דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ד' ישיבה שע"ג הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-ושלוש של הכנסת העשרים יום רביעי, כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 562. זיהומים בבתי חולים 7 קארין אלהרר (יש עתיד): 7 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 7 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 9 איציק שמולי (המחנה הציוני): 9 565. שביתת תלמידים במעלה עירון 12 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 12 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 13 ענת ברקו (הליכוד): 14 אורי מקלב (יהדות התורה): 16 563. פתיחת הרשימות הסגורות של שמאי הבנקים למשכנתאות באמצעות קריטריונים ושקיפות 18 לאה פדידה (המחנה הציוני): 18 סגן שר האוצר יצחק כהן: 18 יצחק וקנין (ש"ס): 20 איציק שמולי (המחנה הציוני): 21 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסמכת שר הפנים לחתום על היתר עסקה), התשע"ט–2018 25 ינון אזולאי (ש"ס): 25 סגן שר הפנים משולם נהרי: 26 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) (תיקון – היעדרות בשל החלמת בן זוג לאחר תרומת איברים), התשע"ח–2018 28 ינון אזולאי (ש"ס): 29 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 29 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018 32 ענת ברקו (הליכוד): 32 שר החינוך נפתלי בנט: 35 רויטל סויד (המחנה הציוני): 36 שר החינוך נפתלי בנט: 41 הודעה אישית של חבר הכנסת אמיר אוחנה 44 אמיר אוחנה (הליכוד): 44 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת תסקיר מבחן לחיילים), התשע"ח–2018 51 ענת ברקו (הליכוד): 51 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 53 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשע"ח–2018 55 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 55 סגן שר האוצר יצחק כהן: 58 הצעת חוק הרחבת ההגדרה "חבלת שירות" לעניין תגמולים ושיקום (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018 60 עפר שלח (יש עתיד): 60 הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018 64 יאיר לפיד (יש עתיד): 64 שרת המשפטים איילת שקד: 65 יאיר לפיד (יש עתיד): 71 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד לחיילים), התשע"ח–2018 72 עמר בר-לב (המחנה הציוני): 72 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשע"ח–2017 76 אלעזר שטרן (יש עתיד): 76 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הגדלת פיקדון שחרור), התשע"ח–2018 82 סאלח סעד (המחנה הציוני): 82 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 84 הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015 96 תמר זנדברג (מרצ): 96 הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015 99 דב חנין (הרשימה המשותפת): 99 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 100 מוסי רז (מרצ): 102 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 104 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 104 הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (תיקון – ייעוד כספי עיצומים כספיים בשל הפרות בטיחות בעבודה), התשע"ח–2018 104 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 105 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (כשירות המפקח הכללי של משטרת ישראל למינוי, תקופת כהונה ומילוי מקום), התשע"ח–2018 108 ציפי לבני (המחנה הציוני): 108 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 110 ציפי לבני (המחנה הציוני): 112 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 113 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 114 הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע''ז–2016 114 מרדכי יוגב (הבית היהודי): 114 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – החרגת תוספת ותק מהכנסה), התשע"ח–2018 117 טלי פלוסקוב (כולנו): 117 הצעות לסדר-היום 120 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות גורמי החוק בתיק רצח תאיר ראדה ז"ל והפגיעה באמון הציבור במערכת 120 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 121 שרת המשפטים איילת שקד: 125 הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון), התשע"ט–2018 128 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 128 הצעה לסדר-היום 130 הכבאים מתריעים על מחסור בכוח אדם בעקבות האסון הקשה בביתר עילית 130 ינון אזולאי (ש"ס): 130 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 131 ינון אזולאי (ש"ס): 132 הצעות לסדר-היום 133 הסיכון הבריאותי החמור הנובע מהדפסה במדפסות לייזר ומכונות צילום 133 אכרם חסון (כולנו): 133 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 134 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 136 סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: 137 אברהם נגוסה (הליכוד): 139 אורן אסף חזן (הליכוד): 139 הצעות לסדר-היום 143 רוב מוחלט של ילדי הדרום אינם זוכים לחינוך לבריאות בבתי הספר 143 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 143 יעקב מרגי (ש"ס): 144 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 145 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 145 אורן אסף חזן (הליכוד): 150 אורן אסף חזן (הליכוד): 151 הצעות לסדר-היום 155 משרד החינוך החריג מרפורמת "אופק חדש" בתי ספר לחינוך מיוחד, ובכך פוגע באוכלוסייה החלשה ביותר במערכת החינוך 155 מיקי לוי (יש עתיד): 155 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 156 איציק שמולי (המחנה הציוני): 158 הצעות לסדר-היום 161 הפגנת מאות גמלאים בתל אביב נגד הקיצוץ והפגיעה בפנסיה 161 איציק שמולי (המחנה הציוני): 161 יעקב מרגי (ש"ס): 162 סגן שר האוצר יצחק כהן: 164 נחמן שי (המחנה הציוני): 172 הצעות לסדר-היום 175 דברי ראש עיריית טבריה הנבחר נגד הציבור החרדי 175 דן סידה (ש"ס): 176 אורי מקלב (יהדות התורה): 177 סגן שר הפנים משולם נהרי: 179 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ט בחשוון תשע"ט, 7 בנובמבר 2018, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו נפתח בשאילתות דחופות. אני מתכבד להזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 562, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר. נושא השאילתה: זיהומים בבתי חולים. שאלה נוספת – סעיד אלחרומי ואיציק שמולי. << שאילתה >> 562. זיהומים בבתי חולים << שאילתה >> << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, בדיון שהתקיים בתאריך 6 בנובמבר 2017 בוועדה לביקורת המדינה בנושא זיהומים בבתי חולים, נציגי משרדך אמרו כי קיימת תוכנית להוסיף 1,200 מיטות. אני מבקשת לדעת: 1. כמה מיטות אשפוז כלליות נוספו מאז, על פי פירוט למחלקות אשפוז ובית חולים? 2. לקבל דיווח על המשך ביצועה של התוכנית ותקצובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, אדוני סגן שר הבריאות. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת אלהרר, לעניין הקצאת המיטות בבתי החולים הכלליים: ב-2017, וכפי שצוין בוועדה, פורסמה תוכנית הקצאת המיטות לבתי החולים הכלליים לשנים 2017–2022. תוכנית זו כוללת 1,200 מיטות, ולא נכללות פה מיטות פסיכיאטריה, גריאטריה ושיקום, המוקצות בנפרד. הקצאת המיטות בין בתי החולים והמחלקות נקבעה לאחר מיפוי המצב הקיים, איסוף צרכים, ולאחר ניתוח שכלל את הפרמטרים הבאים: תפוסה, שינויים דמוגרפיים, היבטים קליניים, עומסים, ראייה לאומית ועוד. מתוך 1,200 מיטות הוקצו 530 מיטות לבתי החולים הממשלתיים, 439 – לבתי החולים של הכללית ו-208 – לבתי החולים הציבוריים. 23 מיטות נוספות יוקצו בהמשך. סיווג המיטות כולל מיטות למחלקות טיפול נמרץ – 128, אונקולוגיה והמטו-אונקולוגיה – 114; נשים ויולדות – 101; כירורגיה – 181; ילדים – 89; נוירולוגיה – 75; פנימיות ונלווֹתיהן: אורתופדיה, אורולוגיה, אף אוזן גרון וכדומה – 418; מחלקות אחרות שטרם הוקצו – 94. נציין כי בהמשך לפרסום התוכנית נשלחו במהלך יולי 2017 מכתבי הקצאה לבתי החולים, והם נדרשו להציג שלבי התארגנות ליישום. המשרד עוקב אחר פתיחת המיטות בהלימה לתוכנית ואחר רישומן בתעודת הרישום של בית החולים, בכפוף לאיוש התקנים בגינן. לעניין התוכנית למניעת זיהומים, חטיבת הרפואה במשרד מובילה את התוכנית זו השנה השלישית. התוכנית, המתוקצבת ב-35 מיליון שקלים לשנת 2018, כוללת בשנה זו: 1. מודל תמרוץ המשפה את בתי החולים על סמך עמידתם במדדי איכות מקצועיים שנקבעו בשיתוף עם היחידה הארצית למניעת זיהומים – 24 מיליון שקלים; 2. תמיכה בבתי חולים ברכש ציוד, מכשור ואמצעים להפחתת הזיהומים – 6 מיליון שקלים; 3. מערכת מחשוב לדיווח ועיבוד נתוני זיהומים, הכשרות צוותים וכנסים מקצועיים, בקרות וקמפיין ציבורי – 5 מיליון שקלים. במקביל, נעשית עבודת מטה על חוזר ניקוי וחיטוי בבתי החולים, והוא עתיד להתפרסם עד סוף השנה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת קארין אלהרר, ואז נשמע שאלות נוספות של חברי כנסת. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. נציג משרדך בוועדה הודיע שיוקצו 50 מיליון שקלים כל שנה לעניין התוכנית לטיפול בזיהומים, שלוש שנים. אני לא כל כך מבינה מהנתונים שמסרת – לטעמי זה פשוט לא מתיישב עם הנתון. ובעקבות יישומה של התוכנית, האם בדקתם מה ההשפעה לעניין הדבקות או מיתה בעקבות זיהומים בבתי החולים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, ידוע הצורך בבית חולים נוסף בנגב. הממשלה הכירה בצורך הזה וקידמה את הנושא. בתקופה האחרונה אנחנו שומעים שיש עיכובים מסוימים בתהליך. אשמח מאוד אם תעדכן אותי, וגם את תושבי הנגב, בהתקדמות הנושא הזה, בגלל הצורך הדחוף בהקמת בית חולים נוסף בנגב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני. ואז נשמע את ההתייחסות של סגן שר הבריאות. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, ראשית, לגבי העניין של הזיהומים, האתגר הזה, אני חושב שמגיעה לך מילה טובה. גם נעשות פעולות נמרצות בתוך המערכת. בהמשך לתשובה המפורטת שלך צריך להזכיר גם את הקרן למיזמים לאומיים, שאתה נתת לה אור ירוק להיכנס לבתי החולים, לעשות פיילוט מוצלח בגליל ובתל השומר. ברור שיש היבטים של תוספת מיטות ותשתיות וציוד, כפי שאתה פירטת, אבל הפיילוט היה מוצלח, והוא עשה גם שינוי בהתנהגות של הצוותים הרפואיים. שאלתי היא: האם יש כוונה לקחת את הפיילוט המוצלח בגליל ובתל השומר ולהרחיב את זה לכל הארץ? ושאלה נוספת, ברשותך, לגבי ההתפרצות של החצבת: בעצם, לפני כחודשיים פרסם ארגון הבריאות העולמי, בחודש אוגוסט, כי יש התפרצות חמורה באירופה. המדינה המובילה הייתה אוקראינה, עם 23,000 מקרים. מה הועילו חכמים בתקנתם אם מצד אחד קוראים לציבור להתחסן מפני החצבת, ומצד שני מאפשרים את המשך התיירות הרפואית מאותן מדינות שהן מוכות באותה המחלה? תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמולי. בבקשה, סגן שר הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קארין, אנחנו בודקים את ההשפעה של כל מה שעשינו – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כמה מהכסף באמת הגיע – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא שמעתי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כמה העברת? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כמה כסף באמת הגיע וכמה העברתם? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> מה שאמרתי, ציינתי בשאילתה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה שעמדת השר להעביר כסף – זה מבורך ונכון, אבל כמה מזה התממש? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אז אמרתי, את זה אנחנו בודקים כל הזמן, לראות איפה בדיוק זה עומד. לשאלתך, אם את רוצה, אני אבדוק; תעמדי איתי בקשר, אני אבדוק כמה בדיוק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אשמח. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי, אני רוצה להגיד ככה: בבאר שבע בית החולים מתקדם, מתקדם מאוד. פה ושם יש ויכוחים, אבל בסך הכול – בית החולים יהיה על שם הנשיא לשעבר שמעון פרס, ואנחנו הולכים, זה מתקדם. כידוע לך, בית חולים לא נבנה ביום אחד, זה לוקח כמה שנים, אבל בסך הכול הולך להיות בית חולים נוסף בבאר שבע. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לו"ז מסוים? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> יש מקום מסוים, מקום יש כבר, יש תוכנית, עובדים על הכול. נכון, פה ושם יש עיכובים, אבל לא עיכובים שמעכבים את הפרויקט. שמולי, אני דורש קודם כול מיטות נוספות בכלל. אני חושב שזה לא מספיק, זה ברור. יש לי פגישה עם שר האוצר בשבוע הבא, לדרוש גם מיטות, גם ציוד אלקטרוני – גם MRI ו-PET-CT – וכל הדברים האלה בבתי החולים. בהמשך אעדכן את הכנסת. בקשר לחצבת אני רוצה להגיד דבר. אני אאריך אולי כמה דקות, ברשותכם. יש שלושה מוקדים בעייתיים בחצבת. יש שלושה מוקדים של הבעיה של החצבת: א. הערבים – יש מגזר ערבי שלא מתחסן; ב. חרדים מסוימים – המגזר החרדי כן מתחסן אבל יש מגזרים שלא מתחסנים; ג. תושבי חו"ל שנמצאים כאן ואנחנו לא יודעים עליהם. משרד הבריאות עשה בימים האחרונים מבצעים גדולים מאוד. ייעדנו כמה מקומות שצריך לחזק בהם את החיסונים ושלחנו צוותים נוספים בכל השבוע האחרון וחיסנו המון; אני לא יכול להגיד פרטים כמה, אבל המון – תורים גדולים. הגברנו את זה גם במגזר החרדי; הבאנו אחיות מיוחדות שיתאימו לאוכלוסייה. אני יכול להגיד שהמצב בזה טוב. לגבי חוצניקים, אז בלי להיכנס לתיירות מרפא או לא, זה לא משנה הרבה כי אנחנו באמת בודקים היום – או הולכים לבדוק – על כל מי שצריך לקבל תיאום מחוץ-לארץ, אם הוא מודבק או לא מודבק וכל הדברים האלה. אבל בעיקרון, יש לנו בעיה עם חוצניקים. אגב, גם במגזר החרדי וגם במגזרים אחרים אנחנו עושים כל מיני דברים עכשיו, לגבי ישיבות ובעוד מקומות. בימים האחרונים, אם שמת לב – אני מניח שדבר ראשון אתם קוראים את עיתון המודיע בבוקר, לראות בדיוק אם יש בשבילכם פרנסה; תראה שם שהרבנים בימים האחרונים קוראים לציבור, כולל העדה החרדית, לצאת להתחסן. זה צעד גדול, ואני מקווה שבסך הכול אנחנו נוריד את החצבת. אני חייב לציין – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> אתם מתכוונים להמשיך את זה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. רגע. אני חייב לציין שיש לנו עידוד בימים האחרונים: כשאנחנו עוקבים כל יום לגבי החצבת, לגבי נדבקים חדשים, יש ירידה, אז זו בשורה טובה. אני לא יודע כמה משמעות יש לזה; נראה בהמשך אם זה ימשיך ככה. בימים האחרונים יש ירידה בנדבקים חדשים. יש עלייה קצת בחצבת אבל יש ירידה בנדבקים חדשים. החיסונים בארץ היו טובים. אנשים התחסנו. אם לא המוקדים האלה, לא הייתה שום בעיה. עכשיו אנחנו מטפלים גם במוקדים האלה, ואני לא רוצה להכניס כרגע לכנסת דיון, שיהיה לדעתי די סוער, מה עושים עם אלו שלא רוצים להתחסן. לי יש עמדה. אני לא רוצה להביע את עמדתי כרגע, אבל ברור שאנחנו נצטרך לעשות דיון מעמיק, רציני, עם ויכוחים. אני יודע שיש ויכוחים, אבל נצטרך להחליט פעם אחת ולתמיד מה עושים עם זה. זה מטריד, זו בעיה, ונצטרך לטפל בזה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן על תשובתו. אני מתכבד להזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש להשיב על שאילתה דחופה מס' 565, מאת חבר הכנסת יוסף ג'בארין. נושא השאילתה: שביתת תלמידים במעלה עירון. ענת ברקו תשאל שאלה נוספת. בבקשה, אדוני, אתה יכול לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 565. שביתת תלמידים במעלה עירון << שאילתה >> << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד סגן השר, כ-1,500 תלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים במועצה המקומית מעלה עירון שובתים זה יותר משבועיים – מחר בעצם מתחילים שבוע רביעי, זה כבר שלושה שבועות – במחאה על ביטול מימון הנסיעות לבתי הספר למרות התנאים הגיאוגרפיים הייחודיים שם. רצוני לשאול: מה משרדך עושה על מנת לסיים את השביתה ולמנוע גרימת נזקים נוספים וחמורים לתלמידים ולמשפחותיהם? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן שר החינוך. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת השואל יוסף ג'בארין, ברשותך. המשרד מתקצב הסעות בהתאם לקריטריונים שקבועים בעניין, שמתייחסים למרחק ביתו של התלמיד מהמוסד החינוכי. ביישובי המועצה המקומית מעלה עירון מוסדות החינוך קרובים באופן יחסי לבתי התלמידים, קרי, הם מצויים מתחת לקריטריון של שלושה קילומטר, ועל כן המשרד לא משתתף במימון ההסעות המבוקשות. בשנים עברו הרשות הסיעה על חשבונה את התלמידים למוסדות החינוך העל-יסודיים, למקיף מושריפה ולמקיף הכפר סאלם. בשנת הלימודים הנוכחית הרשות נמצאת בגירעון כלכלי קשה והיא איננה יכולה לממן את ההסעות. הבקשה להשתתפות בתקצוב ההסעות הועברה לבדיקתה של ועדת ההסעות העליונה במשרד, והוועדה החליטה לקיים ביקור וסיור ביישוב כדי להגיע להחלטה בנדון. הסיור מתוכנן להיות בשבוע הבא. אני מבקש גם לציין שהרשות נמצאת בקשר ישיר עם משרד הפנים במטרה למצוא מענה חלופי, קרי הוספת קווי תחבורה למען תלמידי היישוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר החינוך. שאלה נוספת לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. גם חברת הכנסת ענת ברקו וחבר הכנסת אורי מקלב ביקשו לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, סגן השר, אני מדבר על 1,500 תלמידים. הסיור ייערך בשבוע הבא; אחר כך – עוד ישיבה. זה יכול להימשך עוד כמה שבועות. בינתיים התלמידים נמצאים בבית ולא לומדים. הבחינות של סוף הסמסטר הראשון מתקרבות. אני מצפה ליותר רגישות לנזק שנגרם לתלמידים וליותר מעורבות אקטיבית כדי לפתור את העניין. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ג'בארין. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני לא הייתי במליאה בזמן שחבר הכנסת האלוף במילואים אלעזר שטרן תקף בגסות רוח את השרה תת-אלוף במילואים מירי רגב, אבל כסגן-אלוף במילואים אני חייבת להתייחס לעניין הזה, כי האמירה שכל אישה בצבא לא יכולה להתקדם, או בכלל, אישה לא יכולה להתקדם אלא אם כן היא – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת ענת ברקו, לא מקובל לעשות את זה בשאילתות. בהצעת חוק תעלי. שאילתה זאת שאלה לשר, או לסגן שר, במקרה הזה, שעולה, עם כל החשיבות של הנושא. אני האחרון לזלזל, אבל לא מקובל לעשות את זה. אנחנו נגמור את מוסד השאילתות אם זה מה שיהיה פה. אז אנא ממך, אם יש לך שאלה לסגן שר החינוך, תשאלי אותו. אם אין, אז בואו נעבור – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> היא מבקשת להסיע את חבר הכנסת שטרן לאיזשהו מקום, כנראה, במסגרת ההסעות. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני חושבת שיש כאן אלמנטים של חינוך, שבטח סגן שר החינוך יכול היה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז מה השאלה? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אנחנו מדברים גם על מישהו שהיה קצין חינוך ראשי בצה"ל, ראש אכ"א, ועל כך שהוא מטיח בה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז מה השאלה לסגן שר החינוך? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אפשר לחנך חברי כנסת שלא יודעים להתייחס לנשים, שחושבים שנשים משתמשות בנשיות שלהן כדי להתקדם, בגישה סקסיסטית, מפלה, שוביניסטית, גם אנשים שבאים מתוך הצבא? כדאי שאנשים כאלה יעשו את מבחן הבת: איך היו רוצים שיתייחסו לבנות שלהם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לי תשובה בשבילך. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך זה, אני חושבת שגם סגן שר החינוך יכול לענות לנו איך אנחנו מתגברים – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לי תשובה בשבילך. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על הצביעות של כל הסיעה שלו, שנותנת גיבוי להתנהלות כל כך מגעילה ובוטה כלפי שרה בישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> וההתנצלות שלו צריכה להיות מעל דוכן הכנסת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זהו, מספיק. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> חברת הכנסת ברקו, ביקשו ממך יפה לא לשאת נאום עכשיו. זה לא בסדר. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, מעל דוכן הכנסת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה לא נוגע לסגן שר החינוך. כשאנחנו נשים לב גם למה שקורה בתוך הסיעה של כל אחד מאיתנו, זה מאוד יעזור. בבקשה, חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, אנחנו כבר נמצאים די בתחילה, או כבר עמוק בתוך שנת הלימודים תשע"ט. בכל תשע"ח לא קיבלו סטודנטיות, במיוחד מהמוכר שאינו רשמי, שביקשו להשתלב בתוך הפרויקט של הלוואות מותנות – הלוואות מותנות ניתנות לסטודנטיות להשתתפות בשכר לימוד, ובתנאי שאחר כך הן משתלבות בתוך מערך החינוך. בתשע"ח, אותן סטודנטיות שהגישו בקשות – ומדובר בסטודנטיות שקשה להן מאוד להתמודד עם שכר הלימוד הגבוה, שבאות גם ממשפחות ברוכות ילדים וגם ממשפחות עם הכנסה נמוכה – לא קיבלו שום מענה. התשובה שניתנת היא שהמשרה לא מאוישת בעקבות בעיות אישיות כאלה ואחרות. האם אתה מודע לדבר הזה, והאם יש איזו בשורה לאותן סטודנטיות של תשע"ח, ומה לעשות עם סטודנטיות של תשע"ט שלא יודעות אם למלא טפסים או לא למלא טפסים לבקשה להלוואות מותנות בשכר לימוד? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן שר החינוך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ג'בארין דיבר על הרגישות באותו מצב קשה שבו נמצאים שם, במועצה במעלה עירון. אני רוצה לומר שבסופו של דבר המשרד צריך לעבוד לפי איזשהו קריטריון, והקריטריון קובע – אני מקריא מתוך מה שכתוב בחוזר מנכ"ל, שקובע: המרחק בין מקום המגורים לבית הספר הקרוב ביותר המצדיק השתתפות בהוצאות ההסעה הוא כדלהלן: תלמידים מגן חובה ועד כיתה ד' ועד בכלל – מ-2 קילומטר ומעלה זכאים להסעה; תלמידים מכיתה ה' ומעלה – מ-3 קילומטר ומעלה. אני בטוח שאתה תסכים איתי שברחבי הארץ יש עוד בתי ספר ויש תלמידים שצריכים ללכת 3 קילומטר כאלה כדי להגיע לבית ספר, בפרט ברשתות שמוגדרות כבתי ספר על-אזוריים, ולא חייבים לפי החוק לבנות בכל שכונה ושכונה; אולי בשכונות יותר מבוססות כן. אז הבעיה הזאת קיימת בכלל, אבל המשרד – יש לו תקציב לפי הפרמטרים שאמרתי עכשיו. בכל זאת, כמו שאתה הגדרת את זה ואחרים הגדירו את זה, המשרד החליט לעשות בדיקה נוספת, להיות בשטח וגם לראות איך זה נראה. הסיור הזה יתקיים בשבוע הבא. אני יוצא מתוך הנחה שגם אתה מסכים שאלה שצריכים לעשות את הסיור – יש להם עבודה גם היום וגם אתמול וגם שלשום. בסדר העבודה שהם צריכים – הם מטפלים בדברים חשובים, גם אתמול, גם שלשום וגם היום – הם יהיו בשבוע הבא בסיור. חברת הכנסת ברקו, צר לי מאוד לאכזב ולומר שמשרד החינוך אחראי לחינוך מגיל שלוש – לאחרונה הגיל ירד – ועד גיל 18. קורה שיש תמיכות ותגמולים לכאלה שהם מעל גיל 18, אבל לא שמעתי שהמשרד יכול לטפל בנושא החינוך של אנשים בגירים או אנשים שכבר עזבו את הצבא – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – בגיל מאוד קטן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – אלופים בצבא וכדומה. אז תמצאי את הדרך לטפל בסוגיה הזאת לא באמצעות משרד החינוך. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לרב מקלב, אני חייב לומר שאני לא מכיר את פרטי הנושא כדי לענות עכשיו, אבל אני אבדוק ואני אחזיר לך תשובה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר החינוך מאיר פרוש. אני מזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן להשיב על שאילתה דחופה מס' 563, מאת חברת הכנסת לאה פדידה. הנושא: פתיחת הרשימות הסגורות של שמאי הבנקים למשכנתאות באמצעות קריטריונים ושקיפות. חבר הכנסת יצחק וקנין שאל שאילתה דומה, לכן כבר רשום לי שהוא ישאל שאלה נוספת בשאילתה הזאת. גם חבר הכנסת איציק שמולי יוכל לשאול שאלה נוספת. בבקשה, חברת הכנסת לאה פדידה, נא לקרוא את השאילתה. << שאילתה >> 563. פתיחת הרשימות הסגורות של שמאי הבנקים למשכנתאות באמצעות קריטריונים ושקיפות << שאילתה >> << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> בישראל רשומים כ-1,800 שמאי מקרקעין מוסמכים. על פי פרסומים, רק 200 מוצעים על ידי כל הבנקים בארץ להערכות שווי לקבלת משכנתה. בנק ישראל יפרסם בקרוב נהלים לקבלת משכנתה מהבנקים ולהערכת שווי הנכס. ברצוני לשאול: 1. מהם הקריטריונים לבחירת השמאים? 2. מדוע אין באפשרותם של נוטלי המשכנתאות לבחור בכל שמאי מקרקעין מוסמך שיחפצו בו? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. חברת הכנסת לאה פדידה, בעניין פתיחת הרשומות הסגורות של שמאי הבנקים למשכנתאות באמצעות קריטריונים ושקיפות – אכן? << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בעת נטילת משכנתה נדרש הלקוח להציג לבנק הערכת שמאות לשווי הנכס, ועל פיה נקבע, בין היתר, יחס המימון של ההלוואה. לאור העובדה שמטרת השמאות היא לאפשר לבנק להסתמך על הנכס כבטוחה – להבדיל משמאות פרטית, שרשאי רוכש הדירה לבקש מכל שמאי מקרקעין מוסמך ואשר מטרתה לסייע לרוכש הדירה בעסקת רכישת הדירה – הקריטריונים לבחירת השמאים נקבעים על ידי הבנקים, והפיקוח על הבנקים אינו מתערב בכך. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אין פרסום קריטריונים, כבודו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא לא מתערב. הקריטריונים – הבנקים קובעים אותם. לאחרונה נקט הפיקוח על הבנקים צעדים להקלה ולשיפור תהליכי נטילה ופירעון של משכנתאות, ובכלל זה הליכי השמאות. הוא פרסם טיוטת תיקונים להוראה בנושא הלוואות לדיור. בהתאם לתיקון המוצע, הפניית הלקוח לשמאות תתבצע כבר בשלב האישור העקרוני, ב-pre-ruling, דהיינו בראשית תהליך בקשת ההלוואה, לפני חתימת הסכם ההלוואה מול הבנק הספציפי. בהפניה לביצוע שמאות תפורט רשימת השמאים המועסקים על ידי הבנק והמתמחים באזור הגיאוגרפי שבו מצוי הנכס. כך יכול הלקוח להיעזר בשירותיו המקצועיים של שמאי לצורך הערכת נכס כבר בשלבים המוקדמים של רכישת הנכס ויתאפשר לו לבחור שמאי מתוך רשימה זו. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> לא עונה על השאלה בכלל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בנוסף, נקבע בתיקון המוצע כי בנק יהיה חייב לאפשר ללווה לעשות שימוש בהערכת נכס שניתנה על ידי שמאי שאליו הופנה הלקוח על ידי בנק אחר, ובלבד שלא חלפו 90 ימים ממועד הערכת הנכס, למעט במצבים מיוחדים שיוגדרו כעילה לסירוב סביר. באופן זה השמאות לא תהיה גורם המגביל את הלקוח לנהל משא ומתן על תנאי ההלוואה עם כמה בנקים בו בזמן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת לאה פדידה. לאחר מכן – חברי הכנסת יצחק וקנין, שכמו שאמרתי, הוא בעל שאילתה דומה, ואיציק שמולי. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, אני חייבת להגיד שאני שמעתי בקשב רב, וזה אפילו לא ענה – או לא התקרב לענות – על אחת משתי השאלות. בפועל, יש 200 שמאים בכל הארץ. אם אני שמאית אני לא יודעת איך אני יכולה להגיע לרשימה הזאת, אם יש מכרז, אם יש קריטריונים. ציין כבוד סגן השר שבעצם זה מה שקובע את אחוז ההלוואה והריבית שהבנק לוקח, אז איך אנחנו מגינים על אותו אזרח שאותו שמאי לא יהיה מוטה לטובת הבנק, ואותו אזרח יקבל בעצם הלוואה בתנאים גרועים יותר, בריבית גבוהה יותר, ויצטרך לעשות כך? השאלה הנוספת שלי: מדוע אתם לא עושים רשימה שקופה, מהם התנאים שבהם אני או כל שמאי אחר יכולים להתקבל כשמאי מוסמך לבנק? ולמה לא לפתוח את השוק? 200 שמאים בכל הארץ זה מעין קרטל, כבוד סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גילדה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת פדידה. חבר הכנסת יצחק וקנין, בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, דרך אגב, התקיים דיון בנושא הזה לפני כשנה, בדיוק בהתאם לשאילתה שהציגה חברת הכנסת לאה פדידה. זוכרני שזה היה בוועדת כספים – או כלכלה, אבל אני חושב כספים – והעלינו את הנושא הזה במלוא החומרה שלו. דובר פה על איזה מועדון סגור. הרי שווי הנכס נקבע על פי שמאות. כאשר יש לבנקים את אותם 200, שהם הקבועים שמבצעים את השמאות, ודאי זה לוקח את – מי שרוצה לקבל משכנתה או לדעת את שווי הנכס באמת, הוא לא יכול. לא פעם ולא פעמיים אני הבאתי שמאים לנושא של דירות של עמידר, ובדרך כלל השמאים של עמידר מגביהים את שווי הנכס גבוה מאוד, כדי שאותו דייר, שגר שם שנים, ישלם הרבה כסף בגין הנכס. כשלוקחים שמאי אחר, פרטי, הוא נותן את השווי האמיתי של הנכס, ואני אומר את זה באחריות. לעשרות אנשים ביצעתי את הדבר הזה. לצערי הרב, יש פה מועדון סגור, שהבנקים לא נותנים. מי שהיה צריך לטפל בזה זה המפקח על הבנקים. הוא היה צריך לקבוע איזה קריטריון ששמאות היא שמאות: הבנק יכול להביא שמאי והלקוח יכול להביא שמאי. במקרים שאני לוקח משכנתה ועל פי זה נקבע גובה המענק או ההלוואה שאני מקבל מהבנק – חייבים לעשות את הדבר הזה פתוח, כמו בכל המגזרים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת וקנין. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני, ואז נשמע את סגן שר האוצר. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אל דאגה, על הגמלאים אנחנו נדבר אחר הצוהריים, אז אני לא אטריח אותך עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בסדר. תנוח דעתך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> היא לא, אבל רציתי לשאול אותך לגבי הנתונים על יעד הגירעון, שפורסמו, למיטב ידיעתי, רק אתמול. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה קשור לשאילתה? << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה לא קשור לנושא השאילתה אבל זה דבר לגיטימי. אתה יותר זמן ממני בבית הזה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בכבוד. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בעצם, עד כמה הנתון הזה הפתיע אתכם? מה אתם מתכוונים לעשות כדי להתמודד עם אותו בור עצום שנוצר כרגע בתקציב? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בור עצום. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> וזה עוד לפני שדיברנו – אני מנצל את העובדה ששר הרווחה נמצא כאן – על המחלוקת מול הביטוח הלאומי. אתם הודעתם כבר שבכוונתכם לבצע קיצוץ של 27 מיליארד שקל היה והדרישה של הביטוח לאומי תעמוד בעינה. איך הצלחתם להביא לידי מצב שגם יש גירעון עצום, וגם בצד החברתי – אין איזה שינוי כיוון טוטלי בתמונת המצב החברתי מבחינת שיעורי העוני והפערים החברתיים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמולי. בבקשה, סגן שר האוצר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני אענה ללאה ולאיציק וקנין. אכן, אתם אומרים דברים שיש בהם טעם וצריכים לעשות עוד איזושהי ערכאת ערעור או לפתוח את הגילדה – "גילדה" במירכאות, כן – לא נחה דעתי מהתשובה של בנק ישראל. חייבים לעשות פה משהו, מכיוון שאתם צודקים: לא יכול להיות – הוא בניגוד עניינים, אותו שמאי נמצא בניגוד עניינים. הוא צריך להביא את ערך השווי לבנק, כשהבנק, כפי שאת אומרת, קובע על פי זה את גובה ההלוואה ואת הריבית. יש בתוך הדברים שלך דברי טעם ואנחנו צריכים לשקול את זה, מה עושים. בכלל, אני לא אוהב גילדות. אני לא אוהב דברים סגורים. היה בזמנו את מוסכי הבית של חברות הביטוח. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מכרז – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא יודע, ניתן לבנק ישראל. יש שם מפקחת מצוינת. באמת מצוינת, עושה עבודה נהדרת. נידרש לזה ונגיד לה שתביא פתרונות. אזרח צריך להרגיש בנוח, במיוחד שהוא צריך לשלם את זה 30 שנה, 20 שנה – לפחות שידע שהוא קיבל את השמאות הנכונה והמקצועית. איפה איציק? לגבי השאלה של איציק שמולי, שלא קשורה בכלל לעניין המשכנתאות ולא לעניין השמאים – איציק – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – עניין של שמאות לא נכונה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה לא שמאות. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> הערכה, הערכה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הערכה, נכון, נכון. במרס שינו את הערכת הגבייה מ-307 ל-309, הגדילו את זה. זו כבר, לדעתי, הייתה הערכה מוגזמת מדי ומוקדמת מדי. דבר שני, הגירעון שנמדד, מה שראית, מה שקראת בתקשורת, 12 חודש מאוקטובר 2017 לאוקטובר 2018, כאשר באוקטובר 2017 הייתה עדנה – ולא ראיתי אותך כשהייתה עדנה של 12 מיליארד עודף, כן? לא יצאת פה לברך את העושים במלאכה. ברוך השם, זה הלך להורדת החוב, כך שאנחנו נמצאים בנתוני מקרו, ברוך השם, מרשימים. יחס החוב–תוצר הוא 60%, והרבה מדינות, הרבה כלכלות בעולם היו מתקנאות בנתון הזה. האבטלה חיכוכית – תעסוקה מלאה. החוב הולך ויורד. הצמיחה תגיע, בעזרת השם, ל-3.6. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> הגירעון לא מטריד אותך? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מטריד אותי בגבול הסבירות, לא הפניקה שאתם עושים. מה, כשהיו 30 ו-20 ו-12מיליארד עודף לא באתם עם זרי פרחים. אז בסדר, יש מחזוריות. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – לא ראינו – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מאוד מטריד אותי. זה התפקיד שלנו – להיות מוטרדים, להיות מודאגים, אבל לא סתם כל הזמן לתת הצהרות שהן לא, ממש לא, מחוברות למציאות. כי כלכלת ישראל, ברוך השם, ברוך השם, חזקה ויציבה, ובוא נתפלל שהיא תמשיך להיות ככה, עם צעדים נכונים שעושה שר האוצר משה כחלון, ושילכו מחיל לחיל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר האוצר. אשרי איש דואג תמיד, כפי שנאמר. אנחנו, חברי הכנסת, סיימנו עם שאילתות דחופות. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסמכת שר הפנים לחתום על היתר עסקה), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5713/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לחקיקה. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסמכת שר הפנים לחתום על היתר עסקה), התשע"ט–2018. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה ותמיכת הממשלה. לכן, חבר הכנסת ינון אזולאי ינמק את ההצעה מן המיקרופון באולם. הנמקה מן המקום, מה שנקרא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, ראשית, אתמול רק קמנו מהשבעה על מור אבי, ואני רוצה בהזדמנות זו גם להודות לכל המנחמים שבאו, שטילפנו, שרצו, שהשתתפו בלוויה, בניחומים, ועל כך תודה רבה. בנוהג העולם שיום אחרי השבעה פותחים בעצם את הצוואה וקוראים. אבא שלי לא השאיר לנו צוואה כתובה, אבל הוא השאיר לנו צוואה חרותה. הצוואה החרותה היא בנשמה, היא בעשייה, במעשי החסד שלו לזולת, באכפתיות. על כן, כבר היום, ברוך השם, זכיתי ואני ממשיך בדרכו, ויובאו, בעזרת השם, שתי הצעות חוק: הראשונה מביניהן היא הצעת חוק לנשמה – הצעת חוק שעכשיו אנחנו מביאים, פקודת העיריות, על האפשרות ששר הפנים יוכל לחתום על היתר עסקה, שהעיריות יוכלו להמשיך באותו מצב, בלי שינוי, לגבות או לעשות את העסקים שלהן עם בעלי העסקים עם הריביות, אבל שיהיה מותר לכל אחד לעשות את זה, גם למי ששומר את ההלכה. לפני כ-200 שנה היה רבי עקיבא איגר, ובתקופה שלו היה אדם שמלווה בריבית. כאשר הוא נפטר מהעולם באו ורצו לקוברו וחברת קדישא אמרה שהם אינם מוכנים לקבור אותו במחיר הרגיל אלא שילשו את המחיר. כאשר הלכו לבית המשפט לעתור בפני ההחלטה הזו, בית המשפט שמע את הצד, השופט שמע, וביקש לשמוע את חברת קדישא, למה הסכימו. חברת קדישא אמרו שמי שייצג אותם זה רבי עקיבא איגר. רבי עקיבא איגר בא ואמר לשופט: בדרך כלל נוהג העולם שקוברים ולאחר מכן יש תחיית המתים ואדם קם, אבל אצלנו בתורה כתוב שאדם שמלווה בריבית אז בעצם הוא לא יקום בתחיית המתים. הוא לוקח חלקה לכל הזמן. אם כך, הוא צריך לשלם יותר. כל השאר זה רק בגדר שכירות. אבל גם חז"ל עשו לכל דבר תקנה. ידעו שיש דברים שהציבור אינו יכול לעמוד בהם אז עשו היתר עסקה, ובהיתר העסקה מותר להלוות בריבית בדבר שהוא בעסקה, שיש בו רווח והפסד, ואז בעצם זה הופך את האדם להיות שותף. החוק הזה בא לתקן: שר הפנים יוכל לעשות – על מנת שגם ציבור שהוא שומר תורה ומצוות יוכל להיכנס לתוך העיריות ויוכל גם הוא להשתמש בשירותים של העיריות וגם לעשות עסקאות. בעסקאות האלה כולם יוכלו ליהנות. תהיה תחרות בריאה למשק, וזה יעזור גם לשאר הציבור, וגם תהיה בתחרות הוזלת המחירים. לכן, אני מודה גם לשר הפנים הרב אריה דרעי, שקידם את ההצעה הזו, לכל חברי הכנסת, ואני מבקש לתמוך – ולחבר הכנסת מיקי זוהר, שעזר לי מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. ודאי שאנחנו חוזרים ומנחמים את המשפחה שלכם במות האבא דוד. אנחנו מזמינים את סגן שר הפנים חבר הכנסת משולם נהרי לעלות לדוכן להשיב על הצעת החוק. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להביע את תנחומיי הכנים לחבר הכנסת ינון אזולאי ולכל המשפחה על הילקחו בטרם עת של חברנו השר דוד אזולאי, ועוד נדבר רבות על כך. הצעת החוק מבקשת להוסיף בפקודת העיריות ובפקודת המועצות המקומיות הוראה המסמיכה את שר הפנים לחתום בשם העירייה ולאשר היתר עסקה – זה מוגדר, על פי הצעת החוק, כחוזה שנכרת בין הרשויות ובין צדדים נוספים שעניינם להימנע מאיסור ריבית לפי ההלכה – שיפורסם ברשומות בשם כל הרשויות המקומיות בישראל. על פי דברי ההסבר, חלק ניכר מאזרחי המדינה מבצעים התקשרויות מול השלטון המקומי, הן כספקים והן כנישומים, אלא שבשונה מהנהוג בתחום הבנקאות, רשויות רבות אינן חתומות על היתר עסקה. משמעות הדבר מבחינה הלכתית היא שאדם החייב כסף לרשות מקומית, או ספק שהרשות חייבת לו תשלום, עובר לדעת מרבית הפוסקים על איסור הלוואה בריבית. הדבר בעייתי משתי בחינות: למידע בדבר קיומו של היתר עסקה חשיבות הן לנישום שומר מצוות המחויב בתשלום הריבית וכן לספק שומר המצוות המעוניין לקבל את כספו מהרשות בלי חשש הלכתי. כיום אין כל הוראה המחייבת את הרשויות המקומיות לחתום על היתר עסקה, והרשויות עצמן הן אשר מחליטות אם לחתום על ההסכם או לאו. ואכן, ככל הידוע, ישנן כמה עשרות רשויות מקומיות החתומות על היתר כאמור. בתוך כך יצוין כי בנק ישראל ומשרד האוצר, בשם כלל משרדי הממשלה, חתומים על היתר עסקה, וככל שעלה בידינו לברר – אף כלל הבנקים בישראל. לטעמנו, מדובר בהחלטה שבמדיניות, אך יחד עם זאת נבקש לציין את הנקודות הבאות: הגם שמדברי ההסבר עולה כי כוונת ההצעה היא כי שר הפנים יחתום על היתר עסקה אחיד, אם לא יחיד, עבור כלל הרשויות המקומיות, הרי נוסח הצעת החוק אינו מחייב זאת, בקובעו כי שר הפנים יחתום בשם עירייה ולא בשם כלל הרשויות המקומיות על היתר העסקה. חבר הכנסת ינון, ההערה הזאת חשובה מאוד, כי מה שאתה מבקש בהצעת החוק משר הפנים הוא שיחתום בשם עירייה ולא בשם כלל העיריות. לפיכך, לכאורה שר הפנים לא יוכל לחתום בשם עירייה אלא ככל שהעירייה הספציפית תבקש ממנו. נוסיף ונציין כי כיום אין הוראה המקנה לשר הפנים סמכות לחתום על כל התחייבות או התקשרות, או לבצע מעשה בשם הרשות המקומית מבלי שהוטל על הרשות עצמה לבצעו, ובהיבט זה הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדר ייחודי. כמו כן, נכון לציין כי ישנן כמה גרסאות ודרישות העונות להגדרת היתר עסקה כמובא בהצעת ההחלטה, כך שניתן יהיה לטעון הן בדבר עצם האישור והן בדבר נוסחו ושינוי הנוסח בין רשות מקומית לחברתה. בהמשך לכך, ראוי לקבוע זאת כסמכות שבחובה לשנות את לשון ההצעה כך שהכוונה המובאת בהצעת החוק תישמר, ולקבוע כי שר הפנים יחתום על היתר עסקה אחד עבור כלל הרשויות, ואף לקבוע את נוסחו. לאור האמור, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בתיקון המוצע לחוק בקריאה טרומית, כפוף להסכמת משרד הפנים ומשרד המשפטים. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הפנים חבר הכנסת משולם נהרי. אם אין מישהו שמתנגד, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסמכת שר הפנים לחתום על היתר עסקה), התשע"ט–2018. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסמכת שר הפנים לחתום על היתר עסקה), התשע"ט–2018, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 27 בעד, אין מתנגדים. יש נמנע אחד. אני מודיע שחבר הכנסת מאיר כהן גם ביקש להצביע בעד החוק. << קריאה >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << קריאה >> לא נקלטה ההצבעה שלי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא נקלטה הצבעתך – אז גם סגן השר משולם נהרי התכוון, ודאי, לתמוך, כפי שגם הודיע מעל הדוכן. אנחנו לא נשנה את תוצאות ההצבעה. הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) – סליחה, לא אמרתי שההצעה ודאי תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) (תיקון – היעדרות בשל החלמת בן זוג לאחר תרומת איברים), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5634/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) (תיקון – היעדרות בשל החלמת בן זוג לאחר תרומת איברים), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת. גם כאן הנמקה מן המקום, כי יש תמיכת ממשלה, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, ראשית, תודה רבה על תמיכתכם בהצעה הראשונה. אני שוב עומד פה וזוכה להמשיך, כמו שאמרתי בהתחלה, לקיים את צוואתו החרותה – ועכשיו זו גם הצעת חוק שטובה לגוף – להמשיך בדרכו בחקיקה החברתית של מור אבי, לאנשים החלשים, שתהפוך את החברה שלנו למקום טוב יותר. מעבר לעובדה שהצעת החוק נועדה להיטיב עם תורמי הכליה, היא גם מקפלת בתוכה אמירה לתורמי הכליה והאיברים בכללם, ואומרת להם: אנחנו איתכם, מעריכים אתכם, אתם עושים מעשה גדול. תרומת איברים מחיים היא הביטוי הכי טהור ל"ואהבת לרעך כמוך". פסגת החסד – חסד של אמת, שאין בו ציפייה לקבל חזרה תמורה או טובת הנאה כזו או אחרת תמורת המעשה הנאצל של תרומת איבר או כליה לנתרם שהתורם אינו מכיר כלל. הצעת החוק הזו נולדה מפנייה שהגיעה ללשכתי מבנו של אחד הנרצחים בפיגוע שאירע בבית הכנסת בהר נוף לפני כארבע שנים, שיום השנה לפטירתם חל בשבת האחרונה. בנו של אחד מהנרצחים החליט לעשות את המעשה האצילי ולתרום כליה לעילוי נשמת אביו, השם ייקום דמו. למרבה הצער, אשתו נתקלה בקשיים מצד עבודתה לשהות לצד בעלה במהלך תקופת ההחלמה הראשונית שאורכת כשבעה ימים – דבר שהוא כלל לא הגיוני. אומנם ההצעה עולה כעת רק לקריאה טרומית וצפויה לה עוד דרך, אך פטור בלא כלום אי-אפשר, ואני מוכרח לנצל את הבמה כדי להודות לרב הבר, יושב-ראש ארגון מתנת חיים, שעבר שנה לא פשוטה ושעושה לילות כימים להצלת חיי אדם באיתור תורמים, ותמיד מעודד. כמו כן, אני רוצה להודות לשרים: שר הרווחה, השר חיים כץ, על תמיכתו בחוק, וכן לשר הכלכלה אלי כהן, שנרתם גם באופן אישי כדי לאפשר את קידומו של החוק. ואתם, חבריי חברי הכנסת, אני קורא ומבקש מכם לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת ולהיות חלק מהפרויקט החשוב הזה, וכך כולנו נזדהה עם תורמי הכליה ונאמר להם תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. את התשובה אנחנו נשמע מפי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ינון – אליך. בישיבת ממשלה שהייתה לזכר אביך אני ביקשתי לדבר, ואמרתי שהמעלה הכי גדולה של אבא שלך הייתה – אמרתי, לדעתי – היא שיש הרבה אנשים; אין הרבה בני אדם. הוא היה בן אדם, וזו מעלה שאין להרבה, מה לעשות, למתי מעט. אז איתך בצערך. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) בנוסחו כיום קובע כי עובד זכאי לזקוף עד שישה ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת בן זוגו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. במקרה שבן הזוג חולה במחלה ממארת והעובד עבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, הוא זכאי לזקוף עד 60 ימים של היעדרות בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה שמגיעים לו, לפי בחירת העובד. מוצע כעת להוסיף סעיף לחוק שעל פיו עובד שנעדר מעבודתו לצורך טיפול בבן זוגו אשר מחלים מהליך רפואי שבו הוא היה תורם יהיה זכאי לזקוף עד שבעה ימים של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. מדובר בהצעה ראויה, שכן ההצעה באה לענות על מקרים שבהם, בשל תרומת איברים על ידי בן הזוג של העובד, עשוי העובד להזדקק ליותר ימים לצורך הטיפול בבן זוגו. מדובר בקבוצת עובדים מצומצמת ביותר – בני בגין, תאמין לי, אני לא שומע את עצמי פה, על הדוכן. מדובר בקבוצת עובדים מצומצמת ביותר ובמצב חריג שבו נדרש הטיפול של בן הזוג. בדברי ההסבר גם מצוין כי תקופת האשפוז לאחר תרומת הכליה נמשכת כארבעה ימים, אחריהם נדרש התורם לנוח בביתו כשלושה שבועות, וגם לאחר מכן נדרש התורם לחזור לפעילות גופנית באופן הדרגתי. משכך, סבירה ההנחה שעובד יהיה זקוק ליותר משישה ימים על מנת לטפל בבן זוגו שתרם איברים. החלטת ועדת השרים – לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לכך שההצעה תוחזר לדיון בוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה. אתה יודע, אנחנו עומדים פה ומקריאים את החלטות ועדת שרים. ההחלטה הזאת לא מחייבת אף אחד, כי אם זה עובר בטרומית, וזה עובר לוועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, ויו"ר הוועדה רוצה לקדם את זה – הוא לא צריך להחזיר את זה לוועדת שרים. אז אני לא צריך לשאול אותך אם אתה מסכים, כי זה פיקציה. הקטע הזה של ההסכמה, שתחזיר את זה לוועדת שרים לפני הקריאה – זה פיקציה וזה לא מחזיק מים – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה לא מחייב. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – וזה לא מחייב, וההתחייבויות של חברי כנסת בפני ועדת שרים שהקידום יהיה בהתאמה עם משרד הזה והמשרד הזה – גם זה לא מחייב, לא מחייב את יו"ר הוועדה. ויו"ר הוועדה – אז אמרת כן או אמרת לא, זה לא חשוב. זה לא חשוב, כי זה לא מחייב. והכוח של יו"ר הוועדה, לקדם – זו רק ההחלטה שלו. ולכן החלטת השרים, ועדת השרים מהממשלה היא לתמוך בהצעת החוק, ואני כנציג הממשלה פה על הדוכן, שעונה לך, קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, וליו"ר הוועדה – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – תקדם את זה איך שאתה רוצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ. אנחנו יכולים לעבור להצבעה. הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) (תיקון – היעדרות בשל החלמת בן זוג לאחר תרומת איברים), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת. אפשר להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) (תיקון – היעדרות בשל החלמת בן זוג לאחר תרומת איברים), התשע"ח–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 54, נגד או נמנעים – אין. הצעת חוק אושרה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5751/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת ענת ברקו) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018. חברת הכנסת ענת ברקו, יש תמיכת ממשלה. ההצעה קיבלה גם פטור מחובת הנחה. בבקשה, גברתי. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום באה להוסיף לחוק המאבק בטרור את הכלל שלפיו מי שהורשע במעשה טרור לא יהיה זכאי להקלות בעונש הקיימות מכוח חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001. במילים אחרות, הצעת החוק קובעת, בהתאם לרציונל העומד ביסוד חוק המאבק בטרור, כי לאסיר ביטחוני אין ולא תהיה זכות להקלה ולקיצור העונש שנגזר עליו, מה שמכונה בארצות הברית without parole. וכך כתוב בדברי ההסבר להצעה: כשאנחנו מדברים על ענישה על עבירת טרור, שלא בדומה לאסירים פליליים, ששם לוקחים בחשבון שיקולים של שיקום, גמול, והרתעה, לגבי אסירים ביטחוניים הנושא – שיקולי גמול והרתעה אינם קיימים, כל אלמנט השיקום אינו קיים. ולכן יש הצדקה שמערכת השיקום, שמטרתה לשקם עבריינים על ידי הסדרי על תנאי, שחרור על תנאי, "לא תחול על מי שפעל ממניעים טרוריסטיים, אידיאולוגיים, ובעצם פעולתו השמיט את הקשר שלו עם החברה בה רצה לפגוע". מה שונה בין העבריין הפלילי לטרוריסט, זה הרוצח ממניעים אידיאולוגיים? לכאורה רצח הוא רצח, אבל יש הבדל תהומי בין העבריין הפלילי לזה האידיאולוגי, משמע הטרוריסט – בכך גם עסקתי בעבודת המחקר שלי בתואר שלישי, בתחום של טרור מתאבדים: ההבדל משליך על דרכי הענישה של העבריין פלילי ושל הטרוריסט ועל היחס שהחברה צריכה לתת להם. זה שרצח עבר עבירה אחרת – הרוצח האידיאולוגי עבר עבירה אחרת מאשר העבריין הפלילי, שבהרבה מאוד מקרים הוא בעל אישיות אנטי-סוציאלית, אישיות גבולית, עם נסיבות חיים קשות, קורבן של נסיבות חיים, והוא מבצע את העבירה למען עצמו, עובר עבירה על חוקיה של החברה אבל זה נותן לו רווח אישי, כלכלי או אחר. הטרוריסט לא עושה זאת רק למען עצמו – לפעמים גם למען עצמו – אלא למען אידיאולוגיה שהוא רוצה לקדם. והוא פועל כנגד חברה שהוא רוצה לפגוע בה ולשבש ולהרוס את הסדר החברתי שלה – את הסדר החברתי שבעצם הוא רוצה להחליף במה שהוא מבין. כשבוחנים עבריין פלילי אל מול עבריין אידיאולוגי, כל הנושא של שיפוט מוסרי הוא שונה בתכלית, כיוון שהעבריין האידיאולוגי, הטרוריסט, בא עם שיפוט ערכי כביכול נורמטיבי אך הוא אינו נורמטיבי. אם ניקח, לדוגמה, את הטרוריסט הפלסטיני, הוא אינו נורמטיבי במובן של היחס לחברה היהודית, שאותה הוא רוצה לחסל, שלה הוא עושה דה-לגיטימציה, שלה הוא עושה דה-הומניזציה. ולכן הוא חותר תחת אושיות הסדר החברתי, רוצה לכפות את האידיאולוגיה שלו, ופוגע קשות בכל מי שנוגד, או במי שמתנגדים לאותה אידיאולוגיה. חברה מתוקנת פועלת כלפי עבריינים פליליים ומענישה אותם, ומרחיקה אותם מהציבור שבו פגעו; אך בד בבד מקובל לתת למי שפשע הזדמנות לשוב מדרכו, לשוב למוטב, לשוב לחיק החברה ולהשתקם ולהיות אזרח מועיל לאותה חברה. חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, מגלם את הצורך לאפשר את תקנת השבים, כלומר לאפשר לאלה המבקשים לסור מדרכם העבריינית לקבל הזדמנות שנייה על ידי קיצור העונש, או קציבת העונש כשאנו מדברים על מאסר עולם. אם נתייחס לגישה כלפי עבריינים כגישת מקל וגזר, אז עונש המאסר הוא המקל והעונש על תנאי או קיצור ריצוי העונש הם הגזר. החברה מענישה עבריינים, אך לטובתה שלה היא מאפשרת להם לתקן דרכם על מנת להשיבם משוקמים לחיק החברה. לעומת זאת, הטרוריסט, שבמעשהו חתר להטיל אימה על החברה, שלה הוא מתנכל ומתנכר, אין בו טיפת חרטה. בהרבה מאוד מקרים טרוריסטים שאני פגשתי הביעו חרטה שהם לא הצליחו להרוג יותר יהודים או שהם נכשלו בלהרוג יהודים, החברה שבה הם ניסו לפגוע. לכן אותו היגיון שהנחה בחוק המאבק בטרור, שמדבר על כפל ענישה, הוא אותו היגיון שינחה אותנו גם כאשר מדובר על קיצור עונש, או יותר נכון, אי-קיצור עונש לאנשים שהם עבריינים אידיאולוגיים וטרוריסטים. אנו לא חייבים לטרוריסט דבר כחברה. הוא בעצם בא להחריב את אותה חברה, ולכן לא מוטל עלינו לשקם את מי שאינו בר-שיקום ואת מי שאינו תופס את עצמו כלל וכלל כעבריין. ודאי שאין אותו טרוריסט זכאי ליהנות מהסדרים שיקומיים שנועדו לסייע לעבריינים לשוב לחברה. מששמעתי ממשפחות שכולות שקרוביהן מצאו את מותם ברצח נפשע, אכזרי, חסר אנושיות, כי הרוצחים של קרוביהן נהנים מהסדר מקל, שמשמעו קיצור תקופת העונש שנגזרה עליהם – כמו משפחתה של קטי דוד, שנרצחה באכזריות על ידי אזרחי ישראל, ערבים מבאקה אל-גרביה, ששחטו אותה ממש; האימא הלכה לעולמה בצער וביגון, האב היום בכיסא גלגלים, חווה את הטרגדיה הנוראה הזאת יום-יום, המשפחה נהרסה. ואז פתאום אנחנו מגלים שאחד מהרוצחים, מתוך איזשהו הסדר מקל, שינה סטטוס בכלא: הוא כבר לא אסיר ביטחוני. הוא אסיר פלילי והוא יכול לצאת לחופשות וליהנות מכל מיני הסדרים כאלה. לא עוד. אנחנו לא נאפשר את זה. לכן הגיע הזמן להמשיך בנתיב הנכון של חוק המאבק בטרור ולתקן אותו באופן שיקבע כי זכויות אסירים פליליים לשיקום לא יינתנו לאסירים ביטחוניים, טרוריסטים. החברה אינה צריכה לתת להם מאומה. סוגיית שיקומם אינה רלוונטית, כפי שאמרתי, כיוון שהם עבריינים אידיאולוגיים. החברה, שלא הצליחה להגן על אזרחיה מפני בני עוולה כמו אותם טרוריסטים פלסטינים, חייבת לשים בראש מעייניה את הקורבנות ובני משפחותיהם. אחזור ואדגיש: מוטלת עלינו החובה כלפיהם להחמיר עם הטרוריסטים ולנקוט נגדם את כל חומר הדין. מקובל בארצות הברית שרוצחים נתעבים מקבלים עונש ללא אפשרות קיצור, והצעת החוק מאמצת זאת לגבי טרוריסטים. אלה יירקבו בכלא לפי העונש שנגזר עליהם. רוצחי נשים, ילדים וגברים שכל חטאם היה היותם אזרחי מדינת ישראל אינם זכאים לרחמינו. ולכן אני מבקשת כי תקדמו אותה במהרה וכי לא נשמע על קיצור עונשם של מבקשי רעתנו והמבקשים להשמידנו. אציין כי אין בהצעתי כדי לשנות מסמכות החנינה של נשיא המדינה. אם יזדקק במקרה חריג לשחרר אסיר ביטחוני, מסיבה זו או אחרת, טרם סיים לרצות את עונשו – נשיא המדינה ממשיך להיות מוסמך לעשות כך. ננהל מלחמת חורמה בטרור ובשלוחיו. אלה לא יזכו להסדרים מיטיבים שיש לחברה שלנו להציע לבניה שמעדו ועברו עבירות, גם אם הן חמורות. זו הזדמנות טובה להודות לשרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד; ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת מיקי זוהר, ולמנהלת הוועדה אתי; לשר יריב לוין; לייעוץ המשפטי של ועדת החוקה בראשותו של גור, וגם לטל המתמחה שם; לצוות הנפלא שלי – סופי, סוזי ומאיר. וכן, אני מודה לצוות הסיעה מראש – לעליזה ולכלל הצוות. תודה, אדוני. אודה לתמיכתכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת כנסת ענת ברקו. בשם שרת המשפטים ישיב השר נפתלי בנט. בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כבוד השר, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, במאבק נגד מחבלים בשנים האחרונות אנחנו עדים לסוג חדש של טרור, שבעבר לא היינו רגילים לו – טרור בודדים, שהוא מונחה השראה. אם בעבר ראינו טרור שהוא תשתיתי, שמונע על ידי התשתיות של חמאס, או בעבר גם תנזים ופת"ח, והיו לנו כלים מאוד מאוד טובים להתמודד מול אותו טרור תשתיתי – באמצעות מודיעין, פעולות סיכול – ההתמודדות מול טרור בודדים מונע השראה היא התמודדות שונה לגמרי. הרי הדינמיקה שאנחנו רואים היא דינמיקה שבה צעיר, נניח בן 22 או 23, שהוא עם בעיות אישיות בחייו – אז אם בציבור הנורמטיבי בן אדם כזה היה נגרר לשולי החברה או הופך להיות עבריין, בקרב הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון, הוא אומר לעצמו: רגע, אני יכול להרוויח הרבה; אני יכול להפוך להיות גיבור לאומי פלסטיני על ידי זה שאני אלך וארצח יהודים. עכשיו, תראו את המשוואה – מיקי, מתי? אתם בעד, רק שאני אדע, בעד? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אני הבנתי שמי שרוצה להתנגד – אני עדיין לא ראיתי ידיים. << דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הכול בסדר? אוקיי, אז אני רק אקצר. אז בעצם בטרור מונע השראה בסוף צריך להסתכל על נקודת המבט של המחבל הבודד – והיום כדאי להיות מחבל, זה משתלם. למה? אם אתה מת, אז אתה מגיע לגן עדן; המשפחה שלך עושה אקזיט במונחים פלסטיניים; את הבית אולי יהרסו, אולי לא יהרסו – אולי יהרסו חדר, אולי יאטמו; המשפחה תקבל קצבה לצמיתות, למרות שזה נמצא פה מאוד מאוד קרוב אלינו – לא בטהרן אלא חמש דקות מברקן; הגופה שלך תשוחרר לטקס קבורה גדול ומרשים. הכול טוב. לכן, אנחנו צריכים לשנות את המשוואה הזאת בכל הממדים, ולהפוך את זה ללא כדאי, בין שאתה חי ובין שאתה מת. והחוק הזה הוא צעד נוסף בעניין הזה, ולכן אנחנו בהחלט תומכים בחוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר נפתלי בנט. בקשה להתנגד – חברת הכנסת רויטל סויד. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד, תורידי את הידיים שלך מדינה זילבר, מהיועצים המשפטיים, משופטי בית המשפט העליון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני לא יכולה להיות – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> דינה זילבר היא לא הבעיה שלך. הבעיה שלך זה שאת והשר בנט וסמוטריץ ויוגב, עם כל שמונת המנדטים שלכם, מנסים להעביר חקיקה אנטי-דמוקרטית, אנטי-חוקתית. זה מה שאתם מנסים לעשות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> דמוקרטיה זה לא המיעוט, זה שלטון הרוב – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואת לוקחת את דינה זילבר, שכל מה שהיא עשתה זה רק להביע את העמדה של היועץ המשפטי לממשלה, ומנסה לסתום לה את הפה. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> שתצטרף לשורות המפלגה – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> היום זה דינה זילבר, מחר זה היועץ המשפטי לממשלה בעצמו. את שרת משפטים שתיזכר כמי שהשאירה מורשת, שיצרה קרע – קרע ושבר במשרד המשפטים. זה קרע חסר תקדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כל הפקידות, כל הדרג המשפטי עומד מול הפוליטיקאית היחידה במשרד המשפטים. את גיבורה גדולה על שומרי הסף, והבעיה שלך היא לא הם, היא לא עם בית המשפט העליון, לא עם היועצים המשפטיים; הבעיה שלך זה עם הציבור – עם ציבור שלם שכל מה שהוא רוצה זה דמוקרטיה, ערכים ליברליים – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – מה שהוא רוצה זה להעיף את דינה זילבר, זה מה שהוא רוצה. דינה זילבר צריכה לעוף – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – נשים שמשרתות בצבא, חופש ביטוי, שלקהילה הגאה יהיה שוויון זכויות. כן, אמיר אוחנה, שלקהילה הגאה יהיה שוויון זכויות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואת, איילת שקד, והחברים שלך, שמנסים היום להשתלט על משרדים, בין אם זה המשפטים, בין אם זה החינוך – השר בנט, שיושב פה: ההשתלטות שלכם היום נועדה לשרת base מצומצם של שמונה מנדטים. אז אני פונה אליך היום, כי אתה מייצג היום את שרת המשפטים, ואני פונה לשרת המשפטים: תפסיקו לסתום פיות. אתם מנסים לחפש אנשים שיתיישרו איתכם, "יס מנים", אנשים שרק יצדיעו לכם – ועל הדרך אתם הורסים לנו פה את הדמוקרטיה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, אני חייבת להעיר לך הערה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד דבר אחד, רק שנייה – – – לפחות דבר אחד את יודעת – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, אני חייבת להעיר לך הערה. הייתה בקשה משלושה חברי כנסת להתנגד לחוק. מה שעשית עכשיו – מנעת מהם לדבר לעניין החוק, וגם את לא התנגדת לחקיקה הספציפית הזאת שאת מדברת. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עשיתי משהו שהוא לא בזכות שלי? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> את היית יכולה לדבר על מה שאת רוצה, ולכן לא הפרעתי לך, אבל – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני פניתי וביקשתי זכות דיבור – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, את ביקשת להתנגד. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני פניתי וביקשתי זכות דיבור, וקיבלתי אותו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא, לא, את ביקשת להתנגד לחוק. תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כשאני אעשה משהו שמנוגד לתקנון, תעירי לי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, תודה. את ביקשת להתנגד לחוק. גברתי, רק לידיעתך, את עברת על התקנון, כי את ביקשת להתנגד ודיברת על דברים אחרים לגמרי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם כל הזמן עוברים על התקנון – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, כי אתם אף פעם לא עוברים על התקנון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לכולם, אני מבקשת – סיימנו. אני אבקש מהשר בנט – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אדוני השר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אגב, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. אני פונה לכולם: אם אתם מבקשים להתנגד, אז בבקשה, צריך לדבר לעניין, ולא לדבר על מה שאתם מרגישים. אדוני השר, בבקשה, אני נותנת לך אפשרות להגיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כולם שם אותו דבר, את צודקת. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כולם. כולנו אותו דבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וזה מה שצריכים לשנות, אתם לא מבינים – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> ביקשו – גם אחמד טיבי וגם קסניה סבטלובה ביקשו להתנגד לחוק – – << דובר >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר >> גברתי היושבת-ראש – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> – – ואני לא נתתי. נתתי רק לרויטל סויד. זה מה שקיבלנו. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית משהו טכני. החוק יוצמד לחוק של עודד פורר – החוק של ענת ברקו, ובאותן התניות. לגבי הסיפור פה – אני שומע עדת יללות, ואני אסביר למה. מה אתם אומרים? אתם כל הזמן אומרים: תמשלו, מה אתם מקטרים, מה אתם מתבכיינים? הינה, הימין לא יודע למשול. ואז, אחרי 40 שנה, סוף-סוף מצביעים ימין ומקבלים ימין ואנחנו מושלים. אז אתם אומרים: אוי, אוי, אוי, הם מושלים, מה פתאום אתם מיישמים את המדיניות שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אתם עוברים על החוק. עומד פה יועץ משפטי – – – << דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו באנו למשול, ואת יכולה לקטר. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> זה סיפוח. אתה לא מושל ולא בטיח. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> זו זריית חול בעיניים. זה לא משילות. << דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הימין בא למשול באקדמיה, בחינוך, במשפטים – בכל התחומים. באנו למשול, תמשיכו לילל. נגמרו הימים שמצביעים ימין ומקבלים שמאל. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מעכשיו מצביעים ימין ומקבלים ימין, והציבור יחליט. תודה רבה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אתם לא עושים שום דבר כשהיועצים המשפטיים אומרים לכם שאתם עוברים על החוק. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מושל בדיבורים. אתה לא מושל בעזה, אתה לא מושל בכלום – – – אתה מספח. מושל? איזה משילות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, תודה רבה. תודה, שמענו ואנחנו עוברים להצבעה. אנחנו כרגע נצביע על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – 11 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 61 חברי כנסת, 11 מתנגדים, אחד נמנע. אני קובעת כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת החוקה, חוק – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> ועדת הכנסת. רבותיי, אז אנחנו מעבירים את הצעת החוק הזאת לוועדת הכנסת, ושם ייקבע המשך הדיון על החקיקה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אמיר אוחנה << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה, הודעה אישית. אדוני, בזמן שאתה עולה, אני רוצה לברך את מר מנדס פוררו פלורנטינו ממדינת גינאה ביסאו, החבר בפרלמנט האיחוד האירופי, לשעבר שר האנרגיה וסגן ראש הממשלה. ברוכים הבאים לירושלים. (מחיאות כפיים) בבקשה, אדוני. שלוש דקות. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי. חברת הכנסת סויד – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את יכולה להישאר, בבקשה? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אני חוזרת לכבודך. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. טוב שהגנת על דינה זילבר. מי יגן על הציבור? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני מתקנת, יש לך עוד שתי דקות נוספות. חמש דקות. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> כי מי יגן? אתם תגנו עליו? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> מי יגן על הציבור? << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא אתם. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מכתירים את כל מי שלא מתיישר לפי האג'נדה שלכם כאויבי שלטון החוק – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> דבר על מנדלבליט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מחריבי הדמוקרטיה. וזה הרגל ידוע – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> דבר על מנדלבליט, תפסיק לדבר על דינה זילבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא מה לעשות שדמוקרטיה שזה לא שהמיעוט שולט ברוב. זו לא דמוקרטיה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> דבר על רז נזרי, על מנדלבליט. דבר עליהם. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> דמוקרטיה זה קודם כול שלטון הרוב, ואחר כך זכויות אדם וחופש ביטוי, ועוד דברים חשובים ויפים שמתלווים לדמוקרטיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כשאת – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> מאוד קל לדבר על דינה זילבר, מאוד קל. דבר על מנדלבליט. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מכתירה אותנו אויבי שלטון החוק. אני שואל: איזה חוק? איזה חוק? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> לא דיברתי על זה, דיברתי על שרת המשפטים שעומדת בראש משרד. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> דיברת על אמיר אוחנה, שמעתי אותך. אגב, ולא בפעם הראשונה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> דבר על מנדלבליט. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך: נגמר הסיפור של לשלוט מבלי להיבחר. נגמר. דינה זילבר רוצה לשלוט? שתיבחר. את רוצה לשלוט? תיבחרי. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> דבר על מנדלבליט. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> תיבחרי בקואליציה, תשלטי. נגמר הסיפור הזה. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הוא קיבל זכות דיבור כמו כל אחד מכם. חבר הכנסת דב חנין, אני מבקשת לא להפריע. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עכשיו, סוף-סוף, אחרי הרבה זמן, מגשימים את הדמוקרטיה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> תתמודד עם המציאות, תתמודד עם האמת. נראה אותך מתמודד עם זה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברת הכנסת רויטל סויד, קצת כבוד לקולגה שלך. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מגשימים את הדמוקרטיה – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> כמו שהיה לו כבוד אליי. הערת לו כשהוא צעק? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו פועלים כדי שהציבור ישלוט – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הוא לא הפריע לך. הוא לא הפריע לך. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> הוא לא הפסיק לצעוק ולא הערת לו פעם אחת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא, גברתי. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – באמצעות נבחריו, ולא ציבור – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא ציבור של משפטנים – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, אני קוראת אותך לסדר. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא נבחרו על ידי הציבור, שפועלים במחשכים ולא בשקיפות שאנחנו פועלים פה, במליאה הזאת, ושלא יבואו אחת לארבע שנים לבקש את אמון הציבור מחדש. והם, הם אלה שמנהלים את המדינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, באיזה זכות יש לו זכות דיבור? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> הם קובעים אם שרת התרבות תצטרך או לא תצטרך לממן תיאטרון שמעלה הצגה שכתב רוצח חיילים. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> איזה פופוליסט. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה החוק שהיא מכנה, המשפטנית, "נאמנות בתרבות". << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> פופוליסט. תתמודד עם הטיעון. תתמודד עם מנדלבליט שמתנגד לחוק היועצים המשפטיים. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> המילה "נאמנות" הרי לא מופיעה בחוק – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> תתמודד עם מנדלבליט. פופוליסט. גיבור על חלשים. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל, לזה שבתקשורת ובאופוזיציה השיח הוא רדוד, אנחנו כבר רגילים. כשבאה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, ובמקום לדבר משפטית מדברת על רוח רעה וערכים ועניינים – מה הקשר בין זה לבין משפט? מה הקשר בין זה לבין תפקידה? היא מעלה בתפקידה. היא צריכה להיות מפוטרת והצעת חוק היועמ"שים המקורית, הפרטית, היא זו שצריכה להיות מאושרת, ולא ההצעה הממשלתית המסרסת. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמיר אוחנה. << הצח >> הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת תסקיר מבחן לחיילים), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/4995/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת ענת ברקו) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני מבקשת להירגע, חברים. אנחנו ממשיכים בחקיקה ועוברים להצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת תסקיר מבחן לחיילים), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת ענת ברקו. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יש הנמקה מהמקום? לא רשום אצלי. בסדר, הנמקה מהמקום. בבקשה, גברתי. דקה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, האם ידעתם שחיילי צה"ל מופלים לרעה אפילו אל מול עבריינים וטרוריסטים? אדוני השר לביטחון פנים, חיילים עד גיל 21 לא זכאים שיהיה להם תסקיר קצין מבחן כשהם באים להישפט בבתי הדין הצבאיים. בכלל מדובר על אוכלוסייה שהיא לא עבריינית, לא מגיעה לה ההגנה הזאת, כי הם רק חיילים, הם יכולים לספוג הכול. מי החיילים האלה? הם הילדים שלנו, אזרחי ישראל הנקראים למלא חובה חוקית. הם עומדים על משמר ביטחוננו בגבולות, ביום ובלילה, בקור ובחום, בימי חול, בשבתות ובחגים; אלה שבגללם אנו יושבים פה לבטח, למרות שאנו מוקפים אויבים חורשי רעה וטרוריסטים צמאי דם. בזכותם אנו יכולים ליצור ולייצר, לקיים כלכלה משגשגת, לחנך דורות של חוקרים ומדענים, לפתח ולהתפתח. המדינה שלנו הגיעה לאן שהיא הגיעה על כתפי אותם חיילים – בקיצור, להיות עם חופשי בארצנו. אבל למרות שאנו חבים להם חוב עצום ומצווים להוקירם, אין להם את הדברים הבסיסיים ביותר. דווקא עקרון השוויון לא עומד לטובתם של אותם חיילים. אין לי זמן להגיד את כל הדברים הטובים שרציתי לומר לגבי חיילי צה"ל, אבל משום מה היה קשה להעביר את הצעת החוק הזאת. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם: דווקא צה"ל, כצבא העם – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המבקש לגייס – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה אמר הסנגור הצבאי הראשי. ברשותך, עוד שני משפטים. – – המבקש לגייס כל נער ונערה לשירות משמעותי, מחויב לבחון בקפידה הנדרשת מהו העונש ההולם ביותר – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיש להטיל על חייל שנכשל בביצוע עבירה. אני רוצה להודות מראש ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת דודי אמסלם, שתמך והיה צריך להוביל מול – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, אני מבקשת לסיים. הבנו. תודה. צריך להצביע. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משרד הביטחון; למערכת הביטחון ולשרת המשפטים. תודה גם לצוות שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ענת ברקו. ישיב סגן שר הביטחון אלי בן-דהן. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת ברקו לקיום תהליך של תסקיר מבחן בצה"ל בטרם יורשע חייל ויושת עליו עונש מאסר. ברצוני להדגיש כי ללא קשר להצעת החוק, בחודש ינואר הקרוב צפוי להתחיל בצה"ל ניסוי ליישום רעיון תסקיר המבחן. לכן, על פי עמדת צה"ל, לא יהיה זה נכון להשלים את החקיקה לפני מיצויו של הניסוי והסקת מסקנות אופרטיביות. אולם מאחר שבקריאה טרומית עסקינן, ניתן לאשר בשלב זה את הצעת החוק בקריאה טרומית ולהביאה להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. הליכי החקיקה לא יקודמו עד שיתקבלו תוצאות הניסוי המבוצע על ידי צה"ל. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – לוח זמנים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> גם אני מקווה. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לסגן שר הביטחון אלי בן-דהן. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת תסקיר מבחן לחיילים), התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד ומי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –52 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת תסקיר מבחן לחיילים), התשע"ח–2018, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני קובעת כי הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת תסקיר מבחן לחיילים), התשע"ח–2018, עברה בקריאה טרומית, ועוברת לוועדת החוץ והביטחון להכנה לקריאה ראשונה. חברת הכנסת סתיו שפיר, מבקשת, לפרוטוקול, להירשם כתומכת. < קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אף אחד לא אמר ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5207/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין. בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות להציג את ההצעה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי השר שמשיב? מי השר שישיב? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> סגן שר האוצר רשום אצלי. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, כי אני לא רואה אותו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אתה תתחיל לנמק, הוא ייכנס, כמובן. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שבפנינו הצעת חוק שצריכות לתמוך בה כל מפלגות המשכן הזה. מדובר בקידום הייצוג ההולם של האזרחים הערבים בחברות הממשלתיות, ובמיוחד בקרב עובדי החברות הממשלתיות. אני רוצה להגיד לכם שהמצב כיום הוא מצב בלתי נסבל: שיעור העובדים הערבים בקרב עובדי החברות הממשלתיות הינו 2%, רק 2%, כבוד סגן שר האוצר. רק 2% מעובדי החברות הממשלתיות הם מהאוכלוסייה הערבית. זהו ייצוג בלתי מתקבל על הדעת. זה ייצוג קיצוני, ובמספרים אני אומר לכם – אנחנו מדברים על 1,187 עובדים ערבים מתוך 52,491. כיום החוק שמתייחס לנושא הזה הוא חוק שמעגן חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה האתיופית. ב-2012 היה תיקון לחוק שעיגן גם חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית הדרוזית. האוכלוסייה הערבית הכללית נשארה מחוץ לחובה המשפטית שקיימת בחוק. אותו חוק, חוק החברות הממשלתיות, כשהוא מדבר על ייצוג בקרב הדירקטוריונים של החברות ממשלתיות, מדבר על ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. ולכן, אותו היגיון חקיקתי היה מחייב שכפי שקיימת חובה לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בקרב הדירקטורים, תתקיים גם חובת ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות – למה לא? הדבר מתבקש במיוחד לאור הנתונים הקיצוניים שבדיוק הצבעתי עליהם, שמדברים על ייצוג קיצוני ביותר – 2% בהשוואה ל-20%, שזה השיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית. חשוב לי להדגיש שהבטחת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בקרב עובדי החברות הממשלתיות משמעותה תוספת של אלפי משרות חדשות לצעירים הערבים, לאקדמאים ולעובדים הערבים. יכול להיות, ואני כאן אולי לא מגזים, יכול להיות שאם היה מובטח ייצוג הולם לאזרחים הערבים בקרב עובדי החברות הממשלתיות, היינו פותרים בכך את הבעיה של היעדר תעסוקה לאקדמאים ערבים. לכן, להגיע לשיעור של 20% בקרב עובדי החברות הממשלתיות, זה אומר יותר מ-10,000 משרות לצעירים ולאקדמאים הערבים. אני גם רוצה להגיד לכם, זה שיש הוראות בחוק, זה עדיין לא מבטיח את היישום, אבל לפחות נתחיל: נתחיל מכך שתהיה הוראת חוק שמחייבת זאת. אגב, בכל מה שקשור לדירקטורים בחברות ממשלתיות, הממשלה החליטה ב-2003 שבכל חברה ממשלתית יכהן לפחות דירקטור ערבי אחד – זו החלטה מ-2003, שבכל חברה ממשלתית יכהן לפחות דירקטור ערבי אחד. מה המצב כיום? אנחנו היום ב-2018, 15 שנים אחרי ההחלטה הזו של הממשלה; אני רוצה להגיד לכם, שב-50 חברות ממשלתיות לא מכהנים דירקטורים ערבים. ב-50 חברות ממשלתיות. זאת אומרת, גם במצב שיש הוראה בחוק, שזה חוק החברות הממשלתיות, וגם במצב שיש אפילו החלטת ממשלה מ-2003 לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, גם כך, עדיין ב-2018 הייצוג של הציבור הערבי בקרב הדירקטורים הוא הרבה פחות מהשיעור הכללי שלו, וכשמדברים על חברות ממשלתיות, אמרתי: כ-50 חברות ממשלתיות עד היום בלי דירקטור ערבי, אפילו דירקטור אחד. ולכן, תמונת המצב היא תמונת מצב שרחוקה מלשקף את עקרון השוויון. זהו המצב בקרב הדירקטורים, אבל בוודאי זה המצב בקרב עובדים של חברות ממשלתיות. אמרתי, המצב זועק לשמיים, והוא מחייב התערבות חקיקתית כדי לנסות לקדם את הייצוג של הציבור הערבי בקרב העובדים של החברות הממשלתיות. מתקיים גם מצב בעייתי, לדעתי, בחוק כיום, בחוק החברות הממשלתיות – אתה איתי, סגן השר? אמרתי, החוק מעניק חובה לעולים מאתיופיה, שלהם אין תת-ייצוג, לפי הנתונים שאני מקבל ממשרד האוצר, בקרב העובדים של חברות ממשלתיות. החוק גם מעניק חובת ייצוג לאוכלוסייה הערבית הדרוזית, שיחסית הייצוג שלה פחות או יותר עונה על השיעור שלה בקרב האוכלוסייה הכללית. דווקא האוכלוסייה שסובלת מתת-ייצוג קיצוני בקרב העובדים של החברות הממשלתיות, דווקא אותה אוכלוסייה לא זוכה לעיגון. אז אתה אומר, גם האוכלוסייה החרדית – בבקשה, בבקשה, שתהיה גם חובת ייצוג לאוכלוסייה החרדית, אין לי בעיה. אבל אין שום סיבה שהממשלה לא תתמוך ברעיון הזה, ואתה, אולי, כסגן שר שדווקא בא מאוכלוסייה שאינה מיוצגת בקרב עובדי החברות הממשלתיות, הייתי מצפה ממך דווקא לתמוך ברעיון הזה. ושוב, אני יכול להצביע על חברות עם עשרות ועם מאות של עובדים, ואתה לא מוצא כמעט אף עובד ערבי, ואני מדבר גם על חברות שמספקות שירותים חיוניים – חברת החשמל, מקורות. יש גם היגיון בהנגשת השירותים הללו לאוכלוסייה הערבית, ושילוב של עובדים ערבים יכול גם לעזור ולסייע בהנגשת השירותים הציבוריים החיוניים שניתנים על ידי חברות אלו. אז אני מקווה, כבוד סגן השר, שיהיו לך בשורות טובות בתשובה שלך, שכן הנושא הזה לא אמור להיות במחלוקת, ואני רוצה לקוות שחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה יתמכו ברעיון המבורך הזה של עקרון הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית בקרב החברות הממשלתיות. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אכן ההצעה של חבר הכנסת יוסף ג'בארין היא הצעה ראויה. הגיע הזמן שמדינת ישראל, אחרי 70 שנה, תפסיק לעשות את ההפרדות האלה באוכלוסיות בין חרדים לערבים, לעולים, לעולים כאלה, לעולים כאלה. באמת הגיע הזמן לקבל את העובדים על פי כישורים ועל פי הפוטנציאל האישי של כל אחד, וגם לא לעשות הפרדות מגדריות. הייתה פה ועדה חשובה – ד"ר טיבי, אני רוצה להזכיר אותך: הייתה ועדה שעמדת בראשה לפני שתי קדנציות, ועשיתם עבודה יוצאת מן הכלל – א. בהעלאת המודעות. עד אז זה היה מובן מאליו, אבל עשיתם, באמת, עבודה טובה. ואני חושב שכדאי שתחדשו את הוועדה הזאת, מכיוון שאני לא רוצה להתנגד להצעה שלו, היא הצעה טובה. גם האוכלוסייה הערבית, גם האוכלוסייה החרדית, גם – בשתי האוכלוסיות. חבל. יוסף ג'בארין, תקשיב, אתה לא מקשיב. אדוני, יושב-ראש הקואליציה דודי אמסלם, הצעה ראויה. ועדת שרים ביקשה ממנו לדחות את זה להמשך הדיון. אני מציע לו להסכים להצעה של ועדת שרים, מכיוון שיש פה זהות מחשבתית, זהות רעיונית, לגבי ההצעה שלך. חבל שהיא תיפול. כי בתקנון – אם הוועדה לא קיבלה החלטה, ואתה מעלה, הם חייבים להתנגד. אז אני מציע שנדחה את זה לפרק זמן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להתחייב על תאריך שלא נעמוד בו, אבל אני אומר לך שההצעה ראויה, ואנחנו נדון בה. כמה זמן שנצטרך – אני אשב עם דודי ונחליט. בסדר? חבל להפיל אותה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מקובל, חבר הכנסת יוסף ג'בארין? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דודי, לא שמעתי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני גם לא שומעת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בכיוון החיובי – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תדחה. קבל את ההצעה של ועדת שרים. ועדת שרים מציעה לך הצעה, קבל אותה. אוקיי? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הם רוצים לבדוק מהי עמדתו של סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת ג'בארין מקבל את ההצעה של ועדת השרים, והדיון יימשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אז ככה, על פי הצעת הממשלה ובהסכמתם של היוזם ויושב-ראש הקואליציה, התשובה וההצבעה במועד אחר. התשובה הייתה, סליחה; ההצבעה במועד אחר. סיכמנו. << הצח >> הצעת חוק הרחבת ההגדרה "חבלת שירות" לעניין תגמולים ושיקום (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5140/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הרחבת ההגדרה "חבלת שירות" לעניין תגמולים ושיקום (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר >> גם אני הולך לבקש תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אוקיי. אני יכולה כבר להכריז על כך? << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה להכריז על זה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חבר הכנסת עפר שלח מעדכן אותי שגם כאן – הוא מבקש תשובה והצבעה במועד אחר. זה לנוחותכם. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, גברתי. הצעת החוק שאני מציג בפניכם היום היא תולדה של החקיקה שהעבירה הכנסת, ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון – גברתי, אי-אפשר – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו מבקשים קצת להיות בשקט, לתת כבוד למי שנמצא כאן. תודה רבה לכולם. תודה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזו היא במסגרת – נוגעת לחוק שחוקקה הכנסת, ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת העבודה, הרווחה והבריאות – במסגרת חוק ההסדרים, שנגעה ליישום מסקנות ועדת גורן מ-2010 לעניין ההכרה בנכי וחללי צה"ל. כשחוקקנו את החקיקה הזאת, בראשות הוועדה עמדו חבריי אבי דיכטר ואלי אלאלוף. כשחוקקנו אותה, נפלה – אני לא רוצה להגיד "שגגה": החמצנו מקרה אפשרי אחד או מקרים אפשריים, שלצערנו מאז קרו ואותם אני מבקש לתקן. אני אומר בראשית דבריי: מראשית זמני בכנסת, עוד מהכנסת הקודמת, דחפתי ליישום מסקנות ועדת גורן ולחקיקה ראויה שתחזיר למושג נכה צה"ל וחלל צה"ל את המשמעות הכמעט-מקודשת שיש להם בחברה הישראלית. מי שעסק בזה לאורך השנים יודע שעם השנים עצם הגדרת המושגים האלה התרחבה עד כדי שכמעט המושג שלהם אבד. הדבר הזה גרם גם לנטל כלכלי על המערכת – אבל זה בעיניי הדבר הפחות-חשוב, המניע פה איננו כלכלי – והוא קודם כול גרם לשחיקה ערכית במשמעות של מיהו נכה צה"ל ומיהו חלל צה"ל; למי החברה הישראלית החליטה, על פי החקיקות שלה לאורך השנים, שהיא מעניקה את הזכויות הנובעות מזה שהם נפגעו או חס וחלילה נפלו על הגנת המדינה, כשהמדינה שולחת אותם להגנת המדינה. והדבר הנוסף הוא שאגף השיקום של משרד הביטחון, שמטפל במקרים שרק חלקם, ואפילו לא חלקם הארי, נופל תחת הקטגוריה שאליה התכוון המחוקק מלכתחילה, כורע תחת הנטל ולא פעם מוצא את עצמו לא נותן לאלה שמגיע להם – אלה שהתכוונו, שהמחוקק התכוון, ואנחנו מתכוונים, לתת להם את כל הזכויות ואת כל ההכרה, בסוף הם לא מקבלים אותה. ודברים כאלה נדונו פה לא אחת, כולל פצועים ממבצע צוק איתן, שאני הבאתי לפה למשכן הכנסת, ועסקנו בהם. אז אני, לחקיקה הזו, אני מרשה לעצמי להגיד – בכנסת הקודמת הייתי חבר הקואליציה, חבר הנהלת הקואליציה; דחפתי לחקיקה הזו מפני שהסתכלתי וראיתי שמסקנות ועדת גורן, שיצאו בדצמבר 2010, לא יושמו בחקיקה עד תחילת הכנסת הקודמת, בשנת 2013. ובאמת המהלך הזה בסופו של דבר קרם עור וגידים, נכלל במסגרת ההסכם בין שר האוצר לשר הביטחון הקודם, והגיע אלינו לחקיקה. ובמסגרת החקיקה הזו עשינו הבחנה בין חיילים בסדיר – חיילים בחובה, סליחה, לא בסדיר, חיילים בחובה – לאנשי מילואים; בין אנשים שאנחנו, המדינה, הוצאנו אותם מהבית בצו, כפינו עליהם לצאת לשירות, והם נפגעים בצורה כזו או אחרת, לבין אנשי הקבע, שבסופו של דבר הם עושים עבודה חשובה – הם עושים עבודה שאנחנו צריכים להלל אותה ולשבח אותה, אבל בסופו של דבר בחרו בקריירה. וכשיש בקריירה הזאת פגיעות שאינן נובעות מן האופי הייחודי של שירותם הצבאי, שיכולות לקרות גם בקריירה של מישהו אחר – נקבע בחקיקה שיופנו אל הביטוח הלאומי. לא יזנחו אותם, לא יזרקו אותם בצד הדרך. הם יופנו לביטוח הלאומי, ולא ייכללו בהגדרה של נכי צה"ל וחללי צה"ל. ההגדרה של זה בחוק היא שאיש קבע יוכר אם הוא נפגע במהלך פעילות מבצעית או הכנה לפעילות מבצעית או פעילות שהיא ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי. כך זה נחקק בשעתו, אני חושב, לדעתי – תתקן אותי, אלי – על דעתם של כל חברי הוועדה. כולנו הסכמנו להגדרה הזאת והבנו מה עומד מאחוריה. ברבות הימים הגיע אליי המקרה של בנימין רוזנבלום, זיכרונו לברכה. בנימין רוזנבלום, זיכרונו לברכה, היה סמ"פ בגדוד הסיור הבדואי, ועמד לפני סיום שירותו. הוא היה בנסיעה – נסיעה באזור שהוא אזור מבצעי, הוא קרוב לגבול – כדי לעשות ריאיון לגבי המשך שירותו, ולצערנו הרב, נהרג בתאונת דרכים בדרכו, בנסיעה הזאת. זה לא נופל תחת פעילות מבצעית, או הכנה לה או משהו שהוא ייחודי או מיוחד לשירות הצבאי אבל היה ברור לכולם, לי ולחבריי לוועדה – גם אלה שעמדו בראשה, שחתומים יחד איתי על הצעת החוק הזאת – שלא לזה התכוונו. לא התכוונו שקצין בקבע שמשרת סמוך לגבול והולך לריאיון כדי להאריך את שירותו, ולצערנו נהרג בתאונת דרכים, לא ייפול תחת ההגדרה של חלל צה"ל. ואת זה מבקשת הצעת החוק, שאנחנו מניחים בפניכם, לתקן. הדבר הזה הוא כל כך ברור, כל כך מובן מאליו. אגב, המשפחה הגיעה אליי אחרי שבקשתה נדחתה על ידי משרד הביטחון והיא הופנתה לביטוח הלאומי. יצאתי במקביל גם לשנות את החוק וגם לטפל במקרה הספציפי, ואני שמח לומר שגם במקרה הזה וגם במקרה נוסף, שהובאו בסופו של דבר למשרד הביטחון – ולטענת משרד הביטחון, שאני מקבל אותה, זה לא הוצג בהתחלה כמו שזה הוצג, אני לא נכנס לדיון הזה – בסופו של דבר הייתה הכרה והמקרה הספציפי הזה נפתר. הבאנו למשפחות השכולות האלה לפחות את המזור בזה שהמדינה מכירה – כי אנחנו יודעים שזה לא עניין של כסף; שום כסף לא יחזיר את הבן שאבד, את הבן שנפל, אבל יש חשיבות סמלית גדולה ומזור מסוים למשפחה בעצם ההכרה כחלל צה"ל. אבל בעינו נשאר הצורך לשנות את החקיקה בהתאם; בעינו נשאר הצורך לתקן את מה שמתוך זה שאנחנו לא יודעים לחזות את כל המקרים ואת הגוונים שהם יתפסו, החמצנו בחקיקה. לכן גם חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה, כולל שני יושבי-הראש של הוועדה, הצטרפו אליי בהצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת חייבת להיות, מפני שאנחנו לא יכולים להיות במצב שבו המקרים הבאים – שחס וחלילה כולנו מקווים שלא יקרו – ייפלו תחת זה שפקיד כזה או אחר או איש כזה ואחר יראה אותם ככה וככה. היינו צריכים להיות יותר ברורים בחקיקה. כשלא מספיק ברורים בחקיקה, צריך לתקן את זה בחקיקה. הסיבה שאני לא מעלה את זה להצבעה עכשיו אלא מבקש תשובה והצבעה במועד אחר עכשיו, קשורה בשני דברים: האחד, בקשתו של ידידי, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר, שחתום איתי עליה, לא להעלות את זה כדי שזה לא ייפול, מכיוון שעמדת ועדת השרים היא נגד – או יותר נכון, היא דוחה את זה בארבעה חודשים, שזה כמו נגד. למה ועדת השרים דוחה את זה בארבעה חודשים? למה ועדת השרים לא שמה את זה אפילו לדחייה בשבועיים-שלושה שתאפשר לעשות את הבירורים? אני רוצה להדגיש כאן – אני לא אנקוב בשמות של האנשים – ההצעה הזאת עוצבה יחד עם גורמים בכירים בצה"ל. בשיח איתם הם הניחו מונחים על השולחן, כי יש פה הגדרות מאוד לא פשוטות. היה שיח איתם, הם תמכו בזה, הם גם הציגו את התמיכה הזאת בפני משרד הביטחון. ההתנגדות והאמירה: ארבעה חודשים היא בעצם – כולנו מכירים את השפה, אנחנו יושבים בבית הזה – היא בעצם להיות נגד, אבל ביקש ממני חבר הכנסת דיכטר שנעשה מאמץ נוסף. אני נכנס לתוך הדבר הזה. הדבר השני הוא שניהלתי שיחות גם עם אנשי משרד הביטחון, ונאמר לי שנעשית כרגע עבודה יחד עם צה"ל כדי לנסות ולמפות את המקרים האלה ומקרים נוספים, ולהניח אותם. נאמר לי – סגן השר, אני מניח שאתה יודע את זה – שאת זה אפשר יהיה לפתור בפקודות הצבא. ואני אומר כאן, מעל הבמה הזאת: לא צריך לפתור את זה בפקודות הצבא, כי למרות שיש לי אמון רב גם באנשי משרד הביטחון וגם באנשי הצבא, זה לא צריך להיות נתון לשיקול הדעת של קצין כזה או אחר או פקיד כזה ואחר. ואמרתי לאנשי משרד הביטחון – והייתה הסכמה ביני ובינם אז לכן אני מציג אותה פה – שכשהעבודה הזאת תתקדם היא תוצג גם בפנינו, ויהיה שיח. אני אומר את זה גם לך, אבי, לא הספקתי להגיד לך את זה לפני, וגם לך, אלי. יהיה שיח שבו אנחנו נהיה שותפים לשאלה: מה צריך לעבור בחקיקה ומה לא בחקיקה. בסופו של דבר, מה שבחקיקה, אנחנו נביא אותו לפה ונחקוק אותו. אני רוצה להודות על הרצון הטוב, להעיר הערה לוועדת השרים, שבסופו של דבר אפשר היה לעשות את זה על ידי קציבת זמן הרבה יותר קצר וקריאה שנגיע למהלך הזה. אני מקווה שהמהלך הזה אכן ייושם, ואז נביא את זה גם להצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5375/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת יאיר לפיד, עד עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל, אם הורשעת בעבירה שיש עימה קלון, אתה לא יכול להיות חבר במועצת הרשות לאומית לתרבות הלדינו. כמו כן, אם הורשעת בעבירה שיש עימה קלון אתה לא יכול להיות חבר במועצת הספנות, כי מדינת ישראל החליטה שאם אדם הורשע בעבירה שיש עימה קלון, הוא לא יכול להחליט על נתיבי שיט, כי זה עסק רציני מדי. במדינת ישראל אתה לא יכול להיות נהג של שר אם הורשעת בעבירה שיש עימה קלון, אבל אין שום בעיה להיות שר. אתה יכול להיות שר, אבל אתה לא יכול להיות שר שהוא חבר במועצת הרשות הלאומית לתרבות הלדינו. זה לא אבסורד, זה לא רק מגוחך, זה מכרסם באמון המועט שעוד נותר לציבור בבית הזה ובנציגיו. ברעיון העתיק, המיושן, האנכרוניסטי, שאפשר לסמוך עלינו, שאפשר לסמוך על הכנסת, שאפשר לסמוך על הממשלה, שאפשר לסמוך על ראש העיר. ברעיון העתיק והמיושן שהיושר עדיין שווה משהו במדינה הזאת. אנחנו הגענו למצב – אנחנו יודעים את האמת ובנושא הזה אין הבדל פה בין ימין, שמאל ומרכז, יהודים וערבים, דתיים וחילונים: הציבור לא סומך עלינו בגרוש. העובדה שבממשלת ישראל יושבים שרים שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון; העובדה שהציבור מסתכל עלינו ויודע שהבניין הזה לא עוסק במיוחד בנושא טוהר המידות וניקיון כפיים, כי זה לא באמת מעניין אותו – זה לא מעניין אותו כמו שיקול פוליטי, זה לא מעניין אותו כמו הקואליציה הבאה, זה לא מעניין אותו כמו תחזוקת השלטון – היא הכרסום האמיתי. וכשלא מאמינים לבניין הזה, אנשים אומרים לעצמם: אז גם אני. אם הם מושחתים, אז גם אני לא אמלא חשבונית; אם הם מושחתים, אז גם אני אעגל פינה; אם הם מושחתים, אז גם אני אעביר מעטפה כי אני רוצה לסגור מרפסת. זה תמיד מתחיל מלמעלה ואז יורד למטה. אבל האדם הזה, שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, מופקד פה בבניין הזה על דברים חשובים באמת. הוא מופקד על ילד בפריפריה, שצריך להחליט אם נותנים לו שיעור העשרה באנגלית או ארוחה חמה בצוהריים. הוא מופקד על אותו ילד, כשהילד הזה גדל, והוא חייל והוא אמור לצאת למלחמה. אנחנו סומכים על הבניין הזה, אנחנו נותנים לבניין הזה את הזכות והחובה לנהוג באחריות בנושאים הכי קריטיים של חיינו. בחיים ומוות באמת. אתם יודעים, בתוך כל הוויכוחים שלנו, בתוך כל השטויות שנאמרות פה, אנחנו שוכחים לעיתים קרובות: אנחנו עוסקים פה באמת בחיים ומוות. אנחנו עוסקים בעתידה של המדינה הזאת, אנחנו עוסקים בילדים שלנו, ואת זה עושים אנשים שהורשעו בעבירות שיש עימן קלון, עברו את הזמן, חזרו הנה, וחזרו לאותו תפקיד. את זה אני קורא לכנסת להפסיק. ואני עושה את זה פעם אחר פעם עד שזה יעבור – וזה יעבור בסוף. הסיבה היחידה, כמובן, שהקואליציה לא מוכנה להעביר את הצעת החוק הזו היא שבממשלת ישראל יושבים כרגע שני שרים שהורשעו בעבירות שיש עמן קלון ויש לנו כמה כתבי אישום בדרך. ובעיקר לא מעניין אותם. לא מעניין אותם הרעיון של יושר. לא מעניין אותם הרעיון שצריך לסמוך על הבניין הזה. הם רוצים שנסמוך עליהם בכסף, הם רוצים שנסמוך עליהם במלחמות; הם רק לא רוצים לשלם שום מחיר תמורת האמון הזה – הם רוצים אותו בחינם. אני קורא לכנסת ישראל לאשר את הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. תשיב שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך גברתי, בבקשה. << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (הרשעה בעבירה שיש עימה קלון) של חבר הכנסת יאיר לפיד ואחרים קובעת כי ראש ממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל להתמודד עוד לעולם בבחירות לכנסת או לרשות מקומית או לכהן בתפקיד ראש ממשלה, שר, סגן שר או ראש רשות. חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה העלתה כמה בעיות בהצעה, הראויות לליבון. כך, למשל, נכתב: אף אם ההסדרים החוקיים הקיימים, או למצער חלקם, אינם מספקים וראוי לשקול החמרתם, ההסדרים המוצעים במסגרת הצעת החוק שבנדון אינם מאוזנים ואינם מתמודדים כראוי עם מורכבות הנושא, ועל כן יש מקום להתנגד להצעה. עוד נכתב כי ההצעה גורפת, תוך שהיא חלה ללא מגבלת זמן, ומשתרעת על מנעד רחב של עבירות. יש בהצעה כדי להטיל מגבלה משמעותית על הזכות החוקתית להיבחר לכנסת, אשר מעוגנת בסעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת, ואשר על מעמדה וחשיבותה של זכות זו עומד בית המשפט העליון במסגרת פסיקה עקבית שלו, תוך שהוא קובע לעניינה כי היא זכות יסוד מדינית. על האמור יש להוסיף כי כתוצאה מן ההצעה נפגעת לא רק הזכות הנתונה ליחיד להיבחר, אלא גם הזכות הנתונה לציבור הבוחרים לבחור דווקא במועמד מסוים. זאת ועוד, ההצעה, כמתואר, אף מתעלמת לחלוטין מן העיקרון של תקנת השבים. לאור השאלות שהתעוררו, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיו, על מנת לדון בפתרונות נכונים יותר ודרקוניים פחות לצורך השגת התכלית. חבר הכנסת החליט בכל זאת להעלות את הצעתו להצבעה. לאור האמור, ובהתאם לתקנון לעבודת הממשלה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. חבר הכנסת יאיר לפיד, אתה הבנת? אתה קראת את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> טרם. אני אקרא אותה. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> טרם הספיקותי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אז מה שהוא אומר – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל אם יאיר לפיד יכול לייצג אותנו – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> בוודאי. בוודאי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> כי הוא קיבל 11 מנדטים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה המקום. לא בייעוץ המשפטי לממשלה, פה זה המקום. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> עפר, בוא אני אסביר לך משהו. על פי חוק-יסוד: הכנסת, כל שר קובע. כל שר שולח את נציגיו בחוקים שרלוונטיים אליו לוועדות הכנסת. חבר הכנסת לפיד, היועץ המשפטי לממשלה אומר שההצעה – אני אסכם לך, כי לא הקשבת לי כי פטפטת עם עפר, אבל זה בסדר, כולנו עושים את זה – הוא אומר שההצעה רחבה מדי, דרקונית מדי, שהיא כמובן עומדת בסתירה חוקתית לזכות לבחור ולהיבחר, והיא לא לוקחת בחשבון בשום צורה את תקנת השבים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> השרה, לא היה חוק שאמר שהכנסת והממשלה הם שצריכים להחליט ולא צריך כל דבר להישען על היועצים המשפטיים? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יאיר לפיד, אני מביאה לך כאן את דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, שאני בהרבה מאוד דברים מקשיבה לעצתו. בהרבה מאוד דברים. אני ממליצה לך כאן גם להקשיב לעצתו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב לעצתו. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אז ההבדל בינינו הוא שאני מקשיבה לעצתו ברוב גדול של הדברים, אבל יש דברים שאני חלוקה עליו, שאני חלוקה עליהם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מה שנוח ומה שלא נוח. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> זה לא שנוח. אני לרוב מקשיבה לעצתו, לפעמים אני חלוקה עליה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> את יודעת למה – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אני מציעה לך – שנייה – לקרוא את חוות דעתו. יש בה הרבה מאוד טעם. הצעת החוק היא גורפת מדי. היא פוגעת בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר. יכול להיות שגם המצב היום טעון שינוי, אבל בטח לא בצורה כזאת גורפת. לכן אנחנו סיכמנו שנדחה את הצעת החוק – את הדיון בה. אם אתה לא רוצה להביא משהו יותר מאוזן, אנחנו נצביע נגד. אז להצביע? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> כן, תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נביא משהו יותר מאוזן. נביא משהו יותר מאוזן – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> כן, תביאו משהו יותר מאוזן. הקואליציה, אנחנו סיימנו? דקה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש פה עוד – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> יש עוד מה? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אולי על דינה זילבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, שתדבר על דינה זילבר. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> יש משהו שלא אמרת עוד? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יאיר לפיד, אם אתם רוצים להביא הצעה יותר מאוזנת, בשמחה. אם לא, נצביע ואנחנו נתנגד. בכל אופן, אני כן ממליצה לקרוא את חוות הדעת. אני כן ממליצה לחברי האופוזיציה לנהוג בכל דבר גם במידת הרחמים. נשיא המדינה ואני פרסמנו אתמול את ההחלטה שלנו להעניק חנינה ליוצאי אתיופיה שבנערותם עברו עבירות קלות. זו עוד דרך להראות שלפעמים צריך לנהוג גם במידת הרחמים. אני אומרת כאן שאחרי עבודה מאומצת של הממשלה אנחנו הגענו למסקנה – וזה לא דבר פשוט שהממשלה מודה בדבר כזה – שהייתה אכיפת יתר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אז רגע, אני אסביר. הממשלה הגיעה למסקנה שהייתה אכיפת יתר נגד יוצאי אתיופיה. זה לא דבר פשוט שהמדינה אומרת דבר כזה. אני הקמתי במשרד יחידה למיגור הגזענות, וביחד עם הנשיא החלטנו להעניק חנינה לבני נוער שעברו עבירות פשוטות, כדי לתת להם אפשרות להתחיל חיים חדשים. אני אומרת הרבה פעמים אנחנו צריכים להפעיל גם את מידת הרחמים. יש את אותה החלטה לגבי כל החיילים. זאת אומרת, כל נער או נערה שעברו עבירה פלילית ויש להם רישום פלילי, אם הם מסיימים את שירותם הצבאי, הם מקבלים מהנשיא חנינה, בהמלצה שלי ובהמלצה של קח"ר. זו יוזמה יפה מאוד, שאני מקווה – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> ושל חברת הכנסת ענת ברקו, שעבדה בשביל זה. ואני מקווה מאוד – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> נכון. נכון. חברת הכנסת ענת ברקו הגישה הצעת חוק בנושא. צודקת מאוד. הצעת חוק אחת מני רבות – חברת הכנסת ברקו, זו הצעת חוק אחת מני רבות שאת מגישה בעבור חיילי צה"ל. זו באמת יוזמה נפלאה שאימצנו, ואני מאוד מקווה שחיילי צה"ל, מי מהם ששומע אותי, אם חס וחלילה יש לו אישום פלילי, שיגיש בקשת חנינה. אנחנו בהחלט בודקים את זה בלב רחב ובנפש חפצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשרת המשפטים איילת שקד. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> שרת המשפטים, עלה לא מזמן ראש מפלגתך, השר בנט, פה לדוכן ואמר: אנחנו הימין, בחרו בנו למשול. הכוונה היא: בחרו בנו למשול ושהיועצים המשפטים לא ינהלו אותנו, נכון? אז אי-אפשר כל היום לרדת על היועצים המשפטיים עד שזה נוח, ואז להביא חוות דעת שלהם כאילו כזה ראה וקדש: או שאנחנו מאמינים בחוק וסדר, שרת המשפטים, או שאנחנו לא מאמינים בחוק וסדר. שרת המשפטים, ביקשת ממני להקשיב לך כשדיברת – – – << קריאה >> שר החינוך נפתלי בנט: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כולכם, חלוקת קשב, זה התחום החזק של כולכם. או שאנחנו מאמינים בחוק וסדר או שלא. או שאנחנו אומרים: אנחנו נבחרנו למשול והיועצים המשפטיים תפקידם לייעץ, או שלא. מה שבטח אי-אפשר לעשות זה לשחק את זה כמו שנוח. אז אני שואל אותך רגע, לא על חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה: את חושבת שזה סביר שיש שני שרים שהורשעו בעבירות שיש עימן קלון שיושבים לצידך בממשלה? מה את חושבת שזה עושה לאמון הציבור בשלטון? מה את חושבת שזה עושה לאמון הציבור במחויבות שלך, של שר החינוך, של השר לביטחון פנים – שבמקרה שלושתכם יושבים מולי ביחד – למה זה משילות ומה המחויבות של הממשלה הזאת לטוהר המידות, לתקינות, לחוק וסדר? זו השאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עמה קלון (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 36 חברי כנסת בעד, 45 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עמה קלון (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018, לא אושרה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד לחיילים), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5668/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – בעצם יהיו שלוש הצעות שינמקו אותן, ואחר כך תהיה תשובה משולבת. ראשון הדוברים חבר הכנסת עמר בר-לב – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד לחיילים), התשע"ח–2018. הוגשה בקשה להצבעה שמית, אבל זה כבר בסוף. אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי. החברה הישראלית מחולקת; היא קרועה לגזרים; אין שוויון בחלוקת הנטל. נבחרי המגזר דואגים לאינטרסים של שולחיהם – שאחרים יישאו בנטל. החרדים דואגים שבניהם לא יתגייסו כלל. הציונות הדתית מצמקת את השירות הצבאי של יקיריה ל-17 חודשים בלבד. ורק החילונים – אנחנו, הפראיירים, נטולי ייצוג סקטוריאלי – חייבים לשרת כמעט שלוש שנים, ללא קיצור ובלי הנחות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אדוני, אני רוצה לעזור לך. סיעת מרצ, חברות הכנסת תמר זנדברג, מיכל רוזין – לא, למה להקשיב לנו? אני מבקשת להתפזר, תודה רבה, כי זה מפריע לחבר הכנסת כאן. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, רק אנחנו, החילונים, פראיירים, ומשרתים – אנחנו ובנינו משרתים 30 חודש. זה מצב בלתי נסבל, מצב של אפליה וחוסר צדק. התרעתי על כך בעבר שוב ושוב; העליתי הצעות חוק בנושא; נאבקתי למען חוק גיוס הוגן וצודק בדיונים הרבים שהתקיימו בוועדות השונות, גם בכנסת הקודמת וכך גם בכנסת הנוכחית, והמאבק כמובן לא תם. כל טיעוניי, המבוססים על צדק ושוויון, נדחו פעם אחר פעם. הצעת החוק שלי עלתה להצבעה שלוש פעמים ונדחתה שלוש פעמים. היא ביקשה להאריך את שירותם של בני ישיבות ההסדר מ-17 חודשים ל-24 חודשים – רק 24 חודשים, לא חס וחלילה 30 חודשים כמו שהילדים שלנו, החילונים והמסורתיים, משרתים. בפעם הראשונה העליתי אותה בכנסת הקודמת, למרות שבדיונים על חוק השוויון בנטל שהתנהלו בעת ההיא הציגו שר הביטחון והרמטכ"ל דרישה זהה לדרישה שלי, שצעירי ישיבות ההסדר ישרתו 24 חודשים. אני בטוח שהשרה שקד, שהייתה אז ראשת הוועדה, זוכרת את המאבק הזה וזוכרת שהרמטכ"ל הקודם ושר הביטחון הקודם – השרה, אני מדבר אלייך – דרשו שצעירי ישיבות ההסדר ישרתו 24 חודשים. ואני שואל היום את שר הביטחון, את ליברמן: מה איתך, שר הביטחון? מה דעתך על כך שבני ישיבות ההסדר ישרתו לא רק 17 חודשים כי אם 30 חודשים, כמו כל יתר הצעירים היהודים, כמובן למעט החרדים? האם נתת הנחיה מקדימה לוועדה שהקמת, שדנה בנושא של חוק ההסדר, שלא תעסוק בצעירי הציונות הדתית? כנראה שכן, כי לא ייתכן שלעומת הפעם הקודמת, שבה המאבק היה כל כך משמעותי מצד משרד הביטחון, שישרתו 24 חודשים, הפעם זה ירד ובכלל לא מדובר. לגבי הצעת החוק הנוכחית: היא הצעה רעה, היא תנציח למעשה את ההיתר שלא לשרת בצה"ל לרוב-רובם של הצעירים החרדים. המכסות בחוק הן בדיחה. בשנה הקרובה מדובר על 3,500 חרדים. אולי למישהו זה נשמע מספר גבוה של חרדים שישרתו בצה"ל, אבל ה-3,500 האלה, הם מתוך בערך 50,000 חרדים שהם חייבי גיוס לצה"ל. 50,000 חרדים בין הגילים 18 ל-24, שהם חייבי גיוס לצה"ל על פי חוק שירות ביטחון, ומתוכם בסך הכול 3,500 ישרתו בצה"ל, על פי ההצעה הזאת. לכן ההצעה הנוכחית היא הצעה רעה, והיא הצעה שהמחנה הציוני ימשיך כמובן להתנגד לה. אני שואל את שר הביטחון שאלה נוספת: איך זה שאתה, שר הביטחון, מתנגד לכך שב-2020 יקוצר השירות לבחורים צעירים יהודים מ-32 חודש ל-30 חודש? מדוע אתה מתנגד? הטענה שלך שאין לצה"ל מספיק חיילים – גם לוחמים וגם אחרים – אז איך זה מתיישב עם זה שהוועדה שאתה הקמת, וקיבלת את ההמלצות שלה, טוענת שמספיק לצה"ל שרק 3,000 חרדים יתגייסו? איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שהם ימשיכו – רובם, קרוב ל-50,000 – ימשיכו לא לשרת והילדים שלנו, הבנים שלנו, אתה, שר הביטחון, מתנגד שהשירות שלהם יקוצר? אם זו לא איפה ואיפה, אם זו לא צביעות, מהי צביעות? ואני אומר שלמרות שאני מאמין שכל צעיר וצעירה ישראלים, בוודאי יהודים, חייבים לשרת שירות ביטחון ולשאת בנטל, אני מקבל את הקביעה ההיסטורית של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, שצעיר חרדי שתורתו אומנותו לא ישרת בצה"ל. כן, אני רואה שחבריי מהמפלגות החרדיות לא נמצאים, אבל אני מקבל את זה. כן, אני מקבל. אני לא מסכים עם זה, אבל אני מקבל. אבל אני פונה אליך, שר הביטחון, שוב, מתוך 50,000 החרדים חייבי הגיוס, כולם תורתם אומנתם? בחייך, שר הביטחון, זאת בדיחה, זאת צביעות, ואני לא מבין איך אתה מתגאה להביא חוק כזה – חוק כזה, שלך, של ישראל ביתנו – כאן, לכנסת הזאת. הוועדה שהקים שר הביטחון הבינה שניתן לצמצם את האי-שוויון בשתי דרכים. דרך אחת: יותר חרדים יתגייסו לצה"ל – וזה, הבנו שלא יקרה. הדרך השנייה: מתן תמורה משמעותית לאלה שמשרתים. וזה נוסח ההמלצה של הוועדה שהקים שר הביטחון, ואני מקריא את ההמלצה שלהם: "הוועדה, על דעת צה"ל, סבורה כי יש מקום להסדיר תגמולים לכל המשרתים שירות מלא, שיבטאו הכרה בתרומתם של המשרתים להגנת המדינה ולהבטחת קיומה. לדוגמה, העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא, והוקרה ותגמול בדמות מימון מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי" – כמובן, גברים ונשים – "באופן מלא, יהוו נקיטת עמדה להוקרת המשרתים בצה"ל, לחיזוקו כצבא עם ממלכתי ולצמצום אי-השוויון". אז מה קרה בחוק שאתה הגשת? הכול מופיע שם, חוץ מההמלצה הזאת. ההמלצה הזאת, שנוגעת לאלה שמשרתים לא מופיעה בחוק. לכן באה הצעת החוק שלי, שאני מגיש היום, להשלים ולחוקק את אותה המלצה יחידה של הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי, הנוגעת לכל אלה שכן משרתים. יש בהצעת החוק הזאת את כל הצידוק הלאומי והצדק החברתי להפוך לחוק מן המניין. יש בה מן השוויון ומן הצדק. יש לגביה הסכמה גורפת בחברה הישראלית וגם במסדרונות משרד הביטחון. אבל כשהגיעה הצעת החוק הזאת לוועדת השרים לחקיקה בתחילת השבוע – השרים לא העזו להתנגד להצעה הזאת. מי מהם יעז לומר שלא מגיע התגמול הזה למי שמשרת שירות מלא? אז מה הם ביקשו? הם ביקשו לדחות את ההצעה ב-90 יום. תראו, אם לא היינו לפני בחירות – אני לא יודע כמה זמן לפני בחירות, כמה חודשים – גם אז הייתי טוען שיש כאן צביעות גדולה, אבל אולי, אולי, הייתי מוכן להקשיב לנימה הזאת. אני טוען, גברתי היושבת-ראש – אני לפעמים תמים, ואולי הייתי מוכן, אבל בתקופה כזאת, שברור שדחייה ב-90 יום אומרת שוועדת שרים לא מתכוונת להגיש את הצעת החוק הזאת, לא מתכוונת לדון בה – זה כמובן צביעות ובלתי מתקבל על הדעת. ולכן, אני אדרוש היום הצבעה שמית על ההצעה הזאת, שכל אחד מחברי הקואליציה יעמוד ויאמר אם הוא בעד או נגד הצעת החוק הזאת. ואם הוא נגד הצעת החוק הזאת, שיסתכל בלבן שבעיניים לאלה שבוחרים בו – למשפחות, לבני המשפחה שלו, שלה, שבוודאי רובם משרתים בצה"ל – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ויאמר: אני היום התנגדתי לכך שבחורים ובחורות שמשרתים שירות מלא בצה"ל – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – יקבלו תמורה של מימון אקדמי מלא או מקצועי לאחר השירות, על פי המלצת הוועדה. אני מאוד מקווה שחברי הקואליציה, לפני שהם לוחצים על נגד, יחשבו פעמיים ויסתכלו לציבור בעיניים. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4650/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כעת אני מזמינה את חבר הכנסת אלעזר שטרן שיציג את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשע"ח–2017. אלעזר שטרן, בבקשה, אדוני. זו הצעה נפרדת, ולכן גם לרשותך עד עשר דקות. לאחר מכן, חבר הכנסת סאלח סעד יגיש לנו הצעה שהוצמדה להצעה של חבר הכנסת אלעזר שטרן. אדוני, בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – איך התקדמת בצה"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, עמיתיי השרים, חבריי חברי הכנסת, כתוספת או ליד הדברים שאמר חברי חבר הכנסת עמר בר-לב, אני חושב שהעוול הזה של חלוקת המשאבים של מדינת ישראל הוא עוול צועק. אנחנו מסתכלים על אירופה. שם בלי שירות בצה"ל, בלי שירות של שלוש שנים, חיילים או אזרחים מקבלים לימודים מלאים. באים למדינת ישראל – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> וגם אין שירות נשים בצה"ל? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. באים למדינת ישראל – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – בצה"ל? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באים למדינת ישראל – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> גם אם הן מגיעות לדרגת תת-אלוף? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, את מוכנה – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> גם אם הן – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אתה צודק. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> היחס – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברת הכנסת ענת ברקו. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אולי אתה רוצה – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברת הכנסת ענת ברקו, כשעמדת פה והצגת את הצעת החוק שלך אף אחד לא הפריע לך. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זה כל כך מעליב – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה, גברתי. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, תודה רבה. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את יודעת שלא זו הכוונה שלו – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> זה עשר דקות שלו. חברת הכנסת ענת ברקו, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. אני מבקשת לא להפריע. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתייחס, בדברים האלה, נמשיך. אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שהם דברים חשובים. חיילי צה"ל נותנים מהשנים הכי יפות שלהם – שנתיים נשים, שלוש שנים גברים. אני חושב שלמדינת ישראל יש את המשאבים האלה, יש לה את הכסף הזה. זה עניין של איך מחלקים את המשאבים האלה. אני מודה שכשאנחנו מדברים על שוויון בנטל, על חוק השוויון בנטל, זה צועק; בהינתן השוויון הזה, עם כל המשאבים שהמדינה מחלקת, מקצה למקומות אחרים איך יכול להיות שעוד לא מצאנו דרך, שחייל או חיילת בצה"ל שמשתחררים, יקבלו תואר ראשון בחינם? הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, לקח יוזמה, בהינתן שאנחנו מכאן לא החלטנו, והחליט שהוא עושה את הכול, את כל מה שהוא יכול, כדי שחיילי צה"ל יצאו מצה"ל עם אישור ללמוד תואר ראשון בחינם. אנחנו, שמבינים שאין באמת שוויון בנטל ולעולם לא יהיה, וגם החוק שיש עתיד העבירה בכנסת הקודמת הוא חוק שמתחשב מאוד בצורכי החרדים – אנחנו יודעים, הוא לא עושה שוויון לגמרי, אבל, וככה אני כבר אומר שנים, אם חשובים החרדים בשוק העבודה, אם למדינת ישראל זה שווה מיליארדי שקלים בשנה, שייקחו את הכול וייתנו את זה לחיילים משוחררים. אני חושב שזה לא פלא – וגברתי היושבת-ראש, אני לא רוצה לנפנף כמה אנשים גם מהאגף הזה חושבים ככה, אני לא אוהב לעשות את הדברים האלה. אני חושב שזה רק מבטא את האמונה האמיתית של הרוב המוחלט של הבית הזה שחיילי צה"ל, חיילות צה"ל, שמשתחררים מצה"ל – לפחות שקט אחד יהיה להם. דרך אגב, תואר ראשון או לימודים מקבילים לחיילים וחיילות – זה עוזר גם לתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל, מעבר לעניין שאנחנו עושים את זה כחובה. כיוון שאנחנו מתעסקים פה בחיילי צה"ל ובחיילות צה"ל, וכיוון שאני כבר שמעתי מה קרה כאן בבית, אני רוצה להגיד עוד משהו: בצה"ל מכירות ומכירים אותי הרבה מאוד שנים. מעולם לא היה מישהו או מישהי שחשבה שעשיתי מעשה או נתפסתי באיזושהי אמירה שיש לה משמעות מינית, ואני מדבר על 34 שנות שירות במקומות שעושים בהם, לא רק שמדברים בהם. ויחד עם זאת, אני רוצה לומר שהטרדות מיניות בצה"ל, כמו בכל מקום, הינן נגע שצריך לטפל בו – טיפלתי בו, ביד תקיפה. דרך אגב, אני לילות לא ישן טוב כיוון שאשתי מתנדבת כבר שנים במרכז למניעת הטרדות מיניות, והתורנויות שלה הן גם בימים וגם בלילות. התפלאתי, הצטערתי, שבכלל מישהו חשד בי. אני אומר את זה עוד פעם – בחיים לא אמרתי וגם ברור שלא הייתי אומר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שיש – משפט שניתן לפרש אותו, או שיש בו משום רמז, אפילו, להטרדה מינית. וכבר אמרתי, ואני אומר עוד פעם: 34 שנות שירות בצה"ל; שמישהי תבוא ותגיד: פעם אחת שמעתי רמז מאלעזר שטרן על הדבר הזה. אבל כיוון שאני קצת ער למה שקורה ברשתות החברתיות, ואני מבין, לצערי, שזה לא רק "אם יש נשים" – שיש נשים שנפגעו מהדברים האלה – אזיי בפניהן ואך ורק בפני אותן נשים, שאני מבין שיש, כנראה, לצערי, רבות כאלה, בפניהן אני מביע גם את צערי. אבל כדי שיהיה ברור, מירי רגב היא לא אחת מהן. היא לא נפגעה מהדברים שלי, היא מאושרת. היא לקחה את הדברים האלה לעוד סיבוב תקשורתי, מבחינתה – ייתכן שמוצלח. תודה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר לחוק בין – – – לבין חוק התרבות? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. תודה, תודה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חבר הכנסת יהודה גליק, נא להירגע. תודה רבה. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> תגיד – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים – רבותיי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין מה לשמוע, זה קשקוש אחד גדול. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אתם לא חייבים לדבר דרך כל האולם. את רוצה להגיד משהו, תיגשי לשם ותגידי. תודה רבה. גברתי, אני מבקשת לא להפריע לנו בניהול המליאה. תודה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הגדלת פיקדון שחרור), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5002/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הגדלת פיקדון שחרור), התשע"ח–2018, שהוצמדה להצעה הקודמת, של חבר הכנסת סאלח סעד. לרשותך, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חבר הכנסת יהודה גליק, אפשר בבקשה לצאת החוצה ולהמשיך להתווכח שם. תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק הזו, שבאה להיטיב עם החיילים, עם אזרחי ישראל ששירתו את המדינה שלוש שנים, היא ערך עליון לאזרחים נאמנים למדינת ישראל. אזרח ששירת את מדינת ישראל שלוש שנים, לדעתי מן הראוי שהמדינה – אפילו חובה עליה לתגמל אותו לפחות שלוש שנים. אם החייל, אם האזרח שירת את המדינה שלוש שנים, אז מגיע לו לקבל תואר מהמדינה: במשך שלוש שנים ללכת ללמוד. המדינה חייבת לו לפחות את שלוש השנים האלה שהוא שירת בהן. זו הצעה כל כך צודקת, כל כך הגיונית, כל כך מיטיבה עם האנשים שמבחינתי הם הכי נאמנים למדינת ישראל. גם שר הביטחון אמר את ב-2016 – אותו שר הביטחון, ליברמן – שהוא הולך לעשות תוכנית שמיטיבה עם החיילים: ללכת ללמוד באקדמיה בגובה השירות שלהם. גם ב-2018, באותה תקופה שהתחילו לדון בבית הזה על חוק הגיוס, עלה הנושא של לימודי חינם לחיילים. אז חברים, מה השתנה? אותו שר ביטחון, יש הצעת חוק – מן הראוי, מן הדין ומן הצדק ששר הביטחון יתמוך בהצעה הזו יחד עם כל הקואליציה. הרי אין כאן אופוזיציה וקואליציה, החייל שמשרת את המדינה הוא אותו חייל – הוא הליכוד או המחנה הציוני או הבית היהודי. אני לא מבין את זה, מה הקטע כאן? אני אפילו מתבייש בזה שאני עומד כאן, ועולה עוד פעם הצעה – וטוב עשה עמר בר-לב שהביא את ההצעה הזאת להצבעה בקריאה שמית, כי אני רוצה אתכם, חברי הקואליציה: תסתכלו בעיניים של אותם חיילים מוחלשים, שהם לא בעשירון העליון, ומבחינתם המענק הוא מענק חיובי שיביא להם תואר בסוף שנות הלימודים. תסתכלו בעיניים עכשיו, כשתצביעו, לאותם חיילים שנמצאים על הגבול הצפוני ובדרום בעזה – בגבול הדרומי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מסיים. לכן אני קורא לכם קריאה אחרונה. אני הייתי מציע לכם, ורובכם היה בצבא – כל מי שהיה בצבא כאן, בבית הזה, צריך להצביע בעד ההצעה הזו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סאלח סעד. רבותיי, ישיב במשולב סגן שר הביטחון אלי בן-דהן. בבקשה, אדוני. לאחר תשובתו של סגן השר תהיה הצבעה שמית על הצעת החוק הראשונה שהוצגה ולאחר מכן – שתי הצבעות אלקטרוניות, אם לא תהיה בקשה אחרת. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אכן, יש כאן שלוש הצעות משולבות, לשלם שכר לימוד לכל חייל משוחרר שהשלים את תקופת שירות החובה; לפי הצעות מסוימות, אפילו אם הוא נפצע או חלה עקב שירותו הצבאי, שוחרר מוקדם יותר – גם כן יש לשלם את שכר הלימוד. אני רוצה להבהיר שההצעות הללו, כמובן, באות להוסיף את מימון שכר הלימוד בנוסף לכל שאר הזכויות הקיימות כבר היום מכוח חוק קליטת חיילים משוחררים. השירות בצה"ל חשוב לכולנו והממשלה פועלת ככל שניתן להרחבת זכויות המשרתים בצה"ל, בדגש על המערך הלוחם ועל משרתי המילואים. יחד עם זאת, מדובר בהצעות שעלותן התקציבית רחבת היקף, והן מתעלמות מהסיוע הניתן כבר היום לחיילים המשוחררים. יצוין כי תקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים עומד היום על 2.5 מיליארד שקל בשנה. חלק ניכר ממנו משולם עבור לימודים אקדמיים, הן באמצעות פיקדונות החיילים המשוחררים, הן באמצעות הקרן לסיוע נוסף והקרן לעידוד ההשכלה, שהוקמה לפני שנתיים בתיקון שהתקבל בחוק. בנוסף, פועלת מערכת הביטחון למתן סיוע לחיילים המשוחררים בדגש על לימודים אקדמיים, גם ממקורות חוץ-ממשלתיים, לרבות תוכנית ממדים ללימודים, בשיתוף יחד למען החייל ואגודת ידידי צה"ל באמריקה. הממשלה ביקשה לדחות את הדיון בהצעות החוק כדי ללמוד את המשמעויות הנובעות מהן, לרבות התקציב הנדרש לשם מימושן. לאור ההתנגדות של חברי הכנסת לדחיית הדיון, מבקשת הממשלה לדחות את הצעות החוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון חבר הכנסת אלי בן-דהן. סליחה, לא חבר כנסת, רק סגן שר הביטחון. רבותיי, אנחנו מתחילים בהצבעה השמית, נא להיערך. כעת נצביע על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד לחיילים), התשע"ח–2018, כפי שהוצגה על ידי חבר הכנסת עמר בר-לב. גברתי מזכירת הכנסת, נא להתחיל בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – אינו נוכח ניבין אבו רחמון – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח מיכאל אורן – אינו נוכח ג'מעה אזברגה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח רוברט אילטוב – נגד אלי אלאלוף – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – נגד אורי אריאל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – נגד נאוה בוקר – נגד דוד ביטן – נגד מיכל בירן – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת אלי בן-דהן – נגד יואב בן צור – נגד איל בן ראובן – בעד נפתלי בנט – נגד יחיאל חיליק בר – בעד איתן ברושי – אינו נוכח עמר בר-לב – בעד ענת ברקו – נגד << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> איך זה? איך את לא מתביישת – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברות הכנסת, נא להירגע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יוסף ג'בארין – אינו נוכח << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> ההצבעות בעיצומן – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברת הכנסת מיכל רוזין. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אילן גילאון – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברת הכנסת מיכל רוזין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה, שנייה, גברתי – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני קוראת אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברת הכנסת מיכל רוזין, קריאה שלישית, נא לצאת מהאולם, תודה רבה. ההצגה נגמרה. (חברת הכנסת מיכל רוזין יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אילן גילאון – בעד יהודה גליק – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח יעל גרמן – אינה נוכחת אבי דיכטר – נגד צחי הנגבי – נגד שרן השכל – נגד יצחק וקנין – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח תמר זנדברג – בעד עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח ציפי חוטובלי – נגד אורן אסף חזן – אינו נוכח דב חנין – אינו נוכח אכרם חסון – אינו נוכח יואל חסון – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח רוברט טיבייב – אינו נוכח מרדכי יוגב – אינו נוכח יוסי יונה – אינו נוכח שלי יחימוביץ – בעד חיים ילין – בעד איתן כבל – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יעל כהן-פארן – אינה נוכחת חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – בעד ציפי לבני – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד ז'קי לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח יריב לוין – נגד סופה לנדבר – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח מנחם אליעזר מוזס – נגד שולי מועלם-רפאלי – אינה נוכחת ירון מזוז – אינו נוכח משה מזרחי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד אברהם נגוסה – אינו נוכח משולם נהרי – נגד איילת נחמיאס ורבין – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח קסניה סבטלובה – בעד רויטל סויד – בעד דן סידה – נגד ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – נגד סאלח סעד – בעד איימן עודה – אינו נוכח רחל עזריה – נגד חמד עמאר – נגד לאה פדידה – בעד רועי פולקמן – נגד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – נגד עיסאווי פריג' – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – נגד יואב קיש – נגד איוב קרא – נגד מירי רגב – נגד מיכל רוזין – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – בעד מוסי רז – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – נגד אלעזר שטרן – בעד נחמן שי – אינו נוכח עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד סתיו שפיר – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, גברתי, נא לעבור על שמות חברי הכנסת שעדיין לא השתתפו בהצבעה. << דובר_המשך >> << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – אינו נוכח ניבין אבו רחמון – אינה נוכחת אמיר אוחנה – אינו נוכח מיכאל אורן – נגד ג'מעה אזברגה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת איתן ברושי – בעד יוסף ג'בארין – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח יעל גרמן – אינה נוכחת חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח אורן אסף חזן – נגד דב חנין – אינו נוכח אכרם חסון – אינו נוכח יואל חסון – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח רוברט טיבייב – אינו נוכח מרדכי יוגב – נגד << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוסי יונה – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יעל כהן-פארן – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ז'קי לוי – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח שולי מועלם-רפאלי – אינה נוכחת ירון מזוז – נגד מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – אינו נוכח אברהם נגוסה – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת נחמן שי – בעד איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברים, קצת שקט בבקשה, זה מפריע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברות הכנסת) עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מי מבין חברי הכנסת לא הצביע עד כה וכן מעוניין להצביע? בבקשה, גברתי. שנייה, אחד-אחד. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד יואל חסון – בעד אורי אריאל – נגד << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> עוד מישהו, רבותיי? אין. תמה ההצבעה. גברתי, אני מבקשת לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 34 חברי כנסת, נגד – 49 חברי כנסת. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד לחיילים), התשע"ח–2018, לא התקבלה. רבותיי, כעת נעבור לשתי הצבעות אלקטרוניות. הראשונה – על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשע"ח–2017, כפי שהוצגה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן. מי בעד, מי נגד? נא להצביע. המסך של נורית קורן לא פעיל, אוסיף אותך לתוצאה כמתנגדת, הבנתי. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשע"ח–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 32 – – – << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מבקשת להוסיף אותי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גם אצלך המסך לא עבד? << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רגע, גברתי, אני צריכה להבין, המסך לא עבד? לחצת ולא עבד? << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אז שנייה, זה אחרת, שנייה. בעד – 32 חברי כנסת, מתנגדים – 47, כולל נורית קורן, שהעמדה שלה לא פעילה, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשע"ח–2017, לא התקבלה. לפרוטוקול, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, מבקשת להירשם כתומכת. כעת אנחנו נעבור להצבעה שלישית, על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הגדלת פיקדון שחרור), התשע"ח–2018, כפי שהוצגה על ידי חבר הכנסת סאלח סעד. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הגדלת פיקדון שחרור), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שוב, העמדה של חברת הכנסת נורית קורן – – – << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> לא, הצבעתי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נרשם כרגע, הכול בסדר? << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יופי. אז בעד – 33 חברי כנסת, 47 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הגדלת פיקדון שחרור), התשע"ח–2018, לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/7/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו ממשיכים. כעת נעבור להצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, של חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת. את כבר פה. גברתי, לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברים, השבוע, בוועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה ביום ראשון קרה אירוע היסטורי. לא כולם שמו לב לזה אבל לראשונה בתולדות הכנסת ועדת השרים לחקיקה לא התנגדה להצעת חוק תחבורה ציבורית בשבת. היא לא התנגדה; היא גם לא תמכה, אבל היא לא התנגדה: היא החליטה לדחות את ההצעה בארבעה חודשים. זה באמת מקרה מעניין. הרי ידוע לכול שבעוד ארבעה חודשים הכנסת הזאת כבר לא תתכנס פה. או שתהיה פגרת פסח, החגים, או שיקרה הדבר הסביר והכנסת כבר תצא לבחירות. זה מה שנקרא לדחות ל"מחרכך". נשאלת האלה, מה קרה לוועדת השרים לענייני חקיקה? האם גם השרים הבינו שהציבור – הרי אנחנו מתקרבים לבחירות ולא רוצים להרגיז את דעת הקהל – תומך בהמוניו בתחבורה ציבורית בשבת ולא מוכן יותר לקבל התנגדות עקבית של הבית הזה לדבר הכל-כך פשוט וטבעי ונכון וצודק ומובן מאליו? אולי השרים יודעים שבציבור הרחב יש תמיכה של 73% מהציבור הכללי הישראלי, שתומך בתחבורה ציבורית בשבת? חברות וחברים, זה לא מתנדנד, זה לא תיקו – 73%. ואולי, השר בנט, אולי תתעניין לדעת, שמבין מצביעי המפלגה שלך, הבית היהודי – 55% ממצביעי הבית היהודי תומכים בתחבורה ציבורית בשבת. זה בטוח מעניין אותך לדעת, זה הציבור שלך. מילא הציבור הכללי, אולי זה לא מעניין אותך, אבל ציבור מצביעי המפלגה? השר גלעד ארדן, רוצה לנחש כמה ממצביעי הליכוד תומכים בתחבורה ציבורית בשבת? 70%. 70% ממצביעי הליכוד תומכים בתחבורה ציבורית בשבת. אז אולי לא פלא ששרי הליכוד, ערב לפני בחירות התביישו להצביע נגדם. פה, בצד הזה של האופוזיציה, אני רק אעדכן אתכם לפרוטוקול שלמעלה מ-90% ממצביעי מרצ, יש עתיד והמחנה הציוני תומכים בתחבורה ציבורית בשבת. והשרה סופה לנדבר, הפתעה מיוחדת בשבילך: האם ידעת כמה ממצביעי ישראל ביתנו תומכים בתחבורה ציבורית בשבת? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> יותר מ-90%. קשה לי להבין מה זה נענוע הראש הזה. בוודאי שאני יודעת שהשרים לא נאיביים, אז למה אתם מצביעים נגד הציבור שלכם? << קריאה >> השרה סופה לנדבר: << קריאה >> בגלל שאת דואגת לציבור. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> נכון, בוודאי. איך את יכולה ללכת נגד 90% מהציבור שהצביע לך? אני באמת מתקשה להבין את זה. עכשיו, תחבורה ציבורית בשבת – הציבור לא תומך בזה סתם כאיזו אופנה, כאיזה טרנד חולף. הציבור הרחב, כולל המצביעים שלכם, חברות וחברים, ממפלגות הקואליציה, ממפלגות הימין, תומך בתחבורה ציבורית בשבת בגלל שהוא רוצה לנסוע ואין לו אוטו. זאת הסיבה הפשוטה. עכשיו, אני יכולה לתאר כאן את כל התועלות של תחבורה ציבורית בשבת, ויש להן. אני, כמובן, אתחיל מהתועלת הכלכלית: לכלמעלה מ-50% ממשקי הבית בישראל אין רכב פרטי בבעלותם. לא כולם שומרים שבת. איך הם אמורים לנסוע? אולי השרה לנדבר, בנט או גלעד ארדן יסבירו להם. אני לא מדברת על זיהום האוויר והתועלות הבאמת-אדירות בתחום הסביבתי והחברתי. אני רוצה להקדיש דקה לדבר על הצלת חיים. הצלת חיים של ממש בתחום של תאונות הדרכים. חברות וחברים, הקטל בכבישים הוא אחד מגורמי המוות המרכזיים. למעלה מ-370 איש, ישראלים וישראליות, נהרגים כל שנה בתאונות דרכים. אלפים של פצועים – זה נושא שהבית הזה עוסק בו. לא פעם ולא פעמיים ועדת הכלכלה הקדישה לו סדרה של שימועים. אנחנו דיברנו עליו רק לאחרונה אפרופו האופניים והקורקינטים החשמליים, ויש לנו הזדמנות להצלת חיים – פשוט ככה, הצלת חיים – אם אנחנו נפעיל את התחבורה הציבורית בשבת, וזאת משני טעמים: פעם אחת בגלל ההרוגים בתאונות הדרכים בליל שבת ובסופי השבוע, שהם אחוז גבוה יותר בסוף השבוע מאשר ההרוגים בימי החול. פעם שנייה, ואולי חשובה יותר, מפני שהפעלתה של התחבורה הציבורית בשבת היא מפתח לשיפור דרמטי בתחבורה הציבורית גם בימות השבוע. ולמה? מפני שהיום, הסיבה המרכזית שבגללה אנשים נאלצים לקנות אוטו, ולנסוע בו גם בימות השבוע וכך להזניח ולהשאיר מאחור את התחבורה הציבורית, זה שהיא לא פועלת בשבת. ואנחנו שומעים את זה פעם אחרי פעם. אנשים אומרים: הייתי מעדיף שלא יהיה לי אוטו. הייתי מעדיף לנסוע באוטובוס, ברכבת – ובדרך הזאת גם השירות והיעילות של התחבורה הציבורית היו משתפרים, מפני שהביקושים היו עולים – אבל אני לא יכול, כי בשבת אני תקוע. אני בעוצר. אני במעצר בית כפוי, ואני לא רוצה את זה. ולכן אין לי ברירה אלא להשקיע באוטו, ברכב פרטי יקר, מזהם ומסוכן. ואז, כשיש אוטו, אז גם נוסעים, ונוסעים גם באמצע השבוע. אבל יש כמה אנשים שלא יכולים לנסוע, ואני רוצה להביא בפניכם את הדוגמאות שלהם מעתירה שהגשנו יחד עם המרכז הרפורמי להפעיל את התחבורה הציבורית בשבת. למשל, איריס רשפ, סטודנטית בת 24 לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, גרה בבת ים. היא סובלת ממצב רפואי – יש לה אבחון נוירולוגי שקבע שהנהיגה תהיה עבורה מסוכנת, ולכן נאסר עליה להוציא רישיון נהיגה. מה היא אמורה לעשות בשבת? דוד דהאן ועמרי סטרק – דוד דהאן, חייל מצטיין בן 21, גר עם הוריו במושב ביצרון, ועמרי סטרק, בן 29, גר בירושלים ועובד בחברת סטרטאפ – שניהם מאובחנים באפילפסיה ולא יכולים להוציא רישיון נהיגה. מה הם יעשו בשבת? עכשיו, חברות וחברים אני רוצה לעדכן אתכם במשהו. יש לי סקופ משמעותי, תקשיבו לזה, סקופ מרעיש: אם התחבורה הציבורית תופעל בשבת, אין חובה לעלות על האוטובוס. מי ששומר שבת יוכל להמשיך לשמור שבת. זה לא בכפייה. לא יובילו דתיים לאוטובוסים וינהירו אותם לשם תוך חילול שבת המוני. זה לא יקרה. מצד שני, מי שלא שומר שבת – ושמירת שבת היא לא חובה במדינת ישראל – הוא היום תקוע בעוצר בכפייה, ולא יכול לזוז. עכשיו, יש לי עוד חידוש לחדש לכם: לשר התחבורה, נכון להיום, יש סמכות להפעיל את התחבורה הציבורית בשבת. יש לו סמכות שקבועה לו בחוק. לכן, במידה רבה מאוד, הצעת החוק הזו, שאני מציגה בפניכם היום, היא מיותרת. השר יכול, לפי שיקול דעתו, לפי סעיף בפקודת התעבורה, להפעיל את התחבורה הציבורית בשבת, ואנחנו גם עתרנו לבית המשפט על זה, ואנחנו עדיין בהליך משפטי שמתנהל כדי לחייב אותו לעשות את זה, או לפחות להסביר למה הוא נמנע מלהשתמש בסמכות הזאת. אבל הצעת החוק הזו באה להקל על השר ולהפוך את נטל ההוכחה: במקום שהפעלת התחבורה הציבורית בשבת היא אסורה והשר יכול להחריג – לקבוע שהפעלת התחבורה הציבורית בשבת תהיה מותרת ושהשר יכול לקבוע תקנות שלפיהן היקף התחבורה הציבורית בשבת יצומצם ויותאם לצרכים בשבת. לדעתי, אין דבר יותר צודק, נכון, טבעי, מובן מאליו מזה, והעובדה שהכנסת הזאת פעם אחר פעם מסרבת לעשות את הדבר הפשוט והמובן-מאליו הזה רק מראה עד כמה חברי הכנסת, ולצערי אך ורק מהקואליציה, מנותקים מציבור המצביעים – כמו שאמרתי בהתחלה – גם שלהם. אז בואו, חברות וחברים, בעיקר מהקואליציה, תשתמשו בעובדה שוועדת השרים לחקיקה לא קבעה עמדה ותצביעו בחופש, לפי מצפונכם, בעד תחבורה ציבורית בשבת. ככה גם דרשו מכם למעלה מ-4,000 חותמות וחותמים על עצומה של ארגון זזים, שנשלחה אליכם ביומיים האחרונים. תאמינו לי, נעשה רק טוב לכולנו. אף אחד לא ייפגע מזה, אף ממשלה לא תיפול מזה. זה טוב, זה צודק, זה נכון וזה צריך לקרות, ומוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. << הצח >> הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/1097/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> להצעה הזאת הוצמדה הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. אדוני, לרשותך עד שלוש דקות לנמק את ההצעה שלך. בבקשה. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. רבותיי השרים, עמיתיי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעתי והצעת חבריי בתנועת חד"ש להפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי. עמיתיי חברי הכנסת, זו לא הפעם הראשונה שאני מנמק הצעת חוק כזו כאן, בכנסת. מהכנסת השבע-עשרה אנחנו, בחד"ש, ביחד עם חברינו ממרצ, פעם אחר פעם, כנסת אחר כנסת, מעלים את ההצעה הזאת, ואני קורא לכם הפעם להעביר אותה. למה להעביר את הצעת החוק הזו? קודם כול, כיוון שתחבורה ציבורית גם בשבת זה מהלך נכון מבחינה חברתית. איפה ההיגיון שבו אנחנו גוזרים על אנשים להיות כבולים לבתיהם כי אין להם רכב פרטי? איפה הצדק בזה? איפה הרציונל בזה שלעשירים שיש להם רכב פרטי אנחנו מרשים ניידות שאנחנו שוללים מאזרחים אחרים? שנית, תחבורה ציבורית בשבת ובסופי שבוע זה המהלך הנכון מבחינה סביבתית. זה חוסך זיהום אוויר. שלישית, מהלך של תחבורה ציבורית בשבת מגן על חיים, מציל חיים. מוריד את מספרן של תאונות הדרכים. רביעית, תחבורה ציבורית בשבת זה מהלך נכון מבחינה תחבורתית: הוא חוסך פקקים מיותרים, הוא מעביר אנשים לתחבורה ציבורית, כאשר במצב הקיים היום, אם אנשים ממילא צריכים לקנות רכב פרטי כי אין להם פתרון אחר לסופי שבוע, הם לא יעברו לתחבורה ציבורית, והם ימשיכו להישאר תקועים עם הרכב הפרטי בפקקים האין-סופיים שמאפיינים את חיינו. תחבורה ציבורית בשבת, עמיתיי חברי הכנסת, זה גם המהלך המתחייב מבחינה דמוקרטית. כאשר אנחנו רואים את הנתונים, כפי שהיטיבה להציג אותם חברת הכנסת זנדברג, אנחנו רואים שבכל קבוצות הציבור הישראלי ישנה תמיכה מסיבית של רוב גדול בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אנחנו צריכים להבין שהחובה שלנו, כנציגי הציבור הזה, כשליחי הציבור הזה, זה לקדם את המהלך הזה. אני רוצה לסיים בנושא הציבור הדתי, ולומר לכם, חבריי הדתיים והחרדים בכנסת: הצעת החוק הזו איננה פוגעת בדתיים. קודם כול, אנחנו מציעים מנגנון מידתי מאוזן. אנחנו מאפשרים התחשבות בציבור הדתי. אנחנו לא רוצים לייצר תחבורה ציבורית בריכוזים דתיים. אין לנו שום כוונה לפגוע בציבור הדתי. אבל מעבר לזה, בהיעדר תחבורה ציבורית בשבת, מה אתם חושבים שאנשים עושים? עולים למכוניות שלהם, ונתקעים בפקקים. זה לא חילול שבת? לכן, עמיתיי חברי הכנסת, אני קורא לכולנו להתאחד ולהעביר את הצעת החוק החשובה הזאת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. ישיב במשולב, בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, השר יואב גלנט. בבקשה, אדוני. אדוני השר, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, של חברת הכנסת תמר זנדברג. הפעלת התחבורה הציבורית בשבת הינה סוגיה העולה מעת לעת ביוזמות חקיקה של חברי הכנסת, אשר מטרתן הרחבת הפעלת התחבורה הציבורית בשבת ובכך להביא לשינוי הסטטוס קוו הקיים היום במדינת ישראל. מטרת החוק המוצע היא לאפשר פעולה סדירה של תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי. לדעת המציעים, במציאות הקיימת היום, שבה ברוב המקומות בישראל אין תנועה של תחבורה ציבורית מערב שבת ועד מוצאי שבת בעוד שתנועת התחבורה אינה מוגבלת, תושבי ישראל שאין ברשותם רכב פרטי מופלים לרעה בצורה בלתי הוגנת, ובהתאמה – זכותם לחופש תנועה נשללת למשך 24 שעות בכל שבוע, ללא הצדקה. מוצע לקבוע כי במקרים חריגים, ולא במסגרת תחבורה ציבורית בין-עירונית, תינתן אפשרות להגביל תנועה של קווי אוטובוס, מוניות שירות ורכבות עירוניות – בקווי שירות עירוניים – ביום המנוחה השבועי, ובכך למנוע פגיעה ברגשות הדתיים של תושבי שכונות מסוימות שבהן אסורה גם תנועת הרכבים הפרטיים. בנוסף, מוצע להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים לקבוע שקו כלשהו של תחבורה ציבורית יפעל ביום המנוחה השבועי בתדירות נמוכה יותר מאשר בימי חול מסיבות של כדאיות. אני רק חושב על החומר. יודגש כי הצעת החוק עולה בקנה אחד עם ההסדר הקבוע כיום בפקודת התעבורה ובתקנות, שעל פיהן מוסמך שר התחבורה להתקין תקנות בעניין איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בקו שירות בימי מנוחה. הסדר זה נותן מענה אשר מחד מסמיך את שר התחבורה להתקין תקנות בעניין איסור הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה, המוגדר במדינת ישראל כיום השבת, ובכך שומר על צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית; מאידך, הוא מאפשר לרשות המקומית להפעיל שירותי תחבורה ציבורית במקומות הכרחיים, ובהם בתי חולים ויישובים שאינם יהודיים, או שבהם הקו חיוני מבחינת ביטחון הציבור או מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית, ובכך שומר גם על צביון מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה חייב למשוך זמן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני לומד את הדברים לעומקם טרם אגיד אותם, נחמן. אני לא מוכשר כמו חלק מחבריי, שמסוגלים לעשות שתי פעולות יחד – גם לדבר וגם לחשוב. אצלי זה פועל אחרת. אני או חושב או מדבר. אז לכן זה לוקח לי טיפה זמן. יובהר כי מדיניות הממשלה היא לא להפר את הסטטוס קוו הקיים כיום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> רגע, התחלתי להבין עכשיו. אני מעמיק בעניין. הממשלה טרם דנה בהצעת החוק לגופה, והדיון בהצעת חוק זאת נדחה בארבעה חודשים, ועדיין מוצע, נוכח המדיניות שלעיל, להתנגד להצעת החוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר גלנט. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעות. שתי הצבעות רצופות. יש מישהו שרוצה לשכנע? בבקשה. מי עולה? מוסי רז, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, שרים, מספיק היה להקשיב לתשובתו של השר. לא צריך היה להקשיב לכל הזמן שהורתה לו הקואליציה – מספיקה רבע דקה כדי להשתכנע שהוא בעצמו אינו מאמין במה שהוא קורא. הוא עושה את זה כי לכך גרמו לו השותפים הקואליציוניים שלו. הוא יודע שתחבורה ציבורית בשבת היא דבר חשוב ביותר. גם השר לוין, שמחייך, ורואים את החיוך הזה, וגם האחרים. תבינו דבר אחד: אנחנו בשנת 2018. הדיבורים כאן על סטטוס קוו הם דיבורים בעלמא, שאין להם שום דבר עם המציאות. מאז 48' השתנו בנושאים הדתיים הרבה דברים – גם לטובת הציבור הדתי וגם לרעתו. אנחנו מדברים על שנה שבה אנשים נוסעים. ב-48' אנשים בקושי נסעו; הם היו בתוך העיר רוב הזמן. הם יכלו ללכת ברגל. הם לא התרוצצו כמו שמתרוצצים היום אנשים, גם בימי חול וגם בשבת. אבל מה אנחנו עושים? אנחנו מענישים את מי שאין לו יכולת לנסוע בשבת. משום שמה אנחנו עושים? הרי איש לא הציע כאן שנאסור על כלי רכב לנסוע בשבת; השרים והח"כים שיצביעו נגד התחבורה הציבורית בשבת יוכלו לנסוע ברכב שלהם בשבת. אבל מי שלא יכול להרשות לעצמו לנסוע ברכב, אם מפאת זה שאין בבעלותו רכב – ולחצי מהמבוגרים בישראל אין רכב בבעלותם, אפילו יותר ממחצית – או שהדלק יקר לו, אז שייענש. למה אפשר להעניש אותם, בשם מה? אני רוצה לדעת – סגן השר בן-דהן, באמת, בשם מה אתה יכול להגיד לי שנסיעה באוטובוס מחללת שבת יותר מנסיעה ב-50 כלי רכב פרטיים? איפה זה כתוב? לפי איזה היגיון? תוכל לבוא ולהגיד לי, אולי: אם אגד מחללת שבת – – – << קריאה >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << קריאה >> נהיית רב? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני לא רב. אבל אני אומר שגם אתה כרב לא תוכל להגיד. אם אגד מחללת שבת, אתה לא יכול לנסוע בה? עובדה שמחללים שבת בחיפה, וציבור חרדי בירושלים נוסע באגד מיום הקמתה, כך שגם הטיעון הזה לא קיים. תחשבו על אלה שלא יכולים; תחשבו על אלה שנוסעים ביום שישי בערב – החיילים שאתם גאים בהם כל כך, שבאים הביתה ומסכנים את חייהם, אחרי שלא ישנו כל השבוע, אחרי שאולי שתו משהו. תחשבו על פיקוח נפש דוחה שבת; אם אתם לא יכולים לחשוב על אלה שאין להם, תחשבו על פיקוח נפש דוחה שבת. תפסיקו עם המנטרות המיושנות ההן, שאין להן שום קשר לא לדת היהודית ואפילו לא לאמונה שלכם, אלא רק לרצון להפגין כוח, להראות: אנחנו יכולים לכפות עליכם את מה שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. האם חבר הכנסת דב חנין מעוניין? לא. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעות. כעת נצביע על הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, כפי שהוצגה על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 30 חברי כנסת, 43 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, לא אושרה. כעת נצביע על הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015 כפי שהוצגה על ידי חבר הכנסת דב חנין. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 30 חברי כנסת, 43 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה–2015, לא התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018, מאת חברת הכנסת רויטל סויד וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (תיקון – ייעוד כספי עיצומים כספיים בשל הפרות בטיחות בעבודה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5414/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (תיקון – ייעוד כספי עיצומים כספיים בשל הפרות בטיחות בעבודה), התשע"ח–208, של חבר הכנסת איל בן ראובן וקבוצת חברי הכנסת. לפני שאני מזמינה את חבר הכנסת, אני מכריזה שתשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת איל בן ראובן, איפה חבר הכנסת איל בן ראובן? יש מישהו אחר מהיוזמים שיכול להציג? הינה, חבר הכנסת איל בן ראובן נכנס. בבקשה, אדוני. זה דבר חריג שעשיתי עכשיו. אני כבר אומרת לכם: אם חבר הכנסת לא נמצא, אני מורידה את זה מסדר-היום. חוק אחד ירד מסדר-היום ולכן נתתי לכם – אתה ראית, משכת דקה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות והכנסת, בחוק שאני מדבר עליו עכשיו, אנחנו עוסקים בחיי אדם: 37 הרוגים השנה, 155 פצועים, מתוכם 39 קשה. נוסף לזה, כסף אדיר שמדינת ישראל משלמת כפיצויים למשפחות. אתמול נמנעה שביתה באמצעות סיכומים חשובים בין ההסתדרות למשרדי הממשלה – האוצר, העבודה, הרווחה, השיכון. אני מברך על כך. ההסתדרות סוף-סוף, לדעתי גם באיחור גדול, הצטרפה למאבק שאנו מנהלים כאן בכנסת מזה שלוש שנים. אני עוד זוכר, חברי חבר הכנסת חאג' יחיא, את הפגישה הראשונה שלי, שלנו, עם שר העבודה והרווחה, ומאז, אני חייב לומר, נעשו דברים. קורים דברים: חוקים, תקנות. נכון שאנחנו גם עוסקים בשינוי תרבותי. זה באמת לוקח זמן, אבל בינתיים מתים אנשים. לצערי, תוצאות העבודה עד כאן לא מספקות, בלשון המעטה, בלשון עדינה מאוד. מבחינתי ההישג שבהסכם של אתמול בין ההסתדרות לממשלה אמור להוביל לדבר אחד מרכזי, והוא שינוי בקצב העשייה. תמיכה של כלל משרדי הממשלה, בדגש על האוצר, על מנת שמה שצריך להיעשות ייעשה בהתאמה לתוצאות הקשות כל כך, שאנחנו חווים בשטח. משמע – מהר וחד. תאר לך, כבוד היושב-ראש, 37 הרוגים, חס וחלילה, בפעילות מבצעית. הרי אנחנו באותו לילה היינו יוצאים למלחמה על דבר שכזה. ויושבים פה קציני צה"ל, אני רואה – מברכים אתכם. זו הציפייה שלי מההסכם שנחתם אתמול בין ההסתדרות למשרדי הממשלה. כלומר, עבודה בקצב של מצב חירום; של מלחמה שמטרתה לעצור את השיטפון שיש לנו בתאונות ובנפגעים, ולהציל חיי אדם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתמול קיימנו דיון בנושא של בטיחות בדרכים. בחודש אוקטובר בלבד נהרגו 40 איש. << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> רשימת הדרישות שסוכמה עם ההסתדרות בהסכם היא בעצם בהתאמה לנושאים שאנחנו פה בכנסת, חבריי חבר הכנסת אלי אלאלוף וחבר הכנסת חאג' יחיא, עוסקים בהם. כך גם מינהל הבטיחות. בעצם שום דבר בהסכם הזה לא חדש לנו. לכן, כשאני מדבר על שינוי בהתייחסות הממשלה לנושא, אני תמה, כבוד היושב-ראש, על דחייתה בחודש של הצעת החוק שלי לייעוד כספי עיצומים לשיפור הבטיחות בבנייה – הצעה שעלתה לוועדת השרים ביום ראשון השבוע. אני חייב לציין פה שהשר חיים כץ, הנושא באחריות לנושא, רואה בה הצעה חשובה מאוד. חשובה ונכונה. הצעת חוק כל כך פשוטה ונכונה מבחינה מוסרית וערכית, בהתחשב בנושא. ההצעה אומרת, כבוד היושב-ראש, דבר מאוד פשוט. ביטן, תקשיב, אנחנו עוסקים בחיי אדם. ההצעה אומרת דבר מאוד פשוט: הכספים, כבוד היושב-ראש – זאת ההצעה – שמגיעים מקנסות, מהעיצומים שמוטלים על הקבלנים בגין עבירות בטיחות שבוצעו, יושקעו בחזרה בשיפור הבטיחות בענף הבנייה ולא יתפזרו לכל מיני מקומות – אלוהים יודע לאן זה הולך. לא מדובר פה בהצעה תקציבית, שכן הכספים לא מוקצים מקופת המדינה; מי שמשלם את זה הם היזמים והקבלנים. כל כך פשוט, כל כך נכון, כל כך נדרש. חשיבותה של ההצעה גדולה, בהתחשב גם בתשובות שאנחנו כל הזמן מקבלים על משאבים שחסרים לטובת מימוש הבטיחות בצורה הראויה והנדרשת. אני יודע גם שאם השר חיים כץ היה פה והיה משיב לי על הצעת החוק הזאת, הוא היה מסביר ותומך בהצעת החוק – הוא באופן אישי – לעומת מה שקרה ביום ראשון האחרון. יותר מכך, הצעת החוק שלי היא מוסרית וערכית מהמעלה העליונה, כי היא מאפשרת ליזמים ולקבלנים לדעת שהכספים שנלקחו מהם בשל עבירות בטיחות מושקעים במטרה העליונה של הצלת חיי הפועלים שלהם. כל כך הגיוני, כל כך ענייני. היא אומרת להם בעצם, לקבלנים: אנחנו לא סתם מענישים אתכם: אנחנו משתמשים בעונש בדיוק לנושא שבו התרשלתם, כבוד השר. זה גם נותן לגיטימיות ברורה למי שעוסק בפיקוח – למינהל הבטיחות – לדרוש את ביצוע הנחיית העיצומים הזאת. חבריי חברי הכנסת, אנחנו במאבק לשינוי תרבותי בענף הבנייה, אבל עד אז, אנחנו עכשיו עדיין נאבקים בו עם ידיים קשורות מאחורי הגב. אם אנחנו לא נשנה את דרך הפעולה שלנו לטובת שיתוף פעולה של כל המשרדים, אם לא נישמע למה שקורה בשטח, אנחנו נמשיך להפסיד במערכה הזאת; שם אנחנו נמצאים עכשיו: אנחנו מפסידים, אנשים ממשיכים להיהרג ולהיפצע כל יום. לטובת זאת, אנחנו זקוקים להירתמותם המלאה של כלל משרדי הממשלה האמונים על ענף הבנייה. חברים, בעניין הזה אנחנו מוכרחים לרוץ קדימה, כבוד היושב-ראש, ולא בזחילה – בריצה, ולעצור את האסונות הבאים לפנינו. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני הסכמתי לתשובה והצבעה – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> במועד אחר. << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – במועד אחר, וזאת מתוך הנחה שיש כרגע נכונות אמיתית של משרד האוצר, של שרי הממשלה, לרוץ קדימה בנושא הבטיחות בבנייה, ושכך, לא עולה על הדעת שחוק כל כך פשוט וכל כך נכון לא יעבור בזמן הקרוב. ומאחר שאני יודע כמה החוק הזה חשוב גם למשרד העבודה והרווחה – ובעצם בנינו את זה ביחד, יחד עם השר – אני סיכמתי, אנחנו מסוכמים שתוך זמן קצר תיעשה עבודה נוספת מול המשרדים, בדגש על האוצר, ויגובש נוסח שיוסכם על כולם, שאותו נעביר כבר בזמן הקרוב. אני הסכמתי אפילו להוראת שעה. כלומר, אם יש בעיות של תקדים והאוצר מתנגד לרעיונות כאלה, שכספי עיצומים ילכו לגוף שאותם הוא מייצג – גם אם בהוראת שעה לכמה שנים, עד שנעלה על דרך המלך ברמת הבטיחות בענף הבנייה, שאנחנו כל כך רחוקים ממנה בנקודת הזמן הזאת. אנחנו נדרשים לצאת למלחמה על הצלת חיי אדם. אנחנו במצב חירום. אנחנו מחויבים לזרז את קצב העשייה שלנו, הן ברמת האכיפה והנוקשות שלה והן בחיזוק התגמול לאלו שעושים ומתפקדים כראוי. המבחן שלנו הוא ביום-יום. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מלעבור אותו בציון עובר. אנשים נהרגים ונפצעים כמעט מדי יום, כבוד יושב-ראש הקואליציה, מדי יום נהרגים אנשים. את זה, בשיתוף פעולה, ניתן וחייבים לשנות. ולכן אני גם רוצה להודות מפה לכל העוסקים במלאכה, גם במשרד העבודה והרווחה, וגם הרבה ארגונים אזרחיים עוסקים בזה. ובתקווה שהחוק שלי, שאני דרשתי, שאנחנו סיכמנו עם כבוד השר על תשובה והצבעה מאוחר יותר – אבל בזמן קצר, כי נהרגים אנשים, נהרגים אנשים בשטח – שהחוק הזה יעבור בקרוב. ואני מאחל לעצמנו שגם כל הסיכומים שסוכמו אתמול מול ההסתדרות באמת יקרו מהר, באמת מהר. אני מקווה שזה ייתן איזשהו כיוון חדש לשינוי, כי נדרש פה שינוי. נדרש שינוי. אי-אפשר להמשיך בצורה הזאת, שבה אנחנו נמצאים היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (כשירות המפקח הכללי של משטרת ישראל למינוי, תקופת כהונה ומילוי מקום), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5482/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת ציפי לבני) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (כשירות המפקח הכללי של משטרת ישראל למינוי, תקופת כהונה ומילוי מקום), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת ציפי לבני, בבקשה. עד עשר דקות. << דובר >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר לביטחון פנים, למה נגד? לא, באמת אני שואלת. מונחת כאן הצעת חוק שנועדה לעשות סדר; לקבוע מהם תנאי הכשירות של מפכ"ל משטרה; לקבוע תקופת כהונה קצובה מסודרת, כמו שיש תקופות כהונה לכל פקיד בכיר כבר מזה שנים רבות. אחרי הצעת החוק גם אגיש הצעת חוק דומה ביחס לרמטכ"ל. עכשיו, במדינה מתוקנת, ממשלה שאין לה אג'נדה נסתרת הייתה אמורה לעלות כאן ולתמוך, אבל למה לנו מפכ"ל או למה לנו משטרה אם אי-אפשר לשלוט בהם ולהחזיק את כל האירוע ככה, תלוי ברצונו הטוב של השר, את השנה האחרונה, בעת שמונחות על השולחן חקירות של אישי ציבור? למה לתת לו עצמאות אם אפשר להחזיק אותו תלוי? תלוי, כמובן, במובן של ממתין להחלטות לפה או לפה. החלוקה תהיה היום בהצבעה בין מי שרוצה, כמונו, ליצור סדר; מי שרוצה שכל מערכות המשפט ואכיפת החוק יהיו עצמאיות, שיקבלו את ההחלטות שלהן, כן, גם בענייני שחיתות שלטונית, ללא מורא וללא משוא פנים – הרי זאת המטרה של הצעת החוק הזו. אבל הממשלה הזו גם מתנגדת להצעות חוק שמבקשות לחזק את עצמאות מערכות אכיפת החוק במדינת ישראל וגם מבקשת, כמובן, להרוס את הקיים, החל מבית המשפט העליון, עם ה-D9, המשך בחוקי הנאמנות במשפט, שמבקשים להרוס את כל השדרה של הייעוץ המשפטי העצמאי הבלתי-תלוי, זה שמייצג את האינטרס הציבורי במדינת ישראל, ולהכפיף אותו לרצון השרה, הפוליטיקאי התורן; זו ההתנהלות שקיימת כאן מאז אתמול ביחס למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועבור עכשיו גם למשטרה ולמפכ"ל. הרי כבר תקפו אותו ותקפו אישית, אבל כל הפארסה הזאת של הליכי המינוי הייתה נמנעת. ולכן, בעצם, מה שהממשלה הזאת עושה זה לא אירוע נקודתי, זה לא רק הצבעה נגד החוק הזה; זה מהלך שלם שנועד לייצר פה עובדי ציבור, שליחי ציבור, לא נבחרים אבל שליחי ציבור, אלה שמייצגים את האינטרס הציבורי, שבמקום עצמאות, במקום שיוכלו לבצע את עבודתם ללא מורא וללא משוא פנים – כנועים. יס מיניסטר, כן, מה שאתם רוצים. רוצים נאמנות בתרבות, שהאומנים יצדיעו לממשלה בפתח כל הצגה, למה לא? וגם תסבירו שמי שלא עושה את זה הוא לא נאמן מספיק למדינה. יועצים משפטיים חייבים לבוא ולייצג כל עמדה בלתי נתפסת, מנוגדת לערכים החוקתיים של מדינת ישראל, מנוגדת למגילת העצמאות ככל שתהיה, כי לממשלה הזאת בא. ועכשיו בנושא העדין ביותר של אכיפת החוק – אפילו, אפילו, השר לביטחון פנים, אם אתה לא חושב שצריך את זה, אפילו ברמת הנראות הציבורית, ברמת המסר לציבור, שאומר: בא מפכ"ל מגיע מתקופה עד תקופה: הוא יודע שתקופת כהונתו מסתיימת, אנחנו יודעים מראש מה תנאי הכשירות, ותנאי הכשירות הקבועים כאן הם כאלה שלא ימונה אדם אם הוגש נגדו כתב אישום פלילי או משמעתי. זאת אומרת, יש כאן ניקיון גם של המתמנים, גם פרק כהונה קצוב וגם מסר לציבור שהממשלה לא מחזיקה אותם באיזה מין איום מוסווה או גלוי על המשך כהונתם כדי שהם יוכלו לבצע את עבודתם; לנקות – כן, לנקות – בין היתר, גם את השחיתות השלטונית, שהפכה להיות מרכיב מהותי בזהות של הממשלה הזאת ושל ראש הממשלה המכהן. ולכן, למעט אג'נדה נסתרת, רצון להחזיק מישהו תלוי ברצונו הטוב של השר, ניסיון לחפות על שחיתות, החלשת המערכת – למעט האג'נדה הזאת אני לא רואה שום סיבה אחרת, של תום לב, להצביע נגד ההצעה הזאת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר לביטחון פנים חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה. עד עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >> זה לפי עליזה, משך התשובות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק שהציגה כאן קודם יושבת-ראש האופוזיציה חברת הכנסת ציפי לבני, ואני אסביר את הנימוקים, מדוע. בדומה לתפקידים בכירים אחרים, ודאי מתחום הביטחון, והצעת החוק של חברת הכנסת לבני עוסקת אך ורק בתפקיד המפכ"ל לא במקרה, סמכות מינוי ראש הארגון מעוגנת – בכל בעלי התפקידים האחרים: גם רמטכ"ל, נציב שירות בתי הסוהר ועוד – באופן המותיר לגורם בעל הסמכות, שהוא הממשלה במקרה הזה, מרווח תמרון וגמישות בכל הנוגע לקבלת החלטות הנוגעות למינוי, ואינה מטילה על הממשלה סייגים בהפעלת שיקול דעת כל זמן שהיא עומדת במבחני המינהל התקין: כמובן שאם ממשלה רוצה לקצר כהונה של בכיר שמתפקד באחד מראשי זרועות הביטחון, ברור שהיועץ המשפטי לממשלה לא ייתן לה לעשות זאת אלא אם כן הוא השתכנע שיש סיבות מאוד מאוד טובות לכך. הגמישות הזו, שמוחלת על מינוי בכירים בשירות הביטחון כמו ראש המוסד, הרמטכ"ל, נציב שב"ס וראש המטה לביטחון לאומי – הגמישות הזו, כפי שהסברתי, היא גמישות חשובה. מה שמעניין הוא שחברת הכנסת לבני, בהצעת החוק שהיא הגישה – שזו הצעת חוק שכבר הוגשה בעבר על ידי חבר הכנסת אהרונוביץ לפני שהוא התמנה לשר לביטחון הפנים – היא עצמה לא שללה את הסמכות מהממשלה בעצם להאריך את כהונתו. אני אספר לך שגם כשמונה המפכ"ל יוחנן דנינו לשלוש שנים כתבו אז בהחלטה שניתן יהיה להאריך את כהונתו בנסיבות של חירום, וכמו שאת בטוח מבינה, נסיבות של חירום זה לא דבר שמוגדר ואפשר בכל עת לשכנע שלא משנה, גל טרור – זה בדיוק מה שהיה, דרך אגב, גם אם תעווי את פרצופך, זה מה שהיה בעניינו של יוחנן דנינו. לכן, גם הצעת החוק שלך מותירה שיקול דעת בידי הממשלה להאריך את כהונת המפכ"ל. אז השאלה שצריכה להישאל אגב החוק שלך היא לא אם כן או לא להאריך – כי את בעצמך לא הצעת לשנות את זה; השאלה היא האם משך כהונה של שלוש שנים מינימום זה הדבר הנכון, או שצריך ארבע שנים מינימום. כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של מדינת ישראל, ברוב המקרים המפכ"לים כיהנו תקופות של בין שלוש שנים לארבע שנים בסך הכול. כל בעלי התפקידים האחרים, כפי שהזכרתי, מתמנים על ידי הממשלה בלי שיש על ההחלטות של הממשלה מגבלות כמו אלה שהחוק שלך מציע. אני כמובן לא אלך אחורה ואיכנס בעובי הקורה על כך שהינה, בעניינו של רמטכ"ל כמו דן חלוץ הוא עצמו נאלץ להתפטר לפני הזמן בגלל מסקנות של ועדה ציבורית, והאם זה היה טוב אם הממשלה הייתה כבולה במשך כהונה מינימלי. לא רוצה להזכיר רמטכ"לים, רק אזכיר ככותרת שלא הוארכה כהונתם כי, למשל, הם לא תמכו בהתנתקות. אז אני העליתי, דרך אגב, את הצורך בקציבת כהונה כזו. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> בסדר. רגע, אני מגיע ל-punch line. תכף אגיע לשורה התחתונה, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה. ראוי גם להזכיר, בהקשר הזה בכלל של הנושא, שכיום המלצות של השרים למינוי, בין אם זה מפכ"ל או בעלי התפקידים האחרים – הם גם נבחנים לעומק על ידי ועדה, הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בראשות שופט עליון, היום כבוד השופט גולדברג. כלומר, יש פה גורם אובייקטיבי, בלתי תלוי, שבוחן את המועמד, את העובדה שאין לו זיקות, לא פוליטיות, לא עסקיות, לא שום זיקה לשר משרי הממשלה. ואם יש משהו שבו אני כן, בחלקו, יכול להסכים איתך, זו הנקודה שייתכן שצריך היום לשקול הקמת ועדה מקצועית שתמליץ לגבי כל אחד מבעלי התפקידים – אין שום סיבה לקחת דווקא את המפכ"ל לחוד בעניין הזה – מה משך הכהונה המינימלי הנדרש, כפי שיש היום לגבי יועץ משפטי לממשלה או מבקר מדינה. למעשה החוק שלך – הוא שם פוקוס אך ורק על המפכ"ל; אני חושב שמבינים למה, אבל אין לי עניין להיכנס לזה. ופעם שנייה, הוא לא שולל מהממשלה – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> רגע, ציפי. – – את האפשרות להאריך את כהונתו. אז אם הממשלה יכולה להאריך את כהונתו אז אנחנו חוזרים לאותה בעיה שאת מרמזת עליה, של תלות כלשהי, לטוב או לרע, בעמדות הממשלה – אם המפכ"ל או הרמטכ"ל רוצה להישאר, או לא רוצה. אם היית באה עם הצעה שאומרת: צריך להיות משך כהונה מינימלי שאין אחריו – כמו שיועץ משפטי לממשלה, בתום כהונתו אין אפשרות להאריך, הוא יודע שהחלטותיו הן עצמאיות לחלוטין – יכול להיות שהיה אפשר לשקול את ההיגיון. אבל הצעת החוק הזו היא כל כך רחוקה. אני לא מבין, גם אין לה רציפות הגיונית מחשבתית במטרה שרוצים להשיג. לכן, אני חושב שבסיטואציה הנוכחית צדקה ועדת השרים לחקיקה. מוטב כרגע להשאיר את שיקול הדעת להמליץ בפני הממשלה, מתוך ראיית טובת הארגון וטובת המדינה, לשר הממונה. כן ניתן, וכן אני חושב על כך, לבחון איזושהי הקמת ועדה שתמליץ על משכי הכהונה המינימליים של כל ראשי זרועות הביטחון. לכן, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, עד שלוש דקות, חברת הכנסת ציפי לבני. << דובר >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר >> אני מוכרחה לומר, אדוני השר לביטחון הפנים, כשעמדת פה על הבמה ורמזת כל מיני רמיזות שהגשתי רק על המפכ"ל – תכף תגיד: אתם יודעים למה. אדוני השר לביטחון פנים, הגשתי גם הצעת חוק על רמטכ"ל, רק מאחר שמדובר בשני חוקים שונים, אני צריכה להעלות אותם להצבעה באופן נפרד. וכיום, לעומת מה שאמרת, ביחס לראש השב"כ – גם ארגון די חשוב – קבוע בחוק שכהונתו תהיה חמש שנים ובנסיבות מיוחדות אפשר להאריך. אני התחשבתי בממשלה. אני בעד יציבות וודאות. ארגון צריך יציבות, והעומד בראשו, בעיקר מקום שבו מדובר במשטרה, צריך לדעת שהתקופה קצובה. ומי שקובע אם מאריכים או לא מאריכים זה לא השר, זה לא אם הוא מוצא חן עכשיו בעיני הממשלה במה שהוא עושה בענייני השחיתות שלה, אלא נסיבות חירום. נסיבות חירום זה דבר שלא תלוי בממשלה. דרך אגב, אם היית אומר לי שאתה תומך, הייתי גם מוחקת את המקרה של נסיבות חירום, אם אתה רוצה שבבת אחת זה יפקע. אבל מאחר שאנחנו מדינה שיש בה לעיתים, לצערי הרב, מלחמות, אמרתי: במקרה כזה נסיבות חירום זה דבר שלא השר קובע, לא הממשלה; זו סיטואציה שהיא לא סובייקטיבית, אלא אובייקטיבית. לכן, הרמיזות האלה היו מיותרות. אם אתה חושב שאני רומזת סתם, שאין לכם אג'נדה נסתרת, תתמכו בחוק. הכי פשוט שיש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (כשירות המפקח הכללי של משטרת ישראל למינוי, תקופת כהונה ומילוי מקום), התשע"ח–2018. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (כשירות המפקח הכללי של משטרת ישראל למינוי, תקופת כהונה ומילוי מקום), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 35, נגד – 45. הצעת החוק לא התקבלה והיא יורדת מסדר-יומה של הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיונים מהירים בהצעתם של חברי הכנסת מיכל רוזין, מירב בן ארי, יוסי יונה ואחמד טיבי בנושא: שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ; בהצעתם של חברי הכנסת איציק שמולי, מרדכי יוגב, סעיד אלחרומי, אכרם חסון, אילן גילאון ואורלי לוי אבקסיס בנושא: משבר בתוכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע''ז–2016 << הצח >> [הצעת חוק פ/3458/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע"ז–2016, של חבר הכנסת מרדכי יוגב וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת יוגב. עד עשר דקות. << דובר >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חברי כנסת, משפחות שכולות באשר הן, מכובדיי כולם, אני מבקש לשאול אתכם שאלה: האם יש כאן מישהו באולם הזה שחושב שההרתעה הישראלית נמצאת במצב טוב, האם מישהו יכול להסתכל על המשפחות השכולות בעיניים, ולומר שבשנה האחרונה עשינו כל מה שביכולתנו כדי שלא יצטרפו אליהן עוד משפחות. התשובה שלי, כאיש שחושב שההרתעה האסטרטגית לא נפגעה – ההרתעה הטקטית, לצערי, היא לא; היא נפגעה. יש כאלה שקוראים לחוקים האלה פופוליסטיים. ואני שואל: ממתי חוקים שנועדו להציל חיים הם פופוליסטיים? לפני שבוע ימים עסקנו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בכלי ההרתעה של מדינת ישראל, של מערכת הביטחון: מה ירתיע את המחבל הבודד? מה ירתיע אותו מלבצע את זממו? ולדיון הגיעו הרבה מאוד אנשים, בעיקר משפחות שכולות. כשהן דיברו, אף עין לא נותרה יבשה. הרצל חג'ג' איבד את בתו שיר – סגן שיר, השם ייקום דמה – בפיגוע הדריסה בארמון הנציב לפני כשנתיים. בדיון סיפר הרצל שהוא נמצא במועדון השכול לא הרבה זמן וכבר יצא לו להגיע לדיון או שניים בכנסת. הרצל אמר שבכל פעם שהגיע, הוא תמיד ראה פנים חדשות. למרבה הצער, השכול לא מת – המשפחות רק מתווספות. רק בחודש האחרון איבדו משפחות לבנגרונד וחג'בי את יקיריהן קים וזיו, השם ייקום דמם, בפיגוע אכזרי באזור התעשייה בברקן. בדיון בוועדת החוץ והביטחון דיברה גם איריס, אימו של זיו חג'בי, שנרצח בברקן – אדוני היושב-ראש, יש פה רעש גדול, והנושא הוא חשוב, וחברות כנסת, שיקר לליבן הנושא – לא מכובד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. בבקשה, מי שלא רוצה לשבת יכול לצאת החוצה, לדבר. בבקשה. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אימו של זיו חג'בי, שנרצח בברקן, אמרה: כשהרוצח בא ורצח את הבן שלי בשישה כדורים לגוף שלו, הוא לא בא ואמר: אני אוריד לו רגל, אני אוריד לו יד, אני אעשה אותו נכה. הוא בא לרצוח, במטרה לרצוח יהודים. הוא בא לסיים את העבודה. לא יכול להיות מצב שבבית הזה יגידו שיורידו לו רק קומה, רק קיר בקומה הראשונה, יאטמו שורה – כמו שבית המשפט או היועץ המשפטי אומר לגבי ביתו של המחבל משוויכה – יאטמו קירות בקומה ראשונה. קחו את כל המשפחה הזאת, תוציאו אותה מפה, משוויכה, גרשו אותה אל מעבר לגבול, היא לא צריכה להיות פה, אמרה איריס, אימו של זיו חג'בי. איריס, אימו של זיו, צודקת. גם רפי, אביה של קים, צודק. גם הרצל, אבא של סגן שיר, צודק. גם בת-אל, גיסתו של עדיאל קולמן, השם ייקום דמו, צודקת. גם דבורה גונן, אימו של דני, השם ייקום דמו, צודקת. כולם צודקים – והם, לצערנו, התווספו – כשהם אומרים שאין הרתעה, כי ההרתעה נשחקה. המשפחות השכולות, כמו גם הקורבנות הבאים, לא עלינו, צריכים להיות בעיניו של כל חבר וחברת כנסת בזמן הדיון על החוק הזה. כי כמו שאמר הרצל חג'ג', המשפחות השכולות לא נגמרות, הן רק מתווספות. אנחנו צריכים לחשוב, לא עלינו, גם על הפיגועים שעוד יהיו בעתיד ועל הנפגעים מהם – על איך למנוע אותם, על איך להרתיע ובכך להציל חיים, ואיך לחזק את ביטחון אזרחי ישראל. איך מייצרים הרתעה? השאלה הזאת העסיקה אותי כבר שנים ארוכות, עוד בהיותי מפקד חטיבה ביהודה ושומרון בשנים 1992–1993; אז החלה תופעת המחבלים המתאבדים, ושאלנו את עצמנו מה ירתיע את המחבל הבודד מלבצע את זממו, ובכך יצמצם פיגועים, יציל חיים ויגביר ביטחון. ראשי שירותי הביטחון לאורך התקופות הללו אמרו לנו בהזדמנויות שונות שיש שני דברים שמרתיעים: הריסת בתי מחבלים וגירוש משפחות מחבלים. לא לחינם אבו מאזן, כשקילל את נשיא ארצות הברית, אמר לו: יחרב ביתכ – כעונש הקשה ביותר על משפחות המחבלים, שירתיע את המחבל מלבצע את זממו. מניסיוני למדתי שאם מבצעים את הצעדים הללו בזמן, בצורה מלאה, מהירה ויעילה, הם גורמים לאבות ולאימהות של המחבלים להסגיר את ילדיהם, מחשש שביתם ייהרס והם עצמם ייפגעו. בדקתי את זה גם מול גורמי מקצוע, והם אכן טוענים שהכלים הללו יעילים ועוזרים ויכולים למנוע את הרצח הבא. לעומת זאת, גורמי מקצוע אחרים, "גורמי מקצוע", במירכאות, מתנגדים לחוקים הללו שמייצרים את ההרתעה, כי הם אינם מבינים את ההבדל בין דין פלילי לטיפול בטרור. כי כשאתה מטפל בטרור, אתה צריך לטפל גם ביד חזקה וגם בדרכים מרתיעות. עוד בשבוע שעבר העליתי את החוק לוועדת שרים, אבל ללא סיבה טובה, לעניות דעתי, הוא נדחה שוב ושוב. ולאחר התייעצותי עם שרת המשפטים איילת שקד ועם יושב-ראש המפלגה שלי, השר נפתלי בנט – שאני מודה לו שגם הוא עומד לימיני בקידום החוק החשוב הזה ובמאבק למען הגברת ההרתעה למדינת ישראל – השבוע אני ער לכך, וגם היום שמעתי, שמתקיימים מאמצים בממשלה להגיע למתווה מוסכם לקידום החוק. החוק הזה נועד לייצר הרתעה. לייצר הרתעה, לצמצם פיגועים ולהגביר את ביטחונם של אזרחי ישראל. זאת העבודה שלכם. אני אומר מכאן לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשרי הקבינט כולם: לחזק את ההרתעה ולשמור על ביטחון אזרחי ישראל. כל מאמציי בחוקים הללו מכוונים להצלת חיים ולאחריותנו לביטחון אזרחינו. לכן, בשלב הזה אני מבקש – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> לכן, בשלב הזה, לבקשת הקבינט, אני מבקש להוריד את החוק בעת הזו מסדר-היום, ולהביאו להצבעה במועד מאוחר יותר, מתוך שאני סמוך ובטוח שהקבינט ואנשיו ידונו, ואכן יקבלו את החוקים שיגבירו את ההרתעה ואת ביטחון אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לחוק הבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, לא מצביעים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אין הצבעה, אין הצבעה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני צריך לקבל את זה מיושב-ראש הקואליציה. תשובה והצבעה במועד אחר. תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – החרגת תוספת ותק מהכנסה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5602/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת טלי פלוסקוב) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – החרגת תוספת ותק מהכנסה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת טלי פלוסקוב. בבקשה. גם בחוק הזה תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברי הכנסת, אני רוצה דווקא להתחיל על פי בקשתו של חבר הכנסת נגוסה, ולהגיד חג סיגד שמח לכל העולים יוצאי אתיופיה. הוא מאוד רצה לעלות ולקחת את ההזדמנות לעשות את זה לבד, אבל כמו שאנחנו יודעים, היום זה לא כל כך מזדמן. אז אני, כמובן, יחד עם יושב-ראש ועדת הקליטה – – – << קריאה >> אברהם נגוסה (הליכוד): << קריאה >> יחד עם היושב-ראש. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר_המשך >> יחד עם היושב-ראש, בוודאי. אני מאמינה שכל חבר כנסת יצטרף. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם היושב-ראש מצטרף לברכות. חג שמח לכולם. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר_המשך >> בבקשה. כן, תודה. טוב, חבריי חברי הכנסת, אני חייבת להגיד לכם שחשבתי הרבה על איך להציג את הצעת החוק הזו, כדי שקודם כול יבינו כולם על מה אני מדברת, מצד אחד, ויבינו את הצורך להעביר את הצעת החוק. וכדי שנבין אותה, בלי לקרוא מהדף בשפה המשפטית, החלטתי לתת לכם דוגמאות מהחיים. אני רוצה להכיר לכם את משה, שהוא אזרח ותיק היום. הוא נולד בישראל. כל החיים הוא חי בישראל. יש לו בית משלו. הוא הצליח במהלך כל חייו לרכוש דירה – אולי בגלל שמחירי הדירות היו יותר נמוכים, אולי בגלל שהיו לו אופציות אחרות, לא ניכנס לזה. הוא עבד כל החיים, והיה לו שכר מינימום, אבל הוא עבד אצל מעביד שהיה מפריש לו כספים לפנסיה. אז היום הוא זכה לפנסיה בגובה 2,800 שקלים, ובנוסף לזה, הוא מקבל קצבת זקנה, ובנוסף לזה הוא מקבל גם תוספת ותק, זאת אומרת, על כל השנים שהוא עבד במדינת ישראל. ואם אנחנו נעשה חישוב כולל של כל מה שהוא מקבל הוא מגיע לסדר גודל של 5,000 שקל בחודש. אומרים, בואו נגיד, שהסכום הזה מגיע עד לשכר מינימום. אני רוצה להזכיר לכם שקו העוני של מדינת ישראל נכון להיום הוא 3,358 שקלים. עכשיו אני רוצה להכיר לכם את גברת שרה. שרה הגיעה למדינת ישראל בתחילת שנות ה-90, בלי פנסיה מהמדינה שהיא הייתה בה חצי מחייה, ובכל התקופה הזאת היא לא עבדה. היא לא עבדה אולי כי לא מצאה עבודה – היא לא עבדה, מבחירה שלה. אבל כאשר היא הגיעה לגיל פרישה, היא התחילה להרגיש מאוד מאושרת – למה? כי היום המדינה משלמת לה קצבת זקנה. היום המדינה משלמת לה השלמת הכנסה. המדינה דאגה גם לקורת הגג שלה – היא גרה, לצורך העניין, במקבץ דיור, ויש לה הנחות בחשמל, ויש לה הנחות בארנונה, ויש לה הנחות בדברים האחרים. היא מקבלת היום ממדינת ישראל סכום – סביב 3,000 שקלים, אלה סכומים שונים, אבל זה 3,000 שקלים. מתוך הסכום הזה, היא משלמת 9% עבור דיור ציבורי שהיא קיבלה, ומה שנשאר לה זה סדר גודל של 2,700 שקלים, זה שלה, למחיה. נראה לי שהכול בסדר, נכון? דאגנו לאנשים האלה, ואנחנו משלמים להם, ודואגים להם, וזה מצוין. עכשיו, אני רוצה לחשוף בפניכם מקרה שלישי. במקרה השלישי אני רוצה שתכירו את שלומי. שלומי עלה למדינת ישראל ב-1991, והוא היה בן 40. אני חייבת להגיד לכם שהמדינה שהוא עזב בשנות ה-90 לא רק ביקשה ממנו לוותר על האזרחות שלו – מה זה ביקשה? גם אני, אגב; היינו חייבים לוותר על האזרחות שלנו במדינה הזאת – היא גם מחקה את כל מה שהיה לו שם. 20 שנות עבודתו במדינה שממנה הוא עלה – נמחקו. אז כשהוא הגיע לארץ, הוא התחיל הכול מההתחלה. אני מבינה את זה, רבותיי, כי גם אני אותו הדבר. כל השנים האלה שלומי עבד. הוא לא ידע, ולא הבין, ואף אחד לא לימד אותו, ואף אחד לא סיפר לו, שבמדינת ישראל פנסיה זה משהו אחר. הוא היה בטוח שהמדינה תדאג לו. הוא עבד בכל עבודה שהייתה מזדמנת לו – כמובן, בכל מקום שכר מינימום. אתם יודעים, אנחנו, אלה שעברו את העלייה בהתחלה, היינו מסכימים לעשות את הכול. לא פעם סיפרתי לכם שהייתי גם חדרנית, אבל לא חשוב, אני גאה בכל מה שעשיתי, כי זה השכר, כי דאגנו למשפחות שלנו, דאגנו לילדים שלנו. אני רוצה להזכיר לכם שרק ב-2008 קיבלו החלטה על חובת הפרשות לפנסיה. אותו שלומי, בגלל שרק מ-2008 התחילו להפריש לו לפנסיה בשכר מינימום, הגיע לפנסיה בגובה – אדוני היושב-ראש – 300 שקל בחודש. בן אדם שעבד במדינה 25 שנה. אני לא אומרת שהמדינה לא עוזרת לו – בטח, גם הוא מקבל קצבת זקנה כמו שרה, הוא מקבל השלמת הכנסה כמו שרה. וההכנסה שלו – אותם 3,000 שקלים שמקבלת שרה, פלוס 300 שקלים פנסיה, שאני סיפרתי לכם. לא רע, אבל שלומי, בכל השנים שלו במדינת ישראל, לא הצליח לרכוש דירה, כי לא היה לו איך לשלם משכנתה, והוא ללא קורת גג. אז הוא חייב גם לשכור בית בשוק הפרטי. כן, המדינה עוזרת לו, נותנת לו 1,000 שקלים סיוע לשכר דירה. אנחנו יודעים כמה עולה היום לשכור דירה – סדר גודל של 3,000 שקלים, תלוי באיזה אזור אתה גר; ממוצע. אז אם מהסכום שהוא מקבל נפחית את שכר הדירה, נשארו לו למחיה 800 שקלים. שלומי עבד במדינת ישראל 25 שנה. אבל שלומי לא יכול לקבל תוספת ותק כמו שכל אזרח במדינת ישראל מקבל על שנות עבודתו במדינת ישראל. תשאלו אותי למה – אסביר לכם, כי שלומי זכאי להשלמת הכנסה. זה אומר שתוספת ותק על עשר שנות העבודה, זה סדר גודל של 310 שקלים. זה מה שהצליחו לעשות בקדנציה הזאת. כולנו ביחד הצלחנו. מי שמקבל השלמת הכנסה – רבותיי, השיטה פועלת כך. אני העליתי לאזרח ותיק את קצבת הזקנה, ובמקביל, בדיוק באותו סכום, הורדתי לו השלמת ההכנסה. האם זה מה שרצינו לעשות? אני חושבת שלא. כי המטרה שלנו הייתה לעודד את אלה שעבדו במדינת ישראל. הרי הם נתנו 15, 20, 25 משנות חייהם לטובת המדינה. הם שילמו מיסים – ומה עשינו? אנחנו השווינו אותם לחלוטין לכל אלה שלא עבדו יום אחד במדינת ישראל. האם זה נכון? אני טוענת שלא. מה אני מציעה? אני מציעה, כמו שאנחנו יודעים, לחשב פנסיה, אבל סכום מסוים. הבן-אדם היום יכול לקבל פנסיה עד גובה של 1,280 שקלים כדי שהשלמת ההכנסה שלו לא תיפגע. האם זה לא יהיה נכון לעשות לא רק פנסיה של 1,280 שקלים, אלא כל הכנסה אחרת? הכוונה שלי היא להכניס לשם גם תוספת ותק, ואז פשוט זה יהיה הגון כלפי האנשים. זו תהיה תודה לאנשים שנתנו משנות חייהם לטובת המדינה. זה גם יפריד בין אלה שלא עבדו במדינת ישראל ומקבלים מהמדינה דברים נפלאים – וטוב שכך, אני מאוד שמחה בשביל האנשים האלה, אבל הפקרנו, החמצנו, את האנשים שעבדו כאן, והם עדיין חיים מתחת לקו העוני, ואנחנו לא מוסיפים להם את אותם 300 שקל שיכולים להוציא אותם מקו העוני. אז רבותיי, ההצעה הזאת היא מאוד מאוד נכונה חברתית, דווקא כלפי אזרחים ותיקים שחיים מתחת לקו העוני. האוצר, פקידי האוצר – אנחנו ישבנו איתם כרגע – עושים חישובים כמה זה יעלה לנו וכמה עוד אנשים חדשים נכנסים לכאן, ולכן הסכמתי לתשובה והצבעה במועד אחר, כי אני חושבת שכל אחד מאיתנו – מצאתי לנכון לעלות ולהציג את ההצעה, כי כולם צריכים להבין שההצעה הזאת היא מאוד מאוד חשובה לאזרחים הוותיקים, שנתנו 20, 25 שנה מחייהם לטובת מדינת ישראל, ועדיין חיים מתחת לקו העוני. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תשובה והצבעה במועד אחר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות גורמי החוק בתיק רצח תאיר ראדה ז"ל והפגיעה באמון הציבור במערכת << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות גורמי החוק בתיק רצח תאיר ראדה ז"ל והפגיעה באמון הציבור במערכת, מס' 11064. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, עד עשר דקות. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שרים, מכובדיי, מה שקורה פה עכשיו במליאת הכנסת זה קצת חריג. בדרך כלל, הגשת הצעה לסדר-היום להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שמורה לאופוזיציה. זה כלי פרלמנטרי אופוזיציוני. אני ומפלגתי חברים, בקואליציה, אבל החלטנו שאי-אפשר לשתוק עוד. אני פונה אליכם לא כשמאל או ימין, לא כקואליציה, אופוזיציה, אלא כבני אדם, כי אנחנו, כל אחד מאיתנו, יכול להיתקל בסיטואציה כזאת. כל אחד יכול למצוא את עצמו נגד, או מול, רשויות אכיפת החוק, שכביכול סימנו אותם. אנחנו כבני אדם רוצים להיות בטוחים, כאזרחים, שמערכות אכיפת החוק – משטרת ישראל, פרקליטות, ומערכת בתי המשפט – פועלים אך ורק על פי שיקולים ענייניים; שהם פועלים אך ורק במטרה אחת – להגיע לחקר האמת; שהם לא מטייחים תיקים, שהם לא עובדים בשביל סטטיסטיקה; שמה שמעניין אותם זה הצדק והאמת. שכל ההתנהגות בפעילות שלהם היא אמיתית, נקייה, על פי שיקול דעת צלול ולא משיקולים כאלה ואחרים. ומה שהכי חשוב, הם לא מגבים אחד את השני: שכן, המשטרה אוספת ראיות וחוקרת בצורה עניינית; שהפרקליטות לא מנסה לגבות את משטרת ישראל כדי שהם יהיו נקיים, אלא עושה עבודת ביקורת. ובסוף מערכת בתי המשפט יודעת, או שאמורה לדעת, לבדוק את ההתנהלות של כל הגורמים, לבקר אותם כשצריך, וגם כן לפעול על פי המוסר האמיתי. אני אתייחס בהתחלה לתיק הרצח של תאיר ראדה, זיכרונה לברכה, שקרה לפני 12 שנה בעיר קצרין. עד היום יש מחלוקת מאוד קשה לגבי התיק הזה. אתמול דיברתי עם ילד עם בן 14, קרוב משפחה שלי, ודיברנו על זה, הוא אמר: את לא מבינה, אנחנו בבית ספר, ילדים בני 14, מדברים על זה. אם עכשיו אנחנו נצא ממשכן הכנסת ונשאל כל אזרח ברחוב – לכל אחד יש מה להגיד. יש כאלה שיגידו שזה זדורוב; יש כאלו שיגידו שזה לא הוא; יש כאלו שיגידו שהם לא יודעים, וזה רק מראה שהתיק הזה לא תם ולא נשלם. התיק הזה עורר מחלוקת מאוד קשה; התיק הזה עורר סדקים באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אפילו הייתי אומרת שאמון הציבור פשוט לא קיים יותר – במיוחד עכשיו, כשאנחנו רואים כל יום ידיעה חדשה, ראיה חדשה, תמונות חדשות. מה קרה? איפה זה היה 12 שנה? למה הדברים האלה יוצאים רק עכשיו? אם לא האומץ של משפחת ראדה והאומץ של משפחת זדורוב, ועורכי הדין שהתגייסו – הבנתי שאפילו חלק בחינם – לתיק הזה, כנראה שרשויות אכיפת החוק היו שותקים בשקט. טוב להם, התיק סגור, נעול, הכול בסדר. מישהו כבר יושב בכלא. כדי להחזיר את אמון הציבור, כדי שאנחנו נדע שבאמת רשויות אכיפת החוק פועלות על פי משנה סדורה ולא לפי שיקולים זרים; כדי לבדוק דרכים להתנהלות שלהם – מה מותר, מה אסור; מישהו ראה פעם נוהל מדובב? זה הסוד הכי שמור במדינת ישראל. מישהו יודע איזה ראיות צריך לשמור? כמה זמן? מי אחראי לזה? מישהו בדק פעם את עבודת הפרקליטות? כן, השופטת גֵֶרְסְטָל ניסתה פעם לבדוק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גֵרְסְטֶל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גרסטל. השתיקו אותה. הדוח שלה על המכון הפתולוגי, בחלק של רצח תאיר ראדה, הוא עד היום חסוי ונעול ולא מותר לפרסום. מעניין למה. אנחנו כאזרחים, ובמיוחד כחברי הכנסת, כנבחרי הציבור, לא יכולים להרשות לעצמנו לישון בשקט כאשר יש ספקות כל כך גדולים, גם בתיק הזה וגם בכל המערכת. אם לאותו רומן זדורוב היה או הייתה עורכת דין ממדרגה ראשונה באותן שנים; או שהוא היה קשור למשפחת פשע כזו או אחרת וידע להתנהל בתא המעצר; או שהיו מסבירים לו מה הוא צריך לעשות ואיך; או שאותו עורך דין היה מנהל את התיק הזה בצורה מקצועית יותר מלכתחילה – יכול להיות שהיום התוצאות היו אחרות. עובדה שאנחנו רואים הרבה עבריינים בכירים שכל משטרת ישראל מכירה אותם ויודעת מי הם, שיוצאים אחר כך לחופשי, בזכות הכסף שלהם ובזכות הייעוץ המקצועי שהם מקבלים. כשמשטרת ישראל נתקלת באדם חזק, אדם עם אמצעים, אדם שמכיר את המערכות, ההתנהגות היא אחרת. כשאנחנו מדברים על אדם מהיישוב, פשוט, רגיל, לא מבין, מתקשה בשפה, מאוד קל, אפילו קל ביותר, לשכנע אותו בכל דבר ולהוציא הודאה. ואני מתוודה: מכל אחד מאיתנו אפשר להוציא הודאה כזו או אחרת בנסיבות עניין מסוימות. זה במה שקשור לתיק של רומן זדורוב. נכון לעכשיו התיק הזה סגור ונעול. פניתי לגורמי אכיפת החוק וביקשתי, לאור העובדות החדשות, שתפתח חקירה מחדש. זה לא בושה להודות שמשהו לא בסדר. אנחנו מכירים את תיק הברנוער – עד היום לא מצאו את הרוצח. או שתסכימו כבר עכשיו, לאור העובדות, למשפט חוזר, ואם אתם צדיקים ויודעים להודות בטעויות, אולי אפילו תחזרו מכתב האישום, שזה כנראה לא יקרה אף פעם. היו כבר תקדימים, והיו כבר תיקים, וישבו כבר בני אדם בבתי מעצר ובכלא, עמוס ברנס הוא הכי מפורסם, ואנחנו יודעים מה התוצאות. זה לגבי התיק הזה. ולמה הצורך בוועדת חקירה פרלמנטרית? אמרו לי שהקואליציה אף פעם לא מקימה את זה וזה לא קורה, כי זה נגד הממשלה. זה לא נגד הממשלה. זה בעד בני אדם. יושב-ראש הקואליציה, כפי שידעתם להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלות הבנקים והרגולטורים שנתנו סכומי עתק – הלוואות שם – לטייקונים, אז שם זה כסף, זה פחות חשוב. פה זה חיי בני אדם, זה אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אם מערכת אכיפת החוק לא מוכנה לבדוק את עצמה – רק אתמול שמענו את פרקליט המדינה שי ניצן שפשוט מתבצר בעמדתו בצורה בלתי רגילה. בן אדם שלא מעלה ספק במשהו זו כבר בעיה, במיוחד בתפקיד כזה. בתפקיד כזה, הספק – זה מה שצריך להניע את המערכות. כי זו הדרך להגיע לצדק. מי שכל כך בטוח בעצמו ובצדקתו, כנראה שהוא לא פרקליט מי יודע מה. יש לי ספקות. אז כנראה שהבית הזה, כנסת ישראל זה הגוף האחרון. למרות שמבקרים אותנו רבות, ואנחנו כאלה, על הסקנדלים שיש פה בכנסת, ולא מאמינים בנו: אתם לא עושים שום דבר, כנראה שהבית הזה והאנשים האלה הם היחידים שהיום יכולים ומסוגלים – כי אין להם אינטרס, אני מאמינה – להגיע לצדק, לאמת, ולהחזיר את אמון הציבור, האזרח הפשוט – שלומי, שמוליק ואיציק – שאם וכאשר זה יקרה לו, אם זה יקרה חס ושלום, המערכות ידעו להתנהל על פי דין. לא יטיחו בו ולא ישתמשו בו ולא יעשו לו קומבינות ופרובוקציות ולא יוציאו ממנו הודאה: תודה עכשיו, תודה עכשיו, ואחר כך בבית משפט תחזור, ואנחנו נגיד לך איך לשחזר. ואחר כך בוא תוכיח שהכול זה לא אמת, שזה לא קרה. אני פונה לחברי הכנסת מכל סיעות הבית ומבקשת לתמוך בהצעה לסדר-היום שלי, זה לא מפלגתי, זה לא נגד, זה בעד; בעד אזרח – – – << קריאה >> שרת המשפטים איילת שקד: << קריאה >> יוליה, יוליה, אם את משנה את זה להצעה לסדר-היום, אז – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. הצעה לסדר-היום לחקירה פרלמנטרית. לתמוך בזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסבירה. אתה לא הקשבת לי עכשיו עשר דקות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה עשר דקות היית עסוק עם אורן חזן, עם כל הכבוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רוצה להתחיל מהתחלה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני פונה לכל חברי הכנסת ומסבירה שזה לא קשור לעבודת הממשלה הזו. הפרשה הזאת התחילה עוד לפני המון שנים, וחבל שרק עכשיו את נכנסת ולא הקשבת לנאום שלי. אבל אנחנו חייבים ללמוד מהפרשה הזאת להגיע לחקר האמת איך מתנהלות רשויות אכיפת החוק, כי זו דוגמה מובהקת. כנראה שהגוף האחרון בכל המדינה ובין כל הצדיקים זה כנסת ישראל שמסוגלת – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, השעון. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, סמוטריץ, אני די מסתדרת לבד. – – להחזיר את אמון הציבור במערכות אכיפת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תשיב שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >> היא רוצה ועדת חקירה. אולי נמנה אותה לשופטת. מה זה, זה ועדת חקירה או הצעה לסדר-היום? לענות, או שאפשר להצביע? בשנת 2006 נרצחה הנערה תאיר ראדה, זיכרונה לברכה, בבית הספר נופי גולן בקצרין. רומן זדורוב הורשע ברצח הנערה ומרצה כיום מאסר עולם. חשוב בעיניי קודם להבהיר את המצב המשפטי. רומן זדורוב הורשע בפעם ראשונה, פה אחד, בפני הרכב של בית המשפט המחוזי בנצרת. על פסק הדין של המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון ובו התקבלה בקשת ההגנה לקבל ראיות חדשות. התיק הוחזר לבחינה נוספת בבית המשפט המחוזי. גם בפעם הזאת הורשע זדורוב, שנית, בפסק דין משלים, פה אחד, בפני הרכב של בית המשפט המחוזי בנצרת. גם על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון ורומן זדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל ברוב של שניים: השופטים עמית וזילברטל, מול דעתו החולקת של השופט דנציגר. הכרעות אלו ניתנו לאחר הליך ארוך של בחינת ראיות כמקובל וכמתחייב במדינת ישראל. זה המצב המשפטי כרגע. ישנה הרשעה חלוטה. לצד זאת, בשבועות האחרונים נטען כי קיימים אמצעים חדשים המצדיקים הגשת משפט חוזר. במסגרת זו הוגשה חוות דעת של המכון הלאומי לרפואה משפטית, שבה הומלץ על בדיקות נוספות. כפי שהצהרתי בשבוע שעבר, מדינת ישראל תממן כל בדיקה נוספת הנדרשת למען חקר האמת. כך ראוי ומצופה ממערכת החותרת לבירור האמת בכל דרך. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> השרה, קודם כול, תבורכי על ההחלטה. את יכולה להסביר לנו מה היה מקור ההתנגדות עד עכשיו? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> תראו, אני כבר מעל שלוש שנים מתעסקת בזה. נפגשתי עם אימה של תאיר ראדה, עם אנשים מהקבוצות, שבטוחים, באמת, בחפותו של רומן זדורוב, עם הסניגור וכמובן גם עם הפרקליטות. אני יכולה להגיד לכם, מהשבועיים האחרונים: פרקליט המדינה אמר את זה גם לי וגם בפומבי, יבדקו כל ראיה שיכולה לתת איזושהי עובדה חדשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> נפתחה חקירה מחדש? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> כן. אני יכולה להגיד לך שגם יש חקירה, לא מזמן פורסם שהייתה חקירה על אחת העדות, שאמרה שדיברה עם א"ק. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> חקירה מחדש על התיק הזה נפתחה? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אני אומרת לך – תשמעי, אני לא אחראית על החקירות הפליליות. אני אומרת לך שאני עשיתי כשרה את מה שאני יכולה כדי שכל העובדות ייבדקו. זה מה שאני יכולה לעשות וזה מה שעשיתי. תראו, אם הסניגור, אם ירום הלוי הסניגור יחליט להגיש בקשה למשפט חוזר, מי שתידרש להחלטה הזאת זאת נשיאת בית המשפט העליון. בעבר כבר היו משפטים חוזרים, אתם זוכרים, ברצח של דני כץ. נשיאת בית המשפט העליון היא זו שתידרש להחלטה הזאת, לא הכנסת. אני בעד הפרדת רשויות. בתחום הזה מערכת המשפט צריכה לטפל, לא הכנסת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי השרה, התיק הזה זה משהו מיוחד. אנחנו מדברים על האמון במערכות אכיפת החוק. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> שבלי שום קשר לתיק הזה. בואי נפריד בזה. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> את צודקת, האמון מאוד מושפע מהתיק הזה. את צודקת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בלי שום קשר לתיק הזה. בואי נפריד בזה. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> את צודקת. בגלל זה אני, כשרת משפטים, בגלל שאני מסכימה איתך שהאמון במערכת המשפט מאוד מזועזע – יש זעזוע כתוצאה מהתיק הזה – אני יכולה להגיד לך שאני, לפחות, דיברתי עם פרקליט המדינה וביקשתי ממנו שכל דבר בתיק הזה ייבדק לעומקו, בלי לחפף ובלי מגבלה תקציבית. זהו. אני מציעה להעביר את זה להצעה לסדר-היום, כדי שזה לא ייפול, וזה יידון בוועדת חוקה. את רוצה או לא? טוב, לא צריך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. הקמת ועדת חקירה או לא – נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 16 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 35 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 16, נגד – 35. הקמת ועדת חקירה – לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1260; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 366, עמ'; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון), התשע"ט–2018. יציג יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. קריאה שנייה וקריאה שלישית. אין הסתייגויות ואין בקשות דיבור בחוק הזה. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, לפני כ-15 חודשים הכנסת אישרה הצעת חוק מאוד מרכזית וחשובה בנושא של האשראי ההוגן. הכוונה להכניס את כל שוק האשראי החוץ-בנקאי למסגרת של פיקוח, קביעת תקרות ריבית – גם לבנקים וגם לגופים. כל המערכת, כולל. יש גם מפקח כבר, מה שנקרא בזמנו. עוד חצי דקה. את לא תספיקי ותראי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. בבקשה, תציג את החוק, בבקשה. << דובר_המשך >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בחוק נאמר שצריכים תקנות לחוק כדי שיוכלו להתארגן. נאמר בחוק ששישה חודשים ניתנו למשרדי הממשלה כדי להכין תקנות, ולאחר מכן יהיו תשעה חודשים למערכת הבנקאית ולכל המערכות כדי להתארגן. להכין את עצמן, ואז החוק יחול בפועל. הזמן שהחוק צריך לחול בפועל זה בשבת הקרובה. עשו תאריך לועזי ונפל בשבת. מה שקורה בפועל זה שרק לפני שבועיים-שלושה הגיעו התקנות לוועדת חוקה, באיחור של תשעה חודשים או 15 חודש, תלוי איך מסתכלים. שוב, אין שום יכולת שהחוק ייכנס לתוקף בשבת, כשהתקנות עוד לא נדונו ולא אושרו. לכן, מחוסר ברירה התכנסנו בוועדה והחלטנו לדחות את חלות החוק בשישה חודשים מיום אישור התקנות, ולא יותר מ-12 חודש – גם אם התקנות לא יאושרו. אין ברירה – אני אומר את זה בצער רב – זה פיגור של תשעה חודשים של משרדי הממשלה בהגשת תקנות. חוק חשוב מאוד. אין לנו ברירה. הוא לא יכול להיכנס לתוקף בשבת, כשאין תקנות. לכן, הצעת החוק הזאת באה לדחות את זה, כדי שאפשר יהיה לאשר את התקנות. אני מבקש מכולם לאשר את זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 1 – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מוסיף אותך. בעד – 44, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 41 נגד – 1 נמנעים – אי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 41, נגד – אחד, אין נמנעים. הצעת החוק עברה ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הכבאים מתריעים על מחסור בכוח אדם בעקבות האסון הקשה בביתר עילית << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. הצעה לסדר-היום בנושא: הכבאים מתריעים על מחסור בכוח אדם בעקבות האסון הקשה בביתר עילית, מס' 11131. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר לביטחון הפנים, חבריי חברי הכנסת, לפני כחודש כולנו הזדעזענו מהאסון הנורא, שבו נספו בשרפה שפרצה בדירת מגורים בביתר עילית אפרת בת הארבע וצבי בן השנתיים ממשפחת גינזבורג. לצערנו הרב, זה לא האסון הראשון, והלוואי שיכולנו לומר שזה יהיה האסון האחרון. בשים לב לעובדה שאנו נמצאים בפתחו של החורף. הלב מתכווץ לשמוע שילד בן שנתיים ואחותו בת הארבע נספו באסון הנורא הזה. איזה כאב על הורים, שברון לב. לאחר השרפה הקשה התברר כי בצוות הכבאים הראשון שהגיע לזירה היו רק שלושה כבאים. התושבים גילו תושייה ואחריות והחלו בעצמם לקחו צינורות וכל מה שרק יכלו על מנת לכבות את האש. הצוות השני הגיע, ככל הנראה, רק לאחר 20 דקות, כשכל דקה היא נצח במקרים כאלה. לוחמי האש טוענים כי המחסור החמור בכוח אדם ביהודה ושומרון גורם להם לתעדף משימות ולפעול שלא לפי הנהלים, דבר שמסכן את חייהם ואת חיי האזרחים, לפי מכתבם. בשל המחסור בכוח אדם, צוותי הכיבוי ביהודה ושומרון נדרשים לפעול במתכונת מצומצמת של שני לוחמים – במקום שלושה, כפי שהיה בעבר. צוות מצומצם כזה שמגיע לשרפת דירה או בניין נאלץ לתעדף משימות ולעבוד בניגוד מוחלט לנהלים. במצב כזה נאלצים לוחמי האש להיכנס יחד לדירה, מבלי שאחד מאנשי הצוות יישאר לפקח על משאית הכיבוי או הצינורות. בנוסף למחסור בכוח אדם – ואולי בגללו – ישנו ויכוח בין הוועד לבין ההנהלה. אדוני השר, זוהי מציאות בעייתית, שאסור לקבל אותה כשמדובר בלוחמי אש, וזה לא משנה אם הצדק עם ההנהלה או עם הוועד. את הנעשה לא ניתן להשיב. הכאב הוא כאב, אבל מחובתנו למנוע הישנות מקרים מעין אלה בעתיד. אדוני השר, אני סמוך ובטוח שאתה עושה ככל שבידך על מנת לפעול לפתרון הבעיה, אבל אין מזרזין אלא למזורזין. ואתה, כשר שהוביל רפורמות משמעותיות בעבר, יכול לשים את כל כובד משקלך על הדבר ולהביא לפתרון בלי שזה יעלה בחיי אדם נוספים. באמת, אולי זו גם תהיה הנחמה למשפחה ולכל המשפחות שנספו בהן אנשים באש. לסיום, אדוני, אני רוצה לקרוא מכאן לאזרחי ישראל, בפרט לאור העובדה שאנו נמצאים בפתחו של החורף: הקפידו על כללי הבטיחות בכל מה שקשור לאש. בהזדמנות זאת אבקש לחזק את ידם של לוחמי האש, אשר מחרפים נפשם למען כלל ישראל בכל מקום, בכל רגע נתון, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת גלעד ארדן. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי, וכמובן, להביע את השתתפותי בצערו, בצער המשפחה. הוא באמת ממשיך פה בדרך החשובה של אביו, ומעלה נושא כואב וכאוב של אותו אסון כבד – כבד מנשוא אפילו – שהתרחש בביתר עילית, שבמהלכו נהרגו שני ילדים בשרפה. הוא מציף – בצדק, כמובן – את הסוגיה של כוח האדם בכבאות באזור. כמובן, זו ההזדמנות שלי להביע מכאן בשמי, בשם הכנסת, גם השתתפות בצער המשפחה באבלה הכבד בעקבות האסון הקשה. לעניין כוח האדם, אני עוסק רבות דווקא בנושא כוח האדם ביהודה ושומרון, בגלל המרחקים, ההגעה, ובגלל הסיכונים הנוספים שיש ביהודה ושומרון, כמו הסתברות גבוהה יותר להצתות. לכן בדקנו את המספרים לעומק. מסתבר שמאז תחילת הרפורמה בכבאות – היא התחילה לאחר אסון השרפה בכרמל – מערך הכבאות התעצם בכל הארץ ב-932 לוחמי אש, שפרוסים בכל הארץ. בשנת 2018 בלבד, שעוד לא הסתיימה, גויסו 150 לוחמי אש נוספים. גם בשנה הבאה אנחנו נגייס עוד כמה עשרות. מבחינת מחוז יהודה ושומרון, פועלים כיום 142 לוחמי אש. מאז שהרשות החדשה הוקמה – ב-2012 נדמה לי – נוספו לשם 60 לוחמי אש, כלומר, תוספת של 70%. בסוף החודש הנוכחי עתיד להסתיים קורס שממנו עוד 13 לוחמי אש יצטרפו למחוז. כמו כן, חשוב לדעת שבמחוז יהודה ושומרון פועלים 592 מתנדבים, שפרוסים ב-30 יחידות התנדבות עצמאיות. אני חושב שזה מקור לגאווה – רוח ההתנדבות ביהודה ושומרון. לצורך ההשוואה – השוואה שאני לא לגמרי מקבל אותה, אבל רשות הכבאות עשתה אותה, אני אתייחס תכף בהמשך – כשאנחנו משווים מספר כבאים ביחס לאוכלוסייה, היחס במחוז יהודה ושומרון הוא קטן יותר אפילו מתל אביב וירושלים. לכאורה הוא יותר טוב, כלומר, יש יותר כבאים על פחות אנשים. אבל אני חושב שכשאנחנו מסתכלים גם על המרחקים להגעה והשטחים הנרחבים, כמובן שצריך להביא בחשבון גם את זה. רכבי כיבוי – ביהודה ושומרון פועלים 58 רכבי כיבוי. בשנה האחרונה רכשנו 63 רכבי כיבוי, חמישה מתוכם הופנו ליהודה ושומרון, חלקם ממוגנים. בשנים האחרונות נבנו תחנות חדשות, שאני חנכתי את חלקן: באלקנה, בשקד, מודיעין עילית, מעלה אדומים, וגם בביתר עילית. זאת תמונת המצב. אני חוזר ואומר שאני עוסק רבות במצב של יכולות הכיבוי ביהודה ושומרון. לצערי הרב, יש סיטואציה של סכסוך עבודה – כולל היום באישור ההסתדרות ובית הדין לעבודה – דבר שגם הוא מאוד מאוד מדאיג. לכן אני הנחיתי את מנכ"ל המשרד, משה צ'יקו אדרי, שהחל ממחר בבוקר הוא יושב עם כל הגורמים כדי למפות את הסכסוכים ואת חילוקי הדעות. אני אשתדל לקדם שם הגעה להכרעות. אבל בלי קשר לסכסוך העבודה, אני כמובן מצפה מלוחמי האש שלנו – שאני מאוד גאה בהם ובהישגים שלהם – לפעול בצורה הכי נחושה והכי מסורה, כפי שהם עושים. אנחנו נמשיך וניתן דגש מיוחד גם ליהודה ושומרון. אינני יודע אם נחשפת לכך, חברי חבר הכנסת אזולאי, אבל אני באופן מיוחד הקציתי תקציבים גם להסברה ולבטיחות אש, למניעה, להגברת המודעות בחברה החרדית ובחברה הערבית. לצערנו הרב, אנחנו מזהים שאיפה שיש משפחות ברוכות ילדים וגם מצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, מטבע הדברים, גם האמצעים הם פחות בטיחותיים; גם יותר קשה לשמור על בטיחות אש כשיש הרבה ילדים בבית. לכן בנושא הזה אני הקציתי – ואמשיך להקצות – תקציבים. ככל שיש לך הצעות ורעיונות או שאתה מזהה חוסרים בתחום מסוים, בדגש על החברה החרדית, אני אשמח מאוד להיות שותף לעשייה שלך בנושא הזה. אני מציע להסתפק או להעביר לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה מסתפק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אין הבעת דעה. אם הוא מסתפק, אין הבעות דעה. תודה רבה. אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ברגע שהוא מסתפק, אין הבעת דעה. בנושא הבא אתה יכול. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הסיכון הבריאותי החמור הנובע מהדפסה במדפסות לייזר ומכונות צילום << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הסיכון הבריאותי החמור הנובע מהדפסה במדפסות לייזר ומכונות צילום, מס' 11080, 11086, 11126 ו-11143. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, ראשון הדוברים. אני רושם אותך להבעת דעה בנושא הזה, בסדר? את שניכם. בבקשה, עד שלוש דקות אדוני. בבקשה. << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביקשתי להעלות הצעה דחופה בנושא הסיכון הבריאותי החמור הנובע מהדפסה במדפסות לייזר ומכונות צילום. כמובן שלקדמה ולטכנולוגיה יש מחיר, ולפעמים אנחנו לא שמים לב ובריאותנו נפגעת. לצערי הרב, כל מי שעוסק במלאכה לא מזהיר אותנו, ולא אומר לנו, ולכן אנחנו רוצים להאיר את עיניהם של חברי הכנסת ושל תושבי ישראל. מדפסות הלייזר ומכונות הצילום, שהפכו בשנים האחרונות לכלי עבודה נפוץ ולחלק בלתי נפרד משגרת העבודה במשרדים בכל רחבי הארץ, עלולות לסכן את בריאותם של כל אנשי המשרד, ובעיקר את של אלה היושבים בקרבתם. מחקרים מקיפים שנעשו בתחום בשנים האחרונות אף משווים את הנזק הבריאותי שנגרם מחלקיקי הטונר שנפלטים לחלל האוויר לזה הנגרם מעישון סיגריות. אותם אנשים שמסכנים את בריאותם ללא ידיעה – מזכירות, אנשי משרד ומפעילי מכונות צילום, הם רק חלק מרשימה ארוכה של אנשים שנחשפים לזיהום אוויר הנגרם ממכונות צילום ומדפסות במקום עבודתם מדי יום בכמויות חשיפה שעתיות משמעותיות ביותר. לאור הממצאים, יש משנה תוקף וחשיבות לנושא, ועל כן אבקש להעלות בדחיפות הצעה לסדר-היום של הכנסת – לבחון כיצד ניתן למגר את הבעיה הבריאותית הקיימת. לנושא זה עדיפות לאומית, מאחר שבעת כתיבת הצעה זו מיליוני עובדים במשק חשופים לסכנה הבריאותית. כמו כן, היו כתבות בנושא הסכנה בתקשורת, בחדשות ערוץ 2, במהדורה המרכזית. מעבר למחקרים שבוצעו בחוץ-לארץ, בוצע מחקר גם כאן, בארץ, על ידי ד"ר בני מלנקי, ממעבדת אמירים. התוצאות היו קשות. בחדר נקי אמורים להיות כ-2,500 עד 3,500 חלקיקים לסמ"ק – בתהליך הדפסה ללא הגנה הגיע הזיהום לרמה לרמות של 300,000 לסמ"ק, שזה פי 100 מחדר נקי, ואת זה העובדים נושמים ללא מודעות לכך שקיימת סכנה בריאותית חמורה, כאמור על פי המחקרים. לכן, אנחנו מבקשים לטפל בנושא הזה בדחיפות – למנוע מחלות כלי נשימה, מחלות סרטן. מספיק מה שיש לנו מזיהומי אוויר. אני מקווה שכל סיעות הבית יתמכו בהצעה, ונקדם אותה. בסופו של דבר, יש היום מכשור, יש היום פילטרים שניתן להדביק על כל מכונת צילום או מדפסת לייזר כדי לפתור את הבעיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, אני לא יודעת מי משיב לנו, ואני לא רואה שר באולם. סגן השר משיב לנו? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש שר באולם וישיב לכם סגן השר ירון מזוז. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אוקיי. האמת שאני לא בטוחה שהנושא הזה – כמובן שהוא נושא סביבתי, קשור לזיהום אוויר – אני לא בטוחה שהנושא הזה הוא לא יותר לפתחו של שר העבודה והרווחה, בהיותו אחראי לעבודה, כי בעצם אנחנו מדברים פה על זיהום שחל בחללים סגורים ובעיקר במקומות עבודה. אבל נשמע את דבריו ואת דברי התשובה של סגן השר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מי שקובע מי עונה זו הממשלה ולא הכנסת. הממשלה קבעה שהמשרד לאיכות הסביבה יענה. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אוקיי, אז עכשיו אנחנו יודעים. אני אמשיך את דבריו של חברי, חבר הכנסת אכרם חסון, יזמנו יחד את ההצעה הזאת לסדר-היום. בסופו של דבר, יש כאן איזשהו מפגע שהוא סביבתי-גהותי, בתוך מקומות העבודה. אנשים בכלל לא מודעים אליו. מישהו כאן יודע שיש איזושהי סכנה ממדפסות הלייזר, שנמצאות כמעט בכל חדר, אפילו בלשכותינו? יש סכנה. אנשים צריכים להבין – יש אפילו הנחיות של משרד העבודה לא לשבת כשפתחי האוורור של מדפסות הלייזר הם על עובדים. אם יש מקום שיש בו הרבה מאוד הדפסה, הוא לא צריך להיות במקום מאויש. כמובן שהחדרים צריכים להיות מאווררים היטב. הדברים האלה לא כתובים באזהרה על המדפסות, על הקופסאות שקונים בהן את המדפסות. אין הנחיות מאוד מאוד ברורות לציבור בתחום הזה, ולמקומות העבודה. אין תקנות. נכון, יש המון חומרים שבגלל סודות מסחריים – אנחנו מכנים nanoparticles, חלקיקי ננו, חלקיקים קטנים בסדרי גודל של ננו-מילימטרים – הם לא יכולים למדוד אותם, ברובם, ואי-אפשר לשים מכשירי ניטור בחדרי עבודה, במשרדים. אנחנו יודעים שיש בעיה קשה למדוד אותם, אבל אנחנו יודעים שהם קיימים בטונרים. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת אפשר להדפיס יותר מהר ויותר טוב, ובאיכות יותר גבוהה, שזה מצוין – אבל יש לזה גם השפעות בריאותיות. הן ידועות – הן עדיין לא הוכחו, כי מחקרים אפידמיולוגיים בתחום הזה לא נעשו. ויש פה משהו שהוא לפתחם של כמה משרדי ממשלה – גם הגנת הסביבה, אבל בעיקר משרד העבודה, שנדרש לתת פה הנחיות ברורות, תקנות, ואולי כן לקבוע צורך במדידה, אפילו כמה פעמים בשנה, בכל מקום עבודה שיש בו מדפסות – ומה לעשות, זה כל מקומות העבודה. אנחנו רואים פשוט התעלמות מוחלטת מהנושא, כך אני רואה את זה. אפילו זה שעולה שר שבעיניי לא כל כך רלוונטי לנושא, זה קצת ממחיש את העניין שלא באמת מבינים שיש פה נושא שיש לעסוק בו. לכן, העלינו את זה כהצעה לסדר-היום, ואנחנו מבקשים שזה יעבור לדיון בוועדה בכנסת – לדעתי, בוועדת הבריאות של הכנסת, כי יש פה עניינים של עבודה ובריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, שלוש דקות. נא לדייק בזמנים, לעמוד בזמנים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מדי פעם אנחנו שומעים על מחקרים חדשים. אז יש מחקר אחד, שני מחקרים, עשרה מחקרים, שמדברים על דברים שמביאים למחלות. האמת היא שכשבאו לדבר איתי על זה, ברגע הראשון הייתי בשוק. לא העליתי על דעתי ולא חשבתי שיש סיכון לעובד, לפקיד שיושב במשרד שלו יום שלם, לפעמים שמונה ועשר שעות, ליד המדפסת שלו. מה יותר ידידותי, נכון, שאדם יושב עם המחשב לידו והמדפסת קרובה אליו. ומדברים איתי על 150 מחקרים – זה לא מישהו שהמציא משהו; 150 מחקרים שמראים שהקרבה בין האדם, כשהוא מריח, לבין הטונר – החשיפה הזאת מסכנת אותו במחלת הסרטן. היום אין שום אמירה כלפי הדבר הזה, אין שום הגבלות, אין בכלל מודעות לדבר הזה. אני חושב שקודם כול, לפני שאנחנו יוצאים באמירות, המשרד להגנת הסביבה חייב להקצות משאבים, קודם כול למודעות. אני חושב שלפני שנחייב דברים – אם אנחנו נעלה את המודעות לדבר הזה, אז אנשים נורמליים, בבית, במשרד, ירצו להגן על עצמם. זה אחד. והדבר הנוסף: ודאי שבמשרדים גדולים, משרדי ממשלה – במיידי, לפני חוק ולפני הכול – צריך לחייב אותם לשים את המסננים האלה. הדבר הזה מציל חיים. אני פונה לשר להגנת הסביבה שיאמץ את מה שאני אומר. קודם כול להעלות קמפיין גדול מאוד למודעות, קודם כול שידעו מהדבר הזה. דבר נוסף, לחייב אחר כך, בהמשך, גם משרדים. אני רוצה להודות לדוד חסון, הוא זה שהעלה את הנושא בפניי, האיר את עיניי. האמת היא שלא ידעתי שום דבר לפני זה. הוא פועל למיגור התופעה הזאת, ואני רוצה להודות לו על הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נאוה בוקר – נמצאת? לא נמצאת. סגן השר ירון מזוז – בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר >> סגן יו"ר הכנסת, מכובדיי, ההצעה לסדר-היום עוסקת בחשש לסיכון בריאותי לעובדים החשופים לחלקיקים הנפלטים ממדפסות לייזר ומכונות צילום. המשרד להגנת הסביבה אינו עוסק בסיכונים של עובדים במקום העבודה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> בגלל זה אמרנו – – – << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> המשרד המופקד על כך הוא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אז למה אתה באת להשיב ולא שר העבודה? << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> תשאלו את עצמכם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הכנסת לא מחליטה איזה שר משיב. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מי שמחליט זה הממשלה – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> – – וברגע שהממשלה החליטה שהשר להגנת הסביבה אמור להשיב, אני חושב שהיינו צריכים לקבל תשובה. << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, אין אפשרות כזאת. אתה עונה, זו הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> אז אני מציע להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה לדיון, שהוועדה תעביר בקשה מאיתנו לחוות דעת מסודרת, ונשמח לספק זאת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אז אנחנו נעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. לפני זה, יש לנו הבעות דעה. חבר הכנסת אברהם נגוסה, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> סגן השר מזוז, כל הכבוד. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> מזוז, אבל למה שלחו אותך – זה מה ששאלתי. << דובר >> אברהם נגוסה (הליכוד): << דובר >> חג שמח לכולם, במיוחד ליוצאי אתיופיה. היום חוגגים את חג הסיגד – חג שמלמד אותנו אהבת ישראל, אהבת ציון, ירושלים, בירת מדינת ישראל לנצח נצחים, ורוח אחדות בינינו. החג גם מלמד אותנו עזרה הדדית ושיתוף פעולה, אהבת לרעך כמוך. לקהילה היה חלום בן אלפי שנים לעלות לארץ ישראל ולחזור להתפלל בעיר הקודש ירושלים. והינה, ברוך השם, אנחנו כאן בארץ ישראל, בירושלים, מדי שנה עומדים פה בהרי ירושלים, צופים במקום שבו עמד בית המקדש ומודים לאלוהי ישראל על הזכות שנתן לנו להיות כאן, בארץ ישראל. המסע להגשמת החלום לעלות לארץ ישראל גבה מאיתנו מחיר כבד. הצלחנו להתגבר על הקשיים שעמדו בפנינו ולא התייאשנו, והכול במטרה לזכות להתיישב בציון ירושלים, בארץ ישראל. לחלק מהמשפחות המסע להגשמת החלום להגיע לארץ ישראל עדיין לא הסתיים. בעזרת השם, נתפלל כולנו שהשנה נסיים את המשימה ונראה את אחינו ואחיותינו הממתינים שנים רבות, בגעגוע, מתאחדים עם משפחותיהם כאן, בארץ ישראל. חג סיגד שמח. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורן אסף חזן, בבקשה. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> חברי היושב-ראש, כנסת נכבדה בחלקה, עם ישראל חי, שמעתי הבוקר ששר הביטחון החליט שלא להיפגש עם בני המשפחה של זיו וקים, השם ייקום דמם. שמעתי הבוקר ששר הביטחון החליט לא לפגוש אותם כי זה לא מכבודו, כי בני המשפחה – שכבר מתוסכלים מהעובדה שהרוצח המתועב לא נתפס, שבית המחבל לא נהרס, שמשפחתו לא מגורשת, שבעצם לא עושים שום דבר – העזו, רחמנא ליצלן, לשתף את עם ישראל באיך עובדים עלינו בעיניים, כאשר הם פרסמו שיחה שהתקיימה בין אביה של קים, השם ייקום דמה, עם נציג אלוף הפיקוד, שסיפר שאולי יהרסו קטע במרתף ואולי איזה טיח בקומה הראשונה. אדוני שר הביטחון, גירוש משפחות השכול מלשכתך הוא פגיעה חוזרת במשפחה, שמחזירה את הרצח הנורא לביתם היום הביתה. לא תיתכן מציאות – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבמשרד הביטחון – אני מסיים, היושב-ראש – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. נתתי לך דקה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבמשרד הביטחון ישב אדם – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שחסרה לו חמלה. קורא לשר להיפגש עם המשפחות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> להיפגש עם המשפחות – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תפסיקו לו את המיקרופון. תודה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. חבל שאתה לא נותן לדבר והפרעת, היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נתתי לך יותר מדקה. תודה רבה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> יכולת לתת לי עוד חמש שניות והכול היה בסדר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> חמש דקות הוספת ליוליה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתם מסכימים להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה, נכון? << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> כן, אנחנו בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אנחנו מצביעים על העברה לוועדת העבודה והרווחה. נא להצביע, חברי הכנסת. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אני הצבעתי במקום – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – עשרה, אין נמנעים, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני הצבעתי במקום מקלב. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז לפרוטוקול בבקשה, לרשום. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, רק מילה. אני מבין שהשר – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> רוב מוחלט של ילדי הדרום אינם זוכים לחינוך לבריאות בבתי הספר << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הצעות לסדר-היום בנושא: רוב מוחלט של ילדי הדרום אינם זוכים לחינוך לבריאות בבתי הספר, מס' 11003 ו-11057. חבר הכנסת טלב אבו עראר, יש לך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. רק 16% מילדי הדרום זוכים לחינוך לבריאות בבתי הספר, לעומת 92% במחוז תל אביב. תזונה נבונה ופעילות גופנית, מניעת פגיעות בתאונות, מניעת עישון ושתיית אלכוהול – את התכנים החשובים הללו, לצד תכנים אחרים שרלוונטיים לאורח חיים בריא, אמורים לקבל כ-1.5 מיליון ילדי כיתות א' עד ט' באופן מסודר ורשמי בבתי הספר. ואולם, מנתוני דוח סיכום שירותי בריאות לתלמיד לשנת הלימודים הקודמת עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה בכל הקשור לחינוך לבריאות. על פי הנתונים, רק 16% מילדי כיתות א' עד ט' במחוז הדרום זכו לשיעורים ולפעילויות בנושאי בריאות, ובמחוז הצפוני, שבו מתגוררים 1.4 מיליון אזרחים, רק 48.9% מתלמידי היסודי והחטיבה קיבלו שיעורים ותכנים של חינוך לבריאות. אל מול המספרים הללו ניצבים – כל הזמן אתה מפריע. מה קרה? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> הרווחת עוד שלוש דקות עליי, מתנה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל מול המספרים הללו ניצבים יתר האזורים והמחוזות עם שיעורי חינוך לבריאות גבוהים בהרבה, שנעים סביב ה-90% ומעלה. במחוז תל אביב, 92.2% מילדי כיתות א' עד ט' מקבלים את תוכני קידום הבריאות בבתי הספר; במחוז מרכז 89.4%; 93% במחוז ירושלים; 95% במחוז חיפה. הממוצע הארצי עומד על 74.5%. אנו פונים למשרד החינוך ומבקשים לתקצב תוכניות להגברת המודעות לחינוך לבריאות. יש לציין שהסוכרת היא מגפה בחברה הערבית. לפחות ביישובי הנגב הערביים. אני כולי תקווה, מכובדי סגן השר, שנשמע כאן תשובה חיובית, וייכללו תוכניות, תקציבים, למען הגברת המודעות והחינוך לבריאות. תודה, מכובדי היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, יושב-ראש ועדת החינוך. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי סגני השרים, רבות מדברים – גם בבית הזה ובמשרדי הממשלה – על צמצום פערים, ואנחנו, איך אומרים, בבחינת – סליחה על הביטוי – הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אנחנו כמעט משלימים עם הפערים: אנחנו כבר יודעים שתוחלת החיים בפריפריה, לעומת המרכז, נמוכה יותר; שירותי הבריאות בפריפריה, בכלל, לוקים בחסר לעומת המרכז. ואם לא די בכך, אנחנו נחשפים לנתון כמעט – אפשר לומר, אתם יודעים, אני לא יוצא בהצהרות בומבסטיות – נתון מזעזע. << אחרי_כן >> אני אחסוך לכם, כי הזמן מצומצם: 92% במחוז תל אביב זוכים – וטוב שכך, אינני מלין על זה. טוב שילדי מחוז תל אביב, כמעט כולם, רובם ככולם נחשפים, וזוכים, לשירותי חינוך לבריאות. אבל אנחנו צריכים לצמצם את הפער – להעלות את תושבי הדרום, להגיע לרמה הזו. כשמדובר בתקציבים אפשר להצביע על סיבות כאלה ואחרות; לתשתיות יש תירוצים; לחוזק הרשויות אנחנו מבינים; אבל כשזה מגיע לבריאות – אין הבנה; כשזה מגיע לחינוך לבריאות – לא צריכה להיות הבנה. אני אומר: למדינה זה אינטרס עליון. אינטרס עליון. חינוך לבריאות בגיל הרך במערכת החינוך יביא לחיסכון רב בעתיד. כל אדם בריא, מה לעשות, צורך פחות שירותי בריאות בבגרות. מודעות לבריאות זה חלק גדול מהמניעה, וכמעט הגורם העיקרי במניעת מחלות. ציין ידידי טלב אבו עראר את מגפת הסוכרת וההשמנה בקרב תושבי הנגב הבדואים. אם לא תהיה הסברה במערכת החינוך וחינוך לתזונה נכונה ולפעילות גופנית נכונה, לא נתמודד איתה. מתי נתמודד? עם הכדורים, עם הזריקות, עם קטיעות איברים, עם עיוורון, עם שבץ. למה? אלה לא משאבים רבים. וכאן צריכה להיכנס מערכת החינוך, משרד החינוך, לעבודה מערכתית כדי למגר את התופעה הזו של הפערים גם בחינוך לבריאות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן השר חבר הכנסת מאיר פרוש. בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת טלב אבו עראר – את מרגי אני כבר לא רואה; חבריו נמצאים כאן במליאה. הנתונים המתוארים בהצעה לסדר-היום מתייחסים לשירות הניתן על ידי משרד הבריאות במסגרת שירותי בריאות לתלמיד. לא מדובר בפעילות של משרד החינוך, ולפיכך אין ביכולת המשרד להתייחס לנתונים האמורים. משרד החינוך עוסק בחינוך לבריאות כחלק מהתהליך החינוכי – – – << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> בבתי הספר, קשור לנושא הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הכותרת הזו: 16% מילדי הדרום זוכים לחינוך לבריאות בבתי הספר – זו פעולה של משרד הבריאות. הנתונים הם נגזרת של שירות הניתן במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד שמפעיל משרד הבריאות. במסגרת זו לקח על עצמו משרד הבריאות לעסוק בחינוך לבריאות בהיקף של שעה בשנה לכיתה. הנתונים הם נתוני ביצוע של התוכנית על ידי – – – << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כל האחריות מוטלת על משרד החינוך. אני גם מורה – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני ואתה יכולים – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת טלב אבו עראר, בוא נשמע את סגן השר, את התשובה שלו. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני ואתה יכולים להתווכח. אתה תאמר – – – << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל מה שקורה בבתי הספר זה משרד החינוך, לא משרד הבריאות. באמת, מה קרה? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני ואתה יכולים להתווכח. אתה תאמר את שלך ואני אומר – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סגן שר האוצר מצדיק אותו. הוא אומר: צודק. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> צודק מי? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סגן שר האוצר מצדיק את טלב אבו עראר. הוא אומר שהוא צודק. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הוא רוצה לומר שאני לא צודק, לא רוצה לומר שהוא צודק. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – חס וחלילה. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אחזור שוב על הנתונים שאמרתי, ואני עומד מאחורי מה שאני אומר. אם אני לא צודק, אתה יכול להגיש תלונה נגד משרד החינוך אצל מבקר המדינה, בסדר? אבל תן לי קודם כול לומר תשובה. הנתונים הם נגזרת של שירות הניתן במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד שמפעיל משרד הבריאות. במסגרת זו לקח על עצמו משרד הבריאות לעסוק בחינוך לבריאות בהיקף של שעה בשנה לכיתה. הנתונים הם נתוני ביצוע של התוכנית על ידי משרד הבריאות, ואינם נוגעים אל משרד החינוך. הנושא מצוי באחריות משרד הבריאות. עד כאן. אם זה לא נכון, תגיש תלונה דחופה למבקר המדינה על מה שאמרתי פה. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה משרד החינוך, שתדע. כבוד היושב-ראש, כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתה מציע, אדוני? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מבקש לענות לו. הוא לא נותן. הוא חושב שזה יישוב בדואי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת טלב אבו עראר, סגן השר רוצה לענות לך. יש לו תשובה. תשמע. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> משרד החינוך עוסק בחינוך לבריאות כחלק מהתהליך החינוכי, והדבר מוצא ביטוי בשגרת היום ובליבת העשייה בכל בתי הספר וגני הילדים. תוכניותיו של משרד לחינוך לאורח חיים בריא מוטמעות בכל המחוזות והמגזרים. התוכנית להטמעת אורח חיים בריא היא תוכנית מערכתית, המשלבת תכנים לימודיים, התנהגות, סביבה וקהילה. השותפים הם כלל התלמידים, עובדי ההוראה וההורים. התוכנית מקנה מיומנויות אישיות מגיל הגן ועד תום הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים, חיזוק המסוגלות לקבלת החלטות להתנהגות בריאה ויצירת סביבה מקדמת בריאות. המשרד הגדיר יעד לקידום אורח חיים בריא, שלפיו עד לשנת 2020 יפעלו כל בתי הספר וגני הילדים כמקדמי בריאות. בשנת הלימודים תשע"ח הוכרו 1,400 בתי ספר כמקדמי בריאות וגם מעל 3,000 גני ילדים, בכל המחוזות והמגזרים. במחוז הצפון הוכרו 359 בתי ספר כמקדמי בריאות; במחוז הדרום הוכרו 220 בתי ספר כמקדמי בריאות; במרכז – 188, ובתל אביב – 199. כפי שעולה מנתונים אלה, העבודה בפריפריה משמעותית, וגם מוכיחה את עצמה. המשרד פיתח, בשיתוף משרד הבריאות, תוכנית לקידום בריאות, "אוכלים את זה", שבמסגרתה בכל שכבת גיל עוסקים בשני נושאים מרכזיים בתחום התזונה לאורך השנה. תוכנית נוספת הפועלת היא התוכנית "הולכים על זה", שהציבה לבתי הספר יעד שבו בכל שבוע יתווספו 90 דקות של פעילות גופנית במהלך יום הלימודים. זאת ועוד, המשרד השלים לאחרונה את התקנת תקנות הפיקוח על איכות המזון ותזונה נכונה. במסגרת זו נקבע הרכב המזון שיוגש במזנונים ובקיוסקים בבתי הספר. כמו כן, שינה המשרד את הרכב הארוחות המוגשות במסגרת תוכנית ההזנה. המשרד מעמיד לרשות בתי הספר וגני הילדים חומרים רבים ותוכניות בנושא, ומקיים שיתופי פעולה עם משרד הבריאות, קופות החולים, אגודות בתחום הבריאות ויזמים פרטיים, והכול למען שינוי אורח החיים של התלמידים, עובדי ההוראה, ובאמצעותם – של ההורים. נמשיך לפעול על מנת לייצר שינוי ולקדם אורח חיים בריא כדרך חיים. אבקש להוסיף על האמור ולציין כי כחלק מפיתוח וקידום של אורח חיים בריא מקנה שפ"י, באמצעות התוכנית כישורי חיים, כלים ומיומנויות להתנהלות בריאה ומניעת מצבי סיכון. התוכנית הינה תוכנית התפתחותית ספירלית, המותאמת לשלבי החינוך השונים, ובהתאמה מגזרית. בתוכנית זו כלולים גם פרקים ושיעורים העוסקים בחינוך למניעת שימוש בחומרים מסכנים – טבק, אלכוהול, סמים. השיעורים מועברים החל מגיל הגן ועד כיתה י"ב ומותאמים לצרכים ההתפתחותיים של התלמידים. על פי סקר כישורי חיים תשע"ח, שעליו השיבו כ-4,000 יועצות מכל המחוזות והחברות בארץ, לא ניכרים פערים בין המחוזות השונים בשיעורי העיסוק בנושאים אלה במסגרת כישורי חיים, הן בשיעורי הליבה והן במסגרת פעילות המתקיימת בימי שיא או שבוע או חודש מרוכז בכל שלבי הגיל. המשרד ימשיך לפעול באמצעים חינוכיים להטמעת אורח חיים בריא ולמניעת התנהגויות סיכון, כדרך חיים. הפעילות של המשרד היא מהלך חינוכי בלתי פוסק, המוצא ביטוי בכל שכבות הגיל, המחוזות והמגזרים. אם החברים רוצים שהנושא יידון בוועדה – אפשר להעביר לוועדה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> השר מסכים להעביר לוועדה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> סגן השר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סגן השר. סליחה. הבעת דעה, חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לוועדת החינוך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני יכול לומר לאדוני שתשובת סגן השר היא נכונה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כן. << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> – – – או סגן שר האוצר? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא ,לא, אז הוא עלה – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> אני ידעתי שתגיד. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> בבקשה, עד דקה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא משנה את העובדות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מפריעים לי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מאפס את השעון. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה יכול להתחיל עכשיו. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, דיברתי כאן קודם על שר הביטחון שהחליט לגרש את משפחות השכול: המשפחה של זיו והמשפחה של קים, השם ייקום דמם, שנרצחו בדיוק לפני 31 יום, ברצח מתועב – הוצאה להורג של ממש. צריך לומר לציבור את האמת, אדוני השר – שקודם היושב-ראש סגר לי כאן את המיקרופון, מתוך הגנה עליך, ועל כבודך, כי הוא חבר בסיעתך. אדוני השר, בוא תספר לציבור את האמת. הסיבה שאתה לא נפגש עם המשפחות היא לא בגלל שהם פרסמו אתמול שיחה, שהיא לא הייתה חסויה בכלל והיא לא הייתה סודית – ואם היא לא סודית ונאמרו בה דברים טובים ומגבים את עמדותיך, אז ממה אתה חושש? הסיבה היא שגם לך אין תשובות למשפחות. וגם אתה לא מסוגל להגיד להן, או לגבות את דבריו של ראש השב"כ, שאמר: אני לא רואה דרמה בזה שהרוצח עדיין לא נתפס. נכון, זו לא דרמה – זו קטסטרופה, זו טרגדיה. אדוני שר הביטחון, אני קורא לך: תזמן את המשפחות, תכבד אותן, וגם אם הן – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עשו משהו – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא לרוחך, תספוג את זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> ושוב סגרת לי את המיקרופונים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה, תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> שוב נסגרו מיקרופונים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> רק בגלל שהוא יושב-ראש הסיעה שלך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> טוב, תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> שוב סגרת לי את המיקרופונים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה – נא להצביע. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש מצפצף על משפחות השכול. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריך שתקרא לי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו כולנו כאן מכבדים את המשפחות השכולות – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה לא תגיד לי דבר כזה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג. אני אצא לבד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תוציאו אותו החוצה. תוציאו אותו החוצה. אתה לא תגיד לי אם אני מכבד משפחות שכולות או לא. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא היית צריך – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. תוציאו אותו החוצה. אנחנו עוברים להצבעה – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תסגור לי מיקרופונים. (חבר הכנסת אורן אסף חזן יוצא מאולם המליאה.) הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – חמישה, אין נמנעים, אין מתנגדים. הנושא עובר לוועדת החינוך. אנחנו עוברים לנושא הבא. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> משרד החינוך החריג מרפורמת "אופק חדש" בתי ספר לחינוך מיוחד, ובכך הוא פוגע באוכלוסייה החלשה ביותר במערכת החינוך << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום מס' 11138 ו-11155, בנושא: משרד החינוך החריג מרפורמת "אופק חדש" בתי ספר לחינוך מיוחד, ובכך הוא פוגע באוכלוסייה החלשה ביותר במערכת החינוך. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. נוסח הנושא ברור לחלוטין. למעשה, "אופק חדש" הינה רפורמה חינוכית בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. החינוך המיוחד הוחרג ממנה, ולא ניתנו לו שום תקנים ומימון. מדוע הוחרגו בתי הספר לחינוך מיוחד – ובכך יש פגיעה מהותית, קשה באוכלוסייה החלשה ביותר במערכת החינוך. אבל אני עליתי, אדוני, גם בשביל נושאים אחרים, מאוד מאוד דחופים. אתמול התבשרנו כי יעד הגירעון נפרץ. לא אחת עמדתי על הדוכן הזה והזהרתי מהסכנה בתקציב דו-שנתי. יעד הגירעון הגיע ל-3.6%. ציינתי שראש הממשלה קונה לעצמו שקט פוליטי תעשייתי בכך שהוא לא יצטרך להגיש תקציב נוסף ב-2018. לפני כמה חודשים עמד כאן ראש הממשלה ואמר: אלה שדיברו כנגד התקציב הדו-שנתי צריכים לאכול את הכובע. כך אמרת, אדוני ראש הממשלה. אמרתי אני, לא אחת, מעל הדוכן הזה, שלא ניתן לתכנן תקציב לשנתיים, מכיוון שהמשתנים הם רבים: מחיר הסחורות משתנה, שינויים גיאו-פוליטיים, מלחמות, משברים בלתי צפויים ועוד. הזהרתי ואמרתי כי גביית המיסים החיובית לא תהיה לנצח. מהלך גילוי מרצון, שהביא 12 מיליארד שקלים, הוא נקודתי. אירועי מכירת הסטרטאפ, כגון Waze ומובילאיי, אלו אירועי מס נקודתיים, וכמו כן שאר חברות הסטרטאפ שנמכרו והכניסו כסף ממיסים. כאשר הביאו לוועדת הכספים, לפני כמה חודשים, קיצוץ רוחבי של 5.8%, כבר אז הרחתי את הגירעון, והזהרתי: התקציב הזה לא יעבור. זהו תמרור אזהרה. אבל אתכם זה לא עניין. המשכתם להתבשם, ולבזבז, ולהגדיל את ההוצאות. המשכתם לחלק כספים קואליציוניים ותקציבים בהתאם להסכמים קואליציוניים מטורפים, ללא בלמים וללא אחריות. כבר הבוקר ראיתי סימנים איך ראש הממשלה מתחיל להפיל את האחריות על שר האוצר; אני הייתי שם, אני מכיר את זה. אבל כאשר היו הצלחות, אדוני ראש הממשלה – מיהרת להתייצב מול המצלמות ולהתבשם. אתה, אדוני ראש הממשלה, אחראי, מכיוון שבניגוד לעמדת שר האוצר ואנשי משרדו, לחצת, אדוני ראש הממשלה, על תקציב דו-שנתי, שיעניק לך שקט תעשייתי, שקט פוליטי. הפירעון, אדוני ראש הממשלה, מוגש בימים אלה בדמות פריצת יעד הגירעון ל-3.6%. את המחיר ישלמו אזרחי מדינת ישראל. זהו הגירעון הגבוה ביותר משנת 2012. הסיכוי שהיעד יעבור ל-2.9% הוא סיכוי נמוך. אם זה יקרה, אני אברך על כך. אני מזהיר כי אם ייפרץ יעד הגירעון, יש סיכוי סביר שדירוג האשראי, שכל כך התגאיתם בו, ייפגע. יעד הגירעון שכל כך התגאיתם בו – 2.9% – יפגע בדירוג האשראי של מדינת ישראל, כי הגעתם ל-3.6% גירעון. אותי מטריד כי אנו נמצאים בשנת בחירות. הסכנה הממשית הינה כי תהיה השתוללות כלכלית בשנת הבחירות. כולם יהיו מרוצים, אבל הציבור צריך להבין שהוא אשר יישא בסופו של דבר בתוצאות. הוא אשר יממן וישלם את ההוצאות, כי אין ארוחות חינם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה, תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. אני מזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש לתת תשובה. יש לנו גם הבעת דעה מהצד לחבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה, סגן השר. הצעה לסדר-היום: רוב מוחלט של ילדי הדרום אינם זוכים לחינוך לבריאות בבתי הספר – אה, הבאה, סליחה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת והמציע. גם לי רשום שחבר הכנסת איציק שמולי. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> החליפו לי נושא. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אתה, יש לך זכות לעלות – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אנחנו בהצעה לסדר-היום: משרד החינוך החריג מרפורמת "אופק חדש" בתי ספר לחינוך מיוחד, ובכך הוא פוגע באוכלוסייה החלשה ביותר במערכת החינוך. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אומר לחבר הכנסת שמולי, שבדברי התשובה שיש לי מהמשרד כתוב שחבר הכנסת שמולי גם רוצה לנמק בנושא הזה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> יש לו הבעת דעה, והוא יגיד את זה אחרי שאתה תסיים, אדוני. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הבעת דעה – זה לא קשור. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מבחינתי, יש לך גם אחר כך שלוש דקות. בלי תשובה שלי. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> יש לו דקה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני נותן לו – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> משרד החינוך פועל להשוואת משאבי ההוראה שנובעים מיישום הרפורמה במוסדות החינוך המיוחד המוכרים שאינם רשמיים – בין תלמידים בבתי הספר לחינוך מיוחד רשמיים לבין תלמידים בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים. זאת, בהתאם להתחייבות שמסרה המדינה בהליך שהתנהל בבית המשפט העליון, בג"ץ 148/18, ויצו נגד משרד החינוך. המדינה הבהירה כי בכוונתה לפעול להשוואת משאבי ההוראה הנובעים מיישום הרפורמה במוסדות החינוך המיוחד המוכרים שאינם רשמיים, כאמור, החל משנת הלימודים תש"ף, ככל שהדבר תלוי במדינה. לשם כך, הוקם צוות בין משרדי המשותף למשרד החינוך ולמשרד האוצר. הצוות הבין-משרדי פועל זה כמה חודשים במטרה ליישם התחייבות זו, לרבות החלת רפורמה בתנאי ההעסקה והשכר של עובדי ההוראה בבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים לחינוך מיוחד. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אם כך, שמענו את תשובתו של סגן השר. אנחנו נשמע הבעת דעה מחבר הכנסת איציק שמולי. ומה החברים מציעים? מסתפקים בתשובת סגן שר החינוך? כן. בבקשה חבר הכנסת שמולי. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה, אדוני סגן השר, אני שמח על תשובתך. הנושא הוא בוודאי לא זר לך. יש הרבה מאוד ילדים שנפגעים כתוצאה מהאפליה הזאת, מהאי-שוויון הזה, מכל המגזרים. גם בבתי ספר בכל מגוון האוכלוסייה. כשיש אי-שוויון בין בני אדם, זה דבר מקומם. כאשר הוא מופיע בעולמות האלה של החינוך המיוחד, אדוני היושב-ראש, הוא מקומם שבעתיים. אין שום סיבה שילד שמופנה או מקבל השמה בבית ספר של חינוך מיוחד שהוא מוכר אבל אינו רשמי, ומעבר לכביש יש מוסד אחר לחינוך מיוחד שהוא מוכר ורשמי – בבית ספר אחד ילד עם מוגבלות מסוימות יקבל א', ובבית ספר אחר הוא יקבל כפול מזה. אז אני שמח על תשובת השר. אני קצת חרד מההתניה שלך, אדוני, ואמרת: ככל שזה תלוי במדינה. כיוון שזה תלוי במדינה, בסופו של דבר, ההחלטה – – – << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> אם היית שומע טוב יותר, היית שומע את התשובה למיקי לוי, אז היית מבין מה המשמעות. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אני אסיים, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חבר הכנסת שמולי, אני מבין שאתה מציע את זה להמשך דיון בוועדת החינוך. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אז תגיד את זה. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אני אבקש, גם עם חבריי, להעביר את הנושא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת כדי שנוכל לעקוב שאכן אותה ועדה בין-משרדית שעליה דיבר סגן השר תעמוד בלוחות הזמנים ותסיים את האפליה הזאת אחת ולתמיד. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אם כך, חברים, על פי ההצעה של המציעים, אנחנו מצביעים על העברת הצעה לסדר-היום להמשך דיון בוועדת החינוך. אני מעביר את זה להצבעה, מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך נתקבלה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אם כך, בעד – ארבעה, ללא מתנגדים, המשך הדיון בהצעה לסדר-היום עובר לוועדת החינוך. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפגנת מאות גמלאים בתל אביב נגד הקיצוץ והפגיעה בפנסיה << הלסי >> << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 11113, 11121, 11135 ו-11156, בנושא: הפגנת מאות גמלאים בתל אביב נגד הקיצוץ והפגיעה בפנסיה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה; אחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן, כפי שכתוב בהצעה, השבוע הזה יצאו מאות גמלאים, כ-500 גמלאים, להפגין בתל אביב, מכיוון שאותה גזרה שמרחפת מעל ראשם כבר חודשים ארוכים, לחתוך להם בפנסיות, כבר נכנסת לתוקף. בניגוד גמור למה שהתחייב לו שר האוצר, בניגוד למה שאמר, ואמר פה סגנו, סגן שר האוצר איציק כהן, כמה וכמה פעמים, ההוראה הזאת לא בוטלה ולא נמחקה. ההוראה הזאת על חיתוך, פגיעה בפנסיות של הגמלאים, מופיעה כבר בתלושים שלהם. ולמעשה, לאלה הגמלאים שמעוניינים לפדות את קופות הפנסיה שלהם בימים האלה, הגזרה הזאת כבר נכנסת לתוקף. היא לא מופיעה רק על הנייר. הרבה פעמים עמדו פה נציגי הממשלה ואמרו לי: שמע, אתה לא יודע, אתה לא מעודכן. מסתבר שמבין שנינו, אני המעודכן. וכדי להוכיח את מה שאני אומר פה, רק מהיומיים האחרונים, אדוני היושב-ראש, תראה כמה פניות של פנסיונרים התקבלו. בסופו של דבר, כל האנשים שנמצאים פה, בדפים הללו – רשומה פה שורה אחת, אדוני היושב-ראש: במרכיבים אלו, כלומר של הפנסיה, נוכה 1.75% על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. זה כמובן מה שקרוי דמי ניהול – שאגב, כבר, בשיעור הזה, אדוני היושב-ראש, זה כפול ממה שמשלמים במשק – אבל עכשיו יש תוספת: ביוני 2016 אישרה רשות שוק ההון להפחית את זכויות העמיתים בשל הגדלת ההתחייבות כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה. ההפחתה בשיעור של 1.3% תבוצע מקצבת חודש יוני 2019. אז רבותיי וחבריי שרי הממשלה, אל תגידו לנו שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים. הינה, הינה התלושים של הגמלאים. בכל התלושים שאני מחזיק כאן מופיעה אותה גזרה שאתם אומרים שהיא לא קיימת. עכשיו אני אומר לכם, בימים האלה הכנסת מקיימת דיונים – הגעת, אדוני סגן השר, חצי דקה באיחור, כי בניגוד למה שאמרת, שאני לא כל כך יודע או לא מעודכן, הינה, אדוני סגן השר, בשבילך פעם נוספת – כל התלושים שאני מחזיק ביד, תלושי פנסיה, הקיצוץ הזה של 1.3% נוספים, 1,000–1,500 שקלים נוספים בשנה, מופיע פה, כבר בתוקף. אני אשאיר לך את זה פה על הדוכן כדי שתוכל להתרשם. אז אני אומר, בימים הללו, אדוני היושב-ראש, ועדת כבל בוחנת את ההתנהלות של חלק מהגופים המוסדיים בכל מה שקשור למתן אשראי לאנשים הכי חזקים במשק. שם לא עשו תספורות. אבל כאשר מגיעים לפנסיות של הגמלאים – שם יש כוונה לחתוך, לגזול את כבשת הרש. ואני מודיע לכם, הגמלאים – אני אומר את זה גם על דעתו של יושב-ראש הסתדרות הגמלאים – סיימו להיות שק האגרוף של הממשלה הזאת. בדבר הזה, אדוני סגן השר, אסור בשום פנים ואופן לגעת. לא ייתכן ולא יעלה על הדעת שבגלל כישלונה ומחדלה של הממשלה, שלא הצליחה להעלות את גיל הפרישה, מי שישלם את המחיר יהיו הגמלאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לחבר הכנסת איציק שמולי. חשבתי לרגע שכבוד סגן השר איננו, ואני שואל, מי יענה? פתאום אתה מופיע לנו. זה מוסיף כבוד למליאה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אני פה, בכנסת. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך, כי הוא הדובר הבא. בבקשה, אדוני. תמיד כיף לשמוע אותך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, מכובדי סגן השר, הנושא שאנחנו עוסקים בו הוא נושא רגיש אבל אי-אפשר להתחיל בלי – כמנהג היהודי שמתחיל בקומפלימנט ומביא את הבעיה אחרי זה. באמת, נתחיל בקומפלימנט: אין ספק שקרנות הפנסיה בגלגול הקודם היו כמעט על סף הכחדה, וגררו איתן את הכול. אבל אז זה היה בעידן שהבנקים היו החמצן של המדינה; נעשתה רפורמה חשובה: הצילו את קרנות הפנסיה, הבנקים כבר לא החמצן של המדינה, לפעמים הם החנקן של המדינה, אבל קרנות הפנסיה, חברות הביטוח, הפכו להיות המרכיב המרכזי בשום ההון של מדינת ישראל. אנחנו ערים לכך שהקרנות מנהלות את הכספים המושקעים שלנו בדרכים כאלה ואחרות, לפעמים תוך כדי סיכון, ואנחנו רואים את זה בדוחות. אני לא יודע, מי שקורא, מי שיודע, איציק שמולי, יש מעט, בודדים, שיודעים לקרוא את הדוחות האלה של קרנות הפנסיה – ולנסות לשכנע את עצמם שהשנה לא היו רווחים. והינה, הוא מחכה לראות בשורת הרווחים משהו אחרי כל רבעון, ופתאום מוצא איזה מינוס. תוסיף על זה את דמי הניהול. ועכשיו, עברו כל השנים, הוא מתחיל לקבל פנסיה מקרנות הפנסיה, ופתאום יש מה שנקרא איזון אקטוארי. אני חושב שהמדינה די חזקה: א. לרצות לעשות כך – חזקה כלכלית. ב. יש פה איזה עניין של חוסר הגינות. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> כבר היום הם משלמים פי שניים מהעובדים במשק. עכשיו מוסיפים להם – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הגמלאי ביטח את עצמו בפנסיה הזאת, השקיע, הפריש. המעביד שלו הפריש גם כן. יש את הזכויות שנצברו. יש גירעון בקופה, גירעון אקטוארי – עם כל הכבוד, בשביל זה יש מדינה שתתערב ותעשה את זה. הלכו וקבעו שהקופה תאזן את עצמה על ידי – איך קראנו לזה? איזון אקטוארי. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מנגנון איזון אקטוארי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שזה, רבותיי, גם ככה הפנסיה, בסוף בסוף, שבאה מקרנות הפנסיה, היא פנסיה נמוכה לעומת ההכנסה שהייתה לו. תוסיף את זה שאין לו ביטחון, הוא לא יכול – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. עכשיו, בוא נאמר שאני יודע ואני רוצה לתכנן את החיים שלי ביציבות, להגיד: כך וכך אני מפריש לכלכלה, כך לבריאות, כך לזה. אין ודאות שתמשיך לקבל את אותו סכום, כי תוספות יוקר כבר מאן דכר שמיה, זיכרונן לברכה; טוב שכך, מצד אחד, אבל אין תוספות יוקר. פעם הפרשות, שכר, לעובדים מן המניין – היו מפרישים גם לפנסיונרים. היום אין את זה. זה רק, איך אומרים? כמו בית שמאי בחנוכה – ואנחנו בחודש כסלו, ערב ראש חודש כסלו: הולך ופוחת. אני חושב שכאן צריך לעשות באמת דיון מעמיק, להיכנס. מותר למדינה, עשור אחרי שחוקקה את החוק הזה, להיכנס ולראות איך מטפלים בלקונות שהיו בעקבות הרפורמה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לכבוד חבר הכנסת מרגי. אני מזמין את סגן שר האוצר, ידידי מר יצחק כהן, לענות על האתגר שעומד בפניך, אתגר שוק ההון. עכשיו אתה תשחה במספרים. אחרי זה יש לנו חוות דעת מחבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, סגן השר. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אני, מעניין אותי, תגיד לי איך אני אדע כמה פנסיה אני אקבל כשאצא לפנסיה. מה המנגנון לדעת כמה? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אחיי ורעיי, אנחנו כולם באותו צד של המתרס. אין פה טובים ורעים. קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שפשטו את הרגל בגלל הגזלה והגנבה של המנגנון של חברת העובדים במשך שנים – שנים, שנים גזלו אותן עד שהגיעו לגירעונות של למעלה מ-130 מיליארד שקל. מיליון איש היו תלויים על קרן הצבי. באה הממשלה ובמהלך מאוד אמיץ, מאוד אמיץ, עשתה את הרפורמה בקרנות הפנסיה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> נעים מאוד. יש נוכחות ש"ס, נוכחות מסיבית. מה קורה כאן? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – והצילה את קרנות הפנסיה, היא איגדה את כולן תחת הנהלה אחת, שנקראת "עמיתים", סמי-ממלכתי. המדינה הכניסה את היד עמוק עמוק לכיס, כמעט 90 מיליארד שקל. אבל גם הגמלאים עשו צעדים, גם הם ויתרו על חלק, ומאז בעלי הפנסיה התקציבית גם כן מפרישים 2%. על כל פנים, נעשה פה צעד ענק, אבל בין היתר, נכנס מנגנון האיזון האקטוארי. עכשיו, למעשה הפנסיות מאוזנות אלא שתוחלת החיים עלתה, והעניין של העלאת גיל הפרישה לנשים הוא מתחייב – א. לטובת הנשים. אין מאן דפליג שזה לטובת הנשים. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אתה בטוח? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיליון אחוז. תשאל כל אישה. מה זה אישה בת 62? דחילק. עליית הנוער. זה לא מה שהיה פעם. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> כן, אבל גם יוצאים לך מקבע בגיל 40. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה לא שירת בצבא. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אישה בת 62, מה שהיה פעם? אישה בת 62 – הן גם רוצות את זה. עשינו סקר. היא לא רוצה לפרוש. מכריחים אותה לפרוש. היא לא רוצה. היא בשיא כוחה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גיל הפרישה היום הוא 62, צריכים להגדיל ל-64, וזה מונח על שולחנכם בוועדת הכספים. אגב, זה המנגנון היחידי שיכול לייתר את האיזון האקטוארי, מכיוון שהוא מאזן את הקופה. עכשיו, האוצר משה כחלון שם hold על כל העניין של מנגנון האיזון. מה שאתה ראית זה מה שמופיע באופן אוטומטי, אבל אף אחד לא נפגע. אף גמלאי לא נפגע. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא נפגעו. זה מופיע בדוחות הכספיים כגירעון אקטוארי. האיזון לא נעשה. אני אומר לך, אתה יכול לבדוק עם – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> למה זה מופיע כגירעון? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> היא עדיין לא בתוקף, היא נכנסת ביוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מתחיל להסביר לך בדיוק. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את זה לא אמרת על הדוכן. את זה לא אמרת על הדוכן, אחי. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל בן אדם שרוצה – – – ורוצה לפדות, הוא משלם 3%. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תקשיב טוב. כל מנגנון האיזון נדחה ליוני. הכול נדחה ליוני. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אולי תענה, כבוד סגן השר, על הסוגיה שהעלית, ה-3% של פדיון מוקדם? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני עונה. הכול נדחה ליוני. אם יש גמלאי אחד – אני אומר לך עכשיו, תקשיב, ושומעים אותי: אם יש אחד שלקחו לו במנגנון הזה איזשהו איזון, ביוני, כשתיפתר הבעיה של גיל הפרישה, יוחזר לו הכסף בחזרה. תחפש אם יש אחד כזה. אני לא יודע, אתה אומר שאתה מכיר, אני אשמח מאוד לראות אותו. אבל כל הבעיה – השר משה כחלון דחה אותה ליוני, כדי שעד אז נגיע להבנות והסכמות בהעלאת גיל הפרישה לנשים, וזה יאזן את הקופה. אגב, אם זה לא יקרה – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> דחיתם את זה ליוני? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אומרים שזה כבר בתוקף. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עוד פעם, אני מסביר לך: הדוחות הכספיים בתוקף אבל מנגנון האיזון האקטוארי נדחה ליוני, ועד אז אני מאוד מקווה – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, רגע תן לי לגמור משפט. עד אז אני מאוד מקווה שתעבירו את החוק של העלאת גיל הפרישה, ואז אתם איזנתם ואין יותר דימום. תפסיקו את הדימום. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אם לא יהיה עדכון של גיל הפרישה, מה יהיה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אם לא יהיה, אנחנו בבעיה קשה. בעיה קשה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> מה יכול להיות? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בעיה קשה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אנחנו מדברים על הבעיה הזו, כן? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אתם חייבים להעלות את גיל הפרישה, גם לטובת הנשים וגם לטובת הגירעון האקטוארי. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הבנתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> סגן השר, בוא נעביר את זה מהר לוועדה, שם יהיה דיון ענייני. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> זה נושא – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> אגב, אדוני סגן השר, גם האוצר לא בא – – – לא אתם אלא – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> זה האוצר. האוצר – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה מפריע לי. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> מכיוון שהמחשבה שצריך להעלות את גיל הפרישה לנשים היא לתת להן רשת ביטחון – – –למקצועות – – – אתה יודע, יש פה דור מדבר, שצריך לטפל בו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אף אחד לא אמר שלא. גם היום מקצועות שוחקים, מקצועות במצוקה, יש להם מענה. אף אחד לא אמר שלא, אבל צריכים להתקדם, איציק. זה גם יעצור את הדימום העתידי. צריכים לגמור עם הדבר הזה, וגם לטובת הנשים. תאמין לי, לטובת הנשים. זהו, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אז מה כבוד סגן השר מציע? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שאתם רוצים. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> דיון אצל גפני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, דווקא הייתי מעדיף אצל – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אצל כבל? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא אצל כבל. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אלי אלאלוף? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אצל אלי אלאלוף. זה שלו. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> טוב, חברים, בואו, שמענו את הצעתו של סגן השר. יש לנו דעה נוספת מחבר הכנסת נחמן שי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רק נחמן, אל תאיים. אני פוחד מהאיומים שלך. האיומים שלך מפחידים. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אם תהיה לנו הסכמה לכספים, נלך לכספים. אם לעבודה ורווחה, נלך לעבודה ורווחה, ואם לא – ועדת הכנסת. אדוני סגן השר, טוב לשמוע אותך. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני סגן השר, אדוני היושב-ראש, אם זה לא היה כל כך עצוב, זה היה כל כך מצחיק, אבל זה לא מצחיק. אנחנו, איציק ואני, היינו ביום ראשון בבוקר בכינוס מיוחד. מאות גמלאים הגיעו מכל הארץ. הם נפגעים ישירות. היו שם אנשים שביקשו לפדות את כספי הגמלאות, וכבר הורידו מהם אחוז מסוים, 1.5% או משהו כזה, על חשבון – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה יכול להפנות אותם אליי? תפנה אותם אליי, בסדר? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אפנה אותם, בוודאי. אנחנו נפנה אותם. דבר שני, שאתה אומר לנו עכשיו, זה שלא התחילו מ-1 בינואר. זאת אומרת, ההנחיה הזאת נדחתה עד יוני, נכון? חצי שנה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש hold עד יוני. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> יש hold. אוקיי. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אבל יש תנאי, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> התנאי הוא שתעלו את גיל הפרישה לנשים, אחרת אנחנו נהיה באותה בעיה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בסדר, אנחנו עוצרים והולכים הלאה. אז קודם כול, גם זה צריך לעבור לארגונים שאנחנו עובדים בהם. תראו, החטא הקדמון הוא שאנחנו מסרבים למות. מסרבים למות. רוצים להישאר פה עוד כמה שנים, ולכן העמסנו עוד ועוד ועוד על קופות הגמל, אבל אין מה לעשות, זה המצב. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז מה עושים? מעלים את גיל הפרישה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> צריך להתמודד. נכון, אני גם בעד להעלות את גיל הפרישה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז קדימה, נו. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נשים וגברים – נעלה ל-70. אני חושב שצריך להעלות. אבל ברגע הזה אני רק רוצה לקבל הבטחה, וזה חשוב לאיציק, לי ולכל מי שעוקב אחרינו: עד יוני לא נוגעים; אלה שלקחו, אם לקחו מהם, אנחנו מעבירים ללשכתו של סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק איציק כהן, הקריה, ירושלים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אכן כן. אבל במקביל, אתם פועלים להעלות את גיל הפרישה, כי אם עד יוני זה לא יעלה, אנחנו נגיע לאותה נקודה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו נבוא לוועדה ונדבר. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לחבר הכנסת נחמן שי. אני חוזר ומדגיש: עד יוני, בהתניה – סגן השר אמר את זה שלוש-ארבע פעמים – בהתניה של העלאת גיל הפרישה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> זו סוגיה לא פשוטה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נשים – 64, והן ישמחו מאוד. תאמין לי שהן ישמחו. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> דווקא בגלל – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, אבל אני לא רוצה לפגוע באלי אלאלוף. הוא ביקש את זה אצלו. בואו נלך לוועדת הכנסת ונשכנע את אלי אלאלוף. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> מה – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> כספים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אלי אלאלוף, עבודה ורווחה, כי זה פנסיה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> טוב, חברים, אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תחליט איזו ועדה תמשיך בטיפול. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד העברה לוועדת הכנסת. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אם כך, הצעה לסדר-היום בנושא פגיעה וקיצוץ הפגיעה בפנסיה לגמלאים עוברת לוועדת הכנסת, שתחליט לאן זה ממשיך. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דברי ראש עיריית טבריה הנבחר נגד הציבור החרדי << הלסי >> << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: דברי ראש עיריית טבריה הנבחר נגד הציבור החרדי, מס' 11136, 11139, 11153, 11154. אני מאתגר את עצמי וקורא לחבר הכנסת דן סידה. אמרתי נכון? << קריאה >> דן סידה (ש"ס): << קריאה >> מושלם. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> מושלם. אז חבר הכנסת סידה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. משיב סגן שר הפנים משולם נהרי. בבקשה, כבודו. יש לך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, חברותיי חברי הכנסת, לפני כשבוע הסתיימו ברחבי הארץ הבחירות המוניציפליות. מטבע הדברים, כמו בכל מערכת בחירות, במהלך הקמפיין מתנהלות הכפשות – חלקן סבירות וחלקן פחות. אך בסופה של מערכת הבחירות ולאחר קבלת התוצאות מניחים כולם את המשקעים מאחוריהם ועובדים יחד לטובתה של העיר ותושביה. השבוע התוודענו, לצערי, לתופעה שכמותה טרם ידענו: ראש עיר נבחר משתלח בצורה בלתי מרוסנת בציבור שלם החי בצורה הרמונית עם שאר תושבי העיר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהעיר. אני מאמין שאני לא מגלה לכם סוד; אכן, מדובר בראש העיר טבריה מר רון קובי. לאחר שתושבי טבריה מימשו את זכותם הדמוקרטית בבחירות, נבחר מר קובי לכהן כראש העיר טבריה אך, לצערי, במקום לשדר מסר של אחדות ופיוס, בחר מר קובי להמשיך להשתלח בציבור החרדי בצורה בלתי מרוסנת. ההסתה הבלתי-נסבלת מצידו הזכירה לכולנו תקופות אפלות וחשוכות, אשר לבטח אינן עולות בקנה אחד עם אופייה של העיר טבריה, שבה חיים בהרמוניה מושלמת, זה לצד זה, דתיים, חילונים וחרדים כאחד. השימוש במושגים של מכסות ואחוזים, כפי שהתבטא ראש העיר, מזכירים התבטאויות של מנהגים ומשטרים אפלים אשר רוחנו סולדת מהם. ביטויים אלה ראויים לכל גינוי בכל תוקף. ואכן, מכל קצוות הקשת הפוליטית מגנים את התופעה. לנבחר ציבור אסור לפלג; לנבחר ציבור אסור להסית. למרבה האירוניה, טרם סיומו של המושב הקודם בכנסת הייתה לי הזכות להקים את השדולה למען העיר טבריה, שזקוקה להמון עזרה וקידום, לתועלת העיר ולרווחת התושבים. אין לי ספק שהדרך היחידה להביא לשגשוגה ולפריחתה של העיר היא על ידי אחדות ומתן תחושת ערבות הדדית לכל תושבי העיר ונציגיה ללא הבדל צבע עור, לבוש או אורח חיים. שגשוג ופריחה לעולם לא יבואו על ידי פילוג. אני קורא לך, מר קובי, לפעול בקו אחד מקרב. אני סמוך ובטוח שבמידה שתנהג בדרך זו, חברי מועצת העיר מכל המגזרים יהיו לך לאחיעזר ולאחיסמך, לפעול לקידומה של העיר היפה הזאת. לאור כל זאת אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, ומכם, חברי הכנסת, להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לחבר הכנסת סידה. אני קורא לחבר הכנסת אורי מקלב, הדובר השני, בבקשה, באותו נושא. אני מזכיר: דברי ראש עיריית טבריה הנבחר נגד הציבור החרדי. יש לך שלוש דקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, מופיע בתלמוד, רבותיי, שמי שעולה לגדולה מוחלים לו את כל עוונותיו. לא ניכנס לעומק הפירוש, אבל אין כוונה כמובן שמוחלים לו את כל עוונותיו ושהוא מייד ימלא אותם בעוונות קשים יותר וחמורים יותר. כפי שהשתקף בוועדת הביקורת שהייתה בכנסת אתמול או שלשום – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> כן, כבר דנו בזה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דנו, לא בזה. דנו בדברים אחרים שנעשו לפני זה, בשק העוונות הגדול שראש העיר הביא איתו לפני שעלה לגדולה, כחבר מועצת עיריית טבריה, ובפעולותיו נגד מבקר עיריית טבריה ועוד פעולות וחשדות שיש כלפיו. דווקא מצא חן בעיניי מה שאמר חבר הכנסת מיקי רוזנטל. הוא אמר לו: אני אומר לך מזל טוב על הבחירה, אבל נראה לי שבסגנון הזה אתה מאוד מהר תגמור בכלא. אז הוא הזהיר מהדברים החמורים. אנחנו לא רוצים לראות ראש עיר בכלא, יש לנו כבר מספיק כאלה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הוא רוצה לשמור על צביון היישוב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אם אנחנו מדברים על צביון, אדוני היושב-ראש, מה הצביון של טבריה? אם הצביון של טבריה היה כפי שהוא רוצה את הצביון שלה – להדיר את החרדים, לצמצם את האוכלוסייה ותושביה החרדים, אז מר רון קובי לא היה היום ראש העירייה. בגלל שהסבא שלו חכם קובי ומהצד השני הסבא חסיד ברסלב היו אנשים חרדים שגרו בטבריה, ואם הם לא יכלו להיות בטבריה, הוא גם לא היה ראש העירייה. שייקח את זה בחשבון שטבריה היא עיר הקודש. יש ארבע ערים בארץ שאנחנו קוראים להן "עיר הקודש". היא ותיקה יותר מתל אביב. אני רוצה להגיד לך שילדיי, אדוני היושב-ראש, הם דור עשירי – דור עשירי – לתושבי טבריה – תושב טבריה שעלה מרוסיה לפני 240 שנה. לפני 240 שנה הוא עלה לגור בטבריה. יש לו היום נכדים, נינים, בני נינים – דור עשירי, שגרים בטבריה ברצף. אז על מי הוא אומר שלא לגור בטבריה, שהוא יצמצם את האוכלוסייה הדתית והחרדית? טבריה באופייה עיר דתית וחרדית, שחיים בה בשלום. אין שום סיבה לאמירות כאלה ולמעשים כאלה. ודאי תסכים איתי, אדוני היושב-ראש, שאם הדברים האלה היו נאמרים לא לציבור חרדי – הדברים האלה היו נאמרים לציבור הערבי, לציבור האתיופי, לעולים חדשים – מה היה קורה במדינה הזאת? << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> צריך שק חבטות בבחירות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל כמה, כמה אנחנו יכולים? יש לנו מספיק מקומות. מספיק לנו המקומות הישנים. למה אתה מייצר לנו עוד מקומות? למה אנחנו הולכים על השנאה הזאת? למה אנחנו הולכים על הגזענות הזאת? חסר לנו בעניין הזה? הרי הדברים האלה לא יביאו – אני רוצה להגיד לך שזה לא ימנע אף ציבור. הפוך, ציבור חרדי שמגיע – ודרך אגב, מגיעים כאלה שהם דור עשירי לתושבי טבריה, שבאים לגור, לחזור, מכיוון שיש שם מצוקה של דיור. הם יבואו אולי ביתר שאת, כיוון שכשמישהו מדיר אותך ואומר לך לא, אתה יודע, יש עוד מוטיבציה נלווית לעניין. דרך אגב, הסבא שלו היה מהמקימים של בית הכנסת אבולעפיה, שההיסטוריה – יש לה היסטוריה טובה, לטבריה; ההיסטוריה הדתית של טבריה. טבריה, כפי שהיה באופייה, חיו בה, דרך אגב, גם יהודים וגם ערבים יחד; כל הציבורים יחד: אשכנזים, ספרדים. למה לפלג את הציבור הזה? אני רוצה באמת לקוות שהאמירות האלו, הן אולי פזיזות, אולי – אני רוצה להגיד: אולי כלאחר יד, אולי לא במחשבות, אולי מהירות מדי. אבל מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. הוא בהחלט יכול לשפר את המצב. בידו הדבר. אפשר לתת לכל הציבורים לבוא לגור. לא להדיר ציבור, לא למנוע מציבור. איפה נשמע דבר כזה? למה אני חושש מזה? כיוון שהדברים האלה מגיעים מאוד רחוק, אדוני היושב-ראש. אנחנו רואים שהיועצת המשפטית דינה זילבר התחילה עם ציבור חרדי והגיעה מהר מאוד לציבור הימני ואחרי זה הגיעה לכלל הציבור, והיום היא הולכת נגד מדיניות הממשלה. זה לא עוצר בציבור אחד. כשהולכים עם מישהו, זה הולך הלאה. אדם שמתנהג בבוטות, אדם שמתנהג בשנאה, בגזענות – אז זה התחיל במקרה הזה עם מבקר עיריית טבריה ומגיע לעוד ועוד ציבורים, כיוון שאנחנו לא עוצרים את זה. אנחנו חייבים למחות. אנחנו חייבים להגיד את הדבר הזה: לא ביטויים כאלה, לא מעשים כאלה, הם לא הדרך לנהל עיר, לייצג עיר. ראש עירייה שנבחר, בסופו של דבר צריך להיות מייצג של כולם, גם אם הוא ניצל הזדמנות כזאת, שמבחינתי היא הזדמנות מצערת, של פילוג בתוך הציבור החרדי-דתי, שהלכו בשני ראשים וזה גרם לו לעלות בעקבות כך. גם בניצול של מצב כזה, בסופו של דבר ראש עירייה הוא ראש עירייה של כולם. הילדים הם ילדים של כולם. בציבור לא יימנעו לגור – ציבור חרדי, ציבור דתי – בשום עיר, ובוודאי לא בעיר טבריה, שכל יסודה וכל מהותה והוותיקות שיש בה היא של אנשים חרדים ודתיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לסגן השר, אתה כל כך צודק. גם אני הייתי אמור לדבר בהצעה לסדר-היום הזו. אני אדחה את עצמי לוועדת הפנים, ואני מצטרף אליכם. בינתיים אני מזמין את סגן השר משולם נהרי, שיענה לחברים, ליוזמים, למגישים של ההצעה לסדר-היום, בנושא: דברי ראש עיריית טבריה הנבחר נגד הציבור החרדי. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> היינו מחליפים אותך. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אין מי שיחליף אותי מהסגנים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנותרים, גברתי השרה, דיברו חכמים בלשון נקייה. כך כתוב בתלמוד. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תחזור על זה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> דיברו חכמים בלשון נקייה. בלשון נקייה. חכמים הקפידו, כי התורה הקפידה. כשהתורה רצתה לכתוב, בפרשת נח, על בהמה שהיא טמאה, לא כתבה. כתבה: "מן בהמה טהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה". בדרך כלל התורה היא מצמצמת, ופה היא הרחיבה בעוד מילים, מיותרות כביכול, כדי לא להשתמש – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> בדברי קודש אין דבר כזה מיותר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> למה – כדי ללמד אותנו לדבר בלשון נקייה. לא להשתמש במילה טמאה. תכתוב: אינה טהורה. לא במובן השלילי. ככה חכמים. ואם לחכמים הדברים טובים, לא כל שכן לנו. אבל אני אומר, אני לא צריך להרחיק עד טבריה. למה ללכת רחוק עד טבריה? היום זו נסיעה ארוכה. פה, מתחת לפנס, פה באולם המליאה, אנחנו כל שבוע עדים לביטויים שאין מקומם אצל בני תרבות. עלבונות, נאצות, אילו מילים. כל שבוע עולים מדרגה, וכל שבוע מופתעים. זה לא משנה קואליציה או אופוזיציה; כל אחד לפי צחות לשונו, יש לו אוצר מילים – ואני כמחנך אומר לכם שאחד הדברים שמטרידים אותי, זה מה אנחנו אומרים לנוער, מה אנחנו אומרים לתלמידים, מה אנחנו משדרים להם? איזה דור אנחנו רוצים להקים – של קללות, של נאצות? איפה תרבות הדיבור? אותו דבר, אדם יכול לחלוק, אף אחד לא חולק על זה שכל אחד יש לו דעה, כשם שכבר סבר הרמב"ם: כשם שפרצופיהם אינם דומים, כך דעותיהם אינן דומות. אין, כל אחד יש לו את דעתו, כל אחד יש לו את הדרך. מותר לך לחשוב אחרת; מותר לך לשכנע כמו שאתה רוצה, אבל להיבנות על חורבנו של השני – אני חושב שזו לא דרכו של בן תרבות. ואני אומר לכם: כששמעתי נציג ציבור שרוצה להיבחר שמתבטא בצורה כזאת, הייתי בטוח שהוא לא טברייני. הייתי בטוח. ואני אומר לכם למה אני בטוח שהוא לא טברייני: מפני שאני הייתי תושב טבריה. אני הייתי מנהל תיכון בטבריה, וזה לא משנה דתיים וחילוניים; והייתי עד למערכות בחירות ומעולם לא נתקלתי בדבר כזה. התווכחו אנשים, וכל אחד טען שהוא יעשה יותר, אבל לא היה סגנון כזה בכלל. סגנון נוראי. זה לא דרך. אדם שאמור לייצג ציבור צריך לעמוד בקריטריונים שמשה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא, שימנה אדם – "יפקד ה' אלוקי הרוחת – – – איש על העדה, אשר יצא לפניהם – – – ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה – – – איש אשר רוח בו". מה זה "איש אשר רוח בו"? רש"י אומר: שיודע להלוך עם רוחו של כל אחד ואחד. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> מתאים את עצמו. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מתאים. הרי יש ניגוד גמור: תבוא עם בשורה. אנחנו נחשפנו לדבר מדהים: דרך הפייסבוק מצליחים להביא המונים. גם אם לא עשית כלום, גם אם לא תקעת מסמר. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> ומה בהלכה – מה מבחן ההלכה על הפייסבוק? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתה מוכר לאנשים דבר שלא עשית אותו. אין שום עשייה. אתה בא ואתה אומר: אני אעשה ואעשה ואעשה ואעשה – זה בסדר. אבל איך הציבור – בכל זאת, הציבור שלנו היום מחפש ערבונות. אתה לא יכול. אנשים לא כל כך מסכימים. איך אתה מתחייב לי? ופה אנשים הלכו אחרי פייסבוק. ואני רוצה להגיד לאותו מועמד, לאותו איש ציבור שנבחר: אנשים בחרו בך בגלל הפייסבוק, אבל לנהל את העיר לא תוכל עם פייסבוק. אני מכיר את טבריה ואני מכיר את הטבריינים. טבריה משוועת; טבריה זקוקה לשינוי; טבריה זקוקה לבולדוזר שיבוא ויפתח אותה. זו עיר תיירות בין-לאומית. טבריה זקוקה לזה מאוד. כל הזמן התושבים צועקים, רוצים את זה, ויש שם פוטנציאל עצום. עם פייסבוק אי-אפשר לעשות את זה. צריך להפשיל שרוולים ולבוא ולאחד את כולם, ולייצג את כולם, ולתת מענה לכולם, ולא לפסול לא ציבור כזה או ציבור אחר. גם אי-אפשר – בפה לא פוסלים שום דבר. בסוף האנשים אומרים את מה שיש להם להגיד. אותם אנשים שהעלו, אותם אנשים יכולים גם להוריד. בסופו של דבר אדם עומד במבחן הציבור. אנחנו נמצאים במדינת חוק, לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ביקשו ממשרד הפנים להגיב על הנושא הזה. מה משרד הפנים? משרד הפנים יכול להתערב אם יש דברים שהם בניגוד למינהל התקין, ולכל הדברים שהרשויות מחויבות; ואם זה דברים שקשורים ליועץ משפטי, אז יש את הרשויות שמוסמכות לטפל בדברים האלה. אבל אני מנצל את ההזדמנות הזו, כאיש חינוך, כטברייני לשעבר וכמי שחבר בבית הזה 20 שנה ולא נתקלתי בדבר הזה. מה שאני רואה בקדנציה הזו, את סגנון הדיבור הנוראי – לא נתקלתי בו. היו ויכוחים, היו אי-הסכמות, אבל אנשים התחרו בעשייה. זה אמר: אני עשיתי יותר, וזה אמר: אני עשיתי יותר, אבל לא הייתה התחרות הזו, של מי משמיץ יותר ומי פוגע יותר. אני רוצה בהזדמנות הזו, לסיום, לקרוא לנציג הציבור הזה, שנבחר על ידי הציבור באורח דמוקרטי, לשנס מותניים, לעזוב את הכול, לבוא, לקרוא לכל הציבור יחד, לאחד אותם. מה שצריך לעניין אותם עכשיו היא טבריה. לפתח אותה ולהפוך אותה לעיר תיירות מספר אחת. תודה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> מה כבוד סגן השר מציע? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מציע להסיר את זה מסדר-היום, זה לא מה שצריך להעסיק אותנו עכשיו. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> החבר'ה מציעים המשך דיון בוועדת הפנים. מתיישרים ביחד? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מציע להסיר את זה מסדר-היום. בוא ניתן לאנשים לעבוד ולא להתעסק – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> להסיר? אם כך מסירים את זה מסדר-היום ומסתפקים בתשובתו של סגן שר החינוך משולם נהרי. יש לנו הצעה לסדר-היום אחרונה, שהמציע הוא דן סידה, חבר הכנסת סידה. הוא מבקש להעלות אותה בתנאי שהשר המשיב נמצא איתנו במליאה. הוא לא נמצא, ואם כך אנחנו מסירים אותה מסדר-היום. אני מתקן את עצמי: משולם נהרי, סגן שר הפנים – הסתפקנו בתשובתו בעניין הצעה לסדר-היום, על עיריית טבריה. אם כך, חברים, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ד' בכסלו התשע"ט, 12 בנובמבר 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:50. << סיום >>