דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ג' ישיבה רי"ז הישיבה המאתיים-ושבע-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"א בחשוון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 5 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 5 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 7 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 7 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 8 יום העלייה 8 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 9 צגה מלקו (הליכוד): 12 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 13 משה אבוטבול (ש"ס): 15 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 16 משה רוט (יהדות התורה): 20 משה סולומון (הציונות הדתית): 21 אבי מעוז (נעם): 24 שר התיירות חיים כץ: 25 הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024 27 רון כץ (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): 27 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 31 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 31 הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024 31 אופיר כץ (הליכוד): 32 רון כץ (יש עתיד): 35 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 38 גלעד קריב (העבודה): 40 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 42 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 43 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024 46 שר התיירות חיים כץ: 46 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 47 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 48 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 50 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 52 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 54 עמית הלוי (הליכוד): 60 אושר שקלים (הליכוד): 62 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 64 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 64 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 66 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס 4), התשפ"ה–2024 69 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 69 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 72 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 72 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 76 הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024 77 בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכלכלה): 77 בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכלכלה): 80 הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 80 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 81 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 82 הודעות ועדת הכנסת 84 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 84 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"א בחשוון התשפ"ה, 12 בנובמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת דוח מבקר המדינה בנושא סייבר ומערכות מידע, נובמבר 2024. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דוח מעניין, שווה לקרוא. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשונת הדוברות – לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדי שבוע אני ניצבת כאן כדי לספר על אירועי הטרור המושתקים. היום אני מבקשת לדבר על טרור אחר, טרור כלכלי. הסנקציות המושתות כלפי אזרחים וארגונים ישראליים הפכו לטרור כלכלי ממש, המופנה כלפי אזרחי ישראל ומבקש לפגוע בהם במישור הבסיסי ביותר: במקור פרנסתם וביכולת שלהם לנהל חיים נורמליים. המשפחות שנפגעות מהסנקציות הללו לא יכולות להתנהל באופן בסיסי לא במישור הכלכלי ולא במישור האישי. הסנקציות הללו אינן פוגעות רק באנשים מסוימים, אלא יוצרות גל הדף שמטלטל את החברה כולה. מי ששותק היום, כשהניסיון הוא להטיל סנקציות נגד גדוד נצח יהודה וחטיבות לוחמות נוספות, מי שלא מביע התנגדות כשמנסים לפגוע במי שהקדישו את חייהם למען ביטחון ישראל, לא יוכל לעמוד מנגד כשאותן סנקציות יופעלו מחר על כל לוחם ולוחמת ששמו את חייהם על הכף למען הגנת העם והמדינה בעזה, בלבנון או בכל מקום אחר. הפגיעה היא מוחשית ונוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו. כולנו ראינו איך לאחרונה נמנעה תרומה של 8 מיליון שקלים לארגון זק"א – תרומה שהייתה אמורה לסייע להצלת חיים – והכול בשל הסנקציות שהוטלו על רומן אברמוביץ'. זה לא סיפור פוליטי ולא עניין תדמיתי; זהו מצב אמיתי שבו אנשים במצוקה נותרים ללא סיוע נחוץ רק בשל ניסיון לייצר כאן סדר-יום מדיני חדש ואינטרסים פוליטיים צרים, שמובילים לסנקציות פוגעניות ובלתי סבירות. אני קוראת כאן לכולם, כולל לשר האוצר ובנק ישראל, לתמוך בהצעת החוק שלי שמבקשת להתמודד עם הוולונטריות והגדלת הראש של הבנקים, שנענים למימוש הסנקציות בלי שנתבקשו, תוך רמיסת זכויות אזרח. ההצעה נועדה לשים סוף לסנקציות הבלתי-סבירות הללו ולמנוע את הפגיעה האנושה באזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אחריה – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, מעל במה זו אני רוצה לזעוק את זעקתם של המטופלים, שאמורים להיות מטופלים, אבל לצערי הרב, השם המתאים להם הוא הלקוחות של קופות החולים. מתי אפשר להפסיק את העושק של אותם חולים? אני רוצה לספר על מקרה שכבר יומיים אני עסוקה בו. זה לא מקרה בודד; זה מקרה שמייצג רוב מוחץ של אזרחים. אחמד מחאג'נה, שצריך לעבור ניתוח, הוא כבר שבוע, עשרה ימים, מנסה להשיג תור ל-MRI. למרות שיש הסכם של קופת חולים כללית שהוא עדיין בתוקף עם בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, הם מסרבים לתת התחייבות, קופת החולים. בינתיים הוא כל בוקר נמצא במרפאת כאב ובלילה הוא במרפאת כאב אחרת, כי הוא לא יכול לסבול יותר. תגידו, מתי אפשר באמת להפסיק את המונופול הזה, לא משהו אחר, של קופות החולים על חיי החולים? אני מקווה שהזעקה של אחמד ושל כל האנשים הסובלים תגיע לאוזנם של האנשים שיכולים לעשות מעשה בדבר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, מתחילת השנה נהרגו 377 בני אדם בתאונות הדרכים. חוק ההסדרים שאושר בממשלה כולל רפורמה אחת גדולה בתחום התחבורה: הקמת רשויות מטרופוליניות. זאת אחלה רפורמה, אבל חוץ מזה אין שום בשורה. וכדאי להזכיר לשרת התחבורה שיש עוד המשך לשם של התפקיד שלה: היא שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. אז אני שואל כאן כמו שאני שואל כבר שנים: למה אין תוכנית למלחמה בתאונות הדרכים? כדי להזכיר מהן ההשלכות של האין-תוכנית, אעשה מה שאני עושה בכל שבוע, ואקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות מהשבוע האחרון. ביום שלישי, לפני שבוע בדיוק, נהג רכב פרטי בשנות השישים לחייו נהרג לאחר שסטה מנתיב נסיעתו לתוך מפרץ חירום בכביש 20 ופגע בקיר בטון ומת. ביום שישי 9 בנובמבר נהג מכונית פרטית פגע בצד רכב שנעצר באמצע צומת בכביש 2582. כתוצאה מהפגיעה נהרג נהג המכונית הנפגעת, בן 22 בלבד. באותו יום נער בן 18 נדרס למוות לאחר שיצא מרכבו באמצע כביש 4 ונפגע מרכב חולף. שוב אני אומר: אין תוכנית למנוע את תאונות הדרכים. אנחנו בשנה הנוראית ביותר מבחינת מספר ההרוגים ב-20 השנים האחרונות, והממשלה הזאת מסרבת להתעורר. התעוררי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מלחמת חרבות ברזל – במלחמה הזאת איבדנו מעל 60 חיילים ואנשי כוחות הביטחון שהם עולים ממדינות שונות. היו בהם גם בוגרי תוכנית נעל"ה וגרעין צבר, שעלו ארצה ללא משפחתם. לפני יומיים נפתחה בבית ציוני אמריקה תערוכה לזכר העולים שנפלו בחרבות ברזל, והיום בדיון של ועדת העלייה והקליטה פגשנו ושמענו את החיילות והחיילים העולים שנמצאים פחות מחמש שנים בארץ, שכבר התגייסו, שירתו בצבא, איבדו את החברים שלהם וממשיכים להילחם כדי להגן על המדינה האהובה שלנו. חשוב שאנחנו מציינים את יום העלייה, גם בכנסת, גם במערכת החינוך. חשוב לציין גם את זכרם של הנופלים והחללים, שיהיה זכרם ברוך. אציין שבשבי חמאס נמצאים כמה עולים ובני ובנות עולים, שהגשימו את החלום הציוני שלהם והקימו את ביתם בישראל, אך המדינה הפקירה אותם, ו-403 ימים אינה מחזירה אותם הביתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר דווקא על טרור אחר – על טרור ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. היום בשעות הבוקר הייתי בבית הספר אבן אל-היית'ם בבאקה אל-גרבייה, אחרי ניסיון כניסה של עבריינים לתוך בית הספר ואיום על ראש המועצה. כבוד היושב-ראש, זה קורה חמישה ימים אחרי רצח מנהל בית הספר. רוצחים מנהל בית ספר לפני חמישה ימים, והיום מגיעים אותם עבריינים לתוך בית הספר עם נשק ומאיימים גם על התלמידים וגם על ראש המועצה. בשבוע הזה, חמישה ימים – גם ברגעים אלה המשטרה לא עשתה כלום. אני חושב שהמקרה הזה שהיה בבאקה אל-גרבייה – אם הרצח של המנהל זיאד אבו מוך והכניסה והאיום על ראש עירייה היה בחברה הישראלית, אני חושב שגם המשטרה והשב"כ היו נכנסים. אנחנו מצפים שהמשטרה, את העבודה הזאת תעשה. אנחנו גם בטוחים שלשר הכושל אין שום אינטרס. להפך, הוא נותן רשת ביטחון לארגוני הפשיעה לעשות בחברה הערבית כל מה שביכולתם. לכן, את השר הזה צריך לפטר. האחריות לרציחות בחברה הערבית היא של הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, אדוני. << נושא >> יום העלייה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מתכבדים לעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – ציון יום העלייה. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה לפתוח את היום המיוחד. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, על פניו אנחנו אמורים לחגוג את החג, יום העלייה. משנת 2016 זה באמת אמור להיות חג שלפי החוק נחקק כאן, בבית הזה, ובכל שנה אני מופיע על הדוכן, כבר חמש שנים וחצי, ומתייחס לחג ומספר דברים טובים על עלייה. אבל היום אני אחרוג קצת מהמנהג, כי מה שנקרא, הגיעו מים עד נפש. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות, וחלק מחבריי גם יסכימו איתי לדברים שאציג. יש אנשים שמדברים על עלייה למרות שמעולם לא חוו את הרגע הזה של לעלות לארץ ישראל; יש אנשים שעוסקים בקליטת עלייה שגם לא חוו את הקשיים של העלייה. אבל לצערי, אדוני היושב-ראש, יש גם אנשים שלא חוו ולא עסקו אבל עוסקים בפגיעה בעולים החדשים. אסביר למה אני מתכוון. כאשר פוגעים בעולים, משתמשים בשיטות פוליטיות. למשל, בשנים האחרונות – אני אומר את זה בצער – התחושה שלי היא שנושא העלייה הפך לבן ערובה של הפוליטיקה הישראלית; העלייה הפכה לבת ערובה של הפוליטיקה הישראלית. מדברים למשל על עולים טובים ועולים פחות טובים, אלה שאנחנו רוצים לראות ואלה שאנחנו פחות רוצים לראות. מעודדים את אלה שלא כל כך רוצים לבוא, ומה לעשות? צריך להגיד שמדינת ישראל היא לא בסדר העדיפויות של לא מעט יהודים בעולם. לעומת זאת פוגעים באלה שהם כבר בשלב של עלייה, אפילו שהגיעו לפה, ועושים הכול כדי שזמן קצר אחרי העלייה הם יארזו את הדברים ויעזבו את המדינה. בפברואר 2022 פרצה מלחמה נוראית. רוסיה פלשה לאוקראינה. אני לא אשכח את היום הזה. כבר למחרת, ביום שישי בבוקר, יצרתי קשר עם יושב-ראש הכנסת דאז מיקי לוי ואמרתי לו: חייבים לעשות משהו עם ועדת העלייה. בכנסת הקודמת, לפי החלטת הקואליציה והאופוזיציה, ועדת העלייה הייתה בידיה של האופוזיציה. היא לא קמה מעולם, בכנסת הקודמת ועדת העלייה לא קמה. אנחנו ניהלנו את האירוע הזה בלי ועדת העלייה והקליטה בכנסת הקודמת. כבר אז ביום הראשון של המלחמה אמרתי כאן בכנסת וגם בתקשורת: זה אירוע בקנה מידה עולמי. אנחנו צריכים לצפות לפחות ל-100,000 עולים. אדוני היושב-ראש, כמעט צדקתי: הגיעו למעלה מ-90,000 בשנתיים וחצי רק ממדינות ברית המועצות לשעבר. אני כבר לא מדבר על עולים ממדינות אחרות, שהמשיכו להגיע באותו קצב, כפי שהם באו גם לפני המלחמה. גם היום, דרך אגב, מאותן מדינות מגיעים עולים באותו קצב כפי שזה היה לפני מלחמת חרבות ברזל. הממשלה הקודמת – שלנו, למעשה – עשתה כמה צעדים כדי להקל את קליטת העולים. נתנו מענקים שאפשרו להרבה עולים להתחיל ללמוד את השפה ולהשתקע במדינת ישראל, כי המאסות היו גדולות, המאסות היו גדולות כמו בתחילת שנות התשעים. לצערי, אני לא יכול להגיד את זה על הממשלה הנוכחית. אני רואה שכל הזמן מדברים על ניסיון לקצץ בסל קליטה. כל הזמן מדברים על קיצוץ במורים לאולפנים. רק השבוע פגשתי נציגים של אולפנים פרטיים שהתלוננו בפניי על בעיות קשות. מישהו יודע בכלל כמה מורים לעברית יש במדינת ישראל? אדוני יודע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סביב 600. 600 מורים בסך הכול. זה שייך לאגף של החינוך למבוגרים במשרד החינוך. זה גם נשמע קצת הזוי – בערך 85 אולפנים ל-100,000 עולים, כאשר השפה היא כלי לא רק הכרחי, היא גם הכלי הכי נגיש, כדי שאתה כמדינה תנצל את העובדה שהגיעו למדינה אנשים עם מקצוע. אני לא מדבר על קליטת תלמידים – תלמידים זה דבר נפרד – אבל כשאתה לוקח ילד בן שמונה, תשע, אז אני תמיד אומר להורים שלו: אל תפחדו, עוד חצי שנה עד שנה הילד ידבר עברית וישכח את כל השפה שהוא דיבר לפני כן. אבל כשאני מדבר על אנשים שבאו עם מקצועות – רופאים שחיכו חודשים כדי להיכנס לאולפן של רופאים, כדי להשתבץ במערכת הבריאות, אני מדבר על מהנדסים, מורים – הנתון המעציב ביותר ששליש מהעולים שעלו בשלוש השנים האחרונות, לצערי, לא מצאו כאן את הבית. לכן, כשאני רואה שלוקח למשרד החינוך שמונה חודשים להכיר בתעודה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחד, ברשותך. – – שמונה חודשים לוקח להכיר בתעודה, אין לי מה להגיד לאותו עולה שאומר: אני לא יכול להשתבץ. לכן, לסיום אני אומר, עולה זה נכס למדינה, נכס לכלכלה. אני מבקש מכל חבריי בקואליציה ומהשרים ששומעים אותי: אל תהפכו את הנכס הזה לנטל, כי כל עולה, לא משנה מה מידת היהדות שלו, יכול לתרום למדינת ישראל, לכלכלת ישראל ולביטחונה של ישראל. דיברו פה על 60 חיילים עולים שנפלו, אז זאת התרומה שלהם, בדיוק כמו התרומה לכלכלה, לתרבות, לספורט ולכל הדברים האלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וגם לכנסת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באמת, תסתכלו על עלייה כנכס ולא כנטל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וגם בכנסת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סובה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת צגה מלקו לשאת דברים בנושא יום העלייה. זכרת את התרומה לצבא, לכלכלה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, גם לכנסת. אדוני דוגמה לכך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום מציינים את יום העלייה לישראל. חשוב לומר כי מדינת ישראל קמה בזכות גלי עלייה מאז ומתמיד. העולים הם יסוד קיומה של מדינת ישראל; העולים הם המנוע לצמיחתה ולהתפתחותה של מדינת ישראל; העולים הם חוסן חברתי, כלכלי, ביטחוני של מדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת לעודד עלייה מכל הארצות. אני אספר בקצרה את הסיפור שלי. אני עולה חדשה – אפשר לשמוע מהמבטא. עליתי בגיל 16 בלי הוריי; הוריי הצטרפו שמונה שנים אחריי. שמונה שנים הייתי עולה בודדה, אבל הדבר הקשה מכל דבר היה האי-קבלה של החברה הישראלית. חבריי חברי כנסת, יבגני סובה, כשדיברת על כך שיש עולים רצויים – אמרת בשפה עדינה: יש עולים טובים ופחות טובים; אני אומרת שיש עולים רצויים ועולים לא רצויים במדינת ישראל. אסור לנו כמדינת היהודים – הבית הזה קם כדי לקבץ את היהודים, ולא יכולים להפלות בין עולה לעולה. זאת סכנה, חברים. למרות המלחמה, בשנת תשפ"ד הגיעו כ-31,000 עולים חדשים. זה לא פשוט בתקופה הזו להגיע. רובם הגיעו מרוסיה, מאוקראינה, מארצות הברית, מקנדה ומעוד מדינות, כי אכפת להם. הם רוצים להיות בארץ ישראל. היום בבוקר, בשעה 11:00, התקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה. ראינו חיילים בודדים עולים מכל הארצות. כל אחד סיפר איפה הוא משרת, כולם בגאווה. חלקם, אתם לא תאמינו, באו לשרת אחרי שהתחילה המלחמה. מי אנחנו שנגיד להם שהם פחות טובים או לא רצויים? הם באו לתרום לבית שלהם כמו כולם. לפי הנתון, נכון להיום, 20% מהעולים השנה הם צעירים מגיל 18 עד 36. זה מספר עצום – 20%; מתחת לגיל 17 – 6,000; בין הגילים 51 ו-60 הגיעו 13%. מדינת ישראל התברכה בעולים חדשים, אבל מה? יש מדינות שמהן אף עולה לא הגיע, ובהן אתיופיה. אף עולה מאתיופיה לא הגיע. לא צריך להיות רופא, מהנדס, פרופסור, כדי להתקבל כעולה. כל יהודי צריך להרגיש שזה הבית שלו. כמו שאמרתי בתחילת דרכי, השוק התרבותי שהיה לי – אי-קבלה. אני ציפיתי שכולם יקבלו אותי. אני לא באה עכשיו לקטר או להתלונן. אני אומרת, אסור שעולה חדש, אסור שיהודי שרוצה לעלות לארץ, יפלו אותו, יעדיפו ויפלו בין מדינה למדינה – איזה יהודי להביא. זו סכנה, חברים. אנחנו לאחרונה רואים את זה. חבל ששר הקליטה לא נוכח פה. יש יהודים באתיופיה, 33 זכאי חוק השבות, שממתינים. יש גם 1,226 שממתינים על פי החלטת הממשלה. תחשבו על זה, איך זה נשמע לכם שמקרב העולים החדשים אף עולה לא בא מאתיופיה, אבל תסתכלו במלחמה הארורה הזאת, על עולים בעצמם או ילדים של עולים, כמה נפלו. לא יכול להיות. הדבר הזה הוא אות קין על החברה הישראלית. בסופו של דבר מי שרוצה להגיע, מי שמרגיש את השייכות לבית הזה, יגיע; מי שרוצה להיקלט, ייקלט. אבל למה להשאיר את התחושה הזאת שלא רוצים אותך? שאתה לא רצוי במדינתך? לכן, יום העלייה זה יום חג, ואני כן מברכת על זה. ברוך השם, אני בישראל, הבאתי ילדים בישראל וכל המשפחה שלי פה. אבל אני רוצה לראות גם אחרים שיתאחדו עם המשפחות שלהם. זו ברכה למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלקו. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אתחיל בנושא החטופים. 403 ימים החטופות והחטופים הישראלים נמקים במנהרות החמאס. 403 ימים ארוכים מדי. שמחתי הבוקר לשמוע את שר העלייה והקליטה אופיר סופר מדגיש את המחויבות שלו לנושא השבת החטופים, כי אין להם זמן ואין לנו זמן. אנו מציינים היום את יום העלייה, ובין החטופים ישנם גם עולים, ובין משפחות החטופים ישנן גם משפחות עולים. סאשה טרופנוב ציין אתמול בשבי את יום הולדתו ה-29. זהו יום הולדתו השני בשבי. אמו וסבתו, ששוחררו בעסקה לפני שנה, מחכות לו בבית כל יום, כל שעה. משפחתה של קרינה ארייב מחכה לה בבית כבר 403 ימים, כל יום, כל שעה. הם תמיד ידעו כי המחויבות העליונה של מדינת ישראל היא להציל את אזרחי ישראל שנקלעו לצרה בכל העולם. מדובר באחד מערכי היסוד של המקום הזה, ואל לנו לנטוש אותו ולו לרגע אחד. הגיע הזמן להחזיר אותם הביתה, את כולם. אדוני היושב-ראש, אני עליתי לארץ לפני כמעט 26 שנים. הייתי בן 25 וחצי. לא הכרתי כאן אף אחד. לא ידעתי מילה בעברית. עברתי דרך ארוכה ולא פשוטה מעולה חדש לחבר כנסת במדינת ישראל. גם היום, גם היום, כעבור 26 שנים, ביום העלייה אני נרגש לעמוד כאן, במליאת הכנסת, ולייצג את ציבור העולים. זה כבוד גדול ואחריות כבירה. ישראל היא מדינת עלייה, מדינת העולים. אתוס עידוד העלייה הוא אחד האתוסים החשובים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, בעבר, בהווה, ואני מקווה שגם בעתיד. בתקופה המאתגרת הזאת, עם הפילוג הפנימי, שלצערי הולך ומחמיר, אתוס העלייה יכול לאחד את כלל המגזרים בחברה הישראלית. הבוקר, בישיבה המשותפת של ועדת העלייה והקליטה וועדת החינוך, פגשנו עשרות חיילים עולים. ברגעים אלה ממש אלפי עולים נלחמים למען הגנת המולדת בחזית בדרום ובצפון. לצערי, 60 חיילים עולים נפלו במלחמת חרבות ברזל בשנה האחרונה. יהי זכרם ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> העולים נלחמים, העולים משרתים, העולים מעניקים תרומה אדירה לכלכלה, לחברה, לתרבות ולספורט במגוון רחב של תחומים. העלייה לא פעם הצילה את מדינת ישראל והזניקה אותה קדימה. גם העלייה של השנתיים האחרונות יכולה לעשות את זה. הגיעו לכאן אלפי רופאים, מהנדסים, שחקנים, ספורטאים. עלינו ליצור בעבורם את התנאים המיטביים לקליטה מהירה ומוצלחת. זה אינטרס משותף של כולנו. לצערי הרב, מאז הקמת הממשלה הזאת, העולים מקבלים לא פעם יחס מפלה, פוגעני, מזלזל. שמענו כאן שר בממשלה מכנה את העולים "גויים מטעמי נוחות". ראינו ניסיונות רבים מדי לשנות את חוק השבות, להגביל את העלייה, לפגוע בתקציבים שמופנים לקליטת העולים, בתקציבים לאולפנים, לדיור, לתעסוקה. אסור שיהיה לזה מקום בחברה הישראלית. אסור שפוליטיקאים יפעילו שיקולים פוליטיים זרים במדיניות עידוד העלייה והקליטה. אני וחבריי כאן כדי למנוע כל ניסיון לפגוע בעולים. לא ניתן יד לגזענות, ליחס מפלה. לא נאפשר להרוס את אתוס העלייה. יום עלייה שמח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. לפי הרשימה שבפניי אתה, אדוני, אחריו. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, שר הקליטה, חברי הכנסת הנכבדים, אני חושב שבאמת היום, כשהכנסת מציינת את יום העלייה והקליטה, יש לנו גם יום שמח אבל גם, מאידך גיסא, יום של הרהור, של חשבון נפש, מה עוד לא עשינו להצלחת העלייה, או כמובן להצלחת הקליטה. אז היום הזה, הציון הזה, של החשיבות של העלייה – ובעיקר הקליטה שלאחר מכן, שתהיה נכונה ומוצלחת, זו בעצם המשימה החשובה ביותר שמדינת ישראל ניצבת מולה. בעבר הייתה אמירה, שכולנו זוכרים אותה: מעולה לעולה כוחנו עולה. אכן, זה באמת כך. הגיעו למדינה מאז הקמתה רבבות רבבות של עולים חדשים מכל רחבי העולם, תרמו את תרומתם הכבירה בכל התחומים – בתחומי החינוך, הרפואה, ההנדסה, בצבא, בעולם התורני והרוחני. מנהיגים רוחניים וקהילות שלמות עשו עלייה לארץ ישראל, ושם אנחנו רואים את ההצלחה של המדינה, הרבה בזכות הכוחות הנפלאים שהם תרמו למדינה מהידיעות, מהלימודים שהם למדו, והשקיעו והביאו את ההון הרוחני הזה לכאן, למדינת ישראל, שזה דבר שמשפיע מאוד מאוד, בפרט בתקופה הזו. בתקופה שאנו נמצאים בה – לצערנו, מדינת ישראל במלחמה כבירה מול כל האויבים שלנו בכל החזיתות – רואים, ברוך השם, את העולים היקרים שמגיעים, חלקם כשהוריהם נמצאים שם בחו"ל, מגיעים לכאן לארץ, נלחמים בחירוף נפש למען העם, המדינה, הארץ, וברוך השם, בסייעתא דשמיא, רואים גם הצלחה. לצערנו, חלקם, טובים ורבים, לצערנו נפרדנו מהם תוך כדי המלחמה ובאותן פרעות שהיו בשמחת תורה. אבל אנחנו יודעים דבר אחד: החשיבות של העלייה צריכה להיות מס' אחת בתוך ים המשימות שלנו. ואני חושב שיש לנו שר עלייה שעושה באמת את המיטב והמרב, כמו בכל התפקידים הקודמים שהוא היה בהם. אני רק רוצה לומר שהקליטה הנכונה לאחר העלייה היא משימה לא פחות גדולה, כי פעמים אנחנו צריכים לדעת לעשות התאמה מקסימלית לאותם עולים, ואנחנו יודעים שהם באים מכל מיני מקומות. צריך שתהיה הנגשה לאותם עולים שמגיעים. אני זוכר, כאשר הייתי בראש העיר בית שמש, אז דאגתי שתהיה מחלקה לדוברי אנגלית, כדי שיוכלו לקבל שירות גם בהנחה לארנונה, שיוכלו לקבל גם שירות איך לעמוד מול אגפי העירייה, החינוך, הבריאות, בכל מיני דברים, כי חשבתי שהדבר הטוב ביותר זה ליצור להם הנגשה. אפילו לקחתי עובד מיוחד, שאני באמת חייב לו המון. הוא יצא עכשיו קצת לגמלאות, שאול מרקסון היקר, שנתן שירות באמת נפלא במשך שנים רבות לאותם תושבי העיר בית שמש, כי אני חושב שעלייה נכונה חייבת להיות מוצמדת גם לקליטה נכונה. ואת הקליטה הזאת – גם אנחנו כאזרחי מדינת ישראל חייבים לעזור לאותם משרדים שמטפלים בזה; פשוט לחייך לאותם עולים חדשים, לתת להם עזרה, סיוע. כן, האר פניך לתייר – אז לא רק לתייר, גם לעולה, להאיר לו פנים. לפעמים אתה רואה שהוא מתקשה בדברים מסוימים – חסד, לעזור. אני רוצה לסיים דווקא בפסוק שנאמר על היום, שזה יום ההילולה של רחל אימנו, או איך שמכנים אותה מאמא רחל, שהיום זה ההילולה שלה. הקדוש ברוך הוא הבטיח לה, בזכות זה שהיא בכתה על עם ישראל, על זה שהיא כביכול לימדה סנגוריה על עם ישראל על זה שהכניסו צלם להיכל – אמר לה הקדוש ברוך הוא: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעֻלתך – – – ושבו בנים לגבולם". אנחנו מחכים כולנו שגם הבנים שלנו בכל מדינות העולם יחזרו לארץ ישראל, כי זה המקום הטבעי ביותר, בפרט עם מה שאנחנו רואים באמסטרדם ובכל מיני מקומות. שיחזרו מהר הביתה. אבל בעיקר אני מכוון את "שבו בנים לגבולם" לאותם חטופים, אהובים עלינו, שיחזרו מהר הביתה, החיילים, בעזרת השם, שיחזרו בשלום לביתם, ובעזרת השם שתשקוט הארץ לא ארבעים שנה אלא ארבעת אלפים שנה. אמן ואמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. נאה דרשת, חבר הכנסת אבוטבול. אגב, מאמא רחל זו הסבתא הפרטית שלי, עליה השלום. הסבתא שלי מאמא רחל, עליה השלום, טמונה בשדרות. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה, אדוני. אגב, הרשימה המעודכנת תמיד נמצאת לפניכם, חברי הכנסת, הממוחשבת, העדכנית, והיא זו שאנחנו משתדלים להשתמש בה כדי לעבור לסביבה נטולת נייר. חבר הכנסת ביטון, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בחרתי לשים חולצות, כל פעם של חטוף או חטופה שעוד לא שבו הביתה. אני יודע, שיהיו על ליבנו, שיהיו לפנינו, שלא נזדקק לשים את החולצות האלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנשיב את כל ה-101 מהר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היושב-ראש, זה יום העלייה. מדינת ישראל נבנתה בעליות, בעליות ידועות כמו העלייה הראשונה והשנייה, אבל גם בעליות של תלמידי הגאון מווילנה, גם בעלייה של האור החיים הקדוש לארץ ישראל, גם בעלייה של יהודים ממרוקו, שהיו מהמייסדים ומהוותיקים בתל אביב ובתל אביב החדשה. דורות של עלייה. ואנחנו בני עולים – ההורים שלי עלו, חמישה אחים שלי עלו ממרוקו, הורייך עלו ממרוקו. יש איזה פיוט שנקרא "כולם בני עלייה". חבר הכנסת כץ, תכבה את הטלפון ותקשיב לנאום שלי. אתה חבר שלי, תקשיב. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה ראוי. אני אקשיב לך באהבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע. חבר הכנסת כץ, גם אתה בן של עולים לארץ ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. הוא עולה בעצמו. נולדת – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא נולדתי פה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה נולדת? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ליד מחנה ההשמדה ברגן-בלזן. ההורים שלי היו הזוג הראשון שהתחתן בברגן-בלזן אחרי שהם שרדו באושוויץ ובאו לברגן-בלזן. אתה יודע, כל היהודים התרכזו שם לראות אם מכירים מישהו, ושאלו: אתה ראית את זה, ראית את זה, שמעת, עברת פה, זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמה זמן אחרי המלחמה נולדת? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני נולדתי בדצמבר 1947. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנתיים, שנתיים וחצי. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – בדצמבר הקרוב אני אהיה בן 77. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עצרתי את הזמן של הנאום – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – רק כדי לומר גם שבברגן-בלזן נשמע לראשונה הצירוף "עם ישראל חי". זה הוקלט ותועד על ידי קצין יהודי של הצבא הבריטי, ששמע אותו וראה את הניצולים מזי הרעב, עומדים, שרים שירי שבת, והוא אמר: עם ישראל חי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש פיוט ביהדות שנקרא "כולם בני עלייה". כולנו בני עלייה, כל הארץ הזאת נבנתה על ידי עולים. אבל יום העלייה הזה הוא יום עצוב, כי אנחנו איבדנו מעל 70 עולים בקרבות ובמלחמה. אני אנסה לספר לכם סיפור אחד לסיום, אבל אני רוצה ששמותיהם יירשמו כאן לזיכרון עולם בספר דברי הימים של כנסת ישראל. לא תמיד העולים, יש להם את הכוח ואת העוצמה לתעד את הסיפור שלהם ושיראו את הסיפור שלהם בכל המדיות ובטלוויזיה ובספרי הלימוד שלנו. לא תמיד יש להם את היכולת, גם בשפה וגם בכלכלה, להביא את הסיפור של בני העולים. ולכן חשוב שאנחנו נרומם את העולים החדשים שנפלו בחרבות ברזל. אתה היית שר לביטחון לאומי. אם מתחילים ב-18 החללים של משטרת ישראל – הייתי בלוויה של שוטרת מאופקים שנקברה בחצות בנתיבות, לא ברוב עם ולא בהדר; באמצע הלילה רק עם כמה עשרות אנשים: רב-פקד אמין אחונדוב, זיכרונו לברכה, רס"ל אליונה אסטפנקו, רס"מ אלכסיי בודובסקי, רב-סמל בכיר יקיר בלוכמן, סגן-ניצב ודים בליך, רנ"ג דניס בלנקי, סמ"ר מולוגוטה גדיף, רס"ב שמואל סמצ'או גולימה, רב-סמל בכיר יוליה ווקסר דאונוב, ניצב-משנה ג'יאר דוידוב, רס"מ בוריס דנילוב, סמל רוז איידה לובין, רס"מ אליק פוזדניאקוב, מפקח אנריי פושיבאי, רפ"ק מרטין קוזמיצקס, רס"מ ויטלי קרסיק, רס"ר מקסים ריז'קוב, מפקח אלכסיי שמקלוב. חללי צה"ל שנפלו, בני העלייה, בני העולים: רס"ל נזר איטקין, רס"ר אליהו בנימין אלמקייס, סמל ראשון ראובן מרק מרדכי אסולין, << אחרי_כן >> סמ"ר דוד בוגדנובסקי, רס"ל עומר בלווה, רס"ן משה בר-און, סרן רבקה הנרייטה יוהנה ברוך, רס"ן במיל' רומן ברונשטיין, רס"מ במיל' סרגיי גונטמכר, סמ"ר ולנטין אלי גנסיה, סמ"ר בוריס דונבצקי, סמל יוסף דסה, סמ"ר גרי גדעון הנגהל, רס"ר דן וידנבאום, רן דניס קרוחמלוב וקסלר, רס"מ דניאל קאסאו זגייה, בנימין טשגר טקה, רס"מ במיל' עקיבא יסינקסקי, רס"ם דניס יקימוב, סמל אלכסנדר יקימינסקי, סמל אילן משה כהן, סמ"ר בנימין לב, רס"ר קאלקידן מהרי, רס"מ רפאל אליאס מושיוף, סמל ארמיאס מקוריאו, רב-סרן יעקב נדלין, סמ"ר ישראל אליהו סוויסה, סמ"ר אסצ'אלו (אסי) סמה, רס"ל ויטלי סקיפקביץ', רס"ל אמיר פישר, סמ"ר עלמנאו עמנואל פלקה, רס"ל דניאל פצ'ניוק, רס"ר ולרי צ'פונוב, סמ"ר ברהאנו קאסיה, רס"ל אנדועלם קבדה, סמל מישה מיכאל רוזל, סמ"ר שלמה דמיטרי רשטניקוב, סמ"ר סימון שלומוב, רס"ב אלכסנדר שפיץ. אני יכול רק להגיד משהו קטן אחרון. ביום ראשון, אלכס קריף מ"הלובי למיליון" אספה מעל 50 משפחות שהקראתי בתל אביב, וגייסה מהממשלה וגייסה מעמותות ומעסקים 70 מלגות לסטודנט שילווה את המשפחות השכולות של העולים, יכתוב את הסיפור שלהם, יעלה אותו במדיות ויספר אותו; גם לתת הזדמנות שווה לעולים, גם לספר את הסיפור שלהם וגם שותפות בין כולם. אז אני רוצה להוקיר אותה, ולהוקיר את חבר הכנסת משה סולומון והשרה לשעבר חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהובילו את היום הזה. היית איתם בשדולה למען העולים. זה יום עצוב, אבל זה יום שבו אנחנו מצדיעים לבני העלייה שהקריבו את נפשם למען המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ביטון. ואני מתכבד להזמין את העולה חבר הכנסת משה רוט. חבר הכנסת ביטון, רק לא שמתי לב אם הזכרת בשמות השוטרים את סגן ניצב ג'יאר דוידוב – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לדעתי, לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אני אזכיר אותו. סגן ניצב ג'יאר דוידוב, השם ייקום דמו, גם הוא נפל ב-7 באוקטובר. אגב, הוא נולד באזרבייג'ן. חבר הכנסת רוט, בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד יושב הראש, ראשית, תודה רבה על המחמאה, על הכבוד, שאני נקרא עולה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבר לא חדש, אבל בכל זאת. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא משנה, עדיין אני לא רוצה לעזוב את התחושה ואת ההרגשה הנפלאה. יום העלייה, כבוד הכנסת – עלייה היא מילה מתוקה, מלאת קסם ורגש למי שעבר את הדבר הזה. העלייה ראויה לשבח, ראויה לעידוד. הנושא של העלייה ראוי ללימוד. הייתי שמח מאוד אם הייתי שומע שמלמדים בבתי הספר על כל העליות השונות, על העלייה ההמונית; על יהודים שמסרו את נפשם ממש כדי לעלות לארץ ישראל, כדי להגיע לקדושת ציון, כדי לחוות ולהיות פה ולחיות פה, שהיו מאושרים רק בשביל להגיע ולעמוד על הקרקע הקדושה של ארץ ישראל; על העלייה הראשונה האמיתית, של החסידים, של תלמידי הגר"א, שפשוט פתחו את השערים לכל העליות שלאחר מכן. ראוי ללמוד את זה, להשקיע בזה, שהילדים של היום ידעו כמה שהם זכו מן ההפקר, כמה מה שמובן מאליו בשבילם, לסבי-הסבים – שמונת הילדים שלי הם דור שמיני בארץ. הסבים שלהם שהגיעו לארץ ישראל ובנו את הארץ בפועל, את היישובים החדשים – הם לא לוקחים את זה כמובן מאליו עד היום הזה. אני דואג שזה לא יקרה; שידעו את הזכות הגדולה על כך שבכל יום שהם קמים בבוקר ופותחים את העיניים, ואומרים מודה אני, הם נמצאים בארץ ישראל. איזו זכות, איזו זכות. אבל אני גם רוצה לבקש את תשומת ליבכם, ובפרט, אדוני השר, אודה לך מאוד אם תיקח את מה שאני אומר כנציג הממשלה. יש עלייה אחרת – עלייה לא של אנשים שיש להם תעודות זהות, אבל יהודים מארצות רווחה שמגיעים לארץ ישראל, בכל הגילים, ונמצאים בארץ שנים רבות, חמש, עשר שנים, אבל אין להם את ההנגשה. קודם כול, אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת פינדרוס, שהשקיע בזה הרבה, שיהיו את המספרים הזהים לאנשים האלה, התושבים הארעיים, שתהיה להם היכולת להתאקלם ולקבל שירותים בסיסיים כשהם גרים בארץ. בדרך כלל האנשים האלה בסוף – הילדים שלהם הופכים להיות אזרחים מן המניין. ראוי שהממשלה וכל מי שיכול להשקיע בעלייה הזאת – עלייה משובחת, אנשים איכותיים. אני מכיר אותם אישית ולכן אני אומר: הידד להם. ואם אנחנו נצליח להנגיש להם את השירותים הבסיסיים, אנחנו פשוט מאוד נעודד עוד עלייה חשובה. לסיום, אני רוצה לצטט – בעל פה כמובן ולא ציטוט מדויק – את הדברים של המגיד מטריסק, זכותו תגן עלינו, בספרו "מגן אברהם". הוא חי לפני כ-200 שנה ברוסיה. בספר שלו "מגן אברהם" הוא כתב שהגאולה השלמה לא תבוא בדרך ניסים כמו גאולת מצרים, אלא שכל היהודים יעלו לארץ ישראל, ישבו פה, וקדושת ארץ ישראל תשפיע עליהם לטובה, וככה תהיה גאולה שלמה. זאת העלייה העיקרית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוט. אני מתכבד להזמין את העולה חבר הכנסת משה סולומון. רבים מהדוברים ביום העלייה המיוחד הזה הם עולים, לא כולם חדשים. אנחנו התכבדנו בכם בכנסת ישראל. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו מדינה של עלייה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מדינה שמכילה עוצמות בלתי רגילות של קצוות תבל. אז אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, ראשית, אני רוצה להודות לך באופן אישי, אדוני היושב-ראש, על זה שכיבדת אותנו בנוכחותך בשדולה של יוצאי אתיופיה, וכיבדת את המשפחות השכולות – שחלקן יושבות, או תכף ייכנסו לכאן, למליאה – בדבריך המרגשים מאוד בכנס. אני רוצה רק להודיע לחברתי חברת הכנסת צגה מלקו, כי אני נאלץ להגן על שמו הטוב של שר העלייה והקליטה, ידידי אופיר סופר, שאיננו נמצא כאן – למרות שתכנן ורצה להיות – בשל השתתפותו בהספד שהוא נושא בלווייתו של החייל העולה בן המנשה סמ"ר גרי ללהרואיקימה זולת, זכרו לברכה, ולכן הוא לא הגיע לכאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> במקומו הגיע המנכ"ל, וזה מכובד מאוד. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> במקומו הגיע המנכ"ל, אכן. ראו, השבת האחרונה קראנו את פרשת לך לך. "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", מצווה הקדוש ברוך הוא את אברהם אבינו. זהו אחד הניסיונות הקשים שאברהם עובר. מדוע? לעזוב מקום שאתה מכיר, לעזוב מרחב שנוח לך לחיות בתוכו, לעזוב את המקום הבטוח שלך, את ההיסטוריה, את השורשים, את המקומות שבהם גדלת, זה מורכב מאוד, מורכב לעזוב את כל זה, גם אם אתה הולך למקום טוב יותר. המורכבות הזאת מתגלה בכל עולה ועולה. כל אדם, לא משנה מאיפה הוא יוצא – המורכבות הזאת היא חלק ממנו, ולכן יש לנו הערכה רבה, יש לנו כבוד והערכה לעולים באשר הם. ראו, לצאת ממקום שבו אתה גדל ונמצא, גם אם התנאים לא תמיד הכי טובים, זה מורכב. בדידי הווה עובדא. אנוכי יצאתי מאתיופיה בגיל צעיר, בגיל שש, מתוך חלום וכמיהה ורצון עז להגשים את חזון הנביאים, מתוך הדרכה של ההורים שלנו שגם אם קשה תהיה הדרך, למען ציון לא אחשה. הוריי יצאו לדרך מאתיופיה בשנת 1980, ברגל מאתיופיה עד סודן, 1,000 קילומטר קשים, מתוך ידיעה ברורה שלא כולם ישרדו. אבל הרצון לעלות לארץ, הרצון להתאחד עם כלל ישראל, הרצון להגשים את חזון הנביאים, היה כל כך חזק, שהוא אפשר להם לעמוד בניסיון הגדול שאברהם אבינו עמד בו. את זה אני אומר בשמי ובשם אבי, זיכרונו לברכה, אבל זה נכון לגבי כל עולה ועולה, לא משנה מאיפה הוא יוצא. "עד אשר יניח ה' לאחיכם כָּכֶם וירשו גם המה את הארץ אשר ה' אלקיכם נותן להם ושבתם לארץ ירֻשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד ה' בעבר הירדן מזרח השמש", כתוב ביהושע פרק א'. הגשמת חזון הנביאים זו אחת הבשורות של העת החדשה. ב-76 שנה של המדינה אנחנו קולטים ונקלטים בארץ חמדת אבות, ולדבר הזה יש עוצמות בלתי רגילות. אני כל כך מתרגש שיש יום כזה, יום העלייה, יום שבו אנחנו מעריכים, מוקירים וזוכרים את מי שלא זכו לעלות לארץ, לכאן. היום עשינו כנס של השדולה, כפי שציינתי בתחילת דבריי, כנס שהיה בסימן יום הסיגד, שיתקיים בעוד שבועיים, של הקהילה האתיופית, ובסימן גבורתם של הנופלים יוצאי אתיופיה, שהם כפול מיחסם היחסי בתוך החברה: אנחנו 1.7%, ובערך 3.5% מהנופלים בקרב החיילים הם יוצאי אתיופיה. את הדבר הזה – רצינו להנכיח אותו. היה חשוב לכבד ולחבק את הנופלים, את המשפחות. הגיעו לכאן 31 משפחות של הנופלים, והם סיפרו לנו שהגבורה שלהם היא לא גבורה שהתחילה היום, היא גבורה שהתחילה בבית, מהסבא והסבתא; היא גבורה שהתחילה רחוק רחוק, בהיסטוריה הרחוקה, ואנחנו היום זוכרים אותם. אז אני רוצה רק, ברשותכם, כדי לזכור אותם, להגיד את שמותיהם כאן מעל גבי הבמה: אביאל מלקמו, אברהם אובגן, אברהם פטנה, אדיר אישטו בוגלה, אור אסתו, אוריאל אברהם, אוריה איימלק גושן, עלמנאו עמנואל פלקה, אנדועלם קבדה, אסצ'אלו סמה, בנימין בלאי, ברהנו קאסיה, גולימה שמואל סמצ'או, טקה בנימין טשגר, יהודה גטו, יהונתן סמו, יוסף דסה, ישראל צ'אנה, לידור מקייס, מארו אלם, מולוגטה גדיף, מולוקן טשומה, מקוריאו ארמיאס, נריה בלטה, סיגל איטח, עדנה מלקמו, עלמאקן טרפה, קאלקידן מהרי, קאסאו דניאל זגייה, שי איילי, שי גרמאי. יהי זכרם ברוך. ואני אסיים בתפילה אחת, תפילה לשלום ולניצחון, ותפילה גדולה גדולה מאוד להחזרת החטופים שנמצאים בשבי החמאס, ובהם בעזרת השם גם אברה מנגיסטו, שנמצא כבר כמעט עשר שנים בשבי החמאס. בהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת מישל בוסקילה – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, לשעבר מראשי מטה "שלח את עמי" לשחרורם של אסירי ציון ולעליית יהודי ברית המועצות לשעבר, בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בסיומה של מגילת העצמאות נכתב: אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל, כלומר, היה ברור לחותמי המגילה שיש לנו שאיפה ברורה לעודד את עליית היהודים מרחבי העולם לארץ. כיום באתר משרד העלייה והקליטה כתוב שהוא אחראי לסיוע לעולים ולתושבים חוזרים, ובנוסף, הוא אחראי לתהליכי עידוד העלייה לישראל. מה שכלול בזה, לפחות על פי האתר, זה קשר עם מי שמתעניין בעלייה ועידוד חזרתם של ישראלים השוהים בחוץ לארץ. אבל העיקר חסר מן הספר. איפה הפעילות המסיבית לעודד בפועל את מיליוני יהודי העולם לקום ולעלות ארצה? גם משרד התפוצות לא עוסק במשימת-העל הזאת, אלא מתמקד בחיזוק הזהות היהודית והקשר למדינת ישראל ובמאבק נגד האנטישמיות והדה-לגיטימציה כלפי מדינת ישראל. אכן, אלו משימות חשובות מאוד. אבל זה לא רק תפוצות, זוהי גלות; אלו קהילות שנמצאות במקום זר שאיננו מקומן האמיתי. לכאורה היה מקום לשאול: איזו זכות יש לנו בכלל לעודד יהודים לעלות לארץ? נכון שיש אנטישמיות ברחבי העולם שלא רק שלא פוחתת אלא אף מתגברת, כמו שראינו כולנו בלינץ' באמסטרדם, כמו גם במקומות אחרים באירופה, אבל אחרי מה שעברנו בשמחת תורה תשפ"ד ובשנה שחלפה, אולי לא נכון לקרוא ליהודים לבוא לכאן ולהסתכן. מרן הרב קוק זצ"ל נשאל על כך לפני מאה שנה, וענה שהייסורים בחוץ לארץ הם פרפורי גסיסה, והייסורים בארץ הם חבלי לידה, כמו שמתאר יחזקאל הנביא בחזון העצמות היבשות את הגלות כבקעה מלאה עצמות, כלומר כבית קברות ענק שממנו הקדוש ברוך הוא מוציא אותנו בתהליך הגאולה והתחייה של עם ישראל. במהלך 200 השנים האחרונות עם ישראל הולך ושב אל מקומו ואל עצמו. פה העתיד. פה התקווה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו במוצאי י"א בחשוון, יום פטירתה של רחל אימנו. רש"י בפירושו לפרשת ויחי מביא מהמדרש את ההסבר מדוע יעקב אבינו קבר את רחל אימנו בדרך ולא במערת המכפלה. אני מצטט: "שעל פי הדיבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה. כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליה רחמים, שנאמר: קול ברמה נשמע" – רחל מבכה על בניה – "והקדוש ברוך הוא משיבה: ויש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". את דברי רש"י הללו נהגו ללמוד בתלמודי התורה במזרח אירופה בניגון מיוחד. וראוי להזכיר כאן את דבריו של מקס נורדאו, כשהסביר מדוע הזכיר את המדרש הזה בנאומו בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, ואני מצטט: באחד הימים בפריז, בשעה שהייתי מקבל חולים בביתי, באה אליי אישה ענייה מרחוב היהודים עם ילד בן שמונה או תשע להתרפאות. ראיתי בילד שפיקח היה. שאלתי אותו באיזה בית ספר הוא לומד, וענה לי בשפה רפה כמתבייש שהיה לומד בחיידר. ואמו הוסיפה משלה, כמצטדקת, שאביו הוא מן הדור הישן, ואינו רוצה שבנו ילך לבית ספר של גויים קודם שיגמור את לימודיו בחיידר. כמעט בלעג שאלתי את הילד מה היה לומד בחיידר. הוא נתמלא רגש, והתחיל לספר ביידיש את האגדה של רחל אימנו שלמד בחומש ביום שלפני שחלה. באותה שעה נזדעזעו כל איבריי. חיבקתי ונישקתי אותו על מצחו ובליבי אמרתי: עם כזה ששומר זיכרונות כאלה אלפי שנים ומשריש אותם בלב ילדיו אינו עלול למות, והוא מובטח לחיי עולם. זה קרה באותם הימים של מעשה דרייפוס, כשהתחלתי לפקפק בצדק אומות העולם כלפי ישראל, ויכולני לומר שהילד הזה היה אחד הגורמים לקרב אותי לציוניות ולהאמין בנצח ישראל. סוף ציטוט. מאז תחילת המלחמה ישנה התגברות בעלייה לארץ. גם בקרב יהדות העולם ישנה התפכחות. אסור לנו להחמיץ את השעה. אנחנו חייבים להיות אקטיביים בעידוד העלייה בקרב יהודי העולם. ומכאן אני פונה בקריאה ליהודים ברחבי תבל: עלו והצטרפו אלינו, אל מדינת ישראל. בואו אל ארצנו הטובה, ארץ חמדת אבות, ארץ הקודש, ארץ ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. אני מתכבד להזמין את העולה הוותיק השר חיים כץ לשאת דברים בשם הממשלה, ומתכבד לברך גם את אורחינו ביציע; את חלקם אני מזהה מהדיון בשדולת העלייה. ברוכים הבאים לכנסת. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אני מצטרף לברכות שלך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל ואורחים יקרים שנמצאים איתנו ביציע, אני מדבר – מקריא – בשמו של שר העלייה והקליטה אופיר סופר, שנבצר ממנו להגיע לפה כי הוא נמצא עכשיו בהלווייתו של הלוחם העולה גרי – קשה לי לקרוא את זה – ללהרואיקימה זולת, זיכרונו לברכה, שנפל אתמול בקרב ברצועת עזה. היום אנחנו מציינים את יום העלייה, והוא מוקדש השנה לסמל עוצמתי במיוחד – העולה המגויס. זהו יום שבו אנו מצדיעים לא רק לעולים שבחרו לבנות את חייהם בישראל, אלא גם לאלה שהחליטו להגן עליה, אלה שמייד עם בהגיעם ארצה נרתמו להגנתה ומוכיחים יום-יום את עומק מחויבותם ואהבתם למדינת ישראל ולעם היהודי. מתחילת מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר עלו למעלה מ-32,000 עולים חדשים לישראל. המספרים מראים את העוצמה, החוסן והסולידריות של העלייה גם בזמנים מאתגרים, נוסף להירתמות האדירה של קהילות יהודיות בכל העולם למען מדינת ישראל בהסברה, בשיקום, ברפואה, במדע ובכלכלה. על אף האתגרים הרבים שניצבים בפני מדינתנו בעת הזו, אנו עדים לעלייה משמעותית ולרצון רב להגיע ולקחת חלק בסיפור הציוני דווקא עכשיו. כמו כן, ניכרת המחויבות הגדולה במיוחד בקרב צעירי העולים. בצה"ל משרתים כיום קרוב ל-6,000 עולים חדשים. מאז תחילת המלחמה הצטרפו 2,713 עולים לשורות צה"ל, ובהם 1,245 חיילים בודדים. המסירות של חיילי צה"ל אלה, כמו גם תרומתם של 350 חניכים חדשים של גרעין צבר שהגיעו מתחילת המלחמה, מעוררת השראה בלב של כל אחד מאיתנו ומדגישה את הקשר החזק של העולים למדינה ולביטחונה. בכל נקודת זמן יש כ-4,200 חיילים שבכבוד גדול, משרד העלייה והקליטה מעניק להם סיוע כדי להקל עליהם באתגרים שבשירות הצבאי הרחק מהמשפחה. השנה הגדלנו את התמיכה בשכר הדירה לחיילים בודדים מ-400 שקלים ל-750 שקלים בחודש, מתוך הכרה בכך שעלינו לתמוך בהם לא רק כמשרתים אלא כעולים צעירים שבחרו לתת מעצמם למען הגנת העם וארץ. העולים המגויסים האלה הם הלב הפועם של הישראליות במיטבה. הם מצטרפים לשורות צה"ל עם תחושת שליחות עמוקה, ורבים מהם רואים בשירות הצבאי גם מפתח להשתלבותם בחברה הישראלית. זו התחייבות שאין כמוה, והיא מעוררת השראה בכל אחת ואחד מאיתנו. מעבר לתרומתם לביטחון המדינה, העולים מביאים עימם כישורים וידע מקצועי. רק מתחילת המלחמה הגיעו ארצה 2,441 מהנדסים, 901 רופאים, 826 כלכלנים ו-1,236 מורים. בין המקצועות החיוניים הנוספים, מדובר בתוספת משמעותית למערכות הבריאות, החינוך וההייטק של ישראל, המחזקות את החברה הישראלית והכלכלה הישראלית באופן ניכר, והם חלק נכבד ממנוע הצמיחה של המשק. ביום זה אני קורא לכל אזרחי ישראל להוקיר את העולים הללו ולהביע את הערכתנו העמוקה לאלה שבוחרים לא רק לחיות כאן אלא גם להגן על הבית. העולים הלוחמים הם מופת ודוגמה לדור שלם של ציונים מודרניים, ומשרד העלייה והקליטה ימשיך לעמוד לצידם ולצד משפחותיהם בכל שלב. ברוכים הבאים לכל העולים. אנחנו גאים בכם וגאים להיות חלק מהסיפור שלכם. כולנו תקווה שבשנה הבאה נציין את שבוע העלייה עם מספר גדול עוד יותר של עולים, יחד עם חזרתם של החטופים, ובהם שניים מחברי גרעין צבר, עומר נאוטרה ועידן אלכסנדר, והשבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. אמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. תודה לכל הדוברים. << הצח >> הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1401; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 214; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. חבר הכנסת טייב נמצא כאן? אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ, בשם יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> רון כץ (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מקריא את הדברים בשם יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שמחתן ביום חמישי את ביתו. זאת גם הזדמנות טובה לאחל הרבה מזל טוב לזוג הצעיר. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום, התשפ"ה–2024. הצעה זו היא מיזוג של שלוש הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת יוסף עטאונה, וההצעה שלי. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. בשנת 2018 נפל דבר במעונות היום הפרטיים – הכוונה למעונות אשר מתחנכים בהם שבעה פעוטות או יותר בגילי לידה עד שלוש – הם חויבו בהתקנת מצלמות במעון בכל האזורים שבהם מטופלים הפעוטות. זאת, במטרה לתת מענה לתופעה שבה התגלו בדיעבד התנהגויות קשות של פגיעה בפעוטות, שלא ידעו לתווך להוריהם בדיבור את ההתעללויות שעברו ואת הדברים שהתגלו בדיעבד, לרוב, לאחר שכבר נגרם נזק קשה ולעיתים בלתי הפיך לחלק מהפעוטות. תופעות קשות אלה זעזעו עמוקות את המדינה. לאחר חקיקת החוק החלו להתגלות התעללויות באמצעות צפייה במצלמות המוצבות במעון, והחומר המצולם סייע כחומר ראייתי להבאתן לדין של המטפלות המתעללות. חלק מציבור ההורים טען שאפשרות הצפייה שבחוק – המצמצמות, למעשה, את הצפייה רק לאחר שעלה חשד – מגבילות מאוד את יכולת ההגנה על הפעוטות, וייתכן שמפספסות את מהותו של החוק. על רקע זה ביקשו חברי הכנסת המציעים לאפשר להורים להיות חלק ממנגנון הפיקוח על המעון, באמצעות צפייה בצילומים ממצלמות המעון. לפיכך, מוצע לאפשר למפעיל מעון יום לפעוטות לאפשר באופן יזום להורי הפעוטות במעון – ולהם בלבד – לצפות בצילומים ממצלמות המותקנות במעון בשלוש דרכים: האחת – צפייה בזמן אמת, כלומר צפייה און-ליין בשידור ישיר ורציף של המצלמות המותקנות במעון באמצעות מחשב או טלפון נייד; האפשרות השנייה – צפייה שאינה בזמן אמת אלא מעת לעת, כפי שמפעיל המעון יקבע מול הורי המעון, בצילומים שנאגרו במערכת המצלמות במעון. החוק מחייב שמערכת המצלמות תאגור את הצילומים ל-30 ימים לפחות. בדרך כלל בתום תקופה זו הצילומים נמחקים אוטומטית. צפייה כזאת, מעת לעת, יכולה להתקיים בשני אופנים: האחת – מרחוק, באמצעות מחשב או טלפון נייד, בתדירות שלא תעלה על אחת לחודש, בחלון זמן של עד 48 שעות, שבהן החומר שנאגר במצלמה מאז המחיקה הקודמת יהיה זמין להורים לצפייה. האפשרות השנייה תהיה צפייה בשטח המעון על ידי נציגות של עד חמישה הורים מהמעון. זו צפייה שתיעשה מול מסך מחשב במעון, שמחובר למצלמה, שמפעיל המעון יציג להורים ואף יוכל לצפות יחד איתם. חשוב לומר שלהסדרים מתקדמים אלה, במיוחד להסדר של צפיית און-ליין, יש השלכות לא פשוטות לגבי החדירה לפרטיות של המטפלות ועוברות המעון. לפיכך, הצעת החוק מפרטת הסדרים רבים שנועדו להגן על הפרטיות ואיסור שימוש בצילומים מעבר לצפיית ההורים המותרת. ההסדרים האלה הם בשתי רמות: ברמה האישית, כלפי ההורים ומפעיל המעון, שיש עליהם איסור פלילי – וגם עוולה אזרחית – להעתיק את הצילומים, להעביר אותם לאדם אחר או לעשות שימוש במידע שהתגלה בהם מצפייה בצילומים. גם מפעיל המעון חשוף לפלילים ולעוולה אזרחית אם יאפשר צפייה בצילומים שלא בהתאם להוראות החוק ודרישתו. במקביל, נוספו הסדרים נרחבים של אבטחת מידע, ובהם הגנת סייבר, שמפעיל נדרש לעמוד בהם אם הוא רוצה לאפשר צפיית און-ליין או צפייה מרחוק מעת לעת, למשל הגבלת הרשאות, ניהול סיסמאות, הזדהות חזקה, מערכות הגנת סייבר שלא יאפשרו פריצה למצלמה ועוד. על כל אלה המפעיל יצטרך גם להעביר אישור למשרד החינוך מאיש המקצוע הטכנולוגי שינהל את מערכת הצפייה, שנקרא בחוק "מנהל מערכת". בחוק עשינו הפרדה בין מפעיל מעון שמודיע להורים על כוונתו לאפשר אחת מדרכי הצפייה האמורות במעמד הרישום למעון – כלומר לפני תחילת שנת הלימודים – לבין מצב שהצפייה מתאפשרת לאחר שהתחילה שנת הלימודים. מפעיל מעון שמתכנן לאפשר צפיית הורים, צריך להודיע להורים שבאים להירשם ולעובדי המעון על כוונתו. לעובדים הוא חייב להודיע לפחות 60 ימים לפני שהוא מתכוון להפעיל צפיית הורים, על מנת שיוכלו לכלכל את צעדיהם ולהחליט אם הפגיעה הצפויה בפרטיות לא תאפשר להם להמשיך לעבוד במעון ולהיערך בהתאם. מפעיל שמחליט לאפשר צפיית הורים לאחר שהחלה שנת הלימודים, צריך להודיע להורים לפחות חודשיים לפני המועד שבכוונתו להפעיל בו את הצפייה, ולקבל את הסכמתם של כל הורי המעון בכתב, על מנת שהורים שאינם מעוניינים לא ימצאו את עצמם בפני שוקת שבורה באמצע שנת הלימודים. הורה שהסכים, יכול לחזור בו מההסכמה תוך 30 ימים. לגבי עובדי המעון, המפעיל כאמור יצטרך להודיע להם חודשיים לפני שיפנה להורים, מכיוון שלעובדים כאלה – שלא מעוניינים להיחשף כאמור – יהיה מאתגר יותר למצוא עבודה. חובות נוספות שהטלנו על מפעיל המעון שמאפשר צפיית הורים כוללות הצבת שלט בשטח המעון, שיתריע על כך שיש צפיית הורים בצילומים – מה שעשוי להיות חשוב לספקים ולנותני שירות שונים המגיעים באופן קבוע למעון, מתן הדרכה להורים על כל האיסורים הפליליים והחשיפה לתביעה נזיקית, וכן כל חובת הזהירות של אבטחת מידע והגנת הסייבר. על כל החובות האלה יהיו מפעילי המעון גם צפויים לעיצומים כספיים שיוטלו עליהם על ידי הממונה ממשרד החינוך. אציין כי כל ההסדרים הללו לא חלים על מעון יום שיקומי, שלגביו יש מערכת פיקוח ממשלתית נרחבת ויעילה, וכן נוכח הרגישות עקב מצבם הבריאותי של הילדים המטופלים בו, כך שמתן האפשרות להורים לצפות בצילומים עלולה לפגוע בפרטיותם של הפעוטות באופן עמוק יותר. הסדר נוסף שהוכנס לחוק מאפשר למשרד החינוך לקיים במעונות מערכת ניטור למערכת המצלמות על חשבונו של המשרד. שמענו ממשרד החינוך שבמעונות הסמל, שחלק גדול מהם מנותקים מהמערכת כאמור, נמצא כי פעמים רבות המצלמות מפסיקות לצלם ויש בהן תקלות, כך שמערכת ניטור שמתריעה על תקלות תסייע מאוד באכיפת החוק. הניטור גם מסייע למפעילי המעון, שעלולים לשאת באחריות פלילית על מצלמות שלא עובדות אם התרשלו באחזקתן. חשוב לציין כי הפיקוח של משרד החינוך בנושא צפיית הורים מוגבל לפי חוק זה. מטעמים מובנים, משרד החינוך לא יאכוף כל הוראה הנדרשת מההורים וממפעילי מעונות היום בכל הקשור לצפיית הורים און-ליין, מרחוק או במעון. שר החינוך ביקש מהוועדה החרגה זו לאור העובדה שקיימים אלפי מעונות פרטיים, והאכיפה כאמור כמעט בלתי אפשרית. לחלק ממפעילי המעונות היו חששות רבים לגבי הדינמיקה שעלולה להיווצר במעון עקב צפיית הורים, וכאן המקום להדגיש: כל ההסדרים שצוינו לעיל של צפיית הורים אינם הסדרי חובה. אלה הסדרים וולונטריים, שמאפשרים צפיית הורים בתנאים מסוימים, וכל מפעיל מעון חופשי להחליט מהי דרך הצפייה ומה הטווח שהוא מוכן לאפשר להורי המעון. אני מציע שהדברים האלה ייקבעו בהסכמים ברורים בין המפעיל להורים מבעוד מועד. לקחנו בחשבון שעלולות להיווצר דינמיקות שיקשו על ניהול המעון עקב אי-הבנות, במיוחד כשהצילומים במעון הם צילומי וידיאו בלבד, ללא אודיו. ובכן, המפעיל חופשי לקבוע בהסכם שלו עם הורי המעון את הצפייה העדיפה לו וגם את האפשרות לחזור בו ממתן אפשרות לצפיית הורים, וכדאי שדברים אלה יובהרו מראש. דגש חשוב נוסף: החוק קובע כי לא ניתן להתקין או להפעיל מצלמות במעון לפעוטות שלא בדרך הקבועה בחוק, כפי שאולי לא היה ברור מלשון החוק המקורי. לבסוף, קבענו הוראת מעבר לגבי מעונות רב-גיליים, שההורים שרושמים את ילדיהם אליהם מסתמכים על רישום ילדם למעון למשך שנתיים ואולי אף שלוש. במעונות אלה תהיה חובה, בשנה שלאחר כניסתו לתוקף של החוק בלבד, לקבל את הסכמתם של כל ההורים שרשומים במעון, גם במועד הרישום למעון וגם לפני תחילת כל שנה, לגבי כל שנה בנפרד. אני רוצה להודות לשותפיי להצעת החוק – טוב, פה אני אגיד את זה, אופיר – חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת יוסף עטאונה, ופה הוא אמר אותי, אבל אני אדלג על החלק הזה. אני רוצה להודות ליו"ר ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב, שהלך איתנו באמת דרך ארוכה. אני לא יודע אם היה עוד חוק כזה שעשו בו כל כך הרבה דיונים; לצוות ועדת החינוך וליועצת המשפטית של הוועדה נירה שפק – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נירה לאמעי. << דובר_המשך >> רון כץ (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> הוא רשם שפק. סליחה, נירה. – – לנציגי הממשלה, שסייעו בעבודה הרבה בהכנת החוק, עו"ד קרן גלאון ממערך הסייבר הלאומי; אנשי הזירה הטכנולוגית של המשטרה; רב-פקד סיון שחר מהמשטרה; ליאור טוביה מאגף אכיפה במשרד החינוך; עו"ד עביר מטאנס ממשרד המשפטים; עו"ד נרמין ברהום מייעוץ וחקיקה; אנשי הרשות להגנת הפרטיות; עו"ד שרית שפיגלשטיין ממשרד החינוך; ההורים המדהימים שהיו איתנו יד ביד והעבירו איתנו את החוק הזה; לחברים שלי שעשו את החוק הזה יחד איתי – תיכף אני אעלה ואגיד את זה בעצמי, אבל גם פה אני רוצה להודות תודה מיוחדת לנטע, ראש המטה של אופיר כץ, שבלעדיה זה לא היה יכול לקרות, וליועץ שלי עידן יפת, שבלעדיו זה לא היה יכול לקרות. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לפני כן – הודעת סגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. החלטת הוועדה לביטחון לאומי בעניין פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, יצחק קרויזר, יצחק פינדרוס, יבגני סובה, אריאל קלנר ומשה סולומון בנושא: אובדן הכנסות עצמיות ופגיעה כלכלית במוסדות ובמוזיאונים בצפון בעקבות מלחמת חרבות ברזל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להלן רשימת חברי הכנסת שביקשו רשות דיבור. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני נרגש מהמעמד היום. יש הצעות חוק שאני מעביר פה שהן חשובות, שהן נותנת מענה לבעיות שצפות במהלך השנים ועושות טוב, אבל מי שמכיר אותי באמת יודע כמה הנושא הזה שונה מהשאר, כמה הדאגה לביטחון הילדים שלנו בוערת בי. זה בא מבפנים, מהבטן. אני יודע שיש קול זעקה שלא שומעים אותו, והתפקיד שלי הוא להשמיע אותו; התפקיד שלי הוא להילחם בשבילם. התחלתי לעסוק בתחום לפני חמש שנים וחצי, קצת אחרי שנכנסתי לכנסת, ועשינו המון, עשינו באמת המון, דברים מהפכניים, שהיו נראים כמו מציאות מדומה בזמנו: החמרנו את הענישה למתעללות; העברנו איסור עיסוק עם חסרי ישע למי שהתעללה בהם בעבר; הוצאנו הנחיית פרקליט מדינה שמסדירה את הטיפול בנפגעי עבירה; שיפרנו משמעותית את היחס של המשטרה והפרקליטות לתיקים האלה. עשינו מהפך. היום אני מגשים משהו שחלמתי עליו המון זמן, צעד ענקי, תקדימי, שיהיה לדעתי הכלי המשמעותי ביותר למיגור תופעת ההתעללות בפעוטות: חוק מצלמות און-ליין בגני הילדים. במהלך השנים טיפלתי במאות מקרי התעללות. שמעתי עדויות, הקלטות, ראיתי תמלילי חקירה, תיקים, ערעורים, ביקשתי נתונים, הכנתי דוחות. העיסוק בזה לא נפסק. עם הזמן הבנתי שהבעיה הגדולה היא הגישה לראיות. אין גישה מספיקה לראיות. במשטרת ישראל, שעושה עבודת קודש בנושא, שוכבים צילומים של שעות ארוכות ממעונות שפשוט אין כוח אדם לטפל בהם, ותיקים נסגרים, נסגרים אחד אחרי השני, כי אין באמת אפשרות לברר את האמת. אני מאמין גדול בשקיפות. אני חושב שזה הדבר היחיד שייצור אמון אמיתי בין הצוות לבין ההורים. הם יוכלו לראות מה קורה עם הילד שלהם, עם הפרח המוגן שלהם, שהם שולחים בכל יום הרחק מהם. אבל אני גם חושב ששינויים צריכים לבוא בהסכמה, כמובן, ולא בכוח. לכן עבדנו חודשים ארוכים על הצעת החוק הזו, שתאזן בין הדברים. הצעת החוק שמונחת לפניכם היא הצעת חוק וולונטרית, כמו שאמר רון. וולונטרית לחלוטין. ההחלטה על בחירת מסלול המצלמות נתונה למנהלת המעון. המטרה פה היא לחנך מחדש את המערכת, לייצר תחרות ושקיפות בריאה ולעודד את הביקוש למקומות הנכונים. ישנם שלושה מסלולי צפייה שניתן לבחור: גן און-ליין, אשר בו ההורים יוכלו לצפות בילדיהם בזמן שעות הפעילות; גן צפייה פרונטלי, שבו נציגות הורים תוכל להגיע מקסימום פעם אחת בשבוע לדגום את המצלמות פיזית במעון; גן צפייה מרחוק, שבו בעלת המעון תוכל לאפשר להורים לדגום את המצלמות פעם אחת בחודש למשך 48 שעות מרחוק. המסלולים האלה נועדו בשביל לייצר כמה שיותר אפשרויות להפוך את הגן לשקוף ובטוח יותר. כל המסלולים מעוגנים בהנחיות המחמירות ביותר של ביטחון המידע ומתואמות באופן מלא עם הדרישות של מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנה על הפרטיות. מאז שהתחלתי עם החקיקה באות אליי המון נשות צוות ומפצירות בי: תעביר כבר את החוק הזה, את החוק החשוב הזה. הן יודעות שזה מגן גם עליהן. הן יודעות שעכשיו לא יצטרכו לפנות למשטרה על כל חשד. אנחנו יודעים שאתן עושות עבודת קודש, וש-99% מכן באמת עושות עבודה מדהימה, עבודה קשה ומסורה. לא כל אחד יכול להתנהל עם ילדים, לחנך ילדים, להשקיע בילדים, ורוב-רובכן עושות את זה בצורה באמת יוצאת מן הכלל. אבל אנחנו מדברים פה על מי שכמובן יוצא מהכלל, וזו המטרה שלנו, כפי שעשיתי עד עכשיו בחוקים האחרונים – לשמור על ביטחון הילדים שלנו. בעלות המעונות היקרות, אני קורא לכן: פתחו את מצלמות הגן לצפייה און-ליין. הגבירו את האמון. תעשו מה שנכון. זה העתיד של הגיל הרך. והורים יקרים, אנחנו בדרך לשינוי אמיתי. אל תתפשרו. תבחרו בגנים שמייצרים לכם את היכולת להיות שקטים, לשמור על ילדיכם, גם בשגרה, ובמיוחד עכשיו, בחירום. אני מודע להתנגדויות שעלו, ואני רוצה להגיד למתנגדים: אנחנו נהיה פה לא עוד הרבה זמן ונברך על השינוי החשוב שנעשה, וגם אתם. אני רוצה להודות לחברי שר החינוך יואב קיש, שבאמת הלך איתי ותמך בי בחוק הזה, הוא יחד עם אנשי משרדו, על שיתוף הפעולה, התמיכה. זו ההזדמנות פה שוב להודות לו, לשר החינוך; לחבר הכנסת רון כץ, שבאמת, לכל יוזמת חקיקה הוא מצטרף אליי, וזה מדהים שרק אתמול צעקנו פה אחד על השני ורבנו והתווכחנו, והיום אנחנו ביחד מעבירים את החוק החשוב הזה; לחבר הכנסת יוסף עטאונה, שגם הוא שותף לחקיקה של החוק; ליו"ר הוועדה המצוין, שרצה להיות איתנו אבל לא יכול היה, יוסי טייב, שהשקיע את כל-כולו, שם את זה בראש סדר העדיפויות, ואני וההורים והילדים וחברי הכנסת באמת חייבים לו תודה גדולה; ליועצת המשפטית נירה לאמעי, שאין לה בחירות בשבוע הבא – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה יוסי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, זה יוסי? – – שהשקיעה באמת הרבה מזמנה, ומחשבה, והשקעה, וחוק שהתחלנו, אני חושב, משני עמודים, והיום אנחנו עומדים על 27 או 28 עמודים – זה מראה כמה השקעה הייתה בחוק, וזה הרבה הודות ליועצת המשפטית נירה; למנהלת הוועדה אתי דנן; לצוות ענת ומירב; ליועץ של יוסי טייב, יוסי תורג'מן; והכי חשוב – לשותפיי לדרך, האנשים שבלעדיהם כלום מכל מה שציינתי פה לא היה קורה, האנשים שנלחמים כל יום בלי לקבל שום תמורה רק למען ביטחון הילדים שלנו, ששוברים חומות, שמפילים מגדלים, ששום דבר לא בלתי אפשרי בשבילם, מטה המאבק למען הילדים, ובעיקר לאלונה דניאל, שכמובן נמצאת פה איתנו, והייתה איתנו גם בוועדות, והתווכחה, והעלתה בצורה – הייתה הסנגורית הכי טובה שהילדים יכולים לבקש, יותר טובה ממני ומחברי הכנסת. זו אלונה, ואת עושה את זה פעם אחר פעם באמת בצורה יוצאת דופן, הכול מהלב, בהתנדבות. באמת תודה, אלונה. את עושה, עשית, עבודה מדהימה חמש שנים, ואת ממשיכה לעשות את זה. יישר כוח, באמת. אישה שמילים לא יעשו אתה חסד, כי היא כל כך מופלאה, מנהיגה חברתית אמיתית, לוחמת צדק על מלא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ, זמננו תם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, סליחה. אני תמיד בשבילכם, תמיד איתכם. אתם הרוח הגבית והחוזק שלי להמשיך להיאבק מול כולם לטובת הילדים. ואחרונות חביבות – ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק, שתמיד כשאני נתקע בחקיקה היא נחלצת לעזרתי ומוצאת את הפתרונות איפה שהדברים תקועים, וגם פה היא הגיעה והשקיעה וידעה להביא אותנו לפתרון שבזכותו אנחנו נמצאים פה היום; כמובן כמובן לראש המטה שלי נטע מולכו, שהיא הרוח החיה מאחורי החוק הזה. היא באה בעצם עוד לפני יותר משנה עם הרעיון הזה, שצריך את האון-ליין בגני הילדים, וזה הצעד הנוסף והחשוב, ובאמת זה היה קשה, והינה, היוזמה הזאת, שהיא יותר שלך, הצליחה, והיום אנחנו מעבירים את החוק החשוב הזה, ויש לך חלק משמעותי בביטחון של הילדים שלנו. אני קורא לכולם להצביע בעד החוק החשוב הזה. ביחד נגן על הילדים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת רון כץ, הפעם בתוך רשימת הדוברים. לרשותך חמש דקות. השתדל יותר טוב מחבר הכנסת כץ לעמוד בהן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אני אעמוד בהן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיוון שהצגתי קודם את החוק, אז אני אדלג על – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם הצגתי את החוק הזה. תן לי רגע להסביר על מה אתה הולך להצביע, חיים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני לא מצביע, אין לי זכות הצבעה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, נכון, אתה נורבגי. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – מצביע, אבל אין לי – – – ואתם אותו דבר בכנסת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חלילה. חבריי חברי הכנסת, אדוני היו"ר, אלונה, היום באמת אנחנו עושים דבר ענק למען ילדי מדינת ישראל. במשך הרבה מאוד שנים אני עוסק בתחום של הגיל הרך, ואחת מהנקודות הכי קשות באירועים החמורים שקורים זה שאין ראיות, אין מספיק ראיות; לא יודעים מה קרה שם. רוב הפעמים מדובר בילדים קטנים שלא יודעים לדבר, ואז יש חשש להתעללות, ואז בהרבה מקומות אין אפילו מצלמות, או שיש מכשירי הקלטה שהורים מסליקים, ולא באמת יודעים מה קורה. הדבר הזה יוצר עוול כפול: אחד – כלפי הילדים, ההורים, המשפחות, שלא יודעים מה קורה עם הדבר הכי יקר להם, וגם כלפי נשות הצוות, שלפעמים מאשימים אותן סתם. הצעת החוק הזו תעשה סדר בדבר הזה. תתארו לכם שיש עכשיו ילד קטן – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, מה רצית? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא נותן רשות דיבור ברשות – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב על מה החוק. אני לא אמרתי שטיחים. ראיתי שנכנסת – לא דיברתי על שטיחים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא שטויות. אנשים מבעירים צמיגים, אנשים אצלנו חוטפים מכות – – – כולם מקוזזים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אלמוג, אלמוג. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי את הרעיון של ההתייעצות בסיעה, שאתה לא חלק מהקבוצה של הסיעה שלך. שב ליד חיים כץ, הוא היחיד שיכול לדאוג לך למקום בכנסת הבאה. סמוך עליי. עכשיו בואו נחזור לדבר – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה חושב שחיים כץ דואג לו למקום? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי. עכשיו בואו נחזור, ברשותכם, לדבר יותר חשוב מכל מי שיושב כרגע פה או מהמקום הבא בכנסת של הליכוד של אלמוג, ונדבר רגע על הצעת החוק הזו. אני רוצה רגע שתתארו לעצמכם, לא עלינו, חס וחלילה, מצב שאתם חושבים שהדבר הכי יקר לכם בעולם נפגע, ושפוגעים בו, ושיכול להיות שאתם, אתם, בבוקר שמים אותו במקום שמתעללים בו. זה מה שלצערי הרב עוברים יותר מדי ההורים ביותר מדי משפחות במדינת ישראל. ואין היום דרך אמיתית לדעת במאה אחוז, באמת להאמין בזה, שזה לא קורה, מלבד להתקין מצלמות און-ליין. עכשיו חשוב לחדד: זה לא חובה. זה לא חובה. גן שלא ירצה מצלמות און-ליין, שלא ישים מצלמות און-ליין; הורים שלא יסכימו שבגן שלהם יהיה מצלמות און-ליין – לא יהיו בו מצלמות און-ליין. וגם בתוך המצלמות יש כמה מסלולים: יש מסלול שהוא און-ליין מלא, שיהיה אפשר לצפות בו דרך טלפון, דרך מחשב; יש מסלול שהוא צפייה בתוך הגן – קבוצה של הורים יבואו, ישבו יחד עם הגננת ויצפו במה שקורה בגן. אבל דבר אחד בטוח יהיה – יהיו מצלמות שעובדות, יהיה DVR שמקליט. נדע מה קורה בתוך גני הילדים שלנו. ואני מציע לכם – כי היא לא יכולה לרדת לדבר עכשיו, אבל תשמעו את אלונה בוועדה, תשמעו את ההורים שבאו לוועדה ותשמעו את המצוקה האמיתית שלצערי קיימת היום, כי ילדים מגיל לידה עד גיל שלוש, ברוב המקרים הם לא יכולים לספר לנו מה קרה. לא יכולים לספר לנו מה קרה. וכשאנחנו שמים את הדבר הכי יקר בעולם בחזקת אדם אחר, אנחנו רוצים להיות בטוחים במאה אחוז, באלף אחוז, שהוא במקום הכי בטוח שיש, במקום הכי חם שיש, שיהיה לו רק טוב, כיף ואושר עד שנבוא לקחת אותו בחזרה, ואם חלילה זה לא המצב, אנחנו רוצים לדעת את זה. אנחנו רוצים שהאנשים האלה ייענשו בחומרה, והחוק הזה מצטרף לרפורמה שלמה שאנחנו מעבירים יחד עם חברי אופיר כץ לגיל הרך. מדובר על החמרת ענישה; מדובר על השתלמויות והתלמדויות לצוותים; מדובר על הנחיות של פרקליט המדינה; מדובר על הרבה מאוד חקיקה קשה – לא קל להעביר את החוקים האלה – חקיקה קשה שתוביל בסופו של דבר לדבר אחד: ילדי מדינת ישראל יהיו בטוחים יותר. ולכן, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע בעד. אני גם רוצה לסיים ולומר תודה גדולה לראש המטה של אופיר כץ, נטע, שבאמת חלק אדיר מהחוק הזה הוא בזכותה; לעו"ד עידן יפת, היועץ הפרלמנטרי שלי – ממש במשפט, חייב לו, הוא עבד על זה מאוד קשה – ליועץ הפרלמנטרי שלי, שבזכותו הרבה מהחוק הזה קיים; לצוות שלי, שעכשיו צופה ומאוד מאוד גאה. משפט אחרון, אדוני היו"ר. עוד כשהייתי סגן ראש העיר וראש מינהל החינוך בעיר פתח תקווה, פגשתי את חבר הכנסת אופיר כץ – אופיר, תקשיב. אופיר. אופיר, משפט אחרון הוא נתן לי. בכל פעם שאנחנו מעבירים חוק לגיל הרך, אני מזכיר שהפגישה הראשונה שלנו הייתה כשאופיר היה חבר כנסת צעיר. אני הייתי ממלא מקום ראש עיריית פתח תקווה וראש מינהל החינוך. הוא בא בשביל לדבר על הגיל הרך, כי בפתח תקווה נפתח האגף הראשון לגיל הרך, ואין גאה ממני, אין גאה ממני לשתף פעולה בנושא הזה. אני רוצה לומר לכם, זאת דוגמה לאיך הכנסת הזאת צריכה להתנהג. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. יש עוד רשימת דוברים ענפה. כשנסיים אותה, תהיה הצבעה. בבקשה, חבר הכנסת עטאונה, אני אבקש ממך – אני יודע שגם אתה מציע של החוק – לנסות יותר מהכצים לעמוד בזמנים. תודה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אנסה ממש לקצר. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני עומד כאן ברגשות מעורבים. מצד אחד, אני שותף להצעת חוק מאוד חשובה, שבאה בעיקר לתת מענה לבטיחות ולביטחון הילדים, אבל היום בבוקר – חבר הכנסת רון וחבר הכנסת אופיר כץ, אני רוצה לשתף אתכם במה שקרה לי היום בבוקר. בדרך לכנסת קיבלתי וראיתי שבבית הספר אבן אל-היית'ם בבאקה אל-גרבייה – לפני ארבעה, חמישה ימים רצחו את מנהל בית הספר זיאד אבו מוך, זיכרונו לברכה, והיום, אחרי ארבעה ימים, ראש העיר באקה אל-גרבייה ראיד דקה הגיע לבית הספר עם הילדים ועם הצוות הפסיכולוגי כדי לקבל את הילדים, וכשהוא שם, נכנס רעול פנים עם אקדח ואיים עליו ועל התלמידים. האמת היא שאני הלכתי ישר לבית הספר, ונפגשתי גם עם ראש העיר וגם עם התלמידים. המראות של הילדים, הכאב, העצב, הפחד, הדאגה – זה משהו לא ייאמן. הטרור של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית – איך אני מקשר את זה לנושא? לפני שנה ויותר הצעתי הצעת חוק. יש דברים שחוצים מפלגות, חוצים קואליציה ואופוזיציה. דיברתי על אבטחת מוסדות החינוך בחברה הערבית בצל הטרור של ארגוני הפשיעה. זה הגיע בשנה האחרונה, ואין כמעט יישוב שלא שילם מחיר – מורה או איש צוות או תלמיד בתוך בתי הספר. חלק מהמאבקים של ארגוני הפשיעה מתגלגלים לתוך בתי הספר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למה כל מועצה מקומית לא ממנה – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה בדיוק. אני הבאתי הצעת חוק, כי משרד החינוך – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – מועצה מקומית, ישבו עשרה שוטרים במשמרות וישמרו בבית הספר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שנייה. אתה יודע, אתה כנראה יושב בממשלה ואתה מנותק מהמציאות, אתה לא יודע מה קורה מבחינת תקציבים. יש הצעת חוק שהגשתי לתת את אותו מענה, כי בשם הביטחון החריגו את בתי הספר בחברה הערבית, כי אין עליהם סכנה ביטחונית. אני חושב שהיום הסכנה הביטחונית המיידית והישירה היא על בתי ספר בחברה הערבית. השר הכושל – אני הגשתי הצעת חוק, עם עלויות תקציביות, וניסיתי לשתף את כל העולם, אבל אף אחד לא שיתף פעולה. לכן, ברגעים אלה אני פונה גם לקואליציה. חבר הכנסת אופיר כץ, אני יודע שיש לך דאגה וקשר למערכת החינוך ולילדים. לילדים הערבים, בכל בתי הספר הערביים היסודיים אין איש אבטחה. אין גן ילדים אחד בחברה הערבית שיש בו אבטחה. על הנושא הזה צריך לשבת ביחד ולחשוב איך אפשר לספק ביטחון לילדים האלה. עוד פעם, זה חוצה מפלגות, חוצה יהודים–ערבים, אופוזיציה–קואליציה. אנחנו שותפים לדאגה לילדים האלה כמו שהיינו שותפים בהצעת החוק הזאת. אני מוכן לשבת, להביא את ההצעה, ויחד נחשוב איך אנחנו יכולים לקדם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עטאונה. אני ממשיך ברשימת הדוברים: חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, ראשית, ברכות לחברי הכנסת שהובילו את החקיקה החשובה והראויה הזאת. אני מבקש להשתתף בצערן של חמש המשפחות השכולות שאיבדו את בניהן אתמול בשני אירועים קשים בג'באליה, וכמובן להשתתף בצערן של שתי המשפחות ששמן עוד לא פורסם, של שני הנרצחים בנהריה ממש מהשעה האחרונה. הדברים שמתחוללים – האירוע הקשה בנהריה קשור לעניין שאני מבקש לדבר עליו כעת. אדוני היושב-ראש, ביום שישי האחרון, בין שני טרקטורים ירוקים גדולים שעליהם מופיעות המילים "גד"ש כפר מסריק", הוצב ארונו של סיון שדה בן ה-18, שנהרג מפגיעת רקטה בעת שיצא לפתוח את מערכת ההשקיה בשדות הברוקולי של קיבוצו. ילד מואר, כריזמטי, מצחיק, אחראי, רגיש וחרוץ, אדם צעיר עם נשמה של חקלאי ותיק. ילד השדה, קרא לו אביו בהספדו. שבוע לפני נפילתו השתתפנו, חבר הכנסת בני גנץ ואנוכי, בלווייתו של עומר ויינשטיין, זכרו לברכה, חבר קיבוץ דפנה, דור רביעי לחקלאי מטולה, בן ממשיך של משה והניה, שמצא את מותו הנורא במטעי הפרי לצידם של ארבעה מפועליו, אזרחי תאילנד. את ההספדים קורעי הלב של ילדיו אף אחד ממשתתפי הלוויה הזאת לא ישכח עד יומו האחרון. כמו סיון ועומר, גם מינא שפיק חסון ובנה כרמי משפרעם מצאו את מותם במטע הזיתים של משפחתם בעת המסיק. במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, אמר יוסף טרומפלדור, שם יעבור גבולנו. האמת הפשוטה הזאת נכונה גם בחלוף 110 שנים, אבל דבר אחד יסודי השתנה, או לפחות היה חייב להשתנות: אז לא הייתה לנו מדינה; היום יש מדינה, ותפקידה להגן על החקלאים היוצאים לעבוד את שדותיהם, או לחלופין, לפצות אותם באופן מלא על אובדן העונה החקלאית. אבל כשם שהממשלה הזאת כשלה בהגנה על הגבול, כך גם אין כל גבול להפקרה. היכן שר החקלאות? היכן שר הביטחון? כיצד לא שמענו אותם בשבועות האחרונים מודיעים על מהלך רחב לטובת מיגון החקלאים בשדותיהם? כיצד לא הודיעו על בחינה מעמיקה של מדיניות היירוט הנוכחית, במטרה לבחון אם ניתן לשפר את ההגנה על השטחים החקלאיים הצמודים ליישובים? היכן שר האוצר, שהודיע ששנת 2025 תהיה שנת הריבונות ביהודה ושומרון? שנת 2025 צריכה להיות שנת החקלאות, שנת שיקום ההתיישבות העובדת, שנת התמיכה באלה שגם תחת אש נאחזים באדמת הגליל והנגב המערבי. אבל את הממשלה הזו ככל הנראה לא מעניינים המחרשה, התלם, קו ההשקיה, בית האריזה, הרפת והלול, אלא כמובן אם הם נמצאים באזור מאוד מסוים בארץ ישראל. אדוני היושב-ראש, אתמול הגשתי שאילתה דחופה לשר החקלאות: מהן הפעולות הננקטות למיגון החקלאים? לטעמו של יו"ר הכנסת, השאילתה הזו ככל הנראה לא חשובה מספיק, והוא לא אישר אותה. ככל הנראה דחוף יותר לרוץ לערוץ 14 ולספק מיגון לראש הממשלה נוכח מטח הפרשיות שניחתו עליו מאשר לספק הגנה לחקלאים. אנחנו לא נרפה. אין ציונות ללא חקלאות; אין ביטחון תזונתי ללא חקלאות; אין פריפריה בעלת חוסן ללא חקלאות; אין עתיד ישראלי ללא חקלאות וללא חקלאים מוגנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שמערכת של מצלמות, רשת מצלמות, היא אחד הכלים החשובים והמשמעותיים שיכולים להביא שינוי בהתנהגותם של אנשים, גם בהקשר הספציפי הזה של מעונות יום לפעוטות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עבאס, תגנה את החמאס – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חלאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה שמצליח בלונדון ובדובאי, יצליח גם כאן. אומנם יש גם הערות והסתייגויות על הנושא הזה בהקשר של הפרטיות והאווירה שתיווצר בתוך המעונות וכו', אבל עקרונית זה כלי שהוכח שיכול לתת תוצאות ולהשפיע לטובה. אני לוקח את הנושא הזה עוד כמה צעדים קדימה ומרחיב את הנושא הזה לכלל היישובים, ובמיוחד היישובים הערבייםף שסובלים מתופעת פשיעה ואלימות ופשיעה מאורגנת. וכבר הקדים אותי חבר הכנסת יוסף עטאונה כאשר העלה את האירוע שהיה בבאקה אל-גרבייה – יריות על בית ספר, אבל זה לא רק מקרה אחד ושניים ועשרה מקרים. כאן אני חושב שמן הראוי לקדם – אולי לא חוק – החלטת ממשלה, שתנחה את המשרדים הרלוונטיים וגם את השלטון המקומי להתחיל להקים רשת מצלמות ומרכזי בקרה בתוך היישובים שיש בהם אחוז פשיעה גבוה, במיוחד אם יש אבחנה שיש שם – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היום אין מצלמות? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מעט מאוד, ולא מספיק. לפעמים יש דברים שאם אתה לא עושה אותם בהיקף הנכון ובעוצמה הנכונה, ומחבר אותם גם למרכזי בקרה – לאו דווקא מקומיים, כי גם יש השפעות של ארגוני פשע לפעמים על מרכזים מקומיים. לכן, אתה צריך למצוא מענה אזורי או ארצי, ולחבר אותם למרכזי בקרה ארציים, כדי שתוכל לשמור על המידע, וגם להפיק תועלת מההשקעה שאתה שַׂם שָׁם. אין לי ספק שכל השקעה שאנחנו שמים במיזם הזה – לפרוס רשת מצלמות איכותית, מחוברת למרכזי בקרה, בצורה מקצועית, כמובן, שתכסה את הגיאוגרפיה של היישוב – יכולה להשפיע בצורה משמעותית וחשובה על רמת הפשיעה ביישובים הערביים או ביישובים שנגועים בפשיעה מאורגנת. וכאן אנחנו לקראת תקציב חדש, ואני חושב שמן הראוי שהממשלה תקדם החלטה בתחום הזה. אפשר גם לשאוב תקציבים משתי תוכניות החומש שבאות גם לתת מענה לתחום הפשיעה והאלימות: תוכנית החומש 549, שהיא תוכנית חומש למיגור הפשיעה והאלימות – יש שם משאבים תקציביים משמעותיים, שאפשר לעשות הסבה ולהשתמש בהם ליישום החלטת כזאת. עדיף לעשות את זה בצורה מרוכזת וארצית, ואולי לשכור את השירות של כמה חברות רציניות בתחום הזה ולהתחיל לעשות מעשה בתוך היישובים הנגועים בפשיעה ואלימות. כמובן שההחלטה השנייה היא החלטת תקאדום 550, שיש בה משאבים רבים, חלקם כמובן לא מנוצלים על ידי הממשלה הזו והמשרדים. לכן, אפשר גם לשאוב מכמה סעיפים בתוך שתי ההחלטות כדי לתת את המענה, ולפחות ולהתחיל לתת תחושת ביטחון לאזרחים שנמצאים ביישובים שנגועים בפשיעה ובאלימות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. גם לרשותך חמש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, בהצעת החוק הזו אני נמצאת במקום של אמביוולנטיות. מצד אחד, אני כן מאמינה ברצון הטוב של המציעים, ורואה גם חשיבות רבה בהצלת חיים, לנוכח המקרים שהיו, ושמענו עליהם גם בעיתונות, ואפילו מוות של אחד התינוקות – אפילו שניים – בשנתיים האחרונות. מצד שני, כולנו יודעים ששלוש השנים הראשונות בחיי הילדים הן השנים הקובעות את המשך חייהם. אני לא אתייחס לרקע הסוציו-אקונומי ולמצב הקיים בתוך היישוב ולכל הדברים שקשורים לדבר הזה, אבל אני רוצה להתייחס לזכות הבסיסית ולזכות גם של ההורה, גם של הגננת, ובטח בראש ובראשונה גם של הילד הרך הזה, לפרטיות שלו ולאפשרות שלו להתפתח בצורה נורמלית, בלי שיהיה תחת המשקפת כל הזמן, בלי שמישהו יוציא עליו שיימינג בגלל שהוא ילד אלים, או בגלל שהוא ילד מעוכב התפתחות, או בגלל שהוא בא מבית – יש הרבה סיטואציות בתוך הבתים, כולנו יודעים זאת. הלוואי שהיינו במקום ובאמת כל הילדים וכל המשפחות היו בסיטואציה כזאת שהן יכולות לספק את האווירה הנורמטיבית לילדים שלהן ולאפשר להם התפתחות רגילה. במיוחד ביישובים קטנים, שם כולם מכירים את כולם, הבעיה הזו יכולה להיות בעיה רצינית, וההשפעה שלה יכולה להיות השפעה ארוכת טווח. המקום הזה באמת מביא אותי להתלבטות מאוד גדולה בסוגיה הזו. אני מקווה – מאוד מקווה, בתוך ליבי – שההצעה הזו תביא לשיפור של המצב ותמנע את האלימות ואת הפגיעה הפיזית – עכשיו אנחנו מדברים על הפגיעה הפיזית, שפעמים רבות משאירה גם פגיעה נפשית באותם ילדים. ועדיין אני מבקשת מעל במה זו גם שיהיה פיילוט במקומות מסוימים, והפיילוט הזה יהיה ביישובים שבאמת יביאו מדגם מציאותי, ריאלי, לכל השכבות והקבוצות בחברה הישראלית; שתוך זמן מסוים – בואו נגיד תוך שנתיים – יהיה מעקב ובקרה, הערכה ומדידה על מה באמת קורה בתוך אותם מעונות. זה במקום הזה. אבל לא רחוק מזה אני גם רוצה להתייחס למה שקורה בתוך החברה הערבית, ולאחרונה בבאקה אל-גרבייה באופן ספציפי. לצערי הרב, באקה הפכה לאחרונה למקום שמייצג לרוב את מה שקורה בתוך החברה הערבית. שמעתי מהצד של הקואליציה מישהו שזועק ואומר: למה שלא ישימו מאבטחים? אז אני לא בן אדם שבאמת מתייחס כל הזמן ועושה מיקוד שליטה חיצוני, אבל באמת בשביל זה גם צריך משאבים. אנחנו יודעים שאפילו המשאבים הקיימים, המאושרים, של תוכנית החומש – הקשורים גם למיגור הפשיעה והאלימות, הקשורים גם לנושא החינוך, שהוא תהליך ולא קורה ביום אחד – גם המשאבים האלה מוקפאים. מוקפאים. אולי למראית עין כאילו אין החלטה, אבל יש החלטה בשתיקה להקפיא את אותם משאבים. לכן אנחנו נשארים באותו מעגל. נכון שמצלמות זה לא הכלי האולטימטיבי שיכול להביא את הפתרון, וגם כשיש את המצלמות צריך לעשות עוד מהלך, ובמהלך הזה צריך שהמצלמות יהיו מחוברות לחדר בקרה, שאין שליטה לאף גוף עליו, אלא גוף ממלכתי שיכול כל הזמן לפקח, לראות ולשלוף את הנתונים במקרה הצורך. אין אפשרות אחרת לעשות, לפקח ולהרתיע את אותם גורמים ומשפחות שמשתוללים בתוך הרחובות. לצערי הרב זה לא רק בתוך הרחובות – זה בתוך הבתים, בחצרות הבתים ובתוך בתי הספר. אז לאן הגענו? אולי באמת, כבוד יו"ר הקואליציה – רק משפט אחד, ברשותך – כבוד יו"ר הקואליציה, אני מאמינה שאתה באמת יוצא מנקודת הנחה שאתה רוצה להציל חיים. אז יש לך עוד אפשרות להצלת חיים במקום הזה, גם מהמקום שאתה נמצא בו כיו"ר קואליציה. אני יודעת שזה לא מעניין אפילו להסתכל ולשמוע, אבל את הזעקה אני אמשיך לזעוק. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. אם כן, תם סדר הדוברים. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–17 – 22 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–17 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 22, נגד – אחד, אין נמנעים. אם כך, ההצעה, כנוסח הוועדה, התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024. בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 23 נגד – 1 נמנעים – אין חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 23, נגד – אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. ברכות. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1800).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר חיים כץ להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא צריך, זה הרבה מדי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש כאלה שאומרים את זה ולוקחים 20. אתה מכיר, השר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא, תהיה רגוע. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם השר לביטחון פנים, אני מתכבד להציג בפניכם לקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024. נוכח העלייה המשמעותית שחלה בהיקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של השב"ס מתחילת המלחמה, ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה ולקדם צעדים שיסייעו במידה מסוימת להקלת הצפיפות, נקבעה הוראת שעה המקנה סמכות לנציב בתי הסוהר – או לסוהר בכיר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, בתנאים שייראו לשר – בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36(א) לפקודה, לתת לאסיר חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים, בשל מצב החירום השורר במדינה. הוראת השעה בתוקף עד ליום 15 בנובמבר 2024. במסגרת הצעת החוק הנוכחית מוצע להאריכה בחצי שנה, עד 15 במאי 2025. עיקרי התיקון: בהתאם לעמדת גורמי המקצוע, הגם שלהסדר ישנה השפעה מצומצמת על היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה, יש חשיבות להארכת הוראת השעה, מכיוון שיש בה כדי לסייע במידה מסוימת בהתמודדות עם היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. על כן, במסגרת הצעת החוק מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 15 במאי 2025. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר כץ. אנחנו נעבור עכשיו לדיון האישי. ראשון הדוברים, על פי סדר הרישום, הוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כנראה אין גבול לחוצפה ולעזות המצח של השר שיקלי, שבמקרה הוא גם הממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב. הממשלה ממנה שר שיטפל באוכלוסייה, יקדם אותה, ובעיקרון עליו למצוא פתרונות לסוגיית הכפרים הלא-מוכרים ולדיור בתוך היישובים. ומה מדווח היום השר לוועדת השרים? במה הוא מתגאה? איך הוא מציג את הדברים? ההישג שלו, אחרי שנתיים כממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב – הוא מתגאה בעזות מצח בזה שקצב הריסות הבתים בנגב עלה ב-400%. השר שיקלי, אני פונה אליך מכאן: זה לא הישג. זו בושה לך, הדברים האלה. אתה נבחרת, מונית, להיות ממונה ולקדם פתרונות. אנחנו האמנו לאורך השנים – וככה התייחסו ממשלות ישראל לאוכלוסייה הערבית בתחומי החיים האזרחיים כחינוך, בריאות, תשתיות; הממשלות התייחסו אלינו במקרה הטוב כאזרחים סוג ב', ג' או ד'. בנושא אחד האמנו כל הזמן: כל התוכניות של הממשלות מראות בצורה ברורה בעניין הקרקעות, בעניין הדיור והקרקעות – במיוחד בנגב – שהממשלות מתייחסות אלינו כאל אויבים ממדרגה ראשונה. ככה הם מתנהגים וככה הם מציגים את הדברים. אי-אפשר להבין את זה ששר שממונה על אוכלוסייה ואמור לספק פתרונות דיור, להכיר בכפרים הלא-מוכרים, מתגאה שהוא הורס לאנשים את הבתים. אנחנו מתקרבים לחורף, אנחנו בזמן מלחמה והאנשים האלה נמצאים בשטחים פתוחים. במקום לספק להם מיגוניות, הוא מתגאה שהוא הורס. אני רוצה להודיע גם שהודיעו לנו מאום אל-חיראן – אחרי הדיון שהיה אתמול בבית המשפט – שהמשטרה הודיעה לתושבי אום אל-חיראן שביום חמישי באים להרוס להם ולפנות אותם. זה פשע, זה פשע לכל דבר. אין מדינה בעולם שככה מתייחסת לאזרחים שלה בזמן מלחמה – מפקירה אותם; הורסת את הבתים שלהם; רוצה לגרש אותם. כנראה התפיסה של גירוש, של לשטח, של להפקיע קרקעות ולהשתלט על קרקעות היא במרכז התפיסה של הממשלה הזו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן הממשלה הזו צריכה להסתלק מהעולם. יש לנו את כל הזכות בנגב, יש לנו את כל הזכות להיות שם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – להכיר לנו בכפרים, להתקיים בכבוד כמו שאר האזרחים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, לפני כמה ימים השתתפתי יחד עם חבריי בתפילת יום שישי בבאקה אל-גרבייה ואחר כך בצעדה, כמחאה וזעקה על הרצח של זיאד אבו מוך ז"ל, מנהל בית הספר, שנרצח בצורה מזוויעה מפיצוץ רכב על ידי בני בלייעל ופשע מאורגן. התדהמה וההלם ביישוב ובכלל בחברה הערבית היו רבים. 204 הרוגים. היום בבוקר ראש העירייה מר ראיד דקה הלך לבית ספר כדי להיות יחד עם התלמידים ולהקל עליהם את ההלם. נכנס צעיר עם קפוצ'ון, רעול פנים, וטוען מולו אקדח, באיום מפורש על ראש העירייה. לראש העירייה הייתה עמדה נוקבת, אמיצה, בהפגנה – הוא אמר שהאלמנטים האלה חייבים לצאת מבאקה אל-גרבייה. זה יישוב מיוחד, יש בו הצלחות, גם הצלחות כלכליות, הצלחות אקדמיות, הצלחות של מגזרים שונים, והפשע מכה ביישוב ומחדיר פחד בקרב תלמידים שנמצאים בבית ספר. אנשים דיברו איתי מהמקום. הם רואים פרחח, עבריין, רעול פנים בא עם אקדח, טוען את הנשק ליד ראש העיר, במין איום והולך. יכול להיות שהמשטרה תמצא אותו, את הפרחח הזה, אבל מישהו שלח את החייל הזה, את הסנג'יר הזה. אותם צריך לעצור, את מי ששולחים את הפושעים האלה. כל עוד אין פענוח של רצח, אין הרתעה, הרוצח רוצח שוב. זה קל מאוד לרצוח אם פעם ראשונה ירית ואף אחד לא עצר אותך. פעם שנייה ירית, הרגת, רצחת, פצעת – אתה מרגיש שזה קל. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> כמה זה, 1,000 שקל? אחמד, אחמד, זה 1,000 שקל? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפושעים קל. לא יודע, יש מחיר של כלי נשק – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – של אקדח, של כדורים; יש מחיר של לירות על אנשים. נדמה לי שבטח בן גביר יודע מה המחיר, כי המשטרה אמרה לו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> עזוב, אני שואל אותך פה, 1,000 עד 2,000 שקל? כמה זה זול. וגם אין פחד. אין פחד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשמע, אין מחיר לקיפוח חיי אדם. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה משהו אחר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. אבל מנצלים צעירים כאלה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, עוד משפט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ושולחים אותם למשימות של רצח, של הטלת אימה. שמעת משהו, אדוני היושב-ראש, מהשר, ליצן הטיקטוק? שום דבר. עזוב את השר; המשטרה, המרחב, המחוז, הימ"מ, היס"מ, מה, זו טריטוריה אחרת? אין זכות לביטחון אישי לתושבי באקה או לכלל הציבור הערבי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה. גם לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. תודה, שר או שרה. חבריי הנכבדים, מאז שמחת תורה הכול השתנה פה בהמון דברים. אתרכז ברשותכם בנושא די שכיח, אך אין חשוב ממנו – חיילי המילואים. אני לא אדבר הפעם על בני משפחתי הרבים שלא ראו את הבית ימים על ימים – לא על בני, לא על אחייניי, לא על חתני. כן אזכיר את שני יועציי, מני אבן ארי, שנמצא בעזה, ואת אליקים ברנר, שהיה בלבנון למעלה מחודשיים וחזר אך אתמול. שניים מתוך שלושה יועציי במילואים, ולקינוח, כבוד היושב-ראש, היועצת השלישית בחופשת לידה. לא פשוט, אבל עזבו את הקשיים שלי, זה באמת באמת באמת לא רלוונטי. אביא בפניכם בחור צעיר שהיה יכול להיות בקלות היועץ שלי, הבן שלי, האחיין שלי, החתן שלי, והוא כותב לי מתוך כאב ענק וציונות. ואלה הדברים: בשמחת תורה דאשתקד, אנשי המילואים ומשפחותיהם שמו את כל חייהם בצד לשם הגנה על מדינת ישראל. היום-יום שלהם הפך להיות לחימה והישרדות, הכול לשם שמירה על המולדת. אנשי המילואים נכנסו לוואקום, שגילה את חוסר המוכנות של מערכת הביטחון כמעט מכל היבט שהוא. מאז ועד היום אנשי המילואים ממשיכים להיות הנדבך, אולי המשמעותי ביותר, להמשך הלחימה, הניצחון והשמירה על קיומנו. אך בתור חייל מילואים שלא ראה בית למעלה מ-280 יום, נדמה שהצבא עדיין נמצא במצב החירום של 7 באוקטובר. הצבא מתנהל מהרגע להרגע – כך הוא כותב מעיניו – קורא לאנשים כאילו היו ילדים בני 18 בשירות הסדיר שלהם – והוא היום בן 32. הצבא חושב כאילו אנשים רק עומדים ומוכנים לגיוס, ושום דבר אחר לא קיים. יש אפס הבנה לגבי מה זה אומר להיות אזרח, מה זה אומר להיות בעל משפחה, מה זה אומר להיות אדם עובד ומעסיק, מה נדרש מהם בכל המאמץ הזה. אי-אפשר להמשיך ולנהל את חטיבות המילואים כאילו הם חיילי סדיר. אי-אפשר. נדרשת ראייה עם מבט קצת יותר רחוק. ואני פונה פה לשר הביטחון ולקצין המילואים הראשי: חלוקה הגיונית בין חטיבות המילואים. לא ייתכן שאחד עושה כמעט 300 ימי מילואים והשני עושה 100 והשלישי 20 ויש כאלה שבכלל לא, למרות שהיו חיילים קרביים בסדיר. לא הגיוני שמקפיצים חטיבה שלמה לתפוס את ציר נצרים לחודש וחצי מהיום למחר, למרות שידעו על החילוף הזה כבר חודשים אחורה. לא הגיוני שאין תוכנית ברורה מה תהיה חלוקת ימי המילואים בין חטיבות המילואים לשנה הקרובה ושליחת הודעה מוקדמת לאנשים כדי שיוכלו להיערך. בנוסף, הצבא קורא לגיוס חרדים אך לא דואג להגדיל את מערך המילואים על בסיס הכוחות הקיימים, כאלה שהיו בסדיר ולוחמים והצבא לא טורח לגייס אותם. אנחנו צריכים להמשיך ולהמשיך ולהמשיך ולהמשיך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. הגדלת מעגל האנשים שצריכים לעשות מילואים בסוף השירות, החזרת האנשים שהחטיבה והאוגדה שלהם נסגרה לפני כמה שנים בגלל החלטה כושלת של ראשי מערכות הביטחון. עבודה עם לוח זמנים, עבודה שדורשת ירידה לפרטים והבנת המעטפת – אני מסיימת – או במילים אחרות, שיהיה אזרח שישב בקרב מקבלי ההחלטות של מערך המילואים, אזרח ולא איש קבע שמעולם לא ידע מהם חיים אזרחיים וכל חייו היה בצבא. הוא לא חייל פשוט, הוא מפקד, אבל הוא כן איש מהחברה האזרחית שעובד למחייתו, מקיים משפחה, ומרגיש שהצבא לא רואה אותו ממטר. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול עלה לכאן חבר הכנסת גלעד קריב ואמר, אדוני היושב-ראש, דברים שלא קיבלו מענה, מפאת השעה המאוחרת ועייפות החברים, וראוי שאני אענה להם עכשיו, למרות שהנוכחים לא איתנו, אבל בכל זאת, ולו לפרוטוקול. אני דיברתי על זה שהרשות הפלסטינית מנהלת איתנו, עם מדינת ישראל, מערכה שאנחנו ישנים בה בעמידה. אני תמיד אומר: הארנב נרדם, והצב ממשיך לרוץ קדימה. במה דברים אמורים? בשנת 1995 נחתם הסכם אוסלו, והסכם אוסלו בעצם נתן לרשות הפלסטינית תנאי פתיחה מדהימים לחנוק את היישובים היהודיים ואת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. בחלוקה שבין שטחי A, B ו-C ניתנו בשטחי C 60% מהשטח לישראל עם סמכות אזרחית וביטחונית. אבל באותם 60%, 45%–50% מהשטח הלך, אדוני היושב-ראש, לבקעת הירדן, ומה שקורה בגב ההר, מי כמוך יודע, נותרנו עם 10%–15%, ואנחנו חיים בנקיקים צרים וארוכים, בדרך כלל סביב הכבישים והיישובים, באופן שהרשות הפלסטינית יכולה לבנות, מכיוון שיש לה סמכות אזרחית בשטחי B, והיא מממשת את זכותה, לפי אותם הסכמים, לבנות ולחנוק את ההתיישבות הישראלית. אז מה באמת הרשות הפלסטינית מבקשת? אני מבקש להקריא שורה אחת מדוח משרד המודיעין שנחתם ביולי 2021, והוא אומר את המילים המצמררות הבאות: כוונת הפלסטינים להשיג את יעדי המערכה הבאים: עיצוב מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. איך הם עושים את זה? יצירת רצף של שטח פלסטיני מיושב בין איי שטח A ל-B המאפשר חיבור בין כלל חלקי יהודה ושומרון ובינם לבין מזרח ירושלים ובקעת הירדן – עכשיו שים לב, אדוני היושב-ראש – ליצירת תנאים לחיבור בין המדינה הפלסטינית לאזורים בעלי רוב ערבי במדינת ישראל וההתיישבות הבדואית בנגב. רוצה לומר, מעפולה עד באר שבע, מג'נין עד חברון דרך מזרח ירושלים, כולל היישובים הערביים בגליל התחתון, כולל במשולש, כולל הפזורה הבדואית בנגב – טריטוריה פלסטינית ערבית אחת שלמה, שיושבת כריחיים על צווארה של מדינת ישראל, על הריכוז היהודי הגדול בעולם, ובעצם חונקת אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אנחנו מונעים את הדבר הזה? איך אנחנו נמנעים מלהביא עלינו – הרי יש שם שנאה. 82% מהתושבים שם תומכים בטבח. הנשק שם נאסף בידי המיליציות, והתושבים לרוב – איך אנחנו מונעים את טבח 7 באוקטובר מג'נין לעפולה, מטול כרם לנתניה, מבית לחם לירושלים, מחברון לערד? איך אנחנו מונעים את זה? הדרך היחידה למנוע את זה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא להפר או למחוק או לבטל את הסכמי אוסלו. הדרך היחידה לבטל את זה, למנוע את הטבח הזה, היא להחיל ריבונות ישראלית על כלל השטח הפתוח – לא רק על שטחי C, אלא על כלל השטח הפתוח ביהודה ושומרון, כל השטח בריבונות – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למעט כמה ערים ערביות. רק זאת הדרך שבה נחזיר לעצמנו את השליטה, גם ביטחונית, גם אזרחית, נמנע את חנק היישובים והצירים, ונחזיר ביטחון לישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא מבין איך סיפוח ומיטוט הרשות הפלסטינית וביטול הסכמי אוסלו יביאו ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. זה הרי יביא לתסיסה, יביא לעוינות, יביא לשנאה, יביא לעוד אינתיפאדה ולעוד מלחמה ועוד מלחמה. במקום, אם באמת אנחנו – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אמרתי – אם אנחנו ניקח את – – – אם אנחנו נשלוט – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוארון – – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> – – זה מה שיביא ביטחון לישראל – – – ביטחון לישראל. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני שמעתי אותך. אני שואל – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני עונה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – בהנחה שממשלת ישראל סיפחה את הגדה המערבית ומוטטה את הרשות הפלסטינית, ואז האחריות כולה – האזרחית, הביטחונית, המדינית והכול – עובר לידיים של ישראל, איך זה יביא ביטחון? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> בוא אני אתקן אותך: רשות מוניציפלית שלכם, תנהלו את עצמכם, את החיים האזרחיים שלכם. אנחנו ננהל את כל השטח, נשלוט בו ביד רמה ונביא עוד שני מיליון יהודים לשטחי יהודה ושומרון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ותביא עוד שני מיליון יהודים לשם. ואתה חושב שהצד השני, לא תהיה לו תגובה? הוא יקבל את זה בחיבוק? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אין ספק בכלל. מי שיגיב באלימות יסולק מפה, בדיוק כמו בעזה; מי שירצה לחיות בשלום יחיה בשלום. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי, זה הפתרון שאתה מציע? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> רק זה הפתרון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למעשה, להנציח את הסכסוך. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> לא להנציח את הסכסוך. אין סכסוך. לא יהיה לכם נשק, לא יהיה לכם כוח. תחיו את החיים שלכם בשלום – עלא כיפאק; תרצו להילחם בנו? נעשה לכם את מה שעשינו בעזה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טוב, תן לי לזרום איתך. בסדר, יפה מאוד, הצגת את המשנה שלך, בסדר? בהנחה שהפלסטינים הניחו את הנשק ומחר יצאו במאבק אזרחי לחלוטין, אזרחי, בדרכי שלום. אומרים לך: אדוני, בסדר – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מנסור, מנסור – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אנחנו מוותרים – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא יכול – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אנחנו מוותרים על מאבק מזוין, אנחנו מוותרים אפילו על הגדרה עצמית במדינה עצמאית. אנחנו רוצים להיות – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מנסור, אבל אי-אפשר לוותר על משהו שלא שלכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, נא לאפשר לחבר הכנסת עבאס לדבר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שמחה, תקשיב, מבחינתך אין לו זכות הגדרה עצמית, אבל מבחינתו יש לו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה מבחינתו? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מבחינתי יש לי מיליארד דולר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, עכשיו תורו של מנסור עבאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה מחליט לעצמך, אתה לא מחליט לעם אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מנסור – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא לאפשר לחבר הכנסת עבאס להשלים את דבריו. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת עבאס, בוא תקשיב: אין שאיפות לאומיות – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בוארון, אתה עלית, עכשיו תורו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוארון, בהנחה שאין שאיפות לאומיות, אין זכות הגדרה עצמית וכו', ובאו הפלסטינים ואומרים לך: מר בוארון, ראש הממשלה הבא, אנחנו רוצים להיות אזרחים במדינת ישראל; אנחנו רוצים זכויות אזרחיות לבחור ולהיבחר ולהיות שותפים ולהיות בכנסת וכו'. מה תעשה? אם מחר במקום התנועה הלאומית הפלסטינית תקום תנועה אזרחית פלסטינית, מה תעשה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עבאס, משפט אחרון. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> הנה התשובה: אותן זכויות שיש לתושבי מזרח ירושלים יהיו לכם. אלה הזכויות, לא יותר, לא פחות. אתה רוצה להצביע? תצביע לפרלמנט הירדני. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תושבי ירושלים רואים את עצמם פלסטינים תחת כיבוש, הם הצביעו לרשות הפלסטינית – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מצוין, מצוין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – והם מחכים ליום שבו הם יקבלו את ההגדרה העצמית שלהם כחלק ממדינת פלסטין. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה. לא יהיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. חבר הכנסת בוארון, תן בבקשה לחבר הכנסת עבאס לסיים. משפט סיום. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תן לי לסיים משפט אחד. אני לא – תקשיב, אתה בבעיה, שתבין. אתה בבעיה. תאמין לי, אתה בורח למקום שיסכן את מדינת ישראל לאומית וביטחונית, כי בסופו של דבר – – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מה שסיכן את מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון של חבר הכנסת עבאס. חבר הכנסת עבאס, בבקשה, הזמן תם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר. אי-אפשר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נו, מה קרה לך? אני מוכן לקיים איתך דו-שיח בנושא הזה, אבל מה שאני מנסה להסביר – יש כאן אינטרס הדדי, של שני העמים, לסיים את הסכסוך הזה. כל עם קיבל ויקבל את ההגדרה העצמית שלו, מדינת ישראל ליד מדינת פלסטין, ונוכל לקיים חיים של שותפות, של סובלנות, של קבלת האחר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל לבוא ולהגיד: אני בכוח אכפה את עצמי על עם אחר – זה לא מקובל בעולם. זה לא יעבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עבאס. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> נתנו לכם את הזכות להגדיר את עצמכם ברצועת עזה. מה קרה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת בוארון, תודה רבה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מה קרה אחרי שנתנו לכם את הזכות להגדיר את עצמכם ברצועת עזה? יכולתם לבנות את סינגפור; במקום זה החלטתם לתקוף אותנו. על מה אתה מדבר? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה החלטתם? מה הקשר אליו? הוא גר במע'אר. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני החלטתי להיות אזרח במדינת ישראל, בסדר? תאמין לי, אף אחד לא יכול לכפות את זה. אם לא הייתי מקבל את האזרחות הזאת – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. חבר הכנסת עבאס, נא לסיים על מנת שחבר הכנסת הלוי יוכל לדבר. תודה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל – בעיקר תושבי שדרות, תושבי עוטף עזה – אני מניח שתתבשרו בימים הקרובים על חידוש קו הרכבת שדרות–תל אביב. אני מניח שיהיו טקסים, שייגזרו סרטים, שהתקשורת תדווח על הניצחון האמיתי שלנו על החמאס, והינה, האזרחים חוזרים ונוסעים, והאזור חוזר לחיים, לעומת אותו יום שחור ושואתי שעברנו ב-7 באוקטובר. אני אומר לכם, והאמת גם מבקש מכם: אל תעלו על הרכבת הזו. אני אומר את זה לא בגלל שאני לא מבין את הצורך. אני מבין את הצורך; אני מבין את הסבל שתושבי שדרות עוברים בכל יום עם השאטלים לאשקלון. אבל אני אומר ביושר, הרכבת הזאת מובילה אתכם – מובילה את כולנו – ל-6 באוקטובר. ואני אסביר. אני לא נהנה לומר את זה כאן, אני נאלץ לומר את זה כאן, והייתי שמח להצטרף לחגיגות, אבל חובתי לומר לכם את האמת. והאמת היא שהעובדה שהפיקוד הבכיר של צה"ל, מפקד פיקוד העורף, אלוף פיקוד העורף, מפקד פיקוד דרום, הרמטכ"ל, אישרו לחדש את קו הרכבת הזה, על בסיס אותה תפיסה צבאית של הגנה ושל מיגון, היא בלתי נתפסת בעיניי, פשוט בלתי נתפסת; פשיטת רגל, קריסה נוראית, כאילו לא היינו פה, לא היינו פה ב-7 באוקטובר. מה, לא הייתה רואה-יורה, אדוני הרמטכ"ל? מה, לא הייתה גדר? מה, לא היה קיר סולרי, אדוני היושב בראש, שגם היה עוד במילואים בעוטף עזה? לא היה קיר סולרי שהשקענו בו מיליארדים? הרי יש כלל, נכון? זאת הנחת יסוד בכל תורה צבאית, בכל אלף-בית של חשיבה צבאית: קו ההגנה לעולם ייפרץ, והוא אכן לעולם נפרץ וייפרץ. זאת הנחת יסוד, בכל צבא ובכל מלחמה. אבל אנחנו לא צריכים ללמוד את זה באקדמיה צבאית; אנחנו על בשרנו חווינו את זה, על בשרנו חווינו את זה בנהרות של דם של הבנות הנאנסות שלנו, של הילדים שערפו להם את הראש. אין הפקת לקחים? הרמטכ"ל עשה צוות – שערורייה, לא חשוב, הנחקרים חקרו את עצמם, אבל עשה צוות – אין תחקיר? אין הפקת לקחים? חוזרים לאותה תפיסת הגנה. יש אמירה קשה, טרגית, של ישעיהו הנביא. כשהעם לא הולך בדרך טובה אז אלוהים אומר: "לכן הנני יוֹסִף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נְבֹנָיו תסתתָּר". ונשגב מבינתי, אדוני היושב בראש וחבריי לכנסת, איך מערכת הביטחון חוזרת – סליחה על הביטוי – ככלב השב על קיאו, לאותה חשיבה צבאית נפסדת, לאותה פרקטיקה של מיגון שהובילה אותנו לתהום. אני רוצה לומר לכם, ראשי הרשויות, ראש עיריית שדרות, אופקים, נתיבות, המועצות האזוריות, וגם לתושבים: גם לכם יש אחריות – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני דוחק בכם להודיע שאתם תעלו על הרכבת ביום שבית חאנון תטוהר; ביום שצה"ל ישלוט בבית חאנון – לא ישלוט מבצעית, ישלוט; ביום שהאויב החמאסי ייכנע – לא יפורק ואחרי יום יורכב מחדש. זה אפשרי, זה בכוחנו. חובתנו לא לשלוח את הילדים שלנו בפעם החמישית לג'באליה. חובתנו לתת ביטחון ולא תחושת ביטחון, ניצחון ולא תמונת ניצחון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לתושבי בארי ושדרות: אל תסתפקו בפחות מזה. פחות מזה זה 7 באוקטובר, ואסור לנו לחזור לשם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה, אחרון הדוברים. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לגבי הוויכוח שהיה פה לפני כן עם חבר כנסת מנסור עבאס, חבל שהוא יצא. רציתי לשאול אותו שאלה מאוד פשוטה. בהנחה שחלילה תקום מדינה לעם המומצא הפלסטיני, מר מנסור, האם אתה, זה שמגדיר את עצמו כפלסטיני אם תקום, חלילה, אותה מדינה, אתה תלך לגור שם? אני רוצה לדעת אם פה, מהאנשים שנמצאים כאן, בבית הזה, שמגדירים את עצמם פלסטינים, אם חלילה תקום המדינה – המדינה הפלסטינית, נקרא לה – המומצאת הזו, האם הם ילכו ויגורו במדינה הזו? ניחוש קל: לא נראה לי, מפני שעצם הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית הוא אך ורק – לא בשביל שתהיה מדינה פלסטינית, אלא בשביל שלא תהיה מדינת ישראל. זה הרעיון שעומד מאחורי העניין הזה, אין שום דבר אחר. הרי ממי אנחנו כבשנו כביכול את יהודה ושומרון? ממי שחררנו את יהודה ושומרון? איפה היו כל אותם אלה שדרשו מדינה פלסטינית לפני כן? איפה הם היו? אז פתאום לעם היהודי יש את מדינת ישראל אז דורשים מדינה פלסטינית? איפה הייתם לפני כן? ומתי אש"ף הוקם? מתי אש"ף הוקם? איפה הוא? שמישהו יקרא למנסור שיבוא להתווכח איתי. אנחנו שחררנו את יהודה ושומרון בשנת 1967 ואש"ף הוקם בשנת 1964, אז על מי אתם עובדים בכלל? זה לא שאתם רוצים שתהיה כאן עוד מדינה לצד ישראל, אתם פשוט לא רוצים שתהיה מדינה, אתם לא רוצים שתהיה מדינת ישראל, וזו הבעיה. כל הנושא של הקמת מדינה פלסטינית הוא עוד שלב אחד בדרך לחיסול מדינת היהודים. אז אל תעבדו עלינו. ראינו כבר את העניין הזה, שהוא קרס ב-7 באוקטובר. אפילו אנשים כאן, גם בבית הזה, לא מוכנים ולא מסוגלים לבוא ולהגיד על חמאס שהוא ארגון טרור ולא מסוגלים לגנות את הפעילות שחמאס עשו. ויושבי הבית הזה שמגדירים את עצמם כפלסטינים, אפילו לא באו להשתתף איתנו בטקס לכבד את זכרם של הנופלים ושל הנרצחים שלנו באירועי 7 באוקטובר. אז אל תבלבל לנו את המוח. אנחנו יודעים טוב מאוד שמבחינתכם זה עוד איזשהו שלב לפעם הבאה, בשביל לבוא ולרצוח ולפגע בנו. אז אני אומר לכם, מדינה לעם המומצא הפלסטיני לא תהיה, וזה הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אם כן, חבריי חברי הכנסת – השר, אתה מעוניין לסכם? אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, שלושה נגד, אין נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1796; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 209; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), אני מתכבד להביא בפניכם את ההצעה. זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה, ומטרתה להאריך את החוק שתיקן והאריך את תקנות שעת החירום שהותקנו בנובמבר בשנה שעברה, עוד בתחילת המלחמה, ועניינן בהארכת מעצרם של העצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או ללחימה בעזה. בין היתר נקבע בתקנות שעת החירום כי תקופת המעצר של חשוד כאמור תעמוד על 45 ימים, יחד עם אפשרות להאריך את המעצר שוב ב-45 ימים בכל פעם. זאת, בשונה מהתקופות המרביות הרגילות למעצר עד הגשת כתב אישום, שעומדות על 15 או 20 ימים כל פעם בהתאם לעבירות הנדונות. בחקיקת החוק להארכת התקש"ח החליטה הוועדה לקבוע כי גם במקרה זה נכון שהמחוקק יותיר לשופטים שיקול דעת, במקרים חריגים, לצוות על תקופה קצרה יותר. עוד נקבע כי נדרש אישור מאת היועצת המשפטית לממשלה להגשת בקשה למעצר של העצורים מעבר ל-90 ימים. זאת, במקום 30 ימים במעצרים רגילים. בנוסף, נקבע כי על אף ההסדר הקבוע בחוק המעצרים, עצור בשל אירועי 7 באוקטובר לא ישתחרר כאשר פעולות החקירה הספציפיות לגביו הסתיימו. רק כשיסתיימו כל הליכי החקירה של אירועי הטבח ישוחרר העצור, אלא אם כן הגיש התובע ההצהרה שבכוונתו להגיש כתב אישום, ואז יוארך המעצר עד לסוף תקופת תוקפן של התקנות. בשל הצורך הביטחוני והחקירתי הידוע לכולנו, ולנוכח העובדה כי הליכי החקירה של אותם אירועים הם מורכבים באופן יוצא דופן, הממשלה ביקשה להאריך שוב את תקנות שעת החירום כאמור עד לאמצע חודש מרץ, אולם הוועדה החליטה להאריך את תקנות שעת החירום עד ל-15 בפברואר. הוועדה ביטאה את תקוותה – בתקיפות רבה, יש לציין – שעד אז תהיה החלטה של הדרג המדיני והדרג המקצועי במשרד המשפטים לעניין המשך ההליכים בתיקים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר. אני אומר כאן, ההארכות הללו – לוועדת החוקה מעט נמאס מהן. העובדה שעדיין לא נחקק חוק מסגרת לחקירה ולהעמדה לדין ובכלל לטיפול בסוגיית עצורי הנוח'בה והמשתתפים ב-7 באוקטובר היא דבר לא תקין. הגשתי השבוע, יחד עם חברתי לוועדה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, הצעת חוק מסגרת שרואה את האני-מאמין שלנו בנושא. אנחנו ממתינים בקוצר רוח שבמהלך שלושת החודשים הקרובים, הממשלה, הייעוץ המשפטי לממשלה וכל הגורמים הנוגעים בדבר יואילו בטובם להגיש הצעת חוק ממשלתית מטעמם בנושא. להצעה הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה. היות שמקבוצת ישראל ביתנו וקבוצת חד"ש-תע"ל אין כאן חברי כנסת – סליחה, מקבוצת העבודה אין כאן חברי כנסת ומקבוצת ישראל ביתנו, אז ההסתייגויות שלהן מוסרות. קבוצת חד"ש-תע"ל – חבר הכנסת איימן עודה, האם אתה מבקש לדבר? להציג את ההסתייגויות? סליחה, יש עתיד קודם כול. חבר הכנסת מיקי לוי, האם אתה מבקש לנמק את ההסתייגויות? מוותר. חבר הכנסת טופורובסקי? מוותר. האם אתם משאירים את ההסתייגויות, חבר הכנסת לוי, או מוותרים עליהן? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מוותרים. מסירים. חבר הכנסת איימן עודה, קודם כול, אתה מוזמן לנמק את ההסתייגויות, בבקשה. אם כן, נותרו כרגע רק ההסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל, וינמק חבר הכנסת איימן עודה. לרשותך עד 20 דקות, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, לאור הדיון שהיה והעמדה שאש"ף הוקם בשנת 1964 והכיבוש של הגדה המערבית ורצועת עזה היה ב-1967, אז נשאלת השאלה: אם זה המצב, האם הפלסטינים הם נגד הכיבוש משנת 67' או שהם רוצים לשחרר כל המולדת ההיסטורית, כולל חיפה, עכו, יפו? זו שאלה חשובה. אין ספק שזו שאלה חשובה. רציתי להגיד שהתנועה הלאומית הפלסטינית, הייתה לה עמדה, והיא עם הזמן שינתה את עמדתה. האם זה קורה בהיסטוריה? האם זה קרה במדינת ישראל? התשובה היא כן. למשל, אחד כמו אהוד אולמרט היה רוויזיוניסט, היה מחרות, מהליכוד; אחרי כמה שנים החליט לשנות את דעתו ולתמוך בפתרון שתי המדינות. אחת כמו ציפי לבני נכנסה לפוליטיקה בשנות התשעים בשביל לחסל את תהליך אוסלו; עם הזמן היא הבינה שזה הפתרון. זה אותו דבר, מה שקרה לחלק גדול מהנהגת העם הפלסטיני: חלק גדול מהנהגת העם הפלסטיני רצה מדינה אחת מהים עד לנהר – כך רצה בשנות החמישים, בשנות השישים; בשנות השבעים חלק מהם התחילו לחשוב בכיוון אחר. בשנת 1974 ניסח את מה שנקרא עשר הנקודות, תוכנית השלבים. בשנת 1974. אחרי זה, בשנות השמונים, הבין שהתוכנית הזו גם לא ריאלית ולא מדויקת. ב-15 בנובמבר 1988, באלג'יר, אש"ף החליט שהוא הולך בכיוון של שתי מדינות – מדינה פלסטינית בגבולות 67' לצד מדינת ישראל. האם התנועות הלאומיות בהיסטוריה יכולות לשנות את דעתן? התשובה היא כן. התשובה היא כן. לכן הם פשוט מאוד שינו את דעתם. אני אספר לכם על אבו מאזן, שאני דיברתי איתו הרבה מאוד שעות. הוא אמר לי: הייתה לי עמדה בשנות השישים, ועם הזמן הבנתי שהעמדה שלי לא מציאותית, לכן הלכתי והאמנתי והפנמתי שאני צריך ללכת עם פרוגרמה מציאותית. זה לא היה קל, זה לא היה קל, ולא כל הדברים בנויים על צדק מוחלט. לא. חלק מהדברים בנויים על מאזן כוחות, גם זה נכון. גם זה נכון וגם זה קורה. לכן, ההנהגה הרשמית של העם הפלסטיני האמינה לפתרון שתי המדינות. האם יש קבוצות אחרות בקרב העם הפלסטיני שיש להן פרוגרמה אחרת? בוודאי. האם זה קורה בקרב כל העמים שנאבקים למען הזכויות שלהם, שיש זרם שרוצה x וזרם שרוצה y? בוודאי שכן. לכן, חברים, אני קורא לכם להיות דיאלקטיים, להבין שתנועות משתנות, שאנשים משתנים. גם אני, איימן עודה, השתניתי בדעות שלי. היו לי דעות מסוימות – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כשהייתי בגיל 15. היו לי דעות מסוימות. בתהליך אוסלו הייתה לי דעה בכיוון אחר מזו שהייתה לי כשהייתי בן 15. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קלנר, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנשים משנים את דעתם; תנועות לאומיות משנות את דעתן. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – למה הוא לא – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צריך להבין את המציאות. צריך להבין את המציאות. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מדבר איתו. דבר איתו – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שלא מבין את המציאות, פוגע לא רק בעם השני אלא פוגע גם בעם שלו. המציאות אומרת, אחרי המלחמה הארוכה ביותר, הקשה ביותר, שיישארו פה שני העמים. לא יתאדה עם. אין מנוס מלכבד את הזכויות הלאומיות של שני העמים – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לא מכבד את מי שתומך – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מדינה לצד מדינה. אין פתרון אחר. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חבר הכנסת עודה, האם אתם מסירים את ההסתייגויות? כן. אם כך, חבריי חברי הכנסת, כלל ההסתייגויות הוסרו, ואנחנו עוברים להצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיף 1 – 17 נגד – 4 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, נגד – ארבעה, אין נמנעים, שני נוכחים. ההצעה, כנוסח הוועדה, אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 17 נגד – 4 נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, נגד – ארבעה, אין נמנעים, נוכח אחד. נרשם, לפרוטוקול בלבד, כי גם חברת הכנסת עטייה הייתה בעד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4) התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס 4), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1797; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 209; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. למרות שהוא כבר כאן, אני אזמין שוב את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024. זו הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה להאריך את תקנות שעת חירום שהותקנו בתחילת המלחמה ושתוקנו בחוק, ועניינן בהארכה משמעותית של התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של מחבלים עצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או למלחמה בעזה עם עורכי דין. התקנות קובעות תקופה מקסימלית של מניעת מפגש עם עורך דין לאותם עצורים לתקופה של עד 60 ימים, וזאת במקום התקופה של 180 ימים שנקבעו בהארכת התקש"ח בעבר, או לתקופה של עד 120 יום, אם מניעת הפגישה דרושה מטעמים של חשש לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה; הכוונה לטעמים סיכוליים הקשורים בלחימה בעזה. ההארכה של מניעת המפגש היא לא אוטומטית אלא מחייבת תחילה אישור של ממונה עד 15 ימים, ואישור של ממונה בכיר – ראש מחלקת חוקרים בשב"כ או אלוף משנה או ניצב משנה – להארכה נוספת, עד 30 ימים בסך הכול. מעבר לזה, נשיא מחוזי או סגן נשיא מחוזי רשאי להאריך את מניעת המפגש בפרקי זמן של עד 20 ימים בכל פעם, עד למקסימום של 60 ימים, וזאת על פי בקשה של היועצת המשפטית, או עד למקסימום של 120 ימים, כאמור, אם יש חשש לפגיעה בחיי אדם, או לבקשת ראש אגף חקירות במשטרה או בשב"כ. בקשה להארכת מניעת המפגש מוגשת במעמד צד אחד, ויש עליה זכות ערר. אזכיר גם כי הדיונים מתקיימים בהיוועדות חזותית. תקופת מניעת המפגש כפי שמוצע, ארוכה משמעותית מהמותר לחשודים פליליים רגילים, אפילו ביחס לחשודים בעבירות ביטחון, שם המקסימום הוא 21 ימים, ומגיעים לנשיא המחוזי אחרי עשרה ימים. הוועדה השתכנעה, הן בעת שהיא חוקקה את החוק להארכת התקש"ח, הן בהארכות הקודמות והן בהארכה הזו, כי למרות החריגות, ההסדר המוצע הוא חיוני כדי להציל חיי אדם וכדי לאפשר לכוחות הביטחון ולרשויות החקירה למצות את החקירה ולהפיק מידע מודיעיני חיוני לפעולות הצבאיות שלנו בעזה. הממשלה ביקשה להאריך שוב את תקנות שעת החירום כאמור עד לאמצע חודש מרץ, אולם הוועדה החליטה להאריך את התקש"ח עד 15 בפברואר. הוועדה ביטאה את תקוותה – וגם כאן, כמו בהצעת החוק הקודמת, בצורה די אגרסיבית של תקווה – שעד אז תהיה החלטה של הדרג המדיני לעניין המשך ההליכים בתיקים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר. להצעה הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל והעבודה. חבר הכנסת לוי, האם אתם מבקשים לדבר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מסירים ולא מבקשים לדבר. ישראל ביתנו – אינה נוכחת. אם כן, גם כאן אין רשות דיבור. קבוצת חד"ש-תע"ל, חבר הכנסת עודה, האם אתה מבקש לדבר? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מסירים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, ומסירים. וקבוצת העבודה אינה נוכחת. אם כן, לאור כך, הוסרו כלל ההסתייגויות להצעת החוק. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 16 נגד – 3 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 16, שלושה נגד, אין נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 17 נגד – 3 נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, שלושה נגד, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1046; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ז, ישיבה 196; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין שוב את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מזמן לא התראינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין בעיה. פסל עקב דווקא, הוא היה שותף מלא להכנת הצעת החוק. הוא מכיר כמובן את הדברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אם הוא רוצה לחזור על המשפט – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין בעיה. מדובר בהצעת חוק שהוגשה על ידי חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, מגוונים. מדובר בחובת הטלת פיקוח על רשויות האכיפה כאשר הרשויות הללו מבקשות נתונים שהם נתוני תקשורת, מחברות הסלולר, בדרך כלל. הפיקוח על זה היה בהוראת שעה עם חובת דיווח לכנסת, והוראת השעה פקעה לפני כמה שנים. התוצאה של הדבר הזה היא שכוח משטרתי ואכיפתי הופעל כלפי האזרחים ללא שום דיווח לכנסת. יחד עם יושבי-ראש עבר של ועדת החוקה, ובהם חבר הכנסת גלעד קריב, יושב-ראש הכנסת לשעבר ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הנוכחי חבר הכנסת אדלשטיין, חברת הכנסת והיום סגנית השר שרן השכל, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת יוני מישרקי וחבר הכנסת מנסור עבאס, הגשנו את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת בעצם משיבה כמעט מילה במילה את הוראת השעה שפקעה ותקבע את חובת הדיווח. אני רק אגיד שבמסגרת הדיונים גם הוצגה הסתייגות – שאנחנו חיכינו בעניינה לעמדת הממשלה – שדיברה לגבי פילוח הבקשות. נדרש, ולכן את ההסתייגות שלי, אדוני היושב-ראש – יש לי הסתייגות מס' 2 – אני לא אסיר. אני אולי אוותר על הנמקתה, אבל אני אעלה אותה להצבעה, ובסיכום עם הממשלה אנחנו גם נאשר אותה, בעזרת השם, אם נצליח לשכנע את חברי הכנסת. מדובר בהסתייגות על פילוח של הבקשות כאשר מדובר בבעלי מקצוע, למשל עורכי דין וכדומה, שאמורים לקבל בעניינם נתוני תקשורת בפרוצדורה שונה. אני אקח עוד דקה מזמנך, אדוני היושב-ראש, ואני אגיד שהפיקוח על רשויות האכיפה הוא בליבת סמכותה של הכנסת, ולא רק ברמת הדיווח הקבוע שנעשה – גם בנושא הזה, גם בנושא האזנות הסתר, גם בנושאים אחרים – אלא גם במסגרת דיוני הפיקוח הסדורים יותר. בהקשר הזה יש דיון שיהיה מחר, בעזרת השם, בוועדת החוקה, בנוגע להתנהלות של רשויות האכיפה אל מול חסינות חברי הכנסת, שנרמסת פעם אחר פעם על ידי רשויות האכיפה. בנוסף, בהקשר הזה – האמת, זה קצת קשור לדיון הקודם, בנוגע למניעת מפגש עם עורך דין. הסמכות לבקש מניעת מפגש של עורך דין ניתנה לרשויות האכיפה על ידי הכנסת למטרות מאוד מאוד מוגדרות ומצומצמות. העובדה שבזמן שאנחנו מנהלים כאן שיחה, אדם נעצר בעבירה, גם אם מדובר בעבירת הדלפה, גם אם מדובר בעבירות שיש מי שחושב שהן בעייתיות – אני קצת תמה עליהן, אבל אני לא רוצה להתערב בשיקולי האכיפה, בטח לא מעל דוכן הכנסת כאן. אבל העובדה שמניעת מפגש עם עורך דין הפכה להיות כלי חקירתי ולא כלי סיכולי, ומשמשת את רשויות האכיפה ככלי להפעלת לחצים, ובעצם אדם יכול – לא מחבל, לא פוגע בביטחון המדינה – להיות מוחזק תקופה ארוכה במניעת מפגש עם עורך דין, כי מישהו ברשויות האכיפה החליט לבקש זאת, זה גם כשל פיקוחי של בית המשפט, גם כשל בבקשה שכזאת שמוגשת מרשויות האכיפה, וגם, בסופו של דבר, כשל שלנו בכנסת. ואם רשויות האכיפה ישכנעו אותנו, כפי שהן משכנעות מפעם לפעם, שהכלים שאנחנו נותנים להן למטרות טובות מנוצלים לרעה, כמו שראינו בעניין הפגסוס או הרוגלות או שראינו בהקשרים אחרים, אנחנו ניאלץ לקחת מהן את כלי האכיפה וככה לפגוע ביכולת שלהן לעשות את מה שאנחנו כולנו רוצים שהן יעשו. ולכן הפיקוח של הכנסת הוא הכרחי, הוא חייב להיעשות. רשויות האכיפה חייבות לתת לנו דין וחשבון על הדברים הללו, ואני מבקש שהדברים האלה ייבדקו. אני אעשה מה שאני יכול בוועדת החוקה, אבל נמצא פה גם יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, ואני קורא לך אולי לקיים על זה דיון. אולי אפילו טוב שדיון שכזה יתקיים על ידי גורם שהוא אופוזיציוני, כי כאשר גורם קואליציוני עושה את זה, מתחילים לעשות לו חשבונות של שיקולים. אני חושב שדווקא טוב שאתה תעשה את זה, גם עם ניסיונך המשטרתי. אני חושב שראוי שתסתכל על הסוגיה הזאת, כיצד נעשה שימוש – אולי מבקר המדינה ירד לשורש העניין – כיצד נעשה שימוש בכלי של מניעת מפגש, ואם זה באמת משמש רק לצורך ביטחוני או גם לצרכים חקירתיים נוספים שלא שְׂעָרוּם ולא שיערום אבותינו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני כמובן קורא לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, ולקבל את ההסתייגות שעליה דיברתי קודם לכן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. חבר הכנסת לוי, האם אתם מסירים את ההסתייגויות? גם לא מבקשים לנמק. אם כך, להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעות חד"ש-תע"ל וישראל ביתנו, הימין הממלכתי והעבודה. אין כרגע נציגים של אף אחת מהסיעות האלה, ולכן אנחנו עוברים מכאן להצבעה. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> על ההסתייגות? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז אני אסביר מייד. ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד הוסרו. אנחנו נצביע עכשיו על ההסתייגות של חבר הכנסת רוטמן לסעיף 1. שימו לב, הסתייגות מס' 2, לסעיף 1, של חבר הכנסת רוטמן. מי שמצביע בעד, הוא בעד ההסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 15 נגד – אין נמנעים – אין הסתייגות 2 נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 15, אין נגד, אין נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות של חבר הכנסת רוטמן התקבלה. היות שהסתייגויות 3 ו-4 הוסרו, אנחנו נצביע עכשיו על קבלת סעיף 1, עם הסתייגות מס' 2 של רוטמן, בעד הסעיף. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 16, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 1 התקבל. אנחנו נצביע עכשיו על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 2 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי גם סעיף 2 התקבל. אם כך, סיימנו את ההצבעות בקריאה השנייה. ונעבור להצבעות בקריאה השלישית על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 15, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת רוטמן, אתה מבקש? בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מזמן לא התראינו. אני רוצה להודות, הפעם כמציע. אני רוצה להודות על העברת החוק הזה, כמובן לצוות הוועדה ולצוות המשפטי של הוועדה שליווה את הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות לחבריי בקואליציה ובאופוזיציה שהציעו איתי את הצעת החוק הזאת. אני חושב שסביב ההצעה הזאת וסביב הצעות רבות אחרות שמתנהלות בוועדת החוקה אנחנו מראים שניתן לתקן גם במערכת האכיפה, גם במערכת המשפט. ניתן לתקן ביחד. ניתן לתקן ולהגיע להסכמות כשיש רצון טוב מכל הצדדים ומכל הכיוונים. אני רוצה להודות במיוחד למנהל הוועדה איל ולייעוץ המשפטי לוועדה, לעו"ד גור ולעו"ד אפרת, שליוו את החוק הספציפי הזה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת טופורובסקי – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שנכח. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שנכח. הוא ביקש שאודה לו, ולכן אני מודה לו באופן אישי. ולך, אדוני היושב-ראש, על ניהול הישיבה. תודה רבה לכולם, ובעזרת השם נצליח לתקן ביחד עוד הרבה דברים במערכות האכיפה והמשפט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1059; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ט, ישיבה 199; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה גם ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן, שביקש ממני וגם נתן לי, כמי שהציע את ההצעה והוביל אותה בוועדה, להציג את זה, ואחר כך להודות, בהנחה שההצעה תעבור. ב-10 באפריל 2013 נהג משאית עמוסה במטען חורג לא הצליח לבלום את המשאית, ופגע בשמונה מכוניות שעמדו בצומת מרומזר סמוך לעיר נשר. שבעה בני אדם נהרגו; עשרות נפגעו. אפשר היה להציל אותם. לכן, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שיזמתי, ומטרתה לתקן את חוק שירותי ההובלה, התשנ"ז–1997. הצעת החוק הזו נועדה למנוע העמסת מטען על משאיות שלא על פי רישיון הרכב – תופעה מסוכנת שהובילה להרוגים ופצועים רבים בשנים האחרונות. על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשליש הראשון של שנת 2024 התרחשו 32 תאונות קטלניות במעורבות משאיות. היום אנו מקדמים צעד נוסף במלחמה בתאונות הדרכים. לפי החוק כנוסחו היום, קיימת כבר חובה המוטלת על מוסר מטען לבדוק כי משקל המטען שהוא מעמיס על רכב מסחרי תואם את רישיון הרכב. מטרת הצעת החוק היא להרחיב את החובה כך שעל מוסר המטען תוטל חובה לבדוק את התאמת המטען גם לשאר התנאים שנקבעו ברישיון הרכב. זה אבסורד שזה לא קיים עד היום. בחוק מוצע לקבוע כי אם המטען אינו תואם תנאי מהתנאים שנקבעו לפי רישיון הרכב, על מוסר המטען לדרוש מהמוביל להפסיק מייד את העמסת המטען. על מוסר המטען שהפר את חובתו יוטל קנס, העומד כיום על סכום מרבי של 75,300 שקלים חדשים. אם מדובר בתאגיד, דינו יהיה קנס פי ארבעה מהקנס האמור. אנו עדים לתופעה עבריינית של חברות ענק שמפעילות לחץ על עובדיהם – בדרך כלל אלה נהגים, אלה שמרוויחים פחות – כדי שיעמיסו מטענים באופן שמסכן חיי אדם. הנהגים מפחדים מהבוסים שלהם. וכאן אנחנו נביא ונאשים את הבוסים, את המנהלים ואת התאגידים עצמם, ולא נפיל את כל האחריות רק על הנהגים. לא ניתן לעבריינים את האפשרות לגזור קופון על חשבון חיי אדם בכבישים. לכן מוצע לקבוע את האחריות הפלילית גם על מנהלים בתאגידים. אחריותם היא לפקח, ולמנוע את ביצוען של עבירות הנוגעות לבדיקת התאמת המטען לרישיון הרכב. הצעת החוק אושרה בוועדה פה אחד ולא הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם, חברי וחברות הכנסת, לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טופורובסקי. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשה בקשת רשות דיבור שלך, חבר הכנסת טופורובסקי. האם אתה מבקש לדבר? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי זה רק אגיד תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בסדר גמור. אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–3 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 12, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 11, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת טופורובסקי, אתה מבקש לומר משהו? בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה רבה לחברי הכנסת וחברות הכנסת שהצביעו ואישרו את החוק הזה פה אחד. תודה לאדוני היושב-ראש. החוק הזה יציל חיים. הוא יציל חיים של כל מי שמשתמש בכבישים ובדרכים ושל נהגים ונהגות שרוצים פשוט לחזור למשפחותיהם בבטחה בסיום יום העבודה. למרות שהממשלה הזאת – ובעיקר שרת התחבורה והבטיחות בדרכים – מסרבים לטפל בתאונות הדרכים, מסרבים לקבוע תוכנית רב-שנתית ומתוקצבת, ואפילו יש קיצוץ, אני אמשיך להיאבק בכל יום, ולהזכיר כאן שהמוות בכבישים הוא לא גזרת גורל, ואנחנו יכולים להציל בני אדם. כל יום שיש בו תאונות הוא מחדל שיכולנו למנוע. אני רוצה להגיד תודה רבה קודם כול ליושב-ראש הוועדה, למנהלת הוועדה, לחברי ועדת הכלכלה, שאישרו את זה פה אחד, ובראשם גם, כמובן, היועצת המשפטית נעמה דניאל, שעבדה צמוד עם משרדי הממשלה, איתי, המציע, ועם חברי הוועדה עד שהגענו לנוסח המוסכם, לגבי בן הרוש, יושב-ראש איגוד המובילים, לנרי ברנר מעמותת אור ירוק ולממ"מ על ניתוח מקצועי ומקיף של הסוגיה. תודה רבה לכל מי שהיה שותף ולכל מי ששותף להצלת חיים, ובהצלחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1071; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 216; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאחר שרק אתמול אישרנו את החוק לקריאה ראשונה ואנחנו כבר מגיעים לשנייה ושלישית, אני אחסוך את כל הנאום המלא ואדבר רק על העיקרון עצמו. מדובר בהצעת חוק שאני הגשתי ביחד עם חברי הוועדה. פורמלית, הגשתי את הצעת החוק, והגיש אותה גם ידידי חבר הכנסת שוסטר, והיום גם מיזגנו את ההצעות. הצעת החוק הזאת נולדה מתוך דיונים בוועדה. כולנו יודעים שהבחירות לרשויות המקומיות בצפון ובדרום נדחו. בדרום זה יהיה בנובמבר, בעוד שבוע מהיום; בצפון זה יהיה בפברואר 2025, בעוד שלושה חודשים בערך. התברר שמשרד הפנים, שדחה את הבחירות, השתמש בסעיף שהיה לו כדי לעשות בחירות מיוחדות. הדרך היחידה שלו להפריד את הבחירות האלה, בגלל המצב הביטחוני שהיה שם, הוא במסגרת הזאת, של בחירות מיוחדות. אבל בבחירות המיוחדות, אדוני היושב-ראש – לא ידעתי, וכנראה גם אתה לא יודע – חיילי צה"ל לא יכולים להצביע. אין קלפיות בצה"ל כמו שיש בבחירות רגילות, שלא לדבר כאן גם על הקלפיות בתוך אזורי הלחימה, כמו שעשינו גם בבחירות האחרונות, שהיו בכל רחבי הארץ. אין יום שבתון בבחירות מיוחדות. זאת אומרת, דווקא אנשים כאלה, שגלו מעירם, וגרים היום גם במקומות אחרים, יצטרכו לנסוע; יצטרכו לנסוע גם על חשבון יום העבודה שלהם. זאת אומרת, אנחנו, במו ידינו – ראינו שעלול להיות פה מצב של ירידה משמעותית באחוז ההשתתפות בבחירות ובאחוז ההצבעה דווקא בימים הללו. כיום הבחירות חשובות שם מאוד, כי השנים הבאות הולכות להיות שנות השיקום והתקומה והגדלת המשאבים והטיפול בערים הללו. זה היה אבסורד. בכלים שהיו למשרד הפנים עד אז – הם לא הלכו לחקיקה, בגלל כל מיני חוות דעת משפטיות כאלה ואחרות. חיכינו בסבלנות שייפתח המושב הזה, והגשנו. הגשתי את הצעת החוק שלי, וגם חבר הכנסת שוסטר. הצעת החוק נמצאת היום כאן, במהירות שיא, ותתאשר לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו דיברנו על ארבעה דברים: האחד – הנושא של יום שבתון. יום שבתון יהיה גם בבחירות בדרום בעוד שבוע וגם כמובן בבחירות בצפון. דבר נוסף שעשינו – קלפיות להצבעה במעטפות כפולות, כדי לאפשר גמישות; להציב בכל רחבי הארץ, במקומות של פינויים או במקומות כאלה ואחרים, קלפיות במעטפות כפולות, כדי שאם יש אנשים שלא נמצאים באזורים האלה – אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד שלושה חודשים בצפון, וגם כאלה שהיום בדרום נמצאים בערים אחרות – יוכלו להצביע. קבענו בצפון מה שיותר רחב; בדרום – מה שיותר מצומצם, כי ההתארגנות פחות טובה. דבר נוסף שעשינו – הצבעת חיילים. הצבעת חיילים תהיה גם בדרום וגם בצפון. אני צריך לשבח את נציג צה"ל בוועדה, שבאמת עשה מאמץ גדול, בתיאום עם משרד הפנים. יהיו גם קלפיות באזורי הלחימה, גם בדרום, עכשיו בבחירות בעוד שבוע, וגם בצפון, שאולי נקווה שכבר לא תהיה מלחמה, אבל אם יצטרכו ותהיה, אז כל חייל בערים הללו יוכל גם להשתתף ולהביע את עמדתו איך הוא רוצה שההנהגה שלו תהיה לאחר הבחירות. דבר נוסף – שיעור המס. בזמנו הורדנו את שיעור מס העובדים בבחירות, בהוראת שעה, מ-25% ל-18%, שוב, בגלל שאלו בחירות מיוחדות. החלנו את זה גם על הצפון וגם על הדרום. זהו, עברנו על כל ארבעת הדברים. בעצם, מה שעשתה הוועדה, קואליציה ואופוזיציה ביחד בשיתוף פעולה נהדר, ובסופו של דבר משרד הפנים נרתם איתנו לעניין הזה – אנחנו מביאים היום הצעת חוק, שאולי צריך לחשוב גם בעתיד ולעשות תיקון חקיקה, כי בחירות מיוחדות נועדו למקום שבו חלילה המועמד או ראש העירייה נפטר, כשקורה משהו שהוא deadlock. זאת אומרת, אין מה לעשות וחייבים לשנות, אז עשו בחירות יותר קטנות. פה, כשמדובר על אזורים, אזורי מלחמה, שאנשים בהם כל כך סבלו גם ככה, עכשיו גם הבחירות שלהם יהיו כאלה? אנחנו עכשיו עושים בחירות כדת וכדין בכל היישובים הללו. אני רוצה להודות לכל המועמדים וראשי רשויות ומועמדים לראשי רשויות, שתמכו, ובאו, והתנו ותינו את צרותיהן האלה בפנינו, ובאמת להודות לחבריי, ובראשם חבר הכנסת שוסטר, על שמיזגנו היום את ההצעות. אני רוצה להודות למשרד הפנים ושר הפנים, למנכ"ל משרד הפנים ולכל הצוותים; להודות ליושב-ראש הקואליציה, שסייע בידינו מאוד להריץ את התהליך הזה בצורה מהירה, וכמובן, לייעוץ המשפטי של ועדת הפנים ולהנהלת הוועדה. לא איכנס לשמות, כבר מכירים אותם בעל פה כאן. יש לנו הרבה חקיקה והרבה דברים שאנחנו עושים ביחד. אני מאחל, ומצפה קודם כול שיהיה אחוז הצבעה גבוה במקומות הללו. אלו בחירות חשובות גם בדרום וגם בצפון. אני מאחל, באמת, שרצון הבוחר יבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. אנחנו בוועדת הפנים את שלנו עשינו בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אשר. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשה בקשת רשות דיבור אחת, של חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים ברגע של נחת מאחד, והנושא הגדול הוא: דמוקרטיה לעת חירום. היה פה מופע קסום של דיון ענייני, מקצועי, יעיל, שהביא לידי ביטוי, אדוני היושב-ראש, את שלוש המשימות העיקריות של הבית: הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, עצם פעולת החקיקה, ותוך כדי זה, מעורבות ציבורית משמעותית מאוד. אני מבקש להודות לחברי יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר; לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שסייע רבות; לחברי הוועדה והמשרדים השונים, כולל קציני צה"ל, שאגב, מראש אמרו שהם יצאו מגדרם כדי לסייע. כמה חודשים אני מנסה לקדם את המהלך הזה. צריך לומר את האמת, לא היה פשוט. בסיוע הנמרץ של יעקב אשר הצלחנו, ומשרד הפנים, ברגע האחרון, ברגע הנכון, נכנס לתמונה, ואנחנו מביאים הצעה שבזכותה, חברים וחברות, המפונים והחיילים יקבלו את מלוא היכולת שלהם, את מלוא תשומת הלב למימוש הזכות הדמוקרטית שלהם לקבוע מיהי המנהיגות המקומית – מנהיגות מאוד חשובה, שעוסקת בחיים עצמם. שיהיו בחירות ראויות, ושהטוב או הטובה ינצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–2 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, להציג את החלטות הוועדה, כמה החלטות בדבר העברת הצעות חוק מוועדה לוועדה. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חברי הכנסת, אבקש להודיע כי חבר הכנסת – איך לא – מישל בוסקילה יכהן כחבר בוועדות המשותפות כמפורט להלן: בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום, ובוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, מטעם ועדת החוץ והביטחון; בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת מטעם ועדת הכנסת; בוועדה המשותפת של ועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, מ/1785, מטעם ועדת הכלכלה. כמו כן, בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים לתקציב הביטחון לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, יכהן כממלא מקום קבוע מטעם ועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> זה לא אנושי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לקבל את הלו"ז שלך, מתי אתה הולך לכל מקום? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אומר, אם יבדקו את זה, אתה שברת שיא. אני לא חושב שהיה עוד ח"כ עם כל כך הרבה ועדות, ועוד בזמן כזה קצר. << קריאה >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני מבקש לדאוג לו לשעון הזה של הרמיוני, שיוכל ללכת לכל הוועדות ביחד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, מ/1795; ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, פ/4736/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון; ועדת הכספים תדון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, מ/1799. עכשיו שתי הודעות עם הצבעות. אני צריך להגיד את שתיהן ואז נצביע על שתיהן, או שאני צריך לרדת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול להגיד את שתיהן ביחד, אבל אנחנו עושים שתי הצבעות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בסדר. אבקש להציג את המלצת ועדת הכנסת להעברת שתי הצעות חוק שעניינן בוררות בבתי דין דתיים. ביום ו' באדר התשפ"ג, 27 בפברואר 2023, ועדת הכנסת החליטה להעביר את הצעות החוק הבאות לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט: 1. הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, פ/1178/25, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, פ/1579/25, של חבר הכנסת אייכלר. ביום ט"ז באדר ב' התשפ"ד, 26 במרץ 2024, החליטה הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה לפי בקשת יושב ראש ועדת הכספים, להעביר את שתי ההצעות לדיון בוועדת הכספים. ביום ב' בחשוון תשפ"ה, 3 בנובמבר 2024, פנו ראשי האופוזיציה בדרישה להחזרת הצעות החוק לדיון בוועדת החוקה, ויושב-ראש ועדת הכספים הסכים לכך. בהתאם לכך, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להמליץ לכנסת להחזיר את הצעות החוק האמורות מוועדת הכספים לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, לשם הכנתן לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה שיירשם בפרוטוקול, רק היית צריך להגיד שהאופוזיציה ביקשה שיעבירו לי את הצעת החוק. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אמרתי את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. שימו לב, לפנינו שתי הצבעות. הצבעה ראשונה – על הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, פ/1178/25, של חבר הכנסת משה גפני, מוועדת הכספים לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצבעה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה שהאופוזיציה מבקשת – אנחנו עושים. זה הכלל שלנו. אנחנו עובדים בשבילם, תכלס. הצבעה מס' 17 בעד הצעת ועדת הכנסת – 12 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, מוועדת הכספים לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת אושרה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, פ/1178/25, של חבר הכנסת משה גפני, מוועדת הכספים לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד הצעת ועדת הכנסת – 11 נגד – אין נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, יש טעות, חכו שנייה. חברי הכנסת הנמצאים באולם, הצעת החוק שהצבענו עליה אינה ההצבעה הנכונה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו חוזרים ומצביעים על ההצעה השנייה – הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, אבל של חבר הכנסת אייכלר, מוועדת הכספים לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד הצעת ועדת הכנסת – 6 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, מוועדת הכספים לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת אושרה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י"ב בחשוון התשפ"ה, 13 בנובמבר 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:17. << סיום >>