דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ב' ישיבה שס"ז הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושבע של הכנסת העשרים יום שלישי, י"ד בחשוון התשע"ט (23 באוקטובר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3 נאומים בני דקה 3 איתן ברושי (המחנה הציוני): 3 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 4 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 5 דב חנין (הרשימה המשותפת): 5 אכרם חסון (כולנו): 6 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 7 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 8 יהודה גליק (הליכוד): 8 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 9 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 10 פנינה תמנו (יש עתיד): 11 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 11 יואב בן צור (ש"ס): 12 הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע"ט–2018 12 יוליה מלינובסקי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 13 הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 62) (זכאות לתגמולים ולקצבה), התשע"ט–2018 15 יהודה גליק (הליכוד): 16 נחמן שי (המחנה הציוני): 18 יואב בן צור (ש"ס): 19 ינון אזולאי (ש"ס): 20 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 21 העברת סמכות משר לשר 22 שרת התרבות והספורט מירי רגב: 23 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום י"ד בחשוון תשע"ט, 23 באוקטובר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עמיר פרץ ואיל בן ראובן בנושא: התוכנית למיגון הצפון. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה כדי שחברי הכנסת יוכלו להירשם. בבקשה, ההרשמה החלה. חבר הכנסת איתן ברושי, אתה יכול לפתוח בינתיים את הנאומים. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול הונח על שולחנה של הכנסת והתפרסם דוח מבקר המדינה החמור בנושא משק המים. המשבר הלאומי במשק המים לא מפתיע את מי שעקב אחרי הנושא. הוא לא רק תוצאה של שנות בצורת וגורמי שמיים, אלא קודם כול תוצאה של ניהול כושל של שנים ארוכות, ויש להביא זאת בחשבון בטיפול בו. הדוח מצביע על כשלים מהותיים של רשות המים, כגון היעדר תכנון ארוך טווח של משק המים, שינוי יעד היקפי התפלת המים, מניעת הקמת מתקני התפלה לטווח ארוך וניצול מאגרי המים הטבעיים בדרך שהביאה לגרימת נזק בלתי הפיך לכינרת ולמאגרים נוספים. אני זמן רב מעלה את הטענה – ואני קובל על כך, אדוני היושב-ראש – בין היתר, שהכנסת יצאה ממעגל השותפות באחריות למשק המים, כאילו היא הייתה אינטרסנטית, והקימו גוף שנקרא "מועצת המים", שכביכול הוא המומחה, וכנראה מי שישבו שם חסרי יכולת. לכן, צריך להחזיר את הכנסת למעורבות הזאת. משק המים הוא דבר חיוני וקריטי, וצריך לומר בצער שבמידה רבה הפכו את החקלאות לרזרבת המים, שאפשר לקצץ מהחקלאות ודרך זה להרוויח את הזמן עד חזרה למסלול הנכון. לא מזמן הממשלה קיבלה החלטה באיחור גדול. יש לזרז את הביצוע של כל מה שמתחייב משיקום משק המים. אני אומר משפט אחרון: לא יכולה להיות חקלאות שתשלם את עלויות המים כפי שהיו עד עכשיו. אם הממשלה חושבת שאפשר להשקיע ולממן את זה ממשק מים סגור, לא תהיה כאן חקלאות, גם אם יהיו בהמשך יותר מים. לסיכום, אני קיבלתי את האישור שלך לדיון מהיר בוועדת הכספים. על הכנסת להיכנס בצורה רצינית, מהירה ומעמיקה כדי לסייע במה שמתחייב לאחר הסקת המסקנות, לרבות האישיות – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר המשך >> – – ליציאה מנקודת השפל הזאת. ברכה למבקר, שהביא את הנושא הזה לרמה גבוהה של דיון. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ברושי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת יעל כהן-פארן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום קיימנו דיון בוועדת הפנים בנושא המעקב אחר התכנון והבנייה במגזר הערבי. התברר שם שייקח עוד שנים רבות עד שאותו תושב יוכל להוציא היתר בנייה ולבנות את הבית שלו כחוק. אבל מבירורים שעשיתי – ועשיתי הרבה בירורים עד שעליתי כאן לדבר, וגם הגשתי שאילתה בנושא, ומחר, אני מקווה, שר האוצר ייתן תשובות על השאילתה שלי – התברר שיש בהרבה יישובים מתחמים לחיילים משוחררים, מוכנים לשיווק. ואני אתן לך דוגמה גם מהשאילתה שלי מחר: בשפרעם, עם פיתוח מוכן לשיווק יותר משנתיים, לא משווקים את המגרשים; כסרא-סמיע – מתחם שלם מוכן לשיווק, ולא משווקים את זה; פקיעין – פיתוח מוכן לשיווק, וגם שם לא משווקים; בחורפיש חמישה מגרשים עם פיתוח מוכנים לשיווק, ולא משווקים. והרשימה של מתחמים מוכנים לשיווק ארוכה. כשאתה מברר, אומרים לך: מינהל מקרקעי ישראל לא נתן לנו מחירים לקרקע, וזה תקוע שם, ולכן אנחנו עדיין לא יצאנו לשיווק. תפתרו את הבעיה בין משרד השיכון למשרד האוצר ותשווקו את החלקות. אנשים רוצים לבנות את הבית שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. זאת בדיוק הסיבה שאישרתי לך למחר שאילתה דחופה. נשמע את התשובות. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת דב חנין. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שבוע, בבוקר יום שלישי שעבר, אם איני טועה, ראש הממשלה ענה בצורה מאוד מאוד מעליבה לפעילה חברתית ששאלה אותו שאלה בכנס פוליטי בקריית שמונה. אותה אמירה הביאה לתגובות רבות, מחול שדים, סביב אמירה מזלזלת, יהירה ובוודאי חסרת רגישות ממי שאנחנו מצפים שיהיה ראש הממשלה של כולם. אותה פעילה חברתית – שגם הייתה מצביעת ליכוד, וזה בכלל לא משנה כרגע – סובלת מאז מהתקפות חוזרות ונשנות נגדה, נגד משפחתה. יש לה אחות תאומה, ומסתבר שגם היא, מאחר שהיא דומה לה, סובלת מהתנכלות של כל סביבתה. ואני רוצה לקרוא מכאן לראש הממשלה לעצור את ההשתלחות הזאת ולעשות כל מה שהוא יכול כדי לעצור את ההסתה נגד אורנה פרץ מקריית שמונה, שכל עוונה היה ששאלה אותו שאלה, והוא כשל בתשובה שהשיב לה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת יעל כהן-פארן. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אכרם חסון. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. זה התחיל ב"מה שווה תאגיד השידור הציבורי אם אנחנו לא שולטים בו"; זה נמשך ב"מה שווה הקולנוע הישראלי אם אנחנו לא שולטים בו", וזה הגיע ל"מה שווה בכלל התרבות בישראל אם אנחנו לא שולטים בה". חוק הצנזורה על התרבות הוא מהלך מסוכן. שרת התרבות, שיושבת איתנו כאן – ואני שמח על כך – זוכרת כנראה בגעגועים את תפקידה כצנזורית ראשית. אבל, אדוני היושב-ראש, הבעיה איננה מתחילה בשרה רגב; הבעיה מתחילה למעלה יותר – הבעיה מתחילה בתפיסה "המדינה זה אני". לואי ה-14 חי וקיים, הוא רק שינה את ארמונו: במקום ארמון ורסאי הוא עבר לבית הדל והרעוע ברחוב בלפור. יש כאן תפיסה שהיא עוינת לתקשורת החופשית, עוינת לתרבות, עוינת למערכת המשפט, עוינת לאקדמיה, ובסופו של דבר עוינת לחברה הישראלית. ההתקפה על התרבות היא חלק מהתקפה רחבה יותר על המרחב הדמוקרטי, ומול המתקפה הזאת, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהציבור הישראלי יתעורר בהמוניו. אני קורא לאזרחי ישראל להצטרף להפגנת היוצרים נגד חוק הצנזורה על התרבות שתתקיים בסינמטק בתל אביב במוצאי שבת הקרובה בשעה 20:00, בערב. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כפי שצוין, היום בוועדת הפנים דנו בביצוע ובכל מה שנעשה מטעם מינהל התכנון וראשי הרשויות בכפרים הדרוזיים. כמובן, איש משרד השיכון לא יכול היה להגיד את כל האינפורמציה שהייתה לו ושנדע מה בוצע, ולכן אני מביא בדיוק את הסקירה של אנשי משרד הבינוי והשיכון. החלטת הממשלה אישרה להם 317 מיליון שקל כדי לקדם את התכנון לשכונות לחיילים משוחררים ולזוגות צעירים בכפרים הדרוזיים. לשמחתי הרבה, עד עכשיו הועברו 220 מיליון שקל, שמהווים 69%, ונשארו להם עוד שנה ושלושה חודשים לסיים את כל התקציב. לפי דעתי, זה מכובד מאוד, והמספר הזה גם נותן לנו אינדיקציה שבאמת משרד השיכון מתכנן, מקדם ומפתח, ביחד עם מינהל מקרקעי ישראל. חשוב לי לציין שהתכנון והביצוע היו כדלקמן: ב-2016 ניתנו 92 מיליון שקל לרשויות המקומיות, ב-2017 – 66 מיליון ו-210,000 שקל, וב-2018, השנה – 65 מיליון ו-160,000 שקל. מה שנשאר להם לבצע בעתיד זה 57 מיליון שקלים. מובן שזה לא מספיק מבחינתנו, כי אנחנו מדברים על הדבקת פער של 70 שנה, אבל אני רואה כאן שמצד אחד מינהל התכנון, על ידי שר האוצר, נתנו חצי מיליארד שקל לתכנון במגזר כדי לקדם את התכנון שלא נעשה שנים רבות, ומצד שני, משרד השיכון משקיע יותר מ-300 מיליון שקל. הכול ביחד, בסופו של דבר, יביא לתוצאה טובה. אבל נשאר לנו דבר אחד להגיד, בצורה הכי גלויה וחברית: יש לנו בעיה בתוך הרשויות המקומיות, גם כי התכנון נעשה על אדמות פרטיות – לפעמים אנשים לא רוצים לוותר על השטח הפרטי שלהם – אבל, כמובן, זו לא סיבה לא לקדם ולפתח. נמשיך את העשייה עד הסוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, באזור המרכז מחזקים מבנים לרעידת אדמה כי משתלם שם לפי תמ"א 38. במקומות האלה העניין של הבטיחות בכלל לא נחשב; אף אחד לא מבקר שם, לא בודקים אותם. מתחילת השנה שני אנשים התחשמלו למוות בעבודות של תמ"א – אחד מהם בשבוע שעבר בהרצליה ואחד לפני כמה חודשים בקריית אונו. לפי התנאים להיתר הבנייה צריך להוריד קווי מתח גבוה לרצפה, לתוך האדמה, כי הם קרובים מדי לתוספות הבנייה שצריכים לחיזוק. מאפשרים להם להתחיל לבנות, לא מבקרים אותם, לא ממשרד העבודה ולא מהוועדות המקומיות, כדי לוודא שלא יתחילו את העבודה לפני שמעבירים את הכבלים האלה לקרקע. היום עוד רשלנות במפעל בבית שאן: שני אנשים התחשמלו – אחד במצב אנוש, אחד במצב קשה – בגלל פגיעת מנוף בקו מתח גבוה. הנושא הזה של החשמל נמצא במקום שלא נותנים לו שום חשיבות, למרות שאנשים נהרגים מזה. אז אני פונה קודם כול למשרד העבודה והרווחה, לוועדות המקומיות וגם לחברת החשמל, במקרים כאלה, להזדרז ולבצע את העבודה כך שאנשים לא ייפגעו סתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יהודה גליק. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קיבלתי פניות מכמה אזרחים ערבים שכשהם מתקשרים לחברת בזק טלפונית ומבקשים מענה בערבית או לדבר בערבית – שני דברים: או שהם ממתינים יותר מדי זמן, או שאחרי כמה זמן אוטומטית מישהו עונה להם בעברית, ואם הוא עסוק אז הוא מציע להם לעבור למסלול עברית, לשפה העברית, ולא לערבית כפי שביקשו. אני חושב שמענה בערבית הוא שירות שאומנם לא קיים בהרבה מוסדות, אבל קיים בכמה מוסדות, וחייב שבזק, שהיא חברה שרבים מצרכניה הם מהאוכלוסייה הערבית, חייבת לתת את השירות הזה; ואם כבר יש בטלפון אופציה כזאת, חייבים שיהיו שם עובדים ועובדות שיענו, ואם יש בעיה בכוח אדם, אז תגייסו אנשים, ותכבדו את האזרח שפונה אליכם בשפה הערבית. אני אפנה אל מנכ"ל בזק כדי שהדבר הזה יבוא על פתרונו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, גברתי המזכירה, גברתי שרת התרבות היקרה, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, אדוני שר החוץ של ירדן אימן אל-ספדי הודיע אתמול כי הממשלה הירדנית קיבלה החלטה שלא לחדש את הנספחים להסכם השלום שנחתם ב-1994 בהתאם לנוסחם ולחוק, כי הוא הסביר: המהלך משרת את האינטרסים הירדניים, ואם יהיו לחצים על ירדן, המלך ידע להתמודד איתם. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל היא מדינה ריבונית; גם לנו יש חוק, וגם לנו יש אינטרסים. יש לנו אתר שברוב נדיבותנו אנחנו מאפשרים לגורמי חוץ ירדניים לשלוט בו; קוראים להם "ווקף". הר הבית לא שייך להם; אנחנו ברוב נדיבותנו מאפשרים להם להיות שם. אני מציע למדינת ישראל – ואני קורא לך, גברתי השרה, להודיע לראש הממשלה שיודיע לממשלת ירדן שאם הם יפעלו כחוק על פי האינטרסים שלהם, גם אנו נפעל כחוק על פי האינטרסים שלנו: נודיע לאנשי הווקף איפה הדרך חזרה לירדן, נשלח אותם שם למקומם ונחיל את הריבונות הישראלית המלאה במקום הקדוש ביותר לעם היהודי, בהר הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יהודה גליק. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אין לך זכות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> לא – – – איתך. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – על הזמן – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי. דווקא חשבתי שאחריו ידבר חבר הכנסת טלב או עראר, אבל הוא כבר מדבר. אני לא יודע מה לעשות. בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ואחריו – חבר הכנסת טלב אבו עראר. בבקשה, אדוני. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. הבוקר התוועדתי לנתונים של משרד הבריאות מהעשורים האחרונים לגבי התמותה והתחלואה של נשים ממחלת סרטן השד, לנוכח זה שאנחנו מציינים את החודש של סרטן השד ושל המודעות למחלה הקשה הזאת. רואים מהנתונים שישנה עלייה מתמדת בקרב נשים ערביות בתחלואה, וגם בתמותה. אומנם התחלואה היא יותר גבוהה, והגרף הוא יותר גדול, אבל את זה אפשר להבין משתי סיבות פשוטות: א. נושא המודעות לבדיקות מוקדמות לגילוי מוקדם של המחלה הזאת – ואני קורא מכאן למשרד הבריאות להיכנס לעובי הקורה ולהנחות את הגורמים הרלוונטיים להשקיע יותר, גם באמצעים וגם במודעות, בקרב הנשים הערביות בפרט; והנושא השני הוא המודעות לאורח חיים בריא, ושם קופות החולים וכל הגורמים העוסקים בדבר צריכים לעשות יותר מאמץ בכיוון הזה. אנחנו התבשרנו שישנה התמתנות במחלה הזאת בקרב הנשים היהודיות. כמובן, ישנם אזורים כמו חיפה ועוד מקומות שיש בהם תמותה יותר גבוהה, אבל הנושא הזה – מאוד חשוב שהפעילות תתמקד בו, ושהמודעות אליו תהיה גדולה ככל האפשר. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מאזן אבו חבאק, בן 18, משבט מסעודין באזור שגב שלום בנגב, נורה למוות בידי מתנדב מג"ב בפברואר 2016. מח"ש סגרה את החקירה באפריל 2017. חודשיים לאחר מכן הגיש האבא שלו ערר על ההחלטה באמצעות עו"ד חוסיין אבו חוסיין. בתחילת החודש, כשנה וחצי אחרי הגשת הערר, פנה העורך דין לפרקליטות המדינה וביקש לדעת כיצד מתקדמת פנייתו, אולם נמסר לו כי מח"ש טרם העבירה להם את התיק. מבירור שעשה מול מח"ש עלה כי התיק אכן לא הועבר. במכתב ששלח עו"ד אבו חוסיין ליועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, לפרקליט המדינה שי ניצן ולראשת מח"ש קרן בר מנחם אמר כך: הינני להביע את מורת רוחי מדרך טיפול זו, המעידה על זלזול מוחלט בחיי אדם, ובעיקר כשמדובר בערבים. ממח"ש נמסר בתגובה – מכובדי היושב-ראש, שתדע על מי מדובר: מח"ש; מח"ש, שהם, לא יודע, שליחי הנביאים, אולי, מח"ש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון מאוד. ממח"ש נמסר בתגובה כי בשל טעות אנוש בשלב הטיפול המינהלתי, הערר לא טופל – שנה וחצי לא טופל הערר – סמוך למועד הגשתו. עם היוודע הדבר, הועבר הערר להמשך טיפול מהיר ויסודי כמקובל. ככה מח"ש בתגובה שלה. לכן, כאן אני שואל – גם לגבי סמי אלג'עאר כך היה; לגבי יעקוב אבו אלקיעאן כך היה; לגבי סמי אלזיאדנה כך היה – כל התיקים המועברים למח"ש, כשמדובר בערבים, נסגרים ולא מטופלים. רואים רק זלזול. עד מתי? זו השאלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מסעוד גנאים. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת שנוכחים במליאה, היום הגעתי לשדולה לקידום נשים מהפריפריה, שבראשה עומדת חברת הכנסת לאה פדידה. פגשתי את אורנה פרץ, שבאומץ רב היא הגיעה לוועדה, ולא הפסיקה לבכות ולרעוד – ודיברה על כך יעל פארן לפניי. פשוט ביזיון: היא חווה מאז התקרית שלה – את לא מעניינת, את משעממת – חווה איומים מכל כיוון, היא ומשפחתה. היא פשוט לא יודעת מה לעשות. כרגע היא נמצאת במסדרונות הכנסת. לאיזו מדינה אנחנו הפכנו להיות שאישה לא יכולה להשמיע את דעתה על דבר בסיסי, בריאות? אנחנו במדינה דמוקרטית. מה קורה לפעילי הליכוד? איפה הקריאה מהקברניטים? אסור שתהיה פה הסתה. די לאלימות. האישה הזאת לא תהיה מופקרת לבדה, ואנחנו, הבית הזה צריך להשמיע קול מובהק. בסוף השבוע אני אגיש הצעה לסדר-היום. צריך לדון בזה, וחלילה, שהיא לא תיפגע לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יואב בן צור. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק של השרה מירי רגב, של הנאמנות בתרבות, הוא חוק אנטי-דמוקרטי ומסוכן, משום שלפי השרה רגב, אין תרבות בלי נאמנות. החוק הזה הוא המשך לאג'נדה ולחוקים של אזרחות ונאמנות, והוא גם המשך לחוק מדינת הלאום. החוק הוא בית קברות ליצירה ולתרבות. השרה רגב הפכה את המשרד לצנזור ראשי, לשוטר מחשבות וסתימת פיות. ולשרה רגב אני אומר: יש תרבות בלי נאמנות – בלי נאמנות למדיניות ולאג'נדה הפוליטית של הממשלה – אבל אין תרבות בלי חופש וחירות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אתמול הלך לעולמו אחד מזקני רבני תימן, רבה הראשי של העיר בני ברק, הרב שלמה עמרם קורח, זכר צדיק וקדוש לברכה. הרב שלמה עמרם קורח היה בן לרב הראשי האחרון של יהודי תימן. הוא הגיע לארץ כילד, וגם הוא היה בין הילדים שנעלמו ובסוף הצליחו לחזור חזרה למקום משפחתם. הוא למד בישיבות בארץ ובחוץ לארץ, חיבר ספרים – עשרות ספרים עמוקים, גם על הרמב"ם, גם על נושאים אחרים, גם על הש"ס כולו; היה מרביץ תורה לאלפים, ואדם נערץ בקרב בני עדתו ובקרב אנשים אחרים. הייתה לו פשטות לצד אצילות, גאונות, וחבל על דאבדין ולא משתכחין. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואב בן צור. מצטרפים ודאי לדבריך. חברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה. << הצח >> הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' כ/800; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ל"ב, ישיבה 356, עמ' 30247; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את ההצעה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה – ואני כן אשמח אם את תקשיבי לנאום שלי, כי את ידועה כמישהי שהיא חברתית, שהעם הפשוט מעניין אותה – החוק הזה שאני מתכבדת עכשיו להביא בפני מליאת הכנסת, יש לו השפעה ישירה לפחות על 130,00 איש. אנחנו לפעמים בכנסת רבים על כל מיני שטויות, אני מצטערת להגיד – פיפס שם ונקודה שם – אבל יש דברים בחיים שהם באמת חשובים, כי הם החיים – זו הפרנסה היומיומית, אלה תנאי עבודה של אנשים, זה הכבוד העצמי של האנשים, זה הביטחון התעסוקתי של אנשים. זו לא סמנטיקה, זה לא שמאל וזה לא ימין, וזה לא אפילו אמצע; זה החיים, זה בני האדם. אנחנו נמצאים בסיטואציה שהמדינה עשתה מהלכים והפריטה הרבה שירותים מהמדינה, מהשירות הציבורי, ועברה לשיטה של עבודה קבלנית, או חברות שירות למיניהן. כולנו יודעים שזו תופעה פסולה, ואנחנו לא מצדיקים את התופעה, אבל זה קיים, לצערי הרב. אנחנו רואים את זה בהרבה תחומים של חיינו: גם בשמירה, גם בניקיון, גם במחשוב, גם עובדות סוציאליות, גם מורים, 20,000 מורים – שנבין, גם במערכת החינוך היום יש כ-20,000 מורי קבלן למיניהם – אחיות בבתי חולים, המון, שזה דרך חברות שירות או חברות כוח אדם. בעצם התעוררה השאלה: מה קורה כאשר מתחלף קבלן? המדינה או הרשויות המקומיות נוהגות לצאת למכרזים כל כמה שנים. מה קורה עם הזכויות הסוציאליות, עם פיצויי הפיטורין של אותם עובדים, שהם לא ביקשו להחליף מקום עבודה, הם לא ביקשו לצאת למכרז, הם בעצם עובדים באותו מקום ורוצים להישאר, להמשיך לעבוד באותו מקום? ואז התברר שהאנשים האלה נפגעים, נפגעים בקופת פיצויי הפיטורין שלהם, כי המעסיק בפועל מפריש רק 6% לקופת הפיצויים, ו-2.3, שזה נתח מאוד משמעותי, לא מפרישים, וזה נשאר איפשהו שם באמצע. האנשים עוברים מקבלן לקבלן, ועם השנים – בעצם, קופת הפיצויים שלהם הרבה יותר קטנה משל בן אדם מהשורה שעבד כל השנים בהעסקה ישירה. אני העליתי את הנושא הזה כהצעת חוק, ובאמת התכוונתי ותכננתי ורציתי ודחפתי, ועשיתי מאמץ אדיר בעזרת כל החברים שזה יחול על כל עובדי המשק, שזה יחול על כל 400,000 העובדים שכרגע מועסקים בצורה לא ישירה במשק הישראלי, כפי שאמרתי, עובדי קבלן קלאסיים: שמירה וניקיון, מחשבים, עובדים סוציאליים, אחיות, מורים. פה בכנסת, אדוני היושב-ראש, יש לנו במזנון כאלה שהם בהעסקה דרך חברת שירות, ולא ברור מה יהיה ההמשך ואיזה פיצויים הם יקבלו, כל העובדים. לצערי הרב, אני חייבת להגיד, נתקלתי בהתנגדות עזה של משרדים כאלה ואחרים. התברר שיש לנו משרדי ממשלה שנמצאים במצב עגום, שבמכרזים שלהם לא מחושבים פיצויים באופן מלא. אני מתביישת להגיד שזה משרד הרווחה ומשרד הבריאות; אלה המשרדים הגדולים הכי בעייתיים, ודווקא שם, במכרזים שלהם, יש בעיה עם פיצויי הפיטורין של העובדים, עובדי שירות. אבל הייתי צריכה להחליט מה אני עושה, מה אנחנו עושים בוועדה: הולכים על כל הקופה או הולכים על פחות? כפי שאמרו לי אנשים שכבר צברו פה ותק בכנסת: קחי משהו, לפחות משהו. אז, לצערי – ואני מרגישה בזה עלבון אישי – לא הצלחנו לחוקק חוק מלא מלא. אנחנו נצטרך פה עכשיו להסתפק בחוק שבעצם מסדיר תנאים ל-130,000 בני אדם בנושא פיצויי הפיטורין שלהם. יש מי שיגיד שזה בסדר; אני מרגישה שזה לא מספיק. אבל זו פלטפורמה, כפי שגם אמרו לי פה אנשים, שכפי שכבר אמרתי, צברו קילומטרז'; זו פלטפורמה מצוינת, זו הנחת אבן, זה כבר משהו, ומזה אפשר להתקדם. אני גם נמצאת בדיונים עם משרד האוצר, ואולי בהמשך – אנחנו לא שם – אולי אני אעשה את המקסימום שזה יקרה. החתמנו על הצעת חוק את כל חברי ועדת העבודה והרווחה בכנסת, והם תומכים בפה מלא בלתת את הדבר הזה, הבסיסי, שמגיע לכולם, לכל העובדים במשק, גם לעובדים בהעסקה דרך קבלני השירות. אנחנו נמשיך לפעול. כרגע אני מבקשת מהכנסת – הכינו לי פה נאום מאוד יפה מטעם יושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף, שהיה חבר וידיד, ועזר, ותמך, ונתן את כל הבמה ואת כל הוועדה, כולל ייעוץ משפטי, שעבד קשה מאוד כדי להניע את החוק הזה. אנחנו נמשיך במה שנוכל, אבל כרגע אני מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, שעושה קצת צדק – לא מאה אחוז, אבל קצת – ל-130,000 בני אדם שמועסקים כרגע בתחום השמירה והניקיון או בחברות כוח אדם. בסוף, אם מתחלף קבלן שירות ובן אדם רוצה להישאר באותו מקום עבודה, להמשיך לעבוד בכבוד ולהתפרנס בכבוד – שהוא גם יהיה זכאי לפיצויי פיטורים באופן מלא, מלא מלא ולא חלקי, ולא מטוב לב ולא מנדיבות, ושלא יפטרו אותו, ושלא יעשו עליו תרגילים; שכל הזכויות של אותו אדם יהיו שמורות, כולל ותק, כולל פיצויי פיטורים. זה מה שהצעת החוק הזאת מבקשת לעשות, ואני מקווה מאוד שהכנסת תתמוך בה, ואנחנו נצא לדרך יותר צודקת ויותר הגונה. תודה. כמובן, אני חייבת להודות לכל הצוות של הוועדה, כי עבדנו על זה מאוד מאוד קשה, וגם לעוזרים שלי. החוק הזה הוציא לנו את הנשמה, את הלב, את הדם והכול, כי איפה שיש הרבה כסף זה לא פשוט. למרות שזה כסף של בני אדם, באוצר בסוף שוכחים שזה כסף ששייך לבני אדם וזה לא שלהם. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אם כן, חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע יכול לשבת במקומו ובמקומה. הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע"ט–2018. ההצעה הוגשה לנו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ללא הסתייגויות, לכן נצביע בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. בבקשה, אפשר להצביע. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, בקריאה השנייה – 14 בעד, אין מתנגדים ונמנעים. אישרנו, ולכן עוברים לקריאה השלישית כנוסח הוועדה. בבקשה, ההצבעה החלה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, 14 בעד גם בקריאה שלישית, ועדיין אין מתנגדים או נמנעים. הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע"ט–2018, אושרה כנדרש בשלוש קריאות. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 62) (זכאות לתגמולים ולקצבה), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/809); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו נמשיך בהצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 62) (זכאות לתגמולים ולקצבה), התשע"ט–2018, הפעם לקריאה ראשונה. ההצעה היא של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת ח"כים. מי שיציג אותה הוא חבר הכנסת יהודה גליק. בבקשה, אדוני. לאחר מכן – דיון והצבעה. מי שמעוניין להשתתף בדיון יכול להירשם כרגע אצל מזכירת הכנסת. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה חברת הכנסת מירי רגב, גברתי המזכירה, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לפני שאני מציג את החוק, רק משפט אחד: אתמול דיבר על זה חבר הכנסת נחמן שי – אתה מארח היום בכנסת את נציגי הפדרציות של ה-GA. בשנה האחרונה יש מתח בין ישראל ליהדות התפוצות. אני קורא לחבריי חברי הכנסת להשתתף באירוע הזה. זה כל כך חשוב לנו לאחד את עם ישראל. אני באמת חושב שזאת הזדמנות להיפגש עם ראשי הפדרציות. אני מזמין את כולם להצטרף בשעה 17:30 לאירוע באולם שאגאל באירוח שלך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן. יש סוג של קבלת פנים, שזה החלק החשוב. בשעה 19:00 יתחיל האירוע עצמו. חברי הכנסת והשרים כולם ודאי מוזמנים, ואני מצטרף לקריאתו של חבר הכנסת יהודה גליק להשתתף. << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, אני מתכבד להציג את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 62) (זכאות לתגמולים ולקצבה), התשע"ט–2018, של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצה של חברי הכנסת, וביניהם אני. שולי לא הייתה יכולה לבוא ולהציג, אבל בהחלט חתומים על החוק הזה ניסן סלומינסקי, אמיר אוחנה, נורית קורן, מירב בן ארי, מרדכי יוגב ואנוכי. חברים יקרים, כיום בן משפחה של נפגע פעולות איבה שהיה עובד מדינה או חייל בשירות קבע בפנסיה תקציבית נאלץ לבחור בין הזכאות לקצבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובין הזכאות לקצבת שאירים לפי חוק שירות המדינה או לפי חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל. לעומת זאת, בן משפחה של נפגע פעולות איבה שהיה מבוטח בפנסיה צוברת – הוא לא נדרש לבחירה הזאת. במקור, הצעת החוק של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי ביקשה לתקן את האפליה הזאת ולאפשר למשפחות שליקיריהן הייתה פנסיה תקציבית לקבל את שתי הקצבאות, בדיוק כמו יתר המשפחות השכולות. הצעת החוק ביטאה אמירה מוסרית שלפיה כל המשפחות שוות. חבריי, בז' בכסלו תשע"ו, נובמבר 2015, נרצח חברי הטוב, בן כיתתי בישיבת הר עציון, יעקב דון, תושב אלון שבות, אבא לארבעה ילדים, מחנך דגול ואהוב. יחד איתו נרצח גם עזרא שוורץ, צעיר אמריקני בן 18, שבא לשנת ישיבה והתנדבות בארץ. יהי זכרם ברוך. השם ייקום דמם. משפחתו של יעקב דון, שחרב עליה עולמה, נאלצה להתמודד, מעבר לכאב העצום, גם עם לא מעט ביורוקרטיה, והופתעה לגלות שהיא לא כמו שאר המשפחות השכולות של נפגעי פעולות האיבה: הוסבר לה שהיא צריכה לבחור בין זכאות לקצבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובין הזכות לקצבת שאירים לפי חוק שירות המדינה, מכיוון שליעקב דון הייתה פנסה תקציבית, בעוד משפחות שליקיריהן הייתה פנסה צוברת לא צריכות לבחור אלא מקבלות את שתי הקצבאות. חבריי, זה הגון? האם זה ראוי שמדינת ישראל תפלה בין משפחות שכולות בגלל סוג הפנסיה? דוגמה כואבת נוספת – אסון הכרמל. 40 סוהרים נהרגו, לצערנו. בין הסוהרים היו סוהרים ותיקים, שהייתה להם פנסיה תקציבית, והיו סוהרים צעירים, שהייתה להם פנסיה צוברת. למעשה יצא שהמשפחות השכולות מאותו אסון לא זכאיות לאותם תנאים. כל המשפחות היו בעלות אותו גורל קשה ואכזר – שרפה זה דבר נורא – חלק מהן היו זכאיות לקצבאות, וחלק מהן היו זכאיות לבחור קצבה אחת מתוך שתיים. ואנחנו שואלים: מדוע? איך זה יכול להיות? העבודה על הצעת החוק הזאת הייתה ארוכה ואינטנסיבית וכללה המון פגישות ודיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היו לא מעט אתגרים ואילוצים תקציביים. לאחר עבודה ממושכת הצלחנו לשפר את המציאות – אני חוזר ומדגיש שהדברים הם בשם שולי מועלם, כי היא שעבדה על החוק הזה באינטנסיביות רבה – הצלחנו להשוות בין משפחות נפגעות פעולות איבה למשפחות החיילים שנספו במערכה, אך לצערי זה לא מקנה לאותן משפחות את שתי הקצבאות במלואן. נותר להן יותר ממה שהחוק קובע כיום – הן לא צריכות לבחור אחת מהקצבאות, הן זכאיות לשתיהן – אבל נקבעה נוסחה המשלבת את שתי הקצבאות, ולמעשה מקנה להן יותר מאשר קצבה אחת בלבד. רבותיי, יש עוד דרך לעבור ומה לעשות על מנת שהמציאות תהיה אידיאלית, אך היום זה צעד משמעותי לעבר השוויון לקורבנות נפגעי איבה. אני וחבריי החתומים על החוק הזה, ובראשם חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מבקשים את תמיכתכם בהצעת החוק הזאת ומבקשים לעשות צדק עם המשפחות השכולות. אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יהודה גליק, שהציג לנו את הצעת החוק החשובה הזאת. רשימת דוברים – כפי שאמרתי, מתקיים דיון בקריאה ראשונה. אני קורא את השמות, ומי שמעוניין לדבר שירים את היד: עאידה תומה סלימאן; תמר זנדברג; מיכל רוזין; ישראל אייכלר; יואל חסון; עליזה לביא; מירב בן ארי, עבד אל חכים חאג' יחיא; סעיד אלחרומי; רויטל סויד; איציק שמולי – מוותר; רוברט טיבייב, לאה פדידה, טלב אבו עראר; אמיר אוחנה; יעל כהן-פארן. מוותרת, יעל כהן-פארן? << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> דב חנין; איילת נחמיאס ורבין; סאלח סעד. נחמן שי. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מדבר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רוצה לדבר. בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי מבקש לממש את זכותו. עד שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אתמוך בחוק, כמובן. אני רוצה להצטרף לדבריו של חברי יהודה גליק ולהדהד שוב דברים שאמרתי אתמול. גם עכשיו נמצאת בכנסת משלחת של ארגון JCPA, שעוסקת בקשרים שבין הקהילה היהודית לבין קהילות אחרות בארצות הברית. אני שמח, אדוני היושב-ראש, שפתחת את הבית הזה בפני מאות נציגים של הקהילות היהודיות בארצות הברית. אתה יודע כמוני, ואתם יודעים, שגם מהדוכן הזה נשמעו לאחרונה דברים קשים מאוד כלפי יהדות ארצות הברית ומנהיגיה. מובן שאנחנו בחברה פתוחה, בוודאי בבית הזה, והכול לגיטימי, ויחד עם זאת, אלה דברים שהייתי מבקש – בעיקר משרי ממשלה, אבל גם מחברי כנסת – לחשוב פעמיים ושלוש לפני שהם אומרים אותם. הקשר בין העם היהודי, העולם היהודי, למדינת ישראל הוא הקשר החשוב ביותר שלנו. סוד קיומנו, בסופו של דבר, הוא בעובדה שאנחנו עם קטן אבל מחובר וקשור אחד לאחר ואחת לאחרת, וכך אנחנו מתקיימים אלפי שנים. הדיאלוג בינינו לבין הקהילה הגדולה מכולן, הקהילה בארצות הברית, הוא חיוני למדינת ישראל – להגיע להבנה, להחליף דעות, להקשיב אחד לשני. אני לא יודע כמה מאיתנו משתתפים בכינוס הגדול הזה – לא הזדמן לי – אבל זה לא משנה. הם באים הנה – נדבר איתם, ובעיקר נחשוב ביחד איך אנחנו שומרים את העם היהודי, ששרד כל כך הרבה שנים, גם במאות ובאלפי השנים המחכות לנו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת נחמן שי על דבריו החשובים ועל תמיכתו בחוק. נאוה בוקר; יוסי יונה; עמיר פרץ; מאיר כהן; אכרם חסון – מוותר; עמר בר-לב; מרב מיכאלי; ענת ברקו; יחיאל חיליק בר; אברהם נגוסה; עיסאווי פריג'; חיים ילין; עפר שלח; מיקי לוי; קסניה סבטלובה; איתן ברושי; מיכל בירן; פנינה תמנו; מוסי רז. יואב בן צור מבקש לדבר. אחריו – ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי. חברי הכנסת, בינתיים אני רק מודיע שבהסכמה – כפי שנמסר לי כרגע – בין קואליציה לאופוזיציה יש תוספת לסדר-היום, העברת סמכויות. תכף המזכירה תעדכן את סדר-היום. אנחנו עדיין בדיון, אני רק מודיע כהתראה. יש הסכמה של הקואליציה והאופוזיציה להוסיף את זה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה של בחירות לרשויות המקומיות, והיום, במציאות שלנו, לצערנו כל הקווים שנמצאים ביחסים שבין אדם לחברו נחצים. אני חושב שבחירות הן סיבה או רצון לגלות את רצונו של הבוחר – מי הוא רוצה שינהל את חייו. אחרי הבחירות אנחנו ממשיכים לחיות יחד כיהודים, כחברים, כקרובים, ולכן לא כאן המקום לחדד את הנושאים הללו, ואני חושב שצריכים לעשות את הכול, אבל הכול, שהבחירות תהיינה דמוקרטיות, תהיינה חופשיות, ללא השמצות. כל אדם יכול להגיד את מה שהוא רוצה כדי לשבח את עצמו, אבל בשום אופן ופנים לא לפגוע באחרים. לכן אני קורא לכל המתמודדים ברשויות המקומיות, לחברי המועצות – אני קורא לכם, כולם, לשמור על הגינות, ללא השמצות, ללא גינויים, ללא כינויים, ובעזרת השם, בזכות הדברים הללו, השלום, השקט והשלווה יחזרו למעוננו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אמשיך את דבריו של ידידי חבר הכנסת הרב יואב בן צור. אנחנו בימים של בחירות לרשויות המקומיות. הבחירות האלה הן בחירות שבכל עיר אדם בוחר את מה שחשוב לו. אם אני מסתכל, אני אומר – מגיעים לערים מסוימות, רואים קמפיינים, יש מקומות שמסתכלים על קמפיין שלילי, ולצערי, זה נמצא בהרבה מקומות. לא פעם אנחנו רואים שהמגזר החרדי – ואף הערבי – ראינו שהרבה אומרים: רק לא לסחיטה; רק לא לאיומים; תמיד מאיימים על ראש העיר. אז באמת, אני חושב שתנועת ש"ס חרתה על דגלה לעשות דווקא את הקמפיין החיובי, במקום טוב. אף על פי שיש כאלה שיבואו ויגידו: תנועת ש"ס – בוחרים אותם, שמים אותם, תדעו לכם שאנחנו מצליחים בגלל שלנו יש דעת תורה. אם נסתכל בפרשת השבוע האחרונה שהייתה, פרשת לך לך, כתוב שם שאברהם אבינו – "ויעש כאשר דיבר אליו ה'". מה זה "ויעש כאשר דיבר אליו ה'"? אם נשאל כל אחד מאיתנו, יבוא מישהו ויגיד: תשמע, אם תלך למקום פלוני יהיה לך רק טוב, תקבל כל מה שאתה רוצה, רק תצליח, תהיה לך פרנסה, יהיה לך שפע, תהיה לך עבודה טובה, לך, לאשתך – כל אחד מאיתנו ירוץ ויעשה את זה בלי שום חשש. אז מה הגדלות של אברהם אבינו? הגדלות של אברהם אבינו היא שבסופו של דבר, "כאשר דיבר אליו ה'". "כאשר דיבר אליו ה'": מה שהוא אמר לו – את זה עשה. זו דעת תורה. כשאנחנו מסתכלים ואומרים: תראו, תנועת ש"ס שונה, תנועת דגל התורה – יש לה דבר שונה מכולם; יש לה את "כאשר דיבר אליו ה'", כאשר דיברנו אלינו מורי ההוראה שלנו, אם זה גדולי הדור, אם זה חכם שלום כהן, שכאשר אומרים לנו, אנחנו לא שואלים על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין, וזוהי גדלותנו – באחדותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת יודעים טוב מאוד מה הם עושים, והם עושים נכון כרגע. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, חשוב לו לומר כמה דברים, וגם למשולם נהרי, אז אל תתערבו. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני כשבוע פנה אליי מישהו ואמר לי: אני חייב לספר לך על איזושהי עוולה שקרתה לי. התפרסם על מכירת קרקעות חקלאיות באזור זיכרון יעקב, קרקעות חקלאיות, ולטווח הארוך יש איזשהו צפי שזה ייהפך לקרקע לבנייה. טוב. הלך, השקיע את כספו. עבר זמן, ואז המתכנן החליט לפנות לוועדה המחוזית ולשנות את הייעוד של הקרקע מקרקע לחקלאות לקרקע לבנייה, ואז מודיעים לו שהרשות הפכה את השטח הזה לשמורת טבע סגורה. כל מי שמבין, כל מי שחושב, יודע שקרקע שהייעוד שלה זה שמורת טבע – אין עליה כסף; היא לא שווה כלום. ואז הוא פונה לרשות ואומר: רגע, אבל יש לי קרקע שאני הבעלים שלה. קניתי קרקע לחקלאות, אני רוצה להמיר אותה לבנייה, ואיך יום בהיר זה נהפך לשמורת טבע? ואם כבר הפכו אותה לשמורת טבע, מישהו אמור לפצות אותי. ניזוקתי בנכסיי. ואז הרשות נותנת תשובה מאוד לקונית. היא אומרת לו: תראה, נכון, זה שלך, אבל יש לך בבעלות שמורת טבע. הוא פונה לבית המשפט, ובית המשפט אומר לו שהרשות פרסמה בשלושה עיתונים. יכולת להתנגד. הוא מבקש לראות את העיתונים; מוציאים עיתון אחד ערבי – הוא כמובן לא דובר את השפה; עוד עיתון אחד צדדי. אז אני שואל: מה המדינה רוצה? כל אדם שיש לו קרקע יצטרך כל יום לעבור על כל העיתונים? שולחים אותו לעיתון בערבית. אני חושב שהגיע הזמן – ואני מקדם הצעה בנושא הזה – שכל אדם שעושים שינוי ייעוד בקרקע שלו, זה יצטרך לבוא לידיעתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת משולם נהרי, סגן השר, ויתר על זכות הדיבור. אנחנו עוברים להצבעה. מי שמעוניין להצביע יכול לשבת. הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 62) (זכאות לתגמולים ולקצבה), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד ההצעה? מי נגדה? נא להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 62) (זכאות לתגמולים ולקצבה), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אם כן, בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ותוכן לקריאה שנייה ושלישית במסגרת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כפי שאמרתי, קיבלנו גם תוספת לסדר-היום, בהסכמה, כפי שנמסר לי, בין הקואליציה לאופוזיציה: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר צחי הנגבי את הסמכות הנתונה לשר הפנים, לפי סעיף 5(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, בנוגע לבקשה לדחיית מועד הבחירות לעיריית אלעד, הקבועות ליום כ"א בחשוון תשע"ט, 30 באוקטובר 2018. תציג את ההצעה השרה מירי רגב. בשם הממשלה אני לא יכול להציג, אז השרה תציג, ואם יהיו מעוניינים להשתתף בדיון – יש הרשמה כרגע אצל מזכירת הכנסת; אם לא – נצביע. << דובר >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר צחי הנגבי את הסמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיף 5(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, בנוגע לבקשה לדחיית מועד הבחירות לעיריית אלעד, הקבועות ליום כ"א בחשוון תשע"ט, 30 באוקטובר 2018. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה הנ"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מודה לשרת התרבות והספורט, חברת הכנסת מירי רגב, שהציגה את ההודעה. חברי הכנסת, האם יש מישהו שמעוניין להירשם לדיון? לא נמצאו כאלה. אז אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הודעת המשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 14 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכות משר הפנים אריה דרעי לשר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. הכנסת אישרה את הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. תם סדר-היום, חברי הכנסת. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ט"ו בחשוון התשע"ט, 24 באוקטובר 2018, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:52. << סיום >>