דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ד' ישיבה ר"כ הישיבה המאתיים-ועשרים של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ח בחשוון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 נאומים בני דקה 6 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 7 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 8 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 8 מיקי לוי (יש עתיד): 9 שלי טל מירון (יש עתיד): 9 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 10 שרון ניר (ישראל ביתנו): 10 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 11 משה טור פז (יש עתיד): 12 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 12 ציון 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים 13 עמית הלוי (הליכוד): 13 שלי טל מירון (יש עתיד): 17 עודד פורר (ישראל ביתנו): 18 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 20 מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): 22 שר התקשורת שלמה קרעי: 23 ציון יום זכויות הילד 24 אלי דלל (הליכוד): 25 משה טור פז (יש עתיד): 27 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 28 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 31 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 32 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 34 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024 39 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 39 מיקי לוי (יש עתיד): 41 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 43 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 44 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 51 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 51 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024 52 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 52 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 55 יסמין פרידמן (יש עתיד): 56 משה טור פז (יש עתיד): 57 נאור שירי (יש עתיד): 60 שלי טל מירון (יש עתיד): 64 גלעד קריב (העבודה): 67 אריאל קלנר (הליכוד): 69 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 70 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 72 אריאל קלנר (הליכוד): 76 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024 76 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 77 מיקי לוי (יש עתיד): 79 גלעד קריב (העבודה): 80 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 87 חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024 88 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 88 נאור שירי (יש עתיד): 95 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 98 מירב כהן (יש עתיד): 99 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 101 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 102 משה טור פז (יש עתיד): 103 מיקי לוי (יש עתיד): 108 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 109 אלעזר שטרן (יש עתיד): 115 שלי טל מירון (יש עתיד): 116 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024 124 מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): 124 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 125 אלעזר שטרן (יש עתיד): 126 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 128 מירב כהן (יש עתיד): 129 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 131 משה טור פז (יש עתיד): 133 מיקי לוי (יש עתיד): 134 נאור שירי (יש עתיד): 136 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 143 שלי טל מירון (יש עתיד): 148 יסמין פרידמן (יש עתיד): 152 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024 157 אופיר כץ (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 157 מירב כהן (יש עתיד): 158 אלעזר שטרן (יש עתיד): 160 מיקי לוי (יש עתיד): 162 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 163 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 166 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 168 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 170 יסמין פרידמן (יש עתיד): 171 משה טור פז (יש עתיד): 173 שלי טל מירון (יש עתיד): 174 מירב כהן (יש עתיד): 178 אלעזר שטרן (יש עתיד): 180 מיקי לוי (יש עתיד): 184 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 186 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 188 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 190 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 193 יסמין פרידמן (יש עתיד): 195 משה טור פז (יש עתיד): 196 שלי טל מירון (יש עתיד): 198 משה סולומון (הציונות הדתית): 203 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024 205 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 205 הצעת הוועדה לביטחון לאומי בעניין פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024 208 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 208 הודעות ועדת הכנסת 209 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 209 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"ח בחשוון התשפ"ה, 19 בנובמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת דוח מבקר המדינה בנושא הפריה חוץ-גופית בישראל – היבטי הסדרה ופיקוח. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. בבקשה. עד שאקבל לידיי את הרשימה ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אבל אנחנו נמתין לשר, שאני מבין שאמור להיכנס ממש בעוד רגע קט למליאה. אנחנו ממתינים לשר, כן? לא, לא, לא חמש דקות. מה זה חמש דקות? מה זה חמש דקות? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> 38 שרים – כמה יש, אדוני? ואחד לא הגיע בזמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני יסגור את הישיבה וילך להפסקה, והשר יחכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רעיון. אבל אני לא רוצה לפזר את כל חברי הכנסת שכבר יושבים, בוא נראה אם זה לוקח עוד דקה או יותר מזה. לא. אז אני אקבל את עצתך, חבר הכנסת לוי. אנחנו נצא להפסקה, נחדש את הדיון בהתראה של עשר דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:07 ונתחדשה בשעה 16:22.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, השר, אני מחדש את הדיון לאחר הפסקה. אני לא אוכל לפתוח בלי לציין, כבוד השר, שאנחנו פותחים אותה באיחור של 22 דקות. הדבר הזה מאוד לא מקובל, בטח לא בממשלה שחרתה על דגלה את ריבונות העם ואת כיבוד הכנסת. הדבר הזה לא יוכל לעבור לסדר-היום. אני מאוד לא רוצה להגיע למצב שאנחנו מביאים שרים לוועדת האתיקה, אם כי הדבר הזה הוא אפשרי, ומקווה שזו הפעם הראשונה והאחרונה. אנחנו, כאמור, בנאומים בני דקה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברי כנסת שלא נרשמו בגלגול הקודם ומעוניינים להירשם, נא הסבו את תשומת ליבו של המזכיר – נרשום אתכם. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ענבר הימן הגיעה למסיבת הנובה על תקן הלפרית, מתנדבת לעזור למבלים שנמצאים במצוקה. היא נמלטה יחד עם שני ישראלים נוספים ובמשך שלוש שעות שני מחבלים רדפו אחריהם. רק בסמוך לשעה 13:00 בצוהריים המחבלים הצליחו להדביק את השלושה. היא נראתה בסרטון כשהיא נלקחת מחוסרת הכרה על ידי המחבלים לתוך עזה. ענבר – סטודנטית לתקשורת חזותית, אומנית גרפיטי שפעלה בארץ ובעולם עם חתימה מוכרת הנושאת את הכינוי שלה, פינק. ב-15 בדצמבר התבשרה משפחתה שענבר נרצחה בשבי חמאס וגופתה מוחזקת בעזה. המשפחה מחכה להביא את ענבר לקבורה, להניח פרח, להדליק נר, לבכות על הקבר של בת שנקטפה בידי אויב אכזר. ענבר צריכה לחזור הביתה כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סגלוביץ'. כעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אתמול נהרגה ספאא עואד מהיישוב שפרעם מפגיעת טיל שנורה, והיום געשה הרשת בתגובות שהן תגובות גזעניות. אני רוצה להקריא חלק מהתגובות האלה: אם היא מוסלמית היא לא מעניינת; לכל טיל יש כתובת; גול עצמי; כן ירבו. אנחנו מדברים על אזרחית מוסלמית – תודה להשם; רק בשורות כאלה, הלוואי. אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן שהדרג הפוליטי יגנה את כל התופעות האלה – למרות הפניות של ההנהגה הערבית ליועצת המשפטית לממשלה וגם לחברי הכנסת מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אין מקום לתגובות כאלה ברשת. אנחנו מבקשים ודורשים התייחסות גם מראש הממשלה. לא יכול להיות שהחברה הערבית מופקרת וחשופה. אנחנו גם ראינו אחרי 7 באוקטובר – אזרחים ערבים הועמדו לדין על כתיבות בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. ולכן הגיע הזמן שגם המשטרה תחליט ותקבל החלטות ותעמיד יהודים שמשתלחים באזרחים הערבים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלהואשלה. כמובן שהמחויבות של מדינת ישראל היא לשלומם ולביטחונם של כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד. אני מצטרף לגינוי. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, אחריה – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אספר את סיפורו של אופיר אנגל, בן 18 מרמת רחל, שנחטף מקיבוץ בארי ושוחרר ב-29 בנובמבר לפני שנה. אנגל מעיד כי עבר התעללות נפשית בשבי החמאס. אני מצטטת: אמרו לנו שלא רוצים אותנו בישראל, שהמשפחות לא רוצות אותנו ושגם בעוד שנה לא נחזור הביתה. הרגשתי שיש לי עוד יום ועוד יום לשרוד. לא אכלנו, היינו חלשים מאוד ואפילו התעלפתי פעם אחת כשקמתי. נשברתי פעם אחת ובכיתי, בשבוע האחרון כבר לא היה לי כוח. הוא הוסיף וסיפר כי ביום שחרורו הוא הופרד מיוסי, אביה של בת זוגו. אין שמחה גדולה כל עוד יוסי עדיין מוחזק שם. אנשים לא יודעים איזו התעללות הוא עובר, התנאים בשבי נוראיים. כל יום מרגיש כמו נצח, שוברים אותך מנטלית ופיזית. יש לשחרר את כל החטופים במהירות האפשרית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום 410 ימים בשבי, ואחינו ואחיותינו בידי מפלצות החמאס. שירי ביבס, עובדת בהנהלת החשבונות ולפני זה טיפלה בילדי קיבוץ ניר עוז, נחטפה מביתה בניר עוז עם שני ילדיה הקטנים, אריאל בן הארבע והתינוק כפיר, שנחטף כשהוא בן תשעה חודשים בלבד, עוד לא למד ללכת ולדבר. שירי נראתה בסרטון כשמבטה אימה צרופה, והיא עוטפת ומגוננת על שני ילדיה שראשיהם הג'ינג'יים חשופים. ירדן, בעלה, נראה בסרטון אחר כשהוא מובל בידי מחבלים לרצועה, ולאחר מכן נראה בסרטון מהשבי כשהוא חי ומתחנן על חייו ועל משפחתו. מצלמות המחבלים תיעדו את הפריצה לבית של משפחת ביבס. המחבלים פרצו את הדלת במברגה. ירדן סימס לאחותו: פרצו לנו הביתה, זה מרגיש כמו הסוף, אני מת מפחד. אני עם אקדחים, והם עם נשקים אוטומטיים. הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, נרצחו בידי מפלצות החמאס. את משפחת ביבס מוכרחים להחזיר הביתה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חברת הכנסת שלי טל מירון, ואחריה – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להקריא את עדותה של עלמה אור, בת 13 מבארי, שנחטפה מביתה עם אביה ואחיה ושוחררה ב-25 בנובמבר 2023: במשך 50 ימים לא ישנו בלילות. הרעיבו אותנו בימים, התעללו בנו, גרמו לנו לתחושה שלא רוצים אותנו בישראל – אימה של אור, יונת, נרצחה ב-7 באוקטובר ואביה, דרור, עדיין חטוף. אתה לא יודע באיזו התמודדות להתרכז. אתה חושב על מישהו אחד ומרגיש לא נעים על הבן אדם האחר. יש הרבה יותר מדי. זה לא מרגיש כאילו הזמן עבר, כאילו עבר רק שבוע; ויש אנשים שממשיכים את החיים שלהם כרגיל, אבל לנו אין באמת חיים עכשיו. על אלו המוחזקים עדיין בעזה, אמרה אור כי הם לא תמיד היו חטופים – הם היו בני אדם, והם עדיין בני אדם. בנימה אישית אני רוצה לספר: אני בחרתי את העדות של עלמה כי אחד הדברים שאני אזכור כל ימי חיי זה את ההלוויה של אימא שלה. אני הייתי בהלוויה של יונת אור בקיבוץ פלמחים, קבורה זמנית. ואני לא אשכח את התמונה של בנה הבכור, יהלי, שהיה שי"ן-שי"ן ובמקרה לא היה בבית באותה שבת. הוא עמד שם בהלוויה לבדו. אימא שלו נרצחה, אבא שלו ושני אחיו נחטפו לעזה. התמונה הזאת שלו עומד שם בהלוויה, זה לעולם לא יעזוב אותי. לימים הגעתי לשבעה של אביו, שנודע לנו שגם הוא נרצח, וראיתי שם את עלמה ונעם, האחים החטופים ששבו. זה סיפור אחד מני רבים, אבל זה ילך איתי תמיד. זה רק כדי להזכיר לכולנו שאנחנו חייבים להחזיר אותם כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה ילך איתנו תמיד. תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. כעת – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. 410 ימים למלחמה, 101 חטופים וחטופות עדיין נמקים בשבי החמאס. אני מבקשת להקריא את סיפורה של מיה שם, בת 21 משוהם, שנחטפה מהמסיבה ברעים ושוחררה ב-30 בנובמבר 2023. מיה שם נורתה בידה מטווח קצר בעת חטיפתה. כשהגיעה לעזה משכו אותה בשערה וקשרו את ידה לחתיכת פלסטיק – ככה הייתי במשך שלושה ימים. לאחר מכן הלבישו אותי ולקחו אותי לחדר ניתוח בלי משככי כאבים, בלי כלום. המנתח אמר לי: את לא תחזרי בחיים הביתה. במשך 54 ימים אחר כך היא הוחזקה בחדר קטן על מזרן מול מחבל ששמר עליה 24 שעות ביממה – העיניים שלו והפנים שלו עדיין בראש שלי. פחדתי שהוא ידפוק לי כדור בראש פתאום. זרקו לי אוכל פעם ביום. היו ימים שלא קיבלתי אוכל. האזור שהייתי בו הופצץ כל הזמן. החלונות של הבית שהייתי בו נשברו עליי. עפתי מההדף. לא שמעתי איזה שלושה ימים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר; אחריה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להקריא את עדותה של עמית סוסנה, אשר נחטפה מביתה בכפר עזה ושוחררה בעסקה ב-30 בנובמבר. לימים עמית העידה באו"ם שהותקפה מינית במהלך שהותה בשבי: הוכיתי קשות. כל הפנים והגוף שלי היו מלאים חבורות ונפוחים. הייתי לבד במשך כמה שבועות, וכל הזמן שמרו עליי חמושים. היה מעט מזון והחזיקו אותי בחשכה. אפילו לא הרשו לי לסגור את דלת השירותים. אחרי זה העבירו אותי לכמה מקומות אחרים. הוחזקנו בתנאים כל כך לא אנושיים. שום אדם לא צריך להיות חשוף ליחס כל כך אכזרי וחסר רחמים. להיות בשבי חמאס פירושו לפחד כל דקה וכל רגע. כשאתה בשבי חמאס הכול פשוט כל כך שביר, אתה כל הזמן על הקצה. דברים יכולים להשתבש בקיצוניות בכל שנייה. אסור לדבר, אסור לבכות ואפילו לא לנחם זה את זה כשהזמנים ממש קשים. היא סיפרה שכיסו לה את העיניים, אזקו אותה והכו אותה בקתות ורובים. לאחר מכן, אמרה, כיסו את פניה בנייר דבק; קשרו לה את הידיים ואת הרגליים ותלו אותה בין שתי ספות, "כמו תרנגולת", במילותיה. השומרים איימו לעקור לה את העיניים, ודרשו שהיא תספר להם מידע שהם האמינו שהיא מסתירה מהם. לפי סוסנה, אחת החטופות כל כך פחדה לחייה שהיא שאלה אותה אם יש משהו שברצונה למסור למשפחתה אם היא תמות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך; אחריה – חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לשתף את עדותה של ספיר כהן, בת 29 מרמת גן. היא נחטפה בניר עוז בעת ביקור אצל משפחת בן זוגה סשה טרופנוב, שנחטף אף הוא. היא שוחררה ב-30 בנובמבר 2023. הלוואי שישוחרר גם הוא. אני רוצה לפנות לסשה. אני כל כך מחכה לו שיחזור כבר. אני כל כך פוחדת ממה שהוא עובר שם, כי כל הגברים החזקים אלה הגברים החלשים שם. אלה האנשים שעוברים הכי הרבה ייסורים. כל יום יכול להיות שאנחנו מאבדים עוד ועוד חטופים כי הם לא יכולים להישאר בתנאים האלה. הם פשוט לא יכולים להמשיך לחיות ככה, וצריך להחזיר אותם הביתה עכשיו. העלו אותי על אופנוע, ובדרך תושבים בעזה עמדו עם מקלות, צרחו וזרקו עליי סיגריות. ניסיתי להגן על עצמי במהלך השבי. היו ימים שלא ידעתי אם אצליח לשרוד. המנהרות שיש שם זה דבר מטורף. תודה לאלוהים שניצלתי, ואני מקווה שהמדינה תחזיר את החטופים ואת החטופות שנשארו שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז; אחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים פונות אליי משפחות חטופים ואומרות לי: קינלי, מה יהיה? 410 ימים – מה עשינו? מה לא פעלנו ומה לא עשינו עד עכשיו שאפשר לעשות? ואמרתי להם, בכנות – יש רק דבר אחד: בחודשיים האחרונים קורה אחד השינויים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית של הדור האחרון; קבוצת הציונות הדתית – המגזר, לא המפלגה – פונה ואומרת: אנחנו לא מוכנים להמשך המצב הזה עד עכשיו; אנחנו לא מוכנים שהאחים שלנו ימותו ואחרים ישבו ולא יהיו שותפים בנטל. אמרתי להם: תראו, השינוי הזה קרה מעצמו. אף אחד לא פיתח אותו, אף אחד לא דחף אותו. אין לכם ברירה – תפנו אל הלב היהודי של המפלגות החרדיות, של המפלגות הציוניות הדתיות. אין ערך יותר יהודי מפדיון שבויים. בהיסטוריה היהודית יהודים עשו הכול כדי לשחרר אנשים מהשבי. כשזה עמד – החיים עכשיו מול סיכון אחר כך – עמדת פוסקי ההלכה, כולל הרב עובדיה בדורנו, הייתה חד-משמעית: העבירה שברי שהיא עכשיו גדולה מהסיכון של "שמא". תפנו אל היהדות – שם צריך להיות השינוי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אתמול בשעות הלילה המאוחרות נשרף הרכב של ראש עיריית רהט. זאת העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל. וזאת לא פעם ראשונה שהרכב של ראש העיר מאוים. גם לפני כמעט חודש ירו על הרכב שלו, וציפינו ממשטרת ישראל לעשות מעשה ולתפוס את האנשים, את משפחות הפשע שמנסות להשתלט על העיריות והמועצות בחברה הערבית. זה רק מעיד שכנראה אין הרתעה של משטרת ישראל על ארגוני הפשע. ומה שאנחנו אומרים: המשטרה ושר המשטרה הם חזקים על חלשים – חלשים על משפחות הפשע. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. << נושא >> ציון 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: יום לציון 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת עמית הלוי לפתוח את היום המיוחד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, ובעיקר אתם, מפקדים וחיילים גיבורים חברי ברית חיילי האצ"ל, בוגרי תחנות המשטרה הבריטית, בוגרי ליל הרכבות, בוגרי משרדי הבולשת, שדות התעופה, משטרת רמת גן, מלון המלך דוד, כמובן בוגרי כלא עכו, והעיקר – בהקשר שאנחנו מציינים היום בכנסת, כפי שציינו, ועכשיו במליאת הכנסת – בוגרי המרד; בוגרי אותו יום קדוש, ז' בשבט תש"ד, 1 בפברואר 1944, היום שבו מנחם בגין הכריע בדרכו של מי שהוא כינה אותו מורו ורבו, אכן מורנו המופלא זאב ז'בוטינסקי, היום שבו הוא הכריע למען ריבונות מלאה וחופשית – לא אוטונומיה בחסות בריטית, חברותיי וחבריי לכנסת, לא קהילה באישור הפריץ, לא הרעיונות שהשמיע ראש ממשלתנו הראשון דוד בן-גוריון בוועדת פיל – ריבונות מלאה, עצמאות מלאה של עם חופשי בארצנו. זאת הייתה התביעה היסודית, הראשונית, של מייסד התנועה הציונית בנימין זאב הרצל. זאת הייתה התביעה של ז'בוטינסקי, שבגללה הוא פרש מההסתדרות הציונית בשנות השלושים, וזאת הייתה התביעה הפנימית של מנחם בגין באותה הכרזת מרד, הכרזה שנעשתה אחרי הרבה מאוד שנים של הבלגה, הרבה מאוד שנים של שיתוף פעולה, או תקופה ארוכה של שיתוף פעולה – בגלל המלחמה – עם השלטון הבריטי. למרות כל שיתופי הפעולה של השלטון הבריטי עם האויבים שלנו, למרות כל העלמת העין מכל קיני הטרור של חאג' אמין אל-חוסייני, שאותו הם מינו בכסילותם למופתי של ירושלים, למרות שהאימפריה הבריטית בגדה בצורה הכי גסה במנדט שניתן לה בסן רמו, מעלה בהצהרת בלפור – למרות כל אלו, האצ"ל הבליג עד אותו יום, עד 1 בפברואר 1944, כשמנחם בגין הבין שאם אנחנו לא נתבע את ריבונותנו, את עצמאותנו, לא נוכל לקיים פה את חיינו הלאומיים במולדת שלנו. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שלושה מעקרונות המרד, אני חושב, כמו ההמנון של בית"ר – ששמתי לב שאתה שר אותו בעל פה וגם, כמוזיקאי מחונן, ללא זיוף – ששרנו כאן לפני שעה: בית"ר, הדר ותגר. בית"ר, כיוון שבית"ר הנלכָּדה – כמו בהמנון – כמו יודפת ומסדה, הן מייצגות את הזכות ההיסטורית שלנו כאן, הזכות התנ"כית, את יסוד הצדק של הרעיון הלאומי שלנו. ז'בוטינסקי הגדיר אותו כרעיון הכי צודק מהתנועות הלאומיות, הרעיון הכי צודק. הרעיון הלאומי של התנועה הציונית, זה הצדק שבלעדיו כל כוח יתפוגג – שאי-אפשר להשתמש בכוח. כמו שאמר מנחם בגין: אנחנו כאן קודם כול בכוח הזכות, ולא בזכות הכוח. ולכן, הדבר הראשון זאת הזכות ההיסטורית, התנ"כית. וכמה היא חסרה היום. אני אומר כבר עכשיו את מה שרציתי לסיים בו: כמה ביום הזה, ציון 80 שנה להכרזת המרד של בגין, כמה היא חשובה היום. כמה התביעה הזאת לריבונות מלאה, לא לקהילה, לא לאוטונומיה – ואני אומר את זה כמי שמשתתף בישיבות הוועדה והרבה פעמים מרגיש שיש לנו יותר ניסיון בגלות מאשר במדינה, וזה עדיין בעוכרינו. אנחנו לא מתנהגים כמו מדינה ריבונית באופן מלא, והדבר הראשון שעליו נשענת מדינה ריבונית זה על הזכות ועל הצדק. וכשאנחנו לא תובעים את הצדק, כשהנציגים שלנו עומדים בהאג ולא אומרים קודם כול: עזה היא מולדתנו; קודם כול – אפשר לדבר אחר כך, רוצים לעשות משהו אחד, משהו אחר – קודם כול את תביעת הצדק, לומר קודם כול: אנחנו הצודקים. אחרת, באים אלינו אנשים ואומרים לנו: תראה, בסדר, רצחו, טבחו, אבל יש שני צדדים. הצדק נמצא בצד אחד. האמת היא אחת ולא שתיים, ולכן זה היסוד הראשון. היסוד השני הוא ההדר, הכבוד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> גם אצ"ל לא אמרו "עזה היא מולדתנו", ואני מומחה לאצ"ל. לא אמרו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי שאמרו. בוודאי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרו מעולם. לא תמצא שום ציטוט. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> From the river to the sea Israel will be free. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בזכות הזאת, התנ"כית, לא הייתה שום שאלה, לא מהגבולות התנ"כיים, מאיר, לא מהגבולות התנ"כיים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכים איתך שאנחנו – אני מסכים שאנחנו – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם אתה רוצה להזכיר את המורה של האצ"ל, זה ז'בוטינסקי, אז אתה יכול כבר ללכת לא רק לגדה המערבית אלא לשתי הגדות של הירדן – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי עזה, לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שכמו שאתה יודע, זו שלנו זו גם כן. הגבול הבין-לאומי תמיד היה, תמיד היה עד רפיח. תמיד, תמיד עד רפיח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הפרת והחידקל, עמית? למה אתה חושב תמיד בקטן? הפרת והחידקל. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תמיד עד רפיח. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יהודה ושומרון – אתה צודק. עזה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בואו נאפשר לחבר הכנסת הלוי לסיים את דבריו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אז אני אומר, מעבר לזכות ולצדק – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא אמר – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ככה גם להדר, לכבוד הלאומי, וככה גם לתגר. לתגר, כלומר אנחנו פה בכוח הזכות, אדוני היושב-ראש, אבל אם לזכות לא יהיה כוח, אם לצדק לא יהיה כוח, הוא יירמס. ולכן, ברוך השם, כשיש לנו מדינה ריבונית, כשיש לנו כלים של מדינה ריבונית, אנחנו צריכים לממש אותם כדי לבטא, כדי לממש באופן מלא את ריבונותנו. עמד פה ראש הממשלה – אני מסיים בזה, ברשותך – עמד פה ראש הממשלה אתמול וסיפר מעל הבמה שמתקשר אליו נשיא ארצות הברית ואומר לו: You are alone, הוא אומר לו: אם תיכנס לרפיח, You are alone, ואומר לו ראש הממשלה: So we will do it alone, אנחנו נעשה את זה לבד; אחרי יומיים הגיע מזכיר המדינה בלינקן, ואני זוכר את זה בזמן אמת, הוא נשלח כאילו לוודא שהנשיא ביידן אמר את הדברים בצורה ברורה, ונותן רשימה של האמברגו האמריקני, וראש הממשלה נתניהו אומר לו: אז אנחנו נילחם בציפורניים. אני חושב שזה אחד הרגעים, לפחות במלחמה הזאת – שיש לי הרבה ביקורת עליה ואפשר להילחם בה ביתר תגר – אבל העמדה הזאת של ראש הממשלה מבטאת, מהדהדת גם את הדרישה הזאת לריבונות. כפי שהוא אמר בקבינט – מישהו אמר לו: אנחנו תלויים בחימושים בארצות הברית. ענה לו ראש הממשלה: החימוש הכי חשוב שלנו זה היכולת שלנו לפעול באופן עצמאי. אם יש משהו ביום הזה שבו אנחנו מציינים את 80 שנה למרד – זה לחזור על הדברים המובנים מאליהם: בית"ר והדר ותגר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> על כל מעצור ומצר. תודה רבה לחבר הכנסת הלוי. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שלי טל מירון, וגם לציין שמכבד אותנו בנוכחותו שלמה גולדהור, יושב-ראש ברית חיילי האצ"ל בן ה-94. נאחל לך, שלמה, אריכות ימים, עוד הרבה ימים טובים, ארוכים, בבריאות טובה ובנחת. בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מכובדים יקרים ביציע, אנחנו מציינים היום 80 שנה לרגע חשוב ומכונן בהיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל, 80 שנה להכרזת מרד ארגון האצ"ל על שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. ודווקא היום, ביום הזה, אנחנו מציינים 410 ימים מאז פרצה המלחמה הזאת, ובראשית דבריי חשוב לי מאוד להזכיר את אחינו ואחיותינו שנמצאים עדיין בשבי מפלצות החמאס בעזה, 101 אחים ואחיות שלנו שעדיין שם. ההכרזה הזו לא הייתה רק צעד של התנגדות אלא קריאה לחירות, לקרב על עצמאותנו. האצ"ל פעל בשנים הקשות של המנדט הבריטי תחת דיכוי כבד ואווירה של רדיפה, ולחם למען זכותו של העם היהודי לשוב למולדתו, תוך שאיפה להקמת מדינה ריבונית ובבניית עתיד בטוח לבניו ובנותיו. האצ"ל לא נרתע מלפעול לעיתים בדרכים נועזות וקשות כדי לשבור את כבלי השעבוד ולפתוח את שערי הארץ לפני פליטי השואה. אחד האירועים הזכורים ביותר בהיסטוריה של האצ"ל הוא הפיצוץ במלון דוד המלך ביולי 1946. פעולה זו, שהייתה חלק מהמאבק בממשל המנדט הבריטי, התמקדה במפקדה של שלטון המנדט בירושלים. מטרתה הייתה לאותת על נחישות היישוב היהודי במאבקו לעצמאות. למרות הביקורת הרבה שהושמעה על הפעולה, היא סימנה רגע חשוב של התנגדות והתקוממות מול המנדט הבריטי, וסייעה להאיץ את תהליך ההכרה בזכותנו להקים מדינה עצמאית עד היום. האצ"ל הוכיח אז שבשעת מבחן עלינו לפעול באומץ ובנחישות למען עתידנו, בדיוק כמו בתקופה הזאת, בתקופת חיים זו, שבה כולנו מתמודדים עם הנורא מכול. עדיין 101 מבני עמנו נמצאים בשבי החמאס בעזה, חפים מפשע, אזרחים כמוני כמוכם, ובהם ילדים, נשים, קשישים, שמוחזקים בניגוד לכל חוק בין-לאומי, רחוקים ממשפחותיהם ומבני עמם. המאבק לשחרורם הוא לא רק חובה מוסרית אלא גם ביטוי לאחדות הלאומית שלנו, לערבות ההדדית שעליה הוקמה מדינת ישראל. כפי שהאצ"ל חתר להחזיר את השליטה על גורלנו לידי העם היהודי, כך גם אנחנו מחויבים להחזיר את כל החטופים היקרים אלינו בחזרה הביתה למשפחותיהם. כפי שבאותם ימים חשוכים ידע האצ"ל לגלות אחריות ולבצע את הנדרש עבור העם היהודי למטרה אחת משותפת כדי ליצור חזון אחד ברור, כך גם עלינו לעשות היום. זוהי לא משימה של קבוצה אחת או מגזר אחד, זוהי משימתו של כל עם ישראל, מקצה לקצה. ואני כמובן קוראת מכאן לממשלת ישראל ולכל הגורמים הרלוונטיים לדבר לעשות הכול, אבל הכול, כדי להשיב את אחינו ואחיותינו מהשבי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב רק במשפט אחד לציין, 80 שנה אחרי, את המנהיגים והלוחמים שעמדו בראש הארגון והובילו את מאבק החירות של עמנו. כמובן, בראשם עמדו מנחם בגין וזאב ז'בוטינסקי, מנהיגים נועזים בעלי חזון, לצד דמויות מופת כמו דוד רזיאל, מפקדו הראשון של האצ"ל, ויעקב מרידור, שהנהיג את הארגון ברגעי משבר. מנהיגים אלה, יחד עם אלפי לוחמים ולוחמות אמיצים, היוו את עמוד השדרה של המאבק להקמת מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל. הם הוכיחו שבאומץ, במסירות ובאמונה עמוקה בצדקת הדרך ניתן לשנות את מהלך ההיסטוריה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לשאת את דבריו. עד חמש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, ציון ימים מיוחדים זה איזשהו רגע שבו אנחנו מסתכלים לאחור כדי להבין מה אנחנו יכולים ללמוד בימים האלה ממה שהיה בעבר. לציין 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים – אירוע חשוב שאני חייב לומר שיש לו חלק נכבד ביכולת שלנו לחיות כאן במדינה עצמאית וריבונית – אי-אפשר בלי כל התהליכים שעברו על היישוב באותה העת. כל הוויכוחים, כל המלחמות – וברוך השם, במלחמות היהודים העם הזה מצוין. את זה אנחנו עושים נפלא. דווקא בתקופה הזאת – ואני אומר את זה לחבריי שיושבים מימין ומשמאל – צריך לחזור לדוקטרינה שקבע מי שהיה מנהיג האצ"ל, מי שהכריז את המרד, מנחם בגין. וכשהולכים לספרו של מנחם בגין "המרד", יש בו הרבה מאוד פסקאות ששווה לקרוא אותן, אבל אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהקריא קטע אחד ממה שהוא כותב על מלחמת האחים: הבריטים התנבאו כי עם סילוק שלטונם תפרוץ מלחמה בין הערבים ליהודים. הדבר היה תלוי בהם, בבריטים, והמלחמה הזאת פרצה. אך הבריטים התנבאו והתנחמו בסתר ליבם כי עם עוזבם את הארץ תתלקח מלחמת דמים בין היהודים עצמם. הדבר לא היה תלוי בבריטים והמלחמה הזאת לא פרצה. "שני גורמים הצילו את האומה מאסון המלחמה הפנימית: ראשית, לא חינכנו את לוחמינו לשנוא את יריביהם, אף על פי שיריבינו חינכו את חבריהם לשנוא אותנו. שנאה חד-צדדית היא איום לשלמות האומה, שנאה הדדית מביאה למלחמת אחים. ואנחנו לא שנאנו. כל פעם שראינו את גילויי השנאה אלינו – נדהמנו. התיתכן שנאת אחים כזו? שאלנו את נפשנו ולא העלנו על הדעת כי 'שם' נאמר שאין אנו אחים. גם בימי הרדיפות הנוראות קראנו לנוער שלנו לא לשנוא אלא לזכור כי עוד נעמוד בחזית אחת עם אחינו המוטעים נגד אויב משותף. לא ייפלא אפוא כי בבוא היום לא היסס צד אחד לירות בנו ולירות אפילו בפצועינו, ואילו הצד השני, ידו לא התרוממה אפילו להפנות ולהפעיל נשק נגד... אח". מנחם בגין, כששאלו אותו איך ירצה שיזכרו אותו, אמר שהוא לא רוצה שיזכרו אותו על הרבה מאוד דברים גדולים שהוא עשה כראש ממשלה, אלא על ההחלטה שלו כמפקד האצ"ל על אלטלנה לא לירות בחזרה ולמנוע מלחמת אחים, ובפירוש זו צוואתו: מלחמת אחים – לעולם לא. אז אם אנחנו מציינים היום 80 שנה להכרזה על מרד האצ"ל, ואני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, המקום שלי במליאה – אני יושב במרכז. אני רואה את הצד הזה ואני רואה את הצד הזה, ואני שומע את ההשתלחויות כשעולים לכאן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ישבנו פעם יחד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ישבנו שנינו אחד ליד השני. אני שומע את ההשתלחויות של אלה שעולים לכאן מכל הצדדים, ושאף אחד לא יבוא ויגיד: הצד השני הוא הלא-בסדר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה הכי קל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר את זה לחברים שלי באופוזיציה ולחברים שלי בקואליציה, ויש לי חברים גם בקואליציה. אתם עומדים על הדוכן הזה ונלחמים על אמונתכם, מדם ליבכם. אחד מאמין בדבר אחד, אחד מאמין בדבר אחר. תניחו את השנאה ההדדית בצד. יש דבר אחד ברור: כולנו יחד צריכים להילחם יחד כנגד האויב המשותף, והאויב הזה נמצא מחוץ לגבולות ישראל. וכשאני אומר "כולנו יחד" – כולנו ביחד: דתיים, חילוניים, עירניקים, קיבוצניקים, מושבניקים. אדוני היושב-ראש, בדיוק כמו שבטנק בצפון ובטנק בדרום היום יושבים מכל גוני הקשת הישראלית – אגב, גם לא יהודים, גם דרוזים יושבים שם, גם אחרים – אנחנו צריכים לזכור את הצוואה הזאת היום. מלחמת אחים – לעולם לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יישר כוח על הדברים החשובים, חבר הכנסת פורר, אחי. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אנו מתכנסים כאן היום כדי לציין את יום האצ"ל, יום שבו אנו זוכרים את גבורתם של לוחמים עזי נפש, שבמאבקם חסר הפשרות סללו את הדרך להקמת מדינת ישראל. במאבקם זה הם ידעו היטב שהקמת מדינה קשה, אך קיומה קשה עוד יותר. גם אז, כמו היום, היו מי שביקשו להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים אך הדבר לא עלה בידם. אותם גיבורי חיל נלחמו והקימו את מדינת ישראל נגד כל היגיון ונגד כל הסיכויים. וכדבריו של מנחם בגין, מפקד האצ"ל וראש ממשלתנו: "מקץ שנים רבות של מלחמה במחתרת, של רדיפות ועינויים, עינויי גוף ונפש, מתייצבים לפניכם המורדים במלכות הרשע כשברכת הודיה בפיהם ותפילה למרום בלבד. הברכה היא זו שאבותינו בירכו ביום חג ומועד, הברכה היא זו ששפתותיהם דובבו על פיר חדש. והן חג במשכנותינו; ופרי חדש ורך עולה לנגד עינינו. המרד העברי של השנים תש"ד–תש"ח הוכתר בהצלחה. המרד העברי הראשון, אחרי התקוממות החשמונאים, שנסתיים בניצחון. שלטון השעבוד של בריטניה בארץ מולדתנו הוכה, עורער, פורק וסולק. קמה, תוך מלחמה דמים, תוך מלחמת כיבוש, מדינת ישראל. נסללה הדרך לשיבת ציון המונית. הונח היסוד – רק היסוד הונח – לעצמאות עברית ממשית. נסתיים שלב אחד – – – של מלחמת השחרור העברית, שמטרתה הנצחית להחזיר – – – את עם ישראל כולו לארץ מכורתו ולהחזיר את ארץ ישראל – את ארץ ישראל כולה – לעמה בעליה. "ואם נזכור כי מאורע כביר זה קם והיה אחרי 70 דורות – 70 דורות – של פיזור, של פירוק נשק, של שיעבוד, של נדודים בלי סוף ורדיפות בלי קץ; אם נזכור כי הדבר קם והיה בעצם תקופת ההשמדה הטוטלית של היהודי באשר הוא יהודי; אם נזכור כי המעטים שוב ניצחו את הרבים שקמו על ישראל לכלותו והוא יכול להם, אזי אף על פי – – – שלא תמה כוס הייסורים של אימהותינו – –" – סליחה, אני אמשיך מפה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לאט-לאט, הכול בסדר, אם תצטרכי עוד כמה שניות, תקבלי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה. "– – וילדינו, הזכות בידינו והחובה עלינו להודות, מתוך הכנעת הלב, לצור ישראל וגואלו על הניסים והנפלאות שעשה עמנו בזמן הזה, כמו בימים ההם. ועל כן, בכל ליבנו ובכל נפשנו נאמר היום, היום הראשון להשתחררותנו מעול השיעבוד הבריטי – ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. "קמה מדינת ישראל והיא קמה 'רק כך': בדם, באש, ביד חזקה ובזרוע נטויה, בייסורים ובקורבנות, אחרת לא הייתה יכולה לקום. והינה, בטרם תספיק המדינה להקים את מוסדותיה התקינים, היא נאלצת להילחם – או להוסיף להילחם – בתוקפנות האויב השטני – – – ואכן, אחים בציון, לנו קשה, הוי, מה קשה, היה להקים את מדינתנו. היו דרושים עשרות דורות של נדודים מארץ שחיטות אחת למדינת פוגרומים שנייה. היו דרושים גירושים ומוקדים ומרתפי עינויים – – – היו דרושות אזהרות – שלא נשמעו – של נביאים וחוזים; היה דרוש עמל של דורות חלוצים ובונים והייתה דרושה התקוממות מורדים, מוחצי אויב, עולי גרדום, נודדי ימים ומדבריות כדי שנגיע עד הלום, עד קיבוץ שישים ריבוא עברים במולדת, עד סילוק שלטון הדיכוי הישיר, עד הכרזת העצמאות בחלקה של המולדת, שהיא כולה שלנו, כולה שלנו. "קשה היה להקים את מדינתנו, אבל בוודאי יהיה עוד יותר קשה לקיים את מדינתנו. סבונו גויים גם סבבנו, והם רוצים להכחידנו מגוי. ואותו משעבד, שהוא גם מורו של היטלר וגם תלמידו, אותו משעבד נוכל שהוכה על ידינו במישרין, מנסה עדיין להכותנו בעקיפין; להכותנו ולהכניענו בעזרת שכיריו, מדרום, מצפון וממזרח. על כן עומדת מדינתנו בת היום בלהבות המלחמה. על כן יסוד ראשון לקיום חרותנו הוא הניצחון, הניצחון המלא במלחמה המשתוללת עתה בכל רחבי הארץ". חבריי, נאומו של מנחם בגין ביום קום המדינה מהדהד ומפעם גם היום, שעה שמדינת ישראל מתמודדת עם אויבים אכזריים המבקשים להכות בנו שוב ושוב, להשמיד את החלום הציוני ולגדוע את תקומת העם היהודי בארצו. אך כפי שבגין אמר, הרוח היא שקובעת. הרוח, רוח האמונה שהובילה את לוחמי האצ"ל לעמוד מול בריטניה האדירה, היא אותה הרוח שמובילה אותנו היום, שמובילה את לוחמינו מול אויבינו הסובבים והצרים עלינו במלחמת הקיום. גם היום אנו עומדים באחדות, באמונה ובנחישות מול אותם כוחות רשע. גם היום אנו נעמוד איתן, ננצח ונמשיך לבנות את ארצנו בידיים אמיצות ובלב מלא אמונה בצדקת דרכנו. יהי זכרם של לוחמי האצ"ל ברוך, ויהי חלקנו עימם, לוחמים למען עתיד של ביטחון, צדק וגאולה לעם ישראל בארצו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן, תודה רבה. ואני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מישל בוסקילה, בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, היום אנו מציינים 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים, ציון דרך היסטורי שלא ניתן להמעיט בחשיבותו במאבק של העם היהודי על עצמאותו. הכרזת המרד באה על רקע תקופה קשה ומורכבת, שבה העם היהודי בארץ ישראל נאבק על עתידו, כשברקע ממשלת המנדט הבריטי הגבילה את עליית היהודים והקשתה על התבססות היישוב היהודי. מרד האצ"ל סימן שינוי מהותי באסטרטגיית המאבק הלאומי – מעבר מפעולות מחאה והתנגדות פסיבית לעמדה נחושה ופעולה אקטיבית מול שלטון זר. ההכרזה על המרד לא הייתה צעד פשוט אלא ביטוי לאומץ לב ולתעוזה בלתי רגילה של לוחמי המחתרת, אשר פעלו מתוך תחושת שליחות עמוקה ואמונה בזכות ההיסטורית של העם היהודי לשוב לארצו ולהקים כאן מדינה עצמאית. לוחמי האצ"ל, ברוחם הנחושה ובאמונתם בצדקת הדרך, הקריבו את חייהם למען חירות העם ומימוש חזון הציונות. פועלם תרם תרומה ייחודית ליצירת הלחץ שהוביל לשינוי היסטורי, להכרזת מדינת ישראל. יום זה מזכיר לנו את גבורת הנוער והלוחמים, שפעלו מתוך הקרבה אין-סופית, ואת הערכים שהנחו אותם: נחישות, מסירות ואהבת המולדת. אדוני היושב-ראש, ברגע זה אני רוצה להזכיר גם את אחי מקסים, זיכרונו לברכה, לוחם גולני, שנלחם על שחרור מוצב החרמון. אחי מקסים, זיכרונו לברכה, נלחם ונפצע בניסיון הראשון לכבוש את מוצב החרמון. הוא נפצע וביקש מבית החולים להשתחרר. הוא אמר: אנחנו חייבים להשלים את העבודה. הוא השתחרר, חזר לגולני, ובניסיון השני הוא היה בין הלוחמים הנועזים ששחררו את מוצב החרמון במבצע קינוח. ופה אנחנו רואים בעצם איזה נוער מדהים היה לאורך כל הדורות, איזו נחישות ואיזו הקרבה הייתה להם. לימים הוא נהרג במובלעת הסורית. אנחנו רואים פה מה האצ"ל, איזו נחישות הייתה להנהגה הראשונה שהעם הזה זכה בה להגיע לציון. בזכותם ובזכות רבים כמותם אנו עומדים כאן היום בכנסת ישראל הריבונית, חופשיים ובטוחים במדינה יהודית משגשגת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בן כמה היית כשאחיך נפל? << דובר_המשך >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> שמונה. ואיציק נהרג כשהייתי בן 13. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יהי זכרו ברוך. יהי זכרם ברוך. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. לפיכך, אני מתכבד להזמין את השר שלמה קרעי לסכם את הדיון מטעם הממשלה. גם חבר הכנסת לוי הוא אח שכול שאיבד שניים מאחיו. בבקשה, השר קרעי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ותיקי האצ"ל היקרים, כנסת נכבדה, אנו מתכנסים כאן היום לציין פרק מפואר בתולדות עמנו, 80 שנה למרד האצ"ל בשלטון הבריטי, מרד שנחקק לעד בדפי ההיסטוריה כנקודת ציון מרכזית במאבק על עצמאותנו הלאומית. מרד האצ"ל, בהנהגתו האמיצה של מנחם בגין, היה מופת של עמידה עיקשת, נחישות ואמונה בצדקת הדרך. את ניצוצות ההשראה למאבק הזה הדליק מי שהיה המפקד העליון, אבי התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי לא היה רק מנהיג, הוא היה מחנך, הוגה חזון ופורץ דרך. הוא הנחיל את ערכי הריבונות, החירות והעוצמה הלאומית שהיו ליסוד שעליו עמד האצ"ל במאבקו, יסוד שעליו אנו ממשיכים לבנות את עתידנו גם היום. אני גאה לעמוד כאן היום כחלק מתנועה הממשיכה את דרכו של זאב ז'בוטינסקי, דרך של מחויבות עמוקה לעם, לארץ ולמורשת היהודית. לוחמי האצ"ל לא היו רק לוחמים במובן הצבאי, הם היו סמל לרוח היהודית. צעירים חדורי שליחות, שלחמו לא מתוך חובה אלא מתוך אמונה עמוקה בצדקת מאבקם ובזכותו הנצחית של העם היהודי על ארצו. הם עמדו מול כוחות עדיפים בהרבה, מונעים מאהבת הארץ, ממסירות לעם ומהבנה שאין חירות ללא מאבק. המרד הזה לא היה רק פעולה צבאית, הוא היה הכרזת עצמאות רוחנית, ביטוי לעמידה גאה מול כוחות זרים ולשאיפה לחירות, ריבונות ועצמאות. ממש בימים אלו אנו קוראים בפרשות השבוע על אבי האומה אברהם אבינו, שנקרא גם אברהם העברי בשל עמידתו הבלתי-מתפשרת על אמונתו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איתן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, נכון. הוא מעבר אחד של הנהר, וכל העולם כולו מן העבר השני. ומי כמו לוחמי האצ"ל יודע ששני הצדדים שלנו הם. כך, לוחמי האצ"ל כללו צעירים אמיצים וחדורי תחושת שליחות, אשר פעלו מתוך אהבת העם והמולדת, מתוך ערבות הדדית ואמונה בצדקת הדרך, בגאון והדר. הם לקחו על עצמם סיכונים אדירים ועמדו מול כוחות גדולים, מתוך הבנה שעתיד העם היהודי בארץ ישראל ומחוצה לה תלוי בנחישותם ובכוח עמידתם. היום אנו עומדים שוב למבחן במלחמת התקומה, במלחמה על עצם קיומנו. אנו רואים את אותה רוח גבורה ואת אותה תעוזה שפיעמה בלוחמי האצ"ל בוערת כיום בלוחמי צה"ל, אלה המגינים על מדינת ישראל בחירוף נפש, בעוצמה ובגבורה עילאית, יחד עם יתר כוחות הביטחון. המורשת שהותירו לוחמי האצ"ל ניכרת עד היום בנחישות חיילינו ובשאיפה הבלתי-מתפשרת להבטיח את ביטחון עמנו ומולדתנו. כפי שמרד האצ"ל סימל את תחילת סופה של תקופת המנדט הבריטי, כך נבטיח אנו היום, להבדיל, את סופו של שלטון הטרור ונמשיך להבטיח את חירותו וביטחונו של העם היהודי בארצו. 80 שנה אחרי אנו חיים את חזונם של לוחמי האצ"ל. מדינת ישראל עצמאית היא התגשמות חלומם של ז'בוטינסקי, בגין וכל אותם לוחמים אמיצים שלא נרתעו מכוחו של האויב ולא חששו לשלם את המחיר. מכאן, מעל בימת הכנסת במדינה היהודית והריבונית, אני מצדיע לכם, ותיקי האצ"ל, בשם העם כולו. בזכותכם ובזכות הרוח שהנחלתם אנו עומדים היום כעם גאה, חזק ועצמאי. אני רוצה לסיים בתפילה לשובם של לוחמינו הגיבורים עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון, יחד עם יקירינו הנמצאים בשבי, שבימיכם ובימינו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. << נושא >> ציון יום זכויות הילד << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום, נושא חשוב מאוד: יום זכויות הילד. אני מזמין את חברי חבר הכנסת אלי דלל, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, לפתוח את היום המיוחד הזה. בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עומד כאן היום ביום הבין-לאומי לזכויות הילד כיו"ר הוועדה לזכויות הילד בתחושת גאווה ואחריות עמוקה. גאווה על ההישגים המשמעותיים שהשגנו בשנתיים האחרונות בקידום זכויות הילד במדינת ישראל, ואחריות להמשך המחויבות שלי ושל הוועדה לעתיד ילדינו. לפני כחודשיים הופיעה משלחת ישראל בראשות מנכ"ל משרד המשפטים מר איתמר דוננפלד בפני ועדת האו"ם לזכויות הילד בז'נבה והציגה את הדוח התקופתי המשולב החמישי והשישי של מדינת ישראל. אני שמח לבשר לכם כי הוועדה הבין-לאומית הכירה בשורה ארוכה של הישגים משמעותיים שהובלנו יחד בשנים האחרונות. הרב הראשי של צה"ל לשעבר, הרב יעקב פנקס, אמר: הדרך היחידה להגן על ילדינו היא להקשיב להם. והיום קיימתי כמה ועדות. באחת הוועדות כינסתי עשרות ילדים בגילי שש עד 17, ישבנו בוועדה ורק הקשבנו לילדים. זה היה דבר נפלא, כמעט שעתיים. זה פשוט להקשיב לילדים. יש לנו ילדים מקסימים, נוער מעולה. נתתי למשרדי הממשלה בסוף להגיב, אבל היה חשוב להקשיב לכל הילדים, עשרות ילדים, אחד-אחד. ממש, זה היה מרגש מאוד. אלה היו ילדים שבעצם פונו, אלה ילדי מפונים. לכן בראש ובראשונה חוקקנו שורה של חוקים מתקדמים, המגינים על זכויות ילדינו, החל מחוק חסיון ראיות בהליכים פליליים הנוגעים לעבירות מין ואלימות במשפחה, דרך חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות, ועד לחוק המועצה לגיל הרך וחוק האומנה לילדים. תיקנו את חוק זכויות התלמיד, את חוק עבודת נשים, את חוק עדות קטין ואת חוק הסיוע המשפטי – את כל החוקים האלה – במטרה להבטיח הגנה מיטבית על זכויותיהם של ילדי ישראל. בדחיפה של קודמתי בתפקיד הוקמו היחידה הממשלתית לתיאום זכויות ילדים ונוער וועדת המנכ"לים הייעודית, המתכללת את כל הפעילות הממשלתית בתחום. יצרנו תוכנית חומש שאפתנית, הנקראת תקאדום – התקדמות – שתפעל עד שנת 2026 ותקדם את זכויות הילד בכל המישורים. אך ההישג הגדול ביותר שלנו הוא ביצירת שינוי תודעתי, תפיסתי ומהותי. הטמענו את העיקרון שטובת הילד חייבת להיות שיקול מרכזי בכל החלטה מינהלית או שיפוטית או חוק הנוגעים לילדים. כפי שאמר ראש ממשלת ישראל לשעבר דוד בן-גוריון: הילדים הם הפנינים היקרות ביותר שלנו. הצוואה הזאת והעיקרון הזה מנחים את כולנו בכל צעד, מרמת החקיקה ועד לרמת היישום בשטח. אני גאה במיוחד בכך שהצלחנו להגדיל את המשאבים המוקצים לילדים במצבי סיכון ומוחלשות ולקדם מדיניות המבטיחה שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה במדינת ישראל. אך אל לנו לנוח על זרי הדפנה, אדוני היושב-ראש. לצד ההישגים המשמעותיים עוד רבה הדרך לפנינו. היום חיים במדינת ישראל כ-3.3 מיליון ילדים ובני נוער מגיל לידה ועד גיל 18, שליש מהאוכלוסייה במדינה. אנו מחויבים להמשיך ולפעול במרץ לקידום זכויותיהם, תוך שיתוף פעולה הדוק עם כל הגורמים הרלוונטיים – משרדי הממשלה, החברה האזרחית, עמותות והקהילה בין-לאומית. אני מאמין כי כל ילד זכאי לסביבה בטוחה, תומכת ומאפשרת, שתאפשר לו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אני מאמין כי חינוך איכותי וערכי הוא המפתח לעתיד טוב יותר, ועלינו להשקיע את מרב המאמצים על מנת להבטיח לכל ילד וילדה בישראל חינוך טוב, איכותי, ערכי, ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, מוצא או כל מעמד אחר, וגם לא מיקום גיאוגרפי. אני קורא לכולם להתגייס למאבק שלנו בוועדה כדי להילחם בכל תוקף בתופעות מגונות של אפליה, חרמות, אלימות ופגיעה בזכויות הילד. קידום זכויות הילד הוא משימה לאומית, והיא מחויבת מתוקף חתימתה של ישראל על האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד. היום, ציון היום הבין-לאומי לזכויות הילד, אני קורא לכולנו להתחייב מחדש למשימה חשובה זו. גם ביום הזה אני לא יכול ולא רוצה להתעלם מהשנה האחרונה, שנה מהקשות בתולדות מדינת ישראל, שנה שבה ישראל נמצאת במערכה קשה בכמה חזיתות. ביום 7 באוקטובר נפגעו באחת זכויות הילד ביישובי הדרום: הזכות לחיים, הזכות לחירות, הזכות של ילד להתפתח ולגדול עם הוריו, הזכות להיות מוגן מפני כל סוגי האלימות, הגופנית או הנפשית. הזכות לחינוך, הזכות להגנה מפני חטיפה. לצד האירועים הקשים מנשוא שחוו ילדי עוטף עזה ביום הנורא מכול, התעשתה ממשלת ישראל ופינתה את הילדים למקומות מוגנים, הקימה מסגרות חינוך, שילבה תלמידים במערכות קיימות ודאגה לפעילות רווחה. הכנסת מצידה עקבה ופיקחה מקרוב על פעולות הממשלה. כך, הוועדה בראשותי הקדישה את רוב ישיבותיה בשנה האחרונה לפיקוח על הטיפול בילדים מפונים, מדרום ומצפון, על שירותי החינוך שהם מקבלים, על הסיוע הנפשי והפעילות הרווחתית שלהם הם זכאים, על השלכות המלחמה על נוער בסיכון, על זכויות הילדים שהוריהם במילואים חודשים ארוכים ועל זכויות הילדים שנותרו יתומים בשל המלחמה. בצער ובכאב גדול אני אומר שהמדינה עדיין לא קיימה את המחויבות הגדולה שלה להשיב את הילדים כפיר ואריאל ביבס מהשבי, כמו גם את יתר החטופים הנוספים. היום, כשאנו מציינים את היום הבין-לאומי לזכויות הילד, אנחנו חייבים להמשיך ולהסתכל קדימה. הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשותי תמשיך להוביל את המאבק למען עתיד טוב יותר לכל ילדי ישראל, תוך הקפדה על יישום מלא של עקרונות האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד. כיו"ר הוועדה אני מחויב באופן אישי להמשך עבודה לשיפור, לכידות ולהעמקת המאמצים. נשיא מדינת ישראל לשעבר מר שמעון פרס ז"ל, אמר: אם אינך מאמין בילדים, אתה אינך מאמין בעתיד. לסיום, אני מאמין בהם כל מאודי, ולכן אני מתחייב להמשיך ולפעול ללא לאות לקידום זכויותיהם של הילדים בישראל. ילד הוא ילד. בואו נפעל יחד בנחישות, ברגישות ובאחריות כדי להבטיח שכל ילד וילדה בישראל יזכו לעתיד הראוי להם, עתיד של הגשמה, של צמיחה, של כבוד וערכים ובעיקר של תקווה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדוברים: חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי נזכיר שגם היום, 409 ימים מתחילת המלחמה, יש לנו שני ילדים בשבי ועוד רבים אחרים שחזרו, ואנחנו צריכים לראות ששלומם יחזור להיות טוב. הם סובלים מהרבה מאוד מצוקות בעקבות ישיבתם בשבי החמאס. היום, ביום הבן-לאומי לזכויות הילד, אנחנו צריכים לדבר על הנוער שלנו, נוער שחי במציאות בלתי אפשרית, נוער של מדינת עולם ראשון שמתמודד עם צרות של מדינות עולם שלישי. בחודשים האחרונים מוצגים נתונים בוועדת הכנסת על תלמידות ותלמידי ישראל בזמן מלחמת חרבות ברזל, והנתונים מזעזעים. 45% מהנוער בישראל מעידים שהם סובלים מסימפטומים נפשיים. מעל מחצית מבני הנוער מדברים על מצוקה נפשית ולא פונים לעזרה. אתמול התקיימה שיחה עם יושבת-ראש מועצת התלמידים רוני קמאי, והיא נשאלה: אם היו לך שלוש דקות לדבר במליאה ביום זכויות הילד, על מה היית מדברת? היא ענתה: על בריאות הנפש של ילדים וילדות ועל היעדר מענה נפשי מצד מערכת החינוך. התשובה שלה מזכירה את סיפורו הקשה של מנחם מנדל בולטון בן ה-12, סיפור כואב בלב, שמראה איך פגיעה רגשית ונידוי חברתי יכולים לגרום למוות, ואדוני היושב-ראש, יצא לי לספר כאן בכנסת, גם מעל בימת מליאה זו, על חרם שאני עברתי כשהייתי תלמיד בבית ספר יסודי. כשמסתכלים על מבוגר שנמצא כבר במלוא שנותיו, קשה לדמיין את אותו ילד שעובר חרם בעצמו. אז מנחם סיפר שמכיתה ד' הוא סבל מחרמות מבני כיתתו, מהצקות ומהעלבות קבועות בבית הספר בשעות הצוהריים. לפני כחודשיים הוא הלך לאירוע בר-מצווה של אחד מבני כיתתו וגם שם סבל מנידוי חברתי, מהשפלות ומעלבונות מחברי הכיתה. הוא יצא מהאולם, התיישב בספסל התמוטט ומת. הלב שלו לא יכול היה להכיל את הכאב. על פי הנתונים, כל ילד שישי בישראל עובר חרם. 82% מהילדים הם קורבנות לאלימות מילולית. מחציתם לא יספרו על כך למורים או להורים שלהם. מה שהציל אותי, דרך אגב, היה מורה אחד ששם לב. הנתונים שהתגלו במחקר בישראל מדברים על כך שישנה היום עלייה של 50% בצריכת האלכוהול – השנה מ-18.9% ל-28.3%. אדוני היושב-ראש, ילדים צריכים מסגרת. נער צריך מקום שבו הוא ירגיש שייך ויוכל לפרוק. המחקרים מראים שילד שנחשף לתכנים קשים במדיה נמצא בסיכון של פי 6 ומעלה להשתתף בבריונות ברשת ופי 4.7 לשתות שתייה מופרזת. פעילות חברתית וספורטיבית יכולות להשפיע לטובה – וכאן אתם שומעים את נימת קולו של חברי חבר הכנסת סימון דוידסון, שהדברים כאן הובלו על ידו. פעילות כזו מונעת הידרדרות לסמים ואלכוהול ועוזרת לנערים ונערות למצוא מסגרת מקבלת, תומכת. ודווקא עכשיו, דווקא השנה, כשיש את הצורך הגדול ביותר בפעילויות ספורט וחינוך בלתי פורמלי; דווקא עכשיו, כשצריכים את המסגרות האלה יותר מתמיד, מקצצים בפעילויות שלהן בתקציב. ההשלכות על הקשיים הנפשיים של הנוער שלנו הן אדירות. יש לנו היום דור פוסט-טראומטי. אנחנו נלחמים על המדינה, אבל מדינה היא לא רק שטח וגבולות, מדינה היא קודם כול האנשים שחיים בה, הילדים שגדלים בה. אם לא נדאג לעתיד ילדינו, לא יהיה לנו בשביל מה להגן על המדינה. אדוני היושב-ראש, בציון היום הבין-לאומי לזכויות הילד אני קורא לממשלה: אל תקצצו בעתיד הילדים. תחזירו את המסגרות, תחזקו את מערכות התמיכה הספורטיביות והחברתיות. הילדים שלנו זקוקים לנו יותר מתמיד. אסיים את הנאום עם דבריו של סבו של מנחם בולטון, הנער המקסים שלקה ומת בעקבות חרם: "אני פונה להורים" אומר הסב, "זה הילד שלכם. אל תקומו בוקר אחד ותגידו: לא ידענו שהוא כזה. שבו איתו, דברו איתו, תשאלו אם יש ילד שהוא פחות אוהב, איך זה מתבטא? מה הוא עושה בנדון? יש ילד שאחרים מציקים לו? תבדקו – – –" בבית: "האם אתם מדברים רעה באנשים אחרים, מזלזלים בהם, מחשיבים אותם פחות? הילד שלכם רואה ועושה – – – אל תשאירו את האחריות אצל האחרים". תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בהחלט דברים חשובים, שמצילים נפשות רבות. וכעת הדובר הבא, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר, מכובדיי כולם, נושא הילדים בכלל ונושא זכויות הילד בפרט הוא נושא חשוב ביותר עבור כל אחד ואחת שיושבים כאן, וכמובן גם לי, כאב לחמישה ילדים וכשליח ציבור, כחבר כנסת. אדוני היושב-ראש, הילדים הם לא רק ההמשכיות שלנו אלא גם ההשתקפות של ההשקעה שלנו, ההשקעה הפרטית שלנו, כל אחד בביתו וכשליחי ציבור – בחברה כולה. ככל שנחשיב אותם, את הילדים והילדות, לא רק כאנשים של מחר אלא גם כאנשים היום, כך נפנים את החשיבות של הילדים ובני הנוער. חברים, מצער שהאימפקט, התגובה של הטבח מיום 7 באוקטובר לא פסחה גם על הילדים ועל בני הנוער. אדוני, כמה נתונים שמסרה המועצה לשלום הילד, שחברי משה הזכיר וציין את חלקם קודם: כשני-שלישים מהילדים מפחיתים יציאה מהבית או נמנעים מיציאה מהבית בגלל המצב הביטחוני. כ-40% מהילדים סובלים מעצבנות, הפרעות בשינה וחוסר שקט. מחריד. חברות וחברים, כאשר ילד נמצא במצוקה המשפחה כולה סובלת וחווה צער ועוגמת נפש. אגב, חברים, אני אציין שילד לפעמים לא יודע להביע את המצוקה שלו. אנחנו נתקלים בתופעות שהילד או הילדה בשקט יום, יומיים; אנחנו מאשימים את המצב, אבל בעצם עובר עליו מן משבר, משברון. חברות וחברים, אנחנו כשליחי ציבור חייבים להיות קשובים לרחשי הציבור, בדגש על התקופה הלא-פשוטה שבה אנו נמצאים. אני מבקש לנצל את הבמה הזאת ולציין את אותם ילדים וילדות יתומים, שלעיתים אין להם משענת לפרוק שם את רגשותיהם. המדינה, באמצעות המוסדות שהיא מפעילה ותומכת בהם, חייבת לספק להם משענת לפרוק את רגשותיהם. המדינה חייבת לפעול בנושא הזה וליתן להם את המעט שהורה בחייו מעניק לילדיו. עלינו לזכור שילדים וילדות בכל מקום – בנהריה, בקריית שמונה, בפזורה הבדואית, בתל אביב – ילדים הם ילדים, בכל מקום. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. תודה רבה. כעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, הייתה פה – אינה נוכחת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד ח"כ אלי דלל, אני חייבת לציין את פועלך ואת הרגישות שלך לכל הסוגיות, וגם של כל אלה שנאמו לפניי. אני גם מצדדת ומחזקת את האמירה שבאמת ילד הוא ילד, ערכים אי-אפשר לחלק, ולכל ילד מגיעות הזכויות הבסיסיות, אם זה בחינוך, אם זה בקורת גג, אם זה באוכל, אם זה בבית ספר, בכל דבר. לא צריך לשאול את עצמנו מאיפה הילד הזה, לאן הוא שייך. אבל, ויש פה אבל אחד גדול, לצערי הרב, אנחנו יודעים בוודאות שבפריפריה החברתית הגיאוגרפית של מדינת ישראל – קודם כול נדבר על מה שקורה כאן. יש לנו קרוב ל-900,000 ילדים שחיים מתחת לקו העוני. מרביתם הגדול של אותם ילדים, האחוז הגדול הוא מתוך החברה הערבית ומתוך המגזר החרדי. זה אומר דרשני. לא רק זה, יש לנו אחוז די גדול יחסית – ישראל היא מהראשונות במדינות ה-OECD לגבי השמנת יתר. השמנת יתר זה עתיד לא טוב, לא בריא לילדים שלנו. זה אומר מחלות לב, זה אומר מחלות לחץ דם, זה אומר חיים לא בריאים, וזה אומר עוד משאבים שצריך להשקיע כאילו כדי לרפא. לכן יפה שעה אחת קודם. לכן חשוב מאוד מכאן, מהמקום שאתה נמצא בו, כבוד היו"ר של הוועדה, להתריע כל הזמן ולנסות, כי אנחנו עכשיו לקראת תקציב חדש לשנת 2025. למרות המלחמה וכל הצרכים של המלחמה, הילדים שלנו הם היקרים מכול. הילדים שלנו הם העתיד של כולנו, ולכן חשוב להשקיע בהם את המשאבים הנדרשים, כדי לחסוך בכאב ובהתמודדויות הקשות, גם שלהם וגם של רשויות המדינה בעתיד. אי-אפשר לפסוח על התקופה הקשה החשוכה הזאת, של המלחמה הארורה, ולא להזכיר גם את הילדים החטופים של משפחת ביבס, אריאל וכפיר, שיחזרו בשלום הם וכל החטופים, בעזרת השם, ושתיגמר, שתסתיים המלחמה הזאת, שתסתיים. בכל מקום יש כאב, יש רעב, יש רצח, יש דאגות. יש משפחות שלא יודעות רגע של שמחה, רגע של נחת. אז אני חושבת שגם זה דבר מאוד חשוב לעשות לקראת השנה החדשה בשביל כל הילדים שלנו, בשביל ילדי האזור, ערבים ויהודים, ולא משנה מאיפה הם באים. אני חייבת לציין שאסור לנו גם לשכוח שיש לנו קבוצה מוזנחת ביותר, במיוחד אם אנחנו נדבר על הילדים שהם כמעט חסרי ישע במובן הזה – הילדים בחברה הבדואית בדרום, במיוחד בכפרים הבלתי-מוכרים. יש לנו אלפים של ילדים בגיל גן חובה שלא מגיעים ללימודים, שהם לא נמצאים במערכות חינוך; לא כי הם לא רוצים, לא כי ההורים שלהם לא רוצים, פשוט מאוד כי אין מסגרות בקרבת מקום שאותם ילדים יכולים להגיע אליהן בבטחה, כי אין תחבורה ציבורית. לכן חשוב גם לשים את הזרקור על זה ביום הזה. הרי מה כל המטרה לציין יום כזה או יום אחר? כדי להזכיר למי שהם בעלי ההחלטה, לקובעי המדיניות, מה צריך לעשות כדי להתעלות על עצמנו וכדי להגיד באמת שאנחנו ראויים למקום ולתפקיד שאנחנו נמצאים בו ולעשות את הדרוש. אני כבר לא מדברת על הטוב. כשאנחנו מדברים על זכויות בסיסיות זה לא עניין של טוב ורע, זה לא עניין יחסי. אני מסתכלת על זה כעל עניין של חיים או מוות. ידוע לכולנו, אם אנחנו נדבר – סליחה, כל כך לא מעניין, נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, זה מפריע. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אם אנחנו קצת נחשוב על הדברים, אנחנו יודעים בוודאות שכל המחקרים בכל העולם מדברים על זה שההשקעה בגיל הראשון היא השקעה ראויה, והיא מחזירה אפילו למדינה, למדינה, פי כמה וכמה מההשקעה שצריך לשים בתחילת החיים של הילדים. אז כולי תקווה שבאמת מהיום הזה יצאו דברים טובים ואכן הם ישתקפו בתקציב הבא. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יותר מדי כיסאות בממשלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן ירבו. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, שר השיכון, יו"ר הועדה לקידום מעמד הילד, זכויות הילד, מנהלת הוועדה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מציינים היום את היום הבין-לאומי לזכויות הילד כאן בכנסת. אני רוצה לומר לך שמאז פרוץ המלחמה זו פעם שנייה שאנחנו מציינים אותו, כאשר היום הזה נקבע לפני 65 שנה, והוא מבוסס על העקרונות שהוכרו באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, שטובת הילד היא עיקרון של אי-אפליה, הזכות להתפתחות, הזכות להשמיע קול, הזכות לחינוך, למזון, למדור, לביטחון נפשי, ויותר מכול – לביטחון פיזי. לצערי, אנחנו נמצאים במציאות שבה הזכויות של ילדי ישראל מופרות בצורה קשה, יום-יומית, ומאז 7 באוקטובר נחצו כל הקודים האנושיים שלא יכולנו אפילו לדמיין: ילדים נרצחו, נשחטו, נשרפו, נשרפו בחיים, נחטפו ונגררו לעזה. בהקשר הזה הזכירו חבריי לפניי את שני הילדים כפיר ואריאל ביבס, שצריכים להיות לנגד עינינו; התמונה של שני הילדים המתוקים האלה – תינוקות, אפילו לא ילדים – שנחטפו בעל כורחם מקיבוץ ניר עוז על ידי מחבלים ארורים, אשר גוררים אותם עם אימם, ואביהם המבועת שמוברח, נחטף על אופנוע. כפיר ואריאל היו צריכים עכשיו להיות ילדים שמשחקים בגן השעשועים או מציירים ציור או סתם משחקים בגשם. במקום זה, כמו שאמרתי, הם מוחזקים על ידי מפלצות האדם, ואנחנו לא יודעים מה עלה בגורלם. עופרי ביבס, דודתם, הגיעה השבוע לכנסת, ובאמת במעט הכוחות שנשארו למשפחות היא זועקת זעקה חרישית, שצריכה להדהד בבית הזה, בממשלה, אך לא רק. דיברנו הרבה, אדוני היושב-ראש, על כך שאתה עושה עבודה מסורה, פוגש את ילדי ישראל. הוועדה פתוחה לכולם, ואם יש לי צער גדול בכנסת הזאת זה שאין לי יותר אפשרות וזמן להגיע לוועדה שלך, כי אני עצמי מנהלת במקביל את הוועדה לקידום מעמד האישה. דיברנו על ארגוני הנשים ששמרו על שתיקה אחרי שהיו עבירות מין, פשעים נגד האנושות, פשעים אכזריים כלפי נשים, אונס, הטלת מומים, הפשטה, חטיפה ומה לא. אני שואלת: איפה ארגוני הילדים בעולם? איפה הם, שיודעים לזעוק בהרבה מאוד מקרים אחרים זעקה בין-לאומית? היכן הם נרדמו? אני רוצה לומר להם שבמקום שבו הם שותקים כשחוטפים לנו ילדים – בסוף יכול להיות שהילדים שלהם הם שנחטפים. מי שנכנע לטרור, מי שנכנע למפלצות אדם, שלא יחשוב ושלא יגיד שלו זה לא יקרה או שזה לא יקרה במקומות אחרים. אז שיחסכו מאיתנו את הצביעות, ואם הם רוצים לעשות דבר מה, דבר מה שאולי יסייע, זה להמשיך ולהפעיל לחץ לשחרור הילדים האלה וכל החטופים והחטופות מהשבי. לצערי, כפי שאמרתי, הזכויות של ילדי ישראל, גם אלה שנמצאים כאן, בבית, כביכול מוגנים – הזכויות שלהם מופרות. יש ילדים שלא גרים בביתם זה למעלה משנה, לא בצפון ולא בדרום. טרור. אויבינו קמו לעשות טרור והם מפירים כל קוד של זכויות ילדים כשהם רוצחים ילדים, אין דרך אחרת להגדיר את זה. ראינו מה קרה במג'דל א-שמס, ואנחנו כל הזמן נוכחים לראות איך ילדים נרצחים על ידי מחבלים ארורים. לצערי, בזמן שבמקומות אחרים בעולם ידונו על הרבה מאוד זכויות, חלקן פריבילגיות, אצלנו אין את הפריבילגיה אלא להמשיך ולהילחם על הזכויות של הילדים שלנו, של הנשים שלנו, ולא לשתוק מול עולם צבוע. אין דרך אחרת לומר את זה. אדוני היושב-ראש, כמובן יש גם את ילדי המילואימניקים המתוקים וילדי אנשי הקבע ונשות הקבע שאנחנו לא שוכחים, שבאמת מתמודדים עם אתגר קשה. בימים אלה אני עוסקת גם בנושא נשות הנופלים, האלמנות ויתומי צה"ל, שגם להם אנחנו צריכים לדאוג כאן, מבית. חשוב לי גם להזכיר – למרות שהזמן נגמר – את היימנוט קסאו, הילדה הקטנה, שעכשיו היא כבר בת עשר, שנחטפה מצפת. זה צריך להיות כל הזמן בחדשות, כי ילדה בת תשע לא נעלמת ככה סתם. האדמה לא בולעת אותה ככה סתם. אתה וגם אני היינו בדיונים, גם חסויים. לצערנו הם לא מיצו את כל הכלים שיש לרשותם. אני יכולה לומר לך: מעבר למעקב שצריך לעשות, ועושה גם חבר הכנסת עודד פורר בוועדת העלייה והקליטה יחד איתנו, אני גם רוצה לשאת תפילה שהיא תשוב בהקדם הביתה יחד עם כל שבויי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אלי דלל, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, אני חושב, היום אנחנו מציינים את היום הבין-לאומי לזכויות הילד, וזה יום מאוד חשוב. אני מאמין שבכל חברה טובת הילד היא מעל לכול. אני רוצה גם לומר שילד הוא ילד ולא משנה מה הזהות הלאומית שלו או איפה הוא חי. ביום חשוב זה אני רוצה לדבר דווקא על הילדים השקופים בנגב, שלצערי ממשלות ישראל – גם הנוכחית – לא רואות אותם. כבוד שר השיכון, אני פונה אליך באופן ישיר: ביום חשוב זה כשאנחנו מציינים את יום זכויות הילד, אני רוצה לפנות אליך כשר הממונה על הבינוי והשיכון, ולצערי הרב, גם על ההריסות בנגב. בתקופה האחרונה אתה מוביל מדיניות שאתם מתגאים בה, שאנשים – הורסים את הבתים שלהם. תאר לעצמך ילד מהמגזר שלך, מהחברה שלך, שאתה מאלץ את ההורים שלו להרוס את הבית, והוא חוזר מבית הספר – ואין בית. הזכות לקורת גג היא זכות בסיסית לכל ילד ולכל אזרח. לצערי בשנה האחרונה, תחת המשמרת שלך כשר הבינוי והשיכון, בחברה הערבית הבדואית בנגב אתה רק הורס להם, ואתה משאיר ילדים – אני לא ממציא דברים. כולם יודעים, גם יושב-ראש הוועדה אלי דלל היה בביקור וראו את הדברים, הורסים את הבתים ומשאירים את הילדים ללא קורת גג. זו פגיעה ישירה בזכות הבסיסית. הדבר הזה לא נעשה רק לגבי הבתים. כמעט כל הזכויות הבסיסיות – הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, הזכות למים, הזכות לחשמל – בכפרים הלא-מוכרים בנגב הזכויות האלה, כבוד היושב-ראש, נמנעות מהילדים. הממשלה, רשות ההסדרה לבדואים, משתמשת בילדים הערבים הבדואים בכפרים הלא-מוכרים בנגב כבני ערובה. היא מונעת מהם חינוך, היא מונעת מהם שירותי בריאות, היא מונעת מהם חשמל, היא מונעת מהם מים, כדי ללחוץ על האנשים ולנסות לרכז אותם. בשנה האחרונה ניסיתי בכל דרך לספק להם את שירותי הבריאות, את שירותי החינוך. עד שתהיה הכרה בכפרים הלא-מוכרים אנחנו מנסים לקדם מרכזי שירות, לתת את השירות הבסיסי לילדים האלה, אך לצערי הרב, מי שמטרפד את מרכזי השירות, את שירותי החינוך, ומונע מהילדים האלה – היא הרשות להסדרת הבדואים, ובעיקר השר הממונה שיקלי. ביום חשוב זה – הזכות לחינוך, כבוד היושב-ראש, היא זכות בסיסית ואנחנו צריכים לפעול יחד. אי-אפשר לסבול מצב שכמעט שנתיים, לפי נתוני משרד החינוך, כ-5,000 ילדים בגיל שלוש עד חמש ללא מסגרת חינוך. מי שמבקר בכפרים הלא-מוכרים ומבקר בבתי הספר רואה את התנאים, התת-תנאים שיש שם. אי-אפשר לקיים תהליך חינוך ומערכת חינוך ולדאוג לילדים האלה בתנאים האלה. דבר נוסף: לפי דעתי, הממשלה מפקירה את הילדים האלה גם בזמן מלחמה. בכל הכפרים הלא-מוכרים, בכל בתי הספר של מערכת החינוך, של משרד החינוך, אין אפילו מטר אחד של מיגון. בכל מערכת החינוך הערבית הבדואית בנגב אין חדר מיגון או מקלט אחד לילדים האלה. בשנה האחרונה הילדים האלה שילמו מחיר, גם באל-באט, גם באל-פורעה וגם במקומות אחרים. לכן ביום חשוב זה אני חושב שהגיע הזמן – כי ילד הוא ילד, אם הוא ערבי או אם הוא יהודי, ומגיעה לו הזכות לחינוך, לבריאות; מגיעה לו הזכות להתקיים בכבוד; מגיעה לו הזכות להתפתח כמו שאר הילדים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. אם כן, אני מזמין את שר השיכון יצחק גולדקנופ לסכם, לתת את תגובת הממשלה בשם שר הרווחה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אשיב בשם שר הרווחה מר יעקב מרגי. חבריי חברי הכנסת, בטרם אסכם, לא ניתן שלא להזכיר ביום מיוחד זה את היעדרם של 101 החטופים, בהם ילדים וילדות, המטיל כבר 410 ימים צל כבד עלינו ועל כלל החברה הישראלית. אנו מחזקים את המשפחות הללו בתקופה קשה זו. ובכן, אודה בראש ובראשונה לחבר הכנסת אלי דלל על תכלול יום מיוחד וחשוב זה. שנית, יום זכויות הילד הוא הזדמנות להביט קדימה ולשאול את עצמנו: מה נוכל לעשות כדי להבטיח שכל ילד וילד בישראל יגדל בסביבה תומכת ומעצימה? כיצד נוכל לספק לילדים את החינוך הטוב ביותר, את הטיפול הרפואי הנדרש ואת ההגנה מפני כל סוג של פגיעה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה הורס להם את הבתים, ואתה רוצה לתת – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> התשובות לשאלות הללו הן המטרה שלנו. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה משאיר אותם תחת כיפת השמיים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רווחתם של ילדי ישראל עומדת לנגד עינינו תמיד. אנו – זאת אומרת משרד הרווחה – מספקים שירותי טיפול לילדים בסיכון ותמיכה למשפחות במצבי משבר – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתייחס לילדים שאתה הורס להם את הבתים, תתייחס. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> – – שירותי חינוך מיוחדים, טיפול נפשי וסיוע בהתמודדות עם מצבי חירום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לאפשר לשר לסיים את דבריו. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שיתייחס לדברים שאמרתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא מתייחס, תן לו להחליט למה להתייחס. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> בשנים האחרונות הרחיב – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה הוא לא מתייחס? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה הוא לא עונה לי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא יענה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> בשנים האחרונות הרחיב משרד הרווחה משמעותית את סל השירותים שלו, והושקעו משאבים רבים בפיתוח תוכניות ייחודיות, כגון תוכניות למניעת אלימות במשפחה, תוכניות לקידום שוויון הזדמנויות לנשים, פיתוח תוכניות למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה, שותפות פעילה של המשרד בחקיקת חוק האקלים לרווחתם העתידית של ילדינו, ותוכניות להתמודדות עם ההשלכות של המלחמה האחרונה שנכפתה עלינו. המלחמה הזו יצרה מציאות מורכבת ומאתגרת עבור ילדים רבים. משרד הרווחה פועל ללא לאות כדי לספק מענה לצרכים המיוחדים של ילדים שנפגעו מהמלחמה. בין היתר, פיתח משרד הרווחה תוכניות ייעודיות לסיוע נפשי לילדים, תוכניות לתמיכה במשפחות שנקלעו למצבי משבר, וגם תוכניות לשיקום קהילות שנפגעו ומענים ומעטפת לילדים שחזרו מהשבי. משרד הרווחה הקים בתחילת המלחמה מועדוניות במלונות המפונים, זאת, מתוך צורך שעלה מהשטח לספק לילדים מסגרת על מנת לאפשר להוריהם הפוגה לטפל בכל הקשור לפינוים למלונות. המענה פותח עבור הילדים במלונות, לעבודה איתם כדי לפנות את ההורים וכדי לסייע להם בהכלת אירועים טראומטיים, ולתת להם מענים משלימים לחינוך, כאשר הפעילויות לילדים הותאמו לגיל הילד או הנער. כעת אבקש, ברשותכם, לפרט את המענים שניתנים על ידי משרד הרווחה. בתחילת המלחמה הוקם במשרד הרווחה והביטחון החברתי אגף ייעודי לתכלול המענים ותוכניות הסיוע לנפגעי המלחמה ולמשפחות החטופים והשבים: אגף חרבות ברזל. כמו כן, הוקם צוות משימה בין-משרדי לתיאום הטיפול בילדים ונוער שנותרו ללא שני הורים, לא עלינו, סך הכול 23 ילדים ונוער עד גיל 18 – בהובלת משרד הרווחה ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הביטחון, הביטוח הלאומי ומשרד ראש הממשלה. מטרת הצוות ליצור ממשק נתונים מלא ומשותף אודות ילדים ונוער שנותרו ללא שני הוריהם. אנחנו רצינו ורוצים להבטיח בזה רצף טיפולי ותיאום בין כל הגורמים הממשלתיים. הצוות יצר מפת זכויות של כלל הזכויות שלהן זכאים ילדים ונוער שנותרו ללא שני הורים בעקבות המלחמה, ובוצעה עבודת מטה על מנת לזהות את הזכויות המגיעות להם מכל משרד ורשות ממשלתית. כלל הילדים והנוער שנותרו ללא שני הורים הושמו במשפחות אומנה. הוסדרו באופן מהיר הליכי אומנה זמנית אצל בני המשפחה לאחר קבלת החלטת בית המשפט בעניין, ונעשו פעולות להסדרה קבועה של מקום שהותם עד הגיעם לגיל 18. ההכרה כאומנה נותנת למשפחות מעטפת כלכלית וסוציאלית עבור הילדים. לכל משפחה המגדלת ילד או נער שנותר ללא שני הורים הוצמד עובד סוציאלי מתכלל מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, המלווה את המשפחה והילד או הנער, ומסייע במתן מענים לצרכים וגם בתיאום הקשר עם משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת למנוע כפילויות ועומס על אותן משפחות. כמובן שבמקביל לכך טיפלו המחלקות גם בילדים שנותרו עם הורה אחד עם מורכבות בקשר. באשר לתקנים ולתקציבים, משרד הרווחה הוסיף כ-500 תקנים לעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות שנפגעו במלחמה או שקלטו מפונים, בעלות כוללת של מעל 137 מיליון ש"ח. המשרד העביר מאות מיליוני ש"ח לתקציב גמיש לרשויות המקומיות לסיוע לאוכלוסיות נפגעי מלחמת חרבות ברזל ולפרויקטים שונים. עוד – טיפול בילדים שחזרו מהשבי. לכל ילד שחזר מהשבי ולמשפחתו הוצמדה עובדת סוציאלית מהרשות המקומית שמלווה אותם באופן צמוד ומסייעת להם בכל צורכיהם. אנו שם עבור הילדים והמשפחות ככל שיידרש. אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים שהמשרד עושה. משפחות אומנה – 130 משפחות אומנה פונו מבתיהן; מעני נוח"מ לנוער חרדי מנותק; מענים לטיפול בהתמכרויות נוער; מענים אינטנסיביים המספקים מענה למשך מרבית שעות היום במהלך חמישה ימים בשבוע, ומהווים חלופה למסגרת הלימודים. לצד המענה הלימודי ניתנים גם טיפולים וכן מענים תעסוקתיים ותזונתיים למי שנדרש. למשרד הרווחה יש גם את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. מדובר בתוכנית בין-משרדית המשותפת לחמישה משרדי ממשלה בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובשיתוף עם משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה והמשרד לביטחון לאומי. כמו כן, שותפים בתוכניות הרשויות המקומיות ומכון ג'וינט ברוקדייל – אשלים. התוכנית החלה לפעול בשנת 2008 ונכון למועד זה פועלת ב-183 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. התוכנית מכוונת לצמצם את היקף מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער בקהילה ואת חומרתם. שוב – תקציב התוכנית הזו עומד על 250 מיליון ש"ח בשנה כולל השתתפות הרשויות, כאשר במימון התוכנית הלאומית מופעלות בכל שנה כ-1,700 תוכניות שבהן מטופלים למעלה מ-70,000 ילדים בגיל לידה עד 18. ההמשך הוא גדול, ארוך, אבל כעת אבקש לפרט על מענים הניתנים לילדים ונוער בעלי מוגבלויות. במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה מקבלים שירות כ-20,070 פעוטות, ילדים ובני נוער מגיל לידה ועד 21, מהם כ-18,033 מקבלים שירות במסגרות הקהילתיות וכ-2,037 ילדים ובני נוער עד גיל 21 מקבלים שירות במסגרת הדיור של המינהל – רשימה שלמה של כל השירותים הניתנים לילדים, כמו שירותי תמיכה נפשית ורגשית, מידע נגיש ומותאם, ליווי של עובדים סוציאליים, פתרונות נגישות במקלטים ובמרחבים מוגנים, אספקת חבילות מזון וציוד אישי, מתן אפשרות לילדים ממשפחות עם מוגבלויות להיעזר בשירותי תחבורה מיוחדים ומותאמים בעת הצורך לפינוי מהיר ובטוח לאזורים מוגנים יותר, הקמת קווי חירום טלפוניים ו/או מקוונים מיוחדים שבהם אפשר היה לפנות לקבלת ייעוץ תמיכה נפשית והכוונה לטיפולים, תוך מענה על שאלות של משפחת של ילדים עם מוגבלויות. מעבר לכל הנאמר, עובדי המקצוע במשרד הרווחה והביטחון החברתי מבצעים באופן שוטף חשיבה ותכנון לעתיד הכוללים: א. דיוק העבודה והתאמתה לצרכים ולהבנות המתפתחות; ב. פיתוח, הרחבה והעמקה של גופי ידע מקצועיים, מותאמים וחדשניים; ג. המשך קידום תוכניות הכשרה, ליווי ותמיכה לעובדים בשטח; ד. עבודה בין-משרדית עם הרשויות המקומיות, מינהלת החטופים, שבים ונעדרים, החברה האזרחית, האקדמיה והמגזר השלישי, לתיאום וסנכרון העבודה ומתן מענים לצרכים פרטניים ורוחביים באופן מהיר, תוך הסרת חסמים; ה. פיתוח מענים ייחודיים וחדשניים בהתאם לצרכים שעולים מהשטח ולסוגיות מקצועיות שיזוהו; ו. ימי הפוגה למשפחות החטופים והשבים וליתומי איבה מאירועי 7 באוקטובר; ז. ליווי משפחות החטופים והשבים על ידי העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות, ובניית תוכנית ליווי לכל אחד – מותאמת באופן אישי. אלה הדברים שנמסרו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי כתשובה לכל הדברים שעלו כאן בסדר-היום. תודה רבה. כל טוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בכל הכבוד, אדוני השר, מה עם פדיון שבויים? אתה בממשלה. תחזירו אותם הביתה. מה עם פדיון שבויים? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כל מה שתגיד שנצטרך לעשות נעשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתפטרו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1053; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ז, ישיבה 196; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר – חוה אתי עטייה, במקום יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, תציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר הבינוי והשיכון מר יצחק גולדקנופ, מכובדיי כולם, בראשית דבריי אני מברכת את חבר הכנסת אלי דלל על יוזמתו לציון היום הבין-לאומי לזכויות הילד בכנסת. אנו מציינים בימים אלו למעלה מ-400 יום שבהם ילדי משפחת ביבס עדיין בעזה, בשבי האכזרי, וכלל הילדים בישראל מתמודדים עם המלחמה ותוצאותיה, ובהם רבים מפונים. מי ייתן שנוכל להפיק את המרב ולעשות כל שביכולתנו למען ילדים אלו, דור העתיד של מדינת ישראל. בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024, שהגיש חבר הכנסת אריאל קלנר. כחלק מהמאבק של מדינת ישראל בטרור הגובר על רקע מלחמת חרבות ברזל, מתוך רצון להוקיע מעשי טרור, וכדי להצהיר על אחריות ההורים להשגיח על ילדיהם לבל יבצעו פעילות טרור, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע בסעיף 325(ב) שבו כי בתקופה שבה ילד שהורשע בעבירת ביטחון שהיא עבירת טרור חמורה נמצא במאסר בשל הרשעתו, לא ישולמו להוריו קצבת ילדים ומענק לימודים וכן תוספות תלויים בעבור הילד – לעניין קצבת נפגעי עבודה, קצבת נכות, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים – ותוספות בעבור הילד לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום). כמו כן, בתקופת המאסר הילד לֹא ייכלל במניין ילדיו של ההורה לעניין חישוב גמלֹאוֹת כאמור. הוראה דומה לגבי ילד שהורשע בעבירות מסוימות שנדרשה לגביהן הוכחת מניע לאומני או זיקה לפעילות טרור נקבעה כבר בסעיף 325(ב) לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת תיקון מס' 120 לחוק העונשין. בפסק דין בבג"ץ 3390/16, המכונה בג"ץ עדאלה, בית המשפט העליון קבע בשנת 2021 לגבי הוראה זו כי היא בטלה מחמת פגיעה לא חוקתית בזכות לשוויון, משום שנשללת גמלה המשולמת להורים של הילד, בשונה מהוריו של ילד שעבר עבירה אחרת. הבטלות הושעתה לתקופה של שנה ממועד פסק הדין, אך במהלך התקופה האמורה לא נקבע הסדר חקיקתי מתוקן. כעת אנחנו מבקשים לתקן עניין זה. פגם נוסף שעליו עמדו כמה מהשופטים באותו פסק דין היה חוסר בהירות לגבי זהות הגורם שיקבע אם מתקיים המניע לעבירה. כדי לתת מענה לפגם הזה, הצעת החוק שבפניכם קובעת, באמצעות תיקון ההגדרה "עבירת ביטחון" שבסעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי, כי ההרשעה שבגללה תישלל הגמלה בעד ילד שנשלח למאסר, וכן שבגללה יישלל חלק מהגמלה לפי סעיף 326(ג) האמור, היא עבירת טרור חמורה כהגדרתה בחוק המאבק בטרור – דהיינו עבירות מסוימות בחוק המאבק בטרור או עבירה שבית משפט קבע כי היא מעשה טרור כאמור בהגדרה זו. כלומר בית המשפט הוא שיקבע בפסק דינו אם מתקיימת העבירה המצדיקה את שלילת הגמלה. כמו כן, מוצע לקבוע כי ההוראות האמורות יחולו על מי שנמצא במאסר ביום התחילה של החוק או לאחריו. אומנם הייעוץ המשפטי של הכנסת העיר לפני הוועדה והמציע כי נכון היה לדעתם לגבש הסדר חלופי, ואף הציע מספר הסדרים חלופיים; עם זאת, המציע סירב לכך וביקש להותיר את ההסדר שבהצעתו על כנו, משום שציין כי יום 7 באוקטובר מהווה שינוי נסיבות. הוועדה קיבלה את עמדתו, ונותרה איתנה בעמדתה בדבר חשיבות ההסדר המוצע בהצעת החוק. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, והוגשו לה הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה. קבוצת יש עתיד, מי פה איתנו? חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר; מירב – בואו נקרא את כולם, אני רואה מי לא נמצא. קארין אלהרר; מירב כהן; אלעזר שטרן. מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה יש לי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא חייב לנצל את הכול, יש לך עד חמש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את הכול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם יש לך תוכניות הערב, אני מציע שתבטל אותן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לי בכל מקרה זמן לניהול המליאה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, "לא ידענו שאפשר ככה לכאוב. לא ידענו שאפשר ככה להיחטף, להיאנס, לא ידענו שאפשר ככה להפקיר, לא ידענו שאפשר ככה למות. מה שקרה לנו בשבת ההיא חרג כל כך מגבולות הדמיון, שכבר שנה וחודש אנחנו מחפשים את המילים – – – לא – – – שיש לי את המילים המדויקות, אבל את השאלות אולי אצליח לנסח. השאלות שדחוף שנשאל. את כולן. עכשיו. "זה בעצם מה שבאתי לומר. מתוך אהבת המקצוע שבחרתי והיה לי לשליחות, מתוך אהבת המולדת הפשוטה, מתוך החיבור העמוק שלי לארץ הזו ולאנשיה, את השאלות אנחנו חייבים לשאול, גם כדי לנסות לקבל תשובות, אבל בעיקר כדי לוודא שאנחנו לא מפסיקים לשאול. כי אין תקומה למקום שבו גם השאלות מתות. כי את מה שנשבר כאן חייבים לתקן. וכדי לתקן צריך לדעת. וכדי לדעת צריך לשאול. "לכן מעשה השאלה הוא המעשה הפטריוטי בימים האלה, ולא מיותר לומר את זה. עשה את זה אבא של הדר כהן, תצפיתנית שנפלה בנחל עוז, לפני כחודש בטקס הזיכרון הלאומי, כשעמד על הבמה ואמר בקול סדוק: 'דם הבנות שלנו זועק אלינו מן האדמה – – – לא נשכח ולא נתעייף. בשארית הכוחות נדאג שהאחראים יקבלו עליהם אחריות'. ראיתי אותו עם דמעות בעיניים, והבנתי: מכל חטאי האחראים לאסון, מכל כשלי המנהיגים ששרדו את האסון, אין הסבר לחטא הסירוב להקים ועדת חקירה ממלכתית, שפשוט תשאל ותבדוק את הנורא באסונות שנחתו עלינו. כי איך אפשר להחליף שר ביטחון בזמן המלחמה, אבל להקים ועדת חקירה ממלכתית, הכלי האחד שהחוק מסדיר והציבור מפציר שיקום כדי לשאול שאלות ולקבל תשובות – אי-אפשר, גם במלאת שנה וחודש למחדל הכי גדול שהיה כאן? "בדקתי: ועדת אגרנט קמה ב-21 בנובמבר 1973, חודש וחצי לאחר שפרצה מלחמת יום הכיפורים שאותה מונתה לחקור. ועדת כַּהַן קמה ב-1 בנובמבר 1982, חודש וחצי אחרי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה – – – ועדת אור קמה ב-8 בנובמבר 2000, חודש ושבוע אחרי שפרצו המהומות בגליל – – – ועדת שמגר קמה ב-8 בנובמבר 1995, ארבעה ימים אחרי רצח רבין, שאותו מונתה לחקור. "הסירוב להקים ועדת חקירה שתבדוק איך קרה אסון 7 באוקטובר מקטין בכל יום שעובר את הסיכוי לברר את העובדות, לחשוף את האמת ולהחזיר את אמון הציבור באנשים שמקבלים כאן החלטות של חיים ומוות. "תשאלו: למה – – – להיטפל דווקא לזה, מכל השערוריות ומופעי האטימות שמסביב? בגלל הסירוב העיקש והציני, ובגלל שהסירוב הזה לא מקרי. ובעיקר בגלל שהוא חותר תחת שני עמודי התווך שבלעדיהם לא תהיה חברה בריאה וחופשית – – – האמת היא תוצאה של בירור עובדות והסכמה שאלה אכן העובדות. והאמון – באלה שמתווכים לנו את העובדות: לפעמים זה המדען, לפעמים השוטר והחוקר, לפעמים העיתונאי". אנחנו אמורים לסמוך עליהם. את הדברים האלה כתבה אילנה דיין בטקס קבלת דוקטורט כבוד במכון ויצמן. והתוספת שלי לדבריה של ד"ר אילנה דיין – הרי נתניהו אמר בעצמו לפני כשנתיים: "כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, תיאום עדויות והעלמת ראיות". לכן אנחנו דורשים בקול ברור וצלול: ועדת חקירה ממלכתית כאן ועכשיו. אדוני ראש הממשלה, אתה פוחד מהאמת. לא נשתף פעולה עם שום הצעת חוק מופרעת ושקרית להקים ועדת חקירה אחרת מלבד ועדת חקירה ממלכתית – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על פי החוק. לא נרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצדק ינצח. ההיסטוריה תשפוט את כל מי שיצביע נגד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. מירב בן ארי – אינה נוכחת; רם בן ברק – אינו נוכח. יואב סגלוביץ', בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול עמד פה על הדוכן הזה בנימין נתניהו ונתן לנו הרצאה מאלפת – או ניסה לתת הרצאה מאלפת – על הדלפות: איך זה שחוקרים הדלפות רק כשזה קשור אליו, וכל היתר נקיים? כמו קוזק נגזל הוא כל פעם עומד וחושב שאנחנו שכחנו איך הוא עמד על הדוכן הזה שנים רבות קודם עם מסמך שטאובר, מי שזוכר, או שדיבר על הפצצת הכור בסוריה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתמול הוא חשף – – – סודיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול הוא דיבר על דברים נורא סודיים בוועדת החוץ והביטחון. מי ששכח את מצגת צוק איתן ב-2014. והוא כתב מכתב שהוא רוצה חקירה. מפאת כבודו של ראש הממשלה – או התפקיד, יותר נכון – אני לא אגיד מה אני חושב על אנשים שמשקרים, אבל ראש הממשלה אמר דברים שהם אינם אמת. אבל זה לא חדש. אתה צריך לברור היטב היטב במה שראש הממשלה הזה אומר, למצוא דבר אמת, לא למצוא דבר שקר. איזה מזל יש לכולנו שפלדשטיין עשה את הכול על דעת עצמו. מזל. איזה מזל שיונתן אוריך לא מעורב. איזה מזל שאדם שהכינוי שלו "חוסיד", שהוא על פי מיכאל שמש ישראל איינהורן, לא מעורב. איזה מזל שראש הממשלה לא ידע דבר, ואיזה מזל שפלדשטיין לא קשור אליו. איזה מזל שהוא לא הדובר שלו. איזה מזל שהוא לא פגש אותו. איזה מזל שהוא לא ישב איתו. איזה מזל שהוא לא טס איתו במסוק. איזה מזל יש לכולנו. איזה מזל שנתניהו במקרה עשה מסיבת עיתונאים על סמך פרסום בבילד; במקרה הוא ראה אותו. אם זה לא היה באמת כזה מזל גדול, שוו בנפשכם, מה היינו חושבים? היינו חושבים אולי שזה משהו מאורגן? אולי נתניהו עומד מאחורי העניין הזה? אולי כל זה קרה בגלל שנרצחו שישה חטופים, ואז פתאום מסמך – לא הודלף, לא הודלף; אולי היינו חושבים שמישהו שלח מישהו לאסוף מסמכים ספציפיים על מנת לייצר מבצע תודעה. איזה מזל שכל הדברים האלה לא קרו. איזה מזל שפלדשטיין לא מעורב. אה, לא, בעצם פלדשטיין, הבנתי שהוא עצור. אז איך זה קשור לנתניהו? זה לא קשור. הרי מייד אחרי המעצר ואחרי שאפשר היה להגיד את שמו, נתניהו אמר: אני לא קשור, הוא לא קשור אליי. איזה מזל. איזה מזל. איזה מזל שיש את פלדשטיין והוא לבד. אני אומר לך, ראש הממשלה, ואני אומר לכם, כל הכוורת שנמצאת לידו: אתם אולי חושבים שהדברים עוברים ליד העין וליד האוזן, אבל אנחנו רואים בדיוק מה קורה, ואנחנו יודעים שיש 101 חטופים בעזה במשמרת שלכם, וזה היום ה-410 שהם יושבים שם, וזה על הראש שלכם. ולא יעזור שום דבר, זה במשמרת שלכם. והנורא מכול, אתם מנהלים מבצעי תודעה כל הזמן. ומבצע התודעה החדש-ישן הוא היועצת המשפטית לממשלה. ואז אתה שומע את השר עמיחי אליהו, שזה אקסמפלר מיוחד בממשלה שלכם, השר גולדקנופ; הוא אומר היום בריאיון – ראיתי את זה: היועצת שמה את פלדשטיין במרתפי השב"כ. ואני כל חיי הבוגרים חשבתי ששירות הביטחון הכללי הוא זרוע של המדינה, וחשבתי שגם שרים הם זרוע של המדינה. אבל בממשלה הזאת שרים הם משהו מוזר. שר המורשת – המורשת היחידה שהוא מציב בפנינו כל יום, כל הזמן, היא מורשת של גזענות ושקרים. זאת המורשת. ולדעתי צריך לתקצב אותו יותר, כי הוא עושה את זה בצורה רשלנית. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בועז טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; עידן רול – אינו נוכח. יוראי להב הרצנו, אתה בטח מוותר. בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – השר גולדקנופ, אני רוצה לשאול אותך: מה הסיפור של חוק המעונות? מה הסיפור של המעונות? למה אתם לא מפרסמים את התבחינים שיאפשרו להורים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה, כן. אתה שר בממשלה. אתה כרגע מייצג את הממשלה, ואתה גם זה שדרשת להעלות את חוק המעונות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שר העבודה אמר אתמול שהוא מפרסם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני שואל למה אתם לא מפרסמים את התבחינים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא שאל עכשיו שאלה. שר העבודה אמר אתמול שהוא מפרסם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל את השר גולדקנופ: למה אתם לא מפרסמים? אתה לא מכיר את האירוע. יש 70,000 משפחות צעירות – בתוכן משפחות של מילואימניקים, בתוכן משפחות של אימהות חד-הוריות – שכבר חודשיים מחכות לאלפי שקלים סיוע במימון מסגרות החינוך לגיל הרך. אלפי שקלים כל חודש. משפחות שבחלק מהן אחד מההורים במילואים כבר 250 יום, בקריסה. למה אתם לא מפרסמים את התבחינים, השר גולדקנופ? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> זה בבג"ץ, לא? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה "בבג"ץ"? אתם הממשלה, אתם יכולים לפרסם את התבחינים אתמול, לפני חודשיים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> נמצא בבג"ץ, נכון? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו התשובה שלך – זה נמצא בבג"ץ? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – התשובה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין שאתם מחזיקים את כל המשפחות שזכאיות לסיוע של אלפי שקלים במימון מסגרות לגיל הרך עד שהקומבינה של המשתמטים תסתדר. לא כך? אתה שר בממשלה. מה אתה זורק את האחריות לבג"ץ? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אבל קיבלת תשובה עכשיו. אבל קיבלת תשובה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא קיבלתי תשובה, כי השר אומר לי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתמול נשאלה השאלה הזו. שר העבודה אמר שהוא מפרסם. הוא אמר את זה אתמול. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זה לא פורסם. אז זה לא בבג"ץ? השר הולך לפרסם? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הוא – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, השר גולדקנופ, אתה יכול להגיד: אני לא יודע. אבל תקשיב – יש עשרות אלפי משפחות שקורסות תחת הנטל הכלכלי. יש הורה אחד בבית כי ההורה השני במילואים – קונספט שכנראה זר לך – ולכן אין שני הורים בבית. הם זכאים, הם עומדים בתבחינים, רק אתם לא מפרסמים את זה. למה אתם לא מפרסמים? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני מניח שאתה יודע את התשובה, אתה לא רוצה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אינני יודע את התשובה. יש סברה שמסתובבת שאתם מחזיקים את כל המשפחות האלה כבנות ערובה, כקלף מיקוח, עד שהקומבינה – שגם המשתמטים יקבלו. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> זה לא תשובה, זו דמגוגיה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה התשובה, אדוני? מה התשובה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתה יודע את התשובה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע. אני שואל אותך. אולי תציע לי את התשובה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – ואני אסביר לך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שמגיע לציבור לדעת, אדוני השר. 70,000 משפחות – בוא. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני הדובר? אבל אני הדובר של הממשלה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שר בממשלה, ויש 70,000 – אני לא ארפה מהנושא הזה, אדוני השר, כי מדובר במשפחות שקורסות בגלל אלפי שקלים שמגיעים להן. הן עומדות בתבחינים. הסיוע הזה יכול למנוע את קריסתן הכלכלית. אחד מההורים במילואים כבר מאות ימים. למה אתם לא מפרסמים את זה? מה זה העניין הזה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> זו שאלה טובה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שאלה טובה, ומה התשובה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתה יודע את התשובה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע את התשובה. תגיד, אתה עושה צחוק? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – צחוק? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל. זה לא מצחיק. אני שואל. אותי זה לא מצחיק, אדוני השר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אבל אתה שואל. אתה עושה צחוק? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל אותך מה התשובה. אתה אומר לי שאני יודע. אני אומר לך שאני לא יודע, ואתה לא נותן תשובה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת, שאלת את השאלה. קיבלת תשובה. תתקדם הלאה. אין צורך לעשות את הוויכוח הזה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה פשוט – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שאלת שאלה. השאלה ברורה. נתן לך תשובה. ואם זה לא מוצא חן – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין, אין מילים. אני חושב שהתשובה ללמה משפחות לא מקבלות אלפי שקלים של סיוע מהמדינה והן קורסות כשאחד מבני הזוג נמצא במילואים מאות ימים – השר עונה לי: אתה עושה צחוק, ואני חושב שהוא עושה צחוק על כל המדינה, בעיקר על האזרחים שהוא נשבע לשרת. אתה שר בממשלה, אתה לא שר לעניין המגזר שבאת לייצג כאן. אתה לא חבר כנסת, אתה שר. ואני לא מצליח להבין איך יש לך את הבושה ואת האומץ לעמוד לפני חבר כנסת ששואל אותך למה ממשלתך לא מפרסמת את התבחינים ומונעת אלפי שקלים מכל משפחה – 70,000 משפחות צעירות עם ילדים קטנים, שמנסות לשרוד את התקופה הקשה הזו עם הראש מעל המים – אתה אומר לי שאני עושה צחוק? תגידי לי, אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא מתבייש. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני לא יודע מה התשובה. אני לא יודע. אינני יודע מה – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> למה אתה לא שואל את שר העבודה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי שר העבודה לא יושב כאן כרגע. אתה יושב כאן, ואתה מייצג את הממשלה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם אתה יודע מה התשובה, אז אני אשמח, ומבקש שתשיב לי ותשיב ל-70,000 משפחות צעירות מה התשובה, מה הסיבה שבגללה הן לא מקבלות אלפי שקלים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אז אני משיב לך. אתה לא רוצה לקבל את התשובה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, עכשיו אתה רוצה להשיב לי. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> התשובה נמצאת אצל שר העבודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה, בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפני כן, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים, יאסר חוג'יראת, טטיאנה מזרסקי, משה רוט, אחמד טיבי ואברהם בצלאל בנושא: התפרצות זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה בבית החולים רמב"ם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול, איפה שאני עומדת עמד ראש הממשלה ונאם במשך 45 דקות. הוא דיבר על ביטחון, על ניצחון, מלחמת התקומה. "מלחמת התקומה" הוא קורא לזה, שם מאולץ, מנותק, כפוי, שלא משקף ולו במעט את גודל המחדל שהיה כאן ב-7 באוקטובר ואת רצף המחדלים מאז 7 באוקטובר. אז אני לא קניתי את זה. מלחמת 7 באוקטובר – כך היא תישאר בהיסטוריה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין ויכוח. שלא יבלבל לנו עם הנרטיב החדש שלו. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו נואם, ואחרי שעה אזעקות במפרץ חיפה, גוש דן, אילת. חצי מהמדינה נכנסת למרחבים המוגנים. אזרחים נפצעים, אש ברחובות, פחד, אימה. ובזמן הזה מצעד נאומים של שרים וחברי כנסת שמהללים את ראש הממשלה באין מפריע. ממשלה של מנותקים. אתמול אישה נהרגה בשפרעם – ספאא קט עואד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ספאא קוט עואד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ספאא קט עואד, זכרה לברכה, מורה, אימא לילדים. היו מעט גינויים אל מול אלפי הודעות גזעניות ברשת, ששמחו במותה של אזרחית במדינת ישראל, מוסלמית, אזרחית שוות זכויות. 30 פצועים בשפרעם, עשרה פצועים במרכז, היום חמישה פצועים בצפון – הכול ביממה אחת, זוכרים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תקומה, תקומה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זוכרים? ביטחון, ניצחון, תקומה. זה הביטחון שדיבר עליו נתניהו? זה הניצחון שכץ הכריז על חיזבאללה? בכל יום אזרחי ישראל חווים תופת של אזעקות, טילים, כטב"מים. אין ביטחון. ממשלה שפשוט לא עובדת. ראש הממשלה אמר אתמול: אתם הורסים חיים של אנשים צעירים. ומה עם שאר ההדלפות, ההדלפות שפוגעות פגיעה עצומה בביטחון ישראל? מה, הוא התבלבל? מי מדליף? מי מדליף מתוך הקבינט? מי מדליף מהלשכה שלו? מקור ביטחוני בכיר מודיע. אז יש שם רשת של הדלפות מכוונות לנרטיב הציבורי. אז הוא מאשים אותנו? והוא עוד אומר: מה עם החיים של החטופים והחטופות? מה עם ההדלפות בלשכת ראש הממשלה? אז ראש הממשלה הוא האחראי. הוא האחראי על המדינה, ובטח אחראי על עובדי לשכתו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא אחראי להדלפות של הפוליטיקה הישראלית, המושחת הזה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אחראי. אדריכל ההדלפות. אז, שוב – רק דיבורים. הרי בשם שרידות הקואליציה המקודשת שלהם הם נותנים יד לעשרות אלפים של משתמטים. כן, משתמטים משירות צבאי. אין ערבות הדדית, אין ערכים. רק תקציבים. תקציבים, תקציבים. אתם זוכרים שראש הממשלה אמר: הם שכחו מה זה להיות יהודים? זוכרים? אז מצוות פדיון שבויים זה לא מצווה? כל ישראל ערבים זה לזה – גם לא? ומה עם ואהבת לרעך כמוך? כנראה שיש כן מצוות תקציבים, משהו חדש בתורה. אתמול ראש הממשלה עומד כאן ומדבר על שלוש מטרות: חיסול היכולת הצבאית והשלטונית של חמאס, תנאים לשחרור החטופים ושעזה לא תהיה איום על מדינת ישראל. ואת מי הוא שולח לעשות תוכנית ליום שאחרי? את צבא ההגנה לישראל. צבא ההגנה לישראל צריך להכין תוכנית לשליטה האזרחית ברצועת עזה ביום שאחרי? אדוני, זה ממש לא התפקיד של צה"ל. זאת מדיניות. זאת מדינאות. זאת מנהיגות. מי שצריך לעשות את זה היא הממשלה. הממשלה צריכה לדבר על המענים השלטוניים ביום שאחרי. אז אני לא הבנתי, כנראה אנחנו רוצים לחזור לעזה והצבא נערך לשלטון הצבאי בעזה, כי אם עושים הסכם עם לבנון וחיזבאללה כשחיזבאללה עוד חי ובועט ויורה טילים ובטח לא חוסל, אי-אפשר להפסיק את המלחמה ולעצור את הלחימה בעזה כשחמאס כבר מרוסק, כתוש? יש זמן, אם יהיה משהו אפשר תמיד להיכנס שוב, אבל צריך לשחרר את החטופים, לסיים את המלחמה בעזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. בדבר אחד חמאס נחוש – בזה שהחטופים ישוחררו רק בעסקה ורק עם סיום המלחמה. משפט אחרון, אדוני. אז ראש הממשלה יושב מחויך וזחוח במליאה, ואפילו לא מפנה מבט אל משפחות החטופים, שזעקו כאן ביציע בכאב, והמשפחות מפונות כאחרוני העבריינים. אני התביישתי אתמול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נראה שזה היה קשור באופוזיציה, שעלו למעלה ויצרו את המצב הזה, אבל תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו אמר שהציבור לא מטומטם – בזה הוא צדק. הציבור לא מטומטם, והוא לא יסלח לעולם על ההפקרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, השר גולדקנופ, אני עומדת כאן גם כנבחרת הציבור, גם כאזרחית חילונית וגם כאימא לבן שהתגייס לפני כחודש וישרת את המדינה בכל כוחותיו, בכל כישרונותיו, שנים רבות קדימה. השבוע נשלחו 7,000 צווי גיוס לצעירים חרדים, והתגובה הייתה בעיניי בלתי נסבלת. אנשים יצאו לרחובות בהפגנות, קריאות מתריסות: נמות ולא נתגייס. פשוט השתלחות במדינה ששולחת את מיטב בניה ובנותיה להגן על גבולותיה. החל מ-7 באוקטובר אנחנו עדים לגבורה האמיתית של לוחמי צה"ל ואנשי מילואים, שמגלים אומץ לב ונלחמים באויב. אתם יודעים, לפני שבוע ביקרתי את הפצועים בבית חולים רמב"ם בחיפה. הלב נצבט ומתמלא בגאווה בו זמנית. אנשים רבים שמו את חייהם, הכול שמו בצד – עזבו את העבודה, את העסקים, את המשפחות, ביטלו את הלימודים, חזרו מחו"ל במיוחד כדי להגן על המדינה, כדי לשרת בצבא ולהגן עלינו. מדינת ישראל עומדת בפני האיום הגדול ביותר בתולדותיה, וברור לכולנו – בלעדיהם לא יהיה מי שיגן על הבית שלנו. לעומת זאת, ישראלים צעירים, חבר'ה צעירים חרדים, שנהנים מההגנה הזאת, ממשיכים להתחמק מהחובה הבסיסית של כל אזרח במדינה דמוקרטית – להתגייס לצבא. הרי צה"ל הוא צבא העם. איך אפשר להצדיק את המציאות הזאת? איפה הערבות ההדדית? זו אינה רק סוגיה פוליטית או ביטחונית; זו פצצה חברתית מתקתקת. השוויון בנטל הוא עקרון היסוד. הגיע הזמן להפסיק את הפחדנות הפוליטית, להתעמת עם ההשתמטות ולחוקק חוקים שיבטיחו שכל אזרח תורם – אם בצבא, אם בשירות לאומי משמעותי. אתם יודעים, לא ייתכן ואנחנו לא נסכים שמדינה אחת תגן על עצמה רק בחצי כוח. הגיע הזמן לשנות את המציאות הזאת וליצור חברה שוויונית יותר. בלי שוויון אין סולידריות, ובלי סולידריות אין לנו עתיד כעם אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא פה? סליחה. הסתכלתי לשם. אם לא היית יושבת ליד נאור שירי, הייתי מזהה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אם אתה כבר פה, אני מנצלת את ההזדמנות, מכיוון שנושא הדיור הציבורי הוא בנפשי ובליבי, ואתמול ישבתי בוועדת הכספים כמה שעות כי חיכיתי שיגיע הסעיף שלבסוף לא הצלחנו להגיע אליו – כנראה זה יקרה בשבוע הבא. בסעיף הזה מבקשים להעביר עודפים של הדיור הציבורי לשנה הבאה לדיור הציבורי; הוא נשאר בדיור הציבורי, שזה טוב וזה חשוב, אבל התקציב הזה, בשנת 2021–2022, ממשלת השינוי תקצבה את רכישת הדיור בדיור הציבורי ב-1.7 מיליארד, וההעברה שעכשיו רוצים לבצע היא על סך מיליארד שקלים של עודפים, משמע נרכשו דירות בארבע שנים רק ב-700 מיליון. עכשיו, אני יודעת ואתה יודע שיש מעל 30,000 ממתינים בדיור הציבורי, ולכן אני אומרת, איך יכול להיות שאנחנו לא משתמשים – כשכבר יש תקציב למשהו חשוב? אני מניחה שאתה יודע שבדיור הציבורי נותרו רק 47,000 דירות, והמשמעות של רכישת דירות חדשות ונוספות, והן לא צריכות להיות חדשות אלא חדשות למאגר – הן אלף-בית של מי שהכי זקוק לו. זה דבר אחד. אני מביאה את זה לתשומת ליבך. דבר שני, יש עודפים של 640 מיליון על תחזוקת דירות בדיור הציבורי. עכשיו, אני כמי שידועה שעוסקת בזה, מקבלת מדי שבוע פניות על דירות שמוחזקות, שרמת התחזוקה שלהן כל כך נמוכה שהם גרים שם בתנאים נוראיים. הינה, אני אומרת לך, בוא תעשה איתי סיבוב בבאר שבע, תראה מה קורה שם. אני כל היום שולחת פניות. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> תביאי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אביא. לכן איך יכול להיות שיש עודפים של 640 מיליון, בזמן שאנחנו נזעקים ומתחננים שיבואו לשפץ דירות של אנשים שגרים – אנשים שבאמת אין להם יכולת לתקן, לא כספית ולעיתים לא נפשית, לתקן בעצמם את הדירות? והינה אני שוב פונה אליך ולתשומת ליבך, אנא – תידרש לעניין הזה ושים לב. למזלי נותר לי עוד קצת זמן, ואני רוצה לדבר על הדוח שיצא, איך מבחינה בריאותית החטופים הולכים לעבור את החורף, ואני רוצה לדבר דווקא על מתן צנגאוקר, שהוא במקור בכלל מאופקים. הוא נחטף יחד עם חברתו אילנה מביתם בניר עוז. הוא התכתב עם בני משפחתו מהממ"ד. בהתחלה הוא עוד ניסה להרגיע את אימא שלו, אך בהמשך הוא כתב: הם כאן, הם בבית. אני אוהב אתכם, אל תבכו. שלוש ההודעות האחרונות שלו היו "כאן". המשפחה מספרת שבשל גירושי הוריו מתן תמיד היה בוגר, בעל מוסר עבודה גבוה, תורם לפרנסת המשפחה ומסייע לאחיותיו הצעירות, מופנם, צנוע ורואה אחרים לפני רווחתו שלו. אילנה הוחזרה מהשבי בחודש נובמבר. דוח שפורסם בתחילת החודש על המצב הרפואי של החטופים מציג תמונת מצב מסוכנת. החטופים עומדים בפני חורף שני בשבי לאחר יותר מ-400 ימים של החזקה בתת-תנאים. הם סובלים מתת-תזונה כרונית, בידוד מוחלט, חשיפה לקור ומחלות זיהומיות. מערכת החיסון שלהם נחלשה באופן משמעותי, והם איבדו מסת שומן ושריר שאמורים להגן עליהם. התוצאות של מצבם הפיזי הרסניות לבריאותם. אני אפילו לא מדברת על האנשים המבוגרים. ולכן, זאת חובתנו המוסרית, זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעסוק בו, להחזיר אותם בימים הקרובים. השבוע הזה הולך להיות קר וגשום, ואני לא יכולה לחשוב ולשאת מה עוברים החברים שלנו, האחים שלנו והאחיות שלנו בשבי. אין דבר אחר שאנחנו צריכים לעסוק בו לפני הדבר הזה. אני כועסת עליכם, אני מתחננת אליכם, אני כבר לא יודעת מה לומר. זה לא רק בשבילם, זה בשביל כל מדינת ישראל. תנו לנו להשתקם, תנו לנו להמשיך הלאה, לנו ולכל האזרחים, להמשיך הלאה בחיים שלנו, להמשיך הלאה בשיקום. להתחיל איזשהו תהליך של שיקום, שלא יקרה לפני שהם חוזרים הביתה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היושב-ראש, אני חושב שאתה מכיר את מי שכתב את הדברים הבאים. קיבלתי אותם היום. שמו חמי אבנרי, משפחה מאלון שבות, משפחה עם הרבה זכויות, ילדים בצבא. והינה מה שהוא כתב בחרוזים: "מלחמת פטור מצווה מצבא", חמי אבנרי התשפ"א, 2024. אתה שומע, חבר הכנסת שירי? פני הכלב כפני הדור, חרדים עומדים בתור – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> יצא לך חרוז. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא שלי. ציונות דתית. – – בגין לימוד לקבל שחרור ופטור צועקים: הב הב, תן לי פטור מצו. אני ירא מן המלחמה, אני הביתה שב. ואין חתן מחדרו ואין כלה מחופתה למלחמת מצווה יוצאים מביתם ומתייצבים בצבא, להיות מגן ולהיות תוקף מול אויבי ערב, כי כך דרש פוליטיקאי, כי כך ציווה הרב. אוי אויה, שם תורה נושאים לשווא, ושלל תירוצים להשתחרר מציגים להצדיק: אני תלמיד חכם, או: אני צדיק. ואין לוחם, ואין פצוע, ואין גידם, ואין קטוע. ואין, חלילה, נופל ומת אלא שיירה ארוכה של משתמט אחר משתמט. ואין בהם אחד שנשמתו עולה השמיימה כשגופו אל קבר יורד, כי כל אחד צועק: אני חרד, אני חרד. אין פיוס, אין גיוס, אין צו, זה המצב. דבר איום, דבר נורא, זאת תורה וזו מסח'רה. אין מצפון ואין בושה, אין כבוד ואין קדושה. אין פיקוח נפש ואין נופל על קידוש השם, אך בשפע יש ויש, בשמיים ממעל ועל הארץ, חילול שם השם. אדוני היושב-ראש, הדברים קשים, אני מודה. קשים אפילו לי, שהדברים בנפשי, כמוך. אבל אני רוצה לקרוא לך משהו שפורסם היום בעיתונות החרדית, מאמר מערכת. אני לא אסיים לקרוא את כולו, אז אני אמשיך אותו בקריאה הבאה, אני מאמין. שים לב, "קיימת גם אפשרות שלישית". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באיזה עיתון? כדאי שנדע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שירי, אתה יכול לעזור לי? איפה זה פורסם היום? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ביתד נאמן או במודיע? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב המודיע. חבר הכנסת גולדקנופ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שנדע איפה הממשלה לא צריכה לפרסם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> המודיע, זה לא של יתד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> המודיע, היום: "קיימת גם אפשרות שלישית" – כותב מאמר המערכת בעיתונות החרדית – "בעקבות המשך ההתנכלות ללומדי תורה שתורתם אומנותם". השר גולדקנופ, אני מניח שלא הזדהית עם מה שהקראתי קודם, אולי עם זה יותר: "המספרים נזרקים בחלל האוויר, 7,000 צווי גיוס, כולל גם לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, משוגרים בימים האלה על ידי שלטונות הצבא, ירושה שהשאיר שר הביטחון המוצא לשר הביטחון הנכנס, והיא יוצאת אל הפועל לקול מצהלות האופוזיציה ותומכיה. יש הסברים על האין-ברירה; יש דיבורים על החוק שעוד יחוקק; מדברים על 'חטיבה חדשה', ועוד כיוצא בהנה. העובדות לפי שעה מדברות ומכאיבות בעד עצמן. לא שיהיה בהן כדי לעקור בחור אחד מעולמה של תורה, אבל הן קיימות. "רודפיו של הציבור החרדי מימין (לא כולם, בלי הכללות, אבל יש לצערנו לא מעט) יוצאים מנקודת הנחה שאין לציבור החרדי ברירה או אופציה ללכת עם השמאל. לטעמם בשמאל כל כך הרחיקו לכת, הן בהזיות המדיניות שלהם והן בהתנכרות שלהם לקודשי ישראל, כך שלחרדים אין בכלל אפשרות ללכת איתם. ומכיוון שכך, מותר להם, לאותם אלה מימין, להתנגח בציבור החרדי, לפגוע בבבת עינו, לומדי התורה, לבוז להשקפת עולמם, ולחרדים בלאו הכי לא תהיה ברירה אחרת. ייתכן בהחלט שיש ממש בהערכתם" – אומר מאמר המערכת של המודיע היום – "השמאל הישראלי אכן הרחיק לכת. אומנם נכון שכאשר השמאל שלט" – שימו לב – "הוא עמד בדיבורו יותר מאשר עמיתיו בימין; ואומנם נכון שאם השמאל יחתום על הסכם קואליציוני דוגמת זה שהימין חתם בעניין חוק הגיוס, הוא יעמוד מאחורי הדברים בלי לתעתע כמו שאלה הרודפים אותנו לפתע פתאום נוהגים; אבל עדיין, עמדותיו הכלליות ובפרט בענייני דת מאוד קיצוניות, והקיצוניות שלו מרחיקת לכת עד מאוד ותקשה לחבור" איתו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמשיך בפעם הבאה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק אני אסיים פיסקה ואז: "קיימת אפשרות שלישית" – אומר המודיע – "שאותה הרודפים אותנו פחות מביאים בחשבון, והיא: הציבור החרדי בהידחקו לפינה בצורה כה מבישה על ידי מי שאמורים היו להיות שותפיו בליכוד ובציונות הדתית, יגיע למסקנה שעליו להעמיק את ההיבדלות שלו ולא לחבור לא לימין ולא לשמאל – עם השמאל בגלל ההתנכרות הכה-מבישה לקודשי ישראל לצד הזיות באשר לעתיד ארץ ישראל, ועם הימין בגלל שבשעת מבחן רבים מדי מתוכו אינם עומדים בדיבורם, מפנים עורף ומצטרפים לרודפים". המשך יבוא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. הוא חשב לוותר, מה אתה אומר לו "יאללה"? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא מוותרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לוותר זה לא בלקסיקון של נאור שירי. בבקשה, לרשותך חמש דקות תמימות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תמימות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה שנייה להצטרף לספורט הלאומי החדש, בואו נאשים את גלי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> גלנט אשם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שעשועון: בוא נאשים את גלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, אני לא אצטט אותו במדויק, אבל היום ראיתי סרטון בטוויטר, או שמא נאמר X. אגב, שמעתם שיש אפליקציה חדשה, Bluesky, שמעתם? זה כאילו מנכ"ל של טוויטר – לא משנה, לא נכניס אתכם לעוד מדיה חברתית, גם ככה אנחנו ב-overflow. היום ראיתי סרטון של האופוזיציונר המדהים בצלאל סמוטריץ' בשנות הקורונה – אולי זה יעניין אותך, חבר הכנסת טל. עלה לפה סמוטריץ', הוא היה קצת יותר לוחמני, אני חייב לומר, עם הרבה פחות שיערות שיבה, והוא צעק ואמר על ממשלת ביבי – מי שהעלה אותו היה פעם בערוץ הכנסת, פריאל – הוא צעק ואמר: אתם, בגלל שאתם לא יודעים לקבל החלטות קשות, בגלל שאתם לא יודעים לעשות החלטות לא פופוליסטיות והחלטות משמעותיות, אתם זורקים הכול על היועמ"שים ועל הפקידים. כי זה קל לכם, כי זה תירוץ טוב, תמיד טוב שיש אותם, כמו איזה דחליל שאתה זורק עליו חיצי מטרה כי אתה כושל בתפקידך. עכשיו, מילא נאור אומר את זה – מה אנחנו, שארית הפליטה בקושי – אבל כשבצלאל אומר את זה? אז אם כבר אנחנו זורמים על כל נושא גלי בהרב מיארה, אני רוצה אם כבר לשתף אותה באשמה להמון המון חוליים נוספים שיש בעולם ובחברה שלנו. אני רוצה לומר – שמעת, חבר הכנסת טל, שבצלאל האשים? טוב, לא משנה, אני לא אחזור על זה. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שר האוצר, שר האוצר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצלאל, ידידי, שר האוצר והשר במשרד הביטחון, לא משנה, לא נחזור על זה. אז אם כבר באמת סיכמנו שגלי אשמה בכול, כי זה הפך להיות הספורט הלאומי, אז אני רוצה לומר שהיא גם אשמה בתהליך המדבור שקורה בעולם ובהתחממות הגלובלית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ברור. ברור. << דובר_המשך >>נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? נכון? חוק האקלים. ואני מתפלא, אגב חוק האקלים, שהיא לא טסה לדוכן שלנו בבאקו, כי היא מאוד משמעותית. אגב חוק האקלים, השנה, בפעם הראשונה, חבר הכנסת הרצנו, הייתה תופעת הלבנה של אלמוגים במפרץ אילת. האלמוגים במפרץ אילת הם הייחודיים בעולם, ולא הלבינו בגלל העמידות שלהם, הטמפרטורה של המים – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הטמפרטורה של המים – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז גלי, את אשמה בטמפרטורה של המים, גברתי היועמ"שית. אני רוצה לומר שהיום גם היו הצפות במישור החוף. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היא אשמה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, לא היוזר "שלמה מזג האוויר" אשם. אתם מכירים את היוזר הזה? מומלץ לקראת ההצפות. גלי בהר -מיארה, את אשמה בזה; ביוקר המחיה לא שר האוצר אשם ויו"ר קבינט הדיור הכלכלי חברתי, לא לא לא, הוא לא אשם – גלי בהרב מיארה. בכל הקמת מערך התשלומים הסדיר בפייבוקס לחמאס אשמה גלי בהרב מיארה. בגנבת המסמך – ולא הדלפת המסמך או הדלפת המצגות של צוק איתן מהמדליף הראשי – בגנבת המסמך אשמה היועצת המשפטית לממשלה. יש האומרים, חבר הכנסת גלעד קריב, שיש לה אשמה ויד ברצח של ארלוזורוב וקנדי, כן, כן, כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – כל זה מחוויר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא, אגב, גם מינתה את זה שלא יהיה שר בממשלתו; היא אשמה בכך שמי שהובטחה לו המלוכה, ניר ברקת – הוא יהיה שר האוצר בממשלתי – היא אשמה בסיכול שלו; היא מינתה את בני גנץ, והיא מינתה את איזנקוט, והיא מינתה את כוכבי – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אלקין, אלקין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ויש לי גם המון תלונות אליה בהיותה יו"ר ועדת תכנון ובנייה בהוד השרון – יש המון המון דברים ב-15 השנים האחרונות שהייתי עושה שונה. חברת הכנסת יסמין דיברה איתך על הדיור הציבורי – אני לא יודע אם אתה מכיר את המונח, אבל מי שאשמה בחיסול הדיור הציבורי במדינת ישראל היא היועצת המשפטית לממשלה. ובחמש שניות של רצינות, אתם חבורה של בכיינים. אמרתי לכם את זה מהיום הראשון שלי בכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם בכיינים. תמיד אתם מחפשים להאשים מישהו אחר – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמו להן חמש דקות תמימות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והאמת היא שקצת נמאס לנו. ואם היית רק נותן לי לסיים, הייתי אומר לך – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תודה רבה ושבת שלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. נתתי לך חמש דקות תמימות לסיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל סיכמנו שזה חמש דקות תמימות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשר שניות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא רציתי שתגלוש מהתמימות. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אין דבר כזה אצלנו פיליבסטר בלי נאור. זה must, חד-משמעית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם היא עכשיו מבקשת, בסוף תן לה עשר שניות תמימות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה תלוי בגלי. אם גלי תסכים אז כן. אם גלי לא מסכימה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, בדיוק. גלי כרגע לא מסכימה, ולכן היא תסיים עד – – – שניות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, יש הרבה על מה לדבר, אבל אני בחרתי בנאום הזה לדבר על כבודו שר המואזין שלנו, שר התקשורת, שרוצה מאוד מאוד לקדם את מה שהוא אוהב לקרוא לו "הרפורמה התקשורתית", לא עלינו, ההפיכה התקשורתית שהוא מתכנן לנו. יש כאלה במדינת ישראל שקצת מבולבלים וחושבים שפה חוק, שם חוק, איזה שינוי קטן פה, שינוי קטן שם, והכול יהיה בסדר. אבל למי שפספס או לא הבין לאן מועדות פנינו, חשוב לי קצת לפרט ולהסביר. ההפיכה התקשורתית שמתכנן לנו אדוני השר, לא פחות, הולכת יד ביד עם ההפיכה המשפטית – שלא לומר ההפיכה המשטרית – שמחכה לנו גם בכנס הזה וצועדת אלינו בצעדי ענק. אנחנו רואים הרבה יותר תוכניות שקורמות עור וגידים בהקשר של המהפכה התקשורתית: אנחנו רואים תכנון לביטול הרגולטורים שקיימים היום לטובת הקמת רשות חדשה שתהיה תלויה בשר עצמו באופן בלעדי; תהיה הפחתה של תקציב תאגיד השידור הציבורי, שלא לומר חיסולו; השתלטות פוליטית על כל נושא הרייטינג, שתשנה את כל מבנה השידורים בארץ; רצון לביטול דרישות הסף להבטחת אתיקה עיתונאית; ביטול ההפרדה המבנית בין שידורי החדשות לערוץ ועוד ועוד. אתם יודעים, לפני שנה, כשפרצה המלחמה, נזנח הקידום של מעטפת ההפיכה התקשורתית הזאת, כי אמרו: יש מלחמה, וחייבים להפנות את הזרקור לדברים החשובים באמת – מה שאנחנו, כמובן, מברכים עליו. אבל בהסתכלות פנימה אנחנו מגלים שעולם כמנהגו נוהג, והממשלה ממשיכה בשלה. אז קודם כול, לא נקדם סתם חוק, כי זה פשוט לא הזמן – אז נקדם את האג'נדה בהוראת שעה, כי זה זמן מלחמה ומתעסקים רק במה שחשוב באמת, רק לא במלחמה עצמה, או חלילה חלילה, לא נעסוק בהחזרת החטופים. בהמשך ראינו שהתגלה בממשלה פטנט חדש: אנחנו יכולים להביא רפורמות שלא דרך הצעות חוק ממשלתיות, אלא נהפוך אותן להצעות חוק פרטיות. כי מה רע לקחת בובות על חוט ולהשתמש בהן? ככה נחזק את מעמדה של כנסת ישראל ואת הפרדת הרשויות. ואתם יודעים – מילא, נגיד, הצעת חוק פרטית יכולה לקדם בקצב יותר מהיר חוקים חשובים, נגיד למילואימניקים, לא יודעת, לבריאות הציבור, נגיד לשורדי הנובה, נגיד לאיזה משהו חשוב כזה. לא. אנחנו נשתמש בחברי הכנסת כבובות על חוט לקדם הצעות חוק פרטיות שהממשלה לא יכולה לקדם. למה? כי משרד המשפטים לא מאשר את קידום החוק ומבין שזה לא יעמוד במבחן, אז אנחנו ניקח את זה כהצעת חוק פרטית ואנחנו נריץ את זה. ואז, כמו פטריות אחרי הגשם אנחנו רואים כל מיני הצעות חוק כאלה שהמציעים שלהן אפילו לא מגיעים לדיונים בוועדה – עד כדי כך מהמקפצה. אז תראו, באמת עם היד על הלב, אני באופן אישי, כיף לי לדעת שיש בכנסת כל כך הרבה חברי כנסת עם יוזמה ותעוזה וחשוב להם לקדם כל מיני דברים. באמת, אשרינו שאלו מנהיגנו. אבל עכשיו ברצינות, האם זאת הדמוקרטיה החדשה, שלא לדבר על הדיקטטורה החדשה? כי בסוף, ההפיכה התקשורתית שמקדם עלינו שר התקשורת, חד-משמעית מפוררת את הדמוקרטיה, מקדמת אותנו להיראות כמו רוסיה של פוטין או הונגריה או מדינות אחרות שעברו את המהפכות האלה לפנינו. אז רק כדי לסבר את אוזנכם, אלה שמקשיבים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אסור לנו בשום פנים ואופן לראות את חוק השידורים ואת הרפורמה בתקשורת כעניין נישתי, כעניין שכרגע לא צריך להיות בכותרות כי הוא לא באמת עוסק בחיים עצמם, עוד איזה משהו. הממשלה רוצה לבצר את מעמדה בשורה של רפורמות ותיקונים, והתקשורת היא רק כלי אחד בדרך להשתלטות העוינת הזאת על המדינה. לדוגמה, אם מלאימים את הרייטינג, הממשלה תוכל לקבוע את מבנה התמריצים הכלכליים וההטבות עבור כל הערוצים, ומשם הדרך להטיית התכנים קצרה וכואבת. חירות תהפוך להיות רק סיסמה. אז אני קוראת לחברים שלי פה בבית הזה ובמעמד הזה: אנחנו צריכים להיות הרבה יותר ווקאליים בכל מה שקשור להפיכה התקשורתית הזאת, לזעוק את הזעקה הזאת ולהסביר שזאת השתלטות עוינת על המדינה שמסכנת את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. כעת נעבור לקבוצת סיעת המחנה הממלכתי: חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. וכעת קבוצת סיעת העבודה: חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב – נוכח גם נוכח ויישא דברים. חמש דקות תמימות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, בטרם אפנה לדברים שהכנתי, אני מבקש להשתתף בצערה של משפחת גאלדור. עמר גאלדור, חייל מילואים, נפל היום. אני מאחל איחולי החלמה לפצועים הנוספים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בן דוד שני של חתני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני משתתף בצער המשפחה. עמר השאיר אחריו אלמנה, עדי, שני ילדים קטנים בני שלוש ושמונה חודשים. רעייתו, אלמנתו, היא בת של נרצח בפיגוע טרור. אדוני השר, השר גולדקנופ, עמר היה בוגר ישיבת עתניאל – בוגר ישיבת עתניאל – הוכחה חיה שאדם יכול להקדיש את מיטב שנותיו ללימוד תורה ועדיין לשרת בצבא ההגנה לישראל ולצאת למילואים. אני שואל אותך: תלמידי ישיבת שפת אמת או ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור לא יכולים אחרי כמה שנות לימודים להתגייס לצבא ואז לצאת למילואים? לא יכולים? האמונה הדתית שלהם כל כך חלשה? החינוך התורני שאתם נותנים להם מגיל אפס הוא כל כך חלש, שהם לא יכולים לקיים את המצווה הזו של יציאה למלחמת מצווה? תאמר לי איך אתה ורבותיך מסבירים את העניין הזה. אתם כנראה ממש נכשלים בחינוך החסידי של הילדים והנכדים שלכם, שאתם יודעים שאם הם ילכו להגן על גבולות הארץ הם יפסיקו להיות לומדי תורה לשמה. אני במקומך הייתי מאוד מאוד מאוד חושש מבית דין של מעלה, כשתצטרך להסביר מדוע אתה וחבריך השתמטתם מהגנת המדינה, מהגנת אזרחיה, בשעה הגורלית הזאת. ואני אומר לך, אדוני השר, שאין שום דרך להסביר מדוע אתם גם לא מוכנים שאלה שלא לומדים תורה, ואתה יודע שמדובר באלפים בכל מחזור – לא נתווכח אם זה 60%, אם זה 30%, אם זה 20% – אתה יודע, בחסידות שאתה מייצג כאן, הגדולה ביותר במדינת ישראל, אתה יודע שיש צעירים שאחרי שנה, שנתיים, בגיל 20, 21, כבר לא הולכים לישיבה כל יום. איך אתה מצדיק את ההתנגדות שלכם שהם יגויסו? נניח שנגיע לפשרה, אבל אתם לא רוצים שום פשרה. אתם הרי לא מוכנים לשבת לשולחן המשא ומתן ביושר ובאמונה ולהגיע לאיזשהו סידור מניח את הדעת. חסרים 10,000 חיילים. מי יגן על ביתר עילית? מי יגן על מודיעין עילית? מי יגן על עמנואל? מי יגן על הערים החרדיות שאתה עסוק בהקמתן? מי? הילדים שלנו? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נחתור לשלום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הנכדים שלנו? לא. גם אחרי שיהיה כאן שלום, חבר הכנסת איימן עודה, מדינת ישראל עדיין תצטרך צבא כדי להגן על עצמה, כי מה לעשות, לא כל הפרטנרים בעם הפלסטיני ובקרב מדינות ערב חפצים בשלום עם מדינת ישראל. אני לא מוכן, למרות היותי איש שמאל, לקנות את התזה הנאיבית שאחרי הסכמי שלום לא צריך כאן צבא. יש אויבים גדולים מאוד בעולם הערבי ובציבור הפלסטיני לפתרון שתי המדינות. אני שייך לאלה שחושבים שיש גם הרבה מאוד פלסטינים ויש הרבה מאוד מדינות ערב שאפשר להתקדם איתם לעבר פתרון שתי המדינות, אבל אני לא תמים. הרי החמאס פתח במתקפה מכיוון שהייתה התקדמות בהתדיינות עם מדינות ערב מתונות. אז לא – תמיד נצטרך כאן צבא. ואין שום סיבה שהבת שלי תתגייס בשנה הבאה ואין שום סיבה שבוגרי ישיבת עתניאל ישרתו במילואים, ואף צעיר חרדי. אדוני, מבחינה כמותית ומספרית, מספרי החרדים שמשרתים בצבא הם זעומים, ועכשיו אנחנו מדברים על האחריות שלך. ואתה ורבותיך, אתה ורבותיך אומרים שאתם לא מוכנים שגם מי שלא לומד בישיבה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – יתגייס לצבא, שהכול יהיה עניין של בחירה. איך אתה מסביר את זה? מה תאמר בבית דין של מעלה כשתפגוש, אחרי 120, את עמר גאלדור ואת יתר הגיבורים שנפלו בהגנה על גבולות מדינת ישראל? אני במקומך, מר גולדקנופ, הייתי מאוד מאוד מפחד מיום הדין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב – אחרון הדוברים בהסתייגויות. נכון? אם כך, יש לנו הצבעות על הסתייגויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש בקשות דיבור? אין לנו הצבעות על ההסתייגויות, נכון? המחנה הממלכתי לא נמצאים באולם, אז אנחנו לא נצביע. לגבי בקשות דיבור, חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. אנחנו גם לא נצביע אם הנציגים של המחנה הממלכתי לא נמצאים. נכון? אז לא תהיה הצבעה. מעבר לזה אין לנו פה הצבעות, אז מייד אחרי בקשות דיבור אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה שמונח כאן לפניכם בא לתקן. הוא בא לתקן אבסורד כפול. האבסורד הראשון הוא המציאות, המופרעת ממש, שקטינים שהורשעו בטרור יושבים בכלא על חשבוני, שותים על חשבונך, אדוני היושב-ראש, אוכלים על חשבונכם, חבריי חברי הכנסת, וישנים על חשבון כולנו, ובאותו הזמן ההורים של הנוח'בות האלה מקבלים קצבת ילדים. ממי? מאיתנו, מאלה שהם ביקשו לרצוח. אבל יש אבסורד נוסף, גדול יותר. החוק, חוק דומה שכבר נחקק בכנסת הזאת, נפסל בבג"ץ. חוק כמעט זהה לחוק שאני מציע עבר כאן ברוב גדול בשנת 2015, אבל אז הגיעו כמה ארגונים כמו עדאלה, המוקד להגנת הפרט – שעוסק בעיקר בהגנה על פרטים שהם מחבלים, ארגונים במימון מדינתי זר, כלומר מייצגים אינטרסים של מדינות זרות – ועוד כמה, ועתרו לבג"ץ. והאבסורד הוא שהחוק הזה נפסל בבג"ץ לפני שלוש שנים, ב-2021. טענה מרכזית – שוויון. שוויון בין מי למי? ריבונו של עולם. את שני האבסורדים האלה אנחנו נתקן הערב, ואנחנו נאמר לרוצחים שלנו שזה שעם ישראל נתן שוויון זכויות מלא לכל אזרחי המדינה אין פירושו שאנחנו חייבים לתת קצבאות לאלה שבאים להשמיד אותנו. אנחנו נשמיע כאן את דבר העם, שאנחנו הנציגים שלו. נשמיע את דבר העם לאוזני האליטות בבג"ץ וגם לייעוץ המשפטי, ונאמר להם: עם ישראל מוקיע טרור, עם ישראל לא מוכן לשלם עוד לרוצחיו. אין שוויון בין פלילי ללאומני, אין שוויון בין מי שבא להשמיד את עם ישראל, שנהנה מתמיכה חברתית ונהנה גם מתמיכה כספית מרשות הרצח הפלסטינית, ובין עבריין פלילי שפגע בחברה, אבל כזה שאפשר וצריך לשקם. כנסת ישראל תאמר היום שהיא מטילה את האחריות לחינוך הילדים – שלא יעסקו בטרור ובהשמדת עם ישראל בארצו – על ההורים שלהם. כנסת ישראל תאמר היום שהיא רואה את הפושע הלאומני כחלק ממכונת המלחמה בנו, ושיש להילחם בו ובסביבתו התומכת. רוצים קצבאות ילדים? תחנכו את הילדים לסובלנות ושלום, לא להשמדת עם. מישהו באמת חושב שיש הבדל בין מניעי הנוח'בות למניעים של נפוז חמאד, אשר בגיל 14 דקרה את מוריה כהן כשזו ליוותה את ילדיה לבית הספר בשכונת שמעון הצדיק, או למניעים של מחמוד מוחמד עליוואת, אשר בגיל 13 ירה באב ובנו כשאלה היו בדרך לכותל המערבי? ברור שלא, אדוני היושב-ראש. כולי תקווה, שכשמחר יגיעו לבג"ץ ארגוני so called זכויות אדם במימון מדינתי זר, בג"ץ לא יתנתק מהעם. ארגוני זכויות האדם האלה לא דואגים לעצורים ולזכויות אדם, הם לא דואגים לאלי פלדשטיין וחבריו, שמוחזקים כאחרוני המחבלים ולאורך שבועות מנועים אפילו ממפגש עם עורך דין. אלה פחות מעניינים אותם. לצערי, הם גם לא מעניינים את בג"ץ, וגם לא את אלה שרוממות הליברליזם והדמוקרטיה בפיהם ושכל כך דאגו כאן לפני שנה מה יקרה אם תהיה רפורמה, מי ישמור על האזרח הקטן מכוח השלטון. אבל נעזוב את זה בצד. אם כן, אם יעז בג"ץ לגעת בחוק הזה, תראה אומה שלמה מי דואג לזכויות מחבלים, מי דואג שאזרחי ישראל ימשיכו לשלם לרוצחים, מי דואג לכבול את מדינת ישראל במלחמתה בטרור. אם פסיקת בג"ץ לפני שלוש שנים הייתה שגיאה קשה, הרי שבמציאות של היום מדובר בטירוף של ממש, אם חלילה זה יקרה שוב. אנחנו בכנסת ישראל, על כל פנים, נציג את דבר העם ששלח אותנו לכאן. זו המחויבות שלי, זו המחויבות שלנו. המחויבות המינימלית שלנו זה לומר: די לטירוף, די לאבסורד, די למימון הרוצחים בידי הנרצחים, די לעוול המוסרי הזה. וגם אם בג"ץ יפסול שוב, אני מתחייב שאני אחזור ואחוקק, וכך שוב ושוב ושוב, עד שנתקן את האבסורד, עד שנתקן את העוול. אני קורא לכולכם להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. חבר הכנסת שמחה רוטמן גם בין מבקשי רשות הדיבור. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. גם לך יש חמש דקות. בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום בבוקר ניחמתי אצל משפחת קוט בשפרעם בעקבות הרג ספאא קוט מטיל ששוגר מלבנון. אני לא הכרתי את המשפחה קודם אבל מאוד התחברתי אליהם. משפחה חמה, משפחה אוהבת, משפחה שכואבת את מות האימא ובת הזוג, שהרגשתי כמה אוהבים וכמה מעריכים. כשיצאתי משם, מהלשכה שלי נשלחו אליי הטוקבקים שהיו באתרי תקשורת ישראליים, אני אקרא לכם חלק מהם: "עם היא מוסלמית" ­– הטעות במקור –"היא לא מעניינת"; "יש, איזה כיף"; "כן ירבו"; "תודה להשם, רק בשורות כאלה"; "לעוד פוסטים כאלה, בעזרת השם"; "תודה אל אלוהים, תודה"; "מגיע לה"; "ישתבח השם"; "תודה, אלוהים"; "מושלם"; "פחות אחת יותר נחמד"; "פחות אחת הרבה יותר נחמד"; "ברוך השם", ועוד קללות עליה. זוהי ספאא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אני מבקש לא להשתמש בדוכן הזה, בסדר? תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. היא מחנכת, מורה מוערכת מאוד. ויש עוד אחת, שהיא מתנדבת במד"א, שכתבה כך: "אין מה לרחם, היא מחבלת לכל דבר". אז תגידו לי, אם ערבי יגיע – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עליזה, אפשר שקט? תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם ערבי יגיע למד"א, איך הבחורה הזו יכולה לטפל בו, אם היא רואה בכל ערבי מחבל? איך היא תטפל? הרי דווקא במוסדות כאלה יש הרבה ערבים ויהודים ביחד. בבתי חולים, במד"א, כולם מטפלים בכולם. מאיפה באה הרוח הזו? האם הם נולדו כך? אני לא מאמין. אני מאמין בבן אדם, "גם ברוחו, רוח עז". זה בא מפה, מפה, כשראש הממשלה, ולא פחות, רואה בנו חזית פנים בתחילת המלחמה, ואומר לציבור הישראלי שאנחנו מול ארבע חזיתות: עזה, הגדה – יהודה ושומרון כלשונו – דרום לבנון ופנים ישראל. הוא מתכוון אלינו, אנחנו, אז זה מחלחל למטה. הדג מסריח מהראש. צריך טיפול שורש לגזענות הישראלית. למשפחת קוט, (אומר בערבית: בני משפחתנו ואנשינו, יקירינו, בשפרעם, ליבנו איתכם. ליבנו איתכם. יהי זכרה ברוך. ולכם, מי שהשאירה אחריה, אני מקווה שתהיו חזקים. תנוחמו משמיים. יהי זכרה ברוך.) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את רוצה לדבר? בבקשה. גם לך יש חמש דקות. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אתמול עמדתי על הדוכן פחות משעה אחרי שנהרגה ספאא מהטיל שנפל בשפרעם, והקראתי את ההודעות – כמו שעשה עכשיו גם חברי חבר הכנסת איימן עודה – והזדעזעתי מההודעות, כשעוד לא הספיקו כל האנשים שהכירו את ספאא לדעת שהיא נהרגה. כשהקראתי אותן התגובה הייתה שגם שרים וגם חברי כנסת עלו לדוכן ובאמת השתתפו בצערה של המשפחה. לאחר שביקשתי לדעת מה התגובה – אני לא סוחטת פה ולא ביקשתי לסחוט תנחומים, וזה טוב שכולם ניחמו את המשפחה, וצריך באמת לגשת אליהם לאחר האובדן הזה, אבל אני עליתי על הדוכן והקראתי את ההודעות כדי לדעת מה העמדה כלפי אלה שכותבים הודעות כאלה. ועל זה לא שמעתי תגובה, לא מהשרים שעלו על הדוכן וגם לא בשיחות האישיות שהיו לי עם חלק מהשרים. אני זוכרת טוב מאוד איך הרבה מהציבור הערבי נעצרו ישר אחרי שכתבו איזשהו משפט. מייד הגיעו אליהם כוחות משטרה. לא היה צריך מישהו להתלונן במשטרה, לא היה צריך מישהו שיפעיל את המשטרה כדי להגן על הציבור מהודעות כאלה. הגיעו, לקחו אותם עם פלנלות על העיניים, קשורים כאילו פשעו, והיה חשוב – וכנראה זו הייתה ההוראה לשוטרים – לצלם את העצורים, למרות שזה מנוגד לחוק, ולשלוח את התמונה לשר כדי שיפרסם אצלו בטיקטוק את התמונות האלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואללה, לא ראיתי היום בבוקר תמונות של אנשים עם פלנלות לאחר שאמרו את הדברים המזוויעים של אתמול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פלנלית. לא היית בטירונות? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. זהו, אתה רואה? צריכה ללמוד הרבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הינה דבר משותף לך ולבן גביר, גם הוא לא עשה טירונות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין לנו דברים משותפים, גלעד. אין לנו דברים במשותף. אבל אני רוצה להגיד, ציפיתי לראות לפחות שלא רק השרים ינחמו, שזה האלף-בית, והיה צריך לעמוד על הדוכן כדי להגיד את זה, אלא שהשרים יפעלו נגד אלה שכתבו את ההודעות האלה. ואתם יודעים מה יותר מרגיז? שקיבלתי תגובות כמו: אוה, זו טיפשה שכתבה כך, או: אל תיקחי את זה, עאידה, לשם, זה השוליים שבשוליים. אז לא, זה לא השוליים שבשוליים. תיכנסו ותראו כמה השוליים התרחבו. תיכנסו ותראו, כי מי שכותב את זה, כותב את זה מתוך הקונסנזוס הרווח בתקופה האחרונה. ותבינו, אלה שכותבים הם כבר עם ערכים של שנאה ושל גזענות נגד האוכלוסייה הערבית בארץ, לא רק נגד האויבים, והם לומדים מהמורים הכי טובים, שיושבים על הכיסאות פה, בבית הזה, כאשר אתם תוקפים אותנו על עמדה שהיא פוליטית, משקרים לגבי מה שאנחנו אומרים ומסלפים את ההודעות שלנו. אנחנו נציגי הציבור הערבי, אז הציבור ילמד שאפשר להתנכל לאנשים אפילו כשהם קורבן של המלחמה הארורה. זאת מלחמה שגובה חיים, וזאת מלחמה שגובה חיים משני הצדדים, ולכן אנחנו גם מתנגדים לה. אז תפסיקו את מסע ההסתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת עטאונה – אתה מוותר. חברי יש עתיד, המחנה הממלכתי וקבוצת העבודה, אתם רוצים הצבעה על ההסתייגות או שאתם מסירים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם רוצים הצבעה. להלן קבוצות המסתייגים: קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. אם כך, רבותיי, שקט, בבקשה. נא לשבת. ההצבעות יהיו הצבעות אלקטרוניות. אנחנו נצביע כרגע על הסתייגות 1, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 27 נמנעים – 1 הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, נגד – 27, אחד נמנע. אני קובע כי ההסתייגות הזאת לא התקבלה. כעת נעבור להצבעה על הסתייגות 1 לחלופין, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 26 נמנעים – אין הסתייגות 1 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, נגד – 26. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. כעת, כאשר כל ההסתייגות הוסרו, נעבור להצבעה על סעיפים 1–3, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה – 29 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 29, נגד – שישה. אני קובע כי הצעת החוק הזאת, כנוסח הוועדה, התקבלה בקריאה השנייה. כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא נקלטה ההצבעה שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תוסיפו בבקשה את ההצבעה של חבר הכנסת הרצנו. תבדקו אם אין הצבעה. הוא הצביע נגד. כרגע נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 29 נגד – 8 נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 29, נגד – שמונה. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת קלנר, ביקשת לברך. בבקשה, יש לך שלוש דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמה מילות תודה למי שגם לו מגיע הקרדיט על זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים מהקואליציה, תכבדו את החבר שלכם, הוא רוצה לברך על הצעת החוק. בבקשה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד תודה למי שעזר לי להעביר את הצעת החוק, הצודקת מאין כמוה, לשלול קצבאות ילדים מקטינים שהורשעו בטרור: ליושב-ראש ועדת הרווחה ישראל אייכלר; ליושב-ראש הקואליציה, חברי אופיר כץ. אני רוצה להודות לפעילים שליוו אותנו מבחוץ: עו"ד מוריס הירש; תנועת אם תרצו; התנועה למשילות ודמוקרטיה; פורום בוחרים בחיים; חזון לאומי; בצלמו; אנשים פרטיים – מתן פלג, יסכה בינה, ישראל שולדינר, הרצל ומירב חג'אג', שי גליק. אני רוצה להודות לצוות המסור שלי, שסייע לי רבות ומסייע לי רבות – לאלירן ברוך, לשמואל אפשטיין, לדותן אפרגן. אני רוצה להגיד גם תודה לייעוץ המשפטי, למרות שלא קיבלתי את דעתו, אבל הוא טרח, עבד, השקיע, ובכל מקרה, גם לו מגיעה תודה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1048; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ז, ישיבה 196; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה, שתציג את הצעת החוק בשמו של יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, חברת הכנסת עטייה. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, מכובדיי כולם, בשם יו"ר ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024, שהגישה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי עם שאר חברי סיעתה. לפי הצעת החוק, מי שאינו תושב ישראל וזכאי מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו לתשלום גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, לא תשולם לו הגמלה אם הורשע בעבירה לפי חוק המאבק בטרור, שהיא עבירת טרור חמורה, או בעבירה שבית משפט קבע כי היא מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, יש בעיה עם המיקרופון. או שתורידו טיפה את המיקרופון – כדי שישמעו אותך יותר – או שתעלו קצת את הווליום של המיקרופון, כי לא שומעים. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> לפי הצעת החוק, מי שאינו תושב ישראל וזכאי מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו לתשלום גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, לא תשולם לו הגמלה אם הורשע בעבירה לפי חוק המאבק בטרור, שהיא עבירת טרור חמורה, או בעבירה שבית משפט קבע כי היא מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור. ממועד גזר הדין בעקבות ההרשעה ועד שפסק הדין לא יהיה ניתן לערעור, הגמלה תעוכב בידי המוסד לביטוח לאומי. כאמור, לגבי אדם שנשפט בבית משפט צבאי לפי תחיקת הביטחון באזור, שאינה כוללת את חוק המאבק בטרור, נקבעה רשימת עבירות מתחיקת הביטחון שייכללו בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", כך שהרשעה בהן תביא לאי-תשלום הגמלה. ועדת העבודה והרווחה וידאה שמדובר ברשימה מצומצמת של עבירות האופייניות למעשה טרור או שההעמדה לדין בגינן בבית משפט צבאי מעידה כי נעברו בנסיבות ביטחוניות של טרור, ונוסף על כך, הוסיפה להצעת החוק מנגנון המאפשר לאדם שממנו נשללה הגמלה לטעון לפני המוסד לביטוח לאומי כי העבירה שעבר לא נעברה בנסיבות של פגיעה בביטחון המדינה ובזיקה לטרור אלא בנסיבות פליליות אחרות, ואם המוסד לביטוח לאומי ישתכנע בכך על בסיס פסק הדין וכתב האישום, לא תחול ההוראה לעניין אי-תשלום הגמלה. המוסד לביטוח לאומי יוכל לקבל מידע מהתובע המוסמך לדון בעבירה לצורך החלטתו בטענות לעניין תשלום הגמלה במקרה כזה. עוד מוצע בהצעת החוק כי כבר בתקופת המעצר עד תום ההליכים של מי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה כאמור יעוכב תשלום הגמלה, אם העבירה המיוחסת לו בכתב האישום היא מאותן עבירות שהזכרתי קודם לכן. מנגנון הטיעון לפני המוסד לביטוח לאומי יחול גם לגבי מעצר עד תום ההליכים באישום של עבירת טרור ביטחונית. כמו כן, מוצע כי לא תשולם גמלה למי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, וזאת אם הוא הוכרז פעיל טרור לפי חוק המאבק בטרור, וכל עוד ההכרזה עומדת בתוקף. בהצעת החוק נקבע הסדר לקבלת מידע, באופן חודשי, משירות בתי הסוהר על מעצרים עד תום ההליכים בעבירות כאמור, וממשרד הביטחון – על הכרזות פעיל טרור שעומדות בתוקפן. כמו כן, מוצע לאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל מהמרשם הפלילי מידע, כולל מידע שהתיישן, לצורך ביצוע ההוראות האמורות. לפי המוצע, המוסד לביטוח לאומי יוכל לקבל מידע מהמרשם גם לשם ביצוע הוראות סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי, שקבועות בו הוראות לעניין שלילת גמלאות בשל פשעים שונים. תחילתו של החוק המוצע תהיה ב-1 בינואר 2025, והוא יחול גם לעניין עבירות שנעברו לפני תחילתו, ככל שההרשעות לגביהן מופיעות במרשם הפלילי, או שנמשך מעצר עד תום ההליכים לגביהן, וכן על הכרזות על פעילי טרור לפני יום התחילה שעודן בתוקף. ואולם, העיכוב או האי-תשלום יחולו רק לגבי גמלאות המגיעות בעד יום התחילה ואילך. המוסד לביטוח לאומי יידרש לדווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה במשך חמש שנים על הגמלאות שלא שולמו או עוכבו, אך ידווח דיווח נוסף בתום שישה חודשים מתחילתו של החוק. כמו כן, נוסף על הצעת החוק שלפניכם – תיקון המאריך עד לסוף שנת 2025 את הוראת סעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי, שלפיה מענקים שניתנים לפי הסכמים מכוח סעיף 9, בשל המצב הביטחוני המיוחד בעקבות מלחמת חרבות ברזל, לא ייחשבו כהכנסה בידי מקבליהם באופן המיטיב עם מקבלי המענקים. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, ואני מבקשת מהכנסת לאשרה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עטיה. אכן, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות רבות. אני אתחיל להקריא לפי השם, ומי שנמצא באולם וירצה לדבר מוזמן. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח; חבר הכנסת איזנקוט; חברת הכנסת תמנו; חבר הכנסת חילי טרופר – אני רואה שחברי הכנסת של המחנה הממלכתי לא נמצאים, אז אני אדלג על הקראת השמות. חברי הכנסת מיש עתיד, מי רוצה לדבר? אתם כולכם רשומים. אוקיי, מיקי לוי, בבקשה. כל הסיעה רשומה בבקשות רשות דיבור, אז תגידו מי רוצה מהסיעה לדבר – יקבל חמש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני – חמש דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה – חמש דקות, בסדר גמור. בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, בג"ץ הדחת בן גביר. בית המשפט העליון קובע שעד סוף החודש הבא המדינה, או הממשלה, תצטרך להגיש את עמדתה, אם להדיח את השר בן גביר מתפקידו. למעשה היועצת המשפטית העבירה לראש הממשלה התייחסות שבה היא מפרטת את מעשיו של השר בן גביר. במכתבה היא לא קובעת שיש להדיח אותו, היא רק מפרטת מה הוא עשה. אבל הנרטיב של ראש הממשלה וחברי הממשלה: לא חשוב, אפשר להאשים את היועמ"שית, היא חזות צרותיו של ראש הממשלה והממשלה הזו. קל מאוד להאשים את היועמ"שית. היועמ"שית ייצגה את הממשלה בבג"ץ מינוי בן גביר, בג"ץ 8910/22, עמדה לצידו של ראש הממשלה והממשלה, וטענה זאת אף שהמינוי מעורר קושי ניכר בגלל עברו הבעייתי הפלילי של בן גביר. בית המשפט העליון דחה את העתירה לאי-מינויו של בן גביר וקיבל את עמדת היועמ"שית בהמשך לדבריו של השר כי שינה דרכו. להד"ם. עבריין נשאר עבריין. תשאלו אותי, אני בעל מקצוע. השר בן גביר – מאז המינוי שלו הוא מתערב התערבות בוטה, פסולה, חוזרת ונשנית בעצמאותה של המשטרה ובהפעלת הכוח המשטרתי. רוחו, לצערי, שורה על הקצינים. ואני אומר לחבריי הקצינים במשפחת השוטרים שלי: השר הוא אינו המפקד שלכם, המפכ"ל הוא המפקד שלכם, אבל הוא לא יכול לעבוד בניגוד לחוק. אתם חייבים לעבוד על פי החוק, בשביל זה אתם נמצאים במשטרת ישראל. בן גביר מתערב התערבות בוטה, פסולה וחוזרת ונשנית – כך אומרת היועצת המשפטית לממשלה – בעצמאותה של המשטרה, בהפעלת הכוח המשטרתי. בן גביר התבטא בדרך שיש בה להרתיע שופטים, יצר דה-לגיטימציה לחקירות אנשי המשטרה על ידי מח"ש. בן גביר התערב בפעולות המשטרה – כך מדגישה היועצת המשפטית לממשלה – בניגוד להחלטות המשטרה. זוהי התערבות פסולה. דהיינו, גם כשהתקבלו החלטות הוא מתערב ומשנה אותן על פי תפיסת עולמו ובניגוד לחוק. השר שילב את כוחו במינוי המפקדים – אשר חשים כי הם חייבים לו, כי הוא קובע את גורלם ועתידם, איבדו עצמאות, ובכך הכריע את עצמאות המשטרה. עוד שורה של דוגמאות לעבירות שמבצע השר מפרטת היועמ"שית לממשלה. היועמ"שית לממשלה השאירה לפתחו של ראש הממשלה את ההחלטה לגבי המשך כהונתו של בן גביר וגיבוש התשובה לבג"ץ. אבל מה חשובות העובדות ומה חשובות הראיות ומה חשובה האמת? הפכו את היועצת המשפטית לאויב, כמי שמתנגדת להמשך כהונתו של בן גביר. חבורה של שקרנים. היא בכלל לא כתבה את זה, היא השאירה לפתחו של ראש הממשלה לענות תשובה לבג"ץ כפי שהוא רואה לנכון. אבל העובדות לא משנות לקובעי הנרטיב. אני מניח כי בית המשפט העליון יתייחס למכתבה של היועמ"שית, למרות שאין בו המלצה להפסקת כהונתו של בן גביר אלא מערכת עובדות וראיות לתפקוד הלקוי ולשליטה שיש לו במשטרה, בניגוד לחוק – שולל למעשה את עצמאות המשטרה. אני מאוד מקווה שבית המשפט העליון ייתן בהקדם את פסיקתו לגבי העתירה שהגשנו חבר הכנסת סגלוביץ' ואני, וגורמים נוספים כמו התנועה לאיכות השלטון, לגבי הניסיון של בן גביר לשנות את פקודת המשטרה. אני מאוד מקווה שזה יהיה בקרוב, כי העובדות בשטח פשוט מפריעות לתפקוד המשטרה כמשטרה חופשית ועצמאית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר על רשות הדיבור; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – מוותר. חבר הכנסת גלעד קריב, גם לך יש חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, היום תוך כדי גלילה בטוויטר קפצה לנגד עיניי כרזה מסוג הכרזות שלצערנו אנחנו רואים כבר 411 ימים. פניו של בחור צעיר הביטו אליי עם הכיתוב Bring him home. אל תתבלבלו, אלה לא היו עיניו הטובות של מתן צנגאוקר, לא של טל שוהם או של זיו או גלי ברמן, התאומים שנחטפו מכפר עזה, אלא פניו של אלי פלדשטיין. Bring him home. תאמרו לי, השתגעתם? לרכוב על גב החטופים לטובת קמפיין לשחרור אדם שלכאורה פעל לקבור את העסקה לשחרור החטופים וחשוד בשורה של עבירות חמורות? הגדיל לעשות אומן התקיעה בשופר, העיתונאי מוטי קסטל, איש ערוץ 14, כאשר צייץ על יוזמה שמתחילה לרוץ ברשתות: תמונה עם הכיתוב "כולנו פלדשטיין". ואני שואל אתכם, אנשי הליכוד, אבדה לכם הבושה? אבדה לכם הבושה? ניחא לעסוק בתנאי המעצר של אלי פלדשטיין, אבל להפוך אותו לגיבור המחנה שלכם? להסית נגד השב"כ, המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה בעניינו? להציג אותו כאסיר ציון, למרות החשדות הרציניים שבגינם הוא נחקר? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רק לפני שבוע ראינו התגייסות חסרת תקדים לקואליציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> השר וסרלאוף, לימור סון הר מלך, שמחה רוטמן, גלית דיסטל, אריאל קלנר, אליהו רביבו – הם הגיעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא לכיכר החטופים, לא למעגל שובתי הרעב ממש כאן, מחוץ לכנסת, לא לקיבוץ ניר עוז ולא לנהריה – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אלא כדי ללוות את מי? את הגברת שפי פז בכניסתה לכלא נווה תרצה. שפי פז, שפרצה לגן ילדים והטילה אימה על תלמידה ועל הסגל. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שפי פז, שסירבה לעבודות שירות – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כי החרטה היחידה שלה היא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חברי וחברות הקואליציה, אלה הגיבורים שלכם, אלי פלדשטיין ושפי פז? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה מוזמן לשבת, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מחנה שגיבוריו היו ז'בוטינסקי וטרומפלדור ועכשיו מעלים על נס – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, קריאת הביניים שלך נקלטה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כל עבריינית או חשוד תורן, כל עוד העבירות מסתדרות עם שלמות הקואליציה. כמה מהר נדבקתם מהחברה שלכם חברת הכנסת סון הר מלך – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תחזור, בבקשה, למקום ותשב. לא צריך פה – עם אלה. שב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שעסוקה בהגנה נמרצת על רוצח משפחת דוואבשה. ובכלל, תאמרו לי – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא איימה להוציא חברת כנסת להורג. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה רגע, אני עוצר לך את הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – מה עוד – – – המחנה הלאומי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, או שתשב במקום או שאני אוציא אותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הרי אתם תוקפים יומם ולילה את צה"ל ואת השב"כ. הרי אתם פותחים את השערים בפני המון מוסת שפורץ לבסיס צבאי ומכה חיילים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הרי אתם מקדמים, כולכם ביחד, חוקי השתמטות נפשעים. זה המחנה הלאומי? מה לאומי בכם? אתם המחנה הלאומי? אבל העיקר – היועצת המשפטית לממשלה. הרי כפי שכבר שמענו הערב, נוח לכם לא לעבוד, לא לעשות כלום, ואז להטיל את האחריות על היועצים ועל הפקידים המשפטיים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נוח לכם לא לקבל החלטות, לקבל החלטות רעות ופופוליסטיות, ולזרוק את זה על היועצים המשפטיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> את זה לא אני אמרתי. אתם הרי יודעים מי אמר את זה עליכם, חברי הליכוד, אחד שקוראים לו בצלאל סמוטריץ'. כך הוא אמר, כפי שציטט הערב נאור שירי. כך הוא אמר עליכם, חברי הכנסת מהליכוד: אתם לא מחנה לאומי, אתם ממשלה וקואליציה שמעלות על נס עבריינים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אחד מהם מיניתם לשר לביטחון לאומי. ממשלה עבריינית, חסרת עכבות וחסרת בושה, ובעיקר ממשלה וקואליציה חסרות פטריוטיות, נאמנות למדינת ישראל ונאמנות לאזרחיה. אתם קואליציה אנטי-ציונית, קואליציה אנטי-לאומית, קואליציה אנטי-דמוקרטית. אתם קואליציית מכונת הרעל ותו לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. זהו, מספיק, מספיק, הוא סיים. זהו. חבר הכנסת שקלים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אמר שאתם שכחתם מה זה להיות יהודים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – אושר, אושר, אתה בקריאה ראשונה. קיבלת. שב עכשיו במקום. תודה. סיימנו. תודה. אני הולך לפי הרשימה: חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וחמד עמאר, אתם רוצים לדבר? יש לכם רשות דיבור. אם כך, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, את גם רשומה כבעלת רשות דיבור אחרונה. אם כך, אין לנו הצבעות על הסתייגויות כי לא הוגשו הסתייגויות. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–4 – 34 נגד – 2 נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 34, נגד – שניים. אני קובע כי ההצעה התקבלה בקריאה שנייה. כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 34 נגד – 2 נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 34, נגד – שניים. אני קובע כי חוק הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון 250), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא – את רוצה לברך? בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חייבת להגיד כמה מילים על הצעת החוק הזאת: כל הצעת החוק הזאת נולדה משאילתה לשר בן צור, שהיה לו אומץ לענות אמת, שיש דבר כזה שאנחנו משלמים קצבאות ביטוח לאומי למחבלים. זה לא היה פשוט, אבל אני חייבת לשבח את השר בן צור ואת הצוות שלו, שבאמת היו צריכים לעשות מחקר אמיתי שם, בביטוח לאומי, כדי לגלות את המידע. אחר כך קיבלתי נתונים מרשויות הביטחון, ונדהמנו לגלות שיש מחבלים שיושבים בכלא ומקבלים קצבאות מביטוח לאומי, ואז התחיל הליך החקיקה. והאמת שפה אני חייבת להגיד תודה ליו"ר הקואליציה. כשהגשתי את הצעת החוק הזאת ביקשתי פטור מחובת הנחה, כי זה הזוי, זה הזוי שאנחנו משלמים קצבאות לתושב עזה כשבמקביל הוא מחבל – או ביו"ש, אותו דבר. אנחנו גילינו את זה. אז יו"ר הקואליציה התגייס וקיבלתי פטור, הממשלה אישרה וההליך יצא לדרך. אני חייבת להגיד תודה לחבר הכנסת אייכלר, שנרתם למשימה וגם את ניהל את הדיון, שזה בעצם שאילתה, הצעה לסדר-היום, דיון בוועדה – באמת הליך פרלמנטרי לפי הספר. ואז חבר הכנסת אייכלר גם נרתם לאירוע, כשכבר הגענו להליך החקיקה. קיבלתי רוח גבית גם ממנו, מבחינת הדיונים, גם מהצוות של הוועדה, גם מהייעוץ המשפטי של הוועדה. זה אירוע מסובך כי אנחנו יושבים פה על כמה חקיקות, גם של חוק המאבק בטרור וגם של החקיקה ביו"ש. זה היה לא פשוט לחבר הכול ביחד, וזו התוצאה. בעצם שמנו סוף לביזיון שיש מחבלים שיושבים בכלא, עשו פיגועים וממשיכים לקבל קצבאות מביטוח לאומי. אין דבר כזה, זה לא נתפס. אני כמובן חייבת להודות לצוות שלי. זה אולי נראה חוק פשוט אבל הוא כל כך מורכב במהות שלו, שאנחנו השקענו בו, יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה, שעות על גבי שעות כדי לגבש ולחבר את כל החלקים. ואני חייבת לשבח את הצוות שלי – את יונתן, את קורל, את אירנה – באמת מאחורי החוק הזה יש המון המון שעות ומחשבה ועבודה משותפת של כל הצוותים. ועוד דבר אחרון, ברשותך, עוד שנייה: כשאני עשיתי את החוק הזה לא הייתה לי מטרה להכניס אצבע לעין למערכת המשפט ולהגיד: זה מה שאני רוצה, ככה יהיה ותקפצו לי. לא. אני כל הזמן הייתי במחשבה שהמטרה שלי היא שהחוק הזה יעבוד, שהוא לא ייפסל, שהוא יהיה מידתי, שהוא יהיה חוקתי, שאנחנו נעמוד בכל המבחנים הרלוונטיים. וזה ההבדל. זה ההבדל – לאן בסוף אנחנו רוצים להגיע: שהדבר הזה, החוק, יעבוד לטובת הציבור ויעמוד בסטנדרט של חברה דמוקרטית והמסגרת החוקתית שלנו, או שאנחנו מחפשים לריב. אני, בכל החקיקות שלי, תמיד הסתכלתי על טובת העניין, כי כל החקיקות שהעברתי, אני בטוחה שהן עמדו בכל הסטנדרטים, יעמדו בכל המבחנים ובסוף ישרתו את מדינת ישראל. וכך מצופה מכל חברי הכנסת. המטרה היא לא לריב עם מערכת המשפט, עם בג"ץ, ולהגיד: הינה, ככה אנחנו רוצים. כן, המטרה – גם דרך הוויכוחים, ולא תמיד מסכימים – להגיע לשביל הזהב, ששם נוכל להתקיים. אני מאחלת לכולנו שזו תהיה הדרך שלנו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, וגם ברכות על הצעת החוק שהתקבלה. << הצח >> חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1804).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. מי שיציג את החוק – השר מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024. עניינה של הצעת החוק שבפניכם הוא בשלושה: א. הארכת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב, הקבועה בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021, בכשנה נוספת, עד ליום 31 בדצמבר 2025; ב. לקבוע כי תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה לתקופה של חצי שנה עד ליום 30 ביוני 2025; והכי חשוב – במסגרת הצעת החוק מוצע להפוך את הוראת השעה לעניין החרגת מחבלים מהסדר השחרור המינהלי להוראת קבע. אני ארחיב בבקשה, ברשותכם, חבריי – כפי שהמסמך הוכן, ואני מקריא את זה בשם השר בן גביר: 1. הארכת הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב – עם פרוץ המלחמה חלה עלייה משמעותית בהיקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. על מנת לאפשר לשירות בתי הסוהר להמשיך ולקלוט עצורים נוספים מגורמי הביטחון, יש חשיבות בהמשך קידום פעולות וצעדים שיש בהם כדי לסייע בהתמודדות עם היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. על כן, במסגרת הצעת החוק מוצע להאריך את הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב בכשנה נוספת, עד ליום 31 בדצמבר 2025. 2. קביעת תקן כליאה – בהתאם להמלצת גורמי המקצוע של שירות בתי הסוהר, מוצע להותיר את תקן הכליאה על 14,500 מקומות כליאה לתקופה של כחצי שנה, עד ליום 30 ביוני 2025. 3. הבשורה הכי חשובה בהצעת החוק היא הפיכת הוראת השעה לעניין החרגת מחבלים שהורשעו בעבירות ביטחון מהסדר השחרור המינהלי להוראת קבע. מחבלים לא צריכים לקבל אף שחרור מוקדם, והדבר חייב להיות מוסדר בחוק קבע ולא בהוראות שעה מתחדשות. אנחנו מתקנים פה עוול גדול שמצטרף לרפורמה הגדולה – לא המשפטית, אני מתכוון, כנראה גם לא נתבקשתי לומר את זה – בתנאים של המחבלים בבתי הכלא: המינימום שנדרש על פי דין ותו לא. לאור האמור, אבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה, ולהעבירו לוועדה לביטחון לאומי לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להוסיף משפט לגבי חוק שהתקבל פה לפני כחצי שעה לגבי נער שעבר עבירת ביטחון – שהוריו לא יוכלו לקבל מהביטוח הלאומי את הזכויות שהוא היה מקבל כשהוא נמצא בבית. אני מבין שבשעתו, כאשר ניסו לחוקק חוק כזה, בית המשפט העליון גם טען שלא ראוי שדבר כזה יהיה. אני פשוט לא יודע באיזו מדינה אני נמצא ובאיזו שנה אני נמצא. אני נמצא בתשפ"ה, באותה מדינה שהייתה לפני שנתיים. עכשיו, במדינה של היום, אין כל בעיה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> במדינה של היום כולם הולכים לשרת ולהגן. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, קריב. תודה. חבר הכנסת קריב, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? במדינה של היום לא משתמטים מהצבא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, יש לי הצעה בשבילך: הדיון האישי ייפתח עוד מעט, יהיו לך שלוש דקות, תעלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> המדינה של היום לא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המדינה של היום לא מפקירה את ביטחון המדינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת קריב, אני תמיד מציע: יש דיון אישי בהצגת החוק. תעלה שלוש דקות, תוכל לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לשמוע אותו? אותו, ששולח את הנכדים שלו להשתמט – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר. אבל אתה מפריע עכשיו לשר. תודה. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – מדבר על בג"ץ, שלא למדו את הלקח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלח את הנכדים שלך לשרת. משתמט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קריב, תודה רבה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> במדינה של היום אני יודע שכאשר אחד לא התחייל, אשתו והילדים לא זכאים לקצבאות מהמעונות. למה? מכיוון שהאבא לא התחייל. אז אם על אחד שהוא לא התחייל – לא שהוא חלילה עשה איזושהי פעולת חבלה, הוא לא חבלן, הוא לא מחבל; הוא לא התגייס מכיוון שאולי הוא עוד לא התייצב שוב – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה עם הגב לאופוזיציה? << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – מכיוון שהרבנים אמרו לו: אל תתייצב, חכה עד שיהיה הסדר – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה עם הגב לאופוזיציה? << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – בהינף יד באה היועמ"שית וקובעת: לא יקבלו כסף. לא יקבלו כסף מהישיבות שמחזיקות תלמידים וכאלה, והאימהות לא יקבלו כסף עבור מעונות ילדים. ופה, לאחד שהוא מחבל היו צריכים להגיע לחוק, וכשהיה חוק בג"ץ מנע את זה. אז מה, אפשר לקבל הסבר? תעזוב אותו, הוא צועק. גם כשהוא רביי רפורמי הוא צועק על דבר שאפשר לשמוע אותו. אני יכול לקבל הסבר מדוע אחד שיושב ולומד לא זכאי לתמיכה, בעוד מחבל – עד היום, עד הרגע, עד שיקבלו את החוק הזה – כן יקבל? מדוע אימא שיש לה ילד במעון לא תקבל סבסוד, בעוד מחבל עד לרגע זה קיבל? מה ההיגיון? באיזו מדינה אנחנו נמצאים? זו השנאה לחרדים שיש. אני לא רואה שום הסבר אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אנחנו כעת נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. אגב, עד שחברת הכנסת מזרסקי תעלה, אדוני השר, אני רוצה להגיד לך שהדיונים בוועדת החוץ והביטחון בנושא של חוק הגיוס או התיקון לחוק הגיוס פתוחים לדיון, פתוחים לציבור, ויש גם שרים שרוצים להגיע לדיוני הוועדה. מי כמוך יודע כאן בבית הזה שאתה כשר יכול להגיע ולהשמיע את הדברים שלך גם בוועדה. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> כשאני הייתי בזמנך חבר ועדת החוץ והביטחון אמרו לנו: יש חברי כנסת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני רק תיקנתי, רק תיקנתי משהו. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> כשאני הייתי חבר אמרו לי: שמע, אדוני, אתה, מקומך כאן; שרים, יש להם איפה לדבר: בממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הינה, תתפלא. בדיונים הפתוחים – – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני לא חושב להגיע לדבר גם בממשלה וגם אצלך בוועדה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני אומר לך כאחד שיושב בוועדת החוץ והביטחון, לדיונים הפתוחים אתה יכול – – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אל תבקש, אל תבקש דבר כזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא מבקש. אני מציע לך כהצעה – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> ההצעה לא מתקבלת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – שאתה יכול להשמיע את הדברים שלך במהלך הדיונים, שהם כולם פתוחים לציבור. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> מה רע לי פה? מה רע לי שגם אתה תשמע אותי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא אמרתי רע. אני רק אמרתי שזו הצעה, זה דיון לא חסוי, דיון פתוח. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> לא, לא. אני לא מקבל את ההצעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי, שלוש דקות. תן לי קצת לשווק את הוועדה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בימים האלה אנחנו כבר התחלנו לדון על תקציב המדינה, תקציב שמגלם פגיעה עמוקה באזרחי מדינת ישראל. דור שלם של ישראלים הולך למצוא את עצמו חסר אונים בשנים הקרובות בגלל ההשלכות של התקציב הזה. את הממשלה נראה שזה לא מעניין, היא מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהמציאות. יש כאלה שאפילו קוראים לתקציב הזה נס גלוי. הגזרות הכלכליות של התקציב מוטלות בזו אחר זו על הכתפיים של החלשים ביותר. המטרה של שר האוצר היא לקצץ, לקצץ אצל כולם. אבל מי שהולך לסבול הכי הרבה מהקיצוצים האלה זה דווקא אותם אזרחים שגם אין להם. הזנחת האנשים החלשים בחברה היא הפקרה. אלה לא ערכי הציונות וגם לא ערכי היהדות. איפה הכבוד להורים שלנו, לסבים ולסבתות שלנו? זו התעלמות מכוונת מהצורך האנושי הבסיסי ביותר ביהדות – לדאוג לחלשים בחברה, אלה שלא משמיעים את קולם. לפני שהממשלה מושיטה יד לכיסם של הקשישים העניים, האנשים השקופים, כדאי שתתחיל לחתוך במנגנונים המיותרים ובהסכמים הקואליציוניים שנועדו לקנות לה שקט פוליטי. במקום זה אנחנו עדים להקמה של עוד ועוד משרדים מיותרים ועוד ג'ובים פוליטיים. הממשלה הזו מוכיחה שהיא לא דואגת לצמצום פערים. זו ממשלה שממשיכה להעמיק את הקרע החברתי תוך שהיא הופכת את נושאי הנטל לשק החבטות שלה. מה עוד צריך לקרות כדי שהממשלה תתעורר? אפשר לקחת את הביטוח הסיעודי כדוגמה לאוזלת היד של הממשלה הזאת. למה חולים סיעודיים הופכים להיות מופקרים? למה שקשישים יישארו ללא ביטוח סיעודי? למה שיותר מ-2.5 מיליון ישראלים ימצאו את עצמם בעוד חודש ללא שום כיסוי ביטוחי סיעודי? אדוני היושב-ראש, אסור לנו לתת יד למה שקורה כאן. מגיע לציבור הישראלי צדק חברתי אמיתי וממשלה שמחויבת להחזיר את הערכים שלה לשולחן ולסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת אושר שקלים – דווקא הגעת עד לפודיום בשביל לדבר, ועכשיו אתה מוותר על זכות הדיבור שלך שלוש דקות, אז אל תפריע אחר כך, כי אני אזכיר לך שוויתרת על שלוש דקות בדיון האישי; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי. שירי, אתה רוצה לדבר? בטח. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בטח, אנחנו מחכים לזה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות, דיון אישי. מי שלא רוצה – יוותר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא מוותרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא מוותרים. הוא לא לוקח דוגמה מחבר הכנסת שקלים. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מחבר הכנסת שקלים? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה מצחיק אותי שדיברו על גיוס עם שר המסורת והשר לירושלים במשרד ראש הממשלה. אני רוצה להזכיר לכם או לחלוק איתכם את החוויה האישית שלי כשחוק הגיוס עבר, אחרי ועדת שקד – ב-2014, נכון? דיברתי בדיוק עם שלי; חברת הכנסת טל מירון, סליחה, שזה היה שונה, נכון? ואז, אם אתה זוכר, חבר הכנסת מיקי לוי, מישהו אזק את עצמו לדוכן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי זה היה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מי זה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי זה, מה שנקרא. ואז אמרתי, למי שלא היה או יודע, השר פרוש אזק את עצמו. לדעתי בגלל זה גם הפרידו את העסק פה. אז לדבר איתו על גיוס זה משהו באמת מופרך. מי אמר לו: אם יהיה לך זמן, אז אולי תגיע ותשמע ותראה? אדוני היושב-ראש, הזמנת אותו לישיבה של ועדת החוץ והביטחון, אבל הזמנת את אחד השרים העסוקים ביותר בממשלת ישראל המנופחת ביותר בהיסטוריה. אני לא בטוח שעם כל נושא המורשת יהיה לו מספיק זמן להגיע לדיוני חוץ וביטחון, בטח ובטח בנושא שולי כל כך, עניין גיוס והזכות לשרת בצבא ההגנה לישראל. אבל מצד שני, אדוני השר, כנראה לא תוכל לאזוק את עצמך לכשיעבור חוק גיוס. אני רוצה להאמין שוועדת החוץ והביטחון תעשה חוק גיוס צודק ל-כו-לם במדינת ישראל. בדקה האחרונה אני רוצה לדבר על ישיבת סיעה של איתמר בן גביר, שאמר שהיועצת המשפטית לממשלה – טלי לא פה, אז צריך להגיד את זה כל כך הרבה פעמים ומהר – רוקמת מזימה נגדו ופותחת לו תיקים. אני רק רוצה להזכיר לאיתמר בן גביר שבדיון – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה לעשות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף תשמעי. היה לי משהו אחר להגיד. תכף תשמעי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק מבקש עוד 20 שניות, על ההפרעה של לימור סון הר מלך, כי אמרתי "איתמר בן גביר", וחנמאל יושב לכם עכשיו על המליאה, ואם אמרתי "איתמר בן גביר" ואתם לא קפצתם להגן עליו, בלי שום קשר למשהו, אז כנראה אתם תצאו מקבוצת הווטסאפ. אבל בלי שום קשר לזה – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – איתמר בן גביר ואנשי לשכתו חילקו נשק כפקידי רישוי בניגוד לחוק במדינת ישראל, משל היה סוכריית טופו – טופי, סליחה; טופו – כי אכלתי את זה בצוהריים. ככה חולק נשק במדינת ישראל. ועל זה, גבירותיי ורבותיי – יש לי עוד הרבה סעיפים, כמובן: על התערבות בעבודת המשטרה; מינוי לקצין את הצל – מינה אותו לקצין, כן, קצין משטרה, הצל. להלן – משטרת בן גביר. לכן, אדוני בן גביר, נפתחת נגדך חקירה. לכן ראש אגף רישוי עזב שבוע אחרי הדיון בוועדה לביקורת המדינה. לא רוקמים נגדך מזימה. אתה עבריין מורשע, מורשע, שצריך גם להישפט על זה שאתה נוסע בלי חגורה, זה שהנהג שלך עובר באדום – אלף ואחד דברים. 78 הרשעות, 78 הרשעות בתעבורה – רק על זה צריך לפתוח נגדך בחקירה. זו לא מזימה, זו עובדה. עבריין מורשע שמנהל משטרה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אתה רוצה לדבר? בבקשה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני נוכחת ומוותרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, נוכחת ומוותרת. אוקיי. אז חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר נוכחת, מוותרת, ועכשיו חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. יש חברי כנסת שחושבים גם מה יירשם בפרוטוקול כאשר הם מוותרים על זכות הדיבור. זה חשוב. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני משתתף בצער המשפחה על חייל נוסף שנפל היום. חייל נוסף שנפל, מצטרף לשרשרת ארוכה של חיילים שנלחמים עבור כולנו. הממשלה הזאת נוהגת לדבר כל הזמן על חיילינו הגיבורים, ואכן, הם צודקים – חיילינו גיבורים. חברי הכנסת של הקואליציה פחדנים. גיבורים אין שם. 15 חברי כנסת בקואליציה לא שירתו, כי לא רצו לשרת, או שבכמה מקרים הצבא לא רצה אותם, אבל 15 לא שירתו. הם מתגאים בזה שהם לא משרתים, ואתם איתם ועושים כל מאמץ לקנות קואליציה בכסף. באים לפה אל הדוכן, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול, שמדבר על לוחמינו הגיבורים וילדינו. על ילדים של מי הוא מדבר? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שלנו – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלנו. האם כל חברי הקואליציה הם ב"שלנו" הזה? התשובה היא חד-משמעית לא. 15 לא שירתו. יושב פה מולי השר לירושלים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ומסורת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומסורת, ששירת, לא שירות מלא, אבל שירת. אבל יש כאלה שלא שירתו, ולא מפריע להם כהוא זה לשבת בקבינט, להתעקש על לשבת בקבינט, שיוכלו להחליט את מי לשלוח להיות חייל גיבור, ואתם מגבים את זה ואתם קונים את זה בכסף. אז לוחמינו אכן גיבורים, אבל אתם קואליציה של פחדנים, כי אפילו את האמת הברורה אתם לא מסוגלים להגיד – שלפני לוחמינו הגיבורים חשובה לכם קואליציית הפחדנים. זו מציאות החיים, מה אפשר לעשות. היא לא נעימה. היום היה דיון בוועדת החוץ והביטחון. חברים יקרים, מדינת ישראל במלחמה. כל יום אתם מספרים לנו את הסיפור הזה. אנחנו לא צריכים שתספרו, אנחנו יודעים. האם אתם מתנהגים כאילו אתם במלחמה? אני מזמין אתכם לטייל בוועדות הכנסת פה. אין קשר בין חלק גדול מהוועדות לבין המציאות שבה אנחנו נמצאים. זאת המציאות. חלק מהרבנים קוראים בקול גדול, במפגיע, לא לשרת. זאת מצווה לא לשרת. חברים, אני קצת מכיר את החוק הפלילי, ואני לא חושב שזה יהיה נכון, אבל אתם יודעים שמצווה כזאת היא עבירה פלילית על החוק? אומר את זה הרב הירש שלכם. קמתם ואמרתם: לא יקום ולא יהיה? שמה שהוא אומר הוא דבר נורא? שלא יכול להיות כדבר הזה? לא. ממה אתם מפחדים, חברי הכנסת הגיבורים? ממה? אתם חבורת פחדנים לעם של גיבורים. אתם לא ראויים לעם הזה. עניין של זמן עד שהדבר הזה גם יוכרע, אבל עד אז תמשיכו לא להסתכל במראה, כי מי שתראו שם מול עיניכם, אינם גיבורים. פחדנים גדולים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח פה מעל בימת הכנסת בפינה חדשה, פינת החידה לאזרח. שימו לב: איזה חוק עבר לדעתכם אמש, בשעת לילה מאוחרת, במליאה בקריאה ראשונה שנוגע לרשויות מקומיות עם יותר מ-100,000 תושבים? להלן האפשרויות: א. חוק הקובע מימון של מרכזי יום לקשיש לכל בני ובנות ה-80 ומעלה, מרכזים מאוד מאוד חשובים לאנשים במצב סיעודי, שאגב, הם בגירעונות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה. זה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ב. חוק הקובע פטור מארנונה למשפחות שבהן אחד מבני הזוג גויס השנה ליותר מ-100 ימי מילואים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם אומרים שלא. לא. שימו לב, אולי חוק שמחייב מימון תקנים נוספים במערך בריאות הנפש והחוסן הקהילתי ברשות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו כל התשובות נכונות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז תקבלו את האפשרות הרביעית: חוק שמאפשר מינוי סגן ראש עיר נוסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן – – – ג'ובים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי שנתיים שבהן הממשלה הזו מכהנת, יש למישהו ספק בנוגע לכך שבזמן המלחמה, בעיצומו של משבר כלכלי, ערב העלאת מיסי מדינה ומיסי ארנונה, מה שהממשלה הזו, מה שהקואליציה הזו בחרה לקדם באישון ליל זה עוד תפקידים וכיבודים? כי זה מה שעם ישראל כרגע צריך, לסדר עוד טייטלים ולשכות לאנשי שלומם, בזמן שהציבור עמוק עמוק בתוך מלחמה קשה. יש אלף – אלף מטרות יותר ראויות להתעסק בהן בעת הזאת, אלף סיבות למה הדבר האחרון שחסר כרגע ברשויות זה טייטלים ותארים, שאליהם גם נלווים לא מעט בזבוזים ומשאבים. אבל אם יש משהו שהממשלה הזאת הוכיחה זה שהשיקולים הקואליציוניים גוברים אצלה תמיד על הכול. שימור הקואליציה יותר חשוב מחיי החטופים, יותר חשוב מגיוס המשתמטים, יותר חשוב מהשקעה במנועי צמיחה, יותר חשוב מהכול. ואם זה מצליח להם ברמה הארצית, הם אמרו, אז למה לא לעשות את זה גם ברמה המוניציפלית? הרי מה כבר יכול לקרות מהתעסקות בטפל ביותר בעיצומה של שעת חירום ביטחונית ובזמן משבר כלכלי חריף? זה מזכיר לי את הסיפור על בן אדם שנופל מבניין גבוה של 30 קומות, ובדרך שואלים אותו: תגיד, מה שלומך? אז הוא אומר: בינתיים הכול בסדר. תודה, תודה לכם. תתביישו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב כהן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי רוצה לדבר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לעשות הכרזה: אני מכריזה בזאת על מצווה חדשה. יש תרי"ג מצוות, אבל אני מוסיפה מצווה חדשה – מצווה להיות עריק. לא תרי"ג, תרי"ד. לא אני אמרתי, לא אני אמרתי. אלה דבריו של מנהיג הזרם הליטאי הרב משה הלל הירש. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד, אין מה להגיד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון? מצווה נוספת. אני רוצה לצטט מדבריו של חגי, אביו של סמ"ר במילואים אלישע יהונתן לובר, זכרו לברכה, שנפל ברצועת עזה. כך הוא כותב: "מצוות העריקות. שמעת, יהונתן?" יהונתן זה הבן המת. "יש מצווה חדשה בתורה, 'מצווה להיות עריק'. איך פספסת את המצווה הזאת כשהסתערת על האויב? איך לא ידעת, כשהגנת בגופך על נשים, ילדים וזקנים, שאתה עובר על מצווה? חשבת שיש מצוות פיקוח נפש. חשבת שאתה מקיים מלחמת מצווה. חשבת שאתה עושה רצון השם. טעית. יש מצווה אחרת גדולה יותר, שלמה יותר, מפורשת כנראה בספר כלשהו שפספסת. מצוות העריקות. מצווה שמתן שכרה בצידה, שמאפשרת לך לחיות, ולהוריך לא להתאבל ולכאוב, ולאשתך לא להיות אלמנה מתגעגעת, ולילדיך לא להיות יתומים ללא אב. המצווה להיות עריק. לא התייעצת עם גדולי תורה 'נכונים'. שמעת לדוד המלך, לאברהם אבינו, ליהושע. טעית. מצווה להיות עריק. אז חבל שאתה לא מתהדר בכותרת 'ליטאי'. חבל שאתה לא נולדת לאלו שכן מקיימים מצווה, מצוות העריקות. חיית בטעות. מת בטעות. אבל הטעות הזו מקנה לך מקום של כבוד על כנפי השכינה. ובזכות הטעות הזו הליטאים יכולים ללמוד בלי הפרעה. ובגלל שטעית ילדים יכולים להגיע לגיל בר-מצווה, ונשים יכולות ללדת בבטחה, ואברכים להתפלל בקול ענות חלושה. הרשה לי, כבוד הרב, לעוץ לך עצה. הכאב שהסבת לי ולרבים אחרים גדול מנשוא. אם זו לא אונאת דברים, אני כנראה לא מבין כלום בהלכה. ולכן, אנא, דבר על חשיבות לימוד התורה. על הצורך בבחורים שילמדו בלי הפסקה, ואל תקטין 'על הדרך' את המצווה הגדולה שעליה מסרו נפשם רבים כל כך, שלמים כל כך, תלמידי חכמים כל כך. כל כך יראי שמיים ואוהבי ה'. אנא, ליבנו פצוע, ומתוך שדמעתנו מצויה, אונאתנו קרובה וצערנו בוקע שמיים ומגיע עד כיסא הכבוד". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. שלוש דקות גם לרשותך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, היום ציינו בכנסת את יום הילד הבין-לאומי, ואני חייבת להזכיר את בנה של ספאא קוט עואד, שנרצחה אתמול מנפילת טיל. בנה עבדאללה בן העשר נשאר יתום, בלי אם ועם אבא פצוע קשה. אתמול כשעלינו לכאן לדוכן, וגם היום, חברי הכנסת, התרענו על התגובות הקשות שהיו ברשתות. ואני מאוד מכבדת את חבריי, גם הח"כים שעלו לכאן וגינו את אותן תגובות. אבל כנראה שלא ממש הובנו טוב בדבר הזה. אנחנו התרענו על שני דברים: אחד זה התגובות הקשות מאנשים, ועדיין, כמה שזה קשה, אבל בסופו של יום אפשר להכיל – לא להכיל, כאילו להגיד: אלה אנשים, עשבים שוטים, לא יודעת מה. אבל אנחנו רואים תגובה של מישהי במדים רשמיים של מד"א, שבלי שום בושה, בלי שום פחד להסתיר את הזהות שלה, כותבת דברים שאני מתביישת להגיד, והיא פוגעת בכבוד המחנכת אפילו כשהיא מתה. לכן היום אני פניתי במכתב רשמי למפכ"ל המשטרה להזכיר לו את התפקיד שלו. אנחנו רוצים לראות – ואני מצפה שגם אתם תהיו שותפים לפנייה הזאת – אם הוא יעשה את מה שצריך לעשות עם גזענית ומסיתה כמו נועה במדים הרשמיים שלה כמתנדבת במד"א. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מה היה קורה, חס וחלילה, אם המקרה היה הפוך, ומישהו מהחברה הערבית, אזרח פשוט, אפילו ילד קטן או סטודנט, כפי שראינו בתחילת המלחמה, היה מגיב תגובה שבעיניי היא אפילו לא ערכית – אני מדברת על ערכים קודם כול, ולא מדברים על גזענות – מה היה נעשה? אנחנו ראינו מה נעשה. ראינו בפועל, במציאות, מה עשו לאותם סטודנטים, שלא עשו כלום יחסית למה שנעשה. ראינו שבסוף באמת הם היו חפים מפשע; וגם עובדות בבתי חולים, על פסוק קוראן שהיה כתוב בדף הפייסבוק שלהן מזמן, השעו אותן מהעבודה וטרטרו אותן. למה ללכת כל כך רחוק? נחזור לאותו יישוב, טמרה, לאנתסאר חג'אזי, שעושה הפעלות לילדים, דברים טובים, דברים חיוניים – ראינו איך השר בעצמו יצא והתגאה שנתן הוראה לעצור אותה באישון לילה עם פלנלית על העיניים שלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להגיע לסוף, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השאירו אותה – ברשותך, רק דקה – השאירו אותה כל הלילה ברכב (אומרת בערבית: בתחנת המשטרה בנצרת) כי לא היה איפה לשים אותה בלילה. שיהיה טיפול שווה כדי שיהיה אמון במערכת הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב, עליזה, שומעת? אני מבקש רק לשים לב, יש משבר בקואליציה שלא סיפרו לך עליו. אני רוצה שנייה לדווח לכם ראשונים. תמונת המצב היא כזאת: לפני כחודש העלה חבר הכנסת ניסים ואטורי הצעת חוק – את שומעת, עליזה – שמציעה שחבר כנסת שהורשע בהשתתפות בארגון טרור לא יוכל לרוץ לכנסת. הצעת חוק אמיתית. אפילו נשמעת די הגיונית, נכון, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לגמרי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מורשע בטרור. אלא שמה התגלה? שהצעת החוק הזו, כרגע יש אדם אחד בכנסת שבגללה לא יוכל לרוץ – השר בן גביר. אצו-רצו אנשי הקואליציה, ומהר-מהר ואטורי הוריד את ההצעה. עכשיו, אני במקומך, לימור סון הר מלך, הייתי חושש גם כן, כי שימי לב למילים הבאות, חברת הכנסת הר מלך: "שכל ישר, מוסר בסיסי, חוק ומשפט" – אתה מזהה את זה, אופיר כץ? "מורים כולם כאחד: מי שמעלה על ראש שמחתו מחבלים רוצחים ודומיהם, מקומו לא יכירנו בכנסת ישראל". אלה דברי ההסבר להצעת החוק שלך, שעברה כבר בקריאה טרומית – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות. ב-23 בספטמבר, חברת הכנסת לימור סון הר מלך מביעה תמיכה – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא לא רוצח. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ברוצח דוואבשה – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תקשיב, הודאה תחת עינויים היא הודאה לא קבילה. היא הודאה לא קבילה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – קוראת לעמירם בן אוליאל "קדוש". << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין לך דוגמאות של חברי כנסת מהצד הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה נופל רק עליהם? רק עליהם אתה נופל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה – הוא בא לוועדה לשמור עליו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מציע לך, חבר הכנסת, אני מציע לחבר הכנסת טור פז לשאול שוב את השאלה: האם יש משבר בקואליציה או לא? אבל, חברים, סיימנו, סיימנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שעושה מילואים – – – להגן על איימן עודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אופיר כץ, תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, הוא לא עבר, לא. תביא את החוק, אנחנו נתמוך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מילואים – – – איימן עודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, תם הטקס. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שלכם עם חיזבאללה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נתמוך, אופיר, נתמוך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אופיר, תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תקשיבי: לעניין סעיף קטן – גילויי אהדה או תמיכה במאבק מזוין, אף אם לא נעשו, לעניין זה יראו מפלגה ברשימת מועמדים משותפת כמשמעותה. כלומר: אם חברת כנסת אחת מתוך רשימה מביעה אהדה לבן אדם, גם מפגע בודד שפגע – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין לך גבול. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שעשה מעשה טרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, לימור. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין לך גבול. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-23 בספטמבר אני קראתי – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין לך גבול. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קראתי למשפחה של רוצח "צדיק קדוש"? סליחה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא אדם חף מפשע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא חף מפשע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בית המשפט יקבע מי חף מפשע ולא את, לימור סון הר מלך. בית המשפט הרשיע את עמירם בן אוליאל בפיגוע טרור, ברצח משפחה, מה לעשות שהם ערבים? למרות שהם ערבים, הוא עשה מעשה טרור. לפי החוק של אופיר כץ, אדם שהביע תמיכה במחבל לא יוכל לרוץ לכנסת. אם ככה, אני מבין שפעם אחת ניסים ואטורי, פעם שנייה אופיר כץ – עושים מאמץ עילאי, יש שיגידו מוצדק, לפסול רשימה בכנסת ישראל מלרוץ לכנסת הבאה. מה אני אגיד לכם, שווה חשיבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תקרא את החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה, כבר הגיע תורי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מרגיש שאני צריך לשכנע את האנשים לדבר בדיון האישי. לא חייבים, אפשר להמשיך. שלוש דקות, בבקשה. אגב, נעלתי את הרשימה, אז מי שלא נרשם – זהו, כבר לא יוכל לדבר. לפחות בזה אני עושה את המקסימום. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, 410 ימים למלחמה, 101 חטופים בשבי מפלצות החמאס במנהרות עזה. אתמול עמד ראש הממשלה על הדוכן הזה, ואמר: אתם באים אליי בטענות? אני, שעושה כל כך הרבה מאמצים כדי להביא את החטופים הביתה, אותי אתם מאשימים? תאשימו את החמאס. וראה זה פלא, לא עברו יותר מ-24 שעות – ואני מדגיש: על פי התקשורת, מה שהודלף מתוך הישיבה עצמה – וצוות המשא ומתן ביקש מראש הממשלה נתניהו מנדט רחב יותר לניהול המשא ומתן לשחרור החטופים. מה אתם חושבים קרה? נתניהו ושר הביטחון כץ סירבו. הצוות אומר: אנחנו מדברים עם עצמנו, אנחנו חייבים שטח רחב יותר, כי איננו מסוגלים להביא אותם הביתה – את כל התמונות שנמצאות כאן ביציע. הצוות ביקש אפשרות לקבל תמרון רחב יותר על מנת להחזיר את אחינו השבויים בידי מפלצות החמאס. 410 ימים, החורף קרב, חלקם אינם בין החיים. והאחריות היא של הממשלה הזו ושל ראש הממשלה. אין באמת משא ומתן, הכול מתמוסס, כך הודלף מהדיון הלילי שהתקיים הלילה. הצוות אומר: אני לא מסוגל לקיים משא ומתן. הכול נעצר. ראש המוסד – אל תגידו לי שאתם לא מאמינים לו – והאלוף אלון ביקשו מרחב נוסף על מנת להתקדם. מייד יצאה לשכתו של ראש הממשלה, והאשימה: עוד הדלפה, עוד שקר של גורמים אינטרסנטיים. כך הגיבה לשכתו של ראש הממשלה. מה נצפה? אדוני ראש הממשלה, שמענו את הבדיחות של: רק לחץ צבאי ישיב את החטופים הביתה – שטויות במיץ עגבניות. 410 ימים. שיחשוב כל אחד מיושבי הבית הזה: אם היה מדובר בבנו, בתו או באחים הקטנים החמודים הג'ינג'ים האלה, משפחת ביבס, אחד בן תשעה חודשים, כבר שנה ותשעה חודשים ואחד בן ארבע כשנחטפו – היום הוא בן חמש. המהלך הזה מחזק את הידיעה כי אינך מעוניין בשחרור החטופים, אלא בהארכת המלחמה להישרדות שלך. אני אחראי למה שאני אומר: ההיסטוריה תשפוט את כולכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה שר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא יצא לשתי דקות באישור שלי, זה בסדר. הוא חוזר מייד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדבר מול השר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אתה רוצה להתחלף עם מישהו מהחברים שלך, אני אתן לך, אם אתה רוצה, אם זה קריטי לך. למשל שלי טל מירון אולי רוצה לדבר. אבל תכף הוא ישוב. תשאל אותם, אולי רוצים להחליף אותך. אין לי בעיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, אני לא יודע אם אתם מכירים את קרן העושר. קרן העושר זה קרן שהמדינה הקימה, שאמורה לצבור אליה את כל הרווחים ממשאבי הגז שאנחנו מכלים. אחרי עשור של ציפייה, סוף-סוף הקרן הגיעה למיליארד שקלים, והחל ממיליארד מתחילים להקצות 3.5% – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה כסף יש בה? גנבו את הכול. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל שנה מהרווחים בחזרה לטובת אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ויש לה מטרות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, חברת הכנסת הרכבי. לקרן יש מטרות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> באיזו ממשלה? ממשלת לפיד. ב-2014. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. הכנסת ביקשה לתת לממשלה מרווח של שיקול דעת כדי להחליט לאיזה מטרות חברתיות וכלכליות להעביר את אותם כספים, אבל היא קבעה בין היתר שסכומים מסוימים חייבים ללכת לעידוד תעסוקה בנגב ולאנרגיות מתחדשות, ולמו"פ של אנרגיות מתחדשות. מה עשתה ועדת קרן העושר בראשות חברת הכנסת לימור סון הר מלך? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה פשוט לא ייאמן. אני עשיתי? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> החליטה להעביר – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה פשוט שקרן. אין לך – – – לשקר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך, חברת – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל מילה שנייה שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כל מילה שנייה, כל שלישית. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נכון, אתה צודק, כל מילה שנייה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת ישראל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, הינה השר חזר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת ישראל, ויותר מדויק, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הביא הצעה בפעם הראשונה שחולקו כספים, 110 מיליוני שקלים – והיא עברה, כמו שהיא הגיעה כך יצאה, דרך הוועדה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומה הם עשו? הם העבירו אפס לעידוד תעסוקה בנגב, אפס לאנרגיות מתחדשות – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אפס למחקר ופיתוח. בזזו את תקציב הקופה – 110 מיליון שקלים, בזזו את תושבי הנגב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזזו את תושבי הנגב, לא נתנו שקל, אגורה שחוקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, תעצור, שנייה. חברת הכנסת לימור, בואי נסכם. לימור סון הר מלך, את לא יכולה להפריע כל שנייה. אני מציע לך, את רוצה להירשם לשלוש דקות? אני אתן לך זכות. אני ארשום אותך, למרות שכרגע נעלתי את הרשימה, אבל אני מבקש לא להפריע כל שנייה לחבר הכנסת הרצנו, כי זה לא יעבוד. אז את רוצה? אני ארשום אותך לשלוש דקות. תיגשי למזכירה, תירשמי לשלוש דקות בדיון האישי, ואז תוכלי להשיב, אבל לא להפריע לו, בסדר? תודה. ואז תהיה לך זכות להשיב מה שאת רוצה. אני עצרתי לך את השעון, אם שמת לב. אני דואג לזכותך להשמיע את דבריך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אני לא יודע אם פספסת, אבל קרן העושר – שחילקה לראשונה לפני שנתיים 110 מיליון שקלים, שהיו אמורים ללכת לפי חוק לעידוד תעסוקה בנגב, לאנרגיות מתחדשות – נבזזה על ידי שר האוצר וחברת הכנסת לימור סון הר מלך. אפס לאותם יעדים. השמועות: הפכו את זה לקופה קטנה של כספים קואליציוניים של שר האוצר, ובזמנו סגנית שר האוצר, למטרות חברתיות – שאף אחד לא מזלזל בחשיבות שלהן, אבל הקופה הקטנה שלך. 3.5% מכספי הקרן הם 190 מיליוני שקלים. 190 מיליוני שקלים שאמורים ללכת לעידוד תעסוקה בנגב, לאנרגיות מתחדשות, ולמחקר ופיתוח, עכשיו שוב הולכים להיבזז ולא להגיע ליעדים שקבע המחוקק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאן זה הולך – זה אמור להיות בחוק. אני במקרה ישבתי בוועדה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צודק, חבר הכנסת אזולאי. אני פותח את זה, זה מולי. ינון אזולאי, סעיף 38 בחוק לקרן אזרחי ישראל קובע שהכספים הללו אמורים ללכת למטרות חברתיות וכלכליות, אך הממשלה צריכה לנקוב מה הסכומים שעוברים לעידוד תעסוקה בנגב, לאנרגיות מתחדשות ולמחקר ופיתוח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, אתה לא חייב. בשביל זה קיימת ועדה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. הביא שר האוצר – זה בדיוק מה שאני אומר. הוועדה בראשות לימור סון הר מלך קיבלה את ההצעה שבה יש אפס לעידוד תעסוקה בנגב, אפס לאנרגיות מתחדשות, אפס למחקר ופיתוח, תוך ביזוי לשון המחוקק. אגב, מי שחוקק את החוק הזה היה משה גפני. משה גפני. ולכן אני אומר – גם עכשיו, בתקציב 2025 שאמור להגיע, הקרן תחלק 190 מיליוני שקלים שאמורים ללכת לנגב. מה אתם הולכים לעשות? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה קשקשן. אתה קשקשן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לבזוז את הכספים של תושבי הנגב פעם נוספת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> קשקשן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה כמה פעמים תגידי שאני שקרן – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה שקרן, זו עובדה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – האמת היא ברורה, הנתונים הם ברורים – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש עובדה. אתה פשוט משקר פעם אחר פעם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואתם בוזזים את קופת המדינה לטובת הצרכים הסקטוריאליים שלכם, לטובת החברים שלכם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> רגע, אבל אני יכולה לענות לו? אם הוא דיבר אליי, אני יכולה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לימור, את רשומה כדוברת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, תגיד, מה אתה עושה לקואליציה שלך? מה אתה עושה להם? אמרנו לך, הזהרנו אותך, הזהרנו אותם. הם הרי כבר ייזכרו לדיראון עולם כקואליציית החורבן, כממשלת החורבן. זה לא יעזור, הם לא יוכלו להתחמק מזה. זה לא קשור ליחד ננצח. יחד ננצח – יש בקואליציה הזאת הרבה חברים שמבינים את היחד הזה. יחד ננצח, איתם. בהקשרים האלה אין שמאל ואין ימין, יש משרתים ויש משתמטים. היית צריך להיות היום בוועדת החוץ והביטחון, לשמוע אימא, אישה – במקרה מלוד, מהגרעין התורני, או לא מהגרעין התורני; הבעל רופא, אומר דברי תורה כשיש לו זמן. תשמע אותה, מה היא אומרת על איך אתה מנסה לגרור אותם לחוקי השתמטות. זה לא ילך. חבר הכנסת בוסקילה, אתה עוד לא היית פה. אני מניח שאולי אם היית יודע למה מביאים אותך, לא היית בא. זאת קואליציה שיש בה 15 שלא עשו יום אחד צבא. תוציא מהקואליציה הזאת, שמנהלת את המלחמה ואותנו, את 15 המשתמטים האלה, ותחשוב איך הם יכולים להגיד לנו, לילדים שלנו, לחתנים שלנו, לנכדים שלנו – איזו סמכות מוסרית בסיסית יש להם להגיד: ראש הממשלה הולך לפרוזדור נצרים. לפני שבוע יצאו משם שני חתנים שלי, אחרי כמעט 80 יום, אולי יותר. הקואליציה הזאת מבינה מה זה? מה זה הנשים שלהם, מה זה הילדים שלהם, הנכדים שלנו? מה זה, כאילו? עמד פה איזה עמיחי אליהו. אני לא קורא לו "שר", קשה לי. האמת, קשה לי. אולי אני לא בסדר. קשה לי לקרוא לו "שר". << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. זה לא בסדר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קשה לי, אני יודע. קשה לי. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר כאן שאני הוצאתי מרוח צה"ל את ערך הניצחון. קשה לי, מה אתם רוצים? זה מה שעשיתם. הינה, אני אומר לכם גילוי: קשה לי. אתם רוצים שלסילמן אני אקרא "שרה" כשהיא קיבלה את זה בשוחד? זה נגד כל התלמוד שלנו, כל התורה שלנו. אתה לא יכול לקרוא להם ככה, ולכן מה שאני אומר – זה קשה. ואת ערך הניצחון לא הוצאנו, אבל דוגמה אישית נשארה שם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז השתיקה שלכם היא ההפך מדוגמה אישית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ידידיה צבי סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון; בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הכיס שלנו, אזרחי ישראל. אתם יודעים, הסתכלתי קצת על המספרים ועל ההערכות. בזמן שאנחנו מדברים פה על כל כך הרבה עניינים פוליטיים ודילים מלוכלכים וכל הטינופת שמתרחשת בבית הזה ובממשלה הזאת, בינתיים מה שקורה זה שמשפחה בישראל, לאחר כל הגזרות הכלכליות שאנחנו מדברים עליהן כעת, תשלם 20,000 שקלים נוספים בשנה. 20,000 שקלים. גם ככה יוקר המחיה במדינת ישראל הוא בלתי נתפס, וגם בלתי נסבל. הכול כל כך יקר פה, כל כך קשה להתקיים פה, להתקדם פה, לקנות דירה פה, להיות זוג צעיר פה, לגדל ילדים פה. ועכשיו הכול הולך לעלות: יהיה לנו זינוק במחירי המים והחשמל והארנונה; המע"מ עולה ב-1% שלם – כבר עבר, אם אתם זוכרים, בכנס הקודם; הדלק הולך להתייקר; מוצרי מזון בסיסיים, ביגוד – כל הדברים האלה הולכים להתייקר. סל הקניות שלנו הולך לזנק ב-2,400 שקלים בשנה; העלאה של ביטוח לאומי ומס בריאות; מיסים וגזרות על מעמד הביניים, שהוא המעמד היצרני, הוא המעמד העובד, הוא זה שהולך לשרת בצבא, וכמובן, במילואים; כל בעלי העסקים הקטנים שהתגייסו למילואים והעסקים שלהם פשוט נמחקו והתפוררו ואין להם לאן לחזור; שחיקה של 4% בשכר נטו לציבור העובד; ויתור על ימי הבראה שמסתכם בכ-900 שקלים לכל אזרח בציבור העובד; קיצוץ של 275 מיליון שקלים מתקציב משרד הבריאות, שישפיע על הטיפול והשירות שכולנו מקבלים בבתי החולים. ויחד עם כל הגזרות האלה שאני מתארת לכם, לא פגעו בשקל מתוך 1.75 מיליארד ש"ח עלות משרדים מיותרים. אתם שומעים מה אני אומרת לכם? אזרחי ישראל ישלמו הרבה יותר על הכול, אבל המשרדים המיותרים יעמדו בעינם. חס ושלום, לא נסגור את המשרדים המיותרים. לא נצטמצם. לא תגיד הממשלה: אנחנו נותנים את הדוגמה האישית – קודם כול את הדברים המיותרים שלנו נקצץ, כדי שזה לא יושת על האזרחים, שגם ככה עוברים שנה קשה מנשוא בכל היבט שהוא. לא. אנחנו נשאיר את המשרדים המיותרים, ואתם, האזרחים, תידפקו. מהמקפצה, מה אכפת לנו? גם תתגייסו לצבא, גם תשרתו במילואים, גם תשלמו מיסים, גם תיהרגו בצבא – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גם נעודד את המשתמטים להשתמט יותר, אבל גם תשלמו על זה הרבה יותר בכיס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן –­ אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – מוותרת. אדוני השר, אתה רוצה לסכם? זה שמית, זה שמית. תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. תודה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו משתתף בהצבעה אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו משתתף בהצבעה ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו משתתף בהצבעה יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת. תודה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה משתתפת בהצבעה יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו משתתף בהצבעה יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה משתתפת בהצבעה אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה משתתפת בהצבעה אריאל קלנר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האם יש חבר כנסת במליאה שרוצה להצביע ועדיין לא הצביע? תמה ההצבעה. נא לסכם, בבקשה. 23 בעד, שניים מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1067).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מישל בוסקילה, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת בוסקילה להציג את הצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 13 ועדות. נותן עבודה, הבחור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בוסקילה, הם מתכוונים לעודד. הם מתכוונים לעודד. כל העקיצות – הכוונה לעודד. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> נדע להכיל את הכול, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק הכניסה לישראל הוא חוק שנועד להגן על מדינת ישראל, על ביטחונה, על זהותה ועל ערכיה. הוא אינו רק אמצעי משפטי, אלא כלי שמבטא את זכותה וחובתה של מדינה ריבונית לשמור על גבולותיה, לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה רעיונית ואידיאולוגית. בעשורים האחרונים מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם תופעות המאיימות על קיומה. תנועות וקבוצות שפועלות בעולם פועלות לקעקע את זהותה להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם דרך קריאה לחרמות, הפצת שקרים או אף ניסיונות לפעול מבפנים כדי לפגוע בלגיטימציה שלנו. מי שפועל באופן מוצהר נגד המדינה, לא יוכל ליהנות מאשרת כניסה, ישיבה או עבודה כאן. מאוד פשוט. האם יעלה על הדעת שיאפשרו למי שמקדם פגיעה בכלכלת ישראל, בלגיטימציה שלה בזירה הבין-לאומית או בביטחונה, להיכנס ולשהות כאן כאילו דבר לא קרה? התשובה היא לא, אדוני היושב-ראש. מדינות רבות בעולם, כולל אלו הנחשבות ליברליות ביותר, מחזיקות בחוקים דומים – חוקים שמטרתם למנוע כניסה של גורמים עוינים. זה לא עניין של ימין או שמאל אלא עניין של אחריות לאומית. אני פונה אליכם, חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק ולשלוח מסר ברור: מי שמבקש לפגוע במדינת ישראל לא יוכל להיכנס לכאן ולהשתמש בחופש שלנו נגדנו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, נעבור לדיון האישי. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, גברתי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דמיינו לכם משחק שחמט גדול ואימתני, משחק שחמט אכזרי, שיש לו משמעויות מרחיקות לכת במציאות של כולנו. כל מהלך שמתרחש על הלוח גוזר גורלות, חורץ דין וחיים אמיתיים. במשחק הזה כל הכלים מצופפים את שורותיהם על מנת לשמור ולהגן בגופם על אחד – המלך, כמובן, השליט הנערץ. וכך, בהרמוניה נפלאה, מסתדרים שוב ושוב הכלים על מנת לגונן על השליט שלהם ולמנוע כל סכנה שעלולה לערער את יציבות שלטונו. בחוכמה ותחכום מצליח המלך לתמרן את הכלים שאיתם הוא משחק. הוא משתמש בהם ומסדר אותם כמו חומה בצורה ששומרת עליו מפני הכול. כשכלי אחד חושף אותו לפגיעה – יקריב אותו במהלך הבא. הממלכה לא באמת מעניינת אותו; הכלים שאיתם הוא משחק אינם מעניינים אותו כלל. הם אינם דבר מלבד אמצעי להשגת מטרותיו האישיות, ובדרך הוא אינו בוחל בשום אמצעי. אתם, שרים, חברי כנסת, חברי כנסת נורבגים – כולם, מי שבקואליציה – מזיעים מרוב תכנון ואוטומציה. כבר אין שום קשר או הקשר; מתוכנתים לפזר מסך עשן בטיימינג מדויק. אבל רואים – הכול שקוף, דבר כבר לא נסתר מן העין. אדוני ראש הממשלה, כמה חיילים עוד נאבד בשדה הקרב? כמה אזרחים יירצחו במערכה הבלתי-נגמרת הזאת? לוחמים וגיבורים נלחמים בחירוף נפש להגן על המדינה בזמן שהממשלה עסוקה בלהגן על העומד בראשה. החטופים והחטופות קמלים במרתפים, ואלפי משפחות עדיין מרוחקות מביתם. הפערים בין ההנהגה הישראלית לעם היושב בציון מעולם לא היו גדולים כל כך. הניתוק והחרפה בנושא הליבה שלכם – ההשתמטות וההפיכה המשפטית – כל אלה עוד יירשמו לדיראון עולם בדפים עצובים ביותר בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. בימים הללו, בכל שעה ודקה ושנייה מתנהלת מלחמה על הנרטיב, כי זה מה שחשוב עכשיו, הנרטיב. נתעסק בלשכתב פרוטוקולים, לכאורה, אבל להחזיר חטופים הביתה, זה – לא. תמו כל הקיצים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נדרשת הפרדה בין עיקר לטפל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – איננה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כשאנחנו רוצים לתאר מציאות קשה, גרועה, חורבן, אנחנו אומרים "סדום", בין שזה כמעשה פרט, בין שזה כמעשה רחב יותר. ואברהם אבינו, כמו שקראנו בפרשת השבוע האחרונה, מנסה להתמודד מול הקדוש ברוך הוא, שהוא רחום וחנון, בניסיון להציל את סדום. הוא אומר: אולי יהיו 50 צדיקים – אז מה, תשמיד את העיר? אומר הקדוש ברוך הוא: לא. הוא יורד ל-45, יורד ל-40, נעצר בעשרה. בעשרה צדיקים, אם יש, מבין גם אברהם אבינו שנגזר על סדום חורבן. ואנחנו יודעים שיש פה מציאות של סדום, מציאות כזאת שיש אנשים ששנתם נטרפת עליהם, שהם עמוסי דאגות; שתלמידי חכמים גדולים יוצאים לחרף את הנפש, ויש כאלה שדואגים רק לחלוב אותם. זה לא חוק סתם. חברת הכנסת סון הר מלך, זה לא מאיפה נותנים שקל למישהו; זה שאם – איך אני אגיד את זה – 15% מהאוכלוסייה לא משרתת, אז הבעל שלך והילדים של השכנים ושל בני הדודים משרתים יותר. זה אחד על חשבון השני בצורה צועקת. לכן זה שונה מהרבה מאוד חוקים, ולכן גם בעניין הזה אני אומר: אברהם אבינו נעצר ב"אולי יש עשרה צדיקים" ולא המשיך יותר למטה. אבל המשמעות היא שבסוף הקדוש ברוך הוא החריב את סדום, ויכול להיות שהיו שם תשעה צדיקים, אבל היא נחרבה; אולי היו שמונה צדיקים – היא נחרבה. מה הבעיה שלנו? שבקואליציה הזאת אנחנו לא מוצאים אחד או אחת – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה יודע למה נעצר על עשר? למה נעצר על עשר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא עוצר את הזמן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> בגלל שנח היה שמונה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הדיון התורני זה על חשבון הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אפשר, אנחנו יודעים. אבל מה שאני אומר זה יותר מפשוטו של מקרא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומה שאני אומר, באמת, זה אולי יימצאו שמונה צדיקים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוסקילה, אתה רוצה לסכם את הדיון? אה, יש עוד. חברת הכנסת סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. סליחה, חברים, יש עוד רשימת דוברים. בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 410 ימים למלחמה, 101 חטופים וחטופות נמקים בשבי החמאס. מדינת ישראל בשבר גדול, מלחמה ושכול שאינם נגמרים. ואני שואלת מה קרה להבטחות המשילות של הממשלה: יוקר המחיה, צמיחה במשק, ביטחון אישי, מלחמה בפשיעה, מלחמה בארגוני הפשע, חיזוק הפריפריה – נשאר כלום ושום דבר מכל ההבטחות. אז מה עושה ממשלת ישראל בעזות מצח? מגדילה את הגירעון, האינפלציה גואה, הצמיחה בצניחה והאי-שוויון בנטל גובר. הממשלה שיכורה מכוח – לוקחת כספים ממעמד הביניים העובד והמשרת ונותנת לפוליטיקאים ולמשרדים מיותרים. הממשלה שיכורה מכוח – במקום לגייס לוחמים שיסייעו למאמץ המלחמתי והעקוב מדם, מממנת ומעודדת את המשתמטים. הממשלה שיכורה מכוח – מחזירה את חוקי ההפיכה המשפטית לקדמת הבמה, ממשיכה בריסוק שומרי הסף, ריסוק האיזונים והבלמים, השחתת השירות הציבורי, פגיעה בהפרדת הרשויות. במקום עסקה לשחרור החטופים, בראש סדר העדיפויות רמיסת הדמוקרטיה והעצמת הריכוזיות השלטונית של נתניהו. הממשלה שיכורה מכוח – מפקירה את אזרחיה, שמונה אזרחים ערבים נרצחו בסוף שבוע אחד; שמונה בני אדם, שמונה משפחות הרוסות. הפשע ברחובות הפך לשגרה, ילדים נפגעים מכדורים תועים, דם נשפך ברחובות, ומפכ"ל המשטרה מתהדר שנתוני הפשיעה במצב מצוין. הוא קובע: זה מדעי. אז אדוני המפכ"ל, עם כל הכבוד, מדע זה לא, אפילו לא מידע סטטיסטי. אז הינה לכם סטטיסטיקה ונתונים: 216 אזרחים ערבים נרצחו השנה; 70% מהנשים שחוו אלימות במשפחה פוחדות להתלונן; עלייה בכמות תיקי הפשיעה שנפתחו; 13% פיענוח במקרי רצח, בלבד. והשר בן גביר מנהל קמפיינים, גורף לייקים, אסתרא בלגינא קיש קיש קריא. אין בעל בית, המשטרה מוחלשת, ניצבים עתירי ניסיון פשוט נוטשים, והציבור, שאיבד את האמון, נאלץ להתחמש. האלימות בחברה הערבית מלמדת על הכלל – משבר מנהיגות, משבר משילות, משבר של סדרי עדיפויות. אפשר להמשיך וללהג על המחסור בשוטרים, המחסור בכלי האכיפה והמחסור במקומות כליאה, אבל זו אינה גזרת גורל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פשוט כישלון מהדהד – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של השר לביטחון לאומי ושל מי שמינה אותו לתפקיד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה קשוח בזמנים, אני שמתי לב שאתה קשוח בזמנים מאוד. כנסת נכבדה, רציתי לשאול, אני לא מבינה כל כך למה ראש הממשלה התחיל עכשיו בקמפיין של פיטורי היועמ"שית. אלעזר, תקשיב גם אתה. אני לא כל כך מבינה למה ראש הממשלה התחיל בקמפיין של פיטורי היועמ"שית. הרי הוא יודע שהוא בהסדר ניגוד עניינים, והוא יודע שהוא לא יכול לפטר את מי שעומדת בראש מערך התביעה נגדו. הוא הרי התחייב בפני בג"ץ, כשאישרו לו לכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום, שהוא לא יעסוק בעולם המשפט, אז ברור שהוא לא יכול להזיז את מי שעומדת בראש מערך התביעה נגדו. ואני אומרת שאולי הוא עושה את זה כי הוא פשוט לא רוצה שידברו על נושאים אחרים. הוא לא רוצה שידברו על החטופים, הוא לא רוצה שידברו על החללים. אולי הוא לא רוצה שידברו על ההסדר המתגבש בלבנון, שחלק גדול מהבייס שלו רואה בו הסדר כניעה. אולי זה הסיפור, כי אחרת לא ברור למה בדף המסרים של המכונה שלו זה הוחדר כל כך חזק. אנחנו צריכים לעצור ולחשוב, כי לבן אדם הציני הזה אין גבולות. אז למרות שאסור לו לעסוק בנושא הזה, הוא הכניס למהלך את התהליך של לפטר את היועמ"שית. אני לא יודעת אם אתם מכירים, בשנת 2000 בעצם עברה החלטת ממשלה שאומרת שאי-אפשר באבחה אחת לפטר את היועמ"שית; שר המשפטים צריך לפנות בכתב לוועדה שמינתה את היועמ"שית, להציג טיעונים למה בעצם יש פה חילוקי דעות מהותיים וממושכים, והוא צריך לקבל את ההמלצה של הוועדה הזו, וכמובן כל החלטה תהיה נתונה לביקורת של בג"ץ. מזכיר הממשלה נתן הוראה לכל השרים להתחיל לבנות תיק ליועצת המשפטית, הם התבקשו להתחיל לכתוב מה הבעיות איתה. ואם השתתפתם אתמול בדיון הביזיוני בוועדת החוקה, ראינו איך סימנו את היועצת המשפטית כמטרה. דיון על הפחתת מספר הרציחות בחברה הערבית, שהגיעו באמת לשיא מטורף, כי יש לנו שר לכישלון לאומי – דיון שבו מטילים את כל האשמה על היועצת המשפטית לממשלה. חבר הכנסת סעדה אומר: בקדנציה שלך. לא פונה לשר לביטחון לאומי, לא פונה למפכ"ל. התחילו לבנות לה תיק כדי להפחיד אותה. עכשיו, אני לא יודעת אם הדבר הזה באמת יקרה, אני לא יודעת מה אותה ועדה תמליץ, אני לא יודעת מה בג"ץ יקבע. אבל ברור שמה שבג"ץ יקבע צריך לכבד. ואם הממשלה הזו תעז שלא לכבד, היא תוביל את כולנו למשבר חוקתי מטורף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אולי זה הזמן להזכיר, ראש ממשלה עם כתבי אישום – רעיון לא כל כך טוב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, לפי הוראת היו"ר, אפשר למחוא כפיים בסוף דיון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, חברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר אתמול. מה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עזוב את הקרקס עכשיו, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קרקס? יו"ר הכנסת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש עשה קרקס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש עשה קרקס. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק בנאומים של ראש הממשלה ושל יושב-ראש האופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוי, נו, באמת. נו, באמת. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אה, נכון, לא לכולם, איזו הפתעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ליו"ר האופוזיציה, שלי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, חברים. חברי הכנסת, חבר הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יואב סגלוביץ' יקבל מחיאות כפיים בירידה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> ממש במקרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש חבורת ליצנים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כשאתה נמצא בתפקיד שיכול להשפיע על אנשים, יש תפקידים שבהם אתה יכול להציל חיים, ויש פה שרים שיכולים להציל חיים אם הם יפעלו בדבקות, ברצינות, במקצועיות, באכפתיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על פי צו מצפונם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> והממשלה הזאת, לצערי הרב, ערך הצלת החיים לא נמצא אצלם. אני אגיד לכם כמה נתונים. הנושא של תאונות דרכים קטלניות זה ממש לא נושא פה, לא אצל שרת התחבורה ולא אצל השר לביטחון לאומי, אבל הנתונים הם כאלה ששנת 2024 היא השנה הקשה ביותר והקטלנית ביותר זה 15 שנה. 15 שנה הלכנו אחורה. נכון ל-28 באוקטובר, 361 אנשים קיפחו את חייהם בתאונות הדרכים. היה על זה דיון בממשלה? שמעתם את ראש הממשלה מדבר על זה? שמעתם את השר לביטחון לאומי, את שרת התחבורה? בעצם לא יודע אם שרת התחבורה, שרת התיירות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היועמ"שית אשמה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתם? לא שמעתם. זה מתחבר לדברים נוספים, שקשורים למאבק בפשיעה. כשנאבקים בפשיעה מצילים חיים. אז מה קורה במדינת ישראל? קפיצה בפשיעה, מטורפת, בחברה היהודית ובחברה הערבית. תוסיפו לזה 101 חטופים 410 ימים – המשותף לכולם הוא שיש בידכם להציל חיים, ואתם לא עושים את זה כי לא אכפת לכם, כי זה לא הנושא. ואני שואל פה, אני לא יודע איפה השר שיושב פה, אבל בהנחה שיש פה שר, מתי בפעם האחרונה היה דיון על תאונות הדרכים בממשלה הזו? מתי התכנסו? מתי ראו מה קורה עם התקציבים? אז אני אגיד לכם מה קורה. העלייה הזאת, גם בתאונות הדרכים של הדו-גלגלי וגם בתאונות הדרכים של הולכי רגל – והדגש על תאונות הדרכים והולכי רגל – זו עלייה מטורפת. 15 שנה אחורה זרקתם את כולנו. ויש חוט מקשר: חוסר אכפתיות, חוסר מקצועיות; אין נשמה, אין לב. יש רק דבר אחד: שלטון. שלטון נכון, טוב ונאור צריך להציל חיים, ולא דיברנו עוד על הטרור ולא על 7 באוקטובר. בשגרת העבודה שלכם אתם נכשלים, בשגרת העבודה שלכם אינכם מצילים חיים, ומי שלא מציל חיים לא ראוי לשבת יום אחד על הכיסא. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, המאמר הזה, קודם התחלתי לקרוא אותו אבל לא הספקתי. הוא קצת ארוך, אז אני אתקצר אותו. אני בטוח שאתם כל כך עסוקים, שלא קראתם הבוקר את המודיע, אז הינה, מאמר בהמודיע הבוקר שנקרא "קיימת גם אפשרות שלישית". "בעקבות המשך ההתנכלות ללומדי תורה שתורתם אמנותם" – ואני מדלג כדי שנספיק אותו – "המספרים נזרקים בחלל – – – 7,000 צווי גיוס, כולל גם לתלמידי ישיבות שתורתם אמנותם, משוגרים בימים אלה על ידי שלטונות הצבא. ירושה שהשאיר שר הביטחון המוצא לשר הביטחון הנכנס, והיא יוצאת אל הפועל לקול מצהלות האופוזיציה ותומכיה. יש הסברים על ה'אין ברירה', יש דיבורים על החוק שעוד יחוקק; מדברים על 'חטיבה חדשה' ועוד כיוצא בהנה. העובדות, לפי שעה, מדברות ומכאיבות בעד עצמן. לא שיהיה בהן כדי לעקור בחור אחד מעולמה של תורה, אבל הן קיימות". אני מדלג. "ייתכן בהחלט שיש ממש בהערכתם. השמאל הישראלי – אכן הרחיק לכת. אומנם נכון", שימו לב, "שכאשר השמאל שלט – הוא עמד בדיבורו יותר מאשר עמיתיו בימין; ואומנם נכון, שאם השמאל יחתום על הסכם קואליציוני דוגמת זה שהימין חתם בעניין חוק הגיוס – הוא יעמוד מאחורי הדברים מבלי לתעתע, כמו שאלה הרודפים אותנו לפתע-פתאום נוהגים; אבל עדיין, עמדותיו הכלליות, ובפרט בענייני דת, מאוד קיצוניות, והקיצוניות שלו מרחיקת לכת עד מאוד ותקשה לחבור עימו". מציע הכותב אפשרות שלישית – שהציבור החרדי יחליט להיבדל, "לא לחבור לימין ולא לשמאל – – – איש אינו סבור שהאופציה הזאת היא אופציה מנצחת, אולם, היא ברירת מחדל העשויה להתבקש – – – אין טעם ואין מצב שהציבור החרדי ייתן ידו לאלה שמבקשים לפגוע ביקר ובקדוש לו מכול – – – ייתכן במצב כזה, שהשמאל והימין יחברו לקואליציה משותפת, אולי יגיעו ימים", שימו לב, "שבהם יגור 'פרוגרסיבי' עם 'משיחי הזוי' – אך מה בכך"; "המציאות סוגרת על הציבור החרדי מבחינה פוליטית. הוא נוכח לדעת שאין לו בני ברית שמסוגלים להטיל מרות על חברי מפלגותיהם. הוא נתקל ברודפים ובמשמיצים שלא ציפה להם. הוא הצליח לחשב מסלול עתידי, ואולי להעדיף מראש לא להשתתף במשחק; והוא יצטרך לעמוד בכך, גם אם לפתע מקהלת צבועים הרודפת אותו היום, תטיף לו מוסר על שהוא 'משחק לידי השמאל' – – – הדברים האלה אינם נאמרים כאיום. הם פשוט נגזרת של אין ברירה". תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, הינה נולד לו עוד חוק מושחת, חוק פלדשטיין. חבר הכנסת רוטמן יוזם הצעת חוק שלפיה חייל, עובד בגופי הביטחון, שימסור ידיעה לראש הממשלה או לקבינט, יקבל חסינות מהעמדה לדין. אתם מבינים, מושחתים? אתם מגינים בחוקים על עבריינים; חוקים שייכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל במטרה להגן על עבריינים. אין לכם אלוהים, פשוט אין. אין לכם בושה. זה מתחיל מראש הממשלה, שעומד לדין, ומגיע עד למטה – חברי כנסת שמלווים עבריינית לכלא, חברי כנסת שמביאים חוקים כדי להגן על עבריינים בלי להבין שלאיש הזה הייתה מטרה פלילית בעצם גנבת המסמך. אתם מביאים חוק להגנה על עבריינים. אין לכם בושה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הם לא יביאו, לא יביאו. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> יש שר עבריין בממשלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לכם בושה? חוקים להגן על עבריינים? חוקים שייכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל? איך תסתכלו על עצמכם בראי כשתרימו את היד לחוק מושחת כזה? לחוק בלתי חוקי כזה? אבל אצלכם הכול אפשר. הכול אפשר. אין דין, אין דיין. מספיק היה להיות אתמול בוועדת חוקה כדי להבין את מטרת הזמנתה של היועצת המשפטית לוועדת חוקה. בכלל לא דנו במהות. הביאו אותה, סימנו מטרה, ואחר כך התחילו לירות. אבל האופוזיציה הייתה קצת יותר חכמה, וחבריה שאלו שאלות לא פשוטות, וככה התבזבז הזמן וצמצמנו את הפגיעה המכוונת שלכם ביועצת המשפטית לממשלה. ואני אומר לה, ליועצת המשפטית לממשלה: אל תבואי יותר. אל תבואי יותר לכנסת, כי מטרת חברי הכנסת מהקואליציה לפגוע בך, ומטרת ראש הממשלה לפטר אותך. ואני אומר לכם, אם אתם תעזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ערב גלנט הראשון יהיה כאין וכאפס. הרחובות יישטפו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תסדקו ותרוצצו את החוק במדינת ישראל. נמאסתם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה דיברת על החקיקה המטורללת. שכחת הצעת חוק אחת. אתמול הונחה על שולחן הכנסת – אני לא בטוח אם זה בפרוצדורה, אם היא הוגשה, עלתה – הצעת חוק שלא תהיה שום חקירה פלילית או אזרחית כנגד חבר כנסת מכהן אלא אם כן 90 חברי כנסת מאשרים. שמעת על הצעת החוק הזאת? בקרוב זה יגיע לשולחנך, אדוני יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> של מי זה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, את הורסת לי את החידון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה רק 90? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> או של עמית הלוי או של בוארון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה רק 90. אמרתי, למה אתם חושבים בקטן? זה כמו שעמית הלוי אומר היום: from the river to the sea. Which river, which sea? – למה הוא לא חושב על הפרת והחידקל? למה רק על עזה מולדתו? אז אני כתבתי לו: למה רק 90? לא משנה. אבל זה בהמשך להצעת החוק שעברה פה בשבוע שעבר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרסתי לך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הרסת לי, אתה בונה אותי. – – המשך להצעת החוק שעברה פה בשבוע שעבר, שהמשטרה תוכל לחדור לכל טלפון של כל אזרח במדינת ישראל – חוץ ממי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המורמים מעם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כאילו השרים וחברי הכנסת, ידם לא נשלחת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכניסה לכנסת רשום: ממני תראו וכך תעשו. זה המקום – הראשונים שצריכים להיות תחת חקירות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תראו איזו נציגות עלובה יש לכם. חמישה חברי אופוזיציה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתה. לעצור לי את השעון. לעצור לי את השעון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נהנים, אנחנו נהנים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רביבו, אתה רוצה לדבר? יש מקום לזה. חבר הכנסת רביבו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רביבו, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – פעם שלישית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רביבו, אני קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, זו פעם שלישית. רגע, אדוני – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אל תתערב לי. תמשיך לדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה "אל תתערב לי"? אתה קראת אותו לסדר. אתה גם הפעלת לי את השעון. למה אתה מפעיל לי את השעון? זה לא בסדר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בגלל שיש לך אפשרות לדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, אתה שם לב על מה הדריסה? הוא מפעיל את השעון – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה יכול להמשיך לדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תראה איזה ברדק במליאה. ביקשתי שיהיה שקט. זה לא בסדר. יש גבול לכל תעלול. אני יודע שיש לכם שתן שעולה ועולה – לא, אתה לא יכול לעשות את זה כל פעם. תסתכל. תסתכל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא יכול לדבר על מה שהוא רוצה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> משנת 1977 – – – ראית? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא. אני מבקש שקט במליאה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא בקריאה שנייה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני בשנייה ורבע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רביבו, אנא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו, הוא ממשיך את השעון. אני לא יורד מפה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תוסיף, תוסיף לו דקה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה? אבל למה להמשיך? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה סתם עושה לעצמך נזק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עושה לי נזק, ולעצמך, אגב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? טוב, אוקיי, אני אדבר עוד דקה. תודה רבה על ההתפרצות של חבר הכנסת רביבו – שכמובן, אתה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים – על הצרחות שלך. לא יודע מה ספרת פה, אבל בסדר, לא נורא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הזמן לא – הזמן לא עבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אל תתווכח איתי. סדרנים, זמנו תם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך למה הזמן לא עבר. כשצורחים במליאה ואני מבקש ממך שתעצור את הזמן – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אין ויכוח עכשיו. פעם אחרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שיש ויכוח. אני יודע שהכיסא הזה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה נראה לך מוזר – הכיסא הזה לא הופך אותך למורם מעם פה, ואל תתבלבל. יש פה גם מינימום של כבוד. אני יודע שזה נראה לך מוזר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה על חשבון הזמן שלו. אני לא מדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה לא מדבר? אתה בשלוש קריאות, היית צריך לצאת החוצה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תוסיף לו שלוש דקות. אני רציתי לדבר, תן לו את שלי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בחוק הבא. תדבר בחוק הבא, רביבו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בוא'נה, תדבר, יש לך דקה, 56 שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני יודע שיש לי דקה. תודה רבה. תודה רבה לחבריי מהקואליציה שיש להם עוד כבוד בסיסי למושג חבר כנסת וליכולת שלנו לעלות ולדבר, ואני אנקוב בשמותיכם: ינון אזולאי, אלי רביבו ויו"ר הקואליציה – תודה רבה לך, אופיר כץ. וחבל שאתם מביאים אותנו למצב הזה, אבל בסדר גמור, זו זכותך, אתה גם עושה את זה כל פעם. אבל אלה טיפים – אתה יכול להתייחס אלינו קצת יותר בנימוס. זה שאנחנו מהאופוזיציה וזה שיש שלוש דקות ושאני מבקש שיהיה שקט, זה לא אומר שאני עושה דווקא, זה לא אומר שאני מושך. זה אומר שאני רק רוצה לדבר, ובבית הזה אתם עדיין תיתנו לנו לדבר, גם אם אני אצטרך להיאבק פה עם סדרנים כשאתה תרצה להוריד אותי, אני עדיין אדבר. ותודה רבה ויום טוב. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> תודה לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה, הקואליציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת ואטורי, אתה יודע מה סידרה לעצמה השרה מירי רגב בסוף השבוע? ואטורי, אתה יודע איפה מירי רגב נמצאת בסוף השבוע? מה עושה מירי רגב בסוף השבוע? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> ב-weekend שלה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – גם אם אתם טסים – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירי רגב סידרה לעצמה סוף שבוע מפנק באזרבייג'ן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, כן? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה היא נוסעת? על מה? למה? פעם תשיעית שהיא נוסעת במהלך המלחמה לחו"ל, הפעם היא נוסעת לוועידת האקלים. סחבק מחבק עצים, יודע מה מטרת הוועידה. מה היא עושה שם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה שייך למשרד התחבורה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פוט מסאז'. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יש לה לעשות? עליזה אמרה – ובצדק – "פוט מסאז'". כנראה שאת צודקת. אין לה שום קשר, לא לוועידת האקלים – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא לאזרבייג'ן, לא לבאקו. אגב, כשאת רושמת "דיימונד בבאקו", אז יש הרבה מאוד תוצאות. יכול להיות שהיא הלכה לשם, מירי, כדי לרכוש יהלומים. מילואימניקים קורסים, משפחות לא יודעות מה קורה איתן, חיילים שלנו ממשיכים ליפול יום אחר יום, ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים שוב בחו"ל. כמה זה עולה לציבור הישראלי, ינון? חבר ועדת הכספים ינון אזולאי, כמה זה עולה למשלם המיסים הישראלי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא יודע, אני לא מתמצא – – – לא יודע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתמצא. אני שואל אותך כמה עולה ה-weekend המפנק של שרת התחבורה באזרבייג'ן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מתמצא – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1.5 מיליון שקל. 1.5 מיליון שקל כדי שמירי רגב תוכל לעשות פגישה מחורטטת – תסלחו לי על המילה – מונפצת, ביום שישי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו פעם ראשונה שטסים לשם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מציע להביא את כל החשבון – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמונה פעמים נסעה, קשה לה לעשות חשבון של הנסיעות שלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – ארבעה שרים – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1.5 מיליון שקל יעלה סוף השבוע שעליזה היטיבה לתאר אותו: פוט מסאז' ושופינג ליהלומים בבירת אזרבייג'ן, באקו. מלחמה – אגב, מירי רגב היא גם חברת הקבינט המדיני-ביטחוני. היא אמורה לשבת פה ויחד עם חבריה לקבל החלטות לגבי המלחמה, אבל – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 1.5 מיליון שקל – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1.5 מיליון רק סוף השבוע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כולל היהלומים? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז מה – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רק ה-weekend. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה יהלומים סינתטיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הכול סינתטי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, ינון, מילא היא הייתה עושה משהו למען האקלים, אבל מבקר המדינה פרסם דוח על תפקוד משרד התחבורה סביב הפחתת הפליטות. שם הוא מצא את תפקוד משרד התחבורה כלא קיים או לקוי מאוד. ולכן, אני ממליץ למירי רגב ולכל שורת הבכירים שנוסעים איתה לשבוע של תענוג באזרבייג'ן – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להישאר בארץ ולעבוד למען הפחתת פליטות, ופחות למען בזבוז כספי הציבור של אזרחי ישראל, שאולי היום יותר מתמיד צריכים להשקיע אותם במילואימניקים, בחיילים שלנו – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – במפונים, בצורכי המלחמה, בצורכי הכלכלה שמתפרקת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> קצת בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני רוצה להמשיך את דבריך. אתה יודע, דיברנו על זה בשבוע שעבר. קודם כול, אתה יודע, ועידת האקלים זה דבר חשוב, אני כל כך מעריכה ומכבדת את העבודה שלך בנושא איכות הסביבה. חבל שהשרה שלנו לאיכות הסביבה לא כל כך מכבדת את עבודתה כמו שאתה מכבד אותה, אבל אני דיברתי על זה עוד לפני שהם טסו – שמדובר בארבעה שרים שבזמן מלחמה חשבו שצריך לטוס לוועידת האקלים – לא, רחמנא ליצלן, יצטמצמו ויגידו: השרה לאיכות הסביבה תטוס כי זה תחום עיסוקה, השאר יוותרו כי זה עולה לציבור המון המון כסף. רק הקמת הביתן – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היו צריכים לקחת את שר המינהלות שיעזור להם במינהלות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר המינהלות, בהחלט. אבל לא, אנחנו צריכים אותו פה למינהלות של הכנסת, גם זה עוד לא – אבל השאוויש, סליחה, רק תפנה אליו בכינוי הנכון. מדובר בשאוויש. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> שאוויש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שאוויש. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה שרציתי להגיד לגבי ועידת האקלים: רק הקמת הביתן – יוראי, חשוב לי – רק הקמת הביתן עלתה 7 מיליון שקלים, בלי עלויות האבטחה, הלינה וכל הדברים שכרוכים מעבר לזה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> בלי סוף השבוע. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רק רוצה לציין: האם ידעתם שהשרה סילמן טסה לוועידה, חזרה ארצה, ויום למוחרת חזרה לוועידה? האם ידעתם שבשבת, שזה היה היום שבו בוועידה היה יום החדשנות וכו', התערוכה הישראלית נסגרה כי זה שבת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו החדשנות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא חזרה, וטסה בחזרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה? יש סיבה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לשים 7 מיליון שקלים – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, אז אני רק אומרת – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא לפתוח. לפתוח זה obvious. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. לא הייתה כאן קודם הצעת חוק שנקראה התייעלות כלכלית? נאור, לא הייתה כאן הצעת חוק שנקראה התייעלות כלכלית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם מתייעלים, הם – – – שולחנות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודעת, נראה לי שאפשר להתייעל קצת בצורה שבה הממשלה מבזבזת את כספי הציבור ויורקת לנו בפרצוף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – סע, תהיה יו"ר אגודת הידידות של באקו – – – קח איתך את כל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רביבו, דופקים אותך, משאירים אותך בארץ. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת רביבו, אני במקומך הייתי נעלבת, למה לא לקחו אותך לאזרבייג'ן. אחלה שופינג, אחלה שופינג. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני במקומך הייתי נעלבת. גם פספס את הפוט מסאז', גם לא הלך לשופינג של היהלומים. חבל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> קוראים לזה התנחלות עלי באקו. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עלי באקו, בהחלט. אז אני רק רציתי לחדד לאזרחי ישראל, בהמשך לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שיורקים לנו בפרצוף, ואני לא רוצה להגיד מה עושים לנו מהמקפצה, כי את הכספים האלה שהם מבזבזים לאזרחי ישראל אולי היה אפשר לתת למילואימניקים שלנו, שהעסקים שלהם קורסים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי לנשות המילואים? אולי לאלמנות צה"ל, שבכו לנו בוועדה בשבוע שעבר שהן לא מצליחות להתקיים? אלמנות צה"ל. 311 אלמנות חדשות במלחמה שחברת הכנסת לשעבר שולי מועלם נלחמת עבורן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה עליכם. תתביישו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אלי, עכשיו כשתעשו הסכם עם חיזבאללה, תסגרו את כל נושא הגז, טוב, נשמה? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ואללה, הבאת לי רעיון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואללה. זו הבטחת בחירות שלכם. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בוא נגיש הצעת חוק ביחד. בוא נגיש הצעת חוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור הצעת חוק? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, הערה קטנה, פשוט הזכרתם פה את שר המינהלות, אז זה רק רציתי להגיד לשר המינהלות שלפני שהוא מעז לצייץ, שיבקש מחברי הסיעה שלו לא לבקש מאיתנו ולהתחנן לקיזוזים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, לצערי הרב, אלמוג כהן לא פה – ואני אדע גם להגיד לו את זה אישית – אלמוג כהן פרסם לפני לא יודעת מתי את אלה הדברים. הוא פנה לשר המשפטים יריב לוין בדרישה להכריז על ארגון אחים לנשק כבלתי חוקי. למה? "הארגון פועל כמיליציה אלימה" שקראה לסרבנות. "בין מעשיו: חסימות כבישים, שרפת צמיגים, דחיפת פח אשפה". מישהו זוכר עוד איזה פלג שעשה את אותם דברים, שקרא לסרבנות, לא להתגייס, ששרף צמיגים ושדחף פחי אשפה? אתם רוצים להגיד לי מי אלה היו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי ניסיון גדול איתם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בטוחה. מעניין שאותם הוא לא רוצה להוציא מחוץ לחוק. את מי הוא רוצה להוציא מחוץ לחוק? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את מלח הארץ. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארגון שלם ששירת בצבא, שנלחם, שהגיע שעות ספורות לאחר הטבח הזה לעוטף עזה וחילץ אנשים מהבתים וחילק מזון בשדרות ועזר בכל מקום שהוא יכול. עם כל הכבוד לאלמוג, שנלחם ב-7 באוקטובר, והוא באמת גיבור, ואמרתי לו את זה, הוא לא רמבו שהציל את מדינת ישראל לבד. השתן עלה לכולם לראש פה. הוא רוצה להוציא אותם מהחוק. על מה ולמה? מיהו בכלל? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא צודק, הוא צודק, הוא צודק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי אתה בכלל? על מה הוא צודק? על מה הוא צודק? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> סליחה, מה זה "מי אתה"? "מי אתה"? ניסים ואטורי – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי אתה שתרצה להוציא מהחוק אנשים שהם מלח הארץ? על מה ולמה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אני יודע מי אתה, אין צורך, אין צורך, אין צורך. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה זה הדיבור הזה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אני קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי, מי שמך להוציא אותם מהחוק – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – מי את בכלל? מי את בכלל – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אין צורך להגיב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחר כך אתם שואלים למה אנחנו משתוללים, כשאתם איבדתם את הצפון פה. איבדתם את הצפון. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> "מי אתה" – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> "מי אתה", זה מה שמפריע לך? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עכשיו הוא יודע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסבירה לך: מי אתה – תאמר לי מי אתה שאתה תגיד לארגון כזה שאתה תוציא אותם מהחוק? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מי את? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היית פעם במרכז לוגיסטיקה שלהם במלחמה? היית פעם? ראית את ערמות האוכל, הטיטולים, הסיוע, המתנדבים? היית שם פעם? אלה הבעיות של המדינה שלנו? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים כשאת צועקת, לא שומעים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חסרות לנו בעיות במדינה, שבזה אתם מתעסקים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מתעסקים בזה כדי להסתיר את הכישלון שלכם בכל דבר ודבר. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אלמוג כהן מדבר על המרגל, על המרגל – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. סליחה. סליחה. מה זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היו"ר אישר אתמול בסוף נאום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת בוסקילה, אתה רוצה לסכם? כבר סיכם. אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 19 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1061; דברי הכנסת, חוב ב', ישיבה 213; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק במקום יושב-ראש ועדת החוקה ומשפט. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם, בשם יושב-ראש ועדת חוקה, שמחה רוטמן, את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. ההצעה שלפניכם, שמטרתה לבטל את עבירת השוטטות, היא הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חבר הכנסת משה סולומון וזכתה לתמיכה רחבה במהלך הדיונים בוועדה. עבירת השוטטות היא אחת ממספר העבירות שכלולות בסעיף 216 לחוק העונשין שכותרתו "התנהגות פסולה במקום ציבורי". היא אומצה בשיטתנו מהמשפט האנגלי ומופיעה בנוסח דומה כבר בפקודת החוק הפלילי. עם חקיקת חוק העונשין, התשל"ז–1977, הוטמעה העבירה בדין הישראלי, לצד מספר עבירות פליליות נוספות שהוטמעו באופן כמעט אוטומטי לאחר תיקוני נוסח קלים בלבד. הזמנים השתנו, דיני העונשין הישראליים התפתחו והתבססו, וכעת הבשילה העת לביטול העבירה. עבירת השוטטות זכתה לביקורת במשך השנים, בין היתר בשל העמימות שביסודה. יסודות העבירה הקבועים בסעיף הם רחבים ומעלים שאלות כמו מי נכנס בהגדרה של משוטט ומהם הזמן והנסיבות המעידים על מטרה אסורה או פסולה. עמימות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון החוקיות, ומביאה להפללה על קשת רחבה של התנהגויות באופן שמקשה על האזרח לצפות מראש מה אסור ומה מותר. העמימות מהווה גם פתח לפרופיילינג בעייתי. אוכלוסיות מוחלשות, בין אם על בסיס רמה סוציו-אקונומית ובין אם על בסיס גזע, מוצאות את עצמן חשופות ביתר שאת לאכיפת סעיף זה על ידי הרשויות. אבקש להזכיר כי בעבר כבר ביטלה הכנסת עבירות רחבות ועמומות, כגון עבירת התקלה הציבורית בשנת 2008, מטעמים דומים. במהלך הדיונים הביאה המשטרה בפני הוועדה נתונים בדבר השימוש בסעיף 216(א)(5), שאותו אנו מבקשים לבטל היום. המספרים הנמוכים של תיקי האישום וההרשעות בסעיף, הן כעבירה יחידה והן כעבירה נלווית, מעידים על השימוש המועט שנעשה בו בשנים האחרונות. עם זאת, מספרים אלו אינם מעידים על כלל התופעות הבעייתיות שנובעות מקיומה של העבירה, כגון המקרים שבהם היה חיכוך בין שוטר לאזרח בחשד לעבירת השוטטות גם כאשר לא נפתח תיק פלילי בגין אותו מפגש בעייתי. זאת אינה הפעם הראשונה שבה מוצע לבטל את עבירת השוטטות, ואני שמח על כך שהצעתו של חבר הכנסת סולומון מבשילה כעת לכדי חקיקה. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. ואני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת משה סלומון. כמו שאמרתי, זו חקיקה שהרבה שנים ניסו להעביר אותה, ואני מבין גם שזה החוק הראשון שלך, שאתה מעביר היום, אז שיהיה באמת בהצלחה. חוק חשוב. וזו ההזדמנות גם להודות ליו"ר ועדת שרים לחקיקה יריב לוין. הרבה שרי משפטים לפניו התנגדו, והוא הלך על החוק הזה, וביחד אתם מעבירים את זה. יישר כוח גדול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד וישראל ביתנו. מישהו? כן, יופי, אז אם כן נלך לפי הסדר. יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לגעת בנקודה שהיא מאוד מאוד כואבת. לא נעים לומר אותה, אבל זו האמת המכוערת, וצריך לשים את הדברים על השולחן. אני חושבת שכל ישראלי צריך לשאול את עצמו בעת הזו איך יכול להיות שממשלת ישראל רצה להסדר בלבנון מול חיזבאללה, שזה גוף טרור מסוכן, חזק, שיורה עלינו ברגעים אלה, שהרג לנו אנשים, שרחוק מלאבד את היכולות שלו. אנחנו רצים להסדרה מולו, ואנחנו לא רצים להסדרה בעזה, איפה שיש לנו חטופים וחטופות, איפה שזה הכי דחוף, איפה שהצבא אומר שכבר אין אפקטיביות לתמרון, איפה שהממשלה בעצמה אומרת שאנחנו כבר בשלב כיסוח הדשא. אז איך יכול להיות שבלבנון אנחנו רצים להסדר, ובעזה, איפה שזה הכי דחוף, אנחנו לא רצים להסדר? לא נעים לומר את האמת, אבל התשובה היא פוליטיקה. פוליטיקה על גבם של אנשים שנמצאים במנהרות החמאס, לא פחות מזה. השותפים הפוליטיים בממשלה הזאת מאיימים בפירוק הקואליציה אם יהיה הסדר בעזה. הם לא מתביישים להגיד את זה, ייאמר לזכותם. הם לא משקרים. שר האוצר אומר: בשנה הבאה בגוש קטיף. הוא לא אומר: בשנה הבאה עם החטופים והחטופות בבית. השר לכישלון לאומי, בן גביר, אומר: אני לא אסכים לשום עסקה, בשום תנאי, בשום עסקה אני לא רוצה אותם. אני לא מביא אותם, אני לא עושה עסקה. ראש הממשלה שלנו נסחט על ידם. וכך אנחנו נגררים למצב טרגי, שלמרות שעם ישראל רוצה עסקה ורוצה את החטופים והחטופות בבית, למרות המחירים הכרוכים, אנחנו לא מקבלים את זה, כי פוליטיקאים מתוך הקואליציה סוחטים את ראש הממשלה. חשוב לי לומר מעל הבמה הזאת: חובה לעשות עסקה. אני מאמינה בעסקה, כן, למרות המחירים. למה? כי מדינת ישראל חזקה מספיק. יש עוד דרכים להבטיח שחמאס לא ישתקם מהמכה שנתנו לו. למשל, לא נעביר לו יותר כספים, כפי שעשה ראש הממשלה נתניהו במשך שנים רבות. למשל, לא נאפשר את שיקום הרצועה כל עוד חמאס פועל שם. למשל, נייצר לו אלטרנטיבה. מדינת ישראל מספיק חזקה כדי לעמוד במחיר של עסקה, אבל היא לא מספיק חזקה כדי לעמוד במחיר של היעדר עסקה. אנחנו לא נעמוד במחיר של הידיעה הברורה שאנחנו הפקרנו את האחים והאחיות שלנו למותם. אנחנו פשוט לא נשתקם מזה. זה לא שרק ניר עוז לא ישתקמו. זה לא רק שהיישובים בעוטף עזה לא ישתקמו. זה לא רק שכל מי שגר בסמיכות לגבול יגיד לעצמו, איך אני חי פה? אם יקרה פה משהו אף אחד לא ידאג לי. זה לא שרק הפריפריה לא תשתקם. לחזון הציוני לא תהיה תקומה. החלום הציוני יפוג אם אנחנו לא נביא אותם. הבאנו הרבה הישגים צבאיים במלחמה הזאת: חיסול סנוואר, חיסול נסראללה, הישגים מדהימים, אבל אין ניצחון ואין שמחה כל עוד האחים והאחיות שלנו לא פה בבית. ואני רוצה לומר עוד משהו לחברי הכנסת שיושבים כאן, שימו לב ליחס שהמשכן הזה נותן למשפחות החטופים והחטופות. ישבתי בלא מעט ועדות שנתקלתי בהן בהתנהלות מזעזעת, מבזה, כלפי משפחות של חטופים, שלא מרשים להן להיכנס לדיון. אנחנו נפלנו על הראש במשכן הזה? איך לא נותנים למשפחה של חטוף להיכנס לדיון? איך אומרים לבן משפחה שהיקיר שלו בעזה ברגעים אלה – "תקצר"? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אומרים להם מה מותר להם להשמיע ומה אסור להם להשמיע? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפחות את זה מגיע להם, יחס ראוי ומכבד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו, בבניין הזה, נותנים ציונים ליהודים יותר טובים ופחות טובים, לפי כמה שהם דבקים בתורה, כביכול, כאילו הם חזרו מפגישה עם ריבונו של עולם. ברשותכם, יצא לאחרונה ספר שבו אספו מאמרים של הרב עמיטל, "לעולם יהא אדם". אני רוצה להקריא לכם מה אומר הרב עמיטל על הקיבוצים: התפארנו בליבנו, גאוות היישוב באותם ימים הייתה הקיבוצים. מה היו הקיבוצים? עמל, צדק, שוויון לכול. חשבנו שכך תיראה המדינה, ואומנם כאבנו את אלה שהתרחקו מהתורה. אבל ידענו גם ידענו מה שאומר רבי מאיר שמחה מדווינסק, בעל ה"משך חוכמה", שציבור נמדד לפי המידות, לפי צדק, יושר. כאבנו שהתרחקו מהתורה, אבל היינו בטוחים במידות ברמה המוסרית. מה קרה לנו עכשיו? כאילו דבקים בתורה והתרחקו מהמוסר. אין מוסר של השתמטות. אין מוסר שמישהו אחר יסכן את נפשו ואני אשתרע על כיסאות מסביב לכורסאות הממשלה. ואני רק אנצל את מה שנקרא "הכוח הפוליטי" – ויגידו שזה לגיטימי. זה לא לגיטימי, בגלל שגם ההצעה שהביאו עכשיו, איך לשנות חוקים לטובת נאשמים שכבר נאשמים – בדיעבד אי-אפשר לנצל את הרוב בשביל זה. כמו שאי-אפשר לנצל את הרוב בשביל להגיד: אני אקח ממך את מה שיש לך ועבדת בשבילו, ואני אקח את זה לילדים שלי; הילדים שלך יסתכנו כדי לשמור עליי, בגלל שצריך אותי להרכב הקואליציה. אז ראש הממשלה, כדי להישאר ראש ממשלה, הוא לא מקריב, חס וחלילה, בידיעה, חיילים בשדה הקרב, אבל הוא קובע מי יקריב את החיים שלו בשדה הקרב כדי שהוא יישאר ראש ממשלה. ומי לא יקריב? תגידו, זה נראה לכם הגיוני? אפשר לצפות את זה במה שרוצים. בסוף זה מה שאומר ראש הממשלה. ואם תרצו, בכאב גדול, גם חברי הקואליציה, שהולכים, כמונו, כמעט כל יום לבתי אבלים, פוגשים את הזעקה, פוגשים נשות רבנים כאן, בוועדות הכנסת, אימהות שכולות – אני יודע, זה קשה לשמוע; לכו, לכו, לא צריך אתכם, לכו. תוציא אותם, תוציא אותם, זה לא נעים, זה קשה. רביבו, קוראים לך. לך, לך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני רציתי להישאר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל הוציאו אתכם. קשה לשמוע את זה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מאוד פגעת בי. אני רוצה להקשיב לך. אני רוצה להקשיב לך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא צודק, קשה לשמוע. אבל הוא הוציא אותך. הוא רוצה לשמוע אותי, והוא יוצא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוציאו אותם במרוכז? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, קשה להם לשמוע. יש דברים שהם לא יכולים לשמוע, זה נכון. זהו, יצאו כולם? השר פרוש, אתה גם יכול לצאת. נסתדר בלי שר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רק תומכת הטרור, מחלקת הפיצות, נשארה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, מה זה הדבר הזה? הם לא רוצים לשמוע. זה קשה? אז בוא נגיד, יש מסכים בחוץ. הם שותפים להפרדה בין דם לדם, החברים שלנו מהציונות הדתית האמיתית, לא מהמפלגה, שהולכים איתנו לבתים. גם בבתים שהייתי בהם היום. אני לא עושה שום דבר מניחומי אבלים, ולכן אני לא אומר גם איפה הייתי היום, אבל הייתי. ובעצם מה שאתם אומרים להם, חברי הקואליציה, שפוחדים להיות כאן, הוא: אנחנו נעשה את ההפרדה בין דם לדם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכן, גם אתם אשמים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד להם לחזור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני ראש הממשלה, למרות שאתה לא יושב פה, וחברי סיעתך ברחו החוצה כמו שפנים, אני מניח שאתם שומעים אותי. אדוני ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת מהקואליציה, אנחנו בהחלט מבינים את התרגילים שלכם או של הממשלה, תלוי איך שואלים, להביא חוקים ממשלתיים במסווה של חוקים פרטיים, או להביא חוקים פרטיים במסווה של חוקים ממשלתיים, תבחרו איך שאתם רוצים. ומה המטרה? לעקוף את העיניים של היועצת המשפטית לממשלה, שאתם יודעים שתפסול את החוקים המושחתים שאתם מביאים לכאן, כמו חוק המתנות, שבא כחוק פרטי. מותר לחברי הכנסת, לשרים, לאישי ציבור, לקבל מתנות באלפים, בעשרות אלפים – חוק מושחת, אני אומר לכם את זה כאיש משטרה. אסור היה לקבל כוס קפה כשהייתי בתפקידי. אתם יכולים לבדוק כמה מתנות החזרתי בתפקידי הקודם למחסן הכנסת. גם מתנות שניתנו לרעייתי, כמו איזה צעיף. כששלחתי את העוזרים שלי, אמרו: תעשו טובה, אל תעשו צחוק, זו חתיכת בד. רק בודקים באינטרנט, וזה צעיף לאישה עשוי על ידי אומן ששווה 500 אירו. אז לא יכולנו לקבל אותו, החזרנו אותו למחסן הכנסת. ועוד איזה כד מוזהב קיבלתי מיושבת-ראש הבית ננסי פלוסי כשבאה לבקר כאן. הכול הוחזר, זה לא שלנו. אבל חוקים מושחתים כמו חוק המתנות, זה בסדר. כמו החוק המושחת הזה שהרוגלות לא יופעלו על אישי ציבור. אישי ציבור לא מקבלים שוחד, לא שולחים ידם לקופה הציבורית. אז אזרחי מדינת ישראל, משפחות פשע – שזה בסדר, יהיה אפשר להפעיל עליהן את הרוגלות באישור בית המשפט, ואני מברך על כך, זה עוד כלי למשטרה. אלא שהוציאו מהעניין את אישי הציבור כאילו הם זכים כבדולח. אז יש כל מיני חוקים מושחתים שהממשלה הזו לא רוצה ללכלך בהם את ידיה, והחוק המוגש בימים אלה בסיועו של ראש הממשלה – חוק של אחת מחברות הכנסת שאתה, אדוני, תומך בו מתוך פחד: חוק פרטי למינוי ועדת חקירה מיוחדת, עם שני חברי כנסת מהקואליציה, שני חברי כנסת מהאופוזיציה, אזרחים שנפגעו מהעוטף ועוד איזה אישי ציבור. ועדת חקירה מיוחדת במקום ועדת חקירה ממלכתית שמכונסת לתוך חוק. מה זה הקשקוש הזה? אתה, אדוני ראש הממשלה, פשוט פוחד, פוחד מהאמת הפשוטה. בישראל ישנו חוק מינוי ועדות חקירה ממלכתיות. אני מודיע לך שאנחנו לא נשתף פעולה עם הצגת האבסורד שלך. אנחנו לא נמנה חברים לוועדת חקירה מיוחדת. הטענה המטומטמת הזו – לא סומכים על שופטי בג"ץ? שופטי בג"ץ מנעו את הנבצרות שלך. אז כשטוב לך, מאמינים לשופטי בג"ץ; כשלא טוב לך, לא מאמינים לשופטי בג"ץ. כאחרון העבריינים. אתה פוחד להגיד שני משפטים, בכל משפט שלוש מילים: אני מקבל אחריות, ועדת חקירה ממלכתית. אתה פשוט פוחד. אם לא היית פוחד, היית מאפשר את זה. שנה וחודש אחרי האסון הנורא לא שמענו ממך את המילים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא – אני מסתכל פה על חבריי בקואליציה שיצאו החוצה. הסתכלתי על האנשים, ומה שעניין אותי: איך התקבלה ההחלטה מי יישאר פה היום. אני שואל גם אותך, אדוני היושב-ראש, איך התקבלה ההחלטה? לפי מה? לפי גיל, מצב משפחתי, ותק בכנסת, התנהגות טובה, התנהגות רעה? בסוף ישב מישהו ואמר: תשמעו, חבר'ה, בואו, זו הרשימה, אתם נשארים פה. מעניין מה היה שם. כי אני ראיתי פה חלק לא מרוצים. רביבו – נראה לי לא בא לו בטוב כל האירוע הזה. לא בא לו בטוב. ודווקא הוא נראה לי בן אדם שעובד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אלה שבעונש. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אני רואה פה שיושב – לפחות מכבד אותנו – חבר הכנסת מישל בוסקילה, שבאמת עשה הרבה דברים. הוא הגיע לכנסת אומנם לא מזמן, אבל הוא לא נולד בכנסת. הוא עשה כמה דברים גם כאיש עסקים, גם כפעיל באשקלון. למה מכל האנשים השאירו אותו פה היום? מה היה? ניסיתי לדמיין – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היה לו חוק להעביר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. ולמרות הכול אני ראיתי איך מעבירים פה חוקים והולכים הביתה. תאמינו לי, ראיתי את זה. וראיתי שמעבירים פה חוקים גם בלי להיות פה. גם את זה ראיתי. השאירו – לא משנה, התנדבת, בואו נגיד ככה. אתה פה אז התנדבת. אני חשבתי לעצמי עוד משהו: האם יש מצב שבתוך הקואליציה הזאת אולי יש גם משתמטים? לא משירות צבאי – מלהיות פה. ואז אמרתי: לא נראה לי. אני ראיתי חלק מהפרצופים פה. יש כאלה שככה-ככה. לא כולם מגיעים לוועדות, ודווקא יש כאלה שהנוכחות שלהם בוועדות היא פחותה, והם ישנים בבית עכשיו. מי קיבל את ההחלטה? מדוע אני שואל את השאלות האלו? כי הופתעתי היום. הייתה ועדה היום אצל אופיר כץ, ועדה מדהימה, באמת, שמשנה את חוקי הבחירות ואת הזכות להיבחר באצטלה של אלף ואחד סיפורי מעשיות. אבל היה דבר מעניין, כי היו משפחות חטופים, והם אמרו לאופיר כץ: תקשיב, המקום היחיד שלא הגענו לדבר בו כמשפחות חטופים זה בסיעת הליכוד. אמר להם אופיר כץ, שהרגע נכנס: אני אדאג שתגיעו לסיעת הליכוד, פשוט לא היו בזמן האחרון ישיבות סיעה. כל מי שיושב שם מנסה לחשוב מה זה "בזמן האחרון". היו מתחילת המלחמה, לפי דבריו, שלוש ישיבות סיעה. שלוש. תקשיב, למה אני אומר שלוש? הרי בסוף כשמחליטים מי נשאר פה – אני מניח שיש דיון; הרי אני מקווה שבסיעה הזאת, שמתיימרת להיות דמוקרטית, עם פתיחות וחופש ופריימריז וכל הסיפורים ששמענו על דמוקרטיה ליברלית, ליכוד – נשמע לא הגיוני שבכל הסיפור הזה לא הייתה ישיבת סיעה. כלומר, כשמתקבלות החלטות הם לא באירוע. הם באים, אומרים להם: נגד, בעד, נגד, בעד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> עליזה אומרת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> יותר מכול, אפילו לא מאפשרים להם את הזכות להגיד מי לא רוצה להיות פה היום. ואז רביבו קופץ כנשוך נחש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ואז הוציאו אותם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז הוציאו אותם גם. אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה, הסיעה הזאת זה דבר משונה. היא משונה כי קודם כול אופיר כץ – אני שמח שהוא עשה את זה, אולי סוף-סוף יפגשו את משפחות החטופים בסיעת הליכוד. יושב-ראש הסיעה ידאג לזה. אני מניח שבאותו יום יושב-ראש הליכוד לא יהיה, ראש הממשלה שלנו לא יהיה. הוא הרי נפגש עם מאות כל הזמן, הוא אמר אתמול. היום שמענו בוועדה אחרת שקר. חס וחלילה, לא רוצה להגיד מילים קשות על ראש הממשלה. נגיד שצריך לברור היטב את דבריו ולמצוא שם דבר אמת מדי פעם. אבל לא אני אמרתי שלא היו ישיבות סיעה, אמר את זה אופיר כץ. אז אני עכשיו שואל אותך, חבר הכנסת בוסקילה: אתה לא מרגיש שדפקו אותך? אחרי שאמרתי את זה, מאחר שאתה לא בליכוד – שמעתי את השר אלקין. אני מכיר את השר מיקי זוהר עם האמירה האלמותית שלו על שלוש הכ"פים: כסף, כבוד וכוח. עכשיו יש גם שר של שלוש המ"מים: שר המים, שר המינהלות ושר המשתמטים. שיהיה להם בהצלחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא הצעת לחבר הכנסת רול או לבועז טופורובסקי? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אינו נוכח. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי לאופוזיציה, חבר הכנסת בוסקילה, היחיד מחברי הקואליציה שנמצא באולם – אוה, הינה נכנס עוד אחד. אנחנו דנים עכשיו בביטול עבירת השוטטות. עבירת השוטטות, אם לא ידעתם, חבריי חברי הכנסת, היא הליכה באפס מעשה וללא תכלית. אם היא נעשית בנסיבות מחשידות, היא מהווה בישראל עבירה פלילית. עכשיו, מזל שוועידת האקלים מתקיימת באזרבייג'ן, כי אם היא הייתה מתקיימת בירושלים היה אפשר להגיש כתב אישום נגד עידית סילמן על שוטטות. ומדוע? כי השרה להגנת הסביבה היא מופת לחוסר מעש וללא תכלית – והיא אכן נעשית בנסיבות מחשידות. אני בהחלט משוכנע שכל הבכירים שנטשו את משרדה לא הבינו מה היא עושה שם. לא הבינו עד כדי כך שהם פשוט נטשו בזה אחר זה. 11 בכירים של המשרד להגנת הסביבה – החל מהמנכ"ל, שהיא עצמה השאירה, ועד ליועצת המשפטית למשרד – פרשו ממנו, חלקם במחאה גלויה, חלקם במחאה סמויה. באמת באמת עידית סילמן היא הגרועה בשרות להגנת הסביבה בתולדות מדינת ישראל. ובואו ניתן רשימה חלקית של הדברים שהיא הצליחה להשיג – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היא יודעת לקחת שוחד, זה לא כולם יודעים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שהיא פוליטיקאית מושחתת שפירקה ממשלה והביאה לנו את ממשלת החורבן, ונתנה ונשאה בשוחד על מנת לעשות את זה – כולם יודעים. אני לא משוכנע, חבר הכנסת שטרן, שכולם יודעים שבתקופת כהונתה, פחות משנתיים, היא עשתה כל כך הרבה נזק להגנת הסביבה ולמשבר האקלים, יותר מכל השרים שקדמו לה. אז בואו נעבור על הרשימה: היא חוררה את חוק אוויר נקי, את החוק שמגן על היכולת שלנו לנשום אוויר נקי. בישראל מתים כל שנה 2,500 אנשים, 2,500 אנשים, מזיהום אוויר. היא עשתה פוליטיזציה של ועדות התכנון, היא הכניסה את הנציגים של בן גביר ושל סמוטריץ' – פחות מקצועי, יותר עסקני; פחות שימור, יותר פיתוח. היא אפשרה לבנות מיזמים מזהמים על רצועת החוף הנדירה של מדינת ישראל. היא בזזה או אפשרה את הביזה של קרן העושר. 110 מיליוני שקלים, שהיו אמורים ללכת לאנרגיות מתחדשות, למחקר ופיתוח, לעידוד תעסוקה בנגב, הלכו ליעדים אחרים תחת המשמרת שלה. שמעתי שהיא שלחה מכתב במחאה על בזיזת קרן העושר. היא ביטלה את המס על הכלים החד-פעמיים למרות שהוא הוכח כיעיל מאוד במניעת השימוש בכלים חד-פעמיים. היא ביטלה, או משרד ראש הממשלה ביטל בזמן המשמרת שלה, את המדיניות של אפס תוספת סיכון למפרץ אילת – אפשר להזרים טונות, טונות של נפט ותזקיקים לתוך המפרץ תוך סיכון בריאות הציבור, כלכלת העיר. אסון שרק ממתין לקרות תחת המשמרת שלה. היא ביטלה את עילת הסבירות, וכששאלתי אותה כאן, במליאה – זה הרי אחד הכלים הכי משמעותיים להגנת הסביבה – את, מה את אומרת עליו? בעזרת השם, יהיה בסדר. זאת התשובה של המשוטטת עידית סילמן, שבנסיבות מחשידות, תחת שוחד, הגיעה למשרד שלה, ושם, במקום להגן על הסביבה, פועלת להחריב אותו. עבורנו ועבור הדורות הבאים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עם שמוליק? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני מתנצל. זאת לא השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, זאת השרה להגנת הסביבה שמוליק סילמן. אני באמת מצטער. את צודקת, חברת הכנסת הרכבי. עוד פרט טריוויה שאתם מוכרחים לדעת: חוק האקלים שהיא הגישה הוא פח אשפה, תסלחו על המילים. הוא ישראבלוף. הוא מחורר יותר מגבינה שווייצרית. בכל סעיף שיש בו יש שסתום שמרוקן אותו מתוכן – סתם כדי להגיע לוועידת האקלים ולהגיד כאילו שיש לנו חוק אקלים, אבל אין חוק אקלים, הוא לא חוקק. ובזמן שהיא הייתה באזרבייג'ן היא נתנה תשובה במסיבת העיתונאים כשהיא נשאלה על הצעת חוק האקלים, ומה היא אמרה? שהוא לא מספיק טוב. היא הגישה הצעת חוק, לא הגיעה לאף דיון בוועדה, התכנסנו בראשות ועדת הפנים, יעקב אשר קיים תשעה דיונים על חוק האקלים, עשרות שעות של דיונים, חברת הכנסת הרכבי ואני ישבנו שם, לא זזנו מהכיסא דקה כי זה חוק שיקבע את עתידה של המדינה – ועידית סילמן לא הגיעה פעם אחת. פעם אחת – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פעם אחת. היא הגישה חוק, היא ברחה לאזרבייג'ן, משם התראיינה ואמרה שהחוק לא טוב – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והיא ממשיכה לשוטט בנסיבות מחשידות ללא תכלית ובצורה פשוט בלתי רגילה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאחר שיש לנו 20 דקות שמחולקות לטקטים של חמש דקות אז אני אעשה נאום בהמשכים, ברשותכם. לפני שבוע נאמה אילנה דיין בטקס קבלת תואר דוקטורט לשם כבוד במכון ויצמן. אני לא יודעת אם למישהו יצא לשמוע את הנאום, נאום מכונן, בועט, ערכי ומרגש. מפאת קוצר הזמן – כי את הנאום ייקח לי 40 דקות לקרוא – אני קוראת ממנו חלקים, וממש דברים בשם אומרם: "לא ידענו שאפשר ככה לכאוב. לא ידענו שאפשר ככה להיחטף, להיאנס. לא ידענו שאפשר ככה להפקיר. לא ידענו שאפשר ככה למות. מה שקרה לנו בשבת ההיא חרג כל כך מגבולות הדמיון שכבר שנה וחודש אנחנו מחפשים את המילים. המילים שאומר כאן הן דעתי, שאינה מחייבת את עמיתיי, אבל שמחתי שניתנה לי הזכות לדבר הערב בשמם של מקבלי התואר לשם כבוד – לא בגלל שיש לי את המילים המדויקות, אבל את השאלות אולי אצליח לנסח. השאלות שדחוף שנשאל. את כולן. עכשיו. "מתוך אהבת המקצוע שבחרתי והיה לי לשליחות, מתוך אהבת המולדת הפשוטה, מתוך החיבור העמוק שלי לארץ הזאת ולאנשיה, את השאלות אנחנו חייבים לשאול, גם כדי לנסות לקבל תשובות אבל בעיקר כדי לוודא שאנחנו לא מפסיקים לשאול. כי אין תקומה למקום שבו גם השאלות מתות. כי את מה שנשבר כאן חייבים לתקן. וכדי לתקן צריך לדעת. וכדי לדעת צריך לשאול. "לכן מעשה השאלה הוא המעשה הפטריוטי בימים האלה, ולא מיותר לומר את זה. עשה את זה אבא של הדר כהן, תצפיתנית שנפלה בנחל עוז, לפני כחודש בטקס הזיכרון הלאומי, כשעמד על הבמה ואמר בקול סדוק: 'דם הבנות שלנו זועק אלינו מן האדמה – – – לא נשכח ולא נתעייף. בשארית הכוחות נדאג שהאחראים יקבלו עליהם אחריות'. ראיתי אותו עם דמעות בעיניים והבנתי – מכל חטאי האחראים לאסון, מכל כשלי המנהיגים ששרדו את האסון, אין הסבר לחטא הסירוב להקים ועדת חקירה ממלכתית, שפשוט תשאל ותבדוק את הנורא באסונות שניחתו עלינו. כי איך אפשר להחליף שר ביטחון במהלך מלחמה אבל להקים ועדת חקירה ממלכתית, הכלי האחד שהחוק מסדיר והציבור מפציר שיקום כדי לשאול שאלות ולקבל תשובות – אי-אפשר, גם במלאת שנה וחודש למחדל הכי גדול שהיה כאן? "בדקתי: ועדת אגרנט קמה ב-21 בנובמבר 1973, חודש וחצי אחרי שפרצה מלחמת יום הכיפורים, שאותה מונתה לחקור; ועדת כהן קמה ב-1 בנובמבר 1982, חודש וחצי אחרי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה; ועדת אור קמה ב-8 בנובמבר 2000, חודש ושבוע אחרי שפרצו המהומות בגליל שאותן מונתה לבדוק; ועדת שמגר קמה ב-8 בנובמבר 1995, ארבעה ימים אחרי רצח רבין, שאותו מונתה לחקור. "נכון, ועדת בכור קמה 47 שנים אחרי רצח ארלוזורוב, וועדת החקירה על חטיפת ילדי תימן קמה כמעט 45 שנים אחרי שנחטפו ילדי תימן. אבל הוועדה האחת לא באמת גילתה מי רצח את ארלוזורוב, והשנייה לא באמת פיענחה את החידה כואבת על הילדים שנעלמו מחיק אימותיהם. "הסירוב להקים ועדת חקירה שתבדוק איך קרה אסון 7 באוקטובר מקטין, בכל יום שעובר, את הסיכוי לברר את העובדות, לחשוף את האמת ולהחזיר לציבור את האמון באנשים שמקבלים כאן החלטות של חיים ומוות". אני אמשיך בטקט הבא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום יצאתי מהוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל בלב כבד ותחושת דחיפות. קריית שמונה, אחת הערים המשמעותיות ביותר בצפון, עמוד התווך של האזור כולו, העיר הצפונית ביותר במדינה, נמצאת במצוקה נוראית. העיר האהובה הזו עומדת בפני אתגרים קשים מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. הכאב, הסבל וההזנחה שפוקדים את תושבי העיר פשוט לא יכולים להימשך. תמונת המצב שהוצגה בפנינו בוועדה מבהירה דבר אחד בלבד: להפקרת הצפון יש מחיר, מחיר יקר מנשוא. הנתונים שהוצגו צריכים להדאיג כל אחת ואחד בבית הזה. הנזק הכלכלי של העיר לשנת 2024 מוערך בכ-2.5 מיליארד שקלים. העיר הזו חוותה כ-300 פגיעות ישרות ו-2,000 פגיעות עקיפות במבנים ברחבי העיר. יותר ממחצית מהעסקים בקריית שמונה הועברו כבר למקום אחר, מחוץ לעיר. כשמסתכלים רק על הנתונים של העסקים הקטנים מגיעים למעל 70% מהעסקים. עסקים רבים בכלל לא שרדו, ונסגרו בסופו של דבר. חנויות שהיו מלאות בחיים הפכו לשוממות וריקות. לא רק פניה של העיר השתנו בעקבות המלחמה, חיי התושבים השתנו ללא הכר. מספר התושבים בקריית שמונה הולך ומצטמצם. יותר ויותר תושבים מקבלים החלטה קשה, נאלצים לקבל החלטה קשה לעזוב את הבית שלהם בשל חוסר ביטחון – ביטחון כלכלי וביטחון ביטחוני. התושבים שנשארו שם בגלל שהם מרותקים למקום העבודה, העובדים החיוניים, נאלצים עכשיו להתמודד עם חרדות, מתח ופחדים, שמלווים אותם יום ולילה. למצב הזה יש כמובן גם השלכות על העתיד, על העתיד של ילדינו. אתם יודעים שבתי הספר, גנים, עומדים ריקים מתלמידים. הפערים הלימודיים גדלים ונהיים בלתי הפיכים, גם אם הילדים עכשיו לומדים ביישובים אחרים כשהם מפונים – לומדים במוסדות לימוד וחינוך ששופצו זמנית שם. אתם יודעים, בקרב התלמידים הניגשים לבגרות השנה נרשמת מגמה של חוסר מוכנות. מי יכול להתמודד ולהתכונן לבחינה כשהוא תחת הפצצה או שהבית שלו נשרף? וההורים, הם חיים בחרדה מתמדת, בלי תשובות על העתיד לילדים שלהם, בלי הבנה בכלל לאן הסיפור הזה הולך. הנתונים הקשים מדברים בעד עצמם. אסור לנו להתמהמה. כדי לייצר תקווה צריך קודם כול לפעול. עלינו להתייצב לצד העירייה ולסייע לה בכל בקשה שלה על מנת להציל את העיר. לעזור, לעזור להם בכל מה שהם מבקשים כדי להחזיר אותם למסלול הצמיחה. אבל זו לא רק קריית שמונה. הצפון כולו הפך לחבל ארץ חבול ומופקר. הנזקים האדירים, נזקים נוראיים בכל התשתיות – גם פיזיות וגם חברתיות – מחייבים את הממשלה להשקיע משאבים רבים כדי להחזיר את האזור למסלול הצמיחה שהיה לפני פרוץ המלחמה. אתם יודעים, אני היום אמרתי שהיחס של הממשלה לקריית שמונה שווה ליחס של הממשלה לכל אזרחיה, לכלל אזרחיה. כמה זמן עוד יעבור עד שנעבור משלב החזון לשלב המימוש, משלב הדיבורים לשלב המעשים? חייהם של אנשים רבים מוטלים כעת על הכף. הייתי מצפה מכל המעורבים – שרים, ראשי מינהלות, חברי הכנסת – לעבוד טוב יותר, יעיל יותר ומהר יותר למען תושבי הצפון. אסור לנו לתת לצפון להמשיך להיות מופקר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא יודעת אם יצא לכם לראות שיצא איזשהו קמפיין עם התמונה של אלי פלדשטיין – אני לא יודעת אם אני אומרת את השם שלו נכון – תחת: Bring him home. הוא מושווה לחטוף בעזה. עכשיו, אפשר בכלל לתאר מה מרגישות משפחות החטופים כשהן רואות קמפיין כזה? אפשר לתאר מה הן אומרות לעצמן? כאילו לא מספיק שאתמול עלו לכאן חלק מחברי הקואליציה, והדבר היחיד שהם דיברו עליו זה זה, מול משפחות החטופים, עכשיו הן רואות קמפיין שלם שלא מתייחס לאחד החטופים שלהם. באמת, אני דווקא רוצה לפנות לקואליציה. אני לא טוענת שאתם אחראים, ואני לא טוענת – אני פשוט חושבת שדווקא אתם אלה שצריכים לעלות לכאן ולגנות את הדבר הנורא הזה. אין מקום להשוואה, אין מקום לכלום. אנחנו לא יודעים מה קרה, ואם אני לא יודעת, גם אתם לא יודעים. וכרגע אנחנו מדברים על מישהו שסיכן את ביטחון מדינת ישראל, וכולם נזעקים להגן עליו, וכולם נזעקים לזעוק את זעקתו על התנאים שלו, על החקירות שלו, כולם כבר מאשימים את כולם. פשוט התנהלות שאי-אפשר לתאר אותה. הדבר השני שרציתי לדבר עליו הוא תרבות השקרים. עולים לפה שרים, חברי כנסת, מפיצים פייק, וזה כאילו עובר. הם באים לכאן ומשקרים, ואז עוברים לערוץ הליטוף ומשקרים. ואני תוהה, יש אנשים שצופים בזה, וצופים אולי רק בערוץ 14, והם חושבים שזאת המציאות. זו איזושהי מציאות אלטרנטיבית. אנשים חיים במציאות אלטרנטיבית, ויום אחד זה יתפוצץ להם בפרצוף, והם יגידו: איך לא ידענו? עולה לכאן אתמול השר הידוע כדוקטור רעל, קרעי, עולה לכאן ומנסה לעקוץ אותנו ואת לפיד, וטוען שבן גביר מקבל יותר מנדטים מאיתנו בסקרים. אממה, בואו ננפץ את זה. ב-100 הסקרים האחרונים בחודשים האחרונים יש עתיד מכפילה, זאת אומרת כפול מהמנדטים של שר הכלום ושום דבר. לדוגמה, סקר של מעריב מלפני ארבעה ימים: יש עתיד – 14, שזה כמעט פי שניים מעוצמה יהודית, שמגרדת את השמונה. גם בסקר של ערוץ 14 יש עתיד מובילה על עוצמה יהודית. למעשה, בממוצע של החודשים האחרונים, ממוצע המנדטים של יש עתיד הוא 15, וממוצע המנדטים של עוצמה יהודית הוא 6.33 מנדטים. לכן הבעיה היא לא רק השקר. הבעיה היא הזלזול באינטליגנציה של הציבור. הרי מי שעולה לכאן ומשקר סומך על כך שאף אחד לא יבדוק את העובדות, אבל התפקיד שלנו הוא לעלות לכאן ולנפץ את השקרים אחד אחרי השני. כבוד השר, אם יש לך בעיה במתמטיקה – את זה אפשר ללמוד, אבל קושי עם האמת – לזה, לצערי, אין פתרון פשוט. יש לי זמן לעוד שקר? יש לי זמן לעוד שקר. השקר הנוסף: צייצו להם לדעת כל חברי הקואליציה כמעט ששפי פז נכנסה לכלא כי היא ציירה גרפיטי. זה מה שאמרו. היא ציירה גרפיטי, ומה פתאום, וזו אכיפה בררנית. ציבורים שמבעירים את איילון, שופכים צבע על הכביש – הם בלי ענישה; שפי פז נכנסת על גרפיטי. השר לביטחון לאומי הגיב: "בית המשפט עושה איפה ואיפה: מחמיר בענישה כאשר מדובר בפעילי ימין ומקל בענישה כאשר מדובר בפעילי שמאל". מישהו יודע אם המתפרצים לבסיס צה"ל הועמדו לדין, היו בחקירה? כלום, אה? אז איפה ואיפה – אנחנו כבר מנפצים. יופי. עכשיו לעובדות: שפי פז נכנסה לכלא על הסגת גבול, כניסה לגן ילדים ולמרפאה המטפלת בעובדים זרים, פיזור נעצים. במסגרת עסקת טיעון – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נעצים בגן ילדים. – – הוצעו לה עבודות שירות; היא סירבה לעשות עבודות שירות או להביע חרטה ונכנסה ל-45 יום בכלא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך את השקרים, אני רוצה רק להזכיר לשפי ולחסידיה שמי שלא עצר את העובדים הזרים הוא בנימין נתניהו. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טור פז, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא אמרה על חברת הכנסת גבי לסקי שצריך להעמיד אותה לפני כיתת יורים. לא נתתי לה להיכנס לכנסת במשך חודש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היה היה – תקשיב טוב, חבר הכנסת ששון ששי גואטה – אמור לי מי שותפיך ואומר לך מי אתה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הליברלי בליכוד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> היה פעם חבר כנסת – קראו לו גם רב, למרות שהוא לא זכאי לשם הזה – שטען שצריך להפריד בין יהודים וערבים בחוף הים. מזכיר לך איזה תורת גזע, נכון? הוא דרש לשלול זכויות מערבים לבחור ולהיבחר. הוא אמר שירושלים – אתה שומע, אופיר כץ? הוא אמר שירושלים היא עיר שבה חיים יהודים בלבד. היו לתורה שלו שלוש רגליים: גזענות, דחיית חילוניות ונקמה בגויים. הוא אמר שדמוקרטיה היא תפיסה זרה, לא יהודית, ואין התורה סובלת שטות זו. אתה שומע, ששי? הוא אמר שהחובה לכבד ולציית – אתה שומע, גואטה? << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> אני איתך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> החובה לכבד ולציית לממשלה תלויה במידה שהיא מכבדת ומצייתת לתורה. ויש רק דעה אחת בתורה ומי שחולק על הדעה הזאת – תקשיב טוב, יוראי להב הרצנו – מי שחולק על הדעה האחת הזאת, גם אם זה רוב של עם ישראל, זו דעה סוטה. הוא אמר – אתה שומע, יוראי? – שלהט"בים אין להם מקום, לא בירושלים ולא במדינת ישראל, ושמקימי המדינה, ששי, היו לא עלינו שמאלנים רשעים שלעולם לא ישלמו על מעשיהם. גדולה הנקמה שהיא מחיה את השם – כל אלה אמירות של אותו כהנא, שיש פה חברי כנסת שאתמול, י"ח בחשוון, עלו לקברו, שהיו באזכרה שלו. אמר יו"ר הסיעה שלכם, פוגל, את המילים הבאות: ההבדל הוא לא בדעות, הוא לא במידות, השינוי הוא אולי בסגנון. כן, זו תורתו של הגזען מאיר כהנא, שיש עדיין אנשים שהולכים בדרך שלו, אנשים שעדיין לא התנערו ממנו. כן. אלה שותפיך, ישראל, זו תורת הגזע שחלחלה גם למקום הזה. איזו, איזו עצבות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שירי, בבקשה. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי למה נזכרת עכשיו כהנא? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> היום זה היארצייט שלו, לצערנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – אהלן, ששי, מה העניינים? תשמעו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע – – – אבל הייתי פה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, קראו לך ולא – הוא יכול לעלות, אדוני היושב-ראש? בוא. אני עולה עוד פעם, אין בעיה. בוא במקומי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני עולה בכל מקרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, בקיצור. תהיה רגוע, ששי, הכול בסדר. אז תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רציתי לדבר, חברים, על מה שקרה פה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שולחן הממשלה. הבעיה היא – אני אסביר לך, יוראי – שיש כל כך הרבה שרים שזה לא נכנס בשולחן. צריך עוד שורה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, חברי כנסת לא יכולים לשבת בכיסאות של שרים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לעשות שיש 57 שרים בממשלה, אז אין מקום בשולחן הממשלה. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> אני מכבד – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציעה להביא הצעת חקיקה גם בנושא הזה. הם אוהבים להביא פה הצעות חקיקה על כל דבר. בקיצור, אני רציתי לדבר על מה שקרה פה אתמול עם משפחות החטופים. חברים, מי שמגיע לוועדות בכנסת, במיוחד בימי שני, פוגש את משפחות החטופים, שמקפידות להגיע לכל הוועדות. בדרך כלל פותחים את הישיבות עם דברי משפחות החטופים. אני כמובן בקשר איתם. כיו"רית השדולה למען החטופים אני פוגשת אותם כל הזמן ומדברת איתם ללא הרף. אתמול הייתה פה, בין יתר המשפחות, משפחת אנגרסט, שמתן בנה הוא חייל חטוף. אח שלו בן ה-16 הגיע עם אבא שלו לפה והוא ביקש לשבת בוועדות ולדבר. בוועדות שאני הייתי בהן הוא דיבר, ויותר מזה – הוא השמיע את ההקלטה של אח שלו. יוראי, תקשיבו, אני מדברת על החטופים, אז חשוב לי שתקשיבו. אח של מתן השמיע לנו הקלטה של אח שלו בשבי. למעשה צה"ל תפס את הסרטון של אח שלו באמצעים שהוא תפס בתוך עזה לפני שחמאס ערך אותו. בדרך כלל החמאס עורך את הסרטונים ומפיץ. כל מה שהוא רצה זה להשמיע את קולו של אחיו בוועדה, 20 שניות מתוך הסרטון. אני צפיתי בסרטון הארוך. באמת, 20 שניות שבהן אח שלו מבקש שלא נשכח אותו, שנחזיר אותו. בוועדות שאני ישבתי נתנו להשמיע את ההקלטה הזאת, הכול עבר בשלום. אבל בוועדת החוקה, שאני נוהגת לקרוא לה ועדת חוקה ואיטלולא, לא הסכים יושב-ראש הוועדה שאחיו של מתן אנגרסט ישמיע את ההקלטה – להשמיע אותה, אפילו לא להראות את הסרטון. 20 שניות. יושב שם ילד בן 16 שמגיע להילחם על אח שלו בוועדות, ויו"ר הוועדה לא נותן לו להשמיע את ההקלטה. אני באופן אישי התביישתי ברגע הזה. התביישתי. אני מרכינה ראש בפני משפחות החטופים, אני מרגישה שכל רגע שהם לא פה, אנחנו לא עושים מספיק, אז על אחת כמה וכמה חברי הקואליציה, הממשלה, ראש הממשלה. לאחר מכן היה פה במליאה דיון 40 חתימות בנוכחות ראש הממשלה. ביציע ישבו משפחות החטופים. כשאני נאמתי מול ראש הממשלה לגבי החטופים, התייחסתי למשפחות ביציע, ובהן לאימהות בלבן, שהן חלק ממשמרות 101, שזו מחאה שקטה של נשים בלבן שיושבות בקרבת סמלי השלטון, בקרבת הכנסת, למען השבת החטופים. בשלב מסוים כשראש הממשלה עלה לנאום פה בתגובה, אח של איציק אלגרט, שחטוף בעזה, דני אלגרט, התעלף ביציע. אני הזדעזעתי באותו רגע. אתם יודעים, יושב-ראש הכנסת ישב פה וביקש לפנות את המשפחות, והייתה כאן סיטואציה פשוט, באמת, מזעזעת, מזעזעת בעיניי. לצפות במה שקורה ביציע, ודני מעולף שם. וראש הממשלה עומד פה ורואה את זה, ושותק. ושותק. מה אני מצפה מהמנהיג של עם ישראל כשהוא עומד פה ורואה את המשפחות האלה, שצריך להשפיל מבט ולהרכין ראש מול המשפחות הקדושות האלה? אני מצפה שכאקט מנהיגותי הוא יפנה ליו"ר הכנסת ויגיד לו: אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מבקש ממך, אל תפנה אותם. תן להם שישבו פה, שיגידו מה שהם רוצים. מגיע להם להגיד מה שהם רוצים. אף אחד מאיתנו לא ראוי לשפוט אותם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה בית העם, זה שלהם. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זכותם, זה הבית שלהם. אנחנו זמניים פה. כל אחד ואחד מאיתנו זמני פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני אסיים במשפט אחד: אבל במקום זה היה פה מופע מביש ביציע של איך לסלק את משפחות החטופים מפה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. קבוצת ישראל ביתנו – אינם נוכחים, אז ההסתייגות שלהם הוסרה, אבל קודם, מזכיר הכנסת, יש לנו עוד הסתייגויות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש ארבע, יש לנו זמן. יש עוד חמש דקות לכל אחד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, כן. מאה אחוז. חברי כנסת, אנחנו נעבור להנמקה של ההסתייגות לחלופין. הסתייגות מס' 2 היא לא שלהם. הסתייגות מס' 6, זה שלהם. כן, הסתייגות מס' 6. אם כן, קבוצת יש עתיד. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח. כן, כן, מנמקים. מי שרוצה לנמק, לא חייבים. חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש גם חבר'ה בדרך. יש חבר'ה שבדרך לפה, הם כבר בדרך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לכן שווה שתקרא את כל השמות, הם ייכנסו בהפתעה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, גברתי. חברת הכנסת רוצה לדבר. בבקשה, עכשיו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, בימים אלו אני שומעת כל הזמן שמדברים על סוגיית הנבצרות. עכשיו, אני חייבת לומר שבעיניי פוליטיקאים לא צריכים לעסוק בשאלה הזו של כן נבצרות, לא נבצרות – זו לא סוגיה פוליטית, זו סוגיה משפטית. מהטעם הזה בדיוק התנגדתי להליך שהיה פה להדחתו של עופר כסיף, כי זה בעצם להחליט שבדרך שאיננה קשורה לבחירות חברי כנסת מדיחים חברי כנסת, ומאותה סיבה בדיוק גם התנגדתי להצעת החוק של אופיר כץ שאמר: אנחנו נדיח אנשים מהכנסת, חברי כנסת, סיעות ברשויות מוניציפאליות וכן הלאה. מדוע? כיוון שאני חושבת שאסור שנבחרי ציבור יפסלו זה את זה. אנחנו צריכים להיזהר מאוד מכלים שמאפשרים סגירת חשבונות פוליטיים, אז מבחינתי חבר הכנסת עופר כסיף – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל תצטטי את האמת, מה את ממציאה שטויות, מירב? מירב, אני אמרתי להדיח חבר כנסת? אמרתי תומכי טרור. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מבחינתי גם עופר כסיף וגם בנימין נתניהו – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> החוק אומר: תומכי טרור. חוק אומר שלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שניהם מקולקלים ערכית. שניהם מסוכנים למדינת ישראל, גם כסיף וגם נתניהו. אבל אני אתמודד עם זה בכך שאני אנסה לשכנע את הציבור לא להצביע להם, כי אני חושבת שהם רעים למדינת ישראל. עכשיו, אם הם עשו משהו פלילי, ראש הממשלה עשה משהו פלילי או עופר כסיף בגד במדינת ישראל ועשה משהו פלילי – בשביל זה יש בתי משפט, זו דמוקרטיה. בשביל זה יש בתי משפט. עכשיו, היועצת המשפטית לממשלה אמרה: אני בכלל לא מתעסקת בנבצרות. זה בכלל לא על שולחני, אני בכלל לא מתעסקת בנבצרות. העניין הוא שיש לנו ראש ממשלה פרנואיד, והוא מתעסק מהבוקר עד הערב בשאלה האם יוציאו אותו לנבצרות, כי הוא כנראה מרגיש שיש לו משהו להסתיר. עכשיו אומרים לו: אנחנו בכלל לא מתעסקים כרגע בנבצרות. הלוואי, הלוואי וראש הממשלה היה פרנואיד לגבי האיומים שעלולים לבוא אלינו מעזה, מחמאס, כפי שהוא פרנואיד לעצמו ולהמשך הקדנציה שלו. אם הוא היה כל כך חושש מהאויבים שלנו כפי שהוא חושש להמשך הקדנציה שלו, אולי אסונות כמו טבח 7 באוקטובר לא היו קורים לנו. אני רוצה להקריא עוד משהו שכתבתי מעומק ליבי. גם אם בבוקר השבת השחורה קפצת עצמאית לחלץ ניצולים מהעוטף או מהמסיבה; גם אם אתה סדירניק שטוחן רצוף 400 יום בצפון, באיו"ש וברצועה; גם אם את קצינה ב-8200, משרתת בקרבי, אחות שכולה או אימא של חיילת חטופה; גם אם הקמת חמ"ל אזרחי שדאג לעשות את מה שהמדינה לא עשתה; גם אם אתה עושה מילואים בגיל 50 כי, ואללה, אתה פטריוט ויש מלחמה, ואפילו אם אתה גנרל או אשת אקדמיה עם רקורד של עשרות שנות שירות למען המדינה, ועל אחת כמה וכמה אם את חברת כנסת – זה לא משנה. הערכים שלך, ההקרבה, הכול טוב ויפה, אבל בעירבון מוגבל. כי יש דברים שאם רק נאמר אותם, יהפכו אותנו מיידית למטרה. את בעד עסקת חטופים? את מסוכנת, את פועלת בשירות החמאס. את מתנגדת למימון אורח חיים של אי-עבודה? את אנטישמית, את נגד יהדות, את שונאת אדם. אתה מתנגד להשתמטות מגזרית ואתה בעד ועדת חקירה ממלכתית? אתה גיס חמישי, אתה פוסט-ציוני, אתה רופס, אתה מסוכן. זו המציאות היום-יומית של מי שמעז לומר ביקורת במדינת ישראל. לא משנה מאיזו מפלגה, לא משנה עם איזו דרגה, לא משנה כמה ניסיון יש לך, לא משנה אם הדברים שלך הגיוניים נטו; לא רלוונטי אם אתה מהמושב, מהעיר או את מתנחלת – ברגע שתביא ביקורת ותגיד שאפשר להתנהל אחרת, בצורה יותר הגונה, בצורה יותר ישרה, אתה ישר הופך להיות מטרה של מכונת הרעל. כי הממשלה הזו, הממשלה שהותירה פה אדמה חרוכה אחריה, מוכנה להקריב את כולנו בשביל עוד יום אחד בשלטון. אבל גם כשהייאוש דופק חזק בדלת, נבחר כל בוקר וכל ערב לפתוח חלון לתקווה. אנחנו נתנתק ממכונת הרעל; אנחנו ננתק אותה מהחשמל; אנחנו נתעקש על עתיד טוב יותר; אנחנו נתווה את הדרך ואנחנו נתקן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, בבקשה. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ליבי ליבי – למה אתם צוחקים? אני לא רוצה להגיד מקינות תשעה באב, למרות שעילת הסבירות, שהיא שניבאה את החורבן, עברה פה בערב תשעה באב. אבל אני כן רוצה להתחנן, לבקש מכל הח"כים שיצאו קודם, של הציונות הדתית ושל הליכוד, שיחזרו. אני מוכן להגיד להם – תגיד להם, חבר הכנסת בוארון, אני יותר לא אגיד שהם היו ח"כים וקואליציה שהביאו את החורבן. אני גם לא אגיד שאני פוגש אותם אצל משפחות שכולות, שאומרות: זאת לא הציונות הדתית שבה גדלנו, שעושה הפרדה בין דם לדם ונותנת יד להשתמטות של 15 ח"כים לפחות רק כדי שתחזיק קואליציה, למרות שהמשמעות היא שיותר ילדים של חברים בקואליציה ושל משפחותיהם משרתים בצבא, עושים יותר חודשי שירות בצבא החובה, עושים יותר ימי מילואים, זה התרגום, כדי שלממשלה יהיה כוח לכך שציבורים שלמים לא ישרתו. הרי זה סוג של אוקסימורון ערכי, שבתוך הפעולה שלך יש את התשובה ההפוכה. תגיד להם שיחזרו. אני לא אגיד את זה יותר. אני לא אגיד. אני יודע שהוציאו אותם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביקשו מהם לצאת בגלל שהיה להם לא נעים לשמוע, אולי מישהו יראה את זה בטלוויזיה. תגיד להם שאני לא אדבר על האמיתות. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת שטרן, הפרשנות שלך פשוט לא נכונה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זאת לא פרשנות שלי. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, הציונות הדתית מהווה דוגמה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. נכון. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> דבר שני, הציונות הדתית לא רוצה לקרוע קרע בעם ישראל, ולכן התהליך צריך לקרות בצורה מדודה ומתונה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא רואה את הקרע? חבר הכנסת בוארון, מספיק עם האגדות האלה. אני מסכים מאוד עם מה שאמרת. אתה יודע שאני אפילו לא צריך להגיד לך את זה. אני יודע שהציונות הדתית כתנועה, לא כמפלגה – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> כתנועה, כמובן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כתנועה – מובילה נושאים של הקרבה וחירוף נפש. ודווקא בגלל זה – – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> תזכרו את החיבוק הזה כשאתם מדברים על אלימות המתנחלים. לא, אבל כשאתם מדברים על אלימות המתנחלים, עם החברים שלך, תזכרו את החיבוק הזה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע רגע, אני לא שומע. אתה יודע אולי – – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> כשאתם מדברים – תקשיב, זה חשוב. כשאתם מדברים – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, תבוא קרוב. אני רוצה לגלות לך משהו. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> כשאתם מדברים על אלימות המתנחלים, תזכרו את החיבוק הזה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, אני הייתי חי"רניק. אנשים חושבים שאם אתה טנקיסט או תותחן, יש לך בעיות הכי קשות באוזניים. הסיפור האמיתי הוא שאם אתה צנחן או גולנצ'יק, או כל יחידה של חי"ר, ואתה יורה ככה עם הרובה כל הזמן – אני לא שומע כשאתה מדבר מרחוק. אבל אני רוצה להגיד לך משהו. אולי ננצל את הקרבה שלך. אמרו פה שראש הממשלה לא עושה ישיבות סיעת ליכוד. לא יודע אם אתה יודע, ישיבת החוץ והביטחון, דיון סגור, זו ישיבה של סיעת הליכוד. כולם באים, אומרים לראש הממשלה: אתה הכי גדול, אתה הכי ענק, וראש הממשלה נותן להם לחשוב שזה דיון סגור, מסווג, ואחרי זה הוא מקריא את הכול כאן, על דוכן הכנסת, את כל מה שהוא אמר שם. אני אומר את זה בגלל שראש הממשלה אומר שם, וגם דיבר פה, כמה הוא חכם, כמה הוא גיבור מול האמריקאים, מול ביידן. אתה יודע, אני רוצה לשאול את ראש – – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת מירב כהן אמרה שנעשו מהלכים מצוינים במלחמה. שיש לנו הישגים במלחמה הזאת – שנעשו מהלכים טובים מאוד במלחמה הזאת, שיש לנו הישגים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אני אומר, מה זה נקרא? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מי הוביל את המערכה הזאת? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרמטכ"ל. האלופים. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אה, אוקיי. בסדר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלה שאתם מוחקים אותם. אלה שאתם מבזים אותם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אלה שהובילו את 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלה שאתם רוצים שבאמצע מלחמה יעזבו את הכול. אתה לא היית פה? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אלה שב-7 באוקטובר לא ידעו – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא שמעת מה היה אתמול? אני אומר לך, כן, אלה הובילו, אבל אתה רוצה, אני אשאל שאלה קשה: עמד פה ראש הממשלה בנאום שהוא נשא – גם בנאום הסגור בוועדת החוץ והביטחון – ואמר: אני מול האמריקאים, אני אמרתי לא, אני אמרתי כן, אני אמרתי לא. רבע שעה על ביידן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. הוא אומר: כן, הגבילו אותנו בתחמושת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי ההגבלות האלה עלו בחיי אדם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. "יש לנו תחושה של בגידה. שוב נבחרי הציבור" – – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני מבקש ממך להוציא את המילה "בגידה" מהלקסיקון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני מצטט מישהו. אל תקפוץ בראש. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> זה שכולכם אומרים "בוגד" ו"בגידה" ו"בוגד" ו"בגידה" לא מוסיף לכם כבוד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תקפוץ. אל תקפוץ בראש. תקשיב. הסכת ושמע. הסכת ושמע. "'יש לנו תחושה של בגידה. שוב נבחרי הציבור עושים קומבינה על חיילי המילואים'. לוחמי חטיבת המילואים אלכסנדרוני" – האלוף שטרן, אתה מכיר אותם, נכון? – "שברו שיא של שירות מפרוץ המלחמה". הסמח"ט, סגן אלוף אביה בן אלחנן מהציונות הדתית, שאני מצדיע לו, אמר את הדברים האלה: "יש לנו תחושה של בגידה". הוא אמר, אני רק מצטט אותו, מה אתה אומר? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני אומר שמח"ט אלכסנדרוני, קוראים לו משה פסל, אתה יודע את זה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "סגן אלוף אביה בן אלחנן זועם על המסח'רה הפוליטית", כהגדרתו, "של גיוס החרדים, שכלל לא נושאים בנטל". דבריו עד פה – ציטוט, מילה במילה. חוק המעונות, חבר הכנסת בוארון, הוא חוק קדימון לחוק ההשתמטות. אין מילה אחרת. כאשר האישה עובדת יינתן סבסוד למעונות. מה קורה כאשר שני בני הזוג עובדים ומשרתים במילואים? לא מקבלים. באמת מסח'רה, כהגדרתו של סמח"ט חטיבת אלכסנדרוני סגן אלוף אביה בן אלחנן. יצאה הודעה, ואכן הוצאו צווים, כ-7,000 צווים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, אתה יכול להסביר מה זה סמח"ט? יש פה כאלה שלא יודעים מה זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סמח"ט – יש יחידה קטנה, קטנה, קטנה. קוראים לה כיתה. יש יחידה טיפה יותר גדולה, קוראים לה מחלקה. יש יחידה עוד יותר גדולה, קוראים לה פלוגה. יש יחידה עוד יותר גדולה, קוראים לה גדוד. בגדוד יש בערך כ-400 חיילים. בתוך החטיבה, אדוני – – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתוך החטיבה, אדוני, יש שלושה גדודים, לעיתים גם ארבעה, במתכונת החדשה. זו המתכונת. הסמח"ט הוא סגן מפקד היחידה, המפקד של כל הגדודים האלה שאמרתי. זהו. אחיי החרדים, האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה? ככה נאמר. הלכתי לנחם את משפחתו של הרב אבי גולדברג. הרב אבי גולדברג, סרן במילואים, אב לשמונה, נפל בקרב. רחל גולדברג העבירה מסר לרב שלמה עמאר, הרב הראשי לירושלים: מי שלא משתתף בנטל, זה לא מוסרי, זה לא יהודי. היום הלכתי לנחם את משפחתו של החייל אורי ניסנוביץ, זכרו לברכה. ישבתי עם אבא שלו. משפחה דתית, מאמינה. הוא סיפר לי על בנו, אורי. לאורי היה טלפון כשר. הוא לא אחז טלפונים כמו שלנו. הוא אחז טלפון כמו שכל מי שחרדי מחזיק, כי הוא היה מאמין גדול. אבל הוא התגייס, ושירת שירות משמעותי, ונפל בקרב על הגנת המולדת וקידוש השם. זה קידוש השם. אי-גיוסם של החרדים זה פתרון מוקצה, בזוי, של ממשלה רעה. לפני שעה קלה יערה שפירא הוציאה הודעה: הסכמה של ראשי המפלגות החרדיות – סנקציות אישיות על מי שלא יתגייס. אישיות, אך בלי קיצוץ תקציבי הישיבות. אחלה פתרון. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים אנחנו שומעים חברי כנסת, שרים, מדברים על שירות הביטחון הכללי. לא אומרים עליו שצריך לחזק אותו, איזה גיבורים הם, איך הם מקריבים את נפשם למען כולנו; מדברים בהקשר קצת מוזר ומשונה. פתאום אנחנו שומעים שיש מרתפים לשב"כ. לי זה חדש. אני מכיר את שירות הביטחון הכללי מעבודה מולם לאורך לא מעט שנים. האנשים המצוינים ביותר שאפשר למצוא נמצאים שם, עובדים למען הביטחון של כולנו, לא משתמטים מאף משימה. מה לעשות שהם ניהלו חקירה מכוח הדין ומכוח החוק. בשירות הביטחון הכללי, מי שלא יודע, עוסקים בסיכול ריגול, אבטחת אישים, סיכול טרור, פיקוח ואבטחה, ויש עוד הרבה דברים נוספים שהם עושים. הם זרוע מרכזית של המדינה ושומרים על ביטחונה. זה לא מפריע לאנשים כאן, בכנסת הזו, כולל שרים, להשתלח. ומה קרה בימים האחרונים? המעצר של פלדשטיין. ואז אתה שומע את המונח "מרתפי השב"כ", ופתאום אנחנו שומעים אנשים שהמרחק בינם לבין זכויות אדם הוא כרחוק מזרח ממערב, והם נחרדים. אני מזכיר לכם את מה שאתם יודעים ומשקרים לעצמכם ולציבור: פלדשטיין לא נחקר על הדלפה. הוא נחקר על הוצאת מידע מסווג מאוד. ולא סתם שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון האריך את המעצר עד שיוגש כתב אישום, וכנראה נשמע ונראה את כתב האישום הזה בימים הקרובים. זה לא הדלפה. וכל מי שמדבר על הדלפה בהקשר הזה אומר דבר שקר, גם אם הוא ראש ממשלה. כן, אז ראש ממשלה מדי פעם, מסתבר, משקר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עמד כאן אתמול חבר כנסת של הליכוד ואמר שראש השב"כ התקשר לשופט תוך כדי המשפט – ככה הוא אמר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פספסתי את זה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם עוד פעם שיש כאן, בבית הזה, חברי כנסת שיש להם היכרות עם שירות הביטחון הכללי, ומצד מאוד מסוים. חלק מהם היו נחקרים, חלק היו בדוקאים. כן, מהצד הזה מכירים את שירות הביטחון הכללי. ונדבר על הדברים בשמם. איתמר בן גביר אמור לשבת בדיונים מסווגים ולשמוע דיונים כאלה. אני מתאר לעצמי איך נראה דיון כזה. זו תמונת המצב. אנחנו שומעים או קוראים היום שיושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן הולך להגיש הצעת חוק – תראו, זה כל כך מופרע, אבל זה אמיתי, כי מה הסיפור? שייתנו חסינות למי שמעביר את המידע לראש הממשלה, כלומר אבי האומה, זה שדואג לכולנו. ולא ייתנו לאף אחד משירותי הביטחון והצבא והמשטרה, כי כולם נגדנו ורק הוא מורם מעם. ב-2 בדצמבר, בכתב אישום על שוחד, הוא יעמוד על דוכן העדים בלי אף אחד, לבד, ויצטרך לתת תשובות. אז מה קורה עכשיו מאחורי הקלעים? הוא מנסה, כמי שכפאו שד, אולי מישהו ייתן לו חוות דעת שזה מסוכן להעיד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – ימשוך את המלחמה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם כאן, ראש הממשלה הזה יעלה על דוכן, ולא יעזור מה יגידו כל האנשים שידבררו אותו, בסוף הוא יצטרך לתת תשובות על מה שהוא חשוד שעשה: שוחד, מרמה והפרת אמונים. ועד אז הוא ינסה גם להשיג חוות דעת, כנראה, לפי פרסומים זרים, משירות הביטחון הכללי, שאומרת שהוא לא יכול להעיד בגלל סיכון ביטחוני. אני מקווה שאותה חוות דעת שתינתן באמת תהיה מאוד טובה ומסודרת; שתינתן גם חוות דעת מסודרת לכל גני הילדים בירושלים שהם לא יכולים להיות בגני הילדים בגלל סיכון ביטחוני, לכל בתי הספר, ואולי, רחמנא ליצלן, לכנסת הזו. הכנסת זה מקום מסוכן. אתמול היה דיון 40 חתימות, וכל זמן שראש הממשלה דיבר הסתכלתי למעלה ואמרתי: מתי זה יגיע. ומה שהגיע מלמעלה, מפה – אוסף שקרים שיתפוצצו לכולנו בפנים. גם לך, חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק בגלל שנכנסת. ראיתי אותך נכנס. אבל זה נכון. השקרים יתפוצצו לך בפנים. זה בלי כל קשר. לא קשור אליך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – שקרים מתפוצצים בפנים כשאתה מאמין למשהו. השאלה אם אני מאמין או לא – אני לא יודע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הינני מודיעה בזאת לכנסת, כדרישת סעיף 40(א)(3) לחוק-יסוד: הממשלה כי הגשתי היום לנשיא המדינה כתב התפטרות מתפקידי כראש הממשלה – – – הבחירות לכנסת התקיימו ב-31 בדצמבר, והעם הלך לקלפי בהמוניו. הכול שיבחו את הציבור על ההיענות ועל האחריות הרבה שבאו לביטוין בעצם ההליכה אל הקלפי. הכנסת התכנסה לישיבה הראשונה ביום 21 בינואר, וכאמור ב-10 במרץ זכתה הממשלה לאמונה, והייתה אמורה למלא את תפקידה עד תום כהונת – – – הכנסת כחוק. אף על פי כן, החלטתי על התפטרותי. "למן הבחירות עקבתי והקשבתי למתרחש בקרב הציבור, והגעתי לכלל מסקנה כי בגופים הציבוריים בישראל, בין במפלגות שנציגיהם משתתפים בממשלה ובין באלה שבאופוזיציה, וכן בחלקי ציבור אחרים, קיימת תסיסה שאין להתעלם ממנה. רבים מאוד גילוייה של התסיסה הזאת, שהיא אולי טבעית, וודאי שהיא לגיטימית – – – מכל מקום, לאחר שהרהרתי, חזרתי והרהרתי, הגעתי לכלל הכרה כי ניטיב לעשות אם תינתן אפשרות לציבור על נציגיו לשוב, לבחון ולהחליט מחדש בדבר כינון ממשלה חדשה ואיתנה. "ישראל היא קהילה דמוקרטית, והליכי שינויים בממשל אינם מערערים את הפעילות התקינה של כל מוסדות הממשלה – – – הממשלה תמשיך כמקודם במאמצים המדיניים המכוונים להביא שלום בין ישראל לערבים. ברצוני לומר באורח חד-משמעי באוזני ממשלות הערבים: צבא ההגנה לישראל ערוך כתמיד למלא את ייעודיו, וממשלת ישראל תמלא את החובות המוטלות עליה במלוא התוקף והסמכות. "חברי הכנסת, ביום ה-1 באפריל קיבלתי מאת יושב-ראש ועדת החקירה" הממלכתית "דוח חלקי. הדוח נמסר גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אף נתפרסם ברבים. למוחרת קבלת הדוח פתחה הממשלה בדיון, שעודנו בעיצומו – – – סעיף 30 בדוח ועדת החקירה הממלכתית דן בנושא של 'האחריות האישית בדרג הממשלתי', ובו נאמר, בין השאר, כי הוועדה לא ראתה מתפקידה להביע דעה על מה שעשוי להשתמע מאחריותם הפרלמנטרית של שרים. הוועדה קבעה כי 'שאלת התפטרותו האפשרית של חבר ממשלה בסוג מקרים זה היא ביסודה שאלה פוליטית מובהקת – ומכאן, שסבורים אנו כי אין לנו לעסוק בה'. שר המשפטים הביא לפני הממשלה חוות דעת משפטית בנושא האחריות הפרלמנטרית של השרים. חוות הדעת בשלמותה נתפרסמה ברבים, ולא אביא קטעים ומובאות ממנה כעת. לדעתי לא יכול להיות ספק בכך שבישראל שריר וקיים עקרון האחריות המיניסטריאלית של שר לפעולת משרדו, עיקרון שהוא חלק מהתפיסה החוקתית שלנו על יחסי הגומלין בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הנושא עומד אפוא על סדר-יומה של הממשלה. "חברי הכנסת, עוד תהיה לי הזדמנות לומר" את הדברים האלה על האחריות כאן, בכנסת, ובציבור. "לא אעשה זאת עכשיו. אני רוצה לסיים את דבריי בקריאה לעם לחיות ולעשות, לא כציבור שניגף, אלא כאומה ומדינה שעתיד בטוח לפניה. נשקפים לנו מאבקים ואתגרים. בכוחנו לעמוד בהם". זה הנאום שנשאה מעל דוכן זה ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ב-11 באפריל 1974. ראש ממשלה שהקימה ועדת חקירה ממלכתית, ראש ממשלה שלקחה אחריות, ראש הממשלה שהבינה את המוטל עליה והחזירה את המנדט לעם כדי שהוא יבחר את נציגיו, את ההנהגה, שתוביל אותו מהאסון שפקד אותו אז. איפה גולדה ואיפה נתניהו? איפה האחריות שלה ואיפה ההפקרה שלו? איפה המנהיגות שלפעמים נדמה – השר פרוש, שעסוק בענייני הטלפון שלו כרגע, איפה המנהיגות שככל הנראה פרחה, הפקירה את שולחן הממשלה של כנסת ישראל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני מבקשת להמשיך בנאום של אילנה דיין במכון ויצמן מלפני שבוע: "תשאלו: למה בעצם להיטפל דווקא לזה", לסירוב להקמת ועדת חקירה ממלכתית על 7 באוקטובר, "מכל השערוריות ומופעי האטימות שמסביב? בגלל הסירוב העיקש והציני ובגלל שהסירוב הזה לא מקרי, ובעיקר בגלל שהוא חותר תחת שני עמודי התווך שבלעדיהם לא תהיה לנו כאן חברה בריאה וחופשית. באנגלית קוראים לזה trust and truth, האמת והאמון. האמת – היא תוצאה של בירור עובדות והסכמה שאלה אכן עובדות, והאמון – באלה שמתווכים לנו את העובדות. לפעמים זה המדען, לפעמים השוטר והחוקר, לפעמים העיתונאי – – – כאן", במכון ויצמן", יודעים שאי-אפשר לעשות מחקר מדעי בלי להאמין בקיומן של עובדות שמייצרות אמת שכולנו יכולים להאמין בה ולסמוך על סוכניה. נכון, לא תמיד העובדות נבראות בתנאי מעבדה, ולפעמים המציאות היא בעיני המתבונן, אבל בשנים של עבודה ככתבת למדתי שעל אפם וחמתם של הפוסט-מודרניסטים, בסוף יש עובדות. "השעה הייתה 6:29 כשאלפי מחבלים שטפו את העוטף; 6:39 – כשפשטו על ניר עוז; 6:56 – כשהגיעו לבארי; 9:00 – כשהגיע לקיבוץ כוח ראשון של לוחמים, שנפגע ומתפנה; 13:30 – כשכוח מאורגן של צה"ל מתחיל להילחם בקיבוץ. 102 איש נרצחו בבארי, ו-30 נחטפו. אלו עובדות, רזות וקשות. אז אל תיתנו לרעשי אין אמת מוחלטת לבלבל אתכם. וחשוב מזה: כשהאמת מושמדת והאמון מתרסק, זה לא קורה במקרה. אי-אפשר להבין מה קרה לנו ב-7 באוקטובר בלי להבין איך האמת והאמון נופצו כאן, גם בחודשים שקדמו לשבת ההיא וגם אחריה. שום ועדת חקירה שתנסה לברר מה קרה בשבת ההיא עצמה, ומה היה בלילה שלפני ב-8200, ולמה לא היה חייל אחד בניר עוז כשהמחבלים רצחו וחטפו שם רבע מהקיבוץ, ואיך עד אופקים הגיעו – שום ועדת חקירה כזאת לאירועי 7 באוקטובר לא תועיל אם לא נבין מה קרה כאן עד 6 באוקטובר, ומה עדיין קורה". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אין שר במליאה. לעצור את השעון בבקשה. מזכירת הכנסת, נא להנחות את היושב-ראש. זה לא בסדר. אין שר במליאה. לעצור את השעון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יודעים. תמשיכי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אתם "יודעים"? תעצור את השעון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עצר, הוא עצר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתם מפריעים לחברת הכנסת. שמעתי פעמיים מה שאמרת. זהו. תפסיקו לנהל את העסק כאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה היועץ המשפטי למליאה, בבקשה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה מפריע. אתה מפריע. תהיה בשקט וזהו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מפריע, לא הוא מפריע. אתה לא יכול לעשות הכול. אתה לא יכול לעשות הכול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. זה הכול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עצר. אז עד שהוא לא עצר אני מבקש ייעוץ משפטי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "החברה הישראלית" – אני לא יכולה ככה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מפריעים לחברת הכנסת לדבר. אני מבקש להפסיק להפריע. תמשיכי, בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "החברה הישראלית הגיעה ל-7 באוקטובר כשהיא שסועה ומפולגת. ליתר דיוק, מישהו עבד בלפלג אותנו, גם באמצעות אותה 'רפורמה משפטית' שמיליוני ישראלים ראו בה מתקפה על הדמוקרטיה שלנו, שיעדיה סומנו אחד-אחד: בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה והשירות הציבורי והתקשורת החופשית, שומרי הסף כולם סומנו. ואיתם גם עמודי התווך של האמת והאמון. "זה הולך ביחד – ריסוק האמון בשומרי הסף וריסוק האמת בעזרת כלי אדיר וקטלני שנמצא במרחק נגיעה במסך הנייד של כל אחד מאיתנו – הרשתות החברתיות. המקום שבו האמת הלכה לאיבוד, והעובדות הפסידו לטראפיק – – – כל מה שקיצוני הופך ויראלי, וכל מה שרווי שנאה תופס כמו אש בשדה שקרים – – – כמעט כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו לכוד בתוך תיבת תהודה שמהדהדת לו את מה שהאלגוריתם זיהה שירצה לשמוע. תבדקו כמה אנשים – – – מאמינים שאהרן ברק הוא הדמון שבגללו בג"ץ אפשר את 7 באוקטובר, למרות שהאיש החכם הזה כבר 18 שנים לא שם; כמה אנשים משוכנעים שהשופט עמית וחבריו אפשרו התקרבות עזתים לגדר, יזמו את אוסלו, דחפו להתנתקות, המיטו אסון על מדינת ישראל. כן, תיבות התהודה האלה מוליכות אמת למחצה, הודפות רעשים שמקיימים ספק בריא. אבל הן עושות עוד משהו: היריב הופך לפלקט חד-ממדי, בעצם – ללוח מטרה לנעוץ בו חיצים מורעלים. הוא 'האחר', חסר פנים ונטול ממד אנושי". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה לא פייר מה שעושים לך. יש פה 11 יושבי-ראש. שרים יש 38. אתכם מטרטרים, והשרים לא באים. היום גולדקנופ איחר ב-22 דקות. 22 דקות. 22 ח"כים יכלו לנאום נאום בן דקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מסכים איתך. אנשי צבא טוחנים פה צעירוּת, אין מה לעשות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, מה זה אומר? שאחרים זה לא אנשי צבא, אה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע, אני יודע. אנחנו הבנו. אתה גם צודק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום כדי לדבר על אחת הבעיות הכואבות והבוערות ביותר במדינת ישראל – יוקר המחיה שממשיך להכביד על כל אזרח, כל משפחה, כל עסק קטן. רבים מאזרחי ישראל נאלצים להתמודד עם מציאות כמעט בלתי אפשרית בתקופה האחרונה. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם, חבריי היקרים, כמה מכם יודעים מה זה קופת גמ"ח? חברת הכנסת פרידמן, יסמין, את מכירה מה זה גמ"ח? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בטח, גמילות חסדים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. למי שלא יודע, גמ"ח זה ראשי תיבות של גמילת חסדים. קופת גמ"ח היא מוסד פיננסי חוץ-בנקאי, קופה ייעודית מסורתית. הקופות האלה מעניקות הלוואות ללא ריבית למי שנזקק לכך. גמ"ח הוא מוסד מסורתי ותיק שהתקיים במשך דורות אצל קהילות יהודיות רבות בעולם, וממשיך להתקיים גם היום, בעיקר אצל הציבור החרדי. הן מיועדות בעיקר לתושבי השכונה או לקהילה קטנה. אני מתוודה שאני אישית לא הכרתי את המושג הזה עד שנחשפתי אליו כשקראתי כתבה בכלכליסט של העיתונאי שאול אמסטרדמסקי לפני כמה ימים. הכתבה עסקה במחקרם של ד"ר אליעזר היון ואהוד פראוור – המרכיב האלוהי בכלכלה החרדית. הכתבה על המחקר שלהם פשוט הדהימה אותי. בכתבה מתוארת כלכלה שלמה שמבוססת על ערבות הדדית עמוקה, סיפורים על עזרה מהקהילה, על תמיכה שמגיעה מההורים, מהחברים, מהמוסדות של הקהילה. זו כלכלה של חסד וערבות שמצליחה להחזיק משפחות גדולות מאוד בתנאים שבלתי נתפסים לרובנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו הכלכלה העתיקה שלנו. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. התראיינו למחקר בערך 30 אנשים, שממש תיארו שהם חיים בנס. זה מה שחסר לנו, לאזרחים החילונים – כלכלת בעזרת השם. היום, בשנת 2024, להיות אזרח לא חרדי במדינת ישראל משמעו לחיות תחת עול כלכלי שהולך וגדל ללא שום נס וללא חסדי שמיים, ללא שום הקלות. מחירי החשמל והמים מזנקים. הארנונה מטפסת כל שנה. מחירי הדלק שוברים שיאים עם תוספת של 2.39 שקלים לליטר. ולא מדובר כאן רק במספרים, אלא ממש ביום-יום של כל אחד ואחת מאיתנו, בהורים של כל אחד מאיתנו, שכל החשבונות שלהם הולכים וגדלים. היום סל קניות בסיסי למשפחה התייקר עד לכדי 2,400 שקלים. במקום להקל עלינו הממשלה רק מוסיפה עלינו עוד גזרות חדשות. עליית המע"מ ל-18% תייקר כל מוצר בסיסי – הלחם שאנחנו אוכלים, החלב שאנחנו קונים, הבגדים שבהם אנחנו מלבישים את ילדינו. בזמן שהאזרחים נאבקים לסגור את החודש, הממשלה מבזבזת מיליארדים על משרדים מיותרים. 1.75 מיליארד ש"ח, סכום עתק, נשמרים בשביל משחקי כוח, פוליטיקה, בשביל ג'ובים ומשרדים כפולים. אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר אחרת. אזרחי ישראל יכולים לחיות מבלי להיאבק כדי לסגור את החודש. במקום להטיל מיסים על הציבור צריך לעבוד על ייעול המערכת; במקום להכביד על מעמד הביניים צריך להקל עליו; במקום לקצץ בשירותים הבסיסים שלנו צריך להשקיע בהם; במקום כלכלה סקטוריאלית צריך להתוות דרך לכלכלה הוגנת. מדינת ישראל צריכה להיות מדינה של תקווה ולא של ייאוש. אנחנו כאן בשביל להיאבק למען עתיד טוב יותר, בשביל מדינה שכל אזרח יוכל לחיות בה בכבוד ובשוויון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. חברת הכנסת טטיאנה, אני רק אגיד לך שיש היום קהילות משימתיות שחיות חיים של קהילה, הן לא חרדיות. הן עדיין מקיימות כלכלה קהילתית שמאפשרת ביטחון כלכלי, גם אם אתה לא נמצא בשיא תפארתך בכלכלה. אז אפשר עדיין, גם בעולם החילוני יש את זה. בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני חייבת לכם עוד מהסבב הקודם, שדיברתי על כל מיני סיפורים והמצאות – דיברתי על שפי פז, שכולם עלו לכאן ואמרו שהיא נכנסה לכלא בגלל גרפיטי, ודיברנו על כך שזה לא היה נכון. אני רק רוצה לספר שיש ארגון שנקרא מערך עוטף עצורים, והוא בדק את הנתונים של מעצרי המפגינים, כי כולם טענו שזו אכיפה בררנית, וגילה שמתוך 1,602 מעצרים שבוצעו נכון לחודש יולי, רק שבעה מהם הבשילו לכתב אישום. עכשיו, מה אני אומרת? מישהו עולה לכאן וטוען שיש פה אכיפה בררנית – אין לכם איזושהי מחשבה שזה פשוט מעצרי שווא? שעוצרים אנשים שלא אמורים לעצור, ואז אין שום כתב אישום להגיש נגדם? עכשיו, אנחנו נתקלים בזה כל הזמן. למשל, היה מעצר אלים של ד"ר אודי בהרב. הוא העניק טיפול רפואי למפגינה – עצרו אותו. פשוט כדאי שתשימו לב לשר בן גביר, שנותן הוראה למעצרי שווא. עכשיו אני רוצה לדבר על הנגב, הנושא האהוב עליי. לקראת ועידה שתתקיים במדרשת בן-גוריון יצא איזשהו סקר שבחן במועצה אזורית רמת נגב תחומים כמו ביטחון אישי, תעסוקה, חינוך ואיכות חיים. ממצאי הדוח גם מתאימים לדוח אחר של הלמ"ס. פלא – באר שבע מובילה בתחושת חוסר הביטחון האישי. זאת אומרת השר בעל הבית, "אני בעל הבית" – איפה בעל הבית, שהיה כל יום מבקר לי בבאר שבע? לא עזר כלום. שנתיים הוא בתפקיד ועדיין באר שבע מובילה בתחושה של חוסר ביטחון אישי. 46% מתושבי הנגב מדווחים על דאגה לביטחונם האישי בשל המצב בעזה וברחובות. 57% מתושבי הנגב מציינים כי הם נותנים אמון אפסי בממשלה. אין להם שום אמון בממשלה. 39% מתושבי הנגב פסימיים לגבי עתידם במדינה. שוב אני שואלת, איפה השרים? איפה הנגב? איפה הוא בסדר העדיפויות של כולם? בשבוע הבא יחול יום הציון הממלכתי לבן-גוריון, האיש שנולד בפולין, מסמל את הציונות, הישראליות והעבריות. הוא סימל תקומה – לא התקומה של ראש הממשלה אתמול, תקומה אמיתית – הוא סימל התיישבות במדינה. אני רוצה להקריא לכם כמה ציטוטים ממה שבן-גוריון כתב: "בצעירותי לא יכולתי לבוא הנה, כי הייתה פה ממשלה טורקית שלא נתנה ליהודים לשבת פה. עכשיו יש ממשלה יהודית, והנגב הוא שלנו. הוא שומם ויש להפריח אותו. זו עבודה יותר נעימה מאשר להיות ראש ממשלה". המלצה לראש הממשלה המכהן – אולי תרד להתגורר בנגב ותפרוש מתפקידך. "הלכתי לנגב מפני שהוא נעזב. האדמה נוצרה למען – – – צורכי בני האדם, ואין להניח מקום שומם. אין דבר חשוב ויקר לאדם מאשר להפריח מקום שומם, ואפשר לעשות זאת בכוח הרצון, בעבודה ובאמצעי המדע. לעזור בהפיכת שממה למקום יישוב – לא פחות חשוב לדעתי מאשר להיות ראש ממשלה". את זה אמר דוד בן-גוריון. וזו הזדמנות בשבילי לומר: הנגב מתוקצב שנים על גבי שנים בתחתית הרשימה, וגם עכשיו אנחנו פוגעים בתקציבי הנגב. רק עכשיו יש עוד סעיף בוועדת כספים שעומד לקצץ 20 מיליון שקלים ממשרד הנגב והגליל, שלמעשה לפחות כרגע הולך לרדת מסעיף הצעירים במשרד לפיתוח הנגב. לתשומת ליבכם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, לרשותך – כמה אתה רוצה? חמש דקות? שלוש דקות? אולי אתה עייף? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עשר, אני אקח עשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קח עשר. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בגלל שקודם הקראתי תורה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חזרתי לאותה נקודה, יפה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהיא גזענית ומסוכנת, ואי-אפשר להשאיר את בית המדרש או בית הכנסת או כנסת ישראל עומדים ככה, אני רוצה לצטט מתורה שאתה מכיר היטב. מתורתו – מייד תזהה: נכנסנו לפעול בשדה הפוליטי מתוך דאגה לכבודה של תורת ישראל. רואים אנו בחרדה את תורתנו הקדושה מוצגת כאילו דוגלת בעמדה מדינית קיצונית, ומתעלמת ממציאות מורכבת ומבעיות מדיניות, ביטחוניות, גיאו-פוליטיות, חברתיות ומוסריות. ראינו חובה לבסס את דמותה של תורת ישראל ככזו שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. וכדברי הרמב"ם: "גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם". כבר לפני שנים הזהרנו מהשבר שעלול לצמוח מתוך עיוות זה של תורת ישראל. לצערנו, מתברר שהתוצאות עלולות להיות הרסניות מעבר למה שהיינו מסוגלים לדמיין. אני ממשיך. יש סולם ערכים ביהדות, ומי שאינו מבדיל בין קודש לקודש סופו שלא יבדיל בין קודש לחול. בסולם שלושת הערכים שעליהם אנו מדברים, הסדר הוא עם ישראל, תורה וארץ ישראל. הערך של עם ישראל קודם לערך של ארץ ישראל. וכבר עמדו על כך חז"ל: "אמר לי: רבי, שני דברים יש לי בלבבי ואני אוהבן אהבה גמורה – – – תורה וישראל, אבל איני יודע איזה מהם קודם. אמרתי לו: דרכן של בני אדם שאומרים תורה קדומה לכול, שנאמר 'ה' קנני ראשית דרכו', אבל הייתי אומר: ישראל קדושין קודמים, שנאמר 'קֹדש ישראל לה' ראשית תבואתֹה'". זה מתנא דבי אליהו. הערך של עם ישראל מתבטא גם בצורך לרומם את השלום כערך נשגב. אסור שהשלום ייפסל מלהיות ערך נשגב בגלל השימוש שעושים בו חוגים שונים למטרות פוליטיות. ארץ ישראל שייכת לכל יהודי בעולם, ואם חס ושלום נגזר עלינו ממרום לסבול בארץ ישראל מפני חטאינו, אנו סובלים לא מפני חטאי תושבי הארץ בלבד, אלא מפני חטאי כל היהודים בכל מקום שהם. למדינת ישראל יש אחריות כלפי כל היהודים בכל מקום – בין שומרי שבת, בין מחללי שבת, בין שהם חושבים לעלות לארץ ישראל ובין שלא. מדינת ישראל, במידה שהיא מבקשת להיות נאמנה לייעודה, חובה עליה להעביר לעולם היהודי בקביעות מסרים חינוכיים בתחומי האמונה, התורה והמוסר. זהו ייעודנו, זהו תפקידנו. את הדברים שציטטתי עכשיו אמר רבי ומורי, ואני חושב שגם רבך ומורך, הרב יהודה עמיטל, בשיחה במוצאי שבת, פרשת נח, בעקבות הטבח בסברה ושתילה בתשמ"ג. אנחנו שומעים בבית הזה הרבה דברים בשם התורה, ואני לא כופר בכך שיש בתורה שלנו עקרונות שונים, דרכים שונות. אני חושב שהבחירה מהי התורה שלך, מה אתה לוקח מתוך התורה, מה אתה מביא לבית הזה ומה אתה בוחר ליישם, היא מה שמגדיר איזה מין יהודי אתה. אומר הרב עמיטל באותה שיחה: אנחנו מרבים לדבר – והוא לא אומר את זה בביקורת – על הסכנה הנשקפת לארץ ישראל השלמה, אך כמעט לא נשמע קול של חרדה באשר לסכנה הנשקפת לעם ישראל השלם. ארץ כי תחרב, חלילה – יש לה תקווה בדורות הבאים; אבל עם כי יחרב – האם יש תקווה להחזיר עם? וכן הדברים הלאה. אני אומר כאן: דרכינו היהודיות הן, בעיניי, מה שמכתיב אותנו, מה שעושה אותנו. גם בבית הזה קולו של הרב יהודה עמיטל לא נשמע דיו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – בבקשה. אתה הקשבת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הרב יהודה עמיטל זצ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת – האמת, ינון, אני רוצה לשבח אותך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> להלל ולשבח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. יש עוקץ, אבל הוא לא אליך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש אליו דבש. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. מותר גם לפרגן. לפני שלושה שבועות, ביום האבל הממלכתי, חברי קיבוץ ניר עוז הזמינו אותנו, את כל חברי הכנסת ואת כל חברי הממשלה, לבוא ביום ראשון, באותו היום הלאומי, לסיור בניר עוז שמשפחות החטופים וחוזרים מהשבי עורכים – אפשר קצת שקט מאחורה? זה מפריע לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, זה מפריע. תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה גם נאום מס' 768 שלי היום, אז אני רגע – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא גם הנאום האחרון היום. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. ידנו עוד נטויה. זה 768, 769 יהיה אחר כך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, רק רציתי לבדוק. בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה שרציתי להגיד: קיבוץ ניר עוז – למי שפחות מכיר על המפה; יש פה כאלה שמכירים יותר טוב ויש כאלה שמכירים פחות טוב; יש ווייז, אפשר לשים ולנסוע לבקר – ביקשו מאיתנו להגיע. אני, כמובן, נסעתי ביום הזה. כמובן, הייתי בניר עוז הרבה מאוד פעמים מאז תחילת המלחמה. זה גם מעניין לראות את הקיבוץ הזה לאורך השנה, את השינויים שחלים בו. אני זוכרת בתחילת המלחמה, ממש בהתחלה – קודם כול, את הריח אף אחד לא יוכל לשכוח לעולם. אבל בהתחלה זה היה נראה כמו אפגניסטן, כמו אזור מלחמה מטורף לחלוטין, ופתאום כשאתה רואה קצת פרחים, קצת ירוק בעיניים פה ושם בפינות חמד, אתה מרגיש שנכנס לך קצת אוויר לריאות. אבל קיבוץ ניר עוז עוד לא חזר. ולמי שלא מכיר – בקיבוץ ניר עוז אחד מכל ארבעה או נרצח או נחטף, שזה נתון באמת בלתי נתפס. קודם כול, שמחתי לראות את חבר הכנסת ינון אזולאי כשהייתי שם. באמת שמחתי לראות אותו. נתקלתי שם בכמה וכמה חברי כנסת. אני הייתי שם עם חבר הכנסת מאיר כהן – אני צריכה להיזכר כי הייתי שם הרבה פעמים – וראיתי את ינון עושה סיור בעצמו עם נציגים. אני חושבת שגם גלנט היה שם באותו זמן. נכון? גלנט היה באותו בוקר. ושימח אותי שבאתם וקיבלתם את ההזמנה. הייתה לי הזכות לעשות את הסיור עם הדס, גרושתו של עופר קלדרון, החטוף ששני ילדיו, סהר ואחיה, נחטפו לעזה ושוחררו אבל אביהם עופר עדיין בשבי. גם אילה מצגר הייתה בסיור הזה. והסתובבנו, כמובן, וראינו את כל הבתים ההרוסים, ואחד הבתים – חברים, אפשר קצת שקט? תקשיבו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ששי גואטה, יש לך אנרגיה באמצע הלילה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אומנם נאום 768 שלי היום, אבל הוא על ניר עוז וזה מעניין, אז תקשיבו. בקיצור, אחד הבתים הכי מפורסמים אבל הכי קשים, כשאתה עובר לידם, זה הבית של משפחת ביבס. הבית עצמו סגור, אי-אפשר להיכנס לתוך הבית. אבל בחוץ הצעצועים של הילדים ממש עומדים, זאת אומרת הם לא נגעו בהם – האופניים הקטנים וכל המשחקים של כפיר ואריאל. אפילו הכביסה עדיין בסלסילות כביסה שמונחות מחוץ לבית. אחות של שירי ביבס, שעדיין חטופה, סיפרה שהיא החליטה להשאיר את הדברים ולא לגעת בהם, כי היא מרגישה שהיא לא יכולה לגעת בזה. חשבתי לעצמי על הנושא של חוסר הוודאות; מה זה להיות משפחות של חטופים שהן בחוסר ודאות. יש משפחות שקיבלו ידיעות מודיעיניות, יש משפחות שלא; יש משפחות שיודעות, לצערנו, שהאהובים שלהם כבר לא בחיים, אבל יש כאלה שלא יודעים. הגורל של המשפחה הספציפית הזאת, של ירדן, שקיבלנו סרטון שלו, באמת סרטון מזעזע, שבו החמאס אומרים לו שאשתו וילדיו נהרגו, אבל אין לנו שום ידיעה שמאששת את דבר מותם. לכן, כמובן, התקווה ישנה. חשבתי גם על אחות של שירי וגם על אחות של ירדן, עפרי, שהייתה פה השבוע בכנסת ומשתדלת להשמיע את קולה כמה שיותר. גם היא אימא לתינוק קטן שרק נולד. והיא גם דיברה בכיכר החטופים במוצאי שבת. חשבתי על המשפחות האלה, שחיות בחוסר ודאות, שלא יודעות מה עלה בגורלם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. רציתי למקד את תשומת הלב שלנו באותן משפחות שלא יודעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בעזרת השם, שנצליח לפזר את העננה הזאת. קבוצת ישראל ביתנו – אינם נוכחים. אם כן, אנחנו ממשיכים בהסתייגות 7 של יש עתיד. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת. כנ"ל – קבוצת ישראל ביתנו, שאינם נוכחים. אם כן, אנחנו עוברים לסעיף 8. מי מקבוצת יש עתיד רוצה לנמק? מוותרים. מישהו מקבוצת ישראל ביתנו? אינם נוכחים. אם כן, הסתיימו ההנמקות להסתייגויות. מאחר שישראל ביתנו אינם נוכחים באולם ההסתייגויות שלהם מוסרות; וההסתייגויות של יש עתיד – מסירים? מסירים את ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד. לכן אנחנו מצביעים עכשיו. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיף 1 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אחד נוכח. ההצעה עברה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024. אנחנו מצביעים בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ובעזרת השם תיכנס לספר החוקים. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בשעה טובה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת סולומון לברך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני חוסך לכם את הזמן. זה היה התגנבות יחידים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, זהו רגע מרגש עבורי, זה חוק הבכורה שלי. אומנם השתתפתי וקידמתי מספר חוקים לאורך התקופה, אך זה החוק הראשון ביוזמתי שמגיע לקריאה השנייה והשלישית. תהליך החקיקה ארוך ומורכב. לפעמים אולי נדמה לציבור היושב בבית כי לא מספיק מטפלים בנושאים שלהם ולא מעבירים את החוקים מספיק מהר, אך אני רוצה לפנות מפה לציבור בבית. יש יותר מדי חוקים בכנסת, וקשה מאוד להעביר חוקים. אם זה נשמע לכם כמו סתירה, אז אסביר מעט. יש יותר מדי חוקים שמונחים על שולחן הכנסת, נכון, אלפים בכל מושב, רבים מהם כלל לא יתקדמו לשלב הראשון, וזאת בשל העובדה כי תהליך החקיקה ארוך ומורכב וכי חלק מהחוקים לא מיועדים לחקיקה סופית אלא רק לטובת תקשורת. העומס שתיארתי עכשיו יוצר פקק חקיקה עצום על הוועדות – יעיד על כך אופיר כץ – על המליאה ועל חברי הכנסת. בשל כך, קשה מאוד לקדם חוק ואת כל התהליך הארוך עד להשלמתו. העובדה כי חברי הכנסת נמדדים לפעמים רק על סמך על החקיקה שעשו, החוקים שיזמו או הצטרפו אליהם, גורמת לעודף חקיקה, שבמקרה הטוב מעמיסה על הכנסת ובמקרה הרע מעמיסה על האזרחים. אני משתדל לחשוב טוב טוב לפני כל חוק שאני מגיש, לבחון האם הוא באמת יתרום מספיק למדינה, מה העלות מול התועלת שלו, האם יש דרך לטפל בבעיה בלי לבצע חקיקה ראשית. החוק הזה, הראשון שלי, הוא חוק מיוחד. אינני מוסיף דבר לספר החוקים של מדינת ישראל. להפך – אני גורע סעיף עבירה בחוק העונשין. סעיף עבירת השוטטות הוא סעיף סל, סעיף שמטרתו לאפשר לשוטר לעכב ואף להגיש כתב אישום באופן עמום ולא מפורש. אין הגדרת מי משוטט, מה זה מקום שאינו מתאים לאדם, ועוד הרבה דברים. החוק הזה יוריד מספר החוקים עבירה מיותרת שיצרה עיוות ופגיעה בעיקר באוכלוסיות המוחלשות בחברה, במיעוטים שנפגעים מפרופיילינג ומדעות קדומות. החוק הזה לא רק משפיע על העתיד אלא משפיע גם על העבר. הרבה מאוד אנשים יזכו עכשיו שיימחקו להם רישומים פליליים של עשרות מהם. שוחחתי בשבועות האחרונים עם עשרות צעירים יוצאי אתיופיה, חבר'ה שאיבדו תקווה להשתלבות מלאה בחברה בגלל עול שהם נושאים במשך שנים רבות, ופתאום ראיתי ניצוץ של תקווה בעיניהם. מה תפקידנו כאן בכנסת, אם לא לטעת תקווה בקרב הצעירים האלה? להשפיע על חיים של האנשים המוחלשים בחברה? כמו שתיארתי בהתחלה, תהליך החקיקה הוא ארוך ושותפים לו אנשים רבים – שאומר עכשיו, ואני מתנצל מראש אם פספסתי מישהו: שר המשפטים יריב לוין, לילך היועצת שלו, ולילך וגנר, ראש אשכול עונשין במשרד המשפטים; השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, דוד בבלי היועץ שלו, ונציגי משטרת ישראל שהשתתפו בדיונים, ובהם רפ"ק ירון קנטר ממדור הנחיה וחקיקה; שר הפנים משה ארבל, שהגיש את ההצעה בעבר הרחוק; יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה גם לי. נו, בחייך. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תכף. – – גלי שלום, היועצת שלו; מנהל הוועדה איל קופמן; הייעוץ המשפטי לוועדה ואפרת חקאק, היועצת שהשתתפה רבות בדיון הזה; חבר הכנסת אופיר כץ, על קידום החקיקה והסיוע לאורך כל הדרך; מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהפיקו מסמך מצוין וליוו את כל הדיונים; ללשכתי היקרה – ולחברתי היקרה מיכל – הראל כהן היועץ הפרלמנטרי, ציון יונס היועץ הפוליטי, איתמר שילה, שהתמחה בלשכה שלי וסייע רבות בקידום החוק הזה. וגם לכתב אחד, ובזה אני אסיים: כתב אחד, עקיבא נוביק מהתאגיד, שבסדרת סרטונים שנונה ומושחזת הדגים חוקים מיותרים שראויים לצאת מספר החוקים, וחוק השוטטות שכרגע עבר הוא אחד מהם. אני רוצה להודות לכל מי שהיה שותף. אני רוצה להגיד לכם שאולי זו דרך מצוינת, מצוינת – מי שישב כאן, זו דרך מצוינת להקל על החקיקה: להוציא חוקים שפוגעים היום, פוגעים ישירות באנשים אחרים. אז תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1803).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. אני מזמין את השר לירושלים להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרב פרוש, פסוק ראשון ופסוק אחרון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תיקון ליל שבועות. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> קודם כול, חבריי, אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, לראשונה לי שאני יושב ברצף כשאתה מנהל את הישיבה. אני גאה להיות בסיעה שאתה גם חבר בה. אז הרבה הצלחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. אמן. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024. בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, הקבינט המדיני-ביטחוני, על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע חרבות ברזל. כמו כן, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בהתאם לסמכות שר הביטחון לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, הכרזה שהורחבה לשטח המדינה כולה. הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במסגרת האירועים האמורים צה"ל ערך גיוס מילואים רחב לכל המערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון. מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים במדינת ישראל הוכרזו כשטח צבאי סגור שהכניסה אליהם אסורה, וביישובים רבים בישראל התושבים התבקשו להתפנות מבתיהם נוכח האירועים. על רקע זה, ועל מנת לתת מענה מהיר ויעיל למפונים שפונו מבתיהם, קידם שר הפנים תיקון מס' 150 לחוק התכנון והבנייה, שפורסם ביום 10 בדצמבר 2023, ושבמסגרתו התווסף סעיף 266ו לחוק. סעיף 266ו לחוק מסמיך את שר הפנים, כהוראת שעה למשך שנה, ליתן צו עבור הקמת יחידות דיור ושימושים נלווים למגורים בפטור מתוכנית ומהיתר, תוך קביעת כללים ותנאים להפעלת סמכות זו כמפורט בסעיף האמור. במהלך החודשים שחלפו מאז התווסף סעיף 266ו לחוק, פורסמו מכוחו ארבעה צווים להסדרת מתחמי מגורים לתושבים שפונו מיישובי חבל התקומה, כדלקמן: 1. צו ביישוב משמר העמק, על מנת לקלוט את תושבי היישוב נחל עוז המפונים; 2. צו ביישוב רוחמה, על מנת לקלוט את תושבי היישוב כפר עזה המפונים; 3. צו ביישוב רביבים, על מנת לקלוט את תושבי היישוב חולית המפונים; 4. צו ביישוב בארי, על מנת לאפשר את חזרתם הביתה של התושבים המפונים, אולם המלאכה טרם הושלמה. לאחר תקופה ארוכה שבה עסקה המינהלת ביצירת פתרונות הביניים למפונים, בבחינת הבתים שנהרסו ומיפויים, באיטומם ובהריסתם, בעת הזו המינהלת מקדמת יחד עם היישובים את שלבי מתווה השיקום בתחומי חבל התקומה. מינהלת תקומה עומדת כעת בפני שלב נוסף של קידום ומימוש מתווה השיקום ליישובים שהבתים בהם נפגעו ונהרסו במלחמה. במסגרת זו, מבקשת מינהלת תקומה לתכנן, ביחד עם היישובים, את האופן שבו ייבנו מחדש הבתים שנהרסו ביישובים, מתוך כוונה לייצר שיקום שלא רק מחזיר את המצב לקדמותו אלא מבקש ליצור תכנון מיטיב שייעשה ברגישות גם אל מול החוויות הקשות שחוו תושבי היישובים. לאור האמור, המתווה שנקבע בהוראת השעה טרם מיצה את מטרותיו וקיים צורך בהארכתו כדי שנוכל להמשיך במלאכה החיונית הזו של שיקום היישובים ובניית הבתים החדשים. לפיכך, מוצע להאריך בשנה נוספת את הוראת השעה שמסמיכה את שר הפנים לתת צווים לפי סעיף 266ו לחוק, זאת, על מנת לאפשר בנייה בפטור מתוכנית ומהיתר של מתחמים שישמשו למגורים למי שפונו מביתם, לרבות בתוך יישובי חבל התקומה שמהם פונו התושבים. אני קורא לכל חברי הכנסת מהקואליציה – כי האופוזיציה לא נמצאת פה – לתמוך בהצעת חוק זו, שתאפשר לנו להמשיך לסייע לתושבי עוטף עזה בדרך חזרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. ישנה רשימה ארוכה כאן. האם יש מישהו באולם שנרשם ורוצה לדבר? אין אף אחד כאן. אם כן, האם השר ירצה לסכם את מה שלא דיברו? סיכמת. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> זה סיכום מלא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סיכום מלא. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הצעת הוועדה לביטחון לאומי בעניין פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת הוועדה לביטחון לאומי בעניין פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את החלטת הוועדה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מנסה לעשות לכם את הסוף טוב, אז בואו נתייחס לזה ככה. אני מתכבד להציג את החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר. ההצעה הזו מראש כללה שני סעיפים. בסעיף הראשון להצעת החוק הצענו להסדיר מתן סמכויות חיפוש, תפיסה, דרישת הזדהות וסמכויות נוספות ללוחמי כליאה בתוך הכלא ומחוץ לכלא. בסעיף השני להצעת החוק הצענו להוסיף את שירות בית הסוהר לרשימת הרשויות שחל עליהן הסייג לאחריות בחוק הגנת הפרטיות. מכיוון שמצאנו שיש התנגדות לחלק השני, ושר המשפטים ביקש להמתין לגיבוש עמדתו בסוגיה, אנחנו מבקשים לפצל את הצעת החוק, כדי לא לעכב את החוק עצמו. ולכן אנחנו מבקשים לאשר את סעיף 1. ועכשיו – שתי מילים. אני קיימתי היום דיון על כל הנושא של ההידרדרות במהלך ההפגנות והמחאות כנגד נבחרי ציבור, כולל המכתבים שחלקנו קיבלו עם איומים על חיינו. אני מבקש: בדיון ההמשך שאני הולך לקיים על העניין הזה תצטרפו, בבקשה, אליי, כי אני אומר לכם, יום אחד זה עלול להיגמר רע. פצצות התאורה שנורו על הבית של ראש הממשלה יכולות מחר בבוקר להיות אקדח שיורה במי מאיתנו. בואו נעצור את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יש מישהו מהנוכחים שנרשם לדבר ורוצה לדבר? אין. ואני מבין שיושב-ראש הוועדה לא רוצה לסכם. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת הוועדה לביטחון לאומי בעניין פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד הצעת הוועדה לביטחון לאומי – 13 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת הוועדה לביטחון לאומי בעניין פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024, התקבלה. << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מוועדה לוועדה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החלטת הוועדה. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> שתי החלטות. אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד–2024, פ/4873/25, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, פ/4821/25, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה; ועדת הכספים תדון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024, מ/1808; ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר), התשפ"ג–2023, פ/3787/25, של חבר הכסת חנוך דב מלביצקי. אדוני היושב-ראש, ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד, 1 באפריל 2024, ועדת הכנסת החליטה להעביר את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פנייה מוקדמת), התשפ"ד–2024, פ/4270/25, של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום לשנות את החלטתה ולהמליץ לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצבעה על הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פנייה מוקדמת), התשפ"ד–2024, פ/4270/25, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד הצעת ועדת הכנסת – 10 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פנייה מוקדמת), התשפ"ד–2024, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י"ט בחשוון התשפ"ה, 20 בנובמבר 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:47. << סיום >>