דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ב'
ישיבה רי"ד
הישיבה המאתיים-וארבע-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש
יום רביעי, ה' בחשוון התשפ"ה (6 בנובמבר 2024)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
שאילתות דחופות 7
נאור שירי (יש עתיד): 8
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 8
מירב בן ארי (יש עתיד): 14
עודד פורר (ישראל ביתנו): 15
2263. בעיות נגישות בכניסה לכותל המערבי 38
אברהם בצלאל (ש"ס): 38
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 39
2297. קיצוץ בתקני שפיטה והפגיעה חסרת התקדים במערכת המשפט בתקציב לשנת 2025 55
קארין אלהרר (יש עתיד): 56
שר המשפטים יריב לוין: 56
רון כץ (יש עתיד): 75
שר המשפטים יריב לוין: 77
שרון ניר (ישראל ביתנו): 77
הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 81
משה סולומון (הציונות הדתית): 81
הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 88
אברהם בצלאל (ש"ס): 89
הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 90
משה רוט (יהדות התורה): 91
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 93
ירון לוי (יש עתיד): 107
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 109
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 109
הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 110
מרב מיכאלי (העבודה): 110
יסמין פרידמן (יש עתיד): 111
הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 130
יעקב אשר (יהדות התורה): 130
שר הפנים משה ארבל: 133
נעמה לזימי (העבודה): 137
הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023 153
ניסים ואטורי (הליכוד): 153
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 160
טלי גוטליב (הליכוד): 161
נאור שירי (יש עתיד): 172
ניסים ואטורי (הליכוד): 173
הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי 181
נאור שירי (יש עתיד): 181
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 181
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 182
הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024 182
משה סעדה (הליכוד): 182
הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024 192
אוהד טל (הציונות הדתית): 193
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 196
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 201
ולדימיר בליאק (יש עתיד): 206
הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ד–2024 226
אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 226
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 228
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 228
הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ד–2024 229
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 229
אלעזר שטרן (יש עתיד): 230
חילופים בוועדות הכנסת 241
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 241
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024 241
אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 242
שר התקשורת שלמה קרעי: 249
קארין אלהרר (יש עתיד): 257
אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 258
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023 265
דבי ביטון (יש עתיד): 265
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 267
הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ג–2022 280
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 280
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 283
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 287
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024 294
רון כץ (יש עתיד): 294
שר העבודה יואב בן צור: 300
רון כץ (יש עתיד): 320
חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 321
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הכרזה על בית עלמין סגור), התשפ"ד–2024 337
ארז מלול (ש"ס): 337
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 349
מירב בן ארי (יש עתיד): 355
הצעת חוק לייצוב מחירי מצרכים בעת חירום, התשפ"ד–2024 362
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 363
הצעה לסדר-היום 368
מדיניות אכיפת חוק קמיניץ ביישובים הדרוזיים מפרוץ המלחמה 368
יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 369
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 370
הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024 377
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 377
עודד פורר (ישראל ביתנו): 380
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 384
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 390
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 393
משה טור פז (יש עתיד): 398
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 406
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 412
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 422
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 426
חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 435
אליהו רביבו (הליכוד): 437
אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 439
גלעד קריב (העבודה): 441
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 461
אפרת רייטן מרום (העבודה): 479
מירב בן ארי (יש עתיד): 481
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 488
מרב מיכאלי (העבודה): 496
איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 497
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 502
אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 505
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 509
חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 530
אליהו רביבו (הליכוד): 531
אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 535
עודד פורר (ישראל ביתנו): 541
הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראות שעה), התשפ"ד–2024 544
יצחק קרויזר (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 544
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 546
מיקי לוי (יש עתיד): 549
מירב בן ארי (יש עתיד): 550
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 551
<< נושא >> שאילתות דחופות << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ה' בחשוון התשפ"ה, 6 בנובמבר 2024.
הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת נאור שירי – השר לביטחון לאומי, שראיתי ממש בכניסה לאולם, ייכנס בחצי דקה הקרובה – בנושא: מדוע חברי כיתות כוננות נדרשים למלא פרטי אינסטגרם, בלוג ופייסבוק. אני מזמין את חבר הכנסת לעמדה. בעוד כמה שניות יגיע השר.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אין שר שמצפצף על הכנסת יותר ממנו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא, לא. השר היה בזמן והטבע קרא לו.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אנחנו היינו בחמישה ל-, אמיר, אוקיי?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הכול בסדר, השר פה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
לוועדה הוא לא מגיע כבר שנתיים. אני מניחה שגם ראית את המכתב של שגיא. אין שר שמצפצף על הכנסת כמו השר הזה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שלום לשר. אני מזמין את השר לדוכן, בבקשה.
<< שאילתה >> 2262. מדוע חברי כיתות כוננות נדרשים למלא פרטי אינסטגרם, בלוג ופייסבוק << שאילתה >>
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. המשטרה מבקשת מכל מי שלוקח חלק בכיתות כוננויות שכונתיות למלא את פרטי הרשתות החברתיות שבהן מחזיקים אותו מועמד או אותה מועמדת. ברצוני לשאול, ולקבל תשובה, מה הבסיס החוקי המאפשר שאילת פרטים אלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, השר.
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
אדוני היושב-ראש היקר, השרים הנכבדים, חברי הכנסת, קודם כול נפתח בברכות לנשיא ארצות הברית החדש דונלד טראמפ – שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אני חושב, אדוני, שזה הזמן לריבונות, זה הזמן לניצחון המוחלט, זה הזמן לחוקק במדינת ישראל את מוות למחבלים – כל מיני חוקים – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – שאין לי ספק שנשיא ארצות הברית יראה איתנו עין בעין את הדברים הללו. ברכות למדינת ישראל, ובעזרת השם עד לניצחון המוחלט.
חבר הכנסת שירי, שאלת לגבי כיתות הכוננות. תרשה לי, לפני שאנחנו מדברים על מה שהם מתחייבים או לא מתחייבים, לספר לך קצת נתונים: ערב המלחמה היו בישראל 70 כיתות כוננות, רק ארבע בערי ישראל, וכיום – שימו לב לנתון, אדוני היושב-ראש – אנחנו עומדים על 1,008 כיתות כוננות: 363 במרחב העירוני, 645 במרחב הכפרי; 13,000 מתנדבים גיבורים עם נשק ארוך מציל חיים. אני חושב שעצם העניין הזה של כיתות הכוננות, חבר הכנסת שירי, מצריך את כולנו לומר תודה רבה בחסדי השם לקדוש ברוך הוא, לממשלת ישראל, וכן, גם לשר לביטחון לאומי, שבניגוד לממשלה שלכם, שסגרה את כיתות הכוננות, פתח כ-1,000 כיתות כוננות. אלה מספרים של 30 שנות עבודה.
בנוגע לשאלת הסמכות ששאלת, אני אענה את מה שנמסר לי ממשטרת ישראל: למשטרת ישראל סמכות לבצע הליך תעסוקתי למתנדבי כיתות הכוננות, ותהליך ההתאמה כולל מילוי שאלון זה לכל המועמדים לתפקיד. אני לא רואה פסול בכך שמבקשים פרטים. בעולם שאנחנו מבקשים היום, ובוודאי בעולם הדיגיטלי, מבקשים פרטים דיגיטליים. לא הבנתי איפה הבעיה. אני מברך את מתנדבי כיתות הכוננות – –
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
זאת הבעיה איתך – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – מברך את משטרת ישראל, מברך את הפרויקט הגדול שעשינו.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
מה הבעיה בלבקש פרטים? למה לא? הם רוצים ליצור קשר בצורה דיגיטלית, אז זה בסדר גמור. מבקשים מייל, לדוגמה. מה רע בזה?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
איפה מבקשים?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
שאלו אותך מה הבסיס החוקי.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני לא רואה בזה שום בעיה. הבסיס החוקי זה שמי שרוצה להתנדב במשטרה, צריך למסור פרטים. ככה זה עובד במדינה דמוקרטית.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
מה הבסיס החוקי?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שאלות נוספות – לחברת הכנסת בן ארי, ולאחר מכן – חבר הכנסת פורר. סליחה, שאלת המשך לחבר הכנסת שירי. לאחר מכן ביקשו שאלות נוספות חברי הכנסת בן ארי ופורר.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני. אם פתחנו בברכות גם אני מצטרף לברכות, לא כי יש לי איזו פוזיציה, בניגוד לשר. אני רק מעדכן את השר שתוכנית – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
מה, אין לך פוזיציה לטובת המדינה? לא הבנתי.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא הפרעתי לך, למרות שהיה לי קשה מאוד.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה מפריע?
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רק מעדכן את אדוני השר שתוכנית המאה של טראמפ כוללת הכרה במדינה פלסטינית, אבל זה לא משנה לך.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
די עם ההערות שלך. זה מיותר, מיותר.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
רשות הדיבור לחבר הכנסת שירי בלבד, בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אל תפריעי לחבר שלך.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה אתה, יושב-ראש הכנסת עכשיו?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ומה את? מה את? מה זה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – יושב-ראש הכנסת.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת והשר. רשות הדיבור לחבר הכנסת שירי בלבד. תודה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמח על פתיחת כיתות הכוננות, אבל מי שלוקח חלק בקרדיט על פתיחת כיתות הכוננות, שזה כמובן מבורך, צריך גם לקחת אחריות על זה שערב המלחמה והטבח הגדול ביותר בהיסטוריה הוא היה זה שלא פתח שום כיתת כוננות. אבל אני שם את זה בצד.
אדוני היושב-ראש וגם השר, 62 שאילתות החל משנת 2023 לא נענו על ידי השר בן גביר. 62 שאילתות, שהאחרונה מלפני שנה וחצי עדיין לא נענתה. לאחרונה גם דיברה על זה יועמ"שית הכנסת, בהמשך לפניות בלתי פוסקות של הוועדות בכנסת – לא רק חברי הכנסת אלא מוסדות הכנסת בעצמם שלא מקבלים תשובה ולא מקבלים ייצוג ולא מקבלים נתונים ממשטרת ישראל, ונציגי הממשלה גם מדירים עצמם בהוראת השר מדיונים בכנסת.
הוא פוגע – ולא אני כתבתי את זה: מונע מידע מחברי הכנסת, מונע מידע מהממ"מ ופוגע בהליך הפיקוח הפרלמנטרי שכנסת ישראל אמורה לבצע. 62 שאילתות שאני אישית, ואני בטוח שעוד הרבה אחרים, שאלו ולא קיבלו מענה. עכשיו, אני לא נפגע כי קוראים לי נאור ואני מהאופוזיציה, והרי אני כלום ושום דבר פה. אבל אני חושב שתפקיד הכנסת במדינת ישראל הוא קודם כול לפקח על המשרד.
אני רק אסיים בשאלה, כי לא קיבלתי תשובה. הבסיס החוקי זה לא שאתה חושב, אני חושב או נאור חושב או שאחרים חושבים שזה בסדר גמור, אלא הבסיס חוקי – אתה צריך להפנות אותי לחוק. אני יודע שבעיניך זה לא רלוונטי. בסיס חוקי, בעברית פשוטה – תפנה אותי לחוק שעל בסיסו אתה לוקח ומבקש פרטים לגבי הרשויות.
עכשיו אני רוצה במשפט אחרון לומר שמי שכן מקבל נתונים ממשטרת ישראל לפני כל חברי הכנסת והציבור הוא הבן שלך – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
הבן שלך. שובאל.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – שעושה סרטונים בטיקטוק ומציג נתונים רשמיים של משטרת ישראל על הפשיעה בעוד שהכנסת לא מקבלת; לא נאור – הממ"מ לא מקבל.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת שירי. השר, שאלות נוספות – לחברת הכנסת בן ארי, ולאחר מכן – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, יש 62 שאילתות שהוא לא ענה – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
– – חבר הכנסת פורר, אם יהיה כאן. הוא ביקש שאלה נוספת. אה, הוא פה. בבקשה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שנה וחצי – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אנחנו לוקחים שאלות נוספות, והשר ישיב במרוכז.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אז במקום.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא, לא. שאלות נוספות, יש שתיים: אחת לחברת הכנסת בן ארי – אם את בוחרת לתת לסגלוביץ', בבקשה – והשנייה לפורר.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אוקיי.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב בראש. ואני מבקשת שלא תפנה אליי, אדוני השר, ותגיד לי "למה מי את", אוקיי? כי מי אתה בכלל.
עכשיו אני רוצה שתענה לי בבקשה על השאילתה שלי: כמה פעמים ראש המטה שלך, חנמאל, ואתה, ביקרתם בבתים פרטיים של קציני משטרה? תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת פורר.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
מה מצחיק בזה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מצחיק אותך?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ודאי, נו, מה. תפסיקו עם ההטרלות שלכם, נו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, רשות הדיבור – לחבר הכנסת פורר.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ההטרלות שלכם – תחפשו מישהו אחר שיענה. נו, נו, חבר הכנסת פורר, נו, בוא.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
על השאלה שלי אתה תענה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני מניח שכן, כי אתה לא מטריל כמוהם. הם מטרילים, חבורת הטרלות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
חבורת הטרלות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
להתחיל בקריאות? די. חבר הכנסת פורר, רשות הדיבור שלך.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, בכובעך גם כיו"ר מפלגה בקואליציה. חבר מפלגתך, שהוא השר לפיתוח הנגב והגליל, אחראי לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי – נושא חשוב – ותחתיו הרשות לפיתוח הגליל, הרשות לפיתוח הנגב. נודע ופורסם כי חבר הכנסת אלקין צפוי להתמנות לשר המינהלות, שיהיה אחראי למינהלת לשיקום הצפון ולמינהלת לשיקום הדרום.
האם מקובל עליך שבעצם השר לפיתוח נגב-גליל יהיה כפוף לשר המינהלות, או ששר המינהלות אמור להיות כפוף לשר לפיתוח הנגב והגליל? מי עוסק בשיקום הצפון והדרום – האם זה השר וסרלאוף או השר אלקין או אף אחד מהם?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה. השר ישיב במרוכז. בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
קודם כול, לגבי העניין של יחס המשרד לביטחון לאומי לכנסת, אני חייב להגיד שהמשרד לביטחון לאומי זה אחד המשרדים, אני חושב, אולי מוביל ביחס של כבוד, הערכה – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
ממש לא נכון.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
ממש לא נכון.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – הערכה לוועדות הכנסת – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה לא מגיע לכנסת.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני זוכר את עצמי – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי, די. השר משיב.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
יש כאן בחורים צעירים כל כך נפלאים.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שמה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
תחשבו איך הם מסתכלים עליכם. תחשבו.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
איך הם מסתכלים עליך.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אתה שאלת שאלה. אתה לא רוצה לשמוע תשובה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
לא רוצים לשמוע תשובות.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
איך שמסתכלים על המשרד לביטחון לאומי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כמו ליצן.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
המשרד לביטחון לאומי זה אחד המשרדים שהכי הרבה מוקיר, הערכה. אני זוכר, משרד הביטחון לא שולח כמעט נציגים לדיונים. כשאני הייתי חבר אופוזיציה, מי דיבר בכלל, אבל אנחנו כן שולחים אנשים לדיונים – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מי דיבר – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אל תדאג. עשית אצלי קמפיין בוועדה – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – כן שולחים אנשים לדיונים – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה לא מגיע בכלל לכנסת. אתה בושה – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – כן שולחים ומשתפים פעולה עם הכנסת, ויש לי הערכה עמוקה, אדוני היושב-ראש, לעבודת הכנסת – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה לא עונה על שאילתות?
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – לפועלה, ויש שיתוף מלא. עובדה שאני אחד השרים הראשונים במושב הזה שמשיב על שאילתות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה לא עונה על שאילתות?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, לא להפריע.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
– – – שאתה עונה על שאילתה. זו החובה שלך.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא להפריע. השר משיב. לא להפריע.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אבל הוא מטעה אותך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה לא שומר על כבודה של הכנסת?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
63 שאילתות שהשר לא עונה, בניגוד לתקנון.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה? לא צריך, נכון? אז ראשונה, נסתפק בראשונה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
נשאלתי כאן על ידי חברת הכנסת בן ארי על הבן שלי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
לא הבנתי, הוא לא ענה לי על שום שאלה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
חכו, תשמעו את התשובות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
איך שנייה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
תשמעו את התשובות. חכו עוד דקה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא הקשבת כי צעקת, אז לא קלטת את הראשונה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
נשאלתי על הבן שלי, ואני רוצה להגיד לכם, תתביישו לכם. תתביישו לכם.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אהה, אנחנו צריכים להתבייש?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הבן שלי כרגע בגיבוש – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אתה אחראי לכל מה שקורה במדינה ואנחנו צריכים להתבייש?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הבן שלי כרגע – – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
באיזה סרט אתה חי?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הבן היקר שלי – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – לא הבנתי.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
כל היום תתביישו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
עבריין מורשע, זה מה שאתה, ואני צריכה להתבייש.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הבן – – – שלך – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הבן היקר שלי שובאל כרגע בגיבושים – –
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
יקר – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – כרגע מנסה להיות בסיירות, ואתם שופכים את הדם שלו. איפה חברת הכנסת בן ארי?
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
אל תיקח את זה לשם.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מי דיבר עליו בכלל.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
איפה חברת הכנסת בן ארי – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
עבריין משתמט.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – ששופכת את הדם – – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה מטיף לנו מוסר?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שנייה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
עבריין משתמט. עבריין משתמט.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שלישית – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
עבריין משתמט.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
– – נא לצאת.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה לא תטיף לאופוזיציה מוסר.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לצאת, לצאת.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה חתום על הטבח הכי גדול בעם היהודי מאז השואה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה קרה במשמרת שלכם. זה קרה במשמרת שלכם. האירוע המטורף של אתמול של פיטורי שר ביטחון – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת להב הרצנו, החוצה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – קרה במשמרת שלכם, ואתם עוברים לסדר-היום.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
החוצה. תודה. מאה אחוז.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
עבריין, גזען, הומופוב, משתמט. תטיף לנו מוסר? למה מי אתה בכלל.
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
פשיסט.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מי אתה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ואחרי הדברים הללו – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
סדרנים, להוציא את חבר הכנסת הרצנו. למה אתם מחכים?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ואחרי הדברים הללו – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
למה אתם מחכים, באמת. מה זה הדבר הזה.
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
מחכים שהוא יעשה את ההצגה. תעשה, תעשה את ההצגה שלך, תעשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
תעשה את ההצגה שלך.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת שלי טל מירון.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
תעשה את ההצגה שלך.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אתה מדבר על הצגות?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הבן שלי, אתם לא תשפכו את הדם שלו.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
למי אכפת הבן שלך? מה אכפת לנו – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בזמן שאתם, אפילו אופוזיציה – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה, אני מזכיר.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
שיענה כבר על השאלות.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – אפילו לא יודעים לעשות אופוזיציה כמו שצריך, לא מסוגלים להישאר כאן ב-03:00.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה ראשונה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
לא מסוגלים. הבן שלי שובאל צדוק – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אתה מדבר על הדם שנשפך?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – הבן שלי קם – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – קם ב-03:00 – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
חוצפן.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – כדי לעשות אימוני כושר להיות בצבא. תתביישו לכם.
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
פשיסט ועבריין – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה שנייה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אדוני היושב-ראש, הוא סיים עם – – –
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הדבר השלישי – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אזרחים נהרגים פה, בקדנציה שלך. חוצפן.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן, את כבר בשנייה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הדבר השלישי – חברת הכנסת בן ארי שאלה אותי לגבי ביקורים שלי בבתים פרטיים של מפקדים. לפני שאני אענה לה על זה אני רוצה לשאול אותה כמה פעמים היא התקשרה לטלפון האישי של קובי שבתאי כשהוא היה מפכ"ל, כמה פעמים היא התקשרה לקצינים במשטרה – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אז מה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – וכמה פעמים חברת כנסת מהאופוזיציה מתקשרת לקצינים ואומרת להם: אל תקיימו את המדיניות של השר שלכם. היא זאת שמתקשרת בטלפונים לקצינים, התקשרה וניהלה – –
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
איך אתה יודע את זה, שאתה מאשים אותה כשהיא לא פה?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת רון כץ.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אבל הוא – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת רון כץ, לא לא לא.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – וניהלה שיח עם המפכ"ל מתחת לאף של כולם. ותדעו לכם, זו מדינה דמוקרטית.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה לא עונה על שאלות?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בדמוקרטיה יש סדר – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – בדמוקרטיה יש שר ממונה, ואתם תפנימו את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תענה על השאילתה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ואתם תפנימו את זה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אבל למה אתה לא עונה על השאילתה?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת דוידסון.
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא עונה על שום שאלה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
עכשיו לגבי שר המינהלות. אנחנו שמענו על זה היום.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
תענה על השאילתה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אנחנו נבדוק את הדברים. אני מאוד מאוד מקווה שסמכותו של השר וסרלאוף לא נפגעת. כולם מדברים על השר וסרלאוף. האמת היא שאני מסמיק כשאני מגיע לדרום ולצפון ואומרים לי כל ראשי הרשויות – אתם שומעים?
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
למה לא נותנים לו את האחריות?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אתם שומעים? יש שר אחד – – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת פורר.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
יש שר אחד שכולם אוהבים וכולם מפרגנים – –
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
הוא עבריין מורשע – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – זה השר יצחק וסרלאוף. יצחק וסרלאוף. והדבר האחרון, חברים, שאלתם כאן – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד, מתי היית בצפון לאחרונה?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מתי היית בצפון?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת פורר.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מתי ראית את הצפון?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בשבוע שעבר הייתי. בשבוע שעבר, בביקורים בתחנת משטרה.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הדבר האחרון – העליתם כאן את הנושא של פיטורי גלנט. טוב מאוד שראש הממשלה פיטר את גלנט.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
חבל שאתה לא גר בשדרות – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
לא יעזור לכם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת דבי ביטון.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
טוב מאוד שראש הממשלה פיטר את גלנט. אתם יודעים, אני מדבר אליהם, לא אליכם.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – לך תפקיד – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
במדינה דמוקרטית, שר ביטחון – –
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
במלחמה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – צריך לעשות מה שהממשלה אומרת לו לעשות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא עשה הכול.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ואם שר ביטחון – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
מה הוא לא עשה? מה הוא לא עשה?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ואם שר ביטחון – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – – דמוקרטיה – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
ואם שר ביטחון לא מיישם את המדיניות של הממשלה – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
מה הוא לא עשה?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת שטרן.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – טוב מאוד – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
לא, מה הוא לא עשה – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – שראש הממשלה שלח אותו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הוא לא רוצה לענות.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אני שאלתי היום את יושב-ראש ועחו"ב.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
פעם חמישית, שישית. די, מספיק.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אה, הוא לא רוצה לענות?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני אסיים ואגיד – – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה לא רוצה לענות? הוא חייב לענות. מה זה לא רוצה לענות?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
יש לנו עוד שאילתה?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
יש לנו עוד שאילתה, שאילתה של חבר הכנסת אברהם בצלאל.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בסדר, אז אחרי זה אני אסיים. בדמוקרטיה, מי שלא מקיים את מדיניות הממשלה – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, הוא ענה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – לא צריך להיות בממשלה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
הוא ענה? פספסתי?
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא ענה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
ענית על זה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
עניתי על כל מה ששאלתם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת אברהם בצלאל – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אני רוצה לשאול אם הוא ענה על השאילתה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
– – ישאל את השאילתה הבאה. חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה, אני מזכיר לך.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אבל אני רק שואלת אם הוא ענה על השאילתה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שאילתה של חבר הכנסת אברהם בצלאל, בנושא: בעיות נגישות בכניסה לכותל המערבי. חבר הכנסת בצלאל, בבקשה.
<< שאילתה >> 2263. בעיות נגישות בכניסה לכותל המערבי << שאילתה >>
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, איתמר היקר, בהגעה לכותל נחסמה הגישה עד הכניסה לכותל עצמו בהוראת המשטרה. האוטובוסים, לצערנו, מורידים את הנוסעים בשער האשפות, שזה מרחק של למעלה מ-200 מטר מהכניסה עצמה לכותל. הדבר מונע מאנשים נכים, קשישים, שקשה להם להתנייד, להגיע ולהתפלל בכותל.
ברצוני לשאול:
מה בכוונת המשרד לעשות בנדון?
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
חבר הכנסת בצלאל, אני מגבה גיבוי מוחלט את המשטרה, וחבל שאתה לא מספר כאן בשאילתה את מה שאני חושב שאתה יודע וכולם כאן יודעים.
הקרן למורשת הכותל החליטה שרב שהוא רב אתיופי, לא ייכנס לתוך הכותל עם הרכב. למה? כי גורמים שם אמרו: אתיופי. לא במשמרת שלי. לא במשמרת שלי. לא יהיה דבר כזה. לא יהיה דבר כזה שלא ייתנו לאנשים להיכנס בגלל שהם אתיופים, ולא יהיה דבר כזה שינהיגו בכותל מדיניות אפליה, שכל מיני אנשים שקשורים כן יכולים להיכנס, אבל רבנים ספרדים או רבנים אתיופים לא ייכנסו. לא יהיה דבר כזה. אני מגבה גיבוי מוחלט את מה שהמשטרה עשתה באותו יום. היא אמרה את זה בצורה מפורשת.
<< קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >>
גם אני מגבה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אנחנו לא ניתן שתהיה אפליה בכניסה לכותל, ואני אומר את זה כאן לכולם. אם יש נוהל שמאפשרים לרבנים להיכנס עם רכב לכותל, אז צריך לתת את זה לכל הרבנים, ולא יכול להיות שיהיו רבנים כאלה שכן נותנים להם ורבנים כאלה שלא נותנים להם.
ואני רוצה להגיד דבר נוסף: אני אוהב את העדה האתיופית, אני מקדם אותם במשטרה, אני דואג להם, ומי שפוגע בהם, פוגע בי.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שאלת המשך.
<< קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >>
אדוני השר, דבר ראשון, אני מגבה אותך בנושא הזה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >>
שאלת המשך שלי – משיחות שקיימתי במשרד התחבורה אומרים שלמשטרה עצמה אין כנראה מספיק כוח אדם להעמיד שם ולשמור על מתפללים. אני שואל שאלה: האם באמת עשרות אלפי איש בשנה לא יכולים לעלות? בפרט כשאנחנו עכשיו מגיעים לחורף. תחשוב על אנשים מבוגרים, אנשים נכים, שצריכים משער האשפות ומטה – האוטובוסים מורידים מאוד מאוד למטה את האנשים, אנשים זקנים שצריכים ללכת ולהיכנס לכותל, במקום שהאוטובוס ייכנס לכותל עצמו ויוריד אותם בכניסה לכותל. אני חושב שזה עזרה להמון המון אנשים.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת בצלאל – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
עוד רגע, השר. יש שתי שאלות נוספות.
<< דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >>
אדוני השר, אני מדבר ברצינות. אני מגבה אותך בנושא של הכניסה ומורשת הכותל וכל מה שאתה אומר, אבל בסוף אני רוצה תשובה מה עושים עם כל כך הרבה מתפללים שנמצאים ורוצים להגיע להתפלל בכותל, לא משהו מעבר לזה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת בצלאל, אנחנו לא מדברים על אותו אירוע.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
רק שנייה, השר. שתי שאלות נוספות, ואז במרוכז. שאלה נוספת – לחבר הכנסת סגלוביץ', ולאחר מכן – שטרן. בבקשה.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה מדבר על משילות וריבונות. אתה אחראי למשילות ולריבונות במדינת ישראל. אין ריבונות ואין משילות. בתקופה שלך אנחנו נמצאים במצב של 204 נרצחים נכון להיום בחברה הערבית; עלייה מטאורית גם בחברה היהודית. היום בבוקר נרצח מנהל בית ספר, התפוצץ רכבו בבאקה אל-גרבייה. בתור מי שרץ ורקד על הדם בכל אירוע – אתה אפילו לא מגיע לשום מקום. אתה בא פה לכנסת ועושה סימני לב למי שנמצא בבמה. את העבודה שלך אינך עושה, מכל סוג שהוא.
מה אתה הולך לעשות אל מול השתוללות הפשיעה? כי עד היום לא עשית כלום. הפקרת את אזרחי מדינת ישראל. אתה עושה את זה עם חיוך גדול. זה לא מעניין אותך. מה שאתה עושה זה רק דברים אחרים לגמרי. אתה פשוט בושה ותקלה נוראית למדינת ישראל – עבריין שעומד על דוכן הנואמים. זאת המציאות. עבריין שעושה לב, חסר לב.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת שטרן, בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אגב, ככה מדברים לשר?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני לא אהבתי, אבל – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
זה בסדר שככה מדברים?
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מה לעשות? זאת האמת. מה לא אמת במה שהוא אמר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
204 נרצחים – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא עבריין?
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
זאת האמת.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
יש ספק לגבי הנתונים?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אם הוא לא היה עבריין, אף אחד לא היה אומר לו עבריין.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
דיברת קודם על הבן שלך ועל זה ששופכים את דמו והוא במהלך גיבושים. אני מאחל לו הצלחה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל עמדת כאן על הדוכן ואמרת שאתה מברך על הפיטורים של שר הביטחון, שלא יכול להיות ששר ביטחון לא ממלא הנחיות של ראש הממשלה או של הקבינט. אני חושב שאתה שופך את דמו, אלא אם כן תביא לי דוגמאות.
אני שאלתי הבוקר כבר שני ראשי ועדות, כולל ועדת החוץ והביטחון, ואני יושב שם די באדיקות כבר שנה ויותר. אני לא מכיר הנחיה אחת של ראש הממשלה ששר הביטחון לא מילא. אני חושב שבעניין הזה יש שפיכת דמים, ואני רוצה להגיד לך שבעיניי פיטורין של שר ביטחון בזמן מלחמה היא שפיכות דמים. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
השר ישיב במרוכז, בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
קודם כול, חבר הכנסת בצלאל, אנחנו כנראה לא מדברים על אותו אירוע. היה אירוע ממוקד – יום אחד נחסמה הכניסה של מכוניות לכותל. המשטרה עשתה את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רגע, אז אני אעדכן את השר – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת לוי, ברוך הבא. תודה. חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הרקע היה אפליה של רב אתיופי. אני גיביתי את המשטרה. דקה, אני אבדוק מה שאתה אומר. אני רק מסב את תשומת ליבך. אני לא יודע למה אתה מתכוון. אם הכוונה להגיע עד שערי הכותל, נכים וזקנים, ודאי שזה ראוי, וזה מה שצריך להיות. אם הכוונה שעד שערי הכותל הכול יהיה פתוח, אז הכול יהיה פקוק ולא יוכלו להיכנס. אבל אני אבדוק את מה שאתה אומר ואני אברר את הנושא הזה. רשמתי לעצמי.
חבר הכנסת שטרן, אני חבר קבינט, ואני מכיר לא מעט דברים שאני לא יכול לפרט אותם מעל הדוכן. אני מכיר הרבה מאוד דברים, אני מכיר הרבה מאוד החלטות של קבינט שלצערי, השר גלנט לא יישם.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
תן אחת.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אחת.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
למה אתה משקר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נתניהו אמר שהוא היה בסדר.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
תנו לי להמשיך. אבל יותר מזה – השר גלנט – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
לא יותר מזה. אחת.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אם לא תיתנו לי לסיים, לא תשמעו.
יותר מזה – השר גלנט באופן כללי – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
לא, לא. הנחיה – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת שטרן – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה מה ששאלתי. אולי השר לא מבין את השאלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
זו התשובה.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אולי הוא לא מבין את השאלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אגב, השאלה הנוספת שלך לא הייתה בשאילתה המקורית, אז הוא לא חייב להשיב עליה, אבל הוא משיב.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אז שלא יענה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני אענה לך. השר גלנט עבר צד; הוא לא היה בצד שלנו, צריך להגיד את האמת. בכל נושא הוא התייצב – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה קשור?
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה הצד שלנו?
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
הוא היה לצד מדינת ישראל. בן גביר, הוא היה לצד מדינת ישראל.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בכל נושא הוא התייצב לצד האופוזיציה – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת כהן – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אם אני לא יכול להשיב, אז אני לא יכול להשיב.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
מה קורה לך? מה זה הצד שלנו?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה השטויות האלה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הוא התייצב לצד האופוזיציה ונגד הקואליציה בכל נושא שהיה, גם דברים ציבוריים כאן. אנחנו ראינו את ההתנהלות שלו – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
הנחיה שהוא לא ביצע, זה מה שאמרת.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הנקודה ברורה. די.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
וסליחה, המדיניות שלנו היא מדיניות אחרת, ולכן טוב מאוד שראש הממשלה פיטר את השר גלנט.
ודבר אחרון – חבר הכנסת סגלוביץ', הרמת לי טיפה להנחתה.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה הנחתה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה עם השאילתה שלי?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני מדבר בעיקר אליהם. הם צריכים לדעת את העובדות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת מירב בן ארי, די.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
רגע, אבל רק שאלתי – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי, יש שלב של שאלות נוספות. עברנו את השלב הזה. עכשיו השר משיב.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
נכון שהאולפנים בצד שלכם. נכון שאולפני הטלוויזיה בצד שלכם, והם לא מספרים את האמת, אבל בוא נספר. קודם כול, גם היום, בשנה הזאת, הורדנו משנה שעברה את המספרים ברצח.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
מה המספר היום?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
מה שאתה אמרת.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
204 נרצחים מול 106 בכל שנת 2022.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
הוא לא ייתן לי לסיים.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת סגלוביץ', אני רוצה לאפשר לך לשמוע את התשובה.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
בשנה שעברה – 244.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
2023 היה יותר, אז הורדנו את זה, אז אנחנו במגמת ירידה.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
בסוף יש מספרים. אני סופר גופות, לא כיתות כוננות.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אז בוא נספר את האמת. בזמן שלכם היו קייטנות בבתי הסוהר; אני הפסקתי את זה.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
די.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
את מי זה מעניין עכשיו? את מי זה מעניין? מה אתה, מנהל קייטנה?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת סגלוביץ', השר משיב.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אבל הוא צריך להשיב.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אבל השר משיב ממה שהוא מבין, להבנתו, לא מה שחבר הכנסת רוצה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא לא לא. גם אם אדוני מאוד לא אוהב את זה, רשות הדיבור היא לשר.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
השר, התפקיד גדול עליך – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בזמן שלכם סגרתם את כיתות הכוננות; אני פתחתי 1,000 כיתות כוננות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה.
(חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.)
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
במשמרת שלכם זה קרה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בזמן שלכם לקחתם נשקים מאנשים; אני נתתי להם נשקים לאנשים כדי שיגנו על עצמם.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אבל נרצחים בתקופה שלך פי – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אין ביטחון אישי.
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
תענה על השאלה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
בזמן שלכם פוטרו שוטרים, התפטרו אלפי שוטרים; בזמן שלי עצרתי את המגמה והגדלתי את זה. בזמן שלכם לקחתם את כל התקציב מהמשטרה; אני הוספתי להם מיליארדים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כל יום בן אדם נרצח – – –
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
אתה משקר.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
איך הדבר המופרך הזה יכול להיות שר בממשלה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מעולם לא נרצחו כל כך הרבה אנשים. אנשים משלמים בחיים שלהם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הביתה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני יכול למנות עוד הרבה הרבה הבדלים של מה שאני עשיתי ואתם לא עשיתם.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
ומתו פי שניים. נרצחו פי שניים.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אבל אני חייב להגיד, אתם באמת קלקלתם כל כך הרבה, ואיך דונלד טראמפ אומר? אנחנו מתקנים את הנזק – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אנשים מתים במשמרת שלך. מה זה עוזר?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אנחנו מתקנים את הנזק הגדול שאתם עשיתם – –
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
אולי נעשה לך ויזה לארצות הברית.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
– – ובזמן שלנו אנחנו נלחמים באויבים.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
נרצחו 1,700 אנשים.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אתם התרפסתם לאויבים ונכנעתם לאויבים.
ואגב, דבר אחרון, אתם מדברים על 8 באוקטובר. במשמרת שלי הייתה משטרה שהגנה על הציבור.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
במשמרת שלך נרצחו 1,700 אנשים.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אתה שר משתמט, שר כושל. כלומניק.
(חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.)
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – נלחמה לבד. אתה ישנת.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
המשטרה הצילה את הציבור.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת דבי ביטון – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אני דבר אחד לא מבין, אדוני היושב-ראש.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
שר הביטחון, שהוא, יש לו את הטנקים, את המטוסים – אתם אומרים 7 באוקטובר, אז טוב מאוד שפיטרנו אותו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מי זה פיטרנו? אתה ראש הממשלה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
לעומת זאת, המשטרה היא שהצילה את המצב במשמרת שלי. אוהב אתכם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי, די.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
די כבר. אבל למה הוא לא ענה על השאילתה? מה, אתה מפחד להגיד שאתה הולך לבתים של קצינים?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לשר. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים, שראיתי ממש לפני רגע.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה פחדן? למה אתה לא בא לכנסת? למה אתה לא נותן נתונים? אתה שקרן ועבריין.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה של חברת הכנסת קארין אלהרר בנושא קיצוץ בתקני שפיטה והפגיעה חסרת התקדים במערכת המשפט בתקציב לשנת 2025. את שר המשפטים ראיתי לפני רגע. מכניסים אותו. עוד רגע, חברת הכנסת אלהרר, עוד רגע.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אם אתה מבקש להירשם, נרשום אותך, מאה אחוז.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שר המשפטים נכנס. בבקשה, אדוני, אני מזמין אותך אל הדוכן. אני מבקש להדליק את המיקרופון לחברת הכנסת אלהרר. מזכיר, מיקרופון לחברת הכנסת אלהרר, בבקשה.
<< שאילתה >> 2297. קיצוץ בתקני שפיטה והפגיעה חסרת התקדים במערכת המשפט בתקציב לשנת 2025 << שאילתה >>
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, פורסם בשבוע שעבר שבכוונתך לקצץ תקני שפיטה לערכאות בבתי המשפט השונים בתקציב הקרוב; זאת, למרות שידוע לך המחסור האקוטי בשופטים והעומס הקיים במערכת כבר היום. כל אלה גורמים לפגיעה ישירה בשירות שניתן לאזרחים.
אני מבקשת לשאול שתי שאלות:
1. איך מהלך כזה ימנע עינוי דין למתדיינים?
2. מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים לדון במינוי התקנים החסרים?
<< דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >>
תודה רבה לחברת הכנסת אלהרר על השאילתה, אם כי אני מוכרח לומר שקצת התפלאתי כשקראתי אותה, משום שדווקא ממך הייתי מצפה להרבה יותר רגישות חברתית.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אה, וואו.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני מבקש שזה לא יהיה עם הערות ביניים. אנחנו נמצאים – ונדמה לי שכל מי שנמצא, לפחות באולם הזה, בוודאי מבין את זה – בתהליכי אישור של תקציב קשה מאוד, מורכב מאוד, עם קיצוצים לא פשוטים, עם צורך להקפיא תוכניות חשובות, והרבה מאוד מהלכים דרושים כדי לעמוד בשני יעדים מרכזיים שהם הכרחיים: להבטיח את היכולת להשלים ולהשיג את מטרות המלחמה, ולגבש תקציב כזה שיאפשר לנו צמיחה מהירה ביציאה מהמלחמה, ברגע שהדבר הזה יקרה.
על הרקע הזה נדרשו כלל משרדי הממשלה לוותר ולקצץ באמת בבשר החי, בדברים דרמטיים. אני, אולי שלא כנהוג בחלק מהמקומות, לא חושב שאני צריך לנהל את משרדי באופן מנותק מהסתכלות כוללת על המצב בכללותו. ואז גיליתי דבר מדהים: בעוד כל חבריי השרים, אדוני היושב-ראש, יושבים עם אנשי אגף תקציבים ונאלצים באמת באמת לקבל החלטות מאוד מאוד קשות, לי יש פטור – אצלי מוסיפים תקנים להנהלת בתי המשפט. אגב, לא למשרד. למשרד המשפטים – מאבקים שלמים, אבל להנהלת בתי המשפט – אגב, בלי לדבר איתי בכלל, כמובן – מוסיפים תקנים מכל הבא ליד, כאילו אנחנו בתקציב אחר בכלל, כאילו שזה יקום מקביל לטובת הדבר הזה.
אני חייב לומר שיש צורך בתקני שופטים נוספים, אני לא חושב שלא צריך, אבל אני חושב שיש צרכים הרבה יותר אקוטיים ודחופים שנוגעים למערכת המשפט עצמה. לכן באותו ערב פניתי בכתב בדחיפות לראש אגף תקציבים ואמרתי לו – אני שמח שנמצא פה חברנו חבר הכנסת והשר לשעבר מאיר כהן, שהיה שר הרווחה – כתבתי לו מכתב שבו אמרתי שאם אכן אנחנו נמצאים במצב שיש אפשרות לתת תקנים נוספים, ויש לנו אופציות לעשות תיקונים ולטפל בדברים בעייתיים, יש בעיניי כמה דברים דחופים ובהולים – רובם, אגב, בממשק שבין משרד הרווחה לבין מערכת המשפט – שהם הכרחיים.
ואני אפרט אותם. ראשית, קודם כול ולפני הכול: שירותי המבחן למבוגרים ולנוער. אתה הרי יודע, חבר הכנסת מאיר כהן, איזו מצוקה איומה יש שם. נדרשים שם 70 תקנים, 40 במבוגרים ו-30 בנוער, כדי לתת סוף-סוף פתרון לשורה ארוכה מאוד של בעיות. אנשים נשארים בבית הסוהר כי אין תזכירים, נמצאים במעצרי שווא מפני שאין תזכירים בזמן. אין יכולת להפעיל את המאסר בקהילה ולכן אין מקומות כליאה, אז משחררים מחבלים או חשודים בטרור, משום שאין יכולת לשירות המבחן לספק את התזכירים הדרושים. הרשימה ארוכה מאוד.
צריך להבין. תראי, חברת הכנסת אלהרר, אחד האבסורדים הגדולים הוא שבשירות המבחן, למשל, יש עלות מסוימת לתקן. היא לא גבוהה, כי המשכורות רחוקות מלהיות בשמיים. אבל צריך להבין שכל תקן שופט, המשכורת הבסיסית, העלות הבסיסית של שופט, עלות ברוטו – אני לא מדבר על עלות מעביד; שכר ברוטו של שופט מתחיל היא מעל 50,000 שקל. אגב, רק למי שרוצה לדעת, נשיא בית המשפט העליון מרוויח 109,000 שקל ברוטו בבסיס – שערורייה שאין כדוגמתה, אבל על זה נדבר בהזדמנות אחרת – בעת הזאת, הקשה הזאת. לכל תקן של שופט מצורפים עוד 1.7 תקנים של עוזרים, גם הם בעלות לא מבוטלת. אז באתי ואמרתי: אם יש לכם יכולת לתת פתאום עוד 20 תקנים לדבר הזה – ואני אשמח לקבל אותם, אבל יותר דחוף ויותר חשוב – אגב, למערכת המשפט עצמה, אני לא מדבר אפילו בראייה כוללת – זה לתת מענה לשירות המבחן, ובעלות של התקנים האלה אפשר את כל 70 התקנים האלה לתת ועוד נישאר עם עודף.
אחר כך יש עוד נושא, שמשום מה, כנראה נחזה – אני מקווה שלא בעינייך, אבל לפחות בעיני מי שהכין את הצעת התקציב באגף תקציבים – לפחות חשוב, וזה המחסור העצום בתקנים שנועדו לצורך מימוש חוק האיזוק האלקטרוני, מה שנקרא "התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה". כולנו כאן יודעים שבתקופה המתוחה הזאת יש עלייה דרמטית באירועי אלימות במשפחה. אז לזה אין כלום, אין תוספות, אין תקצוב ואין תקנים ואי-אפשר לממש את החוק. נדרשים שם 30 תקנים בעלות יחסית נמוכה. אני אומר לך שחוץ מה-70, גם את ה-30 האלה אפשר לשלם בעלות של התוספות האלה, וגם אז נישאר עם עודף.
אחר כך יש יחידות סיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, שנועדו לעזור, לפתור סכסוכים ולנסות להשכין שלום בית בסכסוכי גירושין. גם ביחידות הסיוע האלה, שזקוקות לתגבור כוח אדם דרמטי ברגע הזה, לא נמצא שקל ותקנים לתת.
עכשיו אני אגיד לך עוד דבר, חברת הכנסת אלהרר. הרי זה לא שמערכת המשפט, איך אומרים, סבלה בתקופת כהונתי מאיזו מצוקה של תקנים, אלא ההפך הוא הנכון, מכיוון שבתקציב 2023 ובתקציב 2024 אנחנו נתנו תוספות דרמטיות של עשרות תקנים. כמו שאת יודעת, אנחנו מינינו 162 שופטים חדשים, נוסף על למעלה מ-20 מינויים בפועל, כלומר למעלה מ-180 תקנים של שופטים שאנחנו איישנו בתוך כמה חודשים – מספר חסר תקדים, שלא היה כמוהו מעולם. כדי לסבר את האוזן, הכי הרבה שהיה אי פעם בשנה אחת היה 136, אחר כך 100, ואחר כך זה בכלל מספרים הרבה יותר נמוכים. כלומר, אנחנו עשינו פה איוש דרמטי בהיקפים עצומים שפתר למערכת בעיות גדולות. נשארו לנו מספר לא גדול שנעצר. את יודעת הרי בדיוק למה – בגלל שלא הסכמתם להגיע להסכמה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אה, אוקיי.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
וחשבתם שאפשר לפתור את הבעיות בדרך אחרת, על ידי זה שתכפו בצווים, כמו שאתם עושים עם מינוי נשיא בית המשפט העליון, בדרך לא דמוקרטית, בדרך שדורסת את הרוב הפרלמנטרי שהציבור בחר בבחירות.
לכן, חבר הכנסת אלהרר, עם כל הכבוד, אני חושב שאת סדר העדיפויות המעוות הזה אין מקום לקבל. יש למערכת שאני מופקד עליה צרכים – ובוודאי גם למערכות כמו שירותי הרווחה ואחרות, ובטח בממשק בין שתי המערכות האלה – שהם הרבה יותר דחופים, שהוזנחו במשך שנים ארוכות, כולל בקדנציה של הממשלה הקודמת, שאת היית חלק ממנה. אני רוצה לתקן את הדבר הזה, ואני חושב שזה סדר עדיפויות נכון בעת הזו.
אגב, אני רוצה להעיר עוד הערה: את הרי מכירה את טבלת ההקצאות שהוכנה על ידי הנהלת בתי המשפט לתקנים שעדיין פנויים. צר לי, אבל אני חולק גם על הדבר הזה. אתן לך דוגמה: הייתי בישיבה – אני חייב לומר, באמת קשה מאוד – רק לפני כמה ימים, אצל שרת התחבורה, בסוגית תאונות הדרכים. בישיבה הזאת העלה יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דרישה חד-משמעית, אגב, מגובה במסמך כתוב שהוא העביר אליי, למינוי שופטי תעבורה נוספים – דבר שלא קיים בכלל בהקצאות התקנים הנוכחיות.
גם לאחר שעשינו את החוק החשוב שהעברנו, שיקטין את מספר התיקים ויהפוך לא מעט עבירות לעבירות מינהליות, לזה היה צריך להוסיף את הצורך בתגבור בבתי המשפט הקהילתיים. חתמתי לאחרונה על צו שפותח עוד שלושה בתי משפט כאלה, שהם חשובים מאוד, שהם בדיוק מה שצריך. ומה שאנחנו צריכים – בתי משפט קהילתיים, עם שירות מבחן שיש לו מספיק תקנים, עם מערכת שמאפשרת לטפל באלימות במשפחה, ביחידות הסיור ובאיזוק האלקטרוני, דברים שלך יש חלק גדול בהם, חבר הכנסת מאיר כהן – זה מה שאני רוצה לעשות כאן. ומי כמוך, חברת הכנסת אלהרר – את באמת אדם שהנושא החברתי הוא בנשמתך. עם כל חילוקי הדעות בינינו, את זה אף אחד לא יכול לקחת לך. אז מספיק כבר עם הצורך הזה כל הזמן: מערכת המשפט, ולוקחים לשופטים, ועושים לשופטים ופוגעים בשופטים. אף אחד לא עושה ואף אחד לא פוגע. להפך, אני הוספתי יותר תקנים ממה שהוסיף מישהו לפניי, מינינו יותר שופטים ממה שמינה מישהו לפניי, אבל יש גם צרכים אחרים, וצריך לראות תמונה כוללת, והייתי מצפה להתגייסות של כולם כדי שאנחנו נשיג את הדברים האלה.
עכשיו לשאלתך השנייה, שעסקה בנושא מינוי נשיא בית המשפט העליון. אז אומר כך: ראשית, אני מכבד צווים של בית המשפט העליון, גם כשהוצאו באופן בלתי חוקי, בניגוד להוראת החוק המפורשת, תוך נטילת סמכותי כיושב-ראש הוועדה והשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים. אגב, מה שחשף גם את האמת: אחרי כל הדיבורים שלכם בנושא הרפורמה, שהיא כביכול נועדה להשתלט על מערכת המשפט, מה שקורה הוא הפוך. יושבים שופטי בית המשפט העליון והם אומרים כך: או שתבחרו את מי שאנחנו רוצים, או שאנחנו ניקח לכם את הסמכויות ונחליט לבד מי ייבחר. הרי לפי הצו הזה, אתם יכולים לשבת – אגב, אפילו בלעדייך; בלי חברי הכנסת ובלי השרים שחברים בוועדה, בכלל בלי נציגי הציבור. ישבו שלושת השופטים ביחד עם שני נציגי לשכת עורכי הדין, יודיעו לי מתי הם רוצים לכנס את הוועדה. אגב, אני חייב לומר שלפחות אצלי בבית הרוויחו מהעניין הזה – אני כבר מתאמן ביסודיות כדי שאוכל להגיש קפה בצורה מכובדת ולהגיש כיבוד בצורה מכובדת, כי זה התפקיד היחיד שנשאר לי, לפחות אעשה אותו בצורה ראויה. דבר מקומם, חוצפה, שערורייה שאין כמותה, דריסה של הציבור ושל אמון הציבור.
אבל אני כן – הוצאתי מכתב זימון לישיבה. אגב, קרה דבר מדהים. אני רציתי לזמן אותה לשבוע הבא – – –
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני השר, על רקע התלונה שלך וזה שאתה יודע לעבוד, שקצת מופלא בעינינו שבכל זאת האובססיה הזאת לפרק כל דבר שקשור לבתי המשפט, כך זה מצטייר, ואתה צריך – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת מאיר כהן, אני לא – – –
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
אני אומר לך, בכל זאת, אנחנו לא מבינים. למה יש כזאת אובססיה?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני אסביר.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
הם לא האויבים שלנו, בתי המשפט.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
בוודאי שלא. אני לא מפרק שום דבר. אני רוצה להזכיר לך שאני הצעתי הצעת פשרה פומבית, הוגנת, לפתרון כל העניין הזה, והיא נדחתה על הסף, לא על ידי – –
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
היא לא הוגנת.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – אגב, בלי שהוצעה לי כל הצעת פשרה אמיתית אחרת, שום דבר, שום כלום. במקום זה הולכים ונותנים צו שמשתלט על סמכויות שר המשפטים בוועדה באופן לא דמוקרטי. עכשיו אני שואל אותך: למי יש אובססיה, לי או למי שחושב שהוא נמצא מעל הכנסת, מעל הממשלה, מעל החלטת העם, מעל לכול וגם מעל החוק? אלה דברים – – –
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה האירוע הזה? אתה לא תסגור לי את המיקרופון. מה זה הדבר הזה?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברים, הכול בסדר. כבוד השר משיב. אם יש שאלת המשך – – –
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
גברתי חברת הכנסת אלהרר, אם יש שאלת המשך, בכבוד רב תוכלי לשאול.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
מה הנוהל?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
זה בסדר גמור, הכול בסדר. שאלת המשך יש בפירוש, יש גם שאלות נוספות, הכול בסדר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני גם אענה על הכול.
חבר הכנסת מאיר כהן, הרי גם אתה יודע שנדרשים שם שינויים. גם אתה יודע שאלה דברים בלתי הגיוניים ובלתי נסבלים. גם אתה מבין שאי-אפשר ביד אחת כל הזמן להגיד שיש איזון בוועדה לבחירת שופטים. נכון שיש רוב לאנשי מערכת המשפט, אבל שר המשפטים קובע את סדר-היום, ובלעדיו אי-אפשר למנות, ואחר כך שאותה מערכת משפט תיתן צו לשר המשפטים שמונע למנות כשאין הסכמה. שני הדברים האלה הם הרי בסתירה אחד מול השני, ורק חושפים את כל האמת ואת המצב האבסורדי שאנחנו נמצאים בו. אני רק יכול להגיד שקרה דבר מדהים. אני רציתי לזמן ישיבה לשבוע הבא, ולא אני, דווקא אנשי מערכת המשפט ביקשו לדחות אותה לסוף החודש, את הישיבה הראשונה בעניין הזה, אבל זימון יצא.
אני רק אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, שלא יהיה בכלל ספק, אנחנו נדרוש ונעמוד על כך שהציבור ייחשף במלואו לכל המידע הרלוונטי ביחס למועמדים. ההליך הוא הליך פסול מיסודו, הליך שאני באופן אישי אומר בצורה הברורה ביותר: הוא הליך שמנוגד לחוק; הוא הליך שאין כמוהו באף מדינה דמוקרטית באשר היא. אני מציע לכם להתעשת ולהבין שאם אתם חושבים שאתם תוכלו לכפות בכוח מינוי כזה, אתם טועים, מהטעם הפשוט, שנשיא של מערכת משפט בכלל, ובוודאי נשיא בית משפט עליון, אין לו אלא את אמון הציבור בו ובמוסד שראשו הוא עומד ובבחירתו. כאשר לציבור עצום אין שום אמון כזה נוכח התהליך כפי שהוא מתבצע, הנזק שאתם גורמים, אתם במו ידיכם גורמים למערכת המשפט, הוא באמת נזק עצום. חבר הכנסת מאיר כהן, אם רוצים לדבר על לפרק ודברים כאלה, זה מה שאתם עושים. אתם מפרקים את המערכת במו ידיכם, מתוך מחשבה שאפשר לכפות דבר כזה בכוח, ואחר כך לבוא לציבור ולחשוב שמישהו ייתן בזה אמון.
אני אומר שוב, אני חושב שאמון הציבור במערכת המשפט מחייב שדברים ייעשו בהסכמה רחבה. אמרתי את זה, אגב, כל הזמן, כולל בימי הרפורמה, רק אתם לא הסכמתם לשבת איתי אף פעם. אני אומר את זה גם עכשיו. ואגב, זה גם אפשרי. איך אני יודע? כי בכל זאת מינינו 162 שופטים, שוב, מספר חסר תקדים, בהסכמה מלאה, בתוך כמה חודשים, אז אם רוצים, אפשר. אם רוצים לדרוס, לכפות, הדבר הזה רק יגרום נזק למערכת, רק יפגע באמון הציבור במערכת המשפט.
אני אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, אני נחוש לעשות תיקון ולעשות צדק גם בעניינים שנוגעים לחלוקת תקנים ולדברים כאלה, שהם חשובים מאוד לשירות שניתן לציבור וגם בעניינים שאולי הייתי קורא להם "קומה למעלה יותר", שנוגעים לאופן בחירת השופטים, ולעובדה שמערכת המשפט צריכה להיות פתוחה בפני כולם, ולא מערכת שבה יש מישהו שיושב והוא מחליט מי נאה בעיניו ומי לא נאה בעיניו, את מי הוא מוכן להכניס למועדון החברים ובפני מי הוא סוגר את הדלת, כפי שקרה לאורך יותר מדי שנים.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
אפשר שאלה נוספת?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה, אדוני השר. כן, שאלה נוספת, בבקשה, חברת הכנסת אלהרר. שאלת המשך.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני השר, האמת, ריגשת אותי. באמת, נאום מלא פתוס. ניכר שאכפת לך. אתה יודע מה העניין הבעייתי בנאום הזה? שלאורך כל השנתיים, מרגע המינוי שלך, כל מה שעשית הוא להתנגח במערכת המשפט. התחלת עם הנאום שלך ב-4 בנובמבר על הרפורמה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
4 בינואר.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
4 בינואר, סליחה, על הרפורמה. העברת את מדינת ישראל שנה שלמה של ייסורים. היית חלק עיקרי בפילוג שחל בעם הזה. נעזוב את זה. הגענו ל-7 באוקטובר. באמת הואלת בטובך לכנס את הוועדה למינוי שופטים. ומה אז? החלטת על כללים חדשים. בכלל החדש של אדוני לא פועלים על פי החוק שאומר: רוב בוועדה. אמרת: או שנגיע להסכמה או שלא יהיה כלום. ולכן לא מינינו – לא למחוז ירושלים, לא לשלום ירושלים; חסרים תקנים בבית הדין לעבודה שטרם אוישו.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
כמה?
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אחד כרגע, אבל יש – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אז זה לא חסרים תקנים.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע, סליחה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
כמה מינינו לבתי הדין לעבודה? בואי ניתן את הנתונים המדויקים.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
סליחה, אדוני, אני לא הפרעתי לך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
מינינו כמעט 20 תקנים לבית הדין לעבודה. נשאר אחד פנוי.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא הפרעתי לך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שנייה, לא, כבוד השר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אלה הנתונים, נו, באמת.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
כבוד השר.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מבינה שקשה לך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אבל תביאי נתונים מדויקים.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני רוצה לשמוע את השאלה. אני מחכה לשאלה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אגב, אני מזכיר שזו שאלה, לא נאום. אבל בסדר.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני רוצה לשמוע את השאלה. אני מחכה לשאלה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם לי היה מאוד מאוד קשה לשמוע את הדברים שלך. כמי שהייתה בכל הדיונים ושמעה את דבריך ויודעת, זה עושה רושם שיש פה איזה סגירת חשבונות עם הנהלת בתי המשפט.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אז מה השאלה, גברתי?
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע. סליחה, שמעתי פה נאום שלם.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
לא לא לא, זה בסדר גמור.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
תשובת השר – זה הנוהל.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע, אני אגיע לשאלה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לא הבנתי. את שואלת – ובאה בטענות שאני עונה לך תשובה מפורטת – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רק שנייה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – ומתייחס ברצינות לשאילתה? זה עוד לא קרה לי פה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה מתייחס מאוד ברצינות. אדוני, באירופה, על פי ה-OECD, יש 22.2 שופטים על כל 100,000 תושבים. בישראל, תנחש – 7.8 על כל 100,000 תושבים. עכשיו אדוני דיבר על הצורך העז לתת מענה לאזרחים. אני איתך, אך אין מענה לאזרחים, ואני שואלת אותך – אדוני היו"ר, אפשר טיפה שקט?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
כן. סליחה, חברים, אני מנסה לשמוע וגם המליאה, כולם רוצים. נא לא לדבר. מי שחשוב לו לדבר יכול לצאת החוצה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה להחזיר אותך לשאלה שלי מההתחלה: איך אתה מונע עינוי דין? הרי אתה יודע שבן אדם מגיע לבית משפט כשהוא עמוס לעייפה בתיקים, ואין לשופט אחד יכולת אמיתית לתת מענה לכל התיקים שנערמים. איך הוא יקבל את יומו בבית המשפט בלי שיהיה לו עינוי דין? על זה אתה לא מצליח לענות.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
קודם כול, אני חושב, חברת הכנסת אלהרר, את יודעת – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, אולי, כבוד השר, בכל זאת, כי יש גם שאלות נוספות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אם אפשר, היושב-ראש, אני אענה ואחר כך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אחר כך? אוקיי.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
כדי שתהיה איזו רציפות. אני חושב שזה חשוב.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני פשוט רוצה קצת לזרז.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני אשתדל להיות יותר תמציתי. אני פשוט חייב לומר – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
לא, לא, זה בסדר גמור.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – חברת הכנסת אלהרר היא כל כך בקיאה וכל כך מכירה את הדברים. אני חייב לומר לך, יש כל מיני טענות, אם הייתי צריך לנסות לחשוב עליהן – אפשר לטעון טענות גם בלי לעוות את הנתונים. קודם כול, הנתונים הפשוטים: בבתי הדין לעבודה במשך תקופה ארוכה מאוד לא היו מינויים, היה מחסור עצום במינויים. היו שם סדר גודל של 20 תקנים, ואיישנו את כולם למעט אחד, אז אין תקנים פנויים בבית דין לעבודה. יש תקן אחד שטרם אויש בכלל בתי הדין לעבודה בכל הארץ.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כמה עומדים לפרוש? אתה יודע?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
רבותיי, אני לא יודע מה עומד.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אה, אתה לא יודע? אוקיי. רק רציתי לוודא.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
כרגע יש תקן. כשיפרשו – נאייש.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן, ממש.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
כרגע אין תקנים פנויים בבית הדין לעבודה. יש רק תקן אחד.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה עם המחוזי בירושלים?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
זה מצב שלא היה כמוהו – – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ומה עם השלום בירושלים?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
רגע, אבל היושב-ראש, זה לא בסדר.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
לא, לתת לשר לענות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
זה מצב שלא היה. חברת הכנסת קארין אלהרר, אולי תספרי לאולם הזה מתי בפעם האחרונה היינו במצב של איוש כל כך נרחב בבתי הדין לעבודה שרק תקן אחד לא היה מאויש. הרי זה לא קרה כבר שנים.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כמה חסרים בירושלים?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
היושב-ראש, אי-אפשר לנהל את זה ככה.
את דיברת על בית הדין לעבודה, לא אני. ולכן אל תַטעי, ותאמרי את האמת, שאת יודעת אותה היטב. כמה שנים לא היינו כבר במצב כזה? ואגב, זה אחרי שהוספתי תקנים, כלומר יש היום – – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא היית מכנס את הוועדה בלי עתירה. על מה אתה מדבר?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
גברתי, גברתי, גברתי, השר מנסה לענות לגופו של עניין, אז בואי ניתן לו.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
מה לעשות, העובדות הן עובדות פשוטות, וזה אחרי שהוספנו עוד תקנים, כלומר מעולם לא היו כל כך הרבה שופטים בבתי הדין לעבודה כמו היום. זאת אמת אחת שצריך להגיד אותה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
קרה נס. קרה לנו נס.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
2. אני שומע כל פעם את הסטטיסטיקה הזאת של ה-OECD, אבל מה לעשות, חברת הכנסת קארין אלהרר, שבניגוד לשיטת המשפט שלנו, ברוב המדינות האלה שבהן יש יחס שופטים גבוה יותר ביחס לאוכלוסייה, זה משום שלשופטים האלה יש הרבה מאוד תפקידים נוספים שאצלנו עושות רשויות אחרות, כמו שופט חוקר, לדוגמה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
באנגליה אין.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אי-אפשר ככה. ולכן ההשוואה הזאת היא כמובן – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה צריך לדייק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – לא רק שלא מעידה על כלום, אלא היא מעידה להפך. אם את תבדקי ותבחני בסוף כמה תקני שופטים שעוסקים נטו בשמיעת תיקים, כמו שזה נעשה אצלנו, את תגלי שיש לנו הרבה יותר מאשר שם. זה הנתון. זאת עובדה, אין מה לעשות, אי-אפשר לעקם אותה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אנחנו באותה שיטת משפט.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
עכשיו אני אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, היינו יכולים להשלים את העוד-כמה מינויים שנשארו אלמלא בנקודה מסוימת אתם הגעתם למסקנה: למה לכם להגיע לפשרות אם אפשר פשוט ללכת לעתירות לבג"ץ ולכפות את המינויים שאתם מבקשים לקדם אותם?
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה זה קשור?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אגב, גם עכשיו זה לא מאוחר להגיע לפשרות כאלה, אם תרצו. אני בעד. דלתי פתוחה לעניין הזה. אני יכול אפילו – – –
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
ועדיין, חסרים הרבה שופטים.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הפשרה שלך זה or the highway my way. זו הפשרה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אבל היושב-ראש, אני לא יכול. זה לא בא בחשבון.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, סליחה, זה הופך להיות דיון של דו-שיח. אני הבנתי את השאלה, מכיר את הנושא.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
נכון, ואני מנסה לענות.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני חושב שמקבלים פה תשובות ענייניות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני אומר לחברת הכנסת אלהרר – הינה, אני אומר לך, אני עדיין פתוח לשיח הזה. אני אפילו יכול לומר לך ששוחחתי אתמול עם מנהל בתי המשפט פעם נוספת בהקשר הזה. אני לא חדל מהמאמצים האלה. אני לא מוכן לקבל כפייה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
על מה הכפייה?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני גם רוצה להזכיר לכם שאנחנו עצרנו את קידום החקיקה החשובה לעריכת שינויים במערכת המשפט בגלל מצב המלחמה. אני הודעתי אז – ואני חושב שזה הדבר הכי הגיוני והכי מתבקש – שבעת כזאת, בנושאים האלה, שיש לגביהם מחלוקת קשה, נעשה את המינויים בהסכמה. זה גם עבד יפה מאוד; אתם החלטתם לשבור את זה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואם אין הסכמה?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני רק רוצה להגיד לך עוד דבר אחד לסיכום, שהוא מאוד מאוד חשוב, ובעניין הזה שלא תהיה שום טעות ושום אי-הבנה: מי שהוביל את הפלגנות זה אתם, לצערי הרב.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נו, באמת.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני הצגתי תוכנית לציבור.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נו, באמת.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
הצעתי לכם לבוא להידיין עליה. הצעתי לכם להגיע להסכמות. שוחחתי גם איתך אין-ספור פעמים.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
איזה הסכמות?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לצערי הרב, לא נמצא אף אחד שהיה מוכן לבוא ולהגיע באמת להסכמה. אתם חשבתם שדרך סרבנות ודרך כל מיני דברים אחרים – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
סרבנות?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – אתם תוכלו למנוע את מימוש רצון הציבור כפי שבא לידי ביטוי בבחירות.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תגיד, אתה רציני?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
ולצערי הרב, יש מי שחושבים גם היום, בבוקר הזה – – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה מדבר איתי על סרבנות?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
רגע, רגע.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני לא מוכן.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
רגע, השר חייב לענות, לסיים את הנושא. אגב, זה נושא צדדי שהתפתח, שאני רוצה להפסיק אותו.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, זה מדהים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
כן, ובמשפט האחרון, אם רק לא יפריעו לי, אני אומר שרק הבוקר אנחנו עדים למחזה אבסורד שבו יש מי שחושבים שאפשר להגיש עתירה לבג"ץ – שהוא עכשיו יחליף בכלל, הוא כבר ימנה גם את הממשלה במקום ראש הממשלה ויקבע מי יהיו השרים וכו'.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
ולמרבה התדהמה, במקום שהעתירה הזאת תיזרק מכל המדרגות, עוד מבקשים תשובות ותגובות והתייחסויות.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה יודע, עוד יש פה דמוקרטיה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
זה רק מראה לאיזה מקום בלתי הגיוני, בלתי מתקבל על הדעת, שאין כדוגמתו באף מקום בעולם, אנחנו הגענו. וכן, אני אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, הדבר הזה חייב להשתנות, והוא ישתנה. אני מציע לכם לתקן אותו בהסכמה, ביחד – הינה, אני חוזר על זה – ומזמין אותך לשבת איתי ולגבש את זה במשותף – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה לא באמת רוצה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – אבל מתוך הבנה שהשינוי חייב להיות, ואנחנו לא נוותר על התיקון הזה – –
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בסדר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – כי הוא הכרחי.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. שאלות נוספות. חבר הכנסת רון כץ – איפה הוא?
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
פה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה. חבר הכנסת כץ, אנא, אבל נא להיצמד לשאלה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
איזה שאלה? אתה עוד לא יודע מה השאלה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני לא יודע, אבל להיצמד אליה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
היא לא קיימת, זו שאלת המשך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שאל.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני חושב עליה עכשיו יחד עם עם ישראל. אדוני שר המשפטים, דיברת קודם וענית לחברת הכנסת אלהרר על הצורך בקיצוץ רוחבי לאור עלויות המלחמה ודברים אחרים ונוספים. אז אני רוצה, ברשותך, לשאול אותך בתור זה שאחראי על לרקום את הקואליציות של נתניהו, איך אתה מסביר את הקיצוץ הרוחבי במשרד המשפטים ובמשרדים נוספים לאור העובדה שאתם ממנים שרים נוספים שאף אחד אפילו לא יודע מה התפקיד שלהם, כמו שר המינהלות, שאני לא יודע מה הקשר שלו לשר וסרלאוף, ששניהם הולכים לעשות את אותו דבר, שרים נוספים שאף אחד במדינת ישראל לא מבין את הצורך בהם. אני באמת רוצה להבין לוגית. תסביר לאזרחי מדינת ישראל איך מצד אחד מקצצים ברווחה, בחינוך, במשפטים, ומצד שני מעלים תקציבים לשרים שאף אחד לא צריך במדינה?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני מודה לחבר הכנסת רון כץ על השאלה, היא באמת שאלה במקומה. אני יכול לומר לך את מה שאתה מן הסתם יודע: אני חושב שבעת הזאת יש חשיבות גדולה להרחיב את הממשלה. אני רוצה להזכיר לך שכשאנחנו הרחבנו את הממשלה וצירפנו את סיעת המחנה הממלכתי בהרכבה המלא בתחילת ימי המלחמה, צורפו לממשלה אז, אם איננו טועה, חמישה שרים מטעמה. אני חושב שהדבר הזה היה חשוב מאוד, כדי שגם הקול שלה יישמע סביב שולחן הממשלה ושולחן הקבינט. לכן, אני שמח על כך שסיעת הימין הממלכתי החליטה להצטרף לממשלה, ואני חושב שההצטרפות שלה חשובה. מטבע הדברים, כשסיעה מצטרפת לממשלה, צריך שיהיו שרים שלה שישבו סביב שולחן הממשלה וישבו בקבינט, ואני חושב שהדבר הזה נכון ומבורך.
אגב, אני חייב לומר לך את מה שאמרתי לאורך כל הדרך: אני חושב שבתקופה הזאת היה נכון להפסיק כבר עם החרמות האלה, להפסיק עם כל ההתנהלות הזאת, שגררה אותנו בשעתו לחמש מערכות בחירות, להצטרף לממשלה. כך אני האמנתי שהיו צריכות לעשות סיעות האופוזיציה הציוניות בתחילת הדרך. לצערי, זה לא קרה. אני שמח שזה לפחות קורה עם סיעת המחנה הממלכתי, ואני בהחלט מברך על כך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה, אדוני. אדוני שר המשפטים, אתה גם חבר קבינט בכיר, כידוע, שר בכיר בקבינט – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לא בכיר. חברי הקבינט הם כולם שווים. אולי שר הביטחון – – –
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אתה שר בכיר בממשלה וחבר קבינט.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לא צריך תארים.
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
ובאמת, אני שואלת את עצמי כיצד במלחמה קיומית, כשיש לנו שבע זירות, דווקא אתם, חברי הקבינט, לא מצאתם לנכון להתריע בשער על עצם העובדה שבשעה כזאת מנרמלים מצב, להבנתי כאוטי, קרוב לטירוף מערכות, שבו ראש ממשלה מפטר שר ביטחון עתיר ניסיון, ידע נדרש. ראינו אותו במהלך כל השנה האחרונה מקבל החלטות שנוגעות לאופרציות מסובכות, והוא עשה את זה על בסיס ידע, על בסיס ניסיון, וגם בשעות הקטנות של הלילה. יש פה חשיבות למהירות התגובה, והוא דמות מפתח בתוך התהליך. וכל זאת למה? כדי לקדם את חוק ההשתמטות, כשבפועל צריך עשרות אלפי חיילים לצה"ל, וגם לזה נדרש שר ביטחון למקצועיות הנדרשת.
אני שואלת את עצמי ורוצה לשאול אותך: האם כחבר קבינט נתת את הדעת כיצד זה יפגע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל? כיצד זה יפגע חלילה בכשירות הצבא? כיצד זה ישפיע על גורל לוחמינו וחטופינו בשעה הנוכחית?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני מודה לחברת הכנסת שרון ניר על השאלה. אני חייב לומר לך בכנות: את יודעת, הלוואי שהיה אפשר להחזיר את הזמן אחורה כמו שאת הצלחת לעשות עכשיו. חברי חבר הכנסת עמית הלוי, אני חושב שחשוב אולי שתשמע את הדבר הזה. אני הודיתי לחברת הכנסת שרון ניר. היא לרגע החזירה את הזמן, נתנה לי איזו אמונה שאפשר להחזיר את הזמן אחורה, כי את יודעת, חברת הכנסת שרון ניר, כבר נשאלתי את השאלה הזאת. את יודעת מתי זה היה? זה היה כשהייתי שר בממשלה והובלתי את חתימת ההסכם הקואליציוני שבמסגרתו הצטרף לממשלה מישהו ששנינו מכירים ושנינו מאוד מאוד מעריכים, שהצטרף לממשלה וקיבל את תיק הביטחון, תאמיני או לא, למרות שהיה בדיוק מה שאמרת עכשיו – אמרו עליו – –
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אגב, הוא היה שר ביטחון מעולה, אבל לא היה צריך לקבל החלטה באישון לילה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אדוני, זה לא דו-שיח.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
זה נכון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – למרות שאמרו עליו שהוא אזרח והוא לא יודע שום דבר, ואיך יכול להיות שמחליפים שר ביטחון בעל ניסיון ביטחוני שבא מתוך שורות הצבא באזרח כזה שלא מבין כלום. למי שלא עקב או לא מכיר את ההיסטוריה – השר שהוחלף אז היה משה בוגי יעלון, רמטכ"ל לשעבר, והשר שקיבל את תיק הביטחון, לא יאומן, חברת הכנסת שרון ניר, היה דווקא אביגדור ליברמן, יושב-ראש מפלגתך.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
הוא היה שר ביטחון מעולה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני מקווה שזה עונה לך על השאלה, כי אני מניח ששנינו חושבים שליברמן היה בהחלט ראוי לתפקיד שר הביטחון, ואם ליברמן ידע לעשות את העבודה הזאת כאזרח – ולפחות לי יש, ואני מקווה שגם לך, הערכה גדולה אליו – אני בטוח שהדברים נכונים גם כשמדובר באדם שהוא בכל זאת – –
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – עתיר ניסיון כחבר קבינט ובשורה ארוכה של תפקידים, כולל כהונה כשר חוץ וכשר אוצר – –
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא היה באמצע מלחמה, אדוני השר.
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – בעיצומה של מלחמה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – חברנו השר ישראל כץ, שאני בטוח שיעשה עבודה מצוינת.
אעיר עוד הערה אחת, לגופו של עניין.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני חושב שהעבודה המשותפת בהרמוניה בין ראש ממשלה לשר ביטחון היא דבר חיוני בכל עת, בפרט, חבר הכנסת דוידסון, בעת מלחמה. אני חושב שאם ראש הממשלה הגיע לכלל מסקנה שבנקודת הזמן הזאת היכולת להמשיך ולעבוד בצורה הרמונית ומסודרת נפגעה עד כדי כך שהוא רואה צורך לעשות שינוי בעמדה הזאת, אני סומך עליו. אני חושב שהוא יודע היטב מה הוא עושה, ואין לי שום ספק שהמהלך הזה הוא מהלך שיביא לפעולה הרבה יותר הרמונית, אחודה ועוצמתית של הקבינט, של הממשלה, ושהדבר הזה הוא בוודאי לטובת ניהול המלחמה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/3696/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת משה סולומון)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון. אני מזמין את חבר הכנסת משה סולומון להציג את הצעת החוק. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן שר התחבורה, רק אתמול עמדתי כאן בהצעת חוק לקריאה הראשונה, והיום אני עומד כאן עם עוד הצעת חוק, לקריאה טרומית. שני החוקים הם חוקים חברתיים ראשונים במעלה, חוק ביטול עבירת השוטטות – היה אתמול – וחוק הפחתת הקנס בנסיעה בתחבורה הציבורית.
במדינת ישראל יש כמה נוסעים שלא משלמים על כל נסיעה ונסיעה – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברים, אם אפשר לשמור על השקט במליאה, בבקשה.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
במדינת ישראל – חברת הכנסת טלי, תקשיבי, זה חשוב מאוד.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
בואו נכבד את הדובר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני מכבדת אותו מאוד – – –
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
תקשיבי. במדינת ישראל יש כמה נוסעים שלא משלמים על כל נסיעה ונסיעה בערך צבור. קבוצה אחת הם בעלי הסדר נסיעה – חופשי-חודשי, חופשי-יומי או נסיעות מעבר וכו'; קבוצה שנייה היא קבוצה שהחליטו הממשלה ומשרד התחבורה כי מגיעה להם נסיעה בחינם – חיילים, בני הגיל השלישי, שירות לאומי ועוד. גם על קבוצות אלה מוטלת החובה לתקף את כרטיס הרב-קו בעת הנסיעה, אך מטבע הדברים, מובן שאין להם סיבה לא לתקף – הרי הם לא משלמים על הנסיעה הספציפית הזאת.
התופעה הלא-מובנת שקיימת היא שהקנס על אדם שלא תיקף ובעצם מתחמק מתשלום זהה לקנס על אדם שלא שילם ולא היה אמור לשלם על הנסיעה בכלל. זהו עוול ממדרגה ראשונה. הרי אין פה כוונת זדון אלא שכחה. האם אדם מבוגר שעולה לרכבת בצפיפות קשה, מחפש מקום לשבת ולא מספיק או שוכח לתקף את הכרטיס, צריך לשלם קנס של 180 שקלים? האם אזרח שבמהירות ובלחץ של מעבר בין אוטובוסים שכח לתקף את נסיעת המעבר צריך לשלם 180 שקלים? אף אחד מהם לא ניסה ולא התכוון לגזול את חברת התחבורה. צריך לאזן את הצורך של תיקוף של כל נוסע עם קנס בסכום הגיוני.
אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לפני כשנה, מתוך כתבה ב-ynet. צבי גולדברג, בן 90 מחיפה, המחזיק בתעודת עיוור, עלה לאוטובוס בעיר וקיבל דוח בסך 100 שקלים. למה? כי הוא לא תיקף את כרטיס הרב-קו שלו מאחר שהוא זכאי לפטור מתשלום נסיעה. הוא סיפר שפקחית אגד שנתנה לו את הדוח השפילה אותו, וכשהיא הבינה שהוא גר בבית אבות השיבה לו: איפה שגרים הסוטים?
ביום ראשון עליתי על קו 37 – סיפר גולדברג ל-ynet. אני יודע שאדם מגיל 75 לא צריך לשלם עבור נסיעה. פקחית עלתה לאוטובוס והחלה לבדוק את הנוסעים. היא ביקשה ממני כרטיס, אז אמרתי לה שאני בן 90 ולא צריך אחד כזה, אבל היא טענה שכן. הבאתי לה את כרטיס הרב-קו הישן שיש לי, אך היא אמרה לי: לא העברת אותו. חייבים להעביר את הכרטיס בשביל הביטוח. מי שלא מעביר את הכרטיס הוא בלי ביטוח באוטובוס. הפקחית רשמה דוח לגולדברג. הכול היה לעיני כל הנוסעים האחרים. תוך כדי שהיא רשמה את הדוח היא שאלה אותי איפה אני גר. אמרתי לה שאני מתגורר בבית אבות. היא שאלה: מה זה? כשעניתי לה: בית אבות – אז היא אמרה: אה, איפה שגרים הסוטים? זה היה זה מעליב. עד כאן הכתבה.
את החוק הזה הגיש ראשון סגן שרת התחבורה הרב אורי מקלב, שנמצא פה איתנו, עוד בשנת 2018. בשל הקושי בהשלמת תהליכי החקיקה, אני גאה לקחת את החוק ההוא ולהמשיך אותו בכנסת הנוכחית, אדוני סגן השר. ראוי לציין כי לפני כמה חודשים, וייתכן כי בעקבות קידום החוק בוועדת שרים לחקיקה, בתאריך 29 ביולי 2024 פורסם צו של מנכ"ל משרד התחבורה לעניין הפחתת הקנס ל-50 ש"ח במקרים שדיברתי עליהם. בחוק המוצע כאן הקנס מופחת ל-20 ש"ח בלבד, אך אני פתוח לדיונים עם הנציגים המקצועיים בדיונים בוועדה, בעזרת השם, כשזה יגיע לשם.
נשאלת השאלה: מדוע להעביר חוק במקרה שבו כבר הועברה הוראת שעה של השרה? הסיבה היא שצו או החלטת מנכ"ל משרד או שר הם בני-שינוי. ההחלטה היא לרוב לשנה קדימה, לא קבועה, ויכולה להשתנות במעבר בין ממשלות או בין שר לשר. הנושא המוזכר שעליו הצעת החוק משפיעה הוא נושא מהותי ועקרוני בעיניי, ואינני רוצה שהוא ישתנה בין שר לשר. אני רוצה שנעשה אמירה ברורה בחקיקה ראשית שתיצור מצב קבוע לתמיד, כל עוד כמובן לא ישונה על ידי חקיקה נוספת בכנסת עצמה.
אני גאה בהצעת החוק החברתיות שאני מניח כאן על שולחן הכנסת אחת אחרי השנייה, כמו אתמול והיום, וקורא – – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
סולומון, אתה גאה גם על מה שהיה אתמול בלילה? גם בזה אתה גאה?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שנייה, שנייה.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
תכף אנחנו נתייחס גם לזה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
כי זה מאוד עצוב. אני בטוחה שלא ישנת טוב.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן, שנייה. אין צורך, אין צורך.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
יש צורך. בטח שיש צורך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שנייה. אין צורך לקטוע.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
יש צורך. קורה כאן משהו במדינת ישראל. יש צורך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שניונת, שניונת, גברתי. חברת הכנסת פרידמן, הכול בסדר.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
בהחלט אנחנו צריכים לשמור על דמוקרטיה, אנחנו צריכים לשמור על הליכים תקינים. אנחנו מבינים שיש פה אתגר לא פשוט במדינת ישראל. אנחנו במלחמה, אבל לדברים האלה אנחנו נניח. אני כרגע עסוק בהצעות חוק חברתיות שייגעו באזרח הפשוט, שיגיעו אליו. אתמול זו הייתה הצעת חוק שקשורה לשוטטות של צעירים שמסתובבים בכל מיני מקומות ונעצרים על לא עוול בכפם; היום אני מדבר על הפחתת קנס לאנשים שלא מתכוונים ולא צריכים לשלם בכלל. הדברים האלה חשובים מאוד מאוד. בסוף אנחנו, בשני הצירים האלה – גם במדיני, כמו שאת אומרת, אבל גם בחברתי – אנחנו צריכים להשקיע.
אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור כאן וכולכם כאן תתמכו בהצעת החוק. היא חשובה, היא משמעותית, היא תיתן תיקון עוול לאותם אנשים שעצם הקבלה – עצם זה שהם מקבלים הפחתה או פטור מתשלום רק מעיד על כך שהם אוכלוסייה מוחלשת או אוכלוסייה שזקוקה לזה, ולכן לא נכון ולא ראוי לקנוס אותם במקרה של שכחה ב-180 שקלים. נכון וראוי שזה יהיה איזשהו קנס שהוא סמלי, שהוא כן יזרז, תהיה מוטיבציה, יהיה איזשהו זרז כדי שאנשים יתקפו, כי אני מבין, הצורך בתיקוף הוא פעמיים: פעם אחת היא שחברות התחבורה הציבורית יכירו וידעו כמה אנשים משתמשים בתחבורות השונות; הפעם השנייה היא כדי לדעת מי נמצא שם, וככה אתה יודע כמובן לבטח אותם.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני, אין שר באולם.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אבל מכאן ועד לקנוס אותם ב-180 שקלים – זה דבר שהוא לא נכון.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אין שר באולם. למי אתה מדבר?
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
סגן השרה נמצא כאן, סגן השר מקלב.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סגן השרה עונה.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
סגן השרה, מקלב, נמצא כאן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עדיין, זה לא שר.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
זה סגן.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
יש גם שר ויש גם סגן שרה. זה בסדר.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
סגן שר זה לא.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברים, זה בסדר.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
סגן שרה זה לא בסדר.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
השרה אורית סטרוק כאן.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סגן השרה עונה, והשרה נמצאת בלי כל קשר.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
סגן שר זה לא מספיק.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
השרה אורית סטרוק כאן.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
בלי כל קשר, לכל אלה שדואגים מי הולך לענות, אני אומר שיש סגן.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
השרה אורית סטרוק, חברת סיעתי, נמצאת כאן, והיא מקשיבה בקשב רב וגם מסכימה עם מה שאני אומר כאן, ואני חושב שכולכם מסכימים – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה מקשיבה, הקשיבה לכל מילה שאמרת.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
– – עם הרעיון שחוקים שפוגעים באוכלוסיות מסוימות, אנחנו צריכים להוריד מספר החוקים. חוקים שפוגעים באנשים שהם חלשים בחברה ולא יכולים לזעוק את זעקתם – ראוי שאנחנו נפעל לכך. כך אני עושה בכנסת הזאת. רק ביומיים האחרונים אלה שני חוקים כאלה.
אני מבקש מכל חברי הבית כאן לתמוך בחוק הזה. אנחנו נקיים עליו כמובן דיון עומק בוועדות השונות כדי שבסוף נגיש כאן חוק שהוא טוב, שמצד אחד הוא מבטא את עצם עניין הרצינות לתקף כרטיס נסיעה בכניסה לתחבורה ציבורית, ומצד שני הוא לא קונס אדם כזה כמו אדם שניסה להעלים איזשהו תשלום ונכנס ולא תיקף את הכרטיס שלו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מה עם השוויון בנטל? לפני שוויון קודם שוויון בנטל. היועצת שלי שנה במילואים. שנה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן, אל תפריעי לסדר-היום.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אני אפריע. מה לעשות?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אז אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
סדר-היום לא יכול להימשך רגיל אחרי מה שאתה והחברים שלך עושים למדינה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יכול לקרוא לסדר. אני קוראת לך לסדר. איפה הסדר?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
את מפריעה לי. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת מהאולם. תנהלי את הקרקס במקום אחר. זה לא קרקס פה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אתם עושים לנו קרקס. אתם עושים למדינה קרקס, לא אנחנו. תתבייש.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אל תתחילי. תצאי מייד. זה לא קרקס. קצת כבוד.
(חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.)
<< הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/3404/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אברהם בצלאל)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק דומות, של חברי הכנסת אברהם בצלאל ומשה רוט. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל לנמק את הצעתו.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, גם היוצא וגם היושב פה, סגן השר ידידי הרב מקלב, שעושה רבות בכל הנושאים וגם בנושא הזה, כמובן השר ברקת, חבריי חברי הכנסת, השרה שנמצאת פה, כולם. החוק חשוב מאוד, ואני אסביר את עצמי. אנחנו בעד שבן אדם צריך לשלם את החובות שיש לו. בן אדם שעולה לאוטובוס צריך לתקף, צריך לשלם. אבל במציאות אנחנו נקלעים לא פעם ולא פעמיים – עולה למשל משפחה עם עשרה ילדים, עם חמישה ילדים, וזה הוציא וחשב שהוא שילם, ועברו כרטיסים, ולפעמים כרטיס אחד אפילו לא שמו לב שלא תיקפו אותו, לא בגלל שלא רצו לשלם, לא בגלל שבכרטיס עצמו אין חופשי-חודשי – פשוט טכנית לא תיקפו אותו. זה לא שמישהו פה לקח, מישהו נסע חינם, מישהו שניסה לעבור על החוק, מישהו שניסה פה לרמות אולי את החברה הזאת או חברה אחרת שהוא נוסע בה. טכנית הוא לא תיקף, אבל הוא זכאי לנסוע חינם באוטובוס בשעה הזאת ובזמן הזה.
לצערנו הרב, אנחנו נפגשים פעם אחר פעם בפקחים חסרי לב. אני מסתובב, ואתה רואה אותם יושבים דרוכים, ויש להם רק מטרה אחת – לא לעשות את העבודה שלהם; יש להם מטרה אחת: פשוט לדפוק את האזרח, לנסות לחפש ולמצוא אולי איזה משהו. איפה החמלה? הרי כל אדם מאיתנו שיושב פה עכשיו, אם היה עולה עכשיו לאוטובוס כפקח והבן אדם היה מציג לו שבאמת יש לו חופשי-חודשי, יש לו חופשי-יומי, הוא לא צריך באמת לשלם, אנחנו היינו נותנים לו דוח על כזה דבר?
ואני דווקא מגיע לפה ודורש לא מהפקחים עצמם, אלא מהממונים עליהם למעלה: במקום שיעשו פעם אחת ולתמיד סדר בדבר הזה, במקום שיעמידו את הפקחים שלהם בצורה מסודרת, משמעתית, במקרה של התנהגות לא הולמת – מעבר לדוח עצמו; המסביב: ארבעה, חמישה פקחים באוטובוס מתנהגים מתחת לכל ביקורת לילדים בני עשר, לאישה בהיריון, לאנשים זקנים. אתה לא פעם ולא פעמיים עובר עם הרכב ליד תחנות אוטובוס ורואה אנשים עומדים בחוץ עם חמישה פקחים סביבם, עומדים ובוכים.
מי שלא משלם, צריך לקבל את הדוח שהוא צריך לשלם. אבל בסוף היום, מי שלא חייב לשלם – בקשה פשוטה: להפחית לו את הדוח. למה בן אדם שלא משלם צריך לקבל את אותו סכום של דוח כמו בן אדם שלא באמת היה חייב לשלם ולא באמת גנב פה?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >>
מעבר לזה, גם אנשים שבטעות לא שילמו. אמר לי בן אדם שהוא עלה בתחנה – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש – ועוד לא הספיק לראות שכל הילדים נמצאים על האוטובוס עצמו, כבר הגיעו לתחנה הבאה, ועלו פקחים ונתנו לו דוח על זה שלא שילם. הוא אמר: עוד לא הספקנו להתיישב, עוד לא הספקנו למקם את עצמנו, רק לראות את הילדים, את המזוודות, את התיקים.
אני אומר שהדבר הזה הוא חוק חשוב מאוד. אני מקווה שנקדם אותו כמה שיותר מהר, גם אדוני היושב-ראש וגם שאר המציעים. תודה לסגן השר מקלב, שעובד קשה בשביל הרבה מאוד נושאים, וגם בנושא הזה. יישר כוח.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/3766/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת משה רוט)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אני מזמין את חבר הכנסת משה רוט לנמק את הצעתו. בבקשה. ניתן לך זמן. אתה מצטרף להצעת חוק חשובה מאוד, ניתן לך יותר זמן.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
כל הכבוד לכם, משק כנפי ההיסטוריה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק שעולה – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
עד הניצחון המוחלט.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
חברים, למה הקרקס?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
למה – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, תנו לו לדבר.
<< דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
קצת כבוד. כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם משהו בנוגע לנושא של תחבורה ציבורית. התיקוף של האזרח הוא לא לטובת חברת האוטובוסים. זאת אומרת, אנחנו נותנים קנס לאזרח על זה שהוא לא עוזר לחברת האוטובוסים. הוא כבר שילם, האדם שילם, אבל אם הוא לא העביר את התיקוף, נותנים לו קנס של 180 שקלים על זה שהוא לא רוצה לעזור לחברת האוטובוסים.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
עכשיו יש קנסות למילואימניקים – – –
<< דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
זה הרי דבר הזוי. אדוני, שמעתי אותך קודם כשהצגת את הצעת החוק. אמרת: 80 שקל, 50 שקל. לא לא לא, זה היה אמור להיות בלי שום קנס.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא, אני אמרתי – – –
<< דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני רק אומר שאם צריכים לשלם איזשהו מס על זה שאני לא עוזר לאוטובוס, לכל הפחות בוא נצמצם את הרוע, בוא נצמצם את הנזק. אבל באמת, על פי צדק ויושר, מה פתאום קנס? מה, הבן אדם שילם, מה פתאום לתת לו קנס? איפה נשמע כזה דבר שנותנים קנס למי ששילם? בשום פנים ואופן. אפשר להודיע לאזרחים שלטובתם, בגלל הביטוח, כדאי להם לתקף. האזרח יבחר. איפה אנחנו נמצאים? בעל הבית הוא האזרח, יש לו זכות. ירצה – יתקף; לא ירצה – לא יתקף. אז אומרים שמחייבים אותו ונותנים לו קנס.
הצטרפתי להצעת החוק הזאת וניסיתי להוביל אותה. אגב, אני חייב להודות לאדוני. יש לאדוני איזשהו קסם שלי לא היה, כי אני ניסיתי לפעול לטובת העניין הזה במשרד התחבורה ולא הצלחתי. אני שמח מאוד שהייתה לך הזכות – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אנחנו עובדים למען הציבור כולו ביחד.
<< דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אדוני, אני איתך, וביחד איתנו מיליוני אנשים שנפגעים מהדבר הזה. לכן לך בכוחך זה ותעשה חיל. החוק הזה הוא לטובת האזרח הפשוט, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. כאמור, סגן השר מקלב הציע את החוק הזה ב-2018, כפי שאמרתי קודם לכן, לכן הזכויות שמורות לו. אנחנו ממשיכי דרכו – גמד על גבי ענק.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בהקשר של החוק הזה.
<< דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
תתייחס למה שקורה – – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה מרוצה שהבאת לפיטורי שר הביטחון אתמול? הצלחת לפטר את שר הביטחון של המדינה ולמנות ליצן חסר ניסיון – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, אני לא רוצה לקרוא. אני מבין את הכאב, אני מבין את העניין, אבל בואו נאפשר למליאה – – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – – ולמנות שר – – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
כנראה שזה לא מקרי שגם אתה – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת יוראי.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
תתביישו לכם.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה תתייחס – – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
אני אתייחס להצעת החוק ולא למה שאתה מבקש שאני אתייחס, עם כל הכבוד.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת יוראי.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
תתביישו לכם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, אני לא רוצה לקרוא קריאה ראשונה. אני מבקש.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – – הבאתם לפיטורי שר הביטחון – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת יוראי, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
הבאתם – – – חסר ניסיון לשר ביטחון בעיצומה של מלחמה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זו סכנה לביטחון המדינה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שנייה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתם מסכנים את ביטחון ישראל, בעבור מה?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת יוראי, אתה כבר בשנייה. אני לא רוצה להוציא אותך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא, שיתייחס. הוא הביא אתמול – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אז תן לו להתייחס. תן לו להתייחס, תן לו לומר את דבריו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כן. אני מסביר לך כבר כמה פעמים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
שסגן השר מקלב יגיד – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
נא לצאת. תירגע ותחזור.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
שיתייחס לעובדה שהביא אתמול לפיטורי שר הביטחון – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
זה לא מקרי שגם היושב-ראש שישב קודם, כשאתה הצגת את הצעת החוק – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – והביא ליצן חסר ניסיון לתפקיד. סכנה לביטחון המדינה, ואצלכם עולם כמנהגו נוהג.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
יוראי, מה אתה – – – לא יפה.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
– – וגם היושב-ראש עכשיו, כשחבר הכנסת רוט וחבר הכנסת אברהם בצלאל ברקע – זה באמת מעניין, זה לא סתם מקרי, ואני עכשיו עונה גם על הצעת החוק הזאת, שאני הגשתי אותה עוד ב-2018. יש בזה משהו משולש, שאנחנו רואים לנגד עינינו את חשיבות האזרח – – –
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בסדר, לא צריך להפעיל עלינו כוח. אנחנו – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הכול לא פוליטי, זה לא יפה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה לא יפה – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברים, אני לא רוצה להוציא את כולם מכאן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בליאק, לא פניתי אליך, בסך הכול רציתי – – – את הסדרנים פה.
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – מדינת ישראל לפני הכול.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – את הסדרנים – – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
כפי שאתם אמרתם, שלנגד עיניכם חשיבות טובת האזרח – – –
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – מדינת ישראל – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מה זה קשור?
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טל מירון, את כבר בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
שבו בשקט – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אתה תשב בשקט, מי אתה בכלל?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה, שב בשקט. חצוף, נגמר הקטע שאתה צועק – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת חנוך, חבר הכנסת חנוך.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
חצוף – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
אני חושב שמה שמאפיין את כל המציעים זה פניות שהיו לכם מאנשים – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אדוני סגן השר, חכה שנייה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת חנוך. חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – וואו, איזה שר ביטחון – – –
<< קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>
יש רק 35 שרים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טל מירון, את כבר בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
למה תמיד אומרים שאנחנו הצעקנים?
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
אותי לא תצליחו להוציא משלוותי, מה לעשות.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
בטח, למה שתצא משלוותך – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
עם 1,700 הרוגים, תישאר שָׁלֵו.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
אני אתייחס לעניין של הצעת החוק. ולכן, כשאתם הצעתם את הצעת החוק הזאת, יש נושא משותף שיש לכולם, וזה ההשלכה הפוגענית שיש על אזרחים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בליאק – שלישית.
(חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.)
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
שאלתם אם יש בכלל הצדקה לקנס על אי-תיקוף, מה הזכות הזאת לחייב אנשים לתקף אם היה תיקוף, אנשים שהייתה להם זכות לנסיעה בעקבות כך שיש להם חופשי-חודשי, שהם לא צריכים לשלם. לא מדובר באנשים שעלו לתחבורה ציבורית או לרכבות בלי לשלם, מדובר באנשים שלא היו אמורים לשלם. אין לי ספק שאם אנחנו, המחוקקים, היינו יודעים – והייתי בזמן שחוקקו את חוק מסילות הברזל לגבי הקנסות – אם היינו יודעים מראש שמי שאמור לקבל את הקנס הם אזרחים שעולים לאוטובוס או לרכבת וכל עבירתם וכל פשעם זה שהם לא תיקפו, בגלל הסלים או בגלל דברים אחרים, אני לא חושב שזה היה מצדיק קנס בכלל, ובוודאי לא קנס כל כך גבוה, בלי שום פרופורציה למי שעלה בכלל בלי לשלם. אני זוכר את הדיבורים שהיו, שיש תופעה שעולים ולא משלמים, אבל כאן זה לא שלא משלמים – משלמים, רק לא מתקפים.
אבל זה נכון – חבר הכנסת רוט, אני רוצה לתקן אותך בדבר אחד: זה לא רק לטובת חברות האוטובוסים, זה גם לטובת הנוסע. היום האינדיקציות והמדדים לתחבורה שיש בה עומסים או לא, לקו שיש בו עומסים, זה הנושא של התיקוף. כשאני בא ומבקש תגבור – וכפי שאתה יודע אתם מבקשים הרבה וצריך לתגבר הרבה, והלוואי שהיינו יכולים לתגבר את כל מה שהיה צריך – אומרים לי: אבל תשמעו, אין מספיק נוסעים. למה אין מספיק? אנחנו הרי יודעים שכן נוסעים באוטובוס הזה. זה בגלל שלא מתקפים.
עם כל זה, אתה צודק במאת האחוזים ואתם צודקים. תביאו עוד דבר במדינה שבו נותנים קנס על זה שמבקשים מאדם להשתלב בתוך מערכת תועלתית. מישהו היה בקופת חולים, היו מאחרים בכניסה, היו אומרים: חשוב לנו מאוד שתתקף. תעביר את הכרטיס ותגיד לנו אם אתה רוצה רופא מקצועי, רופא משפחה, בדיקות דם או בית מרקחת – זה מועיל לנו מאוד לעשות למען אותו לקוח, למען המבוטח. אם לא, אתה מקבל קנס. ועוד ויכוחים שיש לנו.
לכן אני מזעיק – אני גם ודאי מתחבר, כמציע החוק אני יודע בדיוק למה אתם מתכוונים. אני גם מעריך מאוד שאתם מתעסקים בדברים החשובים, נותנים אמת, לא נבהלים מהצעקות ולא מתעסקים עם הבחירות בארצות הברית או לא ארצות הברית. אלה הדברים; שם אי-אפשר להשפיע. אלה דברים שמשפיעים. אומנם אנחנו צריכים לברך על זה שנשיא ארצות הברית נבחר, ואנחנו שולחים לו ברכה. אני גם רוצה להגיד לכם שאומנם זה לא משפיע, אבל אני ראיתי אתמול תמונות וסרטונים ממאות איש, מאות איש מהאוכלוסייה החרדית, עומדים בתור ומצביעים בארצות הברית באזורים מסוימים שלא הייתה להם השפעה על הבחירות, במקומות שהתוצאה הייתה ידועה מראש. אבל מכיוון שרבנים קראו להצביע, הם עמדו בתור, מאות איש, משפחות שלמות, ילדים, מבוגרים, הורים, מכיוון שזה מה שצריך לעשות. גם זה משקף שבסופו של דבר לא התקשורת, לא סקרים ולא פרשנים כאלה באמת משקפים את מה שהציבור רוצה. זה דבר אחד שוודאי המסקנה בשבילנו – אנחנו יכולים הרבה לראות, יכולים הרבה לצעוק ויכולים הרבה לעשות, אבל בסופו של דבר, האזרחים יודעים מה הם עושים, והתוצאות הן בקלפי. גם בקדנציה הזאת התוצאות הן בקלפי ולא לפי צעקות.
עכשיו, אני אקצר בעניין הזה. הנושא הזה של הקנסות הוא פועל יוצא כדי לגרום לאנשים לשלם, אבל – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברים, נא לשמור על השקט במליאה, בבקשה.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
כפי שאתם העליתם גם כן, אנחנו צריכים לנסות. אני היום פועל במשרד התחבורה לצמצם את הסיבות שאדם מקבל קנס. אדם מקבל קנס לפעמים בגלל שכרטיס הרב-קו שלו לא מוטען. אנחנו הולכים עכשיו על מהלך שאושר בתקציב 2024 שיבוא לכנסת פה, מהלכים שבהם הרב-קו יהיה רב-קו חכם יותר, שמשלם אוטומטית. זה כמו כרטיס אשראי, זה לא הטענת או לא הטענת. בסופו של דבר בסוף החודש הוא יבחר את הדרך הכי זולה, וממילא לא קיבלת קנס. לא מעט מהאנשים מקבלים קנס בגלל שבאותו רגע לא ידעו שאין להם ועוד דברים כאלה.
למשל, אחד הדברים שראינו – כשאימא עולה עם שני ילדים בני שנה עד חמש היא צריכה לשלם על כרטיס אחד. אנשים גם לא יודעים את זה, אנשים גם לא מבינים למה. בכל הדברים האלה שאנחנו נוריד מהסיבות למתן הקנס, גם נצמצם את מתן הקנס. לדוגמה, שימוש ברב-קו לא שלו – כשבעל ואישה יוצאים לעבודה או ללימודים והתחלפו בין הכרטיסים שלהם, וזה לא כרטיס רב-קו עם סטטוס הנחה, זה כרטיס מלא והם שילמו, מדוע הם צריכים לקבל קנס?
נכון שזה טוב שכל אחד משתמש ברב-קו בשביל הסדר, אבל בשביל סדר עדיין לא נותנים קנסות, כמו שהממשלה לא מקבלת קנסות כשהיא לא עומדת בזמנים, היא לא עומדת בסדר, היא לא עונה לאנשים בזמן והיא לא נותנת מענה. אני לא ראיתי שקונסים את הממשלה. אז אם הממשלה לא נקנסת – ולא יעזור שום דבר, גם אם אני אהיה סגן שר, אני אשאר חבר כנסת שמרגיש את רחשי הציבור – הדברים האלה כואבים, ומנסים לעשות הכול.
אני רק אגיד דבר אחד שכבר אמרו אותו. מנהל הרשות לתחבורה ציבורית, ראש הרשות, מר עידן מועלם, מוביל עכשיו מהלך שהוא חדשני מאוד וכדאי לשמוע את זה, חבר הכנסת אברהם בצלאל וחבר הכנסת רוט – מהלך שהאכיפה לא תהיה על ידי פקחים, לא בצורה אנושית של אנשים, אלא טכנולוגית, פיצוח טכנולוגי, שהטכנולוגיה תוכל לקבוע. לא שזה יפתור את כל הבעיות, אבל המגע הזה בין הפקחים לבין האנשים, לראות אנשים – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כלומר לא יהיה צורך בתיקוף?
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
לא, יהיה צורך בתיקוף, אבל אי-תיקוף ייבחן על ידי מכשירים טכנולוגיים שידעו לזהות. צריך לעבור תהליך, אבל חדשני מאוד.
<< קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >>
מתי?
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
זה תהליך ארוך, זה לא פשוט. הוא באמת היה נשמע לי דמיוני, אבל הוא מעביר את זה לשלבים מעשיים, שיהיה אפשר לזהות את הבן אדם בצורה שאם הוא לא תיקף, הוא יקבל את הקנס לא על ידי פקח.
<< קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >>
יצטרכו – – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
זה תהליך לא פשוט.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא הבנתי, אז זה רק מחליף את הפקחים, זה לא מחליף את העניין עצמו.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
לא, לא מחליף.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אז הצעת החוק הזו רלוונטית גם למצב ההוא.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
לגמרי, זה לא סותר. הצעת החוק הזו מדברת על אי-תיקוף; אני מדבר איתך על אי-תשלום, אי-תשלום, לא על אי-תיקוף. על אי-תשלום אנחנו מדברים. גם האי-תשלום ייבחן בצורה טכנולוגית ולא בצורה – – –
<< קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
אני לא שומע אותך פשוט.
<< קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >>
לא יצטרכו לתקף.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
לתקף יצטרכו, אבל אי-תיקוף.
<< קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >>
לא, ברגע שאתה עולה על אוטובוס – – –
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
מכיוון שהוא יצטרך לעשות פעולה – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
עוד לא הגיעו לזה, עוד לא הגיעו לזה.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
– – כדי לשלם, גם אם אתה לא – אנחנו נגיע לזה. אי-אפשר להרחיב עכשיו על רגל אחת בעניין הזה כשהזמן קצר. בכל אופן, אנחנו מברכים אתכם, חברי הכנסת. ברשותך, חבר הכנסת משה סולומון, באמת צעד חשוב מאוד. אומנם התקנות כבר מאפשרות את זה, אבל כפי שאמרת, יש גם יתרונות. יחד עם זאת, ההתניה של ועדת השרים, ההתניה של משרד התחבורה, שהמשך החקיקה יהיה יחד איתה. לצערנו, כרגע יש לנו הסכמה על 50 שקלים ולא על 20 שקלים, זו התניה של הממשלה. חשוב מאוד, אני יודע – גם אני רציתי 20 שקלים, אבל 50 שקלים קצת מאזן, קצת פחות פוגע, וגם מוריד את המוטיבציה.
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת רוט, זה שבית המשפט היה צריך להתערב בזה שהפקחים לא יקבלו תמריצים, ושחלק מהשכר שלהם זה התיקופים, כמה קנסות הם עושים, זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. חבל. אני מפנה את זה בעיקר לאוצר, שהם המכוונים, הם הדורשים את הקנסות והם דורשים את התיקופים בחוזים שלנו. אומנם אנחנו המשרד שמוציא את זה לפועל, אבל מי שדורש את זה זה האוצר. למה בית המשפט היה חייב להתערב בזה, וצעקות שלנו, בקשות שלנו, שאנחנו הפנינו עוד בזמן שאני הייתי חבר כנסת – למה זה לא נשמע? חבר הכנסת פינדרוס, שעומד בראש הוועדה, למה זה היה צריך לחכות לפסיקה של בית המשפט, שכתב דברים חמורים מאוד במשפט הזה?
בזה אני אסיים. אני רק אקריא את מה שבית המשפט אמר בסופו של תהליך. הוא אמר ככה: הדבר הזה, מוטב שלא היה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת קטי שטרית. חברת הכנסת קטי שטרית, זה מפריע. חברת הכנסת קטי שטרית, זה מפריע.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
בסופו של יום, לצערי, רק לאחר שהוגשה עתירה זו הבין המשיב, שזאת הממשלה, שתמונת המצב הזאת היא לא טובה, והוא הורה לחברות לעשות את זה. זה דבר, אין ספק, שאומר שזו תופעה שהיה אסור שתקרה, זו תופעה חמורה, ולא יעלה על הדעת שפקחים מקבלים את השכר שלהם, כמו שאנחנו אומרים, גם אם זה היה ממשלתי.
עוד דבר אחד בהתניה – אתם כמובן תסכימו שכרגע מדובר רק על האוטובוסים. על רכבת זה חוק נפרד ואלו הסכמים, כפי שקיבלתי כיום מהייעוץ המשפטי של משרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
למה? אנחנו מדברים על הרכבת הקלה.
<< דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>
על הרכבת הקלה, שמכינים, זה לא באותו חוק בכלל. עוד נוסיף, כי בימים אלו מקדם משרד התחבורה תיקון לתקנות מסילות הברזל שיקבע הסדר דומה גם ברכבות הקלות, אז יש לנו כאן אמירה רשמית של הדבר הזה.
יופי. לכן, אני מודה לכם. הממשלה תומכת בהצעות חוק האלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. הוגשו בקשות להתנגד להצעות החוק שהיו כאן כרגע. ראשון המתנגדים, חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
תעגל לחמש. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, החוק הזה היה יכול להיות טוב אם הוא היה מאגד בתוכו – אי-אפשר לדבר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, זה מפריע מאוד.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
יש פה התרגשות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
טוב שיש פה התרגשות, זה חשוב מאוד מאוד והצעת החוק הזאת באמת חשובה ומרגשת, אבל תאפשרו לדבר.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תראו, החוק הזה היה יכול להיות טוב אם הוא היה מאגד בתוכו את כל הבעיות שיש בתחבורה הציבורית ואת כל המקרים שאנחנו ערים להם בשנה האחרונה. בעיה ראשונה, שאני לא רואה התייחסות, היא שמתחילת המלחמה – אני לא רוצה להעיר להם, אבל זה נורא.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, זה מפריע. חברי הכנסת, נא להתייחס. אני מבין שהאולם מלא, זה חשוב. בבקשה.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עד שיש התייחסות לגופו של עניין.
מתחילת השנה יש לנו בעיות קליטה של GPS. אנחנו יודעים שחברות התחבורה והאוטובוסים – ברגע שילדים וקשישים וכל אדם עולים לאוטובוס, המנגנון שקולט את הרב-קו פועל על GPS. משרד התחבורה יודע שיש בעיה מתחילת המלחמה, בעיקר באזור הצפון, ולמרות זו חולקו קנסות על סך 24 מיליון שקל, 24 מיליון שקל קנסות על חוסר תיקוף בתחבורה הציבורית.
עכשיו אני שואל: אם משרד התחבורה יודע שיש בעיה, למה לא הנחו את הפקחים לא לחלק קנסות? עכשיו, זה שהחוק מתייחס להורדה ל-20 שקלים על חוסר תיקוף, ושבית המשפט החליט לא לתמרץ פקחים, זה בעקבות הפנייה שלנו וחבר הכנסת פינדרוס – אני לא רואה אותו, אבל בוועדה לפניות הציבור הגענו לעובדה הזו, שחברות התחבורה שיקרו בכל הוועדות, והן אמרו שאין דבר כזה תגמול לפקחים. אז אני שמח על החלטת בית המשפט, אבל אני חושב שהחוק הזה צריך לאגד בתוכו עוד מספר רב של דברים, כמו העובדה ש-24 מיליון שקלים שנכנסו לחברות התחבורה צריכים לחזור לקופת המדינה, ושמי שצריך לשלם על הפקחים הוא חברות התחבורה הציבורית ולא המדינה. חברות התחבורה מרוויחות פעמיים: פעם אחת בזה שהן נותנות קנס והכסף הולך ישירות אליהן, ובפעם השנייה – אין להן שכר לפקחים. אז הורדנו להן את התמרוץ, שזה מאוד חשוב ומבורך – אין לפקחים סמכויות, אין אפשרות למדינה, למבקר המדינה, להיכנס לתוך החברות, כי הן לא מוכנות לשתף פעולה. אנחנו משלמים להן, אבל אנחנו לא יכולים לבקר אותן. לכן אני חושב שהיה טוב שהחוק הזה יאגד בתוכו את כל הבעיות שיש לנו בתחבורה הציבורית – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – החל מהחזרת התשלומים לאותם אנשים שקיבלו קנסות בגלל בעיית GPS, שהייתה מוכרת למשרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בהחלט, ברור לחלוטין.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. גם חברת הכנסת מרב מיכאלי מבקשת להתנגד להצעות החוק.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לפני כן, סליחה, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם קואליציוני לצירוף סיעה לממשלה השלושים-ושבע בין סיעת הליכוד בכנסת העשרים-וחמש לבין סיעת הימין הממלכתי בכנסת העשרים-וחמש. תודה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
(הצעת חבר הכנסת משה סולומון)
<< הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
(הצעת חבר הכנסת אברהם בצלאל)
<< הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
(הצעת חבר הכנסת משה רוט)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברים, אני ממש מבקש לשמור על שקט במליאה, מאוד מאוד קשה לדבר.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
מה אני אגיד לכם, מזל שאתם מביאים הפחתת סכום פיצוי על אי-תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית, כי זה ממש יהיה חוק שישתמשו בו הרבה מאוד. אתם מעלים את מחיר התחבורה הציבורית משישה שקלים לשמונה שקלים. את כל הכסף הקואליציוני המטונף אתם שמים על נוסעות ונוסעי התחבורה הציבורית, העלאה משוגעת, מופרעת, של המחיר על העובדות והעובדים שאין להם כסף, או שאין להם יכולת שיהיה להם אוטו, בטח לא נהגים כמו שיש בקואליציה הזאת כמו חול. שמונה שקלים, שמונה שקלים במקום שישה, כל שכן במקום הדילים שאנחנו עשינו בקדנציה שלי במשרד התחבורה.
ושמעתי את סגן השר עומד כאן ואומר: הלוואי שהיינו יכולים לתגבר את התחבורה הציבורית כמו שצריך – כמו שצריך, וכל כך צריך. אנחנו שמנו 0.5 מיליארד שקל על תגבור אוטובוסים; הייתם צריכים לשים 0.5 מיליארד בשנה שעברה ו-0.5 מיליארד השנה – לא שמתם שקל באף אחת מהשנים האלה. והשנה, תודה רבה – 250 מיליון שקל על מה שהיה צריך להיות 1.5 מיליארד עד עכשיו.
נוסעות ונוסעי התחבורה הציבורית הם האנשים שהכי זקוקים לזה בתור רגליים, בתור אוטו. אתם יורקים עליהם, אתם משתינים עליהם, אתם דורכים עליהם, אתם מקריבים אותם. כמובן, בראש ובראשונה, נשים, ילדות וילדים, חיילות וחיילים – כל אלה, מה זה בשבילכם? לא מעניין. אנחנו עכשיו עסוקים בקומבינות פוליטיות: לפטר שר ביטחון באמצע מלחמה, לסדר ג'ובים חדשים. שרת התחבורה בכלל מקבלת בקומבינה הזאת כמויות ג'ובים, וואו, איזו חגיגה. אז בסדר, אז כל המיליונים שצריכות וצריכים את האוטובוסים – מה זה לעומת הג'ובים המדהימים שיהיו לשרת התחבורה, ויפנו אותה לנסוע עוד קצת בעולם, להיכנס עוד קצת לחנויות יהלומים? היא תוכל אולי לשים עוד יהלומים ברשימות שלה, מי שיתנהג פוליטית מספיק יפה בשביל לקבל אולי איזה טיפת רוק מהממשלה הזאת.
זאת חרפה ממדרגה ראשונה. נוסעות ונוסעי האוטובוסים, יהיה להם יותר צפוף, פחות אוטובוסים, והם ישלמו על זה הרבה יותר כסף. באמת יצטרכו לא לתקף, כי להרבה מאוד לא תהיה אפשרות לתקף את הכרטיסים שלהם. זה על הראש שלכם, וזה בידיים שלכם, וזאת עוד חרפה שמצטרפת לרשימת החרפות, שבראשה, כמובן, הפקרה עוד יום ועוד שעה של 101 חטופות וחטופים שלנו, שבזמן שאתם בקומבינות הפוליטיות שלכם, הם נרקבות ונרקבים במנהרות בעזה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני אשמח אם יהיה קצת שקט.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברים, אני מבקש שקט במליאה. אפשר לדבר מחוץ למליאה, כאן זה מפריע מאוד. השרה מאי גולן, מפריע מאוד.
בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני היושב בראש. יש לי הרבה חברים בקואליציה, או לפחות היו לי, והיום אני פונה אליכם: איך אתם ישנים בלילה? איך אתם לא רועדים? איך אתם לא מפחדים ממה שקורה פה? יש לכם אחריות, אתם חלק בלתי נפרד ממה שקורה פה. אתם יושבים פה בידיעה מוחלטת ששר הביטחון הוחלף מסיבה אחת ברורה – עבור חוק ההשתמטות, עבור זה שהם נותנים פטור ל-60,000 גברים צעירים, בריאים, בזמן שהילדים של כולנו, היועצים של כולנו, נמצאים בעזה כבר שנה.
אבל מעבר לכם, אני רוצה לפנות לחדלי האישים שנכנסו לממשלה אתמול. אליך אני פונה, אדוני גדעון סער, השר המיועד – אני אפילו לא יודעת למה; לשוחד, כי זה שוחד. כי רק לפני כמה חודשים אתה עמדת פה וטענת שזה חוסר אחריות להחליף שר ביטחון בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות. מה השתנה, אדוני? מה השתנה פתאום? עד כמה אתם לא נאמנים לעצמכם ולערכים שלכם? איך אפשר לחיות עם עצמכם ככה? אתמול בבאר שבע, העיר שבה יש לכם כל כך הרבה מצביעים, אלפים יצאו לרחובות וחסמו את העיר. אלפים. הם כבר הבינו שאתם לא רואים אותם, שאתם שמים עליהם פס, והם זועמים, והם זועמים בצדק. אני קוראת לכם באמת מעומק ליבי: תעשו חושבים, קחו אחריות. מדובר על החיים של כולנו, מדובר על העתיד שלנו, מדובר על הכלכלה שלנו – ואתם, אתם מוכרים אותה בנזיד עדשים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. היוזמים רוצים להגיב על ההתנגדויות? חבר הכנסת רוט, אתה רוצה להגיב על ההתנגדויות? חבר הכנסת בצלאל? מוותר.
אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, שלי, של חבר הכנסת משה סולומון. ההצבעה הזו תהיה שמית.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – בעד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט במליאה. זה מפריע מאוד.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יעקב אשר – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – אינו נוכח
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – אינו נוכח
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – נגד
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – נגד
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – נגד
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – אינו נוכח
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה. אנא קראי שוב בשמות מי שלא נכחו באולם.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה – אינו נוכח
גדי איזנקוט – נגד
קארין אלהרר – נגד
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
חילי טרופר – נגד
מאיר כהן – נגד
מתן כהנא – נגד
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
מיקי לוי – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – נגד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
חמד עמאר – אינו נוכח
עודד פורר – אינו נוכח
אורית פרקש הכהן – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
אלון שוסטר – נגד
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
האם יש מישהו כאן באולם שלא הצביע?
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשם חבר הכנסת)
אמיר אוחנה – בעד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
עוד מישהו שלא הצביע? אם כן, אנא סכמו את ההצבעה.
חברי הכנסת, הרעש כאן מפריע מאוד. מי שרוצה לדבר, שיצא החוצה. זה מפריע מאוד.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
היושב-ראש, אני יכול להגיד משהו קצר? אנחנו נפרדים מקווין.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אחרי הסיכום. אנחנו באמצע הצבעה. חכה, ניתן לך.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
איפה אני אעמוד?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
איפה שתגיד. לא, מהצד. עד שיסכמו את ההצבעה, אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון לומר דבר מחווה קטן לאחד מעובדי הכנסת. אם כן, המחווה חשובה, אבל אני מבין שזה לא לפי הפרוטוקול, אז כרגע אנחנו לא מאפשרים. תכף יבדקו לי.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני היו"ר, נתת, תכבד את האמירה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בשביל זה ביקשתי שיבדקו לי.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אני לא רוצה לסבך אותו. אנחנו נפרדים מקווין במזנון. קווין יוצא לפנסיה, היה איתנו במזנון.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת מיכאל, אנחנו ניתן לך. ביקשתי שיבדקו לי. אנחנו ניתן לך. זה תוך כדי הצבעה עכשיו. נמצא את הדרך.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אם כן, 50 בעד, 42 נגד. אני קובע כי הצעת החוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
כעת נעבור להצבעה השנייה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. גם הצבעה זו תהיה שמית. על כן, נבקש מסגנית מזכיר הכנסת לקרוא בשמות הנוכחים.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – נגד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – אינו נוכח
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – נגד
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – נגד
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – אינו נוכח
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – נגד
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – אינו נוכח
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – אינו נוכח
גלעד קריב – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – אינו נוכח
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. אנא קראי שוב בשמות הח"כים שלא נכחו באולם.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
משה ארבל – אינו נוכח
דבי ביטון – נגד
דוד ביטן – בעד
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
ניר ברקת – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
שרן מרים השכל – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
אחמד טיבי – אינו נוכח
ישראל כץ – אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – בעד
אורית פרקש הכהן – נגד
יצחק קרויזר – אינו נוכח
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אלון שוסטר – נגד
נאור שירי – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
האם יש מישהו באולם שלא קראו בשמו? השר ניר ברקת?
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
ניר ברקת – בעד
משה אבוטבול – בעד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
עוד מישהו שלא הצביע? עוד מישהו לא הצביע? אם כן, אנא סכמו את תוצאות ההצבעה. בבקשה. תודה רבה. תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 42 נגד. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת בצלאל אברהם, אושרה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף בתחבורה ציבורית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה רוט, למעשה אותה הצעת חוק. גם על הצעת חוק זו תהיה הצבעה שמית.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – בעד
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – נגד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – אינו נוכח
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – אינו נוכח
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – אינו נוכח
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – אינו נוכח
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – אינו נוכח
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קראי שנית בשמות הח"כים שלא נכחו באולם.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה ארבל – אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
אלי דלל – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
אוהד טל – בעד
מאיר כהן – נגד
מתן כהנא – נגד
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי – נגד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – שרון ניר
בנימין נתניהו – אינו נוכח
גדעון סער – בעד
יוסף עטאונה – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
ישנם עוד חברי כנסת שלא הצביעו ונוכחים באולם? גילה גמליאל? גילה גמליאל.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשם חברת הכנסת)
גילה גמליאל – בעד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
עוד מישהו לא הצביע ונוכח באולם? אם כן, אנא סכמו את תוצאות ההצבעה. תודה רבה. 57 בעד, 41 נגד. אם כן, גם פה אני קובע כי הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה רוט, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדה הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4964/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יעקב אשר)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה) התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. אני רק מבקש מהחברים כאן לשמור על שקט במליאה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור המליאה הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024. כולנו יודעים שהבחירות לרשויות המקומיות נערכו בכל רחבי מדינת ישראל למעט היישובים בעוטף ולמעט יישובים בצפון הארץ, מכורח הנסיבות שהיו. משרד הפנים, ובצדק, דחה את הבחירות הללו, אבל הוא השתמש בסעיף שקיים בחוק, מה שנקרא דחיית בחירות ובחירות מיוחדות. הסעיף הזה בדרך כלל בא לידי שימוש במקרים מאוד מסוימים וברשויות מאוד מסוימות. כאן השתמשו בסעיף הזה כי אלה היו כלי העבודה שהיו בפני משרד הפנים, ועשה נכון לשעתו.
אבל מה שהתברר, שבבחירות מיוחדות, יש דברים שאינם חלים בהן, כגון הצבעה של חיילים, כמו שעשינו בבחירות לרשויות, שחיילים יוכלו להצביע גם אם הם נמצאים בסדיר או במילואים. דבר שני – הנושא של יום שבתון לא חל בבחירות מיוחדות. דבר נוסף שאנחנו ביקשנו, שבבחירות בצפון – ביקשנו את זה גם בדרום, אבל אני לא יודע אם זה יוכל להסתייע, אבל בצפון, שיהיו קלפיות כפולות שיפוזרו ברחבי המדינה כדי לתת אפשרות לאנשים, אלה המפונים ואלה שמפונים מרצונם, שלא יצטרכו להגיע לצפון או לדרום בתקופה הזאת ולהצביע. הם יוכלו להצביע בכמה וכמה מקומות ברחבי הארץ, ובהם יהיו מעטפות כפולות. נושא נוסף שהיה בבחירות לרשויות המקומיות הכלליות היה החלטה של ועדת הפנים שאושרה כאן במליאה על הפחתה של המס של העובדים לבחירות מ-25% ל-18%, וגם זה לא חל על הבחירות הללו.
עכשיו, הבחירות האלה הם לא בחירות מיוחדות סתם, זה חלקים בארץ שעברו את מה שעברו ועדיין עוברים את מה שעוברים, ודחו את הבחירות, אבל לא יכול להיות שלא תהיה שוויוניות בכל הדברים שהיו בבחירות בתל אביב, ברמת גן או בבני ברק.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הדחייה לא יכולה לפגוע להם בכל הזכויות.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
הדחייה, כפי שאומרת עו"ד וחברת הכנסת גוטליב, לא יכולה לקחת מהם את הזכויות. זה לא רק זכויות, זה הליך, זו פגיעה בהליך הדמוקרטי עצמו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הליך הוגן זה זכות.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
ולכן, ולכן אני רוצה בעניין הזה לומר שהצעת החוק הזאת – בלי, חבר הכנסת יוראי – אני מבקש מאנשים לעצום עיניים כשיצביעו היום, כי יהיו כאלה שיצביעו נגד, אבל אני מוכרח לומר שגם חברת הכנסת מטי וגם יוראי וגם חברי כנסת אחרים – זאת הצעת חוק שבנינו אותה ביחד בוועדה, ביחד עם משרד הפנים, כי משר הפנים, בסל הכלים שלו כרגע היה רק את הבחירות המיוחדות, ולכן שינויי החקיקה האלה חשובים, כדי שההליך של הבחירות – שהן יהיו שוויוניות, כמו שאמרנו, שיהיו נכונות, שחיילים יוכלו להצביע בהן, שיהיה יום שבתון. הרי נוצר פה אבסורד, כי יש אנשים מפונים שצריכים להגיע ממרכז הארץ. משרד הפנים ניסה כמה דברים, להביא פתרונות, ואני מודה לשר על זה. אני מודה לשר. יש דברים שאני מודה, כבוד השר. אני רוצה שתשמע במה אני מודה לך ומה אני מצפה עוד להמשך הדרך בשיתוף הפעולה בינינו.
משרד הפנים עושה גם הסעות. אממה, אם אין להם יום שבתון והם צריכים גם לנסוע כדי לבוא להצביע ולחזור וכו', הם מפסידים פעמיים. לכן אנחנו מעבירים את החקיקה הזאת היום, בעזרת השם. אנחנו נקיים במהירות – כבר מחר, אני מקווה – ישיבה של הוועדה, וביחד עם אנשי המקצוע של משרד הפנים נמצא את הדרך לעשות את זה בצורה הטובה והמהירה, וכך – שוב, אמרתי בתחילת דבריי, אדוני השר – כשבירכתי אתכם על ההחלטה לדחות את הבחירות, השתמשתם בסעיף מיוחד קיים של בחירות, כי זה מה שהיה לכם בסל הכלים, לא היה משהו אחר. היום ההכרח מביא אותנו לכך שאנחנו צריכים לשנות את הכלים, כדי שהבחירות יהיו באמת, גם מבחינת החיילים, גם מבחינת המיסוי, גם מבחינת יום שבתון וגם מבחינת קלפיות כפולות, איפה שנוכל לעשות את זה עכשיו – עכשיו זה יהיה כנראה רק בצפון, אבל לפחות שם, ואז גם נדע עוד דבר: ידעו תושבי הצפון שייערכו בחירות בכל מקרה, גם אם חלילה עדיין נהיה במצב מלחמה, וגם אם חלילה עדיין ייפלו טילים, וכולנו מקווים שלא, אבל הבחירות יהיו, כי בנינו פה סל ביחד עם המשרד, והסל הזה יוכל לגרום לכך שלא תהיה שום סיבה. הבחירות בעוטף זה בעוד שבועיים. אני מאוד מקווה שאם נריץ את זה מהר, לפחות יום השבתון והמיסוי – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אנחנו בטרומית כרגע.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אל תנסה אותי. אל תאתגר אותי. בשבוע הבא אני רוצה כבר לאשר את זה בשנייה ושלישית. אז יום השבתון יהיה גם לדרום, גם הנושא של מיסוי עובדים יהיה בנמוך יותר, גם בדרום, ואולי גם נצליח להגיע להסדר עם הצבא על משהו לגבי החיילים. מעטפות כפולות לא יהיו – משרד הפנים לא יספיק לעשות – אבל לפחות בצפון זה כן יהיה, ותהיה ודאות לבחירות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הוראת שעה.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
זו הוראת שעה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בדיוק, הוראת שעה, חקיקה ספציפית.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
בדיוק, ולכן אני מקווה שבשבוע הבא כבר אעמוד כאן לפחות אחרי קריאה ראשונה, ואולי השנייה ושלישית.
אני שוב מודה לחבריי חברי הוועדה גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני רוצה להודות לראשי רשויות, למועמדים מכל הארץ, מהצפון ומהדרום, שהיו חלק מהעניין הזה, ובעזרת השם, אני מציע לכולם להצביע בעד. גם אם יש החלטות שלכם, של האופוזיציה, להצביע נגד, זה חבל, כי אני רוצה – אה, שכחתי את חבר הכנסת שוסטר, שכה טרח בעניין הזה, ואני רואה שהוא ממש לא אוהב את זה שלא יצליח להצביע בעד, אבל אנחנו נאשר את זה היום, וביחד עם משרד הפנים נקדם את זה במהירות האפשרית. אני מאוד מקווה שמה שיצליח לתפוס לגבי הדרום, יתפוס, אבל לגבי הצפון, כל ארבעת התיקונים הללו ייעשו.
אני מבקש מהכנסת לאשר את ההצעה הזאת. אני מודה לשר הפנים, לצוות של משרד הפנים, וכמובן לוועדה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, לגלעד, לתומר, למנהלת הוועדה ולעוזריי בעניין הזה. אבל את כל התודות נעשה אחרי הקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. אני מזמין את שר הפנים משה ארבל. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, שרים, חבריי חברי הכנסת, לפני שאשיב על הצעת החוק, אני רוצה לפתוח בחוויה אישית שלי היום בבוקר. זכיתי ללוות בן משפחה במסע כומתה בחטיבת כפיר, ולראות את גדוד נצח יהודה – 150 לוחמים בני המגזר החרדי, מהמיינסטרים, כן, בני אברכים. זה היה מחזה מרחיב את הלב, מרחיב את הדעת, לחבק אותם, לחבק את המשפחות ולראות שהדברים האלה קורים, הדברים האלה אפשריים – שאנחנו נבטיח שגם בסיום שירותם הצבאי, בשירות המשמעותי שלהם, הם יישארו חרדים ועדיין יישארו חלק בלתי נפרד מהקהילה, מהמשפחה. עם כל האתגרים שעוברים על המדינה, זו באמת הזדמנות לקיים את הפסוק "וראה בטוב ירושלָ͏ִם". יש גם דברים טובים. עם כל הערפל ועם כל האתגרים ועם כל המורכבויות והמלחמה – ויש מורכבויות – יש דברים טובים. צריך להסתכל עליהם, צריך לשמוח עליהם, צריך לעודד ולחבק ולחזק אותם.
בהתייחסות להצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), אני רוצה לפתוח בראשית הדברים בהכרת הטוב ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת חבר הכנסת יעקב אשר – באמת מופלאה היכולת שלו לייצר קונסנזוס והסכמות בין קואליציה לאופוזיציה בנושאים ממש ממש לא סקטוריאליים. המאבק שלו לקידום החקיקה הזו הוא מאבק שנובע ונוגע לרשויות מקומיות שאין בהן נציגים של דגל התורה ואין בהן נציגים של ש"ס, ברובן. במרבית הרשויות המקומיות הללו יש נציגים שמייצגים מפלגות שונות מהבית הזה. זה לא עניין אותו, כי הוא יושב-ראש ועדת הפנים של כולם, יושב-ראש ועדת פנים שרואה באמת בתפיסה ממלכתית את החשיבות של הזכות לבחור ולהיבחר, את החשיבות של חיילים שיוכלו להצביע במקום שירותם, והראייה הזו, למרות שהיא באמת מותחת עד הקצה את פקידי משרד הפנים, את אנשי משרד הפנים – הוא מוציא מאיתנו את המיטב. הוא מצליח לייצר קונסנזוס גם בקרב חברי הוועדה מהאופוזיציה. בימים כאלה של קיטוב ושל מחלוקת זה לא מובן מאליו, ועל זה אני באמת רוצה להודות לך באופן אישי, יושב-ראש הוועדה, על היכולת הזו להוציא מאיתנו את הטוב ביותר.
אנחנו רואים בעבודה הזו את תפקידה של הכנסת כמפקחת על עבודת הממשלה. השכל לא נמצא רק אצלנו, ואני חושב שהיכולת שלנו לראות את המורכבות ולשמוע את הקולות – קול המון כקול שדי – והיכולת שלנו לשמוע את קולו של העם דרככם, נבחרי הציבור, חברי הכנסת, ולהשמיע אותו לפקידים הן באגף התקציבים במשרד האוצר והן במשרד הפנים, בפיקוח על הבחירות ובלשכה המשפטית, לייצר שולחנות עגולים ולהגיע להבנות ולהסכמות – אני חושב שזו באמת בשורה גדולה.
לצערי, אני אומר, אנחנו מגיעים לזה כאן באיחור מה ביחס לבחירות בדרום. ביחס לבחירות שיתקיימו ב-19 בנובמבר למניינם בהחלט נכון היה לייצר איזשהו תהליך שכן ייתן איזשהו מענה. אני בטוח שגם בדיוני הוועדה נוכל ליצור מענים בסוגיית יום השבתון גם ביחס לדרום, ולטייב ולשפר את החקיקה, שלא תצא בקריאה שנייה ושלישית כפי שהיא נכנסת עכשיו בקריאה הטרומית, וביחס לצפון להיערך בצורה מיטבית לקראת חודש פברואר בתקווה גדולה שגם השינויים הגיאו-פוליטיים בסוגיה, גם ביחס לארצות הברית ולנשיאה החדש, יאפשרו לנו באמת לחתור לניצחון גם בחזית הצפון וגם בחזית הדרום, ולהביא את הרשויות המקומיות הללו לבחירות באופן דמוקרטי ובצורה מיטבית ביותר.
התייחסות המשרד להצעת החוק – אקרא אותה ככתבה: הצעת החוק מבקשת לבצע כמה תיקונים בדיני הבחירות לרשויות המקומיות כמפורט בהצעה, כהוראת שעה ביחס לבחירות הקבועות, ל-18 בפברואר 2025. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בכפוף לתיאום והסכמה עם משרדי הפנים, האוצר והעבודה והחזרה לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה.
אני אומר כאן לפרוטוקול שהיה ונגיע להבנות – ואני בטוח שנגיע להבנות לפני הקריאה הראשונה – גם נוכל לחסוך את החזרת הצעת החוק לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה. המטרה שלנו היא משותפת. אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה לטובת המטרה ולטובת המשימה של קיום בחירות דמוקרטיות בצורה הטובה ביותר גם בדרום וגם בצפון. אני מברך מאוד גם על השיחות שמתקיימות חדשות לבקרים בין מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ ליושב-ראש הוועדה, גם אתמול, ואני מניח שגם היום וגם מחר בדיון.
אשר על כן, בכפוף לאמור, אני מציע לכולנו לתמוך בהצעת החוק. אני יודע לומר שמבקשים ממני עוד כמה דקות כדי לגייס את החברים, ואנחנו צריכים שטייבי תאשר לנו לעבור להצבעה. אז אני גם רוצה לציין, כפי שציינת, אדוני יושב-ראש הוועדה – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
המחמאות לא נספרות, הוא עושה סטופ.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
אה, מקצת שבחה של טייבי. יכלה הזמן והמה לא יכלול. אני חושב שלהתחיל בשלוש דקות ו-40 שניות לשבח את טייבי זה לא הוגן. צריך את כל עשר הדקות, וגם זה ספק אם יספיק. כמובן, גם עליזה – עליזה ש"ס, עליזה ליכוד – שמסוגלות להכיל את האיחורים להצבעות. אבל אני באמת חושב שהיכולת הזאת, כפי שציין יושב-ראש הוועדה, יחד עם חבר הכנסת אלון שוסטר, שנמצא באירוע, שיש לו מחויבות אופוזיציונית אבל מצד שני הוא ממש מיוזמי הצעת החוק הזאת – אז גם ההצבעה הזאת, כחלק ממחויבות אופוזיציונית שתחייב אותו להצביע נגד, לא אומרת שהוא מתנגד לגופה של ההצעה. הוא שותף לה. אני בטוח שיחד חברים מהקואליציה וחברים מהאופוזיציה – –
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
אתה מאשר לי? – – נוכל ליצור כאן חקיקה מיטבית.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
כל דקה שאתה פה זה הישג למדינה. זה לא קורה הרבה, זה אירוע היסטורי.
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
אני שומר על זכות השתיקה, ואני מבקש שיושב-ראש הישיבה יסביר לחברי הכנסת שהם צריכים לדבר עם קבלת רשות ולא בעמידה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
קריאות ביניים מותר.
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
קריאות ביניים בישיבה, בבקשה. פעם הייתי סגן יושב-ראש.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
– – –
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
זה היושב-ראש יגיד, לא אתה.
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
לינון אזולאי מותר. על כל פשעים תכסה האהבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
יש זכות אבות.
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
כן, בהחלט.
אשר על כן, וכפוף לכל האמור, אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק.
אם תרצו לעבור קצת לפרשת השבוע במהלך הדקה וחצי האלה – – –
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אדוני השר – – – לגבי חוק החברות.
<< דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >>
אני דיברתי על זה בדקות הראשונות. חברת הכנסת מטי צרפתי העלתה שאלה ביחס לבחירות לרשויות המקומיות בדרום. הצעת החוק הזאת בנוסחה כרגע לא מתייחסת לדרום אלא לצפון, אבל בסיכום עם יושב-ראש הוועדה וגם עם גורמי המקצוע במשרד הפנים, מייד עם הגעתה לוועדה – ואני מקווה שכבר מחר יהיה דיון בוועדה – נתייחס גם לרשויות בדרום בבחירות שתתקיימנה ב-19 בנובמבר למניינם בדיון שיהיה מחר. ננסה לטייב אותן ולייצר גם סוגיות שתגענה בהסכמה, אני מקווה, עם האוצר ביחס ליום שבתון בדרום וביחס לנושאים נוספים. לא נוכל לתת הכול, מכיוון שלוחות הזמנים הקצרים האלה לא יאפשרו למשל בבחירות בדרום פריסת קלפיות בצה"ל. ההיערכות הזאת לא תתאפשר בפרק זמן קצר. את זה אנחנו מתכוונים לעשות גם בצפון, גם בבתי אבות ובמקבצי דיור, כמובן בכפוף לתקצוב הולם לזה. אבל שוב, ביחס לדרום, אנחנו מבחינתנו נימתח עד קצה גבול היכולת, איפה שאנחנו יכולים, כדי לאפשר תהליך דמוקרטי באופן מלא כמה שיותר. זו המחויבות שלנו. לשמחתי הרבה, אפשר לראות כאן דאגה שהיא לא מגזרית, היא בהחלט רואה את החשיבות הדמוקרטית כערך עליון.
אשר על כן, אני מודה לך על השאלה ומודה לחברי הכנסת על הקשב. תודה רבה לכולם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת נעמה לזימי ביקשה להתנגד להצעת החוק. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
היושב בראש, כנסת נכבדה, יש לי כמה שאלות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברים, זה מפריע. לשמור על השקט במליאה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
איך הייתם קוראים למי שעוסק בהדלפת חומרים מסווגים ומהנדס אותם – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תתנגדי.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – יש עליו צו איסור פרסום – – – גלעד קריב – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
גלעד קריב, גלעד קריב, גלעד קריב.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – ומסווג אותם כדי לפגוע – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת נעמה לזימי.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – כדי לפגוע בביטחון ישראל ולהפקיר חטופים וחטופות? איך הייתם קוראים למישהו כזה – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – דמוקרטיה – – – אוי אוי אוי.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – שהוא והצוות שלו עושים עבירות כאלה בעם שלנו?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
איך תקראו למי שמחליף – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
יאיר גולן.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – שר ביטחון בזמן מלחמה רק כדי לחוקק חוק השתמטות? חבורה מופקרת.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
איך תקראו למי שעובד שעות נוספות לא כדי להשיב אזרחים שנחטפו אלא כדי לוודא שמפקירים אותם, כדי לסכל עסקה?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
יאיר גולן, יאיר גולן.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
איך תקראו למי שמנצל את המלחמה עבור הפיכה?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
יאיר גולן, יאיר גולן.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מי שמנצל את המצב הלאומי להפיכה משטרית – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
יאיר גולן, יאיר גולן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת כהן.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
היא שאלה אותנו אז אני עונה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
היא לא שאלה אותך.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אני מבינה שלא נוחה לכם האמת.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
לא נוחה לכם האמת. לא נוח לכם שבכירים בלשכת ראש הממשלה בחקירות כי הם סיכנו את חיילי צה"ל – –
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – כי הם עובדים נגד חטופים וחטופות, כי הם מפקירים את ביטחון ישראל.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
די, די – – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אני הבנתי. אבל אני שואלת אתכם, איך תקראו לשותפים של המפקיר הזה פה? לכם?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
איך תקראי למי שאמר לראש הממשלה: שכחת איך זה להיות אח שכול – – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
האם יש כיסא ששווה חיי אדם? יש כיסא ששווה חיי אדם, אלמוג?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה זה "שכחת להיות אח שכול"? בושה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
האם יש כיסא ששווה את ביטחון ישראל?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – השמדת ערך.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
יש פה איזה כיסא ששווה את הביטחון של המדינה שלנו?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, הוא מפריע לה כל הזמן. למה אתה לא – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
יש כיסא ששווה את חוסנה של ישראל?
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אתם תצעקו מה שתצעקו, אתם עובדים נגד המדינה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
אנרכיסטית – – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
כל אחד ואחת מכם עובד נגד ישראל – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – עובד נגד המפעל הציוני, מאיים להחריב את מה שבנינו – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
בגללך, בגללך.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – – של המפעל הציוני – – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – פועל תוך כדי הכשלת חיילינו כשהם נמצאים בקרב – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – עובד נגד השבת אזרחים ואזרחיות.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת קלנר.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – – המפעל הציוני על דל שפתייך – – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אתה לא יודע מה זה ציונות, בטח שתבקר אותי.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – – אין – – – כלום
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אני יודעת מה זה ציונות. אני מאמינה בקדושת החיים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אני מכירה בנס שנקרא ישראל. אתם, בשביל הכיסא שלכם – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד משפט בכל זאת.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
הממשלה, הקואליציה, שמכרה את המדינה – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – בעבור נזיד עדשים – – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
ואנחנו, תאמינו לי, נתקן ונרפא ונשקם, כי ישראל גדולה מכם – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – ישראל חזקה מכם, והיא תנצח.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
את פוגעת במשפחות החטופים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אבל זה לא משנה את העובדה שיש לכם – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת נעמה לזימי, תם הזמן.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – – שאתם חלק מקואליציית השתמטות והפקרה. זאת המורשת שלכם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תם הזמן.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
זאת המורשת שלכם – מעודדי השתמטות ומפקירי חיי אדם.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
זה מי שאתם.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, כל המדינה – – – צמיגים והבעירה אותם – כל השאר זה בונוס.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
שתלך לשרוף – – – המדורה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני רוצה להשיב.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אם כן, חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. אנא, סגנית מזכיר הכנסת, קראי בשמות חברי הכנסת.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – בעד
יעקב אשר – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – אינו נוכח
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – אינו נוכח
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – נגד
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – אינו נוכח
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – אינו נוכח
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – אינה משתתפת בהצבעה
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. אנא קראי שנית בשמות חברי הכנסת שלא נכחו.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – אינו נוכח
קארין אלהרר – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
חילי טרופר – נגד
מירב כהן – נגד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – נגד
יונתן מישרקי – בעד
ארז מלול – אינו נוכח
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חמד עמאר – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
עידן רול – אינו נוכח
אלון שוסטר – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
ישנם חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הצביעו? אם כך, נא לסכם את ההצבעה. תמה ההצבעה. אם כן, תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 39 נגד. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/2561/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת ניסים ואטורי)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ניסים ואטורי. אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מביא כאן הצעת חוק מהפכנית לחיילי צה"ל. כמובן שאף אחד לא ידבר על זה, כי תמיד מדברים על מה אנחנו עושים – לא למען החיילים, כי יש אינטרסים אולי להסתיר את הדברים האלה. הצעת חוק זכויות התורמים למדינה – אנחנו מדברים על העדפה של חיילי צה"ל ומשרתים בכלל, העדפה גם בקבלה לעבודה, אפשר להעדיף חיילי צה"ל בנושא קבלת מגרשים במכרזים. ניתן יהיה לתת לחיילי צה"ל עדיפות. אני פשוט קורא מתוך החוק.
זה מתקן הרבה דברים שקשורים לחיילי צה"ל, גם אם זה במתן קרקעות במכרזים, קבלה לעבודה, בלימודים, במעונות סטודנטים. בכל שלב שבו חייל צריך את העזרה, הוא יקבל עדיפות כחייל צה"ל. אני חושב שהחוק הזה ראוי מאוד, ואני רוצה לראות את אלה שתמיד אומרים, שדואגים לחיילי צה"ל – גם באופוזיציה תומכים בחוק הזה, כי הינה חוק שבא ומתקן היסטורית את העדיפות של חיילי צה"ל בהמון תחומים, וזה משהו שבאמת מרים את חיילי צה"ל, ולא עכשיו איזה המצאות של חוק פטור – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה נכון גם לשירות לאומי ואזרחי?
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
כן, גם לשירות לאומי.
אני חושב שהחוק הזה נותן תשובה לכל הסילופים שהיו בזמן האחרון בנושא הזה, שכביכול אנחנו מנסים לדאוג לפטור מצה"ל. דיברנו בחוץ וביטחון – כן, גיוס לצה"ל, דרך אגב, ולבעלי אינטרסים היה רצון לדשדש את העניין הזה של חוק הגיוס, וקראו לו חוק השתמטות. רצינו לגייס מה שצה"ל מוכן לקבל. בשנה האחרונה אנחנו עושים כל הזמן חוקים למען חיילי צה"ל, למען משפחות, וגם משפחות שספגו את האסון הקשה ביותר שיכול להיות. אנחנו כל הזמן עושים למען חיילי צה"ל, ונמשיך לעשות. לספר כל הזמן סיפורים על חוק השתמטות וכו' זה לא מקובל. החוק הזה בא להיטיב עם חיילי צה"ל בקבלה לעבודה, הקצאת קרקעות, גם במוסדות לימוד, גם במעונות ובכל דבר שיצטרכו.
אני יודע שהיום אנחנו נמצאים בשלב כזה – אתם שואלים, שמעתי פה חברי כנסת מהאופוזיציה שעלו לכאן, וכל מיני דברים, ולמה שר הביטחון הולך הביתה, ולמה ככה ולמה ככה. קודם כול, כל ההדלפות – כשמדברים על הדלפות, המדליפים הכי גדולים באו מהאופוזיציה, כי אנחנו יודעים, מפורסם – סליחה, הם מפריעים לי.
<< קריאה >> קריאות << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, חבר הכנסת שירי – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא, שנייה. הוא לא מבין את החוק.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת קטי – – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא יודע על מה החוק – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
הוא לא מבין. הוא פשוט לא מבין.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא מבין את הצעת החוק?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
המציע מסביר את החוק. חברת הכנסת קטי שטרית – – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – הוא לא יודע.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני רוצה לעזור לך. אתה אמרת שאתה לא יודע.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
האמת היא שלא מסתדר לי לקרוא. נאור, בוא, אני אפתור לך את הבעיה. קשה לי עם לקרוא מדף. אני בדרך כלל מדבר מהלב, אז אני אדבר ישירות – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
דבר מהלב.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – וכשדיברתי ככה, הינה, הבנת. זו עדיפות של חיילי צה"ל בכל מצב, גם בהמתנה בתור למעונות, גם במכרזים למגרשים, מכרזים לעבודות. כשחייל צה"ל עומד לפניך, אתה יכול להעדיף אותו בגלל שהוא משרת את המדינה. נקודה.
אני חושב שהחוק הזה ראוי, וזה המבחן שלכם כחברי אופוזיציה: בואו, תתמכו בחוק. אם אתם באמת דואגים לחיילי צה"ל, תתמכו בחוק איתנו, ולא צריך כל פעם ליצור מריבות בדברים האלה, ולהגיד: הינה, הם עושים חוק. הינה, הבאנו חוק, חוק מהפכני, חיכיתי איתו שנה וחצי כדי להעלות אותו.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שמעת?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
בסדר. אני לא אומרת לך, אני פשוט – – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, באמת, בגלל מכסה לא העלית אותו שנה וחצי.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה לוקח זמן.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא מכסה, לא מכסה. עבדתי עליו קשה. מדובר בחוק – – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – השבוע – – – חוק.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
מפריעים לי, היו"ר. תעצור את הזמן.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני אומרת לך, אני ממתינה למכסה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שנה וחצי?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
יש עם זה בעיה? אני ממתינה שנה למכסה, מה לעשות? אני לא יכולה כל הזמן להביא חוקים. יש פה עוד חברים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, המציע רוצה להסביר.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
עבדנו על החוק הזה תקופה ארוכה. היה חשוב לנו לטפל במשפחות שכולות, בנשים אלמנות. קודם כול, אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין. זה חוק שלו שאני המשכתי, עבדנו עליו ביחד, ואני חושב שאיך שהוא רואה את חיילי צה"ל, החוק הזה בעצם נעשה לאורו. אני מודה לך מאוד על העזרה בקידום החוק ועל זה שבחרת בי להגיש את החוק הזה ושאתה סומך עליי. אז תודה רבה, קודם כול, ואנחנו נמשיך לעשות למען חיילי צה"ל.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
מה על השולחן?
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
מה הבעיה?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
מה החוק אומר? תסביר לנו.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ניסים, הוא לא מבין.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הוא מודה לשר המשפטים, שהוא ממשיך את החוק – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני, סליחה, עם כל הכבוד, הוא המציע, הוא צריך להציג אותו. מה זה תפנה ללשכה המשפטית? זו לא תשובה נכונה.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
איזה חלק לא הבנת?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
מה החוק אומר? באיזה נושאים יש להם זכויות יתר? מה החוק אומר?
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אם לא תפריעו לי, אני אקרא. אני יודע שאתה מדקדק בזה, ואני אקרא מהדף.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
לגיטימי.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
קודם כול, אמרתי בעל פה מה החוק נותן – העדפה בכמה נושאים. מטרת חוק זה היא להבטיח כי מי שתורם למדינה יקבל את הזכויות המגיעות לו. מדינת ישראל מצויה במאבק קיומי ומתמיד, כל אזרחיה אמורים לשאת בנטל ולסייע בהגנת המדינה וחיזוקה. אולם זה שנים ארוכות מתקיים חוסר שוויון הולך וגדל בנשיאה בנטל ההגנה על המדינה ובתרומה לה, ויש מי שנמנעים במכוון מליטול חלק במאבק זה ומגלים חוסר נאמנות למדינה וחוסר מחויבות להגן על עצם קיומה.
עקרון השוויון האבסולוטי וההעדפה המתקנת כביכול לאוכלוסיות שאינן תורמות למדינה, הביאו למצב אבסורדי שבו צעירים שאינם משרתים בצבא מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בגיל 18, נהנים מהעדפה במעונות, מסיימים את התואר הראשון בגיל 21, ואף נהנים לאחר מכן מהעדפה בקבלה לעבודה. בה בעת, מי שמשרתים בצבא ובשירות לאומי מגיעים למוסדות ההשכלה הגבוהה בגיל מאוחר יותר וללא אמצעים כספיים. הם נאלצים לשכור דירות במחיר גבוה בהיעדר מקום במעונות הסטודנטים. לאחר מכן מוצאים את עצמם אף מופלים לרעה בקבלה לעבודה בשירות המדינה.
הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה עקרון שוויון ריאלי המבטא שוויון אמיתי, שבמסגרתו מוענקות זכויות למי שממלאים חובות וניתנת הכרה הולמת למי שתרמו למדינה ופעלו להגנתה ולחיזוקה. החוק המוצע מעניק מעמד מיוחד לתורם למדינה – כמו שאמרתי קודם גם בעל פה – למי ששירת בשירות צבאי, בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי. על פי הצעת החוק המוצעת, התחשבות בהיותו של אדם תורם למדינה כחלק ממכלול השיקולים הנוגעים להחלטה בדבר קבלתו לעבודה או מתן הטבה בקבלת שירות במקום ציבורי לחייל במדים, לא ייחשבו כאפליה אסורה. אוקיי, זה גם תיקון בשוויון בקבלה לעבודה. כמו כן, על פי הצעת החוק, יינתן משקל הולם להיותו של אדם תורם למדינה בקבלה למעונות סטודנטים שנבנו על ידי המדינה ונתמכים על ידה, ותוענק הטבה בקשר להקצאת קרקעות למגורים.
אני חושב שהצעת החוק הזאת באה לעשות צדק מסוים, גם בנושא קבלה ללימודים, גם בנושא המעונות. אנחנו יודעים שהילדים שלנו מגיעים לצבא, מגיעים בגיל 21, 22 ללימודים, ואנחנו רואים כאלה שלא משרתים בצבא – אני לא מדבר דווקא על החרדים – יש כאלה שבאים והם כבר עשו תואר. יש פה אי-שוויון, כשחלק מהציבור מוציא את התואר שלו בגיל 21 והילדים שלנו רק בגיל 24 מקבלים את התואר הראשון שלהם. יש פה אפליה, ולכן תהיה העדפה. מי שמשרת את מדינת ישראל, יקבל הטבה בקבלת קרקעות לבניית בית, בקבלה למקום עבודה, גם בזכות היותם חיילי צה"ל; אפשר יהיה להעדיף אותם על סמך זה.
אני חושב שהצעת החוק הזאת עושה תיקון היסטורי בתחום הזה של העדפת אנשי צבא. החוק הזה ראוי גם כתשובה לכל המצקצקים בנושא חוק המעונות וכל מיני חוקים שאתם אומרים שאנחנו מעדיפים. לא. זאת הקואליציה שעושה צבא, תורמת למדינה, וגם עוזרת לחיילי צה"ל. כך אנחנו נעשה. תודה רבה. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק. אני חושב שזה גם מבחן של האופוזיציה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
שלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לניסים ואטורי על הצעת החוק. היא בהחלט ראויה. יש לנו עכשיו שלוש הצעות חוק ששלושתן מתמקדות באיך אנחנו עוזרים למשרתים בדרכים שונות. זה בא בזמן. אני חושב שכולנו מבינים היום, אחרי המלחמה הארורה של 7 באוקטובר ועד היום, את העומס הענק ואת הנטל הענק שנופל על המשרתים.
ברשותכם, אני רוצה לתת קונטקסט להצעה, שכן היא באה כחלק ממכלול של רפורמות ושינויים שאנחנו חייבים לעשות. בראש ובראשונה אני רוצה לדבר על העיקרון הראשון, שצריך להיות אופק לכולנו, שאנחנו דורשים במהלך רב-שנתי של חקיקה והסדרה ותוכניות הסדרה של ממשלת ישראל, שכולם ישרתו. כולם – חילונים, דתיים, חרדים, יהודים, לא יהודים – כולם צריכים לשרת או בשירות ביטחוני או בשירות לאומי או בשירות אזרחי.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אז איך אתה עושה את זה?
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
מייד אני אפרט. אני נותן קרדיט לכמה דברים.
דבר ראשון, אנחנו צריכים להבין שזו זכות גדולה לאזרח בישראל לשרת את המדינה. מה שהחקיקה הזאת עושה – היא באה ואומרת: כשאתה משרת את המדינה, תהיה זכאי לתמריצים משמעותיים; להפוך את זה גם לדבר ראוי כשלעצמו, כי זאת זכות גדולה, אבל גם שיהיה שכר בצידו.
הדבר השני – כשאנחנו נכנסים עכשיו לנושא גיוס לשירות הביטחון, אנחנו צריכים למצוא את הדרך, אדוני היושב-ראש, לאפשר או לגייס את כל – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי, זה מפריע.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה? מה זה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – מזגן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה מפריע לנו.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אין מזגן.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אנחנו מנסים להקשיב לשר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בסדר, סליחה שביקשתי – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אז תדברי בחוץ.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ואת כל הזמן את צועקת.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מי צועק?
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אנחנו צריכים למצוא את הדרך. מבחינתי, כשאנחנו מתחילים עכשיו לדבר על חוק הגיוס – מבחינתי זה חלק מחוק הגיוס.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני צריכה לסבול כאן, מירב? אין לי אוויר. אי-אפשר להדליק מזגן?
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
הגב' גוטליב, בבקשה. תקשיבי לי, לא צריך לדבר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אפשר לבקש מהסדרנים, הם יסדרו את זה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אי-אפשר, אני מבקשת מהבוקר. כל הזמן אותו סיפור. די.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
הדבר השני – כשאנחנו באים לגייס היום גם את הגברים מהמגזר החרדי, אנחנו צריכים להבין – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
על פחות מזה הוציאו אותי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע להמשך הסדר. בבקשה, אדוני השר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מירב, אני אף פעם לא ביקשתי שיקראו לך קריאות, ואני גם לא אבקש, כי זה לא גן. אני בסך הכול מבקשת מזגן מהבוקר.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
טלי, טלי, את מפריעה לי.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אי-אפשר, כי לא עושים את זה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע. מפריע.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
סליחה, סליחה, אדוני. סליחה, אדוני השר. זה פשוט מאוד קשה פה בלי מזגן.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
בסדר, אם אפשר רגע להתמקד.
הדבר השני ברור לכולנו. אחיי שמתנדבים בשירות מילואים, אחד בן 60, אחד בן 50, ביחידות קרביות – כולנו מבינים את העומס הבלתי-מתקבל על הדעת על הלוחמים, ואנחנו חייבים לגייס עוד אנשים. אני לא אפתיע אתכם כשאני אומר לכם שגם חברינו החרדים מבינים, ומוכנים לשים כתף. אנחנו צריכים לשים בצד את לומדי התורה – מבחינתי קדוש – ולראות איך אנחנו מתמקדים בכאלה שלא משרתים, איך מצרפים אותם למעגל. כשמצרפים אותם למעגל, אחד הדברים החשובים ביותר שצריך לעשות זה לייצר יחידות צבאיות, שמי שנכנס לשרת כחרדי, אין חשש שיהיה חילוני בקצה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
איך אתה מביא אותו ליחידה הזאת?
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
מירב, שנייה אחת. תקשיבי עד הסוף ואחרי זה תעירי, אם את רוצה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני מקשיבה לך.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
את צריכה להבין את המכלול כדי לשאול אחרי זה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני ב-2015 לא – – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אז עוד פעם, כפי שאני אומר, אנחנו שמים בצד את לומדי התורה, מכבדים אותם ומסתכלים על אלה שלא לומדי תורה, ושולחים אותם – הם צריכים להיות חלק מהגיוס. אנחנו צריכים לייצר יחידות של צה"ל שהאקו סיסטם יהיה מותאם לחרדים. בדיוק היה לי דיון עם אחד מחברי הכנסת החרדים, שכשאני שירתי שש שנים בסדיר ושנים ארוכות ביחידות קרביות במילואים, האקו סיסטם היה מתאים לי. אני לא רוצה לשלוח את בנותיי ליחידה שבסוף יצאו ממנה לא חילוניות. באותה אנלוגיה אנחנו צריכים למצוא את הדרך. היום, אחד האתגרים הגדולים שיש לנו זה לייצר יחידות מותאמות, כך שחרדי שנכנס, אין לו חשש מחילון. מזה הם חוששים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע כמה דתיים יש – – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
מירב, תיתני לי לסיים, בבקשה. את מפריעה לי לדבר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
שנייה, חברת הכנסת מירב, הוא באמצע להסביר את המכלול.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אני ברבע הראשון של השיחה, אז תקשיבי.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני מקשיבה לך לכל מילה.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
לא, את לא נותנת לי לדבר.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אתה רק מדבר – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
השר מציג את הצעת החוק.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אחרי שאנחנו מייצרים – וזה לא מסובך לעשות; צה"ל פתר בעיות יותר – לייצר קיבולות גדולות ולהוריד את הנטל על המילואימניקים, הדבר הבא זה סל של תמריצים – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
לא – – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, זה מפריע.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
מירב, זה מפריע. אני לא רוצה לקרוא אותך. הוא לא פנה אלייך.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
האמת שהוא פנה אליי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא, הוא לא פנה אלייך. הוא ענה. הייתה לך קריאת ביניים – הוא ענה. נא לאפשר לו להמשיך לדבר.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
עכשיו האתגר הגדול זה לייצר את אותו סל של תמריצים ולבוא להציג ללוחמים למה אנחנו מעריכים אותם. זה לא רק בגלל שמגיע להם, כי אנחנו כמדינה צריכים להציג להם שאנחנו מעריכים אותם ומוכנים לתת להם יותר. לצד זאת, מי שלא התגייס, בכל המגזרים – צריכים לייצר סנקציות כאלה שיהיה ברור שמי לא מתגייס ולא תורם מתוך האוכלוסייה שנקראת לשרת, ישלם על זה מחיר.
עכשיו, מה שעושה ניסים ואטורי בהצעות הבאות – שאני רוצה לברך עליהן – זה סל של תמריצים שנופל בקונטקסט הזה, כחלק מחוק הגיוס החדש שאנחנו צריכים להביא, שנותן מענה, מגייס מאסה גדולה, שם בצד את לומדי התורה, מסתכל באופק איך מרחיבים את הגיוסים, מייצר אקו סיסטם כך שחרדי, יהיה לו נוח וכיף לבוא ולשרת את המדינה, כמו שלי ולחברים אחרים פה היה כיף לבוא ולשרת את המדינה, ולייצר את אותו סל תמריצים – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
נו, מה יהיה איתה?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת מירב, אני קורא אותך קריאה ראשונה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה אחיין שלי צריך – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תני לו להמשיך. אנחנו ניתן לך.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה מי הם שהם יחליטו אם להתגייס או לא? כי אין להם סביבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
את יכולה להתנגד, לעלות אחר כך.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מישהו שאל אותי כשבאתי לבקו"ם – – – סביבה?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
איך? לא קראת אותי בראשונה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קראתי אותך בראשונה, את לא מקשיבה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אז תגיד, כי לא שמעתי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הוא מנסה להסביר לך. את לא מקשיבה גם לו.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תגייסו אותם כבר. צוחקים עלינו בפרצוף. תוריד את הכמות של התמריצים. למי אכפת מהתמריצים? הרגתם את – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת מירב. את בקריאה – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
קריאה שנייה – יצאתי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, אדוני.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
ובתשובה על האמירות הללו, אני רוצה לומר שאנחנו לא פחות מחויבים קודם כול לגיוס, קודם כול ללוחמים, קודם כול, לצערנו הרב, לפצועים, שצריך לעזור להם ולשקם אותם. ואני רוצה לומר לכם שההתארגנות שלנו, בוודאי אצלי במשרד – ישבתי עם קבוצה מקסימה של מילואימניקים מאלכסנדרוני שמובילים מהלך. הם די מתקדמים מכל היחידות האחרות בלייצר – איך עוטפים את המילואימניקים. זה משהו שנשלב אותו בדיגיטל, זה משהו שנדע איך ממצים את הזכויות שלהם, לאפשר להם להתחבר לכל המערכות של ממשלת ישראל – תהליכים מאוד מאוד בריאים. ועם כל הכבוד, אני רוצה להגיד לכל החברים: בואו, שימו כתף – – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
למעלה משנה מלחמה – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת פורר, הוא מסביר שנייה. אתם מתנגדים סתם? הוא מסביר משהו שאתה מסכים איתו.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת פורר, אתה מפריע. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
ולכן אני מעריך, לאור הקריאות שאני שומע גם מהקולגות באופוזיציה, שחד-משמעית הם יתמכו בחוק הזה ובחוקים הבאים, כי הם מדברים על הטבות גדולות. אנחנו, במקביל, בחוק הגיוס שבעזרת השם יבוא בקרוב, שלצערנו הרב, בגלל – – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
בוא נתערב – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת פורר, אני קורא אותך בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
עונש מוות למחבלים – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
עודד, אתה בקריאה ראשונה. אני קורא אותך בקריאה שנייה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זה טרומית.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת פורר, אתה בקריאה שנייה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
גם קריאות ביניים אסור?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה לא קריאת ביניים. אני מבקש ממך.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כל אחד שיקרא קריאת ביניים, תקרא אותו לסדר?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אני מבקש ממך לאפשר לשר לשאת את דבריו.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כל אחד שייקרא קריאת ביניים, תקרא אותו לסדר, גם מהצד הזה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קראתי לסדר, אתה לא היית פה. נכנסת לא מזמן.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
ידידי עודד פורר, אני משוכנע שלאור דבריך, אתה וכל חבריך במליאה תתמכו בחקיקה הזאת. ואני קורא לכם – – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אני רוצה לראות – – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אבל אתה תתמוך בה, נכון? אז אני קורא מכאן לכל חברי הכנסת: הצעת החוק הזאת – – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
הצעת חוק בקריאה טרומית – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת עודד, אני לא רוצה להוציא אותך.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אני קורא לכולם להצביע בעד החוק, והממשלה עומדת מאחוריו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. להצעת החוק מבקשים להתנגד. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתנגד להצעת החוק הזאת בדיוק מהטעמים שציין עודד פורר. הצעת החוק הזאת היא רימון עשן. היא הוגשה לפני שנה וחצי, והפלא ופלא, פתאום היא עולה להצבעה. זה הזכיר לי, חבר הכנסת דן אילוז, את ההצעה שלך שהגשת לפני שנה ומשהו על הקריפטו, שפתאום ועדת הכספים מצאה לעצמה זמן לדון בהצעה הזאת, כאילו עכשיו הקריפטו תופס איזה נפח. אבל פתאום מעלים הצעת חוק שלך, ופתאום אתם מעלים הצעת חוק, אחרי שנה וחצי, של ואטורי, לגבי חיילי המילואים.
עכשיו, למה זה רימון עשן? כי אתם באים בהצעת החוק הזאת ורוצים לשמן את העולם בלהוציא מלא מלא הטבות וכספים במרחב ציבורי. אתה עד כדי כך לא זכרת בכלל מה רשום בהצעת החוק, שהיית צריך להסתכל עליה ולהגיד: אה, הצעת החוק הזאת נותנת תיעדוף במקום ציבורי. סבבה.
עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אתם מפרקים את צבא העם, והכול הכול, כולל הפיטורים של גלנט, הוא למען חוק ההשתמטות, ממשלה שלמה שזה מה שאתם עושים, ואתם מתנהלים כמו ארגון פשע. אחד זה שר השיכון, שעובר עבירות תכנון ובנייה בעיריית ירושלים, ובסדר גמור; עידית סילמן, עם קריית אתא; אני בכלל לא אדבר על מירי רגב, שהיא ארגון פשיעה על מלא; כמובן משרד ראש הממשלה, עם השמפניות, סיגרים, שעונים, חולצות, מעילים – מה לא. הפכתם את זה לתעשייה.
ועכשיו הייתי מאוד מאוד שמח לראות את החיבוקים שקיבלת, מר אלקין, ואת הצחוקים והחיוכים האלה, כאילו שכחת איך מכונת הרעל עבדה עליך ועל המשפחה שלך, כאילו כלום. הכול עבר לך. למה? כי קיבלת להיות שר המינהלות, או שר הצפון, או השר הממונה על הצפון. זה, אחרי שאתם חברים בממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה. אבל דאגו לשמן את כולכם: אחד שר החוץ, השנייה שרת קיסינג'ר, לא יודע מה, סגנית שרת החוץ, ואתה שר שממונה על הצפון, אחרי שיש רשויות מקומיות, שר הפנים, השר לנגב וגליל, אשכול מערבי. הקמתם פרויקטור, עכשיו אתם פותחים ועדה מיוחדת בכנסת, ואז אתה באת וקיבלת עוד רובד שלטוני שלא יעשה כלום ושום דבר, רק יבזבז כספים, בדיוק על זה, כי זה מה שאתם – ג'ובים, מינויים, על כלום.
ואם כבר באלקין עסקינן, אני, לאור ניסיונו הגדול במשק המים במדינת ישראל, הייתי ממנה אותו לשר שמשתין עלינו, על כולנו, ומכיוון שיש לו כל כך הרבה ניסיון בביוב, זה בדיוק מה שהפכתם את כנסת ישראל: אפס מהות למילה. כלום. אתם שקרנים. אתם משקרים ואומרים יום אחד משהו אחד – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
משפט אחרון. – – מסובבים את זה ביום שאחרי זה כאילו כלום. הפכתם את הפוליטיקה לביב, ולכן אלקין הוא הבן אדם המתאים להיות שר הביוב, המים והמשתנות.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת המציע, רוצה להשיב?
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
שיאי הניתוק והאטימות. כבר אמר את זה הבוס שלך, לפיד – אמר: שיאי הניתוק, על נושא הנורבגים, ואז הוא בא עם הממשלה שלו, הוא מינה, השתמש בחוק הנורבגי 21 פעם. הרי אתם הכי מנותקים. כשאתה אומר מנותקים, באים עם חוק שמעודד גיוס, ומה אתה אומר? לא מתאים לך – אתם נותנים לחיילי צה"ל. מה זה השטויות האלה, תגיד לי? לפיד – הינה, מצאת את זה עכשיו, הוא אמר על ממשלה לפניו: שיאי הניתוק והאטימות. איזה שיאי ניתוק? אתם מנותקים. אתה מנותק.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
כמה שרים וכמה סגני שרים בממשלה המנופחת שלכם?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה מחלק צ'ופרים? חיילים צריכים עוד חיילים, לא צריכים צ'ופרים. צריך עוד חיילים. 12,000 פצועים. מי יחליף את הפצועים?
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
כשאתה אומר כזה דבר כמו שעכשיו אתה אומר – בדיוק, אבל אתם עושים את זה אלפי פעמים – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
די כבר עם הצ'ופרים, תביאו חיילים. מי יחליף את הפצועים? מי?
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתם מיניתם 21 נורבגים. שבו בשקט, אל תצייצו. נאור שירי, לך תתחבא, נשמה, מה קרה לך, השתגעת?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – הוא יתחבא ממך – – –
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה מדבר? שיאי הניתוק והאטימות, הוא אמר. 21 נורבגים. אין לכם בושה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
כמה שרים וסגני שרים יש לכם?
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
החוק הזה בא לעודד גיוס לצה"ל ולא שום דבר אחר. תודה רבה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה משנה מה תיתן להם אם אין לוחמים? מה זה משנה? תיתן להם עוד אלף צ'ופרים. תביא עוד לוחמים. זה 12,000 פצועים. הצ'ופרים זה לא מעניין. תביא חיילים, חיילים. תפסיקו כבר. זורקים עליהם כסף. הם לא בבית, אין להם משפחה. 12,000 חיילים פצועים. מי יחליף אותם? מי?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023. הצבעה שמית, בבקשה.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – אינו נוכח
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – נגד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – אינו נוכח
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – אינו נוכח
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – אינו נוכח
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – אינו נוכח
חילי טרופר – אינו נוכח
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – נגד
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – אינה נוכחת
יונתן מישרקי – אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – אינו נוכח
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – אינו נוכח
יוסף עטאונה – נגד
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – אינו נוכח
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
סיבוב שני, בבקשה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – בעד
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אוריאל בוסו – אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
מאיר כהן – אינו נוכח
מתן כהנא – נגד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – נגד
יאיר לפיד – אינו נוכח
מרב מיכאלי – נגד
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – אינו נוכח
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
משה סולומון – בעד
איימן עודה – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – בעד
יסמין פרידמן – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
עידן רול – אינו נוכח
נאור שירי – נגד
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הקריאו את שמותיהם? אורית, הצבעת?
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט – נגד
יולי יואל אדלשטיין – בעד
מאיר כהן – נגד
ירון לוי – נגד
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 55 בעד, 41 נגד. אני קובע כי הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת כדי לקבוע את שם הוועדה.
<< נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי << נושא >>
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת נאור שירי, הודעה אישית. חמש דקות לרשותך.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה. אני רוצה להסביר, חבר הכנסת ואטורי, כי פנית אליי ואמרת לי שאני מתחבא. אני לא מתחבא, אני פה. אני גם לא אתחבא מאחורי טיעונים מופרכים. אמרתי לך בדיוק מה אני חושב על החוק. זה שאתם נותנים עכשיו פופקורן חינם בסרט לחייל מילואים שחוזר, או קדימות כזאת או אחרת שאתה לא באמת יודע להסביר, זה לא טוב בעיניי. תפסיקו לשמן את המערכת. אתם נותנים קדימות בעבודה לחייל מילואים. אם יש 222 ימי עבודה בשנה קלנדרית במדינת ישראל ו-100 מהם עושה חייל המילואים בשירות – איזה מעסיק שפוי יעסיק את אותו חייל מילואים? ואם הוא לא יעסיק אותו, אז זה לא משנה בכלל, ההטבות שאתם נותנים. תפסיקו לפרק את צבא העם. אנחנו לא רוצים הפרטה של הצבא. אני לא רוצה עכשיו שתציעו משכורות-על ללוחמי מילואים או ללוחמי קבע. אין לי בעיה, אבל הצבא הזה, הייחודיות שלו במדינת ישראל היא שזה צבא העם. עם בונה צבא בונה עם, זה הרעיון.
חבר הכנסת ואטורי, אני לא חושב שיש ילד אחד או משק בית אחד במדינת ישראל שאבא שלו או אימא שלו במילואים, והפופקורן חינם שאתם כאילו זורקים – כי החוק הזה לא יעבור – ישפר את מצבו; או מישהי שנמצאת שנה שלמה לבד, מפזרת ואוספת את הילדים וקורסת תחת הנטל, בדיוק כמו חיילי מילואים – הפופקורן חינם או האחד פלוס אחד בפוקס או אני לא יודע מה, זה מה שיעזור. זה רימון עשן. אתם מעבירים השבוע את שלוש הצעות החוק האלה מסיבה אחת פשוטה – שאתם מעבירים את חוק ההשתמטות. זו הסיבה לכל הכאוס שאתם זורעים פה בשבוע האחרון, ובכלל בשנתיים שלכם.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק לתיקון והארכת תוקפן של תקנות חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4709/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חברי הכנסת, הנושא הבא – שתי הצעות חוק שתינתן להן תשובה אחת משולבת: הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אוהד טל. אני מזמין את חבר הכנסת משה סעדה להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק המשרת שאני מביא לפניכם היום אומר את המובן והברור מאליו: שירתָּ – קיבלת; לא שירתָּ – לא קיבלת. הדברים נכונים תמיד, אך ביתר שאת אחרי הטבח הקשה של 7 באוקטובר. באותו יום מר ונמהר אנשים יצאו מבתיהם בלי שאף אחד קרא להם או גייס אותם, ויצאו למען מטרה אחת: להגן על עם ישראל. מאות אלפי אזרחים עזבו את המשפחות, העסקים, שגרת החיים, עלו על מדים, וברגע אחד הפכו מאזרחים ללוחמים, לוחמים שבגופם ממש הפכו להיות השכפ"ץ של המדינה, לוחמים שחירפו נפשם כדי לגונן על עם ישראל ועל הזכות הבסיסית לקיומו של העם היהודי בארץ ישראל. לצערנו הרב, רבים מהם לא שבו מהקרב.
המלחמה הנוכחית הציבה וחידדה בפני החברה הישראלית את חוסר השוויון ואת הפער הלא-ערכי, לא מוסרי ולא ציוני שקיים בין הציבור המשרת לבין הציבור שלא משרת. במדינת ישראל כיום יש אנשים שיום-יום, שעה-שעה, משרתים ומחרפים נפשם, כפשוטו, למען מדינת ישראל, ולעומת זאת יש אנשים שלא עושים דבר. אדוני היושב-ראש, במדינת ישראל יש לוחמים שעשו מעל 270 ימי מילואים, ולמעשה בלוח השנה יש להם שנה אבודה, שנה שלא הייתה קיימת. לעומת זאת, יש אזרחים בני אותו גיל שלא עשו דבר למען עם ישראל ולא שירתו את המדינה אפילו יום אחד. לצערי הרב, כיום מדינת ישראל מתעדפת דווקא את אלה שלא משרתים, וזה עוול היסטורי. החובה שלנו ככנסת לתקן את העוול הזה כאן ועכשיו. מבחינתנו, במדינת ישראל רק מי ששירת יקבל, ומי שלא שירת – לא יקבל.
אני רוצה לדבר על מספרים: כיום במדינת ישראל בכל מחזור גיוס יש פוטנציאל של 150,000 מתגייסים, ולמעלה מ-75,000 – למעלה מחצי – לא משרתים את המדינה. זה כולל ערבים, חרדים וכאלה שסתם לא בא להם להתגייס. אני קורא להם משתמטים. אני מדגיש: מבחינתי לשרת – אין הבדל בין שירות צבאי, שירות אזרחי, שירות לאומי; שירות הוא שירות הוא שירות. במצב הנתון כיום, אותם אנשים שלא משרתים קודמים לאלו שמשרתים.
אני אתן דוגמה – למשל באקדמיה: בלימודי רפואה, כאשר יגיעו שתי מועמדות, האחת קצינה שעשתה שירות צבאי מלא ונוסף לכך ימי מילואים, ומולה תעמוד ערבייה שלא שירתה אפילו יום אחד – אני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת, מי אתם חושבים שיהיה קודם? אתם יודעים מי? אותה ערבייה שלא שירתה. עכשיו, לא רק שהיא תתועדף ללימודי הרפואה, אלא שהמדינה תסבסד לה את הלימודים. עכשיו, תבינו אילו סכומים – פר-אדם מדינת ישראל מסבסדת לימודי רפואה בסכום של כ-52,000 שקל. תכפילו בשבע: כמעט 400,000 שקל לאדם שלא עשה דבר.
עוד דוגמה – מדעים מדויקים: בפיזיקה מדינת ישראל מסבסדת פר שנה בסכום של 75,000 שקל סטודנט שלא תרם דבר; לימודי אומנות – מדינת ישראל מסבסדת ב-40,000 שקל לשנה. את העוול הזה שציינתי חייבים לתקן, ולהגיד פשוט, קל וברור: שירתָּ – קיבלת; לא שירתָּ – לא קיבלת.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אז איך היית תומך בחוק המעונות? לא שירתָּ – לא קיבלת. למה – – –
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
גם, גם, גם. אורית, אותה קצינה שלבשה ירוק – תקשיבי – תזכה לחלוק לבן, ולעומת זאת זה שלא שירת, הוא זה שייאלץ לנסוע אל מעבר לים. לצערי הרב, היום זה הפוך, והיום זה לא קורה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד, משה, מתי אתה מעריך שהחוק הזה יעבור בקריאה שלישית?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
קודם כול, הוא עובר היום, וזה אירוע.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא – – –
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
אמרו לי לפני כן: הוא לא יגיע לוועדת שרים. הגיע.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אני שואל אותך, להערכתך, מתי?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
הוא יגיע יחד עם חוק הגיוס.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
להערכתך, חודש? שנה? חמש שנים?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
עניתי לך – כשיגיע חוק הגיוס, הוא יגיע איתו.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הבנתי. אז אף פעם.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
כן. בוא תראה.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
תיקון עוול נוסף – במחיר למשתכן. לוחם בצבא שעשה שנים, אחר כך עושה חודש כל שנה – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אני ואתה יודעים שזה לא יתקדם, אז למה אתה עושה את זה? למה?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
שנייה. – – הוא יתקדם ויתקדם – השנה הוא עשה 270 יום – עומד כשווה מול שווים בהגרלות למחיר למשתכן מול אדם שלא עשה דבר. אתה יודע כמה מקצים היום למילואימניקים, חבר הכנסת בליאק? רק 20%. ואני שואל את עצמי: למה 20%? למה לא 100%?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אני איתך, אני רק אומר שזה לא יתקדם בממשלה הזאת.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז אנחנו מחוקקים את זה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אתה לא. אתה מעביר את זה בטרומית. אני ואתה, שנינו יודעים שזו פיקציה.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
זה יהיה, בעזרת השם. איך יכול להיות – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אני אומר את זה בצער, אבל זו פיקציה.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
אבל אני אומר את זה בשמחה, שנחוקק יחד איתך. איך יכול להיות שיש חייל – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע, היום אנחנו ב-6 בנובמבר. מעכשיו בכל חודש אני אזכיר לך את זה.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא כל חודש, כל יום. כל יום, כל יום תזכיר לי.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא, לא צריך כל יום.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני אגיד לך למה – כי החייל הזה – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא צריך כל יום, אני לארג' איתך.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא לא לא, כי אנחנו חייבים לחייל הזה שעכשיו יושב בלבנון ונלחם למעננו. אנחנו חייבים לו.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
כל חודש. אבל בסדר, אני איתך. אני איתך. כל חודש אני אזכיר לך כאן מה עם החוק.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אופיר כץ, החוק הזה יעבור שנייה-שלישית?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
בעזרת השם, יחד עם חוק המשרת.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
בסדר.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
המצב האבסורדי הזה שלוחם ששירת בעזה או בלבנון 270 יום, סיכן את נפשו, עומד שווה בין שווים בנוגע להטבה לרכישת דירה מול אנשים שלא משרתים – את העוול הזה חייבים לתקן. רק מי שישרת יתועדף באופן מובהק בכל הפרויקטים על פני אנשים שלא משרתים. חשוב לי להדגיש: זכויות מגיעות לכולם, לכל אזרח בישראל מגיעות זכויות, אך הטבות מגיעות אך ורק למי ששירת למען המדינה.
נושא נוסף שהחוק עוסק בו הוא העדפה בשירות המדינה. המצב היום – קחו לדוגמה סרבן מצפון שלא רוצה לשרת את המדינה. אתם יודעים שהוא יכול היום להתקבל לשירות המדינה ולהיות מתועדף על פני אדם ששירת את המדינה וסיכן את נפשו למען המדינה? היום מדינת ישראל מקצה תקנים צבועים לאנשים שלא עשו שירות, ובתפיסת העולם שלנו כל התקנים צריכים להיות צבועים אך ורק לאנשים משרתים.
הטבה נוספת – נקודת זכות במס הכנסה. היום אנחנו רוצים שכל חייל שעושה מילואים ומסכן את עצמו כלוחם, תהיה לו נקודת זכות; לא במהלך השנה – ארז, היושב-ראש – שהוא משרת, אלא כל שנה ושנה בחייו הוא יקבל נקודת זכות.
כפי שאמרתי, החוק הזה אומר את המובן מאליו, ושאלה טובה איך עד היום לא חוקקו אותו. שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת. הדברים נכונים תמיד, מוסרית וערכית; עוד יותר נכונים, ביתר שאת, אחרי 7 באוקטובר.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד, אתה מעריך שאייכלר יצביע בעד?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
כמו שפתחתי ואמרתי, חוק מעמד המשרת בא לתקן עוול היסטורי של 75 שנים, שמחצית מהאוכלוסייה לא משרתת. החוק הזה יטיב עם המשרתים ויתעדף אותם באופן מובהק מול הלא-משרתים, בעוד מדינת ישראל עדיין שרויה בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת בחזיתות השונות. ברור לי שהחוק הזה יתמרץ אנשים להיכנס תחת האלונקה ולשאת בנטל. אני מזכיר לכולנו שמעולם לא היו מעטים כל כך שנושאים בנטל עבור רבים כל כך.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע שהחוק הזה עולה מיליארד שקל?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, הפוך. הוא חוסך כסף מאנשים שלא משרתים. הוא חוסך 4 מיליארד.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה מה שכתוב.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז אני בדקתי מול האוצר, והם אפילו לא עשו את החישוב הבסיסי ביותר שאומר: הרי אם אתה לא נותן לאנשים – יש 17,000 סטודנטים שלא שירתו, כל אחד מהם מקבל בממוצע 30,000.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אותי אתה לא צריך לשכנע. אבל החוק הזה לא יתקדם.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
תעשי את הכפולות, כמה מיליארדים את חוסכת.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד, החוק הזה יתקדם?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
כן. בהתאם לחוק – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אין לך שום סיכוי.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבריי חברי הכנסת, ואני פונה לחבריי מהאופוזיציה: תראו את החיילים בעזה, תראו את החיילים בלבנון. אני מבקש מכם שתצטרפו ותצביעו בעד החוק החשוב הזה – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – למען עם ישראל, למען מדינת ישראל.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
צוחקים עליך בפרצוף, פוחדים שתצביע נגד חוק המעונות.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע מה הם רוצים? הם רוצים פחות ימי מילואים. הם לא רוצים כלום.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
כפי שסיכמתי – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אני מפרגנת לך. אמרתי שגילית עמוד שדרה ואמרת לא להשתמטות; שתיים, החוק שלהם. בתמורה נתנו לך חוק במיליארד שקל.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא מיליארד, זה חוסך כסף.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני פה כדי לוודאי שהחוק שלך עובר. הינה, אני אומרת לך שהחוק שלך לא עובר.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
זה לא שלי, זה של החיילים שלנו.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא עובר.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
החוק הזה יעבור, בעזרת השם. אמרתי, אם אתם תצטרפו ותתמכו, נעשה שינוי משמעותי – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
זה חוק השתקה.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ותיקון עוול היסטורי של 75 שנה, של שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת.
בהתאם להחלטת ועדת השרים – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה עם המקלות?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – סעיף 6 בחוק הזה יתוקן בהמשך בשיח, כפי שהתחייבנו.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
הבן שלי, שעשה 247 יום – –
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
הבן שלי עשה 270 יום.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – רק פחות ימים הוא רוצה לעשות. אל תיתנו לי כלום, רק תנו לי להיות עם הילדים.
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
אנחנו חושבים שצריך לתמרץ את המשרתים. זה חשוב, זה משמעותי.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל מה עם ימים? מה עם – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
תנו לי להיות עם הילדים.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4865/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אוהד טל)
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל להציג את הצעת החוק שלו. חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
חברה שלי – – – כואב לי הלב כבר. כמה זמן? מה זה יעזור לו שתיתן לו מסאז'ים ומלונות?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
הם רק רוצים פחות ימי מילואים. הם לא רוצים כלום.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
שמעת כמה ימים הבן של מיקי עשה במילואים? 247.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
12 יום מנותק עם הצוות מהסיירת בלבנון, מנותק קשר.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אז מה זה עוזר שנתת לו? נתת לו מלון – – –
<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >>
אתם צודקים, זה לא מספיק רק כתמרוץ, ואנחנו צריכים להגדיל את מעגל המשרתים. בסדר, נדבר גם על זה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת אוהד, אני עוצר את הזמן.
אני מקבל בברכה את חברי הקהילה מארגנטינה, שעשו מעשה ענק, לדעתי, ומכניסים ספר תורה לזכרו של החייל הבודד אילן כהן, השם ייקום דמו. ברוכים הבאים לארץ הקודש ויישר כוח. תמסרו את תנחומינו ואת ברכתנו למשפחה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
תודה רבה לכם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל קמה מתוך מלחמה. עוד לפני הכרזת העצמאות, וביתר שאת אחריה, עמדנו בפני מתקפה מצד שבעה צבאות ערב שקמו עלינו לכלותינו. מאז ועד היום אויבינו עוד לא השלימו עם המציאות של הקיום שלנו כאן, ואנחנו נאלצים פעם אחר פעם לעמוד על נפשנו ולהילחם.
אנחנו מייחלים לשלום, אבל גם מבינים שהדרך לשם עוברת בנכונות להילחם ולנצח. מי שנושאים על כתפיהם את המשימה הקדושה הזאת הם חיילי צבא ההגנה לישראל, מיטב בנינו ובנותינו, שמתגייסים לשרת את העם ולהגן על המולדת בשירות סדיר ומילואים, בתפקידים קרביים ועורפיים, באוויר, ביבשה ובים. אלה האנשים שמדינת ישראל חייבת להם את קיומה ואת ביטחונה; כפי שניסח נתן אלתרמן, הם מגש הכסף שעליו ניתנה לנו – וניתנת לנו – מדינת היהודים.
בימים אלה, כשאנחנו עומדים בפני אתגרים חסרי תקדים, משרתי המילואים ובני המשפחות שלהם נקראים למערכה שאין דומה לה. מזה חודשים ארוכים אבות ואימהות, בנים ובנות, עוזבים את בתיהם, את משפחותיהם, את מקומות העבודה שלהם, ומתייצבים בגאווה להגן על הבית המשותף של כולנו. מאחורי כל לוחם בחזית עומדת משפחה שלמה הנושאת בנטל – נשים שמתעוררות להתמודדות יום-יומית של הורות יחידנית, נאבקות לשמור על שגרת חיים עבור הילדים, מחזיקות במקביל משרה מלאה, ובלילה נרדמות עם הדאגה והגעגוע. זו מערכה שקטה ויום-יומית של מאות אלפי משפחות במדינת ישראל. במו עיניי ראיתי בעלת חנות שנאלצה לסגור את העסק כי בעלה במילואים והיא לבד עם שלושה ילדים. פגשתי סטודנט מצטיין שהקפיא את הלימודים בעקבות שירות המילואים. שמעתי על מהנדסת שוויתרה על קידום בעבודה, כי המציאות החדשה לא מאפשרת לה להשקיע את השעות הנדרשות.
את המציאות הזאת אנחנו חייבים לשנות. מי שבחרו לשרת – – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת סעדה, זה לא מכובד. גם הוא מציע, והוא לא הפריע לך.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אנחנו מדברים עליו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
לא משנה.
<< דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
הם מדברים על הנושא, המורה. הם מדברים על הנושא.
מי שבחרו לשרת, ומשרתי המילואים בראשם, צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי. לא פחות חשוב – עלינו גם להגדיל את מספר המשרתים. אנחנו חייבים לצרף ולהכניס כמה שיותר אוכלוסיות למעגל השירות; כן, גם את אחינו החרדים, אבל לא רק אותם. כולנו יודעים שיש לא מעט אוכלוסיות שלא נמצאות היום בתוך הדבר הזה.
חשוב לי לומר: אנחנו לא נגד אף אחד. אנחנו לא נגד אף אחד. אנחנו אוהבים את אחינו מכל המגזרים – אוהבים את אחינו החרדים, אוהבים את אחינו מכל המגזרים. אנחנו מעריכים את לימוד התורה, אנחנו פשוט צריכים את כולם איתנו. וכמו שגם הוכיחו לנו כל כך הרבה נופלים במלחמה הזאת, אין סתירה בין לימוד תורה לבין שירות בצבא.
חבריי, החוק שנביא לפניכם מציע מנגנון המשקף את הערך האמיתי של השירות והמחיר שמשלמות המשפחות. לראשונה אנחנו מציעים מסגרת שמכירה במלוא המשמעות של התרומה למדינה ומתגמלת אותה בהתאם. ראשית, היא מעניקה הטבות כלכליות משמעותיות למשרתי המילואים ומעניקה פטורים מתשלום אגרות שונות. בנוסף – וזו נקודה משמעותית בחוק הזה – לראשונה בספר החוקים תהיה הגדרה של "משרת מילואים חריג" – אנשים שנתנו מספר ימי מילואים גבוה במיוחד בתוך שנה. הם יזכו להטבות משמעותיות יותר, ובהן פטור מתשלום ארנונה, הנחה בחשבונות חשמל, מים וביוב, השתתפות בתשלומי קייטנות, שכר דירה ועוד. מבנה ההטבות הזה נועד, לצד התמרוץ למשרתים עצמם, גם לתמרץ את המדינה ואת הצבא לפעול אקטיבית כדי לפזר את נטל המילואים בצורה רחבה יותר. המצב הקיים היום, שבו סוחטים את אותו לימון עוד ועוד ועוד, אינו מתקבל על הדעת, ולא יוכל להמשיך לאורך זמן. חייבים להביא לימונים נוספים. ברגע שהמערכת תדע, והצבא, אדוני היושב-ראש – ברגע שהצבא ידע שמשרת מילואים עולה לו יותר כסף, אז הוא יהיה חייב להרחיב את השירות ולפנות למעגלים נוספים שכיום אינם משרתים.
אני חושב שבהצעת החוק הזאת יש קריאה היסטורית ואותנטית לכלל אזרחי ישראל מכל המגזרים ומכל הקהילות לחזק את השותפות ולהיות חלק מהמערכה הלאומית. אני מאמין שכשהמדינה תכיר במלוא המשמעות של שירות המילואים הן למשרת והן למשפחות, הן ברמה הערכית והן ברמה המעשית, תיווצר מציאות חדשה, מציאות שבה השירות למען המדינה זוכה ליוקרה הראויה והאחריות הלאומית מתחלקת בצורה רחבה והוגנת יותר. חבריי, באמת, זהו צו השעה. הרחבת מעגל השותפים למאמץ הלאומי היא המפתח לחוסננו החברתי והביטחוני. ערבות הדדית ושותפות של כלל חלקי החברה הן לא מותרות, הן באמת צורך קיומי.
אני מבקש להודות לחברות פורום נשות המילואימניקים, ובמיוחד לעו"ד רותם אבידר צאליק, שהגיעה אליי לפני כמה חודשים ללשכה עם הבקשה לקדם הצעת חוק כזאת ועבדנו ביחד. היא באמת השקיעה אין-סוף שעות עבודה בגיבוש ההצעה ובניסוח הצעת החוק הזו. אני מודה לה ולכל חברותיה מעומק הלב. אני רוצה גם להודות לוועדת השרים לחקיקה, שהסבה את תשומת ליבי לכך שסעיף 3 בהצעת החוק שלי, בצורה שבה הוא מנוסח כרגע, עלול לפגוע גם במוסדות שאולי לא התכוונו לפגוע בהם, כגון מכינות קדם-צבאיות ומדרשות לבנות. הסעיף הזה ירֵד מהצעת החוק, ינוסח מחדש ויתוקן בוועדה.
מכובדיי, המבחן האמיתי של החברה הישראלית אינו רק בשדה הקרב; הוא נמצא ביכולת שלנו לבנות חברה שבה האחריות הלאומית היא נחלת הכלל. המבחן הוא ביכולת שלנו להביט בעיניהם של משרתי המילואים ומשפחותיהם ולומר להם: אנחנו מעריכים את מסירותכם, ומתוך ההערכה העמוקה הזאת אנחנו גם פועלים באמת כדי לייצר שינוי. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. לחוק יש שני מתנגדים. אה, כבוד השר, סליחה, סליחה. סליחה, קודם הממשלה, נכון. עד עשר דקות, בבקשה.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
שלום, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להביע את הערכתי והערכת הממשלה על היוזמות שהצגתם, סעדה, טל וחברים נוספים. אלה יוזמות ברוכות. אני חושב שבמלחמה הארורה הזאת התחדדו הצרכים האמיתיים של משרתי מילואים לתקופות ארוכות, ומכאן אנחנו היום מבינים את הפער שאנחנו צריכים להשלים בסיוע, בהרחבת הסיוע שהממשלה נותנת, שהמדינה נותנת, גם כי הם צריכים וגם כי אנחנו מאוד מאוד מעריכים את הפעילות של המתגייסים.
ברור לכולם שאנחנו צריכים לפעול – זו לא החקיקה הזאת – לחוק גיוס משמעותי, שיקל את הנטל, שיגדיל את היקפי המשתתפים בהגנת ישראל, לשלב חכם גם את המגזר החרדי באתגרי הביטחון של מדינת ישראל. הדבר הזה – אני יודע משיחות עם חברים – בעבודה נכונה, גם אפשרי וגם יקרה. יש פה רצון אמיתי להשתלב בצורה חכמה, פירטתי את זה בדיון הקודם, אבל כרגע החקיקה שאתם מעלים היא כזאת שבעצם מרחיבה את המענים האמיתיים, את הצרכים האמיתיים למשרתים, לבני ובנות זוגם, לעסק שלהם, למעסיק שלהם, לילדים שלהם. בכל מקום שאנחנו רואים את הצורך, במיוחד אחרי המלחמה הזאת, שם אנחנו כולנו צריכים להיות.
אני רוצה להחמיא גם לחבריי באופוזיציה, כי חלק מהחקיקה כאן היא לא רק של הקואליציה. הכנסת נרתמת לעניין, וככל שנדע להרחיב את מעגלי ההסכמה בכנסת בין אופוזיציה לקואליציה, בין הקולגות החברים החרדים למגזר הכללי, ככל שנדע לייצר הסכמות רחבות יותר בשפה נכונה, אני מאמין שאנחנו נעשה את הדבר הנכון.
אני רוצה לשתף אתכם רגע – בעצם אני רוצה להעיר עוד הערה. אני שמעתי גם את דבריך, משה סעדה, וגם את אוהד טל. אתם באים ואומרים דבר חכם – אתם אומרים: בואו נסתכל על כל השירותים שאנחנו נותנים בפריזמה של משרת ולא משרת בצורה יותר חדה: שירת יותר? בוא נראה איך אנחנו מגדילים את סל הסיוע, מגדילים את היקף היכולת שלנו לתת מענים. זו שפה נכונה, זו שפה שבה אנחנו בעצם מצביעים. הציבור אומר: תראו כדוגמה את המשרתים הנפלאים האלה שנותנים הכול – לצערנו הרב, חלקם את חייהם, נפצעים עבור מדינת ישראל – עבורנו. אלה דוגמה ומופת, להם ניתן יותר. ככה אנחנו מייצרים איזשהו סולם שהוא גם סולם חינוכי. אנחנו מסבירים לאנשים: תראו, חברים, זה מודל לחיקוי – יקבל יותר.
אני חושב שזה רעיון נכון. הוא קיים היום, אבל אנחנו רוצים להרחיב אותו ולשדרג אותו. ברשותכם, אני רוצה לשתף אתכם במהלך מאוד מאוד מעניין של המשרד שלי. לנו יש את הדיגיטל הלאומי. אני אחראי לדיגיטל. הרעיון בעצם – תפנטזו טיפה קדימה; אני דיברתי על זה, אנחנו נשיק את זה כנראה בשנה הקרובה – תפנטזו רגע קדימה שכל השירותים של מדינת ישראל בשלושה אתרים מרכזיים: הראשון, אנחנו קוראים לו 100 – כל שירותי החירום. היום לפעמים אנשים מתבלבלים: לאן אני מתקשר, 101? 105? 100? 102? הרעיון זה מוקד אחד שנותן את כל השירות שקשור לביטחון. לצידו 200 – אתר שמרכז את כל הפעילות שרלוונטית לאזרחי ישראל. האזור האישי – יש היום כמעט שני מיליון ישראלים שכבר יש להם כניסה לאזור האישי, מקום שבו המדינה יודעת שזה אתה, ושם אנחנו מציעים מגוון, מנעד רחב של שירותים, למשל הזכויות שלך – רוב הציבור לא יודע מה הזכויות שלו; החובות שלך – מה אתה חייב למדינה? אפליקציות שונות שהן רלוונטיות. למשל, אתה רוצה להחליף רכב – פעם זה היה סיוט; היום אתה ניגש לאזור האישי, מחליף את מספר הרכב, והופ, כל מדינת ישראל, מי שרלוונטי, יודע שהחלפת רכב. דירה – חלילה, לצערנו לפעמים נפטרים לנו אנשים במשפחה. מה עושים? אנחנו רוצים לרכז גם את השירותים שניתנים לאזרח באזור 200.
אני הנחיתי את המשרד שלי, יחד עם קבוצה של מילואימניקים, בעצם לייצר, לעטוף, את כל השירותים שממשלת ישראל, שמדינת ישראל נותנת, אם זה ביטוח לאומי, אם זה במשרד שלנו, כל הסיוע לעסקים, אם זה מס רכוש. כל דבר שמילואימניקים צריכים – תהיה להם פינה קטנה באזור 200: ייכנסו לאזור, אנחנו נדע מי הם, נציג להם את הזכויות ואת החובות, וככל שנצליח להרחיב את היקף השירותים שאנחנו נותנים למילואימניקים, זה נכנס פנימה לתוך המערכת, וזה שינוי לדורות. נוכל להסתכל ולעקוב אחר השימוש, מיצוי הזכויות והשימוש באותם חוקים שכרגע אנחנו מחוקקים.
אני רוצה להעיר הערה. אוהד, גם אתה דיברת על זה ודיבר על זה גם משה סעדה. בסעיף 6 בהצעה של סעדה, זה פ/4709/25, צריך לשנות אותו בהסכמה על מנת שחלק מהחברים, גם בקואליציה, ירגישו בנוח שזו לא שפה בוטה וקשה אלא שפה מחבקת ומשלבת. אותו דבר כמדומני אצלך.
<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >>
אם זה בסעיף 3 – – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
סעיף 3.
<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >>
נוריד אותו – – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
אוקיי. אצלך זה בסעיף 3 ואצל סעדה זה סעיף 6.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הוא אמר שהוא מוריד אותו.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
נכון, אצל סעדה זה סעיף 6.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אז שניהם מורידים את הסעיף, בהתאמה.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
מאה אחוז, להגיע בהסכמה שם.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מורידים את סעיף 6, ואצלו – סעיף 3.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
המטרה כאן היא להגיע להסכמה רחבה.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
מתקנים בהסכמה.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
כן, לתקן בהסכמה. חברים ביקשו, והם צודקים. השפה צריכה להיות כזאת – – –
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
לא צריך לדייק אותו – – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>
מאה אחוז, רציתי לסגור ולדייק את זה. לכן על פניו אני באמת חושב שזה סוג חקיקה שיש עליה הסכמה רחבה, ואני רוצה להודות גם לקולגות באופוזיציה וגם כמובן בקואליציה על ההירתמות ביחד לעשות מצווה גדולה למשרתי המילואים ולמשרתים בכלל. הממשלה תומכת בחקיקה הזאת ומבקשת מכולם לתמוך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה לשר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אחלה, אדוני השר. היינו רוצים לקבל ממך ומשר האוצר למה אי-אפשר לחיות פה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
למה אנחנו המדינה השנייה הכי יקרה בעולם? תפסיקו למכור לנו רפורמות.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת מיקי לוי.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
רפורמות. סל המזון במקום השני בעולם.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כאמור, להצעת החוק הגישו שתי התנגדויות. המתנגדת הראשונה, אורית פרקש הכהן, שלוש דקות לרשותך.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
כישלון חרוץ.
<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אורית, אפשר להצביע. למה לא להצביע?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
היא רוצה להתנגד, מה לעשות?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אשתדל לסיים בחיוביות, כמו שביקשת.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תלוי בך. תסיימי גם את בחיוב.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני אשתדל. אבל רגע, למה אני על שתיים? לא התחלתי אפילו לדבר. אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת, אני חתומה על הצעת החוק הזאת. אני רוצה להגיד לכם, חבר הכנסת סעדה ניגש אליי והסביר לי את הצעת החוק, שמתגמלת כלכלית משרתים. דן אילוז, חברי מתן כהנא, אנחנו חתומים על הצעת החוק הזו, אז למה בעצם אני עולה לכאן כדי להתנגד להצעת החוק הזאת? אני אגיד לך למה, חבר הכנסת סעדה – כי משהו קרה בכנסת הזאת בשבוע האחרון. היה לנו כאן מבחן.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חברי הכנסת.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
היה את חוק סבסוד המעונות, את חוק מימון ההשתמטות, שזו הבעיה האמיתית של הלוחמים במדינת ישראל, שצריכים עוד ידיים לוחמות. מה שקרה זה שאתם משתמשים בהצעות החוק דוגמת הצעות החוק האלה כמו איזה בלון ניסוי, כמו איזה הסוואה לבעיה האמיתית. מה יש לנו כאן, סעדה? ואני ואתה יודעים את זה טוב מאוד. יש לנו חוק שאתה סיפרת לי שהשווי הכלכלי שלו למדינה – העלות שלו זה 4 מיליארד שקלים. איפה התקצוב של החוק הזה? החוק הזה הוא קשקוש, הוא בלון הסוואה.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
אבל למה חתמת עליו?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
הוא לא בתוך התקציב.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
למה חתמת עליו?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
הוא לא בתוך התקציב.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אורית, את חתמת על החוק, חתמת עליו.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני מבקשת, חבר הכנסת סעדה, אתה הסתובבת ודיברת בתקשורת, והודעת, כמו כל מיני חברים פה בקואליציה שמספרים לנו שיש להם עמוד שדרה, שאתם לא תתמכו בחוקי השתמטות. אבל מה? ברגע שבאו מהממשלה וזרקו לך עצם ואמרו לך: ניתן לך להעביר את החוק הזה – – –
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
חותמת על חוק שהוא קשקוש?
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו עושים חוק גיוס חדש. לא נכון.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אתמול באת ואמרת לי – –
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
את בעד החוק או נגד החוק? מה הקשר?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – אני אתמוך בחוק ההשתמטות – –
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
חוק המעונות לא עבר היום והחוק הזה עובר. זה לא נכון, מה שאת אומרת.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – אני אתמוך בסבסוד מעונות לאברכים. אז אני – אדוני היושב-ראש, מפריעים לי, רק.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אורית, למה חתמת על חוק שהוא קשקוש? את יכולה להסביר?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
מפריעים לי לדבר.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
מה זה הדבר הזה?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
מפריעים לי לדבר.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אדוני, יש תקנון, ואני מבקש שתקרא את התקנון.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
למה – – –
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אסור לעלות ולהגיד שאתה מתנגד לחוק שאתה חתום עליו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בסדר. די, אפשר.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
למה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
את בעד החוק או נגד החוק?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני יודעת שהאמת היא לא נעימה בפנים, אבל חבר הכנסת סעדה, אל תספר לנו סיפורים שיש לך עמוד שדרה ושאתה תתנגד לחוק סבסוד המעונות, ואז אתמול, ברגע שעושים לך איזה מערוף ועובדים עליך, ואומרים: אנחנו נצביע בקריאה טרומית על החוק הזה – אתה אומר שתתמוך.
עכשיו, מה הנקודה שלי – אני רוצה להראות את הצביעות שיש בחוק הזה, וכמה בעצם מבלבלים את חברי הקואליציה. סעיף 6: "לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא", למי שלא משרת. אז איך זה עולה בקנה אחד עם חוק מימון סבסוד המעונות שתכננת להצביע עבורו היום, שהיה אמור לעבור היום?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
ולכן מה שאני רוצה להגיד כאן, אדוני היושב-ראש – ואני באמת בסוף מדברת מכאב – בעולם אמיתי מדובר כאן ביוזמות מבורכות, אבל הן לא הבעיה. הבעיה האמיתית היא שיש כאן ציבור לוחמים מותש, קורס, והוא צריך עוד לוחמים. אל תקנו אותנו בנזיד עדשים של הצעות חוק טרומיות לא מתוקצבות שהסיכוי שיעברו הוא כמו השלג דאשתקד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
לא יכול להיות שההתנגדות תהיה על חוק שהיא חתומה עליו. אני מבקש לעלות ולהתנגד.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אבל – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
יש תקנון.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
יש תקנון. זה לא יכול להיות, לא יכול להיות, הדבר הזה. איך אתה יכול להתנגד לחוק שאתה חתום עליו?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
סליחה, אפשר. חוות דעת משפטית, בבקשה.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אני רוצה לראות חוות דעת. לפי מה שאני יודע, היועצת המשפטית – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה לא יודע.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
נבדוק. איפה הייעוץ המשפטי? שייתנו חוות דעת על העניין.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אבל אני לא חתמתי על זה, אתה יכול להירגע.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כן, היא חתומה על זה. בבקשה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת טל, אני לא באמת מתנגד לנוסח החוק, אני מתנגד לרוח השקר שאתם קודם כול מוכרים לעצמכם, וגם לציבור.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה החליטה מועצת השורא?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
די, חבר הכנסת אלמוג.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה הוא צודק, מה?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא תומכים בגירוש משפחות מחבלים? בושה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג. אלמוג, די.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אין לך בושה? אין לך בושה – – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חברת הכנסת פנינה. די, מספיק.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא באמת מתנגד לנוסח החוק, אני מתנגד לרוח השקר שאתם מוכרים לעצמכם.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אני מבקש לעלות להתנגד.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
לא.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אני מבקש לעלות להתנגד.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת שמחה צודק. אתה אומר שאתה לא מתנגד לחוק, ואתה עולה בהתנגדות? הוא אומר שהוא לא מתנגד. אבל היית אומר, תגיד – תגיד עכשיו.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אדוני, בבקשה, אני רוצה לעלות להתנגד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
גם אני.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
לא, רק אני.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מתנגד לחוק. אני לא מתנגד לנוסח החוק, אני מתנגד לרוח השקר שאתם מוכרים לעצמכם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני רוצה לעלות.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מי שרוצה להגן על מעמד המשרת, לא מפטר את שר הביטחון בזמן מלחמה רק כי שר הביטחון רוצה לגייס חרדים. מי שרוצה לעגן את מעמד המשרת – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – לא סוגר עסקה מושחתת להרחבת הקואליציה רק כדי לקדם את חוק ההשתמטות. מי שרוצה לעגן את מעמד המשרת ולהיטיב עם משרתי המילואים, לא מקדם את חוק ההשתמטות.
עכשיו, בואו, אנחנו ביום רביעי. אנחנו מכירים את גורלן של 99% מהצעות החוק הפרטיות שעוברות כאן, ואני אומר לכם, החוק הזה לא יתקדם.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
יתקדם, יתקדם.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא ההצעה של סעדה, ולא ההצעה של אוהד טל, ולא ההצעה הקודמת, של ואטורי. זה לא יתקדם. אני אגיד לכם עוד משהו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תמיד מגיעים בסוף לוואטורי.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ישב כאן קודם חבר הכנסת אייכלר. אין שום סיכוי שסיעתו של חבר הכנסת אייכלר תתמוך בחוק הזה – לעגן את מעמד המשרת בלי לעגן את מעמד האברך. אני יודע את זה, אתם יודעים את זה. אין לכם שום כוונה להיטיב עם משרתי המילואים. תודה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סעדה. הצבעה שמית. בבקשה, כבוד המזכיר.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אדוני, אני מבקש לעלות להתנגד.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת שמחה, אתה לא יכול. אתה לא יכול, חבר הכנסת שמחה. אתה מעכב את ההצבעה. בבקשה. כן אמרתי, הצבעה. בסדר.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אתה לא בסדר, אני ביקשתי.
הצבעה אישית
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – אינו נוכח
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – נגד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – אינו נוכח
מישל בוסקילה – אינו נוכח
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – אינו נוכח
אליהו ברוכי – אינו נוכח
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – אינו נוכח
טלי גוטליב – אינה נוכחת
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא יאומן, נגד.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשם חבר הכנסת)
אבי דיכטר – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת מירב. חבר הכנסת מאיר כהן, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חברת הכנסת מירב כהן, את בקריאה ראשונה. בבקשה.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
באמצע ההצבעה להפריע למזכיר? זה לא מכובד. זה לא מכובד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה אתה פונה אלינו? זאת קטי שטרית.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מי צועק עכשיו? חברת הכנסת פנינה, את בקריאה ראשונה. חבר הכנסת סעדה, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – נגד
יוסף טייב – אינו נוכח
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – אינו נוכח
חילי טרופר – אינו נוכח
אלמוג כהן – אינו נוכח
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – נגד
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – נגד
יאיר לפיד – נגד
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – נגד
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
סיבוב שני, בבקשה.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – בעד
ינון אזולאי – אינו נוכח
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – אינו נוכח
ואליד אלהואשלה – נגד
משה ארבל – בעד
יעקב אשר – אינו נוכח
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
דוד ביטן – בעד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
אבי דיכטר – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
יוסף טייב – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
מתן כהנא – נגד
ישראל כץ – בעד
מרב מיכאלי – נגד
יונתן מישרקי – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
מנסור עבאס – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
מיכל שיר סגמן – נגד
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הקריאו את שמותיהם?
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
נאור שירי – נגד
ינון אזולאי – בעד
ישראל אייכלר – בעד
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת יעקב אשר. הוא לא הצביע. חבר הכנסת יעקב אשר. הוא לא הצביע.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מי שר הביטחון הבא?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הינה, הוא רוצה בעד. עוד לא אמרתי. תמה ההצבעה. יעקב אשר – הוא אמר "בעד".
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
עוד לא אמרתי. עוד לא קראתי אותו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הוא כבר אמר "בעד". תגיד. הוא אמר "בעד", חשבתי ששמעת. הוא אמר "בעד" לפני שאמרתי.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשם חבר הכנסת)
יעקב אשר – בעד
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
השר כץ, איך אתה לא מתבייש? עשרות אלפי חיילים מתביישים בך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת, זה מפריע להליך ההצבעה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תתבייש. אתה מסתובב כמו חתן בחופתו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אתה ליצן בתוך קרקס. תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת גלעד קריב – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
משתף פעולה עם – – – חבר המפלגה שלך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
– – אתה בקריאה שנייה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
הוא משתף פעולה עם הליכוד, זו באמת האשמה חמורה מאוד.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה השלישית. בבקשה להוציא אותו. אתה מפריע להליך ההצבעה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
עשרות אלפי חיילים וקצינים מתביישים בך. תתבייש. מופקר.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
מה עושים למשתפי פעולה? מה עושים למשתפי פעולה? בוא נשמע. מה עושים למשתפי פעולה?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת חנוך. חנוך, זה מפריע להליך ההצבעה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אתה אדם מופקר, וההיסטוריה הישראלית תזכור לך את המעשה הזה. אתה מופקר. תיזכר לדיראון עולם.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בבקשה להוציא אותו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג, זה מפריע להליך ההצבעה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אמרתי לו – – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
לא מעניין, זה מפריע.
(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.)
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
הוא משתף פעולה עם הליכוד. הוא משתף פעולה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היו"ר, איך הוא לא עומד לדין על הדלפה מחוץ וביטחון?
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
הוא צריך להיות נחקר.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חברים, זה מפריע.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
שבוע בלי עורך דין בכלא הוא צריך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חבריי חברי הכנסת, 61 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סעדה, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
ועדת העבודה והרווחה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
ועדת הכנסת, לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אוהד טל. הצבעה שמית, בבקשה.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – בעד
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – נגד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – אינו נוכח
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – נגד
יוסף טייב – אינו נוכח
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
אלמוג כהן – אינו נוכח
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – בעד
רון כץ – נגד
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – נגד
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – אינו נוכח
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
מזכירות הכנסת, נא לקרוא שנית את שמות חברי הכנסת.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
ניסים ואטורי – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אלמוג כהן – בעד
מתן כהנא – נגד
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
גדעון סער – בעד
יוסף עטאונה – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
שמחה רוטמן – בעד
אלון שוסטר – אינו נוכח
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
יש מישהו במליאה שרוצה להצביע ועוד לא הצביע? יש? יש מי שרוצה עוד להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם. 60 בעד, 45 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אוהד טל, אושרה גם היא בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
בוועדת הכנסת, לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4800/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אני מזמין את חבר הכנסת בוארון להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אני אעשה בפחות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור). ברשותכם, אקריא את תקציר החוק. מוצע לקבוע כי מתוך הכספים המועברים לרשות הפלסטינית מישראל, יקוזז בכל חודש סכום השווה לחלק ה-12 מסך הוצאות המדינה בשנה הקודמת על תשלומים לנפגעי פעולות איבה ופיצויים לנזקי מלחמה המשולמים על ידי מס רכוש. מה זה הסינית הזאת, רבותיי? חברים?
אז אני רוצה לספר לכם שמדינת ישראל משלמת בכל שנה מאות מיליוני שקלים דרך הביטוח הלאומי לנפגעי פעולות איבה שבוצעו על ידי בין היתר שוטרים פלסטינים, חיילים פלסטינים, עובדי הרשות הפלסטינית. לצורך ההמחשה, בשנת 2023 שולמו – חבר הכנסת ביטון, אולי אתה יודע? 1.4 מיליארד שקל על ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגעי פעולות איבה שנפגעו כתוצאה מנזקים או נוצרו להם נזקים כתוצאה מפגיעות של אנשי הרשות הפלסטינית. קבע בית המשפט – קבע השופט עמית, כתוארו אז, שלרשות הפלסטינית יש אחריות שילוחית על אותם מחבלים שפגעו בישראלים, ולכן הרשות הפלסטינית חבה בנזקי גוף ובנזקי רכוש לאותם נפגעים, ואנחנו באים היום לעשות צדק גם עם כולנו, עם אזרחי מדינת ישראל, שצריכים לממן את הנזקים האלה, וצדק גם עם הנפגעים עצמם. אגב, בשנת 2022 הסכום עמד על 1.4 מיליארד, בשנת 2023 – על 1.7 מיליארד, וזאת קפיצה של 140% משנת 2021, אז עמד הסכום על 570 מיליון שקלים.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
ב-2024–2025, בגלל הנובה הוא הוקפא.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
נכון, נכון. ב-2024 בתשעת החודשים האחרונים, מינואר עד ספטמבר, מיליארד ו-600 מיליון שקלים חדשים, שכולנו משלמים אותם, חבר הכנסת ביטון, כולנו משלמים את הכסף הזה דרך הביטוח הלאומי, והגיע הזמן שאותם כספים שמדינת ישראל הקפיאה זה מכבר ומחזיקה אותם בידיה, את החלק הזה של הכסף תחלט ותחזיר לקופתה. זה הסכום שמדינת ישראל תחזיר לקופה שלה.
אבל אני רוצה לומר עוד שתי מילים על הרשות הפלסטינית, חברים. הרשות הפלסטינית, כפי שכולכם יודעים, מעודדת לטרור, מחנכת לטרור. בניה – 82% מהם תומכים בטבח 7 באוקטובר. אנחנו מדברים על ארבעה מכל חמישה אזרחים – על מורים, מהנדסים, רופאי שיניים, מוסכניקים. כולם כולם שם, 82%, תומכים בטבח 7 באוקטובר.
על האדמה הרעילה הזאת צומח ארגון טרור שיש לו צבא, והצבא הזה בכל קיני הטרור, מג'נין בצפון, עובר דרך שכם, ממשיך לרמאללה, ולאחר מכן לבית לחם ולחברון. בכל מקום יש קיני טרור – את טול כרם לא הזכרתי – ומדינת ישראל חייבת להתעשת ולפרק את הרשות הפלסטינית, קודם כול מנשקה, ואחרי זה מיכולותיה השלטוניות. לא עוד שלטון מרכזי אחד, חבר הכנסת קריב, לא עוד שלטון מדינתי ביהודה ושומרון, אלא שלטון מקומי, מוניציפלי. רק כך אנחנו נוכל למנוע את ההגעה של מחבלים מטול כרם להרצליה ולכפר סבא, ומג'נין לעפולה, ומשכם לנתניה, ומבית לחם לגוש עציון, ומחברון לערד. בכל עיר שהזכרתי – דקות בודדות מאותו קן מחבלים למרכז הארץ, ללב-ליבה של הארץ, הבטן הרכה של מדינת ישראל. אנחנו חייבים – שמאל וימין, אגב – אם אנחנו רוצים ש-7 באוקטובר לא יחזור על עצמו, לפרק את הרשות הפלסטינית פשוטו כמשמעו מיכולותיה הצבאיות והשלטוניות ולהשתית שלטון מקומי. כך אנחנו נציל את ילדינו ואת משפחותינו מאירועים כמו שקרו לנו ב-7 באוקטובר.
חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לתמוך בחוק הזה. זה חוק חשוב. זה חוק שמחזיר מיליארדים של שקלים לכיסם של אזרחי מדינת ישראל, שעד היום לא רק ספגו את הפיגועים של הרשות הפלסטינית – גם מימנו את הנזקים שנגרמו כתוצאה מאותם פיגועים. בואו נחזיר לנו את הכסף הזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. מי עונה? שר המשפטים? איפה הוא?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נכון, אבל שר האוצר איננו פה, אז מי עונה בשם הממשלה? בשם שר האוצר? יש שר שקוראים לו רגע? יש שני שרים במליאה, אני צריך לדעת מי מהם משיב. עכשיו אני רואה שיש בעצם שלושה שרים במליאה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – של מדינת ישראל נכון – – – סופית – – –
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אם כן, הודעה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט.
כמו כן הונחה לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים), מאת ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< הצח >> הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ד–2024 << הצח >>
(הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני מזמין את השרה גמליאל, במקום שר האוצר, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.
<< דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, סגנית מזכיר הכנסת, שרים, חברי וחברות כנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אביחי בוארון על עצם הגשת הצעת החוק הכל-כך חשובה הזו, במיוחד בעת הזו, כשאנחנו מתמודדים עם טרור רצחני. מיום הקמתה של המדינה שלנו ועד היום, אנחנו נמצאים בשנה שבה אנחנו צריכים להתמודד עם הרבה מאוד מורכבויות, וההצעה הזו היא הצעה נכונה, שבגינה אנחנו רוצים לבוא ולתת את המענה, אז יישר כוח על עצם ההגשה.
בוועדת השרים לענייני חקיקה החליטו לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, ובעצם, אביחי היקר, חבר הכנסת בוארון, זה כפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרד הביטחון, משרד המשפטים, האוצר, המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ומינהלת התיישבות במשרד הביטחון. כל עוד זה מקובל עליך, אז כמובן שאנחנו כאן נסכים.
אני חייבת לומר שמה שבעצם הצעת החוק הזו נועדה לו, לפי דברי ההסבר ובכלל, מהדברים שנאמרו כאן על ידי חבר הכנסת, זה למצות את האחריות של הרשות הפלסטינית כמאשררת מעשי טרור, וחבה עליהם חבות מלאה, חבות שעד כה מדינת ישראל נמנעה מלגבות, ונשאה בכל עלויות הטרור העצומות מהכספים שלה. אז החוק הזה נועד לשנות את המצב הבלתי-נסבל הזה, ואין לי אלא לברך על כך.
ההצעה גם מבקשת לפשט את כל ההליכים של הגדרת אחריות הרשות הפלסטינית ואת גביית התשלום, על ידי הבניית מנגנון דיווח תשלומים המעידים על זיקה של הרשות הפלסטינית למעשי טרור, וכן דיווח על הוצאות המדינה בגין אירועי טרור ושיפוי על הנזקים שנגרמו ממעשי הטרור שלגביהם הרשות הפלסטינית בעלת זיקה כמאשררת. שיפוי המדינה על נזקי הטרור הוא המהלך המתבקש וההכרחי, נוכח הסכומים העצומים שהמדינה צריכה להוציא בשל הוצאות הטרור והתוצאות שלהם. אני רוצה לומר שאין לנו אלא לבוא ולתמוך.
באופן כללי – עליזה, האם אתם כבר ערוכים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו קראנו לכולם.
<< דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
זו הצבעה שמית גם כך, לא?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
כן, כן.
<< דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
אוקיי. אז אני, בהקשר הזה, רוצה לברך שוב. אין ספק שחובתנו להקפיא את הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מכספים שמועברים אליה מממשלת ישראל. הדברים האלה היו צריכים להיעשות מזמן, ועדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה, גברתי השרה. יש מתנגד. כן, בבקשה, חבר הכנסת שטרן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אף אחד לא יעשה לי בית ספר על קיזוז כספי טרור. אזכיר לכם, אני העברתי את החוק הזה מהאופוזיציה, וראש הממשלה נתניהו השתמט מלהצביע בעד החוק הזה.
אני רציתי קודם כול להודות, ביום העצוב הזה שלנו, כשאנחנו פה סגורים בתוך הבניין ואתם לא יודעים מה קורה בחוץ בקרב המשרתים בשדות הקרב – להודות שראש הממשלה, בחוסר האחריות המטורף שלו, לא מינה את אייכלר לשר ביטחון, בגלל שאייכלר עומד מאחורי העניין הזה – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל מה עכשיו – – – עכשיו תעלו כל – – –
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – וזה חוק לטובת המשתמטים – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
תתמקדו בחוקים.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – וזה פרס למשתמטים – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
כן, כן.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – זה פרס ללא נושאים בנטל.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה לא נכון, זה לא לפי התקנון.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זו יריקה בפרצוף – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה לא לפי התקנון.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – ללוחמים, למפקדים, למשפחות השכולות – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
דבר על החוק.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – לאלה שעכשיו נמצאים בשדות הקרב ולאלה שישלמו גם את המחיר של המדיניות המופקרת והמבזה של ראש הממשלה, שבשביל לרצות כמה משתמטים, מוכר את הלוחמים, וכולנו נשלים על זה בדם.
ראש הממשלה מנסה לומר לנו ששר הביטחון לא מיישם את החלטות הקבינט. אני יושב בוועדת החוץ והביטחון הרבה זמן. שאלתי היום את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון: החלטה אחת תביא ששר הביטחון לא קיבל, לא כיבד, לא מילא. עמד פה השר לביטחון לאומי ואמר: אני חבר קבינט. אמרתי לו: תביא החלטה אחת ששר הביטחון גלנט לא כיבד.
עוד יבוא הזמן שנודה לו, אבל אני רק אזכיר לכם: ב-11 באוקטובר שר הביטחון והרמטכ"ל הביאו החלטה לסכל את צמרת חמאס; ראש הממשלה התנגד ומנע את זה. הצבא ושר הביטחון לחצו לצאת לתמרון עוצמתי בעזה; ראש הממשלה דחה ומסמס את זה. לאחר מכן הצבא ביקש לצאת לרפיח; ראש הממשלה דחה ודחה ודחה. אחרי זה בא מתווה נתניהו להחזרת החטופים, מתווה נתניהו. קבינט המלחמה אישר את זה; ראש הממשלה, בלחץ עוצמה יהודית ואיך קוראים להם – הציונות הדתית – מסמס את זה, למרות שזו הייתה תוכנית נתניהו. והדבר האחרון – ראש הממשלה אישר הכנסת פועלים פלסטינים לעבודה – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – כמערכת הביטחון – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – ולאחר מכן בלחץ בן גביר וסמוטריץ' ביטל גם את זה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. נא לסיים. חבר הכנסת – – –
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אל תשקרו אותנו. תביאו החלטה אחת – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – ששר הביטחון לא מילא.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אין. זה שקר.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
כן, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואחרי זה, כל השאר פוליטיקה של ראש הממשלה – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. בסדר.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – ואייכלר איך לתעדף משתמטים – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – על לוחמים, וזה יעלה לנו בדם.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת בוארון רוצה להשיב? לא. אוקיי.
אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להקפאת כספים ששלמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. תודה.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – אינו נוכח
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – אינו נוכח
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – אינו נוכח
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
ניסים ואטורי – אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – נגד
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – אינו נוכח
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – אינו נוכח
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – בעד
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – אינו נוכח
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – אינה נוכחת
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – נגד
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – אינו נוכח
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – אינו נוכח
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – אינו נוכח
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא עוד פעם בשמות חברי הכנסת להצבעה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – בעד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – אינו נוכח
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אוהד טל – אינו נוכח
חילי טרופר – נגד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – נגד
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – בעד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – בעד
יסמין פרידמן – אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת
שלמה קרעי – אינו נוכח
שמחה רוטמן – אינו נוכח
עידן רול – אינו נוכח
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – אינו נוכח
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
האם יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע? כן, בבקשה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
גילה גמליאל – בעד
שמחה רוטמן – בעד
אוהד טל – בעד
מרב מיכאלי – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
האם יש עוד מישהו באולם שרוצה להצביע? תמה ההצבעה. נא לסכם, בבקשה. 58 בעד, 26 נגד. אני קובע כי הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
<< נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
הודעה מפי יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הכנסת מטעם סיעת הליכוד, כמפורט להלן: בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת דן אילוז, שכיהן כממלא מקום קבוע, יכהן חבר הכנסת אושר שקלים; בוועדת הכלכלה, במקום חבר הכנסת דן אילוז תכהן חברת הכנסת קטי שטרית. תודה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עונש? עונש?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4736/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אני מזמין את חבר הכנסת בוארון להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024 – ברשותכם, אקרא את תקציר החוק. מוצע להחליף את ההסדר הקבוע בחוק לעניין תקציב תאגיד השידור הציבורי, שעיקרו מתבסס היום על הסכום הנקוב היום במפורש בחוק, ולקבוע כי התקציב יהיה מורכב מסכום שיוקצה לו במסגרת חוק התקציב השנתי, כך שיהיה כפוף לשינויים הנעשים מזמן לזמן בתקציב המדינה, וכן מהכנסות התאגיד, ובכלל זה הכנסות מתשדירי שירות.
תראו, רבותיי, היה הרבה רעש סביב הצעת החוק הזאת, כאילו מישהו בא להיכנס לתוכני התאגיד – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
מה? מעניין מאיפה בא הרעיון.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני כבר רואה את חברי גלעד קריב.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
פשוט לא ידעתי עם מי לדבר נגד – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה יודע, זה כל כך מצחיק. אין מציאות מקולקלת יותר מזה שיש אגף, מחלקה, יחידה בכל תקציב, בכל ארגון, שהתקציב של אותה יחידה, של אותה מחלקה, הוא נפרד מהתקציב הכללי. אין קלקול תקציבי גדול מזה. מי שניהל את העמותה הכי קטנה יודע את הדבר הזה. לא יכול להיות שתקציב התאגיד יהיה בן חורג, כוכב זוהר בשמיה של מדינת ישראל, והוא קודש-קודשים קבוע – לא קבוע בשום מקום, בעצם, קבוע בחוק – וממשלת ישראל ועם ישראל לא יוכלו לפקח עליו. רבותיי, הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ואם עכשיו זה קבוע בחוק, אז צריך להחזיר בתיקון לחוק שנעביר היום בקריאה טרומית את אותו תקציב לספר התקציב של מדינת ישראל. על זה אנחנו מדברים. כמו שאמרתי, אף אחד לא בא להתערב או לערב את דעתו או את עניינו בתכנים של התאגיד. לא זאת הכוונה.
יותר מזה, חברים, נגיד בנק ישראל קבע בינואר שמלחמת התקומה תעלה למשלם הישראלי – תעלה לכולנו סדר גודל של 220 מיליארד שקלים; היום מדברים על סכומים הרבה יותר גבוהים מזה. כל רשויות המדינה נקראות לדגל: משרדי ממשלה, רשויות, מחלקות, אגפים – כולם, כולם, כולם נכנסים תחת האלונקה התקציבית ומממנים – –
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
מה עם האלונקה של הצבא? מה עם האלונקה של הצבא?
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – את התקציב הזה – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
ואין כסף – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, גם על האלונקה של הצבא נדבר.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
הקמתם עוד משרד.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אתה שמחת שפיטרו שר ביטחון בזמן מלחמה. ראיתי את הציוץ שלך. ראיתי.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני לא שמחתי. תודה שאת מעלה את הנושא הזה.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
כתבת "ברוך שפטרנו".
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
אף אחד לא שמח על זה, אבל כולנו, כל מי שעיניו בראשו, יברך על פיטורים או על החלפת – – –
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
מה כתבת? "ברוך שפטרנו".
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני כתבתי "ברוך שפטרנו"?
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
לא, "ברוך השם שזה נגמר".
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, אני כתבתי – ואני עומד מאחורי מה שכתבתי: "ברוך השם שלעם ישראל יעמוד שר ביטחון שעובד במשותף עם ראש ממשלת ישראל".
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
תגיד את זה לאיראנים בזמן מלחמה. הוא עבד מצוין – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
כל שר בממשלת ישראל יודע שהוא כפוף לראש הממשלה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
נתניהו מינה עציץ. איזה שר ביטחון – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
כל שר בממשלת ישראל פועל מכוחו של ראש הממשלה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
על מה אתה מדבר?
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
על אלונקה כלכלית.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
צריך לדעת את זה. לא לחינם המחוקק – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
איזה לעבוד במשותף? מיניתם עציץ – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא לחינם המחוקק – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – בתור שר ביטחון.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – הסמיך את ראש הממשלה לפטר או לאשר מינוי של שר.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
די, אתה לא מאמין למילים שיוצאות לך מהפה.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
לצערי הרב – ואני אומר את זה מתוך הערכה רבה לשר גלנט על כל פועלו למען ביטחון ישראל – לצערי הרב, הוא לא החמיץ שום הזדמנות להתעמת עם ראש הממשלה, להתעמת עם הקבינט המדיני-ביטחוני, לריב על כל צעד ושעל, לחלוק – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – – אסור שיהיו מחלוקות. ראינו מה עשיתם לדן אילוז – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
מצוין שיש מחלוקות – בתוך החדר הסגור. לא יכול להיות – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – על זה שהוא דרש שכולם יישאו בנטל.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא יכול להיות, חבר הכנסת קריב, לא יכול להיות שהקבינט המדיני-ביטחוני – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
די, באמת. מה קרה? מה קרה? שיש שר ביטחון – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – מחליט להישאר בציר פילדלפי, ושר הביטחון עושה מסיבת עיתונאים – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
די עם זה.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ומכריז באוזני האויב שאנחנו נצא מציר פילדלפי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
רק מה שאפשר, רק מה שאפשר – – – שמזייף – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
לגופו של עניין, חברים, כל מדינת ישראל נקראת אל הדגל לשאת בנטל התקציבי, וכך גם התאגיד. התאגיד אינו בן חורג. לא דיברתי על זה שרשויות תקשורת אחרות – ערוץ 12, ערוץ 13, ערוץ 14, עיתונים כאלה ואחרים – עושים כל מאמץ כדי לגמור את החודש, ועומד לו בפריבילגיותו התאגיד ומקבל 820 מיליון שקל בשנה מכספי משלם המיסים. אתם יודעים מה, גם על זה נצטרך לדבר בבוא היום, אבל את זה נעזוב עכשיו.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
נכון. לשם אתה רוצה – אתה לא רוצה דיון ציבורי – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא יכול להיות שערוץ 12, 13 ו-14 – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – – שכל התקשורת בישראל תהיה בידי טייקונים שיש להם אינטרסים אצל הממשלה.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת קריב, בוא אני אגלה לך, אני בימי חלדי – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לשאת את האלונקה? תקצץ מהכספים הקואליציוניים – 4 מיליארד ש"ח – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
בוא תקשיב, בוא תקשיב.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – תסגור משרדי ממשלה.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבל שאתה לא מקשיב ורק צועק. בימי חיי זכיתי להקים כלי תקשורת לא ארציים, לא לאומיים – מגזריים; אני וצוותי רצנו על כל שקל, מכרנו כל שטח פרסומי, הבאנו כל מפרסם. למה? כדי לגמור את החודש ולפרנס את האנשים.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
בסדר.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
פה זה אקס-טריטוריה, פה זה משהו אחר, זאת שמורת טבע, אסור לגעת בה. היא של הפריבילגים, שמורת טבע שאין לגעת ואין לדבר עליה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – – אתה מבין מה זה תקשורת ציבורית – זה לא טוב לכם, כי אתם לא יכולים לשלוט בה.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז כמו שערוץ 12 רצים על התקציב, וכמו שערוץ 13 רצים לגייס פרסומות, וכמו בכל כלי תקשורת אחר במדינה – הגיע הזמן שגם אנחנו נשאל את עצמנו למה יש פה גוף תקשורת שלא רץ אחרי השקל לגמור את החודש.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
טוב. אוי ואבוי שיש כלי תקשורת שלא כפוף – – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
כך או כך, היום לא נדון בשאלה הזאת. היום נזכה להכניס את תקציב התאגיד לספר החוקים של מדינת ישראל. אני קורא לכם לתמוך בחוק החשוב הזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.
<< דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – מה לעשות – – – גלנט לא שר ביטחון, וקשה לכם. אנחנו מבינים, מבינים את הקושי.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
חברים, חבר הכנסת בוארון, הצעת החוק – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
מצוינת.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – לתקציב תאגיד השידור הישראלי שייכנס לתקציב המדינה, היא הצעת חוק טובה. התאגיד מקבל הרבה כסף מהמדינה. רק לצורך ההשוואה, השר בוסו, תאגיד השידור הציבורי מקבל מהמדינה קרוב ל-800 מיליון שקל בשנה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שר הבריאות, אתה נראה לי מקנא.
<< קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
ערוץ הכנסת, שזה גם הערוץ שנותן לנו חדשות ואקטואליה – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
עוד בית חולים.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – ויש לו מחלקת דיגיטל מצוינת – נוטה קצת שמאלה, אבל עדיין עושה את מה שצריך מבחינת העברת המידע – 29 מיליון שקל התקציב השנתי שלו, לעומת קרוב למיליארד שקל של תאגיד השידור הציבורי.
אז תגידו לי אתם, איך אפשר שלא לקחת את התקציב הזה ולפקח עליו, לבדוק אם באמת נדרש כל כך הרבה כסף, אם צריך לבזבז 600,000 שקל לפרק של רולניק או לעשות קומבינות שם ולסדר לכולם – – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
אדוני השר, אפרופו קומבינות – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בבקשה.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
– – אני עבדתי בתאגיד חמש שנים. לי נאמר: בגלל שאת מהליכוד, את לא תיכנסי לאקטואליה לעולם. את זה אמר מי שאחראי לתוכניות האקטואליה בתאגיד. מה עושים עם זה?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בבקשה, אז את מעלה נושא חשוב, אבל זה לא הנושא של החוק. הנושא שאת מעלה הוא בעצם הנושא של הפיקוח הציבורי על התכנים.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
לא, בעקיפין אבל היא צודקת. שהכסף מתבזבז, זה מה שהיא רוצה להגיד.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
לא, לא, בוודאי, אבל יש פה שני מישורים: יש את המישור של הפיקוח התקציבי או קביעת מדיניות – יכול להיות שאנחנו נחליט, שוועדת הכלכלה או הממשלה תגיד: אנחנו בכלל לא רוצים חדשות ואקטואליה, אנחנו רוצים שאת הכסף תשקיעו בהפקות מקור, ביצירה הישראלית, גם שם במגוון דעות של הציבור הישראלי, אבל חדשות ואקטואליה יש לנו מספיק בשוק. אנחנו רוצים לפתוח את השווקים לתחרות, לפתוח ערוצים חדשים, לאפשר לשחקנים חדשים להתמודד.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
למה שהתאגיד לא יממן את עצמו?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
אז אני אומר, יש דברים שאין להם היתכנות כלכלית: הפקות מקור, יצירה ישראלית, היסטוריה, מורשת, דברים – – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
אני מדברת על מחלקת האקטואליה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
יפה, זה מה שאני אומר.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
מייצגת רק צד אחד.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
אני מסכים, ולכן אני מתחילת הדרך ביקשתי להפריט את החדשות והאקטואליה בתאגיד או לסגור אותם. זה לא עלה בידי, לצערי, אבל החוק הזה יכול להיות פתח גם לעניין הזה. אם התקציב של התאגיד מגיע לממשלה ולוועדת הכלכלה, יכול להיות שנבחרי הציבור יגידו: אנחנו מעוניינים לתקצב דברים שחשוב לציבור לראות ולתקצב אותם, כמו הפקות מקור, יצירה ישראלית, נגדיל את התקציבים שלהם. חדשות ואקטואליה יש לנו מספיק. אז זה אחד, זה במישור התקציבי.
כל עוד יש שם חדשות ואקטואליה, וגם לגבי הפקות המקור, יש מועצת תאגיד שידור ציבורי, שהיא לכאורה אמונה על הפיקוח, על המדיניות. היא ממנה מנכ"ל, היא ממנה מנהל חדשות, היא קובעת את מדיניות התכנים. המועצה הזאת, מאז שקם התאגיד, היא מועצה שנוטה מאוד מאוד שמאלה, עד כדי ערוץ מכאן 33, שהוא בהרבה פעמים פרו-פלסטיני – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
מה עושים עם זה?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – ומעודד סרבנות ויוצא נגד מדינת ישראל. ומה עושים בעניין הזה? עוד שבועיים, ב-18 בנובמבר, המועצה הזאת הולכת הביתה. אלא מה? שימו לב, אזרחי ישראל, מה קורה כאן: מצד אחד, היועמ"שית ויצחק עמית, השופט עמית בבג"ץ, הקפיאו את תהליך המינוי של המועצה החדשה. הרי מיניתי את השופט דרורי למנות מועצה חדשה, והם הקפיאו את התהליך.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
אתה מצפה למשילות מבהרב מיארה?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בדיוק. המשילות, הכול אצלם. הם הקפיאו את התהליך, ובעצם עוד שבועיים לא תהיה מועצת תאגיד. אנחנו עכשיו בהתדיינות ובבג"ץ.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
ואז מה עושים כשאין מועצה?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
ממשיכים לעבוד בלי פיקוח ציבורי. ומצד שני, כשמביאים את החוק של חבר הכנסת בוארון, כשאומרים: לפחות פיקוח ציבורי על התקציב, היא מתנגדת לזה ואומרת שזה – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
לא חוקתי.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – פגיעה בחופש הביטוי – –
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
לא חוקתי.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – מניעה משפטית ולא חוקתי. ואת יודעת מה, חברת הכנסת גוטליב, כדאי שתשמעי גם את. בתגובה שלהם לבג"ץ, כשהם רוצים כביכול להגן על השופט דרורי, על המינוי, הם בעצם מקבלים את כל טענות העותרים, אבל אומרים: אנחנו לא מוצאים הצדקה משפטית להתערב במינוי, כי הוא נעשה כדין. אבל מה הם עשו שם בתגובה שלהם? הביאו את כל החקיקה שאתם כאן בכנסת עושים, מין תגובת אווירה, להראות לבג"ץ – שימו לב, אולי המינוי הזה נעשה כדין, אבל תראו מה קורה: הכנסת הזאת מחוקקת כנגד חופש הביטוי, חוק הרייטינג, כשכולם מבינים – ומי שעוקב אחרי הפעולות שאנחנו מנסים לעשות לא מצליח למצוא אפילו דבר אחד אמיתי שבו פגענו בחופש הביטוי.
הרי סגירת הרשות השנייה, הסרת ידי הממשלה מהתכנים, מהערוצים המסחריים, כל מה שיש בחוק השידורים, חוק הרייטינג עצמו, שאמרנו שכל מה שהוא יהיה זה רק – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
באף מדינה בעולם אין חופש ביטוי כמו בישראל. באף מדינה בעולם אין סלחנות להסתה, לקריאה למרדנות, לאי-ציות בזמן מלחמה, כמו שיש בישראל. ואפרופו בג"ץ – שאתה הצלחת לפצח את השיטה, אגב, במינוי – – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
פעם אחת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
פעם אחת, שהייתה פעם אחת מאוד חשובה, מה שלא הפריע היום לשופטת וילנר להוציא כרטיס לראש ממשלה, שהוא בעל הפררוגטיבה היחידה למנות שרים בישראל – אגב, מותר לו למנות שר או לפטר שר כי בא לו, כי זאת הסמכות שלו ושלו בלבד, ועדיין ביקשו ממנו תשובה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
זה ברור. אני חושב שההחלטה הזו היום של השופטת וילנר רק מראה את חוסר הידע אולי או חוסר המקצועיות שלה בתקדימים ברורים שהיו בבג"ץ.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ב-2004 – – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
ב-2004, יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, הגיש עתירה לבג"ץ כנגד הפיטורים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אבל שלמה, אדוני השר, זה לא בורות, זה בכוונת מכוון. זה שינוי השיטה. זה צפצוף על הדרג המדיני והשתלטות בג"ץ על מה שנכון או לא נכון וביטול רצון העם באמצעות נבחריו. זה הרבה יותר גדול מזה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
אני אולי חולק עלייך, כי לדעתי בג"ץ לא יעז ולא יהפוך אותנו – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא, פה הוא לא יהפוך, לא יהפוך את ההחלטה, אבל עצם בקשת התגובה מקוממת ושמה לך אצבע בעין.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בסדר, ובכל זאת, לדעתי, אם היה ברור מאוד לשופטת וילנר שיש תקדימים כל כך ברורים, היא לא הייתה מביישת את עצמה בצורה כזאת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
היא לא ביישה את עצמה. היא קיבלה נקודות.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
אני חושב שכן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בעיניי ובעיניך ברור, אבל בעיני השמאל הרדיקלי היא קיבלה נקודות זכות.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בכל מקרה, לגופו של חוק, החוק הזה מביא בעצם את הכוח לנבחרי הציבור, בוודאי כאשר מצד אחד מנסים לחסום את המינוי של מועצת התאגיד החדשה ולהשאיר את התאגיד בלי פיקוח ציבורי בכלל, אבל לאו דווקא.
אין שום סיבה – כמו שאמר חבר הכנסת בוארון, הפה שאסר הוא הפה שהתיר – אם נתנו לפני שמונה שנים לתאגיד תקציב אקס-טריטוריה, אין שום בעיה למחוקק, לממשלה, לבוא ולומר: אנחנו רוצים לשקול מחדש את ההסדר הזה. יש כאן הון עתק של הציבור, שיכול להיות שהולך למקומות שהם לא מאוזנים ולא מספיק טובים, ואולי בשוק הפרטי יש מענה מספיק טוב לעניין הזה, לחלק מהנושאים שבהם תאגיד השידור מתעסק. אנחנו לא צריכים כסף ציבורי שילך על חדשות ואקטואליה. אתם רוצים חדשות ואקטואליה? תהיו פרטיים. אתם רוצים שלא נתערב? שלא יהיה פיקוח ציבורי? תהיו פרטיים.
אני בחוק השידורים מבטל את כל הפיקוח הציבורי על התכנים. הציבור קובע בשלט. נשקף לו את המידע הזה דרך הפלטפורמות בחוק הרייטינג, וגם בחוק השידורים זה מופיע, וניתן לערוצים הפרטיים לפתוח, להיפתח כמה שיותר, להתחרות בשוק החופשי, להקים ערוצים חדשים. ערוצי רדיו אזוריים יוכלו לשדר בכל הארץ, ולא כמו היום במדינת ישראל שרק גלי צה"ל ורק רשת ב' הם הערוצים היחידים שיכולים לשדר בכל הארץ. רק המדינה יכולה לשדר, גורם פרטי לא יכול לשדר היום בכל הארץ. גם זה אבסורד שלא קורה באף מדינה דמוקרטית בעולם, ואנחנו נשנה את זה כאן, ואנחנו נוציא למכרז תדרים חדשים, ואנחנו נסיר את ההגבלות מהרדיו האזורי, ואנחנו נפעל לסגירת גלי צה"ל ולהפרטת גלי צה"ל ולהפרטת החדשות והאקטואליה בשידור הציבורי.
כל זה תהליך שמי שמנסה לצייר אותו כפגיעה בחופש הביטוי לא מבין חופש הביטוי מהו. אנחנו רוצים לתת לשוק הפרטי, לעיתונאים, לשדר ולומר ככל שהם רוצים, אבל לא במימון ציבורי, לא בכספי ציבור שמתבזבזים ללא פיקוח ציבורי, תוך הטיה משמעותית, תוך חוסר מגוון, תוך אי-עמידה בדרישות החוק, תוך שידור נגד מדינת ישראל בערוץ בערבית של התאגיד, מכאן 33.
ולכן החוק הזה חשוב. הממשלה תומכת בו, ועדת השרים לחקיקה. אני אקריא לסיום את מה שוועדת השרים לחקיקה קיבלה: לתמוך בחוק הזה ולהחזיר את החוק לפני הקריאה הראשונה לוועדת השרים. עד אז ייבחן מנגנון לעניין קביעת תקציב מינימלי לשידורי חדשות ותוכניות אקטואליה – מינימלי זה יכול להיות גם אפס – ותקציב הולם להפקות של תוכניות מקור ישראליות. כמו כן ייבחן האופן שבו ניתן יהיה להבטיח כי התאגיד יעמוד בכלל הוראות החוק. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת קארין אלהרר רוצה להתנגד. בבקשה, גברתי חברת הכנסת.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
השר קרעי, אני מציעה שתישאר בגימטרייה, כי בשידור ציבורי אתה לא מבין שום דבר. שום דבר אתה לא מבין. כי הרי מה שווה התאגיד אם אתם לא שולטים בו?
הצעת החוק המטורללת הזאת לקוחה מהארסנל של חוקי ההפיכה המשטרית שאתם ממשיכים לקדם. מדובר בעוד חוק של השר, שכל מה שהוא רוצה זה להשתלט על התקשורת. הוא אמר את זה כאן על הדוכן, והפעם הוא השחיל למשימה הזאת את הח"כ התורן בליכוד, חבר הכנסת בוארון. כל זה – כדי להתחמק מהעמדה של היועצת המשפטית לממשלה. הרי בינינו, זה עוד חוק לסיכול ממוקד של התקשורת החופשית.
הבאתם את חוק הרייטינג, שלקוח מרוסיה, סין וצפון קוריאה; אחרי זה – חוק ההטבות לערוץ 14. קרעי, אתה אפילו לא מנסה להסתיר את הבוז ואת התיעוב שלך לתאגיד וכל ערוץ שהוא לא ערוץ 14. שמת לך למטרה להוריד את העיתונות על הברכיים כחלק מחיסול חשבונות, כי הם לא בעמדה שלך. מי שלא יתיישר ויהפוך לשופר של השלטון, כמו מגל, ברדוגו, לא יזכה לתקציב.
אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
כן, כן. אפשר לקבל שקט במליאה? כדי שנוכל לשמוע את חברת הכנסת.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה לספר לכם שהייתי יו"ר הוועדה שחוקקה את החוק להקמת התאגיד – אגב, חוק שהביא השר ארדן מהליכוד. רצינו חומה סינית בין השידור לבין הפוליטיקה – משהו שאתם לא מכירים; תקציב נפרד בכוונה, שלא תתערב בו, כדי שלא יהיה כמו רשות השידור. פוליטיזציה בוטה שאתה רוצה להביא לשוק התקשורת היא עוד כלי שלך לעצב את דעת הציבור בכלים של משטרים חשוכים, לייצר עוד פילוג, לערער את האמת.
אתם לא למדתם כלום, כלום, מ-7 באוקטובר. הינה, אפילו פיטרתם את שר הביטחון. למה? פוליטיקה. שוב אתם מעלים על המזבח את הלוחמים. כל זה למה? כי זה לא מתאים לכם, כי זה לא משרת את האינטרס הצר שלכם. אתם ממש לא מתביישים.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת המציע רוצה לענות? כן.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברים, עליתי פה כדי לענות על נושא אחד.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
חברת הכנסת גוטליב, תרשי לי – אם נעשה השוואה בין הרמה שאנחנו שומעים אותך לרמה שאנחנו שומעים אותי.
חברים יקרים, חוות הדעת של היועמ"שית, היועצת המשפטית לממשלה, שטענה לפגיעה בחופש הביטוי, טענה שהחוק פוגע בחופש הביטוי, היא לא רלוונטית. אנחנו רואים שתקציב גלי צה"ל, לצורך ההמחשה, נמצא בספר התקציב של צה"ל. יותר מזה, היועצת המשפטית לממשלה בכלל לא אמורה לבקר את תהליכי החקיקה בכנסת. ממתי יועצת משפטית לממשלה מחווה את דעתה על הליכי חקיקה? יש ייעוץ משפטי לכנסת, והוא זה שצריך לעשות את העבודה. בכל הכבוד, פה מדובר בהצעת חוק פרטית.
והכי חשוב, גברתי היועמ"שית, את טוענת לפגיעה בדמוקרטיה. אנחנו נמצאים בבית המחוקקים של מדינת ישראל. כאן קודש-הקודשים של הדמוקרטיה. אם יהיה כאן רוב לחוק הזה, הרי שהדמוקרטיה – שלטון העם הוא שמקבל את החוק הזה. ואם בנימוקים כאלה ואחרים, באמתלות כאלה ואחרות שיוצאות מבית מדרשך, החוק הזה לא יגיע לגמר, חלילה – זו הפגיעה בדמוקרטיה. האופן שבו הייעוץ המשפטי לממשלה מנסה לנהל את המדינה, מלמעלה עד למטה, דרך כל משרדי הממשלה, דרך משרד ראש הממשלה – זה גוף הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. ואני קורא לך, גברתי היועצת המשפטית לממשלה, למשוך את ידייך מהליכי החקיקה בכנסת, כי את פוגעת בדמוקרטיה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – נגד
זאב אלקין – אינו נוכח
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – אינו נוכח
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברי הכנסת, קוראים לכם בשמות. נא לשים לב. יש רעש במליאה. זה מפריע להצבעה. חברי הכנסת, הרעש מפריע להצבעה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשם חבר הכנסת)
אליהו ברוכי – בעד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אפשר לקבל שקט במליאה, בבקשה? סליחה, חברים.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – אינו נוכח
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – נגד
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – אינו נוכח
ישראל כץ – בעד
רון כץ – נגד
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – נגד
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות - בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – אינו נוכח
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שוב.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – בעד
זאב אלקין – אינו נוכח
משה ארבל – אינו נוכח
מישל בוסקילה – אינו נוכח
מירב בן ארי – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אחמד טיבי – נגד
אופיר כץ – בעד
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
מרב מיכאלי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – נגד
יוסף עטאונה – אינו נוכח
יסמין פרידמן – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
נאור שירי – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
יש עוד מישהו באולם שעוד לא הצביע ורוצה להצביע? לא שומעים. יש? אם כן, אז שיצביע. אם לא – אוקיי, תמה ההצבעה. נא לסכם את ההצבעה, בבקשה. 55 בעד, 47 נגד. אני קובע כי הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
ועדת הכספים.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
מה? לא היית פה, אני מתנצל.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
הייתי פה. עמדתי פה.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
לא משנה, תעביר לוועדת הכנסת.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אם כן, לפני שנעבור לנושא הבא, אני חוזר: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי תעבור לדיון בוועדת הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון בה.
<< הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/2714/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת דבי ביטון)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת דבי ביטון. אני מזמין את חברת הכנסת דבי ביטון להציג את הצעת החוק.
לפני שחברת הכנסת עולה להציג את הצעת החוק, אני רוצה, בשם הכנסת, המליאה וחלק גדול מעם ישראל, לאחל לך מזל טוב לרגל הבר-מצווה של הנכד – חיים לא פשוטים ויום מאוד מאוד גדול, בפרט לילד שכל כך יקר לכל כך הרבה אנשים בישראל. מזל טוב, ושנשמע רק בשורות טובות.
<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>
תודה. ריגשת. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, האמת, חלקכם, לדעתי אפילו כולכם, מכירים את החוק הזה, כי זו הצעת חוק שהעליתי כבר במרץ. וזה חוק כל כך מתבקש. אתם יודעים, מה שגרוע יותר, שהצעת החוק עלתה עוד לפני 7 באוקטובר. אז אני אזכיר למי ששכח. מדובר על חוק לימוד חובה, בעצם תיקון, שאומר שתהיה עובדת סוציאלית או פסיכולוג בבתי הספר בעוטף ובצפון, כדי לאפשר ולהיות זמינים לילדים שלנו. אני מדברת בסך הכול על עשר שעות שבועיות, ואני מזכירה: זאת הצעת חוק שעלתה לפני 7 באוקטובר, זאת אומרת, היום, ריאלית, צריך להוסיף הרבה יותר שעות.
מיותר לציין שהילדים וכל מי שעבר את התופת, ובטח הילדים שלנו בעוטף, שישבו שעות ונחשפו לפחד של מוות – וכן, כן, גם מהבית האישי שלי, גם הנכדים שלי – כל מי שעבר את זה מבין את החשיבות הטיפולית לילדים האלה. אל תשכחו, יש לנו ילדים מאוד מאוד צעירים, ואני, שחשופה לזה – ילדים שמרטיבים במיטות, ילדים שבוכים. כשאני מדברת על ילדים, חברים, זה יכול להיות גם בן 13 ובן 14.
חברים, זה חשוב, זה חשוב מאוד, כי זה הילדים וזה הדור הבא שלנו כאן.
הרצון בחוק הזה הוא לבוא ולהגיד: אנחנו נגן עליכם, בצרכים שלכם, כשאתם עוד צעירים, נתקן את הנפש שנהרסה פה, קל וחומר ב-7 באוקטובר; בסך הכול להביא מורה או פסיכולוג שיעשה שיעורים, אפילו מרוכזים, חברתיים. יש המון ילדים שלא מצליחים בכלל להגיע למערכות הטיפוליות של חוסן. יש עומסים נוראיים, יש תורים מטורפים. הורים אומרים לי: דבי, מה נותן לנו שעה? מה נותן שעה? בואי תראי מה קורה בלילה. הילדים לא עוזבים. זה הורס בתים. זה הורס את החיים החברתיים. ילדים לא מוכנים כבר ללכת מהתחנה לבית, שזה היה הדבר הכי טריוויאלי שהם עשו.
ואני אומרת: חבר'ה, בואו נתחכם, מה שנקרא – ואגב, יש גם הורים שנורא מפחדים ממיתוג של ילדים בגלל המצב הזה, כי הם פוחדים שמחר בצבא יסמנו אותם כבעייתיים, כנפגעי איבה. ואני הצעתי דבר שלדעתי הוא מצוין: עשר שעות. כמו שיש שיעור חברה, קחו שיעור עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, שייתן הרצאה, שידבר היום על פחד. הוא לא מצביע על יעלי שיש לה פחד או על דני שיש לו פחד; הוא פשוט עומד, מספר, והילדים האלה, תהיה להם אפשרות להתבטא חברתית בכיתה. הם יעלו את הדברים. הם לא יודעים שהם עוברים סדרת חינוך, סדרה טיפולית. באותו מעמד, העובדת הסוציאלית או הפסיכולוג ייתנו להם את הכלים להתמודד, זאת אומרת, היא תיתן, היא תסביר, היא תגיד. היא לא תדבר באופן אישי לתלמיד.
חברים, זה כל כך חשוב, כל כך, וכשהם יבואו כשהם מבינים שכל הכיתה עברה שיחה, ואין ילד שלא מדבר על הפחד הזה, ואין ילד שלא מספר כמה מפחיד וכמה הוא פוחד ואיך הוא לא מצליח לצאת בלילה, ואיך שמתחיל החושך הם מפחדים, ועד היום הם ישנים בממ"דים – ואגב, רק אתמול, שלשום, היה עוד פעם צבע אדום, ועוד פעם כולם על הרצפה. והחבר'ה בצפון, הילדים בצפון, אומנם הם במלונות, אבל אלה ילדים שיחזרו עם טראומות. הם יראו את הבתים הרוסים, הם ישמעו על הנרצחים.
לא אמרתי, אני כבר לא רוצה להקצין ולהגיד מה היה ב-7 באוקטובר. בחודש מרץ אני הצעתי את זה ואני הדגשתי: חברים, זה חוק מלפני 7 באוקטובר. ולזכותו של חבר הכנסת יוסי טייב, שהוא יושב-ראש ועדת החינוך התרבות והספורט – אמר לי: דבי, תנו לנו חודש. הוא התייעץ עם שר החינוך קיש. תני לנו חודש, אני מבטיח שנטפל. אני מבטיח שאנחנו נעלה את זה. חיכיתי במרץ, חיכיתי באפריל, חיכיתי במאי, חיכיתי ביוני, חיכיתי ביולי, ואני שוב מביאה את זה. ואני פונה אליכם, חברי הכנסת, אם אלה שמכירים מה קורה בעוטף – וחבל שאדון אלמוג לא נמצא כאן – ואם אלה שלא גרים ולא חוו את החוויות הקשות ולא חווים את מה שהילדים עוברים: תביעו תמיכה, חברים. לא מדובר במיליונים. מיליונים הולכים על שטויות, על כספים קואליציוניים, על משרדים מיותרים. תנו כסף לילדים האלה. ואני אומרת לכם שזה יהיה שערורייה אם המליאה הזאת, חברי הכנסת שלנו, הנציגים שאמורים לשמור על הילדים שלנו ועל הדור הבא שלנו כדי שהוא יעבוד והוא יתגייס – תצא כאן אמירה שאנחנו לא דואגים לנפש שלהם.
כבוד השר, אני כבר מודיעה, אני מאוד מבקשת, אני לא רוצה עוד דחייה של חודש. אני חייבת לציין שאמרו לי: תדחי בעוד חודש. לא, לא ממסמסים. לילדים שלנו, המצב הנפשי לא יכול להידחות בחודש. צריך שכבר ייכנסו למערכת החינוך מטפלים ומורים כחלק מהשיעורים בתוך הכיתות. ברשותכם, ובאמת בתחינה, אני מבקשת שתצביעו בעד. תודה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. מי עונה בשם הממשלה? השר מלכיאלי. אני מזמין את השר מלכיאלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. תודה.
<< דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >>
תודה אדוני היושב-ראש. אני עונה בשם שר החינוך. חברת הכנסת ביטון, זה תשובה בשבילך, דברי תשובה על הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול). הצעת החוק של חברת הכנסת דבי ביטון מבקשת לקבוע כי בחוק לימוד חובה, אחרי סעיף 12ד יבוא סעיף 12ה, הקובע כי צוות מוסד חינוך המצוי ביישוב סמוך גבול, יכלול עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי – עד כאן נשמע טוב, עד כאן נשמע טוב – ובלבד שיהיה נוכח במוסד החינוך לפחות עשר שעות שבועיות. בסעיף זה ייחשבו ליישוב סמוך גבול יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול לבנון ועד 7 קילומטרים מגבולות אחרים או מגדר המערכת סביב רצועת עזה. עד כאן בסדר גמור, עד כאן בסדר.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת הצעת החוק היא לחייב כל מוסד חינוך המצוי בקרבת גבול לבנון או בסמוך לרצועת עזה, להכניס לשורותיו עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי שיוכל לתת את המענה המקצועי לקשיים הנפשיים שמהם סובלים התלמידים באזור זה. על פי המוצע, נוכחותו של עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד החינוך, לפי העניין, לא תרד מעשר שעות שבועיות.
בעניין הזה חשוב להדגיש כי בשל מצב החירום המתמשך, וביתר שאת ביישובים סמוכי הגבול, משרד החינוך מכיר בצרכים הרגשיים והנפשיים של תלמידים, צוותי החינוך והורים. משרד החינוך מקיים בתקופת המלחמה, מראשיתה ולאורך זמן, מערך נרחב, נרחב, למתן מענה פסיכולוגי לתושבי יישובי הגבול שהתפנו מבתיהם, לרבות באמצעות תגבור השירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשויות המקומיות שקלטו מפונים, הוספת מאגרים מטפלים וביצוע פעולות נוספות וחיוניות – לא סתם הוספה, גם חיוניות.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
אני רוצה לראות איך זה נראה ובא לידי ביטוי בבתי הספר, בסדר?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אני מברך – אומר שר החינוך – על הכוונה הטובה בבסיס ההצעה – אז הוא, שר החינוך, מברך אותך. אני מצטרף לברכה של היושב-ראש על בר-המצווה, דרך אגב.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
תודה, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
סדרה של ברכות, את רואה.
עם זאת, חשוב להבין שהצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כעת, אינה מאפשרת בפועל את יישומה. אני חוזר – אחרי הברכות תמיד מגיע ה"אבל" הזה: אבל חשוב להבין שהצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כעת, אינה מאפשרת בפועל את יישומה. את שואלת למה.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
כסף.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
מנמק השר: ראשית, הצעת החוק אינה כוללת תשתית נתונים שעל בסיסה ניתן לאמוד את משמעותה התקציבית של ההצעה. צריך תשתית נתונים, לא הבאת לנו – תשתית נתונים שעל בסיסה ניתן לאמוד את משמעותה התקציבית של ההצעה. השר צודק.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
הוא ידע את זה, הוא ביקש לראות את זה ממרץ. מה, הוא לא עבר? אז למה הוא ביקש חודש דחייה?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
הוא היה עסוק. בליאק, הוא היה עסוק.
לכן לא ניתן לקבוע.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
איזה שר זה?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
זה שר החינוך.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
עסוק?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
הוא לא יכול לאשר. אגב, שר החינוך הוא לא שר האוצר, הוא לא יכול.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
יש שני שרים במשרד.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
נכון.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אז איזה שר זה היה? מי היה השר?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
פה חתום יואב קיש.
לכן לא ניתן לקבוע בעת הזאת אם מדובר בהצעת חוק תקציבית או לא – כאילו, ברור שכן, השאלה רק כמה. עם זאת, מנוסח הצעת החוק עולה כי החובה מוטלת על כלל מוסדות החינוך, ומשכך עלולה הצעת החוק להביא לידי עלויות נרחבות שאין להן מקור תקציבי. יתרה מזו, המשרד אינו מעסיק או מתקצב תקני עובדים סוציאליים בבתי הספר.
תגידו לי, אני אשאל אתכם שאלה, רגע, שאדע כמה צריך – אתם מגייסים? אתם מגייסים? אופיר, אתם מגייסים?
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
תגייס, אולי כדי שיראו מי לא רוצה להצביע על זה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
צודקת.
יתרה מזו, המשרד אינו מעסיק עובדים סוציאליים בבתי הספר; המשרד מעסיק או מתקצב תקני יועצים במוסדות החינוך ותקני פסיכולוגים שמופעלים על ידי הרשויות המקומיות. חשוב לתת מענה, וכו'.
אני רוצה שתדעי דבר אחד: בממשלה הקודמת אני הגשתי הצעת חוק – שיש לי הרגשה שגם את התנגדת לה מדין משמעת קואליציונית, וזה בסדר – שדיברה על לאפשר להרבה מאוד – –
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
בממשלה הקודמת לא הייתי, אז אין מצב.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
לא משנה, אז אחרים, בסדר, חברייך. – – לאפשר לנשים החרדיות שלומדות במוסדות חרדיים שלא מוכרים במגדל השן האקדמי של המל"ג, שמנותק מכל היגיון אחר – לאפשר להן להיות עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות, כשלא יורדים ברמת הלימוד ומפוקחים. המל"ג, שאוהב לשמור את השמנת לעצמו חזק חזק חזק, לא מאפשר לחרדים להגיע למקום הזה. הוא בונה בכל פעם תקרת זכוכית חדשה, למנוע מנשים חרדיות להגיע למקומות העבודה. אגב, אנחנו מכירים את זה מעוד מקומות, וזו האמת.
בזמנו, הקואליציה הקודמת התנגדה לזה. למה? כי המל"ג רצה לשמור אצלו את הכוח, לצערנו הרב.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא המל"ג, אתה צריך גם לשמור על רמת לימודים.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
המל"ג, המל"ג.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
אתה צריך – – – שמשנים, ואני רוצה להגיד לך שהבת שלי למדה עבודה סוציאלית, וישבו שם גם תלמידות חרדיות, אז אי-אפשר להגיד.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
נכון.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
זה כמו להגיד: לכי תהיי אחות, אבל את יודעת מה, אל תתעסקי עם – אני לא מבינה שום דבר, זה מסוכן.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אבל הגבלנו את זה, לא לרדת ברמה הלימודית ושיעברו מבחנים, רק שהם לא רוצים להגיע – – – לומדות בסמינרים של בנות, נשים חרדיות.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
זה כיוון אחר – – –
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
כן, כן. בלי לרדת בשעות הלימוד, במבחנים. אבל למל"ג הסיפור הזה לא מתאים, אז הוא דאג להחריב את כל האפשרויות של נשים חרדיות להיקלט בשוק העבודה. אגב, אני ניסיתי מול המל"ג לא מעט פעמים. מדובר בקבוצת אנשים מאוד מנותקת, אטומה, אנשים שלא אכפת להם, לצערי הרב.
הצעת החוק נדונה בוועדת שרים, והוחלט לדחות בחודש את הדיון בהצעת החוק. לנוכח האמור והנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק, אלא אם כן נדחה את זה בחודש.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא הולכת – – –
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
זהו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר. גברתי המציעה, חברת הכנסת ביטון, חברת הכנסת דבי ביטון, את רוצה להשיב על דברי השר? חברת הכנסת היוזמת, נא להודיע, כן או לא.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
אני מסכימה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
את רוצה? היא לא חייבת, איך שהיא רוצה. את רוצה? בבקשה. השר מלכיאלי, אתה יכול בבקשה לגשת כדי לקבל את הסכמתה? המציעה רוצה להציע. יש הסכמה או אין הסכמה?
<< קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >>
אין הסכמות. דבי, אין הסכמות, לאופוזיציה אין הסכמות עם הממשלה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – נגד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – אינו נוכח
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – נגד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
סליחה, טעיתי.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
עברתי כבר.
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – נגד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי בוארון – נגד
אוריאל בוסו – נגד
מישל בוסקילה – נגד
דבי ביטון – בעד
מיכאל ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – נגד
בועז ביסמוט – נגד
ולדימיר בליאק – בעד
מירב בן ארי – בעד
רם בן ברק – בעד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – נגד
אליהו ברוכי – נגד
ניר ברקת – נגד
ששון ששי גואטה – נגד
טלי גוטליב – נגד
מאי גולן – נגד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – נגד
בנימין גנץ – בעד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – בעד
אבי דיכטר – נגד
גלית דיסטל אטבריאן – נגד
אלי דלל – נגד
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, חברי הכנסת, זה מפריע להצבעה. שקט במליאה. מי שחייב לדבר, שיצא החוצה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשם חבר הכנסת)
שלום דנינו – נגד
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נא לא לצעוק עכשיו בהצבעה, זה מפריע להצבעה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשם חבר הכנסת)
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, חברי הכנסת, פשוט לא לצעוק, לא באמצע ההצבעה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – – דבי, יאיר שמע אותך.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שקט במליאה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
עמית הלוי – נגד
שרן מרים השכל – נגד
ניסים ואטורי – אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר – נגד
יצחק שמעון וסרלאוף – נגד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – בעד
ווליד טאהא – בעד
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – בעד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – נגד
אוהד טל – נגד
יעקב טסלר – נגד
חילי טרופר – בעד
אלמוג כהן – נגד
מאיר כהן – בעד
מירב כהן – בעד
מתן כהנא – בעד
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – נגד
ישראל כץ – נגד
רון כץ – בעד
יוראי להב הרצנו – בעד
ירון לוי – בעד
מיקי לוי – בעד
יריב לוין – אינו נוכח
נעמה לזימי – בעד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – בעד
סימון מושיאשוילי – נגד
טטיאנה מזרסקי – בעד
מרב מיכאלי – בעד
שלי טל מירון – בעד
יונתן מישרקי – נגד
חנוך דב מלביצקי – נגד
ארז מלול – נגד
יוליה מלינובסקי – בעד
מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח
צגה מלקו – נגד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – בעד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – בעד
יבגני סובה – בעד
צבי סוכות – נגד
משה סולומון – נגד
לימור סון הר מלך – נגד
אופיר סופר – נגד
אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת
משה סעדה – נגד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – בעד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – אינו נוכח
אתי עטייה – נגד
חמד עמאר – בעד
צביקה פוגל – נגד
עודד פורר – בעד
יצחק פינדרוס – אינו נוכח
משה פסל – נגד
יסמין פרידמן – בעד
אורית פרקש הכהן – בעד
מטי צרפתי הרכבי – בעד
אריאל קלנר – נגד
יצחק קרויזר – נגד
גלעד קריב – בעד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – אינו נוכח
משה רוט – נגד
שמחה רוטמן – אינו נוכח
עידן רול – בעד
אפרת רייטן מרום – בעד
אלון שוסטר – בעד
קטי שטרית – נגד
אלעזר שטרן – בעד
מיכל שיר סגמן – בעד
נאור שירי – בעד
אושר שקלים – נגד
עאידה תומא סלימאן – אינה משתתפת בהצבעה
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שוב.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – נגד
אמיר אוחנה – נגד
ינון אזולאי – נגד
גדי איזנקוט – בעד
ואליד אלהואשלה – בעד
קארין אלהרר – בעד
משה ארבל – נגד
יעקב אשר – נגד
מיכאל ביטון – בעד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
ניסים ואטורי – נגד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – בעד
אחמד טיבי – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו משתתף בהצבעה
יריב לוין – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
מיכאל מלכיאלי – נגד
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק – נגד
גדעון סער – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – נגד
שמחה רוטמן – נגד
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברי הכנסת, האם יש מישהו במליאה שרוצה להצביע ועדיין לא הצביע? תמה ההצבעה. מזכירות, נא לסכם. 45 בעד, 60 נגד.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
בושה. תתביישו לכם – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני קובע כי הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי בישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. יש לי שתי הודעות: חבר הכנסת איימן עודה ביקש להודיע לפרוטוקול שהוא טעה בהצבעה והתכוון להצביע בעד; חבר הכנסת ישראל אייכלר ביקש להודיע לפרוטוקול שהוא טעה בהצבעה והתכוון להצביע נגד. כך או כך, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.
<< הצח >> הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/277/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נעבור להצעת החוק הבאה שעל סדר-היום – הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת סלימאן להציג את הצעת החוק. לרשותך, גברתי, עשר דקות.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות כנסת נכבדים, שוב, שוב אני עולה לדוכן הזה, בפעם התשיעית, כדי להציג את הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם. לפני שבוע, כהרגלנו כל שנה, הנצחנו את זכרם של הקורבנות באירוע מכובד בכפר קאסם, שמשתתפים בו כל נציגי האוכלוסייה הערבית, אבל בעיקר בעיקר משתתפים באירוע הנכדים, הנכדות, הילדים ובני הכפר של הנטבחים באותו יום שחור לפני 68 שנים.
דבר שמאוד חרה לי באירוע הזה – שאת הדברים של המשפחות של הקורבנות של אותו טבח נתנה ילדה קטנה, שהיא נכדה של אחד הקורבנות שנטבחו באותו יום. ושאלתי את עצמי איך ילדה כזאת, שיודעת שהממשלה של המדינה שהיא אזרחית בה הייתה אחראית לזה שסבא שלה ועוד 48 אזרחים של המדינה הצעירה אז נטבחו באותו יום.
אז קצת עובדות, על מה אני מדברת. אני מדברת על טבח כפר קאסם, אחד האירועים המכוננים וצריכים להיות מכוננים במדינה, אבל בעיקר באוכלוסייה הערבית, בתוך האוכלוסייה הערבית. ב-29 באוקטובר 1956, ביומה הראשון של מה שנקרא "מלחמת סיני", הצבא, בהוראה מהממשלה והעומד בראשה אז, בן-גוריון, הגיע לכפר כדי להשליט עוצר. בזמנו, תחת השלטון הצבאי, העוצר היה מתחיל ב-21:00. הם הזיזו את זה ל-17:00 והודיעו 20 דקות לפני תחילת העוצר למוכתר, והוא הזהיר ואמר שהאנשים נמצאים בשדות ובמקומות העבודה, והם לא יצליחו להגיע בזמן. מה שלא ידע המוכתר – שכבר יצאה ההחלטה, ונענו החיילים באותו יום, על ידי המפקד שלהם, שדמי, שאם מישהו מגיע אחרי העוצר: אללה ירחמו, כלומר לחסל אותו, להרוג אותו בלי שום סנטימנטים. זה מה שקרה באותו יום – 49, מתוכם 23 ילדים. הרג ילדים זה לא משהו שרואים אותו רק בימים האלה. בעצם זה היה רצח של ילדים, 23 ילדים, ובהם ארבע ילדות, ונוסף אליהן תשע נשים, אחת מהן הייתה בהיריון. לא ריחמו עליהם וירו בהם. ירו בהם ואמרו: אללה ירחמם.
אלה הן העובדות. מעבר לזה, לא רק שהמדינה הסתירה את זה והממשלה הסתירה את זה והשתמשה באיפול על כל המקרה, גם קברו את הקורבנות בלי שאף אחד ידע, והצטרכו המשפחות אחר כך להוציא אותן ולקבור אותן לפי הדת.
ב-13 בנובמבר, כלומר 14 ימים אחרי, נודע לחברי הכנסת תופיק טובי ומאיר וילנר דרך הפעיל הפוליטי אז, המנוח גם כן, לטיף דורי, שקרה משהו בכפר קאסם. הם פרסמו את זה, השתמשו בחסינות שלהם, עלו על הדוכן, ודיברו על זה וחשפו את זה. ב-20 בנובמבר הם נסעו ונכנסו לתוך הכפר, אספו עדויות ופרסמו אותן. כלומר ההכחשה והאיפול והניסיון לשקר ולא להודות באשמה קיים מאז. גם היום מתכחשים להרג, מתכחשים לטבח, מתכחשים ומסתירים את הכול, בתקווה שאף אחד לא ידע.
חייבים להגיד שההתעקשות לחשוף את העבר היא לא רק כדי לנסות להאשים, אלא כדי ללמוד מהעבר, כדי להתעקש על הצדק המינימלי למשפחות האלה ועל הפצע המדמם בהיסטוריה של האוכלוסייה הערבית הפלסטינית, כדי לבקש. לא רוצים שתנציחו את זכרם במחווה אנושית. הנצחת זכרם של הנטבחים היא על ידי הודאה במה שקרה ולקיחת אחריות על מה שקרה. הטבח, הפשע הזה, לא היה נזק אגבי כמו שאומרים היום. זה היה מתוכנן, ולאחר מכן נחשף שהייתה תוכנית פוליטית שנקראת חפרפרת, שהמטרה שלה היא להבריח את הערבים הפלסטינים של המשולש לירדן ולעשות עוד פעם טרנספר וטיהור אתני. כמה דומים הדברים היום. עדיין יש מי שחולם שדרך טבח אפשר להבריח אנשים ולעשות להם טרנספר – מאז וגם היום.
אז אני אומרת לכם, במקום לקחת אחריות – נכון, נכנס לז'רגון הצבאי שזאת פקודה בלתי חוקית בעליל, ואומרים לי שמלמדים אותה את החיילים כשנכנסים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
זה נכון, מלמדים אותם.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כן. אומרים לי, כי אני לא שם, אני לא יודעת.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אז אני אומר לך בתור מי ששם שזה נכון.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הינה, אני אומרת, וזה טוב שמלמדים אותם. אבל עד כמה מפנימים את זה? כמה פקודות בלתי חוקיות יצאו בשנה האחרונה?
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
כשיש חילופי אוכלוסין עם המשולש, זה לא למידת לקח מכפר קאסם; כשיש את דיל ה-100, שיש בו חילופי אוכלוסין, ונתניהו בעדו – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
זה עדיין קיים במנטליות.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
כשנתניהו קורא לנו חזית רביעית, זה לא ללמוד את הלקח מכפר קאסם.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
המנטליות של לנסות לתקן את מה שקרה אז לבן-גוריון, שעשה טעות שהשאיר חלק מאיתנו פה – החלום הזה עדיין קיים. לצערי הרב, לא נלמד שום לקח מכל הסיפור הזה. כשאנחנו מבקשים לקחת אחריות, זה גם כדי ללמוד את הלקח ולנסות להתרחק ממנו.
הטבח הזה הינו פצע מדמם – פצע מדמם לא רק בממד האנושי והאישי, אינדיווידואלי, של המשפחות ושל הכפר, אלא של כולנו, של כל האוכלוסייה הערבית, שצריכה להתמודד עם העובדה שבמדינה יש אחראים פוליטיקאים שמוכנים לטבוח בנו, שלא מוכנים לקחת אחריות על טבח כזה, כאשר מסתכלים על האזרחות שלנו כל הזמן כעל-תנאי, ומתכננים איזשהו טרנספר הבא בתור.
אני שוב, כל שנה, אמשיך להעלות. מקווה שהשנה הזו מישהו ייקח אחריות. אומנם המציאות לא מעידה אלא על יותר טבח ויותר הרג ויותר התבהמות, אבל בכל זאת נמשיך להעלות את החוק הזה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מזמין את השר מלכיאלי להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. לרשותך עשר דקות. בבקשה.
<< דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >>
חברת הכנסת עאידה, אני בשם שר החינוך. האמת היא, אם אינני טועה, שגם בכנסת הקודמת ההצעה הזאת עלתה, נכון?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
זאת הצעה שאני כבר מעלה כל שנה, ולפניי סיעת חד"ש העלתה אותה בכל שנה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
טוב. סתם מעניין אותי, מה עשינו בכנסת הקודמת בהצעה הזאת?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
סירבתם בכל פעם.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אה, הינה, הינה: הצעות החוק דומות לאלה עולות מדי שנה בשנים האחרונות על ידי חברי כנסת שונים. ברוך שכיוונתי לשר החינוך.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אפילו את המשפט הראשון לא קראת לפני. רק עכשיו פגשת בו.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אני מעדיף את שר הדתות על החינוך, כי רק אלוקים יעזור לנו במצב שלנו.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
קודם כול, אלוקים עוזר. הוא עוזר כל הזמן. אם הוא לא היה עוזר, לא היינו נמצאים כאן.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ודאי. אתמול נבחר טראמפ.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
לכן אבקש להביא בפניכם את התייחסותי כשר החינוך ואת עמדת גופי המקצוע במשרד החינוך כפי שהובאה בעבר בפני ועדות השרים והכנסת הנכבדה, התקפה גם במועד זה. במילים אחרות, הוא אומר לך: לכי לארכיון, מה שנאמר תקף גם עכשיו.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תשובה מצוינת.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מה? מה? מה?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אני אומר, ראשית, אציין כי בליבת הצעת החוק ישנה כוונה מפורשת לתקצוב עמותה פרטית על ידי אוצר המדינה. הצעה זו מהווה חריגה מהוראת סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, שלפיו יש לתמוך במוסדות ציבור על פי קריטריונים שוויוניים, ידועים ופומביים. על כן, אין מקום לקבוע בחקיקה הוראה בדבר תקצובה של עמותה ספציפית.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
נתקן את זה בדיון לקראת הראשונה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אין להם במדינה – – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אין – – –
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
טוב, יש פה כמה הצעות ייעול. כבר נראה מה עושים איתן.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא – – – הם אומרים – ועדת החינוך התורני והחינוך העצמאי. שתי העמותות שלנו לא צריכות קריטריונים שוויוניים.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
או הנצחת זכרו של גנדי.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
עוד אזכיר כי קביעת חיוב בדבר תוכניות הלימוד לבתי ספר בחקיקה ראשית של הכנסת מהווה חריגה מהוראות סעיף 4 – – בקיצור, תראו כמה חריגות: מסעיף 3, מסעיף 4. עאידה, מה יהיה? בואו נראה מה קורה בסעיף 5, שנייה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
כבוד השר, תעזוב. תאמר דבר תורה על פרשת השבוע, אבל אתה לא חייב. אל תבזה את עצמך.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
– – שלפיהן שר החינוך הוא בעל הסמכות לקבוע את תוכניות הלימודים במערכת החינוך – – –
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
כדי שאלוהים יעזור לנו, תאמר דבר תורה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
קודם כול, אלוקים עוזר לנו, ברוך השם. תאמין לי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
עדיף, למה לבזות אותך? אתה תלמיד חכם. אל תקריא את התשובה המביכה הזאת שקשקשת. תעזוב.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
מכאן שזה נושא הנתון לקביעתם, לשיקול דעתם המקצועי של השר והדרג המקצועי. בקיצור, עברת על סעיף 3 ו-4. אני ממשיך הלאה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עוד מעט יוציאו אותי עם מפלגה – – – מה קרה?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אני עכשיו אגיש הצעת חוק: חבר כנסת שעובר על סעיפים 3, 4, לא יוכל להתמודד לכנסת.
דרך זו מאפשרת גמישות בתכנים על פי העיתים, ולפיכך אין מקום לקבוע בחקיקה וכו' – הלאה. עוד אדגיש כי הנושא נלמד במערכת החינוך בהרחבה במסגרת תוכנית הלימודים באזרחות לחטיבה העליונה, מקצוע חובה במערכת החינוך הישראלית, בפרק העוסק בעקרון שלטון החוק.
הצעת החוק נדונה בוועדת השרים ביום 3 בנובמבר, וועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק. לנוכח האמור והנימוקים שצוינו, סעיף 3 ו-4, אני מציע לחבריי להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
שר הדתות, אתה יודע איזה מושג נכנס למשפט הישראלי בעקבות הטבח הנורא הזה?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
לא, לא יודע.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס עליה – – – המושגים החשובים ביותר בהבנה של ההבדל בין מדינת חוק לבין מדינה שבה כל דאלים גבר. לא צודק ללמוד את זה?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
חזק וברוך.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה לשר הדתות. אני מזמין את חברת הכנסת תומא סלימאן להתייחס. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד השר, אני יודעת שהקראת את התשובה ששר החינוך היה אמור לעלות לפה לקרוא. במקומך או שלא הייתי עולה לדוכן ומסכימה לעשות את זה או שהייתי זורקת את הנייר לפח. תתנגד לחוק, אין לי בעיה, אבל תאמר דברים שיש אפשרות להבין שיש לפחות רגש. אתה שר הדתות, לא? אני מדברת על 49 אזרחים שנורו על ידי הצבא – לא בבת אחת; בתשעה גלים: הורגים ואז מזיזים את הגופות, מגיעים עוד אזרחים ושוב הורגים אותם. אין אפילו התייחסות קטנה בתשובה של השר או שלך. אם כבר עלית לדוכן, תגיד משהו על הילדים שנטבחו. ילדים נטבחו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
23 ילדים נטבחו, ואין אפילו התייחסות.
<< קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – נטבחו ילדים – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מתייחסים לזה שעברתי על תקנון הכנסת, לא יודעת מה, בחוקים. היה חסר שתבקשו לצאת מהאולם עם פלנלית על העיניים אחרי שעברתי על החוק. מה קרה, אין אפילו רגע של להרגיש את הכאב של אזרחים שנורו על ידי הצבא? ועוד איך? עשו להם מיצג של בית משפט כדי לחסום את הביקורת ואת החקירה, בדיוק כמו בימים האלה. שידעו כל החיילים שאם יהיה צורך בחקירה נגדם, הם יזרקו את התיק עליכם, כמו שדמי, כדי שהפוליטיקאים שנותנים את ההוראות להרג הזה יישארו כאילו נקיים. זה מה שיקרה, בדיוק כמו שדמי. אתם תצטרכו לשלם את המחיר. היום הם אפילו לא מנסים לחפות עליכם, אז תלמדו את זה טוב מאוד. מי שרוצה ללמד את החיילים שזו הייתה הוראה בלתי חוקית בעליל, שיפסיק לתת להם הוראות בלתי חוקיות בעליל ולא ישלח אותם להרג ויתנער אחר כך מהטבח. זה שאתם מסתירים טבח אחרי טבח אחרי טבח, זה לא אומר שהעולם לא ידע. 49 אזרחים – 23 ילדים, תשע נשים, כולל אישה בהיריון. עמדו שם אנשי צבא וירו בהם, והם נקברו בלי המשפחות שלהם. לא נסלח ולא נשתוק עד שיהיה תיקון לעוול הזה, הודאה באשמה, למידה מההיסטוריה, ולא להמשיך אותה עד עצם היום הזה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה.
חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ג–2022. לבקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת.
הצבעה שמית
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין – נגד
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – נגד
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – נגד
דן אילוז – נגד
ואליד אלהואשלה – בעד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – נגד
משה ארבל – נגד
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח
אוריאל בוסו – נגד
מישל בוסקילה – נגד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – נגד
בועז ביסמוט – נגד
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – נגד
אליהו ברוכי – נגד
ניר ברקת – נגד
ששון ששי גואטה – אינו נוכח
טלי גוטליב – נגד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – נגד
גלית דיסטל אטבריאן – נגד
אלי דלל – נגד
שלום דנינו – נגד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – נגד
שרן מרים השכל – נגד
ניסים ואטורי – אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף – נגד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – בעד
ווליד טאהא – בעד
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו משתתף בהצבעה
אחמד טיבי – בעד
יוסף טייב – נגד
אוהד טל – נגד
יעקב טסלר – אינו נוכח
חילי טרופר – אינו נוכח
אלמוג כהן – אינו נוכח
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – בעד
אופיר כץ – נגד
ישראל כץ – נגד
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – נגד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – נגד
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – אינה נוכחת
יונתן מישרקי – נגד
חנוך דב מלביצקי – נגד
ארז מלול – נגד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – נגד
צגה מלקו – נגד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – בעד
צבי ידידיה סוכות – נגד
משה סולומון – נגד
לימור סון הר מלך – נגד
אופיר סופר – נגד
אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת
משה סעדה – נגד
גדעון סער – נגד
מנסור עבאס – בעד
איימן עודה – בעד
יוסף עטאונה – בעד
חוה אתי עטייה – נגד
חמד עמאר – אינו נוכח
צביקה פוגל – נגד
עודד פורר – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – נגד
משה פסל – נגד
יסמין פרידמן – אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת
אריאל קלנר – נגד
יצחק קרויזר – נגד
גלעד קריב – בעד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – נגד
משה רוט – נגד
שמחה רוטמן – נגד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – נגד
אלעזר שטרן – אינו נוכח
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – אינו נוכח
אושר שקלים – נגד
עאידה תומא סלימאן – בעד
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – נגד
אמיר אוחנה – אינו נוכח
גדי איזנקוט – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – נגד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
ששון ששי גואטה – נגד
מאי גולן – נגד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
ניסים ואטורי – נגד
מיכל מרים וולדיגר – נגד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
יעקב טסלר – נגד
חילי טרופר – אינו נוכח
אלמוג כהן – נגד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק – נגד
חמד עמאר – אינו נוכח
עודד פורר – אינו נוכח
יסמין פרידמן – אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן – אינה משתתפת בהצבעה
מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת
שלמה קרעי – אינו נוכח
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
אלון שוסטר – אינו נוכח
אלעזר שטרן – אינו נוכח
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – אינו נוכח
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
האם יש מי מחברי כנסת שנמצא באולם, לא הצביע ומבקש להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 11, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ד–2022, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4698/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת רון כץ)
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש שחצי דקה תראו על מה אתם הולכים להצביע עכשיו. קואליציה שכל היום מדברת על כמה היא מנסה לתמוך בלוחמים, לנסות להעביר חוקים למען משרתי המילואים – אין, אתם מדהימים. ואז מגיע חוק ששימו לב מה הוא אומר: החוק אומר שאישה בהיריון שקראו לה למילואים תקבל דמי לידה. איזה קטע, מטורף.
עכשיו, מה קורה? היום היא לא מקבלת את זה, כי יש בעיה בחוק, ואז אתם באים, הקואליציה, ומורחים את זה כבר חצי שנה. החוק הזה לא נולד היום, הוא נולד לפני חצי שנה, וכל כמה שבועות באים ואומרים: לא, אנחנו מנסים לעשות את זה בנוהל משרדי. בינתיים הילדים האלה כבר עוד מעט בני שנה. היום אתם עוד פעם תעמדו פה רגע לפני שתדברו על כמה חשוב לתמוך במילואימניקים, שאתם רואים את הצורך, ותפילו את החוק.
אז אני רוצה לפנות לכל אחת מחברות הכנסת, מחברות הממשלה, ולומר לכן את הדבר הכי פשוט: תקראו מה אתן הולכות לעשות עכשיו; ולכל אחד מחברי הכנסת בבית הזה: שימו לב על מה אתם רוצים להצביע נגד. אתם רוצים להצביע נגד דמי לידה למילואימניקיות. כמה הזויה הקואליציה שלכם עוד יכולה להיות? לאן עוד אתם רוצים לדרדר את המדינה הזו? מה אתם מצפים שיקרה? שמילואימניקית בהיריון תגיד: לא, אני לא באה, כי אם אני אבוא אז אני אידפק, אני לא אקבל דמי לידה.
מה אתם עושים? איך אתם מסבירים את זה אחד לשני, כשאתם יושבים פה כל היום ומברברים על כמה אתם רוצים לעזור לחיילים, כמה אתם רוצים לעזור למילואימניקים? זו פשוט הזיה, וזה נמשך. כל היום אתם מביאים חוקים שבינם לבין המציאות אין שום קשר. מדברים על הצורך האמיתי לעשות קיצוץ רוחבי בתקציב, ואז מה אתם עושים? מביאים עוד שרים, בונים עוד משרדים שאף אחד לא יודע מה הם אומרים. יש לנו עכשיו שר חדש שנקרא שר המינהלות – הוא לא יודע מה זה אומר.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אולי שר הטבעות.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כמו שר הטבעות, אבל הוא במינהלות. מה זה שר המינהלות? זה השר שיהיה אחראי למינהלות בצפון ובדרום, אבל מה, יש כבר שר כזה. יש לנו פה כפל שרים. נמצא פה השר יצחק וסרלאוף, שעד כמה שאני מבין הוא השר לנגב והגליל. אז המציאו עכשיו שר חדש וקוראים לו שר המינהלות, שאחראי למינהלות של הנגב והגליל. איזה שר גובר? השר וסרלאוף, ברשותך, אני אפריע לך לרגע, כי אני רוצה לדעת רגע טכנית, למען ראשי הערים שמפרגנים לך ואומרים דווקא שאתה עושה עבודה טובה: איזה שר עכשיו גובר, שר המינהלות, שאחראי למינהלות של הצפון והדרום, או שר הנגב והגליל, שאחראי לאותן מינהלות בנגב והגליל? אל תדאגו, לא תקבלו תשובה, אבל אתם יודעים – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הוא יהיה שר לביטחון המינהלות.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לביטחון המינהלות – הלאומי. אנחנו לא נקבל תשובה, אבל אתם יודעים מה הם כן יקבלו? ולדי, זה בשבילך – הם כן יקבלו תקציב. אנחנו לא נפתח המשרדים בלי תקציב של בזבוזים ונהגים ועוזרים ומזכירות. ולמה? אף אחד לא יודע. אף אחד לא יודע מה השרים האלה הולכים לעשות.
עכשיו, לא תגיד לי שאנחנו נמצאים באיזה שנה נורמלית; אנחנו נמצאים בשנה קטסטרופה מבחינה תקציבית למדינת ישראל, הולכים להטיל פה מיסים שמעולם לא הטילו. אנחנו עוד אפילו לא מבינים לאיזו קטסטרופה אנחנו הולכים מבחינה כלכלית, ואתם מתנהגים כאילו אתם מדפיסים את הכסף, כאילו הכסף הוא, אני לא יודע מה, קופה קטנה של אימא שלכם. בסוף, זה הכסף של אזרחי מדינת ישראל, ואף אזרח במדינת ישראל לא חשב אי פעם שיהיה לו שר המינהלות, שאולי יהיה כפוף לשר הנגב והגליל או ששר הנגב והגליל יהיה כפוף לשר המינהלות, שיהיה במשרד האוצר, ואף אחד לא יודע מה האנשים האלה עושים.
ואם זה לא מספיק, באמצע מלחמה בשבע חזיתות מפטרים שר ביטחון, אלוף בצה"ל, לוחם, עם הישגים אדירים – הישגים אדירים במלחמה הזאת, שהחיילים מעריכים; הם מסתכלים עליו ומבינים שיש בעל מקצוע, מישהו שמוביל אותם, מישהו שיודע מה הוא עושה. ובמי מחליפים אותו? האם יש אזרח אחד במדינת ישראל שיכול לומר לי שהוא מרגיש ביטחון, שהוא מרגיש טוב יותר בהחלפה של יואב גלנט בישראל כץ? אחד? האזרח מספר אחת. שתיים.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
כן, האזרחית שרה נתניהו.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה אולי עובד. זה אולי עובד. אף חייל מילואים לא רוצה שיחליפו אלוף בצה"ל שיודע מה הוא עושה במי שההתמחות שלו הייתה תחבורה. היו מחליפים את שרת התחבורה, הייתי מבין, אבל אי-אפשר למצוא אותה, היא בטח גם עכשיו בחו"ל.
זאת הבעיה שלכם – הבעיה שלכם זה שאתם לא רואים את הציבור ממטר. אתם מנותקים. אתם רואים רק את הפוליטיקה הקטנה, רק את הכיסאות האלה. לא מעניין אתכם אף אחד מחוץ לבניין הזה. אני אתקן את זה – לא מעניין אתכם אף אחד מחוץ לחצי הזה של החדר. לא יכול להיות שבזמן מלחמה יפטרו שר ביטחון שעה אחרי שהוא הוציא צווים לגיוס חרדים. זה לא מתקבל על הדעת, הדבר הזה. מה קרה לכם, אנשי הליכוד? מה קרה לכם שאתם מתקפלים בדבר הזה, ואין אחד, בן אדם אחד שירים את הראש ויגיד: לא כך נוהגים?
ואני רוצה לומר לכם עוד משהו: לא רק אני חושב שאין בכם טיפה של מנהיגות, גם ראש הממשלה חושב שאתם לא שווים כלום – עובדתית, הוא מציע את כל התפקידים הבכירים לאנשים מחוץ לליכוד. אולי תבינו מזה משהו, שכנראה לא רואים בכם את הדור הבא של ההנהגה; אולי תסיקו מסקנות ביניכם לבין עצמכם ותפתחו עמוד שדרה. אני יודע, זה קשה, זה לא מובן מאליו, אבל קחו דוגמה את דן אילוז. אני מפרגן לבן אדם שאומר: אני באמת תומך במילואימניקים. קחו דוגמה את יולי אדלשטיין, שאומר: אני באמת תומך במילואימניקים. אנחנו לא מסכימים על מיליון דברים, אבל על דבר אחד אני יכול לומר לכם משהו: לפחות הציבור שבחר בהם מבין את העקרונות שלהם, ואת זה אי-אפשר לומר על אף אחד שיושב בשורות האלה. אתם פשוט רובוטים שמקבלים הנחיות. אומרים לכם מה להצביע, ואתם מצביעים. אז אני רוצה לשאול אתכם: למה צריך אתכם? למה צריך נבחרי ציבור שאומרים להם מה לעשות?
עכשיו, אני מבין שיש איזושהי אנחת רווחה בקואליציה, כי אומרים: פיטרו את שר הביטחון, נתנו עונשים לח"כים שאמרו מה הם חושבים, אז עכשיו ניישר את כולם ונביא את חוק ההשתמטות. אז אני רוצה לומר לכם רגע מה הולך לקרות אם אתם תעשו את זה או כשאתם תעשו את זה. זו תהיה נקודת השבר האמיתית של מדינת ישראל. שם אתם תראו באמת זעם ציבורי מהו. ואני אומר לכם, כל חברי הכנסת שקיפלו אותם, כי אתם לא יכולים להגיש הצעת חוק – באמת, עולמכם חרב: המנהיגות שאתם תגלו היום תירשם בספרי ההיסטוריה. עובדה שאתם שותקים בזמן שאנשי מילואים עושים 300 ימי מילואים ומעלה, ואתם נותנים יד לחוקים שמפלים בין דם לדם. אף אחד לא ישכח את זה.
טלי, אני מבין שקשה לך לשמוע את האמת, אני מבין שקשה לשמוע את האמת, אבל זו האמת: ניסו לחוקק את חוק ההשתמטות, לא הצליחו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – אין חוק השתמטות, מדובר בחוק המעונות, תתביישו לכם.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אחרי זה ניסו לחוקק את חוק עוקף השתמטות – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני חתומה על החוק הזה, רון – – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – גם לא יצליחו. ואני רוצה לומר לך משהו, טלי גוטליב, אני רוצה לומר לך משהו, כי את כל היום מפארת את החיילים, אז אני רוצה לומר לך משהו: הם בודקים את זה ברגע האמת, ברגע האמת, כי ילדים של מילואימניקים, אין להם אפשרות, לילדים של מילואימניקים אין מימון של מעונות, לילדים של מילואימניקים אין מעונות. הם פשוט משלמים את הכסף, זה מה שקורה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז עכשיו אני מבין שלא נעים לשמוע את האמת, אבל אני פה לייצג גם את הדור הצעיר, שמסתכל על הבית הזה ואומר: מה קרה לכם? מה קרה לכם שאתם לא רואים חצי מטר קדימה? תחשבו על הצעירים האלה שנלחמים בשבילנו עכשיו, מסתכלים עליכם ואומרים: אתם גומרים את המדינה. לא יישאר פה כלום אחרי שתלכו. גמרתם את הביטחון, גמרתם את הכלכלה, גמרתם את יחסי החוץ. מה עוד יישאר במדינה הזאת אחרי שתלכו מפה? מה יישאר?
ואני רוצה לומר לכם משהו: כל התרגילים המסריחים שעושים פה, הפוליטיקה הקטנה הזאת – לוקחים אנשים, ממנים אותם לשרים, נותנים להם תפקידים – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – והכול בשביל להכשיר את חוק ההשתמטות. אף אחד במדינת ישראל לא ישכח את זה. אנחנו נחזור, אנחנו נתקן. מי שתורם יקבל מהמדינה, מי שמשתמט לא צריך לקבל כלום.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
אתה הצבעת נגד – – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא צריך לקבל שום דבר. אתה לא צריך להגיד לי שנגמר הזמן, אני יורד.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה. אני מזמין את השר – – –
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
חוק המשרת, אתם הצבעתם נגד.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
איזה חוק המשרת? איזה חוק המשרת – – –
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
העלינו – אתם הצבעתם נגד.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברי הכנסת, אני מזמין את שר העבודה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
אתה עכשיו תצביע נגד המילואימניקיות או לא? נגד המילואימניקיות שלא מקבלות דמי לידה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אני מזמין את שר העבודה יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. גם לרשותך עשר דקות. בבקשה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
נגד המילואימניקיות או בעד המילואימניקיות?
<< קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >>
אי-אפשר יותר?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אפשר קצת.
<< דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חוק הביטוח הלאומי קובע זכאות לדמי לידה למבוטחות אשר הפסיקו את עבודתן עקב היריון או לידה, שתכליתה החלפת שכר העבודה או ההכנסה כעובדת עצמאית. בהתאם לכך נקבע בהוראות החוק כי המועד הקובע לעניין קביעת הזכאות לדמי לידה הוא היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה. כך נשמר העיקרון של מתן תחליף לשכר או הכנסה מעבודה. בלא מועד קובע, אין יולדת זכאית לדמי לידה, באשר היא לא הפסיקה את עבודתה בעודה בהיריון. כמו כן – תשמע טוב, רון, אתה רוצה תשובה על החוק שלך.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
אני מקשיב, אני מקשיב.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
כמו כן, כתנאי לזכאות לדמי לידה נקבע כי נדרשת תקופת אכשרה של הכנסה מעבודה או משכר שמשולמים בגינה דמי ביטוח לאומי – שישה חודשים מתוך 14 חודשים לדמי לידה חלקיים או עשרה חודשים מתוך 14 חודשים או 15 חודשים מתוך 22 חודשים לדמי לידה מרביים. תקופת האכשרה כוללת גם תקופות שבעדן קיבלה המבוטחת גמלה מחליפת שכר, לרבות תגמולי מילואים, אך בתנאי שתקופות אלה קדמו ליום הקובע.
לאור האמור, הוראות החוק נותנות כבר היום מענה – –
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
אבל הן לא מקבלות.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
– – למי ששירתה במילואים, סיימה את השירות ואז חזרה לעבודתה טרם הלידה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא החוק. החוק מדבר על מי שלא חזרה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
הוראות החוק נותנות היום למי ששירתה במילואים – –
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
ומי שלא חזרה לעבודה?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
– – סיימה את השירות, ואז חזרה לעבודתה טרם לידה. כמובן, הביטוח הלאומי רואה את שירות המילואים כתקופת אכשרה הנצברת לעניין הזכאות לדמי לידה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
השר, מי שלא חזרה, מה קורה? מי שלא חזרה לעבודה, מה קורה?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
שנייה, שנייה. הצעת החוק של ידידי חבר הכנסת רון כץ היא הצעת חוק חשובה וראויה, המבקשת לתקן את סעיף 48 לחוק כך שייקבע כי לעניין משרתת במילואים, היום הקובע בעניינה יהא היום האחרון של שירותה במילואים. נכון, זה החוק שאתה מבקש? יופי. משמע כי לצורך מניין תקופת האכשרה ניתן יהיה להביא בחשבון גם את שירות המילואים, אף שמדובר בתקופה שלאחר הפסקת עבודה לאחר המועד הקבוע.
אך חשוב להדגיש, רון: הצעה זהה אושרה כבר בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 30 ביוני 2024, וזאת בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. עם זאת, בסופו של יום כבר נמצא מענה לאוכלוסיית נשים משרתות אלו במסגרת תיקון להסכם בין הביטוח הלאומי לבין משרד הביטחון כך שיכלול מענה גם לנשים עובדות – עובדות עצמאיות או עובדות, כאלה שכלל לא עבדו – אשר עקב שירות מילואים ממושך לא הצליחו להשלים תקופת אכשרה המזכה בדמי לידה מלאים או חלקיים.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה ממושך?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אני לא יודע להגיד את הימים בדיוק, אבל זה לא משנה. בכל מקרה, לא הצליחו להשלים תקופת אכשרה, היו בתקופת מילואים. לא כל 20 יום של מילואים אתה יכול לתת על זה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
למה לא?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
לא, עם כל הכבוד. כמו כן, על מנת לוודא שזכאותן של הנשים מכוח חוק עבודת נשים לא תיפגע למשל לעניין המשך הפרשות מעסיק לקופות גמל בתקופת חופשת לידה בתשלום, נקבע בהסכם כי יראו במענק הלידה לפי הסכם זה כאילו מדובר בדמי לידה מכוח החוק. ההסכם בתוקף כבר מ-7 באוקטובר 2023, כך שגם נשים שנשללה זכאותן זה מכבר יזכו למענה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
מתי נכנס ההסכם לתוקף?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
נכנס. בסוף חודש ספטמבר אישרה ועדת הרווחה את התיקון להסכם האמור, והוא ממתין לחתימת נציגי משרד הביטחון, ואחריה – – –
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
אז הוא לא נכנס.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
רגע, שנייה, לא נכנס, אתה צודק, טעות שלי. אישרה ועדת הרווחה – מחכים לחתימה של נציגי משרד הביטחון ואחריה לפרסום ברשומות.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
חיכו להחלפת שר הביטחון.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
כן, חיכו לשר ביטחון חדש.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
יכול להיות. אולי הוא יאיץ את זה יותר. הוא היה עסוק פחות בצבא.
אשר על כן, הצעת החוק שבנדון מתייתרת באשר כבר ניתן פתרון לסוגיה האמורה.
כשר הממונה על הביטוח הלאומי אני בעד כל קידום חקיקה עבור משרתי ומשרתות המילואים, הגיבורים והגיבורות שעצרו את שגרת יומם ועזבו את מקום עבודתם למען ביטחון ישראל, אך חשוב שיהיו הצעות חוק חדשות שנותנות מענה ופתרון לביורוקרטיות, ומקרים שלא טופלו, יוסדרו בחוק.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה לא נותן להם סובסידיות למעונות?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
חכה רגע, תן לי. עכשיו תשמע אותי. תמשיך, לא סיימתי. יש לי עוד ארבע דקות וחצי, והיושב-ראש אמר שהוא ייתן לי עוד חצי שעה. הכול בסדר. נדבר על הכול.
עכשיו אני רוצה להעלות נושא אחר. מכיוון שבימים אלה אני עומד בלב סערה ציבורית על מאבק למען המשך סבסוד למעונות יום לפעוטות של משפחות שהבעלים שלהן – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא עובדים.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתה מעכב מעונות, אתה מעכב מעונות.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
את מוכנה לשמוע אותי עד הסוף?
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
לא עובדים.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
את מוכנה לשמוע אותי עד הסוף, גברתי? את מוכנה לשמוע אותי עד הסוף?
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
את מוכנה לשמוע אותי עד הסוף? אם תצעקי מכאן ועד מוחרתיים, זה לא יזיז כלום. את לא תשמעי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת ניר, בואי נשמע את השר.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
תשמעי אותי עד הסוף.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אבל גם ככה זה לא זז.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
תשמעי אותי עד הסוף.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אולי נצעק – וזה יזוז. ניסינו לא לצעוק.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא עבד.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא עבד.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לפרוס את משנתי בנושא. בפתח דבריי חשוב להדגיש שלא אני יזמתי את חוק המעונות, ואין לי קשר אליו. כרגע אני מדבר על המאבק עצמו, מאבק עם דילמות מוסריות כבדות משקל: האם במדינה דמוקרטית ונאורה אפשר להעביר החלטה שפוגעת ישירות בפעוטות חסרי ישע על לא עוול בכפם?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אף אחד לא פוגע בפעוטות.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
תן לי, קצת נימוס. תשמע אותי עד הסוף, אחר כך תגיד מה שאתה רוצה. בוא, עם כל הכבוד.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת פרקש, חבר הכנסת בליאק, בבקשה. חברת הכנסת ניר, אנא, תנו לשר לדבר.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
פעוטות חסרי ישע. כן, התשובה היא כן, פעוטות חסרי ישע.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
של הלוחמים.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אנחנו בעד לתת לכולם.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – – חסרי ישע?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת פרקש.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
האם במדינה החפצה בחיי רווחה לאזרחיה, ראוי ונכון להטיל גזרות וסנקציות בלי לחשוב על השלכות רוחביות שייגזרו על אזרח בקצה כתוצאה מאותה החלטה?
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
למה אתם – – –
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
מניפולציה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
בשונה מכל אלה שמנסים לצייר את המאבק הזה כאילו הוא למען החברה החרדית, למען האברכים, תדעו את האמת: הם משקרים לכם. זה לא נכון. הוא לא מגזרי ולא חרדי – הוא מוסרי וערכי. ואני רוצה לומר לכם עוד דבר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אדוני השר.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אני רוצה לומר לכם עוד דבר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אתה יודע?
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
אפשר לעבוד וללדת ילדים.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
מי שלא יודע, השר הוא סרן בצה"ל.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבריי חברי הכנסת, לקצר את הזמן של השר, אנא תנו לשר להשלים את דבריו.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
חילול השם – – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת פרקש הכהן.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אדוני השר – – –
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אתם חילול השם מהלך. משניאים את הדת על האזרחים בישראל.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אנא המשך.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
כולכם יודעים שביטול הסבסוד במעונות יום יפגע בכלכלת אלפי משפחות. כולכם יודעים שלהורים לא יהיה כסף לשלם סכומי עתק, ורובם יוציאו את הילדים מהמעונות ומהמשפחתונים למקומות לא מפוקחים.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
שילכו לעבוד.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
עכשיו אני שואל אתכם: מי ייתן את הדין אם בעקבות ההחלטה ילד ייפצע במעון לא מפוקח באיזה מחסן לא בטיחותי?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אבא שלו.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
ביטול הסבסוד יוביל למעלה מ-1,000 משפחתונים לסגור את שעריהם, והעובדות יאבדו את מקום עבודתן ומקור פרנסתן. מי ייתן את הדין על כלכלת אותן משפחות, שיהפכו להיות ממשפחות נורמטיביות – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
המשפחות עצמן.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
ההורים.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
המשפחות עצמן אחראיות לגורלן.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – – לפרנס את הילדים שלהם. ככה זה עובד.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
– – למשפחות שיזדקקו לשירותי רווחה?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
המשפחות, אדוני השר.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת פרקש הכהן.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
די, חלאס כבר עם השקרים שלהם. נמאס.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
איך אני כשר בממשלת ישראל, שכאן, ממש על דוכן הכנסת, נשבע אמונים למלא את הוראות הממשלה, יכול שלא להקשיב להחלטת ממשלה ברורה המורה לי לפרסם את מבחני התמיכה לכולם? להיכן נעלמו אבירי הדמוקרטיה, שעומדים מנגד כשהם רואים את העוולה שעושה היועצת המשפטית לממשלה לכל פעולה או החלטה שהשרים מנסים לקדם?
ישנה החלטת ממשלה, ישנה החלטת ממשלה. רגע, תקשיבו. בואו, חבר'ה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבריי חברי הכנסת, לשר אין עוד הרבה זמן – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה 70,000 משפחות בנות ערובה של ההחלטה שלך, של האולטימטום שהצבת?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
– – תנו לו להשלים את דבריו.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
יש בג"ץ?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אין החלטת בג"ץ. יש פרשנות של היועצת המשפטית על החלטת בג"ץ. אין החלטת בג"ץ. הממשלה ישבה, קיבלה החלטה. תקשיב, אתה אפילו לא יודע מה החלטת הממשלה. דקה, דקה. יש החלטת ממשלה, והממשלה החליטה שאני אחתום על פרסום התבחינים לכולם לשלושה חודשים. ההחלטה הזאת תואמה עם הייעוץ המשפטי לממשלה. שעה לפני החלטת הממשלה, אחרי שתיאמנו עם הייעוץ המשפטי לממשלה, עם אגף התקציבים, עם כל הנוגעים בדבר – שעה לפני החלטת הממשלה היועצת המשפטית קבעה – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
ולכן החלטת למנוע את הסובסידיה למשרתי מילואים.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
שנייה. דקה. לא.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר, ברשותך, אני מוסיף לך עוד דקה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אתה לא מכיר?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
מה "אתה לא מכיר"? גם היום אתה מונע את הסובסידיה ממשרתי מילואים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת בליאק.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אדוני, אני מאוד מכבד אותך. תקשיב, ולדימיר, אני מאוד מכבד אותך. אתה לא מכיר את העובדות. יש עובדות.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
גם אני מכבד אותך.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר, השר, אני מוסיף לך – – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
שירי, תירגע, היינו כבר לילה שלם ביחד. עזוב עכשיו.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
היית רחוק.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
עזוב, אני גם עכשיו רחוק, אבל קרוב אליך בלב. מה אתה רוצה?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר בן צור, ברשותך, עוד כמה משפטים להשלים את דבריך, אבל הזמן תם, ויש לנו עוד חוק.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
ארבע דקות מתוך זה הם דיברו, לא אני. נו, באמת.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
עצרתי לך את הזמן. עצרתי. בבקשה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
השר בן צור, אתה איש מאוד נחמד, בגלל זה קשה לכעוס עליך – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבריי חברי הכנסת, אנא תנו לשר להשלים את דבריו. חבר הכנסת להב הרצנו. בבקשה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – אבל 70,000 משפחות לא מקבלות סובסידיה כי האולטימטום שלך זה שעד שהקומבינה של המשתמטים תעבור, אף אחד לא מקבל.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
עזוב קומבינה עכשיו. בפירוש אמרתי לפני כן שאני לא עם החוק. מה אתה עכשיו מדבר איתי על החוק? אמרתי שאני לא עם החוק הזה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מה זאת אומרת?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
מה אתה עכשיו מדבר איתי? אני לא הגשתי את החוק הזה, זה לא מטעמי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר, על מנת לכבד את חברי הכנסת, אנא קח עוד דקה וסיים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה אתה לא מפרסם מבחני תמיכה?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת להב הרצנו. חברת הכנסת ניר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה זוגות של מילואימניקים לא מקבלים את ההנחה הזאת? 20,000 שקל בשנה, מילואימניקים שלא ראו את הבית.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – – למנוע סובסידיה ממשרתי מילואים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר, בבקשה.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
רבותיי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אנא תנו לשר להשלים את דבריו.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אני מנסה לומר לכם את העובדות, לספר לכם את העובדות. הרי אף אחד לא מבקש. לו היה שר הרווחה הרב מאיר כהן – הרב מאיר כהן לא פה?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא רב.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא רב.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
מי אמר לך שהוא לא רב? אתה יודע עם כמה אנשים הוא רב? לו היה מקבל החלטת ממשלה בממשלה הקודמת, הוא לא היה מקיים אותה? ברור לי שהוא היה מקיים אותה. מה אתם מבקשים, שאני אישמע ליועצת המשפטית ולא לממשלה? יש החלטה של הממשלה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
היועצת המשפטית היא החוק.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא למנוע סובסידיה ממשרתי מילואים.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אבל זו החלטה של הממשלה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לא. זו החלטה שלך.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
תקשיב.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אבל אני מכיר את זה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אתה לא מכיר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מה אני צריך להכיר? היועמ"שית היא הפרשנית של החוק.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
הממשלה החליטה שאני אחתום על התבחינים משלושה חודשים.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
נכון. למה לא חתמת?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
לכולם.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה לא חתמת?
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
רגע, אני מסביר. באה היועצת המשפטית לממשלה, נתנה הוראה ליועצת המשפטית של משרד העבודה, שהיא כפופה מקצועית אליה – היא אומרת לה: את לא חותמת על שלושה חודשים. עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו שאתם לא יודעים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר, ברשותך, רק מילות סיום.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אני מסיים, אני מסיים, משפט סיום. אם הייתי חותם על התבחינים לשלושה חודשים, יש חוק שנקרא "חוק ההסתמכות" – אוטומטית זה היה נמשך לכל השנה. לא לחרדים – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לכולם.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
– – לכולם.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
לכולם, גם למשרתי המילואים. ולכן החלטתם לא לחתום, ולכן מנעתם ממשרתי מילואים סובסידיה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
היועצת המשפטית מנעה מהיועצת המשפטית שלי לחתום על – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
די.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
מה די? מה די?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
מנעתם את זה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
תפסיק להאשים את היועצת המשפטית בהכול, ותפרסם את מבחני התמיכה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר בן צור, ברשותך, היות שמדובר – – – גם חבר הכנסת כץ ניצל את הסיטואציה כדי לדבר על הנושא. אני מציע שנסיים כאן, השר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
יש 70,000 משפחות. אתה מתבכיין, אבל יש 70,000 משפחות שצריכות את הכסף הזה שהן משרתות במילואים.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אם תצעק משם ואני אעמוד פה, לא יצא כלום. אני ארד אליך, תכף אני אסביר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השר, אני רוצה שתמשיכו את השיח, רק משפט סיום, בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אני אמשיך את השיח.
רבותיי, ולכן אני אומר לכם שוב: אם היועצת המשפטית לממשלה – ניסינו אתמול במגעים להגיע לאיזה הסדר, אבל כנראה הייעוץ המשפטי לממשלה החליט שנמתין ל-18 לחודש. יש דיון בבג"ץ, ומה שיחליט הבג"ץ, זה מה שיקרה. הרי אנחנו לא מעל הבג"ץ. הבג"ץ הוא היחיד שיכול לבטל החלטת ממשלה.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
גם היועצת המשפטית יכולה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
הבג"ץ הוא היחיד שיכול לומר: רבותיי, תעשו כך או תעשו כך.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
גם היועצת המשפטית יכולה.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
ב-18 לחודש יש בג"ץ.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אתם לא מעל לחוק.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אם לפני כן אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה יהיו מוכנים להתפשר – והצענו להם כמה הצעות פשרה. הם עומדים במריים ואומרים שהם לא מוכנים והם רוצים לחכות לבג"ץ, אז אין בעיה מבחינתנו. אני לא יכול להפר את החלטת הממשלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה, השר. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ להתייחס להתנגדות. בבקשה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
ההחלטה למנוע ממשרתי מילואים את הסובסידיה זו החלטה שלך.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
יש 18,000 החלטות ממשלה שלא בוצעו. 18,000.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, בגדול, עכשיו קיבלנו דוגמה ומופת לאיך שהממשלה הזאת מתנהגת. עולה שר הרווחה ואומר: אני בגדול חושב שזה חוק טוב, אבל השני שאמור לחתום עליו לא חתם – בעצם כן חתם, לא חתם, נכנס לתוקף, לא נכנס לתוקף.
בפועל, היום, אישה בהיריון, אשת מילואים בהיריון, לא מקבלת דמי לידה. כל מי שיושב פה – תדעו על מה אתם מצביעים. אתם מצביעים נגד זה שאשת מילואים תקבל דמי לידה, כלומר, ברגע שאתם תפילו את החוק הזה, היא לא תקבל דמי לידה. אמרו לכם שמנסים לעבוד על זה כבר חצי שנה, עובדים על זה יותר מחצי שנה, לא מוצאים את הכסף ולא מוצאים את היכולת לעשות את זה. אז אני רוצה שתבינו טוב טוב, כל מי שיושב במחלקת הדגים הקפואים, שאתם תפילו את החוק הזה – אתם מצביעים נגד נשות המילואים, ואתם בפועל לוקחים מהן כסף.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתה מצביע נגד גירוש משפחות.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה, שכל היום מדבר על חיילי צה"ל – זו הבושה הכי גדולה, אלמוג כהן. בוא נראה מה אתה תצביע, גם זה יהיה שמית.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה אתה מצביע בגירוש, גירוש משפחות?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם זה יהיה שמי. גם זה יהיה שמי. אל תהיה פופוליסט.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה אתה מצביע בגירוש?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה לוקח כסף מנשות מילואים, מנשות מילואים. אתה לא מתבייש? כל היום אתה מדבר על חיילים, אדון קומנדו, ובסוף אישה שיולדת עכשיו, אשת מילואים שיולדת, מה היא תקבל? כלום. ולמה היא לא תקבל? כי אלמוג כהן יצביע נגד. ולמה הוא יצביע נגד? לא כי הוא מאמין שצריך להצביע נגד – כי אופיר כץ אמר לו, כי אין לכם דעה, כי אין לכם מנהיגות, כי אין לכם עמוד שדרה.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
הצבעת נגד – – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתם פופוליסטים בשקל. אתם לא עוזרים לאף אחד במדינה, בטח לא לחיילי צה"ל, אז תפסיקו לדבר עליהם. הם רואים אתכם, הם מתביישים בכם, וזאת הגאווה היחידה שיש לנו.
<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>
בגלל זה אתם כל כך גבוהים בסקרים. בגלל זה אתם כל כך גבוהים בסקרים.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
צה"ל זה הגאווה שלנו. תמיד נעמוד על זכותם.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
על שלושה חוקים הצבעתם היום נגד. שלושה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תמיד נעמוד לימינם.
<< דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >>
על שלושה חוקים של מילואימניקים הצבעתם נגד.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
וחנוך, רגע לפני שאתה מצביע, תחליט אם אתה מצביע בעד נשות המילואים או נגד נשות המילואים.
<< דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >>
הצבעתם עם הערבים. אתם מצביעים בעד הערבים. אתם מצביעים נגד גירוש משפחות מחבלים. השארתם את עופר כסיף פה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה אתה תצביע, חנוך? מה אתה תצביע, חנוך?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת מלביצקי.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
אתם השארתם פה את עופר כסיף. אל תדברו איתנו.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בוא, אני רוצה לתת לך ספוילר, אני רוצה לתת לך ספוילר: אנחנו נצביע נגד כל הדברים שאתם תביאו, כי אתם השתגעתם, כי אתם גומרים את המדינה.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
אתם תמשיכו לא לעשות כלום אחרי יאיר לפיד, הוא ייקח אתכם לתהום – – – לפיד ייקח אתכם לתהום.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
פיטרתם שר ביטחון באמצע מלחמה – אנחנו רגע לפני תקיפה איראנית – ובשביל מה? להביא חותמת גומי? להביא חותמת גומי לאשר את חוק המשתמטים?
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
– – – אותו מסר, אותו משפט, אותו כלום. אחרי יאיר לפיד לתהום, לחד-ספרתי.
<< קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >>
תשאל את מועצת השורא, מה אתם מצביעים היום?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה לא ילך לכם.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת כהן.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא ילך לכם.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
יש לי חוק כזה שעבר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת שטרית.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואני רוצה לומר לכם דבר אחד: הדבר היחיד שאזרחי מדינת ישראל צריכים לדעת היום זה שזה חוק אופרטיבי אמיתי. זה חוק שאם עכשיו תצביעו בעד, מחר יהיה כסף לנשות המילואים; תצביעו נגד – אתם לוקחים כסף מנשות המילואים. זהו. נגמר. אין פה יותר חרטות ופלפולים ועוד כל מיני בלבולי מוח.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אתה לא מעודכן, יש חוק שלי שעבר. שלי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, נא לשבת.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אין חוק. עומד פה השר ואומר לך שלא.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל הוא עבר בטרומית.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יופי שהוא עבר בטרומית, אבל הוא אומר לך שהוא לא מקדם אותו.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו מקדמים בוועדה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מי יקדם אותו? מי? קידמת אותו עם גלנט?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
יש לי חוק שעבר. אתם לא מעודכנים. היית מצמיד אותו.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יופי, אני שמח שעבר בטרומית, אבל את יודעת מה לא עבר?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אתה לא מעודכן.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, תודה. חברת הכנסת שטרית, אנא שבי במקומך.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
את יודעת מה לא עבר? הכסף למילואימניקים עוד לא עבר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת כץ.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אתה לא מעודכן.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם החוק שלך לא יעבור.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת כץ, משפט אחרון.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
הוא עבר כבר.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הכסף למילואימניקיות לא יגיע.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת כץ, משפט אחרון.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואני שמח שהחוק שלך בטרומית יושב חצי שנה. עוד מעט נחגוג לילד יום הולדת.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
חברים, יש חוק כזה בדיוק שעבר. הם לא נורמליים.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תפסיקו לעבוד על הציבור.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אתה לא מקצועי. יש חוק שעבר.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אין.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ועכשיו משפט לסיום: תצביעו בעד כסף למילואימניקיות; נגד כסף למילואימניקיות.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
עבר לי בטרומית.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אין כסף.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל הוא עבר, הוא בקריאה הראשונה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אתם פשוט לא מעודכנים.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שתדע כל אשת מילואים היום במדינת ישראל, כל אשת מילואים במדינת ישראל, שתעקוב אחרי מה שקורה פה: או שמצביעים בעד להעביר להן דמי לידה – מה ביקשנו, רחמנא לצלן, דמי לידה – או שאתם לוקחים להן את דמי הלידה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה מועצת השורא תגיד לכם להצביע היום?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה תתבייש, פופוליסט קטן.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כהן.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
אין שם מנדטים. לפיד 20–24.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת מלביצקי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
אני גם יכול להגיד – – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת בליאק.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024. לבקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה מועצת השורא אמרה לכם להצביע?
הצבעה שמית
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – נגד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבריי חברי הכנסת, אתם מפריעים להצבעה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת מלביצקי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת מלביצקי, חבר הכנסת כץ, אי-אפשר להתקדם ככה בהצבעה.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
– – – שלושה. אין בהם שלושה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת כץ, אנחנו רוצים להתקדם עם ההצבעה. בבקשה, מזכיר הכנסת.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – נגד
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – נגד
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, אנחנו לא מצליחים להצביע ככה. חבר הכנסת כץ. חברת הכנסת שטרית, אני לא רוצה להרחיק אותך באמצע ההצבעה. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כץ, אנחנו לא יכולים להתקדם בהצבעה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – ראאד סלאח – – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת כהן, תודה. מזכיר הכנסת, בבקשה.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – נגד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – נגד
אוריאל בוסו – נגד
מישל בוסקילה – נגד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – בעד
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – בעד
מירב בן ארי – בעד
רם בן ברק – בעד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – נגד
אליהו ברוכי – נגד
ניר ברקת – נגד
ששון ששי גואטה – נגד
טלי גוטליב – נגד
מאי גולן – נגד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – בעד
אבי דיכטר – נגד
גלית דיסטל אטבריאן – נגד
אלי דלל – נגד
שלום דנינו – נגד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – נגד
שרן מרים השכל – נגד
ניסים ואטורי – נגד
מיכל מרים וולדיגר – נגד
יצחק שמעון וסרלאוף – נגד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – בעד
משה טור פז – בעד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – נגד
אוהד טל – נגד
יעקב טסלר – אינו נוכח
חילי טרופר – בעד
אלמוג כהן – נגד
מאיר כהן – בעד
מירב כהן – בעד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – נגד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – בעד
יוראי להב הרצנו – בעד
ירון לוי – בעד
מיקי לוי – בעד
יריב לוין – נגד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – בעד
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – נגד
טטיאנה מזרסקי – בעד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – בעד
יונתן מישרקי – נגד
חנוך דב מלביצקי – נגד
ארז מלול – נגד
יוליה מלינובסקי – בעד
מיכאל מלכיאלי – נגד
צגה מלקו – נגד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – בעד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – בעד
יבגני סובה – בעד
צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח
משה סולומון – נגד
לימור סון הר מלך – נגד
אופיר סופר – נגד
אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת
משה סעדה – נגד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – נגד
חמד עמאר – בעד
צביקה פוגל – נגד
עודד פורר – בעד
יצחק פינדרוס – נגד
משה פסל – נגד
יסמין פרידמן – בעד
אורית פרקש הכהן – בעד
מטי צרפתי הרכבי – בעד
אריאל קלנר – נגד
יצחק קרויזר – נגד
גלעד קריב – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – נגד
משה רוט – נגד
שמחה רוטמן – נגד
עידן רול – בעד
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
אלון שוסטר – בעד
קטי קטרין שטרית – נגד
אלעזר שטרן – בעד
מיכל שיר סגמן – בעד
נאור שירי – בעד
אושר שקלים – נגד
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – בעד
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – נגד
גדי איזנקוט – בעד
ישראל אייכלר – נגד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
דבי ביטון – אינה נוכחת
דוד ביטן – נגד
בועז ביסמוט – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יעקב טסלר – אינו נוכח
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
יאיר לפיד – אינו נוכח
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – נגד
אורית מלכה סטרוק – נגד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
גלעד קריב – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע ומבקש להצביע? חבר הכנסת אדלשטיין.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשם חבר הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – נגד
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת כץ.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשם חבר הכנסת)
ישראל כץ – נגד
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
עוד מישהו? אם כן, תמה ההצבעה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
למה לא? הוא אמר את השם שלי מעל לדוכן. תסביר לי למה, אם הוא אמר את השם שלי והוא השמיץ אותי.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
רק אם הוא השמיץ אותך, לא סתם אמר שם.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
רק אם הוא השמיץ ואמר עליך משהו רע.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
רק אם הוא אמר עליך משהו רע. תלמד את התקנון.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
להגיד שזה נגד החיילים? אתה הוצאת ספר על המילואים שלך, ואתה אומר שזה לא לפגוע – – – אני חושב שזאת הייתה פגיעה קשה. אם הוא השמיץ אותי ואמר שזה נגד החיילים, אני רשאי להגיב. להגיד על נבחר ציבור במדינת ישראל שהוא נגד החיילים, זאת ההשמצה הכי גרועה שיש. להגיד שאני מושחת – – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 34, נגד – 56. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
בושה.
<< הצח >> הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הכרזה על בית עלמין סגור), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4819/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת ארז מלול)
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הכרזה על בית עלמין סגור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>
זה יהיה פחות.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול ברכות לידידי השר ישראל כץ.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
לדעתי כבר בירכת אותו שלשום, חבר הכנסת מלול.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
תיארתי את מה שזה, אבל לא בירכתי. באמת בתקופה הזאת המינוי זה מינוי חשוב.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אתה כבר בירכת יום לפני, אתה היית הראשון שזיהית את זה.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
בתקופת המלחמה הזו לתפקיד יש חשיבות עליונה להבטחת ביטחונם ורווחתם של אזרחי ישראל. אני מאחל לך הצלחה רבה בכל המשימות המורכבות שלפניך.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
בחייאת ארז, ידעת?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אל תפריע לי, נו, באמת.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
האם יום לפני שאמרת – – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
ידעת או לא ידעת?
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
האם ידעת?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אני רק מזכיר שבהר סיני אמרו לא לשקר.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
כמו כן, אני מברך את ידידי השר גדעון סער על תפקיד שר החוץ. גם הוא – בתקופה הזאת זה תפקיד חשוב. שמירה על האינטרסים של המדינה בזירה הבין-לאומית זה ערך עליון בתקופה הזאת.
חבריי חברי הכנסת, אני מביא בפניכם את הצעת החוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הכרזה על בית עלמין סגור), התשפ"ד–2025. מטרת החוק היא להשיג שני יעדים חשובים: ראשית, לאפשר לאנשים לרכוש – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
להחליף את הכותרת.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
כן, הוא צודק. צודק.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
כן, צריך להחליף את החוק.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
– – ראשית, לאפשר לאנשים – זה גם, האמת היא שזה קשור לביטוח לאומי, מעניין לעניין באותו עניין – לרכוש חלקות קבר בבתי עלמין בחלקות החריגות, שהן כ-10% מהחלקות הזמינות. עד כה החוק לא אפשר למי שנמצא בין החיים לרכוש חלקה בחלקות מוגדרות או חריגות אלא לאחר מותו. הצעת החוק משחררת את החסם הזה ומאפשרת לכולם גם בחיים לרכוש חלקה, גם ליד קרובי משפחה שנקברו. באמרת אגב, ברצוני להבהיר כי אפשרו לחברות קדישא את ההסדר הנ"ל של 10% חריגים לצורך זה שדמי מכירת חלקות הקברים יועברו לפיתוח בתי העלמין בלבד, ולא לצורך שכר והוצאות נלוות.
שנית, החוק מעביר את הסמכות להכריז על בית עלמין כסגור מהמוסד לביטוח לאומי לשר לשירותי דת. זה יעיל יותר ויאפשר ייעול נכון וראוי לתהליך ההכרזה על בתי עלמין סגורים. השר יהיה אחראי לכך בהיוועצות עם המוסד לביטוח לאומי באגף הקבורה במשרדו.
חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו היא לא רק עניין של כסף, היא עניין של כבוד, כבוד למת וכבוד לחי. היא עניין של צדק חברתי, שאף אחד – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מה הכבוד למת?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני אסביר, הסברתי, אתה לא מקשיב.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
איזה כבוד למת? איזה כבוד למת? זה כסף.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא כסף. אתה לא קראת את החוק.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
זה חוק של כסף, רק כסף.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא קראת. מה החוק אומר?
<< קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >>
זה לא נכון.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מה "זה לא נכון"? מה? במה אני לא צודק?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אז בוא אני אגיד לך. אתה קראת את החוק?
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אז שיסביר לי.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
סימון, אני אסביר לך. כבוד השר, אני אסביר לך.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
דוידסון, זה לא ספורט, זה משהו אחר, תקשיב – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תתפלא, הוא מבין בעוד דברים, שהם לא ספורט.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא מתבייש שאני מתעסק בספורט, אני לא מתבייש, אבל הכול הופך להיות לעשירים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
הוא מבין.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
יש עוד דברים שהוא מבין בהם.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
סימון, תקשיב – – –
<< קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >>
זה עוזר למשפחות – – –
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
היום כל חלקה, כשעושים חלקה חדשה, החוק מאפשר לחברת קדישא לעשות חריגים ב-10%, והמחיר הוא מעבר לתקנון הרגיל ב-10% האלה, אבל אפשר לקנות את זה רק אחרי שאדם נפטר. אדם בחיים שרוצה לקנות שם חלק – בית העלמין לא מוכר לו.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
למה, אבא שלי קנה לעוד 20 שנה.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא בחריג, לא ב-10% החריג. יש 10%, וב-10% – השטח של 10% – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אבל מה ההבדל?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
מה ההבדל? ב-10% האלה, עם הכסף הזה, אפשר לפתח את בתי העלמין. הם לא מקבלים תקציב, אתה שומע, סימון? אז עוד פעם אני אסביר לך. יש חלקה, ולכל חלקה יש תקנון בביטוח לאומי של מחיר – 7,000, 8,000 שקל. ב-10% האלה הם יכולים לגבות גם 60,000 שקל, אבל רק לאחר המוות. בן אדם בחיים לא יכול לקנות שם.
בן אדם – אבא שלו נפטר – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא צריך עזרה. – – קנה בחריג, הוא רוצה לקנות ליד אבא שלו, ואומרים לו: לא, תחכה שתמות. ואולי ימכרו את זה? אני אומר שאם ב-10% האלה שאפשר לקנות אחרי המוות במחיר חורג – גם בחיים אפשר לקנות.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אבל מלול, למה השיטה שכדי לפתח קבר חדש, צריך לסחור בחלקות? למה שהמדינה לא תממן למועצות דתיות כספי פיתוח?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
מממנים, אבל הם לא מקבלים תקציב.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
לא, כספי פיתוח לא הולכים לקבר. אין למועצה דתית כסף.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
מה זה קשור, מועצה? מועצה דתית שמפעילה חברת קדישא – – –
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
כי זה אותו דבר, זה אותו דבר.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
יש להם קרן פיתוח.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
יש, אז אתה לא יודע. אני עבדתי במשרד הדתות. השר, יש קרן פיתוח במועצה דתית?
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
הם לא מקבלים, לא נכון.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אשדוד ומועצה דתית באר שבע.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
מהגבייה הזאת, לא מהמדינה.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא מהמדינה.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אז למה המדינה לא נותנת לפתח קברים?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אז זה המדינה, תשאל את משרד האוצר. אתה שואל אותי?
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
המדינה עושה כביש. למה היא לא תעשה קבר?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אתם יודעים, מיכאל, באמת, הכסף הולך רק לפיתוח.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
כן, אני מסכים איתך. אבל למה החברה קדישא צריכה לקבוע מחיר גדול מהצרכן?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
זו ההסכמה שהייתה עם הביטוח הלאומי.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
כי אין לה כסף לעשות קבר.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
בסדר.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
כביש אנחנו עושים? מדרכה עושים? המדינה לא יכולה לממן פיתוח – – –
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
על מדרכה אתה משלם ארנונה לעירייה, אתה משלם מיסים. מזה עושים מדרכות.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
העירייה לא צריכה לפתח קברים, העירייה – – –
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא העירייה עושה את זה, החברה קדישא. זו לא העירייה, זה החברה קדישא. מה הקשר לעירייה? טוב, בקיצור, החברות קדישא – מיכאל, מיכאל, באמת – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מי קובע את הסכום, אם זה 100,000 או מיליון?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
יש תעריף מקסימום.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מי קובע אותו?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
ועדה בביטוח לאומי, במשרד הדתות, לא יודע, משהו, שיתוף – לא יודע.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אתה, אתה קובע את התעריף?
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
כן.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
זאת אומרת שבתל אביב זה יהיה 100,000, ובשדרות זה יהיה 50,000.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
כן, כן. בקיצור, זה חוק טוב, בפרט, סימון, שאת החברות קדישא מ-7 באוקטובר אני ליוויתי מהחמ"ל. תשאל את דבי, היא הייתה איתי. אתה יודע איזו עבודת קודש הם עשו מ-7 באוקטובר? ללוות מאות ואלפי משפחות מרגע מציאת הקבורה עד תהליך הקבורה והשבעה – הם עשו באמת עבודת קודש, ויישר כוח – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
תקשיב, בוא, אני אגיד לך משהו.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
– – ואני שמח שאני עוזר להם.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אני רוצה להגיד לך משהו. השר מלכיאלי, הוא פשוט מאוד שיבח את חברה קדישא. אני אומר לך שהיו כמה מקרים – –
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
אולי היו בודדים.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
– – שאם הוא לא היה מתערב, לא היו קוברים אנשים. לא היו קוברים אנשים.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
יכול להיות. יש חריגים, יכול להיות. הרוב בירושלים, מה שהיה אצלי – – –
<< קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >>
– – – לכן טוב שיש ש"ס.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא אמרתי שלא, אבל זה חוק שאני באמת לא מצליח להבין.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת מלול, אני מציע שתמשיך.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
כן, כן. חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את החוק הזה לשני נרצחים מנובה שליוויתי בתהליך הקבורה, במהלך ההלוויה, בשבעה: תמיר כהן, השם ייקום דמו, ועידן הדר, השם ייקום דמו. לסיכום, מטרת הצעת חוק זו היא להקל על האזרחים לרכוש חברות קבר בחיים בכל חלקה שיחפצו, ולייעל את תהליך ההכרזה על בתי עלמין סגורים. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו ולהעבירה לוועדת הפנים.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
ועדת חוקה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מלול. אני מזמין את השר לשירותי דת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אני יכול לשאול אותו שאלה?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תירשם.
<< דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – אני אענה לך, סימון.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת מלול, בוא ניתן לשר להתייחס.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
תשאל, הוא רוצה לשאול שאלה. תשאל שאלה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
שאלה מהצד? לא שומעים.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אדוני השר.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
בטרומית אפשר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת ביטון, תמתין. השר יסיים את דבריו, אני אתן לך. חבר הכנסת ביטון.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
מה זה, פעמיים היום לא הדלקתם לי את המיקרופון.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת ביטון, נרשמה בקשתך לשאול שאלה מהצד.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אני אשאל את זה בלי מיקרופון, כהערת ביניים.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
כן, כן, תשאל.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אין בעיה, אני אתן לך.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
מלול הוא איש טוב והוא באמת מטפל בסוגיות האלה, וגם לך אני מאמין, אבל יש בעיה יסודית – לא נבנה מסלול שבו האוצר נותן לך כסף לפתח עוד קברים בבתי עלמין, ואז המציאו את הפטנט למכור חלקות כדי שיהיה כסף לחברה קדישא לעשות עוד קברים. מדינת ישראל עושה מדרכה, כביש, עצים – זה במימון המדינה, בכספי פיתוח – אבל היא לא נותנת למשרד הדתות כסף: תעשה קבר. למה צריך את המסחר הזה?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. בבקשה, השר.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אתה צודק, חבר הכנסת ביטון. קודם כול, בראשית דבריי אני רוצה לברך את כבוד השר היקר ישראל כץ על כניסתך למשרד הביטחון. עיני כולם נשואות אליך, מתפללים ומייחלים להצלחתך הגדולה, בעזרת השם. במענה על השאלה, מה שהעלו חבר הכנסת ביטון וסימון – חבר הכנסת סימון, אני עונה לך וגם למיכאל. מיכאל, אני עונה לך. קודם כול, כל ההערות שהערתם נכונות. במדינה מתוקנת היה ראוי שכל אדם יוכל להיקבר בכל מקום, איפה שהוא רוצה, חינם. זה הדבר הנכון ביותר.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אבל – – –
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
שנייה, זה לא היה ככה. שנייה, שנייה.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
בירוחם זה היה ככה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
ירוחם זה משהו אחר. אגב, ירוחם, מי קונה בירוחם?
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אני קונה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
החלקות, לא, החלקות, כמה קונים בירוחם לעומת ערים אחרות – ירושלים, תל אביב, דברים כאלה – בבתי העלמין? עכשיו, סימון, אני רוצה להסביר לך. ככה. כמו שאתה יודע ומכיר את מערכת התכנון של מדינת ישראל, מאז שאדם מאתר שטח ורוצה להוציא עליו בסוף, להגיע לשינוי ייעוד ולהיתרים, בסוף ייקח לך 15 שנים במקרה הטוב. מערכות התכנון של מדינת ישראל לא יעילות במהירות, עובדות באיטיות ולא עובדות. זאת האמת, נשים את זה על השולחן. לכן, אדם שרוצה לקנות שטח חקלאי או כל שטח ולהפוך אותו לבית עלמין – הוא לא יכול, זה מורכב. זה – 1. 2. באים בתי העלמין, חברות קדישא של ירושלים – אני מכיר אותם, מאז שנכנסתי למשרד הדתות שיניתי את העמדה שלי כלפיהם מקצה לקצה – אומר לך בעל החברה קדישא: תשמע, אני פיתחתי את המערות בחברה קדישא, ואני מציע לך ללכת לשם לסיור. הצעתי לכמה, והם הלכו וחזרו מופתעים: אחד השקיע 200 מיליון שקל, אחד השקיע 300 מיליון שקל. אלו הסכומים שחברה קדישא משקיעים מהכסף של עצמם.
המדינה נתנה להם הלוואה? עזוב מענק. הלוואה היא נתנה להם? האם המדינה לא גובה מהם היטלים ומע"מ? לא. חוץ מרגולטור קשה שנקרא משרד הדתות ומע"מ שהמדינה מפילה עליהם וקרקע שהיא הקצאה עירונית – אבל הפיתוח הוא אין-סוף כסף – אין לו כלום מהמדינה. יתרה מזאת, הוא מפתח חלקה בקיר – עולה לו 25,000 שקל. כמה המדינה – יואב בן צור, השר לביטוח לאומי, כמה הוא משלם לו? בקושי 12,000. אם יש לו שכל, הוא שולח מכתב לשר הדתות: תקשיב, ידידי, אני הפסקתי את החגיגות, אני לא עובד אצלכם, מפסיק לפתח בתי עלמין. מה אנחנו נעשה בזמן הזה? מה מדינת ישראל תעשה כשהפרטיים ישלחו מכתב למשרד הדתות: לא רוצים לעבוד אצלך? מה נעשה? לא יהיו קברים במדינת ישראל.
מנלה בתל אביב קיבל סכום מהמדינה? את הרוב הוא משקיע בעצמו. יגיד לך: לא רוצה יותר לפתח. אני אעבור עיר-עיר. עכשיו, באים ראשי הערים ואומרים: משרד הדתות, תן לי כסף. כבר 15 שנים משרד האוצר לא נתן כסף למשרד הדתות לפיתוח בתי עלמין. אין. למה? מהרבה סיבות. עכשיו, בסוף אנחנו רוצים שלאדם אחרי 120 יהיה קבר. המנגנון הזה לאפשר למכור – והוא מפוקח על השקל, הוא לא יכול להוציא, יש לו רגולטור קשה מאוד על הכספים האלה, הוא לא יכול להוציא את זה על מה שהוא רוצה. כל שקל אצלו, יש עשרה רואי חשבון שלנו שרואים את זה. מצאו איזשהו מנגנון למכור ולממן את ההוצאות שאנחנו לא נותנים לו. חוץ מרגולציה וכאב ראש לא עושים לו כלום. עכשיו, זה בתנאי שלכל אזרח במדינת ישראל יש קבר חינם בעירו או באזורים שלו.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה לא נכון. מה זה בחינם?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
בחינם. אין אזרח שאין לו קבורה בחינם.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אתה תיתן לו – – – בחינם. יש את הקומות.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
לא משנה, זה קבר שהכשירה אותו הרבנות.
<< קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >>
אל תתעסק עם חברה קדישא, הם – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – שישימו אותי כמה – – – שייקחו אותי לים.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
לא, סימון, כל אזרח – חלילה – כל אזרח זכאי לקבורה חינם. אלא מה? אתה רוצה לשדרג את הקבר שלך – יש לזה עלויות, כי זה עולה, פיתוח. לכן, אני רוצה לסיים ולומר לחבר הכנסת מלול – אני רוצה להודות לך על ההצעה הזאת. ארז היה במשרד הדתות הרבה שנים, הוא מכיר את המשרד מבפנים. מחוקק מצוין, פרלמנטר באמת מהטובים שיש בכנסת ישראל. אנחנו מקווים שההצעה הזאת תתקדם לקריאה שלישית.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אז מה אתה רוצה עכשיו?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
שיתמכו בזה.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
מלכיאלי, אבל תביא תקציב לפיתוח קברים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אין תקציב, אין תקציב.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אז הסברתי, הצעת החוק נועדה שתהיה אפשרות לממן את עלויות הפיתוח – הבין – את עלויות הפיתוח.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
לא – – – שמעלים מחירים.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
לא, לא, לא מעלים מחירים. יהיה אפשר להקצות בתוך – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
זה נקרא קבורה לעשירים.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
שנייה, אבל עוד רגע אין קבורה לאף אחד.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
בסדר, אני מבין.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אז צריך פתרון. אם יבוא שר האוצר, יגיד: אני משקיע מיליארד שקל בפיתוח בתי העלמין בארץ – אני קובר את החוק הזה, הוא לא יעבור. אבל אין. היה פה חבר כנסת, לא זוכר מי זה – נראה לי חבר הכנסת שקלים, אם אני לא טועה, נכון? הינה, הוא פה במקרה איתנו – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אבל הוא, אין לו בעיה לקנות ב-100,000 שקל, כי זה שקלים. יש לו הרבה שקלים.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
לא, דולרים רצו. ואז הוא דיבר איתי: למה עולה כסף? אמרתי לו: תשמע, לך, תראה, תחזור אליי. הוא הלך, ראה – הוא עדיין עסוק בעניין הזה – את ההשקעות של מאות מיליונים שם. עכשיו, החוק הזה הגיע בגלל הנרצחים של אחרי שמחת תורה, שאנחנו נתנו הנחיה לקבור את כולם בחינם בכל מקום. בא אבא, רוצה להיקבר ליד הבן שלו. מגיע לו? זו הבקשה היחידה שלו. אבל תבין מה זה גורם לחברות קדישא.
לכן הצעת החוק חשובה. נתמוך בזה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
יש לי שאלה אחרונה. אתה מש"ס, נכון? איך ארז מלול ידע 24 שעות לפני שישראל כץ הולך להיות שר הביטחון?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
קודם כול, כי ארז מלול הוא בחור פיקח, בלי קשר עכשיו. מאוד פיקח. 2. ש"ס היא מפלגה של – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – תחושה פנימית.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >>
אז נא לתמוך בהצעת החוק.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה לשר מלכיאלי. ביקשה להתנגד לחוק חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני כמובן מתנגדת לחוק הזה, כמו שגם התנגדנו לכל החוקים האלה.
<< קריאה >>קריאה: << קריאה >>
תחזרי בך ממה שאמרת.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע, אל תפריע לי. אני רואה שהמפקד שלי פה. אני רוצה לספר לו מה היה לי היום במליאה. ארז, תן לי רגע, אני רוצה לספר לגדי משהו. גדי היה המפקד שלי, היה מח"ט גולני כשהייתי קצינת חינוך; יש כאלה שהתגייסו לצבא פה, אין הרבה, אבל הם פה. מסתבר, תקשיב, עלה לכאן השר ניר ברקת ודיבר על התמריצים, ואז הוא בא ואמר: התמריצים – ואני מצטטת לכם – זה כדי שלחרדים יהיה נוח וכיף, נוח וכיף, לבוא לשרת את המדינה. כשאני הייתי בת 18 ושלחו אותי לגדוד 13, שלחו אותי לשטח אימונים שנקרא תקוע. היו בערך 2 מעלות – הינה, עוד גולנצ'יק מאחור – ואף אחד לא שאל אותי: מירב, מתאים שיהיה לך נוח וכיף באפס מעלות במקלחת של מים קרים? נכון, גדי? אף אחד לא שאל אותי, אף אחד לא בדק אם נוח לי או כיף לי או נעים לי, והאמת שהיו קטעים שהיה לי ממש לא נוח, וגם היה לי ממש לא כיף, והסתובבתי מול פלוגה ששרה לי שירים מזעזעים רק בגלל שאני אישה. נכון? אתה זוכר. פעם. אבל ניר ברקת, לוחם מהולל, עולה לכאן ואומר: לחרדים צריך להיות נוח וכיף.
אז אתם יודעים מה? לפחות מי שכן היה פה בצבא – לא נוח ולא כיף ולא נעים, אבל כשהמדינה קוראת, אנחנו מתייצבים ולא משתמטים, ועלו כאן סעדה וואטורי, ומי עוד היה שם, ואוהד טל, והציעו תמריצים והנחות בקרקע וכל מיני יופי-טופי, אבל את הדבר הכי חשוב אף אחד לא טרח להגיד פה. הינה, אוהד טל, גם אמרתי לך כשעלית, שהדבר שהכי יעזור זה – –
<< קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – שיוסיפו עוד אנשים לצבא, חבר'ה צעירים שיבואו ולא ישאלו אותם אם כיף להם, שיבואו לעזור לאנשי מילואים. תפסיקו לחלק מסאז'ים. תפסיקו לחלק בתי מלון. מה זה עוזר לאשת המילואימניק שבעלה לא בבית? עם מי היא תלך למלון? עם מי היא תלך לבקש קרקע אם הוא לא בא הביתה? ומשה סעדה וואטורי ואוהד טל, החוקים שלכם גם לא יעברו, כי החוק שלכם עולה מאות מיליונים, ואין כסף. אין כסף למדינה. והינה, אני יודעת שהכול פה בפרוטוקול. החוקים של שלושתכם לא יעברו את הקריאה השלישית כי אין כסף למדינה. המדינה צריכה לעשות פה דבר אחד, וזה לשלוח צווים, והיחיד שאתמול שלח 7,000 צווים שילם על זה בכיסא שלו והלך הביתה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
והינה, אני אומרת לכם – איפה אייכלר?
<< קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >>
זה שקר, כי החוק לא עולה שקל.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אל תדאג, ואטורי. החוק שלך לא יעבור.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי, נא לסיים.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מסיימת. אייכלר וגולדקנופ, ברכות. פיטרתם את החייל. המשתמטים ניצחו את החיילים, ואיך אמר גולדקנופ: מה רע פה? להסתכל עליכם ולהבין לבד מה רע פה. תודה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מלול, יוזם ההצעה, אתה מעוניין להגיב?
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, חבריי חברי הכנסת, על הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הכרזה על בית עלמין סגור), התשפ"ד–2024. לבקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת.
הצבעה שמית
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי - אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – נגד
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – אינו נוכח
ישראל כץ – בעד
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – אינו נוכח
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – אינו נוכח
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
האם יש מי מחברי הכנסת – תיקון. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה – בעד
ישראל אייכלר – אינו נוכח
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
דבי ביטון – אינה נוכחת
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
שרן מרים השכל – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – בעד
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – נגד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
גלעד קריב – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – אינו נוכח
שמחה רוטמן – בעד
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
מיכל שיר סגמן – נגד
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם, לא הצביע ומעוניין להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. אם כן, להלן התוצאות: בעד – 56, נגד – 31, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הכרזה על בית עלמין סגור), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק לייצוב מחירי מצרכים בעת חירום, התשפ"ד–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/4348/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייצוב מחירי מצרכים בעת חירום, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן להציג את הצעת החוק. גם לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבריי חברי הכנסת – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת פסל, חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ששי גואטה. חבריי חברי הכנסת, אתם מפריעים לחברת הכנסת פרקש הכהן. בבקשה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל לדבר על הצעת החוק שאני רוצה להציע עכשיו, הצעת חוק לייצוב מחירים בעת חירום, התשפ"ד–2024 – – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
שנייה, תמתיני. חבר הכנסת ביטן, גב' בראשי, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. חבר הכנסת גואטה, חבר הכנסת ינון אזולאי, תודה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני מתחילה מההתחלה בשביל השטף. אני רוצה להציג כאן את הצעת החוק שלי לייצוב מחירים בעת חירום, הצעת חוק שאני מעלה או מורידה מוועדת שרים לענייני חקיקה, אדוני היושב-ראש, כבר מאז פברואר – כבר כמעט שנה, מעיצומה של המלחמה. בעצם חשבתי שמלחמה – מה שכולנו יודעים – היא כר פורה להשתוללות של מחירים, היא סוג של משבר, היא סוג של מצב שבו תשומת הלב של הממשלה והאזרחים מטבע הדברים היא לדברים אחרים, וחברות שיש להן כוח שוק יכולות לנצל את הדבר הזה ולהעלות מחירים.
זה שנה שאני מורידה ומעלה את זה מוועדות שרים לענייני חקיקה, והחלטתי שלא עוד, וזה פשר העלאת ההצעה הזאת, ואני רוצה להסביר מדוע: ביום שישי 1 בנובמבר העבירה הממשלה הצעה לתקציב המדינה לשנת 2025. כמו שכולנו יודעים, התקציב הזה כלל גזרות רבות, שהשאירו וישאירו פחות כסף פנוי לאזרחי מדינת ישראל: מעלים את מס ההכנסה שלנו, מקפיאים את מדרגות חישוב המס, את שווי נקודות הזיכוי; המע"מ עולה לכל אזרח ואזרח ומתווסף למחירים שכולנו נשלם; דמי הביטוח הלאומי יעלו – ובסוף, דרך אגב, חברים, יעלו יותר מהמתוכנן, כי בגלל שברגע האחרון החליטו להקל עם המוחלשים ולא להקפיא את הקצבאות שלהם, אמרו: אין בעיה, אבל הציבור העובד ישלם על זה בעוד עלייה בביטוח הלאומי, בעוד 1.6% יותר ממה שהיה הצורך; עובדי מדינת ישראל במגזר הציבורי – יפחיתו להם דמי הבראה, שגם זה שווה כסף; מס הבריאות צפוי לעלות, התחבורה הציבורית, כמובן עם כספים קואליציוניים ועוד ועוד ועוד.
מה זה אומר? שכשטילים עפים גם המחירים עפים והבור עולה, וזה אומר שלכולנו הכול עולה הרבה יותר כדי לכסות את עלות המלחמה, וכמובן את הכספים הקואליציוניים של הממשלה הזו. אבל הייתי מצפה לפחות שיטפלו בכסף שנשאר. נשאר לנו פחות כסף, אז בואו תטפלו במחירי המוצרים. לפחות תוודאו שלא תהיה השתוללות מחירים בחסות המלחמה. בבדיקות שנעשו אומרים שייכנסו לאוברדראפט עשירונים 4 עד 6 – 1,000 שקלים בחודש. כשמעריכים את אובדן הכסף הזה, הורים לשני ילדים שמרוויחים שכר ממוצע במשק, אחד במגזר הפרטי ואחד במגזר הציבורי, יפסידו כ-7,000 שקלים רק בשנת 2025.
אז באמת הייתי מצפה שמר כלכלה והאדון – שאנחנו חיים בנס – שר הביטחון השני ושר האוצר שלנו לפחות ידאגו שעם המעט שנשאר, לפחות המחירים יהיו סבירים. והינה אנחנו רואים, אדוני היושב-ראש, שלא כך הוא – המחירים משתוללים. רק השבוע התבשרנו שיפאורה שוב מעלה את המחירים שלה ממש בזמן הקרוב בגל – אני לא יודעת איזה מספר. ואדוני היושב-ראש, זו שנה כזאת. שסטוביץ העלתה מחירים פעמיים: מוצרי ניקוי של אג'קס, פלמוליב, קולגייט, פסטה; טרה העלתה פעמיים: חלב, יוגורטים, מעדנים; דיפלומט – פעמיים: שוקולד, מוצרי שוקולד, דגני בוקר קלוגס, חטיפים, היינץ, קפה; מוצרי ניקיון – אריאל, טייד, צבע לשיער; רולדין – פעמיים; שטראוס העלתה מחירים ארבע פעמים: מחירי חלב, יוגורטים, קוטג', חומוס, שמן, חטיפים, גמדים, דנונה, מאפים, שוקולית; נסטלה העלתה מחירים פעמיים, ועוד חברות רבות כמו תנובה, ויסוצקי, טמפו, אוסם, סידס, ליימן שליסל, שמייבאים לואקר, ועוד ועוד.
חשוב לי לומר, אדוני היושב-ראש, מדובר בחברות עם כוח שוק עוצמתי מאוד במדינת ישראל. אם אנחנו מדברים על מוצרי תמרוקים, למשל, יש חברה אחת שמחזיקה כמעט 80% ויותר מכל מותגי סכיני הגילוח בישראל, ויש לנו דוגמאות בחיתולים ועוד ועוד. ואם היינו חושבים שהחברות האלה פשוט מוכרחות להעלות את המחירים בגלל המלחמה – אז אנחנו רואים שהם ברווחי שיא: שטראוס ברווח של 160 מיליון שקלים; ברבעון השני דיפלומט מחלקת דיבידנדים; תנובה בתחילת השנה, חצי שנה אחרי שהעלתה מחירים ואמרה שאין לה ברירה, חילקה דיבידנד של 200 מיליון שקלים לבעלי המניות; וילי פוד ועוד.
כשאני שואלת את עצמי מה עשתה הממשלה, מה עשתה הממשלה הזאת – הממשלה הזאת, שעסוקה כל היום בלסכסך ובלפטר שר ביטחון, לעשות משחקי כיסאות ועוד ג'וב – עכשיו יש לנו שר חדש, נכון? שר המינהלות – ומעבירה עוד חוק נגד הזכות להיבחר, והיום עוד קריאה טרומית נגד תקשורת חופשית, ובואו נרסק את לשכת עורכי הדין, ובואו נרסק את "כאן". אבל מה עם החיים עצמם, אדוני? מה עם החיים עצמם? אז אני אספר לכם מה עשתה הממשלה מתחילת המלחמה, זה כבר תקופה ארוכה מאוד, כדי להתמודד עם השתוללות המחירים הזו באין מפריע. אני אגיד לך משהו: כלום. כלום. בשביל היושרה אני אגיד ששר הכלכלה ניסה לנקוט כל מיני אמצעים: אחד היה regulatory shaming – כן, כן, אתם שומעים נכון – לעשות שיימינג לחברות עסקיות שמטרתן להשיא רווח. הן באמת מאוד רגישות לשיימינג שלהן. אני רוצה לגלות לכם סוד: הן יותר רגישות לרווחים שלהן. הדבר הזה כידוע לא באמת עבד. הגיעו להסכמות עם הקפאות מחירים וכו' וכו', ואחרי כמה חודשים החברות המשיכו להעלות את המחיר. תיראו מופתעים.
סימון מוצרים זה בכלל נקודה כואבת, אדוני היושב-ראש, כי אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל איזשהו תהליך שהתחיל במשרד הכלכלה גרם לכל רשתות השיווק פשוט להפסיק לסמן מחירים. כלומר, לא רק שאתם לא עושים כלום, אתם מקשים על הצרכנים לבוא ולראות מה קורה, לממש את הזכות שלהם לפחות להצביע ברגליים ולנסות לקדם מוצרים זולים יותר.
הייתה עוד יוזמה, של סימון מוצרים במדבקות שחורות, ובסוף – אני לא אלאה אתכם – מין איזה ביוש מדפי. אנחנו בכלל כנראה במין איזה אירוע פסיכולוגי. זה כמובן לא עבד.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
גברתי מדברת לאיזה שר בדיוק?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני מדברת אל שר הכלכלה, אל שר האוצר ואל ראש הממשלה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אני רואה פה אנשים יקרים – – –
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
האם אין שר באולם? שרה? השרה גולן הייתה כאן.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אז רק נעצור לי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אני אעצור עד שייכנס השר התורן. השרה גולן? את יכולה להמשיך.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
נזכיר, אדוני, עוד שני אמצעים: הייתה תוכנית של קואליציה של רשתות של השר, ותאמינו או לא, גם הייתה קבוצת ווטסאפ, השר הכניס הרבה מאוד מהחברות לקבוצות ווטסאפ כדי לרתום את הקמעונאים הגדולים לסירוב קולקטיבי להעלאות המחירים.
תראו, אני חייבת להגיד משהו גם מהניסיון שלי: חברות שיש להן כוח שוק ביד ומעלות מחירים כי הן יכולות, פשוט יעשו את זה, אלא אם כן הן יראו ממשלה מתפקדת שאומרת להם: אתם לא יכולים.
עכשיו, מאין יגיע עזרנו? יושב-ראש ועדת הכלכלה בכנסת דוד ביטן בא ממקום טוב, עם הלב הרחב, ואמר: אני אטפל בזה. אנחנו לא מקבלים הצעת חוק ממשלתית, הממשלה לא משתלטת על זה – אני אעשה הצעת חוק. תאמינו או לא, עבר חוק שנקרא חוק פיקוח על מחירים לפי חוק הגנת הצרכן וכו', אבל כשאני אספר לכם איך נראה המנגנון של החוק הזה – תנו לי להגיד לכם מראש: אתם תתפלצו. אז עכשיו בואו אני אספר לכם איזה חוק יש עכשיו, כדי שאם בזמן חירום רוצים למנוע השתוללות מחירים, זה מה שאפשר לעשות, אוקיי?
אז קודם כול, בעצם שר צריך להיות משוכנע שיש חשש ממשי שעוסקים ינצלו מצב להעלות מחירים. שר הכלכלה צריך להתייעץ עם שר האוצר, ואז הוא צריך לעשות process של איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום: שבעה ימים, תקופה של התייעצות של 75 ימים, אחרי זה הוא צריך ללכת לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ועוד ועוד. אחרי זה, לא די בזה, אחרי ההכרזה לא קרה כלום; צריך ללכת לפקיד שנקרא הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, צריך לגייס את ההסכמה גם של הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ששניהם ביניהם יגיעו להסכמה ויקבעו רשימה בכלל על מה יתחילו לטפל בעליות המחירים. שר הכלכלה לא מעורב בכלל ברשימה. אם שני הממונים רבים ביניהם ולא מסכימים, זה הולך לפקיד שלישי – שצריך למנות אותו – שהוא נקרא נציג ציבור שממונה על ידי שר האוצר. עוד מינוי, עוד זמן, עוד חודש, עוד חודשיים. ומה עם המחירים בינתיים? משתוללים. אחרי זה שר האוצר, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאים להורות לממונים לכלול ירק כזה או אחר.
זה לא נגמר בזה. הממונה על הגנת הצרכן, בהתייעצות עם ועדת מחירים המורכבת מארבעה חברים – עובדי האוצר, עובדי משרד – יכולים להעלות מחיר בשני מוצרים מסוג שונה. יקבעו נוהל ואמת מידה. כלומר, עכשיו צריך להתחיל תהליך של נוהל, של אמת מידה. אלוהים יעזור לנו.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
ועכשיו, תיראו מופתעים, שר הכלכלה לא קבע הכרזה עד לרגע זה, ובעצם לא נעשה כלום. עם כל ההערכה והכבוד שיש לי ליושב-ראש ועדת הכלכלה, אני חושבת שהחוק הזה צריך להיות מתוקן, וצריך להגיד ביושר שגם שר הכלכלה עצמו היה רוצה תיקון.<< מנהל >> וההצעה שלי – ובזה אני אסיים – היא פשוטה, היא פשוט פשוטה: היא אומרת שברגע שממשלה הכריזה על תקופת חירום ועל תקופת מלחמה, באוטומט, רשימה של מוצרי יסוד שיש לגביהם ריכוזיות, אי-אפשר להעלות מחירים. הנטל מתהפך – אף אחד לא צריך לעשות שום דבר, אף שר לא צריך להתקוטט עם שר אחר, אף פקיד לא צריך לריב, אף אחד לא צריך להמציא את הגלגל. החברות העסקיות, אותן חברות דומיננטיות, צריכות להגיע לוועדה למחירים ולשכנע שקרה משהו כלכלי – מחיר התשומות בעולם עלה, מחיר השילוח עלה, השקל קרס – משהו שמצדיק את העלאות המחיר. הא ותו לא. וגם יש סמכות לעיצום כספי משמעותי למי שיפר את הוראות החוק.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
משפט לסיום.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
מנגנון קיים, שמירה על הצרכן. ככה פשוט. אז החלטתי להפסיק לחכות מאז חודש פברואר. אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק את הביזיון הזה שאזרחי ישראל נכנסים לסופרים ופשוט לא מאמינים למחירים שהם רואים לנגד עיניהם. ופה אני רק אציין את ההסכמה, היושב-ראש – –
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לסיום.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – שבעצם פניתי ודיברתי על כך גם עם שר הכלכלה והצוות שלו, שבאמת היו קשובים, וגם עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, ובעצם אני מסכימה, אדוני היושב-ראש, לא להעלות את הצעת החוק הזו להצבעה היום, אלא אני אמתין שבועיים, ננסה לעבוד ביחד, ואולי פשוט לקחת את המנגנון הפשוט הזה ולהציע הצעה שתתקן את החוק שעבר, שהוא פשוט לא יעיל, לא ריאלי, והוא פשוט מסורבל מכדי להגן על אזרחי ישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אוקיי, אז תשובה והצבעה במועד אחר. נכון?
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני רק אומר את זה לפרוטוקול.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> מדיניות אכיפת חוק קמיניץ ביישובים הדרוזיים מפרוץ המלחמה << הלסי >>
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אם כן, אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בנושא: מדיניות אכיפת חוק קמיניץ ביישובים הדרוזיים מפרוץ המלחמה. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה, שלוש דקות.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מזכיר לכנסת ישראל וגם לשרי הממשלה שיש מלחמה. במלחמה הזאת נלחמים טובי האנשים בני העדה הדרוזית. בניגוד לאחרים, הם מתמודדים עם שני דברים: עם צו 8 שמקבלים ביד אחת, ועם צו הריסה או קנס מינהלי ביד השנייה. זה לא אירוע של אדם אחד, זה לא אירוע של שני אנשים. בזמן שהם נלחמים, המדינה שולחת פקחים, ולמדינה יש את הכוח לקבל את ההחלטה שבעת מלחמה היא לא עושה את זה. אבל המדינה, כמו המדינה, כמו הממשלה, כמו שרי הממשלה – לא אכפת להם.
אחינו הדרוזים שיוצאים לקרב ונלחמים לא זוכים לקשב. מתי זוכים לקשב? כשנופלים. 12 חללים מתחילת המלחמה הזו מהעדה הדרוזית, טובי הלוחמים והמפקדים; האחרון שבהם, מח"ט 401, אלוף-משנה אחסאן דקסה מדאלית אל-כרמל. על פי הנתונים שיש על ידי פורום עורכי הדין הדרוזים, מפרוץ המלחמה חולקו 250 קנסות בנייה לבני העדה הדרוזית לאותם לוחמים שמשרתים; לא המשתמטים, המשרתים. כן, השר גולדקנופ, יש לך מה לעשות עם זה, לתקן את העוול הזה.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
איזה עוול?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
העוול של קנסות מינהליים וצווי הריסה לבני החברה הדרוזית שנמצאים כרגע במלחמה. הממשלה הזאת יכולה להקפיא את זה, לעשות מעשה. היא לא עושה.
כ-2,000 צווי הריסה בתוקף נמצאים בחברה הדרוזית. כמה דוגמאות: פאיז סרחאן מחורפיש שירת 30 שנה בחטיבת חי"ר בצה"ל, פרש ב-2023, קיבל פטור, ולמרות העובדה הזאת הוא חזר לשירות ב-7 באוקטובר, ממשיך בשירות בצבא, ועל ראשו צו הריסה; עלאא סאבק מעוספיא משרת בעזה, בלבנון – צווים מינהליים וצווי הריסה על ראשו ועל ראש משפחתו; יוסף חסאן, בן 47, נשוי פלוס שלושה מבית ג'ן, היום משרת כראש צוות פח"ע במשטרה, לשעבר קצין בצבא – גם באזור הזה, גם עליו ועל אחיו צווי הריסה, צווים מינהליים.
האוכלוסייה הדרוזית משרתת בגאווה ובנאמנות את מדינת ישראל עוד טרם הקמתה. ממשלת ישראל, גם בתקופה הנוראה הזאת, לא מוצאת את הזמן, את הכוח, את האנרגיה, לקבל החלטות טובות; לא לבוא לניחומי אבלים ולדבר דברי כיבושין – לעשות מעשים. זו חובתה של הממשלה, והיא נכשלת כל פעם מחדש. כל פעם מחדש.
איך אתם מסתכלים? איך אתם מישירים מבט? איך אתם ניגשים לאנשים? לא מתקנים את חוק הלאום, לא עושים דבר וחצי דבר. כן מטפלים במי שלא משרתים, בזה אתם עוסקים, כולל אתמול. יש לכם את היכולת לעשות מעשה. אני פונה אליך, השר גולדקנופ, אתה יושב כאן עכשיו: תעשו מעשה. זה מעשה של תיקון, זה מעשה של צדק, זה מעשה של חוכמה, זה מעשה של לב. אי-אפשר להיות ערלי לב, והממשלה הזאת ערלת לב. תודה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. תשיב על ההצעה השרה מאי גולן, בבקשה.
<< דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני עונה על הצעת החוק הזאת בשם השר לביטחון לאומי.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
הצעה לסדר-היום.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
הצעה לסדר-היום, סליחה. הצעה לסדר-היום – מרוב הצעות חוק. אני קוראת מהתשובה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
משילות מתחילה באכיפה של בנייה בלתי חוקית, בטח באזורים שהתרגלו שאין דין ואין דיין, והפכו להיות אקס-טריטוריה במדינת ישראל. יחד עם זאת, בעקבות המלחמה וההבנה שמילואימניקים גיבורים הנמצאים בחזית נאלצים להתמודד מול רשויות האכיפה ולהגן על ביתם, תמכתי – אומר השר בן גביר – בהצעת חוק שתאפשר אך ורק להם הקלות ומתן אפשרות, לפנים משורת הדין, להסדיר בדיעבד את הבנייה הבלתי-חוקית ביתר קלות. אלא שגם פה, לצערי הרב, הייעוץ המשפטי לממשלה קבע שמדובר בהצעת חוק לא חוקתית, ולא ניתן להיטיב עם אוכלוסיית המשרתים גם בזה. שערורייה שאין כדוגמתה.
העדה הדרוזית, אומר השר בן גביר, יקרה לליבי, ומיטב בניה ובנותיה משרתים בכוחות הביטחון, כולל במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, ולא היה עוד שר שכמוני שקידם את בני העדה. אבל אני לא מוכן לאפשר לעבריינים שלא תורמים למדינה, ולא פעם עוינים אותה, לזכות מההפקר ולקבל חותמת של המדינה לבנייה הבלתי-חוקית שלהם. הקלות לכוחות הביטחון זה דבר אחד; הקלות לעבריינים – בשום אופן.
יודגש כי ממשלת ישראל רואה חשיבות רבה בשילוב החברה הדרוזית, ופועלת למען מציאת פתרונות למשבר בתחום התכנון והבנייה בקרב העדה הדרוזית. לשם כך הקימה הממשלה צוות מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שבחן לעומק את החסמים והקשיים של החברה הדרוזית בתחום התכנון והבנייה. הצוות סיים את עבודתו, ואמור לפרסם דוח המלצותיו ומסקנותיו.
ועכשיו לבשורות טובות והמשך המגמה של משילות וריבונות ואכיפת בנייה בלתי חוקית. כפי שניתן לראות, בשנת 2023 – יש פה גרף. אתה רוצה לדעת אותו, חבר הכנסת סגלוביץ'? בשנת 2020, הריסות יזומות – 147, הריסות עצמאיות – 2,421, הריסות פריטים – 2,568. 2021 – להקריא לך?
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אני אשמח לשמוע נתונים על החברה הדרוזית.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אוקיי. אני פשוט שואלת אם זה מעניין אותך.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
זה נורא מעניין, אבל לא לשאלה ששאלתי.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אני קוראת. אני השליח.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אבל ברשותך, השרה, נעשה משהו לא פורמלי.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אוקיי.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא אמרתי – – – זה לא הצעת חוק, זו הצעה לסדר-היום. אני מנצל את ההזדמנות שאת נמצאת וגם השר גולדקנופ, ואני אומר לכם מידיעה שאם רוצים לעשות משהו בתקופת מעבר, בתקופת המלחמה, לייצר הקלה, אפשר לעשות את זה. לא כל דבר זה הצעת חוק מפורטת. יש כרגע מלחמה, יש אוכלוסייה שבאים אליה לניחומי אבלים – – –
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
יש מי שרושם את זה פה עבור השר בן גביר, את הנקודות שהוא אומר?
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
ולכן, עם כל הכבוד, זה לא עניינו של השר בן גביר, למרות שיחידות האכיפה כפופות לו.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אה, לא?
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
לא. זה עניין לממשלה; זה עניין של תפיסת עולם, מה עושים עם אנשים שביד אחת המדינה נותנת להם צו 8, וביד שנייה – צו הריסה.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אני מסכימה איתך.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
למה אנחנו רוצים להגיע, שהם לא יקבלו צו 8? אל תיתנו לנו גם את זה וגם את זה? אני אומר, יש פתרונות ביניים. השיטה הזאת של להגיד: יש הצעת חוק, ואז זה כולל את כולם – בשביל זה יש זמן אחרי המלחמה. אני מדבר על עכשיו. זה נכון שצריך לעשות תיקון לחוק קמיניץ. אני חושב שצריך לתקן גם את חוק הלאום, אבל זה סיפור אחר, לוויכוח אחר. פה יש אירוע, והוא לא רק במגרש של השר בן גביר, הוא במגרש של הממשלה. מציאת פתרונות יצירתיים – לצערי, לא יצאו מהשר לביטחון לאומי.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חבר הכנסת סגלוביץ', יש פתרון טכני. אחרי תשובת השרה, אפשר להצביע ולהעביר את זה לוועדה על פי רצונך.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אני מנצל את ההזדמנות שיש פה שני שרים.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, אבל שם אפשר לדון ובאמת להשמיע את ההצעות שלך.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אני מנצל את ההזדמנות שיש פה שני שרי ממשלה להעלות נושא שלא נמצא במחלוקת, וצריך לעשות כרגע משהו. למשהו הזה הרי אי-אפשר לעשות פתרונות פה, במקום הזה. אני פונה גם אליכם: עד שיהיה דיון באותה ועדה – אולי ועדת הפנים – – –
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, לא, זה לא סותר. לא אמרתי שזה סותר. רק אמרתי שאת הדיון יהיה ניתן לקיים לפי ההצעה שאתה הגשת בוועדה, ותכף נצביע על העברתה של ההצעה הזאת לוועדה המתאימה.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
בסדר גמור. אני מנסה לתת פרומו, שכבר תהיה חשיבה פנימית בהמשך, בלי כל קשר למה שיהיה בוועדה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אני לא מכירה את הנושא, אבל אני שומעת את הערותיך.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >>
אני מגייס את שניכם לטובת מעשה טוב שאני לא יכול לעשות אותו מספסלי האופוזיציה.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אוקיי. אני אסיים רק את התשובה שלו, אולי יש שם משהו שיעניין אותך.
כפי שניתן לראות, שנת 2023 הייתה שנה מכוננת באכיפה: נהרסו בכמויות שמדינת ישראל טרם הכירה, למרות שבכל הרבעון האחרון כמעט לא נהרסה בנייה, בשל פתיחת מלחמת חרבות ברזל. בשנת 2024, שטרם הסתיימה, המגמה רק מתעצמת, אבל זה לא כל הסיפור. המדיניות שלי, אומר השר בן גביר, היא לשים דגש על צווים שיפוטיים, ואכן, ישנה מגמה חדשה וברורה של הריסות עצמיות בצווים שיפוטיים, מחשש לאיבוד תמורות; עלייה משמעותית של 232% בביצוע תיקים שיפוטיים, 186 לעומת 56 בשנה הקודמת. מגמה זו הניבה עלייה של 342% במספר הפריטים שנהרסו בצווים אלו לעומת – טוב, אני לא חושבת שזו התשובה על השאלה שלך. אני קוראת ואני מבינה.
אני רק כן אומר, בשמי, רק מלשמוע את מה שאמרת, שאני בהחלט חושבת שהמדינה לא יכולה לתת צו 8 וצו הריסה במקביל. אני מסכימה איתך בנושא הזה, ואני לא מכירה. אני חושבת שהתשובה פשוט לא רלוונטית לשאלה שלו, אז אני מסיימת את זה.
אני רק רוצה כמה דקות לנצל את ההזדמנות. אני מקווה שהיושב-ראש לא יכעס.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תלוי בתוכן.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
אני אעשה את זה בקצרה. התוכן לא יופנה אליך. אני פשוט הבנתי שהולך להיות פיליבסטר על חוק גירוש משפחות מחבלים, ואני חייבת לציין שאני לא מבינה איך אפשר לעשות פיליבסטר על חוק כזה. אני חושבת שצריכה להיות הסכמה מקיר לקיר בבית הזה. לכן, מכיוון שאני מבינה שהולכות להיות פה שעות מרובות וזה הולך להסתיים לפנות בוקר, ממש בכמה דקות קצרות אני אומר משהו בנושא.
אני רק רוצה לומר שארצות הברית, במלחמתה מול אל-קאעידה ודאעש, הבינה כי בכלים הדמוקרטיים הקיימים לא ניתן לנצח טרור אכזרי, מכיוון ששם קיימת מערכת משפט לאומית ומקצועית שהבינה את גודל האתגר. כך למשל נמצא כלי יעיל כמו כלא גואנטנמו בקובה.
כאן בישראל יש שתי בעיות: מערכת משפט שדואגת להתקשר למחבלים בעזה ולהתעניין בחוויית הכליאה שלהם, וממלא מקום נשיא בית המשפט שמקבל באי כוח של נציגי טרור בזמן מלחמה ואומר להם שבית המשפט עומד לרשותם. הבעיה השנייה היא שהם למדו את הדמוקרטיה המהותית הפרוגרסיבית שלנו כאן טוב טוב, ממש למדו אותה טוב.
עכשיו, מכובדיי, אני שואלת – או אתם יודעים מה, אני לא שואלת, אני מציעה לכם: תשאלו כל אזרח ערבי או בכלל כל ערבי בעולם מה זה עטווה. עטווה זה אומר שבכל מקרה של רצח במגזר יש הסדר משפחות. אני באמת שואלת – הרי זה לא כמו שיש איזה ריב נגיד בצפון תל אביב, ואני לא מתכוונת לומר את זה בזלזול, אני אומרת את זה באמת, כשלמשל צוף רב עם צליל מצהלה, והדודה שואלת: תגידו, איפה זה פוגש אתכם? זה לא ככה במגזר, ואני חושבת שגם חברי הכנסת הערבים יסכימו איתי.
במגזר, אם לדוגמה הבן של מוחמד רצח את איימן, חס ושלום, אז גם הדוד של מוחמד אחראי להסדר ולפיצויים למשפחת הנרצח, ולא – דמו בראשו, ולא משנה, אגב, אם הוא רופא או סנדלר. לצורך העניין זה לא משנה. אז נשאלת השאלה על מי אנחנו עובדים כאן. אנחנו בשווייץ? אנחנו בדנמרק? לא. אנחנו גרים בישראל, איפה שחיילים נדרסים בטרמפיאדה ונשים מגינות בגופן על התינוקות שלהן ברכבת הקלה ביפו.
ועכשיו, ממש לקראת סיום, אני רוצה שתקשיבו טוב, כי ברשות הפלסטינית – ואת זה לא הרבה אנשים יודעים – כשלאזרח חוזר צ'ק, לדוגמה, והוא לא מגיע להסדר תשלומים, עד שהוא לא משלם את החוב, הוא יושב כל שנה 90 יום בכלא. עכשיו, מה אתם חושבים קורה במצב כזה? כל המשפחה מתאגדת, מתאחדת, ומגיעה לשלם עבורו. וכאן, ברמלה ובלוד רוצחים, ולאחר 30 שנה בני משפחה רוצחים בני משפחה שלא נולדו עדיין כנקמה על הסבים והסבתות שלהם. אז אני שואלת, איך אתה מזועזעים כל כך על אחריות משפחות?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
עכשיו אני רוצה שתדעו שמדינת ישראל העבירה את כל חמולת קראג'ה כולה מרמלה לחריש, וככה הפסיקה את הרציחות ביניהם. חבר הכנסת סגלוביץ', אני יודעת שאתה קצת מבין בעניין. אז נשאלת השאלה, ושאלו את השאלה: למה הם העבירו את כל החמולה ולא רק את הרוצח? זה פשוט: כי הרוצח הוא לא רלוונטי. המשפחה היא ההרתעה, ואת זה יודעים כאן כוחות הביטחון.
אז בסוף, כשמדברים על החוק הזה, לדעתי, ואני חושבת שזה לדעת רבים, ההרתעה היא האסטרטגיה שנועדה למנוע פעולה באמצעות איתות שהתגובה על הפעולה תביא נזק יותר גדול מן התועלת, ומי שרוצח יהודי, חייב לדעת שהוא מסתכן בכדור בראש, כי לאזרחי ישראל יש היום יותר נשק להגן על עצמם ועל סביבתם, ברוך השם.
אז אנחנו, בעזרת השם, נגרש את כל המשפחה של הטרוריסטים מהאוזניים עד לים של עזה, וכל רכושם ילך לנפגעי טרור שסובלים פה ויסבלו כל חייהם, ואתם תראו איך הפלא ופלא, ייגמרו כל הרציחות, כי המשפחה עצמן יתחשבנו ביניהן יופי יופי; הם יודעים – בלי בג"ץ, אגב, ובלי בצלם, בדיוק כמו שאמר יצחק רבין, זיכרונו לברכה. ומי שממלכתי ולא מתאים לו ומונע משיקולים פוליטיים כאלה או אחרים כמחויבות לגוש ולברית עם המפלגות הערביות, אז הוא מוזמן להצטרף לאופוזיציה שלנו ולפורעות קפלן ולצעוק: "דמוקרטיה מהותית" ו"די לכיבוש" – בכל הכוח, אגב, עד מחר. לנו יש אזרחים להגן עליהם, ולהגן עליהם בכל מחיר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה לשרה מאי גולן. אם כך, חבר הכנסת סגלוביץ', אני מבין שאתה לא מסתפק בתשובה, אז מה ברצונך לעשות? אתה רוצה שאנחנו נצביע ונעביר את זה לוועדת הפנים. טוב, אוקיי.
אז אנחנו נצביע על בקשתו של יוזם ההצעה חבר הכנסת יואב סגלוביץ' להעביר את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא מדיניות אכיפת חוק קמיניץ ביישובים דרוזיים מפרוץ המלחמה לוועדת הפנים. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בעד – שניים, אפס מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום תועבר להמשך טיפול לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
חברי הכנסת, אנחנו נצא כרגע להפסקה. ההודעה על חידוש המליאה תתקבל רבע שעה לפני חידוש המליאה על ידי מזכירות הכנסת. תודה.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:22 ונתחדשה בשעה 21:17.) << הפסקה >>
<< הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024 << הצח >>
[מס' כ/1037; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ו, ישיבה 193; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברי הכנסת, אני מחדש כעת את ישיבת הכנסת.
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. מי שיציג את הצעת החוק – יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2024. הצעת החוק מקנה לשר הפנים סמכות לגרש בן משפחה של מחבל. בן המשפחה מוגדר כהורה, אח או אחות או בן או בת הזוג. שר הפנים יהיה רשאי לגרשו, אם לשטח רצועת עזה ואם ליעד גירוש אחר שיקבע, אם התקיימה בו אחת משתי עילות הגירוש הבאות: האחת – הוא הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור; השנייה, שהוא ידע או היה עליו לדעת מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור והוא לא עשה את כל המאמצים הנדרשים למנוע זאת.
תוקף צו הגירוש למי שהוא אזרח ישראלי יהיה לתקופה שבין 7 ל-15 שנים, ולמי שהוא בעל אשרה או רישיון לישיבת קבע או ארעי – לתקופה שבין 10 ל-20 שנים. על השר תחול חובת שימוע שבו תינתן לבן המשפחה אפשרות לטעון את טענותיו, והוא יהיה זכאי לייצוג משפטי. על השר לקבל את החלטתו בתוך 14 ימים ממועד השימוע, ובהתאם לחוק, הוא גם רשאי, באישור ועדת הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. את הגירוש תבצע משטרת ישראל, שבהתאם לחוק הוקנו לה כל הסמכויות, לרבות הסמכות להיכנס לכל מקום, להוציא ממנו כל אדם ולהשתמש לכך בכוח סביר.
הצעת החוק הזו עברה גלגולים רבים. הדיונים בה בוועדת הכנסת החלו לפני כשנה. הייעוץ המשפטי של הכנסת הציג בפני חברי הוועדה ויוזמי הצעת החוק את עמדתו המשפטית בדבר הבעיות העקרוניות והפרטניות המתעוררות בהתייחס להצעת החוק. לאור עמדתו הסכימו המציעים כי לקריאה ראשונה תובא הצעת חוק בנוסח אחר, המסדירה שלילת אזרחות למי שהורשע בעבירה של הזדהות או פרסום דברי שבח למעשה טרור. חברי הוועדה והיוזמים ביקשו את עמדת משרד המשפטים בהתייחס להסדר האמור, ואף המתינו לה במשך כמה ישיבות. לא אלאה אתכם במספר הדחיות של דיוני הוועדה שהתבקשנו להם על מנת לאפשר שמשרד המשפטים יואיל בטובו לגבש את עמדתו.
בסופו של יום, הערות המשרד שהובאו בפנינו, שעיכבו את קידום חקיקת החוק, עיקרו, לדעתנו – לדעת המציעים ושאר חברי הכנסת – את ההסדר שבהצעת החוק. לפיכך החליטו מציעי הצעת החוק לחזור לנוסח הצעת החוק מהקריאה הטרומית ולחדד בו כמה פרטים. אומנם הייעוץ המשפטי של הכנסת הבהיר לנו שגם נוסח זה לא עומד במבחני הפסיקה הקיימים, לרבות בעניין שלילת אזרחות, אך כמחוקקים סברנו שעלינו לקבוע מדיניות חדשה בנושא זה. המשרד לביטחון לאומי הביע את הסכמתו להצעת החוק, ואף המשטרה הודיעה כי תקבל על עצמה את ביצוע הגירוש. נציגי שר הפנים בדיון אף הם הביעו את הסכמתם לסמכויות המוקנות לשר.
הוועדה קיימה כמה ישיבות חסויות לשמיעת עמדת שירות הביטחון הכללי, לשם הבנת התמונה המלאה בנושא. ביקשנו משירות הביטחון הכללי להביא בפנינו הן את המשמעויות הביטחוניות של חקיקה זו והן את עמדתם המקצועית בדבר הצורך בה. לתדהמתנו, השב"כ לא הסכים להביא את התיקונים שהציע לחברי הוועדה בישיבה הגלויה בוועדת הכנסת, ומשכך, אין באפשרותי להציגם בפניכם. אין ספק שהחלטתם זו פוגעת בעבודת הכנסת ובהליך החקיקה. אף משרד המשפטים ציין כי אין באפשרותו למסור את עמדתו ביחס להצעת לחוק בנוסחה המעודכן שעליה עמדו חברי הכנסת, ואף עניין זה יש בו, לדעתי כיו"ר ועדת הכנסת, פגיעה שאין לה מקום בעבודת הכנסת וביכולת של חברי הכנסת למלא את תפקידם.
למרות כל המהמורות האלה, יוזמי הצעת החוק ואני עמדנו על זכותנו ועל חובתנו להביא בפני הציבור הסדר שייצר הרתעה בפני מחבלים הבאים לבצע מעשה טרור. מעתה יהיה עליהם לדעת כי ככל שהם יעשו כן, בני משפחתם צפויים להיות מגורשים מהמדינה. אין מדינה בעולם שהייתה מוכנה להכיל טרור נפשע בלי לשמור על עצמה ולעמוד על זכותה לגרש אזרחים שבהתנהגותם הביאו לכך שבוטלה כל זיקה או קשר למדינה. מעתה לשר הפנים תהיה הסמכות והחובה לפתוח בהליך כנגד קרובי משפחה שהתבטאו בעד מעשה טרור או שעמדו מנגד אף שידעו כי מעשה הטרור של קרובם עומד להתרחש. אני מקווה כי הוא יישם את החקיקה ויפעל למילוי מצוות המחוקק.
זו הצעת חוק חשובה מאוד, שאף לאחר ששמענו את כל אזהרות היועץ המשפטי של הכנסת מצאנו לנכון להותירה על כנה, מתוך רצון להעביר מסר למשפחות השכולות כי מדינת ישראל לא מוכנה להוסיף ולהכיל בני משפחה של מחבל שלא עשו את המאמצים הנדרשים למנוע את מעשה הטרור, או שהביעו אהדה ושמחה על מעשה הטרור שהמחבל, קרובם, ביצע.
לאור האמור, אבקש להסיר את ההסתייגויות, אך אני רוצה להוסיף שאני חושב שזו באמת אחת מהצעות החוק חשובות שנחקקו פה, במיוחד בתקופת המלחמה שאנחנו נמצאים בה. זו הצעת חוק חשובה למיגור הטרור במדינת ישראל, ליצירת הרתעה אמיתית. הטרור במדינת ישראל לא מתקיים בוואקום; יש לו תומכים, יש לו מעגלים של עידוד, יש לו מנגנון של הסתה ושנאה המתחיל פעמים רבות מבית. מחבל שיוצא לבצע פיגוע יודע שמשפחתו תקבל תמיכה, כבוד ואפילו תשלום. אנחנו פה כדי לשבור את השרשרת הזאת. אם הם בוחרים להלל את הבן שלהם או את האח שלהם או את האבא או את הבעל שלהם שביצע פיגוע, אם הם רואים במחבלים שפלים אנשים מכובדים, אם הם ידעו ולא מנעו את זה – הם יגורשו, הם לא יהיו פה.
במשך שנים ראינו איך משפחות המחבלים הפכו לדמויות מופת בשכונותיהם, איך כבוד והערצה מופנים כלפיהם בעוד שאזרחי ישראל נקברים, מדממים ונפגעים; איך אימא של מחבל אומרת שהלוואי ששאר ילדיה יבצעו פיגועי טרור. המשפט הזה בלתי נתפס. איך אימא יכולה להגיד את זה? המסר שלנו חד וברור: כל מחבל שיוצא לרצוח ידע שברגע שבחר לקחת את חייהם של אזרחי מדינת ישראל, הוא לא רק חותם על גזר דינו אלא גם על גזר דינם של בני משפחתו.
החוק הזה הוא לא רק חיוני, הוא צו הרתעה שמגיע לאחר יותר מדי שנים של סלחנות מסוכנת. המשפחות האלה צריכות לעוף לעזה או לכל מקום אחר; להצטרף לאותו רוע שהן טיפחו בביתן, למקום שבו מעריכים רוצחים. הן לא ראויות לחיות על האדמה הזו, לנשום את האוויר שלנו או ליהנות מהחיים השקטים שאנחנו שואפים להגיע אליהם.
אנחנו עומדים כעת במבחן חשוב: האם המערכת תממש את החוק ולא תסכל אותו? האם המערכת המשפטית תבחר בביטחון אזרחי ישראל, בחייהם של אזרחי ישראל, או שהמערכת שוב תכניס אותנו ללופ שבו משפחות מחבלים יוצאות מחויכות מבג"ץ ומשפחות שכולות יוצאות משם בוכות? עם ישראל לא יכיל יותר את ההכלה הזאת של מחבלים. נגמרו הימים שבהם אנחנו משלימים עם זה שקושרים לנו את הידיים במלחמה בטרור. נגמרו הימים שבהם תיתנו לטרור עוד פעם קרדיט ועוד קרדיט בחסות הנאורות המשפטית. אנחנו נמשיך ונעלה להתקפה להגן על החיים של האזרחים שלנו. החוק הזה יעבור, וכולי תקווה שימומש.
אני רוצה להודות לחברי הכנסת המציעים, חברי הכנסת חנוך מלביצקי, אליהו רביבו, אלמוג כהן וחבר הכנסת עודד פורר, שנלחמו תקופה ארוכה וזמן רב בהרבה מאוד ישיבות. יש חוקים שעליהם רשומים הרבה יוזמים ובדרך כלל מגיע אחד שבאמת משתתף בכל הדיונים, אבל ארבעת חברי הכנסת שהזכרתי – הם היו ממש בכל דיון, נאבקו בשביל להוציא את החוק הטוב ביותר, ובאמת דיברו מדם ליבם בשביל להעביר את החוק הזה, שיגן על אזרחי מדינת ישראל. חבריי חברי הכנסת, אני מוריד בפניכם את הכובע על הצעת החוק החשובה הזו ועל העקשנות שלכם לא לוותר ובאמת להגיע למקום שבו אנחנו נמצאים היום ומעבירים את החוק החשוב הזה.
לפורום בוחרים בחיים, להרצל ומירב חג'ג' היקרים וכל החברים; למוריס הירש, שליווה את החקיקה ועוד חקיקות נוספות; לטליה איינהורן; לצוות הוועדה שלי – נועה היקרה, תודה רבה על עבודה באמת מסורה וחשובה ויסודית, לחופית ושירן; ליועצים המשפטיים תומר רוזנר וגלעד קרן; ליועמ"שית הכנסת שגית אפק.
אנחנו מצביעים היום על משהו חשוב. נגמרו הדיבורים. זמן למעשים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. ישנה פה עוד רשימת דוברים שיזמו את הצעת החוק. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, 15 דקות לרשותך.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, אני חייב לומר שהצעת החוק הזו כבר מזמן הייתה צריכה להיות מאושרת בכנסת ישראל. אני שמח לקחת חלק בהליך חקיקה שמביא את הצעת החוק הזאת לקריאה השנייה והשלישית, ואני מקווה שהלילה היא תאושר.
אדוני היושב-ראש, אנחנו כבר שבענו מפיגועי טרור, לצערי, בארץ הזאת. אדמתה של ארץ ישראל ספוגה בדם של נרצחי הטרור במקומות שונים בארץ, באזורים שונים. אבל תופעה אחת ראינו חוזרת על עצמה שוב ושוב: אנחנו רואים הרבה פעמים שאחרי פיגוע טרור מוקמת סוכת אבלים בביתו של המפגע, אם הוא התאבד, ואם לא, או שהוא נתפס, אז פתאום מסביב לבית מתחילה תכונה והמסיבה מתחילה. אתה רואה פתאום בני משפחה שמגלים שאחד מבני המשפחה יצא לבצע פיגוע, לרצוח, להרוג, לשחות, לטבוח, והתגובה שלהם היא לא שהם מסתתרים ומתביישים, אלא שהם מתחילים לחלק סוכריות ובקלאוות ומסיבה, ומתחילים להיות פתאום האנשים הכי חשובים בכפר או ביישוב. האירוע הזה לא רק שהוא מרגיז ומקומם ומוציא מאיתנו את הכעס הכי גדול שאפשר בכלל לדמיין, אדוני היושב-ראש; האירוע הזה מייצר את פיגוע הטרור הבא. שלא יהיה ספק, כשאנחנו רואים את החגיגה הזאת, הסביבה רואה את החגיגה הזאת, המפגע הבא כבר בדרך, ולכן, תפקידנו כמחוקקים לייצר כלי הרתעה בידי שירותי הביטחון.
לשירותי הביטחון יש כל מיני כלים כדי להרתיע: משתמשים במעצרים, מאסרים, הורסים בתים של מפגעים, ואחד מאמצעי ההרתעה הטובים ביותר, שגם במקרים שבהם הוא ננקט הוא נמצא כיעיל ביותר, הוא דווקא אותו גירוש – אותו גירוש של בן משפחה. כי לצערי אנחנו חיים במציאות הזויה שבה יוצא מחבל לבצע פיגוע והוא חושב שהוא מסדר את הפנסיה של המשפחה שלו, שהוא דואג להם בכלל: הוא יצא לבצע פיגוע, ואת הפנסיה תשלם לו הרשות הפלסטינית ועוד כל מיני ארגונים.
הדבר הזה נגמר. צריך לדעת כל אחד מאלה שיוצאים לבצע פיגוע ולרצוח יהודים שלא רק הוא ישלם מחיר, אלא הוא גם שם את בני משפחתו בסכנה. ומה החשיבות שבזה? שגם בני המשפחה מבינים שאם הם מדמיינים או חושבים או רואים או חושדים שבן משפחתם הולך לבצע פיגוע, הם יזהירו את שירותי הביטחון. הדבר הזה הוא קריטי למלחמה בטרור. ואת הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, לא אני אומר, כמי שיזם את החוק – את הדברים האלה אמרו שירותי הביטחון בוועדה. הם אמרו לנו שגירוש משפחות המחבלים הוא כלי הרתעתי, והוא כלי שאם הם יוכלו להשתמש בו הם יוכלו למנוע עוד פיגועי טרור. אז עלינו מוטלת החובה לייצר את הכלי הזה עבור שירותי הביטחון. זה התפקיד שלנו. בסופו של דבר בחוק נקבעו התנאים איך שר הפנים יכול להפעיל את הכלי הזה, איך הדבר הזה מתחיל, מהן הזכויות שיש לאזרחים כדי להתגונן בפני הכלי הזה – הם יכולים ללכת לשימוע, יכולים לפנות לבית המשפט – אבל בסופו של דבר, אם בן משפחה של טרוריסט הביע תמיכה במעשה הטרור או סייע לו, הוא צריך לדעת שהמחיר הוא גירוש. נגמרו הסרטונים בטיק טוק ובאינסטגרם ובפייסבוק של כל מיני מהללי טרור ומשבחיו. הדבר הזה נגמר, כי המחיר שהם ישלמו יהיה כבד.
עכשיו, אחרי שאמרתי כמה מילים על הצעת החוק עצמה, אני רוצה טיפה להרחיב על מה שקורה פה בבניין הזה בשבועות האחרונים. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני מבין שאתה מאחד בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, ואתה גם בית המשפט של חבריך לסיעה, והיום הטלת עונש – בית המשפט שלך הטיל עונש על שניים מחברי סיעת הליכוד, כי מה הם עשו? הם הביעו את עמדתם שחוק ההשתמטות שרציתם להעביר, שנקרא "חוק המעונות" – שזה בעצם במקום לייצר את חוק ההשתמטות דרך הדלת, הם אמרו: נביא את חוק ההשתמטות מהחלון, נקרא לו "מעונות", ונסרס את חוק הגיוס בזה שבעצם כל הסנקציות לא יחולו. אחד הוא יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אסיר ציון לשעבר, שבאמת, זכויותיו במפעל הציוני רבות, השני חבר כנסת שעלה למדינת ישראל, ציוני ממדרגה ראשונה – והם אמרו: אנחנו לא יכולים לראות את בנינו, את אחינו, את חברינו, משרתים בצבא, עושים מילואים, כורעים תחת הנטל בקרבות, 100 ו-200 ו-300 ימי מילואים. בשנה האחרונה משפחות שלמות קרועות מסביב לעניין הזה. אנחנו סופרים, לצערי, את מתינו, את פצועינו. צבא ההגנה לישראל איבד אלפי לוחמים שיצאו מכשירות לחימה. הם צריכים אותם. אנחנו לא נוכל – אומרים חברי הכנסת מהליכוד; הליכוד, הוא רשום "תנועה לאומית ליברלית" – הם אומרים: אנחנו לא נוכל להרים את ידינו בעד חוק השתמטות כזה. עם כל הכבוד לשר גולדקנופ, לא נבחרנו כדי לשרת את המאוויים של הרבי מגור. התפקיד של חברי הכנסת, גם בליכוד – הם לא עובדים אצל הרבי מגור, הם עובדים אצל עם ישראל, ועם ישראל זקוק ללוחמים. אז מענישים אותם: אתם לא תעלו הצעות חקיקה במושב הזה, בשבועות הקרובים.
אני חייב לומר שעצם הענישה על הבעת דעה בעיניי היא מגונה, בעיקר כשהיא באה על העניין הזה. אז תנוח דעתך. אתה יודע, הרי יש פה מכסות חקיקה לסיעות; ירצו חבר הכנסת אילוז וחבר הכנסת אדלשטיין – נוותר על מכסת החקיקה שלנו בשבילם.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו נשאף להיות מפלגה דמוקרטית כמו ישראל ביתנו – – –
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני אומר לך כך: כל חבר הכנסת שיילחם למען גיוס לכולם, למען מדינת ישראל ועם ישראל, אנחנו ניתן לו את הגיבוי. הייתי מצפה שגם אתם תנהגו ככה, כי בכל הכבוד, אופיר, תשמע, אתה עברת פריימריז ורצת ואתה מחוקק הצעות חוק ואתה נלחם ואתה מנסה להחזיק את העסק הזה. אני שואל אותך, בשביל מה? מה המטרה שאתה נמצא פה כבר – אתה השבוע הזה בכנסת, מיום שני עד עכשיו לא יצאת מירושלים. אתה לא רואה את המשפחה שלך. אני אומר לעצמי, מה המטרה? כל המטרה שלך – כשאתה חלמת להיות חבר כנסת, אמרת: החלום שלי הוא לשרת את מאווייו של מר גולדקנופ? זה החלום שלי – אני אצטרך לשרת את מאווייו של אייכלר? מה, אין לכם אג'נדה, לסיעת הליכוד? נגמרו העקרונות?
הרי אני יודע מה אתה חושב. אני יודע מה אתה חושב. אני יודע מה חושבים רוב חברי הכנסת של הקואליציה. הסיפור הזה של הגיוס הוא לא שאלה פוליטית. יש בבניין הזה הרבה מאוד פוליטיקה, יש פה הצעות חוק, ואתה לפעמים מצביע בעד ונגד, ויש לך מחויבויות קואליציוניות כאלה ואחרות. יש פה שאלה אחת – ואני אומר את זה גם לך – יש פה שאלה אחת, של עקרונות.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
הכול זה עקרונות.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
עקרונות. אז אני קטונתי מלהבין את העקרונות שלך, חבר הכנסת גולדקנופ. קטונתי. אני לא יודע. אני מאוד אוהב לקרוא במקורות. אני מאוד אוהב ללמוד את המקורות. במקורות שאני לומד מהם, אומר משה רבנו לבני גד ובני ראובן לפני שנכנסים לארץ: "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה" – הוא אומר להם את זה. במקורות שאני קראתי, דוד המלך, שכתב את ספר תהילים, היה גדול הלוחמים. במקורות שאני קראתי, כשאני לומד, אני רואה שכתוב במשנה שבמלחמת מצווה חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. אלה המקורות שאני מכיר. אני לא מכיר מקור בתורה שאומר שכשעם ישראל נהרג בקרבות בצפון ובדרום, כשהמשפחות כורעות תחת הנטל, כשאימהות קוברות את ילדיהן – אני לא מכיר מקום במקורות שאומר: לך ותשתמט. לא מכיר מקור כזה. לא מכיר כזה.
ואני אומר לך, קידוש השם שעושים בני הציונות הדתית, שהם בני תורה, בישיבות ההסדר, שהם לומדים ומשרתים ונלחמים ומקיזים את דמם בשביל שאנחנו נוכל לעמוד פה בקשקושים האלה, במריבות האלה, נלחמים גם ברגעים אלה ממש, ואנחנו צריכים להסתכל להם בעיניים – אתה צריך להסתכל להם בעיניים, אופיר, וגם אתה צריך להסתכל להם בעיניים – והוא אומר להם: לא לא לא, לא, אנחנו נשתמט. אנחנו כממשלה גם לא נשלם תקציב – את אותו תקציב מעונות שמגיע למי שזכאי למעונות, אותם מילואימניקים, שיכול להיות שהאישה שלהם זכאית לתשלום מעונות. למה? כי לא משלמים את זה למי שהשתמט אצלנו, אז אנחנו לא ניתן שישלמו לכם.
תשמע, אני באמת אומר, הדברים האלה – תפסיק לקשקש – הדברים האלה הם הבושה הגדולה ביותר, והם אות קלון שיהיה על המצח שלך ושל רבים מחבריך בעת הזאת. כי אני אומר לך, היו לי חילוקי דעות בעניין הזה, ונלחמתי על הגיוס פה לפני 7 באוקטובר ברמה הערכית, מולך, מול חבריך, אבל אני הייתי בטוח תמיד, גם כשזה היה – היה לנו דיון ערכי על השוויון בנטל – הייתי בטוח תמיד – אמרתי: הדיון, כל זמן שהוא דיון ערכי, אתה חושב כך, אני חושב אחרת – בסדר. אבל הייתי בטוח שביום שמדינת ישראל תהיה מאוימת, שביום שאנחנו נצטרך שכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יאחזו נשק כדי להגן על היישוב שלהם, על הבית שלהם, על הגבול שלנו, אתם תתייצבו לצידנו. וכך זה היה בעבר. כך זה היה בעבר. אבא של חבר הכנסת אייכלר היה לוחם באצ"ל. רבים היו לוחמים, לקחו חלק באירוע הזה. מה קרה לכם? מה קרה לכם? התחלתם לקדש את ההשתמטות הזאת ובסוף מענישים את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון? למה? כי הוא אמר: אני לא מוכן לקדם חוקי השתמטות?
הדבר הזה בזוי. אתם מסתכלים על זה היום בעיניים הפוליטיות שלכם, שכל מה שחשוב זה לתחזק את האירוע הזה? לא, זה לא כל מה שחשוב. כל מה שחשוב כרגע הוא שאנחנו נאפשר למדינת ישראל להילחם על חייה בכל הגזרות, ונאפשר למשפחות האלה, שכשאנחנו אומרים שהן כורעות תחת הנטל – הן כורעות תחת הנטל. אי-אפשר להחזיק את המשפחה יותר כשהחייל בן ה-40, המילואימניק, נמצא כבר 300 יום במילואים, והעסק שלו קורס והבית שלו קורס, ואתם לא מוכנים לקחת חלק במלחמה הזאת. אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? לצערי, שואלים את השאלה הזאת פה, והקואליציה עונה: כן, כן. אין חילול השם גדול יותר ממה שאתם עושים.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. הדובר הבא – חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה. אולי תוכל להשיב לכבוד השר על 53 המיליארד שהוא הזכיר. כבוד השר הזכיר 53 מיליארד, אתה חלק מאותם אנשים שהיו אמורים לקבל 53 מיליארד.
<< דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אז אם תרצה להתייחס, תוכל להתייחס, בלי להיכנס לתוכן דבריך, כמובן. בבקשה, 15 דקות לרשותך.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
כן, בהמשך אני אתייחס גם למה שאמר השר. לא שמעתי אותו, אבל כמובן, אם אמרת והוא יושב ושומע, אז הוא אמר. אני אתייחס לעוד עוולות במשרד של השר ומשרדים אחרים, אבל נגיע לזה.
אז נצביע הבוקר – – –
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
רק שנייה, חבר הכנסת טאהא. אני לא מרשה לעשות צילומים פה, אני לא מאשר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
למה?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
ככה, כי זה בניגוד להנחיות של יושב-ראש הכנסת. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא מאפשר לך לעשות את זה כאן, במליאה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני יכול לדבר?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, לא, זאת החלטה שלי כמנהל הישיבה. אני לא מרשה לך לעשות את זה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתה מדבר על וידיאו. אני מציע לך להתייעץ.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אז אם אתה מתכוון לעשות וידיאו, אני כבר מזהיר אותך שלא אאשר לך לעשות וידיאו. תודה רבה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אדוני, אני אומר לך שזאת החלטה של יו"ר הכנסת, להימנע מדברים כאלה. אם אתה רוצה, תשב בבקשה במקום שלך ותצלם מהמקום שלך, ואם תעשה וידיאו, אני אבקש שהסדרנים יפסיקו אותך. תודה רבה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא עשיתי וידיאו. מה זה, החוק – אתם מצביעים בסוף בעד או נגד?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, זו ההנחיה של יושב-ראש הכנסת, ואני עומד בהחלטה. תודה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לווידיאו – אתה היו"ר, אתה אמור לדעת את ההנחיות. וידיאו, לא סטילס, תלמד את התקנון.
< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אדוני, אני יודע בדיוק מה התכוונת לעשות, ולכן הזהרתי אותך – אם תעשה וידיאו, אני אוציא אותך. לא, אתה לא צריך להוכיח לי שום דבר, אני רק אמרתי לך שווידיאו לא תעשה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה זה? מה זה?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
היושב-ראש, היות שלא התחלתי לדבר וכבר עברו שתי דקות, אז חבל. אנחנו דנים בעוד חוק בשרשרת ארוכה מאוד של חוקים שהקואליציה הזו הביאה לאישור הכנסת שהם חוקים בלתי חוקתיים. זאת אומרת לא כל פרלמנט אי שם, בישראל ובכל מקום בעולם – לא בכל פרלמנט שמאשר הצעת חוק של מישהו, היא הופכת להצעת חוק חוקתית. היא אומנם מאושרת על ידי אותו בית מחוקקים, ובמקרה שלנו זו הכנסת, שבתקופה האחרונה חוקקה עשרות חוקים לא חוקתיים, לא קונסטיטוציוניים, והם סותרים את החוק הבין-לאומי, סותרים את החוק האנושי, ובכל זאת הם עוברים, כי יש רוב לקואליציה ששולטת מזה שנתיים במדינת ישראל ורומסת בדרך את כל הערכים הדמוקרטיים, עושה איפה ואיפה עם אזרחי המדינה, מבדילה בין ילד לילד, בין דם לדם. הילד החרדי הוא לא כמו הילד הערבי, הוא לא כמו הילד האשכנזי, הוא לא כמו הילד המזרחי. יש לכם היררכיה של חלוקה גזענית מי יותר עדיף, איזה ילד יותר עדיף. על כן, מי שמשלם את המחיר הכבד ביותר של התעלולים של הקואליציה הזאת הוא האזרח הערבי.
מכובדי היושב-ראש, כעיקרון אני רוצה לומר שאני והמפלגה שלי ודומני שכל חבריי מהסיעות האחרות של חברי הכנסת הערבים מתנגדים לכל סוג של אלימות, מתנגדים לכל סוג של שפיכות דמים, מתנגדים לכל סוג של פגיעה בחפים מפשע, מתנגדים לכל סוג של פגיעה באזרחים, מתנגדים לכל סוג – תקרא לו "מעשה טרור", תקרא לו "חבלה"; יכול להיות שמטעמים אחרים תקרא לו "גבורה", אם יהודי יעשה אותו. אנחנו מתנגדים נחרצות לכל סוג של שפיכות דמים, לכל סוג של פגיעה באזרחים, לכל סוג של פגיעה בחפים מפשע. זה נכון מבחינתנו לגבי ערבים, לגבי יהודים, זה נכון לגבי כל אדם באשר הוא אדם. זאת אומרת, מבחינתנו לא מקובל בשום מצב, בשום אופן, שמישהו ייזום או יבצע מעשה המנוגד לערכים שלנו, שהם נגד הרג, נגד פגיעה בחפים מפשע, נגד פגיעה באזרחים תמימים. אבל מה שאנחנו רואים כאן הוא לא אותו דבר. ראשית, אני בטוח שמי שמקשיב לחלק מהקואליציה המטורללת הזאת – לא שמחים לשמוע את הדברים. למה? יושב כאן השר – חבריך לקואליציה מפנים אלינו קריאות כל הזמן פה במליאה ומכנים אותנו "מחבלים". החוק מדבר על גירוש משפחות מחבלים. ואני שואל את כבוד השר, שהמפלגה שלו תומכת בחוק: אז למה לא תתחיל לפעול כדי לגרש את המשפחה שלי? הרי אני מוגדר אצלך כמחבל.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא, יש להם את זה, אל תדאגי. יש להם את כל הרעיונות שיכולים להיות, שלא ייאמנו. הם מפנים אלינו כינויים כמו "תומכי טרור". אז אם אנחנו תומכי טרור, אז אנחנו מחבלים, אז המשפחה של אימא שלי ראויה לגירוש. למה אני אומר את זה? כי בעיניהם, מי שעבד על החוק הזה – אין מחבלים יהודים. כשנשאלו בוועדה – ואני לא השתתפתי בדיונים בוועדה מסיבה פשוטה: בוועדה ישב מורשע בתמיכה בארגון טרור, והוא היה מבין אלה שדחפו וקידמו את הצעת החוק, ולא רציתי לתת לגיטימציה לדיון לא חוקתי, דיון אנטי-חוקי בעליל, שמעליו מתנוסס דגל שחור, דוקר עין, דיון שמי שניהל אותו – הוא והכנופיות שלו היו עשרות פעמים בבתי משפט, הוגשו נגדם עשרות כתבי אישום, אבל הם לא מחבלים. למה? כי מה בכלל הם עשו? הם רק תקפו פלסטינים, או שרפו רכבים של פלסטינים, או שרפו בתים של פלסטינים, או שהתומכים שלהם שרפו אנשים פלסטינים, כמו משפחת דוואבשה, אבל הם לא מחבלים, כי הם יהודים, ויהודי לא יכול להיות מחבל.
אז אם אתה מביא חוק שלא חל על כו-לם, כולם ללא יוצא מהכלל, תחת הכותרת "מי שפוגע בחף מפשע, מי שפוגע באזרח, מי שמבצע פעולה בלתי חוקית כזאת, ייענש באותו עונש" – אף אחד לא מתחייב לומר את זה. והמורשע בטרור, שישב כל הזמן בדיוני הוועדה, לא מתחייב לומר את זה, כי הוא הראשון לגרש אותו, כי הוא היחידי שמורשע בתמיכה בארגון טרור. איפה אופיר כץ, שעלה להלל את החוק? מה הוא אומר על מי שמורשע בתמיכה בטרור? הוא הורשע, זאת אומרת שהוא מחבל. אז התחילו כבר בתהליכים כדי לגרש את משפחתו? או שלא יכולים, מבחינה משפטית, לכתוב שהחוק הזה מכוון לערבים, גם כאלה, היושב-ראש, שהמורשע בטרור מגדיר אותם מחבלים כאשר הם לא עברו על אף חוק.
אינתיסאר חיג'אזי נעצרה באישון לילה בדירתה. הם כיסו את העיניים שלה, אזקו אותה ושלחו את התמונה למורשע בטרור, לבן גביר, השר לביזיון לאומי, והוא השתמש בתמונה בכל העולם ועשה פרסום שכל מחבל יקבל את העונש שלו. מתברר שההר הוליד עכבר. אינתיסאר חיג'אזי לא עשתה כלום ותומך הטרור הזה, המחבל, השר הבכיר בממשלת הפשיזם של נתניהו, תייג אותה בתיוגים שלא מגיעים לה, ועכשיו היא חופשייה בבית על אפו וחמתו. אבל הוא קרא לה "מחבלת", היושב-ראש. זאת אומרת, מישהו יכול היה להתחיל להתארגן כדי לגרש את משפחתה, כי הוא החליט שהיא מחבלת.
על כן אני אומר, אחרי שאמרתי שאנחנו נגד כל סוג של פגיעה, אנחנו באמת כאלה ותמיד קוראים לנערים, לאנשים בכלל – יהודים וערבים – לא לפגוע בחפים מפשע, לא לפגוע באזרחים, לא לעבור על החוק, כדי לא לאפשר לפשיסטים ששולטים במדינת ישראל, לא לאפשר להם את הכלים להתעמר בכם, כולל דרך שקרים וזיופים.
לפני שעתיים, שלוש, חברת הכנסת עאידה תומא עלתה לדוכן והציעה הצעת חוק להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם. כמובן שתמכתי בהצעת החוק, ותודה לעאידה, אבל אני רוצה לאכזב אותך, עאידה. אנחנו בכפר קאסם לא מבקשים שהכנסת תחוקק חוק להנצחת הקורבנות. את יודעת למה? א. כי הכנסת הייתה שותפה לניסיונות לטייח את הטבח, ובפעם הראשונה שראש הממשלה ושר הביטחון דיבר על הטבח מעל דוכן הכנסת, זה היה 21 ימים לאחר הטבח. לאחר שדבר הטבח פורסם בעולם, המדינה דאגה לרדוף כל מי שניסה להחיות את זכרם של השהידים קורבנות הטבח בכפר קאסם. האבות שלנו והסבים שלנו והסבתות שלנו עשו זאת על אפם וחמתם. כפר קאסם מחיה כל שנה את זכר השהידים חללי הטבח של 1956, ללא אישור של אף אחד, ולא נקבל אישור של אף אחד. עושים זאת עם אלפי-אלפים, כל היישוב יוצא מגדרו, משתתף בתהלוכה השנתית. הרבה מאוד אזרחים ערבים מגיעים לכפר קאסם ומשתתפים איתנו בתהלוכה, לא מקבלים אישור של מישהו ולא רוצים לקבל אישור של מישהו.
אבל מה אנחנו כן רוצים, עאידה? אנחנו רוצים שהמדינה תכיר באחריותה המשפטית, ההיסטורית, הערכית, הכספית, מכל הבחינות, לטבח בכפר קאסם. זה מה שאנחנו רוצים. לא רוצים שמישהו יכיר לנו בחוק להנצחת החללים. אנחנו מנציחים אותם, אנחנו לא צריכים את הכנסת כדי להנציח אותם, ואנחנו עושים את זה על הצד הטוב ביותר. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשי כפר קאסם מנציחים בכל שנה את זכרם של השהידים בטבח כפר קאסם במספרים גדולים מאוד. כפר קאסם יוצאת בחורבנה הגדול ביותר להשתתף בהנצחת זכרם של השהידים. אנחנו לא רוצים שאף אחד ינציח את זכרם, משום שאנחנו עושים בעצמנו זאת בכל שנה.)
לגבי השר וה-50 מיליארד שקל – א. אתה אמרת דברי שקר, שר השיכון. אני אסביר לך למה אמרת דברי שקר.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
זה מה שכתוב בעיתון.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אז כל מה שכתוב בעיתון – ואם כתוב בעיתון שאתה מתפלל לצד הלא-נכון, אז זה נכון? לא כל מה שכתוב בעיתון זה נכון. אז אמרו לך 52 מיליארד שקל, ושיקרו לך, משום שלא היה הסכם כזה. היו 30 מיליארד לתוכנית חומש, היו 2.5 מיליארד לתוכנית למלחמה בפשיעה והיו 20 מיליארד במשך עשר שנים לתשתיות, לנתיבי ישראל ועוד חברה שעוסקת בתחום. שקל אחד לא הועבר לגורם אחד זולת הגופים המוסמכים.
עכשיו הגעתם אתם, ביטלתם את ה-20 מיליארד של התשתיות, ביטלתם את התוכניות למלחמה בפשיעה, קיצצתם את התקציבים של הרשויות המקומיות. אני מקווה שאת זה קראת בעיתון, כי אם לא – אוי ואבוי. 200 מיליון שקל כל שנה שהיו מועברים לרשויות המקומיות – שר האוצר שמבין בהכול חוץ מענייני כלכלה ביטל אותם. לא קראת בעיתון? לא קראת בעיתון שתוכנית החומש לחברה הערבית קוצצה ב-15% וה-30 מיליארד, רובם ככולם תוכניות שאינן בבסיס התקציב, ועל כן כל הקיצוץ הוא מהתוכנית של החברה הערבית? לא קראת בעיתון שביטלו את ה-20 מיליארד של התחבורה הציבורית והתשתיות?
שר השיכון, אני רוחש לך כבוד. כאשר אתה עולה ומדבר – א. אתה צריך לדבר אמת; ב. כמי שדואג לילד החרדי – אני דואג לילד החרדי, ולא פעם עליתי לכאן לדוכן, עוד כשהייתי בקואליציה, ואמרתי שבתי ספר במוכר שאינו רשמי, כולל שלכם, זכאים לתקציבים שווים, לכל ילד במדינה. אבל זה צריך להיות נכון מבחינתך גם לילד הערבי, כי ילד הוא ילד הוא ילד. הילד שלך לא עדיף על הילד שלי, ושלי לא עדיף על הילד שלו, אבל שהילדים שלכם לא יהיו עדיפים על הילדים שלנו. למה? למה?
ועוד דבר, החבר שלך – בחצי משפט, היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אם חברת הכנסת עאידה תומא תיתן לך דקה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא צריך להוריד ממני.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא צריך? יש לכם מספיק זמן, אז אני אתן לך עוד דקה. אתם מנהלים את השעות.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
דקה. בימים אלה עלה לפני שעתיים או פחות יואב סגלוביץ', דיבר על צו 8 ביד אחת וצו הריסה ביד שנייה. אז אני אומר לך, ללא קשר לצו 8, בידיך האפשרות להביא לסיום העוול הזה. תדחף לתכנון היישובים הערביים. עדיין יש לך יישובים ללא כוללניות; יש לך מאות ואלפי מתחמים ביישובים הערביים שלא הוגשו בהם תוכניות מפורטות. תפעל לתכנון היישובים הערביים, ואז לא צריך להגיש צו הריסה ולא צו פינוי ולא בטיח.
אבל גם לא לתכנן וגם לרדוף את האזרחים – לא משנה לצורך העניין דרוזים, מוסלמים, חרדים, יהודים, מזרחים, אשכנזים; מה זה משנה לעזאזל? הם אזרחי המדינה. תתכננו את היישובים הערביים כדי שהשר המורשע בטרור יפסיק להתרברב שההריסות בתקופתו עלו במאות אחוזים. והשרה מאי גולן עולה לדוכן כדי לספר כמה אלפי בתים התושבים הרסו במו ידיהם, חלק גדול מהם במתחמים שכבר נמצאים בתהליך תכנון.
אז אנא ממך, השר, תתנהל כבן אדם. תתייחס אלינו כבני אדם, כאזרחים, כאנשים שמגיע להם את השירותים שלך, בדיוק כמו הילד החרדי שלך. הוא אף פעם לא עדיף ואני אף פעם לא עדיף עליו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. לפי הרישום זה עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה רק להגיד לחברי חבר הכנסת ווליד טאהא, אני לא חושבת שאנחנו חלוקים בדרישה שלנו.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אני לא הפניתי אלייך דברים כי אנחנו חלוקים, בכלל.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני חושבת שהדרישה העיקרית שלנו היא לשאת באחריות על הטבח ולהוציא את האמת, וגם לחשוף את כל המסמכים ולעמוד באחריות המשפטית כלפי טבח שלקח את החיים של 49 אזרחי מדינת ישראל. זה נעשה על ידי הצבא בהוראה פוליטית על ידי האחראים בממשלת ישראל דאז; בן-גוריון עמד בראש הממשלה.
הדבר השני, ואני מנצלת את ההזדמנות ששר הבינוי והשיכון נמצא איתנו – ואני יודעת שזה לא אתה שאחראי לצווי ההריסה, כבוד השר. כבוד השר, אני מנצלת את ההזדמנות שאתה נמצא ואני פונה אליך. ביום ראשון אמורים להיכנס לתוקף צווי ההריסה של הכפר אום אל-חיראן בנגב, כפר שלם שרוצים להרוס אותו, לגרש את המשפחות שחיות על האדמות שם ולהקים במקומו את היישוב חירן. האנשים יאבדו את הבתים שלהם, את המקום שבו גידלו את הילדים שלהם, ומוציאים אותם משם. אני מאוד מקווה שביום ראשון לא נראה את מראות הזוועה של כוחות משטרה שנכנסים, מטילים טרור על המשפחות והורסים את הבתים שלהן. התערבותך, בעיקר כאדם, כאחראי במדינה, שר בינוי ושיכון, וגם כאדם דתי, אמורה להיות מיידית, כדי לעצור את העוול הנוראי הזה שאמור להתקיים ביום ראשון.
עכשיו לענייננו. כנראה נגזר עלינו בשנה הזו רק לטפל ולנסות להדוף את הגזרות המרות ואת העוולות שמנסים להביא. הצעת החוק הזו היא הצעה שאפשר להגיד עליה במינימום שבמינימום שהיא פגיעה קשה ושרירותית, ללא שום מידתיות, בזכויות החוקתיות, גם של אזרחים, אבל גם של תושבים של המדינה. יש משהו שאני לא מצליחה להבין בתקופה האחרונה. חוקק חוק למאבק בטרור במדינת ישראל. התקיימו דיונים כל כך רבים עליו, ונאמר עליו שהוא חוק דורסני, שהוא חוק לא מידתי, שהוא חוק מאוד רחב, ובכל זאת לא מסתפקים בזה; מוסיפים טלאי על טלאי, כל אחד כאילו במרוץ להראות שהוא הגאון שמצא פרצה ורוצה להכניס אותה, והם מכניסים את כולנו למצב לא אנושי, למצב לא חוקתי, למצב שפוגע בזכויות אדם בסיסיות.
אם יש מישהו שהמדינה חושבת שהוא עשה מעשה תומך בטרור, יש את החוק – בבקשה, תגישו נגדו כתב אישום, תחקרו אותו, תמצו איתו את ההליך הפלילי. אבל להחליט ששר באופן מינהלי יוציא גירוש של משפחה, בלי לחשוב אם זה ילדים, אם זה נשים, אם זה זקנים, אבא ואימא, שהם בעצמם לא היו מעורבים – לגרש אותם? ולאן לגרש אותם?
הרי אפילו בתקנות ההגנה לשעת החירום הייתה תקנה 119 שמדברת על הריסת בתים של מחבלים. השאירו אותה, אבל את תקנה 112 – לא עאידה ביטלה אותה, לא חברי הכנסת הערבים ולא האוכלוסייה הערבית. מדינת ישראל ביטלה את תקנה 112, שמדברת על סמכות לגירוש. עכשיו מביאים את זה בחקיקה ראשית, רוצים לחוקק את זה.
איפה ראינו דבר כזה שמעבירים עכשיו את כל הסמכויות של הליכים משפטיים לידיים של פוליטיקאים? היום יש את השר הזה; מחר – לך תדע, אולי יחליטו בממשלת ישראל הזו להעביר את השר לביטחון לאומי להיות שר הפנים, ואז הסמכות לגרש תהיה בידיים שלו. תתארו לעצמכם מצב הזוי כזה. בן אדם שהורשע בתמיכה בטרור יהיה אחראי לגירוש – מי? הוא יגרש את חברת הכנסת ממפלגתו שהלכה וביקרה אצל מחבלים יהודים מורשעים ברצח, יצאה משם ואמרה: יש לו הילה של צדיק מעליו?
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
היא ביקשה הקלות בשבילו.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
היא ביקשה הקלות, ונתנו לה להיכנס לתוך הצינוק שלו בבית סוהר. היא לא תומכת טרור במקרה הזה? הוא יגרש אותה? לא, כמובן שלא. לא בשביל זה עשו את החוק הזה. עשו את החוק הזה כדי לשלול על ימין ועל שמאל אזרחות ותושבות מאנשים שהם אזרחי המדינה על סמך קרבת משפחה. איפה זה מתקיים, תגידו?
להגיד "נפלתם על הראש" זה ממש לא הביטוי; השתגעתם – לא הביטוי, אפילו. אבל הפשיזם כבר מחלחל בתוך החברה ובתוך הבית הזה. שתעלה שרה לפה לפני שעה ותגיד, עם כל הדעות הגזעניות שהיא ביטאה, כאילו יעני היא מבינה את המנטליות הערבית. כדאי לדעת מאיפה היא מכירה את המנטליות הערבית. היא שכחה שהיא חצי ערבייה. היא מדברת על כך שערבים עומדים אחד לצד השני במשפחה – אם יש רצח, אז המשפחה לוקחת על עצמה את האחריות ומשלמת עטווה, כלומר משלמת פיצוי למשפחה של הנהרג, דבר שמבטא את הסולידריות החברתית והאחריות של משפחה שמכירה באשמה, שיצא מתוכה מישהו, והיא משלמת, משפטית לפי זה. היא לקחה את זה לצד הכי גזעני שאפשר, ואמרה: אתם רואים? הם עצמם מכירים שבן משפחה הוא גם כן אחראי. אז למה אתם מתפלאים שאנחנו נגרש? אז אנחנו נגרש לעזה. ואחר כך תיקנה את עצמה – אמרה: לים של עזה.
שרה עומדת על הדוכן וקוראת – לא פחות – לא רק לטרנספר אלא לזרוק לים. תארו לעצמכם שמישהו היה משתמש בביטוי הזה נגד מישהו שהוא לא ערבי, אני לא אגיד משהו אחר. הרי אנחנו לא יהודים, אז אם היינו משתמשים בזה נגד מישהו שלא ערבי, מה היו אומרים עלינו? בטח אנטישמים. אבל לשרה מותר להגיד "לזרוק לים". לזרוק לים של עזה. אתם יודעים למה לים ולא לעזה? כי היא רוצה להתנחל בעזה. היא רוצה להיות מתנחלת בעזה. היא השתתפה בכנס.
אני חושבת שהגיע הזמן שקצת תתעשתו בממשלה הזו. אומנם קשה לדרוש מכם דבר כזה, עם כל המחזה שראינו ביומיים האחרונים, בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות. קשה לבקש להתעשת, כי באמת איבדתם את זה. וכשאני אומרת "איבדתם את זה" אני לא מדברת על השכל, אני מדברת על המוסר הבסיסי של אנושיות, של בסיס של זכויות אדם וזכויות אזרח. אנחנו יודעים שאתם מתייחסים אלינו כאזרחים לא שווים. אנחנו מתעקשים להיות שווים, אבל אתם כבר לא מתייחסים אלינו כאזרחים אלא כנתינים, כלא בני אדם, ואת זה לא נקבל, ונמשיך להשמיע את הקול. וחבל מאוד – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – חבל מאוד שמי שמדבר על דת ועל מוסר לא קם ומתרעם על מצב כזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה, חברים, דילים מאחורי הפרסה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
דילים, מה זה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טוב, קדימה, בבקשה. תודה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
זה מה שהוא עושה בפרסה, מה אתם רוצים?
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 397 ימים למלחמה, 101 מאחינו ואחיותינו עדיין נמקים בשבי החמאס. לבית הזה אסור לשכוח אותם. כל אחד ואחת מחברי הכנסת צריכים לשאול כל יום, כל דקה: האם עשינו מספיק להחזרת החטופים? אז ממשלת ישראל, די להפקרה. הם נחטפו במשמרת שלכם, ואתם אחראים להחזרתם. לחטופים אין זמן, הם סובלים ומתים.
ברשותכם, אני לא אדבר על חוק גירוש משפחות מחבלים. כל החקיקה בכנסת הזאת באמת מוטרפת. ואני, ברשות הבית הזה, מבקשת לומר כמה מילים על חוק המעונות, שהיה אמור לעלות כאן היום אך נדחה למועד טוב יותר, לטענת הממשלה.
החוק הזה הוא חוק מופקר, הוא חוק מפלה, הוא חוק אנטי-שוויוני, עוד יריקה בפרצוף של המעמד העובד הנושא בנטל והמשרת את המדינה. אבל החוק נמצא באריזת מתנה נחמדה. בדברי ההסבר יש עידוד תעסוקת נשים, דאגה לאוכלוסיות החלשות. נשמע ממש נפלא. אני, לכאורה, אתה יודע, נציגה של ציבור ומנסה לקדם אג'נדה פמיניסטית, אז על פניו אני אמורה לתמוך בהצעת החוק. אבל אני לא קונה את המניפולציה הזו, זה לא עובד עלינו. בכסות של עידוד תעסוקת נשים מסתתרת הצעת חוק הנותנת עדיפות למשתמט החרדי בסבסוד על פני אוכלוסיות אחרות, ובניגוד לפסיקת בג"ץ. הצעת החוק מנוגדת לעקרון השוויון, ופוגעת באופן לא שוויוני באוכלוסייה המשרתת והעובדת.
אז חברי הקואליציה, יש לי חדשות: החוק הזה לא באמת דואג לבייס שלכם. הקצבאות הללו, נדיבות ככל שיהיו, הן מלכודת דבש. אתם, נבחרי הציבור של החרדים, משאירים את האוכלוסייה שלכם לדשדש במקום. הרי למה לקדם ולדאוג לעצמאות האוכלוסייה החרדית, עצמאות כלכלית? חס וחלילה. הרי לא באמת מעניין אתכם מה שכתוב בתורה. בתורה, בעשרת הדיברות כתוב: "ששת ימים תעבֹד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך אשר בשעריך. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו". ששת ימים תעבוד – בעשרת הדיברות, דיבר עשה – תעבוד. מסתבר שמה שמתאים לבורא עולם כנראה לא מתאים לגולדקנופ ודרעי.
מה שבאמת חשוב לכם זה שליטה על הבייס, על הבייס החלש, הנתמך, הנצרך, הנגרר. על הדרך אתם מקדמים הידרדרות של המדינה, הידרדרות הכלכלה של המדינה, שגם ככה נמצאת בצניחה חופשית. מי בדיוק אתם חושבים ימשיך לשאת בנטל הכלכלי? מי ימלא את הקערה הזו שהשר גולדקנופ דיבר עליה? הכסף לא יורד מהשמיים, זה לא מן. ואתם, ביהירותכם כי רבה, ממשיכים לבזות את מי שמחזיק את הכלכלה הישראלית על כתפיו: המעמד שעובד, נושא בנטל המיסים, משרת בצבא – בצבא הסדיר ובמילואים.
אז אולי במקום טריקים ושטיקים תואיל ממשלת ישראל לקיים את חוק שירות הביטחון, המסדיר את הגיוס לצה"ל של כל אזרח לשירות סדיר או שירות מילואים. כולם חייבים לשאת בנטל, להיכנס מתחת לאלונקה, ולא על האלונקה. זה צו השעה. הצבא חייב חיילים, חיילים נוספים עבור המלחמה העקובה מדם שנכפתה עלינו. אז את מי מפטר ראש הממשלה, בעיצומה של מלחמה רב-זירתית? את שר הביטחון, היחיד שהיה עליו קונסנזוס רחב בציבור, השר היחיד שאמר באומץ: די.
חוק המעונות הוא שקר. השם האמיתי שלו הוא חוק מימון ההשתמטות, או חוק עוקף פטור, שסותם את הגולל על האפשרות לגיוס חרדים. כמה מביש ונמוך עוד אפשר לרדת? מה לא תעשו כדי להכשיר השתמטות? מה לא תעשו בשביל לבזוז את הקופה הציבורית? מבחינתכם שתישרף המדינה, העיקר שקואליציית הבלהות, קואליציית המחדל, תשרוד. אז זה היה על חוק המעונות, שהיה אמור לעלות היום.
ברשותכם, אני רוצה לקרוא קטע שכתב אתמול פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, אשר היטיב לבטא את הסכנות המוחשיות הנובעות מפיטורי שר הביטחון יואב גלנט, על הכוח ועל החשיבות של האקדמיה בעיתות משבר שכאלה. בשנתיים האחרונות אני נחשפת לפגיעה מאוד קשה באקדמיה, בחופש האקדמי, וקיצוץ תקציבים על ידי הממשלה הזאת. נראה לי שפרופ' אריאל פורת כתב מדם ליבו על מה שקרה אתמול בלילה. אז הוא כתב לחברי וחברות הסגל של אוניברסיטת תל אביב, ואני מצטטת: אני במטוס, בדרכי ארצה לאחר נסיעת עבודה בחו"ל. התלבטתי אם לכתוב לכם בנושא שנראה בעיקרו פוליטי – החלטתו של ראש הממשלה לפטר את השר גלנט. החלטתי לעשות זאת, כי אני חושב שאנחנו נמצאים בצומת דרכים שעלול להיות הרה אסון. בעת כזאת עקרונות של ניטרליות של ראשי מוסדות אקדמיים נסוגים בפני ערכים חשובים מהם. למותר לציין שאני מביע את דעתי שלי; איני מתיימר לדבר בשם אחרים.
אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמה קשה, אשר עלולה להתפתח היום, מחר או מוחרתיים למלחמה שלא ידענו כמותה עם איראן, זאת לאחר יותר משנה של מלחמה שגובה קורבנות רבים, וכאשר 101 חטופים עדיין מוחזקים בידי החמאס, חיים או מתים. השסעים בחברה שלנו הולכים ומתרחבים, ופיטוריו של השר גלנט מעמיקים אותם עוד יותר בתקופה קריטית כל כך, ובכך מסייעים לאויבינו. הפיטורין, כך נראה, הונעו משיקולים פוליטיים צרים, ועלולים להרחיק את שחרור החטופים, את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ואת קידום השוויון בנטל הגיוס – ערכים שבהם דגל השר גלנט ואשר בגין עמידתו עליהם פוטר.
אך בעיניי, חמור במיוחד שפיטוריו של השר גלנט מקרבים אותנו לשלטון דיקטטורי יותר מאי פעם, על כל המשמעויות השליליות שיש לכך, בעיקר בעת מלחמה. אין זה סוד שניהול המלחמה על ידי הדרג הפוליטי היה בתחילה בידי ראש הממשלה, השר גלנט והשרים לשעבר גנץ ואיזנקוט. לאחר ששני האחרונים פרשו מן הממשלה, נותרו ראש הממשלה והשר גלנט אלו שהובילו את המערכה. יתרה מזאת, השר גלנט היווה גורם בקרה קריטי על החלטותיו של ראש הממשלה, וניכר היה שהחלטות גורליות אינן מתקבלות על ידי אדם אחד בלבד. נכון שהשניים פעלו במסגרת ממשלה שבה חברים שרים רבים ושהאחריות למהלכי המלחמה מוטלת גם עליהם, אך הכוחות המניעים בפועל באופן מהותי את מהלכי המלחמה היו מטבע הדברים ראש הממשלה ושר הביטחון.
אכן, בעיתות מלחמה ראש הממשלה ושר הביטחון הם הדרג המדיני שמוביל את המערכה. העברתו של השר גלנט מתפקידו הופכת את ראש הממשלה הלכה למעשה למקבל ההחלטות היחיד בניהול המלחמה. נכון, השר גלנט יוחלף בשר אחר, אך אין זה סוד ששר זה נטול ניסיון משמעותי בתחום הביטחוני, והכנסתו לתפקיד מהיום למחר, בעת שמלחמה אזורית בפתח, מעלה את החשש שהוא לא יהווה גורם בקרה ממשי על ראש הממשלה כפי שהיווה השר גלנט. כך, התוצאה של פיטוריו של השר גלנט היא שראש הממשלה יוביל לבד את ניהול המלחמה, באין איש בממשלה שיוכל לערער או להרהר אחר החלטותיו באופן אפקטיבי.
הדבר חמור במיוחד על רקע החשש הכבד שראש הממשלה מונע משיקולים לא ענייניים. פיטוריו של השר גלנט באים ימים ספורים לאחר ששרים בממשלה ואף ראש הממשלה עצמו הביעו את דעתם כי הגיעה העת לפתור את בעיית היועצת המשפטית לממשלה הלעומתית. ישנן גם הערכות, שהוכחשו לפי שעה, שהבאים בתור לפיטורין הם הרמטכ"ל וראש השב"כ. איני יודע אם הערכות אלה נכונות, אך אווירה של פיטורי שומרי סף או של גורמים אשר מרסנים במידת מה את כוחו של ראש הממשלה היא מזיקה מאין כמוה. בלי שומרי סף, בלי גורמים מרסנים, לא תהיה לנו דמוקרטיה.
מכל הסיבות הללו, ראש הממשלה חייב לחזור בו מהחלטתו לפטר את השר גלנט. מה תפקידן של אוניברסיטאות בעת הזאת? יש הסבורים שעל הנהלת האוניברסיטה להשבית את המחקר וההוראה עד שראש הממשלה יחזור בו מהחלטתו; אם אוניברסיטת תל אביב תושבת לבד, הנזק יעלה על התועלת, מה גם שהשבתה בלתי חוקית מעין זו ניתן להפסיק תוך שעות ספורות על ידי הוצאת צו מניעה של בית הדין לעבודה. איך אין פירוש הדבר שאין מה לעשות. האוניברסיטה היא אתם, בראש ובראשונה חברי וחברות הסגל האקדמי הבכיר. אתם מהווים כוח אינטלקטואלי אדיר, ועקב כך מוטלות עליכם חובות מוגברות. עליכם לקחת אחריות, כל אחד על פי צו מצפונו. אף אני אחשוב מה עליי לעשות כאזרח, כפרופסור למשפטים וכנשיא האוניברסיטה.
אני קורא לכם לפעולה במסגרת החוק, כמובן. קריאתי אינה מופנית רק לאלו שמסכימים לדעה שהבעתי למעלה, אלא גם לאלו שמתנגדים לה. אנחנו מצויים בימים קריטיים, ואסור לאקדמיה – לכם, ידידיי וידידותיי – לעמוד מנגד. אומר עוד על כך היום בערב בישיבתה השנתית של מליאת הסנאט.
אלו היו הדברים שכתב אתמול פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב. גם פרופ' דוד הראל פרסם היום מכתב בנוגע לפיטורי השר גלנט. הוא אומר שהוא מערער את מעמדה של ישראל כמעצמה אקדמית, ומזהיר מההשלכות החברתיות, הכלכליות והביטחוניות בלי היכר. גם הוא – אני אקריא את מכתבו. פרופ' דוד הראל:
כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ברצוני להביע את זעמי ודאגתי העמוקה נוכח החלטתו השערורייתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעיצומה של פעילות מלחמתית רב-זירתית. מהלך זה מערער את יציבות החברה הישראלית, ומהווה צעד חסר תקדים, שמאיים על חוסנה הלאומי של מדינת ישראל ועל עתידה.
פעולתו של ראש הממשלה פוגעת ישירות ברציפות התפקודית של מערכת הביטחון, ומהווה סיכון אסטרטגי. החלפת הנהגה ביטחונית בשעת חירום פוגעת ביכולת קבלת ההחלטות, בשרשרת הפיקוד ובמורל הכוחות הלוחמים. נוסף על כך, היא מהווה פגיעה חמורה באמון הציבור במערכות השלטון, מעמיקה את השסעים החברתיים, מחלישה את החוסן האישי והציבורי של האזרחים, ויוצרת כאוס, אי-ודאות וחוסר יציבות. הצעד הזה אף מעביר מסר מדאיג לקהילה הבין-לאומית, מערער את תדמיתה של מדינת ישראל כדמוקרטיה, מחליש את מעמדה האסטרטגי ומערער את האמון של בעלות בריתה.
בנוסף, וכעומד בראש גוף אשר על פי חוק אמור לייעץ לממשלה, אומר שההחלטה האומללה של העומד בראש ממשלת ישראל מערערת את מעמדנו ועתידנו כמעצמת מדע וטכנולוגיה, ומעבירה מסר קשה לשותפינו בחזית הידע העולמי. תהיינה לה השלכות חברתיות, כלכליות וביטחוניות שאין לשערן, ותשפיע על יכולתנו לגדל כאן דורות חדשים של חוקרים מהשורה הראשונה.
הפיטורין עדיין לא נכנסו לתוקף, ואני קורא לראש הממשלה לחזור בו מההחלטה ולהחזיר באופן מיידי את שר הביטחון לתפקידו, על מנת לשמור על רציפות תפקודית, ביטחונית וחברתית בשעת חירום זו ולמען ביטחונה של מדינת ישראל. פרופ' דוד הראל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת משה טור פז.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – השר גולדקנופ, אני מזהיר מראש שאני הולך לדבר כאן על דברים ענייניים. ראו הוזהרתם. רוב מה שאני אגיד יהיה גם פוליטיקה, אבל אני אתחיל באמת בחוק גירוש מחבלים. אני כבר אומר שאני אסיים בדברי תורה, ככל שהזמן יתיר.
אדוני היושב-ראש, אני שמעתי שממשלת הקואליציה, ממשלת הימין המלא-מלא, החליטה לתת לנו עוד מלא מלא טוב, אחרי שהיא סיימה את כל המלאי הקודם. המלחמה בטרור במדינת ישראל היא לא מלחמה של השנה האחרונה, אבל השנה האחרונה שברה שיאים, שיאים שליליים, במספר הנרצחים בזירות, במספר החללים, בפיגועי הדקירה, גם בפשיעה, גם בתאונות הדרכים.
כדי לטפל בטרור ובכלל בכל דבר צריך תוכנית עבודה. לדוגמה, בממשלה הקודמת חברי יואב סגלוביץ', שהיה סגן שר לביטחון פנים, בנה תוכנית מסודרת, מקצועית, למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. היו מעט כותרות, לא היו צלצולים – הייתה תוכנית עבודה. והינה, השר, ראה זה פלא: 30% ירידה בפשיעה בתקופת הממשלה הקודמת בחברה הערבית; לעומת זאת, בממשלה הזאת – עלייה קשה לא רק בחברה הערבית, בכל הפשיעה.
אבל אנחנו כאן כדי לדבר על חוק גירוש משפחות מחבלים, וכמו כל סוגיה ביטחונית, יש פה עניין של דעה, יש פה רצון, יש פה גורמי מקצוע. אני מבקש להציג כמה צדדים בסוגיה, ואני גם אספר לך בכנות, אדוני היושב-ראש, שאני מגיע לחוק הזה – הגעתי עם התלבטות אמיתית, מה אני חושב על החוק הזה. ואני כבר אומר לך, השר גולדקנופ, שחוץ מגורמי המקצוע, בעיניי למוסר היהודי, למסורת היהודית שלנו, יש הרבה מה להגיד על חוק גירוש משפחות מחבלים, וכעם יהודי, כמדינה יהודית, זה צריך להנחות אותנו. אז הינה כמה טיעונים שמצאתי.
נתחיל דווקא בעד החוק: החוק הזה עשוי להרתיע מחבלים פוטנציאליים. יש לפניי חוות דעת של איש שב"כ לשעבר שאני מכיר, ששלח לי אותה. להבנתו ייתכן שהחוק הזה יגרום להרתעה של מחבלים. בנוסף – ואני מדגיש, אני מציג כאן כרגע את העמדות בעדו – יש בחוק הזה כדי לספק תחושה של צדק לקורבנות. כשבמקרים רבים קורבנות הטרור מרגישים שלא ניתן להם הצדק, שהם רואים שלא רק "אוי לרשע", אלא גם "אוי לשכנו" או למשפחתו, התחושה הזאת בהחלט גדלה.
לכך אפשר להוסיף נקודה שלישית: יש למשפחה אחריות מסוימת למה שקורה אצלה במשפחה, בוודאי אם החוק קובע שהמשפחה מודעת לכוונת המחבל לפגע, ואולי זה גם יכול לגרום למשפחה לעדכן מראש או למנוע את הפיגוע. עד כאן, אמרתי, טיעונים מדוע בחוק הזה יש גם צדדים לחיוב, או אפשר לחשוב עליו.
כאן אני רוצה לפרוס כמה בעיות, וכאמור, אני אגע הן בהיבטים המוסריים והן בהיבטים היהודיים, ובוודאי שיש חפיפה. קודם כול, ענישה קולקטיבית – "האיש אחד יֶחֱטָא ועל כל העדה תקצֹף". אנחנו יודעים שמשה רבנו אומר את זה. ענישה קולקטיבית היא ענישה מאוד בעייתית. ועוד מעט אני אגע גם במקורות היהודיים של האמירה הזאת, מעבר למה שהזכרתי. יש זכויות אדם – אם אדם לא פשע, אם אדם לא עשה טרור, לבוא ולגרש אותו זה עמדה מאוד מאוד בעייתית, לא פשוטה, מבחינת פגיעה בזכויות אדם.
מידתיות – האם העונש הוא מידתי לפשע? כלומר, יש לפנינו מחבל, נגיד אדם שהיה שותף בארגון טרור, ביצע פעולה, חילק פליירים של תנועת כך, למשל – זו עבירת טרור. האם בגלל זה קרוב משפחתו יגורש? שאלה. ואם הוא חילק כרוזים של חמאס, האם בגלל זה קרוב משפחתו יגורש? שניהם עבירות של טרור במדינת ישראל.
נציגי שב"כ שהשתתפו בדיונים חשבו, להבנתי, שהנוסח שמונח לפנינו, כמו שהוא הוגש, הוא מחמיר מדי, כלומר הוא מקיף, והציעו דרכים לצמצם אותו. לצערי, המגישים לא אימצו את הדבר הזה.
עוד סוגיה – כמובן, הזכרתי את ההרתעה – האם אכן מה שמוצע בחוק הזה יעזור להרתיע? יש גם היבטים בין-לאומיים – החוק הזה עלול לפגוע בתדמיתה הבין-לאומית של ישראל. בואו נדמיין שיש יהודי מסוים שמרגל לטובת ישראל בארצות הברית – אולי אתם זוכרים, היה אחד כזה שהורשע. האם עכשיו ארצות הברית תרחיק את משפחתו בגלל זה? הוא הורשע, הוא נכנס לכלא. האם כל משפחתו תורחק? לכאורה, אם אנחנו מעבירים את החוק הזה היום, לגיטימי לגמרי שארצות הברית או כל מדינה בעולם תעשה אותו דבר לקרוב משפחה של יהודי שהורשע חלילה בטרור.
אני, להבדיל מחלק מיושבי הבית הזה, חושב שכאשר אתה מגיש חוק, יש לבית המשפט מה לומר לגביו, גם ליועצת המשפטית, גם לבג"ץ. אם אני מגיש מראש חוק שחוות הדעת אומרת שיש לו בעיה חוקתית, בעיניי זו בעיה. אחר כך להתבכיין ולומר: בית המשפט מגביל אותי – לא. "הֶחכם, עיניו בראשו", והוא לא נכנס למקומות שבית המשפט אומר: אל תיכנס אליהם.
אני אומר פה עוד דבר: יש עמדות גם בשירות הביטחון הכללי שגירוש עלול להוביל להסלמה באלימות, להגביר את המוטיבציה דווקא לפעולות טרור נוספות. וכמובן, תמיד אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהי האלטרנטיבה, כלומר, אם מה שהחוק הזה מציע עומד אל מול אלטרנטיבות אחרות.
גם ביחס למוסר היהודי, כמו שאמרתי, יש כמה עמדות, כמה עקרונות, ואני רוצה לעמוד עליהם. קודם כול, בעיניי – ואולי חשוב מכול, השר גולדקנופ – כתוב בדברים כ"ד: "לא יוּמְתוּ אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יוּמָתוּ". כלומר, אומרת התורה, אדם לא נענש על חטא אביו או על חטא בנו. העיקרון הזה מדגיש – התורה מדגישה שרק מבצע העבירה יוענש. לעומת זאת, את משפחתו, את קרוביו, אנחנו לא מענישים. התורה אומרת במפורש.
אני גם חייב לומר, הפסוק הידוע "עין תחת עין" – חז"ל קבעו "עין תחת עין – ממון". כל השינוי שחז"ל עשו בתפיסה – בדרך כלל משתמשים ב"עין תחת עין" דווקא כאמצעי, נקרא לו מקצין, מסית, אבל חז"ל עשו ההפך: הם הדגישו ש"עין תחת עין" זה אומר שאתה לוקח בדיוק את שווה הערך של העין, אתה לא לוקח כפול או פי שלושה. כלומר חז"ל דווקא הדגישו את עקרון המידתיות תחת העיקרון של "עין תחת עין".
היות שאני אדם ישר, אני חייב לומר שיש גם מקורות אחרים בתורה ובמקורותינו היהודיים שמביאים עיקרון שיכול להיות הפוך או לפחות אפשר לפתוח אותו. למשל כתוב: "וכל העם ישמעו וְיִרָאוּ ולא יְזִידוּן עוד". אפשר לראות את זה בהחלט כמתייחס לצורך להרתיע. הרתעה היא לא אלמנט אנטי-יהודי. יש פסוקים אחרים, דוגמת "צדק צדק תרדֹּף", שאפשר לקחת אותם לשני הכיוונים. וגם המילים בדברים י"ג – דרך אגב, זה לא מקרי שרוב הפסוקים שאני מביא הם מחומש דברים; לקראת היציאה לארץ, אני חושב שהתורה מנסה לתת עקרונות איך היא רואה את הניהול כאן בארץ ישראל, את ניהול הממלכה היהודית – "וּבִעַרְתָּ הרע מקרבֶּךָ", כלומר, ענישה לא רק מוציאה את האדם החוטא, היא גם צריכה לבער את כל הרע, היא צריכה לסלק את כל הרע מתוכנו.
נוסיף כאן את המילים: "לא תעמֹד על דם רֵעֶךָ" – דרך אגב, יש אפילו חוק כזה שחנן פורת, קודמי בבית הזה, מכפר עציון, העביר חוק כזה, חוק "לא תעמֹד על דם רֵעֶךָ", כלומר הצורך שלנו למנוע פשע, אולי גם פשע עתידי, הוא לא אמירה מופרכת; ומנגד, הביטוי: "לא תִקֹּ֤ם ולא תִטֹּר" – יש הטוענים, לפחות קולות פופולריים, שכאשר מסלקים משפחה של מחבל, אנחנו עושים את זה כנקמה, ונקמה היא דבר שהתורה מגבילה, שלא לומר אוסרת.
אם אני אסכם עד כאן, אני חושב שלא רק לבתי המשפט ולא רק לעולם הערכים והמוסר שלנו יש מה להגיד על החוק הזה, אלא גם ליהדות, למסורת שלנו, יש גישה בסך הכול מאוזנת לענישת מחבלים, שמצד אחד דורשת צדק, מצד שני מאפשרת הרתעה ומניעה, אבל היא דורשת מאיתנו שמירה על כבוד האדם ועל אפשרות לתקן. התורה גם מדגישה את האחריות האישית, ובאופן עקרוני לא מאמינה בעונש קולקטיבי, למעט כמה יוצאים מן הכלל – שבעת העממים, עמלק וכו'.
אני רוצה לחזור שנייה לדוגמה שפתחתי איתה, כי אני חושב שהיא חשובה, ואני חייב לומר שגם דנו בה בוועדות, הבאתי את הדוגמאות האלה. כידוע, בישראל 98% או 99% הוא טרור ערבי. אני מניח שלא תחלוק עליי, אדוני היושב-ראש. יש בישראל מעט טרור יהודי – 1% או 2%, תלוי איך סופרים. ואני שואל כאן: האם מחוקקי החוק הזה לקחו בחשבון שיום אחד יכולים לפנות למשפחתו של עמירם בן אוליאל, אולי למשפחתו של השר בן גביר, ולומר: אדם חטא בטרור – משפחתו תיענש, סליחה, אמרנו שגם המשפחה משלמת מחיר. איפה הגבול? זה חוק רק לערבים? חלילה. לכן אני בא ואומר שכמו במקרים רבים החקיקה הזאת – ואני מזהיר, גם בחוק מורים תומכי טרור הבעתי בדיוק את אותה עמדה – לחוקים האלה יש השלכה על כל אדם בישראל. מבצע טרור הוא מבצע טרור, יהודי או ערבי. אמרתי, הפרופורציות הן 1:100 או 1:50, אבל צריך להבין שהחקיקה הזו יכולה להתהפך גם על קרובי משפחה של טרוריסטים יהודים. אני רק מעיר את הדברים, כדי שהם יהיו ברורים וחדים ולא בלתי מובנים.
אני רוצה להוסיף כאן אלמנט נוסף, שבעיניי הוא יוצא מגבולות החוק הזה, והוא נוגע לשאלת כנות הכוונות. יש שאלה גדולה. אני חושב ששלטון שאין בו אמון הוא בעיה גדולה מאוד. כאשר לציבור אין אמון בשלטון, השלטון נמצא בעיה, גם אם חוקית הוא יכול להמשיך לכהן. לא מעט סקרים מעלים פקפוקים לגבי הממשלה הזו, השר גולדקנופ, שאתה חלק ממנה, ולגבי הקואליציה: האם כנות כוונותיה? האם מה שהיא עושה הוא לטובת מדינת ישראל?
לצערי, עכשיו יהיו רק דוגמאות שליליות. רק היום התבשרנו, לצערנו, שראש המל"ל חשוד בקבלת שוחד. זו פרשייה מלפני שבע שנים, ובעזרת השם, שיצא זכאי ונקי, כולנו מאחלים. יחד עם זאת, זו לא תהיה פעם ראשונה שאנשים בישראל, גם גורמי ממשל, לקחו שוחד. עכשיו, השאלה היא מהם הסטנדרטים. אני חייב לומר שבעניין הזה, בעיניי, פרשיות ראש הממשלה – אני דן רק בפרשייה שנקראת משפט 1000, משפט המתנות – מה שמודה ראש הממשלה בציבור שהוא לקח – אני לא מתייחס עכשיו לתחקיר של רביב דרוקר או מה אומרים, אני אומר במה לכאורה הודה ראש הממשלה – יש פה בעיה מאוד קשה בסטנדרטים.
השר גולדקנופ, אתה יודע שהייתי בעיריית ירושלים. בעיריית ירושלים בכל שנה הייתי מקבל משלוחי מנות. יש חסידויות מסוימות, בלי לנקוב בשמן, שנוהגות להדר במשלוחי מנות ולתת משלוח מנות גדול מאוד. את אלי מלכה, היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, אתה בטח זוכר, גם את קודמו, אמנון מרחב, בוודאי. אני הייתי מצלם להם את משלוח המנות ושולח. לפעמים היועץ המשפטי היה אומר לי: קינלי, לא כשר, תחזיר. מה זה לא כשר? זה כשר מאוד, אבל זה מעל 250 שקלים. זו מתת שלאיש ציבור אסור לקבל. אלו הסטנדרטים שאני גדלתי עליהם. אני לא חושב שהם חריגים. אני חושב שכל אדם שעובד במגזר הציבורי יודע אותם. לעומת זאת, בדברים שמעידים עליהם לכאורה על ראש הממשלה, אלה לא הסטנדרטים שמדובר עליהם, ולדבר הזה יש השלכה על איך נראה הציבור בישראל, איך נראה אמון הציבור בישראל.
אני לא יכול להתעלם מפרשיית פיטוריו של שר הביטחון גלנט על ידי ראש הממשלה. אני אומר כאן: מותר לראש ממשלה לפטר שר. זה החוק. מותר לראש ממשלה להחליט ששר הביטחון או כל שר אחר איננו חלק מממשלתו. מותר לו. אלא מה? הציבור לא טיפש, בניגוד למה שאנשים חושבים. והציבור לא מאמין – כבר היום הסקרים מראים את זה – שפיטוריו של השר גלנט נובעים מזה שהוא שר ביטחון גרוע. שמעתי אנשים בליכוד אומרים את זה. אני חלוק עליהם, אבל שמעתי אנשים בליכוד אומרים: שר הביטחון גלנט הוא לא שר טוב. על זה אפשר להתווכח.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איך הסקרים איששו את זה? איך הסקרים איששו את זה?
<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רוב הציבור – סקרים שיצאו היום. אמון – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לליכוד יש 33. לא שמעניין אותי הסקרים.
<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
קודם כול, אני לא מצטט סקרים של שר התקשורת לשעבר מערוץ 14. אבל לא משנה באיזה סקר, לא דיברתי על סקרים של מפלגה, אלא על אם הציבור מאמין בממשלתו, אם הוא מאמין שהפיטורים הם ענייניים. אז שואלים את הציבור. אתה מוזמן גם לשאול, חבר הכנסת ואטורי, ואני בטוח שתקבל תשובות לא מחמיאות במיוחד. רוב הציבור חושב שפיטורי שר הביטחון נובעים מסוגיית גיוס החרדים, ומכך שהוא עמד – אולי כבר הוציא 7,000 צווים.
<< קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >>
מאמין?
<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני חושב כך, כן. אני חושב שפיטוריו קשורים לא רק לזה, אבל בעיקר לזה. אני אומר עוד דבר. אני חושב שלשר הביטחון יש אחריות ל-7 באוקטובר. שר הביטחון יואב גלנט אחראי, הוא היה שר, הוא היה בעמדה, כמו הרמטכ"ל, כמו ראש השב"כ, כמו ראש הממשלה. לכן, אם פיטוריו של שר הביטחון קשורים ל-7 באוקטובר, אז אני אומר שכל מי שמוביל את המערכת הציבורית, כולל ראש הממשלה, צריך ללכת הביתה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הפיטורים לא קשורים ליומיים האחרונים, זה בטוח.
<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אולי. אולי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אומר לך שתקופה ארוכה הוא רצה לפטר אותו, והגיע הרגע.
<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
טוב. בוא נאמר שהתזמון הוא יותר ממוזר, ערב התקפה מאיראן ועוד ועוד. אחד הדברים שלצערי מאפיינים את הימין – אני לא יודע אם השר גולדקנופ יודע, אני מניח שאתה יודע – עד גיל 40 הייתי מצביע ליכוד. אני הפסקתי להצביע ליכוד. אתה יודע למה? כי הרגשתי שיש רעה חולה לא רק במפלגה – בכל האזור, בזה שאנשים נמצאים בשלטון ומתבכיינים. אמרתי פה פעם לשר לוין בכובעו הנוכחי: משנת 1977 כל היום אתם בשלטון עם הפסקות קלות, ואתם כל היום מאשימים את כולם. מי אשם? אז היה גלנט – עכשיו פיטרו אותו; יש את היועמ"שית, ברוך השם, אפשר להאשים אותה; יש את בג"ץ, יש את התקשורת. כולם אשמים. מי לא אשם? מי שבתפקיד. אותי לימדו שיש סמכות ואחריות. אתה אחראי? אתה בתפקיד? הסמכות אצלך, קח את האחריות.
אני חייב לומר שבהקשר הזה האחריות אצל אנשי המילואים על מה שקורה – מ-7 באוקטובר לא ראו בית, משפחה, אישה, עבודה, לימודים – היא אולי אחד הדברים האותנטיים ביותר שראיתי מתחילת המלחמה. אני חייב לומר שנועם, היועץ הפרלמנטרי שלי, נמצא עכשיו בסבב השלישי שלו בעזה. נולד לו בן שלישי לפני חודשיים, במזל. הייתי אפילו בברית. היה אמור להתחיל החודש תואר שני. כמוהו עוד עשרות אלפי אנשי מילואים. אני חושב ששר הביטחון אמר מילים של אמת: אנחנו חייבים חיילים חדשים, חייבים כוח אדם. אנחנו חייבים עוד אנשים, ולא יעזור כלום – יהיו עוד אנשים. אני מאוד מקווה שנמצא אותם, כי אחרת אנשי המילואים יקרסו.
המלחמה, שנמשכת כבר יותר משנה, ממשיכה להעמיס על אנשים מעטים, שמחזיקים גם כלכלה, גם ביטחון, גם את המדינה. אז עד מתי? אנחנו אומרים: "ותחזינה עינינו בשובך לציון" – המקום הזה צריך להיות עם הנהגה הגונה שדואגת לעם, שהעם מאמין שהיא רואה את הצרכים שלו, שפועלת בשליחות. לכן אני חושב שגם ביחס לחוק הזה, התחושה שיש בציבור היא שיש בו יותר נזק מאשר תועלת. שוב, יש בו גם לכאורה עקרונות נכונים, אבל הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים, במוסר היהודי ובתחושה שהוא לא באמת נועד לפתור את בעיית הטרור שמשתוללת, היא זו שגורמת לי להצביע נגדו.
ברשותך, אני רוצה לסיים בכמה דברים על פרשת לך לך. זה נקרא "השבת בבית הכנסת". אני חושב שהדברים ראויים. כתב אותם הרב יונתן זקס, רבה הראשי של אנגליה, תלמיד חכם גדול, ואני אצטט כמה מהדברים. המנהיגים הם המוליכים, אומר הרב זקס. אין פירוש הדבר ששום דבר אינו מוליך אותם, אבל מה שמוליך אותם שונה ממה שמוליך את רוב האנשים. המנהיגים אינם הולכים בתלם, אינם פועלים מתוך קונפורמיות. הם לא עושים את מה שהם עושים רק כי אחרים עושים. הם הולכים אחרי קול פנימי, הם נענים לקריאה. הם רואים לא רק את מה שישנו, את מה שעשוי להיות, הם חושבים מחוץ לקופסה. הם צועדים לשיר לכת אחר.
את הסמל הגדול ביותר של הדבר הזה של מנהיגות אנחנו מוצאים במילותיו של הקדוש ברוך הוא לאברהם, המילים שהוציאו את ההיסטוריה היהודית לדרך: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אַרְאֶךָּ". למה? למה, הרב גולדקנופ? למה היה צריך לעקור את אברהם אבינו משם? כי אנשים פועלים בתוך משבצות, הם מתרגלים למוסכמות של הזמן שלהם. הם סופגים את התרבות שמסביבם. לכן אברהם נקרא לצאת מארצו. זו לא רק הארץ הפיזית – מהרובד העמוק יותר, שם הוא היה מושפע מחבריו, משכניו, אפילו ממשפחתו; ממולדתך – בעומק אדם מעוצב על ידי ההורים והמשפחה שלו; מבית אביך – הקדוש ברוך הוא אומר לו: תהיה שונה לא בשביל להיות שונה, לא כי זה "אִין" להיות שונה, אלא שוני שמתחיל משהו חדש.
אברהם אבינו נועד ליצור דת שלא תסגוד לכוח ולסמלי כוח, כי זה מה שעושות הדתות האליליות. אומר הקדוש ברוך הוא על אברהם: "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". להיות יהודי זה לערער על המוסכמות הרווחות. לא פעם קורה שעמים נסחפים אחרי אלילים. במאה ה-19, בראשית המאה ה-20, היה עידן הלאומנות באירופה. אנשים רדפו אחרי הכוח בשם מדינת הלאום. זה הביא שתי מלחמות עולם על העולם. מתו עשרות מיליונים. גם בימינו אנחנו פוגשים מדינות מסוכנות כמו צפון קוריאה ואיראן. למה הן רוצות גרעין? כדי לכפות את שאיפות הגדלות שלהן. זה מה שתומאס הובס כינה מלחמה של כל אדם כנגד כל אדם.
אני ממשיך בדברי הרב זקס: זו טעות לחשוב על אלילים רק כפסלים, כאיקונות, מראה חיצוני. זה מה שהיה פעם. היום נכון לחשוב על אלילים – על מה שהם מסמלים. מה שאלילים מסמלים זה כוח. אל תלכו אחר האלילים – אל תלכו אחר הכוח. למצרים הקדמונים היה את רע, לכנענים היה את בעל, למואבים היה את כמוש, ליוונים היה את זאוס, וגם היום טילים ופצצות למחבלים ולמדינות רודניות זה כוח. מה זה כוח? כוח מאפשר לשלוט על אנשים אחרים בניגוד לרצונם. היהדות היא ביקורת מתמשכת על הכוח. היהדות עניינה לכונן אומה על אדני מחויבות הדדית ואחריות כללית. חברה שרואה בכל אדם מי שנברא בצלם אלוקים ובדמותו; חזון שמעולם לא הוגשם אבל גם לא נזנח, של צדקה ומשפט, "לא יָרֵעוּ ולא ישחיתו בכל הר קָדְשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ולכן אברהם אבינו היה כנראה האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה – כן? נקרא עליו בשבת.
תחשבו, יש בעולם שניים ומשהו מיליארד נוצרים, יותר ממיליארד מוסלמים ועוד 16 מיליון יהודים, זה הכול. זה יותר ממחצית מהאנושות. אברהם אבינו לא משל באימפריה, לא היה לו צבא גדול. כתוב: "וירק את חניכיו" – 318 – חז"ל אומרים זה אליעזר בגימטרייה. אברהם אבינו גם לא עשה אפילו נס אחד; הוא גם לא נשא דברי נבואה. אז מה היה הסוד של אברהם אבינו? חז"ל אומרים שהוא נקרא עברי, כי כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני.
כל מנהיג יודע שלפעמים להוביל משמעו להיות בודד; להמשיך לעשות מה שאתה חושב לא כי הרוב אמר לך, לא כי הרוב צודק – כי אתה חושב שזה הדבר הנכון לעשות. אתם יודעים: דגים מתים שטים עם הזרם; דגים חיים יכולים לשחות גם נגד הזרם. זה המצפון, זה האומץ. ככה בני אברהם מוכנים להעמיד את אלילי הזמן במבחן.
אתם יודעים, אחרי השואה הרבה מאוד אנשים תהו למה כל כך הרבה אנשים היו מוכנים לשתף פעולה במעשה או בהסכמה. נעשו הרבה ניסויים לבדוק את זה. אחד המפורסמים שבהם נעשה בידי סולומון אש. הוא אסף קבוצה של אנשים ונתן להם שני כרטיסים – לא משנה, הוא תדרך אותם, הניסוי ידוע. ניסוי נוסף, שנעשה בסטנפורד, עם אסירים וסוהרים, הראה שמהר מאוד אנשים לוקחים את התפקיד של הסוהר ומתעללים באסירים. לאנשים, כשניתן להם כוח, הוא כוח "שמור לבעליו לרעתו". לכן אברהם אבינו יצא לשליחות שלו מארצו, ממולדתו ומבית אביו. כך הוא השתחרר מהלחץ, מהקונפורמיזם. מנהיגים צריכים לחרוג ממוסכמות. מתי אנשים מתחילים להיות מנהיגים? כשמחליטים בעצמם איך לנהוג. לכן יהודים היו תמיד מנהיגים, בכל מקום, כי הם היו מוכנים להיות שונים. דרך אגב, מה שאותו סולומון אש הראה, שמספיק שיהיה אדם אחד בקבוצה שיתנהג אחרת, והוא משפיע על האחרים – גם אם הוא לא משכנע אותם, יהיה עוד מישהו שילך אחריו. כי גם למנהיגים צריכים שותפות. המנהיג ושותפיו, גם אם הם מיעוט קטן, יוכלו לנצח.
היהדות היא קול הנגד בשיחה הגדולה של האנושות, אומר הרב זקס. כיהודים איננו הולכים אחר הרוב רק מפני שהוא הרוב. עידן אחרי עידן, מאה אחרי מאה, יהודים נכונו לנהוג, כמו בשירו הידוע של רוברט פרוסט: שני שבילים היו ביער, לבחור או לדחות, אך פניתי בזה שדרכו בו פחות. וזה ההבדל ששינה את הכול. זה ההבדל שיוצר אומה של מנהיגים. בואו גם אנחנו נהיה מנהיגים. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר התקיים דיון בוועדת חוקה על קידום חוק שיוזמים חברי כנסת מהימין כדי לבטל את המעצרים המינהליים לאזרחי ישראל, וחברת הכנסת לימור סון הר מלך מברכת בתחילת הישיבה את יו"ר הוועדה, רוטמן, על התעוזה שלו ועל הנכונות שלו בקידום החוק.
אני רוצה להגיד לכם שזה לא מפתיע בממשלה הזאת. הרי החוקים הקיצוניים מקודמים יום ולילה בכנסת הזאת. ומה יעשה החוק הזה? הוא ייתן עוד כלים למתנחלים לפגוע בפלסטינים. זה מתחבר למה שקורה עכשיו בגדה המערבית. המתנחלים בוזזים, שודדים, פוגעים בחפים מפשע. אין להם מקום שם.
שלשום התקשר אליי בחור מהיישוב אל-עוג'ה, אדוני היושב-ראש, שם גרים בדואים. הם חיים ליד יריחו, והמתנחלים פוגעים בהם, שודדים אותם, מחרימים את העדרים שלהם בלי שום סיבה. אין צבא, אין משטרה; אף אחד לא דואג לאנשים שם. ואנחנו כאן מגיעים לכנסת, לוועדות – חברי הכנסת מקדמים חוקים על מנת להמשיך ולפגוע במוחלשים. החגיגה הזאת צריכה להסתיים, רבותיי. אין מקום למתנחלים בגדה המערבית. אין מקום. אסור לפגוע באנשים. זה מה שאנחנו רוצים עכשיו? זה מה שמעניין את הממשלה הזאת? יש דברים אחדים שצריך להתעסק בהם.
מכובדי שר השיכון, שמעת על כפר אום אל-חיראן?
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
עכשיו מה רוצים? ואני מציע שתשאל את הפקידים שלך ברמ"י למה הם עושים את זה לאנשים. מה הסיבה לכך?
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
מה הם עושים?
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
עכשיו רוצים לעשות טרנספר לאנשים מאום אל-חיראן, להעביר אותם לחורה, מאדמות שהמדינה העבירה אותם לשם, להעביר אותם לחורה ולהקים יישוב יהודי בשם דרור. המדינה מאלצת אותם לעבור לחורה במקום לתת להם יישוב.
היישוב ראס אל-ג'עבה, מזרחית לדימונה – מה עושים עכשיו תחת הממשלה הזאת? אני רוצה שאתה תתערב בנושאים האלה. אתה שר שיכון לא רק של היהודים, אתה שר שיכון של כלל אזרחי המדינה.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה עושים שם? הסדרה, כן.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
בראס אל-ג'עבה, רוצים להעביר אותם עכשיו, ולהקים שם שכונה על שם דוד לוי זיכרונו לברכה. אני לא יודע למה עושים את זה לאנשים. מה הבדואים עשו למדינה?
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מה לא? באום אתנן אתם מקימים יישוב חדש, היישוב טליה, על האדמות של הבדואים. למה לא תיתנו להם יישוב? מה הסיבה? למה להשאיר את משפחת אל-ע'נאני – – –
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
למה אתה אומר לי את זה פה? בוא, תקבע זמן, נעשה את זה עם אנשי מקצוע שלנו.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אדוני השר, אתה אחראי ליישובים הבדואיים בנגב.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
אתה רוצה תשובות. תשובות אני יכול לענות ככה? צריך בעלי מקצוע.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הפקידים שלך, השליחים שלך, הם הורסים את הבתים שלנו.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
תבוא, תשב במשרד, נדון.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
שמענו את זה הרבה, אדוני. מחובתך לפעול להפסיק את כל ההריסות האלה בנגב. אי-אפשר לנצל את המצב הזה, לנצל את המלחמה ולפגוע באנשים, לפגוע במוחלשים. אנחנו לא רוצים להגיע לנקודה שאנחנו לא יכולים לחזור ממנה. ממשלה צריכה לשרת את כלל האזרחים, לא 80% מאזרחי המדינה.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
בוא תקבע פגישה במשרד, נשב על הכול.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אגיע למשרד ונשב?
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
כן, למה לא?
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אתה מסוגל לתת הוראה להפסיק להרוס אצל הבדואים וננהל משא ומתן?
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
אני מסוגל – – –
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
זה מה שאנחנו דורשים. אי-אפשר לנהל משא ומתן בדחפורים. אנחנו לא רוצים את זה.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
אני מסוגל לבוא לשבת איתכם ולדבר.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אנחנו רוצים פתרונות, לא רק דיבורים.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
אני לא יודע על מה אתה מדבר.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הגיע הזמן שתחשבו מסלול מחדש.
<< קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >>
ארץ ישראל – – –
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, החברה הערבית סובלת מהפשיעה, ובכל יום – כמעט בכל מליאה – עולים כאן חברי כנסת ערבים ומדברים על הפשיעה. יש פה מחדל.
אם התמונה הייתה הפוכה, מזמן הייתם מקימים ועדת חקירה. איך אתם יכולים לסבול או לקבל 200 נרצחים בחברה הערבית? איך? איפה השר? איפה ראש הממשלה? איפה הוועדה שהקים? יש פה מחדל, ואף אחד לא מוכן להתערב בזה. היום נרצח מנהל בית ספר מבאקה אל-גרבייה, זיאד אבו מוך. מנכ"ל עירייה נרצח, עבד אלרחמן קשוע, המנכ"ל של עיריית טירה, לפני שנה. אנשים נרצחים ברחובות, במשרדים, בבתים, במסגדים. בושה לממשלה הזאת. איפה השר? הוא רק שמע על היישובים הבדואיים וברח.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, התחלפו, התחלפו. רק שנייה.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני מבקש לקבל את הזמן שלי, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עצרתי אותו.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
תוסיף לי עוד דקה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא היה פה הרגע. היה דיון על הפשיעה, אף אחד לא רצה להשתתף. אתה זוכר את הדיון שעשיתי? ביקשתי שיצטרפו, באתי לאחמד טיבי – לא היה מוכן להצטרף.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, זה לא רק דיונים.
<< קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >>
רציתי לבדוק מה מצב האוכל בפרסה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
על הפנים.
<< קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >>
לאור המצב – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
חשבתי שרצית לבדוק את הערנות של היו"ר.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להתייחס למה שכתב עמית סגל בבוקר. אחרי שהתוצאות של מישיגן יצאו, הוא כתב: קיוויתי שיפסיד שם, שלא יהיה מחויב למוסלמים. מה הבעיה עם המוסלמים? הרי הסכמי השלום נעשו עם מדינות מוסלמיות. זה מה שכותב עיתונאי בכיר? זה מה שאנחנו רוצים? עכשיו אני פונה גם למוסלמים במישיגן: אתם הצבעתם לטרמפ, עכשיו צריך לחזור אליו ולבקש ממנו את מה שהוא התחייב לו, את הדרישות שלכם.
ואני שמח מאוד שהוא הצהיר בבוקר שהוא הולך להפסיק את המלחמה. צריך להפסיק את המלחמה. הדרישות שלהם צריכות להתקיים. אי-אפשר להמשיך במלחמה הזאת. צריך להפסיק את המלחמה, להגיע לעסקה ולהחזיר את החטופים. אי-אפשר כל הזמן להמשיך בכוח. המוסלמים הם שוחרי שלום. אם יש מיעוטים שבוחרים בדרך אחרת, זה לא משליך על כל המוסלמים. ולכן החשיבה, גם של העיתונאים, צריכה להיות חשיבה אחרת – להסתכל על הכלל.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים בכל מקום, אתם רואים את הממשלה הזאת, ממשלה גרועה בכל אמת מידה. ההריסות נמשכות, הרצח נמשך, ראשי מועצות נרצחים, מנהלי בתי ספר, רופאים, אחים, והממשלה, ממשלת נתניהו לא תפעל בתחום הזה כלל. האחריות נופלת עלינו, אנחנו, אנשי החברה הערבית. יש להניח את הנשק הזה. יש לפעול. על כולם לפעול – גברים, זקנים, צעירים, נשים. הנשק הזה הורג את כולנו. הגיע הזמן שאנחנו, בני החברה הערבית בארץ, נקבל החלטה איתנה ואמיצה שכולם יניחו את הנשק הזה. מי שמחזיק בנשק הוא החלש. אסור לנו להמשיך בדרך הזאת. אף אחד לא יחוס עלינו, והדורות הבאים לא יחוסו עלינו. עלינו לשנות את כל הנוסחה הזאת ולהתחיל מחדש. תסתכלו על הגדה המערבית, על ירדן ועל כל המדינות הערביות – אין בהן פשיעה כזאת. הפשיעה הזאת פלשה אלינו.
והמסר האחרון שלי הוא למיעוט המוסלמי בארצות הברית כולה: אתם תמכתם בטראמפ. עליכם לפנות אליו עכשיו שיעשה כל מה שהוא הבטיח. מה שחשוב מזה – שהוא יעצור את המלחמה ההרסנית הזאת, המלחמה הרצחנית הזאת, אשר הורגת ורוצחת את כולם. אנחנו לא רוצים את המלחמה, וזאת הייתה הדרישה שלנו מהתחלה. הדרישה שלנו מהתחלה היא הפסקת המלחמה הזאת. זה מה שהביאה וזה מה שעשתה רע"מ מההתחלה. על טראמפ לעצור את המלחמה הזאת, שהורגת אנשים בעזה, בלבנון ובכל מקום.) תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, 15 דקות.
<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חברי הכנסת – בחודש מאי 1947 גורשתי מן הארץ לגלות קניה מכוח התקנות המנדטוריות, ואני רואה לי, כאמור, לזכות ולכבוד להציע את ביטולן והמרתן בחוק ישראלי של שמירת העקרונות הטובים, הדמוקרטיים, של שלטון החוק והבטחת זכויות האדם. גירוש מן הארץ – בחוק המוצע, שוב, אין סמכות כזאת.
את הדברים הללו נשא פה במליאה שר המשפטים מממשלת בגין הראשונה, איש האצ"ל שמואל תמיר. מעניין איך היה מרגיש אילו היה יודע כי כיובל שנים לאחר שממשלת הליכוד ביטלה את הסמכות הדרקונית והדיקטטורית לגרש אדם ממולדתו, לגרש אזרח ממדינה – שאותה ינק המשפט בישראל מן התקנות המנדטוריות הנפשעות – ממשלת הליכוד משיבה אותה לתוך ספר החוקים הישראלי, והיא שמבקשת לגרש אזרחים, תושבים, ילידים, בני המקום.
את ההתנגדות לחוק הנורא הזה אני מבסס על שלושה אדנים מרכזיים: הראשון הוא היותו חוק דיקטטורי דרקוני ואנטי-אנושי, שכל שיטת ממשל המכבדת זכויות אדם ואזרח לא תכיר; השני הוא היותו חוק אנטי-יהודי במובהק, המיישם את האיסור דאורייתא בדבר "אבות אכלו בֹסר ושיני בנים תקהינה"; השלישי הוא היותו חוק גזעני, אבן הפינה בכינון משטר אפרטהייד לאומני על מלא מלא. כל ניסיון להצדיק את הצעת החוק הזאת תחת איזו אצטלה של ביטחון או מאבק בטרור הוא פשוט שקר וכזב.
לפי פרסום שהגיע ללשכתי, ביום 19 בנובמבר עתיד להתקיים טקס זיכרון לגזען הארור מאיר כהנא מטעם התנועה הטרוריסטית של כהנא צדק. אני מזכיר שתנועת כך וכל ארגון הפועל בהמשך אליה הוכרזו כארגון טרור מכוח החלטת ממשלה בשנת 1994. אז כיצד זה שארגון טרור מוכרז מקיים כנס פומבי בירושלים? האם משתתפי הכנס ייאלצו לחשוש לשלום משפחותיהם פן יעבור החוק?
אמרתי שהחוק אנטי-אנושי, ואסביר. בחיבורו "הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות" גורס הפילוסוף עמנואל קאנט כי האדם וכל יש תבוני בכלל קיים כתכלית כשלעצמה. מתוך אמירה זו מבוסס הציווי המוסרי הבסיסי לראות בכל אדם תכלית כשלעצמה, ואין להתייחס אליו אך ורק ככלי בשירותו של אדם אחר. אם תרצו – ההפך המוחלט מהתנהלות פסיכופתית כדוגמת ראש הממשלה. התפיסה הזאת מגולמת במשפט החוקתי בישראל בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכות החוקתית לכבוד. כבוד האדם בדמוקרטיה מבוסס על תפיסת האוטונומיה האנושית. על יסוד מושג כבוד האדם כיצור תבוני בעל פוטנציאל לבחירה מוסרית נוסדת קהילה אזרחית משותפת שבסיסה שוויון בין פרט לפרט. הצעת החוק דורסת ברגל גסה את העיקרון הקאנטיאני הדמוקרטי הבסיסי, מפוררת סופית את החברה האזרחית הישראלית ומעמידה במקומו עיקרון רודני של עליונים ונחותים, של אדונים ונתינים.
אמרתי שהחוק הינו אנטי-אנושי ואנטי-דמוקרטי, אבל הוא גם מגלם בתוכו נסיגה עמוקה מעקרונות הצדק היהודיים. "ויהי דבר ה' אלַי לאמֹר. מה לכם אתם מֹשלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמֹר אבות יאכלו בֹסר ושִני הבנים תקהינה. חי אני נאֻם אדֹנָי ה' אם יהיה לכם עוד משֹל המשל הזה בישראל. הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החֹטאת היא תמות". כך בשם אלוהים נשבע הנביא יחזקאל כי הקהיית שיני הבנים, כדברי המשל, היא תפיסה אנטי-אלוהית. כל הנפשות שוות בעיני האל, וכל אחת נשפטת בעיניו על מעשיה שלה ושלה בלבד. כך גם בספר ירמיהו, שבו נאמר: "הנה ימים באים נאום ה' – – – בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בֹסר ושִׁני בנים תקהינה. כי אם איש בעֲוֺנו ימות כל האדם האוכל הבֹּסר תקהינה שִניו".
אז כיצד ייתכן שדווקא קואליציה שבה רבים מתיימרים להיות יראי שמים ושומרי תורה ומצוות הפכה למפירה סדרתית של ציווי התורה? עיינו ערך פדיון שבויים. כיצד ייתכן שדווקא חברי כנסת חרדים יצביעו נגד דברי הנביאים? אני וחבריי, כמו ירמיהו, פועלים למען חברה צודקת, שבה כבודם של כולם יהיה שווה בפני החוק, כפי שכבודם שווה בפני האל במשל שהזכרתי, ואיש לא יחוש שבעוון הוריו הוא סובל. זהו צדק יהודי אמיתי, לא הפרוורסיה הלאומנית הקנאית והמשיחית שהקואליציה אימצה.
וכעת אני רוצה להתייחס לסיבה המרכזית שהחוק הזה פסול, והיא היותו חוק גזעני שמקדם תפיסה לאומנית השוללת את הזכויות האזרחיות מהחברה הערבית כולה. לשם כך צריך להתייחס לפשע והרשע הגדול ביותר במציאות הישראלית, דהיינו הכיבוש הרצחני. בעוד ישראל מתיימרת, גם אם מן השפה ולחוץ גרידא, לדבוק בעקרונות של חירות וצדק, בפועל היא כובשת ומשעבדת באכזריות עם אחר במשך עשורים, ומונעת את חירותו ושגשוגו. את התפיסה הזאת, של דיכוי העם הפלסטיני ושלילת חירותו הלאומית והאישית, מנסה הצעת החוק לייבא מהשטחים הכבושים לתוך מדינת ישראל עצמה. כי אומנם ממשלת בגין, שהזכרתי את חקיקתה בתחילת הנאום, אכן ביטלה את סמכות הגירוש בחוק הישראלי, אבל הגירוש נשאר חלק מהדין וחלק מהפרקטיקה האפלה בשטחים הפלסטיניים הכבושים. לאורך השנים נזרקו אלפי פלסטינים אל מחוץ למולדתם, בניגוד ברור לדין הבין-לאומי, האוסר זאת במפורש. סעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית קובע במפורש, ואני מצטט: "העברה כפויה – אינדיווידואלית או המונית – וכן גירוש של מוגנים מן השטח הכבוש לשטח המדינה הכובשת או לשטחה של כל מדינה אחרת – – – אסורים ללא קשר למניעיהם". סוף ציטוט.
הפלסטינים שגורשו היו בבחינת חפים מפשע בעיני החוק, שכן הם לא הואשמו בעבירה כלשהי וממילא לא נשפטו או הורשעו. הם גורשו ממולדתם על ידי משטר צבאי ברוטלי משום שהעזו לזעוק את זעקת החירות. כפי שהודה שלמה גזית, מי שהיה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ואני מצטט אותו: "השתמשנו בגירוש נגד מי שהיו מעורבים או ניסו להיות מעורבים בפעילות פוליטית. לא רצינו להתעסק עם פעילים פוליטיים בבתי המשפט. זה הביך אותנו. לא היה לנו נוח, אז החלטנו להיפטר מהם, וזה הוכיח את עצמו. אחרי כמה גירושים ירדה רמת הפעילות הפוליטית".
בחיבור הזה שבין דיכוי העם הפלסטיני בשטחים הכבושים לבין דיכוי הציבור הערבי הפלסטיני בתוך מדינת ישראל, מתגלה המטרה האמיתית של הצעת החוק: לא מאבק בטרור ולא שמירה על הביטחון, אלא כינון משטר לאומני גזעני ברוח תורת הגזע הסמוטריצ'ית ורעיון מרחב המחיה שלה. הרי ברור שהצעת החוק הזו מכוונת ומיועדת אך ורק נגד החברה הערבית ונגד העם הפלסטיני. שום טרוריסט יהודי – ודוגמאות יש רבות – לא צריך לחשוש מחרון אפו של הדין או מפגיעה בבני משפחתו; שום נער זוועות שיוצא לשרוף בתים או להרעיל עדרים של פלסטינים לא צריך לחשוש למעמדם של הוריו. כל מטרתה של הצעת החוק הזאת היא לדכא, לאיים על החברה הפלסטינית. כה חזק האבסורד הוא, שהצעת החוק הזאת, שמבקשת כביכול להילחם בטרור, מיישמת בעצם באופן מלא את האידיאולוגיה הגזענית של ארגוני הטרור הכהניסטיים. כל מתן הכשר לגירוש הוא התחלת הלגיטימציה לטרנספר. יצחק רבין, במהלך כהונתו כשר הביטחון בשנת 1988, אמר, ואני מצטט: "חלק מהציבור רואה בגירוש מיני-טרנספר, וכל גירוש מכשיר היום בדעת הקהל את שרץ הטרנספר". סוף ציטוט.
עכשיו מתגלה לנגד עינינו מטרתה האמיתית של החקיקה הזאת: הכשרת תורת הגזע הכהניסטית, שרואה במדינה מכשיר לטהר גזעית את האומה והאדמה, והכנסתה טיפין-טיפין לתוך ספר החוקים הישראלי ואף לתוך יסודות משפטה החוקתי של ישראל. אתם אולי חושבים שדרך חקיקה, דרך אלימות, דרך כוח ודרך גירושים תצליחו להכניע את העם הפלסטיני, ואני אומר לכם – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אין עם פלסטיני. אין, אין, אין דבר כזה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – ואני אומר לכם, לא תוכלו לו.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אין עם פלסטיני, אין.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ילידי הארץ, בני המקום הפלסטינים, ימשיכו לחיות פה, מי שחיו כאן במשך מאות רבות של שנים.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
נגרש את כל מי שיפגע. כל מי שיפגע באזרחים, יגורש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג כהן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
וכל ניסיון כוחני לשנות את המציאות הזאת, שהוא גם פשע נגד האנושות של טיהור אתני, ייכשל ויוביל לקריסתכם שלכם.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
גם אותך אנחנו נגרש, בעזרת השם, בקרוב.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
שלטון הדיכוי התאכזב. הצארים לא הצליחו לדכא את שאיפת החופש בעם הרוסי בהגלותם את אלפי בניו הלוחמים לסיביר. הנאצים לא הצליחו לשבור את רוח התנגדותם של העמים המשועבדים בהגלותם ובהשמידם את טובי בניהם. עריצות המתבססת על כוח ברוטלי, ולו הגדול ביותר, לא תוכל לעמוד בפני כוחה המוסרי של תנועת חירות היסטורית.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
גם אותך אנחנו נגרש. אל תדאג, גם היום שלך יגיע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג כהן, תן לו לסיים.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
כל כלב ביג'י יומו. גם היום שלך יגיע.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כך פרסם האצ"ל בכרוז באוקטובר 1944. גם את תנועת החירות של העם הפלסטיני לא תצליחו לשבור.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
נשבור ונגרש ונהרוג את המחבלים.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
גם את רוח ההתנגדות של הציבור הישראלי כולו – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תומך טרור. תומך טרור.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – שמביט בלבן של העיניים לממשלת הרודנות הזאת, לא תצליחו לשבור ולא תצליחו לפרק. צוררים גרועים מכם עמדו כנגד שאיפות החירות של העמים היהודי והערבי, ולא יכלו להם.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, אדוני, איך זה שהוא קורא לנו "צוררים" ועדיין נשאר על הבמה?
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
צוררים גרועים מכם ביקשו לשעבד אומות לתורת גזע טרוריסטית ונכשלו.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
איך הוא יכול לקרוא לנו "צוררים", אדוני היושב-ראש? זה נוגד את התקנון. איך עשו מאיתנו צוררים? הוא לא יכול לקרוא לנו "צוררים". אדוני היושב-ראש, זה נוגד את התקנון. הוא לא יכול לקרוא לנו "צוררים", האיש הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלמוג, בסדר, בסדר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אסור לו לקרוא לנו כך. או שהוא ירד. הוא לא יכול להגיד לנו ככה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שנייה, חבר הכנסת כסיף.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אין דבר כזה, צוררים. מה זה הדבר הזה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלמוג, אני מסתדר, אני מסתדר.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתכם, את קואליציית הדם, הגזע והדמעות, צריך לגרש מעל במת ההיסטוריה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אל תדאג, אותך נגרש.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
את ממשלת הזדון צריך לגרש מחיינו הציבוריים. את ראש הממשלה הנאשם, שהפקיר את החטופים בשביל להמשיך בטבח בעזה – אותו צריך לגרש.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תומכי טרור.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
את מי שזומם לבצע השתלטות עוינת על כלל מוקדי השלטון בישראל, לפטר את שומרי הסף, לכופף את הדרגים המקצועיים, להכניע כל שביב התנגדות לדרכו הרצחנית – אותו צריך לגרש. את הקואליציה שמקדמת חוקי גזע, אפרטהייד והפיכה משטרית – אותה צריך לגרש. מי שצהלו ורקדו על דמם של חפים מפשע בעזה, מי שמחרחרים מלחמה אזורית ומפנטזים על שכול, שפיכות דמים והרס – אתכם צריך לגרש. את מי שרצים מאולפן לאולפן כדי לקדם טיהור אתני, שמתרחש כעת בצפון רצועת עזה – אתכם צריך לגרש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה. אני מבקש לרדת.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, החיילים שלנו בצפון הרצועה, והוא מדבר עליהם. אדוני, הוא לא יכול לדבר על החיילים שלנו. זה עוול מוסרי.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הוא מפריע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלמוג, שב במקום.
אבקש לרדת, לרדת.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – החיילים שלנו, הוא לא יכול לדבר עליהם. האפס תומך הטרור הזה לא יכול לדבר על החיילים שלנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לרדת. אני מבקש להוריד אותו. תורידו אותו, בבקשה, למטה.
אלמוג, די, שב במקום. הוא יורד. הוא יורד, הוא יורד. אלמוג, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
האיש הזה לא צריך להיות פה בכלל. הוא לא ידבר על החיילים שלנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלמוג, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
הוא לא ידבר על החיילים שלנו.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מה זה?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא בבית הנבחרים הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלמוג, אלמוג, אני מסתדר. תודה רבה. קריאה ראשונה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – – לרדת? מה זה החוצפה הזאת?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש להוריד אותו. הסתיים הזמן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הימים האחרונים מסמלים את השלב הסופי של השתלטות – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רד. סליחה, הסתיים הזמן.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתה לא תדבר על החיילים שלנו. אתה לא תגיע לקרסול שלהם, לסוליה שלהם אתה לא תגיע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלמוג, אלמוג. חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
גם אם תחיה עשר פעמים, אנחנו נהיה פה וננצח אתכם. אתה ג'סוס, אתה שותף של האויב. אל תדאג, אני מבטיח לך, נגרש את המשפחות וגם אותך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תורידו אותו, בבקשה. תודה.
אלמוג, אלמוג.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתה לא תדבר על החיילים שלנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג כהן.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא תעז לדבר על החיילים שלנו. תומך טרור.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כן?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
כן, אתה תומך טרור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג כהן.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
כן, אתה תומך טרור. אתה ג'סוס, אתה ג'סוס, אתה ג'סוס. זה מה שאתה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כן? קודם כול, שיהיה לך קצת IQ בראש, ואז נדבר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
יא ג'סוס.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף עטאונה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתה לא תדבר על החיילים שלנו בחיים שלך. אפס. בושה שהוא בכלל עולה לדבר במדינה הזאת. אין מדינה דמוקרטית אחת שהאיש הזה היה מדבר, אדוני. אחת בכל הגלובוס אין. ולא רוצה להגיד מה היו עושים לו במצרים או בסוריה או בירדן. תבדוק מה עושים לאנשים כמוהו. גיס חמישי. מדבר על החיילים, לא מתבייש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חמש דקות.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשם המאבק בטרור וניצול ציני של מה שקרה, אנחנו רואים כמעט בכל יום שמתכנסת המליאה ובכל דיון בוועדה מקדמים חוקים פשיסטיים, גזעניים, לא חוקתיים, שאין להם מקום בספר החוקים.
כשאנחנו מדברים על הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים, לפי מה שמופיע במצע, אני רוצה להגיד שפה, במדינת ישראל, לכאורה קיים שלטון חוק – יש ספר חוקים, ובמבוא לדיני עונשין מלמדים את יסודות העבירה הפלילית; בהצעת החוק הזאת רוצים להטיל אחריות על אנשים שלפי החוק הם חפים מפשע. לפי החוק הישראלי זה לא יכול להיות, והקרבה של אבא או של אימא או של בן דוד לא מקימה שום אחריות פלילית על כל עבירה. לכן, הניסיון הזה הוא עוד ניסיון בזוי של קואליציית שר שמורשע בתמיכה בטרור. בשם המאבק בטרור היא מביאה על בסיס יומי, שבועי, חקיקה לא חוקתית. החוק הזה מצטרף לחוק שהיה אתמול על מערכת החינוך ועל הניסיון להטיל טרור על מערכת חינוך שלמה. החוק הזה הוא בניגוד לחוק הבין-לאומי.
ואם מדברים על גירוש, כנראה שבמדינת ישראל, בימין הקיצוני, במפעל הציוני, המילה "גירוש" קיימת והיא לא משתייכת למשפחות מחבלים. מ-48' עד היום הגירוש הוא מילה נרדפת לערבים ילידי המקום. אין עוד מקום בעולם, אין עוד מדינה דמוקרטית בעולם, שמגרשת בחוק או מנסה לגרש בחוק את ילידי המקום, את בעלי המקום. הרי גורשו ב-48', ואם מדברים על גירוש, היום, היום בנגב, הגירוש מתקיים מ-48' עד היום. אם ניקח את הסיפור של אום אל-חיראן, שכל המדינה שמעה את הסיפור, אתם יודעים שאנשי אום אל-חיראן, משפחת אבו אלקיעאן, עברה גירוש ב-1948 עד 1953? ובשנת 1953 הם גורשו. אתם באים עכשיו לחוקק חוק לגרש משפחות? אתם גירשתם ב-1948, אתם גירשתם ב-1953, ואתם מגרשים ב-2024. מה שקורה באום אל-חיראן היום זה המשך לגירוש שהיה ב-1948, ב-1953, ב-2024.
אם ניקח את משפחת אל-עוקבי, הם גורשו ב-1953 מאל-עראקיב. ב-2024 רוצים לגרש אותם עוד פעם. כל הניסיונות של הטיהור האתני, של הגירוש, כשלו וייכשלו, כי אנחנו בעלי המקום, אנחנו ילידי המקום. ולכן, שום הצעת חוק פשיסטית, גזענית, בניגוד לחוק הבין-לאומי, לא תעזור לכם. (אומר בערבית: אנחנו בעלי המולדת, ואין לנו מולדת מלבדה.) ושום הצעת חוק לגירוש, לטיהור אתני וכל מה שאתם עושים מ-7 באוקטובר עד היום ברצועת עזה – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – הוא ניסיון לגרש עוד פעם, הוא ניסיון לטיהור אתני. מה שקורה בצפון הרצועה היום – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. הסתיים הזמן. אני מבקש לרדת, אני מבקש לרדת. שום טיהור אתני.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – הוא טיהור אתני. הוא גירוש. בזה נכשלתם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תרד למטה. אני מבקש להוריד אותו.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
בזה תיכשלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מציע שתעמדו פה קרוב בנאומים הקרובים.
חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.
הטעות הגדולה היא שמשה דיין קרא להם ב-48' לחזור בחזרה. זאת הטעות הגדולה שלנו, כנראה.
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
מה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה שאמרתי.
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
תחזור על זה.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אתה מבזה את הכיסא של היושב-ראש. אתה לא יכול להגיד – – – אתה מבזה – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סליחה? קריאה ראשונה. יוסף עטאונה, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תתבייש אתה. סליחה, מה זה הדיבור הזה? תוציא אותו החוצה, בבקשה. תוציא אותו מייד. הוא לא יתקוף את יושב-ראש הישיבה. תוציא אותו החוצה.
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אבל מה אמרת? ואטורי, מה אמרת?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אספר לך אחר כך.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מישהו לא סיים את העבודה וצריך לסיים.
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
לא, לא אמר את זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא. זה לא מה שאמרתי. אמרתי שחבל שמשה דיין קרא להם לחזור בחזרה לכאן, מי שכביכול גורשו.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – כבוד היושב-ראש – – –
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
גם זה סוג של עבודה. גם זה סוג של סיום עבודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איזה סיום? שום סיום עבודה. לא דיברתי על זה.
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
לא מתאים לך, ואטורי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טוב.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא מתאים? האמת שאני כבר לא יודעת מה מתאים ולא מתאים במקום הזה. לכול אפשר לצפות. לא יודעת במה להתחיל.
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
תתחילי מאיפה שהוא סיים.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא. אני רוצה להתחיל באמת במקום הזה, של מה זה באמת – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
את תתחילי ב"אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת", בבקשה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הכנסת ריקה. איפה חברי הכנסת?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני נמצא פה, אני היושב-ראש, תקראי קודם כול "אדוני היושב-ראש". תודה.
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
זה לא רשום בתקנון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמו שעשה, סליחה, אחמד זה, איך קוראים לו? אחמד טיבי? הוא אמר: אני הריבון כאן, כן? לא, אתם עושים את זה בכוונה, שמתי לב. אחד אחרי השני עולים ולא מדברים, לא על הכנסת ולא על היושב-ראש. אז קדימה, בואו נתרגל את זה.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אבל היושב-ראש יכבד – – –
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אתה יודע שאני תמיד אומרת את זה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
היושב-ראש, בחצי השעה שלי אני מתנדב בכל עשר הדקות הראשונות לומר "אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש".
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני חס על כבודי. לא צריך, אל תגיד. תודה רבה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
עשר דקות שלמות. אני אומר "אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש", ואז נרגיש – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני לא צריך שתגיד. תודה.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני חושבת שלפני זה, מי שיושב על הכיסא של היושב-ראש גם צריך לכבד את האנשים שעולים לדבר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני כיבדתי. שומע שטויות, ואני מקשיב ושותק.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אוקיי, שטויות. האמת, אני תוהה מה בדיוק ההגדרה של מעשה טרור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש שתגידי: "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה" – כמו אחמד טיבי. את זוכרת את אחמד טיבי עם הסיפור שהיה פה?
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אין, לא רשום בתקנון, לא רשום בתקנון.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אתה יודע, אני תמיד אומרת "כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה".
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אבל אני לא אגיד "אדוני", כי אתה לא האדון שלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני היושב-ראש כאן. מה זאת אומרת?
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אז תכבד אותי כמו שצריך. אתה התחלת עם זה, בגלל זה.
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
בתקנון, זה רשום בתקנון?
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מה קורה פה?
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מה רשום, ואטורי? יש ייעוץ משפטי, לא?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נהוג לומר, לפנות לאדם בתפקידו.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
נהוג – כל הזמן אני אומרת. תנו לי פעם אחת שלא אמרתי.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא, זה לא כתוב. יש ייעוץ משפטי? יש ייעוץ משפטי?
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
תביאו לי פעם אחת שלא אמרתי. לעזוב.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – אלמוג מגיע לפה, ואתם לא נזעקים? פתאום לא הוא ולא אתם. לא יכול להיות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הדיבור שלכם לא מכבד, וזה לא מתאים להתנהג ככה בכנסת. מדברים ליושב-ראש – "אדוני היושב-ראש"; לחברי הכנסת – "חברי הכנסת".
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הדיבור של אלמוג היה מכבד, כבודו?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, הוא לא עמד על הדוכן, ואני בכלל קראתי לו.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הוא לא עמד על הדוכן, הוא הגיע עד לכאן ואיים, דיבר לאורך כל הנאום שלו. אני רוצה להתחיל מהתחלה.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
ולא דיברת – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני קראתי אותו קריאה, קראתי אותו קריאה ראשונה.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
שאתה תכבד את המעמד.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אוקיי, אני רוצה להתחיל מההתחלה, בבקשה.
אני התחלתי להגיד שההגדרה של טרור – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש שעון?
<< דובר_המשך >>אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):<< דובר_המשך >>
כן, השעון. אני מתחילה, צריכה עוד שתי דקות וחצי יותר ממה שיש עכשיו.
ההגדרה של טרור היא כבר דיפוזיה אחת גדולה, ובכל דבר היא יכולה לגעת ולהגיד: המקרה הזה הוא טרור. אבל מה? צריך שהבן אדם שמדביקים לו את התכונה הזאת יהיה מרקע לאומי מסוים או מגזע מסוים, כי זה לא חל על כולם.
ואני רוצה לשאול, כבודו: איך אפשר לקרוא לזה שאסירות בכלא דמון, דתיות, לוקחים את הגלביות שלהן ואת כיסוי הראש שלהן וזורקים להן חליפת טרנינג ספורט? זה לא טרור דתי? תגידו לי, זה לא טרור דתי? האם יש מישהו ששואל מה זה, למה זה קורה? למי מפריע הלבוש של האסירה בתוך הכלא? תגידו. אז זה נמצא בתוך החוק או לא נמצא בתוך החוק? או שזאת הוראה, או שבעל סמכות יכול לקבוע אותה ולהגיד שזה חוק ולא טרור? אני יכולה להגיד שזה טרור דתי, ואני מבקשת מעל במה זו שהסוגיה הזאת תיבדק לעומק. באיזו זכות? כמה נמוך עוד אפשר להגיע במקום הזה? בהיסטוריה יש תקופות אפלות, ואני חושבת שבתקופה הזאת מדינת ישראל ממש הולכת ומידרדרת לשם במהירות שאי-אפשר לתאר.
קודם אמרו: כמעט כל יום; לא, חברים. בכל יום שהכנסת – שהמליאה נפתחת, יש חוקים גזעניים. יש חוקים שמכוונים כלפי קבוצה מסוימת מהאוכלוסייה, כלפי אוכלוסיית אזרחים, ילידים. וחוץ מזה, ממתי, באיזה מקום בעולם, באיזה ספר חוקים, באיזה לא יודעת מה, מענישים בן אדם על דבר שהוא לא עשה? למה להעניש את האח או האחות או האחיין או האימא או האבא? בואו נגיד שאנחנו הסכמנו עם ההגדרה, ובית המשפט קבע שהבן אדם עשה מעשה טרור – למה האח שלו, אחותו או הבן שלו צריכים לשלם מחיר במקום זה שעשה?
אני חושבת שכל העיקרון הזה של ההפחדה, בסופו של יום ייצר סיר לחץ אחד גדול. התוצאה תהיה הפוכה, וחבל. חבל. לא רק זאת, אני רוצה להגיד לכם, אם אתם אוטמים את האוזניים, מכסים את העיניים ולא שומעים – כאילו לא שומעים או לא רוצים לראות מה באמת העולם אומר על מה שקורה כאן – אני אומרת לכם, זה לא ישנה את המציאות. העולם מדבר על מה שקורה כאן מבחינת חקיקה, שהיא חקיקה גזענית, נוגדת זכויות אדם בסיסיות. לא יכול להיות. לא יכול להיות. עד מתי? יש דברים שהם באחריות הבסיסית של המדינה – להגן על האזרחים שלה. והמדינה – אני לא אומרת שנכשלת; המדינה במתכוון לא עושה. אנחנו יודעים בוודאות שאם היא הייתה רוצה, היא הייתה עושה.
אני רוצה להביא דוגמה של כאילו מעשה טרור של המדריכה אנתסאר חג'אזי. האמת, אני מזמינה את כולכם, מי שכאן ומי ששומע, ללכת ולבקר בביתה של אנתסאר. אנתסאר, נשמה של ילדה קטנה, בית של ברבי, מלא בצבעים ורודים וחיות ובובות, משחקים, מלא חיים, מלא תקווה. אפילו היא בעצמה שותפה להרבה דברים שמבקשים ופועלים למען קיום משותף במדינה הזאת. על זה שהיא אנרגטית, שהיא הולכת לעשות שיעור לילדים, שעשתה סיבוב, באים, לוקחים אותה באמצע הלילה, מכסים את העיניים שלה, אוזקים אותה בידיים וברגליים, מטרטרים אותה ממקום למקום, משאירים אותה כל הלילה ברכב (אומרת בערבית: במסקוביה בנצרת.) ואחר כך היא יוצאת, כי אין כלום. רק מה, השר של הביטחון הלאומי חשב, נדמה לו, לפי ההבנה שלו, שהיא אמרה משהו או עשתה משהו שלא נראה לו. בינתיים אנתסאר – שהיא אישה גרושה, אימא לילדה שמתכוננת לחיים של אחרי התיכון, צריכה לספק לה גם מחסה וגם מחיה, וגם לדאוג ללימודים העתידיים שלה – בינתיים היא יושבת בלי עבודה.
אלה בדיוק אותם המקרים שעליהם מדברים החוק הזה וכל החוקים, האחים והאחיות שלו. זה התוכן של הדברים. המפליא בעניין הוא שקורים דברים, רק בצד השני. כנראה העולם במדינה הזאת נהפך לשני מושגים עקרוניים: או שאתה יהודי או שאתה לא קיים, אין לך זכות בשום דבר. אנחנו ראינו בתחילת המלחמה איך כל מי שהייתה בדף הפייסבוק שלו אמירה מלפני חודשים, שלא קשורה לשום דבר, אמירה דתית, לא משהו אחר – באו, לקחו אותו, טרטרו אותו, לקחו אותו, (אומרת בערבית: פיטרו אותו מהעבודה.) ועכשיו אנחנו רואים שבשמות גלויים ובמכוון כותבים "מוות לערבים", "נשלח אותך" – לא יודעת לאן, איומים.
סטודנטית בטכניון, בקבוצה של הנדסה שיש בה יהודים וערבים – אחד הסטודנטים הערבים שאל לפני המבחן לגבי השאלונים שמתרגלים. התשובה של הסטודנטית הייתה: מצחיק, מצחיק, אתם הערבים חייבים למות. תגידו, מישהו עשה מעשה בקשר לזה? אני אישית שלחתי מכתב לשר שהוא אחראי למוסדות להשכלה גבוהה. בינתיים אין תגובה. אני אגיד לכם, אם זאת הייתה סטודנטית ערבייה, היא הייתה נזרקת מהמדרגות, אפילו שהיא הייתה בסמסטר האחרון. אז מה קורה פה? מה קורה פה, כבוד היושב בראש? אתה מבקש כבוד; אנחנו מבקשים את הזכות שלנו לקיום משותף.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כבוד של הכנסת, לא כבוד שלי אישית. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הכבוד של הכנסת מונח במקומו תמיד. לא אתה ולא אף אחד אחר יכול לבוא אליי בטענה כזאת. לא יכול להיות שבכל פעם שאנחנו עולים לכאן לדבר, אנחנו חייבים לקבל כל מיני הערות. למה? יש לי זכות להגיד את הדברים שלי כמו כל ח"כ אחר. אני גם שליחת ציבור. אנשים בחרו בי כדי לייצג אותם, להשמיע את זעקתם. זה לא יכול להיות, להימשך בצורה הזאת. לא יכול להיות שכל אחד ואחד מאיתנו מאוים ומפוחד וחש כאילו שעל כל אות שיוצאת מהפה, ולא מילה, הוא חייב – למה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כולנו מחויבים.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
כי אני ערבייה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, לא. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא, לא, זה כן, כן. בגלל שאני ערבייה. החוק הזה הוא בשביל ערבים, לא בשביל מישהו אחר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מי שעושה פיגועים צריך להיענש.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
תגיד לי, זה ששרף את משפחת דוואבשה – זה לא פיגועים?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סיימנו את הדיון. את דיברת כבר יותר מדי. נתתי לך המון זמן. אני מבקש לסיים.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
זה ששרף את אבו חדיר – זה לא פיגועים?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש לסיים. תודה רבה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש לסיים.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני מסיימת, אבל אני שואלת אותך – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש לרדת. אני מבקש לרדת. אני לא דן איתך. אני היושב-ראש, אני לא דן איתך.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
את יודעת מה ההבדל בינינו? אנחנו מגנים כל דבר כזה.
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
לא ראיתי אותך מגנה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אבל כמה, כמה יהודים רצחו ערבים וכמה ערבים רצחו יהודים? מה המספר? במספר, כמה?
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
כמה יהודים רצחו ערבים? כמה יהודים רצחו ערבים על רקע לאומני וכמה הפוך? 1,000 מול שניים, 2,000 מול שניים. מה את משווה? למה, מאיפה זה בא, מהצד שלנו? ואלכ.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חמש דקות, בבקשה.
<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק לגירוש משפחות מחבלים נועד לטפל בתשתית שבה צומחים המחבלים הנתעבים, אותם תתי-אדם שמנצלים את התשתיות שאנחנו מעניקים להם, מנצלים את החיים שנותנים להם פה במדינה, חיים הרבה יותר טובים – אם אנחנו כבר מדברים על דת, החוק הזה לא עוסק בדת – חיים הרבה יותר טובים ממה שיש לכל יהודי בכל מדינה ערבית. גדלים פה, מתחנכים פה, שותים, יונקים את מה שיש פה בארץ, ואז יוצאים לרצוח ולהרוג בנו.
חבורת חדלי האישים תומכי הטרור שדיברו פה אחד אחרי השני לפניי לא טרחו לגנות אף לא טרוריסט אחד, לא טרחו לגנות את הטרור עצמו. בשבוע שעבר, כאשר ציינו פה יום זיכרון לאירועי 7 באוקטובר, הם ישבו פה מאחור, שתו קפה וצחקו, אבל לא חשבו שנכון להיכנס לפה, לאולם המליאה, ולתת כבוד למדינת ישראל, לנופלים ולנרצחים. הם נטע זר בכנסת ישראל. הם תוצאה של עיוות פרוגרסיבי עקום, רע, ובאמת שאין כל כך הרבה סופרלטיבים כדי להגדיר עד כמה פסלות כל אחד מהאנשים האלה טומן בחובו.
החוק הזה – אין פלא שהם כל כך צועקים ומתנגדים לו, מכיוון שהם יודעים היטב שהחוק הזה טומן בתוכו את העונש האולטימטיבי למפגע הפוטנציאלי. הבושה שתהיה לו בגירוש משפחתו, תחושת האובדן בעקירה שתהיה למשפחה מביתה – אין בכלל ספק, ואת זה אמרו גם גורמי המקצוע המהלך הדיונים, באפקטיביות שיש לדבר הזה הן מבחינה הרתעתית, הן מבחינה מודיעינית והן מכל מיני בחינות נוספות שלא נרחיב בהן כרגע.
נכון, מדינת ישראל נמנעה עד עתה מלהשתמש בהרבה מאוד מהכלים שיש ברשותה; נמנעה מלנהוג כמו מדינות רבות אחרות בעולם, שבאות ומתייחסות בהרבה פחות אמפתיה, ודואגות הרבה פחות לזכויות של אלה שבאים לרצוח ולהרוג בהן. שימו לב מה אמרו פה תומכי הטרור שדיברו לפניי. על מה הם דיברו? שום מילה של הזדהות עם הקורבנות. שום מילה של גינוי טרור. כלום. איזשהן מילים רפות על קיום משותף, כשהקיום המשותף טומן בחובו דבר אחד, הדבר שהם באמת זוממים לעשות לנו, וקיבלנו ממנו פרומו, לצערי הרב, ב-7 באוקטובר.
אנחנו לעולם לא נשלים עם טרור. אנחנו לא נשלים עם חוסר מעש שקיים במלחמה בטרור. הכלי הזה שאנחנו מביאים היום למערכת הביטחון ולמדינת ישראל הוא כלי שנועד לאפשר מלחמה יעילה בטרור, כלי שנועד להרתיע, אבל גם כלי שצריך להשתמש בו. חבריי ואני נעמוד על המשמר היטב כדי לוודא שאכן נעשה שימוש בכלי הזה. ואכן, במקרים כמו שקובע החוק, כאשר יהיה טרוריסט שיבצע פיגוע טרור ויוכח, להנחת דעתו של שר הפנים, שהמשפחה ידעה על הכוונה, לא מנעה, לא פעלה כפי שהיה מצופה ממנה, בטח ובטח אם עודדה או תמכה לפני ולאחר מעשה, היא לא תישאר פה. היא תגורש לשטח רצועת עזה או לכל מקום אחר שעליו יחליט שר הפנים לתקופה של בין 7 ל-15 שנה אם מדובר בתושבי ישראל, ולתקופה של בין 10 ל-20 שנה אם מדובר באנשים בעלי אישור שהייה.
זה יהיה עונש משמעותי, אפקטיבי, ואחרי שייושם פעם ופעמיים, אנחנו נראה ירידה דרמטית במפגעים מבית. אנחנו משנים דיסקט במלחמה בטרור, אנחנו משנים דיסקט בסובלנות שיש לנו כלפי תומכי טרור, ואנחנו את הטרור נכניע, נגדע, נחסל, ולא ניתן לו עוד פתחון. נחסל ולא ניתן לו עוד פתחון. נחסל. תודה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אוי, כמה שאזרחי ישראל מרגישים עכשיו הרבה יותר בטוחים, ממש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו.
<< דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני לא יודע אם אזרחי ישראל מרגישים בטוחים או לא, אבל המשפחות השכולות, חבר הכנסת קריב, שאנחנו בקשר איתן, מרגישות מצוין. מרגישות מצוין. החוק הזה נעשה איתן ביחד, החוק הזה נעשה בשליחותן, ולהן אני חב דין וחשבון. לא לכל תומכי הטרור, לא לכל המפגעים ולא לכל מיני כאלה שמדברים על קיום משותף מהשפה ולחוץ.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חמש דקות, בבקשה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מכובדי כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, צר לי להיות משבית השמחות באירוע הזה. האמינו לי, חבריי, שלא ביקשתי לקבל על עצמי את התפקיד הזה, ובוודאי שאיני עושה זאת בחדווה. אבל מצד שני, אם לא אומר את האמת כפי שאני מבין אותה, אחטא לתפקידי כפי שאני מבין אותו. ראשית, שהדברים יהיו ברורים – כאחד מיוזמי הצעת החוק הנדונה, כמובן שאצביע בעדו, בלי שום צל של ספק. הרעיון של לאפשר על פי חוק גירוש משפחות מחבלים הוא רעיון צודק מאין כמותו. זהו רעיון צודק משום שמידת הצדק לא רק שמאפשרת אלא אף מחייבת גירוש של בני משפחה שידעו, או שהיו אמורים לדעת מראש, על מעשה הטרור שביצע בן משפחתם ולא עשו את מה שנדרש מהם על מנת למנוע ממנו לעשות זאת.
זה בוודאי גם צודק לגרש את אותם בני משפחה אם הם הביעו תמיכה או הזדהות או פרסמו דבר שבח או אהדה והלל, עידוד למעשה הטרור שביצע בן משפחתם או לארגון הטרור שאליו הוא משתייך. זה גם צודק משום שאנשי המקצוע יודעים לומר לנו ברורות כי יש בצעד הזה כדי לשמש גורם מרתיע שעשוי להניא טרוריסטים עתידיים ומנוולים מלבצע את זממם. וכי מה יותר צודק מלתמרץ באופן שלילי ביצוע מעשה טרור? במקורותינו, אדוני היושב-ראש, כתוב: אוי לרשע ואוי לשכנו. על אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר מדובר בבני משפחה שמתברר כי יש להם זיקה ישירה ומובהקת למעשה הטרור שביצע אותו רשע.
אבל כאן צריכה להישאל השאלה הבאה: מה אנחנו מעדיפים להיות, צודקים או חכמים? האם אנחנו רוצים לחוקק חוק צודק מאין כמותו, אבל סביר להניח כי בשל העובדה שלא עבר ביקורת שיפוטית, ככל הנראה גם לא יעבור בחינת בג"ץ ולא ייושם בפועל, או שאנחנו מעדיפים לחוקק חוק שאולי יהיה צודק פחות, מכיל פחות, אבל יהיה גם חכם יותר, מכיוון שאותו כן ניתן יהיה ליישם בפועל לאחר שעבר מבחן שיפוטי? חוק שזוכה לתמיכת יועמ"שית הכנסת, שתהיה מוכנה להגן עליו בבג"ץ כפי שהבהירה. לצערי, אני חושש שבנוסח הנדון של הצעת החוק אנו נמצאים בצד הצודק מאוד אבל הפחות-חכם.
עברנו שנה מפרכת של דיונים על גבי דיונים בעניין הזה בתוך אולם הדיונים ומחוצה לו. הצעת החוק הנ"ל עברה מסכת של התפלפלויות ושינויים שיצרו גרסאות שונות של אותה הצעת חוק. אחת הגרסאות הייתה של משרד המשפטים, שלמעשה שחט את כל הרעיון העומד מאחורי החוק. משרד המשפטים בעצם אמר לנו: אל תחוקקו כלום. אבל אם אתם עד כדי כך עומדים על כך, ואתם רוצים לשחק בכאילו, אז בסדר. תחוקקו את הנוסח שלנו, שלמעשה מייתר את כל החוק הזה – בדיוק כפי שהם מומחים לעשות; בדיוק כפי שהם לא הסכימו לענות לנו על שאלות בסיסיות, ותלו תשובות בתואנות שונות ומשונות.
אבל הייתה, אדוני היושב-ראש, גם גרסה נוספת, שאני הייתי חתום עליה יחד עם כל חבריי המציעים, ומבחינתי היא הייתה הגרסה טובה ביותר בנסיבות העניין, וזו הגרסה שעליה הצבענו בהצבעה הראשונה, בקריאה הראשונה. היועצת המשפטית של הכנסת, כאמור, התחייבה בפנינו כי הגרסה הזו ניתנת להגנה בבג"ץ. זה לא שהיא התחייבה שבג"ץ בהכרח יפסול את החוק או שלא יפסול, אבל היא בהחלט התחייבה כי היא תוכל להגן על החוק באופן רציני במקרה של עתירה לבג"ץ, עתירה שכך או כך, מן הסתם, תגיע לאחר אישור החוק בקריאה השלישית בכנסת. אבל במקרה כזה, אם בג"ץ היה בסופו של דבר פוסל את החוק חרף ההגנה של היועצת המשפטית, היינו יכולים לבוא בידיים נקיות ולומר: ידנו לא הייתה במעל. היינו יוצאים אז גם צודקים וגם חכמים. כי במצב שכזה, הציבור גם היה מבין עוד יותר טוב עד כמה מאזן הכוחות בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת והשופטת בישראל דורש שינוי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
מה היה ההבדל העיקרי? זה חשוב. אדוני היושב-ראש, רק אם אפשר, זה עניין חשוב.
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני אסביר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה – – – הזמן.
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אוקיי, אז אני מסיים את דבריי ואני אשיב לו מחוץ לפודיום, אדוני. אבל אני מודה כי לא הצלחתי לגייס את תמיכת כלל חבריי בוועדה לאישור הנוסח שניסיתי לקדם, ואני שחקן קבוצתי. לנוכח זאת, אין לי אלא לתמוך בנוסח המוצע כעת, וזאת מתוך הדגשה כי ההבדלים הם לא במהות, חלילה, אלא בטקטיקה בלבד.
אני רוצה להודות, אדוני היושב-ראש, לכל חבריי ושותפיי, בקואליציה ובאופוזיציה, שלקחו חלק בקידום הצעת החוק הזו: לצוות המשפטי של הוועדה, לצוות המשפטי של ייעוץ הכנסת, שליוו אותנו לכל אורך הדרך; ליושב-ראש ועדת הכנסת, שליווה, תמך וייעץ, וכמובן למשפחות נפגעי פעולות האיבה, שנתנו לנו רוח גבית איתנה להוביל בנחישות את הצעת החוק לקו הגמר.
אני קורא לכל חברי הבית הזה, מבקש ומצפה, לתמוך בהצעת החוק הזאת, לפחות מאותם חברים שמגדירים שהם נותנים כבוד לכנסת ישראל, ושרק במקרה לא נותנים כבוד ליושב-ראש הכנסת, ושהם מבקשים זכויות על האדמה הזאת, ושחשובה להם האדמה הזאת. אז קודם כול, החיים צריכים להיות חשובים להם, המינימום האפשרי הנדרש והמצופה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן.
<< דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני אפתח במילות תודה לשותפים שלנו לדרך: עו"ד מוריס הירש, שעזר לנו לנסח את החוק; פרופ' טליה איינהורן המדהימה, שפשוט דייקה אותנו שם בכל פסיק ואות; חבר'ה מ"אם תרצו", שמגבים אותנו בכל בקשה שאנחנו מבקשים; חברי יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שדחף ולא הרפה ולא היסס עד שהגענו לערב ההיסטורי הזה למדינת ישראל; חבריי המציעים, חבר הכנסת מלביצקי, רביבו ופורר, יו"ר סיעת עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר, וכמובן לראש הממשלה, שתומך בהצעת החוק הזו. אני מדבר באחריות.
חוק גירוש משפחות מחבלים, חברים, חוק גירוש משפחות מחבלים הוא חוק היסטורי. הוא חוק שמאפשר לנו לקחת כלי אגרסיבי מאוד ולהשתמש בו כנגד אותם מחבלים ארורים שמנצלים את חופש התנועה שלהם שניתן להם בדמוקרטיה המשגשגת ביותר במזרח התיכון, היחידה במזרח התיכון ומהמשגשגות בעולם, והם לוקחים את הזכות הזו ורוצחים את אנשינו. אנחנו כאן כדי לומר לאותם רוצחים שפלים: מהיום חוקי המשחק השתנו. אם תעזו לפגוע באזרחי מדינת ישראל, אנחנו ניקח את אימא שלכם, ניקח את אבא שלכם, את האחים שלכם, את האחיות שלכם, את הילדים שלכם, ונגרש אותם ממדינת ישראל. אנחנו עושים את זה כי אנחנו מבינים שאתם, תאבי הדם, הרוצחים השפלים, לא בוחלים באמצעים.
החוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא חוק עם קונסנזוס ציבורי אדיר, קונסנזוס ציבורי בסקאלה הפוליטית משמאל עד הימין. אבל כרגיל, יש כאלה שמתנגדים, תומכי הטרור מבית, אותו גייס חמישי. ואדוני היושב-ראש, יש עוד הפתעה. האופוזיציה, בסיעת יש עתיד, אותה מפלגה שמשמידה את הערך שלה, שמועלת באמון שקיבלה מהבוחרים שלה, שחיילינו הקדושים והגיבורים, האריות והלביאות הצביעו גם להם, הודיעו שהם לא תומכים בהצעת החוק הזו.
יאיר לפיד, היושב-ראש, אני מבין שאתה בהשמדת ערך מוחלטת, אבל לפחות תהיה ערכי. תאפשר לאנשים שלך להצביע לפי צו מצפונם. כי אני רוצה להזכיר לך, עד לפני שנייה אתה צרחת ברחובות: ד-מו-קר-טיה, ד-מו-קר-טיה. איזה מין אקט דמוקרטי זה? הרי רוב האנשים שלך – רובם פטריוטים, ציונים, אוהבי הארץ – אומרים לי: אנחנו רוצים להצביע בעד, אבל אנחנו מפחדים. אז אני רוצה לומר שמנהיגות נמדדת גם בזמנים הללו, יאיר. תהיה מנהיג, לשם שינוי, ותן לאנשים שלך להצביע. החוק הזה צריך לעבור ביותר מ-90 אצבעות.
אדוני היושב-ראש, יש סוגיה אחרונה שאני רוצה לדבר עליה, סוגיית בג"ץ. חברי רביבו, אני אשמח אם תקשיב לי חצי דקה. בג"ץ הם חבורה של אליטיסטים, בני האלים, היושבים באולימפוס, שעושים בדין כבשלהם. אין להם איזונים ובלמים. אין להם אבא ואימא. הם אלוהים. הם פוסלים מה שהם רוצים, בלי שום סמכות, מעל החוק, בלי שום חוקיות. לכן, התפיסה שלך, אדוני, היא תפיסה שגויה.
<< קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
התפיסה שלי אומרת שאנחנו נחוקק לבג"ץ על הראש. ואם בג"ץ יעז, יעז, לשלוח ידו אל הנער, בג"ץ יבוא בחשבון עם המשפחות השכולות, עם אזרחי ישראל החפצים חיים, ואיתנו. אנחנו מזהירים אתכם: אל תשלחו ידכם אל הנער. אל תיגעו באנשים שרוצים להציל את חייהם.
ולסיום, אדוני, אני רוצה בתודות שלי להדגיש את פורום "בוחרים בחיים", הרצל ומירב חג'אג'. השם של הפורום הזה, "בוחרים בחיים", הוא הרבה מעבר לשם. הוא בדיוק מהות החקיקה הזאת: כן, אנחנו בוחרים בחיים; כן, אנחנו אוהבים את הילדים של המדינה הזאת; כן, אנחנו שונאים את אויבינו; כן, אנחנו נגרום לכם לשלם מחירים קשים מאוד. אנחנו בוחרים בחיים ולא מתביישים בזה. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אל תתחיל.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
למה? יש לי הרבה מה להתחיל. אתה נשאר לשמוע?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כנסת נכבדה, מכובדי השר, אדוני יושב-ראש הישיבה, יושב-ראש הכנסת. אחזור ואומר, אדוני ומכובדי היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם אם תפספס, הכול בסדר. אבל כשעושים את זה במכוון פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, זו בעיה. אתה יודע, איתך לי אין שום בעיה. באמת, אנחנו לא באותה – הכול בסדר.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
בסדר. אני מבקש לאזן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר לכבד גם בלי להיות באותה דעה. אתה בסדר. במובן הזה אתה בסדר.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אז אני אומר. מכיוון שהיה פה גירעון בכבוד הבית – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוספת.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
– – אז אני מגדיל את כבוד הבית. יש דבר באחת התפילות שאנחנו מגדילים את כבוד הבית, נכון?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן. תודה רבה לך.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אז אני שב ואומר אדוני היושב-ראש, ועוד פעם אדוני היושב-ראש. ועכשיו אפשר לבצע את החילופין. אני מבין – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש לך חצי שעה. אתה יכול להגיד כמה שאתה רוצה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
לא. לי יש חצי שעה, בסדר, אבל אני מבין שאתה מתחלף עם כבוד יושב-ראש אחר עכשיו – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן. אולי תוכל לקרוא גם לו כבוד היושב-ראש – – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
– – אז אולי אמתין ואני גם אומר לו פעמיים-שלוש כבוד היושב-ראש. נגדיל ביחד את כבוד הבית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הזמן מתחיל. תתחיל בנאום.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
נתנו לך יותר מדי זמן, נראה לי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן. נתנו לו. חצי שעה יש לו, חצי שעה פנויה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
לא, לא. תכף תשמע שלא.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
אתה רוצה, יש לי ספרי מקורות למטה – – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
לא, לא. אני לא מהמקריאים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גלעד קריב יכול לדבר שלוש שעות גם בלי כלום, ככה באוויר.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
נכון. כל אחד ואימוני הכושר שלו – אז לא הבנתי: מתחלף היושב-ראש או לא?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה רוצה שיבוא מישהו אחר לנהל?
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
חס וחלילה. אני הבנתי פשוט שהרב סולומון בדרכו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תקראו לסולומון.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
כבוד היושב-ראש, אני הולך כדי שהוא לא ייהנה יותר מדי – – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
לא. שמחה, תישאר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא ביקש עוד חמש דקות כדי לבדוק איזה אוכל יש בפרסה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
הבנתי. טוב, עכשיו, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, באמת עומדת לרשותי מחצית השעה, ואני מתכוון להקדיש פרק נכבד מן הדקות שעומדות לרשותי לעניינו של החוק הזה. אני אנסה לדבר לגוף החוק, למרות שאני יודע שיש חברים מן הקואליציה ומן האופוזיציה שקצת מעדיפים, ככה הייתי אומר, לעקוף את הדיון הענייני בחוק הזה, אבל אני חושב שהדיון הזה חשוב.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אומרים לי לומר לך שתאמר גם לי אדוני היושב-ראש.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
לא ישב זר על – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
על כיסאו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא זר, זה בן משפחה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
זה יותר מבן משפחה. כבוד היושב-ראש, כבוד הרב, תמיד שמח לכבד אנשים מכובדים. אז אחרי אולי הפתיחה הקצת-משועשעת, תרשה לי, אדוני היושב-ראש, ראשית – – –
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
גלעד, שערי תשובה לא ננעלים אף פעם, רק רציתי להזכיר לך. לא ננעלים אף פעם.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
נכון. אני מסכים. עצם זה שהוא יודע, זה רק תחילת הדרך מבחינתו, נכון? עכשיו הוא רק צריך לממש את זה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חנוך יודע, חנוך יודע. הוא לומד כל בוקר. יש לו – – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
טוב. אז אחרי הפתיחתא שהיא אולי קצת מחויכת, תרשה לי, אדוני היושב-ראש, לחזור לסדר העניינים הקשה והעגום. ראשית, אני מבקש להשתתף בצערה של משפחת שדה ושל בית קיבוץ כפר מסריק על הפרידה העצובה והקשה מסיון בן ה-18, שנמצא פצוע קשה, ולאחר מכן ללא רוח חיים, בשדות הקיבוץ. סיון הוא בן כפר מסריק, והוא נהרג מפגיעת רסיסים באחד מן המטחים אל עבר יישובי הצפון הערב או במהלך היום הזה. סבו הגדול הוא ממייסדי הקיבוץ המפואר הזה, של תנועת השומר הצעיר. סבו היה מזכיר הקיבוץ, כפי שנכתב באחת מן הכתבות על סיון שהועלתה. הוא סיים את בית הספר האזורי, עמד לפני גיוס לצבא, והכאב גדול מאוד.
44 אזרחים ישראלים נהרגו במטחי הטילים מגבול הצפון מלבנון, ואיכשהו בתוך השנה הקשה, העגומה הזו, המספר הנורא של הקורבנות מירי הטילים של החיזבאללה לא חלחל אל התודעה. בימים שבהם השיח הציבורי עוסק בשאלות של החלפת שר ביטחון, של מדיניות הביטחון של הממשלה הנוכחית, הרשה לי להזכיר את העובדה המרה שבמשך חודשים ארוכים המדיניות המרכזית של הממשלה הזו, שמרבה לדבר על ביטחון, הייתה מדיניות של הבלגה בגבול הצפון, פינוי של עשרות אלפי אזרחים והבלגה מתמשכת על ירי רקטות וירי הטילים. 44 אזרחים, והינה, לצערנו, המספרים ממשיכים לעלות.
ולצידו של סיון – בהקשר אחר לחלוטין, אבל כזה שצריך לעמוד עליו בבית הזה, אני מבקש גם להשתתף בצערה של משפחת אבו מוך. בן המשפחה זיאד, מנהל בית ספר בן 41, נרצח היום בפיצוץ מטען ברכבו בעיר באקה אל-גרבייה. עברנו את מניין 200 הנרצחים במגזר הערבי, והשנה עוד לא הסתיימה.
הגיע הזמן לומר בכאב גדול שהממשלה הזו היא ממשלת דמים. בעודה מתפארת בהיותה הממשלה שתשיב את הביטחון לאזרחי ישראל, האמת היא כמובן הפוכה לחלוטין. הממשלה שתחת כהונתה נרצחו יותר אזרחים ישראלים מאשר כל ממשלה אחרת, האסון הנורא ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה. אבל לצד הדבר הנורא הזה אי-אפשר להתכחש לעובדה שהממשלה הזאת היא גם ממשלת דמים בהפקרתה את אחינו ואחיותינו החטופים. זוהי ממשלת דמים גם בכל מה שנוגע למספר הנרצחים ביישובים הערביים במדינת ישראל. שר שהבטיח להשיב את המשילות, שר שדיבר על כך שהוא יבנה מחדש את משטרת ישראל, שר שמתפאר באופן שקרי בהבאת תקציבי ענק – איפה הוא ואיפה הביטחון של אזרחי ישראל הערבים ושל אזרחי ישראל היהודים.
ממשלה שתחת כהונתה מתחוללת עלייה דרמטית במספר הנהרגים בתאונות דרכים, ומה מעשיה ומחדליה של שרת התחבורה, כולנו יודעים. ממשלת דמים. והדבר לא נאמר רק כהתרסה פוליטית אלא כקינה על המצב הנורא שבו אנחנו נמצאים, מצב שבו אזרחי ישראל באמת ובתמים חרדים לחייהם. וכמו בפיוט הנורא והמטלטל "ונתנה תוקף", שמוביל אותנו אל הקדושה – ברכת הקדושה, מכובדי היושב-ראש, הרב – כמו בפיוט "ונתנה תוקף", שנאמר בראש השנה וביום כיפור, "מי בחרב, מי במגפה, מי ברעב, מי בצמא", כך גם אזרחי ישראל: מי בפיגוע טרור, ומי בפגיעתו של טיל מעבר לגבול, שיוצא אל מעבר לגבול, ומי בתאונת דרכים, ומי רק מכיוון שהוא לא זכה לטיפול פסיכולוגי בזמן – כפי שאנחנו יודעים שקורה, ולא אזכיר כאן שמות. אזרחי ישראל שואלים את עצמם: מי יחיה ומי ימות?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אני רוצה – לצד הדבר הזה שאתה אומר, בהחלט יש קושי, אבל אפשר לשים לב ולראות שבחודשים האחרונים המציאות אחרת לחלוטין. אנחנו משיבים לחמאס מלחמה שערה. גם על זה צריך לדבר, לא רק לדבר על הכאב ועל המלחמה ועל הפשע הגדול שהיה כאן.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
בוודאי, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
צריך לשים לב שבסוף אויבינו מוגרו בצורה בלתי רגילה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אתה צודק. בשנה האחרונה העם הזה גילה גבורה עילאית בעמידה אל מול אלה שמבקשים לקום עלינו להורגנו. אני עשיתי לי מנהג, כל השנה הזאת – בדוק את נאומיי – במקום שבו הייתי צריך לשבח את הדרג המדיני ואת הממשלה על נקיטת פעולות על מנת להשיב לאזרחי ישראל את ביטחונם, עשיתי את זה. מעולם לא בירכתי רק את הדרג הצבאי על פעולה כזאת או אחרת והתחמקתי מן העובדה שמעל הצבא יש ממשלה נבחרת.
אבל אמור לי, אדוני, איך אני יכול לברך על המציאות האחרת שאתה מדבר עליה בחודשים האחרונים, כאשר ביממה האחרונה אנחנו מתמודדים עם מצב שבו מחמת שיקולים פוליטיים – או גרוע מזה, מחמת הרצון לפטור מגזר שלם מנשיאה בנטל – בעיצומה של מלחמה מוחלף לו שר הביטחון.
הערב הזה התפרסם סקר שבו רוב מוחלט של אזרחי ישראל חושבים – או מעידים על כך – שפיטוריו של השר גלנט נעשו לא מטעמים מקצועיים הקשורים לביטחון המדינה אלא משיקולים פוליטיים. אני עוד אדבר על זה. אז לא, אינני יכול לברך את ממשלת הדמים הזו כאשר אני רואה שבעיצומה של מלחמה, שיקולים פוליטיים גוברים עוד פעם על שיקולים ממלכתיים. ולא, אינני יכול – אינני יכול להתעלם מהעובדה שבשעה שכפר מסריק מבכה את בנו הצעיר שנהרג מירי טילים, אנשי כפר מסריק וכל חבריהם בגבול הצפון, ביישובי הצפון, זועקים שהם אינם מקבלים מהממשלה הזו את הסיוע הנדרש על מנת שיהיה להם את החוסן לעמוד בשנה שלמה של חיים תחת אש; ולא, אינני מוכן, אינני מוכן להתעלם מן העובדה שהממשלה הזו, חלקים ממנה, מתוך רשלנות ועצימת עיניים וחלקים ממנה בכוונת מכוון, ליבם גס בנהרות הדם ביישובים הערבים; אינני יכול להתעלם שבמקום לעשות בהצלת חיים בכבישים, שרת התחבורה עוסקת בעניינים אחרים לגמרי. אינני יכול להתעלם.
התורה מצווה עלינו "לא תעמד על דם רעך". כשאתה רואה ממשלה שבכל תחום לא רואה בהתמודדות עם המתקפה האכזרית שנפתחה נגדנו בכמה חזיתות, בעיקר כמובן בגבול עזה ובגבול לבנון, כשאתה רואה ממשלה שבכל חזיתות החיים ראויה להגדרה: ממשלת דמים, אז החובה שלנו, לא רק שלנו כחברי אופוזיציה, שזה תפקידנו, חובתו של כל נבחר ציבור היא לזעוק זעקה: מי יחיה ומי ימות? ואיפה התשובה והתפילה והצדקה של הממשלה הזאת שתעברנה את רוע הגזרה?
דיבר חבר הכנסת מלביצקי על ששערי התשובה פתוחים בעבורנו. אנחנו צריכים לחזור בתשובה? איפה חשבון נפשה של הממשלה? איפה חשבון הנפש של הקואליציה? אדוני היושב-ראש, הנביא עמוס, שהתריע בשער, אמר באחת מהנבואות המפורסמות שלו: "על שלֹשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו". על שלושה פשעי ישראל ועל שלושה פשעי בנימין ועל ארבעה לא אשיבנו. על שלושה פשעי בנימין נתניהו, ישראל כץ ושותפיהם, ועל ארבעה לא אשיבנו.
הפשע הראשון – ואנחנו לא מדברים על זה מספיק כולל חברי האופוזיציה – הפשע הראשון הוא הפקרתם של החטופים. עוד לפני שנדבר על חוקי ההשתמטות, צריך לומר באומץ שהדחתו של השר גלנט והחלפתו בשר ישראל כץ הן העדות הברורה ביותר לכך שבנימין נתניהו ויתר על חיי החטופים, כי אם יש מחלוקת אחת נוקבת בין השר גלנט לבין ראש הממשלה, היא סביב העניין של העסקה להשבת החטופים. לדבר ניתן אתמול ביטוי בנאום של השר גלנט. ההבנה שאחרי המכות הניצחות שחטף החמאס, המשימה המרכזית שלנו מבחינה ערכית וגם מבחינת החוסן הלאומי שלנו לדורות הבאים היא השבת החטופים. אחרי 13 חודשים של לחימה המציאות מדברת בעד עצמה: השבת כל החטופים אפשרית רק במסגרת עסקה. אבל ראש הממשלה בוחר בהמשך הלחימה על פני הצלת החטופים החיים והבאת החטופים הנרצחים לקבר ישראל.
השר כץ מסתובב כאן הערב עם הסיכה הצהובה בדש החליפה. נו, באמת. הרי כל ההחלפה של השר גלנט נועדה לסכל את הדרישה התקיפה מתוך הממשלה ומהקבינט, ועוד על ידי שר הביטחון, להתקדם לעבר עסקה.איזה פשע גדול יותר יכול להיות מלהפקיר בפעם השנייה את אותם האזרחים שהופקרו ב-7 באוקטובר? זו החזרה בתשובה שלכם, ממשלת ישראל והקואליציה, שאתם חוזרים על הפשע של ההפקרה? אז עוד לפני שמדברים על הפשע של חוקי ההשתמטות, אזרחי ישראל צריכים להבין, להפנים ואז לזעוק על הפשע הזה של הפקרת החטופים שגלום בהדחתו של השר גלנט.
הפשע השני הוא פשע ההשתמטות. בצד הפקרת החטופים, הדחתו של השר גלנט נוגעת במישרין לסוגיית ההשתמטות – לא הגיוס, ההשתמטות. ואתה יודע זאת, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאתה מייצג ציבור ימני מאוד, אבל שנפשו סוערת לנוכח הכוונה של ראש הממשלה נתניהו להכשיר את השרץ, ובתרגילים, במזימות, בקנוניות, להותיר כפי שהיא את המציאות הנוכחית, שבה עשרות אלפי צעירים פוטרים את עצמם מעול הנשיאה המשותפת באלונקה.
הראיה הטובה ביותר לכך היא שביממה שבה מדיחים את השר גלנט, שלא הסכים לשתף פעולה עם אותה מזימה וקנוניה, שניים מחברי הקואליציה, אחד מהם הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מקבלים סנקציות על זה שהם הביעו התנגדות לחוק המעונות הבזוי. אז מה זה אומר על התרבות הפוליטית והפרלמנטרית של מפלגת השלטון? על זה נדבר ביום אחר. אבל האם ישנה עדות טובה יותר לכך שהדחתו של גלנט נעשתה על רקע ההתנגדות שלו לחוקי ההשתמטות הבזויים מאשר הסנקציה שקיבל חבר הכנסת יולי אדלשטיין ושקיבל חבר הכנסת דן אילוז? ראש הקואליציה צריך לקבל סנקציות על זה שהוא משתף פעולה עם חוקי ההשתמטות בזמן מלחמה, לא הבודדים שהשמיעו את קולם.
הפשע השלישי של ישראל ושל בנימין הוא פשע המשך המלחמה ללא כל תוכנית אסטרטגית, ללא נקודת יציאה, ללא כל רצון לתרגם הישגים צבאיים נכבדים למציאות מדינית אחרת. ממשלה שלא עוסקת בשאלה כיצד מקצרים את ימיה של המלחמה וכיצד עוברים מהשלב הצבאי לשלב המדיני, היא ממשלה שלא ראויה לשלוח צעירים וצעירות אל חזית. זו ממשלה שבאמת עונה לאותה הגדרה של ממשלת דמים. כבר עמדתי כאן על הבמה ואמרתי שהשם הכי ראוי למלחמה הזו הוא מלחמת ההפקרה והגבורה – ההפקרה של הממשלה והגבורה של העם.
שלושה פשעים: הוויתור החד-משמעי על חיי החטופים, הוויתור החד-משמעי על קידום שוויון בנטל והוויתור החד-משמעי על ההזדמנות לנצל את ההישגים הצבאיים על מנת לייצר מציאות מדינית אחרת, וזאת לטובת הכניעה המבישה של בנימין נתניהו, זה שהצביע בעד ההתנתקות, לאותם כוחות קיצוניים ופנאטיים בתוך הממשלה והקואליציה, שמבחינתם יש רק מטרה אחת חשובה למלחמה הזו, והיא הקמת יישובים ישראליים בלב אוכלוסייה פלסטינית של שני מיליון וחצי איש בתוך רצועת עזה. זו המטרה האמיתית של המלחמה, לא השבת החטופים ולא הכרעת החמאס – כי אין דרך להכריע את החמאס בלי להביא לשם גורם פלסטיני או גורמים בין-לאומיים אחרים, והממשלה הזו לא רוצה לעשות את זה. שלושה פשעים, ועל ארבעה לא אשיבנו.
אנחנו לא נאפשר לממשלה הזו להמשיך בפשעיה, וגם לא נאפשר לממשלה הזו להטיל בנו תחושה של ייאוש ורפיון ידיים. השעה הזו היא שעה קשה ומרה בשביל מיליוני ישראלים. מאות אלפים מהם יצאו אתמול והיום לרחובות. אבל הממשלה הרעה, הכושלת והמושחתת הזו – למרות כל הקשיים והמאמץ הסיזיפי ומחאה שנמשכת כבר שנתיים – הממשלה הזו לא תטיל בנו ייאוש, כי יותר מדי דברים מונחים על הכף, ובראשם העתיד של הילדים והנכדים שלנו כאן, במדינה הזו.
חיילי צה"ל הם גיבורים אמיתיים, תושבי הצפון ותושבי הדרום הם גיבורים אמיתיים וגם כל אחד מהאזרחים והאזרחיות שכבר שנתיים, מול מסע הסתה חסר תקדים, מול דה-לגיטימציה, מול אלימות משטרתית שלא זוכה לביקורת, יוצאים יום אחרי יום, יום אחרי יום – ובשנה האחרונה לצידן של משפחות החטופים – על מנת להיאבק על עתיד יותר טוב למדינה הזו מאשר חזון הבלהות של ממשלת הדמים.
ועכשיו, אדוני, לעניין החוק הזה, ואולי בניגוד לדוברים אחרים אני לא אתחמק, לא אתחמק מן ההתייחסות. בפתח הדברים שלי על החוק אני מבקש להישיר מבט אל המשפחות השכולות שליוו את חקיקת החוק הזה, ואני מניח שחלק מהן צופות בדיון שמתקיים כאן היום. ובפתח דבריי על הצעת החוק אני מבקש להתנצל בפני אותן משפחות, כי אני מניח שהדברים שאשמיע בעוד רגע יכעיסו, יקוממו, יפגעו. אני מתנצל באמת ובתמים בפני אותן משפחות. אין לי ספק שאותן משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בפיגועי טרור מגיעות אל הבית הזה מתוך ציפייה שאנחנו, נבחרי הציבור, נעשה הכול בכלים שעומדים לרשותנו על מנת להביא צדק להן וליקיריהן הנרצחים – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
ביטחון.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
– – וביטחון לכלל אזרחי ישראל.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה מה שעושה החוק הזה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אז לדעתי לא. ולכן אני אומר, קל לי להתעמת עם חבריי בקואליציה – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, כמה זמן הוא מדבר?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תן לי לנהל.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אולי תיכנס ותשב, תקשיב.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
שומע אותך מבחוץ, אני כבר לא יכול לשמוע אותך.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אז אל תיכנס, אז תצא.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת כהן.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אתה מבין, אנחנו מדברים על כאבן של המשפחות השכולות.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני שואל כמה זמן דיבור יש לו.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
תסתכל על המסך. אבל עכשיו בשבילך אני מבקש מחברת הכנסת פרקש הכהן שתיתן לי עוד זמן על חשבון הזמן שלה. עכשיו אתה מוכן לתת לי לדבר? עכשיו אני יכול להמשיך לדבר על המשפחות השכולות, או שהכול בדיחה בשבילך?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא, זה לא, אנחנו משפחה שכולה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
בסדר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה, זה בדיחה?
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
לא. אני עשיתי פה בדיחה בעיסוק בעניין חוק שעוסק בטרור? אז בוא, או שתשב ותקשיב או שתצא, אתה לא חייב להקשיב. אבל אני רוצה לדבר על השכול, אז נסלח לחבר הכנסת אלמוג כהן על ההפרעה כשאנחנו עוסקים בנושא החשוב הזה, ואני אשוב ואומר: אני מניח שכשם שיהיו משפחות שכולות שתסכמנה עם דבריי, תהיינה גם הרבה משפחות שכולות שתיפגענה מדבריי, ואני באמת ובתמים מצטער בפניהן. אבל אני מתכוון להצביע נגד הצעת החוק הזו, ולא כתוצאה מקונסטלציה פוליטית שמחייבת התנגדות אופוזיציונית למהלכים של הקואליציה באשר הם. הוכחנו שכאשר מגיעה הצעת חוק ראויה אנחנו גם תומכים. אבל הצעת החוק הזאת – אל תפריע, אל תפריע.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה, קריאות ביניים אסור?
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני מבקש ממך, עזוב, אני מבקש ממך לא להפריע, כי הנושא כבד ורציני. והדיון – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אבל אתה מצביע על התוצאה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת כהן.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
– – – לא כפי שאמרתי.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
יוזם החוק, מעניין אותו, אדוני.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הוא הגיב על זה, הוא הגיב על זה, הוא אמר לך לא, והוא רוצה לנמק.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אם היית מקשיב ולא רק מפריע, אז היית שומע שאני אומר באומץ, או לא באומץ, בתוך שאני מישיר גם אל משפחות שהיו מעורבות בחקיקת החוק וגם לציבור הישראלי, אני אומר שאני אצביע נגד הצעת החוק, ולא מטעמים של התנצחות קואליציונית–אופוזיציונית – כי אני חושב שהחוק הזה לא יועיל, לא יועיל במאבק בטרור, ומנגד יש בו חצייה של קו אדום בחברה מתוקנת ובחברה דמוקרטית. החוק הזה, לצערי הרב, הוא חלק מגל חקיקה נרחב מאוד שכמעט כולו מגיע כהצעות חוק פרטיות של חברי כנסת בקואליציה, גל חקיקה שכביכול אמור לשפר את היכולת של מדינת ישראל להיאבק בטרור, אבל כשצוללים לעומק הדברים, מגלים שהכול הוא חלק ממהלך פופוליסטי של קמפיין – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה אתה מציע – – – אחד המציעים מהאופוזיציה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
עזוב, חבר הכנסת המציע כנראה לא רוצה שנקיים דיון רציני בחוק.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא, חבר הכנסת פורר גם הוא מציע.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני יכול להמשיך? בסדר, נו, אז מה? אני צריך להסכים עם כל דבר שחבר הכנסת פורר מציע?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני מעמיד דברים על דיוקם.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
החקיקה הזו, אני אחזור ואומר, היא חלק מגל חקיקה פופוליסטי, שלא בכדי מגיע כהצעות חוק פרטיות, שבו כל חבר כנסת מן הקואליציה מרגיש שהוא צריך להניח על שולחן הבית הזה הצעה שכביכול מסייעת במאבק בטרור, אבל בפועל כל גל החקיקה הפופוליסטי הזה בא להסתיר, להסוות ולעמעם את העובדה הנוראה והקשה שהממשלה הזו כשלה וכושלת במאבק בטרור. כשלה וכושלת במאבק בטרור. ודי לראות כיצד – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא תוכל להוכיח את מה שאתה אומר עכשיו, מפני שהחוקים עוד לא פעלו.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
גם אם תראה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
חברת הכנסת פרקש הכהן, אני אבקש גם דקות אחדות קצרות מנאומך הארוך כדי להשלים את הנקודה הזו.
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא, אבל הוא מבקש.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
חמש דקות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לך יש 50 דקות, הוא מבקש כמה דקות לקחת, זה אפשרי?
<< קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
להפך, אני אומרת שאני יוצאת לשירותים.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אז יש לך.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אז אחזור לנקודה ואומר: החקיקה הזו – די, אדוני אי-אפשר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תענה לי רגע, אני מדבר איתך.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני לא עונה לך, אני לא בדיאלוג איתך.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
למה לא?
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
כי אני עכשיו רוצה לומר את דבריי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג, תן לו להמשיך ולסיים את דבריו. תוכל אחר כך לשאול, אם תרצה לשאול. הוא כרגע מנמק.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היו"ר, הוא אומר לי: תשב, תקשיב. אני יושב ומקשיב ואני מעלה בפניו טענות, והוא אומר לי – – – מאה אחוז.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אל תעלה בפניי טענות, אני רוצה – תודה רבה. אז אל תקשיב.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג, הוא במשך – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
רבין גירש, ויש לנו שותף מהאופוזיציה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג, הוא נושא חצי שעה, הוא הסביר – – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אם היית יודע את העובדות, היית יודע שרבין גירש את המחבלים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
גם אם אתה לא מסכים, גם לי היה קטע שאני לא מסכים, עדיין, הוא מנמק את הדברים שלו כפי שהוא אומר אותם, אז תן לו.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
תודה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – מכבד, אגב.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
החוק הזה – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מקובל לחלוטין, אבל לא הסכמתם שבוע שעבר לאונר"א. אונר"א, למה לא? כי אתם – – – השמדת ערך טוטלית.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אפשר להמשיך? כי בדיוק כמו החוק הזה, החוק של אונר"א הוא חוק שאין בו ממש.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
עכשיו, מי אמר את זה? אני אמרתי שהחוק של אונר"א בסופו של דבר לא ייושם? אמר את זה חבר הכנסת עמית הלוי. אני אמרתי שהחוק הנוכחי חוקק במתכונת שכל-כולה דקלרטיבית? אמר את זה חבר הכנסת אלי רביבו, שביושרה, שביושרה אמר כאן מעל הבמה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת קריב, התפקיד הוא שהצעת החוק הזאת לא תיושם בגלל שהיא תייצר את ההרתעה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, עמד כאן חבר הכנסת אלי רביבו וביושרה אמר שההתעקשות של חברי הקואליציה לחוקק חוק בנוסח קיצוני ודרמטי, שעומד בסתירה לעקרונות יסוד בסיסיים ביותר של מדינה מתוקנת, ההתעקשות הזאת הביאה את הייעוץ המשפטי של הכנסת, בצעד חסר תקדים – לא את הייעוץ המשפטי של הממשלה, את הייעוץ של המשפטי של הכנסת – להודיע: אנחנו לא נוכל להגן על החוק הזה. זה דבר שאני לא יודע אם יש לו הרבה תקדימים בבית הזה. על פי רוב הייעוץ של הממשלה אומר שיש מניעה חוקתית, והייעוץ המשפטי של הכנסת מגן על ריבונות הכנסת. אמר כאן חבר הכנסת אלי רביבו: קיבלנו התרעה מהייעוץ המשפטי של הכנסת שההתעקשות על הנוסח הכי קיצוני מונעת את האפשרות להגן על החוק.
אז תאמר לי אתה, אדוני היושב-ראש, כשיושבת חבורת חברי כנסת ושומעת את היועצת המשפטית לכנסת, שידועה בעמדתה המסורתית להגן על החקיקה של הכנסת כביטוי מרכזי של עליונות הבית הזה – כשהיא באה ואומרת: זה לא נוסח בר-הגנה, וכל חברי הכנסת דוחקים ללכת לנוסח הזה ולא לנוסח אחר, אז אתם רוצים חוק או אתם רוצים קמפיין?
עכשיו, בוא נעשה את זה פשוט. הרי אני יכול להבין את כעסן ואת דרישתן של המשפחות השכולות. אבל תאמר לי אתה, אדוני היושב-ראש: באיזה סוג של מדינות גורם פוליטי ולא שיפוטי מחליט על ענישה לאזרח? תאמר לי. הרי אחד מקווי הגבול הברורים ביותר בין דיקטטורה לבין דמוקרטיה זה העיקרון המקודש שהמדינה מאשימה את האדם שביצע פשע, אבל לא הדרג הפוליטי מחליט על העונש, והמדינה צריכה להוכיח את אשמתו של האדם ברשות שיפוטית. תאמר לי אתה. עם כל הביקורת שלך על הרשות השיפוטית, אדוני היושב-ראש, אתה רוצה לחיות במדינה – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אבל אם אתה שואל אותי, המדינה קובעת מדיניות שבה היא מצליחה לייצר כאן ייצוב של ביטחון לאזרחיה, וכך היא קובעת עכשיו. לאחר מכן, מערכת המשפט תוכל לשפוט על פיה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אבל זה לא החוק.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
החוק מדבר על איך – – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אתה יודע, בסוף חוקים זה מילים שכתובות על דף, אז אפשר לבדוק את המילים.
אני חושב שכשאדם עובר עבירה, יש בחוק העונשין את הענישה, ואם אדם ידע על כוונה לבצע מעשה טרור ולא דיווח, אם אדם הסית לטרור ואם אדם שיבח מעשה טרור, יש חוק מאבק בטרור. קחו את האדם, תכניסו אותו לכלא, ואם אתם רוצים להחמיר את הענישה, תחמירו את הענישה בחוק. אבל תעזוב את העניין הזה. מה בין גירוש לבין כלא?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אבל דיברו על החממה. בסוף מחבלים גדלים בחממה מסוימת, ולכן אתה רוצה להכות בשורש.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני מסיים. אדוני, תעניש בחומרה דרמטית את כל מי ששיבח, הסית ואפשר. אבל אני מדבר עכשיו על העיקרון הבא: במדינה שבה כולנו רוצים לחיות, במדינה הזו אנחנו רוצים שלא גורמים פוליטיים יפסקו את עונשו של האזרח שסטה מדרך הישר. אתם הבאתם לכאן הצעת חוק שרומסת את העיקרון הזה, ולכן צריך לשאול איך יכול להיות שחברי כנסת מוכנים להצביע בעד הצעת חוק שעוסקת בדיוק בקו הגבול בין מדינות דמוקרטיות לדיקטטוריות. ואמרו לכם – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת פרקש, ברגע שאת מחליטה, תגידי לי.
הוספתי עשר דקות.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני יורד, אני מסיים.
אני בא ואומר: הייתה בידכם האפשרות להביא לכאן את החוק הזה באופן שניתן יהיה להגן עליו חוקתית – כך טענה היועצת המשפטית. בחרתם שלא לעשות את זה. אז תאמר לי אתה, אכפת לכם מהמאבק בטרור או אכפת לכם מקמפיין הפריימריז בליכוד וביתר הסיעות?
ולכן, כשם שאתם מדברים הרבה ולא עושים דבר בכל תחומי החיים במדינת ישראל, כך גם בעניין המאבק בטרור. אתם מדברים הרבה הרבה, גבוהה-גבוהה, אבל הכול פופוליסטי, הכול חסר רצינות והכול לא מכוון לשם שמיים אלא לשם הסקרים, הסקרים השבועיים. ולכן אני מתנצל בפני המשפחות השכולות, שדבריי קשים עליהן, אבל החוק הזה לא יכול לעמוד במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ואם הבית הזה יאשר את זה, החוק הזה ייפסל, ובצדק, על ידי בית המשפט העליון. תודה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, שר האנרגיה, חבריי חברי הכנסת, חשבתי על מה אני אדבר ב-40 הדקות שאני אמורה לדבר, וחשבתי לנסות לדבר את מה שאני מרגישה בלב, לדבר מהלב. זה יהיה דומה להרבה דברים שאנחנו אומרים פה בכעס מאז פתיחת המושב הזה. לא להאמין, אבל אנחנו פחות משבועיים מאז שנפתח המושב, אני חושבת שעשרה ימים בלבד. בעודנו מדברים, הרחובות במדינת ישראל שוב בוערים. כבר כמה ימים שהאימהות של החטופות מארגנות מחוץ לכנסת הפגנות שקטות ועצובות שמראות את הייאוש כבר, את הייאוש הכבד שנמצאות בו המשפחות הללו ואת הכאב העמוק שלהן.
לפני חצי שעה – אני לא יודעת, אדוני היו"ר, אם אתה מעודכן, זה קרה רק עכשיו, לאחרונה – בהפגנות ברחוב עזה, עינב צנגאוקר, אימא של מתן, שחטוף בעזה, נקלעה למין אירוע ועימות עם שוטרים, והבנתי שמפקד תחנת מוריה אמר לה: חבל שאי-אפשר להעיף אותך וגם את הבת שלך. אני רק מקווה שאני מדייקת, כי אני כמובן לא רוצה לדבר סרה במפקד המשטרה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
עדיף לברר את הדברים לפני כן.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני מדברת רק לפי הדיווחים, ולא יודעת אם הדברים הם נכונים, אז אני גם נזהרת בדבריי. ובעצם כואב הלב, כואב הלב לראות איך נראה העם שלנו, כשאנחנו גם ככה אחרי שנה או כבר כמעט שנתיים נוראיות בחייה של המדינה הזאת. וצריך להגיד את האמת, מאז שהממשלה הזו עלתה והתחילה לכהן, הלהבות התחילו שוב לבעור בקפלן, ברחוב עזה. מאז שאתמול ראש הממשלה הודיע לאומה שלמה, שהייתה בתדהמה, על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, שפשעו באמצע מלחמה הוא שהוא מאזין לצורכי הצבא, לצורכי החיילים שפשוט תש כוחם משבע חזיתות וממאות ימי מילואים – אנשים שכבר לא רואים בית, לא רואים משפחה; נופלים, משפחות שכולות. אבל את השר הזה צריך לפטר עכשיו, למה? כי הוא הודיע שהוא מוציא 7,000 צווי גיוס, כמו שמחייב אותו החוק היום, כדי לעזור לחיילים שלנו.
יש הרבה מאוד כעס. אני רוצה לדבר על הכאב. אני רוצה לדבר על הכאב כי אני חושבת שאפילו יותר מהכעס, כבר יש אצל כולנו, יש אצלי, כאב גדול. אתמול, ברגע שיצאה ההודעה הזאת שראש הממשלה פיטר את שר הביטחון, התחילו לזרום אליי מלא הודעות מחברים. אני בטוחה שזה קרה גם לך. אני בטוחה שזה קרה לכל אחד ואחד מאיתנו. ואנשים כתבו לי: מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? אתה יודע שאני מהציונות הדתית. זה לא אנשים שצבועים פוליטית בצבעים של השמאל או חתרנות או לא יודעת מה, ואף אחד גם לא צריך להיות צבוע בכלום. והמילים שחזרו על עצמן זה: אנחנו בחרדה, אני בחרדה, וחברה כתבה לי: אני כבר בחרדה, אנחנו חרדים ממה שיהיה, אנחנו פשוט בדאגה. ואני כתבתי לכולם את אותו משפט, שיצא לי באופן ממש ממש ספונטני. כתבתי להם: הממשלה הזאת שברה את רוחי. ככה כתבתי אתמול בלילה, וזאת ההרגשה שלי מאז אתמול, אדוני היושב-ראש.
אתה יודע, עברנו הרבה. אני נמצאת בפוליטיקה ארבע שנים. עברתי שתי ממשלות, הייתי שרה בשתי ממשלות, חמש מערכות בחירות, שישה גלי קורונה, שנה של חקיקה משפטית, באמת שנה מופרעת ביותר, וכמובן, השנה האחרונה של 7 באוקטובר. ושאלתי את עצמי בדרך לכאן: למה?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אורית, אתם בעד?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
למה דווקא אתמול הרגשתי ששברו את רוחי?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אורית.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
כן, אלמוג?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
את בעד החוק?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
איזה חוק?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
גירוש משפחות מחבלים.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לא.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לא. אני אסביר לך אחר כך, אלמוג.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
זה לא חוק. זה פארסה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לפעמים צריך לדעת איך לכתוב חוקים כדי לא להסתבך עם כל העולם, ופשוט להיות חכמים ולא טיפשים. וכשכותבים הצעת חוק כזאת ברשלנות, כמו כל כך הרבה חוקים שאתם מביאים, בלי להתייעץ ולהסתייע במיטב המוחות שנמצאים במשרד המשפטים, איך לשמור על מדינת ישראל בקהילה העולמית כשעושים דברים כאלה, אז אתם רק מסבכים אותנו. אתם לא מבינים מה אתם עושים.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
זה לא חוק למאבק בטרור, זה חוק למאבק בבג"ץ.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
עכשיו אני רוצה בכל זאת להמשיך, אלמוג. יש לי הרבה זמן, ואני אולי אסביר לך את הדברים אחר כך.
אני באמת חושבת למה דווקא אתמול הרגשתי ששברו את רוחי. כמו שאתה יודע, אני די קשוחה. בחקיקה המשפטית הייתי מאוד דומיננטית – גלעד, אתה יודע – בוועדת החוקה. כשיש לי מה לומר אני אומרת, ואני אומרת אפילו בצורה מאוד קשוחה וביקורתית. אבל אני חושבת שמה שקרה אתמול הכניס אותי להלם, הכניס אותי להלם מהעובדה שמהרגע שמושב החורף – איך הוא נקרא? הוא לא חורף – מהרגע שהמושב הזה נפתח, נפתח עלינו מהשמיים איזה צונאמי של אש ותימרות עשן, שכאילו לממשלה הזאת – ואני התחלתי לדבר על זה באחד הנאומים שלי – נוספה מטרה למטרות המלחמה: לשבור את רוחו של העם, לפרק שוב את האחדות החברתית שהצלחנו לבנות בצורה פשוט מעוררת השראה אחרי 7 באוקטובר, ופשוט לשבור אותנו, לשבור אותנו, את העם ואת האמון שלנו בהנהגה. כי אני חושבת שמה שאותי שבר קצת במה שקרה אתמול – שזה היה שיא של התרחשויות מאז פתיחת המושב הזה – הסתכלתי בממשלה הזאת ופתאום הבנתי שזאת הנהגה של שקר. יש בה שקר, אין בה אמת. אין בה אמת.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני לא הייתי יוצא ככה נגד הנשיא החדש שנבחר.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני חושבת שלבוא ולשפוך עלינו גל כזה עכור של חוקים של רפורמה משפטית ואת חוק הסבסוד של המעונות, ואז בשיא-השיאים לפטר את שר הביטחון אתמול בלילה, באמצע מלחמה, ערב של מתקפה מאיראן שאנחנו ממתינים לה, כי הפשע שלו היה שהוא אמר: אני מגייס אברכים, אני מגייס אנשים, אני מוציא 7,000 צווים – שבר את רוחי. כי אני חושבת שהדבר היחיד שהחזיק אותנו ומחזיק אותנו כמדינה בימים כל כך קשים הוא הביחד, זה הידיעה שבשדה הקרב בלבנון או בעזה או איו"ש או בכל זירה אחרת יושב קיבוצניק, יושב בחור מתל אביב, יושב בחור מהדרום, יושב ימני, יושב שמאלני, יושב דתי, יושב חילוני – והעם הזה ביחד.
לכן הציפייה הכי הכי בסיסי שיש לנו, אדוני היושב-ראש, היא שהנהגה – כשמסתכלים למעלה באמת על שנה כל כך קשה, והיא באמת כל כך קשה, כל כך קשה; עברנו יום טראומטי, 7 באוקטובר, טראומטי, שמחת תורה טראומטית. כל אחד הרגיש את זה השנה כשחגגנו את שמחת תורה. אני לא יכולתי לצאת מהבית, לא יכולתי ללכת לבית כנסת. הייתי בטראומה, כאילו פוסט-טראומה. כל שעה שעברה נזכרתי מה היה בשנה הקודמת. נזכרתי שהיו צריכים לבוא אורחים. נזכרתי בעצמי עורכת את השולחן, אוספת את הכלים, כמובן – אזעקות. כמובן, מתחילה לראות סרטונים, ולא מאמינה למה שאני רואה, ועוד ועוד ועוד. באמת עברנו כל כך הרבה אזעקות, טילים, חרדות, איראן, גיבורים גדולים וקדושים, חיילים יפים ומדהימים, עוד אחד נופל, עוד אחד נופל, עוד אחד מקריב את עצמו. אנשים שדקה לפני שהם נפלו, אתה רואה סרטונים שלהם, דברים שהם כתבו. באמת, אנשים – העם הזה הוא פשוט מדהים.
ומה אתה מצפה? שהממשלה הזאת תעשה את חשבון הנפש, כמו ששמענו בהתחלה, בשבועות הראשונים של 7 באוקטובר. שהם ייקחו את הביחד הזה וישמרו עליו מכל משמר. כי מה קרה ב-7 באוקטובר? הייתה החקיקה המשפטית, והאויבים שלנו ראו בזה רגע של חולשה, ואמרו: עכשיו אנחנו נעשה את תוכנית המגירה הזאת, עכשיו, כי הם חלשים, כי כשהם רבים, הם חלשים.
אז מה עושה הממשלה? מה עושה ההנהגה הזאת? הנהגה של שקר, לא הנהגה של אמת. ואתה יודע מה? אני אספתי ציטוטים. יש לי 40 דקות לדבר, להראות כמה שקר. אין בה אמת. איך יכול להיות שחזרנו, אדוני היושב-ראש – אני מרגישה כאילו חזרתי אחורה ל-6 באוקטובר בצורה הכי גרועה שלה. כוח, כסף, כבוד, והפעם הכול בחסות המלחמה. בוזזים את הקופה בתקציב, מקריסים את הלוחמים, מפקירים את החטופים. מפקירים את החטופים. אתה יודע, אפילו איך שמתייחסים אליהם בכנסת, זו לא הכנסת שאני יודעת אפילו, ואני לא חברת כנסת הרבה שנים. אתה נכנסת לכנסת במושב הזה, נכון? הכנסת נהייתה איזה מין מבצר מבוצר. אי-אפשר להיכנס. אתה נוהג כחבר כנסת, אתה עובר עוד מחסום ועוד מחסום ועוד חוצץ ועוד חוצץ. הכפילו את משמר הכנסת. אתה יודע אילו משטרים בונים כאלה הגנות על המשטרים שלהם? משטרים שנואים מתנהגים ככה. ממשפחות החטופים מורידים חולצות, מורידים מהן דברים. האימהות של החיילות, של תצפיתניות, רצו לשבת באיזה פרוזדור – צעקו עליהן שהן חוסמות את המעבר. איפה? איפה? מה קרה לנו? מה קרה לנו במושב הזה כשאנחנו רק יצאנו מפה?
אני בכוונה רוצה לנצל את הזמן הזה – אני אספתי ציטוטים של ההבטחות של הממשלה הזאת, של האנשים שאמרו: אנחנו נעשה חשבון נפש, של הממשלה הזאת שמסרבת לעשות חשבון נפש.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
הופ, הופ, הופ, הופ, אל תגידי את המילה "מסרבת", אורית. מי סרבן? די. זה כבר פגע בנו קשה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
ואני רוצה לצטט את ראש הממשלה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
הסרבנות של החרדים, אני רואה שאתה מאוד מוטרד ממנה, סרבנות השירות של החרדים.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
ואני רוצה לצטט – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לאפשר לחברת הכנסת אורית להמשיך בדבריה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
ראיתי. אפילו אין לך טיפת אומץ כמו דן אילוז.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
כזה גודל יש לאומץ שלך.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת גלעד.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – אתם הבאתם את האסון – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת כהן.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא ראש הממשלה שלך, שהעביר את הכסף לקנות את הטויוטות הלבנות.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
רק שים לב, היושב-ראש, כי הם לקחו לי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אם תצטרכי, אני אוסיף.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני רוצה לשמוע אותך. הוא מפריע, אדוני היו"ר.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אז יאללה, תשמע אותי, כי אני באמת מדברת מהלב, אלמוג. ואני יודעת שכמה שאתה לפעמים נראה, אתה יודע, לא הכי – יש לך לב. ואני רוצה שתקשיב, כי אני מדברת מהלב. וכשאני אומרת לך שאתמול הרגשתי ששברו את רוחי, אתה יודע שאני גם מתכוונת למה שאני אומרת.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מאמין לך.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
עכשיו אני רוצה להקריא, ואני בכוונה מתעקשת, אני עומדת על זה – איך דיברה הממשלה הזאת כשהכול היה טרי, כשהם נבהלו והם הבינו מה הכוח והכסף והכבוד שלהם,לאן הם הביאו אותנו. שלושה שבועות אחרי הטבח ראש הממשלה נתניהו אומר: "הרפורמה המשפטית לא עומדת עכשיו על סדר-היום. הסרנו את חילוקי הדעות בינינו והתייצבנו יחד". מה השתנה, היושב-ראש? אנחנו עדיין ביחד, באמצע מלחמה, נכון? הרי זה התירוץ שאין ועדת חקירה ואין כלום, ואין כלום, אין דין ואין דיין – אז אנחנו פה. אם אנחנו ביחד, אז פתאום אנחנו לא ביחד על החקיקה המשפטית?
עוד אחד: שמחה רוטמן – אני אומרת לך שברמה האישית לקח לי כמעט חודשיים להיות מסוגלת להגיד לו שלום אחרי 7 באוקטובר. כל כך כעסתי על מה שהוא חולל לחברה שלנו בוועדת החוקה. שבוע וחצי אחרי הטבח אמר שמחה: כרגע מבחינתי, בהרבה מאוד תחומים, כל מה שהתרחש עד בוקר שמחת תורה לא קיים. הרפורמה? לא כל זמן שהמטרה שלנו היא לנצח את חמאס. לא איפסנו את הדעות שלנו, אבל עכשיו אנחנו מאוחדים לניצחון.
עכשיו בואו נעבור ליריב לוין, שר המשפטים, שר המשפטים, המנצח הגדול של כל החקיקה הזאת, שנעשתה בכזאת פראות, שפירקה אותנו מבפנים. אפשר להגיד הכול, אבל אף אחד לא יכול להתכחש לזה שהיא פירקה את החברה שלנו. אז יריב לוין באמת שלושה שבועות אחרי הטבח אמר: "אני לא עוסק עכשיו בנושא הרפורמה. אני לא חושב שכרגע נכון לעסוק בשום דבר שלא קשור לדברים הדרושים כדי לנצח במלחמה". חזר להם השכל, חזר להם השכל, אבל עכשיו הכול נשכח.
בהמשך, בחודש נובמבר, עוד פעם אמר שר המשפטים: אנחנו בזמן מלחמה. צריך לשים את המחלוקות בצד. הרפורמה לא יכולה להיות נושא שאנחנו עוסקים בו עכשיו. אגב, לא רק ברפורמה, הוא אמר; כל נושא שלא דרוש מיידית לטובת המלחמה. כשיגיע היום, נעסוק, אבל לא עכשיו, לא עכשיו.
בנובמבר שמחה רוטמן הוסיף ואמר: "אני מאוד מאוד מקווה שהרפורמה הזאת לא תחזור. הזמן לדבר על זה הוא כמובן אחרי המלחמה". ועוד פעם, בינואר, הוא אמר בריאיון בכיכר השבת: "הנושא הזה יחכה לאחרי המלחמה. אני לא חושב ששום דבר יהיה חד-צדדי. דעתי שצריך לקדם רפורמה בהסכמה". ציטוטים מרגשים. אני הקשבתי להם. אני הסתכלתי עליהם.
אני ראיתי גם את השר יריב לוין. השר יריב לוין היה שפוף, הוא היה שפוך. אתה זוכר, כשהסתכלנו עליו אחרי 7 באוקטובר, הוא היה שפוף. הוא נראה כמו בן אדם שעושה חשבון נפש ולוקח וכואב, כואב את האירוע הקשה שתחת משמרתו ותחת משמרת הממשלה הזאת שנכנסנו אליה.
ואני שואלת: למה? למה? למה אנחנו חוזרים לזה? למה? הרי הציבור רוצה אחדות. אנחנו צריכים שלפחות יהיה לנו – כשאנחנו מסתכלים אחורה – החיילים, האנשים פגועי ההלם, פגועי הטראומה, האנשים עם החרדות, הנשים של המילואימניקים, העסקים הקטנים שקורסים, כל סוגי החברה הישראלית – הם צריכים להסתכל אחורה ושלפחות הממשלה תקרין להם שקט, שקט, רוגע. כמו ילד שעובד תקופה קשה, ומה הוא רוצה? הוא רוצה שהמשפחה שלו תעטוף אותו, תחבק אותו, תרגיע אותו, תקנה לו ביטחון. הוא מסתכל אחורה והוא רואה ששיקרו לו. הוא רואה ששיקרו לו.
עכשיו אני רוצה לצטט עוד הבטחות, הבטחות של הממשלה הזאת על השוויון בנטל, שהבטיחו לחיילים, שהבטיחו לכל אימא ולכל אישה ולכל לוחם ולכל לוחמת במדינת ישראל. יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה בפברואר: "לא תהיה ברירה אלא להגדיל את גיוס החרדים. ננסה הידברות, אבל אין ברירה"; שיקלי במרץ: "מה שהיה לא יוכל להימשך", צריך את החרדים מתחת לאלונקה; אוהד טל, אוהד טל, מפלגת הציונות הדתית, המפלגה שלקחה את המותג הציונות הדתית ועושה בו כאלה שמות, כזה חילול השם. כל הציונות הדתית צריכה שקית ההקאה כשהיא רואה כל אחד ואחד מהנציגים שלה, איזה חילול השם. לקחו את השם הזה והפקירו את הציונות הדתית והפקירו את בני הציונות הדתית.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה השם של המפלגה שלך? מאיזו מפלגה את?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
הציונות דתית.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מאיזו מפלגה היא?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
שר האוצר, יש להם שר אוצר, השר כמעט הכי חזק בממשלה, משתמש בכל הכוח הפוליטי שלו כדי לעודד השתמטות. פשוט חילול השם.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אוהד שיקלי: אנחנו חייבים את ההשתתפות של כולם, את הנשיאה בנטל – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עמיחי, עמיחי. עמיחי שיקלי.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אוהד שיקלי?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
סליחה, אני עייפה, השעה מאוחרת.
חנוך מלביצקי: "השיח על מכסות לא רלוונטי", לא נשלים עם השתמטות. כל אחד מקבל את חמש דקות התהילה שלו כשאומרים: הינה, מישהו ערכי בקואליציה. ואז מתקפלים; במאי, טלי גוטליב: "חוק מכסה של 1,750. אנו בשנת מלחמה. חוק הגיוס פוגע קשות בתחושת השוויון בנטל – – – לא באתי לכנסת להיות קוף לחקיקה בלתי ראויה – – – זה משסה, קורע את העם ולא הגון", צריך לחוקק חוק בהסכמה רחבה, אדוני ראש הממשלה – היא צודקת; סעדה על חוק הגיוס: החוק לא ערכי.
דן אילוז הוא היחיד שבאמת עומד בדעותיו. דרך אגב, הוא אמר והתנגד גם לחוק סבסוד המעונות. היום הוא קיבל עונש. אתה יודע איזה עונש הוא קיבל מיו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ? הוא לא יוכל להגיש הצעות חוק. ומה היה החטא שלו? שהוא התבטא – הוא אפילו לא הצביע נגד, כי הרי החוק הוסר, תכף נדבר על זה – הוא התבטא, וכבר הוא קיבל בשוט. כבר הלקו אותו.
בצלאל סמוטריץ', הוא בכלל גדול הקשקשנים: מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר. אפילו חברות הדירוג כבר הבינו שהקשר בין הדיבורים שלו למעשים שלו – לא שווה כלום. בהקרסת הדירוג האחרונה שלנו, של דירוג האשראי של מדינת ישראל, הן כתבו אומנם באנגלית מנומסת אבל קטלנית, ואמרו: שמענו את שר האוצר שאמר שהוא יגמור ב-4% גירעון וככה וככה. נחיה ונראה. אז בצלאל סמוטריץ' אמר בספטמבר: יהיה שוויון בנטל. השירות בצה"ל הוא חובה וזכות. זהו "עוול הדורש תיקון יסודי". אנחנו נהיה ב"ימים היסטוריים שיאפשרו לנו לעשות את התיקון הזה, וכך יהיה, בעזרת השם".
ניר ברקת – מיכל וולדיגר: לחוק הגיוס חייבות להיות שיניים. "אני מקווה שלשם נגיע. אחרת, לא נצביע בעד". מאז היא הפסיקה להגיד את זה. גם שמחה רוטמן, שוב סעדה, שוב דיכטר, שוב אופיר סופר. ועוד פעם, שוב בצלאל סמוטריץ', רק בנובמבר: "לא נחתום על חוק שלא ייצר שינוי דרמטי – – – זה מה שצריך וזה מה שנכון"; גם אלמוג כהן אמר – אלמוג – בנובמבר: "החרדים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. כל מי שלא לומד תורה צריך להתגייס לצבא".
עכשיו, למה הרחבתי בציטוטים האלה, אדוני היושב-ראש? כי מה קרה אתמול? אני חושבת שאתמול היה איזה קו של שבר, היה איזה קו של שבר ששבר גם אותי, כי בעצם המושב הזה נפתח – מתי הוא נפתח, אדוני היושב-ראש? בשבוע שעבר, לא?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
נכון, כן. לפני עשרה ימים.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אתה מאמין שזה רק עשרה ימים? אני לא יודעת אפילו איזה יום זה מרוב שזה אינטנסיבי. אני שואלת את הצוות שלי: איזה יום היום, יום שלישי, יום רביעי? אנחנו פה שעות על גבי שעות בבליץ מטורף של חקיקה באמצע מלחמה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חריצות.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
חריצות? לא נראה לי. בואו נראה מה העליתם בחריצות הזאת, כן? אני יכולה להגיד לך כחברת ועדת כספים שיש מלא מלא ואקום של פיצויים, תקנות של פיצויים, למשרתים ולמפונים ולתושבים של אזורי אש, שלא העבירו את התקנות.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אורית, את מרדימה, תכניסי קצת אנרגיות.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אין תקנות. הן פקעו, אדוני היושב-ראש. מאז אוגוסט אין תקנות פיצויי רכוש לחלקים נרחבים במדינה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
סולומון, אדוני היו"ר, היושב-ראש.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
בנוסף, בגלל ההסלמה שהתרחשה בפגרה, שפתאום הרבה מאוד יישובים נוספים מצאו את עצמם באזורי האש – כרמיאל, עכו, חיפה, הקריות, המון המון יישובים – צריך לחוקק גם להם תקנות פיצויים, כי הם פתאום הפכו למפונים ולמשותקים בעל כורחם. אני הייתי חושבת שפותחים את המושב הזה ומסתערים על זה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בשבוע שעבר דיברו על אזור נהריה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
דיברו על זה. דיברו. דיברו בגלל הבקשה שהגשתי ולא חוקקו כלום. הייתי מצפה שהממשלה הזו תגיע מוכנה, לא בגלל הדיון, שאני ושליש מחברי האופוזיציה הכרחנו את שר האוצר להוציא הודעה לעיתונות שהוא יתחיל לטפל בזה ביום שני, או אני לא זוכרת, מתי היה הדיון? לא. לא הודעה על ועדת חקירה, לא הודעה שבאמת מטפלים בשוויון בנטל. בוא תראה מה קרה פה בעשרה ימים, מה קרה פה בעשרה ימים, שאני אומרת ששברו את רוחי.
חוק הרייטינג של שר התקשורת – הוא ילאים את הסיפור של הרייטינג. הוא יקבע איך מחשבים רייטינג. ובנוסף, כל חברת תקשורת תדווח לו, תשלח לקומיסר, לפוטין, ישלחו בדיוק מי צפה, מה צפה – כתוב שם, בהצעת החוק – לפי פילוח של גיל, של יישוב, של הכול, שהאבא הגדול יוכל לצפות בכולם, וכדי להשפיע אילו ערוצים במדינת ישראל השלטון ירומם, כן? פגיעה בזכות הבסיסית ביותר בדמוקרטיה, להיבחר, כשעל הדרך מרסקים את בית המשפט ומרחיקים אותו. ומי יחליט איך אפשר להיבחר במדינת ישראל? פקקטה ועדת בחירות פה בכנסת, שיש בה רוב לקואליציה, כלומר לממשלה מכהנת. ממשלה מכהנת עם רוב קואליציוני תשב בוועדת הבחירות בכנסת, והיא תחליט אם הם יפסלו על גזענות את סמוטריץ' או את בן גביר. כנראה שלא, כי הם בקואליציה שלהם. או שהם יפסלו אנשי שמאל. או שהם יפסלו ערבים. החוק הזה עבר.
היום העברתם הלאמה של תקציב תאגיד השירות הציבורי, של "כאן", כן? הממשלה תחליט. ברצותה היא תחנוק את ערוץ השידור הציבורי וברצותה לא. אתה יודע, היושב-ראש, שהחוק הזה נחקק אחרי עבודה מקצועית סופר-גדולה, כשהקימו תאגיד שירות ציבורי שהחליף את רשות השידור. הרעיון הוא להביא קול אובייקטיבי לציבור שלא יושפע מלחצים פוליטיים. זה הכול חקיקה משפטית על טורבו, על ספידים.
חוק לשכת עורכי הדין בדרכו אלינו, שבו יחנקו ויתנקמו בלשכת עורכי הדין כי היא העזה להתנגד לחקיקה המשפטית, והיא לא רוצה לשתף פעולה לגבי נשיא לבית המשפט העליון כמו שמבקשים ממנה. אז פשוט נעצור לה את התקציב. שר המשפטים פתאום הוא זה שישתלט על דמי החבר, והוא יחליט אם היא תפשוט את הרגל או לא.
עכשיו אני רוצה לספר לך עוד סיפור. אתה יודע שבוועדת הכספים אתמול, במקום דיון על פיצויים לתושבי העיר טבריה – שנכון, הוא נדחה והוא התעכב בגלל שעשינו פיליבסטר בלילה; אני במקום יו"ר ועדת הכספים הייתי דוחה את הכול, דוחה דיון אחר פחות חשוב, ועושה את הדיון על טבריה. העיר טבריה קרסה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הוא נקבע ליום שני הקרוב. נקבע כבר.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
מה עשה הרב גפני? שדרך אגב, מאפיין אותו – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
ראית שזה נקבע?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לא. גם אם זה בוטל, הוא התעקש לקיים דיון על מה, אדוני? על הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. זה מה שמעניין אותו. הוא עשה את זה גם בניגוד לחוות הדעת של שגית אפיק, של היועצת המשפטית לכנסת, שאמרה לו: מה הקשר בכלל בין ועדת כספים להרחבת סמכויות בית הדין הרבני? בכל זאת עשינו.
כן, עוד פעם מקללים, מאיימים על היועצת המשפטית. אנחנו רואים דיונים של חקירות מפחידות. ראש הממשלה נחקר על זה שהוא מתקן, שבלשכתו מתקנים פרוטוקולים. ראש הממשלה נחקר על איזשהו שימוש פסול ומניפולציה של דעת הקהל בישראל נגד עסקת חטופים. אנחנו רואים נאומי שטנה פה במליאה.
תגיד לי, גם לך אומרים בבית: מה הולך פה? מה זה הגועל נפש הזה? אתה ראית מה הלך פה אתמול? השר דודי אמסלם עלה פה והתחיל לקלל ולטנף ולשסות ולזרוע שנאה. אני כבר לא מסוגלת, יצאתי מהמליאה. יצאתי מהמליאה. השרה מאי גולן עלתה, התחילה לקלל את היושב-ראש חנוך מלביצקי. לא פסחה על אף אחד, הייתה מאוד הוגנת, מה שנקרא קיללה את כולם, מהימין ומשמאל, מהליכוד ומשמאל.
צריך להבין שעם ישראל הוא כמו ילד שצריך להסתובב כשהמשפחה, הממשלה שלו, נותנת לו שקט כמה שניתן. אבל נהיה כאן – זו פשוט עוד הצעת חוק שהעברנו עד אמצע הלילה: שאפשר יהיה לפטר מורים בקלות בגלל איזה התבטאות כזאת או אחרת. והכול מנוסח בהצעות חוק פרטיות. מתעסקים פה בדברים שהם זכויות יסוד – הזכות להיבחר, חופש הביטוי, הזכות לעיסוק, חופש תקשורת, חופש העיתונות, החירות האישית. בן גביר העביר הצעת חוק של מעצר בלי חוות דעת משפטיות. כל הדברים האלה.
אני מסתכלת על כל זה, ובאמת, אני חושבת שבבליץ הזה חטפתי שוק ממה שקורה, מהעוצמה של 6 באוקטובר שחזר אלינו. ומה אין? אין ועדת חקירה, אין שוויון בנטל, ושיא השיאים – היה חוק סבסוד המעונות. חוק סבסוד המעונות היה צריך להיות היום, אתה יודע את זה, היינו אמורים להצביע עליו היום. היינו אמורים להצביע עליו היום.
אני מסתובבת כאן במליאה וחברי הכנסת של הקואליציה הפכו לבוטים, בוטים. פעם אפשר היה לדבר. אני, דרך אגב, אתה יודע, הצבעתי לבדי נגד שינוי כללי הזכות להיבחר. למה? כי חבר כנסת צריך שלפעמים יהיו רגעים שהוא יוכל לבוא ולעמוד מול המפלגה ולומר: זה חשוב לי, אני חושב שזה חשוב לי, אני מבין מה קורה פה, וזה בדמי, ואני לא אצביע ואני אשמיע את קולי. בכזה אירוע, כשבאים לממן השתמטות, אתה בא והולך פה לח"כים מהליכוד ואתה אומר להם: תגידו לי, אמרתם, תראו את כל מה שאמרתם, איך אתם מצביעים ככה? איך לא רועדת לכם היד? ואז מה, הם מתחילים – מה מתחילים, ישר, זה כמו תוכנה; הם לא עונים לך לעניין, אבל יש תוכנה כזאת של הקואליציה: הם ישר סוטים מהנושא, מתחילים להאשים ולקלל את היועצת המשפטית, אז עוברים לקללות על הרמטכ"ל ועל מפקדי הצבא, אז עוברים לשמאלנים, ואז ואז ואז. מספרים לך סיפורי סבתא. אתה מסתכל עליהם ואתה רואה שזה לא אחד וזה לא שניים וזה לא שלושה. אתה שואל את עצמך: מה נהיה מהמקום הזה? מה נהיה מהמקום הזה? בשביל מה אתם פה? בשביל מה אתם פה אם לא בשביל רגע כזה של חוק מימון השתמטות, בשביל לשים את האצבע וללחוץ נגד?
אז כאילו לא היה די בזה, הגיע אתמול בלילה, הגיע אתמול בלילה – באו החרדים, הודיעו לראש הממשלה: אם אתה לא מוצא פתרון לסיפור הזה של חוק ההשתמטות, או חוק מימון המעונות, אין לך הממשלה. אני שואלת את עצמי מה עבר לראש הממשלה אתמול בלילה כשהוא הוציא את ההודעה על פיטורי השר גלנט והתחיל לעשות את כל הכיסאות המוזיקליים האלה והביא את ישראל כץ ומינה אותו לשר ביטחון והבטיח את האצבעות של תקווה חדשה בזה שהכניס אותם לממשלה. מה עבר לו בראש כשכל עם ישראל שבור, כשהמילואימניקים שם? אני מקבלת ווטסאפ מאיש שאני מכירה מהעבודה שלי בממשלה, והוא כותב לי: אין לי כוח, אני אפילו לא יודע איך אני מגיע מחר למילואים, ככה. מה יהיה? אין אף בן אדם אחד – אני יכולה להקריא לך את זה, אדוני היושב-ראש. אני מקריאה לך את זה בעילום שם, תראה מה הוא כתב לי: בושה וחרפה, שפל המדרגה. איך אני בא למילואים מחר בבוקר? הרסו את הציונות הדתית, עכשיו יהרסו גם את הצבא. אני גמור. כמה אפשר לטחון? כך הוא כותב לי: האמת, זה מייאש אותי. גם הציבור הדתי צריך להרים מחאה. אין בן אדם אחד אחד נורמלי בליכוד, בציונות הדתית? אין לאנשים גבולות? מקווה שיתעוררו.
עכשיו, כשאני אומרת לך ששברתם את רוחי, מה אנחנו עושים בזה? אנחנו שוברים את עצמנו? אנחנו שוברים את העם שלנו בשביל הכיסאות? בשביל מה? החקיקה המשפטית הזאת שווה את זה? היא קשורה למלחמה? למה לשקר? איפה כל ההבטחות האלה? איפה כל מה שהבטיחו לנו? נגמרה המלחמה? נגמרה המלחמה?
אני רוצה להגיד לך שהחקיקה המשפטית הזאת היא חקיקה משפטית על ספידים. אנחנו בדהירה לעבר משבר חוקתי. אני כבר דיברתי על זה. מה זה משבר חוקתי? משבר חוקתי זה שממשלה מפסיקה להקשיב. במקום לפטר את היועץ המשפטי, פשוט איש הישר בעיניו יעשה. כל שר מחליט בעצמו מה החוק, והוא אומר: שבג"ץ יגיד לי אחרת. אבל אתה יודע שזה לא עובד ככה. אני הייתי יועצת משפטית רוב חיי. הייתי יועצת משפטית בממשלה, אחרי זה הייתי רגולטורית – יודע שר האנרגיה, הייתי יו"ר רשות החשמל. אחרי זה גם הייתי שרה, אז ראיתי גם את הצד השני. וגם הייתה לי זכות ענקית, הייתי מתמחה בבית משפט עליון. את הכללים אני יודעת. אין כאוס, יש סדר בממשלה. יש הנחיות יועץ משפטי לממשלה, זה כתוב גם בפסיקה של בית המשפט העליון. יש פרשן אחד מוסמך של החוק, קוראים לו היועץ המשפטי לממשלה. יש לזה ערך. יש ערך לדבר הזה.
עכשיו, מה עושה הממשלה? הפסיקה להקשיב ליועץ המשפטי לממשלה. עמד כאן היום שר העבודה והרווחה, שהוא באמת איש חביב, והתחיל להסביר למה הוא תוקע את כל 70,000 המשפחות במדינת ישראל שזכאיות לסבסוד מעונות, רק מה, חטאן – שהן לא חרדיות. הוא תוקע את סבסוד המלונות לכולם עד שלא יטפלו בסבסוד מעונות של החרדים. הוא עומד כאן ואומר: אני לא הסכמתי עם ההנחיה של היועצת המשפטית, אני ממש חלקתי עליה. למי אני צריך להקשיב – הוא אומר פה על הדוכן. לא בקטע רע, אבל באמת, זה כבר השתלט עליהם. הוא אומר: אני צריך להקשיב להחלטת הממשלה – ואני רוצה להסביר, זו החלטת ממשלה שסתרה את הנחיית היועצת המשפטית לממשלה – או שאני צריך להקשיב ליועצת המשפטית לממשלה? ברור שאני צריך להקשיב לממשלה.
לא לא לא, כולם כפופים לחוק. גם השר כפוף לחוק, גם הממשלה כפופה לחוק. כשיועצת משפטית לממשלה, שהיא הפרשן המחייב של החוק, כותבת שמשהו לא חוקי, ההחלטה הזאת איננה חוקית. אז הוא עשה את זה, והוא מחכה לצו של בית משפט. המפכ"ל הדיח יועמ"ש והתעלם מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, והוא מחכה לבג"ץ. אותו מפכ"ל קידם סגן ניצב שתלוי כנגדו כתב אישום, בניגוד לחוק, התעלם מהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, עד שבג"ץ הוציא לו צו.
בחוק הגיוס היועצת המשפטית לממשלה הרי הוציאה את ההנחיה, והיא אמרה: אתם לא יכולים בלי חוק להמשיך ולסדר השתמטות רק כי אין לכם עיניים להסתכל על הציבור בישראל ולחוקק חוק השתמטות. אז מטבע הדברים גם לא יכולים לממן השתמטות ולעודד השתמטות בסבסוד מעונות ובכל מיני תופינים על חשבון הלוחמים. אתם חייבים לעשות משהו שמתאים לצורכי צה"ל ומתאים לצורכי מי שנושא בנטל. אתם פוגעים בערך השוויון. מה עשו? רצו להביא את חוק מימון המעונות. רצו להביא את חוק מימון המעונות בניגוד לחוק.
אותו דבר השר לוין. היועצת המשפטית כתבה לו: זה לא סביר שאתה כבר שנה לא מכנס את הוועדה למינוי שופטים ואין נשיא לבית המשפט העליון. מה הוא עשה? הוא צפצף עליה, בניגוד לחוק. אתה יודע שחלק מהדברים האלה הם עבירות משמעת, עבירות משמעת שנציב שירות המדינה צריך להעמיד לדין אנשים שהם עובדי מדינה ועושים את הדבר הזה. לכן, באמת, אני רוצה לשאול אותך: למה?
אני רוצה לסיים בתקווה, כי הבטחתי לעצמי שנסיים בתקווה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בייאוש.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לא בייאוש. אני גם מקווה שטיפה דיברתי ללב שלך, כי אתה יודע, אנחנו תמיד בוועדות כועסים וצועקים, כי באמת יש תסכול נורא גדול, ואני מתפללת שמישהו שומע אותי, שמישהו מבין אותי; שהשר יריב לוין, אולי עוררתי בו איזה זיכרון על איך הוא דיבר אחרי 7 באוקטובר, ורוטמן, שהם הבטיחו לנו שקט ואחדות.
אז אני רוצה לסיים בדברים של אסף ליברמן שהוא פרסם היום, ואלה הדברים: "פיטורי שר הביטחון – – – תחתית חדשה לחבית הציניות של ראש הממשלה. כן, זה מייאש להבין עם כל יום שחולף עד כמה עתיד אזרחי המדינה לא מעניין את נתניהו; כן, זה נראה שלעולם לא תהיה פה הנהגה שרוצה את טובתנו; כן, נראה שהמלחמה הזו לא תיגמר לעולם.
"היו לנו הרבה רגעים מייאשים בשנה הזאת, ובכל אחד מהימים האלה האינסטגרם היה מלא בסטוריז אובדי עצות של אנשים טובים שתוהים אם יש פה בכלל סיכוי לחיים טובים לילדים שלנו.
"העבר שלנו מלא ברגעים שחורים נטולי תקווה, שנראה היה שאין מהם מוצא. אנחנו קוראים על האנשים האלה בדפי ההיסטוריה, על היוזמה שלהם, על גדלות הרוח שלהם. כן, אנחנו בנקודת משבר בהיסטוריה שלנו, לא פחות מזה. עברנו את הטבח הנורא ביותר מאז השואה. אנחנו בעיצומה של מלחמה נוראה ומנהיגים אותנו האנשים העלובים ביותר שיכולנו לדמיין. אנחנו צריכים להבין את גודל השעה ולראות בעצמנו את האנשים שקראנו עליהם.
"עזבו היסטוריה רחוקה, אני מסתכל דווקא על נאומו של בנימין נתניהו כשאיבד את השלטון לקואליציית בנט-לפיד. הציבור זרק אותו לאופוזיציה והיה נראה שהקריירה הפוליטית שלו גמורה. הוא עמד שם על בימת הכנסת והבטיח שיחזור. הוא לא התייאש ולא תהה אם יש לו עתיד כאן".
"מה נתניהו עושה כבר שנים שמשאיר אותו בשלטון? הוא בונה מחנה. הקואליציה שלו מורכבת מקבוצות שכל אחת מהן הייתה יכולה להיות שותפה של המחנה הליברלי בישראל. מספיק לראות את הזעם בציונות הדתית על ההשתמטות של החברה החרדית משירות צבאי; שני המגזרים האלה הם אנשים שומרי מצוות אבל הפער בתפיסת הציונות ביניהם הוא לא פחות מתהום".
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
"והחרדים, מה מחבר אותם לציונות הדתית? כן, לימוד תורה חשוב לשני המגזרים, אבל מה החסידים והליטאים איבדו – – – בשטחים? מבחינתם זה חילול השם להקריב את חיילינו – – – על ההתנחלויות או להתגרות בגויים – – – יש לנו הרבה במשותף". אז "איך הקבוצות השונות האלה התאחדו יחד לקואליציה תחת נתניהו?"
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תם הזמן.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אבל הבטחת לי עוד דקה, שתיים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
נתתי לך דקה נוספת.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני רוצה לסיים בתקווה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אחרי 40 דקות?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני רוצה לסיים בתקווה. "יש למחנה הליברלי נטייה להרחיק ממנו את כל מי" – – –
<< קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>
זה לא מספיק זמן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
את רוצה לתת מהזמן שלך?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לא, לא. תן לי 20 שניות. "יש למחנה הליברלי נטייה להרחיק את כל מי שלא דומה לו במאה אחוז. אנחנו צריכים לקרב, לבנות קהילות לבנות קואליציות, לקום ולהיאבק". זה מתחיל ברחוב, בשכונה, בעיר. תצטרפו ליוזמה, תנסו להגיע לאנשים שאתם לא מכירים, אל תטנפו על מגזרים שלמים, אל תכלילו ציבור ותקראו להם קאט. תאמינו שיש לכולנו הרבה במשותף. צאו להפגנה, לאירוע מחאה, לאירוע מכבד, להרקדה. אל תהיו מיואשים. "קחו חלק בלקיחת אחריות על החיים שלנו פה".
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
"זה לא קורה ביום. למי שאכפת מהמקום הזה, הייאוש הוא פריבילגיה", ואין לנו את הפריבילגיה הזאת. לפני שאתם מביעים ייאוש תשאלו את עצמכם מה עשינו בכל זאת כדי לצאת מהמצב הזה. "אסור להיכנע לייאוש". תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. לרשותך חמש דקות.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, מתוך כל הדברים הקשים והמראות המזעזעים שאנחנו חווים פה בשנה האחרונה, המראה הזה היום של משפחות החטופים, במיוחד חמש משפחות התצפיתניות שהיו כאן היום – ההורים של נעמה, של לירי, של קרינה, של דניאלה ושל אגם. אני יוצאת מהחדר שלי, מתחילה ללכת לכיוון המליאה ורואה אותם עומדים – חמש משפחות, אימהות, עומדות ככה באמצע המסדרון ומחכות שתגיע השרה.
אתם מסתכלים עליהם ולא מאמינים שהדבר הזה, האירוע המזעזע הזה, מתרחש לנגד עינינו. חמש אימהות שנלחמות על הילדות שלהם עומדות ככה פה, בחוץ, באמצע המסדרון, בשקט, בצנעה, בלי רעש, בלי מיצגים, בלי כלום, עומדות ככה עם מבט מפציר – בכלל, אני לא יודעת איך הן מצליחות עוד לעמוד אחרי השנה הזאת – ומחכות שהשרה תבוא לקחת אותן כדי לדבר. אולי הן יצליחו הפעם לדבר אל ליבה, אולי יפתחו איזה צוהר, אולי מישהו יקשיב להם, אולי אצל מישהו שם זה ייגע בעוד איזה נים ומישהו יצא מגדרו ויעשה את הפסע.
אתם יודעים, כשהסתכלתי אחורנית על הזמנים, ואני מסתכלת על מתי ראש הממשלה דיבר באותו נאום על "כפסע" שלו, באפריל, בתחילת אפריל והבטיח: אנחנו כפסע, כפסע – וואו, זה היה חצי שנה אחרי שהתחילה המלחמה.
אז, ב-27 במאי, אני זוכרת שעמדתי כאן, היה נאום 40 חתימות, וראש הממשלה ישב פה ואמרתי לו, הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו: אדוני ראש הממשלה, האם אנחנו כפסע? הבטחת. אני נותנת הרבה כבוד למילה ולהבטחה, ועוד של ראש ממשלה, והוא אמר: כפסע, אנחנו כפסע. אבל הינה, ב-27 במאי, כשעמדתי מולו, אז עדיין הוא טען "כפסע", אבל התצפיתניות ושאר החטופים לא הגיעו, וגם אותו ניצחון מוחלט עוד לא הגיע אלינו.
חשבתי, למה אנחנו מתנהגים ככה? מה זו ההתרגלות הזאת, מה זה הנרמול? ואין לי ספק שזה קשור לאותה מלחמה תודעתית שלשכת נתניהו עושה עלינו, על אזרחי מדינת ישראל ועל כל המחנה שלו, ועל כל אותם גורמים שמרכיבים את הקואליציה שלו, כדי לנרמל את הסיטואציה ההזויה שאנחנו חיים בה. כי הרי אנחנו יודעים שמתחילת המלחמה, מהשבוע הראשון – ושימו לב לכל החשדות והתיקים הפליליים שבהם השב"כ חוקר אנשים מלשכת נתניהו על זיוף פרוטוקולים ועל הוצאת חומר מסווג, והכול כדי לשרת איזה נרטיב תודעתי עלינו. אנחנו המטרה, אנחנו, אזרחי מדינת ישראל.
לכן כולם רגילים, כולם מתרגלים, כי התרגלנו לשמוע "הניצחון המוחלט", והתרגלנו לשמוע "כפסע", והתרגלנו לשמוע את הסיסמאות האלה שרק כוח יביא. כל הדברים האלה הם כלום ושום דבר. סיסמאות שיווק שאין מאחוריהן דבר וחצי דבר, אבל הן מצליחות לגרום לכולם להרגיש שהכול איכשהו נורמלי ושיש איזה איש אחד חזק שיושב ומנהל את הכול, והוא מנהל את מלחמת התקומה. איזו תקומה? מלחמת הטבח, מלחמת 7 באוקטובר. מלחמה שבה העם הזה נטבח. מלחמה במשמרת של האנשים האלה, אנשים חסרי אחריות. עיוורים מרצון או מאונס. עיוורים למציאות, וגם עכשיו הם בוחרים מרצון או מאונס להיות עיוורים, עיוורים לזעקות של העם, עיוורים לרצון של העם, עיוורים טוטלית לזעקות השבר, לחוסר המוסר, לשחיתות, לכל מה שקורה פה במדינה.
זה במשמרת שלכם. אתם לא יכולים להאשים אותנו, למרות שיש כבר כאלה: זה אתם אשמים, זה אתם הבאתם, זה אתם, המחאות – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>
הדבר הזה נרשם. אני רק אסיים במשפט אחרון ברשותך, אדוני. הדבר הזה בכל זאת נרשם. וכן, אנחנו במלחמה של נרטיב. אני זוכרת את אותו משפט ידוע שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים, ואנחנו עכשיו עובדים על זה, לכתוב את הנרטיב הנכון והאמיתי של המלחמה הזו ושל המשמרת שלכם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה, את פה?
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
אל תדאג. תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני יו"ר הקואליציה – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לרשותך עשר דקות.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – אל תדאג, אני תמיד פה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה נכון.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה, כנסת נכבדה. אני קודם כול יודעת שיש משפחות שכולות שצופות, אז אני יכולה להרגיע אותן: החוק יעבור, לא צריך את התמיכה של יש עתיד בשביל להעביר את החוק הזה. אין מה לעשות, מי שחושב שיום אחרי שמפטרים כאן שר ביטחון אנחנו נשתף פעולה ונצביע בעד, הוא טועה. אנחנו הצבענו היום על הרבה חוקים, אפילו חלקם טובים – אין להם שום סיכוי לעבור, כי זה חוק טוב, בכנסת הזאת עוברים רק חוקים גרועים, אבל הצבענו נגדם – הצבענו נגד אנשי המילואים, נגד הרבה דברים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
עברו חוקים טובים היום או לא?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, בטרומית עברו. אין להם סיכוי בקריאה שלישית, זה בסדר. החוק של משה סעדה עולה מיליארד שקל, הוא עבר כאן היום. אין שום סיכוי, זה מוקלט לפרוטוקול: אם יש כאן קריאה שנייה ושלישית, אפילו אם תהיה, אני עולה לפה, ואני מתנצלת, אבל זה לא יקרה, כי החוק שלו לא יעבור, כי הממשלה הזאת מקדשת השתמטות, לא את אנשי המילואים. אני יודעת שזה קשה לך, כי גם אתה עושה הרבה מילואים, ונפגשנו על מדים. אתה יודע, באופן אישי גם אני מאוד מסמפטת אותך, אדוני היושב בראש, אני גם אוהבת שאתה יושב כאן כשאני מדברת, כי זה גם מרגיע אותי, וגם השיח בינינו תמיד טוב. את יודע את זה. ועם זאת, חוקים טובים לא עוברים כאן.
אבל אני כן רוצה להרגיע: החוק יעבור גם בלי יש עתיד. אבל להסתובב אתמול – אתמול הייתי בכנס של מיכל סלה, זיכרונה לברכה, שארגנה לילי בן עמי. ברוך השם, בזכות שר הרווחה ימשיכו את התקצוב של אותם מרכזים לנשים נפגעות אלימות – בטח לא בזכות שר הכישלון הלאומי, שהחליט לא לתקצב יותר, למרות שתכלס, נשים נפגעות אלימות זה במשמרת שלו, ולהגן על נשים נפגעות אלימות זה במשמרת שלו, אבל מדובר בשר אטום, ערל לב. רק בזכות ההתערבות של שר בממשלה – אותה ממשלה – התקצוב יימשך. לא צריך את הטובות שלו כמו שאומרים.
ולכן, ראשית, אני רוצה להבהיר שזה מה שיקרה. דבר שני, מבחינתנו, אתמול, מבחינת המפלגות באופוזיציה, נפל דבר. אתמול, מעבר לתחושה הנוראית, אני הרגשתי ממש הפקרות שמדינת ישראל נמצאת במלחמה בשבע חזיתות, וראש הממשלה – בעסקנות הידועה שלו לא מהיום – ברגע שהוא חושש, כשלרגע יש לו חשש שהקואליציה שלו בסכנה, מהר אץ-רץ וחתם על ההסכם הזה. אני לא אתעסק עם גדעון סער, את זה אשמור למחר, יש לי הרבה מה לומר, בעיקר על אלקין, אבל את זה אני אשאיר למחר.
אעשה לכם ספוילר: אני אסכם לכם שנתיים עבודה עם אלקין באופוזיציה. מה שנקרא: שיהיה לכם הרבה בהצלחה; בעיקר לך, אדוני יו"ר הקואליציה. אתה יודע בדיוק מה עברתי, כי מדי פעם, אפרופו שיחות טובות שיש לי איתך, יש לי הרבה שיחות טובות איתו. הוא יודע מה עברתי בתור מרכזת אופוזיציה, אבל את זה נשאיר למחר.
אני רוצה להתמקד בעיקר בראש הממשלה ובעובדה שהוא מאוד חושש, בעיקר להישרדות הפוליטית שלו, ולכן הוא עשה את הפיטורים של שר הביטחון, וההסכם עם גולדקנופ ואייכלר – שני המשתמטים שייאמר לזכותם שהם בעצם עשו את הליך הפיטורים לשר הביטחון. מה שמדהים אצל ראש הממשלה – אל תסכים איתי, אני אגיד לך – שהוא אפילו לפטר את שר הביטחון לא מסוגל בעצמו; הוא היה צריך שני משתמטים כדי לפטר שר ביטחון. ועוד הוא עלה בנאום – אני לא יודעת מי מכם ראה את הסרטון הזה, עם הנאום הזה, אני לא יודעת מה זה היה – שבו הוא מסביר על היחסים הרעועים. מעניין, מה קרה בשבוע שעבר? מה קרה לפני שבועיים? למה לא פיטרת אותו? דווקא עכשיו, רגע לפני שחוק השתמטות 2 מגיע, עכשיו אתה מפטר אותו. הרי אתה לא רואה עין בעין איתו כבר שנה. אבל מהרגע שחוק השתמטות 2 היה על סדר-היום, מהר מהר מהר, אץ-ורץ העסקן הראשי, הלוא הוא בנימין נתניהו, תפר את האירוע, פיטר את השר, מינה את הורדוס לשר ביטחון, מינה את גדעון סער, שבאמת זה נשגב מבינתי מה עושים כדי להישאר בכנסת ובממשלה, וכמובן אמר לגולדקנופף ואייכלר: אל תדאגו, אתם תפטרו את שר הביטחון.
עכשיו תראה, אדוני היושב בראש – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מירב, מירבי.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתם צריכים – – –
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אם אתה מדבר, אז לעצור לרגע, בסדר, כי יש לי הרבה דברים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא, זה הערות ביניים, לא, לא, אין.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הערת ביניים? בבקשה, קצר, לא נאום, בחייאת אלמוג, זה הזמן שלי.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
זו העת להפגין מנהיגות ולאפשר חופש הצבעה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
סליחה, המנהיגות שצריכה להיות כאן זה של ראש הממשלה, שגילה אפס מנהיגות ופיטר שר ביטחון.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תגלו אתם, תגלו אתם.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה לא מעניין אותי, תקשיב, אלמוג.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
חבל.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אלמוג, היו לי איתך הרבה שיחות, ואפילו עם יו"ר הקואליציה עד שבוע שעבר, הייתה לי איתו שיחה על החוק הזה, והוא יכול להעיד מה אמרתי לו וגם לך, אבל אני לא אתנהג כרגיל כשאני מרגישה שקיבלתי סטירת לחי מצלצלת; כשאני מרגישה שאנשי מילואים כותבים לי שהם מאבדים אמון. אני אומרת להם: חס וחלילה, הממלכה לפני המלך, אף אחד, אוי ואבוי, כולם יישארו, מי כמוך יודע.
חברים שלי אומרים לי: זה לא הזמן, צריך להיות מזועזעים. על מה אתם מדברים? אז אני אומרת להם: על מה אתם מדברים? סבא שלי הגיע מלוב בתנאים הכי קשים, נלחם פה בשלוש מלחמות ונשאר. אתם תישארו. אבל אנחנו קיבלנו סטירה מצלצלת, בעיניי, ולכן אני לא יכולה עסקים כרגיל.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
שקט שם.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה מפריע.
אני לא יכולה. אני מרגישה שהמהלך שהיה אתמול בלילה הוא מהלך אנטי-ציוני, מהלך שנתן למשתמטים להחליט מי יהיה שר הביטחון, וזה קורע לי את הנפש. אני כבר אומרת, ההתעלמות של הממשלה הזאת מהצרכים של אנשי המילואים, חיבוק הדוב הזה לאותם משתמטים – אף ממשלה ציונית לא הייתה מנצלת את ההירתמות של אנשי מילואים ככה, כי ברור להם שהם לא יינטשו את העמדות. אוי ואבוי, אנחנו במלחמה. היום הבת שלי, בכיתה ב', בתל אביב, רצה לממ"ד. על זה אתם נמצאים שם, אנשי המילואים, על הילדים שלנו שבסכנת חיים. שלא תיפול הרוח שלכם בגלל שהעסקן הזה עשה עסקים עם החרדים, בגלל שממשיכים לירוק בפרצוף של אנשי המילואים ולעודד השתמטות. אבל המעשה האנטי-ציוני הזה, של להעיף שר ביטחון באמצע מלחמה בשבע חזיתות, לא נשכח אותו. מגיעה לעם הזה הנהגה טובה יותר ולא הנהגה של משתמטים אנטי-ציונים.
ואני רוצה להגיד לכם משהו אחרון: כולנו מבקרים אצל משפחות שכולות, מסתכלים עליהן – באמת, על הצער בעיניים שלהם – מבטיחים להן שנהיה ראויים להם. איך אפשר להיות ראוי לגיבורים האלה ולעודד השתמטות? אתם הצלחתם – גם אתה, צריך לומר: אמרת אחרי זה קצת כאילו הצליחו – אמרת בהתחלה נגד, אחרי זה אמרת: טוב, אני לא אשתתף, אבל ואללה, אתה יודע, משה? לפחות היה לך עמוד שדרה, כי בתוך 68, היו מעטים שהרימו את הראש ואמרו: עד כאן, לא נסבסד מעונות למי שמשתמט. ואני, אני רוצה להגיד לך, אני באמת לא יודעת איך כולם שותקים. מה, לאף אחד לא אכפת? מה, היו צריכים לקום פה, ואפילו אלמוג כהן, לוחם, היום, לא היית יכול להרים את הראש רגע ולהגיד: לא, אני לא נותן יד? למה משה סולומון עשה את זה ואתה לא?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
למה?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
על החוק של השתמטות 2, של המעונות של החרדים. למה? הרי אתה יודע שברגע שאתה מממן לו את המעון, אין לו סיבה הרי להתגייס. הרי למה בעצם לקחו לו את המימון של המעון? כי אמרו לו: אתה לומד במוסד תורני כשאתה צריך ללכת להתגייס, ואתה לא מתגייס.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מי ישמור על הילדים?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה זה מי ישמור? למה כשאתה – תגיד לי כשאתה – עכשיו בוא נגיד שאתה לא חבר כנסת. מישהו שאל אותך? הרי כשאתה באת לרשום את הילדים שלך למעון – ולשנינו יש ילדים קטנים. מישהו שאל אותי מי ישמור לי על הילדים? תגיד לי, בוא, אתה מבין עניין. כשאתה מגיע לרשום ילדים למעון, יש שני מבחנים: מבחן זכאות ומבחן הכנסה. ככל שההכנסה נמוכה, תקבל זכאות. והינה, כשאני רשמתי את הבת שלי, אף אחד לא שאל אותי מי יהיה איתה, אף אחד לא התעניין בזה. למה אצל חרדים צריך לעודד את ההשתמטות הזאת?
ואני אגיד לך מילה לסיום. אני רוצה לפרגן לך דווקא בסיום.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אז אני אתן לך יותר זמן.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה. למה לא? אני ומשה, יש לנו יחסים טובים. בוא, יש לי יחסים טובים פה עם חברי הכנסת, ואני גם אומרת לך: אתה חושב שזה נוח לי לשבת פה היום ולהתנגד לכול? לא, אנחנו שנתיים משתפים פעולה בגלל המילואימניקים, בגלל המלחמה; אבל מה שהיה לי אתמול, היה לי קשה מאוד, לציבור שלנו היה קשה מאוד, והרגשנו שזו יריקה בפרצוף.
אבל המחמאה שרציתי להגיד לך היא שבשבועיים האלה שבהם הרגשנו מחנק על חוק השתמטות 2, העובדה שבאת ואמרת: עד כאן – התלבטת בין הנגד ללא להיות – זו הייתה אמירה חשובה. חבל. בפעם הבאה, אגב, שזה יעלה, אני מצפה ממך שתסחוף איתך יותר אנשים. תודה רבה; גם את אלמוג כהן, כי עכשיו הוא פתאום התחיל להתלבט.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כי אגב, כשהוא נרשם למעון, אף אחד לא שאל אותו: מי יהיה עם הילדים, נכון?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
הילדים של אלמוג הולכים ישר לכיתה א'.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
האמת שיש לו ילדים קטנים. אף אחד לא שאל אותך.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני אשאיר את החתימה על החוק, תיזהר.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אל תדאג.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה, מכובדי היושב-ראש. שמעתי את מרכזת האופוזיציה חברת הכנסת מירב בן ארי, ושמעתי את ההחלטה שלהם היום להתנגד לכל חוק של הקואליציה.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
ההחלטה עוד בתוקף? כמה זמן היא החזיקה, ההחלטה הזאת?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
עד שאני אחליט אחרת.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
גם היום זה קורה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כל השבוע.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
גם בחוק הזה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
בכל דבר.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
כל האופוזיציה נגד?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני אומרת לך – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
חכו.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
ישראל ביתנו בעד.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
שאלת שאלה, אבל זה הזמן של אחמד.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
לא, רק אם זה בתוקף.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה הזמן של אחמד.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
היה אירוע אתמול, פיטורי שר הביטחון. זה הביא את האופוזיציה להיות אופוזיציה, פתאום, פעם ראשונה מאז תחילת הקדנציה. פעם ראשונה מתחילת הקדנציה, פעם ראשונה, פתאום האופוזיציה מצביעה נגד הממשלה. ואני חשבתי שמתחילת הקדנציה האופוזיציה חייבת להיות נגד הממשלה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אל תדאג, אל תדאג, אנחנו הצבענו נגד הממשלה.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
אמרת לא להפריע, אמרת לא להפריע, נכון?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל הוא מדבר עליי, לא עליך.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
דקה, דקה, מירב.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
אמרת שזה על הזמן שלו.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני נזכר באופוזיציה בקדנציה הקודמת. הם היו מצביעים על כל חוק. הם הצביעו על חוק איחוד משפחות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הכרה בטבח בכפר קאסם.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הכרה בטבח בכפר קאסם, חוק הסיפוח – נגד. התנהגו כמו אופוזיציה, התישו אתכם.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה "אתכם"? אתה לא היית – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני הייתי אופוזיציה, ואני אופוזיציה עכשיו.
<< קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >>
אבל אתה שיתפת פעולה איתם והפלת ממשלה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא, אני בחיים לא הצבעתי בעד סיפוח. הם הצביעו נגד סיפוח.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל אתה שיתפת פעולה איתם.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הם הצביעו כמו שאני רוצה, לא ההפך. ולכן אני רוצה לומר – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
איך, זה טוב לך, הדבר הזה? איך אתה, מבסוט מהממשלה הזאת?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
דקה, מירב.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה שיתפת פעולה איתם.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תקבלי את הביקורת, תקבלו את הביקורת כמו שצריך. אופוזיציה צריכה תמיד להצביע נגד הקואליציה, תמיד, כדי להפיל אותה.
<< קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >>
– – – הוא מהאו"ם בכלל.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, לא.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אגב, גם אנחנו התייחסנו עניינית לחוקים מסוימים ותמכנו. בחוקים נגד פשיעה – רק לפני יומיים הצבענו בעד הצעת חוק של פוגל, נשק. ואם מדברים עכשיו על פשיעה, אתמול – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
ויי ויי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הייתה פה כותרת, אתה אומר.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
דקה. אם מדברים על פשיעה, זה רציני: היום פוצץ רכב של מנהל בית ספר, זיאד אבו מוך מבאקה אל-גרבייה. נכון.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אבו מוך? אבו מוך זה לא דרוזי?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
משפחה מוכרת מבאקה אל-גרבייה, מנהל בית ספר. פיצוץ רכב. זה אירוע שצריך – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה מצחיק אותו.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
זה אירוע – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אבו מוך זה לא דרוזי?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
עפיף, עפיף.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אלמוג, אלמוג. זה אירוע שצריך לפתוח מהדורות – חיסול מנהל בית ספר. זה מזכיר לי חיסול מנהל בית ספר בטייבה לפני כמה שנים, יוסף שאהין חאג' יחיא, אבו אמיר, רחמת אללה עליה.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
הוא היה היעד או שזו הייתה טעות?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הוא היה היעד?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כנראה, למרות שהוא לא קשור בשום דבר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היו"ר, בסכסוכי משפחות הם הורגים את הכי מוצלח, כדי להכאיב.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
שאלתי את הדובר אם הוא מכיר את האנשים.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לצערי המשפט הזה נכון. הוא ידוע כאחד האנשים הנפלאים בבאקה אל-גרבייה, איש חינוך משכמו ומעלה, לא פגע בזבוב, רק חינך דורות.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
חמור מאוד, חמור מאוד.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ואני זוכר שכשיוסף שאהין ז"ל נרצח בטייבה, זה פתח מהדורות. נשיא המדינה דאז ריבלין הגיע לטייבה כדי לנחם. פה זה עבר כאילו כלום. רצח מס' 204. זה נורא, זה כואב, ומה שנורא עוד יותר זה חוסר האכפתיות של הממשלה ושל השר לביטחון פנים ושל המשטרה, שאמורה לדעת מראש שרצח כזה אמור להתרחש, ודווקא בבאקה אל-גרבייה, שהתושבים זועקים לעזרה נגד הרציחות האלה, ביישוב שהוא אחד היישובים המוצלחים. רחמת אללה עליה, זיאד אבו מוך, ורחמת אללה עליה, יוסף שאהין. למרות – 204 זה 204 יותר מדי, כל אחד מהם.
בימים האחרונים אנחנו שומעים יותר ויותר על פגיעה בפלסטינים במסיק זיתים.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
למה זה? למה זה?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אנחנו שומעים – תקשיב.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
עד עכשיו דיברת, ואללה, עד עכשיו דיברת לעניין.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
גם עכשיו אני מדבר לעניין, אלמוג.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מה זה פלסטינים? טוב שלא אמרת – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אוקיי, אתה רוצה שאני אדבר על הכאב שלך, שסח'נין כיסחה את בית"ר, יאללה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אינעל דינכ. ואללה, זה היה מתחת לחגורה. תעשו בדיקת סמים לסח'נין, של סוסים לקחתם שם.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אבל לאחרונה זה מחזה רגיל. מנצחים. לרוב מנצחים את בית"ר.
אוקיי, עכשיו על מסיק זיתים. נאמר כאן בוועדה ששבעה פלסטינים נהרגו ונרצחו, בוועדה הסגורה כאן בכנסת. לפני כמה ימים גם אישה פלסטינית בצפון הגדה נורתה ונהרגה על ידי הצבא בזמן מסיק זיתים. באים ואומרים לך שהפלסטינים שמוסקים זיתים באדמה שלהם (אומר בערבית: באדמה שלהם, בעצי הזית שלהם) – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – מסכנים את המתנחלים ואת נערי הגבעות, כאילו בעל הבית מסכן את הגנב, את הכובש. אנשים, גם פה, גם במקומות אחרים, לא יודעים מה הקשר בין הפלאח הפלסטיני לבין האדמה, לבין עץ הזית – (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הקשר של האדם לאדמה, לעץ הזית. את מה זה מזכיר לך? את מה שאמר מחמוד דרוויש: אם עץ הזית היה נזכר במי שנטע אותו, השמן היה הופך לדמעות. אנו אוהבים את הפרחים, אולם אנו אוהבים את החיטה יותר. ואנו אוהבים את ניחוח הפרחים, אולם השיבולים שממנה טהורות יותר. ובסוף הוא אומר: הארץ, האיכר וההתמדה – אמור לי, כיצד אפשר לדכא את שלושתם? כיצד אפשר לדכא אותם?)
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – זייתון.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
101 חטופות וחטופים בשבי חמאס. 101 אזרחיות ואזרחים ישראלים נחטפו מהבית, מהמיטה, חלקם נאנסו בדרך, כולם כנראה עוברים התעללות כזאת או אחרת נמשכת ומחרידה במנהרות של חמאס בעזה. אבל נתניהו והממשלה שלו והקואליציה שלו: תראו ציפור, נגרש משפחות מחבלים, בלי משפט, בלי שהם באמת עשו איזה עבירה. בשנה הכי מדממת שהייתה המון המון שנים במדינת ישראל, בשנה שבה כל ה"אבו עלים" שאמרו: בעל הבית, בעל הבית, נראה מי בעל הבית, ישראל משלמת מחיר דמים מחריד ברצח, בנפגעי ונפגעות טרור, באונס, בחטיפה, על כל האמירות בעל הבית, בעל הבית. כולם יודעות ויודעים שהמשפחה של יגאל עמיר לא תגורש לשום מקום. המשפחה של בן אוליאל לא תגורש לשום מקום. החוק הזה לא ימנע טרור. מה שימנע טרור זה לחתור לסיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני. זה מה שימנע טרור.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
כל הכבוד. כל הכבוד.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
לא להעצים אותו, להחמיר אותו, לא להפוך אותו ליותר מדמם ויותר נורא. לא להבאיש את ריחה של מדינת ישראל בכל מקום בעולם בחקיקה הרסנית ובחוסר נכונות להסתכל למציאות בפנים. החוק הזה הוא עוד חוק שבא להגיד לאזרחיות ולאזרחי ישראל – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אסור לצלם במליאה. נא להפסיק.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
החוק הזה הוא עוד חוק שבא להסתיר מהאזרחיות והאזרחים את כל הזוועות שאתם מביאים עליהם בתקציב הזה, שיהפוך את החיים כאן לעוד יותר קשים, לעוד יותר יקרים, לעוד יותר גוזלים את פת הלחם של אלה שעובדות ועובדים לפרנסתם. והוא לא ימנע טרור, הוא ממש ממש לא ימנע טרור. מצד שני, לא בטוח שהממשלה הזאת מעוניינת למנוע טרור. אחרי הכול, זה משרת אותה די טובה בלהיבחר כל פעם מחדש.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מרב, יישר כוח. כל מילה, כל מילה בסלע.
<< קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >>
– – – בקצב הזה, יישר כוח – זה שלנו.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
זה גם סדום. תשמעו, אתם ממש ממש, אבל ממש, חיים בבועה. ממש חיים בבועה. אתם נמצאים במקום מסוים וכל העולם נמצא במקום אחר לגמרי. אני רוצה לשאול אתכם ברצינות: מי כובש את מי? שאלה רצינית. מי המדינה שכובשת עם? שאלה מאוד מאוד רצינית. בכל מקום בעולם יש תשובה מאוד ברורה, שמדינת ישראל כובשת את העם הפלסטיני.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כי יש האג.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כבודו – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
שאלת, ושאלת שאלה רצינית, אז עניתי לך ברצינות.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אז אתה אומר שאין עם פלסטיני?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אין עם פלסטיני.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ואללה, אתה מסכן. תאמין לי שאתה מסכן, באמת מסכן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
שאלת, קיבלת תשובה.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
באמת מסכן ולא פחות ממסכן. אתה מסכן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תביא היסטורית – – –
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה מסכן. אני רוצה להגיד לך משהו על העמים. אפשר להתווכח, לפני 300 שנה, האם היהודים היו עם או לא. יהודי אתיופי, יהודי אמריקאי, יהודי רוסי, יהודי מרוקאי – האם יש שפה משותפת, תרבות משותפת, אדמה משותפת, כלכלה משותפת? אפשר להתווכח. אבל אני מקבל את זה שהיהודים שהגיעו, ועוד כבשו כעם, בכך מגיעה להם זכות להגדרה עצמית. אני מכיר בעובדה הזאת. הפלסטינים, כמו כל עם, הרוב המוחץ של עמי עולם, הזהות הלאומית החדשה שלהם התגבשה ב-200 השנים האחרונות. זה נכון לרוב לאום בעולם. אז אתה חושב שהעם הפלסטיני, עם כל המאבקים וההקרבה למען מימוש זכות ההגדרה העצמית, אתה חושב שאתה תבוא – אתה יודע מה? גם יש חוצפה – – –
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה ההיסטוריה אומרת.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך משהו על חוצפה. החוצפה היא כשמישהו מעם אחר אומר לאנשים מיהם. זו חוצפה. אני לא מקבל על עצמי להגיד ליהודים מיהם, זו חוצפה ממני.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה היסטורי, זה כתוב.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
זו חוצפה ממני. שאתה, כבודך, תגיד לפלסטינים – מה, אתה מכיר אותנו יותר טוב מעצמנו? מי אתה? אני רוצה להגיד, למה אתה מכיר למשל בעם המרוקאי? למה אתה מכיר שזה הגיע מלוב? שזה עיראקי, יהודי עיראקי – למה אתה מכיר בזה? רק הפלסטינים צריכים את התנועה הציונית בשביל לגרש את עצמם כעם? הסורים לא? הלבנונים לא? העיראקים לא? המרוקאים לא? אתה חושב שכל העולם בנוי כמו שאתה רוצה? אתה בונה עם, מפרק עם? אתם חיים בבועה. אתם חיים בבועה. מי כובש את מי? אם התשובה הברורה, שישראל כובשת את העם הפלסטיני, וזאת התשובה שכל העולם מקבל אותה, אז אני רוצה לשאול: מי המחבל? מי המחבל, הכובש או מי שנאבק נגד הכיבוש? מי המחבל? מיהו הטרוריסט? אני רוצה להבין.
ניטשה דיבר על מוסר החזקים ומוסר החלשים. מה זאת אומרת מוסר החזקים, מוסר החלשים? למשל, מי שמבצע פיגוע – ואני נגד, מהמקום המוסרי, בעיקר בשביל העם שלי, נגד שיפגעו בבן אדם חף מפשע. נקודה. בעיקר בשביל העם שלי – מי שזורק פצצה ממטוס והורג 20 ילדים. זה מוסר של אדונים ומוסר של עבדים. אז זה טרוריסט וזה תייר?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה מוסר מעוות. מי שרוצח – – –
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
והטובים לטיס – תן לי לדבר, בבקשה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בסדר, אני רק אומר לך, כי אתה אומר דברי בלע.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תן לי לדבר, בבקשה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אתה אומר דברי בלע.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תן לי לדבר, בבקשה. ואתה אומר דברים אהבליים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אתה אומר דברי בלע.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תן לי לדבר, בבקשה. תן לי להמשיך.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
מחבלי נוח'בה שבאו ורצחו – –
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תן לי להמשיך, בבקשה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
– – רצחו ילדים במיטותיהם, ואתה אומר – – –
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מה זה? זה לא יכול להיות. תן לי לדבר. מה, אתה חושב שאני מתרץ את זה?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני יצאתי חוצץ נגד מהרגע הראשון. מה אתה חושב, שאני רוצה שהעם שלי ירצח אנשים חפים מפשע? אני מתנגד, בעיקר בשביל העם שלי, כי אני לא רוצה שנעשה את הדבר הזה. אבל יש זכות לפלסטינים להיאבק נגד הכיבוש הארור הזה. מבחינתכם, כל מאבק נגד הכיבוש הוא טרור, ועל זה אני חולק מכול וכול.
תגיד לי, בבקשה, משפחה של אחד כמו יגאל עמיר או גולדשטיין, תגרשו מפה או לא? אתם חיים בבועה. כל העולם נמצא במקום, ואתם בונים דברים לעצמכם. אבל אתה יודע מה זה, זו בדיוק שירת הברבור של כל קבוצה. זו שירת הברבור. הכיבוש מסיים את דרכו. זהו. כל השיגעון שלכם זה של הרגעים האחרונים. תמיד ברגעים האחרונים – כמו שעשתה ארצות הברית את הפשעים שלה בווייטנאם, כמו שצרפת עשתה את הפשעים שלה באלג'יר – ברגעים האחרונים עושים את כל הפשעים. זה קורה בכל ההיסטוריה, וזה מה שאתם עושים. אתם בשירת הברבור שלכם. אתם חיים בבועה. כל העולם נמצא במקום אחר לגמרי. מה שאתם עושים, זה מאריך את החבל שיחנוק את הכיבוש הזה ושיסיים אותו. זה בדיוק מה שאתם עושים עם החוקים הללו.
אני רוצה להגיד, כל ההגמוניה שאתם מנסים להטיל עלינו, אין בינינו אחד שיקבל, כהוא זה, את ההגמוניה המרושעת והשקרית הזאת. אנחנו גאים בעם שלנו. גאים בו. עם גיבור, מזה מאה שנה נאבק מול כולם ולא מרים דגל לבן. זה עם שראוי לכל הערכה, לכל הערכה. ראוי למימוש זכות הגדרה עצמית, הקמת מדינת פלסטין, שתהיה המדינה היפה ביותר בעולם. מגיע לו. תודה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. בבקשה, לרשותך 15 דקות.
<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה עוד חוק – קודם כול עניינית, אנחנו מתנגדים לחוק; אבל זה עוד חוק מהחוקים שמייצגים את הגישה ואת המאמץ המתמשך של הקואליציה, הממשלה, בשנתיים האחרונות. אבל לא רק; למעשה, מהיום הראשון של ממשלות נתניהו, הוא השקיע מאמץ, משאבים ותחבולות כדי לסכל כל התקדמות בכל תהליך מדיני.
אני תמיד שואל את עצמי מה היה קורה אם ממשלת ישראל, במיוחד ממשלות נתניהו אחרי 2009, שהוא קיבל ירושה יחסית – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מנסור, חמאס זה ארגון טרור או לא?
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
– – יחסית, לקראת השגת הסכם – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תגנה את חמאס, מנסור.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
– – הוא קיבל ירושה מראש הממשלה אולמרט והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, שהתקדמו רבות בגיבוש הסכם מדיני, שהיה מביא, בעוד מאמץ קטן, היה מביא לפתרון של הסכסוך, להשכנת שלום על סמך החזון של שתי מדינות. ואז בא נתניהו, ובמשך כל השנים עשה את הכול כדי לא רק לבטל, אלא לחזור אחורה בתהליך המדיני.
במשך שנים רבות, גם כאשר לא היינו בכנסת ועקבנו אחרי מה שמתחולל בפוליטיקה הישראלית – בחירות אחרי בחירות, 2009, 2013, 2015, 2019, 2020 והלאה – כמה פעמים היה הנושא המדיני הנושא המרכזי במערכות הבחירות. למעשה, גם הציבור, גם המפלגות מהימין, מהמרכז ומהשמאל, התעלמו מהסוגיה הפלסטינית, התעלמו מהסכסוך. לא הושקע מאמץ כדי לשוב ולקדם את התהליך הזה ולחתור לסיום הסכסוך, להשכנת שלום ולפתרון של שתי מדינות.
עכשיו, אני שואל את עצמי מה הייתה יכולה להיות התוצאה אם המאמצים והמשאבים והתוכניות שהושקעו במלחמה עצמה, אם כל הכוחות האלה היו מתגייסים כדי לקדם תהליך מדיני, לפתור בעיות, להסיר חסמים, להציע הצעות. מה הייתה יכולה להיות התוצאה? הרי למעשה, כאשר שני צדדים שיש ביניהם סכסוך עקוב מדם מתקרבים להשיג פתרון – כמו שהיה ב-2009, בשיחות בין אולמרט לנשיא אבו מאזן, הנשיא מחמוד עבאס – תמיד יש מתח ברגע האחרון, וכל אחד מנסה – זאת שיטת ניהול משא ומתן – כל אחד מנסה להשיג עוד הישג פה ושם. אבל בסך הכול – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תגנה את חמאס.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
– – עברנו מעל ל-90%, 95% מהדרך להשיג הסכם כזה.
היום לא באים לטפל בבעיה האמיתית, והיא הסכסוך והכיבוש ואי-מתן זכות להגדרה עצמית לעם הפלסטיני, שחברינו קודם התכחש לקיומו, אלא הם מנסים לטפל בסימפטום. במקום זה, תמיד מביאים את הדוגמה הזאת מעולם הרפואה: אם יש לך מחלה, אתה ניגש ישירות לטפל בגורמים של המחלה הזאת, של הבעיה המקורית, ולא מסתפק בלתת טיפול תרופתי שיוריד חום, שיוריד כאבים. אפשר לעשות את זה, אבל זה לא הפתרון. הפתרון הוא לטפל בבעיה האמיתית.
לכן, בכל מה שקשור להקשר המדיני, ממשלת ישראל התעלמה מהבעיה, מהסכסוך, והתעסקה בנושאים אחרים. בסופו של דבר התוצאה, המציאות שאנחנו נמצאים בה היא חלק מההתעלמות הזאת והריסוק בזדון של התהליך המדיני, במקום להשקיע עוד מאמץ ועוד משאבים ועוד פעילות כדי לבנות את התהליך הזה מחדש.
החוק הזה, כמובן שהוא לא היה עובר במערכת דמוקרטית רגילה. זו ענישה קולקטיבית וסלקטיבית וניסיון להטיל אחריות על אנשים שלא קשורים לעולם הזה. המלכוד שאנחנו נמצאים בו – שיקום מישהו ויגיד לך: אתה לא תומך בחוק הזה אז אתה תומך טרור. דיברתי כבר על הנושא הזה של מי תומך טרור ואיך אנחנו – איך חברי כנסת ושרים ואפילו ראש הממשלה משתמשים בנושא הזה רק כדי להשיג רווח פוליטי על חשבונם של חברי הכנסת הערבים. נתתי דוגמה. אם אני עכשיו קורא להפסיק את המלחמה ברצועת עזה, מישהו יכול לקום ולהגיד לי: אדוני, על סמך הדרישה הזאת אתה תומך טרור, כי אתה רוצה להשאיר את תנועת חמאס שולטת ברצועת עזה וכו' וכו'. ואם אתה נגד חוק להוצאת מורה ממערכת החינוך על סמך חשדות, או אם האוניברסיטה העברית מתנגדת לחוק שמטיל סנקציות ומונע תקציבים מהאוניברסיטה, כי היא לא מפטרת מרצה שהייתה לו התבטאות פה ושם – במקום לבוא ולטפל בנושא הזה עניינית, אז כל אחד מאיתנו – לא חשוב, אתה ערבי, אתה מוסד אקדמי, אתה מנהל בית ספר – אתה תיענש כי לא ענית על הציפיות של צד אחד באולם הזה.
לכן, אני חושב שזאת שוב שיטה קלוקלת, פסולה, לא דמוקרטית, לא ערכית, ולא תביא בסופו של דבר לא פתרון ולא שלום. היא לא תפתור את הסכסוך שאנחנו נמצאים בו. צריכים לחשב מסלול מחדש – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תגנה את חמאס, תגנה את חמאס.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
– – לשנות את הגישה, לשנות את הגישה מהיסוד, ולא להתעלם מהבעיות בהקשר הזה ובהקשרים אחרים.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
מנסור, מנסור, אסמע, אסמע מני.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני לא מתייחס.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
רגע, תקשיב לי רגע אחד, אסמע מני.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני לא מתייחס לעוולות של הממשלה הזאת. מהיום הראשון שקמה הממשלה הזאת – – –
<< דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>
רצחו בדואים. איך אתה שותק? רצחו בדואים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מהיום הראשון שקמה הממשלה הזאת, היא הפקירה את אזרחי מדינת ישראל הערבים, הפקירה אותם קודם כול בביטחונם האישי. בממשלה הקודמת הצלחנו להוריד את הפשיעה והאלימות ב-15%. בא שר שתחת הכותרת של "יעשה סדר" – ואפילו אנשים הגונים, שפויים, אמרו: תנו הזדמנות, כאילו העניין של חיים ומוות זה משחק וזה ניסיון. אנחנו לא נתנו הזדמנות, אבל הוא קיבל את ההזדמנות שלו. הינה, אנחנו שנתיים אחרי שהרחיבו לו את הסמכויות בהיותו השר האחראי למשטרת ישראל. מה התוצאה? כמובן, חברי כנסת אחרים דיברו על האירוע המחריד שהיה בבאקה אל-גרבייה. מנהל בית ספר נרצח בצורה נפשעת, ולא קמה זעקה – אף אחד לא העלה את הנושא הזה בכנסת, הממשלה לא הוציאה הודעה, לא ראש הממשלה, ולא אמרו שנעשה משהו.
למעשה, מאז שהממשלה הזאת קמה, היא שיתקה את הפעילות בתחום מיגור הפשיעה והאלימות, וזה מה שמסביר למעשה את התוצאה שאנחנו נמצאים בה: עלייה של 130% ב-2023, עלייה מטורפת, לפני המלחמה, וגם עלייה בצל השנה האחרונה, ב-2024: עברנו את 200 הנרצחים. אבל 200 נרצחים, אנחנו מדברים על 200 נרצחים, על מאות בני משפחה, על מאות – 1,000, 2,000, 3,000 פצועים – על חברה שאיבדה את הביטחון הקהילתי שלה, על ראשי ערים שנמצאים תחת איום, על אנשי ציבור שמשלמים גם הם את המחיר.
הממשלה, שרי הממשלה, גם שמים לאזרחים הערבים אצבע בעין: הריסות בתים, קיצוץ בתקציב. בסדר, קיצצת בתקציב. מה עשית עם התקציב שנשאר? האם יישמת את ההחלטות או שתקעת אותן? אפשר לדבר על עוד ועוד עוולות של הממשלה הזאת כלפי החברה הערבית – הפקרה, הדרה, גזענות. ואתה שואל את עצמך: האם יש מישהו שפוי בממשלה הזאת שאתה יכול לפנות אליו, לדבר איתו כדי לנסות לעשות תיקון ולו התיקון הקטן ביותר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא כולם, יש.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אפילו אנשים שאנחנו מצליחים להגיע ולדבר איתם – למעשה, אתה מבזבז את הזמן שלך. לפעמים מובטח לך משהו ואז לא מתקיים. מי שאחראים לנושאים של החברה הערבית הם שרים שלא קשורים לחברה הערבית; אין בליבם אפילו נקודה אחת של הזדהות, של אכפתיות, כלפי החברה הערבית.
אני זוכר שלפני שנתיים, כשהתחילו להקים את הממשלה הזאת – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
לא כולם, יש גם הגונים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני בן אדם הגון, לכן אני מבדיל בין – תאמין לי, אבל במבחן התוצאה – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
יש.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
שוב, אמרתי את זה והסכמתי איתך, יש הבדל בין לבין, אבל במבחן התוצאה יש כאן כישלון ערכי חמור ביותר. חמור ביותר. זה גם אומר – אני כל הזמן מנסה להבין, לאן האנשים האלה מובילים אותנו? אפילו כאשר הם מדברים בשפה לאומית, בשפה יהודית, בשפה ערכית, כאילו, מה התמונה הזאת שיוצאת מהחברה הערבית עוזרת לכם? להוכיח מה? מה אתם רוצים להשיג? מה? לכן, אני הגון כלפי כל אחד.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לגרש את המשפחות של המחבלים, זה מה שאנחנו רוצים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אתה יודע מה, אם זה היה פותר את הבעיה, היינו אומרים. אבל זה לא פותר בעיה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תהיה דוגרי. תהיה דוגרי.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
זה חוק פופוליסטי. זה חוק פופוליסטי. תאמין לי, אם כל המאמצים היו מושקעים בנושא המדיני, מזמן היינו חיים כאן בשלום ובביטחון, שני העמים בשתי מדינות, עם יחסים טובים ביניהם.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – מדיני – – –
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
עזוב את הנושא המדיני, אני מדבר על יחס של מדינה ואזרח. אני לא יודע אם אני מצליח להעביר או לא את התחושות שמרגיש כל אזרח ערבי או בן אדם ערבי כאשר הוא מעלה את התמונה הזאת. המדינה האחראית לחייו ולחיי ילדיו, מה היא עושה? איך היא מפקירה את ביטחונו האישי? איזה זכות יותר בסיסית מאשר הזכות לביטחון אישי? אנחנו לא מדברים על איכות חיים בינתיים, מדברים על הזכות הבסיסית של החיים, קדושת החיים. אין להם בושה, חלקם, אדוני היושב-ראש. אין להם בושה. לא מזיז להם. יש כאלה שאומרים, יש מישהו שמשפשף ידיים כאשר נרצח אזרח ערבי, בהקשר הזה. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל אנחנו רואים, למשל, לפחות בנושא של הריסת בתים, או במניעה של תקציבים לחברה הערבית – אני אומר לך בוודאות ולא מעליל עלילות על מישהו – יש שרים שמתגאים. הם אחראים ליישום החלטות וקידום תוכניות לחברה הערבית שנמצאות כבר והממשלה לא ביטלה ולא קיצצה – הם מתגאים, הם רוצים את הכותרת הזאת שהמשרד ההוא לא העביר את התקציבים ולא קידם את ההחלטות. זה כאילו – אני לא יודע, האם זה עוזר לו אלקטוראלית בסקטור שלו? יכול להיות שכן, אבל זה עוד יותר מחריד – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת עבאס, זמנך.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אז אני משלים את התמונה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
משפט.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
זה עוד יותר מחריד, כי ההשחתה הזאת, הערכית, של הפוליטיקאים כלפי הציבור היהודי עצמו, שאם יש קבוצה מסוימת שבוחרת בשר, בפריימריז או בבחירות הכלליות, על סמך זה שהוא הפקיר את החברה הערבית, שהוא קיצץ, שהוא לא יישם, אז זה too much, בהקשר הזה של האחריות כלפי חלק מאזרחי המדינה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. ישיב למסתייגים יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שהלוואי שהייתי יכול להגיד שהקשבתי בקשב רב לכל הטיעונים הענייניים כנגד החוק במשך השעות הרבות שעלו פה חברי הכנסת, רק שלא היו, לא היו שכאלה. בסדר, אני מצליח להבין אולי חלק מחברי הכנסת שמצאו לנכון – באמת בהתייצבות מרשימה – חברי הכנסת של חד"ש-תע"ל ושל רע"מ. זה שהם מתנגדים לחוק הזה ומנסים לעכב את העברתו, אנחנו לצערי כבר התרגלנו. חבל שזה לא מפתיע אותי, חבל שזה לא מפתיע אותנו. אני לא מצליח להבין את זה, באמת, אבל בסדר. זה מה שנקרא, זה כבר בגדר צרות חדשות משככות את הישנות. אבל זה שאופוזיציה שלמה – שאגב, חלקה חתום על הצעות החוק הללו, חלקה תומך בהצעות החוק הללו – מתגייסת כדי לעכב את החוק הזה, שכל יום שחוק כזה לא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, האמירה המוסרית של מדינת ישראל כנגד הטרור לוקה בחסר. האמירה הערכית. ההתגייסות הזאת לא ברורה לי. לא ברורה לי.
<< קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
שמחה, את חוק האזרחות – – –
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
טוב שאמרת את זה, מתן. אני שמח שהזכרת את חוק האזרחות. אני שמח שהזכרת את חוק האזרחות. גם אז, מתן, הבעיה שלך, לצערי – למרות שאני עדיין לא הצלחתי לעכל מה גרם לך אז לשתף פעולה עם תומכי טרור. ולנו, כשאנחנו היינו צריכים להתנגד בצורה נחרצת לשיתוף הפעולה הזה שלכם – – –
<< קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
ואז, עכשיו שוב, אתה אומר, פעם שיתפנו פעולה עם תומכי טרור ואז היינו בקואליציה, עכשיו אנחנו משתפים פעולה עם תומכי טרור באופוזיציה.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
שמחה רוטמן, אם הוא שיתף פעולה, גם אתה שיתפת פעולה עם תומכי טרור באופוזיציה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא, לא. תגנה את חמאס, תגנה את חמאס.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג, הוא משיב, תן לו להשיב, הוא יודע לדבר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
לא הבנתי, מי תומכי טרור בדוגמה שלך? מנסור, לא ברור לי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
לא לא, לא נראה לי שלזה הוא התכוון.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
הוא רוצה לדבר, תנו לו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
לכן אני אומר: מילא, לא מילא, שוב, אנחנו כאילו כבר התרגלנו לכל מיני דברים. מילא, אז הייתה טענה, אנחנו משתפים פעולה עם תומכי טרור כדי שתהיה קואליציה, כדי שיהיה לנו תקציב – לא יודע מה, מה היו הטיעונים שלכם אז. מתן, ספר לי, אני כבר לא זוכר. טוב שאני לא זוכר, רק שהציבור יזכור. כל זמן שהציבור לא ישכח, הכול בסדר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
זה לא נסלח. זה לא נסלח.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הציבור לא ישכח את 7 באוקטובר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
ולדימיר, ולדימיר, ד"ש לחסן אל-בנא. תבדוק מי זה בגוגל.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
מתן, זה לא יפה שאתה שאלת ואתה לא מקשיב לתשובה. אבל לשתף פעולה כנגד חוק שנאבק בטרור, שאתם המציעים שלו, זה לא ברור לי. לכן, אני קורא – – –
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
Haven't the Jewish People suffered enough?
<< דובר_המשך >>שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
Suffered, suffered. אבל, נאור, The Jewish People will not suffer anymore, בעזרת השם. ועם החוק הזה, שייתן מענה לטרור ויגיד את האמירה המוסרית החזקה כנגד וירתיע – – –
<< קריאה >>נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
Objection.
<< דובר_המשך >>שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אדוני, תמוך בחוק. תעשה את המעשה המוסרי הנכון. אל תחבור לתומכי טרור באופוזיציה אחרי שהייתם איתם בקואליציה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024. ההצבעה הראשונה היא הצבעה שמית על סעיף מס' 1 בחוק, כנוסח הוועדה. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע.
הצבעה שמית
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – נגד
ישראל אייכלר – בעד
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – נגד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – בעד
יעקב אשר – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – נגד
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
אלמוג כהן - בעד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – נגד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – בעד
רון כץ – נגד
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – נגד
איימן עודה – נגד
יוסף עטאונה – נגד
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – אינו נוכח
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – בעד
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – בעד
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – נגד
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
מזכיר הכנסת, נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה – אינו נוכח
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
בועז ביסמוט – בעד
איתמר בן גביר – בעד
מאי גולן – בעד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
משה גפני – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
מאיר כהן – נגד
מתן כהנא – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – נגד
מרב מיכאלי – נגד
חנוך דב מלביצקי – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
חמד עמאר – אינו נוכח
עודד פורר – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
אושר שקלים – בעד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
האם יש חברי כנסת במליאה שעוד לא הצביעו ורוצים להצביע? חברי הכנסת? תמה ההצבעה. מזכירות, נא לסכם.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – – מתן כהנא – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברים, אנחנו עדיין באמצע ההצבעה. חברים, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת כהן.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – – איום על הביטחון? אתם מימנתם חמאס – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברת הכנסת תמנו, אני מבקש. אנחנו עדיין באמצע ההצבעה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תגידי – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שקט במליאה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
בושה וחרפה – – –
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אתם הבושה הגדולה של עם ישראל. דרדרתם את המדינה בזמן מלחמה ולא אכפת לכם.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
גירוש משפחות מחבלים. גירוש משפחות מחבלים.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת כהן, עוד לא הגיע זמן תפילת שחרית. עוד לא הגיע הזמן.
חברים, 60 בעד, 39 נגד. אני קובע כי סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל.
אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 1, לסעיף 2. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע.
הצבעה שמית
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – נגד
יולי יואל אדלשטיין – נגד
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – נגד
גדי איזנקוט – בעד
ישראל אייכלר – נגד
דן אילוז – נגד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – בעד
זאב אלקין – נגד
משה ארבל – נגד
יעקב אשר – נגד
אביחי אברהם בוארון – נגד
אוריאל בוסו – נגד
מישל בוסקילה – נגד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – נגד
בועז ביסמוט – נגד
ולדימיר בליאק – בעד
מירב בן ארי – בעד
רם בן ברק – בעד
איתמר בן גביר – נגד
אברהם בצלאל – נגד
אליהו ברוכי – נגד
ניר ברקת – נגד
ששון ששי גואטה – נגד
טלי גוטליב – נגד
מאי גולן – נגד
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – בעד
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – בעד
אבי דיכטר – נגד
גלית דיסטל אטבריאן – נגד
אלי דלל – נגד
שלום דנינו – נגד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – נגד
שרן מרים השכל – נגד
ניסים ואטורי – נגד
מיכל מרים וולדיגר – נגד
יצחק שמעון וסרלאוף – נגד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה משתתפת בהצבעה
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – בעד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – נגד
אוהד טל – נגד
יעקב טסלר – נגד
חילי טרופר – בעד
אלמוג כהן - נגד
מאיר כהן – בעד
מירב כהן – בעד
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – נגד
ישראל כץ – נגד
רון כץ – בעד
יוראי להב הרצנו – בעד
ירון לוי – בעד
מיקי לוי – בעד
יריב לוין – נגד
נעמה לזימי – בעד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – נגד
טטיאנה מזרסקי – בעד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – בעד
יונתן מישרקי – נגד
חנוך דב מלביצקי – נגד
ארז מלול – נגד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – נגד
צגה מלקו – נגד
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – בעד
יבגני סובה – אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות – נגד
משה סולומון – נגד
לימור סון הר מלך – נגד
אופיר סופר – נגד
אורית מלכה סטרוק – נגד
משה סעדה – נגד
גדעון סער – נגד
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו משתתף בהצבעה
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – נגד
חמד עמאר – אינו נוכח
צביקה פוגל – נגד
עודד פורר – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – נגד
משה פסל – נגד
יסמין פרידמן – בעד
אורית פרקש הכהן – בעד
מטי צרפתי הרכבי – בעד
אריאל קלנר – נגד
יצחק קרויזר – נגד
גלעד קריב – בעד
שלמה קרעי – אינו נוכח
אליהו רביבו – נגד
משה רוט – נגד
שמחה רוטמן – נגד
עידן רול – בעד
אפרת רייטן מרום – בעד
אלון שוסטר – בעד
קטי קטרין שטרית – נגד
אלעזר שטרן – בעד
מיכל שיר סגמן – בעד
נאור שירי – בעד
אושר שקלים – נגד
עאידה תומא סלימאן – אינה משתתפת בהצבעה
פנינה תמנו – בעד
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – בעד
אחמד טיבי – אינו נוכח
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – אינו נוכח
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
עודד פורר – אינו נוכח
שלמה קרעי – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
האם יש חברי כנסת במליאה שעוד לא הצביעו ורוצים להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, קצין הכנסת – – – יש כמה נעדרים שלא מוצאים אותם – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת כהן, אנחנו מטפלים בזה. הנושא בטיפול.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
31 בעד, 60 נגד. אני קובע שהסתייגות מס' 1 לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אלקטרונית. להמשיך את ההסתייגויות.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 2? כן.
אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 2. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההסתייגות – 31
נגד – 60
נמנעים – אין
הסתייגות 2 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
31 בעד, 60 נגד. אני קובע שהסתייגות 2 לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3.
הצבעה מס' 3
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 60
נמנעים – אין
הסתייגות 3 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
32 בעד, 60 נגד. אני קובע שהסתייגות מס' 3 לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 4.
הצבעה מס' 4
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 60
נמנעים – אין
הסתייגות 4 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
32 בעד, 60 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 4 לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 61
נגד – 42
נמנעים – אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
61 בעד, 42 נגד. אני קובע כי סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הסתייגות מס' 5. הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 61
נמנעים – אין
הסתייגות 5 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
32 בעד, 61 נגד. אני קובע שהסתייגות מס' 5 לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 3–5 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 3–5 – 61
נגד – 41
נמנעים – אין
סעיפים 3–5 נתקבלו.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, אנחנו באמצע הצבעה. 61 – – – שקט. אלמוג, אלמוג, תוריד קצת להבות. להבה נמוכה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
עוד לא התחממתי, עוד לא התחממתי.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
להבה נמוכה לעת עתה, בבקשה.
61 בעד, 41 נגד.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אתה כולך הצגה. לפני חמש שעות הצבעת נגד מילואימניקיות. שב בשקט עם ההצגות שלך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן, את שמה לב?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני לא שומע. סאונדמן של השמאל – – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
– – – זה מה שאתה. שב בשקט.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
סמרטוטים, סמרטוטים.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
– – – כזה קטן.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברת הכנסת פרידמן.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
על מי אתה חושב שאתה עושה רושם עם ההצגה שלך? על מי?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני רוצה לעשות סלפי עם התנועה האסלאמית, רגע.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת כהן, תנסה לעשות את זה בישיבה, אולי זה יעזור.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
ישיבה – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
61 בעד, 41 נגד. אני קובע כי סעיפים 3–5 התקבלו.
אנחנו עוברים להסתייגות מס' 6. הצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 60
נמנעים – אין
הסתייגות 6 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
32 בעד, 60 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 6 לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 6 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 9
בעד סעיף 6, כהצעת הוועדה – 60
נגד – 42
נמנעים – אין
סעיף 6, כהצעת הוועדה, נתקבל.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
לפני חמש שעות הצבעת נגד חיילי צה"ל. לא יעזור לך. לפני חמש שעות הצבעת נגד. שב בשקט. לפני חמש שעות הצבעת נגד.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
את נגד חיילי צה"ל. אתם שותפים של התנועה האסלאמית.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
שב בשקט – – – שב בשקט.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
60 בעד, 42 נגד. אני קובע כי סעיף 6, כנוסח הוועדה, התקבל. חברי הכנסת, בואו נעשה הפוגה של כמה שניות, רק כדי שנוכל להצביע.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024. קריאה שלישית – הצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 61
נגד – 41
נמנעים – אין
חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024, נתקבל.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
61 בעד, 41 נגד. אני קובע כי הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
חברים, חברים, אין מחיאות כפיים. החוק התקבל, הכול בסדר.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תתחילו לארוז, חבר'ה. תתחילו לארוז.
<< קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >>
החוצה, החוצה כולכם.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
יאיר, התפנה תקן בבמחנה – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
שר הטיקטוק והפיתות.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברי הכנסת, היוזמים רוצים לברך. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת מלביצקי, בבקשה.
<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה. יום חשוב, יום גדול. תודה לכולם. צר לי, צר לי מאוד, חבר הכנסת פורר, על סיעה שאמורה להיות סיעת ימין. מציגים את עצמכם כסיעת ימין ומצביעים ביחד עם תומכי הטרור של המשותפת. אוי ואבוי. וזה אחרי שב-20:00 הוצאתם הודעה שאתם תומכים. אתה יודע, על יש עתיד אני כבר לא מתפלא. הם מנסים להיות יאיר גולן אחר. אבל הם אף פעם לא יהיו יאיר גולן, כי יאיר גולן טוב מהם בפינת קפלן–אום אל-פחם. לקולות שם הוא הרבה יותר טוב. הם אף פעם לא יהיו מוצלחים כמוהו שם, ולכן שמונה מנדטים בסקרים.
אבל אתם, אתם, באמת אתם, שמציגים את עצמכם כסוג של ימין, מה אני אגיד לכם? אתם, יש עתיד, אתם פעם אחת השארתם את עופר כסיף בכנסת, ועכשיו אתם מצביעים ביחד עם תומכי הטרור של המשותפת. הדבר הזה נרשם. את הדבר הזה לא יהיה אפשר למחוק. אלה השותפים שלכם. אלה חבריכם לדרך. אלה האלטרנטיבה שאתם מציגים. איימן עודה זה האלטרנטיבה שלכם. עאידה תומא סלימאן זה האלטרנטיבה שלכם עופר כסיף זה האלטרנטיבה שלכם. כל תומכי הטרור איתכם ביחד, צועדים יד ביד.
אבל זה טוב, זה טוב, כי עם ישראל רואה נכוחה מי אתם, מה אתם ומי השותפים שלכם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת רביבו, בבקשה.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
התחלת לארוז? התחלת לארוז, איימן?
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
איימן, יש מבצע.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, חברי הכנסת. חבר הכנסת כהן, תהיה לך הזדמנות, תאמין לי. אני אתן לך הזדמנות מכובדת.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
תתחיל לארוז.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
כן, זהו, זו ההזדמנות המכובדת.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתה צודק, אדוני.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה. חבר הכנסת רביבו, בבקשה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, חבריי, שותפיי לחוק – – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אלמוג, אלמוג, קצת סבלנות.
לפני שאתפנה להודות לחבריי ושותפיי לקידום החוק הזה, אני מבקש להודות – באמת, לא תמיד השיקולים הם שיקולים פוליטיים. יש לנו הוכחה נפלאה שיש חוקים כל כך חשובים שמגיעים לבית הזה, ואין הבדל בין ימין לשמאל, בין קואליציה לאופוזיציה. מכאן אני מבקש להעביר את תודתי לכלל סיעת ישראל ביתנו, ובראשם לאיווט ליברמן. תודה רבה, איווט, שכולכם – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
סליחה, סליחה, טעות. טעות.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
יפה, רביבו.
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
בסדר, קורה.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
– – – לא נמצאים – – – לא, לא בסדר.
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מצטער, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה. אני מתנצל, אני אקח את זה לתשומת ליבי. פשוט הם הוציאו לאורך הערב כל כך הרבה הבהרות שבשביל לחזק את ביטחון מדינת ישראל ואת המשילות במדינה הם יודעים לנפוץ סיכומים של אופוזיציה, עלק אופוזיציה. ואחרי זה הם הבהירו שהם תומכים בחוק לא בגלל שהם רוצים לחזק את הקואליציה אלא בגלל שהם רוצים לחזק חבר סיעה שלהם, חרוץ, נאמן, ימני, ערכי, שותף מלא שלנו לחקיקה, עודד פורר. אז עודד, כשהם אינם, אנחנו בשבילך כאן, להודות לך. אתה שותף הגון לקידום חקיקה ערכית.
תודה רבה לחבריי, שאר השותפים מהקואליציה. תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת וליועצת המשפטית לכנסת על הליווי הכן והאמיתי. תודה רבה לבורא עולם שאנחנו זוכים לחוקק חוק ערכי, מוסרי ומשילותי. מי ייתן שהקדוש ברוך יישמע לתפילותינו וישים את ידנו על העליונה – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא התכוונתי לדבר על אפיקורסים. לא התכוונתי לדבר על רפורמים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
•
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת – – –
<< דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ושנמשיך לחזק את מדינת ישראל, עם ישראל ותורת ישראל מכנסת ישראל, בזכות משילות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – – נגד חמאס. אתם ממשלה בעד הטרור.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
בסדר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה בסדר, מה בסדר – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, לא דיברתי אליך. אל תעיר לי, אל תעיר לי. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. לא מעירים ליושב-ראש.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
לך תעזור לאיימן לעבור, לך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אל תגיד לי הלו.
<< דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את מדינת ישראל על ערב היסטורי שבו אנחנו מגרשים את משפחות המחבלים. אבל אתם יודעים, יש פעמים בחיים, יש רגע – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אדוני, אני לא יכול, הוא מפריע לי. באמת, אני לא יכול.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שנייה. חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אני לא יכול. אני לא יכול.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
מה פתאום קראת אותו לסדר – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – – קראת אותו לסדר?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני אעשה מה שאני רוצה.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
מה, זו אלימות. אלימים, אנשים אלימים.
יש רגעים בחיי – – –
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אני צרוד, אדוני, אין לי כוח לצעוק.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שעה אתה צורח פה על כולם – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה יכול להמשיך לדבר.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
שנייה, אני עוצר את השעון שלך.
אתה יכול להמשיך לדבר.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
יש רגעים בחייה של אומה שבהם המסכות יורדות. מה זה המסכות יורדות? המסכות יורדות זה סיעה שקוראים לה יש עתיד – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – שמענו אותך, שמענו אותך – – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת דוידסון.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – יש עתיד, שחוברים לתומכי טרור מהתנועה האסלאמית – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
שמענו אותך. אתה יכול לרדת.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – עם חסן אל-בנא וכמאל ח'טיב.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת דוידסון, תן לו. חבר הכנסת דוידסון.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
מדובר באנשים אלימים. אני, אין לי כבר גרון, אין גרון.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תנו לו לדבר.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מה הוא עומד כמו סטלין ונואם – – – מי הוא בכלל?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מה יש לך? מה קרה לך?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אבל את זה כבר שמענו, אז בואו נתקדם.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
כל היום מחנך אותנו – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אדוני היו"ר, סליחה, אני חש פחד אמיתי מהאלימות שמופנית כלפיי, מהברוטליות, מגסות הרוח הזאת. אתם לא אמורים להיות נאורים? דמוקרטיה, דמוקרטיה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
יאללה, יאללה, לך מפה.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אז אני רוצה לומר שיש רגעים בחייה של אומה שבהם עם שלם, חיילים שכרגע נמצאים, פותחים את הזיגים בלבנון, נמצאים ברצועת עזה, הורגים את החברים של תומכי הטרור האלה – ואתם מצאתם מתי לחבור אליהם? אין לכם בושה? איזה מין מנהיג זה? זה לא אריה, זה צבוע. הוא שלח אתכם קדימה לחטוף את כל האש אבל הוא שכח להגיע.
אני רוצה לסיים בסיעה האגדית שנקראת ישראל ביתנו. בשעה 20:20 יצאה הודעת דוברות מטעם סיעת ישראל ביתנו, ובה הם הכריזו: סיעת ישראל ביתנו תתמוך בחוק גירוש משפחות מחבלים של היוזם חבר הכנסת פורר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – גמר את הקריירה.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אם מישהו מוצא לי הערב את איווט ליברמן, זה שאמר: 48 שעות הנייה, אז אני מביא לו מה שהוא רוצה. אתם חבורה של שפנים, אתם פחדנים, אתם אינטרסנטים. אנחנו נדאג שהחיילים בכל יום, בכל יום, יזכרו אתכם שהפקרתם אותם, כי אתם נגד גירוש משפחות מחבלים. אתם שייכים להיסטוריה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אתם בושה, אתם חרפה לעם הזה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת כהן.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אדוני, תן לי עוד 20 שניות. זו אלימות, כבר אין לי גרון.
אתם תסתובבו עם אות קין, עם אות קין על המצח שלכם. אתם בושה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
ניצב לשעבר, סגן ראש השב"כ, אלוף בצה"ל ותומך טרור.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה חרפה, אתה גולם. אין לך מושג.
<< דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
נעים מאוד, יש עתיד. איפה מתפקדים?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אחרון הדוברים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – זה הכי חשוב. היום, אחרי ארבעה חודשים שאתם לא מדברים, אתה והבוס, קיבלת חיבוק ונישוקים. זה הכי חשוב. אני בעד שלום.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
חבר'ה, אנחנו לא מדברים עם תומכי טרור. די.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
ליצן חצר – – – חסר בינה, ליצן חצר.
<< דובר_המשך >>עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני רוצה קודם כול לברך על החוק החשוב הזה שעבר, אבל אני גם יודע, לצערי, שהממשלה הזאת לא תגרש אפילו מחבל אחד. ואני גם מנסה, ואני שואל את עצמי, חנוך מלביצקי, איפה ראש המפלגה שלך? איפה ביבי? איפה ביבי? למה הוא לא בא להצביע בעד גירוש מחבלים? איפה יו"ר הכנסת? איפה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד? למה הוא לא בא להצביע בעד גירוש מחבלים?
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
איך אתה לא מצביע? איך?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
הצבעתי. תנוח דעתך, הצבעתי.
איפה הוא? למה הוא לא בא להצביע?
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
איך אתה לא מצביע? איך? אמרת לי היום: אין מצב שאני לא. איך? לא יאומן.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אבל אני אגיד לך, חנוך, אני אגיד לך, הצבעתי, תנוח דעתך. הצבעתי.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת מלביצקי.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
זה לא כזה מסובך. אני מציע לך, תוציא את הפרוטוקול של ההצבעה ותראה אם הצבענו או לא הצבענו. אני הצבעתי בעד החוק, כמובן, גם כאחד המציעים.
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אתה כן. הסיעה שלך – סמרטוטים.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אבל כשאתה מוציא, אני מזמין אותך גם להוציא מי הצביע, כי היו פה כאלה שהתווכחו איתי. אתה יודע, בסוף היו פעולות שכן בוצעו. גירוש משפחות מחבלים – לצערי, הממשלה הזאת לא תגרש אפילו אחת, בדיוק כמו שהיא לא העבירה את עונש מוות למחבלים. קברו לכם את החוק הזה. העברתם אותו בפברואר בטרומית ומאז לא העברתם אותו, לא קידמתם אותו. אבל אתם לא תגרשו אף מחבל. אתם יודעים מה כן גירשתם? יהודים כן גירשתם.
תוציאו את פרוטוקול ההצבעות. בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית על תוכנית ההתנתקות, סגן ראש הממשלה שלכם הצביע בעד וגם שר החוץ שלכם הצביע בעד; סליחה, לא שר החוץ, שר הביטחון שיהיה, היום הוא שר החוץ. אולי אתם עושים עכשיו איזה מהלך מעניין, אתם מחליפים, מביאים לקואליציה סוף-סוף, שר שהצביע נגד ההתנתקות – גדעון סער, צריך להגיד את האמת, הצביע נגד ההתנתקות – כדי להביא שר ביטחון שעכשיו הוא שר החוץ שהצביע בעד ההתנתקות. אז אתה יודע, מעבר להצבעות, בסוף תעשו גם את מה שצריך.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראות שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[מס' מ/1006; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> יצחק קרויזר (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024.
חוק הנוער קובע כי לא ניתן להטיל מאסר על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביום מתן גזר הדין. במצב הדברים ניתן לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול עד הגיעו לגיל 20. הצעת החוק נועדה לתת מענה למקרים של קטינים בני 12 עד 14 שהורשעו בעבירות הטרור החמורות ביותר – רצח או ניסיון לרצח ורצח בנסיבות מחמירות – שהן מעשי טרור או שנעשו במסגרת ארגון טרור; זאת, נוכח החומרה הרבה והסכנה הנובעת מאותם מעשים. במקרים אלה מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל על הקטין עונש מאסר שירוצה במאסר בהגיעו לגיל 14, וכי עד הגיעו לגיל זה הוא יוחזק במעון נעול. מוצע כי על בית המשפט יהיה לערוך דיון מעקב בעניינו לפני מועד המעבר למאסר. בדיון כאמור מוצע כי בית המשפט יקבל תסקיר מבחן וחוות של הממונה על המעונות וישמע גם את נפגעי העבירה, אם ירצו בכך.
אציין כי הסדר דומה היה קבוע כהוראת שעה בשנים 2016 עד 2019 ומוצע כעת כהוראת שעה לחמש שנים, עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות של עד שנתיים בכל פעם בצו של שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת החוקה.
בנוסף, מוצע לקבוע בהוראת שעה לשלוש שנים, בדומה להוראות סעיף 25א לחוק החל על הקטינים שמלאו להם 14 שנה, כי הממונה על המעונות יהיה רשאי, לעניין הקטין שהורשע בעבירות האמורות ושנגזר עליו לרצות עונש מאסר לאחר שמלאו לו 14, להחזיקו במאסר לתקופה של עד עשרה ימים גם אם טרם מלאו לו 14 שנה, אם הקטין מסכן או פוגע באחרים או שעלול לסכן או לפגוע באחרים באופן שאינו מאפשר לקיים את הצו במעון. ואולם, אם לאחר החזרתו של הקטין למעון נעול הוא ממשיך לסכן או לפגוע כאמור, רשאי בית המשפט להמיר את הצו במאסר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על הזמן שנותר להשלמת הצו המקורי. יובהר כי על בית המשפט להורות על פרק הזמן הקצר ביותר הנדרש למניעת הסכנה או הפגיעה.
נושא נוסף שמוצע להסדיר בהצעה נוגע לתקופה שלפני ההרשעה. חוק הנוער קובע כי לא ניתן לעצור עד תום ההליכים קטינים שטרם מלאו להם 14 שנים. מוצע לקבוע לעניין נאשם בעבירות האמורות אשר מוחזק במעון נעול כי במקרה שבו הוא מסכן אחרים או פוגע באחרים או עלול לסכן אחרים או לפגוע באחרים, בית המשפט יהיה רשאי להורות, לבקשת הממונה על המעונות ולאחר שהגיש תסקיר קצין מבחן, כי הקטין ייעצר לתקופה של עד עשרה ימים. אם לאחר שחזר למעון התקיימו שוב הנסיבות האמורות, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה על המעונות ובקבלת תסקיר קצין מבחן, לקבוע כי הקטין ייעצר לתקופה שיקבע, שלא תעלה על 30 ימים. אם לאחר חזרת הקטין למעון חזרו והתקיימו שוב אותן נסיבות, רשאי בית המשפט להורות על מעצרו של הקטין לתקופות שלא יעלו על 45 ימים כל פעם. יובהר גם בעניין זה כי על בית המשפט להורות כאמור רק אם אין דרך אחרת ולפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש.
חברים, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולתמוך בהצעת החוק כנוסח הוועדה. אני רוצה להודות לשר בן גביר ולצוות לשכתו על דחיפה של החוק החשוב הזה; להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת רוטמן, על הובלה בצורה מקצועית ועניינית של החוק החשוב הזה, עם המסר המאוד-ברור שלטרור אין גיל, וגם מחבלים קטינים ייכנסו לכלא, והוא יצטרף לשרשרת החוקים של סיעת עוצמה יהודית במאבק בטרור. תודה רבה, חברים.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. הוגשו – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – משפחת עמיר – – – משפחת עמיר הרוצח.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
נעבור בבקשה להנמקת הסתייגות. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, גברתי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – – שיתרום מניסיונו האישי בתמיכה בטרור – – – הוא היה חבר בארגון טרור, הורשע בתמיכה בארגון טרור.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
בבקשה, גברתי.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
האם תגרשו את משפחת עמיר, רוצח ראש הממשלה?
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
עמיר הורשע בטרור?
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לרצוח ראש ממשלה זה לא טרור?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא לא הורשע בטרור – – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – – בבית משפט בישראל.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברים, אני רוצה לשמוע את חברת הכנסת מזרסקי. תודה. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה.
<< דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול האווירה בכנסת הייתה קשה מאוד, לפחות בשבילי, אבל אני מניחה שלא רק בשבילי. פיטורי שר הביטחון – – –
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברים, שנייה, נא לתת לחברת הכנסת מזרסקי להמשיך לדבר. סליחה.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הצלחה לפטר שר ביטחון?
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
גם שר הביטחון. קשה לכם עם עצמכם. קשה לכם. קשה לכם.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חבר הכנסת מלביצקי, אני מבקש.
<< דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני צריכה דקה נוספת, בדיוק דקה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תקבלי.
<< דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
האווירה הייתה מאוד מאוד קשה, ופיטורי שר הביטחון בעיניי הם ביטוי של אובדן דרך וחוסר שליטה; בעיקר עוד הוכחה לכך שראש הממשלה, שלא נמצא כאן היום, הוא לא כשיר להנהיג את המדינה. תוך כדי מלחמה, בזמן שאנחנו במאבק קיומי ותחת ירי מתמיד – ותאמינו לי, כתושבת הצפון, אני יודעת מה זה להיות תחת ירי מתמיד – הוא מחליש במודע את הצבא, צבא ההגנה לישראל, רק בשביל שוחד פוליטי – להעביר את חוקי ההשתמטות.
שר הביטחון גלנט פוטר אך ורק בגלל פוליטיקה קטנה. סדר העדיפויות של הממשלה, של ראש הממשלה, ברור: משתמטים עדיפים על פני משרתים. במדינה שלנו, ככל שאתה תורם פחות, אתה שווה יותר. זוהי פגיעה אנושה באמונם של משרתי המילואים הגיבורים, המגינים האנושיים שמקריבים את חייהם למען הארץ. זוהי התעלמות מוחלטת מזעקתן של משפחות החטופות והחטופים שעדיין קמלים בשבי. אם אפשר לפטר את שר הביטחון במדינה, אז אפשר, וחייבים, לתחקר את האסון הגדול ביותר שקרה פה. האסון הזה קרה במשמרת שלכם. שרים מנותקים, איפה אתם? איפה השרים פה באולם? אדוני היושב-ראש, אין שרים באולם, נכון? אף שר לא נמצא באולם?
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אני כבר אמצא לך. את יכולה להמשיך. יש נציג ממשלה? יש שר?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
חסרים שרים.
<< דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חסרים שרים, כן, 38 שרים וסגנים. בעולם מתוקן, כל אחד ואחד מכם אמור להיות עם אינטרס אישי לחשוב מהי מידת המעורבות שלכם במחדל שהתרחש במשמרת שלכם.
אני קוראת באופן חד וברור: אם מפטרים, אז מתחקרים. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי. אסור להפקיר, ולהפקיד בידי מי שפוגע בחברה הישראלית את ההגה. לא עברנו מספיק? לא עברנו מספיק תאונות קשות? השנה הייתה מעודנת מדי? אנו עדים לפגיעה קשה, היסטורית, בביטחון המדינה, בחוסן הלאומי, בחברה הישראלית כולה. הממשלה דוהרת כל הדרך לעבר 6 באוקטובר כאילו דבר לא קרה כאן. את ההפקרות שמושלת כאן אף אחד לא ישכח, רצף של החלטות הרסניות שהתקבלו בזו אחר זו, בשורה התחתונה משחק הכיסאות המדמם ביותר שידענו בישראל.
אירוע הירי שקרה אתמול בבוקר בבנימין והיעדר תחושת הביטחון ביישובים זה לא רק רעשי רקע קטנים. ודאי שאלתם את עצמכם מה עם ההפגזות הבלתי-פוסקות בצפון, עכשיו לאחרונה גם במרכז הארץ, והזעקות של האזרחים המפונים. אז מה קרה? גיבורים מקריבים את חייהם על הגנת המולדת, הורים רבים לא מצליחים לעצום עין ולא ישנים מי יודע כמה זמן, כי הדבר היקר להם ביותר בסכנה, בחזית, בעזה, בלבנון, ביהודה ושומרון. בעבור כל ישראלי שמכיר מקרוב את התחושות המצמררות האלה זה אמור להספיק על מנת לגייס את כולם. בעבור הממשלה שלנו, לצערי, זה לא מספיק, אולי משום שלא מספיק שרים מכירים מקרוב את התחושה. מנותקים.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, נתניהו מסכן את ביטחון ישראל ואת עתיד מדינת ישראל. באמצע מערכה, באמצע מלחמה, ערב תגובה ותקיפה איראנית, מוצא ראש הממשלה זמן למהלך מסריח בעבור אינטרסים אישיים, הישרדותיים. הוא מגיש את ראשו של שר הביטחון כמנחה לחרדים. עוד קו אדום נחצה בבית הזה. ההיסטוריה תשפוט את נתניהו ואת ממשלתו; ההיסטוריה תשפוט את כל ה-120 היושבים כאן על מה שכל אחד מאיתנו עשה להשבת החטופים.
זהו רגע קריטי למדינת ישראל, בפרט בגבול הצפון. הישגים צבאיים מדהימים של צבא חזק, של חיילים וקצינים גיבורים, מכל גוני הקשת: דתיים ושאינם דתיים, מזרחיים ואשכנזים. כולם, בכתף אחת, נלחמים בגבורה באויב המר ומביאים הישגים צבאיים מדהימים. אם לא יהפכו ההישגים האלה למהלכים מדיניים, זאת תהיה בכייה לדורות. אם החטופים יופקרו לגורלם – על הראש של נתניהו והממשלה שלו.
הזזת שר הביטחון גלנט היא הגשת מנחה עבור חוק ההשתמטות. האסון הגדול ביותר שאירע למדינת ישראל, לאזרחי מדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים, במשמרת שלכם, ולנתניהו אין את האומץ להגיד שני משפטים: האחד – תוקם ועדת חקירה ממלכתית; השני – אני מקבל אחריות. מה לעשות? האיש בורח מעצמו.
מה אומרים אויבי ישראל כאשר ראש הממשלה מפטר את שר הביטחון כאשר אנחנו נמצאים תחת איום איראני? האמריקנים לא מאמינים לראש הממשלה, ולא חשוב איזה ממשל יושב שם, ואת כל התיאומים עשו מול שר הביטחון גלנט. הוא אשר נסע, הוא אשר התקשר, הוא אשר ביקש חימושים. לזכותו ייאמר, הרבה נושאים נפתרו תוך כדי המלחמה בחודשים האחרונים. את כל התיאומים עשו מול שר הביטחון גלנט, אבל זה לא חדש – נתניהו מחסל ומפטר את כל האנשים שמעט בולטים לידו. יש לו היסטוריה בעניין הזה. איך חשים ראשי מערכת הביטחון, חיילי המילואים? אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה תשפוט אותך, ולא לקולא. אתה בדרך לפטר את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ. האיראנים וחיזבאללה ואויבי ישראל חוגגים את פיטורי שר הביטחון, שוב מזהים חולשה שלך, שוב מזהים חולשה של ישראל, פעם נוספת. ראש ממשלה שרואה את טובתו האישית בלבד.
ההחלטה הזאת של פיטורי שר הביטחון – יש לי חשש שהדבר יעלה במחיר לוחמים בקדמת המלחמה, וזה יהיה רק על הידיים שלך, אדוני ראש הממשלה. הממשלה הזאת, שאחראית לאסון הגדול ביותר שבא על מדינת ישראל ועל אזרחי מדינת ישראל מאז הקמת המדינה, הטבח, הרצח, האונס והרג הילדים, זו ממשלת החורבן, ונתניהו הוא האדריכל. ממשלת החורבן, ונתניהו הוא האדריכל.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קודם כול נתחיל במשהו טוב. היום, אחרי חודשים רבים, שתי הצ'ילבות אלמוג כהן וראש מפלגתו בן גביר התחבקו כאן בזכותי, ולכן קודם כול ברכות. שלום בית זה הרי אני. אגב, היה ניסיון יפה, כי אלמוג הגיע לפה. הוא לא הסתובב, ואז כשלחצתי והתחבקתי עם לפיד ונתתי להם דוגמה, באמת הם באו והתחבקו. אז קודם כול ברכות. אני מקווה שזה ישאיר אותך במפלגה, אבל לא הייתי בונה על זה.
ועכשיו, השוטר כהן, אני רוצה להגיד לך משהו: אתה לא תיתן לי טיפים על ציונות. אתה לא תדבר איתי על משפחות שכולות. החברים שלי פה מהאופוזיציה, ובטח ממפלגת יש עתיד, כמעט בכל יום נמצאים אצל משפחות שכולות. כל כך הרבה משפחות אמרו לי: תגידי, למה לא מגיע אף אחד מהקואליציה? ממה הם מפחדים? מי אתה בכלל שתטיף לי על משפחות שכולות? מי אתה שתדבר איתי על ציונות? תראה את השותפים שלך, חבורה של משתמטים וסרבנים. תראה איזה אנשים נמצאים פה, כמה מהם עשו שירות צבאי – גם עוד מאה שנה לא תגיע לזה, ולא יעזור לך שתעלה לפה ותצעק ותגיד לי: אתם אנטי משפחות שכולות, אתם אנטי-ציונות. אנחנו פי מאה יותר ציוניים מכם. אני לא צריכה את הטיפים שלך ואני לא צריכה את ההמלצות שלך.
אתה יכול לשבת פה ולהיות בשקט, כי זה מה שמגיע לך, במקום לבוא ולהשתלח פה בחברי יש עתיד. אתה צריך להתבייש לך בכלל, איך שאתה מעז לדבר. מה אתה חושב, שאם תלך מחר לטלוויזיה ותסית נגד יש עתיד ותגיד יש עתיד זה ישכנע מישהו? לא יעבוד. חבל על הזמן. הינה חבר שלך, BFF, צבי סוכות, עוד ציוני גדול. אפילו לא התגייס לצבא. מה היה? התגייסת או שגם אותך לא גייסו כמו את ראש המפלגה שלך, שהוא טרוריסט, שגם אותו לא גייסו? לנו הוא נותן טיפים על ציונות.
אני כבר לא יודעת מי מתהפך בקבר שלו, אני כבר לא יודעת במי לבחור, אבל אתה האחרון, האחרון. ראש המפלגה שלי לפחות שירת בצבא. מה עשה ראש המפלגה שלך? עבריין תומך טרור. מה הוא עשה? לא גייסו אותו לצבא אפילו, אז שלא תעז לבוא לפה ולהטיף ליש עתיד על ציונות, ולהטיף ליש עתיד על אהבת הארץ, ולהטיף ליש עתיד על משפחות שכולות.
כל המפלגה שלך וראש המפלגה שלך – למרות שסוף-סוף התייחס אליך היום – אתה לא שווה, לא שווה – אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל – חבר כנסת אחד של יש עתיד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
סליחה, חברים. אין מחיאות כפיים. תודה רבה. נעבור להצבעה. חבר הכנסת, אתה רוצה להשיב?
<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה להעביר באמת את המסר של הצעות החוק שעברו פה היום, בתמיכה של עוצמה יהודית, גם של גירוש משפחות מחבלים וגם של הכנסה לכלא של מחבלים קטינים. סיעת עוצמה יהודית תמשיך להיאבק בטרור בחקיקה כאן בכנסת, בדיוני הוועדות, בלי פשרות, בלי רחמים, כנגד האויבים שלנו, בלי הערות ציניות מהאופוזיציה. בחקיקה כזאת חשבנו שתהיה כאן תמימות דעים, גם קואליציה וגם אופוזיציה, בדברים שגם אתם מאמינים בהם, זה ברור לנו, ומשיקולים שאולי קצת פחות ברורים לנו, הצבעתם נגד.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
השאלה האם יגרשו את משפחתו של עמיר ואת משפחתו של בן גביר.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אני לא רוצה להתייחס להערות, חבר הכנסת לוי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איפה הייתם בחוקים של אחרים?
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
מירב, היית פה קודם ואמרת לאלמוג שאם הוא יעלה לטלוויזיה וינסה ללכלך על יש עתיד, הוא לא יגיע לזה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
ראש המפלגה שלך תומך טרור, תומך טרור. הוא נשפט.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אנחנו לא נרד איתכם למריבות בשוחות, כי הציבור רואה בסופו של דבר מה מתקדם ואיזה חקיקה מקודמת פה – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
הציבור רואה שהקואליציה הזאת – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד, תגיד, קרויזר, עם כל החקיקה שלכם, עם כל החקיקה שלכם, משהו השתנה?
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – בשעת מבחן כזאת, שעם ישראל נמצא במלחמת הקיום השנייה שלו – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – במאבק של עם ישראל בטרור, במחבלים, במשפחות שלהם – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
נהיה יותר גרוע. כל יום פיגועים. כל יום אנשים מתים פה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – בגירוש שלהם, בשינוי המדיניות הביטחונית – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
במשמרת שלכם אנשים נהרגים פה. כלום לא עוזר. כלום.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
שמונה מנדטים בסקרים יש לכם. שמונה מנדטים. כל שבוע אתם יורדים.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – של מערכת הביטחון, של מה שקורה אל מול מחבלים בעלי תעודות זהות כחולות, גם קטינים, גם בגירים. וזו הזדמנות נהדרת להודות – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
שום דבר לא עוזר. כל יום אנשים מתים פה במשמרת שלכם, גם בחברה הערבית, גם מפיגועים.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – גם ליושב-ראש הוועדה, ועדת החוקה, חבר הכנסת רוטמן, שהוביל את החוק המיוחד והחשוב הזה, שהגיע, לצערנו, בעקבות אויב מבית – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
שנתיים אתם בממשלה. רק טרור הבאתם. רק טרור.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
שמונה מנדטים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כל יום אנשים מתים בממשלה הזאת. זה מה שקורה. מה קורה? משהו השתנה בחברה הערבית?
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – ששולח ילדים קטינים להשתמש בנשק חם וקר כנגד אזרחי מדינת ישראל.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
השאלה היא אם תגרשו את המשפחה של בן גביר. השאלה היא אם תגרשו את המשפחה של בן גביר. תתביישו לכם כולם.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אז המסר שעובר כאן, מעל בימת כנסת זו, הוא שאין לטרור גיל – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – וגם מחבלים קטינים ייכנסו לכלא וישלמו את החוב שלהם לחברה הישראלית על הטרור ועל פעילויות הטרור שהם מבצעים, ואחרי החקיקה של הגירוש, גם המשפחות שלהם יגורשו מכאן. ואני מאוד מקווה שסל החקיקה הזה, וזה שעוד יהיה בדרך, יביא מציאות טובה יותר לאזרחי מדינת ישראל.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
תומך הטרור היחיד שיושב פה זה איתמר בן גביר. בושה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
לא היחיד. לא היחיד. יש עוד.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
בסדר. שמענו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
הוא מורשע. היחיד שמורשע בטרור.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
המורשע הוא ראש המפלגה שלך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
היחיד שמורשע בטרור הוא ראש מפלגתך.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
איזה צביעות – – – באיזה עולם זה קורה?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
הייתי מציע, חברים – הציבור רואה, אבל אנחנו מוקלטים, הכול מועבר בשידור, והציבור רואה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מי אתם בכלל? מי אתם שתיתנו לנו הסברים?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – – כמות הטרור – – –
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
דוידסון ויוראי, אפשר לפעמים – – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
– – – מאי גולן?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – בערבית, שיבינו אותו.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
איתמר בן גביר לא עשה דקה צבא בחיים שלו, ואתה מחנך אותנו?
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אפשר לפעמים להיות בשקט – –
<< קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >>
– – – יא זלמה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
צבועים.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – להוריד את הראש – –
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
חבורה של צבועים.
<< דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
– – שהציבור יבין שיש לכם פה משחקי אופוזיציה, ולא להביך בשידור חי. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראות שעה), התשפ"ד–2024. לחוק הוגשו הסתייגויות. חברת הכנסת בן ארי.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אנחנו מושכים את ההסתייגויות. אפשר לעבור להצבעה.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
אם כן, ההסתייגויות הוסרו.
אם כן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק כנוסח הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד סעיפים 1–4 – 54
נגד – 33
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
54 בעד, 33 נגד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראות שעה), התשפ"ד–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 55
נגד – 33
נמנעים – אין
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראות שעה), התשפ"ד–2024, נתקבל.
<< יור >> היו"ר משה רוט: << יור >>
לא למחוא כפיים. נא לא למחוא כפיים.
55 בעד, 33 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 – הוראות שעה), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום חמישי ו' בחשוון התשפ"ה, 7 בנובמבר 2024, בשעה 20:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:34. << סיום >>