דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ה' ישיבה שע"ו הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-ושש של הכנסת העשרים יום רביעי, ו' בכסלו התשע"ט (14 בנובמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 שאילתות דחופות 7 567. הלנת שכר מנהלי בחירות 7 עיסאווי פריג' (מרצ): 7 סגן שר הפנים משולם נהרי: 8 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 10 שאילות ותשובות 13 1443. הוצאות בזבזניות ברשויות המקומיות על הופעות ואומנים 13 אמיר אוחנה (הליכוד): 13 סגן שר הפנים משולם נהרי: 13 שאילתות דחופות 16 569. מחאת העובדים הסוציאליים 16 נחמן שי (המחנה הציוני): 16 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 16 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 19 568. הריסת בית המחבל שרצח את ארי פולד הי"ד 27 בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 27 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 28 שאילתות ותשובות 33 1437. הוצאות צה"ל על ההליך המשפטי בעניינו של אלאור אזריה 33 אמיר אוחנה (הליכוד): 33 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 33 1456. איסור כניסת ארכיאולוגים לאתר היסטורי בחברון 35 מיכל רוזין (מרצ): 35 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 35 566. תנאי השכר בפרויקט "אתנה" 40 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 40 שרת התרבות והספורט מירי רגב: 41 רחל עזריה (כולנו): 44 מיכל רוזין (מרצ): 45 ברכת יושב-ראש הכנסת ליושב-ראש הפרלמנט של אסטוניה 48 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 48 שאילתות דחופות 49 558. סגירת הגישה של אתר הנצחה ללוחם הבדואי על ידי נתיבי ישראל 49 ענת ברקו (הליכוד): 49 שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: 49 איתן ברושי (המחנה הציוני): 52 אלעזר שטרן (יש עתיד): 53 560. אישור משרדך להפעלת 24 קווי שירות בתל אביב בשבתות 54 ינון אזולאי (ש"ס): 54 שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: 55 מיקי לוי (יש עתיד): 57 הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התשע"ח–2018 58 רועי פולקמן (כולנו): 58 הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), התשע"ח–2018 59 פנינה תמנו (יש עתיד): 60 סגן שר הפנים משולם נהרי: 61 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 65 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 65 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 65 מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): 65 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת), התשע"ח–2017 66 משה גפני (יהדות התורה): 66 סגן שר האוצר יצחק כהן: 68 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 69 הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מיצוי אפשרויות האימוץ אצל קרוב משפחה), התשע"ח–2018 70 פנינה תמנו (יש עתיד): 70 הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מתן עדיפות לאימוץ בתוך המשפחה), התשע"ו–2015 73 יואל חסון (המחנה הציוני): 73 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 75 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פטור מאגרה לעולה חדש), התשע"ח–2018 79 אברהם נגוסה (הליכוד): 79 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 81 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 82 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 83 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 86 תמר זנדברג (מרצ): 86 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 87 אברהם נגוסה (הליכוד): 87 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 88 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 88 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 89 יעל גרמן (יש עתיד): 90 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 91 מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): 106 ציפי לבני (המחנה הציוני): 118 שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): 130 דוד אמסלם (הליכוד): 130 חיים ילין (יש עתיד): 139 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 143 תמר זנדברג (מרצ): 150 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 157 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 160 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 174 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 174 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016 175 דב חנין (הרשימה המשותפת): 175 הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשע"ח–2018 178 מוסי רז (מרצ): 179 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 180 שר התיירות יריב לוין: 196 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום סמוי), התשע"ז–2016 205 מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): 205 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 211 הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשת הורה בגיוס ילדו), התשע"ח–2018 215 נחמן שי (המחנה הציוני): 216 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 227 נחמן שי (המחנה הציוני): 230 הודעה אישית של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון 233 יפעת שאשא ביטון (כולנו): 233 הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשע"ז–2017 234 יעל גרמן (יש עתיד): 234 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 237 יעל גרמן (יש עתיד): 246 הצעה לסדר-היום 247 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פרשת השחיתות ברכש הצוללות 247 תמר זנדברג (מרצ): 247 שר התיירות יריב לוין: 251 הצעות לסדר-היום 258 הנחת ראש של חזיר בפתח בית הכנסת סוכת שאול ברמת השרון 258 מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 258 ינון אזולאי (ש"ס): 259 הצעות לסדר-היום 261 האלימות ביישובים הערביים על רקע הבחירות המקומיות 261 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 262 הצעות לסדר-היום 264 תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים 264 מיקי לוי (יש עתיד): 264 משה גפני (יהדות התורה): 265 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 268 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 269 הצעות לסדר-היום 271 סיום מנדט משקיפי טי"פ בחברון 271 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 271 סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: 272 הצעות לסדר-היום 274 פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת החקלאית 274 דן סידה (ש"ס): 274 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 277 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 277 הצעה לסדר-היום 278 יום השבתון בבחירות המקומיות פוגע בעסקים קטנים שלא לצורך 278 רועי פולקמן (כולנו): 278 סגן שר הפנים משולם נהרי: 280 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ו' בכסלו תשע"ט, 14 בנובמבר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים, כמדי יום רביעי, לשאילתות דחופות. אני מתכבד להזמין את סגן שר הפנים משולם נהרי להשיב על שאילתה דחופה מס' 567, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'. נושא השאילתה: הלנת שכר של מנהלי בחירות. אנחנו בינתיים מברכים את כל הזוכים, גם בסיבוב השני, בכל רחבי הארץ, ומאחלים להם להוביל את הרשויות בדרך הנכונה. בבקשה, חבר הכנסת עיסאווי פריג', אתה יכול לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 567. הלנת שכר מנהלי בחירות << שאילתה >> << דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >> מצטרפים לברכות שלך, אדוני. אדוני היושב-ראש, שאלתי היא כך: כ-500 עובדי מדינה נקלטו לתפקיד מנהלי בחירות בבחירות המוניציפליות. ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – למה הועסקו ללא חוזה מנהלי הבחירות, ללא הפרשות סוציאליות ודמי נסיעות? 3. מדוע לא קיבלו את משכורת אוקטובר עד עכשיו? 4. האם חייבו אותם לעבוד בסבב הבחירות השני ללא תמורה כתנאי לקבלת משכורת? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן שר הפנים. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני גם מצטרף לברכות, אדוני היושב-ראש, לראשי הרשויות שנבחרו. אני חושב שזה הזמן לאחד את השורות ולדאוג לכל התושבים בלי יוצא מן הכלל, אלה שתמכו ואלה שלא תמכו. בסופו של דבר, הבחירה הייתה כדי לשפר ולייעל ולתת את השירות הטוב ביותר לאזרח. ואכן, אנחנו מתפללים ומקווים שכך יהיה, ולא דברים אחרים. לגבי השאילתה, חבר הכנסת עיסאווי פריג' – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – מנהלי הבחירות נבחרים מקרב עובדי המדינה בלבד, לאחר שהם עוברים תהליך מיון הכולל ראיונות, הכשרה ממיינת, מבחן וועדת שיבוץ משרדי. מספרם עומד על כ-320 מנהלי בחירות וסגנים ולא על כ-500, כפי שנכתב. התגמול המשולם להם בגין היותם מנהלי בחירות תואם באופן מלא עם הממונה על השכר במשרד האוצר, ומשולם להם מעבר לשכרם בתפקידם הרגיל בשירות המדינה. התגמול נע מכ-24,000 שקלים ל-36,000 שקלים לצורך ביצוע המשימה. הוא משולם בכמה פעימות וככל שהרשות מורכבת יותר, התגמול גבוה יותר. מודל השכר הוצג למנהלי הבחירות במסגרת תהליך המיון, והנחיות השכר הסופיות נשלחו אליהם בתחילת מינוים בפועל לתפקיד והיו ידועות להם מראש. המודל הינו מודל שכר גלובלי, שמתייחס לתכולה של משימות, החל מהיערכות לבחירות ועד לסיום כל המשימות הנדרשות לטובת הבחירות. התגמול על התפקיד הינו כאמור בנוסף לשכרם כעובדי מדינה. מנהלי הבחירות אינם מדווחים על נוכחות ואינם מתוגמלים בערך שעתי אלא מדווחים על ביצוע המשימות. השכר מגלם את כלל המשימות וההוצאות לאורך תקופת העבודה, ומביא בחשבון את השונות והאינטנסיביות והעומס לאורך תקופת ההעסקה. במכתב ההנחיות שנשלח לכלל מנהלי הבחירות בתחילת העסקתם צוין במפורש כי סיום ההעסקה יהיה עם סיום כל המשימות של מנהל הבחירות, ובהתאם, פעימת התשלום האחרונה תשולם לאחר סיום כל המשימות בהצלחה. יובהר כי ישנן משימות שעל המנהל לבצע לאחר מועד הבחירות עצמו, ובהתאם, לא שולם שכרם בסיום חודש אוקטובר. המנהלים לא חויבו לעבוד בסבב השני של הבחירות ללא תמורה וכתנאי לקבלת משכורת, ומנהל בחירות שנדרש לקיים סבב שני של בחירות ביישובו יקבל פעימת תשלום אחת נוספת. הכול מפורש בהנחיות השכר שנשלחו אליהם בתחילת העסקתם כאמור. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הפנים. שאלה נוספת לחבר הכנסת עיסאווי פריג' וגם לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אני שמעתי מכבוד סגן השר שיש מודל שכר ספציפי שנבנה עבור מנהלי הבחירות. יש מודל שכר, ומודל השכר, כפי שאמרת, הוא על בסיס משימות, מ-24,000 עד 36,000. עובדי מדינה מקבלים שכר לפי מודל מיוחד לפי משימות. זה מה שאמרת. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אמת. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> זה נראה לי קצת מוזר. בלי חוזה, בלי תנאים סוציאליים, בלי שום מודלים של שכר שאנחנו מכירים. אבל שאלתי הנוספת, אדוני, אני מחדד את מה שאמרת: כיצד ייתכן כי למרות שמנהלי הבחירות דיווחו על ההתנהלות הכושלת והיחס המחפיר כלפיהם, משרד הפנים המשיך לחייב אותם – ללא תמורה. דהיינו, הם עובדים היום, ומקבלים איומים, לטענתם, שאם ימשיכו לרטון ולהתלונן, הם יקבלו על הראש – זה הועבר למשרד הפנים ושום דבר לא קרה, ממש – שאם הם ימשיכו להתלונן, ינקטו מולם צעדים משמעתיים. שאלתי: האם משרד הפנים יודע על הדברים האלה ומה דעתך על כך? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, ואז נשמע את סגן השר. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, בבחירות המקומיות שנערכו לפני שבועיים – ואתמול נערך סבב שני – במהלכן קרסו מערכות משרד הפנים שהציגו את תוצאות האמת. גם אתמול בערב באיזשהו שלב קרסו המערכות. אני רוצה לשאול אותך: האם משרד הפנים בודק את הסיבה, את הכשל? האם המערכת היא אמינה ובטוחה ומוגנת מפני אפשרות של האקרים וסילוף תוצאות? האם אנחנו יכולים לסמוך על המערכת גם בבחירות הארציות הבאות? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, סגן שר הפנים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, לשאלה שלך, עיסאווי, לשני החלקים של השאלה: לחלק הראשון, תנאי ההעסקה – אם מדובר בעובדי מדינה, הם עובדי מדינה, הם בעצם מועסקים על ידיך; ומה שקשור לתנאים הסוציאליים, זה קיים גם בתחומים אחרים, למשל מורה ממלא מקום מקבל סכום גלובלי: בשעה שלו מגולם הכול, בשכר שהוא מקבל – מגולם כבר. זה התחשיב, לוקחים את כל המכלול שהוא צריך לקבל ושמים את זה במסגרת השכר. בקשר לאיומים, אתה שואל את דעתי? ודאי שזה לא מקובל, אבל אני לא יודע, לא ידוע לי על איומים כאלה על עובדים, שאם יתלוננו או יאמרו את מה שמציק להם לא יקבלו שכר או דברים כאלה. אני, במחוזותינו, לא שמעתי. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יעל כהן-פארן. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תראי, כל מערכת חדשה, צריך לתת לה צ'אנס. אנחנו צריכים לשמוח שיש פה פריצת דרך שלא הייתה, וניסיון להביא את המידע בזמינות גבוהה לאזרח, שלא יצטרך להתרוצץ וגם שהתוצאות יהיו יותר מיידיות. אחרי שהמערכת תעבור את ההרצה – כמובן שבכל מערכת תמיד יש תקלות פה ושם, אבל בשביל זה נמצאים אנשים שמלווים, לומדים מהדברים הללו והולכים ומשפרים. זה לא סוף הדרך. כשאני הייתי בכפר המכבייה הצעתי להם שהשלב הבא, אחרי שנתגבר על הכול – כי המערכת עד הערב עבדה מצוין, עבדה טוב – אמרתי להם: בשלב הבא זה צריך לעבור להצבעה אלקטרונית ואז התוצאות יהיו כבר ב-22:10 או ב-22:05 וכל עם ישראל ידעו בדיוק ולא צריך להשאיר אותם עד לפנות בוקר. אבל המערכת מבורכת, במערכת הושקע המון, נמצאים מיטב המומחים, וכדי ליישם אותה לוקח – מי שראה את המערכת, איך היא פועלת עד הערב, אני מדבר על הסבב הראשון, אין אחד שלא התפעל, מהעבודה. היה עומס, המערכת הזאת עוד צריכה ללמוד את מערכת הבחירות בישראל, את העומסים ואת צורת הדיווח. גם צורת הדיווח היא שונה, זו לא מערכת ממוחשבת כמו בארצות הברית, שזה כבר רץ. אבל אנחנו מקווים שבפעם הבאה כבר יהיו פחות באגים או בכלל לא יהיו. בכל מערכת זה יכול להיות, אבל מתגברים על זה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל איך היא מוגנת מפריצות? איך היא מוגנת מפריצות, האם הקריסה הזאת לא מעמידה אותה ליותר פריצות? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> השאלה הזאת נשאלה כמה פעמים בנושא המאגר הביומטרי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ההצבעה עדיין בפתקים, אז דווקא כאן זה פחות סכנה. אם נעבור להצבעה אלקטרונית, זאת תהיה שאלת השאלות בנושא הסייבר. תודה לסגן שר הפנים. << נושא >> שאילות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה נשאר איתנו גם להשיב על שאילתה רגילה – אני מציין, רגילה – של חבר הכנסת אמיר אוחנה, מספרה 1443: הוצאות בזבזניות ברשויות המקומיות על הופעות ואומנים. חבר הכנסת אוחנה, אתה תקרא את נוסח השאילתה. אין שאלות של חברי כנסת נוספים. << שאילתה >> 1443. הוצאות בזבזניות ברשויות המקומיות על הופעות ואומנים << שאילתה >> << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני. אני מצטרף, כמובן, לברכות לראשי הרשויות שנבחרו ובעיקר לציבור התושבים, והשאילתה נוגעת בדיוק אליהם. מדי שנה מוציאות חלק מהרשויות המקומיות, ובהן רשויות גירעוניות, סכומי עתק מכספי הציבור על אומנים. כשישבתי עם אנשי השלטון המקומי הבנתי כי השר הקים ועדה במשרד הפנים שתפעל לצמצום ההוצאות אך לא הצלחתי למצוא עדות לקיומה. אז אני רוצה לשאול: 1. האם הוועדה פעלה או פועלת? 2. מה תוצאותיה עד כה? 3. מתי ניתן יהיה להופיע בפניה כנציג ציבור? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן שר הפנים. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אני הייתי אפילו מרחיב, אדוני היושב-ראש. המושג הזה של הוצאות בזבזניות, למה הכוונה? האם זה כל הוצאות הרשות או הוצאות מסוימות, רק על אומנים? ואם זה אומנים, אז יש אומנים של יום העצמאות ויש אומנים במשך כל השנה, וזה נושא מאוד מעניין. אני לא מדבר עכשיו בשם משרד הפנים אלא בשמי, זה נושא מאוד מעניין. בשלטון המקומי, ראש רשות, לפי דבריך, מבזבז. יש כאלה רואים בזבוז בזה ויש כאלה שרואים בזבוז בדברים אחרים, לכל אחד יש את סדרי העדיפויות שלו, מה חשוב ומה לא חשוב; אבל בשביל זה יש בחירות, שהתושב יכול לבוא ולומר לראש העיר: אנא, יש מחיר לבזבוז. בשביל זה יש בחירות. אני אומר לך עכשיו את מה שאני חושב. ואם הוא עושה את זה ולתושבים זה טוב, אז מה לנו להתערב? אבל בכל זאת, משרד הפנים בנושא הזה כן חושב שצריך להקים ועדה אבל הוא עדיין לא הקים אותה. זה בשלבי הקמה. אני מקווה שעד סוף השנה, לפי מה שביררתי, תקום ועדה ותבדוק את כל הנושא הזה ואולי תקבע איזשהם כללים. אני מבין שראשי הרשויות מחפשים שמישהו יעשה להם את העבודה, אחרת – אל תבזבז. אם הוא לא רוצה אז הוא לא יבזבז. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שאלה נוספת, אדוני? כן. חבר הכנסת המגיש יכול גם לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להבין, היות שעל הקמת הוועדה שמעתי לפני חודשים רבים – אם יש צורך בוועדה, למה הוועדה לא קמה, למה מחכים בעצם? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> למשרד הפנים יש הרבה ועדות, יש הרבה משימות. זאת אחת המשימות, ואני חושב שהמשימה הזאת – עד יום העצמאות הבא היא תוכל לומר את דברה, תקום ותאמר את דברה. תודה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אדוני חושב, זה דבר אחד. אם אדוני אומר שעד יום העצמאות הבא הוועדה תקום – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני לא אומר. אני אומר שהמשרד יעשה את כל המאמצים. דיברתי איתם ואמרתי להם שצריך לקבוע איזשהו לוח זמנים. כשתהיה לי ידיעה, איידע אותך גם כן. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סגן השר אומר: בעזרת השם, בלי נדר. תודה לסגן שר הפנים משולם נהרי, על תשובותיו. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת ומזכירת הכנסת, שימו לב, אנחנו נשנה פה את הסדר ואני עכשיו אתכבד להזמין את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ להשיב על שאילתה דחופה מס' 569, מאת חבר הכנסת נחמן שי – מחאת העובדים הסוציאליים. שואלת נוספת היא חברת הכנסת קסניה סבטלובה, שהגישה שאילתה דומה. << שאילתה >> 569. מחאת העובדים הסוציאליים << שאילתה >> << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי השר, שביתת העובדים הסוציאליים, בעקבות אירועי אלימות שהתרחשו בלשכות השונות וכדומה, מסמנת נקודת שבר במקצוע חיוני זה. ברצוני לשאול: 1. מה נעשה עד כה? 2. האם לא הגיעה העת להחמיר את הענישה על הפגיעה בעובדות ובעובדים הסוציאליים? 3. כיצד מצפה השר כי צעירים וצעירות יצטרפו למקצוע חיוני זה באווירה הקיימת היום? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נחמן, אתה, בתור מחוקק ותיק פה, מבין שבכל נושא של ענישה בא משרד המשפטים ואומר: רק רגע. הלוא העברנו בוועדה, בזמני, את תיקון החקיקה של אבטחה וזכויות למאבטח. הסאגה שעברנו, עד שאתה עושה את זה – ואללה, אנחנו לא יודעים לעשות. מי כמוך וכמוני יודעים, זה קל לבוא כשאנחנו רוצים לתקן עיוות מסוים – וואללה, זה הולך לאט. יחד עם זה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שבראשותי רואה בחומרה רבה כל סוג של אלימות כלפי עובדים סוציאליים, וגם עובדים אחרים, וגם רופאים – אלימות בכלל כנגד עובדים בשירות הציבורי, אנחנו רואים את זה בצורה רעה. העובדים שבאים לעבודה צריכים להרגיש בטוחים בעבודתם. במקרה התקיפה האחרון מדובר באישה שאיימה על חיי העובדים הסוציאליים כמה פעמים ואף נעצרה על ידי המשטרה. לפעמים אנחנו גם צריכים להבין את הבן-אדם. אנחנו לא רוצים להבין אלימות, אבל יחד עם זאת, אישה שלקחו לה את הילדים ולא נותנים לה לראות את הילדים או מישהו שלקחו לו את הילדים מהבית לא תמיד פועלים בצורה רציונלית. אך לצערנו, במקרה הזה רשויות החוק לא פעלו להרחיק את האישה הזאת. אני רואה את הגנתם של העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה כנושא בעל חשיבות עליונה, ומשום כך תוגברו בשנת 2018 באופן משמעותי התקציבים בסל הבטיחות והאבטחה ברשויות המקומיות. תקציב זה כולל רכישת אמצעי מיגון חיוניים, כגון אינטרקום, טלוויזיה במעגל סגור, דלתות מילוט פנימיות וחיצוניות, מטף כיבוי אש, ציוד עזרה ראשונה, אמצעי מגן אישיים ולחצני מצוקה, סדנאות הכשרה לעובדים להתמודדויות עם אירועי אלימות במצבי משבר ולחץ, פעילויות לעובדי המחלקות לשירותים חברתיים אשר חוו אירועים טראומטיים. המשרד מממן עלויות שמירה ואבטחה ברשויות המקומיות באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים. המשרד פועל למיגור תופעת ההכפשות, ההסתה והשיימינג ברשת כנגד עובדים סוציאליים. המשרד היה שותף למעצר כנופיית הטרור הרשתי, שפעלה כנגד עובדים סוציאליים. ראשי הארגון הזה הלכו לכלא – להרבה זמן. המשרד מקיים ועדות מחוזיות על נושא אלימות, הגנה על עובדים ומיגור תופעת האלימות במחלקות לשירותים חברתיים, בשיתוף גורמי אכיפת החוק וראשי הרשויות המקומיות. בשנת 2013 נחקק חוק למניעת אלימות במוסדות ובמתקנים המספקים שירותי רווחה, והמשמעות היא שניתנו סמכויות למאבטחים והעונשים הוחמרו. זה היה אצלי; זה היה לא מספיק, אבל אני זוכר את הוויה דולורוזה שעברנו על כל שינוי, על כל סעיף. כי מאבטח הוא לא שוטר, ורצינו שוטר, ומרוב שרצינו שוטר, אז בביטוח לאומי – שגם כן, יש שם בעיות עם עובדים כשהם לא משלמים – השביתו את הביטוח הלאומי עד שנתנו שוטרים. שינו את החוק ונתנו שוטרים במימון הביטוח הלאומי, בסניפי הביטוח הלאומי. כי שם באים אנשים ומבקשים כסף, וכשלא נותנים להם את הכסף, יש שם בעיה. בנוגע למקצוע העבודה הסוציאלית: מי כמונו יודע כמה חשוב המקצוע, בטח עכשיו, עם מה שקורה בדרום. דוגמה קטנה. למרות השביתה, אני צריך לציין שהעובדים הסוציאליים בדרום לא שבתו, ונתנו את הסיוע למי שהיה צריך לקבל סיוע. נתנו את הסיוע למי שהיה צריך סיוע. ביני ובינך, הם גם לא מתוגמלים כיאות. אני חושב שהם צריכים להיות מתוגמלים, כי לומדים כל כך הרבה שנים בשביל להיות עובד סוציאלי, צריך להיות עובד סוציאלי, אבל – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אז מה אתה עושה בנדון? זה כבר לא משרד המשפטים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני שיפרתי את מצבם בלי הכר ביחס למה שהיה, אבל זה לא מספיק. מה אני אגיד לך, שעשיתי מה שאף שר לא עשה ביחס לשכר של עובדי משרד הרווחה, שכל עובד קיבל שלוש דרגות? שכל עובד הולך לקבל בונוס, בגלל שעשינו רפורמה אדירה – אבל הם רוצים לתת להם את זה בינואר, ואני רוצה את זה בדצמבר, בגלל המס? בוא, אני נוגע בעובדים, כי אני בא מאיזשהו מקום של הגנה על עובדים. אני חושב שמי שעובד צריך להיות מתוגמל. אבל זה לא קל. יותר קל לשבת פה ולהגיד: בואו, מה אנחנו עושים? למה אנחנו לא נותנים? למה – לפעמים זה הולך קשה; לפעמים זה הולך קשה. יחד עם זה, אנחנו נמשיך לעשות מאמצים גם לתת להם הגנה, כי עובד שמגיע לעבודה והוא בא לתת, צריך לקבל הגנה ולא לחזור מאוים הביתה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר על תשובתו עד כה. שאלה נוספת לחבר הכנסת נחמן שי ולחברת הכנסת קסניה סבטלובה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר. קודם כול, גם אני רוצה להביע מפה הערכה והוקרה לעובדים הסוציאליים ולעובדות. בכל מקום, במיוחד בימים האלה של מתח ביטחוני, התרומה שלהם לחוסן הלאומי שלנו ולעמידה של אזרחים ושל יישובים בדרום היא בלתי ניתנת להערכה בכלל. אני גם שומע ממך שהם אפילו לא שבתו, מה שמוכיח שהם מדרגים אפילו את העדיפויות – הם נתנו מקום לעדיפויות המקצועיות שלהם, נגיד כך, והלאומיות. אז אין בכלל מילים בפי להעריך. אני מצפה, באמת, שתמצא את הדרך לתגמל אותם. אבל אני רוצה לומר משהו אחר. ככל הידוע לי, יש מאות תפקידים של עובדים ועובדות סוציאליים שלא מאוישים, כי לא מצליחים לאייש אותם. אין מספיק צעירים וצעירות שנכנסים לתחום הזה, וזה מגביר, במעגל סגור, את העומס: ככל שהם חסרים יותר, העומס גובר על אלה שממלאים וממלאות את התפקיד, ואז שוב היכולת שלהם למלא את התפקיד כהלכה נופלת, והתוצאה היא מה שאתה תיארת. מה אתה עושה כדי לאייש את מאות תפקידים האלה ולהקל על כל האחרים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, ואז נשמע את שר הרווחה. << דובר >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד השר, לפני כמה חודשים קיבלנו את הדוח שהזמנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, ושם נאמר שמבחינת האוכלוסייה של העולים החדשים, מבחינת העובדים הסוציאליים שמשרתים את האוכלוסייה הזאת יש פחות מעובד סוציאלי אחד דובר שפות ל-1,000 – 1,000 – עולים חדשים. עכשיו, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהכי זקוקה – גם בעיתות משבר, כמו שאנחנו חווים עכשיו בדרום. היא צריכה את ההסבר, היא צריכה את הסיוע, היא צריכה את התמיכה. אבל בגלל הסיבות שציין גם חברי נחמן שי, הצעירים והצעירות – כאלה שהם דוברי שפות – מוצאים את עתידם במקצועות אחרים, למרות שלחלקם יש רצון עז כן ללכת לכיוון של עבודה סוציאלית. ברצוני לשאול האם יש ניסיון של המשרד ליצור תוכנית כדי למשוך את הצעירים והצעירות לאותו מקצוע, לאייש שוב את המשרות שלא מאוישות כרגע ולהעלות את קרנה של העבודה הסוציאלית – תחום שאין חשוב ממנו במדינה כמו שלנו, ויש לנו פה אוכלוסיות שונות ומגוונות שמתמודדות עם קשיים ייחודיים, כל קהילה וקהילה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת נחמן שי, אני לא יודע מאיפה לקחת את הנתונים שיש תקנים פתוחים; אז למה אנחנו נלחמים להגדיל את התקנים? אנחנו נלחמים בצורה – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני יכול להצביע על המקור: האיגוד. האיגוד. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אז אין תקנים פתוחים. אנחנו נלחמים – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> התקנים לא מאוישים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אין תקנים פתוחים. מה זה לא מאוישים? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> שישנם תקנים פתוחים ואין מי שיאייש אותם. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תדע לך, אם היו תקנים – רוב העובדים הסוציאליים עובדים בחלקיות משרה, הרוב הגדול, הרוב המוחלט, עובד בחלקיות משרה; אם היו לי תקנים פתוחים ולא היו לי אנשים, הייתי מגדיל את המשרות, והעובדים רוצים. אבל אין תקנים פתוחים. יש עמותות, יש – כי זה קל, גם לא צריך לחפש אנשים. אם בא בן אדם שעובד חצי משרה, ואומר לי: תעלה לי ל-0.8 – נתתי עוד 0.8. אין תקנים. המלחמה על התקנים היא דרמטית. כל שנה אנחנו נלחמים באוצר. תראה, אנחנו צריכים עכשיו עובדים סוציאליים, לקחנו 100 תקנים, לחוק הסיעוד. כמה זמן ייקח לנו לגייס אותם? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מקווה שלא ייקח זמן. יש – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ייקח המון זמן. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כי אין. כי אין עובדים סוציאליים, כי המקצוע לא מתגמל. כי עובד סוציאלי, שלומד אני לא יודע כמה שנים, מקבל 6,000 שקל – – << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> זה אם יש – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – או 5,000 שקל. << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> אז צריך לתגמל אותם בצורה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אז המגזר הציבורי צריך לשנות את – כנסת ישראל: בוא, אתה הרי מחוקק, היית צריך להגיש הצעת חוק – ואתה עוד בא עוד ממפלגת העבודה – יחד עם חבריך למפלגת העבודה לשים הצעת חוק, מרב, שהשכר התחילי במשק יהיה שכר מינימום. שלא תהיה השלמת הכנסה. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו בעד. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו בעד. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> למה אתה לא שם את זה? << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני שמה את זה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> למה – – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני יסכים? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אסכים, לא מאה. בוא – – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חיים – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> דב, כל שבוע – – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היום אני מגיש – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> דב, דב, כל שבוע אתה שם חוקים שהקואליציה לא מסכימה להם; מפילים לך אותם, אבל אתה שם. למה אתה לא שם את החוק הזה? שהשכר התחילי במשק יהיה שכר מינימום, ולא תהיה השלמת הכנסה. כי מה קורה, בא עובד, מקבל 4,000 שקל בסיס, ו-1,000 שקל השלמת הכנסה. במגזר הציבורי הוא יכול להתקדם בשתי דרגות נוספות; שתי הדרגות מביאות אותו ל-1,000, ואז אין לו השלמת הכנסה. הוא עד סוף ימיו יהיה בשכר מינימום. אין לו אופציות קידום. איך האופוזיציה פה לא שמה הצעת חוק: שכר תחילי במשק שכר מינימום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אתה השר – – – אני מבטיח לך להגיש את זה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב. << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> זה נורא ששר בממשלה מייעץ לנו, החברים מהאופוזיציה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני, בכל מפגשי העובדים שיש של ההסתדרות שאני מופיע בהם, את מה שאמרתי לך אני אומר לאבי ניסנקורן. לא יכול להיות – פשוט לא יכול להיות – שהשכר התחילי במשק לא יהיה שכר מינימום. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – לא הספקתי להציג באוצר – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כי זה פיקציה, כי יש אנשים אצלי במשרד שמרוויחים 3,000 שקל יסוד פנסיוני. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה את רוצה, הוא אומר תגישי – תגישי. מה זה זה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ואללה, תגיש. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> במקום התעמרות בעבודה – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> רק כסף – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> זה התעמרות בעבודה. ההתעמרות בעבודה בעובד, שאומרים לו: אתה תבוא לעבודה ולא תתפרנס, ותהיה עני כל החיים – זו התעמרות. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> גם וגם. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, לא, גם וגם. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> גם וגם. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> זה התעמרות, אבל תגישו. עוד מעט אנחנו גומרים ארבע שנים, איך לא הגשתם את זה? << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> תסלח לי – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> טוב, נו. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – יש משהו פתטי בזה שאדוני השר עומד פה ואומר: תגישו. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני מציע לך. אני מסכם. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל אני מגישה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> תגיש אתה. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה בממשלה. << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> למה אתה לא מגיש? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיש. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> היום נגיש. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> ממתי הוא זקוק לאופוזיציה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיש. כי אותי שוברים. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אה, ואותנו, ואותנו – מפרגנים לנו. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> יש לי כמה הצעות שלא הגשתי. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, לא, בסדר. תמשיך, אדוני, זה כיוון מעניין. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> יש לי כמה הצעות שלא העברתי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> טוב, אז אני מקווה שגם עניתי לך – כי לא רוצים לבוא ללמוד את המקצוע, שלא מתגמל. << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> לא ענית לי על מה התמריצים שאתם רוצים לתת. איך אתם רוצים לבנות תוכנית לחומש הקרוב כדי למשוך את האנשים האלה וכן לעזור לאוכלוסיות המוחלשות? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אם לא ענית לך, אז תקבלי תשובה כתובה. אני אבדוק במשרד ואני אתן לך – – – << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – מחכה לתשובה כתובה, ולא – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אתן לך תשובה כתובה, אם אנחנו עושים במשרד או לא עושים במשרד. אוקיי, תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ על תשובותיו. אנחנו עוברים, עם התנצלות – או תודה, בעצם, על ההבנה; אני צריך לשחרר פה חברי כנסת לפעילות בין-לאומית שלנו. סגן שר הביטחון חבר הכנסת אליהו בן-דהן ישיב על שאילתה דחופה מס' 568, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, בנושא הריסת בית המחבל שרצח את ארי פולד, השם ייקום דמו. ואתה, אחר כך, גם תישאר על הדוכן להשיב על שאילתות רגילות. בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 568. הריסת בית המחבל שרצח את ארי פולד הי"ד << שאילתה >> << דובר >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, רק סוג של גילוי נאות: ארי, השם ייקום דמו, הוא אח של איתן, עוזרי הנאמן והמסור. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << קריאה >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> בתאריך 16 בספטמבר 2018 למניינם נרצח ארי פולד, השם ייקום דמו, בצומת גוש עציון. מאז עברו כחודשיים, המחבל נתפס, וטרם הוצא צו הריסה לביתו. אני רק מבקש להוסיף שמשפחתו פנתה פעמים מספר למערכת הביטחון ולא קיבלה כל התייחסות. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן שר הביטחון. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גורמי הביטחון פועלים להריסת ביתו של המחבל שרצח את ארי פולד, השם ייקום דמו. לשם כך בית המחבל מופה, גובשה חוות דעת ביטחונית, חוות דעת הנדסית וחוות דעת משפטית במשרד הביטחון. חוות הדעת המשפטית מטעם היועץ המשפטי ליהודה ושומרון נמסרה ב-26 באוקטובר, וחוות הדעת ההנדסית הועברה ב-4 בנובמבר. חוות הדעת הללו הועברו למשרד המשפטים, וכרגע נמצאות במשרד המשפטים לבחינה ולאישור. מערכת הביטחון פועלת להרתעת גורמי הטרור בדרכים שונות, לרבות בדרך של הריסת בתי המחבלים, כפוף לדין ולפסיקת בית המשפט העליון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. שאלה נוספת, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אני רק מעיר, ברשותך, אדוני, שאני חושב שברמה האישית היה ראוי שהדברים ייאמרו למשפחה, שפנתה כבר לפני כחודש; סוג של, סתם, אנושיות. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> הערה קטנה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אני לא מאשים את אדוני, אבל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אני לא יודע למי הם פנו. אני יכול להבטיח לך שלו היו פונים אליי, היו מקבלים תשובה מיידית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> טוב. אני אבקש, כשאלת המשך – אדוני בוודאי יודע שיש ערבי תושב מזרח ירושלים בשם עיסאם עקל שמוחזק כבר למעלה מחודש במעצר בידי הרשות הפלסטינית ברמאללה בשל חשד למעורבות במכירת נכס בירושלים. לא צריך להגיד מה היה קורה לו היה מדובר ביהודי מתל אביב. מה בכוונת מערכת הביטחון לעשות, ומדוע לא מפעילים את המנופים הנדרשים כנגד הרשות כדי להחזיר אותו, כאן ועכשיו? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> כן, אני מסכים עם חברי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ שאכן מדובר באירוע חמור. אני באופן אישי גם טיפלתי בו, לבקשתך, וכרגע הטיפול נמצא בידי שירותי הביטחון של מדינת ישראל; לא מערכת הביטחון – או לא משרד הביטחון כמשרד – ולכן אני מנוע מלהוסיף פרטים נוספים. אני, באופן עקרוני, מסכים איתך מאוד שהמציאות הזאת, שבה אזרח ישראלי נתון בידי הרשות הפלסטינית, בניגוד להסכמי אוסלו – שכולנו יודעים עד כמה הם היו הסכמים לא ראויים, במילה עדינה אני אומר – אז – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> למה אתם לא מבטלים אותם? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אנחנו? אתה שואל אותי, אני הייתי מבטל אותם אתמול, לא היום, אבל אני לא – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתה יכול לעזוב, כמו ליברמן, בשעה אחת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> כשהבית היהודי, תאמין לי, תהיה בשלטון, או יהיו לנו יותר חברי כנסת, ואני מבטיח לך שאנחנו נבטל את ההסכמים הללו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אתם כבר בשלטון. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> ההסכמים הללו הם לא ראויים. הם לא ראויים, מה לעשות. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – אנחנו בשלטון. אתה באופוזיציה, אנחנו בשלטון. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> השמאל אשם, היועצים המשפטיים – כולם אשמים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> ההסכמים האלה לא ראויים. אני ממליץ לכם, בואו, תפסיקו עם ההזיות. אתם הרי יודעים לבד. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> איזה כוח יש לנו? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> ההסכמים האלה הם כלום. אין בהם שום דבר. חבל, חבל להמשיך לדבר על דבר שהוא לא כלום. בכל אופן, אדוני חבר הכנסת סמוטריץ – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> – – אני מסכים לדברים, כפי שאמרתי. אני אמשיך לבדוק ולבחון איך אני יכול לגרום לכך שתיעשה פעולה כלשהי ושהאסיר הזה, אזרח או תושב ישראלי, ישוחרר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הביטחון חבר הכנסת אליהו בן-דהן. אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 566. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> רגילה. שאילתה רגילה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה. צודק, בעצמי אמרתי את זה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לנו עוד שאילתה רגילה, שתיים, לסגן שר הביטחון: מס' 1437, של חבר הכנסת אמיר אוחנה – הוצאות צה"ל על ההליך המשפטי בעניינו של אלאור עזריה. בבקשה, אדוני. אין שאלות נוספות לחברי כנסת אחרים. << שאילתה >> 1437. הוצאות צה"ל על ההליך המשפטי בעניינו של אלאור אזריה << שאילתה >> << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. ביום 24 במרס 2016 גרם אלאור אזריה למותו של המחבל עבד אל-פתאח א-שריף, יימח שמו. בעקבות מקרה זה הועמד אלאור לדין בבית הדין הצבאי. לאחר גזר הדין ערערו הצדדים לבית הדין הצבאי לערעורים. העמדתו לדין של אלאור עוררה פולמוס ציבורי נרחב בישראל, בין היתר על המוטיבציה, מוטיבציית היתר, שהוכיח צה"ל בהרשעתו של אלאור. רצוני לשאול, אדוני: מה היו הוצאות צה"ל – הוצאות הציבור, בעצם – על ההליך המשפטי בעניינו של אלאור אזריה? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהליך משפטי בפני בית דין צבאי מעורבים כמה גורמים, והם המשטרה הצבאית החוקרת, הפרקליטות הצבאית ובית הדין הצבאי. גופים אלו אינם מתמחרים מבחינה כספית את ההליך. אין בידי צה"ל נתונים בדבר עלות ניהול משפטו של אלאור עזריה או של כל משפט אחר שמנוהל במערכת הצבאית. בקשר לכך אני רוצה לומר שבעזרת השם, בקרוב, אביא לכנסת הצעת חוק חסינות, שתמנע הליך פלילי מאנשי כוחות הביטחון שפעלו במסגרת פעילות מבצעית או במסגרת מילוי תפקידם, אלא אם כן יעלה חשד לזדון או חוסר תום לב שיצדיקו את הסרת החסינות ופתיחת הליך פלילי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת אמיר אוחנה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, חוקרי מצ"ח, תובעים, שופטים שהם אנשי קבע, יש בכל משפט. זה לא דבר חריג. אבל כאן אירע דבר חריג, והוא גיוסו של עורך דין מוביל מהשוק הפרטי לשירות מילואים פעיל, ארוך טווח, על חשבון כספי משלם המיסים, בעוד שיש תובעים רבים ומוכשרים לא פחות בצה"ל. מדוע שכרו את שירותיו, וכמה זה עלה? אפשר לקבל תשובה על השאלה הזאת, גם אם היא לא מונחת בפני אדוני? אז אולי בכתב מאוחר יותר. אני רוצה לקבל תשובה על השאלה הזאת, בבקשה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוחנה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אכן, התשובה איננה מונחת בפניי. אני יכול לומר שהוא גויס לימי מילואים, אבל ימי המילואים – כמובן, לא מדובר בימי מילואים באופן רציף; יום פה, יום שם, וימים אחרים. אם הכוונה היא לשאול לכמה ימי מילואים הוא זומן, אני מוכן לבדוק את העניין ולהשיב לך תשובה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל רוזין, שאילתה רגילה מס' 1456, איסור כניסת ארכיאולוגים לאתר היסטורי בחברון. בבקשה, גברתי. << שאילתה >> 1456. איסור כניסת ארכיאולוגים לאתר היסטורי בחברון << שאילתה >> << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> תודה. השבוע – זה היה כמובן כשהגשתי את השאילתה – נחנך אתר ארכיאולוגי בתל רומיידה שבחברון. הארכיאולוגים מארגון עמק שווה שהגיעו למקום סורבו להיכנס על ידי חיילים, בטענה שהשטח הינו שטח צבאי סגור, אך לעומתם תושבי חברון – חייבים לציין, כמובן, היהודים – הורשו להיכנס. לכן, ברצוני לשאול: מדוע סורבה כניסת הארכיאולוגים לאתר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן שר הביטחון. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום ג', ז' בחשוון, 16 באוקטובר 2018, התקיים אירוע חנוכת האתר הארכיאולוגי של תל חברון העתיקה, או בשמו העממי: תל רומיידה. הכניסה לאירוע הותנתה ברכישת כרטיס מראש. בידוק הכרטיסים התנהל על ידי מארגני האירוע. בעקבות הגעתם של כמה פעילים לאזור עלה חשש להפרת הסדר הציבורי והביטחון באזור. משכך, החליט המפקד הצבאי להוציא צו שטח צבאי סגור ונמנעה כניסתם של אלו שלא רכשו כרטיסים מראש, וכן של כאלה שעלולים היו להפר את הסדר הציבורי. ככלל, האתר פתוח לקהל הרחב בהתאם לשיקולי ביטחון, ונמצא באחריות ובתפעול של יחידת שמורות הטבע במינהל האזרחי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> כן, כמובן. טוב, תמיד להשתמש בטיעון שיכולה להיות הפרת סדר – זה יכול להיות, אבל כשמפלים בין קבוצת אוכלוסייה אחת לשנייה זה מעורר קצת תהייה. אבל אני רוצה בכל זאת להתעקש איתך, כי כפי שאתה יודע, גם ארגון עמק שווה, יחד עם שוברים שתיקה, עתרו לבג"ץ בדרישה שהפארק הארכיאולוגי לא ינוהל על ידי המתנחלים, ובג"ץ קיבל את העמדה הזאת וההסכם עם המתנחלים בוטל. ובעצם, אתה בעצמך השתמשת במינהל האזרחי כזרוע של המתנחלים כדי לאפשר כניסה לגורמים מסוימים – וגורמים אחרים לא נכנסו. אני רוצה לשאול אותך: מה מתוכנן לעשות כדי להבטיח שהסיורים באתר, קודם כול לא יפריעו לתושבים הפלסטינים שחיים בצמוד: נזרקה אבן לחלון של תושבת תל רומיידה ויש עוד דוגמאות רבות לאלימות שיצאה באזור הזה. ואני רוצה לשאול על הסמכות של קמ"ט פארקים לעצור אנשים בשטח הפארק. אני מבינה שהם איימו על חלק מהפלסטינים שרצו לבקר במקום שהם ייעצרו במקום. לכן האם קמ"ט פארקים משתמשים בכוחם נגד התושבים? אני גם יודעת שהושקעו באתר 6 מיליוני שקלים; האם זה באמת רק לטובת קבוצת אוכלוסייה מאוד קטנה או האם זה ישרת את כלל התושבים באזור, וכמובן אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל כולם? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן שר הביטחון. אתה רוצה להוסיף? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> בוודאי. אני מצטער על כמה אי-דיוקים בדברים. האתר פתוח לכולם – גם אזרחים ערבים שנמצאים באזור נכנסים לשם מתי שהם רוצים. אף אחד לא מפריע להם – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> באמת. אני יודע שהאמת קשה לכם, אבל תקשיבו בסבלנות. זה לא נעים, זה לא נוח, אבל תקשיבו לאמת – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – ערבים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אני לא מפריע לכם כשאתם מדברים. אל תפריעו לי כשאני עונה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> רק תסביר מה זה אזרחים ערבים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אזרחים ערבים זה אזרחים שגרים באזור שנקרא בפיכם תל רומיידה, בפי הוא נקרא תל חברון העתיקה, כפי שאמרתי קודם. אזרחים ערבים שגרים שם. כן, אני לא אומר "פלסטינים" כי אני אומר: אין עם פלסטיני. רצית לשמוע את זה? שמעת את זה ממני. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אבל הם לא אזרחים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> הם פשוט לא אזרחים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> הם ערבים שהגיעו – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אז מה הם? הם זומבים? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אתם רוצים תשובה או לא? תקשיבו. אני מבין, זה קשה לכם, זה לא נוח. אני מבין את זה. אבל אף על פי כן גם אני נמצא כאן, שומע שאלות שאינן נכונות, אין בהן מן האמת, ואני שומע את זה בסבלנות ולא מפריע לכם. תנו לי לענות לכם בסבלנות רבה. האתר, כפי שקבעת בעצמך – זה נכון, בית המשפט העליון קבע שהאתר לא ינוהל על ידי תושבי חברון, ואכן כך הדבר. האתר מנוהל על ידי קמ"ט שמורות הטבע במינהל האזרחי. המינהל האזרחי הוא שמנהל את המקום, הוא שמתאם את הביקורים, כך שכל הדבר נעשה בתיאום איתו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אין גם עובדים מתושבי חברון היהודים. העובדים הם עובדי רשות שמורות הטבע שמגיעים מחוץ לחברון עצמה. לגופו של עניין, האתר הזה הוא אתר שלא מיועד רק לתושבים; האתר מיועד לכל עם ישראל. האתר מגלה לנו – מה לעשות – שישבו יהודים בחברון בזמן בית ראשון ובזמן בית שני. יש באתר הזה מקוואות עתיקים, יש הרבה מה ללמוד מחיי היהודים במקום הזה. כך האתר הזה – נכון, הוא לא נוח, כי הוא מגלה שכל מי שחושב שהעם היהודי הגיע לכאן באקראי – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אנחנו מעולם לא – – – אנחנו לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> – – שלעם היהודי אין שורשים – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> העם היהודי, המקום הזה שייך לו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> חברון היא בראש ובראשונה של היהודים במדינת ישראל, של היהודים בעולם כולו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> האם ארכיאולוגים יוכלו להיכנס? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אבל היא לא מדינת ישראל. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> חברון איננה שייכת לערבים. תקשיבו טוב, זה הכול. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> האם ארכיאולוגים יוכלו להיכנס? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אבל היא לא במדינת ישראל. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> האם ארכיאולוגים יוכלו להיכנס – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> – – – מה לעשות, תשמעו את האמת. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הביטחון חבר הכנסת אליהו בן-דהן על תשובותיו. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 566, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מתכבד להזמין את שרת התרבות והספורט חברת הכנסת מירי רגב להשיב. נושא השאילתה: תנאי השכר בפרויקט אתנה. יש גם שואלת נוספת, חברת הכנסת רחל עזריה, שהגישה נושא דומה. בבקשה, חברת הכנסת מרב מיכאלי תקרא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 566. תנאי השכר בפרויקט "אתנה" << שאילתה >> << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> בשבוע שעבר פורסם כי תנאי השכר בפרויקט אתנה, שהוא פרויקט לקידום נשים בספורט, הם תנאים נצלניים. ברצוני לשאול, גברתי השרה: 1. מדוע העובדות הוחרגו מההסכם הקיבוצי בווינגייט ומדוע הן אינן נחשבות עובדות מדינה, עובדות המשרד? 2. העובדות טוענות כי אינך מסייעת להן בניסיון לשפר את תנאי שכרן. מדוע? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר >> תודה רבה לך, חברת הכנסת מיכאלי על השאילתה. כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, התרגשתי לראות את התגובה המהירה שלך, מיכאלי, בעקבות כתבה עיתונאית מוטה, והתרגשתי גם לראות את הקפיצה שלך להגנה על זכות הנשים. לא ראיתי שעשית משהו במליאה הזאת כשעמד פה חבר מהאופוזיציה ודיבר שקרים, ולעג לנשים ולדרך שבה הן מתקדמות, אבל צביעות, רבותיי, צביעות. ועכשיו בואי נעשה סדר בדברים ונענה לך על השאלות שלך, כי ברור מהשאלות שלך שאת לא מכירה את העובדות, אבל כמה מפתיע. כחלק מהפיכת וינגייט לתאגיד בבעלות המדינה ומאחר שווינגייט התנהלה אז כעמותה פרטית עם משכורות גבוהות יחסית למקובל במשק, דרש הממונה על השכר להתאים את שכר העובדים לתנאי העובדים במגזר הציבורי מאחר שהם הופכים לעובדי תאגיד ממשלתי. אשר על כן התקיימו דיונים עם הנהלת וינגייט יחד עם הממונה על השכר, עם ועד עובדי מכון וינגייט ועם ההסתדרות, במטרה לאגד את העובדים תחת הסכם קיבוצי שיצמיד את שכר העובדים למסגרות השכר הנהוגות במגזר הציבורי. במסגרת ההסכם הותאם חלק משכר העובדים לדרגות המקובלות במשרדים, הממשלתיים כמובן, ואלו שלא הסכימו להיכנס להסכם פרשו. זה החוק, זה הנוהל, אם את לא יודעת. עם זאת, החלטנו להחריג את עובדות אתנה מההסכם בשלב זה ולשמור על שכרן הנוכחי, מתוך כוונה לשמור על עובדות אתנה במערכה. אומנם נצטרך לטפל בהן במסגרת שלב ב' של התאגיד, של המכון. רצינו לשמור על כוח אדם איכותי שמטפל בליבת הנושאים המקצועיים של הספורט ההישגי והספורט הנשי העממי. חשוב להבהיר כי הנושא הזה, להמתין עם החרגת שכר העובדות של אתנה שיידון רק בשלב ב', הובהר וסוכם גם עם הממונה על השכר, עם ההסתדרות ועם ועד עובדי מכון וינגייט. סיכום זה הוא חלק מהפיכתו של וינגייט לתאגיד ממשלתי. מדובר ברפורמה חשובה שאותה הובלתי יחד עם שר האוצר כחלון; רפורמה שהייתה תקועה לאורך שנים בכנסת ולא התקדמה. אנחנו נמצאים בעיצומה של רפורמה לא פשוטה להפוך את מכון וינגייט לכפר האולימפי של מדינת ישראל; לכפר שיביא לידי ביטוי את המצוינות של הספורט ההישגי, וכמובן יעודד את הספורט העממי. בימים אלה נמצא מכון וינגייט בשלבים מתקדמים של הפיכתו לתאגיד, ובמטרה לממש את הסיכום אנחנו, כמובן, שכרנו כלכלן שילווה את התאגיד לטובת מימוש השלבים הבאים של תיאגוד המכון. פרויקט אתנה הוא פרויקט חשוב, פרויקט מצליח בכל קנה מידה. אנחנו במשרד השקענו למעלה מ-100 מיליוני שקלים כדי להגדיל את מספר הנערות והילדות שעוסקות בספורט עממי, ולאחר מכן, כמובן – גם בספורט הישגי. הפרויקט הזה פועל בכל רחבי הארץ, יהודים וערבים; יותר ויותר נשים מהמגזר הערבי ומהמגזר החרדי לוקחות חלק בספורט אתנה. אני גאה על כך ואני שמחה על כך. זו ההזדמנות להודות ליושבת-ראש אתנה מיכל כפרי ולמנכ"לית עומרית על עבודתן המסורה והמקצועית שנעשית לאורך כל השנה, וכמובן למתאמות הפרויקט, שעושות לילות וימים, כולל ימי חול, ימי שישי ומוצאי שבת, כדי לעודד את ספורט הנשים. תודה רבה לכן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחברת הכנסת מרב מיכאלי, וגם חברות הכנסת רחל עזריה, שכמו שאמרתי בעלת שאילתה דומה, ומיכל רוזין מבקשות לשאול שאלה נוספת. אחר כך השרה תשיב. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה. גברתי השרה, קודם כול, תרשי לי להתרשם מהצורה המכוערת שבה את בוחרת לדבר אליי. אני רוצה להגיד שאני, כשעמדתי כאן ודיברתי נגד חוק התרבות בנאמנות, הנאמנות בתרבות, או בכל דבר אחר שיש לי איתך בו חילוק דעות – ויש לי איתך חילוקי דעות עמוקים – מעולם לא דיברתי אלייך כמו שאת בחרת לדבר אליי עכשיו. באופן פוגעני, באופן אישי. עכשיו, בואי נדבר על השקרים שאמרת. אחד – – – << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> פוגעני? פוגעני? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן. בהתייחסות למה שאת – ההתייחסות של חבר הכנסת מהאופוזיציה, שאליה התייחסת, גיניתי אותה גם בטוויטר שלי וגם בשלל במות תקשורתיות שבהן נשאלתי על הנושא. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> מתי עשית את זה? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לעומת זאת את, שבוע קודם – או שמא שבועיים קודם או שמא חודש קודם – כשבנו של ראש הממשלה, בפייסבוק שלו, האשים את אופירה אסייג שהיא התקדמה באותו אופן שאת טענת שאותו חבר אופוזיציה האשים אותך בו, את התייצבת לצידו של בנו של ראש הממשלה ולא אמרת מילה על ההכפשה הסקסיסטית, השוביניסטית, המגעילה שבה הוא האשים את המגישה – המצליחה מאוד – אופירה אסייג. אז אם את רוצה לדבר על צביעות בענייני פמיניזם ודאגה לנשים, מה שנקרא, בדקי את עצמך קודם. כי ממש אנחנו מדברות על אותו סוג של אמירה מכוערת, אותו סוג, אחד לאחד. הוא טען אותה טענה שבה את האשמת את חבר הכנסת מהאופוזיציה, אבל את בחרת לקחת את הצד של המאשים, כנראה משום שהוא בנו של ראש הממשלה. אין לי עניין לבדוק מה היו המניעים שלך לעמוד לצידו, אבל ממש בחרת לקחת את הצד של האדם שאמר את הדבר הסקסיסטי, השוביניסטי, הבוטה והמכוער על אופירה אסייג וממש לא את הצד שלה. עכשיו לענייננו. אכן, כפי שציינתי בשאילתה שלי, פורסמה כתבה בנושא שכר העובדות – – << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> המתאמות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שאת כרגע שיבחת אותן. המתאמות באתנה. הדרך שלי כחברת כנסת לברר את הפרטים היא להפנות אלייך שאילתה, ואת זה עשיתי. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> גם קיבלת תשובה טובה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בשאילתה לא נשמעו האשמות; בשאילתה לא נכתבו דברי בלע, בעוד שאת עלית על הדוכן ומייד בחרת להטיח בי שאני לא יודעת את הפרטים. ובכן, אני עשיתי את הדבר שצריך: פניתי אלייך כדי לברר את הפרטים. אבל מה שקיבלתי, לפני איזו תשובה שמכסתחת – משום שאני מייד אתייחס לפרטים נוספים שלא יכולתי להכניס לתוך השאילתה – היא שאת באה ומאשימה אותי שאני לא יודעת את הפרטים, בעוד שבדיוק את זה באתי לשאול אותך. עכשיו, כאמור, לעניין הפרטים. המתאמות טוענות שהן היו במשרדך בפגישה בתחילת 2018, ושניתנו להן הבטחות לתקן את המעוות בתנאי שכרן – וזה לא נעשה. הן מתייחסות ומציינות חד-משמעית בפניי – הן ציינו את ההבטחה לשפר את שכרן כשיושלם תהליך התיאגוד. אממה, זה הושלם כבר ביולי, ואילו שכרן לא טופל. כך שגם התשובה שלך, איך לומר, היא מעוררת שאלות נוספות בעקבותיה, ואני מאוד מקווה שלפחות על השאלות האלו יש לך תשובה טובה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה, גברתי. << דובר >> רחל עזריה (כולנו): << דובר >> תודה רבה. קודם כול, אין עוררין על החשיבות של פרויקט אתנה; זה פרויקט מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שאחד הדברים היפים – שבאמת יש נשים שמקדמות ספורט נשים. רק הבעיה היא שביחס לכל ההסכם הקיבוצי של וינגייט רק הנשים של ספורט אתנה הוחרגו. אין גם עוררין על כך שההסכם הקיבוצי של וינגייט הוא חשוב, וכל המהלך של הפיכת וינגייט למרכז ספורט אולימפי הוא מאוד חשוב, רק פה יש נשים שנופלות בין הכיסאות. שנתיים – שנתיים – הן מנסות לקבל תשובות. שנתיים מושכים אותן באף. והן מרגישות, בצדק, שכיוון שהן אוהבות את העבודה שלהן, כיוון שהן מאמינות בה – כמו שאת אמרת, זה עבודה שנשים מאמינות בה, אלה נשים שמאמינות בקידום נשי – בעצם פוגעים בהן. והדבר הנוסף, השכר לא עודכן מאז 2007. שכר המינימום עודכן כל כך הרבה פעמים מאז 2007 – לא יכול להיות שהשכר שלהן לא מעודכן וכל התנאים הסוציאליים פשוט נופלים בין הכיסאות. אני חושבת שאחד הדברים שתמיד צריך להקפיד עליהם, בטח בנושאים של ארגוני נשים, זה לא לייצר פער בין הערכים שאנחנו מדברים עליהם לבין הפרקטיקה בסופו של דבר. פה יש פער מאוד מאוד גדול, ואני מבקשת גם תשובות וגם שתטפלי בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל רוזין, ואז נשמע את התשובה של שרת התרבות והספורט. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> קודם כול, ברשותכם, אני מצטרפת לשאלות של חברותיי לגבי אתנה. אני מלווה את מי שהתחילו את הפרויקט הזה לפני הרבה שנים: נשים הולכות רחוק – ומכאן זה אומץ על ידי משרד הספורט – למיטב זיכרוני, לימור לבנת ומיכל כפרי הנהדרת, שבהחלט הפכו את זה לחלק מהמשרד וממשיכות את הפרויקט, וצריך לחזק אותו. אבל אני רוצה לשאול אותך לגבי שאלה ששאלתי אותך כאן במליאה לפני כמה חודשים על קבוצות כדורסל שמונעות מילדות לשחק מול קבוצות דתיות למרות שקבוצתן מעורבת, והן מקורקעות על הספסל. עמדת פה והזדעזעת מהפרטים שהבאתי ומהנתונים שהבאתי, ואמרת שאת לא תסכימי לדבר כזה והדבר ייבחן. ואז קיבלתי תשובה בכתב, ובעצם השורה התחתונה הייתה: "באשר לנושא שבנדון, לאחר בדיקה עם איגוד הכדורסל, אנחנו לא מוצאים לנכון להתערב בשיקול דעתו". הייתי רוצה לדעת מדוע את נותנת יד להסכים שבקבוצות מעורבות – ואם אנחנו מעודדים, כמובן, ילדות לספורט – אותן ילדות בסופו של דבר מוצאות את עצמן מקורקעות על הספסל. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, גברתי השרה. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רק אענה לך בקצרה, גב' מרב מיכאלי, על מה שאמרת קודם בעניין שטרן. יש הבדל מאוד גדול בין חבר כנסת שעומד כאן מעל הבמה ואומר דברים כאלה על נשים – ואת בחרת להתעלם מזה ולקח לך זמן מאוד – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני לא בחרתי להתעלם מזה, זה לא נכון. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> ושוב, אני לא רוצה שתגני עליי, לא רוצה לראות אותך בין המגינות עליי – – << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא נכון, את משקרת. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> – – אבל אני לא יכולה לסבול את הצביעות מול נשים מהימין ונשים מהשמאל. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> את משקרת. איזה עלובה, אלוהים, איזה עלובה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, השרה משיבה. חברת הכנסת מיכאלי, תודה. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> ועכשיו אני רוצה לענות לשאלה הספציפית שלך ושל רחל עזריה. ועכשיו אני רוצה לענות – – << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> איזה עלובה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, תודה. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> – – אני רוצה לענות על השאלה שלך ושל רחל. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> זו חוצפה. << דובר_המשך >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, קודם כול, אני שמחה שהמתאמות מוצאות ערוץ לדבר איתכן ולא עם המשרד. הן לא היו איתי בפגישה; הן היו בפגישה עם ראש מינהל הספורט, והן מוזמנות לבוא גם אליי וגם אל המנכ"ל – זה אחד. הדבר השני, כפי שאמרתי, את כל סוגיית השכר אנחנו החרגנו מהשלב הראשון, כדי שימשיכו לקבל את אותו שכר, אבל בשלב השני הן יקבלו את השכר בהתאם להסכם שעשינו עם ההסתדרות, עם ועד העובדים של וינגייט ועם הממונה על השכר במשרד האוצר. כמובן, אנחנו לא יכולים לעשות איפה ואיפה: אין דרך להשוות בין שכר בעמותה פרטית לבין תאגיד ממשלתי. יש שכר ממשלתי קבוע, וכמובן מי שרוצה להיות חלק מתאגיד ממשלתי יכול להיות חלק, גם בכל היבטי השכר. מי שחושב שהשכר לא מתאים לו, יכול כמובן לפרוש. כפי שאמרתי, שלב ב' בכל סוגיית התאגיד – והן הוחרגו משלב א' של השכר – יהיה בהמשך הטיפול שלנו בתאגיד. אני כמובן איכנס לסוגיה הזאת ואבדוק עם המנכ"ל כיצד אפשר לסייע. אבל כפי שאת יודעת, רחל – את נמצאת במפלגה ששר האוצר שלה הוא כחלון; את מכירה את התנאים של הממונה על השכר ואת מכירה את השוויוניות בין שכר של נשים וגברים במוסד או בארגון ציבורי-ממשלתי. לכן אנחנו נעשה את כל מה שניתן כדי להשאיר אותן במערכת. הן עובדות טובות, חרוצות, שאוהבות את מה שהן עושות; אבל מרגע שהלכנו לרפורמה חשובה כדי להפוך את וינגייט מעמותה פרטית לתאגיד, יש לנו כמובן עבודה על כל הנגזרת של תאגיד, כולל, כמובן, הסוגיה הנגזרת מהשכר. אבל כפי שהבטחתי, אני, גם בעקבות השאילתה הזאת, אבדוק את הסוגיה הזאת שוב ואראה. אם יש דרך ללכת לקראתן, אנחנו נעשה את זה. לי חשוב שיהיו נשים, כמה שיותר נשים, וטובות, במערכת, גם בספורט וגם בתרבות, ובוודאי בכל מה שקשור לספורט, כי אנחנו מעודדות את סוגיית הספורט הנשי. ובעניין שלך, מיכל רוזין, בעניין קבוצות הכדורסל: משום שלא ידעתי שאת שואלת את השאלה הזאת, ואני, כשאני עומדת מעל במת הכנסת, אני מכבדת את התשובה שלי, אז אני מבקשת לבדוק את זה ולחזור אלייך שוב. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשרת התרבות והספורט. << נושא >> ברכת יושב-ראש הכנסת ליושב-ראש הפרלמנט של אסטוניה << נושא >> << דובר >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> חברי הכנסת, אנחנו מתבקשים לשבת שנייה במקומות. חברת הכנסת רחל עזריה. השר כץ, אני מבקש לשבת שנייה. לא, לשבת בפנים, אם אפשר, לא בחוץ. חברי הכנסת, אני מתכבד כעת לקדם בברכה אורח נכבד המבקר היום במשכן הכנסת, שהתקבל היום בטקס רשמי ומכבד אותנו בנוכחותו כאן במליאה, בראש משלחת פרלמנטרית ביציע האורחים, הלוא הוא נשיא הפרלמנט של אסטוניה, מר אייקי נסטור. ברוך הבא. Welcome to the Knesset. (מחיאות כפיים) אנחנו ודאי מקבלים אותו בברכה, יחד עם חברי משלחתו. אדוני הנכבד, ברוך הבא לירושלים, בירת ישראל, וברוך הבא למשכן הכנסת, ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית. אדוני, אני זוכר בחיבה רבה את ביקורי המוצלח בבירתכם, טאלין, בשנה שעברה, שבו ציינו 25 שנות ידידות ויחסים דיפלומטיים פוריים בין ישראל ואסטוניה. אנו מציינים השנה 70 שנות עצמאות למדינת ישראל ואני מבקש לברך את חברי המשלחת לכבוד חגיגות ה-100 לעצמאות אסטוניה. אנו רואים פוטנציאל גבוה לשיתופי פעולה בין הפרלמנטים שלנו. זה נכון לתחומים רבים, ובפרט בנושא של E-Parliaments ונושא הסייבר. שמחתי לשמוע כי במהלך היום תערוך המשלחת פגישות עם קבוצת הידידות, בראשות חברת הכנסת סבטלובה ועם יושבת-ראש ועדת המשנה בנושא הסייבר חברת הכנסת ענת ברקו. ואני מקווה שבפגישות האלה יקודמו שיתופי פעולה פרקטיים בין הפרלמנטים שלנו. אנחנו מודים לך ולמדינתך, אדוני יושב-ראש הפרלמנט של אסטוניה, על ביקורכם בישראל. בשם הכנסת וחבריה, אני מאחל לכם ביקור פורה ומוצלח. ברוכים אתם בבואכם. מותר למחוא כפיים. (מחיאות כפיים) << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו, חברים, ממשיכים עם סדר-היום. אני מתכבד להזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת ישראל כץ לעלות לדוכן ולהשיב על שתי שאילתות דחופות. תחילה השר ישיב על שאילתה דחופה מס' 558, של חברת הכנסת ענת ברקו: סגירת הגישה של אתר הנצחה ללוחם הבדואי על ידי נתיבי ישראל. גברתי תקרא את נוסח השאילתה. בבקשה, חברת הכנסת ברקו. << שאילתה >> 558. סגירת הגישה של אתר הנצחה ללוחם הבדואי על ידי נתיבי ישראל << שאילתה >> << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, בצומת המוביל קיים אתר הנצחה ממלכתי ללוחם הבדואי, המנציח זכרם של 198 חללים. מדוע משרדך אישר את סגירת הגישה אליו מכביש 77, הגורמת לעיקוף של 18 ק"מ לאתר ההנצחה של החללים הבדואים? << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני גם רוצה להשלים, שאלת המשך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פרויקט כביש 77 הוא פרויקט לאומי, שנמצא בין צומת – זה לא צומת, זה מחלף – גולני במזרח ומחלף המוביל במערב, וכולל ביטול של שש פניות שמאלה מדו-נתיבי לדו-נתיבי, דבר שפוגע ביותר בהיבט התנועתי, של בטיחות התנועה. הפרויקט כלל סגירות פניות שמאלה ממחנה שמשון, מטורעאן מזרח, מכפר כנא, מבית רימון, מרומת אל-הייב, ממקורות ומאתר הנצחת החלל הבדואי, וכן ביטול כלל הרמזורים בכביש והחלפתם במחלפים. הפרויקט סוכם לפני כשלוש שנים במתכונתו, כאשר סגירת פניות שמאלה היא הנחיה של משטרת התנועה על מנת למנוע תאונות קשות. פנייה שמאלה, באשר היא, מהווה גורם סיכון משמעותי בתאונות הדרכים במדינת ישראל. לכן יובהר כי מדינת ישראל, בהובלתי, אישרה פרויקט לאומי בהיקף של טיפול ב-726 פניות שמאלה, בעיקר ביישובים קטנים, בטרם תקרה שם תאונה, בתקציב של 120 מיליון ש"ח בכל שנה. נושא סגירת הפנייה הוא לטובת בטיחות הציבור. עם זאת, לאור חשיבותו של אתר ההנצחה ללוחם הבדואי הנחיתי לבחון חלופות. היה אצלי גם דיון בנושא. פנה אליי גם נשיא המדינה לאחרונה בנושא, גם מתוך דאגה, ויש כמובן את השאילתה הזאת. מתוך חשיבות הנושא הנחיתי לבחון חלופות. ובכל מקרה סוכם בדיון שנערך בלשכתי כי ביום ציון לחלל הבדואי, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, תיפתח הפנייה ויוצבו ניידות משטרה לשמירת הבטיחות. אדגיש כי פניות ימינה נשארו כתמול-שלשום. היוצא מהאתר ורוצה לפנות שמאלה, לטבריה, נוסע כקילומטר אחד בלבד. המגיע מדרום ורוצה להיכנס שמאלה נוסע 4.3 קילומטרים עד למחלף הושעיה, מסתובב בבטחה וחוזר את אותו המרחק. בנוסף הוצגה חלופה בדרך שעוברת בשטח של שמורת טבע. דרך זו – שגם נוסעים בה – חלקה כורכרית וחלקה עם אספלט. חברת נתיבי ישראל ביקשה לקבל אישור מרשות הטבע והגנים לשם ריבוד הכביש, ללא זליגה מהשטח הקיים, משטח הכביש, מתקציבה שלה להכשיר בעצם את הדרך הזאת. הרשות לא נתנה, נכון לעכשיו, את ידה לאישור הזה, ועדיין מתקיים איתה שיח מקצועי בנדון. זה, אגב, הפתרון הכי טוב. ביצוע ההליך הזה ידרוש תכנון סטטוטורי שעשוי להימשך זמן. גם, מתצפית ספירה שבוצעה – זה דווח על ידי חברת נתיבי ישראל – נכנסו ויצאו 24 כלי רכב במהלך כל היממה. לסיכום תשובתי בשלב זה, תכנון וביצוע של הכביש הם דבר שראוי לכל שבח, כי הכביש הזה – אתמול, נדמה לי, נפתחו מנהרות יקנעם, שמאפשרות זרימה; הוא כביש אגרה, אבל מפנה את כביש יקנעם עצמו. אנחנו בשלבים ממש מתקדמים של יצירת כביש 6 צפונה עד למחלף סומך-קריית אתא, וכביש 6 צפון-מזרח עד עמיעד ללא רמזורים. זה ביטול הרמזורים. זאת אומרת שבתוך חודשים ספורים ניתן יהיה לנסוע מעמיעד, צומת עמיעד, עד אחרי מחלף שוקת בדרום ללא רמזור, וממחלף סומך-קריית אתא גם כן, עד אחרי מחלף שוקת, ללא אף רמזור. זה הפרויקט שמחבר את מדינת ישראל, מחבר את הצפון למרכז, מחבר את הצפון לדרום, במסגרת המדיניות שאנחנו מובילים, גם של החלפת כבישים אדומים בכבישים בטוחים. אז כשמרחיבים תשתיות, מטבע הדברים צצות בעיות מהסוג הזה. כמו שאמרתי, 726 צמתים של פניות שמאלה שהוריתי לאתר אותם מראש, ועד שהצלחנו לסכם תקציב מיוחד, כדי למנוע סכנות בכניסה וביציאה מהיישובים שליד התוואי הזה. גם חלק מהדבר הזה, כמו שאמרתי – מתקיים דיאלוג, מנסים למצוא פתרונות. בימי הזיכרון, בכל מקרה, המשטרה תבוא ותחליף ותאפשר גם כן לנסוע, מתוך המגבלות הסטטוטוריות של רשות שמורות הטבע, של דברים אחרים. אבל כששאלת: משרדך עשה וכו', באמצעות חברת נתיבי ישראל – מה שהמשרד עשה ראוי לכל שבח. הוא חיבר את הגליל המזרחי למרכז ולדרום, וזה מאפשר לאנשים לגור בכל מקום ולנסוע בבטחה, וכך אנחנו עושים. יחד עם זאת, הרגישות מובנת. אנחנו מעריכים ומכבדים את שירות הלוחמים הבדואים בצה"ל, ואנחנו נעשה הכול כדי למצוא עוד ועוד פתרונות כדי להקל על הגישה לאותה אנדרטה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר. חברת הכנסת ענת ברקו, שאלה נוספת. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר כץ, אני קודם כול רוצה להודות לך על התשובה המלאה והרחבה בנושא ועל העבודה המבורכת שלך, באמת, בבניית התשתיות של המדינה. אין מילים להביע הערכה. יחד עם זה, אני מאוד מודאגת בגלל הירידה במוטיבציה לשירות של חיילים בדואים. המקום הזה הוא מאוד ייחודי בצומת המוביל, כאתר הנצחה. אני בטוחה שביקרת בו. אני באופן אישי, אחד הדברים הראשונים שעשיתי בכנסת – בחג הרמדאן עשיתי למשפחות השכולות שם ארוחת איפטר בתוך המקום. האתר הזה הוא מדהים. יש יד לבנים. לכן אנחנו צריכים באמת להשאיר את המקום כמקום מפגש למשפחות השכולות, כיד זיכרון לנו, כדי לבוא ולהבין את העשייה העמוקה של החייל הבדואי, של החללים, לחבק את משפחות. אני חושבת שפתיחת דרך הגישה רק ביום הזיכרון, זה לא מספיק. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואלת אם תוכל להשמיש בכל זאת את הדרך הישנה, לרווחתן של המשפחות השכולות, ובכלל, של מבקרים הרבים שבאים לראות מורשת קרב מפוארת של החללים הבדואים. תודה, אדוני השר. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. חבר הכנסת איתן ברושי, שאלה נוספת, ואחריו – אלעזר שטרן. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני השר, חברי ישראל כץ, הייתי שותף להקמת האתר הזה כראש מועצה בעמק יזרעאל. האתר הוקם על אדמת עמק יזרעאל, ואני גאה בכך. אני מבקר שם לעיתים קרובות וגם לאחרונה. מדובר, כפי שנאמר, על אנדרטה מרכזית – 198 חללים, ואני מקווה שלא יתווספו – ולמעלה מ-160,000 מבקרים מדי שנה באתר. המציאות שנוצרה בחסימה של הכביש היא פגיעה לא רק בזיכרון – וזה כשלעצמו חריף – אלא גם במוטיבציה לשרת בצה"ל. לפי דעתי, רשות הטבע והגנים כפופה לממשלה. לא יכולה הממשלה לבוא ולומר שהיא לא פותרת בעיה כזאת כי רשות הטבע והגנים מתנגדת. יש ממשלה – ואתם אומרים כל הזמן שהיא נועדה למשול. היא יכולה לפתור את הבעיה. אבל יותר מזה, הצעתי אליך – ולא ידעתי שזה עולה היום, כי הגשתי גם דיון מהיר – הצעתי אליך היא שעד שיהיה פתרון יציבו בין 08:00 ל-16:00 מתנדבים או שוטרים שיאפשרו את הכניסה, למי שצריך, לאתר בלבד. אחרת, זה תוספת של 20 ק"מ – לנסוע עד היישוב של שטרן, להושעיה, ולחזור כדי לפנות לאתר. אני מציע לפתור את זה בצורה אחרת: רק בין 08:00 ל-16:00 – לא בלילה – למי שפונה שמאלה לאתר. ובמקביל, לפתור את הבעיה עם רשות הטבע והגנים. זה לא פוגע בטבע. ולעיתים יש מפגש של ערכים, וכשנפגשים ערכים מתחייבת החלטה – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – וההחלטה היא לא לפגוע באתר ההנצחה של הבדואים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחרי כן השר ישיב לכל השואלים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, באשר לשאלה הזאת, אתה יודע שאני לא מחשיד אותך כהוא זה בחוסר רגישות והתחשבות באתר הזה. אני בטוח שזה חשוב לך לא פחות ממני, ואני יודע שלא פחות מאף אחד מהדוברים האחרים כאן. אני רוצה להציע משהו. דבר אחד אמרו: ללחוץ יותר את רשות הטבע והגנים, כיוון שהפתרון הנכון הוא מהכביש לכפר מנדא – לעשות שם את הכניסה. אבל עד אז, חברי חבר הכנסת ברושי, השר דייק יותר ממך: זה לא 20 ק"מ, זה הרבה פחות. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> הלוך חזור. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> 18 ק"מ. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהדרום, אני מדבר. אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים – המשך מתחנת הדלק פז, אני לא רוצה להיכנס למחלף הושעיה וחזרה. אני חושב שאם נשים חמישה שלטים – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> אגב, חבר הכנסת שטרן גר שם, בהושעיה, רק שתדעו. הוא מכיר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציע לך, אדוני השר, להגיד לחברים הבדואים שלנו: עד שנפתור את זה, ממחלף רמת ישי עד תחנת הדלק יהיו שלטים גדולים, נוספים על אלה שיש היום, על אתר ההנצחה לבדואים – באופן זמני, להמשיך למחלף הושעיה, 3 קילומטר. אני חושב שיצא שכרנו בעניין הזה, שהרבה יותר אנשים בישראל ידעו שיש שם אתר הנצחה – ואני לוקח על עצמי, עם החברים שלי באתר הבדואי, להסביר להם למה בכך אנחנו מרוויחים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. אדוני השר ישיב לכל השואלים. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מאוד שמח על הגישה ועל האכפתיות, ועל כך שגם הוגשה שאילתה על ידי חברת הכנסת ענת ברקו, ושהצטרפו אליה גם איתן ברושי ואלעזר שטרן, ושכולנו מגויסים לעניין הזה ומלאי הערכה לתרומה. מה שלא יכול לקרות זה לעצור את שטף הכביש. יש כאן רעיון והשקעה של סכומים עצומים; אני, אגב, נאבקתי על זה. זה לא מובן מאליו שנתנו כאן לסלול כבישים ומחלפים ולאפשר הגעה מהפריפריה הרחוקה, אפילו תוך ביטול רמזורים ודברים אחרים. אנחנו רואים איך המדינה משתנה בעקבות המאבקים – ההחלטות והביצוע. אבל יש כאן רגישות מיוחדת. קיימתי דיונים, הנחיתי. בעקבות הדיון הזה, וגם הפנייה של נשיא המדינה, אני אבקש עוד פעם לבדוק ועוד פעם לראות. יכול להיות שזה זירוז מול שמורות הטבע, יכול להיות שזה שילוב אמצעים נוספים. אני אשמח לשתף אתכם בדבר הזה. מבטיח לבדוק את זה – איך אפשר שלא לפגוע בהנצחה, להקל ולאפשר. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר. אדוני השר יישאר, כיוון שיש שאילתה לאדוני השר של חבר הכנסת ינון אזולאי. שאילתה דחופה מס' 560, בנושא: אישור משרדך להפעלת 24 קווי שירות בתל אביב בשבתות. חבר הכנסת ינון אזולאי, רשות הדיבור שלך. << שאילתה >> 560. אישור משרדך להפעלת 24 קווי שירות בתל אביב בשבתות << שאילתה >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני כבוד השר, ראש העיר תל אביב רון חולדאי פרסם מעל כל במה – בשאילתה כתוב "בשבוע שעבר", אבל יש לתקן שזה היה לפני כשלושה שבועות – כי משרדך אישר הפעלה של 24 קווי שירות/אוטובוס בשבתות בתל אביב. רצוני לשאול: האם נכון הדבר? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני השר ישיב. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר >> ראשית, חבר הכנסת ינון אזולאי, הרשה לי להשתתף בצערך ולהביע השתתפות בצער על פטירתו של אביך, דוד, זיכרונו לברכה. היה כל כך יקר לכולנו. דיברנו עליו גם בישיבת הממשלה המיוחדת, גם תיארתי דברים שעשינו ביחד – כמה נוכחתי בדברים המיוחדים שייחדו אותו, שהוא קידם ופעל למענם. לגבי השאילתה הזאת, אני אקריא. אני יכול גם לענות בעל פה בקיצור, אבל אני גם אתאר את הרפורמה הזאת, ואחרי זה אני אתייחס לפרסום של ראש עיריית תל אביב, שהוא פרסם בתור מועמד כמה ימים לפני הבחירות. יש לנו כבר ניסיון איתו – הוא גם פרסם על הגשר בשביל להוריד את סתיו שפיר, למנוע ממנה להתמודד. הפרסום הזה נועד להביא לו עוד כמה אחוזים מול – אני לא זוכר מי התחרה מולו שם – וכנראה הוא הצליח, הוא קיבל מעל 40%. הוא הציג דברים בצורה לא נכונה. הדבר הנכון הוא שקידמתי במשך תקופה ארוכה, ונעזרתי גם בוועדות הכנסת ובגורמים אחרים, רפורמה מקפת בענף מוניות השירות בישראל. זה ענף שהוא בין המוניות הספיישל לבין האוטובוסים או המיניבוסים. הוא שירות מאוד חשוב שדעך עם השנים, כי הקפיאו אותו, ואנחנו פתחנו אותו לתחרות, כדי שבכל הארץ יהיו אלפי מוניות שירות, שייעזרו בהן – בכלל האוכלוסייה, כולל האוכלוסייה שאתה מכיר, ואתה יודע עד כמה צריך את זה. כשבאתי לעשות את זה, חיפשתי את הדרך לעשות את זה במסגרת הסטטוס קוו הקיים, ולכן נבנה מודל, שהמשפטנים אישרו אותו – ולא רק שהמשפטנים אישרו אותו אלא בוועדת כנסת, נדמה לי בוועדת הכלכלה, הוא אושר פה אחד; כולל גם כל נציגי המפלגות החרדיות, וכמובן גם המפלגות האחרות. לקחנו את השירות הזה, של מוניות השירות, שהולך להיות מורחב, ועשינו שימוע ציבורי, ומומחים פרסו – לפי הצרכים. היום מוניות השירות עובדות במשך כל השבוע, כולל בשבתות, תחת פיקוח. אבל הן לא מסובסדות, זה בעצם שירות פרטי. לא נגענו בשבת. ואיך זה התאפשר? כמו שזה עובד היום, כפרטי, זה ימשיך לעבוד גם הלאה. מה ששינינו זה רק באמצע השבוע. באמצע השבוע שילבנו את מוניות השירות ברב-קו. עכשיו כבר יצא המכרז הראשון על גוש דן, ולאחר מכן זה יתרחב לשאר המקומות המתוכננים. ואז, כשיש תחבורה ציבורית באמצע השבוע, מונית השירות היא חלק מהרב-קו. אדם יכול לעלות למונית שירות בנהרייה, או במושב יערה – לנסוע לתחנת הרכבת בנהרייה, להגיע לרכבת, לתקף את אותו רב-קו שהוא תיקף במונית, לנסוע עם הרכבת, להגיע לתל אביב, לרדת, לקחת אוטובוס, או מונית שירות, עם אותו רב-קו, ולתקף אותו, ואחרי שהוא גומר את ענייניו אותו דבר – במחיר התיקוף הזה של אותו רב-קו. מונית השירות תקבל החזר מסוים תמורת התיקוף הזה. היא תהיה חלק מהמערך הזה. בכוונה לא נגענו בסוף השבוע – שמרנו על הסטטוס קוו. זה לא מסובסד בסוף השבוע, זה לא תחבורה ציבורית במובן הזה. המתכון הזה, שהוא באמת היה אחרי מחשבה, שמתי אותו על השולחן בצורה הכי נכונה, והוא התקבל על דעת כולם והפך לחוק, והיום הוא בעצם יוצא לדרך. הרפורמה עצמה הולכת לשפר באופן דרמטי את נושא שירותי התחבורה הציבורית בישראל; זה יאפשר לעוד נוסעים לעבור מהרכב הפרטי למוניות שירות ולמערכת התחבורה הציבורית. היא מוסיפה קווים חדשים – כמו שאמרתי, באמצע השבוע, תוך שימוש ברב-קו; בסוף שבוע, באותם התנאים. מי שרוצה לנסוע בסוף השבוע במוצר שאינו מסובסד, יהיו לו מוניות שירות בתל אביב או בכל הארץ, במקום שירצה. אין חובה להפעיל את זה. זה לא כמו שיש שירות ציבורי, שאותו אחד חייב להפעיל בקווים ובמקומות. הוא בדיוק כמו המתכון – לא שינינו את החוק בהיבט של סוף השבוע, ולכן זה התאפשר. אני יכול גם להגיד: פורסמו מכרזים, הולכים להתפרסם, להפעלת 20 אשכולות של קווי שירות בכל הארץ, הכוללים 110 קווים. בניגוד למשתקף בפרסום הזה, אין במכרזים כל דרישה להפעיל קווים בשבת ולא יינתן כל סבסוד בשבת. מכניסת השבת ועד צאתה לא ניתן יהיה ליהנות מההסדרים והסבסוד הכלולים ברב-קו, ואין כאמור כל כוונה או דרישה של המשרד במסגרת המכרזים להפעיל את הקווים בשבת. ויש כאן עוד תיאור של כל השירות הזה. ראש עיריית תל אביב לקח דבר שאנחנו מקדמים שנים – הוא עשה את זה, אגב, "לזכותו", במירכאות, כמועמד, לא כראש עיר; אני אומר את זה "לזכותו", במירכאות כפולות ומכופלות – והוא הכניס את זה לתוך הוויכוח. הכותרות היו כאילו נוצר פה משהו שהוא מעורב בו, והוא עכשיו דואג שייסעו בשבתות ויעשו. יש אנשים שרואים את זה אולי כדגל, לפגוע בשבת. אני לא נמנה עימם. יש דברים שצריך לעשות בשבת, ואנשים גם רשאים לבוא ולבחור ולנסוע ולעשות ולפעול; יש שירות ממלכתי, שהוא מבוקר והוא תחת כלים של סטטוס קוו. לבוא לפני בחירות מתוך הנחה שרוב בוחריו הם נגד חרדים או נגד דתיים וכו', ולהציג את זה בדרך שזה הוצג – אני רק מצטער על זה. הדבר הזה הוא בכלל לא במישור הזה. הוא דבר שנעשה נכון. השבת – שוב אומר, זכותם של אנשים לנהוג כרצונם. המדינה משמרת את הסמלים שלה. השבת זה דבר שהעם היהודי נתן לכל העולם, לא רק מבחינה דתית יהודית – כיום מנוחה. זה אחד הדברים הגדולים ואחד הסמלים הגדולים של היהדות, ואני נגד לפגוע בה במזיד, ונגד לפגוע בה כדי להרוויח הון פוליטי. אני אומר שכל אחד רשאי לבחור לעשות – ואנחנו מכירים גם את הוויכוחים. וכשהצלחתי להוביל מהלך בדרך נכונה, בהסכמה רחבה, שתאפשר לאנשים לנסוע בסוף שבוע אבל בלי לפגוע בכללים, בלי לפגוע בסטטוס קוו – להציג את זה בדרך אחרת עבור קולות, זה פשוט לא נכון ומצער. אבל הבחירות נגמרו שם, וכנראה לא נשמע יותר את הטיעונים האלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר. חבר הכנסת ינון אזולאי, שאלה נוספת. אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ראשית, תודה רבה לשר על התיקונים, ותודה רבה על התשובה המפורטת. מה שכן, אנחנו מסכימים שרון חולדאי הוא רק כותרת אחת גדולה, וחבל שככה הוא משלה את כל התושבים. הוא רצה את הכותרת – הוא קיבל אותה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת מיקי לוי, שאלה נוספת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני יכול רק לברך אותך על כל העשייה, אבל לא עליתי בשביל זה. עליתי בשביל לברך את שוטרי אגף התנועה של משטרת ישראל, שהם אורחים שלנו כאן. יישר כוח על כל העשייה. תודה רבה לכם וביקור מהנה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> מחיאות כפיים, ברשות היושב-ראש. אני מצטרף לברכה, כמובן. עושים עבודה בלתי רגילה, מצוינת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. אני מודה גם למיקי לוי. אני מודה לך, אדוני השר. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5683/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אנחנו עוברים לחקיקה, חברי הכנסת. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התשע"ח–2018, של חברי הכנסת רועי פולקמן ומירב בן ארי. הצעה זו בתמיכת ממשלה. עשר דקות לרשותך, חבר הכנסת פולקמן. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני שמח להיות כאן היום, וגם להציג את הצעת החוק הזאת, שהיא קצת פחות שגרתית עבורי, כי היא נוגעת לאיזושהי הטבה בארנונה בשלטון המקומי – מייד אתייחס לזה. רק אעשה עוד דבר שאני בדרך כלל לא עושה, ואקדיש אותו לשותפתי לחוק, חברת הכנסת מירב בן ארי – כי אתמול היה יום הולדתה, אז זה סוג של, בעיניי, מקורי, להביא חוק כמתנה; ליושבים פה למעלה, אנחנו לא עושים את זה בדרך כלל, אבל היא גם באמת יושבת-ראש שדולה לחיילים בודדים, שנמצאת פה בכנסת. מדי פעם אנחנו מתעסקים בכנסת בלקונות כאלה, בתקלות, שהתכוונו לעשות משהו טוב ובסוף מייצרים איזו רפורמה או איזה נוהל והנוהל הזה לא מדויק – גם תכף תצטרף אלינו להצעת החוק חברת הכנסת פנינו תמנו-שטה, שגם היא מקדמת את הצעת החוק הזאת. כאן הלקונה היא מאוד פשוטה, אסביר אותה מאוד בקצרה: מדובר בזה שחייל בודד, לפי חוק שכבר קיים, זכאי לקבל הנחה בארנונה. אנחנו בהחלט רוצים להקל על חיילים בודדים – הם לא יכולים לחזור הביתה למשפחה וכו', וצריכים לשכור דירה ולהתקיים ממשכורת צה"לית ועם איזושהי תוספת קלה כזו או אחרת. הלקונה הייתה שאם חיילים בודדים מחליטים לגור ביחד, ולפעמים זה גם יתרון, כדי לחלוק בהוצאות וכו', מתברר שהם לא יכולים לקבל ביחד את ההנחה, כלומר ההנחה הוגבלה ב-70 מטר, ואם אנחנו שני חיילים או שלושה ואנחנו גרים בדירה של 120 מטר, כל אחד בחדר, אנחנו לא מקבלים את ההנחה. ברור שיש כאן עיוות, ברור שיש כאן תקלה. אני אומר רק את ההערה היחידה שלי לחוקים מהסוג הזה: אני, כמי שבא גם מהשלטון המקומי, בדרך כלל מאוד מסתייג מחקיקה בתחום ההנחות בארנונה, כי היום המבנה של השלטון המקומי בישראל הוא בעיניי מבנה לא טוב בזה שהם תלויים אך ורק בארנונה כדי להתקיים. הדבר הזה לא באמת מאפשר לרוב הרשויות המקומיות בישראל לתפקד כמו שצריך ולספק שירותים הולמים לאוכלוסייה. כמובן, זה גם מגדיל פערים. לכן אני מאלה שכמעט תמיד אומר לרשויות מקומיות או לעסקים: אל תלכו לפתרון הקל של ארנונה. במקרים מיוחדים, כמו פה, שבהם כבר המחוקק קבע שיש דרך להקל רק לאוכלוסייה מסוימת – וגם זה באופן מידתי, והגדרנו את זה אך ורק חיילים בודדים וכו' – בוודאי שדברים צריכים להיעשות בהיגיון ובשכל. אגיד דבר אחרון על הפרוצדורה. אני רוצה להודות כאן גם לשר הפנים אריה דרעי, שאפשר ותמך בהצעת החוק הזו. רק למי שיקרא את הנהלים, הסיכום היה שהחוק עובר עכשיו בטרומית, כיוון שאנחנו רוצים שהדבר הזה יתוקן, וימתין, וככל שהוצג לי במשרד הפנים הדבר הזה יוסדר בנוהלי משרד הפנים. אם לא יוסדר, נראה מה עושים, אבל הסיכום היה שכנראה לא נצטרך כרגע להשלים את זה כהליך חקיקה בשלוש קריאות, אלא אנחנו מביעים את עמדתה של הכנסת, ולכן אני פונה אליכם לתמוך בהצעה: אנחנו רוצים שהדבר הזה יתוקן, ומשרד הפנים התחייב – כבר ישבנו על הפרטים, הגענו להסכמות מהו נוסח הנהלים המתוקן, וברגע שהדבר הזה יוצא ויקרה, אז לא נתקדם. אם יהיה צריך, החוק הזה נמצא במחסנית. אז חברים, יש לנו כאן תיקון קטן. אנחנו תמיד אסירי תודה לחיילי צה"ל, בוודאי בימים אלה. כל חיילי צה"ל, וכמובן אנשי כוחות הביטחון, מגיעה להם תודה מיוחדת והוקרה, ובוודאי התחשבות מיוחדת באותם חיילים שנוסף לכל הקשיים שכרוכים בלהיות איש כוחות הביטחון וחייל צה"ל, הם גם עושים את זה כחיילים בודדים, מגיעים הנה לארץ, אין להם העורף המשפחתי והסיוע, ובוודאי שאנחנו כמדינת ישראל צריכים לבוא ולעזור להם. זה עוד דבר אחד קטן כזה. תודה רבה, ואני מבקש את תמיכתם בחוק. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5675/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת רועי פולקמן. להצעה זו הוצמדה הצעתה של חברת הכנסת פנינו תמנו-שטה. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), התשע"ח–2018. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שלוש דקות לרשותך. ישיב במשולב סגן שר הפנים, חבר הכנסת משולם נהרי. אני מאפס לשלוש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החיילים הבודדים הם מיטב בנינו ובנותינו. כ-7,000 חיילים בודדים נמצאים במדינת ישראל. רבים מהם בוחרים לעזוב את מקום מגוריהם בחו"ל, להגיע לארץ כמתנדבים ולשרת יחד עם האחים האחרים בצבא. והאחרים הם אלה שגדלו כאן בארץ, ולא שפר עליהם גורלם, ואין להם עורף משפחתי. החיילים האלה – ברגע שהם מתגייסים לצבא, הרבה פעמים יש את הביטוי, שלדעתי הוא קצת מגונה, שבא ואומר: הם הופכים להיות רכוש של צה"ל. אם הם רכוש של צה"ל, ואכפת לנו מחיילים בודדים, עלינו לזכור שאותם חיילים שנלחמים שכם אל שכם עם אחרים – בסופו של דבר, כאשר הם מקבלים את הסופ"ש לחזור הביתה, ראוי שיהיה להם מקום ראוי, בית ראוי, ושיהיו לא טרודים בצרות יומיומיות וכלכליות, אלא יוכלו לשים את הראש, ובאמת להעביר את סוף השבוע ברוגע. אבל, לצערי, אני נחשפתי לתופעה מזעזעת. התופעה היא שהרבה מאוד חיילים בודדים נאלצים לבקש עזרה וסיוע ברשתות החברתיות – החל מבקשה לציוד, כדי למלא את הבית, וכאלה שאין להם אפילו אוכל לשישי שבת, שמבקשים מאיתנו להתארח. ודבר נוסף, שאני גיליתי בעקבות סיור שעשיתי במרכז לחיילים בודדים בירושלים על שם מייקל לוין, זכרו לברכה, זה שרבים מהחיילים הבודדים נאלצים להתמודד עם חובות של ארנונה, כי יש רשויות מסוימות שבוחרות לפרש ככה את החוק – שה-70 מטר רבוע, שעליו צריך לקבל את הפטור, הוא 70 מטר רבוע גם אם מדובר בארבעה חיילים שגרים בדירה הרבה יותר גדולה. התיקון לחוק הזה, שגם חברי, חבר הכנסת פולקמן, וגם חברת הכנסת מירב בן ארי, יחד איתי, ראו עין בעין שצריך לבצע, הוא תיקון מאוד חשוב. לא מגיע לאף חייל, בתום שירותו, בטח לא לחייל בודד, להתמודד עם חובות שהצטברו ועם עיקולים של הוצאה לפועל. אנחנו לא יכולים להותיר אותם בודדים. הם לא בודדים. אנחנו אוהבים את החיילים הבודדים במדינת ישראל, ואנחנו צריכים לדאוג לכך שהם יילחמו בשקט וישרתו את המדינה בשקט. וכאמור, יש רבים שמגיעים לכאן בהתנדבות, ואני חושבת שזאת סדרה של דברים שצריך לתקן בכל מה שקשור לחיילים בודדים. כי הזכרתי קודם שיש תופעה מזעזעת, שחיילים בודדים נאלצים לבקש עזרה וסיוע ברשתות, כולל בקשה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, יש יותר מדי רעש באולם. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אז אני מבקשת רק לסיים את דבריי. חברים יקרים, תוכלו לכבד, בבקשה, וקצת לשמור על השקט? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן, אני חושבת שהחיילים הבודדים לא צריכים לעשות שנורר מהציבור הרחב ולבקש סיוע בריהוט. ואני כבר הצעתי לצבא לפתוח מחסנים או לתת להם ואוצ'רים לקנות ריהוט, שירגישו שהם מספיק בטוחים בכך שאף אחד לא יצבור להם חובות ואז יתחשבן איתם כשהם יצאו החוצה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. ישיב במשולב לשתי ההצעות חבר הכנסת, סגן שר הפנים, חבר הכנסת משולם נהרי. אני מבין שהממשלה תומכת בחוק, אבל יש מתנגד לחוק. אני חושב שהוא הולך לנאום נאום אחר לגמרי ולא להתנגד. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. חבר הכנסת, חבר הכנסת רועי, רועי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> סדרנים, אנא מכם, תיגשו לחברי הכנסת שעומדים ומדברים, כל אחד עם טלפון. תעשו סדר. זה מפריע לקצרניות, לפרוטוקול. מפריע לכל הדיון. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בחוק הרשויות המקומיות (פטור) (חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג–1953, נקבע פטור מארנונה לחיילים נפגעי מלחמה ושוטרים ובני משפחותיהם. בסעיף 6 לחוק זה, שאותו מבקשת הצעת החוק לתקן, נקבע סייג לפטור מארנונה לדירות גדולות, אשר לפיו מי שמחזיק בדירה ששטחה עולה על 70 מטרים רבועים, לא יהיה זכאי לפטור לפי חוק זה, אלא לגבי 70 מטר רבועים. אולם אם עלה מספר בני משפחתו של המחזיק והגרים עימו על ארבעה, יהיה זכאי לפטור כאמור לגבי 90 מטר רבועים. לדברי מציעי החוק, עבור מרבית החיילים, הפטור מארנונה אינו רלוונטי, שכן במהלך שירותם הצבאי הם מתגוררים עם משפחותיהם; בעוד שחיילים בודדים חוסכים בזכות פטור זה אלפי שקלים לאורך שירותם הצבאי. עם זאת, מציעי החוק מסבירים – פה אני עובר לדברי ההסבר, ואחר כך אני אומר את מה שבנוסח החוק, כפי שאתם מציעים, מעורר קצת תמיהה. החוק הקיים, שלא מדובר בו על חיילים בודדים – הוא מדבר על כך שאם יש יותר, אז זה 90 מטרים, ואתם מדברים על 70 מטרים. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> לא. הסיכום היה להגדיל את זה ל-140. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי. אבל בהצעת החוק שלכם, כלשונה – אני מטפל בהנחות מארנונה. אני לא שמעתי את זה, אבל לפי הצעת החוק, וכלשון החוק, זה היה נראה לי מאוד מוזר. כי ההפך – זה לרעותא. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> זה במצטבר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי. בכל אופן, כפי שאמרת, נכון לעשות זאת בחקיקת משנה, בתקנות, ולא בחקיקה ראשית. כל הנושא של הנחות בארנונה איננו חובה, אלא רשאית. זה כדי לאפשר לרשויות המקומיות לטפל בנושא העיר – לא לפגוע בהכנסותיהם ולא להגיע לגירעונות. לכן, ועדת שרים לענייני חקיקה, כמובן באישור משרד הפנים – שר הפנים הסכים. זה נושא חשוב. יש לנו עוד נושאים, כמו נכים וכמה דברים שעומדים על הפרק – לאפשר להעביר את זה בקריאה טרומית, כאשר הצעת החוק לא תקודם, ובמקביל אנחנו נבדוק את האפשרות לתקן בתקנות, וכיצד לתקן את זה בתקנות. אנחנו נדון בדברים הללו, והנושא הוא חשוב. תודה. אני קורא לתמוך בקריאה טרומית. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ודאי, ודאי. תודה לסגן שר הפנים, חבר הכנסת משולם נהרי. אדוני, חבר הכנסת יואל חסון, דקה, דקה, לפני שאתה עולה. תראה, אני מבין בוודאות שאתה לא הולך להתנגד לחוק. אתה רוצה לעלות לנאום נאום אחר לגמרי. אני מציע לכנסת, ואמרתי את זה כמה פעמים: רבותיי, בואו לא ניקח את מה שהתקנון מאפשר לנו – וניקח אותו למקומות אחרים. כי אפשר לקחת את זה. בסופו של יום, אתה הרי לא יכול להצביע בעד החוק הזה, אם אתה עולה לפה בשלב הזה. אבל אני מאפשר לך לעלות מכיוון שאתה רוצה לנצל את הפרצה בתקנון להתנגד לחוק. ואתה לא הולך להתנגד לחוק. אתה לא הולך לדבר גם על התנגדות לחוק. כל מה שאתה רוצה לעשות פה – לנאום נאום, כנראה, בנושא מסוים. אני לא יודע מה. אמרתי לך את זה פעם, אבל זאת הזכות הלגיטימית שלך. אדוני, תעלה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה כל כך בדמך. זה מפריע לך, אז אני אוותר. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. עכשיו אתה יכול להצביע בעד החוק. רבותיי, אנחנו נצביע בנפרד על כל חוק. הצעת חוק הרשויות המקומיות. סליחה, לפני שאני – יואל חסון, אני מודה לך. ואני אומר: בייחוד החוק הזה – הוא חוק שנוגע לחיילים. ואני חושב שעשית נכון. הרבה חוכמה. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התשע"ח–2018, של חברי הכנסת רועי פולקמן ומירב בן ארי. אנחנו מצביעים על הצעת חוק זו – מי בעד, מי נגד. הצבעה בקריאה טרומית. יש הצבעה על עוד חוק דומה שהוצמד. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התשע"ח–2018, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 48 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. החוק הזה יועבר לוועדת הכספים של הכנסת להכנתו לקריאה ראשונה. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), התשע"ח–2018, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 50 בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. גם הצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בקובלנה נגד חבר הכנסת אורן חזן בשל התבטאויות פוגעניות כלפי ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. חבר הכנסת זוהר, הודעה. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, זה דורש הצבעה, או רק הודעה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> לא דורש הצבעה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות החוק כדלקמן: הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – ביטול הסדרי שחרור על תנאי למבצעי מעשי טרור), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת ענת ברקו, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תדון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 135) (פרסום פרטיו של נפגע או מתלונן בעבירות מין), התשע"ט–2018, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. ועדת החוקה, חוקה ומשפט תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (חסינות חברי מועצה), התשע"ז–2017, של חברי הכנסת תמר זנדברג ומיקי רוזנטל, ובהצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (חסינות חברי מועצה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, לשם הכנתן לקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. הודעה זו לא דורשת הצבעה. << הצח >> הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4708/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת), התשע"ח–2017, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת משה גפני – זו הנמקה מהמקום? לא, אתה בחרת משם, אין בעיה. אתה יכול גם מעל הדוכן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לכנסת את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת), התשע"ח–2017. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> בהעברה תקציבית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> בהעברה תקציבית. למה לא צוברת? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יכול להיות. נקיים דיון בוועדה. אבל אדוני השר, אני לא יכול לעשות בניגוד לעמת ועדת שרים. אבל נקיים את הדיון הזה. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, כתוב: או לקופה אחרת. על הצעת החוק הזאת, מלבדי, חתומים חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר, אחמד טיבי, מיקי רוזנטל, מיקי לוי, רחל עזריה, רועי פולקמן, חיים ילין, איילת נחמיאס ורבין, מוסי רז, מיכל בירן ויצחק וקנין. הצעת החוק הזאת – התחלתי את הדיון בה כשבאה אליי אישה, שהייתה אמו של אחד מעובדי המדינה הבכירים, והיא אישה בת 85, והיא רוצה להוציא את הכסף. ואמרו לה לא. במהלך השנים, משרד האוצר, וגם אנחנו בוועדת הכספים, שינינו תקנות, וחוקים וכללים – ובסופו של דבר התברר שבפנסיה תקציבית אי-אפשר למשוך את הכסף. אבל לא רק שאי-אפשר למשוך את הכסף; אם חס וחלילה, האיש שעליו מדובר – הוא יכול להיות בגיל מבוגר מאוד, וזה שאני פגשתי היה בגיל מבוגר מאוד – הולך לעולמו, שארו – זאת אומרת בעלה, או הילדים שלו – לא יכולים למשוך את זה, רק את פירות הקרן. אבל אם הם רוצים להוציא את הכסף, לעולם ועד הם לא יכולים להוציא, ולכן במסגרת החקיקה שעשינו בכל הנושאים האלה, אנחנו מבקשים לתקן את החקיקה בעניין הזה, ולמנוע את האי-צדק שנעשה בכך שכולם מסכימים שזה אי צדק. ביקשתי שיהיו תקנות, שיוציאו תקנות על הנושא הזה. הרשות לשוק ההון, שהיא תוציא תקנות, ובזה נגמור את העניין. אמרו שאי-אפשר. אחרי שבדקו את זה, אי-אפשר להוציא תקנות אם אין חקיקה. ועל כן, אדוני היושב-ראש, אנחנו באים לכנסת ומבקשים לאפשר למשרד האוצר, ובמקרה הזה, לרשות שוק ההון, לתקן תקנות בעקבות החוק שייחקק, ואני מקווה שנחוקק אותו כאן, במליאת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. ישיב סגן שר האוצר, יצחק כהן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אגיד את העמדה של הממשלה ושל ועדת השרים. השר חיים כץ מבקש להוסיף דברים מטעמו. על כל פנים, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת) של חבר הכנסת משה גפני. אכן, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> יופי. איזו הפתעה. הפתעה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה מופתע? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, כי אני אעלה עוד מעט הצעת חוק שתפילו לי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כמובן, היא מאושרת בתיאום, נכון, מוישה? אין לך בעיה עם זה? תיאום עם משרדי האוצר, משפטים ורווחה. אחריה, תמתין שלושה חודשים להגשת הצעת חוק ממשלתית. אוקיי? הוא מסכים לתנאים. אני מבקש מהחברים לתמוך בהצעת החוק. השר כץ רוצה להוסיף כמה דברים, בבקשה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אוקיי. תודה לסגן שר האוצר. תודה לסגן שר האוצר. אני מזמין את שר העבודה והרווחה, השר חיים כץ, שגם התבקש להתייחס להצעת החוק. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציע, אני חושב שההצעה הזאת ברוכה. אבל כשאתה מדבר על פנסיה תקציבית, אנחנו מדברים גם על פנסיה צוברת. כפי שאתה יודע, מי שחוסך והולך, חלילה, לעולמו בטרם עת – אשתו מקבלת 60% מה-70% שהוא היה אמור לקבל. אם אין אשתו, אז יש ילדים עד גיל 21. ילדים עד גיל 21 – הוא לא מנצל את הפנסיה. זאת אומרת שכשאתה נותן לנצל פנסיה תקציבית – אתה צריך להכניס גם פנסיה צוברת. המציע, חבר הכנסת גפני, אתה מתייחס רק לפנסיה תקציבית, וזה שאתה כותב פנסיה תקציבית או קופה אחרת – יש לנו מיליון קופות היום. יש קופה משלמת לקצבה, יש קופה שלא משלמת לקצבה. צריך להגדיר, שלא תהיה מחלוקת, כי זו הצעת חוק מבורכת. הצעת חוק מבורכת. נכון שהיא תשית עלויות על קרנות הפנסיה. למה היא תשית עלויות? כי הם יודעים שאם יש שארים ילדים עד גיל 21, ואתה מהוון את הכסף, זה עולה להם בעשרות שנים. יחד עם זה, אני לא חושב שבתוכנית החיסכון הכי גדולה שבן אדם חוסך בחיים שלו, 40 שנה, והוא משלם 20% משכרו – הוא והמעסיק, 20% משכרו – לחודש, אני לא חושב שזה יכול להיעלם כלאחר יד. ואתה צריך להרחיב את הצעת החוק לכל קרנות הפנסיה הצוברות – גם הוותיקות וגם העכשוויות. תבוא עליך הברכה – ואני חושב שחברי הכנסת חייבים לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר הרווחה והשירותים החברתיים, השר חיים כץ. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת, על הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת) של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת), התשע"ח–2017, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מיצוי אפשרויות האימוץ אצל קרוב משפחה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5516/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מיצוי אפשרויות האימוץ אצל קרוב משפחה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה וקבוצת חברי הכנסת. תנמק את ההצעה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מאוד מתרגשת מהצעת החוק הזאת. זו הצעת חוק, שכבר בכנסת התשע-עשרה עסקתי בה, ובכנסת הזאת מי שחוקק אותה עוד לפניי זה חבר הכנסת יואל חסון. אבל, תחילה, אני רוצה להודות לשר הרווחה חיים כץ וגם לשרת המשפטים איילת שקד, שראו לנכון לתקן את העוול בכל תהליכי האימוץ ולאפשר שתינתן עדיפות לקרובי משפחה. אני חושבת שהתיקון הזה בא לעשות תיקון משמעותי גם להלכה וגם למעשה. הלקונה שקיימת בחוק, שלא כתוב באותיות קידוש לבנה שבתהליכי אימוץ – אגב, כ-300 ילדים מוצאים מביתם מדי שנה לצורך אימוץ. כמובן, יש אחרים שמופנים לאפיקים אחרים; אבל מתוך 300 הילדים האלה שמופנים יש ילדים שיש להם משפחה. משפחה זה לא רק אבא ואימא. משפחה זה לא רק הורים. הערך של משפחה, עוד משחר הימים, הוא לדעת שאהבת סבא וסבתא לנכד היא לא דבר של מה בכך, שאהבת אחיין, מי מכם שיש לו אחיינים, זה לא דבר של מה בכך. ערך המשפחה – בעבר, מה שהיה נהוג לעשות, כאשר היה ילד שהוריו לא היו כשירים לגדלו, היה נהוג שגם הקהילה וגם המשפחה פורסות את צילן על התינוק או על הילד ומגדלות אותו. לצערי, דווקא ככל שהתקדמנו בזמנים המודרניים, דווקא בזמנים המודרניים כשמעמד הילד הוא יחסית מתקדם, נדמה ששכחנו, בסבך הביורוקרטיה ובסבך החוקים הרבים, שצריך לשמוע את משפחתו של הילד, שצריך למצות כל אפשרות לתת למי מקרוביו לגדל אותו בסביבתו הטבעית, במורשתו, בתרבותו, להעניק לו את הקול שהוא לא יכול להשמיע. לצערי – בבית הזה אנחנו עוסקים כמובן בדיני נפשות, ולפעמים מתפספסים דברים שהם מאוד מאוד משמעותיים שלא תופסים את הכותרות. אז אנחנו עוסקים בפיקוח על הממשלה ואנחנו עסוקים בחקיקה, אבל אנחנו עוסקים גם בקבלת פניות ציבור. אני קיבלתי לפני חמש שנים את הזכות ללוות משפחה שהפרשה שלה נקראה פרשת ילד המריבה. מדובר היה במשפחה של עולים ותיקים, שאחת האחיות חלתה במחלה נפשית והייתה מתמודדת נפשית. היא לא הייתה כשירה לגדל את הבן שלה. אבל הדודות של אותו תינוק, מייד עם היוודע הדבר החלו בבקשה ובתחנונים בפני הרווחה לאמץ את הילד, לקחת אותו תחת חסותן. אבל הייתה שם דודה אמיצה, שאת החוק הזה אני רוצה להקדיש לה, דודה פ' שהייתה קצינה בצבא ונאבקה על הילד. היא חשבה לתומה שהרווחה תשמח לתת לו אותה כתחליף מסוים לאחותה שלא יכלה לגדלו. אבל לא רק שהיא נתקלה בסירוב – היא נתקלה במלחמה עיקשת של הרווחה, שכתבו לה שהיא אגואיסטית מדי, לבקש את האחיין. היא לא ויתרה. כמובן, הערימו עליה קשיים, אמרו לה שהיא צריכה עורך דין. למרות שהיה קושי כלכלי, היא לקחה עורך דין, העתיקה את מקום מגוריה, עשתה כל שנדרש, אפילו התחתנה – גם מתוך אהבה – העיקר לאמץ, לקחת את הילד תחת חסותה. המאבק הזה הגיע לכותרות, הגיע לבית המשפט, ותוך כדי בית המשפט קבע שהילד הזה עובר למשפחת אומנה. היא התחננה שהוא לא יעבור למשפחת אומנה, שחלילה, הוא לא יתרגל לאותה משפחה. רק לאחר שנה, כשמלאו לו שנתיים ושמונה חודשים, קבע בית משפט עליון, תחילה בהרכב של שלושה שופטים, שנעשה למשפחה הזאת עוול מאוד גדול. התערב היועץ המשפטי דאז, וינשטיין, וזה הלך להרכב של שבעה שופטים, שקבע: למרות העוול, בגלל חלוף הזמן, הילד הזה – שהיה רק בן שנתיים ושמונה חודשים וכל חייו לפניו – לא יכיר את משפחתו הביולוגית, לא יועבר למשפחתו הביולוגית, לא יועבר לדודתו. החמור מכול – לא פתחו להם צוהר של תקווה. הם לא יכולים לראות אותו אפילו פעם אחת בשנה, לחגוג איתו את יום הולדתו. לא יתנו להם לראות אותו עד גיל 18, וגם אז זה ממש תלוי רק בו, אם הוא יוכל לפתוח את התיק. לצערי, במדינת ישראל השימוש באימוץ פתוח לא נעשה, כפי שהייתי חושבת שצריך להיעשות, כי יש הרבה מאוד מקרים שצריך לתת למשפחה הביולוגית לראות את הילד שהוצא לאימוץ – בטח כאשר אנחנו מדברים על כך שבדוח דין וחשבון של משרד הרווחה מתברר שכ-100 משפחות רק בשנה האחרונה ביקשו לראות את הילד. גם אימהות שהן חולות או מתמודדות עם אתגרים נפשיים, ויש כאלה למכביר, יש להן איפשהו את הזכות לראות את ילדן לפחות פעם בשנה. לצערי, אני אומרת את זה בצער, תהליכי אימוץ לעיתים נעשים בחופזה, בטח כשמדובר במשפחות אומנות – זה הפך להיות מסלול מהיר. אל לנו להותיר את אותן משפחות להתמודד לבד. צריך לזכור שהשבוע – אני חייבת לומר גם שתמכתי השבוע במחאת העובדים הסוציאליים על האלימות שיש נגדם. לי עצמי יש שתי אחיות עובדות סוציאליות, אחת מהן היא יו"רית ועדות החלטה – שום מצוקה אינה מצדיקה אלימות. אבל את העוולות צריך לתקן, זה לא על אותה משוואה. אין שום סימטריה. צריך להחזיר את ערך המשפחה למקום הראוי במדינת ישראל בזמנים המודרניים; למצות כל אפשרות לתת לאותו ילד למצות את הזכות שלו לגדול בקרב משפחתו, ורק אם לא קיימת אלטרנטיבה אחת – לתת לילד הזה משפחה חדשה, משפחה שהוא לא מכיר. אני חייבת גם לציין שהוצאת הילדים מקרב עולים חדשים היא מאוד גבוהה – נתונים מאוד מאוד מטרידים. בשנה האחרונה, עוד לפני שחזרתי לכנסת, התחלתי תהליך עם משרד הרווחה כדי לראות את כמות הילדים של עולים חדשים תוך מיקוד על יוצאי אתיופיה, והיא מאוד מאוד גבוהה, ואל לנו לאפשר זאת אם אנחנו יודעים שבמקרים מסוימים, פערים תרבותיים או אוכלוסיות מוחלשות, אם זה עולות ואם לא – נרמסות תחת גלגלי החוקים, או החיפזון, או שופטים שהפכו להיות חותמת גומי. ערך המשפחה הוא ערך שאנחנו צריכים לזכור להגן עליו, ולכן התיקון הזה מאוד חשוב. שוב אני אומרת: אני שמחה שממשלת ישראל, ובעיקר משרדי המשפטים והרווחה, רואים עין בעין שהגיעה העת להעמיד את הדברים על דיוקם. היו ועדות למכביר, אבל בסופו של דבר נדרש אומץ לב לבוא ולומר: אנחנו לא נגד עובדים סוציאליים, כי יש רבים שעושים ורבות שעושות את עבודתם נאמנה. אנחנו בעד להוריד את הקונפליקט, והדרך להוריד את הקונפליקט זה לדאוג שזכויות לא נרמסות ושקולם של כל משפחה וכל ילד נשמע באמצעות זה שאנחנו בבית הזה דואגים שלא יהיו עיוותי דין. אני חוזרת למשפחתו של ילד המריבה משנת 2014. אני יודעת שהחוק הזה לא יעזור למשפחה הזאת, וזה לא יעזור לדודה פ' – אבל שוחחתי איתה השבוע, והיא אמרה לי שמאז החיים שלה, במובן מסוים, פשוט נעצרו, ושהיא דווקא רואה בחוק הזה סוג של דלת שנפתחת לה לדרך חדשה; שגם אם העוול שנגרם לה ולמשפחתה לא יתוקן, לפחות יהיו הרבה מאוד משפחות שהזכויות שלהן יעוגנו. והיא מקווה מאוד שהעוול שנגרם להם לא יחזור – ובטח שלא יהיה בקרב משפחות שבלאו הכי מתמודדות עם לא מעט קשיים. תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. << הצח >> הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מתן עדיפות לאימוץ בתוך המשפחה), התשע"ו–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/2349/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> יעלה חבר הכנסת יואל חסון. הצעת חוק דומה, שהוצמדה להצעה זו, הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מתן עדיפות לאימוץ בתוך המשפחה), התשע"ו–2015. חבר הכנסת יואל חסון, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני, קודם כול, בתחילת דבריי, מבקש להודות לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שנאבקה, ועבדה על החוק הזה חודשים רבים, וניהלה את המגעים עם הממשלה ועם גורמי המקצוע כדי לקדם את החוק הזה, מתוך אמונה שלמה, ומתוך הכרה של הבעיה שקיימת גם בקהילה שממנה את באה, ובכלל – לא רק. אני מודה לך על העבודה הנהדרת שעשית בעניין החוק הזה, ואני שמח שאני מצמיד את החוק שלי לחוק שלך, ושביחד נקדם את המטרה הכל-כך חשובה הזאת. אני מבקש גם להודות לשר הרווחה על קידום החוק הזה ועל אישורו, מבחינתך, ולממשלה בוועדת השרים. אני חושב שאנחנו ראינו לא מעט פעמים מקרים – מקרים של אימוץ שמסתבכים, מקרים של אימוץ שהם לא מובנים מאליהם ולא קלים. צריך להבין, כשמדובר באימוץ ילדים, בוודאי כשהילד המאומץ או הילדה המאומצת הם תינוקות – אין להם בעצם שליטה על התהליך; אף אחד לא שואל אותם, אף אחד לא יכול לדעת מה הם רוצים – ולכן מתקבלות כאן החלטות של גורמי מקצוע, מצד אחד, גם על השלכות אחרות, משפחתיות, של משפחה נרחבת יותר. יש מצבים ברורים מאליהם, שבהם הילד המאומץ נטול כל משפחה מסביב; ההורים מוכנים לשלוח אותו לאימוץ – ויחסית זה מקרה פשוט. הוא עצוב, הוא מורכב, הוא לא דבר קל, אבל הוא פשוט. אבל יש גם מקרים אחרים, ולא מזמן דווקא שמענו על מקרה של תביעה של אבא שלא נשאל אם הוא מוכן לאמץ את בנו, ותבע את משרד הרווחה, ואת כל הסיפור הזה אנחנו יודעים מאז. אני בוודאי חושב גם על האבא שרצה לגדל את הילד שלו ושלא ידע שהוא נשלח לאימוץ; מצד שני, אני חושב גם על המשפחה שקיבלה את אותו ילד, ואחרי שנה ומשהו הייתה צריכה להחזיר את הילד הזה להורה הביולוגי – איזו עוגמת נפש, איזה צער – באמת, אי-אפשר לתאר את הצער העמוק שהם היו בתוכו, וגם הילד עצמו, כמובן, שנפגע מזה ככל שהוא מתבגר יותר. לכן, אני חושב שהתייחסות למשפחה המורחבת, ובחינה של אופציה שהילד יאומץ בקרב משפחה קרובה – אלו דברים נכונים, אלו דברים שחייבים שיהיה בסל האימוץ או בסל האפשרויות כשמדברים על אימוץ ילדים, שזה דבר כל כך עדין וכל כך מורכב. ולסיום, אדוני, אני רוצה להגיד מילה אחרונה. אין מילה של הערכה ותודה למי שמאמצים ילדים. אין מילה שיכולה לתת את ההערכה, הכבוד, למי שעושים את הפעולה המדהימה הזאת של אימוץ ילד, כשהאימוץ הזה בדרך כלל משנה את חייו, מציל אותו מגורל אכזר שכנראה הוא היה נועד בו, בחלק מהמקרים. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> כשמאמצים ילד שאין לו משפחה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בחלק מהמקרים. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> הם רוצים לאמץ ילד שאין לו משפחה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אם אין משפחה אחרת. אמרתי, אמרתי את זה. אני אומר, במקרים שזאת האופציה היחידה, ואותם הורים לוקחים ומאמצים ילד, אין דבר יותר נשגב ונעלה מזה, בעיניי, ולכן אני שמח שהצעת החוק הזאת תעבור, ואני כמובן מתואם עם הממשלה ומקבל את כל ההסכמות שהיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואל חסון. ישיב במשולב חבר הכנסת, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, השר חיים כץ. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את דבריה של חברת הכנסת תמנו-שטה ואת דבריו של חבר הכנסת יואל חסון. מה אני אגיד, שאני מסכים איתם? מסכים איתם. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הצעת החוק נועדה לצמצם את הניתוק מסביבתו הטבעית של הילד המובא לאימוץ ומכל המוכר לו מבחינה חברתית, משפחתית, תרבותית, מסורתית, ולהעניק לילד את האפשרות להמשיך לגדול בסביבה מוכרת עד כמה שניתן. יצוין כי בפועל, במסגרת הליכי האימוץ, ועוד קודם לכן, כבר במסגרת ועדת תכנון, טיפול והערכה, בחינת ההצעות של קרובי משפחה הינה בעדיפות ראשונה להשמה של הקטינים שיוצאים מהבית, כולל באומנה. כיום מתגבשת הצעת חוק ממשלתית בכל הנוגע לתיקון חוק האימוץ, וזאת בעקבות המלצות ועדת גרוס. נושא זה של אימוץ על ידי קרובי משפחה, ובכלל התאמת מאמצים לילדים, אמור להיכלל בהצעה חוק ממשלתית, ביחד עם תיקוני חקיקה. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בשלב זה, ואחריה להמתין להצעת חוק ממשלתית ולהכפיף אליה את הצעת החוק הפרטית. ואת, חברת הכנסת תמנו-שטה, מסכימה? << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מסכימה. ואתה, יואל חסון – אמרת שאתה מסכים. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ואתה מסכים. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, השר חיים כץ. אנחנו נעבור להצבעה בנפרד על כל הצעה. הצעת חוק ראשונה, הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מיצוי אפשרויות האימוץ אצל קרוב משפחה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מיצוי אפשרויות האימוץ אצל קרוב משפחה), התשע"ח–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 41 קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף לפרוטוקול את קולו של חבר הכנסת איימן עודה, ומיכל רוזין שגם לא הספיקה. יש עוד מישהו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אכרם חסון וחבר הכנסת ינון אזולאי – אני מוסיף לפרוטוקול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ההצעה תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הקשר? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> ועדת זכויות הילד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הוועדה לזכויות הילד. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אנחנו שוקלים את הסוגיות האלה הרבה מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הקשר? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני מציע ככה. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> זה עניין משפטי – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> יש ויכוח. אדוני השר. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ועדת הכנסת, אוקיי. אנחנו נעביר את ההצעה לוועדת הכנסת. יש הצעה לוועדת – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> זכויות הילד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – זכויות הילד, וועדת החוקה, חוק ומשפט, ושם יוחלט גורלה של ההצעה – לאן היא תועבר. אנחנו עוברים להצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מתן עדיפות לאימוץ בתוך המשפחה), התשע"ו–2015; הצעת החוק השנייה – אנחנו מצביעים בנפרד – של חבר הכנסת יואל חסון. הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מתן עדיפות לאימוץ בתוך המשפחה), התשע"ו–2015, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 45 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעה זו גם תועבר לוועדת הכנסת מכיוון שהיא הוצמדה להצעה הקודמת – להחלטה גם, לגביה, לאן היא תועבר. תודה, חברי הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פטור מאגרה לעולה חדש), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5663/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פטור מאגרה לעולה חדש), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת אברהם נגוסה וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת אברהם נגוסה, עשר דקות לרשותך. ישיב השר יובל שטייניץ. << דובר >> אברהם נגוסה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, הצעת החוק המונחת לפניכם מובאת לאישור הכנסת בתוקף היותי יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בוועדה קיימנו עשרות דיונים בנושאי בריאות, תעסוקת עולים ועידוד עלייה. בהצעת החוק הזו מוצע לקבוע כי כל עולה חדש או עולה חדשה שטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו או עלייתה לישראל, יהיה פטור מתשלום אגרות שנקבעו לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. סכום האגרות, גם אם הוא לא כל כך גבוה ומשמעותי בעבור כלל הישראלים, גבוה מאוד בעבור העולים החדשים. העולים, בדרך כלל, נאלצים לשלם כמה פעמים, בגלל שרובם לא עוברים את בחינות הרישוי בפעם הראשונה. עולים חדשים המבקשים לעסוק במקצועות הבריאות בישראל נדרשים לגשת לבחינות רישוי. בחינת הרישוי לא מתקיימת לרוב בשפת האם של העולה, דבר שלעיתים גורם לכך שנבחנים נאלצים לגשת לבחינת רישוי יותר מפעם אחת, ולשלם אגרה בכל פעם מחדש. כדי להוריד עוד מחסום המקשה את שילובם של העולים החדשים בחברה הישראלית, מוצע לקבוע כי עולה חדש יהיה פטור מאגרות שנקבעו על פי החוק. הכישלון בבחינות הרישוי נגרם בדרך כלל בגלל קשיי השפה ולא בגלל שהעולים אינם אנשי מקצוע טובים בתחומם. הירידה במעמדם הכלכלי בתהליך העלייה מארצם לישראל מלווה בתסכול, במתח ובלחץ. גורמים אלה מהווים גם סיבה לכישלון בבחינה, שמלווה בבושה ובתסכול עצמי. הכישלון בבחינה מונע ומעכב את ההשתלבות של העולים החדשים בשוק התעסוקה, במקצוע שרכשו העולים בארץ מוצאם. בישראל, בדומה לעולם המערבי – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מירב בן ארי, אני יודע שיושב-ראש ועדת החינוך מציק לך, אבל – – – << דובר_המשך >> אברהם נגוסה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קיים מחסור ברופאים ובאנשי רפואה. הסיבה לכך היא העלייה בתוחלת החיים. כיום כבר מורגש מחסור ברופאים ואנשי רפואה ופארה-רפואה בהרבה תחומים. המחסור ניכר בכל חלקי הארץ, ובמיוחד באזורי הפריפריה. ברוב מקצועות הרפואה והבריאות יש לשלם אגרת בחינה וכן אגרה לצורך קבלת אישור, היתר, רישיון או תעודת מקצוע. המטרה שלנו, כמחוקקים במדינת ישראל, היא להגביר את העלייה לישראל על ידי הקלה בקליטתם של העולים החדשים והקלה על תעסוקתם בישראל. אנו עדים לשגשוגה ולהצלחתה של מדינת ישראל בזכות העולים החדשים שהגיעו אליה מארבע כנפי תבל. מדינת ישראל נבנתה על ידי עולים שהגיעו לארץ בטרם הקמתה ולאחר כינונה. מפעל העלייה הוביל לבניית החברה הישראלית המגוונת ורבת-התרבויות. העולים, שהגיעו לישראל ממניעים ציוניים ואידיאולוגיים, עזבו את ביתם ורכושם בארץ מולדתם ובאו למדינת ישראל לבנות ולהיבנות בה. כל העולים שהגיעו מאז ראשית הקמתה תרמו לכלכלתה, לביסוסה ולהעשרת תרבותה. העלייה היא הדופק הפועם של המדינה, הגורם המשמעותי ביותר לפיתוחה, להתעצמותה ולצמיחתה של ישראל כמדינה ושל ישראל כעם. לכן, אני קורא לחבריי חברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אברהם נגוסה. אם כן, חברי הכנסת, ישיב על הצעת חוק זו השר יובל שטייניץ, במקום שר הבריאות. אני אאפשר לשר לאט-לאט, עד שכבודו יתעשת. שמתי לב, אדוני. אדוני השר, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה על ההתחשבות ברגל שלי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> שמתי לב, אדוני. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הנדון: הצעת חוק מס' 563 בנושא הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, של חבר הכנסת נגוסה. התבקשתי לענות בשמו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, מסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות, המקצועות הפארה-רפואיים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד. כמו כן, החוק מסמיך, בין היתר, את השר – שר הבריאות – לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודה במקצוע בריאות, בעד בחינות שקבע המנהל ובעד תוכניות הכשרה והשתלמויות מקצועיות. הצעת החוק הפרטית שלפנינו מבקשת לפטור עולים חדשים המבקשים לעסוק במקצועות הבריאות ואשר נדרשים לשלם אגרה על בחינות הרישוי. יודגש כי גביית האגרה כיום משמשת לכיסוי עלות הבחינה בכללותה, ובין היתר עלות כותבי הבחינות, ועדת הבחינות, מתורגמנים, אולמות, משגיחים וכל אלה. עם זאת, משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בסיוע לעולים חדשים, ועל כן מברך על כך שישנו מענה לסוגיה במסגרת האגף לתעסוקת עולים חדשים במשרד העלייה והקליטה, האחראי לפיתוח ולקידום של תוכניות לשילוב עולים חדשים בשוק העבודה. יובהר כי האגף מסייע לעולים חדשים באמצעות כמה כלים, בין היתר החזר דמי אגרות ומימון האגרות לעולים חדשים. לאור האמור לעיל, ובהתחשב ברצון לסייע לעולים חדשים, משרד הבריאות יבחן את ההצעה מבחינה תקציבית ויתמוך בה ככל שיהיה מקור תקציבי לכך. אשר על כן, ובהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה, אנו מבקשים מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר יובל שטייניץ. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פטור מאגרה לעולה חדש), של חבר הכנסת אברהם נגוסה וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פטור מאגרה לעולה חדש), התשע"ח–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 34 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5433/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר וקבוצת חברי הכנסת. יש כמה הצעות הצמודות להצעת חוק זו ולכן אנחנו צפויים לדיון מעט ארוך. מיקי, עשר דקות לרשותך, כל מציע אחר – שלוש דקות. אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני באמת חושב שמדובר ברגע היסטורי במדינת ישראל, שהחליטה בעצם להתייחס ברצינות לסוגיה חשובה, שהרבה מאוד מן הציבור – גם אם הוא צורך בשר – מרגיש שצריך להתייחס אליה, והיא המשלוחים החיים למדינת ישראל של בעלי חיים רבים, שמגיעים ארצה לשחיטה. תראו, אני מודה ומתוודה: אני צורך בשר, אני לא צמחוני ולא טבעוני, אבל המושג צער בעלי חיים תמיד היה לנגד עיניי, מתוך הבנה שהסוגיה של צער בעלי חיים היא דבר בסיסי במהות היהודית והערכית שלנו. אנחנו מכירים את זה, חבר הכנסת וקנין, לא רק מחיי היום-יום שלנו אלא גם מהתורה. אומרים כולם צער בעלי חיים – אסור לפגוע בבעלי חיים, צריך לתת להם אורח חיים מכובד ותקין, כי ככה היהדות, מה שנקרא, פוסקת. כשראיתי את כל התמונות מן המשלוחים החיים, ממש נחרדתי. נחרדתי ממצב שבו בעלי חיים רבים סובלים סבל רב עד אשר הם מגיעים ארצה. ובשביל מה הם מגיעים ארצה? בשביל להישחט לאכילה, לא כדי לגדול פה ולא כדי להתפתח כאן. ולכן הגשתי את הצעת החוק הזאת, שבעיניי יש לה משמעות באמת היסטורית. זו פעם ראשונה שמדינת ישראל מכירה בבעיה של תופעת המשלוחים החיים, ומעבירה היום בכנסת ישראל הצבעה בקריאה טרומית על מנת לטפל בסוגיה. לשמחתי הרבה שר החקלאות אורי אריאל מבין ברצינות – כך לפחות התרשמתי מדבריו – שיש כאן בעיה שצריך לטפל בה. ובימים אלו הבנתי שהוא עמל וטורח על הצעת חוק ממשלתית, שבסופה יהיה פתרון כולל ותמידי לסוגיה הזאת. אני כמובן אעקוב אחרי התקדמות הצעת החוק הממשלתית בצורה רצינית, על מנת לוודא שהעניין באמת מתקדם עד לכדי פתרון לסוגיה הזאת, והצעת החוק שלי כמובן שרירה וקיימת ועומדת ומוכנה להמשך קידומה פה בכנסת ישראל במקרה שהצעת החוק הממשלתית לא תגיע במהרה לכדי ביצוע. תראו, חברים, אני חושב שהרבה מאוד אנשים בבית, וגם אפילו פה בכנסת שלנו, קצת מופתעים שאני, חבר כנסת מהימין, יוזם את הצעת החוק הזאת. כי נכון, ענייני בעלי חיים, צריך לומר בכנות – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> גם שעון – – – פעמים גם זה – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> פעמיים ביום. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ישנם הרבה מקרים שענייני בעלי חיים בדרך כלל מטופלים על ידי הצד השמאלי של המפה. הימין פחות עסק בזה, צריך להודות על האמת. וכן, יש היום פה חבר כנסת מהימין שפועל בעניינים חברתיים, ואני גאה על כך. למה אני גאה על כך? כי כולנו יחדיו, בימין ובשמאל, צריכים לשמור על עקרונות בסיסיים וחשובים כמו בעלי חיים. זה דבר בסיסי במסורת שלנו, במדינה שלנו, בערכים שלה, בדברים החשובים שיש בה, וזה חלק בלתי נפרד מזה. ולכן, אני שמח שיש קונסנזוס סביב הצעת החוק גם בימין וגם בשמאל ובכל מקום אפשרי. צריך לדבר גם על ההתנגדויות שהיו. היו לא מעט התנגדויות לחוק הזה, והן עדיין קיימות. יש את המפלגות החרדיות, שטוענות – ואני גם יכול להבין את הטענה – שזה יפגע להם בכמות הבשר שהם רוצים לצרוך, כי בלי משלוחים חיים, לטענתם, אין בשר כשר. ואני אומר להם: לא, חבריי: יש אפשרות להביא בשר למדינת ישראל בתנאים ובהגבלות מסוימות, בטח לא בהיקפים שכרגע ובמשקלים שכרגע, שלא יפגע בבשר הכשר שלכם. אבל בעיקר לא יפגע בחיות. ומה אני רוצה לומר לחברי לקואליציה, המפלגות החרדיות? כשאתם מאפשרים משלוחים חיים, בצורה שהיא לא צורה, כשהחיות נפגעות בדרך ארצה, אתם בעצם אוכלים מאכלים לא כשרים. כי הרי ההלכה היהודית קובעת בעצמה, ואני לא המצאתי את זה, שבהמה שסובלת בדרך לשחיטה היא הרי לא כשרה, ואי-אפשר לאכול אותה. ולכן אני אומר: חברים, צריכים להסתכל להצעת החוק הזו בעיניים ולהפנים שיש לה יתרונות ויש לה חסרונות, אבל בסוף, בראייה הכוללת, היא נכונה וטובה לכלל הציבור – גם הציבור החרדי. ולכן אני מקווה שבהקדם האפשרי החקיקה הזו תתקדם ותגיע לכדי ביצוע, מהלכה למעשה. היו עוד מתנגדים. הייתה התנגדות מטעם משרד האוצר. הטענה הייתה לחשש לעליית יוקר המחיה. ואני אומר, חברים: מה יותר נכון מעידוד הגידול המקומי פה, במדינת ישראל? מה יותר נכון מזה שחקלאים במדינת ישראל יגדלו את הבקר פה בארץ, ואם הם רוצים, אחר כך ימכרו אותו לכל דורש, מאשר שנייצא, יותר נכון נייבא, את הבקר שלנו מחו"ל? ניתן פרנסה לעולם במקום לתת פרנסה לחקלאים שלנו, שגם ככה קורסים תחת הנטל? טענו שאין שטחי מרעה, בואו נכשיר שטחי מרעה. שטחי מרעה איכותיים, שטחי מרעה שהחיות לא סובלות שם, מקבלות יחס הוגן, ומרגישות בסופו של דבר תחושה סבירה שחיה צריכה להרגיש, בטח לא סבל נוראי במשלוח של אלפי קילומטרים באונייה. גם לזה יש פתרון. לגבי המחירים? הפלא ופלא, לא תאמינו, אם זה מחו"ל או אם זה מהארץ, הבקר נמכר באזור 13–14 שקל לקילו, ונמכר על מדפי הסופר ב-200 שקל לקילו. אז אומרים לי שיש פה בעיה של יוקר מחיה? בעיית יוקר המחיה היא לא ממחירי הבקר שקונים בחו"ל, וגם לא מהמחירים שבהם היו מוכרים אותו פה בארץ. בעיית יוקר המחיה היא בתיווך, בעיית יוקר המחיה היא ברשתות המזון, שדורשות מחירים מופקעים בלי שום הבחנה, ובלבד – להעשיר את כיסן, בשל תאוות בצע. והחיות צריכות לסבול קילומטרים כשבינתיים אף אחד לא מרוויח מזה חוץ מבעל רשת המזון? לא, חברים. הצעת החוק הזו היום היא משמעותית, היא חשובה והיא היסטורית, בגלל כל הטיעונים שמניתי כאן עכשיו. הם טיעונים חשובים, ואני מציע לכולם להתייחס אליהם ברצינות. ולכן, חברים – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> המחיר רק עלה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. תודה רבה לחברי חבר הכנסת איציק שמולי, שהאיר את עיניי בנתון שבאמת שכחתי לציין פה, שמאז התחלת המשלוחים החיים המחירים עלו, הם לא ירדו. למה? תאוות הבצע מנצחת את כולם. ולכן לבוא ולומר: טענת יוקר המחיה – זו טענה מופרכת, שאין לה שום מקום. לסיכום, חברים, אני אומר כך: אני מבקש מכולם להצביע בעד הצעת החוק, ובעזרת השם נקדם אותה באופן רציני ומשמעותי, ובלבד שתבוא הצעת חוק ממשלתית בהקדם האפשרי על ידי שר החקלאות, כדי שכולנו תנוח דעתנו ונדע שהחיות לא סובלות לשווא. תודה רבה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אז מה, זה לא יתקדם עד הממשלתית? זה לא יתקדם עד שתבוא ממשלתית? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עד הבחירות, לא להרבה זמן. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לעבור להצעות החוק המוצמדות. ראשונה, חברת הכנסת זנדברג, בבקשה, עד שלוש דקות. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5378/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברוך שפטרנו מעונשו של אחד השרים המושחתים והגזענים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית. לצערי, אני לא אומרת את זה כמליצה. כל שאר שרי הממשלה פה צריכים ללכת בעקבותיו ולפזר את הממשלה הזאת, לא רק בגלל הכישלון מול עזה – וזה בהחלט כישלון מהדהד. לא זה שלא נכנסתם וכבשתם והחרבתם – זה שלא השכלתם לייצר מציאות אחרת ולהוביל לפתרון מדיני. זה הכישלון המהדהד של הממשלה הזאת בארבע השנים האחרונות ובעשר השנים האחרונות. ולו בגלל זה אתם צריכים ללכת הביתה, אבל לא רק בגלל זה. גם בגלל שהבאתם בקדנציה הזאת את השיסוי ואת הקיטוב ואת הגזענות ואת האלימות לשיא שלא נראה כאן מאז קום המדינה, ואזרחי ישראל דוחים את זה ורוצים שתלכו הביתה, ולבחור ממשלה אחרת טובה יותר מכם. ולכן מרצ תגיש, כבר בשבוע הבא, הצעת חוק לפיזור הכנסת, כי את הכנסת הזאת צריך לפזר כמה שיותר מהר ולהחזיר את המנדט לעם. אין לי שום ספק שהציבור יבחר אחרת מהדרך שבה הובלתם בארבע השנים האחרונות. ואם אפשר, רגע לפני שהכנסת מתפזרת, לעשות דבר אחד טוב – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מילה על הצעת החוק, אפשר? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק הגעתי לזה. אם אפשר דקה לפני שהכנסת מתפזרת לעשות דבר אחד טוב ולשלוח אותה עם מעשה נכון וצודק למען בעלי החיים חסרי הישע; לעצור את מסעות המוות וההתעללות בבעלי החיים; לגרום לעולם מעט מעט צודק יותר לחסרי הישע ביותר על כדור הארץ, אז צריך להעביר את הצעת החוק הזאת לעצירת המשלוחים החיים, הצעת חוק צודקת ונכונה, שהובטחה כאן כמה פעמים. לצערי הרב, בזמן הממשלה הקודמת הייתה עליית שיא בבעלי החיים שמובלים לארץ בתנאים המזוויעים והמזעזעים האלה, שתועדו כמה וכמה פעמים. עכשיו יש לנו הזדמנות לעצור את הדבר הפושע הזה, את העוול הקשה ומכמיר הלב הזה, ולדאוג לכך שבעלי החיים האומללים והמסכנים האלה לא יובלו באוניות המוות במשך ימים ושבועות ארוכים מעל אוקיינוסים, כפי שנכון וצריך וכפי שאפשר, ואת הצעת החוק הזאת אפשר להעביר ואפשר לדאוג לה. לא צריך להקשיב לאינטרסים, לטייקונים של תעשיית הבשר, צריך לעשות מה שצודק ונכון לבעלי החיים ומה שרוב אזרחי ישראל מצפים. ואם דקה לפני שהממשלה הזו תלך הביתה ותחזיר את נשמתה הפוליטית – ובצדק, וטוב שכך – היא תוכל לעשות את הדבר הקטן והצודק הזה, זה יהיה תיקון קטן, קטן, קטנטן, לכל העוולות שקרו כאן בכל ארבע השנים האחרונות. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5404/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נורית קורן) << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת נגוסה, בבקשה. ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. עד שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אברהם נגוסה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שרים, כנסת נכבדה, את הצעת החוק הזאת אני מציג בשם חברת הכנסת נורית קורן, שפועלת למען זכויות בעלי החיים. בהצעת החוק מוצע לקבוע איסור על יבוא בעלי חיים לשחיטה בישראל. על אף האיסור, מוצע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר יקבע, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בתקופת הביניים – שלוש שנים מיום פרסום החוק – מכסה שנתית ליבוא בעלי חיים לשחיטה. זה בהתאם לוועדת השרים לחקיקה. לכן אני מציע, אני פונה אליכם בשם חברת הכנסת נורית קורן – להצביע בעד החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5432/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת יעל גרמן, ואז נעבור לתשובת הממשלה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה גם אני להתייחס להתפטרותו של שר הביטחון, שאין לי כל ספק שהיא הסנונית הראשונה בקריסת ממשלת נתניהו, שצריכה ללכת הביתה – באמת, אין רגע מוקדם יותר בשביל שהיא תלך הביתה; ממשלה שלא מביאה ביטחון לאומי, לא ביטחון אישי, לא ביטחון כלכלי, אלא רק חוסר ביטחון קיומי מכל סוג, שנאה, פילוג וקושי בתוך מדינת ישראל, בעם ישראל וגם בעמים שאינם ישראל, שגרות וגרים איתנו כאן. אבל בטרם נלך, אני רוצה להגיד לכן ולכם שאני מאוד גאה בזה שישראל היא אחת המדינות שבה טבעונות היא מאוד מאוד נפוצה ופורחת ומתקדמת; שבצה"ל כל חייל 18 הוא טבעוני. זה אומר הרבה מאוד על הדור הצעיר שגדל כאן. אני גאה בזה שישראל מפתחת, ומתקדמת בפיתוח, תוכניות לבשר בלי נפש, מה שנקרא – וחבר הכנסת לשעבר אראל מרגלית, חברנו, הוא אחד מאלה שמובילים את הדבר הזה – אבל אין לי שום רצון להיכנס לצלחת של אף אחד או אף אחת, אין לי כוונה להטיף לאף אחד או אף אחת מה לאכול, מה לא לאכול, לא מטעמי טבעונות, לא מטעמי כשרות, לא משום טעם אחר. אבל גם מי שאוכלות ואוכלים בשר, צריכות להסתכל למציאות בעיניים, צריכות לראות את המצב כמו שהוא, וחייבות להיות מחויבות ומחויבים למנוע סבל ככל האפשר בתהליך הזה. המשלוחים החיים, חברות וחברים, הם פשוט סבל נוראי, מחריד, מזעזע ובלתי נסבל. מדובר בחיות שדחוסות כל כך צפוף שאי-אפשר אפילו להיכנס ולטפל בהן כשהן גוססות בתנאים מזעזעים בספינות האלה. הן נגררות ככה לאורך ימים ארוכים ארוכים – נצח – שבמהלכו הן מבוססות בתוך הצואה של עצמן, ממש מפרפרות בין חיים למוות. לאף אחד שלוקח אותן בספינות האלה לא אכפת, וכאמור, גם אם היה אכפת למישהו, אי-אפשר בכלל לגשת אליהן מרוב הצפיפות, הדוחק, הטינופת והסירחון. הדבר הכי גרוע בסיפור הזה, שזה אפילו לא כדאי כלכלית: זה אפילו לא עושה את הבשר יותר זול, יותר נגיש, יותר איכותי. ממש ממש לא. יש הרבה דרכים לעשות את הדבר הזה, גם למי שרוצות ורוצים לאכול בשר, בלי לגרום כל כך הרבה סבל מיותר לחיות – שהן תבוניות, הן מהממות, הן ממש לא עשו שום דבר רע לאף אחד וודאי שלא מגיע להן הסבל הזה. אני מאוד שמחה שהצעת החוק הזאת תביא באופן הדרגתי לסיומו של הסיוט הזה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5479/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יעל גרמן) << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חברת הכנסת גרמן, בבקשה. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, לראות את אלפי הפרים והכבשים כשהם כלואים שבועות בבטן האנייה, רובצים בתוך ההפרשות של עצמם, קודחים מחום, מריירים, חולים פעמים רבות – זה מראה פשוט מכמיר לב. השאלה שאני שאלתי את עצמי, כשראיתי את המראה הזה באילת, היא למה? למה אנחנו, מדינת ישראל, צריכים לייבא בשר חי, משלוחים חיים מאוסטרליה, שלושה שבועות, באוניות שאין בהן תנאים, שכדי לנשום, הפרים והכבשים מושכים את הצוואר שלהם מחוץ לכלובים כדי שיהיה להם קצת חמצן. איך אנחנו עושים דבר כזה לבעלי חיים? והאמת היא ששמענו את שר החקלאות אומר: נכון, זה באמת לא אנושי ולא צריך, ואני אהיה מוכן להביא בשר מצונן מאירופה. פתרון נהדר. הוא אפילו הבטיח: אני אוריד את מספר בעלי החיים המובלים בתנאים הנוראיים האלה ואעלה את הטונות שמביאים מאירופה – בשר מצונן. בפועל, מספר בעלי החיים שמובלים בתנאים לא תנאים האלה עלה ב-40%. השנה, מינואר, הובאו 580,000 בעלי חיים במשלוחים חיים. כמו שאמרתי, עלייה של 40% לעומת השנה שעברה. ולכן, אין ברירה אלא להעביר את החוק – את החוק של חבר הכנסת מיקי זוהר ושל כל חברי הכנסת שעלו, כאן, וגם שלי; חוק שיביא קץ הדרגתי – לא בבת אחת – למשלוחים החיים. באו ואמרו לי: תראי, זה יזיק לחקלאות – אחד מחברי הכנסת אמר לי – לא נכון. החקלאים ומגדלי הבקר שהופיעו בפנינו בוועדת הכלכלה אמרו במפורש שהם בעד החוק. הם לא צריכים את המשלוחים החיים. יש להם את הפרים לרבייה שהם מביאים בצורה קפדנית ומסודרת, והם בעד החוק הזה ובעד מניעה והפסקה של המשלוחים החיים. אז אולי תאמרו לי: מי בכלל נהנה מזה? אני אומר לכם מי: דואופול ששולט בכל מערכת הבשר פה, במדינת ישראל; דואופול שקובע לנו את המחירים – הוא זה שמייבא את הבשר, והוא זה שגורם לכך שבסופו של דבר, כשאנחנו קונים אותו, הוא מאוד יקר; כי כשיש דואופול, הוא זה שקובע מחירים. ולכן, דרך אגב, למרות ששיערו וחשבו שהמשלוחים החיים – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יורידו מחירים, הרי שזה עשה בדיוק את הדבר האחר. לא נכון, לא צודק, לא מוסרי, לא כלכלי, ואפילו התורה באה ואמרה: אין הבדל בין צער האדם וצער שאר בעלי החיים. ובמשלי נאמר: "יודע צדיק נפש בהמתו". << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכל הסיבות האלה, אני קוראת לכולם להצביע בעד החוקים הטובים והנכונים האלה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, גברתי. אנחנו עכשיו נעבור לתשובת הממשלה. יציג אותה השר יובל שטייניץ, בבקשה. הוא ישיב במשולב על כל חמש הצעות החוק, ולאחר מכן נעבור להצבעה על כל אחת מהצעות החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני התבקשתי להשיב בשמו של שר החקלאות, אבל לפני זה, אני חייב לומר כמה דברים בעקבות הדברים הקשים שאמרה ידידתי חברת הכנסת זנדברג מעל הבמה הזאת. קודם כול, מבחינת הסגנון והלשון, אני לא אחזור על הדברים, כדי לא להוסיף חטא על פשע, אבל המילים הקשות שבהן השתמשת מול השר אורי אריאל, מול שר החקלאות – הבוטות והקשות – אין להן מקום. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> היא אמרה את זה על ליברמן, אני חושב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אה, אמרת את זה על ליברמן? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> על ההתפטרות שלו ועליו. זה לא על אורי אריאל. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי. המילים הבוטות והקשות שבהן דיברת על שר הביטחון ליברמן, השר המתפטר – אין להן מקום בפרלמנט. אלו ביטויים בוטים מאוד, חריפים מאוד, ואני חושב שאפשר לדעת למתוח ביקורת גם בלי להשתמש במילים כל כך – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> במה – – – מה היה כל כך – – – איזה פשע? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> במילים הללו. דבר שני, אני רוצה לומר לך: אפשר להתווכח בכל שלב מה צריך לעשות ואיך צריך להגיב בעזה, אבל על דבר אחד אי-אפשר להתווכח, שמה שקורה בעזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לכישלון של הקונספציה שאפשר להחזיר שטחים ולקבל שלום. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> זה כישלון הקונספציה שאפשר רק בכוח. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, לא. המצב והעובדה – מה שקרה בעזה מוכיח דבר אחד – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> שהשמאל אשם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בדיוק. מוכיח דבר אחד – זו תוצאה – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע, לא, לא: הקרן החדשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – זו תוצאה ישירה של הסכמי אוסלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זו תוצאה ישירה של הסכמי אוסלו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה לא מתבייש? גם עכשיו השמאל אשם? השר שטייניץ – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> עיסאווי, תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הקונספט שאמר: בואו נצא מעזה ונצא מרמאללה ושכם ונקבל שלום – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – גם עכשיו? בחיים – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חברת הכנסת נחמיאס ורבין, תודה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בחיים, בחיים, בחיים לא העבירו בהלבנת הון כספי טרור. בחיים לא עשתה דבר כזה ממשלת שמאל. תתבייש לך. השתגעת? אתה השתגעת, השר שטייניץ? אנחנו עשינו אי פעם מה שאתם עשיתם ביום חמישי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא רק שהעברתם כסף לטרור – אתם בזבזתם הון. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – נכשלתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> באמת יש גבול. השר שטייניץ, בחיים לא חשבתי שאני אאשים אותך בהסתה כלפי השמאל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת גילאון, תודה רבה. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> כישלון הקונספציה של הימין, שאפשר רק בכוח; כישלון סיסמאות הבחירות – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ציפי, קודם כול, את היית איתי בימין כשהתנגדנו להסכמי אוסלו ולתוצאות העגומות שלהם. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> התוצאה העגומה עכשיו היא זה שהשר – – – שהקונספציה של הימין זה שאפשר רק בכוח – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תמיד אוסלו? << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> הכול בגלל מלחמת העולם הראשונה. קשקשן. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אין לך מה להגיד. די עם זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> על כל פנים – סליחה, אתה לא מגן עליי כבר חמש דקות פה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש להגיד את מה שאתה אומר? תגיד לי, אתה נורמלי? 500 טילים מעל הראש שלי, ואתה אומר שאנחנו אשמים? תגיד, אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין, אני לא רוצה להתחיל להוציא אנשים. תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שאף אחד אשם – אני אמרתי שהקונספציה אשמה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת עיסאווי פריג', אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הקונספציה הוכיחה שמי שמוסר שטחים תמורת שלום, קונספציה – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> הפקרתם את התושבים – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. חבר הכנסת פריג', אתה בקריאה ראשונה. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – קונספציה שאני, אישית, האמנתי בה בעבר – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> הקונספציה של לשבת ולא לעשות כלום. זה מה שקשה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אתה בקריאה ראשונה. חברת הכנסת זנדברג, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שהוויתורים שלנו והיציאה שלנו – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת פריג', אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – מעזה ורפיח – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת פריג', אתה בקריאה שלישית. נא לצאת מהאולם. תוציאו את חבר הכנסת פריג' – אתה בקריאה שלישית. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אני לא שמעתי – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תתבייש. תתבייש לך. יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אתה אפילו לא מקשיב לקריאות. בסדר, צעקת במשך דקות. בסדר, גם אני לא מסכים איתו על זה, אבל אי-אפשר לנהל ככה דיון. חבר הכנסת פריג', בבקשה. (חבר הכנסת עיסאווי פריג' יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הטעות הגדולה – שגם לי יש חלק בה, כמוכם, רק אני מודה בזה שטעיתי – הטעות הגדולה היא בהסכמי אוסלו – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שבהם חשבנו שאפשר למסור לפלסטינים את השטחים הללו – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> מה הקשר? מה הקשר? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – ולקבל שלום – ובמקום זה קיבלנו טרור וטילים. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> תיקח אחריות. קח אחריות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> קיבלנו טרור וטילים. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ולכן, מי שמציע היום לסגת גם מיהודה ושומרון – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> קשקשנים – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> לא, אי-אפשר ככה. אי-אפשר. עוד מעט הוא יאשים גם את בן-גוריון. כמה אפשר? איפה אנחנו? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אני גם לא מסכים עם מה שהוא אומר אבל צריך לתת לו לדבר. אגב, הוא מוגבל עכשיו לעשר דקות. אתה מוגבל עכשיו לעשר דקות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, אני התחלתי לדבר רק עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, מוסי. תודה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה שקרה לנו בעבר, גם ביהודה ושומרון וגם בעזה – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> אל תכניס אותנו לאירוע – קחו אחריות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – הוא תוצאה ישירה של הסכמי אוסלו, שאתם, וגם אני בזמנו, תמכנו בהם. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מבלבל את המוח. אתה מבלבל את המוח, באמת. אין גבול לחוצפה שלכם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הקונספט שאמר שאפשר לתת לערבים ולפלסטינים לשלוט על שטחים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – קרס, כי בשטחים האלה – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביטלתם את אוסלו וכבשתם את עזה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – נכנסת איראן, נכנס החמאס, נכנס הג'יהאד האסלאמי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חיים, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> התוצאה היא המציאות כפי שאנחנו רואים. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לכן – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין, אתה בקריאה שלישית. בבקשה ללוות את חבר הכנסת חיים ילין החוצה מהמליאה. (חבר הכנסת חיים ילין יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מבין שיש אנשים – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> השר שטייניץ, מיצית. מיצית. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מבין שיש אנשים שרוצים להסתכל על כל אירוע נקודתית ולא לראות את סיבות העומק של המציאות הקשה, הכמעט בלתי אפשרית, שנוצרה בעזה וביישובי הדרום. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> היא לא נקודתית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם שאם היינו ממשיכים ומקימים מדינה פלסטינית ברמאללה ובשכם – המציאות בעזה הייתה חוזרת על עצמה גם ברמאללה ובשכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מי שמוכן להכיר באמת הבסיסית הזאת – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> בשביל זה העברתם להם כסף? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שרצינו לעשות שלום – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אה, עכשיו הבנו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – וקיבלנו טרור – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> כן, הבנו – – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> בעבור חופן דולרים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> יש מי שמוכן להכיר בטעות ההיסטורית הזאת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אתה לא יכול עכשיו – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – ויש אתכם – – << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לקרוא – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> פנינה, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שלא מסוגלים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שלא מסוגלים להגיד לעצמכם: אולי טעינו, אולי הקונספט שאומר – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תתפטרו – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> תלכו הביתה. כמה זמן אתם – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שאנחנו יכולים לוותר על השליטה שלנו – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – מהסיסמאות החלולות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – בעזה וברמאללה, בשכם ובג'נין – לא עובד. << דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >> אתה יודע מה – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ומה אתם מציעים? אתם מציעים לראות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – מה קורה בעזה – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו מציעים קודם כול שתלכו הביתה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – ולחזור על זה – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת רוזנטל. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> תלכו הביתה, חלאס. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> תתבייש לעמוד פה עכשיו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – ביהודה ושומרון. לעשות אותו הדבר ביהודה ושומרון – זה מה שאתם מציעים? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – לעמוד פה עכשיו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זה מה שיביא שקט? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – מתבייש לעמוד פה עכשיו. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> הביתה. הביתה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זה מה שימנע טרור? << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> תסתכלו על ליברמן ותעשו אותו דבר. הביתה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה צריך להתבייש לך, השר שטייניץ. אותך לעולם לא חשבתי שאאשים בהסתה כנגד השמאל, וזה מה שאתה עשית פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אתה יכול – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זו לא הסתה. ביקורת זו לא הסתה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, זו לא ביקורת. זה לא, ביקורת מפחדנות. זו ביקורת מפחדנות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הסתה זו הלשון שאתם משתמשים בה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> זו ביקורת מפחדנות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הסתה זה מה שאתם עושים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת ורבין. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בגלל שאתם מרגישים עלובים, עלובים אל מול החמאס. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת ורבין, שבי במקומך, ככה לא ננהל את הדיון פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, רבותיי, רבותיי. חברי הכנסת – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> איך אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> איילת, איילת – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> שמונה חודשים אתם משאירים ככה את תושבי הדרום, ואנחנו אשמים בזה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הסתה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני קורא אותך – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> הידיים שלכם על ההגה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> יש כאן בלבול גדול בין טענות להסתות. אפשר לא להסכים איתי אבל לקרוא לדבריי "הסתה" – באמת, טלו קורה מבין עיניכם. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> למה אתה מאשים אותנו? למה אתה מאשים אותנו באוזלת היד שלכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – תדבר עליכם, תדבר על ליברמן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> דבר שני – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> איילת, לא יכול להיות. כל מילה שהוא מוציא – אתם משסעים את דבריו. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני אוציא חברי כנסת. רבותיי, לא ננהל את הדיון ככה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> דבר שני, צריך בכל דבר גם להסתכל נקודתית אבל גם להסתכל על המכלול. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מי שלא, מי שלא לומד – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת פנינה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – ממה שקורה בעזה ורוצה לחזור על אותה טעות של איבוד השליטה ביהודה ושומרון, ולא מוכן להודות בטעות של אוסלו, עשוי להביא עלינו פי שבעה ופי 77 – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – את מה שקורה לנו היום בעזה. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה יודע, אתה מדבר כמו ברון סמים שמאשים את המסוממים. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> נו, יאללה, תרד כבר. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> ככה, ממש – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, באמת, אין לך בושה. << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> יש לך טעות – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רק דקה, אדוני השר. מיקי. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> ברון סמים מדבר ככה על מסוממים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, לפחות, גם אם יש קריאות ביניים – נעשה אותן בישיבה, אז תאמר אותן בישיבה, אבל לא בעמידה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מיקי, אתה יודע – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – אני 20 שנה בכנסת הזאת ומעולם לא קראתי לאף אחד ברון סמים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אני גם לא קראתי לך. אני רק השוויתי את – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן. על כל פנים, על כל פנים – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מדבר כמו ברון סמים שמאשים את המסוממים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – אתם אפילו לא שמתם לב שאמרתי והצהרתי ביושר שגם לי יש חלק בטעות הזאת. גם אני תמכתי באוסלו – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אתם ממשלת כישלון – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> גם אני תמכתי באוסלו ותמכתי בקונספט הזה של שטחים תמורת שלום – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – אבל – – – תשנו – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – רק שבניגוד אליכם, אני מוכן להודות שבמקום שטחים תמורת שלום קיבלנו שטחים תמורת טילים וטרור. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ולכן אסור לחזור על אותו תרגיל ביהודה ושומרון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זה כל ההבדל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זה כל ההבדל בינינו. ועכשיו אני אקריא את תשובתו של שר החקלאות – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כן, אדוני. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – להצעת החוק. מענה להצעת החוק של מיקי זוהר, של חבר הכנסת מיקי זוהר. כותב שר החקלאות אורי אריאל: חשוב להדגיש כי אני רואה תמיד לנגד עיניי את החשיבות בשמירה על רווחתם של בעלי החיים. אנו במשרד החקלאות פועלים לייעול והרחבת האכיפה והחקיקה בנושא רווחת בעלי החיים. בעקבות החלטת הממשלה הוחלט כי נגבש הצעת חוק בנושא עד אוקטובר, וכך עשינו. טיוטת החוק של משרד החקלאות בנושא צמצום היבוא נמצאת בדיונים ונוסחים מול משרדים שונים. החוק כפי שהוא חסר כמה דברים בסיסיים: ראשית, החקיקה פוגעת בצרכני הבשר הישראלים. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מקריא מה הוא כותב. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא ניתן לגדל בארץ את כלל הביקוש לצריכת הבשר בשוק המקומי. הדבר נובע מכך שדרושים שטחים הגדולים משטח המדינה כדי לגדל מזון לאותם בעלי החיים. משום כך, מייבאים היום ארצה 85% מצריכת הבשר. אספקת הבשר המקומית בישראל מבוססת על 15% ייצור מקומי, והשאר – יבוא באופנים שונים. מטרת משרד החקלאות היא להגדיל כל העת את היקפי יבוא הבשר השחוט מחו"ל – טרי, מצונן וקפוא – על חשבון יבוא העגלים באוניות. שנית, פוגעים בצרכנים על ידי העלאת יוקר המחיה. במידה שייפסק יבוא בעלי החיים לארץ, מחירי הבשר ירקיעו שחקים. במסגרת החלטת הממשלה ממאי 2014, ששמה לה מטרה להוריד את יוקר המחיה, הוחלט, בין השאר, להפחית את עלות הבשר הטרי באמצעות פטור ממכס על יבוא עגלים והגדלת המכסות ליבוא בשר מצונן. נכון לעת זו, הפסקת יבוא בעלי החיים משמעה, כאמור, פגיעה דרמטית בצרכנים המבקשים לצרוך בשר טרי. שלישית, פגיעה בחקלאים ובעובדים בתעשייה – אני אדלג קצת – ואחרון, פגיעה ביחסי סחר החוץ של מדינת ישראל: מניעת יבוא בקר באוניות זו הפרה של הסכמי סחר שישראל מחויבת אליהם. טוב, אני לא אקריא את הכול. הממשלה החליטה שהצעת החוק של מיקי זוהר תעבור רק בטרומית ולא תתקדם אלא בהסכמה מלאה עם משרד החקלאות. האם זה מקובל עליך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תמתין לממשלה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה? לא שמעתי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> היא תמתין לממשלה, ככה הוא אומר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> רגע, אז אולי לא הקראתי פה משהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ואני מצטט – יש פה באמת ציטוט: לדחות את הערר שהוגש על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 8 ביולי 2018, לקבוע כי הממשלה תומכת, בקריאה הטרומית בלבד, בהצעת חוק צער בעלי חיים של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, לאחר מכן להמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא מטעם משרד החקלאות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא עובד על זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – ופיתוח הכפר. על כל פנים, אני רוצה לומר, הקראתי את תשובתו של שר החקלאות, וזאת המלצת או בקשת הקואליציה. אני אישית חושב שאנחנו צריכים לעשות הכול, הכול, כדי למנוע צער בעלי חיים, גם אם התוצאה תהיה שאנחנו נצטרך לשלם קצת יותר בעבור צריכת הבשר בישראל – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא יקרה. לא תצטרך לשלם שקל יותר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – כי בסוף בסוף, בסוף בסוף – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הרשתות ירוויחו פחות, זה הכול. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – הנושא של צער בעלי חיים קרוב לליבנו, מעוגן בתורה וביהדות, וצריך להיות קרוב לליבו של כל אדם מוסרי. ולכן אני אומר, מיקי, הלוואי שלא יקרה; גם אם היה קורה, והיה כרוך בהעלאת מחירים מסוימת – צער בעלי חיים, בעיניי – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כן – – – שלי גם – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – דבר חשוב לא פחות. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר. רבותיי, אני שואל את שאר המציעים: חברת הכנסת תמר זנדברג, את מסכימה להתניה של הממשלה? מסכימה; חברת הכנסת נורית קורן – איננה; אברהם נגוסה, אברהם נגוסה, אתה מסכים להתניית הממשלה, נכון? << קריאה >> אברהם נגוסה (הליכוד): << קריאה >> כן, מסכים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מרב מיכאלי, חברת הכנסת, את מסכימה להסכמת הממשלה; ויעל גרמן, אחרונה, את מסכימה להתניית הממשלה, נכון, לקידום הצעת החוק. מתנגדת לחוק חברת הכנסת ראשת האופוזיציה ציפי לבני. מתנגדת למיקי זוהר. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא הבנתי. היא לא מצביעה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> יש לי תחושה שהיא לא תדבר על החוק. << דובר >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר >> צודק ליברמן שהממשלה התרפסה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> צודק ליברמן שהממשלה הזאת התרפסה בפני ארגוני הטרור, שילמה להם פרוטקשן והפקירה את תושבי הדרום בני ערובה בידיו של ארגון טרור אסלאמיסטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, אתם עשיתם את הגירוש. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> טועה מי שחושב שהפתרון נמצא – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – בידיים של ליברמן, בנט, ביבי וכל מפריחי סיסמאות הבחירות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם עשיתם את הגירוש של היהודים משם. << קריאה >> מיקי רוזנטל: << קריאה >> אהה. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> והתברר אתמול, באופן ברור וחד – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – טילים. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שכל הסיסמאות האלה אין בידן – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – להביא ביטחון למדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתם בעצם הרסתם את היישובים. אדריכלית הגירוש. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> רק אנחנו, שמציעים גם מלחמה בטרור – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – וגם מהלכים מדיניים – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אדריכלית הגירוש, את כישלון. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – רק אנחנו יכולים להביא – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אדריכלית הגירוש – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שלום לישראל. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – בגללך אנחנו – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> יחד עם קריסת קונספציית ה"רק בכוח" של הממשלה הזאת – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – אדריכלית הגירוש. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כל הממשלה הזאת צריכה לקרוס וללכת הביתה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אין ולא יהיה שלום איתם, אין ולא יהיה ביטחון איתם. הממשלה צריכה ללכת לבחירות עכשיו – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אדריכלית הגירוש. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נחליף אותה ונביא שלום, ביטחון. נחזור לערכי מגילת העצמאות, ומדינת ישראל, סוף-סוף – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> את תנהלי את המדינה שלנו? << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – תהיה לה הנהגה שדואגת לנו. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לאיפה תיקחי אותנו? לאבדון. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, רבותיי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני לפני כן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פנינה תמנו-שטה. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – מסוכן – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אותו יום – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – כל השמאל של מדינת ישראל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אתם – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> עם ישראל לא ייתן בכם אמון לעולם. לעולם. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – ביבי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני מציע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חיים. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא ישן ואתם לא עושים כלום – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אתה חושב. לא הכול זה פופוליזם במדינת ישראל. יש גם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – פופוליזם. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – פופוליסט – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – אתם רוצים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אבל אתה יודע שהיושב-ראש שלך היה כתב בעיתון במחנה. אפילו לא עשה צבא. הוא היה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – קצת צניעות. קצת צניעות. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כתב בעיתון במחנה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – בושה וחרפה. קצת צניעות. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה לא מאפשר לי שום ברירה, אלא להוציא אותך מהאולם. << קריאה >> אילן גילאון (מרצ): << קריאה >> את מדברת על הצוללות? על מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על הצוללות. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רק דקה אחת. רבותיי, אני הערתי לפני כן ליואל חסון. יש עוד מתנגדת לחוק – חברת הכנסת שלי יחימוביץ – אני רק אומר שמי שעולה לפה ומבקש להתנגד לא יכול להצביע בעד החוק הזה. הוא יצטרך להימנע מהחוק. אני מזהיר. אתם לוקחים מה שהתקנון מאפשר לנו – תנצלו אותו למה שאתם רוצים, אבל אני חושב שזה לא בסדר. שלוש דקות. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אתם מקפידים שהתקנון – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אמרתי לך את הדברים, אבל אני לא רוצה שיימצא שלך אני אומר ולהם אני לא אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יצחק. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה יכול להיכנס. אתה יכול גם להתנגד. ודאי. הפרוצדורה היא פרוצדורה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להתנגד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה גם רוצה להתנגד. יש ארבעה חוקים. למי אתה רוצה להתנגד? תגיד. אתם רוצים לנהל את זה ככה – תנהלו את זה ככה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – עכשיו, עכשיו. אני אחסוך הרבה צעקות. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אם אני לא אוציא אותך עד אז. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אם אני לא אוציא אותך עד אז << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אני מבטיח לך שאני לא – – – << דובר >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני, אני יכולה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כן. שלוש דקות. אני אוסיף לך את הדקה שלקחתי. יש לך שלוש דקות וארבע שניות. << דובר_המשך >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת צריכה להתפזר כאן ועכשיו וללכת לבחירות ולא לחכות עוד שנייה אחת. אך טבעי היה שממשלה שחבריה מתחרים זה בזה כל הזמן תחרות אלימה מי יהיה לאומני יותר, גזעני יותר, מדיר יותר, סותם פיות יותר, מסית יותר – ממשלה כזאת בסוף תעלה על סולם כל כך גבוה עד שכולם ייפלו מהסולם של עצמה. אנחנו נעשה הכול כדי להחליף את השלטון, אבל כל ממשלה שתהיה לא תוכל להיות יותר גרועה מהממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. חבר הכנסת דודי אמסלם מתנגד לחוק. אחריו – חיים ילין. אתה רק תגיד לאיזה חוק אתה מתנגד של איזה חבר כנסת: מיקי מכלוף זוהר, ואחריו זנדברג – רבותיי, לפי התקנון הם לא יוכלו להצביע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הם יכולים להימנע. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> לפעמים גם לנו מותר קצת לדבר. את יודעת, גם אנחנו משתמשים קצת בתקנון. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמעתי את הדברים שלך, ציפי לבני. חברת הכנסת לבני, האמת שאת מזכירה לי את טענת הקוזק הנגזל. הרי את היית חלק מהאדריכלות של כל הגירוש – זו את היית. הרי ישבת אז עם שרון. אתם בעצם גרמתם – אתם, יש לכם, מה שנקרא, זכויות יסוד – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> למה לא – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל רוזין, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במצב היום בעזה. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – יכולתם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הרסתם את כל ההתיישבות – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני קורא שלוש קריאות ומוציא. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> תפרשו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם אמרתם לנו, סיפרתם לנו – דרך אגב, את עשית את זה, וקיבלת כמה תיקים אז, אני זוכר את אותה תקופה. אני גם ישבתי איתך בערב שלפני כן, אז אני גם יודע למה הלכת. אז אחר כך גם סיפרתם לנו שזה יביא רק שלום על ישראל. לכן – בסופו של דבר, השתלט החמאס – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויש שם באמת כנופיית טרור, ומי שבעצם היה טריגר לכל העניין הזה זו את. עכשיו את באה כאן לטעון נגדנו? אני רואה את זה באמת כחוסר אינטליגנציה, אפילו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל רוזין. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי הנושא שלך, לפיד – חיים ילין. תראה, אני אספר לך. אני משתאה לפעמים. אני אומר: כשאתה תוקף את העניין וגם את הממשלה, ובוא נחליף – אני מניח, מסתמא שאתה מבין לבד שאתם תרוצו ותרצו בעצם להמליך עלינו את יאיר לפיד כראש ממשלה. הרי זה בעצם הסיפור שלכם. יאיר לפיד הרי לא היה בצבא; הוא כתב בעיתון במחנה. הדבר היחיד שהוא ראה, שאמרתי לך – את הגדר של הקריה. אין לו מושג בכלל על מה מדובר. אתה רוצה שזה הבן אדם שינהל – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שכחת שביבי היה מנהל – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי לוי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לנו את צה"ל. האסטרטג הגדול. אז מילא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי לוי, פעם ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פעם שנייה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין אצלכם. הרי מדובר על סוגיה ביטחונית. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת ברקו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי מציע לכם לא לדבר – בכלל, כלום – בעת הזאת. למה? מה קשור אליכם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מקבלים את ההצעה שלך – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי לוי. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם כאזרח – ואתם יודעים שאני – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת יעל גרמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מביא את התחושה שלי. אני מבין את הזעם בציבור. גם אני איש ציבור. גם אני אזרח. הבטן מתפוצצת לי, בוודאי. אבל אני יודע שראש הממשלה מקבל בעת הזאת החלטה רצינית, שקולה, משמעותית, כשהוא יודע שזה גם פוגע בו. אני לא מכיר הרבה פוליטיקאים בבית הזה, שיוצרים ומקבלים החלטות – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהם יודעים שפוגעות בהם. אז, לכן, אני חושב – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> ללכת לבחירות? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאפו לראש הממשלה. אני לא מכיר אף אחד שהצטער על מלחמה שהוא לא פתח. אני מכיר כמה שהצטערו על מלחמות שהם עשו. אז לכן אני אומר, נחכה, הציבור גם יירגע – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מבין את העניין. בסופו של דבר יש לנו מזל באמת שראש הממשלה נמצא היום על הכיסא של ראש הממשלה. זה בן אדם עם הרבה ניסיון. היה במקומות האלה – נכנסנו, עשינו, ביצענו – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> בגלל זה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל בסופו של דבר אני גם מבין אותו. אני מניח שאם צה"ל היה נכנס פנימה – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איך אמרתי, אז אולי היינו הורגים איזה 5,000 מחבלים, אבל בסוף אני מניח שגם היו נהרגים כמה מטובי בנינו – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל, מיכל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולכן זה בדיוק מה שמטריד את ראש הממשלה בעניין הזה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – מלחמות. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיכל, מיכל – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עונה. לכן אני חושב שראש הממשלה מקבל החלטות שקולות. לא כל דבר הציבור יודע, דרך אגב. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> האינפורמציה לא ידועה לכל הציבור בכל זה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה הולך כאן, צריך להדגיש, עם כל מערכות הביטחון. והוא יודע דברים שאנחנו לא יודעים. לכן אני סומך עליו בעניין הזה – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וזה מה שיש לי לומר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת דודי אמסלם. גם חבר הכנסת חיים ילין מתפקד וחברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בסוף לא יהיה חוק, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני הולך לפי התקנון. מה אתם רוצים? יש מתנגדים. יש גם – דרך אגב, חברת הכנסת תמר זנדברג היא אחת המציעות. ברגע שיש מתנגדים לחוק היא יכולה שוב לנמק את החוק. היא ביקשה לנמק את זה, ואני אאפשר לה לנמק את זה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אז אני גם רוצה לעלות לנמק. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה יכול לנמק, בוודאי. אני אאפשר גם לך. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני גם יכולה לנמק? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כל מי שמציע בחוק והתנגדו לחוק שלו, יכול לנמק. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אולי אני חתומה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> התקנון הוא תקנון ואני אפעל על פי התקנון. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אז אני גם אעלה לדבר. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני גם רוצה לנמק. אם אני חתומה על החוק אני גם אנמק. << דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודה לך מאוד שנתת לי אפשרות לעלות. מהניסיון המועט שאני בכנסת – בקדנציה הראשונה קרוב לארבע שנים – הגעתי למסקנה שפוליטיקה זה האומנות למצוא את האשם. אין לי הגדרה אחרת. תמיד מחפשים את האשם. אני לא בא להאשים. אני אומר לך, מיקי מכלוף זוהר, אני לא בא להאשים אף אחד. אני רק רוצה שבמקום שאני חי בו כבר 18 שנה – וראש הממשלה שלנו, של כולנו, הוא עשר שנים שם – אני רוצה שקט, ושהילדים יגדלו בשקט; זה מה שאני רוצה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> צודק. אף אחד לא חולק עליך. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אמשיך. 500 טילים ב-24 שעות – 500 טילים. אתם יודעים, אני אדייק: 460 טילים. שמונה חודשים – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אני אגיד לך מה אני מציע – בעל פה, בעיניים סגורות – ואף אחד לא מעז להגיד את הדברים האלה בתוך הקבינט; כי אני מכיר אותו יותר טוב מכם, תאמין לי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בוא נשמע מה אתה מציע. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך. שמונה חודשים שאנחנו במצב הכלה. יש כפתור כזה, הכלה, התושבים צריכים להיות הגיבורים. 33,000 דונם נשרפו; אביב לביא, חייל, זיכרונו לברכה, נהרג מצלף; עוד חייל נפצע; 100 מטענים על הגדר – וכלום. שום כלום. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם אפילו לא יודעים, כי זה לא יוצא החוצה. לא יוצא החוצה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה ההצעה? הצעה. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> שש הסלמות, מעל ל-600 טילים, ואנחנו מגיעים עכשיו לפינאלה של יומיים. בסופו של דבר, אני אומר לכם, אנשי ימין, שמאל, מפד"ל הישנה בקיבוצים – כל מה שאתם רוצים – מאוחדים בדבר אחד: הפקירו אותנו. עכשיו, אני אספר לכם את הסיפור האמיתי של צוק איתן, שאף אחד לא יודע – אף אחד לא מדבר על זה. 40 יום החיילים היו בתוך רצועת עזה – למגר את המנהרות, בהוראת שר הביטחון וראש הממשלה – ועשו את זה בהצלחה. אבל לא הייתה הפסקת אש. הפסקת האש קרתה – ברגע שכל החיילים היו בחוץ התחלנו להפגיז את רימל, את הבתים של האליטות של החמאס, והתחלנו בסיכולים הממוקדים, ממח"טים ומעלה. והופ, החמאס מבקש הפסקת אש. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא קורה? << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז שלוש שנים וחצי של שקט – הרי – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא קורה, או יקרה? << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי זה קבינט ביטחוני-מדיני; קובעים מדיניות, ולפי זה צה"ל פועל. שלוש שנים וחצי שהצבא הצליח לעשות את מה שראש הממשלה רצה, אבל הוא לא הצליח להביא להסדרה. הוא לא הצליח להביא לשקט לטווח ארוך. ואז, מה קורה? מתי הוא נזכר? כששמונה חודשים יש טרור, הוא נזכר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שלוש שנים וחצי זה לא טווח ארוך? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה תכף עולה, מיקי זוהר. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים יקרים, בין הכלה של המצב שמונה חודשים לבין להיכנס עם כל אוגדות צה"ל לתוך רצועת עזה יש תווך כזה. ואני מודיע לכם: לא צריך להיכנס לרצועת עזה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעיפו את רימל – תמחקו את השכונה הזאת, בלי תושבים; שלא יהיה לאליטות של החמאס לאן לחזור. תתחילו בסיכולים הממוקדים. יהיו טילים, יהיו עלינו טילים. יש לי מעל 120 ימי ממ"ד עם טילים על כל עוטף עזה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מוכנים לשכב על הגדר למען הממשלה הזאת – להיות 300 יום בתוך המקלט, בתנאי אחד: שראש הממשלה הגאון שלכם יודע לאן הוא מוביל את המדינה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביום שהוא ידע, כולנו נהיה איתו. כל עוד הוא לא יודע מה הוא רוצה מרצועת עזה – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אנחנו השכפ"ץ של המדינה. ובמקום לבוא – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולהגיד לתושבים את מה שצריך להגיד, מה הוא אומר? הכול סודי. אם הכול סודי, למה שר הביטחון מתפטר – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, אדוני, אל תגזים. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כשהוא נוגד לגמרי את המדיניות של ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין, אל תיקח את זה לאורך זמן, כאילו הזמן הוא – חבר הכנסת יחיאל חיליק בר ביקש להתנגד להצעת החוק של יעל גרמן. זאת הצעת החוק האחרונה. אחריו תדבר תמר זנדברג, תנמק למה היא נגד המתנגדים. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> איפה השר? איפה השר? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> השר פה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אה, השר שטייניץ הלך? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מיקי זוהר, אני – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מתי תכבדו את כבודה של הכנסת? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – מגיב על הדברים של השר, אבל אני רוצה להגיד גם לך משהו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מתי תתחשבו בכבודה של הכנסת? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כליכודניק, כחבר בתנועה שפעם הייתה מפוארת ואמיתית – ימין אמיתי, כן – כמה בושה, כמה רופסות ותבוסתנות יכולות להיות, ותענה לי בהכי אובייקטיבי, כשעומד פה שר, ואחרי שהדרום בוער, ואתם לא מצליחים לא למוטט ולא לגרד לחמאס – הם חוגגים שם ואנחנו מפגינים פה; אחרי 41 שנה שאתם בשלטון, 25 שנה אחרי הסכמי אוסלו, שאגב, ב-25 שנה האלה שאתם גם בשלטון, אתם מיישמים אותם, נשענים עליהם – כי הרי כל הסיפורים של האוטונומיה, וחצי מדינה של הפלסטינים, זה לא היה קורה בלי הסכמי אוסלו. זאת אומרת, אתם נשענים על אוסלו, אתם מיישמים אותו – לא אנחנו, כי אנחנו אופוזיציה. אבל הכי גרוע: אחרי 41 שנה – אני אומר את זה גם לדודי אמסלם – שאתם בשלטון, ויכולתם לבטל את אוסלו עשר פעמים, ולא עשיתם את זה, ומעניין למה, מי התומך הגדול של אוסלו, יכולתם לספח הכול; אחרי 41 שנה, שבגללכם, או בגלל חוסר המעש שלכם, נשרף הדרום, ואתם לא מצליחים למוטט אפילו ארגון טרור קטן ועלוב שמקבל כסף במזוודות דולרים, אתם מאשימים אותנו? כמה רופסות. כמה תבוסתנות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – כסף. הכול כסף? אתה מציע – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לפחות תעמדו מול אזרחי ישראל ותגידו להם: אנחנו לוקחים אחריות. אנחנו לוקחים אחריות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה חבר בקבינט? אתה חבר בקבינט? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני לא חבר בקבינט – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע את הנתונים מתוך הקבינט? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ויכול להיות שההחלטה של הקבינט טובה – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אז מי שמך? מי שמך? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני לא אמרתי משהו נגד החלטת הקבינט. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי זוהר, אתה עולה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אתה מציע? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני רק אומר דבר אחד: לעלות לפה – שר בקבינט – ולהאשים אותנו על מה שקורה היום בדרום, אחרי 41 שנה שאתם בשלטון ו-25 שנה מאוסלו – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – צריך להתבייש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מה שאני מציע זה שהממשלה תגיד: נכון, אנחנו כל כך הרבה זמן – אין לנו פתרון. אנחנו כושלים. ואם אתה באמת שואל מה אני מציע, אני מציע, כמו שחברת הכנסת יחימוביץ אמרה, שתתפטרו – תפזרו את הכנסת ותראו אם באמת העם נותן לכם – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> למה? למה, אבל? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, דודי. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> למה? אתה יודע למה אתה בלחץ? כי אתה יודע שבטח אחרי האירועים בדרום העם לא ייתן עוד פעם – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ננצח. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> העם לא ייתן עוד פעם אמון בנתניהו ובכם – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ננצח. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כי אתם מפלגה של קשקשנים, לא של ביטחוניסטים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ננצח גם בדרום וגם – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואתה יודע מה, מיקי, אני אגיד לך עוד משהו אחד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי זוהר, אתה תכף עולה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> אתם מפלגה של ביטחוניסטים. אתם מפלגה של ביטחוניסטים, ממש. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אגיד לך עוד משהו אחד. האשימו פה את ציפי לבני ואולמרט וברק שניסו ונכשלו. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> ברק? אף אחד לא יכול להגיד שום דבר. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, מיקי? לפחות הם ניסו. בניגוד אליך, אני יודע דבר אחד: מנהיגים אמיתיים נבחרים בשביל לנסות לפתור סכסוך ולייצר עתיד טוב יותר למדינה – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – לא בשביל לנהל אותו בתבוסתנות. לא בשביל להאשים אנשים שנמצאים באופוזיציה בכל הכשלים שלכם. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם מתלוננים שלא הייתה מלחמה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת, ענת. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתם ממשלה של תבוסתנים ופחדנים, והגיע הזמן שתלכו הביתה – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים מלחמה? אתם רוצים מלחמה? – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ותפסיקו להסית נגדנו, ולשסות נגדנו – הכשלים שלכם. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים מלחמה – מלחמה בעזה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יחיאל חיליק בר. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם דורשים מלחמה? אין מלחמה, לא טוב לכם? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת, ענת, ענת. תודה, ענת ברקו. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תמר זנדברג רוצה לשכנע אותנו – את המתנגדים בעצם – שכן יצביעו בעד הצעת החוק. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> איזה ביטחון אתם מציעים? מה יש לכם להציע? אוסף של הוזים. לא מחוברים למציאות. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אתם מאוד מחוברים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הזיה, הזיה, הולוגרמה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, שלוש דקות בלבד. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת שנדהמתי מהעיוורון של השר שטייניץ, שבא וענה פה קודם. יום אחרי שהממשלה, שהוא חבר בה, הכריזה – ובצדק, הכריזה – על הפסקת אש, הוא בא לכאן, לכנסת, ובשביל להוליך את הבושה מליברמן את בנט, שנושפים בעורפו של הליכוד, בא להאשים את השמאל, ומפנה לכאן אצבע מאשימה, ואומר: האמת היא שמי שאשם בכל המצב מול עזה זה – ואפילו הוא לא יכול היה להוציא את המילים מהפה – השמאל. תגידו, יש דבר הזוי, פסיכי ואבסורדי מזה? במקום השר שטייניץ, אם אני הייתי בעמדות שלו, הייתי שותקת. אבל אז עלה חבר הכנסת אמסלם, ועכשיו אני שומעת את קריאות הביניים של מיקי זוהר וענת ברקו, ואני עוד יותר נדהמת. אנחנו לומדים כאן פרקי אבות בשלום. היא לא רוצה מלחמה, הוא אומר: יש שיקולים מורכבים – וואו, אני נדהמת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – רוצה מלחמה. לכן, יש לו ביקורת. לכן, יש לו ביקורת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת, ענת, אנא ממך. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> את צודקת בכל מילה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם הלכתם – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת, ענת. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ממשלת ישראל צריכה לעשות הכול כדי להימנע ממלחמה – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זה מה שעושים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> למה הגעתם לזה אחרי עשר שנים בשלטון? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> למה? כי את לא בוחרת את האויבים שלך. כי את לא יודעת מי זה הג'יהאד האסלאמי והחמאס. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – – תפסיקי להפריע. אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – – ארבע שנים מאז, חיבקתם אותם בלי לעשות כלום. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם לא בוחרים את האויבים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פעם שנייה, ענת. ענת, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> למה – – – עם הגב לקיר, ודקה לפני מלחמה נוספת – זה מה שצריך לשאול אתכם. ואם תקבלו עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד חודש, עוד חצי שנה בממשלה הזאת – המקרטעת, המושחתת, הגזענית – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> נעשה שלום עם המתונים, אלה שאתם רוצים להביא אותם לעזה. המתונים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – מה תעשו עם הזמן הזה, תפתחו במהלך מדיני? אם תעשו את זה, אני מבטיחה לכם: תהיה לכם כאן רשת ביטחון. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים את רשת הביטחון שלך. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לכו לרמאללה, לכו לאבו מאזן, תחתמו על הסכם שלום. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תודה, לא תודה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש שלכם בחיים לא – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אתם יודעים למה אתם לא עושים את זה? אתם יודעים למה אתם לא עושים את זה? אתם יודעים? << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> אבו מאזן? מכחיש שואה ורוצח יהודים. מכחיש שואה ורוצח יהודים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת שולי מועלם, שולי מועלם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אתם יודעים למה אתם לא עושים את זה? מישהו עשה לכם העבודה בעזה. אריאל שרון פינה לכם את ההתנחלויות בעזה – וזאת האמת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – להביא את אבו מאזן על הדם של חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כי לפנות התנחלויות – זה מה שאתם לא יכולים לעשות. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מתונים בחמאס על הדם של חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> את כבר בשתי קריאות. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה להתייחס? היא קראה לי בשם, היא קראה בשמי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ולכן אתם משאירים – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני לא יודע אם להוציא אותך או לא. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> רגע, אבל אם היא קראה בשמי? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אז מה? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אתם משאירים את הילדים בעוטף עזה בני ערובה של תוכנית הסיפוח של בנט בהתנחלויות. זה מה שאתם עושים. כי אריאל שרון עשה לכם את העבודה ברצועת עזה. הוא פינה משם את ההתנחלויות, ועכשיו אתם יכולים להזרים לשם כסף ולהגיד שזה להיות חזק מול החמאס. אבל מול הגדה המערבית, משא ומתן אמיתי מול העם הפלסטיני על הסכם שלום לאורך זמן – את זה אתם פוחדים לעשות. ולכן, יש לכם אומץ לשלם מזוודות כסף לחמאס – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אבל אין לכם אומץ לעשות שלום. זה מה שהעם הישראלי דורש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, תמר, תודה. תודה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> את רוצה שיבה לתל אביב? את רוצה שיבה? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ולכן – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת ענת, את רוצה לצאת החוצה? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תחליטי מה את רוצה. תחליטי. פעם אחת את לא רוצה מלחמה, אבל שלום גם לא רוצה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תמר, תמר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אין לך פתרון להציע. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא מדברת במונחים – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זאת הסיבה שבגללה אתם צריכים להתפטר וללכת הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לתמר זנדברג. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, שגם להצעה שלו התנגדו. זו הזכות שלו לנמק את הדברים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת, אין אפשרות. אני לא אאפשר. נגמר הסיפור. אני מצביע אחרי כן, ובזה נגמרה הדרמה. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אין יותר מתנגדים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חמישה מתנגדים היו וכולם ניצלו את זה. אין אפשרות יותר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, חבריי באופוזיציה מביעים אכזבה לאור מה שקרה בדרום. מביעים אכזבה; אכזבה ברורה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני לא מצליח להבין עדיין – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חיים ילין, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין עדיין – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה הבטחת. אתה הבטחת שאתה לא תקרא קריאות ביניים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מאין האכזבה – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הבטחת. מה אתה עושה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על מה האכזבה. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם חושבים שאני – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פנינה תמנו-שטה, קורא אותך בפעם ראשונה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חבר כנסת מהליכוד – – << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פעם שנייה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נציג מחוז הנגב של הליכוד, לא מאוכזב מזה שלא תקפו את החמאס בכל הכוח עכשיו? גם אני מאוכזב, בדיוק כמוכם. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> תצביע אי-אמון בממשלה הזאת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל דבר אחד – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל אנחנו אשמים. אנחנו אשמים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחד שונה ביני לבינכם, שאני מבין שיש שיקולים ביטחוניים, מקצועיים, של הצבא ושל ראש הממשלה – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה לא מאמין לעצמך. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> מיקי, אתה מבין? אתה מבין? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהם גדולים יותר גם מהאכזבה שלי. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה משעשע. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה הבדל ביני לבינכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, אני לא פופוליסט. אני לא מחפש כל היום להחליף שלטון. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא משתמש בדם של חיילים בשביל להיות שלטון. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מה? מה – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא עושה את זה. אני חושב על מדינת ישראל ומה טוב בשבילה. ובעת הזו קודם מדינת ישראל – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – מיקי מכלוף זוהר, תתבייש לך, תניח את המפתחות יחד עם הממשלה שלך. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> איילת, איילת – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שהוחלט על ידי הקבינט, שאף אחד מכם לא הייתה לו אפילו שנייה אחת של דיון שם. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שמכם? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פנינה, פנינה, את על שתי קריאות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אתם שתוכלו להטיף מוסר לרמטכ"ל, לראש המוסד, לראש השב"כ, לראש הממשלה, לשר הביטחון? << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – הופה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אתם? << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מה? מה? סליחה. << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – ראש ממשלה עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> איילת, איילת – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל: מי אתם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חסרי ידע. קיצונים. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אבל אני בלי משקפיים – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי, תן לי לסיים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לכם כמה גנרלים שלא ישבו בקבינט, אפילו לא חצי דקה – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> יעל, אני אומר לכם, אחלה מקהלה יש פה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתם באים לכאן ומטיפים להחלפת שלטון? אתם מבינים עד כמה הדמגוגיה פה היא בלתי נסבלת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> יש גבול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> יש גבול, חברים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, אני יכול, בתקופת הפגרה של הבחירות אני יכול להקים פה מקהלה לתפארת. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> פנינה, פנינה, את רוצה שאני אקרא אותך פעם שלישית? רק תגידי לי כן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בעניין שר הביטחון ליברמן, הוא קיבל החלטה שיש בה בשורה רעה ויש בה בשורה טובה. הבשורה הרעה בהחלטה שקיבל השר ליברמן היא שהוא הפקיר את הביטחון למען החמאס. הוא החליט להפקיר את ביטחון אזרחי ישראל, משום שהוא חשש מהחמאס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עובדה, במקום לעמוד ולהתמודד, הוא בחר לברוח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שר הביטחון – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה השורה הטובה, חבר הכנסת מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי לוי, מיקי לוי – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הבשורה הטובה היא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי, מיקי לוי – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הבשורה הטובה היא שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מיקי לוי, אי-אפשר לעמוד עם הטונים שלך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יהיה שר הביטחון החדש – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> יש – – – יש – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מה הוא יעשה שלא עשה עד עכשיו. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והוא יטפל בחמאס. והוא יכה בחמאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> על אפכם ועל חמתכם. ותתחילו להתרגל לעובדה – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, תודה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיש לנו ממשלה ימנית שקולה, אחראית, שלא פועלת מפופוליזם – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מיקי זוהר, תודה. תודה. << קריאה >> << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אנחנו פופוליסטים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שפועלת עניינית לטובת כל הציבור ולטובת תושבי הדרום. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריכים את העזרה שלכם, חברים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, אדוני. תודה. חברי הכנסת, ההצגה נגמרה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> את ההצגה – – – הקואליציה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני מבקש. איילת, איילת, חברי הכנסת, מיקי לוי. רבותיי, אנחנו עוברים לחמש הצבעות רצופות. אנא מכם, גמרנו את כל הדיון, מיצינו אותו. אני חושב – יותר מצער בעלי חיים יש לנו כבר צער בני אדם. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אני מודיע לך שהתחושה של תושבי עוטף עזה היא בדיוק מה שאמרת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נכון. טוב, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת מיקי זוהר, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד ההצעה? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 40 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, הצעת החוק התקבלה עם כל הסתייגויות הממשלה על דעת כל המציעים ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> לוועדת העבודה והרווחה, אם כן – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ועדת הכספים. אם כן, ועדת הכנסת תדון בגורלה של הצעה זו. עכשיו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בין כספים לבין – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> החינוך, כספים, ועבודה ורווחה גם. רבותיי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> זה הסיכוי היחידי שנשאר לנו. << קריאה >> איתן כבל (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כלכלה, זה אצלנו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> יש פה עניין של צער בעלי חיים. אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, אני ואתה יודעים שצער בעלי חיים הולך לוועדת חינוך, מה לעשות. דרך אגב, זה קטוע, אבל יש הצעות אחרות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוועדה למעמד הילד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מה? הוועדה למעמד הילד, חבר הכנסת – באמת. כן, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), של חברת הכנסת תמר זנדברג. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת מכלוף זוהר הצביע בעד. חבר הכנסת מכלוף זוהר הצביע בעד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת, אני אמרתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אדוני, מיקי לוי, התקנון קובע שמי שהתנגד – – – << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל יש שלוש הצעות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> לא, זה לא משנה. חברים, חברים, אני כבר – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – זה מה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – גם אם הוא טעה. זה מה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, אני באמצע הצבעה. חברי הכנסת, מי שעלה לפה והתנגד לחוק לא יכול להצביע. אבל המציע בוודאי יכול להצביע; הוא לא מתנגד לחוק, הוא מציע החוק. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> אף אחת מההצעות – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, אני עובר להצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, של חברת תמר זנדברג, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעה זו תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ועדת הכספים, אייכלר אומר. עוד מישהו אומר משהו אחר? ועדת הכנסת תחליט לאן להעביר את הצעת החוק. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, של נורית קורן, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –42 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 42 בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר אומר ועדת הכספים. אוקיי, גם הצעה זו תועבר לוועדת הכנסת. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –42 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 42 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. גם הצעה זו תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר – ועדת הכספים. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להוסיף אותי? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אם כן, גם הצעה זו תועבר לוועדת הכנסת, לדיון לאן היא תועבר. הצעת חוק אחרונה, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת יעל גרמן, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ח–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 37 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר גם הצעה זו מבקש להעביר לוועדת הכספים. גם הצעה זו תועבר לוועדת הכנסת, ושם יוחלט לאן היא תועבר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016 << הצח >> [הצעת חוק פ/2882/20; נספחות] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת חנין, עשר דקות לרשותך. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. עמיתיי חברי הכנסת, הקשבתי לדברי חברי הקואליציה כאן ולא ידעתי האם הכוונה היא להצחיק אותנו, כי מה אמרו לנו, בעצם? אמרו לנו שהממשלה נכשלה בענייני עזה כישלון חרוץ – ובאמת באמת טוב מאוד ששר הביטחון ליברמן התפטר, כי הוא נכשל בכל מה שעשה – אבל יש בשורה אחת חיובית: מישהו חדש, אחר, עם גישה שונה לחלוטין, ייכנס עכשיו לתפקיד: ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא יהיה שר הביטחון. חברות וחברים, איזה חידוש, איזה שינוי, איזה אופק חדש של תקווה בפני הציבור הישראלי. זה מה שיש לכם למכור לנו, עמיתיי חברי הקואליציה? אתם הגעתם למקום כזה שאפילו את עצמכם אתם כבר לא מצליחים לבלבל. אין ספק שהממשלה הזאת היא ממשלת כישלון. הממשלה הזאת לא מקדמת שלום, ולא מייצרת ביטחון ולא נותנת פתרון בשאלות החברתיות, המדיניות, הביטחוניות. לכן הממשלה הזאת צריכה ללכת. יש בממשלה הזאת רק תחרות אחת: מי יותר קיצוני, מי יותר גזעני, מי יותר מופקר, מי יותר חסר אחריות, מי יותר דמגוג, מי יותר מושחת, מי יותר לוקח מכספי הציבור, מי יותר חסר מעצורים. את הממשלה הזאת צריך לשלוח הביתה – כמה שיותר מהר, יותר נכון; כמה שיותר מהר, פחות נזקים הממשלה הזאת תעשה לכולנו. עמיתיי חברי הכנסת, אני מביא בפני הכנסת היום הצעת חוק חשובה וחיונית, שחבל שלא עברה מזמן. הצעת החוק הזאת מבקשת לתקן את פקודת הראיות ולמנוע מצב שבו בן אדם יורשע רק על בסיס הודאתו. אנחנו כולנו מכירים את פרשת זדורוב. פרשת זדורוב היא דוגמה אחת למצב שבו בן אדם מורשע על בסיס של הודאה, אבל כולנו יודעים שסימני השאלה מגיעים מכאן ועד להודעה חדשה. אבל זו רק דוגמה אחת. הודאה היא מכשיר מאוד בעייתי להרשעה. זה נכון שבתקופת סטלין היה תובע בשם וישינסקי, שקרא להודאה "מלכת הראיות". אנחנו יודעים איך הושגו אותן ראיות ואיך הושגה אותה מלכת ראיות באותה תקופה. צריך להבין שהבעיה בהסתמכות על הודאה היא בעיית עומק. הודאות, במקרים רבים מאוד, הן הודאות שווא. פרויקט החפות האמריקני מגלה שרבע מהרשעות השווא בארצות הברית נשענות על הודאות שווא. פרופסור סנג'רו, מומחה במשפט פלילי וקרימינולוג מהשורה הראשונה, קובע שבין 5% ל-10% מהאסירים שיושבים בכלא במדינת ישראל היום הם חפים מפשע. רבים מהם יושבים בכלא בגלל הודאות שווא. אז איך זה קורה, אדוני היושב-ראש? אתה בוודאי יודע שאצלנו במקורות כתוב: "אין אדם משים עצמו רשע", ולפחות מבחינת הדין היהודי התפיסה היא שאי-אפשר בכלל לבסס הרשעה על הודאה. ואני מכאן, אדוני היושב-ראש, פונה אליך ולחברי הכנסת החרדים והדתיים לא להצביע נגד הצעת החוק הזאת כאשר היא תגיע להצבעה – היא תגיע להצבעה בשבוע הבא. אני רוצה להסביר לכם, עמיתיי חברי הכנסת, איך נוצר מצב שבו אנשים מודים הודאות שווא. להודאות שווא יש סיבות רבות: הסיבה הראשונה והמוכרת ביותר היא כמובן המצב של לחץ בחקירה. לחץ בחקירה במקרים רבים הוא לחץ פסול. לפעמים המשטרה משתמשת באמצעים לא חוקיים; לפעמים היא משתמשת באמצעים שהם חוקיים אבל פסולים מבחינה ערכית ומוסרית, וגורמים לבן אדם להודות גם אם אלה דברים שהוא לא עשה; לפעמים יש מצב שבו הנחקר רוצה לרצות את החוקרים – במיוחד אנשים צעירים, אנשים חסרי ביטחון, לפעמים נקלעים למצב שבו הם רוצים לרצות את החוקרים; לפעמים אנשים מודים כי הם שייכים לקבוצה חברתית מוחלשת – אם אלה ערבים, אם אלה אנשים ששייכים לקבוצות מיעוט אחרות בחברה. האנשים האלה מראש מרגישים את עצמם מוחלשים, ומודים גם בדברים שהם לא עשו. עוד אפשרות, שגם אותה החוקרים מוצאים כאפשרות שמייצרת הודאות שווא, היא למשל רצון של אנשים להתפרסם. למשל כשנעשתה עבירה נגד אנשים מפורסמים – מישהו מקבל על עצמו את האחריות כדי להפוך לדמות ציבורית ולהתפרסם. מעבר לזה, לפעמים נחקרים נוטים להודות כדי לקצר את הליכי החקירה, כדי לקצר את המאסר; לפעמים נחקרים גם נוטים להודות כי הם מקבלים הבטחות: רק תודה ואנחנו נלך לקראתך, אנחנו נמצא דרך להקל עליך, גם בהליכי המאסר, גם בחקירה וגם במשפט, אולי תקבל גזר דין יותר קל. נוכח הבטחות כאלה, נחקרים לעיתים נוטים להודות הודאות שווא. כמובן שיש מצבים שבהם אנשים מודים הודאות שווא בגלל איומים. בגלל איומים של משפחות פשע, ארגוני פשע. אומרים לאנשים: אתה תיקח על עצמך את האחריות על העבירה הזאת, שלא ביצעת, ואם לא תיקח על עצמך את האחריות לעבירה זו, יבולע למשפחה שלך, אולי יבולע לך באופן אישי. לכן, עמיתיי חברי הכנסת, צריך להבין שיש מצבים רבים שבהם אנשים מודים בעבירות שהם לא ביצעו. איפה הבעיה? הבעיה היא כמובן, קודם כול, בכך שהודאות כאלה גורמות לאנשים חפים מפשע להגיע לבתי הכלא. הזכרתי כאן את מחקרו של פרופסור סנג'רו, שאומר שבין 5% ל-10% מהאסירים שנמצאים בכלא היום בישראל הם חפים מפשע. אבל בעיה נוספת, עמיתיי חברי הכנסת, נמצאת בכך שכל הגישה הזאת, שנשענת על הודאות ושמה את כל המשקל על ההודאות, לפעמים מונעת מהמשטרה לעשות את העבודה הקשה יותר – לחפש ראיות אמיתיות, אובייקטיביות, חיצוניות. הדרך הקלה ביותר היא תמיד ללחוץ על הנחקר. הנחקר כבר נמצא אצלך בכלא, הוא נמצא תחת חקירה. ואם הגישה שמתבססת על הודאה לא תשתנה, אנחנו נישאר במצב שבו למשטרה יהיה אינטרס ללחוץ על הנאשם כדי שהוא יודה, גם אם ההודאה הזאת, בסופו של דבר, אין לה בסיס ואין לה הצדקה בעולם המציאות, בעולם העובדות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת חנין, מבלי להביע דעה, אני רוצה לספר לך סיפור ידוע. היה איזה קצין בצבא הרוסי שאיבד עט. הוא חשב שמישהו גנב לו את זה. עשו חקירות גדולות מאוד בקרב החיילים, ונמצא הפושע, והוא הודה. אחרי זה הוא מצא את העט בכיסו, אז הוא חזר ואמר: מצאתי את העט. אמרו לו: לא, אתה לא יכול למצוא את העט, כי האיש כבר הודה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה בדיוק. אדוני, אני לא יודע אם אתה אומר את זה בחיוך עצוב או כתיאור עובדתי, אבל זו בדיוק הלוגיקה של עולם ההסתמכות על הודאה כמלכת הראיות. אנחנו צריכים להיפרד מהתפיסה המשפטית המיושנת והמעוותת הזאת. ואני רוצה לומר לכם, עמיתיי חברי הכנסת, מאחורי הצעת החוק הזו יש תמיכה עצומה בקהילה המשפטית. אני אוחז בידי את מכתבו של פרופ' אמנון רובינשטיין לשר המשפטים דאז יעקב נאמן, שבו הוא מציע לייצר רפורמה אמיתית: להפחית את מעמד ההודאה, לחייב ראיה חיצונית עצמאית שתוכל לתמוך בהודאה מבחוץ. אני אוחז בידיי, אדוני היושב-ראש, מכתב של 42 פרופסורים למשפטים, בכירי המשפטנים בארץ, שקוראים לשרת המשפטים איילת שקד לשנות את המצב הקיים כיום, שבו מערכת המשפט הישראלית מקנה משקל מופרז להודאות הנחקרים והנאשמים. מכתב זה, ואני מציע לכם, עמיתיי חברי הכנסת, לקרוא אותו, מביא שורה ארוכה של מקרים. הוא לא מתייחס לפרשת רומן זדורוב, זו הפרשה האחרונה, אבל המכתב מביא מקרים קודמים, שבהם הרשעה נעשתה על בסיס הודאה ואחר כך התעוררו שאלות ואחר כך התעוררו בעיות. תיקים שהתחילו את דרכם בהודאה הסתיימו בסופו של דבר בקריסה. יש תיקים רבים כאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, באמירה לך, השר שטייניץ, כנציג הממשלה: בהצבעה הקודמת על החוק הזה הוא נפל על חודו של קול – 51 נגד 50. אני מציע לכם לעשות חשיבה טובה מאוד בוועדת שרים לענייני חקיקה, גברתי המזכירה, כדי שביום רביעי הבא, כאשר נצביע על הצעת החוק הזו, הממשלה לא תביך את עצמה בהתנגדות להצעת חוק שהיא נכונה, היא מוצדקת, היא ראויה. אנחנו דורשים תמיכה בהודאה באמצעות סיוע, אבל אני פתוח לעוד רעיונות, לעוד מחשבות. הודאה לא יכולה להיות מלכת הראיות. אנחנו צריכים אלטרנטיבה לגישה המיושנת והבעייתית הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. הצבעה במועד אחר, גם תשובה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5271/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. חבר הכנסת מוסי רז, ברשותך, רק רגע. אני מבקש לברך את הנערים והנערות שהגיעו לכנסת וצופים בנו כעת מיציע הציבור, חברי מועצות התלמידים בחטיבות הביניים והתיכונים בדרום הארץ. הנוער היקר הזה הגיע לכאן היום כדי לסייר בכנסת. הם פגשו את יושב-ראש הכנסת ושוחחו איתו. כולנו מחבקים אתכם ומחזקים אתכם בתקופה הלא-פשוטה הזאת, ומאחלים לכולנו ימים שקטים יותר. ברוכים הבאים. בבקשה, חבר הכנסת מוסי רז. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר – אני לא יודע אם הוא בחוץ או בפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר שטייניץ ישיב במקום גילה גמליאל. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כמו ששעון עומד מראה לעיתים את השעה הנכונה, גם ממשלה כושלת לפעמים מקבלת החלטה נכונה, וההחלטה על הפסקת האש אתמול הייתה החלטה נכונה, שהצילה אותנו מבוקר נוסף שבו היינו שומעים על עוד הרוגים, עוד פגיעה ישירה, עוד לוויה; משבועות ארוכים שבהם היינו שומעים על עוד נפגעים בשני הצדדים. אבל החלטה כזאת, כשהיא לבד, כשהיא מנותקת מהמציאות, אינה מספיקה, ועל כן צריך לעשות את מה שממשלת נתניהו הייתה צריכה לעשות בתשע השנים האחרונות, מאז שנתניהו נבחר, שזה שני דברים: להגיע להפסקת אש בעזה, שבה תינתן לתושבי עזה האפשרות לחיות – להקל את התנאים ההומניטריים שם, לאפשר לפועלים לעבוד בישראל במספר שילך ויגדל ככל שיעלה השקט – ולהגיע להסכם על שתי מדינות, בדיוק כפי שאמר נתניהו, עם יושב-ראש הרשות הפלסטינית אבו-מאזן, עם אש"ף, ועל פי הצעת הליגה הערבית. ממשלה שלפעמים עושה גם מעשים נכונים, יכולה גם לקבל החלטה נכונה בנושא הזה. בסיעתי מרצ הבאנו בשבועות האחרונים פעם אחר פעם הצעות בנושא התחבורה הציבורית. די להביט מה קורה בכבישי ישראל כדי להבין את חשיבותה של התחבורה הציבורית. לא ניתן לפתור את הכאוס, לא ניתן לפתור את פקקי התנועה, לא ניתן לפתור את מספר ההרוגים הרב כל כך בתאונות דרכים, את הפצועים, את אובדן שעות העבודה, את זיהום האוויר, בלי תחבורה ציבורית טובה ומתפקדת. בשביל שתהיה תחבורה כזו – זה גם ביצה וגם תרנגולת: זה גם לפתח תחבורה וגם לבנות קווים מסילתיים ונתיבי תחבורה ציבורית, ועוד אוטובוסים ועוד יעדים – אבל זה גם לעודד את האנשים להשתמש בתחבורה הזאת. העלינו הצעה לתחבורה ציבורית גם בשבת, שבעה ימים בשבוע; לצערי הרב, היא נפלה; העלינו הצעה לתחבורה ציבורית חינם לאזרחים, שיכלה להפוך אותנו למקום אחר לגמרי, גם מבחינה חברתית וסביבתית; גם היא נפלה. אני מביא עכשיו הצעה מצומצמת שקשרה לחלוטין גם בחיי אדם: האזרחים הוותיקים במדינת ישראל, פורסם לאחרונה, מעורבים יותר מפי שניים מכפי שיעורם באוכלוסייה בתאונות דרכים, למרות שמדובר באנשים טובים, מנוסים. לשמחתנו אנשים במדינה הזאת מתבגרים ומזדקנים – התבשרנו השבוע שישראל שלישית בעולם בתוחלת החיים של גברים; ישראל גבוהה מאוד בעולם גם בתוחלת החיים של נשים, מקום 12 או משהו כזה. מספר האזרחים הוותיקים – עליזה, את צועקת שם יותר מדי חזק – מספר האזרחים הוותיקים ילך ויעלה. אנחנו יכולים לאפשר להם פתרונות יותר הגיוניים לחיים שלהם מאשר מה שאנחנו עושים היום. מה שאני אומר היום כבר הוכר על ידי הממשלה. היא נותנת הנחה בתחבורה הציבורית, בצורה מאוד עקומה, על ידי מכשיר הרב קו, שהוא מכשיר מעוות. בעצם האזרחים נותנים הלוואה לחברות האוטובוסים במכשירים הללו. הם מכשירים שקשה מאוד לטעון אותם באינטרנט – אני מציע לכם לנסות: רק מטלפונים מסוימים ניתן לטעון אותם באינטרנט; פעמים רבות אנשים לא עולים לאוטובוס כי אין להם כסף מזומן – דברים הזויים לחלוטין, ובזה אנחנו מעסיקים את האזרחים הוותיקים. הדבר הזה יכול לעלות מעט כסף אבל הוא יכול לחסוך בחיי אדם, לאפשר פתרון לפקקי התנועה. ואני רוצה להזכיר לכם שיש עוד כאלה שפטורים היום ב-50% מתשלום על תחבורה ציבורית, והם המתנחלים בשטחים. מה שיש בשבילו כסף וקיים בשבילם אפשר לאפשר גם לאזרחים הוותיקים, שחיו פה הרבה שנים, בנו את המדינה הזאת – על כל המגזרים, יהודים וערבים. והממשלה, שעשתה אתמול צעד נכון ראשון מאז שנבחרה, הגיע הזמן שתעשה עוד צעד נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת מוסי רז. ישיב על ההצעה השר יואב גלנט, שר השיכון. בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב כאן מטעמה של השרה גילה גמליאל – השרה לעניין אזרחים ותיקים, בין היתר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השרה לשוויון חברתי, שזה כולל את האזרחים הוותיקים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> שוויון חברתי, שכולל גם את האזרחים הוותיקים וגם את הצעירים, כל מי שצריך להשוות אותו חברתית. הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשע"ח–2018, מציעה כי אזרחים ותיקים ייהנו מפטור מלא מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית. יצוין כי כיום חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, קובע כי אזרח ותיק זכאי להנחה של 50% בדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית – הן העירונית והן הבין-עירונית. אין ספק כי ההצעה לפטור אזרחים ותיקים, שהם פלח אוכלוסייה המשתמש תדיר בתחבורה הציבורית, מתשלום דמי נסיעה תיטיב עימם ותשפר את מצבם. עם זאת, להצעת החוק היבטים נוספים, ובין היתר היבטים כלכליים. משכך, נדרשת הממשלה לזמן נוסף, על מנת לגבש עמדה שתביא בחשבון את מכלול השיקולים. יצוין כי כיום חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, קובע כי אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% בדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית, הן העירונית והן הבין-עירונית. אין ספק כי ההצעה לפטור אזרחים ותיקים, שהם פלח אוכלוסייה המשתמש תדיר בתחבורה הציבורית, מתשלום דמי נסיעה תיטיב עימם ותשפר את מצבם. עם זאת, להצעת החוק היבטים נוספים, ובין היתר היבטים כלכליים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אתם כולכם תהיו, בעזרת השם, אזרחים ותיקים, ואתם תצטרכו את ההנחה באוטובוס. נא להקשיב לשר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אז אני ממשיך מאיפה שהפסקתי. אין ספק כי ההצעה לפטור אזרחים ותיקים, שהם פלח אוכלוסייה המשתמש תדיר בתחבורה הציבורית, מתשלום דמי נסיעה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא להתפזר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מה זה, התוועדות – אנחנו עוסקים פה בעניינים ברומו של עולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה כבר בונה את הקואליציה הבאה? אבל השר מדבר – הנושא חשוב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> מה שאומר לכם היושב-ראש: מותר להצטלם, לעשות סרטי וידיאו, אבל לא לדבר. תרגישו חופשי לעשות תמונות קבוצתיות עם ביטן. זה לגיטימי. כל חברת כנסת חושקת בזה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מה? במה אנחנו חושקות? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> כל אחד חושק בתמונה עם ביטן. ובצדק. אין ספק כי ההצעה לפטור אזרחים ותיקים, שהם פלח אוכלוסייה המשתמש תדיר בתחבורה הציבורית, מתשלום דמי נסיעה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, הרעש גדול מדי. מילא שאתם צועקים אידיאולוגיות, אני צריך לאפשר בשוק הבחירות, אבל סתם להפריע לשר? זה דברים בטלים. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> שמעתי אותו בנאום הזה לפני שבוע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. הוא לא דיבר בשבוע שעבר על האזרחים הוותיקים באוטובוסים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> מתשלום דמי נסיעה, תיטיב עימם ותשפר את מצבם. עם זאת, להצעת החוק היבטים נוספים, ובין היתר היבטים כלכליים. משכך, נדרשת הממשלה לזמן נוסף על מנת לגבש עמדה שתביא בחשבון את מכלול השיקולים. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> כבר קראת את הטקסט הזה. כבר קראת את זה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני דואג לכך שבתוך ההמולה – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני רגיל לשמוע אותך מדבר בקצב יותר מהיר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת נחמן שי, מי כמוך מבין בתחום הדוברות. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> בוודאי. לכן, הייתי רוצה שתאיץ את קצב הדיבור. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע, אנחנו, בשביל לחשוב צריכים לדבר לאט. לא הגענו למעמד של חלק מחבריי, שיודעים לעשות את זה גם בזמן חשיבה, תוך כדי דיבור מהיר. הצעת החוק נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה, ולאור העובדה כי לא תואמה עמדה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים, החליטה ועדת שרים לענייני חקיקה לדחות את הדיון בוועדה בשלושה חודשים. הדחייה נועדה, כאמור, לאפשר למשרדי הממשלה להציג עמדה אחידה, המביאה בחשבון גם שיקולי תקציב, ועל מנת לאפשר למציעים לתאם את ההצעה עם משרדי הממשלה. אני לא יכול להוסיף על הדברים הנאמרים, אבל האם אנחנו מתקדמים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך עוד ארבע דקות וחצי לדבר על כל מה שאתה רוצה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני חולק עליך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> נחמן, מדוע אתה חולק עליי. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני חושב שההצעה הזאת היא ראויה. יש לי הצעה דומה שמונחת בפניי. אני מציע שנקדם אותה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני מציע שאתה תשתמש בזכותך הטבעית וההיסטורית, שמוקנית לך כחבר כנסת, על מנת להעלות את הדברים. אנחנו במדינת ישראל, בכנסת ישראל, נותנים במה לכל אחד. לא רק לכאלה שתומכים בעמדתנו, אלא במיוחד גם לכאלה שמתנגדים לעמדותינו. זה יופייה וכוחה של הדמוקרטיה, נחמן. זה לא דובר צה"ל, שבו יש עמדות מוכתבות – וטוב שכך, כידוע לך. אם כך, יצוין כי כיום חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, קובע כי אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% בדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית – הן העירונית והן הבין-עירונית. אין ספק כי ההצעה לפטור אזרחים ותיקים, שהם פלח אוכלוסייה המשתמש תדיר בתחבורה הציבורית, מתשלום דמי נסיעה, תיטיב עימם ותשפר את מצבם. מאיזה גיל אדם נחשב אזרח ותיק? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שמגיל 67 – גבר, ואישה – אולי יגידו לנו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> כמה אזרחים ותיקים יש לנו במליאה, לדעתך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מעט מדי. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> יש לנו עשרה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> עשרה? אז אנחנו לא יכולים שלא להתחשב בחברינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעיקר צריך להתחשב באלה שיהיו ותיקים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> בעזרת השם, שכולם יגיעו ויהיו ותיקים. זאת לא זכות שהיא מוקנית אוטומטית. זה בא מבורא עולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צריך להתפלל לזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> צריך להתפלל, וגם לסייע ציבורית. כל המערכות. אין ספק כי ההצעה לפטור אזרחים ותיקים, שהם פלח אוכלוסייה המשתמש תדיר בתחבורה הציבורית, מתשלום דמי נסיעה, תיטיב עמם, ואף תשפר את מצבם. עם זאת, להצעת החוק היבטים נוספים, ובין היתר היבטים כלכליים. משכך, נדרשת הממשלה לזמן נוסף על מנת לגבש עמדה שתביא בחשבון את מכלול השיקולים. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולאור העובדה כי לא תואמה עמדה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לדחות את הדיון בוועדה בשלושה חודשים. מה המשמעות, דרך אגב, מבחינת הכנסת, הדחייה בשלושה חודשים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה אומר שהכנסת הבאה כבר תתחיל את החוק מחדש. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אבל מה צריכה להיות החלטת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? השאלה אם הממשלה תומכת או מתנגדת להצעת החוק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> או שהיא מעבירה אותה לאיזשהו מקום. << קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אדוני. השאלה אם הוא רוצה הצבעה עכשיו או לא. אם המציע רוצה שתתקיים הצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה אם הממשלה מתנגדת, או תומכת בחוק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני אשאל את הממשלה תכף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי המציע יכול להסכים. אתה מסכים לדחייה? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לא, אני לא מסכים. אני רוצה הצבעה עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא רוצה הצבעה עכשיו, אז אתה צריך להחליט אם אתה בעד או נגד. אם הממשלה נגד. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אז אנחנו מייד נשמע את עמדת הממשלה, כפי שהועברה מוועדת השרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אז אתה אומר את זה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> נגמר הזמן. ההצבעה עכשיו. הוא יכול לדבר, אבל תצביע. נגמר הזמן. נגמר הזמן – הוא גורר זמן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא מסכים, הוא רוצה הצבעה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אני מבקש שמי שנכנס עכשיו לא יצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכותך לדרוש הצבעה, וזה יבוצע. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הצבעה עכשיו. שאקוניס לא יצביע – הוא נכנס עכשיו. נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שכשאני באתי לכנסת, היו הרבה יותר אזרחים ותיקים בכנסת – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> עכשיו יש כאן רוב, ונגמר הזמן. יש הצבעה עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – והיום יש לנו יותר צעירים. אנחנו כבר הזקנים. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> הצבעה עכשיו. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הצבעה עכשיו. עבר הזמן. נגמר הזמן – תצביע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> למה התוקפנות הזאת? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> כי אתם מנסים להביא אנשים. לא יהיו אנשים – – – תצביעו. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> נגמר הזמן. עכשיו יש הצבעות, נגמר הזמן. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> ומייקל אורן לא יצביע, אחרת יהיה פה בג"ץ. אם אופיר אקוניס ומייקל אורן מצביעים, אני הולך לבג"ץ. הם לא היו כאן – נגמר הזמן. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני, אתה מושך זמן וזה לא בסדר. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה, הוא צריך לרדת. הוא צריך לרדת. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> האזרחים הוותיקים לא יכולים לחכות יותר – הם רוצים הצבעה. הם שואלים איפה השרה הממונה. אין לנו זמן לחכות. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תודה לו. תודה לו ותוריד את השר למטה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> נגמר הזמן. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תוריד את השר למטה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה צודק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> האם אני יכול – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אין לנו זמן לחכות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> האם אני יכול להשלים את התשובה שלי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני, אתה יכול להשלים. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה, סליחה, הוא חייב לרדת. סליחה, השר חייב לרדת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשלים את התשובה שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אז אני מבקש להשלים את התשובה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> השר חייב לרדת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נגמר הזמן – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתם חייבים להצביע בזמן. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תוריד את השר למטה. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – עשר דקות. אתם פוחדים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם צודקים – השר ייתן משפט סיכום ויסיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, לא, לא. לא, לא, לא. תוריד את השר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, אדוני השר. אתה רוצה לדבר? בסדר, אדוני השר. אתה יכול לסיים, ויעלה שר נוסף. בבקשה. תודה רבה לשר השיכון. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, רגע, אתם רוצים לצעוק? אני אתן לכם כמה זמן שאתם רוצים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר יואב גלנט, שר השיכון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – האם שמת לב שההפרעות האלה מנעו ממני להשלים את דבריי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> תראה איזה רעש. לא נותנים לדבר. לא נותנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> ועדת השרים לענייני חקיקה – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אגיש תלונה לוועדת האתיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, רגע, רגע, מה? אני רוצה לשמוע. אני לא שומע כלום. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> דיברת מספיק זמן. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> הממשלה ממילא מתפרקת – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אגיש תלונה נגד שניכם לוועדת האתיקה. אתם עוברים על התקנון. אתם עוברים על התקנון. אתם עוברים על התקנון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפסיקו לצעוק. כל זמן שאתם צועקים, אני לא אדבר. אם אתם תצעקו, נשב פה עד הבוקר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> מה שיגיד לי היושב-ראש אני אעשה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הצבעה עכשיו. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> הממשלה מתפרקת, תעבירו את החוק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר, אני מבקש שתסיים ותרד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אז אני מסיים, ואני קורא – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אתה סיימת. מספיק כבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אמרתי דברים ברורים. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תגיד לו לרדת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני קורא לחבריי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אמרתי דברים ברורים. השר ירד. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אתה עובר על התקנון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – לדחות את ההצעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר יואב גלנט. תודה רבה לשר יואב גלנט. יש לממשלה זכות לשלוח שר נוסף, והשר יריב לוין מבקש לדבר. בבקשה, השר יריב לוין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> השר לוין, זה לא היה יכול לעבור – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל זמן שאתם צועקים, אני לא מפעיל את השעון. תהיו בשקט. אני אפעיל את השעון כדי שהשר יוכל לדבר. עכשיו הם בשקט, אדוני השר, יש לך חמש דקות. יש לך חמש דקות, אדוני השר. ואם אתם לא תהיו בשקט, הוא יוכל להגיד שאתם הפרעתם לו, והוא ימשיך כמה שהוא רוצה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מספיק כבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן, אני מציע לכם – נחמן, אני מתחשב בזה ששוק הבחירות החל. אני נותן לכם לצעוק, אני לא אוציא אף אחד, אבל גם השר יוכל לדבר כמה שהוא רוצה, לפי המגבלה של חמש דקות. בבקשה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> בגלל שיש בחירות, תן לאזרחים הוותיקים את – – – << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, כבר חצי דקה נוספת מגיעה לי. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> יאללה, יריב, הולכים הביתה. ממילא הולכים לבחירות. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מה הצעקות האלה? מה הפחד? מה הבהלה? מה קרה? מה קרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו הם רוצים בחירות. לפני חצי שנה הם לא רצו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> מה קרה לכם? מה קרה? מה הבהלה? טוב, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להביע הערכה לחברת הכנסת מיכל רוזין. רוצה להביע הערכה. אני חושב שהדרישה החד-משמעית שלה להכניס את צה"ל, עם חיל רגלים, לתוך רצועת עזה – לשוב ולהשתלט על הרצועה; אני מניח שאפילו להקים מחדש את היישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> ביי-ביי. לכו הביתה. ביי-ביי. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – זה בהחלט חידוש מרענן, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאני מכיר את הצד הזה של המפה הפוליטית – כשהם חושבים שאולי עוד מעט יהיו בחירות, הם מייד מנסים להתחפש לימין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> ביי-ביי. לכו הביתה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני מוכרח לומר, עד כדי כך, חברת הכנסת רוזין? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע, תני לי להבין – אז את מציעה לא חיל רגלים? לא חיל רגלים? הבנתי. אז מה את מציעה? אני מבין שאת בעד הפצצת תחנות הכוח, מאגרי המים ושיתוק כל התשתיות ברצועת עזה. שלא יהיה חשמל 24 שעות, נכון? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לכו הביתה. סלמאת. סלמאת. נגמר. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תגבי אותנו אם נעשה את זה, נכון? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – להיות משרתם של אדונים – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה יהיה פה? מה יהיה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת רוזין, לא שומעים אותך, אבל רואים בטלוויזיה שאת צועקת, וזה בסדר גמור. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – אבל אתם רוצים לצחוק על המדינה – – – אתם עושים צחוק. אתם עושים צחוק. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ניתן להם זמן, ואנחנו נעצור את השעון ונחכה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא תבקיעו גול גם בזמן ההארכה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא שומעים מה שאתם אומרים, אבל כנראה שאתם דורשים תחבורה ציבורית לקשישים, וזה מאוד חשוב. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בטוח. בטוח. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> נכון. נכון. לכולם, בשבת, לכל אזרחי ואזרחיות המדינה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בקיצור, אדוני היושב-ראש, אחרי שמרצ מנסה להמריץ את עצמה לימין, בלי הצלחה גדולה, צריך לומר, אני רוצה לומר לגופו של עניין: כאשר נכנסתי לכנסת בכנסת ה-18, הפעולה הראשונה שעשיתי, כאשר סיימנו את ישיבת ההשבעה במליאה – זה היה היום הראשון שלי כחבר כנסת – הייתה להקים שדולה למען התחבורה הציבורית. נושא שיש לו חשיבות עצומה, שאף אחד לא חולק עליה. אני חושב שגם נעשתה בו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם הדיון – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> נעשתה בו – בזכות עבודה מדהימה של חברנו השר ישראל כץ, בגיבוי גדול גם של ראש הממשלה, גם של שר האוצר, שרי האוצר שהיו בקדנציות השונות – עבודה גדולה, התקדמות גדולה. ואני חושב שאנחנו רואים את זה בהרבה מאוד תחומים – מהגדלה של פריסת הקווים, דרך אוטובוסים חשמליים, עבור בכרטוס אוטומטי, הורדת תעריפי התחבורה הציבורית באופן משמעותי. והרשימה היא, כמובן, ארוכה מאוד. אין ספק שצריך להמשיך ולהשקיע. אני רוצה להזכיר לאדוני היושב-ראש שהתחבורה הציבורית במשך הרבה שנים הייתה מונופול כמעט מוחלט של שתי חברות – שאגב, יש להן זכויות גדולות מאוד בבניינה של מדינת ישראל, גם אגד וגם דן, ואף אחד לא ייקח מהן את הזכויות האלה; אבל ברור לגמרי שהמעבר שנעשה, לשורה של מפעילים, שהביא איתו הוזלה משמעותית של התעריפים – כל הדברים האלה הם תהליכים שלא עושים אותם לא ביום, לא בשעה ולא בקריאת ביניים; לא מהמקום הזה של ספסלי האופוזיציה ולא מהמקום הזה. יחד עם זאת, אין ספק ואין חולק שצריך להמשיך, ולהמשיך לעשות, ולהמשיך לקדם את הנושא הזה – וכך אנחנו באמת עושים, ובהיקפים גדולים מאוד. תמיד אפשר להגיד: בואו, אנחנו נעשה פעולה כזאת, היא עולה כסף. רק תגידו מאיפה צריך לקחת את הכסף, כי לשבת כאן ולהציע לחלק כספים – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה צריך לסיים, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – זה מאוד קל. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> והדבר החמור באמת הוא – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא הרבה כסף. זה לא הרבה כסף. זה לא הרבה כסף. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם: אנחנו נעשה את זה, רק שאנחנו, בניגוד לכם, לא נציג סתם הצעות פופוליסטיות אלא – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> זה צורך אמיתי. זה צורך אמיתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תן לו לסיים. אני רוצה שיסיים. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – נוסיף לדאוג ונמשיך לדאוג – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> זה צורך אמיתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, כבוד השר. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> זה צורך אמיתי. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> נדאג ונמשיך לדאוג, כדי שאפשר יהיה להביא את הכסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר לוין, אתה סיימת את הזמן. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רציתי לבנות בתי מלון – אתם הצבעתם נגד התיירות. כשרצינו להוציא את הגז מהים – אתם הצבעתם נגד הוצאת הגז. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אתם יודעים להציע ולחלק, אבל כל פעם שצריך להביא את הכסף, לא רק שאתם לא עושים שום דבר – אתם מתלכדים ומנסים להכשיל. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא הרבה כסף. זה רק – – – שלכם. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן, אני אומר, אדוני היושב-ראש, אנחנו נעשה גם את זה וגם דברים אחרים, בשום שכל – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> נגמר הזמן, נגמר הזמן. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – במסגרת התקציב, וכאשר נביא את הכספים הדרושים לכך. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר התיירות יריב לוין. רבותיי, שיהיה שקט בהצבעה. שוק הבחירות נסגר עד אחרי ההצבעה. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק האזרחים הוותיקים – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – בחירות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפסיקי לצעוק. את מפריעה להצבעה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא עשית שוק בחירות בהצבעה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת מוסי רז. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה–29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 38 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 29 בעד, 38 נגד. ההצעה לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שלך – – – << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום סמוי), התשע"ז–2016 << הצח >> [הצעת חוק פ/3409/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום סמוי), של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, בצלאל סמוטריץ ויואב קיש. ישיב שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן או מי שימלא את מקומו. כבוד חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני אשמח אם תרגיע קצת את האולם, כדי שאפשר יהיה גם לדבר פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אני לא מפעיל את השעון עד שיהיה שקט. רבותיי, אני לא מפעיל את השעון עד שיהיה שקט – שקט מוחלט. חבר הכנסת רוזנטל רוצה לדבר, וזכותו. תנו לו את עשר הדקות. בבקשה, עכשיו תתחיל. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> קודם כול, אני באמת מרגיש שיש פה כמה אנשים בקואליציה שהם באמת מתוחים. אכן, יש לכם שעות קשות בקואליציה. תירגעו, תנשמו עמוק. אמסלם, נכון? שינשמו עמוק, ואללה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול פה הפוך. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הכול הפוך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם בלחץ אטומי. כמעט אף אחד לא הגיע לפה. היושב-ראש – – – מתקשר – אומרים: אתם – – – שמונה מנדטים. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אל תדאג. יהיה בסדר. תקשיב רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אני רק אומר: תהיה הגון. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מוכרח להגיד – אבל, לא. תשמע, יש גבול. אפשר להיות ציני ואפשר לצחוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני – – – לך עכשיו – – – אני אחבר לך פה – – – << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל יש עזות מצח שאי-אפשר לעבור אותה – ואחת מהן הייתה של השר שטייניץ. תשמע, נכשלתם בעזה, אבל לבוא ולהאשים אותנו? נו, באמת. אתה יודע, אתם הרבה שנים בשלטון, אין לכם ממש מדיניות סדורה, נכשלתם לחלוטין – קחו אחריות ותלכו הביתה. זה בסדר גמור. אבל להאשים אותנו בגלל אוסלו? בגלל סבתא של מנשה? ואללה, באמת יש גבול גם לציניות הפוליטית. אמסלם, עכשיו אני רוצה להסביר לך משהו. זה לא שהתהפכנו. אנחנו לא נהיינו ימין פתאום, ואתם – שמאל. זה לא הכול הפוך. זה הכול כמו שהיה, ואני אסביר לך למה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו היינו תמיד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה ימין. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – בעד הפעלת כוח בעזה, אבל למען מטרה. אתה מפעיל את הכוח בעזה, אם אתה רוצה, למשל, להגיע להסדר אחר כך, להפיל את החמאס אחר כך, או לעשות משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> העניין הוא כזה, שאתם הרבה מאוד שנים מבטיחים להפיל את החמאס, ואתם לא מסוגלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אסביר לך מה אני מציע. אתם מבטיחים הבטחות שווא לציבור ולא מסוגלים לקיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תבואו ותגידו את הדבר הבא: אנחנו מציעים להפעיל הרבה מאוד כוח כדי למנוע טרור, ומצד שני, כשאין טרור – לנסות להגיע להבנות והסכמים. את החלק הראשון אתם לא מקיימים, ואתם לא יודעים להפעיל כוח – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ואת החלק השני אין לכם מספיק שכל להפעיל, ואתם לא מגיעים גם לשום הסכמות והסדר. בקיצור: מילים כמו חול, אבל אין מה לאכול. אתם אפסים בביטחון, אבל אלופים בשחיתות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוה. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אלופים בשחיתות. זה מה שאתם יודעים לעשות ותו לא. עכשיו נדבר קצת על החוק הזה. גם את החוק הזה תפילו. למה תפילו? מה אומר החוק הזה? החוק הזה אומר: די להטעיית הציבור. לא יכול להיות ששר השיכון, שר החינוך וכל מיני חברות עסקיות יקנו בכסף ציבורי, בכסף של הציבור, כותרות בעיתון. מה קורה פה? מה קורה פה? החוק הזה גם לא מבקש לפגוע לא בכלי תקשורת ולא באף אחד, ולא במודל העסקי שלהם של פרסום סמוי. אבל הפרסום הסמוי לא יכול להישאר סמוי לאורך זמן. לא יכול להיות שהציבור יקרא, יפתח את המודיע, ויפתח את ידיעות אחרונות, את ישראל היום, את ynet – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> את אל-ג'זירה. אל-ג'זירה. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – את בשבע או כל כלי תקשורת אחר, ויחשוב שהתוצאה שהוא קורא היא עבודת מערכת, אבל בסוף יתברר שמישהו שילם על זה. תגידו, אין לכם בושה? אנחנו לא מבקשים להפסיק את זה. אנחנו רק מבקשים לעשות כמו שעושים בערוצים המסחריים: כשיש פרסומת, הציבור יודע שיש פרסומת. יש סימן מוסכם – מין עיגול כזה, או משהו, והציבור יודע שמישהו שילם עבור התוכן הזה, והוא לא מסתכל על התוכן הזה כאילו איזו מערכת אובייקטיבית או מערכת מקצועית עשתה אותו. זה הכול. זה הכול. אתם מתנגדים, ואני יודע למה אתם מתנגדים – כי שרת המשפטים, שהיא אחת הנשים שהכי מעודדות שחיתות פה במדינה, באופן פרדוקסלי, מחוברת לידיעות אחרונות עד עמקי צווארה. והיא מתנגדת לפגוע באינטרסים שלה, כי הם נותנים לה סיקור אוהד. אני אומר את זה באחריות. אני אומר את זה באחריות. מפי הסוס שמעתי את זה. מפי הסוס שמעתי את זה. החיבור הזה של פוליטיקאים לבעלי עיתונים ולבעלי הון הוא משחית והוא מושחת, ואתם ממשיכים לתת לו יד. כמו שתיארתי עכשיו מה שקורה – אותו דבר קורה עם פוליטיקאים נוספים. יש הרבה מאוד דוגמאות עם פוליטיקאים נוספים וכלי תקשורת נוספים. הדבר הזה הוא על חשבון הציבור והטעייתו. הדבר הזה צריך להיפסק. ראש הממשלה, בעבר, בהצעת החוק שהעליתי לפני חצי שנה הוא תמך, אפילו, אבל לא הצליח להעביר אותה. אני חושב שעכשיו זו העת לעשות את זה, כי אנחנו גם נכנסים לבחירות. התברר לנו, גם בבחירות המקומיות, שמועמדים ורשימות יכולים לקנות סיקור אוהד בכלי תקשורת ואפילו לא תמורת הרבה מאוד כסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא רק לפני הבחירות. כל השנה אתה יכול לראות – – – << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נכון. אני אומר. אני קשרתי את זה עכשיו לבחירות כי אנחנו נמצאים לפני בחירות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל – – – << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הציבור צריך לקבל סיקור הוגן והגון, או לפחות מתיימר להיות הוגן והגון, ולא שיתאפשר לקנות תכנים בכסף בלי לספר את זה לציבור. זה מאוד פשוט, זה מאוד קל וזה מאוד חיובי, וזה משרת את כולנו, ובעיקר את הדמוקרטיה. הדבר האחרון הוא: כל זמן – אוהו, איזה רעש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי בצד שמאל, דווקא אצל היועצים שם מפריעים לנואם. אני מבקש לא להפריע לנואם. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בקיצור, אני לא אלאה אתכם. אני מציע לכם לתמוך בהצעה הזאת לטובת הציבור כולו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעת החוק שר השיכון יואב גלנט. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> הופה, הופה – – – הופה. הופה, הופה, הופה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> מי זה צועק שם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נחמן שי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אתה יכול לחזור רגע, נחמן? לא שמעתי את ההערה שלך. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> שאלתי אם אתה גם תשיב להצעת חוק שלי לאחר מכן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> ככל שיידרש מבחינה קואליציונית, אני אשיב על כל הצעה והצעה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אוה. אוה. איזו אמירה חזקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברגע שהוא יתחיל לדבר, אני אתן לו את ההצבעה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מה הוא עשה עד עכשיו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היות שאתה, יואל, היית סגן יושב-ראש הכנסת, ואני תלמיד שלך, אז אני יודע איך עושים את זה. ברגע שהשר יתחיל לדבר בלי הפרעות, אני אפעיל לך את השעון. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אולי יש עוד מישהו שרוצה להפריע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אם הם ירצו להפריע, זו זכותם. אני לא אמנע מאנשים שצריכים לבוא לפריימריז, שלא יוכלו להתבטא. היום אני נותן להפריע. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אגיד לך, אדוני, אני רוצה לעשות פריימריז במועצת גדולי התורה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא צוחק, אני מכבד. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – אתם לא מסכימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מכבד את הצורך שלכם ולכן אני מאפשר. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> איך אתם נבחרים לכנסת – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אני רוצה פריימריז למועצת גדולי התורה. אדוני פעם הציע לי, אז בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר, אפשר להתחיל. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב כאן בשמו של שר הכלכלה והתעשייה מר אלי כהן בנושא פ/2159/20, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום סמוי), התשע"ו–2016, כפי שבאה לידי ביטוי על ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל. ההצעה מבקשת לערוך תיקונים הן בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, והן בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש שקט בצד שמאל של המליאה. באמת, אתם מפריעים לשר לדבר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – התשס"א–2001. בחוק הגנת הצרכן ההצעה מבקשת לתקן את הגדרת המונח "פרסומת אסורה" כך שיכלול פירוט מה תיחשב פרסומת אסורה, ובכלל זה מהי פרסומה סמויה. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. ראשית, חוק הגנת הצרכן כנוסחו היום קובע הוראות הנוגעות לפרסום סמוי, והוראות אלה אינן מוגבלות למדיה כזו או אחרת. על פי החוק, פרסום סמוי הוא פרסום מטעה אלא אם כן הוא כולל גילוי נאות כי מדובר בפרסומת ובאופן שהצרכן הסביר מבין כי מדובר בפרסומת. יובהר כי בפרקטיקה ישנה חלוקת עבודה בין רגולטורים שונים, ולפיה הפרסום הסמוי בשידורי טלוויזיה ורדיו מפוקח על ידי רגולטור ייעודי, והוא הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ולהם יש כללים משלהם בנושא הפרסום הסמוי. מעבר לכך שהנושא מוסדר בחקיקה או מכוחה, קיימות בעיות נוספות בהצעת החוק. חוק הגנת הצרכן, בנוסחו כיום, קובע הוראות הנוגעות לפרסום סמוי והוראות אלה אינן מוגבלות למדיה כזו או אחרת. על פי החוק, פרסום סמוי הוא פרסום מטעה, אלא אם כן הוא כולל גילוי נאות כי מדובר בפרסומת באופן שהצרכן הסביר מבין כי מדובר בפרסומת. יובהר כי בפרקטיקה ישנה חלוקת עבודה בין רגולטורים שונים, ולפיה הפרסום הסמוי בשידורי טלוויזיה ורדיו מפוקח על ידי רגולטור ייעודי, והוא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ולהם יש כללים משלהם בנושא הפרסום הסמוי. מעבר לכך שהנושא מוסדר בחקיקה או מכוחה, קיימות בעיות נוספות בהצעת החוק. היחס בין הצעת החוק שבפנינו, שעיקרה תיקון של חוק הגנת הצרכן, לבין הסדרת הפרסום הסמוי בחקיקת התקשורת, אינו מבורר דיו במסגרת הצעת החוק. על כן, עלולות להתעורר שאלות של פרשנות ושל יישום. בנוסף, הצעת החוק כוללת, על פניה, סתירה בנוגע לזהות של השר שיקבע כללים לעניין סימון הפרסום הסמוי. גם בהיבט זה הצעת החוק יוצרת בלבול וחוסר ודאות לעומת המצב הקיים. ההצעה מבקשת לערוך תיקונים הן בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, והן בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א–2001. בחוק הגנת הצרכן, ההצעה מבקשת לתקן את הגדרת המושג "פרסומת אסורה", כך שיכלול פירוט מה תיחשב פרסומת אסורה, ובכלל זה מהי פרסומה סמויה. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. ראשית, חוק הגנת הצרכן כנוסחו היום קובע הוראות הנוגעות לפרסום סמוי, והוראות אלו אינן מוגבלות למדיה כזו או אחרת. על פי החוק, פרסום סמוי הוא פרסום מטעה, אלא אם כן הוא כולל גילוי נאות כי מדובר בפרסומת באופן שהצרכן הסביר מבין כי מדובר בפרסומת. יובהר כי בפרקטיקה ישנה חלוקת עבודה בין רגולטורים שונים, ולפיה הפרסום הסמוי בשידורי טלוויזיה ורדיו מפוקח על ידי רגולטור ייעודי, והוא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ולהם יש כללים משלהם בנושא הפרסום הסמוי. מעבר לכך שהנושא מוסדר בחקיקה או מכוחה, קיימות בעיות נוספות בהצעת החוק. היחס בין הצעת החוק שבפנינו, שעיקרה תיקון של חוק הגנת הצרכן, לבין הסדרת הפרסום הסמוי – לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה. תודה רבה לשר יואב גלנט, שר השיכון. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום סמוי), התשע"ז–2016, של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, בצלאל סמוטריץ ויואב קיש. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 38 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום סמוי), התשע"ז–2016, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – 23 חברי כנסת, 38 מתנגדים. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשת הורה בגיוס ילדו), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5557/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת נחמן שי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשת הורה בגיוס ילדו), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת נחמן שי. גם על ההצעה הזאת ישיב שר השיכון יואב גלנט. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> עודף תעסוקה היום לשר גלנט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשר דקות נטו לרשותך. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> רק שלא ייפול מהפיגום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי, השר גלנט, שעובד היום שעות נוספות במתן תשובות, אני מבין שנסתיימו בעיות הדיור במדינת ישראל והשר גלנט התפנה לכל עניין ועניין. זה נותן תחושה טובה שהדברים מסתדרים, ותכף אדבר עליהם. אבל אני אתחיל בהצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק, הייתי קורא לה בעלת אופי לאומי. ממשלה לאומית – לאומנית, לצערי – צריכה להסכים להצעת חוק לאומית. מה היא אומרת? היא אומרת שהורים במדינת ישראל שמגייסים את בניהם ובנותיהם לשירות צבאי, ונוטלים זמן לשם כך – כל אחד, או חלק גדול מאיתנו, התנסה בכך; באים ללשכת הגיוס – נוסעים, באים, חונים, יושבים, עוברות כמה שעות טובות – צריכים לקחת יום חופשה מהעבודה, כי בעבודה הם נעדרו. ואני אומר, מדינת ישראל, שכל כך, הייתי אומר, מקדשת את השירות הצבאי, היא צריכה להקל על ההורים האלה. היא צריכה – אני מבקש משני הניצבים, אני רואה שהם דנים שם, הניצבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הם בקול רם מדי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אתם מפריעים לנואם. חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, הניצבים. בעיקר הניצבים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הניצבים. ניצב מזרחי וניצב לוי. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שדנים במינוי המפכ"ל, אז רק בשקט. דיברתי על גיוס לצה"ל, יכול להיות גם גיוס למשטרה. ואני מבקש דבר קטן: אחד משני ההורים – כי בדרך כלל באים שניים, אבל אם אחד בא או אחד מהשניים, תכירו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם באים. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כולם באים, עוד יותר טוב. אז תלכו לקראתם ותקלו עליהם בעניין הכלכלי הקטן הזה. מה יש? חלקם עובדי מדינה, רשויות, גופים ציבוריים – יודעים לספוג את זה. וגם אם הם באים ממקום עבודה פרטי – אנחנו רוצים שאנשים צעירים ישרתו בצה"ל, ואין אחד במקום הזה שגייס בן או בת שלא זוכר לפרטיו את פרטי יום הגיוס שלו – את הכול, כולל הדמעות. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> נחמן, ואם לא ניתן להם יום חופש הם לא – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> ומי ישלם על עוד יום חופש ועוד יום חופש – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מודה לך, ידידתי מירב בן ארי. אני מודה לך. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – מיליארדים. מי ישלם לעובד? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תצעקו בסדר עולה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מי ישלם לעובד? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מקום העבודה ישלם לעובד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> למה? בגלל שהמדינה – למה, וואו, וואו. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מעולם לא ראיתי במשרד האוצר הגירעוני הזה, שהצליח – משרד האוצר הגירעוני הזה, שהצליח לחרוג מתקרת הגירעון – איזו דאגה למשאבים. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> נחמן, נחמן – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? דאגה גדולה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אומר לחברות הכנסת מכולנו – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> לא, לא, אני רוצה לדבר עם נחמן. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> דאגה גדולה למשאבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אוסיף לזמן – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מדינת ישראל תשלם. היא רוצה שילדים וילדות יתגייסו, היא רוצה שההורים יהיו איתם ביום הזה. מה קרה לכם? כולם מתגייסים בבית הזה, או חלקים? אז תלכו לקראתם, לא יקרה לכם כלום. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> וגם אם הולכים לשירות הלאומי-אזרחי? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני לא המצאתי את הצעת החוק הזאת, למי שדואג. ואני רוצה להגיד תודה – כן, שולי. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני לא יכול לשמוע. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> גם מי שמגייס את הילד או הילדה שלו לשירות הלאומי? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני חושב שכן. אם זה שירות – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בוא נעשה חוק – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אם זה כרוך – בוודאי. א. אני מחשיב את שתי שיטות השירות האלה בקטגוריה אחת לחלוטין. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בוא נחוקק – – – בוא. יום חופש לזה, יום חופש לזה – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אל תזלזלו בגיוס. אל תזלזלו. לא מתאים לך, מרגי. אל תזלזל בגיוס. אל תזלזלו בגיוס לצה"ל. יש פה אחדים מחברי הכנסת שלא מתגייסים ומגינים על אלה שלא מתגייסים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מתגייס. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גם ביום הגיוס לישיבה. באמת, חבר'ה. אני לא העליתי את שאלת הגיוס לצה"ל. אני אמרתי: מי שמגייס. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> נחמן, רגע, רגע – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות מפה לתלמידים במדינת ישראל – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי עכשיו. מספיק, שמעתי מספיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנואם מבקש שלא תפריעי לו. אין פה דיסקוסיה. לא להפריע. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מיצינו אתכם לחלוטין. מיצינו אתכם. מספיק כבר, שמעתי אתכם ארבע שנים יותר מדי. מספיק, מספיק. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – ילדים שלנו, אנחנו לא צריכים שישלמו לנו כדי שנעשה למען הילדים שלנו. עשיתי את זה פעמיים – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> קיבלתי פנייה, שאני רוצה להודות עליה לתלמידי כיתה ט'5 בחטיבת שז"ר בכפר סבא. אנשים צעירים, בני 15, שיתגייסו בעוד שלוש שנים לצה"ל ויתרמו את תרומתם, ויש להם בטח אחים ואחיות שהתגייסו, והם אלה שהעלו את הפנייה הזו. הם אמרו שההורים שלהם היו צריכים לקחת זמן כדי לגייס את האח או את האחות, והם אמרו: מדוע שמדינת ישראל לא תלך לקראתם. וזה שיעור באזרחות. ככה מגדלים אזרחים בעלי מודעות ובעלי הבנה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> ואם הם רוצים להיות ביום חופש עם הילדים, לא נותנים להם חופש? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה הילדים שהשר בנט רצה שלא ייכנסו אליהם לבית הספר, אז אני קודם כול רוצה להודות להם. עכשיו אני אגיד לכם עוד כמה דברים, כי אתם בטח כבר תגייסו את הרוב האוטומטי שלכם להפיל גם את זה. אתם גם לא בודקים שום דבר, אתם ישר מפילים. הציעו לי ארבעה חודשים קדימה; ארבעה חודשים קדימה זה כבר אחרי מערכת הבחירות. אחרי מערכת הבחירות, לא בתוך מערכת הבחירות. אני רוצה לומר עוד שתי מילים. קודם כול, להודות לחברי מוסי רז, ולאותם 29 חברי כנסת – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מספיק כבר, תירגעי. שמענו אותך. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> לא, לא שמעת אותי. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תירגעי כבר. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> לא שמעת – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תפסיק אותה. מספיק, היא יושבת, לא סותמת את הפה. שמעתי אותך מספיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביקשתי כמה וכמה פעמים שלא תפריעי לנואם. זו פעם אחרונה שאני מבקש, אם תפריעי לו עוד פעם – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אם לא תשתקי עכשיו, את לא תוציאי מילה במליאה יותר. בסדר? מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מה יש לך, תגיד? מה, ירדת מהפסים? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא, היא לא מפסיקה לדבר. יש לי מה להגיד. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מה זה תשתקי? מה, היא לא יכולה לדבר? איזה קשקוש. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> יש גבול. עד גבול מסוים מקבלים את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – מה זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת ביניים מותרת; להפריע לנואם – אסור. מרגע זה, מי שיפריע לו – אני אקרא אותו לסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מה זה תשתקי? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מה זה? ככה זה. מספיק, מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אתה מגזים. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, נחמן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מה זה? אני רוצה לראות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, את נקראת בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שיפריע עכשיו, אני גם אוציא. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני לא פוגע – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק הערות ביניים. אני קורא אותך בקריאה שנייה. שיהיה שקט פה. אני מוסיף לך, אדוני, דקה על ההפרעה הזאת. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא, לא. מספיק, לא. אם יפעת נפגעה, חלילה, אני לא רוצה לפגוע ביפעת. סליחה, לא התכוונתי. אבל יש גבול כמה קריאות ביניים אפשר לקרוא. שמעתי, הגבתי ויש לי מה להגיד גם. גם זה. מספיק. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> תנו לו לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש הבדל בין קריאת ביניים להפרעה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות למוסי, שהעלה את הסוגיה של תחבורה ציבורית חינם לאזרחים ותיקים. הכנסת הזאת לועגת לאזרחים הוותיקים – זה רק מיליון איש. כל מה שהיא יכולה לקחת מהם, היא לוקחת מהם. אפילו השרה לאזרחים ותיקים – היא מחקה את השם של המשרד הזה, כדי שחס וחלילה לא ידביקו לה את הקונוטציה הזאת, שהיא עוסקת באזרחים ותיקים – לא הייתה פה. אני לא יודע איפה היא הייתה, אבל זה לא משנה. היא צריכה להיות פה והיא צריכה להגן עליהם. מיליון איש. זה האבות וההורים שלנו, או מחר זה אתם או כל אחד מכם. כל מה שביקש מוסי זה לא יותר מדי. אני לא יודע אם זה עולה 100 מיליון או 200 מיליון, כי בלאו הכי זה כבר חצי מסובסד – הם משלמים 3 שקלים. אז מה יקרה אם תעזרו להם? מה יקרה אם פעם אחת הכנסת תחוקק איזשהו חוק לטובת אזרחים ותיקים – אחרי שביטלו את המשרד שלהם? עשו להם שלייקעס פלוס; יעשו להם שלייקעס פלוס פלוס. אני חושב שאזרחים ותיקים במדינת ישראל הם גאוות המדינה הזאת; הם האנשים שעשו אותה מה שהיא. אתם שוכחים, פשוט. קם פה דור של צעירים ודור ביניים, נהדרים; על מה הם קמו? על מה שההורים שלהם עשו במדינה הזאת. הם שכבו על הגדר בשבילם; הם השקיעו מה שהם יכולים כדי שתהיה פה מדינה מפוארת. אז בערוב ימיהם – וערוב ימיהם עכשיו זה ארוך מאוד, זה איזה 20 שנה ויותר – הם רוצים לחיות חיים נורמליים. רוצים להקל עליהם. לא כולם יכולים לנהוג ולא לכולם יש מכוניות פרטיות ולא כולם יכולים להגיע בקלות לכל מקום. הם רוצים להיות ניידים והם רוצים עוד ליהנות מהחיים שמחכים להם. אז מה האסון? מישהו עשה חשבון כלכלי? זה עולה המון כסף, אומר שר השיכון. הוא יודע בטח. מישהו ישב ועשה חישוב כמה זה צריך לעלות? לא, מנפנפים אותם מכל המדרגות. זה לא – "כבד את אביך ואמך", זה כבר הולך למצווה מהמקורות שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והדרת פני זקן. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואני עוקב – איפה איציק שמולי? אני לא רואה אותו כרגע, אנחנו עוקבים אחרי זה. הינה, איציק שם, ופנינה וטלי. אנחנו מלווים את הנושא הזה, של האזרחים הוותיקים לכל אורך הכנסת הזאת, במאבקים קשים, ואנחנו יודעים עד כמה זה חשוב. אז מה קרה? זו לא הצעה שלי, אני מגן על הצעה של חבר שלי. שלי עוד תגיע. לא ראיתי פה אפילו התייחסות; אפילו בדיקה רצינית. אפילו תגידו: רגע, אולי. זה 3 שקלים לנסיעה – זה מה שנשאר. תגידו: נעשה את המחווה הזאת למענם. תעשו משהו. הקצבאות נשחקות, הגמלאות – הכול יורד. הכול יורד להם. נתנו להם 6 שקלים תוספת לחודש, ביג דיל, זה קפה בקופי'ס. אז לפחות משהו קטן. אני חיכיתי פה לאיזושהי התייחסות, להגיד: אתם יודעים מה, תנו לנו שבוע, נבדוק, נראה אם זה אפשרי. אפילו את זה הם לא יודעים לעשות. אז זהו, תפילו את כל ההצעות האלה, תלכו לבחירות, תיכשלו בבחירות ונחכה לכם מעבר לסיבוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. ישיב להצעה השר יואב גלנט, בבקשה. כבוד השר גלנט, עם ישראל מחכה למוצא פיך. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> נו, יש לנו בחירות על הראש, מה קורה? << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת, אני משיב כאן מטעם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מר חיים כץ. תשובה להצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשת הורה בגיוס ילדו), התשע"ח–2018, פ/5557, מטעמו של חבר הכנסת נחמן שי. אני רואה שאתה מאוד פורה היום בהצעות, נחמן. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> זו הצעה ראשונה שלי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> זו הראשונה? כי עד עכשיו אתה התנהגת כאילו כל ההצעות הן שלך, מבחינת הדבקות והלהט. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> נכון, אכפת לי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אתה אומר: זה מאפיין אישיותי, לא קשור לעמדה הפוליטית. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, ולקבוע כי חצי יום עבודה שבו הורה מלווה את ילדו שמתגייס לא ייחשב כחלק מימי החופשה השנתית, וזאת בתנאי שהעובד מציג צו גיוס של ילדו. ההצעה מבקשת לקבוע כי היעדרות עובד כאמור במשך חצי יום לא תהא על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו. בדברי ההסבר נאמר כי חצי היום יהיה על חשבון המעסיק, אולם קביעה זו אינה מופיעה בגוף הצעת החוק. חוק חופשה שנתית קובע מכסת ימי חופשה לכל עובד, המשתנה בהתאם לוותק העובד. החוק קובע כי החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה או במשך שנת העבודה שלאחריה, אולם עובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, במועד שיבחר, ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, וכן ימים נוספים מתוך המכסה, ובתנאי שהודיע למעסיק 30 יום מראש לפחות. בסעיף 5(א) לחוק מופיעה רשימה של ימים שלא ייחשבו כחלק מימי החופשה השנתית : 1. הימים שבהם שירת העובד שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח2008–; 2. ימי חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, להוציא ימי המנוחה השבועית; 3. ימי תקופת לידה והורות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך עוד ארבע דקות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> לא, יותר, יש לי עוד שש דקות. ארבע דקות חלפו, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טעיתי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יואב, יש עוד שרים שרוצים לדבר בעניין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> איך? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יש עוד שרים שרוצים לדבר בעניין – – – << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> די, די, בואו נתקדם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אחריך – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> לא תחסום שור בדישו, כל אחד יכול לעלות ולדבר. אני יודע שחבריי השרים להוטים להגן על הנושא הזה, שהוא נושא מרכזי. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> בסדר, בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הממשלה מתנגדת, אתה יכול להודיע שהממשלה מתנגדת – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הדיון בארבעה חודשים, ועל כן עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שי, אתה רוצה לעלות להגיב? << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> גם לדו-פרצופיות יש לפעמים גבולות. אתם נורא רוצים שיתגייסו אבל אתם מעבירים חוק גיוס שהוא לא שוויוני, כמובן; אנחנו יודעים, זה בדרך, הלוא זה אחד מהמוקשים שמחכים בדרך של הממשלה הזאת. עכשיו אתם גם רוצים להקל לכאורה על מי שבחר לשרת בצה"ל – ואני מצטרף לדבריה של חברתי שולי מועלם: גם מי שהולך, הוא או היא, לשירות לאומי, גם הם ראויים להוקרה הזאת – אבל אתם אומרים שהמשפחה תסחב את זה על גבה. בלאו הכי אחרי שמתגייסים או לפני שמתגייסים צריך לקנות להם את כל הציוד וזה, ללוות אותם, אז שייקחו גם את המשא הזה על הגב שלהם. אני קורא לזה דו-פרצופיות, זה ברור. אני רוצה לומר עוד משהו נוסף בעניינים האקטואליים, כי עסקנו בזה היום לא מעט: צריך לקרוא את מה שאומר השר ליברמן. יש לי ביקורת אליו כשר ביטחון, אבל צריך לקחת את הדברים שלו ולשמוע אותם היטב, כי הם באים מלב-ליבה של הממשלה הזאת: איך הוא רואה את תפקודה בנושא ביטחון, איך שר הביטחון מעריך שהממשלה הזאת נהגה בעניינים החשובים ביותר של מדינת ישראל, בביטחונה. צריך לקחת – אנחנו לא צריכים לעשות שום תעמולה עכשיו, שום דבר, רק לקרוא את הטקסט ששר הביטחון הציג במסיבת – – – << קריאה >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << קריאה >> – – – זה שאביגדור ליברמן הפך למאור מפלגת העבודה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שר הביטחון, לפעמים גם משר הביטחון ומאביגדור ליברמן אנחנו יכולים לקחת דברים וללמוד אותם, כמו שהוא הציג את דרך ההתנהגות של הממשלה בנושא של עזה. בצד הזה לא יושבים אנשים עם סכינים בין השיניים, רובם לא, אולי כולם. כולם רוצים להגיע לאיזשהו הסדר ורוצים שקט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם בצד הזה – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל, אבל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אנחנו ציפינו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נחמן. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – מממשלת ישראל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בצד הזה יושבים אנשים מפוחדים. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים, מצפים ממשלת ישראל שתמלא את אחריותה הראשונה והראשית: להגן על תושבי מדינת ישראל, ואת הדברים האלה לא עשו בימים האחרונים. ומה שאמרו אתמול תושבי שדרות ויישובים אחרים שפרצו לכביש והציתו צמיגים – הם, הם, מרגישים יותר טוב מכל אחד מאיתנו בבית הזה את העובדה שהם הופקרו, שביטחונם לא היה שלם, שמדינת ישראל לא יצאה להגן עליהם. ולא הצבא אשם. הצבא לא אשם, כי הצבא ממלא את הנחיות הדרג המדיני. זה הדרג המדיני שגמגם, זו הממשלה שישבה אתמול שבע שעות ועשתה תרפיה קבוצתית; בדיעבד התרגיל נכשל, התרפיה לא עבדה, לא עבדה, יצאה לא טוב, צריך להביא מדריכים חדשים כדי לעבוד איתם מחדש על דינמיקה קבוצתית. אבל זה ביטחון ישראל, אין לנו לוקסוס, אין לנו שני ביטחון ישראל וכרגע אין לנו גם שתי ממשלות. זו האחריות של הממשלה הזאת, ואתם נכשלתם במבחן העליון שלכם, זה ביטחון ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת נחמן שי. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק חופשה שנתית, של חבר הכנסת נחמן שי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשת הורה בגיוס ילדו), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד ההצעה הצביעו 20 חברי כנסת, 37 התנגדו, וההצעה ירדה מסדר-היום. לפני ההצעה הבאה אני רוצה לתת הודעה אישית לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שצריכה להגיב על מה שנאמר עליה פה. מישהו דיבר כלפיה, היא אומרת, התבטאות בוטה. חבר הכנסת חאג' יחיא רוצה להודיע שהוא הצביע בעד. << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הצבעתי וזה לא נקלט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא נקלט. אז אני מוסיף לפרוטוקול. << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי אמר עליה מה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא תגיד כבר מי אמר עליה מה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון << נושא >> << דובר >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר >> אני אסביר. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אני אומר כבר בפתיחת דבריי, חבר הכנסת נחמן שי, שאני באמת מאוד מעריכה: אני מקבלת את ההתנצלות שלך, אבל עדיין היה מאוד מאוד חשוב לי לעלות לכאן, כי קרה כאן משהו שאני חושבת שצריך לשים אותו על השולחן. נכון, אני מסכימה איתך שקריאות ביניים לפעמים יכולות ככה לערער אותנו כשאנחנו נמצאים כאן על הדוכן. לפני כמה הצבעות הייתה כאן סערה שלמה, שהתרחשה בצד הזה. אף לא אחת מחברות הכנסת או אחד מחברי הכנסת לא פנו לחברים כאן ואמר: תשתקו, אם לא תשתוק או תשתקי, לא תוציאו מילה אחת יותר במליאה. ואני מודה שאני גם הופתעתי שזה בא ממך, כי זה לא משהו שאני חושבת שמאפיין אותך. כן חשוב לי לומר מה אני קראתי כאן. כנראה אתם רגילים שצועקים לכם – וזה מה שעובד – ואז אתה מגיב והודף. אבל כשמבקשים לדבר ולשאול שאלה עניינית – לא באתי לספר לך שזה כסף ולא באתי להגיד לך כמה אתה טועה; באתי לומר שיש פה עניין ערכי, כי חשוב לי שתהיה אמירה כזאת בבית הזה, מבחינת החשיבות של האחריות שלנו כהורים כלפי הילדים שלנו, ואני אסביר: יש לנו ימי חופשה בשנה, והתחושה בבית הזה היא שכל פעם שהורה צריך לעשות משהו בשביל הילד שלו אז המדינה צריכה לשלם את זה. אני אומרת, כמו שהורים יודעים לקחת ימי חופשה כדי לצאת לחו"ל או כדי לצאת לכל מיני מקומות אחרים, אז זה בטח חשוב ושווה הרבה יותר גם לקחת יום חופש בשביל ללוות את הילדים שלנו לגיוס. עכשיו, אני לא איזה פטרונית. אני גייסתי שני בנים, שיהיו בריאים, והלכתי איתם בשמחה ובאהבה. בשום שלב בדרך לא חשבתי על זה שהמדינה הייתה צריכה לתת לי את זה, ועשיתי את זה מכל הלב והנשמה. בסך הכול זה מה שביקשתי לשאול. אני לא התפרצתי עליך, אני אפילו הרמתי את היד ואמרתי שאני בסך הכול רוצה לשאול משהו. אין לי מושג מאיזה מקום זה בא ויצא לך, אבל נחמן, באמת, בלי קשר עכשיו לזה שאני אישה או גבר, אני חושבת שאמירות מהסוג הזה כלפי חברים בבית כאן הן לא ראויות, ואני מקווה שאנחנו גם לא נפגוש אותן יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשע"ז–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4096/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשע"ז–2017, של חברת הכנסת יעל גרמן. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי וחברותיי, מדי פעם אנחנו מעלים כאן חוקים לטובת הקהילה הגאה, קהילה שבאמת היא הקהילה היחידה במדינת ישראל שמופלית על פי חוק. כל הקהילות במדינת ישראל נהנות משוויון זכויות, לפחות תיאורטי אם לא מעשי, אבל הקהילה הלהט"בית נפגעת מכך שעל פי חוק לא נותנים לה זכויות שיש לאחרים, כמו למשל פונדקאות, כמו למשל אימוץ. ואנחנו מעלים מדי פעם את הזכויות האלה כי אנחנו באמת חושבים שלכל בני האדם מגיע שוויון זכויות. אבל אם ישאלו אותי: מהו החוק שנוגע לך הכי הרבה בנשמה? זה החוק שאני מציגה היום: חוק איסור טיפולי המרה. אני לא יודעת כמה באמת מודעים בארץ – פה כבר מודעים, כי זאת פעם שלישית שאני מעלה את זה, אבל אני לא יודעת כמה מודעים בארץ לכך שנערים וילדים שמגלים שהם הומוסקסואלים, המחנכים שלהם בישיבות ובבתי הספר הדתיים קוראים להם ואומרים להם: כדאי לכם לעבור טיפול כדי שתוכלו להיות חלק מהחברה. מה למעשה אומרים במסר הזה לילדים? קודם כול, אומרים להם: אתם דחויים; לאחר מכן אומרים להם: אתם לא נורמלים. אבל אומרים עוד משהו, אומרים לילדים האלה: תשמעו, אתם יכולים להשתנות, זה שיש לכם נטייה מינית וזה שאתם נמשכים לבנים ולא לבנות, זה לא משהו שהוא חלק מכם; זה משהו חיצוני, כמו אולי צבע שיער, שאפשר לצבוע, או נמשים, שאפשר להבהיר; אפשר לשנות את זה. וכמובן ששני הדברים הם לא נכונים: אם לנער יש נטייה מינית והוא אוהב בנים או נמשך לבנים או לא נמשך לבנות, זה משהו שהוא חלק מהזהות שלו. זה לא משהו שהוא בחר, זה לא משהו שהוא יכול לשנות, הוא כזה והוא לא יכול להשתנות. והוא גם נורמלי. כי הנער הזה יכול להיות נער מוכשר וטוב לב וחרוץ וחכם ונדיב והומוסקסואל, נורמלי לחלוטין. אבל כאשר באים ואומרים לו: אתה צריך להשתנות כדי להיות חלק מהחברה, נוטעים בו מלכתחילה רגשי נחיתות. באים ואומרים לו: אתה לא תהיה שווה עד שלא תשתנה. אבל הוא לא יכול להשתנות. ואז, בלית ברירה הוא הולך לטיפולים שממליצים לו, ובטיפולים האלה עוד יותר מכניסים לו לראש שהוא לא נורמלי. ונערים כאלה שיוצאים מטיפולי המרה מספרים על דיכאון, על רגשי אשמה, אפילו על מחשבות אובדניות. לא אחד ולא שניים יצאו מהטיפולים האלו וניסו להתאבד, והיו גם כאלה שהצליחו. אני רוצה לקרוא למי שמקשיב לי לנסות רגע לחזור לתקופה שאנחנו היינו צעירים, שהיינו בני 14, 15, 16. שכל אחד וכל אחת מחברי הכנסת יחשוב – איזושהי תכונה שהייתה לנו ולא אהבנו: אולי זה צבע עור, אולי זה חצ'קונים, אולי זאת הדרך שבה דיברנו, יש כאלה שחשבו שהאף שלהם ארוך או שהם לא מספיק ידידותיים או שלא מספיק אוהבים אותם, לכל אחד מאיתנו הרי הייתה איזושהי תכונה שלא אהבנו ואולי אפילו קצת התביישנו בה. תתארו לעצמכם שהיו פונים אלינו והיו אומרים לנו: אם אתם לא תשנו את התכונה הזאת – למשל, אם אתם לא תדעו לעמוד בפני קהל ולדבר בצורה שוטפת – אתם לא תהיו חלק מהחברה; או למשל, אם אתם לא תפסיקו להיות ג'ינג'ים, תשנו את הנמשים שלכם ושהפנים שלכם יהיו חלקים, או כל תכונה אחרת – ואנחנו לא היינו מסוגלים לעשות זאת. מה היה קורה לנפש הצעירה שלנו? אז שערו בנפשכם מה קורה לנפשות הצעירות של אותם בני נוער, של אותם ילדים, שלא די שהם צריכים להתמודד עם זה שהם שונים, באים ואומרים להם: אתם לא נורמליים ואתם צריכים להשתנות. וכמו שאמרתי, הם לא יכולים. זה לא קיים בכל החברות, ואנחנו יודעים שיותר ויותר בתי ספר היום יודעים להתמודד עם בני נוער בעלי נטייה מינית שונה מהרגיל, בין אם הם הומוסקסואלים, לסביות, בי וטרנסג'נדרים. זה נפלא, ואני באמת חושבת שמגיע למשרד החינוך יישר כוח על כך שהוא נותן לכך דגש. אבל ישנם מוסדות חינוך דתיים וחרדיים שבמקום שהם ישנו את הגישה, כמו שנעשה במשרד החינוך, כמו שנעשה במוסדות החינוך – הם לא מסוגלים לשנות את הגישה, הם לא יכולים להכיל את הילדים, ואז הם דורשים מהילדים משהו שהוא בלתי אפשרי. אז באה הצעת החוק שלי ואומרת שאסור להכריח ילדים, בני נוער, כמובן קטינים, לעבור טיפולי המרה. יש כאלה שבאים ומבקשים ממני בכלל להחיל את זה לא רק על בני נוער אלא על כל אדם ואדם. "חברותא" ביקשו זאת ממני. אבל אני באה ואומרת שאדם בוגר הוא אחראי לעצמו – הוא יכול לקבל החלטה. אם מישהו בא ואומר לו: תנסה איזשהו טיפול, אולי לא תהיה הומוסקסואל, אז הוא מספיק בוגר כדי לקבל החלטה אם כן או לא. אבל בני נוער, שמתמודדים בגיל ההתבגרות עם כל כך הרבה בעיות, שהנפש שלהם עדיין לא מעוצבת סופית – הם לא מסוגלים להתמודד. הם לא מסוגלים לעמוד מול החברה, מול הדעה המקובלת, מול המחנך שלהם, מול המנהל, מול ההורים. הם לא מסוגלים לבוא ולומר: תשמע, זה אני, קבל אותי כמו שאני, ואני שלם עם עצמי. הם לא יכולים. ואז הם נאלצים לעבור את אותם טיפולים, שמהם הם יוצאים פעמים רבות עם שריטה בנפש, שמלווה אותם כל החיים ולפעמים הורסת להם את החיים. וזו הסיבה שבא החוק הזה ואומר שלא ניתן יהיה לעשות טיפולי המרה לקטינים. באו ואמרו לי – לפני שנתיים, כשהצגתי את זה, עמדה פה שרת המשפטים והשיבה לי. היא באה ואמרה לי: אוקיי, נניח, אבל זה לא מתאים שזה יהיה בחוק הפלילי. השבתי לה במיידית: אוקיי, אנחנו נוציא את זה מהחוק הפלילי, ונעשה את זה עבירה אזרחית שניתן בגינה להגיש קנס. וכך עשינו. והינה, זה כבר לא בחוק הפלילי – זאת עוולה אזרחית, שניתן לבקש עבורה פיצויים, בין 60,000 ל-120,000; בין זה שממליץ לזה שמטפל. מה היום תבואו ותאמרו – מה תאמרו? אתם הרי לא תאמרו את האמת, שיש לכם קואליציה שלא מאפשרת לכם להצביע בעד החוק הצודק הזה. אתם הרי לא תבואו ותאמרו שמפני שהחרדים מאמינים במה שהם מאמינים – ואליהם אין לי תלונות – ומפני שהם יושבים בקואליציה, הם לא מאפשרים לכם להעביר שום חוק שיש בו משהו, רמז, על שוויון זכויות לקהילה הגאה. אז אני רוצה לומר לכם משהו: שמענו היום על ההתפטרות של ליברמן – דיברנו על זה רבות גם כאן, במשכן – ואנחנו קרובים לבחירות, וטוב שכך, שאנחנו קרובים לבחירות. אז אולי עכשיו, כאשר באמת – אם תצביעו על פי צו מצפונכם, אם באמת תצביעו כפי שאתם הייתם רוצים להצביע, מה יקרה? הקואליציה תתפרק? היא התפרקה. יכריזו על בחירות? ממילא מכריזים על בחירות – אם לא השבוע, אז בעוד שלושה שבועות. אז אני קוראת לכם: יש לכם הזדמנות, חברי הקואליציה, לעשות מה שאתם אומרים אבל לא עושים – לתת שוויון זכויות לקהילה הגאה; לבוא ולעשות צדק עם בני הנוער הגאים, שמכריחים אותם לעבור טיפולים מעין אלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל גרמן. השר יואב גלנט ישיב אם הממשלה בעד או נגד. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב כאן להצעת החוק מטעמה של שרת המשפטים איילת שקד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אין מה לעשות – עשר דקות עוברות כשעוברות עשר דקות, לא משנה מה אמרת. זה יכול להיות לאט. הרבה פעמים מהר. יש כל מיני שיטות – אני לא מיומן בזה כמו חלק מחבריי, אבל אני אעשה כמיטב יכולתי על מנת להנעים את זמנכם. הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשע"ז–2017, של חברת הכנסת יעל גרמן, מבקשת לאסור טיפולי המרה בקטין והפניית קטין לטיפולי המרה. הצעת החוק קובעת כי טיפול והפניה לטיפול מהווים עוולה אזרחית, ומאפשרת להגיש תביעה נזיקית כנגד הגורם שביצע את הטיפול או הפנה לביצוע הטיפול. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לאפשר לבית המשפט לפסוק לקטין פיצוי ללא הוכחת נזק. הייעוץ המשפטי לממשלה העלה כמה קשיים בנוגע להצעה – כך, בעניין הפניה לטיפול, הטלת איסור המתייחס, בין היתר, להורי הקטין, עלולה ליצור סכסוכי משפחה ולהוביל לתביעות נזיקין של קטינים נגד הוריהם. נוסף לכך – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מועלם, הנואם רוצה שתקשיבי לו. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> הוא עולה בשם שרת המשפטים ואני מפריעה לו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> היעלה על הדעת? << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> היעלה על הדעת, אדוני המפקד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> נוסף לכך, נוסחה העמום של ההצעה אינו מאפשר לקבוע מה נופל בגדר טיפול המרה ומה אינו נחשב לטיפול שכזה. יתר על כן, הצעת החוק מבקשת למגר את תופעת טיפולי ההמרה בקטינים באמצעות יצירת עוולה אזרחית. אולם כבר כיום עומדת לאדם הסבור שנגרם לו נזק נפשי ממשי מטיפולי המרה, האפשרות להגיש תביעה בנזיקין, בעילה של רשלנות. הייעוץ המשפטי לממשלה העלה כמה קשיים בנוגע להצעה. כך, בעניין הפניה לטיפול, הטלת איסור המתייחס, בין היתר, להורי הקטין, עלולה ליצור סכסוכי משפחה, ולהוביל לתביעות נזיקין של קטינים נגד הוריהם. נוסף לכך, נוסחה העמום של ההצעה אינו מאפשר לקבוע מה נופל בגדר – אני לא שומע. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אתה מסכים עם העמדה שאתה מקריא? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אין לי את היכולת גם להקריא וגם לנתח בו-זמנית. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני שמח שאת מכירה בזה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – עם כל הכבוד, אתה מקריא כאן דברים שאין לי ספק שאתה לא מסכים איתם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> מה דעתך על ההקראה? איך היא נעשית מבחינתך? << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא מעניין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אז תכווני אותי, מבחינת הדגשים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא בשביל זה בחרו בך לכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> האם עדיף שאני אבליט את המונחים המופיעים בתחילת המשפט – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – אתה מזלזל בכבודה של הכנסת. אתם – כל הממשלה הזאת. צריך להיות פה השר, שהנושא הזה נתון בסמכותו – – – כן, ולא סתם להקריא. עם כל הכבוד, להקריא – תביאו לנו מכתב. לא צריכים שתעמוד פה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> תראי, אני מפריד בין הדברים הענייניים שאת אומרת, שאת טוענת שזה צריך להיות השר, לבין העלבון הלא-מוצדק, שאני מזלזל בכבודה של הכנסת. את יודעת, יש הבדל בין – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קריאת הביניים הסתיימה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – עובדה לבין שיפוט. השיפוט הזה הוא לא במקומו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> זה לא שיפוט. שאלתי אם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת רוזין, קריאת הביניים הסתיימה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> האם אתה יכול, אדוני, להוסיף לי שתיים-שלוש דקות בגין הזמן שנגזל? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. יש לי שתי אפשרויות: או להוסיף לך; אבל גם, קריאת ביניים, כשאני אומר שהיא הסתיימה, אני יכול לקרוא גם קריאה ראשונה בפעם הבאה. אז הסתיימה קריאת הביניים. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אם כך, אני חוזר לדברי ההסבר המנומקים שלי. הייעוץ המשפטי לממשלה העלה כמה קשיים בנוגע להצעה. כך, בעניין הפניה לטיפול, הטלת איסור המתייחס, בין היתר, להורי הקטין, עלולה ליצור סכסוכי משפחה ולהוביל לתביעות נזיקין של קטינים נגד הוריהם. נוסף לכך, נוסחה העמום של ההצעה – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת רוזין, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אני מקשיבה לו. אף אחד אחר פה לא מקשיב. אני מקשיבה לתוכן של הדברים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני, בניגוד אלייך, מברך אותך על זה שאת מכבדת את הכנסת, ואת מקשיבה לדוברים. אני חושב שזה דבר ראוי. אין סימטריה בין מה שאני חושב עלייך כחברת כנסת לבין מה שאת חושבת עליי, כפי שאמרת, ולמרות זה אני חושב עלייך דברים טובים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – לא באה אליך בטענות – אני אומרת: צריכה להיות פה השרה, שמתנגדת לחוק, ולהסביר למה היא מתנגדת לחוק, ולא לשלוח שר שיקריא את התשובה במקומה. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> זה לא השרה מתנגדת לחוק – זה עמדת הממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מנהל איתה דו-שיח, אז זה מפריע לי – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אה, אוקיי. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> זאת לא הייתה שאלתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לא להפריע, חברת הכנסת מועלם. לא להפריע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני קיבלתי הערה מהיושב-ראש שאני לא יכול לנהל כאן דו-שיח, כי זה מפריע לו לקרוא לסדר את מי שמנהל את השיח הלא-לגיטימי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אני אגיד בדיוק מה שאמרתי. כל זמן שאתה מנהל דו-שיח זה לא הפרעה מצידה. אז תחליט – אם אתה רוצה לשוחח איתה, אין לי בעיה, זכותך. אבל אם אתה משוחח איתה ואחר כך אתה מתלונן – את זה אני לא יכול. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני, בתוקף הדמוקרטיה והזכות של כל אחד להתבטא, אני מתנהל באופן חופשי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר גמור. זאת בחירה שלך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני לא קראתי אף אחד לסדר. כל מי שרוצה לדבר, להביע את עמדתו – אין לי שום בעיה עם העניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת בחירה שלך, אין לי בעיה. ואז אני לא צריך להגן עליך – תשוחח כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> לא, אדוני. א. אני מאוד שמח שאתה מגן עליי – אני רואה בזה זכות. ודבר שני, אני יכול לומר לך שהאיומים הם לא כל כך חמורים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חוץ מהשעון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> הגם שזה נראה מדאיג ומאיים מאוד – לא כצעקתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> כצעקתה של. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> בחמאס אומרים את זה עכשיו. זה רגע היתולי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמת לב שהשר גלנט, יש לו הרבה מה לומר בנושאים – הוא כבר מדבר ארבעה נאומים, ולא הוציא מילה בנושא חמאס. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אתמול היו הרבה דוברים בטלוויזיה על הסיפור של הדרום. היחיד שגם הסכמתי איתו, וגם הקשבתי לו, וגם דיבר לעניין, היה השר גלנט. אני חייב להגיד לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פה הוא לא מדבר מילה. בחירה שלו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> איך אומרים, מכל מלמדיי השכלתי, חבר הכנסת בר. תודה רבה על הדברים. זאת אומרת שזה מתכתב עם הדבר שאומר שלפעמים לדעה יש המשקל שלה ולאו דווקא לדובר, וזה דבר חשוב. תודה רבה. אני מכבד את זה. עכשיו, אני ממשיך מהנקודה שבה הפסקנו. אני מקווה שאני אספיק, כי יש לי רק 44 שניות, אדוני. או שתהיה לי הארכה מסוימת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תסבך אותי עם האופוזיציה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> יתר על כן, הצעת החוק – כן, עליזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתה רוצה, תוכל להשלים עוד 20 שניות. אם לא, אז – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> כמו כן, פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק היא חריגה בדיני הנזיקין, אשר קובעים ככלל שתנאי הסף לזכאות לפיצויים בשל עוולה הוא הוכחת קיומו של נזק – קשר סיבתי בינו לבין מעשה העוולה שבגינו תובעים, והוכחת שיעורו של הנזק. הסעיף המוצע מוותר לתובע על הוכחת תנאי הסף האמורים במקרה שבו למעשה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – מדובר בנזק נפשי הטעון ברגיל הוכחה בחוות דעת רפואית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שואל את השר – אתה בעד או נגד? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >> לנוכח האמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתנגדת. בסדר. אז אנחנו ניגש להצבעה. את רוצה להגיב? זכות של המציעה, חברת הכנסת גרמן, להשיב. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אין לי שום דבר נגדך, באמת, השר גלנט. ואני בטוחה שאתה קראת את זה כמי שכפאו שד, וכך זה גם נשמע. כן, טוב, אתה מחייך – אני לא. התשובה הזאת היא מבישה – היא בושה לאינטליגנציה וגם בושה למצפון, ובעיקר בושה למה שהממשלה הזאת חוזרת ואומרת, שהיא בעד הקהילה הגאה. חבל שהסכמת לקרוא, ועוד יותר חבל שמישהו ניסח לך כזאת תשובה מבישה. תתביישו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחברת הכנסת יעל גרמן. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשע"ז–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – 19, נגד – 32. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פרשת השחיתות ברכש הצוללות << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום על ועדת חקירה פרלמנטרית, שמחייבת הצבעה: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פרשת השחיתות ברכש הצוללות, מס' 11200, של חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. ישיב השר לוין. עשר דקות לרשותך. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמעתי שעכשיו ראש הממשלה מתחיל בהתייעצויות לייצב את הקואליציה. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> "לייצב" זה ההסדרה החדשה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק. יש לו עכשיו דבר חדש – לייצב. כי, באמת, ראינו היום את ההתפטרות של השר ליברמן; חוץ מזה שראש הממשלה התחיל במאמצים חדשים לייצב את הקואליציה, באמת מישהו כאן מרגיש בחסרונו? אני חייבת לומר על השר ליברמן – ברוך שפטרנו. לפני שנתיים וחצי, כשהשר ליברמן מונה לתפקידו – אני מזכירה לכם שהיה כאן איזה רגע שזעזע את אמות הסיפים במינוי הזה: העובדה שאחד הפוליטיקאים הציניים, המושחתים והגזענים בתולדות הפוליטיקה הישראלית, לתולדותיה, הפך להיות שר הביטחון היה רעיון שכל מי ששמע אותו הרגיש שיש כאן רגע שמגלם את כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית. והינה, עכשיו עבר זמן לא קצר, ואפשר לומר רק דבר אחד: ברוך שפטרנו. לא נתגעגע. ובאמת, כשמסתכלים על הרזומה הפוליטי של השר ליברמן אפשר לראות איזו שורה של תפקידים: מנכ"ל הליכוד, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שר האנרגיה והתשתיות, שר התחבורה, שר החוץ, שר הביטחון. כיהן מטעם שלוש מפלגות שונות לפחות, התפצל, התחבר – קריירה ארוכה של כמה עשרות שנים. במהלך כל עשרות השנים האלה, הדבר היחיד שנקשר בשמו זה עסקאות מושחתות ואפלות, ואני די בטוחה שרב הנסתר על הגלוי ועוד יתפרסם, חבר הכנסת מיקי רוזנטל – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> ביום שני. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – עוד יתפרסם איך בכולן הוא התחמק מחקירות משטרה. תרשו לי להמר שזה לא בגלל חפות, וזה גם לא מחמת הספק. אז שחיתות, ועסקאות אפלות וסמויות, אלימות פיזית וגזענות בוטה וגלויה, בלי לנסות להסתיר אותה בכלל – זאת מורשת ליברמן. ועכשיו נוספה עליה עוד מורשת, שעוד רגע אני אתייחס אליה – בעסקת הצוללות. << אחרי_כן >> ומה סמלי הוא שהשר ליברמן מתפטר מתפקידו המיותר כשר הביטחון – שעליו הוא לא השפיע ולא השאיר בו שום חותם – ומי שמפטר אותו זה החמאס, שהביא לסיום כהונתו דווקא בנסיבות שבהן אולי בפעם הראשונה בתולדותיה הממשלה הזו קיבלה החלטה עשירית נכונה. ואי-אפשר שלא לנצל דווקא את ההחלטה – אני שוב חייבת לומר: הנכונה – של אתמול, להימנע ממלחמה, ולחשוב על זה: א. זאת ההחלטה שתפרק את הממשלה הזאת; ב. ההחלטה הזאת מעמידה עשר שנים וארבע שנים, ושמונה חודשים, של אוזלת יד, של מדיניות פושעת והרסנית, שפעם אחרי פעם כמעט דרדרה אותנו לעברי פי פחת, ובסוף, בפעם היחידה שמתקבלת החלטה נכונה, זה רגע לפני התהום, כשההסלמה והאלימות – הטילים כבר נורים והתותחים כבר רועמים. לפני כמה דקות – לפני שעה – עלה כאן שר בממשלה לדוכן ואמר שהקונספציה של השמאל קרסה. לא פחות ולא יותר, הקונספציה של השמאל. זה היית אתה, השר שטייניץ. אז בוא אני אגיד לך: אין דבר יותר כושל וקורס מאשר הקונספציה של הימין, או יותר נכון, האין-קונספציה. מה יש לכם להציע? איזו הצעה, איזו מדיניות? במה קידמתם אותנו בעשר השנים שזרקתם לפח, כשהיה אפשר להתקדם בתהליך מדיני, כשכל התנאים היו מתאימים לזה? אחר כך ארבע שנים, מאז צוק איתן, שבהן לא עשיתם כלום, רק דיברתם על הרס ואיומים: נכתוש ונעשה ונאיים ונחריב תוך 48 שעות. והינה, בסוף בסוף בסוף, כשמתיישבים סביב שולחן הממשלה וסביב שולחן הקבינט, וכשההגה בידיים וכובד האחריות על הכתפיים, מגיעים למסקנה הבלתי-נמנעת שאין פתרון צבאי. אין. אז החלטה אחת נכונה אתם עושים, על הפסקת אש, אבל הפסקות האש בשבילכם זה כיבוי שרפות, זו לא מדיניות. בגלל זה יוצאים להפגין נגדכם; בגלל זה הזעם של תושבי הנגב המערבי וכל אזרחי ישראל, כי זאת ההפקרה האמיתית: לא שלא נכנסתם לעזה וגרמתם לעוד הרוגים ועוד טילים ועוד אזעקות, אלא זה שלא עשיתם כלום במשך שנים כדי למנוע את זה וללכת להסדר מדיני. ואם הפסקת האש הזאת לא תמונף – כן, אתה יכול לנענע בראשך, השר גלעד ארדן, אבל זאת האמת. האמת היא שאם הפסקת האש הזאת לא – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << קריאה >> הסדר מדיני? תסבירו לנו. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כן, כן. למה תסבירו לנו? אתה בקבינט, נכון? אתה לא התנגדת אתמול להפסקת אש. למה עשית את זה? כדי להימנע מעוד מלחמה; כי אתה יודע שחיילים הרוגים וילדים במקלטים זה לא הדבר שאנחנו צריכים. אבל זה יקרה שוב, אם לא תלכו לדבר הנכון והאמיתי שצריך לעשות. זה נוח לכם לעלות כאן ולדבר על ההתנתקות מעזה; אתם מודים כל יום בבוקר לאריאל שרון שפינה את ההתנחלויות מעזה, כי עכשיו אתם יכולים להתעסק עם החמאס כשאין שם התנחלויות. אבל אתם גיבורים על חלשים; גיבורים מול עזה. אבל לעשות את הדבר האמיתי, שיהיה כרוך בפינוי התנחלויות בגדה המערבית – אין לכם שום אומץ להגיד לציבור שזה מה שצריך לעשות. אז הילדים בעוטף עזה ובאשקלון, אלה שיושבים בלי מקלטים, שבויים בפחדנות שלכם. לא בפחדנות מול החמאס – בפחדנות מול המתנחלים וההתנחלויות, זאת האמת. אנחנו נצביע כאן בעוד כמה דקות על ועדת חקירה בנושא פרשיית הצוללות. באמת, אני חייבת לומר רגע באופן אישי שאני באמת חושבת שהדיון הזה, וגם הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית, לא היו צריכים בכלל לבוא לעולם. לא הייתי צריכה לעמוד כאן בתור חברת אופוזיציה ולנמק למה צריך בדק בית עמוק במה שאפשר לקרוא לו בשפה מכובסת הרכש הביטחוני של מדינת ישראל, ובשפה יותר בוטה – עסקה מושחתת שמתאימה יותר לעולם תחתון ולפשע מאורגן מאשר למדינה דמוקרטית. ברגע פרסום החשדות, ברגע פרסום התחקיר, בדיוק עכשיו לפני שנתיים, בנובמבר, ראש הממשלה בעצמו הוא זה שהיה צריך לעצור הכול, לעזוב כל מה שהוא עושה, להתכנס מול המצלמות ולהודיע שהוא ממנה ועדת חקירה מטעמו – ועדת חקירה ממלכתית – לבדוק איך ייתכן שדבר כזה קורה מתחת לאפו, או אולי לא מתחת לאפו. ואולי לא מקרה שדווקא היום התפטר השר ליברמן. אולי לא הכאב של הילדים בעוטף עזה הוא זה שעמד לנגד עיניו, אלא אולי תחקיר שעומד להתפרסם בעוד כמה ימים באותה תוכנית – "המקור" בערוץ 10 – שישאל איך יכול להיות שהוא התחמק מכל כך הרבה חקירות. ואולי זה קורה כמה ימים אחרי שהתפרסמו המלצות משטרה בעניין עסקה שהוא בעצמו אישר מייד עם כניסתו לתפקיד, אחרי שזה שלא ידע החליף אותו. הוא פיטר את השר הקודם, שהתנגד לעסקה. ופתאום יוצאת לדרך עסקת שחיתות מסריחה, מצחינה, חובקת כול, חובקת את כל הבכירים והמקורבים לראש הממשלה. וכשאני אומרת בכירים ומקורבים אני מתכוונת למקורבים ביותר, כולל קרובי משפחה, חברים, עורכי דין מטעם, אנשי סוד, קונסיליירים, ואנשים בכירים במערכת הביטחון: יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ראש המועצה לביטחון לאומי. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לשעבר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לשעבר – תודה על התיקון. האוזניים לא קולטות. איך אפשר לתפוס דבר כזה? ועולם כמנהגו נוהג. ולא רק שעולם כמנהגו נוהג, גם חבורה של חברי כנסת שקיבלו דף מסרים במייל או בווטסאפ וחבורה של צייצנים מטעם מתחילים להסביר שזה בעצם כתב זיכוי לראש הממשלה. כל השאלה שעוברים לדבר בה זה אם הוא ידע או לא ידע. חברות וחברים, אם ידע או לא ידע זה עניין לחקירת המשטרה, לבדיקת היסוד הנפשי שבעבירה פלילית. אבל בשבילנו, כנסת ישראל, אזרחי ישראל, השאלה הזאת היא לא רלוונטית כהוא זה, כי בדיוק כמו בהתנהלות של פשע מאורגן, הבוס אף פעם לא יודע. שומרים עליו, טווים רשת שלמה של עבריינות מסביבו, כדי שהוא לא ידע. ואין סיכוי שהוא לא יודע, רק אולי אי-אפשר להוכיח את זה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט מסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אז הוא הולך למשפט על עבירת סמים. חברות וחברים, זו לא סתם גנבה, זו לא סתם עבריינות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, דיברתי על משפט מסכם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כן, משפט אחרון שלי. גנבה רגילה זה תיק 1000. זה גנבה, ככה, כמה מאות אלפי שקלים, מיליון שקל, על חשבון הציבור, למה לא? הפרשה הזאת היא לא גנבה רגילה וגם לא גנבה קטנה, היא פרשייה חמורה של סחר בביטחון המדינה בעסקאות של מיליארדים, תוך חילול כל דבר שקדוש לנו, מביטחון המדינה ועד טוהר המידות והמינהל התקין – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – וזה מצריך לא רק חקירת משטרה אלא ועדת חקירה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> והצעד הראשון – בהצבעה הזאת היום. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. ישיב השר יריב לוין בשם ראש הממשלה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אדוני, אני אולי הייתי מציע הצעת ייעול. אתה יודע, כפי שישנו פירוש רש"י ודברים מן הסוג הזה, אולי תואיל חברת הכנסת זנדברג לצרף לדבריה איזה פירוש, משהו שיקל עלינו להבין את הדברים. כי אחרת זה באמת באמת נשמע כל כך הזוי, מנותק מכל היגיון ומציאות, שקשה – חברת הכנסת זנדברג, באמת, אני לפעמים שומע וחושב שאני לא שומע טוב. אני אתחיל, אדוני היושב-ראש, בתהייה. חברת הכנסת זנדברג, תגידי לי, את לא זאת שמטיפה כל הזמן שצריך לחזק את גורמי אכיפת החוק? שצריך לתת אמון בגורמי אכיפת החוק? שמי שמטיל דופי או מטיל ספק בעבודת גורמי אכיפת החוק הוא חותר תחת שלטון החוק והוא פוגע באמון הציבור בגורמים האלה וכן הלאה וכן הלאה? אני באמת תמה, חברת הכנסת זנדברג. אבל אולי אני לא תמה, כי הרי אתם – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה תמה, כל היום אתה תמה. מה אתה תמה? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני באמת תמה, כי ההתנהגות שלכם מתמיהה, חבר הכנסת חסון, מה לעשות? אבל אז אני נזכר שאצלכם במרצ זה דבר מאוד שיטתי. אתם, יש לכם דין אחד כשזה מתאים לכם ודין אחר כשזה לא מתאים לכם. דין אחד כשמדובר באנשים שלכם ודין אחר כשמדובר באנשים אחרים. למשל, אתם נואמים ומרצים מעל כל במה על זכויות האדם וזכויות האזרח ודמוקרטיה – אותי לימדו שכלל הבסיס, אולי, בדמוקרטיה הוא שאדם הוא זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. אבל זה כמובן לא מפריע לכם להפוך את גיבור ישראל רחבעם זאבי גנדי ז"ל לאיזשהו פושע בלי שבדל טענה נטענה כלפיו בחייו בכלל; זה לא מפריע לכם לבוא ולהאשים את ראש הממשלה ולחרוץ את דינו כאילו אנחנו באיזה משפט שדה בכיכר העיר; זה כמובן לא מפריע לכם גם עכשיו. את יודעת, אני בוודאי, ביום הזה, לא חשוד כמי שמבקש לסנגר על אביגדור ליברמן, שעשה לטעמי דבר שלא ייעשה, אבל עם כל הכבוד חברת הכנסת זנדברג, מי את שתקבעי שהוא מושחת אחרי שבית המשפט זיכה אותו מכל אשמה? אגב, בניגוד לכל אחד מאיתנו כאן, הוגש נגדו כתב אישום, הוא נדון בפני שופט, עבר את כל התהליך וזוכה. אז מה, חברת הכנסת זנדברג, כשהשופט מזכה מישהו שלא מתאים לדעות שלך, ששייך למחנה אחר, אז אין מערכת אכיפת חוק ואפשר לרמוס את בית המשפט, אבל כשבית המשפט מקבל החלטות שמתאימות לך ולאג'נדה שלך, אז פתאום הוא קדוש ואסור אפילו לבקר אותו? איזו מין צביעות זו? איזו מין חוצפה זו? אני אגיד יותר מזה, חברת הכנסת זנדברג. את יודעת, אם יש נושא אחד בפרשת הצוללות שמצריך בדיקה, זה אף אחד מהדברים שאת דיברת עליהם; זה בכלל דבר אחר לגמרי, וזו השאלה מי נתן לפרשה זו את המספר 3000 ולמה. זו השאלה האמיתית. כי הרי היום כולנו יודעים שלראש הממשלה אין שום אחריות ושום קשר לפרשה הזאת. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מישהו ננזף? משהו נבדק? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים את זה ולו מהטעם הפשוט שאפילו אנשי המשטרה, שכמו שאנחנו יודעים, כשמדובר – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הכול בסדר בפרשה? אין שום בעיה? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כשמדובר בחמגשיות, ברהיטי גן ובסיגרים, הם אצים-רצים לחקור באזהרה – את זה אנחנו כבר יודעים מהניסיון; יש יאמרו בצדק, יש יאמרו ממש שלא בצדק, אבל העובדה היא שהם עושים את זה. הינה, בפרשה זו – שהיא בוודאי חמורה לכל הדעות, אם יתברר שמה נחשד אכן קרה – ראש הממשלה אפילו לא נחקר. מה לעשות. הוא לא נחקר בכלל. אגב, צריך להגיד יותר מזה. אני זוכר אתכם, אני זוכר את חבר הכנסת לפיד, אני זוכר את שר הביטחון לשעבר יעלון – ואגב, הוא בעצמו חתום והגיש ניירות שנוגעים לעניין הזה, שהיה במאה אחוז תחת סמכותו ואחריותו; הוא לא אמר אף מילה כל עוד הוא היה שר ביטחון, ופתאום אחר כך הוא נזכר שקרו כל מיני דברים. אני לא רואה שאחרי כל ההבטחות שלכם שראש הממשלה ייחקר וכל מה שבניתם, קרה משהו. אז מה לעשות, זה התנפץ לכם בפרצוף. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא ייאמן שאין לך מילה אחת להגיד על פרשייה חמורה של סחר בביטחון המדינה תמורת בצע כסף. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> זה התנפץ לכם בפרצוף. אני מתאר את העובדות כמו שהן. התנפץ לכם בפרצוף. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא ייאמן – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אחרי שהמשטרה, אפילו, בשלב הכי מקדמי לא מצאה בכלל לנכון – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> מתי מאמינים להמלצות המשטרה – – – בעד נתניהו, לא נגד? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, כי המשטרה גם ממליצה להעמיד אותו לדין על שוחד את ראש הממשלה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רוזנטל. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> בואו נזכור את זה. שוחד ושתי פרשיות. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רוזנטל, אנחנו בכלל לא מדברים על המלצות, חבר הכנסת רוזנטל. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אז אם אתה מאמין למשטרה, אז לכל אורך הדרך. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רוזנטל. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> פעם אתה מאמין, כשנוח לך, ופעם – כשלא נוח לך. נו, באמת. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני, בניגוד אליכם, עקבי, ואומר כל הזמן, כל הזמן, שאדם הוא זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. וכך צריך לנהוג בדברים. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – המלצות המשטרה. מתי שהן לא נוחות לך, אז לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רוזנטל. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, חבר הכנסת רוזנטל, אתם אלה שאומרים – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא – – – זה מה שאתה אמרת עכשיו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שמספיק שהמשטרה קבעה משהו ובזה נגמר העניין. אגב – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה אמרת עכשיו שהמשטרה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמענו את הערת הביניים, מספיק. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בניגוד לכל כלל בסיסי בדמוקרטיה. אז אתם בכלל הזה כשנוח לכם. אבל, מה לעשות, כשהמשטרה עושה – ואין בכלל המלצות משטרה: אל תטעה את הציבור, היא בכלל לא חקרה את ראש הממשלה, ולכן אין בכלל שום המלצה בעניינו – אז פתאום זה לא מתאים, אז פתאום נעלם העניין. עכשיו מחפשים דרך מעקף: בואו נעשה ועדת חקירה פרלמנטרית. עכשיו, תראו, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, מעבר לעניין המהותי אני הייתי מצפה מחברת הכנסת זנדברג, יושבת-ראש של תנועה פה בכנסת, של מפלגה – חברת הכנסת זנדברג, כמה שטחיים אפשר להיות? הרי את אמורה לפחות להכיר, את כנראה לא מכירה, את המכשיר של ועדת חקירה פרלמנטרית. אני שואל אותך, חברת הכנסת זנדברג, ועדת חקירה פרלמנטרית, שבה יכול להיות חבר כל אחד מחברי הכנסת כאן בבניין – ואת בטח לא תציעי, למשל, שחברייך לרשימה המשותפת יודרו מהוועדה הזאת – האם היא יכולה לעסוק בנושא שהוא מסווג מן המעלה הראשונה, עם החשיבות הגדולה לביטחון ישראל שאת תיארת? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> כבר יש. יש פה חבר כנסת – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> שאת תיארת? נו, באמת, נו, באמת. הרי ברור שאי-אפשר – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה לא מתבייש? תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אפילו אם הנושא ראוי לבדיקה, לבדוק אותו במסגרת הזאת. ולכן, חברת הכנסת זנדברג, באמת, הפופוליזם הזה כל כך שטחי, כל כך לא רציני. ולכן גם לא יזכה כאן לרוב. תודה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרת שהממשלה מתנגדת, השר? כן. אנחנו ניגשים להצבעה על הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פרשת השחיתות ברכש הצוללות, של חברת הכנסת תמר זנדברג. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 19 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 33 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 19 בעד, 33 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הנחת ראש של חזיר בפתח בית הכנסת סוכת שאול ברמת השרון << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: הנחת ראש של חזיר בפתח בית הכנסת סוכת שאול ברמת השרון, מס' 11202 ו-11231. יעלה ויבוא חבר הכנסת הרב מנחם אליעזר מוזס. << דובר >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לפשע הנוראי שקרה ברמת השרון. בדיוק 80 שנה לליל הבדולח הנוראי נעשה פשע, כאשר ראש של דבר אחר נוטף דם נתלה על דלת בית הכנסת סוכת שאול ברמת השרון. במסורת היהודית, כפי שאתם יודעים, אפילו לא מזכירים את המילה "חזיר", אלא "דבר אחר", במירכאות; עד כדי כך מאוס הדבר בעם היהודי. סבורני שהגורם לדבר הנוראי הזה הוא המאבק נגד ההדתה, שנהפך להסתה. אני רוצה לספר לך שאני השתתפתי בוועדת החינוך כאשר הורים עם תלמידים באו למחות על נושא ההדתה. ולא יאומן, יושבים שם ילדים בני 10, 11, 12 ומפריע להם שמגניבים להם מושגים על בריאת העולם, ועל חגים, ועל תפילין, ועל טליתות. דברים כאלה מגניבים להם עם הלימודים, השם ישמור אותם. ואז לקחתי הצידה אחד מהילדים האלה, שאלתי אותו: בן כמה אתה? הוא אומר לי: בן 12. שאלתי אותו: אתה מעוניין בבר-מצווה? הוא אומר: בוודאי. אתה מעוניין בהנחת תפילין בכותל המערבי? איזו שאלה, אני כבר שנה מנדנד להורים שלי. אז שאלתי אותו: אז מה אתה עושה כאן? הוא אומר לי: אני לא יודע, הביאו אותנו יחד כולם, שנבוא כאן להשתתף. אמרתי: במה להשתתף? על ההדתה הנוראה. על ההדתה. אתה יודע שתפילין והכותל והדברים האלה זה דת ממש, זו לא הדתה? אז הוא אומר: אני לא יודע. אתם מבינים, כך לוקחים ילדים, ואז מה הפלא שהילדים האלה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, מי הביא אותו? ההורים שלו? << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המחנכות, מנהלת בית הספר. לא ההורים, בכלל לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא? << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. מועדונים, אני לא יודע מאיפה הם הגיעו. הוא אמר בפירוש שהוא רוצה. לפיכך אני לא מתפלא כלל על ביצוע פיגוע אנטישמי, שגרם לזעזוע רבתי בכל רחבי המדינה ובבית הזה, כאשר כולם גינו את המעשה הנפשע הזה – אבל זו רק נחמה פורתא. אני מקווה שהמשטרה תשים את ידיה על מבצעי פשע נוראי זה, ונאמר לי קודם – נשמע את תשובת שר המשטרה בנדון – שזה תחת איפול מלא, על מנת להצליח להגיע למי שביצע את הפשע הזה. אני מקווה שבעזרת השם בזה יסתיים הדבר. ההסתה הזאת חייבת פעם אחת ולתמיד להימחק מן העולם. הדתה זה לא הסתה והסתה זה לא הדתה. אנחנו מלמדים באמת על בריאת העולם ועל תרי"ג מצוות, וכל מי שרוצה ללכת בדרך הזאת יבוא וילך ויתנהג כפי שדורשת מאיתנו תורתנו הקדושה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרב מנחם אליעזר מוזס. יעלה חבר הכנסת הרב ינון אזולאי. ישיב השר לביטחון הפנים גלעד ארדן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית אפתח בתנחומים למשפחת החייל שנרצח השבוע בעזה, וכן באיחולי החלמה מהירה לכל הפצועים, בין אם חיילנו ובין אם התושבים. אמשיך בזה שאנחנו מזדהים עם תושבי עוטף עזה – אני גם כתושב הדרום – שמייחלים לשקט, ובעזרת השם נתפלל שכך יהיה. 80 שנה לליל הבדולח, אמר הרב מוזס, שבו השחיתו הנאצים, יימח שמם, בתי כנסת, שרפו אותם. אני מסתכל ואומר: כשזה קורה בחוץ-לארץ כולנו זועקים: אנטישמיות; כולנו אומרים שצריך לעשות הכול על מנת להביא אותם לדין שם. זה קרה באיטליה לפני כארבע שנים, כשהשליכו גורמים אנטישמיים שלושה ראשים של דבר אחר, של החזיר, אל מוסדות יהודיים ברומא; זה קרה לפני שנתיים באומן, בקבר של רבי נחמן מברסלב, שם הכותרות בעיתונים זעקו: "אנטישמיות". למה? כי זה רחוק מאיתנו. כשיש מקום שרובו אינם יהודים, אז זועקים "אנטישמיות". לצערי, פה המקרה המזעזע הזה לא קיבל מספיק כותרות. אנחנו לא מחפשים את הכותרת, אבל זה צריך לזעזע את כולנו, כי כשאנחנו עוברים על דבר אחד – פעם זה היה שרפת תפילין, פעם זה היה עקירה של המזוזות מקבר רחל – וכל פעם אנחנו שומעים על משהו אחר. אלה הם מעשי אנטישמיות שמיום ליום רק גוברים. זה היה שרפת ספרי התורה בחדרה, וכל יום אנחנו שומעים עוד דברים כי אנחנו עוברים על זה שקט. אנחנו עוברים על זה בלי לשמוע, בלי לעשות מעשה. אם נעבור על כל המקומות האלה, אולי מלבד חדרה, עדיין לא מצאו את אותם הגורמים. בשאילתה שלי לשר לביטחון פנים על קבר רחל, עדיין לא נמצא אותו אדם שעשה את המעשה, וכן עם התפילין בטבריה – לא נמצא האדם. ולכן זה ממשיך, כי במדינה שלנו אין פחד. אתה יכול להיות אנטישמי ולא יקראו לך אנטישמי. תעשה מעשה אנטישמיות, אף אחד לא ימצא אותך, אבל כשזה קורה בחוץ לארץ, כולנו מזדעזעים וצועקים: אנטישמיות. מה קרה, אם זה פה, זה לא אנטישמיות? אני קורא לשר לביטחון הפנים, שייכנס לחיפוש קטן בגוגל, ויחפש "ביזוי" או "זלזול בבתי הכנסת", ויראה כמה מקרים יש שם. ולכן אני אומר: הגיע הזמן שנטפל באותם פורעים ופושעים ביד קשה, ונגיע אליהם ונשקיע משאבים בשביל זה. לכן, אני מבקש מכולם להגיע, ואני מבקש להעביר את הדיון הזה לוועדת הפנים, על מנת ששם נדון ונבקש מהמשטרה שייתנו לנו את כל המקרים וגם מה נעשה בהם. ולסיום, גם דבר משמח. אני רוצה לאחל לכל אלה שאתמול סיימו את הבחירות, שיהיה להם בשעה טובה ושיצליחו, ובמיוחד לתושבי ירושלים. השמש זרחה, מחייכת לכולם. משה ליאון, שיהיה בהצלחה, ותמשיכו לעשות טוב למען עם ישראל, למען ירושלים ולקדש שם שמיים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. האם אין לממשלה שר שמשיב? תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני רוצה להבין, אמרו לי שהשר גלעד ארדן משיב. ממשלת ישראל לא מוצאת לנכון להשיב על נושא של הנחת ראש חזיר בפתח בית כנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא כל כך חשוב להם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא ייאמן. היה מדובר שהשר גלעד ארדן יהיה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נצביע, אדוני – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה. אנחנו נעשה הצבעה על דיון במליאה בנושא הזה. מי בעד דיון במליאה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 17 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק שתדעו – לפרוטוקול. העוזר של גלעד ארדן בא אליי ואמר לי שיש צו איסור פרסום. לא היה סיכום שהוא לא עולה לדבר, כי אמרתי: רק עם הרב מוזס. סיכום לא היה. זו התשובה שלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה הצביעו בעד, אף אחד לא התנגד, ולכן הנושא יידון במליאת הכנסת, בעזרת השם, במליאה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> האלימות ביישובים הערביים על רקע הבחירות המקומיות << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום בנושא: האלימות ביישובים הערביים על רקע הבחירות המקומיות, מס' 11239 ו-11248. יבוא חבר הכנסת סעיד אלחרומי. בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את ראשי הרשויות הנבחרים, את חברי המועצות ואת חברות המועצה שנבחרו לאחרונה, ובמיוחד במגזר הערבי. שנית, אני רוצה לגנות בכל לשון של גינוי את שרפת מכוניתו וחזית ביתו של חבר הכנסת חאג' יחיא שהייתה שלשום. אני חושב שזה מעשה נבזי ונורה אדומה. משטרת ישראל וכל העוסקים בדבר צריכים להביא את זה בחשבון ולמצות את הדין עם מי שעשה את המעשה הנבזי הזה. חבריי חברי הכנסת, זו מערכת בחירות שהאוכלוסייה הערבית לא ידעה כמותה בשנים האחרונות, מערכת בחירות רוויה השמצות, אלימות ואיומים. זה התחיל בהשמצות בפייסבוק, בווטסאפ ובכלי תקשורת אחרים, וזה עבר לדברים מוחשיים, איומים אישיים על נבחרי ציבור ועל מועמדים בבחירות האלה; הגיע לירי על מכוניתו של מועמד באחת העיריות ועל מכוניתה של אשתו; איומים על חיי ילדיו, ולבסוף הוא נכנע והסיר את מועמדותו לעירייה הזאת. נוסף לכך, המצב הזה נמשך גם ביום הבחירות: אווירת פחד, התקהלויות עצומות ליד בתי הספר וראינו כמה דוגמאות של אלימות ביום הבחירות עצמו. חלק מהבוחרים והאנשים, שאמורים לממש את זכותם הבסיסית להצביע, לא הגיעו לשם מפחד ומחשש לחייהם ולשלומם. הנושא לא נגמר גם שם. אחרי הבחירות, כאשר נודעו התוצאות, בחלק מהמקומות השתוללו עבריינים ואנשים שלא קיבלו את תוצאת הבחירות. וירי על נבחרי ציבור, שרפת מבני ציבור, משרדי עירייה, ביותר ממקום אחד, ולבסוף גם ירי על בתיהם של ראשי רשויות שנבחרו. הגענו למצב הזה בגלל טיפול רפוי מצד משטרת ישראל בסוגיה החמורה הזאת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וגם בגלל מצב בתוך החברה עצמה, שלא היינו אמורים להגיע לשם. אווירת העליהום הזאת, אווירת המלחמה הזאת בבחירות האלה, זאת אווירה שלא ידענו כמותה. לכן אני שולח מכאן – א. לציבור הערבי, לחברה הערבית: תיקחו את הנושא בשיא הרצינות. אם בבחירות האלה הגענו למצב הזה, בבחירות עוד כמה שנים נגיע לרצח, חס וחלילה. אנחנו לא רוצים להגיע לשם. עליכם, על מנהיגי הציבור הערבי, מוטלת האחריות הגדולה – על הנבחרים, חברי המועצות, מנהיגי הקהילה, שייח'ים וכו'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והדבר השני, למשטרת ישראל: ירי על נבחר ציבור, שרפת מכוניתו של נבחר ציבור – לא צריך לעבור על זה לסדר-היום. צריך לתפוס את העבריינים האלה, להעניש אותם ולהביא אותם לדין. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. גם ההצעה הזאת, שר המשטרה לא מצא לנכון לבוא ולהשיב עליה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מציע ועדת הפנים? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אנחנו נעביר את הנושא הזה לוועדת הפנים, אם הכנסת תצביע. אנחנו עושים הצבעה. האם בעד או נגד להעביר לוועדת הפנים? הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה של חבר הכנסת אלחרומי תעבור לדיון בוועדת הפנים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים, מס' 11160, 11233, 11238 ו-11246. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצורך בקידום פתרונות למניעת הירידה בשיעור תעסוקת חרדים אל מתחת ל-50%. על פי נתוני הלמ"ס, רק 47.8% מהחרדים מועסקים, זאת כתוצאה מביטול התמריצים לעובדים וייתכן גם שמהגדלת התמיכות לישיבות. על פי הנתונים שפורסמו באחרונה, שיעור התעסוקה של גברים חרדים בני 25 עד 64 בסוף הרבעון השלישי של השנה ירד ל-47.8%, לעומת 51.4% ברבעון הקודם. זו הפעם הראשונה ששיעור התעסוקה של הגברים החרדים יורד אל מתחת ל-50% מאז הרבעון הראשון של שנת 2015. הנתון הזה מדאיג אותי מאוד. הוא מרחיק את העמידה ביעד התעסוקה של אוכלוסיית הגברים מהמגזר החרדי, שהממשלה קבעה כי עד שנת 2020 יעמוד על 63%. לא נוכל עוד להמשיך להתעלם מהשינויים הדמוגרפיים שעוברת אוכלוסיית ישראל. והציבור החרדי, ברוך השם, הציבור החרדי הולך וגדל, ועלינו ביחד – חילונים וחרדים, אני מדגיש: חילונים וחרדים – לפעול כדי להיטיב את הדרכים לשתף את הציבור הזה בשוק התעסוקה, לצמצם רווחים ולתת לו גם את הכלים להשתלב במשרות בכירות עם שכר גבוה. שמחתי לראות את הנתונים המעודדים לגבי תעסוקת נשים מהמגזר החרדי, ושיעור המועסקות מגיע עוד מעט לכדי 70%. זה בהחלט עומד ביעדים הלאומיים, ואנחנו צריכים לבחון מה הצליח בתוכנית הזו ומה נכשל בכל הנוגע להעסקת גברים חרדים. ייתכן שהממשלה צריכה לתת תקציבים נוספים כדי לתת תמריצים לציבור החרדי בשוק התעסוקה ולשלב אותו במשרות קבועות ובשכר גבוה, ולא להסתפק במשרות שוליות. אני קורא להנהגת הציבור החרדי בכנסת: תראו מי שותף שלכם בנושא הזה. אני באמת חושב שהמהלכים האלה להגדלת שילוב המועסקים מהמגזר החרדי צריכים להיעשות בשיח משותף; ביחד – מחד, אבל בקצב גבוה יותר – מאידך. אשמח אם נמשיך לקיים על כך דיון עם גורמים ממשרד האוצר, הכלכלה והמשרד לשירותים חברתיים, על מנת לבחון את החסמים והכשלים המונעים היום מחרדים להשתלב בשוק העבודה ולקבל שכר גבוה יותר, תמריצים גבוהים יותר, תמיכה ממשלתית – כי הצעד הזה ראוי; אחרת, נשלם על כך ביוקר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. יעלה חבר הכנסת הרב משה גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני העברתי חוק, יחד עם חברים נוספים, של העדפה מתקנת לחרדים. אומרים לנו כל הזמן – אמרו לנו, אני לא יודע מה היום אומרים, וחבר הכנסת מיקי לוי, אני לא מדבר עליך, כי מה שאמרת נכון: אתה באמת גם עוסק בעניין הזה, ואתה מבקש לשלב חרדים בעבודה. קודם כול, אני לא מדבר על מי שלומד תורה, שתורתו אומנותו. הוא לא מבקש את זה – הוא צריך לעשות את העבודה שלו. אבל הרוב הוא לא זה, הוא לא בתורתו אומנותו – גברים ונשים. העברתי את החוק הזה, והחליטו, לאחר שהוא עבר בקריאה שנייה ושלישית, לטרפד אותו בדרכים שונות ומשונות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רוצים תקציבים. בואו נגיד את זה. רוצים תקציבים כדי לשרת – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל עזוב את התקציבים. פנתה אליי אישה חרדית מוכשרת באופן יוצא מן הכלל – אני מכיר אותה, מכיר את המשפחה שלה. היא הלכה לעבוד בבנק ישראל ולא קיבלו אותה, וראיתי את הסיבות שלא קיבלו אותה. אין העדפה מתקנת. אני יכול להביא גם דוגמאות מהכנסת. יש העדפה מתקנת כאשר אנחנו מדברים על דרוזים ועל ערבים – ואני בעד: אנחנו, יהדות התורה, הצבענו בעד החוקים האלה; זה לא קורה עם חרדים. אני לא מבין את הצביעות הזאת. על מה באים בטענות לציבור החרדי, שהוא לא משתלב? שהוא לא יוצא לעבודה? שהוא לא עושה את מה שעשים אחרים? בטח שהוא לא עושה. התפרסם באחד העיתונים הגדולים בארץ שעורך דין צעיר – רק עכשיו היו צריכים מישהו דחוף; רוצים אותו בעבודה, דחוף. אנחנו ראינו את זה, שני חברים, ואנחנו מכירים עורך דין צעיר. אמרנו לו: לך, תיגש לעבודה שם, הם מבקשים מישהו צעיר. והוא, יש לו זקן מדובלל ופאות גדולות, אבל הוא עורך דין טוב. הוא ניגש לשם, ראה אותו זה שהיה אמור לראיין אותו, ואמר לו: סליחה, לא צריך, הסתדרנו. אני יכול להגיד לכם: יש כל כך הרבה אנשים שרוצים להתפרנס בכבוד. אני לא אומר, לחרדי או לחרדית יש מגבלות. המגבלות – מקום העבודה, כל מה שנלווה לעניין, אבל הכול פתיר. כמו שאמר פעם אחד משרי האוצר הקודמים, אם רואים בזה פיגוע כלכלי שחרדים לא יוצאים לעבודה, צריך לעשות כל מאמץ על מנת שזה יקרה. יש תקציבים לזה ולא משחררים אותם, אנחנו רואים את זה כל הזמן בהעברות בוועדת הכספים, על כספים שהם לא כספים גדולים. אבל תקבלו אותם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מי? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את החרדים. אני לא ידעתי שאתה מגיע. אם הייתי יודע שאתה מגיע, הייתי מדבר רק על הערבים. ואז אתה היית מדבר על החרדים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע שהצטרפתי להצעה שלך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ותדעו שזה מחדל אמיתי. הרי זה לא נושא פוליטי, הרי אנחנו לא מדברים על מישהו שמוגדר במפלגה מסוימת. מדובר על אישה שרוצה לצאת לעבודה ולא מקבלים אותה כיוון שהיא חרדית. אלה מעשים של כל יום. לפעמים גם יש בעיה, שבלימודים שהיא למדה – אצל נשים זה כמעט לא קיים, אצל גברים זה קיים: בלימודים שהוא למד עדיין אין לו היכולת להתמקד באותה משרה. אם זה פיגוע כלכלי, לא פותרים את הבעיה? המדינה שיכולה לפתור בעיות פי מיליון יותר גרועות, לא פותרת את זה? היא לא רוצה. היא רוצה שנישאר מחוץ למעגל. אחרת, מה התשובות האלה? יש לי ספר של בקשות לקבלה לעבודה – נדחים כל הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם מישהו עומד מאחורי העניין הזה; יש מקומות שלא רוצים לקבל חרדים, אני אומר לכם בוודאות. אם זה יעבור לוועדה, ואני אצטרך להביא את המקרים – אני אביא מקרים שלא רוצים לקבל; אף על פי שזה הולך ומשתנה, חבר הכנסת מיקי לוי. זה כבר לא מה שהיה פעם. אבל זה עדיין רחוק מלהיות במציאות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> צריך לתקן את זה בחוק. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת הרב משה גפני. יעלה חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סייד א-ראיס אל-ג'לסה, מכובדי היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תלאת דקאייק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שוכרן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפדל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הצטרפתי להצעה של חבריי, חברי חבר הכנסת גפני ואחרים, על תעסוקת חרדים. אני מוביל את העניין של תעסוקת ערבים שנים רבות, מאז שאני בכנסת. הקמתי ועדת חקירה פרלמנטרית – עבדה שתי קדנציות. לאחר מכן, אחד השרים שהתפטרו היום שם עליה וטו קואליציוני – היא הפסיקה לפעול. והשנה הצלחתי להקים ועדה משותפת לתעסוקת ערבים. למה צריך ועדות לתעסוקת ערבים? כי לא מעסיקים ערבים בצורה הולמת, בשיעור הולם, למרות שיש חוק. לא בשירות הציבורי, לא בשוק הפרטי, לא בחברות ממשלתיות. לא בדירקטוריונים ולא בציבור העובדים. תוך כדי דיוני הוועדה התברר מה השיעור הנמוך של חרדים וחרדיות שמתקבלים. ה-OECD אומרים שחלק גדול מהנזק שפוגע, במשק הישראלי, זה אי-העסקת חרדים ונשים ערביות. ולכן, כאשר אתה פותח דלתות בפני שני המגזרים האלה, כולם מרוויחים. זה win–win situation. וכאשר ערבים מוצאים את מקומם בעבודה, למשל בבתי חולים או בתי מרקחת, אתה רואה – עבודה מצוינת. עבודה ערבית, קרי עבודה מצוינת: רופאים, מנתחים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מעיד על זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מעיד על זה, מניסיון אישי. ולכן, החסמים הקיימים מול חרדים ומול ערבים חייבים להיות מוסרים – והם לא מוסרים – כי הם לא מוסריים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שילוב יפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובעצם, רבותיי חברי הכנסת, הדרת אוכלוסיות על רקע אתני או דתי או לאומי או מגדרי היא לא מוסרית. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. גם על כך הממשלה לא טרחה להשיב. אז יש הבעת דעה של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, ואנחנו נצביע אחר כך על העברה לוועדה – איזו ועדה שהמציעים יציעו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לחברים שהציעו – חבר הכנסת הרב גפני, מיקי לוי ואחמד טיבי. מיקי, על מה שציינת אני כן רוצה לומר: כשרוצים לפתור את הבעיה של ההשמה החרדית, צריך לבדוק מה הבעיה. יש אלפי חרדים וחרדיות שהחסם המרכזי שלהם זה שאין להם תואר אקדמי. וכשהם באים ללמוד תואר אקדמי, המל"ג, ברוב חוכמתו, לא מאשר ללמוד בנפרד. כשהחרדי בא ללמוד – בחורה, אישה חרדית, רוצה ללמוד תואר שני בנפרד, המל"ג סגר את הדלת בשנה האחרונה. אין יותר לימודים בנפרד. אי-אפשר מצד אחד לבוא לחרדים, לומר להם: לכו תלמדו, שיהיה לכם תואר אקדמי, ומצד שני לאכוף עליהם לא ללמוד בנפרד. זה לא הולך ביחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מפריע להם? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז תלך למל"ג, תשאל אותם. מה מפריע לחרדים? לא תצליח לחנך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, הוא שואל על המל"ג. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש לי הצעת חוק, ושר החינוך מתנגד לזה פעם אחר פעם. ישבתי במל"ג – הם אומרים שלא יכול להיות שאדם יהיה בעל תואר שני אם הוא לומד בנפרד. הוא לא מספיק אינטליגנטי. אלה תשובות שאני קיבלתי, רשמית. ואני אומר, אי-אפשר מצד אחד לבוא – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לכן אסור ללמוד באוניברסיטה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן, אסור ללמוד במקומות מעורבים. אי-אפשר מצד אחד לבוא בטענות לחרדי: לך, תשתלב בתנאים בכירים כשתנאי הסף זה תואר שני, ומצד שני, לבוא להגיד לנו: תלמדו במעורב. ונקודה אחרונה, ברשותך, אדוני היושב-ראש: יש פרויקטים של בנות, נשים חרדיות שעוסקות באנימציה, בוולט דיסני. דברים גדולים מאוד, שמעסיקים עשרות ומאות נשים חרדיות. כשבאים למשרד התרבות נתקלים בסירוב פעם אחר פעם. לא ראיתי את משרד התרבות פעם אחת בא לקראתן בתקצוב. אז אם רוצים לפרנס את אותן נשים חרדיות, תעסוקה חרדית, ראוי גם להגמיש את הקריטריונים שיתאימו לאותן הנשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת מלכיאלי. ועדת העבודה והרווחה, הצעתם? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מציע ועדת הכספים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועדת הכספים. מסכימים לוועדת הכספים? חבר הכנסת לוי, מסכים לוועדת כספים? אחמד טיבי, מסכים לוועדת כספים? אז אנחנו מצביעים על ועדת הכספים – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סיום מנדט משקיפי טי"פ בחברון << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: סיום מנדט משקיפי טי"פ בחברון, מס' 11224, 11234 ו-11247. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו בנושא סיום מנדט משקיפי טי"פ בחברון. לפני שאתייחס לעצם הדבר, זכיתי בשבת חיי שרה, לפני כשבועיים, להיות בשבת בעיר חברון. זאת שבת ראשונה שאני נמצא בשבת חיי שרה בעיר – כ-40,000 יהודים שמגיעים לעיר להשתתף בשבת. מומלץ לכל אדם לבוא. שבת מלאה ברוחניות וגשמיות גם יחד. אני חושב שגם זאת הבמה להודות למארחים שלי, הלל הורביץ ואורית סטרוק. באמת, שבת מאוד מאוד מיוחדת. כשישבתי בשבת עם התושבים במקום התגלתה לפניי תמונה מאוד מאוד לא נחמדה. בשנת 1997, כשמדינת ישראל עשתה את הסכם חברון, חלק מההסכם היה שיהיו המשקיפים של טי"פ על מנת שיבואו למקום וימנעו חיכוכים בין האוכלוסייה היהודית לערבית, דבר שהוא מבורך לכשעצמו. במשך השנים, אותם משקיפים, שאמורים להיות ניטרליים, מתגלים פעם אחר פעם, על פי מה שתושבים מספרים, כפרו-פלסטיניים, זאת אומרת, באים ונוקטים צעד. הם דואגים להסרטות –מסריטים את אותם תושבים. אני לא מצדיק אף מעשה – אני רק אומר שמשקיף לא אמור פעם אחר פעם לנקוט צד, צד אחד. ראש העיר בחברון הוא אדם שהוא, כנראה – בצורה עדינה – מאוד לא חיובי, והם בני בית קבועים אצלו, אורחים קבועים אצלו. וכשבאים, כשצריך עזרה ליהודים בחברון מולו – שום דבר, אטימות מוחלטת. אני אתן דוגמה אחת לכמה שהאבסורד בעיר חברון הוא גדול. מערת המכפלה – אדם קשיש, נכה, מוגבל, לא יכול להגיע למערת המכפלה. לא מזמן הראשון לציון, הרב אליהו בקשי דורון, רצה להגיע למערת המכפלה. פשוט בושה לראות אדם בגיל כל כך מבוגר – צריכים להרים אותו בצורה כזאת מבזה. מה ביקשנו? מעלית. מעלית לא רק ליהודים – גם ערבים קשישים, נכים, שיצטרכו ללכת להתפלל במסגד, במקום, תהיה להם הנגשה. שום דבר. בשביל לא לתת. ושוב, זה קורה פעם אחר פעם. אני הייתי מבקש שנקיים דיון על הנושא הזה של סיום מנדט המשקיפים בעיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. תשיב על ההצעה הזאת סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, בבקשה. << דובר >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר >> שלום, חברי הכנסת. חבר הכנסת מלכיאלי, תודה רבה שאתה מעורר את הנושא החשוב הזה. כוח טי"פ הוא כוח אזרחי שראשי התיבות שלו הם כוח בין-לאומי זמני בחברון. הוא מונה 64 משקיפים, מוצב בעיר חברון מכוח הסכם בין ישראל והפלסטינים ומכוח מזכר הבנות שעליו חתומות המדינות התורמות. המדינות המשתתפות בכוח הן נורבגיה, איטליה, שבדיה, שווייץ וטורקיה. הכוח מפרסם דוחות תקופתיים שיש בהם ביקורת על מדיניות ישראל. עם זאת, מדובר בדוחות המועברים לישראל, לפלסטינים ולמדינות התורמות ואינם מפורסמים באופן פומבי. מנדט הכוח מתחדש מדי חצי שנה. החידוש הבא של המנדט צפוי להיות בתחילת השנה הבאה. גם אני ביקרתי בחברון. לפני שבועיים הייתה פנייה של היישוב היהודי להגיע ולראות מקרוב, לראות מהשטח, את הפעילות של טי"פ. לצערי הרב, נחשפתי, כמו כל הציבור הישראלי, לשני אירועים מאוד קשים: ב-17 ביוני תועד משקיף של טי"פ מנקב את צמיגי המכונית של תושב יהודי בחברון, כששניים מחבריו מחפים עליו. המשקיף, שנהנה מחסינות דיפלומטית, הוברח מהארץ. ב-18 ביולי תועד היועץ המשפטי של טי"פ, כשהוא מחופש לאזרח, מצטרף לסיור של שוברים שתיקה, וסוטר לילד יהודי בן עשר מהיישוב היהודי בחברון. באופן כללי, היישוב היהודי מרגיש שהכוח הזה נוהג באופן חד-צדדי ולא תורם לשמירת הסדר בעיר העברית הראשונה, חברון. ההצעה לסדר-היום הזאת מעוררת עניין מאוד מאוד חשוב שמובא לפתחנו במשרד החוץ. אני יכולה לומר לך שפניתי לראש הממשלה בעניין הזה במכתב ובפנייה בעל פה, והבאתי בפניו את כל הנתונים הקשים. העברתי לו את המלצתי שלא להאריך את המנדט של טי"פ. אני מאוד מקווה שכך יהיה. בכל מקרה, ההחלטה מסורה בידיו של ראש הממשלה, בשבתו גם כשר חוץ. אני מקווה שכוח בין-לאומי שהופך לגורם מפריע לא יפעל בעיר העברית הראשונה, חברון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אתה מסתפק בתשובת סגנית השרה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או שאתה רוצה את זה באיזו ועדה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ועדת החוץ והביטחון, לא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועדת החוץ והביטחון? בסדר. אז אנחנו נצביע על ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חמישה חברים בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. ההצעה של חבר הכנסת מלכיאלי תעבור לוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת החקלאית << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת החקלאית, מס' 11210, של חבר הכנסת דן סידה. בבקשה, בכבוד. << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השתתפתי הבוקר בדיון בוועדת הכלכלה שבו עסקנו בהצעת החוק של המועצה לענף הלול. הדיון הבוקר נגע בנקודה אחת מתוך יריעה רחבה מאוד של בעיות בענפי התוצרת החקלאית. לצערי, כמדינה כנראה שכחנו את החשיבות שבחקלאות ואת הקשר הישיר של החקלאות ליישוב הארץ ולביטחונה. העבודה בחקלאות היא עבודה קשה ומפרכת מאוד, אך היא גם חשובה מאין כמוה בכל היבט אפשרי: הביטחוני, החברתי והכלכלי. בכל הדורות ידענו לתת לחקלאות ולחקלאים את הכבוד הראוי להם, אך משהו השתנה לרעה לאחרונה. החקלאות הופכת לנחלת העבר, אין לה המשכיות אמיתית. אני שואל כיצד ייתכן שבאירופה החקלאים מקבלים סבסוד ותמיכה שמסתכמת בכ-40%, ואילו כאן בישראל לא רק שהתמיכה שהחקלאים מקבלים היא מינורית וזעומה, אלא מקשים עליהם והופכים את עבודתם לבלתי משתלמת ולבלתי כדאית. אני חקלאי, חבריי חקלאים. כל מכריי חקלאים. מבין כל החקלאים הרבים שסובבים אותי, שהקימו את המושב שבו אני גר ואת המושבים סביב, אני יכול לספור על אצבעות כף יד אחת את כמות המשקים בכל מושב שבהם בנו של החקלאי ממשיך את פעילות אביו. << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> חקלַאי. << דובר_המשך >> דן סידה (ש"ס): << דובר_המשך >> חקלאי. אם תשאלו למה – התשובה היא כי הדור השני לחקלאים רואה את הדור שלפניו נאנק תחת הנטל ונלחם על לחמו. הוא אינו רוצה להמשיך במלחמת ההישרדות האין-סופית הזו אלא להתפרנס בכבוד, ולפיכך מפסיק את העבודה בחקלאות. לעומת זאת, הרווחיות של הקמעונאים על התוצרת החקלאית היא חזירית, והאי-רווחיות וההפסדים לחקלאים בלתי מתקבלים על הדעת. לא ייתכן שחקלאי שמייצר עוף פטם – שעלות ייצורו לקילו היא 5.5 שקלים – יקבל מהקמעונאי או המשווק 3 שקלים בלבד. זה פשוט לא הגיוני. לא ייתכן שחקלאים שמגדלים פירות וירקות ימכרו את תוצרתם במחיר של שקלים בודדים, ואותה תוצרת תימכר לצרכן הסופי על ידי הקמעונאים במחיר של מאות אחוזים יותר. התוצרת החקלאית הטרייה מתאפיינת בחיי מדף קצרים ומושפעת מתנאי אקלים משתנים ודרישות שוק תקופתיות. אופיו של המוצר מאפשר למשווקים לשלוט ולווסת את ההיצע והביקוש תוך השפעה ישירה על המחיר שמקבל היצרן – לבין המחיר שמשלם הצרכן. הקמעונאים והמשווקים מנצלים את החקלאים ומהווים כמין קרטל בחסות הדין, כמו שהגדיר מבקר המדינה ב-2015 את ההסכם בין קבלני הרבייה בענף הפטם. רבותיי, בשנת 2016 חתם שר החקלאות על צו חובת דיווח על רשתות השיווק – הן על עלויות הרכישה והמכירה של הפירות והירקות והן על הגדרת טווח מחירי הפירות וירקות. אך לצערי, מתחילת איסוף הנתונים על ידי משרד החקלאות, בשנת 2013, ועד לרגע זה ממש, סוף שנת 2018, עדיין לא גובשו החלטות בנושא. יש שטוענים שהוויסות והפיקוח על החקלאות יעלה בסופו של דבר את המחיר לצרכן, אך צר לי לאכזב אתכם: המציאות היא הפוכה. הפיכת השוק הזה לשוק ריכוזי והיעדר פיקוח וויסות בענף נותנים כוח לגופים החזקים והגדולים, אשר מתאגדים לסוג של קרטל, והם אלה שמכתיבים את המחיר בשוק ושולטים בביקוש וההיצע. בכך מביאים להיעדר תחרות, לעליית המחירים לצרכן ולהוצאת החקלאים הקטנים מחוץ לזירה, עקב אי-רווחיות והפסדים גדולים. אני חושב שמעבר לתפקידנו בפיקוח ובחקיקה, תפקידנו הוא גם לדאוג לשקיפות מלאה, שבה הצרכנים יודעים את התפלגות המחירים שאותם הם משלמים על התוצרת החקלאית. היום בדיון בוועדה הציע חברי חבר הכנסת איתן ברושי לחייב את הקמעונאים לציין את המחיר שאותו הם שילמו לחקלאי לצד המחיר שבו הם מוכרים את התוצרת, כך שהצרכן יבין שהיוקר אינו נובע מרווחי החקלאי או מעלויות הייצור שלו, אלא מרווחי הקמעונאים, שמסתכמים במאות אחוזים ומוגדרים פה כפערי תיווך. עלינו לדאוג לחלופות אמיתיות לסוגיה זו, תוך עידוד שווקים נוספים המקדמים קשר ישיר בין היצרן לצרכן. השוק הסיטונאי, שאמור היה לתרום רבות לפתרון סוגיה זו, עדיין לא הוקם, למרות הבטחות הממשלה. מכתבה שפורסמה בכלכליסט לפני כמה חודשים עולה כי משרד החקלאות הורה לפעול לסגירת חברת שוק סיטונאי עד סוף שנה זו, סוף שנת 2018, מבלי לפרסם תוכנית על הקמת שוק כזה על ידי המשרד בעצמו, כפי שדובר. אנו צריכים להמשיך ולעודד ולהקים שוקי איכרים, שבהם החקלאים יכולים למכור את תוצרתם בצורה ישירה לצרכנים ובכך לדלג על כל המתווכים ולהקטין את יוקר המחיה. כאן המקום להודות לחבריי חברי הכנסת, ובראשם חבר הכנסת איתן ברושי, על ניסיונו הרב לעורר את הנושא הזה שוב ושוב. כולי תקווה שנצליח, יחד עם יושב-ראש השדולה החקלאית חבר הכנסת יצחק וקנין וכל שאר חברי השדולה, להחזיר את החקלאות בארצנו להיות ענף משתלם ורווחי; ענף שהמדינה מבינה עד כמה הוא חיוני ואסטרטגי, ענף שאותו נטפח ונעצים, במקום לכרות. אני מבקש לדון בנושא באחת הוועדות. << דובר_המשך >> דן סידה (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> באיזו ועדה אתה רוצה? בוועדת העבודה והרווחה? אז אנחנו נצביע עכשיו על העברת הנושא של חבר הכנסת דן סידה, הפיקוח על רווחי שיווק בתוצרת החקלאית, לוועדת העבודה והרווחה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – חמישה. אין מתנגדים. אין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה. אנחנו מגיעים להצעה לסדר-היום האחרונה היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 21), התשע"ח–2018; החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 9), התשע"ז–2017 (תיקון), התשע"ח–2018; החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 21) (תיקון), התשע"ח–2018. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> יום השבתון בבחירות המקומיות פוגע בעסקים קטנים שלא לצורך << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רועי פולקמן להציע הצעה לסדר-היום מס' 11181, בעניין: יום השבתון בבחירות המקומיות פוגע בעסקים קטנים שלא לצורך. בבקשה. אתה לוקח בחשבון שיש לך חמש שנים להסדיר את זה. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> לכן זה הזמן הנכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשר דקות. << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זו בדיוק הסיבה שבדרך כלל אני לא נוטה להגיש הצעות לסדר-היום כאלה – כי, כמו שאתם רואים, המליאה בשעה כזו – אולי גם ספציפית היום אנשים חושבים על חלקם בפריימריז. את הסוגיה אציג מאוד בקצרה, והסיבה לזה שזה מועלה כהצעה לסדר-היום היא שבאמת זה הוגש כהצעה דחופה ויושב-ראש הכנסת הציע שזו תהיה הצעה לסדר-היום מן המניין, וכך אני עושה. סיימנו אך אתמול את הבחירות המוניציפליות. אני עוד לא בדקתי נתונים, אבל אני חושב שגם האירוע של אתמול היה חסר תקדים. העובדה שב-50 רשויות היו בחירות סיבוב שני – אני חושב שזו לא תופעה רגילה – ובהחלט היו בחירות סוערות בלא מעט מקומות. מה שייחד את הבחירות האלה היה אותו יום שבתון, שתכליתו הייתה לאפשר לאנשים להגיע. עד רגע זה אני מודה שאני ראיתי רק נתונים סותרים ממשרד הפנים, שדיברו על נתוני ההצבעה. אני ראיתי נתונים על 56%, על 58%, ובאיזשהם פרסומים – על 60%. קודם כול, זו הסיבה שאני גם חושב שהכנסת צריכה לקיים דיון. אני טוען שכשהחוק תוקן – אם אינני טועה ב-2014 – הוא חוקק באופן לא מספיק מעמיק. המטרה הייתה העלאת שיעורי ההצבעה. דבר אחד: אני רוצה לבחון אם באמת עלו שיעורי ההצבעה שלא באופן טבעי – כי אני בדקתי, למשל, והייתה עלייה של 8% במספר המתמודדים, כלומר היו יותר מתמודדים בבחירות המוניציפליות, מה שגם באופן טבעי מייצר יותר קמפיינים וגם יותר הצבעה. לכן השאלה היא: האם ניתן להסביר את העלייה בהצבעה בין השאר בכך שיש יותר מתמודדים ואין לזה שום קשר ליום שבתון? והאם, בהנחה שעלה המספר ב-4% או 5%, זה מצדיק עלות של מיליארדים למשק? הדבר השני שאני אומר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם כדאי אולי לבדוק כמה זה עלה. << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> בהחלט. צריך לעשות אומדנים, למרות שבאמת קצת קשה להעריך, כי מצד אחד נגרמו הפסדים – ופנו אליי לא מעט מעסיקים – ומצד שני, כמובן, היה מסחר, אנשים יצאו לבלות והייתה גם פעילות במשק. אז אני לא רוצה להגיד שלא הייתה תועלת בכלל. הדבר השני: לא ירדו לפרטים. גם אנשים שאין להם זכות הצבעה קיבלו יום חופש. אז זו שאלה אם זה מוצדק, כי זה עניין סוציאלי או לא עניין סוציאלי – עובדים זרים או אחרים. בכלל, עסקים, פשוט אמרו להם: יש יום חופש, למה? גם מקומות – סתם. פגשתי השבוע ראש מועצה מקסים, שלא היו אצלו בחירות כי הוא היה מועמד יחיד; גם אצלו בכל המועצה היה יום חופש. מה ההצדקה לזה? לכן אני בא ואומר: האם כתפיסה אנחנו אומרים שזה גורף? 1. אני ביקשתי שבכנסת ישראל, דווקא עכשיו, כשאנחנו יכולים לראות את הנתונים וזה טרי ואפשר לנהל את הדיון הזה – להבין מה היו הנתונים, האם זה מצדיק ומהי העלות למשק. 2. אני הצעתי בהצעה שלי, ואני גם הגשתי איזושהי הצעת חוק בנושא – אבל אני פתוח לדיון הזה – שאמרה דבר מאוד פשוט: מי שמצביע יקבל את יום החופש. אני חשבתי שראוי שבן אדם יבוא, יקבל אישור הצבעה בקלפי, ובהתאם לזה מעסיק שירצה – כמובן, המעסיק יכול להגיד: מספיק לי שתגיד לי, אבל מי שירצה, יגישו לכוח אדם את הפתק הזה ויגידו: על זה אתה מקבל. ואז, עוד יותר אנחנו נאלץ הצבעה. באמת, אנשים שירצו לנצל יום חופש, יצביעו. אני חושב, אדוני היושב-ראש – בקשתי, בסך הכול, היא שיתקיים על זה דיון. אני חושב שזה מקומה של הכנסת כגורם מפקח על עבודת הממשלה. החוק הזה יושם פעם ראשונה. אנחנו צריכים לבדוק את זה לעומק, לראות אם העלות הזאת לעסקים הקטנים הייתה מוצדקת, כי הייתה פה עלות – ושוב, אני אומר שהגיעו אליי לא מעט פניות מעסקים שזה עלה להם עשרות אלפי שקלים, היום הזה, בתשלומי חופש לעובדים ופגיעה בעשייה – לראות אם זה היה מוצדק. אז אני אבקש להעביר את זה, כמובן, לוועדת הפנים של הכנסת לדיון יסודי ומעמיק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. סגן השר רוצה להשיב? אני מקווה שזו תשובה קצרה, כי זה הדבר האחרון שאנחנו עוסקים בו היום. נלמד מרועי פולקמן, שהיו לו עשר דקות וידע לקצר. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בבחירות 2013 עמד שיעור ההצבעה לרשויות המקומיות על 51%. אחוז הצבעה נמוך זה גרם למשרד הפנים לבחון דרכים להעלאת אחוזי ההצבעה, מה שהוביל, בין היתר, לקידומו של תיקון לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, המכונה "חוק השבתון". השפעתו של השלטון המקומי באופן ישיר על חיי האזרח היא רבה בכל מערכות חייו, ולכן ההשתתפות בהליך הבחירות הדמוקרטי היא חיונית וחשובה. מטרת החוק היא להעלות את שיעור ההשתתפות בבחירות, ולהקל על התושבים לקחת חלק בהליך הדמוקרטי ולממש את זכותם לבחור. בנוסף, קביעת יום הבחירות כיום שבתון תיתן מענה לניהול מערך הבחירות, המצריך הצבת קלפיות גם בבתי הספר. צעד נוסף שביצע המשרד בנושא היה איחוד מועד הבחירות של עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, כך שלראשונה לאחר שנים, הבחירות של 2018 כללו מספר גדול יותר של רשויות מקומיות. ואכן, לפי הנתונים, אחוזי ההצבעה בבחירות האחרונות עלו באופן משמעותי – אחוזי ההצבעה עמדו על כ-60%. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> רק שאלה – זה 60% בממוצע או סך הכול של המצביעים? כי הציגו שני נתונים. זה ממוצע אזורי ההצבעה או סך הכול מכל המצביעים שהצביעו – 60%? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מכל המצביעים. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הקביעה כי "עלות יום שבתון מסוג זה למשק עולה על כ-1.8 מיליארד שקל", לטעמנו, איננה מדויקת, משום שלפי מיטב ידיעתנו עלות זו למשק לא נבחנה על ידי גורם מקצועי מוסמך ואין על כך נתונים ברורים. יחד עם זאת, אני חושב שזה חשוב מאוד ונכון לבחון אם אכן המטרה שלשמה נקבע יום הבחירות כיום שבתון הושגה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אתה מסכים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אין לי התנגדות לבקשתו של המציע להעביר את זה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לוועדת הפנים? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – לוועדת הפנים. כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כן, אנחנו ניגש מייד להצבעה. מי בעד להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << קריאה >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << קריאה >> תוסיף את קולי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלושה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה של חבר הכנסת פולקמן בעניין יום השבתון בבחירות המקומיות תעבור לוועדת הפנים של הכנסת. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"א בכסלו התשע"ט, 19 בנובמבר 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:28. << סיום >>