דברי הכנסת

דברי הכנסת ג / מושב שלישי / ישיבה רט"ז / י'–י"ב בחשוון התשפ"ה / 11–13 בנובמבר 2024 / 3 חוברת ג' ישיבה רט"ז הישיבה המאתיים-ושש-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י' בחשוון התשפ"ה (11 בנובמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 9 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, העבודה, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 12 1. ראש ממשלה לא כשיר; 12 2. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; 12 3. ההזנחה המכוונת והממושכת של הממשלה נגד החברה הערבית 12 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 12 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 16 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 31 שר התיירות חיים כץ: 34 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 40 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 44 יאיר לפיד (יש עתיד): 55 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 56 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 57 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 59 עודד פורר (ישראל ביתנו): 64 מרב מיכאלי (העבודה): 66 הודעת הממשלה על מינוי סגנית שר 68 שר התיירות חיים כץ: 68 הצהרת אמונים של סגנית השר שרן מרים השכל 69 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 69 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 114) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022 69 שר התיירות חיים כץ: 69 הודעת הממשלה בדבר העברת שטח פעולה ממשרד למשרד 70 שר התיירות חיים כץ: 70 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים) 70 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 70 עידן רול (יש עתיד): 72 רם בן ברק (יש עתיד): 73 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 74 מיקי לוי (יש עתיד): 75 אלעזר שטרן (יש עתיד): 75 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 77 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 77 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 78 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 79 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 80 נאור שירי (יש עתיד): 81 מירב כהן (יש עתיד): 83 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 84 מאיר כהן (יש עתיד): 86 ירון לוי (יש עתיד): 88 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 90 שרון ניר (ישראל ביתנו): 91 מירב בן ארי (יש עתיד): 92 סימון דוידסון (יש עתיד): 94 מירב בן ארי (יש עתיד): 96 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 97 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 98 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 99 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 100 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים) 100 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 100 רון כץ (יש עתיד): 102 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 105 שלי טל מירון (יש עתיד): 106 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 110 משה טור פז (יש עתיד): 115 דבי ביטון (יש עתיד): 116 עמית הלוי (הליכוד): 118 אבי מעוז (נעם): 122 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 124 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 125 גלעד קריב (העבודה): 127 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 130 נעמה לזימי (העבודה): 131 אריאל קלנר (הליכוד): 133 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 136 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 137 אושר שקלים (הליכוד): 139 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 141 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 142 טלי גוטליב (הליכוד): 144 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 146 מרב מיכאלי (העבודה): 147 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 150 הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי 160 מרב מיכאלי (העבודה): 160 הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב 161 גלעד קריב (העבודה): 162 חילופים בוועדות הכנסת 165 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 165 הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 166 יעקב אשר (יהדות התורה): 166 הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 169 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 169 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 170 שר הבריאות אוריאל בוסו: 171 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024 172 שר הבריאות אוריאל בוסו: 172 רון כץ (יש עתיד): 173 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 174 מיקי לוי (יש עתיד): 176 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 177 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 179 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 183 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 185 דבי ביטון (יש עתיד): 185 שלי טל מירון (יש עתיד): 186 מירב כהן (יש עתיד): 188 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 189 מאיר כהן (יש עתיד): 190 ירון לוי (יש עתיד): 191 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 192 שרון ניר (ישראל ביתנו): 193 מירב בן ארי (יש עתיד): 194 סימון דוידסון (יש עתיד): 196 נאור שירי (יש עתיד): 197 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 199 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 201 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 202 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 206 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 207 משה טור פז (יש עתיד): 208 רם בן ברק (יש עתיד): 209 אבי מעוז (נעם): 211 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 214 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 216 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 217 גלעד קריב (העבודה): 218 נעמה לזימי (העבודה): 220 טלי גוטליב (הליכוד): 221 מרב מיכאלי (העבודה): 226 אלעזר שטרן (יש עתיד): 229 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 232 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 236 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024 247 ארז מלול (ש"ס): 250 מאיר כהן (יש עתיד): 266 מיקי לוי (יש עתיד): 268 אלעזר שטרן (יש עתיד): 270 רון כץ (בשם ועדת הכלכלה): 272 מירב בן ארי (יש עתיד): 274 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 276 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 277 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 281 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 283 סימון דוידסון (יש עתיד): 284 נאור שירי (יש עתיד): 286 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 286 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 292 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 296 שלי טל מירון (יש עתיד): 297 משה טור פז (יש עתיד): 298 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 299 נעמה לזימי (העבודה): 306 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 307 עודד פורר (ישראל ביתנו): 308 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 310 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 333 שר המורשת עמיחי אליהו: 334 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 334 מירב בן ארי (יש עתיד): 347 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 353 מירב בן ארי (יש עתיד): 354 מאיר כהן (יש עתיד): 360 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 367 מיקי לוי (יש עתיד): 370 גלעד קריב (העבודה): 376 גלעד קריב (העבודה): 377 נעמה לזימי (העבודה): 378 שר המורשת עמיחי אליהו: 382 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 384 מרב מיכאלי (העבודה): 384 אפרת רייטן מרום (העבודה): 385 הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024 386 הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024 386 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 386 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 390 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 391 אלעזר שטרן (יש עתיד): 392 רון כץ (יש עתיד): 395 ירון לוי (יש עתיד): 396 גלעד קריב (העבודה): 399 נעמה לזימי (העבודה): 401 מרב מיכאלי (העבודה): 405 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024 408 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 408 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 410 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני י' בחשוון התשפ"ה, 11 בנובמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4985/25 וכלה בהצעת חוק פ/5022/25: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הממשלה (תיקון – חובת עריכת הסכמים בכתב), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לטיפול פסיכולוגי), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ומשה גפני; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מילואים לעובד עצמאי) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, שלום דנינו ואופיר כץ; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס מופחת לנושאים בנטל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום שומות היטל השבחה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הוספת לאום ארמי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון סב-לידתי), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר), מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות), מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק תשלומי פיצוי על כניסת מוצרים שאינם סיוע הומניטרי, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל ואלמוג כהן; הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הגדרת קווי העימות) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, אליהו רביבו, מטי צרפתי הרכבי, משה פסל, ששון ששי גואטה ורם בן ברק; הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית בגין אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, שלום דנינו, אוהד טל, משה סעדה ומשה טור פז; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור על גביית תשלומי הורים), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העברת מידע בין רשויות, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק עוסק בכלכלת הפלטפורמה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל ודן אילוז; הצעת חוק עוסק בכלכלת הפלטפורמה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים וקדימות בקבלה למעון, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון ומשה פסל; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק איסור שיתוף פעולה עם סנקציות של מדינות זרות על אזרחי ישראל, התשפ”ה–2024, מאת חברי הכנסת דן אילוז, משה סעדה, צבי ידידיה סוכות, אביחי אברהם בוארון ומשה פסל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקלת רגולציה במסגרת שיקום עוטף עזה ויישובי הגדר בקו העימות הצפוני), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, אליהו רביבו, מטי צרפתי הרכבי, אוהד טל ורם בן ברק; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הגדלת הייצוג הנשי באספה הבוחרת), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מתן כהנא; הצעת חוק הטבות למשרתים בשירות צבאי או אזרחי, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק לידה שקטה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – חימוש אזרחים בנשק ארוך בשעת חירום), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העברת אמצעי לחימה רוסיים שנתפסו בלבנון וברשות הפלסטינית לטובת חימוש אוקראינה, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק תשלומי פיצוי על כניסת מוצרים שאינם סיוע הומניטרי, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חימוש כל אדם מכוחות הביטחון המוצב בקו עימות או סמוך אליו, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024; הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 78) (דיין הוצאה לפועל), התשפ"ה–2024; הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024. כמו כן הונחה לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יעקב אשר. עוד הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 36), התשפ"ה–2024. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת הודעות שר האוצר על מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אלון שוסטר, אברהם בצלאל, יבגני סובה וניסים ואטורי בנושא: מצב החקלאות בצפון; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ניסים ואטורי, אלון שוסטר, יאסר חוג'יראת, יצחק קרויזר וטטיאנה מזרסקי בנושא: הארנונה לעסקים בצפון; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, חמד עמאר, ינון אזולאי, משה סולומון וגלעד קריב בנושא: פיצוי למוסדות ומוזיאונים בגין ירידה בהכנסות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז, ינון אזולאי ויצחק קרויזר בנושא: הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון וחוה אתי עטייה בנושא: מציאת פתרון למשכירי ושוכרי דירות באזורים מפונים; על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שרן מרים השכל, קטי קטרין שטרית, מאיר כהן ויבגני סובה בנושא: עיכוב פיצויים לנפגעי הנובה ובני משפחותיהם על ידי ביטוח לאומי; על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, שלום דנינו, אלון שוסטר, נעמה לזימי ועאידה תומא סלימאן בנושא: משבר הפרנסה של עובדים שכירים בקרב תושבי קו העימות הצפוני הלא-מפונה; על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, דבי ביטון, ששון ששי גואטה ויוסף עטאונה בנושא: ממצאים מדאיגים ביחס למרחבים המוגנים; על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צגה מלקו, מיכאל מרדכי ביטון, אימאן ח'טיב יאסין ומשה רוט בנושא: ביטול אגרת מיון בבתי חולים פסיכיאטריים; על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר, טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי, מיכאל מרדכי ביטון, אליהו ברוכי, צגה מלקו וואליד אלהואשלה בנושא: צוותים רפואיים בפריפריה מופלים לרעה ביחס לעמיתיהם במרכז ובתום משמרות ארוכות נאלצים לנהוג עצמאית לבתיהם באופן שמסכן את חייהם; על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, חמד עמאר, בועז טופורובסקי, אחמד טיבי, ארז מלול וניסים ואטורי בנושא: מעונות הסטודנטים בזמן המלחמה. לבסוף, הונחה על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חבר הכנסת עופר כסיף. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת על הודעתו המפורטת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, העבודה, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. ראש ממשלה לא כשיר; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; << נושא >> << נושא >>3. ההזנחה המכוונת והממושכת של הממשלה נגד החברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 402 ימים למלחמה. 402 ימים ש-101 חטופות וחטופים אחינו ואחיותינו ממשיכים ונמקים בשבי חמאס. אני פונה לראש הממשלה: זוהי האחריות שלך. בלי פוליטיקה, בלי תירוצים, בלי ספינים. אתה האחראי להחזרתם. בכל יום שבו אתה לא פועל למען עסקה, פוחתים הסיכויים להציל את אלו שעדיין בחיים. הבוקר התעוררתי מוקדם במיוחד לקול אזעקה בגלל טיל שנורה מתימן. נכנסתי לממ"ד עם הנכדים. בגלל צינת הבוקר לקחתי איתי שמיכה, וחלפה במוחי המחשבה ששוב חורף, ומה עם החטופים במנהרות? אבל למרות ההשכמה הכפויה הגעתי עם תחושת אופטימיות קלה שאתם, חברי הכנסת, גם מהקואליציה, סוף-סוף תתעשתו ותבינו שהממשלה הזו צריכה לסיים את ימיה. אחרי שנתיים של טירוף מוחלט, מחדל 7 באוקטובר, שהציב את מדינת ישראל בסכנה קיומית ויותר משנה של מלחמה, אי-אפשר להמשיך כך. מגיע לאזרחי ישראל לבחור מחדש את מנהיגיהם. אדוני ראש הממשלה, בכנסת העשרים-וחמש איבדת את הלגיטימיות. הוכחת לנו פעם אחר פעם כי אינך כשיר יותר לכהן כראש ממשלה. נתניהו סחיט, חלש, עייף, מתנער מאחריות וכמובן כרוך בסבך כתבי אישום, פרשיות מדאיגות ונתון ללחצים שמונעים ממנו את שיקול הדעת לטובת המדינה והאזרחים. לפני כמה ימים שמעתי את מרב סבירסקי, אחותו של איתי מבארי, שנחטף ונרצח ביום ה-99 בשבי חמאס. מרב אמרה כי היא יתומה שלוש פעמים: יתומה מהורים, שנרצחו ב-7 באוקטובר, יתומה מערכים, ויתומה ממנהיגות. מרב צודקת – אזרחי ישראל יתומים ממנהיגות. ראש ממשלת ישראל הוא אדריכל הספינים, מומחה בפיזור רימוני עשן, בעיצוב נרטיב מעוות, הבטחות שאינו מקיים, דחייה שוב ושוב של החלטות. רחוק מלהיות קורבן, נהפוך הוא. ממש כמו בתיאטרון, יש לנתניהו מוטיב חוזר: הוא לא ידע. הוא לא ידע על הצוללות; הוא לא ידע על מחדלי אסון מירון; הוא לא ידע שהכלכלה שלנו בצניחה חופשית; הוא לא ידע שהשותפים הקיצוניים בקואליציה מדרדרים את המשרדים שלהם אל פי תהום; הוא לא ידע שחמאס לא מורתע; הוא לא ידע שמזוודות דולרים משמשות לחימוש האויב; הוא לא ידע שגם חיזבאללה לא מורתע; הוא לא ידע על ההתראות הביטחוניות לפני טבח 7 באוקטובר; הוא לא ידע על האזהרות של התצפיתניות; הוא לא ידע על האימונים של החמאס לפלישה; הוא לא ידע שאנחנו עומדים בפני מלחמה רב-זירתית; הוא לא ידע שהדובר שלו נכשל בסיווג הביטחוני של שב"כ; הוא לא ידע שהדובר שלו נכנס למתקנים ביטחוניים בניגוד לחוק; הוא לא ידע שאנשי סודו מדליפים מידע מסווג לעיתונות זרה; הוא לא ידע שאנשי לשכתו משפצים פרוטוקולים; הוא לא ידע שלשכתו מתנהלת כארגון סחיטה המזכיר משטרים חשוכים ואפלים. אם נתניהו אכן לא ידע, אז אכן הוא אינו כשיר. אבל שלא יבלבלו אתכם, ידע גם ידע. מעילו מתפורר מרוב שמשכו בדש מעילו. ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון דייקה בדברי הסיכום על דפוס ההתנהגות החוזר של ממשלות נתניהו, ואני מצטטת: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו, בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור, נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק, ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של ראש קטן, של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה". זאת מורשת נתניהו שתיכתב בדפי ההיסטוריה. לצערנו אתם תגלו במהרה, ממש בעתיד הקרוב, שנתניהו לא שמע, לא ראה, לא ידע, שמדינת ישראל חייבת להתמודד גם עם השלכות משבר האקלים הגלובלי. לא ידע שאנחנו בעיצומו של משבר אקלים; לא ידע שמשבר האקלים מסכן את עתידנו; לא ידע שחוק האקלים שממשלתו מקדמת בחופזה שווה כקליפת השום, חלול, חסר, מתעלם מהסכנות. וגם הוא לא ידע – שימו לב, חברות – הוא לא ידע את שמן של מנכ"ליות משרדי ממשלתו. בזה הוא דווקא צודק, כי אין כאלה. חברותיי חברות הכנסת ונשות ישראל, המהוות 51% מהאוכלוסייה, לנו, הנשים, אין ראש ממשלה. ראש ממשלה שמדיר נשים מתפקידים ציבוריים; ראש ממשלה שלא מוודא ייצוג שוויוני של נשים בקבינט הביטחוני; ראש ממשלה שלא ממנה נשים בצוותי המשא ומתן לשחרור החטופות והחטופים; ראש ממשלה שמאפשר הדרה של נשים במרחב הציבורי; ראש ממשלה שמשלים עם היעדרן המוחלט של מנכ"ליות ממשרדי הממשלה, כאשר בממשלה הקודמת המנכ"ליות עשו חייל ותרמו רבות; ראש ממשלה שכבר שנים בנות בריתו הנאמנות הן מפלגות המדירות נשים; ראש ממשלה שממשלתו שותפה לחקיקה מיזוגנית. הורי התצפיתניות שלחו לי לפני כמה שבועות דוח, דוח הממתין לוועדת החקירה הממלכתית של אוניברסיטת בן-גוריון והמכללה האקדמית באשקלון, דוח שכותרתו "תיעוד חיילות בחמ"לים קדמיים בגזרת עזה בעקבות אירועי 7 באוקטובר". אני מצטטת מדברי הסיכום: "נזכיר את תרומתן ואת תרומתן הפוטנציאלית של נשים ושל שמיעת קולות מגוונים נוספים לעידוד חשיבה ביקורתית רבגונית, שעשויה לתקן כמה מהכשלים הנרחבים של 7 באוקטובר. יש חשיבות רבה לנוכחות של נשים בכירות מוכשרות במוקדי קבלת ההחלטות הצבאיות והמדיניות כאחד. השתתפות של נשים מיומנות במוקדי קבלת ההחלטות תאפשר חשיבה ביקורתית ויציאה מקיבעון מחשבתי, וכן השמעת קולות אחרים מהזרם המרכזי בדיון. נשים אלו יהוו מודל מנהיגות לדור הבא שיתקדם לתפקידים מובילים בצבא ובחברה". אז נשות ישראל, ראש הממשלה אינו מאמין בכוחנו, ולכן אינו יכול להוביל שינוי בחברה הישראלית בכל הקשור למעמד האישה ולהשפעתנו על עתיד המדינה. במיוחד אחרי השנה האחרונה, שבה אנחנו נלחמנו, תקפנו באיראן, עבדנו, ילדנו בלי הבעלים לצידנו, שמרנו על הבית הלאומי והפרטי, נתניהו הוכיח שאינו ראוי ואינו כשיר להיות ראש הממשלה שלנו, הנשים. אדוני ראש הממשלה, מהי מנהיגות? מיהו מנהיג? לצד הכבוד, היוקרה והכוח, המנהיג מחזיק באחריות גדולה, אחריות שלא לוקחים – היא מגיעה עם המינוי. אפילו השרים לא רואים בך מנהיג. לישיבת הממשלה אתמול הגיעו רק שליש מהשרים שלך. איפה הם? מטיילים? משמעת מבישה, כמעט כמו סדר-היום הצנום שקבעת. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למה את אומרת שהגיעו שליש? אני הייתי שם. היו חסרים ארבעה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובמה אתה עסוק, ראש הממשלה? היום, באישון לילה, ביקשת לדחות שוב את עדותך במשפט, כי חסר לך מרחב מוגן וכי יש מלחמה. אז מרחב מוגן אני בטוחה שניתן למצוא, אפילו כזה אטומי. ובעניין המלחמה, שר הביטחון החדש שמינית ידאג לכול. הרי כץ כבר הכריז כי חמאס הוכרע וניצחנו את חיזבאללה. משפטך, נתניהו, חייב להימשך. עד מתי תכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום? לאזרחים מגיעה הכרעה. מה לא נמצא בסדר העדיפויות? עסקה לשחרור חטופים – ממש לא בוער, כי הם רק סובלים. חוק גיוס? ממש לא. יותר חשוב דיל להכשרת חוק ההשתמטות. העקורים בצפון? אחרי יותר משנה הם חוזרים הביתה תחת אש וכלכלה מרוסקת. שיקום הדרום? גם לא. על הדרך קיצוץ תקציבי ושר חדש ומיותר. אינפלציה גואה, יוקר מחיה, הקפאת נקודות זיכוי, העלאת מע"מ, העלאת תשלומי ביטוח לאומי, הקפאת קצבאות, פגיעה בפנסיות, משרדי ממשלה מיותרים. ומי לא ייפגע? מי שלא עובד, מי שלא משרת. והנושאים בנטל, המילואימניקים, מוזמנים לעוד סבב לחימה בסכנת חיים. ראש הממשלה נתניהו, צפית אתמול בתחקיר על השר בן גביר? נרדמת בלילה? במקום לשלוח בקשת דחיית עדות, היית צריך לשלוח מכתב פיטורין לשר הביטחון הלאומי, והפעם בלי להודות לו על תרומתו. במשמרת שלך הפשיעה גואה, מספר הנרצחים עולה, אין ביטחון אישי, נשים חשות סכנה, והמצב ממשיך ומידרדר. משטרת ישראל תחת מתקפה, ואתה שותק. נתניהו, אתה לא כשיר, אתה פשוט לא מסוגל, אתה לא יכול. שחרר אותנו, זה גדול עליך. מעל שנה של הבטחות והבטחות בכל תחומי החיים, ואנחנו רק נסוגים אחורנית. אזרחים חיים בפחד קיומי ומתים כמעט מדי יום. אין כזה דבר ניצחון מוחלט. אתה הפסדת, אנחנו הפסדנו. תן לנו לשקם את הדמוקרטיה, השוויון, הליברליות. תן לנו לשקם את המדינה עם מנהיגות אחרת וראויה לעם המופלא הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. ואני מתכבד להזמין את השר אמסלם, נכון? השר אמסלם ישיב? מטעם הממשלה. בבקשה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי כרגע עם כל עם ישראל, אני מניח, את חברת הכנסת צרפתי מכפישה כרגיל את ראש הממשלה בהכפשות בלתי נתפסות. דרך אגב, אני רוצה רק לספר לך, הזכרת את הצוללות. לא מזמן היה תחקיר על הצוללות, אדוני השר. הסתבר בעדויות בבית המשפט שבוגי יעלון – השופט קבע שהוא שקרן, ומי שכנראה בחש בסיפור זה אהוד ברק בכלל. אבל מה זה משנה? העובדות מעולם לא שינו לכם. העובדות מעולם לא בלבלו אתכם. זה גם לא מעניין אתכם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אני כתבתי. זאת ועדת חקירה ממלכתית כתבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, אני מסביר. ולכן אני מסביר לך, אתם משקרים מבוקר עד לילה. האמת היא, חברת הכנסת צרפתי, יש לך ממי ללמוד – את הלפיד והיפוכו את מכירה? כל לילה אנחנו מתמוגגים מהסטנד-אפ שמר לפיד עושה לנו. על זה באמת מגיע לו להדליק משואה. לפחות הוא מצחיק את עם ישראל. תועלת רבה אין בו, לא הייתה בו אף פעם, בכנסת, אבל לפחות הוא מעלה חיוך כל ערב בפרצופיהם, או אצל כל מי שמביט במסך, בוודאי בערוץ 14. תראי, אני רוצה אגיד לך משהו: את כינית את נתניהו "חלול". אני רוצה להגיד לך משהו – שמעתי. כתבתי. כולי עלמא לא פליגי. דרך אגב, גם אלה שחולקים על נתניהו – אף אחד לא מכנה אותו "חלול", אף אחד לא חושב שהוא איש חלול. הוא איש אינטלקטואל, מנהיג העולם הגדול. אבל אני יכול להגיד לך שהבוס שלך, זה שמינה אותך, באמת קלקר, באמת איש של סיסמאות נבובות, הוא באמת חלול. את אומרת – איך אמרתי? את שכחת להאשים את ראש הממשלה בעוד שני דברים, לדעתי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה בנאום הבא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, היום היו גלים בים – ראש הממשלה אשם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עננות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתמול ירד קצת גשם בארץ, בירושלים לא ירד – ראש הממשלה אשם. בוודאי, הוא אשם בכול. איך אמרת? התפקיד גדול עליו. דרך אגב, בגלל זה הוא 16, 17 שנה ראש ממשלה. אני רוצה להגיד לך משהו, גב' צרפתי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא אמרתי שראש הממשלה חלול – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת צרפתי, אני רוצה לספר לך משהו קטן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי שיש לו אקלים חלול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קטן. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא הקשבת למה שהיא אמרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ראש הממשלה במדינת ישראל, בוודאי בליכוד, הוא לא מינה את עצמו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תראה מי פה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אהלן, סיימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סימון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ראש הממשלה לא מינה את עצמו, כידוע לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סימון. סימון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ועד היום, דרך אגב, ראש הממשלה נבחר על ידי מיליוני אנשים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מיליוני? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואת אומרת עליו שהתפקיד גדול עליו. אז האמת היא שיכול להיות שזאת היא עמדתך הפרטית, אבל כנראה הציבור הישראלי לא מסכים איתך. הוא מצביע בקלפ,י וכפי שאני רואה את הסקרים האחרונים לפחות, באמת באמת, גם לפי איך שאתם מתבטאים ולפי איך שאתם מתנהלים פה – אדוני היושב-ראש, הם כבר מגרדים את השמונה מנדטים, לכן הם בלחץ – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא נעים לי שאתה רואה את ערוץ משקפיים ורודים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש עתיד, הם פשוט בלחץ אטומי. בקצב הזה, גב' צרפתי, את לא תהיי יותר בכנסת, כנראה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נו, מה אתה מתנשא עכשיו, אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וזה מה שהציבור חושב באמת עליכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, מה אתה מתנשא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות הכנסת, השר דודי אמסלם לא הפריע קודם, לא להפריע לו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה לומר לך: אתם, באופן ציני, גם – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו, לא רק שנהיה, אתה תראה עוד איזה עשרה מצטרפים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מנצלים את כל המצב של החטופים ומשפחות החטופים. דרך אגב, ב-7 באוקטובר הממשלה התכנסה, השר כץ, וקיבלנו שלוש החלטות, באותה אבחה: חיסול החמאס, הן צבאי הן – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הן צבאי והן אזרחי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הן אזרחי, השבת החטופים ויצירת התנאים להחזיר את תושבי הצפון לביתם. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> צפון, ואז היה דרום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> 402 ימים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, דרך אגב, מאז הממשלה בעצם – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הדרום חזר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – עושה הכול מכול כול – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הדרום חזר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, כן. – – כדי בעצם להחזיר את החטופים הביתה. אני לא מאמין שיש יהודי שלא רוצה שהם יחזרו הביתה. אין דבר כזה, אני לא מאמין בזה. ולכן אני מתבייש בזה שאתם עולים כאן חדשות לבקרים ואומרים: ראש הממשלה לא רוצה להחזיר את החטופים. איך אתם מעלים את זה על דל שפתכם? איך אתם לא מזיעים? איך אתם אומרים דבר כזה? כל פעם אני משתומם מחדש לאיזו רמה אתם יורדים כדי באמת לפלג את הציבור – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זו המטרה שלכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – באמת לפרוט על המיתרים הכי רגישים של עם ישראל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> האם אפשר לענות לו? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מטרות המלחמה הן שלכם. מטרות המלחמה הן שלכם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת צרפתי הרכבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם גם לא מכירים את הנתונים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> 13 חודשים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר אמסלם הקשיב לך ברוב קשב ולא הפריע. אנא, כבדי אותו בדיוק באותו אופן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת צרפתי, אני מציע לך לא להיזכר כאן כבן אדם שהוא חסר אחריות, בן אדם שמגבב שטויות בסיטונאות, גם אם אמרו לך לעשות את זה. תגידי ללפיד: נאום כזה אני לא מקריאה. אתה רוצה – תקריא אתה; אני – לא, בגלל שכולו שקרים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בעצמי כתבתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קיבלת אישור על כל דבר, את יודעת – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> תתפלא, אבל ד"ר מטי הרכבי צרפתי יודעת לכתוב לבד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אצלכם בסוף יש כיוונים ויש אישורים, צריך לאשר אצל המפקד את כל תוכניות הנאומים. אדוני היושב-ראש, רציתי לעבור, ברשותך – ואדוני השר – לנושא אחר. אתמול קופצת לי ידיעה, וגם דיברנו על זה קצת בקבינט, בגלל שהשר בן גביר העלה את זה, שהוא שמע בערוץ 13 – אני לא זוכר אם זה היה גליקמן או קרא, אני לא רואה בכל מקרה את הערוץ, אבל הוא הזכיר אחד מהם – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה לא רואה. אני, אין לי בבית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שהם כנראה תודרכו על ידי היועמ"שית שהיא תפנה לראש הממשלה על מנת לפטרו. היועמ"שית במדינת ישראל – תראה לאן הגיעה הגברת, תראה את החוצפה ועזות המצח שלה, זה פשוט לא ייאמן. כל פעם הרף עולה. אתה יודע, אני כבר מאמין – 2.5 מטר אי-אפשר לקפוץ, היא כבר נמצאת בחמישה מטרים. כל יום עם שטות חדשה. היא תקבע לממשלה איזה שר יהיה ואיזה לא יהיה. פעם אני אמרתי כאן בכנסת: הם יגיעו גם לימים האלה שהם לא ייתנו לנו זכות הצבעה, תזכרו את זה. מדובר בבולשביקים, אנשים בריונים, שהיא, דרך אגב, שלוחה שלהם. על פי חוק-יסוד, ראש הממשלה מציע את השרים. אם יש בעיה עם שר כזה או אחר והוא עבר על החוק, אדוני היושב-ראש, יש פרקליטות, יש הסרת חסינות, יש בתי משפט. היא, לא בא לה טוב בן גביר. היא הרי לא מאשימה אותו במשהו קונקרטי, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> רק בלהדליק את מזרח ירושלים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא, לא בא לה טוב. הוא לא נבלע לה בגרון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא רק הדליק את מזרח ירושלים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבינו. ושר במדינת ישראל שנבחר על ידי מאות אלפי אנשים, שלא מתאים לתפיסת העולם שלהם, לא יכול להיות שר. אני מניח שבפעם הבאה אני לא אוכל להיות שר, אתה לא תוכל להיות שר, השר כץ, וכן הלאה וכן הלאה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למרות שניבחר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא קשור. דרך אגב, כל מה שקורה בקלפי, אדוני היושב-ראש, זה אצלם מעשה מגוחך. זה לא קשור. זה בערך כמו הבחירות בסוריה. גם אם נביא 99% – הם מחליטים שהם שולטים, מה זה משנה כרגע מה הציבור חשב או לא חשב. תבינו, חוצפה של פקידה, שלקחה לעצמה גם להגיד לראש הממשלה שהיא מפטרת שרים. למה? לא בגלל שהם עברו על החוק, לא בגלל שהם עשו עבירות של המימד החמישי, לא שלכאורה עשו עבירות של פגיעה בביטחון המדינה. הם כולה לא מתאימים להם בדעות. תראה, זה משהו שהוא חסר תקדים. אני לא יכול לסבול לשמוע את הגברת הזאת כבר, לא יכול לשמוע אותה. אני אומר לכם, גם אתמול בקבינט, ואני חוזר כמו קאטו הזקן כל שבוע: אדוני ראש הממשלה, אני מבקש ממך, כל הממשלה – אני אומר לך שאני מדבר בשם כל הממשלה כמעט, לדעתי – הגברת הזאת חייבת, היא וגיל לימון, לעוף מהסקטור הציבורי. אני 30 שנה פקיד, לא ראיתי פקיד או פקידה כאלה שכל יום עוברים על עבירת הפרת אמונים, כל יום. את סויסה, זיכרונו לברכה, הם ידעו לשלוח ליאח"ה, 433. כל יום מפילים את הממשלה, מחבלים בממשלה, מפריעים לממשלה, קורעים את הבגדים בבוקר לרוץ מהר כדי להפריע לממשלה. והיא עכשיו כבר הגיעה לסיפור, כפי שאמרתי – מי יכול להיות שר ומי לא. וזה מה שהם עשו גם בחוק הנבצרות שהם פסלו לנו. הרי חוק הנבצרות לא היה צריך לבוא לעולם, הוא קיים בחוק-יסוד: הממשלה מאז ומתמיד. ראש הממשלה יוצא לנבצרות על פי החוק רק כשהוא במצב רפואי, זו כוונת החוק. אנחנו למרות זאת תיקנו את זה כדי שהם – אתם יודעים, מיותר, אבל אתה כותב חוק מיותר רק בשביל הכנופיה הזאת. מה עושה בג"ץ? פוסל לך את החוק. למה? הוא חייב את החרב המתהפכת, על כולנו. לא תתנהגו יפה – לא תהיו פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוי, אמסלם, אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא תתנהגו יפה – תהיו בבתי הכלא. ככה מתנהלים. אמרתי, לקחו קורס מצוין אצל נשיא צפון קוריאה. אני אומר לך, הוא לא מתנהג כמוהם. לכן יש פה דיקטטורה הלכה למעשה. כולנו יודעים. אני גם טוען את זה, אדוני היושב-ראש – הרי את האמת גם הם יודעים, לא שהם טיפשים ולא יודעים. הם יודעים את האמת. הם יודעים שבמדינת ישראל יש כרגע מערך שהשתלט על המדינה, של יועצים משפטיים, שיש להם גם מיליציה שלהם – להב 433, ומי שהם רוצים להתנפל עליו – שם הם מתנפלים ואוכלים. הם יודעים שהם פועלים בניגוד לחוק, אנשים בריונים, אבל זה מתאים לאג'נדה שלהם. זה מתאים. ולכן לכאורה הם מגינים עליהם. כשיש פסק דין שהם חושבים שזה לא בא באג'נדה שלהם, גם אם השופט, לא משנה איזה שופט עליון, הם מכפישים אותו. זה תלוי בן אדם, זה תלוי נושא. לא מתאים לי – אדוני, אתה לא שווה לירה; ברגע שזה מתאים לתפיסת העולם שלי – אתה פוגע בליכוד, אתה פוגע בממשלה, אתה פוגע בימין – הכול בסדר. כולנו הפכנו להיות אנשים הזויים. יש להם גם שמות: אנחנו הזויים, אנחנו מנותקים, אנחנו קיצוניים. חבר'ה, אני רוצה לספר לכם, כמעט 80% מהיהודים פה הם תחת אותה הגדרה. הרי אתם הולכים ונעלמים. תשאלו את עצמכם למה – בגלל שהציבור רואה את הקרקס שאתם עושים, את השנאה שאתם מלבים, והוא מצביע ברגליים. ולכן אני מציע לכם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את האמת, מצביעים בידיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מצביע ברגליים, אמרתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מציע לנו, אמסלם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני מציע לכם, בוודאי בשעה כזאת, לתמוך בממשלה ובצה"ל, לתמוך בחיסול אויבינו ולהתמקד בזה, בגלל שעם ישראל בשעה הזאת צריך להיות מאוחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הייתי עושה את זה בשמחה, אבל אתה יודע מה הבעיה, השר אמסלם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה. תן לי רק שנייה, סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני רק אענה לך למה אני לא אעשה את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תענה עכשיו. עוד מעט תענה, כשתעלה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תגיד לו, אם לפיד היה אומר לו, אם הוא היה תומך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני אומר לך, איך היא אומרת לי? ראש הממשלה – אני מצטט – היא אומרת: גדול עליו. ואז אני שומע את לפיד לא מזמן אומר: אם אני הייתי ראש הממשלה ב-7 באוקטובר, זה לא היה קורה. אתה יודע, אני כבר מרים ידיים. אתה יודע, אפילו בבדיחה של בזוקה כבר לא כותבים את זה. שאלתי: איך לא היה קורה, בוא, תספר לי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> עם כנף ציון הוא יגיע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תספר לי איך. איך? בוא תספר לי, הכתב במחנה, איך? איך? בוא תספר לי. אתה מבין כמה הבן אדם הזה מגוחך, כמה הוא הוא כל היום משקר, מלבה את היצרים. וכל זה בשביל – הוא חושב שהוא יקבל אולי עוד איזה מנדט, אולי גנץ לוקח לו איזה מנדט, כן או לא. ביטחון מדינת ישראל לא מעניין אותם, לא מעניין אותם צה"ל, לא מעניין אותם המלחמה, לא מעניין אותם כלום. מה שמעניין אתכם זה לקבל עוד כמה קולות, אולי על חשבון גנץ או על חשבון גולן. זה כל הסיפור. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> 7 באוקטובר במשמרת שלכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז אין לך אחריות על 7 באוקטובר בכלל? שום אחריות אין לך על 7 באוקטובר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, מייד תוכל לעלות, לקבל את הבמה, ואני אעמוד על זה שלא יפריעו לאדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק מספר לך מי הבוס, ואני בטוח שאתה בתוך-תוכך גם מתבייש בו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> במי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבוס שלך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מתבייש בו? כן? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גאה בו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע את האמת. עזוב, אתה יודע. בסוף כשאתה מגיע הביתה בלילה, אתה יושב עם עצמך, סימון, אתה יודע את האמת. את האמת אתה יודע. אתה יודע עם מי יש לך עסק. אתה יודע שאתם בצלילה חופשית, ולמה? בגלל שאתם לא תומכים בעם ישראל בשעה הקשה. אתם עולים פה כל שבוע, מגישים הצעות אי-אמון בממשלה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם זה היה הפוך, את הלבלב היית אוכל לי. את הלבלב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מעולם, אני מודיע לך, מעולם, תבדוק, תבדוק אותי, תבדוק אותנו. מעולם הימין, בשעת מלחמה או במבצע צבאי כזה או אחר, מעולם לא קרה שהוא תקף את הממשלה. אף פעם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא הייתה מלחמה של שנה וחודש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבין טוב, בגלל שבסוף לנו חשובה המדינה יותר מהמפלגה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ביום כיפור בגין הצטרף לממשלה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא נרצחו 1,500 אזרחים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לנו חשובה המדינה מעל הכול. אצלכם זה לא ככה. הפוליטיקה היא חזות הכול, ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו באיזשהו משהו מטורף. אדוני היושב-ראש, המציאו פתאום חקירת משטרה, על מה? זיוף פרוטוקולים של מה? של הקבינט. אני שואל את עצמי – אנשים הזויים. איך אפשר לבצע בכלל זיוף כזה? יש הקלטות, יש סטנוגרמות, יש עשרות אנשים שמתעסקים בזה. גם אם אני רוצה – זה בדיוק כמו שאני אגיד עכשיו: יושב-ראש הכנסת זייף עכשיו את ההקלטה שאני מדבר. הוא לא יכול גם אם הוא רוצה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבין, גם דברים תיאורטיים, בלתי מציאותיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפעמים הוא רוצה, אני מודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אבל מה זה מעניין אותם? את מר קריב, שהדליף ידיעה חשובה מוועדת חוץ וביטחון, שהלינו עליה וכולם ידעו – שום דבר. היועצת המשפטית מסתרקת. אני רוצה להגיד לכם משהו יותר חמור – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אם הכול טוב, תמנו ועדת חקירה ממלכתית. הכול טוב, אתם לא אשמים – תמנו ועדת חקירה ממלכתית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בשבוע הראשון למלחמה הייתה הדלפה שפגעה בביטחון מדינת ישראל בצורה קשה ביותר. התפרסמה בעיתון. אני לא האמנתי. אני בא ליועצת המשפטית מבוהל, אחרי כמה ימים שהיינו בקבינט, אני אומר לה: תקשיבי, אני מבקש לפתוח חקירה של מוסד, שב"כ, על ה-CIA, מי שאתם לא רוצים. הבן אדם הזה שהדליף צריך לשבת בבית סוהר הרבה מאוד שנים. ראש הממשלה דופק על השולחן ואומר לה: גברת, אני מבקש לעשות פוליגרף לכל השרים ולכל מי שהיה פה. מה היא עשתה? לספר לך, חיים? אכלה עוד בורקס. אבל רק תגיד לה עכשיו שראש הממשלה, אתה יודע מה, הזמין סנדוויץ' עכשיו בניו יורק, למרות שהוא בארץ – פותחים חקירת משטרה. מה הם טוענים? מה, אתם לא רוצים שיחקרו? חבר'ה, כשאתה חוקר ראש ממשלה, פורץ לו לתוך המשרד, לקודש-הקודשים, אתה צריך לבוא עם ראיות, עם משהו מבוסס, לא עם איזה גחמה טיפשית של מישהו כזה או אחר. הרי סיפורים יש כל היום על כל העולם. את המימד החמישי הרי אתם לא חוקרים. הלכתם, שלחתם – רשות התחרות, אני רואה את זה כאחת הפרשיות הכי חמורות במדינת ישראל, הן ברמת השוחד והן ברמת הפגיעה בביטחון מדינת ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתה חוקר ביאח"ה? "אני רואה את זה". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא, זה שום דבר. זה לא, חס ושלום. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הכול טוב. תמנו ועדת חקירה ממלכתית. אתם לא אשמים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל לזייף – טוענים, שינוי פרוטוקול, בלתי אפשרי, שאי-אפשר טכנית לעשות את זה – זה בוודאי, תשלחו את משולם, תשלחו את מי שאתם רוצים, בגלל שמשרד ראש הממשלה היום זה מקום מופקר. אנחנו רוצים להוציא אותו משם, זאת המשימה, ולכן, גם אם מישהו אסף שם שני בקבוקים מהזבל – לכו תחקרו אותו. ככה עובדת היום מדינת ישראל. זה הפרקליטות, זה היועצת המשפטית ומר לימון, והם מאלצים, אני בטוח, הם מאלצים את יאח"ה לעשות עבודה מהסוג הזה, שהם עצמם לא מאמינים בה. לכן אני אומר לכם, רבותיי, אני מציע לכם, אם אתם רוצים להיות – להיתפס איכשהו קצת ברצינות, ולא להיזכר כאן לדיראון עולם – הרי בסוף אנחנו לא נהיה כאן, אבל כל מה שאמרתם עוד יישאר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה תיזכר כגדול מנהיגי ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מציע לכם, באמת, תחזרו קצת בתשובה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אם הכול טוב, תמנו ועדת חקירה ממלכתית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו תהיו פטריוטים ישראלים. בואו, שימו את הכתף בשביל חיילי צה"ל, לא רק החיילים, בשביל כל מערכות הביטחון במדינת ישראל, בשביל מדינת ישראל ועם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר אמסלם. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת חמד עמאר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, אני לא רוצה לדבר פוליטיקה, על חוק ההשתמטות, אבל אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי עם מילואימניק אתמול, שיחה מאוד קשה. פעם רביעית שהוא מוזמן למילואים. מאז תחילת המלחמה עד היום עשה יותר מ-300 ימי מילואים. הוא אמר לי: כלכלית נהרסתי, משפחתי התפרקה – הוא בהליכי גירושין בגלל הגיוסים שלו למילואים כל פעם, והיום הוא בוויכוחים מי מחזיק את הילדים, ואשתו אומרת לו באופן ברור: אתה יותר מ-300 יום במילואים, אתה מגויס כל הזמן – הילדים יהיו אצלי. ואנחנו כאן מדברים על חוק השתמטות, לא השתמטות. הממשלה מקדמת חוק השתמטות. ואני שומע את השר אמסלם, שאומר: בזמן מלחמה, לעולם הליכוד לא תקף את הממשלה. אני רוצה להזכיר לך, השר אמסלם, כולנו התגייסנו למען המלחמה, קואליציה כאופוזיציה. אף אחד לא תקף, אף אחד לא דיבר. תמכנו. אפילו אמרנו לכם: אנחנו מוכנים להיות בתוך הממשלה, ללא הסכם קואליציוני, ללא תפקידי שרים, ללא כספים קואליציוניים שאתם מחלקים על ימין ועל שמאל, כי אנחנו רוצים להשפיע ולעזור ולנצח. אתם החלטתם שאתם לא רוצים אותנו בתוך הממשלה ולא רוצים את אביגדור ליברמן בתוך הקבינט המצומצם, קבינט המלחמה, מה שנקרא. לכן, אתה לא יכול להגיד שאנחנו לא עמדנו לצד הממשלה ולא תמכנו בכל המהלכים של הממשלה. עוד שמעתי אותך אומר שלפיד היה עושה את זה יותר טוב, ובזמני לא היה קורה 7 באוקטובר. תרצה או לא תרצה, 7 באוקטובר קרה כשאתה שר, והיית שר בממשלה, וביבי נתניהו ראש הממשלה. האחריות היא על הממשלה, ואתה לא יכול להתכחש לאחריות – לעומת זה שעד עכשיו לא לקחתם אחריות. אבל האחריות היא שלכם, לא של אף אחד אחר, כי אתם הממשלה. אדוני היושב-ראש, מפטרים שר ביטחון על מנת לקדם חוק השתמטות. אילו שר ביטחון היה נכשל ובגלל זה מפטרים אותו, היינו מבינים. אני שומע את שר הביטחון הנוכחי, ישראל כץ, 48 שעות אחרי שהושבע, אומר באופן ברור: ניצחנו את חיזבאללה והכרענו את חמאס. לנצח את חיזבאללה, אדוני השר, זה לא 90 טילים עכשיו, עכשיו, במטח אחד, על הקריות, על חיפה, על הכרמל, על שפרעם, על סח'נין, על כל הגליל. לנצח את חיזבאללה זה לא כשהתושבים עדיין לא חזרו לבתים שלהם, ונמצאים בבתי מלון או רחוקים מהבתים שלהם, ואתה עוד לא רואה באופק מתי אותן משפחות יחזרו לבתים שלהן. מאוד קל להגיד "ניצחנו", אבל בשביל לנצח אתה צריך להחזיר את התושבים הביתה, תושבי הצפון, ואתה צריך להפסיק את הירי של חיזבאללה, כי חיזבאללה מחליט מתי הוא יורה, מתי הוא מכניס אותנו לחדרים האטומים, למרחב המוגן, למקלטים. הוא המחליט. וכשאתה מכריע את חמאס אחרי יותר מ-400 יום, אתה צריך לראות את אותם חטופים שנמצאים בתוך המנהרות של חמאס, אתה צריך לראות אותם בבית שלהם, יושבים בשולחן שבת עם המשפחה. כך אתה מכריע את חמאס. אתה לא יכול להגיד: הכרעתי את חמאס – והחטופים שלנו נמצאים בתוך המנהרות. אז יכול שר הביטחון לעמוד ולהגיד: הכרענו את חמאס וניצחנו את חיזבאללה, אבל הוא צריך לעשות מהלכים בשביל שתהיה לו היכולת להגיד את המשפט הזה. ואני לא יכול שלא לדבר, כחבר ועדת הכספים, על כך שפותחים את התקציב עוד פעם. אני כבר לא זוכר כמה פעמים תקציב 2024 נפתח. אני זוכר בוועדת הכספים – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלוש פעמים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מרוב שישבתי בדיונים אני לא זוכר. אני זוכר אבל אני לא זוכר, כי ישבתי בהרבה דיונים. עכשיו פותחים אותו עוד פעם, ואנחנו אמרנו להם: הכסף האמריקאי לא יגיע. המלחמה בצפון תעלה לנו הרבה כסף. הריבית שנשלם תעלה הרבה כסף. אמרנו את זה לפני חודש – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> והאופוזיציה אשמה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפני חודש אמרנו את זה. אמרנו להם: תיקחו צעד אחד אחורה, תאשרו חבילה ותביאו תקציב מתוקן, שהרי ידענו שהאמריקאים לא יעבירו את הכסף, ומשרד האוצר אמר באופן ברור בוועדת הכספים שהכסף האמריקאי לא יגיע. וידענו שבצפון תהיה מלחמה ואמרנו את זה: בואו נחכה, בואו נביא את התקציב עוד מעט. נאמר לנו: אנחנו רוצים לשלם למילואימניקים; אמרנו: תביאו חבילה למילואימניקים, נאשר אותה בוועדת הכספים, נשלם את הכסף למפונים ולמילואימניקים. אבל הכנסת לא יכולה להיות כלי כזה קל, שמביאים לו תקציב פעם רביעית ופותחים תקציב פעם רביעית. וכשאמרנו שבגלל דירוג האשראי וההלוואות שלקחנו נצטרך לשלם יותר ריבית – נאמר על ידי האוצר באופן ברור בוועדה: אנחנו נשלם עשרות מיליונים רק בגלל הורדת דירוג האשראי וההלוואות, לא נשלם מיליארדים. ומביאים לנו עכשיו – שהריבית תעלה 1.3 מיליארד שקל. הרי המספרים האלה יגיעו בסופו של דבר לוועדת הכספים, הרי אנחנו נדע. ברגע שאתה מוריד את דירוג האשראי, אתה משלם יותר ריבית, כי כל הלוואה שתיקח, תשלם עליה יותר ריבית. וגם האוצר ידע את זה, אבל האוצר ושר האוצר – זה לא מעניין אותו. כי לפי מה שפורסם בתקשורת, ופורסם בתקשורת היומן של שר האוצר, דיון אחד לא התקיים על הורדת דירוג האשראי במדינת ישראל. זה מה שפורסם בתקשורת. רק דיון אחד קיים משרד האוצר בנוכחות שר האוצר על יוקר המחיה. דיון אחד, אדוני השר. אני בטוח שאם אתה היית שר שם והיו מורידים את דירוג האשראי למדינת ישראל, לפחות היית מקיים דיון בנושא. דיון אחד לא התקיים בנושא של ירידת דירוג האשראי, ואנחנו נצטרך עכשיו לפתוח את התקציב ולשלם עוד 1.3 מיליארד שקל ריבית. זה מה שמביאים לנו לוועדת הכספים – עוד 1.3 מיליארד שקל ריבית נצטרך לשלם בגלל ההלוואות. ומביאים לנו עוד לוועדת הכספים – שהכסף האמריקאי, 18 מיליארד שקל, שהיה צריך לעבור, לא עבר, והוא נמצא בתוך התקציב של 2024. ואנחנו נצטרך עכשיו עוד לתקן את התקציב, ועוד 13.3 מיליארד עלויות של המלחמה בצפון. זה הדברים שאנחנו נצטרך לאשר עכשיו בוועדת הכספים. זה פתיחת התקציב עוד פעם. ואני חייב להתייחס גם למעמד הביניים, שבתקציב הנוכחי שמובא כל הנטל ייפול על אותם אנשים שעכשיו משרתים במילואים, אנשים שעובדים, אנשים יוצאים מהבית לפרנס את המשפחה. מעלים את הביטוח הלאומי, מס בריאות, מקפיאים את מדרגות המס. בעצם אותו איש, אותו מעמד ביניים שעובד ומפרנס את משפחתו בכבוד, יצטרך עכשיו לשלם יותר. לפי פרסומים של משרד האוצר, יותר מ-12,000 שקלים בשנה זה יעלה לו. האם דבר כזה מקובל ויכולים בכלל לחשוב עליו במדינת ישראל? היית שר הרווחה והיית גם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני זוכר כמה חוקים חוקקת וכמה חוקים הובלת. איך בממשלה, בתקציב, היה לך האומץ להפיל את הכול על מעמד הביניים? כי כל חוק ההסדרים בסופו של דבר ייפול על מעמד הביניים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. על ההצעה הזאת ישיב שר התיירות חיים כץ. בבקשה, אדוני. בבקשה, השר, הבמה שלך. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – חמד, אני עונה. עליתי פה לענות כי אני מכבד אותך ומעריך אותך. דיברת על חוק ההשתמטות. למען האמת, אני אגיד לך – –– << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נגעתי בזה. דיברתי – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> דיברת על חוק ההשתמטות – לא חשוב. הייתה החלטה – אני לא נכנס מי, למה ואיך, אבל אני מדבר על עובדות. הייתה החלטה על צבא קטן וחכם. רצו שהפריבילגים ישרתו 26 חודש והקרביים ישרתו 36 חודש ויקבלו שכר מינימום. אני ישבתי מול האוצר ואמרתי: בואו נבדוק נתונים. תנו לי נתונים של 2005. זה היה לפני המלחמה, חודש לפני המלחמה. למה 2005? כי בעוד 18 זה גיל 23. אתה יודע מה ראיתי שם? ראיתי שם 8,000 איש לשנה שלא רוצים לשרת, חילונים. עזוב, אני אגע גם בדתיים. חילונים. לא רוצים. בתקופתי, מי שלא הלך לצבא על סעיף נפש, קיבל פרופיל 21 ולא קיבל רישיון נהיגה. קצבת הילדים שלו הייתה מופחתת, כי מי שהלך לצבא קיבל קצבת יוצאי צבא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נחזור לזה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> היום 8,000 איש לשנה אומרים: אנחנו לא רוצים לשרת, לא רוצים לקפל בגדים במכבסה, כי זה מסוכן לנו – אבל אף אחד לא לוקח להם את העלייה לכביש. לא ראיתי את האופוזיציה אומרת: למה הם – ואני אצטרף לכל הצעת חוק כזאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אתמוך בו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפני חצי שנה עלה חוק של חבר הכנסת ליברמן בדיוק על זה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> על מה? על שמי שלא משרת, לא יהיה לו רישיון נהיגה? על בריאות נפש? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> ואללה, לא יודע. אני מתנצל אבל אני לא יודע. עודד, אם זה נכון – לא בסדר. יחד עם זה, עכשיו אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמה, ומלחמה עולה כסף. אנחנו מגייסים כל חודש 16 מיליארד, ואנחנו משלמים 5% ריבית על מח"מ 8. אני לא בדקתי כמה שילמנו לפני זה; בטח הורדת דירוג האשראי עלתה לנו יותר כסף. אבל אנחנו במלחמה. אני זוכר, עמדתי פה לפני 20 שנה ביום העצמאות ואמרתי: אין לנו עצמאות כלכלית ולא עצמאות ביטחונית. האמריקאים משתמשים בנו כמו צרכני סמים: מנה ראשונה בחינם – אחר כך נשלם ביוקר. היום אנחנו משלמים על מה שעשינו אז, לפני 10, 20 ו-30 שנה, כי היה לנו נוח. הגיע הזמן שנבנה מדינה – שנחזיר את התעשיות, שנעבוד פה בשביל עצמנו, שניצור לנו מדינה. אולי יהיה יותר קשה, אולי הם יצעקו קצת, אולי אנחנו נצעק קצת, אבל נבנה לנו מדינה, שתהיה לנו עצמאות, כי נכון להיום אנחנו באמברגו הזה, ומדברים על כלכלת חימושים, והכול עולה כסף, וצריך להביא את הכסף. מלחמה מורידה את דירוג האשראי, כי שוק ההון בנוי על ציפיות. ולמרות המלחמה, אני לא רואה את השוק יורד יותר מדי, כי יש ציפיות לשנים טובות שתבואנה אחרי מיגור החמאס והסדר שנעשה בלבנון. אני אומר לך, תקשיב. אני הייתי אחראי בשנה הזאת לכל הפינויים בצפון והדרום. 130,000 איש היו מחוץ לבית, ולא שמעתי תלונות לא מערוץ 11, לא מ-12 ולא מ-13. טיפלנו בן אדם בן אדם, בכל המפונים, 130,000 איש. זה לא היה פשוט, וזה מוריד את דירוג האשראי. אם עושים גיוס, חוק ההשתמטות, חוק ההוא, חוק הזה – ואללה, הצבא לא יודע לקבל היום את החרדים לצבא. הבן שלי במילואים מעל 300 יום, אני אומר לך, מעל 300 יום, ואנחנו לא יכולים לקבל אותם. והאם אנחנו רוצים? אנחנו לא רוצים אותם שם בכלל. עזוב פוליטיקה. לא רוצים אותם שם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זאת אגדה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא רוצה אותם שם. אני הצבעתי בזמנו נגד – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת צבא קטן – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> איזנקוט אמר צבא קטן. אז ראיתי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל עזוב, עכשיו צריך צבא גדול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי היה ראש הממשלה? מי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> צבא גדול. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיב, צבא קטן זה היה טמטום – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם אף פעם לא אשמים בכלום? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> – – טמטום, כי לא יכול להיות צבא ולחיות על סנסורים. לא יכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי היה ראש הממשלה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, צריך צבא גדול. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> צריך צבא גדול, וצריך חימוש, וצריך עצמאות, וצריך שתוכל לבנות את זה לבד ולא תהיה תלוי בקומפוננטות של זה וקומפוננטות של ההוא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שתהיה ראש ממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק, נבחר בך שתהיה ראש הממשלה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> הוא חבר כנסת, ההוא? אני לא מכיר אותו. הוא חבר כנסת? אה, טוב. ולכן אני מקווה, חמד, שתבין. עזוב את הפוליטיקה. דירוג האשראי – מה לעשות, אתה בזמן מלחמה. אין דבר כזה במלחמה שלא ירד דירוג האשראי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חיים, אתה לא יכול להגיד על כל דבר "מה לעשות". << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הממשלה יכולה לעשות שם מהלכים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דירוג האשראי זה לא רק מלחמה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> וזה לא יוריד את דירוג האשראי. זה לא יוריד את דירוג האשראי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מראה את המציאות, שכספים קואליציוניים – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיב, גם אם היו סוגרים עשרה משרדים, זה לא היה מונע את הורדת דירוג האשראי. תקשיב, כל משרד שמטפל ב-600, ב-500 מיליון שקלים, זה מפעל. אני לא מכיר הרבה מפעלים שאין להם מנכ"ל שמרוויח לפחות כמו שר, עם צוות ניהול ועובדים כמו משרד ממשלתי. לא מכיר. אז יהיה פיזור, ואני חושב שבפיזור הזה יש תועלת. מה לעשות? עזוב את הפוליטיקה. צריך להסתכל מה אנחנו עושים, מה צריך ומה לא צריך. ועכשיו הזמן, עכשיו הזמן להתאחד, לדבר ביחד; בעוד חודשיים נתחיל לירות אחד בשני – זה בסדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר כץ. אני אציין שלא רק שהשוק לא ירד, השוק עלה תוך כדי המלחמה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, תבדוק את הנתונים. תבדוק את הנתונים. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מדינת ישראל במקום שני ביוקר המחיה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תלמדו את הנתונים, אדוני סגן שר האוצר לשעבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אי-אפשר להביא את הנתונים שבא לנו. כמו שעלה השוק גם עלו כל מחירי הירקות – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אמרתי על השוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – עלה הבשר, יין, דיור. מה ירד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שקנה את השוק הישראלי ביום חמישי שלפני המלחמה, עד עכשיו הרוויח 20% עלייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה עזר לי? מה זה עזר לתושבים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אין עוררין על העובדה שהחברה הערבית סובלת ומופקרת לאורך כל שנות קיום המדינה, אך מאז 7 לאוקטובר היא גם נרדפת. זאת, למרות שהאזרחים הערבים במדינה שילמו מחירים כבדים בנפש וברכוש מאז תחילת המלחמה. בכל תחום חיים שרק אפשר להעלות על הדעת, השר אמסלם, המדינה מפקירה את אזרחיה הערבים למוות. במלחמה המטורפת הנוכחית, האזרחים הערבים משלמים את מחיר ההפקרות, את מחיר ההזנחה, את מחיר המדיניות הנפשעת של הממשלות לדורותיהן. היום שמענו על עוד אזרחים שנפצעו בדרגות שונות כתוצאה מנפילות טילים ביישובים ערביים. האזרחים הללו שקופים בעיני חברי הממשלה והעומד בראשה. בעיניהם, האזרחים האלה לא ראויים למיגוניות ולא מגיע להם מרחבים מוגנים ומקלטים. כיצד אפשר להסביר, השר אמסלם, את החלטת שר האוצר לקצץ 15% אך ורק מהתוכניות של החברה הערבית, מהתוכנית הכלכלית-חברתית תקאדום, 550, שכללה בין היתר תקציבים ותוכניות למלחמה בפשיעה המשתוללת בחברה הערבית? הממשלה שלכם, השר אמסלם, נהנית לחתוך בבשר החי של האזרחים הערבים במדינה. עד היום נרצחו 205 אזרחים בחברה הערבית. מי אחראי, השר אמסלם, לפירוק ארגוני פשיעה? מי צריך לעשות את זה? האזרחים הערבים צריכים לעסוק בפירוק ארגוני פשיעה? מי אחראי, השר אמסלם, לדם הזה שנשפך? אתמול ראינו בתחקיר המקור של רביב דרוקר איך שהשר לביזיון לאומי נלחץ, הוא והצוות שלו, כאשר מספר הנרצחים מגיע בסוף השבוע בחברה הערבית לארבעה. ואז הם מרגישים צורך? הוא לא מרגיש צורך, חס ושלום, לדבר על תוכניות לפירוק ארגוני פשיעה, על תוכניות למיגור הפרוטקשן, על תוכניות לאיסוף נשק. הוא לא מרגיש צורך בכל הדברים האלה. אבל במה הוא מרגיש צורך? הוא מרגיש צורך להוציא הודעה, כי ארבעה נרצחים זה יותר מדי. וזה היה מתוך התכתבויות שהוצגו בתחקיר של המקור. הגיע הזמן, השר, לשים קץ להתעלמותכם מ-1.7 מיליון מאזרחי המדינה. הגיע הזמן לקבל החלטה לעצור את שפיכות הדמים. צריך החלטה. מישהו צריך לקבל החלטה שהוא רוצה לעשות את זה. עד כה לממשלה הנוכחית אין החלטה לעשות את הדבר הבסיסי הזה. יש להם צורך, הרגשה, להוציא הודעה כאשר מספר הנרצחים נשמע קצת יותר מדי מהמספר שהם מוכנים להכיל. בושה וחרפה ששר שמופקד על ביטחונם האישי של האזרחים מרגיש צורך להוציא הודעה כדי לצאת ידי חובה, והוא לא מרגיש צורך להילחם בפושעים ובכנופיות הפשע. ההפקרה והזלזול של המדינה באזרחים הערבים מתבטאים, כמו שאמרתי, בכל תחום ופוגשים אותנו בכל היבט. לפני כמה חודשים פניתי למרכז המידע והמחקר של הכנסת – השר אמסלם, תקשיב – וביקשתי תמונת מצב, נתונים לגבי ייצוג בני האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון – אפרופו בנייה בלתי חוקית, המושג השקרי שכל הזמן השר לביזיון לאומי חוזר עליו. בנייה בלתי חוקית – שקר גס. בוא תקשיב, אני מבקש לתמצת בקצרה את הנתונים המזעזעים והזוועתיים שקיבלתי. במינהל התכנון ובלשכות התכנון המחוזיות יש 11 עובדים ערבים מתוך 348 עובדים, זאת אומרת 3.2% מסך כל העובדים במינהל התכנון. בלשכת התכנון המחוזית חיפה – ארבעה עובדים, כלומר 19%. במחוז צפון – ארבעה עובדים, כלומר 14.8%. במחוז מרכז – עובד ערבי אחד מבין 28 עובדים, כלומר 3.6%. במחוז דרום – עובד ערבי אחד מתוך 29 עובדים, כלומר 3.4%. בלשכות התכנון תל אביב וירושלים אין עובדים ערבים כלל ועיקר, למרות שהלשכות האלה מטפלות בהרבה יישובים ערביים. במטה מינהל התכנון יש עובד אחד מתוך 175 עובדים, כלומר 0.6%. במועצה הארצית יש שני חברים ערבים מבין 36 חברים, כלומר 5%. בוותמ"ל יש חבר אחד מתוך 15 חברים, כלומר 6%. ועדות ערר – שני ערבים מתוך 15, כ-13%. ביתר ועדות המועצה הארצית אין חברים ערבים בכלל. הרכב ועדות התכנון והבנייה המחוזיות: בוועדה המחוזית צפון יש חבר ערבי אחד מתוך 18. בוועדה הזו, שבאחריותה עשרות יישובים ערביים, יש חבר ערבי אחד. בוועדה המחוזית חיפה, שגם תחת סמכותה יש הרבה יישובים ערביים, יש שני חברים ערבים בוועדה מבין 15 חברים, כלומר 13%. ביתר המחוזות אין נציגים ערבים שהם חברי ועדות מחוזיות. מזעזע. אנחנו מדברים על בנייה בלתי חוקית. איפה מתכננים לאפשר לאזרח הערבי להקים את ביתו עם היתר, בבנייה חוקית, ביישובים הערביים? הנתונים הזוועתיים הללו משקפים יותר מכול את הזנחת האזרח הערבי והפקרתו. הממשלה הזו מוסיפה סדרת חוקים גזעניים ומפלים שתוסיף להזנחתו של האזרח הערבי, שבסך הכול דורש לקבל את מה שמגיע לו בלי לגרוע ממה שמגיע לאחרים. השר אמסלם, אני הצגתי פה נתונים. ראית. לא דיברתי בסיסמאות, לא פוליטיקה. הצגתי לך נתונים של מנגנוני התכנון ואיך שלאזרח הערבי אין ייצוג שם, ועל כן הוא שקוף, הוא לא נראה. אף אחד לא מרגיש צורך להשקיע כדי לתכנן, ועל כן האזרח הערבי נאלץ להקים את ביתו ללא היתר על אדמתו הפרטית. ואז מגיע השר לביזיון לאומי עם כיתות של פקחים כדי לרדוף את האזרחים ולהביא אותם לבתי משפט, לחלק צווי הריסה וצווי פינוי וכל מה שאתה מכיר. הזמן הולך להיגמר, השר. אני רוצה לשאול אותך בתחום האחריות שלך – אתה שר במשרד המשפטים: יש לך תקנים בנויים למינוי קאדים שרעיים, שופטים שרעיים. אתה לא עושה זאת. למה? רק אללה יודע למה אתה לא עושה זאת. בתי המשפט השרעיים משוועים – מהעומס שבלתי ניתן לשאת אותו. יש לך תקנים בכיס, ואתה לא מממש את זה, השר. אז יש לי רשימה ארוכה מאוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משפט אחד, היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת לסיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כולה רשימה עובדתית. אין בה פוליטיקה ואין בה התנגחויות, אז נו, באמת, עם הנתונים האלה אי-אפשר להתנהל מול אזרחים במדינה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר אמסלם. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תקציר נאום אמסלם: לפיד, היועמ"שית, השמאל, התקציב. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> המזרחים, הרולקס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה פספסתי? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> המזרחים, הרולקס, הלפיד היומי. עוד משהו? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אתה יודע, שירי, אני לא אשאל אותך מי אתה, כי אני מכיר אותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע, הוא לא דרך בכנסת שנתיים, בגלל זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השר כץ, אמרתי שאני לא אשאל אותו מי הוא, בגלל שאני מכבד אותו. גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת ווליד טאהא, אני גם אענה לך באמת לעניין של השאלות ששאלת. אני אתחיל בזה שאתה התייחסת לזה שבמלחמה בעצם מדינת ישראל מפקירה את האוכלוסייה הערבית, ושיש הרבה מהאוכלוסייה הערבית שנפגעו במלחמה, ואין מרחבים מוגנים ואין ממ"דים וכו'. דרך אגב, בשבוע שעבר, כמדומני, חברתך לסיעה העלתה גם את הצעת האי-אמון – או לסיעה השנייה – והקראתי כאן את הנתונים ששר הביטחון אז נתן לי. צריך להבין, אני לא מעלה בדעתי – ואתה גם מכיר את העניין – שמדינת ישראל עושה הבחנה בין אזרח לאזרח בכל מה שקשור להגנה על אזרחים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עושה, ועוד איך עושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. זה קורה במדינות ערב, לא פה. את האמת אתה יודע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, אני מדבר על מדינת ישראל. תעזוב את מדינות ערב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. ועד כמה שאני זוכר – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני חי פה, לא במדינות ערב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. ועד כמה שאני זוכר, התשובה של שר הביטחון הייתה שכל אזרח – לי יש ממ"ד בבית, אני בניתי אותו, שילמתי עליו. בניתי אותו. לכן, דרך אגב, כל אזרח אמור לממן את הממ"ד של עצמו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין להם אישורי בנייה, אין ועדת תכנון ובנייה, איך הם יממנו? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה עם מקלטים ציבוריים? מתי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שירי, שירי, אני אענה לך על הכול. אמר לי שר הביטחון שבמסגרת החלוקה של הנושא של מה שנקרא מרחבים מוגנים מקומיים, פוזרו גם באוכלוסייה הערבית בכמה כפרים – דרך אגב, בפרופורציות של היהודים. אתה מעלה על דעתך – באמת עכשיו, אמיתי, עם יד על הלב – שאלוף פיקוד העורף בא ורואה שבמקום מסוים צריך ממ"ד, כי יש בו פגיעה, והוא אומר: לא, לא, כאן גרים ערבים, אני אשים את זה בכפר השני? אתה מאמין בזה באמת? תעזוב פוליטיקה. הרי אתה בעצמך יודע שאצלנו, היהודים, חיי אדם קודמים לכל דבר. אדם הוא אדם באשר הוא אדם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רק הערה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי לסיים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל הערה לעניין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה אני הבאתי את הנתונים בכל הקשור לוועדות תכנון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט אני אענה על זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כי זה קשור לסוגיה הראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אענה על זה, אני אענה על זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין תכנון, אין מרחבים מוגנים ציבוריים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אבל אני אענה על זה. הרי אני לא הפרעתי לך, שמעתי אותך. לכן אני מציע, באמת, תוציא את זה מהז'רגון, בגלל שזה שקר, בגלל שאין כמעט יהודי שחושב ככה בכלל. אין כמעט קצין בצה"ל, ברמה הגבוהה ביותר בוודאי, שבכלל מבחין. אנחנו לא מבחינים ברמת האזרחים בין דם לדם, בין אזרח לאזרח. לי כואב באותה המידה כשנהרג ילד יהודי, ילד ערבי או ילד דרוזי או ילד צ'רקסי – אותו דבר, זה לא חשוב. וכנ"ל אזרח, גם מבוגר. לכן בכל פעם אני צובט את עצמי כדי להאמין שזה אמיתי, מה שאתם אומרים. אני יודע שאתם לא מאמינים בזה, בגלל שאתם יודעים את האמת. זה לא קשור לתקציבים כרגע. אני מדבר איתך על הסוגיה הזאת שעלתה גם בשבוע שעבר וגם השבוע, וכנראה בשבוע הבא תעלה עוד פעם על ידי שחקן אחר, שלא היה פה עכשיו לשמוע את התשובה. אז אם אתה שואל אותי אם עדיין אפשר לעשות יותר – בוודאי. האם בכל המגזרים? בוודאי. האם נהרגו יהודים בהתקפות של החיזבאללה, כשחלק מהאוכלוסייה הערבית עוד מעודדת אותם? בוודאי. נהרגו יהודים, נהרגו ערבים, נהרגו מכל העדות, דרוזים, כולם. הרי כשהוא יורה את הטיל, בחלק מהטילים הוא אפילו לא יודע איפה הוא פוגע. הם בעצם רוצים לפגוע באוכלוסייה. זאת, דרך אגב, רמת האכזריות שלהם – שבאופן מכוון הם פוגעים, יורים לתוך ערים, מרכזי הערים, לתוך כפרים, כדי לפגוע באוכלוסייה. ההישגים שלהם הם הריגת אזרחים. את האמת אתה יודע, אני יודע. לכן אני אומר, גם פה, אם יש טענה מקומית, צריך לפנות לשר הביטחון ולהגיד לו. ואני מבטיח לך שהתשובה שלו לא תהיה: עזוב, זה ערבים. לא מעניין אותי. הוא יבדוק את זה במסגרת המשאבים הכלל-ארציים. בוודאי. איפה שחשוב הכי הרבה ואיפה שזה דחוף הכי הרבה – שמים שם. זה לגבי הנושא הזה. לגבי הנושא של האחוזים וכו', אני לא רוצה להיכנס לזה. אני אסביר מדוע. אין קשר בין עבירות הבנייה לבין מי שיושב בוועדה. אני קיימתי דיונים. ולך, שירי, אני מסביר – עשיתי על זה עבודת עומק כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים. אני עבדתי בעירייה מספיק שנים ואני מכיר את כל הליכי התכנון על בוריים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך הוא יבנה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני מסביר. ולכן גם שם, דרך אגב, המדינה הקצתה אז מאות מיליוני שקלים כדי לעשות תמ"אות. אנחנו הובלנו את זה, על חשבון מדינת ישראל, אגף התכנון, והקצינו כספים על מנת שתהיה תב"ע מסודרת כמעט לכל היישובים הערביים. מה לעשות? אזרח זה אזרח. לערבי אסור לבנות, בוא נגיד, בשמורת טבע. זה שהוא ערבי לא נותן לו את הזכות לבנות בשמורת טבע. דרך אגב, יש כמעט חצי מיליון בתים ערביים שהם לא חוקיים. אתם חיברתם אותם לחשמל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם אתם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. כשהייתם – אני אומר, בקדנציה הקודמת. למה? מנסור עבאס ישב כאן – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. – – ואמר לכם: חבר'ה, אני חייב לחבר את הערבים לחשמל. דרך אגב, אין יהודי שיש לו עבירת בנייה ומחובר לחשמל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש דרוזים. מה עם הדרוזים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה. ערבי – אין בעיה. למה? אז הם החזיקו לכם את הממשלה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> דוד, דוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, אני רוצה להתקדם. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> החוק שהעברנו שירת גם את האזרחים היהודים וגם את האזרחים הערבים. הוא שירת את כולם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להסביר, אזרחי יהודי – אני אספר לך. אזרחי יהודי – אמרתי שאני עבדתי בעירייה שיש בה בערך 10% מאוכלוסיית מדינת ישראל, ערבים ויהודים. אני מספר לך. האכיפה היא בעיקר, גם פה, על היהודים. אני אומר לך, בכפר עקב אף אחד לא נכנס לבדוק. אני מספר לך. עכשיו בעובדות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא נכון, זה לא נכון. זה לא נכון, זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, אני מכבד אותך. אני עבדתי בעיריית ירושלים 20 שנה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גם אני. מכיוון שאני מכבד אותך, דוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד משהו. אתם אילמים על התשתיות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני עליתי לדבר על עניין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, כל מטר אספלט שאתה רואה במזרח ירושלים נבנה בכספי העירייה ואף אחד שם לא שילם דמי פיתוח. אצלי בבית, אני שילמתי על הכביש. לכן יש פה איזו תופעה, שהערבים כל הזמן מתלוננים שהם מקופחים, אבל לא רוצים לשלם. אני מת שיהיה מצב שליהודים יהיו את הזכויות של הערבים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה רוצה שנחליף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> דוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, בוודאי. לכן אני אומר, אתם – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה הגיוני, מה שאתה אומר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמיתי. אני מודיע לך, כל תשתית, כל מטר – על כל מטר אצלך בכפר סביר להניח שאתה לא שילמת דמי פיתוח. אתה, בבית שלך, בבית שלו, אתם יושבים על איזה בית – דרך אגב, אם הוא לא חדש, בית בן 30, 40 שנה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא מדבר לא לעניין. אמסלם, אתה מדבר לא לעניין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> באו, שמו לכם גם ביוב, גם ניקוז, גם הכול. סביר להניח שלא שילמתם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רק תענה על השאלה על מינוי קאדים, כי אתה מזלזל. אתה מדבר לא לעניין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו נעבור לקאדים. רק שנייה. עכשיו, חבר הכנסת – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא היית צריך לענות בכלל. היה מקובל עליי אם לא היית עונה מאשר הדברים האומללים שאתה אומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, חבר הכנסת ווליד טאהא, בוא שב. לגבי הקאדים, אני אענה. סוגיית הקאדים היא סוגיה לא פשוטה. למה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כי היא קשורה לערבים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן רק שנייה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כמו התכנון, כמו המיגוניות, כמו הכול. אתה מינית מלא קאדים, נכון? אנחנו לא ידענו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רוצה לשמוע את האמת או להמשיך לצרוח? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> האמת זה לא מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להמשיך לצרוח, אני אשמע אותך. אני אתן לך את האמת, את העובדות. אני ממנה קאדים שמקובלים על החברה הערבית. אני לא ממנה יהודי להיות קאדי, לא חברי מרכז. המצב היום בקאדים הוא שנשיא בית המשפט העליון מסוכסך – הם ארבעה שמסוכסכים אחד עם השני. לא מדברים אחד עם השני. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא מתאים לך. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זאת התשובה? בסדר, אז תן את התשובה הזאת לבג"ץ. אתה רוצה שנפנה לבג"ץ? אז תן את התשובה הזאת לבג"ץ. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> דוד, אתה השר המופקד. לא מתאים לך. לא מתאים לך. לא מתאים לשר להתבטא כך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רוצה לצרוח או שאתם רוצים את האמת, את העובדות? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא צורח. יש לך תקנים שלא ניצלת. למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מסביר לך. יש ועדה, צריך להבין. אני כרגע מנסה להסדיר את הסוגיה של הנשיא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה הקשר? אבל מה הקשר לקאדים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שהוא חלק מהוועדה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן – אני מסביר. אני רוצה להסדיר את זה, ומי שלא נותן להסדיר את זה הם אותם קאדים שרבים אחד עם השני. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. דוד, לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אז לא נכון. בסדר, אז לא נכון. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עדיף שתסיים מאשר לפזר דברים לא אמיתיים, לא נכונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני עוסק בזה כל הזמן. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בסדר, דוד. תן את התשובה לבג"ץ, בסדר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני שואל אותך שאלה פשוטה. אין בעיה, תגיש בג"ץ, הכול בסדר, אבל אני שואל: למה שאני לא אמנה קאדים? מה אכפת לי? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני עונה לך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז לך תפרסם מכרזים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מסביר לך. אתה לא רוצה להבין. אתם רוצים להגיע לבג"ץ – נגיע. תודה רבה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בסדר, נגיע לבג"ץ. נגיע לבג"ץ. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חברי הכנסת, נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יש חוק – נלך לפי החוק, מה הבעיה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה הסיפור – – – הנשיא בוועדה, ועכשיו אנחנו רוצים – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא רוצה את הנשיא בוועדה – – – << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אמסלם, יש לי שאלה בעקבות נאומך. אני רוצה להבין משהו: האם אנחנו במלחמה או שאנחנו לא במלחמה? כי הפסקנו, איבדנו – השר אמסלם, אני מנסה להבין, אתה חבר קבינט או משקיף בקבינט. אנחנו במלחמה או שאנחנו לא במלחמה? מפני שכששולחים צווי מילואים לאנשים, 150, 200 ימים, 250 ימים, 300 ימים, אומרים להם: תקשיבו, אין ברירה, אנחנו במלחמה, אז גם החוק מאפשר לנו לשלוח צווי 8 ללא הגבלה, כי אנחנו במלחמה. אבל אז, באותו זמן, אותה ממשלה שאומרת לכולנו שאנחנו במלחמה, אומרת: כן, אבל אם יש חוקי השתמטות, כי זה מחזיק לנו את הקואליציה, אז בעצם אנחנו לא במלחמה. אפשר להעביר אותם, לא נורא, הכול בסדר. לא חייבים חיילים. לצורך העניין הזה אנחנו לא במלחמה. וכשבונים תקציב אומרים למעמד הביניים הישראלי, למשלמי המיסים, לאותם אנשי מילואים: תקשיבו, אנחנו במלחמה. תקציב הביטחון – המלחמה הזו עלתה כבר 250 מיליארד שקל. תקציב הביטחון יעלה. אין ברירה, כולנו נצטרך להדק את החגורות. אנחנו במלחמה. ואז אותה ממשלה אומרת: אנחנו לא נסגור משרדי ממשלה מיותרים – וביניהם, השר אמסלם, גם המשרד שלך – אנחנו לא נפסיק את הכספים הקואליציוניים, כי לצורך העניין הזה אנחנו לא במלחמה. אנחנו במלחמה בשביל לקחת לכם את הכסף; אנחנו לא במלחמה בשביל לתת לעצמנו את הכסף. וכשראש הממשלה מוזמן להעיד במשפטו הוא אומר: אני לא יכול ללכת, יש מלחמה. במלחמה אני לא יכול להעיד במשפטי. אבל כשהוא רוצה לפטר את שר הביטחון, שהחיילים נושאים אליו עיניים, פתאום אנחנו לא במלחמה. אין לו בעיה. נפטר אותו, נביא מישהו אחר. כן יודע מה קורה, לא יודע מה קורה, מה זה משנה? אנחנו לא באמת במלחמה. כשצריך לעשות עסקת חטופים, ועסקת חטופים משמעותה הפסקת המלחמה בעזה, אומרים: תשמעו, חבר'ה, אי-אפשר להפסיק את המלחמה. אנחנו מוכרחים להמשיך את המלחמה. אבל כשצריך לעשות עסקה מלוכלכת בשביל לעשות את גדעון סער לשר, בשביל להעביר את השר ההוא ולהכניס את אלקין למשרד מפוברק מס' 700, אז אנחנו לא במלחמה. יש במדינת ישראל היום שר אחד לנגב ולגליל ושר אחד לצפון ולדרום. בשביל זה אנחנו לא במלחמה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי יש שרים שלא יודעים אם אנחנו בצפון או בדרום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעצרי את השעון. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהחלט. יש שר – אני רואה ששר התיירות פה. לצורכי תיירות, כמובן, אנחנו במלחמה, בגלל זה לא יכולה להיות תיירות, כי יש מלחמה. את זה אני מבין. אבל לצורכי התקציב למשרדים החדשים שנבנו – שם אנחנו לא במלחמה. ממשלת ישראל צריכה להחליט אם אנחנו במלחמה או לא במלחמה, והיא מסרבת להחליט, כי היא חושבת שכולנו אידיוטים. אנחנו לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לפיד, ראש האופוזיציה. הדובר הבא – חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יאסר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אוקיי. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כחברי כנסת הערבים במשכן הזה – אני מרגיש שאנחנו, כמו שאומר הפתגם בערבית, (אומר בערבית: טוחנים מים.) אנחנו מדברים, חוזרים על אותו דבר, אבל עבודה, ביצוע – אין. מקשיבים – לא. יושבים כאן שרים, כמעט שלא מקשיבים למה שאומרים חברי הכנסת הערבים. 205 נרצחים מתחילת 2024. לכל אחד יש שם, יש משפחה. לחלקם יש ילדים, לחלקם יש גם משפחות, ומתוכם 18 נשים. 74 מתוך הנרצחים השנה הם בני פחות מ-30. בתקופה המקבילה היו 214 נרצחים. רק לפני שבוע היה רצח מזעזע של מנהל בית ספר. הגיעו שרים לנחם – הגיע שר החינוך, הגיע שר הפנים לנחם. אבל מה עושים בסופו של דבר? גם הרצח הזה – שוכחים אותו. שום דבר לא נעשה בטיפול. ומי השר האמון על הביטחון של האזרחים? הלוא הוא השר בן גביר. הידעתם מי האנשים הסובבים אותו? זה צוות גזעני, שביניהם גם אנשים פסולים אפילו, שנפסלו לכהן כחברי כנסת. אך האם חשבתם שבן גביר עובד לפי אידיאולוגיה? כנראה שלא. בטוח שלא. לא מעניינת אותו אידיאולוגיה, לא מעניין אותו שום דבר, לא אידיאולוגיה ולא בטיח. הוא עובד לפי ציוצים. הוא חושב איך ואיזה ציוץ להוציא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שקט, בבקשה. חברת הכנסת שלי, אני מבקשת. בבקשה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הצוות שנמצא סביבו – הם כל הזמן חושבים איזה ציוץ להוציא על כל מקרה ומקרה ואיך בעצם לעשות פרובוקציות בשביל להוציא עוד ציוץ ועוד ציוץ. צוות לא מקצועי, שר לא מקצועי, אין תוכניות עבודה, ידע מקצועי אפסי אצל כולם, גם אצל השר וגם אצל הצוות הסובב אותו. האם בעצם שר כזה יכול לטפל בנושא של הפשיעה בחברה הערבית? התשובה היא לא. לכן אני חושב שהאחריות מוטלת על ראש הממשלה, והגיע הזמן לפטר את השר הזה, שר גזעני שלא מעניין אותו לא ערבים ולא יהודים. הוא שר רע לכולם, גם לערבים וגם ליהודים. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. הדובר הבא, חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. אני מבקשת לשמור על השקט, ומי שרוצה לדבר, שיצא מהמליאה. תודה. זה לא מכבד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עכשיו אני? לא שומעים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה אחר כך. בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, דיברו פה הרבה על זה שישראל במלחמה, על מאות הלוחמים שנפלו, אלפים שנפצעו פיזית, רבים הרבה יותר סוחבים איתם פציעות שקופות, במחיר כל כך כבד. נדמה שהעם הנפלא שלנו התעלה לגודל השעה. זה ניכר גם בנדיבות האזרחית בעורף וזה בולט במיוחד בחזית, בהתגייסות של מאות אלפי מילואימניקים למאות ימים, חלקם כמעט לשנה שלמה. עצוב לראות כיצד ממשלת ישראל שוב ושוב לא מתעלה לגודל השעה. בזמן שהמילואימניקים מתגייסים, הממשלה עסוקה בלפטור אחרים מהגיוס לצבא. אומנם יש הרבה מילים יפות של גאווה, תמיכה במילואימניקים, אך מה שהלוחמים צריכים זה מעשים. הם צריכים שעוד ישראלים מכל המגזרים ייכנסו תחת האלונקה. שוב ושוב אני שומע מילואימניקים שאומרים כי הם גאים במה שהם עושים, למרות המחיר הכבד, אבל הם מתביישים שבמקביל יש מי שעסוק בהרחבת ההשתמטות. המילואימניקים באים מהצפון, מהדרום, מהעיר, מהכפר, מהקיבוץ, מההתנחלות, דתיים, מסורתיים, חילונים, יהודים ושאינם יהודים. הם כורתים ביניהם ברית דמים, ברית חיים, ברית של שותפות אמת. בשבועיים האחרונים, בין בתי האבלים הרבים שביקשתי לנחם בהם, הייתי גם אצל משפחת גולדברג בירושלים ואצל משפחת עידן בקיבוץ שמרת. רחל, אלמנתו של הרב אבי גולדברג, זכרו לברכה, שנפל בלבנון, אמרה מילים עדינות ובהירות: "זה כמו שביום שישי, כשכל הילדים מסדרים ומנקים את הבית לשבת, כולם מנקים. זה לא שאחד יושב בשולחן ומתפלל שהבית יהיה נקי. כולם צריכים לנקות – – – ומי שלא עושה – זה לא חינוכי לתת לו משהו. זה לא חינוכי, זה לא יהודי, זה לא מוסרי – – – אנשים, אתם יודעים את האמת. הסירו את ערלות הלב הזאת, את החומות שבנו לאורך 50 שנה – – – תסירו את זה". תשרתו. יגאל, אביו של גיא עידן, זכרו לברכה, שנפל בלבנון, אמר לי בכאב ובנחישות: אני מתקשה לעכל את זה שישנם אנשי מילואים בני 50 ויותר שזינקו ב-7 באוקטובר ושירתו סבב אחרי סבב, בעזה ואז בלבנון, וחלקם מסרו את נפשם על הגנת המדינה, ומנגד ישנם עשרות אלפי גברים ונשים שמשתמטים מגיוס לצה"ל. גיא בני והצוות שלו נפלו בסבב האחרון בלבנון אך ורק מפני שאם לא הם – לא יהיה מי שיילחם במקומם. במילים האלה שאמר לי גיא נפרדתי ממנו יומיים לפני שנפל בלבנון. הרב אבי וגיא, האחד רב מירושלים והשני קיבוצניק מהצפון, מסמלים את הברית היהודית-הישראלית-הציונית העוצמתית שיש כאן. היא זו שעומדת מול אויבינו, ובזכותה נכריע אותם. הממשלה, בניסיונותיה הישירים והעקיפים להרחיב את ההשתמטות בעת מלחמה, פוגעת בברית הזו. מי שבזמן שאחיו ואחיותיו מוסרים את נפשם ומקיזים את דמם בחזית בוחר לקדם השתמטות מנשיאה בנטל – כתם מוסרי ידבק בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חילי טרופר. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, באין-ספור פשעים אשמה ממשלת החורבן, מה שהופך אותה לבלתי לגיטימית בעליל ובלתי ראויה לאמון: הקרבת החטופים והסתה נגד משפחותיהם; כיבוש המשטרה בידי תומכים ואף מורשעים בטרור יהודי והסתה גזענית; רדיפה פשיסטית נגד מרצים, סטודנטים, מורים ואומנים; איומים על אנשי תקשורת ושומרי סף; שחיתות עמוקה; רדיפה של אזרחים ערבים; כיבוש אכזרי ופוגרומים נגד פלסטינים בשטחים הכבושים – וזה רק קצה הקרחון. נגד הפשעים הללו זעקנו במחאה. אבל יש מי שאינם מסוגלים לצעוק עוד כי קולם נדם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שנייה אחת, חבר הכנסת. משמר הכנסת, אני מבקשת שתשליטו שם שקט, כי ביקשתי כמה פעמים. אני אוסיף לך, אל דאגה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. נגד הפשעים הללו זעקנו במחאה, אבל יש מי שאינם מסוגלים לצעוק עוד כי קולם נדם, הושתק בפצצות, הרעבה, הצמאה והשמדה. יש סבירות גבוהה במיוחד שרעב המוני, famine, בצפון רצועת עזה הוא אימננטי – האזהרה החריפה הזו פורסמה השבוע עת עלתה רמת הסיכון בצפון רצועת עזה במדד ה-IPC, המדד הבין-לאומי לביטחון תזונתי. מאחורי הנתונים היבשים עומדים אנשים בשר ודם, פלסטינים חפים מפשע, שלכודים תחת מצור צבאי טוטלי למעלה מחודש. המטרה ברורה: הכרעת העם הפלסטיני, גירושו מצפון רצועת עזה והשתלטות עבריינית על אדמתו. לזה קוראים פשע מלחמה של טיהור אתני ויצירה בכוח של תנאי קיום בלתי אנושיים. זו תוכנית ההכרעה הג'נוסיידית. בוועדת האתיקה, כשהחליטו להוציא אותי לחופשה של חצי שנה, נאמר כך: "מעשיו מפירים – – –" << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אורית, אני לא מוכן שיפריעו לי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בסדר, בסדר, תמשיך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נאמר כך, ואני מצטט: "מעשיו מפירים את חובת הנאמנות שחלה עליו בתור חבר כנסת ופוגעים באמון הציבור". סוף ציטוט. אם זה לא היה עצוב זו הייתה בדיחה באמת טובה. חובת הנאמנות שלי היא למדינה ולעם הישראלי, לא לממשלה ולא לחלקים באופוזיציה שמיישרים איתה קו ומפחדים לקרוא עליה תיגר שמא יואשמו בשמאלנות. חובת הנאמנות שלי איננה מתבטאת בהרכנת ראש בפני הרוב או בפני השלטון, כפי חלקים עושים פה, אלא במאבקי לחברה צודקת, וזה מחייב דבקות באמת גם כשהיא קשה. איך נתקן אם לא נדבק באמת ונכיר את התחלואים? לא אוותר על זה, ואיש לא יפחיד אותי. חובת הנאמנות למדינה ולעם, אם כבר, ופגיעה באמון הציבור – כל אלה נעשים בידי הממשלה שמפקירה חטופים למעלה מ-400 ימים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תם הזמן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני הפרעתי לו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אזרחים עקורים, חיילים שנשלחים כבשר תותחים להציל את הממשלה. אנחנו נגד החיילים או מי ששולח אותם למות סתם, להפוך לנכים, להפוך לחולים, למען הישרדות? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד, ברשותך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל לסיים, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שמפר את חובת הנאמנות ופוגע באמון הציבור הוא מי שמפעיל סוכנים בצבא כדי לגנוב מסמכים ולזייף אותם; הוא מי שפועל משיקולים פוליטיים ואישיים; הוא מי שפורץ לבסיס צבאי כדי לתקוף חיילים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שהופך את ישראל לדיקטטורה פשיסטית ורצחנית – הוא זה שמפר את חובת הנאמנות. אני אמשיך במאבק – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> רד. לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אמשיך במאבק עם חבריי כדי להפוך את החברה הזאת – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך, תומך טרור. לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לחברה ראויה, לחברה שלא רוצחת, לחברה שלא מדכאת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. תודה רבה, חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה חושב שאתה עושה עליי רושם? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה חושב שאתה עושה עליי רושם? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך. תומך טרור. לך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תחשוף את עצמך. אל תחשוף את עצמך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך. לך. לך מפה, תומך טרור עלוב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הטירוף, את הנוכלות, את הרשעות – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך. לך מפה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ובעיקר את האפסיות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת מלביצקי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> נגע זר בבית הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בוא נשמור על תרבות הדיון כאן. ועדת האתיקה אמרה את דברה. אני מבקשת לשמור על דיון מכבד, גם אם לא מסכימים והדברים הם קשים. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. אני מבקשת לא להתפרע בדיון הזה, אני אוציא חברי כנסת. חבר הכנסת עודד פורר, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, קודם כול, אני לא יודע אם שמעתם, אדוני שר התיירות, אני לא יודע אם שמעת, השר כץ הודיע שניצחנו, ניצחנו את חיזבאללה. חבל שהוא לא סיפר את זה לחיזבאללה, ששיגרו כ-90 שיגורים לאזור חיפה והקריות, עם פצועים, נוסף על שיגורים לצפת, ראש פינה והסביבה. אני חייב לומר, זה כמעט כמו לברך על שחרור החטופים נוכח הפתיחה שאתם מתכננים למעבר כיסופים כדי להכניס לחמאס עוד ציוד ועוד דלק ועוד יכולת להילחם כנגד מדינת ישראל. אבל אני רוצה לנצל את שתי הדקות שלי ולהתייחס לאיך שהקואליציה הזאת מקדמת השתמטות מתחת לרדאר. הרי אתם לא מקדמים אותה באופן ישיר, אתם כל הזמן מספרים שאתם בעד חיילי צה"ל. השר כץ, חיים, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל לפני כשבוע נסגר מכרז של דיור למשתכן – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת שקט. שקט במזכירות הסיעות. אני מבקשת שקט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בהגרלה של דיור למשתכן לפני כמעט שבוע, ב-7 בנובמבר, הוגרלו 4,741 דירות, מתוכן 2,175 – איפה? בבית שמש. זאת אומרת, אנחנו מדברים על זה ש-45% מהסבסוד הולך לדיור בהנחה דווקא בבית שמש – במקרה, עיר חרדית צומחת. אתה אומר: בסדר, בית שמש, שיעברו החיילים שיתמודדו בדיור למשתכן בבית שמש. אבל מה נכתב? שההרשמה היא לבעלי צביון חרדי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת שתעצור דקה, למען כבודך. אני חושבת שיש כאן רעש במליאה. הסדרנים, אני מבקשת לטפל בהמולה הזאת באזור של הסיעות. מי שלא רוצה להאזין – בבקשה לצאת מהמליאה. תכבדו את החברים שלכם שמדברים ומעלים את הדברים שחשובים להם. אני אוסיף לך זמן, כמובן. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אני אחזור על הנתונים, למי שלא שמע. הממשלה מפרסמת מכרז דיור למשתכן: 4,741 דירות, מתוכן 2,175 בעיר בית שמש – 45% לטובת עיר חרדית צומחת. אז תגידו: בסדר, מי שרוצה, חיילים שיתמודדו אולי יגורו בבית שמש, ישנו את המרקם של העיר, אבל כותבים בהגרלה שההרשמה להגרלה היא לבעלי צביון חרדי. זאת אומרת, הממשלה הזאת לא רק שהיא מקדמת השתמטות באופן חזיתי עם חוק המעונות וחוקי השתמטות, אלא גם בכל מקום ודבר, בכל דבר ועניין שהממשלה הזאת עוסקת, היא פוגעת במי שמשרת, במי שעובד, במי שמשלם מיסים. ועוד לא נגענו בערים אחרות שאליהן זה עוד הולך להגיע, כמו קריית גת, יישובים כמו רכסים ועוד ועוד יישובים. מסתבר ששר השיכון גולדקנופ, לא רק שהוא השר לענייני השתמטות, שמקדם חוק השתמטות אחרי חוק השתמטות, אלא הוא גם שר השיכון אך ורק של המגזר החרדי. אך ורק של המגזר החרדי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – בעלי אפיון חילוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מחכה שיקום השר בממשלת ישראל או חבר קואליציה שיגיד שהאצבע שלו לא תצביע על התקציב אם לא יהיה דיור למשתכן אך ורק ליוצאי צבא. אני מחכה שיקום חבר קואליציה אחד שיגיד: תשכחו ממני בהצבעות על חוק הרבנות וחוק הג'ובים של ש"ס היום אם אתם לא מקדמים חקיקה שתקבע שקודם כול מי שמשרת, קודם כול מי שעושה מילואים. אבל אתם נעלמים, אתם בורחים לכם. אתם טובים בצעקות, אתם טובים בלהגיד כמה אתם מחבקים את החיילים, אבל אתם לא דואגים לחיילים – אתם דואגים למצביעים שלא משרתים בצבא כדי שהם ימשיכו להצביע לגולדקנופ ולדרעי ולגפני, כדי שהם יוכלו לתת לכם את השלטון כדי להקים עוד משרדים מומצאים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מרב מיכאלי. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בזמן שאנחנו יושבות ויושבים כאן עכשיו, הצפון במדינת ישראל מופגז, מופגז באופן מאוד מאוד מסיבי. נהרסו שם כבר שני בתים, כלי רכב, ויש חמישה פצועות ופצועים. ואכן, ננקטים צעדי חירום על ידי הממשלה הזאת: קודם כול, צורפו שני חברים חדשים לקבינט, אורית סטרוק והשר וסרלאוף. יותר מזה – יש עכשיו ישיבת חירום של ראשי הקואליציה אצל ראש הממשלה כדי לדון בחוק הרבנות. אין מה לומר, הדחיפות מורגשת. הדחיפות מורגשת בעיקר ביחס ל-101 החטופות והחטופים שנמקים זה 402 יום בעזה בשבי חמאס, חטופות וחטופים שהרופאות והרופאים שהתגייסו למענם מאבחנים את מצבם ואומרים: כל יום נוסף בשבי משמעותו סכנת חיים מיידית לכולם. גם הכי צעירים והכי בריאים עוברים ייסורים פיזיים קשים, הרעבה מתמשכת, דלדול שרירים; הלב נחלש, העצמות מאבדות מאסה, מתפוררות, המפרקים מתקשים, מערכת החיסון כושלת. כתוצאה מכך כל זיהום הכי קטן הופך למחלה קשה. הם עוברים התעללויות מיניות, פיזיות ונפשיות, טרור פסיכולוגי עד כדי אובדן שפיות ואפשרות לפגיעה עצמית, תחושת פחד, חרדה, דיכאון וייאוש. אנשים מאבדים רצון לחיות. בלי טיפול רפואי ראוי בפציעות שלהם, בלי טיפול במחלות הרקע שלהם, אנחנו מדברות ומדברים על סכנת חיים מיידית. כרגע מה שמדובר בו זה או הצלה של החטופות והחטופים שלנו או המתה. אין שום דבר באמצע, אין עמדה ניטרלית, וממשלת ישראל, שדנה עכשיו בדחיפות בחוק הרבנים, בוחרת בהמתה באופן אקטיבי. כל יום שעובר, ראש הממשלה בוחר בהמתה של החטופות והחטופים שלנו. וזה מדהים שכל מיליוני האזרחיות והאזרחים בישראל שרוצים להחזיר אותם לא מצליחים לעשות שום דבר כדי לגרום לו לעשות אחרת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את השר חיים כץ לסכם את הדיון. בבקשה, השר כץ. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מוותר. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה. חברי הכנסת, נא להתיישב במקומותיכם. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים –אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 42 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. חברי הכנסת, בבקשה תשבו במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 38 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת בזה שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להבעת אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. חברי הכנסת שרוצים להצביע – בבקשה לשבת במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 34 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בעד – 34, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הנדרש. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי סגנית שר << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה על מינויה של חברת הכנסת שרן מרים השכל לתפקיד סגנית שר במשרד החוץ, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה. אני מבקשת לשמור על השקט ומבקשת מאנשי משמר הכנסת לוודא שהפטפוטים ליד הנהלות הסיעה מושתקים. אני מזמינה את השר חיים כץ למסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, הודעה על מינוי סגנית שר במשרד החוץ: אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לאשר את מינויה על ידי שר החוץ, ובהסכמת ראש הממשלה, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, לתפקיד סגנית שר החוץ. מאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << נושא >> הצהרת אמונים של סגנית השר שרן מרים השכל << נושא >> חברי הכנסת, נעבור עתה להצהרת האמונים של סגנית השר שרן מרים השכל. אני מזמינה את סגנית שר החוץ לדוכן, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני שרן מרים השכל, בת עמיר השכל ופביאן בן עזרא, מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגנית שר ולקיים את החלטות הכנסת. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 114) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022 << נושא >> [דברי הכנסת ה-24, מס' מ/1576, מושב שני, חוב' ל"ה, ישיבה 151.] << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעות מטעם הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022, מ/1576, בעניין העברת שטח פעולה. אני מזמינה את השר חיים כץ למסור הודעות מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022 – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת לשמור על השקט. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> – – הצעת חוק הממשלה מס' 1576 מיום 15 באוגוסט 2022. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר העברת שטח פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה "הכוון תעסוקתי לצעירים" ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי למשרד העבודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1070).] (קריאה ראשונה) חב << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים), מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן, לרשותך עשר דקות. חבל שאין קצת יותר הודעות שקשורות למלחמה, ללוחמים, למפונים; הכול ג'ובים, מינויים והודעות. אבל בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> יש לי דז'ה וו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רוטמן, כמה שרים יש בממשלה? כמה שרים יש בממשלה הזאת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא ספרתי. להפך, אתה לא מקשיב. זה העניין, שזה יפה שאני אפילו לא צריך להציג, וכבר, מה שנקרא, גם להקשיב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני שואל. אני יודע כמה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מוסכמת, קואליציה-אופוזיציה, הוצגה בוועדה, עברה גם פה אחד בוועדה, רק שיש לי דז'ה וו, כי עד כדי כך הצעת החוק הזאת מוסכמת – אני אגיד במילה מה שהיא עושה, נורא נורא פשוט: מבטלת את אותו יציר פיגולים שנקרא ממשלת חילופים, אותו מנגנון שבזמנו היו רבים שדיברו נגדו, ושנייה וחצי אחר כך חוקקו אותו ושיפרו אותו – או הרעו אותו, אני כבר אפילו לא יודע. כשאתה משפר הסדר רע, האם זה נקרא שאתה משפר או מרע? אני לא יודע איך קוראים לזה. ובאמת, אני יכול לומר שסיעת הציונות הדתית היא הסיעה היחידה שמעולם לא היה לה חלק באירוע כמו ממשלת חילופים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מצד שני, היה לכם חלק באירוע כמו 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חושב שזה דבר חשוב. זאת גם הצעה שהעברנו כאן כבר במליאה והצבענו עליה. היא עברה פה במליאה פה אחד, אבל נפלה. איך זה קורה? מאחר שמדובר בתיקון לחוק-יסוד: הממשלה, אז גם אם כולם מסכימים לו, אם הוא לא עובר ב-61, הוא לא עובר, ולכן הצעת החוק עברה פה בתחילת הפגרה, באחד המושבים, לא גייסנו אליה עקב שכחה וטעות, והתוצאה הייתה שהחוק למעשה לא עבר, למרות שכולם תמכו בו ואף אחד לא התנגד לו. לכן אנחנו מעלים את הצעת החוק הזאת שוב, ואני מקווה ובטוח שהיא תיהנה הפעם מרוב גדול, קואליציה-אופוזיציה, בדיוק כפי שתמכנו בהצעות החוק הללו ביחד בוועדה. אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה על הכנת החוק וגם לחברתי חברת הכנסת אפרת רייטן. האמת היא שחברות כנסת נוספות שתמכו – לדעתי, גם חברת הכנסת קארין אלהרר חתומה על ההצעות הפרטיות בנושא ועל מכתב הבקשה. למעשה, חברי כנסת מכל סיעות הבית פנו אליי כיושב-ראש ועדת החוקה וביקשו שאקדם את הצעת החוק הזאת, ואני שמח לעשות כדבריהם בנושא הזה. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הזאת. ממשלת חילופים הייתה יציר לא מוצלח של המערכת הפוליטית הישראלית. היא ייצרה שיתוק, היא ייצרה ממשלה דו-ראשית שגרמה לחיכוכים רבים, במקום מנגנון שיכול לעבוד למען אזרחי מדינת ישראל. הצעת חוק-היסוד נורא נורא פשוטה – היא פשוט עוברת על כל הסעיפים שתיקנו אותם ומבטלת את התיקון, מחזירה את המצב לקדמותו, ואומרת שבמדינת ישראל הדרך להרכיב ממשלה היא שהכנסת תביע אמון בראש ממשלה ובממשלה בהרכבה, והממשלה ושריה יעבדו למען הציבור כל עוד הם נהנים מאמון הכנסת. בעצם נחזיר, אפשר לומר, עטרה ליושנה. תודה רבה, ואבקש לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן, ונעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, הפוגרום הנורא שביצעו בישראלים ברחובות אמסטרדם, בגדול היה כתוב על הקיר. הוא היה כתוב על הקיר של מדינות אירופה כבר שנים רבות. יש שני תהליכים, יש שני וקטורים שמתקיימים כבר עשרות שנים באירופה. אחד הוא הרצון של מדינות אירופה להתרחק ממעגל הלחימה. אירופה עדיין מצולקת ממלחמת העולם השנייה, ומנסה בכל דרך שלא להבחין בזרמים התת-קרקעיים, שהיום כבר מאוד בולטים, של אסלאם רדיקלי שמאיים להפיל את היבשת מבפנים. הדבר השני הוא אותו וקטור שאולי עכשיו התחיל טיפה להיעלם, והוא הפוליטיקלי-קורקט. בחסות הפוליטיקלי-קורקט זה הפך להיות פשוט לא בסדר, פסול, להגיד דברים שהם חלק משמירה על הלאום שלך ושמירה על הביטחון שלך. מדינות באירופה לא רק מצולקות ממלחמת העולם השנייה, אלא גם נמנעות מטיפול באסלאם הרדיקלי, בגלל שטיפול בו יצריך יד קשה, אבל יצריך גם סדרת חוקים – סוגיות של הגירה, סוגיות של חופש ביטוי, סוגיות של ביטחון פנים – שייאלצו אותן להתמודד עם שאלות קשות, לעשות איזון ערכים בין הערכים הדמוקרטיים-ליברליים שהן חקקו על ליבן כבר שנים רבות, ולקבל החלטות אמיצות אך בלתי נמנעות. אירופה חייבת לקבל החלטה. אירופה חייבת לקבל החלטה אם היא ממשיכה לצפות ביבשת מתפוררת לידיו של אסלאם רדיקלי, פשוט כי לא נעים, פשוט כי זה לא פוליטיקלי קורקט לדבר על מדיניות הגירה נוקשה, פשוט כי זה לא נשמע טוב לדבר על אכיפה אמיתית בתמיכה בטרור ועל אותם תומכי טרור ואותו אסלאם רדיקלי – שתחת חופש הביטוי, שכל כך יקר לאירופים, הם מנצלים אותו כדי לפגוע ביהודים, במיעוטים אחרים, בדמוקרטיות עצמן. זה עוד לא מאוחר מדי, אבל זה כבר ממש קרוב לנקודת האל-חזור. העולם המערבי ובפרט אירופה חייבים להסתכל למציאות בעיניים בצורה אמיצה, ולהבין שלפעמים דמוקרטיה אמיתית, חזקה, יציבה, צריכה לדעת לעשות איזון בין ערכים ולומר: עד כאן. זה הרגע שבו חופש הביטוי, חופש הפרט, כל אותן חירויות שאנחנו מקדמים באירופה – שהם מקדמים – בעצם מאפשרים לאותו אסלאם רדיקלי למוטט את היבשת. זה הזמן של אירופה להתעורר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רול. חבר הכנסת רם בן ברק, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להסכים עם עידן רול. אני חושב – מי שלא מבין – יש היום מגמה אסלאמית ברורה של השתלטות על מערב אירופה, ולא רק על מערב אירופה, גם במקומות אחרים בעולם. זו מגמה ממומנת היטב, מתוזמנת היטב, ואם הרשויות באירופה ובארצות הברית לא יתעשתו ויטפלו בתופעה, סופה של אירופה להיות מוסלמית. לשם הם חותרים, יש תוכנית כזאת. אני אפילו מכיר חלק ממנה. אני רוצה לדבר על מה שראינו אתמול. איתמר בן גביר הוא לא תומך טרור, הוא מעודד טרור. הוא והיועצים שלו עסוקים איך להבעיר את השטח, לעודד את האוכלוסייה הערבית לצאת לרחובות. הם מודיעים ששומר חומות 2 בפתח, הם מודיעים ששומר חומות 2 בפתח – סתם, סתם ככה, ללא סיבה; לתת סיבה ללאומנים יהודים להקדים תרופה למכה, לעורר את השטח, להבעיר אותו. הוא במודע הולך לעשות שבת בעיר העתיקה. הוא מקווה, הוא והיועצים שלו, שזה יבעיר את השטח. כשזה לא מספיק, הוא שולח שוטרים למזרח ירושלים לעשות חיפושים אחרי נשק סתם, ללא סיבה. יכול היה להיהרג חס וחלילה שוטר או איש משמר הגבול, סתם כי השר רוצה לעשות תקשורת כשהוא עושה משהו. שר המשטרה, שהוא עבריין שמעסיק עבריינים אצלו – רמת ניהול של גן ילדים – הם אלה שאמורים לשמור עלינו, הם אלה ששומרים על הביטחון שלנו. אנחנו נמצאים בסכנה אמיתית, ועד שהממשלה הזאת לא תלך ותזרוק מתוכה ותוקיע את אותם עבריינים שמנהלים אותה, לצערי הרב, המצב לא ישתפר, הוא רק ילך וייעשה גרוע יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים מה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו היא שהתרגלנו. הממשלה הזאת נרמלה – ובשנתיים האחרונות ביתר שאת – את השחיתות, את ההפקרה, את השכול, את ההתנהלות המבישה והמושחתת. שלוש פרשות חמורות שפורסמו לאחרונה הן תמונת ראי לנעשה בלשכת ראש הממשלה – לא מהיום, בשנים האחרונות. וחוט אחד מחבר בין כל הפרשות האלה: הישרדותו הפוליטית והאישית של ראש הממשלה הנאשם בפלילים. בזמן שהחיילים שלנו נלחמים בשדה הקרב ו-101 החטופות והחטופים נמצאים במנהרות החמאס 402 ימים, לשכת נתניהו עסוקה בשכתוב ההיסטוריה. בפרשה אחת, מקורבי ראש הממשלה חשודים כי הדליפו לתקשורת הזרה מסמכים וחומרים מסווגים שנגנבו מצה"ל במטרה ליצור נרטיב שיסכל את עסקת החטופים. בפרשה נוספת ישנו חשד לזיוף ולשיפוץ פרוטוקולים, בייחוד פרוטוקולים מהלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. הפרשה שלישית עוסקת בסחיטה של קצין בכיר וחשד לעבירות נוספות. יש עוד פרשות. הסממנים של הפרשות האלה שאולים מהעולם התחתון, עולם תחתון בלשכה הכי חשובה בכנסת, הכי חשובה במדינה – ולא בפעם הראשונה. במקום לעסוק בהשגת מטרות המלחמה, בהשבת החטופים, בהחזרת המפונים לבתים שלהם בצפון, נתניהו בוחר שוב ושוב להשתלח במערכת אכיפת החוק. אנחנו נמצאים, חברים, באחת התקופות הקשות ביותר במדינת ישראל. בתקופה הזאת, דווקא בתקופה הזאת, אין לנו הנהגה ראויה ואין לנו ממשלה מתפקדת. המדינה מנוהלת על ידי ראש ממשלה מופקר, שמוקף בחבורה של עבריינים שמנצלת את משאבי הציבור לקידום אינטרסים זרים. אבל גם היום אני מאמין ואני יודע שהשינוי והבחירות קרובים מאי פעם. הריקבון שעולה על גדותיו יפיל את הממשלה הזאת מהר ממה שרבים חושבים. היום חובה עלינו להביט קדימה, להיות חזקים, להיות נחושים ולעשות הכול על מנת להפיל את הממשלה הרעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אתמול נחשפנו לשר, חבר בממשלת ישראל, שר עבריין, שמבצע עבירות פליליות לכאורה – ניצול כוח המשרה. כל מה שמעניין אותו זה לייקים. לא מעניין אותו עבודה, לא מעניין אותו מספר הנרצחים אצל הערבים בחברה הערבית, לא מעניין אותו כלום. אתמול ראינו איך במטבחו המעלה עשן גורמים לפיטוריו של מפקד מחוז. אתמול ראינו, לצערי אני אומר את זה, איך משטרת ישראל הופכת משטרה פוליטית בדמותו. ואני אומר את זה בכאב לב, כמי שהיה שם הרבה שנים ויודע איך מערכת אכיפת החוק אמורה להתנהל. אתמול ראינו איך שר לא מתפקד, איך שר מנצל את כוחו הפוליטי, את כוח המשרה שלו, כדי לגרום למהומות, לצרות שיכולות לסבך את כל מדינת ישראל. אתמול ראינו איך שר חסר אחריות מתעסק בהר הבית בחוסר הבנה ומקיים ומבצע אירועים דווקא כדי להכעיס, אפילו כנגד תפיסות העולם של ראש הממשלה. אתמול ראינו איך שר בממשלת ישראל, שר עבריין, מקדיח תבשילים כדי לחולל מהומה. כל מטרתו מלחמת גוג ומגוג. גזען מצוי. גזען כנגד ערבים, גזען כנגד להט"בים. כל מה שמעניין אותו זה מה הבייס יגיד. לא מעניין אותו מה המדינה צריכה. אדוני ראש הממשלה, אני פונה אליך. אתה אמרת שהוא לא יהיה שר בממשלתך. ראיתי אותך אתמול יוצא להגנתו אל מול היועצת המשפטית לממשלה. כמו שהכוורת במשרדך מתנהלת כמשפחת פשע, גם השר הזה עבריין מצוי, גזען, מסוכן למדינת ישראל ולחברה הערבית. אתמול ראינו איך ניצב במשטרת ישראל, ניצב עמי אשד, הודח על ידי תבשיל שקדחו השר וחבר מרעיו. אני פונה מכאן לקציני משטרת ישראל, לשוטריה: כמשפחה אתם לי, לא המפכ"ל הוא הבוס שלכם, הוא המפקד שלכם, ודאי ובוודאי לא השר. הבוס שלכם זה החוק במדינת ישראל. כדאי שתנהגו לפיו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, השאלה הפופולרית ביותר היום ותמיד זה מה שלומךָ? מה שלומךְ? והתשובה שלי בימים האלה – אתה צריך להיות יצירתי – שלומי כשלומך, אני רק מקווה שאתה יודע מה שלומך. אני לא יודע כמה שרים יש בממשלת ישראל – 38, 39. אני יודע שאין להם פה מקום. אני רק יודע שזאת ערימה של צבועים. זאת ערימה של צבועים שדורשים מהלוחמים שלנו, מהלוחמות שלנו, להיות מוכנים להקריב את החיים שלהם. הם לא מוכנים להקריב את הכיסא שלהם. הרב אליהו, תתביישו לכם. אתה מתעסק בעוד כמה מיליונים. אם כנים דבריכם, אם ביחד ננצח, איפה הביחד שלכם? 38 שרים? תוותר על הכיסא שלך. תשאל את שר האוצר כמה זה עולה, מה אומרים בעולם על ממשלה מנופחת שלא הייתה פה מעולם. את טובת עם ישראל אתם רוצים? כבוד אתם רוצים, כסף אתם רוצים, השתמטות אתם רוצים, העיקר שתשמרו על הכיסא. נהרגים לוחמים, לוחמות, ואתם מתעסקים בכיסאות. מה זה הגודל הזה של הממשלה? הלוחמים והלוחמות הם משני הצדדים. יש חלוקה חדשה בבניין הזה: נותנים ולוקחים, מתחת לאלונקה ואלה שמעל האלונקה. ואתם בוגדים, הממשלה בוגדת באלה שמבקשים מהם לחרף את החיים שלהם. הרי כל הזמן אמרו לנו: הממשלה תמשיך לפחות עד המשפט של ראש הממשלה. אני לא רציתי להאמין, לא רוצה להאמין גם היום, אבל אני מודה שלאזרח הפשוט או ללוחם הפשוט, כשפתאום זה מתרחש, המלחמה נמשכת והממשלה נמשכת. וראש הממשלה מבקש – פתאום יש מלחמה, אי-אפשר לעשות דברים בתוך מלחמה, חוץ מלהחליף שר ביטחון. והיום, בכאב, שמעתי שאולי גם מנכ"ל משרד הביטחון ביקש לעזוב באמצע המלחמה. ואתם, תסתכלו לנו בפרצוף, תסתכלו בעיניים למשפחות השכולות מכל המגזרים, לציונות האמיתית, הציונות הדתית האמיתית, ותשקרו להם ותגידו: אני הצבעתי על ממשלה של 38 שרים, שמעולם לא הייתה פה. שתישרף הכלכלה, העיקר שאתה, השר אליהו, תדבק לכיסא. ואתה יודע את זה. אחרי זה תלכו ללמד ותגידו מה שאתם רוצים, ולא מאמינים לכם. אבל מה הבעיה? שגם הלוחמים כבר לא מאמינים לכם, וזאת סכנה גדולה מאוד. כשהלוחמים ומפקדי המילואים יתחילו לחשוב ששיקולים זרים מנחים אתכם, או שיתחילו לדעת ששיקולים זרים מנחים אתכם, חס וחלילה המוטיבציה תרד. חס וחלילה. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי נורה ונהרג יאסין אבו רויס על ידי הצבא בגבול מצרים, ועד עכשיו הצבא לא יצר קשר עם המשפחה ולא פתח בחקירה. אתמול פורסם בהארץ שכלל לא יצאה הודעה מצד הצבא על מנת לבדוק או לתחקר את הנושא הזה. ואנחנו, מכובדתי, רואים בתקופה האחרונה שיש התגברות של התופעה הזאת, שיורים והורגים ולא מתחקרים. הדרישה שלנו היא שמצ"ח תחקור את הנושא הזה וכל הנושא הזה ייבדק. לא יכול להיות שהיד תהיה קלה על ההדק והצעירים שלנו ישלמו את המחיר בלי שום חקירה בנושא הזה. אתמול גם פורסם התחקיר של "המקור", וראינו איך הדברים מתנהלים בכוורת של בן גביר. הדברים מתנהלים בצורה גזענית, חובבנית. איך יכול להיות שהשר מנהל את המדינה או מנהל את המשרד לביטחון לאומי על פי סקרים, על פי דעת קהל? ככה הוא רצה להבעיר את החברה הערבית אחרי 7 באוקטובר, וגם רצה להדליק אש במסגד אל-אקצא, כל זה על מנת לשקם את המצב שלו בסקרים. בכל פעם שיש ירידה, הוא מנסה להדליק את האזור, או באל-אקצא, או שומר חומות 1, 2, 3, או במזרח ירושלים, או לוותר על המאבק בפשיעה בחברה הערבית, או להתחיל להרוס באום אל-חיראן, בראס ג'ראבה, בוואדי אל-ח'ליל, לעלות כאן לפודיום ולהתגאות בהריסות. ככה לא מנהלים עסק. איך אפשר לתת תחושת ביטחון לאנשים, לאזרחים? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה, חבר הכנסת עמאר, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושב-ראש, כבוד השר, כבוד חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות למלחם אסעד. הרבה לא מכירים את הבחור הזה, גם אני לא הכרתי אותו לפני זה. הוא אוהד מכבי תל אביב, נוסע איתם למשחקים, גם בארץ, גם בחו"ל. בבוקר מתקשר אליי אבא שלו ואומר לי שהוא מנותק קשר: אני לא מצליח לתפוס אותו, אולי אתה יכול לעזור לי. הרמתי טלפון לשגרירות. דיברתי עם השגרירות. אמרתי להם באיזה בית מלון הוא נמצא, ובאמת תוך שעתיים חזרו אליי ואמרו לי שמצאו אותו. אבל על כל מה שהוא, באמת, עשה, והעזרה שהוא נתן, והצלת האנשים, והאוהדים שהוא הציל שם, מגיעה לו תודה ענקית. הרבה מופתעים מהמעשים שלו. להגיד לכם את האמת, אני דווקא לא הייתי מופתע, כי כל בחור דרוזי יעשה אותו דבר כמו שהוא עשה. ככה אנחנו חונכנו, ככה אנחנו גדלנו, ככה נמשיך לחיות ולגדל את הילדים שלנו – באהבת האחר, בלתת, בלעזור ולתרום. הוא עשה בדיוק מה שמצופה ממנו לעשות – להציל אנשים, והוא הציל הרבה בחורים צעירים שהיו איתו. פשוט אותם אנשים הלכו ליהנות ממשחק כדורגל וכמעט נהרגו שם. היו הורגים ורוצחים אותם. לכן, מלחם, כל הכבוד לך. תודה על כל מה שעשית. קראתי גם מה שמכבי תל אביב כתבה עליך. אתה ענק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רק רוצה לדעת למה התכוון שר הביטחון החדש שלנו כשהוא אמר אתמול שניצחנו את חיזבאללה. היום היו מטחים בלתי פוסקים בצפון. קיבלתי עכשיו הודעה מקריית ביאליק שדווקא הבית של מישהו מקרובי משפחה של היועצת שלי הוא טוטל לוס. אולי שר הביטחון חי ביקום מקביל, אבל ככה לא נראה ניצחון. וכרגע, עוד מעט, אני רואה שיש אזעקות בלתי פוסקות בצפון. האם זו הדרך להסדרה, או שעוד פעם כנראה מנסים לקנות שקט לטווח קצר במחיר של הפקרה לטוח ארוך, כדי לסגור עכשיו אירוע מהר מהר מהר, להגיד: זהו, ניצחנו? כל השופרות יספרו שאנחנו ניצחנו, יעשו פה ממש פסטיגל שלם, אבל זה יהיה אותו הדבר. ותושבי הצפון עכשיו, כבר יותר משנה, סופגים וסופגים, בלי שום היתכנות למשהו אחר. הבעיה היא שאנחנו ידענו מזמן, מזמן ידענו, מה קורה בצפון – גם על כוח ארדואן, גם על המנהרות, גם על הנשק שיש לחיזבאללה. זה לא חדש. אגב, זה בדיוק אותו הדבר שאנחנו ידענו על החמאס. פשוט לא רצינו לשמוע. פשוט מה שעניין זה לשרוד; מה שעניין זה עוד ג'ובים; מה שעניין זה עוד יום או שבוע או חודש בלשכת ראש הממשלה. שום דבר אחר. באמת, אני מרגישה שכל מה שמעניין כרגע את הממשלה, את ראש הממשלה, זה איך הוא מסדר את העניינים האישיים שלו, איך הוא שורד את הזמן כדי להישאר ראש הממשלה. אני באמת מרגישה שהממשלה הזו מתנהלת לפי המוטו "אחרינו המבול". שום דבר לא מעניין. הכול מותר. אין גבולות, אין קווים אדומים. אין צלם אנוש. הכול בסדר. רק לשרוד, רק שלטון. איך אמר לי היום מישהו? שלטון שווה הכול. שלטון שווה הכול. על שלטון צריך לשלם. ואני לא צדיקה, ואני גם פוליטיקאית, וגם אנחנו היינו קואליציה, והכול בסדר. אבל אנחנו, בזמן קיומי, אומרים שאת המלחמה הזו צריך לנצח. לא לא לא, אתם לא רוצים לנצח את המלחמה הזו. אתם רוצים לשרוד אותה כדי להישאר בשלטון. זה כל מה שמעניין. וזה עצוב מאוד. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי השר? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> השר כץ, שר התיירות. מתי יהיה פיצוי לתיירות, דרך אגב? לענף התיירות. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, היום פרסמה העיתונאית גל גבאי בעיתון הארץ ידיעה שצריכה להרעיד את אמות הסיפים. אני פונה פה לכולם, מעל הוויכוחים הפוליטיים, האידיאולוגיים, ומעל לגעגועיכם אליי במשך חצי השנה הקרובה, ואני מדבר על כך שהמדינה תפסיק לתת טיפולים לילדים אוטיסטים של זרים. הדבר הזה הוא בלתי נסבל. גזענות מחליאה. הנחיות חדשות שיצאו ממשרד הבריאות אומרות שילדים אוטיסטים של עובדים זרים לא יקבלו מעכשיו את מה שנקרא טיפול בריאותי מקדם – טב"ם. הם יהיו זכאים רק לארוחות והשגחה, בלי טיפולים ייעודיים, כלומר, הם לא יהיו זכאים לקלינאי תקשורת, לפסיכיאטרים, למטפלים בהבעה ביצירה, שזה רוב השעות בגן. ילדים. כמה פעמים שומעים פה את האמירה "ילדים"? ובצדק. איך אפשר להיות כל כך אכזריים, כל כך מרושעים? שיהיה ברור, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ילדים שמאובחנים הם במסגרות ייעודיות, והם זכאים לטב"ם, שהזכרתי קודם, במסגרת סל טיפולים במימון משרד הבריאות. כל זה עכשיו עומד להיגזל מהם. שימו לב גם שיש פה הפרה בוטה של אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, אמנה שישראל חתומה עליה. האמנה הזו אומרת שלכל ילד יש זכות מוקנית לקבל את הזכות לחינוך, כולל כמובן ילדים של עובדים זרים, והם גם זכאים לכל הטיפולים שניתנים לילדים גם אם הם לא מבוטחים. שימו לב לרגע. אני רוצה להביא לכם פה שני ציטוטים מגננות. דוידסון, תעשה לי טובה, זה חשוב. גננת אחת אומרת כך: בגן שלנו יש ארבעה ילדים ישראלים וארבעה ילדים של עובדים זרים. אז אני אמורה לטפל ולקדם רק מחצית מילדי הגן, ולהשאיר את המחצית השנייה מאחור? ובגן אחר גננת אומרת שהגן נמצא בפני סגירה כי הרוב של הילדים הם ילדי עובדים זרים. וגבאי כותבת על גננות ומטפלות שפשוט פרצו בבכי בעקבות ההנחיה החדשה. אחת מהגננות אומרת, ואני מצטט: מיהו מוג הלב שהגה את הרעיון הגזעני המפלה הזה – הפרדה על רקע מוצא? אני פונה פה לכל חברי הכנסת: אל תיתנו לזה לקרות. לא יעלה על הדעת שילדים אוטיסטים, רק משום מוצאם, לא יוכלו לקבל טיפול. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. הדובר הבא – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום, בערך בשעה הזו, היו אמורים אדיר קדוש, זכרו לברכה, ואדי לוי, לעמוד מתחת לחופה שלהם ולהכריז על אהבתם בפני העולם. ההזמנות כבר נשלחו לכל האורחים, חליפות החתן נבחרו, הטבעות היו מוכנות. כל העתיד היה לפניהם: חלומות, בית, משפחה, ילדים שהם כל כך רצו. הכול נגדע בידי מחבל ארור שרצח את אדיר לפני חודש בפיגוע ירי בכביש 4. אבא של אדיר סיפר לי שאדיר תמיד חלם לשרת במשטרה, שהוא היה גאה ללבוש את המדים הכחולים בכל יום מחדש, שהוא חלם לצאת לקורס קצינים, להגיע הכי רחוק שרק אפשר, שהייתה לו אהבה עמוקה ומחויבות לעם ישראל. אדיר היה חלק מאותה קבוצה מובחרת של שוטרי משטרת ישראל, מהטובים באנשינו, חלק מאותה קבוצה שהצילה את המדינה, שהצילה את כולנו ב-7 באוקטובר. כשהמשמרת שלו הסתיימה ב-15 באוקטובר, הוא שמע את הקריאות בקשר על אדם חשוד, נסע במהירות למקום וחתר למגע עם המחבל. כזה הוא היה – אמיץ שלא היסס אף לא לשנייה, מסוג האנשים שמתנדבים לכל משימה, מחפשים כל הזמן איך לעזור. אדיר נתן את כל-כולו למען המדינה, ונפל בהגנה על אזרחיה. החודש לפני שנה הבית הזה העביר את החוק שקידמתי שמכיר בבני זוג של להט"בים, בבני זוג של נופלים להט"בים, כאלמנים. לפני שנה הבאנו לשוויון במוות למען רב-סמל מתקדם אדיר קדוש, זכרו לברכה, רב-סרן במילואים שגיא גולן, זכרו לברכה, ולמען גיבורים רבים ובני זוגם, בנות זוגם. עכשיו החובה שלנו היא לדאוג שהשוויון יתקיים גם בחיים עצמם, ובכל התחומים. זאת החובה הבסיסית שלנו עבור אלו שהגנו, נלחמו וחירפו את נפשם למען מדינת ישראל. זה המינימום שאנחנו צריכים לעשות – לאפשר לבני ולבנות הזוג שלהם שוויון וכבוד למרות שבני הזוג שלהם נפלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה, חבר הכנסת הרצנו. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. נאור, ניהלתי ועדת בינה מלאכותית שאני קבעתי מראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. היא הייתה חסרה לי בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. מה נגמר עם טבריה, דרך אגב? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדהים, טבריה כמובן לא תקבל שום שקל, אבל עזבי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עוד פעם ברבורים בלי החלטות, בוודאי, אבל חוק הרבנים, חוק הרבנים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את קשוחה נורא, היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, בראשית דבריי אני רוצה להתייחס לתחקיר. אומנם יש לנו הרבה פעמים לדבר היום, אבל התחקיר אתמול – אני לא יודע מה לכם הכי הפריע, חבריי חברי הכנסת; לי הפריע ששובאל לא בקבוצת הווטסאפ, ואני חושב שזה משהו שצריך לתקן. אבל צחוק בצד, בבית המנותק הזה, אנחנו כנראה שכחנו שיש מלחמה. מעל 180 שיגורים היום לצפון; בקושי – אף אחד לא מדבר על זה, וגם אם כן, זה נראה לנו הכול נורמלי שפשוט יש פיצוצים וכל התושבים, מעל מיליון איש, נמצאים במרחבים מוגנים, ופה אנחנו חוגגים מינויים של עוד ועוד שרים ועוד סגני שרים ועוד תקנים, והכול מדהים. איך אמר שר הביטחון? ארבע וחצי דקות הוא היה בתפקיד – הוא כבר ניצח את חיזבאללה, בינת ג'בייל בידינו, הוא מוטט את החמאס. ואם כבר סיימנו וניצחנו בצפון וניצחנו בדרום, הייתי שמח לדעת איפה החטופים, כי לפי מה שנראה לי, זה כן עונה על הגדרה של ההישגים שלנו אל מול מטרות המלחמה שאתם הצבתם לעצמכם. הניתוק המוחלט מתבטא באמת בעוד עשרות דברים, אבל כשאני רואה את סגני השרים והשרים שמתמנים, אני תוהה באופן הכי פרקטי בעולם – ואולי תוכלי לעזור לי, חברת הכנסת מירב בן ארי: איפה תכילו את כולם? אתם צריכים להחליף עכשיו את כל הכיסאות כדי לצמצם פה את המרחב. זאת נהייתה בעיה לוגיסטית, אפילו הייתי אומר בעיה לוגית, איך אנחנו עושים שולחן ממשלה, כשחצי מהכנסת כבר הפכה להיות ממשלה. רמת הניתוק שיש לכם פה, כשאתם ממשיכים למנות לתפקידים מיותרים – ג'ון סנואו ושר הצפון, אמרתי את זה כבר 20 פעם – אבל אף אחד מכם לא תוהה למה חיילי מילואים שחוזרים עכשיו מסבב רביעי, צריכים להתמודד אל מול שלטון הביורוקרטיה הנוראי שאתם מטילים עליהם ברשות המיסים ומשרד האוצר, שמטילים עליהם עכשיו מיסים שהם לא אמורים לשלם בגלל קיזוזים של המענק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל שר האוצר הוציא הודעה לתקשורת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר הוא בכלל פטה מורגנה אחת שלמה – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הוא הוציא הודעה לתקשורת, במקום לעבוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שלא יודע להגיד כמה זה אחת ועוד אחת, בטח שלא יודע לחשב יעדי גירעון, וגם דיבר על זה חבר הכנסת חמד עמאר – שאמרנו והתרענו על 30 מיליארד שקלים שהולכים להיות גירעון בתקציב הרביעי שהם העבירו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז ממנו אני ממש לא מצפה. אבל הייתי שמח, חבורה של מנותקים, אם הייתם שנייה יוצאים מהבור של עצמכם, מהג'ובים של עצמכם, ומנסים לעזור למילואימניקים שעכשיו גובים מהם כספים. אני קורא את הפוסטים ואני פשוט לא מאמין. אחד לא מדבר איתם, ואתה נכנס לאתר – אני אומר לכם, צריך דוקטורט כדי למלא אחר הדרישות של רשות המיסים בהחזר המיסים למילואימניקים עצמאים. אבל אתם עסוקים במינויים ובחוק רבנים ובמעונות, וזה מה שמעניין אתכם, כי אתם פשוט מנותקים, מנותקי קשר מהעם. אתם ממשלת מאדים, אתם לא ממשלת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה, חבר הכנסת שירי. חברת הכנסת מירב כהן, הדוברת הבאה, לרשותך שלוש דקות. היום בדיוק קיבלנו מנה שאנחנו לא מספיק מקפידים על הזמנים. נשתדל. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בימים אלו מלאו שש שנים לתחילת הקומבינה, קומבינת המזומנים של נתניהו וחמאס. נתניהו, לקראת חזרתו למשרד ראש הממשלה – זה קרה בשנת 2009 – הבטיח למוטט את שלטון החמאס, אבל בפועל כולנו יודעים מה קרה: במשך כל שנות שלטונו הוא הקפיד דווקא לממן את חמאס, ממש ריפד את חמאס באופן עקבי. בין השנים 2012 ו-2018 דווח שקטר, באישורן של ממשלות נתניהו, העבירה לחמאס-עזה מעל למיליארד דולר, לרוב באמצעות דלק וסיוע הומניטרי. אבל מה שקרה לפני שש שנים בדיוק חצה כל גבול של היגיון, ואסור לנו לשכוח את זה, אסור לשכוח את זה: ביוזמת נתניהו, קטאר התחילה להעביר לחמאס באופן קבוע ותדיר מזוודות עם עשרות מיליוני דולרים במזומן. נתניהו ביקש בעצם לזכות בחסינות מאותם טרוריסטים על ידי קשירת עסקאות איתם. הוא חשב שעל ידי שימור שלטון החמאס בעזה, הוא יצליח לחסל כל סיכוי להסדר מדיני עם הפלסטינים ביהודה ושומרון. אלו היו ימים שבהם בצלאל סמוטריץ' כינה את החמאס "נכס", "נכס שצריך לשמר". ותשאלו מי כבר האמין שהמזומן הזה ישמש לצורכי טרור – התשובה היא שכולם, כמעט כולם. בידיעות אחרונות פורסמה בדיוק לפני שש שנים קריקטורה של יותם פישביין שבה רואים איך נתניהו מנסה לכבות את התבערה של הטרור מצידה העזתי של הגדר באמצעות זרם אדיר של מזומנים. לראות ולא להאמין. משנת 2018 ועד השבעת ממשלת השינוי, תחת ידיו של נתניהו עברו לעזה – שימו לב – כמיליארד דולר במזומן. בנט ולפיד, שהבינו את גודל הסכנה, עצרו את הקומבינה הזו של המזומנים, עצרו את קומבינת המזומנים של נתניהו ושל חמאס. הרבה גורמים חולקים באשמה לטבח 7 באוקטובר, אבל אף אחד, אף אחד לא מתקרב לחלקו של נתניהו באשמה הזו, לחלקו בגודל האשמה שיש, שעודד ואפשר כל השנים את מימון הפנטזיות הרצחניות של ארגון חמאס. אותו אחד שגם עכשיו מתנגד בכל הכוח לפתיחת ועדת חקירה ממלכתית – הוא מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית, וכולנו צריכים לשאול למה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. נעשה לך פרוטקציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זאת הייתה בדיחה, נאור. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אל תתחילי, יש לי בקשה מיוחדת. יש לי בקשה מיוחדת, כי הייתה היום שדולה של אלמנות ויתומי צה"ל, ואני עומד להקריא פה משהו שמישהי עמדה להקריא שם. היא לא הספיקה, והבטחתי לה שאני אקריא את זה כאן, וזה 400 מילים, אז זה יהיה ארבע דקות, אבל נראה לי שאת תיתני את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חישבת את זה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מאה מילים לדקה, אחינו. מאה מילים לדקה, בגדול. גברתי היושבת-ראש, אין פה שר? יש פה שר. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא משהו שכתבה זהבית גבין, אלמנתו של ארי גבין, זיכרונו לברכה: הכרתי את ארי בעלי בגיל 14. היינו חברים שש שנים ואז בצבא התחתנו והיינו נשואים תשע שנים. בעלי שירת ביחידת מגלן ולאחר מכן כקב"ט בשגרירות ישראל. יחד יצאנו לשליחות. ארי נהרג בשירות מילואים קרבי כשהיה בן 31, והותיר אותי אלמנה בת 29 עם שלושה ילדים קטנים: טל בן הארבע, מעיין בת השנה ושמונה חודשים וירדן בן החמישה חודשים, שלא הספיק לקרוא לארי אבא. הייתי אז סטודנטית למשפטים, מצטיינת, בוגרת פרויקט מובחר בצבא. בשנה השנייה, עם הבטן, הפכתי כבר לעוזרת הוראה, והכול נראה ורוד. ארי קיבל מצטיין שרת החינוך בתואר שלו במדעי המחשב. היינו זוג מצליח, זוג מבטיח. ואז הייתה הדפיקה בדלת של קצין העיר ששינתה את חיי. ביום בהיר אחד כל החלומות קורסים והחיים משתנים. את הופכת לאבא ואימא. את בדריכות תמידית, בכוננות 24/7, את ישנה עם אוזן אחת פקוחה. כל דבר הופך ליקר יותר, כל עזרה דורשת תשלום. האלמנות, ואני ביניהן, מפסיקות לעבוד או יורדות באחוזי משרה, כי אף מקום עבודה לא יכול להתחשב במספר ימי המחלה של ילדים, ביציאה למוסך, בחופשות משרד החינוך ובכל מה שהילדים צריכים. המשכתי ללמוד בלילות, כי רציתי ללמוד וכדי לא לפגוע בילדיי. סיימתי תואר שני בהצטיינות, אבל התקשיתי, בגלל השעות, לעבוד במשרות שמתאימות להשכלתי. הילדים שלי הם סיפור הצלחה – כי אני העדפתי להיות בשביל ילדיי ולהשקיע בהם, בהצלחתם ובאושר שלהם, ומילאתי תפקיד של שניים. שילמתי ועודני משלמת מחיר על האובדן, וגם הם. היום כל ילדיי מעל גיל 21. אני אימא לבן 26, בת 23, שמשרתת בצבא – ויש לה בן, כך שאני סבתא לנכד, גור אריה, על שם אביה זיכרונו לברכה – ובן 21, שמשרת בצבא. כולם עדיין תלויים בי וסמוכים על שולחני, וכולם לא מוכרים. יתומי החלל הם שאיריו, הם התלויים בנפטר. האובדן מורגש בכל שבת וחג, בכל תחילה וסוף שנה בבית ספר, בבר ובת המצווה, בגיוס, בחתונה, בלידה, בעזרה במעבר דירה – הכול, הכול בלי אבא. בגיל הקריטי שבו מצויים הילדים שלי, של יציאה לבגרות, מבוצע לנו, האלמנות, קיזוז, כך שלא רק שאנו לא יכולות לעזור ליתומים, גם לוקחים מאיתנו ומפחיתים את התגמולים. לצערי, בשנה האחרונה התווספו אלינו מעל 1,200 אלמנות ויתומים. וכמו שאני יודעת מחברותיי, כל הותר לפרסום, כל דפיקה בדלת מחזירה אותי ואת יתר חברותיי לדפיקה שלי, לדפיקה שלנו, בדלת. אנחנו לא באנו בכובע של משפחות רווחה. בעלי לא עזר לי, הוא היה שותף, ולכן אני לא מבקשת מכם לעזור לי, אני מבקשת שתיקחו אחריות; שתעמדו בשותפות במקום השותף שלנו, שלא יחזור. לנו דפקו בדלת, עכשיו אנחנו דופקות לכם בדלת. תדאגו ליתומים שלנו, תפתחו לנו את הדלת. אני אומר לך, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שכל אחד מאיתנו ששירת בצבא, גם במילואים, ידע שאם הנורא מכול יקרה, מדינת ישראל תדאג לילדים שלו. אין פה מישהו אחד שהילדים שלו זה לא הדבר הכי חשוב לו. יתומי צה"ל, באופן סיסטמטי, כבר מאז הקמת המדינה, הם אוכלוסייה מופלית לרעה. מעל גיל 21 מפסיקים להתחשב בהם. שמענו היום יתומים שאומרים שמעל גיל 21 כבר לא מדברים – לא מכירים בהם כיתומים. הם לא יכולים לשנות את התמונה של אבא שלהם בדף יזכור, ואם הם צריכים עזרה בהסעה, בכלל לא מכירים בהם. זה מצב נוראי שחייבים לתקן אותו. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אל תדאג, זה לא יופעל לפני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, לפני שנתיים עמדה כאן שרת התחבורה וצעקה בגאון: הינה נכנס לו השאוויש עם המפתחות של הקואליציה. אתם זוכרים? הינה נכנס לו השאוויש עם המפתחות של הקואליציה. ועכשיו אני הולך להגיד משהו שמעולם לא אמרתי כאן, מעל בימת הכנסת: מירי רגב, את צודקת. השאווישים של ביבי מכרו את המדינה, ובראש ובראשונה השאוויש אלקין, עם רזומה מפואר של העברת חוקים. רק חבל שאת כל הניסיון שלו הוא מבזבז כדי לתפור ג'ובים לחרדים. השאווישים של ביבי מכרו את המדינה. והינה בא לו הבא בתור, השר קרעי. הוא שאוויש מלומד ונחמד, הוא דוקטור, הוא באמת דוקטור. מתרברב כאן בחישובי גימטרייה חדשות לבקרים, ובשקט בשקט הוא מנסה לסגור את כל הערוצים, חוץ מזה שמשרת את השאווישים. השאווישים של ביבי מכרו את המדינה. והינה, או-הא, עכשיו מגיעים שני שאווישים יחד, כמו תאומים, אלו שהרסו את ממשלת השינוי והביאו עלינו ממשלת חורבן, שבזכות דיל פוליטי הפכו לשרים, השר שיקלי והשרה סילמן, שעל ראשם קמה הממשל הזאת, ממשלת השאווישים. השאוויש הבא הוא אחרון אך לא חביב. הוא לא עשה צבא אך מתיימר להשיב לאזרחי ישראל את הביטחון, מיקי, עולה להר הבית בשביל להצית – הלוא הוא איתמר, שר הכישלון. ובראשם של כל השאווישים עומד לו ראש הממשלה, שבעמל רב ולאורך שנים נפטר מכל בן אדם עם מעט כישורים. ככה מדינת ישראל נשארה יתומה ממנהיגים. אחרי המתקפה הקשה ביותר שספגה מדינת היהודים, בשעה שחטופינו נמקים, לוחמנו נקרעים במילואים, חבלי ארץ שלמים תחת שגרת טילים, אנחנו מגיעים לכאן בשביל להעביר חוקים מושחתים, ג'ובים למקורבים. כך אבדה ההנהגה ונשארו – מירי, את צודקת – רק השאווישים. אני רוצה להגיד במעט השניות שנשארו, אני מבקש מכל חברי הכנסת, ורוב חברי הכנסת בכנסת עושים את מה שאני מבקש: כשההורים של החטופים ובני המשפחות באים לכאן, אנא מכם, היו סובלניים אליהם. זאת שערורייה לבקש להוציא החוצה בת משפחה של חטופים. כל מה שנעשה כאן לא שקול כנגד הכאב שלהם. אז אורך רוח, סבלנות. אנחנו לא נבין את כאבם. כשהם מדברים – טלי, את עושה את זה. אני חייב לציין את הסבלנות שאנחנו מגלים בוועדות – כשהם מדברים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו כשאני סופגת אש אני עושה את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בואו נשפיל מבט, נקשיב להם, ונמצא מילות עידוד ולא מילים של כעס. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ראוי שכך יתנהגו אליהם בכנסת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת ירון לוי, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשבועיים נפגשתי עם לוחמים במסגרת פרויקט "בגובה העיניים". סעדיה, חבר הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סעדה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעדיה, אם הייתי אומר סעדה, לא היית מקשיב. סעדיה – אתה מקשיב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יצאת מזה, אחי, יצאת, נתתי לך. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תקשיב, זה באמת מעניין. זה משהו, אתה יודע, אנחנו נפגשים עם לוחמים, נפגשתי עם לוחמים – איציק סעידיאן ומרקו, בחור לוחם – שניהם הקימו פרויקט שקוראים לו "בגובה העיניים", הוא הולך להיות עמותה. הפרויקט הזה בעצם מטפל בלוחמים שמשרד הביטחון לא מכיר בהם עדיין, וגם חלקם הגדול לא רוצה שמשרד הביטחון יכיר בהם. הם אומרים: תקשיבו, חזרנו מהקרב, אנחנו יכולים להתמודד עם זה. אז הקימו קבוצת תמיכה, וישבנו שם בחוף בבת ים מתחת לאוהל, ואני רוצה להגיד לך שתחושות כאלה הרבה זמן לא חוויתי. צריך להיות נוכח ברגע הזה כדי להבין את העוצמה שיש ללוחמים האלה. טיפה של אור בחושך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איפה הם עושים את זה? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם עושים את זה בבת ים, נפגשים בחוף תאיו בבת ים אחת לשבוע, כל אחד מגיע ומדבר על הסריטות שלו. וגם לי יש סריטות. ישבתי ודיברתי איתם, ואז אתה מבין שלכולנו יש איזושהי מועקה מ-7 באוקטובר, וככל שאתה מדבר על זה אתה מבין שמה שרץ להם בראש רץ לך, ועצם ההבנה הזאת שלהם, בעיקר של הצעירים שהיו שם, בני ה-22 – הקשיים שלנו עוברים בראש והם מבינים שזה גם – זה הדדי, המחשבות האלה. זה מקל עליהם. זה פרויקט מדהים. הדבר היפה שהיה שם, שישבתי שם עם הזמר רותם כהן, אם אתה מכיר – "ובלילות". אורן סמדג'ה. היה שם משהו מאוד מחבר. אני סיפרתי להם – תראו, בסופו של דבר אני חבר כנסת שיושב בפורום של לוחמים, אז אמרתי להם – למדתי משפט חדש: אני אזרח שהוא חבר כנסת, והיום באתי בתור אזרח. לא רוצה לדבר על פוליטיקה. אני חבר כנסת; לא רוצה לדבר על פוליטיקה. ולא דיברנו על פוליטיקה. דיברנו על המדינה ועל החשיבות הזאת של ההכרה בלוחמים שלנו, ואיך אנחנו, עם כל החוקים החשובים והלא-חשובים שמעבירים, הקואליציה והאופוזיציה, וההתנגחויות כאן – איך היום, אחרי 7 באוקטובר, לוחם שחוזר ורוצה לקבל הכרה ממשרד הביטחון, צריך לשלם 15,000 שקל לעורך דין כדי שיעשה לו את החיבור הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> נכה צה"ל? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנכה צה"ל, פוסט-טראומטי. אנחנו מדברים כאן על דברים כל כך גדולים. היום חייל שמשתחרר משירות מילואים או סדיר והוא מרגיש מצוקה, הוא צריך לקחת עורך דין. ואתם יודעים שברפורמת נפש אחת יש האפשרות הזו לסיוע משפטי, אבל החלטת ממשלה 4088, אם איני טועה, מונעת העברת תקציבים. היא צבעה תקציבים לרפורמה ולא מאפשרת לעשות ניוד תקציבי. אז אני אומר לכם, יש לכם במה לטפל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה לא בהטפה. יש לנו הרבה דברים משותפים לעשות כאן, וזה דבר אחד מאוד גדול וטוב שאנחנו יכולים לעשות אותו ביחד. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לשתף בחוויה קשה שחוויתי במוצאי שבת, כשיצאתי מהעצרת לשחרור החטופים בציון 400 יום למחדל 7 באוקטובר. בשעה 21:00 בערך עטה עליי חבורה של כ-20 צעירים שזיהו אותי כחברת כנסת ממפלגת יש עתיד, צעקו עליי וקראו לעברי קללות וגידופים. לצד קללות עסיסיות, שאחסוך מהפורום המכובד הזה, העירו על הגוף שלי, התסרוקת, הואשמתי בתמיכה בטרור, בבגידה, ורחמנא ליצלן – אפילו בשמאלנות. הצעירים התקרבו אליי באופן מאיים, סבבו סביבי, חסמו לי את נתיב התנועה, ובמשך כל הזמן צילמו אותי והפליאו בקללות. הייתי במצוקה. הרגשתי מאוימת. בצר לי ניגשתי לשני קציני משטרה שהיו קרובים, הזדהיתי בשמי ובהיותי חברת כנסת. אמרתי להם: אני מרגישה מאוימת. ביקשתי את עזרתם. השוטרים אמרו לי: הנושא ידוע. ביקשתי שייגשו איתי לחבורת הפורעים, שצפתה בי לא מרחוק. ואז, לתדהמתי, הקצין הסתכל לעברם, ומייד הנחה את השוטרים לבוא איתו, אבל לא לכיוון שלי, לא לכיוון הפורעים, אלא לצד השני. השוטרים התרחקו במהירות, ואני קוראת לעברם: למה אתם עוזבים? הם פשוט נטשו אותי במקום ללא הגנה מול הפורעים הבריונים. הצעירים, שחשו ברוח גבית מהשוטרים שהפקירו אותי לבדי, הפכו עוד יותר משולהבים. המשיכו לחוג סביבי, לקלל, לחסום את נתיב ההליכה שלי עוד כ-200 מטר. במשך כל האירוע שתקתי, למרות שחשתי מאוימת, למרות שהופקרתי על ידי השוטרים. הייתי בעיקר עצובה על התנהגות השוטרים, ובאמת הייתי מצפה משוטרים שמזהים מצוקה של כל אזרח שחש מאוים לדאוג לשלומו ולא להפקירו להמון משולהב, להגן על כל אזרח באשר הוא מפני איומים, תקיפה וסכנה, קל וחומר כלפי נבחרת ציבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו שומעים את זה כבר שנתיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אדם בישראל, מהאופוזיציה והקואליציה, לא צריך להיות מופקר לאלימות מילולית ולתקיפה ברחובות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני מלינה על התנהגות השוטרים. בדיעבד למדתי כי מנהיג החבורה מוכר מאוד למשטרה, וחביב במיוחד על השר לביטחון לאומי, השר בן גביר. הצעיר ידוע כצייד נבחרי ציבור. רבים מחבריי כבר חוו אותו, וכנראה המשטרה בוחרת שלא לאכוף את ההתנהגות, כי הרי כדאי להתעלם ממי שהגביר חפץ ביקרו. מה שחוויתי במוצאי שבת הוא חציית קו אדום של משטרת ישראל. כאשר יש לנו שר לביטחון לאומי שמפרק את המשטרה מערכיה, לא פלא שלא רק באירופה, גם ברחובות תל אביב ישראלים אינם מוגנים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרון ניר. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר על אסטרטגיית הפעולה של הממשלה ושל העומד בראשה. אסטרטגיית הפעולה מתבססת על עוצמת הזיכרון לטווח קצר ועל ניסיון בלתי פוסק לשכתב את ההיסטוריה. מנסים לנרמל את המצב הלא-נורמלי, שכבר 402 ימים יש 101 חטופים בעזה. את החורבן הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, 7 באוקטובר, כבר מנסים לטשטש ולקרוא לו "מלחמת התקומה". היום הגדיל לעשות שר הביטחון, והוא הודיע שניצחנו את חיזבאללה. רק חבל שלא הודיעו לו מה קרה בקריות בזמן שהוא הודיע את זה. קריית אתא – חמישה פצועים, 100 שיגורים, וטווח הירי רק הולך וגדל. את הפרשיות החמורות בלשכת ראש הממשלה – ועדיין לא שמענו את קצה הקרחון, כי יש צו איסור פרסום – ראש הממשלה כבר מכנה "ציד מכשפות", ואת ועדת החקירה הממלכתית שהממשלה ממאנת למנות כבר הורידו מהפרק. אז בואו נזכיר לציבור, כי לנו יש זיכרון לטווח ארוך. את ההצבעה של ראש הממשלה בעד ההתנתקות לפני עשור וחצי ממש אי-אפשר לטשטש, וכן גם את העשור וחצי האחרונים, שבהם ראש הממשלה קרא לחמאס "נכס" ומימן במיליוני דולרים כדי שהם יוכלו לטבוח, לרצוח ולאנוס את תושבי העוטף. אבל מה מנסים לעשות כעת עם אסטרטגיית השכחה? מנסים לחוקק חוק השתמטות בכל הכוח; בונים על הזיכרון לטווח קצר של אותם אנשי מילואים שעושים כבר 400 ימים ומעלה. משחררים אותם עכשיו כדי שאפשר יהיה לחוקק את חוק ההשתמטות, ולמרות שיש פערי כוח אדם אדירים בצה"ל – חסרים כבר עשרות אלפי חיילים בצה"ל, 800 חללים, 13,000 פצועים, חייבים למלא את השורות – אז כדי לחוקק את חוק ההשתמטות משחררים כעת את אנשי המילואים, וכך יוכלו לטפל בצורכי הקואליציה, כמו הרחבת סמכויות לבתי דין רבניים, כמו חוק הרבנים והג'ובים, והכי חשוב: חוק ההשתמטות. אז אני רוצה להזכיר לכם את תוכנית הסאטירה של ארץ נהדרת, שכשראיתי אותה התכווצתי במקום: "ישכח ישראל". ואחרי זה הבנתי כמה עומק יש בעניין הזה. איך עובדים על הזיכרון לטווח קצר של כולנו. איך מנסים להשכיח. ובכן, ממשלת ישראל וראש ממשלת ישראל, לא נשכח, לא נסלח, ונעמוד כאן על המשמר כדי שלא תוכלו לחוקק שום חוק השתמטות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, ביום חמישי בלילה תקפו פעילים פרו-פלסטינים את אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם. כולנו ראינו את התמונות הקשות, ואני רוצה לדבר על שר אחד, שרץ ואץ ביום שישי בבוקר אל הטוויטר, הלוא הוא השר המיותר עמיחי שיקלי, שכתב את ההודעה – אני לא אקריא לכם את כל ההודעה אבל אני אסכם לכם. הוא אמר שהמשרד שלו, המיותר, כמובן, קיבל שלוש התראות שונות אחרי השעה 19:00. שלוש ההתראות היו: אחת על הפגנה אלימה של פרו-פלסטינים, התרעה שנייה על פגיעה בחייל מג"ב, וההתרעה השלישית על מלון לאונרדו, מלון שהיו בו הרבה ישראלים. יותר ספציפי מזה אין. שלוש התרעות ממוקדות. מה עשה השר שיקלי עם ההתרעות? העביר את הדיווח לגורמי הביטחון בארץ, שהעבירו את הדיווח לגורמי הביטחון באמסטרדם. מייד לאחר שהוא סיים לדווח – את יודעת מה הוא עשה, מטי? אץ-רץ לו לערוץ הליטוף / ערוץ צפון קוריאה, ובו טינף ללא הכרה על נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא וידא שהאיום הגיע למקום? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה מה שהוא עשה, הוא התריע לכוחות הביטחון. סיים להתריע, ורץ לו מהר לערוץ הליטוף, לפאנל בפטריוטים. אני מניחה שזה היה ריאיון קשה, ריאיון נוקב. זה היה מאוד קשה. ושם הוא כמובן טינף על בנט. נשים בסוגריים, או שאולי חשוב לומר שבלי בנט כנראה בכלל לא היינו יודעים מי הוא. הוא כנראה עדיין היה מנהל מכינה. והדבר הכי גרוע בפוליטיקה בכלל, ואת יודעת, בכלל בעולם, פרקש, זה לירוק לבאר ששתית ממנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין הכרת הטוב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין. אין הכרת הטוב. זה דבר נורא. לרוץ ולהגיד שבנט קפלניסט כאילו, וראש הנחש, ולהתייחס – מה זה הגועל נפש הזה? נסגור את הסוגריים על ערוץ הליטוף, כי אני רוצה לחזור לשר המתריע בשער. הוא התריע. עכשיו אני אומרת לעצמי כאילו, מה? לא יכולת להגיד משהו לאוהדים? לא יכולת להגיד משהו להנהלת מכבי תל אביב? משהו? יש התרעה, תיזהרו, תורידו סימנים? תבינו כמה שהוא מיותר. כאילו את אומרת לעצמךYou had one job, One job . אתה אחראי לתפוצות. תפוצות זה ישראלים בחו"ל, וכמובן לא ישראלים. פשוט היית כותב ברשתות: חברים, שימו לב, יש התרעות, או שלפחות היית מתקשר למשרד החוץ, כי זה התפקיד שלו. אבל כמובן לקחתם ממנו סמכויות. והיית אומר לאוהדים – באמת אני אומרת לעצמי, כמה נפוח, כמה מיותר. משימה אחת – לכתוב או להודיע לאוהדים: יש סכנה. תשמרו על עצמכם, תורידו סימנים מזהים. הוא לא עשה כלום, שום דבר. בעולם מתוקן ובעולם נורמלי הוא היה מתפטר. אבל פני השר כפני הממשלה. חדלי אישים. באים, מתריעים ורצים הביתה לספר לחבר'ה בערוץ 14, ערוץ הליטוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני ממשיך אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה, אני נשארת להקשיב. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אמשיך את דברי חברתי מירב בן ארי, ואני רוצה שכל אחד יעשה לעצמו איזושהי מחשבה עצמית ויחשוב 86 שנים אחורה. ההורים, הסבים שלנו, הסבתות שלנו, העם היהודי שהיה נרדף, פוגרומים, שואה – זוכרים שהיה דבר כזה? זוכרים שהיהודים לא היו יכולים ללכת ברחובות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אפשר לשכוח? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זוכרים שהיה את הסמל הצהוב הזה, "יודן"? אתם זוכרים שרצחו שישה מיליון יהודים? אז הקמנו מדינה, מדינת העם היהודי, מדינת ישראל, מדינה חזקה עם צבא, עם עוצמה, עם מערכת משומנת, משרדים, ועוד משרדים, ועוד משרדים. ומה שקרה ביום חמישי האחרון זה פשוט לחזור 86 שנים אחורה, ולהרגיש יהודי נרדף ברחובות מדינה אירופאית מערבית מודרנית. מודרנית. ואנחנו ככה שמים את זה בצד, וזה כאילו עובר אותנו ליד האוזן. אז אני חשבתי שבכנסת היום בכל הוועדות יהיו דיונים בנושא הזה. לשמחתי, היו שני דיונים, אחד בוועדת החינוך ואחד בוועדת הקליטה והעלייה. הייתי כמובן חלק מהדיונים האלה, ואני רוצה לספר לכם מה למדתי מהדיונים האלה – שיש לנו ממשלה, איך אני אגיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, תגיד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מחורבנת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, הייתי מוצאת ביטוי אחר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוטרפת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מנותקת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הזויה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הזויה זה בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הזויה זה בסדר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששום דבר לא מתחבר בתוך המשרדים שלה. ואני אגיד לכם למה אני אומר את זה. בדיון, בשני הדיונים, הייתה נציגה של משרד התפוצות, וגילינו שבמשרד הזה יש יחידה שלמה שעובדת ומגלה, והתפקיד שלה לזהות פעולות ברשתות ולהעביר את המידע הזה קדימה כדי שיעצרו את הפעולות האלה, באירופה או בכל מקום אחר בעולם. מה גיליתי? שאותה בחורה שמייצגת את המשרד אמרה שהמידע היה, ההתרעות היו. המידע עבר לשר שיקלי. מה לא עשו? לא העבירו את המידע הזה למי שצריך לפעול ולהזהיר – לא למל"ל, לא למכבי תל אביב, לא לאוהדים, לא להתאחדות. לאף אחד לא העבירו. ואנחנו מצאנו את עצמנו עם אלפי אוהדים ברחובות, נרדפים אחרי המון שונא יהודים, כשאפשר היה למנוע את זה. כי אני יודע איך התכוננו למשחקים האולימפיים בפריז, ואיזה הגנה ואיזה אבטחה היו שם. היו צריכים להתריע ולהגן על האוהדים שלנו, ובמקום זה זרקו אוהדים לנהר, השפילו אותם, הכו אותם. בסוף מוחאים כפיים על זה שהחזירו אותם לארץ. מחיאות כפיים לאל על, מחיאות כפיים למשרדים, אבל על זה שאפשר היה למנוע את זה, אדוני היושב-ראש, אף אחד לא מדבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה פתאום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכלו למנוע את האירוע הזה בהולנד. ואחרי זה בנאום הבא אני אמשיך. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך, תמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כתושבת הנגב אני חייבת להגיד שאחרי פרסום התחקיר של רביב דרוקר אני ממש מרגישה בטוחה – בטוחה שהשר לביטחון לאומי עסוק בהכול חוץ מהדבר שהביא אותו לכנסת, חיזוק המשילות. אם למישהו היה ספק, המשילות בנגב ממש לא מעניינת את השר לביטחון לאומי, אלא אם כן היא מביאה לו לייקים. מילותיו של השר עם כניסתו לתפקיד, ואני מצטטת: אני מתכוון להביא סל שלם גם של חקיקה, גם של כוח אדם וגם של תקציבים כדי להביא את השינוי. והוא בהחלט הביא שינוי – שינוי לרעה. הפשע שחוגג תחת המשמרת שלך, אדוני השר – שאלת בכל מקום איפה בעל הבית, ובפועל נותר לנו שר עם חלוק בית וקבוצת ווטסאפ של ילדים בכיתה ו'. ככה מתנהל המשרד לביטחון לאומי. כמות הנשקים הבלתי-חוקיים שמסתובבים, הירי הבלתי-פוסק כל לילה, שאותו אני וכל תושבי הנגב שומעים, שבנס עד היום הכדורים פגעו רק ברכוש ולא בבני אדם. אבל זה מעניין אותך וזה עניין אותך רק כשהגעת לצעוק בשטח על השר הקודם. ידעת לעצור את התוכנית מסלול בטוח של סגן השר הקודם סגלוביץ', שהביא הצלחות בשטח, ועכשיו אתה מחפש תוכניות במגירות. צריך עזרה בחיפושים? אולי סגלוביץ' יסכים לעזור לך. עכשיו אני באמת רוצה לדבר בכנות. תוריד את האגו, תשלים עם זה שאין לך את היכולת, אין לך את המקצועיות. אתה פשוט לא יודע לנהל. תפנה למי שכן ידע. יש לך שני ניצבים במשטרה. אתה יכול לפנות לסגלוביץ', אתה יכול לפנות למיקי לוי, אולי הם יסכימו לעזור לך, כי בפועל אנחנו אלה שסובלים מזה שאתה השר. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, אני אחזור עוד פעם לתאונות דרכים. מתחילת השנה 377 אנשים – גברים, נשים, ילדים, תינוקות – נהרגו בתאונות דרכים. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לא עשתה כלום. מילא שהיא לא עשתה כלום, יש קיצוץ בתקציב תאונות הדרכים. אתם יודעים כמה ניידות משטרה יש ב-OECD? בממוצע, אחת לכל 10 קילומטר. במדינת ישראל, הענקית, כמה ניידות משטרה יש? בממוצע, אחת ל-100 קילומטר. מה זה אומר לכל מי שצופה בנו? שאין שוטרים, אין אכיפה, אפשר לנסוע, לעשות עבירות תנועה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא ממליצים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וככה מתים. מה זה לא ממליצים? אנשים עושים את זה. בסופו של דבר יש שוק, ושוק חופשי עובד גם בתחום של האכיפה. אם רואים שאין אכיפה, אין משטרה, אנשים עושים עבירות, מתחילים לעשות יותר ויותר עבירות; הם לא נתפסים – מרשים לעצמם יותר, וככה אנחנו בשנת שיא. 20 שנה לא היה כזה מספר של נפגעים, הרוגים, פצועים בתאונות דרכים. הכי הרבה. וממשלת ישראל, בהצעת התקציב מקצצת עוד ברלב"ד, כשאנחנו בסכום הכי נמוך שיש ב-OECD. אין שום תוכנית רב-שנתית למלחמה בתאונות דרכים, ואנחנו במקום האחרון. אף אחד לא משלם את המחיר, אף אחד לא הולך לכלא על אנשים שמתו תחת המחדל שלהם, והשרה אפילו לא מגיעה לכאן, לא מגיעה לשום ועדה. לא סתם התפטרתי מוועדת המשנה לבטיחות בדרכים, כי פשוט ממשלת ישראל לא סופרת את ההרוגים, את המשפחות, לא אכפת לה מהפצועים. אף אחד מבחינתה לא אשם. כמו שבמחדל של 7 באוקטובר היא לא אשמה, אותו דבר היא לא אשמה בתאונות הדרכים, היא לא אשמה בזה שאנחנו 402 ימים עם 101 חטופים, היא לא אשמה בזה שיש מילואימניקים שכבר שנה שלמה עושים מילואים ועכשיו קיבלו הודעות מביטוח לאומי שמורידים להם את התשלומים שהם מקבלים מהמדינה כי לא היו להם הכנסות השנה. אבל הם אומרים: השנה היינו במלחמה, היינו במילואים, איך יהיו לנו הכנסות? אז אומרים: לא, זה חוק, ומתחילים ביורוקרטיה. אף אחד לא אשם. יש בלי סוף חקיקה היום, מחר, יום רביעי. אף אחד לא אשם. מי אשם? לא הממשלה הזאת. לא בזה שיש אנשים שראויים לגיוס ולא מתגייסים – הממשלה לא אשמה. היא לא אשמה בפשיעה, היא לא אשמה בקיצוץ בחינוך, בבריאות, בזה שאנחנו מדינה בטראומה ואין כאן כמעט פסיכולוגים ופסיכיאטרים בשירות הציבורי. הם לא אשמים בכלום, אבל הם מאשימים את כולם בכול. איזה מין ממשלה. אין אחריות. יש לנו עוד הרבה חוקים שאמרתי, מאוד לא חשובים – חוקים על הרבנים, על זה – אבל לא על המילואימניקים, לא על אלה שצריכים, לא על אלה שהורגים בדרכים. שם אני גם אסביר איך הממשלה הזאת ממשיכה להביא כסף למקומות מסוימים ושוכחת מאלה שבאמת צריכים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום רביעי בשעה 11:00 יהיה אירוע חשוב למדינת ישראל. מלבד זה שתיפתח כאן מליאת הכנסת ויהיו פה נדמה לי 19 הצעות חוק פרטיות, שחלקן לא קשורות למאמץ המלחמתי, מחר בית המשפט ידון יתחיל לדון בבקשת סנגוריו של בנימין נתניהו לדחות את משפטו – את שלב העדויות, שאותו בית משפט – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את עדותו, לא משפטו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, את עדותו בבית המשפט, שזה שלב חשוב בתהליך המשפטי. למעשה, כבר ביולי בית המשפט קבע שנתניהו יתחיל להעיד במשפטו ב-2 בדצמבר. הבוקר, כמו כל אזרחי ישראל, אני קורא את ההודעה, הידיעה החדשותית, שפרקליטיו של ראש הממשלה, או פרקליטו של ראש הממשלה, ביקשו לדחות את השלב הזה לחודש פברואר. ואז אמרתי, זאת לא בקשה, זה אולטימטום של ראש הממשלה למדינת ישראל: אם אתם לא דוחים לי את שלב העדות שלי בבית משפט, אז אתם אחראים למה שיהיה פה בשלושת השבועות הקרובים, עד 2 בדצמבר. כי אנחנו, לצערי, אדוני היושב-ראש, כבר למודי ניסיון, בארבע וחצי השנים האחרונות, מאז שהתחילה הפרשה, מאז שהוגש כתב אישום, שרוב-רובם של הדברים משועבדים לטובתו האישית של נתניהו, גם כאשר מדובר בהחלטות ביטחוניות וגם בהחלטות פוליטיות שמתקבלות כאן בבית הזה. אני חושב ובטוח שכמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל המשפט של נתניהו. יש אנשים שהיום אני בטוח שמצטערים על אותה תמונה שהם עומדים במסכה בבית המשפט וככה תוקפים את מערכת המשפט. אין מדינה דמוקרטית ומערבית אחת שבה יש ניגוד עניינים כל כך מובהק בין ראש הממשלה, שמנהל את משפטו, לבין מערכת המשפט, שנאלצת להדוף את התקיפות של ראש הממשלה המכהן. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר פעם שאין לו שום בעיה לנהל את ענייני המדינה וגם לנהל את משפטו; ככה טענו סנגוריו בתשובה על כמה עתירות שהוגשו לבית המשפט. אז איך זה מסתדר עם האמירה שאפשר לקרוא באותה בקשה שהוגשה לבית המשפט לדחות את שלב העדות שלו, שכתוב בה שיש עומס רב בניהול המדינה? אז אני מציע, אדוני ראש הממשלה: תתייעץ עם עורך הדין שלך ותחליט, או שאתה מסוגל לנהל את המדינה או שאתה לא מסוגל לנהל את המדינה תוך כדי שאתה מנהל את משפטך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. עוד אודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיעו חברי הכנסת נאור שירי, ולדימיר בליאק, רון כץ, סימון דוידסון ונעמה לזימי כי הם חוזרים בהם מהצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4873/25; כמו כן, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון הודיע כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4873/25. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים) << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מה עוד אנחנו למדים מתוכנית או תחקיר "המקור" של רביב דרוקר ששודר אתמול וישדרו את החלק השני שלו היום? אנחנו למדים שהשר לביזיון לאומי, שאמון על הביטחון האישי של אזרחי המדינה ובכלל, מקבל החלטות על המקומות הרגישים ביותר והנפיצים ביותר בהתאם למדד האישי שלו בריבים שלו עם לשכת ראש הממשלה. מתברר אפוא שהשר הזה מסתנן לעיתים קרובות אל תוך מסגד אל-אקצא, ומעורר פרובוקציה שמאיימת להדליק את כל האזור במקום הרגיש ביותר והנפיץ ביותר, אך ורק כי הוא מסוכסך עם ראש הממשלה בסוגיה כלשהי והוא רוצה לעשות לחץ שיביא את לשכת ראש הממשלה להחלטה אחרת מולו. אלוהים אדירים. אלוהים אדירים. כיצד אפשר לקבל מצב ששר בכיר האמון על הביטחון האישי של אזרחי המדינה, כל אזרחי המדינה, משחק באש ביודעין ובכוונה תחילה כדי ללחוץ על מישהו לטייב את התנאים האישיים והמפלגתיים שלו בתוך הקואליציה המטורללת והנפשעת הזו? והבן אדם הזה, המורשע – המורשע היחיד, דרך אגב, בכל הכנסת – שהורשע בבתי משפט בתמיכה בארגון טרור, הבן אדם הזה ממשיך לכהן בתפקיד הכל-כך רגיש הזה. וכאשר אנחנו מתריעים, אומרים שאנחנו לא אוהבים אותו, אנחנו שונאים אותו. רבותיי, מדינה שמכבדת את עצמה לא הייתה מאפשרת למורשע הזה לכהן דקה אחת כשר. גדולי הליכוד בעבר לא הסכימו להישאר במליאה כאשר הגזען מאיר כהנא עלה לדבר, והמורשע בטרור, השר לביזיון לאומי, הוא החניך, הוא התלמיד, של כהנא הגזען, והוא מכהן בתפקיד כל כך בכיר במדינה. אוי לנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ – מוותר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז בוא. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> רון יוותר? נו, באמת, ארז. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה היה להגיד "אני פה". זה היה להגיד "אני פה". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל היית בכיוון החוצה. היית לכיוון היציאה, לא לכיוון הכניסה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הייתי בכיוון של עוד פניית ציבור לשר הפנים, השר היחיד שמתפקד בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – – << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש עוד שרים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יודע שאתה חבר שלו, שכן שלו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אומר לך, זה מאפיה פתח-תקוואית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש עוד שרים שעובדים בממשלה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן. השר מרגי, השר יואב בן צור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודע, לא מכיר. אני מכיר את משה ארבל, מפרגן לו בכל הזדמנות. אני מקווה שזה לא הורס לו את הפריימריז. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אתמול עם ישראל נחשף לתחקיר מטלטל של רביב דרוקר שהראה את כל מה שכולנו יודעים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא תחקיר – אני אתן לך עוד זמן – זה לא בדיוק תחקיר, זה הדלפות. תחקיר – כשחוקרים, ושולחים, נכון? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> האימא של התחקיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בהגדרה? השר ארבל, השר המתפקד. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אני לא מבין בתקשורת, אני לא יודע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תחקיר? זה סתם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אעשה לך גם המשך לאירוע הזה. זה האימא של התחקיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר הביטחון ארבל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות פה – תחתום על צווים של גיוס, ותהיה שר הביטחון, למה לא? גם נהיה מאובטחים הרבה יותר טוב. תחשוב על זה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, אתם שכנים. לא מותר לך, יש ניגוד עניינים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, נכון, אתה צודק. אני מרוצה ממה שיש לי. טוב, בוא נחזור רגע לתחקיר המטלטל של רביב דרוקר, שגילה את מה שכולנו יודעים: מדינת ישראל הופקרה. הביטחון האישי של כל אחת ואחד במדינת ישראל הופקר בידי ליצן טיקטוק – ואני מבין שזה מונח שמאוד מפריע לשר הטיקטוק, אותו שר עם מנטליות של כוכב בן 16 שמחפש את הלייק הבא, אבל מה לעשות? עכשיו כולנו גילינו שזה בדיוק העניין. איך מקבלים החלטות? מה מביא יותר לייקים. לאן שולחים שוטרים? לאיפה שתגיע התקשורת. ואם זה לא מספיק לכם, אז גם גילינו שבנצי גולדשטיין, עוד עבריין מורשע – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גופשטיין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מתקן אותך השר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גופשטיין. – – עוד עבריין מורשע, פועל בניגוד עניינים בתוך הלשכה של השר לביטחון לאומי. אותו אדם הוא גם גיסו של חנמאל, ראש המטה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> Family connections. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותאמינו או לא, אין הסכם ניגוד עניינים. ואני רוצה להקריא לכם מתוך החוק, חבריי חברי הכנסת. סעיף 284 לחוק העונשין קובע כך: "עובד ציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים". זה הסעיף של מרמה והפרת אמונים. זה בדיוק מה שקורה בלשכתו של שר הטיקטוק, הידוע כשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. ואני מודיע לכם מפה: אני אפנה ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה ברורה שתחקור את הנושא הזה. לא ייתכן שבתוך הלשכה של השר שממונה על הביטחון הלאומי של כולנו, ייעשו עבירות בניגוד עניינים. ומי יודע במה עוד הוא מייעץ ואיזה עוד חיי אדם וחיי שוטרים אנחנו מסכנים כי אותו אדם רוצה לקבל עוד לייק בפייסבוק או עוד לייק בטוויטר, או לקבל עוד איזה ריאיון בערוץ 12. לא ייתכן שזה מה שקרה למשטרת ישראל, ולא ייתכן שכל אחד שיושב בבית הזה, בממשלה הזאת, יעבור על זה לסדר-היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל פעם שאני עולה לדוכן אני קודם כול אדבר על החטופות והחטופים שלנו. כבר 402 ימים הם נמצאים בשבי, בידי ארגון טרור, בידי רוצחים, ואין אור בקצה המנהרה. זעקות המשפחות נופלות על אוזניים ערלות, ועסקת חטופים רחוקה מתמיד. ההפצצות על תושבי הצפון המופקר נמשכות מסביב לשעון. רק היום בעיר שלי היה מטח חמש פעמים – 50 טילים נפלו על כרמיאל – ואני כבר לא מדברת על הקריות, חיפה, נהריה, שמופגזת ומופצצת כל יום, וגרים שם אנשים מבוגרים, קשישים, ילדים. מה עובר עליהם? אתם יודעים מה המצב הנפשי של המשפחות האלה? אזרחים נרצחים, המפונים עדיין לא חזרו לבתיהם, והלוחמים ממשיכים ליפול על הגנת המולדת. בהולנד מאות פורעים מוסלמים דרסו, דקרו והיכו בברוטליות ישראלים באופן מחריד בלילה שהפך לפוגרום, בזמן שבישראל, ראש ממשלת הניתוק-שיתוק משחק במשחק הכיסאות המדמם ביותר, וממשיך לחלק ג'ובים ולמנות עוד שרים בממשלה בשווי מיליוני שקלים בעת משבר כלכלי חמור. הסתה מכוערת מופנית בעיקר נגד מי שמבקש להחזיר את החטופים. חברתי חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי הותקפה בזמן שהיא קראה להחזיר את החטופים הביתה. מכונת הרעל עובדת שעות נוספות בשביל לטשטש את העם ולהסיט את תשומת ליבו משרשרת הכישלונות הבלתי-נגמרת שלהם ומפיטורי שר הביטחון בעת מלחמה. ממשלת ההסתה בונה על זה שהציבור לא ייכנס לפרטים, ולמעשה רק זורה מלח בעיני הציבור. הפעם הם עשו את זה באמצעות תרגיל מסריח עם שם מאוד פטריוטי: חוק גירוש משפחות מחבלים. כשצה"ל, שב"כ והיועמ"שית מתריעים על סכנות ביטחוניות וחוקתיות בחוק מסוים, למה הממשלה מקדמת אותו, כשברור שהוא לא ימומש? הממשלה מכינה את הקרקע להתנגשות חזיתית עם מערכת המשפט ולקידום הפיכה משטרית על מלא. חברי הכנסת בקואליציה אומרים בגלוי ובקול רם. הם כבר לא מסתירים כלום. זה הרי לא אמור להפתיע אף אחד. זו אותה ממשלה שמטפחת את ההשתמטות ומפקירה את הלוחמים שלנו, וכל זה בזמן שצה"ל מתמודד עם פערי כוח אדם עצומים בצל מלחמה שגובה מחיר כבד. אבל מכונת הרעל לא תערער אותנו. הציבור לא עיוור. אנחנו כאן, ממשיכים בכל הכוח, עד שנציל את המדינה מידי מי שהורס אותה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, למי שלא שמע את הציטוט של ראש הממשלה – שני איומים שצריך לפתור: איראן וחוק הגיוס. בהחלט עומד באותו מאזן, השוואה הגיונית בסך הכול; גם ערכית מאוד. אבל חשבתי לעצמי על פתרון. אני יכולה לסייע בידי ראש הממשלה איך לפתור את שני האיומים הגדולים על מדינת ישראל. יש פרקטיקה חדשה שאני רוצה להציע, ומסתבר שהרבה שרים שלנו אוהבים להשתמש בפרקטיקה הזו. תגיד, קינלי, אשתך שתחיה, שתיבדל לחיים ארוכים, היא בקבוצת הווטסאפ של הלשכה שלך? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, לא? אז מסתבר שיש פרקטיקה חדשה. מכניסים את בני הזוג לתוך קבוצת הווטסאפ הלשכתית, והינה – יועצים מדרגה ראשונה, מקצוענים, שיודעים את העבודה, שיכולים לעזור לקבל החלטות. נזכרתי שבשבוע שעבר עמדתי פה ודיברתי על ועידת האקלים – שהשרה לאיכות הסביבה טסה עם ארבעה שרים, לא פחות, לוועידת האקלים, בעלות של 7 מיליון שקלים רק ההקמה של הביתן, ללא אבטחה וכו', ודיברתי על זה שבעלה שיחיה גם שאל אם אפשר לממן את זה על חשבון המדינה. ונזכרתי בימי ממשלת השינוי – זוכרים את הימים ההם? שבהם הוא ניהל משא ומתן עיקש כדי להבטיח לה את תפקיד השרה. ואני גם רוצה להזכיר שהיא הייתה ילדה טובה עד הסוף, כמו שהיא אהבה להגיד. ומסתבר שהפרקטיקה הזאת זו פרקטיקה נהוגה מאוד בממשלה. זה קורה אצל השרה סילמן, ועכשיו אנחנו למדים שזה קורה אצל השר בן גביר – אשתו מייעצת לו לקבל החלטות מקצועיות של המשרד לביטחון לאומי, שאחראי לביטחון הלאומי שלנו, אזרחי ישראל. היא מחליטה איזה סבב מינויים במשטרה צריך לקבל, את מי כן, את מי לא, וזה מאוד טבעי. ורציתי לשאול, אין פה הרבה חברי כנסת עכשיו, חבל, אבל רציתי לשאול – שאלתי את קינלי: האם אשתך בקבוצת הווטסאפ הלשכתית, רון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, היא לא מקבלת החלטות אצלך בלשכה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הצעתי פרקטיקה חדשה, תצרף אותה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> צאי לו מהזוגיות. שלי, מה את מתערבת לו בזוגיות? מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבודו במקומו מונח – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה את מתערבת? את מסכסכת בינו לבין אשתו. מה את עושה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רואה שרון מתנגד לעצה שלי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, יש לי שאלה. שמחה, אתה, אשתך בקבוצה של הלשכה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אשתי פה, כל הזמן פה – בלב, בנפש, בראש – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רואים שהוא מפחד, רואים שהוא מפחד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – אני לא יכול בלעדיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה את נגד נשים? אני לא מבין. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה את מתערבת בזוגיות? אני לא מבין מה את רוצה, שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> "חכמות נשים בנתה ביתה", כתוב. משלי, שלמה המלך. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, בואו נעשה סדר, בואו נעשה סדר. במינהל תקין במדינה נורמלית, כמו שפסיכולוג לא מתייעץ עם אשתו כיצד לנהוג במטופלים שלו, ועורך דין לא מתייעץ עם אשתו, או להפך, איך לנהל תיקים, כך פוליטיקאים שמכבדים את עצמם לא מכניסים בני זוג לקבוצת הווטסאפ של העבודה, של הלשכה, ומתייעצים איתם איזה החלטות גורליות לקבל, שישפיעו על החיים של כל אחת ואחד מאיתנו. בושה וחרפה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלי, כמו שאמר השר רון דרמר: החלטות מתקבלות בפורום השלושה – נתניהו, דרמר ולא יודע מי, כנראה עוד נתניהו. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהחלט. ורציתי – בדיוק, נכון. גנבת לי את המשפט האחרון. כי הרי ציינתי גם את השרה סילמן וגם את השר בן גביר, וגם בלשכת ראש הממשלה, כידוע, יש כמה וכמה בני משפחה שמעורבים שם בקבלת ההחלטות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בגדול הוא רוצה לעשות אותו דבר, הבן – זה המודל. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעית. זה כמו בסוריה, שהבן הולך אחרי האבא – כזה. תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה המודל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע איך קוראים לזה – האב, הבן ורוח הקודש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ארז, אצלך אני בטוח שאשתך לא בקבוצה של הלשכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין לי קבוצה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ועדת האתיקה החליטה לפני שעה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> החלטה טובה, החלטה אמיצה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – להרחיק את חבר הכנסת עופר כסיף לשישה חודשים מהכנסת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מעט מדי ומאוחר מדי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מעט מדי ומאוחר מדי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, מספיק. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העמדה שלנו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רון, לא יפה. תשמעו גם דעה אחרת. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו בסיעת חד"ש-תע"ל תמימי דעים לחלוטין עם חבר הכנסת עופר כסיף. ואני רוצה לשאול: אז למה לא מרחיקים אותנו? אנחנו – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אולי גם אותך? באמת נכון. נכון. איימן, לטיפול. לטיפול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אותך צריך להרחיק. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש ארבעה ח"כים ערבים ויש חבר כנסת יהודי אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בגלל שאתה ערבי. אותך צריך להרחיק כי אתה תומך טרור. זה לא בגלל שאתה ערבי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה מרחיקים את חבר הכנסת היהודי ולא מרחיקים את חברי הכנסת הערבים? אני רוצה להגיד לכם למה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותך צריך להרחיק. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איימן, ככה זה במדינה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, לא. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תן לי לדבר איתו. מה אתה מפריע, היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, תעלה לפה אחרי זה ותענה לו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש חוות דעת, 14 עמודים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם למה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בקרוב אצלך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כי במדינת ישראל מפלים נגד יהודים. נותנים לכם להגיד מה שאתם רוצים, רק את היהודים – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי הכי קל לעשות דה-לגיטימציה לעמדות שלנו, אנחנו הערבים, כי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר ערבי? אתה תומך טרור. אכפת לי אם אתה יהודי או ערבי? אתה תומך טרור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, אני אלך יחפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אלך יחפה, שדפנה ליאל תרשום את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי אוי אוי, הלכתי יחפה, אוי ויי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שתסתכל על הרגליים שלי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, סיימת? יופי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, באמת, הפסדתי מה שיש לאיימן עודה לומר. בוא, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי אנחנו, הערבים, קל מאוד לעשות נגדנו דה-לגיטימציה: ראו, אלה פלסטינים שעמדתם לצד העם הפלסטיני. קל מאוד לעשות דה-לגיטימציה נגד העמדות שלנו. אבל כשיש יהודי שיש לו עמדה אחרת, זה הופך ל-level אחר לגמרי, רעיון מול רעיון. לכן זה מקשה עליהם לעשות דה-לגיטימציה נגדו. אז מה עושים? משתיקים אותו. משתיקים את עופר כסיף בגלל שיש לו מצפון, והממסד פה לא רוצה אנשים עם מצפון. אנחנו איתך, חבר הכנסת וחברי היקר עופר כסיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר 17 שניות? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סימון דוידסון, מזל טוב, היום יום הולדת. טלי גוטליב, למי? שש שנים מלאו היום בדיוק, 11 בנובמבר, ליום הראשון שבו העביר נתניהו לראשונה את מזוודות הכסף לחמאס. ב-11 בנובמבר 2018 מכריזות כותרות העיתונים: היום מועברות לראשונה מזוודות דולרים של קטר לחמאס. שש שנים מהיום בדיוק, המזוודות שקנו שקט מדומה וזמני אושרו על ידי ראש הממשלה נתניהו, אחר כך סמוטריץ'. מזוודות של כסף שהלכו למימון, פיתוח ובנייה של המנהרות, של כוח הלחימה, של התשתיות, של המשכורות – כל מה שהתפוצץ עלינו ב-7 באוקטובר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה לא הפסקתם? למה לא הפסקתם את זה? אה, שכחתם מזה? אה, חבל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תראה, אני אגיד לך, משה. אומרים בשפה היהודית: אין מלאכה נקראת אלא על שם גומרה, אז מי שגמר את האירוע הזה, התחיל אותו, לצערנו לא הפסיק אותו, זה ביבי וסמוטריץ'. אפשר לקרוא לזה – אתה יודע, בשנות החמישים הייתה פה מחלוקת קשה על חוק השילומים. בעצם זה מה שהיה פה – כסף עם תמורה. היו שאמרו שזה סוג של הצהרת כוונות; היו שאמרו שזה קניית שקט תעשייתי. אבל זה מנפלאותיו של מנהיגכם הדגול נתניהו – מדיניות הדחיינות, לקנות בכסף שקט, לדחות כל בעיה, כל דבר יידחה למתישהו, ליום שאחרי, יידחה, יידחה. חמאס בונה את כוחו, חיזבאללה בונה את עצמו על הגבול. עד שזה מתפוצץ, עד שזה מערער את הקואליציה וצריך ללכת לבחירות. זה מה שקורה עם חוק הגיוס כבר יותר מעשור; זה מה שקורה גם עכשיו כשהצבא צועק די; זה מה שקורה כשמשרתי המילואים משרתים יותר מ-300 ימים ואומרים: איננו יכולים עוד; זה מה שקרה בדיוק עם חמאס, חברים. שילמתם מזוודות, אתנן לחמאס, עד שזה התפוצץ. ואפשר לחשוב, דרך אגב, גם היום, שיש כל מיני דברים שהולכים ונבנים כי לא מטפלים בהם. התקציב שהולך ומתקרב מזכיר לנו מה המחיר של מדיניות כלכלית מופקרת, מה זה חגיגה תקציבית שמפזרת כספים לכל דורש. למה לעשות היום אם אפשר לדחות למחר את החטופים, את העקורים? כן, חברים, היום יום הולדת, מזל טוב. שש שנים לדמי האתנן שנתניהו התחיל לשלם לחמאס, אבל מי שמשלם את המחיר זה אנחנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת שיש לי כל כך הרבה טרוניות, יש לי כל כך הרבה מה להגיד. בכל יום אנחנו נחשפים לעוד משהו חדש ועוד משהו חדש. אתם יודעים, זה כמו הסרטים המצוירים, שאתה ממש ממש מגיע לצוק, שני גלגלים כבר למטה והתהום ממתינה לנו. אבל אני בוחרת דווקא לדבר על מי שיש תחושה שקצת נשכחים, שקצת נרמלנו. כבוד היושב-ראש, במוצאי שבת זה היה 400 ימים שהחטופים לא איתנו, שעוד לא חזרו 101 חטופים. אימהות – יש לנו שם את משפחת ביבס, ילדים, יש לנו אבות, יש לנו סבים. בעצרת שהייתי בה בשער הנגב במוצאי שבת דיבר ניסן קלדרון, אחיו של עופר. ואתם יודעים מה? אני לא רוצה רק אני לשמוע, ועוד כמה מהדרום, אני רוצה שכל מדינת ישראל תקשיב לדבריו, וברשותך, אני רוצה להקריא את מה שהוא אמר: 400 ימים. 400 ימים של פחד, חושך ותסכול. 400 ימים שבהם עופר, אחי היקר, נמצא בשבי בעזה. נחטף מניר עוז בשעות הבוקר המוקדמות, מופקר על ידי ממשלת ישראל, ומתמודד עם מציאות שאיש מאיתנו אינו יכול לדמיין. אני, ניסן קלדרון, שורד הטבח של 7 באוקטובר, אח של עופר, דוד של סער וארז שחזרו משבי הגיהינום אחרי 52 ימים. אנחנו כאן ממתינים, כואבים ומתפללים. בשבוע שעבר חגג ארז – נו, גם על החטופים אתם צריכים להפריע? שתי דקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע, בבקשה, באמת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר חגג ארז בר-מצווה, רגע שאמור להיות שמח – אך היה חסר. אבא שלו, אחי עופר, לא היה שם להחזיק לו את היד, להתרגש איתו, להיות לצידו. אני כל כך מבינה את ניסן, כי אני חגגתי ביום חמישי בר-מצווה לנכד שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מזל טוב. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. ואיך אפשר לחשוב שאין אבא שמלווה ונותן – "שפטרנו". תחשבו שעופר אפילו לא עשה את זה. זאת אומרת שסער – עדיין המצוות עליו. 400 ימים של הפקרה. 400 ימים שבהם הממשלה הזאת, ובראשה נתניהו, שכחה את הערכים הבסיסיים של היהדות – "לא תעמֹד על דם רעך". במקום לעשות הכול כדי להשיב את עופר ואת יתר החטופים, הם עסוקים בפגישות, חופשות ופקסים. בזמן שאנחנו דורשים פתרונות, אנחנו מקבלים רק תירוצים. ראש הממשלה סיפר לנו שיש אזרחים חיים בעזה. אנחנו יודעים את זה, אבל אנחנו שואלים: למה הם עדיין שם? נתניהו, אם אתה באמת כול-יכול, הוכח לנו שעוד נשארה בך אנושיות. החזר אותם עכשיו בעסקה. כולם. 400 ימים הם יותר מדי, 400 ימים של שקרים וסיפורים, בזמן שעופר ושאר החטופים לא אוכלים, לא שותים, לא רואים אור יום, לא יודעים מה קרה לנו. אני עומד כאן ודורש מהממשלה, ביום ובלילה, כל דקה וכל שעה, עשו רק דבר אחד: החזירו את כולם הביתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החזירו את המתים לקבורה ואת החיים לשיקום. אין לנו תקומה בלעדיהם. עוד שני משפטים, בבקשה. עופר, אחי היקר – ואני מאוד מקווה שעופר, איפה שהוא נמצא, ישמע מה שיש לניסן להגיד – עופר, אחי היקר, תחזיק מעמד עוד קצת. כולנו מחכים לך, הילדים, שרון, המשפחה, חברים. אנחנו כאן עושים הכול כדי להחזיר אותך. תודה לכל מי שפועל למען 101 האזרחים שעוד בעזה. אל תעצרו, אל תוותרו עד שכולם יחזרו. יש לי בקשה, כבוד היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, חרגת, חרגת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בקשה של משפחות החטופים. תגיעו לעצרות ותתמכו בהם. ותחזירו לנו את החטופים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן, בעזרת השם. חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הבוקר שאלו אותי כאן בכנסת: תגיד, עמית, ממה מפחד הרמטכ"ל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ממה מפחד הרמטכ"ל הרצי הלוי? עד אתמול לא ידעתי להשיב. היום אני יודע את התשובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב את הרמטכ"ל כבר, עזוב את הרמטכ"ל. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרמטכ"ל מפחד מחזי נחמה. אפילו לא מחזי נחמה עצמו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ממי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חזי נחמה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוה, אני אסביר מי זה. הוא אפילו לא מפחד מחזי נחמה, הוא מפחד מהדעה שחזי נחמה העז להשמיע, מהביקורת שהוא העלה. עכשיו, מי זה חזי נחמה, שואל רון כץ. אני אספר לך. חזי הוא קצין חי"ר, קצין בחי"ר, ומ-7 באוקטובר – אלוף משנה. אלוף משנה לא נשאר בבית ב-7 באוקטובר, לא התמקם במטה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – די לטנף על הצבא, די, שחררו אותנו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נלחם בסמטאות בעזה, נלחם בפירים בג'באליה, בקו הראשון. ככל שהוא נלחם, ככל שהימים עברו – שאלת, רון, תקשיב – ככל שהימים עברו הוא ראה שהדברים הכי בסיסיים לא קורים. כלומר, אנחנו לא במלחמה, אנחנו באוסף של פשיטות ממוקדות, מבצעים מיוחדים על פי מידע מודיעיני. לא מלחמה קלאסית, כלומר, כיבוש, שליטה טיהור – אין. התחיל לשאול שאלות: למה אתם לא עושים כתרים? למה אתם לא עושים נקזים? דברים בסיסיים, לא אסטרטגיה, לא היום שאחרי, לא היומיים שאחרי. למה לא עושים את הדברים הבסיסיים שלמדנו בבתי הספר הצבאיים? למה אתם פועלים בצורה שהילדים שלנו אחר כך נכנסים פעם חמישית לג'באליה, פעם שישית לזייתון? הוא שאל, שאל, שאל, ולא קיבל תשובות. עלה מול המפקדים שלו, מול פד"ם, הגיע עם קצינים, ביקש פגישה עם הרמטכ"ל. קבעו, ביטלו, שוב ביטלו. בסוף הודיעו לו שהרמטכ"ל לא רוצה לשמוע. זאת התוכנית – איך אומרים בצה"ל? זאת הקונספציה, זהו. טוב, מה עשה חזי? מייד כשהוא סיים את המילואים, כינס קצינים. הוא היה יכול לנוח בבית. שר הפנים, הוא היה יכול לנוח בבית, הוא היה בג'באליה חודשים. לא נח. אמר: אני מטייב, אני משפר. כינס, הגיע גם לכאן. ביקש שהקול הבסיסי מאוד הזה יישמע – זה גם הקול של דמי אחינו שזועקים מהאדמה – שיישמע, ואולי ככה ישפיע על מקבלי ההחלטות במטכ"ל. יותר אזרחות למופת מזה? לא. אממה? אולי אתם חושבים, אזרחי ישראל, שהרמטכ"ל הקשיב, שמע את הביקורת, חשב מחדש, הזמין את הפורום אליו ללשכה, בחן מחדש את התוכניות? לא. הוא עשה דבר אחד – הוא דאג באופן אישי להדיח את אלוף משנה נחמה משירות המילואים. העיף אותו מצה"ל. משרת – משרת, מפקד בקורס מג"דים וביחידות נוספות, משרת כלוחם. כל היחידות קיבלו הוראה מהרמטכ"ל אישית: חזי נחמה בחוץ. אישית. פסול שירות. אותו רמטכ"ל שלא הדיח אף אדם אחר, אבל חזי נחמה, שהעז להעלות ביקורת, להביע דעה אחרת, הוא בחוץ. אז אני חושב, רון כץ, שזה אחד מרגעי השפל במלחמה הזאת. מי שעומד בראש מערכת – שאנשים שמוסרים את הנפש, באים למסור את הנפש והם מוסרים את הנפש, ובדל ביקורת לא יכולים להשמיע. אם הם משמיעים, הם בחוץ. אותה תרבות אנטי-ליברלית, אנטי-דמוקרטית, כמו באוניברסיטאות בעולם. אתה משמיע את הקול – אתה נהיה פשיסט, אתה נהיה משוגע, כבר אתה בחוץ. זאת בדיוק התרבות שהובילה אותנו ל-7 באוקטובר. הרי זה מה שקרה כשהאלחוטנית ו' אמרה דעה אחרת. אמרו לה: לא, את מדמיינת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הזמן נגמר, הזמן נגמר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הביאו לראש אמ"ן דאז הרצי הלוי, ב-2018, את התוכנית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר: לא. אמר: חמאס מורתע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, ברשותך. הראשון שהיה צריך לתקן את התרבות הקלוקלת הזאת היה הרמטכ"ל הרצי הלוי. במקום זאת הוא עושה את ההפך הגמור – הוא מונע ביקורת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הראשון היה צריך להיות ראש הממשלה שלך, שלא לקח אחריות על שום דבר. לא הרמטכ"ל, ראש הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שמשמיע דעה – הוא מעיף אותו. זאת בושה גדולה. אבל אני רוצה לומר שיש בסיפור הזה גם נחמה גדולה. יש נחמה, יש חזי נחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש את זאב נחמה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, חזי, אנשים כמוך, שלא חוששים לא להיות במיינסטרים, שלא חוששים להביע עמדה אחרת – אתה הנחמה שלנו. אתה התקווה לדור העתיד של מפקדי צה"ל, שלא מפחד מהאויב בחוץ וגם לא יפחד מביקורת מבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קצת ציטוטים ממנהיגי עולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, חשוב. היסטוריה זה חשוב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות, הנשיא הנבחר טראמפ דיבר בצורה מאוד ברורה ונחרצת על הטרלול הפרוגרסיבי. הוא התחייב לקדם – ואני מצטט – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך שאמרת טרלול פרוגרסיבי – נכנסתי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – חינוך חיובי על המשפחה הגרעינית, תפקידי אב ואם וחידוד השוני והייחודיות של גברים ונשים, במקום לטשטש אותם. סוף ציטוט. הוא אמר שיבקש מהקונגרס לאסור בחוק כל מימון פדרלי של טיפולים שכביכול משנים את מינו של אדם. הוא הבטיח שלא יתאפשר למורים להציע לילדים את האפשרות שיכול להיות שהם לכודים בגוף הלא-נכון. הוא הודיע שלא יאפשר – חבר הכנסת סימון דוידסון, זה בשבילך – הוא הודיע שלא יאפשר לגברים להתחרות בספורט נשים, ולא משנה איזה טיפולים הם עברו או איך הם מכנים את עצמם. בשבוע שעבר הציבור האמריקאי אמר את דברו בצורה מאוד ברורה, וכפי שנאמר אתמול בכאן 11 על פי כתבה בניו יורק טיימס, זה היה אחד מהנושאים המרכזיים שהכריעו את מערכת הבחירות. בימים האחרונים נבחרה לתפקיד יושב-ראש המפלגה השמרנית בבריטניה אישה בשם קמי ביידנוק. גם היא לא מתבלבלת מהטירוף הפרוגרסיבי. היא מתנגדת לכך שגברים, גם אם עשו ניתוחים, ישתמשו בשירותי נשים. ברור לה שההתייחסות של החברה למינו של האדם לא אמורה להיות לפי מה שהוא מגדיר את עצמו אלא לפי איך שהוא נולד. והיא לא מוכנה לכך שצוותי ההוראה יעלימו מההורים את מה שקורה עם הילדים שלהם בבתי הספר. ואגב, היא גם תומכת ישראל מאוד מובהקת, ולדבריה היא מוצאת בנו בהירות מוסרית שחסרה בחלקים רבים כל כך של העולם. ואיפה אנחנו במדינת ישראל? מה עם עצירת הטירוף הפרוגרסיבי כאןאצלנו במערכות הציבוריות? מתי יגיע הריפוי להפיכה הפרוגרסיבית של ממשלת בנט ולפיד? אני מציע להתחיל מהריפוי של משרד החינוך, מהיוזמות הפרוגרסיביות של שרת החינוך הקודמת שאשא ביטון, יוזמות שמטרתן הייתה לשטוף את מוחם של הילדים בתכנים שמנוגדים לתפיסות העולם של רוב ההורים ולאמונותיהם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך מכון לשטיפת מוח. אתה כל-כולך מכון לשטיפת מוח. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> הגיע הזמן להחזיר למשרד החינוך את היהדות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. מספיק. חבר הכנסת נאור, למה אתה לא יכול לשמוע מישהו ששונה מדעתך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? יש לי פרוגרסיביות פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז תצא להתאוורר ותחזור. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> חבר כנסת שירי, הגיע הזמן להחזיר למשרד החינוך את היהדות, את המסורת ואת הציונות, וכבסיס לכול – את ערכי המשפחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מייד תשמעו – – – << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אוהב לשמוע אותו, למרות שאני לא מסכים איתו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתמול היה תחקיר של רביב דרוקר בערוץ 13, ולפניו היה גם פרסום של ג'וש בריינר, כבר לפני כמעט שנה, בעיתון הארץ, על דברים שמתרחשים במשרד לביטחון לאומי. אני שם כרגע בצד את מיהם החברים של השר, מי נמצא בכוורת שלו; אני שם בצד גם את דעותיהם הגזעניות. אני שם בצד את רדיפת התקשורת הקיצונית של השר, כמעט הפרעה. אני שם בצד את דמותו חסרת חוט השדרה, שהייתה בולטת אתמול, כחוט השני – חוט השדרה שלו לא קיים. יועץ אחד אומר לו: תעשה ככה, יועץ אחד אומר לו: תעשה ככה. אני שם בצד את חוסר הרצינות ואת חוסר עבודת המטה שלו. אני שם בצד גם את חוסר היכולת שלו לקבל החלטות באופן עצמאי. מדובר באמת בשבשבת לא רצינית, שהולכת על סמך הרוח ועל סמך מה חושב הבייס. ואחרי ששמתי בצד את כל הדברים הקשים האלה שמאפיינים את התנהגותו של השר הזה, שני דברים הזדקרו באותו שיח שהיה. פעם אחר פעם השר הזה מציב את אזרחי ישראל בסיכון ביטחוני. הוא מנהל שיח לגבי מה צריך לעשות במזרח ירושלים: נכניס כמה כלבים, יחפשו נשקים, זה כבר יעורר שם משהו. את מה זה יעורר? את מה זה יעורר? הוא עולה להר הבית לייצר אתגר לראש הממשלה, סיבוב פוליטי על כולנו, שיכול היה להיגמר בדם. ואתם, כל מי שיושבים פה, רואים ושותקים. רואים ושותקים. אני לא מדבר על העובדה שבתקופה שלו הפשיעה משתוללת. השר ארבל, אתה היית בניחום אבלים בבאקה אל-גרבייה אתמול; אני הייתי שם ביום שבת. זיאד אבו מוך נרצח, מנהל בית ספר. זה עבר ככה. באותו זמן, איפה הוא היה? איפה השר הזה היה? בשום מקום שקשור לאיומים הרציניים שקיימים על מדינת ישראל. אתם יושבים שם ושותקים. שותקים. ואני אומר, ראש הממשלה הזה, עם כל הביקורת שיש לי עליו – היא גדלה מיום ליום, כי הוא לא עושה את תפקידו. זה לא תפקידו לזרוק מילים: נזיז את היועצת המשפטית. מה לעשות? יש שר בלתי כשיר, לא אחראי, שמסכן את ביטחון מדינת ישראל. יש לי הצעה לראש הממשלה: אל תפטר אותו כמו שפיטרת את גלנט. פשוט תזיז אותו – תהפוך אותו לשר לביטחון תזונתי, ותיקח את השר לביטחון תזונתי ותשים אותו במשרד לביטחון לאומי. אולי בזה יקרה משהו טוב אחד שתעשה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי קואליציית חוק הרבנים ומגיני המשתמטים, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לפנות אליכם ואל זה שעומד בראשכם. אחרי יותר משנה של מלחמת חורמה חסרת תקדים, אתם היום באמת יכולים להגיד שכמעט ניצחתם. אתם ממש כפסע מהניצחון המוחלט. כמעט ניצחתם את המשרתים; כמעט הבסתם את המילואימניקים הקורסים במאות ימי קרב; כמעט חיסלתם את החטופים ואת בני משפחותיהם; כמעט הכחדתם את משטרת ישראל; כמעט הצלחתם לצייר את כל מוסדות המדינה כבוגדים. יצאתם למלחמה עם סכין בין השיניים ווידאתם הריגה בכלכלה הישראלית, ברוח הישראלית, בממלכתיות הישראלית. ואללה, אין עליכם. רק חבל שמרוב שיכרון כוח התבלבלתם בזיהוי האויב. הצוררים הבאים להשמיד את העם היהודי והישראלי נמצאים בביירות, בעזה, בדוחא ובטהראן, לא בקפלן ובצלאח א-דין, בגלילות ובמחנה מטכ"ל. גם לממן את חמאס, גם לספק לו את המשאבים להקים אימפריית טרור וגם לראות אותו כנכס, גם לקרוס ולא לתפקד החל מ-7 באוקטובר, לדשדש ולהפקיר ולהזניח את אזרחי ישראל, וגם להעז להוביל מלחמת חורמה נגד הנפגעים עצמם – המפגינים, המפונים, החטופים, החיילים. הכול פוליטי אצלכם, עד כדי כך שאתם איבדתם כל מוסר ובושה, ואולי איבדתם גם צלם אנוש. במקום להוביל היום את חוק הרבנים, למה לא הובלתם 7,000 מתגייסים חרדים אל הבקו"ם? מה קרה לפיקוח נפש דוחה הכול? אתם צריכים תזכורת? יהודי לא מקריב יהודי. יהודי לא מפקיר יהודי. יהודי לא עומד מנגד כשדמי אחיו זועקים מהאדמה. ישראל הציונית חשובה יותר מהשטעטל האנטי-ציוני, האנטי-ישראלי והאנטי-ממלכתי שהצמחתם והפכתם לשליט עליכם. מי היה מאמין שיוצא סיירת מטכ"ל, האיש שעשה קריירה מדיבורים על ביטחון ועל לוחמה בטרור, בן להיסטוריון ואבא למשתמט ממיאמי, הוא שיהיה חתום על המלחמה בציונים המשרתים ויהפוך למגן האנטי-ציונים המשתמטים ושודדי הקופה הציבורית, וכל זאת, בתוך מלחמת אין ברירה מהקשות שידענו. זאת האמת. ביבי ברח. הוא לא רק ברח אל המקלט האטומי; הוא ברח מהעם שלו ורואה בו אויב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ברח מהציונות; ברח מצה"ל וממשרתיו. ראש ממשלה שהוביל אלינו שואה. ואותו נתניהו, שרואה בעמו שלו אויב ובאויב האמיתי נכס, אותו ביבי חייב ללכת הביתה לפני שיהיה מאוחר מדי לכולנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> או-הו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה או-הו? על מה או-הו? מה זה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה יש לו לומר על קבלת החלטות זוגית. את כל הדברים שמענו קודם מיש עתיד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה שומע אותו מספיק בוועדה שלך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא. הפסיק לבוא. תדע לך, מאז שהוא שמע שהוא הולך לקבל ועדה משלו, הוא כבר התחיל לזייף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת אם יש תוספת זמן לטרלול פרוגרסיבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא? אין? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התשובה היא לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הבנתי מה בינך לבין הטרלול הפרוגרסיבי, גלעד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גם אני שואל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> טרלול אני מבין. סליחה, סליחה. אדוני היושב-ראש, סליחה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – תאפס לי, אדוני. 20 דקות של טרלול פרוגרסיבי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר התורן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מוחמד, מוחמד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר התורן, 402 ימים לאחר טבח 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה ולממשלת ישראל אין תוכנית אסטרטגית לניהול המערכה ברצועת עזה, ועל אחת כמה וכמה, אין כל תוכנית אסטרטגית כיצד לסיים אותה. פשוט אין. כבר 90 ימים שראש הממשלה לא מתייצב בפני התקשורת לענות על שאלות העיתונאים. כנראה שמסיבות עיתונאים מיועדות, לשיטתו, רק לרגעים שבהם צריך לעכב או לסכל עסקת חטופים. אז אמור לי, אדוני השר התורן משה ארבל, אתה יודע מה כוונת הממשלה לגבי התושבים הפלסטינים המפונים מצפון הרצועה? האם מדובר בפינוי זמני התואם את דרישות הדין הבין-לאומי, או שממשלת ישראל, שאתה חבר בה, גמרה אומר לכבוש באופן קבוע את השליש הצפוני של הרצועה, להפוך אותו לאדמה חרוכה ולגרש את תושביו באופן קבוע דרומה? מה התכלית, אדוני השר, של הרחבת ציר נצרים לממדי ענק ששווים בגודלם לשטח של העיר תל אביב? מה התוכנית שלכם להעמדת אלטרנטיבה שלטונית לשלטון חמאס? ממשל צבאי ישראלי מלא על 2.3 מיליון פלסטינים או תוכנית אחרת? הרי בינתיים אתם רק מעצימים את שליטת חמאס ב-2 מיליון פלסטינים המכונסים במרחב שבין ציר נצרים לציר פילדלפי. תאמר לי, אדוני השר התורן, יש לכם בכלל תוכנית בממשלה? הגיע הזמן שהבית הזה, ואזרחי ישראל כולם, יקבלו תשובות. מציאות שבה מתנהלת מלחמה ללא שום כיוון אסטרטגי וללא חתירה לסיומה היא סכנה יום-יומית לחיי החטופים ולחיילי צה"ל הנלחמים ברצועה. וכן, היא גם מובילה למציאות הומניטרית איומה, שגם אם נעצום את עינינו היא תתנפץ לנו בפנים, מוסרית, ביטחונית ודיפלומטית. תקשקשו מהיום עד קץ כל הדורות על הניצחון המוחלט. בפועל, היעדר האסטרטגיה מוביל להנצחת שלטון חמאס ברצועה. כנראה, בסתר ליבכם, למרות כל מה שקרה, אתם ממשיכים להעדיף את האופציה הזו על פני כל מהלך של הסדרה, משא ומתן או הסכם. אז אמרו לנו, חברי הממשלה שנושאים כולם יחד באחריות, מה לעזאזל התוכנית? תוכנית האלופים? התוכנית של דניאלה וייס להתנחלות יהודית בלב עזה? לאן אתם מובילים אותנו? אתם בכלל יודעים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> התייצבו בפני הציבור ותנו תשובות, ואם אין לכם תשובות, הניחו את המפתחות. דם הנרצחים, החטופים והחיילים מחייב אתכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לסיום, אדוני היושב-ראש, בניגוד למתואר בפרשת השבוע, אף מלאך, אדוני השר, לא יזעק לכיוונכם "אל תשלח ידך אל הנער". אם החלטתם לעקוד את החטופים, אף אחד לא יציל אותם ואף אחד לא יציל אתכם, כל אחד ואחת מכם, מדיראון עולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תנו לעם הזה את התשובות שמגיעות לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> בפתח הדברים אני מבקש להתייחס לדברים שנאמרו, לכאורה, בישיבת ראשי הקואליציה, ולהגיד לראש הממשלה: חוק הגיוס הוא לא איום על הקואליציה אלא על מדינת ישראל. הוא איום על רוח העם ועל היכולת שלנו לנצח. זה לא משבר קואליציוני שאתה צריך לפתור – זה קו שבר בחברה הישראלית וסכנה מוחשית לביטחון המדינה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – מילא חברי כנסת מפריעים, אבל הם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. בבקשה, לכבד. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השבוע היינו אמורים לציין כאן במליאה, בבית הנשיא ובהר הרצל, את יום השנה להירצחו של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שנרצח בידי מתנקש יהודי. לצערי, הוחלט לבטל את כל הטקסים מלבד הטקס הממלכתי בהר הרצל, שהתקיים אף הוא בפורום מצומצם. אני מבקש לקרוא לנשיא וליושב-ראש הכנסת לבחון את הנושא מחדש, איך כן לציין את יום השנה מתוך ראייה לאומית. כולנו זוכרים את דבריה של נועה, נכדתו של רבין ז"ל, בלוויה קורעת הלב מול מנהיגי כל העולם, שהיא אומרת: "תסלחו לי – – – אבל אני רוצה לדבר על סבא שלי" – דברים שבאו מן הלב ונכנסו אל הלבבות. רבין היה איש משפחה, ויש לכבד מאוד את רצון משפחתו, שאני גם שותף לו, להימנע בימים כאלה, כשלוחמינו בחזית וחטופינו במנהרות חמאס, מטקסי ראווה. נכון, ראוי שכל טקס שנעשה בעת הזו ייערך בצניעות ובממלכתיות. לצד זאת, דווקא בימים האלה אסור לטשטש את זכר רבין, ובעיקר את מורשתו. למשפחה יש זכות לציין את יום השנה בכל דרך שתמצא לנכון. אנחנו, כמדינה, מחויבים לציין אותו ולהזכיר את הרצח. אנחנו מחויבים לזכור את רבין, שידע לקחת אחריות קודם כול על כישלונות; לזכור את רבין שהיה לוחם בכל רמ"ח איבריו, כמו אלו שאנחנו שולחים כעת לחזית. מכובדיי, יושב-ראש הכנסת לשעבר דן תיכון ז"ל, שנפטר השנה, אמר מעל בימה זו, ואני מצטט: "תקופה ארוכה היה רבין חבר כנסת. הוא נבחר לכנסת השמינית ב-1974 וכיהן בה עד יום הירצחו. אפילו פינת עישון יוחדה לו במשכן – – – בעומדו זקוף ואיתן, כחייל וכלוחם, מצא את מותו מכדוריו של מרצח יהודי. עם מותו של רבין נפל דבר בישראל". רבין היה בשר מבשרו של הבית הזה ושל המדינה הזו, וראוי שנזכור אותו כאן, כי נפל דבר במדינת ישראל. הוא נרצח כתוצאה מהסתה נוראית, מקרע עצום בעם שהוביל לאסון לאומי, וראוי שנזכור ונזכיר איך הגענו לאירוע שפצע את האומה כולה, לרצח ראש ממשלה. עלינו לזכור זאת בענווה, ברגישות ובממלכתיות, בבית הנשיא, בבתי הספר, בהר הרצל וכאן במליאה. זה עניין לאומי. יהי זכרו של רבין ברוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "אני כל כך כל כך עייף, מותש, אני כבר לא חזק כמו שהייתי, ובטוח לא חזק כמוך". אני "רואה אותך נלחמת מלחמות של אחרים, משתמשת בשארית כוחותייך, ואני נאלץ לעמוד ולהשקיף מהצד – – – אולי הוקל לך לדעת שמצאתי נחמה ופשוט לא תצטרכי לדאוג לי יותר". אלו היו המילים האחרונות של אסף דגן, זכרו לברכה, לאימו לפני ששם קץ לחייו. גופתו של אסף דגן, זכרו לברכה, שוכבת בבית החולים רמב"ם כבר שלושה שבועות, כי המדינה מסרבת לתת לו את הכבוד הבסיסי ביותר, שהוא להיקבר בקבורה צבאית. אמו של אסף, מירי, מספרת שהוא התחתן עם הצבא. הוא התגייס לחיל האוויר, לחם במלחמת לבנון השנייה, יצא לקצונה, ואחריה הגשים את חלומו והתקבל לקורס טיס. הוא היה נווט קרב והשתחרר מקבע לפני כארבע שנים. מאז, כמובן, עוד היה בשירות מילואים רציף ואינטנסיבי, כולל במלחמה האחרונה. גם כשאסף שם קץ לחייו הוא היה בדרך למשמרת בקריה, לאחר שקראו לו בדחיפות להגיע. אסף התאבד בגלל טראומה מהשירות הצבאי. זה ברור לכל סביבתו ומשפחתו. זה היה ברור גם למפקדיו, שבחרו להוריד אותו מטיסות כשהבחינו במצוקתו. למרות כל אלה משרד הביטחון מתנגד לקבור אותו בקבורה צבאית. האם זה הכבוד שמגיע לקצין שהקדיש את כל חייו להגנה על המולדת? אז הם ידעו לקחת אחריות, אך היום לא. סעיף 4ו לחוק בתי קברות צבאיים קובע כי חייל מילואים שנהרג בדרכו לשירות מילואים ייקבר בקבורה צבאית, כפי שדורשת המשפחה וצה"ל מסרב. איך ניתן להכחיש שאסף היה בשירות מילואים פעיל כאשר שם קץ לחייו? איך אפשר להגיד שהמוות שלו לא קשור לשירותו הצבאי? הוא שם קץ לחייו כשהיה בדרכו לבסיס. צה"ל חייב להכיר בכך שהקרב לא נגמר ברגע פשיטת המדים. הקרב הפנימי, הקרב על הנפש, הוא קרב עיקש, ולעיתים, לצערי הרב, הוא גם מכריע. אני קוראת למערכת הביטחון ולנו כחברה לא לעצום עיניים. פוסט-טראומה מבחינתי זה קרב לכל דבר, והקרב הזה, כמו כל קרב, גובה מחיר כבד. עלינו להשקיע את מרב המשאבים בטיפול בחיילים השבים משירות ולספק להם את כל הכלים והתמיכה הנדרשים כדי להתמודד עם הקשיים. המינימום שהמדינה יכולה לעשות לטובת אסף ומשפחתו, אחרי כל מה שנתן למדינה, זה להכיר בו כחלל צה"ל ולקבור אותו בקבורה צבאית. ארז, כבוד היושב-ראש, הוא כרגע שוכב ברמב"ם, עדיין שם. חייבים להכיר בו. אני מחזקת את אימו של אסף, מירי, ומשפחתו, ומקווה שמשימתם לקבורה ראויה תדע מזור. יהי זכרו של אסף ברוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. תודה רבה. באמת כואב. חבר הכנסת אריאל קלנר. נעמה, בנימה אישית, את רואה, אפשר גם לדבר בשקט, וזה חודר הרבה יותר עמוק מכשצועקים. מים שקטים חודרים עמוק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> השאלה היא מה מדברים. פה זה היה על קבורה. אבל תעזרו לנו להביא אותו לקבורה. הגופה שלו ברמב"ם כבר כמה שבועות. זה הלנת מת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה שידוע לי, שמטפלים בזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו לא החלטה שלו, זו החלטה של שר הביטחון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנחנו העברנו את זה לשם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו לא החלטה שלו – – – זה מכוח החוק, ויש גם החלטות כאלה שהכירו בחוק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא היה בדרך לבסיס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא רק זה. אותו דבר כמו שנגיד נפגע תאונת דרכים בדרך למילואים מוכר. צריך לעשות מזה את ההשוואה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה בחוק – – – בחוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שעה ראיתי את הודעת דובר צה"ל על ששיירה הומניטרית נתפסה כשהיא מעבירה תחמושת, נשק חם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מישהו באמת נפל כאן מהכיסא? מישהו באמת מתפלא על העובדה שהאויב מנצל את זה שמאפשרים לו סיוע הומניטרי כדי להעביר תחמושת? ללא הסיוע המכונה הומניטרי כבר מזמן חמאס היה מפורק לגורמים. כמה דם היה נחסך, רק נותר לדמיין – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה בקואליציה, אבל. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דם יהודי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דם יהודי, מתן, ואפילו דם של עזתים. החטופים כנראה כבר מזמן היו משוחררים לו היו שוביהם זקוקים לפת לחם כדי לשרוד ולו היו צריכים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אל תצביע. אתם קואליציה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולו היו צריכים להוציא את ראשיהם מחוץ למנהרות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא יס-מן. אז מה קואליציה? מותר לו גם לבקר את הקואליציה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. יש לי גם את הדרישות שלי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אל תצביע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אריאל הוא לא יס-מן. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. לו היו צריכים השובים של אחינו ואחיותינו להוציא את ראשיהם מחוץ למנהרות כי אין דלק להפעיל את מערכות האוורור, כנראה שגם אחינו ואחיותינו היו מגיעים לפה יותר מהר. הדרישות האלה של הקהילה הבין-לאומית מישראל מאריכות את המלחמה ומאריכות את הסבל. מעדיפים להיראות מוסריים מאשר להיות מוסריים. אגב, חבריי, יש עוד גוף שמאוד מאוד חשוב לו הסיוע ההומניטרי, גם כן בכסות הפסאודו-מוסר הזה, הגוף הזה שנקרא בג"ץ. בג"ץ הפיק עד עכשיו 56 החלטות בעתירות להרחבת הסיוע – אני, אגב, לא מצפה ממנו גם כן לכלום – והדיון הבא – תקשיבו, תעקבו – ב-24 בנובמבר. יש לבג"ץ הרבה מה להגיד בנושאים האלה. אבל, אדוני היושב-ראש, גם אם נכפה עלינו להכניס סיוע, המינימום של המינימום זה לשלוט בו – לשלוט בסיוע, לשלוט בחלוקה של הסיוע. כי כשמרצחי חמאס שולטים בסיוע, הם ממשיכים את השליטה האזרחית שלהם בשטח. לצערי, אדוני היושב-ראש, רבים מדי בצמרת צה"ל, בגיבוי שר הביטחון לשעבר גלנט, היו שבויים בקיבעון המחשבתי הזה – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> די, די, חלאס עם השטויות האלה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מתן, אתה שמעת את הדברים בעצמך ואתה יודע. יותר מדי אנשים שבויים בקיבעון המחשבתי הזה שהדבר הנורא ביותר זה שליטה בשטח, ואני מקווה שאתה יצאת מזה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כולם – – – לכם, כולם. זאת המדיניות של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שלפחות אתה, מתן, יצאת מהקיבעון המחשבתי הזה שהדבר הכי גרוע זה לשלוט בשטח. – – ולכן המציאו כאן כל מיני שיטות לוחמה שלא מבוססות על הכלל הכל-כך פשוט הזה. אז הגיע הזמן להיגמל, מתן, ואני שמח שגם אתה תומך בזה. הגיע העת להבין ששליטה בשטח היא לא הבעיה, היא הפתרון. כך זה היה תמיד, וכך זה גם עכשיו. במלחמות מנצחים כששולטים בשטח של האויב. זה נכון, אגב, גם לצפון. אני קורא מכאן לשר הביטחון הנכנס ישראל כץ להחליף את התפיסות הכושלות של צמרת צה"ל ולהחזיר אותנו אל דרך הניצחון, אל דרך השמדת האויב, אל דרך השליטה בשטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטֶה, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> שטָה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שטָה. תודה, חבר הכנסת יעקב אשר, על התיקון. באמת, מודה לך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום היום ה-402 מאז פרוץ המלחמה, מאז האסון הגדול שפקד את עמנו, ובעיקר 402 יום ש-101 חטופות וחטופים נמצאים בשבי חמאס. לפעמים נדמה לי שיש פה אנשים שלרגע פשוט נוח להם – נוח להם לדבר עכשיו על שליטה על שטח, נוח להם לדבר עכשיו על התיישבות יהודית בעזה. על מה? על חורבן כרגע של המשפחות האלה? דברו איתן. שכחנו שזו אחת ממטרות המלחמה, להשיב את הבנים והבנות הביתה? היום קיימתי דיון בוועדה שלי, אדוני היושב-ראש, על ביטחונן של התצפיתניות והסמב"ציות. הגיעו אימהות החטופות, התצפיתניות שנחטפו, וגם משפחות אחרות. אני אגיד לך את האמת, המועקה הזאת שהן מרגישות, שלא מספיק מקשיבים להן. אז מדברים איתנו על סיום המלחמה בצפון – וגם העמדה שלנו במחנה הממלכתי, אני חושבת שהיא מאוד מאוד ברורה, ושמענו את הדברים של בני גנץ אתמול. אבל אני באמת שואלת את עצמי אם בחיזבאללה אפשר להתקפל ולסגור שם את הבסטה של הלחימה – שאגב, החיילים שלנו נלחמו ונלחמים בחירוף נפש, באומץ. אנחנו מודים להם על כל הישג צבאי, אבל ברור לנו שכשאומרים "מצפון תבוא הרעה" – אני אומרת לכם, מה זה להתקפל מהצפון? בטח באופן חד-צדדי אנחנו לא צריכים. אבל מה עם עזה, שדווקא שם יש הישגים, הישגים צבאיים כבירים? יש מי שיגידו – אמר שר הביטחון הנכנס שריסקנו את החמאס. ניצחנו, הוא אמר. איך ניצחנו? איפה הבנים והבנות? איפה הקשישים שלנו? איפה הילדים? איפה הנשים בנות ה-19, ילדות? אין שום ניצחון. לא יהיה שום ניצחון אם לא נביא אותם הביתה. ראוי שכל אחד ואחת מאיתנו יחשוב אם זה היה הוא, או אני, ואם זאת הייתה הבת שלי, או הבת שלכם, הבן שלכם. אסור לנו להפקיר אותם. פדיון שבויים. פדיון שבויים – ערך ביהדות. וזה לא מספיק שזה יישמע רק מהכיסאות של חברים מהאופוזיציה. זו אחת ממטרות המלחמה, ולנו אסור לוותר עליה. בשניות שנותרו לי, אני רוצה להגיד לך, אני רוצה להעביר מסר מפה למשרד הביטחון ולנציגי צה"ל. קל להם להגיע לוועדת החוץ והביטחון, להתעסק עם רובים וטנקים. אני לא אאפשר שהרשות המבצעת, גם משרד הביטחון, לא יגיעו לוועדה בכנסת, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועוד ידברו איתי ויגידו: אנחנו מגיעים לוועדת החוץ והביטחון. לא לא לא. אנחנו הגוף המפקח. אתם לא בוחרים איפה להיות מפוקחים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתמול התפרסמה בערוץ 14 כתבה שחשפה התכתבות פנימית של אנשי האקדמיה במדינת ישראל. אני רוצה להקריא לכם כמה highlights מאנשי האקדמיה והרוח והפלורליזם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. רון, זה מאוד מעניין, מה שהיא אומרת עכשיו. כדאי שתקשיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> וכך אומרת מרצה בשם יאיא: "אני פוחדת פחד מוות ממה שנהיה מהציונות הדתית. הם אומנם רוצים שהחרדים ישתתפו בנטל, אבל הם אוהבים מלחמות עקובות מדם על ארץ ישראל השלמה". אני לא יודעת מי זאת היאיא הזו והשם המפוברק הזה. אני רק רוצה להזכיר מה היא רואה ערב-ערב בחדשות: אימא עם מטפחת על הראש ואבא עם כיפה על הראש קוברים את הבן שלהם, כדי שהפרופסור יאיא תוכל לומר שהיא מפחדת מהציונות הדתית כי הם אוהבים מלחמות עקובות מדם. לא, הם אוהבים להגן עלייך, גב' אקדמיה. הלאה. פרופ' רבקה אלבאום מהאוניברסיטה העברית: מה שאני רואה זה דיקטטורה, וכידוע, לא מחליפים דיקטטורה בקלפי. אז לגב' פרופ' אלבאום אני רוצה לומר, באמת מכל הלב: אימא שלי הלכה לקלפי וניצחה אותך. היא קיימת, יש לה דופק, וכמוה עוד מיליוני אנשים שהלכו לקלפי – וניצחו אותך. זאת לא דיקטטורה, וחוסר היכולת שלך, פרופ' רבקה אלבאום, להבין את הבסיס של הדמוקרטיה שילד בכיתה ז' מבין, רק מראה לי איזו איכות אנושית קיימת היום בסגל האקדמי בישראל. אני ממשיכה, כי זה רק נהיה יותר טוב. רמה זילבר, מרצה מאוניברסיטת תל אביב: "מאויבי פנים גלויים לאור היום – לא מתפקד". היא מדברת על הגוף שאמון על ביטחון המדינה. הם האויבים שלה. הם האויבים שלה. אני ממשיכה. ד"ר שוש רוזמן, אוניברסיטת תל אביב: "ליבוביץ' ניסה ללבות מלחמת אזרחים בשנות השבעים. והוא צדק. אז הם היו מעטים והניצחון היה שלנו". תגידי, פרופ' שוש רוזמן, באיזה עולם אחרי 7 באוקטובר את מדברת על אחייך היהודים כעל אויב? כמה אטומה, כמה בלתי מורכבת, כמה לא אינטליגנטית, כמה ילדותית את יכולה להיות? את ומדמנת השנאה שאת משכשכת בה. ואל תמכרו לי שהסגל האקדמי הזה לא אוהב את ביבי. הוא לא אוהב את מי שבוחר בביבי. האנשים האלה סיגלו לעצמם את המתודה שלפיה כל מי שלא דומה לי הוא אויב; יש לו כיפה – הוא אויב; יש לו זקן – הוא אויב; הוא מהפריפריה – הוא אויב; הוא בא בצבע חום – הוא אויב. האנשים האלה, שאני משוכנעת שמדברים גבוהה-גבוהה על גזענות, מדברים גבוהה-גבוהה על הכלה, עם אפס ביקורת עצמית, לא מבינים שהם הגזענים הגדולים ביותר. הם האנשים הכי אנטי-פלורליסטיים במדינת ישראל, והם אחראים לדורות שגדלים באקדמיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לצערנו. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם אחראים למוחות שלהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם אחראים לדור הבא. והם אחראים – סליחה, אדוני היושב-ראש – לתלמידים אומללים שבאים מהפריפריה ורחמנא ליצלן מצביעים ליכוד או תלמידים אומללים שבאים עם כיפות. הם האויבים של הסגל שמלמד אותם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> המצב באקדמיה חייב להשתנות. לידיעתו ולתשומת ליבו של שר החינוך מר יואב קיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים. מילים כדורבנות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שאני קצת עצבני ורגשני. לפני כשבוע, בישיבה משותפת של ראשי האופוזיציה, עומד לו יו"ר מפלגת הדמוקרטים – כן, מאוד דמוקרט – מר יאיר גולן, ואומר את המשפט הבא, ואני מצטט: "נתניהו שכח מה זה להיות אח שכול. ליבו גס בשכול". באותה ישיבה – עזבו את הבן אדם הזה, שהוא איש גס, אלים, עם היסטוריה של אמירות מאוד פרובלמטיות במקרה הטוב, אם אני עושה לו הנחות, אבל בישיבה הזו השתתפו איתו יחד רמטכ"ל לשעבר, שר ביטחון לשעבר ואפילו ראש ממשלת מעבר לשעבר. ואני באמת שואל את אותם אנשים מופקרים: תגידו לי, איך זה שעד עכשיו, במשך שבוע, לא חשבתם לבוא ולהגיד איזו מילת גינוי, איזו הערה, משהו לשסע אותו, לבוא ולהגיד: סליחה, תוציא את השכול מהוויכוח, ככה לא מתנהלים, ככה לא מתווכחים? עם כל הכבוד, אפשר להתווכח עם ראש הממשלה על הרבה דברים, אבל גם צריך לזכור שהוא אח שכול. את השכול לא מכניסים לוויכוח. אתם לא מתביישים? באמת, איבדתם את הבושה. ואחר כך אתם עוד מדברים על מכונת רעל? גועל נפש. ואתם אחר כך מדברים על זה שיש צד אחד שמסית וצד אחד שמפלג, נתניהו מפלג וכל ההיסטוריה שלו מפלגת. איפה? לא שמעתי אפילו ציטוט אחד שלו שהוא מפלג. אבל אתם חופשי משתלחים, וזה בסדר, ואף אחד לא אומר כלום. ואתם יודעים מה? בבית הזה אני כבר לא מצפה שיבוא איזשהו מנהיג מהאופוזיציה שאני אוכל לבוא ולהזדהות איתו. אבל אני כן רוצה שבאיזשהו שלב יקום פה מהאופוזיציה מישהו, מנהיג בעל שיעור קומה, שידע גם לבוא ולאחד, גם לבוא ולקרוא לנו בקואליציה שאנחנו גם אחים ואנחנו צריכים להיות ביחד ולהרגיע את הרוחות. אבל עד אז, כל עוד זה לא יגיע, אז מכונת הרעל האמיתית, לצערי, זה הצד פה שיושב לימיני. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אושר, אבל רון כץ הוא מאחד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שיהיה ראש אופוזיציה, אני אשמח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תשמח כל כך מהר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מאחל לך להיות באופוזיציה לפני. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בכנסת בכלל, באופן כללי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הרבה מילים נאמרו ביומיים האחרונים על האירוע שחוותה חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, שאני מאוד מכבד, מחבב ומעריך. היא הלכה וצעקו מסביבה, אמרו אמירות לא ראויות, ויצא קצף מאוד גדול, ויאיר לפיד דיבר, והיום שמעתי את רכזת האופוזיציה כועסת על איך אנחנו לא מגנים. אני מוכן לגנות, רבותיי. אני קורא לכם. הינה, אמרת, אדוני השר, שחבר הכנסת כץ מאחד? אז בוא, בוא אתה ואני נכין עצומה של חברי כנסת – אני אדאג להחתים את כולם בליכוד ­– שאומרת שהמשפחות זה מחוץ לתחום; שאומרת שאי-אפשר לעקוב אחרי ילדים של חבר כנסת לבית ספר; שאומרת שאם עומדים עם מגאפון מתחת לבית וצועקים קריאות גסות בגנות אשתו של אותו חבר כנסת, זה לא בסדר; שאומרת שאם מתנפלים על רכב עם מקלות ודופקים וסודקים את השמשה וצועקים צרחות מטורפות, זה לא בסדר; זה לא בסדר שיש מישהי שבאה ומדווחת: הינה חבר הכנסת נמצא פה, לכו תראו לו מה אתם חושבים עליו, וכן הלאה וכן הלאה, ואותה גברת מהוללת על ידי חלק מהחברים במפלגה שלך כאיזה פטריוטית דמוקרטית. בואו, בואו כולם ביחד נתאחד ונגיד שהדבר הזה הוא מחוץ לתחום, שלא מדברים על משפחות, שלא מטרידים במרחב הפרטי. בואו, אני זורק לכם את הכפפה. מי מכם שלא יבוא – גם אצלך, חברת הכנסת פרקש. כל מי שרוצה, יש לכם אומץ? בבקשה. בואו, תחתימו. אני אחתים פי שניים חברי קואליציה מכל חבר אופוזיציה שאתם תביאו. בואו נראה ונגיד שזה לא לעניין, שאנחנו מתנגדים לזה. בואו, קיבלתם כפפה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלון, רק תגיד: גם אני, וזהו, זה נגמר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לי כוח לעלות. יש לי כל כך הרבה דברים להגיד. אני עייף היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר לאלון: תגיד: גם אני מצטרף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רק זוכר – – – כשהיינו באופוזיציה – – – אללה יוסתור. אללה יוסתור ולהקתו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – אז אל תבואו, תבכו. אל תבואו לבכות. אם אתם במשחק הזה, אחר כך אל תבואו לבכות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לערב משפחות – – – << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איפה היית? איפה היית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דווקא לאלון? לאלון אתם מפריעים? חבר הכנסת הכי מכבד פה במליאה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – איפה היית? למה לא שמעתי אותך פעם אחת? היחיד אצלכם שדיבר זה ירון לוי. היחיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חנוך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, מספיק. רון, דווקא לאלון? הוא חבר הכנסת היחיד שמכבד ומכיל. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך באינטונציה, בכיוון של חבר הכנסת מלביצקי, וקצת פחות ממה ששמענו קודם. אני רוצה לתת דוגמה איך נכון לטעמי לדון בנושאים שהם הרי גורל שאנחנו לא מסכימים בהם. אני אגיד ככה: כשאני שומע – וכרגע אני מצטט: הסגל האקדמי מתייחסים אליו כאויב; עובדי מערכת החוק הם סוג של אויבים; עיתונאים עושים דברים נוראים; אנשי השב"כ והקצינים, לא עלינו; ארגוני העובדים עוברים עבירות. אני מציע סמנטיקה אחרת. אני מציע לא לדבר על מי שחושב אחרת ממך, גם אם הוא עושה מעשים קשים מבחינתך, במונחים של פושע, אלא מותר, לגיטימי מאוד, לדבר על טעות גסה, טעות שיכולה להוביל חס וחלילה לתהום. אני אומר את זה כך: מי שנמנע מהסדר אזרחי בעזה, מי שנמנע מלהציב אלטרנטיבה לחמאס ולחלוקת המזון והתרופות והאחריות לתשתיות על ידי צה"ל ומדינת ישראל, טועה טעות אסטרטגית ולא עומד ביעדי הממשלה עצמה. מי שנמנע מקיום מתווה השבת החטופים שהוצע על ידי ראש הממשלה לפני כחצי שנה, עושה טעות נוראית, שתפגע ביכולת שלנו, בחוסן הלאומי ובאמונה בצדקת הדרך. מי שהחליט – לפני ארבעה, חמישה חודשים כבר אפשר היה להתקדם לקראת תקיפה משמעותית, כמו שעשינו בחודשיים האחרונים בלבנון; איבד זמן יקר. מי שהחליט לא להוביל את חוק הגיוס הצודק, פוגע ביכולת שלנו גם להתקדם מבחינת תחושת ההוגנות וגם לעמוד ביעדים המעשיים שלנו. אדוני היושב-ראש, מי שלא מכיר בזרמים יהודיים, במיליוני יהודים, כלגיטימיים, שוגה, מפצל, עושה טעות היסטורית. מי שדוחה במשך שבועות ארוכים, אולי חודשים, את קידום התקציב משיקולים כאלה ואחרים, פוגע בנכסים לאומיים. אני משוכנע, חבריי וחברותיי, שאפשר לדבר באופן חד-משמעי, באופן שלא מסתיר את חילוקי הדעות, בלי להיגרר למדנים, בוודאי לא מדנים אישיים לא נחוצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יישר כוח. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> באתי עם נעליים, שלא יגידו שאני הולכת יחפה. אני מקדישה את הנאום הזה לעיתונאית, תסלחו לי, השקרנית דפנה ליאל. הגב' דפנה ליאל, או שאת שקרנית או שאת לא יודעת עברית. בגלל שאני יודעת שאת יודעת עברית ואת יודעת להשתמש במילים בשפה העברית, אז אני אניח שאת שקרנית. ולא רק שאת משקרת, את עושה את זה כדי לשסות וללבות שנאה בקרב עם ישראל, בעיקר נגד הקבוצה החרדית ונגד ממשלת ישראל. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, נכשלתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> סיפרה דפנה ליאל – הינה, אני אספר לכם, בגלל זה אני כאן. הרי חוק הרבנים שקידמה ש"ס, אני נשכבתי על הגדר כדי שהחוק הזה לא יהיה. שילמתי בסנקציות פרלמנטריות שעד היום אני נושאת בהן, והחוק ירד מהפרק. ואז דפנה ליאל מוציאה כותרת שקרית בעליל: חוק הרבנים 2 עולה לדיון במליאה. מתסיסה את עם ישראל כאילו הולך להיות פה חוק ג'ובים נוסף מבית היוצר של ש"ס. ובכן, גב' דפנה ליאל, אלא אם כן את ממציאה או שאת מדמיינת את זה מדמיונך – אני רוצה לקרוא לכם, עם ישראל הנכבד, את החוק שהיה אמור לעלות היום, וחבל שלא עולה. לחוק קוראים "הצעת חוק שירותי הדת היהודיים". מה אומר החוק? תקשיבו טוב – שורה אחת, החוק הזה: "על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים שאושרו כדין, על פי אמות מידה שוויוניות שעליהן יחליט השר". אני רוצה להסביר לכם מה זאת הצעת החוק הזאת של שתי השורות הללו. המשרות של רבנים ובלניות וקייסים מומנו על ידי משרד הדתות. האוצר החליט, והורה למשרד הדתות, שהרשות המקומית צריכה לשאת ב-60% משכר הבלניות, הרבנים האזוריים והקייסים, ואם הם רוצים אחרת, צריך להורות את זה בחקיקה. חוק הרבנים, שנשכבתי על הגדר כדי שהוא לא יהיה, עסק במינוי רבנים ובשינוי שיטת בחירת רבנים, הקצאת רבנים אזוריים, רבנים בהתיישבויות, הוספת משרות, הוספת ג'ובים בפוטנציאל, ולכן החוק הזה ירד ולא אפשרנו חקיקה שלו. החוק שצריך לעלות היום מאפשר את המשך התשלום לבלניות. שוו בנפשכם שיש רשות מקומית שאין לה יכולת לשאת ב-60% משרת בלניות או רבנים – אז מה? נלך למקווה רק בחצי שבוע או שנדרוש מהבלניות לעבוד חינם או שהקייסים של העדה האתיופית לא יקבלו משכורת? לכן, גב' דפנה ליאל, אין בין מה שאת אומרת על חוק הרבנים – לא חוק רבנים מרוכך ולא חוק רבנים 2. זה חוק שירותי דת לדרישת האוצר, שבחוק קובע שמשרד הדתות יכול לשאת במשרות שכבר קבועות כדין, לא ג'ובים ולא שום דבר ליד זה. ואם ירשה לי, אדוני, רק עוד תוספת קצרה בהקשר הזה, של עוד משהו שהיא אמרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מהר, מהר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מהר מאוד, אני אעשה את זה ממש בחצי דקה. אותו הדבר – חוק המעונות, שגם על זה, דפנה, את מדברת כל הזמן, שזה חוק השתמטות, וזה כותרת, משהו במחבוא וזה הסתרה של חוק הגיוס. קודם כול, חוק הגיוס, גב' דפנה ליאל, לא עולה על הפרק מהסיבה הפשוטה שבג"ץ קבע שגיוס חרדים יהיה בהתאם לצורכי הצבא והיערכות הצבא. ולכן אני פונה פה לצבא: דברו עם הרבנים, תגיעו לאיזשהו מנגנון גיוס בהתאם למה שאתם יכולים לעשות, ובא לציון גואל. באשר לחוק המעונות, בגלל הרעש שאתם עשיתם על חוק המעונות, חשבתם, גרמתם לעם ישראל לחשוב שחוק המעונות מעודד השתמטות. אני חתומה על החוק הזה. חוק המעונות הוא לכל נשות ישראל, שההתייחסות בקבלת ילד למעון מסובסד תהיה בהתאם לנתונים של האישה. בגלל הפסקת המימון הזה, דעו לכם שהנשים החרדיות, בין השאר, שמטפלות בילדי החינוך המיוחד, הותירו את הבת שלי, אח חברותיה וחבריה, בלי סייעות, בלי מלוות. כל זה על סמך כותרות שקריות שבאות לשסות ולפלג. אם כך, גב' דפנה ליאל, אם תרצי, אני אשלח לך צילום של זה, אבל אני יכול להגיד לך משהו אחד לזכותך: באתי לפודיום, הפעם עם נעליים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי זאת חברת הכנסת בלי נעליים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיסתכלו תמיד על הרגליים שלי ואני אסתכל למעלה. ככה זה עובד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מרום – לא נוכחת; חבר הכנסת אזולאי – מוותר. חבר הכנסת אביגדור ליברמן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבעיה המרכזית היא שההנהגה במדינת ישראל, הקבינט, עדיין שבויים בקונספציה ישנה. אני לא מסוגל להבין למה אנחנו לא מקדימים ולא תוקפים את איראן. למה פה כולם מסתובבים עם ידיים על הראש ומחכים למכה איראנית? אם יש מידע מודיעיני בדוק שאיראן מתכוונת לתקוף, למה אנחנו ממתינים? אני גם לא מבין באמת איזה תירוץ יכול להיות. פעם היה תירוץ שבוא, לא לפני הבחירות בארצות הברית. אנחנו אחרי הבחירות בארצות הברית. אני גם לא מבין את הגישה שאנחנו פועלים בהתאם לתוצאה ולא בהתאם לכוונה. הכוונה האיראנית ברורה, הם אומרים את זה. כוונתם להשמיד את מדינת ישראל. זה שהם לא הצליחו לא חייב להשפיע על ההתנהלות שלנו. הרי חדשות לבקרים הם חוזרים ואומרים: אנחנו החלטנו להשמיד את הישות הציונית. למה אנחנו מחכים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שמחה, שמחה, די, זה מפריע. במקרה הדברים שלו מעניינים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדברים האלה חייבים להתבצע. אני לא מבין לאיזה הסדר מדיני אנחנו חותרים בלבנון. הסדר מדיני פירושו הפסקה של שבע, שמונה שנים עד מלחמת לבנון הרביעית. הייתה לנו כבר מלחמת שלום הגליל, מלחמת לבנון השנייה; עכשיו השלישית. היו לנו שלושה הסדרים – כולם קרסו. כל עוד חיזבאללה לא מוותר על השאיפה להשמיד את מדינת ישראל ולא מוותר על הרצון להתעצם שוב – אין הסדרים. חייבים לגבות מחיר. אני אומר לראש הממשלה ולקבינט: תחליפו מושגים. אין יותר הסדרים, יש גביית מחיר. תתפסו עומק 15 קילומטר בתוך שטח לבנון, למנוע את הירי של נ"ט, שהוא באמת הכי קטלני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר וסרלאוף, זה מפריע. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל אותם טילי נ"ט, הם אפקטיביים עד 15 ק"מ. ואנחנו נבהיר: אנחנו לא רוצים לספח, לא רוצים לכבוש, לא רוצים להקים שום יישוב יהודי שם. אבל עד שחיזבאללה לא מוותר על רצונו להשמיד אותנו, עד שחיזבאללה לא מוותר על הרצון שלו להתעצם, לא נזוז. נשב שם 10, 20 שנה, 50, 100 שנה. בניגוד לרצועת הביטחון, לא נאפשר את הטרלול שהיה קודם, את הטיילת שאנשים יצאו-נכנסו. פשוט מנתקים. תופסים את הרצועה בעומק 15 קילומטר ומנתקים אותה. אני מצפה שגם צבא לבנון – מה פתאום, מה, הם משקיפים מהאו"ם? למה הם לא מתערבים? שיתחילו לפעול. שכל אותה קהילה בין-לאומית תפעיל לחץ גם על צבא לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו. איזה מין מדינה שיש שם יותר מצבא אחד? לכן אני אומר, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר הביטחון, אדוני ראש המל"ל, שלושתכם הצבעתם בעד גירוש יהודים, הצבעתם בעד הריסת התיישבות יהודית גם בגוש קטיף, גם בשומרון. לפחות כרגע תחליפו את הדיסקט. תצאו מהקונספציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נו, יופי, חברות וחברי הכנסת, תשמחו בוודאי לדעת שבזמן שאנחנו פה נואמות ונואמים בעניין החוק שלפנינו, נפתרו כל בעיותיה של מדינת ישראל. הכול בסדר. הכינוס הדחוף של ראשי הקואליציה אצל ראש הממשלה, ההתגייסות האדירה, המאמץ הלאומי, הניבו פירות. יהיו לנו עוד רבנים. כן, כן, הרי זה מה שכולנו צריכות וצריכים כל כך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וגם בלניות וגם קייסים אתיופים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא עוד לוחמים, לא, את זה לא צריך; לא רופאות ורופאים, שעוזבים את המדינה כמו זבובות וזבובים; לא עובדות ועובדים סוציאליים; לא פסיכולוגיות ופסיכולוגים לטיפול בנפגעות והנפגעים הכל-כך רבים משנת הדימום, הרצח והמוות הנוראה הזאת. לא, אתם לא צריכים, חס וחלילה, שמישהו יטפל ביוקר המחיה שלכם. לא. כל מה שצריך זה עוד רבנים, ותודה, אדוני, תודה שבאמת דייקת ואמרת עוד בלניות. משום שמי לא רוצה ללכת למקווה ולהיטהר, שלא תהיה טמאה, חלילה, שלא תהיה טמאה? אין גבול לבושה, לחרפה, ובאמת לבזבוז האין-סופי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, רק נשים שחושבות כמוך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לכבד נשים – – – באמת, לכבד אישה – – – אי-אפשר – – – בכבוד, אי-אפשר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> באמת, חברתי חברת הכנסת טלי גוטליב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי ביקש את החוק הזה? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא מקבלת ציונים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראשי המועצות האזוריות ביקשו את זה. אני ביקשתי? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא מקבלת ציונים על כבוד לנשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האוצר, האוצר ביקש את החוק הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראשי המועצות האזוריות ביקשו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> האוצר ביקש את החוק הזה, כי האוצר אמר: תקשיבו, יש לי כל כך הרבה כסף, אני לא יודע על מה לשפוך אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, זה ללא עלות תקציבית. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא יודע על מה לשפוך אותו. אני לא יודע. תראו, עובדות סוציאליות יש לי עד פה. כל משפחה מקבלת עובדת סוציאלית פנויה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה ללא עלות. תדייקי, תלמדי קודם כול את החוק. זה ללא עלות. זה ללא עלות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כל העניות והעניים – באמת, אין לי כבר מה לתת להם יותר. ביטוח לאומי גולש, עולה על גדותיו. לוחמים – כמו חול. השכר ללוחמים בקבע – פשוט, מה אני אגיד לכם? אי-אפשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, מה זה משנה? אפשר להסית, להסית. אין בעיה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כמה לפנק, לפנק, לפנק, לפנק את הלוחמים. לא. יהיו לנו עוד תקנים לעוד רבנים. רגע, משגיחי כשרות לא בחוק הזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. לא קשור. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? זה נורא. גבירותיי ורבותיי, אני מציעה שנצביע נגד החוק, עד שיוסיפו לו גם משגיחי כשרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. יושב-ראש ועדת החוקה מוזמן לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שבכלל לא רציתי לעסוק בנושא הזה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, ממש זה לא – את יודעת מה? לא נושא בשבילי בכלל להתעסק בו, ואני חושב שזכות האישה על גופה כוללת גם את הזכות שלה להחליט אם היא הולכת למקווה, אם לא הולכת למקווה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם לתת לה את האופציה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה גם חלק מלכבד, בייחוד לכבד את אלה שכנראה שונים ממך. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – כולל בלנית שתגיד לך מה לעשות ותסתכל לך בציפורניים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל, חברת הכנסת מרב מיכאלי, אני רוצה לספר לך סיפור. מותר לי? אשמח שגם תקשיבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה סיפור, לא אספר על מי, כדי לא לפגוע, חס ושלום. אבל אני יכול להגיד שאחד מהאנשים שהיה איתי אז – חברת הכנסת טלי גוטליב הייתה איתי באותו אירוע. לדעתי, אם אני זוכר נכון, אולי אפילו גם חבר הכנסת משה ארבל היה שם – אז חבר כנסת, אחר כך שר. אני לא בטוח שזה היה הוא. אבל הגענו לאיזשהו אירוע – אולי אתה זוכר אותו, אולי את זוכרת – וישבנו על אותה במה. ישבנו, אני הייתי אז חבר כנסת במפלגה שאך זה, רק לפני שנייה קצרה קיבלנו בבחירות, יחד עם מפלגת עוצמה יהודית, שרצנו יחד איתם, ועם מפלגת נעם, 14 מנדטים. ישבה שם חברת הכנסת טלי גוטליב, ממפלגה שקיבלה בבחירות 32 מנדטים. ישב שם חבר כנסת, נראה לי שזה היה חבר הכנסת משה ארבל, שבהקשר הזה בפאנל ייצג שם את הציבור החרדי – גם מפלגתו ש"ס וגם מפלגת יהדות התורה. כלומר ישבנו לנו שם, מייצגים בנחת את 64 המנדטים של הקואליציה. ולידנו ישב, ישבה – סליחה, אני מתחבר לווייב – חבר כנסת, חברת כנסת ממפלגתך, שקיבלה את המספר הגדול של ארבעה מנדטים בבחירות. אני ירדתי מאותו כנס ואמרתי: מי ייתן לי ביטחון עצמי ותחושת אדנות כמו חברי מפלגת העבודה. יושב נציג מפלגה של ארבעה מנדטים, לידו יושבים שלושה נציגים של מפלגות שקיבלו 64 מנדטים, והוא מדבר, היא מדברת – לא רוצה חס ושלום להניח – בתחושת אדנות, כאילו הם המדינה ואנחנו איזה מיעוט טרמפיסטי של 64 מנדטים – היום 68, אגב, ברוך השם, כדאי להתעדכן – אנחנו הטרמפיסטים. עכשיו את עומדת פה ומדברת בזלזול על הבלניות. בדקתי במכון הישראלי לדמוקרטיה, בדקתי בנתונים שלהם, וגיליתי כשבכלל אוכלוסיית המדינה, לא רק דתיים וחרדים, 11% מהנשים אומרות שהן לא טבלו במקווה. אני לא יודע אם בדקו נשואות או לא נשואות, ויכול להיות שהמספר עוד יותר גבוה. זאת אומרת, 90% מהנשים ממדינת ישראל משתמשות בשירותי הדת האלה. מבחינתך, ה-90% האלה – מי הם? למה מי הם? הם המיעוט הקטן והטרמפיסטי שתופס טרמפ על הקופה הציבורית, וה-11%, שבמקרה, אולי – אגב, לדעתי, אם תבדקי, גם בקרב מצביעות מפלגתך יכול להיות שהדיבור הזה הוא דיבור של מיעוט, אני לא נכנס להם לאירוע. אבל מבחינתך הן הטרמפיסטיות ואת העם, את סוחבת על גבך את ה-90% שהם טרמפיסטים וכל סיבת קיומם היא בגללך. אז עם כל הכבוד, צר לי לומר לך, העם בישראל מחובר ליהדותו. העם בישראל מחובר למסורת שלו. העם בישראל מבקש את השירותים האלה. אגב, הבלניות הן דוגמה אחת. יש שם את הקייסים האתיופים, של בני העדה האתיופית, ויש שם את הרבנים של העדה האתיופית – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההתיישבות. הרבנים של ההתיישבות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ויש שם רבני התיישבות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קיבוצים. קיבוצים שלהם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> וכשניהלנו את הדיון הזה על החוק הזה התייצבו אצלנו בוועדה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וחבר הכנסת מתן כהנא, ואמרו כמה החוק הזה הוא נדרש. אבל כולם טרמפיסטים מבחינתך. השירותים שהם מקבלים לא מעניינים אותך. אז אני אומר, יום אחד, יום אחד יהיה לי ביטחון עצמי כמו למרב מיכאלי. יום אחד אני אזכה להיות קבוצת מיעוט קטנה ושולית ולחשוב שכל המדינה טרמפיסטים שלי. לא הגעתי, לא הגעתי למדרגה הזאת עדיין. אולי יום אחד אני אגיע גם לזה. אבל בכל זאת אני רוצה לומר כמה מילים לעניין החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם אם תתאמץ לא תגיע. גם אם תתאמץ לא תגיע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יום אחד, יום אחד אני אגיע. טוב שבאת, חבר הכנסת גלעד קריב, כי עד כמה שהקבוצה של ה-11%, שכביכול אותם ייצגה מרב מיכאלי בדבריה, עד כמה שהיא קבוצה קטנה, הקבוצה שאתה מייצג היא עוד פרומיל שלה, וגם אתה מדבר כאילו אתה העם וכולנו הטרמפיסטים שלך. אז הציבור בישראל מעוניין בשירותי דת, הוא מעוניין שהם יתוקצבו, הוא מעוניין שהוא לא יחכה להם בתור שנים. הוא מעוניין. צריך לעשות את זה, כמו כל דבר, בשום שכל, באחריות. אבל הדיבור הזה, כאילו כל מה שקשור לדת צריך אוטומטית להוציא את כולם מהחורים להתנגד, הדבר הזה הוא הזיה, אין לו בסיס. והגיע הזמן שתתעוררו ותבינו – אתם יודעים מה? אל תבינו שאתם מיעוט, אני לא רוצה שתבינו ותחיו בתודעת מיעוט. אני רוצה שתצטרפו לרוב הגדול של עם ישראל שמחובר ליהדותו. בואו, הדת קוראת לכם. בואו בהמוניכם, בואו, הצטרפו, כמו מה שאמרו הגששים, גם הם הבינו את זה. עכשיו לגופה של הצעת החוק, אדוני היושב-ראש. אני חושב, אם דיברנו קודם על רוב ומיעוט ודיברנו על קבוצה קטנה שחושבת – אולי כדאי להשתמש בביטוי "הזנב שמכשכש בכלב". אני חושב שאין דיון יותר מתאים לדבר על זה מאשר ביטול חוק-יסוד: ממשלת חילופים. כי מה שהחוק הזה עשה, אדוני היושב-ראש, החוק הזה נתן למפלגה קטנה, שקיבלה שישה מנדטים, שבעה, וגם זה בתרמית, ואז אחד ברח להם, בצדק; הוא ייצג את אלו שהצביעו להם. חברי השר שקלי ייצג את אלו שהצביעו לאותה מפלגה. הוא ייצג אותם, ואותם שישה מנדטים כשכשו בכלב של כל המדינה, וקיבלו כוח בלתי פרופורציונלי, הרבה הרבה יותר מגודלם. אפילו לא לומר שבגלל אותו מבנה הזוי של ממשלה שמתייצבת לה ומוחזקת בגרון, הממשלה – לדעתי היחידה והראשונה בתולדות מדינת ישראל, מקווה שגם האחרונה – שהושבעה – אולי פה זקני הכנסת זוכרים יותר טוב ממני – היא הושבעה בלי 61 שתמכו בהקמתה. אני לא חושב שהייתה ממשלה כזאת בתולדות מדינת ישראל. ומה שמדהים, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה לשבת, זה מפריע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מה שמדהים באירוע הזה, שהממשלה שבהקמתה נקטו דרכי רמייה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, זה מפריע. טלי, זה מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוא לא רצה להגיד לשר, אז הוא אמר לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על השר אני כועס שאני לא בקבוצה שלו. הוא לא הכניס אותי לקבוצה, זה לא יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני? אני המציע, אין לי מגבלה. ההצעה מטעם הוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מטעם הוועדה. זה מטעם הוועדה, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בקיצור, אדוני היושב-ראש – אדוני היושב-ראש, רק רציתי לומר שאותה ממשלה שהוקמה לה ונתנה מעמד של ראש ממשלה למפלגה של שישה מנדטים, ואחר כך גם נתלתה במפלגה של ארבעה מנדטים של תומכי טרור, ואחר כך הייתה הממשלה היחידה, לדעתי – אולי הייעוץ המשפטי, אולי המזכירות, אולי הארכיון, יזכירו לי אם אני טועה – לדעתי הממשלה היחידה שהושבעה עם 60 מנדטים, 60 ח"כים שהצביעו בעדה, לא 61. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא טועה. כרגיל, אתה לא טועה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, והאחרונה, בעזרת השם, שהממשלה קיבלה פחות מרוב חברי הכנסת, לא קיבלה את רוב חברי הכנסת שיצביעו בעד הקמתה – אותם אנשים שהקימו ממשלה שאין צרה ממנה באים לממשלה של 68 חברי כנסת ואומרים להם: אל תעבירו דברים באופן חד-צדדי, אל תפעלו באופן חד-צדדי. אני אומר, משהו פה לא מסתדר לי בחשבון, במתמטיקה. אדוני היושב-ראש, תדע לך שאני, אם הייתי טוב בחשבון, לא הייתי הולך ללמוד משפטים. בפקולטות למשפטים מתקבצים להם כל האנשים שלא הסתדרו עם חשבון. אבל את החשבון הבסיסי הזה אני יודע. אני יודע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יודע צדיק נפש – – – מה, גם הוא היה? הוא גם לא יודע חשבון או שגם הוא משפטן? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם וגם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אוקיי. אני לא אמרתי, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני לא אמרתי שכל מי שלא יודע חשבון הוא עורך דין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זהו. זה לא מה שאמרתי, אני רק מחדד. אבל אני עדיין יודע ש-68 זה יותר מאשר 61. את זה אני יודע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – שהסביר לנו בוועדת הכספים שחמש זה יותר מ-15. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה ברור שחמש זה יותר מ-15, אני בכלל לא מבין את השאלה. אני יכול להגיד לך, אתה לא הקשבת כנראה כשדיברתי קודם עם חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שתחרוג ממנהגך. אני הסברתי לה שבתפיסה שלהם ארבעה זה יותר מ-64, אז רק הולם שחמישה יהיה יותר מ-15. לכן אני חייב לומר שתחושת הבעלות הזאת על המדינה, תחושת האדנות הזאת, התחושה שבאה ואומרת: אתם טרמפיסטים, למה שאתם תקדמו את המדיניות שלכם? היא חייבת להיגמר. היא חייבת להיגמר. וצריכים – אני קורא, באמת אני קורא, גם לך, חבר הכנסת גלעד קריב. כבר יש לך הודעה אישית, אז מה אכפת לי להזכיר את השם שלך עוד פעם? זה בחינם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תכף נדבר על תחושת בעלות ועל – – – על קבוצת מיעוט שמרגישה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, נכון. נכון. אתה אולי מכיר את התחושה הזאת, חבר הכנסת גלעד קריב, שבן אדם שמדבר את חלק הארי מהדיון אומר שלא נותנים לו לדבר. אתה בטח מכיר את התחושה הזאת, לא יודע מאיפה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא יורד? מספיק. עליזה, אין לכם 61? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני חושב שהסיטואציה שחוק-יסוד: ממשלת חילופים יצר – אני חושב שהסיטואציה הזאת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה, בנחת. יש לי מה לומר. הכול בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אצל שמחה – – – play, והכול – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני עוד לא התחלתי לדבר. הסיטואציה שחוק-יסוד: ממשלת חילופים יצר גרמה לעיוות גדול של השיטה הדמוקרטית, וגרמה בדיוק לתופעה הזאת של זנב שמכשכש בכלב, ולכן צריך לבטל אותה. האמת היא, אדוני היושב-ראש, רציתי לומר – וטיפה רצינות אחרי הקו המעט-מבודח. אגב, אני מרשה לעצמי לנקוט – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ככה זה אדם שמתבדח? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ככה זה אני שמתבדח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תעביר קורס לחוש הומור – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הצבעה על הגירוש. תיזהר. תיזהר. הגירוש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. אלמוג, זה מפריע. רק אתה צועק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חייב לומר שיש פה איזה היפוך תפקידים: כשהייתי שם למטה, אם לחשתי, קיבלתי הערה; עכשיו, כשאני פה למעלה, אנשים פה יכולים לצעוק מצד אחד של המליאה לצד השני, ואין הערות. אני לא טוען לאכיפה בררנית חלילה, אדוני היושב-ראש, אני רק אומר. אני רוצה שנייה בנימה מעט רצינית. הזכרתי את זה גם היום בוועדה. אני חושב שדווקא נאום שבו ממתינים להתגבשותו של רוב, זה זמן טוב להזכיר את קודמנו בתפקיד, חבר הכנסת גלעד קריב, שהוא גם החזיק בשיא של הנאום הארוך ביותר במליאה בזמן ההסתייגויות על התקציב – חבר הכנסת מיקי איתן, יושב-ראש ועדת החוקה לשעבר, שר לשעבר וגם אלוף הפיליבסטר של הכנסת. אני אומר שוב, בנימה רצינית, אני חושב שמי שמכיר את עבודת הכנסת יודע שפעמים רבות היכולת גם לקדם מהלכי חקיקה רציניים ביותר – ומדי פעם אני מסתכל ומקבל השראה רבה מהעבודה היסודית שהוא עשה בכל תהליך החוקה בהסכמה רחבה בוועדת החוקה, את כל הצעות החוק שלו בנושא מערכת המשפט, את דיוני הפיקוח הפרלמנטריים – שהוא עשה באמת בווירטואוזיות, אין דרך לתאר את זה – שהובילו לשינוי אמיתי, שהובילו לשינוי אמיתי ויסודי בצורה שבה מדינת ישראל מתנהלת. אני חושב שבלי קשר לעמדות – בחלק גדול מהעמדות שהוא הביע במהלך חייו אני אתמוך בשתי ידיי ועם חלק אני פחות אסכים, אבל בלי קשר לעמדות, אני חושב שכולנו יכולים ללמוד גם מהפרלמנטר שהוא היה ומהאדם שהוא היה. אנשים רבים ששוחחתי איתם לפני פטירתו ואחרי פטירתו אמרו לי שתמיד הייתה לו אוזן קשבת עבורם. הוא היה מגיע לכל מקום, היה מדבר עם כולם בגובה העיניים, ואני חושב שמדינת ישראל איבדה אדם מהטובים שבבניה בשבוע האחרון, ויהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לשבת. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, עוד דבר אחרון בקשר להצעת החוק הזאת. קידום הצעת החוק הזאת – למרות הדברים שאמרתי ושהצריכו את שני חברי מפלגת העבודה לבקש הודעה אישית, אני עדיין רוצה לומר תודה אישית לחברת מפלגת העבודה שדווקא לא פה, חברת הכנסת אפרת רייטן, שהייתה מבין יוזמות החוק הזה, ואיתה חברת הכנסת קארין אלהרר, שבאו ואמרו שהגיע הזמן לבטל את החוק הזה, את חוק-יסוד: ממשלת חילופים, גם במכתב, גם בהצעת חוק פרטית. אני חושב שהקידום של התיקון הזה – לא נתקלתי פעמים רבות בסיטואציה של מימוש ההסכם הקואליציוני של הקואליציה כשחברי וחברות כנסת מהאופוזיציה מבקשים שאנחנו נקדם את החוק. זה רק מראה את הקונסנזוס שמוביל בבית הזה את הצורך בתיקון החוק הזה, ואני בהחלט מקווה שההסכמה הרחבה סביב התיקון שלו תהווה פתח להסכמות רבות לתיקון כל מה שנדרש במערכת השלטון שלנו, וביחד ננצח, בעזרת השם. אדוני היושב-ראש, אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים), בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 63 נגד – אין נמנעים – 3 ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים), לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 62 בעד, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים) אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. המזכיר, חבר הכנסת שלום דנינו הצביע בעד. להוסיף אותו, למרות שזה לא משנה את התוצאה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי ביקשה הודעה אישית. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כמו תמיד, הטריק הכי שחוק בספר הוא להפוך את היהדות למטבע עובר לסוחר ולהשתמש בה בתור משהו כדי לכסות על הערווה של מישהו. לא משנה כמה פעמים תגיד "יהדות, יהדות, העם הזה אוהב את הדת שלו", זה לא ישנה את העובדה שחוק הרבנים הזה הוא חוק מושחת, כמו הרבה מאוד חוקים אחרים שמתכסים באצטלה של יהדות שאתם מביאים חדשות לבקרים. הם מושחתים. ואני אגיד עוד פעם: מושחתים. ויהדות איננה שחיתות. לא לא, זה רק אתם עושים ממנה שחיתות. יהדות היא כל מיני דברים. וכן, בעיקרון, לאורך כל הדורות היו כל מיני סוגים של יהדות, אבל אתם הבאתם סוג אחד. אתם כופים את הסוג הזה על כולם ועל כולן, בין השאר באמצעות בלניות. ולא, חבר הכנסת רוטמן, אין עולם שבו 90% מהנשים ממדינת ישראל רוצות ללכת למקווה, וגם אם הן רוצות ללכת למקווה, הן לא מעוניינות בהכרח שמישהי תחטט להן בכל המקומות האינטימיים שלהן. גם אם הן רוצות ללכת למקווה הן כנראה מעדיפות לעשות את זה בעצמן, ולא עם זה איזו השגחה שהיא מאוד לא עליונה, איך לומר. אני מאוד גאה שהייתה לי זכות להיות היושבת-ראש וחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, שבזכות רבות ורבים מאוד מאנשיה לאורך הרבה דורות המדינה הזו קיימת,. משום שהם הבינו שיהדות היא הרבה מאוד דברים, ושצריך לאפשר לה להיות הרבה מאוד דברים, ושציונות, ציונות, היא לא רק יהדות. ציונות היא לעשות בית לאומי שבו העם היהודי יחיה בביטחון. וביטחון לא נובע מלשים עוד ועוד ועוד רבנים, שעליהם ישלמו גם אלה שלא מאמינות ומאמינים בזה; אלה שלעומת זאת משלמים את זה ומשלמות את זה; אלה שעל הגב של המילואים שהם עושים והשירות הצבאי שהם עושים, והמיסים שהם משלמות ומשלמים למדינה, על הגב שלהם אתם עושים את הקומבינות המושחתות שאתם קוראים להן "יהודיות". ככה שמר רוטמן היקר, בכל הכבוד, מה שנקרא, בהסתה המקובלת אצלכם, מה זה שכחתם מה זה להיות יהודים. אוה, מה זה שכחתם. מה זה השכחתם מהעם הזה מה זה להיות יהודיות ויהודים, מה זה הבאשתם את ריחה של היהדות בכל מקום. והכול בשביל לכסות כל פעם על ערווה אחרת. דיברו כאן על רצח יצחק רבין. גם ההסתה נגדו הייתה בשם היהודים. ככה זה התחיל. זה התחיל עם: נתניהו טוב ליהודים, כי רבין טוב לערבים. זה נגמר ברצח רבין. וזה לא רק נגמר, זה התחיל שם. אתם ממשיכים עם ההסתה בשם היהדות ובאמצעות היהדות, וההסתה הזאת מביאה כיליון על כולנו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> נתניהו טוב ליהודים היה בזמן – – – << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, ביקשת הודעה אישית. בבקשה, אדוני. בינתיים אני רוצה להודיע על תוצאות ההצבעה הקודמת: בעד חוק-יסוד: הממשלה (ביטול ממשלת חילופים) הצביעו 63 לאחר שחבר הכנסת דנינו לא הצליח להצביע בעד. ולכן, התוצאה הסופית היא 63 בעד. ההצבעה או האי-קליטה של חבר הכנסת דנינו הייתה כתוצאה מתקלה טכנית. אני ממליץ לבדוק בתקנון הכנסת, אולי אתם תוכלו להכריז על הדברים האלה במקום שאנחנו, כי אתם באמת מבינים בזה הרבה יותר טוב. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ככה אתה מוותר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני תמיד מוותר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, ובתוכם השר לענייני דתות – חבר הכנסת רוטמן, הייתי משתמש באמרה: הגמל לא רואה את דבשתו. אבל בכל זאת, גמל זו חיה לא כשרה, אז אני אציע אולי שנאמר: התרנגול לא רואה את הכרבולת שעל ראשו. אתה עומד כאן ומדבר – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. גלעד, רק שנייה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא רמזתי על שום דבר. לא רציתי להעליב את כבודו עם הגמל, אז עברתי לתרנגול. אתה עומד פה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> גלעד, עם הפיגורה – – – זה תלוי – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה, באמת, צריך עיוורון טוטלי כדי לעלות לכאן, לבמה, ולדבר עלינו כמי שדורשים בעלות, מונופול, כמי שחושבים שהם בעלי הבית. הרי אתה מייצג זרם ביהדות שלמרות שהוא זרם משמעותי ומכובד ובעל אחיזה, הוא עדיין מיעוט – מיעוט גם בתוך הציבור הישראלי היהודי, ובוודאי בעולם היהודי. ועדיין זה לא מפריע לך ולחבריך לדרוש בעלות מוחלטת על היהדות הישראלית, ולא רק בעלות חיובית, אלא בעלות שבמסגרתה מתנהל מאבק חורמה נגד כל ביטוי אחר של יהדות. כנגד ביטוי דתי אחר, ליברלי, שוויוני של היהדות, כנגד ביטויים חילוניים של היהדות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איך אתה מגדיר את היהדות – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה וחבריך מדברים על תודעת בעלות, על תודעת מונופול. הרי 75 שנים קיים כאן מונופול של הממסד הרבני האורתודוקסי על שירותי הדת במדינת ישראל. האם המונופול הזה מקרב את אותם המוני בית ישראל שדיברת עליהם אל המסורת היהודית? הרי בכל סקר שאתם אוהבים לצטט על הירידה באמון של מוסדות כדוגמת בית המשפט העליון, בכל סקר כזה, הרבנות הראשית היא בתחתית הרשימה. ואין מה להתפלא כאשר רואים מה קרה כאן רק בחודשים האחרונים בבחירות לרבנות הראשית. אני, כיהודי רפורמי, אינני מבקש שום בעלות על היהדות. להפך, אני שמח על ריבוי הזרמים, ההשקפות ואורחות החיים ביהדות זמננו. זאת הערובה שכל יהודי בישראל או בתפוצות יוכל למצוא מסילות אל המסורת באופן משמעותי ואותנטי. אתם אלה שמבקשים לכפות את אורח חייו ואמונותיו של המיעוט בעם היהודי ב-200 השנים האחרונות על כלל ישראל. אתם אלה שמובילים מסע הסתה בלתי פוסק נגד זרמים שמייצגים בפועל מיליוני יהודים מסורים למסורת היהודית ולתרבות היהודית. אתם אלה שמרחיקים בקיצוניות ובקנאות ובדרישת הבעלות שלכם המוני ישראלים חילונים ומסורתיים מהמסורת של בית אבא ואימא. ועל החוק המושחת, חוק הרבנים הקטן, שהוא חוק הג'ובים הגדול – אנחנו עוד נדבר כשהחוק הזה יגיע. אפשר לחשוב שבמדינת ישראל אין הסדרה של שירותי דת. אפשר לחשוב שבמדינת ישראל אין הסדרה של משרות רבנים ומשרות בלניות. ואין גם צורך לצאת נגד זה. יש ציבור שצורך שירותי דת, והוא צריך לקבל שירותי דת. ואכן, רוב הציבור שצורך שירותי דת, צורך אותם במהדורה האורתודוקסית. אבל אתה, אדוני, אתה השר לענייני דת במדינת ישראל, לענייני שירותי דת, לא לעניין שירותי דת אורתודוקסיים, ואתה כופר בתפקיד שלך. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא לא לא לא לא. ממש לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שירותי דת יהודיים, אבל לא שירותי דת – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – אורתודוקסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא קבוע בשום חוק במדינת ישראל, וזה לא המציאות בעם היהודי. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אני לא הושבעתי – – – מה שאתה רוצה. לא, ממש לא. לא הושבעתי – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ומה שאתם מבקשים בחוק הזה הוא לעקוף את דרכי המימון הקיימות, ועוד נדבר על זה. ומילה אחרונה, אדוני, כי חבר הכנסת רוטמן הזכיר את חבר הכנסת מיכאל איתן. אני הייתי אתמול בלוויה של מיכאל איתן. לצערי, מעט מדי מנציגי תנועת הליכוד, שהייתה ביתו, טרחו להגיע ללוויה. אני הייתי בלוויה של מיכאל איתן. השר משה ארבל, חובש הכיפה השחורה, איש ש"ס, חבר כנסת חרדי, הספיד בשם הממשלה, על פי בקשת המשפחה – השר החרדי הספיד את מיקי איתן. אבל אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מה קרה בסוף הלוויה? בסוף הלוויה שלוש בנותיו של מיכאל איתן, זכרו לברכה, בבית קברות שמנוהל על ידי חברת קדישא אורתודוקסית, ניגשו בשיא הטבעיות אל המיקרופון, ושלוש הבנות אמרו יחדיו את הקדיש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך רק לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואני אומר את זה כאן מכיוון שעל אפכם ועל חמתכם, ועם כל החוקים, ועם כל התקציבים, הרצון של העם היהודי ושל החברה הישראלית להתחבר באלף דרכים ובאלף נתיבים אל המסורת היהודית, הרצון הזה יגבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה כבר חורג מדקה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולא יעזור לכם. נשים תאמרנה קדיש במדינת ישראל, נשים תוסמכנה לתפקידי רבנות, נשים תהיינה דיינות, ואז, אז, היהדות הישראלית תגיע לשיא תפארתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנא. אני לא אוהב לחתוך באמצע. אבל פה אתה משכת כמעט דקה יותר בהודעה אישית. בהודעה אישית, בהודעה אישית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל זה היה – – – אני אקצר בהודעה האישית הבאה. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, יש לך הודעה? בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שכיו"ר ועדת הכנסת, הודעה כזאת עוד לא הייתה לי, חנוך. אבקש להודיע על חילופי אישים מטעם סיעת הימין הממלכתי כמפורט להלן: במקום חבר הכנסת זאב אלקין יכהן חבר הכנסת מישל בוסקילה בוועדות הבאות: בוועדת הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הכלכלה, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדת העלייה והקליטה ובוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי; במקום חברת הכנסת שרן השכל יכהן חבר הכנסת מישל בוסקילה בוועדות הבאות: בוועדת הכספים, בוועדה לביטחון לאומי ובוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול. מה שנקרא, מישל, בהצלחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בוסקילה, יש אצלי ספה נפתחת בלשכה, אם אתה רוצה. חברי הכנסת, תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1071).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יעקב אשר, לקריאה הראשונה. אני מזמין את מורי ורבי חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על פי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות וסעיף 3 לחוק המועצות האזוריות, כמו שאתם יודעים, הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות היו צריכות להיערך ב-31 באוקטובר 2023. בגלל מצב המלחמה זה נדחה, והן התקיימו בפברואר 2024. עם זאת, בחלק מהרשויות בצפון ובדרום נדחו הבחירות הכלליות לנובמבר, ולאחר מכן לאחרונה קבע שר הפנים בצו כי הבחירות לרשויות המקומיות בצפון שבהן לא נערכו הבחירות במועד המקורי, יידחו שוב לפברואר 2025 בשל מצב המלחמה בצפון. נוכח הנסיבות החריגות שבהן נדחו הבחירות ובשל מספר הרשויות הגדול – ולא מדובר כאן בבחירות מיוחדות כמשמעותן בחוק, אלא באמת בבחירות של חלק גדול מהמדינה שלא יכול היה לממש את זכותו – מוצע להסדיר בהצעת חוק זו כמה נושאים חיוניים להבטחת מימוש מיטבי של הזכות לבחור ולהיבחר ושמירה על עקרון השוויון בבחירות. מוצע לקבוע את המועד החדש ליום הבחירות ברשויות אלו – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנא. אנא, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כיום שבתון כפי שמתקיים ביום הבחירות הכלליות – סעיף (1א) וכו' – בנסיבות שבהן תושבים רבים אינם מתגוררים כרגע ברשויות המקומיות שבהן ייערכו הבחירות או סמוך להן. בגלל זה קיומו של יום שבתון – ששי, חבר הכנסת ששי גואטה, זה על הצפון – יום שבתון נחוץ אף יותר מתמיד. דבר נוסף, חיילים בצבא ההגנה לישראל – כפי שמתקיים בבחירות הכלליות, לאפשר לאלפי חיילים בשירות סדיר ובשירות מילואים, גם אלה שנמצאים היום בלבנון או בעזה, לממש את זכותם כפי שעשינו באותו הסדר, פחות או יותר מה שעשינו בבחירות הכלליות שהיו לכולם. עוד מתקנים בהצעת חוק זו – חובה להציב קלפיות להצבעה במעטפות כפולות במקומות שונים בארץ מחוץ לתחומי הרשות המקומית, כדי לאפשר לכל המפונים – בין המפונים הרשמיים ובין המפונים שהחליטו – שיוכלו לממש את זכותם לבחור. סעיף (1א)(3) – מוצע להחיל את הוראות עניין יום השבתון גם בנוגע לבחירות שייערכו בדרום, בדרום הארץ, ביום י"ח בחשוון התשפ"ה, 19 בנובמבר – בשבוע הבא. אולם בשל לוחות הזמנים הקצרים, לעניין בחירות אלו לא יהיה על שר הפנים לפרסם הודעה חדשה בנוגע לשירותים הציבוריים שיפעלו ביום הבחירות, ויראו את הודעתו כאמור מספטמבר 2023 כאילו ניתנה לעניין הבחירות האלה. לבסוף, מוצע להשוות את שיעור המס לעניין העובדים, כפי שעשינו בתקופת הבחירות שהיו גם בצפון וגם בדרום, לשיעור המס שנקבע כהוראת שעה בבחירות האחרונות. הוראת השעה לעניין זה עמדה בתוקפה עד יום כ"ו בתמוז התשפ"ד, 1 באוגוסט 2024, ולפיכך מוצע לקבוע שתחילת ההארכה של הוראת השעה תהיה ביום כ"ז בתמוז התשפ"ד, 2 באוגוסט 2024. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית תבחן ועדת הפנים והגנת הסביבה את האפשרות להחיל הסדרים נוספים הנוגעים להצבעת חיילים ולהצבת קלפיות מיוחדות גם לעניין הבחירות שיתקיימו בדרום הארץ בנובמבר. להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק עולה על הסכום הקבוע בסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, ונמצא פה השר התורן – איפה השר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה כמה שרים, לא? שר תורן, השר לשירותי דת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שר הפנים היה אמור להגיד את זה. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה תגיד את זה? אוקיי. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, למרות ששמעתי שלא מרשים לכם להצביע בעד הצעת החוק שלי, לכן דאגתי גם להריץ יחד עם ידידי חבר הכנסת שוסטר, שיהיה לכם מקום שכן תוכלו לעשות, כי אני מוכרח לומר – גם יוראי, גם מטי וגם שוסטר היו חלק נכבד בכל ההצעה הזאת. אני חושב שכולנו צריכים להתאחד סביב הדברים הללו. אני רוצה להודות לראשי רשויות ולמועמדים: לאלון דוידי, אלי זעפרני מקריית שמונה, נירה שפק, אלון ואחרים. אני רוצה להודות לשר המשפטים, שהוא יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה, ואחרון חביב – להודות ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ על עזרתו בקידום החוק, ובכלל, כשאנחנו עובדים ביחד אנחנו עובדים טוב. אני מבקש מהכנסת להצביע בעד הצעת חוק חשובה זו, ואנחנו ניפגש כאן ביום רביעי, בעזרת השם, לאשר את זה בקריאה שנייה ושלישית, שזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו תקשיבו טוב גם לשוסטר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4975/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלושה, ארבעה חודשים כתושב הדרום, וכמי שמצוי אצל רשויות מקומיות, אני מנסה לשדל את עובדי משרד הפנים, גם את השר, לקדם את המהלך הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשכנע, אני בטוח שאתה מתכוון לשכנע. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לשכנע, לשדל במובן של לשכנע – כן כן כן, עיין ערך הנושא הקודם. ואני שמח שאנחנו נמצאים כאן היום עבור הדרום ברגע האחרון. התושבים שנפגעו וחיים כפליטים ומשרתים במילואים זכאים כמו כולם לבחור את הנהגתם בתנאים זהים. אני מבקש להודות לחבר הכנסת יעקב אשר, אשר נרתם במלוא העוצמה, לחבריי לוועדה, לדיונים, ליושב-ראש הקואליציה, על המחויבות האדירה, וברגע האחרון, ממש בפוטו-פיניש, עבור הדרום, אנחנו נמצאים כאן. אני מבקש להעביר מסר לשר הפנים, לעובדי משרד הפנים שהייתי איתם בקשר היום: עליכם לקדם כבר עכשיו, לפני הקריאה השנייה והשלישית, כדי לקדם את המינהלות, לקדם את הלוגיסטיקה שעליה דיבר חבר הכנסת יעקב אשר, כדי שגם בדרום, בשבוע הבא ממש, ביום שלישי, יוכלו ליהנות מפירות החוק, שאני מקווה שביום רביעי בעוד יומיים נביא לידי סיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נעבור – כן, גברתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש רשימת דוברים ארוכה. האם יש מישהו שנרשם ברשימת הדוברים ומעוניין לדבר? חברת הכנסת ח'טיב יאסין, בבקשה, גברתי. חברי הכנסת, אני מבקש להוריד את הטון כדי שחברת הכנסת ח'טיב יאסין תוכל לדבר. תודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני מסתכלת כל יום, ואנחנו עולים כל יום שאנחנו כאן ומדברים על אותן סוגיות, ואני מסתכלת על הממשלה, עם יותר מ-35 שרים, ואני מסתכלת מסביב על המצב החברתי, הכלכלי, הביטחוני, הביטחון האישי של כלל האזרחים, ומנסה בכל כוחי, אבל לא רואה משהו טוב. הינה, עוד מעט מביאים עוד פעם דיונים, עוד ישיבות בוועדת הכספים, כדי לעדכן את התקציב של 2024, והשאלה – מה יכניסו לעדכון הזה. האם ייקחו בחשבון את אותם יישובים שכל יום יש בהם נפילות ואין בהם מיגוניות, ויש נזקים, ואנשים נשארים בלי שום תמיכה? אני אומרת לכם, ממש בלי שום תמיכה. אני בקשר ישיר כמעט כל יום, גם בטמרה, גם בבועיינה, גם בדיר אל-אסד, גם במג'ד אל-כרום. יש נפילות, הריסות, ולפעמים אנשים נרצחים, לפעמים נפצעים ועוברים ניתוחים מאוד קשים, ומה שנמצא שם זה רק הקהילה המקומית והיכולות שלה לתמוך, או לתת, או לארגן אפילו מקום ללון. הריסות – בערבית אומרים: (אומרת בערבית: תדבר בלי בושה.) כל יום יש הריסות, ואפילו יש לנו שר שמתגאה. באמת, זה משהו חריג. לא ראיתי אף מדינה בעולם שיש בה שר שאמון על הביטחון של האזרחים והוא שמח על מספר הנרצחים ושמח על מספר הבתים הנהרסים, ומתגאה על ההישגים בזה שהוא חילק בשנה במקום 8,000 כלי נשק – הוא הגיע ל-170,000 כלי נשק. אז אם הוא כל כך בעל יכולות אדירות, שיכול לעשות דברים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק צריך לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ולשנות מציאות – רק משפט אחרון, ברשותך – ולשנות מציאות, אז למה שלא ייקח את הדבר הבסיסי שמוטל עליו, הביטחון האישי של האזרחים? או שהערבים אינם אזרחים וראויים לביטחון אישי. להזכירכם, רק שלשום נרצחה אישה. אז אנחנו ממשיכים בירידה, לא בעלייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת אשר מוותר על סיכום הדיון, נכון? אז אנחנו נעבור להצבעה – אה, סליחה. השר צריך למסור את עמדת משרד האוצר. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר על קידום ההצעה החשובה הזו. שוב הוכח שחברי הכנסת שהם ראשי ועדות מכלל הסיעות פועלים לא סקטוריאלית אלא לפי הצרכים ולפי מה שיש. אז אני עונה כאן בשם שר הפנים: הממשלה מקבלת את העלות התקציבית ותומכת בהצעת החוק, ולכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו כאן בקריאה הראשונה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 53 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. רגע, רגע. אני רושם את הודעת השר קרעי שהצביע בטעות ממקומה של השרה גולן. זו טעות טכנית ולכן זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר, לדיון המוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 61 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1799).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר אוריאל בוסו להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, הצעת החוק הזו אינה רק כלי טכני להתאמה פיסקלית, אלא מהווה צעד חשוב ומכריע למען יציבותה הכלכלית של מדינת ישראל. כמובן, אני מציג כאן את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית בשם שר האוצר, השר בצלאל סמוטריץ'. החוק המוצע הוא חלק מהמאמצים של ממשלת ישראל להיערך לאתגרים הפיסקליים הצפויים, במיוחד לנוכח המלחמה המתמשכת שמדינת ישראל מנהלת מול אויביה זה יותר משנה. המצב הביטחוני מחייב אותנו לבצע התאמות כלכליות דחופות כדי להבטיח את הישרדות המשק ואת יציבותו. בין עיקרי החוק, אנו מציעים לתקן את סעיף 9א לפקודת מס הכנסה כך ששיעור הפטור ממס על קצבה מזכה לא יעלה ל-67% כמתוכנן, אלא ייוותר על שיעור של 52% כפי שקיים היום. צעד זה נועד למנוע הרחבת הטבות מס המיטיבות בעיקר עם אוכלוסיות חזקות, שהיו בפנסיות תקציביות או ותיקות. בנוסף, מוצע להקפיא את התאמות הסכומים בחקיקת המס ובחוק מענק עבודה למדד בשנים 2025–2027. מהלך זה יסייע להגדיל את הכנסות המדינה באמצעות הקפאת העליות במדדים הכלכליים השונים. צעד זה יאפשר למדינה להתמודד עם הגירעון התקציבי הנוכחי ויבטיח רשת ביטחון כלכלית שתשמש את כלל הציבור. אף שהצעדים האמורים יגדילו את הכנסות המדינה, מבחינה נומינלית הם לא יעלו את נטל המס אשר יוטל על הציבור ביחס למצב הקיים, כי בסופו של דבר את מה שהוא מקבל – ימשיך לקבל, רק לא יקבל העלאה. לבסוף, במסגרת ההצעה מוצע להוסיף מס נוסף בשיעור של 2% על הכנסות הוניות גבוהות, ולהכניס לבסיס המס הנוסף הכנסות ממכירת דירות מגורים להשקעה. צעדים אלה יביאו לכך שבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר ישתתפו בצורה משמעותית יותר בנשיאה בנטל הכלכלי. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; לא ראיתי אותך, סליחה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו הולכים להישאר פה – מי שצפה גם ראה את ראש הממשלה מגיע – לדיונים קדחתניים. עכשיו אנחנו יושבים באמצע הלילה, מדברים, מנסים למצוא פתרונות, ועל מה? לא על הצווים שנשלחו, לא על המילואימניקים שנגמר להם התקציב ומגייסים תרומות, לא על בעלי העסקים. מה פתאום? לא על שום דבר שמעניין אזרחים במדינת ישראל. כל האנשים שנשארים פה עכשיו עובדים אצל אדם אחד, שר הדתות שלנו, שהצליח למצוא פתרון ולהעביר את חוק הרבנים היום. אז אני רוצה לברך את שר הדתות. זה לא מובן מאליו לקפל גם את ראש הממשלה, גם את גפני, את כולם, בשביל להעביר עוד כמה ג'ובים. מרשים. מרשים. ואם אנחנו כבר מדברים על דברים מרשימים, אני רוצה לשאול שר הביטחון, שנמצא איתנו. אדוני שר הביטחון, אולי תכבד אותנו בתשובה לגבי 7,000 הצווים שהוצאו. אדוני שר הביטחון – טלי, שנייה, אני מנסה להפריע לו, טלי, טלי, שנייה שאלה לשר הביטחון. אדוני שר הביטחון, כל מדינת ישראל מנסה לדעת מה קורה עם 7,000 צווי הגיוס שהוצאו. למדינת ישראל הייתה קודם איזושהי ידיעה שהם בוטלו, והיינו רוצים לדעת מה קורה עם זה, ואין כמו לא לענות. שר הביטחון של מדינת ישראל נמצא במליאה, שומע את השאלה ואומר: זה לא חלק מהתפקיד שלי. אותי שכרו בשביל דבר אחר – בשביל לדאוג שזה לא יקרה, וזה, אזרחי מדינת ישראל, מה שאנחנו אמורים להתעסק איתו. כל אחד צריך לשאול את עצמו אם המינוי הזה תרם לביטחון מדינת ישראל או אם המינוי תרם לביטחון הקואליציה, וראיה לכך – יושב פה ראש השב"כ לשעבר, שבמקום למנות אותו לתפקיד ביטחוני מינו אותו לבדוק את מדד העגבניות. אין כמו השיקולים המקצועיים של שלישיית נתניהו, וכשאני אומר שלישיית נתניהו, אני מצטט את השר רון דרמר, שאמר: ההחלטות מתקבלות בפורום השלישייה – רון דרמר, בנימין נתניהו, והשלישי, גורם עלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בספר "מר הפקרה" פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל במדעי המחשב לשנת 2004, כתב רשומה עם שלוש הערות, ואני מקריאה מתוך הספר: "חזקה על הכותבים בקובץ זה שייטיבו לתאר את המצב האיום שבו אנו נמצאים ואת חוסר האונים של עם ומדינה שאלה מנהיגיו. ללא ספק ידובר בחטופים ובמשפחותיהם, בהרוגים ובפצועים הרבים, בחבלי הארץ החרבים והשוממים ובעשרות אלפי המפונים שעולמם חרב עליהם. האצבע המאשימה, לפי כותרת הספר, תופנה שוב ושוב לעבר העומד בראש. משכך – – – במקום זאת, אתרכז בשלושה מושגים הנמצאים בשולי הדברים": אחריות, רוחביות ובגדי המלך. "אחריות. 'הוא לא לוקח אחריות', טוענים עליו. אך יש לדעת זאת: אחריות לא לוקחים. אחריות ניתנת ברגע המינוי. היא באה עם התפקיד, בעסקת חבילה. בהקשר שלנו השאלות רבות: מי ידע? מי היה אמור לדעת ולא ידע? מי ידע ולא עשה? מי ידע ועשה – אך לא מה שצריך היה לעשות? מי התעשת ועשה את מה שצריך, ומי לא? מי מתנער מהכול וממשיך להרוס את מה שנבנה כאן ב-76 שנים? ומה הם השיקולים החבויים בהתנהלויות האלה? "באשר לאחריות – אין שאלה. לעומד בראש מערכת – כל מערכת, מוועד בית ועד למדינה – זכות מלאה לקבל קרדיט על הישגים. אך יש לו אחריות ברורה, ללא עוררין, גם על הכישלונות. מאז שהממשלה הזאת הושבעה, וביתר שאת מאז השבת הארורה, הכישלונות זועקים לשמיים. "ועדת חקירה ממלכתית קום תקום והיא שתקבע אם הכישלונות הנוכחיים הם באשמתם של שליטינו ולא רק באחריותם, ואם כן באיזו מידה". "רוחביות. אם במידה עסקינן, לא צריך מתמטיקה גבוהה כדי להפנים את משמעות המונח 'רוחב'" – והמונח הזה של רוחביות מתקשר להצעת החוק המובאת בפנינו. "לשולחן יש רוחב, וכן לפוליגון, לכתפיים ולמגרש כדורגל. רוחב מודדים באמצעות קו ישר ורציף, ללא עליות וירידות, כזה שנמתח באופן אחיד מקיר לקיר, מצד אחד של הדבר הנמדד עד לצידו האחר. שום דבר לא נשאר בחוץ. "אם כן, מדוע כאשר הממשלה מחליטה על 'קיצוץ רוחבי' בתקציב, בשל המלחמה, כללים בסיסיים אלה נעלמים כלא היו? "על גופים רבים שאינם מסכנים את השלטון מנסים בציניות לגזור קיצוצים גדולים והרסניים בהרבה, אך במגזרים שלמים ובמשרדי ממשלה לא מעטים, שהמשותף היחיד להם הוא תלות השלטון בתמיכתם כדי להמשיך לשלוט, לא מקצצים אגורה, ואף מוסיפים להם כיד המלך! זה רוחבי זה?" << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לחתור לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי דקה. "בגדי המלך. ואם במלך עסקינן, הבה נדבר על בגדיו: או שהוא בעצם עירום כמו אצל אנדרסן, או שהוא לבוש, אך דש מעילו מתפורר מרוב משיכות. "איננו רוצים מלך, אלא מנהיג אמיתי. כזה שאינו זקוק לדש מעיל שימשכו בו. "מצידי, שילבש בגדי עבודה, אך שיפשיל שרוולים ויעבוד. לא עבור עצמו ושרידותו אלא עבורנו. יום-יום ושעה-שעה. מרגע יקיצתו ועד שנעצמות עיניו לאחר יום מפרך בשירות הציבור". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. "אה, וישנו עניין הצבע: קריטי שהמנהיג יהיה נקי מרבב, או כמו שנאמר בקהלת ט': 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'" – "ושמן על ראשך אל יחסר". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברי הכנסת, חבל ששר הביטחון יצא, רציתי לאחל לו הצלחה בתפקידו, כי הצלחתו – הצלחתנו, אבל רציתי גם לדבר אליו. רציתי לדבר אליו, על ההכרזה המוקדמת שלו, ולשאול אותו מי לחץ עליו לבוא ולהגיד: ניצחנו בצפון, או: ניצחנו? היום – 175 טילים למדינת ישראל. שוב: 175 טילים. איפה? מי שולט בנרטיב? מי שלח אותך להגיד את זה? אתה לא מבין שמנצלים אותך? אתה לא מבין שזה פוגע בך, אדוני שר הביטחון? וגם רציתי לשאול אותך מה קורה עם 7,000 הצווים. למה רציתי לשאול אותך מה קורה עם 7,000 הצווים? אני אגיד לך. עכשיו אני מקריא לך מה אומרים המילואימניקים: "'יש לנו תחושה של בגידה. שוב נבחרי הציבור עושים קומבינה על חיילי המילואים'. לוחמי חטיבת המילואים אלכסנדרוני שברו שיא של שירות מפרוץ המלחמה. הסמח"ט, סגן אלוף אביה בן אלחנן, זועם על המסחרה", כלשונו, "על המסחרה הפוליטית", כהגדרתו, "של הגיוס ועל החרדים שכלל לא נושאים בנטל". מסחרה, כך אומר הסמח"ט. כאשר אנחנו לא מתכוונים לגייס את כלל המחויבים בגיוס כדי לשאת בנטל, זה התוצאה – של חברה מתפרקת, של כלכלה במצב קשה, ושלא יספרו סיפורים. עמד כאן שר האוצר, לא נתן שום נתונים. אני אומר לך, אדוני, מקום שני בעולם ביוקר המחיה. מדינת ישאל חייבת 1.250 טריליון שקל – משהו מטורף. בני-בני הנינים שלנו יצטרכו לשלם את זה, כי חובות צריך לשלם. באמת מסחרה, כהגדרתו של סמח"ט חטיבת אלכסנדרוני. אדוני שר הביטחון, אם אתה תעצור את הגיוס, אם תעצור את הוצאת הצווים, אם תיתן ידך לאי-שוויון בנטל, זה יהיה על ראשך. אל תיתן לראש הממשלה להפוך אותך לשר בובה על חוט. זה הכבוד שלך, זה הנרטיב שלך, ולכן אני אומר לך, אדוני השר, נהג על פי החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום עלה השר דוד אמסלם לענות לחבר הכנסת ווליד טאהא, שהציג את הצעת האי-אמון של רע"מ וחד"ש-תע"ל. חבר הכנסת ווליד טאהא ביסס את הצעת האי-אמון על נתונים מספריים שקיבל מהממ"מ, והציג אותם בפני חברי הכנסת, בפני הציבור, על אחת הבעיות של ההתנהלות של הממשלה – רשויות התכנון במדינה בפני החברה הערבית. הוא גם העלה את הנושא של הקאדים, מינוי לפחות ארבעה קאדים שחסרים בצוות הקאדים בבתי הדין השרעיים. מה התשובה שנתן השר דוד אמסלם? לפעמים אנחנו רגילים לתשובות לקוניות, לתשובות מתחמקות, מתעלמות לרוב מהנקודות שאנחנו מעלים, מהנתונים שאנחנו מציגים. אני כמובן זוכר, זה במיוחד כאשר אנחנו מעלים את הנתונים על פשיעה ואלימות – לאורך שנים רבות, אבל במיוחד בשנתיים האחרונות – ואז השר לביטחון לאומי לכאן עולה לתת תשובות, ובמקום שהוא ייתן תשובות הוא תוקף אותנו ומאשים אותנו, ו- ו-. והיום השר דוד אמסלם, במקום להתייחס בצורה עניינית לנתונים שהציג חבר הכנסת ווליד טאהא, הוא בחר להציג משנה מאוד מוזרה, שלמעשה הופכת את הקערה על פיה. לכאורה אנחנו, אדוני היושב-ראש, אזרחי מדינת ישראל הערבים, פריבילגים, מקבלים מעל ומעבר, והאזרחים המקופחים הם דווקא האזרחים היהודים במדינת ישראל. זאת לא פעם ראשונה שאני שומע את זה – לא בתדירות גבוהה, אבל זאת מין משנה חולנית, משנה לא הוגנת, משנה שמצביעה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אגב חולנית, מה שהעמים האסלאמיים בעולם עושים בהפגנת טרור – בלתי נתפסת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נו, עזבי, עזבי, אני מציג את הבעיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האסלאם הרדיקלי משתלט על העולם, ומה שראינו באמסטרדם זה תחילת ההתחלות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טלי, אין לי חשק לענות לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא חייב לענות, כי מעשי הטרור מדברים בעד עצמם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר על הבעיות של אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אתם רוצים – מה? מה? לא הבנתי מה לא בסדר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> במקרה הזה הם ערבים אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבן שלך יתקבל לרפואה לפני שאני אתקבל לרפואה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את יודעת, אין מדינה שיכולה להתגאות במשהו אם היא לא מטפלת, משרתת, מקדמת, נותנת מענים לבעיות של אזרחיה. מחלוקות פוליטיות יש תמיד. אבל מאוד מוזר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קודם כול נאמנות למדינת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מוסיף לו זמן בגלל זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אני אהיה בשקט, מאה אחוז, בסדר גמור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל מאוד מוזר, אדוני היושב-ראש, אנחנו אפילו לא זוכים לתשובה עניינית הוגנת, שמכבדת גם את הכאב שאנחנו עוברים, את תחושת ההפקרות, התסכול. כל הזמן אנחנו קוראים ודורשים ומבקשים, בנושאים הבסיסיים ביותר – ביטחון אישי, זכויות בסיסיות – ואין מענה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני ראיתי את התחקיר על השר בן גביר, תחקיר מזעזע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראית גם היום? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, היום לא הספקתי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אולי נעשה את זה – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכול על הלייקים, וכמה לייקים הוא יקבל, ופוליטיקה. אבל אני רוצה להגיד לכם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, מה זה שונה מכולכם פה? לא הבנתי. מה זה שונה? וואו, וואו, שר בישראל מפרסם כדי לקבל לייקים. כולכם פה, כולכם פה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, טלי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני פעילה ברשתות חברתיות – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טלי, טלי, אני רוצה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – וכולכם מעלים סרטונים בלי סוף, ערוצים עם סרטונים. מה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עזבי אותי מהלייקים, טלי, זאת התנהגות של עבריין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לסכל אותנו, להבעיר את השטח. עזבי אותי מהלייקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את הולכת – – – למה שנוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טלי, דווקא אני לא רוצה לדבר על התחקיר ועל הלייקים. אני רוצה לדבר על המשילות במדינת ישראל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חוסר המשילות. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את מבינה מה זה מכונית תופת בתוך מדינת ישראל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, ממש לא. היועמ"שית עושה לנו פה חבלות, חבלות, חבלות, חבלות כל הזמן. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את מבינה מה זה בתוך מדינת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היועמ"שית היא – – – באפשרות הממשלה לפעול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי וגבירותיי, רבותיי וגבירותיי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היועמ"שית לא מאפשרת – – – זה הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. אני עצרתי את הזמן לחבר הכנסת עמאר, ואני גם אוסיף לו עוד 20 שניות לזמן שמופיע פה. ומעכשיו כל אחד שמתפרץ לדברים, אני קורא אותו לסדר. תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשמעו, אני אתחיל מהתחלה. אני לא רוצה לדבר על התחקיר המזעזע שהיה אתמול, ואמרו לי שגם היום, כי היום לא הספקתי לראות. אני רוצה לדבר על אובדן המשילות לגמרי במדינת ישראל. אני מבין, רצח, ורצח ערבי, וערבי רוצח ערבי, וחלק ידבר על תרבות, אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם – בתוך מדינת ישראל להכין מכונית תופת ולפוצץ אותה נגד מנהל בית ספר? על מה זה מעיד? מה זה יכול להגיד לנו כמדינה מתורבתת, כמדינה שמחשיבה את עצמה כאחת המדינות החזקות בעולם? שאין לה שליטה בתוך המדינה. אתם מבינים מה זה לרצוח יותר מ-200 איש? ועכשיו שאלתי והתווכחנו, 205, 215, כי כל יום המספר משתנה בתוך מדינת ישראל. על מה זה יכול להעיד? במצב הנוכחי, כששר לא מקיים דיון אחד בתוך הלשכה שלו בנושא אלימות ורציחות בתוך המגזר הערבי, כאילו שזה משהו לא חשוב, כאילו שזה משהו לא מעניין – בן אדם נרצח, משפחה נהרסת. אנחנו לא מדברים על עבריינים. כשאתה אומר "מנהל בית ספר", "מחנך", אני בטוח שהוא לא עבריין, אבל רצחו אותו במכונית תופת. דבר כזה היה צריך להעמיד את כל המדינה על הרגליים, להכניס את כל מערכות הביטחון, מהשב"כ עד האחרון במערכות הביטחון: לראות מי מסוגל להכין מכונית תופת – כי היום הכינו אותה נגד זיאד אבו מוך, מחר יכינו אותה נגד מישהו אחר בתוך מדינת ישראל. על זה אנחנו צריכים לחשוב, לא לחשוב על אותו עבריין ואותו רוצח ואותו פושע; לחשוב על משילות בתוך מדינת ישראל, על שליטת המדינה, על שר שבראש מעייניו אזרחי מדינת ישראל. על זה אנחנו צריכים לחשוב. ואנחנו לא צריכים להתווכח כאן ולהתחיל לצעוק: כולכם מחפשים לייקים, כולכם לא מחפשים לייקים. מנהל בית ספר נהרג כאשר הפעילו מכונית תופת. זה הדבר העיקרי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, חבריי חברי הכנסת, אני התלבטתי עכשיו על מה אני אדבר – על העמדה לדין של מחבלי הנוח'בה, שעדיין אף אחד לא עושה עם זה שום דבר או על הסיוע ההומניטרי שנכנס בפרהסיה לעזה. אז אני אדבר על המחבלים, אחר כך נדבר על הסיוע, סיוע לאויב, סיוע לחמאס. תתביישו לכם, שרים. ככה אתם רוצים לנצח במלחמה? עכשיו מצאו כדורי קלצ'ניקוב בסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה. ככה אתם רוצים להכריע את האויב? ככה אתם רוצים להחזיר את החטופים? ואללה יופי, חמאס חי ונושם ובועט, מקבל סיוע, הכול בסדר, כולם בטוב. אבל חוץ מזה, ב-8 בנובמבר, אדוני היושב-ראש, אני פניתי ליושב-ראש – נובמבר של השנה שעברה, לא, לא, לא עכשיו – בשנה שעברה פניתי לשמחה רוטמן ואמרתי: מה אנחנו נעשה עם מחבלי הנוח'בה שאנחנו תפסנו אותם באירועי 7 באוקטובר, איך אנחנו נעמיד אותם לדין? ביקשתי להקים ועדה חסויה, ועדת משנה בוועדת החוקה, שאתה גם כן, לדעתי, חבר בה, כדי להתחיל לחשוב מה עושים. הוועדה הזאת הוקמה והיו כמה דיונים, כולל דיון שנכחו בו שר המשפטים והיועמ"שית לממשלה. וכולם היו בפחד אלוהים, איך אפשר בכלל לחשוב להעמיד לדין מחבלי נוח'בה, כולל מערכת הביטחון, שרק נחרדה מעצם הדיון. ועבר זמן, ועבר עוד זמן ועוד זמן, וכבר יותר משנה, ועדיין הממשלה בפחד, בפחד אלוהים. שום דבר לא קורה. יש לנו מחבלים, נוח'בות, שכנסת ישראל כל כמה חודשים מאריכה את הוראת השעה להחזיק אותם במין מעצר, כשאנחנו אזרחי ישראל משלמים עבור ייצוג משפטי שלהם כי זה מה שחוקק בכנסת. אחר כך שרים בממשלה אומרים: געוואלד, איך זה יכול להיות, הם רק לא מבינים שהם בעצם אלה שמצביעים עבור זה. זה בחוק, ממשלתיות. אז בקיצור, נמאס. נמאס, הממשלה הזאת, יודעים לצרוח, יודעים לעשות הצגות, יודעים לעשות קמפיינים; לעבוד – פחות. אנחנו הגשנו היום עם שמחה רוטמן, וזה קיבל פ', הצעת חוק פרטית שלנו. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא דיברתי על שרים ספציפיים, אני דיברתי על הממשלה כולה. עד כמה שידוע לי, העמדה לדין של מחבלי נוח'בה לא נמצאת בתחום האחריות, בתחום המשרד שלך, נכון? אז כשזה יהיה שלך, אני אתקוף אותך. בקיצור, נמאס. אנחנו הגשנו הצעת חוק משלנו עם רוטמן, ואם ממשלת ישראל לא תתאפס על עצמה, אנחנו נקדם את זה, אנחנו נבקש פטור מחובת הנחה, ואני רוצה לראות שמישהו או מישהי יעזו לפתוח פה נגד המהלך הזה, כי באמת נמאס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מלינובסקי, אני רק אגיד לך שהבנתי שהכספים הללו מקוזזים מהכספים שמוחזקים – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה עוד לא עבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה יעבור, אבל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-אפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר, אפשר. נעשה שאפשר. חבר הכנסת טאהא, בבקשה, אדוני. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> כרגע, אדוני היושב-ראש, זה על פי חוק, לצערי מה שאנחנו חוקקנו, ועל זה נצטרך לשלם. החוק שאתה מדבר עליו זה של רוטמן, מחר בוועדה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אנחנו שומעים הרבה, אפילו הרבה מאוד, את המושגים "משילות", "ריבונות", דווקא מהאדם שלא מצליח להביא לא ריבונות ולא משילות או שהוא לא מבין מה זה משילות ומה זה ריבונות. אני מבין ריבונות כיכולת של מדינה להשליט חוק בקרב מרכיבי החברה שלה, בקרב החברה שלה. אני מבין משילות כיכולת למשול ולאפשר לאזרחים לקיים חיים נורמטיביים על פי חוק. אבל מה השר לביזיון לאומי מבין במשילות וריבונות? הוא מבין משילות וריבונות ככלים כבדים שמגיעים ליישוב כדי להרוס בתים. הרי על פי ההיגיון שלו, לא רק שלמדינת ישראל אין ריבונות ומשילות בחברה הערבית, בחברה הערבית אין מדינה בכלל; כי אם הייתה מדינה ובתוך המדינה הזו היה באמת שר לביטחון פנים, לביטחון לאומי, הוא היה דואג בראש סולם העדיפויות שלו לחיי האזרחים, לחיי האדם, שמסמלים את הרמה הגבוהה ביותר של יכולת המדינה למשול ויכולת המדינה להחיל ריבונות – היא שומרת לנו כאזרחים על החיים, מאפשרת לנו חיים נורמטיביים, תקינים. אבל במציאות של מכוניות מתפוצצות, מכוניות תופת שמתפוצצות על מנהלי בתי ספר, במציאות של מנכ"ל עירייה שנורה ונהרג, במציאות של הרג נשים, ילדים, איך הוא מעז לדבר על משילות? איך הוא מעז לדבר על ריבונות? הרי הוא עושה את ההפך מהמושגים האלה בשטח. ועל כן, יכול להיות שמישהו צריך – היושב-ראש, אתה עורך דין, אולי תלמד אותו קצת מה זה ריבונות, מה זה משילות. הוא אומנם עורך דין, אבל הוא למד את עריכת הדין לצרכים אחרים, הוא היה צריך את זה כי הוא הבין שהוא נמצא במציאות שמחייבת אותו ללמוד עריכת דין. אז תסביר לו מה זה משילות ומה זה ריבונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, אנחנו שומעים כאן את הנאומים, את הדברים המאוד-חשובים שיש להגיד. המדינה לצערי באמת על סף תהום, אבל אני היום בחרתי לשים ולהזכיר לכולם את 101 החטופים, 402 ימים. ביום שבת היו 400 ימים שהחטופים שלנו נמצאים באפלה בתוך מנהרות החמאס, אצל הרשעים והאכזריים האלה, ונשמעו קולות של משפחות החטופים. לפני כן הקראתי את דבריו של ניסן קלדרון, ועכשיו אני רוצה להקריא לכם מה אמרה לישי לביא-מירן, אשתו של עמרי מירן החטוף, אבא של עלמה ורוני. וככה היא אמרה במוצאי שבת: 400 ימים, 400 ימים של דאגה ששורפת בכל הגוף. 400 ימים של דאגה שלא נותנת לישון, להתקדם, לנשום. 400 ימים. שוב מספר עגול, ועבורנו, עבורי, זה עוד יום. עוד יום בחלום בלהות שאנחנו חיים בו. עוד יום, אבל אנחנו עדיין שם, לפני 400 ימים. אני יכולה לספר לכם על התקף חרדה מלפני שבוע, על המעבר לקרוואן אחרי 13 חודשים בצימר, על שבוע הגעגוע והעצב של רוני, על עלמה ששואלת כבר בכל יום לפחות פעם אחת: איפה אבא? אבל מה זה משנה כשאנחנו כבר 400 ימים במלחמת חיינו, במלחמה על חיי האהובים שלנו, מלחמה חיצונית, אך בעיקר פנימית. השבוע פוטר איש הביטחון שהיה אחראי לשער. תהליך ארוך עברתי איתו, שיחות לא פשוטות. תחושות אשמה, כעס בלתי נשלט, ובתוך כל זה הוא סימן עבורי ועבור משפחות רבות שביב של תקווה בתוך הסערה. היה היחיד בממשלה שאזר אומץ לומר את האמת, שצריך להחזיר אותם הביתה גם במחיר של הפסקת לחימה. מבחינה ביטחונית אפשר לעשות את אותו הסכם שישיב אותם אלינו. המחירים יהיו כבדים אך אפשריים עבור מדינת ישראל. לפני יומיים נפגשתי איתו, ואותם דברים נשמעו שוב. 400 ימים, והשבוע ברור יותר מתמיד: אנחנו פיונים במשחק פוליטי אכזרי, חיצוני ופנימי, כולנו, רק ש-101 החטופים והחיילים בסדיר ובמילואים הם אלה שמשלמים בחייהם, בנפשם ובגופם על המשחק הזה. מאחר שנגמר לי הזמן, כבוד היושב-ראש, אני אמשיך את דבריה המאוד-נוקבים בנושא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רציתי לייחד את הדקות הקרובות דווקא לא לדבר על משהו פוליטי, אחת מהשערוריות או הפרשיות, למרות שיש הרבה על מה לדבר. אבל כן היה חשוב לי, כי אני כבר כמה שבועות מתכננת לעשות את זה, להזכיר לכולנו שבינינו מתהלכים כל יום גיבורות וגיבורים שזוכים להכרה ולהוקרה וכבוד, אבל עדיין מגיע להם הרבה יותר, כי אנחנו לא נותנים להם את מה שבאמת מגיע להם, וזה שוויון זכויות. ואני רוצה לדבר, כמובן, על העדה הדרוזית. היה לי כבוד גדול ללכת לנחם את משפחתו של אלוף משנה אחסאן דקסה, זיכרונו לברכה, מפקד חטיבת 401 של השריון, שנפל ממש לפני כמה שבועות, ב-20 באוקטובר, ואני רוצה להקריא לכם מה מספרים עליו: בעת פעילות בכפר בלבנון נכנס כוח צנחנים לתוך הכפר ונפגע מירי נ"ט. מירי זה נהרג חייל ונפצעו שניים. אחסאן דקסה, אז מ"פ בגדוד רומח של השריון, היה בעמדת חיפוי וקיבל דיווח על הכוח שנפגע. הוא החליט להשאיר שני טנקים בעמדת חיפוי ולנוע לבדו אל תוך הכפר, למרות איום הטילים ולמרות החשש להיפגעות. דקסה זיהה את מקור הירי על כוח הצנחנים ופעל לפגוע במקור הירי, לפנות את הנפגעים ולחלץ את הטנק מהכפר. הוא "הראה במעשיו רוח לחימה, יוזמה, תעוזה ואומץ לב". ולמען הסר ספק, הדברים האלה נאמרו עליו לא במסגרת תעוזתו במלחמת חרבות ברזל, אלא הרבה הרבה לפני, כשהוא קיבל צל"ש במלחמת לבנון השנייה, כבר בשנת 2006. ככה הוא חי. הוא היה גיבור ישראל מההתחלה ועד הסוף. הודא אשתו סיפרה עליו אחרי נפילתו: הוא היה כל כך חזק, בן אדם שאפשר לסמוך עליו. הוא נכנס לתפקיד לפני שלושה חודשים, ולא הייתי שקטה. דאגתי הרבה יותר מהרגיל. הוא היה מחובר למשהו הרבה יותר גדול ממנו, אבל אני הקשיתי עליו מאוד בשאלות, במיוחד אחרי חוק הלאום. כששאלו אותה מה היא הייתה אומרת לחברי הכנסת, היא השיבה: איך הם יכולים להסתכל לנו בעיניים? אני הייתי מתביישת. ובאמת, אני רוצה מכאן להגיד להודא ולמשפחתה שאני מרגישה שאני מתביישת בשם הבית הזה ובשם מדינת ישראל, שקידמו את החוק הבזוי הזה למרות שהם לא מסוגלים להודות בזה בעצמם. לצערי יש את אלה שרוצים להזכיר אתכם רק במלחמה, אבל בשגרה שוכחים שמגיע לכם שוויון, שמגיע לכם יותר, שמגיע לכם שנתקן את החוק הזה. ואני פונה אלייך מעל הבמה הזאת, ואומרת שאנחנו באמת נעשה הכול, ככל יכולתנו, כדי להביא תיקון לדבר הזה. זה המעט שמגיע לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה עוד 20 שניות, כי זה חשוב לי להזכיר אותו. אתם יודעים, במוצאי שבת היו לנו את אירועי הפוגרום הנוראים בהולנד, וכולנו הזדעזענו מהדבר הזה. אבל בהקשר של מה שדיברתי רציתי להזכיר את מלחם אסעד מהכפר כסרא-סמיע שבגליל, שבאמת באומץ לב רב ותחת סכנה הוא חילץ והציל יהודים רבים מהפוגרום הזה. והינה עוד הוכחה לברית שיש בינינו ולמה אנחנו צריכים לחיות כאן זה לצד זה בשלום, באחווה ובעיקר בשוויון. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, רוב גדול מהממשלה הנוכחית מורכב משרים ושרות שהם דתיים. זאת כנראה הממשלה הכי דתית שכיהנה פה מאז קום המדינה. ניסיתי ככה לספור; מתוך 33 חברי ממשלה יש ח"י שרים אדוקים, ואיזה חילול השם שהם מייצרים. מה הם עשו לתורה ומה הם עושים ולא עושים בשם התורה. הפכו את התורה לקרדום לחפור בו: השתמטות חרדית מהצבא בשם התורה, עידוד אורח חיים של אי-עבודה בשם התורה, מימון מופרע למוסדות שלא מלמדים ליבה בשם התורה, מאות ג'ובים למקורבים תוך כדי מלחמה בשם התורה, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים באופן שיפגע בזכויות של נשים בשם התורה, והרשימה נמשכת ונמשכת. רק מצוות פדיון שבויים, איכשהו דווקא על זה הם מוותרים. ולי, כמי שלפחות מגדירה את עצמה כלא אדוקה בהלכה, יש מה לומר לכל אלה שפועלים לילות וימים כדי שלא יהיה הבדל בין החוק במדינת ישראל לבין ההלכה. אתם נכשלים ואתם תמשיכו להיכשל. ככל שתתעקשו יותר על חקיקה שתעגן את ההלכה כחקיקה במדינת ישראל, ככה אתם תרחיקו את ההלכה מעם ישראל, כמו שכתב הרב הלורד ג'ונתן זקס בספרו "לא בשם האל": הדת זוכה להשפעה כשהיא מוותרת על הכוח – וגם ההפך הוא נכון. ככל שהדת תתעקש על הכוח, כך ההשפעה שלה תלך ותקטן. אפשר לראות את זה בהרבה תחומים בחיים. כך למשל עם ישראל, הציבור בישראל מאוד מקפיד על לצום ביום כיפור ועל ברית מילה, ואין שום חוק, אין שום חקיקה. לעומת זאת רמת ההקפדה היא הרבה יותר נמוכה, ואפילו יש אנטגוניזם ורתיעה, כשיש חקיקה מחייבת כמו חוק החמץ, כמו איסור תחבורה ציבורית בשבת, או המונופול על המעמד האישי שמחזיקה הרבנות בישראל, שזה רק מוביל לכך שיש ירידה מתמדת בשיעור הזוגות היהודים שבוחרים בכל שנה להתחתן דרך הרבנות. אז אני מסתכלת על מה שאתם עושים בשם התורה, בשם הדת, אני מסתכלת על זה ומדמיינת שאלוהים מסתכל שם למעלה ופשוט בוכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על כנס של השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל שקיימנו היום, חברי חבר הכנסת בועז ביסמוט ואנוכי. אנחנו הקמנו את השדולה הזאת כמובן לפני תחילת המלחמה. לדעתי זו שדולה שרצה בכל הכנסות. עלו שני דברים מאוד משמעותיים בשדולה הזאת, שחייבים לקבל ביטוי בתקציב של השנה הבאה. הראשון זה הסיפור של יתומי צה"ל. אני לא יודע אם אנשים מודעים לזה, כמה אנשים מודעים לזה שיתומי צה"ל בגדול מפסיקים להיות יתומים בגיל 21. זה בעיקר בהקשר של הכרה וגם בהקשר של תגמולים. זה פשוט בלתי נתפס שבן אדם בן 21 – כאילו אומרים לו: מזל טוב, הגעת לגיל 21, מעכשיו אתה לא יתום יותר. זה מגיע למצב שכשיתומי צה"ל או מערכת הביטחון רוצים לשנות תמונה של אבא שלהם באתר יזכור, הם לא יכולים; רוצים אחר כך, בגיל יותר מבוגר, שיעזרו להם עם מונית להגיע לקבר של אבא שלהם – הם לא יכולים. פערים כספיים אדירים, ומדינת ישראל פשוט מתעלמת מהם. אפשר להבין את זה היסטורית, מאיפה זה נובע: זה נובע מכך שבשנות החמישים, כשהחוק נכתב, היו בעיקר הורים שכולים, ואז החוק טיפל בעיקר בהם. בהמשך, בעיקר בזכות שולי מועלם, ייאמר לזכותה, חברת הכנסת לשעבר, טופלו האלמנות, ויתומי צה"ל נשארו מאחור. יתומי צה"ל נשארו מאחור, ובעצם – פעם זה היה בגיל 18, וזה עלה לגיל 21 – כמעט לא מקבלים כלום, כלום. כל אחד מאיתנו שהוא הורה יודע שאנחנו משתדלים להמשיך לעזור לילדים שלנו ככל שאנחנו יכולים, בכל גיל. האנשים האלה, היתומים – אין מי שיעזור להם. אני יודע שכל אחד מאיתנו ששירת כשהיו לו ילדים וסיכן את החיים שלו, ידע שכאשר הוא יוצא למשימה שבה החיים שלו בסכנה, אם חס ושלום יקרה לו משהו, המדינה תהיה שם כדי לדאוג למשפחה שלו. וכל מי שמעמיק היום בנושא הזה מבין שזה לא המצב. זה לא המצב, לא כלפי היתומים ולא כלפי האלמנות. אני קורא פה לחברי הקואליציה ולשרי הממשלה: הדבר הזה חייב לבוא לידי ביטוי בתקציב הקרוב, וכרגע, לצערי, בגלל מריבות מטופשות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, אפילו הצעת חוק ממשלתית שעוסקת בדברים האלה עדיין אין. זה פשוט בלתי נתפס. אני לא רוצה להיות עכשיו פופוליסט – במקום זה, במקום זה, במקום זה. תמצאו את הכסף כדי לדאוג ליתומי צה"ל ולאלמנות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מסתכל על הכנסת הזאת ואני רואה את העולם המקביל לעולם שנמצא בחוץ. ואני שואל – זה מפריע לי שם, השר אלקין. אני לא מאמין. אני פוליטיקאי כבר 20 שנה, אני פה בכנסת 12 שנה, ואני חייב להגיד לכם שלא האמנתי שאנחנו נגיע למציאות שבה יגיעו לכנסת ישראל, ישימו תקציב, יטילו גזרות על מעמד הביניים, על העשירים, בוודאי ובוודאי על האוכלוסיות החלשות, אבל יעמדו כאן שרים חוצפנים, קרנפים, שבמקום להגיד: אנחנו שמים תקציב שראשיתו הוא שאין יותר כספים קואליציוניים בשעת משבר; 2. סוגרים עשרה משרדים מיותרים; 3. דואגים לכך שכולם מתגייסים; 4. אנחנו מתחייבים שאנחנו לא דואגים לסקטורים שלנו, אנחנו שרים, אנחנו ממשלה של כולם – במקום זה עולים לכאן שרים קרנפים, לא מתביישים, וחלקם מתנהגים כמו מפתח שבדי – אתם יודעים, מפתח שבדי מכוון את עצמו בכל פעם למשהו אחר – ומטיפים לנו כמה שהם דואגים למדינה הזאת. תתביישו לכם. יתבייש לו שר האוצר שיביא תקציב שפוגע בכל העם הזה, בכולם. רק על דבר אחד הוא פוסח – ממשיכים לתת כספים קואליציוניים. ואיך אנשים בליכוד לא מבינים את זה? איך? היה פעם מישהו שאמר: משוגעים, תרדו מהעץ. אין כבר מי שיגיד את זה. אתם במצח נחושה, במצח נחושה, מובילים את המדינה הזאת לאבדון, ומתהדרים ומספרים לנו כמה שאתם אנשי ימין וכמה שאתם ממלכתיים. לא מניה ולא מקצתיה. בושה וחרפה. תאמינו לי, אני אומר את זה בכאב גדול. אני מטייל במסדרונות הכנסת ולא מאמין שזאת מציאות מדומה; לא מאמין שאתם לא שומעים את האנקה הגדולה שיוצאת מהעם הזה; לא מאמין שאתם לא שומעים את אנשי המילואים, את משפחות אנשי המילואים; לא מאמין שיש כאן חברים שיצביעו בעד חוקי ההשתמטות; לא מאמין שתנועת ש"ס, ברגעים האלה, יש לה עזות מצח להביא את חוק הרבנים. צר לי על כך, וצר לי על כך שאנשים נותנים גיבוי לקואליציה הזאת – אני מסיים, שנייה. אני מצפה מכם, כי אני מכיר את הליכוד, אני מכיר את המפלגה המפוארה הזאת, שהפכה להיות למפלגה של קרנפים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פעם רביעית פותחים תקציב, 33 מיליארד שקלים תוספת. ירון, תגיד שפעם רביעית פותחים תקציב, תוספת של 33 מיליארד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שמעת, חנוך? אמרו לי: אתה רואה, כשחנוך נמצא פה אין צעקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרו את זה כי אני לא שם ולא צועק. אני שמעתי את הכול. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום השתתפתי בוועדת הבריאות, ודיברנו על התוכנית הלאומית לבריאות הנפש. לפני קרוב לשנה הגיע מנכ"ל משרד הבריאות בר-סי לוועדה, הציג לנו מצגת צבעונית ויפה, ועל כל שאלה הייתה לו תשובה. היו שם מענקים לפסיכולוגים, וכששאלנו אם פסיכולוגים יבואו בשביל מענקים חד-פעמיים, הוא אמר שיבואו, ויבואו הרבה. אמרנו שאף פסיכולוג לא יעזוב את השירות הפרטי וייכנס לשירות הציבורי בשביל מענק חד-פעמי. והוא אמר: אתם תראו. אז עברה שנה, וכמה פסיכולוגים נכנסו בתוכנית המענקים? אפס. אותו מנכ"ל משרד הבריאות אמר שלפי התוכנית הלאומית ייבנו 25 בתים מאזנים. בית מאזן זה בית שנותן חלופת אשפוז לבית חולים פסיכיאטרי. 33% מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים יכלו להיות בחלופת אשפוז ובית מאזן. מבחינה כלכלית, זה חוסך למדינה למעלה מ-600 מיליון שקל; מבחינה מוסרית, זה חוסך לאותם מתמודדי נפש את כל החוויה הזאת של להיות בבית חולים פסיכיאטרי בזמן שהם יכלו להיות בקהילה. אני אשמח אם השר אלקין – בדרך כלל אני לא נוהג כאן, אתה יודע, להטיח באנשים – אני אשמח שתקשיב לדברים האלה. מישהו יודע איזה שר הוא? נאור – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שר המינהלות. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד השר, שר הממטרות אלקין – כבוד השר אלקין, אתה יודע למה שר הממטרות? אתה יכול להסתכל לכאן – כי אתה יורק בפנים של הציבור בזמן מלחמה עם משרד של עשרות מיליוני שקלים, בזמן שאין כסף לפסיכולוגים, בזמן שלוקח שנה להמתין לתור אצל פסיכיאטר בקופת החולים, בזמן שלהלומי קרב חסרים עובדים סוציאליים, ולא הקדמתם את הפעימה השנייה להכניס אותם למערכת הביטחון. אבל השר, כמו כל הממשלה הזאת, הוא לא שומע, כי הם עסוקים בעצמם, והלוואי ואנחנו לא נהיה כמו האנשים שנמצאים כאן, אנשים ישנים שדואגים רק להיות כאן. מעבר לעובדה שאתה וחבריך עשיתם את המהלך הזה כדי לשמר את ההישרדות שלהם, שום תכלית אין לדבר הזה. תתביישו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, המינהלות, היום 11 בנובמבר 2024, ובעוד 50 ימים מתחילה שנת הכספים החדשה. נכון להיום, ל-11 בנובמבר 2024, הצעת התקציב לשנת 2025 טרם הונחה על שולחן הכנסת, ולא רק זה, עדיין אין לנו את התקציב הסופי לשנת 2024, שצפוי להשתנות בקרוב בפעם הרביעית. אגב, אמרתי את זה מראש לפני חודש וחצי. איזו הפקרות. איזה חוסר אחריות. מעולם, מעולם לא הייתה במדינת ישראל הנהגה כלכלית ושר אוצר כושלים כל כך. עד עכשיו, אני אומר את זה בצער, עד עכשיו, כל מה שאמרתי וצפיתי לגבי ההשלכות החמורות של התנהלותו הלא-מקצועית של שר אוצר, הכול התממש. וגם כעת, בעקבות העיכוב, העיכוב הנוסף באישור התקציב לשנת 2025, והתיקון הנוסף בתקציב 2024, אני צופה הורדת דירוג אשראי נוספת למדינת ישראל, השישית מתחילת השנה, עד סוף 2024. לא בגלל המלחמה, בגלל הממשלה. בגלל הממשלה. החוק הזה, שפוגע בזכויות הפנסיוניות של הציבור הישראלי העובד, הוא חוק חצוף. מאות אלפי עובדים ביצעו תכנון פנסיוני שמבוסס על מה שהממשלה הבטיחה להם במשך הרבה מאוד שנים, והינה, מגיע סמוטריץ' ומודיע כי בניגוד למה שהבטחנו, הפטור ממס במשיכת הקצבה לא יעלה, והציבור שמשרת ועובד ומשלם מיסים, הולך להפסיד עשרות אלפי שקלים, כך, בהינף יד. אזרחי ישראל, אני רוצה לגלות לכם סוד. אין צורך לפגוע בפנסיה שלכם. היה אפשר לסגור 14 משרדים מיותרים, לבטל 5 מיליארד שקלים מהכספים הקואליציוניים ולמנוע את הגזרה הזאת, וגם גזרות נוספות. לא היה צורך לפגוע בפנסיה שלכם. חשוב שתדעו את זה. אבל הממשלה החצופה הזאת לעולם מעדיפה פוליטיקה ואת שלמות הקואליציה על פני אזרחי מדינת ישראל שעובדים ומשרתים את המדינה הזאת. חרפה של חוק. מי שיצביע לו – שיתבייש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בזמן שמדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה קיומית בשבע חזיתות, בזמן שזירת איראן פתוחה, בימים שאזרחי ישראל מלקקים את הפצעים ומשוועים להנהגה שתהיה ממוקדת בביטחון, באחדות העם, בחוסן הלאומי, למרבה הצער, הממשלה שלנו ממוקדת אך ורק בנושאים סקטוריאליים, ואיך לא, בשימור שרידות הקואליציה. חוק שירותי הדת, או חוק הג'ובים, שעולה כאן היום, כמובן לא משרת את הציבור הרחב אלא מוסיף את שלושת הכ"פים לשר הדתות: כוח, כסף וכבוד. וזאת למה? כדי ששר הדתות יוכל להקצות משרות למקורבים. החוק מגדיל לכאורה את שירותי הדת אך בפועל הוא מחזק את ש"ס ואת שר הדתות כדי להמשיך להנשים את הקואליציה. תגידו לי, זה נראה לכם הגיוני שבעת הזאת, כשהחברה הישראלית מדממת, הדבר הכי דחוף זה הרחבת המשאבים לשר הדתות? זה מה שצריך עכשיו – הרחבת משאבים לרשויות המקומיות בנושא דת? במקום להתמקד ולרכז את כל המאמץ בהרחבת השורות בצבא, במקום להוריד את הביורוקרטיה לאנשי המילואים העצמאיים שחזרו מ-300–400 ימי מילואים וחיכה להם ד"ש עם שיר בדואר שהם חייבים להחזיר עכשיו עשרות אלפי שקלים לביטוח לאומי, כי הממשלה לא הספיקה לחוקק חוק שיתחשבן איתם על השנה הנכונה ועל עצם העובדה שזוקפים להם חוב מיותר, אז שולחים להם ד"ש עם שיר כדי להוריד להם את המוטיבציה. אבל לחוקק חוק שירותי דת? לזה יש זמן, זה בראש סדרי העדיפויות. החוק הזה מצטרף לעוד חוקים הזויים שהקואליציה הזאת מחוקקת, כמו חוק הרחבת סמכויות לבתי דין רבניים. זה של יהדות התורה, זה בוא יבוא, זה כנראה בתוך הדיל. כל זה נועד כדי בסוף לעקוף את המערכת השיפוטית. אם יהיה לנו חוק הרחבת סמכויות לבתי דין רבניים, אז מי צריך את מערכת המשפט הקונבנציונלית? נסגר. שמור לי ואשמור לך. פעם ש"ס, פעם יהדות התורה. ושוב, על מה ולמה? להנשים את הקואליציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. תמשיכו עם הפעילות הפרלמנטרית שלכם לטובת קבוצות לחץ ומקורבים לשימור הקואליציה. הניתוק שלכם הוא בלתי נשכח ובלתי נסלח. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, החוק הזה, מי שלא יודע, הוא בעצם מעלה מ-2% ל-3%, וכמובן על בעלי הכנסה, כל מי שגם כך משלם ישלם יותר, ואנחנו כמובן נתנגד לחוק הזה של העלאת מיסים. אגב, כמו כל היום הזה שעוסק או בהעלאת מיסים או בג'ובים: אחד – לעמיחי אליהו, לתת לו את גבעת התחמושת; שניים – לתת לדרעי את הרבנים שלו. וביום שמדינת ישראל מותקפת במאות רקטות, זה מה שהכנסת עושה. יום שני, אחד הימים הכי חשובים בכנסת, מתעסק בהעלאת מיסים וג'ובים, ג'ובים לאלה וג'ובים לאלה. זה מה שהכנסת עושה למען אזרחי ישראל ביום כל כך מורכב וכל כך קשה כמו היום. אבל כמובן, זה לא מעניין אותם. אין פה שום דבר בחקיקה היום ששווה משהו. אבל אני רוצה דווקא להתייחס למה שאנחנו צופים כעת, שצפיתי בו גם אתמול, בתחקיר של רביב דרוקר והעיתונאי ג'וש בריינר מהארץ. אנחנו גם נעשה גילוי נאות, אנחנו ממשיכים לצפות בו עכשיו. יש לי הרבה דברים להגיד באמת על השר הזה. אני כבר שנתיים אומרת שהוא כישלון לאומי, אני כבר שנתיים אומרת שהוא לא עושה כלום. אבל מה שמדהים בתחקיר, זה לא רק שכל מה שאמרתי נכון, את זה אני לא צריכה; מה שמדהים – אפילו אי-אפשר להסביר את זה – שכל מה שהוא מתעסק בו זה מה יגידו עליו, מה יגידו עליו, איזו תמונה להוציא. אם אתה מנסה להסביר, אין לך מילים נכונות למצוא כמה שזה בלון נפוח, ריק. באמת, בן אדם שלא עושה כלום, רק מדבר על מה יגידו, האם זה ייתן לו לייקים. תראה, יש כאן הרבה שרים שיש לי ביקורת עליהם. יש לי, לא חסרה לי ביקורת על השרים פה. אבל כזה דבר לא ראיתי בחיי. איזה בן אדם כל היום מתעסק – טוב שהוא לא אומר: מה אני לובש – במה אומרים עליו, האם התמונה הזאת תביא לו לייקים, האם להוציא הודעה כזאת, איזה כתב עוזר לו, איזה כתב לא עוזר לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צפיתי בתחקיר. את בטח גם לא צפית בו אתמול, כי כל מה שעשית שם זה עמדת ופרשנת כמה שהוא מדהים ומדהים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בואי, את בכלל לא הקשבת למה שאמרתי, כי נכנסת לי באמצע. מספיק מה שהיה לי איתך בשבוע שעבר על המזגן. את לא יכולה לשמוע חצאי דברים, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, מה הבעיה – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל את כל פעם נכנסת באמצע הדברים, צועקת והולכת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ביי ביי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביי, טלי, ביי. באמת, אם חשבתי שהוא מתיש, היא כאילו הגרסה המתקדמת, הגרסה הנשית המתישה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. היא פשוט הפריעה לי וניתקה לי את חוט המחשבה, שבו רציתי לומר במשפט אחד: הבלון הנפוח, הריקני הזה, כל מה שהוא מתעסק בו זה אך ורק לייקים, פרסומות ותקשורת. אפס עשייה, כלאם פאדי. רק קשקושים וברבורים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבערת הר הבית מסכנת אותנו – – – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא אעזוב את הנושא הזה של אמסטרדם. אני נשבעתי לעצמי, וגם בדיונים, גם בוועדת חוץ וביטחון, גם בוועדות אחרות, הנושא הזה של מה שהיה ביום חמישי באמסטרדם חייב להיות על שולחן הכנסת עד שיהיה תחקיר מלא ונהיה בטוחים שהדבר הזה לא יקרה בפעם הבאה. אני רוצה לחזור שלושה ימים אחורה. כל אזרח במדינת ישראל וכל חבר כנסת חייב להבין דבר אחד – שאת האירועים באמסטרדם היה אפשר למנוע. היה אפשר לעצור את הפוגרום המטורף הזה בילדים, נשים, נוער, אנשים מבוגרים, שהגיעו בסך הכול לצפות במשחק כדורגל. זה היה הדבר היחידי, לשם כך הם נסעו לאמסטרדם. הם לא פגעו באף אחד, לא רצו להרע לאף אחד. הגיעו לראות משחק כדורגל. המשטרה ההולנדית לא הייתה שם כדי למנוע את הפוגרום ביהודים חפים מפשע. למה היא לא הייתה שם? כי מה שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות לא נעשה. אני אסביר שוב בחצי דקה. היום היו שני דיונים בכנסת בנושא הזה. משרד התפוצות והנציגים שלו חד-משמעית אמרו בוועדות שהיו נתונים והתרעות לגבי מה שהולך להתרחש באמסטרדם. זה עלה למעלה גם לדרגת השר. השר שיקלי קיבל את המידע הזה. השר שיקלי ידע שיש התראות חמורות לגבי מה שמתרחש באמסטרדם. השר שיקלי ידע מהמקור הכי נאמן שהולך להיות פוגרום באמסטרדם. השר שיקלי לא מנע את הפוגרום הזה. השר שיקלי לא התקשר ולא העביר את זה למי שהמידע היה צריך להגיע אליו. המל"ל לא קיבל מהשר שיקלי את המידע שהיה אצלו, לכן לא השתמשו במידע הזה. המידע הזה נעצר ולא התקדם לאן שהוא צריך להגיע. לכן השר שיקלי צריך להגיע לפה, וקודם כול לבקש סליחה ולהגיד מה יעשה כדי שהדבר הזה לא יקרה שוב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ואז להתפטר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל במקום לעשות את זה, הוא הלך לערוץ 14 וטינף על הבוס שלו שהכניס אותו לפוליטיקה, על בנט. זה מה שהוא עשה. אני אגיד את זה כל הלילה ומחר ומוחרתיים. השר שיקלי, יש לו אשמה בנושא הזה כי הוא לא דיווח למי שהיה צריך לדווח. על כן ראש הממשלה חייב לפטר את השר שיקלי מהמשרד המצ'וקמק שלו, כי גם במשרד המצ'וקמק שלו הוא לא עושה מה שצריך לעשות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סימון, בהמשך ישיר לדברים שלך, חזרת כל כך הרבה פעמים על "השר שיקלי", אבל למה בכלל שהשר שיקלי יתעסק בזה? יש מטה לביטחון לאומי, יש מל"ל, יש את כל זרועות הביטחון, ומשרד התפוצות מקבל אינדיקציה מרשתות חברתיות ואז – לא משנה הכישלון שבדרך, להרים טלפון, ושומעים שיש אינדיקציה, למרות שבערך כל הטוויטר ידע מזה. אבל נראה לי שזה די ממחיש גם את הברדק אבל גם את הכפילויות המיותרות שיש בממשלה הזאת, שמייצרת בסוף גם בלגן, גם בזבוז כספים, ובסוף, בקצה, גם פגיעה בבני אדם. אנחנו רואים את זה בדוגמה הזאת. לא על זה רציתי לדבר. רציתי לפתוח בשני דברים טובים. אחד, מזל טוב לשר אלקין. תורנות ראשונה של השר אלקין כשר תורן במליאה, אני שמתי לב, אדוני היושב-ראש, תקן אותי אם אני טועה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה התפקיד של השר, הוא לא צריך לשבת פה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה פחות מעניין. אבל יש יכולת מופלאה לשרים – אדוני היושב-ראש, אתה לא תכיר את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לשבת ולא להקשיב. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, בדיוק. הם שרים תורנים, אתה כאילו פונה אליהם, אבל אתה אוויר. ואלכ השנייה ישבת פה. אנשים פונים אליך, רק בשביל הכבוד תסתכל אליהם, תגיד להם תודה, לא יודע. מי אתה, כאילו? יחס של כבוד אישי מינימלי. אבל בכל זאת אני מאחל לך מזל טוב. בהזדמנות זאת אני רוצה להבין, אם תוכל להסביר לי בשנייה וחצי מה הסמכויות או איך עובד מרוץ הסמכויות בינך לבין השר שממונה על הנגב והגליל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נגב וגליל זה לא צפון ודרום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אבל השר ימשיך לבזבז כספים ולעשות עבודה מיותרת וגם להתעלם באלגנטיות דוחה, בעיניי לפחות. אני לפחות חושב שהיה לי הכבוד להסתכל לאנשים בעיניים, אבל מילא, זה לא משנה. אני רוצה לדבר על עוד דבר חיובי. לא מאמין שיש לי רק 50 שניות, אבל הדבר החיובי הוא שאני חושב שאנשים מסתכלים על תחקיר על בן גביר ואומרים: ואללה, תראו איך המשטרה מתנהלת. יש על זה עוד הרבה, אנחנו נדבר על זה והרבה עוד ידברו על זה, אבל אני רוצה לומר דבר טוב, כי אני זיהיתי בתחקיר שר תקשורת מעולה. ואללה, יש לנו שר מואזין, שמודה ואומר: אין לי טלוויזיה, אני לא קשור, אבל הוא יודע פתאום מה כולם אומרים ועל מה. אבל בן גביר, תגידו מה שתגידו על הבן אדם, הוא חיי מלייקים והוא מבין תקשורת. הוא נותן יום אחר יום לביבי נתניהו 0:4 במחצית. הוא מסובב אותו על האצבע הקטנה ככה, אפילו בלי להתאמץ. הוא מכניס דוברים שמשרתים – בזמן שהם משרתים בגל"צ הם דוברים שלו, ואז כמתנת שחרור הוא מסדר להם הופעה בפטריוטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ערוץ הכנסת העסיק כתב שהוא יועץ תקשורת שלו. הבן אדם גאון. מכיוון שיש לנו שר תקשורת מואזין שאין לו מושג בתקשורת, אני ממליץ על בן גביר. יהיה טוב לביטחון מדינה ולתקשורת הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת והשר הישן-חדש, חדש-ישן, כמעט פספסנו את הנאום, כי כולנו מרותקים לערוץ 13, רואים איך בלי בושה, בשעה הקשה ביותר של מדינת ישראל, אלה המתיימרים להיות הימניים ביותר, הפשיסטיים ביותר, רק מתעסקים בקרדיט, במי נותן מה ואיך ישמעו אותם. לא מתעסקים בהרוגים, לא מתעסקים בחטופים, לא מתעסקים בנאנסות, לא מתעסקים בחמאס; מתעסקים במה אפשר להעלות לתקשורת. אומר שם בן גביר: הצלחתי לעצור תשעה שב"חים. אז מישהו אומר לו: תעצור יותר. הוא אומר: אני לא יכול, זה לא מעניין תקשורתית. אף אחד לא מדבר על מהות. ובנאום הקודם שלי כאן אני דיברתי על תאונות דרכים. יש ניידת משטרה אחת על כל 100 ק"מ במדינת ישראל. אתם יודעים מה הגודל של המדינה? תעשו את החישוב כמה ניידות זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מדבר על משטרת תנועה או בכלל? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משטרת תנועה. ניידת אחת לכל 100 ק"מ, כאשר ב-OECD זה אחת לכל 10 ק"מ. זה תחת בן גביר. יש 137 משרות לא מאוישות במשטרת התנועה, לא מאוישות כי אף אחד לא מפרסם אותן, אף אחד לא מנסה לגייס אליהן, אף אחד לא מעלה להם שכר. זה לא מעניין אף אחד. לכן, למרות שאמורות להיות היום בערך 600 או 700 ניידות משטרה, יש 264 ניידות, אבל בגלל המחסור בכוח אדם, רק 60 מהן מושמשות. שמע, עם ישראל, אין בטיחות בדרכים במדינת ישראל. המשטרה, משטרת התנועה, לא קיימת. היה פרסום לפני כמה זמן, אחרי שעשיתי קצת בלגן היה איזה פרסום בערוץ 12: משטרת התנועה עושה מצלמות טקטיות. אלה מצלמות שהיא הורידה, ועכשיו היא מעלה. וגם דאגו להגיד שם שאין מי שיוציא את סרט הצילום מהמצלמות הטקטיות. אז הן רק יהיו שם. בכתבה הזאת אמרו שזה בעצם בלוף. אתם מבינים? הכול בלוף, ואפילו לא מסתירים את הבלוף. ואז רואים ערוץ 13 ומבינים איך כולם זה בלוף אחד גדול, כל הממשלה הזאת. השר לביטחון לאומי לא מתעסק לרגע בביטחון לאומי. הוא מתעסק רק בביטחון שלו ברשתות החברתיות ובכמה מנדטים הוא יקבל. בזה הוא מתעסק. ואז זה מסביר את התשובה היום של ראש הממשלה – אני מסיים – לבית המשפט על דחיית משפטו. מה הוא אומר, החוצפן הזה, שאין לו אלוהים? "לאורך חודש אוגוסט 2024", כותבים עורכי הדין של ראש הממשלה, "התנהלו מגעים ענפים לעסקאות חטופים. וזאת עד לגילוי רציחתם של שישה חטופים ברפיח" ב-31 באוגוסט. לכן צריך לדחות את זה. לא היה זמן לביבי להתעסק. הוא היה עסוק בעסקת חטופים, שהיום אנחנו יודעים שהוא היה עסוק בביטול שלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. ובסוף הוא רק אומר – ואת זה חשוב שישמעו, כי את זה רושמים עורכי דינו של נתניהו בשמו של נתניהו – הוא אומר: החיסול של הנייה על ידי גורם שלא זוהה מונע ממנו גם להתכונן למשפט. אתם מבינים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהסבר ובתשובה למה לדחות את משפטו הוא גם מוסר סודות מדינה. אין דברים כאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ליברמן, בבקשה, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא מבין את ההתנהלות של הממשלה ברצועת עזה. אנחנו היום התבשרנו שהקרבות קשים בצפון הרצועה; לצערי שמענו עוד פעם את צמד המילים המצמרר "הותר לפרסום". והיום הקבינט מחליט שפותחים עוד שלושה מעברים; רוצים להגיע ל-350 משאיות של סיוע הומניטרי ביום. לפני שבוע חיברנו את רשת החשמל הישראלית לרצועת עזה. אנחנו מספקים גם מים, גם דלקים, הכול. אז איזה מנוף, איזה לחץ אנחנו יכולים להפעיל על חמאס? הם מקבלים חופשי גם מזון, גם דלקים, גם סחורות, חשמל, הכול חינם, מקבלים ממדינת ישראל, והם יורים עלינו נ"ט, והחטופים שלנו נמקים שם במנהרות. איזה לחץ אנחנו מסוגלים להפעיל? אפרופו כל הצביעות של העולם הגדול, המדינות הנאורות, אני מסתכל על הנתונים של האו"ם. אדוני היושב-ראש, תסתכל באתר האו"ם. כמה פליטים יש בסוריה? מעל 5 מיליון אנשים, מעל 7 מיליון אנשים, באמת, שאיבדו את מקומם והפכו לפליטים בארצם. אני מסתכל על הנתונים של סודאן, של אפגניסטן – מיליונים, מיליוני פליטים מקבלים הרבה פחות סיוע מאשר מקבלים ברצועת עזה. אני לא זוכר שמדינות העולם החופשי חיפשו הסדר כלשהו עם המדינה האסלאמית או עם אל-קאעידה. מה ההבדל בין המדינה האסלאמית, אל-קאעידה, לבין חמאס והג'יהאד האסלאמי או חיזבאללה? לא ראיתי שמישהו חיפש הסדר. לא ראיתי שהעולם החופשי סיפק לשם, לכל אותו שטח בשליטה של המדינה האסלאמית, סיוע הומניטרי. האם מישהו יכול לדמיין שבמלחמת העולם השנייה בעלי ברית היו מספקים לגרמניה הנאצית דלקים, תרופות, מזון, חשמל? טירוף מוחלט. אז איפה הממשלה? כביכול ממשלת ימין. ממשלת סמרטוטים. איפה ההחלטות? מה היכולת שלכם לעמוד בלחצים? הרי כבר איימו עלינו. ראינו שכשאנחנו עומדים בלחצים – לא הממשלה, האופוזיציה – אז שום דבר לא עוזר. אני ראיתי אילו לחצים הופעלו עלינו בנושא חוק אונר"א. הממשלה התקפלה. בדיונים בוועדת החוץ והביטחון כל נציגי הממשלה, כולל משרד החוץ, כולל מל"ל, משרד ראש הממשלה, הגיעו וסיפרו: אוי ואבוי אם נעביר את החוק הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל ראש הממשלה – זה לא אתה, זה ראש הממשלה שהעביר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> העברנו. העברנו. ראש הממשלה שלח את הנציגים שלו שאמרו: אוי ואבוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. בזכות ראש הממשלה החוק הזה עבר – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז לכן הממשלה הזאת לא מסוגלת לא להגן ולא להפעיל לחץ. זו ממשלה שלא מסוגלת להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר כנסת הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לפנות לחברי הקואליציה שפה, לאופיר, לטלי. אולי אתם תוכלו להסביר לי, כי אני לא מצליח להבין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עכשיו לא מצליח להבין? כי אתה תמיד פותח בפתיח הזה. אבל אהלן וסהלן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר יואב בן צור מש"ס עדיין מסרב לאפשר סבסוד למעונות יום לציבור בישראל כל עוד גם ציבור המשתמטים לא יקבלו את הסבסוד שלהם. שלושה וחצי חודשים, 70,000 משפחות צעירות לא מקבלות סבסוד, אלפי שקלים כל חודש, למרות שהן זכאיות, הן עומדות בתנאים. הן יכולות לקבל את הסבסוד הזה, אבל התבחינים לא פורסמו. השר לא עושה את העבודה שלו, לא מפרסם. הוא הציב אולטימטום: עד שגם המשתמטים יקבלו את שלהם, אף אחד לא מקבל. הוא קושר בין שני הדברים. 70,000 משפחות, בחלקן הגדול בן הזוג או הבת הזוג נמצאים במילואים 250 יום, ואין פתרון. עכשיו, מספיק לעבור על הרשת ולקרוא את זעקות השבר של הורים, של נשים, של גברים, שאומרים: אנחנו קורסים, אנחנו לא מסוגלים לעמוד בתשלומים של המעונות. אני לא מצליח להבין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך את התשובה, פשוט. אתה רצית תשובה – אני אגיד לך מה התשובה, בסדר? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה התשובה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברגע שקשרתם את חוק המעונות – שאגב, אני חתומה עליו – להשתמטות, שזה הזיה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי קשר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, שנייה. אני רק רוצה להבהיר לך. נשות החרדים – זה לא רק נשות החרדים, זה כל נשות ישראל – ברגע שמנעתם את סבסוד מעונות היום, תגיד לי אתה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, שר העבודה לא מפרסם את התבחינים, לא עושה את העבודה שלו, ו-70,000 משפחות צעירות, הורים צעירים שזכאים לקבל את זה, מהציבור הכללי, לא מקבלים. מה הם אמורים לעשות? תסביר לי את. משפחות צעירות, שבהן הבעל נמצא במילואים 250 יום, האימא קורסת, מגיע לה, היא זכאית לקבל אלפי שקלים מהמדינה, ושר העבודה אומר: עד שהאולטימטום שלי לא יתקבל, עד שהמשתמטים לא יקבלו, אף אחד לא יקבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא אמורה לקבל סבסוד? למה? אני חתומה על החוק הזה. באמת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני שואל אותך. את חברת ליכוד. איך יכול להיות ש-70,000 משפחות בישראל הן בנות ערובה של אולטימטום של שר העבודה – עזבי אותך – שלא מתמרץ עבודה, שלא מתמרץ עבודה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בגלל העבודה של היועמ"שית. היועמ"שית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, היועמ"שית שוב אשמה? בואי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. טלי, את טועה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח שהיא אשמה. היא האשמה. בגללה לי יש – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר העבודה צריך לפרסם, לעשות את העבודה שלו, לפרסם תבחינים, לאפשר ל-70,000 משפחות צעירות לקבל את מה שמגיע להן בחוק. לפרסם, לעשות את העבודה שלו. אני לא מצליח, אני באמת לא מצליח להבין. זה משגע אותי. לא יכול להיות שמשפחות צעירות, 70,000, לא יקבלו אלפי שקלים בחודש. אלפי שקלים. לא מדובר בכמה מאות – אלפי שקלים כל חודש. הן עומדות בתבחינים, רק שהשר מחזיק בהן, במשפחות אלה, כבנות ערובה, עד שהמשתמטים לא יקבלו. עד שהקומבינה שלו לא תעבוד, אף אחד לא יקבל. איך הליכודניקים ממשיכים לשתוק לנוכח החרפה הזאת? אני לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת שיר סגמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את לא מבינה את החוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, אני לא מבינה. יש לי בעיה בהבנה. יש לכם קטע, ביש עתיד, שאתם חושבים שיש לי בעיה באינטליגנציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך קטע שאת חושבת שאת יודעת הכול. זה קטע טוב אצלך, אבל הפעם את טועה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, אני לא חושבת שאני יודעת הכול. אני ממש לא חושבת שאני יודעת הכול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בסופו של יום, 70,000 משפחות – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. את השיחה הזו אפשר להמשיך בחוץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שאת מאשימה זה את שר העבודה, לא הפוך. הוא קשר את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר: אם החרדים לא, אז אף אחד לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה מפריע לחברת מפלגתך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מחילה. 20 שניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, גם לא 20 שניות. תודה. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם היום על רומי, על רומי לשם גונן. ילדה של אור. היא ילדה אמיצה וילדה חזקה, היא ילדה עם אנרגיה מטורפת וצחוק מידבק. אימא שלה, מירב, סיפרה בעמוד הפייסבוק שלה: הסתכלתי היום בתמונות שצילמנו בטיול באפריל לפני שש שנים – ארבע בנות בטיול מדליק בגרמניה, המון ירוק, המון אתגר. לפעמים הסתכלתי על שלושתכן מהצד והערצתי אתכן על האומץ שלכן בטיפוס חבלים, בקארטינג המהיר, ובעיקר נהניתי מהיחד שלנו. והיה גם את היום הזה שהלכנו לעשות סקי ביחד, אתן זוכרות? כשעליתן למעלה להר, אני ויתרתי, לא היה לי את האומץ שיש לכן. יוש קלטה מהר את הקטע, וירדני קצת יותר בזהירות. ואת, את, רומצ'? לך זה לא הצליח. ראיתי אותך מתעצבנת וצועקת ומנסה שוב ושוב, וברגע מסוים מוותרת וצונחת לשלג, נשכבת על הגב ופורשת ידיים ורגליים, כאילו את אומרת: טוב, אני נחה קצת. את אולי ניצחת לרגע, אבל אני כבר חוזרת. צחקתי כל עוד היית למעלה, וכשירדת הכנענו כולנו את הצחוק, כי ידענו שתהיי ממש עצבנית. עוד דבר שאני אוהבת בך. היום אני מברכת על זה, אני יודעת שהכעס והעצבים שאת יודעת לפעמים להיות בהם מאפשרים לך לפרוק ואז לשנות אסטרטגיה. כי את בחיים לא תוותרי על מי שאת ועל הזכות שלך לחיות כמו שאת רוצה, כפי שאת ראויה לו. חברים, רומי היא לא פוסטר והיא גם לא תמונה. רומי אוהבת לשתות קוקטייל ספייסי ביץ' או פורן סטאר מרטיני. אני מאוד מקווה שאני מבטאת את זה טוב, ואם לא, אני אשאל את רומי כשהיא תחזור. דריה, אחותה הקטנה, אמרה באחד הראיונות: כשאני יוצאת למסיבות, היא נשארת ערה, גם עד 04:00, כדי להחזיר אותי הביתה. היא חייבת לראות שאני בסדר, ורק אז היא נרגעת ומצליחה להירדם. חברה שעבדה עם רומי במסעדה סיפרה שיש לה חוש צדק מפותח. גם אבא שלה קרא לה לוחמת צדק עולמית, בגלל שהיא יכלה להילחם גם על בן אדם שהיא רק כרגע פגשה. ואני, אני אף פעם לא פגשתי את רומי, אבל אני חווה אותה דרך אימא שלה ודרך המשפחה המדהימה שלה. הבת שלי, ירדן בת השבע, שואלת אותי על בסיס יומי: מתי רומי חוזרת? וכשהיא כיבתה את נרות יום ההולדת שלה היא ייחלה לשובה והתעקשה שיהיה כיסא ריק לידה. אני לא הכרתי את רומי, אבל אני מתגעגעת אליה בכל יום. צריך להתפלל לשובה, אבל אפשר גם לעשות למען שובה. רומי ושאר החטופים חייבים לחזור עכשיו, ואסור לנו לשכוח שהם לא תמונות – אלה אנשים, הם חיים עכשיו, והם צריכים אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשהחלה מלחמת חרבות ברזל הייתה תחושה של אחדות בעם. לאזרחים, לאנשים, היה חשוב לשתף פעולה: ימנים, שמאלנים, דתיים, חילונים – במלחמה נגד האויב המשותף כולנו רצינו להיות ביחד. אבל בחודשים האחרונים מכונת הרעל עובדת שעות נוספות; מכונת הרעל מקצינה הכול, מפלגת בין כל חלקי העם ומנסה לפורר אותנו מבפנים. מכונת ההסתה הפכה כל גורם שומר חוק שלא מסכים איתה לאויב. רשימת אויבי העם מעולם לא הייתה ארוכה כל כך: משפטנים ויועמ"שים – אויבי העם; הטייסים האמיצים – אויבי העם; העיתונאים; הקפלניסטים – אויבי העם המרים ביותר. בראש אויבי העם נמצאת כמובן האופוזיציה, שמעיזה להתנגד לממשלה, להשתמטות המונית ולחוקים לא חוקתיים. בשבוע האחרון, לאחר ההצבעה של האופוזיציה נגד חוקי הקואליציה, החיצים של מכונת הרעל הופנו גם אליי אישית. ברשתות החלו להסתובב תמונות שלי עוטה כאפיה לצד כיתוב בערבית. חלק אפילו טענו שהינה, גויסתי בעצמי לארגון טרור. היו גם כאלה שהגדילו לעשות וקראו לי לעבור לגור בטהראן. מה להגיד לכם, להסכים עם כל מה שהם כתבו? הינה, מסתבר שעכשיו גם אני אויבת העם. במהלך שנותיי בכנסת תמיד הקפדתי לשמור על תרבות הדיון, על שפה נאותה, ועכשיו אני אומרת: די, מספיק, חבאטיט. מסע ההסתה של מכונת הרעל הוא פשוט חולני ומסוכן, ואי-אפשר לתת לזה להימשך כאילו לא קרה כלום. מכונת הרעל לא בוחלת בשום אמצעי. היא עושה הכול בשביל לשבור את המוסכמות שלנו שמחזיקות אותנו כעם אחד. מכונת הרעל מתודלקת full ומתוכננת למצב טורבו. ככה הם מכשירים כל מה שרקוב. תסלחו לי על ההשוואה שאני אביא עכשיו. כשמקיאים מול מאוורר, הקיא מתפזר לכל עבר. ככה הכנסת נראית היום; שבירת כל המוסכמות החברתיות שמחזיקות אותנו יחד, קריאות שנובעות מהסתה, ערעור הקווים הבסיסיים ביותר בחברה הישראלית. היום כששואלים את הציבור: מה אתם חושבים על חברי כנסת, התשובה הנפוצה ביותר היא שחברי הכנסת באים לקבל שכר ולשפוך רפש אחד על השני. זה למעשה האיום האמיתי על מדינת ישראל. אנחנו חייבים להחזיר את אמון הציבור. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לשבור את הסטיגמות האלה, ואנחנו נשנה את זה כי זאת המחויבות שלנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת נסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אלקין, אני יודע שאתה בן אדם של עובדות ומספרים. אני רוצה לומר לך שבדקו אותי בשבוע האחרון על מספר שאמרתי. נהוג לומר שבפוטנציאל הגיוס כרגע של בחורים חרדים, המספר שמופיע בדרך כלל, גם בצבא וגם בתקשורת, הוא 63,000. יחד עם זאת, מבדיקה שערכתי, המספר הזה הוא רק שני שלישים מהמספר האמיתי. פוטנציאל הגיוס – מה זה פוטנציאל הגיוס? מספר הבחורים החרדים הנמצאים בגיל חייב גיוס כרגע הוא לא פחות מ-90,000, יותר נכון 91,000. זה המספר המדויק. אני אסביר. עכשיו תחזיק שנייה, רגע. אמרתי, השר אוהב מספרים, אז אני אלך איתו. השנתון – יש היום 102,000 אברכים במדינת ישראל. דרך אגב, מי שבדק אותי זה המשרוקית של גלובס – מי שמכיר, סטנדרט גבוה. קיבלתי משרוקית מלאה. מתוך 102,000, ל-81% יש פטורים, כלומר יש 19,000 אברכים שחייבים בגיוס. בנוסף, יש 43,000 תלמידי ישיבה גבוהה. ככה בדרך כלל מגיעים למספר של 63,000. מה שכחו? שחוק הגיוס, חברת הכנסת הרכבי, פקע ביוני 2023. מאז, באוגוסט 2023 ובאוגוסט 2024, הצטרפו לפוטנציאל הגיוס של ישראל עוד שני שנתוני י"ב. עכשיו תחזיקו חזק לנתון נוסף: מתוך בוגרי כיתה י"ב, היהודים הגברים – נוציא את הלא-יהודים, נוציא את הנשים, רק גברים יהודים – אחד מארבעה לומד בחינוך החרדי, אחד מארבעה בנים יהודים בוגרי י"ב. ולכן, באוגוסט 2023 נוספו לפוטנציאל הגיוס 13,500 בקירוב בחורים חרדים, ובאוגוסט 2024 – 14,500. סך הכול 28,000 בשנתיים, ויחד 91,000. הווי אומר, מרגע זה ואילך פוטנציאל הבחורים הנדרשים לגיוס שעל פי חוק מיוני 2023 אין להם פטור, בוגרי חינוך חרדי, עומד על 91,000. אני אגיד לכם, שמעתי שנורא מתרגשים מזה שגלנט אמר להוציא 7,000 צווים. אומרים שבגלל זה המפלגות החרדיות דרשו לפטר אותו. 7,000 צווים זה 7,000 מ-91,000 – תעשו את החשבון, זה 1/13 מהפוטנציאל. זה כל האירוע, ולכן גם המספרים האלה בעיניי הם שערורייה. כמה צווים צריך להוציא? 91,000, בדגש על השנתונים הצעירים, בני ה-18, 19, 20. מתוכם יבואו שליש, מתוכם עוד שליש יהיו לוחמים, והינה מילאנו את השורות מחר בבוקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. חברים, בצד הקואליציה יש רעש שם. אני שומע את כל השיחות שלכם עד פה, אז אני מבקש. אפילו המיקרופון פה – יש פה תקלה קטנה שתכף תטופל. בגלל הרעש שלכם אפילו המיקרופון לא שרד. אני תמיד אומר, צריך לשמור על רכוש הכנסת. גם דוכן, גם מיקרופון, זה רכוש. צריך לשמור לא לגעת, לא לדפוק, לא לתת מכות. חבר הכנסת רם בן ברק, אתה הדובר הבא. אתה רוצה לדבר או שאתה מוותר? מוותר. חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני בא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רוצה לדבר? אין בעיה. אתה בא. לא שמעתי "אני בא". בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ישבנו עכשיו בפרסה, חבורה גדולה של חברי כנסת מכל סיעות הבית הסתכלה בתוכנית "המקור". תוכנית "המקור" הזאת היא לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הדבר הכי טוב שקרה לבן גביר. ממש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הכי טוב. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אהלן, טלי. בוקר טוב, טלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, חברת הכנסת גוטליב. סליחה, אני אעצור את השעון פשוט. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תוכנית המקור הזאת היא קצת שונה מכל מיני תוכניות התחקיר האחרות, כי היא ממש מביאה את הדברים בשם האומרים שלהם. זאת אומרת, זה הקלטות, אתה שומע את האנשים בקולם, אתה רואה את ההתכתבויות בווטסאפ. ואני שואל את עצמי מה הם חושבים, חברי הקואליציה, חברי ממשלה, שרים, כשהם רואים את הדבר הזה. מה הם חושבים לעצמם. מה טלי חושבת לעצמה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שאני גאה בשר איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כשהיא רואה את ההתנהלות הכל-כך נמוכה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תן לי דוגמה אחת להתנהלות לא בסדר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל כך עבריינית, כל כך מזלזלת. עסוקים כל היום אך ורק באיזושהי תדמית תקשורתית. לא מעניינת אותם הפשיעה. כל דבר שקצת רע, אומרים: טוב, אז בואו נפיל משהו על הערבים, אז זה יסב את תשומת הלב מאיתנו. מה אתם חושבים על זה? מה אתם חושבים על הממשלה שלכם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתי – – – הייתי עוצר אותו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתם חושבים על זה? מה אתם חושבים על הממשלה שלכם? ועוד יש לי שאלה, חבר הכנסת אלקין, או השר אלקין – אני לא יודע, הוא כבר שר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרים אלקין וגדעון סער, איך הרגשתם היום בבית הפוליטי שלכם בליכוד, בישיבה שיצאו על היועמ"שית והעליבו אותה ופגעו בה, והכול בצורה גסה? מה חשבת, גדעון סער, על הדבר הזה? ישבת שם ומה חשבת לעצמך? ומה חשבת לעצמך, השר אלקין, כשאתה רואה שאנחנו בבעיות תקציביות כל כך גדולות, וסתם 20 מיליון שקל, 30 מיליון שקל, יזרקו על המשרד המיותר שלך? מה חשבת, שהגאוניות שלך תביא את הממשלה הזאת לאיזה שיאים חדשים בזה שתצטרפו לשם? בושה וחרפה כולכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת עמית הלוי, ראיתי אותו – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להסביר מדוע אני מצביע נגד החוק הזה. במדינת ישראל ישנם שני מסלולים של בתי הספר: מסלול רשמי ומסלול לא רשמי. תחת המסלול הרשמי נמצאים החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, הממלכתי-חרדי והרשתות החרדיות של יהדות התורה ושל ש"ס. המוסדות הללו מקבלים תקצוב של 100% פר תלמיד. במסלול השני, הלא-רשמי, נכללים מוסדות המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור. אותם הורים שבחרו לשלוח למוסדות המוכר שאינו רשמי ידעו מראש שהם זכאים לקבל רק 75% ממה שמקבל תלמיד במסלול הרשמי, אבל בחרו לעשות זאת, בתנאי שיוכלו להעניק לילדיהם חינוך שהם מאמינים בו ושמתאים להשקפת עולמם ולדרך חייהם. דא עקא, שבמהלך 20 השנים האחרונות התקצוב הזה הלך ונשחק, והפער בין מה שמקבלים אותם מוסדות לעומת מה שהם היו אמורים לקבל עומד על 3,500 שקלים לשנה לתלמיד. המשמעות הישירה של הפער הזה היא תשלום של מאות שקלים לחודש שההורים משלמים על כל תלמיד. משמעות נוספת היא שמורים מסורים מקבלים משכורות רעב. המשמעות היא מוסדות עשירים בערכים שמתנהלים בדלי-דלות מבחינה תקציבית. זו כנראה הדרך של קומיסר החינוך לחנוק את המוסדות הללו כדי שההורים ייאלצו להתיישר ולהעביר את ילדיהם לחינוך הרשמי. אבל ברוך השם זה לא קורה, והמוסדות הללו רק גדלים, ונוספים עליהם מוסדות חדשים. ישנם אלפי תלמידים כאלה בציבור הדתי-לאומי שלומדים במוסדות תורניים לאומיים של בנים ושל בנות. לילדים הללו ישנם אלפי הורים שנושאים בנטל הכלכלי הלא-מוצדק הזה רק כדי שילדיהם יקבלו חינוך תורני לאומי בהתאם לאמונתם. כל הבוגרים של המוסדות הללו משרתים בצבא. גם ההורים שלהם וגם המורים שלהם משרתים במילואים, ובשנה האחרונה שירתו מאות ימים. אני נלחם למען המשפחות האלה, אני נלחם למען המילואימניקים האלה, שנושאים מעל ומעבר בזכות השירות הצבאי, אבל בצורה לא שוויונית ולא הוגנת נושאים בנטל הכלכלי הלא-שוויוני של חינוך ילדיהם. לצערי, ראש הממשלה ושר האוצר מסרבים לתקן את העוול הזה. במסגרת כל החוקים והתקנות שאנחנו רוצים להעביר למען המילואימניקים צריך לתקן גם את העוול הזה. עד שהוא לא יתוקן, אצביע נגד חוקי התקציב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מאה אחוז. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה, זה הכוח של 68 מנדטים. אתה יכול להצביע נגד. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אין לכם משמעת קואליציונית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא בכל דבר יש משמעת קואליציונית. לא בכול יש משמעת קואליציונית. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, סיימנו סבב? אפשר? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> טלי מאיימת, אבל תמיד מצביעה עם הקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, תם הסבב הזה. אחרי שלוש דקות עוד סבב. חבר הכנסת רם בן ברק, תודה. שלוש דקות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, נראה לך? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת גוטליב. תודה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא שמענו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שאני אומרת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, חברת הכנסת גוטליב, תודה. טלי, תודה רבה. שנייה, אני אתן לך זמן. חבר הכנסת רם בן ברק, אתה התרחקת ממנה והיא צועקת יותר. אז אתה רוצה – שב לידה, תמשיך את השיחה, כי אחרת זה יפריע. לא, זה לא עובד ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה שיראו אותו בערוץ הכנסת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> או שתתקרבי אליו ושם תדברו, או שאל תפריעי, בסדר? תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני שם לו מחדש. שלוש דקות. אפשר לשים שלוש דקות? תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה. קודם כול, אני רוצה להתייחס למה שקרה בשבוע שעבר בבאקה אל-גרבייה, הרצח של זיאד אבו מוך, מה שהיה – כאילו שאף אחד בממשלה לא שמע עליו. ראיתי שהשר יואב קיש הגיע ליישוב, הגיע לעיר וניחם את המשפחה, אבל לא שמענו מראש הממשלה כלום. לא שמענו ממנו לגבי העלייה, הזינוק במספר נרצחים בחברה הערבית. במקביל, השר שלו שאמון על ביטחון הציבור מתעסק בשטויות, מתעסק בסקרים, בדעת הקהל. מה שחשוב מבחינתו – המנדטים שלו, הבייס שלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואליד, הם שמחים על זה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שמחים על מה? על הבושות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. הם שמחים על מה שקורה במגזר הערבי. זה לא שזה לא אכפת להם. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא מופתע מבן גביר. אבל איפה ראש הממשלה? איפה זה שמינה אותו? הממשלה הזאת נכשלה בתפקיד שלה, בשמירה על ביטחון הציבור, בשמירה על ביטחון האזרחים הערבים. נתניהו מוותר וחלש מול בן גביר, וראינו את זה בתחקיר של רביב דרוקר. הוא לא יכול לעשות כלום. כולם נכנסים בראש הממשלה. איתמר נכנס בו, אילה נכנסת בו. מה זה? איפה הגבריות של נתניהו? ראש הממשלה, הוא מתקשר לאילה 20 דקות, משקיע באילה 20 דקות? אני בטוח שחמש דקות הוא לא השקיע בחברה הערבית מאז כינון הממשלה החדשה, למרות שעברנו את 200 הנרצחים בחברה הערבית. ולכן אני חושב שהממשלה הזאת נכשלה בהתייחסות שלה לחברה הערבית, נכשלה בטיפול בפשיעה, נכשלה בכל פרמטר שקשור לחברה שלנו. חבל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 101 חטופים במנהרות החמאס 402 ימים. 402 ימים. זה כמעט לא נתפס. ויש אחריות לעניין הזה. יש אחראי ל-7 באוקטובר, זאת הממשלה הזאת שיושבת פה, ויש ראש ממשלה שאחראי, בנימין נתניהו. 402 ימים. אותו ראש ממשלה ב-2011 קיבל את גלעד שליט על כבש המטוס, עשה מזה סיפור גדול. 1,027 אסירים, כולל אסירי עולם רבים, ובהם יחיא סנוואר, הוא שחרר ב-2011. והיום אתם מדברים על המחירים? 101 חטופים שהופקרו, ננטשו והופקעו גם מתשומת הלב הציבורית שלכם. במקום לעשות דיונים על זה כל הזמן, רצים לראות מה עושים עם חוק ההשתמטות. זה מה שקורה בממשלה הזאת. והממשלה הזאת, באמצע מלחמה – תראו את סדר-היום של הכנסת. מה הקשר בין מה שקורה בוועדות הכנסת ברובן, מה שקורה במליאת הכנסת ברובה – עוד מעט נברך בברכה את חוק הרבנים 2 – מה הקשר בין זה למלחמה? תשקיעו את הזמן של הוויכוחים בין גולדקנופ, דרעי, גפני – תשקיעו בזה בלסגור את הדלת ולהגיד לנתניהו: זה מצווה להחזיר חטופים, זה לא מצווה לעודד משתמטים. זאת המציאות העצובה שבה נמצאת מדינת ישראל עם הקואליציה הזאת, ימין על מלא. תסתכלו במראה, תראו מי נמצא בקואליציה הזאת ששירת ומי שלא שירת. לדבר גבוהה-גבוהה על פטריוטיות, על מלחמה? יושבים אנשים בקבינט, שולחים אנשים לקרב – לא שירתו יום אחד מעולם. מדברים על ציונות? פטריוטיות? ממשלה שחלקים בה אנטי-ציוניים בבסיס, בהגדרה. 101 חטופים, 402 ימים. האם זה נמצא על סדר-היום האמיתי של הממשלה הזאת? התשובה היא חד-משמעית לא. האם ההשתמטות היא על סדר-היום? חד-משמעית כן. נתניהו רואה רק דבר אחד. לא את מדינת ישראל, את עצמו בלבד. והתמונה הזאת – תמונה קשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, תכננתי לדבר קצת על התקציב, כמה שהוא כל-כולו שוב מטיל את העול על המגזר העובד במדינת ישראל, כמה שיש בו פוליטיקה, אבל גם אני רוצה להתייחס לממצאים שראינו בערוץ 13 ביחס לשר שלנו לביטחון לאומי. אתה יודע שאני לא נוהגת להתייחס לדברים האלה, אבל באמת, אני חייבת. כשנכנסה הממשלה הזו לתפקידה, הגעתי לוועדה כשתיקנו את פקודת המשטרה – בדיוק הייתי בסוף הכהונה שלי כשרה, מה שנקרא, בממשלה היוצאת – וראיתי שם את השר בן גביר, שהיה מה שנקרא השר לביטחון הפנים הנכנס, הטרי. הרבה לדבר על זכויות מפגינים, הרבה לדבר על זכויות עצורים. אפילו, מי שנכח שם בדיון שמע אותו לא מפסיק לתאר איך נראה תא מעצר, כי הוא בילה כל כך הרבה בתאים האלה. הוא היה נראה באמת בן אדם שבא לתקן את פקודת המשטרה, כמו שהוא סיפר לנו, בעצם לדאוג לזכויות הפרט וכו'. אחרי התחקיר הזה, אני חייבת להגיד לך, אדוני היושב-ראש, בהתחלה זה היה נראה לי הזיה, כמו כל הממשלה הזאת. לא רק שהוא מקליט את העובדים שלו ואת המועסקים שלו ומפכ"לים וכו', לא רק שהוא חולה תקשורת, לא רק שאשתו בקבוצה, לא רק שהוא מוקף בחבורה של משוגעים כיועצים, אחד גם בשם בדוי – דברים כאלה לא ראיתי. אבל מה באמת הפחיד אותי, אדוני היושב-ראש? לא ראיתי התעסקות אחת בקבוצה הזאת בעבודה שלו. אין דיון על העלייה בפשיעה, אין דיון על הרציחות ברחובות, על העלייה בעבירות רכוש, על הירידה בתחושת הביטחון האישי של כל אזרח בישראל. זה לא קיים. זה לא קיים. כל ההתעסקות זה איך הוא מכניע את המשטרה, איך הוא הוא מכניע את השב"ס, איך הוא מטפל בתקשורת, איך הוא מקבל עוד פרסום ועוד פוש, ותוציא, ועוד ועידה ועוד ועידה. הוא באמת מטפל ונכנס עמוק עמוק לתוך הפעלת הכוח. כמו שכשהוא תיקן את פקודת המשטרה אמרנו לו: אדוני, תכתוב שעל המפכ"ל חל מוראו של החוק. תכתוב את הסעיף הזה, אם אתה לא מתכוון להתערב, והוא סירב להכניס את החוק הזה בתיקון של פקודת המשטרה, שאם אני לא טועה גם אולי נפסל על ידי בג"ץ, או שיש עתירה בעניין. ועכשיו אני רוצה להוסיף עוד עניין. תאר לך את כל הטירוף הזה של אדם שרוצה את המשטרה כמיליציה פרטית – איך זה יראה ביום שהוא יקבל באמת את המשמר הלאומי; איך זה יתקבל אחרי שורת הצעות החוק המופרעות שהוא מעביר עכשיו דרך חבר הכנסת פוגל: חוק של מעצר ללא פיקוח משפטי; הוא מנסה לגבות משבר חוקתי בהדחת היועמ"ש; הוא מעביר עכשיו את הצעת חוק הרוגלות, שהמשוגעים האלה ייכנסו למחשבים של אנשים בלי שהם יודעים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים ולומר שאני מפחדת – מפחדת שאדם כזה, שהוא וסביבתו לא נורמליים, מטפלים בביטחון האישי שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. חבר הכנסת גלעד קריב. אני פשוט מדלג על שני ח"כים שלא נמצאים במשכן, אז ישר אליך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי הם עשו תרגיל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אני יכול להקריא. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. עכשיו זה לפי התקנון? חבר הכנסת שטרן, עכשיו אתה מאשר לחבר הכנסת קריב לדבר? שלוש דקות. אם הייתי רואה אותם באולם, הייתי נותן להם לדבר. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, ישנם הרבה מאוד דברים שראוי להתייחס אליהם הערב הזה, אבל אני מבקש לדבר בעניינו של החוק שעליו אנחנו עתידים להצביע. האמת היא שאני מבקש לפנות בעיקר אליכם, חברי הקואליציה המעטים שנמצאים באולם. אינני בטוח שהציבור הרחב, והאמת היא שגם כולנו, מבינים את מהותו של החוק שניצב לפנינו. ברור לנו שמדובר במשהו שקשור בחוקי התקציב שיגיעו בחודשים הקרובים, אז הרשו לי לשתף אתכם במה שעומד מאחורי החוק הזה: החוק הזה יביא לפגיעה לא פרופורציונלית בכספים העומדים לרשותם של מאות אלפי גמלאים ומאות אלפי עובדים הנמצאים סמוך למועד פרישתם. החוק הזה מוצג כהקפאה של מהלך רב-שנתי; בפועל הוא שליחת יד, שליחת יד לכיס של אזרחים ותיקים שחסכו לפנסיה, שחסכו דמי פיצויים במשך עשרות שנות עבודה ועמל – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה חושב שאכפת להם? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ועכשיו באים ומשיתים מס על כ-250,000 שקל מתוך החיסכון הפנסיוני שלהם ודמי הפיצויים שלהם. ואני שואל אתכם, חברי הקואליציה: איך לא רועדת לכם היד כאשר אתם מאשרים את הפגיעה הזאת במאות אלפי גמלאים, כאשר תחולת העוני בקרב אזרחים ותיקים במדינת ישראל היא הראשונה בקרב כל מדינות המערב? כאשר ברור לכם שהמהלך הזה עתיד לפגוע באזרחים שלא יכולים לשפר עוד את הכנסתם הפנויה על ידי מעבר למקום עבודה אחר או לקיחת עוד עבודה על עצמם? איך אתם, באיזשהו מסווה של עניין טקטי של התקציב, מרשים לעצמכם לפגוע בציבור האזרחים הוותיקים? אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני פונה אליך לא בהתרסה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשאתה פונה אליי זה הכי התרסה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל לא, זה לא התרסתי. אני פונה אליך בבקשה, בשם ציבור ענק של מאות אלפי אזרחים ותיקים, להסיר את הגזרה הזאת מעל סדר-יומה של הכנסת. אני מודיע לך שאין לי ספק שבימים הקרובים, כאשר תחלחל ההבנה של מה עומד מאחורי הצעת החוק הזאת, אתם תיאלצו להתמודד עם גל מחאה אדיר של סבים וסבתות יחד עם הנכדים והנכדות שלהם. אז אנא, הקדימו תרופה למכה והימנעו מהבושה הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 250,000 גמלאים. פוגעים ב-250,000 גמלאים. זה כסף שלהם, לא של הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, זאת לא ממשלה, זאת מאפיה. ראש הממשלה הוא ראש המאפיה, ותחתיו צומחים רק פשע, מרמה, שחיתות, סחיטה ואיומים. אני רוצה להזכיר, אחרי התחקירים החשובים של ג'וש בריינר ורביב דרוקר על איתמר בן גביר, שזה לא שביבי נאלץ לבחור בעבריין סדרתי כשר, ועוד השר שאחראי לביטחון האישי שלנו; זה התאים לו. זה מאזן אימה של ריקבון, של ארגון פשיעה שגם במקרה הוא ממשלת ישראל בימיה הקשים ביותר. הדברים הקשים הללו נאמרים כדי שנוכל לשקם ולהוציא את המדינה מהטירוף הזה. אז כן, כהניזם הוא אסון. את הכהניזם בנימין נתניהו הכניס לכנסת ואל הממשלה, כי בן גביר וחבורתו הם צלם בהיכל. אבל כהניזם הוא אנטיתזה לציות לחוק. בסופו של דבר, אם יש משהו שאפשר להגיד זה שאי-ציות לחוק, שחיתות ומרמה הם מידבקים במקום הזה, כי אף אחד לא נותר נקי. אני רוצה להגיד לכל חברי הקואליציה: כשאתם שותקים מול הריקבון הזה, אתם חלק מזה. התפוחים הרקובים בסל מרקיבים את כל הסל, וכולכם חלק מהריקבון, שלא משחית רק את האזור שלכם, הוא משחית את המדינה הזאת. השחיתות הזאת גובה מחירים. זה מה שמאפשר את עצימת העין מהזוועות, מההפקרה, מהמחדלים ומהאסונות. אני רוצה להגיד לציבור: למדנו על בשרנו את המחיר היקר שבנרמול השחיתות ובנרמול הכהניזם ואיך יחדיו הם מהווים אסון גדול לקיום של המקום הזה. אבל אנחנו לא פה כדי להתייאש, אנחנו פה כדי להציף את האמת הזאת, כדי לתקן, לרפא ולשקם. אבל כל המאפשרים, כל מי ששותקים או נותנים גיבוי, אתם חלק מהבעיה. הריקבון הזה דבק גם בכם. תתעשתו. ישראל יותר חשובה מכל כיסא, מכל תפקיד ומכל שררה. המדינה שלנו חשובה יותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – מוותרת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לפני שבוע עמדתי כאן, סיפרתי לכם צ'יזבט. רם בן ברק שאל אותי: את מאמינה במה שאת אומרת, גוטליב? אמרתי: לא רק שאני מאמינה, אני יודעת. בואו קבלו את הדברים הבאים. כולכם פה מדברים, אין לכם מושג ואתם גם לא מסוגלים להתמודד עם האמת, כי באמת האמת מאוד קשה, היא שוברת את כל המיתוסים. קבלו את העובדות הבאות: קצין אמ"ן, לא פחות ולא יותר, קצין באמ"ן, מגלה מסמך שלא מעבירים אותו לידיעת ראש הממשלה. קצין האמ"ן הזה הוא לא פחות מנחשון בן עמינדב, גיבור בגיבורים, שדואג להעביר את המסמך, את המסמך שמדבר על עמדת חמאס ויחיא סנוואר, יימח שמו וזכרו, בקשר לאי-הסכמה לעסקת שחרור חטופים, מעביר את זה לדובר ראש הממשלה, כך לפי עדותו. דובר ראש הממשלה, כך לפי הנטען, מעביר את זה לבילד הגרמני, ככל הנראה כדי לא להידרש לצנזורה. בבילד הגרמני מספרים ומפרסמים את המסמך, שאומר – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא לא – – – לראש הממשלה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שחמאס וסנוואר מסרבים לעסקת חטופים. לי זה לא חידש שום דבר, אבל כשזה פורסם בזמן אמת – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> טלי, טלי, טלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אל תפריע. לא, לא. זה לא שאלות. אל תפריע, בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אתן לך. לא, לא. עזוב. כשזה פורסם בזמן אמת, הצבא אחרי שעתיים אמר: לא בטוח שהמסמך אותנטי, לא בטוח ככה. ואז אני התייחסתי בכל מיני ראיונות שלי, אמרתי: איך הצבא יודע להגיד שעתיים אחרי שזה לא אותנטי? אמרתי שהצבא הכיר את המסמך הזה, והמסמך היה בידיים שלו, ואיך זה לא מגיע לדרג המדיני? ואז אנחנו מגלים שיש אדם בחקירת שב"כ כבר תקופה של למעלה מעשרה ימים, במניעת מפגש עם עורך דין, כי רוצים להתיש אותו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים מה קורה לו כשהוא לא מיוצג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל את יודעת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו כן יודעים לומר ששופטת בית משפט השלום אמרה על אותו אדם, דובר ראש הממשלה שעצור במניעת מפגש, שחומר הראיות לא מגלה ולא מצדיק את המעצר שלו, ואם לא תתפתח החקירה, היא תשחרר אותו למעצר בית. עד עכשיו האדם במניעת מפגש. לא ייאמן איזה שימוש לרעה בכוח השררה. מה שהם עכשיו המציאו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי – – – ראש הממשלה. ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. מה שהם המציאו, השב"כ המציא וחזר בו – משטרת ישראל הוציאה אתמול פרסום. פרסום. הפרסום אומר שהשב"כ בעצמו מעורב בחקירת ראש הממשלה ומנסה לחזק נרטיב נגד ראש הממשלה שאין לו ביסוס בחומר הראיות. ואז הם מספרים שראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן – שאף אחד לא יכול לחשוד בי שאני ידידה שלו או חברה שלו או מחבבת אותו, גם הוא לא מחבב אותי, אבל זה לא מונע ממני לומר את הדברים נכוחה – חושב לעצמו, ככה מספרים, שראש הסגל חשוד באיסוף חומרים על קצין במשטרה וניסיון סחיטה באיומים על מנת לקבל מסמכים. אבל איך לימדו אותי? האמת נמצאת בפרטים הקטנים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי. טלי, יש לך – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד הכתבים מספר שאותו קצין כבר לפני חצי שנה פנה ליועצת המשפטית ואמר לה שהוא נסחט. אז בואו תספרו לי – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את עורכת דין. את עורכת דין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קארין, קארין. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איך יכול להיות שצחי ברוורמן, ראש הסגל, ידמיין, ידמיין לפני חצי שנה שמישהו ימדר את ראש הממשלה ולא יביא לו מסמך, ובגלל זה הוא יאסוף מידע על הקצין ויסחט אותו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז רבותיי, היום כבר פורסם שאין טענה לסחיטה, ואין חשד לסחיטה, וגם אין חקירה על סחיטה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם סומכים על דבר אחד. הם סומכים שם בשב"כ על דבר אחד – שכולנו ברפיון שכלי – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, שימי נקודה. זהו. תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כולנו ברפיון שכלי, ואפשר כל פעם לשקר אותנו שוב ושוב ושוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את עורכת דין – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נו, בחייך. אז לא רק שאני עורכת דין, לצערי הרב אני צודקת. לצערי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני פה, אני פה. נוכחת. למה להגיד "לא נוכחת"? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, סליחה, סליחה, סליחה. לא, אני מסתכל לכיוון הזה, ואז אף אחד לא עוזר מהחברים שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הגיע הזמן שתסתכל קצת שמאלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> חבל. חבל להיות מקובע, יבגני סובה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני כל הזמן מסתכל שמאלה, לכיוונה של חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתם רוצים ממני? רק השם שלי נמצא כאן – – – אפילו לא התלוננתי שאין מזגן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. תודה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני מתה על זה שהצעת החוק הזאת מוצגת בתור התייעלות תקציבית. התייעלות תקציבית למי, חבריי וחברותיי בקואליציה? אתן מצפות ומצפים מכל קשיש וקשישה שיוצאים לפנסיה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, שמו לי מעטפת יום הולדת. מירב, זו את? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר. אבל למה כל העולם צריך להתעניין בזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, זו את, מירב? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר. את מפריעה. זה מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חשבתי. אולי בגלל זה באת מהכיוון הזה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סובה, הזמן שלי, כן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אל תדאגי, את תקבלי את הזמן שלך. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך יום הולדת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היה לי ב-3 בנובמבר. אני מקווה שאתה לא מאוד מצטער. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיימנו את הסבב? תודה. חברת הכנסת גוטליב, באמת. בואו נכבד את חברת הכנסת מיכאלי שמדברת. אני מוסיף לך דקה, בסדר? בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מתה על זה שאת הצעת החוק הזאת הציגו בתור התייעלות תקציבית. התייעלות של מי בדיוק? הקואליציה מצפה מכל קשישה וקשיש שיעשו התייעלות וישלמו 52% מס על הפנסיה שהם ימשכו, הפנסיה שהם חסכו כל החיים שלהם, הפנסיה שאמורה להיות מה שיכלכל אותם ויפרנס אותם בשנים שבהן הם לא יכולות ויכולים לעבוד, וגם אם הם היו רוצות ורוצים – יהיה להם מאוד קשה למצוא עבודה. אז מהפנסיה הזאת אתם באים לעשוק אותם היום? זהו עושק, לא פחות מזה. זאת ביזה של אנשים שאין להם איך להיאבק בדבר הזה, לטובת כספים קואליציוניים, לטובת הוצאות מושחתות, לטובת ג'ובים, לטובת מלחמה שבשלב הזה מתברברת, כמו שאמר שר הביטחון היוצא, לטובת אלף דברים שפוגעים כשלעצמם באנשים הקשישות והקשישים האלה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה הוא יוצא. בשביל זה הוא יצא ולא יחזור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה, מלביצקי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בדיוק בגלל זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, בקואליציה שלכם, תחת הידיים שלכם, במשמרת שלכם, הולך להיות עכשיו משבר חסר תקדים בביטוח הסיעודי. אתם לא מוצאים שום פתרון לאנשים האלה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מעניין אותם. זה לא מעניין אותם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא לבריאות שלהם, לא לרווחה שלהם, לא לפרנסה שלהם, לא לביטחון האישי שלהם – לשום דבר. ועל זה אתם באים לעשוק אותם מהפנסיה שהם חסכו כל החיים שלהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אחד הביטויים שנחקקו ממנו כל השנים הוא שהוא דואג לחיים עצמם: איכות החיים זה חשוב, אבל אני דואג קודם כול לחיים עצמם. אז קודם כול, ראינו השנה איך הוא דואג לחיים עצמם – השנה עם הכי הרבה קורבנות כבר המון שנים במדינת ישראל. אבל פנסיה של קשישות וקשישים במדינת ישראל היא החיים עצמם. איך האנשים האלה יקנו תרופות? איך הם ידאגו לעצמם לקורת גג? איך הם ידאגו לעצמם למזון ולחימום כשאתם עושקים אותם מהפנסיה שלהם? אלה החיים עצמם, ואתם פוגעים פגיעה אנושה בחיים עצמם של אזרחיות ואזרחי ישראל בכל דרך. זאת הצעת חוק שהיא חרפה, ועדיף שלא תתקדם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש שר? יש שר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש שר. אלקין מסתובב, אתה לא רואה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אלקין כבר שר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תתרגל. יש שר חדש, זאב אלקין, שנמצא באולם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלקין, השר אלקין, איזה מספר שר אתה? איזה מספר שר השר אלקין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 38. << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> כשיבוא תורי לדבר אני אענה לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, יש לנו זמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קיבלת תשובה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, אני אגיד לך משהו. התשובה היא שאלקין שחקן שח אבל הוא לא מתמטיקאי, ובשביל לספור את השרים בממשלה הזאת צריך אומנים. אדוני היושב בראש, כתוב פה: הקפאת עדכוני מס ומס יסף. האמת היא, זה שקר. אני אסביר לכם למה זה שקר. כסף זה ניירות. כסף זה עניין של שפה משותפת, שבעצם הוא אומר כמה כיכרות לחם אני יכול לקנות, כמה תרופות אני יכול לקנות. בשביל זה יש כסף. כשכאן כתוב הקפאה, זה בעצם אומר שמעכשיו אתה יכול לקנות פחות לחם ואתה יכול לקנות פחות תרופות. אתה לא יכול לקנות – לא הקפיאו לך את התרופות שאתה יכול לקבל. אמרו: תקנה פחות תרופות, תקנה פחות לחם, יהיה לך יותר קר בחורף, בגלל שזה המושג של הקפאה. עכשיו, מה עושה הממשלה הזאת באמת? השבוע, השבוע מינו לנו – כמה חברי כנסת היו בתקווה חדשה, ארבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ארבעה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארבעה – שלושה בממשלה. מתוך ארבעה – שלושה, שניים שרים, אחד סגן שר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סגנית, סגנית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חותם לכם עכשיו שהוא לא יודע כמה. השר אלקין עוד מעט יגלה כמה שרים יש בממשלה. אני אגיד לכם מה הוא לא יגלה – מה התפקיד שלו? איזה שר הוא? אתם יודעים למה? נשאל את וסרלאוף, למה הוא שר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל עכשיו השר אלקין הוא שר המינהלות שווסרלאוף דרכן עובד. אבל מה שאני רוצה לומר באמת, שהדוגמה האישית המינימלית של השרים, של הממשלה הזאת, של מי שנותן יד לדברים האלה, זה כאילו לא קיים. טלי, בפרשת השבוע את יודעת מה כתוב, נכון? המילה "הינני" באה מפעם, ממהלך השם אל אברהם. אולי סוף-סוף מישהו יגיד "הינני" בהיבט של המוכנות, של הצלת המדינה, של היחד, ולא רק הינני מוכן להיות שר – הינה אני מוכן להיות שר, הינה אני מוכן להיות סגן שר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ה"הינני" היחיד שהממשלה הזאת מכירה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה יש לך לומר – – – מה יש לך לומר לאזרחים – – – כסף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. שלוש דקות בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רואה פה שאתם מאוד מודאגים, האופוזיציה, מהפנסיות ומהתקציבים, אז יש לי הצעה: יש איזה דבר קטן שנקרא תוספת רמטכ"ל, שאתם בממשלה הקודמת שלכם ניסיתם להכשיר, 1.2 מיליארד שקל. 1.2 מיליארד שקל, שהמדינה כבר הודיעה לבג"ץ שזה לא חוקי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שאתם מקבלים פה פנסיה, חלק מזה. אני יודע, רבותיי, שזה חלק מהפנסיה שלכם, לכן אתם קופצים, 1.2 מיליארד שקל שהממשלה הודיעה לבג"ץ שהוא לא חוקי, שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה שהוא לא חוקי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא מתבייש – – – לצבא? אין לך בושה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכל זאת הרמטכ"ל ממשיך לשלם את זה מדי שנה, 1.2 מיליארד שקל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בניגוד לחוק. מדי שנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל להם אין יועצת משפטית שתתנה, כי הם לא חרדים. להם אין יועצת משפטית שתאסור סבסוד. עכשיו, מילא אם התוספת הזו – אני יודע שהעובדות כואבות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כולכם מוזמנים לשרת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. תודה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שהעובדות כואבות, אבל אם התוספת הזו הייתה מנוצלת רק באמת למי שמגיע לו, זה משהו אחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה לא המצב, וגם הפנסיות התקציביות של אלה שמקבלים עשרות אלפים בחודש – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לצרוח עד מחר ולשקשק ברגליים, גלעד קריב. ככה זה כשאומרים לכם את האמת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה. חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מאבדים את זה לגמרי, מאבדים את זה לגמרי. אומרים לכם את האמת, אתם קופצים ומאבדים את זה לגמרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה האמת? מה האמת? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו האמת. בואו, בבקשה, תתנגדו לתוספת הרמטכ"ל. בואו, בבקשה, תתנגדו לזה שבעוד באים ורוצים לקחת קיצוצים מכולם – בפנסיות התקציביות לא נוגעים, לא נוגעים בכאלה שמקבלים עשרות אלפי שקלים בחודש. למה שהם לא יתרמו? למה שהם לא ייתנו מענק? בואו, תדרשו את זה. אבל זה המיליה שלכם, יש פה מישהו שמקבל פנסיה תקציבית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, שב. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה מישהו שמקבל פנסיה תקציבית, ויש פה מישהו שמקבל פנסיה תקציבית שפתאום שותק. קודם הוא עמד פה על הדוכן מלא רשף, אבל הוא מקבל פנסיה תקציבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו איך הם קופצים כי נוגעים להם בפנסיה התקציבית. אז אתם צבועים, והדאגה שלכם היא לא אמיתית, ותמשיכו לקשקש על תקציבים. אתם רוצים למיליה שלכם, וזה לא יעזור לכם, כי רואים לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. זהו, תודה, זהו, הוא סיים, מספיק, תודה. חבר כנסת אלון שוסטר באולם? אתה רוצה לדבר? << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מוותר. טוב, מי השר שמסכם, אדוני המזכיר? השר אלקין, בבקשה, אתה מסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעלה את השר המסכם, אנחנו מחכים לו בהתרגשות. קדימה, אדוני השר המסכם. חיכינו לך – – – השר המסכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, כן, עכשיו תקבלו את כל התשובות, הגיע הזמן. הגיע הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קבלו את השר המסכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים וחברי הכנסת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תתבייש לך, אתה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה עם החטופים? מה עם החטופים? מה עם החטופים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין לך זמן, אתה יכול לדבר מתי שאתה רוצה. אני אנסה להשתיק אותם. אני יכול להוציא את כל האופוזיציה, אבל זה לא יעזור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה עם החטופים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אתה בשתי קריאות, אני פשוט אוציא אותך. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני יוצא לבד. לא ראוי לשבת לצידו של אדם שמפקיר את האחים ואת האחיות שלנו. מה עם החטופים? הדם על הידיים שלך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת קריב, תצא בבקשה מהאולם. קריאה שלישית. תודה. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה עם החטופים? מה עם החטופים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת מסיעת יש עתיד, אתם רוצים שאקרא עכשיו כל אחד בשם ואתחיל להוציא? לא. אל תענו. אתם רוצים שאני אקרא? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי אם לא תעשה את זה לא ידעו בציבור שהם קיימים, ברור שזה מה שהם רוצים, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, לא צריך לעזור. לא ביקשתי לעזור. אמרתי לך שאתה צריך לדבר. לא צריך עזרה. חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת הרצנו, אתם רוצים להמשיך לצעוק? אני אקרא אתכם לסדר, זה מה שאתם רוצים? לא, נכון? בבקשה, אדוני השר, אתה יכול לסכם, אל תחכה ליריית פתיחה. תדבר, אתה כבר 18 שנה פה, אתה יודע שאלה לא תנאי מעבדה. אני אתן לך תוך כדי, יש גם רעש מהצד שלך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אפשר לייצר שקט. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. תודה. חברים, נא לשבת, בבקשה. מי שעומד, נא לשבת במקום. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה עם החטופים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, אתה רוצה שיסכם? אתה רוצה הצבעה? אתה יכול לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא מצליח לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מצליח לדבר. אני שומע אותך היטב, אתה יכול לדבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> טוב, תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אתה בקריאה ראשונה. כן. תכף תהיה בשנייה, רון כץ. תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא מעוניינים לשמוע אותו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – דווקא במסגרת הדיון על החוק הזה, שהיה יכול להיות דיון ענייני ואפשר להיות בעד ונגד הצעד שנעשה, בסופו של דבר – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> צריך לעשות פה תקציב של התכנסות, אבל היות שכמה חברי האופוזיציה בחרו במקום לדבר על החוק, לדבר עליי ועל המינוי שלי, אני חושב שזו הזדמנות יפה לענות להם. אם כבר דיברתם לא לגופו של החוק, אז גם אני אדבר לגופם של חברי אופוזיציה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – רק הצבעות שמיות. תעשי להם רק הצבעות שמיות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר אלקין, רק שנייה. חברת הכנסת בן ארי, את בקריאה ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אלך לפי הסדר, מהאחרון אל הראשון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר אלקין, רק שנייה. חברת הכנסת בן ארי, את בקריאה ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אלך לפי הסדר, מהאחרון לראשון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התהפכת כמו סטייק – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה עם החטופים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> עמד פה חבר הכנסת אלעזר שטרן, עמד פה חבר הכנסת אלעזר שטרן – אלעזר, אני עונה לך. דווקא שאלת אותי, שאלת אותי אם אני יודע – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אתה בקריאה ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> שאלת אותי אם אני יודע איזה שר אני ולמה אני אחראי. אז אני יודע למה אני אחראי, אבל על הדרך, חבר הכנסת שטרן, בדרך לדוכן הזה עשיתי לי ויקיפדיה איזה שר אתה היית. אתה יודע מה שיא הקריירה שלך בממשלת ישראל? השר לענייני מודיעין, אלעזר. השר לענייני מודיעין. תרמת תרומה עצומה למודיעין הישראלי בממשלה הקודמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת אומרת שכשיאיר לפיד ראש ממשלה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תשבי, בבקשה. תשבי. תשבי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כשיאיר לפיד ראש ממשלה, שר מודיעין זה תפקיד מכובד, תורם תרומה ענקית לממשלה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזה מספר שר אתה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, התפקיד שמילאת בגאווה כל כך בממשלה בראשות של יאיר לפיד הוצע לי, ואמרתי שאין לזה מקום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> וטוב שהמשרד הזה בוטל. אבל כנראה שלך זה התאים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תראה – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד ואני אסכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי, את בקריאה שנייה. תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד שני משפטים, ואני אסכם. 1. אותם האנשים שעלו על הדוכן הזה וקיללו אותי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו – תוציאו אותו בבקשה מהאולם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תראו את עצמכם. אתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תצא בבקשה מהאולם. שנייה, זאב. תעצור רגע. שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חטופים. חטופים. חטופים. חטופים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת מהאולם, בבקשה. תודה. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אסכם רק בדבר אחד. הקשבתי היטב למה שאמרתם. אני רואה שלצעוק אתם יודעים, אבל לפעול פרלמנטרית אתם לא יודעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם אופוזיציית פח, ולכן תישארו על הספסלים האלה עוד הרבה הרבה זמן והרבה הרבה קדנציות. אני מאחל לכם הצלחה במילוי תפקידכם האופוזיציוני, ואני אפעל לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר אלקין. לפני שאנחנו נעבור להצבעה, אני אבקש להכניס את כל אלה שהוצאו מהאולם. סדרנים, נא להכניס את חברי הכנסת קריב והרצנו. מי עוד הוצא? נראה לי רק שניהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה. חבר'ה, שבו. שבו, בבקשה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. שבו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 נגד – 40 נמנעים – נגד ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 51, נגד – 40. אני קובע כי הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. למה לא נרשמה ההצבעה? בבקשה, נא להוסיף. תבדקו בבקשה את הצבעתם של חברי הכנסת טופורובסקי ושוסטר, ואם צריך, תוסיפו את זה לפרוטוקול, בבקשה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תוסיפו גם הצבעתה של חברת הכנסת מלינובסקי. מי עוד? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שוב, לא הבנו על מה מצביעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זו קריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תחזירו את ביבי לפה. לא הבנו על מה מצביעים. לא הכרזת "הצבעה". לא הכריזו "הצבעה". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ההצעה הזאת תעבור לוועדת הכנסת להמשך דיון. מאחר שהיו בקשות להעביר את החוק לוועדות נוספות, ההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת לקביעת ועדה בהמשך. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. << הצח >> הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1036).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, זה מפריע לי להכריז מה הנושא הבא על סדר-היום. תודה. ההצבעה הייתה. מי שלא חייב, שלא יישאר באולם. תנו לי להכריז על הנושא הבא, זה הכול, ואז תעברו לדיון אישי, וכל אחד יקבל שלוש דקות ותוכלו לדבר. מה קורה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> במקום להקריא הכול, תקרא: עוד חוק שחיתות – – – הכול אותו דבר. הכול חוקים של שחיתות, חלוקת ג'ובים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אני צריך להכריז על החוק. תודה, בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא, תגיד. תגיד: אנחנו עוברים להצבעה על חוק של שחיתות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, הקשבתי לעצה שלך, ואני לא מקבל אותה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חלוקת ג'ובים – – – כולם יצביעו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, זה לא החוק הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למה את אומרת שזה לא החוק הזה? למה? על סמך מה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שחשוב עכשיו? נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה שר הדתות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. בבקשה, עשר דקות. לרשותך עשר דקות. לפני שאתה מתחיל, שנייה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, זה בסדר והקצינים בצבא לא בסדר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כל מי שיוצא – – – << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> די. די. די. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה ארז. רק שנייה, חבר הכנסת מלול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה בסדר ולאלופים בצה"ל לא בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, הקריאות תקפות, ומי שהוצא והוחזר להצבעה, אני לא מרשה לו להיות באולם עכשיו. מי שימשיך לצעוק ככה, פשוט יוצא מהאולם. תודה. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, תודה רבה. תודה. עשר דקות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה למעלה משנה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה למעלה משנה מנסים להעביר חוק, והיום סוף-סוף נצליח – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה למעלה משנה שאנחנו מנסים לקדם את חוק הג'ובים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא חוק ג'ובים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, מלא פעילים בלי עבודה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אסביר לכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> 70 שנה מדינת ישראל תקצבה את רבני ההתיישבות, בלניות, ובעשורים האחרונים את הקייסים האתיופים, דרך המשרד לשירותי דת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אין מספיק רבנים. רבנים חסרים לנו. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> למועצות האזוריות חסר, מה לעשות. יש דרישה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו מג"דים, יש לנו מח"טים – רבנים חסרים לנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יכול להסביר מה החוק? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מלול, שנייה, תעצור רגע. עצרתי את השעון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לשדרג אותם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים. שנייה שיירגע, ואז תמשיך. מי שלא רוצה להיות באולם, לא חייב להיות באולם. אל תעמדו פה ככה. אתם לא בשוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים להאזין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם לא בשוק. אתם בכנסת. תשבו, בבקשה. אל תעמדו בצורה כזאת. כל מי שיצעק, אני אקרא אותו לסדר, וחבר הכנסת הזה יוצא מהאולם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה לעמוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רון כץ, אתה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה לעמוד, אמרתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה בשתי קריאות. לי יש בעיה שאתה עומד וצועק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני בראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים שהציבור ידע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לי יש בעיה שאתה עומד וצועק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים שהציבור ידע שלדעת ש"ס, מה שחסר זה רבנים, לא חיילים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אמרתי לך שאני לא רוצה לקרוא לך. אתה כרגע בקריאה ראשונה. תודה רבה. תודה, רם. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתה שיטת תקצוב למועצות האזוריות, למועצות האזוריות הדתיות, לרבני ההתיישבות, הבלניות והקייסים האתיופים. לפני כשנה משרד האוצר ומשרד המשפטים קבעו ששיטת התקצוב שנהגה במשך עשורים היא לא חוקית. משרד האוצר פנה למשרד ואמר: תעשו חוק, תחוקקו חוק להסדיר את שיטת התקצוב. בלי כסף. עד עכשיו המשרד היה משלם למועצות האזוריות בשביל שכר הרבנים, הבלניות והקייסים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איך זה היה? היה מצ'ינג. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא מצ'ינג. 100% המשרד היה משלם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אצלי במועצה זה לא היה, היה 70%–30%. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> היה 100%. לא. למועצה הדתית. לשכר של הרבנים היה 100%. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לי לא היה רב. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לך לא היה רב, אבל לבלניות זה היה ככה. עברתי במשרד, טיפלתי בנושא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> נאור. נאור, אנחנו במדינה יהודית, ורוב הציבור, גם שלכם, חילוני – מועצות אזוריות צורכות דת, מה לעשות? הן צורכות דת. הם רוצים שירותי דת. מי פנה אלינו? מי לחץ עלינו לקבל את החוק? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין היום שירותי דת? אין היום שירותי דת? אין היום. צריך למנות עוד 500 רבנים ורבניות, עוד 500. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אין שם, אין שם. יש חוסר, יש חוסר, כי לא מינו שלוש שנים. אין בלניות. המקוואות סגורות. המועצות האזוריות פנו אלינו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי נשארו לכם – – – ולא ג'ובים, זו האמת. נשארו לכם – – – ולא ג'ובים, ולכן אתה לוקח עכשיו ממשרתי מילואים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> שי חג'ג', היושב-ראש, אמר לי: למה אתם לא מקדמים את החוק? אמרתי לו: יאיר לפיד מעכב. לא רוצה להגיד לכם מה הוא ענה לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, מספיק. תודה. חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה. תודה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אין פה, אין פה חוק תקציבי. אין פה תוספת תקציב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה כסף על עצים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> זה על תקציב קיים, על תקנים שכבר אושרו בתקציב המדינה. אתם עושים רעש סתם ופופוליזם וג'ובים וזה, ואני אסביר לכם למה. החוק רק מסדיר את שיטת התקצוב כדי לעזור למועצות האזוריות, כדי שזה לא ייפול על המועצות האזוריות – 60%, 40%. מי שקובע מי יהיה הרב הוא לא שר הדתות, זה היישוב עצמו, ואם היישוב לא רוצה רב, אז לא יהיה רב. אם המועצה האזורית לא רוצה, אי-אפשר לכפות עליה. הגוף הבוחר שממנה את הרב הוא המועצה האזורית, זה היישוב עצמו. אם הם רוצים את הרב, חברי הגוף הבוחר זה מהיישוב, מהמועצות האזוריות. ככה זה כשרוצים ג'ובים – זה פופוליזם, זה הסתה. הכתבת בערוץ 13 דיברה, ואז שלחתי לה את החוק. היא אומרת לי: לא הבנתי ככה, לא הבנתי ככה. שלחתי לה את ההסבר. היא אומרת לי: תשמע, הטעו אותי. אני מתנצלת. לא ייתכן שאתם תנצלו כל מה שקשור ליהדות כדי לנגח, להסית. זה יהדות, זה יהדות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יהדות, זה ההפך מיהדות. זה לא יהדות, זה שחיתות. יהדות היא לא שחיתות. יהדות היא לא שחיתות. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> רבני היישוב האלה – מה שהם עשו מ-7 באוקטובר עם המשפחות השכולות, אתה לא תעשה בחיים שלך, איך ליוו אותם מרגע הקבורה ובשבעה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, די, די – – – אל תגזים. מה, הם עשו יותר מכולם? לא עשינו את זה עם המשפחות השכולות? לא הלכנו יום-יום? מה? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אתה לא יודע. תסתובב, תסתובב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אל תגזים, ארז. אל תגזים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, ואני אומר, הרבנים האלה הם – סימון, הרבנים האלה חיוניים. כשאני הייתי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עוד מעט תגיד שעשו יותר מהמילואימניקים, נכון? ויותר מהלוחמים. די, נו. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> די, די. עזוב, אל תהיה פופוליסט. אל תהיה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה פופוליסט. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר, הרבנים האלה הם העוגן הרוחני של היישוב, גם בשמחות וגם באבל. אין להם שום דבר. כשאני הייתי במשרד לשירותי דת, כן? היה צריך לנקד. הרי יש הרבה יישובים שרוצים רב, ואין לך הרבה תקנים. איך תנקד סדר עדיפויות? אז בזמן בן דהן מה שהיה הוא שככל שהיישוב בהתנחלות, או דתי יותר, הוא יקבל יותר נקודות. אמרתי: חבר'ה, כשיש יישוב דתי, תהיה פונקציה מי ילמד את הילד לבר-מצווה או ילווה, להבדיל, בהלוויה. אני המלצתי למחלקה המשפטית, והם אישרו את החלוקה, שיישוב חילוני שרוצה רב – עוד פעם, רק מי שרוצה – יקבל יותר נקודות זכות. בזמני, במטה יהודה, שלא היה שם שנים מינוי רבנים, לא בזמן בן דהן וגם לא בזמן מתן כהנא, בזמני היישובים החילוניים קיבלו יותר. לכן, ראשי המועצות האזוריות עד היום בקשר איתי – של מי? של הציבור החילוני, כי יש שם – אנשים רוצים יהדות, רוצים מסורת. רוצים מישהו שיפתח את בית הכנסת. אם הרב לא נמצא, אין מי שיפתח את בית הכנסת, אין מניין, לא בכיפור, לא בתשעה באב ולא בחגים. אז מה יש פה? מה רע פה? לא רוצים כסף. אין לשר יכולת למנות את מי שהוא רוצה, גם לא את אח שלו ולא את מי שהוא רוצה באף יישוב בארץ. זה חוק צודק. המועצות האזוריות לחצו עלינו. תשאלו את שי חג'ג' – אני ישבתי איתו – כמה זה חשוב. אם לא, זה היה נופל עליהם, על התקציב שאין להם. פה יש כבר תקציב, יש כבר תקנים, רק צריך לממש אותם, והחוק הזה עוזר למשרד לממש אותם. חברים, אני אומר לכם, לא סתם מתן כהנא, שהוא מהאופוזיציה, והוא לא כוס התה שלי ברפורמות הכשרות וכל מה שהוא עשה עם רבני הערים, צייץ: כל הכבוד לארז מלול על החוק הזה. אני מצטער שאני לא הצלחתי לחוקק אותו. אני אומר לכם, תהיו פעם אחת ענייניים, למען הציבור שבוחר בכם, לא בנו. למען הציבור שבוחר בכם תצביעו למען החוק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> למה גפני לא רוצה את החוק? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> תשאל אותו. מה, אני הדובר של גפני? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע למה הוא לא רוצה – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא יודע. לא יודע. אין לי מושג. הוא לא פנה אליי. לא דיברתי איתו על זה מילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני, קוראים לי ארז מלול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ארז, אתה עכשיו אמרת שמתן כהנא צייץ כל הכבוד על החוק. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. בוא, אני אקריא לכם? בוא, אני אקריא לכם. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. הורדתם את הסכמת האוצר. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> הסכמת האוצר – א. נדון בזה גם אחרי קריאה ראשונה. אבל הסכמת האוצר לתקנים – אף משרד לא צריך את הסכמת סמוטריץ' אם אלה יש תקנים שיש לו, רק משרד הדתות, כי הוא רוצה – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – הוא רק מאפשר לשר הדתות להמציא תקנים חדשים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. זה רק באישור תקציב המדינה. אין לו תקנים, אין לו תקציב. רק באישור תקציב. אין לו כסף עודף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, זה חוק בלי כסף? לא הבנתי. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> זה חוק בלי כסף. תקנים קיימים שלא מומשו, שאושרו בתקציב המדינה של 2022, 2023, 2024 ולא הצליחו לממש אותם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה עולה למדינה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה עולה? כמה זה עולה? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> יש תקנים. אני לא יודע כמה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, כמה זה עולה? כמה? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? אין, אין תוספת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה אושרו? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יודע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה לא יודע? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> החוק שלי רק מסדיר את שיטת התקצוב, מה שיש במשרד. אין בקשה לשקל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הבנתי. הכסף אושר. כמה? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יודע כמה תקנים יש במשרד שלא נוצלו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש עודפים במשרד? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד כמה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה משנה? זה לא קשור לחוק. זה לא קשור לחוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה? זה כספי ציבור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> האוצר בעד החוק הזה? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, ודאי. האוצר בעד החוק הזה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא נכון. האוצר היה נגד. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> האוצר בעד החוק הזה. האוצר ביקש את החוק הזה. האוצר אומר – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא ביקש – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> האוצר ביקש. הוא אמר: בלי החוק הזה אי-אפשר לתקצב, אי-אפשר לממש את התקנים, זה הכול. והחוק הזה הוא הסדרה, זה רק משהו פרוצדורלי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה תקנים? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יודע כמה יש במשרד. תשאל את השר מיכאל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא אוצר, לא תקנים. מה זה? אני לא מבין את החוק הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה? אתה – – – ואתה לא יודע כמה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל מה זה משנה כמה תקנים? לא משנה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בטח שמשנה. זה כסף שלנו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "מה זה משנה"? זה כסף של המדינה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל נגיד שיש 40 תקנים. מה זה ייתן לך? החוק רק מסדיר שיש – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה, אתה הורג אותי. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, סימון. אל תתחכם. אני אגיד לך. אין, יש אפס – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא יכול להגיד את האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר את האמת. הוא אומר את האמת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> יופי – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני אסביר לך מה השאלה. אתה אומר שהכסף אושר בתקציב, והתקנים לא אושרו. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. התקנים, זה לא כסף. לא כסף – תקנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה? כמה אושר? מיליארד שקל? חצי מיליארד שקל? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יודע. מה זה משנה? אפס. העיקר שיהיה אפשר לממש את זה. מה שיש, יש. אין לי בקשה בחוק הזה להוסיף תקנים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הבנתי, אבל כמה? כמה רבנים בסוף? כמה רבנים ימנו? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה משנה? זה לא משנה. זה לא רלוונטי. לא רלוונטי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ארז, אתה מכיר את – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה רבנים ימנו? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, יודע. אין לי מושג – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שאתה אומר: כל כסף שיהיה במשרד לשירותי הדת היהודיים, יוכל השר להחליט שהוא שם על דיינים, בלנים, במקום נגיד על מקוואות. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא לא, הוא לא יכול. הוא לא יכול. כחבר ועדת הכספים, זה לא יפה מה שאתה שואל, כי אתה יודע שזה לא נכון. השר – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יודע להסביר לנו את החוק. אתה לא יודע להסביר. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא יודע להסביר? יש בסעיף בתקציב המדינה אישור תקנים למועצות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה גפני התנגד? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. כמה? כמה תקנים? כמה כסף? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא רלוונטי. השר לא יכול לקחת כסף – – – הקבורה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, חבר הכנסת מלול, נגמר הזמן להצגת החוק. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, משפט אחרון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. אתה יכול להמשיך גם שעתיים, אבל לא מהדוכן. אז בוא, תסיים את דבריך, בבקשה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא לא יכול לקחת מהקבורה לרבנים. הוא לא יכול. התקציב מאושר לפי סעיף ייעודי לתקנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארז מלול. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, ואתה מייד אחריו. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סימון רוצה להתנגד לחוק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבריי אנשי הליכוד, תראו, עומד כאן ידידי סגן יושב-ראש הכנסת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, רגע, שנייה, שנייה. מאיר, שנייה. בואו נעשה ככה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, חבר הכנסת כהן. תראו, חברים, מי שרוצה להירשם לדיון האישי, נא לעשות את זה כרגע. אני תכף אנעל את הרשימה. בבקשה, תיגש למזכירות. תגיד, תגידו למזכיר הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זאת אומרת? יש רשימה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש רשימה, אבל אולי מישהו לא נרשם. אני אמרתי, מי שרוצה לדבר או לבדוק ברשימה או להירשם – אצל המזכיר. אני מבקש לא להפריע. לכל אחד יהיו שלוש דקות ותוכלו לדבר. מי שרוצה להמשיך לדבר עם חבר הכנסת מלול, כולל חבר הכנסת מלול, תעשו את זה בבקשה בפרסה. אפשר גם לשתות במקביל. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שוב, אדוני יושב-ראש המליאה, חבר הכנסת מלול, ראו, החוק הזה, יותר משהוא רע, יש בו מידה של עזות מצח שאולי מעידה כאלף עדים על הציניות באולם הזה. ואני כל הזמן אומר, יש שני עולמות: העולם בחוץ, של האנשים שנמצאים במילואים, של משפחות החטופים, של המשפחות השכולות, של אלה שחשים את המלחמה יום-יום, שחשים את הקשיים יום-יום, שהולכים לשלם בכספם על כל הגזרות הכלכליות, ולצד העולם הזה יש עולם בדיוני, שרק בעולם הבדיוני הזה, המטורף, מישהו מרשה לעצמו בעזות מצח להביא חוק כזה. זה חוק שהוא בושה ויריקה בפרצופה של החברה הישראלית. אתם באמת חושבים, אנשי ש"ס, שהציבור מטומטם? אתם הולכים בחדרי-חדרים להכשיר את השרץ הזה בזה שאתם מחדשים, ותומכים בחוק ההשתמטות, חוק הרבנות, על גבם של אנשי המילואים, של צה"ל, של הלוחמים הגיבורים שלנו. חוק הג'ובים – אני הייתי ראש עיר. אין מקווה שסגור כי חסרה לו בלנית, זה קשקוש. אין מקווה שסגור ואין מועצה דתית שסגורה כי חסרים לה רבנים. יש בשפע. זה חוק שכל מטרתו להוסיף מקורבים, ואני אומר לאנשי ש"ס: למה אתם עושים את זה עכשיו? אבדה הבושה? הרי אתכם אני לא מחשיד כאנטי-ציונים. אתם ציונים, אתם חיים – חלק מכם, הילדים שלכם בצבא, אתם חיים בתוך הקהילה. תקשיבו לכאב, אל תהיו ציניקנים. הייתם צריכים לבוא ולהגיד: החוק הזה לא עולה, ולהמשיך להיאבק איתנו שחוק ההשתמטות לא יעבור. אז מה עשיתם? אינכם אלא טובלים ושרץ בידכם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. אני רואה שחבר הכנסת ארז מלול ממשיך במסע השכנועים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה ללמוד איך מעבירים חוק בלי האוצר, אני רוצה ללמוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני שומע את ההסברים שלך עד לפה. באמת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, איפה ואליד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מוותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מוותר, סליחה – לא ראיתי אותך; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת? מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אינו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, לא צריך לעזור לי, אני מסתדר. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רק נתון, אדוני היושב בראש, של כלכלת בעזרת השם. פעם רביעית פותחים את תקציב המדינה ומוסיפים 33 מיליארד שקל. הגענו ל-620 מיליארד. זהו, רק שתבינו. עומד כאן חבר כנסת וצורח על תוספות רמטכ"ל. איזו בושה, תוספות הרמטכ"ל צומצמו למינימום, למינימום, אם אינני טועה, עד שש נקודות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ולמי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולמי? חבורה של משתמטים – למ"פים, למג"דים, למפקדי חטיבות, לאלופים שכל החיים שלהם הם בשטח, בשדה. כשאתם בחגים, בשבתות, ישנים מתחת לפוך, החבר'ה האלה מתרוצצים בגבולות. אין לכם בושה? עומד כאן חבר כנסת וטוען כנגד אנשי הקבע, כנגד מ"פים, מג"דים, מח"טים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כנגד אלמנות, כנגד אלמנות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כנגד אלמנות, יתומים. על מה הוא צרח? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא צרחן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איבדתם את זה. אין לכם דרך, אין לכם גבול. בושה וחרפה, תתביישו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלעזר שטרן, שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אלעזר, תן להם באבי-אביהם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא שווה שאני אתן לו באבי-אביו. אדוני היושב-ראש, איך אני יודע – מי עמד פה קודם? חבר הכנסת מלול? מי הציג את החוק? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מלול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלו, זה שלו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלול, אני אשאל אותך שאלה אישית – תסלח לי על השאלה: היית יום אחד בצבא? יום אחד? היית יום אחד בצבא? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חושב שכבר היינו בסרט הזה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא ענית לי. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> זה לא יפה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי זה לא יפה? אה, אוקיי, זה לא יפה. אני אגיד לך מה לא יפה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אתה עושה צחוק מעצמך. הציבור בז לך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה לא יפה, ואני אגיד לך למה אני שואל, ואני חושב שגם שר הדתות מלכיאלי לא היה יום אחד בצבא. אני חושב שמי שהיה יום אחד בצבא, יום אחד, והיה חי את מה שחיים המשרתים, בני המשפחה שלהם – ולא סתם לא רציתי לשאול אותך על בני המשפחה. אם הייתם טיפה מרגישים, אם הייתם היום נמצאים בוועדה של חבר הכנסת מיכאל ביטון ורואים את הנשים ואת הילדים שההורים שלהם והאבות שלהם 250 ו-300 ימים – אתם לא מבינים מה זה; אתם רק לוקחים את הכסף. ואתם לוקחים את הכסף – זה לא שיש לי טענה שאתם משתמטים. טוב, החלטתם להשתמט. חלקים גדולים פה החליטו לתמוך בכם. אבל תתחשבו, תבואו ביראת כבוד, תגידו מאיפה יש לקופה הזאת את הכסף. הרי מה אמרת פה? זה לא של הרשויות, זה של המשרד. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> המשרד מתקצב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשרד מתקצב, כאילו גולדקנופ מביא מהבית שלו, ודרעי מכר איזה בית בשביל זה כדי שהמשרד יתקצב. מאיפה המשרד מתקצב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מהעץ הנדיב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיפה הכסף הזה? ולאן לא הולך הכסף הזה? חמש דקות קודם הצבעתם פה על פגיעה בפנסיות של הגמלאים. עכשיו אתה אומר שזה לא הרשויות – המשרד מתקצב. אני אומר לך, יש פה שני דברים – רמת הניתוק הזאת מההבנה שכאילו הכסף של אבא שלהם, כאילו באו עם כיסים ועכשיו נותנים ג'ובים במועצות הדתיות ולרבנים, ואלה שני החטאים הגדולים: הראשון, שבזמן כזה, של "כולנו ננצח", מביאים חוקים שמפלגים אותנו בין הנותנים לבין הלוקחים; והדבר השני, שבזמן כזה, כשאנחנו מחליטים על הקפאות של פנסיות של נזקקים ושל זקנים, הם באים ולוקחים את הכסף הזה לג'ובים במועצות הדתיות וברבנויות, כשבאמת לא צריכים אותם בכלל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, יש לי שאלה אחת לכיסאות הריקים של מחלקת הדגים הקפואים: תגידו, אתם מסתלבטים עלינו? מביאים ראש ממשלה באמצע הלילה בשביל להראות רצינות שיעבור פה עכשיו חוק הג'ובים? זה מה שיש לכם לעשות עכשיו, בזמן מלחמה? בזמן שהיום מתקיימים בבית הזה דיונים על מילואימניקים שלא מקבלים כספים, על עסקים שקורסים, על יתומי צה"ל? איפה מתן כהנא? הינה, מתן כהנא, שמולי, עשה היום כנס מדהים; מנסה להעביר חוק שתקוע בגלל האוצר. אין שקל במדינה הזאת לכלום, אבל למה יביאו את ראש הממשלה באמצע הלילה? משבר קואליציוני – ברור, ברור, אתם חבורה הזויה שמתעסקת בכל מה שלא חשוב. אני רוצה לספר לכם מה כן חשוב. במשך יום שלם אני והלשכה שלי מתעסקים בגברת מדהימה בשם שולי כהן, שנלחמת על דבר שלא יעניין אתכם. זה נקרא קרן קציר, שמעתם על זה? מישהו בקואליציה של הדגים הקפואים מכיר את זה? לא, נכון? יופי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הצטרפנו למכתב שלך. << דובר_המשך >> רון כץ (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני שמח שהצטרפת למכתב שלי. אני אגיד לך גם מה ענו באוצר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך. אני אמחק את החתימה שלי, כי אתה אפילו לא מייחס לזה חשיבות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרן קציר אומרת דבר מאוד פשוט – אומרת שסטודנטים במצוקה חברתית וכלכלית יקבלו קרן ללימודים. נשמע נורמלי, נכון? אבל לזה אין כסף. אתם יודעים למה יש כסף? לפתוח עכשיו עוד 1,000 תקנים של רבנים – לזה יש כסף. למילואימניקים אין כסף, לקרנות אין כסף, לעסקים אין כסף, לציוד צבאי אין כסף. יודעים למה אני יודע שלציוד צבאי אין כסף? תשאלו את עליזה בראשי, שרק אתמול גייסנו יחד תרומות לקנות רחפן ליחידה בצה"ל. איך אתם לא מתביישים, אתם וראש הממשלה הציני שלכם, שבמשך ערב שלם עזב את כל עיסוקי הלחימה והתעסק בלשמור על הקואליציה שלו ולעשות משא ומתן בין גפני לבין שר הדתות? שניהם לא נמצאים פה, יודעים למה? כי אתם הפראיירים שלהם, אתם החיילים שלהם. הם כבר בבית במיטה עושים נומי-נומי, ואתם פה מעבירים להם מיליונים. ואני לא יכול לא לסיים את דבריי בלי למחות על כבודו האבוד של אלמוג כהן, שהיום קראו לו שטיח רצפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שטיחון כניסה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שטיחון כניסה, ואם זה לא מספיק, אז גם בשלטים הגדולים בכניסה לעיר ירושלים שמו את חולה התקשורת בן גביר בגודל ענק, ואת אלמוגי קטן, כאילו בכיס שלו. זה לא יפה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, ודאי שאני גם ציינתי את אלמוג כהן, שגילה – אויש, נשבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה נשבר לפנייך. ביקשתי לא לגעת אבל לא הקשבת לאזהרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שמעתי אותך מרוב הצעקות. אוקיי. זה מכוון על ידי הממשל. אוקיי. אז אנחנו כמובן מפרגנים לאלמוג, לא חושבים שהוא שטיחון. אנחנו חושבים שהיה לו עמוד שדרה, אבל כל מי שמגלה מעט עמוד שדרה, הופכים אותו לשטיח. אין ספק שעוצמה יהודית זה לא. זה לא. אולי סמרטוטה יהודית. כל פעם שמישהו מגלה עוצמה יהודית – כאפה אחת והוא נהיה שטיחון כניסה. אבל אני רוצה להגיד משהו – איפה ארז מלול? הוא עסוק. ארז, ארז, תשמע רגע משהו. אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק חבל שהבדיחה על חשבוננו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. ארז, תשמע, שלא יהיה לך ספק, אני רצינית עכשיו. אני חושבת שבלניות זה תפקיד חשוב, ואני חושבת שרבנים ומועצות אזוריות זה תפקיד חשוב, ואני חושבת שעם יהודה אבידן – הינה, אני אומרת לך, באוקטובר עשינו עבודה מאוד חשובה, ואני אתן לו את הקרדיט על זה. הינה, אני אומרת לך, באמת במקומות שהיינו צריכים את הקבורה זמנית, בניר עוז ובארי, ולקבור ברביבים – אני אומרת לך אמיתי, לכן היה חשוב לי שתשמע – באמת אני חושבת שנעשו עבודה טובה, וכן, הנושא הזה חשוב. ואחרי שאמרתי את זה – לא אמרתי "אבל", אמרתי "אחרי שאמרתי את זה" – העובדה שמביאים את זה ביום כזה, ביום שאתה שומע נתונים מוכחים, תשמע את הנתונים, על ירידה של 20% התייצבות במילואים, אלפי לוחמים – בשקט, לא בעצומות, לא במחאות, הם אומרים: אני לא חוזר למילואים יותר. ואתה יודע למה הם עושים את זה? כי הם קורסים נפשית, פיזית, כלכלית. אז העובדה שאתם מביאים היום הוספה של ג'ובים או כסף – לא משנה, כל דבר שתביא היום יעלה כסף – במקום להביא את זה לכוחות המילואים, למשפחות של אנשי המילואים. אבל הדבר הכי חשוב – להגדיל את מספר המשרתים. זה מה שצריך להביא ביום כזה. ביום כזה הכנסת כולה צריכה לבוא ולהגיד איך מגדילים את מספר המתייצבים, איך מורידים את הנטל. תבינו, הצבא רוצה עכשיו להאריך בחמישה חודשים את השירות הסדיר, למה? כי יש עומס. ובמקום זה, במה הממשלה מתעסקת? במה היא מתעסקת? לאן הולך הכסף. איך אתם לא מתביישים? ועוד בשיא הבושה מעלים לי פה את אלקין כשר מסכם. כאילו מה, אין בושה, אין חשומה, כלום? גם לקחת כסף לרבנים, גם לא לתת כלום לחיילים ואנשי המילואים, ואז בשביל הפינלה להעלות את אלקין כשר מסכם. הוא עוד לא יודע אם הוא באופוזיציה, אם הוא בקואליציה, הוא לא יודע מה התפקיד שלו, מיהו, למה הוא אחראי, איזה מינהלות, על איזה מינהל. לאור ההיסטוריה שלו כשר המים, אין ספק שעדיין הבן אדם לא יודע מה התפקיד שלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה שנקרא לסכם – הינה אתה, אתה שם. לא ידעתי. חיפשתי אותו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא לא לא. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אל תדאג. מה שיש לי להגיד לאלקין אני אומרת לו בפנים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בדיוק. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת רם בן ברק, אתה רוצה לדבר? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – מוותר. חבר הכנסת בליאק. איך אתם צעקתם, צעקתם, ובסוף מוותרים על זכות הדיבור? זה כאילו עכשיו זרקתי גפרור, נכון? הדלקתי אתכם בשנייה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, ביקשתי לא לגעת במיקרופון השמאלי. רוצה שיתקנו לך? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני שר המינהלות, קודם כול, יש כאן עסקה, עסקה מושחתת על חשבון משרתי המילואים, שיהיה ברור, על חשבון הציבור היצרני במדינת ישראל, ולא משנה מה יגידו. גולדקנופ וגפני יתמכו הערב בחוק הג'ובים של ש"ס, שיעלה מאות מיליוני שקלים בשנה בעת המלחמה, כי התקנים בסוף, חבר הכנסת מלול, עולים כסף. ככה זה עובד. זה עולה כסף. זה עולה כספי ציבור, ובתמורה גולדקנופ וגפני יקבלו כנראה בקרוב את חוק מימון ההשתמטות, שגם הוא יעלה מאות מיליוני שקלים בשנה, וגם יבטיח את המשך ההשתמטות של עשרות אלפי אברכים. במקביל, וזה הכי מרגיז ומקומם, משרתי המילואים ימשיכו לשרת 250 ימים, העסקים שלהם יקרסו, המשפחות שלהם ימשיכו להתפרק, והמוסד לביטוח לאומי שוב ושוב ישלח להם מכתבים אדומים וידרוש החזר תגמולי מילואים כי הממשלה העצלנית הזאת והכושלת הזאת לא ממהרת לתקן את החוק. אולי בגלל ששר האוצר, הכישלון המתנשא הזה, שמועל בתפקידו כבר שנתיים, מצא לעצמו צעצוע חדש – הריבונות. הריבונות. לא יודע, חבר הכנסת שירי, אולי עם הריבונות הוא מתכוון לסגור את הגירעון המפלצתי – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעזרת השם. – – שנוצר מכיוון שאין לו מושג במה שהוא עושה. העיקר שאתם בליכוד אכלתם לנו את הראש בימים האחרונים עם חוקים לטובת המילואימניקים, חוקים לטובת המילואימניקים שהעברתם בטרומית ואין להם שום היתכנות להתקדם מעבר לזה. גם אתם יודעים את זה, כי הכול פייק, הכול שקר, הכול כותרות ריקות ויחס עלוב, בדיוק כמו אצל בן גביר, ליצן הטיקטוק שראינו רק הערב; בדיוק כמו אצל כל הממשלה הכושלת הזאת. גם אם נראה לכם שלא, חבר הכנסת מלול, יש גבול לחוצפה ולגועל נפש. יגיע היום, והוא קרוב מתמיד, שאתם תפסיקו להסתובב פה מחויכים ומדושני עונג, ותישאו באחריות לכל הקטסטרופה שהבאתם על המדינה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, רוצה לדבר? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – אוי, המיקרופון נשבר. זה לא אני, כבר היה שבור. זה בטח השר אלקין שהציג פה את הדברים, מכוח השכנוע של השר אלקין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אל תיגעי בזה. תשאירי את זה ככה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אלקין, שר המינהלות, התקלקל המיקרופון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפילו המיקרופונים בכנסת כבר לא מחזיקים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא הדלקתי שעון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, בואו, אני אאפשר לסדר – הינה, הוא יסדר לך את המיקרופון דקה. חבר הכנסת מלול ממשיך במסע השכנועים שלו, הוא נראה לי עכשיו התמרכז, הלך לשם לשכנע את מתן כהנא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – יש לו שני נוכחים פה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הודעה חשובה. לאור המצב של תקציב המדינה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא הרשיתי לך הודעה חשובה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – למיקרופון. אני פותח פייבוקס, מי שרוצה, שישתתף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעתך נרשמה. תודה, רון כץ. בבקשה, יוליה, תמשיכי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים, יש לי כמה הצעות. קודם כול, אני מבקשת לצרף שר נוסף לממשלה, שר אחראי למיקרופונים. כבר הכול היה; זה עוד לא היה. אגב, אתם זוכרים מריבה מפורסמת בליכוד על מיקרופונים? אז זה כנראה זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם בעבודה לא חסר – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז עכשיו אני חושבת שאנחנו חייבים, חייבים שיהיה שר שיהיה אחראי למיקרופונים, אחרת אנחנו פשוט נשרוד, וזו הסכנה הקיומית שלנו. עכשיו עוד משהו. כנראה – לא, יש פה אירוע – זה האיראנים, זה האיראנים נכנסו לתוך הכנסת ופגעו לנו במיקרופונים. יש פה ממש קונספירציה, ואני לא פוסלת שאפילו השב"כ עומד מאחורי האירוע, כי אני שומעת בזמן האחרון – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ערוץ 13 – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני שומעת בזמן האחרון בכי מצד הממשלה, או שופרות של הממשלה, שהשב"כ הוא לא סתם עושה את העבודה שלו, הוא חותר תחת הממשלה, לא פחות ולא יותר. אז עכשיו אני מבקשת ממשמר הכנסת לבדוק טוב טוב מה קרה פה עם המיקרופונים. יכול להיות שזה האיראנים, ויכול להיות שזה האיראנים בשליחות השב"כ, זה גם כן יכול להיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתלו לך – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יתרה מזאת, אני חושבת שעכשיו, זה שראש הממשלה שלנו בכנסת ישראל, בירושלים, עזב את לשכתו מרוב הפחד מכטב"מים – שאני לא זוכרת מתי הייתה אזעקה בירושלים בפעם אחרונה – ועבר למרחב מוגן לעבוד פה בכנסת, גם זה אירוע. תקשיבו, אני מאוד מכבדת את ראש הממשלה ואת הדאגה שלו לביטחונו האישי, אבל אם הוא שם לב, היום היה היום הכי נורא בצפון, עם כמות הרקטות הכי גדולה מתחילת המלחמה. אז אני חושבת שתפקידו הראשון של ראש הממשלה, התפקיד המרכזי, זה לדאוג לביטחון של אזרחי ישראל. זה must, זה הדבר הראשון שהוא חייב לעשות. במקום זה, אני מרגישה שעושים עליי סיבוב כדי לדחות את העדות בבית המשפט ובונים לי פה סיפור עד כמה המצב חמור שראש הממשלה, מסכן, צריך לעזוב את לשכתו ולעבור לעבוד במרחב מוגן פה בכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז הכול זה סביב הסיפור של העדויות בבית המשפט, זה סביב המצב, זה סביב בניית סיפור תקשורתי שאפשר אחר כך לספר לציבור הישראלי. אני לא קונה את הסיפורים האלה. כנסת ישראל לא נמצאת במטולה ולא בשלומי ולא בקריית שמונה. המצב שם באמת נורא ואיום והאזרחים לא יכולים בכלל לצאת מהבית, ואנחנו כולנו ראינו מה קרה שם. אז זה לא המצב בירושלים, וראש הממשלה בכיף יכול לעבוד בלשכתו, ולא צריך לעשות פה הצגה שלמה עם מרחב מוגן ופרגוד שהם בנו שם, וכמובן הוא גם יכול להעיד בבית משפט כמו אזרח, כפי שהוא התחייב שהוא יעשה. ואגב, מערכת המשפט כבר מצאה לזה פתרונות, שלא יספרו לנו סיפורים. די, נמאס. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מתן כהנא, אתה רוצה לדבר? בבקשה. עד שחבר כנסת מתן כהנא יגיע – אף אחד לא היה בפוליטיקה בשנת 1990, נכון? בליל המיקרופונים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גפני היה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גפני היה? לא, כי ליל המיקרופונים לא היה בכנסת, זה היה בליכוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה בעבודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא לא לא לא. ליל המיקרופונים המפורסם, זה היה בפברואר 1990. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – נכנס לטיפת חלב – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את ההיסטוריה לפחות אני זוכר היטב. זה היה בליכוד. ליל המיקרופונים היה בליכוד בפברואר 1990. אולי גם בעבודה היה סיפור עם מיקרופונים, אבל האירוע המקורי היה במפלגת הליכוד, בוועידה עם אריאל שרון, המקרה המפורסם. בבקשה, חבר הכנסת כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – יש פה שר? איפה השר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, יש פה שר. השר אלקין נוכח באולם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לחזור ולדבר על הכינוס שעשינו היום, חברי חבר הכנסת ביסמוט ואני, בנושא השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל, והפעם לדבר על סיפור של האלמנות. בפעם הקודמת שעליתי דיברתי על נושא היתומים; עכשיו אני רוצה לדבר על האלמנות. מסתבר שיש פער גדול מאוד שלא מכוסה בתגמול של אלמנות, בפיצוי של אלמנות, על ההפסד של העבודה שלהן. מסתבר שחוק משפחות שכולות מטפל בכל מה שקשור בבעיות הכלכליות שנוצרות עקב מותו של הגבר שמפרנס, אבל החוק בכלל לא מטפל במה שקורה עם הפסקת ההשתכרות של האישה. כשחוקקו פה את החוק הזה, בואו נגיד את האמת, נשים עבדו מעט מאוד יחסית, בשנות החמישים, ועיקר הפרנסה הייתה על הגבר. אבל כולנו יודעים שהיום המצב שונה לגמרי. באו אלינו אלמנות ואמרו לנו שכשהאסון נוחת עליהן, הן בעצם לא יכולות להמשיך לעבוד. לא יכולות להמשיך לעבוד. הגיעה אלינו אלמנה, אומרת: הרווחתי עשרות אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים, והפסקתי לעבוד. אני לא יכולה, הפכתי להיות חד-הורית. גם כשרציתי, חשבתי שאני אוכל לחזור לעבוד, אני לא הצלחתי לחזור לעבוד. אני עכשיו צריכה גם לטפל בשלושה, ארבעה, חמישה יתומים, גם להתאושש ממה שנפל עליי. אני לא יכולה לעבוד כמו קודם. ומתארות לנו אלמנות ירידה קשה ביכולת ההשתכרות שלהן, והחוק היום במדינת ישראל לא מטפל בדבר הזה בכלל, בכלל. ולכן, חברתי חברת הכנסת סון הר מלך ואני הגשנו הצעת חוק שאמורה להתייחס לזה בעצם כאובדן יכולת עבודה, אובדן כושר השתכרות, בטח ובטח בשנים הראשונות אחרי שהאסון קורה. ולצערי גם פה, בגלל מריבות בין האוצר לבין הביטחון, הדבר הזה לא מתקדם לשום מקום. ואני אומר שוב לכולנו, אנחנו עכשיו פה מתעסקים בכל מיני חוקים, כאשר האנשים שאנחנו חייבים להם יותר מכול לא מטופלים. כל לוחם שיוצא לקרב בונה על זה שאם הנורא מכול יקרה, מדינת ישראל תדאג לאשתו ולילדיו. החוק היום רחוק מלטפל בזה, ואי-אפשר להעביר תקציב, אי-אפשר להעביר תקציב שלא מטפל בסוגיה הזו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם חושב שישחררו אותו אם הוא ייפול בשבי. הוא גם חושב שישחררו אותו אם יחטפו אותו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם את זה הוא חושב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז מה, זה מעניין אותם? זה מעניין אותם? זה לא מעניין אותם, וגם זה כנראה לא מעניין אותם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו עכשיו בעניין של תקציב, אז בעניין של תקציב אני חושב שזה יהיה ממש פשוט לא ייאמן אם יעבור פה תקציב שלא מטפל בפער הנוראי הזה, גם של יתומים וגם של אלמנות. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת קארין אלהרר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מוותרת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, מדברת? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 40 חוליגנים לא עצרו אותה במוצאי שבת, אז שהיא לא תדבר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 402, נראה לי 403 ימים למלחמה, 403 ימים ש-101 מאחינו ואחיותינו מופקרים בשבי החמאס. בעיצומו של המשבר הגדול בתולדותיה, ממשלת ישראל מתנהלת כאילו היא נמצאת במציאות מקבילה, AI. צורכי המדינה ואזרחיה לא נמצאים בסדרי העדיפויות – לא המילואימניקים, לא המעמד העובד והמשרת שמחזיק את המדינה על הכתפיים. אז מה כן חשוב לממשלת ישראל? אך ורק שרידות הקואליציה ואינטרסים של הסקטורים המקורבים לצלחת מבית היוצר של המהפכה המשפטית. חוק הרבנים חוזר, והפעם בכסות חדשה. באוגוסט האחרון, בעיצומה של פגרת הקיץ, קיימה ועדת החוקה דיון מיוחד בחוק המושחת הזה. בהמשך הוא ירד מהפרק, אבל עכשיו הוא חזר, והם קוראים לו מרוכך. החוק הזה לא רק מאפשר לייצר עוד מאות ג'ובים מיותרים ושודד את הקופה הציבורית החבוטה והמרוקנת, אלא שיש לו עוד מטרה, שצריכה להדאיג אותנו לא פחות – הגדלת הריכוזיות והשליטה של השלטון המרכזי על סוגיות שנוגעות לחיי היום-יום שלנו, האזרחים ברשויות המקומיות. עוד דרך לשליטה והשחתת המגזר הציבורי; עוד דרך לצמצם סמכויות של הרשות המקומית ולמנוע מינויי רבנים ליברליים, אם בכלל. החוק הזה נועד להעניק לשר הדתות מרחב תמרון – תמרון זו מילה חזקה, הם יודעים מה זה תמרון; לא קרקעי, אבל תמרון – גדול יותר להענקת תקציבי עתק למועצות הדתיות; מנגנון תקצוב בעייתי ביותר, חסר רסן. ההצעה הזאת פוגעת באוטונומיה של השלטון המקומי. היא בעצם עוד דרך לוודא שסידורי העבודה של מפלגת ש"ס אכן מתקיימים, לכפות על הרשויות המקומיות לקבל עליהן את המינויים המונחתים מלמעלה, כי בעל המאה הוא בעל הדעה. הצעת חוק הרבנים שאנו עומדים בפניה היא לא יותר מהצעת חוק לתפירת ג'ובים מהזן הנחות – חוק שנועד לייצר באופן מלאכותי משרות למקורבים, חוק שצחנת השחיתות עולה ממנו למרחוק. אני רוצה לסיים בציטוט מתוך ידיעה שפורסמה היום, של גורם בכיר במפלגת יהדות התורה: מטרתו של החוק היא להוסיף עוד כסף לג'ובים ולתפקידים נוחים עבור אנשיהם של ש"ס במועצות הדתיות. מתחילת הקדנציה הם מתמקדים רק בחוקים פרסונליים ובמינויי מקורבים. זאת צביעות לשמה. כה אמרו אנשי יהדות התורה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בדקות המצומצמות שיש לי לדבר אני רוצה לפנות לחבר יקר שלי, מג"ד במילואים, שעשה יותר מ-250 ימים במילואים, חבר מנתניה, איש ימין על מלא מלא – עמיחי אליהו הוא שמאל לידו – והוא חבר מאוד טוב שלי. שמו מני ונטורה. מני ונטורה באמת איש מאוד רציני, ויש לו עסק או כמה עסקים שנפגעו מאוד מ-7 באוקטובר, והוא כל הזמן פונה אליי, בא בטענות על זה שלא עושים מספיק למילואימניקים, ולאשתו המסכנה, שנשארה לבד עם ארבעה ילדים. ואני רוצה להגיד למני ונטורה, חברי: אתה כל הזמן תוקף אותנו שאנחנו שמאל והצבענו ככה, ולא הצבענו עם הימין, אז בוא אני אספר לך, מני ונטורה, על האירוע שקורה היום בלילה, בדקות אלו: בדקות אלו, הממשלה שאתה תמכת בה וכל כך רצית שהם יהיו בשלטון מצביעה נגדך, מצביעה נגדך כמג"ד במילואים, כאיש עסקים, ונותנת את הכסף שאמור להגיע אליך לג'ובים לאוכלוסייה מסוימת, מאוד מאוד ספציפית, שנקראת החרדים. הכסף לא יגיע אליך, מני ונטורה; הכסף יגיע למקומות אחרים, שאתה לא בטוח שאתה רוצה שהכסף יגיע אליהם. צריך להבין שהחוק הזה הוא כמו גבינה עם הרבה מאוד חורים. עמד פה למעלה ארז, ושאלנו אותו שאלות, והוא לא ידע לענות, והוא מגיש החוק. שאלנו אותו כמה כסף יעלה החוק הזה – התשובה שלו הייתה "ביפ"; שאלנו אותו כמה תקנים יהיה החוק הזה – התשובה שלו הייתה "ביפ". ולמה אני אומר את ה"ביפ" הזה? זה אומר שהחוק יצא, ותהיה שורה שאחרי זה שר הדתות יוכל למלא. אם הוא יצטרך 50 מיליון, הוא ירשום 50 מיליון; אם הוא יצטרך 100 תקנים, הוא ירשום 100 תקנים; בשנה הבאה זה לא יספיק – הוא יעלה את זה. ויושבים פה חברי ועדת הכספים, ואני שואל את נאור שירי אם יכול להיות שמשרד האוצר תומך בחוק שהוא שורה ריקה, שלא יודעים כמה זה יעלה, שלא יודעים כמה תקנים. התשובה היא כן. אז זו שחיתות. זה הדבר הכי מושחת שיכול להיות במדינת ישראל, שמשרד האוצר תומך בחוק שהוא לא יודע אפילו מה התקציב שלו. זו הזיה שאי-אפשר לתאר אותה. וכל זה כדי לדאוג – ושלא יספרו לי סיפורים. אני לא פחות דתי מארז מלול ואני לא פחות דתי מהרבה אנשים אחרים פה, ויש לי את הרב שלי, שאני לא מממן אותו; אני עוזר לו כי הוא עוזר לקהילה, והוא עושה את הכול בתרומה. שלא יספרו לי מה זה רבנים ולמה רבנים צריכים לקבל כסף. משפט אחרון. אז אני מסיים את הדקות שלי, ואני פונה שוב למני ונטורה: מני ונטורה, בחרת ממשלה ימין על ימין, אבל ממשלת הימין על ימין שלך היא מושחתת, שלא תדאג לך כאיש מילואים, ותדאג רק לעצמה, וחשוב שתדע את זה, מני ונטורה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמע, אם למני יש יפעת, הוא מקבל היום 600 אזכורים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אעשה את זה ממש קצר. למרות שיש לי נטייה כל פעם לגעת, הפעם אני לא נוגע במיקרופונים. יש פה נטייה לחברי כנסת שנעלמו, כל אחד לבוא – כל אחד בתורו נפוליאון, הגנרל לי, יהושע בן-נונים למיניהם – כל אחד עולה ונותן לנו ממשנתו הצבאית, שהוא יודע בדיוק באיזה אופן טורי או במקביל לאגף את דיר אל-בלח, והם – כל אחד מומחה לאסטרטגיה, והם יודעים בדיוק איזה קצינים עושים את הבעיות, והם כל הזמן מטנפים על הצבא, באופן סיסטמטי. אחד על הרמטכ"ל, עולה לפה כמו עם דף מסרים. מי אתם שאתם בכלל מדברים על הצבא? חצי מכם בכלל לא עשו צבא. השר לביטחון לאומי, שהוא יו"ר המפלגה שלך, לא עשה שמירה בחיים שלו. הדבר היחידי שבו הוא קשור לצבא זה שחיילים בטח הרביצו לו כשהוא עשה הפס"דים. זה הקשר היחידי שלו לצבא. ואתם מרשים לעצמכם, כל הימין הלאומי והלאומני, לעלות ולטנף על חיילי צה"ל ועל הפנסיות שלהם. מי אתם בכלל? אתם לא עושים כלום. אתם פשוט ביזיון, ואתם חושבים שאתם אמורים לייצג כאילו הם הלאומיים, אנחנו השמאלנים; אלמוג מסתובב עם דף A4, כמו איזה ילד – אני לא יודע מה. כל היום, אתה שואל אותו: מה שלומך, אלמוג? דף A4. עשה את זה כאילו משה ירד מסיני והביא לו את דף ההצבעות. אין לתאר את הביזיון של הקואליציה הזו. אתם אשכרה חושבים שאתם פטריוטים בזמן שאחד אחרי השני אתם עולים ומטנפים על המפקדים ועל המפקדות שלנו. אני מסתכל עליכם למרות שאתם כלום ושום דבר, ואין אף אחד מכם פה. אבל אתם יודעים מה? בדברי הימים של המדינה הזו אתם תיזכרו ותראו איזה כישלון הייתם ואיזה רדידות ופח תרבותי אתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את העובדה ששר המורשת עמיחי אליהו נמצא כאן – השר עמיחי אליהו, שר האטום, שלום לך. אני רוצה לשאול אותך אם אתה זוכר, בפברואר 2023, אדוני שר המורשת, נשאלת למה הממשלה שלכם לא עונה לתוקפנות מעזה. אתה זוכר מה ענית? השר עמיחי אליהו, אני מדבר אליך. אתה מתעלם? אתה זוכר מה ענית על השאלה שנשאלת בפברואר 2023, למה הממשלה שלכם לא עונה לתוקפנות מעזה? מה ענית? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בהחלט. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה ענית? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> עניתי שאנחנו צריכים לכתוב דברים בצורה מסודרת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פרה-פרה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ענית: פרה-פרה, בואו נעביר קודם את הרפורמה המשפטית. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – לתקן את המערכות שנותנות גיבוי לחמאס. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> פרה-פרה. אז עמיחי אליהו, כבר אז – – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – הכוח לכל מי שנותן – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמיחי אליהו, כבר אז היה ברור שביטחון ישראל לא בראש סדר העדיפויות שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – כל הטרוריסטים האלה היו צריכים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – 1.5 מיליארד שקל – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרת: פרה-פרה, קודם נעביר את הרפורמה המשפטית. כבר אז, עמיחי אליהו, היה ברור שביטחון ישראל לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלכם. זה היה ברור כשנתניהו סירב בתוקף להיפגש עם הרמטכ"ל לקבלת – – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – לדבר על ביטחון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מי עשה את ההתנתקות? מי שמנע את ההתנחלויות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אתה יודע שאתה היית בשלוש קריאות, נכנסת אפילו בלי לשאול אותי, ואתה שוב מפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נתתם? מה אתם מקשקשים – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. שנייה. חבר הכנסת הרצנו, אתה פנית לשר, השר ענה לך, חברים שלך הצטרפו, ועכשיו אתה בא אליי בטענות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קודם כול, אדוני השר, אתה רשאי לעלות מתי שאתה רוצה ולהגיב. אם אתה רוצה, אתה יכול לעלות. דבר שני – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – כיתות כוננות – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת שירי, תודה. שים לב, אני עצרתי לך את השעון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תעשה לי שקט, בבקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אעשה לך שקט. אני לא מפעיל שעון בינתיים. חבר הכנסת שירי, אתה בקריאה ראשונה, אתה יודע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן. יש לי טבלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. איזו טבלה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן. ממש כן. אז עכשיו אתה בקריאה ראשונה, בסדר? חידדתי לך. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השער עמיחי אליהו, כשהוא נשאל בפברואר 2023 למה הממשלה לא עונה על התוקפנות מעזה, הוא ענה, ואני מצטט: פרה-פרה, בואו נעביר קודם את הרפורמה המשפטית. זה מה שהוא אמר. כבר אז, אדוני השר, היה ברור שביטחון ישראל לא נמצא בראש סדר העדיפויות. זה היה ברור כשראש הממשלה נתניהו סירב בתוקף להיפגש עם הרמטכ"ל ערב ההצבעות על ביטול עילת הסבירות. זה היה ברור כשראשי אמ"ן ואמ"ץ כיתתו את רגליהם פה במשכן, ביקשו לפגוש שרים, ואף אחד, או יותר נכון עשרות שרים סירבו להיפגש איתם. זה היה ברור כשלמרות אזהרות אמ"ן, למרות העובדה שפירקתם את החברה הישראלית, גמרתם על הכלכלה, איימתם למוטט את צבא העם שלנו, דהרתם כל הדרך להפיכה המשטרית. אבל מה כל כך חמור ועצוב ומסוכן עכשיו? שלא למדתם את הלקח. אתם ממשיכים להציב את ההישרדות הפוליטית שלכם, את הכיסאות שלכם, לפני ביטחון ישראל. תסתכל במה אתם מתעסקים עכשיו, בעיצומה של המלחמה: בחוק ההשתמטות, בחוק מימון השתמטות, בפיטורים של שר הביטחון תוך כדי מלחמה בשביל להכשיר את חוק ההשתמטות, בחוק הרבנים, שיכשיר לכם עוד ג'ובים ומשרות למקורבים שלכם, בחוק הרייטינג, בפרשת גנבת המסמכים, בפרשת שיפוץ הפרוטוקולים – הכול חוץ מביטחון ישראל. לא לדאוג למילואימניקים, לא לדאוג למפונים, לא לדאוג לביטחון של מדינת ישראל אלא לדאוג לביטחון של הכיסאות שלכם. השר עמיחי אליהו, בפרות אתה כנראה מבין; בביטחון הרבה פחות. הגיע הזמן שבאמת תסיימו את הכהונה שלכם ותנו להנהגה אחרת, שדואגת לביטחון מעל הכול, לבוא ולשקם מהאירוע הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, יש יבגני סובה לפני זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא אקרא לעצמי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא נואם? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא נואם. אי-אפשר גם לנאום וגם לנהל את הישיבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אולי תחליפו אותו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, עוד לא המציאו פטנט גם לנהל ישיבה וגם לדבר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה החלפה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא יכול להחליף אותך שנייה, אתה יכול לדבר ולחזור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אתה רוצה, אני יכול להחליף אותך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק אם יש סגן באולם ואני אבקש יפה, אולי, אולי. אה, נכון, יש פה קינלי. נכון. כן, כן. אבל אני ויתרתי על התענוג הזה. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני נזהר לא לגעת במיקרופון, היות שנוסף על התפקיד שלך לנהל את הישיבה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק בשמאלי. בימני אתה יכול לגעת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אתה גם דאגת שאף אחד לא ייגע במיקרופון, על אחת כמה וכמה שזה אני, שמא יימצא פה מישהו שיחשוב שזה אירוע לאומני. אז אני לא אגע במיקרופון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמרתי לך, אתה יכול לגעת בחלק הימני. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בחלק הימני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> החלק הימני עדיין שורד, גם את הנגיעות שלך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל זה ייחשב תקלה או אירוע לאומני? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את זה כבר אתה תפרש. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ימני זה לא טוב. ימני זה לא טוב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יש פה שר לענייני אטום והוא יכול לעשות את זה, לחשוב שזה אירוע לאומני. האמת, אני באמת לא מזלזל בעבודת הרבנים. אני מכבד אותם. יש להם מי שידאג להם, יש להם את ארז והקואליציה שלו, כולל הדיירים החדשים של הקואליציה, גם הם דואגים לרבנים. והינה, רב אחד התיישב על הכיסא. אני רוצה לומר להם: אתם דואגים לרבנים, וזה בסדר. יש לנו בחברה הערבית מה שנקרא אימאמים ומואזינים, שמידיעה, מידיעה, אני יודע שהם נמצאים בתחתית סולם השכר הציבורי. אני יודע שהתנאים שלהם הם תת-תנאים בשכר הציבורי. אבל מה לעשות, לאימאמים ולמואזינים אין את ארז מלול – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, הם לא בש"ס? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואין את ש"ס – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שיתפקדו לש"ס. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואין את המפלגה החרדית האחרת, וגם אין את הדיירים החדשים שהצטרפו לקואליציה – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ווליד, שיתפקדו לש"ס. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – וגם אין אותנו. אז האימאמים והמואזינים ימשיכו להיות בתחתית הסולם של השכר הציבורי. התנאים שלהם ימשיכו להיות גרועים לעומת האחרים בשכר הציבורי. ואני מקווה שיבוא היום ובממשלות ישראל יכהנו אנשים שיתייחסו לכולם כשווים – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני מקווה שתעצור את – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שיתייחסו לכולם כשווים, ולא יפעלו בהתאם לתיאוריית הגזע או הסקטור המצומצם שלהם, כי מה לעשות, לכולם מגיע – – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – של האימאמים במסגדים – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – במסגדים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא הבנתי. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני אומר, תעצרו את ההסתה מהמסגדים – אני חושב שאתה תמצא הרבה שותפים – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תקשיב, אני לא אשכנע להפסיק להיות גזען. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה תמשיך להיות גזען חשוך, ואף אחד לא יעזור בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, חבר הכנסת סיים לדבר. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אליהו, אתמול נפגשנו איתך באירוע שארגן לובי המיליון, "למד את עמי". אנחנו מציינים כבר היום בכנסת את יום העלייה. זה היה הכנס השנתי, כבר שנה שלישית ברצף, שמארגן לובי המיליון. חשוב שאנחנו נדע את המורשת שלנו, אתה שר המורשת. אני רוצה להכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, דמות אחת מהתרבות של יוצאי ברית המועצות. מישהו כאן מכיר את צ'יבורשקה? מישהו מכיר את צ'יבורשקה? ולדימיר בליאק בטוח יודע, יבגני סובה, שישב כאן לפניך, אדוני היושב-ראש, בטח גם מכיר, וגם אביגדור ליברמן מכיר את צ'יבורשקה. בתרבות הרוסית זו דמות מאוד מאוד חמודה, עם אוזניים גדולות כאלה של פייפר, עם פרווה בצבע חום, דמות מאוד אהובה על כל יוצאי ברית המועצות. לצ'יבורשקה יש חבר, גנה התנין, קרוקודיל גנה. הם היו חברים טובים, נאמנים אחד לשני, וחיפשו איך לעזור לחברים אחרים, להכיר אנשים חדשים. בסיפורים השונים שלהם הם מתמודדים ביחד עם כל מיני אתגרים שונים ומשונים, ובעיקר עם המעשים המרושעים של סטארוחה שפוקלאק, שפוקלאק הזקנה. שפוקלאק היא אישה מרושעת שיש לה חולדה כחיית מחמד, קריסקה לריסקה, והיא מנסה להפריע ולגרום לצרות לכולם, בעיקר לצ'יבורשקה ולגנה התנין, והיא עושה את זה בכוונה. הכוונות שלה רעות, והיא ידועה בכובע השחור שלה ובמעשים הרעים שלה, שבדרך כלל מסתיימים באופן משעשע, והיא גם מצחיקה את הצופים ובעיקר מוכיחה שהרוע לא משתלם. שפוקלאק, עם המעשים הרעים שלה, מעבירה בעצם מסר חשוב על ההשלכות של התנהגות שלילית: היא מראה לנו שהפעולות המרושעות שלה לא מביאות לתוצאות חיוביות, ולעיתים קרובות הן גם אלה שחוזרות ופוגעות בה בעצמה, ממש מביאה על עצמה קארמה רעה. הדמות הזו למעשה מדגישה את החשיבות של חברות, עזרה הדדית והתנהגות טובה. הזקנה הזו מסתובבת ושרה שיר שאם אני מתרגמת לעברית, המשמעות היא: מי שעוזר לאנשים מבזבז את זמנו; באמצעות מעשים טובים אי-אפשר להתפרסם. כמה כואב שהסיפור הזה והדמות הזו מזכירה לנו את הכנסת, את המשכן הזה, שמעביר בדיוק את המסר של השיר הזה. אתם יכולים לקרוא לי נאיבית, אתם יכולים להגיד לי שאני תמימה, אבל השיימינג שעברתי השבוע – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת, אדוני היושב-ראש. – – באמת גרם לי להיות עצובה כל סוף השבוע, אתמול וגם היום. עצוב לי שהדור הבא, דור שלם של ישראלים, גדל על ברכיה של הנהגה שמסיתה, שהיא שלילית ומהללת השפלות וקללות; הנהגה שלא מתגמלת מעשים טובים והתנהגות טובה, אלא מעודדת דווקא התנהגות רעה וזדונית. צ'בורשקה והחבר שלה גנה התנין בנו בית חברות. אז אני קוראת לכם, חבריי חברי הכנסת: בואו נעודד מעשים טובים, ניפטר מהכפשות ריקות מתוכן ונשמור על בית הנבחרים כבית החברות ובית של דמוקרטיה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה לך. הלוואי שיתקיימו. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, לא הזכרת את הסופר אוספמסקי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר עמיחי אליהו, הבנתי שבמסגרת הריכוך – מרכך הכביסה, באמת, אני כבר לא יודעת, מרכך השיער, כל הבלגן שלכם – הבנתי שקיבלת מתנה קטנה כדי שתוכל להצביע בעד החוק הזה, ומעבירים אליך את גבעת התחמושת. איזה יופי. אז עכשיו ממשרד ירושלים זה עובר למשרד המורשת, שאני לא בטוחה, כי אני אף פעם לא מצליחה להבדיל בין המסורת, המורשת, ירושלים. יש הרבה משרדים, אז קצת מבלבל כל העסק הזה. אז הבנתי שסגרת דיל כדי להצביע על זה, וגם הבנתי שהיום בן גביר נכנס לקבינט בתמורה לחוק הזה, וגם השר וסרלאוף הוא משקיף. אז רק רציתי להגיד לכם שאם אתם חושבים שאנחנו לא רואים את הדילים המלוכלכים והמטונפים של הממשלה הזאת, עם ישראל רואה לכם ורואה אתכם, ואנחנו לא נשכח לכם את הגועל נפש שהפכתם את הפרלמנט ואת הממשלה. והחוק הזה, שהוא עוד דיל מלוכלך ועוד ג'ובים ועוד גועל נפש שאתם מכניסים לתוך הפוליטיקה הישראלית, תמיד יהיה עליכם כתם. לא נשכח לכם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טוב שיש תקשורת חופשית בישראל. כלומר, נשאר משהו ממנה, השרידים ששלמה קרעי עוד לא הרס. הינה, אתמול והיום רביב דרוקר, בתחקיר נוסף, מלמד אותנו איך עבריין מנהל משרד ממשלה. לא התרשמנו במיוחד. אתם יודעים, כתוב במקורותינו "מדבר שקר תרחק", אז הינה, גופשטיין מורשע בהסתה לגזענות – בן גביר אמר: הוא לא נוטל חלק בפעילות הלשכה. ראינו איך הוא נוטל, ובעיקר בעיקר למדנו מה מעניין את הבן גביר. אז תשמעו, אתם יודעים מה? אם הפשיעה הייתה בירידה, אם הייתה ירידה בפיגועים, אם הטרור היה ממוגר, אם גנבות הרכב, האלימות ברחובות – אתם יודעים מה? בסדר, הוא מרמה, אבל לפחות לטובתנו; סיקור חיובי, אבל הוא עובד. אבל זה לא המצב, חברים. את התוכנית היחידה שעבדה פה במדינה בעשור האחרון נגד הפשיעה הערבית הוא סגר, כל מדדי הביטחון הלאומי ירדו, והרי הוא לא דואג באובססיביות לטפל בענייני המשרד שלו. מה הוא עושה? נלחם, נלחם בבית המשפט, נלחם בתקשורת. המצב כל כך עגום, שאפילו כשיש מה להסתיר, כשיש תחקיר, כשרואים לך הכול, הכול מסריח – יש חשבון יפה? יש לקיחת אחריות? יש מצפון? חשיבה מחדש? מה פתאום. הרי הבעיה היא דרוקר, השמאל, לא התחקיר, לא העוול שעשית. מעסיקים עיתונאי, איזה שם מקורי, עופר כהן – כמובן, עם גילוי נאות, הבן אדם עובד במקביל בכלי תקשורת – לא, לא, אבל אנחנו כשרים, זה השמאלנים; מעסיקים חייל בצה"ל בתור דובר בזמן אמת – לא, לא, זה בסדר, הם קטנוניים איתנו. זה מזכיר – אתם יודעים את מי? את מירי ותחקיר היהלומים. מישהו ראה שינוי? מישהו ראה תחקיר? לא. השליח אשם. מישהו יעשה פה חשבון נפש? בחיים לא. אתם יודעים מה? לפחות, לפחות נגיד מילה טובה. היו בממשלה הזו שלושה אנשים שברגע מסוים במלחמה הזאת התביישו קצת: גלית דיסטל, שוויתרה על המדפסת במשרד ההסברה; אבי מעוז – אתם מאמינים? אפשר להגיד עליו משהו טוב באיזה רגע מסוים – ויתר על הסגן, ואתם יודעים מה? מיכל וולדיגר, סגנית שר אוצר, הבינה שהיא לא עושה כלום, היא התפטרה. אז אומנם שלושה צדיקים בסדום, אבל איזה סדום? אני רוצה להזכיר ש-400 יום למלחמה, אבל יש לנו, היי, שר מורשת, נכון, עמיחי אליהו? שר מסורת, אין פה אף אחד שיודע מה ההבדל, שרה למעמד האישה, שר לשיתוף פעולה אזורי, שר למשימות אזוריות, שר לחוסן לאומי, שר חינוך אקסטרה רק לחרדים, שר תפוצות ועוד מיותרים. אז תודה לדרוקר. כנגד המתקפות על התקשורת החופשית, עם תוכניות שמזכירות מסלול לצפון קוריאה, אני רוצה לומר לך, דרוקר, ולכל שומרי הסף: תמשיכו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, מוותר? מדבר? אה, יופי. ראיתי הרמת ידיים, בדרך כלל הרמת ידיים זה ויתור. בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני באמת שואל את עצמי באיזו שיטה עובדת הממשלה. עכשיו רבנים, עכשיו עוד משהו. אני שואל דבר יותר פרוזאי, יותר אקוטי: רוצים לשקם את הצפון והדרום. אחרי מלחמת לבנון השנייה הקמנו את רח"ל, בדיוק רח"ל הייתה אמורה להתעסק בזה. בנוסף יש לנו את הרשות לפיתוח הנגב והגליל, ובנוסף עכשיו הקימו לנו מינהלת הדרום ומינהלת הצפון, ועכשיו בנוסף הביאו גם שר הממונה על המינהלת. ומה קורה עם שלושת הגופים? כולם מנטרלים אחד את השני. אחד נמצא בנגב וגליל, וזה שייך כביכול לבן גביר, וסמוטריץ' דואג שהמינהלות יגיעו למשרד האוצר. כבר אנחנו רואים שני שרים נכבדים נלחמים על התקציב, על הסמכויות. כך יוצרים ביורוקרטיה. מה שקרה באמסטרדם זה בדיוק אותה דוגמה. יש לנו ביצור, הממונה על הביטחון של הקהילות היהודיות, ויש לנו כמובן לוט"ר, ויש לנו משרד התפוצות. ביצור לא מעדכן את לוט"ר, משרד התפוצות לא דואג שכל הידיעה הזאת תגיע למעלה למעלה. בסוף אנחנו רואים את התמונה של ליל הבדולח במאה ה-21. אדוני היושב-ראש, כל הסיפור הזה מזכיר לי – יאיר, אני חייב לספר לך, היית פעם שר האוצר – בדיחה של יגאל הורביץ ז"ל, שהיה שר האוצר. ככה הוא מספר; פעם סיפרתי: כשהקימו את קרן קיימת לקחו איזשהו בחור נמרץ ואמרו: תהיה יערן. אמרו שהבחור עובד קשה – בואו ניקח נהג שיסיע אותו. לקחו נהג. אמרו: יש שני אנשים עובדים קשה, ניקח טבחית שתבשל. אמרו שיש כבר שלושה אנשים – ניקח מנהלת חשבונות. לקחו מנהלת חשבונות. אחר כך אמרו שיש כבר ארבעה אנשים, צריך מנהל. לקחו כבר מנגנון שלם. בסוף אומרים: ניפחנו פה כוח אדם, צריך לקצץ. את מי קיצצו? את היערן, וכל השאר נשארו. זאת בדיוק השיטה שבה עובדת הממשלה הזו. אין לי פשוט באמת מושג איך אפשר לנהל אפילו שיקום של הצפון והדרום כשווסרלאוף ממונה על רשות הנגב והגליל, אלקין עכשיו על המינהלות, ויש לנו רח"ל באמצע. כולם כרגע יוצרים ביורוקרטיה וכולם נלחמים על מרחב המחיה. ככה לא בונים חומה. ככה לא משקמים לא את הדרום ולא את הצפון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר כנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלעד, בקצרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לאן אתם ממהרים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא ממהרים – – – לא בצד שמאל, רק בצד ימין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלעד, בגלל שאתה רפורמי עוד כשהיית – – – לך את השעון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אפשר לאפס? עוד לא התחלתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> התחלת לדבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא הוצאתי מילה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא הוציא מילה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> התחלת לדבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אדוני, לא התחלת לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אל תדבר איתי, דיברת איתם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא דיברתי איתם. אפשר בבקשה לאפס לי את השעון? אדוני, אפשר לאפס את השעון? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה מבזבז את הזמן שלך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה מוכן לאפס לי? היועץ המשפטי, אפשר בבקשה לאפס את השעון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא עוד לא אמר "אדוני היושב-ראש". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא התחיל לדבר איתם, מנהל שיחה איתם, מעכב את כל המליאה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה מוכן לאפס את השעון? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היועץ המשפטי. אני עוד לא התחלתי את הנאום. בשביל זה אתם פה במליאה. אדוני המזכיר. יש טעם בנוכחות יועץ משפטי במליאה? לא התחלתי לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שאלת אותם לאן הם ממהרים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, לא שאלתי אותם. העירו לי לא לגעת במיקרופון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה כתוב בפרוטוקול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מוכן בבקשה לאפס, אדוני? נו, זה נראה לך הגיוני? אנחנו בגן ילדים, אדוני? נו, ברצינות. אפשר? תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תאפס. אה, הוא עצר לך את השעון, אז תדבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. בוא תאפס. אני אתחיל לדבר שלוש דקות ואני ארד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אתן לך שתיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אדוני. אני מבקש מהיועץ המשפטי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתן לך הארכה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר'ה, תקשיבו, זה גן ילדים, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה לא רוצה לדבר, אתה לא חייב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה, אני רוצה. אדוני, לא התחלתי את הנאום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אל תעשה לי קרקס פה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני עושה לך קרקס, אדוני? אני רוצה לומר את הדברים על הצעת החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן. אתה משתדל ואתה מצליח לעשות קרקס. סליחה, עכשיו אני אומר לך. יש לך שתי שניות להחליט. אתה רוצה להמשיך או לא? זה הכול, בזה נגמר העסק. לא מתווכח איתך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יכול לא להתווכח איתי, בסדר גמור. אני מבקש התערבות של היועץ המשפטי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הכול בסדר, יש יועץ משפטי, אני אגש. לא, זה אי-אפשר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב לסגנית מזכיר הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לו את שלוש הדקות שלו. עזוב אותך, נו. מה קורה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בסוף הרפורמי ניצח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> די. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, בואו נעשה רגע סדר בהצעת החוק שאנחנו מדברים עליה, מכיוון שיש פה פשוט דיסאינפורמציה מוחלטת. כרגיל, שרי הממשלה, נציגי הקואליציה, חבר הכנסת המציע, מכובדי חבר הכנסת מלול – אתם כמובן תמיד מנסים לכסות על הכוונה האמיתית, אז מביאים את הדוגמה של הרבנים יוצאי אתיופיה מקהילת ביתא ישראל או את הקייסים, שהם לא במעמד של רבנים, מדברים על הרבנים בהתיישבות העובדת באותן מועצות אזוריות שאין בהן מועצות דתיות. עכשיו, הינה, אני אומר לך: אם מטרת החוק היא להסדיר בחקיקה את הפרקטיקה שנוהגת כבר הרבה מאוד זמן, שבמקומות שבהן אין מועצות דתיות המדינה מממנת ב-100% את כלי הקודש, או שמדובר על הסדרת המימון לסקטורים מיוחדים של עובדים במערך שירותי הדת, כמו הרבנים יוצא אתיופיה – בבקשה. אבל זה לא מה שעניין אתכם. למה אני אומר את זה? כי אתם טרחתם לכתוב בהצעת החוק שהתקציבים הנוספים יכולים ללכת למקומות שבהם אין מועצות דתיות, אבל גם למקומות שבהם יש מועצות דתיות. ברגע שעשיתם את זה, השורה התחתונה ברורה – כקומה נוספת לתקצוב שמוסדר בחוק שירותי הדת היהודיים, דרך המועצות הדתיות, אתם תוכלו להוסיף עוד תקנים למועצות דתיות שהתקצוב בהן מוסדר. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> זה מה שהיה עד היום. זה מה שהיה עד היום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא היה, לא היה. אתם בונים כאן מסלול עוקף תקציב. יש את דרך המלך, חוק שירותי הדת היהודיים. דרך אגב, בכל תחום, למשל ברווחה, המדינה שמה 75% והרשות המקומית 25%. רק בשירותי הדת היהודיים הרשות המקומית שמה 60% ולפעמים גם יותר, והמדינה שמה 40%. אז לא מספיק שאתם עושים את זה, אתם בונים גם עכשיו מסלול נסתר לעוד תקצוב, כדי שבמקומות שמעניינים אתכם, בלי קריטריונים, בלי תקנות, מכוח כספים קואליציוניים, אתם תיתנו עוד עשרות ג'ובים לרבנים ולבלניות, כאילו אין מסלול להסדיר את התקצוב של הבלניות. אם רציתם חוק באמת, הייתם צריכים להסיר ממנו את המקומות שבהם שירותי הדת מוסדרים במועצות דתיות. לכן, כל הנאומים שלכם הם הסוואה לחוק הג'ובים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חוק הרבנים הקטן, חוק הג'ובים הגדול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בואו נדבר על זה שבזמן מלחמה מעבירים תקציב שכולו פוגע בציבור המשרת כדי לתקצב את הציבור המשתמט. אני גם רוצה ללכת טיפה אחורה. מה היה לנו גם בשנה הזאת, הכול בזמן מלחמה? ביטלו את סבסוד הצהרונים; העלו את מחירי החשמל ברפורמה שקראו לה מס פחמן, אך היא רחוקה מלהיות הדבר הזה; מעלים את המע"מ ל-18%, מה שאומר שמרבית הציבור ישלם יותר במס רגרסיבי; עכשיו בתקציב הנוכחי מעלים את מס הבריאות, את המס לביטוח לאומי, מקפיאים את ההנחות למעונות להורים העובדים כדי לממן הנחות להורים לא עובדים – יותר נכון אבות לא עובדים, שלא מוכנים להתגייס או להיכנס לשוק העבודה; לא פחות מזה, גם מעלים את מחיר התחבורה הציבורית ל-8 שקלים. וכל זה בשביל מה? כדי לתחזק קואליציה של השתמטות? כדי לתחזק בייס ומקורבים והוצאות מיותרות בזמן מלחמה? הדבר הכי הגיוני בזמן מלחמה הוא להצמיח את המשק. תקציב שלם ללא מנועי צמיחה, אחרי שעבר תקציב קודם ללא מנועי צמיחה – ותגידו, איזו מדינה תהיה פה ביום שאחרי? מי בדיוק אמורים להחזיק את הכלכלה הישראלית ואת המשק ביום שאחרי? אני רוצה להזכיר לכל הבוזזים ולכל מי שנדמה להם שתקציב המדינה הוא פרה חולבת שתיתן ותיתן ותיתן: כלכלה ורווחה חד הן. כשאתם מחסלים את הכלכלה הישראלית, אתם פוגעים בשירותים החברתיים והחיוניים של כולנו. כשאתם מקצצים במשרד החינוך 600 מיליון שקלים בתקציב הזה, מתקציב ההשכלה הגבוהה והחינוך הכללי, כדי לשים מבסיס התקציב רזרבות בצד לחינוך ללא ליבה, לרשתות מפלגתיות חרדיות, אתם חורצים את גורל המדינה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם, זה לא יצליח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מדינת ישראל תצא מזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם תיזכרו לדיראון עולם ככתם על המקום הזה. אנחנו נשקם, נרפא ונתקן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערנית, אתה האיש, אמר נתן הנביא לדוד המלך בפרשת בת שבע, כבשת הרש. דוד, כמסופר, הבין את כשליו המוסריים והצטער עליהם. אתה, נתניהו, לא מבין את הבעיה, וודאי לא מצטער על כשליך. אתה האיש, נתניהו, שבמקום לקדם את ההצעה להשבת החטופים – הצעתך, אתה הבאת אותה – מצא דרכים נלוזות לפגוע בסיכוייה להתגשם. החמאס הוא אכן הנבל העיקרי, אבל אתה ראש הממשלה שלנו, וממך יש לנו ציפיות. אתה האיש, נתניהו, שמאשים את העולם בכישלונות שאתה חלק מהם. אתה האיש שתמיד מתהדר בהצלחות ומתעלם מהטעויות. אתה האיש, נתניהו, שנמנע מקידום יעדי מלחמה מוצהרים שאתה קבעת, כיוון שמימושם יזעזע את ממשלתך. אתה האיש, נתניהו, שבמקום לחתור לחוק גיוס צודק, מקדם טריקים ושטיקים נכלוליים. אתה האיש שבזמן מלחמה ממשיך בדרך הנלוזה של הפרד ומשול, ומשול, ומשול. אתה האיש שמעוות אפילו את דרכו הלאומית הליברלית של הליכוד שלך. אתה האיש שלא מוכן לשלם את המחירים הגבוהים שאתה עצמך נקבת בהם במתווה שהצעת – אתה הצעת – לקבינט המלחמה לשם השבת החטופים. אתה האיש שמתעלם מהשבר העמוק, מהתסכול, מהכעס, מהחרדה ומהייאוש, חס וחלילה, שפוקדים מיליוני ישראלים. אתה האיש, אדוני ראש הממשלה, אתה ראש הממשלה של כולם, ואתה מתפקד בפועל כראש ממשלת הקואליציה בלבד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת אפרת רייטן מרום; חברת הכנסת טלי גוטליב; חבר הכנסת עודד פורר אינו נוכח – אה, אתה מדבר? סליחה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש לי שאלה ליושב-ראש הקואליציה. חבר הכנסת אופיר כץ, אני חייב להבין, בשביל זה נלחמת להגיע לכאן? בשביל זה נלחמת להגיע לכנסת – בשביל להעביר כאן את חוק הג'ובים של ש"ס? עמית הלוי, נלחמת, עברת בחירות, פריימריז, בשביל להעביר את חוק הג'ובים של מלכיאלי? זאת הייתה המטרה שלכם? ויש לי שאלה גם לציונות הדתית. חברי הכנסת מהציונות הדתית, מי שכרגע מנהל את הישיבה אמר שאתם האידיוטים השימושיים, אתם האידיוטים השימושיים בעניין חוק השתמטות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר? מי אמר? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמר מי שמנהל את הישיבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא אמר שהם האידיוטים השימושיים של האופוזיציה בעניין חוק ההשתמטות. אז אני שואל אתכם: האידיוטים השימושיים של מי אתם, כשמעבירים את חוק הג'ובים הזה של ש"ס ויושבים במחשכים אחר כך גפני ומלכיאלי כדי לסגור איך יחלקו את הג'ובים במועצות הדתיות שהציבור הכללי ישלם? מי האידיוט השימושי של מי? על מה אתם נלחמים פה? על מה אתם יושבים פה בלילות? למען חיילי המילואים? אתם יושבים פה בלילות למען אלה שנמצאים כבר 300 ו-400 ימים? למען אלה שהעסקים שלהם קורסים? בשביל מי אתם מגיעים לכאן טרוטי עיניים? חבר הכנסת דנינו, היה שווה? היה שווה להתמודד לכנסת בשביל להגיע לכאן ב-02:00 ולהצביע על חוק הג'ובים של ש"ס? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עודד, עודד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת המטרה של הממשלה? את זה אתם מקדשים? את זה אתם מקדשים? את חוק ההשתמטות אתם מקדשים? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע מה זה מילואימניק. תסביר לו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> על מה אתם נלחמים כל הזמן? אתם מדברים איתנו כאן על ביטחון, ואתם מדברים איתנו על ניצחון, ואתם מדברים איתנו על ההכרעה, אבל ברגע האמת אתם הופכים להיות האידיוטים השימושיים של גולדקנופ, וכשצריך, אתם האידיוטים השימושיים של מלכיאלי, וכשצריך, אתם האידיוטים השימושיים של אריה דרעי. כי במקום שאתם תשרתו את האזרחים שלכם, הפכתם להיות המשרתים שלהם. אתם עובדים אצלם. הליכוד הפך להיות המפלגה שעובדת אצל ש"ס. הליכוד עובד אצל אריה דרעי, הליכוד עובד אצל גולדקנופ. גולדקנופ נכנס לראש הממשלה, אומר לו: או שיש חוק השתמטות או שאין תקציב. אז מה קורה? יש חוק השתמטות. כינוסי-כינוסים – איך נצליח לפטור עוד אנשים משירות צבאי כדי שמישהו אחר ישרת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאתם מצביעים, לוחצים על הכפתורים, תנסו להיזכר למה רציתם לבוא לבניין הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. השר מלכיאלי, אתה מסכם? שאלתי את חבר הכנסת מלול, והוא כיבד את השר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, אתה יכול להעלות, להגיד: ניצחתי. וזהו. אין צורך בזה. כבר עשית את שלך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמה ימי שירות יש לשניכם יחד? כמה ימי מילואים יש לשניכם יחד? << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> כמה דברי חוכמה אתה עוד יכול להגיד כאן? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בגלי צה"ל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמה ימי שירות יש לשניכם יחד? אפס. אפס. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אמר רון כץ, חבר הכנסת רון כץ: מלכיאלי, תעלה, תגיד: ניצחנו, סיפורים. אני רוצה להגיד לך מי ניצח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הציבור. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עם ישראל, הציבור, שמחובר למסורת, שרוצה שירותי דת; הבלניות, שעושות עבודת קודש – לא שלך – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה שירות צבאי קודם. הוא רוצה שירות צבאי קודם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – עבודת קודש הן עושות, ורוצות נשים צדקניות, באמת, ללכת למקווה, ואין להן בלניות בגלל שכל מיני פקידים במשרד האוצר החליטו שמשרד הדתות כן יכול לממן או לא יכול לממן – הן ניצחו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה שירות צבאי קודם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אמרתי פעם בכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, גברת. אמרתי פעם בכנסת שהצעות חוק כאן – צריך לנקד אותן. כל התוקפים כאן, אף אחד לא הבין את החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנו, הבנו טוב מאוד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא הבנת. אין פה לא ג'ובים ולא מינויים. ערבוב בין ארבעה וחמישה חוקים ביחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגלל זה גפני – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הצעת חוק שאין לה עלות. אין לה עלות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אין לה עלות? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אין להצעת החוק הזו עלות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מתבלבל עם החוק של קרעי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אני אענה לך. פעם מישהו שאל – סימון, תקשיב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> כמה יש? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כמה מה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אין עלות? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אין עלות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מי קובע כמה רבנים יש? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> משרד האוצר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מי קובע? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא החוק הזה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> כמה תקנים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא אני. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שר האוצר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> האוצר? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> ויש לך קשר איתו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. אבל זה לא החוק הזה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל יש לך קשר איתו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני סומך על זה שתסתדרו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל זה לא החוק הזה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> שאלנו את המציע. זו הצעת חוק פרטית, שאלנו אותו: כמה? הוא אמר: נשאל, אני לא יודע. הוא אמר: נשאר פתוח. זה מה שאמר המציע. מה, המציע לא יודע מה הוא הציע? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה החוק הזה. זה החוק הזה בטורבו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה יודע – סימון, תקשיב גם אתה – סגלוביץ' – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> המציע לא הבין? רגע, המציע לא הבין את החוק שאתה מסביר לנו אותו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> החוק הזה לא עולה כסף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש תקנים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לכו תסגרו ביניכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תקשיב מה אני אומר לך. סימון, תקשיב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה ההצעה? מה? אתה לא יודע? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני יודע. אני אומר פה, אני אומר שהוא טעה. אם הוא אמר את זה, הוא טעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אם אתה השר, כמה זה עולה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הוא לא עולה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עולה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת לא עולה כסף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. סימון, פעם מישהו אמר – סגלוביץ', תקשיב, כי זה עונה על השאלה שלכם – איך נח בנה תיבה? הרי הוא היה עיוור. אתה יודע מה התשובה? הוא לא היה עיוור. אתה מחליט שהוא היה עיוור ואתה שואל איך הוא בנה תיבה. החליטו שזה חוק ג'ובים, החליטו שזה עולה כסף, אז כולם שואלים: מה? במלחמה? וזה לא מתאים וסיפורים. עכשיו, עודד בחור פיקח, אני אומר לך. הוא יודע שמה שהוא אמר כאן זה לא נכון, הוא יודע את זה. ג'ובים של מלכיאלי, והוא יעשה – הוא יודע שזה לא נכון, אבל מה? כל מי שקרא את ערוצי התקשורת מצטרף למקהלה. אז מה החוק הזה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה גפני כל כך – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> גפני אמר שזה ג'ובים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שאלה טובה, אני גם מוכן לענות עליה, אבל לא זה הדיון פה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך, מיכאל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה האוצר נגד? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> האוצר לא נגד, האוצר תומך. האוצר אומר שזה לא עולה כסף. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך זה לא עולה כסף? איך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה ממנה רב – אתה משלם לו כסף. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל החוק הזה לא ממנה רב, בליאק. בליאק, תקשיב לי. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שר ההשתמטות נכנס. שר ההשתמטות נכנס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תשכח לברך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> איזה אמן, כאילו אמרתי הלוואי שהחוק הזה יעבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בליאק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 7,000 הצווים שהוצאו לחרדים הוקפאו. שר ההשתמטות הקפיא 7,000. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל לא זה הדיון עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה לא מברך אותו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מה הדיון? רק על מה שאתה רוצה לדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מברך את שר ההשתמטות על כניסתו למליאה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> קודם כול אני רוצה לברך אותך שתבין את החוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין אותו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שאתה לא מבין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין אותו היטב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל אתה לא מבין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע מה אני מבין ומה אני לא מבין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה החוק אומר? אתה לא יודע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שאני יודע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כולכם במקהלה שהחוק עולה כסף. לא הבנתם את החוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> החוק הזה למעשה חוסך כסף. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חוסך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> היה כאן מישהו שאמרתי לו, מישהו פעם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קובע תקנים. בוא, בוא, אני אגיד לך מי כאן קובע תקנים. אתם שם תקנים, השר שם תקנים, ואז אתה תקבל על זה כסף. ראית איך הבנו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שיהודה היום עלה לשידור ואמר שהחוק יעזור לרבנים אתיופים ולקייסים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז ואללה, קייס זה רב אתיופי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. יש רבנים ויש קייסים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. קייסים זה רבנים אתיופים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. עוד טעות, מירב. הינה, יש פה את פנינה. יש רבנים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש לי מספר בשבילך, 7,000. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> 9,000. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> 7,000 צווים שהוקפאו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, למה האוצר התנגד? למה האוצר התנגד? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> האוצר תמך בזה. הוא יזם את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 7,000 צווים שהוקפאו על ידי שר ההשתמטות החדש, שהרי מה שווה תפקיד אם לא מקפיאים צווים? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הבנו שאתם תשבו עם האוצר לקריאה שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא נכון. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד לי לא. מה לא? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אומר לך. מאיר, נשמה, אני לא יודע מי אמר לך את זה. זה לא נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עמד פה המציע ואמר: זה לא מהכסף של המועצות, זה מהכסף של המשרד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. וזה לא עולה כסף, אני אסביר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עולה כסף. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אם תקשיב, תבין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מהכסף של המשרד, זה לא עולה כסף. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מיסטר שטרן, אם אתה תקשיב אתה גם תבין. אני אסביר. במשך 70 שנה – תקשיב, בסוף תבין. מאיר, תקשיבו, 70 שנה משרד הדתות מעביר כספים לרשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צודק. אז למה בחוק כתוב – זה עובד גם במועצות דתיות. תפסיקו לשקר. החוק קובע שזה יהיה גם במקומות שיש בהם מועצות דתיות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> במקום שיש מועצות דתיות, מסלול התקצוב הוא חוק שירותי הדת היהודית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נהדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל אתם רוצים עוד מסלול. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני רוצה את זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מכיר את החוק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני לא רוצה את החוק הזה. אני רוצה להסביר לך מאיפה זה הגיע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא יכול לדבר על מאיפה זה הגיע, תקרא את החוק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר'ה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תקרא את החוק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת את החוק? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תקרא את החוק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני עונה פה, והמציע פה. תקשיב – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> המציע לא ידע לענות על השאלות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לכן אני פה, לענות לכם. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אבל גם אתה לא יודע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה לא המציע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אם תקשיבו אתם תקבלו תשובות. חבר'ה, אתם מקשקשים, תקשיבו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תפתח את החוק, תקרא אותו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> גלעד, אם תיתנו לדבר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וגם כששמעתי את יהודה היום, וגם – – – לא הבנתי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז בשביל זה אני פה, להסביר לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא עובד, ההסברים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלול לא בא לכאן לומר שהחוק הזה עולה כסף, זה לא נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתם רוצים לקבל הסבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> במשך 70 שנה משרד הדתות מימן בלניות, קייסים, רבנים ועוד במקומות שאין בהם מועצות דתיות דרך הרשות המקומית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איפה הצווים? איפה הצווים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שקט. סליחה, חברי הכנסת רוצים לשמוע את השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הגיע מבקר המדינה ואמר שלמשרד הדתות אין סמכות להעביר כסף לרשות מקומית, אלא רק למועצה דתית, זאת אומרת, ב-70 השנה שהעברנו זה היה לא תקין. שאלנו את משרד האוצר, שבעצם בא לאכוף את החוק הזה: אז מה נעשה? הם אמרו: אוקיי, במקום להקים מועצה דתית, תשנו את החוק כדי שתוכלו להעביר כסף גם לרשות מקומית. כלומר התקציב של המשרד, שקיים, שעובד, יעבור דרך הרשות המקומית במקום שאין בו מועצה דתית. זו הצעת החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל זה לא החוק, זה לא החוק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא החוק, מלכיאלי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה החוק. אני אנקד לך את החוק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה לא החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, הדיון במליאה הסתיים. נעבור להצבעה על הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – לא משתתפת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מזכירות הכנסת, נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – לא משתתפת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האם יש מישהו במליאה שרוצה להצביע ועוד לא הצביע? תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם. 52 בעד, 38 נגד. אני קובע כי הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת – הודעת הממשלה על העברת סמכות מראש הממשלה לשר המורשת. אני מזמין את שר המורשת אליהו להציג את החלטת הממשלה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> חברים, אדוני היושב בראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אקריא את העברת הסמכות אני רוצה להגיד כמה דברים, כי לא יוצא לי להיות פה יותר מדי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין צורך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני יודע שאין צורך מבחינתכם. אני רוצה להזכיר לכם: כשהצבא שוכח או כשמישהו בצבא שוכח – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם הצבא? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן, כן. מישהו מנסה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה גם בצבא חושב שלא צריך בנות. אתה חושב שלא צריך בנות בצבא. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כשמישהו בצבא שוכח את שורשיו, אז הוא מאבד תחילה את המילים. מ-2015 עד 2018 נמחקה בשיטתיות המילה "ניצחון" ממסמכי היסוד של צה"ל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> טוב שבאתם, באמת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. זה שקר. זה שקר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מ-16 אזכורים זה ירד לשבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך צבא אחר? יש לך צבא אחר, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זו לא רק מחיקת מילה, חברים, זו מחיקת מורשת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אדוני השר. אתה הצעת – – – << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זה אותו תהליך בדיוק של אנשים ששכחו מהי המורשת שלהם, מה השורשים שלהם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, מספיק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זאת הסיבה שאנשים איבדו את רוח הלחימה, עמדו מבולבלים מול מחבלי נוח'בות עם כפכפים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. איך אתה מדבר ככה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה השתגעת? אתה השתגעת? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> איבוד המורשת. זאת המלחמה שלנו על המורשת. בדיוק, בדיוק כמו שגבעת התחמושת נשכחה מהלב, ככה גם שכחתם מה המשמעות של הניצחון המוחלט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> בדיוק, חברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא שומעים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, יש פה אנשים שלא מסוגלים לשלוט על עצמם. אני מציע שתעשה סדר מול האנשים האלה, שהתנתקו מהזהות שלהם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תדבר ככה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – שקרן מתועב. שקרן מתועב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא ניתן לך לדבר. אתה לא תדבר ככה על הצבא. בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תדבר ככה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני הייתי חייל בצבא, שירתי בצבא, ואני יודע שיש אנשים ששכחו מה זה, מה השורשים שלהם, מה המורשת שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אתה? כהניסט. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא, לא, לא חיילי צה"ל. יש אנשים שניסו להשכיח. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה ישן טוב בלילה? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ועדת אגרנט, חברים – אני יודע שקשה לכם להקשיב. תרבות, תרבות. קצת תרבות. יקיריי, תרבות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה לך? איך אתה מדבר ככה על צה"ל? מה נסגר איתך? מי אתה בכלל? איך אתה מדבר על הלוחמים שלנו? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ועדת אגרנט כבר זיהתה את התופעה הזאת: פקודות מעורפלות, ביטויים חמקמקים – לבלום, להתקדם בזהירות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. בושה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אלה לא סתם מילים רפות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זאת תוצאה ישירה של ההתנתקות מהמורשת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא לא לא, אני קורא לכם – חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הסדר בליאק, אני קורא אתכם לסדר. חברי הכנסת, הצעקות האלה, הקרקס הזה לא יהיה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מי שלא מחובר למורשת, אחרי זה קורא למחבלים המתועבים של החמאס לוחמי חופש. אובדן דרך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? מי אתה בכלל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תרד מהבמה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אובדן ערכים. לא יודעים מה המקור שלהם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תרד מהבמה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מי שמתנתק מדוד המלך מתנתק גם מבן-גוריון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני אקרא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מי שמתנתק מאברהם אבינו לא יודע מה זה הלוחמים של גבעת התחמושת, חברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אין לכם כבוד למורשת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה בכלל? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מי שאין לו כבוד לעבר, לא יהיה לו עתיד – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> – – וגם לא הווה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אני מוציא. סליחה, אני לא צריך עזרה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר מתועב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מדבר על לוחמי צה"ל? הומופוב כהניסט, מי אתה שתדבר ככה על הלוחמים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר מתועב. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יופי, שר מתועב. חבר כנסת שניסה לחנך את החרדים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סדרנים, נא ללוות את חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הוא ידבר על הלוחמים שלנו? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני הלוחם. איפה שירת? תגיד לי, הרצנו, איפה שירת? אולי גם אתה נפצעת כמו יאיר לפיד בלבנון? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הוא ידבר על הלוחמים שלנו? אתה שר מתועב. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> נפצעת גם אתה שם כמו יאיר לפיד? הוא נפצע בלבנון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה סרט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הוא נפצע בלבנון. שנאה, מורשת של שנאה, זאת המורשת שאתם מאמינים בה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר מתועב. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> חברים יקרים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא ללוות את חבר הכנסת שטרן החוצה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יופי, גם הם. אני מתבייש בך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא ללוות את חבר הכנסת שטרן החוצה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת קרויזר – – – לדבר על הצבא, ואתם יושבים ושותקים כולם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הצבא שלנו הוא קדוש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> החיילים שלנו הם קדושים, ומי שינסה לחנך אותם ולנתק אותם מהערכים ומהמורשת לא יצליח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אתה לא שומע אותי. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה לא הצלחת בניסיון לחנך אותם. שטרן, אתה הורדת את ערך הניצחון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתדבר על חבר הכנסת שטרן? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> חבורת אנשים שלא יודעים מהי מורשת, מה זה שורשיות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קראתי אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אין לכם עוד סיפורי צוונציק? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קראתי אותו לסדר פעם שלישית, נא לצאת. חבר הכנסת שטרן, אתה לא אמור להיות במליאה עכשיו. השר יגיד – הוא לא יכול להיות במליאה עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> רד. רד. רד. רד. רד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני אמרתי לך לחכות בחוץ. למה חבר הכנסת הרצנו כאן? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אנחנו בתהליך של חיזוק המורשת. כמו שאמר בן-גוריון בשנת 1953 – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוהו – – – << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> – – כמו שאמר אז יגאל אלון, או על פי מה שהוא אמר: מי שאין לו עבר, מסתבר שההווה שלו נראה כמו 7 באוקטובר. מי שלא מחובר למורשת, ככה זה נראה. חברים, אני מקריא את החלטת הממשלה: אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד ואפילו שמח להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות הנתונה על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה בגבעת התחמושת מראש הממשלה לשר המורשת. כבוד גדול. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה מהכנסת את אישורה של הכנסת להחלטה זו. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> רד. רד. רד. רד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לדיון האישי. חברי הכנסת, סיימנו? נעבור לדיון האישי. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אני רוצה לשאול גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה, חברי כנסת שנרשמו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. חברת הכנסת מירב בן ארי, יש הסכמה בנושא? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין הסכמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין הסכמה. אני ארצה לדבר. אין הסכמה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> היא אומרת שאין הסכמה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – תהיה במקום, אני מסתכל והולך. רוצה לדבר? סליחה, כל הרעשנים. סליחה, לא? לא רוצה לדבר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ; חבר הכנסת עופר כסיף – כבר לא יכול לדבר בין כה; חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא? הוא לא יכול לדבר. אחרי 00:00 הוא לא יכול לדבר. סליחה, חבר הכנסת שטרן, אתה יכול להיכנס רק להצבעה, לא? לא החזרתי אותו. חבר הכנסת שטרן, קראנו בשמך בטעות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא החזיר אותו. על טעויות משלמים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא כן פנה אליי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מי זה "הוא"? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא. הוא זה הוא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא מכיר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא פנה אליי. הוא פנה אליי בשמי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, מספיק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא פנה אליי בשמי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא פניתי אליו ולא שום דבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא פנה, הוא הזכיר את שמי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה צריך לכתוב בקשה בכתב, שטרן. זה לא – – – ולא שוק. תכתוב בקשה בכתב להודעה אישית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא. זה סתם קרקס. לא, זה לא קרקס פה. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא קרא לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, רוצה לדבר? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפי מה זה הולך טעות ולא טעות? הוא קרא לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה קראת לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, אפשר לשבת באותה מידה, אותו מחיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מה הבעיה, תנו לו לדבר. אבל יש לו שלוש דקות לדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה קראת לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה הבעיה? תנו לו לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. אתה לא אמור להיות במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תנו לו לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה לא במליאה, אתה לא אמור להיות במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש לו זכות לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אתה רוצה לדבר? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הוא קרא לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל כבר אמרתי לך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא לא לא. חברת הכנסת יסמין פרידמן. חברת הכנסת מירב כהן, רוצה לדבר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש שמות, יש רשימה, חברים. חבר הכנסת מתן כהנא, רוצה לדבר? חברת הכנסת קארין אלהרר – לא; חבר הכנסת ירון לוי – לא. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה אתה לא יכול לדבר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שהוא הוציא אותי קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מותר לו לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא יכול לראות אותה. את רוצה לדבר או לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שטרן, תבקש הודעה אישית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי אמרה – – – את רוצה לדבר או לא, חברת הכנסת הרכבי? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני צריכה לדבר, לא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את רוצה לדבר – כן. לא רוצה, אז לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תדע שיש מקום אצלנו, אלמוג. יש מקום, אין שטיחים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה אוהב פרקט. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני ואתה – – – יש לי שטיח בכניסה לחדר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב – 02:11, 403 ימים למלחמה, 101 חטופות וחטופים נמקים בשבי חמאס. שלום, אדוני השר עמיחי אליהו – גבעת התחמושת, מורשת, מורשת קרב, קורבנות, הרוגים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניצחונות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? ניצחונות. הגדרה של ניצחון מהי? 101 חטופים בשבי חמאס. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> ירושלים – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שחרור ירושלים, ירושלים עיר הבירה לנצח. בגלל השעה המוקדמת, ואיך קראו לזה? מליאה ערנית, אני רוצה להקדיש שיר. מרב מיכאלי, זה לכבודך, שיר של נתן יונתן, "שיר ארץ": "ארץ שיושביה היא אוכלת / וזבת חלב ודבש ותכלת / לפעמים גם היא עצמה גוזלת / את כבשת הרש. // ארץ שמתקו לה רגביה / ומלוחים כבכי כל חופיה / שנתנו לה אוהביה / כל אשר יכלו לתת // כל אביב שבים לה סביוניה / לכסות את כל קמטי פניה / רוח קיץ עצב אבניה / ילטף באור. // שב הסתיו עם כובד ענניה / לעטוף אפור את כל גניה / והחורף את שמורות עיניה / הבוכות יסגור. // שב החצב לבן לפרוח / שם בדרך יחידי / והיסמין ישיב ניחוח / שדות הזמן שלה, האבודים". נתן יונתן. בית יקר, שיהיה לנו יום טוב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת במקומה. חברת הכנסת מירב בן ארי, את מדברת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איפה שר המורשת? תשמע. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לאור ההצלחה שלך במורשת קיבלת היום את גבעת התחמושת. אני שאלתי כמה רבנים מה זה גבעת התחמושת. הרי בינינו, לא היה סיכוי שהיית מקבל את גבעת התחמושת אם הם לא היו מקבלים את הבלניות והרבנים שלהם, נכון? הרי מה הסיכוי שייתנו למישהו שרצה להפיל פצצת אטום כש-241 חטופים – שייתנו לו את גבעת התחמושת? מה הסיכוי? מה הסיכוי? אין סיכוי. אבל במסגרת העסקנות העלובה שלכם, זה מקבל רבנים-בלניות, ואתה מקבל את גבעת התחמושת, וחושב שכולם מטומטמים. אז הינה, אני אומרת לך, אבל באמת, יעני, אני מסתכלת לך בעיניים: גם אתה, כשאתה חושב על זה – תחשוב על זה באמת – אין שום סיכוי בעולם שלאור המשרד המיותר שלך, מבזבז הכספים שלך, היית מקבל היום עוד ג'וב אילולא הקואליציה הרקובה הזאת, שכל מה שהיא חושבת זה איך לרצות את הבוס שלך, שאפילו לא טרח להגיע היום לראות אותך זוכה בגבעת התחמושת. כי בן גביר ישן, הוא מנמנם עכשיו, והוא לא רואה את ההצלחה המסחררת שלך. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – הוא בהתייעצות – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חביבי, בוא, בוא. בינינו, בינינו, אבל רק בינינו, אם לא החבר'ה מלכיאלי והרבנים והבלניות, כנראה שהיית מקבל היום לונה פארק ולא גבעת התחמושת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה כואב לך על הבלניות? מה כואב לך? את לא רוצה שבלניות יקבלו משכורת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה, תהיה בשקט. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כואב לך קצת יהדות? מה קרה? מה קרה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לעלות ולהתנצל על איך שדיברת על גדי איזנקוט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה קרה – – – שונא יהדות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להתנצל על איך שדיברת על גדי איזנקוט. זה מה שאתה צריך להתנצל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תתביישו לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה שעשית לאב השכול פה, לעולם לא נסלח לך – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תתביישו לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – שעלית ואמרת עליו שהוא תומך טרור. תתבייש. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא אמרתי דבר כזה. שקר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה שאמרת. לאב שכול, לרמטכ"ל בצה"ל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שקר, שקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלכתם ועשיתם עלינו סרטונים – – – אתה צריך לעלות להתנצל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בואי ניתן לחבר הכנסת מאיר כהן לדבר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה שתשקרי לא יהפוך את זה לאמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעלה ותתנצל. תתנצל על איך שדיברת – – – אני מתביישת. אני מתביישת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר את זה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה שתשקרי, זה לא יהפוך את זה לאמת. שקר, שקר וכזב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא ענה לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני רוצה לשמוע אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תגיד גם לו שקט. מה, לא אומרים לו שקט? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא, יש לו זכות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שקר, הוא לא אמר את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הוא אמר הכול חוץ מזה. הוא לא אמר איפה המשפחות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר קרעי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות – – – הוא תומך טרור. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר קרעי, אני מבקש. אדוני השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי, שמעתי שהיום הוא שר – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – לא קראתי לאיזנקוט תומך טרור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה שהצגתי בפניכם – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר קרעי, אני מבקש, אם אפשר להמתין עם זה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שרף היום את התא שלו – – – כי הגיעה שוטרת עם בושם, סוהרת עם בושם, אז הוא שרף את התא שלו. חבר שלך, עמירם בן אוליאל. עוד תומך טרור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה מחבלים. היא תומכת טרור? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני ממליצה לך לא לבוא עם – – – אל תבואי עם – – – לעמירם בן אוליאל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מירב, שקט. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – חבורה של ג'ובניקים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ג'ובניקים? למה, מה עשית בצבא? היית שלוש שנים? אני הייתי יותר שנים ממך. שמעתי שהיית – – – אני הייתי חמש שנים בצבא – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קריאה ראשונה? אני מצטערת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – איך את מדברת ללימור סון הר מלך, שאיבדה את הבעל שלה בפיגוע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, קצת גבול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? יש פה סגן – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, את מכבדת אותי בלקרוא אותך לסדר פעם שנייה. זהו. אני אסיים איתך, אני אתחיל איתה. תאמיני לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, תסתכלי – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני רק רוצה לומר שאחר כך התקשורת יורדת על מאי גולן. רק מאי גולן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת אטבריאן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אנחנו רוצים לשמוע את חבר הכנסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רואים פה מופע אימים של קללות והתנהגות אגרסיבית, אבל זה לא מאי גולן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת אטבריאן, זה לא הזמן ולא המקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לנו מרפסת להוציא – – – צריך מרפסת, כבוד היושב-ראש. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת וחברות כנסת נכבדים, תרשו לי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין פלא שירדתם לשמונה מנדטים. אתם פדיחה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, טלי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סיימנו את הדיון הזה. סליחה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לוקח לי תפקיד שאולי לא תסכימו, אבל אני רוצה לדבר בשם כל חברי הכנסת שנמצאים כאן, ברשותכם, כל חברי הכנסת – לא בשם האופוזיציה, לא בשם הקואליציה – ולתבוע את עלבונם של חיילי צה"ל ולוחמי צה"ל. אנחנו הקשבנו טוב למה שאמרת. אדוני, אתה לא תלמד, ואף אחד מאיתנו – לא נלמד את חיילי צה"ל מה זה ניצחון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אתה שר בממשלה, ואני יכול להגיד לך תשתוק, תשתוק ותיתן לי לדבר. שתוק ותן לי לדבר. שתוק ותן לי לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. בואו נשמור על תרבות שיחה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – מה זה ניצחון – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה היחיד שלא מבין. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – אנחנו הלוחמים – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פגשתי – – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אנחנו הלוחמים, אנחנו ננצח, לא אתם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פגשתי בבתים של משפחות שכולות, אני וחברי הליכוד, אני וחברי ש"ס, אני ואלמוג, אני והחברים – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> וגם אני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אנחנו נכנסנו לבתים האלה, השפלנו מבט, הסתכלנו על ההורים של הגיבורים האלה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשתוק. תלמד לשתוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלכנו לבתי חולים לבקר פצועים, ומה שהם עשו אתה לא תעשה ולא עשית בחייך. ואי-אפשר לעמוד מעל בימת הכנסת ולהבאיש את ריחם של לוחמי צה"ל. תתבייש לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הלוחמים ואת הלוחמות. תתבייש לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על זה כולם צריכים להתקומם. על זה כולם צריכים להתקומם. עומדים כאן חברי כנסת, עומד כאן אלמוג – אני לא מהמחנה שלו, אני מתנגד לכל מילה, אבל אלמוג עמד שם ונלחם עם החיילים. ומה שאמרת לשטרן, שהיה מפקד שלי והסתער בהר דב בגבורה גדולה והרג מחבלים ונתן את נשמתו, ואתה עומד כאן וצועק לאנשים – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תתבייש לך. תתבייש לך. תתבייש לך. זה מה שיש לי להגיד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בין כה וכה לא יכול לדבר; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר; חבר הכנסת יוסף עטאונה; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; חבר הכנסת ניסים ואטורי; חברת הכנסת שלי טל מירון; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת משה טור פז – לא מדבר; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה מדברת; חבר הכנסת עמית הלוי – לא מדבר; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך, סמני לי – לא מדברת; חבר הכנסת מנסור עבאס – לא מדבר. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה שר, תלמד את התקנון. אתה שר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אומנם אתה נורבגי, אבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עכשיו. בסוף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא עכשיו. הוא מסכם את הדיון. לא אמרתי לו עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, שקט במליאה. חבר הכנסת הרצנו, חבר הכנסת הרצנו, נכנסת למליאה אחרי שהוציאו אותך, אז לכל הפחות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, אף אחד לא הזמין אותך, אבל לכל הפחות אל תעשה לי קרקס. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה מתנהג? אני הולכת לשר ואתה צורח עליי? באמת. מה יש לו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא. אנא, חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה לסדר פעם ראשונה, בואי נשאיר את זה ככה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, זו דוגמה לשר בממשלת ישראל. אני מדבר אליכם, אני מדבר אליך, חבר הכנסת רביבו. השר הזה, שמייצג את ממשלת ישראל, עולה כאן על הדוכן, מקלל, מנאץ את חיילי ולוחמי צה"ל, בשם הפטריוטיות או אני לא יודע מה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדאי שתקשיב, זה שר שלך. השר ברקת, אתה היית כאן, ואני יודע שאתה עסוק ומסתכל בטלפון, אבל אתה היית כאן ושמעת אותו. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תעשה לי כך. כשהוא עמד פה על הדוכן, לא אמרת לו "תשב בשקט". ואני אומר לך שביום שאתה לא תריב את ריבם של חיילי צה"ל – כמו שאתה לא עושה – והשר שלידך, שניאץ ושיקץ במשך שנה שלמה – אני לא אמרתי לך להגיד מילה רעה על אף אחד מהם, אבל כן להגיד שכך לא מדברים. ואתה לא יכול לשבת שם בשקט ולהגיד שכך מדברים. שר בממשלת ישראל הוא חלק ממך, זו האחריות המשותפת שלך לדיבור שלו. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה שאתה אומר לי שאני אהיה רגוע – אני לא אהיה רגוע עד שאני אראה אותך עולה על הדוכן הזה ואומר את הדברים הפשוטים והנכוחים, שאנשים מסוכנים וגזענים, גם אם הם שרים, אתה לא מקבל את דבריהם. אתה לא יכול לשבת שם ולהגיד לי להיות בשקט – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ההצגות שלכם פה לא עוזרות לכם, סגלוביץ' – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בזמן שאתה יושב פה ויושב בשקט, ושלמה קרעי, שיושב לידך, ניאץ ושיקץ במשך תקופה ארוכה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלולת רעל על אמת יושבת לידך ואתה שותק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ההצגות שלך, הן לא עוזרות לכם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכך קורה שדודי אמסלם עולה, וכך כשכל האנשים, אבל כשעולה השר הזה, עמיחי, שר המורשת, זו המורשת שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. לא למחוא כפיים. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> המורשת שלכם זה האופוזיציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. כבוד השר קרעי, שנייה. אפשר לקבל שקט? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, זה בדיוק הסימפטום של שר שעולה לכאן, מגדף ומקלל את חיילי צה"ל הגיבורים. זה בדיוק איך שאתם מתייחסים לחיילי צה"ל. זה המשך לכך שעלה פה חבר כנסת ואמר: אנחנו לא ניתן לרמטכ"ל לתת 6% לאותם חיילים. בושה וחרפה. כשאתם ישנים מתחת לפוך, כשאתם ישנים, כשאתם נמצאים בחגים, בשבתות – מג"דים, מח"טים, מ"פים נמצאים בשטח. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סליחה. הציונות הדתית שלנו, הפריפריה שלנו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לך – את תשתקי. מי ששלח – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – רוב החיילים שלנו, שלנו. ישראל השנייה נלחמת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת. חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי ששלח את הטייסים – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> חצוף. חצוף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי ששלח את הטייסים ואת חיילי צה"ל לעזאזל – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לוקח את זה עליך – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אני קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שאמר שטייסים הם לא מלח הארץ – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אנא. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שבז לטייסים ישב בשקט, ואת בזת לטייסים הגיבורים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכולכם – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בזתי לסרבנים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את בזת לטייסים. שבי בשקט. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אל תשקר. לסרבנים – – – שקרן – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכולכם, תלמדו דרך ארץ – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להתייחס לחיילי צה"ל. הם מרגישים נבגדים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כולך שקרים. שקרים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שבז לטייסים ישב בשקט. לא ראוי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לסרבנים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקט אתה. שקט אתה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכל הצד הזה, לאלה שעדיין שפויים: נא להגן על חיילי צה"ל הגיבורים. אתם לא תעשו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שתוק. מי ששלח את חיילי צה"ל לעזאזל זה אתה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתם עודדתם סרבנות. אתם חתמתם על הסכם – – – עם חיזבאללה. אתם בגדתם בצה"ל, עודדתם סרבנות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלחת את חיילי צה"ל לעזאזל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עודדתם סרבנות – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שב בשקט. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואת אמרת לטייסים שאת בזה להם. שבי בשקט. כדאי שתהיה לכם דרך ארץ ללוחמים – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מדבר ככה? למה אתה ברברי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לאלה שמחרפים את נפשם, לאלה שמגינים על הארץ הזו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מקלל? היית יושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו. איך שאת מתנהגת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש אתה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את בזת לטייסים הגיבורים. שקט, שבי בשקט, חתיכת לא יודע מה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מביך. אתה מביך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – אתה תתבייש – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שלחת – שר במדינת ישראל שלח אותם לעזאזל. שקרן. אתה שקרן, שקרן, שקרן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תראה איך אתה נראה. תתבייש. אתה עודדת סרבנות. אתם בגדתם בצבא. החיילים מתביישים בכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – לא מדברת. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עודדתם סרבנות, אתם עודדתם סרבנות. הבאתם את כל האסון הזה לפתחנו. תחזרו בתשובה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת. שקט. אנא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, בהמולה שנוצרה כאן יש כמה חברי הכנסת שלא הצליחו להבין על מה כל המהומה, אז בואו נזכיר: עולה שר שאמור להודיע הודעה על העברת תחום סמכויות. השעה 02:00. במקום לעמוד ולהקריא את ההודעה הממשלתית, הוא פותח בטענה שבצה"ל השמיטו את ערך הניצחון מערכי הצבא. אז קודם כול מדובר בשקרן. בשקרן – מכיוון שהערך הראשון בערכי צה"ל הוא דבקות במשימה וחתירה לניצחון. אף אחד לא השמיט כלום. אבל מה הבעיה? הבעיה היא שאתם מוטרדים מזה שהערך של ממלכתיות וחיי אדם וטוהר הנשק נמצאים בערכים. זה מה שמטריד אתכם. מה שמסתתר מאחורי השקר שלך, שהשמיטו את ערך הניצחון – שקר מוחלט – זו העובדה שאתה מוטרד מזה שערך טוהר הנשק והממלכתיות וחיי אדם בתוכו. אבל הוא לא מסתפק בזה. הוא מוסיף חטא על פשע. אחרי שהוא משקר על ערכי צה"ל, הוא מעז לבוא ולומר שכתוצאה מהשמטת ערך הניצחון, חיילים לא יודעים להילחם במחבלי נוח'בה בכפכפים. אלה המילים שהוא אמר. אלה המילים. זאת אומרת, חיילי צה"ל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר, תוכל לסכם? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שאיבדו את חייהם, נפצעו או רק ראו את חבריהם מוטלים לידם, הם אלה שנלחמו במחבלי נוח'בה עם כפכפים. אדוני השר, אלה לא היו מחבלי נוח'בה עם כפכפים; אלה היו מחבלי נוח'בה עם טויוטות, עם מטולי RPG, עם רימונים, עם תחמושת, ואתה יודע מי נתן להם את הכסף לקנות את כל אלה? אתם. אתם. ראש הממשלה שלכם. הוא נתן להם את הכסף לקנות את זה. לא מחבלים בכפכפים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבא שלו חתום על סירוב פקודה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת דיסטל אטבריאן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כשאתה עולה לכאן ואומר את המילים הללו, אתה מבזה את זכר הנופלים ואת כבודם של הפצועים. במקום לעלות ולומר: אני מתנצל, טעיתי בדרך שבה פתחתי את הדברים, אתה מוסיף חטא על פשע. על זה אומר לך בעניין שאנחנו מדברים עליו: כהניסט, גזען ולאומן לא יכול להיות אחראי לא לגבעת התחמושת ולא לאף אחד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבא שלו אחד הרבנים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> – – – מורשת המפוארים של העם שלנו, של הציונות ושל מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה האנטיתזה למורשת הציונות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, את רוצה לדבר? כן? בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת קריב, די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת קריב, מספיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, תעצור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא להגיד לי לעצור. לא לדבר ככה. חבר הכנסת קריב, אני מבקש שקט. אם את רוצה לדבר, את יכולה להתחיל. חברת הכנסת – אין צורך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יו"ר הישיבה, אני רוצה להתחיל בצורה נורמלית, אז אני מבקשת ממך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת אטבריאן, אני מבקש, נוכל – בואו נתקדם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אז – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> Don't worry. אני מנהל את השעון, זה בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנחנו רוצים להתקדם. אני רוצה לשמוע את חברת הכנסת. היא גם רוצה להגיד משהו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השר אליהו, אני רוצה להגיד לך משהו. כל הדיבורים שלך על ניצחון תוך כדי גידוף חיילי צה"ל, גיבורינו, לא יכסו על זה שאתם – המפלגה שלכם הצביעה נגד החזרת ילדים וילדות ופעוטות. אתם הצבעתם נגד עסקה להשיב לכאן ילדים. לא משנה מה תגיד, אין בך שום דבר ציוני, לאומי, יהודי, חברתי. אתה הצבעת נגד עסקה להציל חיים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> על הידיים שלך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> על הידיים שלכם יש דם חטופים וחטופות. גם היום אתם מונעים עסקה. אתה תגיד לנו על ניצחון? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> על הידיים שלך – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תגיד לי, מה זאת האומה הזאת בלי ערבות הדדית? אתם חותרים תחת כל ערך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לדיראון עולם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הסירוב שלכם להציל חיים. לא תלמדו אותנו לא על יהדות, לא על ציונות, לא על המדינה הזאת ולא על ערכים. אתם ההפך מניצחון – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בגללך. את אשמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ההפך מקדושת החיים. כל פעם שאני רואה את מי שחזרו לכאן, אני זוכרת מי ניסו למנוע את זה. וכל פעם שאני רואה פה את המשפחות שמשוועות לילדים שלהם, לילדים שלכם, אתם מסרבים לעסקה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> את אשמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את חצופה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואת, גלית דיסטל, שרה נתניהו לא סובלת אותך. אין לך פריימריז. שחררי, שחררי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בגללך, בגללך החטופים בשבי. את אשמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע אותך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, סליחה. שקט. שקט. כבוד השר אליהו, תרצה להגיד הבהרה? בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע. הי, רגע, רגע. אני הייתי רשום. אני הייתי רשום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, מאוד יפה. הוא לא מסכם את הדיון. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני לא מסכם את הדיון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, אל תתחיל. לא מסכם. Don't worry, אל תדאג, אתה תקבל את הזמן שלך. רגוע, רגוע. זה בסדר. חברים, אפשר לשבת, רגוע, יש לנו זמן. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר למי שלא מבין ומי שלא מכיר: לחמתי במלחמת לבנון השנייה. מי דיבר פה? מאיר כהן – עמדתי בקרבות מול האש. קברתי חברים שלי שלחמו, חברים יקרים. לא תוציאו את הדברים שלי מהקשרם. לא דיברתי על החיילים הקדושים והטהורים, שאלה אנחנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא עלה? זה נקרא להתנצל? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אלה התלמידים שלי. לא תלמדו אותנו על ציונות. לא תלמדו אותנו על הקרבה. לא תלמדו אותנו על ערבות הדדית. לא תלמדו אותנו על מורשת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זו התנצלות? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתם יכולים ללמד אותנו על סרבנות ותו לא. כשאנחנו מדברים כרגע, אנחנו מדברים על אותם אנשים בין ראשי מערכת הביטחון שוויתרו על הצורך לנצח. רק עליהם. אם אתם חושבים שאני לא אבקר אותם, אתם טועים. אנחנו נחתור לערך הניצחון. אנחנו נתאבד במורשת שלנו. אנחנו נמשיך את הערך הגדול הזה. זהו, זה נורא פשוט. מי דיבר על החיילים? אנחנו החיילים, אני החייל, הילדים שלי החיילים. אני נמצא בהלוויות לא פחות מאף אחד מכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה נמצא פחות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא נמצא פחות מכם. ואני רוצה לומר, מי הזהיר בכל השנים מהאסון שאתם הולכים להביא עלינו עם הסכמי אוסלו הארורים? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> קברניט ההתנצחות. תתביישו לכם. אני רוצה לבוא ולומר לכם, חברים, הכוח של החיילים, הרוח הגדולה שלהם, החיבור שלהם לשורשים, הם ינצחו את המערכה, ולא החולשה והרפיון של מי שמנסה להחליש אותם. מי שילביש עלינו את זה שאנחנו לא תומכים בחיילי צה"ל הוא לא פחות מבדיחה עצובה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת את זה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – לא מדברת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמליץ לשר הכהניסט הזה לסגור את המשרד המיותר שלו. בזזת 70 מיליון שקלים השנה על חשבון המילואימניקים, על חשבון העסקים הקטנים, על חשבון מעמד הביניים. תתפטר, תחזיר את הכסף לציבור ותסגור את המשרד המיותר שלך. עלה פה שר אחר, לפני שעה, ודיבר על האופוזיציה – מי פח, מי לא פח. אז אני אגיד לכם רק דבר אחד: אני לא יודע איפה אנחנו נהיה, בקואליציה או באופוזיציה, אבל לעולם לא נהיה פח כמו השר הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – לא מדבר; חבר כנסת חנוך דב מלביצקי; חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני חייבת להגיד שלא הבנתי, זה ביטול ערך הניצחון שמחליש את צה"ל? כי אני חשבתי ששירות נשים מחליש את צה"ל; הפמיניזם הקיצוני מחליש את צה"ל; גיוס נשים לצה"ל – חילול השם, אוקיי? זאת המורשת שלך, נכון? זאת המורשת. זה הבית שאתה בא ממנו. זה מה שאבא שלך אומר. זה מה שהוא נאבק למענו שנים על גבי שנים. אולי זו השכרת דירות לערבים שגורמת לנו לא לנצח? גם זה חילול השם. גם זאת המורשת. אולי זו העובדה שלא פיטרו את איזנקוט כשאבא שלך קרא לפטר את הרמטכ"ל איזנקוט? יכול להיות שזה החליש את צה"ל. נראה לי שזה מאוד החליש את צה"ל. ואני אגיד לך מה זה הכי הרבה – אני חושבת שזה רבין. אני חושבת שזה בגלל רבין, הרמטכ"ל של הניצחון הגדול בששת הימים. מה זה לעומת האיש שהביא את אוסלו, שעד היום משמש אתכם בשביל להאשים כל אסון שאתם מביאים על עם ישראל ועל מדינת ישראל? אולי זה בגלל רבין אנחנו לא מנצחים היום. לא בגלל הממשלה שלכם – שגידלה וטיפחה ומימנה ושימנה את חמאס; לא בגלל ההחלטות ההזויות של הסיפוח הזוחל; לא בגלל על הגזענות וההסתה; לא בגלל המסחרה שאתם עושים ביהדות. בגלל רבין. רבין, אדריכל הניצחון המזהיר של ששת הימים, שאתה, של נעליך כשאתה בכלל מדבר על המלחמה הזאת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה וכנסת נכבדה, אני רק רוצה שתסתכלו על החולצה שלי, זה הכול. אני רוצה שהפנים של נעמה יהיו אצלכם כל הזמן, כל הזמן. תסתכלו על נעמה, תצפיתנית שלנו, של צבא ההגנה לישראל, שנמצאת עכשיו בעזה. רק בזה תתעסקו, רק בה. אתם רואים את נעמה? היא הייתה בת 19, עכשיו היא בת 20. אימא שלה ישבה מחוץ לכנסת היום בשקט, לבושה לבן, על הכביש. היא לא צעקה, היא לא דיברה, היא רק ישבה בשקט, בקור שמתחיל להיות פה בירושלים, וביקשה שתהיה לה תשומת לב. תסתכלו על נעמה, תסתכלו עליה, שהפנים האלה ירדפו אתכם כל הזמן וכל רגע. לא גבעת התחמושת ולא רבנים ולא התקציב. שום דבר. תסתכלו עליה. רק זה, רק זה צריך להעסיק אתכם יום וליל, כדי שאתם תחזירו אותה. זה שלכם, זה במשמרת שלכם. לכם יש את הכוח – לשרים, לחברי הכנסת, לכל יושבי ראש הוועדות. זה אצלכם בידיים. אתם יכולים להביא אותה. תביאו אותם כבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – לא מדבר. השר, אתה רוצה לדבר? לא. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת הממשלה על העברת הסמכות הנתונה על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים שחרור ירושלים ואיחודה, בגבעת התחמושת, התשע"ז–2017, מראש הממשלה לשר למורשת, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד הודעת הממשלה – 44 נגד – 31 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר למורשת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 44 בעד, 31 נגד. אני קובע כי החלטת הממשלה אושרה. << הצח >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1040).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4759/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון להציג הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברי חבריי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק שלפנינו, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024 – בעצם אנחנו מדברים על המצב כיום, שלפיו חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מסמיך את המרכז לגבות אגרות והוצאות לנפגעי העבירה שהוטלו על נאשם שהורשע בבית המשפט בישראל, אבל אינו מסמיך את המרכז לגבות תשלומים כאשר מקורם בפסקי דין של בתי משפט צבאיים. כמו כן, בהתאם לסעיף 3א וכו' וכו', מהאמור עולה כי המרכז נדרש לשלם למשל פיצויים לנפגעי עבירה. טוב, לא אלאה אתכם, אבל המצב הוא כדלקמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כדלהלן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני יודע. כדלקמן, כדלהלן. המצב הוא כזה, אני אסביר. המצב הוא כזה: כשנאשם מורשע בבית דין צבאי, מדובר לצורך העניין בטרוריסט, אי-אפשר להטיל עליו עיצום כספי, וגם אם הוטל עליו קנס כספי, אי-אפשר לגבות את זה. השופט בנישו קובע בפסק דין שנתן: אין מנגנון לגביית הפיצויים. כל ההתעסקות בסכום הפיצוי הראוי היא אחיזת עיניים אם ממילא הנאשם לא מתכוון לשלם ולו שקל אחד, ורשויות האזור לא מתכוונות לגבות אפילו חלקיק מן הפיצוי. ספק אם יש טעם שנתעמק וכו' בקביעת פיצויים עונשיים. הוא ממליץ: הצעתנו היא, על כן, לשקול לתקן את סעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות כך שיכלול גם פסקי דין הניתנים בבתי משפט צבאיים באזור. באופן זה מנגנון גביית הפיצויים הקבוע בחוק יחול באופן שוויוני גם על נפגעי העבירה. זה אומר דבר כזה. זה אומר דבר כזה – אני אסביר, ברשותכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> טלי, תני לי. טלי, תני לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, תנו לו. תנו לו להסביר, יש לנו כבר מסביר. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> טלי, תני לי, נעשה את זה קצר ולעניין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, בדיוק. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> נעשה את זה קצר ולעניין. זה אומר שכשערבי תושב יהודה ושומרון מקבל קנס תעבורה, לצורך ההמחשה, הוא יכול לקמט את הקנס ולזרוק אותו בפניו של השוטר. יהודי – החוק חל עליו, כמובן. החוק הישראלי, החוק הולך אחרי הגוף. נוצרות בשטח שתי נורמות – אני מקווה שתתמוך בחוק כשאתה שומע את זה – נורמה אחת ליהודים ונורמה אחת לערבים תושבי האזור. זה יוצר התנגשות כשנהגים כאלה נוסעים ב-200 קמ"ש ונהגים אחרים נוסעים ב-90 קמ"ש. את זה באנו לתקן. אני מבקש מכם לתמוך בחוק. אני אוסיף רק שתי מילים, ברשותכם. אני שמעתי ממרכזת האופוזיציה שמדובר כביכול – ככה האופוזיציה סבורה – בהחלת ריבונות או ריבונות זוחלת על יהודה ושומרון. אז קודם כול, ריבונות זה דבר מבורך ואנחנו מקווים שיקרה במהרה, אולי בשנים הקרובות. אבל צריך להבין דבר אחד, ואני רוצה לשים את זה בפניכם. קחו את זה, תחשבו על זה, ותבינו את המציאות, בוודאי אחרי 7 באוקטובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש את ההקשבה שלך, חבר הכנסת. אנחנו חיים במציאות שבה על פי הסכמי אוסלו, 60% מהשטח הוא שטח C, אבל בבקעת הירדן 45%, ובגב ההר 15%. זה יוצר נקיקים ותעלות שבהם גרים היהודים מוקפים מכל עבר באויב פלסטיני. צריך להבין, האויב הפלסטיני בונה על היישובים היהודיים, חונק אותם, שולל שליטה אפקטיבית במרחב. על פי דוח של משרד המודיעין שיצא ביוני 2021, הרשות הפלסטינית מחברת את שטחי A ו-B אחד לשני, ומנסה ליצור טריטוריה אחת בעלת רוב ערבי שמתחברת לאזורים בעלי רוב ערבי במדינת ישראל; זה אומר בגליל, במשולש, עם הפזורה הבדואית בנגב. במילים אחרות, הרשות הפלסטינית עושה הכול כדי לבנות מדינה פלסטינית בלב מדינת ישראל דה פקטו, גם אם אין לה דגל והמנון; יש לה, אבל גם אם אין לה הכרה מדינית, יש מדינה דה פקטו, וזה יושב על כל ריכוז האוכלוסייה – לא רק על ההתיישבות ביהודה ושומרון – על כל ריכוז האוכלוסייה במרכז הארץ, על הבטן הרכה של מדינת ישראל. אם אנחנו רוצים למנוע את מה שקרה ב-7 באוקטובר, אנחנו צריכים להשיג שליטה אפקטיבית במרחב, לבטל את הסכמי אוסלו ולהחיל ריבונות על השטח כולו. עד שזה קורה, אני מבקש מכם לתמוך בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא קשור לחוק. שנייה. שנייה, חבר הכנסת בוארון, אבל שנייה אחת. בסדר גמור, הכול בסדר. להצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חוזר על בקשתי לתמוך בחוק. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. רשימת הדוברים סגורה. לא נרשמו דוברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה חברים. פלאות המחשב. הינה, כמעט נמחק כולו. ניצלתם ברגע האחרון. ניסי-ניסים. הרשימה סגורה, בכל אופן. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – לא מדבר; חבר הכנסת דן אילוז – לא מדבר; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – לא מדבר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי, מיקי, אתה מדבר? לא; חבר הכנסת אושר שקלים – לא מדבר; חבר הכנסת עופר כסיף – לא יכול לדבר. חברת הכנסת יאסין. יש אנשים שאסור להם להיות ערים הרבה. כן, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות ליוזם של החוק ולכל המאמינים בחוקים כאלה: תמשיכו להפעיל את היצירתיות שלכם בחוקים גזעניים. אני רוצה להגיד לכם שיבוא יום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה גזעני בזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, זה בסדר. זה בסדר. סליחה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שיבוא יום – ומתפללת ומקווה שיהיה קרוב מאוד – שכל החוקים האלה יהיו גנוזים. אתם יודעים למה? כי לא יעזור דין וחשבון, בסופו של יום תקום כאן על יד מדינת ישראל מדינה פלסטינית עם ריבונות שלמה. ולמי שחושש מהמספרים ומהרוב הערבי באדמתו, אז שימשיך לפחד. שיהיה רק טוב, רק שלום, ובקרוב מאוד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כל מה שאתם יוזמים עכשיו ירד לטמיון. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – לא מדבר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברים, בלי ללוות, בלי ללוות. זו לא כלה שניגשת לחופה, לא צריך לשיר. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> בכל פעם שהשקר שאני קראתי לטייסים בשמות גנאי יעלה, אני אגיב. לא דיברתי מעולם על הטייסים, דיברתי על הסרבנים. אני עדיין מגנה סרבנות. אני באמת חושבת שגינוי סרבנות לא צריך לבוא רק מהצד הזה של המליאה אלא מכל צידי המליאה. ולגבי הדברים שנעמה לזימי הטיחה בי, אני רוצה לספר שיום אחד חבר הכנסת ביסמוט העיר את תשומת לבי ואומר לי: ראי ראי, פה עומד צלם עם כזאת עדשה, נעמה לזימי עומדת פה עם הספר "מר הפקרה", מדגמנת לצלם, אומרת לו: אתה מצלם? כמו האוסתאז מאלכסנדריה בסרט ערבי, עומדת ככה: אתה מצלם "מר הפקרה"? כולך גימיק. לא רק שאת גימיק, את האחראית הישירה לזה שהחטופים עדיין בשבי, ולמה? כי כל מה שסנוואר אמר, את מיישמת. סנוואר אמר: פילוג פנימי – נעמה לזימי מיישמת; סנוואר אמר הפגנות – נעמה לזימי מיישמת. הכלל הפשוט של סנוואר להשאיר את החטופים כדי לייצר בלגן בתוך ישראל, איכשהו לא עובר לתוך המוח של נעמה לזימי – או שעובר, אבל הפריימריז חשובים יותר מהחטופים. כשאת באה עם חולצת חטופים, את משתמשת בהם למען עצמך. את הזקת לחטופים יותר מכל אחד אחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לך לב. אין לך רגש. את פייק למצלמות, בדיוק כמו שדגמנת לצלם: צלם אותי עם הספר "מר הפקרה"; בדיוק כמו שאת באה עם הטישרטים; בדיוק כמו שהחזקת בתמונה של תצפיתניות ביד אחת וביד השנייה את אומרת לראש ממשלה שיחנך את הבן שלו. את פייק. את מסוכנת. אין לך קו אדום, ואת, גברת, האסון של החטופים, לא אף אחד אחר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קראת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> קראתי. חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברשותכם, גם אני הייתי, כמו כל החברים מהקואליציה שהפצירו וחיכו להתנצלות, אם לא לבקשת סליחה, מלוחמי צה"ל על מה שאמר עליהם פה השר אליהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, חברים. לצערי, לא קיבלנו את זה. אני רוצה להגיד משהו. הדיוק שלו אחרי זה על מפקדים ולא על לוחמים – אני רוצה לומר לכם שגם בפורום הגבורה מסתובב אבא של מפקד בכיר בצה"ל, שהיה מח"ט הנח"ל, וגם עליו אמר השר אליהו שהוציאו את דרך הניצחון, ולכן התנהגו כמו שהתנהגו מול מחבלי הנוח'בה. לא על הרמטכ"ל, לא על אלוף פיקוד דרום – על מפקדי צה"ל שאנחנו הלכנו לבתים שלהם, שלא לדבר על בתים של לוחמים ושל לוחמות. אני רק אציין שהשר אליהו, עוד לפני שהיה חבר כנסת, הסתובב פה במליאה עם אג'נדה נגד גיוס בנות, שצה"ל יכול להסתדר בלי חיילות. לשמחתי הרבה, בציונות הדתית לא קיבלו את זה, ובנות מהציונות הדתית התגייסו ומתגייסות יותר ויותר, למרות הייחוס המשפחתי שלו כנכד לרב אליהו. כיוון שהוא אמר כאן, ואני אחזור, שצה"ל בין 2015 ל-2018 הוציאו את ערך הניצחון מרוח צה"ל, אני מודה יש לי זכויות – אני לא אוהב להגיד את זה – ברוח צה"ל. אני קיבלתי את רוח צה"ל כשנהייתי קצין חינוך ראשי בלי אהבת המולדת. כשהייתי מפקד בה"ד 1 חשבתי שצריך להכניס את זה, וכשהייתי קצין חינוך ראשי, הכנסנו לרוח צה"ל את אהבת המולדת. אבל הערך הראשון ברוח צה"ל – ודרך אגב, כתוב שרוח צה"ל וכללי הפעולה ישמשו את חיילי צה"ל ומפקדיו, אבל הערך הראשון, בניגוד מוחלט לעלילת הדם ממש ששם פה השר אליהו – אתם יודעים מה הוא הערך הראשון שכתוב? מי שרוצה, שיעשה גוגל על רוח צה"ל, לא צריך להיות חכם גדול: "דבקות במשימה וחתירה לניצחון". הוא אומר שצה"ל הוציא את זה מרשימת הערכים שלו, מרוח צה"ל, ולכן ככה הצבא תפקד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, סליחה. אני יודע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא, דיברו הרבה אנשים: "החייל יילחם ויפעל באומץ לב נוכח כל הסכנות והמכשולים שבפניו, וידבק במשימתו בנחישות ובתבונה עד כדי חירוף הנפש". זה תחת ערך הניצחון. ורבים מאוד מלוחמי צה"ל ומפקדיו חירפו את הנפש תחת ערך הניצחון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי שאמרתי את זה אני רק אגיד אולי, למי שאמר – וסליחה שאני הולך טיפה לשם, ברשותכם – שכששאלו אותו: אבל החמאס יורה, הוא אמר: פרה-פרה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – קודם נעביר את הרפורמה המשפטית ואז נטפל בחמאס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא ילמד אותנו לא מה זה ניצחון ולא מה זה לוחמי צה"ל האמיצים, וגם לא מה זה משפחות שכולות, שחלקן הגדול לא רוצה לראות אותו אצלן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – מוותר. חבר הכנסת רון כץ – לא מוותר? למרות השעה? בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עד אור הבוקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עד אור הבוקר. אז נא לעמוד בזמן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. תודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שר המורשת – שאף אחד לא מבין למה המשרד שלו בכלל קיים – אדון האטום וגיבור של עצמו בלבד, ברח ברגע שהאלוף במילואים אלעזר שטרן רק התקרב לדוכן. אז אני רוצה לומר לכם משהו, חבורת פחדנים שלא מייצגת אף אחד: בצד הזה יושב משנה לראש המוסד, יושבים אלופים, יושבים ניצבים. לפחות תכבדו אותם. לא יכול להיות ששר יעלה לפה ויגיד שללוחמים שלנו אין רוח קרב. מי אומר דבר כזה באמצע מלחמה בדרום ובצפון? בכל יום חיילים פה נפצעים, חיילים נופלים, ואתם מבקרים את הלוחמים שלנו. תגידו, לאיזו עוד תחתית, לאיזה עוד מיץ של זבל תגיעו בצד הזה? מה עוד תעשו למדינה המסכנה הזאת? אנשים פה בורחים בגללכם. אתם שואבים את התקווה מאנשים במדינה הזאת. הסתכלו על עצמכם, תראו את הנתונים – תראו את נתוני הגיוס שפורסמו היום; תראו את הנתונים של אנשים שעוזבים את המדינה. עזבו את הנתונים ועזבו הכול. תסתכלו למיקי לוי בעיניים – אח שכול, מפקד, ניצב מחוז ירושלים – תסתכלו על רם בן ברק, תסתכלו על יואב סגלוביץ', תסתכלו על מאיר כהן, שנלחם שם. מי אתם בכלל? מי אתם? חבורה של משתמטים. אפסים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר; חברת הכנסת דבי ביטון – מוותרת. חבר הכנסת ירון לוי לא מוותר, אבל יעשה זאת בקצרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תקצר לשלוש דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רוצה לעזור לכם שתלכו לישון, זה הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כץ, אל תדאג, אתה רק מבטיח. אני נמצא פה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא רק זה, גם יהיה שמית. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אתה רק מאיים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל כולכם הייתם צריכים לעלות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמו שאתה אומר, לא עולים חמישה, עולים 25, בגלל זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אנחנו נחסל את חמאס. אנחנו לא נעצור את צה"ל – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת ירון לוי רוצה לומר את דברו ואתם מפריעים לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה מפריע לחברך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני – – – את חבריי באינפורמציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול – דיברתי על זה מוקדם יותר, אנחנו אחרי 24:00 – אתמול הייתי בשיבא, תל השומר, ונפגשתי עם כל כך הרבה פצועים. כשנכנסתי לשם אמרתי להם שאני אזרח שהוא חבר הכנסת. ידעתי למה אני אומר את זה – כי יש מין בושה במקום הזה שקשה להכיל את כל הגועל והרעל הזה. רבק, אנשים נלחמים, אנשים נלחמים לסגור את החודש, נלחמים בשדה הקרב, ותראו איזה בושה יש כאן. יכול להיות שאני החדש, שנה נמצא במקום הזה, וזה עוד ידבק בי, כל הזוהמה הזאת. הייתי רוצה להקדיש לכם, ברוח החגיגה שיש כאן, קטע משיר של שלמה ארצי, "בין ערביים". אני מאמין שכל אחד יתחבר למילים: "יש שעות, למשל בין ערביים / יש רגעים, למשל הטובים / יש בני זונות / פוליטיקאים וגנבים / יש מקומות למשל ששכחתי, / למרות שהייתי בהם, / יש הבטחות למשל שהבטחתי / ולא אקיים". לא מאמין שתקיימו שום דבר, כי אין לכם כבוד ואין לכם ערך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוכח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא רואה איפה. מוותר. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חברת הכנסת מירב כהן – מוותרת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; סימון דוידסון – מוותר; נאור שירי – אינו נוכח; בועז טופורובסקי – מוותר; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו נוכח; יוראי להב הרצנו – מוותר; חבר הכנסת עידן רול – איננו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – מוותרת; ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו נוכח; לימור סון הר מלך – מוותרת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – מוותרת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חילי טרופר – אינו נוכח; גלעד קריב – לא מוותר או מוותר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה פתאום מוותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מוותר זה לחלשים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, האמת היא שאין מה להרחיב בעניין ההשתלחות של אחת מחברות הכנסת בחברתי נעמה לזימי, אבל אולי כדאי להזכיר שחברת הכנסת לזימי, בכנסת העשרים-וארבע נבחרה במקום התשיעי, ובכנסת העשרים-וחמש יצאה במקום הראשון בפריימריז שלנו. חברת הכנסת המשמיצה שוריינה במקום העשירי בכנסת העשרים-וארבע והידרדרה למקום ה-20 בכנסת העשרים-וחמש, וגם זה רק אחרי שהקפיצו אותה מחמת היותה אישה. לאותה חברת כנסת צריך לומר שאפשר להתווכח על הפרשיות האחרונות, אבל אם מדברים על מי עבד על פי הפתקים והתוכניות של סנוואר, יש אחד שעליו אין מה להתווכח, זה שקיבל את הצעטל'ה של הסיכון המחושב ובלע את זה בתיאבון. אז אתם לא תספרו לנו מי עובד על פי נוהל הקרב של יחיא סנוואר הנבל. אנחנו יודעים טוב מאוד מי עבד על פי התוכנית שלו, לפרטי-פרטים. עכשיו לעניין החוק הזה. עם כל המעטפת היפה וההסברים המאירים של אביחי בוארון, החוק הזה הוא חלק מהתוכנית שלכם לביצוע סיפוח דה פקטו. אתם רוצים להחיל – בסדר גמור. בסדר גמור. זו עמדתכם. אבל צריך לדעת – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – במה מדובר. יש פה מהלך זוחל להחלת החוק הישראלי על חלק מהאנשים שמתגוררים ביהודה ושומרון. אתם יודעים איך קוראים למצב שבו חוק של מדינה חל רק ביחס לקבוצה אחת של אזרחים בתוך שטח נתון, ולכן – אנחנו יודעים מה דעתם – אני קורא לכל חבריי באופוזיציה לא להתבלבל ולא להתרשם מהאמירות היפות של חבר הכנסת בוארון. אתם רוצים – תחילו את הריבונות. שמענו ששר האוצר אומר ששנת 2025 זו שנת הריבונות ביהודה ושומרון. לא שנת שיקום הנגב המערבי, ולא שנת הבנייה המחודשת של גבול הצפון, ולא השנה שבה נילחם בפשיעה, ולא השנה של שיקום הכלכלה – שנת החלת הריבונות ביהודה ושומרון. כי אם לא שמתם לב, אנחנו בתקופה של ניסים ונפלאות. כל יום צריך לברך על הניסים הגדולים שקורים לנו תחת הממשלה הזו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז חברים, אל תתפתו. יש רק דרך אחת להצביע, נגד חוקי הסיפוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. זו ממשלה בעלת יכולות גבוהות. היא יכולה לעשות כמה דברים במקביל. בבקשה. חברים, חברים, חבר הכנסת רוטמן, זה מפריע. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בואו נדבר רגע על האמת. לא במשמרת שלנו היה כאן הטבח הכי גדול שהיה מאז קום המדינה ונחטפו אזרחים ואזרחיות. לא לא, זה קרה במשמרת של מממן החמאס, במשמרת של מי שריפד אותם במזומן, שנתן להם לבנות מדינה מתחת לקרקע. במשמרת שלו זה קרה. מה עוד קרה במשמרת שלכם? ראש ממשלה שסוחט חומר מודיעיני מסווג כדי לסכל עסקה להצלת חטופים וחטופות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל את שקרנית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, כן, ראש המאפייה שפוגע בביטחון ישראל ובשלום החיילים כדי לסכל עסקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, זה מפריע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ראש ממשלת ישראל – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רביבו, זה מפריע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שגם אחרי שנה משאיר את האחים והאחיות שלנו בשבי. תגידו עליי מה שאתם רוצים, זה לא מעניין – הם שם בגללכם. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אחים שלך בקפלן, את מתבלבלת. אחים שלך בקפלן שורפים את הרחובות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם שותקים לו. אתם. לא מעניין אתכם שהם שם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רביבו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אחים שלך לא נמצאים בצבא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האנשים האלה – האימהות האלה באות לכאן, ואתם אומרים להן: תקצרי, תסיימי, תלכי. נותנים להעיף אותן מהוועדה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אחים שלי? אחים שלי? ממתי האחים שלך בצבא? אחים שלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רביבו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם מדברים עלינו? אתם מדברים עליהם. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> יאללה את – – – שלך. יאללה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רביבו, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא הם. לא הם, הם סבבה. את, את. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גלית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מדפדפים את המשפחות, לא יוצאים אל המחאות, לא באים לכיכר החטופים, לא פוגשים אותן, מורידים את הראש כשהן עוברות. אתם רואים במשפחות האלה רעש רקע, והילדים שלהן שם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את עושה מה שסנוואר אמר. את עושה מה שסנוואר רוצה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זאת האמת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> את אשמה בזה שהם נשארו שם. את אשמה. את אשמה בכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני רוצה להזכיר לזאת ששרה נתניהו לא סובלת את זה שהיא אמרה: יצרתי שסע ויצרתי פילוג ויצרתי מתח, והמתח הזה הוביל לחולשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> והחולשה הזאת, בהמון מובנים, הובילה לטבח. בידיים שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ריבונו של עולם, בידיים שלכם. ריבונו של עולם, תחזירו אותם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – מוותר. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. נוכחת. לא שמתי לב, הסתכלתי רחוק. חשבתי שלא תרצי לעלות, מרב. את נמוכה, לא ראיתי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, שקט במליאה, לאפשר. בבקשה. חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. אני מבין שיש הרבה אנרגיות בשעת לילה מוקדמת. אני מתחיל לך מההתחלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני חושבת, מה נשאתם לשווא יותר, את שם היהדות או את שם הביטחון? מה יותר נשאתם לשווא? איזה שם ביזיתם יותר, את שם הביטחון או את שם היהדות? כך או כך, החוק הזה, למשל, עושה את זה לשניהם. האנשים שמביאים לנו – כבר הרבה שנים, למען האמת – באופן זוחל את ההפיכה המשטרית, מביאים עוד חוק כזה עכשיו, עוד אחד כזה, שפוגע במדינת ישראל גם כמדינה דמוקרטית, אבל בוודאי ובוודאי כמדינה יהודית וכמדינת העם היהודי. אלה בדיוק החוקים שמוודאים שישראל לא תוכל להישאר לא יהודית ולא דמוקרטית. אתם מפרקים את הציונות, מחרבים אותה, דורסים אותה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, זה מפריע. די. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, זה מפריע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני, זה לא – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – לאנשים לא לשלוח את הילדים שלהם לצבא. את מדברת על ציונות? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם עושים את זה תוך כדי שאתם מקריבים את מדינת ישראל על מזבח יהודה ושומרון. הצפון, הדרום, הנגב, הגליל, הציונות וגם המדינה והריבונות הציונית שהייתה כאן – על מזבח יהודה ושומרון. זה החוק הזה. הוא לא הראשון, אבל מעניין כמה כאלה יצטברו עד שהחמור הזה, שהוא מדינת ישראל שנושאת אתכם על גבה, יקרוס. הקריסה הזאת רשומה על שמכם, והיא על הידיים שלכם לדיראון עולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – מוותרת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. אם כן, אביחי בוארון, תרצה לסכם? לא, מוותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק שאלתי, רק שאלתי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 40 בעד, 28 נגד. אני קובע כי הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון –פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בדיון מוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, לוועדת חוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 40 בעד, 28 נגד. אני קובע כי הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון –פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1062; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 210; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, במקומו של חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן ומיכל מרים וולדיגר וחברי כנסת נוספים. חוק התכנון והבנייה קובע כי ייעוד הקרקע למגורים, רואים אותו ככולל היתר למגורי מתמודדי נפש ומסגרות רווחה נוספות המאושרות ומפוקחות על ידי משרד הבריאות או הרווחה. תכליתו של הסעיף היא להתמודד עם קשיים באישור הקמת מסגרות שיקומיות טיפוליות בקהילה בתוך שכונות מגורים, הנובעים לעיתים מהתנגדויות של אלה שגרים ליד המקומות שמיועדים לבניית מסגרות אלה. במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש בישראל הורחבו דרכי הטיפול בקהילה במתמודדי הנפש, וכיום הן כוללות מגוון כלים שיקומיים וטיפוליים להפחתת מצוקתם של מתמודדי הנפש ולשיפור איכות חייהם ורווחתם הנפשית שלא היו קיימים בעבר. אחד הכלים הללו הוא בית מאזן, שנועד לעזור למתמודדי הנפש ולסובלים ממשברים נפשיים חריפים אשר זקוקים למענה אינטנסיבי בבריאות הנפש שיכול להינתן גם ללא אשפוז פסיכיאטרי. הבתים המאזנים ממוקמים בקהילה בתוך שכונות מגורים, ופועלים על פי אמות מידה של משרד הבריאות ומפוקחים על ידו. ואולם, הבתים המאזנים אינם מנויים במסגרות המנויות בסעיף החוק. עקב זאת, ועדות מקומיות מסוימות דורשות כי לשם הקמתם תוגש בקשה לשימוש חורג. דרישה זו מקשה על הקמת מסגרות מעין אלה ושילוב של מתמודדי נפש בקהילה. כדי להבהיר כי הוראת הסעיף האמור אכן חלה גם על בתים מאזנים, ולאור העובדה כי מסגרות אלה מתאימות לשילוב בתוך הקהילה, מוצע לעגנם במפורש בנוסח הסעיף. בדיונים שנערכו בוועדה בראשות יעקב אשר עלה גם הצורך בחשיבה כוללת על מסגרות נוספות שנכון לשלב בסעיף, וכן אם נדרש להרחיב או להקל את ההגבלות הקבועות כיום בסעיף, ובפרט ההגבלה הקובעת כי בבניין מאוכלס לא יהיה ניתן לאשר מסגרות ליותר משישה. לאור העובדה שמחד גיסא נדרשת עבודה ובחינה מקיפה בטרם ייכנסו מסגרות נוספות לגדרי הסעיף ומאידך גיסא קיים צורך דחוף בתיקון לעניין בתים מאזנים, החליטה הוועדה להעביר את התיקון לעניין בתים מאזנים, ובמקביל הממשלה התחייבה בדיונים כי תבחן את כלל התיקונים הנדרשים ותביא לכנסת הצעה נוספת עם התיקונים הנוספים הנדרשים. אני מאמין שהתיקון המונח בפניכם לעניין הוספת הבתים המאזנים לגדרי הסעיף יזרז ויקל את הקמתם ואישורם של בתים כאמור, ויסייע לריפוים של רבים הנזקקים לכך, וזאת מתוך תפיסת עולם שלפיה טיפול במסגרות קהילתיות לרוב מועיל יותר ממסגרות אשפוזיות. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, לכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1 – 37 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 37 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 36 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 36 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס, בעזרת השם, לספר החוקים. רוצה לברך? חברת הכנסת גלית דיסטל. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> רק לברך. גבר מי שנשאר לשמוע אותי עכשיו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם אישה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני במצב רוח מרומם במיוחד, גם כי עוד מעט הזריחה עולה, ואנחנו כבר בהיי שמאחורי העייפות, וגם בגלל שזה באמת חוק שהיה חשוב מאוד לליבי. אני חייבת לציין את העבודה המשותפת עם חברת הכנסת וולדיגר היקרה, שעבדה איתי צמוד על החוק הזה. היא לא נמצאת כאן עכשיו. בזכות החוק הזה, חיילים שיצאו מהמלחמה יוכלו לקבל בתים מאזנים עם טיפולים סביב השעון במיידיות, בלי סרבול ובלי כל מיני חסמים מיותרים. החוק הזה מאפשר לפתוח כמה שיותר בתים מאזנים ולקלוט לתוכם את החיילים שנלחמו עבורנו וחזרו הביתה עם שתי כנפיים שבורות. אני גאה בחוק הזה, אני שמחה בחוק הזה, ואני מודה לכל מי שנשאר עד השעה הזו כדי להצביע עבורו. כפרה עליכם ועליך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי י"א בחשוון התשפ"ה, 12 בנובמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:26. << סיום >>