד עבור ערוץ תעמולה. זה מה שאתה עושה. מהיום הראשון שאתה בתפקיד, זה מה שאתה עושה. ערוץ השלטון – אתה משרת שלו, הוא משרת שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תראי את ההבדל ביני לבינך. אני אומר לך תקשורת חופשית בלי התערבות של הממשלה, שהממשלה לא תתערב בתכנים; את אומרת: אני רוצה תקשורת לא מוטה. מי יקבע אם התקשורת מוטה או לא מוטה? את חושבת שערוץ 14 מוטה, אני חושב שערוץ אחר מוטה. מי יקבע? אני אומר, תנו לציבור לקבוע. תסירו את הידיים של הממשלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה, אתה לא חושב שערוץ 14 מוטה? אתה לא חושב שערוץ 14 מוטה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ערוץ 14 לא מוטה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא מעניין. זה לא חשוב מה דעתי, דעתי לא חשובה. מי שחשוב הוא הציבור. הציבור יצביע בשלט. אתם רוצים רגולציה, יועצים משפטיים שיקבעו מה מותר ומה אסור; אני רוצה שהציבור יקבע בשלט. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה נותן לו הטבות. אתה נותן הטבות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר, צריך לסיים. תודה רבה. חבר הכנסת לוי, אתה רוצה לענות? בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד השר – אם אפשר להגיד כאן במקום הזה "כבוד", אם יש כאן ערך של אנשים. שומעים כאן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, כן. שומעים. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהנהנו עם הראש, כולם. יופי, מקשיבים. תראה, מאחר שקראת טקסט – את האמת, אתה הרי לא מבין מה קראת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הבנתי מה קראתי – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קראת? אני אסביר לך דברים – יש כאן כשלים בכל מה שאמר השר. יכול להיות שהוא בכלל לא התייחס ולא קרא את החוק שהגשתי. זה חוק שמ-9619 מגיע לכנסת בכל מיני וריאציות. אתה לא יכול להשוות – אפשר טיפונת שקט, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמשיך, תמשיך. אני אתן לך עוד אם צריך. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. זה חוק שמ-9619 מגיע בכל מיני וריאציות. אי-אפשר להסתכל ולקבוע שלא נלקחו שיקולים כלכליים. עכשיו, אתם תבואו ותגידו: אנחנו בזמן מלחמה, אין כסף – יש כסף, יש כסף לדברים שחשובים לכם. עכשיו יש 3,700 מתנדבים ומתנדבות בשנות שירות. האם זה לא אינטרס לאומי להגדיל את זה כדי שהם יהיו חלק מהקהילה ויעזרו בפריפריה לקשישים, לחקלאים ולמפונים? זאת השאלה המאוד-פשוטה ומהותית. אתה כתבת לי: לך תשב עם השר. אם השר יענה, אני אשב איתו. אם השר יענה לארגוני הנוער, הוא יוכל לשבת איתם, ויהיו הסכמות ויהיו הבנות. הרצון שלך לדחות את זה בשלושה חודשים זה להגיד, חבר'ה, בואו נעביר את זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> התקשרת – – – כתבת לו בווטסאפ שאתה רוצה שאני אחזור אליך – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הטיעונים שאתה קיבלת להקריא כאן הם ממש פסולים מן היסוד. אי-אפשר לעשות הקבלות למכינות ללימודים לי"ג. במכינות המתנדבים מתנדבים למען הקהילה. כמו במכינות, בשנות שירות פועלים בדיוק אותו דבר. אנחנו רואים שמכינות הן דבר שמוכיח את עצמו, ואנחנו צריכים לתמוך בזה. זה לא זה על חשבון זה, זה גם וגם, ומדובר בכסף קטן. בימים אלה אתם הולכים לקצץ 25%. אם החוק הזה היה, לא הייתם יכולים לגעת בתקציב של שנות השירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התקציב שלהם נבנה על כספים קואליציוניים. מי שיותר נחמד מאותן שנות שירות, מאותם ארגונים, מקבל את הכסף. אם היה תקציב צבוע, לא הייתם יכולים לגעת ב-25% קיצוץ. אם אתה מסכים איתי, בואו נצביע בעד. זו קריאה טרומית, זה יגיע לוועדות, ננהל דיון עם שר החינוך, שאם טיפונת היה אכפת לו, הוא היה מגיע לכאן, כי 350,000 בני ובנות נוער בתנועות הנוער וארגוני הנוער מצפים לטיפה יחס עבור ההתנדבות שלהם. הם מתנדבים שנה על חשבונם לפני שהם מתגייסים. אתה קולט? אתם מתעסקים כאן בחוק שרוצה לפטור ציבור, ואני מדבר איתך על חוק של חבר'ה שנלחמים כדי לשרת את הציבור בהתנדבות שנה לפני שהם מתגייסים לשירות משמעותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ההבדל, וזו התהום בינינו שאנחנו צריכים לצמצם. אל תגיד לי: שב עם השר. אם היה אכפת לשר החינוך יואב קיש, הוא היה מגיע לכאן ועונה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבריי, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024. נא לגשת למקום. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 33 בעד, 56 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/4134; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2023, של חברות הכנסת גלית דיסטל אטבריאן וקטי קטרין שטרית. אני מזמין את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. חבר הכנסת בוארון, איך הצבעת בהצבעה האחרונה? נגד? חבר הכנסת בוארון הצביע נגד, ולכן אנחנו נשנה את תוצאות ההצבעה ונוסיף את התנגדותו של חבר הכנסת בוארון לתוצאות הרשמיות, וזה בגלל שהמחשב של חבר הכנסת בוארון לא עובד. חבר הכנסת עידן רול מבקש לפרוטוקול להוסיף אותו כמי שתמך בהצבעה, וזה לא ישנה את תוצאות ההצבעה. בבקשה, חברת הכנסת דיסטל, את קודם. זו הצעת חוק שלך, אז את מתחילה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. במשך שנים רבות מדינת ישראל הלכה שבי אחרי קונספט הכיבוש. המחשבה הייתה שהפלסטינים שנמצאים על הגדרות של מדינת ישראל רוצים משהו לעצמם – הם רוצים עצמאות, הם רוצים חיים נורמליים, הם רוצים ריבונות משל עצמם. המחשבה הזאת הייתה הכפפה של הרצונות שלנו כעם וכמדינה ליברלית, נאורה, מתקדמת, שוחרת שלום, ששואפת למצוינות ולקדמה, והיינו משוכנעים שהפלסטינים דומים לנו מאוד. לכן המצאנו נרטיב חדש עבורם: אם רק ניתן להם, הכול יישכח. אם רק ניתן להם, הם יתרצו. אם רק ניתן להם – כי הם אנחנו, כי הם דומים לנו – אז יבוא שלום ומזרח תיכון חדש. אני חושבת שב-7 באוקטובר רוב הציבור התפכח מהאשליה המשיחית של כיבוש ושלום; מהאשליה המשיחית כאילו אפשר יהיה אי פעם לפתור את הסכסוך הזה באמצעים של הסדרה, באמצעים מדיניים, באמצעים של שכל ישר, באמצעים של רצון טוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> במזוודות של כסף. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי זאת מלחמת דת. מדובר במלחמת דת, ובמלחמת דת יש אנשים שיכולים להבין אותה, ויש אנשים שלא יכולים להבין אותה. מי שיש לו אלוהים – מבין אותה. לכן הגוש הימני, האמוני, אלה עם הכיפות הסרוגות, אלה שקוראים להם משיחיים או הפשיסטים, זאת אומרת, הברברים מהליכוד, שיש להם דת ויש להם אלוהים – בהבדל אחד, שאלוהים שלהם אומר להם לרדוף שלום – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם לא ברבריים, אתם רק חדלי אישים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – האלוהים שלהם אומר להם לייצר אחווה – מה לעשות שהאלוהים של הפלסטינים אומר להם לרצוח? תרצחו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא רוצה שתחשבו שאנחנו חושבים שאתם ברברים, אתם פשוט חסרי יכולת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כשעומד אדם שמשוכנע – שימו לב כמה נחיתות פילוסופית יש להם. הם משוכנעים שהם יקנו את העולם הבא באמצעים של העולם הזה. אני רוצה נשים יפות בעולם הזה? אני אקבל אותן בעולם הבא, זה הכול. הם היו משוכנעים ועדיין משוכנעים שאללה שלהם רוצה שכל היהודים ימותו, ואם הם יחנכו את הילדים שלהם למוות של יהודים והילדים שלהם יהפכו לרוצחים, הם יקבלו גן עדן. מול הדבר הזה אין הסדר מדיני; מול הדבר הזה אין הסכמות; מול הדבר הזה אין חלוקת טריטוריה, כי הסכסוך הוא לא על טריטוריה, הוא על דת. לזה אין שום פתרון אפשרי באופק פרט לאחד: להפסיק לוותר, להפסיק להוריד ראש, להפסיק לדמיין שמדובר פה בכיבוש. רוב העם נתן פה מנדט כואב כמה וכמה פעמים: תנו להם חלקים מהארץ הזאת – רק שיהיה שלום. ראינו מה קרה עם יאסר ערפאת, ראינו מה קרה בוואי וראינו מה קרה בקמפ דייוויד. אני זוכרת את קלינטון אומר: אני נותן להם הכול, הם אומרים לא. כי אללה לא מרשה, וכשאללה לא מרשה, אף הסכם לא יעזור. עם ישראל צריך להתחיל להבין: בכוח, אגרוף אחד כולנו מול אנשים שרוצים לרצוח אותנו, מול אנשים שגם אם נרד לגבולות תל אביב, לגבולות שכונה בתל אביב, אז את השכונה הזאת הם ירצו לרצוח. זה לא ייגמר לעולם. ככל שאנחנו יותר מתפכחים, ככל שאנחנו יותר מבינים את זה, ככל שאנחנו רואים את הפלסטינים בעזה ואת הפלסטינים ביהודה ושומרון רצים עם מקלות אחרי משאית של בחורה עם אגן שבור ומכים אותה רק כי היא יהודייה, כשהנשים שם יורדות עם ממתקים כי אנסו נשים ורצחו תינוקות, כשבני נוער שם עם ספרים של מיין קאמפף בחדרים שלהם ממערכת החינוך, עושים הכול כדי שכל יהודי ויהודי ימות – זאת המשוואה. עם ישראל צריך להבין את זה, עם ישראל שחי בתל אביב או בפריפריה או בהתנחלויות. הם רוצים שנמות, זה כל מה שהם רוצים. הצעת החוק שלי היא עוד צעד בשורת צעדים שהממשלה המבורכת הזאת מחוקקת בקושי רב מול אליטה שלא מבינה איפה היא חיה, מול בית משפט עליון שלא מבין את הדנ"א ומדיר את אלה שכן מבינים את הדנ"א, מדיר את אלה שכן מבינים בדיוק את כללי המזרח התיכון. מדיר אותם. יושבת שם אסופה של אנשים שהונחתו לפה כאילו הם ממאדים, שלא מבינים את הקונטקסט, שלא מדברים ערבית, שלא מבינים את האסלאם, אז אנחנו נגבר עליהם. הצעת החוק שלי מאוד פשוטה, והיא עוד אחד משרשרת של חוקים שהולכים ומצירים את צעדיו של האויב. מה שהיה, לא יהיה עוד. אין יותר ביקורים בבתי כלא למחבלים כל עוד יש לנו חטופים בעזה. סיימנו עם ההצגה, סיימנו עם להיות הפראיירים השימושיים של המזרח התיכון. רוצים לראות את המשפחות? שחררו את החטופים. נגמר הסיפור, נגמרה החגיגה. ישראל מתעוררת לשחר חדש של עוצמה, של כוח, של לחימה אמיתית באויב, גם כשהאויב נמצא בתוך בתי הכלא שלנו. מה שהיה, לא יהיה עוד. אני מאוד מקווה שהנאום הזה יגיע לכל אוזן ואוזן של פלסטיני בעזה או ביהודה ושומרון. הארץ הזאת היא שלנו, ואנחנו נילחם עליה עד הסוף וננצח. מה שהיה, לא יהיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר וסרלאוף להציג את עמדת הממשלה בשם השר לביטחון לאומי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – איפה הוא? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אתה עובד? אתה בטלפון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עדיף שיפסיק לעבוד, תראה מה קרה בפשיעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבריי, אנא, אנא. חברי הכנסת, יש פה שר שעומד על הבימה, ואתם מפריעים לו לדבר. אתם רוצים שאני אתחיל להוציא אתכם? די, די. תודה רבה לכולם. די. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון הטרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן וחברי כנסת נוספים. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי במקרה שבו מחזיק ארגון טרור אזרח ישראלי או שבוי ברשותו, מחבל או עצור החבר באותו ארגון טרור לא יהיה זכאי לביקורים. ואולם, לאחר התייעצות עם שר הביטחון רשאי השר להתיר ביקורים כאמור במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. כידוע, בהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי, נציג שב"ס קובי יעקובי ביצע רפורמה חסרת תקדים בתנאים של המחבלים בבתי הכלא: אין יותר הטבות ופינוקים, אין הפקדות כספים, אין קנטינות. המחבלים מקבלים מזון בסיסי בלבד. המחבלים מקבלים את המינימום של המינימום שנדרש בהתאם לדין ותו לא. גם בנוגע לביקורים בוצעה מהפכה: עם פרוץ המלחמה הופסקו הביקורים של הצלב האדום בכל מתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, והופסקו כליל הביקורים אצל אסירים ועצורים ביטחוניים. הצעת החוק חשובה בהיבט ההצהרתי. עם זאת, יש לשים לב שהצעת החוק חלילה לא תפגע ברפורמה שבוצעה וחלילה לא תאפשר שיפור עם התנאים של המחבלים. אם כן, לאור האמור, הממשלה תומכת בהצעה בקריאה טרומית בכפוף להתניות ובכפוף לקידומה בהסכמת המשרד לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ומשרד המשפטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מקשיבים לך, השר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בסדר. אני מדבר לכל העם. חברת הכנסת גוטליב, אני מדבר לכל עם ישראל כשאני כאן, אבל תודה על ההקשבה. בואי תשמעי. השבוע היינו בשבעה לניחום אבלים של הרב אבי גולדברג. המשפחה ביקשה שיגיעו בזוגות, חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. הגענו לשם. הסיפורים והרוח של הרב אבי גולדברג – אני לא הכרתי אותו קודם לכן. אנחנו רואים אישיות שכל כך היה חשוב לה החיבור וקירוב הלבבות בעם ישראל. הוא היה עושה מעגלי שיח, מדבר עם אנשים, אנשים שהם בצד השני של המפה הפוליטית, ההשקפתית, הדתית, אבל לא משנה, יהודים, אחים שלנו. הגענו לשם, אני הגעתי – בן זוגי לניחום היה חבר הכנסת מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי, והיה גם רון כץ, חבר הכנסת מיש עתיד, שקודם היה פה, והגיע עם השר משה ארבל. היו גם השר בוסו ויוסי טייב, שהגיעו יחד עם חברי הכנסת מאיר כהן מיש עתיד, וסימון דוידסון, שהגיע עם אלי דלאל מהליכוד – מכל סיעות הבית. גם אנחנו התרגשנו, קודם כול מעצם ההודעה שמבקשים שיבואו לניחום בזוגות. אני חושב שיש פה אמירה משמעותית של אחדות, שבסוף אנחנו זוכרים שיש לנו פה אויב מר ואכזר, שלא מסתכל אם יש לבן אדם כיפה או ציצית, או אם הוא שומר שבת או כשרות, או אם היה בגולני או גבעתי או שיושב ולומד תורה. הם רוצים להשמיד אותנו, הם רוצים לחסל אותנו, ואנחנו צריכים מולם, מול האויב – נכון, יש לנו מלחמות מבית ומאבקים שאנחנו צריכים לנהל כמובן מתוך כבוד הדדי. עדיין, כשאנחנו מתייצבים מול האויב, אנחנו מתייצבים כאגרוף ברזל בחזית אחת כולנו יחד. כמובן, צריכים לעשות את המאמצים שלנו כדי לשמור על האחדות הזאת, כדי לדבר בשיח פחות צעקני ויותר ענייני. אני משתדל באופן אישי לעשות את זה. בחג הסוכות הייתי אצל חברת הכנסת מיכל וולדיגר בבית יחד עם חבר הכנסת צבי סוכות. היה שם מעגל שיח גם של הידברות. זאת השנה השנייה שהיא עושה את זה אצלה. גם שם אנחנו פוגשים אנשים, דעות שונות, השקפות שונות, ראייה אחרת, תפיסה אחרת, אבל כולם באים מתוך כבוד הדדי לשמוע – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ראיתי את זה. לא הזמינו אותי, מאוד נעלבתי שלא הזמינו אותי, שתדע לך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הזמינו את כל עם ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה כל עם ישראל, זה כמו הדודים האלה שאתה רואה בראש השנה, ואומרים לך: אנחנו לא נפגשים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני אדאג שבשנה הבאה יזמינו אותך, אדוני היושב-ראש. שיהיו בשורות טובות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 42 בעד, תשעה מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות) << הצח >> [הצעת חוק פ/25/1176; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה החוק של מי שמאמינים שהם לא יכולים לנצח בבחירות הבאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בינתיים – טוב, אסור לי לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מתעקש שאתה תהיה היושב-ראש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה? גלעד ורם, למה אתם כועסים על החוק? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא כועסים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה, במי אתם חושבים שהוא פוגע? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באיתמר בן גביר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה דואג לאיתמר? רגע, אתה דואג לאיתמר בן גביר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, אני דואג לאיתמר. אני דואג לאיתמר ולתנועה של ברוך גולדשטיין. << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אתה מגיע לוועדת בחירות, מורידים לך – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מורידים את הזמן. אתה רואה, עוד לא התחלתי – כבר נגד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפסתי את השעון. אתה רואה? קרסה המערכת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה מסתתר מאחור, בוא תגיד. אנחנו יודעים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מבין למה אתם קופצים על החוק הזה. מה אתם מסיקים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים לפסול רשימות שלמות, זה מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר. זה לא מדויק, אני אסביר מה אני רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים לפסול רשימות שלמות במדינת ישראל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא מדויק, מיקי. אני אסביר את זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את גאונה במשפטים, יש חוק – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צודקת, בג"ץ פסל את החוק. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תקשיבי, היום זה הם, מחר זה יש עתיד. זאת הפיכה דמוקרטית, הפיכה משפטית בצעדים קטנים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו שאנחנו רואים כאן, מהרגע שפורסם החוק, קיבלתי אין-ספור תגובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ביטון, את מפריעה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש הגנות, ואגב, הגנות אחרות הן יותר מחמירות – זה כניסה לכלא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ביטון, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, אנא ממך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כמו שאנחנו רואים פה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, אתם רוצים להישאר בשלטון כל החיים? זה לא יקרה. אני מצפה ממך כעורך דין גם לצאת מהקופסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כבר לא עורך דין. ביום שנבחרתי לכנסת, הקפאתי את הרישיון שלי בלשכת עורכי הדין, כי את יודעת טוב מאוד מה אני חושב על המוסד הזה שנקרא לשכת עורכי הדין. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זהו, ויתרת עליו? חמור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל אחד נמצא במקומו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גם פה אנחנו רואים שאנחנו מקבלים אין-ספור תגובות, עוד לפני שהתחלתי לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני, אפשר להתחיל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת, רוב התגובות טובות. לא רק שהתגובות טובות, גם מבקשים מאיתנו את החוק הזה. אבל התגובה שאני הכי אוהב, ראיתי אותה בשבועיים האחרונים – שזה חוק פופוליסטי. מה בעצם הם טוענים? שהחוק הוא שטחי, שלא נעשתה עבודה אמיתית. למה אני אוהב את הטענה הזאת, רון? כי זה חוק שלא נולד עכשיו. מי שקרא את החוק ושם לב לסעיפים שלו – הם נכתבו בדיוק על מה שקרה פה במשך שנים. אם זה היה שטחי, יכולתי לכתוב: כל מי שתומך טרור, לא יהיה בכנסת ישראל. אבל שמתי דגש בדיוק על הלקונות שזיהינו בהחלטות של בית משפט. מה הנימוקים, מה היו הטענות, איפה היו החורים השחורים? אני חושב שזה מה שמעצבן פה בעצם, שזה לא חוק שנכתב סתם. לכל סעיף יש הסבר למה אנחנו רוצים לעשות את התיקון המיוחל. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה הדבר היחיד הנכון, הוא לא נכתב סתם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא נכתב – טוב, אוקיי. אנחנו רוצים לתקן פה את הלקונות, החלטות שפעם אחר פעם מכשירות פה תומכי טרור לשבת בכנסת ישראל. עכשיו, בואו נעשה קצת שיעור בהיסטוריה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה קרה, אם לא מנצחים בבחירות אז – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את מפריעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם אפשר לנצח בבחירות – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מעגל שומרי תומכי הטרור פה רחב יותר משחשבתי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יש לך שר בכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא הורשע, בית המשפט הרשיע אותו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, תומך הטרור היחיד יושב בממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בשנת 2001 חבר הכנסת עזמי בשארה, מקים מפלגת בל"ד, נוסע לסוריה לאזכרה של אסד יחד עם מי? עם נסראללה ועם סגן נשיא איראן. שם הוא מביע תמיכה בפעולת ההתנגדות. מה זה אומר פעולת ההתנגדות? מסתבר שזאת שאלה טובה. ועדת הבחירות ביקשה לפסול אותו, פסלה, אבל העליון הפך את ההחלטה ואישר את ההתמודדות שלו. הם האמינו לו שהוא תומך בהתנגדות לכיבוש. ולא במאבק מזוין. אז איך הוא תומך, במה, בשיח, במכתבים? אחד כמו עזמי בשארה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הוכיח איך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בדיוק, אני מגיע לזה. הם אמרו שצריכות להיות ראיות ברורות, משכנעות וחד-משמעיות לתמיכה בטרור בשביל לשלול את זכות ההתמודדות. מסתבר שלעמוד לצד נסראללה וסגן נשיא איראן ולהביע תמיכה בהתנגדות זה לא ראיה מספיק ברורה לתמיכה בטרור. והסוף ידוע – הוא ברח מישראל כי נתפס כשהעביר מידע לסוכן חיזבאללה באמצע מלחמה לאן לשלוח את הטילים של חיזבאללה. זה מה שהוא העביר. אז מי צדק בסוף, ועדת הבחירות או שופטי העליון? נקפוץ כמה שנים להיבא יזבק, גם היא חברת כנסת מטעם בל"ד, עם שורה ארוכה של פרסומים בתמיכה במחבלים, פרסומים הכי מזעזעים שהיו, שלא מביישים את הדובר של חמאס ושל חיזבאללה, להוציא כאלה דברים. סמיר קונטאר, שרצח את משפחת הרן – היא אמרה עליו שהוא השהיד הגיבור. זו לא תמיכה בטרור. דלאל מוגרבי, שהייתה המפקדת של הרצח בכביש החוף בשנת 1978 – נרצחו שם 35 ישראלים, 12 ילדים שירו להם בראש – עליה היא אמרה שהיא מודל – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל כך צעירה. כמה הספיקה בחיים שלה, נכון? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היא חיה 20 שנים ועשתה את כל זה. יחי נשות ההתנגדות. ועוד ציטוטים: לא שבתי מפלסטין אלא כדי לחזור לפלסטין. יש לה שורה ארוכה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ושוב אותה רוטינה. הגשתי את הבקשה לפסילתה ביחד עם חברי חבר הכנסת עודד פורר. ישבנו בדיון בבג"ץ, ואפילו הייתה לנו איזושהי תחושה, היינו באיזושהי אשליה, לאור הדיון, שאולי יקרה איזה משהו. אולי, אמרנו. אולי, עודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ארבעה שופטים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, היו תשעה, חמישה נגד, ארבעה בעד. כן, גם אסתר חיות הייתה בעד, דרך אגב. הגשנו את הבקשה ופסלנו אותה, כי באמת אין יותר תמיכה בטרור מהמשפטים האלה. להעלות תמונה של מחבלים ולהגיד שהם מודל ודוגמה, איך אפשר לפרש את זה אחרת? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> יש לך – – – אגב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני רק אומרת. אני מסכימה איתו – – – זה לא קשור. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שאמרתי עכשיו על היבה יזבק, את חושבת שהיה צריך להדיח אותה? מה שאמרתי עכשיו על היבה יזבק, את חושבת שהיה צריך להדיח אותה? זה קשור. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן. אבל אמרתי – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. בשביל זה אני מתקן. זה בדיוק מה שאני עושה, בדיוק, יסמין. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני שואלת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא את בל"ד. את חברת הכנסת הזו שאני ביקשתי, ביקשנו לפסול אותה, אתם חושבים שלאור מה שאמרתי היה צריך לפסול אותה? כן. אז את זה אני מתקן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני מנסה להבין. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו מתקנים פה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה רבה. חבר הכנסת כהן, תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, מספיק. אפשרתי, די. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אנחנו עלינו. אתה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, קראתי אותך לסדר פעם אחת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אין הבדל בחוק בין יהודים לערבים. יש הבדל בחיי היום-יום שלנו, אתה יודע, מי פה תומך בטרור, במחבלי חמאס ובמחבלי חיזבאללה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הורשע בתמיכה בטרור פעמיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אין הבדל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אין הבדל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, די. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אין הבדל. אנחנו רואים מאיפה באה התמיכה בטרור. אנחנו רואים מי משבח את החמאס ואת חיזבאללה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא. חבר הכנסת טאהא, תודה. חבר הכנסת עטאונה, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת הרצנו – – – את עופר כסיף – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> גם את חבר הכנסת כסיף לזרוק. גם את עופר כסיף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קלנר וחברת הכנסת גוטליב, אנא מכם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה היה הנימוק? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם חברי יש עתיד, חצי מחברי יש עתיד, תתביישו. תתביישו. אתם בושה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. תשתה כוס מים. תצא, תשתה כוס, תחזור. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, יש. כן, יש, ועוד איך יש. אני תכף מגיע לזה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה אומר החוק שלך? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך. אני אגיד לך. אני מתייחס לזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, בן גביר היה עוסק בפעילות טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא ממך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אז אנחנו רוצים לשמוע את מי מהם פסלו, באיזה נימוק: אין מאסה קריטית של ראיות. עכשיו, מה זה מאסה קריטית? גם אני לא ידעתי. לא באמת יודעים מה זה המונח הזה. מסתבר שזה מונח סובייקטיבי שנתון להחלטת שופטי עליון. היה עוד משהו. עודד, אתה זוכר שהיא הביעה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מונח סובייקטיבי שנקבע אובייקטיבית על ידי אנשים סובייקטיביים. כן, אוקיי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. עודד, הם גם התייחסו לזה שהיא הביעה חרטה על הדברים שהיא אמרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה ממש מרגש שהיא התחרטה. באמת, איך אנחנו לא האמנו לזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> והיה אפילו חלק – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בדיוק. אז זהו, אצל בן ארי, לדוגמה, כן הייתה מאסה קריטית. אצל היבה יזבק לא הייתה מאסה קריטית. מה המספר? מה המספר? מה זה מאסה קריטית? כמה זה? אין לדעת. המחוקקים לא רלוונטיים. שופטי העליון יקבעו. מתי שנוח להם, יש מאסה קריטית; כשלא נוח להם, אין מאסה קריטית. מדינת ישראל, מרגע הקמתה אנחנו כל הזמן במלחמות, מלחמות על הקיום שלנו. לפעמים אנחנו גם במלחמה מוכרזת, כמו שאנחנו עכשיו, ובשאר הזמן מלחמה יום-יומית של ניסיונות האויב לחסל אותנו. הטרור הזה שנמצא כל הזמן מגובה על ידי אנשים שיושבים פה, בכיסאות האלה. אין עוד אף מדינה בעולם שהייתה מאפשרת לתומכי טרור לשבת כחברי פרלמנט. זה קורה אך ורק במדינת ישראל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון, נכון, נכון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם, יש עתיד, אתם אשמים בזה שהוא כאן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה, גם אתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ארבעה קולות שהיו חסרים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ביטון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קראתי אותך לסדר פעם ראשונה הרגע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה לא שמת זמן במסך? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אין. יש תקלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין מה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש תקלה. זה אצלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש זמן פה. הבעיה היא שיש תקלה בין הלוח הזה ללוח הזה. נשארו לו שלוש דקות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שלוש דקות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא דיברתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כבר הוספתי לך עוד. אז אתה יכול להתקדם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אין סיכוי. חנוך, הם הפריעו כל הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר'ה, אל תיתנו לזה. קדימה, נו. תתקדם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה שמגינים עליהם פה על כל הדברים שאמרו במהלך המלחמה. יפה, דבי ביטון, כתושבת שדרות, מה שחווית, שאת מגינה על האנשים. מה שהם אמרו פה על חיילי צה"ל ועל שוטרי משטרת ישראל – בושה, בושה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, אין אף מדינה. אנחנו המדינה היחידה. הח"כים האלה שיושבים פה – את יודעת שאלה שהיו ליד הבית שלך, אם היו יודעים שאת שם, היו מחסלים גם אותך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אבל זה לא מה שאתם עושים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא מוכנים לגנות אותם. הם לא מוכנים להגיד להם "תומכי טרור". << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – תספר להם מה עומד – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא מוכנים להגיד שחמאס הוא ארגון טרור. תנסי, תשאלי אותם. תשאלי אותם אם חמאס הוא ארגון טרור. איימן עודה, חמאס הוא ארגון טרור? חיזבאללה הוא ארגון טרור? חיזבאללה הוא ארגון טרור? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה טרוריסט. אתה טרוריסט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עצור, עצור, עצור. אני מבקש להוציא את חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, על אלה את מגינה. על אלה את מגינה. כן, על אלה את מגינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להוציא את חבר הכנסת איימן עודה מהמליאה. להוציא חבר הכנסת איימן עודה מהמליאה. להוציא את חבר הכנסת איימן עודה מהמליאה, והוא לא חוזר. הוא לא חוזר. להוציא את חבר הכנסת איימן עודה מהמליאה. הוא אומר לאופיר "טרוריסט". להוציא את חבר הכנסת עודה מפה. להוציא אותו מפה, והוא לא יחזור. להוציא אותו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רוח, רוח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. חברת הכנסת תומא סלימאן, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בואי, דבי. בואי תראי על מי את מגינה. בואי, תסתכלי. תשמעי, תשמעי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לצאת. נא לצאת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תומך טרור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לצאת. נא לצאת. חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת דוידסון, שב. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מוציא את הח"כים הערבים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא מוציא את הח"כים הערבים. אני אגיד לך את מי אני מוציא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן, חמאס הוא ארגון טרור? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד את מי אני מוציא, אני מוציא מישהו שקרא לחבר כנסת "טרוריסט", ואני מוציא עוד מישהי שקראתי שלוש קריאות. את אלה אני מוציא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר ערבי? איימן עודה לא יקרא "טרוריסט" לראש הקואליציה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא שבי. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה קרא לו "טרוריסט", בגלל זה הוא הוציא אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה לי. ווליד, תענה לי, חמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל אני שאלתי אותך שאלה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה לי, שאלה פשוטה: חמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור? ארגוני טרור? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, שב. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא עונה לי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה לי, חמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור? למה אתם לא עונים? אחד מכם שיגיד את זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה אומר החוק שלך? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד מכם שיגיד את זה. חמאס הוא ארגון טרור? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תעני לי את, תעני לי את. חמאס הוא ארגון טרור? חיזבאללה הוא ארגון טרור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאזרחי ישראל יראו שהאנשים האלה לא מוכנים להגיד על חמאס ועל חיזבאללה שהם ארגוני טרור. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, שב, בבקשה. חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לך: חמאס הוא ארגון טרור. תענה לי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, חכה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, קראתי לסדר פעמיים. אני ממש לא רוצה להוציא אותך, אנא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יוסף, חמאס הוא ארגון טרור? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני שואל אותך – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה, חיזבאללה הוא ארגון טרור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מדליק אותם סתם. חבר הכנסת עטאונה, שב, בבקשה. חבר הכנסת עטאונה, שב, בבקשה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. שב, בבקשה. חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. די. די. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מגנה רצח של חיילי צה"ל? אתה מגנה רצח של חיילי צה"ל? אתה מגנה רצח של חיילי צה"ל? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה לי אם אתה מגנה רצח של חיילי צה"ל. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מגנה רצח של חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יכול להגיד את זה בישיבה. חבר הכנסת עטאונה, הוא פונה אליך. אני נותן לך להשיב, אבל בישיבה, בבקשה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם שחטו בדואים, ואתה מגן עליהם. תתבייש. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה – – – אתה תענה קודם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שישיב לי. היו"ר, תעזור לי, אבל שישיב לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, שב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מגנה פגיעה בחיילי צה"ל? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יושב-ראש קואליציה שנשענת על מורשעים בתמיכה בטרור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> השתגעתם, השתגעתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן. קראתי אותך לסדר פעמיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין, הינה, אני אהיה בשקט, רק תעני לי, את מגנה רצח ופגיעה בחיילי צה"ל? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה תענה על השאלה. למה אתה לא עונה? למה אתה לא עונה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתם לא עונים? למה אתם לא עונים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה נשען על קואליציה עם מורשעים בתמיכה בטרור. אולי אתה תענה, תענה על השאלה. בושה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה פשוטה. אותם חיילים שמגינים עליך ועל המשפחה שלך, אתה לא מסוגל לגנות פגיעה בהם. את מגנה פגיעה בחיילי צה"ל? הם מגינים גם עליך. את מגנה פגיעה בהם? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> פגיעה בחיילי צה"ל ששומרים עלייך ועל המשפחה שלך את לא מגנה, אתם לא מגנים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. תודה רבה, אופיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא חזרי למקום. תודה. תקשיבו רגע, אני לא רוצה יותר להוציא אנשים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל שיענה על השאלה. הוא יושב-ראש קואליציה שנשענת על מורשע בתמיכה בטרור. היחידים שיושבים. אין עוד מורשעים בתמיכה בטרור. היחיד שקיים הוא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, תקשיב לי. אתה לא נותן לי לדבר, אתה לא נותן לי לדבר. אתה רוצה לצאת החוצה? בסדר. חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת החוצה. חבר הכנסת שקלים, אנא חזור למקומך. תודה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל שיענה על השאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לצאת החוצה, חבר הכנסת עטאונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם שחטו בדואים, הם שחטו בדואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל שיענה על השאלה. אופיר, תענה על השאלה, אתה תענה על השאלה. אתה נשען, אתה, יושב-ראש קואליציה, נשען – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה לי אתה. תענה לי אתה, שאלה פשוטה. שאלה פשוטה, חיילי צה"ל שמגינים עליך – אתה לא מסוגל לגנות פגיעה בהם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי תענה על השאלה? אין לך את האומץ לענות, כי אתה נשען על קואליציה של מורשעים בתמיכה בטרור. (חבר הכנסת יוסף עטאונה יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, זמנך חרג מכל – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא דיברתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קח דקה אחרונה ותסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, חנוך, שלוש דקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אופיר, הם שחטו בדואים, בדואים הם שחטו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממשיך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה לכולם. תקשיבו, חבר'ה, תקשיבו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מגיע, אני מסביר אותו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, עצם זה שהם יושבים פה זה הבושה של כולם, ימין ושמאל. ימין ושמאל. זו הבושה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, כתבתי פה התבטאויות שלהם כדוגמאות, למשל ח'טיב יאסין, שאמרה שישותקו ידיהם של שוטרי משטרת ישראל וכאלה. אבל אחרי ששאלתי ולא קיבלנו את התשובה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, בבקשה. כן, כן, את זה תגיד. לפרוטוקול תגיד את זה. תגיד, תגיד, שעם ישראל ידע. זה חשוב, אדוני, תזכיר להם את הציטוטים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היא אמרה, ישותקו ידיהם של שוטרי משטרת ישראל. עליהם אתם מגינים, יש עתיד, על כאלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> השותפים של יש עתיד, תתביישו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הכותרת על החוק הייתה – וזה גם מה שקורה פה – החוק לפסילת ח"כים ערבים. מי שמסתכל על החוק – תפנו אותי לחוק, לסעיף שבו רשום "ערבים". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה כתוב ערבים? איפה כתוב ערבים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה יש את המילה ערבים? למה קופצים שזה ערבים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, נתכנס לסיום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי הם למדו מאחמד טיבי, הם למדו מאחמד טיבי. אכפת לנו שאתה ערבי? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי שתי דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז קדימה, עוד דקה, דקה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שתי דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דקה, קדימה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל לא אמרת מה אומר החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, די, די. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא נותנים לי, בגלל זה הוא מקצר אותי עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה לצאת? אתה רוצה לצאת? זה יעשה לך טוב – אני אוציא אותך. אז בשביל מה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה מאיים עליי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא מאיים, אני לא רוצה. אתה לא רואה כמה אני מתעקש שלא? אבל אתה כל הזמן עוד ועוד. די. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל שאלתי שאלה, הוא בורח ממנה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לפי הכותרת הם מפנים את זה לערבים, אז מבחינתם הם לוקחים בחשבון שתומכי הטרור הם רק ח"כים ערבים. זה לפי הכותרת, כי אני בחוק לא רשמתי לא ערבי ולא יהודי. החוק מדבר על כולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך לנחם מחבלים, לך לנחם משפחות של מחבלים, כמו שאתה אוהב. לנחם משפחות מחבלים, ווליד טאהא, לנחם משפחות מחבלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אף ח"כ ערבי לא הורשע בטרור, אבל בן גביר כן הורשע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני קורא לשופטי העליון: אתם הגעתם בבית המשפט העליון למצב שבו משפחות של מחבלים יוצאות תמיד מחויכות, ומשפחות שכולות יוצאות בוכות. העם לא מוכן לזה יותר. העם לא מוכן לקבל את זה יותר. בכל מקום שאנחנו הולכים, חברי הכנסת, מעירים לנו איך אנחנו מאפשרים מצב שבו אנשים שתומכים בטרור עדיין יושבים פה בכנסת ישראל. ההחלטות האלה, שופטי העליון, לא הופכות אתכם ליותר נאורים מאיתנו, ליותר ליברלים או מתקדמים מאיתנו. ההחלטות האלה הן ממש לא כאלה. בהחלטות האלה שאתם מקבלים אתם נותנים פרס לטרור. אלה ההחלטות. הצעת החוק קובעת שינויים בעילות לפסילת מועמד או מפלגה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. לא רק ארגון טרור – עד היום החוק מדבר על תמיכה בארגון טרור, אבל מה לעשות שיש לנו פה מפגעים בודדים. אז החוק מדבר עכשיו גם על תמיכה במחבל בודד – גם זה ייחשב עילה לפסילה. התמיכה לא חייבת להיעשות באופן כזה מתמשך, אין-סופי, כמו שבג"ץ דורש מאיתנו, אלא בפעמים בודדות בלבד. עיר המקלט שהייתה למפלגות שמתחבאות בתוך רשימה לא תהיה עוד. זה גם מתוך פסק דין, כשלא נתנו לפסול את בל"ד, לדוגמה. עכשיו ניתן יהיה לפסול גם מפלגה בתוך רשימה, גם אם יש איחוד של רשימות. מעורבות העליון בהליך פסילת מועמד תהפוך מאישור לזכות ערעור, בדומה לפסילת מפלגה, וזה בהתאם להמלצת כבוד נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות בפסיקת היבא יזבק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש מחבריי לאשר את הצעת החוק. לא עוד תומכי טרור בכנסת ישראל. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. קודם השרה גולן, ואחר כך ההתנגדות. בבקשה, גברתי. חבר'ה, אני אאפשר – אם יהיה פה שיח, או אם היא תפנה ואתם תנהלו שיח, זה בסדר, רק לא לקום ולא לצעוק ולא כל הדברים האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אחמד טיבי הגיש בג"ץ לפגוש את מרואן ברגותי בזמן המלחמה. אני הייתי שם. אדוני היושב-ראש, אחמד טיבי הגיש בג"ץ במהלך המלחמה לפגוש את מרואן ברגותי, ששפוט לחמישה מאסרי עולם. חבר של טרוריסט, ארכי-טרוריסט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, די. נו, עכשיו זו השרה גולן, תני לה לדבר, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה לא רצית להשיב על החוק שלי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך הצבעת לחוק של מאיר כהן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר'ה, תודה רבה. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אני לא שומעת אתכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך הצבעת על החוק של מאיר כהן? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אענה לך מייד. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, ועדת השרים הסמיכה את ראשי המפלגות להחליט בנוגע לעמדה בהצעת החוק. שם הוחלט להמשיך עם הליך החקיקה, והממשלה תומכת בחוק. זה לעניין הרשמי, זה בשבילך, ווליד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בן גביר מתנגד, זה בשבילך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בן גביר לא מתנגד, הכול בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הוא? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בן גביר התנגד בראשי המפלגות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר יצא לקצונה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני הדוברת של בן גביר? אני יודעת שהוא לא מתנגד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא התנגד. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל הסיעה שלו תכף תצביע פה. נראה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין פה אחד מהסיעה שלו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תכף, חכה. השר וסרלאוף היה פה, חכה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? יש פה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אלמוג. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג כבר שנה לא בסיעה שלו, תתעורר. הוא אפילו לא בקבוצת הווטסאפ שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, חבר הכנסת דוידסון, אנא, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל יש לי משהו לומר בנושא. הנושא הזה הוא גדול ואין לנו מספיק זמן, אבל אני אעשה את זה באמת קצר. באמת יש לי משהו לומר פה, כי אנחנו מבינים שבית המשפט, שהאג'נדה שלו, ככה בכללי, היא לפגוע באנשי ימין, גם פוסל אותם מלרוץ לכנסת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> די, אני מבינה שזה מפריע לחברי הגוש שלכם. תקשיבו, אני מבינה שהרצון הוא לשבת איתם בממשלה, וחלמתם חלומות, מפלגת הגוש והשינוי. אבל שנייה, לא יקרה לכם כלום. קצת, קצת תקשיבו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הפלתם את הממשלה שלו ביחד איתנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השרה גולן, קיבלנו את הטלפון של מנסור מנתניהו. נתניהו שלח לנו בווטסאפ את הטלפון של מנסור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא מתכוונת להתווכח איתך. חבר הכנסת קריב, עוד מעט יש את החוק שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר. קראתי אותך פעם שנייה. עכשיו אתה רוצה פעם שלישית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אמרת שאם זה דיאלוג, זה בסדר. הינה, אני יושב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל היא לא פנתה אליך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה רק אם פונים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מאי, תפני אליי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אפנה תכף. אני רק אגיד, כדי שנסתום את הגולל על האופוזיציה, אני באמת מבינה את הרצון שלכם להגן על חבריכם לגוש. אני מבינה, כמו שהיה פה בהצבעה על עופר כסיף, שככה הגנתם והשארתם אותו בכנסת, אני מבינה שהחלומות שלכם היו להיות איתו בממשלה. הכול אני מבינה. גם רואים את זה בהצבעות הקודמות, בהצבעות היום, רואים את הכול. אבל זה לא קפלן, אז תירגעו קצת. תנו לי לסיים להגיד כמה מילים, ותגידו אחרי זה מה שאתם רוצים. תאפשרו לי לדבר. אז באמת יש לי משהו לומר פה, ואמרתי את זה. אמרתי שמכיוון שבית המשפט, האג'נדה שלו היא כל הזמן לפגוע באנשי ימין, הוא פוסל אותם מלרוץ לכנסת בהמצאות של הגנה על הדמוקרטיה. אבל כרגע, חברים, מדובר בתומכי טרור אמיתיים, שמאל קיצוני, רדיקלי, שמעודד ומשתף פעולה עם שונאי ואויבי ישראל. אין לי מושג איך הגוש הזה, שטוען להיותו ציוני, מצדיק את זה. אבל כאן כבר נכנס הפלורליזם. חופש השיסוי הפך לחופש הביטוי. הרי כשד"ר מיכאל בן ארי, שרק היום היה דיון בעניינו, אומר שיש לנו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דוקטור? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> דוקטור הרבה יותר משאתה תהיה אי פעם, חבר הכנסת בליאק – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דוקטור. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – הרבה יותר. תשטוף את הפה המטונף שלך לפני שאתה מעלה את השם שלו על השפתיים שלך, עם מה שהוא עשה למען עם ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, בושה שאת שרה בממשלה שאת מדברת בצורה כזאת. את לא ראויה שנייה להיות שרה. כלומניקית. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – – כל החיים שלך – – – למען עם ישראל, למען ההתיישבות. אתה כלומניק ולא תגיע אפילו לנעליים שלו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת – השרה גולן, סליחה, בלי שמות התואר האלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אומר מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם את תמשיכי להגיד את הדברים האלה את לא תוכלי להמשיך לדבר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אני אודיע לך, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, שאני אומר מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני מסביר לך שבפעם הבאה שאת – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אנחנו נחיה ונראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – תשתמשי בשמות תואר נגד חברי כנסת, זכות הדיבור שלך תסתיים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז את הצביעות שלך אתה יכול לשמור לגינונים שלך עם חברי הכנסת הערבים ועם השמאל שאתה מדבר איתם ולכל מה שאתה אומר כל הזמן. לא לעצור חברת כנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה להמשיך? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אמשיך מתי שאני רוצה. חצוף. חצוף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? תרדי מהדוכן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כבודי הוא כלום ושום דבר, אבל בפעם הבאה שתשתמשי בשם תואר לאחד מחברי הכנסת, את תסיימי את זמנך פה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן? כן? שאני אזכיר לך? נחיה ונראה. נחיה ונראה. אתה לא סגן יושב-ראש שאמרת פה ביטויים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אוה, קשה, אה? נתתי לכם חומר בעירה, איזה כיף לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי את בכלל? מה את עשית בחיים שלך? מה עשית? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שיתבייש לו, מה זאת אומרת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גולן, סיימת את זכות הדיבור. תודה. נא להוריד אותה למטה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני משיבה בשם הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להוריד אותה למטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני משיבה בשם הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להוריד אותה למטה. את לא משיבה שום דבר. נא להוריד אותה למטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לראות – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> די לקרקר, יא קוקוריקו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא תדברי אליי ככה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> די, יא קוקוריקו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תרדי מהדוכן, יא בושה. תרדי. את תגידי לי לקרקר? תרדי למטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש מישהו אחר שרוצה להשיב מטעם הממשלה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שרה בישראל. היא תגיד לי לקרקר. להתראות. היא תגיד לי לקרקר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה. החוצה. תודה. החוצה. תודה. יש מישהו אחר שרוצה להשיב מטעם הממשלה? אין. תודה רבה. חבר הכנסת לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אני אחכה שיירגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ששש. נא לשבת. תודה רבה. נא לשבת. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר לדבר ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה לא? חברי הכנסת, אנא. תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת מיש עתיד, אתם כרגע מפריעים ליושב-ראש הסיעה שלכם לדבר. בבקשה, חבר הכנסת לפיד. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, זה די קשה ככה, עם כל הבלגן שם, ברשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שמונח פה לפנינו הוא כמובן לא חוק שקשור באיזושהי צורה לטרור. זה חוק שנועד למנוע מאיתנו להקים ממשלה. זה חוק שאומר: נוריד מהמגרש הפוליטי 20% מאזרחי ישראל, ופתרנו את הבעיה. הרי ברור לגמרי את מי אתם רוצים לפסול. אתם לא תפסלו אף אחד שיכול לשבת בקואליציה שלכם. אם יתברר, למשל, חס וחלילה, שהשר לביטחון לאומי הוא אדם שהורשע בתמיכה בטרור ותולה בסלון שלו תמונה של רוצח המונים, אתם הרי לא תפסלו אותו, נכון? אם יתברר שחברת כנסת ממפלגתו תומכת בטרוריסט שהורשע ברצח של תינוק, אתם הרי לא תפסלו אותה, נכון? כי זה לא באמת חוק נגד טרור. זה חוק להבטחת הרוב של הקואליציה שלכם בכל מצב. זה חוק שאומר: איבדנו ב-7 באוקטובר עשרה מנדטים בסקרים, הם לא חוזרים אלינו, אז נוריד מהכנסת עשרה מנדטים בחקיקה. אם זה לא עובד במשחק הוגן, נעשה מה שאנחנו תמיד עושים כשמצבנו קשה – נרמה. נשנה את הכללים לטובתנו. ואם אתה אומר מילה, אומרים עליך כמובן את הדבר הכי נורא שהם יודעים להגיד על משהו: הוא מגן על ערבים. וככה, בחסות הגזענות והאלימות, אתם הופכים את כנסת ישראל ליציע של לה פמיליה בטדי. למה אתם משקרים? תקראו לחוק הזה בשם האמיתי שלו. השם האמיתי שלו הוא החוק לביטול האופוזיציה. אתם רוצים להעיף מהכנסת תומכי טרור? אנחנו בעד. יש עתיד תניח על שולחן הכנסת את החוק לפסילת תומכי טרור, שיגיד שאם מישהו תומך בטרור ומסית לגזענות, הוא לא יכול להיות כאן; לא יעיפו את הרשימה שלו אבל יעיפו אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי – די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> והייתי כמובן קורא לכם להצטרף אלינו, אבל זו לא המטרה שלכם. הרי אתם לא רוצים להילחם בטרור, אתם רוצים להילחם ברעיון שיהיו פה בחירות דמוקרטיות ואתם תפסידו. בזה החוק הזה עוסק. ואופיר כץ יוכל לספר לנכדיו שהוא האיש שסגר את הדמוקרטיה בישראל. הוא יספר להם שכשהוא נכנס לתפקידו כיושב-ראש הקואליציה הייתה דמוקרטיה, אבל הוא טיפל בזה, והממלכה המשיחית והגזענית שבה הם חיים היא מעשה ידיו להתפאר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך להתכנס לסיום. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לפחות תגידו את האמת. זה המעט שאפשר לדרוש. זה לא חוק שעוסק בטרור. אין לו שום קשר לטרור. זה חוק שמטרתו לסגור כל אפשרות שמישהו חוץ מכם יקים ממשלה. זה חוק שמוריד משולחן השחמט הפוליטי – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד חצי דקה. – – עשרה מנדטים, וזהו, פתרתם את הבעיה. כל מה שאיבדתם בסקרים בגלל מלחמת 7 באוקטובר – ואגב, זה לא מלחמת התקומה, זה מלחמת 7 באוקטובר – אתם מחזירים בחוק שירסק את הרעיון שיהיו פה עוד פעם אחת בחירות דמוקרטיות שבהן מישהו חוץ מכם יוכל להיבחר. חבורת לוזרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה – – – אופיר כץ דיבר קודם חצי שעה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש האופוזיציה, מה אתה – השאלה היא לא מה אני אספר. מה אתה תספר לנכדים שלך? כשאנחנו באמצע מלחמה, אתה שמרת על אלו שתומכים בפגיעה בחיילי צה"ל. אתה עלית פה לשמור על אותם חברי כנסת שישבת פה ושמעת שהם לא מסוגלים להגיד שחיזבאללה הוא ארגון טרור – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה תספר לילדים שלך, שהיית יו"ר קואליציה בתקופה של – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וחמאס ארגון טרור. זה מה שתספר לנכדיך – שעליהם שמרת בזמן שמדינת ישראל במלחמה? איך אתה תוכל להסתכל להם בעיניים כשתומכי טרור יושבים בכנסת? כשחיילינו נופלים יום אחרי יום והם תומכים באלו שמפילים אותם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שקר אחד גדול. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה, בגלל אינטרסים פוליטיים צרים, בגלל המצב הקטסטרופלי שלך בסקרים, אתה עולה לפה בשביל לשמור עליהם? לחזק את הגוש הפוליטי שלך על חשבון חיילי צה"ל? תתבייש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. שר נוסף, השר קרעי, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, בפעם הבאה שאתה תחנך חבר כנסת פה בשם תואר, גם אתה תצא החוצה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רק לך מותר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תברח, תברח, חבר הכנסת לפיד. תברח החוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת אותי? עצור, עצור רגע. עצור רגע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תברח, תברח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני אומר לך שוב שבפעם הבאה – הבנתי. חבר הכנסת כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חוק ההשתמטות, קרעי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה עם חוק ההשתמטות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ההשתמטות? מה עם חוק ההשתמטות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – איך יכול להיות שהפכתם לתנועה פוסט-ציונית שיושבת יחד עם חברי כנסת מהרשימות הערביות ויוצאת נגד מדינת ישראל? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חוק ההשתמטות? מה עם חוק ההשתמטות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תומכים בכאלה שהם תומכי טרור. גם בחוק הראשון שעלה כאן במליאה היום וגם בחוק הזה אתם הולכים להצביע יד ביד עם אחמד טיבי ואיימן עודה. תצאו החוצה. אולי תיקחו את עופר כסיף ליש עתיד, יעלו לכם קצת המנדטים. פשוט בושה וחרפה, מה שנהיה מכם. אבל הציבור רואה את זה, יאיר. הציבור רואה איך שאפילו בדברים ערכיים, בדברים שהם לטובת מדינת ישראל בזמן מלחמה, מלחמת התקומה של עם ישראל בארצו – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו תקומה? איזו תקומה? איזו תקומה? מה תקומה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזו תקומה? אתם ממשלת החורבן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – מלחמת התקומה של עם ישראל בארצו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשלת החורבן. אתם ממשלת החורבן. איזו תקומה? ממשלת החורבן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מבין שקשה לכם עם זה. קשה לכם להתחבר לרוח העם, לרוח הלוחמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חורבן, רק חורבן הבאתם. רק חורבן הבאתם על המדינה הזאת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קשה לכם לראות את הקוממיות הזו, קשה לכם לראות שעם ישראל הולך זקוף בארץ הזו – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזה זקוף? על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? תראה כמה הרוגים, תראה כמה מפונים. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ולכן אתם הולכים ומצביעים נגד חוק שבא להגן על מדינת ישראל. ההצבעה הזאת שלכם תירשם לדיראון עולם, יאיר. בבחירות אתה לא תוכל להכחיש את זה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא, תומך טרור. כאן אתה תומך טרור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת החורבן. ממשלת החורבן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם לתמוך בחוק הזה. הממשלה תומכת בו. תודה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> קרעי יושב עם טרוריסטים בממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה. מי שיצא יכול להיכנס להצביע. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיבוב שני של הצבעות, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אלון שוסטר – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם יש פה חברי כנסת שרוצים להצביע ולא עשו את זה? אוקיי, תמה ההצבעה. תוצאות ההצבעה: 35 מתנגדים, 61 בעד. החוק עבר. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), של חבר הכנסת אופיר כץ, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועדת האתיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לוועדת הכנסת, לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. ועדת קישוט אולי, לא? הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי הגבול לרצועת עזה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בסדר, שיעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, ההצעה תועבר לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי הגבול לרצועת עזה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4706/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי הגבול לרצועת עזה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תוכנית ההתנתקות אושרה כאן, בבית הזה, באוגוסט 2005. היא אושרה ברוב קולות, 67 קולות, כשרוב סיעת הליכוד הצביעה בעד תוכנית ההתנתקות. כמובן שגם חלק מאותן מפלגות שמרכיבות היום את הקואליציה הצביעו בעד, כולל כמה אנשים שהם דמויות מפתח בממשלה הזאת, שהצביעו בעד תוכנית ההתנתקות. זה שהממשלה הנוכחית מתנגדת – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אני רק אתקן אותך – – – אחר כך עברו לקדימה. לא אנשי ליכוד. תבדוק את האנשים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. סליחה, מי שהצביע בעד היה ראש הממשלה בנימין נתניהו; מי שהצביע בעד זה שר החוץ ישראל כץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה היה בסבב הראשון. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שהצביע בעד הוא היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי. אלה האנשים שהצביעו בעד. רוב סיעת הליכוד הצביעה בעד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> צחי הנגבי עבר לקדימה. הוא עבר אחר כך לקדימה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל זה שהממשלה הנוכחית כרגע מתנגדת, הממשלה הנוכחית, אושר, כרגע מתנגדת להצעת החוק הזאת, זה רק אומר שזה באמת אותו קו מחשבה. לא למדו כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היית יכול להיות שר ביטחון – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שאני יכול להגיד לך – ולא הייתם בבית הזה – שאני זוכר את כל התהליכים. כל שבוע, כל יום, כל חודש – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סובה, אתה מפריע לחבר הכנסת ליברמן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק אומרים לא, לא, לא. כבר נמאס לשמוע את ה"לא" הזה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותו ליברמן – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שחשוב, למי שלא זוכר, זה איך התגלגל הסיפור של ההתנתקות ומה היה ההיגיון. אני אנסה לשחזר לפחות ממה שאני זוכר ומה שאני חוויתי בעצמי. בפעם הראשונה, ב-18 בדצמבר 2003, בכנס הרצליה, נאום הרצליה, הוא מסרטט את המתווה של אותה תוכנית התנתקות; אחרי חודש וחצי, ב-2 בפברואר, בריאיון לעיתון הארץ ליואל מרקוס הוא כבר מסרטט שהכוונה לפנות 17 יישובים ברצועה ושלושה יישובים בשומרון; ב-14 באפריל 2004 יוצא מכתב לנשיא בוש, אחר כך מהנשיא בוש בחזרה, שהוא מסביר את ההיגיון; ב-6 ביוני 2004, החלטה 1996, הממשלה מאשרת את תוכנית ההתנתקות; ב-26 באוקטובר 2004 – הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות. החוק אושר ברוב של 67 חברי כנסת. אבל גם ח"כים מש"ס, גם מיהדות התורה, הצביעו כמובן בעד. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא, לא. ש"ס לא הצביעו. ש"ס הצביעה נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה. ב-15 באוגוסט 2005 – השלמת גירוש היהודים. ב-15 באוגוסט הממשלה השלימה את תהליך גירוש היהודים מגוש קטיף. מה שיותר מעניין – ב-28 באוגוסט 2005 אושר בממשלה שינוי הנספח הצבאי להסכם השלום עם מצרים. בניגוד לאותו הסכם, ובהתאם לאותה החלטה, מדינת ישראל הסכימה לפריסת 750 חיילי משמר הגבול המצרי המצוידים בנשק כבד, כולל מטולי 7-RPG, ב-31 רכבים משוריינים מסוג פהאד, ארבע ספינות סיור ושלושה מסוקים. כלומר, המצרים התחייבו לשמור על ציר פילדלפי בתמורה לשינוי הנספח הצבאי. ההסכם אושר ב-31 באוגוסט 2005, וב-12 בספטמבר התפנו כוחות צה"ל מציר פילדלפי אל כרם שלום במה שקרוי מבצע "אשמורת אחרונה". בנאומו בכנס הרצליה הסביר אריאל שרון, ואני מצטט: "מטרתה של תוכנית ההתנתקות היא להפחית ככל הניתן את הטרור ולהעניק לאזרחי ישראל את מרב הביטחון. תהליך ההתנתקות יוביל לשיפור רמת החיים ויעזור לחזק את הכלכלה בישראל"; "תוכנית ההתנתקות נועדה להעניק מקסימום ביטחון וליצור מינימום חיכוך בין ישראלים ופלסטינים". לקראת הסוף קבע שרון: "אני רוצה להדגיש כי תוכנית ההתנתקות היא מהלך ביטחוני ולא מהלך מדיני". גם הצעת החוק הזאת היא מהלך ביטחוני ולא מדיני. עוד היבט חשוב מאוד שחייבים לציין הוא בהחלטת ממשלה 1996 מתאריך 6 ביוני 2004. כך צוין שם: "השלמת התוכנית תשלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה". הצעת החוק הנוכחית נועדה להסיר כל אחריות של מדינת ישראל ממה שנעשה ברצועת עזה. בכלל, מבחינה מוסרית, האם מישהו מעלה על דעתו שבזמן מלחמת העולם השנייה בעלות הברית היו מספקות לגרמניה הנאצית תרופות, מזון, דלקים, סחורות? מי מעלה את זה על דעתו? זה שאנחנו עושים את זה, זה פשוט דבר מטורף. יש פה גם כמובן סעיף שתוכנית ההתנתקות נועדה להוביל לאפס פועלים פלסטינים בתוך מדינת ישראל. מדינת ישראל התכוונה לפתח באמצעות גורמים בין-לאומיים אזורי תעסוקה בתוך יהודה ושומרון, בתוך רצועת עזה. כל מה שהרשות הפלסטינית, אגב, עשתה – היא בדיוק חנקה כל אפשרות לפתח מקומות תעסוקה בתוך יהודה ושומרון ובתוך רצועת עזה. אני זוכר, אדוני היושב-ראש, כשר הביטחון אני הצעתי – כשפולי מרדכי היה מתאם פעולות הממשלה בשטחים ורוני נומה היה אלוף פיקוד מרכז, אמרנו: בואו נפתח באזור תרקומיא אזור תעשייה לפלסטינים, שלא יבואו לישראל. הרשות הפלסטינית עשתה כמובן הכול כדי להכשיל את המהלך הזה. יתרה מזאת, אמרתי: בואו נעשה מחווה, נבנה עשרה מגרשי כדורגל בתוך כפרים פלסטיניים, שהילדים הפלסטינים, במקום לזרוק אבנים, ישחקו כדורגל. היינו מוכנים להקים את זה על חשבוננו. כמובן, הרשות הפלסטינית טרפדה את זה. לכן, מה שאנחנו צריכים לעשות: א. כמו ששרון התכוון, להוריד חיכוך בין ישראלים לפלסטינים לאפס. אנחנו צריכים באמת לנסות ולשפר את תנאי הכלכלה במדינת ישראל, ואנחנו צריכים להוריד מעצמנו כל אחריות על הנעשה ברצועת עזה. יש 22 מדינות של הליגה הערבית. יש את מצרים – שייקחו אחריות. אין בעיה לספק דרך נמל אל-עריש, למשל. למה אנחנו צריכים להעמיד את נמל אשדוד להעברת סחורות לפלסטינים בתוך רצועת עזה? בנמל אל-עריש אין יותר מדי עבודה – שיעבירו את כל הסחורות דרך אל-עריש. יש להם מעבר. יש להם שני מעברים, בעצם: יש להם את מעבר רפיח ויש להם עוד מעבר. שישתמשו במעברים האלה. מעבר סלאח א-דין. מדינת ישראל חייבת להוריד מעצמה כל אחריות. מה שאנחנו כן חייבים לעשות במקביל זה לאפשר חופש פעולה מבצעי מוחלט עבור מדינת ישראל, עבור צה"ל, בתוך רצועת עזה. התייחסות לרצועה חייבת להיות כמו התייחסות לכל מדינת אויב: פשוט מזהים התארגנות חבלנית – פועלים מהאוויר, ואם צריך פשיטות נעשה פשיטות, גם פעמיים בשבוע, בדיוק כמו שאנחנו פועלים בטול כרם או בג'נין. כל הגישה הזאת שאנחנו גירשנו את כל היהודים, הרסנו את כל היישובים ועשינו מהלך התנתקות חד-סטרי, זה דבר מעוות. הערה אחרונה: אני שומע הרבה דיבורים שהרשות הפלסטינית צריכה לקחת אחריות. הרשות הפלסטינית קיבלה מאיתנו אחריות ב-15 באוגוסט 2005, כשהרשות הפלסטינית הייתה בשיא. אחרי שנתיים, פחות משנתיים, הם איבדו כל שליטה ברצועת עזה, ומי שהשתלט היה חמאס. לדבר על כך שהרשות הפלסטינית היום, כשהיא כמעט לא קיימת, מסוגלת לנהל את רצועת עזה – אלה אנשים שפשוט מנותקים מן המציאות ומן העובדות בשטח. היחידים שיכולים וחייבים לקחת אחריות הם הליגה הערבית, ואין שום סיבה שמדינת ישראל תמשיך לספק חשמל, מים, דלקים או סחורות לרצועת עזה. אני מאוד מקווה שגם אנשי הקואליציה, בניגוד לעמדת הממשלה, יתמכו בהצעת החוק הנ"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. השר קרעי, אתה מציג את עמדת הממשלה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איזו אחיזת עיניים. תראו את הכותרת: הצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי הגבול לרצועת עזה. סגירה מוחלטת. אבל אם הקשבתם לחבר הכנסת ליברמן וקראתם את דברי ההסבר, מה הוא אומר? נמל אל-עריש במצרים יכול להוות תחליף, והחשמל, הדלק והסחורות ייכנסו דרך מעבר רפיח. על מי אתה עובד, חבר הכנסת ליברמן? אתה רוצה שנפקיר את מעבר הסחורות? שלא נפקח על מה שנכנס? איך אמרת? מדינות ערב ייקחו אחריות? מה, אנחנו השתגענו? זאת הבשורה שבאתם להביא כאן בהצעת החוק הזו? אני באמת באמת מנסה להבין מה רוצים מאיתנו חברי הכנסת של ישראל ביתנו בהצעת החוק הזו ולא מצליח להבין. אגב, אני מחזיק את התשובה ששר הביטחון הכין לכם, והוא כנראה לא קרא מספיק לעומק את הדברים, כי התגובה שלו אומרת: חייבים להעביר סיוע הומניטרי – זו החלטת הקבינט ואלה החובות הבין-לאומיות שלנו. אבל אתם אומרים להמשיך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> התשובה של שר הביטחון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש תשובה של שר הביטחון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא לא לא, אני לא חייב. אם שר הביטחון רוצה להשיב, הוא יכול להגיע לפה בעצמו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר בשמו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא מדבר בשמו. אני מדבר בשם הממשלה, חבר הכנסת סובה. אמרתי שיש כאן תשובה של שר הביטחון, אבל הוא כנראה לא קרא לעומק את הדברים שלכם, אחרת הוא היה משיב כמו שאני משיב ואומר: מה אתם רוצים מהחיים שלנו, חברי הכנסת של ישראל ביתנו? אתם רוצים לנהל לוגיסטית את הכנסת הסיוע? אתם לא סומכים על צה"ל בעניין? מילא הייתם מגיעים ואומרים: תעבירו חוק שהממשלה, שצה"ל, חייבים לוודא שסיוע הומניטרי לא הגיע לחמאס. אפשר להבין אתכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא עושים את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אתם אומרים שכן. עכשיו עמד כאן ליברמן ואמר: הסיוע ההומניטרי ימשיך להיכנס דרך מעבר רפיח, רק לא דרך נמל אשדוד. זה מה שאתם אומרים. תקרא את דברי ההסבר, אני אקריא לך: מטרת הצעת החוק להביא לסגירת כלל מעברי הגבול לעזה כך שמדינת ישראל לא תספק סחורות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, כי כרגע אתה אחראי לסיוע, אתה מכניס את הסיוע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, זה לא אני שמביא סיוע. אני מאפשר להכניס סיוע. אני מפקח על הכנסת הסיוע. אני מנסה לוודא שהסיוע לא יגיע לידי מחבלי החמאס. מה אתם מציעים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צעצועים, סיגריות אתה מכניס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם אומרים – תקרא את דברי ההסבר שלכם, חבר הכנסת פורר: נמל אל-עריש במצרים יכול להוות תחליף, ואילו החשמל, המים, הדלק והסחורות יכולים להיכנס דרך מעבר רפיח. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? שהכול ייכנס בלי פיקוח? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאתה לא תכניס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להפך. למה? אני רוצה שאני אפקח. אתה רוצה שהסיוע ימשיך להגיע לידי מחבלי חמאס? זה מה שאתה עושה בהצעת חוק שלך, שהסיוע יגיע ישירות לחמאס. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה – – – שלא נכניס סיוע. את זה אתה לא מבין? העולם הערבי לא רוצה להכניס סיוע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> העולם הערבי הוא זה שמביא את הסיוע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה אתה שמאשר הכנסת סיוע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו לא מביאים סיוע, מדינת ישראל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטח שמביאים סיוע. זה על הראש שלך ועל ממשלת ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אגב, עוד משהו: מה אתם מוסיפים בחוק באופן מאוד מאוד פופוליסטי? לא תינתן קצבה לתושבי עזה. כל הכבוד לכם. לא תינתן קצבה. איזה קצבאות מדינת ישראל נותנת היום לתושבי עזה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ביטוח לאומי משלם להם קצבאות, לתושבי עזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לתושבי עזה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה לא משלם לתושבי עזה, אתה משלם לכאלה שהיו בישראל ואולי עכשיו נמצאים בעזה, לא תושבי עזה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, אתה משלם. אתה משלם קצבאות לעזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איזה קצבאות אתה משלם לעזה? למי בדיוק אתה משלם שם? לחמאס אתה משלם קצבאות? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה משלם קצבאות למחבלים, תקרא את התשובה של – – – בנושא הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון למחבלים, ולא נכון לחמאס, די. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו משלמים קצבאות, את מבינה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, חברת הכנסת מלינובסקי, חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה חוק שלי. שאלה שלישית – זה נכון, אנחנו משלמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חמד, תרגיע אותה קצת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה משלמים? מביטוח בריאות? מממנים שם את בית החולים שיפא? מה אתה משלם להם? למי? לכאלה שהם לא תושבי ישראל? לכאלה שהם תושבי ישראל. אני מתקשה להאמין שמשלמים קצבאות ביטוח לאומי לתושבי עזה, אני לא מתכוון לזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא יודע שהממשלה שלך מעבירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את זה אני יודע, מה שאתם מנסים לעשות עם מעבר הסחורות – להגיד: בואו לא נפקח, ניתן לעולם להכניס חופשי-חופשי דרך מעבר רפיח. זה מה שאתם כותבים בהצבעה שלכם. מילא הייתם באים ואומרים שסיוע לא יגיע לידי מחבלי החמאס. בואו נפרק את עזה לקנטונים, לרבעים, נדאג שסיוע לא יגיע למקומות מסוימים כדי שמחבלי החמאס ימותו, יתמוטטו שם – אלה דברים שאנחנו אומרים במלחמה כבר חודשים. אבל מה אתם באים ואומרים? תנו לחמאס את מה שהוא רוצה חופשי-חופשי. זו הצעת חוק שבאה להגן על מדינת ישראל? בחייכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ליברמן, אתה מעוניין להשיב, אני מבין. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מצטער שלשר אין מושג על מה הוא מדבר. גם עכשיו 90% מהברזל והמלט, שאיתם החמאסניקים בנו מנהרות, באו דרך מעברים במדינת ישראל. אדוני השר, אנחנו לא מפקחים על מה שנכנס לסוריה, וההתייחסות שלנו לסוריה היא כאל מדינת אויב, וכשאנחנו מזהים שם משהו אנחנו פועלים. אותו דבר לגבי רצועת עזה: אנחנו חייבים להסיר כל אחריות על כל מה שנעשה, והתייחסות שלנו לרצועת עזה – כמדינת אויב. אמרתי, וזה כתוב גם בהסבר להצעת החוק: אנחנו באמת משאירים לעצמנו חופש פעולה מבצעי עבור צה"ל. ברגע שמזהים שם התארגנות – פועלים. אבל גם כל הכלים המכניים וכל הרכבים שאיתם המחבלים נכנסו ב-7 באוקטובר לתוך מדינת ישראל, רובם עברו במעברים שלנו – אותם רכבים, אותו ברזל, אותו מלט – וגם כשיתחיל השיקום של רצועת עזה ברור שכל הברזל והמלט קודם כול ילכו למנהרות ולהתעצמות. המסכנים של עזה לא יראו כלום מכל הסיוע הבין-לאומי. הערבים לא תורמים כלום לרצועת עזה. כל הסיוע, אדוני השר, בא מגופים בין-לאומיים, לא ממדינות ערב. ולכן אנחנו פה צריכים להתנתק. כמו שאנחנו חייבים לנתק בין עזה ליהודה ושומרון. אין שום סיבה לשמר את המנגנון הזה ואת המעבר הבטוח. אנחנו פשוט באמת במהלך אחד משיגים שני דברים: ניתוק בין עזה ליהודה ושומרון וניתוק או הורדת כל אחריות של מדינת ישראל למצב ההומניטרי, המדיני, הפוליטי, בתוך הרצועה. אני מקווה שבסוף המהלך הזה, אנחנו באמת נגיע ל-end game והליגה הערבית תיקח את האחריות, אבל לא אנחנו. אסור לנו. זאת גם הייתה הכוונה, זה גם בדברי ההסבר של אריק שרון בנאומו, גם במכתבים שלו וגם בראיונות שלו – להסיר כל אחריות ממדינת ישראל לכל מה שנעשה שם. כרגע אין לנו ברירה. להמשיך בטרלול הזה, שאנחנו נושאים באחריות למצב ההומניטרי, שאנחנו אחראיים להכניס לשם סיגריות ודלקים – את זה פשוט הדעת לא סובלת. לכן אני חושב שהצעת החוק היא הכי נכונה מבחינה ביטחונית, וגם מבחינה אנושית. בטח ובטח אנחנו משלמים שם ביטוח לאומי ומעבירים כספים. עד 7 באוקטובר 17,000 עזתים עבדו במדינת ישראל, וכל הניכויים הועברו חזרה. אני כבר לא מדבר על זה שאותם פועלים שנכנסו אספו את כל המל"מ – את כל המודיעין – והעבירו את זה לחמאס. ולכן חייבים להתנתק, חייבים לנתק את מדינת ישראל מרצועת עזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, הצבעה על הצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי הגבול לרצועת עזה(תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. נפל. עצור. נעשה שמית. אופיר, המערכת – לא, זה תקוע. איך את רוצה לעשות את זה, גברתי? אז נעשה את זה בהרמת יד, ויקראו בשמות של מי שמצביע בעד ונגד. מי בעד הצעת החוק? שירים את ידו. עוד פעם. יש בלגן, עליי הבלגן. אנחנו נתחיל מחדש. תעשו מחדש. אני לא רוצה לעכב פה את כולם. מי שבעד הצעת החוק ירים את ידו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> תגיד את השמות ואנחנו נספור אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת חמד עמאר; יוליה מלינובסקי; שרון ניר; אביגדור ליברמן; עודד פורר; יבגני סובה. יש עוד מישהו שבעד? שישה. מי שנגד ירים את ידו: אחמד טיבי; איימן עודה; ווליד טאהא; ואליד אלהואשלה; אימאן ח'טיב יאסין; עאידה תומא סלימאן; עופר כסיף; יוסף עטאונה, גלעד קריב; יאסר חוג'יראת; חנוך מלביצקי; השרים גמליאלי וקרעי, לוין וברקת; חברי הכנסת כץ; ואטורי; אבוטבול; וולדיגר? מיכל? חברת הכנסת וולדיגר, את נגד? את רוצה להצביע? נגד? מה את? נמנעת? אז את לא נגד? היא נגד. חבר הכנסת פוגל; טייב; בצלאל; דלאל; חבר הכנסת אילוז, אתה מצביע או לא מצביע? גם אתה נגד; סעדה; קלנר; אזולאי; גוטליב; עטייה; עמית הלוי; צגה מלקו; אושר שקלים; ששון גואטה; מישרקי; משה סולומון; ישראל אייכלר; אביחי בוארון, אתה מצביע? בוארוןף אתה נגד? מושיאשוילי; פינדרוס; רוט; צבי ידידיה סוכות; חבר הכנסת ברוכי, אתה נגד? חבר הכנסת אליהו ברוכי. יש מישהו שהצביע ולא קראתי בשמו? זהו. אנחנו נמשיך ונודיע את התוצאות הרשמיות לאחר מכן. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית << הצח >> [הצעת חוק פ/4891/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, לא באתי לכאן להתריס – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באת ועוד איך להתריס. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אלא להציע את ההצעה החשובה ביותר לא רק עבור העם הפלסטיני, אלא עבור בני שני העמים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אין עם פלסטיני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> השאלה הזאת עומדת בפני שני העמים מלפני מאה שנה עד עכשיו. אין ספק שהעם הפלסטיני משלם את המחיר הכבד ביותר, אבל אין גם ספק שהחברה הישראלית משלמת מחיר יקר כתוצאה מהכיבוש הארור הזה. נכון שההצעה הזאת באה בעיקר לשחרר את העם הפלסטיני מעול הכיבוש – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שילכו לירדן – – – לשבע מדינות ערב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל היא בעצם באה לשחרר את בני שני העמים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין שני עמים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין שני עמים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מהכיבוש הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המדינה הפלסטינית קיימת ומוכרת על ידי 146 מדינות בעולם, כלומר על ידי 88% ממדינות העולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול ללכת לירדן, לסוריה וללבנון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד פעם, היא מוכרת על ידי 88% ממדינות העולם, ו-12% הנוספים, כל מדינה, כל מדינה, לא רק ארצות הברית, אנגליה, צרפת, גרמניה, גם מיקרונזיה – כולן אומרות שהן תומכות ב-Two States Solution – אנחנו תומכים בפתרון שתי המדינות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה מדינה פלסטינית. לא תהיה מדינה פלסטינית. לא תהיה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כלומר, 100% של מדינות העולם, אם זה בצורה רשמית, כמו ה-88% – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדינת ישראל בארץ ישראל היא מדינת היהודים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – או אם השאר שאומרות שזה הפתרון שאמור להיות. לפני שבוע, אפילו שלושה ימים, הייתי באנגליה. יש שם מהפך עמוק בקרב העם האנגלי. לפי סקרי דעת קהל, כ-80% מהעם האנגלי תומך בהקמת מדינת פלסטין. 80% מהעם האנגלי. ואני בטוח שעוד כל מדינות העולם יכירו, ואני בטוח בזה שהכנסת פה בעוד כמה שנים בודדות תכיר במדינת פלסטין, כי אין מנוס, אין דרך אחרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יקום ולא יהיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זהו הנושא החשוב ביותר בחיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחלומות שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זהו הנושא החשוב ביותר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הנושא החשוב בחייך זה להיות חבר של ג'יבריל רג'וב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בחיי כל שוחרי השלום האמיתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם בישראל וגם בכל העולם. הסוגיה הפלסטינית במאה ה-21 נהייתה לסמל של החירות בעולם כולו. עוד פעם, הסוגיה הפלסטינית במאה ה-21 נהפכה לשאלת החירות עבור כל עמי העולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה פלסטינים? שמחזיקים את החטופים שלנו? שמחזיקים את החטופים שלנו? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שמבודד פה זה לא אני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שמבודד פה זה אתם. אתם מבודדים, לא אני. אני ו-88% ממדינות העולם נמצאים באותו כיוון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – תומכת הטרור הראשונה – – – שחמאס מעסיק – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם המבודדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק כמו דרום אפריקה במאה ה-20, הממשלה הזאת הופכת במאה ה-21. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב. עצור, רגע. עצור, רגע. חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אנא, חזרי למקום. חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב. חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אתה לא יכול לעשות את זה. אתה לא יכול לעשות את זה. אתה לא יכול להתנהג ככה. חברת הכנסת עאידה, שבי בבקשה במקום. שבי בבקשה במקום. שבי בבקשה במקום. חבר הכנסת עטאונה, אתה לא יכול לגשת אליי. גש ושב במקום. שב בבקשה במקום. אני לא רוצה להוציא אתכם. אני לא רוצה להוציא אתכם. אני לא רוצה להוציא אתכם. אתם תחייבו אותי להוציא אתכם? תודה רבה. שבו במקום. שבו במקום. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא מגיעה אלינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת, חייב להגיד לכם שאני מבין את הכעס שלכם. באמת. אני מבין את הכעס הזה. יש עם שנאבק – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אתה לא יכול לדבר ככה. אתה לא יכול לדבר ככה, עם המילים האלה. לא לא לא לא. זה לא. לא תהיה השפה הזאת פה. לא תהיה. בינתיים אני עוצר לך את הזמן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל היא עושה את זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא יכול. אני אומר לך את זה שוב, בפעם הבאה, ואני אומר את זה שכולם ידעו ואף אחד לא יגיד "לא אמרתי": שמות תואר שיתחילו להשתמש פה כלפי אנשים – יצאו החוצה. לא יהיו פה שמות תואר. לא יהיו. לא רק ערבים. לא קשור לדת, לא קשור לגזע ולא קשור למין. מספיק, מספיק עם זה כבר. די, די. חברת הכנסת גוטליב, אנא, שבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה שעוד לא ראיתי מה זה טרור. האישה המסוכנת הזאת אמרה לי שעוד לא ראיתי מה זה טרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנא, שבי. תודה, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני כבר ארבע דקות לא מדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, בבקשה, מספיק. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תקרא אותה לסדר אף פעם. אף פעם. תקרא לסדר רק פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר? אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר? להזכיר מה אתה אמרת לה עכשיו, שהכול הגיע? באמת, די. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא הגיעה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה. חברת הכנסת תומא סלימאן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת טאהא, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד שאני מבין אתכם. אני מבין את הכעס הזה. העם הפלסטיני יותר ממאה שנה מול כוחות אדירים, והוא נאבק ונאבק ונאבק ולא מרים דגל לבן. אני כל כך מעריך את העם האדיר הזה, העם הפלסטיני. כל כך מעריך. מאה שנה מאבק אחרי מאבק אחרי מאבק אחרי מאבק, לא מרים דגל לבן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> טרור אחרי טרור אחרי טרור. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה עם שמגיע לו לא רק כל – – – אלא המדינה היפה ביותר בעולם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך הביתה. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני תומך בהקמת מדינת פלסטין מארבע סיבות. הסיבה הראשונה, בהיותי בן אדם, בהיותי רודף צדק, יש עם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור, תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שנאנק תחת כיבוש. הילדים, הבנים, הבנות, הטף, הזקנים. תתביישו לעצמכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט. שב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תתביישו, תתביישו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עם שנאנק תחת כיבוש ולא מרים דגל לבן, מגיעה לו זכות להגדרה עצמית. נקודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תהיה כפרה על חיילי צה"ל, יא תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסיבה השנייה, בהיותי חלק מהעם הזה, כמה אני גאה שאני פלסטיני. כמה אני גאה שאני חלק מהעם הזה, שנאבק למען חירותו, שהוא נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה, מול הכיבוש ומול הכובשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסיבה השלישית, בהיותי אזרח במדינת ישראל – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> נסדר לך סוף שבוע בעזה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אני רואה מה קורה לחברה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה הכסף שהיית מעביר – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אני רואה את תוצאות הכיבוש, אני רואה את תוצאות הכיבוש על כל משפחה ומשפחה. אני רואה איך זה משחית את החברה הישראלית. אני רואה איך המרחב הדמוקרטי מצטמצם יום אחרי יום. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה הבית שלנו – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רואה גם את האפליה כנגד הנשים כחלק מהכיבוש, כי המלחמות והכיבוש מחזקים את הגבר על חשבון הנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רואה את האלימות הגואה בקרב החברה הישראלית. אני רואה איפה הכסף שאמור להגיע לשכבות המוחלשות – איך הוא מועבר לצבא, למה שנקרא "ביטחון למתנחלים". בהיותי אזרח, אני נאבק נגד הכיבוש הארור הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין פה שום כיבוש. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד "כיבוש ארור". אתה לא תגיד "כיבוש ארור". << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והסיבה הרביעית, בהיותי אזרח ערבי פלסטיני בתוך המדינה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד כבד. רד. רד מהמליאה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – 76 שנים, אני וההורים שלי והעם שלי, אזרחים בתוך מדינה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי זה העם שלך? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שמדכאת את העם שלנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה בשמאל. ישראל זה העם שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך אפשר לבנות יחסים נורמטיביים בין יהודים לערבים? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם – – – את העם שלכם. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מכל הסיבות הללו אני נאבק נגד הכיבוש הארור הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה שהוא יגיד את המילים "כיבוש ארור". אדוני היו"ר, הוא לא יגיד "כיבוש ארור". הוא לא יגיד "כיבוש ארור". אדוני היו"ר, הוא לא יגיד "כיבוש ארור". אתה לא תגיד "כיבוש ארור". << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש לנו תפקיד היסטורי. אנחנו, האזרחים הערבים, יש לנו תפקיד היסטורי. אני מבין את הצעת החוק של כץ, שרוצה לעשות דה-לגיטימציה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד "כיבוש ארור", אתה לא תגיד "כיבוש ארור" ותישאר פה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כי הוא רוצה למנוע את התפקיד ההיסטורי שלנו לשים את המשקל שלנו נגד הכיבוש ולמען השלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, הוא אומר "כיבוש ארור". הוא לא יגיד את המילים האלה פה. אתה לא תגיד את זה כאן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הכיבוש ארור וגם הממשלה הזאת ארורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד "כיבוש ארור". לא תגיד פה "כיבוש ארור". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, נא לאפשר לדבר. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד פה "כיבוש ארור". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לתפוס את מקומך. תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה לסכם. אני מסתכל עליכם ואני רואה כמה אתם חלשים, חלשים, חלשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד, רד. עבר הזמן. רד למטה. רד למטה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תוריד אותו. אתה ביקשת – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל העולם בצד הנכון של ההיסטוריה, ואתם מבודדים. עוד תקום מדינת פלסטין. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תוריד אותו. הוא לא צריך להיות פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יגיד "כיבוש ארור". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה ביקשת לעשות מילואים, תוריד אותו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן. נא תפסו את מקומותיכם. נא לאפשר לו לדבר. הוא קיבל זמן לדבר, תאפשר לו לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה רבה. אני מבקש להזמין את השרה מאי גולן להשיב בשם הממשלה. בבקשה. עשר דקות. זה שלך, תעשי מה – – – << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> תודה. רק לפני שאני אתחיל לענות על הצעת החוק, אני מבינה שמאוד התרגשו פה מהסוס הטרויאני שישב כאן לפניי, סגן היושב-ראש שישב כאן לפניי, שהיה פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדיבור הזה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כנראה שהריצה המשותפת עם יש עתיד בבחירות הקודמות – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השרה מאי גולן – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הוא לא פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא סגן יושב-ראש הכנסת, לא ראוי להגיד את זה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> סגן יושב-ראש הכנסת אמר עליי דברים. בסדר, אני ממשיכה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא הייתי פה, ולא ראוי להגיד את זה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה היה דברים מאוד לא ראויים. בבחירות הקודמות כנראה הריצה עם יש עתיד ברשימה משותפת העלתה בו קצת געגועים חזרה הביתה. כמו ששמתם לב ואתם מבינים, הוא כבר לא פה, ואדוני היושב-ראש שיושב פה עכשיו, אני מבקשת שתדאג, בניגוד לקודמך, שהפעם לא יהיו פה טיפופים על השולחנות של האופוזיציה, והם יבעירו כאן נתיבים ויקללו ויגדפו ויגידו לי דברים מזעזעים ואיכשהו היושב-ראש לא ישמע את זה, כאילו הוא לא שומע, אבל כשאני אענה ואעז להגן על עצמי, אז הוא יוריד שרה, כשהיא מעיזה להגן דווקא על המחנה שלי, על ראש הממשלה ועל כל מה שצודק במדינה הזאת. בושה, מה שהיה כאן לפני כמה דקות. זה לא יחליש אותי, זה לא יאט אותי, אבל בושה וחרפה, וגם כך חושבים כל המחנה הלאומי, והטלפון שלי התפוצץ מרוב הודעות. הלאה. ואני באמת מבקשת מכם, השותפים של כסיף, להפסיק להפריע. באמת, כאן זה לא קפלן, אתם יכולים להיות רגועים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואוו, חזרת על הבדיחה פעמיים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שלוש. תכף שלוש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כולם נקרעו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אם הם מפריעים לי – אני מבקשת ממך, אני לא רוצה לצעוק, והם מבזבזים לי את הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, גברתי השרה, אני אנהל את הישיבה, וככל שאני אוכל, אאפשר לך לשאת את דברייך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את כולה שרה, תורידי שנייה ווליום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נתבקשתי על ידי הממשלה להשיב על הצעת החוק להקמת מדינת טרור לצד מדינת ישראל של חברי הכנסת הבאים, שכמו שכבר בטח מבינים, הם לא בדיוק חובבי ציון, אז להלן קצת, קצת מהפנינים של מגישי הצעת החוק. חבר הכנסת איימן עודה, שהיה ונאם פה, קבע שחסן נסראללה הוא דוגמה ומופת של הקרבה; שאסד עובר מהצלחה להצלחה. רוצחי ילדים, כן? אלה האילנות הגבוהים שאליהם הוא נושא את עיניו. עוד אמר חבר הכנסת עודה, על רצח בני הזוג הנקין – הם מפריעים לי, היושב-ראש, אני לא שומעת את עצמי. אני לא רוצה לצעוק, ואני מבקשת שתוסיף לי בזמן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמשיכי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני שמחה שזה מצחיק אותך. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה מצחיק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז תצחקי, תצחקי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מצחיק, ההתנהלות הזאת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תצחק גם אתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, נא לאפשר לשרה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד מעט גם תגידי שאי-אפשר לצחוק. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא אסרתי עליך לצחוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את שרה במדינה. אסור לצחוק? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה. עוד אמר חבר הכנסת עודה, על רצח בני הזוג הנקין מול ילדיהם: זה לא טרור. רצח של הורים מול ילדיהם. הוא גם יצא מביקור בכלא של רוצח היהודים ברגותי ואמר: יצאתי משיחה עם מנהיג הדומה לי בדעותיו הפוליטיות. אני רוצה שתבינו שאת זה הוא אמר על מי שנשפט לחמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנה על רצח יהודים, אז שיהיה ברור שזה המנהיג שלו, ועל זה הוא מקבל כסף במדינת היהודים, בחסות בג"ץ והתקשורת המלטפת, שמכרה לנו אותם בעטיפה של דובוני אכפת לי. הלאה. עוד מגישה של הצעת החוק הזאת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אמרה: אני לא אקרא לחמאס ארגון טרור. מי שאנס, רצח, שרף, שחט, חנק, ביתר, הכול, הם לא ארגון טרור. בשבילה הם כנראה "אחים לנשק". << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> על הגיס החמישי, עופר כסיף, חבל להכביר מילים. אני לא שומעת את עצמי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו שומעים אותך, השרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא שומעת את עצמי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה סביר מאוד במליאה. זה מה שקורה בכל מליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו שומעים, השרה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> על הגיס החמישי עופר כסיף באמת חבל להכביר מילים. רק אתמול העז תומך הטרור הזה לנבל את הפה המטונף והמזוהם שלו על אימא של לוחם גיבור כאן, בתוך הבית הזה, שזו הבושה האמיתית. זה אותו נבל שהעז לכנות את הקדוש רב-סמל שובאל בן נתן, השם ייקום דמו, שנפל בלבנון, מפלצת ורוצח. רק, רק במדינת בג"ץ יכול להיות מצב הזוי שכזה – מצב, אגב, שגם יוצר את השופט עמית, שמינה את עצמו לסגן נשיא, כשאמר לארגוני השמאל בנושא הכנסת הסיוע לעזה: בית המשפט הזה עומד לרשותכם, מעמיד את עצמו לרשותכם. רק תארו לכם, חברים, שבימי מלחמת העולם השנייה היה קיים בית דין בין-לאומי בדומה להאג של היום. עכשיו תדמיינו, דמיון, שהאיטלקים פונים לבית הדין הזה בתביעה לקבוע שבריטניה מבצעת רצח עם בעם הגרמני, וחבר פרלמנט בריטי חותם על עצומה שקובעת שטענות גרמניה נכונות ובריטניה אכן מבצעת רצח עם. זו רמת הטרלול שיש לנו פה היום. הייתי נותנת לכם עוד הרבה דוגמאות, כי לא חסר, על המשת"פים שיש לנו פה בדמות חברי הכנסת, אבל אין לנו זמן, אז אני אגש לעניין. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> האם זה מותר? היושב-ראש, זה מותר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא אמרה דבר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, נגד ח"כים ערבים זה מותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השרה, תמשיכי. אנחנו מקשיבים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני רק רוצה את הזמן הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמשיכי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> רק במערכת המשפט הישראלית, שאיבדה כל רסן, יכול להיות דבר כזה, אבל גם את זה, בעזרת השם, נתקן, ונשיב את הריבונות לעם. חברי הכנסת הפלסטינים, אתם כנראה לא הייתם נוכחים פה בשנה האחרונה. אתם כנראה עוד בחלום של לפני הבחירות ובהכנות לממשלה שהבטיחו לכם כאן בגוש הריפוי, השיסוי והניסוי, ולכן כנראה התעוררתם רק עכשיו, אז אני רוצה לומר: מייד כשהנחתם את הצעת החוק הזאת – אני מבינה שזה בטח חלק מהפנטזיות של הסיכומים הקואליציוניים שהבטיחו לכם בתמורה לפיצול מבל"ד. אבל אני אומרת לכם, כמו שבעוד רגע תבינו, תפקידי – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – הוא להעיר אותך, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואת כל החברים שלך, חברי הכנסת הפלסטינים, מאותו חלום, ולהחזיר אתכם למציאות של הממשלה הציונית המכהנת כיום בישראל, ולא לחלומות של ממשלת השינוי והניסוי. הרי אתם, כמו אח שלכם, ערפאת, שהשווה את הסכם הרמייה אוסלו להסכם חודיבה, בעודו מלמל: "ח'יבר, ח'יבר, יא יהוד, ג'יש מחמד סופ יעוד" – מה שנקרא תורת השלבים, מזימה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם את זה עוד פעם: "ח'יבר, ח'יבר, יא יהוד, ג'ייש מחמד סופ יעוד", מה שנקרא – עכשיו אני אסביר שוב – תורת השלבים, מזימה מורכבת ומפורטת לחיסול היריב תוך כדי הרדמתו באמצעות חוזים חלקיים וזמניים. אתה מכיר את זה, חבר הכנסת פוגל. או כמו פייסל חוסייני, שהשווה את הסכם אוסלו לסוס טרויאני, ובין היתר התכוון גם אליכם כשאמר: כולנו נכנסנו לבטן הסוס – כך הוא אמר – והסוס עצמו נכנס אל החומות. אז כעת הגיעה השעה שנאמר: רדו מבטן הסוס ותתחילו לעבוד. אל תישארו בבטן הסוס ואל תבזבזו זמן ואנרגיה בוויכוח אם הסוס הזה היה טוב בעודכם בתוך בטנו. אז הינה, באמת, באמצעות הסוס הזה נכנסתם לתוך החומות. אם כן, רדו מבטנו והתחילו לעבוד למען המטרה שלשמה נכנסתם לבטן הסוס. הרי 30 שנה דגרתם בבטן הסוס. 30 שנה רצחתם ומכרתם לנו שזה מחיר השלום. ואני שואלת: ממתי שלום גובה מחיר? איזה מחיר שילמנו לאחר חתימת ההסכם מול מצרים? ירדן? מרוקו? איחוד האמירויות? בחריין? סודן? אלפי ישראלים שילמו בחייהם על הטעות האסטרטגית הכי קשה אי פעם של ממשלה ישראלית. ובזמן שהשמאל קנה את השקרים וההצגות שלכם, הימין, שחי בהתיישבות, הכיר אתכם ונאבק בכל כוחו בהסכם הדמים הרצחני הזה. והשמאל בישראל קנה את החלומות שלכם בקוקטיילים על מדשאות הבית הלבן וטקסי פרסי נובל, בגיבוי מאמרי עיתון כמו עיתון דבר, שכתב: עליכם השלום, מלאכי השלום. שמעון פרס, זיכרונו לברכה, ראה מזרח תיכון חדש, לצד חברו עמוס עוז, שבישר שבמבט ציוני יאמרו בעתיד כי בשנת 1993 תמו 100 שנות בדידותנו בארץ ישראל. עוד הגדילו לעשות ימי זיכרון אלטרנטיביים, כאילו אם שכולה יהודייה דומה לפלסטינית שמחלקת סוכריות ובקלאוות כשהבן שלה מתפוצץ. אתם, כמו השכנים שלנו, הבנתם איך עובדת הדמוקרטיה המהותית שהשמאל כל כך רוצה, שהביא עלינו אהרן ברק ושות'. למדתם את כללי המשחק: זכות העמידה, המטרייה המשפטית הפרוגרסיבית שאתם נהנים ממנה. כל זה על מנת לכרסם אותנו מבפנים, ובמיוחד להיות סוכנים של השכנים האויבים שלנו. אז זהו, שהימים האלה נגמרו, ועל מנת להגן על אזרחינו, אנחנו הולכים לטפל במערכת הזאת מהברבריות של השכנים שלנו בכל הכלים המשפטיים הבין-לאומיים, ולא של הפצ"רית או של היועמ"שית. ואני כבר אומרת לכם, תתחילו לעשות רשימות משמרות של קפלן מעכשיו, אם יהיה לכם כוח. אני במקומכם, לאחר 7 באוקטובר, הייתי מחפשת את המנהרה הכי עמוקה שיש, בורחת פנימה במנוסה, ולא מעיזה לדבר עוד על שתי מדינות או השלום המזויף שלכם, כי מדינת ישראל מ-7 באוקטובר היא לא אותה מדינת ישראל של לפני שנה וחצי. אתם כנראה מסתובבים יותר מדי בפרעות איילון פינת שלום עכשיו ובפאנלים המלטפים של ערוצי התעמולה, בזמן ששם – וכמובן, גם בחלקים בבית הזה – יש מי שרואים בכם שותפים. אנחנו רואים בכם סוסים טרויאניים, כמו הבוגד עזמי בשארה, או כמו באסל גטאס, מבריח הפלאפונים למחבלים בכלא. לכן יש לי חדשות בשבילכם, ניוז-פלאש: הממשלה הזו לא רק שלא תיתן לכם מדינת טרור ואופק רצחני; הממשלה הזו, בעזרת השם, תביא על חמאסטן חורבן עד להחזרת כל החטופים והחטופות וחיסולים ממוקדים של כל המחבלים. הממשלה הזאת לא מדברת, הממשלה הזאת מחסלת מחבל-מחבל, וכל אחד מסתובב עם שעון חול מעל הראש. הממשלה הזאת שינתה ומשנה את המזרח התיכון כולו, בזמן שאתם והחברים שלכם לגוש, כל האופוזיציה הזאת – אופוזיציה שחושבת שהיא עדיין בקואליציה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ביחד ננצח. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון. – – הסברתם לאזרחי ישראל שלעולם לא יהיו הסכמי שלום עם המפרציות עד שיהיה הסכם עם מרצחי פלסטין, ובפועל ממשלת הימין הביאה ארבעה הסכמי שלום תמורת שלום בלי נהרות של דם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. לחתור לסיום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תמורת סיני, תמורת חברון – חלקים פשוטים כאלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אסיים. נכון. אני חושבת מה הכי חשוב. אני בוחרת. אתה יודע מה? אני אסיים בציטוט שלאורו אנחנו הולכים, וזה ציטוט של סמדר סגל, אימו של גיבור ישראל רב-סמל ראשון תום סגל, השם ייקום דמו, כשהיא צועקת מעל קברו: אני מבקשת, אני דורשת – כיבוש עזה, הקמת יישובים, כדי שאנחנו נוכל לגדל ילדים ונכדים. את הגבול תרחיקו. צמצמו את השטח של האויב, שלא יעז שוב לתקוף אותנו. תנקו את דרום לבנון עד מעבר לליטני. תיישבו את יהודה ושומרון ביישובים ישראליים וחזקים, כי גם שם יושבות מפלצות שרוצות לכבוש אותנו מהנהר ועד לים, וכולנו בעיניהם מתנחלים, ציונים ויהודים. משפט אחרון שלה: את כל מי שעדיין מפריע – היא אמרה – כי הוא חושב שהאויב אנושי, תזיזו מתפקידו. אנחנו במלחמת תקומה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז שיהיה לכם ברור שעם זה אנחנו קמים בבוקר ועם זה אנחנו הולכים לישון בלילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה לא אמרה אם היא בעד או נגד. מה עמדת הממשלה? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זה היה ברור. זה היה ברור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני הבנתי שעמדת הממשלה היא התנגדות לחוק. על כן אני מאפשר לאיימן עודה, יוזם החוק – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא יודע אם הם בעד או נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נראה לי שהוא הבין. או שלא. תגיד לי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מעדכן: בנימין נתניהו אמר Two States Solution. איך אומרים בערבית? מדינה – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כשהשרה מאי גולן דיברה, הסתכלתי על חברי הממשלה, חברי הקואליציה, חברי הכנסת מהימין, ואמרתי: אתם חלשים מדי בשביל למנוע את הקמת מדינת פלסטין. חלשים מדי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יעזור לך. לא יעזור לך. לא יעזור לך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסתכל עליהם ועליכם ואומר: מי אלה? תסתכלו אחד-אחד. אני מסתכל – אתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם, אתם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מדינת פלסטין קום תקום – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה אורח פה. אורח. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ויהיה שלום, ונרקוד ברחובות – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא אמור להיות פה בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלוחמים שלנו – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וכולנו נגיד: למה לא עשינו את זה לפני 30 שנה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תלך כפרה על – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה באבל על נסראללה? אתה באבל על נסראללה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הרי המתווה הוא אותו מתווה. ואני רוצה להגיד לכם משהו בראייה היסטורית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלוחמים שלנו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את יכולה להעביר את – – – למקום. חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בראייה היסטורית, היו מלחמות: הייתה מלחמת 1948; הייתה מלחמת 1967, והרבה מלחמה, והייתה המלחמה האחרונה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ניצחתם? הפסדתם. הפסדתם לעם ישראל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> והרוח של העם היהודי – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמעתם מה אמרתם? שמעתם מה אמרתם? שמעתם מה אמרתם? אני רוצה להגיד לכם מה ההבדל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – למדינת ישראל, ואתה תפסיד לעם ישראל. כל החיים שלך תראה אותנו – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב-1948 וב-1967 – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, תן לי זמן, בבקשה. זה לא יכול להיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כל החיים שלך תראה אותנו מנצחים, ואתה תהיה הצד המפסיד. אתה תהיה הצד המפסיד כל החיים שלך. אתה תלך כפרה על חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת שקלים, אני מבקש לאפשר לו לדבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ואתה תפסיד כל החיים שלך לצה"ל. הבנת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קורא קריאה ראשונה. קריאה ראשונה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לוחם החירות חסן נסראללה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא שייך לכאן בכלל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם מה ההבדל – שב-1948 וב-1967 יותר מ-90% מהעם הרגיש שהוא ניצח ויותר מ-90% מהעם האחר הרגיש שהפסיד. אחרי המלחמה הארורה הזו, אני בטוחה שיש רוב עצום בקרב שני העמים שאומר: הלוואי שכל השנה וחצי לא היו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שני עמים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה הבדל משמעותי. אחרי המלחמה הזו נראה שאין עם שהתאדה, שיש שבעה וחצי מיליון פלסטינים בין הים לנהר ושבעה וחצי יהודים בין הים לנהר. מה נעשה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני בטוח שיבוא השכל ויגיד שהאינטרס האמיתי של הפלסטינים והישראלים הוא אינטרס משותף: להשיג את השלום; מדינה לצד מדינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכבד אחד את השני. אתם מפחדים מהשלום. אתם מפחדים מהדבר הטוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם מפחדים שהבנים שלנו יחיו בצורה טבעית. אתם מפחדים, ואתם חלשים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תקום מדינת פלסטין. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. תודה רבה. כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית. הצבעה. יש לכם הצבעה? לי אין הצבעה. כן, אני רואה – – – הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשעה בעד, 45 נגד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רק 45 נגד מתוך 120. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת צבי סוכות, לא עובד? נא להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת צבי סוכות – נגד; משה סולומון – נגד. עוד מישהו לא עבד לו? התוצאה הסופית: 47 נגד, תשעה בעד. אני קובע כי הצעת חוק – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תוסיף אותי לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לאן? נגד? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נגד. אוקיי, גם חבר הכנסת רון כץ נגד, לפרוטוקול. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 157), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן הונחה לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת זאב אלקין. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת הודעות שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל ביטון, גלעד קריב, יוסף עטאונה וואליד אלהואשלה בנושא: התמודדות הממשלה והשלטון המקומי עם המחסור בסייעות בגני הילדים; מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, אחמד טיבי, צגה מלקה, צביקה פוגל, משה רוט וואליד אלהואשלה בנושא: המחסור החמור בקלינאיות תקשורת – אלפי ילדים נותרים ללא טיפול ראוי; מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן וארז מלול בנושא: גיבוש נוהל קבוע לזכאות בהקלות בבחינות הבגרות לתלמידי עוטף עזה ויישובי הדרום בימי הסלמה ביטחוניים וירי טילים. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעה חברת הכנסת שלי טל מירון שהיא חוזרת בה מהצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד–2024, שמספרה 4873/25. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2932/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. חברים, נא לשמור על שקט במליאה. חברי הכנסת, לשמור על שקט במליאה. נאור שירי, זה מפריע. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מעניין שהוא שמע רק את נאור שם, דווקא בפינה הזו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עשיתי את זה בשבילך. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? מה? אמרת נאור? אני רוצה הודעה אישית. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא. אני אומרת, מעניין שהוא בפינה הזו שמע רק אותך. סאלם עליכום, ג'מיעה. האמת, אני רוצה לחזור עוד פעם על השם של החוק, שמדבר בעד עצמו. אגב, זו הצעת חוק דומה שהוגשה לפניי על ידי הרבה חברי כנסת שהיום נמצאים גם בממשלה וגם בקואליציה, וחלק אולי גם באופוזיציה, הצעת חוק חברתית נטו שבאה, עוד פעם, כמו ההצעות שאני תמיד מגישה, לעזור לאוכלוסיות המוחלשות בתוך החברה הישראלית. אגב, זה לכלל האזרחים, לא לערבים, לא ליהודים, לא יודעת, מוסלמים, נוצרים. לא יודעת, כאילו לא לפי איזה שיוך, לא עדתי, לא דתי, לא לאומי – לא כלום; לאנשים, לבני אדם שמתקשים לקבל את הזכות הבסיסית שלהם, במיוחד במצבים שעולים להם לא רק עצבים אלא גם כסף, וזה לרוב מול חברות כמו חברות גבייה או סלולרי או כאלה. אז באמת אני רוצה להבין – לא רק אני, כל אזרחי ישראל רוצים להבין – מה הסיבה שיכולה להיות להתנגדות להצעה כזאת. באמת, מה יכול להיות? אני יודעת את התשובה, לא משנה מה, איזו הצעת חוק אני אגיש. ועכשיו אני רוצה להקריא הצעות חוק קודמות שגם קיבלו התנגדות רק, לא בזכות – בגלל מי שהגיש אותן. אז אני רוצה להגיד שאני אמשיך למלא את חובתי כשליחת ציבור לכלל הציבור, ובעיקר למוחלשים שבתוכו. אני תמיד אזעק את זעקתם, אני תמיד אביא את הצרכים שלהם, גם מעל דוכן זה וגם בוועדות השונות. הצעת החוק של היום, שמדברת על לתת מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק שלא יודע להתמודד עם כל הביורוקרטיה והפרוצדורה של הטכנולוגיה, ותעבור מזה לזה, לזה, לזה, כמובן שקיבלה התנגדות בלי להסס; הצעת חוק שנייה, שהגשתי אז, שמדברת על מתן תג נכה לנכים שיש להם אחוזי נכות לצמיתות – כאילו למה לטרטר אותם כל פעם כדי לבוא ולהגיש בקשה, ו-, ו-, ו- – פעם אחת, הם לא יהיו פתאום אנשים בריאים – אז גם התנגדות; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (ייצוג הולם לבני החברה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית), לתקן עוול מתמשך, אז גם התנגדות; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה בתחום הבנייה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה) – חוק חברתי לגמרי, שאמור לשמור על כל העובדים – אז גם התנגדות; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (העברת מידע בין קופות חולים בעת מעבר תושב לקופה אחרת) – גם התנגדות; הצעת חוק הגנת הצרכן (איסור גביית תשלום בכרטיס חיוב בלבד) – גם לאוכלוסייה הכי מוחלשת, שאולי אין לה גם חשבון בנק, לא יודעת לנהל חשבון בנק ואין לה כרטיס בכלל, והחשבון שלה מתנהל דרך בנק הדואר; הם הולכים בתחילת החודש ומקבלים את הקצבה, וחיים על הגרושים ועל השקלים שהם משלמים במכולת ולתרופה – אז גם התנגדות. אז תגידו לעצמכם, מה אתם באמת רוצים? מה באמת הייעוד שלכם במקום הזה? אם לא לאותן אוכלוסיות מוחלשות, אז למי? אני יודעת שמה שמעניין אתכם – כל חוק או הצעת חוק שהיא גזענית, שהיא מדירה, שהיא משסעת, שמפזרת שנאה, יש הרבה בבית הזה שיתחרו ביניהם עליה וירוצו להביא עוד יותר חדה, עוד יותר קשה, ויגידו: הינה, אני הבאתי. אז שיהיה לכם לבריאות. אני רוצה להגיד לכם, לא אכפת לי. תמשיכו במדיניות הזאת, ואני אמשיך להביא את הזעקה של אותם אנשים ונשים, ילדים ואוכלוסייה בוגרת, שהמדינה עשתה אותם מוחלשים ומוחלשות לאורך השנים. זאת השליחות שלי, בשביל זה אני הגעתי אל המקום הזה, וגם בגלל זה אני מוכנה לקבל את כל המחירים במקום הזה. אני רוצה לפנות בערבית גם לאוכלוסייה שלי ולהגיד: (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עליכם השלום וברכת האל וחמלתו. כמו שקרה בפעמים הקודמות קורה גם עכשיו – בכל חוק או הצעת חוק חברתית שאני מגישה, התשובה הרשמית, הזריזה והישירה היא סירוב. זה רק משום שלממשלה הזאת לא אכפת מתושביה, מכולם, ובפרט מהאזרחים הערבים במדינה הזאת. אולם מכאן אני מבטיחה לכם ואומרת לכם: זה לא יעצור אותי וזה לא ירתיע אותי, ואני אתמיד במטרתי. אני ארים את זעקתכם ואשמיע את קולכם, ואני אביא את צורכיכם בכל הזדמנות ואירוע בתוך המפלגות ועל הבמה הזאת ובכל מקום. בתקווה שהזעקה הזאת תגיע לאוזן החירשת הזאת. בתקווה. תודה רבה לכם.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הכלכלה והתעשייה, חבר הכנסת ניר ברקת, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת אימאן, הצעת החוק ששמת על השולחן מבקשת לחייב עוסקים שמנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן לתת מענה אנושי באופן מיידי לאזרחים ותיקים מייד לאחר הזיהוי הראשוני שלהם במערכת כאזרחים ותיקים. אני מבין את המוטיבציה להצעת החוק, שבאה לחפש הקלות לאזרחים ותיקים – דבר ראוי כשלעצמו. יחד עם זאת, בהצעת החוק שמונחת לפנינו ישנם קשיים רבים. אני אתן את השורה התחתונה, ואחרי זה אנמק ואסביר: 1. ההצעה תכביד על העוסקים שלא לצורך; 2. היא תפגע בחלק מהמקרים באיכות מתן השירות לאזרחים הוותיקים; 3. היא יכולה לייצר דינמיקה שדווקא מנצלים לרעה את האזרחים הוותיקים, כי אנחנו יודעים שלצערנו הרב יש ניצול לרעה של אזרחים ותיקים במענים טלפונים. מה יש היום? בתיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן, שנכנס לתוקפו בשנת 2019, נעשה תיקון מקיף לעניין מערכת לניתוב שיחות, במטרה להבטיח מינימום הקשות עד להגעה לנציג שירות מקצועי שנוגע לפניית הצרכן. התיקון קובע בדיוק את מספר וסוגי ההקשות שמותרות, ואף מחלק את ההקשות לסוגי פניות כך שלאחר ההקשה הצרכן מגיע לנציג המקצועי הרלוונטי. זה אומר שהרעיון הוא שאם יש לך שלושה תחומים – מהר מאוד להגיע לתחום הרלוונטי, לאיש מקצוע שייתן מענה. מה שמבקשים לתקן בחקיקה הזאת, מה שההצעה הזאת מבקשת לעשות, זה להביא למצב שהנציג שיענה לשיחה לא יהיה הנציג המקצועי שממוקד בעניין הזה, ואותו נציג יצטרך לנתב את הצרכן שוב לנציג אחר במקום המענה הטלפוני שהוא המקצועי והרלוונטי, מה שעלול כמובן לסרבל ולהאריך את זמן ההמתנה עד להגעה לנציג המקצועי. מענה טלפוני זה יותר מהר, זה לא יותר לאט. ההצעה יכולה להביא לירידה ברמת השירות, שכן היום השירות ניתן בהתאם לסוג הפנייה. הדבר השני – לא לכל העסקים יש נתונים על אודות גילי הצרכנים, ועל מנת לעמוד בהוראות החוק המוצע, יהיה עליהם לפתח מנגנונים לקבל מידע והתאמת המערכות לגיל הצרכן שפונה. זאת אומרת שלצורך הזיהוי, העוסק יידרש לאסוף מידע מצרכנים פרטיים, כגון תאריך לידה ו/או גיל. איסוף המידע הזה על גיל הצרכן עלול לייצר מאגרי מידע של אזרחים ותיקים אצל אותו עוסק. הניסיון במהלך השנים האחרונות מלמד, לצערנו, שקיים מיקוד שיווקי של חברות מסחריות כלפי אוכלוסיות האזרחים הוותיקים אשר כולל בחובו הטיות, לחץ שיווקי, גביית כספים בסכומים גבוהים, כלומר עצם הגילוי שמדובר באזרח ותיק יהיה לרועץ לאזרח במקום לעזור לו. ההצעה שלפיה עוסק יצטרך לזהות את הצרכן הפונה אליו כאזרח ותיק עלולה להביא לאיסוף מידע על הצרכנים וקטלוגם כאזרחים ותיקים, והדבר הזה לא משרת את אותם אנשים שאנחנו רוצים לעזור להם. ולבסוף, אני חייב להגיד עוד משהו. כמי שעוד שנתיים עומד להיות אזרח ותיק, הרי שיש אזרחים ותיקים שההצעה מקשה עליהם את קבלת הסיוע כפי שמוצע. אני לא צריך את זה, ההפך, אני רוצה כמו כל אדם – ואגב, יש המון צעירים שיש להם קושי. העובדה שזה אזרח ותיק – לא זה צריך להיות הקריטריון שעל פיו נותנים את רמת השירות. בשורה התחתונה, המוטיבציה היא אומנם חיובית, אבל לצערי הרב, עם היישום, הפרקטיקה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל אדוני השר, בסוף יש בעיה שהיא מציגה – מענה לאנשים שזקוקים לעזרה מיוחדת. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא, לא, יש היום מענים ויש חקיקה שאומרת שאתה הולך למענה טלפוני, יש לך x קליקים עד שאתה מגיע לאיש מקצוע. הרי מה עושות חברות? למה נועד המענה הטלפוני? אם יש סוג אחד של שירות, לא צריך מענה, אבל אם יש לך נניח שירותים שונים, אתה רוצה סוג שירות א' – תלחץ 1, סוג שירות ב' – תלחץ 2, 3, אז הפנייה הראשונה הזאת מביאה אותך ישר למומחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז היא אומרת שהאוכלוסיות המוחלשות לא מסוגלות לעשות את הניתוב הזה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בסדר, אבל לבוא ולהגיד שאחד ייתן מענה לכול לא פותר את הבעיה. הוא גם צריך לזהות שמדובר באזרח ותיק, זאת אומרת, הוא צריך להכיר את זה, יש database. בקיצור, היישום של המוטיבציה הוא לוקה ויביא יותר נזק מתועלת, ואין לו מקום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יכול להיות שהחוק הזה לא ייתן, אבל הבעיה היא בעיה שצריך למצוא לה איזשהו פתרון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אימאן, אני מוכן, אם את רוצה לחפש חלופה אחרת, לשבת להתייעץ איתנו לראות איך מוצאים – עלא כיפאק, אבל כמו שזה מנוסח היום – עשינו על זה עבודת מטה – החקיקה הזאת לא נותנת מענה למוטיבציה החיובית שאת מחפשת. כולנו רוצים להקל על אזרחים ותיקים, אבל החקיקה הזאת לא נותנת מענה, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לא לתמוך בחקיקה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, אני רק רוצה להגיב. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אלא אם כן את רוצה לשאול אותי משהו. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני רוצה תגובה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר, בעניין הזה יש גם מענה של שפות. בסוף באוכלוסיות המוחלשות, מעבר לגיל, יש גם עניין איך אני – – – בעצמי. השאלה היא אם יש גם מענה בשפות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אז קודם כול זאת חקיקת אחרת, לא זאת. אם רוצים לדון בחקיקה אחרת, שמתייחסת – אני לא ירדתי יותר מדי לפרטים, אבל כמדומני זה קיים. אני מוכן לשקול, אם תהיה הצעה שבאמת נותנת מענה, ובדרג המקצועי אצלנו יבואו ויגידו: חבר'ה, המוטיבציה טובה וגם היישום טוב – כאן אין לי ויכוח שרוצים להיטיב עם האוכלוסייה של האזרחים הוותיקים. הבעיה שלי היא לא עם המוטיבציה, הבעיה היא שהחקיקה כפי שהיא לא נותנת מענה וזה יעשה הפוך. זה גם יכול לייצר פתח להרבה מאוד בעיות. עכשיו, אם חברי כנסת רוצים להציע הצעות שמטרתן לטייב את השירות ולבוא ולהגדיר רגולציה שמטייבת את השירות, תסתכלו על החקיקה כפי שציינתי קודם, מ-2019, כמדומני. תסתכלו, ואם רוצים להוסיף שם פרקים מסוימים, אז בשמחה. זה אפשרי, אני לא רואה עם זה בעיה. בכל אופן, אני חושב שאם אנחנו כבר מדברים, אני רוצה לנצל את הזמן ולדבר בשבח ההחלטה שהייתה אתמול, שלשום, בנושא של אונר"א. אני רוצה לשתף את החברות והחברים שיזמתי את הרעיון הזה עוד כשהייתי ראש עיר בירושלים. מסתבר שבירושלים, כשמדובר על השירותים שנתנה אונר"א – שבעזרת השם, עכשיו יבוטל – 2% מהאוכלוסייה הערבית בירושלים מקבלים שירותי טיפת חלב. זה לא – יש לך כמעט 400,000 תושבים ערבים, ופחות מ-2% מקבלים שירותים בטיפת חלב, כלומר 98% מהתושבים הערבים בירושלים מקבלים שירותי טיפת חלב מעיריית ירושלים. אותו דבר לגבי מערכת החינוך: פחות מ-2% מתושבי העיר ירושלים מקבלים שירותי חינוך מאונר"א בירושלים; השאר מתקבל על ידי מינהל חינוך ירושלים. ניקיון – המקום היחידי שאונר"א לקחה עליו אחריות לניקיון זה מחנה הפליטים שועפאט, ולכו תראו איך זה נראה. אני טענתי אז, כראש העיר ירושלים, שבירושלים אין פליטים – יש תושבים ערבים, והעירייה מטפלת בהם. עובדה היא שהשירותים העירוניים בירושלים הם שירותים שניתנים על ידי עיריית ירושלים והם יותר טובים לתושבים בירושלים, ולכן אין מקום לשמר את הרעיון של פליטות בירושלים, כי אין פליטים בירושלים, יש תושבים, וצריך לדאוג להם, והעירייה יודעת לעשות את זה. עכשיו, התגלגלה החקיקה במהלך השנים האחרונות, ואני מאוד מאוד שמח שבאמת סוף-סוף, אולי, לצערנו הרב, בעקבות המלחמה, אנשים באמת מבינים כמה נזק מייצרת אונר"א בירושלים, סוף-סוף הסתיימה החקיקה בצורה הטובה ביותר, ואני חושב שכולנו צריכים להסביר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> העובדה ש-92 תמכו ורק עשרה התנגדו מראה כמה הדבר הזה היה חשוב ונצרך. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נכון מאוד. אני אומר, מעבר לזה, אנחנו צריכים להבין שבבירת ישראל, בירושלים, הייתה נציגות ששומרת את מושג הפליטות. אין פליטים. אני טוען את אותו הדבר גם לגבי יהודה ושומרון. כל התושבים שגרים תחת אחריות הרשות הפלסטינית הם תושבים שחיים תחת הרשות הפלסטינית וצריכים לדאוג להם. ואונר"א, כשמשווים את אונר"א לשאר מוסדות הטיפול של האו"ם בפליטים, אין שום פרופורציה בין המערכת שמטפלת בפליטים בכל העולם ביחס של מספר מטפלים לפליטים –היחס הוא פסיכי באונר"א, הוא בלתי מתקבל על הדעת, דבר שמנציח בעיה שבתכלס אסור לנו להסכים איתה. אני רוצה באמת לברך על ההחלטה החשובה שהתקבלה שלשום בהצבעה בכנסת. היא החלטה רבת-משמעות. אופיר, מה קורה? מה? בסדר? יופי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. האם היוזמת רוצה להגיב, להשיב? את רוצה להשיב? בבקשה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, תוכלי להשיב על התנגדות הממשלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד השר, תחילה, תודה רבה על ההצעה לשבת ולחפש פתרונות. האמת היא שאני מגישה הצעה בכוונה לחתור באמת לפתרונות ולא משהו אחר. הדבר השני, אני חושבת שהמציאות – ואני יודעת בוודאות שהמציאות מאוד קשה לאותה אוכלוסייה מבוגרת ובוגרת, לנוכח העובדה שהרבה אזרחים ותיקים משלמים מחירים גם מהכיס שלהם, ואנחנו עוד לא מדברים על העצבים שלהם כשהם פונים לחברות ולמערכות מסוימות. הם לא יודעים להתמודד, ועם כל הכבוד, לא כולם עם היכולות שלך. ואפילו, אני רוצה להגיד לך עוד משהו, גם אנשים עם יכולות, שיודעים להתמודד עם מערכת טכנולוגית – ואני יכולה גם להגיד מניסיון אישי – לא יכולים להישאר חצי שעה על הקו או 20 דקות, 25 דקות, ואז הקו יתנתק, ואז שוב יחייגו, עוד פעם. ומה מביא אותם לחייג עוד פעם? לא הרצון שלהם והסבלנות שלהם והיכולת שלהם, לא; כי אין להם דרך אחרת. כי הם לא יכולים גם לשלם את אותם הסכומים. כי הם זקוקים לבן אדם, למענה אנושי שישמע אותם ושידע לתת להם את המענה על-אמת, ולא להעביר אותם כאילו ממערכת למערכת. נקודת ההנחה הבסיסית היא שהרבה מהם לא יודעים להתמודד עם המערכת הזאת. אז באמת, אם ההצעה שלך קיימת ורצינית, אני מוכנה אפילו להוריד את ההצבעה ושנשב ונחפש פתרונות, אבל שבאמת תהיה חתירה לפתרון לסוגיה הזאת. אם אתה מסכים, אני מוכנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, שמעת: נגד, נגד. על זה אני אמרתי והקראתי את החוקים. אז חבל שזה – אתה לא, אל תיקח את זה אישי. אתה לא השר הראשון שמציע הצעה ויושב-ראש הקואליציה – לא לא לא – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל הוא לא חוזר בו מהצעתו. הוא לא חוזר בו. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עכשיו נגד, אז בבקשה, תצביעו. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> אני מציע לך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר מציע שבכל מקרה הוא עומד בהצעתו. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 25 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק) התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכף אנחנו נוסיף. 15 בעד, 25 נגד. חברת הכנסת צגה מלקו, נגד? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> העמדה שלה לא עובדת. נגד. עוד מישהו לא נקלט? אם כן, 15 בעד, 26 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק) התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. לפני שאנחנו עוברים להמשך סדר-היום, אני חוזר להצעת חוק סגירה מוחלטת של מעברי גבול לרצועת עזה (תיקוני חקיקה) התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת, שהוצבעה בהצבעה ידנית. התוצאה היא שישה תומכים, 42 מתנגדים. על כן, ההצעה הוסרה מסדר-היום ולא עברה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4722/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום. אפשר? על סדר-היום – הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ד–2024. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אדבר שש וחצי דקות ואז סגלוביץ', אנחנו התחלקנו. בסדר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה. אתה תעצור או שאני אסמן לך שש וחצי דקות? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא אספור תוך כדי. תעשה שש וחצי דקות או שאני אעצור. בסדר, נסתדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה, אין בעיה, אין בעיה. הוא ענייני, ולכן הוא ייעצר באמצע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, לפני שאתייחס להצעת החוק, אני רק רוצה לעמוד על כך שפעם נוספת ראש הממשלה שורק במשרוקית וכל השרים מתייצבים. הכוונה הפעם לניסיון של ראש הממשלה למתג מחדש את שמה של המלחמה ל"מלחמת התקומה". גם השרה גולן חזרה על זה, גם השר קרעי. אז אני אעשה את זה קצר ופשוט: השם של המלחמה הזו לא היה, איננו וגם לא יהיה מלחמת התקומה. זוהי מלחמת 7 באוקטובר או מלחמת שמחת תורה – כמו מלחמת יום הכיפורים – ולמצער זו מלחמת חרבות ברזל. אבל אם אתם כבר עסוקים בניסיונות מיתוג מחדש במקום בניסיון לנהל את המדינה הזו ולשרת את האזרחים, אז הינה הצעה: מלחמת ההפקרה והגבורה – ההפקרה של הממשלה והגבורה של העם הזה. לא הייתה ולא תהיה מלחמת התקומה; הפקרה וגבורה. ועכשיו לעניין הצעת החוק. אדוני היושב-ראש, במציאות מתוקנת לא היינו צריכים את הצעת החוק הזאת, כי במשטר דמוקרטי המנהיג הנבחר רוצה לדבר עם הציבור, רוצה לענות על שאלות של התקשורת, רוצה להציג את המדיניות שלו. כך זה בתרבות התדרוכים היומיים בבית הלבן, כך זה בדיאלוג בין אופוזיציה לבין ראש ממשלת בריטניה בפרלמנט העתיק ביותר בעולם, כך זה בכל הדמוקרטיות המתוקנות. רק כאן ראש הממשלה נתניהו באופן מסורתי עושה הכול כדי להתחמק מלתת דין וחשבון לציבור הישראלי. בואו נדבר על הנתונים שנאספו בפרויקט הניטור של העין השביעית. שימו לב לתאריכים של שלוש מסיבות העיתונאים האחרונות שערך ראש הממשלה בתוך שנה של מלחמה: 13 במרץ 2420, 13 ביולי 2420 ו-2 בספטמבר 2420. ארבעה חודשים עברו בין מסיבת עיתונאים אחת לשנייה, כי ראש הממשלה לא רוצה לתת דין וחשבון. ואם תאמרו: ראש הממשלה לא אוהב מסיבות עיתונאים עמוסות משתתפים, הוא מעדיף ראיונות אינטימיים – הרי גם כאן המספרים מדברים: 28 ראיונות לכלי תקשורת זרים, אפס ראיונות לכלי תקשורת ישראליים, כולל העיתון שהוא הקים עם משפחת אדלסון, למשל. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ערוץ 14. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, הוא התארח בתוכנית, הוא לא עשה ריאיון שם. אל תעבדו עלינו. אל תשתמשו בהופעת אורח הזו שלו בפטריוטים. לא. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ערוץ 14. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, ערוץ 14 זה בסדר גמור, לדעתכם. גם שם הוא לא התראיין. אפס ראיונות עומק של ראש הממשלה בשפה העברית, הציוני הגדול. בשלושת השבועות הראשונים למלחמה הוא סירב לקיים מסיבת עיתונאים למרות פניות. אם תאמרו שהוא עסוק נורא בניהול המלחמה, אז תסבירו לי למה הוא רץ ל-28 ראיונות בתקשורת הזרה, אבל אזכיר לכם שגם בתקופת הקורונה הוא סירב לקיים מסיבות עיתונאים, ונתן 14 הצהרות לתקשורת בלי אפשרות של שאילת שאלות. אתם בוודאי תאמרו: הוא לא אוהב את התקשורת הישראלית כי היא נגדו, אבל האמת היא שהוא הקים עיתון ויש לו ערוץ טלוויזיה, וחלק גדול מתחנות הרדיו האזוריות בעצם משרתות את האג'נדה שלו. תפסיקו עם התירוץ העלוב הזה. יש שלוש סיבות מדוע ראש הממשלה לא מתראיין לתקשורת הישראלית ולא עורך מסיבות עיתונאים: האחת – כי אין לו תשובות, למשל בשאלת היום שאחרי; הסיבה השנייה – יש לו מה להסתיר, למשל את מערכת היחסים שלו עם הקטרים, שהובילה אותו להזרים מיליארדים של שקלים במזוודות עור ולתת עדיפות לקטרים על פני סעודיה, מצרים, מרוקו והאמירויות; וכן, יש סיבה שלישית, כולנו יודעים אותה – ראש הממשלה איבד מכישרונו לעמוד מול המצלמות ומול הכתבים ולהגיב באופן ספונטני על שאלות נוקבות. הוא צריך מאפר והוא צריך מעצב שיער, והוא גם צריך כל מיני אנשים שילחשו על אוזנו, ולכן הוא אוהב סרטוני טיקטוק בשבת בבוקר. הוא פשוט לא מסוגל, לא מסוגל לעמוד, להישיר מבט אל הציבור הישראלי – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – דרך כלי התקשורת ולענות, והתרבות הזאת מחלחלת גם למי שמקיף אותו. יש לו דובר חדש שעסוק בלחסום בווטסאפ עיתונאים מובילים. כך מתנהג דובר של ראש ממשלה במדינה דמוקרטית – חוסם, חוסם עיתונאים וגם מעניש עיתונאים בזה שהוא לא יעביר להם יותר את ההודעות הרשמיות. כן, לשכת ראש הממשלה זה של אבא שלו, כמו שנתניהו חושב שכל המדינה הזו היא שלו ושל אבא שלו. ולכן אנחנו נדרשים להצעת חוק פשוטה, שאומרת בצורה ברורה: אחת ל-45 ימים, עם אפשרות לדחייה של שבועיים במקרה של מציאות ביטחונית, יתייצב ראש הממשלה למסיבת עיתונאים בת שעה שאליה יוזמנו כל כלי התקשורת הישראליים על פי פרמטרים שקבועים כאן בחוק. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> למה מסיבת עיתונאים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גם תאגיד השידור הישראלי וגם ערוץ 14, גם גלי ישראל וגם ערוץ 12. עיתון הבית ישראל היום ועיתון שאיתו עושים כל מיני דברים אחרים – לא עם העיתון, עם המו"ל שלו, ואתם יודעים למה הכוונה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפי הזמן שקבעת, נגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, שש וחצי דקות ואני מסיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו זה שש וחצי דקות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיים, הינה. אני שב ואומר: הצעה שתחול על כל ראשי הממשלה הישראלים, ומי שמתנגד לזה מודה שלנתניהו אין תשובות, יש מה להסתיר, והוא כבר לא כשיר לנהל את המדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. בגלל החלוקה אתם מקבלים פה יותר זמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי אזכיר לכמה מכם נשכחות, אבל ב-2 בדצמבר ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד לעלות על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים כנאשם, וכל מיני ציפורים, או יותר נכון ידיעות עיתונאיות שהגיעו אי מפה אי משם, מבשרות את בוא האביב או את בוא בקשת הדחייה הבאה, והפעם הנושא הוא ביטחוני: יש אפשרות לכטב"מים במהלך העדות שלו. עדיין לא הוגשה בקשה. אנחנו רק שומעים ידיעות שיש דיונים עם ראש הממשלה ועורך דינו, אז אני אקדים את המאוחר: כנראה תוגש בקשה, ואני רוצה להתייחס למה שאולי יוגש. מי שמגיש בקשה בענייני ביטחון אינו סנגור פלילי. לגבי האיום האמיתי שקיים, ואי-אפשר להתעלם ממנו, אפשר למצוא פתרונות, וראוי שהמערכות – ואני מדבר למי שמקשיב – הנהלת בתי המשפט ושירות הביטחון הכללי ייערכו למצב שכן, נוכח איום יוכל להתנהל המשפט. כי משפטו של בנימין נתניהו, אני מזכיר לכולם – אמר בנימין נתניהו: אין שום בעיה. אני נותן פרומו לבקשות שיגיש ראש הממשלה, ואולי פרומו לחלק משופריו שיגידו: אוי, כמה זה מסוכן, צריך לשמור עליו. מזכיר לכולם – יש גם גני ילדים לא ממוגנים בירושלים, ובתי המשפט מתנהלים כשגרה. עד כאן החלק הראשון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל למה זה הכרחי בשעת מלחמה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> החלק השני שעליו אני מדבר הוא הנושא של עצמאות המשטרה ואכיפת חוק. היועץ המשפטי של משטרת ישראל הוזז מתפקידו. לא נכנס, איני יודע את הפרטים. היועץ המשפטי של משטרת ישראל הוא שומר סף. בהתכתבות שבין היועצת המשפטית לממשלה לבין המפכ"ל אמרה לו: המתן עד שיהיה דיון. ענה לה המפכ"ל: זאת העצמאות שלי וזאת הסמכות שלי. המפכ"ל צודק – הוא באמת צריך להיות עצמאי, אבל עצמאות אינה חופש מלהיות כפוף לחוק ולדין, ואני קורא למפכ"ל ורק לו לעשות את מה שחובתו לעשות ואת מה שנכון שיעשה, כי הוא עומד בראש מערכת השיטור, שיש לה הכוח הגדול ביותר במדינת ישראל כלפי האזרחים, וגם הדוגמה האישית ואת כל מה שצריך ללבן, ללבן במקום שצריך ללבן, אבל כן, המפכ"ל כפוף דין ולחוק, והעצמאות שלו אינה מהחוק. לא משם מקור סמכותו. וכדאי שמושכלות יסוד אלה יבין המפכ"ל, בטח בתחילת תפקידו, ויהיה טוב לכולנו, כי כולנו צריכים משטרה חזקה, עצמאית שפועלת למען האזרחים. ומי שעומד בראש מערכת אכיפת החוק, אם נרצה, אם נאהב, פחות נאהב, נתנגש בזה או לא נסמפט את זה, הוא אינו המפכ"ל בהקשרים האלה. לכן ראוי שהדברים ייעשו, ודברים של התנהלות של המפכ"ל יהיו כמי שכפוף לחוק, ולא ככפוף איני יודע למי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה מאי גולן להשיב בשם הממשלה. בבקשה, לרשותך עשר דקות, אבל יש לך הוראות. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> יש לי הוראות מיושב-ראש הקואליציה שלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התבקשתי על ידי הממשלה להשיב על הצעת החוק של חברי הכנסת גלעד קריב ויואב סגלוביץ' בנוגע לגעגועם העז של גופי התקשורת השונים בישראל לראש הממשלה בנימין נתניהו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם של קריב. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אמרתי, גם של קריב, בוודאי. הצעת החוק מדברת על קיום מסיבות עיתונאים, ובין היתר, כפי שנכתב, חיזוק מעמדם של גופי התקשורת הממוסדים המחויבים לאתיקה עיתונאית ולסטנדרטים מקצועיים. האמת, אני חייבת לציין, חבר הכנסת סגלוביץ', קצת מצחיק שראש מפלגתך רוצה לחוקק חוק שרוצה לסגור את ערוץ 14, והממשלה שבה אתם הייתם חברים דאגה לפטר את העיתונאי המוערך יעקב ברדוגו מגלי צה"ל – אגב, כחלק מאותה דאגה לסטנדרטים מקצועיים וכמובן חיזוק לתקשורת. עכשיו, אני שואלת אתכם, חברי הכנסת: אנחנו חיים באותה מדינה? חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כנראה שלא. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון. כי האם יש מישהו במדינת ישראל שמתבונן בערוצים שאתם כל כך כל כך דואגים לחזק אותם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ישראל היום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – וחושב שקיימת שם אתיקה או סטנדרט מקצועי? באמת? לא, לא באמת. באמת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל מה הקשר להצעת החוק? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך. תראה, קח לדוגמה את עמית סגל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל מה הקשר להצעה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – הבאמת-אמיץ – אני עונה לך – עמית סגל האמיץ, שנלחם בכל פאנל בשבע חזיתות במקביל. איפה בדיוק מצאתם את הסטנדרטים האלה – וזה כדאי שתשאל את עצמך, חבר הכנסת קריב – למשל בקמפיין הצוללות, המעונות, או שאלות בעת מלחמה במסיבות עיתונאים על בני משפחתו של ראש הממשלה? כמובן, כמובן, בל נשכח את ההתעניינות הכה-אתית בתיקו הרפואי. מה לזה ולתקשורת אובייקטיבית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מצב בריאותי של ראש הממשלה זה לא – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מה לזה, חבר הכנסת קריב, ולתקשורת אובייקטיבית? הרי הזמן שהשקיע ראש הממשלה בניסיון ובהסברים, במסיבות עיתונאים על רפיח ופילדלפי, העסיקו חודשים את האולפנים והפרשנים על השאלה אם יהיה ולמה לא יהיה, כמה רפיח ופילדלפי לא חיוניים, הספין של כן אמריקה, לא אמריקה, כן חימושים, לא חימושים. הגדיל אפילו לעשות הפרשן הביטחוני הבכיר של ערוץ 12 ישראל זיו – בכיר – שקבע, אדוני היושב-ראש, הוא קבע שסנוואר בכלל לא ברפיח, הוא לא שם, ועוד ועוד ועוד פנינים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שאגב – אתה תגיע לקשר, חבר הכנסת קריב. תמתין, תמתין, סבלנות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אהיה סבלני. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה. תודה. שאגב, אני באמת מציעה לו, לישראל זיו, לספר את זה ללוחמי חטיבת ביסל"ח, הגיבורים שחיסלו במרחב רפיח – במרחב רפיח הם חיסלו את סנוואר, והוא מת כאחרון המחבלים העלובים. רבותיי חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק הזאת, לממשלה הזאת ולעומד בראשה יש אחריות עליונה להרים את רוח העם, את לוחמיו, את העורף. אנחנו נמצאים כרגע במלחמה קיומית שתשנה את המזרח התיכון כולו על ידי אסטרטגיית הממשלה והעומד בראשה. אתם בטח יכולים להבין ולדמיין מה חושבים לוחמים בכניסה לרפיח ולפילדלפי כשהם שומעים את כל הדכדוך הזה, שבינו לבין המציאות אין כלום ושום דבר – למזלנו, כן? באמת למזלנו עוד אזרחי ישראל למדו שכל מה שנאמר באולפנים, שאתם חבר הכנסת קריב וחבר הכנסת סגלוביץ' כל כך נלחמים שנראה אותם, קורה בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. הפלא ופלא. ולכן, לא רואים את ההשפעה, ברוך השם, על רוח הלוחמים ועל המשפחות. ברוך השם, באמת. לא בכדי, אגב, היה קמפיין של לוחמי צה"ל – לוחמי צה"ל עצמם, כן? לא של הליכוד או של נתניהו, ראש הממשלה – כלפי אותה תקשורת, שאמר מפורשות: אם אין לכם משהו מאחד להגיד, פשוט סתמו ת'פה, סתמו ת'פה. אמרו את זה לוחמי צה"ל, לא בן גביר, לא סמוטריץ' – קמפיין, אגב, שדאגו להשתיק יפה יפה. כעת לגופה של הצעת החוק. הייתי צריכה לעשות הקדמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היה ברור. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כידוע לכם, עולם התקשורת השתנה גלובלית, ובישראל, ברוך השם, עולם התקשורת נמצא בתהליכי שינוי מואצים בעקבות האמור לעיל שדיברתי עליו. אילו אזרחי ישראל היו היום ניזונים כמו בשנים עברו רק מהתקשורת הממוסדת על פי הצעתכם, על פי הצעת החוק הזאת, לא מן הנמנע שאזרחי ישראל היו כבר יוצאים, אדוני היושב-ראש, לפני חצי שנה עם מטפחות לבנות למרפסות של הבתים שלהם, מרימים ידיים, ורוח הלחימה של חיילי צה"ל הייתה בסכנה קיומית של ממש. כל זה, תודה לאל, לא קרה ולא יקרה, וזאת לאור העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר אל אזרחי ישראל ישירות, ישירות, בלי מתווכים, בלי פרשנים, בלי לשעברים, באופן מדויק וענייני ללא שום פרשנויות מעוותות. ראש הממשלה מעביר באופן סדיר את המסרים על ידי הרשתות החברתיות, הודעות הדוברות, ישיבות ממשלה, סרטונים ישירים, יורד לשטח ולבסיסי הלוחמים ומתראיין לרשתות הזרות על פי הצורך – וזאת, אגב, בניגוד למה שאמר חבר הכנסת קריב, שבאמת, זה היה מצחיק לשמוע אותך, כי אני לא חושבת שיש עוד מישהו כמו ראש הממשלה נתניהו שעושה את זה ביעילות ובכישרון – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את רוצה להתייחס להצעה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – שייחודיים אך ורק לו. לא יעזור לכם כלום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה את נגד? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אך ורק לו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה את נגד ההצעה? אז להפך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אגב, אם החברים המכובדים באופוזיציה מעוניינים, אני אדאג לדאוג לכם למתורגמן. אם זה כל כך קשה לכם לשמוע את ראש הממשלה באנגלית, נשלח לכם תרגום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – בשפה העברית. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> למה לא? למה לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בשפה – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כי הוא מתראיין ואתם לא שומעים, אתם לא מבינים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רוצה שידבר עברית. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל זה לא עובר לכם. אני אתרגם לכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את אנטי-ציונית? למה שלא ידבר בעברית? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מתנדבת יום בשבוע לעזוב את פעילות משרדי ולתרגם לכם. מה אתה אומר, חבר הכנסת קריב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כי עברית אתם לא מבינים. ערוץ 14 לא מופיע בשלט, אני אתרגם. מה אתה אומר על האנגלית שלי, חבר הכנסת בוסקילה? יש לי אנגלית ראויה? << קריאה >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אוה, חבר הכנסת בוסקילה מאשר, אני יכולה לתרגם להם. אני גם אחסוך בכסף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתם מפחדים – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הינה, הינה, אני לא – זאת ועוד, במהלך הלחימה התראיין ראש הממשלה לערוץ 14 – ערוץ שהם ביטלו, הוא לא קיים, הם לא מכירים בו, מין ערוץ שכזה שמייצג קצת יותר מחצי מהעם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – שם כיבדו את ראש הממשלה, חבר הכנסת קריב, דווקא – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – ונתנו לו להתראיין – מין פלא שכזה, נתנו לו לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זאת אומרת? איפה – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נתנו לו לדבר. נתנו לו לענות על השאלה. איזה קטע זה, אה? יש קונספט כזה שנותנים ולא קוטעים ולא חותכים ולא מפרשנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ניתנה לו במה ראויה של למעלה מחצי שעה – – אני לא יודעת אם צפית, אני חושבת שכן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן? הינה, אנחנו מסכימים. – – שבה הוא יכול היה להסביר לאזרחי ישראל, חבר הכנסת קריב, את מצב הדברים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את יודעת, תקשורת – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – העומדים על סדר-היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני סבורה, ובזה אני אסיים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נהדר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – כי הערוצים שאליהם אתם מכוונים בהצעת החוק שלכם, איך נאמר, קצת פחות רלוונטיים, קצת פחות. וקרנם, שהיא באמת גדולה בקרב האופוזיציה, בקרב רוב אזרחי מדינת ישראל נמצאת במגמת ירידה חדה, מה שנקרא – ככה למטה, אני אדגים, כי לא מבינים הכול – וזאת במיוחד לאור התנהלותם באמת האחראית, הממלכתית – וברצינות עכשיו, הבזויה והבלתי-נתפסת בשנתיים האחרונות. באמת, אני מדברת עם חבריי למחנה הלאומי, אדוני היושב-ראש, הם לא מסוגלים לראות את הערוצים האלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלא יראו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הם לא מסוגלים לפתוח אותם. הם אומרים לי: זה חונק אותי, אני לא רוצה לדעת – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלא יסתכלו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – לא רוצה לשמוע, ובצדק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלא יסתכלו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> רק אתם רוצים לשמוע, כי זה אתם, חבר מרעיכם ופינת הליטוף, פינת הליטוף של האופוזיציה. אי לכך ובהתאם לזאת, בשמי ובשם ממשלת ישראל, איננו רואים מקום לקידום החוק האמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, זכותך להשיב על התנגדות הממשלה. לרשותך יהיו שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה לא מפתיע שראש הממשלה נתניהו והקואליציה שלו מפחדים לעמוד מול התקשורת הישראלית. אז משמיצים את 12, את 13, את התאגיד. הרי ההצעה הזאת כוללת גם את נציגי ערוץ 14 וגלי ישראל, ישראל היום ומקור ראשון. אבל נו, מה לעשות, נתניהו איבד את הכשירות שלו לעמוד מול נציגי התקשורת הישראלית מימין ומשמאל בלי שאוריך לוחש על אוזנו, טופז לוק מן הצד השני. מה לעשות, זה לא הדבר היחיד שבו ניכרת העובדה שנתניהו איבד את כשירותו להוביל את מדינת ישראל. עכשיו, ברור שלא נקבל תשובות, אבל את השאלות, אדוני היושב-ראש, את השאלות ראוי להשמיע. הינה השאלות שאני הייתי שואל את נתניהו במסיבת עיתונאים. שאלה ראשונה: מדוע במשך שנים העברת מזוודות מזומנים לחמאס בעוד שידעת על התוכניות האופרטיביות שלו לפלוש לעוטף, לרצוח ולחטוף אזרחים? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני יכולה לענות לכם? הוא ידע או אתם ידעתם? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שאלה שנייה: כיצד אינך מתבייש לקדם חוק השתמטות כשבנך מתהולל במיאמי בעוד צעירים בני גילו מקיזים את דמם בחזית? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> חבר הכנסת קריב, זה כל כך מכוער, זה כל כך מכוער לדבר על בנו של ראש הממשלה. איזה מכוער. כמה אתם מכוערים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שאלה 3: מדוע עוד לא ביקרת בקיבוץ ניר עוז – סמל לטבח ולמחדל שקרו במשמרת שלך? שאלה מס' 4: מה לדעתך חושבים עליך קודמיך, מנחם בגין ויצחק שמיר, זכרם לברכה, על כך שפתחת את דלתות המפלגה שלהם ושלך ליורשיו של כהנא? ורק היום שמענו את השרה גולן מגינה בחירוף נפש על ממשיך דרכו הגזען של כהנא, מיכאל בן ארי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אמת. ד"ר מיכאל בן ארי בשבילך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שאלה חמישית: במשך שנים התרעת מפני האיום האיראני. בפועל, תחת הממשלות שלך התאפשר לציר האיראני להתבסס באין מפריע וליצור טבעת חנק סביבנו. איך אתה מסביר את הפער? שאלה מס' 6: מה יש לך לומר לאימהות הלוחמים כאשר בעיצומה של מלחמה אתה עסוק במזימה לפטר שר ביטחון משיקולים פוליטיים עלובים? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תשאל אותם מה יש להם לומר עליכם, אופוזיציה מופקרת. תשאל את המשפחות מה יש להן להגיד על זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והשאלה האחרונה לעת הזו: איך? איך לעזאזל אתה ישן בלילה כאשר אתה יודע שוויתרת על הפעימה האחרונה של העסקה הראשונה להחזרת חטופים, שבה נכללה, לדוגמה, כרמל גת, זכרה לברכה? איך אתה ישן בלילה כשאתה מציב כל כך הרבה מכשולים לקידום עסקה נוספת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נתניהו, אתה פחדן, פחדן גמור, לא כשיר להנהיג את העם הזה. תניח את המפתחות ולך תתאפר. לך תתאפר לקראת החתונה המשמחת של בנך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, כעת אנחנו עוברים להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ד–2024. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את ההצעה – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עשרה בעד, 28 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת מאיר כהן, שרון ניר, דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1798; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 209; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024 – מה שקרוי בשפה היום-יומית שלנו "שיטור עירוני" – שיזמה הממשלה. אדוני היושב-ראש, החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות מסמיך בעצם פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר, ומסדיר את הקמת מערך השיטור העירוני. השיטור הזה מורכב מכוח שיטור ומיחידות פיקוח עירוניות ייעודיות שמטרתן הרתעה, התרעה, מניעה ואכיפה של עבירות איכות חיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. מערך השיטור העירוני, אדוני היושב-ראש, החל כפיילוט ב-12 רשויות מקומיות לפני למעלה מעשר שנים, וזאת כדי לבחון את האפקטיביות של מערכי האכיפה הפועלים מכוח החוק. לאורך השנים הורחבה תחולתו של המערך באמצעות מנגנון הקבוע בחוק, המאפשר לשר לביטחון לאומי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי, להפעיל את המערך ברשויות נוספות. חבריי חברי הכנסת, כיום פועל מערך השיטור העירוני ב-92 רשויות מקומיות, ומתוכן המערך פעיל ב-87 באופן מבצעי, ובחמש רשויות נוספות נמצא המערך בתהליכי הקמה. החוק, שנחקק בשנת 2011 כהוראת שעה והוארך כמה פעמים, הוארך לאחרונה עד 30 באוקטובר 2024, כ"ט בתשרי התשפ"ה, כלומר עד היום. בהתאם לכך, משנת 2015 החלו ניסיונות לעגן את ההסדר כהוראת קבע שלא בשלו עד כה, ויחד עם זאת, אדוני היושב-ראש, בחודשים האחרונים התקדמה עבודת המטה הממשלתית בנושא, אך זו טרם הסתיימה – וחשוב לציין, עבודת המטה הזאת לא רק כדי לקבוע את ההוראה כהוראת קבע, אלא ליישם את כל הלקחים שנצברו מאז 2011. 15 שנות ניסיון באים לידי ביטוי עכשיו. בהצעת החוק שהובאה על ידי הממשלה בקריאה הראשונה, הוצע בדיון אצלי להאריך את ההסדר בחודש בלבד. בדיון שערכנו עדכנו נציגי הממשלה עם משטרת ישראל ונציגי מערך השיטור העירוני את עניין ההתקדמות בגיבוש הסדר הקבע, ואף הוצגה לי טיוטה, אדוני היושב-ראש. זה היה התנאי. בפעם האחרונה שהארכתי יחד עם הוועדה את הוראת השעה, קבענו שלא נאריך אותה פעם נוספת אם לא נראה טיוטה מעודכנת להצעת החוק, ואכן, זו הוצגה. נציגי הממשלה הציגו בפני הוועדה כי בקרוב תונח הצעת חוק המבקשת להסדיר את מערך השיטור העירוני כהסדר קבע. יחד עם זאת, הוצג כי תהליכי העבודה הפנים-ממשלתיים נמצאים בישורת האחרונה, אך אלה טרם הסתיימו, ונדרש מעט זמן נוסף על מנת לסיימם. כמו כן, בדיון הוועדה הוצג כי גורמי הממשלה יפעלו להביא את ההצעה המתגבשת בפני ועדת שרים לענייני חקיקה עד 6 בנובמבר 2024. חשוב לשים לב, חבריי חברי הכנסת: נדמה לי שזאת אחת הפעמים היחידות אולי שבה בוועדה הוגדר לוח זמנים מדויק איך הולך להתבצע השלב, כך שבתאריך הסופי, ב-18 בדצמבר 2024, הוראת השעה תהפוך להוראת קבע פה בקריאה שנייה ושלישית. בנוסף, בדיון בוועדה הודגשה החשיבות בקידום ובהשלמת תהליכי העבודה הפנים-ממשלתיים בטווח הזמן הקרוב. משכך, לאחר ששמעה הוועדה את נציגי הממשלה, סברה כי על מנת לאפשר לגורמי המקצוע לסיים את העבודה הממשלתית, ומתוך ראייה כי בהמשך התהליך העתידי –יש לערוך דיונים בוועדה בגיבוש הסדר הקבע, ונכון להוראת שעה זו, לפרק זמן מעט יותר ארוך, וזאת עד ליום י"ז בכסלו התשפ"ה, 18 בדצמבר 2024, כלומר במקום להאריך בחודש, הארכנו בחודש וחצי, כדי להגיע באמת לישורת האחרונה עם האפשרות לאשר פה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואבקש מחברי הכנסת לדחות או להסיר אותן ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית היום. תודה לכל העוסקים במלאכה הכל-כך חשובה: למשרדי הממשלה – המשפטים, הפנים והביטחון לאומי – לצוות הנהלת הוועדה ולצוות הייעוץ המשפטי, שבלעדיהם כל זה באמת לא היה קורה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', יש הסתייגויות של סיעת יש עתיד. אתה רוצה שנסיר אותן או שנצביע עליהן? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> להסיר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו מסירים את ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד. לכן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. חבריי חברי הכנסת, הצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד סעיף 1 – 25 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור כעת להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. בשעה טובה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היעדר מיגון ביישובים הערביים בצפון << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: היעדר מיגון ביישובים הערביים בצפון. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, אלון שוסטר, עאידה תומא סלימאן, יואב סגלוביץ' ומשה רוט. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי השר העונה? השר ארבל. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת שמזה זמן רב, במיוחד בשנה האחרונה, אנחנו מעלים את הנושא של המיגון בחברה הערבית. מאז תחילת המלחמה העצימות של המלחמה כל הזמן עולה – בחודש, חודשיים האחרונים גם בצפון. כל הזמן התרענו על זה שהיישובים הערביים לא ממוגנים. אני רוצה להעביר מכאן – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר שכרגע יש אזעקות כטב"ם באזור נהריה. זה קשור לזה שאין מיגונים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להעביר מכאן את מה שאותם אזרחים שאני פוגשת באותם יישובים מרגישים. במילה אחת: הם מרגישים מופקרים. הם ממש מרגישים מופקרים. האזרחים הערבים גם משלמים מחירים כבדים, לא רק ברכוש ובבתים, לצערי הרב. עד עכשיו נרצחו שלושה צעירים – שני צעירים וצעירה אחת: מוחמד נעים – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ארבעה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ארבעה, נכון, מכפר יאסיף. – – מוחמד נעים, ארג'ואן מנאע, חסן סוואעד – – עאידה, תזכירי לי את השם של הבחור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מייקל סמארה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – מייקל סמארה, זיכרונם לברכה. עדיין, למרות המכתבים והפניות, גם של ראשי הרשויות וגם של חברי כנסת בתוך הוועדות וגם לפני אישור העדכון של התקציב – אני אישית ניסיתי היום לבדוק כמה פעמים העליתי את הנושא הזה ומצאתי שש פעמים בצורה רשמית, גם בתוך הוועדות, גם בשאילתות וגם פה מהדוכן. יש עוד הרבה חברים שהצטרפו להצעה הזאת וגם דיברו על זה לפני. אני זוכרת שבעדכון השלישי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברשותך, רק משפט. אני זוכרת שבעדכון השלישי לתקציב, כולנו התרענו על הסוגיה הזאת, שצריך להקצות משאבים. מה שקורה באמת – עד עכשיו אנחנו לא רואים כלום. אנחנו לקראת עוד תקציב לשנה הבאה. אני רוצה להגיד שרק בנס, רק בנס, לא היו לנו עשרות או מאות. האירוע האחרון בטמרה זה ליד בית ספר, באותן שעות שילדי בתי ספר חזרו. במג'ד אל-כרום זה בשוק עירוני, במקום הומה מאנשים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני חושבת שמן הראוי – ממשלה אחראית, לפחות עכשיו, בתקופת מלחמה, תיקח אחריות על החיים של האזרחים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. אני רק אומר שכעת יש אזעקות באזור נהריה. כטב"ם רביעי חודר לישראל ונע דרומה, ויש אזעקות בכל האזור שם, מה שהופך את הדיון הזה למאוד רלוונטי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, היושב בראש. כנסת נכבדה, אנחנו שנה מאז המלחמה. אני חושבת שזו תעודת עניות שאנחנו דנים בנושא הזה של מיגון היישובים הערביים בצפון אחרי שנה. זה כבר היה צריך להיעשות. הרבה דברים כבר היו צריכים להיעשות: מיגון כולל של החברה הבדואית בנגב, מיגון היישובים סמוכי הגדר, מיגון אזורים בגולן, כמו מג'דל שאמס. הסיפור של מיגון הוא לא רק הצורך הממשי, כי זה מציל חיים. שני הצעירים שנרצחו בעצם מפגיעה ביום שישי האחרון במג'ד אל-כרום, אבל עוד 30 נפצעו ונפגעו – המציאות הזאת יכולה להימנע. אבל מיגון זה גם תחושת הוודאות שיש מדינה ששומרת עליי, שדואגת לי. גם זאת האחריות שלנו. אז אני רוצה להגיד משהו כאן. לא נתפס בעיניי שמיגון לא, כבר אחרי שנה, אבל הפיכה משטרית כן. רבותיי, אנחנו בשבוע הראשון לפתיחת מושב, אחרי שלושה חודשי פגרה, ובמה עוסקים כאן? בסיוע לערוץ השלטון, ערוץ התעמולה של השלטון; בפסילת המפלגות הערביות; בריסוק לשכת עורכי הדין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים בדיוק מה אתם רוצים לעשות. מי שלא יודעים איך לנצח על ידי בחירות בקלפי מחפשים תרגילים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו עוד נראה את החוקים הבאים שתביאו. זה לא החוק הראשון שתביאו כדי לפגוע בבחירות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לך – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם החלטתם שאם לא תנצחו בצורה דמוקרטית, לא תהיה דמוקרטיה. זאת המציאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בשבוע הראשון למושב – איך את עוד מדברת על זה בשבוע הראשון למושב? למה לא לעסוק בחיים עצמם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה החיים עצמם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> למה לא לעסוק במיגון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה החיים עצמם. על מה את מדברת? זה החיים עצמם. אנחנו פה לשמור על חיינו, על ביטחוננו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם תפזרו את הנרטיבים שלכם; המציאות תהיה אותה מציאות. המציאות היא ריסוק הדמוקרטיה הישראלית והכפפתה לשררה, לשלטון, למי שרוצים לבצר את כוחם. במקום לעסוק בדבר הראוי שיש לעסוק בו – בציבור, במי שנפגעו, כמובן בהשבת החטופים והחטופות – ככה נראה השבוע הראשון של המושב בכנסת. אתם חושבים שהמלחמה היא אמצעי להפיכה, לכן, עכשיו, תוך כדי המלחמה, אתם בטורבו. החלטתם לעשות פה הפיכה משטרית. אבל אני רוצה להגיד לכם, הציבור שכבר יצא בהמוניו לא הולך לתת לזה לקרות, והציבור הישראלי חזק ממי שמנסים להחריב את המדינה הזאת. ישראל תנצח, טלי. ישראל תנצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם ישראל ינצח. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עם ישראל ינצח, חד-משמעית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין על העלאת הנושא. פער בלתי נסבל, עמוק, בתכנון ובקיום של תשתיות בחברה הערבית, הדרוזית, הבדואית, פוגש איום קונקרטי משמעותי ביותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך אומרים, ערְבית או ערָבית? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ערבים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אומרים ערְבית או ערָבית? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב שהחיבור הזה הוא חיבור שאנחנו לא צריכים להתרגל אליו. יש לנו – ואת זה הוכיחו ממשלות ישראל מאלו ומאלו – חובה גדולה, אדוני היושב-ראש, לכסות על הפערים הן בתכנון והן בשיפור התשתיות, ובתוכם סוגיית המיגון. המיגון בחברה הערבית הוא סוגיה שאני מבקש מאוד משרי הממשלה, ממשרדי הממשלה, להוציא אותה מהתחום הפוליטי; לא לבצע ולא להקצות כי זה כדאי, ולא להתעלם ולהתאכזר כאשר זה צורך פוליטי. אני רוצה לומר דבר נוסף. בימים הקשים הללו, בלילות הנוראיים ובימים המתוחים שאנחנו חווים, כאשר נראה שלכאורה ערבים ויהודים, מוסלמים ויהודים, לא יכולים, ונגזר עלינו שלא לא להיות מסוגלים לחיות ביחד, יש לנו פה עדות ממקור ראשון, מהחיים שלנו – שני מיליון אזרחים ישראלים שחיים עם שבעה, שמונה מיליון אזרחים יהודים, וחיים, ומתנהלים באופן מופתי בזמנים כל כך קשים. חשוב לי לחדד את הנקודה הזאת. לא בגלל זה צריך או לא צריך להשקיע את ההשקעות התשתיתיות הראויות, אבל חשוב לי לומר כאן בהזדמנות הזו שבעיניי, אל מול הרשע, האכזריות, חשבון הדמים הנורא עם חלק מהאנשים ששפת האם שלהם היא ערבית ואמונתם היא מוסלמית – אל מול זה יש לנו עדות ממקור ראשון שלנו של היתכנות לחיים משותפים, וזהו עבורי פתח תקווה גדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני ממשיך ומעדכן שיש אזעקות באזור המפרץ, הקריות וכל המקומות. אני לא יודע אם זה בגלל הנושא או לא, אבל פתאום הכול כתום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> התעדכנתי מהבית שלי והנכדים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הנושא הזה כנראה רלוונטי וחשוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עכשיו אנחנו אחראים לאזעקות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. האמת, התעדכנתי עכשיו על האזעקות, כי יש הסכם בתוך המשפחה שאנחנו מעדכנים שאנחנו בסדר. אחרי כל אזעקה אני צריכה לשמוע מהבנות שלי, מהנכדים שלי, שהם בסדר. אני חיה בעכו, והתמזל מזלנו שיש לנו ממ"דים בבתים שאנחנו נמצאים בהם, אבל לצערי, בשבועיים האחרונים או בשלושת השבועות האחרונים עשיתי סיורים בכמה מקומות שהיו בהם נפילות, הגיעו אליהם טילים ואנשים גם איבדו את החיים שלהם, כמו שהזכירה חברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב. אני יודעת שהחברה הערבית נמצאת באמת בפחד אמיתי מכל מה שקורה, במיוחד בצפון. תשמעו, המלחמה בצפון – לא סוד שבגליל אחוז האוכלוסייה הערבית הוא האחוז הכי גבוה מכל אזורי המדינה. בגליל 52% מהאוכלוסייה הם ערבים, ואם לוקחים בחשבון שיש, לצערנו, אוכלוסייה יהודית די גדולה שפונתה, בעצם הצפון עכשיו, רוב-רובו זה האוכלוסייה הערבית, והם יושבים ומחכים ומפחדים ממה שהולך להיות. ואנחנו לא מגזימים. להפך. אני חושבת שזה שאנחנו מעלים את הנושא – כבר העלינו אותו כמה פעמים, ואין תשובות. יש ראשי רשויות מקומיות שביקשו מיגוניות כדי לשים בכפרים ובערים שלהם, וכאשר הם קיבלו מספר מאוד מועט של מיגוניות – שלוש, ארבע, חמש מיגוניות – הם הצטרכו – אתם יודעים מה, במג'ד אל-כרום אנשים אמרו לי: תראי, עאידה, מחזירים אותנו לביוב. למה? מסכן ראש המועצה, היה צריך להעמיד את צינורות הביוב, התשתיות הגדולות מבטון, במקום מיגוניות, שלאנשים יהיה איפה להיכנס ולהתחבא בזמן אזעקה וטילים. לא מתקבל על הדעת שממשלה שמחליטה להיכנס למלחמה, והיא יודעת בדיוק מה הסכנות שקיימות, לא לוקחת בחשבון למגן את האזרחים שלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הממשלה לא החליטה להיכנס למלחמה. הכניסו אותנו למלחמה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הממשלה החליטה להיכנס למלחמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכריחו את הממשלה להיכנס למלחמה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא עליתי כדי שתתווכח איתי על העמדה הפוליטית שלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא מתווכח, אני רק אומר עובדה, זה הכול. אני רק אומר עובדה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וזה לא התפקיד שלך להתווכח. זאת עמדתי הפוליטית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו לא עמדה פוליטית, זאת מציאות אובייקטיבית, אבל בסדר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה רוצה להתווכח איתי על זה שהממשלה צריכה למגן את האזרחים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני מסכים איתך לגמרי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז זהו, אל תתווכח איתי על דברים אחרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עם זה אני מסכים לגמרי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא בכל פעם שאנחנו אומרים דעה שהיא לא מוצאת חן אתם חייבים לקטוע אותנו. אני פה כדי לייצג את האוכלוסייה שלי ואת הדעות הפוליטיות שלי, לא שלך, וזהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד, אני ביקשתי דיון בוועדת הכספים בנושא הזה, כי בעצם, דיון במליאה זה טוב וחשוב, ואני מודה לחברים שהצטרפו לחברת הכנסת אימאן, אבל דברים אמיתיים קורים בוועדות. חבל שהנשיאות לא אישרה את זה והחליטה שזה יתקיים, סוג של "יאללה תדברו והכול ייגמר". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. את תוכלי אחרי זה. נראה מה תשובת הממשלה, ואחרי זה תבדקו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נרצה להעביר את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, נראה. תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר הותקפה מדינת ישראל התקפה נוראית מצד חמאס, ובהמשך על ידי חיזבאללה. האויב לא מבדיל בין דם לדם; הוא תוקף את מדינת ישראל – יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, מכל סוג. מעצם היותנו אזרחים ישראלים, אנחנו היעד להתקפה. 19 אזרחים מתוך 34 שנהרגו בצפון הם בני החברה הערבית, בני החברה הדרוזית. על מנת לסבר את האוזן, צריך קצת נתונים. לפי הדוח של מרכז המחקר של הכנסת, רק 56% ממבני חינוך בחברה הבדואית ממוגנים; במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר מדובר על פחות מ-50%; 48% ממבני החינוך אינם ממוגנים כלל; ב-11 מ-71 הרשויות המקומיות הערביות שנבדקו בדוח מבקר המדינה ב-2018, רק ב-11 מתוך ה-71 יש מקלטים ציבוריים. ההשוואה בין מספר המקלטים הציבוריים כשעושים את הבדיקה, מה קורה בצד זה של הכביש – כביש 85 – בין כרמיאל לבין היישובים הנוספים שנמצאים מהעבר השני של הכביש, כמו דיר אל-אסד, בענה, נחף ומג'ד אל-כרום, היחס הוא שתיים ל-126 לטובת כרמיאל. בכרמיאל יש מקלט ציבורי לכל 378 תושבים, וביישובים הערביים שהושוו יש מקלט ציבורי ל-15,000. גם הסיכוי לגור במקום עם ממ"ד, בגלל בעיות של תכנון ובנייה, הוא קטן הרבה יותר – מבנים חדשים. עד כאן הנתונים. היה צוות מוקד שפעל בתחילת המלחמה, שהיו בו גם מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי ומפקד פיקוד העורף. המליצו על הקמת צוות מקצועי רחב שיעגן החלטת ממשלה, יפעל לצמצום פערי המוכנות. השר ארבל, היה צוות שפעל – השר ארבל, אם אפשר, השר, אחר כך תשיב לי – היה צוות – אני חושב שאתה תשיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אצל שר הביטחון – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אבל חשוב לי כחבר ממשלה. היה צוות שפעל בעניין ואמר שצריך להקים צוות בין-משרדי. אני רוצה פה להיות ריאלי; אני לא נכנס להלכות עבר. יש פערי מיגון בכלל במדינת ישראל. פערי המיגון בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית הם בסדרי גודל יותר גדולים, ואמרתי את הנתונים קודם. על מנת להדביק את זה, זה לא צ'יק-צ'ק וגמרנו, וגם את זה אני אומר, אבל כן ראוי ונכון שהממשלה תקבל את ההחלטה לטווח הארוך, שאפשר לבנות תוכנית רב-שנתית, כי את המציאות אתה מכיר היטב, ברשויות המקומיות הערביות. ולכן אני חושב שהנכון ביותר הוא – הולך להיות תקציב מדינה; אני לא יודע מה יהיה בסופו. חייב להיות בתוכו שינוי דרמטי. ואני חוזר להתחלה. המלחמה הזאת, אני אגיד, למרות שזה הדבר הנורא ביותר שקרה לנו מאז הקמת המדינה, הדבר הזה גם חיבר, הוא לא רק פיצל. אני רואה את השיח, אני רואה את השיח המוקצן שיש פה בכנסת לגבי האוכלוסייה הערבית, אבל אני אומר עוד פעם, צריך לראות את המציאות גם קצת אחרת. זאת גם סוג של הזדמנות, כי היה פה חיבור. הוא לא התחיל היום, הוא התחיל – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן, רק לא שמתי לב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק עוד שנייה. גם בקורונה, כשנכנסו אנשי פיקוד העורף לתוך רשויות ערביות, היה פה מהפך, שינוי. זו גם דרך לקרב. על דבר אחד לא יסלחו לנו: אם לא נפיק לקחים מהתקופה הזאת ולא נדאג לצמצום של פערים. זו חובתנו כאזרחים במדינת ישראל. וזה לא סיפור של ערבים או יהודים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה סיפור של מדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. ברוכים הבאים לנוער שנמצא ובא ללמוד. כל הכבוד לכם. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדיי, כנסת נכבדה, אורחים יקרים וחשובים, לפני שאני מדבר על הנושא שעל סדר-היום, אני רוצה לציין שהיום, כ"ח בתשרי, הוא יום ההולדת ה-13 של נער יקר מאוד לעם ישראל – היום הוא יום בר-המצווה של ארז קלדרון. ארז נחטף מניר עוז יחד עם אחותו, ואחרי 52 ימים קשים מאוד, ברוך השם, השתחרר. לצערנו הרב, אבא שלו עופר עדיין בשבי, רחמנא ליצלן. ארז היקר, לצערנו, אביך לא לצידך ביום הגדול, ביום בר-המצווה שלך, וכולנו תקווה ותפילה שאביך עופר יחזור מהר הביתה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואז כולנו נחגוג בשמחה רבה עוד פעם את בר-המצווה שלך. בינתיים, ארז, קבל מאיתנו ברכת מזל טוב חמה ולבבית לך, לאימך, לאחיך ולאחיות שלך, ושרק נשמע בשורות טובות, כל עם ישראל. ולנושא שעל סדר-היום – הצפון. לצערנו הרב, ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את הצפון ולא נתנו לצפון ולתושביו את היחס הראוי בתשתיות. ברוך השם, בזמן האחרון – ואני רוצה להחמיא לממשלה בעניין הזה – יש שיפור, אבל עדיין, אדוני השר, ראוי לתת יותר יחס כדי לתקן את העבר בכלל בצפון במיגון. מדברים על יישובים ערביים – אני לא חושב שהיישובים היהודיים במצב הרבה יותר טוב. אתמול חבר הכנסת חוג'יראת אמר פה מספרים, אבל אני בדקתי – בצפת 50% ממבני החינוך אינם ממוגנים, וזו רק דוגמה. ואם בתשתיות עסקינן, אז אני מסתכל – אני מבקר, ברוך השם, ביישובים היהודיים ביהודה ושומרון. הציבור היקר הדתי-הלאומי יושב שם במסירות נפש. מילא מסירות נפש למען ארץ ישראל, אבל מה עם התשתיות? כל הזמן אני שומע מהם: תשתיות, תשתיות. יש מחסור בתשתיות ביישובים היהודיים ביהודה ושומרון. אדוני השר, אני מבקש ממך, תהיה שליח מצווה, תהיה שליח כלל ישראל ותדחוף את העניין הזה ככל שאפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת ישיב על ההצעה השר משה ארבל, בשם שר הביטחון. בבקשה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית הדברים אני באמת רוצה לקבל בברכה את חניכי מכינת קול עמי של הסוכנות היהודית, צעירים ישראלים לפני צבא, צעירים מהתפוצות, שחלקם יתגייסו גם בהמשך להיות חיילים, ואני מקווה שלא יהיו בודדים וגם המשפחה תבוא בעקבותיהם. ברוכים הבאים לכנסת ישראל וברוכים הבאים לירושלים. אני מתכבד להשיב בשם שר הביטחון על ההצעה הדחופה על סדר-יומה של הכנסת בנושא: הצורך האקוטי בהצבת מיגוניות ביישובים הערביים בצפון. וכך דבריו של שר הביטחון: אף שחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, קובע כי האחריות להקמתם והחזקתם של מרחבים מוגנים מוטלת על בעל הנכס וכי על הרשות המקומית מוטלת האחריות להבטיח התקנתם והחזקתם התקינה של מרחבים מוגנים, הנחה שר הביטחון את צה"ל ופיקוד העורף לנהוג במדיניות מרחיבה ולפנים משורת הדין ולהציב מיגוניות בשטחים הפתוחים, וזאת בהתאם לדרישות הרשויות המקומיות וסדר עדיפויות המתבסס על שיקולים מבצעיים וביטחוניים. המיגוניות מוצבות בשטחים הפתוחים בלבד, בדגש על מרחבים המספקים שירותים חיוניים לציבור. בהתייחס להצעה לסדר שבנדון, במהלך מלחמת חרבות ברזל הוצבו על ידי פיקוד העורף כ-223 מיגוניות בכ-37 יישובים ערביים ודרוזיים בצפון הארץ. בהתאם להערכת מצב, פיקוד העורף ממשיך במאמץ הצבת המיגוניות במרחב הצפון. בשבוע הנוכחי – קרי, בין 27 ל-31 באוקטובר 2024 – מתבצעות הצבות של 18 מיגוניות נוספות ביישובים מע'אר, סח'נין, עילבון ומג'ד אל-כרום. עד כאן תשובתו של שר הביטחון. אני אבקש להוסיף ולומר שגם במשרד הפנים – וכמובן באישורה של הכנסת – חוקקנו חוק שמאפשר פטור מהיתרי בנייה למיגוניות במרחבים הפרטיים. תהליך הזה הוא תהליך שבהחלט, בבתים צמודי קרקע עד שתי קומות, מאפשר קידום תהליך זריז ויעיל של מיגון בתים. כמובן שישנו פער תקציבי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> נכון, נכון, אני לא מתעלם מזה, ישנו פער תקציבי. אני העליתי הצעה גם לשר האוצר לבחון אפשרות של הלוואה ממשלתית שתהיה מוצמדת ותאפשר רק במכירת הנכס לשלם את אותה הלוואה באמצעות הערת אזהרה. אני מאוד מקווה שזה ייבחן באופן חיובי. אין ספק שהנושא הזה הוא נושא חשוב, משמעותי, שקשור לחיי אדם, ואשר על כן, אין שום מניעה מבחינת הממשלה להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדה מוועדות הכנסת הרלוונטיות, מה שירצו המציעים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רק שאלה, אם אפשר, על הצפון. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> בבקשה, באישור היושב-ראש. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן. – – – ראשי הרשויות במרחב הצפוני. אנחנו יודעים שזה – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי את זה. אמרתי שהאחריות במרחב הציבורי מוטלת על פיקוד העורף ומתבצעת העבודה. אין להם סמכות לבצע את המיגון בבתים פרטיים. פיקוד העורף לא יכול להציב מיגונית בבית פרטי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> השאלה היא על המיגון הציבורי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו מדברים על המיגון הציבורי. למרות שישנם בתים של לפני, ואי-אפשר לעשות עכשיו, אין להם אפשרות מיגון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, אלה הנתונים שהובאו. ברור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חוץ מזה, כבוד השר, אם כבר, למה – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם אפשר גם שאלה. אם אפשר הערה כאן, השר ארבל, הערה יותר להמשך, בהיותך חבר בממשלה. אני שם רגע בצד את הממ"דים במקומות הפרטיים; הבעיה הגדולה היא שאנחנו כמדינה נוכל לאפשר מקלוט ציבורי ככל שאפשר. ברור לי שזה לא ביום, אבל זה לא משהו שם – זה משהו שצריך להתניע אותו ולקבל החלטה ממשלתית שמניעים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> המספרים שהוצגו כאן הם מספרים לא מבוטלים. בשים לב גם לאתגר – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יחסית למספר התושבים זה מעט מאוד. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> יש כאן מספרים של מאות מיגוניות ב-37 יישובים ערביים. זה לא מספיק, נכון. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – על אני לא יודעת כמה – – – יישובים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> השר ארבל, הקראתי מספרים קודם. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני רק שואל מה אתם מציעים. האם אתם רוצים לקיים את הדיון הזה במליאה? להעביר אותו לדיון בוועדה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יכול להיות שהם יסתפקו בתשובות האלה ויתקיים דיון מול השרים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבל חשב לי גם – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני חושב שאם באמת רוצים לקחת את זה צעד אחד קדימה – להצביע כאן על העברת הדיון לוועדה, לזמן את הגורמים הרלוונטיים, לרבות פיקוד העורף, לשאול אותם שאלות. נראה לי שאת מעדיפה חוץ וביטחון, עאידה, לא? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, ממש. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כתושבת עכו. אפשר בוועדת הפנים, אני לא חושב שיש מניעה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יהיה חשוב מאוד, אני אומר מראש, אם בדיון כזה, כשיהיה, גם אתה תהיה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אם יזמינו אותי, אני תמיד אוהב לבוא לכנסת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני מבטיח שאזמין אותך, אבל האם יש משמעות לעניין? כי צריכים לקבל החלטות שהן מעבר להחלטה של – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אנחנו בהחלט מודעים לחשיבות של זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אני מבין שרוצים להצביע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סגלוביץ', אם אתם תזמינו אותו, הוא יבוא. אם אנחנו פה נזמין אותו, הוא לא יבוא. אז זה בסדר שאתם מזמינים אותו. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אתה מבין? וזה חבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המציעים, אתם רוצים להצביע על העברת ההצעה לוועדה כלשהי? לאן? לוועדת הפנים? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ועדת הפנים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> מצוין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על להעביר את נושא הדיון להמשך דיון בוועדת הפנים. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הדיון על ההצעה הזאת נקבע לוועדת הפנים. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>פיקוח על מתן התאמות לסטודנטים שבמילואים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה. ההצעה הבאה גם היא הצעה דחופה לסדר-היום, בנושא: פיקוח על מתן התאמות לסטודנטים שבמילואים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אליהו רביבו, משה טור פז ויבגני סובה. ראשון המנמקים, חבר הכנסת אליהו רביבו – איננו כאן. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים היום, לא בפעם הראשונה, עם תחושת אחריות עמוקה כלפי הסטודנטים המשרתים במילואים, עם פתיחתה הקרובה של שנת הלימודים האקדמית, בפעם השנייה בצל מלחמה, עם אתגר משמעותי: להבטיח כי משרתי המילואים הנושאים בנטל לא ייפגעו בזכותם להשכלה גבוהה ולהתפתחות אישית, להבטיח שמה שהיה בשנה האקדמית הקודמת לא יישנה. המציאות מחייבת אותנו לפעול בנחישות להבטחת מערכת תמיכה מקיפה ויעילה ולוודא שהמוסדות האקדמיים מעניקים גמישות והתאמות נדרשות, לא רק כחובה מוסרית, אלא גם כאינטרס לאומי מהמדרגה הראשונה. בחודשים האחרונים מצטברות על שולחני פניות מדאיגות מסטודנטים במילואים עם סיפורים קשים, מציאות של נטל כלכלי וקושי לממש את זכותם ללימודים ולשוויון הזדמנויות. אני מצטט פנייה אחת שקיבלתי היום בבוקר: אני בן 24, מפקד צוות בסיירת במילואים, חטיבה זו וזו. בסוף חודש יולי נרשמתי לאוניברסיטה לחוג מסוים. לפי האוניברסיטה, בהתאם לציוניי, עמדתי ברף הנדרש והתקבלתי לתואר. טסתי לחו"ל, חזרתי. אז התבשרתי, כשהייתי בחו"ל, שרמת האנגלית שלי אינה מספיקה. קיצרתי את חופשתי, נרשמתי לקורס אנגלית ולמבחן. אחרי שבוע בקורס הוקפצתי שוב למילואים שבהם אני נמצא עד היום. בעודי רושם שורות אלה – שימו לב – קיבלתי פקודת כניסה נוספת עם חיילי ללבנון. אני רחוק מספר נקודות מועט מהרף הנדרש. ברור לי שאם הייתי פחות במילואים השנה, 220 יום, היה לי זמן להקדיש ללמידה ולעבור את רף האנגלית. אני מקווה – שימו לב – כי תרומתי למדינה לא תפגע במסלול חיי, ואני רואה את עצמי מושקע בחינוך הדור הבא. אשמח להתחשבותכם. אני בדרום לבנון, ולכן אני מעביר את המכתב דרך אדם אחר. זאת דוגמה מפנייה שהגיעה אליי היום בבוקר. יש לאקדמיה, לאוניברסיטאות, למל"ג ולוור"ה מתווה התאמות. הוא גובש על ידי הגופים המובילים בישראל. אבל נדרשים כמה דברים מעבר אליו: פיקוח ליישומו המלא; שיפור המתווה כך שהרף ירד מ-60 יום – שזה הרף כרגע – ל-30 או ל-45, ואפשר גם במדרגות; מתן מענה לסטודנטים בקו העימות שהם במילואים; לימודים בזום, פטור מנוכחות וגם תוספת עשר נקודות שמי שיישם אותה בשנה שעברה לא יכול לקבל אותה השנה. כל הדברים האלה לא מטופלים במתווה הנוכחי ולא קיבלו מענה. חשוב להדגיש שזה לא רק עניין של זכויות פרט, זו ההשקעה קריטית בעתיד המדינה. אני קורא לכולנו להתגייס למשימה הלאומית הזו. גם נושא גמולי ההשתלמות למורים, לבעלי מקצועות, עדיין לא נפתר, למרות הדיונים החוזרים ונשנים בוועדת החינוך. אז בואו לא נהיה "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם"; בואו נתרגם את ההצהרות שלנו גם למעשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. אם כן, על ההצעה ישיב השר ארבל, בשם שר החינוך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו פעם ראשונה שאני רואה – סליחה על הביטוי – שמסנג'רים את השר הזה. הוא בכל פעם עושה את זה לכולם. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אני חושב שחיילי המילואים – זו זכות גדולה ועצומה לקחת בה חלק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה ברור, זה ברור. אבל איך אתה הצלחת, כמה שעות שמים אותך פה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני רק רוצה חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת בעניינו של המציע חבר כנסת טור פז, מכיוון שהוא קצין במילואים. אלא שהוא לא סטודנט, אז אולי אין ניגוד עניינים. אבל כמובן שאני – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עכשיו מילואים ממילואים, אז אין בעיה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מודה לך מאוד על ההצעה לסדר-היום החשובה הזו. אני, כאמור, אשיב בשם שר החינוך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במענה על ההצעה לסדר-היום של חברי הכנסת טור פז, רביבו וסובה, אשיב בשם שר החינוך כי המועצה להשכלה גבוהה פועלת מאז פרוץ המלחמה ללא לאות, בשיתוף פעולה וסנכרון עם המוסדות להשכלה גבוהה, משרד הביטחון, קצין מילואים ראשי והתאחדות הסטודנטים, למתן מענה אופטימלי עבור סטודנטים וסטודנטיות במילואים ובני בנות הזוג, סטודנטיות וסטודנטים מיישובים מפונים, סטודנטים וסטודנטיות נפגעי פעולות האיבה במלחמה וכל סטודנט המבקש סיוע לאור המצב. מול הרצון וההבנה של הצורך להקל על הסטודנטים ולאפשר להם לסיים את לימודיהם עם חבריהם לספסל הלימודים, עומד לנגד עינינו גם הצורך בשמירה על רמה אקדמית נאותה, ידע נדרש ודאגה להצלחתם של הסטודנטים הללו במבחני רישוי ולהשתלבותם בשוק התעסוקה. בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, קבעה המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2012 את כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), התשע"ב–2012. הכללים קובעים הסדרים מפורטים בכל הנוגע להתאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים ולסטודנטים הורים או שבני או בנות זוגם משרתים בשירות מילואים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל נחקק חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד–2024. במסגרת דיונים על החוק שהתקיימו בין נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, התאחדות הסטודנטים וקצין מילואים ראשי ובתיווך נציגי המועצה להשכלה גבוהה, הוסכם על מתווה התאמות והוראת שעה לשנת הלימודים תשפ"ד, והכלים עודכנו בהתאם. למיטב ידיעתנו, המתווה נתן מענה הולם לסטודנטים. נוסף לגיבוש מיצוי אקדמי תקציבי שיאפשר למוסדות האקדמיים לתת מענה, נפתח בחודש מרץ מוקד ייעודי למתן סיוע לסטודנטים הלומדים לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה. עד כה התקבלו במוקד מעל 1,000 פניות. המוקד זמין טלפונית, בווטסאפ וכמענה ממוחשב, ומספק סיוע ומענה לפונים בנושאים הרלוונטיים ללימודים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה. לצורך הנגשת המידע – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זה גבוהה או גבוהה? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> גבוהה, זה שווא נע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שווע נע בתחילת מילה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> שווא נע בתחילת מילה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> השכלה, יש מקף בין ההשכלה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יושב-ראש ועדת הבריאות צריך – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> הוא יושב-ראש ועדת הבריאות, לא החינוך, ולימודי ליבה זה חלק חשוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש מצב שאבשלום קור התייחס לזה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זה קריאה בתורה, יוני, זה לא קשור לליבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם יש מקף – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אבל פה אין מקף, מה גם שאני מציע לאבשלום קור לקחת את המקטע הזה ולעשות בגלי צה"ל בירור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אבשלום קור יפחית את הטמפרטורה, אתה אומר. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – בית כנסת – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ברגע שיש לך דגש אז זה שווא נע. כ' – שווא נע, בית כנסת. לצורך הנגשת המידע, המוקד פורסם ברשתות החברתיות ובקמפיין ברדיו, וכן הוקם דף ייעודי באתר המל"ג המפרט את הזכויות, פרטי התקשרות עם רכזי המילואים במוסדות וכן שאלות ותשובות נפוצות. לאור הימשכות המלחמה נתנה המל"ג את ברכתה להסכמת קצין מילואים ראשי והארגונים המייצגים את המוסדות להשכלה גבוהה למתווה התאמות לשנת הלימודים תשפ"ה וקראה למוסדות לפעול לפיו. ההתאמות שסוכמו מרחיבות ומוסיפות על אלו הקבועות בכללי זכויות הסטודנט, בהחלטות המל"ג, בהחלטת המוסדות בנוגע להתאמות עקב מלחמת חרבות ברזל שניתנו בתשפ"ג ובתשפ"ד ובתקנות המילואים המוסדיות. מתווה ההסכמות כולל, בין היתר, הפחתה בעומס הלימודים, התקדמות בלימודים תוך מזעור השיבושים עקב היעדרות לשירות מילואים, התאמה של בחינות וציונים ומתן מענה לצורך בהארכת הלימודים, וכולל מתן התאמות לאוכלוסיות שונות שנפגעו במלחמה. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה המתווה הורחב לסטודנטים מפונים, סטודנטים אנשי קבע, סטודנטים פצועי צה"ל וסטודנטים לתואר שני. נושא חשוב זה עלה אתמול בדיון פתיחת השנה האקדמית בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, עם התייחסויות של גורמי המקצוע והשותפים למהלך זה – המוסדות האקדמיים, התאחדות הסטודנטית הארצית וקצין מילואים ראשי. בהתאם להנחיית השר, המועצה להשכלה גבוהה תפקח על יישום המתווה, ואם יתברר שהמוסדות אינם עומדים בהסכמות, התקנות הללו יעוגנו בכללים באופן מיידי. זו תשובתי בשם שר החינוך יואב קיש. אני כאמור חושב וממליץ ומציע – אם תרצו, אדוני המציע, להעביר את זה גם לדיון בוועדת החינוך של הכנסת, הרי שאנחנו נתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני רק אומר, עוד לפני שאני שואל, שהכטב"ם הגיע עד אזור חדרה, ואנחנו ערים לכך שבכל הצפון יש אזעקות ושאנחנו צריכים – – – כל הזמן. אדוני המציע, מה תרצה לעשות? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> להעביר לדיון בוועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, המציע מבקש להצביע על העברת הדיון לוועדת החינוך. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך התקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום הדחופה הזאת תעבור לוועדת החינוך להמשך דיון. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום ראשון ב' בחשוון התשפ"ה, 3 בנובמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:02. << סיום >>