מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים י"ג בחשוון התשע"ט
מושב חמישי 22 באוקטובר 2018
בנושא: חשש מהתפרצות מחלת החצבת בישראל
של חברי הכנסת: איילת נחמיאס ורבין ויעל גרמן
ביום שני, ו' בחשוון, התשע"ט, 15 באוקטובר 2018, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת: איילת נחמיאס ורבין ויעל גרמן בנושא: החשש מהתפרצות מחלת החצבת בישראל.
ביום י"ג בחשוון התשע"ט, 22 באוקטובר 2018, התקיים בנושא זה דיון בוועדה, בראשות חה"כ מירב בן ארי, שמילאה את מקומו של יושב-ראש הוועדה.
בדיון השתתפו: נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, הסתדרות האחים והאחיות בישראל, ארגון מדעת, מיזם מחוסגן – הגן המחוסן, חיסונים – בחירה מושכלת, חיסון – העמותה למען מידע על החיסונים, ומוזמנים נוספים.
הוועדה נדרשה לקיים דיון מהיר עקב התפרצות מחלת החצבת במאות אחוזים וריכוזי אוכלוסייה המסרבת לקבל את החיסון. מחלת החצבת, שמקורה באירופה, היא מחלה דלקתית בדרכי הנשימה והיא נגרמת על ידי נגיף מדבק. תסמיני המחלה הם, בין השאר, שיעול, אף נוזל, עיניים מודלקות, גרון כואב, חום ופריחה בצורת כתמים אדומים על העור. המחלה מדבקת מאוד ואף יכולה להיות מסוכנת.
לוועדה נמסר כי על פי נתוני משרד הבריאות חלה עלייה גדולה בשנים 2017–2018 בהתפרצות המחלה, ונכון לימים האחרונים אובחנו 850 חולים, לעומת 34 חולים אשתקד.
נציגי קופות החולים כללית, מאוחדת מכבי ולאומית התריעו כי קיים מחסור חמור בחיסונים הניתנים לאזרחים המצויים בסיכון לחשיפה למחלה. דורון נצר, ראש אגף רפואה בשירותי בריאות כללית אמר: "נכון לנתונים מהבוקר אנחנו בלי חיסונים. המלאי יאזול בימים הקרובים". נציג קופת חולים מאוחדת הצטרף ואמר: יש לי מעל 20 נחשפים ואין לי איך לטפל בהם".
בראשית הדיון, פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, התייחס להתפשטות המחלה ואמר: "מדובר במחלה שקיימת רק בבני אדם ולכן אם כולם יתחסנו היא תעלם. הסיבה שחצבת לא נעלמה מהעולם היא אנשים שלא מתחסנים". הוא הוסיף עוד כי "בישראל 95% מהאנשים מתחסנים. אחוז כזה בכל מקום היה יכול לתת לנו שקט, הבעיה היא שיש ריכוזי אוכלוסייה שבהם האחוז עומד על פחות מ-90%, שם יכולה לקרות ההתפרצות. אנחנו עושים הרבה מאד השלמות של חיסונים מונעים, מתגברים כוח אדם איפה שצריך ומפעילים ניידות שיגיעו אפילו לאנשים הביתה כדי לסייע לאנשים שרוצים להתחסן. יש לנו וועדה מייעצת למחלות זיהומיות והקמנו וועדה נפרדת לחצבת. המצב בשליטה". לעניין טענות נציגי קופות החולים על המחסור החמור בחיסונים ענה כי מי שזקוק לחיסונים היא קבוצה מאוד ספציפית של נחשפים מתוכם לא כולם צריכים לקבל חיסון. לטענתו על הקופות לחסן בצורה יותר מקצועית. תוך שבועיים אמור להגיע מלאי חיסונים נוסף.
עוד שמעה הוועדה על מצוקת חטיבת אחיות בריאות הציבור הפועלת בחוסר כוח אדם משווע. בתשובה לטענותיהם דיווח נציג משרד הבריאות שסיכם עם משרד האוצר על תגבור ותוספת תקנים בסוף שנת 2018 ותחילת 2019.
ד"ר גיל צ'פניק מארגון מדעת הוסיף כי יש מקום לפעולה פרואקטיבית באמצעות חקיקה. "הציבור לא ילך בדרך הישר בלי חוק". נוסף על כך, הוא הסביר את הבעייתיות בכך שאין מספיק מידע מונגש והסברה לציבור: "פרסום נתונים ברמה היישובית, אולי אף ברמה של בתי הספר, הסברה ושקיפות יכולים לקדם בצורה אקטיבית את הנושא".
מארגון חסון – העמותה למען מידע על חיסונים, המתנגד לחיסון, נטען, בהסתמך על נתונים שבידיהם, כי למרות החיסון, המחלה מתפרצת ומגיעה בגלים. זה אופייה של המחלה, בלי קשר לחיסון, שלטענתם אינו יעיל.
להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה:
1. הוועדה מודה לכל הארגונים החברתיים עם היוזמות ההתנדבותיות ומבקשת לקיים דיון המשך לסוגיות מתן החיסונים.
2. עמדת חברי הוועדה בנושא היא כי יש לעודד התחסנות באמצעות הסברה, הנגשת מידע וחקיקה בנושא.
3. לעניין הסוגיה שהועלתה בידי נציגי קופות החולים בנושא המחסור בחיסונים לחצבת לנחשפים למחלה, הוועדה מבקשת לקבל בכתב את עמדתו של פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הכוללת פתרונות למחסור הקיים בחיסונים.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
י"ט בחשוון תשע"ט
29 באוקטובר 2018