דברי הכנסת

מושב חמישי חוברת א' ישיבה שס"ד הישיבה השלוש מאות-ושישים-וארבע של הכנסת העשרים יום רביעי, ח' בחשוון התשע"ט (17 באוקטובר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 548. נוהל לידות שקטות 7 עליזה לביא (יש עתיד): 7 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 7 אורלי לוי אבקסיס: 9 547. הצבעות חיילים בבחירות המוניציפליות 11 יעל גרמן (יש עתיד): 11 סגן שר הפנים משולם נהרי: 11 דב חנין (הרשימה המשותפת): 12 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 13 שאילתות ותשובות 16 1356. משרד הפנים מתכחש בדיעבד לתעודות לידה 16 יעל גרמן (יש עתיד): 16 סגן שר הפנים משולם נהרי: 17 1391. תרומתך כשר הפנים לסגירת פערים בחברה הערבית 20 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 20 סגן שר הפנים משולם נהרי: 21 שאילתות דחופות 22 546. סגירת מפעלי בז"ן 22 דב חנין (הרשימה המשותפת): 22 סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: 22 אורי מקלב (יהדות התורה): 25 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 26 549. שכר מינימום והרעת תנאים לסייעות המסייעות לקשישים ומועסקות על ידי חברות כוח אדם 27 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 27 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 28 טלי פלוסקוב (כולנו): 32 יעקב אשר (יהדות התורה): 32 550. מסקנות ופרוטוקולי ועדות החקירה והיישום בנושא חקירות נחקרים עם מוגבלות שכלית 39 אילן גילאון (מרצ): 39 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 40 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 42 הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ח–2018 43 רועי פולקמן (כולנו): 43 סגן שר האוצר יצחק כהן: 46 יואל חסון (המחנה הציוני): 47 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מוסכמת), התשע"ח–2017 49 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 49 סגן שר האוצר יצחק כהן: 50 הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ביטול חיוב באשראי בשל עסקה עם ספק מפר), התשע"ח–2018 52 איציק שמולי (המחנה הציוני): 52 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 55 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליך ההשעיה בגין הגשת כתב אישום), התשע"ח–2018 56 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 57 ענת ברקו (הליכוד): 58 משולם נהרי (ש"ס): 61 הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017 64 מיכל רוזין (מרצ): 64 הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017 69 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 69 שר התיירות יריב לוין: 71 מיכל רוזין (מרצ): 78 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 83 הצעת חוק אבטחה במוסדות חינוך, התשע"ח–2018 88 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 88 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 90 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 91 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מתן מקדמה לנפגע תאונת עבודה), התשע"ח–2018 92 לאה פדידה (המחנה הציוני): 92 הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ה–2015 95 הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ו–2016 98 אורלי לוי אבקסיס: 98 סגן שר האוצר יצחק כהן: 104 אורלי לוי אבקסיס: 107 הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים (תיקון – חובת סימון תאריך ושעת הכנת מזון על גבי אריזות מזון), התשע"ח–2018 118 קארין אלהרר (יש עתיד): 118 שר התקשורת איוב קרא: 119 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה) 121 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 121 שר התיירות יריב לוין: 125 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 128 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 129 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 129 הצעות לסדר-היום 130 השרפות בעוטף עזה 130 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 130 ענת ברקו (הליכוד): 134 דן סידה (ש"ס): 142 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 143 אורן אסף חזן (הליכוד): 150 דב חנין (הרשימה המשותפת): 152 שאילתות ותשובות 153 1267. מוכנות העורף למלחמה בדרום 153 עליזה לביא (יש עתיד): 153 אלי בן-דהן (הבית היהודי): 153 1305. אסטרטגיית השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C כחלק מתוכנית פיאד 156 ענת ברקו (הליכוד): 156 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 156 1352. צריכת סמים קלים בקרב חיילי צה"ל 159 ענת ברקו (הליכוד): 159 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 159 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 162 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 163 הצעות לסדר-היום 163 השרפה בביתר – למדינה אין כלים לטפל במקרים כגון אלו 163 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 164 אורי מקלב (יהדות התורה): 165 הצעות לסדר-היום 169 פתיחת קו הרכבת החדש מתל אביב לירושלים עלול להוות פגיעה בקווי הרכבת בצפון הארץ 169 יפעת שאשא ביטון (כולנו): 170 לאה פדידה (המחנה הציוני): 173 סאלח סעד (המחנה הציוני): 176 הצעות לסדר-היום 178 מימוש תוכנית החומש לבני העדה הדרוזית והצ'רקסית 178 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 178 השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: 181 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 185 סאלח סעד (המחנה הציוני): 185 הצעות לסדר-היום 187 מתן תרופה מצילת חיים לילדי הדושן החולים בניוון שרירים 187 איציק שמולי (המחנה הציוני): 187 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 188 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 190 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 191 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 191 הצעות לסדר-היום 192 ציון יום בריאות הנפש העולמי 192 יהודה גליק (הליכוד): 192 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 193 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 195 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 198 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 198 הצעה לסדר-היום 198 הסתות נגד המועמדים הערבים לרשויות המקומיות בערים המעורבות 198 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 198 סגן שר הפנים משולם נהרי: 202 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ח' בחשוון תשע"ט, 17 באוקטובר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו נתחיל בשאילתות דחופות. אני מזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן לעלות לדוכן על מנת להשיב לשאילתה דחופה מס' 548, של חברת הכנסת עליזה לביא. נושא השאילתה: נוהל לידות שקטות. גברתי, את יכולה לגשת למיקרופון ולקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 548. נוהל לידות שקטות << שאילתה >> << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן שר הבריאות, כבר כמעט שנתיים שהנוהל המעניק סיוע לנשים שחוו לידה שקטה תקוע במשרד הבריאות ואינו מיושם, למרות שנשים רבות נזקקות לו בליווי ובתמיכה מקצועית וכדי להתמודד עם הטראומה ועם האובדן. רצוני לשאול: 1. מתי צפוי הנוהל, נוהל לידות שקטות, להתפרסם? 2. מתי הוא אמור להיות מיושם בכל בתי החולים? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת לביא. אדוני סגן השר. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מצב של אובדן היריון, בדגש על לידה שקטה, מהווה גורם טראומה ייחודי, ולכן נדרשה אליו התייחסות ותיאום רב-מקצועי – רפואי, פסיכולוגי וסוציאלי – ומתן מענה הולם ורגיש לצרכים הרפואיים והרגשיים של כל מטופלת באופן מותאם. המענה מתחיל בשלב אבחון אובדן ההיריון, דרך הטיפול בבית החולים וכלה בהעברת המטופלת לקהילה ובהשלמת הליווי והטיפול ככל הנדרש למטופלת ולמשפחתה בקהילה. כתיבת חוזר חטיבת הרפואה בנושא רגיש זה היא חשובה. החוזר ייתן מענה לכלל הסוגיות בתחום המענה הרגשי, הנפשי והרפואי של יולדת בלידה שקטה, הן במערכת האשפוז והן בקהילה. טיוטת החוזר נשלחה לסבב התייחסויות פנימי וחיצוני של כלל הגורמים במערכת. לאחר קבלת ההתייחסויות מבוצע עיבוד ואישור סופי להפצה. ההערכה היא שהתהליך יסתיים בעוד כחודשיים. יש להדגיש כי נוסף על כתיבת החוזר התקיימו דיונים בשתי מועצות לאומיות – בתחום בריאות האישה ומיילדות ובתחום פתולוגיה. במסגרת המועצות האלה נדונו שני נושאים מקצועיים שעלו בדיון בכנסת: שאלת עיתוי הפסקת ההיריון – זמן מקסימלי ללידת העובר המת – ושאלת זמן נתיחת העובר והעברת הגופה חזרה לצורך קבורה. אין לנו ספק כי חוזר זה יבהיר את הנושא וייתן מענה הולם לשאלות הרבות שעלו בתחילת כתיבתו. יישום החוזר והטמעתו יתחילו במערכת הבריאות מייד עם אישורו. בנוסף, הוכנה על ידי צוות החטיבה הרפואית טיוטת חוזר העוסק בנושא הרצף הפסיכו-סוציאלי בקהילה ומשלים את התמיכה שניתנת לאוכלוסייה זו ולאוכלוסיות נוספות. במקביל עודכן אתר המשרד, ומופיעים בו פרטי ההתקשרות לנציגים לקבלת מענה מקצועי על שאלות שיועלו ולשם הבהרה להורים עד לפרסום החוזר לעיל. יישום החוזר ייבדק במסגרת בקרות בתחום הרישוי במוסדות הבריאות. אנו תקווה כי מקרים מעין אלו לא יהיו שכיחים בקרבנו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> האם יש שאלה נוספת לחברת הכנסת לביא? כן. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, לפני שנתיים אני העברתי פה את חוק לידות שקטות, והנוהל הזה היה אמור להיות מעטפת שתיתן מענה – קודם כול, האחדה בכל בתי החולים לגבי הטיפול, גם הסוציאלי וגם הנלווה, אבל גם טיפול בריאותי. אתה יודע, אדוני, שאין הגבלת זמן לניתוח עוברים. יש נשים שלא יכולות להמשיך בחייהן כשאין תוצאות; אין נוהל קבורה אחיד; אין דיאלוג עם חברות הקדישא. תוך כדי הטיפול הזה אנחנו לומדים שיש נושא של קרישת דם, והיום בדיקה לקרישת דם ניתנת רק לאחר שתי לידות שקטות. כל המערכת הזאת, אדוני – שנתיים, והתזכיר המקצועי כתוב, הוא כתוב, ראינו אותו, אבל אנחנו לא מבינים למה הוא לא מיושם. אז הוא שוב יוצא לסבב, ורק עוד חודשיים, ובינתיים כל כך הרבה נשים סובלות, ואין מענה, ואין טיפול, ואין האחדה, ואין קשר עם הקהילה. אני עדיין לא הבנתי, אדוני, למה העיכוב. הנוהל כתוב. הנוהל כתוב טוב. הוא נוהל מקצועי, הוא משובח. צריך רק לפרסם וליישם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. שאלה נוספת? בבקשה, שאלה נוספת לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ואז סגן השר ישיב. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, השר בפועל היה פה ביום שני, יום פתיחת המושב של הכנסת – ראש הממשלה – והצהיר: הפערים בין הפריפריה למרכז ירדו. כמי שמכירה את הנתונים של הדוח של הלמ"ס משנת 2015 לגבי הפערים בין הפריפריה למרכז, ומכירה את הדוח החדש שאתם במשרד הבריאות עשיתם כדי לבדוק את הפערים בין הפריפריה למרכז, האם אתה יכול לאשר שראש הממשלה טעה והפערים בעצם גדלו והתרחבו, לפי אותו דוח שאתם במשרד הבריאות עשיתם? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, אדוני סגן שר הבריאות. << דובר המשך>> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר המשך>> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב, חברת הכנסת לביא, שעניתי על השאלה. זה עבר הרבה פגישות וישיבות עם כל מיני גורמים. זה כן התארך. אמרתי שאני מקווה שבתוך חודשיים זה יהיה. בדרך כלל אני לא אוהב שלוקח כל כך הרבה זמן, אבל כנראה זה נושא מאוד מאוד מאוד רגיש. הצוות המקצועי טיפל בזה, ולכן זה מתעכב. זה לא מבחינה פוליטית, לא מבחינת השר. זה דבר אחד. מקצועית צריך לסמוך ולראות מה שהם עושים. לאורלי – אני צריך לאכזב אותך. אני חושב שבאמת הצטמצם. יש לי הרבה נתונים שמצטמצם הפער בין הפריפריה למרכז. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> את רוצה שאני אענה, נכון? את רוצה שאני אענה? אני מכיר נתונים היום שתוחלת החיים בפריפריה עלתה, הצטמצם הפער עם המרכז, וזה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> מה? לא שומעים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> תורים – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תורים לרופאים מומחים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אז על זה אני לא יכול להגיד לך, ספציפית בנוגע לזה, כי לא בדקתי. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אני אבדוק. אבל ברגע שתוחלת החיים בפריפריה עלתה ומצטמצם הפער עם המרכז, זו הבשורה הגדולה, ואני חושב שזה טוב. אם את רוצה שאני אבדוק לגבי תורים, אני מוכן לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן. אני מתכבד להזמין את סגן שר הפנים חבר הכנסת משולם נהרי להשיב על שאילתה דחופה מס' 547, במקור של חבר הכנסת חיים ילין, אבל בגלל הלילה שעבר עליו שם בדרום אני אפשרתי לחברת סיעתו חברת הכנסת יעל גרמן לשאול את השאילתה במקומו. הנושא: הצבעת חיילים בבחירות המוניציפליות – דבר שבהחלט הזמן גרמה. בבקשה, גברתי יכולה לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 547. הצבעות חיילים בבחירות המוניציפליות << שאילתה >> << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, באמת, השאלה הזאת פשוט מאוד רלוונטית. רבים מחיילי צה"ל ישהו בבסיסיהם ביום הבחירות לרשויות המקומיות ב-30 באוקטובר, לרבות חיילים שנמצאים בבסיסים מאוד מרוחקים וכאלה הנמצאים בפעילות מבצעית בשטחים. ברצוני לשאול: 1. כיצד נערך המשרד לוודא כי כלל החיילים יוכלו להצביע? 2. מהן ההנחיות שיבטיחו את הגעת החיילים להצביע? 3. מהן ההנחיות להצבעות החיילים בסיבוב השני ב-15 בנובמבר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. אדוני סגן השר. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השואלת, לקראת הבחירות הוקמה בצה"ל מינהלת ייעודית האמונה על נושא הבחירות, שתפקידה לאפשר לכל חייל לממש את זכות ההצבעה. המינהלת פועלת בתיאום מלא עם יחידת הפיקוח הארצית על הבחירות במשרד הפנים. בהתאם לקבוע בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, ביום הבחירות הכלליות, היינו ב-30 באוקטובר 2018, תתאפשר הצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים. צה"ל פותח מאות קלפיות ביחידות השונות, כולל ביחידת השדה, וכן פותח קלפיות ניידות בעבור הנמצאים בפעילות מבצעית המחייבת הנגשת קלפיות עבורם. בנוסף, בצה"ל, לאור הנסיבות המבצעיות, נפתחות גם קלפיות להצבעה מוקדמת ממוצאי שבת בשעה 21:00 ועד לסיום יום הבחירות. קלפיות אלו מיועדות כאמור להצבעת חיילים במועד הבחירות הכלליות, כאשר במועד הבחירות החוזרות ייעשה מאמץ לאפשר הצבעה נרחבת ככל האפשר בקלפיות רגילות שיוצבו ברשויות השונות, בכפוף ותוך התחשבות כמובן גם בצרכים המבצעיים של הצבא. בצה"ל קיימת מערכת הסברה על מנת להביא לידיעת המצביעים את סדרי ההצבעה, לרבות שעות ההצבעה ופריסת הקלפיות. הפרסום נעשה באמצעות כרזות, באמצעות תשדירים בגלי צה"ל ובאמצעות שליחת מסרונים לכלל החיילים המשרתים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת גרמן, וגם לחברי הכנסת דב חנין ומסעוד גנאים. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיצד ניתן להבטיח שלא תהיה הצבעה כפולה, במיוחד של חיילי מילואים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, במערכת הבחירות המקומיות שמתנהלת עכשיו בולטים בכל רחבי הארץ קמפיינים גזעניים: הליכוד בתל אביב-יפו יצא בסיסמה "זה אנחנו או הם", כאשר ה"הם" הם האזרחים הערבים. אותו דבר הבית היהודי. גם ברמלה, גם בחיפה – העדפה של סוחרים יהודים, אזהרה מפני ערבים – וזה קורה בעוד ערים: בנצרת עילית, בעפולה, בכרמיאל. אדוני סגן השר, כאשר יש קמפיינים אנטישמיים כאלה באירופה או בארצות אחרות אנחנו כולנו נחרדים, ובצדק. כיוון שלא מדובר בתופעה מקומית, וכיוון שהנושא באחריותו של משרד הפנים, מה בדעת משרד הפנים לעשות כדי לעצור את נחשול הקמפיינים הגזעניים והאנטישמיים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, ואז סגן השר יתייחס. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, גם אני רוצה להתייחס לבחירות המוניציפליות, המקומיות. כל רשימה מקומית, כדי להשתמש באות מסוימת, היא צריכה את האישור של הרשימה או המפלגה הארצית, דבר שמערים עלינו הרבה קשיים. אני אומר לך אישית, והלשכה שלי, מאחר שאני בא כוח הרשימה המשותפת, שכל ארבע האותיות – ו', ד', ע', מ' – אני קיבלתי בקשות, מאות, מאות בקשות, ולפעמים אתה לא מספיק; לפעמים הרשימה המקומית לא מספיקה להשיג אישור מאיזו רשימה ארצית. אז שאלתי: אי-אפשר למצוא איזה תחליף? הכוונה, האם רשימה מקומית תמיד חייבת את האישור של הרשימה או של המפלגה הארצית? אני חושב שצריך למצוא משהו אחר, או דרך הצעת חוק, או דרך הנחיה של משרד הפנים, כד לפתור את הבעיה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אתחיל מחברת הכנסת יעל גרמן. יש הנחיות ברורות כיצד לפעול וכיצד למנוע כל מיני מצבים שהזכרת, הצבעות כפולות. באשר לשאלתך, או הערתך, או קריאתך, חבר הכנסת דב חנין, נדמה לי שחברת סיעתכם הגישה הצעה לסדר-היום שתופיע היום בסוף סדר-היום, ועניינה הדברים שאמרת. אשמח אם תמתין לה אז ותשמע את התשובה, כי התשובה היא מאוד מורכבת. הזכרת אנטישמיות, הזכרת הסתה, קבעת שזה בתחום של משרד הפנים – אני אענה בהרחבה על כל הנושא הזה. תודה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אני אבקש לקבל בכתב את ההנחיות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי. תוכלי לפנות לוועדת הבחירות ולבקש מהם. כפי שפנית ליועץ המשפטי בנושאים הללו ובנושאים אחרים, תוכלי – – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא פניתי ליועץ המשפטי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא בנושא הזה, אבל את יכולה לפנות לוועדת הבחירות בכתב. אם לא ייתנו לך תשובה אני אדאג שייתנו. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אני חברת כנסת. לא מגיע לי לקבל את המידע? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא – תפני אליהם, אל ועדת הבחירות. בשביל מה כל הסיבוב הזה? את פונה – – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל את פונה אליהם ישירות. את רוצה להחכים ולדעת, את לא – את מחפשת לדעת, בדיוק. אוקיי? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הבנתי, תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני רוצה להתייחס גם להערה של חבר הכנסת מסעוד גנאים? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אותיות. אדרבה, תציע הצעה – נעביר אותה לגורמים המקצועיים לחוות דעתם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש בזה משהו, אדוני סגן השר. רבים מאיתנו נמצאים במצוקה הזאת עם הפניות; גם אתה, אני בטוח – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – ואילו היה גורם מקצועי, אולי בוועדת הבחירות, שהיה בשיקול דעת מאשר, או לא מאשר – כאילו יש פה הטעיית הציבור, או אין פה הטעיית הציבור – זה אולי היה פותר הרבה בעיות. אבל צריך להציע, כמו שאתה אומר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל אדוני יודע גם מה מעמדה של ועדת הבחירות, והיא גם לא כפופה למשרד הפנים. היא עצמאית – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא. לא באתי אליך בטענות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. אני מבין, כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני רק אומר שיש משהו בהערה שהשמיע חבר הכנסת גנאים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל בהחלט כדאי לפנות ולהעיר את ההערות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר, נטפל בזה, אם לא לבחירות הקרובות אז לפחות להמשך. תודה רבה לסגן שר הפנים משולם נהרי על תשובותיו. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה נשאר איתנו – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – כי יש לנו שתי שאילתות רגילות אליך. מס' 1356, של חברת הכנסת יעל גרמן: משרד הפנים מתכחש בדיעבד לתעודות לידה. בבקשה, גברתי, את יכולה לשאול את סגן השר, ובוודאי שכאן אין שאלות נוספות לחברי כנסת אחרים, רק למי שהגיש את השאילתה. << שאילתה >> 1356. משרד הפנים מתכחש בדיעבד לתעודות לידה << שאילתה >> << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אימהות לסביות הופתעו לגלות שהמדינה מחקה מתעודת הלידה של ילדיהן את שם האם שאינה ביולוגית, בטענה שהונפקו בטעות, בלי לעדכן אותן. על פי הערכה מדובר בכ-30 תעודות לידה. ברצוני לשאול: מכוח איזו הוראה שונו תעודות הלידה בדיעבד? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, אדוני סגן שר הפנים. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> כמדומני שב-5 ביוני 2018 פנית ליועץ המשפטי לממשלה בשאלה הזאת ומונחת לפניי התשובה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> נכון. גם לפניי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אני לא מתכוון לתת תשובה אחרת. זו התשובה, וזו תשובה שמחייבת אותנו. את הרי יודעת מה זה סדרי שלטון, והיועץ המשפטי גם מחייב את המשרד. אם את רוצה, אני יכול להקריא לך את התשובה ולחזור. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין צורך. אני פניתי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, אבל אולי אחרים לא יודעים. שישמעו את התשובה, כי הנושא הזה חשוב, וצריך ללמוד אותו כמו שצריך. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> להחלטתך. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בהתאם לעמדת רשות האוכלוסין וההגירה, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ככלל, תעודות לידה משקפות את ההורות הביולוגית, ולכן לא מופיע בהן שם בת הזוג או בן הזוג של האם הביולוגית, גם אם ניתן צו אימוץ או צו הורות פסיקתי ביחס אליהן. עם זאת, לאחר רישום הורה נוסף במרשם האוכלוסין על סמך צו אימוץ או צו הורות פסיקתי כאמור, ניתן לקבל תמצית רישום, המהווה תעודה ציבורית אשר משקפת את הסטטוס האזרחי והמשפטי העדכני של האדם. תמצית זו משקפת בין היתר את פרטי ההורים של קטין כפי שהם רשומים במרשם האוכלוסין, ובכלל זה גם את שם בת הזוג של האם הביולוגית שנרשמה כאם הקטין במרשם האוכלוסין. עמדה זו באה לידי ביטוי בתגובת המדינה על עתירה שהוגשה בעניין לבית המשפט העליון, בג"ץ 7978/16, כפי שאושרה על ידי היועץ משפטי לממשלה. בעקבות פנייתך – פנייתכן, כי הצטרפו עוד חברות כנסת – פנינו לקבלת התייחסות מרשות האוכלוסין וההגירה בנוגע למקרה הנוכחי. הרשות מסרה כי כפי שצוין בתגובת המדינה האמורה, בשנים 2006–2007, לאחר שהתאפשר לראשונה בישראל לנשים לאמץ את הילדים הביולוגיים של בנות זוגן, הונפקו בטעות תעודות לידה שבהן הופיעו שמותיהן של שתי אימהות. תעודות הלידה האמורות הונפקו באופן ידני במשך תקופה קצרה, בניגוד למדיניות הכללית של רשות האוכלוסין וההגירה, לעיתים שנים רבות לאחר מועד הלידה, ושלא בהתאם לתקנות מרשם האוכלוסין (צורתן של תעודות לידה ופטירה), התשל"ג–1972. התעודות שצורפו לפנייתכן הונפקו בתקופה האמורה, ועל כן ניתנו, כאמור לעיל, שלא בהתאם למדיניות ולדין. אשר להנפקת התעודה החדשה באופן שונה ממה שנרשם בתעודה הקודמת, נציין כי תעודת לידה ניתנת לבקשת תושב שנולד בישראל, ואיננה מהווה רשומה קבועה. לפיכך, ככל שמתבקשת תעודת לידה חדשה או נוספת, היא מונפקת באופן אוטומטי בהתאם לנתונים הקיימים במערכת באותו מועד ביחס ליום הלידה. בהקשר זה אף הובהר לנו כי העתק של תעודת לידה מקורית שהונפקה אינו נשמר במרשם האוכלוסין, ובכל בקשה, כאמור, מונפקת תעודת לידה חדשה. במקרה המוזכר בפנייתך ובשאלתך לא שונתה תעודת הלידה המקורית אלא הונפקה למבקשות תעודת לידה בהתאם לתקנות, לכללים ולמדיניות הנוהגת של הרשות. לפיכך, ונוכח המוסבר לעיל בדבר המצב המשפטי, לא נמצא מקום להתערב בהחלטה זו. רז נזרי, עורך דין, המשנה ליועץ המשפטי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר על הקראת התשובה. שאלה נוספת לחברת הכנסת יעל גרמן. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אני מכירה את התשובה, ואת השאילתה אני ניסחתי אחרי שראיתי את התשובה. והסיבה שאני שאלתי, וגם הנוסח של השאילתה שלי אליך – למעשה, לשר הפנים – הוא: מכוח איזו הוראה? בתשובה של רז נזרי מדובר למעשה על מדיניות, אז האם דבר כזה זה נושא למדיניות? אנחנו יודעים שב-2006 וב-2007 באמת הונפקו תעודות לידה לשתי אימהות, שאחת הייתה ביולוגית ואחת לא ביולוגית, והן הונפקו על פי מדיניות שהייתה נוהגת אז לפי ראש הגנזך, שעמד אז בראש – בתפקיד הזה. לאחר שהוא עזב את תפקידו ונכנס ראש גנזך חדש, משום מה, שונתה המדיניות. השאלה שלנו, שלי: האם באמת מדיניות יכולה להשתנות? האם לא צריך הוראה? ולכן, שאלתי מכוח איזו הוראה. האם יש הוראה, תקנה, חוק שקובעים את מה שהמשנה ליועץ המשפטי עו"ד רז נזרי כתב, או שזה באמת תלוי במדיניות של ראש הגנזך? פעם היה אחד שחשב שניתן, היום יש אחד שחושב שאסור, מוחרתיים יהיה שוב אחד שחושב שניתן. לדעתי, זה לא תקין. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. האם סגן השר רוצה להוסיף? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. אני חושב שבסעיף 3 מופיעות לך התקנות, התשל"ג–1972. תוכלי לעיין בהן. הדברים הם גם מעבר למדיניות יש תקנות. מה זה מדיניות? בסופו של דבר המדיניות מיושמת באמצעות תקנות, והרישום הוא לאם הביולוגית, זה הכול – זו שילדה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. עד כאן בשאילתה הזאת. אנחנו עוברים לשאילתה – – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני לא קיבלתי תשובה מאיזו תקנה. האם יש תקנה? אני לא קיבלתי תשובה. אני מבקשת תשובה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר. סגן השר מסר את תשובתו. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בסעיף 3 מופיע בדיוק איזו תקנה. תוכלי לפנות אל התקנה שמופיעה שם. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זו לא התקנה. אלה תקנות מרשם האוכלוסין. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי, תקנות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שאילתה מס' 1391, של חבר הכנסת אחמד טיבי. נושא השאילתה: תרומתך כשר הפנים לסגירת פערים בחברה הערבית. << שאילתה >> 1391. תרומתך כשר הפנים לסגירת פערים בחברה הערבית << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי סגן השר, אדוני היושב-ראש, יותר משלוש שנים עברו מאז תחילת כהונתה – הרבה יותר משלוש שנים – כהונתה של הממשלה הנוכחית, והממשלה טרם השקיעה מאמצים מוחשיים שיביאו לסגירת פערים בנושאים רבים, כגון כלכלה, תשתיות, דיור, פשע, אלימות, חינוך, תכנון ובנייה. שאילתה דומה הוצגה לשרים אחרים. ברצוני לשאול אותך, סגן שר הפנים: 1. מהם המאמצים שהושקעו בעניין הזה? 2. מדוע לא חל שיפור משמעותי המורגש על ידי התושבים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן שר הפנים. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> קודם כול, בתחילת דבריך אתה כבר קובע שלא הושקעו ולא הייתה השקעה. בכל אופן, אני מדבר על משרד הפנים, אני לא מייצג משרדים אחרים. אבל אני רוצה לומר לך שההשקעה של משרד הפנים במגזר הערבי, אין לה אח ורע; לא היה דבר כזה עד עצם היום הזה. במסגרת החלטת הממשלה – ואני לא אתחמק, אני אתן בפניך גם נתונים והכול. במסגרת החלטת הממשלה מס' 922 מדצמבר 2015, מקדם משרד הפנים תוכנית לפיתוח ברשויות הערביות בסכום כולל של מיליארד ו-400 מיליון שקל, בדגש על תגבור תקציבי פיתוח לצד תקציבים לתגבור היערכות הרשויות לשעת חירום, תגבור תקציב שוטף וקידום תוכנית לפיתוח מצוינות ב-16 רשויות נבחרות. עבור 92% מהתקציב – איפה חבר כנסת טיבי? עבור 92% מהתקציב, כמיליארד ו-300 מיליון, כבר ניתנו הרשאות כספיות לרשויות המקומיות – הווי אומר, כשאתה נותן הרשאה תקציבית, הכדור נמצא אצל הרשות, והרשות צריכה להתחיל לנוע ולנצל את מה שנותנים לה – לצורך תחילת ביצוע, בהתאם לתוכניות שהוגשו על ידי הרשויות, בדגש על קידום תוכניות פיתוח לשיפור תשתיות ופיתוח כלכלי. בנוסף להחלטה זו מקדם המשרד תוכנית מיקוד מאמץ ברשויות הבדואיות בנגב, במסגרת החלטת ממשלה מס' 2397 מפברואר 2017, בעלות תוספתית של 700 מיליון שקל. כבר במהלך 2017 הוקצו כ-150 מיליון לתשע רשויות בדואיות לחיזוק תחומים אלו, כאשר חלוקת התקציב בין התחומים השונים נערכה לפי בקשת הרשות וצרכיה. כמו כן, הוקם מנגנון ליווי במשרד הפנים, שתפקידו לסייע לרשויות להוציא לפועל את הפרויקטים על הצד הטוב ביותר. כיום נמצאות הרשויות בעיצומו של שלב ביצוע הפרויקטים, מבצעי שיפור פני העיר ומתן שירותים חדשים לתושבי הרשויות. יש לי את הרשימה – בדיוק כל רשות ורשות, כמה היא קיבלה. אני חושב שלא יכול להיות יותר טוב מזה ש-92% מהתקציב, מהמיליארד ו-400 מיליון, כבר הועברו בהרשאות לרשויות המקומיות. אני רוצה להגיד לך עוד משהו, ואני אומר לך את זה מניסיוני האישי, גם כמבצע תקציב משרד החינוך: ברגע שאתה נותן הרשאות, זה עוד לא אומר – לפעמים הרשות, אם היא לא זזה והיא לא עושה, יש בזה בעיה; נתת והם לא מבצעים. אבל משרד הפנים היום – הקשר שלו, היומיומי, השוטף, עם הרשויות המקומיות לא נותן לראשי הרשויות להירדם. ונוכחת בביקורים ובכנסים שהיו, של משרד הפנים, שאכן, ראשי רשויות אמרו שמעולם לא היה להם כפי שיש להם כשהשר דרעי נמצא בראש המשרד. תודה. יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הפנים חבר הכנסת משולם נהרי ולחברי הכנסת השואלים. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו חוזרים לשאילתות דחופות. אני מזמין את סגן השר להגנת הסביבה חבר הכנסת ירון מזוז לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 546. השואל הוא חבר הכנסת דב חנין, והנושא: סגירת מפעלי בז"ן. בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 546. סגירת מפעלי בז"ן << שאילתה >> << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, דוח שהכינה חברת מקינזי בעבור הממשלה קובע שסגירת מפעלי בז"ן במפרץ חיפה מוצדקת לא רק סביבתית, לא רק בריאותית, לא רק ביטחונית, אלא גם כלכלית. רצוני לשאול: 1. מה עמדתך בעניין? 2. מתי יתפרסם הדוח לציבור? 3. מתי תדון בו הממשלה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן השר. << דובר >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר >> מכובדי יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת דב חנין, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לך על העלאת השאילתה החשובה הזאת על סדר-היום. כהרגלך בקודש אתה יודע להפנות את הזרקור על מה שחשוב. המועצה לכלכלה היא שהזמינה את הדוח מחברת מקינזי, לכן קביעת הדיון בנושא זה הוא באחריות המועצה לכלכלה. כידוע לכם, אני נלחם במשך שנים במפעלים המזהמים. איבדתי קרובי משפחה המתגוררים באזור, ולצערי, בשנה וחצי האחרונות גם אשתי חלתה. אני יודע, שומע, מריח ורואה את הסבל הרב שעוברים התושבים מדי יום ביומו – אני בא משם וגר שם. זה ברור שאם מבחינה כלכלית יהיה עדיף להעביר את המפעלים ממפרץ חיפה, כולם ינשמו לרווחה, תרתי משמע. אבל אני לא אוהב לזרות חול בעיני הציבור. צריך להבין שאי-אפשר לצאת בהצהרות פופוליסטיות. סגירת מפעלים זה לא "זבנג וגמרנו". לצערי, ככל שמועד הבחירות ברשויות המקומיות מתקרב, אנחנו עדים להצהרות חסרות אחריות בכל הנוגע למפרץ חיפה. אני לא אתן לזה יד. לציבור מגיע לדעת את האמת, ומה אנחנו בממשלה עושים ופועלים כדי למגר את הזיהום ולהבטיח איכות חיים לתושבים. אסור לשכוח שמדובר כאן גם באלפי משפחות ובתי אב שמתפרנסים בכבוד ומביאים את פת לחמם. האם היינו רוצים להיות אלה שאחראים למכת האבטלה הגדולה ביותר שידעה המדינה? היכן האחריות שלנו? בריאות הציבור היא מעלה עליונה בעיניי, אבל זה חייב להשתלב – חייב – עם התעסוקה והיכולת להשתכר. לא ייתכן שמצד אחד נתבטא על סגירת מפעלים, כי זה ירוק וזה נשמע טוב, ומצד שני נהיה אחראים לפיטוריהם של אלפי עובדים ולפגיעה קשה בכלכלת המשפחה, ונגרום לחרדות ופחדים מצד העובדים. יש כאן השלכות רוחב עמוקות מאוד, ומי שמטפל בנושא הזה צריך לבוא עם ידיים נקיות. ברוך השם, כסגן השר להגנת הסביבה יש הרבה מה לעשות, וחשוב מכך – יש מה לעשות. אנחנו משרד שיודע לעבוד, יודע לאכוף ויודע להכאיב למי שמזהם את הסביבה. כתוצאה ישירה מהפעולות הישירות שעשינו מול קבוצת בז"ן – ואשמח להעביר פירוט נרחב ככל שאדרש – מתוצאות הדיגומים המתקבלות מאז תחילת מאז תחילת 2018, ניתן לראות בצורה ברורה שבנקודות שבהן נמדדו ב-2017 חריגות, פחתו הריכוזים בעשרות אחוזים, וקיימת מגמת שיפור ניכרת ברמת הפליטות. זה חשוב מאוד במיוחד לאור העובדה שהנתונים של 2018 עוד לא פורסמו, אבל אני כבר יכול לבשר לכם שהמגמה חיובית מאוד, ככל שלא יהיה אירוע משמעותי. זה כשלוש שנים המשרד מבצע תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר במפרץ חיפה בתחום התעשייה והתחבורה, שקיבלה תוקף ממשלתי. לפני יותר משנה התוכנית הורחבה גם ליישובי הקריות באזור חיפה. לבקשתי, קיבלתי טבלת פירוט המתייחסת למפעלים שונים שנגדם ננקטו פעולות אכיפה והסדרה בשנה שעברה. התרשמתי שהמשרד פותח על ימין ועל שמאל בקשות לחקירה לכל המפעלים שחרגו, שחשודים בזיהום אוויר, בחריגות היתרי הפלטה, הפרת תנאים, והוא מזמן לשימועים ומטיל קנסות כבדים. כך שיש מה לעשות נגד המפעלים. צריך רק הרבה רצון, יכולת ואכיפה. נפגשתי לא מזמן עם סגנית השרה הגרמנייה, במסגרת מפגש ישראל–גרמניה. הזמנתי את הסגנית להגיע לאזור מפרץ חיפה לסיור. לשמחתי היא קיבלה את ההזמנה בחיוב. המטרה היא שיגיע לכאן צוות מומחים גרמנים שיחלקו איתנו מידע קריטי וחשוב בנוגע למיגור, טיפול ומניעת זיהום וזליגת כימיקלים. דב, בהזדמנות זו מעל הבמה אני מזמין גם אותך, איתנו, לסיור שיהיה בחיפה עם המשלחת הגרמנית. המשרד להגנת הסביבה אינו צד באישור הדוח או באימוצו. אין לנו קשר לדוח, רק למועצה לכלכלה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> לא קיבלתם אותו. << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> דוחות יכולים להיכתב מכאן ועד מחר, גברת פארן, אבל אנחנו נמצאים שם. אני אישית נמצא באזור המפרץ לפחות אחת לשבוע. אני מאמין במעשים בשטח. כפי שאמרתי, קידום הדיון צריך להיעשות על ידי מי שהזמין את הדוח. אני חושב שברמה העקרונית כולנו נשמח לשבת ולדון בנושא הזה ברמה הממשלתית, ולעשות סוף-סוף סדר במפרץ חיפה. כפי שהצעתי, יש להקים מועצה תעשייתית בלתי תלויה, ולתת לתושבים איכות חיים. כפי שאני חוזר ואומר בכל הזדמנות, זה הדבר שצריך להיעשות. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר להגנת הסביבה. חבר הכנסת דב חנין, שאלה נוספת. ואחריו – חברי הכנסת אורי מקלב וסעיד אלחרומי. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני סגן השר, על תשובתך. כמו שגם אתה יודע, למרבה הצער, מניסיונך האישי, לבתי הזיקוק בחיפה יש מחיר בריאותי קשה, בלתי אפשרי. אני חייב לומר שלפחות מהנתונים שכן פורסמו, המצב נעשה יותר קשה. לפי הנתונים שאתם פרסמתם, של מרשם הפליטות לסביבה ב-2017, יש עלייה של 18% בפליטת החומרים המסרטנים בבתי הזיקוק. לזה יש מחיר בריאותי, מחיר סביבתי, מחיר חברתי, ולמי ששכח, היום קיבלנו תזכורת שלדברים האלה יש גם מחיר ביטחוני, עלול להיות מחיר ביטחוני מאוד מאוד קשה. מה שדוח מקינזי עושה – ואני, אדוני סגן השר, בדרך כלל מאלה שמבקרים את חברת מקינזי; הפעם אני מברך אותם, כי הם קובעים שגם ברמה הכלכלית סגירת בתי הזיקוק במהלך של שבע שנים זה מהלך נכון, חשוב ומשתלם כלכלית. מדינת ישראל תרוויח כלכלית כאשר בשטח שיתפנה אפשר יהיה לבנות אלפי יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה; אפשר להשיג הרבה הכנסות למדינה. הכול מדובר על הרובד הכלכלי. כמובן, אדוני סגן השר, אתה צודק: צריך להתחיל מהלך – מהיום – של פתרונות אלטרנטיביים של מקומות תעסוקה, פתרונות לעובדים, כדי שהעובדים האלה יעבדו בתעשיות אחרות, נקיות; כדי שלא יהיה מצב שמפעלים נסגרים והעובדים נשארים ללא פרנסה. בתחום משק האנרגיה, אומרת חברת מקינזי, שנכון יותר – אגב, גם ביטחונית – להביא דלק מזוקק, במקום שיהיה לנו הריכוז הזה של הדלקים במפרץ חיפה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, בקשתי מהמשרד להגנת הסביבה, למרות שלא הזמנתם את הדוח, ליזום דיון בממשלה על הדוח הזה, כדי שהממשלה באמת תראה את הדוח ותקבל החלטות, ונוסף לזה, לדרוש את פרסום הדוח, כדי שגם הציבור ידע מה אומרת חברת מקנזי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. שאלות נוספות. חבר הכנסת אורי מקלב קודם כול. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, עמדת כאן באומץ וביושרה, ואמרת פה שאתה לא רוצה לזרות חול בעיני הציבור, אבל מה לעשות שהעירייה זורה חול בעיני הציבור – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי זורה? מי זורה? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – העירייה וראשיה. יש פער גדול בין ההצהרות, בין מה שנאמר, למה שקורה בשטח. תוכנית הרחבת קרקעות הצפון מראה שבמקום לבנות דיור בעשרות אלפי דונמים שיש שם, בגלל מצוקת הדיור, מתכוונים להרחיב את הנמל. שלושה עוגנים חדשים – לאשר אותם. זה נקרא שרוצים לצמצם או שרוצים להרחיב? אם אנחנו עושים את תוכנית חיבורי נמל, העברת צינורות, מה זה אומר? זה אומר שרוצים להרחיב. המשמעות של הדבר הזה: אתם נלחמים עם מה שקורה היום, אבל התוכנית הברורה שהעירייה מובילה – וגם אם היא מראה אחרת, ואומרת שהיא ניגשת לבית המשפט אחרי שהתוכנית מאושרת – מראה שרוצים להרחיב. הקשר הזה בין הבעלים לבין העירייה, תרומות לעירייה, לא נבדק באופן אמיתי. כאן צריך המשרד להגיד לציבור אפוא מה בין מה שהעירייה אומרת לבין מה שאתם מתמודדים ויודעים בשטח. לא יכול להיות דבר כזה שמדברים על תוכנית מאושרת של הרחבה של עשרות אלפי דונמים – תשתיות, עוגנים – ואנחנו מדברים על צמצום זיהום האוויר. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, בנגב יש תופעה מאוד חמורה של השלכת פסולת רטובה וגם יבשה של קבלנים פרטיים, שמגיעים לסביבה של היישובים בנגב – אני מדבר על סביבת רהט, מזרחית לתל שבע, דרומית לחורה, וגם בוואדי א-נעם. אנחנו מדברים על עשרות משאיות כל שבוע. התושבים התלוננו יותר מפעם אחת. זה גם מטרד של ריח, אבל גם כששורפים את הפסולת הרטובה. שאלתי: האם הנושא ידוע, ומה נעשה בדבר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. כידוע, אתה חייב להשיב על שאלות שקשורות לנושא המקורי. אם יש לך תשובה לשאלות נוספות, בבקשה; אם אין, אתה לא חייב. << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> אתחיל בסדר הפוך, עם אלחרומי. לגבי העניין שלך, בנושא הנגב וכל הדברים האלה, אני לא יודע במה מדובר בדיוק, אבל אשמח אם תגיע אליי למשרד עוד היום עם כל החומר שיש לך לגבי מה שקורה שם. אני מבטיח שנזמן פגישה עם אנשי המקצוע במשרד ונשב ונראה מה אפשר לעשות שם. אני יושב בחדר 255. לגבי אדון מקלב, כבוד הרב מקלב, לגבי נמל חיפה ולגבי כל ההרחבות שאתה אומר, של בז"ן, של עשרות אלפי דונמים – עוד לא ראיתי עשרות אלפי דונמים שמרחיבים, אבל אני חושב – שוב, אני חוזר ואומר: אנחנו נמצאים בתקופה של מערכת בחירות, ונזרקים דברים לאוויר, אבל שוב, אני אוהב לבדוק את הדברים לעומק ובשטח. אהיה מוכן לשבת איתך, לכנס את הצוות המקצועי של המשרד, ובמיוחד בחיפה. אשמח לשבת איתך ולהיכנס לעומק הדברים, כמה שאפשר יותר. אשמח לפגוש אותך. דב, מה הייתה השאלה שלך? על מה הנתונים? יש לי פה נתונים אחרים. יש לי פה נתונים שבשנת 2017 הנתונים אחרים, ב-2018 הנתונים אחרים; 2018 עוד לא פורסמו. אבל שוב, כפי שאמרתי לחברים, אני מוכן גם איתך. אני אוהב לעשות עבודה יסודית, ובמיוחד כשמדובר במפרץ חיפה, אבל אני מבקש, כי הזמנתי בפעם שעברה את חברת הכנסת פארן, שדיברה, ועוד כמה אנשים, להגיע אליי לפגישות ולפתור את הבעיות, ואף אחד לא הגיע. אז אני מקווה שהפעם, כשאני מזמין אתכם, תגיעו עם הבעיות, נשב, נדון, ובעזרת השם גם נפתור אותן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר להגנת הסביבה חבר הכנסת ירון מזוז. אני מתכבד להזמין את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ. השר כץ ישיב על שאילתה דחופה מס' 549, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. נושא השאילתה: שכר מינימום והרעת תנאים לסייעות המסייעות לקשישים ומועסקות על ידי חברות כוח אדם. בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי, נא לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 549. שכר מינימום והרעת תנאים לסייעות המסייעות לקשישים ומועסקות על ידי חברות כוח אדם << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, 1,500 מטפלות סיעודיות הפגינו ביום רביעי בתל אביב על שהן מקבלות שכר מינימום ותנאיהן הורעו לאחרונה. מדובר בעשרות אלפי מטפלות, ובהן ישראליות רבות, שמועסקות בידי חברות כוח אדם ושכרן משולם על ידי הביטוח הלאומי. ברצוני לשאול: האם נבדקו טענותיהן? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> טוב, כפי שאתה מבין, המטפלות הסיעודיות הן לא עובדות הביטוח הלאומי. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> לצערנו הרב. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לצערנו. זה בסדר. אנחנו משלמים לחברות הסיעוד כמעט 60 שקלים לשעה בגין כל מטפלת סיעודית כזאת. מה שאנחנו מבקשים – אני, כממונה על הביטוח הלאומי, ולא כאחראי למטפלות, מבקש לקבל תמורה על הכסף שאני משלם. אני רוצה טיפול בסיעודיים, ואני רוצה עבודה הולמת ומשכורת הולמת למטפלות. אני רוצה שהמטפלת תחתים כרטיס כשהיא באה לבית של הסיעודי, כי כשלאימא שלי הייתה מטפלת, היא הייתה באה והייתה צריכה להיות ארבע שעות ביום. היא הייתה באה לשעתיים, אומרת: תחתמי לי, והולכת. אימא שלי חתמה, כי לא הייתה לה ברירה, כי אם לא – לא הייתה לה מטפלת. זה כסף של כולנו. הן כועסות כי הן צריכות להחתים שעון. אני רוצה שהן יחתימו שעון. אני רוצה שהן יקבלו שכר הוגן. כי חברות הסיעוד – אם אתה מסתכל על דנאל, חברת סיעוד, היא חברה ציבורית, ותסתכל על הרווחים שלה; תיכנס למאיה. אני לא מדבר איתך עכשיו על הבורסה. היא מטפלת, והיא תעשה את העבודה טוב, כי אני אעמוד לה על הראש, כי דיברנו על זה לפני רגע. לא יכול להיות שחברה בורסאית – כשראיתי את זה, אומר לך את האמת, וראיתי את המאיה – ואני שר – פניתי לאוצר ואמרתי לו: אני רוצה לצאת למכרז ולהגביל את הרווחיות. אני רוצה שהם ירוויחו, אבל במידה. פניתי לארנסט אנד יאנג, והוא הכין לי מכרז שיגביל את הרווחיות – אני חושב ל-6%, 7%; אולי זה סביר, אתה יודע, על מחזורים כאלה, על היקפים כאלה – אני קונה שם שירותים ב-5 מיליארד, משהו כזה. זה לא מעט כסף. האוצר אמר לי: אתה תרוויח פה 500 מיליון, ואני אתן לך את ה-500 מיליון, ואת ה-500 מיליון האלה, נשקיע אותם באזרחים הוותיקים – הגדרה של קשישים. הכנו את המכרז, והאוצר מנע ממני להגיש אותו, כי הוא רצה לראות, רצה להיות שותף, והחשב הכללי, וחשב זה וחשב אחר. ולא הגשנו את המכרז. עכשיו הם שחררו, אמרו: אתה יכול ללכת להגיש. עכשיו. ויש רווחיות, וחברות הסיעוד צריכות לשלם למטפלות. יחד עם זה, חברתי – על אמת חברתי, לא במירכאות, פלוסקוב – רוצה שיחתימו שעון. למה לא להחתים שעון? מה קרה? את לא היית בארץ כשאני הייתי בכיתה ו'. אני לא יודע אם היית בחיים בכלל, כי אני נולדתי בשנת 1947. לא רוצה שתגידי מתי נולדת, אבל היית תינוקת. למדנו דקדוק וניתחנו משפטים: היה נושא, מושא ישיר, מושא עקיף, טפל. הנושא זה הקשיש הסיעודי. הוא לב העניין. בגינו הביטוח הלאומי צריך לתת את שעות הסיעוד ולשלם כסף. המטפלת צריכה להיות אצלו. היא לא משק בית, היא יותר חברה: בישול קל, ניקוי קל של החדר שלו, לא יותר מדי. החברה הסיעודית מרוויחה. יש מטפלות שצריכות לעבוד – בגלל שאין כל השעות – בשני מקומות. החברה הסיעודית צריכה לתת להן זמן מעבָר. כשאנחנו באנו עכשיו ואמרנו: אני הולך להעסיק אנשים בתוכנית יחד לאנשים מעל גיל 86, שילכו לעשות להם ביקור בית; שיבואו אליהם הביתה, ישבו, יראו אם הם חיים, אנשים שלא זכאים לשעות סיעוד – נכון שהרבה לא רצו שייכנסו אליהם הביתה – ואנחנו נוגעים ב-100 איש כאלה – נתתי זמן מעבָר; אמרתי: חצי שעה מבית לבית, כי הם לא גרים באותו בניין, ואני משלם על זמן מעבר, ולקחתי את זה בחשבון בעלויות שלי. וחברות הסיעוד שמחלקות את המטפלות, הן צריכות לדאוג לזמן מעבר, וצריך לשלם כיאות, כי הן מרוויחות מספיק. והמטפלות צריכות להחתים שעון, כי אם לא, אנחנו נותנים להן פתח לא לספק תמורה לאותם סיעודיים בגין הזכאות והתשלום שאני משלם. ואני רוצה לקבל תמורה לכסף שלי. לא יעזור כלום. הכסף שלי הוא הכסף שלך ושלו, ואפילו של יולי; גם הוא משלם ביטוח לאומי, והוא רוצה שהכסף שהוא משלם ינותב לאן שצריך ללכת. ולצערי זה לא קורה במלואו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם הפיקוח שלך? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אין לי פיקוח. אני אגיד לך מה, אני אענה לך. אני נהנה מהשיחה, אני מאוד נהנה מהשיחה. אנחנו בקדמה, יצרנו אפליקציה: כשהמטפלת נכנסת לבית המטופל היא משדרת למרכז, והוא יודע שהיא נכנסה; כשהיא יוצאת היא משדרת, והוא יודע שהיא יצאה. הם לא מוכנים. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> כי זה לא אפליקציה. זה לא אפליקציה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הם לא מוכנים לדווח על כניסה ויציאה. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הם לא מוכנים. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני, לא מעניינת אותי שיטת – אלי, לא מעניינת אותי שיטת הדיווח. רוצים לשנות את השיטה? בסדר. רוצים זה? בסדר. אני רוצה לקבל תמורה לסיעודי עבור הכסף שאני משלם. אם זאת העבירה שלי אז אני כנראה מחר בבוקר אזומן לחקירה. אתה מבין? אני גם רגיל. אני צוחק, אני לא רוצה להגיד יותר מדי. אבל אני רוצה שהסיעודיים, שאנחנו כולנו נלחמים בחוק הסיעוד להגדיל להם שעות – שהשעות האלה ילכו לאנשים הסיעודיים. והמטפלות הן חלק חשוב במערך הזה, חלק חשוב, אי-אפשר בלעדיהן, אבל הן באו בשביל לתת את הסיעוד לסיעודיים האלה. ואנחנו נעשה סדר בעניין. ואני לא אתן את ידי, ואני לא מתרגש אם היו 1,500 באיזו הפגנה, או 3,000 בהפגנה, או 5,000 בהפגנה, כי אני לא צריך להשפיל עיניים. אני רוצה לקבל תמורה לאותו בן אדם סיעודי עבור הכסף שאני משלם, ואם זו עבירה, ואללה, אז חטאתי בעוד דבר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שאלות נוספות: חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, טלי פלוסקוב ויעקב אשר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מיכאלי, רק שאלות קשות, בחייאת דינכ. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אל תעשה שאלות קלות, כי זה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה על תשובתך. ואני חושב, שוב, בנושא הבקרה שאתה העלית, אז חשוב לשבת כולם ביחד ולמצוא את הנוסחה שמכבדת את המטפלות מצד אחד, ומצד שני שומרת על הכסף, כמו שאתה אמרת. אני רוצה תמורה לכסף. נכון. שאלתי: כמו שאתה ציינת, אמור לצאת מכרז חדש, ולפי מה שהבנתי השכר של החברות אמור לעלות מ-4% ל-6% או 7%. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא. לא אמרתי כזה דבר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. כך אני קראתי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> עזוב אותי מה שהם אומרים. 4%. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אני אומר, כדאי וצריך לעמוד על זה שהשכר הנוסף שיוסף – שאתה, הביטוח הלאומי שאתה אמון עליו – יועבר יותר לידי המטפלות ופחות לידיים של החברות, כי אני חושב שאז זה יביא גם יותר אנשים לעסוק בזה וגם נדרוש מהם יותר תמורה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני חושבת שאין הרבה אנשים – לא, יש – שמעריכים את העבודה שלך במשרד, וגם אני, ואתה יודע את זה. מה שקשור לעובדי ענף הסיעוד – בענף הזה היום עובדים 80,000 איש, 92% מתוכם נשים, וזה הענף היחיד במדינת ישראל שאנשים מקבלים שכר שהוא פחות משכר מינימום. למה? אתה אמרת שאתה משלם מעבר מקשיש לקשיש – לא ידוע לעובדים על זה. הם צריכים להיות בעבודה 12 שעות כדי לקבל שמונה שעות. אתה מחייך? אני אומרת לך עובדות. ואני חושבת שאתה, כממונה על הביטוח הלאומי, ודרך הביטוח הלאומי גם על החברות, כי החברות נותנות לך שירות – אתה, יש לך כוח לדרוש שישלמו לאנשים מה שמגיע להם. ופה, לגבי הבקרה – אדוני השר, אני בעד הבקרה. האפליקציה שאתה קורא לה אפליקציה זה לא אפליקציה, והיא לא מתאימה לענף הסיעוד; היא מתאימה למפעל שנכנסים בבוקר ויוצאים בערב. תמציאו, עם כל המוחות שלנו, אפליקציה שמתאימה לענף, שמתאימה קודם כול לקשיש, וגם למטפלות וגם לחברות וגם לך. ופה אני יחד איתך: קודם כול הקשיש, אבל אם לא נדאג למטפלות כבר לא יהיה מי שיטפל בך ובי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, ביקשת שאלות קשות, אז אני רוצה לשאול אותך אם מסרו לך את תודתנו – – כבוד השר איתי? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כן. האם מסרו לך את תודתנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – את תודתנו על כך שאתמול בישיבה של ועדת הרווחה סוף-סוף, בהנחיה שלך ובעזרה של צוות לשכתך, שונה הקריטריון של המשפחתונים, תמהיל התינוקות, מה שנקרא גזירת התינוקות, שהותירה הרבה משפחתונים חצי ריקים בגלל תמהיל של גילים. אתמול הודיעו אנשי משרדך, לאחר הרבה מאוד ישיבות ותמיכה שלך, שהתמהיל הזה מוחלף, ויש קריטריונים אחרים. היום אפשר לומר שבימים האלה, בעקבות השינוי הזה יתמלאו המשפחתונים, אימהות עובדות יוכלו לצאת לעבודה בלב שקט, וגם המטפלות יוכלו להתפרנס בכבוד, כי יהיה להן משפחתון מלא. שאלתי: האם הועברה אליך תודתי? ובהזדמנות זו שאלה נוספת, ששלחתי לך גם במכתב, אבל אני רוצה לעורר את זה שוב. אני יודע שהיום המדיניות בביטוח הלאומי בהנחייתך היא שיש דברים שברגע שהנכות היא מוחלטת – היא מוחלטת, ולא צריכים לשחק איתה כל הזמן. יש ילדים אלרגיים שמגיעה להם נכות. הקביעה אם הם אלרגיים או לא נעשית בבית חולים בבדיקה מסוימת. היום יש קריטריון, בתוך שיקול הדעת, האם הילד היה בבית החולים בהתקפה אלרגית, כן או לא. זאת אומרת שאם ההורים יודעים לשמור על הילד והוא לא נחשף לחלב או למוצר אחר, אז הם לא בסדר, הם לוקים, והם לא מקבלים את קצבת הנכות, מה שאין כן הפוך. ביקשתי לשנות את זה. כתבתי מכתב. אני לא מצפה לתשובה כרגע; מצפה לעזרתך, כדי שאני אוכל לעלות פה בעוד שבוע, שבועיים ולשאול אותך אם תודתי הגיעה גם בעניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> עכשיו אני חייב לענות על כל השאלות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תתחיל מן התודות. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> טוב, אני אענה על כל השאלות. שמע, זה שאתה מפרגן לי, כנראה אתה שומע שאני מפרגן לך. אני לא יודע, יולי, אם אתה יודע ואם כל תושבי מדינת ישראל יודעים, אבל יעקב אשר הציל את בני ברק. הוא, בהיותו ראש העיר בעיר ענייה שלא משלמים בה מיסים, פיתח מול האצטדיון, בשטח שיפוט של בני ברק, אזור תעשייה שמייצב את עיריית בני ברק. הוא בנה שם את כל הבניינים של ב.ס.ר, הוא פיתח אזור תעשייה; הציל את בני ברק. כלכלית הוא עשה מהלך מטורף, והציל את בני ברק. וזה – בכל מקום שאני בא ואומרים לי, אני אומר: ואללה, זה – הציל, תרתי משמע. כשאתה רואה את המאזן של בני ברק היום, כשאתה מסתכל במאזנים של העירייה, אז זה בוצע ביוזמתו ובהנהלתו. הינה, פרגנתי לך, ואללה, לפני כולם, כי אתה ראוי. דרך אגב, לא העבירו לי את זה שתמכת בי, אבל זה בסדר. זה בסדר. עכשיו אני מפרגן לך בגלל שאתה לא הולך לפריימריז, אז בין כה וכה זה לא משנה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גם לא לראשות העירייה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אבל הצלת את בני ברק. זה שאתה מבקש שאני אעשה – אני אשתדל. פלוסקוב, למה אני מחייך? אלי, אני עונה לה למה אני מחייך. אני אגיד לך למה אני מחייך: כי אני כנראה לא הסברתי טוב. את כנראה הבנת טוב, אבל אני הסברתי לא כל כך טוב. ולמה אני מתכוון? אני לא מתכוון שאנחנו משלמים למטפלות של חברות הסיעוד. אמרנו שהקמנו יחידה שבאה לביקורי בית אצל אזרחים ותיקים מעל גיל 85, שמופעלת על ידי "המשקם" כקבלן ראשי – "המשקם" כקבלן ראשי – ושם לעובדים שלנו אנחנו משלמים זמן מעבָר. אני מקווה שהייתי ברור. ואני חושב שגם חברות הסיעוד באשר הן יכולות לשלם זמן מעבר. זה נכון שהרווחיות שלהן תיפגע – ולך, מלכיאלי: הן מרוויחות יותר מ-4%. תאמין לי, הן מרוויחות יותר מ-4%, כי בחוזה שלהן, על אדם סיעודי מלא, שיש לו מטפל קבוע 24 שעות ביממה, יש שם כמה מאות שקלים של נסיעות. לאן בדיוק הוא נוסע? הוא גר אצל המטופל. הוא לא נוסע לשום מקום. הוא גר 24 שעות אצל המטופל. ויש עוד סעיפים כאלה, והם מרוויחים מספיק, וצריך לדאוג למטפלות. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> למה מטפסים עליהם – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיבי, אני יודע, את מדברת על אלה שבאים לארבע שעות, חמש שעות – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> נכון, ויש להם ארבעה מטופלים – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – אבל חברת הסיעוד כמכלול יוצאת למכרז גם על אלה וגם על אלה. גם על אלה וגם על אלה. וכשאנחנו מסתכלים על הרווחיות ועל המחזורים, זה רווחיות – – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> חברת הסיעוד היא גוף ציבורי, זה עסק. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> אבל אדוני, ברשותך, לדרוש מהחברות האלה – הן נותנות – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיבי, יש מכרז. ברשותי לא לדרוש מהן כלום, כי הן לא סופרות אותי. איך אמרת? אני צריך אותן כי הן מספקות לי 80,000 עובדים, ברובם עובדות, במכרז שעשו אותו – לא אני; הוא נעשה מזמן. עכשיו, אני באתי ואמרתי: המכרז הזה לא נכון, כי מרוויחים יותר מדי כסף, וצריך לשפר את תנאי העובדים. בנינו מכרז. לא נתנו לי להגיש אותו. אנחנו יכולים לעמוד פה בכנסת ולהגיד מה שאנחנו רוצים, אבל יש כללים במשחק. כי אני נחקרתי אצל מבקר המדינה, למה מיניתי פרופסור לרפואה שיעמוד בראש ועדת הסיעוד של הביטוח הלאומי. והוא לא ליכוד, הוא פרופסור לרפואה, סגן מנהל מחלקה גריאטרית בבילינסון, והסכים להיות יו"ר ועדת הסיעוד של הביטוח הלאומי – הסכים, ואני נחקר על זה. אומרים לי: יש פרוצדורות – כי מעולם לא היה בן אדם כזה בתפקיד הזה. יש פרוצדורות, זה לא חשוב מי יהיה הבן אדם. ואתה צריך לעמוד בפרוצדורה, ואתה צריך לעמוד בנוהל. ואללה, האנשים האלה באים בהתנדבות, ואני ממנה שם אנשים בהתנדבות. והפרוצדורה לוקחת הרבה זמן. המכרז – הגשתי אותו לפני שלוש שנים, ועכשיו מדברים על בחירות; שלוש שנים, ועכשיו מדברים על בחירות. ובטח ייקחו את המכרז הזה – שילמנו עליו לא מעט לארנסט אנד יאנג, שיבנה אותו – וישימו אותו בפח, כי יעשו מכרז אחר. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אדוני השר, אתה יודע שחברות הסיעוד הן אחד הגורמים – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> חסות הנוער זה חשוב? << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> אדוני השר, בוא נשנה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> והפיקוח על הבנייה זה חשוב? << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> בסדר. אתה כל הזמן מדבר על הטבות לקשישים שלנו. בוא נשנה. כל הזמן יש דברים חשובים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> חברת הכנסת פלוסקוב, את מחוקקת. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> נכון. אתה תומך בהצעת חוק שאני מגישה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תני מנדט. תראי כמה זמן מדברים על למנות יועצים משפטיים. כל אלה – מה זה? עבריינות, עבריינות. ואללה, היועצת המשפטית שלי, אני לא רוצה להגיד, אבל יש יועצות משפטיות שלא עובדות. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אבל יש המלצה לפטר. יש קביעה של מבקר המדינה לפטר אותו, ואתה מחכה. איש כזה במערכת, על חשבון המדינה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ואללה, לא עובדות. מה אתה יודע לעשות? כלום. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> אדוני השר, אם זה היה תלוי בי, בטח היית מקבל. אבל אתה מסכים שצריך לשנות? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ודאי. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> השיטה היא שיטה מיושנת. השיטה חייבת שינוי היום, והקשישים שלנו סובלים מהשיטה של היום. נקודה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מצוין, אבל הגורמים השלטוניים, הביורוקרטיה – – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> אבל אתה השר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני השר, שכפוף לשר שלך. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> יש לך – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> שמעת? << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> שמעתי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> שמעת? << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> שמעתי, שמעתי. אני מציעה שאחרי כן נשב פה על הכיסא ונדבר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> שמעת? אני כפוף למערכת השלטונית. בביטוח הלאומי יש לי חשב מלווה שכל מה שאני רוצה לעשות – עוצר אותי. למה אני עכשיו בוויכוח על הביטוח הלאומי? כי רציתי לשים 5 מיליון שקל למיצוי זכויות. אני רציתי להודיע לכל אזרח במדינת ישראל מה מגיע לו. עצרו אותי; אמרו לי: מה פתאום שתודיע? מה פתאום שתוציא כסף? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מי עצר אותך? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> האוצר. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> 5 מיליון שקל? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> נכון. על מה הוויכוח עכשיו? כולה מיצוי זכויות, לא שום דבר אחר. עצרו אותי. אז אני חושב שקיבלנו הרצאה, ואני רואה שאין יותר מדי מקשיבים. אני מקווה שסיימתי את מתן תשובתי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הבהרת את עצמך בהחלט, אדוני השר. תודה רבה על התשובה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> השאילתה האחרונה להיום היא של חבר הכנסת אילן גילאון. אני מתכבד להזמין את השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן לעלות לדוכן ולהשיב על שאילתה דחופה מס' 550, כאמור, של חבר הכנסת אילן גילאון, בנושא: מסקנות ופרוטוקולי ועדות החקירה והיישום בנושא חקירות נחקרים עם מוגבלות שכלית. << שאילתה >> 550. מסקנות ופרוטוקולי ועדות החקירה והיישום בנושא חקירות נחקרים עם מוגבלות שכלית << שאילתה >> << דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רק שנייה. השר יעלה, שיוכל להקשיב לאדוני. << דובר_המשך >> אילן גילאון (מרצ): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בשנת 2016 הקימה המשטרה ועדת חקירה בנושא התמודדות עם נחקרים עם מוגבלות שכלית בעקבות מקרה התאבדות של נחקר ועצור עם אוטיזם. רצוני לשאול: 1. מהן מסקנות הוועדה? כי הן לא פורסמו עד כה. חוץ מאשר מסקנה של ועדה, הקימו עוד ועדה, שהיא ועדת יישום. 2. כיצד פועלת ועדת היישום? מה התקדם מאז הקמתה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >> תודה לחבר הכנסת גילאון. חבר הכנסת גילאון שאל שאילתה חשובה בנוגע לאירוע כואב ומצער, שבעקבותיו הוקמה ועדה במשטרת ישראל שעסקה בכל הנושא המאוד-חשוב של ההתמודדות, או דרכי הטיפול בנחקרים שהם בעלי מוגבלות שכלית. האירוע הזה, כפי שציינתי – המינוי, הקמת אותה ועדה הייתה בעקבות האירוע הקשה והמצער של התאבדות של אדם שהיה נחקר, ואפילו עצור, והתברר לאחר מכן שהוא היה על הרצף האוטיסטי. אז קודם כול ברצוני להבהיר שהוועדה הזאת לא הייתה ועדת חקירה אלא ועדת בדיקה שמונתה בעקבות החלטה של המפכ"ל. הוועדה הזאת, שבראשה עמד קצין בכיר, בדקה את הטיפול בחקירה הספציפית של אותו נחקר, וכמובן הסיקה מכך גם כלפי הטיפול באותו מקרה וגם בהקשרים הרחבים יותר שציינתי – בהתמודדות הכוללת עם הסוגיה המאוד-מאוד רגישה הזאת. קודם כול אני רוצה לציין שאותה ועדה לא מצאה קשר בין האירוע המצער של ההתאבדות לבין אופן הטיפול המשטרתי. למרות שעל פי הדין, ממצאי ועדה בודקת – אלה הכללים של המשטרה, בהתאם להנחיות הייעוץ המשפטי – ועדות הבדיקה הפנימיות הללו, אפילו בראשות קצין בודק, לא מיועדים לפרסום לציבור. למרות זאת אני מבקש לציין כמה דברים בנוגע להכשרות לחקירת אנשים עם צרכים מיוחדים, כי הם עלו מממצאי הוועדה, ובעקבותיהם נעשו גם שינויים בדרך פעולת המשטרה. ממצאי הוועדה העלו נושאים מערכתיים שהעיקריים שבהם התייחסו להעמקת ההכשרות בתחום חקירת אנשים עם מוגבלויות ופיתוח כלים בסיוע מומחים שישפרו את האפשרות לזיהויו של נחקר עם מוגבלות. לפעמים החוקר לא יודע שהאיש שנחקר, או שנעצר והובא אליו לחקירה, הוא בעל מוגבלות. במסגרת מערך ההכשרות שפותחו לקורס חוקרים במשטרת ישראל קיים כיום פרק המוקדש כולו לכלים בחקירת בעלי מוגבלויות. הפרק מכיל שיעורים פרונטליים, וכן לומדה ללימוד עצמאי בנושא זה. דרך אגב, אם תרצה, יש לי את כל החומר כאן. בנוסף להכשרות היסוד, משטרת ישראל עורכת מאז השתלמות בת חמישה ימים המוקדשת לתכנים העוסקים בחקירת בעלי מוגבלויות. ההשתלמות נוגעת להיבטים חקירתיים, תביעתיים ורווחתיים בנוגע לחקירת אנשים עם מוגבלות, ומועברת על ידי מומחי תוכן מעולם המשפט והרווחה, ובכלל זה מפגשים עם אנשים בעלי מוגבלות, סיורים במוסדות שונים המטפלים באנשים בעלי מוגבלות ועוד. בנוסף, לשוטרים המשתתפים כיום בהשתלמות נערכות סימולציות, ובאמצעותן רוכשים החוקרים כלים לטיפול נכון בעניין. מעבר לכך, במשטרת ישראל מתקיימת השתלמות בת יום שכותרתה "נחישות ורגישות" ובה מועברים גם תכנים בנושא. מטרת ההשתלמות היא בין היתר לחשוף בפני החוקרים את מאפייניהם השונים של בעלי המוגבלויות ואופן ההתנהלות הבסיסי בעניינם, וזאת כדי לאפשר את הזיהוי הראשוני ומתן כלים לתגובה ראשונית. נמסר לי גם כי משטרת ישראל מכשירה כיום חוקרים להשתלמויות ייחודיות בנושא חקירת אנשים עם מוגבלויות, אם כחשודים ואם כנפגעי עבירה או כעדים. במסגרת ההשתלמויות מועברים לחוקרים תכנים שבהם לומדים החוקרים את המאפיינים של סוגי המוגבלויות השונות, כיצד יש בהן כדי להשפיע על המפגש של האדם בעל המוגבלות עם ההליך הפלילי, ובהתאם, אילו התאמות והנגשות יש לבצע בהליך הפלילי. בנוסף לכך, לאחרונה הוקצה תקן של קצין ייעוד במדור נפגעי עבירה, שיעסוק בין היתר אך ורק בתחום זה, ויאפשר את הרחבת העשייה הממוקדת בתחום. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר. אדוני חבר הכנסת אילן גילאון, שאלה נוספת. אחריו – יוסף ג'בארין. << דובר המשך>> אילן גילאון (מרצ): << דובר המשך>> ההכשרות שאדוני מתאר בהחלט מרשימות. לכן הייתי רוצה לדעת: האם יש להכשרות האלה גם משמעות מבחינה מספרית בשנים 2017 ו-2018? האם הן מניבות פרי? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שאלה נוספת. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, השאלה בנושא אחר, אבל כל כך דחוף – מה שמתקשר למודעות גזעניות ומסיתות. במהלך תעמולת הבחירות לקראת הבחירות ברשויות המקומיות הערביות הייתה תעמולה בשלטי החוצות ברמלה, והייתה תעמולה גם בתל אביב. הוגשו גם תלונות למשטרה. אני רוצה לקוות שהמשטרה תוכל לפעול באופן מיידי ומהיר, כי טווח הזמן שקיים הוא מאוד קצר, ותלונה למשטרה זה אחד הכלים המעטים שיש לנו כדי להתמודד עם התופעה המאוד-חמורה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. אדוני השר ישיב. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> אשר לשאלתו של חבר הכנסת גילאון, לצערי, המשטרה לא העבירה לי נתונים מספריים כמה חוקרים עברו את ההכשרה הזאת, אם לכך התכוונת, בשנה האחרונה. << קריאה >> אילן גילאון (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> מה זה נתונים מספריים? << קריאה >> אילן גילאון (מרצ): << קריאה >> הנחקרים, לא החוקרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> כמה אנשים – אז אין לי כאן תשובה כזאת. אני יכול לבקש תשובה ספציפית גם על השאלה הזאת ולהעביר לך אותה ביום-יומיים הקרובים. אבדוק זאת. אשר לשאלתו של חבר הכנסת ג'בארין, אני דווקא שמח שהוא נתן לי שוב הזדמנות להתייחס לכל מה שקשור לתלונות בנוגע לפרסומים, הסתה, טענות לגזענות וכו'. אני כבר זמן רב אומר שהסמכות בתחום הזה צריכה לעבור למשטרת ישראל, לקצינים בכירים, שיצטרכו לתת מענה מיידי. אבל לצערי, עדיין כל מה שקשור בפרסומים, בהסתה, בטענות להסתה או גזענות – אין סמכות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה. ותמיד תמיד, משטרת ישראל, כשהיא מקבלת תלונה כזאת, היא מעבירה אותה לפרקליטות המדינה ומחכה להנחיה של פרקליט המדינה אם להנחיית הפרקליט זה חוצה את הרף הפלילי ואם יש לפתוח בחקירה. אני לא מכיר ספציפית את הפרטים מעבר לפרסומים תקשורתיים, אבל אני מניח שאם היו תלונות שהוגשו, אני מניח שהמשטרה מחכה להחלטות של הפרקליטות אם יש לפתוח בחקירה או לא. זה לא בסמכות משטרת ישראל, לצערי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר לביטחון הפנים, השר גלעד ארדן. תודה לשואלים. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5508/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – עידוד תחרות בשוק האשראי), של חבר הכנסת רועי פולקמן, יואב קיש ומשה גפני. החוק בתמיכת ממשלה. יציג את החוק חבר הכנסת רועי פולקמן. אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני שמח לשוב לכאן, לעבודתנו השגרתית והרגילה. חברים, החוק הזה הוא עוד צעד במסגרת הרפורמה שלנו בבנקאות שמוביל שר האוצר, כמובן, בתמיכת הבית הזה, מכל סיעות הבית, והוא מאוד מאוד פשוט. כשאנחנו התחלנו את חוק הרפורמה בבנקאות – החוק הפורמלי נקרא חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל – אחד הצעדים הגדולים היה שחברות אשראי שנשלטות על ידי בנק לאומי ובנק הפועלים יופרדו מהבנקים. אבל אחד הנושאים הכי קריטיים בהיפרדות הזאת מהבנקים זה הסיפור של מקורות המימון לפעולה שלהם. היום חברת אשראי ששייכת לבנק, מן הסתם, מקבלת תנאים נוחים מהבנק ששולט בה גם למסגרות האשראי שאותן הוא מקצה לעסקים הקטנים ולציבור בתנאי מימון מאוד מאוד נוחים. זה מאפשר להם להתחרות בעלויות האשראי שהן מציעות. אחד הדברים שראינו זה שאחרי ההיפרדות הזאת, בוודאי חברות האשראי המופרדות – אבל לא רק; גם גופי אשראי חוץ-בנקאיים אחרים – יצטרכו להשיג מקורות מימון אחרים. ברגע שהגופים האלה לא יוגדרו יותר תאגידי עזר בנקאיים, הדבר הזה יקשה עליהם להשיג מקורות מימון תחרותיים בשוק. ולכן, כדי שבאמת אנחנו נוכל לממש את התכלית שבשבילה יצאנו לדרך ברפורמה הזאת, אנחנו רוצים לתת לגופים החוץ-בנקאיים אפשרות להתחרות במערכת הבנקאית גם דרך גיוס אשראי מהציבור, דרך איגרות חוב קצרות מועד ואחרות, כדי שאפשר להביא ריביות תחרותיות בשוק האשראי. עד כאן בעניין הזה. בדרך כלל בתקשורת הכלכלית מאוד מקמצים במחמאות לשר האוצר, אבל במקרה בימים האחרונים פרסמה מירב ארלוזורוב כתבה בדה מרקר על הנושא של הרפורמה בבנקים. אני חייב לומר לכם משהו: יש רפורמות מהותיות – כי לא פעם מדברים על מה שנעשה בקדנציה. יש רפורמות מהותיות שההשלכה שלהן על הציבור היא דרמטית, ואחת מהן זו הרפורמה בבנקים, ולא סתם. מדובר כאן ברפורמה ששותפים לה רבים מיושבי הבית הזה. יושב כאן יעקב אשר, שהיה בלא מעט מהדיונים האלה, ורבים מחברי הבית, מיקי לוי ואחרים, היו שותפים לרפורמה הזאת בבנקים בשנתיים האחרונות. וזו רפורמה לטווח ארוך; היא לא קורית בחודש, היא לא קורית בחודשיים. היא יותר דרמטית מרפורמת הסלולר. קצת ממה שהיא סקרה בזמן האחרון – התוצאות שאנחנו כבר רואים: פעם ראשונה מזה עשרות שנים אנחנו רואים שנתח השוק של שני הבנקים הגדולים ירד ב-4%. זו רק ההתחלה. ועוד משהו שנלחמנו עליו: עלויות הסליקה לעסקים קטנים נמצאות בירידה משמעותית, מבערך 1.2 שקלים לעסקה ל-0.9. המשמעות של זה היא חיסכון של עשרות ומאות מיליוני שקלים לעסקים הקטנים, ובסוף גם לציבור ישראל. אבל כל התופעות החיוביות האלה הן רק ההתחלה לפני מה שהיא קראה לו בכתבה "המפץ הגדול בשוק הבנקאות", המפץ הגדול שיגיע מכניסת חוק נתוני אשראי שחוקקנו כאן בכנסת, מה שיאפשר תחרות אמיתית מול הלקוחות בין הבנקים; מהמכרז, שנמצא בימים האלה באוויר, ללשכות מחשוב לבנקים – זה היה חסם דרמטי בפני גופים חדשים להיכנס לתחרות, ואנחנו נראה כניסה משמעותית של שחקנים. רק בימים האחרונים ישבתי עם התאחדות הסטודנטים של מדינת ישראל, שהיא בעצמה נכנסה להיות בנק לסטודנטים. שימו לב לאן אנחנו מגיעים. אחד החסמים שלהם היה, כמובן, מערכת המחשוב. עד התהליך הזה והמכרז שנמצא בימים אלה באוויר כדי שגוף כזה – ויש את הבנק החברתי "אופק" ואחרים – יוכל להתחרות, ירצה להתחרות בבנקים, עלויות המחשוב הן עצומות, ולכן מדינת ישראל נכנסה לתחום הזה. החקיקה שעשינו על מעבר בנקים, היכולת לעבור בלחיצת כפתור ב-48 שעות מבנק לבנק – דבר שלא קורה היום – גם זו דרמה שקורית. ולצד זה, כמובן, היכולת של כרטיסי אשראי מופרדים וחברות נוספות להתחרות באשראי החוץ-בנקאי. כל הצעדים האלה, חברים, יהוו דרמה אמיתית במציאות של בנקים במדינת ישראל, שבה אפשר יהיה לעשות תחרות אמיתית על כיסו של הצרכן. ולכן – אתמול שוחחתי על זה עם חבר הכנסת מיקי לוי, שיושב כאן – בצד הזהירות הנדרשת מבועת אשראי וכל הדברים האלה – ובשבועות הקרובים אנחנו נחוקק אצל חבר הכנסת גפני, יו"ר ועדת הכספים, את חוק הוועדה ליציבות פיננסית, שיבטיח שיש בקרה על מסגרות האשראי במשק, ונעקוב אחר האשראי החוץ-בנקאי ואיך הוא מתחלק בין לקוחות. אין ספק שזה הולך עם זהירות, אבל המטרה הגדולה היא ת-ח-רות, ובשוק הבנקים בישראל ידענו שאין תחרות. ואם יש משהו שאנחנו יכולים להיות גאים בו – אני כמובן אומר שזה בהובלה, זה היה דגל גדול מאוד של שר האוצר, אבל שותפים לדגל הזה הרבה מאוד אנשים שיושבים כאן בכנסת ישראל – זו היכולת להכניס תחרותיות לשוק הבנקים. החוק שמונח כאן לפניכם הוא עוד צעד. אם תרצו, הוא תיקון למה שעשינו לפני כשנתיים ברפורמה בבנקים, שבה מסיבות מסוימות של שמרנות שמנו הגבלה על היקף האשראי, נקטנו זהירות יתר, והבנו שהדבר הזה יגביל את חברות האשראי המופרדות ואת הגופים החוץ-בנקאיים. עכשיו, היום, אנחנו מתקנים את הדבר הזה. לצד הוועדה ליציבות פיננסית אנחנו עושים את הצעד הגדול לתחרות. חברים, זו רפורמה יותר גדולה מרפורמת הסלולר. המשמעות שלה לאזרחים, המשמעות שלה לעסקים הקטנים, היא דרמטית. לכן, חבריי, לצד כל הזהירות הנדרשת, אני חושב שאנחנו באמת עדים לשלב היסטורי במערכת הכלכלית הישראלית, של תחרות אמיתית בשוק הבנקאות שלא ייהנו ממנה רק הגדולים, לא רק חברות הענק, הלווים הגדולים, אלא הצרכן הביתי, העסק הקטן. אנחנו רואים היום בשוק ריביות של 7%, פחות או יותר, ובשנים הקרובות נראה ירידה דרמטית גם לאזרח הפשוט וגם לעסק הקטן. לכן, אני מבקש את תמיכת הכנסת בחוק הזה, ובכלל את התמיכה בהמשך קידום הרפורמה בבנקאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת רועי פולקמן. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת רועי פולקמן – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> היושב-ראש, אני מבקש להתנגד אחר כך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רועי, שוב תודה על סדרה ארוכה של חוקים נפלאים. עכשיו אתה מציע לקבוע שגופים חוץ-בנקאיים וחברות אשראי יוכלו להשתמש באפיק מימון של ניירות ערך נסחרים כהשלמה למקורות מימון קצרי טווח אחרים ועוד סעיפים. אני חושב שוועדת שרים לענייני חקיקה לא התקשתה – רועי, ועדת שרים לענייני חקיקה לא התקשתה לתמוך בהצעת החוק שלך. הם קיבלו את זה באהבה, כמו את רוב החוקים שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהם אוהבים – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. על כל פנים, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעה. הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לסגן שר האוצר יצחק כהן. מתנגד לחוק חבר הכנסת יואל חסון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הוא מתנגד לחוק. זכותו הלגיטימית. מרגע שהממשלה בעד החוק, הוא יכול להתנגד. << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אצביע בעד החוק הזה, אבל האופוזיציה תצביע בעדו. אבל אני רציתי לדבר על נושא אחר, ברשותך, אדוני. אני רוצה לומר שהיום – או יותר נכון, לפנות בוקר – בזכות תושייה מדהימה של אימא לביאה, מירי, ניצלו חייהם של ילדים בבאר שבע. הביטחון של מדינת ישראל הוא לא בידיים של מירי. הביטחון של מדינת ישראל הוא בידיים של ראש הממשלה נתניהו, שנושא באחריות להידרדרות המצב בדרום, להתעצמות החמאס בעזה. זה לגמרי רשום על שמו. ראש הממשלה, שעשר שנים קורא לעצמו "מר ביטחון", נכשל במדיניות שלו כלפי עזה והחמאס. מדיניות ההכלה כלפי החמאס הוכחה ככישלון מוחלט שכל אזרחי מדינת ישראל משלמים את המחיר שלו, לא רק תושבי עוטף עזה, לא רק תושבי הדרום. את שלטון החמאס אפשר וצריך להפיל בעזה. הדרך לעשות את זה היא באמצעים צבאיים, כלכליים, ובעיקר בין-לאומיים. יש יכולת לגייס את העולם כדי לייצר מציאות אחרת בעזה, כדי להחזיר את הרשות הפלסטינית לשלוט ברצועת עזה, ולא לקבל מציאות שבה ארגון טרור מחזיק בחלק ארץ זה. יש אפשרות לעשות את זה. ראש הממשלה יודע את זה, קהילת המודיעין יודעת את זה, מנהיגים בעולם יודעים את זה. הסיבה הפשוטה והברורה שראש הממשלה בוחר שלא ללכת למסלול המדיני הבין-לאומי כדי להוציא את חמאס מעזה היא שהוא יודע, נתניהו יודע שהשלב הבא לגיבוי הזה יהיה דרישה לתהליך מדיני, למשא ומתן עם הפלסטינים. ואת זה נתניהו לא מוכן לעשות; הוא לא מוכן לעשות בגלל ה-base הפוליטי שלו, בגלל כל מיני – חבורת קיצוניים שמחזיקה אותו והוא בעצמו. ואת המחיר משלמים מירי ומשפחתה. את המחיר משלמים כולנו, כל אזרחי מדינת ישראל. ואל תטעו, זה לא רק בעוטף עזה, זה לא רק בדרום; זה כל תושבי מדינת ישראל שמשלמים מחיר על המדיניות הכושלת של נתניהו אל מול החמאס וחוסר היכולת שלו והרצון שלו לגבש קואליציה בין-לאומית למאבק בטרור. הטרור לא מגיע רק מאיראן; הטרור מגיע גם מעזה. ואי-אפשר להיות צבועים ולגייס את העולם למאבק בכוונות הטרור של איראן ולא לגייס את העולם למאבק בארגון טרור שנקרא החמאס בעזה, אלא לעשות איתו משא ומתן ולהכיל אותם בזמן שהוא מדבר על המנהיגות המתונה. כשהוא מדבר עם חמאס הוא מנהל משא ומתן. ומה יצא מהמשא ומתן הזה? מה יצא מהמשא ומתן על הסדרה? טיל ישיר על בית בבאר שבע היום בבוקר. זאת המציאות. הכישלון הזה של המציאות שנוצרה בעזה רשום על נתניהו, על עשר שנות כהונה כושלות בהבאת ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואל חסון, למרות שהוא לא התייחס לחוק בכלל. לצערנו – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> התייחסתי בתחילת דבריי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – אנחנו מנצלים את התקנון לדברים שהם לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בעד החוק או נגד החוק? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אמרתי בתחילת דבריי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> לא משנה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת רועי פולקמן, יואב קיש ומשה גפני. הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 3 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ח–2018, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 48 בעד, שלושה מתנגדים, שני נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אפשר להוסיף? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה. אני מוסיף לפרוטוקול את אמיר אוחנה, ענת ברקו וסאלח סעד. תודה. לפני שנעבור להצעת החוק הבאה, אני מקדם בברכה – ביציע האורחים נמצאות נשים המשתתפות בתוכנית למשפיעות במגזר החרדי, ובסוף המסלול ישתלבו במגזר הציבורי. עלו והצליחו. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מוסכמת), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4648/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מוסכמת), התשע"ח–2017, של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר יציג את הצעת החוק. איפה הוא? חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, יושב-ראש ועדת הכנסת, יציג את החוק. גם הצעה זו היא בהסכמת הממשלה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת החוק, שעברה בשבוע שעבר את ועדת השרים לענייני חקיקה. שומה שבסופו של דבר תהיה שומה מוסכמת – נוכל באמצעותה לחסוך, לאזרח הקטן בעיקר, הרבה מאוד. אנו יודעים שכאשר יש שומת שבח מסוימת והרשות המקומית קובעת לאזרחים, היא קובעת אותה, בסופו של דבר, באמצעות שמאי שהוא שמאי מטעם, שמאי של הוועדה המקומית, שהוא מן הסתם מחויב לוועדה המקומית. כמובן שהוא מחויב גם למקצועיות שלו, אבל הוא מחויב גם לוועדה המקומית ולעומדים בראשה. כשאזרח קטן, עד סכום של 100,000 שקל, נניח, רוצה לערער על השומה הזאת, הוא צריך לבקש שומה של שמאי מכריע. שמאי מכריע גובה, כמובן, תשלום מסוים בגין העבודה שלו, אבל יש כמובן אגרות ועוד ביורוקרטיה נלווית שגורמת להרבה מאוד אזרחים פשוט לוותר על הגשת הבקשה הזאת לשמאי מכריע. למה? נניח שנקבעה שומה באלפי שקלים בודדים או בעשרות אלפי שקלים בודדים. האזרח פשוט מחליט לוותר על הרצון שלו לקבל את מה שמגיע לו על פי דין. החוק שאנחנו מציעים כיום מאפשר ללקוח לדרוש שהשמאי מטעמו – לא שמאי מכריע – והשמאי מטעם הוועדה יתדיינו ביניהם בסוג של בית משפט לתביעות קטנות. בדיון הזה הם יכולים להגיע להסכמה אל מול הרשות המקומית ולפטור את אותו תושב או אזרח מתשלום מיותר של כספים. מעבר לזה, אם, חלילה, הם לא יצליחו להגיע להבנות, כמובן, שמורה לאזרח או לתושב אפשרות הפנייה לשמאי מכריע. זו הצעת חוק חברתית. זו הצעת חוק שנועדה לפטור גם מיוקר המחיה ומנטל מיסים, לפעמים מיותר, על אזרחי ישראל, ועל כן כולם מתבקשים לתמוך ולהצביע בעד ההצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. ישיב בשם הממשלה סגן שר האוצר יצחק כהן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> מיקי, מה עשית פה? << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> למה – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שאני ואתה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> איך כתוב? "ורחמיו על כל מעשיו". << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך, מיקי? אני רואה את חצי הכוס המלאה, ואתה – את חצי הכוס הריקה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, ידידי היקר, אתה מציע לקבוע כי אם גובה השומה מטעם הוועדה המקומית אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, או אם ההפרש בין שומת הוועדה לבין השומה מטעם החייב אינו עולה על סכום זה, יהיה החייב רשאי להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין. אכן, מיקי, אני שואל – אתה עונה. אני רק מבשר לך שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק שלך, בכפוף להסכמת משרדי האוצר, המשפטים והפנים ולשינויי נוסח, וכן שסוגיית התקציב תוסדר לפני הקריאה הראשונה. האם עד כאן אתה מסכים לתנאי? תרים את יד ימין: אני מסכים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מבקש לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לסגן שר האוצר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מוסכמת), התשע"ח–2017, של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר – הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מוסכמת), התשע"ח–2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 48 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> להוסיף אותי לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני מוסיף את קולן של חברת הכנסת מרב מיכאלי, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחברת הכנסת מיכל רוזין, לפרוטוקול. אני מוסיף גם את קולה של עאידה תומא סלימאן. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ביטול חיוב באשראי בשל עסקה עם ספק מפר), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5130/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ביטול חיוב באשראי בשל עסקה עם ספק מפר), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת איציק שמולי וקבוצת חברי הכנסת. מי יציג את החוק? איציק שמולי. חבר הכנסת שמולי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה בא במטרה להתמודד עם התופעה הבזויה הזאת של הונאות צרכנים, שממש הפכה למכת מדינה. אנחנו מזמן לא מדברים רק על הונאות צרכנים אנחנו מדברים בעיקר על אזרחים ותיקים, על אוכלוסייה מבוגרת, שהנוכלים הללו מסמנים אותם כטרף קל, מתנפלים עליהם בשלל שיטות של רמייה ושל הונאה, במטרה לחלוב מהם כספים אדירים. עכשיו, ייאמר לזכותה של הכנסת, גם הכנסת הזאת, שהיא לא הייתה אדישה לתופעה הזאת. עד היום חוקקה הכנסת חוקים שנועדו להצר את צעדיהם של אותם רמאים ונוכלים. ביוזמת חקיקה מאוד מאוד מרשימה, שכל הכנסת התאחדה והתלכדה סביבה, הארכנו את תקופת הביטול, כך שאזרחים ותיקים ואוכלוסיות מוגבלות יוכלו, בעצם, לבטל עסקאות אחרי ארבעה חודשים. אמרנו: עד שחשבון הוויזה מגיע, עד שבעצם מתגברים על הבושה ועומדים מול המשפחה, עובר הרבה מאוד זמן. הדבר הזה לא עזר, כי מאז אנחנו רואים שהשיטות רק הולכות ומשתכללות. חלק מזה באמת בגלל סיבות – איך אומר אילן גילאון? חבל שאנחנו לא יכולים לעשות חוק שאנשים יתנהגו כמו בני אדם. אבל יש אנשים שלא יודעים להתנהג כמו אדם, ורואים אוכלוסייה מוחלשת – גם של ניצולי שואה וגם של כל מיני אנשים שאין להם אוריינטציה בעולם הצרכנות – מתקשרים אליהם כנציגי העירייה, כנציגי חברות האשראי, כנציגי חברת חשמל ומה לא? העיקר להוציא מהם במרמה את הכספים שלהם, המעטים שיש להם. לא פעם מדובר באנשים שחיים באמת על קצבאות זקנה, על הבטחת הכנסה, על קצבאות של ניצול שואה, ובסופו של דבר הם עומדים בפני מצב נתון שלוקחים מהם כספים במרמה והם לא מסוגלים לעצור את הדבר הזה. המטרה של הצעת החוק הזאת היא מאוד מאוד ברורה, ואני אומר אותה פה ללא כחל וסרק: להנחית כזאת מהלומה על השרלטנים האלה, שהם לא דמיינו בכלל. המטרה של הצעת החוק הזאת זה לנתק להם את בלון החמצן הכלכלי כך שהם לא יוכלו יותר לעשות את המעשים האלה. איך אנחנו מבקשים לעשות את זה? היום, לב-ליבה של הבעיה, אדוני היושב-ראש, זה שברגע שאתה מגלה שעבדו עליך – לא מתנות, לא זכיות, לא נעליים, רק תשלומים של אלפי ועשרות אלפי שקלים שלא נגמרים – אתה מתקשר לחברת האשראי והיא אומרת לך: תשמע חביבי, אני לא בית משפט. לך לבית משפט, תלבן איתם בבית המשפט את הטענות שלך. כי אתה אומר: גנבו לי; העוסק, שבמקרה הזה הוא נוכל, אומר: העסקה הייתה כשרה, כדת וכדין. לך תתמודד בבית משפט. ומתעלמים מן העובדה שמדובר לא פעם ולא פעמיים באוכלוסייה שאין לה כוח עמידה בבית משפט, אין לה כסף ואין לה זמן ואין לה כוח לנהל הליך משפטי. ולכן אנחנו באים ואומרים: אנחנו רוצים להפוך את המשוואה. הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה – שאני אומר לכם, היא עושה עבודה נהדרת, במיוחד מאז שהשר אלי כהן נכנס לתפקידו; קיבלו שם איזושהי נמרצות, חבל על הזמן – היא, יש לה את היכולת, את המידע, את הסמכות בחוק להגיד מיהם העוסקים שמתנהלים באופן שיטתי של רמייה ושל הונאה, עושים את זה לאורך זמן ופוגעים בקהל נרחב של צרכנים. הרשות הזאת בעצם תחזיק איזושהי רשימה שחורה של עוסקים שמתנהגים באופן הזה. מרגע – וזה מה שאומרת הצעת החוק – מרגע שאתה התקשרת לחברת האשראי ואמרת לה: פגעו בי, הונו אותי, לקחו את הכספים שלי במרמה, במקום שתעמוד במצב שבו אתה חסר אונים ואתה לא יכול לעצור את התשלומים, כי לא הלכת לבית משפט, חברת האשראי תהיה חייבת, חייבת על המקום לעצור את התשלומים אם אותה חברה מופיעה ברשימה השחורה של משרד הכלכלה. ברגע הזה שנעצור את בלון החמצן הכלכלי לאותן החברות – אני חושב שזה הרגע שבו נוכל להפוך את המשוואה. אנחנו לא מתעלמים מהעובדה שזה לא הצעד היחידי שאנחנו מקדמים. יחד עם התוכנית הכול כלול אנחנו מקדמים עוד הרבה מאוד חוקים, כמו למשל הגברת הענישה. בן אדם שעושה מעשים כאלה חייב ללכת לכלא; היום במדינת ישראל הוא מקבל פרס. תופסים אותו פעם אחת, ואם זה בכלל מגיע לבית משפט הוא מקבל איזה קנס סמלי כזה. מה הוא עושה? ממשיך. הוא אומר לעצמו: אם בחצי שנה, שנה, אני צריך, אדוני היושב-ראש, לשלם קנס של 20,000 שקלים, אבל במשך השנה אני עושה 2 מיליון – משתלם לי. על אחת כמה וכמה, הוא גם הולך להקים עוד חברות. את הדבר הזה צריך לגדוע מהשורש. והצעת החוק הזאת, המטרה שלה זה לגדוע את הדבר הזה מהשורש. אנחנו אומנם מתווכחים פה על הרבה מאוד דברים, אבל אותי באופן אישי, אדוני היושב-ראש, זה מרגש שכאשר מגיעים נושאים כאלה הכנסת יודעת להתעלות על עצמה, להתאחד ולהתלכד, וכל הכנסת כחזית אחת אומרת: אנחנו יוצאים למלחמת חורמה כנגד הרמאים האלה, כי את האזרחים הוותיקים שלנו אנחנו צריכים לשאת על כפיים, לא להשפיל אותם בצורה הזאת. עשרות אלפי קשישים נפגעו מהמכה הזאת. ואני באמת רוצה להודות קודם כול ובראש ובראשונה לשר אלי כהן, שבלעדיו החוק הזה לא היה קורם עור וגידים. החוק הזה נולד לפני ארבעה, חמישה חודשים במשרדו של השר אלי כהן, כשדיברנו ביחד על היוזמה המשותפת הזאת. הוא, ייאמר לזכותו, בלי שיקולי קואליציה ואופוזיציה – הוא היה יכול לעמוד פה היום ולהגיד: נדחה, ובינתיים אני אקדם חוק ממשלתי; יש פה גם כאלה שעושים את הטריקים האלה. הוא נמנע מכל הדבר הזה. אני מצדיע לך, השר אלי כהן, על זה שראית את טובת העניין לנגד העיניים ועל זה שבאת ואמרת: בואו נקדם את החוק, ולא רק נקדם את החוק – נקדם אותו בשבוע הראשון של הכנסת, כך שאם היא תתפזר, בזכות הפעלתנות של חברי חבר הכנסת איתן כבל נוכל אולי להשלים את מהלך החקיקה הזה כמה שיותר מהר. אז תודה לך, השר אלי כהן, על התמיכה ועל היוזמה המשותפת. תודה לוועדת השרים, שתמכה בחוק; תודה לבנק ישראל, שלמרות כל מיני חילוקי דעות הצלחנו למצוא שפה משותפת וככה ללכת יחד בחוק הזה, וגם כמובן לשאר שרי הממשלה – לשרה לשוויון חברתי, לכולם. תודה רבה, ואני רוצה באמת להגיד תודה לכל הכנסת על התמיכה מקיר לקיר. זה דבר חשוב. זה הצעד הראשון, אבל הוא מהווה נדבך מרכזי ועיקרי ביכולת שלנו לעצור את החבר'ה האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת איציק שמולי. ישיב שר הכלכלה אלי כהן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפתחנו נועדה לבוא ולסיים תופעה של ניצול קשישים ואוכלוסיות מוחלשות, שהפכו על ידי חברות הטלמרקטינג לטרף קל. ראינו לא מעט מקרים, תופעות, שהתגבשו לכדי תלונות על אותן חברות שפונות לקשישים, מוכרות להם מוצרים שהם לא צריכים, או מוכרות להם מוצרים במחירים מנופחים, ובמקום לבוא ולפעול מול כל מקרה ומקרה, הצעת החוק הזאת תסייע לעקור את התופעה הזאת מן השורש. באמצעות הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת שמולי, אותן חברות שיוגדרו על ידי הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן כחברות מפירות – הלקוחות, הצרכנים, לא יצטרכו ללכת לבתי משפט, מה גם שלפעמים העסקאות הן בכמה מאות שקלים, והאפשרות ללכת לבית משפט היא לא סבירה, היא לא ריאלית, והיא תעלה יותר מאשר לשלם את אותו תשלום בגין מוצר, ותמשיך לעודד חברות לבוא ולפעול באופן הזה. אכן, מה שעמד לנגד עינינו במסגרת החוק הזה זה לא קואליציה–אופוזיציה; זה לבוא ולקדם חוק שהוא חשוב, חוק שהוא תיקון צרכני, חוק שייתן, לצורך העניין, פתרון להרבה קשישים. מה שאנחנו ראינו זה שלא מדובר רק בנזק כספי שנגרם לאותם קשישים אלא גם בנזק נפשי מאוד גדול ובצער מאוד גדול. אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת שמולי, גם בהחלט על – – << קריאה >> עמיר פרץ (המחנה הציוני): << קריאה >> כל הכבוד, כבוד השר. כל הכבוד. כל הכבוד על – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> – – ההצעה הזאת. אני חושב שההצעה הזאת חשובה. אני חושב שאתה מקדם לא מעט נושאים עבור קשישים. את חלקם אנחנו עושים גם ביחד. ולכן, הצעת החוק הזאת, כפי שהתחייבנו, תעבור היום, ואני ממליץ כאן לכל חברי הכנסת כמובן לתמוך בה. ראינו גם לא מעט מקרים, בהכול כלול וגם במקומות אחרים, של אותה תופעה מכוערת של חברות טלמרקטינג, ולכן אני קורא לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר הכלכלה אלי כהן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – חיוב ביטול חיוב באשראי בשל עסקה עם ספק מפר), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת איציק שמולי וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – חיוב ביטול חיוב באשראי בשל עסקה עם ספק מפר), התשע"ח–2018, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 59 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת יוסי יונה, לפרוטוקול. הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליך ההשעיה בגין הגשת כתב אישום), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5044/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליך ההשעיה בגין הגשת כתב אישום), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן וקבוצת חברי הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת יעל כהן-פארן. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, שרי הממשלה, תפקידנו כנבחרי ציבור, או לפחות מי מאיתנו שרואה את עצמו ככזה ומתנהל מתוך תחושת שליחות ציבורית, זה קודם כול לדאוג לחיי האזרחים במדינת ישראל, לתקינות השלטון – גם המרכזי וגם המקומי; למגר את הרע ולהביא את הטוב. לצערי, בחודשים האחרונים אנחנו נוכחים, ואתם הוכחתם לנו, חברי הממשלה, שאתם מצטיינים בעיקר בדבר אחד: בשחיתות. ראש הממשלה, שאמור להיות מודל לחיקוי לאזרחי ישראל, אמור להיות דוגמה מוסרית, דוגמה ציבורית – הוא חשוד בשחיתות, ויש המלצה להגיש כתב אישום על שוחד ועל מרמה והפרת אמונים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> יעל כהן-פארן, בואי נשמור על כבודו של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל אלה העובדות. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כל עוד הוא לא הורשע, אני לא חושב – – – << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הוא לא הורשע. רק אמרתי שיש המלצה להגיש נגדו כתב אישום, ואנחנו צריכים לזכור את זה, ועוד שניים משרי הממשלה שלו תחת חקירות וחשדות. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מאיפה הבאת את זה? << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ולצערנו, גם בקרב פקידות ממשלתית נחשפות חדשות לבקרים פרשיות שחיתות. זה מצער מאוד שרק האופוזיציה נאבקת כאן למען ניקיון – מיגור השחיתות וניקיון השלטון. מה, לכם אין חלק בזה? אתם לא חלק מהשלטון בישראל? אתם צריכים לייצג יותר מכול את הצורך בניקיון ובמיגור תופעות של שחיתות. הצעת החוק שלי מציבה איזושהי מראה כאן. יש לי תחושה שאתם בקואליציה קצת מנותקים מהקרקע, וחושבים שיש לכם חסינות לעד, וחושבים שהציבור נותן בכם אמון לעד, וגם אמון לגנוב, וגם אמון לעשות כל מה שאתם רוצים בלי שהוא ישים לב, במקום לדאוג לציבור. אתם צריכים לתמוך בהצעת החוק הזאת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> יש גבול. אנחנו לא נתמוך בחוק. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אנחנו לא נתמוך בחוק הזה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תמשיכי לדבר, ואנחנו נמשיך לשבת פה. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני עכשיו אסביר את הצעת החוק, שאתם – כתוב לכם להתנגד לה. תקשיבו טוב מאוד מה הצעת החוק שלי אומרת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> תמשיכי להשמיץ ולא לעבוד. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חברת הכנסת ברקו, אל תצעקי עליי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו בדקה ה-90 לפני בחירות לרשויות המקומיות. לסיפורים של חשדות נגד ראשי רשויות ובכירים ברשויות מקומיות, בעיקר ראשי רשויות, אנחנו מתעוררים כל בוקר. נכון, הרבה ראשי רשויות לא מועמדים בסופו של דבר לדין, וטוב שכך, אבל מה שהצעת החוק שלי באה לשים על השולחן זה שאם כן יש כתב אישום נגד ראש רשות מכהן, הפעולה שקורית היום, לצערנו, זה שאין השעיה אוטומטית של אותו ראש רשות כשמוגש כתב אישום; לא חקירה, לא המלצה – מוגש כתב אישום. היום המצב הוא שלא עושים לו שום דבר; יש ועדה במשרד הפנים שיכולה לדון אם ישעו אותו או לא ישעו אותו. בעיניי, זה מצב אבסורדי. בעיניי, הקערה צריכה להתהפך. אם יש כתב אישום נגד ראש רשות, אוטומטית הוא צריך להיות מושעה. אולי יכולה להיות ועדה – זה גם בהצעת החוק – שיכולה להחליט שההשעיה שלו לא תתקיים; זה גם בסדר, נתנו לו מפלט. אבל המצב היום שהוא קודם כול ממנה את מקורביו ומסדר את הפוליטיקה לדאוג שהוא ימשיך תכל'ס לפעול כך על ידי מי שימונה, שהוא יהיה מקורבו וישלוט ברשות, ויש לו את כל הזמן בעולם לסדר את זה, עד שאותה ועדה של משרד הפנים תחליט אם הוא כן יושעה או לא יושעה. לא. המצב צריך להיות הפוך: ההשעיה צריכה להיות אוטומטית, ואם מחליטים שזאת ממש עבירה קלה שבקלות, אולי להחליט שלא להשעות אותו. הבעיה העיקרית היא שאתם כרגע הולכים להצביע נגד ההצעה הזאת. לא ברור לי מדוע; הרי אין פרוטוקולים לוועדת שרים ואנחנו לא יודעים מה מתנהל שם. אבל ההצעה הזאת, חברים, היא לא פוליטית. היא נועדה להגיד מכאן, מכנסת ישראל, שאנחנו רוצים שלטון נקי, אנחנו רוצים ראשי רשויות נקיים מכל שחיתות ונקיי כפיים, ואנחנו מסמנים את הדרך. בעוד שבועיים יש בחירות לרשויות המקומיות. בלי להגיד אף מילה על אף מועמד – כולם ראויים וכולם טובים – אם זה יהיה נר לרגליהם, שאסור להם לגעת בכספי ציבור, שאסור להם לנטות לשום כיוון בשביל קבלן כזה או אחר שתרם להם תרומה כזאת או אחרת לקמפיין הבחירות – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – היא המועמדת שלכם. יש נגדה – – – והיא מועמדת של מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מירב, את לא צריכה מיקרופון, מירב. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אם הם ידעו שהגשת כתב אישום נגד ראש רשות היא מהותית, והכנסת אומרת: השעיה מיידית, עצירת השחיתות תתחיל לצאת החוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> לפחות – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> צבועים, צבועים. תמשיכי להשמיץ. אתם תישארו באופוזיציה עוד הרבה זמן. צבועים. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים מכאן – מירב, מירב, אם את תקומי ותצביעי היום – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – נגד החוק הזה, את אומרת מסר מאוד מאוד ברור לציבור – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שאת בעד שחיתות, את בעד שראשי רשויות שיש נגדם כתב אישום יישארו בתפקידם. זה מה שאתם אומרים כאן היום אם אתם מתנגדים להצעת החוק הזאת. אני קוראת לכם היום, חברי הקואליציה, חברי הממשלה: תתמכו בהצעת החוק. היא מעבירה מסר טוב לאזרחי ישראל – למנוע שחיתויות עתידיות ברשויות המקומיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. ישיב סגן שר הפנים חבר הכנסת משולם נהרי. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – פסק דין פלילי חלוט. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> רישום פלילי. אז מה, זה מונע – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מירב, מה שרואים מכאן לא רואים משם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> זה נכון. את זה אמרו חכמים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> עשר דקות לרשותך, אדוני סגן שר הפנים. << דובר >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לקבוע כמה הסדרים חדשים ביחס להליכי השעיית ראשי רשויות אשר הוגש כנגדם כתב אישום, וזאת תוך תיקון הוראות החוק המסדירות עניין זה בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975. בתיקון מס' 30 לחוק, שנעשה בשנת 2014, הוסדרו בחוק התוצאות בגין הגשת כתב אישום כנגד ראש רשות מקומית, דבר שלא היה מוסדר עד אז בחקיקה, ועמד קודם לכן לדיון משפטי בבית המשפט העליון – הגשת כתבי אישום נגד שלושה ראשי ערים, תוך המשך כהונתם כראשי רשויות. התיקון קבע הסדר של הקמת ועדה לבחינת השעיה של ראשי רשויות, נוהלי עבודתה, משך ההשעיה והתנאים לסיומה, שיקולי הוועדה בהחלטתה, קביעת ממלא מקום בתקופת ההשעיה, שכרו של ראש הרשות המושעה בתקופת ההשעיה ועוד. אני מקווה שאת מקשיבה, חברת הכנסת פארן. לדעת המציעים, אף כי חלפו אך שלוש שנים מעת התיקון, קשה לומר כי הוא השיג ביעילות את תכליותיו. עיקרי ההסדרים החדשים המוצעים הינם כדלקמן: 1. ייקבע הסדר חדש של השעיה אוטומטית לראש הרשות מתפקידו זה ומחברותו במועצת הרשות ומכל תפקיד ציבורי שבו הוא מחזיק מכוח סמכותו כראש רשות או חבר מועצה, וזאת במקרה של הגשת כתב אישום כנגדו ואישומים חמורים שהעונש בצידם הוא שלוש שנות מאסר ומעלה, או במקרים של עבירה על עבירות נוספות הקבועות בתוספת להצעה: סירוב להעיד, תחבולה, זיוף, עבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, או הצבעה שלא כחוק. לבקשת ראש הרשות המושעה או היועץ המשפטי לממשלה רשאית הוועדה לבחינת השעיה לבטל את ההשעיה, להפחית את המשכה, או – לגבי תפקיד מסוים. ככל שלא הוגשה בקשה כאמור, אזי השעיית ראש הרשות תעמוד בתוקף עד תום כהונתו. ראש הרשות רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטת הוועדה בחלוף שנה ממועד ההחלטה, והיועץ המשפטי לממשלה רשאי לבקש עיון חוזר כאמור בכל עת, אם הנסיבות מצדיקות זאת. אי-אפשר עם הרעש הזה. אני לא שומע כלום. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ההסדר המוצע מבקש לשנות מן הקבוע כיום, שלפיו הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד ראש רשות כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין לפני שהחלה כהונתו, הוועדה רשאית, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להשעות את ראש הרשות מכהונתו, וכן, אם החליטה כך, תיתן את דעתה לעניין התפקידים שיהיה רשאי למלא כחבר מועצה בתקופת ההשעיה, ולקבוע סייגים לעניין מילוי תפקידים אלה. החלטת הוועדה מתקבלת בתוך 30 יום מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה שוקלת לשם קבלת החלטתה, בין השאר – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מזכירי סיעות, נא לשמור על השקט. סדרנים, אני מבקש, תעשו סדר בצד השמאלי שלנו. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – את העבירות המיוחסות לראש הרשות. כמובן, כל הדברים שאמרה המציעה – אני לא אלאה אתכם בכל הדברים, אבל לסיום, ראוי לציין כי התיקון לחוק, אשר חוקק רק בתחילת 2014, ביקש לאזן נכונה – איפה חברת הכנסת? היא לא נמצאת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נמצאת, נמצאת. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> התיקון לחוק, אשר חוקק רק בתחילת 2014, ביקש לאזן נכונה ובצורה מידתית את כללי ההשעיה במצב שבו הוגש כתב אישום כנגד ראש הרשות, ומנגד, עומדת לו חזקת החפות. אנו סבורים כי ספק אם על בסיס הניסיון שהצטבר יש הצדקה לבחינה מחודשת של התיקון, ובוודאי דומה כי קשה לומר כבר בשלב זה, בניגוד לנטען בהצעת החוק, כי הוא לא השיג ביעילות את תכליותיו באופן הדורש שינויים כה מהותיים בעליל. בנסיבות אלה, ובוודאי לנוכח משמעות הדברים, אנו סבורים כי ספק אם נכון וקיימת הצדקה לביצוע תיקון מעין זה, ובוודאי על דרך תיקון בהצעת חוק פרטית, ובטרם ביצוע בחינה במסגרת ממשלתית ותוך מעורבות כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בעניין. לנוכח האמור, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד לתיקון המוצע בהצעת החוק, ואני קורא לחברי הכנסת להתנגד. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לסגן שר הפנים חבר הכנסת משולם נהרי. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליך ההשעיה בגין הגשת כתב אישום), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליך ההשעיה בגין הגשת כתב אישום), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 50 מתנגדים, 28 בעד. הצעת החוק לא נתקבלה. << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4716/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017, של חברת הכנסת מיכל רוזין. להצעה זו יש חוק מוצמד, אני מבין, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. גם היא תנמק אותו. התשובה משולבת לשתי הצעות החוק וההצבעה בנפרד על כל הצעת חוק. חברת הכנסת מיכל רוזין, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> תודה רבה. כבוד יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, שרים ושרות, עוד יום קשה במדינת ישראל, עוד יום קשה בדרום; לתושבי הדרום בעיקר יום של אלימות. לצערי הרב, חלקכם שותפים לעידוד או לקריאות מעודדות לעוד יותר אלימות ועוד יותר מכות. זה אפילו חוצה קואליציה ואופוזיציה, לצערי הרב. אני חושבת שכולנו היום צריכים לא רק להתפלל, כבוד היושב-ראש, לשלום – גם לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להגיע לשלום, ובוודאי לשקט ולביטחון, גם לתושבי עוטף עזה וגם לתושבי רצועת עזה. מצד אחד, הלימודים התבטלו באזור הדרום, ומצד שני, סוגרים את המעברים לתושבי עזה והאוכלוסיות נאנקות תחת מצב באמת בלתי אפשרי ונורא, שחייב להגיע לסיומו. אתמול אישה אחת מאוד אמיצה הראתה לכולנו תושייה, גבורה הכי יומיומית, הכי שגרתית, אבל הכי מעוררת השראה, שבה הצילה אם משפחה את ילדיה. ואני חושבת שהאינסטינקטים החדים וקור הרוח – שבאמת, אלה הדברים הכי קשים ברגעים האלה – ראויים לציון, למרות שעצוב, עצוב שזה מה שאנחנו בסופו של דבר צריכים להתמודד איתו. ואני מציינת את האישה הזאת לא רק בגלל קור הרוח והתושייה שלה; בגלל שיש איזו תחושה במדינת ישראל היום שאת ההנהגה בישראל, את הממשלה, את ראש הממשלה, נשים לא מעניינות; נשים לא מעניינות את ראש הממשלה, אם הן אימהות שדואגות לילדים שלהן בעוטף עזה, ובוודאי לא אם הן אימהות בעזה שדואגות לילדים שלהן. הנשים שנרצחו, שתי נשים שנרצחו רק השבוע – עומד ראש הממשלה פה ביום שני ונושא את הנאום לאומה, את הנאום לכנסת בפתיחת המושב, ולא מזכיר אפילו במילה את שתי הנשים שנרצחו ואת 20 נשים שנרצחו מתחילת השנה על ידי בני משפחותיהן; לא מזכיר; כאילו זה, אתם יודעים, גשם משמיים – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – כאילו זה דבר שקורה באופן הכי ברור, טבעי. יש לי הרגשה שבסוף הדברים שלי, ענת, אם תקשיבי להכול, את אפילו תסכימי. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני מסכימה. אני נגד אלימות. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני יודעת, אני יודעת, ואת לוחמת בעניין, ולכן אולי תסכימי להצביע לביטול הנצחתו של רחבעם זאבי. לצערי הרב, בכנסת הוא לא העלה, לכן לא אמרתי דבר לא נכון, חברת הכנסת ענת ברקו. הוא עמד פה והוא ציין כמה המדינה מדהימה ומגניבה, והוא ציין את הצרות, אבל הוא שכח לדבר על עוטף עזה ומה שקורה שם לתושבים; הוא שכח להזכיר ששתי נשים נרצחו, וזאת תופעה חברתית קשה, קשה ביותר. 20 נשים. אתם קולטים? 20 נשים נרצחו. זה לא איזה עניין פרטי שלהן ושל בני המשפחות שלהן. ילדים שנשארו בלי אימא – זה מה שקורה, והוא לא חושב שזה מעניין אותו. ולצערי הרב, כמו שהוא אמר אתמול לאותה אישה שניסתה לדבר איתו על המצב הרפואי בקריית שמונה: את משעממת אותנו, זה לא מעניין אותנו, העניין הזה, לצערי, הוציא החוצה, באמת – ואני מנסה להגיד את זה בלי התלהמות – אבל הוציא החוצה איזו תחושה שכולנו מרגישים, שהנושאים האמיתיים שבאמת מדירים שינה מעינינו, לא מטרידים אותו. ואני לא אומרת שאיראן לא מטרידה אותנו וסוריה לא מטרידה אותנו וחיזבאללה לא מטריד אותנו, אבל בסוף נרצחות פה נשים, ובסוף אנשים נאנקים תחת עול החיים, והדברים האלה, נראה שהם לא מעניינים את ראש הממשלה. לצערי הרב, אני שוב ושוב, כנראה, מצפה ומתאכזבת מחדש מראש הממשלה, שהוא לא עומד פה ולא אומר בצורה נחושה נגד אלימות כלפי נשים, בין שזה רצח נשים, בין שזה אלימות מינית נגד נשים – גם כשזה קורה בתוך הלשכה שלו; ואני לא מאשימה, כי אני חושבת שאלימות מינית קיימת בכל מקום, והיא יכולה לקרות אצל כל אחד מאיתנו. השאלה היא איך אנחנו מגיבים, מה אנחנו אומרים, מה אנחנו עושים כדי למנוע ומה אנחנו עושים כאשר מתברר שזה קרה במחוזותינו. ופה האכזבה שלי. האכזבה שלי היא לא לשמוע אותו קם ואומר לא רק באופן כללי: אני מחנך את בני לכבד נשים, אלא להגיד: אנחנו לא נעבור לסדר-היום על אלימות נגד נשים; לפעול נגד כל מי שעובד בסביבתו וחטא בצורה כזאת; להגיד את האמירות האלה בצורות שלא משתמעות לשתי פנים, כי מי שמקשיב לו זה גם הגברים וגם, בוודאי, הנשים, ובוודאי הנפגעות – והנפגעים – שרוצות לשמוע מה אומר ראש הממשלה שלהן ואם הוא רואה אותן בעיניים. ולכן, הצעת החוק הזאת באה בדיוק מאותו מקום – היא באה להגיד שאני מתביישת, מתביישת לעמוד פה שנה אחרי שנה ולבקש מכם לבטל את הצעת החוק להנצחתו של רחבעם זאבי, גנדי. מראש הצעת החוק הזאת נולדה שלא בסדר הדברים הנכון, לא במינהל תקין. במדינת ישראל מנציחים ראשי ממשלות ונשיאים, לא מנציחים שרים. אכן, הוא נרצח ברצח מתועב, וזו עדיין לא סיבה להנצחתו, ובוודאי ובוודאי כשאנחנו יודעים על מעלליו ומעשיו ופשעיו, וכשאנחנו שומעים שאישה אחר אישה יוצאת החוצה, בפניה, ומספרת מה היא עברה ואיך היא נפגעה ממנו. וכשאחת מהקורבנות מספרת: גנדי תפס אותי, השעין אותי על הקיר, דחף ידיים ברשעות, בזדוניות, והלך, אני לא יודעת אם בכלל הסתכל עליי; וכשהוא עצמו העיד על עצמו בעבר שהתפקיד שלו בחיים הוא לאכול, לעשות מלחמה – ומפאת כבודך אני לא אמשיך את הציטוט – – << קריאה >> נאוה בוקר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – אבל זה ציטוט קשה מאוד; מתוך כבוד לכנסת. ולכן – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני לא מתערב בתוכן. אני חושב – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אז לא ציטטתי, אבל הדברים נאמרו. אני חושבת – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> יש דברים – – – הבן אדם כבר לא בעולם הזה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני חושבת שאנחנו מנציחים אדם שעכשיו אתה מחייב כל בית ספר במדינת ישראל לעמוד לזכרו וללמוד על פועלו ועל מורשתו. אני חושבת שיש משמעות לכך שקמות נשים ואומרות: הוא פגע בי והוא אנס אותי והוא הטריד אותי. אני חושבת שיש משמעות לכך שאנחנו מסכימים לכך ואנחנו ממשיכים להנציח אותו ולדרוש ולחייב את כל תלמידי ישראל לעמוד לזכרו, ולזכור את פועלו ולזכור את מי שהוא. ולכן, אני באמת פונה אליכן, חברות הכנסת של הקואליציה – ענת ברקו, חבל שאת יוצאת, כי דווקא את, שפועלת רבות – – << קריאה >> נאוה בוקר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – למען נשים, ופועלת נגד אלימות נגד נשים, אני חושבת – וזה לא קשור, דרך אגב, אם אתם ימין ושמאל, ואם אתם מסכימים עם תפיסת עולמו או לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> המוסר, המצפון, המצפן שאנחנו היום – מה לעשות? אנחנו במהלכה של מהפכה, מהפכת קמפיין MeToo. זה לא רק MeToo; זו מהפכה שנשים מפסיקות להגיד – אומרות: די, די לפגיעה המינית, די לאלימות נגד נשים. וחלק מזה זה גם להגיד: כן, אנחנו לא ננציח. גם אם אנשים היו בעבר – כמו שלא ננציח את מי שהיו לו עבדים, גם אם זה היה אז מקובל, אנחנו לא רוצים להנציח גברים שפגעו בנשים, שאנסו נשים. זה לא ראוי, זה לא נכון; זה מעביר מסר רע לציבור, בוודאי לתלמידים ותלמידות – – << קריאה >> נאוה בוקר (הליכוד): << קריאה >> – – – מה קרה? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – ולדור הבא. לצערי הרב, חבל שאתן לוקחות את זה לימין ושמאל, כי זה לא העניין. << קריאה >> נאוה בוקר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> יש עניין לפעול נגד אלימות כלפי נשים – – << קריאה >> נאוה בוקר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – ועל האלימות הזאת – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – אין התיישנות. אין התיישנות. מי שנפגעה יודעת – אין התיישנות. מי שנפגעה יודעת – אין התיישנות. זה לא נעלם; זה לא עבר; זה לא למה היא נזכרה עכשיו, למה לא התלוננת. כל הדברים האלה לא קיימים כשמדובר באונס ובפגיעה מינית, בוודאי מול אדם עם כל כך הרבה כוח ויכולת להפעיל את אותו כוח ולנצל את מעמדו, וזה מה שרחבעם זאבי גנדי עשה, והגיע הזמן שנבטל את החוק האומלל הזה. תודה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הוא פשוט נרצח, הוא לא יכול – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4704/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. תעלה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני שנתיים נכחו בבית הזה בעת האזכרה 36 ח"כים. אתמול היו 15 ח"כים שהלכו כאשר הכנסת הנציחה את שמו של רחבעם זאבי. כנראה עדיין יש קצת בושה. כנראה עדיין יש אנשים שמרגישים שזה יותר מדי לשבת באירוע כזה, שמנציח את זכרו של אדם – דיברה עליו ידידתי וחברתי חברת הכנסת מיכל רוזין בהתחלה והסבירה מה הוא עשה בעניין הטרדות ואיומים וחשדות לאונס נגד נשים. אבל אני שואלת את עצמי: איך יכול להיות שזה מקומם – ואני האחרונה שתואשם שזה לא מקומם אותה – כל מה שהוא עשה נגד נשים; איך יכולים להיות הסטנדרטים הכפולים האלה, שאנשים מדברים על זה שהוא פגע בנשים אבל לא מדברים על האדם הגזען, המורשת הגזענית של הטרנספר שהוא השאיר ושהחוק הזה בא להנציח. ולצערי הרב, 15 שנים אחורה, אנו נסתכל היום ונראה איך המורשת הזאת חלחלה עמוק בתוך הציבור הישראלי. בואו נעצור רגע ונשאל את עצמנו ואת עצמכם: האם הנצחת המורשת של גנדי השיגה את מטרתה? לצערי הרב, אני כבר יכולה להגיד שכן. הכנסת ה-20 דנה ב-185 חוקים בעלי אופי גזעני וחוקים מנציחי כיבוש. מתוכם, 26 חוקים עברו בקריאה סופית. לפני שלושה חודשים הכנסת הזאת העבירה חוק לתפארת הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, חוק אפרטהייד שמעגן בתוכו את העליונות היהודית ומדיר במפורש חמישית מאזרחי המדינה, ילידי המקום, הן כאזרחים שווים והן כקולקטיב. יש ראש ממשלה במדינה הזאת שמאיים על הציבור: הערבים נוהרים לקלפי, ומכנה את רוב הציבור "חמוצים", וקורא לעבר אישה, שאומנם תומכת בו, לא מעניינת ומשעממת. יש שר חינוך ושרת משפטים שרוצים לגזול לעם שלם את זכותו להגדרה עצמית, וברמלה אומרים לציבור היהודי: מחר זו תהיה הבת שלך עם חיג'אב. חייל מחפש מתחת לבורקה של אישה פלסטינית בסרטון ברכה של שר הביטחון. לוסי אהריש, שפיתתה נפש יהודי במטרה לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית – להפך, היא מוזמנת להתגייר. אז כן, רבותיי, מורשת גנדי חיה, קיימת, בועטת. לא צריך להנציח אותה בחוק, כבר מנציחים אותה בחוקים. ואתם יודעים מה? אולי כדאי לבטל את החוק של גנדי, ואפילו מתוך זה שאתם מזועזעים ממה שהוא עשה לנשים. אל תדאגו: חוק האפרטהייד, חוק הלאום, ידאג להנציח את המורשת הזאת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ישיב על הצעות החוק השר יריב לוין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מה יש לך לענות, באמת? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> עשר דקות, אדוני השר, לרשותך. הוא אפילו עוד לא התחיל לדבר – אתן כבר מפריעות. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – הוא יגיד: אתם השמאל, אתם – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל, מיכל, זה לא מכובד. הוא אפילו עוד לא התחיל לדבר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אני יכולה לכתוב לו את הנאום. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ליבי איתך שהיית צריך לשבת כאן ולשמוע את דברי הבלע האלה, החרפה הזאת, של הצעות חוק מבישות, שמעידות, לצערי הרב – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אתה רוצה שאני אכבד אותו ואקשיב לו – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שהדמוקרטים הגדולים לא מסוגלים – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל, אני לא אאפשר לך. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – – שמעתי את דברי הבלע שלכם בלי להפריע לכם פעם אחת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> דברי בלע? אם אני הייתי אומרת דברי בלע – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פעם שנייה אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, אני לא אהיה סלחן. מיכל, את בקריאה השנייה. עוד אחת ואת בחוץ. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, דברי בלע שחוזרים כאן פעם אחר פעם. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> למה דברי בלע? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני כבר אומר בפתח הדברים, אדוני היושב-ראש, שצדקה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בדבר אחד: מורשתו של גנדי ניצחה, קיימת, תמשיך להתקיים, וחוק הלאום שהעברנו בהחלט מגשים ומשקף הרבה מאוד מהערכים היהודיים והציוניים שהנחיל לנו האיש הענק הזה, המצביא הגדול רחבעם זאבי גנדי, וכל הצעות החוק שלכם והניסיונות העלובים שלכם למחוק את המורשת שלו ולמחוק בכלל כל דבר שלא מוצא חן בעיניכם ולא מתאים לכם – רבותיי, לא ילך. אני אומר יותר מזה, אדוני היושב-ראש: מרבה לדבר חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על נשים, וכבוד האישה, ומאבק של נשים, וכל מיני דיבורים גבוהים גבוהים מהסוג הזה. אז הינה, אדוני היושב-ראש, אני אעשה עוד פעם ניסיון, כמו שעשיתי בפעם הקודמת כשחברת הכנסת תומא סלימאן הציעה את החוק הזה. רק לפני זמן קצר אירע פיגוע נורא בברקן ונרצחו גם זיו חג'בי, השם ייקום דמו, וגם קים יחזקאל, השם ייקום דמה, קים יחזקאל – אישה, אם, שלא עשתה רע לאיש. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני מוותר לך עכשיו על חלק מהזמן שלי ומזמין אותך לגשת כאן למיקרופון ולגנות את הרוצח השפל הזה. תגני אותו, בואי נראה אותך. תרימי את הראש, אל תסתכלי על הניירות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת חאג' יחיא. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> צבועה שכמותך. לכי תגני אותו. לכי תגני אותו. הוא רוצח של אישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לכי תגני אותו. לכי תגני אותו. רוצח של אישה. לכי תגני אותו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת חאג' יחיא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מדברת גבוה ואתה מדבר נמוך. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> את מדברת גבוה. צבועה מאין כמוך. כשרוצחים אישה יהודייה פתאום זה לא מעניין, וזכויות לנשים לא מעניינות – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת מיכל רוזין. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ושום דבר לא מעניין. חברת הכנסת מיכל רוזין, חברת הכנסת מיכל רוזין, האינסטינקט האוטומטי הזה להגן על כל דבר – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שאומרים אלה שתומכים בטרור ומסרבים לגנות אותו – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – האינסטינקט הזה – הגיע הזמן שתיגמלי ממנו. הגיע הזמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן, אנא שב במקומך. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אם כן, אדוני היושב-ראש, את הטיעון העלוב, שכביכול הצעות החוק האלה באו להגן על נשים ועל כבוד האישה, כפי שאנחנו רואים, זה הכול – איך אומרים בסלנג? בבל"ת. שום דבר. סיפורים. עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר אחד: יושבת פה חברת הכנסת מיכל רוזין ומרבה להטיף לנו מוסר, על זכויות האדם ועל זכויות האזרח, אבל אתה יודע איך זה, אדוני היושב-ראש: זכויות אדם וזכויות אזרח – רק כשזה במחנה שלהם. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> עליי אתה לא יכול להגיד את זה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל מה עם אדם שהקדיש את כל חייו לביטחון מדינת ישראל? הקדיש את כל חייו לקיום שלנו כאן? האיש הזה, רחבעם זאבי גנדי, איש הגות, איש ספר, מצביא, אדם שכולנו חייבים לו כאן כל כך הרבה, יש לו, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – יש לו, אדוני היושב-ראש, חטא אחד שמיכל רוזין לא יכולה לסלוח עליו. אתה יודע מהו? הוא שייך למחנה הימין ולא למחנה השמאל. עכשיו תראה גם כמה הצביעות זועקת לשמיים. את רחבעם זאבי אפשר להרשיע כאן מעל הדוכן בלי משפט, בלי שניתן לשמוע בכלל את גרסתו, כי מי שהעלה כלפיו טענות עשה את זה אחרי מותו, אולי לא בכדי. אפשר להיות השופט והתליין והתובע והכול. אין לאדם זכות לשם טוב לא בחייו, אפילו לא במותו. כל הדיבורים הגבוהים האלה נעלמים. אבל – ואני אזכיר לחברת הכנסת מיכל רוזין; אני אזכיר לך, ואני אזכיר לך בפעם הבאה שתשובו ותעלו את הצעות החוק האלה, את חברי הכנסת של מפ"ם שגם עליהם כתבו כל מיני דברים בעיתונים, ואני מציע ומחכה שתגישי הצעת חוק לבטל את הרחובות שקרויים על שמם ודברים מהסוג הזה. רבותיי, הצביעות שלכם לא תעזור. המורשת של גנדי ניצחה ותמשיך לנצח, והחוק הזה יידחה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> ממתי – – – טרנספר? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, חברי הכנסת. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> איך אתה יכול להגיד את זה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל רוזין, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – מנוגד לתפיסה בית"רית בסיסית. איך זה יכול – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת שולי מועלם. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> את לא קשורה לזה. את לא בית"רייה, את לא מבינה בזה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת יואל חסון, זה לא דו-שיח. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת שולי מועלם. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> איך אתה יכול להגיד שהמורשת של גנדי ניצחה כשטרנספר זה הדבר הבסיסי – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אולי שניכם תצאו החוץ ותנהלו איזה דו-שיח ביניכם? מה קורה? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הוא לא רוצה לצאת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אי-אפשר לנהל את הישיבה ככה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל הוא מפחד לצאת, מה אני אעשה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת מיכל רוזין, שלוש דקות לרשותך לנסות לשכנע. אולי הממשלה תסכים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כמה אתה איש קטן. כמה אתה ישר הלכת למקום של ה"דברי בלע" ו"השמצות" ו"צביעות", וכמה ישר הלכת לימין ושמאל. לא מסוגל לרגע לראות מעבר לזה. אני לא דיברתי פה לא על מורשתו בעניין הטרנספר, ואפילו לא על החשדות לזה שהוא ירה בפלסטיני. לא דיברתי על זה. דיברתי על מה שאני מדברת עליו כל הזמן, והעזת לעמוד פה במשך דקות ארוכות ולא אמרת מילה על רצח נשים בישראל, על התופעה. תפסת קורבן קל, את עאידה, והתחלת להגיד לה על הנרצחת בפיגוע שכולנו גינינו, כמובן. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> כולנו גינינו. תפסיק לברוח למקום הזה. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת שולי מועלם. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> תפסיקו לברוח למקום הזה. ואתה עמדת פה – ושולי מועלם, עם כל הכבוד, את היית צריכה להיות הראשונה שמבקשת מראש הממשלה ומהשר לוין לדבר על רצח נשים – – – בנשים – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – – את האחרונה שיכולה להגיד עליי – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת שולי מועלם. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – תהיי עניינית. תתמקדי בעיקר. תשמרי על עם ישראל. תתביישי לך. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> השר לוין, להגיד עליי, השר לוין, להגיד עליי – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תגידי – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – צביעות כשמדובר בימין ושמאל ובכל מה שקשור לאלימות נגד נשים ולאלימות מילולית נגד נשים, להגיד עליי שאני צבועה, שאני לא מגיבה ולא פועלת ולא עושה, בין שזה ימין ושמאל ובין שזה אנשים מקורבים או לא מקורבים בסביבה שלי – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה תגובה על – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – איך אתה מעז לעמוד ולהגיד את זה פה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – – יכול מהבוקר ועד הערב להגיד, הכול ימין ושמאל. כל ויכוח הוא לגיטימי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> פגיעה באנשים, פגיעה בנשים, היא לא לגיטימית – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן, תרגיע את אורן חזן. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – ולא משנה אם זה ימין או זה שמאל ומה העמדות הפוליטיות. וכן, אנחנו חלק ממהפכה, ואתם נמצאים הרבה אחורה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אתם "אלף תשע מאות ושכח אותי". << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אנחנו במהפכה של נשים שיוצאות החוצה באומץ – – – הבן אדם הזה פגע בי – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן, אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר? אני לא רוצה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – – מאחורי יועצים משפטיים וכתבי אישום. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתם הייתם – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אורן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> איפה כבוד האדם של השמאל? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מיכל, אתם הייתם שותפים – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, היא כבר ירדה מהדוכן. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> עאידה, גם את רוצה שלוש דקות? עאידה תומא סלימאן, גם לך שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, אני מתנצלת בפניך – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כנראה את לא שומעת באוזן – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כנראה את לא שומעת באוזן השמאלית שלך. קראתי אותו לסדר, אם לא אכפת לך. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> קראתי לו לסדר. אורן, אתה גורם למהומות, ואתה מבין שאני – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היה לכם משעמם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> שלוש דקות. אני מאפס. שלוש דקות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתחילה בזה שאני מתנצלת בפני השר יריב לוין שאני מדברת גבוהות בשבילך. כנראה קשה לך להבין את הערכים שאני מדברת עליהם, וחבל לי מאוד – – << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – את הרשע. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שאתה לא יכול להגיע לרמה הזאת. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הייתי מצפה משר שכן יבין את הדברים שלי – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> את מבינה מה זה ערכים? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל לצערי, אתה מסתכל כל כך נמוך – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> את – – – את הערכים של רצח ושנאה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אתה מדבר כל כך נמוך. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אורן חזן, פעם שנייה. אני לא אקרא אותך פעם שלישית. אתה תהיה בחוץ. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מאוד מבינה עכשיו למה לא הבנת עד עכשיו את הערכים שאני מדברת עליהם. וכן, אני מדברת על זכויות נשים, וכן, זה דבר שכנראה רחוק ממך ומראש הממשלה שלך – – << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהשתעמם אתמול כשאישה שתומכת בו, שמצביעה עבורו, עמדה וביקרה החלטה שגויה שממשלתו קיבלה. הוא השתעמם. זה משעמם. אני מתנצלת שהנאום שלך שעמם אותי, כי לא חידשת כלום. חוץ מלהסית נגדי, חוץ מלהכפיש אותי, חוץ מלעשות ממני תומכת – תחדש. נו, בחייאת רבאק, תחדש; תביא משהו חדש; תתעמת עם הרעיונות שאני מדברת עליהם; תתעמת עם האמת של אדם שאתם מנציחים אותו. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – תגני את הרצח. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע מה? היה לך רגע של אמת כשהסכמת איתי שחוק הלאום הוא חלק מהנצחת מורשתו של הגזען ושל הטרנספריסט ושל הרוצח ושל האנס רחבעם זאבי. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> תתביישי לך. תתביישי לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז תיהנה עם מורשת כזאת, אבל בינתיים הציבור כולו, יהודים וערבים, יסבלו בגלל שזו המורשת שאתם מנציחים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. חברי הכנסת, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על כל חוק בנפרד. הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), של חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה בקריאה טרומית. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 48 מתנגדים, 20 בעד, אחד נמנע. הצעת החוק לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 48 מתנגדים, 19 בעד, אחד נמנע. הצעת החוק לא נתקבלה. << הצח >> הצעת חוק אבטחה במוסדות חינוך, התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5276/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק אבטחה במוסדות חינוך, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת מסעוד גנאים וקבוצת חברי הכנסת. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת מסעוד גנאים. עשר דקות לרשותך, חבר הכנסת מסעוד גנאים. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני הפכתי את זה להצעה לסדר-היום, בסדר? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, החוק הזה הפך להצעה לסדר-היום, והחוק שאחריו – הצבעה במועד אחר. החוק הזה – הוא הופך אותו להצעה לסדר-היום. הוא הודיע. << דובר_המשך >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הצעה לסדר-היום. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת – שהאמת, אני הפכתי להצעה לסדר-היום אחרי שדיברתי עם ראש הקואליציה ועם השר – באה מהצורך, בגלל המצב הקשה בשטח, במיוחד בחברה הערבית. אבטחת בתי ספר ומוסדות חינוך בחברה הערבית ובמערכת החינוך הערבית התקבלה או התחילה בשנת 2010. אוקטובר 2010 – הייתה החלטת ממשלה 3738. לפי החלטה זו הוקצו 520 תקנים לשמירה על – ואבטחת – בתי הספר הערביים. לפני זה בתי ספר ערביים לא אובטחו, לא היו שומרים בפתח בית הספר, כי בזמנו, מי שאובטחו – רק בתי ספר בחברה היהודית, במערכת החינוך היהודית, מאחר שהייתה הנחיה או ההחלטה שבתי ספר שמגיעה להם אבטחה הם אלה שמאוימים מבחינה ביטחונית. ב-2010 הייתה החלטת ממשלה שהוסיפה את העניין: או באלימות, ולפי זה הוקצו 520 תקנים כדי לאבטח גם בתי ספר ערביים. לצערי, בשנתיים כמעט, התקנים האלה – כולם אוישו, ואין תקנים, ויש בתי ספר חדשים, ועכשיו יש מחסור ביותר מ-200 תקנים, זאת אומרת, יש יותר מ-200 מוסדות חינוך בחברה הערבית, ואני יודע שיש בתי ספר גם במערכת החינוך היהודית, כפי שאמרו לי חברים, בלי אבטחה, ובתי הספר האלה חשופים. אני, את העניין של אבטחת בתי הספר הופך לצורך, הופך לחיוני, הופך לדבר שהוא, אפילו, נחוץ מאוד בצל, ולאור, כל העלייה באחוזי האלימות והפשע בחברה הערבית. אדוני היושב-ראש, כולכם שמעתם על הטרגדיה, על האלימות המסוכנת שהייתה בבית ספר תיכון בג'לג'וליה. לפני שנה אלמונים נכנסו וירו בתלמיד בתוך בית הספר, יריות, והוא נפגע. אחרי כן היו יריות על ביתה ורכבה של המנהלת, ורק לפני פחות מחודש הייתה קטטה באותו בית ספר, בסכינים, בין קבוצות וחבורות של תלמידים, והם אושפזו בבית חולים בגלל הדקירות שהיו בתוך בית הספר. וטוב עשו כאשר השביתו את בית הספר וסגרו אותו, כדי שבסוף יהיה ביטחון, ושהסגל של בית הספר והתלמידים ירגישו שהם בטוחים בבית הספר. מה שתיארתי זה לא סרט אימה; זאת מציאות, זה בשטח; זה ריאלי, זה קרה בבית ספר בג'לג'וליה. בית הספר, תלמידיו, המורים והסגל, כולם מאוימים באלימות ובפשע, ותוסיף לזה את כל ארגוני הפשע שמסתובבים ושמשפיעים על תלמידים ועל קבוצות תלמידים. לכן, אדוני היושב-ראש, העניין של אבטחת שאר בתי הספר הערביים, ובכלל – דבר נחוץ מאוד, משום שאי-אפשר לדבר על אווירה ועל אקלים חינוכי טוב ומתאים שדרכו או באמצעותו יכולים המורה והתלמידים ללמוד בצורה בטוחה ונורמלית בלי לתת ביטחון לסגל, למורים, למנהל, וגם לתלמידים. אדוני היושב-ראש, אני כמעט כל שבוע מסייר, ומבקר בבית ספר ערבי, ואני יודע על מציאות קשה מאוד בצפון, בדרום ובמרכז. לפעמים הורים לילדים נכנסים לבית הספר ותוקפים מורים, לפעמים מחוץ לבית הספר, לפעמים על ידי תלמידים, וההפך. כל סוגי ההתקפות והאלימות – אנחנו רואים אותם, לצערי הרב, בבתי הספר הערביים. לכן, נחוץ מאוד לאבטח את שאר בתי הספר הערביים שעד היום הם בלי אבטחה, וכפי שאמרתי, חסרים יותר מ-200 תקנים. הצעת החוק הזאת – יש הצעת חוק דומה גם לחבר הכנסת ישראל אייכלר, אבל לצערי הממשלה, כפי שהבנתי, מתנגדת גם להצעת החוק הזאת, בגלל העלות הכספית. ואני שואל: חייהם של התלמידים שלנו ושל המורים שלנו לא שווים שבסוף נשקיע תקציבים, אפילו אם זה יהיה מיליארדים ומיליונים? מה חשוב יותר? בית הספר, שאמור לתקן את מה שמעוות בתוך החברה – אי-אפשר שיהיה שדה קרב, אי-אפשר שיהיה הפקר, בסוף, למי שרוצה להשתמש באלימות, או לתקוף מורה, או תלמיד, או חבר של תלמיד, או כל סוג של אלימות. אדוני היושב-ראש, אני הסכמתי להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום כדי שהסוגיה הזאת תובא לדיון לעומק בוועדת הפנים. ואני אמרתי למשרד החינוך וגם למשרד ביטחון הפנים שאני מוכן לוותר על הצעת החוק אם הם ייתנו תשובה מספקת, שהם באמת יקצו – את המחסור, את 200 התקנים הם יאיישו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. כאמור, הצעת החוק הופכת להצעה לסדר-היום. אנחנו נצביע על ההצעה לסדר-היום. מי בעד? מי נגד להפוך את זה להצעה לסדר-היום? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 20 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק אבטחה במוסדות חינוך, התשע"ח–2018, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 20 בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. ההצעה תובא לוועדת הפנים והגנת הסביבה כהצעה לסדר-היום. אני מוסיף את קולה של חברת הכנסת – את בעד, אני מבין – נורית קורן – – << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> וגם את קולי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – ושל חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שגם היא בעד. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) (תיקון מס' 3) (אצילת סמכות היועץ המשפטי לממשלה להסמיך בא כוח לייצוג המדינה), התשע"ט–2018. החלטת ועדת האתיקה בקובלנה של חברת הכנסת חנין זועבי נגד שר הביטחון אביגדור ליברמן. אבקש להודיעכם כי חבר הכנסת איציק שמולי ביקש להסיר את שמו מהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת מנגנון שבת למשאבות מים), התשע"ח–2018, שמספרה פ/5078/20. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למוזס. << קריאה >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << קריאה >> אני בעד. הייתי בעד והצבעתי נגד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה בעד, אוקיי. אני לא יכול לשנות את התוצאות, רבותיי, כי זו הייתה הצבעה. אני רק אומר לפרוטוקול שבטעות הצבעת נגד במקום בעד. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מתן מקדמה לנפגע תאונת עבודה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5669/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מתן מקדמה לנפגע תאונת עבודה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת לאה פדידה וקבוצת חברי הכנסת. ההצעה תוצג על ידי חברת הכנסת, אבל התשובה וההצבעה במועד אחר. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – ותודה גם לחבר הכנסת חמד עמאר, שהוא שותף להצעה הזאת – אני פונה אליכם ושואלת: בתלוש השכר שלכם יש סעיף שנקרא "לביטוח לאומי". מישהו יודע כמה אנחנו כאזרחים ואזרחיות משלמים כל חודש? כן, 7%. וכשיום אחד אדם הולך לעבודה – ולצערי זה קורה – הוא נפגע או נפצע, ביטוח לאומי אומר לו: בוא נמתין, בוא נחכה, ואותו עובד, לפעמים 60 יום, 70 יום, לא מקבל תמורה. ואני יום אחד יושבת ככה, מדפדפת בדפי הפייסבוק, ואני רואה מודעה של אזרח מן השורה שאומר: מישהו יכול לתת לי טרמפ לכפר סבא לבית חולים מאיר? זה תופס את עיניי, ואני מתקשרת אליו. הוא אומר לי: אני כבר 60 יום בבית. אשתי עובדת בחצי משרה ב-3,500 שקל. הרגל שלו מרוסקת, אבל בביטוח לאומי עוד לא גמרו את הדיון בתביעה. מה רציתם? שמשפחה של חמש נפשות יחיו מ-3,500 שקל במשך 67 ימים? זה מחדל. אנחנו משלמים, אזרחי מדינת ישראל, חודש בחודשו לביטוח לאומי כדי שביום שנצטרך, וביום שאזרח מאיתנו שידו אינה משגת ואין לו איזשהם חסכונות בצד, מדינת ישראל, ביטוח לאומי, יוכלו לתת לו כבוד; יוכלו לתת לו דמי מחיה בכבוד. אבל לא, בזמן האחרון ביטוח לאומי הופך בעצם למנגנון סחיטה של עוד ועוד מיסים, וכשאנחנו צריכים אותו הוא נעלם. בואו, תסבירו לי אתם, תסתכלו בעיניים שלי, כל השרים שישבו בוועדת שרים, ותגידו לי: איך אותו אדם יכול להתקיים? אני לא מצליחה להבין את זה. הצעת החוק שלנו מבקשת ואומרת: על ביטוח לאומי לסיים את העבודה בתוך 14 יום, שזה גם מספיק להיות בלי משכורת. תנסו אתם. תנסו אתם חודשיים, שלושה להיות בלי משכורת – המשכנתה חוזרת; אין אוכל לילדים; אי-אפשר לחיות. אז מה אנחנו מבקשים? תסיימו את העבודה בתוך 14 יום, ואם לא סיימתם בתוך 14 יום, אנא תנו דמי מחיה לאותו אדם או לאותה אישה שנפגעו בתאונת העבודה. הבעיה היא שהתקנה אומרת עד 60 יום, וביטוח לאומי לעיתים סוחב את זה ל-80 או 90 או 100 ימים. 88 מיליארד התקציב של ביטוח לאומי. 55% מהתקציב הוא מאיתנו האזרחים. אז דווקא כשצריך ביטוח לאומי נאלם דום? ואתם יודעים כמה עודפים יש? וזה בגלל שאנשים לא מצליחים למצות את הזכויות שלהם; עודף ביורוקרטיה, חוסר מידע, חוסר שקיפות – והלב שלנו אטום. לא, זה לא פוגע באנשים שנמצאים במקומות עבודה מסודרים, ששם המעסיק מעביר את הכסף ומתחשבן אחר כך עם ביטוח לאומי. אבל מה לעשות שרוב-רובם של אזרחי מדינת ישראל עובדים במקומות פרטיים, ואותו אדם שמוכרז כנפגע תאונת עבודה לא מקבל ולו אגורה, וגם לא יכול לנצל את ימי המחלה שלו. אנחנו מעמידים את אותו אדם במצב בלתי סביר: הוא לא מקבל שכר, הוא לא יכול לממש את ימי המחלה שלו, והוא לא יכול לעבוד בעבודה נוספת. המקרה שאני ליוויתי – ואני הסעתי אותו בטרמפ, וישבתי איתו בבית חולים בכפר סבא. אתה רואה את הרגל מרוסקת, והוא הולך על קביים. והוא אומר לי: לאה, אין לי ממה להביא אוכל הביתה כבר 67 ימים. כמה אטימות, כמה חוסר תום לב יכול להיות בכך שלא כל הקואליציה וכל האופוזיציה יצביעו בעד חוק כזה? מה אנחנו מבקשים – שתעבדו יותר מהר? שבתוך 14 יום תיתנו תשובה? ואם יש יסוד סביר שהתאונה היא באמת קשה ותאושר, לא בגלל ביורוקרטיה, לא בגלל חוסר התייעלות בעבודה אנחנו נשאיר את אותו אזרח או את אותה אזרחית שיהיו קרחים מכאן ומשם ויצטרכו לקבץ נדבות – ובמקרה שלו, יום למוחרת היה פוסט: תושבים יקרים, אני אשמח לכל תרומה, כי ילדיי רעבים. לא במדינת ישראל. ביטוח לאומי הרי נולד ונוסד כדי לשרת אותנו. תזכרו, 55% מהתקציב הוא שלנו, האזרחים; זה צריך להגיע. ומה עושים? את העודפים לוקח האוצר לכל מיני דברים שוטפים. בעצם גובים מאיתנו מס כאן ומס שם, וכשאותו אזרח צריך את השלטונות, צריך את המוסד לביטוח לאומי, הוא לא מקבל את התשובה. במקום שביטוח לאומי יממש את הייעוד שלו וייתן את העזרה, ויהיה מוסד שבעצם מאפשר לכל אזרח ואזרחית חיים בכבוד, דמי מחיה בסיסיים, אנחנו משאירים חלקים מהחברה מאחור. איפה זה נולד? אני גדלתי במקום שאני יודעת שהמדינה, היא ערבה זה לזה. לאותו אדם אין איזה חסכונות שהוא יכול להגיד: לא קרה כלום, בעוד 90 יום אני אקבל את הכסף. 90 יום, חברים וחברות, זה שלוש משכורות. יש הרבה אנשים שלא יכולים גם בלי משכורת אחת. בתוך עמי אני חיה, ואני יודעת כמה קשה לחיות עם אותה משכורת, אבל על אחת כמה וכמה כמה קשה לחיות בלי משכורת בכלל. אין סיבה, ולו אחת קטנה, ולו אחת קלה שבקלות, שאנחנו נגיד היום לאזרחי מדינת ישראל: פנינו אטומות. המשרד לביטוח לאומי לא בא לשרת אתכם. כי אם אתם תגידו לא להצעת החוק הזאת אתם אומרים למאות אזרחים: אתם פראיירים. אתם פראיירים. 7% מכל משכורת אתם משלמים, אבל ביום שתצטרכו את הביטוח הלאומי הוא יסובב לכם את הגב ויגיד לכם: תחיו שלושה, ארבעה חודשים בלי משכורת. בואו נראה שר אחד פה, חבר כנסת אחד פה, שיכול להסתדר בלי משכורת שלושה חודשים, אלא אם כן הוא עשה איזה אקזיט ויש לו ככה בצד, אדוני כבוד היושב-ראש. אנחנו מבקשים שהמוסד לביטוח לאומי יממש את המהות שלו ויזכור שהוא נועד, ונולד, לרווחת תושבי ישראל, והוא לא מכונת גביית מיסים. אנחנו מבקשים שזה יהיה מצב בריא למדינת ישראל. זה לא בריא שהאזרח הקטן מרגיש שכשהוא צריך עזרה אנחנו מנצלים אותו ומפנים לו עורף. זה לא בריא שממשלת ישראל, שקוראת לעצמה ממשלה חברתית, תגיד "לא" לאותו אזרח. אני ביקשתי כאן הצבעה במועד אחרף כי אני פונה אליכם: תחשבו טוב עוד פעם. זה כסף שמגיע לאותו אזרח; אנחנו מממנים את זה ב-7% כל חודש. אם לא עושים – מה? הביטוח הלאומי, אחרי 14 יום, ויש יסוד סביר – תנו לאותו אדם שכר. אף אחד לא יכול להסתכל בעיניים של אותו אזרח ולהגיד – ואני חייבת להגיד לכם: 30 חברי כנסת מהקואליציה חתומים על זה. אתם הבנתם ואני הבנתי את מה שאנחנו צריכים לתת לאזרח ולאזרחית. אנחנו לא רוצים לשנות את התקנות של משרד הביטוח הלאומי; אנחנו לא רוצים לשנות את החוק. אנחנו באים ואומרים: בואו ותממשו את המטרה שלשמה קמתם. בואו ותהיו עם הפנים לאזרח. לא יכול להיות שבכל פעם שהאזרח והאזרחית צריכים אותנו אנחנו נגיד להם "לא". זה מטורף. אני קוראת לחברי וחברות הכנסת כן לעבוד יחד איתי, לפנות לכל שר ושרה, לפנות לכל חבר כנסת וחברת כנסת: בואו נהיה חברתיים. בואו ונגיד לאותו אדם ששילם כל חייו ביטוח לאומי: כשאתה פצוע וכואב לך, ואתה חלש, והרגל שלך מרוסקת, לא נגיד לך ששלושה חודשים תחזור הביתה בלי אוכל לילדים; לא נגיד לך: הביורוקרטיה, ואין מספיק פקידים. זאת לא תשובה במדינת ישראל המתוקנת. זאת לא תשובה במדינת ישראל שראש ממשלה עומד פה ואומר: סגרתי את כל הפערים. זה פער בלתי נסבל – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – 55% מהשכר – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שאנחנו משלמים. אני מבקשת מכם: בואו תעזרו לי לעשות לובי לחוק הזה, שנוכל לעזור לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת לאה פדידה. כאמור, התשובה וההצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/57/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ה–2015. הצעת החוק הזאת נומקה וניתנה התשובה של השר. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> דיברת כבר פעם שנייה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – איזה חוק זה, וקנין – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תראו, רבותיי, אם מישהו מתעסק במחשב שלו ושואל אותי – אני הכרזתי על החוק. זה שאתה לא שומע זה בעיה שלך. מה אתה רוצה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברים, תאמינו לי, אני מדבר ברור, לאט. הצעת החוק של – אני תכף אכריז על התוצאות, קודם. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ה–2015, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 39 מתנגדים, 21 בעד. הצעת החוק לא נתקבלה. הצעת החוק של לאה פדידה – אמרתי: תשובה והצבעה במועד אחר. עברנו להצעת החוק השנייה. הודעתי שהייתה הנמקה של הצעת החוק, הייתה תשובה של השר. הייתה עוד פעם – ואני ניהלתי במקרה את הדיון הקודם. הצבענו על הצעת החוק של אורלי לוי אבקסיס, והכרזתי על זה. זה שאתם לא מקשיבים, זו בעיה שלכם. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כן? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני יכול להגיד, חבר הכנסת נחמן שי – לפרוטוקול, אני אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> בסדר, אבל הם רוצים להגיד על ההצעה הקודמת שהם בעד, אז אני מוסיף את סלאח סעד ואת נחמן שי. אתם בעד, אבל זה לפרוטוקול, זה לא משנה את התוצאה. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר'ה, זה לא משנה את התוצאה. הם היו פה. הם היו פה, לא שהם לא היו פה. נחמן שי, אתה היית פה בזמן ההצבעה? לא היית? אז אני לא יכול לצרף אותך לפרוטוקול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> לא הספיק להצביע? בסדר, נו. אז אני כן יכול לצרף לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ו–2016 << הצח >> [הצעת חוק פ/2437/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברים, אני עובר להצעת חוק הבאה – הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ו–2016, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אפשר לשנות את ההצבעה? לא רוצה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> זה בטח שלא. זה בוודאי שלא. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להעלות שוב – לא בכדי הגשתי היום למליאה שתי הצעות חוק שעוסקות בערבות מדינה על החלק מההון העצמי המתבקש היום לרכישת דירה – דירה יחידה לזוג צעירים, לעיתים עם ילדים, שכל החטא שלהם זה שהם נולדו למשפחה שלא יכולה להעמיד בשבילם הון עצמי; כל זוג צעיר מהפריפריה ממשפחה מרובת ילדים שהצליח לעמוד על הרגליים – לרכוש השכלה אקדמאית, להבטיח אופק תעסוקתי עם יכולת החזרים של תשלומי המשכנתה, והקריטריון היחידי שבו הם לא עומדים זה שהמשפחה שלהם לא יכולה להעמיד בשבילם הון עצמי. אותם צעירים, יש להם שתי אופציות: לצאת לשוק האפור ולהביא הלוואות שישמשו הון עצמי פיקטיבי ולהסתבך בתשלומים, מאחר שהריבית על אותן הלוואות היא ריבית מרקיעת שחקים, והאופציה האחרת – לקחת את ההצעה של משרד האוצר ולהפוך להיות עבד, משועבד כל החיים לבעלי הדירות, שמבחינתם זה עסק, ולהמשיך לשלם חודש בחודשו את תשלום שכר הדירה, שמבדיקה שלנו עולה שלעיתים על אותה דירה ישלם אותו זוג צעיר הרבה יותר שכר דירה חודשי מאשר על התשלומים השוטפים של המשכנתה. אבל מגיעים פקידים ממשרד האוצר ואומרים: חוסר אחריות. על משכנתה זו ישלמו הרבה יותר מאשר הערך ראשוני של הדירה. חבר'ה, על כל הלוואה ארוכת טווח, ובעיקר משכנתאות, אתה משלם יותר ממה שאתה לוקח. אני לא מכירה דיל אחר. אבל באים פקידי האוצר ואומרים: תמשיכו לחיות בשכירות, זה פתרון נהדר. יהיה לכם טיפה קשה – תעזבו את הדירה, תעברו לדירה אחרת. מה שקורה לאותם אנשים שבוחרים באופציה הראשונה זה שהם מסתבכים, והעלות שמשלמים בכל חודש עולה על 40% מאותה הוצאה מותרת לפי בנק ישראל. אם הם הולכים על אופציה אחרת – שכר דירה באופן שוטף, בלי לקנות את הבית – הם ישלמו את אותם סכומים שהיו משלמים אילו היו לוקחים משכנתה, רק שבתום 20, 25 שנה, הבית לא שלהם. תגידו לי אתם מה רציונלי יותר, ובעיקר אם אנחנו לוקחים את אותם בני 40 היום שנמצאים בצומת בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. אין יותר פנסיה תקציבית, ורק משנת 2008 יש פנסיה חובה, מה שאומר שהקופה שלהם ריקה ולא תספיק לשנות הפנסיה שלהם, ומה שהיום הוא 40% מההכנסות של אותם אנשים יהפכו להיות, כשהם יהיו פנסיונרים, הוצאות של 80% מההכנסות על שכר דירה. איפה תרופות, שכשאתה מזדקן אתה מוציא עליהן יותר? איפה תשלומי מיסים, ארנונה, חשמל, מים, קיום מינימלי, אוכל? על מה הם צריכים לוותר? אני אגלה לכם מה יהיו פני המדינה בעוד 20 שנה: הומלסים מבוגרים, פנסיונרים, באין דיור ציבורי ובאין בית שאתה יכול להשיג בקנייה עם עזרה של ערבות מדינה על חלק מההון הנדרש, היחסי. דרך אגב, שר האוצר, אולי לא כל כך אכפת לו, כי כשאני הגשתי את זה לפני כמה חודשים, את הצעת החוק שעכשיו הפלתם, כולנו והליכוד והחברים בקואליציה, הוא אמר לי: אני לא יודע להעביר את זה. אני בעצמי קניתי את הדירה הראשונה בערבות מדינה על 95% של משכנתה. ככה גם אלי כהן וככה גם כחלון. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אבל לו כבר יש בית, ולשכנים שלו כנראה שכבר אין בית, וכנראה שלילדים שלהם לא יהיה בית בבעלות. כשאני הצגתי את הצעת החוק הזאת – אני לא המצאתי אותה; היא הייתה נהוגה במשרד השיכון. מי כמוך יודע, חברי אלי אלאלוף, כמה משפחות יצאו מהעוני והפכו להיות בעלי בתים; כמה דירות של דיור ציבורי פונו בשביל פרויקט בנה ביתך בעיירות הפיתוח; כמה הורים הפכו להיות בעלי רכוש שיוכלו להוריש אותו לילדים שלהם; כמה אנשים שאתה מכיר ממשרד השיכון, מהדיור הציבורי, מפרויקט שיקום השכונות – שהיית חלק ממנו, וחלק חזק יחסית – אנשים יצאו ויכלו לרכוש. יתרה מזו, הם יכלו לגור כמה שנים בדיור הציבורי גם אם הם אינם נזקקים, לרכוש הון עצמי ולצאת החוצה במשכנתה בערבות מדינה. אז אומרים לך דבר נורא פשוט, ויש בזה הרבה היגיון: אם אנחנו נכניס את השחקנים האלה, נעלה את הביקוש, אבל ההיצע הוא אותו היצע, ולכן המחירים יעלו. יש בזה היגיון, אדוני סגן שר האוצר – וחבל ששר האוצר לא פה – אבל יחד עם זה צריכה לחזור הבנייה התקציבית; יחד עם זה צריכה מדינת ישראל לחזור ולבנות. למה היא צריכה לחזור ולבנות? כי בעבר, בכל פתיחת שנה, משרד השיכון היה מביא את הפרוגרמה שלו ואומר כמה דירות הוא מתכוון לבנות. מדינת ישראל הייתה בונה בכל שנה, בתקופתו של אבי כשר הבינוי והשיכון, כ-25,000 דירות, ללא תלות בזכאים כאלה או אחרים או ביזמים כאלה ואחרים. ראו זאת היזמים והוציאו גם הם דירות. המדינה מבחינתה גם נתנה רשת ביטחון לאותם יזמים. מה קרה מאז? למדינה פחות אכפת. אבל אדוני שר האוצר, נדמה שכלכלת הבחירות שינתה אצלך משהו מהותי, כי אנחנו רואים שבכל פעם שיש תחושה של הקדמת הבחירות, יש לנו תוכניות שבעיקר נשארות – לא על הדפים אלא על דפי העיתון. ואני אתן לכם דוגמה: בחגיגות שנות ה-70, אתם זוכרים מה אמר השר כחלון? אני מתכוון לתת במתנה את הדירות של הדיור הציבורי לאותם זכאים. עד היום מתדפקים אצלי בדלת במשרד קשישים בדיור הציבורי ואומרים לי: איך אני יכול לקבל במתנה את הדירה של הדיור הציבורי שהכריז עליה שר האוצר, יושב-ראש קבינט הדיור? חבר'ה, היו חלק, במאבקים של הדיור הציבורי, שאמרו לי: בואי נתקוף. אמרתי: שבו בצד. אתם לא מפריעים, שאנחנו לא נהיה אלו שעוצרים בעד העניים להפוך להיות בעלי בית. מה קרה לאותה תוכנית? אני אספר לכם מה קרה: לא רק שתוכנית השר גלנט לטיפול בדיור הציבורי לא אושרה על ידי שר האוצר שלו – הוקמה ועדה פיקטיבית, ששם פקידי האוצר מאיימים על מנכ"ל משרד ממשלתי, ומה ההצעה שלהם? חיסול חוק המכר של הדיור הציבורי. מה קרה מחגיגות שנת השבעים עד היום? האם זה אותו כחלון? האם זה אותו בן אדם שגר בדיור ציבורי? האם זה אותו אדם שגדל באולגה, והחברים שלו, ואולי הילדים שלהם, עדיין שם? מה קורה? אנחנו מגיעים למגדל השן ואנחנו שוכחים את החברים שלנו מילדות? אני אגיד לכם משהו: שכחו אותם. הייתה לנו אתמול תזכורת טובה מאוד לבית שאותם אזרחים מצביעים לו פעם אחר פעם אחר פעם. הגיעה בחורה שגרה – דרך אגב, אני לא כמו גבאי, שמרימה טלפון ומצלמת שהרמתי טלפון לאותה פעילה חברתית, שנאבקת באמת גם על תנאי מחיה נורמליים לה, לילדים שלה, לשכנים שלה. ואני יודעת מה עובר עליה: כשצריכים טיפול רפואי אפילו ב-16:00, בבית שאן אין רופא, אין חדר מיון קדמי, אין טיפול רפואי. אני אתן לכם דוגמה מאתמול. אני נמצאת בתל אביב, והבת שלי שולחת לי תמונה של הילד עם שתי עקיצות מטרידות שנראות כמו הכשה של נחש. 18:45, בית שאן, סמוך לעמק המעיינות – אין רופא שיקבל אותו. רצים למד"א, ואני בטלפון – אין רופא. נאלצנו ללכת לגינקולוג שנתן שירותים פרטיים כדי שיטפל באותו ילד, ומזל שהוא היה באותו זמן. אז נכון, תודה לאל, זו לא הייתה כנראה עקיצת עקרב או הכשת נחש ארסי, אבל זה בהחלט היה יכול להיגמר אחרת. ביררתי על אותה אורנה פרץ. אותה אורנה פרץ, הנושא הרפואי כל כך חשוב לה. זו בחורה שנאבקת שנים, בתוך דיור ציבורי, שמט לנפול עליה ועל הילדים שלה, והיא נאלצת לא רק לסבול בדיור הציבורי; לגדל את הילדים שלה בלי לדעת אם יהיה להם טיפול רפואי בשעות שאין קופת חולים. ואז, מה קורה? תוקפים אותה. למה תוקפים אותה? כי היא מרגישה שזו כלכלת בחירות. כמה שנים אין חדר מיון קדמי בקריית שמונה, כמו בעיירות פיתוח אחרות. הסיפור שלה משעמם את המנהיגים שלנו; הסיפור שלה לא מעניין את המפלגה שבה היא בוחרת. אותה סופרים בלב, כמו את שאר תושבי הפריפריה. היה פה ראש הממשלה ביום שני, ואני ישבתי בצד והסתכלתי עליו. חבר'ה, יש לו "שואו" מדהים, ממש רוק סטאר; יודע להציג את הדברים, ויודע גם לעשות את המחוות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> איך הוא אמר? פערים בין הפריפריה למרכז – ירד; הדירות – ירדו. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. עשר דקות תמו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אז אני אתן לכם כמה דוגמאות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, לא, אין לך זמן, חברת הכנסת. לא, משפט סיכום. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אני אסכם את זה בכמה מילים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אבל לא דוגמאות. משפט סיכום, כי עברו עשר דקות – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> תמותת תינוקות בין הפריפריה למרכז – פי שניים. הילדים שלנו פחות חשובים? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> מספר רופאים לנפש – פי שניים במרכז מאשר בפריפריה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תמו עשר דקות. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> הדיור עלה בחודשים ובשנים שאתם בממשלה. אבל איך סמוּטריץ אמר לי פעם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> סמוֹטריץ, בחולם, תלמדי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> איך בצלאל אמר לי פעם בוועדת הכספים, כשנאבקנו על הכספים של הדיור הציבורי – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משיב על הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת איציק כהן. אדוני יעלה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – גם אם ניאלץ לקחת את הכסף מהפה הרעב של ילדים בבית שאן, נעשה זאת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אוי, אוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אתם תעשו – אנחנו נמנע. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> כיוון שאני מנהל את הישיבה, אני מנוע מלהגיש בקשה להודעה אישית, נכון, אז לא נעשה את זה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> לא ניתן לכם להתחמק מהחובה שלכם – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משיב – אורלי, זה לא בסדר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – ולשכוח שיש אזרחים גם בפריפריה – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> עברו 12 דקות. זה לא פייר כלפי החברים שלך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – ולא רק במקומות שבהם לבצלאל יש חברים. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> זה לא פייר כלפי החברים שלך. את יכולה לתקוף אותי כמה שאת רוצה, אבל יש כאן תקנון ויש לוחות זמנים. סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, אדוני ישיב על ההצעה. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הייתי בטוח שנשמע משהו על נושא הדיור. הייתי בטוח שנשמע שבחים על הורדת מחירי הדיור. הייתי שמח לשמוע על עשרות אלפי יחידות דיור שנבנות בכל הארץ, מדן ועד אילת, מהערבה ועד הים. הייתי שמח לשמוע שכל הזוגות הצעירים בלי יוצא מן הכלל יצאו ממפת הביקושים, הם כבר לא במפת הביקושים, כבר קיבלו פתרונות. במקום זה, שמענו נאום – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חמוץ. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – חמוץ, אבל הלוואי שהוא היה נכון. אבל שהייתה שם איזו עובדה אחת נכונה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה לא יעזור ממילא. ממילא זה לא יעזור. על כל פנים, לזכאים במסגרת הפרויקט של מחיר למשתכן יש 90% משכנתה, ולא רק 90% משכנתה, אלא השמאות היא של מחירי השוק, כך שזה מעל ומעבר, ואין להם שום בעיה – אין להם שום בעיה לקחת משכנתה. על כל פנים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בישיבתה השבוע לדחות את המשך הדיון; אולי בכל זאת יש שם משהו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> סגן השר, למה בראשון לציון – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה מתוק אתה. כמה עולה דירה בראשון וכמה עולה בקריית שמונה? מאיר, הזוגות הצעירים מרוצים מעל ומעבר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הם מאושרים. לא יעזור, המפעל הזה הוא מפעל שעובד, מפעל שפורח. אגב, עשרות אלפי יחידות יהיו מוגרלות עכשיו – גם בקיסריה, באור ים. בקרקעות קיסריה הולכים עכשיו להגריל 1,100 יחידות דיור במחיר למשתכן. זה מדהים. בכל הארץ. מאיר, אני מכיר אותך הרבה שנים. יש לך יושר אינטלקטואלי, אתה אדם הגון. תבדוק את הנתונים. אני מוחל לך. מחול לך. זה בחוסר ידיעה. אני מוחל לך. זה מבצע מדהים, תאמין לי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בעיקר בפריפריה. בעיקר. שלום, קארין. ברוכה הבאה. בעיקר בפריפריה. מבצע מדהים, מדהים, בעיקר בפריפריה. מעולם זוגות צעירים לא חלמו על המציאות של היום. היום כולם מאושרים, ובאים קבוצות-קבוצות להיפגש עם השר, ורק מודים לו. זה אכן חלום שהתגשם, גם לזוגות הצעירים וגם למדינה וגם לחברה הישראלית. על כל פנים, הוצע לחברת הכנסת אורלי לדחות את הדיון והיא לא הסכימה, אז מחוסר ברירה אבקש לדחות את ההצעה ולהצביע נגדה. מה את אומרת, עליזה? אני יכול כבר לרדת? << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> אז תגיד – – – באמצעות התקנות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> טלי, יש כל כך הרבה פרויקטים. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> היא לא קראה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רק צריך להיכנס לאינטרנט. היום זה נגיש. נכנסים לאתרים, רואים הכול. הכול. רואים הכול באתרים. שר השיכון היה פה. איפה הוא? רואים הכול באתרים – את כל התוכניות, את הכול מכול כול. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> לא כולם יכולים להיכנס. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש גם הנגשה אחרת. כל סוגי ההנגשות בעולם, אבל לא ראיתי אזרח שלא יודע. אולי אורלי לא יודעת, אולי מאיר לא יודע, אבל כל תושבי המדינה, 8 מיליון תושבים, יודעים – אכן יודעים, ומשתתפים, ונכנסים, ומאושרים. זה מה שחשוב. אני לא יוצר קשר עין עם עליזה וזה לא טוב. צ'ק? אוקיי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> פרשת לך לך? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש משהו מעניין. יופי. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> הפסדנו. טוב, מאחר שהממשלה מתנגדת, חברת הכנסת לוי אבקסיס תוכל לנסות לשכנע אותנו בכל זאת לתמוך בהצעת החוק במשך עד שלוש דקות נוספות. נקפיד על הזמנים. חברת הכנסת אבקסיס, נקפיד על הזמנים, ובחלוף שלוש דקות נעבור להצבעה, אז כדאי יהיה לך לרדת מהדוכן בזמן, כדי שתספיקי להגיע למקומך. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> חברים, אני חושבת שראינו את פרצופה האמיתי של הקואליציה. מצד אחד, האזרחים בפריפריה לא מעניינים אותם. רק כדי לשים דברים על דיוקם: אותה בחורה שקוראים לה אורנה פרץ, לא רק שהיא אימא לילדים שגרה בדיור ציבורי שמט ליפול עליה – הבחורה חולה בסרטן, אך מאחר שאין טיפולים מתאימים בפריפריה הצפונית, הבחורה הענייה הזאת – כן, ענייה – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אורלי, אל תעשי את זה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – צריכה לנסוע לבלינסון פעם בשבוע – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אורלי, אל תעשי את זה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – וצריכה לדאוג מי יטפל בילדים שלה. וכשאין לה כסף, מה היא עושה? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה לא מקובל. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> היא מוותרת על הטיפול במחלת הסרטן. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אורלי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברים. חברים בקואליציה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> תעצור את הזמן, אם צריך, או תוסיף זמן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבריי, חבר הכנסת חזן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> האמת מטרידה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת שאשא ביטון. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא יפה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אותי היא מעניינת. אתם יכולים לאטום את האוזניים, ולעצום את העיניים, ולדאוג לכך שמספרים פיקטיביים ישפיעו על הסיקור התקשורתי. אתן לכם דוגמה – פתרון קסם לעוני: אתם יודעים מה עושים – איך הממשלה הזאת מורידה את ממדי העוני? פשוט, היא משנה את המדד. אתם מבינים את השיטה הגאונית של שר אוצר חברתי במשרד האוצר? << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> עשר שנים – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אתם חושבים שזו פעם ראשונה? הרי גם מדדי הלמ"ס בנוגע למחירי הדירות – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> או אתה עוצר את השעון או אתה מוציא חברים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> רגע, חבל, חכי גם את. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אני מבינה שהכיסא שלך רועד. לא באנו לפה לג'ובים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> רגע, עצרתי את השעון, אז גם את. את רוצה שאמשיך את השעון או שאעצור אותו? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> באנו לקדם עניינים חברתיים. לא יודעת מה איתך. הכיסא רועד? תלחצי על שר האוצר שלך לטפל בעניינים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת שאשא ביטון, חברת הכנסת מירב בן ארי, בואו – יפעת, בואו ניתן לה לסיים את דבריה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אין גבול – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, אין גבול. הדוכן הזה שמע הרבה מאוד אמיתות והרבה מאוד שקרים. זה חלק מהדמוקרטיה, אבל עכשיו זו זכות הדיבור שלה. עכשיו זו זכות הדיבור שלה, ואנחנו ניתן לה את זכות הדיבור, וגם אם נאמרים דברים מרגיזים מאוד, נשמור על כבודה ועל זכותה לשאת את דבריה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> האם אדוני היושב-ראש רמז שאני שיקרתי כאן? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חס וחלילה. אמרתי שהדוכן שמע הרבה אמיתות והרבה שקרים, ומותר לשקר כאן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> חבר'ה, תפתחו את כלכליסט. תלמדו את התוכניות של משרד האוצר. לא מאמינים לעיתונים? תעשו שאילתה. תשתמשו בחופש המידע כדי לקבל את התשובות. משרד האוצר הציג אתמול חישוב חדש לשיעור העוני, שמתבסס על ההוצאות של משק הבית, ולא על ההכנסות. מה התוצאה? ממדד שבו הוצג העוני 18.5% בקרב אזרחי ישראל, ירדנו ב-4%. פתרון קסם. אותו דבר גם עם הדירות, שבאים ואומרים לנו: ירד מחיר הדירות. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – לא ירד. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבר הכנסת חזן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> לא ירד. מחיר הדירות עלה בקדנציה הזאת בלא מעט אחוזים, בניגוד גמור למה שהבטיח יושב-ראש קבינט הדיור דאז, אביגדור, שאמר: אם לא ירדו עד סוף השנה ב-15%, אני מתפטר. לא, הוא לא התפטר. הוא מצא לו ג'וב יותר טוב: שר האוצר מינה אותו במפעל הפיס, כי הדירות – מחירן עלה. אני אומרת לכם, לתוכניות של המדינה בקדנציה הזאת לטיפול בדירות היו מיליארדי שקלים. אם רק היו מחליפים את הדיסקט של פקידי האוצר – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, חברת הכנסת לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – ואת מיליארדי השקלים האלה היו הופכים לבנייה ציבורית, היינו רואים את הארץ מתחילתה ועד סופה, וזוגות צעירים היו יכולים ליהנות מדירה בהישג יד. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברים, הוגשו לי כאן 20 חתימות של חברי הכנסת בבקשה לקיום הצבעה שמית. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אל תיתנו שירמו אתכם. העובדות אומרות אחרת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> על כן, נתחיל כעת בהצבעה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים על מספרים, אנחנו מדברים על אנשים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> גברתי מזכירת הכנסת תקרא בבקשה בשמות חברי הכנסת. אנחנו מתחילים את ההצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – אינו נוכח ניבין אבו רחמון – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד מיכאל אורן – נגד ג'מעה אזברגה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד רוברט אילטוב – נגד אלי אלאלוף – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – אינו נוכח זוהיר בהלול – אינו נוכח נאוה בוקר – נגד דוד ביטן – נגד מיכל בירן – אינה נוכחת מירב בן ארי – נגד אלי בן-דהן – נגד יואב בן צור – נגד איל בן ראובן – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יחיאל חיליק בר – בעד איתן ברושי – אינו נוכח עמר בר-לב – בעד ענת ברקו – נגד יוסף ג'בארין – בעד אילן גילאון – אינו נוכח יהודה גליק – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – נגד יעל גרמן – אינה נוכחת אבי דיכטר – נגד צחי הנגבי – נגד שרן השכל – נגד יצחק וקנין – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד ציפי חוטובלי – נגד אורן אסף חזן – נגד דב חנין – בעד אכרם חסון – אינו נוכח יואל חסון – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח רוברט טיבייב – בעד מרדכי יוגב – נגד יוסי יונה – בעד שלי יחימוביץ – בעד חיים ילין – אינו נוכח איתן כבל – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יעל כהן-פארן – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – בעד ז'קי לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח מנחם אליעזר מוזס – נגד שולי מועלם-רפאלי – נגד ירון מזוז – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד אברהם נגוסה – נגד משולם נהרי – אינו נוכח איילת נחמיאס ורבין – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח קסניה סבטלובה – בעד רויטל סויד – בעד דן סידה – נגד ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – נגד סאלח סעד – בעד איימן עודה – אינו נוכח רחל עזריה – נגד חמד עמאר – נגד לאה פדידה – אינה נוכחת רועי פולקמן – נגד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – נגד עיסאווי פריג' – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – נגד יואב קיש – נגד איוב קרא – נגד מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – אינו נוכח מוסי רז – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד יובל שטייניץ – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח נחמן שי – בעד עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד סתיו שפיר – אינה נוכחת איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> גברתי המזכירה תקרא בבקשה בשמות חברי הכנסת שלא נכחו באולם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – אינו נוכח ניבין אבו רחמון – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ג'מעה אזברגה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח זוהיר בהלול – אינו נוכח מיכל בירן – אינה נוכחת נפתלי בנט – אינו נוכח איתן ברושי – אינו נוכח אילן גילאון – בעד יואב גלנט – אינו נוכח מסעוד גנאים – אינו נוכח יעל גרמן – אינה נוכחת חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח חיים ילין – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – אינה נוכחת ז'קי לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח ירון מזוז – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת משולם נהרי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח לאה פדידה – אינה נוכחת עיסאווי פריג' – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – אינו נוכח מוסי רז – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח סתיו שפיר – אינה נוכחת איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבריי חברי הכנסת, האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע ולא הצביע? << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) מיכל בירן – בעד << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> מישהו נוסף? אין מישהו. טוב, ההצבעה נסגרה. גברתי המזכירה תמנה בבקשה את הקולות. 27 תומכים, 48 מתנגדים. הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים (תיקון – חובת סימון תאריך ושעת הכנת מזון על גבי אריזות מזון), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5249/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים (תיקון – חובת סימון תאריך ושעת הכנת מזון על גבי אריזות מזון), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת. ישיב על ההצעה, במקומו של שר הבריאות, השר איוב קרא. גברתי, עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. שרים נכבדים, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, בפתח הדברים חשוב מעל במה זו לפנות אל תושבי הדרום ולחזק את ידיהם בשעה המאוד-מאוד לא פשוטה הזאת. אנחנו רק יכולים לדמיין אילו ימים לא פשוטים עוברים עליהם. באמת, תחושות קשות לעמוד בחזית של ההסלמה, שורה אחת מהחיילים האמיצים, לספוג את העשן הכבד והאש, את האזעקות, הבהלה, לרוץ למקלטים. הם גיבורים, והם מחזקים אותנו יותר מאשר אנחנו מסוגלים לחזק אותם. ובמעבר חד לחוק שאני מבקשת להעלות היום להצבעה. אני אפתח בכך שאת התמונות והסרטונים שקיבלתי שום מילים לא יוכלו לתאר, אבל אני אנסה להעביר לכם את הזעזוע שאני הרגשתי כשצפיתי: ערימות של אריזות מזון שעומדות שעות על גבי שעות בשמש, משעת החלוקה בתשע בבוקר ועד לשעת הצוהריים; ירקות רקובים, ירקות שתאמינו לי, אפילו לבעלי חיים לא היינו נותנים לאכול מהם; מנות של עוף – החברים יודעים שכל אדם בר-דעת מבין שעוף צריך לאכול טרי, והאפסון שלו צריך להיות במקרר. וזה דבר שממתין שעות על גבי שעות על רצפת הגן, בתוך מכל פלסטיק, כשמדחום מאולתר שננעץ במנה העיד שהטמפרטורה הייתה 46 מעלות, עוד לפני שחיממו את המנה. עכשיו, אחרי שקצת נגעלתם, אני אספר לכם שאת זה אמורים לאכול הילדים שלנו, הילדים בצהרונים. מה בסך הכול ביקשנו? שתהיה מדבקה. יש חברות קייטרינג שמספקות את המזון הזה. שתהיה מדבקה פשוטה: תאריך ושעה שבה האוכל הוכן, כדי שנדע כמה זמן הוא יכול לעמוד ובאילו תנאים צריך לאפסן אותו. זה לא דבר קשה. כן, נכון, זה רגולציה, אבל האם אנחנו רוצים שבגלל רגולציה כזאת נפגע בבריאות של הילדים שלנו? מה התשובה שקיבלנו ממשרד הבריאות? אתם לא תאמינו: כן, זה חשוב, אבל אולי נעשה תקנות. אולי; נראה; אם יסתדר לנו. אני אומרת, אם הם באמת רוצים להתקין תקנות, שיראו כוונות ורצינות. תעבירו את ההצעה הזאת בטרומית, ואני מתחייבת שלא לקדם אותה עד שהם יביאו את התקנות. תנו לי לעשות לכם ספוילר: לא יהיו תקנות. לא בימינו. אני באמת אומרת לכם שהדאגה היא דאגה קודם כול לילדים. לא צריך לשחק בחיים שלהם. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לירון לוי מבת ים, שהביא לפתחי את הנושא הזה, ולקוות שמשרד הבריאות יתעשת. אולי אחרי ששמע את הדברים, בכל זאת יודיע על בקשה להצביע בעד ההצעה, או למצער, יביא תקנות בזמן הקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. משיב על ההצעה, בשמו של שר הבריאות, השר איוב קרא. אדוני, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התקשורת איוב קרא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו מבקשת לקבוע הוראות בחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים – את חובת ספק המזון לסמן על גבי אריזות המזון את תאריך ושעת הכנת המזון ואריזתו, וכן לקבוע כי שר הבריאות יקבע תנאים והוראות לעניין שימוש במזון שסופק לצהרון בהתאם לסימון האמור. המטרה שמבקשת להשיג הצעת החוק חשובה, ונועדה להגן על הבריאות של האנשים השוהים בצהרון ולספק להם מזון טרי ואיכותי. עם זאת, בחוק הפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז–2017, החל על כל מסגרת של צהרון הפועל בשטח מוסד חינוך, או מופעל על ידי רשות מקומית או מי מטעמה, או חברה ממשלתית בשטח מרכז קהילתי, כבר נקבע כי שר החינוך יקבע תנאים לפתיחת צהרון ולהפעלתו. תקנות בעניין תברואה והזנה ייקבעו בהסכמת שר הבריאות. במסגרת טיוטת התקנות מכוח החוק האמור, אשר פורסמה להערות ציבור וצפויה לעבור לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, מופיעים תנאים לעניין אופן אחסון, חימום והגשת המזון המתקבל בצהרון, לרבות חובת ספק המזון לצרף מסמך המתעד את תאריך ושעת הכנת המזון ושליחתו לצהרון. כמו כן, במסגרת הכנת התקנות נבחנת גם החלת הוראות סימן י' לתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואתיים לעסקים לייצור מזון), התשל"ב–1972, על מזון המסופק לצהרונים בנושאים הנוגעים לאחסון מזון מוכן, שמירת הטמפרטורה ומשך הזמן המרבי עד לצריכתו. אני רוצה לציין שהמזון הוא דבר מאוד רגיש. אני זוכר, כמובן, את החוק הזה שעלה בשנת 2006 על ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם, בזמנו – לימים הפכה להיות שרה – ועשה רעש גדול בתוך הבית הזה. בסופו של דבר אני יכול לומר שזה היה תקדים, שהתחלנו עם הצהרונים והבאנו לבשורה טובה למוסדות החינוך, כמובן. זה לא היה פשוט. זה היה דבר מאוד בעייתי. לא רצו לתמוך בזה. הייתה בעיה תקציבית, ואני שמח שבהרבה בתי ספר – בעצם אנחנו רואים שזה דבר מתבקש; יש משפחות שהילדים שלהן לא זוכים לארוחה חמה, ובבתי ספר מסוימים זוכים לזה. זה עובד די יפה ברוב המקומות. אני רואה שסידרו את כל ההליכים סביב זה, למרות הקשיים שיש לפעמים בהכנסת ספקים כאלה ואחרים. אבל אני מודע לזה שבפועל יש הרבה מאוד פיקוח על המזון הזה ועל הקבלנים שמספקים את המזון הזה, ואני חושב שזה צריך להמשיך ככה. אין לי ספק שהצעת החוק הזאת יכולה להתאים, אבל לאור האמור לעיל אין מקום לקדם את הצעת החוק המקבילה בנושאים אלה, אשר יוסדרו במסגרת התקנות לפיקוח על הפעלת צהרונים 2017. בשל כל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לשר. חברת הכנסת אלהרר, האם גברתי מבקשת לנסות לשכנע אותנו פעם נוספת? לא. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. נא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים (תיקון – חובת סימון תאריך ושעת הכנת מזון על גבי אריזות המזון), התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים (תיקון – חובת סימון תאריך ושעת הכנת מזון על גבי אריזות המזון), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> 29 תומכים, 45 מתנגדים. הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה) << הצח >> [הצעת חוק פ/5419/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. ישיב לאחר מכן על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת יריב לוין. עד עשר דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אבל אם תעשה שקט בזה זה מאוד ישמח. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> ששש. כן, גברתי. אני מבטיח להקריא את התוצאות בלשון נקבה. בלי נדר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מה אתה מבטיח? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> להקריא את התוצאות אחר כך בלשון נקבה. חבר'ה, חברות וחברי הכנסת, אתן מתבקשות לשמור קצת על השקט. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא מתרשמות ממך חברות וחברי הכנסת. לאן הגעת, סמוטריץ? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בעיה, בעיה. מילא אותי, אבל אותך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמוטריץ, אתה משעמם אותנו. אתה משעמם אותנו. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> זה לא אני צריך לעניין עכשיו, היא צריכה לעניין. היא על הפודיום, אני פה, אובייקטיבי, שקוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – משהו מעניין. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חבריי וחברותיי חברות הכנסת, המצב החוקתי שלנו היום הוא כזה שאין לנו ממלא מקום לראש הממשלה, ואם יהיה לנו, חלילה, מקרה מצער, וחלילה יקרה משהו לראש הממשלה, אין לו כרגע ממלא מקום; לא ברור מי תופס את ההגה במקומו. למרבה הצער זה קרה לנו כבר פעמיים בהיסטוריה שלנו – פעמיים ראש ממשלה שלנו פשוט, באופן פתאומי וטרגי בשני המקרים, לא יכול היה לתפקד. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבר'ה, יש באמת הרבה רעש שם, במרפסות של הקואליציה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> המרפסות של הקואליציה הזאת לדורותיה הן דבר בעייתי מאוד. דבר בעייתי מאוד. אז ככה, חבריי וחברותיי, המצב החוקתי שלנו היום הוא כזה שאין לנו ממלא מקום לראש הממשלה, ואם חלילה קורה משהו לראש הממשלה שלנו שלא יאפשר לו להמשיך בתפקידו, למלא את תפקידו, אין אף אחד שמחזיק את ההגה הזה; אין אף אחד או אחת שהתפקיד שלה להמשיך ולעמוד בראש הפירמידה של המדינה שלנו. ראש הממשלה, בחוק, רשאי למנות לעצמו ממלא מקום; רשאי, אך לא חייב. ואני אומרת לכן ולכם, חבריי וחברותיי, אנחנו חייבות לתקן את החוק ככה שזו תהיה חובה למנות ממלא מקום. למה? בדיוק בגלל המקרים בהיסטוריה שלנו, שבהם יצחק רבין גילה אחריות ומינה ממלא מקום, ולכן, כשקרה הדבר הנורא, המחריד, המזעזע באמת, כשהוא נרצח, היה ממלא מקום, שמעון פרס; וכשראש הממשלה אריאל שרון, שגילה אחריות ומינה ממלא מקום, איבד את הכרתו, היה לו ממלא מקום – אהוד אולמרט – שתפס מייד את מקומו. ואילו כיום, חבריי וחברותיי היקרות, אנחנו עומדות בפני מצב שיש סיכוי לא רע בכלל שראש הממשלה, טפו-טפו, שאני מאחלת לו בריאות ואריכות ימים רבים רבים, יעמוד בפני מצב של נבצרות למלא את תפקידו. אפשר לחשוב שזה לא בצדק ואפשר לחשוב שהוא חף מפשע, והכול בסדר גמור, אבל עדיין ייתכן מצב שבמצב המשפטי הנתון נבצר יהיה מראש הממשלה מלמלא את תפקידו, ואז לא ברור מי בא במקומו. זה מצב של חוסר אחריות מוחלט, משום שמה שקורה אז – שמתכנסת הממשלה, והיא צריכה לבחור מי יחליף את ראש הממשלה, אבל מה, יש לנו ממשלה שכל אחד ואחת משריה, פחות או יותר, רואה את עצמה כראש ממשלה, ולכן, מה שצפוי לנו זה תקופה ארוכה מאוד של קמפיינים תקשורתיים אין-סופיים, שבהם זה בעצם מה שנשמע כל היום: מי הכי מתאים להיות ראש הממשלה, ולא ננהל בינתיים את המדינה. מראש הממשלה אני לא מצפה לאחריות. אלוהים יודעת שרוב מה שעושה ראש הממשלה בקדנציה שלו – לא מפגין אחריות לא כלפי מדינת ישראל, לא כלפי האזרחיות והאזרחים של מדינת ישראל. למעשה, כמו שלמדנו רק אתמול, אנחנו האזרחיות והאזרחים משעממות את ראש הממשלה. צריך להגיד שאין מה להתפלא. זה דבר שקורה כשאתה נמצא יותר מדי זמן באותו תפקיד – אתה מתחיל להשתעמם. לא מפתיע גם שראש הממשלה נמנע מלשים מישהו בתפקיד שאולי ייחשב על ידי אחרות ואחרים כסוג של ממשיך דרכו. ראש הממשלה ממש ממש מקפיד שלא יהיה בכלל רעיון כזה שיבוא מישהו אחריו. מבחינתו, כל מי שהיה לו איזשהו פוטנציאל, לפחות בעיני עצמו, לבוא אחריו, הוא דאג לסלק אותו, אם זה גדעון סער, אם זה משה כחלון, אם זה בוגי יעלון. באמת, רשימה ארוכה של אנשים שראו את עצמם ממשיכים ומחליפים את בנימין נתניהו – הוא עושה כמיטב יכולתו לוודא שלא תהיה להם אפשרות להמשיך לחשוב את זה. אז מראש הממשלה אני לא מצפה לאחריות, אבל מאיתנו, חברות וחברים, מאיתנו – אנחנו כנסת ישראל; אנחנו הרשות המחוקקת; אנחנו הנציגות והנציגים של הריבון, שהוא העם; לנו יש אחריות לדאוג ליציבות השלטונית, החוקתית, של מדינת ישראל; לנו יש אחריות לדאוג שמצב כזה של כאוס, כמו שעלול לקרות, לא יקרה. ולכן, חבריי וחברותיי, אני מפצירה בכן ובכם לעשות את התיקון המתבקש הזה, שגם חבר הכנסת השר יריב לוין הסכים איתי כבר בעבר שהוא תיקון שיש בו היגיון רב, ואף קיבלתי את עצתו החשובה ותיקנתי והוספתי: ממלא מקום ממפלגתו של ראש הממשלה, כדי שלא יהיה אפשר להגיד שר ביטחון שמייצג שישה מנדטים, שר חינוך שרוצה להיות שר ביטחון מייצג שמונה מנדטים – שלא הם יוכלו לריב על המקום הזה של ממלא מקום – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> למה ממלא מקום ולא ממלאת מקום? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ממלא או ממלאת מקום – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> מה כתבת בחוק? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – חד-משמעית. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אני מתנגד רק בגלל זה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לדעתי בהצעת החוק כתוב כמו שמקובל בלשון החוק, אבל אני בטוחה שבדברי ההסבר כתוב ממלאת או ממלא מקום. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בכל הנאום עכשיו עקבתי, ודיברת על ממלא מקום – מי ראוי, מי מתאים, קמפיין. ממש – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה נכון. זה נורא. זה נורא. חשפת את פרצופי האמיתי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, להפך, אבל את לא מאפשרת לנו לתמוך בזה כך. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אני אומרת בפה מלא ובלי כחל וסרק: חברותיי וחבריי, הצעת החוק שלי מבקשת שמינוי ממלאת או ממלא מקום לראש ממשלה יהיה חובה, על מנת שלא יהיה מצב שבו חלילה יש לנו ראש ממשלה שנבצר ממנו למלא את תפקידו ואין לו מחליפה או מחליף. אני קוראת לכן ולכם להפגין את האחריות באמת הכי בסיסית הזאת שנדרשת ולהצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. משיב על הצעת החוק השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת חבר הכנסת יריב לוין. אדוני, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, נדמה לי, חברת הכנסת מיכאלי, שאנחנו מתוועדים על הצעת החוק הזאת על גרסותיה השונות כבר בפעם השלישית, אולי הרביעית. זה אומר שהממשלה שרדה לא רע והכנסת מאריכה ימים. גם זה משהו. אכן, ההצעה היא בעיקרון הצעה שובת לב, וכפי שציינת, ובצדק, גם אני חושב שיש בה בהחלט היגיון, גם אם אפשר למצוא סיבות לעמדה ששוללת את הגישה הזאת. הגישה היא בהחלט הגיונית. הבעיה הגדולה עם הצעת החוק הזאת – נדמה לי שהיא באה לידי ביטוי בולט מאוד גם בנאום שלך – שבסוף בסוף היא הצעה פרסונלית, ולא הצעה כללית. נכון, היא לכאורה הצעה מאוד כללית, שראש הממשלה יהיה חייב למנות ממלא מקום, אבל מי שהאזין לנאום שלך גילה מהר מאוד שכל תכלית ההצעה הזאת היא להביא למצב שבעצם יכפה על ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, למנות ממלא מקום, ואני מניח שהצעד שיבוא אחריה יהיה טענה שהינה, לראש ההמשלה יש ממלא מקום, ולכן נוכח היותו בחקירות וכן הלאה, עליו לפרוש לאיזושהי המתנה עד שהחקירות תסתיימנה, ולהעביר את התפקיד לממלא מקומו. אני אפילו לא אסתכן אם אומר שבדרך האלגנטית הזאת ושובת הלב הזאת – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> יריב, אני הצעתי. הצעתי את זה לפני החקירות. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, יכול להיות. יכול להיות. אבל אני אומר שוב: בדרך האלגנטית הזאת ושובת הלב הזאת אנחנו ננסה לעשות את מה שלא מצליחים לעשות בבחירות, והוא להביא בעצם להחלפתו של ראש ממשלה מצוין, שנהנה מאמון עצום של הציבור בישראל. יותר מזה, אני אגיד שמאחר שאנחנו כבר – איך אמרת? מתוועדים כאן בעניין הזה בפעם השלישית, לא השתנה בינתיים כלום – הבדיקות נמשכות, החקירות נמשכות, השאלות ממשיכות להישאל. אדוני היושב-ראש, לו יכולנו להצמיד את אורח חיינו לתהליך הזה, היינו זוכים כנראה באריכות ימים לא מבוטלת. לכן, התוצאה של העניין הזה היא כזאת שבעצם בדרך הזאת תסוכל כהונתו של ראש הממשלה, ולזה אנחנו בוודאי לא נסכים. לכן אני חוזר, חברת הכנסת מיכאלי, על מה שהצעתי בכל הפעמים הקודמות: מצד אחד, שתסתיימנה הבדיקות והחקירות האלה במהירות האפשרית, ומצד שני, כשהדבר הזה יקרה, באמת נשב על המדוכה הזאת וננסה לראות אם הדבר הזה נכון וכיצד יש לעשות אותו. אגב, במובן הזה אני חושב שהתיקון שהכנסת, שמדבר על כך שממלא המקום חייב לבוא מתוך סיעתו של ראש הממשלה, הוא תיקון נכון והוא תיקון מתבקש, וגם הגיוני. אני אומר כמה דברים גם באופן פורמלי יותר לפרוטוקול. אומר כך: חוק-יסוד: הממשלה – קודם כול, צריך לומר שההצעה הזאת עלתה לדיון בוועדת שרים לענייני החקיקה. ההחלטה של הוועדה הייתה לדחות את הדיון בה, ומשעה שהיא מועלית כאן למרות זאת – וזו בוודאי זכותך – הממשלה כמובן מתנגדת להצעת החוק. צריך גם לומר שחוק-יסוד: הממשלה כפי שהוא היום אכן אינו מחייב מינוי ממלא מקום. סעיף 5(ד) לחוק-היסוד קובע כי "­­­­אחד השרים שהוא חבר כנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה", וגם בסעיף 16 לחוק ישנו הסדר שעוסק בסוגיית מילוי מקומו של ראש ממשלה – הסדר ספציפי שמדבר על כך שכאשר ראש הממשלה נעדר מן הארץ, יזמן ממלא מקומו את ישיבות הממשלה וינהל אותן. אגב, אכן, לעניין הזה מתמנה תמיד, כאשר ראש הממשלה נוסע, ממלא מקום זמני לטובת העניין הזה. צריך לומר, אדוני היושב-ראש, בניגוד למה שרווח בציבור, שממלא המקום הזה איננו ממלא מקום בעל סמכויות ניהול של הממשלה וקבלת החלטות – שהרי ראש הממשלה ישנו וקיים וגם נמצא בקשר – אלא סמכותו נועדה לאפשרות לזמן את ישיבות הממשלה, וזה הא ותו לא, אם יש בכך בכלל צורך במהלך היעדרותו של ראש הממשלה. יש גם הסדר לגבי נבצרות של ראש הממשלה, נבצרות זמנית, ומדובר על נבצרות של עד 100 ימים, יש הסדר למקרה של נבצרות שנמשכת יותר מ-100 ימים, שהיא נבצרות ארוכה יותר, ויש גם הסדר שקובע שאם יש צורך במינוי ממלא מקום אבל אין כזה, הממשלה מתכנסת וממנה שר אחר שהוא חבר כנסת כדי למלא את התפקידים. צריך לציין, וחשוב לומר את זה, שמאז כינון חוק-יסוד: הממשלה בשנת 1968 ועד היום לא הוטלה חובה למנות ממלא מקום קבוע, ובמהלך השנים גם תוקנו הוראות יסוד בחוק-היסוד ונדונה השאלה הזאת לא פעם. הדעה הייתה – שוב, במנותק מאירוע ספציפי כפי שאנחנו נמצאים בו עכשיו – שהדבר הזה לא נכון. אני אומר בגילוי לב, חברת הכנסת מיכאלי, שאני, באופן אישי, חושב שיש זה בהחלט היגיון, ויכול להיות שצריך לחשוב פעם נוספת על ההסדר שהיה קיים עד היום, אבל, כפי שאמרתי, כאשר הוא יהיה מנותק מן ההקשרים שמנסים לקשור אותם היום. ישנה גם הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שמספרה 1.1101, שקובעת, בנוגע לסמכויות הנתונות לממלא המקום, כי במצב של היעדרות מן הארץ, נתונות לו הסמכויות של זימון וניהול ישיבות הממשלה. לכן, בנסיבות האלה, אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לשר. חברת הכנסת מיכאלי מבקשת הזדמנות נוספת לנסות ולשכנע אותנו לתמוך בהצעת החוק, למרות התנגדותה של הממשלה. בבקשה, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני השר לוין, בעצם, בדבריו של השר לוין הוא הצדיק בדיוק את הדברים שאני אמרתי כשהצגתי את הצעת החוק. אומר השר לוין: יש היגיון רב בהצעה, אבל מפני שהיא עלולה לפגוע בטובתו האישית של ראש הממשלה נתניהו, אז אנחנו לא נאשר אותה. אדוני השר לוין, אני הגשתי את הצעת החוק הזאת לפני שהתחילו החקירות. עניינה, חד-משמעית, היציבות השלטונית והחוקתית של מדינת ישראל. עכשיו, בכל מקרה מדובר על זה שראש הממשלה עצמו יבחר את ממלא המקום שלו. בכל מקרה מדובר על – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לחץ ציבורי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לחץ ציבורי להגיד: ראש הממשלה צריך לפרוש בגלל חקירות? זה דבר שאנחנו אומרות ואומרים בלי שיש לו ממלא מקום קבוע. זה דבר שאנחנו מאמינות ומאמינים בו, אבל אתם יכולות ויכולים לחשוב אחרת, ואתם ממשיכים להחזיק אותו בשלטון. המינוי של ממלא מקום קבוע לא ישנה את המציאות הזאת, הוא רק יצור מצב שלא יהיה כאוס אם וכאשר הוא יהיה במצב של נבצרות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממלאת מקום. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני השר לוין, מה שמטריד אותי יותר מכל דבר הוא שאתה בדבריך בעצם אומר את מה שאני אומרת: טובתה של המדינה דורשת ומחייבת ומתבקש מינוי ממלא מקום קבוע, זאת אומרת, מין – איך להגיד? שכבת הגנה, אבל מפני שדבר כזה עלול לסכן באופן עקרוני, אולי, את יציבות והמשך שלטונו של נתניהו – משום שאני מדברת על ממלא מקום ממפלגתו, זאת אומרת שהממשלה תישאר על כנה, מפלגת השלטון תישאר מפלגת השלטון – אבל משום שזה מסכן ספציפית את נתניהו, אנחנו נצביע נגד. זאת תמונה עגומה מאד של סדר העדיפויות של הממשלה הזאת, וכמובן של ראש הממשלה הזה, שלא בכדי אמר אתמול לכל אחת ואחת מאיתנו: את משעממת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. אנחנו עוברים כעת להצבעה. חבריי חברי הכנסת, נא תפסו מקומותיכם. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), בקריאה טרומית. מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> 33 תומכות, 46 מתנגדות. הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> הודעה לסגן המזכירה. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ח–2018 – ובלבד שהצו ייקבע כהוראת שעה עד יום כ"ה בניסן התשע"ט, 30 באפריל 2019. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השרפות בעוטף עזה << הלסי >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תם חלק החקיקה בסדר-היום. אנחנו עוברים כעת להצעות לסדר-היום מס' 10840, 10880, 10884 ו-10900, בנושא: השרפות בעוטף עזה. ראשונת הדוברות – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. בבקשה, גברתי. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> כמה זמן עומד לרשותי? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שלוש דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אודה לך, אדוני. נחכה רגע שחברת הכנסת מיכאלי – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מבינה. זה פשוט עניין שחשוב לי לדבר עליו בשקט, אז אני ממתינה לגברתי, כי אני רואה שאת נרעשת. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כשהנחתי את ההצעה לסדר-היום בעניין העוטף, השרפות בו והמצב הקשה של התושבים שם בתחילת השבוע לא יכולנו לצפות, אדוני סגן השר, שזה יהיה ביום כזה. בעצם צריך לתמצת את מה שקרה לנו הבוקר כנס אחד גדול מאוד מאוד, כי מירי גולדשטיין היא לא רק אישה מדהימה, שהצילה את הילדים שלה. א. קרה לנו נס משום שהיא שמעה את האזעקה, משום שבאותו רחוב, בקצה השני, לא שמעו את האזעקה. והדבר החשוב – ובכוונה אני מתחילה בזה את דבריי – היא נשמעה להוראות כוחות הביטחון. מיכל, אחת היועצות שלי, היא ממושב בחבל לכיש. היא מספרת שאבא שלה כבר לא מסוגל לקום בלילה כשהוא שומע צבע אדום. ואני, זה חצי שנה, מחזיקה את אפליקציית צבע אדום אצלי, משום שאני רוצה להתעורר בלילה כשתושבי העוטף מתעוררים בלילה; משום שכשאני חושבת על שי כהן ועל דבורה ועל אילנית סוויסה – כולם אנשים שרובנו מכירים מאומת הטוויטר המקבילה; אבל באמת, אנשים מדהימים, שקשה להם עם החיים האלה שם – אני רוצה להרגיש כמוהם. אם אני לא גרה שם, אני לפחות רוצה להרגיש כמוהם. אבל ביום כזה שגראד הורס בית בבאר שבע פתאום העובדה ש-50% מהיערות, על פי הדוח האחרון של קק"ל, 50% מהיערות נשרפו כתוצאה מטרור העפיפונים, נראה עניין שולי, כי אנחנו אומרים לעצמנו: מה, נשרפו צבים. מישהו מבין את גודל הנזק המטורף שמתרחש שם? אני רוצה לציין שחברנו חיים ילין, שמתגורר שם, וזכה גם לקבל פעמיים בלונים עם שמו ותמונתו לחצרו, נבצר ממנו להיות פה היום, משום שהוא נמצא שם, אבל מי שעוקב אחריו רואה איך הוא מנסה לאסוף במסעות שלו את הצבים שמגיעים לפינת החי בבארי. וכשאני הנחתי את ההצעה לסדר-היום הזאת, אני באמת רציתי לדבר אל הממשלה ואל ליבה, שתבין שחייבים עוד משאבים בעוטף – חייבים עוד משאבים לחקלאים, חייבים משאבים לתיירנים, חייבים משאבים לטובת הבריאות ההולכת ונשחקת של תושבי העוטף. לא ברור לכם שהשרפות האלה גורמות למחלות נשימה מטורפות? שיש שם יישובים, אדוני היושב-ראש, שבהם 50% מהאנשים משתמשים בתרופות פסיכיאטריות? אתם מבינים מה זה להיות פוסט-טראומטי בעוטף? למרכזי החוסן – מה עם כל האנשים שהיום למשל צריכים להיות בבית בגלל מה שקורה שם? לחברי יאיא פינק יש עובדת – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת נחמיאס. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אה, סליחה – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> להתכנס לסיכום. אני לא מוריד אותך. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לחברי יאיא פינק יש עובדת שיש לה תינוקת. לה יש מעסיק מתחשב, אז היא נשארת בבית, אבל מה עם כל אלה שאין להם? מה עם אלה שהם עצמאים? מי יטפל בהם? אני רוצה לסיים בשני משפטים חשובים, אדוני היושב-ראש: כל פעם ששואלים אותנו, השמאלנים פה: מה, אתם רוצים עוד צוק איתן? אז תקשיבו לי טוב-טוב. אני לא מכירה לא שמאלני ולא ימני שכששואלים אותו אם הוא רוצה מלחמה הוא אומר "כן". אף ישראלי לא רוצה מלחמה. תפסיקו להלך אימים עלינו, על הישראלים, על תושבי העוטף, על כל הישראלים. תתחילו לאיים על החמאס – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – תתחילו להתנהל כמו שממשלה צריכה, כמו שקבינט צריך. תפסיקו לומר פה בקואליציה – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שהרמטכ"ל אינו מטפל בהרתעה או לצרף את מירי גולדשטיין לקבינט – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> איילת, משפט סיכום. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כמו שעשה היום אחד מחברי הכנסת. בסופו של דבר האחריות מוטלת עליכם – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – והדיו והדם על הידיים שלכם בקבינט, שאתם כל הזמן מותירים אותנו, גם בימין וגם בשמאל – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אחראים לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת ענת ברקו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תוסיף גם לחברת הכנסת ברקו, בבקשה. אני דורש גם – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אתה יודע שנורא התקשיתי חצי שנה לנהל פה את הדיונים במליאה בלי העצות הטובות שלך. באמת, ממש, היה כמעט בלתי אפשרי. אני ממש שמח שיש מי שעוזר לי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> הייתי חייב. אני גם בטוח שהילדים שלך – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכון, אוהבי הטבע, שוחרי הנוף והטבע, שומרי היערות, מה שנקרא, לא משמיעים ציוץ, לא ברמה המקומית ולא בזירה הבין-לאומית; לא משמיעים ציוץ כשמשתמשים בילדים כמגינים חיים – כל ארגוני זכויות הילד, יוניסף, למשל; הירוקים לא משמיעים קול על הפגיעה בטבע, בחי ובצומח. באמת, כנראה, תמונה של צבים יכולה לעשות משהו שלא עושות תמונות אחרות. אבל אני רוצה להתייחס לדברים ולמתקפה שלוחת הרסן של חברת הכנסת נחמיאס ורבין. היום ראיתי ציוץ מאוד מעניין של יושב-ראש המחנה הציוני, שבו הוא אומר שצריך לקחת את אבו מאזן ולהביא אותו לעזה. אתם כבר בונים תיאוריה שלמה על אבו מאזן. נביא את אבו מאזן לעזה; אבו מאזן, זה שחי בזכות חיילי צה"ל – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, כי אתם מנהלים משא ומתן עם החמאס. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נביא אותו לעזה, והוא יעשה סדר. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> חברת הכנסת ברקו, אתם מדברים עם החמאס, אז את סומכת עליהם? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> מישהו כאן לא מכיר את הרקע. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת נחמיאס, לא הפריעו לך. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> מישהו לא מבין שעל כידוני צה"ל אנחנו לא נביא את אבו מאזן לעזה – לא על כידוני צה"ל ולא על דמם של חיילי צה"ל. הסכסוך הפנים-פלסטיני הוא סכסוך פנים-פלסטיני. זה עוד סכסוך פנים פלסטיני בין כנופיות, לא שונה מהסכסוך בין ג'בהת א-נוסרה לאל-קאעידה ומכל מיני סכסוכים מהסוג הזה; אותה רמה, אותו סכסוך. התפקיד שלנו הוא לא לחבר בין האנשים האלה. הם כולם רוצים את רעתנו, לא את טובתנו. אף פעם לא היה קשר בין עזה לאיו"ש, ובטח לא מתפקידנו ליצור את הקשר הזה. זאת לא בעיה שלנו. להזכיר למי ששכח – אולי ליושב-ראש המחנה הציוני, שיוצא בכל מיני הכרזות בומבסטיות, או ליושבת-ראש האופוזיציה, שמדברת על לעשות הסכמים עם המתונים בחמאס או לפרז את עזה או כל מיני דברים כאלה – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הכישלון שלכם צורם. הכישלון שלכם צורם – – – איך – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו הולכים בצורה אחראית – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> יואל. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתם נושאים באחריות למצב בעזה – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להסדרה מול מצרים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אדוני רוצה להירשם להבעת דעה? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> יואל, שאני לא אצטט גם את הציוצים שלך. אני פשוט רואה ואני מתייחסת לדברים, באמת. אני לא מאמינה כמה אפשר להוציא כאלה שטויות. חוסר חיבור למציאות. אז אני רוצה להזכיר ליושב-ראש המחנה הציוני שאבו מאזן ישב בעזה כשירו טילים לעבר שדרות, לעבר יישובי הנגב המערבי. חטפו את גלעד שליט, למי שלא זוכר – אבו מאזן ישב אז בעזה, כמובן, הסגנון הוא: זה לא אני. יש כאלה שנותנים את הגיבוי: זה הסוררים; זה לא החמאס; זה לא הג'יהאד האסלאמי. זה לא מעניין אותנו. יש אמירות אסלאמית בעזה; היא הכתובת שלנו, ואיתה נבוא חשבון. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל אתם מדברים איתם, חברת הכנסת ברקו. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> נבוא חשבון. נדאג לכך שמעבר רפיח יהיה פתוח, כי הפנים של עזה – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> להתכנס לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם לעולם הערבי, לא לעברנו. וכשמדברים על כך – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> רק משפט סיכום, בסדר? כבר נתתי לך עוד הארכה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני מסכמת. תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הם צריכים הרבה – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אתה רוצה להירשם להבעת דעה? אתה רוצה? אז אל תתפרץ באמצע. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> נחשול האנשים, בעצם בשר התותחים – איך הם קוראים לזה? (אומרת בערבית ומתרגמת:) בשר התותחים הזה על הגדר, שהם שמים אותו עם מטענים, וקוראים לזה מחאה – זו לא מחאה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – בטרור – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> וכשהם מדברים על טענת השיבה – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת ברקו, רק משפט סיכום. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם מדברים על להכניס את מפתחות השיבה ולנעוץ אותם בעיני היהודים. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מה את עושה? תסבירי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ברקו. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן – אדוני, משפט אחרון. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לטפל בסוגיה הזאת בהיבט הביטחוני – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> איך? << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> איך? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם תחיו ותראו – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אני לא בטוח שנחיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אתם לא תכתיבו את הטון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, לא, חברים, אנחנו לא נפתח את הדיון. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – שהחמאס מכתיב לנו מתי נוח לנו – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת ברקו, תודה רבה לגברתי. חבר הכנסת דן סידה, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – ולהגיב, ובטח לא בעצות שלכם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להשתמש בחיילי צה"ל – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת ברקו, תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולהביא את אבו מאזן לעזה. זה לא יהיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתם לא יודעים איך לטפל בטרור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן סידה, אדוני, בבקשה – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם יודעים. אתם הבאתם את – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> – – ולאחר מכן ישיב על ההצעה, בין צעקה לצעקה, סגן שר הביטחון. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם יודעים. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> נכשלתם. נכשלתם. נגמר. עשר שנים זה אחריות שלכם. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מי הביא את כל חבורת הטרוריסטים – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אה, מי הביא. תנהלו את המדינה הזאת – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם, שמתם להם שטיח אדום – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מאה אחוז. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> ראש הממשלה שלך – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אתם יכולים ללכת להתווכח בחוץ. הדובר התחלף. אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אם רק זה היה בידיים שלנו, חברת הכנסת ברקו. << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, התעוררנו הבוקר להסלמה חמורה ומדאיגה בדרום הארץ. המחבלים השפלים וארגוני הטרור בעזה מנסים להפר את שלוותנו ולזרוע פחד בקרבנו שוב ושוב. הפגיעה הישירה הבוקר בבית בבאר שבע צריכה להוות הערת אזהרה וקריאת השכמה, המחייבת תגובה הולמת אשר תחזיר את ההרתעה שהושגה במהלך מבצע צוק איתן. התרגיל של חמאס להתנער מהאחריות על השיגורים הבוקר צריך אף הוא להדאיג אותנו שבעתיים. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> היושב-ראש, איפה השר? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> סגן השר. << דובר_המשך >> דן סידה (ש"ס): << דובר_המשך >> אחזור שוב על הידוע. אנו רואים בארגון הטרור חמאס אחראי לכל מעשה טרור היוצא מרצועת עזה, והוא יישא באחריות ובתוצאות לתגובה, שבוא תבוא בזמן ובמקום אשר יימצא המתאים ביותר לשימור ביטחונה של מדינת ישראל. אך אסור להסלמה חמורה זו לטשטש את טרור השרפות המתמשך, שהפך לצערי לשגרה עצובה ושחורה בקרב תושבי העוטף. אני סמוך ובטוח שגם בנושא זה עושים במערכת הביטחון לילות כימים כדי למנוע את טרור ההצתות המתמשך, המכלה ללא רחם את יערות ושדות הדרום. מכאן אני מחזק את ידיו של ראש הממשלה והקבינט המדיני והביטחוני ובכירי מערכת הביטחון, שעושים מאמצים כבירים להפסיק את הטרור ולשמר את ההרתעה מחד גיסא, תוך איפוק ושיקול דעת, לשמירת האינטרסים הלאומיים והיציבות, מאידך גיסא. לא כל השיקולים חשופים לציבור, אך מדובר בשיקולים מערכתיים אשר מונחים לפתחם של שרי הקבינט, והופכים כל החלטה לגורלית. בהזדמנות זו אני רוצה לחזק את ידי שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הרב אריה דרעי, אשר עושה כל מאמץ לתמוך ולחזק את הרשויות והמועצות האזוריות בעוטף עזה ומעביר כל תקציב שביכולתו כדי להקל עד כמה שניתן על שגרת חייהם של תושבי העוטף. רק בשנים האחרונות העביר משרד הפנים לרשויות ולמועצות כ-215 מיליון שקלים בהחלטות ממשלה, כמענקים מיוחדים, מענקי פיתוח, שיפויי ארנונה, מענקי ביטחון ומענקים רבים נוספים. בנוסף, העביר המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל סכום של כ-41 מיליון שקלים לפעילויות בעוטף. בין הפעילויות שנעשו לטובת תושבי העוטף: סיוע באירועי תרבות וימי הפוגה ופעילויות לילדי העוטף; אירועים מקומיים ופסטיבלים; תוכניות העצמה קהילתית; תוכנית לחיזוק המרקם החברתי והחוסן הקהילתי; הקמת מעונות סטודנטים; פרויקטים לפיתוח הכלכלי והפיזי של ערי ויישובי העוטף; עידוד יזמות ומרכזי צעירים ותמיכה בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. לסיום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק מכאן את תושבי העוטף והדרום ולאחל להם, ולנו, שהשקט והשלווה יחזרו לשרור כאן ושהדרום ימשיך להיות משגשג ומצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. בול ובזמן, אין דברים כאלה. משיב על ההצעה סגן שר הביטחון חבר הכנסת הרב אלי בן-דהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תרשו לי להתייחס בעיקר ללשונה של ההצעה לסדר-היום. מאז 30 במרס 2018, שנה זו, אירעו אירועים רבים בגזרת אוגדת עזה, ובכללם הפרות סדר, תופעות טרור והצתות במרחב העוטף. השפעת טרור ההצתות על תושבי העוטף ברורה לצה"ל, ובפרט לפיקוד הדרום, הן בהיבט התודעתי והן בהיבט המוחשי, בסיכון לחיי אדם ולרכוש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> חשבתי שאתם רוצים להקשיב, מיקי. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> חברים. מיקיל'ה, יש לך קול חלש כמו של ביטן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אם תדברו בשקט, בלחש, לא אכפת לי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני מתנצל – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> הוא לא יכול. זה קולו. << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> מדי יום, בדגש על ימי שישי, פועלים כוחות צה"ל למניעת חדירה לשטח ישראל. לאורך התקופה נהרגו קרוב ל-250 פלסטינים ואלפים נפצעו. בסופו של דבר, בשורה התחתונה, צה"ל מנע חצייה המונית של פלסטינים לשטחנו ופעל באופן רציף וחד מול כל ניסיון טרור. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אין לנו בעיה עם צה"ל. << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> במקביל פעל צה"ל לסיכול וחשיפת מנהרות טרור, והשלים בימים אלו נטרול והשמדה של 15 מנהרות טרור. במקביל נמשך המאמץ לבניית המכשול, והושלמו למעלה מ-20 קילומטרים מתוך 65. בוצע תהליך מבצעי מוגבר, בשילוב רב-זרועי ובין-ארגוני, כדי לתת מענה שלם לאיום זה. בתהליך זה הושקעו מאמצים ומשאבים רבים, כולל רכש אמצעים ופיתוחים טכנולוגיים. מאמצים אלו הובילו לירידה בהיקף השרפות מחד גיסא ולעלייה באפקטיביות המבצעית של האיתור והכיבוי מאידך גיסא, תוך צמצום הנזק והיקף השרפות. במסגרת המענה המבצעי הוגדרו כמה מאמצים: מאמץ התקפי – פגיעה בתשתיות ובחוליות שיגור; מאמץ מודיעיני – מאמץ האיסוף והאיתור המקדים; מאמץ כיבוי האש; מאמצים נוספים: בידוד המרחב וקשר עם העורף. להלן פירוט הפעולות שהתקיימו: במסגרת מאמץ המודיעין וההרתעה הושקעו מאמצים מודיעיניים לאיתור פעילי טרור המעורבים בהצתות ובוצעו כמה פעולות נגדם, כדי לצמצם את פעילותם ולאתר אותם מבעוד מועד. בתחום פעילות ההרתעה נעשה תהליך של התאמת מדיניות האש להתמודדות עם טרור ההצתות בדרך המאפשרת נקיטת צעדים התקפיים נגד מפריחי בלוני התבערה. הצעדים ההתקפיים כוללים תקיפות סמוך למציתי השרפות, פגיעה בהם ופגיעה בכלי הרכב המשמשים את החוליות. מאמץ זה יצר חשש וסרבול אצל האויב והוריד את היקף הפעילות. למרות זאת, בשל פשטות ביצוע פעולה זו אנו עדים להפרחות בלוני תבערה מאזורים בנויים, המקשות מאוד על איתור חוליות אלה. כמו כן, נעשה מאמץ לאיסוף מידע לאיתור מקדים של השרפה, שכן ככל שתאותר השרפה סמוך לפריצתה, כך ההתמודדות עימה תהיה קלה יותר. אוגדת עזה תוגברה בצוותי איסוף קרקעיים נייחים וניידים, בסדיר ובמילואים, ובאמצעי איסוף אוויריים ייעודיים, כדי לאתר שרפות באופן רציף ולכוון אליהם את גורמי הכיבוי. בנוסף, הוקם באוגדת עזה חמ"ל בין-ארגוני משותף ייעודי לנושא השרפות לטובת ייעול המאמץ כולו. מאמץ זה הוביל לירידה משמעותית במשך הזמן שחולף מזיהוי השרפה ועד לכיבויה לפחות מ-20 דקות. בנושא מאמץ כיבוי האש בוצע ריכוז מאמץ משמעותי הן של כב"א, הן של צה"ל, באמצעי כיבוי מגוונים – הפעלת מטוסי כיבוי, על פי הצורך, פריסת כבאיות וכו'. על כל אלה נעשו מאמצים נוספים, כגון פריסת כוחות, חסימה ובידוד במקרה הצורך, למניעת סיכון אזרחים, בשיתוף המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל. במשך כל הזמן הזה מתקיים שיח שוטף עם היישובים והמועצות, תוך שילוב הרבש"צים, במסגרת תפקידם, כגורם דומיננטי בהתמודדות עם התופעה. בהקשר להתחממות בגזרה הדרומית הלילה אוסיף כי שר הביטחון – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא רוצה לתקוף אותך, אני אוהב אותך – – – << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> תן לי רק לסיים. אחר כך תתקוף אותי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מורי ורבי, אני לא רוצה לתקוף אותך. אתה נשלח כבשר תותחים להגן על מדיניות כושלת. אני לא – – – << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> בהקשר להתחממות הלילה בגזרה הדרומית אוסיף כי שר הביטחון אביגדור ליברמן הורה הבוקר על סגירת המעברים ארז וכרם שלום, וכן על צמצום מרחב הדיג ברצועת עזה לשלושה מיילים בלבד. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – על העברת כוס קפה – – – << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> החלטת שר הביטחון התקבלה כמובן בעקבות ירי הרקטות הלילה לשטח ישראל. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן היא תחזיק? << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> לסיכום, צה"ל ופיקוד הדרום פועלים נמרצות לביצוע משימתם ולמימוש אחריותם הביטחונית על שגרת החיים בעוטף עזה. בד בבד, עוסקים רבות בקידום מרכיבים אזרחיים, כלכליים וסביבתיים – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מה בדיוק עושים, אדוני סגן השר? לא מעבירים משאבים לעוטף, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – בתיאום עם ראשי המועצות והיישובים. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בוא נגיד את האמת. לא מעבירים משאבים – לא לחקלאים, לא לתיירנים, לא לתושבים. לא מטפלים בבעיות האלה. אתה עונה על סוגיות ביטחון. זה יפה מאוד. ההצעה שלי לסדר-היום עסקה בנושא של העברת משאבים לעוטף. איפה הכסף? איפה הכסף לאנשים האלה? הם לא חיים חיים נורמליים זה 200 ימים של שרפות. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אני יכול לומר שכל תביעה שאני יודע שמוגשת למשרד הביטחון ונוגעת אלינו – אנחנו איננו מעכבים אותם. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל אדוני סגן השר לא מייצג רק את מדיניות שר הביטחון ולא רק את הצבא – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – ואנחנו מלאי הערכה לכוחות הביטחון. אנחנו באים בטענות בסוף לממשלה; הממשלה, יש לה את המשאבים. היא יכולה ללחוץ על הכפתור ולתת כסף לעוטף. אתה יודע על איזה הפסדים אנחנו מדברים? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> לא, אני לא יודע. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה בור ללא תחתית. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה, לא הקשבת לי, כנראה, אורן. יש שם בעיות שאפשר לפתור אותן גם בכסף. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מסכים, אבל זה לא מספיק. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בסדר, אבל זו התחלה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – השני. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את היקף הבעיות הללו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – בלי לפתור את הטרור זה לזרוק כסף על קרן הצבי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אתם רוצים לקיים דיון על זה בוועדת החוץ והביטחון? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> מה אדוני סגן השר מציע? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אפשר לקיים דיון, אם הם רוצים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> טוב, תכף נצביע על זה. המציעים, סגן השר – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת איילת, איילת – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת נחמיאס ורבין, סגן השר מציע – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להציע לקיים דיון על כך בוועדת החוץ והביטחון, אם זה – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מאוד אודה לך על כך. אשמח. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> טוב, אז אנחנו נצביע על זה כך. אדוני משוחרר בינתיים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> ועדת חוץ וביטחון? בסדר. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אבל נצביע תכף בכל מקרה. יש לנו כרגע שתי הבעות דעה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> לא, יש לי שאילתות. אני נשאר. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בסדר, אדוני. אתה יכול לעמוד, אתה יכול לשבת. לא, בעצם לא. חבר הכנסת אורן חזן, הבעת דעה. חבר הכנסת חזן, הבעת דעה במשך דקה מן הצד. דקה וחמש שניות קיבלת, רק בגלל הפרצוף היפה שלך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תן לי דקה בזמן ליברמן. הוא אמר 48 שעות – זה כבר שנתיים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו נשב פה עכשיו שנה, היזהר. כן, אדוני, בבקשה. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, סגן השר היקר לליבי כל כך, חבריי חברי הכנסת, תבינו, לפני כמה שנים אבא שלי אמר: כל פעם שאני יוצא מוועדת חוץ וביטחון, אני אומר את המשפט הבא: כל יום קורים ניסים. עד שהגעתי לכאן לא הבנתי על מדובר. ואכן, כל יום קורים ניסים. רק אתמול בלילה ראינו נס גלוי. אבל יקירי סגן השר, או בעצם אתה, אדון שר בלי ביטחון, אי-אפשר לסמוך רק על ניסים; צריך גם מעשים. עם טרור לא מדברים; טרור מחסלים. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << קריאה >> צריך להתחשב בהם. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> חשוב להסביר ולהבין לכולם. יש כל כך הרבה מעשים שניתן לעשות: להרחיק את מתחם הדיג בשלושה ק"מ לא פותר את הבעיה, אבל לגרום לעזתים להתבוצץ, להתקושש ולריב אחד עם השני; לתת להם להירקב בבוץ העזתי; לנתק להם את החשמל שבעזרתו הם יוצרים טילים כנגדנו; לעצור את הסולר ואת הדלק שבעזרתו הם מפריחים בלונים עם קונכיות קטנות של אש כדי לשרוף לנו את השדות; לעצור את ביקורי המחבלים, יקירי יושב-ראש המליאה, סגן יו"ר הכנסת, היו"ר בפועל – לעצור את ביקורי משפחות המחבלים; לירות במחבלים ובמחבלונים על הגדר. אין אף מדינה בעולם שהייתה מוכנה שהגבולות שלה יהיו פרוצים ככה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיום, אדוני. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר, באמת בקצרה, עם כל הכבוד והאהבה שיש לי לשר ליברמן – שהיום ועדת האתיקה עשתה לו עוול והכשירה מחבלת – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אה, אדוני – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אני מסכם. – – הכשירה מחבלת וניקתה אותה – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תם זמנך. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם כל הכבוד והאהבה, צריך לדאוג לעוטף, צריך להזרים, איילת, את הכספים, אבל אם נזרים כספים בלי לחסל את הטרור, זה יהיה בבחינת בור ללא תחתית. אנחנו נעשה הכול כדי להשיב את הביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, הבעת דעה מן הצד. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכול לצעוק עליך. אתה חבר שלי. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לילה קשה ובוקר קשה נוסף היו בדרום. אני שולח מכאן חיבוק למשפחה בבאר שבע, שבאמת בנס יצאה מהאירוע הזה בלי נפגעים בנפש. אבל, אדוני היושב-ראש, מצוקה משעממת את ראש הממשלה. היא משעממת אותו. עובדה, הוא אפילו לא התייחס לסיפור הזה במשפט בנאום הארוך, מלא שביעות הרצון העצמית, שהוא נשא כאן בכנסת. מצוקת תושבי הדרום היא צד אחד של משוואה. בצד השני יש מציאות איומה: בכל שבוע הרוגים, אנשים שנורים למוות בהפגנות הגדר בעזה, כולל ילדים, כולל נערים. ברצועת עזה יש מצוקה קיצונית: מים מזוהמים; סכנה של מגפות; קטסטרופה. מי שחושב שכך תוכל להיראות המציאות בעזה ופה בישראל כולנו נחיה בשלום ובביטחון חי באשליה מוחלטת. אדוני היושב-ראש, כמו שחזרתי ואמרתי – ובזה אני מסיים: כאשר לא מתקדמים לשלום מתגלגלים למלחמה. וכיוון שהממשלה הזאת לא רוצה שלום ולא רוצה להתקדם לשלום – לא שלום עם אבו מאזן ולא הסדר עם עזה ולא דיבור עם הפלסטינים – אנחנו, לצערי, הולכים ומתגלגלים למלחמה איומה ומיותרת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אנחנו נצביע כעת על הצעתו של סגן שר הביטחון להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שבעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר להמשך דיון, בעזרת השם, בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים כעת – עושים אתנחתה קלה בהצעות הדחופות לסדר-היום – לשאילתות לשר הביטחון, שבשמו ישיב עליהן סגן שר הביטחון. ראשונת השואלות חברת הכנסת עליזה לביא, שאילתה 1267: מוכנות העורף למלחמה בדרום. גברתי תקריא בבקשה את השאלה כנוסחה וסגן השר ישיב. << שאילתה >> 1267. מוכנות העורף למלחמה בדרום << שאילתה >> << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן שר הביטחון, מערכת הביטחון מעריכה שבמלחמה הבאה, כשמדי יום צפויות כ-1,000 רקטות, והתושבים יידרשו להישאר במקלטים ימים ארוכים ואין תשתיות לכך – אז באחרונה שבה ועולה ביתר שאת השאלה של מוכנות העורף למלחמה ממושכת. אני מבקשת לשאול אותך, אדוני סגן השר: 1. מה מצב המוכנות? 2. אילו פעולות נעשות על סמך ההערכות הנשמעות? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. אדוני סגן השר, בבקשה. << דובר >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוכנות העורף למלחמה בדרום מורכבת ממגוון מרכיבים ופרמטרים, ובהם ניתן למנות את סוגיית ההתרעה, המיגון, מוכנות הרשויות המקומיות ורציפות התפקוד. ככלל, במהלך השנים האחרונות נעשית עבודה רבה כדי לשפר את רמת המוכנות ואכן, חל שיפור משמעותי בנושאים רבים. להלן הפעולות שביצע פיקוד העורף להעלאת המוכנות בגזרת הדרום: בימים אלה מסתיים פרויקט מיגון ומוכנות הרשויות הנמצאות עד לטווח 15 ק"מ מגבול הרצועה, פרויקט שארך שמונה שנים, ובמסגרתו הושלמו הנושאים האלה: עד לקו שבעה ק"מ מגבול הרצועה, בתקציב של כ-300 מיליון שקל, מוגנו מיגון מלא 166 גני ילדים ומעונות יום ו-28 בתי ספר; בתקציב של כ-1.2 מיליארד שקלים הושלם מיגון דירתי – כל הדירות עם ממ"דים – ביותר מ-11,000 בתי אב; בתקציב של 140 מיליון שקלים נבנו או שוקמו כלל מרכיבי הביטחון ביישובים, כגון גדר, דרך ביטחון ותאורה, בדגש על יישובים קדמיים אשר יש להם גדרות אלקטרוניות; ניתן כיסוי קשר מלא ונרכשו מכשירי קשר ליישובים וכיתות הכוננות; רכבי הביטחון רועננו בקדימות גבוהה ביחס לכל הארץ; הרבש"צים בגבול העוטף הוחרגו בדרגת השכר; בתקציב של כ-40 מיליון שקלים הוצבו למעלה מ-1,000 מיגוניות ביישובי העוטף, בהתאם לדרישות הפיקוד המרחבי והיישובים; לייעול הקשר בין פיקוד העורף לפיקוד הדרום, הוצבו קציני עורף בחטיבות המרחביות ובאוגדת עזה. בתקציב של כ-70 מיליון שקלים, מקו שבעה ק"מ עד ל-15 ק"מ מגבול הרצועה, מוגנו 110 גני ילדים ו-66 בתי ספר; בתקציב של כ-6 מיליון שקלים נבנו מצבורי מיגוניות מרחביים בנתיבות ובבאר שבע ואושרה הקמתם של מצבורי מיגוניות באשדוד, באשקלון ובקריית גת. בתקציב של כ-15 מיליון שקלים שוקמו או נבנו מחדש מרכזי הפעלה ברשויות; גרורי חפ"ק נופקו לכלל הרשויות, ולרובן גם נופקו גרורי כיבוי. בחודש האחרון החל שיפוצם של המקלטים והכנתם לשהייה ארוכה, על פי סדר עדיפויות מחוזי. סביב הרצועה הוצבו אמצעי גילוי חדשים ושופרה רמת הפצת ההתרעה לאזרח – אמצעים שהאריכו את משך זמן ההתגוננות הניתן לאזרח. הועמקו וחודדו גם גבולות הגזרה ויחסי הגומלין בעת חירום בין פיקוד העורף לפיקוד הדרום ונכתבו ואושרו פקודות לפינוי תושבים בעת החירום. לצערנו, עדיין קיימים פערים מסוימים – קיימים פערי מיגון מסוימים בגזרת העוטף במבני חינוך בלתי פורמליים, במוסדות ציבור אחרים דוגמת חדרי אוכל, לצערי בבתי כנסת, מזכירויות, בהערכה תקציבית של כ-40 מיליון שקלים. לסיכום, לצד פערי המיגון האמורים ביישובי העוטף, מוכנות מרחב הדרום להתמודדות עם מלחמה עתידית הינה טובה, ואם ניאלץ להשתמש בהם, תושבים יזכו למיגון טוב יותר מבעבר. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> במיגון אנחנו עשר. יש לגברתי שאלת המשך. בבקשה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני סגן שר הביטחון, הבוקר נפגע בית בבאר שבע. מכאן אני מבקשת לשלוח רפואה שלמה ולהביע הערכה גדולה לאם על ההיחלצות המהירה שלה ושל ילדיה, ורוצה לשלוח רפואה שלמה מכולנו פה. אבל הבוקר נפגע הבית בבאר שבע, אדוני סגן השר, על אף נוכחות כיפת ברזל. התגובה של צה"ל היא שכיפת ברזל לא הרמטית. האם לאדוני ידוע על תקלות נוספות? האם קרו מקרים דומים בעבר? איך המערכת נערכת נוכח המציאות המשתנה מול עינינו? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, גברתי. אדוני סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אפתח גם אני, כתושב באר שבע, כמי שגדל רוב חייו בבאר שבע – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שחקן הנבחרת. זה מה שחשוב, לא? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> כן, נבחרת הנוער של הפועל באר שבע, גם. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אני שירתי בבאר שבע. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אז אני יכול לומר, באמת, אני מלא הערכה, ואני אגיד מילה – גם מלא הערכה לעיריית באר שבע. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל כל הצוותים של עיריית באר שבע התייצבו מייד בשעות הבוקר המוקדמות כדי לטפל בבעיות שנגרמו בעקבות אותו ירי. אני חושב שגם בעניין הזה מגיעה מילה טובה לאנשי הציבור. אני חושב שמוקדם לדבר כרגע על תקלה שקרתה בכיפת ברזל, ואני ממליץ שלא לדבר על כך. מעבר לכך, אני יכול לומר רק דבר אחד: כנראה בימים הקרובים תוצב – יכול להיות שאפילו עוד היום – עוד סוללה אחת באזור הזה, ולא ארחיב את הדיבור בעניין הזה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. שאילתה מס' 1305, של חברת הכנסת ענת ברקו: אסטרטגיית השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C כחלק מתוכנית פיאד. גברתי תקרא בבקשה את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 1305. אסטרטגיית השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C כחלק מתוכנית פיאד << שאילתה >> << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן השר, כנסת נכבדה, ברחבי יהודה ושומרון מתקיימת בשנים האחרונות תופעה חמורה של השתלטות אסטרטגית על שטחי C, המתרחבת עקב פעולתו של ארגון פלסטיני שמחובר לחזית העממית לשחרור פלסטין וממומן על ידי מדינות זרות. קודם כול רציתי לשאול את אדוני: האם הדבר נכון? אם כן – כמובן שאנחנו רואים שהוא נכון – מדוע מתאפשרת בנייה בלתי חוקית פלסטינית בשטחי C על אדמות מדינה? << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אכן, בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות פלסטיניים לבנייה בשטחי C. ככל הנראה חלק מהניסיונות הנ"ל גם ממומנים על ידי גורמים אירופיים וזרים. לא ידוע לנו שניסיונות אלו מחוברים ספציפית לחזית העממית לשחרור פלסטין. אנחנו בהחלט יודעים על פעילות שמבוצעת בהכוונת גורמים שונים, ובהם הרשות הפלסטינית, וכמובן על ידי מימון גורמים באיחוד האירופי. אני רוצה לומר בעניין הזה שזאת הזדמנות טובה להגיד מילה טובה לארגון רגבים, שמאתר, ומסייע לנו, למינהל האזרחי ולצבא, להגיע למבנים בלתי חוקיים שנבנים ביהודה ושומרון, בעיקר, כמובן, כפי שאת הזכרת, בשטחי C. אני רוצה לומר לכם שהמינהל האזרחי, ובכלל גורמי הביטחון, עושים מאמצים רבים לשמירת האינטרסים הישראליים ביהודה ושומרון, לרבות בעזרת צווים מיוחדים ובאמצעים מגוונים בכל התחומים. אני יודע שהצו הזה נדון השבוע. באיזו ועדה זה היה? באחת הוועדות בכנסת. בוועדת הפנים? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> ועדת הפנים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> בוועדת הפנים הצו הזה נדון. אני מקווה מאוד שהצו הזה בהחלט יעזור ויועיל. אני רוצה לומר שהמינהל האזרחי הרס בשנים האחרונות אלפי מבנים שנבנו על ידי ערבים ללא היתרים, סילק פלישות של אלפי רכיבים והסיר קילומטרים של גדרות. למותר לציין כי כרגע חוק ההסדרה, בעת הנוכחית, וככל שלא הוכרע בבג"ץ, מונע מאיתנו בחלק מהמקרים את יכולת האכיפה. לאור העמדה המשפטית של המדינה שחוק זה חל גם על בנייה בלתי חוקית של ערבים באדמות פרטיות. אני יכול לסכם ולומר שהעניין הזה – המערכה על שטחי C, ככה היא מוגדרת בפיקוד מרכז, כמערכה על שטחי C – מקבלת תשומת לב רבה מאוד. אני חושב שבעניין הזה נעשים מאמצים גדולים שכל המבנים הבלתי-חוקיים ייהרסו, כמובן, ככל שהדבר הזה אפשרי בהתאם לכוח האדם ולאפשרויות המשפטיות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת, חברת הכנסת ברקו. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> התופעה כמובן מנוגדת לכל הסכם, כיוון שעל שטח C מדינת ישראל שולטת גם ביטחונית וגם אזרחית. אבל אדוני סגן השר, שכחת לציין, מעבר לבנייה בלתי חוקית, גם השתלטות דרך הקטע החקלאי, של תפיסת – אצלנו לא מבינים במדינה, בתוך המדינה, ששמירה על החקלאות היא גם שמירה על אדמות מדינה מאותה פלישה שאנחנו רואים גם בשטח C. אבל בשטח C, שטחים שלמים נוטעים בהם עצים או משתמשים בקרקע לחקלאות, בשטחים שלא שייכים לפולשים, וכך הם קובעים עובדות בשטח, דרך התבססות על משנתו הסדורה של סלאם פיאד, שהיה ראש הממשלה הפלסטיני, של הרש"פ, שניסה ליצור את הרצף הטריטוריאלי מבית לחם, רמאללה, שכם וג'נין ולחבר את כל הערים הללו דה פקטו מצפון הנגב ועד הדרום. מה שאני מציעה – צריך לשים לב גם לסגירה של E1, ועל הדרך – לכל בית ספר שבונים הפלסטינים. אני חוזרת מביקור בפרלמנט האירופי. מעניין אותם ח'אן אל-אחמר, מעניין אותם בית ספר על גלגלים, שנבנה עם גלגלים של טיירים וכו'. למה? כי זה בית ספר, זה ילדים. אז יש כאן גם לוחמה הסברתית נגדנו, תעמולה נגד מדינת ישראל, כאילו היא לא מאפשרת לילדים ללמוד בבית ספר, כשהם בונים את בתי הספר במרחקים מכל יישוב כדי להשתלט על עוד ועוד קרקע. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שאלה נוספת זה לא נאום. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אין ספק שרשויות האכיפה, כולל – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, אבל שאלה נוספת זה לא נאום, חברת הכנסת ברקו. את מכירה את הנוהל. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני כבר מסיימת, יש לי משפט אחד. אין ספק שרשויות האכיפה והמינהל האזרחי לא צריכים להסתמך על ארגונים כאלה ואחרים, אלא לעשות יותר בעניין הזה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> האומנם? אדוני, אני לא יודע אם יש לך על מה להשיב. אם אתה רוצה אז אתה יכול להשיב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אם הובן ממני שכביכול יש איזושהי הבנה או קבלה של נטיעת עצים או כל עבודה חקלאית אחרת על ידי ערבים בשטחי C, כמובן שהדבר הזה לא נכון ובוודאי שזה לא קיים. אני מסכים איתך על הצביעות האירופית, שכולנו מכירים ורואים אותה – עד כמה מדיניות האיפה ואיפה שלהם, ובכלל, היחס המועדף שמקבלים הפלסטינים הערבים כפי שאנחנו רואים הם צביעות, והגיע הזמן שנקרע את המסכה גם מעל פניהם. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. שאילתה מס' 1352, אף היא של חברת הכנסת ענת ברקו: צריכת סמים קלים בקרב חיילי צה"ל. גברתי תקריא את השאלה, בבקשה. << שאילתה >> 1352. צריכת סמים קלים בקרב חיילי צה"ל << שאילתה >> << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, כנסת נכבדה, האם גישה שאינה פלילית הביאה ליותר חיילים שצורכים סמים, אפילו בתוך בסיסי צה"ל? ושאלה נוספת על זאת: מה מספר החיילים הצורכים קנאביס, כפי שאתם יודעים, בשנים 2017–2018? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. אדוני סגן השר, בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, צה"ל נלחם מלחמת חורמה בתופעת השימוש בסמים. צה"ל מתמודד עם תופעה חמורה במגוון רחב של דרכים, ובהן חינוך והדרכה, חקירות סמויות וגלויות של מצ"ח – במקרים מסוימים גם בשיתוף משטרת ישראל – פיקוח ובקרה של המפקדים ואכיפת דין מחמירה כלפי חיילים שהיו מעורבים בעבירות סמים. מדיניות אכיפת הדין בצה"ל כלפי עבירות סמים מהווה סמן ימני ביחס למקובל במערכת האזרחית. בשנה האחרונה הושם דגש מיוחד על תופעות חמורות של שימוש בסמים וסחר בסמים בתוך היחידות ובמחנות צה"ל. כתוצאה מכך חל גידול משמעותי בהיקף כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות אלה. מדובר בעלייה של 70% במספר כתבי האישום שהוגשו לבתי הדין הצבאיים בגין עבירות של סחר בסמים ולמעלה מ-80% בגין עבירות של שימוש בסמים מסוכנים בתוככי היחידות הצבאיות. כך, לדוגמה, חיילים שנתפסים בשימוש בסמים בתוך היחידה נעצרים עד תום ההליכים ונענשים בחודשים ארוכים של מאסר בפועל, שלילת רישיונות נהיגה צבאיים ואזרחיים והורדה בדרגה. בנוסף, הם מוכתמים ברישום פלילי שמלווה אותם גם לאחר השחרור מצה"ל. במקרים שבהם הראיות מלמדות שחיילים ביצעו מספר מועט של שימושים בסמים קלים, מחוץ לבסיסי צה"ל ובמסגרת אזרחית בלבד, ושלא קיימים בעניינם הליכים פליליים קודמים בצה"ל ומחוצה לו, ניתנת להם הזדמנות שנייה בדמות הסדר מותנה. חייל שמסכים להסדר מתחייב להימנע מעבירות נוספות ולמסור דגימות שתן פרק זמן משמעותי. אם עמד החייל בתנאי ההסדר, יבוטלו ההליכים הפליליים בעניינו. חייל שהפר את ההסדר יטופל ביד קשה וימוצה עימו הדין. עד כה למעלה מ-110 חיילים עמדו בתנאי ההסדר והמשיכו בשירות צבאי מועיל ותורם, כאשר ההסדר סייע לשיקומם ולהמשך חייהם. אין לצבא נתונים מדויקים על היקף השימוש בסמים על ידי חיילי צה"ל. אכן, יש מחקרים שמצביעים על עלייה לאורך השנים בשימוש בסמים בישראל בקרב קבוצות גילים שונות, לרבות בקרב המשרתים בצה"ל. זו תופעה רחבה ומדאיגה, וצה"ל מוביל את המאבק בה. קברניטי הצבא והמפקדים מודעים היטב לחומרת השימוש בסמים וכל העת נבחנים אמצעים ודרכים להתמודדות עם תופעה מזיקה וכואבת זו. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. שאלה נוספת. שאלה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אנחנו לא רוצים צבא של חיילים מסטולים. אני בטוחה שכולנו לא רוצים את הדבר הזה. לפי פרסום בידיעות אחרונות על מחקר שצה"ל עשה, 54% מחיילי צה"ל עישנו קנאביס ולמעלה מ-40% דיווחו על עישון בחודש האחרון, זאת אומרת שיש עלייה דרמטית. אני יכולה להגיד לך מהניסיון שלי שכשאני הייתי מפקדת, גם בכלא צבאי היו עוצרים על כל פיפס שהיה קשור בסמים. היום, משום מה, כשמדברים על הסדר מותנה ועל שיקום, צריך להבין שיכול להיות שהולכים עם זה רחוק מדי, ומדובר באישור או ברישיון להשתמש בסמים בנסיבות אזרחיות, כשאנחנו יודעים שאפשר לקרוא להם לצבא בכל – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שאלה – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי רק עוד – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, לא, ענת. חבל על ההסבר, ואת מכירה. אני לא יכול, מחילה. הפלטפורמה היא שאלה נוספת. אפשר להגיד משפט הקדמה ואז שאלה. לא נותנים נאום. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אוקיי. אני יודעת שלא פותחים תיקים על עבירות סמים. אני יודעת שאולי, כמו שאומרים שיש ירידה – כמו שאמרו שיש ירידה בהטרדות מיניות, כי פשוט לא פותחים תיקים. זאת בעיה, ואפליקציות לקניית גראס שמשתמשים בהן בתוך בסיסים צבאיים, ודילרים מתוך בסיסים צבאיים, שעושים סחר בתוך הבסיס – גם לזה צריך לתת את הדעת. מה שאני מציעה: אני רוצה לדעת – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, לא, לא. חברת הכנסת ברקו – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – האם עדיין יש ועדות סמים בצבא? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אה, סוף-סוף שאלה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> מוזר לי, באמת לא נעים, כי כנראה שלא הקשבת למה שאמרתי. לבוא ולומר שצה"ל איננו פותח תיקים כשאני מדבר על עלייה ב-70% ו-80% במספר האישומים והתיקים – אז לומר שצה"ל איננו פותח תיקים? כנראה לא הקשבת, אני מצטער. לא נעים לי לומר, אבל – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אפשר לתת מספרים? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> צה"ל עשה בשנה האחרונה מאמץ אדיר. זה נכון, צה"ל מקדיש בעיקר את מאמציו כלפי אירועים שנעשים בתוך הבסיסים הצבאיים. לומר לך שהחברה האזרחית בישראל נקייה מסמים? אנחנו יודעים שלא, ולצערנו הרב, גם חיילים שיוצאים לחופשה – מי שנתפס, כמובן שגם הצבא יעניש אותו, אבל הצבא שם את הדגש על פעילות בתוך הצבא. ולכן, מי שעוסק בסחר בסמים בצבא, בתוך מחנה צבאי, או מי שמשתמש בסמים בתוך מחנה צבאי, נענש בענישה חמורה. לכן, חל גידול של 70% ו-80%. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. יש לנו כעת שתי שאילתות של חברת הכנסת מיכל רוזין: שאילתה מס' 1313 – הדרכות חיילים בבתי ספר של החינוך הממלכתי-דתי; שאילתה מס' 1377 – ביטול ביקורי משפחות בבסיסי צה"ל בשבתות. חברת הכנסת רוזין אינה נוכחת, ולכן, על פי התקנון, אני נאלץ למחוק את השאילתות. אני רק מבקש לומר לפרוטוקול שחברת הכנסת רוזין נמצאת כרגע בתפקיד בשליחות הכנסת, בארוחה רשמית עם יושב-ראש הכנסת. על כן, אני מבקש מאדוני סגן השר ומן המזכירות, לפנים משורת הדין, להעביר את התשובה בכתב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> להעביר בכתב? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> כן. להעביר למזכירות בכתב, לפנים משורת הדין. אני לא חושב שהיא צריכה להיענש על העניין. אז תם חלק השאילתות לסגן שר הביטחון, ואדוני משוחרר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> היא לא תענה – תקבל תשובות טובות על העניין. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> יש לנו הודעה לסגן מזכירת הכנסת. אדוני, בבקשה. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 22 – הוראת שעה), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 112), התשע"ד–2013. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לאדוני סגן המזכירה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השרפה בביתר – למדינה אין כלים לטפל במקרים כגון אלו << הלסי >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעה לסדר-היום בנושא השרפה בביתר – למדינה אין כלים לטפל במקרים כגון אלו, הצעות לסדר-היום מס' 10870 ו-10875. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, אדוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. אני מודיע לשני המציעים שלצערנו הרב השר לא נוכח, ולכן לא תהיה תשובת ממשלה. ככל שמותר לי לומר את עניות דעתי, זה כמובן לא ראוי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, השר לא פה ולא משיב. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני כשבוע עם ישראל כולו עקב בדאגה אחר הפרסומים מהעיר ביתר על ילדים שלכודים בתוך בית, וכולם עקבו בדאגה. ישר אחרי השרפה התחילה השאלה אם מכבי האש עמדו בלוח הזמנים שמצופה מהם ואם העירייה עשתה את מה שהיא צריכה. האמת צריכה להיאמר: מכבי האש הגיעו בזמן, והעליהום עליהם היה מיותר. הם הגיעו בזמן ועשו את העבודה בצורה הטובה ביותר. ממש בדקות האחרונות גם התבשרנו שבמכבי האש הולכים להכפיל את מספר כלי הכיבוי בעיר ביתר, דבר שהוא בשורה טובה לכשעצמה. אתמול בערב, שוב בירושלים, בניין שלם ברחוב בר אילן עולה באש, שלוש קומות, אחת אחרי השנייה. ממש בניסי-ניסים לא היו נפגעים, ולכן גם זה פחות עלה לכותרות. אבל אני שואל את עצמי שאלה: כשיש, לא עלינו, רעידת אדמה או בלון תבערה שמגיע מעזה, אז המדינה נותנת יד לעזור למי שנפגע מזה; יש צונאמי בכל מקום בעולם או איזה שהוא אירוע, לא רק אירוע טרור, דבר שהוא של טבע – המדינה נותנת את היד לעזור, כי היא מבינה שאי-אפשר להשאיר אנשים מופקרים במצב כזה. כשאנחנו רואים אחרי האסון בביתר אנשים שלא בהכרח הייתה להם מודעות, או שלא היה להם ביטוח לבית שלהם, מוצאים את עצמם ביום בהיר בלי כלום – עזבו את הדברים, את התמונות, זיכרונות, דיסקים, תמונות של החתונה, בגדים שלא יהיו להם יותר, וכמה שינסו לשחזר את זה, אין מה לשחזר; היו ואינם – האם מדינת ישראל רואה? משרד העבודה? משרד האוצר? האם המצב הזה צריך להימשך, שאנשים רואים את עצמם ביום בהיר בעירום ובחוסר כול? רבותיי, בעירום ובחוסר כול הם לא משל אלא אמת, ואנשים צריכים להתבזות, לעשות מה שנקרא צדקה ברחובה של עיר. עכשיו תראו, אני לא יודע מה הפתרון, אבל אני יודע שכשהיה אסון גדול, כמו בכרמל או בשורש בזמנו, המדינה ידעה לומר: אני לוקחת אחריות, וגם ידעו להשיג לזה כסף. אני גם לא אומר שהמדינה צריכה לפצות כל אדם שנשרפה לו הדירה, רק ציפיתי – שר העבודה, שהיה אמור להיות כאן, הביטוח הלאומי, שיודע לתת פיצויים כשצריך, לפעמים עם לחץ בא ביטוח לאומי, בא משרד העבודה ונותן לילדים שבוע או שבועיים לחיות באיזה מלון. אם תלחץ יותר תקבל עוד שבוע. אין בזה אמות מידה מסודרות. אני יודע באופן אישי על מקרים שבהם אני טיפלתי באנשים שעברו אסונות. אז אם אתה הולך ללשכה מסוימת בעיר מסוימת, אתה מוציא משהו מסוים; אם זה במקום אחר, הוא אומר: לא, פה אני לא יכול. אין משהו אחיד. אין משהו מסודר. אני חושב – אני מפנה את זה לשר, אבל בכלל, אני חושב שגם משרד האוצר צריך לתת את הדעת על זה שבאסונות מהסוג הזה אנשים שלא היה להם ביטוח – הרי בכלי רכב גם אדם שהתרשל ולא עשה ביטוח, המדינה מבטחת אותו, את הבסיס. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> ביטוח חובה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, אני מדבר על הבסיס. המדינה מבטחת אותו. האם לא הגיע הזמן שגם באסונות מהסוג הזה, המדינה, תהיה לה איזושהי אמירה בדבר הזה? אני משאיר את זה כשאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. נושא מעורר וחשוב. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כפי שאמרתם, חבל שאין פה שר. זה לא רק חבל – המטרה שלנו בדיון הזה כן לפנות לממשלה ולמשרדים הרלוונטיים שנעשה משהו, נחשוב על משהו, על האסונות שפוקדים אותנו בנושא שרפות ילדים. אז קודם כול, ודאי צריך להתחיל בלשלוח ניחומים למשפחה האבלה, למשפחת גינצבורג, למשפחת שפירא, על האבל הגדול, על הצער הגדול, על הטרגדיה הגדולה והנוראה שפקדה אותם. הייתי, הלכתי לנחם את המשפחה השבוע, לחוש. כשמכירים מקרוב אז תמיד ההזדהות והרגש עוד יותר חזקים. לא צריך במקרה הזה בכלל להכיר, אבל בכל אופן אני מכיר את המשפחות מכל הצדדים במשך עשרות שנים של ידידות עמוקה. ומה אפשר? זאת אומרת, אנחנו יודעים שההזדהות – ותכף אגיד – הייתה הזדהות של כולם, והחיזוק בצער הזה. באמת הם ציינו את זה שהדברים האלה – ההזדהות והסולידריות שהייתה, שהייתה באמת מתאימה לעם בישראל, באיזו צורה אנשים מרחוק מציעים את הבית, מנסים לתת עזרה, החיבוק הזה של כולם, ההזדהות – נותנים להם כוח להמשיך. אבל לראות בחוש איך שהאמונה עוזרת להתגבר – המטרה להמשיך עם הבית, עם הילדים, עם הילדים שנמצאים, לתת להם את כל מה שהורים צריכים להעניק, ושההורים יתגברו על כל מה שיש להם פנימה, על השכול הזה. בזה הם עושים מאמצים מאוד גדולים, יחד עם האמונה החזקה שהם מאמינים, וזה עוזר להם להתגבר על הצער הגדול. אבל למעשה אנחנו עדים לכך שאסונות האלה קורים לנו. מאז 2008 63 ילדים מצאו את מותם בשרפות. ב-2017 עשרה ילדים נשרפו ונפטרו ומצאו את מותם בשרפות כשכולם היו בבית או בסביבת הבית. ברוב המקרים היה קצר חשמלי. דרך אגב, גם לראות את המשפחה – אין להם גם במי לתלות את זה; הם לא מאשימים אף אחד. פיצוץ שהגיע ממנורה בבית – לא היה שום דבר חשמלי בחדר, אפילו לא מכשיר נגד יתושים, האור היה כבוי, ועם כל זה מכבי האש תולים את זה באיזה קצר שקרה בתוך מנורת החשמל, שהוא שגרם לזה. אבל בסופו של דבר, מה אנחנו יכולים, מה אנחנו צריכים לעשות כדי למנוע שרפות בסדר גודל כזה? נמצאת פה יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, ואת, ביחד איתנו – פעלנו בנושא של שכיחת ילדים ברכב, כשלצערנו בכל שנה שמענו על אסונות, אסון אחר אסון, בקיץ, של שכיחת ילדים ברכב. הדמיון הוא לא דמיון, אבל אני מדבר על החלק הזה של הפעולות שאנחנו חשבנו שנכון לעשות. אנחנו הבאנו את משרד התחבורה ודחקנו בהם, דחקנו בהם כן לקחת אחריות, כן להיות שותפים למציאת פתרון. אי-אפשר להשאיר את זה להתמודדות של כל משפחה ומשפחה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, חבר הכנסת מקלב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מייד אסיים. דקה אחת על חשבון השר. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> על חשבוננו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, אין תשובה, אז אני אתן את התשובה. צריך לחזור בתשובה, אבל – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, קצת סבלנות. אין פה הרבה אנשים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בחלק הזה תמכנו בתקינה, תמכנו במשהו, בעזרה ובתמיכה של איזה אב טיפוס שיכול להציל. הפעולות שהממשלה עשתה ומשרד התחבורה עשה, יחד עם תודעה ציבורית, שיתוף שלנו כולנו ביחד – צמצמנו, ברוך השם; ירד באופן דרמטי מספר שכיחות הילדים בקיץ הזה, ואנחנו נקווה שזה רק ירד וירד, בגלל המודעות החזקה מאוד. גם בנושא השרפה, אדוני היושב-ראש, צריך לעשות פעולה. יש היום – לי היה בבית תנור יונקרס. אני לא יודע אם יש את זה לעוד מישהו; אנחנו ירושלמים. קנינו במאות שקלים איזה סוג של מכשיר שמתריע על איזה סוג של שרפה, על דליפת גז. היום יש פיתוחים טכנולוגיים, יש אמצעים הרבה יותר זולים. זה לא משהו יקר מאוד, אבל זה – כל אחד לבד. אין איזה מוצר מדף שאנחנו יודעים שהוא מומלץ, אין משהו של מישהו שאנחנו מכבדים. צריכה להיות פעולה משותפת. הממשלה לא יכולה לעמוד מנגד – ואני לא יודע אם זה דווקא שר הרווחה או שזה שרים אחרים שיכולים, או גם משרד ממשלה. בכלל, קודם כול – תקינה. בכל בית היום שבונים צריך להיות גלאי עשן, גלאי שרפה, ויכולים לעשות אותם. זו לא הוצאה יקרה וזה לא מכביד בשום דבר על הוצאות הבית. אם בתים חדשים יעשו את זה, זה גם יעבור הלאה – לצאת, לקחת. אני כן מבקש להוריד את הדיון הזה לוועדה ולקרוא לכל המשרדים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> רגע, אני כבר אפתח את התקנון. אדוני יסיים ואני אסביר מה הפרוצדורה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מודע לבעיה, ולכן אני אומר כבר מראש. הייתי איזה תקופה סגן היושב-ראש. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בסדר. אני אעזור לך, סמוך עליי. תסמוך עליי שאני אעשה לך את העבודה, אורי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יופי. לכן, את הדבר הזה אי-אפשר להשאיר כך שאנחנו נבכה כולנו – עם ישראל – בסולידריות ובהזדהות. אנחנו צריכים לקחת את הדבר הזה, לעשות מעשה, ויש מה לעשות. לא בשמיים היא. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> רגע, רגע, רגע, רק רגע. תודה רבה. הפרוצדורה היא כזאת: אין לנו תשובת ממשלה. המציעים יכולים לבקש אך ורק להעביר את זה לדיון במליאה. עם זאת, חברי כנסת נוספים שנוכחים באולם יכולים לבקש להעביר את זה לדיון בוועדה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מבקשת להעביר את זה לוועדת הפנים והסביבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אה, גברתי מבקשת, אז מצוין. אז ראשית, גברתי מוזמנת להבעת דעה מהצד, אם היא ביקשה. נכון? לאחר מכן אנחנו נצביע על הצעתה להעביר את הנושא לדיון בוועדה. המציעים לא מתנגדים, נכון? להעברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. רגע, מיקרופון. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אני רוצה, ראשית, להודות לחבר הכנסת מלכיאלי על הנושא שהם העלו. שוב אנחנו מגלים שאנחנו כחברי כנסת וכממשלה צריכים להיות אחראים לכל האזרחים והאזרחיות. גם בשוגג, גם אם טעות, אנחנו ערבים זה לזה, ואם יש משפחה שבצר לה איבדה את הכול, אנחנו צריכים לתת את הדעת. צר לי ששר לא היה כאן, אך מן הראוי שנעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה ונמצא פתרון הולם לכל אזרח ואזרחית שנמצאים בצרה. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו מצביעים כעת על ההצעה להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חמישה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר, בעזרת השם, להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פתיחת קו הרכבת החדש מתל אביב לירושלים עלול להוות פגיעה בקווי הרכבת בצפון הארץ << הלסי >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: פתיחת קו הרכבת החדש מתל אביב לירושלים עלול להוות פגיעה בקווי הרכבת בצפון הארץ, מס' 10812, 10826, 10878, 10896 ו-10897. ראשונת הדוברות – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> איפה השר? לא ראיתי חוצפה כזאת מימיי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אני מודיע, בדיוק. גם בנושא הזה אין תשובת ממשלה. כמדומני שמן הראוי כן לבקש מהממשלה להתייחס אל הכנסת קצת יותר בכבוד, ולפחות הציבור – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> עכשיו אנחנו מבינים, כבוד היושב-ראש, מה זה נקרא שאנחנו משעממים. אפילו השרים לא הגיעו. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> – – לפחות הציבור ישמע את הנושאים החשובים שמועלים כאן לדיון. ואם יהיה חבר כנסת אחר מן המציעות שיבקש להעביר את זה להמשך דיון אז יהיה גם המשך דיון, בעזרת השם. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אנחנו לא יכולים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> יש פה שתי דוברות. זה ילך מהר מאוד. חברת הכנסת שאשא ביטון, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר >> זהו? רק שלוש? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> כן. זה המון. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל דווקא במקום שהייתה אליי פנייה ממשרד השר לדחות את ההצעה בשבוע כדי שגם הוא יוכל להשתתף, אבל אני לא הסכמתי מהסיבה הפשוטה – שאני לא חושבת שאפשר לדחות את זה בעוד זמן. המצוקה של הרכבות בגליל היא גם כך גדולה מדי, ואני חושבת שצריך לתת פתרונות מיידיים. ההצעה שלי לסדר-היום באה בעקבות המשמעות או ההשלכות של הוספת הרכבת לירושלים. אז אני מוכרחה לומר כבר בפתיחה שהרכבת לירושלים היא מבורכת והיא חשובה, ואני בטוחה שלברכה שלי יצטרפו כולם. יחד עם זאת, המשמעות, וההשלכה, של אותה הוספה של קו בעצם הביאה שוב לפגיעה בפריפריה. כשאנחנו ניסינו להבין למה הדברים צריכים להיות תלויים אחד בשני, כבוד היושב-ראש, הבנו שבעצם בהוספת הרכבת לירושלים חייבים לגרוע מקווים אחרים, כי יש עומס על המסילות, כי התשתיות לא מספיקות. וכמובן, מי שמשלם את המחיר זה הרכבות בתל אביב? רכבות אחרות במרכז הארץ? אולי הרכבת בירושלים – שתתחיל בהדרגתיות? לא. מי שמשלם את המחיר אלה כמובן התושבים בפריפריה, שכבר רגילים שהם אלה שצריכים לשאת את כל הנטל על הגב. ואני רוצה לומר פה בצורה מפורשת, למי שאולי עוד לא הפנים בבית הזה, שתושבי הפריפריה הם לא החצר האחורית של מדינת ישראל, ואנחנו לא צריכים לספוג את כל מה שהמדינה רוצה לעשות במרכז ולשלם את המחיר על כל מה שמבקשים לעשות במרכז כי אנחנו נמצאים אי-שם הרחק, רחוק מהעין, ואולי בגלל זה גם רחוק מהלב. ופניתי לשר התחבורה בבקשה למציאת פתרון – אגב, הפגיעה ברכבות הייתה לא רק מהגליל אל המרכז אלא גם בתוך הגליל עצמו, בקווים ששירתו את התושבים בתוך הגליל. דווקא במשמרת של ממשלה שכן חרתה על דגלה את קידום הגליל, השקיעה הרבה מאוד תקציבים כדי לפתח את הגליל, בסוף, כשצריך לעשות איזושהי בחירה שרירותית בין הקווים, אז בוחרים במרכז, ולא בפריפריה. התקיים היום שיח בוועדת הכלכלה, ולא אהבתי את נימת השיח, כי פתאום זה הפך להיות לא מרכז ופריפריה, לא קושי בתשתיות – שאגב, היה צריך להיערך מבעוד מועד; הרכבת לירושלים לא צצה לה פתאום באיזה יום בהיר אחד. ידעו שזה הולך לקרות; הרבה מאוד שנים ידעו שזה הולך לקרות – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> להתכנס לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> – – יכלו להיערך בהתאם, ופתאום מגלגלים את זה עכשיו לאוצר ולרכש של קרונות. אז אני רוצה באמת, רק לסיכום, כדי שאנחנו גם נהיה הוגנים – אני מחזיקה בידי את התשובה של משרד התחבורה, ומשרד התחבורה כותב פה בצורה מאוד מאוד מפורשת: פתיחת קו הרכבת החדש לירושלים משמעה הוספת עשרות רכבות ליום, שכולן צריכות לעבור על גבי רשת מסילות הברזל הנתונה, העמוסה לעייפה. ממילא הדבר מחייב את הפחתת השירות בקווים אחרים, וכך נעשה הדבר, בהתאם להנחיות משרד התחבורה. זאת אומרת, הסיפור הוא בכלל לא קרונות – אגב, בהמשך המכתב כתוב שגם צריך רכש והצטיידות נוספת, והם כבר עשו את הרכש וכבר התחילו בתהליך ההצטיידות; הסיפור הוא התשתיות. ואני רוצה פה לקרוא תיגר על ההחלטה של משרד התחבורה, שבבחירה שלו להוריד הרכבות הוא בחר להוריד את שירות הרכבות בגליל ולא במקום אחר, או לפחות לווסת ולאזן. ולכן, כבוד היושב-ראש, אני כן דורשת שיהיה דיון נוסף, מעמיק – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> גברתי לא יכולה לדרוש, אבל מישהו אחר יכול. יעשו לך כבר את העבודה, זה בסדר. תודה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני מבקשת מחברי הכנסת, כדי שאנחנו – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> גברתי תסכים לכך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> – – באמת נוכל לפתוח את זה ולדון בזה כמו שצריך. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. סליחה שאני ממהר. פשוט, יש פה מישהי שצריכה להגיע לקריית שמונֶה. חברת הכנסת לאה פדידה – – << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> קריית שמונָה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> – – קריית שמונָה, סליחה. והרכבות לא משהו בדרך לשם, אז – – – << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת לאה פדידה, גברתי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אפילו אני לא השתמשתי במילים כאלה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש וכנסת נכבדה, מקומם, מביש, שהשר כץ לא נמצא פה להשיב. זה מחדל. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> רגע, רגע, רגע, אבל בואו נהיה פיירים. אמרה המציעה הראשונה – – << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שהוא ביקש לדחות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> – – שהוא אמר לה שיש לו בעיה. בואו, בסוף, חבר'ה – אני לא אוהב את זה שהוא לא פה, אני רק אומר שהוא פנה מראש וביקש לדחות. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה נושא קשה מאוד. תכף אסביר לך למה – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> הוא לא התעלם. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כשאני אקריא לך על דברים שקרו. אתה יודע מה? ביום שהוא החליט את ההחלטה, כבוד היושב-ראש, הוא התעלם – הוא התעלם מתושבי הצפון; הוא התעלם מהפריפריה; הוא החליט שלא אכפת לו שהם ישלמו את המחיר. בדרך הייתי בטוחה שזה – איך את אמרת? מפלגה שחרתה על דגלה את צמצום הפערים וקידום הפריפריה? אז לא. הסוד הזה כבר התגלה; כבר לא סוד שלא מקדמים את הפריפריה ולא מצמצמים פערים. אני אקרא לכם פוסט מאתמול, של ענת כרמל: בעודי מחכה רבע שעה בתור לכרטיס לרכבת, ראיתי את ההמון ממהר לרציף 2, כי גם אתמול הם הפסידו את הרכבת. קיצצו קרונות, קיצצו בשעות. הם הפילו אותי, דחפו אותי ורמסו אותי. לא, אני לא מאשימה אותם, כי אנחנו כבר ימים לא מצליחים להגיע לרכבת, ומי שכבר נכנס, נדחס – כמו בהמות משא. זה מה שהיא כותבת, ואנשים רבים מצטרפים אליה. איפה ההיגיון כאן? מה זה, הבטחת תחבורה מתקדמת, אז לא משנה איך? החזרת אותנו אחורה, כבוד השר. הרי לא הגיוני שכדי לתת תחבורה מפנקת וכדי לנהל את מערכת הבחירות שלך, שחשבת שהן בפתח, לעשות תמונה מנצחת יחד עם ראש הממשלה, עם הרב-קו שלך, תגיד לחבר'ה מהצפון: אתם מאבדים את עורק התחבורה הראשי שמחבר אתכם למקור עבודה, למקור פרנסה, לרפואה. איזו איוולת. מי שמך להגיד – פעם אחר פעם הממשלה הזאת אומרת: אין כסף לחיסונים – תושבי הצפון לא יחוסנו; רוצים את הרכבת למרכז – תושבי הצפון יקבלו פחות קרונות. אין דבר כזה. אדוני השר וכנסת ישראל, זה דבר של חיים ומוות – אנשים נדחקים, אנשים רומסים אחד את השני. אנשים רוצים להגיע לעבודה, אנשים רוצים להגיע למקור פרנסה שלהם, ואתם מקצצים בשעות, אתם מקצצים בקרונות, אתם מקצצים בתחבורה הפנימית בגליל, ואנחנו נשארים החצר האחורית של המדינה. אכן, את צודקת, ואת חברה בממשלה הזאת, ולכן אני תולה בך תקוות, שתצעקי ותקריאי את זעקתנו, כי לא ייתכן שבכל פעם שרוצים להראות דאגה לציבור, הצפון או הדרום משלמים. הפריפריה היא לא מטבע עובר לסוחר, לא קישוט ולא איזשהו משהו שאפשר לוותר עליו בקלות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה חייב לאלתר להחזיר את הקרונות, וכן לתגבר את הנתיבים. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לאה פדידה. חבר הכנסת חבר הכנסת מרדכי יוגב – אינו נוכח. כאמור, אין לנו תשובת שר, למרבה הצער. הפרוצדורה היא: המציעים יכולים לבקש להעביר את הנושא לדיון במליאה. אם יש חבר כנסת נוסף, אז הוא יכול לבקש גם להעביר לדיון בוועדה. האם מישהו מן החברים יש לו בבקשה? << קריאה >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מציע להעביר את זה לוועדת הכלכלה – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אדוני מבקש – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> לוועדת משנה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> – – להעביר את זה לוועדת הכלכלה. אין, המליאה לא נותנת ועדת משנה. ועדת הכלכלה – האם המציעים מסכימים להעביר את זה לוועדת הכלכלה? << קריאה >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אדוני מבקש גם הבעת דעה נוספת? אז חבר הכנסת סאלח סעד יביע דעה נוספת במשך כדקה מן הצד, ולאחר מכן אנחנו נצביע על הצעתו להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> סליחה, כבוד היושב-ראש, הוא לא יכול לעשות את זה בוועדת משנה? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, לא. יושב-ראש הוועדה שאליה זה עובר, הוא מחליט באיזה פורום הוא דן בזה. דקה אחת, אדוני, בבקשה. << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שההחלטה הזאת, האומללה, שהתקבלה על ידי שר התחבורה או המנכ"ל של הרכבת, לצמצם את הקרונות לכיוון צפון, זה פשוט ממש מרגיז, ומקומם את כלל הפריפריה. צודקות חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון ולאה פדידה. זה פשוט מגוחך. זה פשוט לעבוד על אנשי הפריפריה בעיניים. הרי המטרה שלנו בסך הכול היא למזער את הנזקים בפריפריה ולצמצם את הפערים, וגם לקרב את הצפון למרכז הארץ. מה הם עושים כאן? השקיעו עשרות מיליונים של שקלים, הגיעו שר התחבורה וראש הממשלה, הצטלמו, תמונה מאוד יפה, תמונת "שואו", וזה רק לבחירות. אז עכשיו מחליטים להוריד קרונות, ותאמינו לי, עשרות חיילים פונים אלינו – פונים אלינו מדי יום חמישי ומדי יום ראשון. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – – אנשים נמחצים שם ברכבת. אין להם מקומות. חיילים עושים את כל השבוע בבסיסים בצבא, והם פשוט לא מוצאים מקום ברכבת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה פשוט מגוחך, אז לכן, צריך לבטל את ההחלטה הזאת, האומללה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו כעת נצביע, אם כן, על ההצעה להעביר את ההצעה הזאת לסדר-היום להמשך הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> איפה השר הנגבי? << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מה קרה לשר? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אין לנו בכלל שר. אין לנו שר. חמישה תומכים, אין מתנגדים. ההצעה תועבר, בעזרת השם, להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מימוש תוכנית החומש לבני העדה הדרוזית והצ'רקסית << הלסי >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום – הנושא: מימוש תוכנית החומש לבני העדה הדרוזית והצ'רקסית, הצעות לסדר-היום מס' 10843, 10898 ו-10899. ראשון הדוברים – חבר הכנסת חמד עמאר. אדוני, בבקשה. השר הנגבי אמור להשיב, ולפי מה שנמסר לי באוזן הוא בדרכו. אה, אני רואה שאני בטעות הפעלתי הצבעה, אז אני אומר לפרוטוקול: זה היה כנראה לחיצה בטעות – – – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר שלא נמצא. אף שר לא נמצא כאן. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אז הוא בדרכו. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפי הפרוטוקול חייב להיות שר במליאה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, אבל לטובתך. אם אני אסגור את הדיון במליאה, אז הצעת החוק תתבטל. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, יש מצב לדבר עד שיגיע השר. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בסדר, אני מוכן. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים לסגור. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, דבר עד שיגיע השר. אתה יכול, חמד עמאר, גם להגיד דבר תורה לפרשת השבוע. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> כן, אמרתי, בכל הרצינות. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, בסוף המושב האחרון, ביום האחרון למושב, בעצם, עבר חוק הלאום. כל העדה הדרוזית יצאה נגד זה. לא יצאו נגד זה בגלל סמלי המדינה. ההפך הוא הנכון. אנחנו מכבדים את כל סמלי המדינה – את דגל המדינה, את התקווה; אנחנו עומדים ומצדיעים לדגל, והצדענו לדגל. התקוממנו כי אנחנו הרגשנו שאיבדנו את הישראליות שלנו בתוך חוק הלאום. ראש הממשלה זימן אותנו אליו. קיימנו דיונים במשרד ראש הממשלה קרוב לשבוע וחצי, נפגשנו איתו יותר משלוש פעמים בשבוע וחצי האלה, כל ההנהגה של העדה הדרוזית – הנהגה דתית, פוליטית – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> מקבלים בברכה את פניו של השר צחי הנגבי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אני מקבל את פניו בברכה. – – גם ההנהגה הפוליטית, גם ראשי רשויות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> הוספתי את הזמן. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שם הוחלט, נוסף על עיגון מעמדה של העדה הדרוזית בכמה חוקים, ובתוכם חוק-יסוד, על הקמת ועדת שרים בענייניה של העדה הדרוזית, וראש הממשלה בעצמו יעמוד בראש הוועדה. ובאמת, הוא הקים ועדה, וקיים כבר שני דיונים מאז. בדיון השני התברר – זה לא דברים שאני אמרתי בוועדת הכספים, ואני מקיים שם דיונים כל הזמן, דיוני מעקב, על תוכנית החומש של בני העדה הדרוזית. משרד ראש הממשלה, ממלא מקום מנכ"ל ראש הממשלה, אמר: הניצול של המשרדים לתוכנית החומש של המגזר הדרוזי – אדוני השר, לא דברים שלי ולא דברים של הכנסת; דברים של משרד ראש הממשלה – 20%. תוכנית החומש אושרה בינואר 2016, קרוב ל-2 מיליארד שקל, ואנחנו מדברים על 20% ניצול. אני יודע מתוך דיונים שאני בעצמי קיימתי בוועדת הכספים שיש משרדים שהניצול הוא אפילו אפס, שקל אחד. אנחנו מדברים עכשיו על בחירות למועצות המקומיות. עד שתקום מועצה חדשה, אחרי שראש רשות ייכנס לתפקיד, ומתחלף ראש רשות, ומקימים קואליציה, הלכו כמה חודשים. אנחנו בשנת הבחירות לכנסת, אז ילכו עוד כמה חודשים. בעצם, אם ינצלו עוד 5% מתוך התוכנית זה יהיה הישג בלתי רגיל. זה אומר ניצול של 25% מ-2 מיליארד שקל. זה ניצול אפסי. לכן, אני מבקש וקורא לראש הממשלה – הוא כבר קיים שתי ישיבות – לקרוא לכל השרים לפעול במרץ על מנת להביא את התוכנית למימוש. כשאנחנו דיברנו על הכנסת התקציב של המגזר הדרוזי לבסיס התקציב, נטען כל הזמן שהתקציב של הדרוזים הוא בבסיס התקציב, אבל מתברר שלא. אפילו שקל אחד לא נכנס לבסיס התקציב מתוכנית החומש. אני רוצה כאן לנגוע בשני משפטים בשכונת חיילים משוחררים בשפרעם. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אז שני משפטים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בעצמי קיימתי שלושה דיונים בכנסת בנושא. אני יודע איפה זה תקוע – זה תקוע עכשיו במינהל מקרקעי ישראל, שלא נותן את המחיר של הקרקע בשפרעם למשרד השיכון בשביל שמשרד השיכון יצא למכרז. לכן, אני מבקש משר השיכון – משר האוצר ללחוץ על מינהל מקרקעי ישראל להעביר את המחירים למשרד השיכון, ונצא כבר למכרז בשפרעם. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נאווה בוקר – אינה נוכחת, לכן ישיב על ההצעה השר צחי הנגבי. אדוני, בבקשה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, ראשית, אני רוצה לברך בשם הכנסת אורחים מחו"ל שנמצאים איתנו. נמצאת איתנו נעמי אדר מהקהילה היהודית בדרום אפריקה, שפעילה למען מדינת ישראל הרבה מאוד שנים. נמצא איתנו צחי ישראל, שחי בסין, אבל גם הוא עוזר למדינת ישראל מהארץ שהוא נמצא בה. מברך אתכם לשוב ארצה ביום מן הימים, עם משפחותיכם, שבניתם לתפארת, ובינתיים להמשיך ולחזק את העם היהודי ואת מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, בשבתך כדובר ויוזם ההצעה, עוד לפני שחזרת אל כס היושב-ראש, אמרת דברים נכונים. ככל שהדברים מצערים, דיברת דברי אמת מובהקים. אכן, יש אחוז יחסית לא גבוה של ניצול ומימוש וביצוע בפועל של התקציבים המאוד-דרמטיים שממשלת ישראל החליטה עליהם בכל הנוגע לסגירת הפערים, צמצום הפערים, ולשיטתנו גם ביטול הפערים בין היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים לכלל היישובים בישראל. אכן, הייתה החלטה מס' 959, שעוררה בשעתו תקוות רבות. אני עדיין מאמין בה, אדוני היושב-ראש. אני מאמין גם שהמאמצים שאתה עושה כדי לקדם את ביצועה בפועל יישאו פרי. יש לי זכות להכיר מקרוב את בני העדה – שאותה למעשה לא הכרתי, אני אפילו לא זוכר אם שמעתי את שמעה, כי כשגדלתי כנער תל אביבי צעיר, לא היו חבר'ה דרוזים בשכונה שלי בצפון תל אביב, ולא בבית הספר שלי, בתיכון עירוני ה', ולא בבית"ר, שזו הייתה תנועת הנוער שלי, ואפילו לא ראיתי רבים מהדרוזים במשחקי הכדורגל של מכבי תל אביב, ששם הייתי פוקד את האצטדיון, את בלומפילד, בשבתות. אבל איפה הכרתי לראשונה את העדה הדרוזית? כטירון, טירון בפלוגת אוגוסט 5, גדוד 202. אחד המפקדים שלי, והייתי אומר אחד מן הנערצים עלינו, הטירונים, היה פואד אבו פארס מעוספייא. הבנו דרכו מה זה העדה הדרוזית, המסירות שלה למדינה, החיבור שלה להגנת המדינה; מפקד בצנחנים שהלכנו אחריו באהבה ובעיניים עצומות. באמת, שם הכרתי בפעם הראשונה את בני העדה, ולאורך השנים, כמובן גם בצבא, ולאחר מכן בכל השירות הציבורי, זכיתי להיות מחובר לעדה. זכיתי להיות שר המשפטים שמינה, נדמה לי, את השופט הדרוזי השני מאז קום המדינה, שעדיין מכהן, ועושה חייל. << קריאה >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר_המשך >> נכון, השופט זועבי, השופט הראשון בבית המשפט העליון, מונה בתקופת כהונתי על ידי ועל ידי הנשיא ברק. לאחר מכן, כשר לביטחון הפנים זכיתי למנות את ניצב חסין פארס להיות מפקד משמר הגבול. גם הוא המפקד הראשון מבני העדה הדרוזית של משמר הגבול, שזה חיל שכל כך הרבה לוחמים דרוזים התגייסו אליו ולמשמר הגנת המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תודה. ובמשרדיי השונים גם זכיתי שיהיו לי יועצים דרוזים, הן מקרב עובדי המשרד שהיו לפני שהגעתי והן מאלה שבאו יחד איתי. ולכן, באמת, כאב לי מאוד המשבר העצום שהתחולל בעדה בעקבות חקיקה חום הלאום. אני גם שמח, אדוני היושב-ראש, להיות שותף לאותה ועדת שרים שאתה ציינת, שראש הממשלה הקים, עומד בראשה ומכנס אותה, והייתי בדיוניה. ואכן, המטרה שלנו היא לצאת מתוך הסטטיסטיקות והמספרים והביורוקרטיה ולהאיץ בצורה תכליתית את מימוש כלל ההחלטות והסעיפים של אותה החלטה 959 מפורסמת של הממשלה. אז אכן יש חסמים ויש בעיות, וחבר הכנסת חמד עמאר ציין אותם בצורה מפורטת. אני עכשיו אתייחס רק לפתרונות שאנחנו רוצים לקדם. משרדי הממשלה חייבו במהלך השנים 2016 ו-2017 כמחצית מתקציב ההחלטה בסך 2 מיליארד שקל, כלומר משרדי הממשלה קיבלו את רוב התקציב שהיה אמור להגיע אליהם מהאוצר בשנים האלה, בסך מיליארד שקל – זו אותה מחצית מהתקציב של החלטה 959 – והעבירו לרשויות המקומיות את ההרשאות להתחייב, והרשויות יכולות להוציא ולהתחייב על התקציבים האלה לשנים הבאות. דא עקא – ובעברית פשוטה, אממה – שהמימוש בפועל, כלומר התקציבים, התשלומים בפועל שהתקבלו ברשויות המקומות לאחר הביצוע, עומד רק על כ-50% בשנתיים הראשונות, כלומר רק חצי מיליארד שקל, וזה באמת הדבר שעליו מלין יושב-ראש הישיבה ומי שדיבר לפניי. עיקר העיכוב הוא בפרויקטים של תשתיות פיזיות להקמת מבנים. מטבע הדברים, אלה דברים שאורכים זמן, כי צריך לאתר קרקע להקמה, צריך להוציא היתרים ליעדים השונים, לוועדות התכנון השונות. הדבר האופטימי הוא שככל שמתקדמים בציר הזמן כך גם הביצוע בפועל עולה, אבל כשאתה בודק בנקודת זמן – אם אנחנו בודקים היום, בנקודת זמן נתונה, עדיין אחוז מאוד משמעותי מהביצוע בפועל מתעכב. אנחנו בדקנו את הנתונים לגבי שנת 2018, ומה שאנחנו מבינים זה שמשרד האוצר העביר את התקציבים שנדרשו על ידי המשרדים, אבל העברת התקציב התבצעה בפועל באיחור במהלך השנה, לכן, זה גם מעכב את הביצוע. מה שעשינו – פנינו לאוצר וביקשנו שמכאן ולהבא בכל השנים הבאות העברת התקציבים תתבצע כבר בתחילת השנה, כדי למנוע עיכובים בהוצאה. מנכ"ל המשרד, יחד עם מנכ"ל המינהלת של הפיתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי, שרק לאחרונה נבחר במכרז שהנציבות פרסמה, כבר קיימו שורה ארוכה מאוד של ישיבות עבודה עם כל משרדי הממשלה כדי לגבש את הפתרונות שיסייעו לזרז את היישום בפועל של החלטת הממשלה. אני הנחיתי את המנכ"ל, והוא העביר את ההנחיה הלאה להקים במשרד שלנו, במשרד לשיתוף פעולה אזורי, שמופקד על מימוש החלטה 959, צוות של הסרת החסמים שכולל נציגים מכל הגופים והמשרדים הרלוונטיים, למשל, ממינהל התכנון, מרשות הטבע והגנים, מרשות מקרקעי ישראל ומכל משרדי הממשלה ששותפים למימוש ההחלטה. הצוות הזה כבר התכנס לישיבה ראשונה, ואמור לזרז את הליכי התכנון, להביא להסרת החסמים ולעזור לרשויות המקומיות בהתמודדות שלהן עם תהליכי התכנון. מטבע הדברים, הם מורכבים, מתארכים, וזו הדרך היעילה ביותר לאפשר ניצול מיטבי של כל המשאבים. אנחנו עושים מפגש נוסף של הצוות הזה בצפון בקרוב. לפני כמה ימים, ביום שני האחרון, מנכ"ל המשרד, ד"ר דרזנין, כינס ישיבת עבודה עם כל נציגי משרדי הממשלה השונים ועם נציגי מערכת מרכב"ה באוצר כדי לגבש פתרון טכני שיאפשר מעקב ובקרה מתמידים אחר הביצוע בכל משרד ומשרד, וגם לעקוב אחר ביצוע ההעברות התקציביות מכל משרד, מהמשרדים השונים לרשויות המקומיות. אנחנו נשלים את המהלך הזה, והוא יאפשר לנו להגביר את המעקב והבקרה גם אחרי מה שקורה בפועל, בעיקר אחרי מה שלא קורה, כדי להבין איפה החסמים ואיפה העיכובים. גיבשנו, בעקבות הדיונים עם כל משרדי הממשלה, אדוני היושב-ראש, הצעת מחליטים. היא מנוסחת, תונח בקרוב על שולחן הממשלה, ומטרתה – להסיט תקציבים בין-משרדיים, בהסכמת המשרדים, ולאפשר ביצוע ויישום של אותם סעיפים שהמשרדים מתקשים לבצע. זה צעד שיאפשר למשרדים הנוגעים בדבר לקבל תקציבים נוספים ממשרדים אחרים בנושאים כמו ניקוז, מבני ציבור, ובזאת גם יגדל משמעותית אחוז הביצוע בפועל. כמו כן, הגענו למסקנה שמן הראוי לפרסם מכרז לשכירת יועצים טכניים, כי חלק מהרשויות המקומיות, באופן טבעי, אין להן מיומנות מקצועית מעברן כדי לבצע מימוש בפועל של משאבים בהיקף שהחלטה 959 מדברת עליה, וככל שהצוות המקצועי שיעמוד לרשות הרשות המקומית יהיה מיומן יותר, ויכיר את כלל הפיתולים והאילוצים בתחום הזה, כך ניתן יהיה לממש את התקציבים באופן היעיל ביותר. אנחנו מקימים מטה למינהלת לפיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בצפון הארץ כדי ששם יהיה עיקר הפעילות. כל היישובים הדרוזיים ממוקמים למעשה בצפון. לא רוצים לגרור אותם הלוך וחזור לתל אביב או לירושלים, לכן עדיף שיהיה מטה שיושב בצפון, ינגיש את מתן השירותים לרשויות המקומיות ויקל על המטה שלנו ללוות באופן יומיומי את האזור שנזקק להיצע שלהם, למעורבות שלהם. זה כבר אמור להיות בקרוב. היום למעשה בדרך מקרה מנכ"ל המשרד שלנו ומנהל המינהלת מסיירים ביישובים הדרוזיים בצפון ועומדים מקרוב על הצרכים. לסיכום, הדברים שאמר כאן חמד עמאר הם נכונים. המערכת מודעת להם; לא משלימה איתם; עושה מאמץ עצום כדי לנקוט מהלכים שיביאו למימוש יעיל ולניצול יעיל של התקציבים של החלטה 959. בעצם בימים אלה אנחנו מפרסמים שני מכרזים להכנת תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. יועצים מקצועיים שנשכור יעמדו לרשות הרשויות בעבודתן עם גופי התכנון. אני סמוך ובטוח, אדוני היושב-ראש, ששורת הצעדים האלה תניב פירות לטובת היישובים והאזרחים הדרוזיים והצ'רקסיים, ונראה תוצאות בקרוב. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר_המשך >> איך שאתה מציע – או להסתפק בתשובה או להעביר לוועדה. מה שנוח לך. אתה הצעת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אולי ועדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר_המשך >> איזו ועדה לדעתך רלוונטית? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כספים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר_המשך >> ועדת הכספים. מאה אחוז. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הבעת דעה של חבר הכנסת אחמד טיבי. הלכתי לפי הרישום שהיה לפניי. רשום חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני. דקה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי סאלח, הדיבור על תוכנית בהקשר של חוק הלאום והפגנות – הייתה הפגנה ראשונה של העדה הדרוזית, הפגנה עוצמתית – מעליב. כאשר יש נושא עקרוני – אלפים מרגישים שחוק גזעני פוגע בעצם הלגיטימציה של הקיום שלהם כאזרחים שווים במקום מולדתם – בא מישהו, ראש הממשלה, חשוב ככל שיהיה, ומציע לפצות אותם בתקציב כאן, תקציב שם, הקמת ועדה וכדומה. הסירוב בזמנו של הנהגת העדה הדרוזית להצעות המעליבות האלה ראוי לשבח. מה שדרוש הוא ביטול חוק הלאום ויחס שווה לכלל האזרחים, יהודים וערבים כאחד, על כל התת-קבוצות. אדם שמרגיש שהוא לא שווה, לא רק שמותר לו לכעוס, אלא מותר לו להתקומם נגד הקיפוח, הגזענות וההדרה. וכך היה בהפגנות האלה, שהשתתפו בהן גם יהודים וגם ערבים, והמאבק הזה יימשך בדרכים שונות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה, דקה. << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, הזלזול המתמשך, בשנים הרבות שחלפו, בעדה הדרוזית – אני יכול להגיד לך שיותר לא יעבוד על אף אחד. ראש הממשלה, כשהקים את הוועדה בעקבות הלחץ הציבורי בישראל כנגד חוק הלאום – זה פשוט היה מדהים: עוד תרגיל אחד של ראש הממשלה בשביל למחוק דברים, בשביל למתוח דברים, בשביל לשכוח דברים. הקמת ועדות. ותאמינו לנו, המטרה האחת והיחידה שלנו היא שינוי חקיקה מהותי בחוק הלאום. שני הדברים האלה – אנחנו צריכים לעשות אותם: להחזיר את המעמד של השפה הערבית כשפה רשמית, ושהחוק הזה יהיה חוק שוויוני, חוק-יסוד לכלל אזרחי ישראל. לשם כך, אני הצעתי שתי הצעות: הצעת חוק אחת, שעולה ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים – אני מאוד מקווה שוועדת שרים תאשר את זה – שוויון לאזרחי מדינת ישראל בלי הבדלי דת, גזע ומין; הדבר השני זה חוק הלאום – תיקון חקיקה של שוויון בחוק-יסוד: חוק הלאום שמדבר על כך שיהיה שוויון בלי הבדלי דת, גזע ומין ולאום, ועם הטבה מיוחדת לכל מי שחל עליו חוק שירות חובה. אני מבקש, אם השר המכובד שנמצא כאן – צחי, אני יודע שיש לך הרבה זכויות אצל העדה הדרוזית, חברים טובים מאוד בעדה הדרוזית – ילחץ על ועדת השרים, אני מניח שאתה יושב שם, שיאשרו את הצעת החוק שתעלה ביום ראשון בוועדת שרים, זה יכול לסייע לנו רבות בשוויון לבני העדה הדרוזית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. בעד – להעביר לוועדה; נגד – להסיר מסדר-היום. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מתן תרופה מצילת חיים לילדי הדושן החולים בניוון שרירים << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: מתן תרופה מצילת חיים לילדי הדושן החולים בניוון שרירים, מס' 10801, 10830 ו-10901. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה, אדוני. ישיב השר אלי כהן. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ערב פתיחת הדיונים סביב סל התרופות, וכמו בכל שנה, אנחנו נמצאים במצב שבו יש מיטת סדום. יש הרבה מאוד תרופות, הרבה מאוד בקשות, הרבה מאוד טכנולוגיות שמבקשות להיכנס אל הסל במטרה להקל את החיים על החולים, ולפעמים גם להציל חיים. ואם יש משהו שהכנסת הזאת הצליחה בו בצורה באמת יוצאת דופן בשנה שעברה זה היכולת לקחת את אחד המאבקים שנגעו לחייהם של 80 ילדים, 80 ילדי SMA שחולים בניוון שרירים קטלני, ובמאבק ציבורי ראוי לציון הצלחנו בסופו של דבר להביא להכנסת התרופה לסל, ו-80 ילדים קיבלו את החיים שלהם במתנה. על אף העובדה שתמיד הסל צר מלהכיל, ועל אף העובדה שאנחנו צריכים לעשות את ההתערבות הזאת באמת בדחילו ורחימו – כי בסופו של דבר הצלחה של מישהו אחד תמיד באה על חשבונו של מישהו אחר – כאשר מדובר על מאבק של ילדים אנחנו לא יכולים להישאר אדישים. ואני אומר לכם, גם בשנה הזאת יש שני מאבקים שהכנסת חייבת להתגייס אליהם. אתמול התכנסה השדולה למען מחלות יתום. גם אתה, אדוני היושב-ראש, היית חלק ממנה. ובשדולה דנו על הבעיה האמיתית, והבעיה היא בעיה אמיתית, כי החולים במחלות יתום, הסיכוי שלהם לקבל את אישור הסל לתרופה שהם צריכים – מה שהיה בשנה שעברה – הוא כמעט ולא קיים. למה? קודם כול, עד שממציאים תרופה. חברות התרופות לא משקיעות בפיתוח תרופות למחלות הללו. יש מיעוט של חולים, ולכן זה לא משתלם כלכלית. וגם כאשר כבר נמצאת תרופה, עושה ועדת הסל שיקול – שאי-אפשר להגיד שהוא לא לגיטימי – לכמה אנשים תעזור אותה תרופה שאנחנו נאשר. בגלל העובדה שמדובר במחלות שיש בהן חולים מעטים – בגלל זה קוראים להן מחלות יתום – פעם אחר פעם הילדים או החולים במחלות הללו פשוט נדחים על הסף. את הדבר הזה אנחנו צריכים לשנות גם ברמה הכוללת, על ידי הגדרה של סל תרופות ייעודי למחלות יתום שיקבע רף מינימום, לא רף מקסימום, לחולים במחלות האלה, אבל גם בהקשר של מה שקורה השנה. בשני המקרים, גם בילדי הרככת וגם בילדי הדושן – מדובר בילדים שראינו אתמול – הם אומרים: אנחנו רוצים את החיים שלנו. אנחנו לא יודעים כמה שנים אנחנו נחזיק, אבל אנחנו יודעים שהתרופה היא מצילת חיים. ולכן, אנחנו מבקשים מוועדת הסל לאשר את התרופה, ואנחנו צריכים לצאת פה במאבק משותף – אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת את שם התרופה? << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בדושן זה אקסונדיס 51, אם אני זוכר נכון, וברככת אני לא זוכר את שמה. אבל אנחנו קוראים לכל חברי הכנסת להיות שותפים למאבק הזה – 12 ילדי דושן ועוד 30 ילדי FSLH שאנחנו צריכים לעזור להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לחברי שמולי, שקדם לי, על הצגת הנושא. שנים רבות אנחנו מדברים כמעט על אותו נושא. יש שמונה ילדים חולי דושן שאנחנו מעלים את הנושא שלהם פעם בוועדת העבודה והבריאות, פעם כאן, וכל מה שאנחנו דורשים זה לאשר טיפול תרופתי שלא נמצא בסל לילדים האלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה יכולה לעלות תרופה כזאת? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לפי מה שנאמר אתמול בשדולה, כל שבוע 50,000 שקל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. אי-אפשר; המשפחות לא יכולות לעמוד בהוצאה הזאת. זה לא אנושי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – המדינה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המדינה מנוכרת לצרכים של שמונה ילדים, שמונה משפחות. תקציב מדינת ישראל הוא קצת מעל 400 מיליארד שקל. מה יקרה אם מדינת ישראל תכיל את שמונת הילדים האלה, כפי שעשתה במחלות נוספות? ב-Spinal Atrophy, ב-SMA, הצלחנו, פעם אחר פעם אחר פעם. היה תפקיד חשוב גם לסגן השר ליצמן, חיובי. נדמה לי שגם בנושא הזה הוא משקיע מאמץ, אבל בשלב זה יש אטימות לסבל של הילדים. מחלת דושן היא מחלה גנטית, אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, שבה השרירים – היא מחלה גנטית כמעט הכי נפוצה בניוון שרירים, שבה השרירים הופכים להיות תאי שומן ורקמות חיבור. מה נפגע? התנועתיות של הילד, של החולה, ולכן יש הידרדרות. אחר כך יש בעיות נשימה, ואם לא מטפלים, התוצאה הסופית ידועה. ולכן, כל מה שאנחנו מבקשים זה שממשלת ישראל, עם תקציב ה-400 מיליארד שקל, תפסיק להיות אטומה ותגלה אמפתיה, הבנה, לשמונת הילדים האלה, וגם לילדים של הרככת. מה יקרה? מה יקרה? אני מקווה – אגב, טוב שראש הממשלה לא פה, כי הוא שר הבריאות, כי אחרת הוא היה יכול לעלות אחריי ולהגיד: אתם לא מעניינים, כמו שאמר לאישה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משעממים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משעממים ולא מעניינים, כמו שאמר לאישה ההיא מקריית שמונה. שוכרן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר אלי כהן, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אשיב בשמו של סגן שר הבריאות. וכך הוא כותב: ועדת הסל מונתה אתמול ומתחילה את דיוניה בקרוב. אחת התרופות שמועמדות בדיוני הוועדה היא התרופה אקסונדיס לחולי דוּשָן. יש לציין כי השנה הוגשו כ-750 בקשות להכללה בסל לתרופות וטכנולוגיות שונות בעלות של כמה מיליארדי ש"ח. התקציב העומד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דושֵן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> דושֵן. אני מאחל לנו ורפואה שלמה, אבל באמת, מי שחולה במחלה – ותדייק את השם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דושֵן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> דושֵן. קודם כול נאחל להם רפואה שלמה. אבל התקציב שעומד בנושא הזה לרשות הוועדה הוא 460 מיליון ש"ח, לכן הוא מציין שרק חלק מהבקשות תוכלנה להיכלל בסל הבריאות בשנה הבאה. הוועדה צפויה לסיים את עבודתה בסוף דצמבר ולפרסם את המלצותיה לציבור לאחר מכן. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שמולי, מה אתם מבקשים? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> מבקשים ועדת כספים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז מה אתם מציעים? להעביר את זה לוועדה? אז בואו נצביע על העברה לוועדה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לוועדת הכספים, כהצעת השר, כי השר מסכים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, אדוני. הודעה לסגן מזכירת הכנסת. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יעקב אשר ומירב בן ארי בנושא: הוראת משרד העבודה והרווחה המגבילה את הרכב גיל התלמידים במשפחתונים מותירה תינוקות רבים ללא מסגרת מפוקחת. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום בריאות הנפש העולמי << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: ציון יום בריאות הנפש העולמי, מס' 10805, 10808, 10813 ו-10902. יציג את הנושא חבר הכנסת יהודה גליק. גם כאן – תשובה של השר אלי כהן. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, סגן המזכירה, חבריי חברי הכנסת המתוקים; מתוקות אינן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש מתוקות. מה, אתה לא רואה את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן? << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> חברות המשמר והמזכירות, עאידה, עאידה, נכון? גם המתוקות, בסדר? אבל גם חברות המשמר וכו', מן הקואליציה ומן האופוזיציה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי, 10 באוקטובר נקבע בעולם כיום בריאות הנפש. מתמודדי מחלות הנפש נראים כמו כל אדם. הם לא מסתובבים לא עם אינפוזיה ולא עם גבס, הם לא צמודים לאיזשהו מתקן מיוחד, אבל המחלה שלהם היא מחלה ככל המחלות, היא מחלה לכל דבר ועניין. עם זאת, התודעה בחברה, ההתייחסות לאנשים חולי נפש – זה כאילו קללה; זה איזשהו ביטוי – כשאדם חולה ומאושפז בבית חולים להתמודדות עם מחלות נפש לא שולחים לו פרחים, לא באים לבקר, מסתירים, מתביישים, כאילו הבן אדם חטא. יתרה מזו, בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל מיועדים לאשפוז כבית חולים. אבל בשנים האחרונות צמח ליד בית החולים מוסד אחר, שנקרא "הבית המאזן". אחד מהם קיים בירושלים ונקרא "סוטריה", וברחבי הארץ יש עוד כמה – יש אחד בהרדוף, יש ברחובות, בכרמיאל ובינוב. אבל לצערנו, הבתים המאזנים, למרות שהם נותנים פתרון מיטבי, אלטרנטיבה לאשפוז, מונעים את בעיית התדמית וגם נותנים שם ליווי אישי – הבעיה היא שלמרות שמשרד הבריאות קיבל את ההחלטה להכיר במוסדות האלה ושקופות החולים יממנו אותם, עד היום הזה קופות החולים לא שותפות בעלויות האשפוז במקומות האלה, ועל כן העלויות הן גבוהות מאוד. בסופו של דבר כל המומחים בעניין מסכימים שלמדינת ישראל ההשתתפות בעלות שם תהיה זולה יותר מאשר אשפוז בבתי חולים, אך לצערנו, הבתים המאזנים, כרגע עלותם יקרה מאוד, בהיותם פרטיים. אני קורא לקופות החולים לאמץ את החלטת משרד הבריאות ולתת את המענים לבתים המאזנים. והנקודה האחרונה היא חיזוק הטיפול בקהילה. יש אפשרות לתת מענה קהילתי בלי אשפוז, וזה מחייב גם את הקהילה להתגייס לסייע; לדעת שאדם שנמצא בדיכאון, אדם בחרדה, במאניה דפרסיה, בפוסט-טראומה – כל המחלות האלה יכולות להיות מסוכנות מאוד, אבל אם יש את ההכלה של הקהילה אפשר להתמודד עם זה ולהתייחס לזה, וזו לא בושה להיות חולה במחלה כזאת. אני קורא גם לעם ישראל, לקהילות, להיות ערניים, וגם למדינת ישראל לעודד את הפתרונות בקהילה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר אליהו כהן – מישהו קרא לו פה הכהן הגדול; אני אומר אליהו הנביא. בכל אופן יש לך שם יפה, שני השמות – גם אליהו זה שם יפה וגם כהן. אז תצליח. אני מקווה שגם תצליח להעביר את המסרים שלנו אל שר הבריאות, שאמור לענות בדיון הזה. רבותיי, אני יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, ויש הרבה פניות של אנשים שמראות מצוקה גדולה וחוסר התאמה בין המערכת הרפואית הרגילה לזו של בריאות הנפש. בריאות הנפש אינה מדע מדויק. בריאות הגוף: אתה לוקח מדחום – אתה יודע אם יש לו חום; אתה עושה לו בדיקות דם – אתה יודע מה המחלה, אתה נותן לו תרופה. גם בבריאות הגוף לא כל בני האדם דומים בתגובתם לתרופות, אבל באופן כללי פעילות הגוף דומה אצל כל בני האדם, ואפשר לייצר תרופות דומות לאותן מחלות. לא כך הדבר בבריאות הנפש. בגלל שבריאות הנפש היא מחוץ לגוף – זה הנפש, זה במוח, בלב, בנשמה, אלה דברים שאינם חומריים, פיזיים, מטריאליים, לכן גם קשה להתאים תרופה, כי כל נפש ונפש מגיבה אחרת לתלאות החיים. לכן קשה למקצועיים, לפסיכיאטרים, לתאם תרופות שמתאימות לרוב בני האדם באותה מחלה, כי כל אחד מהחולים מגיב אחרת על כל אחת מהתרופות או כל אחת מהבעיות שהוא מתמודד איתן. ולכן מאוד קשה בעניין הזה, והיו שנים שבאמת זה נראה – מי שזה היה מר גורלו, לא היה שום טיפול, והיו שנים שהסתירו, גם ילדים. רק לפני 40 שנה ילדים מיוחדים היו מוסתרים, ואז החלה המהפכה, לפני 40 שנה, בהקמת החינוך המיוחד – אחד מהם היה הרב דב לוי, זיכרונו לברכה, שייסד את שיח סוד – והביאו את הילד המיוחד לקדמת הבמה. בבריאות הנפש למבוגרים עדיין לא זכינו שבריאות הנפש תהיה מכובדת ותהיה ראויה ותהיה מטופלת כמו בריאות הגוף. מה שצריך לעמוד, לדעתנו, לעיני משרד הבריאות זה להבין שבריאות הנפש, רפואת הנפש, חייבת להתנהל בצורה שונה מבריאות הגוף. אתה נכנס לבית חולים רגיל – כל בני האדם ששוכבים באותו חדר הם אותו הדבר, אותה מחלה. פה מדובר בטיפול בצורה עדינה, עם הלב, עם הנשמה, ברצף טיפול מתאים, מעבר לאשפוז, במשך שנים, לכל חולה וחולה, בקהילה – כמו שהוזכר כאן – אחרת הטיפול לא יביא לתוצאה הרצויה. ולכן, בגלל שהמצב הוא כזה, יש מצב שקופות החולים – הייתה רפורמה במערכת בריאות הנפש. צריך לבדוק גם את קופות החולים וגם את החברות, העמותות, המוסדות, שעוסקים בשיקום חולי נפש, שקורסים תחת העומס, אבל מי שסובל באמת מהקריסה הזאת הם הסובלים בנפשם ובני המשפחה שלהם. אני לא דורש הגדלת תקציבים ומיליארדים נוספים, כבוד השר, לעניין של בריאות הנפש, אבל אותם מיליארדים שמוקדשים – כמו שלגבי החינוך המיוחד ומחלות של פיגור ודברים כאלה יש במשרד הרווחה צורה מאוד מסודרת וברורה של איפה הכסף הולך, כך צריך להיות במשרד הבריאות לבריאות הנפש. צריך ליצור מצב ברור – מהן הזכויות שמקבל החולה, ולפקח היטב על כך שהכספים הרבים שמוזרמים ממשרד הבריאות יגיעו לנפש החולה, ולא לארגונים ולמוסדות ולקופות החולים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר אלי כהן, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אייכלר, קודם כול, התוודענו בשם אליהו, אז יש לך גם אל וגם יהו, ונוסיף גם כהן. אז אחרי זה, בפעם הבאה, תזכור לדבר על זה. חבריי חברי הכנסת, בקשר להצעות הדחופות שהועלו כאן, אני אשיב בשמו של סגן שר הבריאות ליצמן. וכך הוא כותב: אכן, נושא בריאות הנפש הינו נושא בעל חשיבות עליונה, ועומד בלב השיח הציבורי בארץ ובעולם. בשנים האחרונות, הוא מציין, משרד הבריאות פעל בכמה מישורים בתחום זה, ובכלל זה בנושאים הבאים, כפי שהוא מפרט: קידום בריאות הנפש בקהילה – כאן מדובר על הרפורמה בבריאות הנפש, שבה הועברה האחריות לקופות החולים, וכיום מטופלים כ-300,000 איש במסגרות ובמסלולים שונים. הקופות מפעילות עשרות מרפאות ומאות נקודות שירות ומטפלים עצמאיים לרווחת הציבור. בעייתה העיקרית של הרפורמה היא תורי המתנה, שנגזרים בעיקר מעלייה בביקושים ומירידת הסטיגמה. בכוונת משרד הבריאות להוציא סטנדרטים לקופות החולים ולהגדיר מהם זמני ההמתנה המקסימליים לטיפול במטופל, הן לייעוץ רפואי והן להתערבות שיחתית – פסיכותרפיה. במקביל פועל המשרד בצוותי עבודה לקראת פתיחת הסכמי הרפורמה, ומפעיל חשיבה רבה בקשר לניווט העתידי של התהליך. עוד הוא מציין שמתקיים מעקב אחר מודל הבתים המאזנים. הוא מציין שקיימים חמישה בתים כאלה. הבתים עדיין בשלב של מעקב ניסיוני של המשרד. המשרד יצר אמות מידה לפעילתם של הבתים, והם נמצאים תחת בקרה. בסך הכול, בשנתיים האחרונות טופלו כ-313 איש בבתים. אנשי המקצוע במשרד רואים במודל מודל מבטיח, והם מתכוונים לדון בהבטחת איתנותו. כמו כן, הם מציינים – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – שעד היום קופות החולים לא אימצו את העמדה של משרד הבריאות. משרד הבריאות תומך, אבל קופות החולים – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גליק, אני בטוח שאתה יודע שזה נושא חשוב, ואני מניח שאם הגשת שאילתה, את בטח מכיר את הנושא הזה לעומק, ואת רוח הדברים שלך אני מבטיח שנעביר גם לסגן השר ליצמן. במהלך השנתיים האחרונות פעל משרד הבריאות להפחתת השימוש באמצעים מגבילים – הגבלות מכניות בבריאות הנפש. עד כה חלה הפחתה בכ-60% מההגבלות. הוצא חוזר מנכ"ל בנושא, והוספו משאבים חלקיים לבתי החולים, בעיקר תקני סיעוד ותקני סטודנטים. נערכו הכשרות באוקספורד ובבתי החולים הפסיכיאטריים, והם ממשיכים בהטמעת השינוי. קיימת תוכנית בינוי לשיפור תשתיות בתי החולים, ולאחרונה החלו לפעול תוכניות העשרה ופנאי בכל בתי החולים לרווחת המטופלים. נפתחו שמונה שירותי טיפול יום להפרעות אכילה למבוגרים, וכן הורחבו השירותים לילדים ונוער. שני שירותים נוספים ייפתחו עד סוף השנה הנוכחית. הם מציינים שהם עוסקים בפיתוח מודלים ושירותים עבור מטופלים מורכבים – אוכלוסיות קצה, כפי שזה מוגדר – מכרז קהילה משקמת, אשר הינו מודל אשר עתיד להוציא מבתי החולים הפסיכיאטריים את החולים הכרוניים ולשלבם בקהילה, מכרז שעומד לצאת עד תום השנה הנוכחית. תוכנית לאומית למניעת אובדנות: בהחלטת ממשלה מס' 1091 הוקצה תקציב ייעודי לשנים 2014–2016. היקף התקציב אשר הוקצה בהתאם להחלטת הממשלה עמד על 55 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים המוזכרות. כמו כן, קיים תקציב של 18.4 מיליון ש"ח בבסיס התקנה התקציבית הרלוונטית, אשר שווה ערך ל-55 מיליון ש"ח לשלוש השנים, בדומה לרמת התקציב אשר נקבעה בהחלטת הממשלה, ומתוכם זמינים לשימוש כעת כ-13 מיליון ש"ח. המשרד, הם מציינים, מייחס חשיבות רבה לנושא מניעת אובדנות, וממשיך לעקוב אחר התקדמות תוכנית העבודה ולפעול כדי לשפר את מדיניותו בנושא. בימים אלו נמצאת בתהליך גיבוש תוכנית העבודה לשנת 2019, ובסופו הם יאשרו את משימות היחידה למניעת אובדנות ואת היקפן התקציבי. לסיכום, מציין סגן השר ליצמן, המשרד פועל ללא לאות לפיתוח מנגנוני בקרה ושיפור השירות בתחום כה רגיש, והוא רואה את טובת המטופלים ובני משפחותיהם לנגד עיניו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> מה אתם מבקשים, החברים? << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> דבר אליהו הכהן. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אם אתה מסכים – – – בוועדה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> מקובל. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מציעים לוועדה לפניות הציבור. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> הוועדה לפניות הציבור. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אם השר מסכים, אין לנו בעיה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> מסכימים. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לפניות הציבור נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שלושה, אין נמנעים ואין מתנגדים. ההצעה תעבור לוועדה לפניות הציבור. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> חברי הכנסת, אני אקרא מחדש את ההודעה, בגלל שטעיתי קודם. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יעקב אשר ומירב בן ארי בנושא: הוראת משרד העבודה והרווחה המגבילה את הרכב גיל הילדים במשפחתונים ומותירה תינוקות רבים ללא מסגרת מפוקחת. תודה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הסתות נגד המועמדים הערבים לרשויות המקומיות בערים המעורבות << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה האחרונה לסדר-היום: הסתות נגד המועמדים הערבים לרשויות המקומיות בערים המעורבות, מס' 10861. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> אתם יודעים ערבית, אתם יכולים לדבר אחד עם השני בערבית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני יכולה לדבר בערבית, רק אני אכבד את שני חברי הכנסת והשר, או בעצם חבר הכנסת, היושב-ראש, סגן השר והשר שנשארו עד השעה המאוחרת הזאת, סבלו בשקט וחיכו להצעה הרגילה שלי. אז אני אכבד אותם ואדבר בעברית. האמת, כולנו יודעים שחזרנו לכנסת בתחילת השבוע הזה, אבל שם, בכפרים ובערים, קיימות מערכות הבחירות המוניציפליות. יש לנו עוד 12 ימים אשר בהם כל צד ינסה לשכנע שצריך לבחור בו. הייתי רוצה לראות מערכת בחירות שיש בה ניסיון לשכנע את האזרח הפשוט למה צריך להצביע עבור בן אדם מסוים או מפלגה מסוימת בכך שנותנים לו לדעת מה התוכניות החברתיות, הפוליטיות, התרבותיות של כל צד, שבאים בשקיפות רבה ומדברים על איך ינהלו את המועצה המקומית. בחלק מהרשויות המקומיות ואצל חלק מהמועמדים זה מה שקורה, שבאים ומדברים לשכל של הבוחר ולרצונות שלו – מה באמת אזרח פשוט היה רוצה לראות בכל עיר ובכל מקום מגורים שהוא חי בו. אלא שבחלק מהמקומות, ובעיקר איפה ששתי האוכלוסיות, הערבית והיהודית, חיות ביחד – אני באה מעיר מעורבת, ואני מאוד שמחה לדעת שעד היום הזה עוד לא נתקלנו בקמפיינים או בתעמולה לבחירות, בינתיים, בעיר עכו, ואני מקווה שזה יישאר ככה, שנגועה בגזענות או שיש בה ניסיון להסית נגד ציבור מסוים, אבל בשאר הערים המעורבות, ובערים שיש בהן ערבים שחיים עם יהודים, ראינו הרבה מאמצים, לצערי הרב, מצד חלק מהמפלגות, להסיט את הדיון ולהסית נגד חלק מהבוחרים בזה שהביאו לקמפיינים נוטפי גזענות, הסתה, מיזוגניה ושיסוי. זה מתברר יותר ויותר גם בשלטי החוצות וגם באמירות המאוד-קשות של מועמדים מובילים, או אפילו מועמדים שמובילים בתוך מפלגות ארציות. מה שמעניין הוא שרוב הקמפיינים האלה – וזה מעיד על משהו – שרוב הקמפיינים הגזעניים הם קמפיינים של רשימות ששייכות למפלגות ארציות שקיימות בתוך הבית הזה, שיש להן ייצוג בכנסת. אני מצטערת להגיד שוב שהם גם יושבים בצד הזה של האולם, כלומר חלק מהקואליציה. אנחנו ראינו ברמלה – איפה ש-23% מהאוכלוסייה שגרה שם, ברמלה, מתושבי העיר, היא אוכלוסייה ערבית והם אזרחים ערבים – שתלו שלטי חוצות לפני יומיים שנראית בהם בחורה, שבחרו כנראה במיוחד שהיא תיראה מאוד אשכנזייה, בחיג'אב, עם כיסוי ראש, והסיסמה: מחר זאת יכולה להיות הבת שלך. אלה שלטי החוצות. המשיכו מתחת לסיסמה: רק בית יהודי חזק ישמור על רמלה יהודת. לצערי הרב, זה ניסיון – אפשר להגיד גזעני, וזה ברור, אבל זה ניסיון שלא מביא בחשבון את ההשלכות של מערכת ההסתה מהסוג הזה. בתל אביב – נהוג במדינה להגיד: מדינת תל אביב, הליברלית, הפלורליסטית – גם בתל אביב, מה שנקרא בירת הדו-קיום; יש אנשים שאומרים כך על תל אביב, וששם אפשר שכולם יחיו אחד לצד השני בלי הבדל – מפלגת השלטון, ואני מתכוונת למפלגת הליכוד, מתייחסת לערבים בכינוי "הם", וליהודים "אנחנו", והסיסמה היא "או אנחנו או הם". איום כזה. מה זאת אומרת "או אנחנו או הם"? איך יכול להיות? בעצם, למה אני שואלת איך יכול להיות? זה כן יכול להיות. דווקא יכולה להיות נימה כזאת שתבוא ממפלגת הליכוד, מנציגים של מפלגת הליכוד, כאשר ראש הממשלה לא מפסיק לדבר על האזרחים הערבים בנימה כזאת; כאשר הוא מסית נגד מנהיגי האוכלוסייה הערבית ונגד נציגי האוכלוסייה הערבית בצורה כזאת. למה ציפיתי? כנראה זה מחלחל וחודר עמוק מאוד, וזה מגיע לרמה המקומית. רק מה? ברמה המקומית זה גם יוצא לרחוב. זה לא רק נאומים שיוצאים שם לחלל של הכנסת, אלא זה יורד לרמה של השכונה, איפה שחיים היהודי והערבי והערבייה והיהודייה ביחד באותה שכונה. אני חיה בבניין שיש בו שכנים טובים יהודים ושכנים טובים ערבים, ואנחנו בקשר טוב. תתארו לעצמכם – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – ראש העיר שלך? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודעת שסניף הליכוד יוצא נגדו, אז בוא לא ניכנס לזה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> לא, ודאי שלא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קריאה להצבעה בפתק ירוק זו לא יציאה נגד המועמד? אז בוא – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא אנהל מערכת בחירות של אף ראש עיר עכשיו. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה שאכפת לי זה ההסתה לגזענות. אני אמרתי בתחילת הנאום שלי שאני שמחה שעד עכשיו – זה לא אומר שאין גזענות בעיר וזה לא אומר שאין שנאה בעיר, אבל לפחות עד עכשיו זה לא היה חלק מקמפיין הבחירות. אני מקווה מאוד שזה לא יהפוך לקמפיין בחירות. בחיפה, כמובן, הייתה גם הסתה על המועמד – על מועמד ערבי במיוחד, והוא דווקא המועמד של המפלגה שלי, אבל גם הייתה קריאה לקנות רק מסוחרים יהודים, לקדם סוחרים יהודים. היה רצון אצל אחד הבוחרים ליצור רשימה, רשימת מומלצים, רק של סוחרים יהודים, שמותר לקנות מהם. אני חושבת שאין בינינו חילוקי דעות שדעות כאלה – לפחות המעט שנמצאים בתוך האולם עכשיו – אני מקווה מאוד שאין חילוקי דעות שקמפיינים כאלה, אי-אפשר לנטוע אותם עמוק בתוך האוכלוסיות, איפה שגרים ביחד יהודים וערבים, ולא להביא בחשבון את ההשלכות שיכולות להתפתח. אצלנו בערבית אומרים: (אומרת בערבית ומתרגמת:) זאת אומרת, הבחירות באות ליום אחד, אבל העיר או מקום המגורים נשארים לעד. קמפיין כזה לא תורם לראייה כזאת אלא מחדד יותר ויותר את הגישה המסיתה, את הגישה שמלבה את השנאה בתוך אוכלוסייה, שתמשיך לחיות גם אחרי הבחירות ותמשיך להיות במקום הזה, אלא אם כן מישהו מתכנן משהו אחר. לצערי הרב, אני חושבת שכשאנחנו יושבים פה בכנסת ומבטאים דברים גזעניים – והיום הזה אנחנו דיברנו הרבה על גזענות ועל קו פוליטי גזעני – אנחנו לא מביאים בחשבון, או אלה שמסיתים לא מביאים בחשבון איך האדם הפשוט יכול לתרגם את הדברים הקשים שנאמרים פה ביום-יום. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), נקבע בסעיף 39א, שרשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לרשויות המקומיות אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, בין היתר, הסתה לגזענות. אני רציתי לשאול – ואני יודעת שיש סמכות לוועדות המקומיות, לוועדות הבחירות המקומיות, גם לפסול וגם להסיר קמפיינים: האם היו יוזמות מצד ועדות מקומיות לפעול בכיוון של מיגור תופעת הקמפיינים המסיתים והגזעניים, כל הקמפיינים האלה, ואיפה? מעניין מאוד איזה תפקיד – אני חושבת שמאוד חשוב לנו לדעת אם משרד הפנים הוציא הוראות ברורות שמפעילות את החוק כמו שצריך ושוועדות הבחירות יבינו את החשיבות של התפקיד שלהן במניעת קמפיינים גזעניים כאלה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן השר חבר הכנסת משולם נהרי. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת המתמידים שנשארו לשמוע, לפחות יש אל מי לדבר. חברת הכנסת, הדברים שאמרת הם דברים קשים, וזו המציאות. אנחנו עדים לשיח שלא חלמנו עליו, שיח מאוד קשה, ואנחנו רואים את זה בהרבה מקומות. אנשים שרוצים להיות נבחרי ציבור מנסים להיבנות על השמצות. ולזה קוראים נבחרי ציבור. אני לא יודע למה קוראים להם נבחרי ציבור. במה הוא נבחר – בזה שהוא יודע להטיח האשמות באחרים? להיבנות על חורבנו של השני? תבוא ותציע לנו עולם יפה יותר. היה דור המבול; עכשיו אנחנו אחרי המבול. תבנה משהו חדש, תן בשורה, אבל למה להיבנות על חורבנו של השני? אנחנו רואים את זה באשדוד. אי-אפשר להאמין שבמדינת ישראל קורה דבר כזה, לגבי הדתיים, לגבי החרדים. אם זה היה קורה בחו"ל היינו צועקים: אנטישמיות; לא יכול להיות דבר כזה, ורצים לאו"ם, רצים לכל מיני מקומות. פה, באשדוד, בלב המדינה, משתלחים ואין גבולות. כסדום היינו, לעמורה דמינו. כל השיח הזה – זה שיח בין צעירים, ובין מבוגרים. אין תרבות דיבור. אני חושב שמערכת החינוך צריכה להתעשת ולחנך למידות טובות, לנימוסים והליכות; לדעת לכבד אחד את השני. אני חושב שצריך לעשות את זה כשהתלמידים עדיין נמצאים במערכת החינוך ולגדל דור חדש. אמרתי את מה שאני מרגיש ומה שאני רואה, ופשוט המצב הולך ומחמיר; הוא לא נהיה יותר טוב, הוא לא הולך ומשתפר, אלא הוא יורד לדיוטות תחתונות. לגבי משרד הפנים: ראשית, חשוב לי להבהיר שמשרד הפנים מגנה בתוקף כל שימוש בתעמולה מסיתה וגזענית כנגד כל קבוצת אוכלוסייה שהיא וכנגד מועמדים למועצות ולרשויות. אירוע הבחירות המוניציפליות הוא אחד מיסודות המשטר הדמוקרטי בישראל, ויש חשיבות גבוהה במיוחד לשמירתו כהליך המכיל את מגוון קבוצות האוכלוסייה בחברה הישראלית ומאפשר לכל תושב להשמיע את קולו, להציע את מועמדותו ולהשפיע על התהליך הדמוקרטי החשוב, בהתאם לקריטריונים הקבועים לכך בחוק. משרד הפנים איננו הגוף האמון על ניהול קמפיינים ציבוריים ופוליטיים של רשימות המועמדים המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ. הסתה לגזענות או הסתה לאלימות הן עבירות פליליות, ועונשן בצידן, ומשטרת ישראל, כגוף האמון על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי, אמורה לבחון ולחקור תלונות על הסתה לגזענות או לאלימות, בין שההסתה נעשית במסגרת תעמולת בחירות לרשויות המקומיות ובין שבכל דרך אחרת. זו הייתה השאלה. לגבי ההסתה, אני חושב שזה התפקיד של משטרת ישראל, במקום שעוברים על החוק, אז – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בבוקר השר לביטחון פנים אמר שזה לא תפקידה של המשטרה, אלא שזה מועבר לפרקליטות. כל אחד – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הסתה שיש לה השלכות והשפעות – זה משטרת ישראל, אבל אם היינו מדברים לא על הסתה אלא על תעמולה שהיא לקויה, אז יש את ועדת הבחירות, ואני לא רוצה להיכנס לתפקיד של ועדת הבחירות, אבל זה תפקידה. ועדת הבחירות היא עצמאית, והיא זו שיכולה לפסול – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> היא לא כפופה למשרד הפנים. היא זו שיכולה לפסול גם קמפיינים. ושמעתי את השאלה בסוף בסוף, אם היו מקרים כאלה. זה לא קשור לתשובה שלי, אבל היו כמה מקרים, נדמה לי אפילו 200 מקרים כאלה, והיא דנה בהם בימים האלה, ועדת הבחירות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש כ-200 מקרים שוועדת הבחירות דנה בהם? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, כן. אני אגיד לך בדיוק. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל שר הפנים ממנה. אתם במשרד הפנים ממנים את הוועדות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בחודשים האחרונים הוגשו וטופלו על ידי השופטים כמעט 200 עתירות על הפרות של חוק דרכי התעמולה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, כללי, אבל לא בעניין – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, באופן כללי, אבל שתי העתירות שנוגעות להסתה וגזענות, דנים בהן בימים אלה. לכן, הם גם הכתובת. אם זה עניין של תעמולה לא נכונה והכול אז זה ועדת הבחירות, ואם זו הסתה, משטרת ישראל לא יכולה להתעלם. אנחנו יודעים לאן מביאה הסתה ומה עשתה בעבר ההסתה, ומשטרת ישראל, בסופו של דבר, היא שצריכה להתמודד עם התוצאות הקשות. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מציע להסתפק, אבל אם – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני חושבת שיש משהו חסר באחריות – האחריות של מי ואיך – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז בוא נציע להעביר לוועדת הפנים, אדוני השר, ונקיים דיון שם. נבקש מיושב-ראש ועדת הפנים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אין לי התנגדות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז נצביע על העברה לוועדת הפנים. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שלושה, אין נמנעים, אין מתנגדים. הנושא יועבר לוועדת הפנים להמשך דיון. תם סדר-היום. להזכירכם, ביום ראשון, י"ב בחשוון התשע"ט, 21 באוקטובר 2018, בשעה 17:00 תקיים הכנסת ישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, במלאות 23 שנים להירצחו. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:17. << סיום >>