דברי הכנסת

דברי הכנסת ה / מושב חמישי / ישיבות שע"ד–שע"ו / ד'–ו' בכסלו התשע"ט / 12–14 בנובמבר 2018 / 5 חוברת ה' ישיבה שע"ד הישיבה השלוש מאות-ושבעים-וארבע של הכנסת העשרים יום שני, ד' בכסלו התשע"ט (12 בנובמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 נאומים בני דקה 6 דב חנין (הרשימה המשותפת): 6 ענת ברקו (הליכוד): 7 לאה פדידה (המחנה הציוני): 8 אכרם חסון (כולנו): 8 נחמן שי (המחנה הציוני): 9 אורן אסף חזן (הליכוד): 10 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 10 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 11 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 11 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 12 עודד פורר (ישראל ביתנו): 13 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018 13 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 13 הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) (טיפול בפסולת בניין), התשע"ט–2018 15 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 16 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 22 דב חנין (הרשימה המשותפת): 24 ענת ברקו (הליכוד): 25 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 28 יואל חסון (המחנה הציוני): 29 לאה פדידה (המחנה הציוני): 38 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 41 יעל גרמן (יש עתיד): 43 מיכל בירן (המחנה הציוני): 44 יוסי יונה (המחנה הציוני): 45 אורן אסף חזן (הליכוד): 47 יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 51 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 56 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 23), התשע"ט–2018 58 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 59 נחמן שי (המחנה הציוני): 60 רויטל סויד (המחנה הציוני): 61 איציק שמולי (המחנה הציוני): 62 יוסי יונה (המחנה הציוני): 63 לאה פדידה (המחנה הציוני): 64 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 65 רוברט טיבייב (המחנה הציוני): 66 אורן אסף חזן (הליכוד): 67 הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018 71 רויטל סויד (המחנה הציוני): 72 נורית קורן (הליכוד): 73 נחמן שי (המחנה הציוני): 75 עודד פורר (ישראל ביתנו): 76 אורן אסף חזן (הליכוד): 77 שרן השכל (הליכוד): 78 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ד' בכסלו תשע"ט, 12 בנובמבר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו ודאי שולחים מכאן את תנחומינו למשפחתו של סגן אלוף מ', זיכרונו לברכה, ואיחולי החלמה מהירה ומלאה לקצין הפצוע שבמהרה יעמוד על הרגליים. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי – ביטול התנאי לעניין מגורים עם בן משפחה מטפל), התשע"ט–2018; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 21), התשע"ט–2018. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 72) (הצבעת אנשי צוות אוויר), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35) (סגן ראש רשות ברשות מקומית מעורבת), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת דוד אמסלם. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/5812/20 וכלה בהצעת חוק פ/5835/20: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – היעדרות הורה בשל ביטול לימודים בשעת התקפה או במצב מיוחד בעורף), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת חיים ילין, יאיר לפיד, עפר שלח, קארין אלהרר, עודד פורר, דוד ביטן, ניסן סלומינסקי ויחיאל חיליק בר; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול היטל על העסקת עובד זר בעל היתר), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ומיכל רוזין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השלמת סכום קצבת אזרח ותיק לנכה), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, יאיר לפיד, מאיר כהן, עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי, אלעזר שטרן ופנינה תמנו; הצעת חוק שכר ותנאי עבודה לנהגי תחבורה ציבורית, התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, רחל עזריה, דב חנין ואיתן כבל; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', אילן גילאון, מוסי רז, תמר זנדברג ומיכל רוזין; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – ביטול התלות בין בעיה רפואית להכרה במחלה בגין המלחמה), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדרת אלמן ושכול), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת רויטל סויד ואיתן כבל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תשלום עבור המצאת מסמכי מכרז), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל), התשע"ט–2018, מאת חברת הכנסת ענת ברקו; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (קשר טלפוני לאסיר שאין לו בני משפחה בישראל), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת רוברט טיבייב; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019) (תיקון – הכנסות מהימורים בספורט), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לחיי משפחה והורות), מאת חברי הכנסת עמר בר-לב ומשה מזרחי; הצעת חוק ברית הזוגיות לבני ולבנות אותו המין, התשע"ט–2018, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הקמת מאגר מידע לאופניים ממונעים), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – היוועדות חזותית), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יואב קיש, רועי פולקמן, טלי פלוסקוב, מיכאל מלכיאלי, דן סידה, יפעת שאשא ביטון, יצחק וקנין, נאוה בוקר, ענת ברקו, דוד אמסלם ובצלאל סמוטריץ; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמאר ועודד פורר; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על תקיפת קטין או חסר ישע), התשע"ט–2018 , מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הגבלת כהונה (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2018, מאת חבר הכנסת רועי פולקמן; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – ביטול מגבלת הוצאת צו לשוטר, סוהר וחייל), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יואב קיש, מיכאל מלכיאלי, דן סידה, יצחק וקנין, נאוה בוקר ואלי אלאלוף; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – ניכוי הכנסות להורה עצמאי), התשע"ט–2018, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון – הרחבת ההגדרה מוסד חינוך), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, דוד אמסלם, משה גפני, אורי מקלב, יואב בן צור, מנחם אליעזר מוזס וישראל אייכלר; הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשע"ט–2018, מאת חברי הכנסת יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, נאוה בוקר, יעקב אשר ועודד פורר. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת איציק שמולי, קארין אלהרר, סעיד אלחרומי, אורי מקלב, יצחק וקנין, עודד פורר וטלי פלוסקוב בנושא: גל סגירה המונית של סניפי בנקים – התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה. מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת נחמן שי, שרן השכל ועליזה לביא בנושא: תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק; ובעקבות דיון בהצעתם לסדר-היום של חברי הכנסת אברהם נגוסה, נחמן שי, מוסי רז, דב חנין, אורי מקלב, אלעזר שטרן ויואב בן צור בנושא: רצח יהודים בבית הכנסת בפיטסבורג, ארצות הברית. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נאומים בני דקה, אני מפעיל את ההצבעה על מנת שחברי הכנסת יוכלו להירשם, בבקשה. חבר הכנסת דב חנין, תפתח בבקשה את הנאומים היום. אחריו – חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כ-2,000 עובדות ועובדים סוציאליים הפגינו הבוקר מול קריית הממשלה בתל אביב ובגשר המיתרים בירושלים בקריאה לשר הרווחה חיים כץ ולשר האוצר משה כחלון לטפל באופן מיידי במצב החירום ובמגפת האלימות הנוראה כנגד העובדים הסוציאליים. המציאות היא פשוט בלתי נסבלת בתחום הזה. כותבת ענבל חרמוני, יושבת-ראש איגוד העובדות הסוציאליות, כך: בשבוע האחרון נרשמו חמישה מקרי אלימות, ובהם תקיפה מתוכננת, בפטיש, של עובדת סוציאלית בבית דגן. אנחנו דורשים משרי הממשלה למצוא פתרון מיידי למגפת האלימות נגד עובדות ועובדים סוציאליים ברחבי הארץ. אנחנו לא נקבל קהל עד למציאת פתרון לביטחון העובדים ולטיפול בתנאי העבודה הירודים והמחסור בתקינה. דמנו אינו הפקר. חובתה של המדינה ששלחה אותנו להגן ולטפל באוכלוסייה להגן עלינו. אם איננה מסוגלת לעשות זאת, אנחנו לא נקבל יותר קהל. לא נשלח את העובדים הסוציאליים אל מותם. אנחנו דורשים ששרי הרווחה והאוצר יתערבו במצב החירום. היום, אדוני, בהפגנה, יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים, אותה ענבל חרמוני שציטטתי, הותקפה ונעצרה על ידי המשטרה. מה שצריך לעשות זה לא לעצור את העובדות הסוציאליות אלא להגן עליהן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת דב חנין. ביום רביעי הכנסת תשמע את תשובת הממשלה בנושא הזה של מחאת העובדים הסוציאליים. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת לאה פדידה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני נקלעתי לוועדת השקיפות בראשותה של חברת הכנסת שפיר לפני כמה זמן, ושם היא תקפה את האנשים שעובדים במשרד לעניינים אסטרטגיים; כן, אלה שנלחמים ב-BDS. היא שאלה: לאן הולך הכסף? אז אני מציעה לה שתפתח את העיתון. יש כתבה מצוינת ב-7 ימים, של העיתונאי אמיר שואן, והכתבה הזאת מראה לאן הולך הכסף ואת שיתופי הפעולה בין ארגוני טרור כמו חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין, חיזבאללה, איראן והחברה האזרחית, מה שנקרא הברית האדומה-ירוקה בין השמאל הרדיקלי – מסווה של זכויות אדם – ל-BDS, כשהם שולחים – כשאנשים שהורשעו בטרור וישבו כאן בכלא היום בוחשים בכל ענייני ה-BDS באקדמיה, במערכת המשפט הבין-לאומית, בארגונים לא ממשלתיים, בארגוני עובדים; פוליטיקת הזהויות – אחוות הדפוקים, כביכול – כשהם משתמשים בארגונים, למשל, ארגון השיבה הפלסטיני בבריטניה, משתמשים בילדים. אם מדברים על זכויות ילדים, אולי כדאי להכניס את הילדים האלה שהחמאס משתמש בהם מדי שישי כמגן חי? עליהם אף אחד לא מדבר. אבל הארגונים הללו – ה-BDS כמסווה של זכויות אדם ואי-אלימות – מדובר על ארגון טרור חובק עולם. וכל הכבוד לשר ארדן ולאנשי המשרד לענייניים אסטרטגיים על חשיפת העניין הזה ובעצם הפחתת התרומות שמשמשות להניע את גלגלי הטרור. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אכרם חסון. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני סטודנט במכללה ציבורית. שמונה מכללות ציבוריות שובתות ואנחנו שותקים. שלושה שבועות שהכיסאות ריקים בכיתה, ואנחנו רוצים ללמוד. זה הרי לא מתקבל על הדעת – והמכתב פה ארוך, והסיפור הוא סיפור שלו, והסיפור הוא של הילד שלי, שלומד במכללה ציבורית, והסיפור הוא של הילדים שלנו. אלפי סטודנטים שמונה שבועות לא לומדים; סליחה, בשמונה מכללות ציבוריות לא לומדים כמה שבועות, ולא נעשה כלום. אין לי חצי טענה נגד זכויות המרצים, אבל אי-אפשר, על גב הסטודנטים האלה, שלמרות כל הקשיים החליטו ללכת ללמוד, והם רוצים ללמוד, והם נמצאים שם, והם באים מדי בוקר למכללה, והמרצה איננו, והמרצה איננה, והם לא מסוגלים ללמוד. ארבעה שבועות אנחנו מענישים סטודנטים וסטודנטיות ששילמו במיטב כספם, שהחליטו להקדיש את עצמם ללימודים, ומי כמונו יודע שלימודים זה דבר חשוב, והשכלה. עד מתי? אני שואלת. שר החינוך, שהמדינה תתערב ותחליט שהתלמידים האלה חוזרים לספסל הלימודים והסטודנטים יקבלו את מה שהם צריכים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת לאה פדידה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת נחמן שי. << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בבתי החולים הלא-ממשלתיים 51% מכלל מיטות האשפוז במדינה. בתי החולים הממשלתיים מסובסדים בשוטף ב-2 מיליארד שקל בשנה, לעומת 200 מיליון שקלים המוקצים לתמיכה בבתי החולים הציבוריים האחרים – 10%. זאת, בנוסף לתקציב ההשקעות שמקבלים הממשלתיים. שתי המערכות כפופות לאותה מערכת, אותן דרישות, אותו פיקוח. התוצאה היא פגיעה במטופל ובמטפל, במיוחד בפריפריה ובמיוחד כאשר מדובר בפריפריה גיאוגרפית חברתית ובריאותית כמו בנצרת, לדוגמה, חוסר בשירותים בסיסיים, חלקם מצילי חיים, מונעי נכויות; תנאים פיזיים קשים; שטח טיפול בגודל שליש מדרישות משרד הבריאות; רופאים שמשתכרים 20% פחות מבבתי חולים ממשלתיים בסביבה. כמובן שאנחנו מבקשים לתקן את העוול הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אורן אסף חזן. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדברים שבהם פתחת את ישיבת אחר הצוהריים של הכנסת, אדוני היושב-ראש. סגן אלוף מ' – לשלוח תנחומים לבני משפחתו, לחבריו לנשק, ליחידה, לכל מי שהכיר אותו. אנחנו יודעים מה המציאות; אנחנו יודעים שנופלים הראשונים, נופלים האמיצים, נופלים הטובים. זה כנראה גם האירוע הזה שקרה הלילה בעזה. זו תזכורת כואבת לכולנו של המציאות שאנחנו חיים בה, של מלחמה בלתי פוסקת. אני לא יודע עד כמה האירוע הזה קשור למאמצי ההסדרה שנעשים עכשיו עם החמאס. אני מקווה מאוד שהם יצאו לפועל. אבל אני רוצה להזכיר לכולנו דבר אחד שהוא מאוד נכון במזרח התיכון: אי-אפשר לגשת לגזר בלי להחזיק ביד השנייה את האלה או את הפטיש או את השוט. שני האמצעים האלה חייבים להיות כל זמן תחת יד אחת. אני לא מתרשם שכך נוהגת הממשלה. אני אומר את זה בצער, כי אני חושב שההסדרה בעזה חיונית. אני רואה בלבול, אני רואה גמגום, אני לא רואה מדיניות מוסדרת ואני לא רואה אסטרטגיה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ולכן, אנחנו חייבים להגיע להסדרה, אבל חייבים להגיע להסדרה מתוך הרתעה והכרת הכוח של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת אורן אסף חזן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> חברי היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחלקה, עם ישראל, בשעה זו, תחת מעטה חשאיות מוחלט, מובא אחר כבוד לקבורה סגן אלוף מ', שנפל אתמול בקרב, והוביל לכאב עמוק ובכי של ממש בקרב מדינה שלמה. הפעולה אתמול בלילה המחישה לכולנו שוב עד כמה העוז והגבורה בקרב חיילי צה"ל הם ששומרים עלינו. הם, חיילי צה"ל, לוחמינו הגיבורים והלוחמות הגיבורות, מהווים את המגן האנושי של העם היהודי כולו, ועל כן נתונה להם תודתנו. אדוני ראש הממשלה, אני מקווה שאתה שומע. אנחנו מחזקים אותך ברגעים האלה ומבקשים שגם הממשלה תדע לעשות את הדבר הנכון כדי שמקרים כאלה לא יישנו. ומכאן אני פונה לציבור כולו. ראיתי את סערת הווטסאפים, את הטרפת שהייתה להמרצת ההודעות, השמועות, התמונות. אחיי ואחיותיי הצעירים והצעירים פחות, יש סיבה מדוע תמונתו, שמו ופרטיו של סגן אלוף מ', השם ייקום דמו, שנפל בקרב הירואי, לא מפורסמת. תנשכו לרגע; תתעלמו מהקול הפנימי שאומר לכם לשתף ולפרוץ; תנסו לחסוך מאיתנו את הדבר הזה. אני קורא לכם – ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – בבקשה, תעצרו את מחול השמועות כדי שחיילי וחיילות צה"ל יצליחו להמשיך לעשות הכול כדי לשמור עלינו בריאים ושלמים. מכאן נשלח תנחומים למשפחה ובשורה טובה לפצועים, ולכל חיילי צה"ל: תזכרו, לעולם לא תצעדו לבד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. זה שבועיים שילדי התיכון א-זרנוק-אבו קווידר בנגב שובתים ונמצאים בבית. ביישוב א-זרנוק אין בית ספר תיכון; יש בית ספר יסודי שיש בו מעל 1,000 תלמידים ויש כעשרה גני ילדים. אבל משום מה, למרות שישנה החלטת ממשלה מזמן שלא לקשור את נושאי החינוך, הרווחה והבריאות לסוגיות האחרות של ההכרה ביישובים, משום מה ההחלטות האלה לא יורדות לשטח, ואנחנו נמצאים בריב מתגלגל ביישוב הזה. אני קורא לאנשי משרד החינוך לעשות את המקסימום להחזיר את הילדים ולהגיע להסכמות עם ועד ההורים שם, כדי שהילדים האלה לא יפסידו ימי לימודים. חלק גדול מהם נמצאים בתקופת בגרויות, אז חשוב מאוד שהנושא הזה ייסגר כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר כנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, הנושא של הביטוח הסיעודי עולה לכותרות לאחרונה, כי אנשים משלמים לקופות חולים מכספם בצעירותם, בתקופה שהם עדיין בריאים, כדי שביום שיגיעו למצב שהם צריכים את העובד הסיעודי – חס וחלילה, כי אנחנו לא מאחלים לאנשים להזדקק לו, אבל זה הגיל, אין ברירה; מי שיאריך חיים יגיע, ומי שייפגע יצטרך. אבל מה שאנחנו רואים זה שאותן חברות ביטוח מחפשות כל דרך חוקית, לא חוקית, ישרה, עקומה, כדי שלא לשלם לאנשים. אפילו אנשים שעברו את גיל 90 – מעסיקות חוקרים פרטיים כדי להגיע למצב שהם לא ייתנו להם. מצב כזה לא יכול להימשך. לכן, הגיע הזמן וחשוב מאוד שהכנסת הזאת תחוקק חוק ביטוח סיעודי לאומי, ואנשים שיגיעו לשם לא יהיו תלויים בחברות האלה, ואפילו במחיר – אם יגידו שאין תקציב – במחיר של תוספת קלה לביטוח הלאומי שגובים שתהיה שם, כי אנחנו צריכים לחסוך מאנשים בהתבגרותם, ברגע שהם כבר זקנים – שלא ירמסו את הכבוד שלהם, שייתנו להם את הכבוד להמשיך את מה שנשאר להם מהחיים בכבוד. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האלימות ומעשי הפשע הם מסוכנים וחמורים וראויים לכל גינוי, אבל מסוכן יותר להפעיל את האלימות ואת הפשיעה בלנסות להשפיע על בחירתם של האנשים בבחירות. יש כאלה שמנסים להשתלט על המערכת הפוליטית בכפרים מסוימים, בערים מסוימות, ולהשפיע על החלטתם, החלטתו של הציבור שם במי לבחור, דרך מעשים נפשעים ואלימים. למשל, בקלנסווה הוכרח מתמודד לראשות העיר שם – אילצו אותו לוותר, בגלל איומים על חייו ויריות על רכבו ועל בִּתו. גם שם הוצת, לצערי, מבנה העירייה; גם בכפר טובא, גם בשאר הכפרים. הדבר הזה מסוכן מאוד. אני דורש מהמשטרה, מהממשלה, לפעול נמרצות, בכוח וברצינות כדי באמת שלא ישפיעו בסוף על החלטתו של הציבור במי לבחור, ולא לתת לגורמים פושעים ונפשעים להשתלט על המערכת הפוליטית הפנימית בכמה כפרים וערים ערביות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. נשיאות הכנסת אישרה את ההצעה של חבר סיעתך סעיד אלחרומי, וביום רביעי נדון בנושא הזה במליאה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתמול ב"פריים טיים" בערוץ 20 שודר ריאיון עם מי שנקרא יצחק גבאי, שהוא אחד מאלה שהורשעו בהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים. הריאיון היה ארוך; כלל: איך בדיוק עשיתם את זה? כמה פעמים בדקתם את הבניין? איך דאגו שהמצלמות לא יקלטו אותם? באיזו זווית? איפה הם צריכים לכסות את הראש כדי שלא יכירו אותם? והכול באווירה מאוד נינוחה, עם חיוך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי אותך אף פעם מדברת על ראיונות עם מחבלים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מצמרר לשבת ולראות איך מראיינים מחבל, אדם שביצע פעולת שנאה, הצית בית ספר בגלל שבבית הספר הזה יש ילדים יהודים וערבים, ונותנים לו לדבר ולשטוח את דרכי הפעולה שלו בנינוחות. כל עוד יש שידורים שכוללים דברים כאלה, בדיוק כמו שכל עוד יש פוליטיקאים שמסיתים ללא הרף, לצערי הרב, אנשים כאלה ימשיכו לבצע את הפשעים שלהם, לא ייענשו מספיק, ואנחנו נמשיך לסבול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת עודד פורר יהיה אחרון הדוברים בנאומים בני דקה, ואז אנחנו עוברים לחקיקה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני הגשתי את מה שאני אומר כרגע כהצעה לנשיאות הכנסת לדיון דחוף, שלא אושר מהסיבה שנאמר שהאירוע שעליו אני הולך לדבר בוטל. לצערי, האירוע שאני הולך לדבר עליו לא בוטל, והוא התקיים. מפלגה כאן בכנסת, באמצעות כספי מימון המפלגות, בתוך הסניף שלה, קיימה אירוע לכבודו של טרוריסט שישב בכלא הישראלי, לכבוד ספרו של אותו רוצח שרצח – לקח חלק ברצח של החייל משה תמם. אני חושב, אדוני, שאין מקום לתת – בוודאי לא באמצעות כספי משלם המיסים הישראלי, אבל גם לא בכספים שמועברים למפלגות לצורך הדמוקרטיה הישראלית – במה לרוצחים, ואת הדבר הזה יש להוקיע ולעצור, אם בחקיקה ואם בכל דרך אחרת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. עד כאן נאומים בני דקה. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1252); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים לחקיקה, כאמור. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה. יציג את ההצעה סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן. לאחר מכן יתקיים דיון. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לתקן את חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, המסדיר כיום את העיסוק בשמונה מקצועות בריאות: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת, תזונה, קרימינולוגיה קלינית ועוד. הסדרת העיסוק נועדה להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בתחום, וכן להגן על שלום הציבור ובריאותו. החוק אשר נחקק בשנת 2008 הסדיר תחילה את העיסוק רק לגבי המקצועות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה – מקצועות הבריאות הישנים – ורק לאחר מכן הוסדרו בחוק יתר המקצועות החדשים: קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה. בחוק הסדרת העיסוק נקבעו הוראות מעבר אשר לפיהן, בנסיבות מסוימות, מי שטרם תחילתו של החוק, כהגדרתה בחוק, החזיק תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, סיים לימודי תואר מסוימים או עסק במקצוע מסוים, יהיה זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות בלי שיצטרך לעמוד בתנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות שנקבעו בחוק. על פי הוראות מעבר אלו, יש לעמוד בתנאים שונים הנוגעים להשכלה, לעיסוק ולהגשת בקשה לקבלת תעודה במועד מסוים. עיקרו של התיקון המוצע הינו בהוראות המעבר לעניין המקצועות החדשים – קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה – והוא נועד לסייע לעוסקים ולמבקשים לעסוק במקצועות אלה בדרך של הארכת תקופת המעבר. להיבט התיקון יש כמה רבדים, כמפורש להלן: 1. הארכת המועדים הקבועים לעניין סיום הלימודים, תחילת הלימודים, עיסוק במקצוע, ובהתאם – המועד להגשת בקשה; 2. דחיית מועד כניסתן לתוקף של הוראות החוק לעניין ייחוד התואר, ייחוד פעולות, איסור התחזות, איסור העסקה, תחומי מומחיות והוראות עונשין; 3. כנגזרת מן האמור מתייתר הצורך במתן תעודות זמניות בקרימינולוגיה קלינית וכירופרקטיקה. אשר על כן, ובהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הבריאות. קריאה ראשונה – יש רשימת דוברים. אני סוגר את הרשימה. עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי – לא, מוותרת; תמר זנדברג; מיכל רוזין; ישראל אייכלר. יש מי מחברי הכנסת שנרשמו ורוצים לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני סגרתי. בחוק הבא; זה אותו דבר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני מכבד את אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אין מישהו? כל הנוכחים מוותרים? אז אנחנו נוכל לעבור להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, 19 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) (טיפול בפסולת בניין), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1266); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה – הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) (טיפול בפסולת בניין), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה. יציג את ההצעה השר להגנת הסביבה חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה, אדוני. גם לאחר מכן יתקיים דיון. כן, אני מוסיף את אלה שרוצים להירשם. << דובר >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני שמח וגאה להציג לפניכם את תיקון החוק לשמירת הניקיון, שמטרתו טיפול באחד המפגעים הסביבתיים הקשים המלווים את מדינת ישראל כבר במשך שנים רבות, וזה השלכת פסולת בניין. במדינת ישראל מייצרים מדי שנה בין 4 ל-6 מיליון טון של פסולת בנייה. בזכות המהפכה שמובילה הממשלה, הן בהגדלת מספר יחידות הדיור והן בזכות פרויקטי התשתית הענפים, אנו צופים שכמות זו עוד תגדל בעתיד באופן משמעותי. כיום, פסולת בניין הפכה להיות מפגע בכלל שטחי ישראל. פסולת זו מושלכת בצידי דרכים, בעמקים ובשטחים הפתוחים. השלכות אלו גורמות למפגעים סביבתיים רבים, כגון זיהום מי תהום ונגר עילי, פגיעה נופית, מפגעי אבק ומפגעים תברואתיים כגון לישמניה. היקף תופעת ההשלכה נע, להערכתנו, בין מיליון לאפילו 3.5 מיליון טון בשנה, זאת אומרת, סדר גודל של בין 25% ל-50% מכלל פסולת הבניין המיוצרת היום במדינת ישראל, לדעתנו, מושלכת בצידי דרכים או באופן פיראטי. כמובן, התופעה הזאת של השלכת פסולת שלא כחוק היא תופעה שדורשת טיפול. אם מדברים על ההשלכות הכלכליות הקשות על המשק הישראלי בכל שנה, למעשה, בכל שנה גם הממשלה וגם הרשויות המקומיות משקיעות עשרות מיליוני שקלים בניקיון ובטיפול בפסולת בניין בשטחים פתוחים, ורוב-רובה של פסולת הבניין בשטחים פתוחים נשארת לא מטופלת. אם נטפל בה – זה כמובן תקציבים הרבה יותר גבוהים מאותם עשרות מיליונים שציינתי. בנוסף לכך, בכל שנה ישנו אובדן של כ-10 מיליון שקל לפחות לקופת המדינה מאי-תשלום של היטל ההטמנה, ומאז תחילת הטלת היטל ההטמנה ההפסד המצטבר הוא כבר לפחות 100 מיליון שקל רק מהנושא הזה. ברור שכל שוק שהוא פרוץ באופן רגולטורי ובעל תמריץ כלכלי מעוות קורץ לכניסת גורמים עבריינים על חשבון המשאב הציבורי, וזה מה שקורה גם בנושא של פסולת בניין. הצעת החוק שאנו הנחנו על שולחן הכנסת, והיום מגיעה להצבעה בקריאה ראשונה, הולכת לעשות מהפכה בתחום של השלכת פסולת בניין, ולמעשה מגדרת את הנושא הזה ומאפשרת למדינה להתמודד בצורה יעילה ולהפסיק את התופעה. קודם כול, הצעת החוק מגדירה את השחקנים המרכזיים בשרשרת הטיפול בפסולת בניין וקובעת את התפקידים, את הסמכויות ואת החובות של כל אחד מהשחקנים. ההסדר המוצע בהצעת חוק למעשה קובע חובת התקשרות ישירה של יצרן פסולת עם אתר טיפול ומחזור מורשה בלבד לצורך ביצוע הפעולות האלה: הצבת כלי אצירה, הובלת הפסולת והטיפול בפסולת הבנייה. אצירת פסולת בנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלי אצירה רשומים שיותקנו עליהם צ'יפים למעקב ובקרה, שיוצבו על פי נוהל אשר ייקבע על ידי הרשות המקומית, והיא גם תפקח על הצבתם. אלו יפונו על ידי מובילים מורשים אל אתרים מורשים שעימם התקשרו יצרני פסולת הבניין. מודל זה קודם בהסכמה מלאה עם מרכז השלטון המקומי. ההצעה הזאת עלתה לדיון בוועדת שרים לחקיקה בחודש יולי השנה. ועדת שרים החליטה לתמוך בהצעת החוק וביקשה מהמשרד להגנת הסביבה לתאם את המשך החקיקה עם משרד המשפטים וגם להתקדם, בהסכמת משרד הפנים ומשרד האוצר. בוועדת השרים עלה החשש של משרד האוצר מכך שהצעת החוק כפי שהיא מונחת כרגע לקריאה ראשונה עלולה להביא ליצירת מונופולים משקיים, לעליית מחירי השוק, להשארת יצרן פסולת קטן במשא ומתן לא שוויוני מול אתרי הקצה, וכן חשש מעליית מחירי הדיור כתוצאה מזה. אנחנו, בכל התקופה הזאת שקדמה, מהנחת הצעת החוק בקיץ ועד היום, חיפשנו יחד פתרון לחשש הזה בשיח במשרד האוצר. אני שמח שבהתאם לחששות האלה ובהתאם להנחיית ועדת השרים בדיונים עם משרד האוצר, מצאנו מודל שלדעתנו, מצד אחד מאפשר את ההשגה של המטרה העיקרית, קרי מעקב אפקטיבי כדי למנוע את השלכת הפסולת, ומצד שני ידע להימנע מהתופעות שמהן חששנו. ואלה השינויים שגם נציע להכניס להצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית, ולכן אני אזכיר מראש את השינויים שאני מבקש להכניס לקראת קריאה שנייה ושלישית כאן. לפי המודל החדש אנחנו כאמור מדברים על כך שיצרן הפסולת אמור להתקשר עם אתר לטיפול ומחזור מורשה לשם העברת הפסולת, ואתר הטיפול אמור לספק את שירותי השינוע ליצרן הפסולת. למעשה, כאן הנקודה המרכזית של הצעת החוק, כי בפועל, מול המצב שיש היום – כאשר קבלן מתקשר עם מפנה הפסולת ולאותו מפנה פסולת שווה שלא להביא את פסולת הבנייה לאתר הבנייה אלא להשליך אותה בצידי דרכים – הפעם, למעשה כל התשלומים לאתרים המורשים משולמים מלכתחילה, ולכן אין שום תמריץ כלכלי לזרוק את זה בצידי הדרך. במקום זה, האחריות לשינוע היא על האתר המורשה, ולכן אם האתר המורשה ייתפס כשרכב שנע אליו זורק את הפסולת בצידי הדרך, האתר המורשה עלול לאבד את הרישיון שלו, ולכן לא שווה לו להסתכן, בשונה ממשאית קטנה, ששווה לה אפילו להפסיד משאית בהשוואה לרווח שהוא מרוויח כשהוא זורק את הפסולת בצידי הדרכים. זו למעשה המהפכה. אבל כדי להקל על יצרן הפסולת וכדי לדאוג לכך שלא תהייה עליית מחירים, המודל שאנחנו מציעים – ונעשה את השינויים הרלוונטיים לקראת קריאה שנייה ושלישית – שרשות מקומית תקיים מכרז עבור אתר הטיפול והמחזור ותיידע, כמובן, את התושבים בדבר האתר הזוכה, והתושבים יתקשרו ישירות איתו וישלמו לו בצורה ישירה. בצורה זו אנו מיצרים מכרז אשר ידאג להוריד את מחירי ההובלה והטיפול בהיקף כלל-רשותי, מקטינים את התמריץ הכלכלי להשלכת הפסולת ומגדילים את יכולת הבקרה, הפיקוח והאכיפה על מעגל הפסולת ואתרי הקצה. אם הרשות המקומית לא תהיה מעוניינת בעריכת מכרז, במקרים שבהם קיימים אשכולות או איגודי ערים אנחנו נציע בכלל, מלכתחילה, שאשכולות או איגודי ערים הם שיעשו את המכרז; הגודל פה יאפשר להגיע למחירים יותר נמוכים. אם תהיה רשות מסוימת שלא תרצה לקבל את מה שהאשכול יכול להציע לה והיא תרצה לעשות מכרז עצמאית, היא רשאית לעשות את זה. אם תהיה רשות מקומית שלא מאוגדת כרגע באשכול או באיגוד ערים, גם היא תוכל לעשות מכרז באופן עצמאי. אם הרשות תבחר שלא לעשות מכרז כזה, המדינה היא שתעשה מכרז עבור אזור מסוים, ותודיע לתושבים מהו האתר המורשה הנבחר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דווקא בגלל שהייתי ראש עיר, השאלה היא: האם כל רשות תקבל הקצאת קרקע לדבר כזה? << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרשות לא צריכה להקצות אצלה קרקע. ישנם היום אתרים מורשים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, אני יודע. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו מעריכים שבגלל הגדלת כמות הפסולת שתגיע עכשיו לאתרים המורשים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוסיפו. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – יקומו חדשים, כי זה יהיה כלכלי – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – מול המצב שיש היום. למעשה, תפקידיה של הרשות כאן הם שניים: התפקיד המינימלי, והוא קריטי – לעשות רישוי למכולות ולדאוג לכך ולקנוס אם מישהו ישים מכולה בלתי מורשית ליד הבית, שאת זה רשות מקומית יכולה לעשות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – וזה גם מוסכם על השלטון המקומי. ורשות מקומית יכולה – היא או אשכול או איגוד ערים – למעשה להקל על התושב במחיר דרך זה שהיא עושה מכרז ובוחרת אתר קצה שמשרת את תושבי אותה רשות, או אפילו את תושבי אותו אשכול. אני חייב להגיד שאני בקושי שומע את עצמי, אדוני היושב-ראש. זה הפך לדיאלוג בין שנינו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אה. חברים, כן, חברים, אני מבקש שקט. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא היה אפשר לשמוע אותו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולכן, במודל הזה אנחנו מצד אחד שומרים על העיקרון הבסיסי, והעיקרון הבסיסי הוא שההתקשרות היא ישירות עם אתר קצה, והוא שנושא באחריות לשינוע, ולכן לא שווה לו לסכן את הרישיון שלו בזה שמשאית תזרוק את הפסולת בצידי הדרכים, כי למעשה עלות הטיפול באתר קצה כבר שולמה מראש, ולא חוסכים אותה, בשונה מהמצב שיש היום. לעומת זאת, אנחנו כן נאפשר למנוע את עליית המחירים בגלל שיטת המכרזים של השחקנים הגדולים, כשרשות מקומית שלמה, או אפילו אשכולות ואיגודי ערים – זה יאפשר לבחור את אתר הקצה שיציע את המחיר האטרקטיבי ביותר וימנע תופעה של מונופול שמשחק מול יצרן קטן. אלה השינויים המרכזיים שאנחנו נציע להכניס – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – לקראת שנייה ושלישית כדי להתמודד עם החשש הזה. היתרונות בהסדרה המוצעת הם כמובן, קודם כול – הדבר הכי מרכזי, שעליו מושתתת כל הצעת החוק, זה צמצום האינטרס הכלכלי של מובילי הפסולת להשליך את פסולת הבניין בשטחים פתוחים ולהבטיח את הגעת הפסולת אל האתרים המורשים לטיפול ומחזור כך שמוביל פסולת לא יקבל תשלום עבור הובלת הפסולת עד להגעתה לאתר. הדבר השני זה הבטחת אספקת הפסולת אל האתרים המורשים באופן רציף וסדיר, וכך למעשה יעלו אחוזי המחזור והשימוש החוזר בחומרים האלה. השלישי זה צמצום משמעותי בפגיעה הסביבתית הרבה כתוצאה מהשלכת פסולת הבנייה בשטחים הפתוחים. הרביעי – מתן כלים לפיקוח, מעקב ובקרה אחר תנועת הפסולת במרחב. כמובן, יישום ההסדרה יאפשר בניית מסד נתונים משמעותי ומהימן בנוגע לכמויות הפסולת הנוצרות מדי שנה ויעדן. זה יאפשר התקדמות משמעותית לעבר השגת יעדי המחזור שהמשרד שם לעצמו, ולמעשה, קידום במעגל חיי חומר גלם הגלומים בפסולת בניין כמשאב חוזר – מקור זמין, ארוך טווח ובר-קיימא לענף הבנייה והסלילה, וכתוצאה מכך אפילו הקטנה של כריית חומרי גלם ופגיעה בטבע ובסביבה. מי שמכיר את הנושא יודע שלמעשה המאבק לקידום חוק פסולת בניין – כן, זה שם הקוד בשיח הסביבתי לתיקון בחוק שמירת הניקיון שאנחנו מציעים כאן – הוא למעשה מאבק ארוך טווח; כבר שנים רבות נאבקים על קידום הצעת החוק. היו כבר כמה פעמים ניסיונות בממשלה לקדם את הצעת החוק, ובדרך כלל היא לא עברה את סף ועדת השרים לחקיקה. אני מאוד מאוד שמח שלמרות הקשיים הרבים והשחקנים הרבים שנמצאים כאן על המגרש, ובהם גם מרכז השלטון המקומי וגם כמובן משרד הפנים ומשרד האוצר ושחקנים נוספים, אנחנו הצלחנו להביא את החוק לאישור של הכנסת בקריאה ראשונה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, ואני גם מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות ליושב-ראש ועדת הפנים: מדובר בחוק שהוא מהפכה סביבתית עצומה היום במדינת ישראל, לכן אני פונה מפה, מהבמה הזאת, אליך, ואני גם סמוך ובטוח שאני אמצא אצלך אוזן קשבת לקדם את הדיון בהצעת החוק לאחר אישורה כאן בקריאה ראשונה כמה שיותר מהר, כי יפה שעה אחת קודם. כל יום נזרקת פסולת בניין בכמויות עצומות בצידי הדרכים כאן, במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, לפני שאנחנו עוברים לדיון, חבר הכנסת נחמן שי הצביע בטעות במקומה של חברת הכנסת מיכל בירן בהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. אנחנו עוברים לדיון – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> היא לא באה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא היה כתוב השם, אז הצבעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל שים אותה – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> תפסתי מקום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלב אבו עראר, בבקשה – לא נמצא; סאלח סעד – לא נמצא. עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. הרשימה סגורה. רשימת הדוברים סגורה. קיש, חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אני? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא. אדוני, אני מבקש מכולם להקפיד על שלוש דקות. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד השר, אני רוצה שתשמע אותי. אני בעד החוק הזה, אתחיל בזה, אבל עם תיקונים מסוימים. אני אציע מה אני חושב שצריך להיות בחוק הזה. קודם כול, המצב היום הוא שהיישובים הערביים הם החצר האחורית של המדינה. רוב האתרים נמצאים שם. לכן, ההצעה הראשונה: צריך לקבוע מרחק מינימלי מבתי מגורים או מתוכנית מתאר מאושרת לבנייה. צריך להיות מרחק מינימלי – לקבוע את המיקום של אתרי פסולת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה קיים. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אצלנו בטייבה זה במרחק מטרים. << קריאה >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הם לא מאושרים. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מגיע בדיוק לנקודה הזאת. אם כבר מקימים את האתרים האזוריים, את אלה של האשכולות, אז לסגור, כי המצב הקיים היום – אתה השר הממונה, ואתה אומר לי: הם לא חוקיים, אבל מה אתם עושים נגדם? כלום. הם פועלים, ממשיכים לפעול, ואתם לא עושים – – << קריאה >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואתם ממשיכים לתת להם לעשות את העבודה, ולא רק זה – יש אתרים שהם איכשהו מסודרים ויש אתרים שממש בכל פינה אתה יכול למצוא את הערימות. אתם לא אוכפים, ולכן הנקודה השנייה זה האכיפה. לא מספיק לבוא עם החוק בלי לבצע את האכיפה, כדי למנוע את המצב הזה, הקיים. בנוסף, יש לוודא, כבוד השר, יש לוודא שמה שמגיע לאתרי פסולת מוצקה – קוראים לזה פסולת בניין – שמה שמגיע אליהם זה רק פסולת מוצקה, כי אני ראיתי במו עיניי, במקום של אתר פסולת מוצקה ראיתי נוזלים שבאו ממפעלים שאנחנו לא יודעים מה התרכובת שלהם, פסולת בניין, כי יש להם את הטרקטורים, יש להם את הכיסויים שהם עושים, אבל יש להם את הפסולת הביתית, שגם היא מגיעה; במקום ללכת למקום הטמנה, לאתר הטמנה, ששם ישלמו עבור זה, אז זורקים אותה באותם אתרים. הנקודה השלישית בנושא הזה – אם כבר מחלקים לאשכולות, אז כל אשכול צריך לקלוט את הפסולת שלו. לא צריך להעביר מאשכול לאשכול. אם אתה מאשר לאשכולות מסוימים שיהיו בהם אתרי פסולת, אני לא רוצה שיגיעו אלינו, ליישובים הערביים, ממקומות אחרים. כי מה שהיה בטייבה – ואתה יודע, אני אתן את הדוגמה של העיר שלי – פסולת ביתית הגיעה כמעט מכל אזור דן. פסולת מוצקה הגיעה מהרצליה, רעננה, כפר סבא – מכל האזור הזה ואפילו יותר רחב הגיעו לטייבה. בנוסף, הרבה אתרים קטנים או פסולת ליד הכבישים; הקו של כביש 6, קראו לו – זה כביש 6 – "ציר הזבל". לכן, אני מבקש לשמור על הנושא הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם לערבים מגיע אוויר נקי וזכות לאיכות סביבה טובה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חברת הכנסת מירב בן ארי – לא נמצאת; חברת הכנסת רויטל סויד – לא נמצאת. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת שמולי. בבקשה, שלוש דקות, כבודו. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר להגנת הסביבה וסגן השר להגנת הסביבה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לברך את שניכם. אני חושב שהחוק הזה שאתם מביאים לכנסת היום, כמו שאמרת, אדוני השר, הוא חוק שנאבקנו עליו. גם המשרד נאבק עליו זמן רב. זה הישג מאוד מאוד גדול. זו אחת הבעיות הסביבתיות הבוערות והבולטות בארץ, הבעיה של פסולת הבניין. אני חושב שהחוק מציע מנגנונים שמקדמים אותנו בהתמודדות עם הבעיה הזאת. אני שם דגש בהקשר הזה גם על הצד של המנגנונים הכלכליים, שצריך לחשוב איך הם יפעלו בכיוון הנכון ולא בכיוון המרתיע מלהטמין את הפסולת באתרים מוסדרים, וגם על החשיבה של אשכולות, החשיבה האזורית. אלה דברים מאוד מאוד נכונים. יש לי כמה הערות נקודתיות להצעת החוק, אבל באמת ברכות והערכה, ואני בטוח שאנחנו נגיע להסכמות גם לגבי הפרטים. אני מצטרף, אדוני, לפנייתך ליושב-ראש ועדת הפנים לקדם את החוק הזה במהירות, כדי שיהיה לנו חוק פסולת בניין מתקדם במדינת ישראל. שנת 2018; הגיע הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא; חברת הכנסת תמר זנדברג – מוותרת; חברת הכנסת רוזין – מוותרת; חברת הכנסת סתיו שפיר – לא נמצאת; חבר הכנסת נחמן שי – מוותר. חברת הכנסת ענת ברקו, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת יעל כהן-פארן. שלוש דקות. להקפיד. בבקשה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, שאלו אותי איך יכול להיות שישראל פועלת בעזה, כן? כל יום שישי ומדי יום חודרים אלינו מתוך האמירות האסלאמית הנשלטת על ידי חמאס בעזה טרוריסטים, לתוך שטחה של מדינת ישראל, ובסוף השבוע האחרון אף שרפו חממות בנתיב העשרה. איך אנחנו פועלים בעזה? זאת השאלה. אנחנו פועלים בכל מקום שמשם מבקשים את נפשנו, בעזה, בסוריה, בכל מקום שלא יהיה – מעל האדמה, מתחת לפני האדמה. כך אנחנו פועלים. אבל יש אנשים שנוהגים בחוסר אחריות והם מצייצים את עצמם לדעת; מוכרחים לצייץ, מוכרחים לשלוח הודעות, מוכרחים להבליט את עצמם. מה שאפשר להגיד זה שאנחנו מזדהים עם המשפחה השכולה. עוד משפחה בישראל של לוחם גיבור – חרב עולמה, ואנו כולנו איתם, מחבקים אותם ומתאבלים ביחד איתם, וכמובן, מאחלים החלמה מהירה לפצוע, שמצבו משתפר, כפי ששמעתי, תודה לאל. אבל בין זה לבין להתבטא באופן שחושף אינפורמציה על יחידות מיוחדות, שחושף תמונות, ולגלגל את הדברים האלה ברשתות החברתיות – ולא יגידו שעושים את זה ילדים או צעירים שלא יודעים מה הם עושים – כאן אני חושבת שיש חוסר אחריות. מעבר לזה, שמעתי התבטאויות גם מצד בל"ד, אותה רשימה שחודש שלם – הגיעה לכאן חברת כנסת חדשה מבל"ד, הושבעה, המשכורת דופקת, אבל היא לא נמצאת פה. כל המפלגה לא נמצאת. הם מתלוננים, הם רק מתבטאים בטוויטר וברשתות החברתיות. איפה הם? על מה משלמים להם? למען מי הם עובדים כאן? איפה הם? חודש שלם יושבת מפלגה – שהיא לא לגיטימית בעיניי, כי היא כופרת בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, לחלוטין, היא לא מסתירה את זה. איפה מיס מרמרה וחבר מרעיה? איפה הם? איפה? אדוני יושב-ראש הרשימה המשותפת, איפה כל המפלגה הזאת, שחסרה כאן חודש ימים, והם מקבלים משכורת על חשבון משלם המיסים הישראלי? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הם? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הם? אתה יושב-ראש המפלגה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מתגעגעת? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב שאתה – – – איפה הם? חודש שלם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מתגעגעת אליהם? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתגעגעת למיס מרמרה. אני רואה אותה בטוויטר מפליאה באמירותיה. חודש שלם משלמים להם משכורת. על מה? על מה משלמים להם חוץ מאשר על לעבוד נגד מדינת ישראל ולנאץ ולקלל את חיילי צה"ל? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הם עושים? איפה הם? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – איפה היא? << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> מפלגה שלמה, חודש שלם נעדרת, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא נמצאים כאן. הם במוצהר, הצהירו על זה שהם חודש שלם לא יגיעו, כי חוק הלאום מעצבן אותם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> הם סתם עצלנים. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק הלאום כאן כדי להישאר כמו שהעם היהודי כאן כדי להישאר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גברתי, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. חברת הכנסת יעל כהן-פארן. אנא הקפידו על שלוש דקות. אני לא אתן, אפילו לא שתי שניות. בבקשה, גברתי. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לחוק עצמו, שאני כן רוצה להתייחס אליו, אי-אפשר שלא להתייחס לאירועי היום, ואפילו הדקות האחרונות. אז אני באמת רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחתו של הקצין, גיבור ישראל, שנהרג לפנות בוקר, ולצערנו אי-אפשר לדבר עליו יותר מדי, אבל גם להזכיר לכולם שבדקות אלה ממש יש כנראה מטחים על אזור עוטף עזה, צבע אדום וגם פצוע מפצמ"ר. אז אני כמובן רוצה לשלוח מכאן חיזוק לכל תושבי עוטף עזה ולהגיד שאנחנו נעשה הכול כדי שלממשלת ישראל תהיה מדיניות בעזה שתביא סוף לכל הדבר הזה – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם תביאו את אבו מאזן לעזה – – – המטורפים שעוד – – – << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כי כרגע אין להם מדיניות. הם במדיניות תגובתיות, וככה החיים בעוטף זה נראים כמו שהם נראים, לצערנו. עכשיו, אני לא יודעת לאן השר הלך, אבל גם אני דווקא רוצה לברך אותו, להצטרף לדברים של קודמיי. אני מברכת על זה שהמשרד מביא את הצעת החוק החשובה כל כך הזאת. פסולת בניין זאת מכת מדינה – מכת מדינה שמושלכת בכל מקום ותחת כל עץ רענן, בשטחים פתוחים ובמקומות יפים, מקומות שאנחנו רוצים לצאת אליהם לטבע עם הילדים, ומגלים ערימות של פסולת בניין, כי מישהו קיצר פינות ומישהו פשוט עשה את זה כדי לעשות רווח אישי ולא לשלם את מה שהוא אמור לשלם. יש פה שרשרת מאוד ארוכה של גורמים שעושים את העבריינות, שלוקחים חלק בכל הסיפור הזה של השלכת פסולת בניין בכל מקום. אז הגיע הזמן שהחוק הזה יגיע, ולא רק יגיע אלא גם ייאכף. בסופו של דבר חוק הוא חוק, זה יפה, אבל האתגר הגדול של הגנת הסביבה הוא לטפל בחוקים שהוא כבר אמון עליהם על ידי אכיפה. אנחנו רואים את זה בדיונים שמתקיימים הרבה מאוד בוועדת הפנים, וגם בוועדות אחרות – פניות הציבור לפעמים ושקיפות: הדברים לצערנו לא מתקיימים; האכיפה היא רופפת, היא לא מספקת. למשרד להגנת הסביבה אין מספיק משאבים, אין מספיק כוח אדם כדי לאכוף את הדברים שהם אמונים עליהם, שבסופו של דבר זה נוגע לחיים עצמם, לחיים ולבריאות שלנו ושל ילדינו. הגיע הזמן שיהיו למשרד להגנת הסביבה המשאבים הנדרשים, התקציבים הדרושים, התקנים הדרושים, כדי לאכוף את החוקים הסביבתיים, שאי-אכיפתם פוגעת בכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת עליזה לביא – לא נמצאת; חבר הכנסת מסעוד גנאים, חבר הכנסת גנאים – מוותר; חברת הכנסת ורבין – לא נמצאת; חבר הכנסת איל בן ראובן – לא נמצא; חבר הכנסת חיים ילין – לא נמצא. חבר הכנסת יואל חסון, אדוני. אחריו – חבר הכנסת גליק. << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן, כמו חברי הכנסת שדיברו כאן לפניי, משתתף בצערה של המשפחה, משפחתו של סגן אלוף מ', ומאחל החלמה טובה לקצין השני. מדובר בלוחמים מדהימים, שהיו עם לוחמים אחרים, שעשו את הדברים שנחוצים לביטחון מדינת ישראל. אבל אני חייב לומר ששמעתי את חברת הכנסת ברקו עד הקטע הזה, וחשבתי שפה היא תשים נקודה. כי באמת, אחרי שמדברים על אותו קצין מהולל, שאי-אפשר בכלל לדבר עליו יותר מדי, לצערי, כשאנחנו יודעים בדיוק מאיזו עדה הוא מגיע – הייתי מציע לחברת הכנסת ברקו להיות קצת יותר צנועה כשהיא מדברת על חוק הלאום ולא להעלות את חוק הלאום בהקשר הזה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? הינה זה הגיע. חיכינו לזה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כי אני חושב – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> חוק הלאום שאתה חתום עליו בקדימה? << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני חושב שחברת הכנסת ברקו – אין לך את היכולת להסתכל בעיניים – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> חוק הלאום שאתה חתום עליו בקדימה? על חוק הלאום הזה אתה מדבר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת ברקו. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אין לך את היכולת – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה חתום עליו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אין גבול? לרקוד ככה על הדם? אין גבול. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אין לך את היכולת, חברת הכנסת ברקו, להסתכל בעיניים של המשפחה של הלוחם הזה, שאת הצבעת בעד חוק שמוציא אותם מהחברה הישראלית. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שטויות במיץ עגבניות. שטויות. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה מה שאת עשית. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> שקרן. אתה שקרן. תתבייש. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואתם בטח תהיו עכשיו גיבורים גדולים, ותזכרו – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה עכשיו עבירת ביטחון שדה. אתה ממשיך לעשות עבירת ביטחון שדה – – – << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – תזכרו את אותם עשרות אלפים – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה בא – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – אין גבול? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני קורא אותך. חזן, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לענות לו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את לא חייבת. זה לשיקול דעתי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא קרא בשמי. הוא האשים אותי בכל מיני דברים, ואני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תמשיך, אדוני, בדיון. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תזכרו את אותם עשרות אלפים, יחד עם כל בני העדה הדרוזית, שבאו לכיכר רבין וזעקו את זעקתם, ודיברו בדיוק על שותפות הגורל המצמררת הזאת שיש בינינו לבינם, שהיא לא רק ברית אחים או דמים אלא היא ברית חיים. ואתם היום – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה רוקד על הדם, שלהם. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עכשיו, אם לא היית אומרת מילה, אם לא היית מעלה את העניין, הייתי שותק – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> לא רק זה – אתה עושה כאן עבירת ביטחון שדה מעל הדוכן הזה. אתה עושה עבירת ביטחון שדה – – – << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אבל איך את יכולה להסתכל בעיניים של המשפחה הזאת של הלוחם המהולל הזה? של הלוחם המהולל הזה? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת ברקו, חברת הכנסת ברקו. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> איך את מסתכלת לו בעיניים, של המשפחה שלו? איך את יכולה כשאת הצבעת בעד חוק שמדיר אותם מהחברה הישראלית? זה מה שאת עשית. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – נו, באמת. מה אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תרכיני את הראש שלך בהתנצלות, בשקט. פשוט תרכיני את ראשך, זה הכול. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה תרכין את ראשך, אתה. תתבייש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. לא פה. לא עכשיו. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה גם עושה עבירת ביטחון שדה חמורה מעל דוכן הכנסת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש – סליחה, אתה מפריע לי. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – ביחד עם הציוצים של כל החברות והחברים שלך. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> די, באמת, עד כאן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת ברקו, תודה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה להתייחס, אדוני? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש בקשה אישית מכל חברי הכנסת – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת להתייחס. הוא הזכיר את שמי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת ברקו, לא, אני לא רוצה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> חבל מאוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דווקא בגלל שאנחנו נמצאים ביום די מורכב מבחינה ביטחונית – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זו פוליטיקה זולה סוג ד', באמת. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> סוג ד'? הייתי עונה לך – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תפסיקי, בבקשה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> באמת, זה הפוליטיקה הנמוכה שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אז אני מאוד מבקש, היו זהירים – משני הצדדים – בדברים שלכם. אפשר לכבד את היום הזה. אפשר לכבד נופלים שרק היום נקברו. אנא מכם. משני הצדדים. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה צודק, אתה צודק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה לא היום לוויכוחים פוליטיים. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אם היא לא הייתה מעלה את זה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה מעלה. אתה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת גליק – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> את העלית – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – – בקריאה ראשונה. חברת הכנסת ברקו, את בקריאה שנייה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> צבוע. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הגיע הזמן שתדברי פחות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת ברקו, את בקריאה שנייה. אנא ממך. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> את מדברת יותר מדי. דברי פחות. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> צבוע. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> דברי פחות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת גליק – לא נמצא; חבר הכנסת נגוסה – לא נמצא. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> קצת מודעות עצמית ביום הזה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> היום הזה, יחד עם הציוצים שלך – קצת מודעות עצמית לביטחון שדה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר, אדוני; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – לא נמצא; חבר הכנסת מיקי לוי – לא נמצא; חבר הכנסת איתן ברושי – לא נמצא; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – לא נמצאת; חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נמצא; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר, אדוני. חבר הכנסת יחיאל חיליק בר. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> איפה אדוני? הוא פה? חיליק, בבקשה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – מוותר. חברת הכנסת לאה פדידה, גברתי. אנא מכם, תכבשו את הכעסים. בואו נשאיר את זה בצד היום. בבקשה, גברתי. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד אנו מדברים ומתווכחים, אזעקות צבע אדום נשמעות בעוטף עזה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת פדידה, תגידי את זה לחברים שלך. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> משפחות, ילדים, נשים וגברים מנסים למצוא מחסה ונמצאים באיום קיומי ובפחד. וכן, חייל גיבור ישראל נפל על ההגנה של מדינת ישראל. וביום הזה אני באמת מציעה שאנחנו נהיה קצת יותר מאופקים, וגם נוכל להגיד ולבקש מחילה מתושבי עוטף עזה על שעדיין לא פתרנו את הנושא הזה. אנחנו שומעים שבקבינט מתווכחים אחד עם השני. זה מפחיד שליברמן מאשים את בנט ובנט מאשים את זה, ואף אחד לא אחראי ואף אחד לא אשם. אבל אני רוצה, ברשותך, לדבר על משהו שקרה היום – שימוש ציני בכאב של בן אדם; שימוש ציני באדם שנפל קורבן – גל הירש – על ידי ועדה, שהיושב-ראש שלה החליט שזה מופע יחיד, מופע אימים, והשתיק אותנו בקריאות – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – את האמת, אה? << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – השתיק אותנו ולא נתן לנו לדבר. לקח ניצב שמואשם ויושב שלוש שנים בבית – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תת-ניצב, תת-ניצב. תדייקי. תדייקי. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תת-ניצב. – – שלוש שנים בבית. עומד, מכפיש את המשטרה, מכפיש את הכול, לא הסכים ללכת לפוליגרף. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> פדידה, פדידה – – – << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו שואלים אותו: האם הבאת מישהו מהמשטרה שיכול להשיב לו? לא. ומה עוד? הכי מצחיק – הוא התחייב שהוא יעשה ועדת חקירה, ופתאום הוא בא ואומר: אני לא יכול, כי האופוזיציה לא מסכימה. ממתי הקואליציה סופרת את האופוזיציה באיזו העברת חוק? זה רק מי שפוחד לעמוד מאחורי המילה שלו, זה רק מישהו שחושב שהכלים הפרלמנטריים נועדו להשתיק – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ספרי מה היה בישיבה. אתם לא החלטתם אם את אתם בעד או נגד. את לא ידעת אם את בצד או בצד הזה. תחליטו ואז נדבר. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – בן אדם שהכלים הפרלמנטריים שלו הם השתקה ופחד. החוכמה לקחת את הסמכות שניתנה ליושב-ראש – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תשאלי את חבר הכנסת חיליק בר, תשאלי את חברת הכנסת יעל כהן-פארן. אתם מבולבלים על עצמכם; אתם לא יודעים מה הלשון אומרת והאוזן שומעת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, יואב, שמענו. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הסמכות שניתנה ליושב-ראש – החוכמה היא לעשות, מה שנקרא, שימוע הוגן, כן לשמוע את התת-ניצב, כן לשמוע את המשטרה. הרי גם הקהל שיושב פה והקהל שיושב בבית, ברי שכל הם; יוכלו לעשות אחד ועוד אחד. ולא לעשות שלטון של שררה – אף אחד לא מדבר. אני שואלת שאלה: האם ישבת שלוש שנים בבית? קריאה ראשונה, קריאה שנייה. מה המשחק המזעזע הזה? זאת הייתה ישיבת הוועדה הכי גרועה שראיתי בהיותי בכנסת או בהיותי צופה בבית. זה שימוש ציני בכלי פרלמנטרי, שימוש ציני בכוח. אדם הוא מנהיג כשניתן לו כוח והוא יודע להשתמש בו, לתעל את הדיון, לתעל את הדברים ואת הנשמע. בסופו של דבר, האם קרה משהו בנושא של גל הירש? לא. זה היה שימוש ציני, שימוש ציני בנושא הזה, כי הוא – באמת מגיע לו צדק – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ומגיע לו שנטפל בעוול הזה. אבל שימוש ציני – לא נעשה לו כבר מספיק עוול? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תתקן את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חיליק בר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחריו – חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> נכבדי, אדוני היושב-ראש, אני אשנה נושא. אנחנו ב-12 בנובמבר היום. השבוע היה 9 בנובמבר, תאריך שלא דיברנו עליו בבית הזה. אני חזרתי מיום וחצי בברלין, מטקסים שהשתתפתי בהם, יעל, לציון 80 שנה לליל הבדולח. זה היה שלשום. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ה-Kristallnacht, 80 שנה בדיוק. ליל הבדולח – לילה שהתחיל בניפוץ זכוכיות של בתי כנסת ועסקים יהודיים ונגמר בתאי הגזים של אושוויץ; לילה שהתחיל בשרפת ספרים ונגמר בשרפת אחינו ואחיותינו היהודים. ועד כמה שהגרמנים באמת עושים מאמץ לציין את זה – ציינו את זה בכמה טקסים, כולל בטקס לחשיפת אנדרטה לזכר רופאים יהודים שנרצחו בשואה ורישיונם נשלל מהם בגלל היותם יהודים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בברלין? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בברלין ובכל גרמניה. הטקסים היו בברלין. אני חושב שראוי שגם הבית הזה יציין את התאריך הזה, וגם ידע שאנחנו היום, נכבדי היושב-ראש, במגמה של עלייה חדה באנטישמיות בכל רחבי אירופה. אם עד לפני שבועיים חשבנו שאירופה היא היעד המרכזי לאנטישמיות, גילינו, לצערי, בטבח של 11 אחינו ואחיותינו בפיטסבורג, שכנראה גם מקומות אחרים בעולם, שנראים לנו תומכים, הם קרקע לאנטישמיות ולאלימות כנגד יהודים. אני מקווה שהממשלה והבית הזה, יחד עם פרלמנטים זרים וחופפים, ויחד עם ממשלות, גם יעשו הכול בשביל יהודים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת יונה, חבר הסיעה שלך מדבר על נושא כל כך חשוב. חבר הכנסת יונה, שומעים אותך. אי-אפשר לדבר. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נחמן, אני מדבר על ליל הבדולח עכשיו. אם אתה יכול שלא להפריע לי, אני אודה לך. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אדבר בחוץ. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז דבר בחוץ, ודבר מעט. אני חושב שהבית הזה וגם הממשלה שלנו צריכים למצוא את כל הדרכים האפשריות, יחד עם ממשלות אחרות, להבטיח ולהגביר את האבטחה של הקהילות היהודיות – ששמעתי מהן ממקור ראשון כמה הן מרגישות היום פגיעות – להגביר את האבטחה של המוסדות, אבל גם לבקש מהממשלות שישקיעו יותר בחינוך כנגד אנטישמיות, שנאת זרים וגזענות. זה לא קורה מספיק באירופה; זה לא קורה מספיק בארצות הברית. יש היום יותר מדי דרור לדיבור גזעני ומסית נגד הרבה קבוצות, ובהם ובראשם היהודים. ואני רציתי לציין את התאריך הזה ולזכור את האחים והאחיות שנרצחו בלילה המופרע הזה של האלימות, וכמובן, לבקש מהבית הזה שיעשה הרבה מאמצים מול פרלמנטים זרים לראות איך אנחנו שומרים על אחינו היהודים בגולה, ויפה שעה אחת קודם, לפני שנראה, חלילה, עוד מקרים כמו שראינו בפיטסבורג. תודה. אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – לא נמצא; חבר הכנסת עמר בר-לב – לא נמצא; חבר הכנסת עפר שלח – לא נמצא. חברת הכנסת גרמן, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת מיכל בירן. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. קשה היום, באמת. כשאנחנו רואים את המצב בדרום, קשה להתרכז בדברי דיומא. ובוודאי שליבנו עם משפחתו של סגן אלוף מ', ואני חייבת לפתוח בדברים האלה לפני שאעבור לנושא. בנושא עצמו, ראשית, יישר כוח, ואני כמובן מאוד בעד הצעת החוק הזאת. כל הצעת חוק שמנסה לפנות את השטחים שלנו מפסולת – פסולת בניין, פסולת רגילה, פסולת של גזם – היא הצעת חוק מבורכת. אני רק מבקשת ממך, אדוני השר, שתשים לב לשני דברים: האחד – לכך שככל שאנחנו נגדיל את אותם אתרים לפינוי פסולת ונגרום לכך שיהיה כדאי לשפוך שלא בהם – באתרים פיראטיים – אנחנו נגדיל את התופעה הבלתי-נסבלת שאנחנו רואים ברחבי המדינה, התופעה של השלכת פסולת במקומות לא מורשים – אנחנו קוראים לזה אתרים פיראטיים – פשוט כדי לחסוך את הכסף של הטמנה באתר מורשה. לשם כך צריך לקחת ולאגם את כל רשויות האכיפה. כפי שאתה יודע, בזכותו וברשותו של יואב קיש, יושב-ראש ועדת הפנים, אני נמצאת בראשה של ועדת משנה לכל הנושאים של שרפה באתרי פסולת לא מורשים, ואני מאוד מאוד אשמח אם באחד הדיונים אתה תבוא ותשמע, מפני שהנושא נתון בידיך. אנחנו הולכים ומגלים שאם לא נפעל – "נפעל" זאת אומרת הממשלה, אתה, המשטרה הירוקה, המשטרה הכחולה – לא נפעל בכל חומרת הדין כנגד אותם אתרים פיראטיים, אנחנו נמצא את המדינה שלנו כאתר פסולת אחד גדול. אז לאחר שאני מברכת ומקווה מאוד שלצד החוק הזה יהיו גם פקחים שיוכלו לאכוף אותו, אני מאוד מקווה שאתה תשב איתנו ותהיה שותף לתוכנית שתמנע את השלכת הפסולת, ותמנע את הפיכתה של מדינתנו היפה לאתר פסולת פיראטית אחד גדול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מיכל בירן, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת רוברט טיבייב. שלוש דקות, גברתי. בבקשה. << דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן שולחת את תנחומיי למשפחתו של ההרוג, ולפצוע, ומקווה שהמערכה הזאת תסתיים במהרה וללא נפגעים נוספים. אני רוצה לדבר על שביתת העובדים הסוציאליים. השתתפתי היום בהפגנה בירושלים. הייתה הפגנה מאוד מרשימה גם בתל אביב. אני מחזקת את ידי העובדים הסוציאליים שיצאו למאבק הזה. בסוף, הם מטפלים בכל מה שהמדינה לא עושה, שהממשלה לא עושה. כשמגדילים את מספר הילדים בכיתה, כשאין מספיק הכשרה מקצועית, רצינית, משמעותית, למבוגרים, כשחברי הכנסת והשרים, חלקם, משדרים אווירה של אלימות והסתה – בסוף, כל הבעיות האלה מתגלגלות לפתחם של העובדים הסוציאליים. ובמקום לחזק אותם, במקום לגבות אותם, להגיד להם תודה על זה שהם נמצאים בחזית החברתית מהחשובות בישראל, רק מגלגלים את האחריות אליהם. אני לא יכולה להתאושש ממה שאמר להם חבר הכנסת אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה: אתם צריכים לעשות חשבון נפש. איך אחרי עשר שנים של המאבק שלכם זה המצב? אני חשבתי שזאת חוצפה. אמרתי לו את זה גם שם. הם? הם צריכים לעשות חשבון נפש? לא. הממשלה צריכה לעשות חשבון נפש על זה שלא מגבים אותם, על זה שחסרים כל כך הרבה תקנים. וכשהעובד הסוציאלי מטפל בכל כך הרבה תיקים, מן הסתם גם יהיו אנשים מתוסכלים – דברים שאפשר לפתור, ואפשר היה לפתור אחרת. לפעמים גם במקום שיש בו תקנים אי-אפשר לאייש את התקנים, כי המשכורות של העובדים הסוציאליים הן לא פחות ממעליבות, ובמשכורות כאלה לפעמים יש תקנים שנשארים פנויים כי לא נמצאים האנשים שמוכנים לבוא ולאייש אותם. המדינה צריכה לגבות אותם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הולכים לעמותות. << דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הולכים לעמותות, ואז את באמת – כל מי שהלך ללמוד עבודה סוציאלית לא עשה את זה כי הוא רצה להיות מיליונר ולא כי חשב שהוא יעשה מזה בוחטה. אנשים הלכו מתוך שליחות ציבורית, דאגה לאנשים, בעיקר המוחלשים ביותר בחברה. אנחנו צריכים לגבות אותם. צריך לעשות הגדלה משמעותית של התקציב, להגדיל את המשכורות למשכורות ראויות, להגדיל את מספר התקנים, כדי שיוכלו לטפל במספר סביר של אנשים ומשפחות, ולהוסיף עכשיו את מה שלמרבה הצער צריך להוסיף: גם תקציב לשמירה. עם כל הכבוד, לא העובדת הסוציאלית צריכה להתמודד מול אדם אלים שבא להביע את דעתו, כזאת או אחרת, על פעילותה. יש אנשים שזה המקצוע שלהם, ואסור בשום פנים ואופן להפקיר את העובדות ואת העובדים הסוציאליים במערכה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת רוברט טיבייב, אדוני – לא נמצא; חברת הכנסת נאוה בוקר – לא נמצאת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת; חברת הכנסת נורית קורן – לא נמצאת; חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת יוסי יונה. << קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר אלקין, אכן, מגיעות לך ברכות על היוזמה הזאת, ולכל אלה שעסקו במלאכה. אכן, הרגולציה של פסולת בניין היא דבר מאוד מאוד הכרחי, וטוב שזה נעשה. אבל אני רוצה לדבר על פסולת אחרת, אדוני היושב-ראש. הפסולת האחרת שאני רוצה לדבר עליה היא חוקי הנאמנות השונים שמובאים בפנינו מדי שבוע בשבוע. אלה אכן חוקים שהייתי מקווה שהייתה לנו – או היה לנו – שר תרבות שהיה יודע לפנות אותם לאיזה אזור או לאיזה מקום ששם הם ינוחו ושם תהיה קבורתם. אדוני, אני אמרתי, ואני חוזר ואומר, כי אני חושב שזה מסר מאוד מאוד חשוב להעביר: מבחינתנו אנחנו פה, אנשים באופוזיציה וכל אלה שמתנגדים לחוק הזה, לא מופתעים מעצם העובדה שיש גם חברי כנסת וחברות כנסת בקואליציה עצמה שמתנגדים לחוק הזה, ובגלל משמעת קואליציונית כזאת או אחרת הם נאנקים והם נאלצים להצביע בעבור החוקים ההזויים הללו. שוב, אדוני היושב-ראש, החוקים הללו, אין להם שום מטרה, למעט לעשות פילוג בתוך החברה שלנו. אין להם שום מטרה אלא לשסע את החברה שלנו וליצור את מצג השווא הזה, לצערי, של אלה נלחמים עם אלה, אלה על צווארם של אלה. וזה כל כך עצוב וכל כך טרגי ששרת התרבות, במקום שהיא תמלא את תפקידה כראוי – ומה תפקידו, אדוני היושב-ראש, של שר התרבות? להגן על התרבות; להרחיב אותה; לאפשר אותה; לאפשר גם מופעי תרבות שיש בהם ביקורת, בוודאי, הייתי אומר נשכנית, ביקורת קשה. אנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, מהשיעורים שאנחנו למדים ומההיסטוריה האנושית הארוכה, ממשטרים כאלה ואחרים, שבסופו של דבר אחד מהעוגנים המאוד-מרכזיים של שלטון דמוקרטי זה הסובלנות שמאפיינת אותו. המשמעות של סובלנות, אדוני היושב-ראש – אני אגיד דברים שאתה מן הסתם יודע – היא להכיל דברים שאתה לא אוהב. והינה, קמה לנו שרת תרבות שמבקשת לעשות את הדבר הבא, אדוני היושב-ראש: כל דבר שהיא לא אוהבת היא רוצה לחוקק חוק שימנע אותו בזירה הציבורית. זה איום, זה טרגי, זה כתם על מצחה של ישראל. כמונו, רבים מאיתנו, אדוני היושב-ראש, מסתובבים בעולם ורואים את הנזק העצום. ואם כבר אפשר לדבר על ההכפשה ועל הביזוי של מדינת ישראל – אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אם אנחנו יכולים לדבר על ביזוי, על הסתה ועל הכפשה נגד מדינת ישראל, הרי ממשלת הקואליציה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – הקואליציה שלפנינו עושה את העבודה באופן מופלא. אני רק מצר על כך וכואב את התופעה הבזויה הזאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמנו – מוותרת. חבר הכנסת חזן. חבר הכנסת חזן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יואב קיש, ומסכם – השר אלקין. אנא, להקפיד על שלוש דקות, כמו עד עכשיו. בבקשה, אדוני. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, בחלקה, עם ישראל חי, זה דיון על פסולת. אני רוצה להתעסק בפסולת אנושית שרוקדת על הדם; שמחרחרת ריב, מדון, מלחמה, שנאה; שעולה פה על הבמה ומאשימה אותנו כאילו אנחנו עשינו את חוק הלאום כדי להוציא מישהו מחוץ לבית, מחוץ למחנה. חלאס, שקרנים. יואל חסון, אני מכיר אותך הרבה שנים. אתה – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> קראת לי פסולת אנושית? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני קראתי לך יואל חסון. יואל חסון, תסתכל לי טוב בעיניים. אני מכיר אותך המון שנים. אני אגיד לך איך אני קורא לך: אני קורא לך שקרן, כי אתה יודע טוב מאוד שאין קשר בין חוק הלאום לבין העדה הדרוזית או כל מי שהוא לא יהודי. הניסיון הזה לקשור את מה שקורה במדינה לחוק שלנו – – – << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> יש קשר. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה זה אין קשר? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא קיים. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא קיים. עכשיו, מה הבעיה? הבעיה שלכם היא שאתם כל כך מתוסכלים מלשבת פה. אתם כבר מלאים אבק, מלאים אבק מלשבת באופוזיציה. לא נותרו לכם מילים בפה. הגרון שלכם יבש מצעקות אל העם שלא מקשיב לכם, כי אתם אסופה של שקרנים שלא מתביישים לעלות לפה ולרקוד על הדם בשעה כל כך קשה לעם ישראל. הייתי מצפה מכם לעלות לכאן ולדבר אל אנשי הדרום, האחים והאחיות היקרים שלנו, שבשעות האחרונות מתמודדים עם מצב קשה, כאילו שהמצב שם עדיין לא קטסטרופלי. הייתי מצפה מכם לעלות לכאן ולחזק את חיילי וחיילות צה"ל, את צבא ההגנה לישראל. הייתי אפילו מצפה מכם בשעה הקשה הזאת אולי גם לגבות טיפה את הממשלה, שעושה הכול – ויש לי המון ביקורת עליה – אבל עושה הכול כדי לא להיגרר למלחמה או למבצע בעומק האויב; עושה הכול כדי להציל חיי אדם. הייתי מצפה, אבל ואלכ, מה אפשר לצפות מכם? איבדתם את זה לגמרי. הפכתם את עצמכם ללא רלוונטיים. חוק הלאום הוא חוק מצוין. הוא לא קשור למה שקורה בדרום. חיילי צה"ל – אנחנו מצדיעים להם. בין שתקבלו את זה ובין שלא, תושבי הדרום יקבלו את החיבוק שלנו. כאשר צריך להעביר ביקורת, גם על הממשלה, אני יודע לעשות את זה, אבל אתם, כל מה שאתם יודעים זה לבלבל את המוח, לדבר שטויות, לחפש כותרות, כאילו שלכם אין אחריות על הכתפיים. אתם שכחתם מה זה להיות אופוזיציה, שכחתם מה זה להיות נבחרי ציבור, שכחתם מה המחויבות שלכם. חלאס, תיקחו גם אתם קצת אחריות. מה זה הדבר הזה? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> על מה הייתה ההפגנה של 80,000 דרוזים? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אחד מבלבל פה את המוח – החוק הזה, החוק ההוא – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> על מה הייתה ההפגנה של 80,00 דרוזים? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כתבתם, עליתם, ירדתם. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> על מה הייתה ההפגנה של 80,00 דרוזים? << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> איציק – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> תענה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם עשיתם שימוש פסול. ניצלתם את בני העדה הדרוזית – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – פגעתם בהם, שיקרתם להם, עבדתם עליהם – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – נגדכם, 80,000 דרוזים. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מכרתם לציבור כאילו מישהו הוציא את כולם מחוץ למחנה, כאילו אנחנו מקדמים רק את היהודים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> עכשיו, כשהמציאות לא נוחה לכם, אתם מנסים לשנות אותה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיכום, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחד. אחד. משפט אחד. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אני לא הערתי לך שתבקש מהם להיות בשקט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחד, בבקשה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיכום, יקיריי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא צריך להתווכח. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מתבייש שזו מדינת העם היהודי. אני גאה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני אעשה הכול שזה יישאר כך. לצד זה אני גם מכבד את אחינו, שאת חלקם אתם בעצמכם לא מכבדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב קיש, כבודו. בבקשה, יואב. שלוש דקות, כבודו. << דובר >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה. אני אחלק את דבריי לשני חלקים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלוש. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אז שלוש, בסדר. << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> לשליש ולרבע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלושה, שלושה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני רוצה, ראשית, כמובן, להצטרף לניחומים למשפחתו של הלוחם סא"ל מ', באמת, על האובדן והכאב הקשה, ומאחל איחולי החלמה מהירה לפצוע, כמו כולם. השר אלקין, השר אלקין. השר אלקין – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש לך הזדמנות לקבל הרבה מחמאות. בוא, שב. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> השר אלקין, בדיוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש לך הצעת חוק מצוינת. שב. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני מודה שירושלים קרובה לליבי, אבל דבר אחד קרה מזה שהיא הפסידה ראש עיר מצוין – אנחנו זכינו בהמשך כהונתך כשר להגנת הסביבה, וגם השר לענייני ירושלים. בנושא הסביבה אתה יודע שאני פרטנר אמיתי, איתך לכל אורך הדרך. זה חוק חשוב מאוד. הרמת כפפה שכל כך כל כך היה צריך להרים אותה. אנחנו ביחד נוביל את זה בהקדם האפשרי. התופעה הזאת של השלכת פסולת היא אחד המפגעים הכי קשים שאנחנו מתמודדים איתם בנושא הגנת הסביבה במדינת ישראל. יותר מזה – אנחנו נצטרך את כל הכוחות של הבית הזה כדי ללחוץ על האוצר, כדי שזה לא יישאר חקיקה בלבד אלא עם פיקוח ואכיפה. אני מאוד מקווה שבעזרת המהלך הזה נצליח לשנות את פני ישראל והסביבה. אני חושב שזה נאמר על ידי רבים. אני, לפחות, בפירוש הולך לקדם את זה הכי מהר שאני יכול בוועדה. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יישר כוח. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> תודה. נושא שני שאני רוצה להתייחס אליו – אני חושב שגם בפוסטים וגם באמירות מעל הבמה הזאת, הניסיון הנואל לכרוך ולערב את חוק הלאום, בעיניי זה פשוט – אני מתבייש בזה. אני מודה שזה בעיניי שערורייתי, ואני קורא לבית הזה לשים את הנושא הזה בצד, לפחות היום, מה שנקרא. אני רוצה להתייחס במילה אחרונה; אמרנו שלושה דברים, ויש לי עוד דקה. הוועדה היום היא ועדת הפנים. אנחנו בוועדת הפנים – חברת הכנסת פדידה, את מכירה – שמענו את הפרקליטות, שמענו את המשטרה; כל המדינה שמעה אותם. דיונים רבים. יש אדם אחד שאת גרסתו לא שמענו. אני לא אומר שאני מאמין או לא מאמין, אני גם לא בוחר צד, אבל אני לפחות מאמין שצריך להקשיב. והגיע תת-ניצב גיא ניר – באומץ אישי, אני חייב לציין, לא פשוט – ואמר את גרסתו פעם ראשונה לתקשורת. ואני אומר לך יותר מזה: מי שלא רצה לשמוע אותו הוא הצבוע. מי שבא בביקורת לדיון זה אתם. אתם הצבועים. אתם, אפילו בתוך הסיעה שלכם במחנה הציוני עוד לא החלטתם אם אתם רוצים או לא רוצים. אני אומר לך את האמת בפרצוף. אני אקשיב לכולם, אני אשמע את כולם. היו שם אמירות קשות מאוד. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> יואל, מלך הצבועים, אתה מדבר איתי? מלך הצבועים אתה. על חוק הלאום חתמת, ועכשיו אתה מדבר נגדו פה, על הבמה הזאת, ביום שכזה. פשוט לא יאומן. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מאיים. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> הגיע הזמן לומר לכם את האמת בפרצוף: אתם צבועים, ואנחנו לא ניכנע לרעש ולצלצולים שלכם. האמת תיאמר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא נצביע בעד ועדת חקירה פרלמנטרית אצלך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תשאל את פדידה. מה תצביעי? תצביעי בעד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קיש, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> ממשלתית – אין בעיה. למה אתה לא רוצה ממשלתית? כי הקואליציה לא רוצה לקדם את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נחזור להצעת החוק המצוינת. השר. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תקדם ממשלתית – אנחנו בעד. קדימה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. השר יסכם. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> פרלמנטרית – אין לה שום כלים, שום יכולת, שום חובה להביא את האנשים. אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יואל, בבקשה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> ממלכתית. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אני בעד, בבקשה, תביאו. הממשלה יכולה להקים. בבקשה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יואל, השר רוצה לדבר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> השר מגיב. << דובר >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו האשמים. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, כמה הערות לגופם של הדברים שנשמעו כאן בהקשר של הצעת החוק. אני רוצה לחדד פה כמה נקודות – זה חשוב לקראת הדיון בקריאה השנייה והשלישית. אני כמובן מודה מאוד לחברי הכנסת על התמיכה שהביעו כאן בחוק ועל המחמאות שנתנו. אחד הכלים המרכזיים – ואני עונה בעיקר על ההערה של חברת הכנסת גרמן. אחד הכלים המרכזיים שהצעת החוק הזאת נותנת – היא למעשה הופכת את השלכת הפסולת הפיראטית בצידי דרכים או באתרים פיראטיים ללא כלכלית. לכן, כשהעלית חשש שאתרים מסוימים וגידולם יגבירו את התופעה הזאת – זה לא יקרה. אני אסביר לך למה. ברגע שההתקשרות היא של יצרן הפסולת עם אתר קצה, מחיר הטיפול באתר קצה כבר משולם. היום, כשיש קבלן שעושה אצלך שיפוצים או בונה בית גדול, לא משנה, הוא מתקשר למפנה הפסולת, והוא לוקח ממנו את הפסולת. אם הוא זורק את זה בצידי הדרך, הוא חוסך לעצמו את המחיר של התשלום לאתר קצה לטיפול. פה זה – א. משולם מלכתחילה; ב. אם תיתפס משאית שמשליכה פסולת בצידי הדרך, היום כל מה שאפשר לעשות – הכי גרוע זה לחלט את המשאית. יחסית לרווח, מספר הפעמים שיחלטו משאית – שווה את הסיכון. מחר, ברגע שמי שאחראי לשינוע זה אתר קצה, אם משאית שלו תזרוק את הפסולת בצידי הדרך, הוא יכול להפסיד את הרישיון. הוא מפסיד את כל עולמו. פעם אחת אולי יקבל התראה חמורה; פעם שנייה – הפסיד רישיון. לכן, זה לא שווה לו. מצד אחד, הכסף כבר משולם, ומצד השני, הסיכון הוא כל כך גדול, שלא שווה לו לקחת את הסיכונים האלה, וזו המהפכה אולי הכי מרכזית שהצעת החוק הזאת עושה, יחד עם הכלי הנוסף של הצ'יפים שייכנסו למכולות ולמעשה יאפשרו את המעקב. כמובן, זה ידרוש אכיפה – אני אגיד לך איפה הנקודה המשמעותית – מצד רשות מקומית נגד מכולות פיראטיות, אבל את זה הרבה יותר קל לעשות מלתפוס משאית שנוסעת בצידי הדרך. כלומר, רשות מקומית תצטרך לדאוג שכל המכולות שיהיו בעיר יהיו מכולות מורשות, שקיבלו את האישור מצד הרשות המקומית. זאת הנקודה המרכזית של האכיפה. לכן, זה אפילו פחות קשור אלינו. אנחנו, עם אותם כוחות אכיפה, עכשיו, בגלל המחיר הגבוה, נוכל לגרום לאכיפה מאוד מאד גבוהה, בשונה מהמודל הכלכלי שעובד היום. לגבי ההצעה שעלתה כאן, להגביל את אתרי הקצה רק לאשכול מסוים או אזור מסוים, שהם משרתים – אני לא חסיד של זה, כי זה יגרום למונופוליזציה של המחירים, ואתר כזה יוכל להעלות את המחירים בצורה בלתי מבוקרת. ההצעה שאנחנו שמים כאן היא הצעה שמאפשרת לכל רשות או כל אשכול לערוך מכרז, ואז אתרי קצה שונים יתמודדו. אני מניח שגם יקומו אתרי קצה חדשים, מורשים, כתוצאה מהחוק הזה, כי תהיה הרבה יותר פסולת שיצטרכו לטפל בה, ומי שיציע את המחיר הכי נמוך לצרכן, לבונה הבית – ובסוף לבן אדם, לאזרח, כי זה מגולם במחיר הדירה – הוא שיזכה. זו בעיניי השיטה הנכונה, ודווקא לא נכון להגביל מראש אזור לאתר קצה אחד, אלא נכון לייצר פה תחרות באמצעות המכרז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מסיים. אני מסיים. אני שומע. לכן, בוודאי ובוודאי אנחנו נדון פה על שינויים בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. חלק מהשינויים אני בעצמי הצעתי כאן, בהסכמה עם משרד האוצר, אבל חשוב מאוד לתפוס את הנקודות המרכזיות של המודל. ועוד הערה אחרונה, שלא קשורה לחוק הזה, אבל לא יכולתי שלא להתייחס לדיון שהיה כאן. אני מציע לחברי הבית הזה – אנחנו ממשיכים לעבוד, מה לעשות. למדנו בכנסת: גם כשיורים, הכנסת ממשיכה לעבוד. אבל דבר אחד – בואו ננסה להקפיד על זה: כשיורים, שקט אי-אפשר בכנסת, אבל בואו, כמה שפחות השמצות ומלחמות פנימיות. יש רגעים שבהם הבית הזה צריך להתאחד, כי יש כרגע אנשים שיושבים במקלטים או בחדרי מדרגות, ואולי כל מה שיש להם זה לצפות בערוץ 99, והדבר האחרון שהם רוצים לראות כרגע זה את נבחרי הציבור מעליבים ומשמיצים אחד את השני. אז בואו נזכור שברגעים האלה את הוויכוחים הפוליטיים נשים בצד, כי יש רגעים שבהם אפשר לשים את הפוליטיקה בצד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) (טיפול בפסולת בניין), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) (טיפול בפסולת בניין), התשע"ט–2018, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 45 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 23), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1253); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ברשותכם, אנחנו עוברים להצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 23), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת השר אלי כהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מציג את החוק הזה בעבור משרד המשפטים, בשמה של השרה שקד. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 23) – הצעה זו מבקשת לתקן את חוק הסיוע המשפטי ולהוסיף סעיף הקובע כי לשכת סיוע משפטי תיתן שירות משפטי בעניינים מסוימים, שיפורטו להלן, גם למי שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, ומצוי בישראל. השירות המשפטי יינתן בעניין זכויות שהן ליבת זכויות האדם, המופיעות במסגרת התוספת לחוק, לפי התנאים המופיעים בה, ושהגנה עליהן או מימושן נעשים באמצעות הסיוע המשפטי: ייצוג לאדם שנעברה נגדו עבירה של החזקה בתנאי עבדות או סחר בבני אדם או עבירות נלוות בכל הנוגע להליכים לפי חוק הכניסה לישראל או להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור; ייצוג לחולה המאושפז לפי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש, בכל הנוגע לייצוג בדיונים לפני ועדה פסיכיאטרית או בדיונים בערעור על החלטת ועדה זו; ייצוג להורה לפי הוראות חוק אימוץ ילדים בכל הנוגע לייצוג בהליכים לפי סעיפים 10, 12(ג), 13 ו-13א לחוק האמור או לייצוג בערעור על ההחלטה בהליכים אלו; ייצוג לנפגע עבירת מין בעבירה של אינוס, בעילה אסורה בהסכמה של קטינה, מעשה סדום, עבירות מין במשפחה ובידי אחראי לחסר ישע שהוגש בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויות כאמור. נוסף על כך מוצע להוסיף לחוק סעיף שיעגן את הסיוע המשפטי שניתן לפי הסכמים או אמנות או מזכרי הבנות שישראל צד להם, בהתאם לתנאים לקבלת סיוע משפטי הקבועים בהם. רשימת ההסכמים, האמנות או מזכרי ההבנות שלפיהם מוטלת חובה על מדינת ישראל להעניק סיוע משפטי מפורטת בתוספת השנייה לחוק: מזכר ההבנות בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה ובין ממשלת ישראל לשיתוף פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים, משנת 2009; האמנה בדבר גביית מזונות בחוץ לארץ, משנת 1956; האמנה בדבר מעמדם של פליטים, משנת 1951, לעניין מי שהוכר כפליט על ידי שר הפנים; האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בין-לאומית של ילדים, משנת 1980; האמנה בדבר הפרוצדורה האזרחית, משנת 1905; האמנה בדבר סדר הדין האזרחי, משנת 1954. בהתאם להתחייבות של ישראל בכל אחת מהאמנות האמורות, בחלק מהן הסיוע המשפטי יינתן בכפוף לעמידה במבחנים שבחוק מבחני ההכנסה והמבחן המשפטי, ובחלק מהן הפונה יהיה פטור מעמידה במבחנים האלה. עד כאן, אדוני היושב-ראש, ההתייחסות לעניין הצעת החוק, כאמור, לבקשתה של שרת המשפטים. אבל אי-אפשר ביום הזה ובשעה הזאת שלא להתייחס לבשורה המרה שקיבלנו אמש על נפילתו של סגן אלוף מ', שאת שמו או תמונתו לא ניתן לפרסם, על רקע גבורתו ותרומתו לביטחון המדינה. מכאן, אנו משתתפים בצער המשפחה ומחזקים אותה בשעה קשה זו. אדוני היושב-ראש, בשעה זו ברבים מבתי ישראל קוראים פרק תהילים לרפואת הקצין היקר שנפצע אמש בקרב, וגם אני אקרא פרק לרפואת אותו קצין: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבֹא עזרי. עזרי מעם ה' עֹשה שמים וארץ. אל יִתן למוט רגלך אל ינום שֹמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שֹמרך ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמֹר את נפשך. ה' ישמֹר צאתך ובואך מעתה ועד עולם". תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אמן. באמת, כל מי שמחזיק פלאפון רואה את האזעקות, את צבע אדום. אנחנו מאחלים לחבר'ה בדרום עמידה איתנה. אנחנו עוברים לדיון. מוסי רז, אדוני. הרשימה נסגרה. ישראל אייכלר, כבודו – לא נמצא כאן; עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר. נחמן שי, אדוני, בבקשה. שלוש דקות, להקפיד. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> אולי אני אחזיר לך דקה. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נתמוך בהצעת החוק. אני רוצה לומר מילים אחדות על מה שמתרחש עכשיו בדרום. אני חושב שזה אחד הימים הקשים ביותר שעברו על הדרום, שעוברים על הדרום. אנחנו צריכים בבית הזה להיות מודעים לכך שמאות אלפי ישראלים נמצאים ברגעים האלה תחת אש. מאות אלפי ישראלים. החמאס מנסה אותנו. יש לו יכולות, אנחנו יודעים את זה – זה לא משהו שקרה אתמול-שלשום – והוא שחרר את הנצרה, והרקטות והפצמ"רים וכל מה שיש להם עכשיו נורים לעבר ישראל. אני משוכנע ביכולת של צה"ל לא רק לבלום אלא גם להעביר לחמאס מסר שפעולות מן הסוג הזה לא תישננה. אבל אני חושב שזה מחייב גם אותנו בבית הזה לאיזשהו דפוס של התנהגות. אני אומר את זה מאוד בזהירות. לא באתי ללמד אתכם משהו שאתם לא יודעים – את חבריי ואת עצמי. אני חושב שגם אנחנו חייבים לאמץ את התחושה הזאת שעוברת על כל כך הרבה ישראלים ברגע הזה. אם יש דופק ואם יש לב פועם לעם ישראל ולמדינת ישראל, הוא צריך לפעום גם בתוך המקום הזה, והוא צריך להיות חלק מאיתנו. ביציע יושבות כדרכן בימים האלה נשים עושות שלום, ואני יודע שהמילה "שלום" ברגע הזה נשמעת כל כך רחוקה, כל כך לא אפשרית וכל כך לא מוחשית. אבל מפה אני גם פונה אליהן ומבקש מהן לא להפסיק לרגע את המאבק שלהן להשיג שלום. זה לא יהיה היום, לא יהיה הלילה ולא יהיה מחר, וכנראה שצפויים לנו עוד סבבים מהסוג הזה; מילים מכובסות. אבל בסופו של דבר, אני מאמין, נצטרך כולנו – אני מקווה שלפחות רובנו – להתגייס למאמץ כדי להביא להסדרה, לשקט, ואולי, אולי גם לשלום. אז תודה רבה לכן על מה שאתן עושות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, כבודו. חברת הכנסת עליזה לביא – לא נמצאת; חבר הכנסת יהודה גליק – לא נמצא; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – מוותרת. חברת הכנסת רויטל סויד, גברתי. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, חברותיי, חברותינו נשים עושות שלום, ממש ברגעים אלה ובשעות האחרונות תושבי הדרום כולו חווים מטח רקטות עוצמתי במיוחד, ואין לנו אלא לחזק אותם ולתמוך בהם, וכמובן לחבק את משפחתו של סגן אלוף מ' – עוד משפחה שהצטרפה למשפחת השכול הלילה, אחרי ששמענו על אודות גבורתו של סגן אלוף מ', שהשאיר אחריו משפחה, אישה, שני ילדים יתומים; ואיחולי החלמה לפצוע. אני רוצה לומר לחבר הכנסת יואב קיש: מה שקרה היום בוועדת הפנים היה ניצול של כלי פרלמנטרי – את העובדה שאתה יושב-ראש ועדה; את העובדה שאתה יכול להעלות כמעט כל נושא ולעשות בו שימוש ציני – וכל זה כדי לשרת בן אדם אחד: לשרת את אדונו, את ראש הממשלה נתניהו, שחשוד בפלילים. גל הירש הוא קורבן. פרשיית גל הירש צריכה להיבדק ולהיבחן, וצריכה להיות הסקת מסקנות, חייבת להיות הסקת מסקנות. אבל מה שהיה היום בוועדה – אין שום קשר בין גל הירש, הפרשייה של גל הירש, ובין מה שקרה. זו הייתה הצגה מבוימת היטב שבה הכנסת הייתה שחקן בזירה של חבר הכנסת יואב קיש, וכל המטרה הייתה להכפיש את משטרת ישראל, להלך עליה אימים, לנסות ולצייר אותה באופן שהוא מעוות ולא נכון. ביקרתי לא אחת את משטרת ישראל, גם בתפקידי הקודם כעורכת דין וגם פה, בכנסת, אבל מה שקרה היום זה מעשה שלא ייעשה. ישבנו שם המומים מזה שעומד יושב-ראש ועדה, נותן במה חד-צדדית, בלי לזמן אנשי משטרה, בלי לזמן את מי שהיה המפכ"ל באותה העת, בנצי סאו, שהיה יכול להגיע ולענות, בלי לדרוש תשובות מניר, שהיה שם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. אנא ממך, זמנך תם. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אני יודעת שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד סוערת ואנחנו באמת ערב בחירות, אבל גם לשימוש הציני שאפשר לעשות בכלים הפרלמנטריים יש גבול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. תודה, גברתי. תודה רבה. חברת הכנסת רוזין – מוותרת; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת טלב אבו עראר – לא נמצא; חבר הכנסת חיים ילין – לא נמצא; חברת הכנסת תמר זנדברג – לא נמצאת; חברת הכנסת אלהרר – לא נמצאת. חבר הכנסת שמולי, בבקשה. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן שביום הזה אנחנו כולנו דואבים וכואבים את לכתו של סגן אלוף מ', גיבור ישראל, שבאמת, איבד את חייו במלחמה, במאבק, כדי שמדינת ישראל ואזרחיה יוכלו לחיות בביטחון. זה יום קשה ויום כואב, וגם עכשיו, כפי שאמרו קודמיי, יש מציאות באמת בלתי נסבלת שבה הירי נמשך. אני רואה לפניי את הנשים המדהימות, נשים עושות שלום, ואני מודה לכן שאתן כאן גם בימים הקשים האלה, שבהם נורא נורא קשה להחזיק את התקווה שאולי יהיה פה נורמלי, באזור שלנו, יום אחד. הנורמליות לא תגיע אם נעביר עוד מזוודות של כסף לחמאס. הנורמליות תגיע אם נוכל, באיזושהי קונסטלציה, לנסות ולהגיע להבנה, דרך מתווכים, כדי לנסות ולייצר מציאות אחרת בעבור הדרום, בעבור יישובי הדרום שעכשיו מטווחים ומפויחים. במעבר חד, אדוני היושב-ראש – גם אתה דיברת על זה היום – היום התקיימה ההפגנה העוצמתית, המחאה הצודקת של העובדים הסוציאליים, שיצאו במחאה כדי לבוא ולהגיד לממשלה ולכנסת אמירה מאוד מאוד ברורה: אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים; אנחנו רוצים להתמיד במה שאנחנו עושים, אבל בשום פנים ואופן לא נסכים למציאות שבה אנחנו מגיעים ללשכות של השירותים החברתיים ויש לנו ספק אם נוכל לחזור הביתה בריאים ושלמים. המציאות הזאת היא מציאות לא נורמלית. הם באים ואומרים וזועקים פעם אחר פעם. 200 מקרים בשנה, ואלה רק המקרים המדווחים; לכו תדעו כמה לא מדווחים. מדברים איתנו על שכר זעום, מדברים איתנו על חוסר תקינה. אדוני היושב-ראש, עובד סוציאלי על 650 תיקים – איזה טיפול בכלל אפשר לתת במציאות לא נורמלית כזאת? ומדברים איתנו עכשיו גם על האבטחה – העובדה שאין מספיק מאבטחים, ואלו הקיימים, לפי מה שהם אומרים, לא מסוגלים לתת מענה לאלימות; הפרופיל של האנשים שנמצאים כמאבטחים בלשכות, עם כל הכבוד – הם לא מסוגלים לתת מענה לאלימות הזאת. וצריך לתת מענה אחת ולתמיד לבעיה הזאת. הממשלה לא צריכה להסתפק רק בהודעות תמיכה בתקשורת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אתה יושב-ראש השדולה לעובדים סוציאליים, נכון? מצוין. סעיד אלחרומי, כבודו – לא נמצא; חבר הכנסת יואל חסון – מוותר; חבר הכנסת אמיר אוחנה – לא נמצא; חברת הכנסת ברקו – לא נמצאת. חבר הכנסת יוסי יונה, מוותר? לא. סליחה. בבקשה. << דובר >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אני מבקש להשתמש בבמה הזאת כדי להביע את צערי, את צערנו, על מותו – באמת, שוב אפשר להגיד מותו המיותר – של סגן אלוף מ' וצערה של המשפחה. אני בוודאי מאחל החלמה ללוחם הנוסף שנפצע. ועדיין, גם ברגעים אלה, אני קורא לתבונה, תבונה של המנהיגות שלנו, שלטעמי נעדרת התבונה הזאת ונעדרת תפיסה אסטרטגית כוללנית. והינה, זה שנים ארוכות אנחנו נמצאים במציאות שהיא ללא מוצא. עצם העובדה שהמציאות הזאת נמשכת כל כך המון זמן היא בוודאי אינדיקציה ברורה לכישלונה של הממשלה לנהל את המאבק נגד החמאס, או בכלל, הכישלון המהדהד שלה, אדוני היושב-ראש, להביא לפריצת דרך ביחסינו עם הפלסטינים. ואני גם רוצה, כמו חבריי לפני כן, להצביע על הנשים המופלאות שיושבות כאן. אכן, גם ביום הזה, ביום הקשה הזה, כשעדיין ניתכים מטחי טילים על היישובים בדרום, הנוכחות שלכן כאן ברגעים קשים אלה מצביעה על דבר מאוד מאוד פשוט – שגם במציאות הנוכחית לא איבדתן תקווה. מבחינתי אתן באמת משל שצריך להיות מאומץ בכלל על ידי החברה הישראלית – על ידי רבים בחברה הישראלית – שבאופן נחוש, באופן מתמיד, במסירות אין-קץ, באות ואומרות, חוזרות ומצהירות, שהדרך היחידה בסופו של יום היא להגיע להסדרי שלום. אני רוצה להשתמש שוב בהזדמנות הזאת להצדיע לכן. אני תמיד פוגש אתכן כאן, מול הכנסת, במקומות מאוד מרוחקים, ותוהה ביני לביני מאין תעצומות הנפש; מאין המסירות הגדולה הזו, הנחישות. ואני אומר: הינה, זו דוגמה לדאגה אמיתית וכנה לגורלה של המדינה הזאת וליחסיה עם שכנותיה ושכניה. אז לכן – מלוא ההערכה. אני יכול לומר שמרבית חברות וחברי הכנסת שנמצאים כאן – כן, כן, גם חלקם מהקואליציה – איתכם, למרות שהם נאנקים ונמנעים ולא יכולים להביע את התמיכה החד-משמעית שלהם במה שאתן עושות. אכן, בסופו של יום, אין דרך אחרת. ראש הממשלה שלנו – לעיתים עולה הרושם שהוא מתרפק על כך שאין פתרון מדיני ואנחנו נאלצים לכאורה לחיות על חרבנו. אז אתן מזכירות שוב ושוב שלא, זאת לא גזרת גורל, וניתן לחשוב אחרת. בסופו של דבר ניתן לפסוע בדרך אחרת. אז תודה לכן. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת מיכל בירן – מוותרת; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – מוותרת; חבר הכנסת עפר שלח – לא נמצא. חברת הכנסת פדידה, מוותרת? בבקשה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חייל משתחרר ויש מסלול לפניו לבחור, והוא רוצה ללכת ללמוד, להיות סטודנט. אבל מה קורה לנו במדינה היום? שמונה מכללות ציבוריות שובתות. הסטודנטים מגיעים לספסל הלימודים, והמרצים – לא. ייתכן, באמת, שהבקשות של עובדי המכללות הן לגיטימיות, אבל לא מתקיים איתם דיון ולא מתקיים איתם משא ומתן. ואותו סטודנט וסטודנטית ששילמו ממיטב כספם ועובדים בלילות ורוצים ללמוד, מגיעים יום אחר יום לספסל הלימודים והלימודים משובשים, והמרצים לא נמצאים; יש שעה פה, שעה שם. אני הלכתי לבקר במכללה כזאת, וכמו השיר: זה עצוב לראות גן סגור, או גן נעול – אז ככה זה. איזה מסר הבית הזה מעביר לאלפי סטודנטים? שילמתם, בחרתם בדרך המלך, להשקיע ארבע שנים או שלוש שנים בלימודים על מנת להיות חלק מהחברה, לתרום לחברה, ובבית הזה זה לא מעניין אף אחד. לא מתקיים משא ומתן. אין הידברות. עד מתי – על גב הסטודנטים והסטודנטיות במכללות הציבוריות – הצד הזה ישתוק? הצד הזה יכול להיות עסוק רק בדמגוגיה בגרוש, רק בלפלג ולהסית, אבל כשהם נדרשים, הקואליציה הזאת והממשלה, לתת מענה לאלפי סטודנטים – כמו הכיסאות הריקים, כך גם התשובה. אני קוראת לכם מכאן: בואו נעשה מעשה. אי-אפשר להשאיר אלפי סטודנטים שמגיעים והם לא יכולים ללמוד. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> נכבדי היושב-ראש, קודם כול, כמו כולם אני רוצה לשלוח ניחומים כנים מכל הלב למשפחתו של סגן אלוף מ', שחירף את נפשו בהגנה על המדינה, ולפצוע. ואני רוצה, ברשותך, דווקא ביום הזה, בלי חלילה להתריס או לומר מה לעשות מבצעית, אני רוצה לומר מה לעשות מדינית, ולהתייחס לקבוצה האמיצה והמדהימה הזאת של נשים עושות שלום, שלא כמונו פה בבית הזה ולא כמו הממשלה, באות ומציעות חוק מדהים – כביכול, איך לא חשבנו על זה קודם? חוק שנקרא חלופות מדיניות תחילה. ומה הן אומרות? אגב, הן לא ימין, הן לא שמאל. יושבות פה, אני יודע, גם נשים מעוטף עזה, שאולי בבית הזה מוצאות מקלט מהאש והתופת והטילים, כי בבית שלהן אין שקט, ואומרות, יעל, דבר מאוד ברור: אנחנו רוצות בחוק הזה לוודא רק דבר אחד – שיש מנגנון חוקי, חוקתי, מסודר, שבו לפני שאנחנו שולחים חיילים למבצע או למלחמה אנחנו יודעות שהממשלה מיצתה את כל החלופות המדיניות שישנן; לפני שאנחנו שולחים חיילים או פותחים חלילה במלחמה או במבצע. אני מאוד מקווה – אני ישבתי עם תמי ועם יעל ואני ראיתי את החוק הזה. זה חוק שלדעתי הממשלה – ועוד פעם, זה לא עניין של שמאל או ימין – הממשלה והקואליציה צריכות לחבק אותו, לאמץ אותו. אנחנו נתמוך בו בשמחה אם הממשלה תוביל אותו, זה לא עניין של לעשות את זה במקומם. אבל מדינה, בוודאי מדינה במזרח התיכון, שיודעת שהאופציה למלחמה ולמבצע היא דבר שקורה הרבה, צריכה שיהיה לה חוק מובן מאליו וחשוב, שבו אנחנו בוחנים את האמצעים המדיניים שיש לנו ואת החלופות המדיניות שיש לנו. זה כמו בהרבה סכסוכים, כמו בסכסוך בצפון אירלנד, ששם הנשים היו שבסופו של דבר באו והפעילו את הלחץ הראוי על הממשלות בשני הצדדים בסכסוך, ובסופו של דבר הנשים הן שהובילו לפתרון הסכסוך ולחצו על ברטי אהרן מאירלנד ועל טוני בלייר מאנגליה. כנראה שגם פה הגיע הזמן, ובאו הנשים האלה, וכבר במשך כמה שנים הן עושות פעולות שאנחנו פה בבית הזה והחברה האזרחית היו צריכים לעשות מזמן. אז אני רוצה גם להצדיע לכן, באמת מכל הלב, על זה שאתן עושות את הדבר הנכון בשביל החברה הישראלית, בשביל הבנים שלכן והבנות שלכן, ובעצם הבנים והבנות של כולנו; וגם לקוות שהממשלה תמצא במהרה את האומץ להודות שהחוק הזה הוא הכרח, שתאמץ אותו, שתיקח לכן את הקרדיט על החוק הזה, אין שום בעיה, רק שאנחנו נדע שכשאנחנו שולחים ילדים למלחמה, אנחנו בחנו את כל החלופות תחילה, ויפה שעה אחת קודם שהחוק הזה יעבור. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עיסאווי פריג' – לא נמצא. חבר הכנסת רוברט טיבייב, בבקשה, כבודו, ואחריו – איילת נחמיאס ורבין. << דובר >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ברור שקודם כול, תנחומיי למשפחת סגן אלוף מ', אבל דבר מאוד חשוב שאני רוצה באמת להתייחס אליו – לצערנו הרב, כל תושבי הדרום הם בני ערובה של האי-יכולת של הממשלה לטפל בחמאס. שמענו בזמן האחרון שיש משא ומתן עם החמאס. כל אלה שמדברים על משא ומתן עם החמאס, לא בטוח שהם מאמינים בעצמם שאפשר לנהל משא ומתן עם חמאס ואפשר בכלל להאמין לחמאס. והדבר הכי חשוב, אדוני היושב-ראש – יש דבר מאוד כבד שנקרא סטטיסטיקה. כבר 11 שנים החמאס נמצא בשלטון, ואני לא בטוח – העובדות מדברות בעד עצמן – שאפשר להסתדר עם ארגון הטרור. כנראה, אין לנו אסטרטגיה מה אנחנו עושים עם עזה, מה אנחנו עושים עם חמאס. לצערנו הרב אנחנו מובלים על ידי חמאס; כל הפעולות שלנו – בעקבות כל מיני פעילויות של חמאס. ולצערנו הרב, הממשלה פשוט לא מסוגלת לטפל, או לא רוצה, או שזה לא מעניין אותה, או פשוט לא אכפת לה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, כבודו. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין; חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא; חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא נמצאת; חבר הכנסת מסעוד גנאים – לא נמצא; חבר הכנסת איל בן ראובן – לא נמצא; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – לא נמצאת; חבר הכנסת אברהם נגוסה – לא נמצא; חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נמצא; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – לא נמצא; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – מוותר; חבר הכנסת דודי אמסלם – לא נמצא; חברת הכנסת נאוה בוקר – לא נמצאת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת; חברת הכנסת קורן – לא נמצאת; חברת הכנסת סתיו שפיר – לא נמצאת. חבר הכנסת אורן חזן, אחרון, בבקשה, כבודו, שלוש דקות. לא, אל תגיע לכאן עם הטלפון. תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, כבודו, תעלה. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תעצור. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> מה, אתה מעיר לי על טלפון – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, אני יכול להעיר לך. על פי התקנון אסור לדבר – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מותר לי להחזיק אותו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, על פי התקנון אסור לדבר בכנסת. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא דיברתי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אז הערתי לך לא לעלות. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, רגע, רגע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה לא צריך להתווכח איתי. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אני לא דיברתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל למה להתעקש על משהו שהוא לא נכון? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא דיברתי. אם תוכל להתחיל לי את השעון בזמן, הכול יהיה בסדר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מאה אחוז. בבקשה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, חברי השר היקר, כנסת נכבדה, בחלקה, עם ישראל חי. השבת הייתה פרשת תולדות, אלה תולדות יצחק בן אברהם. אנחנו לא נדבר פה עכשיו על כל הפרשה, אבל אני רוצה לתת לכם חידוש מעניין מדברי הימים אז שמתקשר ישירות למה שקורה היום. מספרים על עשיו שחזר רעב מאוד מהשדה, כולו בטרפת, רוצה לחטוף משהו ולאכול, מגיע ופוגש את יעקב אחיו, וישר אומר לו: תן לי את הנזיד. הוא היה כל כך רעב שלא עניין אותו כלום. הוא לא חשב; הוא לא עצר לרגע לנסות להבין מה הוא עושה באותו רגע. יעקב אומר לו: תן לי את הבכורה – עשיו מוותר על הבכורה. כל מה שהוא היה מבקש ממנו באותו הרגע הוא היה נותן לו. עשיו אוכל לשובע, מרגיע את בטנו, ולאט-לאט, כשהמתח יורד, הזיעה מתחילה להתקרר ועשיו נרגע, הוא מבין את גודל הטעות שהוא עשה בשעה שהוא ויתר על הבכורה תמורת נזיד עדשים. מה עושה עשיו? במקום להגיד: טעיתי, ומודה ועוזב ירוחם, החזר נא לי את הבכורה, עשיו מתחיל לבוז לבכורה. אומר: מהי הבכורה הזאת? ויבוז עשיו לבכורה. למה עושה את זה עשיו? עשיו בז לבכורה לא כי הבכורה לא חשובה; הרי פסולת – כמו שדיברנו קודם – פסולת זה לא דבר חשוב, אז אתה לא בז לפסולת. אתה אומר: האשפה היא אשפה, הזבל הוא זבל; אתה יודע שהפסולת לא חשובה, אתה לא מתייחס אליה. אבל עשיו בז לבכורה כי הוא מבין את הטעות ומבין כמה היא חמורה. בהמשך, בשלב הבא, כאשר יעקב מגיע לפני אביו כדי לקבל את הברכה – ועל זה כולנו מברכים עד היום – בפעם השנייה, שוב בז עשיו לבכורה, ורק מסיבה אחת: כדי לא להודות בטעות שהוא עשה; כדי לא להגיד "טעיתי". הרצון הזה, האגו, היוהרה, לשמור על אותה טעות בשעה שחזר מהשדה, כמו חיה, היה רעב ולא עניין אותו כלום, באים לידי ביטוי בכך שהוא בז לבכורה, ובז בעצם לכל דבר שבעיניו הוא סופר-חשוב אבל הוא לא מעניין. למה הדבר משול? למה שקורה היום עם חלק מהשמאל. הם יודעים שהם טועים, אבל במקום לעצור לרגע ולהודות בטעות ולהגיד: רגע, יכול מאוד להיות שאנחנו טועים בתפיסתנו לגבי ירושלים בירתנו הנצחית; יכול מאוד להיות שאנחנו טועים בתפיסתנו לגבי העובדה שאין פרטנר בצד השני כי אם חיות אדם שאי-אפשר לדבר איתן בהיגיון בשעה שהראש שלנו בתוך הפה שלהן – השמאל לא יודה שהוא טועה. הוא ימשיך להילחם על הדרך המקולקלת שלו רק מחשש שיודה בטעות. רבותיי, הפחד הוא דבר שמשתק. עם ישראל צריך להבין שאתם פשוט מפחדים מהאמת. אני שם לכם את האמת פעם אחר פעם, ולכן אני פונה אליכם: אתם, שכנראה שכחתם מתורתכם הקדושה, אל תתבלבלו. היושב-ראש, פעם אמר נתניהו, ולא מזמן גבאי, שבשמאל שכחו מה זה להיות יהודים. אני לא מסכים. הם זוכרים טוב מאוד מה זה להיות יהודים, רק שהם מפחדים להודות בכך. ובזה אני מסיים. אני קורא לכם: אם אתם צריכים קצת אומץ, בואו, אני אשאיל לכם. תפסיקו לפחד, תודו בטעויות, תעשו תיקון, ותראו לעם ישראל – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבאמת אכפת לכם מתורתנו הקדושה, מאבותינו אברהם, יצחק ויעקב, וכמובן – מעם ישראל היום – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומחיילינו הגיבורים, שבשעה זו, ביחד עם מאות אלפים בדרום – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נלחמים כדי שאתם תשבו פה בנחת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> די לפחד, היושב-ראש. תודו בטעות, ומודה ועוזב ירוחם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. תודה רבה. אם כן, אחרי שחבר הכנסת אורן ישב, אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. בבקשה, חבר הכנסת מזרחי, אתם רוצים להצביע? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מתים להצביע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 23), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. בבקשה, מי בעד ומי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 23), התשע"ט–2018, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 32 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת חוק הסיוע המשפטי עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש, לפרוטוקול, להוסיף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – בעד; את חברת הכנסת תמנו-שטה – בעד; את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – בעד. בבקשה. << הצח >> הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/812); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה על סדר-היום: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה. בבקשה, יציג את הצעת החוק – תציג את הצעת החוק חברת הכנסת רויטל סויד. בבקשה, גברתי. בבקשה, גברתי. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018, נדונה בוועדת העבודה והרווחה. הצעת החוק הזאת נולדה לאחר הפיגוע בשרונה, שבו בין היתר נרצח עידו בן ארי. עידו בן ארי, זיכרונו לברכה, הוא יליד יבנה, וכל משפחתו מתגוררת ביבנה ובאזור, אבל ביום הפיגוע ובתקופה שבסמוך הוא התגורר באזור רמת גן. וברגעים ובשעות הקשים האלה שאחרי הפיגוע, כאשר משפחתו רצתה לטמון אותו ביבנה, קרוב אליהם, הם פתאום גילו שהם לא יוכלו לעשות כך, מכיוון שעל פי החוק הם יכולים לטמון את יקירם אך ורק במקום מגוריו. אם הם מעוניינים לטמון אותו קרוב אליהם, הם היו אמורים לעשות את זה בעלויות מאוד מאוד גבוהות, וגם זה לא היה ברור בכלל. רק לאחר התערבות של ראש העיר ושל חברי המועצה ביבנה, עידו, זיכרונו לברכה, נטמן קרוב למשפחתו. אבל כאשר פנה אליי חבר המועצה מאיר בן הרוש ועדכן אותי על המצב הזה, מייד הגשתי את הצעת החוק הזאת, והיא עברה בקריאה טרומית, ובאמת, היום אחרי הדיון היא כבר מוגשת לקריאה ראשונה. הצעת החוק הזאת באה ואומרת כך: כל קורבן, כל משפחה של קורבן פעולות איבה וטרור תוכל לבחור היכן לטמון את יקירה, בלי שזה יהיה כרוך לא בכיתות רגליים ולא בעלויות כספיות; לא יצטרכו ללכת ולבקש טובות מאותה רשות מקומית, אלא על פי סידור, הם יוכלו פשוט להחליט היכן ייטמן יקירם קורבן פעולת האיבה והטרור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בלי לשלם? << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בלי לשלם, כמובן. בלי לשלם. נוסף לכך, בעלויות שיהיו לכך יישאו הביטוח הלאומי יחד עם משרד הדתות, בסידור כספי שנעשה ביניהם. יותר מזה, מדובר גם על בתי עלמין סגורים, אותם בתי עלמין מיוחדים שבהם הקבורה היא כבר באמת בעלויות מאוד משמעותיות, מכיוון שהם נחשבים לבתי עלמין סגורים. גם פה – משפחה של קורבן פעולות איבה וטרור יוכלו לבחור לטמון את יקירם גם בבתי עלמין סגורים. המשמעות של זה בשורה תחתונה היא קצת להשוות את המצב של חיילי צה"ל שנהרגים – שלמשפחה יש את היכולת לבחור את המקום ללא עלויות – גם לקורבנות פעולות איבה וטרור. ואני מאוד מקווה, במיוחד ביום הזה, שהוא יום מאוד קשה עבורנו, גם לאור סגן אלוף מ', שנטמן היום, וגם לאור מה שקורה עכשיו בדרום – אני מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת, שעוברת היום בקריאה הראשונה, ואני מקווה שנעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית בקרוב מאוד, לא ייעשה בה שימוש. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אם כן, אנחנו עוברים לדיון. הרשימה סגורה. סאלח סעד, בבקשה, כבודו – לא נמצא; תמר זנדברג – לא נמצאת; ישראל אייכלר, חבר הכנסת – לא נמצא; מיכל רוזין, גברתי – מוותרת. נורית קורן, מדברת? << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אכן, יש לנו יום קשה, יום קשה לתושבי הדרום, וכאן זה המקום, באמת – כולנו מודאגים, כולנו איתכם, ואנחנו מקווים שנעבור את הלילה הזה בשקט, בלי פצועים, והדבר הזה – אני מקווה שייפסק בקרוב. אני רוצה לומר שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק ראויה, רויטל, חברת הכנסת סויד, הצעת חוק ראויה ביותר, חשובה, שבאמת, כשקורה כזה דבר, כשיש נרצחים, בפיגוע בעיקר, כשפתאום מתחילים לריב איפה לקבור, איפה לא לקבור, והמשפחה מתענה – זאת הצעה מאוד מאוד חשובה. ובאמת, ברכות על שהעלית אותה, ואני מקווה שתוכלי להעביר אותה מהר מאוד, ושלא נצטרך להשתמש בה, ממש שלא נצטרך להשתמש בה. ומכאן אני רוצה למסור תנחומים למשפחתו של מ', הסגן אלוף שנהרג היום בבוקר. אני מקווה, אני מקווה שסוף-סוף נגיע אל המנוחה והנחלה, ושהמצב בדרום יתבהר. אז מפה אני שולחת באמת ניחומים למשפחתו, וגם לפצועים – החלמה מהירה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת נחמן שי, אדוני. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נחמן. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> קצר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דב, חבר הכנסת חנין. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> הגענו לזמנים טובים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת חנין, ובא לציון גואל, אתה אומר. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש בחירות מחר, מה לעשות. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> חנין שומר על הזכויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הרבה דברים עוברים עלינו היום, ואני לא יכול להתעלם מההפגנה של העובדות והעובדים הסוציאליים, שהתרחשה גם בתל אביב וגם בירושלים. אנחנו רואים פה שידור חוזר של העובדים והעובדות הסוציאליות שכבר מחו ומחו בעבר. אדוני היה השר הממונה, והוא יודע בדיוק, הוא מכיר מקרוב את מצוקותיהם ומצוקותיהן של האנשים שעומדים בחזית. עומדים בחזית – גם זו חזית; למי שלא יודע, גם זה סוג של חזית חברתית, והם נאבקים בה לטובת ולעזרת החלשים בחברה הישראלית. אבל מי שרוצה לחזק את החלשים צריך לחזק אותם באמצעות אותה קבוצה יקרה – שלצערי הרב לא מוערכת מספיק בחברה הישראלית – של העובדים והעובדות הסוציאליות. והם, היום המחאה שלהם פרצה על רקע העובדה שלא רק שהם לא זוכים להערכה הראויה ולא רק שהם לא זוכים לשכר שמגיע להם, אלא שהם נמצאים חשופים למעשי אלימות בלתי פוסקים. ביטחונם האישי אינו בטוח. אז היושבת-ראש החדשה שלהם, ענבל חרמוני, נעצרה בתל אביב, והיושבת-ראש בירושלים נעצרה בירושלים, עוכבה לחקירה. אני מניח שהדברים מתפרצים והולכים; הם גם יגיעו לבית הזה – אני מקווה בהקדם. אני קורא מפה לחברי הכנסת: עכשיו, דווקא כשכל כך ישראלים נמצאים תחת אש, אני יודע מי יבוא מחר ומוחרתיים לעזור להם, לאן תבואנה המצוקות שלהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מרכזי החוסן – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני יודע, בוודאי. אותם מרכזי חוסן, אותם מאות עובדות ועובדים סוציאליים, שהחל מהלילה או מחר בבוקר יידרשו לעזור, לטפל, ללטף, לגעת ולהושיט עזרה – אלה אותם נשים וגברים שעומדים עכשיו ומוחים על כך שלא מתייחסים אליהם כהלכה. אז בואו נזכור גם ברגעים האלה את האנשים שעוטפים אותנו, מגינים עלינו ושומרים עלינו. תודה רבה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עליזה לביא – לא נמצאת; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חברת הכנסת יעל כהן-פארן, גברתי – לא כאן; חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא כאן; חבר הכנסת יהודה גליק – לא נמצא; חבר הכנסת איתן ברושי – לא נמצא; חברת הכנסת מיכל בירן – לא נמצאת; חבר הכנסת דב חנין? << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מחוק. חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת נאוה בוקר – לא נמצאת; חברת הכנסת ורבין – לא נמצאת; חבר הכנסת חיים ילין – לא נמצא; חבר הכנסת איל בן ראובן – מוותר; חבר הכנסת יואל חסון – מוותר; חברת הכנסת סתיו שפיר, גברתי – מוותרת; חברת הכנסת ענת ברקו – מוותרת; חבר הכנסת יוסי יונה – לא נמצא; חברת הכנסת לאה פדידה – מוותרת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – לא נמצא; חבר הכנסת נגוסה – לא נמצא; חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נמצא; טלב אבו עראר – לא נמצא; עיסאווי פריג', כבודו – מוותר; עפר שלח – לא נמצא; יוסף ג'בארין – לא נמצא; פנינה תמנו-שטה – לא נמצאת; יחיאל חיליק בר – מוותר. עודד פורר, בבקשה. חברת הכנסת לוי אבקסיס, האם ביקשת לדבר? מוותרת. אחרון הדוברים – אורן. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, גברתי, גם את. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רק באמת עליתי במיוחד כדי לברך אותך, רויטל, על הצעת החוק. אני חושב שהיא מוצדקת מאין כמוה. דווקא כשמזכירים, אז צריכים להזכיר את אותו עידו בן ארי: בן 42 היה בהירצחו; השאיר אחריו אישה ושני ילדים. עידו היה לוחם ביחידה מיוחדת, וצלח את לבנון וצלח, מה שנקרא, ועבר את כל התלאות שעוברים לוחמים של יחידה מיוחדת. את זה הוא שרד, אבל בילוי במסעדה בתל אביב עם אשתו ושני ילדיו – את זה הוא לא שרד. אשתו, שגם היא נפצעה בפיגוע, אלמנתו – בסופו של דבר בהחלט שאין שום סיבה שאחרי אירוע שכזה הם יכתתו את רגליהם כדי לאפשר לקבור את יקירם במקום הקרוב להם במדינה כמו שלנו, שלצערי כשם שהיא שבעת קרבות היא גם שבעת פיגועים ונרצחי פעולות איבה. אני חושב שאין סמלי מלהעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה דווקא היום, כשתושבים רבים סופגים פעולות איבה, ואני מקווה שלא יהיו לנו שם נפגעים, אבל בהחלט, מההצעות המוצדקות, ואני גם מקווה שתקדמי אותה מהר לקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אורן חזן, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת השכל. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> אין שר, אבל בסדר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש. יש. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, בחלקה, עם ישראל חי. בשעות האחרונות אנחנו רואים מטח טילים – יש מי שיגידו לא נורמלי, אבל מסתבר שזו שגרה רעה – על אזור הדרום. אני רוצה לשאול את ממשלת ישראל, לא את השמאל; הרי אני לא מאשים את השמאל בכך שאנחנו לא יודעים לפתור את הבעיה עם החמאס. השמאל אשם בהרבה דברים; זו כבר בעיה שלנו. נכון שאם הוא היה נותן רוח גבית ונותן לנו אופציה לפרוץ קדימה, אז אולי לא היו מפחדים אצלנו מביקורת פנימית, בין-לאומית, שיפוטית וכן הלאה, אבל אני רוצה להתרכז בממשלה. ממשלת ישראל היקרה, חברי הקבינט, שחלקכם חבריי הטובים, ואני יודע בדיוק מה אתם שווים – ואתם שווים הרבה, ואני מאמין בכם – ריבונו של עולם, מה בדיוק חשבתם לעצמכם כששילמתם פרוטקשן לחמאס? מה עבר לכם בראש כשהעברתם במזוודות מיליוני דולרים? מספרים לנו שזה מכסף קטארי. יש לי הרושם שיום אחד נגלה שזה בכלל מכספים שלנו, אבל זה לא הסיפור. מה עבר עליכם בראש כאשר פעם אחרי פעם הכלתם את הטרור הנורא מהרצועה? תאמינו לי, רציתי לעמוד פה ולספר לכם על עשרות הפצועים שיש כרגע בדרום, על הפצוע הקשה. רציתי לספר לכם על השדות השרופים. על חברתי אביבה מנתיב העשרה, על השעות הקשות שהיו לה בליל שישי, כשבהתחלה חשבה שמדובר בחממה שלה, והשעות האלה הפכו להיות קשות יותר כשהיא גילתה שמדובר בחבריה. רציתי לספר לכם על החיילים, על הלוחמים, על הקושי בידיהם הכבולות, על המאמצים. רציתי לשתף אתכם במורל, אבל מה, עוד פעם נמחזר עוד נאום ועוד נאום ועוד נאום? נספר כמה אנחנו סופגים וכמה עפיפוני הבערה הם בעיה וכמה הרקטות הן רעה חולה, וכמה הטרוריסטים שמגיעים לגדר צריכים לקבל כדור בראש, בברך, או אולי בכליה? מה, עוד פעם לחזור על נאום ועוד נאום ולמחזר? חבר'ה, אני לא שר לאיכות הסביבה; אני לא כאן כדי להתעסק במחזור. אני פה כדי להגיד לכם, ממשלת ישראל: התרעתי בעבר שאם אתם תכילו, בסוף זה יתפוס אותנו עם המכנסיים למטה, וזה יכאב. ואתם לאט-לאט הורדתם את המכנסיים, וזה כואב. אני מקווה מאוד שסוף-סוף תתעשתו ותעשו את הדבר הנכון, ותפרקו להם את האימ-אימא של הצורה בעזה. –לא בדיבורים, לא בסיסמאות, גם לא בלסכן חיילים. יש לנו יופי של חיל אוויר, אכבר מודיעין. אפשר לפתור את הבעיה במקרה הזה, בניגוד ללבנון השנייה, במתקפת חורמה מהאוויר. אפשר להשיב את הביטחון. בשעה הקשה הזאת אני פונה לאחינו ואחיותינו בדרום: אנחנו איתכם, ליבנו איתכם. את הביקורת על הממשלה נמשיך להעביר עד אשר גם היא תהיה איתכם. אני מסכם ואומר: אני מבין שיש פחד ממלחמה, אבל גם החרפה שבה בחרתם מביאה עלינו מלחמה. תעשו לנו טובה, תעשו את עבודתכם ותחזירו את השקט, לא רק לעוטף – לכל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת השכל, בבקשה. אחריה אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה. << דובר >> שרן השכל (הליכוד): << דובר >> ערב טוב, חבריי חברי הכנסת. כמו שנחמן שי אמר לפני כן, יש אזרחים רבים, מאות אלפים, שכרגע נמצאים תחת מתקפה של חמאס. בשעות האחרונות – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כולל הבן שלי – – – << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> כולל הבן שלך, שבאמת יישמר, ואני שולחת לו ולכל חיילי צה"ל את כל התפילות ואת כל הברכות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תושב שדרות. לכל תושבי שדרות – – – << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכל תושבי שדרות, נתיב העשרה וכל עוטף ישראל – כי העוטף שלנו לא עוטף את עזה; הם לא עוטפים את עזה, הם עוטפים את כל מדינת ישראל והם דוחפים אותם החוצה. הם כוח המגן שלנו. הם למעשה החזית החזקה שלנו שם. ומפה אני שולחת גם ניחומים למשפחתו של סגן אלוף מ', שבאמת מזכיר לנו כמה גבורות וכמה מבצעים נועזים הלוחמים שלנו עושים בשקט בשקט, בלי שאנחנו בכלל יודעים. כשאנחנו ישנים בשקט בלילה, הם נמצאים בעומק שטח האויב כדי להגן עלינו, על המשפחות שלנו, על הילדים שלנו, על החיים – החיים היפים שיש לנו פה, בארץ ישראל. לצערי הרב, יש כאלה שמנצלים את זה ניצול ציני. גם שמענו פה לפני כן אנשים שיוצאים בהצהרות מאוד בומבסטיות – הם יודעים מה הבעיות והם יודעים מה הפתרונות. אבל ניצול ציני כזה – כל כך כאב לי לראות, כשמשרד הביטחון ביקש שלא לפרסם פרטים על הסגן אלוף, ואנחנו רואים לא רק ציבור – חברי כנסת שהולכים ומפרסמים פרטים בנוגע לזהותו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> באמת? << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש ככה, כן. לצערי, כולל חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שפרסמה פרטים, ודובר צה"ל התקשר וביקש ואמר שזה מסכן. ואנחנו רואים עכשיו, ברשתות החברתיות של חמאס, שמפיצים את התמונה של הלוחם, מאיימים עליו, על משפחתו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> תהייה עם השלוש דקות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שהמצב הזה הוא מצב נורא, כשאנחנו, חברי הכנסת לא לוקחים אחריות, לא לוקחים אחריות, גם על המעשים שלנו, בייחוד כשדובר צה"ל מתקשר אלינו, ועדיין מסרבים להוריד את הפרטים האלה. יש גבול לניצול הציני ולפופוליזם שחברי כנסת מסוגלים להשתמש בהם. לא רק שמדובר על מוות של אחד מטובי בנינו – כשמדובר על משפחתו, על סכנה למשפחתו האישית, איך הוא היה רואה את זה? יותר מזה – סכנה לביטחון של המדינה. הם אמרו בצורה ברורה שכל פרט על זהותו עלול לסכן את המודיעין, עלולה לסכן את יכולת הביטחון שלנו, ועדיין – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, גברתי. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד):<< דובר_המשך >> – – מתווכחים איתם. אני רוצה להגיד שאנחנו כחברי כנסת חייבים לקחת אחריות גם על הפה שלנו – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו נזכור את זה גם כשראש הממשלה מדליף מישיבות קבינט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גברתי, תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> ראש הממשלה, על הבמה הזאת – – << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש לכבד – סליחה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – על הבמה הזאת פגע בביטחון מידע. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מגן? << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר יש פגיעה בביטחון מידע, זו פגיעה בביטחון מידע – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת השכל – – << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תבוא ותגיד לאנשים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – את סיימת. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהם מכירים את הפרטים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גברתי. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהם יודעים מה מותר להם לומר ומה אסור להם לומר ולהגיד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מותר לדבר שלוש דקות, לא חמש. אנא ממך. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אז אני – רק קריאה אחת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת, בייחוד ברגעים כאלה, לשמור על איפוק – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשמור על הפה שלנו, לעמוד ליד חיילינו, לצד צה"ל, ולא ליפול לתוך סיסמאות ופופוליזם זול. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא היינו עושים את זה בלעדי – – – שלך. << דובר_המשך >> שרן השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל, כי לא עושים את זה. << קריאה >> יואל חסון: << קריאה >> באמת. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> חבל, והינה ההוכחה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> ציון ממך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. תודה רבה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הפטריוטית-על. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> זאת המציאות. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> נשתדל לעמוד בסטנדרט שלך. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> זאת המציאות, יואל. << קריאה >> יואל חסון: << קריאה >> נשתדל לעמוד בסטנדרט – – << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> זו המציאות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רויטל, את רוצה? << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> המציאות היא, היושב-ראש – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – בסטנדרט הנלוז הזה. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – של המשפחה של החייל שנהרג – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הנלוז הזה. זה נלוז, מה שאת עושה. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> זאת המציאות. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> זה נלוז. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני קורא את שניכם – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> זה מביש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – קריאה ראשונה. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> צה"ל אמר את זה, לא אני – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קריאה שנייה, שניכם בקריאה שנייה. חברת הכנסת שרן. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> צה"ל – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> פשוט מעייף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – די. חברת רויטל סויד, עוברים להצבעה. אנא מכם, לשבת. אם כן חברים, בשעה טובה הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), של חברת הכנסת רויטל סויד, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 32 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים – תעבור לעבודת העבודה והרווחה, להכנה לקריאה ראשונה ושנייה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום שלישי, ה' בכסלו התשע"ט, 13 בנובמבר 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >>הישיבה ננעלה בשעה 18:25. << סיום >