דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ב' ישיבה שס"ו הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת העשרים יום שני, י"ג בחשוון התשע"ט (22 באוקטובר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 נאומים בני דקה 8 אורי מקלב (יהדות התורה): 9 יעל גרמן (יש עתיד): 10 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 10 אכרם חסון (כולנו): 11 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 11 אורן אסף חזן (הליכוד): 12 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 13 עליזה לביא (יש עתיד): 13 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 14 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 14 ענת ברקו (הליכוד): 15 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 15 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 16 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 17 עודד פורר (ישראל ביתנו): 17 ענת ברקו (הליכוד): 18 נחמן שי (המחנה הציוני): 19 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 19 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 20 דב חנין (הרשימה המשותפת): 21 פנינה תמנו (יש עתיד): 21 סאלח סעד (המחנה הציוני): 22 הצהרת אמונים של חבר הכנסת משה מזרחי 22 משה מזרחי (המחנה הציוני): 23 איציק שמולי (המחנה הציוני): 27 הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 28 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 28 שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 30 אורי מקלב (יהדות התורה): 32 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 34 אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 35 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 36 הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 112), התשע"ד–2013 37 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 37 דב חנין (הרשימה המשותפת): 38 אורן אסף חזן (הליכוד): 40 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 43 מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): 43 חילופי גברי בוועדות הכנסת 43 מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): 43 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התשע"ט–2018 44 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 44 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 46 מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): 46 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 47 איציק שמולי (המחנה הציוני): 47 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 48 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 49 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התשע"ט–2018 49 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 49 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 49 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 49 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 51 יהודה גליק (הליכוד): 52 דב חנין (הרשימה המשותפת): 54 סאלח סעד (המחנה הציוני): 55 נחמן שי (המחנה הציוני): 56 עיסאווי פריג' (מרצ): 57 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 66 אורן אסף חזן (הליכוד): 67 השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: 71 הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018 74 יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): 75 קארין אלהרר (יש עתיד): 78 הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 4), התשע"ח–2018 83 השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: 83 מאיר כהן (יש עתיד): 85 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 87 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 87 עליזה לביא (יש עתיד): 89 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 89 רויטל סויד (המחנה הציוני): 90 נחמן שי (המחנה הציוני): 91 יהודה גליק (הליכוד): 93 רוברט טיבייב (המחנה הציוני): 95 נאוה בוקר (הליכוד): 98 יוסי יונה (המחנה הציוני): 104 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 106 עמר בר-לב (המחנה הציוני): 108 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 113 לאה פדידה (המחנה הציוני): 123 אורן אסף חזן (הליכוד): 129 מיכל בירן (המחנה הציוני): 144 הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט–2018 153 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 153 תמר זנדברג (מרצ): 155 מיכל רוזין (מרצ): 156 יואל חסון (המחנה הציוני): 157 עליזה לביא (יש עתיד): 158 מירב בן ארי (כולנו): 160 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 163 יהודה גליק (הליכוד): 164 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 165 רויטל סויד (המחנה הציוני): 168 שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 169 לאה פדידה (המחנה הציוני): 170 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 171 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 172 סאלח סעד (המחנה הציוני): 175 מאיר כהן (יש עתיד): 175 עיסאווי פריג' (מרצ): 176 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 178 פנינה תמנו (יש עתיד): 181 מיקי לוי (יש עתיד): 181 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 182 רחל עזריה (כולנו): 184 מוסי רז (מרצ): 185 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 187 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 187 הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התשע"ט–2018 188 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 188 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום י"ג בחשוון התשע"ט, 22 באוקטובר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע"­ט­–2018, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התשע"ט–2018; הצעת חוק התרבות והאומנות (תיקון מס' 2), התשע"ט–2018. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/5749/20 וכלה בהצעת חוק פ/5758/20: הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג בעניין מסתננים), מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הרחבת תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל לעדה הדרוזית), מאת חברי הכנסת חמד עמאר, רוברט אילטוב, עודד פורר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018, מאת חברת הכנסת ענת ברקו; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – עישון בבית משותף הפוגע בשכנים), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת יהודה גליק; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – הגדרת עבירת מין), התשע"ט–2018, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק-יסוד: השוויון (תיקוני חקיקה), מאת חברי הכנסת סאלח סעד, לאה פדידה, רוברט טיבייב, יעל כהן-פארן, איל בן ראובן, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, רויטל סויד, יואל חסון, איציק שמולי, איתן כבל, איתן ברושי ויחיאל חיליק בר; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ בין-ארצי), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יעל כהן-פארן, יוליה מלינובסקי, רועי פולקמן, יוסי יונה, מיכל בירן, נחמן שי, איתן ברושי, איילת נחמיאס ורבין, דב חנין, איימן עודה, תמר זנדברג, מיקי רוזנטל, רויטל סויד, איל בן ראובן, מרב מיכאלי, יעל גרמן, קסניה סבטלובה, איציק שמולי, סתיו שפיר, יואל חסון ומיכל רוזין; הצעת חוק העונשין (תיקון – נסיבות רפואיות), התשע"ט–2018, מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. עוד אודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, עם התפטרותו של חבר הכנסת זוהיר בהלול, שנכנסה לתוקפה ביום ט' בחשוון התשע"ט, 18 באוקטובר 2018, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. עוד הונח היום על שולחן הכנסת דוח ביקורת שנתי של מבקר המדינה 69א, וכן הערות ראש הממשלה לדוח זה. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת הודעת שר החקלאות ופיתוח הכפר חבר הכנסת אורי אריאל על מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יצחק וקנין ואיתן ברושי בנושא: קריסת חקלאים בענף הפטם. מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת איתן ברושי, עפר שלח ואחמד טיבי בנושא: קיצוץ של 22% בתקציב 2019 של מכון וולקני. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אכן, כפי שגם שמענו ממזכירת הכנסת, לאחר נאומים בני דקה אנחנו נשמע את הצהרת האמונים של חבר הכנסת החדש-ישן משה מזרחי, אבל בינתיים אני מפעיל את ההצבעה על מנת שתוכלו להירשם לנאומים בני דקה. בבקשה. מה קרה? מה קרה? מה קרה? משהו קרה. טוב, אנחנו נעשה ניסיון נוסף. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> לנו זה הצליח. << קריאה >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << קריאה >> אצלנו זה עבד. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אצלנו זה עבד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה עבד בסוף? עבד. אוקיי. אז אנחנו נקווה שזה אכן עבד בסוף, ולכן נבקש מחבר הכנסת אורי מקלב לפתוח היום נאומים בני דקה. כן, אכן עבד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר התבשרנו בשורה לא טובה: ספר תורה נשרף והושלך לפח. גבאי בית הכנסת הגדול בעיר חדרה הזדעזע לאחר שגילה את ספר התורה השרוף כשהוא מושלך לפח אשפה. הצער גדול. המשטרה חוקרת את נסיבות האירוע. אומנם יש עיתונים כמו יתד נאמן והמודיע ששמו את שרפת ספר התורה בכותרת הראשית, אבל אני לא חושב שיש חשיפה גדולה לשרפת ספר התורה, ובמקומות אחרים לא דיברו על כך. אני חושב שיש חובה שלנו להביע זעזוע מעצם שרפת ספר התורה, וזה לא משנה כרגע מי עשה את זה ולמה הוא עשה את זה. גם במקרה שמדובר באדם מעורער בנפשו, עצם שרפת ספר התורה, שהוא הספר הקדוש ביותר לעם ישראל במשך אלפי שנים, שבכל שבוע מיליוני אנשים קוראים בו; לא קיים תקדים לקדושה לספר כמו שיש לספר התורה, שהוא קדוש לעם היהודי, שהאותיות שלו נכתבות אות-אות עם קולמוס, עם דיו, על קלף מיוחד. לא מצאנו שספר חוקים של עם, של מדינה, אוגדים אותו, מכבדים אותו, כותבים אותו באמת בהרבה דינים ובצורה של לשם ייחוד מסוים, מיוחד – לכתוב את ספר התורה כדי להפוך אותו קדוש מאז יצירתו, מאז יצירת הקלף ומאז עיבודו, ולאחר מכן, כשמכניסים ספר תורה, השמחה מאוד מאוד גדולה, ועם אירוע מיוחד, כמעט כמו כלה, כמו כלה לחופתה. ואנחנו היום נמצאים במדינת ישראל וספר תורה נשרף. אנחנו צריכים להגיד שאנחנו צריכים להצטער, וכולנו צריכים להצטער. גם כשמוצאים מישהו שנהרג ליד העיר, או שמת ליד העיר, זקני העיר אומרים: ידינו לא שפכו את הדם הזה. אין חשש שהם שפכו, אבל לא מספיק עשו, לא מספיק הצטערו. לכל הפחות שביחד, כקולקטיב, נביע צער על שרפת ספר התורה, ספר שקדוש לעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מקלב. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, כידוע לכם, לאחרונה אנחנו שומעים על התפרצות של כמעט מגפת חצבת. לכאורה, כל אחד שעבר חצבת אומר: אה, עברתי את זה, זה לא נורא, אבל האמת היא שבחצבת ישנם סיבוכים שעלולים להביא אף למוות. אני לא נמצאת כאן כדי להפחיד. אני חושבת שרופאים יכולים בהחלט לבוא ולומר מהן תופעות הלוואי המסוכנות של חצבת. אני נמצאת כאן אחרי שאנחנו דנו היום בוועדה על המשמעות של המחלה, ואני מבקשת מכל ההורים ללכת ולחסן את ילדיהם. אישית אני נגד חוק שיכריח את ההורים לחסן, אבל אני גם חושבת שיש בזה חוסר אחריות לא לחסן את הילדים, ולגרום לכך שילדים אחרים שנמצאים בגן או בבתי הספר עלולים להידבק. אז אנא, לכו להתחסן, ואני מבקשת גם מהרבנים באזורים חרדיים ודתיים בבני ברק ובירושלים, ששם נמצאו באמת ריכוזים של הידבקויות בחצבת, לבוא ולקרוא לכולם ללכת ולהתחסן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אכרם חסון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לאחרונה יש הגברה של החרמת דחפורים, משאיות, מכוניות וקנסות גבוהים שעוסקים בבנייה ביישובים הערביים, בשל החוק שהתקבל בכנסת על החמרת הענישה, הקנסות המינהליים הכספיים וחילוט רכבים. אני חושב שאלה עונשים כבדים מדי, חמורים, שמיועדים בעיקר נגד החברה הערבית והיישובים הערביים. חברי טלב אבו עראר ואני, וגם סעיד, דנו בנושא הזה גם בוועדה, ופנינו ליועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט כדי להקפיא את העונשים האלה, ואם לא, אנחנו ניאלץ לפנות לבג"ץ בעניין זה. מדובר בעונש קשה, שפוגע במחייתם ובהכנסתם של אנשים, נהגים, בעלי הכלים הכבדים האלה, ויש להתחשב בכך. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איל בן ראובן. << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא מזמן ביקרתי בכפר רג'ר. אני לא יודע אם היושב-ראש מכיר את הכפר. זה כפר שנמצא בגבול – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מכיר. << דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >> – – שבין לבנון לבין ישראל. החלק הישראלי מוכר מאז 1982 כמועצה מקומית. לצערי הרב, חסרים שם עוד הרבה פרויקטים שיכולים לשרת את האוכלוסייה, ואנחנו מנסים לעזור להם בנושא מסנן למערכת המים בעלות מיליון שקל, הקמת אולם ספורט. אבל מה שמפריע לי – ראש המועצה תמיד התלונן על זה שאין תיבות דואר. רשות הדואר לא התקינה תיבות דואר בתוך היישוב. אני פניתי ליושב-ראש ההנהלה ולמנכ"ל הדואר, ולצערי הרב, עד עצם היום הזה אזרחי הכפר הזה, שמונה כ-2,600 תושבים, אין להם איך לקבל את הדואר. ולכן, חשוב מאוד שאנחנו נעלה את הנושא הזה, נלחץ על הדואר, וסוף-סוף, אזרחי ישראל שמוכרים מאז 1982 יקבלו את השירות שמגיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אורן אסף חזן. << דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ירדן והשלום איתה הם נכס אסטרטגי עליון למדינת ישראל. הודעת המלך עבדאללה על דרישתו לקבל בחזרה שטחים בצופר ובאי השלום בנהריים בוודאי מעוררת תדהמה ודאגה. בנימה אישית, אני מוכרח לומר שבשבילי האי הזה הוא גם זיכרון כואב לשבע הבנות שנרצחו באי הזה בהיותי מפקד הגזרה. אני רוצה להעלות כאן את תהייתי באשר להפתעה ולמה שנראה כהיתקלות בנושא. אם היה ברור ששנה לפני ירדן יכולה להודיע על אפשרות של התנגדות להמשך החכירה, אזי היה נדרש תהליך מקדים שינסה למנוע את הכרזתו של המלך, שברור שתהיה לו בעיה קשה לחזור בו מדבריו. דבריה של סגנית השר ששמעתי אתמול, שנתחיל לעסוק בנושא הזה אתמול, מעוררים גם הם דאגה רבה. אני מצפה ממשרד החוץ לקיים תחקיר וללמוד איך לא נופלים לסיטואציה שכזאת, שנראה על פניו שלא טופלה כראוי, ומשמעויותיה האסטרטגיות יכולות להיות דרמטיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת בן ראובן. חבר הכנסת אורן אסף חזן, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם, אבל אני רוצה לנצל את הדקה הזאת למשהו שאני מחזיק בבטן כבר כמה ימים בעקבות כתבה של אחד, ז'וז'ו אבוטבול, שהיה מאוד נחמד לראות איך הוא ניצל, באמת, מהתקף לב. שמחתי לראות שהוא בין החיים, שמחתי לראות שהוא שורד ושמחתי גם לראות שהוא מקבל במה – עד לאותו משפט הזוי, מקולקל, גזעני, שהוא בא ואמר עלינו, בני עדות המזרח, על המרוקאים: אנחנו לא העיפרון הכי חד בקלמר. גבר, אתה לא חלק מהקלמר. אתה משתכנז, אתה מתלקק, אתה רוצה לקבל במה בתקשורת, אתה מסמל את הגזענות של 2018, ואם לא היית חולה ולא היית עדיין בבית חולים הייתי פותח עליך פה הרבה יותר גדול. רבותיי, לעדות המזרח – לעולי מרוקו, לעולי טריפולי ולשאר העדות המדהימות, מכל ארצות ערב והאסלאם, יש תרומה ענקית לבניין מדינת ישראל, יש תרומה ענקית לחברה בישראל. כל מי – ולא משנה באיזה צבע הוא, מאיזה עדה הוא – שיבוא וינסה לקחת את זה מאיתנו הוא גזען, הוא חשוך, הוא שחור, הוא מגעיל, הוא שפל, ואין לו מקום לא בתקשורת ולא בקרבנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת חזן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת עליזה לביא. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו נמצאים בישורת האחרונה לפני הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו בעוד כשבוע ימים. אני קורא מכאן למתמודדים בכל המקומות לשמור על איפוק ולשדר מסרים של אחדות ואחווה וחגיגה של הדמוקרטיה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנחנו בשבוע האחרון לפני הבחירות לרשויות המקומיות. אני קורא לכל המועמדים בכפרים הערביים ובערים הערביות להתאזר בסבלנות ובמתינות ולהפיץ רוח של אחווה ואחדות בין כל התומכים והנציגים. אנו רוצים חגיגה דמוקרטית שנתגאה בה בכל כפרינו וערינו.) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> איך נעזור לך אם לא תדבר בעברית? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ואנחנו נשמע את חברת הכנסת עליזה לביא, ואחריה – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, היום חוק היסטורי, מס' 9 כאן בסדר-היום, חוק איסור צריכת זנות בפעם הראשונה, חוזר למליאה לקריאה ראשונה. אני רוצה לבקש מכל החברות והחברים להישאר ולתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. זאת הצעת חוק מצילת חיים. בפעם הראשונה מדינת ישראל תעביר בקריאה ראשונה, ובתקווה שתושלם במהרה החקיקה בוועדה, ונחזור לכאן ונאמר כולנו: די לצריכה של הזנות במדינת ישראל, ונצרף לכך גם את כל מה שקשור לעולם החינוך ולשיקום של נשים וגברים שנמצאים על הרצף. זאת לא בחירה. זה כשל של מדינה, כשל חברתי, ואנחנו חייבים וחייבות כולנו להתגייס ולהיות במקומות הללו, וכך להצטרף למדינות מערביות שכבר החליטו מזמן שהן אומרות די לצריכת הזנות. ואני חוזרת ומבקשת מכולכם להישאר עד סוף סדר-היום ולתמוך בהצעת החוק החשובה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת עליזה לביא. חבר, חברת – על מי הכרזתי? חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, אדוני, סליחה, ואחריו – חבר הכנסת טלב אבו עראר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נפל דבר היום. לצערנו, התרגלנו בפסיקות של בג"ץ, כאלה או אחרות, לניתוק המוחלט שלו מרצון העם, והיום אנחנו רואים את בג"ץ מתערב שוב בהחלטה דמוקרטית של רצון תושבים בעיר אלעד – ופסל מועמד, מועמד של רוב העיר, ממש רוב העיר, שרצה מועמד מסוים. בג"ץ, בגלל טענות פרוצדורליות של הגשה, של זמן, דברים שהיה אפשר בנקל לפתור, החליט באופן שרירותי ולא חכם לפסול את המועמד שלו. אני, בכוונתי להגיש הצעת חוק שתפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. לא ייתכן שבגלל בעיות של דקות ושל שעות רצון התושבים לא יבוא לידי ביטוי. ואני הייתי קורא לבג"ץ להפסיק להתערב בהחלטות של העם, לתת לעם לומר את דברו, כי זה רצון העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת קסניה סבטלובה. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. ממשלת נתניהו ממשיכה לנקוט מדיניות של נישול מקרקעות, עקירת יישובים ערביים, הריסת בתים, וההחלטה הזאת – שכל העולם עוקב אחריה – לפינוי תושבי ח'אן אל-אחמר. אלה בדואים שגורשו על ידי הצבא בשנות ה-50 מיישוב תל ערד בנגב, וישבו במקום הזה. המקום הזה הוא שטח כבוש, קרקע פלסטינית; אין לישראל בכלל שום זכות שם. ולכן היה מן הראוי לפנות ולעקור התנחלויות שהן בלתי חוקיות, בניגוד לחוק הבין-לאומי. כל הקהילה הבין-לאומית פונה לישראל – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – יישובים. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ודורשת להפסיק את – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – על כל גבעה שבא לכם. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ההתנחלויות; להפסיק את ההחלטה האומללה, הגזענית הזאת – – << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> לא יאומן. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) << דובר_המשך >> – – לפנות את תושבי ח'אן אל-אחמר. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מתיישבים על אדמות מדינה – – – << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה הצדק, זו הבקשה העולמית, ואנחנו מקווים שממשלת תפסיק ותבטל את ההחלטה ההזויה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת טלב אבו עראר. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. << דובר >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול התבשרנו שעיתון ותיק במדינת ישראל, עיתון ישראלי לכל דבר, עיתון בשם "וסטי", שיוצא לאור בשפה הרוסית, לא יודפס עוד, לא ימשיך להיות מודפס, וככה ינותק עוד צינור שמחבר ישראלים דוברי רוסית – ובמיוחד המבוגרים שבהם, שאינם שולטים בשפה העברית – לישראליות, לחיים עצמם. הצינור הזה ינותק. עכשיו, אנחנו רואים כבר, כן, עברה יממה – לא קמה צעקה רבתי במדינת ישראל. לא באו להגנת העיתון לא עיתונאים ולא עורכים, וגם לא אזרחים רגילים מן השורה, שהיו ככה רועמים והיו מתרגשים מאוד אם היה מדובר בחינוכית, בערוץ 10, בעצם בכל ערוץ אחר, כל כלי תקשורת אחר. אנחנו היינו כבר שומעים פה מהומה: איך קורה דבר שנופל עיתון במדינת ישראל. זה לא דבר פשוט, רבותיי. אנחנו כולנו יודעים שיש משבר באמצעי תקשורת ההמונים. זו תופעה עולמית, זו לא רק תופעה ישראלית. יחד עם זאת, כאן אנחנו אומרים שאנחנו מדינת עלייה. אנחנו מקבצים סביבנו כל הזמן עוד ועוד קהילות שבאות לכאן, חלקן נמצאות פה והיו פה מאז ומעולם, והרבגוניות של ישראל תלויה בזה שאנחנו ניתן את האפשרות לכל הקהילות האלה להתחבר למדינת ישראל, לחיים בה, לישראליות עצמה. אני הגשתי היום הצעה דחופה לסדר-היום – לצערי הרב, היא לא אושרה – בנוגע לעניין של עיתון וסטי. אני עדיין מקווה שהכנסת תואיל ותדון, ותמצא את האופן הראוי לדון בעניין החשוב הזה, כי מדובר פה בפגיעה באמת בעשרות אלפי אנשים, ישראלים, כמוני, כמוכם, כמו כל אחד מכם, שיישארו בלי כלי מאוד חשוב לקבלת המידע על מה שקורה במדינה שלנו, חיבור לחיים עצמם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת סבטלובה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, ואחריו – חברת הכנסת יעל כהן-פארן. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, היום מתפרסמות תוצאות הבחינה הממשלתית לסיעוד, ואני מברך את מאות הבוגרים שעברו את הבחינה היום, שקיבלו את התוצאות – במיוחד מאות הערבים שעברו את אותה בחינה. לפני כמה חודשים גם הייתה בחינה ממשלתית לרופאים והתפרסמו התוצאות, והיה רוב, מאות רופאים ערבים שקיבלו את האישור לעסוק ברפואה. הרופאים האלה והאחיות והאחים האלה מטפלים בכל האזרחים, ולרוב הם עובדים בבתי חולים, וברור שרוב האוכלוסייה היא יהודית, אז רוב המטופלים שלהם הם יהודים. מה נגיד להם? זה, היהודי שמוכן להפקיד את הבריאות שלו בידי אותו ערבי, שהוא יטפל בו, שייתן לו את החיסונים המתאימים, שייתן לו את התרופות המתאימות, שיטפל בו עד שיבריא – האזרח הזה הוא לפי חוק הלאום אזרח סוג ב'. מה אתה רוצה לצפות מאזרח סוג ב' לעשות? לכן, אני חושב שהגיע הזמן שתתעשתו בממשלה הזאת – ולדעת ששוויון אזרחי לכל האזרחים זה המינימום שבמינימום לתושבי המקום, למיעוט יליד של המדינה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, בדקות אלו ממש מתפרסם דוח מבקר המדינה 69א, ובדוח יש מסמך מאוד קשה וביקורת מאוד חריפה על רשות המים ועל הידרדרות משק המים. כולנו יודעים שחמש שנות בצורת מאחורינו. אנחנו בתחילת שנה שאנחנו מקווים שהיא לא תהיה שנת בצורת, אבל היה ואולי תהיה שנה שחונה, אנחנו נהיה אחרי שש שנות בצורת. מצב משק המים נוראי. היום התקיימה גם ישיבת שדולה, שדולת המים, בראשותי, ביחד עם חברות הכנסת עליזה לביא ונורית קורן, ובאמת לא ידענו שהיום יפורסם דוח מבקר כזה על משק המים. מה שאני רוצה לומר מכאן זה שהממשלה וכולנו כאן בכנסת צריכים לקחת בצורה הרבה יותר משמעותית את הדחיפות להציל את משק המים, כי המים זה החיים שלנו כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת פארן. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר קיבלתי מכתב ממשפחתה של קטי דוד, השם ייקום דמה. לפני 13 שנה, בערב שמחת תורה, שני מחבלים ערבים ישראלים, מוחמד חשאן וסמיר אבו מוך, יימח שמם, חטפו את קטי ממקום עבודתה ורצחו אותה באכזריות בלתי נתפסת. הם דקרו אותה 28 דקירות סכין בכל חלקי גופה, רוצצו את גולגולתה באמצעות כלי עבודה מברזל, השליכו אותה ביער ודרסו אותה הלוך ושוב עד שנפחה את נשמתה. הם ביצעו את הרצח הזה רק בשל היותה יהודייה. המחבלים נתפסו ונגזר עליהם מאסר עולם. אני לא אתאר את מה שמתארת משפחתה של קטי שעבר עליהם בתקופה הזאת. אבל לפני כחודשיים התבשרה המשפחה בשיחה טלפונית ממחלקת החנינות במשרד המשפטים שוועדת השחרורים המליצה לקצוב לאסיר מוחמד חשאן את מאסר העולם ל-33 שנים, וזאת בשל התנהגות טובה בכלא. כלומר, הוא יתחיל לצאת לחופשות באופן מיידי, ולאחר קיצור שליש בעוד תשע שנים אותו רוצח יצא לחופשי. אדוני היושב-ראש, הצעת חוק שלי שתמנע קיצור שליש לאסירים ביטחוניים הונחה בפני ועדת השרים רק אתמול. לצערי, נדחה הדיון בה, בתחושה שהוא הולך להידחות שוב ושוב בכל מיני אמתלות משפטיות כאלה ואחרות, כדי שחס וחלילה לא יאושר. אני קורא כאן לחברי הבית: צריך לעצור את הפארסה הזאת של אסירים ביטחוניים שאחרי תקופה קצרה מוצאים את עצמם משוחררים מהכלא – שליש, תחת התנהגות טובה. הם יכולים להתנהג נהדר בין כותלי בתי הסוהר, אבל מה שהם עשו הוא בלתי נסלח, ולא כזה שיכול לאפשר לשחרר אותם מוקדם מהזמן. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת פורר. חברת הכנסת ברקו, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת נחמן שי. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לומר לכם שאלימות נגד נשים היא לא רק בעיה של נשים – ומשום מה היא הפכה להיות בעיה של נשים. מתחילת השנה נרצחו 20 נשים, ובטעות קוראים לתופעה הזאת "אלימות במשפחה". זו לא אלימות במשפחה. פרופ' דפנה יזרעאלי, זיכרונה לברכה, נהגה לומר שזו פשוט אלימות של גברים כלפי נשים. ואז, למעגלים האלה – הילדים שחווים את האלימות בתוך המשפחה הופכים גם הם להיות גברים מכים. זה חוצה מגזרים, זה חוצה דתות, זה חוצה מעמדות. והתופעה הזאת היא סמויה מן העין, לא יודעים, וגם ילדים משתתפים במנגנון ההסתרה של אלימות כלפי נשים. אני חושבת שצריך להגביר את האכיפה, לשים קץ להתעללות הזאת, וכשנשים באות ומגישות תלונות – להתייחס לתלונה בשיא הרצינות ולספק להן הגנה. גורמי החינוך צריכים להיות ערים לשינוי בהתנהגותם של ילדים שחווים אלימות בבית או נוכחים באלימות כלפי בנות זוג. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> ואדוני, באמת להגביר גם את המודעות בקרב נשים לבקשת עזרה, כי הן קורבנות, ואפשר לסייע להן כדי לעצור את הרצח הבא. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת ברקו. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חוק הנאמנות בתרבות הולך להיות בושה גדולה בספר החוקים של מדינת ישראל. הממשלה נגררה – אולי השרה לחצה, אולי אחרים, אני לא יודע. נאמנות ותרבות הן לא מאותה משפחה. נשמת אפה של התרבות – וגם של הדמוקרטיה – היא החופש ליצור ולייצר כל מה שעולה בדמיונו של אדם. את זה מדינת ישראל צריכה להבטיח לכל מי שיוצר תרבות בתחומה, ולסייע מכספי הציבור. כמו שהכספים מגיעים מכל הציבור, גם התמיכה צריכה להגיע לכל הציבור. ככה זה עובד בדמוקרטיה. ייתכן שדברים מסוימים אינם מוצאים חן בעיניה של ממשלה אחת, ומחר – לא בעיניה של ממשלה אחרת, ולכן גם שרים לא צריכים להיות ממונים על כך, ולכן זה לא הקריטריון שלהם. אני לא מגן על הסתה ואני לא מגן על פגיעה באדם זה או אחר משום סיבה שהיא על פני כדור הארץ, והדברים האלה מכוסים בחוק. תנו לתרבות לפרוח, כי זה אחד הדגלים היפים ביותר שמדינת ישראל יכולה להניף. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שי. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בסוף החודש הזה יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות בארץ. הבחירות האלה – ואני מדבר, למשל, על החברה הערבית – בדרך כלל המצב הוא טוב; אנחנו לא רואים חיכוכים או קטטות או ירי. יש בכמה מקומות, שהם מעטים מאוד, תופעות מאוד שליליות, כמו קטטות, חיכוכים ואפילו ירי, אבל זה אחוז קטן מאוד. אני רוצה לקרוא לכל האזרחים, במיוחד בחברה הערבית: שיהיו בחירות שקטות, מכובדות, ושכל אחד יכבד את המחנה השני, ולשמור על שלום הבית החברתי ועל היחסים הטובים בין כל האזרחים והתושבים, כי בסוף כולם בני עם וחברה ויישוב אחד וכולם שכנים וקרובי משפחה. בסוף כולם צריכים לקבל את כללי המשחק הדמוקרטי ולכבד את החלטת הרוב. (אומר בערבית: בשפה הערבית אומר: בסוף חודש זה עלינו ליישם הלכה למעשה את הביטוי: הבחירות – יום, והקִרבה בין האנשים – יום-יום. תודה.) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אחריה – חבר הכנסת דב חנין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתמול, עם כניסתו של הממונה החדש על שוק ההון מר ברקת, משה ברקת – החליט לפטר את הנהגת שעבדה עם הממונה הקודמת, כי הוא פחד שיעלילו עליו, ולא היה נוח לו להישאר כנראה עם אישה במקום סגור הרבה זמן. אני הייתי מציעה – והיום פניתי לשר האוצר בבקשה להקפיא את המינוי שלו, לזמן אותו להליך משמעתי, כי המסר שיוצא מאמירה כזאת הוא מאוד מאוד מסוכן – גם כלפי הנשים המתלוננות על הטרדות מיניות כאילו הן כולן מעלילות, ודבר שני, מי שיש לו בעיה להישאר באותו מקום עם אישה ולא לשלוט בעצמו, אז שיורחק מהציבור, כי הוא סכנה לציבור. אני חושבת שאישה, מקומה בכל מקום. כהוכחה לכך, אני מאוד שמחה לדבר גם על משהו טוב שקורה בימים האלה. זה הוגש לשר האוצר, ואני מקווה שיפעל למענו. היום התבשרנו שיש בחורה ערבייה צעירה שקוראים לה שהד עבוד משפרעם. אני מאוד גאה לדעת שהיא הערבייה הראשונה שמכהנת כקפטן בהפועל פתח תקווה לכדורסל, שבליגת-העל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושבת שיש בשורות כאלה טובות שאנחנו נמצאות בכל מקום, ואנחנו צריכות להתקומם כשמנסים לדחוק אותנו הצידה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. דוח חשוב של ארגון 15 דקות מדרג את הערים לפי תחבורה ציבורית, ומסתבר, שלא במפתיע, ש-70% מהיישובים בארץ מקבלים שירות מתחת לממוצע. אני רוצה לציין לטובה את העיר שנמצאת במקום הראשון מבחינת שירותי התחבורה הציבורית, וזו נצרת עילית. אז מגיעה להם הערכה, ואני מקווה שעוד ערים ילכו בדרך הזאת. בין הערים הגדולות חיפה נמצאת במקום הראשון, וגם לה מגיעות ברכות. לעומת זאת יש בעיות ביישובים ערביים, בפריפריה, ויש כאן מקום להרבה דרישות מהממשלה בתחום הזה, אבל גם לדרישות מראשי הרשויות המקומיות. לפעמים ראשי הרשויות המקומיות לא מספיק לוחצים, ולפעמים אפילו למרבה הצער הם בולמים מהלכים שהממשלה אפילו תקצבה אותם, של קידום תחבורה ציבורית. למשל בעיר תל אביב-יפו, העיר הגדולה והחשובה, משרד התחבורה תקצב שלושה נתיבי תחבורה ציבורית שיכולים לצאת לדרך, וראש העירייה עוצר אותם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז כאשר אזרחי ישראל יוצאים להצביע ביום הבחירות לרשויות המקומיות – ואני מקווה שיצאו להצביע בהמוניהם – אני קורא להם לחשוב גם על התחבורה הציבורית ולהצביע בעד מי שמקדם אותה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת חנין. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה, גברתי. אחריה – אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת סאלח סעד. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תחילה אני רוצה להצטרף לקריאתו של חבר הכנסת אורי מקלב ולהביע מורת רוח משרפת ספר התורה בבית הכנסת הגדול בחדרה. לעניין שלשמו ביקשתי לדבר, מהבוקר אני מתקשה שלא לשמוע באוזני את צלילי ילדה פעוטה, אולי בגיל שלוש, בפתח תקווה, אשר צוות הגן בחר, כדי להענישה, להשאיר אותה מחוץ לדלת הגן, כאשר היא בכוחה הדל מנסה להיכנס לתוך הגן, ורק היא נותרה בחוץ והיא בוכה ובוכה במשך דקות ארוכות. אז אומנם היום יעלה החוק לפיקוח המעונות אשר יזמה חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר ואשר עבדנו עליו קשה בוועדה לזכויות הילד, אבל בסופו של דבר, רק בזכות שכנה ערנית שצילמה את הילדה זה הגיע לכותרות והנושא הזה יטופל. צריך שכולנו נאחד כוחות, בין שזה בית המשפט, שיתחיל להחמיר את הענישה, גם בפן העונשין וגם בפן האזרחי, בין שהבית הזה, שיוציא חקיקה שיותר ויותר מחבקת ומחזקת את הילדים ואת חסרי הישע, ובין שזה הציבור, שצריך להיות ערני לשלומם של ילדינו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה, אדוני. << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נמצאים איתנו כאן היום תלמידי בית ספר התיכון בבית ג'ן. אני רוצה לברך אתכם גם על זה שאתם נמצאים כאן, אבל יותר על זה שאתם מקור לגאווה של בני העדה הדרוזית ומדינת ישראל. אתם שומרים על המקום הראשון כבר חמש שנים בבגרויות בישראל; אתם מקום ראשון בתוצאות הבגרות בישראל. על זה אני רוצה להגיד לכם: אתם מקור לגאווה של כולנו, גם התושבים של בית ג'ן וגם התושבים הדרוזים, אבל גם כל אזרחי ישראל. אני רוצה לברך גם את חברי הטוב, קרוב משפחה שלי שהוא בן דוד שלי, המנהל הפדגוגי שנמצא איתם, ג'לאל סעד. ברוכים הבאים לכנסת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת סאלח סעד. עד כאן נאומים בני דקה. חברי הכנסת, אבקש מן הנוכחים לפחות לשבת. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת משה מזרחי << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של זוהיר בהלול, שנכנסה לתוקפה ביום חמישי, ט' בחשוון תשע"ט, 18 באוקטובר 2018, בא במקומו חבר הכנסת משה מזרחי. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, אני מזמין את משה מזרחי לעלות לדוכן. חבר הכנסת משה מזרחי, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואתה תשיב: מתחייב אני. וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברכות. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה ודאי מוזמן לומר כמה דברים לכנסת. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, חברותיי חברות הכנסת, שאלו אותי אם אני מתגעגע, אדוני היושב-ראש, ואני מודה שאחרי ששמעתי את ראש הממשלה בפתיחת מושב החורף וגיליתי מפיו שעברנו עשור מופלא שלא היה כמותו מקום המדינה, לא ידעתי את נפשי, אני אומר את האמת. לא ידעתי שאנחנו כאלה. הייתי נבוך. הרגשתי מנותק. התלבטתי עם עצמי: אם זה המצב, איזה טעם יש לחזור, אדוני היושב-ראש, ולהיות חלק מהמיעוט המשמיץ? אם זה כך, צריך, כמו בתרבות – שלום, גברתי השרה. תודה על התעודה ששלחת לי. << קריאה >> השרה גילה גמליאל: << קריאה >> ברוך שובך. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אם זה כך, כמו בתרבות – לחוקק חוק שיאסור עלינו את החמיצות ויחייב אותנו בפרגון וישריין לנו את ראש הממשלה לעשור המפואר הבא. הייתי בטוח שכל זה קרה מאז שאני עזבתי כאן, אדוני היושב-ראש, ובזמן שאני ישנתי בעיות היסוד נפתרו. מעולם החברה הישראלית לא הייתה מאוחדת יותר, פטריוטית יותר, דמוקרטית יותר ויהודית יותר על פי חוק. כן, הקמנו את הבית הלאומי לעם היהודי סוף-סוף. בזמן שישנתי ראש הממשלה ושריו המקצוענים – לא את, גילה – גזרו סרטים ברחבי הארץ. עשרות רכבות פרצו לדרך, ובהן עשרות אלפי נוסעים מאושרים, שבעי רצון, מפרגנים; מעולם הפריפריה לא הייתה קרובה יותר למרכז. בזמן שישנתי מאות מיטות, רופאים ואחיות נוספו לבתי חולים, חדרי מיון קדמיים בפריפריה נחנכו, רפואה חינם. בזמן שישנתי, בתוך שש שנים יושמו יעדי ועדת אלאלוף – זוכרים? יש דבר כזה. העוני מוגר. איפה הוא? איפה אתה? איכה? << קריאה >> איילת נחמיאס-ורבין: << קריאה >> יושב פה אלאלוף. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שש שנים. קיצרו לך את הפז"ם. בזמן שאני ישנתי, במגזר הערבי נפתחו תחנות משטרה כמו פטריות אחרי הגשם, עשרות אלפי פריטי אמל"ח נתפסו ורף האלימות ומספר מקרי הרצח ירדו לשפל שלא היה כמותו. אלפי צעירים ערבים מתדפקים על דלתות השירות הלאומי ורוצים להתגייס למשטרת ישראל. בזמן שישנתי ראש הממשלה והממשלה הובילו את המאבק בשחיתות הממאירה את חיינו, ודחקו אותה לשוליים. בזמן שישנתי האינטרס הציבורי הדיר את המושחתים מחיינו. ובזמן שאני ישנתי טוהר הכפיים של נבחרי הציבור הפך לעילא, דוגמה ומופת לעולם השלישי. הביטחון בשמיים, השלום בפתח, וכן, מיליונים עדיין צובאים על נתב"ג. אני מבין למה ראש הממשלה כועס על כולנו – העשור הטוב ביותר, ראש ממשלה שלא היה לנו כמותו, ועדיין רק 30% חושבים שהוא מתאים. מיעוט מנותק של 70% חושבים שלא. כפויי טובה. ואז הינה, באתי הנה, עדיין ישן – ההפתעה מרה, מפח נפש. שוב חוק הגיוס ונטל השוויון; שוב חוק הגיור והריב עם יהדות התפוצות; הפליטים, המהגרים, מבקשי עבודה – איך שלא תרצו – עדיין זרוקים בדרום תל אביב; שוב עזה בוערת והדרום עולה באש; האיראנים כבר על הגדרות, ופוטין – הוא עושה לנו בית ספר; שוב חוקי הנאמנות, והפעם התרבות על הכוונת – מי לנו, מי לצרינו. תחלקו אותנו, קדימה: פטריוטים ובוגדים. אה, כן, הינה, הזכרנו את ועדת אלאלוף; זה עניין ממש שולי וזניח. איפה תוכנית העשור שלך? 1.8 מיליון עניים, ומתוכם 842,000 ילדים עניים. אתם מקשיבים למספר, אזרחי מדינת ישראל, שמתפזרים? חלקם אנשים עובדים. גם להם היה עשור מופלא. כמה זמן, חברים, הקדשתם לילדים הרעבים האלה? כמה זמן אתם הקדשתם לקידום חקיקה מקדמת שחיתות, להגנה על המושחתים ולניסיונות החקיקה לקעקע ולסרס את מערכת אכיפת החוק? כמה לילדים הרעבים וכמה לדברים האלה? כואב להגיד את זה. כן, חזרתי, וקשישים, גמלאים, נכים, ניצולי שואה – כאילו לא עזבתי – נזרקים שוב מתחת לגלגלים בלי לרחמים. דז'ה וו. באטרף הזה, אדוני היושב-ראש, של חקיקה בלתי נתפסת לקעקע את שלטון החוק ואת השוויון בפני החוק, אז שיסלח לי – תסלח, לי אדוני ראש הממשלה, שאתה לא פה: אם לא יהיה כלום, אין כלום ולא יהיה כלום, למה אתה זקוק בזמן חקירה לחוק הצרפתי? ולמה לקראת המלצות אתה זקוק לחוק ההמלצות? ולמה עכשיו לקראת כתב אישום – אם יהיה, כן? אנחנו מאחלים אחרת, אולי, אבל אם יהיה – למה אתה צריך להיות חסין מעל לחוק ולהיות חסין מפני העמדה לדין? ואם יש הקלטות במקרה בתיקי החקירה, אז אנחנו נביא את חוק ההקלטות. מזל שלא מצאו דנ"א כראיה באחד מתיקי ה-1000, כי אחרת מישהו פה היה מציע חוק לפסול את ראיות הדנ"א. מה קורה לנו? מה, השתגענו פה? בזה אנחנו משקיעים את כל מה שיש? בגלל כמה אנשים אתם רוצים להשאיר פה חורבות של שלטון החוק? אני רוצה להגיד מילה ליועץ המשפטי לממשלה כמי שהיה שם, בצומת ההוא: חקר האמת יכול להיות בור בלי תחתית כשרוצים בכך, ולטובת והעם והחשודים הבכירים בפלילים – איך אמרו גדולי משפטנינו? אמת ויציב – יציב עדיף, רבאק. וכל אלה שיושבים פה, עם כל תהליכי החקיקה, שוויון בפני החוק – כבר בספר ויקרא: "לא תִשא פני דל", נכון, גברתי היקרה? "ולא תהדַר פני גדול". אני רוצה לסיים בנימה אישית. יושבים כאן אחי הבכור יוסי ואחי האומן הנפלא אורי, ולידם כמו-אח, האומן המופלא, הפסל שמואל בן עמי. אני מזכיר אותם כאן, שיהיו לי בריאים עד 120, והם באו לכבד אותי, והם היו לי דמות האב, יעקב, שנפטר כאשר אני הייתי בכיתה א'. אימי, בלהה, זיכרונה לברכה, גידלה שמונה ילדים. הגדול שבהם היה יוסי, שייבדל לחיים ארוכים, אחרי צבא, והקטן היה בן שלוש. והיא, בעזרתם – אלה שהיו לי לאב – גידלה אותנו למופת בימים שהמדינה שלנו עצמה הייתה על הברכיים, לא היה לה לתת, ואנחנו הבנו את זה. וככה גידלה אותנו אימי עזת הנפש, בעזרתם, להיות אזרחים תורמים ומועילים. אנחנו מדינה עשירה. אנחנו לא צריכים שככה יגדלו היום ילדים – נכון, מר אלאלוף? 842,000 רעבים לא צריכים לגדול כך. אנחנו יכולים אחרת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה מזרחי. לא, לא, אין מחיאות כפיים, משפחה יקרה. אנחנו מבינים את ההתרגשות, אבל לא מוחאים פה כפיים. דקה לחיבוקים ונישוקים, ואז חבר הכנסת שמולי ביקש לברך את – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> נקודת אור בשלהי הכנסת העשרים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה? מה? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> נקודת אור בשלהי הכנסת העשרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מזל טוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מזרחי, שב. חבר הכנסת שמולי יעלה לברכו מעל דוכן הנואמים. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> ואלכ, השתפרת בנאומים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תותח-על. תותח-על. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ובאמת מעומק הלב, חברי משה מזרחי, חבר הכנסת משה מזרחי, זכות נעימה מאוד, מכיוון שאתה לי ולהרבה בבית הזה סוג של מורה, סמל ליושרה, לניקיון כפיים, להליכה בתלם ולשמירה על האינטרס הציבורי הטהור. חבר הכנסת מזרחי חוזר לבית הזה, וכפי ששמתם לב, הוא חוזר עם הרבה מאוד חן, הרבה מאוד חדות והרבה מאוד נוכחות, ודומה שבאמת אין מועד טוב יותר. בתקופה שבה ההנהגה נוקטת לשון ופעולה של שיסוי ושל פילוג ושל הסתה, דרוש בבית הזה, חברי חבר הכנסת משה מזרחי, אומץ לב ציבורי; דרושים אנשים שידברו אמת גם כאשר זה לא משתלם פוליטית. בתקופה שבה קברניטים נכנסים ויוצאים מחדרי החקירות דרושים בבית הזה, חברי חבר הכנסת מזרחי, אנשים שיש להם יושרה וניקיון כפיים. כאשר בתקופה שבה אנחנו נמצאים מקודמת חקיקה רעה, מפלה, גזענית, מתלהמת, מקודמים מהלכים שקוראים תיגר על שלטון החוק ועל שומרי הסף, כל ביקורת היא בוגדנות, שוויון ודמוקרטיה הם כבר רק שמאלנות, דרושים אנשים בבית הזה, חברי חבר הכנסת משה מזרחי, שפיהם וליבם שווים, שמחויבותם הבלעדית והעליונה היא לציבור ולציבור ששלח אותם, לאינטרס הציבורי. וכשאני מסתכל עליך, חברי ומורי, אני רואה בך את כל אלו: אדם ישר, אדם שבמשך כל תחנות חייו הציבור הוא שעומד לנגד עיניו – הרצון לקום בבוקר ולשרת אותו ולתת לו ולתרום לו בצורה הישרה ביותר, בצורה האמיתית ביותר, בצורה הנעלה ביותר. את רוב הדברים על משה מזרחי אתם יכולים לקרוא בגוגל. אני מברך גם את המשפחה היקרה – זכיתם ביהלום של ממש – אבל אני אספר לכם כמה דברים שלא ידעתם על משה מזרחי. כטברייני, הוא פיתח מומחיות מיוחדת להכין דגים – אני חושב שזה דג אמנון – בפלפל אדום חריף אש, בדיוק בדיוק כמו אישיותו החדה והנועזת. אומנם אתם מכירים אותו בגוגל כראש אגף חקירות חזק ואימתני, אבל למעשה הוא מגדל בבית ארנבון קטן בשם נבי, וזה מראה משהו על הרגישות האין-סופית שלו. בדרך כלל אנשים מסתפקים בכלבים, בחתולים. אתה תמיד הולך לאקסטרים. זה מזכיר לי גם, משה, כמה בקדנציה הקודמת קידמת כאן חקיקה לא טריוויאלית בכלל – עבור מיעוטים, עבור נשים, עבור הנשים שקולן אינו נשמע – לא פעם ולא פעמיים בבית הזה. משה מזרחי הוא צייר ואומן בחסד עליון. הוא מציג בתערוכות – אני חושב שבתקופת השינה שלך, כפי שהגדרת אותה – בכל הארץ, ציורים מרהיבים, ציורים צבעוניים, שבאמת מרחיבים את הלב. ואני מאחל לך, חברי חבר הכנסת משה מזרחי, שאתה תחזיק עוד הרבה הרבה שנים במכחול שקובע ומצייר את ציור חיינו כאן, במדינה הזאת, בבית הזה, כי הכנסת הזאת, העם הזה והמדינה הזאת זקוקים לאנשים כמוך שיכתיבו וינהיגו ויובילו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמולי, על דבריך החשובים. חברי הכנסת, אנחנו ודאי מברכים את הח"כ החדש משה מזרחי, ועוברים לחקיקה. מייד נתחיל לעבוד. << הצח >> הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' כ/795; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ל"ב, ישיבה 356, עמ' 30235; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018, לקריאה שנייה ושלישית. תציג את ההצעה חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018. אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת החוק החשובה הזאת. הצעה זו מקורה במיזוג של הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת אורי מקלב, חיליק בר, משה גפני, אורלי לוי אבקסיס ומוטי יוגב. אני רואה רק את אורי. בישראל קיימות אוכלוסיות לא מעטות שסובלות מאי-ביטחון תזונתי. גופים רבים שעוסקים בתחום המזון, כמו מסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל במפעלים, רשתות שיווק ובתי מלון, נמנעים לעיתים מלתרום עודפי מזון שנשארים ברשותם בשל החשש שתוטל עליהם אחריות פלילית או נזיקית אם ייגרם נזק מהמזון שנתרם. בשל החשש הזה אוכל רב ואיכותי נזרק ומתבזבז, אף שניתן להעבירו, באיכות טובה, למי שנזקק לכך. אני חייבת לומר שגם אני, במסגרת סיורים של שדולת כחול-לבן – הינה חברת הכנסת נחמיאס ורבין, שמכירה אותה היטב – נמצאת בהרבה סיורים. באחד מהם הגעתי לסיור של לקט ישראל, שיחד עם מתנדבים רבים פועלים להצלת המזון ותורמים אותו לנזקקים. המנכ"ל של לקט – אהלן, היי, אתם עושים עבודה חשובה מאוד. כל הכבוד לכם. בצדק רב אתה יושב פה, בקהל, כי זה הרבה בזכותכם, הצעת החוק הזאת. בהצעת החוק שלפניכם מוצע להבהיר את המצב המשפטי, ואם תורם מזון פועל לפי הוראות הדין ולא מתרשל, הוא לא יישא באחריות נזיקית או פלילית. הבהרה דומה נעשית גם לגבי ארגונים לחלוקת מזון שעוסקים בהובלה, החזקה או חלוקה של תרומות מזון. גם כאן יש עמותות נפלאות, ואני ביקרתי גם אותן. גם ארגונים אלה לא יישאו באחריות נזיקית ופלילית אם הם מילאו אחר הוראות הדין ולא התרשלו. אנו מקווים כי הבהרה זו תקטין את החשש של תורמי מזון פוטנציאליים ותגדיל את תרומות המזון לנזקקים. מנגד, ההצעה מבטיחה כי המזון שייתרם יהיה באיכות טובה ויישמרו לגביו כל הוראות הדין שמבטיחות הגנה על בריאות הציבור. בנוסף, על מנת לעודד תרומות מזון, החליטה הוועדה להוסיף הוראה שלפיה אחת לשנה יעניק שר הבריאות אות הוקרה לחברות וגופים שתורמים מזון, וכל זאת על פי קריטריונים שהוא יקבע. ההצעה כמובן אושרה בוועדה פה אחד. אין לה הסתייגויות. אני מבקשת מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לפני שאני ארד אני רוצה לומר שהצעת החוק הזאת, במשך שנים – כמה זמן אתה בכנסת, חיליק? << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> מהכנסת התשע-עשרה כבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> יפה. איפה שולי? גם שולי. חשוב לומר – שנים לא התקדמה, ובזכות יו"ר הוועדה, שנתן לי את הכבוד להקריא את החוק – אבל אני מנצלת את המקום כדי להודות לך: בזכות הדחיפה שלך, הצוות הנהדר של ועדת העבודה והרווחה, שחלק נמצאים גם פה, הצוות שלך, החוק הזה, שהוא חוק היסטורי וחוק חשוב – ואני אומרת את זה פה לכל החבר'ה שנמצאים כאן אבל גם לאלה שבבית: זה חוק חשוב מאוד, שעושה כל כך הרבה דברים טובים, מעבר לעזרה ולתרומה לנזקקים. גם בעצם סוף-סוף אפשר לתרום מזון, שיגיע למקומות הנכונים, אבל לא חלילה יטיל אחריות נזיקית או פלילית על מי שבסך הכול רוצה לתרום. אני קוראת לכם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף. אני חושב שלכבוד לכנסת שאין הסתייגויות ויש הסכמות על חוק לתרומות מזון. אבל יש מי שביקשה זכות דיבור – חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >> אחר הצוהריים טובים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, חבריי השרים. הצעת החוק שעליה נצביע בדקות הקרובות, שאותה הובלתי בכנסת הקודמת יחד עם חיליק ואורלי, ביוזמת ארגון לקט ישראל, וקודמה בכנסת הזאת בכל הכוח על ידי חבר הכנסת אורי מקלב ויושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלי אלאלוף עד להבאתה לנקודת הסיום, נוגעת, לעניות דעתי, לתפיסה שרואה בערבות ההדדית את אחד מבסיסי הקיום של מדינת ישראל. אני מברכת על קידומה ושמחה מאוד על עבודה משותפת יחד עם משרד המשפטים כדי להגיע לנקודת הזאת. ספר דברים, חברים, מצווה עלינו, ואני מצטטת: "כי יהיה בך אביון – – – לא תאמץ את לבבך – – – כי פתֹח תפתח את ידך לו". אנו מצֻווים לא להקשות אתת ליבנו ולתת. ובהמשך ספר דברים התורה אף מגדילה ומצווה עלינו את הציווי הזה: "לא תראה את חמור אחיך או שורו נֹפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו". לא רק שאנו מצווים בנתינה, אנו מצווים גם לא להתעלם מכל מי שנקרה בדרכנו וזקוק לעזרה. את הנתונים שהציגה כבר חברתנו מירב בן ארי, על מאות אלפי אנשים במדינת ישראל שחיים באי-ביטחון תזונתי מצד אחד, ומצד שני טונות של אוכל, עוד בשדות, ומזון שכבר מוכן, שמרקיבים, תפתור הצעת החוק הזאת, בעזרת השם. הסיבה העיקרית שהמוסדות לא תרמו את האוכל עד היום הייתה חשש מתביעות, כמו שנאמר, מזה שנטל ההוכחה היה עליהם. בהצעת החוק הזאת התקדמנו לזה שאנחנו פוטרים אותם מאחריות פלילית או נזיקית, כי הכול נעשה מכוונה טובה, הכול נעשה לפי הכללים של הובלת מזון, שכבר קבענו אותם בתחילת הכנסת הזאת בשעות הרבות שישבנו על חוק המזון. הצעת החוק הזאת פותחת פתח למאות ארגונים וחברות שיש ברשותם מדי יום עודפי מזון טובים וראויים, ושאינם לוקחים כרגע חלק בתרומת מזון בשל חוסר הוודאות שהם היו בה עד היום, והיום הדבר הזה יתוקן. על פי ההערכות, חברים, הצעת החוק שתיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל תשלש את היקף תרומות המזון, תרחיב את הפעילות של הצלת המזון, וזו הזדמנות אדירה לכולנו לתת מענה נוסף לחוסר הביטחון התזונתי ולצמצם עוד פער בפערים החברתיים במדינת ישראל. זו הזדמנות, ואנו מצרפים את מדינת ישראל למדינות הרבות שכבר הסדירו את הנושא בחוק, לטובת המאבק בבזבוז המזון ולצמצום הפערים בחברה הישראלית. תודה רבה, גידי, ענת, על שותפות, ובעזרת השם, נמשיך לעשות ולהצליח. תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו יכולים לגשת מייד להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–4 – 48 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תוצאות ההצבעה: 48 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל – חוק עידוד תרומות מזון. אני רוצה לתת לשני אנשים שעבדו קשה על – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף אותי? אני פספסתי את ההצבעה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע, מה עם שלישית? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת פדידה רוצה – – – היא לא הצביעה. וחבר הכנסת טיבייב, אני מצרף אותך לפרוטוקול. השם שלך זכור לטובה. טיבייב זה טוב. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> קריאה שלישית, אבל קריאה שלישית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו נעשה הצבעה בקריאה שלישית. רק רגע. אנחנו מצביעים בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? עכשיו כולם יכולים להצביע. לא נצטרך להוסיף. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 48 נגד – אין נמנעים – אין חוק עידוד תרומת מזון, התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד, בעד. אני יכול להגיד את זה, כי כולם בעד. << קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >> הרב אייכלר, לא הספקתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 48 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם פרופ' יוסי יונה, חבר הכנסת, רוצה לצרף את תמיכתו. עכשיו ניתן לשניים מאלה שפעלו בחוק להגיד תודה – חבר הכנסת אורי מקלב וחבר הכנסת יחיאל חיליק בר. אבל כמה אתה צריך, דקה או שתיים? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כשתשמע מילה אחת מיותרת, תפסיק אותי. תודה. יש לו זכות, אבל הוא רוצה זכות מצומצמת, אדוני היושב-ראש. אין לנו – סדר-היום ארוך. אני אתחיל בתודות. אני אתחיל בתודות, וצודק יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלי אלאלוף שיש את מי לברך, ואתה בראש אלה שצריך לברך אותם, שנכנסת לעניין, קידמת את זה והבאת את זה כהצעת החוק הראשונה במושב החורף, כספתח, משהו שנותן רווחה ושינוי בכל הטיפול בעודפי מזון. למנהלת הוועדה הגב' ענת כהן שמואל וצוות הוועדה; ליועצת המשפטית עו"ד ענת מימון וצוות הייעוץ המשפטי, שעשו עבודה רבה וחשובה מאוד; לשרת המשפטים וליועץ שרת המשפטים גיל ברינגר; לחברת הכנסת שולי מועלם – הצעת חוק שלך במקור, וכפי שאני חוזר ואומר, לא היית איתנו, לא כיהנת בתחילת הקדנציה, ואני ראיתי את זה כהצעת חוק שחשוב לקדם, ואנחנו המשכנו בזה, ואת שותפה לכל אורך הדרך; לעוזרי דוד זוהר; לארגון לקט ישראל ולמנכ"ל גידי כרוך, שנמצא פה; כל העמותות והארגונים שמטפלים בזה; האישים הרבים מחוץ לעמותות וארגונים, כאלה שהיו בכירים מאוד מאוד במערכת הפוליטית, בכירים במשק, שתמכו וסייעו בקידום הצעת החוק הזאת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך ולחברים, קודם כול לחבר הכנסת מזרחי, שדיבר, שהוא רואה את הקשישים ואת הגמלאים והנכים והעניים באותו מצב – הינה, באת בכבודך, חבר הכנסת מזרחי, מחדש, והינה, אנחנו עשינו שינוי. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, מעטים הם החוקים המושלמים. מעטים הם. אם אתה מיטיב למשל עם אחד, אתה מחסיר אולי מהשני; אתה מיטיב עם הצרכן – יכול להיות שאתה מקשה על היצרן; אתה מיטיב עם העובד – יכול להיות שאתה מכביד על המעביד. אבל חוק שהוא בעצם – גם חוק ממשלתי, נניח, משרד הבריאות, שאתה נותן, מיטיב עם נכים, אבל זה כסף שעולה למערכת, כספים שלנו שאנחנו מוציאים. אבל זה חוק שכל-כולו בא להציל מזון שהיה מושלך, לצערנו, לאשפה והיה נאבד. את החלק הזה, את המזון הזה, שלא היה לזה שום דבר – שאף אחד לא היה נהנה ממנו, וזה לא גורם לשום הכבדה ולשום קושי לאף אחד, אנחנו באמת נותנים את האפשרות לחלק את המזון הזה, לתת אותו לאנשים שזקוקים לו, שמשוועים לאוכל מזין, אוכל משביע, אוכל בריא. צריך להגיד שלא מדובר, אדוני, בשיירי אוכל. לא מדובר על שיירי אוכל. מדובר באוכל שדקה לפני 16:00 עוד נמכר ב-100 או ב-150 שקל לקילו, והינה, הגיעה השעה והמטבח או הקייטרינג נסגר, או שהיה אירוע שבוטל, או הכינו יותר מדי. בתי מלון, מפעלים, שיש להם עודפי מזון יכולים לתת אותו בראש שקט. כמו שצוין כאן, לא מדובר בכסף קטן; מדובר בסכומים אדירים, בסכום שמגיע הרבה מעל מיליארד שקל. הרבה מעל מיליארד שקל. מדובר באמת בעזרה מאין כמוה, שאין כמותה, והכול ממה? מבל תשחית. בל תשחית – אמרנו בוועדה כמה פעמים – זה לא ציווי כלכלי, זה ציווי ערכי ועקרוני, וזריקת מזון זה לא רק חבל על הכסף אלא השחתת מזון וזה השחתת הנפש – כשמשחיתים מזון זה משחית את הנפש. וראינו את העם כולו רוצה לא לזרוק את האוכל הזה ורוצה לתת אותו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני, אני רק רוצה להגיד לך מילה אחת, אני אומר לכולנו: תם ולא נשלם. באמת, היינו יכולים לחוקק את החוק הזה לפני כמה שנים. חיכינו שאולי נעשה אותו יותר מושלם, אבל בעצם הצעת החוק הזאת היא להגיע לתכלית, והתכלית היא לעודד ולהרבות את תרומת המזון בישראל. היו חסמים בהטלת סנקציה או בהטלת אחריות. יש כאן אמירה מאוד מאוד חזקה שאומרת לאנשים: צאו ותרמו. אנחנו מקווים שנצטרך להרחיב את אותן עמותות ואת הארגונים הנפלאים האלה, שמובילים את המזון, מקבלים, מרכזים ומובילים אותו בצורה השמורה ביותר; שאנחנו נזדקק להרבה הרבה יותר בגלל שיהיה מי שיתרום, ולא בגלל שיהיה מישהו שצריך לקבל אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת חיליק בר, ואחר כך – היושב-ראש אלי אלאלוף, שהייתה לו הזכות לעשות את זה, ואחרי זה – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. איפה גידי, פה? וענת. אני כל כך כל כך כל כך שמח, באמת, שסוף-סוף – אתם יודעים מה עברנו. אני כל כך שמח שסוף-סוף הצלחנו להעביר את החוק הזה, שיזמנו כבר בכנסת הקודמת, ועבר כל כך הרבה מהמורות וקשיים ומכשולים. תכף גם נודה למי שעזר. בכנסת הקודמת יזמתי אותו יחד איתכם, עם חברת הכנסת אורלי לוי ועם שולי מועלם, ובכנסת הזאת – עם ידידי חבר הכנסת אורי מקלב, שבאמת עשה עבודה מדהימה. הגדירה את זה מירב בן ארי כחוק היסטורי, ואני מסכים איתך. זה ממש מהפכה בתחום הצלת ותרומת מזון בישראל. החוק החברתי החשוב הזה, אני רואה בו מהפכה של ממש, ואחרי שנים של עבודה, החוק הזה מסדיר סוף-סוף את תחום הצלת ותרומת המזון בישראל; מסיר את עננת התביעה, שהפחידה כל כך הרבה גורמים וגופים, מעל תורמי המזון. חשוב שאזרחי ישראל ידעו: קרוב ל-20%, 20% מאוכלוסיית ישראל חיה באי-ביטחון תזונתי; מעל מחציתם באי-ביטחון תזונתי ניכר – כך לפחות לפי דוח הביטוח הלאומי של 2015. בכל שנה, ידידי, נזרקים כ-1.2 מיליון טון בשווי של 8 מיליארד שקלים של מזון ראוי למאכל לפח. אתם יודעים כמה ארוחות ערב זה למשפחות זקוקות, לאותם ילדים רעבים שדיברו עליהם? ולכן, הצעת החוק הזאת היא מהפכה. היא גם מצילה מזון, היא גם מונעת בזבוז, גם מעבירה אותו למי שידם אינה משגת. זו מהפכה של ממש – אני מסיים – ששמה את ישראל בשורה הראשונה בתחום הזה לצד המדינות. ואני באמת אסיים בלהגיד תודה לחבר הכנסת אורי מקלב, לחברת הכנסת אורלי לוי, לשולי מועלם, לארגון לקט ישראל בראשות גידי כרוך וענת המקסימים והמדהימים, שגרמו לנו לא להתייאש. ביחד איתם עשינו ביחד מעשה ענק. גידי וענת, אתם שותפים שאני מאחל לכל אחד. ולך, אדוני, יושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף, תודה מיוחדת על הישיבות, על השעות אצלך במשרד. גם כשהיועצים המשפטיים הערימו קשיים, אמרת להם: זה יקרה, ובזכותך זה קרה. אז באמת, תודה לך, יושב-ראש הוועדה אלאלוף, ובאמת, בשורה טובה לעם ישראל ולחברה בישראל היום. אני מאוד מתרגש שזה קרה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אלי אלאלוף להגיד דברי תודה. כולם אומרים לך תודה, אז אתה עכשיו צריך להגיד לאחרים. << דובר >> אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> א. אני מודה לחברי הכנסת על היוזמה שלהם, וזה נפל בחלקי להביא אותה לסיום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר קצת שקט בצד שמאל? << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אז קודם כול לך, חיליק, למקלב, לאורלי, שאני לא רואה אותה, לשולי, למירב – באמת לכולכם תודה, כי זה בזכותכם שהעסק הזה קיים, שהחוק הזה עבר. אני רוצה להודות במיוחד ללקט. לא נתנו לכם מתנה; הטלנו עליכם אחריות אדירה. באמת, כל הכבוד שהסכמתם ונאבקתם כדי לקבל אחריות. זה סמל האחריות החברתית. אתם הסמל של האחריות החברתית, גם האישית וגם הארגונית. כי הבעיה לא נגמרת בזה שיש חוק. מעכשיו ההוכחה היא כמעט כולה עליכם. אני בטוח שאנחנו, חברי הכנסת, ואנחנו באופן אישי, נוכל להמשיך ולעמוד לרשותכם. אני רוצה לציין פה את המהפך האמיתי – ההתנהגות של משרד המשפטים. ואני רוצה לברך אותם, כי כשהתחלנו את המשא ומתן איתם הייתה נוקשות שלא הייתה מובנת, נוקשות "מקצועית", במירכאות, שלא הייתה אנושית. ואני שמח, באמת, וגם בזכותכם, אנשי לקט, שבסוף נמצא הפתרון יחד עם משרד המשפטים, והחוק הזה הובא בהסכמתו המלאה. זאת אומרת שכשמתאמצים, מוצאים פתרון. ראש האדם הוא כדי לייצר דברים חדשניים לטובת האזרח, ובמיוחד החלש. אני רוצה לציין שכל המזון הזה הוא לא רק לעניים, ולקט יודע להסביר את זה, כי חלק גדול זה עבור אנשים שאינם יכולים לתפקד והמערכת הממשלתית אינה יכולה להגיע אליהם. וזה – שנבין את זה, זה לא עניין של עוני; זה עניין של נגישות של שירותים לאוכלוסייה שלא יכולה למלא את הצרכים שלה, לתפקד בצורה אופטימלית, ולכן יש פה – תוציאו את המושג עניים ומזון. העניים, לא כולם זקוקים למזון; זקוקים לדברים אחרים. אני רוצה גם לציין דבר אחד: אוי ואבוי לנו אם המהלך הזה מחליף את הממשלה. לא להחליף את הממשלה. הממשלה חייבת לספק במוסדות ובמסגרות מסוימות. הייתה לי הזכות להיות בצומת של קרן רש"י כשהתחלנו את מפעל ההזנה. היום המדינה מספקת 358,000 – זה המספר שקיבלתי ממנכ"ל משרד החינוך לפני כמה שבועות. אוי ואבוי אם המספר הזה ירד ולא ימשיך להיות המספר הממשלתי. הממשלה מחויבת לספק לילדים שלה בכל המסגרות רווחה ובריאות ותעסוקה וחינוך, את השירותים האלה. תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה ליושב-ראש הוועדה. אנחנו נסיים את החוק הזה עם עוד דקה אחת לחבר הכנסת חאג' יחיא, כדי להביע תודה, חבר ועדת העבודה והרווחה שהיה שותף בדיונים. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> כולם יכולים לעלות לדבר? אני לא מבין, אדוני היושב-ראש. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מברך על החוק, והאמת, זה חוק היסטורי, ובמיוחד לאוכלוסייה הערבית. אני עסקתי בנושא הזה, אני פניתי לאנשים שיספקו את המזון לנזקקים, ויש לנו עמותות שעובדות על זה, ואני תרמתי בתחום הזה. יש לנו – אתן דוגמה – באוכלוסייה הערבית 52% מתחת לקו העוני, והמזון הזה שנזרק – הם מנצלים אותו. אנחנו מספקים את המנה החמה לאותם אנשים שידם לא משגת. אני מברך אותך, אלי, על הנחישות ועל הקצבת הזמן, כי החוק הזה, היה אפשר למרוח אותו הרבה זמן, וזה שידעת את החשיבות שלו וקידמת אותו – רק צריך להודות לך על זה, כי גם זה מאוד חשוב. אבל אני אומר, אני מכיר את החברים שלי בטייבה מעמותת סובול א-סלאם – דרכי שלום, זה השם שלה. יש להם אנשים – לא רק מי שתרם את המזון; יש גם אנשים שבאים, מקבלים אותו, מכניסים אותו לתוך הקופסאות, מכינים אותו, מנות חמות, מכניסים אותו למקפיא ומחלקים אותו לפי רשימות למוחרת בבוקר. אני מכיר את זה מקרוב, ולכן אני מודה, כי אחרי הרבה אירועים באולמות זורקים את האוכל הזה לפח, וזה חשוב שיגיע לאנשים שזקוקים לו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חאג' יחיא. << נושא >> הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 112), התשע"ד–2013 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, התשע"ד–2013. יציג את הצעת הוועדה יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, חבר הכנסת כבל. אני סוגר את הרשימה של הדוברים. << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אדוני השר, רשמות פרלמנטריות, הצעת החוק המדוברת נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י"ט בשבט התשע"ד, 20 בינואר 2014, והועברה לוועדת הכלכלה ביום י"ח בכסלו התשע"ו, 30 בנובמבר 2015. הוחל על ההצעה דין רציפות בהתאם לחוק רציפות הדיון בהצעת החוק, התשנ"ג–1993. מטרתה של הצעת החוק היא תיקונים שונים בפקודת התעבורה, ובכלל זה בהסדרי האכיפה, נוכח שינויים שונים שהתרחשו בשנים האחרונות: שינויים חברתיים כגון תנודות בהרגלי צריכת האלכוהול, שינויים טכנולוגיים ושינויים פיזיים בתשתיות הדרכים, שינויים משפטיים בעלי אופי חוקתי במשפט הפלילי ושינויים בטכנולוגיות תהליכי העבודה המשמשים לאכיפה. ועדת הכלכלה קיימה דיונים רבים ומעמיקים בהצעת החוק, הן בכנסת התשע-עשרה והן בכנסת זו. במהלך דיונים אלה קיבלה הוועדה מידע רב והתעוררו שאלות כבדות משקל, וצפוי כי יידרשו עוד כמה דיונים כדי להשלים את הליך החקיקה בהצעת החוק. עם זאת, בשל החשיבות הרבה שמייחסת הוועדה למלחמה בקטל בדרכים בכלל ולמלחמה בנהיגה בשכרות בפרט, מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 37(1)(ב)(1) בעניין החזקה בנוגע להימצאות אלכוהול בגופו של נבדק פרק זמן כמפורט לעיל שקדם לשעת ביצוע הבדיקה ואופן סתירת חזקה זו, והחלק האחר יכלול את יתר סעיפי הצעת החוק. הכנסת מתבקשת לאשר החלטה זו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת דב חנין ביקש לדבר, וחבר הכנסת אורן חזן סוגר את הרשימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, סליחה, אחרי זה אתה תקריא. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אנחנו תומכים בהצעת הפיצול שהביאה ועדת הכלכלה. אבל אני ביקשתי את רשות הדיבור כדי להתריע בפני הכנסת על אחד המהלכים המסוכנים, המדאיגים, הבעייתיים ביותר שמקודמים היום על ידי הממשלה המסוכנת הזאת. הכוונה שלי היא להצעת החוק שמבקשת להפוך את מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למינויים פוליטיים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> טוב מאוד. טוב מאוד. הגיע הזמן. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בוועדת החוקה, חוק ומשפט התקיים דיון מאוד רציני בעניין הזה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך זכות דיבור, חבר הכנסת חזן. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – התקיים דיון מאוד רציני בעניין הזה. הגיעו בכירי המשפטנים, פרופסורים מהאוניברסיטה, שופטים לשעבר בבית המשפט העליון, שופטים מחוזיים בדימוס, מומחים מכל הכיוונים, אנשי ארגונים אזרחיים שעוסקים בדמוקרטיה, והתריעו על הסכנות שבמהלך הזה. המהלך הזה הוא מהלך ששובר את המפרקת של הייעוץ המשפטי המקצועי במדינת ישראל. אני אמרתי בדיון הזה בוועדת החוקה, על הצעת החוק של הפיכת מינוי היועצים המשפטיים למינויים פוליטיים, שאם היה מגיע לארץ, או לעולם שלנו, אדם מכוכב אחר, הוא היה שואל: איפה הבעיה כאן? האם יש לנו מציאות של משפטנים שמתפרעים ועושים מהומות? המציאות היא בדיוק הפוכה – מי שמתפרע, מי ששובר את הנורמות אצלנו הם שרי הממשלה, הפוליטיקאים שמאבדים, ואיבדו, קווים אדומים. חלק משרי הממשלה האלה אפילו חשודים בעבירות פליליות חמורות ביותר. את המתקפה הזאת שהממשלה מקדמת אנחנו צריכים לראות בהקשר רחב. זו איננה רק מתקפה על המשפטנים; זו מתקפה על המשפט, כי המשפט עצמו מפריע היום לאלה שאיבדו נורמות, עברו עבירות ושוברים את כל הקווים האדומים. עמיתיי חברי הכנסת, כאשר מדברים על מתקפות על המשפט מבינים שמדובר בסכנות, סכנות קשות. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. מרבים אצלנו להזכיר את המדינות שבהן מתקפות כאלה קרו באמצע המאה ה-20. אבל אני רוצה להזכיר דווקא את אמצע המאה ה-19, שבה נאמר המשפט: La légalité nous tue על ידי מי שהיה אז ראש ממשלת הרפובליקה הצרפתית אודיו בארו בינואר 1849. הוא אמר את המשפט הזה בתקופה שבה הרפובליקה שנוצרה במהפכת 1848 כורסמה, ובסופו של דבר הפכה לקיסרות. זה גם מה שקורה אצלנו: יש מי שרוצה את הרפובליקה להפוך לקיסרות. יש קיסר, ויש גם מועמדת לקיסרית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, אדוני הקיסר. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. באותו מקום שבו הוזכר המשפט הזה של בארו, נאמר על ידי מרקס שההיסטוריה חוזרת פעמיים – בפעם הראשונה היא טרגדיה ובפעם השנייה היא פארסה. במקרה שלנו, עמיתיי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא אמר קומדיה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אני חושש שהמציאות היא הפוכה – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – ההיסטוריה חוזרת? אתם אף פעם לא נבחרים. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מה שמתחיל בפארסה עלול להסתיים בטרגדיה. ולכן, את החוק המסוכן הזה חייבים וצריך לעצור ביחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה ויבוא חבר הכנסת אורן חזן, אחרון הדוברים לפני ההצבעה. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> חברי היושב-ראש, כמה כיף לראות אותך מנהל את הישיבה. תראה איזה חיוך העלית לי על הפנים. עם ישראל אוהב אותך. רק משפט אחד לנואם הקודם: הוא צודק, ההיסטוריה באמת מרבה לחזור על עצמה, ולכן, אלה שיושבים כאן, אדוני היושב-ראש, לעולם לא ינהלו שוב את המדינה. הם נוטים להפסיד פעם אחר פעם אחר פעם. הציבור פשוט מאס בהם. ומכאן אני מחבר את זה לנאום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תערב אותי בזה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, אני אמרתי. אני. אתם – עזוב, אל תיתן לי לענות לך על זה. אנחנו ביחסים טובים. טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, אורחים, אורחות מנשים עושות שלום – לצערי, שלום לא יהיה פה בקרוב, אבל כל הכבוד על המאמץ. אני רוצה להתרכז בדקות האלה לא בעניין שעליו אנחנו נצביע בעוד רגע אלא בעניין חמור, מטריד, מדאיג, תופעה בוגדנית של ממש, חתירה תחת מדינת ישראל, קריאה והסתה ברורה נגד חיילי צה"ל, נגד המדינה, של אחד, חגי אלעד שמו, מנכ"ל תנועת "בשקר" – תנועה של שקרנים, שכל מה שהם עושים מהבוקר עד הלילה הוא רק כדי להרוס את מדינת ישראל. אז אני אתחיל מהסוף, בבקשה, כדי שיהיה ברור. תקשיב לי, אדון ליצן קטן: לא אתה ולא שכמותך לא מסוגלים לפגוע במדינה, לא מסוגלים להרוס את המדינה, לא מסוגלים לפגוע בחיילים. אבל – והאבל הזה הוא גדול – על המעשים שלך אין סליחה. על הפגיעה שלך במדינת ישראל אתה צריך לשלם את המחיר. ולא – – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> על מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> על חגי אלעד, מנכ"ל בצלם; בוגדני, פושטק של ממש, שמנצל את הכסף האנטישמי שמממן אותו כדי לפגוע במדינת ישראל. אבל הוא זה לא הסיפור, ידידי יואל חסון. הסיפור הוא שלצידך בספסלי האופוזיציה יושבים חברי וחברות כנסת שמבחינתם ההתנהלות הבוגדנית, הנפשעת, הפסולה, הארורה, של אותו – אני לא רוצה אפילו לקרוא לו אדם, לא מגיע לו בכלל שנכנה אותו כך – אידיוט בחליפה נראית לגיטימית. היום אני נוסע ושומע בבוקר את יושבת-ראש מפלגת שרץ, סליחה, מרצ, שאומרת בלי להתבייש: זה לגיטימי. אנחנו נלחמים כאן במדינה נגד הצבא, נגד הכיבוש הנורא – אין דבר כזה כיבוש; עם אינו כובש בארצו; שחררנו את שלנו – וזה לגיטימי שהוא הולך ומתריס נגד המדינה בחו"ל. אז אני מסכם ואומר – כיוון שהתעסקנו בלדבר אחד עם השני ולא בעיקר – דבר פשוט: הפעולות האלה הן פעולות נפשעות. על הפעולות האלה צריך לשלם את המחיר. אני קורא לציבור בישראל: מי שפוגש את חגי אלעד, שירים לי טלפון, או ישלח לי הודעה בפייסבוק. אני רוצה לקבל אותו עם אזיקים בשדה התעופה. אני אפגיש אותו מקרוב – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם המשטרה, כי מקומו של הבוגדני הקטן והשפל הזה הוא מאחורי סורג ובריח – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בטח שלא בנמלי תעופה בעולם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורן חזן. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכלכלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 112), התשע"ד–2013, נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת ועדת הכלכלה אושרה – 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו רשות הדיבור ליושב-ראש ועדת הכנסת מיקי מכלוף זוהר, בבקשה. הודעה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות כדלקמן: הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת רכב מנועי, בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ובהצעת חוק עבודת נשים – ועדת הרפורמות – תדון בהצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ח–2018. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת איתן ברושי בנושא: הלבנת המאחזים ביהודה ושומרון מובילה את ישראל למדינה דו-לאומית. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> יש לי עוד הודעה, על חילופי גברי – היא לא פה. בוועדת הפנים, במקום חבר הכנסת זוהיר בהלול יכהן חבר הכנסת רוברט טיבייב. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1255); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לדיון על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת אלי כהן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאנחנו מעלים היום – גם של משרד הכלכלה, גם של חברתי השרה לשוויון חברתי, השרה גילה גמליאל – זאת הצעת חוק שקידמנו במשותף במטרה למנוע את התופעה של האגרסיביות של חברות טלמרקטינג. לא אחת נחשפנו במהלך השנים האחרונות לחברות טלמרקטינג שפועלות בצורה צינית, מוכרות לאנשים מוצרים שהם לא צריכים, מוכרות דברים במחירים מנופחים, ולמעשה אנחנו מביאים כאן בשורה צרכנית לכלל אזרחי ישראל, שלא ייפלו בנושא הזה לעוקצים. ראינו לא מעט מקרים של פגיעה באזרחים תמימים. אותם אנשים שנופלים בידי אותן חברות על ידי מכירה אגרסיבית בטלפון לא רק ניזוקים כספית, אלא עוברים בנושא הזה גם פגיעה נפשית לא פשוטה, שגורמת להם צער. הצעת החוק הזאת עושה דבר מרכזי אחד: מקיימת דבר של סחר הוגן. למעשה, במסגרת הצעת החוק יוקם מאגר, וכל אחד יוכל לבוא, להירשם באותו מאגר, ויחסוך מעצמו שיחות מיותרות וימנע מעצמו עוגמת נפש. אני מתאר לעצמי שאנחנו לרוב נוכל לרשום אוכלוסיות חלשות לאותו מאגר. הם יוכלו להירשם באופן אישי או באמצעות שירותים שאני בטוח שגם השרה גמליאל, גם משרד הכלכלה וגם הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן, יוכלו בנושא הזה לבוא, להיות ולקבוע. הקמת המאגר תנוהל לפי ההוראות, לפי החוק, בתיאום עם משרד המשפטים, על מנת שהדברים יהיו ויישמרו בצורה באמת איכותית וראויה. אני חושב שהדבר הזה, לצד צעדים נוספים שאנחנו מקדמים בנושא הזה, יסייע למנוע את הפגיעה באוכלוסיות קשישים. גם למהלכים אחרים שותפה השרה גמליאל, וגם חבר הכנסת איציק שמולי, בנושא של חברות כרטיסי האשראי. אנחנו בסופו של דבר ניצור כאן מעין כיפת ברזל שתגן בנושא הזה על אותן אוכלוסיות. אני בהחלט רוצה לומר תודה לשרה גמליאל על השותפות המלאה בקידום הצעת החוק הזאת. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> איך תמנע שימוש מסחרי או לא תקין במאגר – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> עוד פעם. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> איך תמנע בעתיד שימוש מסחרי או לא תקין במאגר שאתה נותן לרשות לצרכן? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> אז רק תרשה לי, ברשותך, קודם כול להשלים את הברכות לשרה גמליאל, שהייתה בנושא הזה שותפה מלאה. עשינו את הדבר הזה ביחד, תוך תקצוב, ואני חושב, השרה גמליאל, שגילינו כאן בנושא הזה את הרגישות החברתית להורים שלנו, לאנשים המבוגרים – להגן עליהם, ושאנחנו נראה פשוט בנושא הזה פחות תופעות. ולכן, יישר כוח. << קריאה >> השרה לשווין חברתי גילה גמליאל: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עיסאווי פריג', המאגר הזה ינוהל בצורה קפדנית ביותר. יש, אגב, חוק שמדבר על הנושא של איך קמים מאגרים, מה השמירה עליהם, איך הכניסה, ולכן – גם לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית ייקבעו תקנות, ואני מניח – אם אני לא טועה, אתה חבר ועדת הכלכלה, אז אני מניח ששם אתם תראו את התקנות, תוכלו לבוא, תוכלו לראות, תוכלו לאשר, אבל הדבר הזה יהיה בצורה בהחלט מהימנה. אז אני בנושא הזה רוצה היום לקרוא לכם: זה לא חוק של קואליציה ואופוזיציה, זה חוק של הסכמה, ואני קורא לכל חברי סיעות הבית לתמוך פה אחד בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לשר אלי כהן. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4631/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי רוזנטל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדו שני חוקים – של חבר הכנסת מיקי רוזנטל ושל חבר הכנסת איציק שמולי. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיקי רוזנטל להגיש את הצעת החוק המוצמדת שלו. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מה ההצבעה? על מה להצביע? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא הצבעה. << דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר כהן, תשמע, שמעתי אותך מדבר בלהט, וזה בסדר גמור, ואני מברך אותך על קבלת הצעת החוק, אבל יחד עם זה היה צריך להגיד בכנות שחצי שנה לפני שמשרד הכלכלה דיבר על החוק הזה, אני ישבתי עם אנשי משרד הכלכלה – – << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >> בשמחה. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – והצעתי את החוק הזה. אני לא אריב איתכם על הקרדיט – מה, אני ילד קטן? אבל אתה יודע מה? גם אני לא המצאתי את זה. בחוק האמריקני יש אתר אינטרנט שנקרא Don't call us. ראיתי את זה שם, וחשבתי שטוב לאמץ את זה גם בארץ. זה מאפשר לאנשים שהטלפון שלהם הוא ביתם, כמו שביתם היה מבצרם בעבר – צריך להגן על הטלפון שלהם מפני הטרדות. מטרידים את האנשים בלי סוף בבקשת תרומות, בבקשות אחרות, בחברות באיגודים, בעניינים. כחלק ממהלך כולל אני כבר יזמתי, והחוק התקבל, שגם ארגונים שאינם למטרות רווח לא יוכלו להציף אותנו בדואר ספאם, וכחלק מהמהלך הזה גם יזמתי את החוק הזה, שאומר שאסור להתקשר לאנשים שמבקשים במפורש להירשם במאגר, שהם מסרבים שיתקשרו אליהם. אני שמח שהמשרד אימץ את זה. עם קצת פרגון אפילו היה לי עונג רב להודות לך, אדוני שר הכלכלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי רוזנטל. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4699/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת איציק שמולי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו לחבר הכנסת איציק שמולי, שגם לו יש הצעת חוק מוצמדת להצעת החוק הזאת. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני כמובן רוצה לברך אותך, השר אלי כהן, על היוזמה הזאת, וכמובן את חברי מיקי רוזנטל, שבאמת, כמו הרבה יוזמות טובות שלו, ככה, הוא הרוח החיה מאחורי הרעיון. אני חושב, אלי, שהדבר המיוחד שאתה הבאת איתך למשרד הכלכלה זה ההחלטה שלך לקחת את הגוף הזה, הרשות להגנת הצרכן, ולהפוך אותו לגוף שהוא פרואקטיבי. הגוף הזה יותר לא יושב על הגדר ומחכה לתלונות הצרכנים. כאשר יש תופעה מכוערת, שלוקחים את דור המייסדים של המדינה הזאת, את האוכלוסייה המבוגרת, והופכים אותה לטרף קל להונאות ולרמיות ולכל שיטות השיווק הנכלוליות שמפילות אותם בפח, ובסופו של דבר משאירים אותם עם חובות והתחייבויות של אלפי ועשרות אלפי שקלים, אני חושב שתפקידה של הממשלה ותפקידה של הכנסת לייצר חקיקה שמגינה בצורה טובה יותר, על האוכלוסייה המבוגרת במיוחד, ואין שום ספק שבחודשים האחרונים אנחנו מתחילים לעשות צעדים מאוד מאוד נחושים בעניין הזה. צריך להגיד מילה טובה, בוודאי לממשלה, שמרימה את הכפפה, לך, השר אלי כהן, לך, השרה גילה גמליאל, על זה שהנושא הזה באמת מקבל משנה תוקף של חשיבות, והכנסת והממשלה מתאחדות ומתלכדות כאן ומקדמות ביחד חקיקה שהתכלית שלה זה להגן על האזרחים הוותיקים. המצב הזה שבו אזרחים ותיקים, מפילים אותם בפח פעם אחרי פעם – אם זה בטלפון, אם זה באינטרנט, אם זה בדוכן בקניון; הם באים לקבל שירות מסוים או לקנות משהו קטן מאוד מאוד ספציפי, ובסופו של דבר הם יוצאים עם התחייבויות שהם לא מסוגלים להשתחרר מהן במשך 36 או 48 חודשים, שבסיומם יש גם חיובים של אלפי ועשרות אלפי שקלים – המציאות הזאת הולכת להיפסק. המציאות הזאת חייבת להיפסק, ואנחנו נפסיק אותה – אנחנו נפסיק אותה בעזרת חקיקה כמו החקיקה הזאת; אנחנו נפסיק אותה בעזרת חקיקה כמו החקיקה של כרטיסי האשראי, שבפעם הראשונה מכניסה את חברות האשראי, מורידה אותן מהגדר, ותחייב אותן לעצור תשלומים ברגע שיש חברות שעושות את הדברים האלה באופן שיטתי. והמהלך המשלים זה כמובן החמרת הענישה מול מי שעושה את זה, גם אם הוא מחליף כובעים ומחליף חברות. אני מאוד מאוד מקווה שנצליח, אדוני היושב-ראש, לקדם את החקיקה הזאת באופן מהיר ובאופן נחרץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת איציק שמולי. אני סוגר את רשימת הדוברים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018, שהחזירה הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התשע"ט–2018 << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת מיקי רוזנטל) << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת איציק שמולי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לרשימת הדוברים בהצעת חוק הגנת הצרכן. ראשונת הדוברים – עאידה תומא סלימאן, ואחריה – תמר זנדברג. עיסאווי, אתה רשום. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ביומיים האחרונים היו הרבה חדשות ושינויי דעה בנושא ח'אן אל-אחמר. פתאום שמענו שהקבינט החליט לדחות את הפינוי בכוונה להגיע להסכם מסוים בינם לבין התושבים שנמצאים בח'אן אל-אחמר. הסיפור של ח'אן אל-אחמר הוא סיפור שאנחנו מלווים כבר תקופה מסוימת, מתחילת הבעיה, כאשר הוחלט לפנות את התושבים. ביקרנו במקום, הכרנו את האנשים. אנחנו כבר מכירים את הילדים שהולכים להרוס להם את בית הספר, ואנחנו יודעים איך הם מרגישים, ואנחנו יודעים גם באיזה תנאים הם נמצאים במקום שהם קוראים לו בית, לאחר שגורשו מהבתים האמיתיים שלהם, שהתקיימו ליד או מעל האדמות שהיום מסביב לדימונה, איפה שיש להם מעל 35,000 דונם שהיו בבעלות שלהם. ח'אן אל-אחמר נמצא במקום הזה כבר 60 שנה, מעל ל-60 שנה. הילדים ואפילו המבוגרים שם לא מכירים בית אחר חוץ מח'אן אל-אחמר. הם הציעו איזשהו סוג של פשרה לממשלת ישראל, והיא סירבה בתוקף. כנראה שאותה ממשלה, כששמעה חוות דעת מבית המשפט הבין-לאומי שאומר בצורה הכי ברורה שפינוי ח'אן אל-אחמר הינו פשע מלחמה, קצת נרתעה, קצת אולי חושבת עוד פעם, אבל מלכתחילה ממשלת ישראל, ממשלת נתניהו, הייתה צריכה להבין, והיא יודעת טוב מאוד, שפינוי ח'אן אל-אחמר והריסת ח'אן אל-אחמר זה פשע מלחמה. אבל ההחלטה היא החלטה פוליטית גרידא, שלא תהיה לנו אשליה. זאת החלטה פוליטית-מדינית שמטרתה לבתר את הגדה המערבית לצפון ולדרום ולנתק אותה טוטלית מירושלים המזרחית, וגם למנוע כל אפשרות של התפתחות של רעיון הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. כמה עוולות אפשר לבצע כדי ללכת בתוכנית מדינית של קבוצה מסוימת? לא במקרה זה השיח שהולך ומתפתח סביב ח'אן אל-אחמר. ח'אן אל-אחמר זה אכן בעיה אנושית – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל הוא גם פשע מלחמה, והוא בעיה פוליטית, בעיקר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחברת הכנסת סלימאן. חברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה – חברת הכנסת מיכל רוזין. תמר זנדברג מוותרת. מיכל רוזין – מוותרת. חבר הכנסת יואל חסון – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – מוותר. חברת הכנסת עליזה לביא – מוותרת; מירב בן ארי – מוותרת. עבד אל חכים חאג' יחיא. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> תעלו את הרשימה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להגיד הלאה? אחריו – יהודה גליק. << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עולה על הצג שם, הרשימה של הדוברים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה. תגיד למזכיר. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני אדבר על ח'אן אל-אחמר. זה שיש ישיבת קבינט זה אומר שהנושא הוא לא ביטחוני, כי מאז ומתמיד הם יושבים שם, אלא הנושא הוא מדיני. לכן היה הקבינט הביטחוני-מדיני, כי היו הרבה מקומות שהרסו בתים ולא שאלו אף אחד; פינו אנשים ממקומם ולא שאלו אף אחד. בזה שעכשיו הם רוצים לפנות אותם והקבינט דן בזה, זה ברור מה כיוון החשיבה ומה המשמעות. אבל כדאי שאנשים יבינו, גם אנשים מחוץ לכנסת, מהצד האטום של הימין, ישמעו גם ויבינו מה זה ח'אן אל-אחמר. תושבי ח'אן אל-אחמר גורשו מבתיהם באזור ערד בנכבה, ב-1948. הם התיישבו באותו מקום – בדואים לא נכנסו למחנות פליטים, אלא התיישבו במקום – על קרקע פרטית של אנשים שאף פעם לא ביקשו מהם לפנות אותה. זו קרקע של אנשים שלא ביקשו שמישהו יפנה אותם. זו קרקע פרטית. מאז שהם נמצאים שם עד 67' הם היו קיימים באותו מקום, מהתקופה הירדנית. אתה לא יכול לבוא ולהגיד: הם באו עכשיו, אחרי הכיבוש ב-67', אלא הם נמצאים שם. קיבלת אנשים במקום – אסור לך לבוא להזיז אותם ולבוא להגיד: יש להם היתרי בנייה או אין להם היתרי בנייה. מה, אתה נכנס לכל מקום באזור שכבשת ואתה בודק למי יש היתר בנייה ומי הנפיק אותו? לכן, העקירה היא פשע מלחמה. העקירה – פשע מלחמה, וזה מה שאומרים בכל העולם: אתם מבצעים עוד פשע מלחמה. ואיזה פלא, שרת המשפטים באה כאילו בידיים נקיות: אנחנו לא ניתן גושפנקה לבנייה ללא היתר, לעבירה. רגע, ומה עם כל ההתנחלויות? מה עם כל המאחזים, שיצא דוח עב כרס כזה שהם לא חוקיים וצריך לפנות אותם? מה עם חוק ההסדרה, שתמכתם בו והבאתם אותו? הרי הם אפילו לא נמצאים על קרקע של אנשים שמבקשים, במקום אחר, אלא בחוק ההסדרה – קרקע שהבעלים שלהם באים ואומרים: זו הקרקע שלנו, אנחנו מבקשים שיפנו אותם. הם לא רוצים לפנות אותם, ואז מביאים חוק, חוק כזה שאסור בשום פנים ואופן שיחול על שטח כבוש. והיא באה ואומרת: גושפנקה. הרי קיום הבית היהודי, קיום הממשלה הזאת – רוצה לתת גושפנקה לכל ההתנחלויות, לכל הגזילה של הקרקע הפלסטינית, לכל המצב שקיים בשטחים הכבושים. ומה עוד? ברור שהכוונה היא מדינית, כי הם רוצים להפסיק את הרצף של הגדה המזרחית כדי למנוע הקמתה של מדינה פלסטינית; רוצים לעשות קנטונים בצפון ובדרום, וח'אן אל-אחמר עושה את הרצף הערבי-הפלסטיני שם. ולכן, הנושא הזה הוא לא יישום חוק ולא דאגה לחוק. בימין רוצים להישען על ההחלטה של הבג"ץ. אבל בג"ץ, היה אסור לו לפסוק כאילו זה נמצא בתוך שטחי מדינת ישראל ויש היתר או אין היתר. זה שטח כבוש, והיה צריך להביא בחשבון את החוק הבין-לאומי. אבל פה עכשיו נשענים: בג"ץ החליט, יש אפשרות לפנות ואנחנו רוצים לפנות, ודנים ומתווכחים. אבל אותו בג"ץ, כשהוא החליט לפנות מתנחלים מקרקע פרטית, הם רצו לתקוף אותו ב-D9, רצו להגיע עם D9 על בית המשפט העליון. ואני לא יודע, כי הם לא אמרו, אם הם היו נותנים אפשרות לפנות את בית המשפט העליון מיושביו או שהיו הורסים אותו עם ה-D9 על יושביו. לכן הגיע הזמן להפסיק, כי הגלגל יסתובב. להתראות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת חאג' יחיא. חבר הכנסת יהודה גליק, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אם הוא לא יהיה – רויטל סויד. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, שימו לב, אגב, למרות שהעברנו את חוק הלאום, עדיין שני הדוברים הראשונים הם מהמפלגה המשותפת, זאת אומרת, אין פה עדיין אפליה. חברים, החוק הזה הוא חוק נכון. אני רוצה לברך מכאן את השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, שהובילה את החוק הזה למען האזרח, כדי שלא ינצלו את האזרחים – ואת שר הכלכלה אלי כהן – כדי להגן על האזרחים. ומכאן, מניצול אחד לניצול אחר. חבריי וחברותיי, זה עתה חזרתי מח'אן אל-אחמר. רבותיי, אין ניצול גדול מזה. יש שם 40 נפשות, שלושה בתי אב. מנצלים אותם. הם מתים לזוז משם. באים לשם נציגי הרשות הפלסטינית, נציגי האיחוד האירופי, משכנעים אותם, משתמשים בהם, מנצלים אותם כדי להילחם, כדי לקבוע עובדות. אדוני חאג' יחיא, חבר הכנסת, לא היה אף אזרח בח'אן אל-אחמר לפני 1975. כל הצילומים בידינו. הראשונים הגיעו ב-1975, והרוב הגיעו בשנות האלפיים. אני מברך את ראש הממשלה, שאתמול אמר שני דברים: קודם כול, ייעשה מאמץ שהפינוי לא יהיה בכוח; אנחנו אף פעם לא רוצים פינוי בכוח. אבל מצד שני הוא אמר: המקום הזה יפונה. רבותיי, אנשים בעלי ערכים נבחנים כשלא נוח להם. אני עמדתי כאן, מעל לדוכן הזה, כשבג"ץ קיבל את ההחלטה השגויה לפנות את עמונה. קראתי לחבריי בעמונה, אמרתי להם: קבלו את הדין. התקיפו אותי, אמרו לי: שמאלני, יפה נפש. אמרתי: יש חוק. צריך לכבד את החוק. לא יכול להיות שאחרי שוויתרנו על שטח A וויתרנו על שטח B, בשטח C, שבשליטה ישראלית – גם שם הרשות הפלסטינית תעשה הכול כדי להשתלט על השטח הישראלי, כדי לעצור את 1E, שזה שטח יהודי. והגיע הזמן שהממשלה כבר תתחיל את הבנייה שם, הבנייה היהודית להרחבת וחיבור מעלה אדומים לירושלים, ואחת ולתמיד להפסיק את הגזרה, את האיוולת הזאת, השגויה הזאת, הפוגענית הזאת, באוכלוסייה הפלסטינית, הרעיון ההזוי הזה של להקים מדינה פלסטינית. חברים, תושבי ח'אן אל-אחמר מנוצלים על ידי גורמי שמאל, על ידי האיחוד האירופי ועל ידי הרשות הפלסטינית. הגיע הזמן לומר מה שראש הממשלה אמר: המקום יפונה. וצריך לקבוע לזה זמן, וכמובן, לעשות כל מאמץ שזה יהיה בשלום. רק משפט אחד אחרון: בני המשפחה שלהם כבר נמצאים באבו דיס; מאות משפחות מהג'האלין נמצאים כבר באבו דיס. אין שום סיבה שהם לא יצטרפו לשאר בני המשפחה שלהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת גליק. עכשיו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי; אני לא רואה אותו; חברת הכנסת רויטל סויד – אני לא רואה; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חבר הכנסת רוברט טיבייב – לא רואה; לאה פדידה – מוותרת; טלב אבו עראר – איננו; אמיר אוחנה – איננו; יעל כהן-פארן – איננה. דב חנין, ואחריו – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח בברכה לנציגות תנועת נשים עושות שלום. כמו בכל יום שני, לאורך הרבה הרבה הרבה זמן, הן מלוות אותנו כאן, בכנסת, נמצאות במליאה. כאשר נפתח הדיון היו פה עשרות נשים, ועכשיו נשארו נציגות, והן יושבות ביציע כדי להזכיר לנו שהאתגר הגדול, המשמעותי, ההיסטורי, החשוב ביותר שעומד בפנינו הוא אתגר השלום. אדוני היושב-ראש, אם לא נתקדם לשלום נידרדר למלחמה. זה כל כך ברור, זה כל כך צפוי וזה כל כך כואב. וכבר בשבוע שעבר עמדנו ברגעים מסוימים בתחושה שהינה, הינה, הינה, אנחנו מתגלגלים למלחמה נוספת, נוראה ומיותרת כקודמותיה. אבל אדוני היושב-ראש, זה מה שקורה: כאשר לא מתקדמים – מידרדרים; כאשר לא הולכים לשלום, פונים למלחמה. והממשלה הזאת לא הולכת לשלום. אפילו את הסכמי השלום שנחתמו בעשורים הקודמים היא מערערת. ראו למשל את מה שקורה בהסכם עם ירדן. מה שקורה בסוגיית היחסים בין ישראל לירדן זה תוצאה ישירה של יחסה של ממשלת נתניהו לסוגיית השלום; זו תוצאה ישירה של יחסה לשאלה הפלסטינית; זו תוצאה ישירה של מדיניות ההתנחלות, שממשיכה להיות מקודמת גם בעצם הימים האלה. וזה ההקשר שבו אנחנו צריכים לראות גם את עניין ח'אן אל-אחמר, אותו יישוב ערבי-בדואי קטן שהממשלה מתעקשת להרוס כדי לפנות שטח נוסף להתנחלויות. זו האמת. אין סיבה אחרת לפנות את ח'אן אל-אחמר מיושביו; אין סיבה להרוס את הבתים הדלים של האנשים שחיים שם; אין סיבה אחרת להרוס את בית הספר האקולוגי המקסים שנמצא שם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בג"ץ – – – << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הסיבה היחידה היא הרצון לגזול את כבשת הרש ולהגדיל התנחלויות. ולכן, אדוני היושב-ראש, המאבק הזה נגד גירוש תושבי ח'אן אל-אחמר הוא לא רק מאבק למען צדק לתושבי המקום הזה, הוא מאבק נגד מדיניות התנחלויות, שמסכנת את העתיד של כולנו. וזה, המאבק הזה, משרת לא רק את האינטרסים של הפלסטינים אלא גם את האינטרסים של הישראלים, כי לשני העמים יש אינטרס במדיניות אחרת, בהליכה לכיוון אחר, בהליכה לשלום במקום הידרדרות למלחמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת ורבין – איננה. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, 23 שנה עברו מאז רצח רבין, ומבחינת מנהיגי הימין הישראלי נראה שתם הפרק הממלכתי ואפשר להתחיל בשכתוב ההיסטוריה. לא הייתה הסתה מימין לפני רצח רבין – זה מה שאומרים. רצח רבין לא היה פוליטי. תגידו, אתם רציניים? אני מבין את הרצון של חברי הכנסת והשרים מימין להתנער מההיסטוריה, בתור אלה שהיה להם חלק בלתי מבוטל באותה הסתה, כולל מפלגת השלטון של היום והעומד בראשה, אבל המינימום שבמינימום זה שיהיה לכם קצת כבוד למשפחת רבין. קם לו היום חבר כנסת צוציק, חצוף שכזה, ילד מגודל, שגדל ממש באותה ערוגה שהצמיחה את הרוצח, ודרש בלי בושה שמשפחת רבין לא תנאם באזכרה. אז אני אומר לו: לא. לא יהיה כזה דבר. אז אני פונה לאותו חבר כנסת: מי אתה רוצה שינאם – יגאל עמיר, אולי? אני הכרתי את רבין אישית. אני לעולם לא אשכח את פגישתי איתו בבית אבי המנוח בבית ג'ן. חצי שנה לפני הרצח ההוא הוא הגיע אלינו הביתה לקבל את "יקיר העדה הדרוזית". כמה צניעות הייתה לאיש הזה, כמה נועם היה לו. אני נזכר במשפט אחד שאמר – באותו רגע הוא קיבל טלפון מקלינטון, נשיא ארצות הברית, נכנס ל-20 דקות לאיזה חדר וחזר, ואז הוא אמר: רבותיי, זה בשביל השלום, זה למענכם. גם בתקופה הקשה שהוא עבר תמיד הוא חשב על האנשים, חשב על האזרח הקטן. זאת הייתה תקופה קשה מאוד של הסתה מכוערת: קריאות "רבין בוגד", "רבין רוצח", דין רודף, פולסא דנורא, שרפת דמותו ברחבי העיר, תמונה בכאפיה, תמונה במדי קצין אס.אס. אתם בכלל מבינים במה מדובר? גיבור ישראל, משחרר ירושלים, המצביא בניצחון המפואר של מלחמת ששת הימים, אותו הלבישו במדים של נאצים. ומחנה הימין, במקום לגנות בכל פה ולצאת חוצץ, רכב על הגל, רכב על הגל הזה, רכב על הנמר, על הנמר הזה, כל הדרך אל הקלפי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט אחד. אז נכון, היו נסיבות מקילות. אף אחד לא האמין שזה יסתיים כך, ברצח. זה הימם את כולנו כאיש אחד, ימין ושמאל. אני פונה לימין בעיקר: רבותיי, רבין היה ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל של ששת הימים, איש שאי-אפשר לשכוח אותו לעולם. לא נסלח לעולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת סאלח סעד. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חברת הכנסת נאוה בוקר, ואם לא תהיה פה – יוסי יונה. שלוש דקות. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך על הצעת החוק הזאת. אני לא רואה פה את שר הכלכלה, אבל את השרה לשוויון חברתי אני רואה, ואני רוצה לברך את שניהם על היוזמה המשותפת – הלוואי שירבו הצעות חוק כאלה – ולהודות, כמובן, לשני חבריי לסיעה, לאיציק שמולי ולמיקי רוזנטל. באמת התחברות יפה, חיונית, חשובה, שתביא, אני מקווה, אור לבתיהם של רבים. אני קיבלתי רק לפני ימים אחדים פנייה של משפחת שיין, שמגלגלת לפניי מקרה מסחרר של התחייבות שקיבלה האם, גב' שילה שיין, מחברה מסחרית, והיא מתארת בדיוק את מסע הייסורים שהיא עברה: התחייבות טלפונית שהייתה מוגזמת מהרגע הראשון; אחר כך מתחילות להגיע החשבוניות ומתחילים להגיע חיובים והסכומים הולכים וגדלים; אחר כך גם מגיעים שישה ארגזים של מוצרים שהגברת לא הזמינה, והחשבונות צומחים והולכים; היא שלחה לחברה מכתב ביטול – לא הצליחה לקבל תשובה; חיפשה, מצאה כתובת אחרת, שוב שלחה לחברה, הסוכן התכתב איתה, כעס עליה, אמר לה שיש לו הקלטה של השיחה; הבטיחו לה שיבואו לאסוף את המוצרים – לא הגיעו; טענו כל מיני דברים. בסוף אנחנו פנינו – משרדי, עוזרי ניר, פנה לחברה ואמר להם: חברים, אתם עושים פה מעשה שלא ייעשה. אני שמח שההתערבות שלו, שלנו, עזרה, והחברה הודיעה לנו שהעניין בא על מקומו בשלום. אני עדיין מחכה לאישור מהמשפחה הזאת. תראו, הזקנים, המבוגרים, חסרי הישע, הם טרף קל. הם נופלים בקלות קורבן. אבי, זיכרונו לברכה, מילא את ביתנו בכל מיני שטויות ששכנעו אותו לקנות, ואמרו לו שזה זיל הזול וכדאי לו וכו'. אנחנו אחר כך היינו באים וצוחקים, אבל אלה לא היו סכומים גדולים, ואהבנו מאוד את אבא, אז סלחנו לו. אבל זה לא יכול להיות. התופעה הזאת צריכה להיעקר מהשורש. צריך לתת לכל אדם בצורה ברורה ובהירה את ההחלטה – להחליט מה הוא או היא רוצים, וכמובן לא להיכנס בכלל לתוך המעגל הזה ולהימנע מכל הרכש הזה מרחוק, שיש בו הרבה מרכיבים של הטעיה ושל עושק, כפי שקראנו לזה. את זה אני מקווה שהחוק הזה יפסיק. וכמו שאני מכיר, אם יהיה חוק והחוק הזה יהיה אפקטיבי, אז באופן טבעי גם היוזמות כלפי אותם אזרחים ותיקים יצטמצמו מאוד, ואני מקווה שניחלץ מהצרה הזאת ושנוכל לרשום לעצמנו עוד "וי" אחד בשיפור מעמדם של האזרחים הוותיקים במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. נאוה בוקר; יוסי יונה; מאיר כהן – מאיר כהן פה? לא; אכרם חסון; עמר בר-לב – מוותר; מרב מיכאלי – איננה; ענת ברקו – איננה; חיליק בר – מוותר; אברהם נגוסה – מוותר; עיסאווי פריג' – איננו; חיים ילין – איננו – – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> נוכח. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עיסאווי נמצא ועולה. יעלה ויבוא. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני פה, אני גורם מאזן, אל תדאג. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחריו – חיים ילין. << דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברים וחברות, אני רציתי להתייחס לנושא קצת אחר. היום נודע לנו – נודע לי, לפחות – שבעוד שבוע וחצי תהיה, כמו בכל שנה, עצרת רבין, יום הזיכרון, שמחזיר אותנו אחורה לימים אפלים. אתמול היינו בבית הנשיא, השתתפנו באזכרה לרבין, ושמענו דברים מצמררים מנכדתו של יצחק רבין, נעה. אבל מה ששמעתי ומה שהבנתי – ושאלתי את עצמי כמה וכמה שאלות, והגעתי למסקנה, פחות או יותר, מה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו ברגע ששומעים את ההסתה של השרה מירי רגב, שטוענת יום ולילה שהימין לא הסית לרצח רבין בזמן – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להגיד שכל הימין גרם לרצח רבין. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> – – בזמן שמארגני – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> די לשקר הזה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> – – בזמן שמארגני העצרת – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, די לשקר הזה. עוד שקר ערבי. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> – – בזמן שמארגני העצרת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קריאת ביניים – יצאת ידי חובה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> תראה, אורן, ביקשו ממני sick לרגל חזרתך לאולם, מה זה עושה. אני לא רציתי לתת sick – אתה חבר כנסת וצריך לתת לך חופש ביטוי להגיד מה שאתה רוצה, אבל להפריע ולהיות זר באולם זה לא מתאים לך – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא להפריע, זה הבית שלי פה. פה אני לא זר. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> תלמד מההרחקה ותלמד מהעונש ותקשיב. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> הלו, זה הבית שלי פה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> יש לנו חוק חשוב – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה קשור לחוק? למה להאשים את כל – – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> זה שמארגני עצרת רבין – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> לא מאשים – – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> זה שמארגני עצרת רבין מנסים וחושבים להדיר את מרצ מלהופיע – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול להירשם לדיונים הבאים ולדבר על מה שאתה רוצה בזמן שלך. אל תפריע. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> – – בעצרת ולהגיד את האמת בשם – הם רוצים – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לנאום בעצרת רבין. תיתנו לי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתה רוצה להירשם – – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אורן – אדוני היושב-ראש, היו לנו כמה חודשים שקט. מה קורה פה? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היה לכם משעמם. למה אתם כולכם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אגן עליך רגע. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אורן, די – – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> די כבר. אל – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אורן, תקשיב, יש לך אפשרות להירשם בנאומים הבאים – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> נרשמתי. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> הוא עולה, הוא עולה לדבר. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> באמת, אי-אפשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתה רשום אז בבקשה לא להפריע אף פעם. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה, אף פעם? << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> תמצא דרך אחרת לשמוע אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אף פעם היום. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> די, אורן, תפסיק. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי דבר יפה, אבל. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> חברים, זה שמארגני העצרת חושבים, או מנסים לחשוב, להדיר את מרצ כדי שחס וחלילה נגע השמאלניות לא ידבק בעצרת – חברים, אני אומר לכם: מרצ הייתה שותפה לרבין. מרצ זו הדרך. חברי הכנסת ואנשי מרצ היו על הבמה בזמן – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> מה? תגיד לו תודה רבה. נו, אתה נותן רוח גבית לאורן חזן. אז אני אומר: חבר כנסת חזן, ברוכים הבאים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי ואתה משתיק אותי. באמת. חברים, נו, באמת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עיסאווי, אני לא מצפה שתגיד לי את זה – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אני מאוד מצטער, אדוני, אבל – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – ולכן אני מבקש שתגיד משפט סיום ולרדת. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אז אני אומר שמרצ זו הדרך, ומי שמתבייש מהמילה "שמאלן" או "שלום", אין לו מקום בתוך המחנה. מרצ היא חלק מהעניין, היא חלק מהעצרת, היא תהיה שם, והיא תוביל אותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> היה כך, וכך זה ימשיך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חיים ילין נמצא? עפר שלח; מיקי לוי – מוותר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אפילו מהמחנה זרקו אתכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נורית קורן – איננה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אפילו מהמחנה זרקו אתכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קסניה סבטלובה – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> ואלכ, תשתוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – נמצאת – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> תשתוק. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> רציתי להרים לך, להגיד לך: תקשיב – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – אחרונת הדוברים, ואחר כך אנחנו הולכים להצבעה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, עיסאווי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא רשום פה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני רשום, אני רשום, נרשמתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתה רשום בשני. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> נרשמתי לכולם, סליחה, סליחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא. נרשמתי לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאזם, למה אני לא רואה את זה? רשמת אותו? רשמה אותו? אז יש לך זכות דיבור. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני אוהב אותך. אנא בחיבכ, אחי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ראיתי אותך רשום אחר כך. בבקשה, קסניה סבטלובה. << דובר >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני מקווה שהסאגה הסתיימה שם בשלום, של נרשמים כאלה ואחרים. אני רוצה לדבר דווקא על עניין ההפתעה. אמרנו אחרי מלחמת יום הכיפורים שחשוב לנו לא להיות מופתעים יותר בקטע צבאי או בקטע מדיני, שאנחנו צריכים להיות מוכנים לכל מיני תרחישים. והינה, פתאום באה ההחלטה של מלך ירדן עבדאללה השני בדבר האי-הארכה של נספח חוזה השלום בעניין ההחכרה של צופר ונהריים, אי השלום, לישראל לתקופה נוספת. ואומרת סגנית השר ציפי חוטובלי: הופתעתי, הופתעתי. הפתעה. באמת, מי יכול היה לדעת? מי יכול היה לנחש שהדברים בעצם יתפתחו בצורה כזאת? מי יכול היה לדעת שאחרי הפגנות סוערות שהיו בעמאן, אחרי המתיחות שהייתה בין בית המלוכה לממשלה שלנו, התבטאויות פוגעניות כאלה ואחרות, ואפילו רמיזות לכך שאולי ישראל תנסה לפעול למען הסעודים, החברים החדשים – אני יודעת תמיד שהחברים הישנים, כאלה שיש להם ותק, תמיד עדיפים על כל חבר חדש, אבל כנראה שאצלנו בממשלה רואים את הדברים אחרת. אחרת כיצד אפשר להסביר את הידיעות על כך שישראל היא שתקדם את זה שבעצם הסעודים יהיו הגורם השולט בהר הבית ולא הממלכה ההאשמית? מי שחשב שכל הדברים האלה פשוט לא ישפיעו ואפשר יהיה להמשיך בידידות הנפלאה הזאת ובצילומים ב-two shot כזה, שבנימין נתניהו יושב ליד המלך עבדאללה והכול בסדר והכול מתנהל על מי מנוחות – אז לא. אז לא. מי שלא הבין שמה שהיה אתמול, ההחלטה הזאת שבאה מעמאן, זאת קריאת השכמה, קריאת השכמה לאלה ששאננים מדי – לא בהקשר של הסכמים שעוד לא נחתמו, או אולי לא ייחתמו לעולם, אי-אפשר לדעת, אלא לגבי הסכמים שכבר כן נחתמו, לגבי השותפים שלנו לשלום היום, ירדן ומצרים. אתם חושבים שזה יימשך ככה לנצח? אתם חושבים שאפשר יהיה לנתק את הסוגיות האלה של שלום בילטרלי מול מצרים, ירדן ומדינות ערביות נוספות מהעניין הפלסטיני? אתם באמת חושבים שאפשר יהיה לחתום על כל מיני הסכמים באבו דאבי או בריאד או במקומות אחרים ולהתעלם מכל מה שקורה בעזה וברמאללה? אז אתם חולמים. זה חלום רע שאנחנו נמצאים בתוכו. בעצם, מה שקורה בפועל, אנחנו רואים כיצד הממשלה מוותרת מיוזמתה על נכסים שלנו, שהדם של החיילים שלנו נשפך למענם, גם בהקשר של חוזה השלום עם מצרים, גם בהקשר של חוזה השלום עם ירדן. כן, העניין הפלסטיני מחובר לכל הדברים האלה. אתם לא תוכלו לנתק אותו. ואם כן תמשיכו במדיניות הזאת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מסיימת, משפט אחרון. – – אז אתם תראו שאנחנו יורדים מנכסינו מהר מאוד בעולם הערבי. כל הסיפורים האלה על מזרח תיכון חדש, על כך שכל העולם הערבי נפתח בפנינו, הכול חלוימס – יש מילה נפלאה ביידיש, חלוימס – ולא יותר מזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אנחנו לא נרשה שהדברים האלה יקרו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אורן חזן, ואחר כך תשיב השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> חלוימס, את צודקת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלוש דקות, אורן. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> חברי היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחלקה, אורחים ואורחות יקרים, רגע אחד להשיב לדבריו של חבר הכנסת עיסאווי פריג'. עיסאווי, אתם צריכים לשאול את עצמכם למה גם המחנה שלכם בעט אתכם מחוץ למחנה. אבל אתה יודע מה, אני מסכים איתך. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אורן, אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך לתת לכם לדבר בעצרת. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך לתת לכם לדבר. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> תאמין לי, אתה משעמם. זהו. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה, זה סטנד-אפ? << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> וגם לא מעניין. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה סטנד-אפ – – – כאילו או סטנד-אפ במליאה? אדוני, הם גוזלים לי מהזמן. אני אוסיף בסוף. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אני אגיד – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לך רק משהו אחד. תקשיב, וזה משעמם, משעמם. משעמם, משעמם, זה לא משנה. לפני חמש דקות עמדת כאן ואמרת: כנסת חזן. מה יותר טוב מזה? אבל תקשיב, עיסאווי, אתה צודק. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – סמוטריץ. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך לתת לכם לנאום בעצרת, צודק. אבל אתה יודע משהו? גם אני רוצה לנאום בעצרת לזכרו של רבין, אז בוא תעזור לי. ואני קורא מכאן למארגני העצרת לתת גם לי לנאום בעצרת. גם אני רוצה לעלות ולדבר על רצח רבין. גם אני רוצה לעלות ולעשות סוף לפארסה המקולקלת, כאילו כל הימין רצח את רבין. בוא, הינה, קח את סמי סחבק, הסמן הכי ימני של הכנסת – אמרו לי: מישהו מימינך. אמרתי: מימיני יש רק קיר. בוא, אני רוצה לבוא ולדבר נגד הסתה, נגד גזענות, נגד רצח פוליטי, נגד הרצח הפוליטי של יצחק רבין, בלי להתעסק בדרך הכושלת שלו, בלי להתעסק בהסכמי אוסלו הארורים. אתה יודע איפה הבעיה, עיסאווי? אתם מ-פ-ח-דים. אתם משתמשים בטקטיקות של מפא"י – מה שלא רואים לא קיים. אנחנו נגיד מה אנחנו רוצים, נספר את אותם סיפורים, ומתישהו הם יהפכו לאמת. אבל אתה יודע מה הבעיה, עיסאווי? שהציבור מאס בכם. הציבור לא מאמין לכם. הציבור לא מטומטם. אתם המטומטמים; אתם, שחושבים שהציבור מטומטם. הציבור כבר לא מטומטם. אתה רוצה שאני אסביר לך עוד משהו, עיסאווי? ביום שאתה תעמוד במילה שלך ותעשה איתי כנס משותף בכפר קאסם אז אני אולי אאמין לך. אני מקווה שאף אחד לא ישים לי שם סכין בגב. אתה יודע, לא על כולם אפשר לסמוך; אין בכולם אמון שם, אין ויכוח. אבל עיסאווי, במקום לחייך מתחת ליד שלך – אני רואה אותך מחייך מפה, עם ערוץ הכנסת החדש. שימו לו מצלמה על הפנים, תראו את החיוכים. אתם יודעים למה הוא מחייך? אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה הוא מחייך? כי גם עיסאווי פריג', חבר שלי – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> יאללה, יאללה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חבר שלי, גם הוא יודע את האמת. אח שלי, תקשיב טוב. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא רצחנו את רבין – בזה אני מסכם. אנחנו לא רצחנו את רבין. אנחנו מגנים ומוקיעים אלימות מכל סוג שהוא. הלוואי שחבריך למפלגה וחברי הכנסת, חברי הרשימה החמאסית המשותפת, היו מגנים אלימות ופיגועים וטרור נגד העם היהודי כמו שאנחנו מגנים אלימות סתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> ועוד משהו, עיסאווי, תקשיב טוב לסחבק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. זה בפעם הבאה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> קח אותי איתך – מבטיח לך שיהיה לך עתיד טוב יותר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורן חזן. תסכם את הדיון השרה לשוויון חברתי חברת הכנסת גילה גמליאל. תסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> למה צריך? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אנחנו בעד, כולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לך פריימריז, מה? << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אני חושבת שהיא לא רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא רוצה. למה היא לא רוצה? << דובר >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר >> ערב טוב לכולם ולכולן, לכבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, בשנים האחרונות הולכת וגואה תופעה מכוערת שבמסגרתה אזרחים ותיקים נופלים קורבנות לשיטות מכירה אגרסיביות באמצעות הטלפון. עולם הצרכנות הולך ומתפתח. היום ניתן לבצע עסקאות באמצעים רבים ומגוונים, החל בעסקאות פנים אל פנים, דרך עסקאות טלפוניות וכלה בעסקאות ברשת, באינטרנט. אנחנו נמצאים כאן, גם אני וגם השר אלי כהן, גם חבר הכנסת איציק שמולי, בניסיונות רבים לפתור כבר את הבעיה של העושק של האזרחים הוותיקים. ואני אומרת לכם שכבר קידמנו בעבר הרבה חוקים בכנסת – חוק הספאם וחוקים נוספים – בניסיון למנוע את אותה מכה, מכה קשה פשוט, של עושק ואלימות כנגד אזרחים ותיקים. גם חברי חבר הכנסת מיקי רוזנטל הוא אחד מהמחוקקים של החוק הזה. עם העלייה בתוחלת החיים הולך ועולה גם שיעורם של האזרחים הוותיקים הצורכים שירותים ומוצרים בדרכים אלו. לצד זאת, חלה התפתחות בצורת השיווק שבה פועלים תאגידים פרטיים ביחס לצרכנים השונים, תוך מיקוד שיטות שיווק במאפיינים ייחודיים לאוכלוסיות השונות – לענייננו, אזרחים ותיקים, וזה גם אנשים עם מוגבלויות. בשיחות הללו נגררו הקשישים לתרמית שבה מוכרים להם מוצרים מיותרים באלפי שקלים, ולעיתים בעשרות אלפי שקלים. בחלק מהמקרים אותם אזרחים ותיקים נפלו קורבן בשל היותם בודדים או חסרי גב משפחתי. אותם אזרחים מתקשים לעמוד אל מול שיטות שיווק אגרסיביות, ומהווים מטרה קלה לאותם נוכלים. במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה נמצא ש-47% מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים דיווחו שהופעל עליהם לחץ למתן כספים. אתם שומעים את המספרים? חצי מההורים שלנו נפלו קורבן ללחץ נפשי למתן כספים בניגוד לרצונם. 30% מהקשישים דיווחו שנגרמו להם הוצאות כספיות מוגזמות. רבע מהקשישים העידו שנלקחו מהם כספים בניגוד לרצונם. אי-אפשר להישאר אדישים לנוכח עומק התופעה המחרידה הזאת. אני לא מצליחה לעכל כיצד אנשים מוכנים לשדוד לאור יום את ההורים והסבים של כולנו עבור בצע כסף. כשרה בממשלה וכנציגה בממשלה, ביחד עם השר אלי כהן, החלטנו לעצור את התופעה הנוראית הזאת, ומייד ובאופן גורף לקדם גם את הליך החקיקה וגם צעדים נוספים בממשלה. אנחנו כאן, במהלך היום הזה, נקדם את החוק, והחוק הזה יקבע באופן חד-משמעי ש"אל תתקשרו אליי" – זה בדיוק יהיה המסר שבו משפחות ואזרחים ותיקים יוכלו לרשום את עצמם באותו מאגר, וכל חברה שלא תהיה, צרכנית, יהיה אסור לה מלכתחילה לפנות לכל אותם מספרי טלפון שיהיו רשומים במאגר. מי שיעזו לעשות זאת יעברו עבירה פלילית, ואנחנו נדאג שהם ישלמו את מיטב כספם בקנסות, ואת הכסף הזה – להחזיר לכל אותם גורמים. חברי השר אלי כהן, אני רוצה להודות לך ולמשרדך על שיתוף הפעולה למיגור התופעה של עושק קשישים. הצעת החוק הממשלתית, ביחד עם הצעות החוק של חברי הכנסת שהוגשו כאן היום – אנחנו נדאג לבוא ולהפסיק את עושק האזרחים הוותיקים שלנו; ניתן להם מענה בחוק – מענה בחוק לאותה פרצה שבה אותן חברות באות לפגוע בצורה קשה מאוד. בנוסף לזה, בשבועות הקרובים אנו נקדם בממשלה את התוכנית הלאומית לטיפול בעוקץ האזרחים הוותיקים שלנו שעליה אנחנו עמלים בימים אלו, ולשמה העמדתי 15 מיליון שקלים מכספי משרדי. במסגרת התוכנית אנחנו נטפל בחמישה מישורים על מנת לסיים את מעשי הנוכלות לאלתר. אנחנו נביא גם לשינויים בחקיקה, כפי שאנחנו עושים היום. בנוסף, נכשיר סיוע משפטי. אנחנו נקדם את המוקד לאזרחים ותיקים שיקבל את הפניות, ונרכז אותן על מנת להראות היכן העושק בדיוק נמצא, ונדאג גם לקמפיין הסברה, ונדאג להעביר היום את החוק המשותף הזה, "אל תתקשרו אליי". כבוד היושב-ראש, זה מאגר שייתן בדיוק את המענה לכלל האוכלוסייה, ובפרט לאזרחים ותיקים, להימנע ממתקפות שיווק טלפוני ומשיחות טורדניות מאותן חברות טלמרקטינג. החוק ייכנס לתוקפו ממש כמה שבועות לאחר מכן, וזה ייתן את המענה האמיתי ואת הפתרון המתבקש על מנת לתת את הסיוע גם למשפחות, גם לאזרחים ותיקים וגם לאנשים עם מוגבלויות. אז אני באמת רוצה להודות לכל הנוגעים בדבר – לכל חבריי חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק ולשר אלי כהן. ולכל מי שנמצא כאן היום – להצביע בעד החוק הזה, על מנת לתת לאזרחים שלנו את "והדרת פני זקן". תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הממשלה תומכת בשלושת החוקים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> הממשלה בהחלט הסכימה לצרף את כל החוקים. כמובן שהתנאי, כרגיל, זה שהם יצמידו את עצמם להצעת החוק הממשלתית, ואת כל ההצעה עצמה הם יקדמו באישור שני המשרדים – המשרד לשוויון חברתי ומשרד הכלכלה. אם זה מקובל על כל חברי הכנסת, בהחלט, אנחנו מפרגנים לכל חברי הכנסת שלקחו את היוזמה להצטרף לחוק הממשלתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כן, בשעה טובה אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התשע"ט–2018. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. קריאה ראשונה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התשע"ט–2018, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 49 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הכלכלה. נצביע שוב, על הצעת החוק של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 48 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעת החוק של חבר הכנסת רוזנטל התקבלה. עכשיו אנחנו נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת איציק שמולי באותו עניין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 48 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעת החוק הזאת של איציק שמולי התקבלה בקריאה ראשונה, וכך, שלוש הצעות החוק של תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי" יועברו לוועדת הכלכלה להשלמת חקיקה. << הצח >> הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1250, פ/1800/20, פ/ 1670/20; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ל"ג, ישיבה 359, עמ' 31017, חוב' י"א, ישיבה 294, עמ' 25976, חוב' ט"ו, ישיבה 306, עמ' 26908; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018. לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה שאני מתרגשת כאילו זה יומי הראשון כאן, במשכן, בתחושה שבשביל ימים כאלה אני נמצאת כאן. אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018. הצעת חוק זו היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית עם הצעת חוק פרטית שיזמתי יחד עם חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת נוספים ועם הצעת חוק פרטית שיזמה חברת הכנסת קארין אלהרר עם קבוצת חברי הכנסת. מטרתו של החוק המוצע היא לקבוע בחקיקה הסדר כולל לעניין רישוי ופיקוח על מעונות יום שבהם שוהים שהות יומית שבעה פעוטות לפחות שטרם מלאו להם שלוש שנים, וזאת לשם הבטחת ביטחונם האישי, הגנה על שלומם, על זכויותיהם ועל כבודם של הפעוטות השוהים במעונות, כדי לקדם את התפתחותם, להבטיח מתן תנאים נאותים, וכן סביבה חינוכית וטיפולית הולמת לפעוטות אלה, תוך מילוי צורכיהם הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים. כבוד היושב-ראש, כדאי שתקשיב. זה חוק היסטורי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני דואג שזה יעבור בשלום, אז אני – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר_המשך >> יעבור בשלום, בעזרת השם. ההסדר החוקי הקיים כיום לעניין רישוי של מעונות היום לפעוטות ופיקוח עליהם הוא חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965. בפועל, היקף האכיפה והפיקוח של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מכוחו של חוק הפיקוח משנת 1965 הוא מצומצם, וחל בעיקר במישור החוזי, רק על מעונות יום שמפעיליהם קיבלו הכרה באמצעות סמל מעון וחתמו על הסכם הפעלה עם המשרד. הצעת החוק המונחת לפניכם, חבריי, אוסרת על כל אדם להפעיל מעון יום לפעוטות שבו שוהים שבעה פעוטות לפחות, אלא אם כן ניתן לו רישיון להפעלת אותו מעון. הצעת החוק קובעת את התנאים לקבלת רישיון הפעלה למעון יום, ובהם היעדר עבר פלילי רלוונטי של מפעיל המעון ושל עובדיו, עמידה בכל התנאים שייקבעו בתקנות, השתתפות של המחנכים והמטפלים במעון בהדרכה בנושא עזרה ראשונה לפעוטות, ותנאי נוסף הוא שאין סיכון לשלומם של הפעוטות שישהו במעון היום. החוק מחייב את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להתקין תקנות בעניין תנאים לפעילותו של מעון יום, ובין היתר תקנות לגבי תקן עובדי המעונות והכשרתם ואמצעי בטיחות של מתקנים ושירותים. הוועדה קבעה כי תקנות ראשונות בעניין זה יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום פרסומו של החוק. בהצעת החוק הממשלתית שהובאה לוועדה הוצע לקבוע כי החוק ייכנס לתוקף רק בתחילת שנת הלימודים שלאחר יום כניסתן לתוקף של התקנות הראשונות, ובלבד שחלפה שנה לפחות בין התקנת התקנות לבין תחילת שנת הלימודים. עוד הוצע בהצעת החוק הממשלתית כי החוק יחול בהדרגה לגבי מעונות יום לפעוטות, לפי מספר הפעוטות השוהים בהם, כך שבשלב הראשון החוק יחול רק על מעונות שבהם שוהים לפחות 28 פעוטות, בשלב השני – 18, וכך הלאה. אנחנו שינינו את זה. הוועדה לזכויות הילד סירבה לקבל את ההסדר שהוצע על ידי הממשלה וקבעה כי החוק המוצע ייכנס לתוקף כבר ב-1 בספטמבר הקרוב, ללא תלות בהתקנת התקנות, והוא יחול על כלל מעונות היום לפעוטות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות. החל ממועד זה המשרד יעניק אישור ראשוני למעונות יום לפעוטות שיעמדו בתנאים שנקבעו לעניין זה. לצורך מתן האישור הראשוני ייבדקו כל התנאים שנקבעו בחוק המוצע כתנאי למתן רישיון הפעלה קבוע, למעט עמידה בתנאים שייקבעו בתקנות, ובנוסף, תיבדק התאמתו של המקום לשהייתם של פעוטות כך שאינו מהווה סכנה לשלומם של הילדים השוהים בו. הוועדה אפשרה לממשלה לקבוע החלה הדרגתית של הוראות התקנות, אך לא של החוק, בהתאם להסדר שייקבע בתקנות ויובא לאישור הוועדה. אומנם באשר למעונות ששוהים בהם פחות משבעה ילדים לא קיימת חובת רישוי לפי החוק המוצע, אך ניתנה סמכות לפעול כלפיהם אם נשקפת סכנה של ממש לפעוטות השוהים בהם. סעיף נוסף בהצעת החוק מחייב הקמת מרשם שיעמוד לעיון הציבור באינטרנט ואשר יכלול פרטים לגבי מעונות יום שניתן להם רישיון הפעלה, או שהרישיון שברשותם בוטל, כך שכל הורה יוכל לדעת לגבי מעון היום לפעוטות שאליו הוא רוצה לשלוח את ילדו אם המעון קיבל רישיון הפעלה ואם הרישיון הוא בתוקף. אציין כי הוועדה הוסיפה להצעת החוק סעיף שמחייב את בדיקת העבר הפלילי של כל עובד חדש או נותן שירותים חדש הבא במגע ישיר או מתמשך עם הפעוטות במעון היום. החוק המוצע נותן כלים רבים בידי המשרד כדי לפקח ולאכוף את הוראותיו, כגון צווי הפסקה מינהליים ושיפוטיים, סמכויות פיקוח, עיצומים כספיים, הוראות עונשיות, וכן מתן סמכות להיעזר בגורמים פרטיים שאינם עובדי מדינה או עובדי רשות מקומית. אני מקווה כי הוראותיו אכן ייאכפו כדי להגן על הפעוטות השוהים במעון. כיוזמת החוק וכיו"ר הוועדה לזכויות הילד אני כמובן אעקוב אחר מילוי הוראות החוק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קוראת לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אבל לפני כן, חברים יקרים, בנימה אישית. אם אתם זוכרים, ביום האחרון של המושב הקודם אנחנו נלחמנו כאן, במליאה, כדי להביא את הצעת החוק לאישור בקריאה ראשונה. הצבענו עליה ב-04:00 וקצת, וכולם שאלו אותי: מה הלחץ? נצביע עליו בשבוע הראשון אחרי שנחזור לכנסת. אני ביקשתי לעשות זאת כדי שאנחנו נוכל לעבוד במהלך כל הפגרה ולהביא את הצעת החוק, כפי שאנחנו עושים עכשיו, לקריאה שנייה ושלישית כבר בתחילת המושב, ואכן עשינו את זה; עמדנו בהבטחה שלנו. אבל עשינו את זה בזכות ההירתמות יוצאת הדופן של כל השותפים, של משרדי הממשלה, של ההורים, של הארגונים, וכמובן, של צוות הוועדה. אומנם מראשית הקדנציה נלחמתי כדי לקדם חוק זה, אך לצערי רק עם מותה של יסמין וינטה, זיכרונה לברכה, והלחץ הציבורי של ההורים שבא בעקבותיו, הצלחנו לשכנע את הגורמים הרלוונטיים לצאת למהלך חשוב זה. חברים, יסמין וינטה חתמה בדמה את החובה לקידום חוק זה ולקידום חוק המצלמות, שאותו נמשיך לקדם בשבועות הקרובים. זהו רק הצעד הראשון במהפכה שיש לעשות כאן בגיל הרך, ובשלב זה התמקדנו בביטחון האישי של הילדים כדי לוודא מי הידיים שבהן אנו שמים את ילדינו. אני רוצה להודות באופן אישי ובהתרגשות רבה לשר האוצר משה כחלון, שנרתם מיידית למהלך והקצה את המשאבים הדרושים; לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ; לנציגי משרד העבודה והרווחה; לנציגי משרד האוצר; לנציגי משרד המשפטים; לנציגי משרד הבריאות; לשלטון המקומי; להורים היקרים שיצאו והשמיעו את זעקתם ברחובות, ובמיוחד אלה שליוו אותנו לאורך כל התהליך והדיונים, אסנת, רועי, ענת דייגי – שבעצמה איבדה את בנה בפעוטון ועד היום לא יודעת מה באמת סיבת המוות; המועצה לשלום הילד; הקואליציה לחינוך מלידה; נציגי הגנים הפרטיים; נציגי ארגוני המעונות המפוקחים; חברי וחברות הכנסת שלקחו חלק בתהליך, ובמיוחד חברתי היקרה חברת הכנסת קארין אלהרר, שהייתה שותפה אמיתית בכל הדיונים; כמובן, לשמרית שקד, היועצת המשפטית של הוועדה, שעשתה ימים ולילות ועוד לילות ועוד לילות כדי לחבר בין כולם, ולא נחה עד הרגע הזה ממש; למנהלת הוועדה תמי ברנע, על העבודה בתנאים – באמת, אנחנו חייבים לך עכשיו קצת נחת. וכמובן, אחרונים חביבים – הצוות היקר שלי, צוות היועצים, שגם להם לא הייתה פגרה. הם עבדו בתנאי לחץ ובצורה מאוד מאוד אינטנסיבית בכל החודשים האחרונים, ואני בהחלט חייבת לכם גם כמה רגעים של חסד, אז תודה רבה גם לכם. אני לא סתם – אני בדרך כלל לא מפרטת את הכול, אבל באמת חשוב לי שתדעו כמה קשה עבדנו בחודשים האחרונים, כל השותפים, ושימו לב כמה שותפים יש למהלך ההיסטורי הזה, כדי שנעמוד כאן היום בכנסת ונצביע בקריאה שנייה ושלישית. אז תודה רבה גם לכם, ושיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. זכות הדיבור, בקשת רשות דיבור, לחברת הכנסת קארין אלהרר. עד חמש דקות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת – – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמשיכי, תמשיכי, זה בסדר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה, יש הצבעה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמשיכי, תמשיכי, זה בסדר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא – הרבה פעמים עומדים כאן מעל הדוכן ואומרים שעושים היסטוריה ומדובר ברגע היסטורי ממש. אבל כן, גם הפעם – רגע היסטורי. לפני שלוש וחצי שנים פנו אליי מהמועצה לשלום הילד ונתנו לי ביד את ההצעה לפיקוח על מעונות היום. היה ברור שצריך לשים סוף למצב הזה. התחושה הייתה שכל אחד יכול לפתוח פעוטון, לשים שלט, וזהו, זה נגמר; כל אחד יכול להיות שם, בכל מקום, בכל תנאי. וזה אבסורד, כי הילדים הקטנים שלנו, מגיע להם הטוב ביותר. הסיפורים השנה לצערי לא הפסיקו להגיע: גננת שסטרה לילדים, מטפלת שהשפילה אותם, סייעת שטלטלה, ישבה עליהם, הכתה אותם, הטיחה אותם, סגרה אותם בחדר חשוך, קיללה וכו'. בתוך כל אלו היו מצויים הורים חסרי אונים, שחשים תסכול, ולפעמים – אדוני היושב-ראש, זה פשוט לא מכובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים שקט, בבקשה, גם משמאל, גם מהמרכז וגם מהימין. שקט. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולפעמים, בלי שום הצדקה, ההורים חשו גם אשמה. השיא הגיע, לצערי, במוות מיותר כל כך. אבל היום באמת התחלנו מהלך ארוך. זה רק החלק הראשון, אבל זה מהלך שחיכו לו למעלה מעשר שנים. עשר שנים מנסים בכנסת ישראל לחוקק את החוק הזה, והינה הגיע היום. הדבר נולד מתוך הצעות חוק, אבל בעיקר מתוך הזעקה הגדולה של ההורים שיצאו לרחובות, והם היו לב-ליבו של השינוי. חשוב לי להבהיר שהעבודה כאן לא תמה. יש עוד הרבה מה לעשות, ואני שבה ואומרת את מה שאמרתי לא אחת בוועדה: אם לא יהיו תקנות – יש חוק נהדר; אם לא יהיו תקנות זה פשוט לא יקרה, ולכן, גם במעמד הזה אני קוראת לשרים לשנס מותניים ולעבוד במרץ כדי שהתקנות יותקנו. אני רוצה, במקום לעלות אחר כך לתודות, לנצל – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שקט, בבקשה, נו. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לנצל את שתי הדקות שנותרו לי ולהודות לכל מי שנכח בישיבה: קודם כול, למי שהובילה את הכול ביד רמה, לחברתי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. היא ויתרה על הפגרה שלה ושל כולנו, הגענו, והיא ניהלה דיונים מעמיקים שבהם נשמעו כולם. זה לא מובן מאליו. תודה יפעת. אני רוצה להודות לאיחוד הגנים הפרטיים – זה לא פשוט לבוא לחדר שבו כולם באים ואומרים: אתם לא בסדר – וגם להגיד שיש הרבה מאוד גננות מצוינות וסייעות מעולות, והחוק נועד להתמודד עם מה שלא בסדר, אבל להודות במיוחד לעו"ד קרן איוס; הדבר הזה לא היה קורה בלי ההתגייסות שלכם. אני רוצה להודות לצוות הוועדה: עו"ד שמרית שקד, על העבודה – באמת, טרטרנו אותה כל הזמן. אם היא לא הייתה, החוק הזה לא היה יוצא לפועל. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, לצוותים ממשרדי הממשלה; תשמעו, זה לא פשוט להגיע לחדר שבו כולם אומרים: תעשו הכול כדי שזה יקרה, והם עשו הכול וזה קרה. לסיום אני רוצה להקדיש החוק הזה לשני ילדים, יסמין וינטה ז"ל ודויד דייגי, שאנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה שם, ואני רוצה לקוות שהחוק הזה ימנע את המקרה הבא, למנוע את הדבר הזה. אני רוצה לבסוף להודות לצוות שלי, שבלעדיו, כרגיל, שום דבר לא קורה – לרחל בן דוד, לליאור יעקבי, לדניאל גולד ולמעיין בן הרוש. תודה רבה לכולם, ותצביעו בעד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה, קארין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוד מעט, עוד מעט ניגש לקריאה שנייה, ואחרי זה – קריאה שלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מצביעים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אין בעיה. רק שאלתי, לא – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> עוד לא הייתה הצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אנחנו כבר ניגשים להצבעה על הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות התשע"ט–2018, בקריאה שנייה, ואחר כך – קריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–79 – 53 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–79 נתקבלו. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> תוסיף את קארין אלהרר, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 53 הצביעו בעד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוסיף את קארין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, אז אני מוסיף את קארין אלהרר. אז זה 54 בעד, אפס נגד ואחד נמנע. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יושב-ראש ועדת הרווחה אלי אלאלוף אני מוסיף לפרוטוקול – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ועכשיו אנחנו ניגשים לקריאה השלישית, ושכולם יעמדו לפני העמדות, ולהצביע: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד החוק – 56 נגד – אין נמנעים – 1 חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 4), התשע"ח–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1248); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 4), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה לשוויון חברתי חברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סוגר את רשימת הדוברים אחר כך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> יופי, מעולה. הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 4), התשע"ח–2018. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים, ובכלל זה ייצור רכב, ייבוא רכב, סחר ברכב, ייצור, ייבוא וסחר במוצרי תעבורה, מתן שירותי תחזוקה לרכב ושמאות רכב. מטרת החוק הינה הסדרת השירותים בענף הרכב, תוך הבטחת רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים וקידומה של תחרות בענף הרכב והגנת הצרכן. טרם חקיקתו של החוק, ההסדרה של ענף הרכב נעשתה באמצעות חמישה צווי פיקוח שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957. כדי לוודא שהסדרת ענף הרכב תמשיך לחול עד להתקנת הסדרים חדשים מכוח החוק, הותקן סעיף 247 לחוק, שעניינו שמירת תוקפם של צווי הפיקוח ושל הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד, עד לשינויים או ביטולם לפי דין, עד לכניסה לתוקף של הוראות אחרות במקומם או עד שנתיים מיום התחילה, לפי המוקדם. מאז כניסת החוק לתוקף, ביום ט"ז בתשרי התשע"ז, 18 באוקטובר 2016, פעל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להשלמת התקנת חקיקת המשנה לפי חוק, במטרה להבטיח את יישומו של החוק בצורה מלאה ככל הניתן, וכן לעמוד בלוחות הזמנים להשלמת מטלה זו כפי שנקבעו בסעיף 247 לחוק. עקב היקפו הרחב של החוק, המחזיק 253 סעיפים, וריבוי חקיקת המשנה שיש להתקין מכוחו, דרוש למשרד זמן נוסף להשלמת התקנת חקיקת המשנה ופרסומה. כדי למנוע מצב של ריק סטטוטורי ביחס לתחומי הפעילות המוסדרים בצווי הפיקוח שלפי סעיף 247 לחוק, העתידים לפקוע ביום ט' בחשוון התשע"ט, 18 באוקטובר 2018, מוצע להאריך את תקופת תוקפם של צווי הפיקוח ככל שאלה לא ישונו או יבוטלו, או כל עוד לא ייכנסו לתוקפן הוראות אחרות במקומן בעניינים המוסדרים בהם, בשנה נוספת, עד ליום י"ט בתשרי התש"פ, 18 באוקטובר 2019. במהלכה ישלים המשרד – משרד התחבורה – את התקנת חקיקת המשנה לפי החוק ואת פרסומה. לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף 247 לחוק כך שתוקפם של צווי הפיקוח והוראות הנוהל שנקבעו מכוחם יעמוד עד תום שלוש שנים מיום התחילה. זוהי בקשתו של שר התחבורה, שפונה לחברי וחברות הבית הזה לתמוך בהצעת החוק הממשלתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשרה גילה גמליאל. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. יואל חסון – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – מוותר; אמיר אוחנה – איננו; מיכאל מלכיאלי – איננו; עיסאווי פריג' – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – מוותר; דב חנין, דב חנין מוותר? אני רושם את זה בפרוטוקול. דב חנין – מוותר; איציק שמולי – מוותר; מיכל רוזין – איננה. מאיר כהן – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מיכל רוזין – מוותרת. מאיר כהן רוצה לעלות. בבקשה, יעלה ויבוא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים – אורן, אל תדבר בטלפון, כי אני רוצה להגיד משהו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אשתי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדבר בטלפון. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא, אשתי לפניך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צודק. אני רוצה להמשיך דברים שאמרת, למרות שבדרך כלל אני מתווכח איתך מעל הדוכן הזה. אבל ביום שישי הייתה כתבה שקצת קוממה אותי, דווקא בגלל שאני מאוד נזהר מקטלוגים ומאמירות בוטות כלפי קבוצה זו או אחרת. אני בראש ובראשונה מאחל לז'וז'ו אבוטבול בריאות, אבל יחד עם זה ראינו מה קורה כשאנשים, כמו איזה בלון הליום, מתנפחים ומאבדים שליטה. ואיש שצמח מתוך שורותינו, איש פשוט – היה מה שהיה, התקשורת הישראלית נתנה לו באמת הזדמנות לפרוח, והוא עשה את זה לא רע – מרשה לעצמו לעמוד בפריים טיים בערוץ 2 ולהגיד את הדבר הבא: אנחנו, בני העדה המרוקאית – כנראה שקורה משהו לאנשים שנוח להם לדבר על עצמם, אבל דבר על עצמך, אל תכליל את כל העדה. הוא אומר: אנחנו, בני העדה המרוקאית, לא העיפרון הכי מחודד. אבל ניחא. הדבר שמאוד הכעיס אותי – כשהוא אמר: אנחנו, בני העדה המרוקאית, לא העיפרון הכי מחודד – בסדר, מותר, אנחנו שומעים את זה. אבל מה שהכעיס אותי ומה – אורן, ברגע שהוא אמר את הדבר השני, אני ראיתי את דמותו של אבי ואת דמותם של כל אלה שעבדו במפעלים, במחצבות, עבדו קשה, וכל שקל היה לילדים שלהם, למערכת החינוך. הוא אמר שם משהו נורא. הוא אומר: אנחנו, המרוקאים, ברגע שאנחנו מקבלים כסף, במקום לשלוח את הילדים ללמוד אז אנחנו עושים חאפלות. עכשיו, זה בטל בשישים אילו זה לא היה נאמר בחדשות, כשדני קושמרו מנשק אותו על הלחי בסוף. יואו, מה הוא אמר, הגיבור – ככה הוא אמר, כן. הולכים ומנשקים אותו. אז אני אומר לך, ז'וז'ו אבוטבול: הרבה פעמים פגשתי אותך, ואפילו מצאת חן בעיניי. היה זהיר בלשונך. תמצא את הזמן, כי אני תובע את עלבונם – אני תובע את עלבונם של הרבה מאוד אנשים מרוקאים ותוניסאים וכאלה ואחרים, ופולנים ורומנים, שעסקו כולם בחינוך הילדים שלהם. ושנהיה זהירים כשאנחנו מזכירים את האבות שלנו, את המשפחות שלנו, את אלה שבאמת בנו את הארץ; וזה לא רק מרוקאים, וזה לא רק פולנים. כל אחד שמרשה לעצמו ללעוג ולנסות לתת ציונים – באמת, היה זהיר. אני מקווה, ז'וז'ו, שתמצא את ההזדמנות – וכמו שאני מכיר אותך – להתנצל, כי אני תובע את עלבונם. תודה רבה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח, מאיר. יישר כוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. מירב בן ארי – מירב בן ארי איננה. טלב אבו עראר, בבקשה. אחריו – תמר זנדברג. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מנתוני דוח סיכום שירותי בריאות לתלמידים לשנת הלימודים הקודמת עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה בכל הקשור בחינוך לבריאות. על פי הנתונים, רק 16% מילדי כיתות א' עד ט' במחוז דרום זכו לשיעורים ופעילויות בנושא בריאות. במחוז הצפוני, שבו מתגוררים לפחות כמיליון וחצי, רק 48% מתלמידי היסודי והחטיבה קיבלו שיעורים ותכנים של חינוך לבריאות. אל מול המספרים הללו ניצבים יתר האזורים והמחוזות עם שיעורי חינוך לבריאות גבוהים. במחוז תל אביב – 92.2%; במחוז ירושלים – 93.6%. ואני שואל: הרי כאן ילדים, ילדי הארץ, בצפון, במרכז, בפריפריה, בדרום – למה האפליה הזאת? הילדים חשובים לכולנו. ובעיקר במחוז הדרומי, ובעיקר בחברה הבדואית – שם חסרים הרבה דברים, לא רק שיעורים לחינוך לבריאות, אלא חסרים לנו שם שירותי בריאות, וצריך להנגיש את השירותים הללו לאזרחים הבדואים המתגוררים ביישובים הבלתי-מוכרים, בעיקר. לכן, מכובדי היושב-ראש, זה הזמן שהממשלה הזאת תבין ותתקן את המצב. מה שחשוב זה הבריאות לכל אזרח ואזרח – לילדים בדרום, בצפון או בכל מקום אחר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. תמר זנדברג – איננה. איילת נחמיאס ורבין, בבקשה. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הייתי רוצה להקדיש את הנאום שלי כולו ליסמין וינטה ולילדים המדהימים של כולנו שנמצאים במעונות היום, ולברך את חברתי יפעת שאשא ביטון ואת חברתי קארין אלהרר, שבאמת הקדישו אנרגיה יוצאת דופן על מנת שהחוק הזה יעבור מהר. אבל אני בכל זאת – ברשותכם, בגלל חשיבות העניין, ובקושי רב, אני רוצה לומר – חוזרת לאירועי יום האתמול. ואירועי יום האתמול – יום הזיכרון לרבין תמיד באופן קיצוני מעורר רגשות קשים, מעורר זיכרונות קשים. אני אמרתי השבוע בפעם הראשונה, הודיתי – אנחנו, לפחות אלה שעבדו איתו ואולי עוד אנשים נוספים, מרגישים את עצמנו פוסט-טראומטיים. אנחנו מרגישים שהייתה הסתה מטורפת לפני הרצח; חוסר זהירות משווע. אני לא חושבת שכל הימין רצח, ממש לא. אני חושבת שקבוצה קטנה, מוסתת ומשולהבת הסיתה כנגד ראש הממשלה, קראה לו בוגד, קראה לו צורר, עשתה לו את המוות. ואני עושה כל מה שאני יכולה היום – הגדירו את זה היום בבוקר, חברי מאיר כהן היושב-ראש, הגדירו את זה הבוקר שאני מנסה להיות סיכת הביטחון בחברה הישראלית. לפני שנתיים נשאתי כאן נאום ביום השנה לרצח רבין ובו אמרתי לראש הממשלה: אתה לא עושה מה שאני מצפה מראש ממשלה; המדיניות שלך שונה מהמדיניות שאני הייתי רוצה שתהיה, אבל אתה ראש הממשלה שלי גם. בשנה שעברה הוא נאם נאום פיוס לאומי. באתי אליו אחרי הנאום, הושטתי לו יד ואמרתי לו: אדוני ראש הממשלה, אם אתה מתכוון לכך ברצינות, אני חיילת שלך בצבא הזה של האיחוד הלאומי, כי זה יותר חשוב מכל אג'נדה אישית של מישהו מאיתנו פה. הוא לקח את לחיצת היד שלי – שעליה, אני אומרת לך, אני לא מתביישת להגיד, שילמתי מחיר פוליטי אצלי במחנה, כי מה פתאום אני מאמינה לראש הממשלה? אני, אין לי מנהג כזה, אוטומטית לא להאמין לשרים וראשי ממשלה. אני לא גדלתי כך, אגב; אני גדלתי בצילו של רבין, זה החינוך שלי. אנשי ציבור אמורים להוביל את האנשים שלהם, וברמה העקרונית אני משתדלת להאמין להם. אבל בסופו של דבר הוא לקח את לחיצת היד הזאת ואת הנאום שלו בשנה שעברה, ולצערי הרב, הפך אותו לכלום. אף אחד לא מחפש איך לפלג ואיך להפריד, אבל השורש בג"ד נשמע בבית הזה יותר מדי, והוא לא נשמע מהשמאל לימין, הוא נשמע מהימין לשמאל. אני אומרת לכם, בכל פעם שאני שומעת מילת הסתה או טון של הסתה כלפי מישהו מהימין, לא רק כלפי ראש הממשלה, אני יוצאת כנגד זה בלי להתבלבל, תוך תשלום מחירים פוליטיים אישיים, אבל ככה אני חושבת שאני צריכה לנהל את הפוליטיקה שלי. ככה אני חושבת. אולי, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, במידה מסוימת זה אחד הדברים שרק אני יכולה לעשות, כי הרבה שנים לא הייתי מסוגלת לדבר בצורה כזאת ולא הייתי מסוגלת להיות הגשר. אז בגלל שאני כל כך מתאמצת, אני מבקשת מכם, שאתם כל כך כועסים פה בימין על מה שהיה אתמול: תנסו רגע לנטרל את הכעס שלכם ורגע להקשיב למה שאנחנו מנסים להגיד, וכן, עם כל הקושי, לנסות להקשיב גם למה שיונתן בן ארצי ונועה רוטמן אמרו. בסופו של דבר בקשה אחת לי אליכם: את הילדים והנכדים של יצחק רבין אל תשפטו, כי כשהם קמים בבוקר הם יודעים רק דבר אחד: את סבא שלהם רצחו פה בגלל הדעות שלו. אני עושה כל מה שאני יכולה כדי שרצח פוליטי כזה, שמתדפק על הדלת של כולנו, לא יקרה פה יותר. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה לך, גברתי. מסעוד גנאים, בבקשה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אולי אפשר להגיד גם שלא כל הימין רצח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה, גברתי. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לא תמיד יש ערבים כאלה כאן בימי שני בכנסת שאנחנו מחוקקים חוקים של תיקון עולם. אני רוצה להודות לחברותיי חברות הכנסת שאשא ביטון וקארין אלהרר וכל מי שהיה שותף בקיץ הזה בתיקון המאוד-חשוב. אני מדברת גם כסבתא, גם כאימא וגם כחברת כנסת על הילדים והנכדים שלנו, חסרי הישע. אחד הדברים ששכחנו, לגבי הילדים והנכדים של כולנו – איך אנחנו שומרים ומפקחים עליהם. החוק הזה פורץ דלת פלדה שהייתה נעולה; לכאורה לא ראינו. וזו רק התחלה – התחלה של מהפכה שצריך להוביל כאן. עוד מעט, ההצעה הבאה תטפל בסוגיה שגם בה אנחנו מתקנים עולם, מול נשים וגברים על רצף הזנות, חסרי ישע. עליתי לכאן לדבר כי ראיתי שם את האימא שאיבדה את הילד שלה באחד מהמעונות פורצת בבכי לאחר שעברה ההצבעה והחוק אושר כאן במליאה. אנחנו הרבה מאוד פעמים שוכחים שאנחנו כאן נציגי ציבור למי שאין בכוחו לבטא את הכאב ואת הצער. ולעמוד כאן, בין הצעה על הילדים והנכדים שלנו, שהם באמת חסרי ישע, ולפני הצעה שעוסקת בילדים, נשים, גברים, שמצאו את עצמם על רצף הזנות, ואנחנו כחברה באים ומתקנים – זה באמת רגע מאוד מאוד מרגש והיסטורי, אדוני היושב-ראש. ומי שכן נשאר היום במליאה, יש לו את הזכות לתמוך בהצעות מתקנות חיים ומביאות תיקון עולם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת יעל כהן-פארן – לא נמצאת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, כבודו. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, השבוע כולם דיברו על ההסתה בעקבות התאריך של רצח רבין, יום הזיכרון, ואני חושב שהבעיה המרכזית בשיח הציבורי הישראלי שגורמת לכל הצרות במדינה הזאת זה ההכללה. כבוד היושב-ראש, עמדת פה קודם על הבמה ודיברת על העניין של ההכללה של כל העדה. היום בוועדת הבריאות של הכנסת דנו בבעיה אמיתית של חצבת שיש היום בציבור בקרב התינוקות. בזמננו כל הילדים היו חולים בחצבת, ונהיינו מחוסנים, אבל היום, ברוך השם, נותנים חיסונים, ואין כמעט את הדבר הזה. לאחרונה פשטה מגפת החצבת שוב, ומה שקרה בוועדה – היה צריך להיות דיון ענייני על בעיה, איך פותרים אותה, איך מונעים את הסבל הנורא של ילדים ואיך קוראים לאנשים להתחסן; עמדה חברת כנסת ואמרה שהרבנים החרדים אשמים במגפה הזאת, כי הם אומרים להורים לא לחסן את הילדים. אני חושב שמאז עלילות האבעבועות השחורות, שכילו מאות אלפי אנשים באירופה – אני חושב שזו הייתה המחלה שכילתה הכי הרבה אנשים בהיסטוריה. כולם אמרו שהיהודים הם המפיצים את האבעבועות השחורות והם מרעילי הבארות, ולא היה מי שיוכל למנוע את האמונה הזאת שהאמינו כל תושבי אירופה, שהיהודים מפיצים את האבעבועות השחורות. אנחנו יודעים שיש היום הרבה הורים טבעונים שהם נגד החיסונים. אני מכיר אחד כזה שהילד שלו נפגע לפני 20 שנה מחיסון והוא עד היום נכה 100%, וההורים חושבים שזה נהיה מהחיסונים שהוא קיבל כתינוק. אנחנו כן מחסנים את כל הילדים. כי הסיכונים שבאי-חיסון יותר גדולים מהסיכונים שבחיסון. אנחנו לא מכחישים את הסכנות שבחיסון. אז מישהו יעז להגיד על הציבור הטבעוני הזה והצמחונים האלה שהם מפיצים את המחלה והם אשמים? לבוא ולהגיד בחוצפה שהרבנים והחרדים הם המפיצים את מחלת החצבת? אם הייתה אומרת את זה מישהי שמכירה, הייתי אומר שהיא עושה את זה בכוונה. אמרה את זה מישהי שלא מכירה אפילו עשרה חרדים בסביבה. היא אומרת את זה כי זה השיח הציבורי. וזו הבעיה המרכזית בשיח הציבורי בכל הנושאים, אם זה בעלילות החצבת ואם זה בדברים אחרים. המאפיינים – שכל החברה הישראלית היא חברת מיעוטים, כל אחד יש לו את הסטיגמה והחותמת הזאת שאפשר להחתים ולהכתים אותו, שהאנשים האלה גורמים לזה והם גורמים לזה. זו הסכנה הגדולה ביותר שבהסתה. צריך ליצור שיח שאומר: אף פעם לא הכללה. אתה רוצה לתקוף מישהו? תהיה מספיק אמיץ ותגיד מי זה. אתה רוצה לתקוף משהו? תתקיף. אבל אל תדבר בהכללות על ציבורים, אל תדבר בהכללות על עדות, אל תדבר בהכללות על דתות או על אמונות, על דעות והשקפות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איל בן ראובן; חבר הכנסת עפר שלח. חברת הכנסת רויטל סויד, ואחריה – חברי הכנסת יעל גרמן ויוסף ג'בארין. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום ניהלנו דיון בוועדת חוקה על חוק היועצים המשפטיים. זוכרים את החוק הזה, שהגיע היום שוב לוועדת חוקה? ישבנו שם ובאופן מדהים היו שתי עמדות למשרד המשפטים: עמדה אחת – עמדת השרה, ועמדה אחת – עמדת היועץ המשפטי לממשלה. אתם מבינים? מגיע חוק לוועדת חוקה על כך שיועצים משפטיים יוכלו להיות יועצים משפטיים שהשר יכול למנות, בוא נקרא לזה כך. יש איזו ועדה, אבל המנכ"ל הוא שקובע את החברים, ובפועל השר ממנה. והיועץ המשפטי לממשלה מתנגד לחוק עד כדי כך שצריך להגיע נציג מיוחד שיבהיר את עמדת השרה. ואני שאלתי: מה היה מקולקל שצריך לתקן? עמדה שרת המשפטים באחד הדיונים הקודמים ואמרה: היועצים המשפטיים שלי הם בסדר גמור, וכך גם ברוב המשרדים. אז מה צריך לתקן? תסבירו לנו מה הבעיה. מה הבעיה שצריך לתקן? ויצא המרצע מן השק. מה שהם רוצים, בממשלה הזאת, בקואליציה הזאת, זה לא באמת יועצים משפטיים. הם רוצים "יס מנים"; הם רוצים, כמו שיש נאמנות בתרבות, נאמנות גם במשרד המשפטים. עכשיו, עם כל הכבוד, יועץ משפטי, כל מה שהוא צריך לעשות זה רק להוציא לפועל את מדיניות השר, ואם השר פועל בהתאם לחוק, אז אין שום בעיה. הבעיה מתחילה כשהמדיניות היא בניגוד לחוק; הבעיה מתחילה כאשר רוצים להעביר חקיקה או מדיניות שהיא אנטי-חוקתית או אנטי-דמוקרטית, ואז היועצים המשפטיים, שהם שומרי הסף, הם שבאים ומגבילים. וזה מתיישב מעולה עם האג'נדה שהולכת נגד בית המשפט העליון ונגד בג"ץ ותוקפת אותם; זה מתיישב מעולה עם האג'נדה שרוצה להחליש את שומרי הסף, רוצה להחליש את שלטון החוק. אנחנו לא ניתן לכם להעביר את החוק הזה. לא ניתן לכם להעביר חקיקה שפוגעת בשומרי הסף – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> איזה חוק? איזה חוק? << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שפוגעת ביועצים המשפטיים, כדי שתוכלו להמשיך ולהעביר את כל מה שהוא אנטי-חוקתי ואנטי-דמוקרטי. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה – לא נמצאת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – לא נמצא. חבר הכנסת נחמן שי, חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יהודה גליק. כבודו. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בתל אביב נפתח היום ויתנהל עד יום חמישי בבוקר, תתנהל העצרת הכללית של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. זה כינוס שנתי חשוב מאוד של 400 קהילות, גדולות וקטנות, שאחת לחמש שנים מקיימות את הכינוס בישראל; מדי שנה הן מקיימות אותו בארצות הברית. אתמול נפגשנו בבית הנשיא עם נציגים שלהם, והם העלו במלוא החומרה את הנושאים שמעסיקים אותם מאוד ומעסיקים אותנו הרבה פחות: זה הקרע, זו ההתרחקות, זה המשבר הערכי שיש להם ביחס לישראל, בעיקר לדור הצעיר של יהדות ארצות הברית, שמרגיש הרבה פחות קשור למדינת ישראל על הרקע של ערכים. המדינה קצת ברחה להם. הערכים המובילים השולטים במדינת ישראל היום אלה לא הערכים שהם חונכו עליהם, הערכים שהם גדלו איתם והערכים שיצקו את הבסיס להזדהות שבינם, שבין יהדות ארצות הברית, לבין ישראל. מחר הם הגיעו לכנסת ויהיה מפגש פה. אני חושב שבמידה מסוימת חבל, חבל מאוד שהאירוע הזה לא קיבל את החשיפה הראויה בציבוריות, כי אני מאמין שאנחנו צריכים לא רק לייחס חשיבות רבה לנושא הזה, אלא גם לחשוב על הגישה שלנו. אתה, היושב-ראש, היית איתנו בביקורים, שוחחת איתם והיית חשוף לשיח הזה שיש בינם לבינינו, ולסדרי העדיפויות השונים לגמרי שלהם ושלנו ולנקודות המפגש הנדירות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> וזה נראה כמו שני עלמות. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה נראה כמו שני עולמות – אני מצטט אותך. כן, בהחלט. אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב לגמרי אחרת על מערכת היחסים הזאת ולשנות את הפרדיגמה שמנהלת אותם. זה לא שהם ממשיכים לתת לנו כסף או סיוע כזה או אחר; זה מה מדינת ישראל, עם קרוב ל-9 מיליון תושבים, עם תל"ג, ותמ"ג, והייטק, וכל ההישגים שלנו, עושה למענם. זה לא יכול להיות חד-צדדי וזה לא צריך להיות חד-צדדי. המדינה הזאת, שרוצה ומעוניינת בעתידו של העם היהודי, כי היא המדינה של העם היהודי, חייבת להשקיע בקהילות היהודיות בצפון אמריקה, גם אם הן אמידות, בחלקן, ובכלל בעולם היהודי. אנחנו צריכים לחשוב לא מה הם עושים בשבילנו אלא מה אנחנו עושים בשבילם. ואני קצת מצטער שהשיח הזה לא עובר בציבור הישראלי, ואני מקווה שאולי בעקבות הכינוס הגדול הזה בכל זאת ייפתח פה דיון מהותי על היחסים שבין ישראל לבין התפוצות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת גליק, ואחריו – חבר הכנסת רוברט טיבייב. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> רוברט, קראו לך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא. גליק קודם. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> הוא עוזר היושב-ראש? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. בבקשה. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני מבקש להגיד שאני מסכים לכל מילה שאמר פה עכשיו חברי נחמן שי. אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, חבריי, לפני 23 שנה נרצח ראש ממשלה בישראל על ידי יהודי. עד היום אני מתקשה להוציא את המילים האלה מהפה שלי. אחרי אלפיים שנה הקמנו מדינה לעם היהודי, וראש הממשלה של המדינה הזאת נרצח על ידי יהודי. מדינת ישראל עשתה כראוי: קבעה יום זיכרון ממלכתי, יום זיכרון שכל המדינה מתייחדת סביב העובדה שפה, בארץ ישראל, רצח יהודי את ראש הממשלה. מה גדולה הבושה. מה גדולה הבושה שדווקא מפלגתו של אותו ראש ממשלה מבזה אותו, מבזה את הכנסת, מבזה את היום הזיכרון הממלכתי הזה. הגדיל לעשות היום יושב-ראש המפלגה, גבאי, ואמר: הלוואי שלא תבואו. רבותיי, לאן הגענו? לנצל את יום הזיכרון הממלכתי לחסל חשבונות עם ראש הממשלה? למי זה טוב? יושבים פה חברי כנסת לשעבר, מהשמאל ומהימין, ומתביישים. בשביל זה באנו? כך נראה יום זיכרון ממלכתי – יום חשבון פוליטי קטנוני מול ראש הממשלה? אתם לא מתביישים? אין לכם כבוד לכנסת הזאת, למדינה הזאת? רבותיי, אם אתם תמשיכו ככה, בעוד כמה שנים באמת אתם תהיו פה לבד. אתם תהיו פה – אני כבר לא מדבר – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> תירגע. תירגע. << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, אל תפריע לי, אל תפריע לי. אני כבר לא מדבר על כך שלפני שבועיים היה פה יום זיכרון ממלכתי שביזיתם אותו והחרמתם אותו, כי מה? כי אם הממשלה – אם מקבלים החלטה שלא מוצאת חן בעיניכם – מחרימים. עזבו, לא משנה. אבל יום זיכרון ממלכתי זה היום להתחשבן? למה לא להיות ממלכתיים? רבותיי, כמה השקענו מאמץ בחברה שלי לשכנע את הציבור שלמרות שחלקנו על דרכו של יצחק רבין וחשבנו שבגללו נהרגו אלפי אנשים, אף על פי כן יש קו אדום; אף על פי כן עשינו חשבון נפש; אף על פי כן אמרנו שיש קו אדום שלא עוברים אותו. אז ביום זיכרון ממלכתי אתם מחללים את המדינה? לא מתביישים? << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> וואו, איזה חשבון נפש. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> הגזמת. הגזמת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> איזה חשבון נפש עשינו? למה, אנחנו רצחנו את רבין? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני. בואו נירגע. חבר הכנסת טיבייב, בבקשה. חבר הכנסת גליק, תיגש ושתה כוס מים, כי אני חושב שהתרגשת מאוד. << דובר >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני זוכר את היום הזה ממש. הייתי בארץ שנה. וכמו שאנחנו רגילים, שהגענו מרוסיה, אם היה דבר כזה שם, כנראה הייתה מהפכה, אבל פה הכול כאילו המשיך בדרכו. כשאנחנו מזכירים את ראש הממשלה רבין, ברור שלכל אחד ואחד יש את התחושות שלו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אין כמו התחושות שלכם. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ועכשיו שמעתי את אורן חזן – אמר שאנחנו הולכים לדרך של מפא"י. הלוואי. כל מפלגות הימין לא מגיעות לקרסוליים, לקרסוליים של מפא"י. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה הלוואי? פנקס אדום? אפליה? מה הלוואי? זה מה שאתה מצפה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן, תאפשר לו לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כי מי שבנה את המדינה זה מפאי, מי שנלחם זה מפא"י, מי שעשה זה מפא"י, ומי שלא נתן סנטימטר של אדמה זה מפא"י. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אמר פעם בגין – – – << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתם כביכול הימנים מדברים גבוהה, אבל כל מה שהגדרתם, זה הליכוד. עובדות. אתה לא יכול להתווכח על עובדות. חבל. באמת חבל שהצד השמאלי, מפלגת העבודה, שכחה מה זה מפא"י. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> שכחו מה זה להיות שמאל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן, תן לו לדבר, נו. אתה עולה עוד מעט. תרשום. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לאורן מותר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> במקום לעלות לדבר על דברים רציניים, אני צריך להשיב להם. אתה מבין מה הבעיה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תרשום את זה ותעלה להגיד. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אורן, אתה לא יכול לא להסכים על העובדות. אתה לא יכול. אתם אומרים שאתם ימין. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני ימין. לא כולם פה ימין. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתם יותר שמאל ממפא"י. עובדתית. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מפא"י היו ימנים. אני אמרתי שאני ממשיך דרכו של בן-גוריון. אני לא מתבייש. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל לפחות למפא"י הייתה דרך. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> הצלחת לבלבל אותי. מי מפא"י? מי ימין? מי ליכוד? << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> למפא"י לפחות הייתה דרך. לליכוד אין דרך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה עזבת את המפלגה שלך למה אתה יודע – – – << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אחת הסיבות שעזבתי את המפלגה, אגב – יש לי ויכוח אידיאולוגי גם איתך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מצדיע לך. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אל תצדיע לי, בבקשה. זה עושה לי רע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת טיבייב, אתה מנהל שיח, וזה זמנך. אם יש לך משהו להגיד, בבקשה. חבל, כי השיח הזה – אני משער שהתאמצת ואתה רוצה להגיד. << דובר_המשך >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מקבל את זה, כבוד היושב-ראש. אני מקבל את זה, ואנחנו נמשיך. באמת על הדברים – אני רוצה להזכיר פה את יום העלייה. בשבילי זה באמת חשוב. חבל שהאולם היה ריק. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה יום הציונות של מדינת ישראל, וחבל שכנסת ישראל התייחסה ליום החשוב הזה עם האולם הריק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת טיבייב. נאוה בוקר, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת יוסי יונה, ואחריו – חבר הכנסת עמיר פרץ. בבקשה, הגברת בוקר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תוכל להקדים אותי? אגיד לך מה, עד שאני אגיע לענות, כולם יברחו מהמליאה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. יש אחרי זה חוק איסור הזנות, שהוא חוק חשוב. אף אחד לא ילך. בבקשה, גברתי. << דובר >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, אפשר להגיד על רבין דברים רבים. הוא הוביל את תהליך אוסלו הארור, שעלה בחייהם של אלפי ישראלים, אבל רבין גם היה לוחם ומפקד, ומגיל צעיר הוא לבש מדים, ופעל להגנתה של מדינת ישראל. זאת המורשת שלו שאני בוחרת לזכור. אבל לצד אירועי הזיכרון, לצערי, יש גם פסטיבל השקר הגדול, הפסטיבל שאומר שביבי הסית לרצח רבין. והיו גם כאלו שעמדו כאן על הדוכן הזה בלי בושה ושיקרו. ממחזרים כאן שקר ישן. לכן, חברים יקרים, אני אציג בפניכם את האמת, והאמת היא שנתניהו מעולם לא הסית לרצח רבין. להפך. הוא גינה וקרא למפגינים לחדול לקרוא את המילה "בוגד". << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מה את אומרת – – – << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> אפילו על זה לשקר – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, יש שקר נוסף שהשמאל עושה בו שימוש – שנתניהו עמד במרפסת וראה את המפגינים עם דפי A4. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >>סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – משקרים כל הזמן. << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> תגידו לי, איך הוא יכול לראות ממרום הקומה שהוא היה בה ילדים עם דפי A4? על מה אתם מדברים? << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> להפך. הוא גם גינה אותם ואמר שאלו כרזות תועבה. מה קרה, האמת כואבת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה לכם לשמוע את האמת? << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> איך את מעיזה כך? << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הנרטיב השקרי הזה מתאים לכם. כן, בהחלט. מתאים לכם מאוד. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – לא כדאי שתבטלו אותם? << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> לכם, לאנשי השמאל, מאוד נוח לשכוח, שרבין היה זה שכינה את המתנחלים סרטן, ושהוא אמר שההתנחלויות זה מקום מחורבן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר שמתיישבי רמת הגולן לא מעניינים אותו. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, שכתוב ההיסטוריה זה דבר מאוד אופייני לשמאל בישראל, אבל אני אומרת לכם את האמת: אתם פשוט שקרנים. אני רוצה לשאול אתכם: זו המורשת שרבין הותיר לכם? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> זו המורשת – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הלקח שלמדתם? אתם מתיימרים להיות ממשיכי דרכו של רבין, אבל מה, לא למדתם את הלקח החשוב ביותר. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת שמולי. << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנא ממך. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת פדידה, אני מבקש שקט. אל תפריעי לה. << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> היום השמאל עוסק בהסתה נוראה כלפי נתניהו, הסתה נוראה שבעתיים מזו שהייתה לפני רצח – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הייתה קיימת בתקופה של רצח רבין. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> תגידו לי, איפה הייתם כשפרסמו תמונה של ראש הממשלה עם חבל תלייה? איפה הייתם כשפרסמו אותו במדי נאצי, או בדמותו של היטלר? << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הייתם כשהייתה הגיליוטינה באותה הפגנה איומה? תגידו לי, ולמה לא דיברתם כשנעה רוטמן כותבת שאולי ברצח נתניהו יהיה יום חופש? את זה קל לכם לשכוח. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד מכם לא פוצה פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> מעניין מאוד. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> כמה שקרים. << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> רק לפני כמה ימים אשת תקשורת בכירה טענה שהימין רצח את רבין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת בוקר. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> נעה רוטמן לא כתבה את זה. << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאני ראיתי בפייסבוק, אגב. אני מאוד מקווה שאני טועה. אם אני טועה – – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> הכול שקרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת בוקר, את סיימת? זה שלוש דקות. אאפשר לך עוד עשר שניות, בבקשה. << דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. חברים, במקום להמשיך ולהאשים את מחנה הימין כולו, להאשים מחנה שלם ברצח שביצע אדם מתועב אחד, אני ממליצה לכם להתחיל להסתכל פנימה ולעשות חשבון נפש. תגלו אחריות, לפני שיהיה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אתם צריכים לעשות חשבון נפש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יעל פארן, תודה. חבר הכנסת יוסי יונה – לא נמצא. אוי, סליחה, יוסף. בבקשה, כבודו, ואחריו – חבר הכנסת עמיר פרץ. << דובר >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני פונה לנאוה בוקר ולחברות וחברי כנסת אחרים שנמצאים כאן מהימין ואני אומר לכם מהי התחושה שלי לגבי חלק ניכר מהצעות החוק, שכולן בעצם נופלות תחת הקטגוריה הזאת של נאמנות. ממעקב אחרי החקיקה הזאת, אחרי החוקים הללו, ברור שהחוקים הללו יוצרים עבורנו נזק אדיר בעולם. זה ברור. ואז אני תוהה, ואני אומר: תגידו, החבר'ה האלה רואים מה קורה בחוץ? האם הם רואים מה עושה לנו חוק הלאום? האם הם רואים שדימויה של מדינת ישראל בעולם נפגע בגלל חוק הקולנוע? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מדבר שטויות? זה מה שפוגע בנו? << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> האם הם רואים עד כמה דימויה של מדינת ישראל נפגע – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אחרי הניסיונות המגוחכים לרדוף את הסטודנטית האמריקאית לארה אל-קאסם? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זרוק אותה מפה. זרוק אותה מפה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואז אני אומר: הם כן רואים. הם רואים, אבל מה העניין? זה לא אכפת להם בכלל. הם מוכנים להקריב את האינטרסים של מדינת ישראל בעולם כדי לנגח אותנו – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כדי לנגח את כל מי שלא מסכים איתם, ואז הם יוצרים את ההבחנה באמת הנוראית בין אנחנו לבינם, בין ידיד לבין אויב, בין נאמן לבין בוגד, כי זה משתלם בקלפי. הם מוכנים להקריב את האינטרסים של מדינת ישראל בעולם כי זה משתלם בקלפי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן, אורן, זהו. מותר להעיר, אבל לא לעשות נאום מקביל. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> וזה הדבר הנורא ואיום שאנחנו רואים למול עינינו הכואבות, המשתאות, התמהות, איך הגוף הזה שקורא לעצמו פטריוט, נאמן למדינת ישראל, פוגע באינטרסים שלנו כל יום. הרי מה יצא לכם? מה יצא לכם מהסיפור הזה של הסטודנטית האמריקאית? כלום. זה רק פגע בנו בחו"ל. מה יצא לכם מהרדיפות הללו? כלום. מה יצא לכם מחוק הקולנוע? כלום. כלום לא יצא לכם. איפה זה יצא לכם? לצערי, מאוד יכול להיות שזה יצא לכם בקלפי, אבל במחיר של פגיעה אנושה בדימוי של מדינת ישראל, שכולנו חרדים לה ואוהבים אותה, ואתם פוגעים בה יותר מכל אחד אחר. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אכרם חסון – לא נמצא. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – במקום שתתעסקו בלהוכיח לציבור מה אתם שווים, אתם רק מנסים לבנות את עצמכם על הגב שלנו. תצלמו את הכנסת טוב. אתם תראו אותה רק בתמונות. בתמונות אתם תראו. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, אני אדבר על נושא שדיברתי עליו בשבוע שעבר בנאום בן דקה, אבל לא היה מספיק זמן. אני צריך להרחיב. הנושא הוא מרכז אלבירוני לרובוטיקה. המרכז הזה מרכזו בטייבה, יש בו תלמידי בתי ספר ערבים מכל הארץ, והוא מתחרה על המקום שלו במדינה. הוא התחיל ב-2015, ובכל השנים האלה הוא היה במקום הראשון. הוא השתתף בתחרות בין-לאומית ב-2015, 2016, 2017 וגם ב-2018. בארבע השנים האלה שלוש פעמים הוא היה במקום הראשון ופעם אחת – במקום השלישי. השנה זה היה בסין. ב-20 באוגוסט חזרו. לפני שחזרו, עם מקום ראשון, עם גביעים, עם הרובוטים שהם בנו, הילדים האלה, ועם שמחת חיים – הם קיבלו מקום ראשון עולמי. ועל זה אני מברך אותם קודם כול, ושירבו כמותם. המדריך שלהם התקשר לנציג של אל על בארץ והסביר לו את העניין הזה, ואמר לו שייתנו להם יחס טוב; שיכול להיות שיהיה להם משקל יתר, ושיתחשבו בזה – הם ילדים, מה ישלמו? כי זה כל הרובוטים שהם בנו, וגביעים, ויכול להיות שיש חריגה פה ושם במשקל, וביקש שיקבלו יחס טוב. מה עשה? כאילו שהוא המליץ לו לטפל בהם בכל המשמעות. הם עיכבו אותם, הם שפכו, לקחו את התיקים שלהם, שפכו את התיקים, וכך הם שברו גביעים, שברו רובוטים, ואפילו חפצים עברו מתיק אחד למשנהו; חקירות, נכנסו לעצמות שלהם, לחיים שלהם, עיכבו אותם, את המדריך שלהם. רבע שעה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כשהם חזרו? << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כשהם חזרו מסין. וזה אנשי אל על, זה אנשי מדינת ישראל – אנשים שהמדריך שלהם ויסאם יאסין ביקש שהם יקבלו יחס. אני הייתי שואל: אם הם היו יהודים, ראש הממשלה היה מתפאר, היה מתקשר, מברך; שר המדע והטכנולוגיה היה מתקשר ומברך, אולי היה מקבל את הפנים שלהם בשדה התעופה. למה? האם זו ההשפעה של חוק הלאום? האם זו שנאה? האם זה מה שמצווים עליהם לבצע? האם הם צריכים להשפיל את הערבים? זה הכיוון? לכן אני בא ואומר: אנחנו נמשיך עם ההצטיינות שלנו; אנחנו נמשיך עם המיוחדות שלנו; אנחנו נמשיך להיות הבולטים, המצטיינים, אלה שיהיו במקום הראשון, על אף הממשלה הימנית הזאת, למרות כל הגזענים, למרות כל היחס הגזעני הזה. לא יכול להיות שהמדריך, רבע שעה אחרי זמן הטיסה ישחררו אותו לטיסה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת בר-לב, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל אני אגרונום. ידעת? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. לא. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> יפה. אז לפני למעלה מ-30 שנה הייתי אגרונום. עבדתי בתחנת הניסיונות בערבה, והשטחים שעיבדנו היו השטחים שמעבר לקו הירוק, בירדן. אני מדבר עוד לפני הסכם השלום. שנים אחרי זה חזרתי לצה"ל – אגב, חזרתי, השתחררתי וחזרתי עוד פעם – ומצאתי את עצמי חלק מהוועדה הצבאית שעשתה משא ומתן עם הירדנים על הסכם השלום. ואחד הדברים החשובים שהיינו צריכים להשיג זה שאותם שטחים חקלאיים בערבה, וגם בעמק הירדן, שהם למעשה מעבר לקו הירוק, יישארו במסגרת ההסכם בשטחנו. זה היה מאמץ גדול, אבל הירדנים בסופו של דבר הסכימו, ודאגנו לזה, וזה קרה. ו-24 שנים אחרי זה, כאילו באיזה צירוף מקרים, אתמול, יום הזיכרון לרצח רבין, הודיעו הירדנים שהם בעוד שנה הולכים לבטל את הסעיף בהסכם הזה. 24 שנים מחזיק השלום עם ירדן, מחזיק מעמד; 24 שנים של שיתוף פעולה ביטחוני הדוק, ואת זה אני יכול לאשר גם בתור חבר ועדת החוץ והביטחון; 24 שנים של שקט מבורך; 24 שנים שבהן הירדנים שמרו על כל תג ותג בהסכם. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא הכול היה שקט. היו פיגועים קשים. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אם כל כך טוב, למה הם ביטלו את זה? אז כמובן נשאלת השאלה: מה איתנו? האם מאז פריצת הדרך והיוזמה של רבין עשינו משהו שהוא מעבר לחובתנו, משהו בהקשר של השלום עם ירדן, היחסים, שהוא מעבר להסכם? מה עשה ראש הממשלה נתניהו בעשור הנפלא שהוא ראש ממשלה שהוא דיבר עליו? מה הוא עשה לגבי היחסים עם הירדנים? אז אני אגיד לכם מה קרה בתקופת שלטונו. על פי ההסכם, הווקף הירדני אחראי להר הבית, ולפני בערך שנתיים ישראל כמעט הפירה את הסכם השלום עם ירדן, כי חברי כנסת עלו והתפללו בהר הבית, שזה בניגוד להסכם. מה לעשות? אנחנו חתמנו על זה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על הח"כים הערבים, נכון? << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שלא לדבר על זה – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עמר, אתה מדבר על הח"כים הערבים? << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שלא לדבר על זה ששנה אחרי זה, בפרשת המגנומטרים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – חברת הכנסת מועלם, את בוודאי מכירה את פרשת המגנומטרים המבישה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריה, אני מבקש. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתם מבישים. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שאתם, הממשלה שלכם שמה מגנומטרים ואחרי שבועיים הורידה אותם. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> עמר, מעולם אדם לא אמר דבר והיפוכו באותו משפט עד הרגע הזה. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שלא לדבר על האירוע שבו מאבטח ישראלי הרג בשוגג אזרח ירדני, והוא התקבל אצל ראש הממשלה בכבוד – צילום שהתפרסם בכל העולם. אם זו לא יריקה בפרצופו של המלך עבדאללה, מה זאת יריקה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עמר, צריך לחנך את הירדנים מחדש. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אולי אולי, אז אולי בגלל התחושה – עוד שני משפטים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עוד משפט אחד. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אולי זו בכלל התחושה הכללית שהצטברה בממלכה במשך שנים רבות, שביבי מקרין שהוא יכול לסובב אותם על האצבע, כי הרי גם פוטין וגם טראמפ מונחים אצלו על כף היד – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היו"ר, נגמר לו הזמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – והוא יכול לעשות כל דבר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז בסופו של דבר הגיע החשבון. זה לקח לירדנים 24 שנים. הייתה להם סבלנות, ולצערי, הגיע החשבון. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תגיד, בצד של מי אתה? עמר, בצד של מי אתה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת בר-לב, תודה לך. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואני מאוד מקווה – משפט אחרון. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עמר, בצד של מי אתה, עמר? << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שראש הממשלה יתנער מהזחיחות שלו – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עמר, אתה אזרח ישראלי או ירדני? << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ויפעל לכך שהירדנים לא יבטלו את הסעיף הזה בהסכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אתה יכול לשאול אותו אם הוא אזרח ישראלי או ירדני? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא נמצאת; חברת הכנסת ענת ברקו – לא נמצאת. חבר הכנסת חיליק בר. אני יצאתי מגדרי בשביל לאפשר לך לדבר, אבל זה בניגוד לתקנון. שלוש דקות זה שלוש דקות, חבר הכנסת בר-לב. אני יודע שרצית להגיד את הדברים, אבל צר לי, תקפידו על מסגרת הזמן, בבקשה. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא רציתי לדבר, אבל שמעתי את חברת הכנסת נאוה בוקר ופשוט נמאס מהקשקשת המסיתה, המגעילה. חבר הכנסת אלאלוף, אתה יודע מה – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אז למה אתה מתייחס אליה? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כי אי-אפשר שלא להתייחס לקבוצת הצרחנים האלה, שאני אפילו לא אזכיר את שמם – יש פה איזה אחד שצורח, חושב שהתגעגענו אליו אחרי חצי שנה – שלא אכפת להם להקריב על מזבח האינטרסים האישיים שלהם שום דבר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, לא שמעו עליך בתקשורת עד שתקפת אותי. פתט. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שמעתי אותך. שמעתי אותך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, אורן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – חודשים לא ראו – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שמעתי אותך. שמעתי אותך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לך, לך, לך תשלח – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן, בבקשה ממך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה מסוגל. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לך תשלח את הבולדוג-פודל שלך, "הצל", לכתוב עליי עוד פוסט. אני מאוד מתרגש. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה מסוגל. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מאוד מתרגש. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה מסוגל. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה מבין, אני לא אקבל הטפת מוסר מסרסורים לשעבר. אני לא אקבל הטפת מוסר מסרסורים לשעבר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני מרחם עליך. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מי שסרסר בנשים כנראה שקל לו לסרסר גם בשנאה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אולי אבא שלך סרסור? אולי אבא שלך סרסור? אולי אשתך – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן. חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה סרסור קטן של שנאה, זה מה שאתה. ואני לא מתרגש ממך ולא מהפוסטים נאצה שלך ולא מהפודל שלך, "הצל" הזה, שכותב עליי פוסט כל שני ורביעי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה מסכן. אתה מסכן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן, תחזור למקומך. אני מבקש להחזיר אותו למקומו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה פתט, אתה פתט. אתה לא מסוגל לעשות כלום. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אגב, אתה יכול להגיד לחבר שלך, "הצל" – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה גם תראה את הכנסת הבאה מהטלוויזיה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שכל מה שהוא עשה זה להיות בצל של סאבלימינל – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ששמעתי שהוא רוצה לחזור לעשות מוזיקה. תגיד לו שלצרוח שנאה וללקק לך כל היום זה לא טוב למיתרי הקול. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> טוב, בסדר, בסדר. הלוואי שהיה לך רבע ממנו. הלוואי שהיה לך רבע ממנו. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תגיד לו שללקק לך כל היום ולצרוח שנאה זה לא טוב למיתרי הקול. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> ואלכ, שניים וחצי אנשים עוקבים אחריך ברשתות. המשפחה שלך לא עוקבת אחריך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן חזן, אני מצטער, אבל אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני יודע שאתה – תהיה לך זכות לענות לו. אתה צודק, אבל תעלה לענות. תהיה לך הזכות לענות לו. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני לא מתרגש ממך, אני לא מתרגש ממנו ואני לא מתרגש מהשנאה שלך. אתה בן אדם שמסית לאלימות. הסתָ השבוע לרצח. אתה פשוט ביזיון. אתה סרסור של שנאה. אתה מגעיל אותי. אתה בושה לבית הזה, אורן חזן. וגם אם יש לך איזה קבוצת צרחנים שעושים לך לייקים, שתדע שאתה ליצן ותמיד תיזכר בהיסטוריה כליצן, כשום דבר רציני – לא כמחוקק ולא כמנהיג. אני מפחד רק מדבר אחד – מהילדה הקטנה שלך, שתגדל ותראה איזה סרסור של שנאה אבא שלה היה, ומה הוא עשה בחברה הישראלית בשביל לפלג. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה, שכל כך אוהב את ישראל, גורם למלחמת אחים, משסה אחד בשני, מסרסר בשנאה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא אח שלי. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני גאה לא להיות אח שלך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא בטוח שאתה יהודי. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני גאה לא להיות אח שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני יותר יהודי ויותר ציוני ממה שתהיה אי פעם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – אז אנא ממך, זהו. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה יודע מה מעצבן אותך? שאני לא מתרגש ממך ואתה לא מעניין אותי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> וכמו שאמר ראש הממשלה: אתה משעמם אותי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הוא לא נתן לי לדבר. עליתי לדבר על משהו אחר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, חיליק, אמרת את הדברים שלך. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל רק שתדע, אורן חזן, אורן חזן, אתה ליצן, אתה קרקס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה אפס מאופס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, תודה רבה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> וכל ההסתה שלך נגדי השבוע ונגד אחרים, והקריאה שלך לאלימות ולרצח, עוברת, עוברת אל כל מי שיש לו מעט כבוד לחברה הישראלית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סגן יושב-ראש הכנסת חיליק בר, אני מבקש ממך להפסיק. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מקווה שאחד המטומטמים שמעריצים אותך לא ייקח ברצינות את הדבר שלך ויפגע באנשים בגלל ההסתה הפרועה שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, חיליק, תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה בושה לבית הזה, וכדאי שתדע את זה. אפס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, חיליק בר, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> רד למטה. רד למטה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> הוא לא נתן לי לדבר מילה אחת. אתה לא עצרת אותו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> ואתה לא עצרת אותו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא בקריאה שנייה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אני שלוש דקות עונה לו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> עם הפה הזה אתה מנשק את אשתך בלילה? << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> לך, תסרסר במשהו. לך, לך. לך תסרסר במשהו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> וואי, וואי, וואי. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> סרסורון קטן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תסיר את החסינות. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לאה, סליחה, חברת הכנסת לאה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תסיר את החסינות. אתה גבר, לא? יש לך ג'ורה בפה. תסיר את החסינות. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה סרסורון קטן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן חזן, אתה בקריאה שנייה, ואני מנסה לא להוציא אותך. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת נגוסה, בבקשה. אתה מוותר. חברת הכנסת פדידה, בבקשה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> הגיע הזמן שיגידו לך את זה. אתה בושה לבית הזה, לחברה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, קריאה ראשונה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה תאונת עבודה של הליכוד, ואני מקווה שככה תישאר בזיכרון. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אוי אוי אוי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> נקווה שאשתך עוקבת אחריך. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> בסוף יתברר שאתם מאותה מפלגה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> זאת רמה של בית – – – << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כי אמרת שאתה ממשיך דרכו של בן-גוריון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את לא אמורה לעלות כאן ולפתוח משולש. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> חיליק, אתה אפילו לא נבחרת. שוריינת. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה אפס. אתה צריך להיות ליצן בקרקס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן, אני אוציא אותך. עוד משפט ואני מוציא אותך. חיליק, גם אתה צריך להפסיק. זהו, נגמר. אני מבקש ממך. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> הוא לא נתן לי לדבר. בריון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מספיק. זהו. מסתבר שאתם יותר חברים, אבל – נחמד לכם. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> מה זה חברים? אל תיתן לו מחמאות. אני בוחר את החברים שלי היטב. תודה רבה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני לא חבר שלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה צודק. סליחה, סליחה. בבקשה, פדידה. בבקשה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, תריבו בחוץ, בבקשה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. בבקשה, חברת הכנסת פדידה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אומלל העם שיושב עכשיו ומסתכל עלינו, על כל ארבע השעות האחרונות שהיינו כאן. אם אלה פני החברה, אז אנחנו בצרות. שמאל–ימין, ימין–שמאל, שמאל–ימין. לא בכדי יש לנו יד ימין ויד שמאל. נו, באמת. האם כל הרעש והצעקות האלה זה להסתיר את האיוולת והדברים הלא-משמעותיים, הלא-ראויים והשקריים שאמר לנו ראש הממשלה בנאום שלו, כדי להסיט את זה לוויכוח בינינו? הרי מה הוא בא ואמר? אמר ראש הממשלה: אין פערים יותר בפריפריה. בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה. היום הגיע לשולחני מחקר שביקשתי מהממ"מ. למה? כי מחר אני משיקה שדולה לקידום מעמד האישה בפריפריה. 40% מהנשים בצפון מובטלות, מרוויחות פחות. והפער בין תל אביב לצפון הוא ענק. ולא, אדוני ראש הממשלה, אין פערים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> שתדע לך שאתה לא בסדר. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא, אתה לא מפריע לי עכשיו, אורן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אורן, אתה יושב במקומך. אתה תכף עולה. בבקשה. אתה תכף עולה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני בטוחה שחבר הכנסת דודי אמסלם צריך לבדוק במצודת זאב אם החברות שלו בתוקף, כי הוא אמר שהוא ממשיך את דרכו של בן-גוריון. אולי הוא שכח להחזיר את הפנקס האדום. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הו, עכשיו נזכרתי את מי הוא מזכיר לי. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ראית מה הוא אמר? אני יכולה להמשיך, כי זה היה ב-passion של – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אולי נגיד שאשתו זונה? << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> די, תוציא אותו כבר. תוציא אותו כבר. באמת, יש גם גבול, אדוני היושב-ראש. תעיף אותו כבר. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני רוצה להבין, הנושא שלי לא מספיק חשוב, חבר הכנסת אורן חזן? לך לא מפריע שהנשים בפריפריה סובלות? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מאוד מפריע לי. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז בבקשה, אל תפריע לי בנאום שלי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תתעסקי בעיקר – – – << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> קדימה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז זה שאמר שנמחק הפער – אז אין מילת קסם כזאת. כי מחר, מי שיגיע לשדולה ויראה את התוצאות של הממ"מ ויראה את הפער הגדול בנשים עובדות ובמובטלות ובנשים שלא מגיעות לשכר בין הצפון לתל אביב, יזיל דמעה בבית הזה ויגיד שאנחנו נלחמים מלחמות סרק ולא עושים את העבודה שלנו – ואלה ששלחו אותנו מסתכלים עלינו בטלוויזיה ובזים לנו – במקום לטפל בצמצום הפערים, במקום להגיד: אנחנו סוגרים את הפערים באמת. הרי איך אתה רוצה שאישה בפריפריה תצא לעבודה? התחבורה – איננה; גם לחבר אותה למרכז עם רכבות מעופפות – אין; אין תשתיות לטיפול בילדים; אין שכר הוגן. בואו ותסתכלו כמה קשיים יש לאישה בכלל, אבל לאישה בפריפריה בפרט. ולא בכדי הפערים בין תעסוקת גברים לתעסוקת נשים הם הכי גדולים בצפון. אתם יודעים איפה הכי פחות? תנחשו. ביהודה ושומרון. ולמה? כי הגברים עולים שם להתפלל ולא לעבוד. אנחנו צריכים לדאוג לצמצום פערים אמיתי. שמאל וימין זה לא עוזר לאנשי הפריפריה. בואו נטפל בהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. תודה רבה. מיקי לוי, בבקשה – מוותר; נורית קורן, גברתי – לא נמצאת; קסניה סבטלובה, גברתי – מוותרת. אורן חזן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. ואני כבר מראש מבקש להוריד את הטונים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אני רוצה אחרי זה זכות דיבור להגיב לו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אתה עכשיו תעלה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? מגיע לי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה עכשיו תגיד מה שאתה – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. שלוש דקות, זה מה שאתה מקבל. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל סליחה, יש תקנון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני אתן לך, בבקשה, עוד כמה שניות. בבקשה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> מה זה? אז אני גם רוצה זכות דיבור. מה זה? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> תהיה בשקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, גם אל תיתן לו זכות דיבור אחרי זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, חיליק, בבקשה. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פרצופה השפל של המדינה. אני לא אזכיר אפילו את שמו, כי הוא לא ראוי. אני רק אספר לכולכם דבר אחד מדהים. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אורן, אורן, יש לי בקשה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שלא להפריע לי. אם תלכו ותבדקו בתקשורת תגלו שהאלמוני הזה, הפעם האחרונה שמישהו דיבר עליו בתקשורת הישראלית הייתה כאשר הוא קילל אותי, והפעם הנוספת, כעבור עשרה חודשים, שדיברו על האלמוני הזה בתקשורת הישראלית הייתה כאשר הוא ניסה לקלל אותי. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אשלח לך לקט תקשורת. אני אשלח לך לקט תקשורת. אתה – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא איכנס לשפת הביבים הנמוכה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אשלח לך לקט תקשורת. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין, אדוני היושב-ראש, שיש פה כמה אנונימיים. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> וכל פעם שאני מופיע בתקשורת זה על משהו אמיתי. זה לא על שנאה, זה לא על גועל, זה לא על הסתה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה כמה אנונימיים שהם פשוט מקנאים. אני מבין שהם מקנאים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, חיליק, חיליק, אני מבקש. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אעשה לו מה שהוא עשה לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, אבל אי-אפשר. סליחה. אי-אפשר להגיע למצב שמה שאתם מבקשים שלא יעשו אנחנו עושים. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל למה הוא עשה לי את זה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנא ממך. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל הוא שקרן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא היה בקריאה ראשונה ושנייה. בוא, נימנע מלהוציא חבר'ה. אם צריך – – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אז שידע שאני מופיע על דברים אמיתיים, לא כמוהו על הסתה ושקרים. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. אני מבקש שהאנונימיים לא יפריעו לי. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> יאללה, קשקש, קשקש. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח לגלות שוב שאני המוציא לאור. כל איזה אנונימי ולא רלוונטי מיותר פה בכנסת שרוצה לקבל קצת תקשורת צועק: אורן חזן. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אפס. אתה אפס. אתה אפס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, חיליק. << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה גאה בזה. כשעושים גוגל על סרסור יש אורן חזן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, שמע, זה לא מעליב אותי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תפסיקו. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אם מורידים מהגוגל שלך את המילים הסתה, סרסור ושנאה, אין עליך שום ידיעה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבר דקה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שותק. אני ממתין בסבלנות. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> תראה לי חוק אחד – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, אתה סגן יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> סגן של – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני לא רוצה חלילה להוציא אותך. תפסיק. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אני עונה לו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תפסיק. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> שים לב, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה גברתי – אה, אדוני. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה בדיוק. דקה בדיוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, היום זה לגיטימי – מגדר נהיה רלוונטי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דבר. דבר. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אחזור עוד פעם לענייננו. אני אחזור עוד פעם לענייננו. זו מחמאה אדירה לגלות שהח"כים המיותרים האלה, אלה שיראו את הכנסת הבאה מבעד למרקע – אתה יודע, הם לא ייעלמו רק הם; כל המפלגה שלהם בדרך להיעלם. ההוא שעומד בראש, שלא החליט מיהו, מהו, כמה ולמה, עוד רגע מוחק אותם מאחוז החסימה. אבל עצם העובדה שיש לכם שלוש דקות, ובמקום לעלות לכאן ולדבר על ענייני דיומא, במקום להילחם בשביל החלשים, במקום להילחם בשביל עם ישראל, אתם מקללים ומכפישים – זו השיטה. אנשים קטנים שעושים אולי צל גדול כשהשמש שוקעת. אתה יודע מה, היושב-ראש? גם במקרה הזה אני לא בטוח. זה לא מפריע לי. זה לא פוגע בי. אני רק תוהה לפעמים אם האנשים האלה ישנים עם עצמם טוב בלילה כשהם יודעים שעם ישראל שלח אותם לכאן, לכנסת, וחוץ מלנדנד את הכיסא עם כמה קילוגרמים עודפים בגלל בורקסים – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה משעמם אותנו, אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם לא עושים שום דבר. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> ההסתה שלך משעממת אותנו. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם רק דבר אחד. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> תביא דברים מעניינים. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> שמח שעם ישראל מלווה אותי. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה משעמם אותנו. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> שמח על מאות אלפי העוקבים שיש לי ברשתות. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה משעמם אותנו. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש לי יותר לייקים בפוסט אחד ממה שיש לשני הברברנים האלה בכל הרשת ביחד. ואלכ, עם ישראל יודע את האמת. אבל אתה רוצה שאני אגיד לך עוד משהו, אדוני היושב-ראש? תעודת העניות היא לא רק להם – היא לכנסת, אדוני היושב-ראש, כי כאשר הבמה הזאת ניתנת לאנשים מיותרים, הם באמת מבזבזים את משאבי הציבור. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> תעודת העניות היא לכנסת שסרסור של שנאה יושב בה ופועל בה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם שווים בדיוק – שים לב, אני ממתין. לא מגיב. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> זו באמת תעודת עניות לכנסת, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, בבקשה. חיליק, לא, לא. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> זו בושה לכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריא, תודה לכל אלה שעוזרים לי בניהול הישיבה. אני מודה לכם. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> תאונת עבודה שלא תקרה יותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> זה מה שהוא עשה לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה בקריאה שנייה. אני אוציא אותך מכאן. בבקשה, המשך. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אזכיר עוד פעם שבניגוד לדובר המיותר – שמעולם לא נבחר, שמונה ומעולם לא נבחר – נבחרתי – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה משעמם אותנו, אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כדת וכדין בבחירות דמוקרטיות – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> נבחרתי יותר פעמים מאשר תיבחר בחיים שלך. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על ידי אלפי מתפקדי הליכוד, ששלחו אותי לייצג אותם. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> נבחרתי יותר פעמים מאשר תיבחר בחיים שלך. אל תשקר. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש פה – אדוני היושב-ראש, לא בשביל משהו. אותי קראת – כיבדתי. הם לא רוצים לכבד – תפעיל את הסמכות שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אין לי. אתה מדבר עוד עשר שניות ויורד, זהו. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אדוני היושב-ראש, אין בעיה, אז תיתן לי זכות להגיד שוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן, אתה מדבר כבר שלוש דקות ו-40 שניות. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> שלוש דקות ו-20, מתוכן שתי דקות נבחו פה מהיציע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל כולו, אני יכול להגיב ולסכם רק במשפט אחד: הח"כים המיותרים, אלה שאף אחד לא מכיר, אלה שהולכים ברחוב ואף אחד לא אומר להם שלום, אלה שאפילו אצלם בבית לא מזהים אותם, הם יכולים להמשיך לפגוע – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לקלל – סליחה, לקלל – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> עדיף שלא יהיה כלום מאשר שיכירו אותנו על מה שמכירים אותך. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להכפיש, להעליב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני וחבריי – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נמשיך להנהיג את המדינה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על אפכם ועל חמתכם. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> עלק להנהיג את המדינה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> נמשיך לחוקק חוקים – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> הינה, הוא כבר מנהיג את המדינה, אתה מבין? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נמשיך לדאוג לציבור – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתם לאט-לאט, בדיוק כמו מפא"י ההיסטורית – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מנהיג את עמוד הפייסבוק שלך, זה מה שאתה מנהיג. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תיעלמו מהנוף – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והמציאות; תיעלמו לנו מהחיים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כאילו מעולם לא הייתם. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מגלומן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני לא רוצה – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. משפט אחד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא לא לא, עכשיו אתה מסיים. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> רד, רד, יא מסית. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתם יודעים למה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי האמת היא אחת, והיא נמצאת אצלנו. אנחנו באים מאהבה ומלאים באהבת חינם. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מחרחר מלחמה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני מבקש ממך. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> בעוד אתם מלאים בשנאה – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מסית קטן ועלוב. אתה מסית קטן ועלוב. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא שווים אפילו את הכיסא – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מסית קטן ועלוב. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שעליו אתם יושבים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואדוני האנונימי – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש לסגור את – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בפעם הבאה שאתה מנשק את אשתך – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש לסגור את המיקרופון. סליחה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – סגור טוב-טוב את הפה המקולקל שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לסגור את המיקרופון ולהוריד אותו. אני מבקש. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אם מורידים מהגוגל שלך את המילים סרסור, מסית ושנאה, לא מקבלים שום תוצאה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> לא חוק, לא ועדה. אתה איש קטן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תוציא כבר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק. חיליק. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אותי כבר היית מוציא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שב במקומך, חיליק. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – מביש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב, חברים – – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מביש. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא, אתם. אתם. אתם אסופה של אנשים קטנים. << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> אורן, אתה פסיכופת, ואתה מפריע. די. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיקי לוי. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> כולכם ביחד לא יכולים – – – << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה פסיכופת. פסיכופת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, עוד לא התחלת את זכות הדיבור שלך. אני רוצה, ברשותכם, להגיד משפט אחד. אני מבקש מכם להירגע. << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מעדיפה לדבר על נושא אחר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה זמן שבטל. אני מבקש מכם, כל אחד ישמור על כבודו של השני, ולא משנה כן מוצא חן, לא מוצא חן. נשמעו כאן אמירות משני הצדדים שלא מקובלות. לא רציתי להוציא החוצה. אני אפסיק כל נאום שבו תהיינה התבטאויות מהסוג הזה. אנא מכם. צופים עשרות אלפי אנשים בדבר הזה. זה מיותר. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> נכון, זה באמת עצוב – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, חיליק. << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> הם יודעים. האנשים שצופים שמו לב שהוא פסיכופת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה גברתי, שלוש דקות. << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – גם בלי שאמרתי את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, תחזרי בך. מספיק, נו, באמת. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, נו, באמת. << דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >> אני רוצה לדבר על נושא אחר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, אתה יכול להגיב, אבל שב. בזמנך, בצורה מסודרת. יש נהלים. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> היום שמענו שוב ששר האוצר משה כחלון מוכן ללכת על הקונספציה של פסקת התגברות צרה, רק בעניין המסתננים. אני, מאז שזה שוב עלה היום, לא יכולה שלא לחשוב על זה. אנחנו נמצאים בתקופה של רצח רבין. כולם אומרים: איך לא אמרנו, איך לא ידענו, איך שתקנו. יש כאלה שאומרים שאלה עשבים שוטים. אבל התשובה שלי היא שעשבים שוטים לא גדלים בחממה. וכשאני רואה את שר האוצר משה כחלון – שבאמת, הוא אדם חכם; אני חושבת שיש לו כוונות טובות; אני חושבת שהוא מנסה כמיטב יכולתו, ואני לא אומרת את זה על הרבה אנשים במערכת הפוליטית. אבל בסוף הוא מועל באמון של הבוחרים שלו. כשמסתכלים על ההעדפות של הבוחרים של משה כחלון, הם לא רוצים לראות את נתניהו ראש ממשלה. הוא הבטיח להם מרכז שפוי, ובסוף הוא מראה חוסר אמון במערכת המשפט, הוא מראה חוסר אמון בזה שהבוחרים שלו מבינים עניין. ובמקום מרכז שפוי הם קיבלו עבד נרצע של נתניהו. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מה את מבינה בכלל – – – << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> דווקא החמאתי לו. מירב, החמאתי לו. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> כן, אבל עבד נרצע? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי, חבריא. << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עבד נרצע של נתניהו. מה כחלון חושב שיקרה עם פסקת התגברות צרה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא מאשר את שניהם. סליחה, אתה מפריע לנו. << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> יושבים פה אנשים – אגב, אני מעריכה את הכנות, שולי מועלם ואחרים. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> זו הצעת חוק שלי – – – מאיפה זה הגיע – – – << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ממך – אני אפילו מעריכה את זה, שולי, שאת, יש לך אידיאולוגיה ברורה, ואת שמה אותה על השולחן. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> זה היה נשמע ממני – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, עצרי רגע. אני מבקש, אורן, שב במקומך. << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה אולי דומה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, כנ"ל. << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אבל אני כן חושבת שיש לך אידיאולוגיה ברורה, את שמה אותה על השולחן ואת מקדמת אותה. אני לא מסכימה עם האידיאולוגיה שלך, ובגלל זה אני לא מצפה שיהיה משהו אחר. אני מעריכה את זה שאת הולכת בעקבות האידיאולוגיה שלך. בצלאל סמוטריץ אמר לי בפנים שהוא לא מאמין במודל של הדמוקרטיה הליברלית המערבית כפי שאנחנו מכירים אותה, ומטרתו לנסות להילחם בפורמט הזה ככל שהוא יכול. אבל כחלון לא עומד שם. כחלון עומד, על פי הגדרתו, במרכז. הוא הבטיח לרבים מהבוחרים שלו להיות לשון המאזניים, להיות הקול השפוי בממשלה הזאת, להיות מי שלוחם בעד שלטון החוק. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> ואכן, לצערנו, הוא לא מאפשר להביא את פסקת ההתגברות – – – << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ופה אני אומרת, אני חושבת שאם כחלון אומר לעצמו שזה יהיה רק צעד קטן, מהלך חד-פעמי, פסקת התגברות צרה, ולא מבין שאתם, אחרי שתעבירו צרה, תהיו רק רעבים ועם תיאבון לפסקת התגברות יותר רחבה ויותר רחבה, שתסכן את כל שלטון החוק בישראל – אם כחלון לא מבין את זה, הוא חי בסרט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אם כן, יש שר שרוצה להגיב או שאנחנו נעבור להצבעה? אני לא רואה. איפה השר? השרה? דודי אמסלם, אנחנו עוברים להצבעה? עוברים להצבעה. אם כן, הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 4), התשע"ח–2018, בקריאה ראשונה. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 4), התשע"ח–2018, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 34 בעד, אפס מתנגדים. הצעת החוק חוזרת לוועדת הכלכלה להמשך דיון. שנייה, אני רוצה להגיד משהו. גם אורן חזן וגם חיליק ביקשו הודעות אישיות בעקבות מה שהם אמרו. אני כיושב-ראש לא מאשר את ההודעות האישיות. אני מבקש, תירגעו, אנחנו רוצים להמשיך את הדיון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני לא מאשר. נקודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מוסיפים לפרוטוקול את חבר הכנסת עמר בר-לב, את חברת הכנסת רויטל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל מה שהיא אמרה זה מחמאה בשבילך – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מותר לי. חברת הכנסת תמנו-שטה, חבר הכנסת דודי, חברת הכנסת אבקסיס, חבר הכנסת גליק, חברת הכנסת קסניה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע, גם אני רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, כן, בסדר גמור. בסדר גמור. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צא החוצה. צא החוצה. תוציאו אותו החוצה מכאן. צא החוצה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> תעיף אותו כבר – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> יאללה, מספיק – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צא החוצה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> לא לכיסא, החוצה. היושב-ראש, הוא לא יצא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, חיליק, בוא, בשביל ההגינות אנחנו נגיד שגם אתם – – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, חיליק. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה לא הוגן, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חיליק, גם אתם לא חסכתם. אני הייתי צריך לתת לשניכם. החלטתי שלא לתת כדי להרגיע את האווירה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה לא הוגן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה כבר בושה וחרפה, מה שקורה כאן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> בושה שאתה נותן – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. (חבר הכנסת אורן אסף חזן יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת קסניה סבטלובה הצביעה בטעות במושבו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב. ההצבעה נשארת בעינה. << הצח >> הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1258); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, אנחנו עוברים, ברשותכם – ואני שוב חוזר: תירגעו ותשקלו את מה שאתם אומרים אחד לשני – להצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. יציג את החוק, בשם שרת המשפטים, שר השיכון חבר הכנסת יואב גלנט. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט–2018, מבקשת להביא לשינוי תפיסתי וחברתי ביחס לתופעת הזנות באמצעות קביעת עבירה מינהלית של צריכת זנות. כפי שנלמד מדוח של הצוות הבין-משרדי שמינתה שרת המשפטים, תעשיית הזנות מגלמת מאפיינים פוגעניים ביותר. סיבות ההיקלעות קשורות במצוקות כלכליות, נפשיות וחברתיות. לכך נלווים נזקים פיזיים-בריאותיים שונים – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> אפשר טיפה יותר בקול? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – כגון זיהומים, סיכון מוגבר להידבקות במחלות, וכן נזקים נפשיים כגון תסמונות פוסט-טראומטיות, התמכרויות ואובדנות. כמו כן, האוכלוסייה במעגל הזנות, שהיא בעיקרה נשים, נמצאת במלכוד המקשה על היציאה מעולם זה, בין השאר בשל הידרדרות למצבי מצוקה ומשבר. לנוכח מאפיינים קשים וחמורים אלה, חלק ממדינות העולם, ובהן שבדיה, נורבגיה, אירלנד, קנדה וצרפת, החליטו להילחם בתופעת הזנות גם באמצעות קביעת עבירה של צריכת זנות. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> לא מבינים. זה מהר מדי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> ישראל מבקשת להצטרף למאבק בצריכת הזנות – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר, באולם אומרים שלא מבינים אותך, אז תרים את קולך, בבקשה, אם אפשר. המציעים של החוק רוצים לשמוע. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> יש להם את זה לפניהם. ישראל מבקשת להצטרף למאבק בצריכת הזנות באמצעות קביעת איסור צריכת זנות. מעשה כאמור יהווה עבירה מינהלית. על פי הצעת החוק, על אדם הצורך מעשה זנות או מנסה לצרוך זנות, גם אם לא הספיק להשלים את מעשיו בפועל, ניתן להטיל קנס מינהלי בסך 1,500 שקלים. אם מדובר בעבירה חוזרת בתוך תקופה של שלוש שנים ייקנס העבריין בכפל הסכום, 3,000 שקלים. בנוסף לקנס מינהלי, הצעת החוק מאפשרת להסדיר בעתיד בתקנות את הטלתו של אמצעי חלופי, מתוך כוונה לשלב כחלופה לקנס, או לחלקו, סדנה טיפולית-חינוכית. המטרה בכך היא להקנות ידע ולהגביר את המודעות בכל הנוגע לנזקים הנגרמים לאנשים במעגל הזנות, כדי למנוע את הישנות ביצוע העבירות של צריכת זנות, וכחלק מהשינוי החברתי שקביעת עבירה זו באה לקדם. חשוב להדגיש כי החוק המוצע מבטא שינוי תפיסה משמעותי בנוגע להתנהגות שלא הייתה אסורה עד כה, ועל כן נדרש להטמיעו בזהירות ובהדרגתיות. על מנת לבחון את השפעותיו של החוק מוצע כי תוקפו יוגבל לתקופה של חמש שנים, ובמהלך תקופה זו יתקיים מחקר מלווה. לאחר בחינת הממצאים שיעלו במחקר יהיה מקום לבחון מחדש את ההסדר, בעיקר לאור ההשפעה על רווחתן של האוכלוסיות המצויות כיום במעגל הזנות, וכן על היקף התופעה. בנוסף, מוצע כי תחילת החוק תהיה שנה וחצי לאחר פרסומו, על מנת שניתן יהיה להיערך ליישומו, ובעיקר להרחבת המענים הנדרשים, למשל בתחום שיקום אוכלוסיות בזנות. לסיום, יודגש כי הצעה זו היא חלק ממהלך כולל שאותו מבקשת הממשלה לקדם כדי לטפל בתופעת הזנות. במקביל להליכי החקיקה החליטה הממשלה על הקמת צוות לשם גיבוש תוכנית לצמצום תעשיית הזנות בהיבטי אכיפה, חינוך, הסברה ושיקום אוכלוסיות במעגל הזנות, והתוכנית תובא לאישור הממשלה עד לסוף שנת 2018. אשר על כן, הממשלה מבקשת לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק, וכן לקבוע כי ההצעה תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו עוברים לדיון. זה בקריאה ראשונה. חברת הכנסת תומא סלימאן – לא נמצאת. חברת הכנסת תמר זנדברג. שלוש דקות לכל אחד. הקפידו. אחריה – חברת הכנסת מיכל רוזין. גברתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. להגיד שזה רגע מרגש זה יהיה קצת קלישאה, אבל קלישאות הופכות להיות כאלה בגלל שהן נכונות. יש כאן מאבק – ובהרבה מאוד מאבקים ציבוריים זה כך – יש כאן מאבק שמתנהל הרבה מאוד שנים, רוב הזמן נגד כל הסיכויים. בדרך כלל זה נשים שמובילות את המאבקים האלה – ויושבות כאן ביציע מהמובילות; כל הכבוד לכן, ניצן וחברות. אז בהתחלה זה נשמע הזוי. מסתכלים עלינו כמו על משוגעות, ומה פתאום, ומי חשב על הרעיון המופרך הזה שצריכת זנות תהיה לא חוקית. באמת, מי חשב על הרעיון הרדיקלי הזה שניצול והתעללות בגופה של אישה, שאונס חוזר ונשנה של הנשים המוחלשות ביותר – ואל תדברו איתנו על בחירה חופשית, כי אנחנו יודעות שכשזאת הבחירה, מסתבר שהיא לא חופשית – שהדבר המובן מאליו הזה שנחשב כל כך רדיקלי בזמן מסוים יקרום עור וגידים ויהפוך למציאות. אני חייבת פה לציין את חברתנו, יושבת-ראש מרצ לשעבר, חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון – – << קריאה >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << קריאה >> כל הכבוד לה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – שבאמת – אולי עשר שנים, מיכל? חלמה ודמיינה והובילה, ובאמת, כמעט בגופה, ספגה את כל העניין הזה של ה"הזויות" ו"מה פתאום" ו"זה לא הגיוני" ו"לא יעלה על הדעת" ו"זה לא יהיה" ו"זה לא יכול להיות" ו"זה טבעי" ו"יש צרכים", וכל הדברים האלה שאולי עדיין היום נשמעים במקומות מסוימים, אבל הופכים להיות יותר ויותר שוליים, עד כדי כך שמה שאנחנו עושות כאן הערב הוא שהופך להיות דרך המלך, הוא שהופך להיות הרעיון המובן מאליו, ולא הרדיקלי, וכל אותן אמירות שהיו כל כך רווחות במשך כל כך הרבה שנים הן שנדחקות לשוליים. חברת הכנסת שולי מועלם, תודה לך על השותפות ועל שהצטרפת למסע הזה, באמת במערכת יחסים זוגית שאנחנו הסתכלנו עליה כאן, הרבה מאוד חברות כאן בבית בשנים האחרונות, בין זהבה גלאון לבינך. באמת זאת הוכחה לסולידריות ולהובלה נשית. ואין מה לומר, אנחנו כותבות כאן היסטוריה היום, שלב בדרך. זה לא ישלים את כל התמונה ולא ישנה את כל השיח הציבורי, ואפילו לא ישלים את החקיקה, כי זו רק הקריאה הראשונה, ויש עוד הרבה מה לעשות. בין השאר אני רוצה להזכיר בשנייה האחרונה את סל השיקום, שחסר פה כרגע, והוא כל כך כל כך נחוץ, וחייב ללוות אותנו בהמשך התקדמות החקיקה והתהליכים, אבל אין לנו שום ספק שכמו שהגענו עד הלום, גם זה בוא יבוא. כל הכבוד לכולם ובהצלחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת יואל חסון. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> תודה. היום היה נאום הבכורה של חברי הטוב משה מזרחי, והוא עמד פה ואמר שהוא שאל את עצמו למה לחזור לכאן. אז זה מאוד קשה להיות באופוזיציה ומאוד קשה לראות את המדינה לא הולכת בכיוון שאותו אנחנו רוצים, אבל בכל זאת, יש פה את נקודות האור האלה, שאנחנו עושים פה שינויים אמיתיים שאמת לאמיתה – מצילים נפשות, מצילים נשמות. מה שאנחנו עושים פה היום, בניגוד לכל הסטריאוטיפים, העמדות הקדומות, המיתוסים: אה, "מאז ומתמיד זה היה", "המקצוע הכי עתיק" – כל האמירות הכל-כך בזויות האלה, ומיותרות – ודרך אגב, זה חוצה מגדרים; זה לא רק נשים מול גברים; גם נשים, גם גברים, גם יועצים משפטיים, גם מקבלי החלטות. באמת, זהבה גלאון, שולי מועלם-רפאלי, המאבק שלכן, הייתן צריכות לחצוב פה באמת דרך חומות, דרך קירות, כדי לשכנע את מקבלות ההחלטות, את היועצים והיועצות המשפטיות, את כל מי שאפשר. זהבה כבר הצליחה להעביר את זה בטרומית, ואז הכנסת יצאה לבחירות. ושוב בכנסת הזאת היא ניצחה, והיא לא ויתרה לאורך כל הדרך. אני מזכירה לכולם שהיא הקימה פה את ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא של סחר בנשים, והובילה את הנושא הזה בכנסת לאורך שנים, והיא ממשיכה להוביל אותו כמובן גם לא פה. ואני רוצה להגיד שהמקום הזה שבו אנחנו צריכים להפסיק לקבל אקסיומות, שככה זה, ומאז ומתמיד, ואי-אפשר לשנות ואי-אפשר לתקן – אפשר לשנות את החברה, אפשר לתקן את החברה, כי זנות היא הקצה של האי-שוויון המגדרי. וכל עוד אנחנו מתירים לנשים מסוימות להיות מותרות, שאפשר בנשים מסוימות לפגוע, לנצל, לאנוס – אותן מותר, כי הן שם, אז זה בסדר לעשות את זה להן – זה צריך לעבור מן העולם. וכל אישה כזאת לא בוחרת. אין פה בחירה חופשית להיות אישה בזנות. ולכן אנחנו צריכות להיות שם עבורן. צריך וחשוב מאוד שהממשלה תעמוד בהחלטת הממשלה שלה לשקם נשים בזנות, כי זה החלק השני של הצעת החוק החשובה הזאת. אומנם הצעת החוק הזאת לא כוללת סנקציות פליליות בשלב ראשון, אבל יש פה עניין חינוכי ומסר ברור לציבור: לא לזנות בישראל. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יואל חסון, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת עליזה לביא. << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האירוע הזה הוא לא תקדימי. היינו כבר במקום הזה; היינו הרבה שנים במקומות האלה, שהחוק הזה כמעט כמעט עובר. אני רוצה להזכיר כמובן את חברת הכנסת זהבה גלאון, שהייתה כמובן הראשונה, אם אני זוכר נכון, בכנסת השש-עשרה, הראשונה שהעלתה הצעת חוק כזאת, שלא הצליחה להגיע לקו הגמר; הצעת חוק דומה, שלא הצליחה להגיע לקו הגמר. אחר כך היו עוד ניסיונות, והיה הניסיון המשמעותי הנוסף בכנסת השמונה-עשרה, של חברת הכנסת לשעבר אורית זוארץ, שקידמה, נלחמה והצליחה להעביר בקריאה טרומית נוסח, אבל שוב, זה לא התקדם הלאה. היום עברנו עוד שלב: קריאה ראשונה. היתרון בקריאה ראשונה הוא שגם אם – כמו שאנחנו מאוד רוצים ומחכים – תפוזר הכנסת, החוק לא ימות לגמרי; החוק יישאר חי ונושם גם לכנסת הבאה. זאת התקדמות, ולכן האירוע היום הוא חשוב. זאת התקדמות משמעותית. אבל צריך לזכור שאנחנו בעיניי עדיין בתחילת הדרך, כי יש חלקים בחוק שעדיין לא הושלמו. בעיניי הנושא של השיקום, החינוך – כל העולם הזה של טיפול בנשים שעסקו בזנות, וגם החינוך נגד הדברים האלה, והמניעה, וכל העולם הזה, לא מספיק משמעותי בחוק הזה, לא מספיק מחודד בחוק הזה. אבל אני רוצה להיות בצד של האופטימיים בשלב הזה ולהגיד: טוב שאנחנו עוברים. חברת הכנסת שולי מועלם, היית זרוע מאוד חשובה במערך הזה, וטוב שאנחנו מגיעים לשלב נוסף. נעשה עבודה מהירה בוועדה, מהירה בוועדה, כדי להביא חוק כמה שיותר מהיר, כמה שיותר משמעותי, ונצעיד את ישראל באמת למקום הרבה יותר טוב בעולם החשוך הזה שאנחנו מנסים לחסל ולהוריד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי, חבריי חברי הכנסת, רגע מרגש. אני רוצה גם לומר שלום לנשים היקרות שצופות בנו עכשיו, לחברותיי בקואליציה של ארגוני הנשים, שמלוות שנים רבות, גם את קודמותיכן בחקיקה, בתהליך הזה – הוזכרה זהבה, ואורית זוארץ, ודוד צור, והשרה איילת שקד, וחברתי חברת הכנסת שולי מועלם ואחרות. חברות יקרות, זאת המשמרת שלנו, ואני בשנים האחרונות יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. הרחבנו את המנדט של הוועדה לאחר שראינו שאת הסחר כמעט מיגרנו, אבל הזנות במדינת ישראל הלכה וגדלה; הרחבתי את הוועדה, והוועדה היום עוסקת בזנות. ובשנתיים וחצי האחרונות ראינו בלבן של העיניים נשים שנמצאות על הרצף, ואימהות, וילדות, וביקרנו ושמענו את העדויות קורעות הלב. ואותה אישה בבאר שבע, שמבקשת ממני: תקריאי את המכתב שלי, והמכתב שלה כאן, והיא מספרת לנו מדם ליבה על איך היא הידרדרה, ואיך היא שירתה בצבא, ומה קרה, והיא מוצאת את עצמה אימא לארבעה ילדים – בזנות. ואנחנו לא היינו שם בשבילה. ואלפי נשים משוועות ומשוועות לצאת מהמעגל, ואנחנו חייבים לבוא ולתת. והיום זה רגע היסטורי, מכונן, שמגדיר אותנו כחברה: מי אנחנו, מה הערכים שלנו ואיפה אנחנו כשמישהו נופל. כי זה כשל חברתי – זה כשל חברתי שלא היינו שם כדי לסייע, כדי לעזור, ואנחנו כאן באים ומתקנים. החוק הזה לא מושלם. והכנסת אמרה את דברה כשהעברנו את ההצעות הפרטיות – הצעות החוק שלי, של חברת הכנסת תומא סלימאן, של שולי, של זהבה, כשעוד הייתה כאן – הכנסת אמרה את דברה. ושרת המשפטים אמרה: אין הרבה חוקים שכנסת ישראל מובילה אותנו, הממשלה, כי הממשלה לא הייתה מעבירה את החוק הזה. ואני מאוד מאוד שמחה, באמת, שאנחנו כאן, בכנסת ישראל, כולנו יחד, מעבירים בזמן הזה, במשמרת הזאת שלנו, את החוק הזה, שהוא תיקון עולם. "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו", וזה – משורר תהילים מלמד אותנו, וזו המשמרת שלנו, של תיקון עולם, של לבוא ולראות איך עושים את זה. אז החוק הזה לא מושלם, וכן, סנקציות פליליות – אנחנו נצטרך לבוא ולראות; וכן – חינוך; וכן – שיקום, לבוא ולתת את הסיוע של לחלץ את שורדות הזנות, הנשים היקרות והאהובות שלנו. ואנחנו שם. אתם יודעים איפה הבנתי שאנחנו כחברה פישלנו? כשאותו ראש אגודת סטודנטים באוניברסיטה העברית מזמין אותי לבוא ולדבר שם אחרי שהוא מדבר בוועדה, והוא מספר: כשאני הלכתי לצבא עם החברים שלנו, ליחידות המובחרות, הלכנו לפני זה לזונות. ואחרי זה, כשהשתחררנו, המסיבה הייתה – ורק היום אני מבין שאף אחד לא אמר לנו שזה אסור, ומעולם לא חשבנו מי אלה הנשים הללו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנחנו כאן, במקום הזה של תיקון עולם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויש לנו את הזכות ברגע הזה, בערב הזה, לבוא, להתרגש ולומר לכן, נשים יקרות, שצופות עכשיו בנו: אנחנו נתקן את העולם – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והוא יהיה טוב יותר ונכון יותר. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אנא, הקפידו על שלוש דקות. אחריה – חבר הכנסת חאג' יחיא. << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה מוותר. יפה. << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אה, אוקיי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני חושבת שהיום הזה הוא בכלל יום שאנחנו מעבירים חוקים מאוד חשובים: גם לקט, גם פיקוח על המעונות וגם האיסור על צריכת זנות. קודם כול, נתחיל בלהגיד תודה לשתי חברות טובות שלי, חברת הכנסת עליזה לביא וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי – אני חושבת שההתגייסות שלכן זה מה שהביא אותנו למעמד הזה, וחשוב לומר לכן תודה – וגם לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, על כל מה שאנחנו עושות בוועדה לקידום מעמד האישה בהובלה שלך. מדהים אותי שבשנת 2018 זו פעם ראשונה שהכנסת, חוץ מהעיסוק בזנות, בעצם באה ואומרת ומגדירה את זה כעבירה – אומנם עבירה עם קנס מינהלי, אומנם מדובר על 1,500 שקל ולא עבירה פלילית, אבל עדיין בעיניי זה יום חשוב. ראיתי ששלחו לנו מיילים וכתבו לנו הודעות ושמו פתקים – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> מטה המאבק. הן פה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> – – המטה, ואמרתי להן, כשהן באו אליי למשרד, הצצתי מהדלת וצעקתי להן: מה אתן דואגות? מה אתן דואגות? נראה לכם שמישהו ישב כאן בכנסת בשעה זו ויצביע נגד? אין דבר כזה. ואני אומרת לך, עוד לפני שהיו הצבעות, אני אומרת לכולכן, כי קודם כול הייתה כאן הכשרת לבבות תקופה ארוכה, ואנשים התחילו להבין את המשמעות, אבל אנחנו נמצאים ונמצאות פה בעיקר כדי לבוא ולתמוך, ובעצם להסביר פה לאחרים שהנושא הזה – הוא רק מתחיל. ואני חייבת לומר משהו. עליזה, תשמעי, את זוכרת שישבה פה איילת שקד בקריאה הטרומית שלכן? אני לא יודעת אם אתן זוכרות, אבל אני זוכרת. זה בול בשבילך. אתה יודע מה גרם לה לחוקק את החוק הזה? איפה הן היו? ב"הלב" באלפסי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> יפה. עכשיו, מה העניין ב"הלב"? << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> קודם כול, אז היושב-ראש – אני אפרגן לו ואני אגיד לו, כי אני מכירה את "הלב"; הייתי שם מלא פעמים, הייתי חברת מועצה. אל תדאגי, אני על מאיר כהן עוד שמעתי כשהייתי חברת מועצת העיר תל אביב. הגעתי ל"הלב" כי הייתי ממונה על "אכפת", על התיק לקידום נוער. באתי ל"הלב" באלפסי, ומי שבנה את "הלב" באלפסי וצריך להגיד לו תודה זה היושב-ראש שנמצא עכשיו, מאיר כהן, כי בזכותך המקום הזה עובד 24/7, 5 מיליון שקל. מי כמוני יודעת, כי היום, כשאני מקימה את השלטרים, אני מבינה מה זה, כי אם אין בן אדם שתומך ונמצא שם – עכשיו, עמדה פה שרת המשפטים ואמרה שמה שגרם לה זה הביקור ב"הלב". אז אני אכניס גם מילה – שיש גם גברים, שלא דיברנו עליהם, וטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות שנמצאים בניצול של הזנות, וחשוב לומר שהמקום – ולצערי, אין מספיק מקומות – שנותן טיפול זה "הלב", וזה גם הרבה בזכותך, אז היה לי חשוב לבוא – – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אז עכשיו נגיד לך תודה – – – והבעיה נפתרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> נכון. נכון. "הופכות את היוצרות" זה מסלול תעסוקה לנשים בזנות שבזכות הביקור שלנו – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> – – רק נגיד שבמקום פילנתרופיה הם עכשיו פרויקט של ביטוח לאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כל הכבוד, יישר כוח. תודה רבה. חאג' יחיא, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים, כבוד היושב-ראש, אלוהים אמר בקוראן: (אומר בערבית ומתרגם:) לא להתקרב לזנות, כי זה מעשה שפל ודרך גרועה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בקוראן. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> בקוראן? << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש פסוקים, כן. אמרתי: לא להתקרב לזנות, כי זה מעשה שפל ודרך גרועה; דרך לא טובה. זה פסוק מהקוראן. לכן, העמדה שלי היא לאסור כליל את הנושא של הזנות, כי זה אסור, וזה גם לא מכבד לא את הגבר ולא האישה. האישה היא לא שפחה שישתמשו בה, והגבר צריך להגיע לבית שלו, לבנות את הבית כמו שצריך, ולא למלא את הצרכים שלו מחוץ לבית, מחוץ למשפחה עצמה. החוק הזה – הייתי רוצה לראות את האיסור, את העבירה כעבירה פלילית, ולאכוף אותה, אבל היות שזה מה שנקרא הרע במיעוטו, זה מה שהצלחתם להשיג, אני אתמוך בחוק הזה. ונגיד, תשמעו, אם החוק הזה יהיה רק על הנייר ולא תהיה אכיפה, עשינו את החגיגה, אבל מזה לא יצא כלום. לכן, אני חושב שאם הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק הזאת, היא צריכה להביא בחשבון שצריך לאכוף אותו, כי יש הרבה חוקים שלא אוכפים אותם, ולא רק שלא אוכפים אותם אלא הם עוצרים התקדמות במקומות אחרים, כי יש חוק; אתה תרצה לבוא ולעשות חוק חדש – אתה לא תוכל, כי יש חוק. לכן, אני חושב שאנחנו צריכים לצאת עם אמירה. יש פה נציג ממשלה? שיבוא ויצהיר שהחוק הזה הוא גם ליישום, לאכיפה, ולא עוד מילים בתוך ספר החוקים. ואמרנו: יש לנו חוקים ויש דקלום, יש הישג; מישהו הציע את החוק, יש לו חקיקה, היא רשומה על שמו, אבל הוא לא מעשי. לכן, אני רוצה שבהמשך יהיה מצב שנשפר אותו ושזה יגיע לעבירה פלילית. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני אבקש מחברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת. חבר הכנסת יהודה גליק. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, ניצן כהנא, חברות מטה המאבק, חג שמח לכן. נשות ישראל, חג שמח לכן. עם ישראל, חג שמח לכם. אומנם קריאה ראשונה, אבל יש פה אמירה ברורה, ערכית, אמירה שאומרת שהכנסת הזאת לא רק עוסקת בקטנוניות; הכנסת הזאת אומרת אמירות ברורות, ערכיות. כן, אומרים לנו שזה כל כך עתיק. חברים, עד לפני 100 שנה עוד הייתה בעולם עבדות, וביערנו אותה מהעולם. והתופעה של הזנות היא תופעה של עבדות מודרנית. אין לה שום הצדקה, שום הצדקה. היא ניצול, היא החפצה. כותבת התורה: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". אונס של אישה זה כמו רצח, וזנות זה סוג של אונס, כי זה שימוש בנשים שלא רוצות. וגם אם יכתבו לנו כל מיני מכתבים על כל מיני נשים שמספרות לנו שזה פוגע בתעשייה – זאת לא תעשייה, זה זבל של הזבל. זו בושה שיש את הדבר הזה, ואנחנו כעם, אור לגויים, צריכים לומר את האמירה הזאת בצורה הכי ברורה: זה דבר שלילי ומדינת ישראל לא תתיר את זה. רבותיי, נדמה לי שכבר הוזכר הנושא של השיקום, אבל אני רוצה לומר עוד שלושה דברים שכן חסרים בחוק הזה: א. המאבק באתרי האינטרנט. היום הזנות לא קיימת רק ברחובות. המאבק הבלתי-פוסק – הנגישות הבלתי-נסבלת שקיימת, שאדם בבית שלו יכול פשוט ללחוץ על כפתור ולהיות מחובר לעולם של זנות; והדבר הזה מגיע גם לילדים ולבני נוער. אנחנו חייבים להגן על עצמנו כחברה, ועל ילדינו. הנושא השני – אני לא יודע כמה עבירה פלילית או לא עבירה פלילית. אני לא כל כך תומך בעבירה פלילית. אני כן תומך בחשיפה. בואו נצמיד מצלמות במקומות שבהם – כי האנשים פוחדים מאור השמש, מהבושה. הנקודה השלישית היא קצת יותר קשה. דובר פה על השיקום, וזה נכון, אבל יש עוד שלב. יש נשים שעומדות על כך שזה מקצוע, ולנשים האלה – צריך לגרום איזשהו גורם הרתעה כלפיהן, שיפסיקו את השידול, לא רק של הסרסורים, אלא שגם נשים שמשדלות גברים לבוא לזנות – גם צריך למצוא דרך. אנחנו היום במקום שנשים – לא הנשים הנפגעות, לא הנשים שהופכים אותן, שראינו אותן במצב שהוא פשוט בלתי נסבל, תת-רמה אנושית, נשים שנאנסו ונאנסו, ועברו עליהן פשוט דברים נוראיים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אותן הנשים – זה משפט אחרון. אותן נשים שבוחרות את זה מרצונן החופשי צריכות לשלם על כך מחיר שלם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אם יותר לי להעיר לך, חבר הכנסת גליק, אין נשים שעושות את זה מתוך רצון. כשאתה בודק – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> זה המכתב שקיבלתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כשבודקים את זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, גליק. שב, אדוני. תודה. בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> קודם כול, אני מודה ליושב-ראש, שהתחשב בנסיבות ונתן לי בכל זאת לדבר. כן, זה באמת בנפשי. כשנכנסתי ונבחרתי להיות יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה באו אליי גם מהמטה ודיברו על החשיבות בהקמת ועדת משנה. אמרתי להם: אבל אני מחויבת לנושא, ואני רוצה כן לעסוק בו, ואני רוצה כן להוביל אותו. ואז התחלתי, כמעט שנה שלמה ניהלתי ישיבה פעם בשבועיים, בדיוק כמו ועדת משנה בנושא של זנות, ולמדתי את הנושא יותר ויותר לעומק. הנושא היה יותר תיאורטי בשבילי כשהגעתי. כלומר, אני הבנתי שזו דרך של אלימות, דרך של שעבוד, דרך של ניצול שקיימת נגד נשים, אבל לא נכנסתי לפרטי-פרטים, עד שעשיתי את אותו סיור. והסיור – אי-אפשר. זה סיור מטלטל. אני מציעה שכל חברי הכנסת, אפילו אחרי שהחוק עובר – שיעשו אותו. חברי הכנסת, שיראו בעיניים שלהם את הניצול ואת הרגשת הכבוד שנלקחת מכל אחת מאיתנו כאשר היא נמצאת ורואה מה עובר על הנשים האלה. ואז הבנתי שאנחנו בנקודת זמן היסטורית, בנקודת זמן של לחולל מהפכה בנושא הזה, כי התחלתי להרגיש כמובן שהמאבק שהובילו חברות כנסת בקדנציה הקודמת ובקדנציה שלפניה מתחיל להבשיל, וזה יכול באמת להוביל למצב של שינוי. ואז הבנתי שהנושא לבד יכול להיות נושא לוועדה שלמה, ולא רק לוועדת משנה, וביקשתי, ונענתה חברת הכנסת עליזה לביא, קיבלה את התפקיד על עצמה והובילה את ועדת המשנה, וכמובן, שאר החברות והחברים המשיכו לתמוך בכל הסיפור הזה. אני חושבת שהיום ההיסטורי הזה הגיע. אנחנו רצינו והעברנו בקריאה טרומית הצעת חוק אחרת – הצעת חוק שמדברת על הפללה, מדברת על שיקום ומדברת על תוכנית שלמה שאפשר – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> חינוך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> חינוך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וחינוך, אמרתי. – – תוכנית של חבילה שלמה, שיכולה באמת לחולל את השינוי האמיתי. אבל, כהרגלנו, אנחנו מבינות שמהפכה חברתית, לצערנו, היא לא מסוג המהפכות שקורות ביום אחד. אבל נקודת המפנה הזאת ממקצוע, מ"הן עושות את זה למען הכסף", להפללה ולהבנה שזו בעיה, אני חושבת שהיא מתחוללת היום, וזו רק התחלה של דרך ארוכה. רק אם אפשר להגיד משפט אחד בעניין שהן עושות את זה מרצון, או שחלק מהן רואות בזה מקצוע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם, חלק מהבעיה – – – << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> הן בחרו בזה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הן בחרו, כן. כשהן היו ילדות הן אמרו: כשנגדל נהיה זונות. זה מה שהן חלמו עליו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושבת שזה עוד סוג של דיכוי שלצערי, כמו כל המדוכאים, מפנימים אותו ברגע מסוים ואז מתחילים להבין אחר כך, כשהמפנה קורה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. תודה רבה. רויטל, בבקשה, רויטל סויד, ואחריה – שולי מועלם. רק אנא מכן, הקפידו על מסגרת הזמן. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חבריי, חברותיי חברות הכנסת, וגם ניצן כהנא והחברות שנמצאות ביציע, אני חייבת לומר שכששמעתי את הדברים של החברות פה, את הנאומים, ובכלל במהלך כל המאבק הזה, לי רצו בראש הרבה מאוד פרצופים ותמונות וסיפורים ונשים שאני מכירה, מכירה היטב, יודעת איך הן התגלגלו לאן שהתגלגלו, איך הן הגיעו לאן שהן הגיעו, כיצד הן עסקו בזנות ועוסקות בזנות. והיום הזה, הרגע הזה הוא מאוד מאוד גדול – הוא גדול מכיוון שאחרי הרבה מאוד שנים, פה, בכנסת ישראל, עולה הצעת חוק שמה שהיא עושה זה לשנות דפוסי חשיבה והתנהלות שורשיים, בסיסיים, מעוגנים, שכאילו נראה שאי-אפשר לשנות אותם. זה קצת כמו שיש איזושהי רכבת שהיא דוהרת, ואתן, חברותיי, שולי ועליזה וזהבה גלאון לפני כן ועאידה, יושבת-ראש הוועדה, וניצן, עמדתן על הפסים ועצרתן בגופכן רכבת דוהרת שהיה נראה שאי-אפשר לעצור אותה. ומעבר לזה, מעכשיו ידע כל נער ונערה, כל ילד וילדה, כל גבר ואישה וכל אחד במדינת ישראל שמשתנה פה, שנפל דבר, משהו פה משתנה; עושים חישוב מסלול מחדש ברמה הכי בסיסית ועמוקה. והדבר הזה הוא בשורה שאי-אפשר בכלל להבין את העוצמה שלה. שמעתי פה קודם את הדברים של חברי חבר הכנסת גליק על זה שנשים שכן בוחרות לעסוק בזה צריכות לשלם את המחיר. אני מאוד מקווה שהוא לא התכוון למה שהוא אמר. זה דבר נורא ואיום, ומן הראוי היה שלא היה נאמר. אנחנו רוצים להציל נשים. אנחנו רוצים שנשים לא תיכנסנה למעגל הזנות. אנחנו רוצים שכל אישה תוכל לבחור בחיים שבהם היא יכולה לשלוט בחייה, בגופה ובהתנהלותה. ובעיקר, אנחנו רוצים לאפשר לנשים שכבר כן נקלעו למעגל הזה וכן נמצאות במעגל הזנות לצאת, להשתקם, להתערות חזרה בחברה ולחיות חיים כמו שמגיע להן וכמו שכל אחת חיה. וזה הצעד הבא – התוכנית השיקומית – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – לדעת שזו המטרה ולשם צריך לשאוף. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי, תודה רבה. חברת הכנסת שולי מועלם. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אדוני השר, הנביא מיכה מגדיר שלושה דברים עיקריים שהקדוש ברוך הוא דורש מהאדם: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". בתיקון העולם שאנחנו מובילים כאן היום יש את שלושת האלמנטים האלה: יש גם עשות משפט, וגם אהבת חסד, וגם צניעות גדולה שבה כולנו ניגשים אל המלאכה הזאת. וכשאני ניגשת אל המלאכה הזאת, תמיד אני מבקשת להזכיר שאני אחזתי בשולי גלימתה של חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, שלפני 15 שנים התחילה את המאבק, וקיבלה חיזוק עצום מחברות וחברי כנסת, מארגוני חברה אזרחית. יושבות פה חברותיי ניצן, יעל והקודמות שלכן במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. הקמתי בקדנציה הזאת את קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות, שמובילות מיטל בנשק ונעה מבורך, ועבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם שרת המשפטים, ועם שר האוצר, ועם שר הרווחה, ועם שר החינוך, ועם שר הבריאות, ועם הממשלה כולה. ואני שמחה שמגיעה הצעת החוק הממשלתית, כי האמת, כשנמצאים בבית הזה אז נורא חשובה החקיקה הפרטית ומה בעזרת השם אנחנו הולכים איתו מכאן החוצה, אבל איסור צריכת זנות הוא שינוי מהותי בחייה של מדינה, בחייה של אומה, בחייו של עם שהגיע לכאן ורצה לבנות מדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן, אני שמחה שלא נשארנו עם הצעות החוק הפרטיות, אלא יש פה אמירה של הממשלה, יש פה אמירה של החברה הישראלית כולה. זנות היא לא מקצוע; זנות היא לא בחירה; זנות היא לא מהתורה. אמרו קודם חברת הכנסת זנדברג וחברת הכנסת מיכל רוזין, וכולנו מדברים על מיתוסים שצריכים לנפץ. אז כשאני הצטרפתי למאבק, אדוני, פתאום נוסף מיתוס חדש: זנות זה מהתורה. אז חשבתי הרבה מה לענות על זה ועניתי שהאמת שבתורה, לפני שהופיעה זנות הופיע רצח, אז אנחנו ממסדים רצח? כי אני רוצה שתבינו, חבריי וחברותיי, שאם לא מפלילים לקוחות ואם לא אוסרים צריכת זנות, ממסדים זנות. אין ואקום בעולם הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. השיח בחברה הישראלית, ובהצעת החוק הזאת באופן קונקרטי, הוא שיח על ערכים; הוא על איך כל אחד מאיתנו רואה את האדם השני, ומה המחיר שמדינת ישראל משלמת כל יום שאנחנו עדיין – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – לא מצליחים למגר את הזנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. רוברט טיבייב – לא נמצא. חברת הכנסת פדידה, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת טלב אבו עראר. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באחד הדיונים ישבה אישה לבושה למשעי והתפרצה לדיון ואמרה: אני מרצון עוסקת בזנות. לרגע קצת היססתי, והייתה שם ניצן כהנא שככה החזיקה אותי ואמרה: אין דבר כזה. והלכתי – הלכתי לראות בית כזה, ונכנסתי פנימה, ויושבות שם נשים – ולא, אדוני חבר הכנסת יהודה גליק וכל אחד אחר, אין דבר כזה בחירה ואין דבר כזה רצון. ישבתי איתן לילה שלם, והעיניים שלי דמעו והלב בכה יחד איתן. ואז פתאום נכנסת דיירת חדשה, והיא רזה וחסרת שיניים וללא שערות, ואני אומרת לה: מה? והן אומרות לי: לאה, מה חשבת? יש אישה שיכולה כך להפקיר את גופה בלי הצורך להתנתק? אז היא גם לוקחת סמים, וכסף אין, אז היא שבויה ומוכרת, והיא נראית שבר כלי. ובעצם, בזה שהחוק הזה עדיין לא קיים, אנחנו עצמנו עיניים ונתנו לזה מעין גושפנקה שזה מותר. ומאותו יום ידעתי שאני חייבת, בכל מקום שיצטרכו, להתגייס לא רק שהחוק הזה יעבור – וזה לא בזכותי; זה בזכות נשים נפלאות ומדהימות, ואני מודה להן – אלא שיהיה גם מערך שיקום, ושכל אחת תדע שיש דלת שלשם היא יכולה לפסוע. כי – איך היא אמרה לי? את יודעת שאת הולכת ליפול למצולות ואין לך את הכוח לצעוד אחורה, אלא את נופלת ועוצמת עיניים, והגוף שלך כבר לא שלך באמת. וזה מחריד, וזה נורא, וזה קיים אצלנו. אז אני מברכת על הצעד הזה, שהוא צעד חשוב וחסר תקדים, ואפילו היו שאמרו שזה חגיגי היום. אבל אסור לנו לשכוח את אותן נשים שכבר נמצאות במעגל הזה, ואנחנו צריכים לפתוח הרבה יותר בתים כאלה, שייתנו להן הזדמנות אמיתית, שנושיט להן יד. כי אין, אין דבר כזה "אני בוחרת את זה מרצון", ואין דבר כזה שהכול בסדר ואפשר, כי זה חשקים, ושמעתי תירוצים כאלה וכאלה ואחרים. אני מודה לכן, חברות כנסת יקרות, על שהובלתן את זה, שולי, וזהבה, ועליזה, ועאידה, ואכן, זה יום גדול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בואו נמשיך, עם יד על הדופק, כי זאת ההתחלה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, גברתי. טלב אבו עראר; אמיר אוחנה. יעל כהן-פארן. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, אין ספק שהיום, בהצעת חוק שנאשר כאן עוד מעט, עושים היסטוריה. ואני באמת רוצה לברך ולהודות לכל חבריי, ובעיקר כמובן לחברות הכנסת – ונמצאת כאן שולי מועלם, וחברת הכנסת עליזה לביא, שאולי כרגע לא כאן, וכמובן, חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון – הינה, עליזה, תודה, ובאמת ברכות – והשרה שקד. ואתם יודעים, זה רק מוכיח שכשאנחנו רוצים, מחברים כוחות ופועלים ביחד למען החברה בישראל, למען צדק חברתי, למען הנשים, למען אנשים חלשים מוחלשים בחברה שלנו – שאנחנו כאן, בכנסת הזאת, לשם כך נבחרנו, כדי לעשות שינוי בחברה שלנו לטובת כולם, לטובת כולן. והלוואי שיהיו לנו עוד ועוד שינויים גדולים כאלה לברך עליהם, כי כרגע, לצערי, אנחנו רואים הידרדרות; אני רואה הידרדרות כל יום – עוד נושא, ועוד חוק שעולה, ועוד ויכוחים – על חוק היועמ"שים, שדנו עליו היום בוועדת החוקה. אפילו סגנון הדיבור. אנחנו לא מסכימים – בסדר, בואו נסכים שאנחנו לא מסכימים ונדבר בצורה שמכבדת אחד את השני, נתייחס בצורה עניינית לדברים אחד של השני, ולא רק בהתלהמות ולא רק בפופוליזם, כי אנחנו כאן כדי לשרת את העם, אנחנו נבחרי הציבור. בואו נראה דוגמה ומופת איך הכנסת שלנו יכולה להתנהל, ותראו, כמו שזה כאן בחוק הזה. אז ברכות, והלוואי שנברך על עוד הרבה חוקים טובים שכאלה ועל התנהלות ומכובדות בהליכי החקיקה ובשיח בינינו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת איילת נחמיאס וַרבין. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> אולי וֶרבין? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> וֶרבין. בבקשה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> סליחה על ההערה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה שמך, את חייבת לתקן אותנו. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן. כל כך הרבה פעמים ורבין, ורבין, ורבין. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שזה באמת יום מאוד מאוד מרגש לכנסת. אני רוצה לברך אתכן על העשייה המדהימה שלכן ועל היכולת שלכן. אתן עכשיו יושבות מאחורי זכוכית, אבל מה שבפועל אתן עושות היום זה מתחילות לנפץ את הזכוכית, לסדוק אותה לאט. ניצן, אני יודעת שאת נורא מודאגת מזה שזאת רק קריאה ראשונה, אבל הטבע של קריאה ראשונה הוא שאחריה באות שנייה ושלישית. אנחנו יודעות ויודעים כאן שכולנו, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, כולנו רוצות להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר. אני חושבת שהוזכרה כאן כמה פעמים המילה בחירה – לא הייתי כשדיבר חבר הכנסת גליק, ואני די שמחה על כך, אני מוכרחה לומר – אבל כל הזמן לדבר על המקצוע הזה במונחים של בחירה, אדוני היושב-ראש, זה פשוט דבר והיפוכו. למרבה הצער, אנחנו יודעות שהמקצוע הזה בוחר בך ולא את בוחרת בו. מה שמדהים בקואליציה למיגור הזנות זה באמת, במיוחד בהובלה של ניצן כהנא, צריך להגיד, אנחנו פשוט עלינו מדרגה בעניין הזה באופן דרמטי במובן הזה שאני מקווה כבר שהציבור מבין – ויותר מציבור הנשים גם ציבור הגברים מבין – שזה דבר נורא ואיום. והלוואי, הלוואי, הלוואי שהייתי יכולה לדמיין לעצמי מצב, באמת, שבו אישה בוחרת לעצמה את אורח החיים הזה, אבל אנחנו יודעות שאין פה שום בחירה, ואין פה שום החלטה, ואין פה שום הכרעה. ואני אגיד יותר מזה: נניח, נניח, נניח, נניח שאפילו יש כמה נשים שאיכשהו נסיבות החיים שלהן, נגיד, הביאו אותן לבחור בזה, זה בדיוק המקום שבו המדינה צריכה להיכנס ולהגיד: אנשים יקרים, אזרחי מדינת ישראל, יש לנו אחריות כלפיכן, ולא יכול להיות שזה המקצוע שאתן תבחרנה לעצמכן, ולא יכול להיות שאתן תעברו כזאת אלימות – – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מקצוע. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא, לא. אני אמרתי – – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מקצוע. זה לא מקצוע. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עליזה, את כנראה הצטרפת לנאום שלי הרגע. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לך קשב רב. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז לא, לא הקשבת כנראה לכולו, אז תני לי בבקשה ללא הפרעה, טוב? זאת אלימות ברוטלית. אין בה שום דבר חוץ מאלימות ברוטלית, וזה בדיוק המקום שבו המדינה צריכה להיכנס, להיות פטרנליסטית, להגן, לא לוותר, לא להתייחס לדברים הללו כאילו מישהו פה באמת באמת באמת מחליט עבור עצמו, כי זה לא המצב. ואנחנו צריכים להגן על נשים, וגם על גברים, צעירים וצעירות שהחיים, שנסיבות החיים הביאו אותם למקום הזה, הבלתי-נסבל הזה. בשביל זה המדינה נמצאת כאן; בשביל זה הכנסת נמצאת כאן, בשביל הרגעים האלה, באמת בשביל הרגעים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה, אדוני. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> אדוני, אפשר, עד שהוא עולה להגיב, בקריאה – שנראה לי שלא הבינו את חבר הכנסת גליק – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רציתי לתקן את זה, כן. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> חבר הכנסת יהודה גליק הוא מגדולי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם הבנתי כמו שאת הבנת, אז הוא אמר: ואם, ואם, אם קיים במישהי, אז צריכים להעניש אותה על כך. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> הוא לא התכוון שהן בוחרות. ההפך. הוא מגדולי התומכים במאבק הזה, והוא לא פה בשביל להגיד את זה – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מי זה? מי זה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לגמרי, לגמרי. תודה על ההערה שלך. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה ימים הלך לעולמו בבית ג'ן גבר כבן 54 בשם נעים מרעי. מכאן אני שולח את תנחומיי למשפחתו, משפחת אבו עסל, למרעי, לאחים שלו, ד"ר שפיק מרעי, סאלח והמהנדס נדים מרעי. סיבת המוות הייתה דום לב פתאומי, והבחור הלך לעולמו כתוצאה מזה שאין לנו יחידת טיפול נמרץ ביישוב בית ג'ן. אילו הייתה יחידת טיפול נמרץ, רכב עם טיפול נמרץ, עם פרמדיק, ביישוב בית ג'ן, היה אולי אפשר להציל את הבחור, שחיתן את הבן שלו בדיוק לפני חודש. ואני אומר לכם, יישוב של 13,000 תושבים שאין בו יחידת טיפול נמרץ – מצער מאוד. בשנים האחרונות היו עשרות מקרים של אנשים עם דום לב ביישוב שלנו, ומכיוון שלא היה רכב של טיפול נמרץ עם פרמדיק קבוע שנמצא שם, חלקם הלכו לעולמם, וחלקם עד הרגע הזה נשארו מחוסרי הכרה או עם נכות מסוימת. על כן, אדוני היושב-ראש, אני פונה כאן לסגן שר הבריאות ליצמן להשקיע – זה עניין של 200,000–300,000 שקל – בשביל לבנות יחידת טיפול נמרץ ביישוב, סך הכול רכב אחד עם שני פרמדיקים שיישארו 24 שעות, ביישוב של 13,000 תושבים, להציל שם חיי אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חבר הכנסת סאלח סעד. חברת הכנסת נאוה בוקר נמצאת? איננה נמצאת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירב, תודה רבה שהזכרת את זה. את יודעת, דור הולך ודור בא – זה בסדר גמור. אבל היה חשוב, כי אני חייב להגיד שידעתי שקיימת זנות, אבל ההלם הראשוני היה בפגישה עם הילדים, המבוגרים, הבנות, הבנים, והבנתי מהר מאוד, וכל אחד מבין, שאף אחד לא בוחר בדבר האיום והנורא הזה. אני רוצה להתייחס לנקודה אחרת. אני משער שהחוק הזה יתגבש, וחשוב לציין את חברת הכנסת זהבה גלאון – תמר זנדברג, חשוב לציין, כי כשהייתי שר הרווחה, היא פשוט פקדה את משרדי כל חודש על הדבר הזה. זה היה בנפשה. אני מלא הערכה על הדבר הזה. ואני אומר לכן, בנות, אני פונה לראשי הערים, היות שהייתי ראש עיר: עכשיו אנחנו ערב בחירות מוניציפליות. בתל אביב ובערים גדולות אחרות יש זנות במועדוני הלילה. אלה עסקים שאני מבקש, ומרים – מושיט כפפה, רק שירימו אותה, לראשי הערים: אל תחדשו אישורי עסק לעסקים שאתם יודעים שיש בהם זנות. זה מתחת לרדאר; הדברים האלה קורים. אני אישית כשר רווחה פניתי לכמה ראשי ערים, והם אמרו לי: חופש העיסוק, אנחנו לא יכולים. בכוחו של כל ראש עיר להפסיק את החרפה הזאת. אני לא אציין אותם בשמות, אבל אני פונה לכל ראשי הערים במטרופולין הגדולה: תפקחו עיניים; תצהירו את זה לפני הבחירות שלכם; תפנו לקהל ותגידו: ברגע שאנחנו נבחרים, אנחנו מפסיקים את החרפה הזאת. ומילה אחת על מה שהיה כאן, אדוני היושב-ראש. תראו, הכנסת הערב – שימו לב, עמיר, תראו איזה יופי של ערב היה, וחבל מאוד שהדין ודברים העיב על זה, כי אני משער שהתקשורת תשים בפרונט את השיח הלא-טוב שהיה כאן. אבל הכנסת זאת הערב עסקה בתרומות מזון, בפיקוח על מעונות, באיסור צריכת זנות, בהגנה על הצרכן – כל כך הרבה דברים יפים, מירב. לכן, אנחנו צריכים קצת להיזהר במילותינו ובדרך שבה אנחנו תוקפים אחד את השני. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אכרם חסון; חברת הכנסת ענת ברקו; חבר הכנסת אברהם נגוסה, בבקשה – מוותר. חבר הכנסת עיסאווי פריג'. << דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש המתחלף והמקורי, חברים, גם אני השתכנעתי, חבר הכנסת פרץ, אבל ברכה אני חייב להגיד. אני משוכנע כמוך, וזה בא באיחור רב. אבל חברים, כשאני כאן ושומע שהצעת החוק הזאת עולה כאן, אני נזכר בידידה קרובה ויקרה לי, חברת הכנסת זהבה גלאון. אני נזכר בה, מה לעשות. מהיום הראשון שאני בכנסת אני שומע את זה בישיבת הסיעה; תמיד השיח הזה קיים, על השולחן. ומכאן, אני מנסה לחשוב – קצת יותר מהברכה, בתחום שלוש הדקות – תראה כמה זה קשה לחבר מהאופוזיציה להעביר הצעת חוק. חברת הכנסת זהבה גלאון יותר מעשר שנים נלחמת; היא הניחה את זה, עסקה בזה רבות, דיברה על זה בכל במה; מלחמה – חוק מחויב, חוק שצריך להיות חוק שכולם משוכנעים בו. << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> לא לא לא, זה היה מאוד לא פופולרי אז. מאוד לא פופולרי. על אחת כמה וכמה מגיעים לה השבחים. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> טוב, מגיעים לה שבחים. תראי, מה לעשות שמרצ תמיד חושבת לפני המחנה, גם ברמה החברתית. אבל זה נפל ככה, מה לעשות. << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> לא התכוונתי לתת כאלה מחמאות. לזהבה אני מוכנה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> תודה. באה חברת הכנסת שולי מועלם, וכל הכבוד לה על שיתוף הפעולה הנהדר, שאני חייב לציין אותו, ולא רק עם זהבה אלא עם כל החברות שלי במפלגתי, במרצ, אם זה תמי או מיכל. ונפלנו כך שיש לנו שרה שגם היא אישה, איילת שקד, וכל הדברים התחברו יחד עד שהגענו לרגע שבעיניי הוא רגע מכונן לחברה הישראלית. למה אני אומר את זה – רגע מכונן? אני לא אאריך, אדוני. למיגור תופעת הזנות, המהלך שעושים היום מתבקש, אבל הוא מהלך ראשון וצעד קטן. אני שואל: איפה השיקום ואיפה היחידה לאכיפת החוק הזה? איך אנחנו נשלים את המעגל הזה? והדבר הנוסף – האם הדרך תהיה עוד ארוכה עד שהחוק יונח לקריאה שנייה ושלישית? זו שאלת השאלות. מכאן אני פונה לכל החברים, לכל מי שנוגע בסוגיה הזאת, לחברי הוועדה – אני מבין שזה עובר לוועדה למעמד האישה, נכון? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חוקה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אה, ועדת החוקה. אני פונה ליושב-ראש ועדת החוקה, אני פונה לשר הממונה, לזרז את החקיקה, שנספיק להעביר את החוק הזה עוד בכנסת הזאת. זה טוב, וצעד אחד, ולקראת עתיד ורוד למלחמה בכל עולם הפשע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה, כבודו, ואחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה וחבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גן אני מבקש לברך על החוק הזה, גם את זהבה, שיזמה ונאבקה באמת בתקופות לא פופולריות, וגם את כל היוזמות והיוזמים של החוק הזה. אני חייב להגיד לך שאני, בכנסת הראשונה שלי, בכנסת התשע-עשרה, הייתי חבר בוועדה למעמד האישה; בחרתי להיות בוועדה, ובחרתי להיות בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. הגיעו אלינו כבר אז נשים עם עדויות קשות, קשות, אדוני היושב-ראש, על מה שקורה בתעשייה הזאת פה בישראל, שהיא מדינה קטנה, אבל התעשייה הזאת בה גדולה ורחבה. הגיעו אלינו גם עדויות על מה זה לחיות ככה. ואין לי שמץ של ספק שאין אישה – כמו שאולי נרמז פה על ידי מי מחברי הכנסת – שבוחרת – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> לא נרמז. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא נרמז. לא נרמז. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא נרמז? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. << קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >> כנראה הייתה אי-הבנה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הבנתי. לא, גם לא הזכרתי – את יודעת מה? אבל יש הטוענים שיש נשים שבוחרות לעסוק בזנות. היא מסיימת את חוק לימודיה ואומרת: מה נעשה? נהיה אחות, כמו שולי? נהיה רופאה? לא. אני אלך לעשות ולעסוק בזנות. אין אישה כזאת. נשים בארץ, וגם תעשייה של נשים שמובאות מחו"ל לעסוק בזה, עושות את זה מתוך עוני, מתוך ניצול. זה עולם ענק של פשע שמגלגלת התעשייה הזאת. ואני מברך על החוק הזה, למרות שאני חושב, שולי, שזה חוק מצומצם מדי. זה חוק שהוא מעט מדי, מאוחר מדי, ואני מקווה שבהובלתך – – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> זו התחלה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נכון, נכון. אני אומר: אני מברך. אמרתי, אני מברך, זאת בשורה, אבל תסכימי איתי שהוא מעט מדי כרגע, גם בענישה שלו ובהרתעה. אגב, החוק הזה כרגע הופך את הזנות לסוג של משהו לעשירים: מי שיש לו כסף או מי שלא אכפת לו לשלם את הקנס הזה יוכל לצרוך זנות. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> לא, זו תהיה סנקציה פלילית. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בשלישית זה פלילי. עליזה, זה קצת מדי. אני חושב שאפשר – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> זה קודם כול עושה מצריכת זנות עבירה. אני מסכימה איתך, אנחנו הלכנו על המתווה הפלילי – – – שישנם אנשי משפט הטוענים שזאת דרך נכונה וטובה יותר, שאם היינו נשארים בתוואי הפלילי זה היה – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אתן עמלתן על החוק ולמדתן. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> יותר מזה, חיליק, מלבד מעשה זנות, גם עם זה יש לנו – – – אבל מצד שני כנסת ישראל תאמר: די לצריכת הזנות – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מצוין, ואני מקווה, בוודאי, שלא רק באופן סמלי, אלא שיהיו סעדים. ואני גם מקווה שנצליח – תצליחו לשכלל טיפה את החוק הזה עד הקריאה השנייה והשלישית. ולא פחות חשוב, כמובן, להוסיף שני אלמנטים: 1. אלמנט של שיקום של האנשים שהיו בתוך התעשייה הזאת במשך כל כך הרבה שנים; 2. נושא של חינוך, אולי חינוך כבר מבית ספר תיכון או יסודי או לפני, כמה התופעה הזאת היא מסוכנת וגרועה. אבל באמת, אני מברך על צעד ראשון, היסטורי, אולי, בכנסת ישראל, ובאמת יישר כוח לעוסקות ועוסקים במלאכה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לא, סליחה, מיקי; חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, ואחריה – מיקי לוי. בבקשה. אם מותר לי, הזכרתי את חברת הכנסת זהבה גלאון, אבל אני, בשביל ההגינות, חייב להזכיר גם את חברת הכנסת מיכל רוזין, שגם היא, כשהייתי שר רווחה, התדפקה על דלתי. אני חייב לתקן את זה ולהוסיף. תודה רבה. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, חברות כנסת, נשים מחוללות שינוי. יש רגעים שעומדים פה, מסתכלים סביבנו, ואנחנו מבינים את המשמעות של לחולל שינוי בכנסת ישראל. קודם לחוק הזה הגיע חוק הפיקוח על מעונות, שאותו הובילו נשים חברות כנסת, והינה החוק הזה, של נשים שיושבות כאן בבית הזה ולא מוכנות לשכוח את הנשים שנדחקו מאחורי מסך שחור, לישראל תחתית; נשים שלא נוח לנו להסתכל עליהן, נשים שקופות; נשים שיום-יום נאלצות להתמודד עם תופעה קשה, מכוערת, שיש כאלה שנוח להם לומר שזה בסך הכול בחירה. אני רוצה להודות – להודות לך, חברת הכנסת עליזה לביא, שמובילה את ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, ולחברת הכנסת שולי מועלם, שהחוק שלכן עבר – הצעת החוק הפרטית עברה בקריאה טרומית ותוצמד לחוק הזה – על האומץ שבו הובלתן לאורך שנים, יחד עם נוספות שהיו כאן בבית הזה: זהבה גלאון, מיכל רוזין, ונאמרו השמות, ולכל אחת מגיע הכבוד הראוי. אבל בלי אומץ הלב שלכן לשים סוגיה שהייתה קשה לעיכול – קשה לעיכול לממשלה, קשה לעיכול לאותם מקטרגים על החוק הזה – זה לא היה קורה. אנחנו מדברים על נשים, אבל בואו נזכור: מדובר הרבה פעמים בילדות, ילדות משכונת מצוקה, וזה מתחיל בזה שמגיע הדון ז'ואן שבסך הכול מפתה אותה בזה שהוא יקנה לה ג'ינס, שהוא ייקח אותה למועדון, ובסך הכול זה טרמפ, ומשם זה מידרדר. אני חושבת שנאמרת פה אמירה מאוד חשובה – של הכנסת, קודם כול, ושל הממשלה: די לצריכת זנות. אנחנו לא נשאיר את הנשים האלה מאחורי מסך להתמודד לבדן, ולהצדיק את התופעה המכוערת, שאומרים לנו שהתחילה בשחר הימים, בזמן שיש שם אלימות וברוטליות וניצול וקושי רב, והרבה מאוד פעמים נוח לנו פשוט לא לראות את זה. זה רק תחילת הדרך; זאת הוראת שעה, וזה צריך להיות חוק קבוע. צריך להרחיב את החוק הזה: צריך לחנך, אמרו לפניי; לתת שיקום. צריך לעקור את התופעה הזאת מן השורש, ואני רוצה לומר שזה מתחיל בזה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חברת הכנסת נורית קורן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק לאיסור צריכת זנות זו הצעת חוק שהיא צעד ראשון לבאות. זה הרבה, אבל זה לא מספיק כלל ועיקר. ממש לא מספיק. ואת זה אני אומר בלשון המעטה. התופעה הזאת היא תופעה חברתית פסולה. זהו ניצול מבחיל של נשים וגופן של נשים. תופעת הזנות בישראל – ואני אומר את זה מהכובע הקודם שלי – מחוללת אירועי פשיעה נוספים מסביב לתופעת הזנות: סחיטה, סמים ועוד כהנה וכהנה. ניצול מצבן של נשים מוחלשות אינו בא לענות על שום צרכים טבעיים, שיהיה ברור פה, וכל הסיסמאות מהעבר שזה צורך חברתי – אין מושג כזה שזנות היא צורך חברתי, וצריך לעקור את התופעה הזאת מהשורש. בכובע הקודם שלי אני יכול להגיד שמשטרת ישראל עושה עבודה טובה, ואני מברך את חבריי על כך, אבל אני מבקש: צריך לעשות יותר, ואתם יכולים לעשות יותר. צריך לעקור את התופעה הזאת מן השורש. צריך לתקוף את אותם בתי בושת בבנייני מגורים, באזורי תעשייה, ולא לתת מנוחה לאותם סרסורים; לעצור אותם ולרדוף אותם יומם ולילה. אני אומר שהחוק הזה זה צעד ראשון ולא מספק. לצורך העניין, כנספח לחוק הזה הגשתי הצעת חוק – שכמובן לא עברה, כי אני הגשתי אותה לוועדת שרים לחקיקה, ואולי מכיוון שמדובר בי כמציע. ההצעה אמרה: בואו נחלט את הרווחים של הסרסורים, את רווחי הזנות, לטובת אותן נשים מוחלשות, לשיקום אותן נשים, לדאוג להן לעבודה, לדאוג – לחלק מהנשים יש ילדים; לדאוג, כן, לחינוך ילדיהן. הכסף שמחולט מהסרסורים עצמם על ידי משטרת ישראל אינו שייך למשרד האוצר, הוא שייך לאותן נשים מוחלשות, ולגבי חלק מהן – לילדים שלהן, לחינוכם ולשיקומם מחדש. אבל מה קרה בוועדת השרים לחקיקה? כמובן שהחוק נפסל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. אני קורא לאותן חברות כנסת שהצליחו להעביר את החוק הזה – חברת הכנסת מועלם, גם לך: קחו את החוק הזה ממני, אני לא צריך אותו, ותביאו אותו – חילוט כספי סרסורים לטובת שיקומן של אותן נשים וחינוך ילדיהן לעתיד לבוא. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חברת הכנסת נורית קורן – לא נמצאת. חברת הכנסת סבטלובה, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת עזריה. << דובר >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא כל יום אנחנו גאים על מה שמתרחש פה, בבית המחוקקים. לא כל יום יוצא לנו להיות גאים בחוקים שמעבירים פה ברוב, לפעמים אפילו ברוב גדול, שהחוקים האלה מסבים שום דבר חוץ מבושה מאוד גדולה, גם לנו, למחוקקים, וגם לבית ישראל באופן כללי. אבל היום זה יום של גאווה. היום אנחנו גאים, ואני באופן אישי מאוד גאה בכל היוזמות הנפלאות של החוק הזה, בכל אלה שדחפו לכך שהוא באמת יבשיל ושאנחנו נגיע ליום הזה. זו בשורה גדולה מאוד, גם לשורדות של תעשיית הזנות, גם לכאלה שעדיין נמצאות שם, ואנחנו מקוות ומקווים שהן יצאו משם ויפתחו בחיים חדשים. אישה זה לא חפץ, וכל מי שחושב אחרת צריך להיענש. התפיסה הזאת היא לא רק תפיסה שגויה – היא תפיסה שמאמללת; היא תפיסה שבעצם מחפיצה את האישה, ובסופו של דבר היא מביאה את האישה למעגל הבלתי-נגמר הזה של חיים במעגל הזנות, שמשם באמת קשה מאוד לצאת. אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה ועל נסיבות החיים של אלה שמצאו את עצמן בעיסוק הזה, העיסוק הבאמת-נוראי כל כך, שהורג את הגוף והורג את הנפש. אנחנו רק נגיד שהצעד הזה הוא צעד מבורך. זה צעד ראשון, ואנחנו מקווים ומייחלים לעוד הרבה צעדים כאלה, שיעזרו לנשים באשר הן, נשים בתעשייה הנוראית הזאת. זו תעשייה; זה לא עיסוק, זה לא מקצוע, זו תעשייה, תעשייה מחרידה שמחפיצה נשים, נערות, ילדות, נשים בוגרות, עושה מהן חפצים חסרי ערך. ביום הזה אני רוצה גם לגעת בנקודה כואבת אחרת. רק השנה נרצחו 20 נשים. תחשבו על זה, 20 נשים קיפחו את החיים שלהן בגלל מה שמכונה "אלימות במשפחה". אנחנו מדברים על מגפה אמיתית. לצערי הרב, לצערי הרב, הממשלה הזאת לא נותנת את דעתה על כך שהתופעה הזאת לא רק פוגעת באותן 20 משפחות, לא רק לוקחת את החיים של אותן 20 נשים. לא. זה הרבה מעבר לזה; זה סימן לכל האחרים שחיים של אישה הם זולים מאוד, כפי שגם החיים שלה בכל הדברים האלה שנוגעים לתעשיית הזנות זולים מאוד. אפשר להחפיץ אישה, אפשר לעשות ממנה צעצוע, אפשר להשתעשע בה ואז לזרוק אותה, אפשר להתעלל בה, אפשר להכות אותה, אפשר לרצוח אותה. ומה יקרה? מה יקרה בסוף? מי מהשרים קופץ ללוויות של נשים שנרצחו? מי מהם נמצא שם ומבטיח, ומבטיחה, שהם יטפלו בתופעה הזאת עד שיבוא סוף למגפת הרציחות המחרידה? אז אנחנו ביום שהוא באמת יום שכולו תקווה, שכולו גאווה, אבל כדאי וראוי מאוד שהכנסת הזאת באמת תפעיל את כל הכוחות שלה כדי שנעביר עוד ועוד חוקים לטובת שיפור מצבן של הנשים במדינת ישראל, מכל מגזר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. תודה רבה. << דובר_המשך >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – מכל דת, מכל לאום. נשים באשר הן נשים שוות הרבה מאוד. הן בני אדם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עזריה, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת מיכל בירן, ואחרון הדוברים – מוסי רז. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אני מוותרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את מוותרת, מיכל? אוקיי. << דובר >> רחל עזריה (כולנו): << דובר >> כבוד היו"ר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, כבוד השר, קודם כול, זה רגע מרגש. אני יודעת שכולם אמרו את זה, אבל זה באמת מרגש, וזה משמעותי, כי אני חושבת שהמשימה העיקרית שלנו בעולם היא לקבל את העולם מהורינו ולהשאיר לילדינו עולם טוב יותר, ולעיתים מזדמן לנו באמת לעשות את זה כמו שצריך. ואני חושבת שהצעת החוק הזאת היא בדיוק הצעת חוק כזאת שמשאירה לילדינו עולם טוב יותר. אנחנו מקדמים את האנושות ואת מדינת ישראל עוד צעד אחד קדימה, וזה פשוט מדהים. אני רוצה לספר סיפור קצר. לפני כמה חודשים, נדמה לי, הגיעו אליי מובילות המאבק ללשכה, ואחרי שהן דיברו על מה שחשוב, ואמרתי שכמובן אני איתן והכול בסדר, עצרתי אותן לרגע ושאלתי אותן אם יש להן כוח, וכמה זה קשה, והאם הן מצליחות להחזיק מעמד. אני בגיל צעיר ניהלתי ארגון למסורבות גט, ואני יודעת כמה זה קשה רגשית כשגם המאבק הוא קשה וגם הנושא הוא כמעט בלתי נסבל וצריך לפגוש דברים מאוד מאוד קשים. וניצן ושאר הפעילות חייכו את החיוך הטוב שלהן ואמרו שלפעמים יש להן יותר כוח ולפעמים פחות. ואני שמחה שהגענו לרגע הזה ושכוחותיהן עמדו להן כדי להצליח להוביל את המהלך הזה, כי זה ממש כמעט בלתי נתפס. וכמובן, ברכות גדולות לחברות הכנסת שהובילו; כולנו תמכנו, אבל בסוף היו חברות כנסת שהובילו. יש פה פריצת דרך ענקית ומשמעותית, אז לכן, לפעילות, לחברת הכנסת שולי מועלם, לעליזה לביא, וכמובן כמובן לזהבה גלאון האהובה והיקרה, שלצערנו לא פה כדי – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> היא צופה בך עכשיו. << דובר_המשך >> רחל עזריה (כולנו): << דובר_המשך >> היא צופה, נכון. באמת מגיע לה. – – – ולעאידה תומא סלימאן, ולכל חברות הכנסת שעשו פה מהלך ממש היסטורי. זה יום שממלא אותנו בהרבה מאוד גאווה ותקווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מוסי רז – אחרון הדוברים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שר שאיננו, כרגיל. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> הוא כאן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא כאן. הוא כאן. הוא כאן. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אה, יש שר. שלום. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> שר ושרה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ראשית, גם אני רוצה להתחיל עם התודות. קודם כול רציתי להודות לגוף אחד שעדיין לא נשמעו פה התודות אליו, שאנחנו לא נוהגים להודות לו כאן בכנסת: הפרלמנט השבדי, שהוא הראשון שחוקק חקיקה כזאת, ואימצו אותה במקומות אחרים; כמובן, לחברתי חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, שלפני ארבעה ימים מלאה שנה להתפטרות שלה, שהובילה את הנושא הזה במשך שנים רבות, גם כשהיא הייתה היחידה פה בכנסת שתמכה בו – גם היחידה במפלגה שלנו, מפלגתה, מפלגתנו, שתמכה בו – עד שהגענו – ותראו איזה שינוי חברתי משמעותי – למצב שאיש הערב פה לא יצביע נגד ההצעה הזאת. תראו איך דברים משתנים. אני רוצה להודות לפעילות המסורות – כמובן, לעו"ד ניצן כהנא ולכל האחרות שמפגינות בכל 15 באוגוסט בחום הנורא של תל אביב. אני לא יודע איך אפשר לצאת שם החוצה ולהפגין באוגוסט; לכל חברות הכנסת וחברי הכנסת שקידמו – לחברת הכנסת מועלם, לחברת הכנסת עליזה לביא, לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תראו, אני חושב שיש כאן מהפכה משמעותית מהבחינה הזאת שאנחנו משלימים כאן תהליך שבו אנחנו אוסרים סופית שימוש בגוף האדם. זה תהליך שהחל מזמן, מזמן, עם האיסור של העבדות – העבדות הרשמית, כי גם זה סוג של עבדות – והוא המשיך לפני עשרות שנים עם האיסור של ענישה פיזית – שוב, ענישה פיזית רשמית, כי גם זה סוג של ענישה פיזית – ואנחנו ממשיכים אותו כאן הערב בקריאה ראשונה, ואני מקווה ומאמין שבקרוב גם בקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שבהמשך התהליך לא נשכח שאין לנו מלחמה נגד עובדות המין או עובדי המין. אנחנו רוצים להגיע למצב שיש סל שמאפשר להם שיקום, מאפשר להם לפרוץ לחיים חדשים וטובים יותר. אני רוצה להגיד שהחקיקה שנעשית כאן היום היא לא חקיקה רק לטובת עובדות ועובדי תעשיית המין – היא חקיקה לטובת כל הנשים וכל האנשים. משום שברגע שמפסיקים לצרוך גוף של אנשים – גוף של נשים בדרך כלל, אבל לא בכל המקרים – אז בעצם אנחנו מכבדים יותר את כל הנשים וכל אדם באשר הוא, את כל האזרחיות והאזרחים. לכן, זה חשוב מאוד מה שאנחנו עושים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש מכולם לשבת. אדוני השר, נעבור להצבעה. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט–2018, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, 39 בעד, אפס מתנגדים. מברוכ. ההצעה עוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מוסיף לפרוטוקול את הגברת לאה פדידה, שמצביעה בעד. תודה רבה לכם. ובכן, אדוני השר יציג את הצעת החוק – סליחה, יש הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני, שיעלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 125), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1260); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה בסדר-היום: הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התשע"ט–2018, מבקשת לדחות את תחילתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5), התשע"ז–2017, בתשעה חודשים. ביום י"ז באב התשע"ז, 9 באוגוסט 2017, פורסם תיקון מס' 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. במסגרת התיקון, בין השאר, שונה שם החוק לחוק אשראי הוגן, הורחבה תחולת החוק כך שיחול גם על תאגידים בנקאיים, עודכן מנגנון תקרת הריבית הקבוע בו, נוספו הוראות שונות שתכליתן הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי, וכן נוספו הוראות עונשין – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, עם כל הכבוד, השר מציג כאן הצעת חוק. נחמד, אבל אנא עשו את זה בשקט. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – ועיצום כספי, שנועדו לאפשר אכיפה אפקטיבית של הוראותיו. כמו כן הוסמך שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, להתקין תקנות הנוגעות לתחולת החוק והוראותיו. בהתאם לסעיף התחילה שנקבע בתיקון מס' 5 – סעיף 23 – עיקר הוראותיו של התיקון – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת חנין, נו, באמת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> זה מה שנקרא, אדוני היושב-ראש, אכיפה סלקטיבית. בהתאם לסעיף התחולה שנקבע בתיקון מס' 5 (סעיף 23), עיקר הוראותיו של התיקון עתיד להיכנס לתוקף בחודש נובמבר 2018. בשל מורכבות הנושא מוצע לתקן את הסעיף שנקבע בתיקון החוק ולדחות את תחילתו בתשעה חודשים, כך שתחילתו תהיה 24 חודשים מיום פרסומו במקום 15 חודשים, ובכך להאריך את תקופת ההיערכות להסדרים החדשים כפי שנקבעו בתיקון החוק ובתקנות שעתידות להיות מותקנות מכוחו. לאור האמור, הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני, אני מצטער שהפריעו, אבל יש רגע של שמחה. בואו נכבד אותו. רויטל סויד, רוצה לדבר או מוותרת? מוותרת; עאידה תומא סלימאן; איציק שמולי – מוותר; עליזה לביא – מוותרת; חברת הכנסת לאה פדידה – מוותרת; ישראל אייכלר – אינו נוכח; חיים ילין – אינו נוכח; תמר זנדברג – אינו נוכחת; עפר שלח – אינו נוכח; מיקי לוי – מוותר; נורית קורן – אינה נוכחת; אילת נחמיאס ורבין – מוותרת; קסניה סבטלובה – לא נוכחת; חבר הכנסת גליק – אינו נוכח. אם כן, אני מבקש לשבת. אנחנו מגיעים להצבעה, ברשותכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון) (דחיית מועד התחילה) התשע"ט–2018, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 22 בעד, חמישה מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום שלישי, י"ד בחשוון התשע"ט, 23 באוקטובר 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:24. << סיום >>