דברי הכנסת

דברי הכנסת ה / מושב שלישי / ישיבה רכ"ב / כ"ד–כ"ו בחשוון התשפ"ה / 25–27 בנובמבר 2024 / 5 חוברת ה' ישיבה רכ"ב הישיבה המאתיים-ועשרים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ד בחשוון התשפ"ה (25 בנובמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 10 1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את החטופות והחטופים בעזה; 10 2. ממשלה שמקריסה את המילואים תחת הנטל הביטחוני והכלכלי 10 משה טור פז (יש עתיד): 11 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 14 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 26 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 29 יאיר לפיד (יש עתיד): 32 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 33 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 36 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 37 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 38 אפרת רייטן מרום (העבודה): 39 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 47 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 47 הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024 47 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 47 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 49 סימון דוידסון (יש עתיד): 50 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 52 מיקי לוי (יש עתיד): 55 מירב בן ארי (יש עתיד): 58 עודד פורר (ישראל ביתנו): 60 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 61 עידן רול (יש עתיד): 62 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 64 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 64 רון כץ (יש עתיד): 65 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 66 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 67 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 68 נאור שירי (יש עתיד): 69 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 71 מירב כהן (יש עתיד): 72 מאיר כהן (יש עתיד): 73 ירון לוי (יש עתיד): 74 טלי גוטליב (הליכוד): 74 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 76 אבי מעוז (נעם): 77 שלי טל מירון (יש עתיד): 78 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 80 צגה מלקו (הליכוד): 81 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 83 דבי ביטון (יש עתיד): 83 אושר שקלים (הליכוד): 86 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 88 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 90 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 92 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 93 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 94 משה טור פז (יש עתיד): 96 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 98 רם בן ברק (יש עתיד): 98 אלעזר שטרן (יש עתיד): 99 עמית הלוי (הליכוד): 100 יסמין פרידמן (יש עתיד): 103 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 104 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19) (איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה–2024 112 ניסים ואטורי (הליכוד): 113 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 122 אלעזר שטרן (יש עתיד): 123 מיקי לוי (יש עתיד): 125 מאיר כהן (יש עתיד): 126 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 127 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 128 עידן רול (יש עתיד): 129 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 130 רון כץ (יש עתיד): 131 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 132 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 133 מירב כהן (יש עתיד): 134 מירב בן ארי (יש עתיד): 135 ירון לוי (יש עתיד): 138 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 142 טלי גוטליב (הליכוד): 143 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 145 אבי מעוז (נעם): 146 שלי טל מירון (יש עתיד): 147 אריאל קלנר (הליכוד): 148 סימון דוידסון (יש עתיד): 153 יסמין פרידמן (יש עתיד): 155 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 158 צגה מלקו (הליכוד): 159 דבי ביטון (יש עתיד): 162 נאור שירי (יש עתיד): 166 נעמה לזימי (העבודה): 168 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 170 משה טור פז (יש עתיד): 173 ניסים ואטורי (הליכוד): 176 הודעה אישית של חבר הכנסת אלמוג כהן 183 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 183 הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024 189 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 191 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 192 אלעזר שטרן (יש עתיד): 195 מאיר כהן (יש עתיד): 196 מיקי לוי (יש עתיד): 207 משה טור פז (יש עתיד): 208 יאיר לפיד (יש עתיד): 211 עודד פורר (ישראל ביתנו): 213 רון כץ (יש עתיד): 213 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 214 שלי טל מירון (יש עתיד): 216 סימון דוידסון (יש עתיד): 217 יסמין פרידמן (יש עתיד): 219 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 222 נאור שירי (יש עתיד): 225 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 229 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 230 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45) (אימון שני מתמחים), התשפ"ה–2024 233 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 234 מאיר כהן (יש עתיד): 235 אלעזר שטרן (יש עתיד): 236 מיקי לוי (יש עתיד): 240 עודד פורר (ישראל ביתנו): 242 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 243 רון כץ (יש עתיד): 244 משה טור פז (יש עתיד): 247 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 250 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 252 ניסים ואטורי (הליכוד): 253 עמית הלוי (הליכוד): 253 נאור שירי (יש עתיד): 260 שלי טל מירון (יש עתיד): 263 יסמין פרידמן (יש עתיד): 265 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 266 מירב בן ארי (יש עתיד): 272 הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024 283 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 284 מיקי לוי (יש עתיד): 287 מירב בן ארי (יש עתיד): 293 יסמין פרידמן (יש עתיד): 294 נאור שירי (יש עתיד): 295 ינון אזולאי (ש"ס): 303 הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024 309 שלום דנינו (הליכוד): 309 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 312 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 313 הודעת ועדת הכנסת 314 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 314 הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה–2024 314 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 314 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ד בחשוון התשפ"ה, 25 בנובמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5054/25 וכלה בהצעת חוק פ/5090/25: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2004, מאת חברי הכנסת משה טור פז, אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לבעלי עסקים בחבל תקומה ובקו העימות) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אימאן ח'טיב יאסין וחוה אתי עטייה; הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – חובת איתור חייבים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון – חובות החלות בעת רכישה או מכירה של רכב ניזוק), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק העונשין (תיקון – שימוש במשבש תדרים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על בניית מרחב מוגן ביישוב צמוד גדר), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה במי שנספה בפגיעת איבה כחייל שנספה במערכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות ממחבלים), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, צגה מלקו, ניסים ואטורי, אליהו רביבו, צביקה פוגל, מיכל מרים וולדיגר, משה פסל, לימור סון הר מלך וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, ולדימיר בליאק ואופיר כץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על החזקת מכשיר לשיבוש תדרי קליטה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – איסור העסקה במוסד אקדמי), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, יוראי להב הרצנו, רון כץ, יסמין פרידמן, אפרת רייטן מרום, משה סולומון, גלעד קריב ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו וגדי איזנקוט; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – פטור ממס חברות, מס דיבידנד ומס ריבית על הלוואה לשנים 2024 עד 2026), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, שלום דנינו, חנוך דב מלביצקי, אלי דלל, משה סעדה, צביקה פוגל, יוסף טייב, יעקב אשר, ניסים ואטורי וששון ששי גואטה; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – משפחה מלווה ליתומים בגירים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על סיוע לאויב במלחמה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת חילי טרופר ואופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מהשבת תשלום ביתר של תגמול מילואים לעצמאי) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים המשתייכים לארגון טרור), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – תוקף צווי הגבלת שימוש במקום וסמכויות תפיסה וחילוט), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק סמכויות להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאויש, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי ועמית הלוי; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – תשלום תמלוגים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – קיזוז עלויות טיפולים רפואיים במחבלים), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אליהו רביבו, אריאל קלנר, אושר שקלים, חנוך דב מלביצקי, אלמוג כהן, יצחק פינדרוס, בועז ביסמוט, לימור סון הר מלך, מיכל מרים וולדיגר, ניסים ואטורי ושלום דנינו; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאת כספי הרשות הפלסטינית בגין טיפולים רפואיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק-יסוד: שירות מילואים, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – דלתיים סגורות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, דן אילוז, יצחק פינדרוס ויצחק קרויזר; הצעת חוק לביטול הפליה ברכישת מקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, יולי יואל אדלשטיין, שמחה רוטמן, גלית דיסטל אטבריאן, יצחק קרויזר, אוהד טל, קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, צגה מלקו, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, חוה אתי עטייה, צביקה פוגל, עמית הלוי, ניסים ואטורי, משה סולומון, מיכל מרים וולדיגר, צבי ידידיה סוכות, חנוך דב מלביצקי, ששון ששי גואטה, משה פסל, ארז מלול, אלמוג כהן, יונתן מישרקי, אברהם בצלאל, אריאל קלנר, אביחי אברהם בוארון, אליהו רביבו, משה סעדה, דוד ביטן, דן אילוז, יצחק פינדרוס, אלי דלל, ינון אזולאי, יוסף טייב, מישל בוסקילה, משה רוט, סימון מושיאשוילי, אופיר כץ וישראל אייכלר. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 138), התשפ"ה–2024; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת משה טור פז, אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את החטופות והחטופים בעזה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה שמקריסה את המילואים תחת הנטל הביטחוני והכלכלי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שנה לעסקת החטופים. שנה מאז שחררו 105 חטופים במסגרת העסקה הראשונה והאחרונה. שנה. 105 אנשים שחזרו למשפחותיהם, שחייהם חזרו. 105 אזרחים שנחטפו ושחזרו. ואני רוצה להזכיר שגם אז, כמו היום, אם זה היה תלוי במפלגת עוצמה יהודית, הם עדיין היו שם. המשפחות האלה מגיעות בכל שבוע, בזעקה אילמת, ולעיתים, לעיתים הן נפגשות בחוסר חמלה. מדינה שלמה זוכרת את נאום ה-don't של הנשיא ביידן, ומספרת לי אחת ממשפחות החטופים שיש שר בממשלה הבריטית שבכל שבוע מתקשר ומתעניין בשלומה. כמה שרים בממשלת ישראל עושים את זה? אני מקווה שיש. במוצאי שבת הייתי בעצרת החטופים בכרמי גת. נפגשים שם אנשי גוש עציון, מקום מגוריי, עם אנשים מקהילת ניר עוז ואנשים מכל רחבי הארץ. ואני רוצה לצטט, השר גולדקנופ, דווקא את דבריו של הרב יונתן פיינטוך, שנאם במוצאי שבת האחרון בכרמי גת. וככה הוא אמר: כשמשה רבנו מגיע כמנהיג למצרים ופונה לפרעה שישחרר את עם ישראל מהשבי, מעבדות, פרעה מקשיח את ליבו. אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא, ששלח אותו: הצל לא הצלת. וממשיך הרב פיינטוך ואומר: רבי עקיבא מפרש כאן שמשה רבנו אמר לריבונו של עולם: אני לא מפקפק בכך שאתה רוצה לגאול. ברור לי שבכוונתך לגאול את העם הזה. אבל עכשיו, איפה שאני נמצא, יש יהודים שסובלים, יש יהודים שנמקים ונקברים חיים בתוך הבניינים שהם בונים למצרים. אז כן, גם אצלנו – אומר הרב פיינטוך – יש יהודים קבורים מתחת לבניין. ולקבורה הזו יהיו מחירים, גם עכשיו, גם בעתיד, גם להיסטוריה של עם ישראל. ריבונו של עולם, כשיהודים נקברים, אדם צריך לצאת מגדרו, אפילו הקדוש ברוך הוא יוצא מגדרו – וטענתו של משה רבנו מתקבלת. אלו שמתנגדים לעסקה – האם אנחנו חושבים על היהודים שממשיכים להיקבר מתחת לאדמה במנהרות החמאס? טיעוני הצדק הפואטי שנשמעים – אבל זה דמם, דמם של אחינו. ליהדות יש אמירות כל כך ברורות על הדבר הזה. כשאנחנו רואים את כאב המשפחות, כשאנחנו חושבים: ואם היה זה הבן שלי, האם הייתי מוכן להתחלף איתם? כשאנחנו חושבים על זעקתו של משה רבנו, על אלה שנתונים מתחת לבניין במנהרות, על אלו שזמנם אזל, אלו שזמנם שאול – זו אמירה יהודית להוציא יהודים מתחת לבניין. זו עמדה יהודית. אמרה משפחת גולדברג-פולין אחרי שבנם הרש נהרג: המחיר להחזיר אותם יהיה גבוה, אבל המחיר לא להחזיר אותם יהיה גבוה עוד יותר. אני חושב שמעבר לעובדה שחלק מהדברים שנאמרים הם בפירוש עמדה לא יהודית, יש פה עוד בעיה – יש פה בעיית אמון. יש ציבור רחב במדינת ישראל שלא מאמין שממשלת ישראל עושה הכול כדי להחזיר את החטופים. ואתם יודעים מה? כמעט כל יום אנחנו עוזרים, אנחנו עוזרים להם לא להאמין. במוצאי שבת נואם ראש הממשלה, ואני רוצה לצטט. מה הוא אומר? אתם מכירים את הציד הזה. מסע הציד הזה – אומר ראש הממשלה – מכוון לא רק נגדי, הוא מכוון נגדכם, הציבור שבחר בי. כי המדינה זה אני, ואני המדינה. מסע הציד הנוכחי גובה מחירים קשים מאוד – הוא אומר – לא רק מאנשי לשכתי, אלא מאנשים צעירים. אני ממשיך לצטט: מטרת כתב האישום הזה ברורה: לפגוע בי ולפגוע בכם, אזרחי ישראל. מכונת ציד? מכונת ציד? אנשי שב"כ, פרקליטות, שלטון החוק בישראל – זו לא מכונת ציד. והינה הוא מתאר את החשוד בהדלפת חומרים מסווגים. הוא אומר ככה: רעולי פנים, באישון לילה, שמים אותך במעצר. מבודדים אותך, אוזקים אותך, אם לא תיתן להם את מה שהם רוצים – אדם יכול להישבר. שמעתי בתקשורת את זעקת משפחתו, ליבי יוצא אליהם. המציאות – עכשיו זה הכי מדהים – שבה אנשים צעירים מוחזקים אזוקים במשך ימים ארוכים, זה מזעזע אותי. אזרחי ישראל, אנחנו נאבקים בתשע חזיתות, ואנחנו נאבקים גם בחזית הזו. האמת היא, הייתי צריך לשמוע פעמיים את הנאום כדי לחשוב שזו לא בדיחה של איזה AI שחיבר אותה או מישהו מהחמאס. כן, זה אנחנו, החיילים הגיבורים שלנו, נאבקים בתשע חזיתות – בחמאס; בחיזבאללה; ביהודה ושומרון; בחות'ים; באיראן; בעיראק; בסוריה. אז מה, מי זו החזית הזו? השב"כ? השב"ס? את מי כוללת החזית הזו שראש הממשלה מדבר עליה? אנחנו נאבקים – מי זה אנחנו? לא, לא כולם עבריינים. מה זה המאבק הזה? תשע דקות של סרטון וזה מה שיש לראש הממשלה לומר. תשע דקות. אתה יודע מה זה הזכיר לי, דודי אמסלם? זה הזכיר את תעמולת הליכוד מ-2015. ב-2015 – אני בטוח שאתה זוכר – רואים בתעמולת הליכוד ג'יפ לבן עם מחבלי דאעש נכנסים לשטח ישראל, עם הדגל מאחור. לא עברו עשר שנים והסרטון של הליכוד התממש. רק מי היה בשלטון? הליכוד. כל האימה, כל מה שתיאר הליכוד, התממש תחת הליכוד, במשמרת שלכם, באחריות שלכם, עם ההנהגה שלכם, כשג'יפים עמוסי מחבלים חודרים לגבולות ישראל וטובחים ואונסים ורוצחים וחוטפים אזרחים. והאזרחים האלה אחרי שנה עדיין שם. אז מה שיש לראש הממשלה במוצאי שבת לעשות זה לעלות ולדבר תשע דקות על אזרחים עם אזיקים? במשמרת הזו התרחש האסון הגדול של עם ישראל מאז השואה, מהגדולים בהיסטוריה היהודית, ובמה עסוקה ממשלת ישראל? בסרטון שמשווה את השב"כ לאויבים, בהסתה, בהרס. אני כבר יכול לדמיין מה יהיה בבחירות הבאות – ציטוטים, תמונות מנאומי אופוזיציה. מעניין אם יהיה שם גם כן טנדר לבן עם דגל ישראל מנתיבות, מעניין אם זה יקרה – עם דגל חמאס, סליחה. לא משנה מה תגידו, לא משנה מה תביאו, איזה ציטוטים תביאו, הרי תרחישי האימה קרו אצלכם, עם למעלה מ-1,000 יהודים שנרצחו, עם 251 שנחטפו במשמרת. הפחדתם מפני מדינה פלסטינית. הינה, אנחנו בסוף 2024 עם מדינה שגבולותיה הם בין חדרה לגדרה. כל מי שעולה צפונה – עזוב את זה שאין לו GPS; אין לו לאן להגיע. ההתיישבות היהודית בקרית שמונה איננה, אין מנרה, אין מטולה, אין בארי, אין ניר עוז, יש טילים על כפר סבא, על הרצליה, אפילו בפתח תקווה פגעו. ואללה, אנשים לא יודעים איפה זה פתח תקווה, אבל הטילים פגעו שם. התושבים של עכו ישנים במקלטים ציבוריים. אתם יודעים, מאז קום המדינה התפנו בגבולות ישראל הכי הרבה יהודים לא בהתנתקות – ב-7 באוקטובר. אז על זה מדברים פה? עולים כאן ומספרים סיפורים. הרי המלחמה בחמאס תימשך עוד הרבה שנים, כולנו יודעים את זה, אבל בסוף מי שנמק עכשיו באזיקים, בשבי, במנהרה, זה 101 יהודים שנשארו שם – יהודים ושאינם יהודים, דרך אגב. אזרחי ישראל. תראו, מדינת ישראל היא נס. מדינת ישראל היא אור לגויים. אנחנו מעצמה טכנולוגית, ליברלית, עם מערכת משפט עצמאית שאנחנו גאים בה, מעצמת הייטק, עם שיאני פרס נובל, מעצמה צבאית, כיפת ברזל, הגנה ותורה. המון דברים מדהימים יש בעם הזה, אז איך יכול להיות שבסוף, בסוף אנחנו נראים כל כך גרוע. איך יכול להיות שבסופו של דבר ההנהגה שלנו הובילה אותנו למצב החמור ביותר מאז השואה? איך יכול להיות? על זה האי-אמון. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טור פז. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת – שאני מתכבד להזמין אל הדוכן – השר דוד אמסלם. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה לא רוצה לרכז כבר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אלו היו נושאים דומים היינו מרכזים, אבל הנושאים שונים. ניתן לכל הצעה את הכבוד שלה. בבקשה, השר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת משה טור פז, קינלי – תרשה לי לקרוא לך קינלי, כמו שהיינו קוראים לך בעירייה – שמעתי אותך, והאמת היא, אתה יודע מה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> והסכמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הסכמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא – אהלן, בוא, שב במקום, שירי. אני רוצה להשיב לך על נושא אחד שהעלית בדבריך. הרי אני פעם אמרתי, באחד הראיונות, שכשהפרקליטות יוצאת לציד זה כמו הזאבים שיוצאים לציד, מה שנקרא, ביער, וצריך לשים גדר כדי לחסום אותם. זה המשל או הדוגמה שנתתי, אבל זאת המציאות. אתה יודע, בסוף המספרים לא משקרים. דרך אגב, הרי אתם החזרתם, אני רוצה להזכיר לכם, כשאתם הייתם בממשלה הקודמת החזרתם אדמות מדינה, אפילו ללא אישור הכנסת. היועצת המשפטית אז, שמיניתם אותה, הגב' בהרב מיארה, לא הזכירה לכם בכלל את המילה קשיים משפטיים ומניעה משפטית. אתם אפילו לא הבנתם את המילה, לא שמעתם מניעה משפטית, אף פעם. אז סוגיה כזאת? הסכם עם חיזבאללה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, רק שנייה, אני לא בא להחזרה, אני בא לתהליך. בגלל שאתם, דרך אגב, אני מאמין באמונה שלמה, אתם עושים מה שאתם רוצים, לית דין ולית דיין, ואף אחד אף פעם לא עוצר ולא יעצור אתכם, בגלל שהם חלק מכם ואתם חלק מהם. אני רוצה להזכיר לך – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אפילו מים טריטוריאליים לא החזרנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל קינלי, אני מדבר באמת ברמת העובדות ואל ההיגיון. עזוב, אנחנו לא עושים פה פוילשטיק, אנחנו לא זורקים סיסמאות באוויר. הייתה פרשה חמורה במדינת ישראל שנקראה פרשת המימד החמישי. ממשלת ישראל – דרך אגב, המשטרה העבירה 4 מיליון שקל לאותה חברה, לא קיבלה שום דבר, מה שנקרא: על החשבון. עשתה איתה עסקה, התקשרות של 50 מיליון, בלי שום מכרז. המפכ"ל היה מעורב בזה, דבר שלא קשור אליו, הוא ניהל ישיבה – עם מי? עכשיו בואו נחשוב מי אלה האנשים שקשורים למימד החמישי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא המפכ"ל הנוכחי, שלא תהיה טעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, הקודם. דקה. אז היה, ידידנו גנץ היה הנשיא, כמדומני, או היושב-ראש, וידידנו בוודאי בן ברק היה, לחלופין, כפי שאמרתי, אחד מהם היה יושב-ראש, אחד מהם היה נשיא. להם ולמחשבים – אני לא בטוח אם הם יודעים איפה להדליק את הכפתור. חברה שעסקה בעיקר בנושא הייטק ובכל מיני תוכנות, בעיקר התקפיות, לטעמי. עכשיו, אני קראתי לא מזמן שהיה איזה גנרל אמריקאי שבעצם נעצר באיזושהי סוגיה מסוימת בארצות הברית והוא בעדותו, עד כמה שאני זוכר, קשר את הסיפור למימד החמישי, שהם שכרו את שירותיו באיזה מיליון דולר, כמדומני. אני מניח – כדי לפרוץ למקומות אחרים, שווקים אחרים. אני רואה בפרשייה הזאת את הפרשייה הכי חמורה במדינת ישראל בשנים האחרונות. יש בה גם שוחד, יש שם גם פגיעה בביטחון המדינה, יש בה הכול. לא ראיתי את השב"כ חוקר אותה. דרך אגב, אם השב"כ צריך לחקור – אז את הפרשה הזאת. אבל את אנשינו לא חוקרים, זה הסיפור. ותבין, בסוף האכיפה הבררנית זה בעצם היסוד של כל הטענות שלנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אולמרט לא ישב בכלא? הירשזון לא ישב בכלא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, תן לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא פשוט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה, אני אסביר. ולכן אני אומר לך, במשטרים דיקטטוריים הרי יש גם מערכת משפט, יש משטרה, יש חוקים. מה ההבדל בינם לבין משטר דמוקרטי? האכיפה הבררנית. כשמדובר בחברים של הנשיא מותר לגנוב, מותר לעשות הכול; המשטרה עובדת אצלנו. זה בצפון קוריאה קורה היום, זה במדינות דיקטטוריות קורה היום, וזו ההבחנה האמיתית, היסודית, בשורה התחתונה, בין מדינה דמוקרטית למדינה שאינה דמוקרטית, וזה מה שקורה הלכה למעשה היום. לכן אני אומר לך. ויש עוד כהנה וכהנה, אני לא רוצה להיכנס לעניין. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> ראש ממשלה הלך לכלא. ראש ממשלה ישב בכלא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, שנייה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה, תקשיב – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טור פז. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו בוודאי חושבים שראשי ממשלה – דרך אגב, מי שעובר על החוק, בוודאי בפרשת שוחד, בוודאי כשמדובר שהוא קיבל מעטפות, והייתה עדות של כסף חי – מה השאלה בכלל? מישהו מדבר על זה? אני רק אומר, רבותיי, יש ארבעה תיקים שנתפרו על ראש הממשלה. הוא לא קיבל שקל ולא טובת הנאה. אני מסביר. דרך אגב, תמיד הטענה שלכם: בואו נחקור, ושבית המשפט – הלוואי יזכה אותו. אתה יודע מה קורה לאנשים שחוקרים אותם? אני הייתי שם. זה עינוי דין של חמש, שש, שבע שנים. אתה נמצא – זה הורס לך את החיים. ואחרי שבע שנים גם אומרים לך: סליחה, התיק נסגר. מי משלם על זה? מישהו נכנס לבית סוהר על זה? מישהו עף מהתפקיד על זה? הרסתם חיים לאנשים. אני מספר לך. אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים. רק על חוק ההמלצות. בדקתי את הנתונים דאז. כמדומני זה היה בשנת 2016, 2017. 350,000 תיקים בשנה נפתחים במדינת ישראל, אז היה. 200,000 תיקים – יש סביבם אדם, שאתה יודע שם פרטי, שם משפחה, לפחות אחד. בתיק אחד יכולים להיות גם עשרה אנשים. הפרקליטות מגיעה לבית המשפט עם קרוב – אז היה – ל-3,500 תיקים. חבר'ה, מה שנקרא, חינם תביא שניים. יש פה אזרחים, זכויות אדם. קח את הסיפור שקורה לנו היום. עוצרים בן אדם. תבין, הצבא לא מעביר ידיעה לראש הממשלה. דרך אגב, לפי תפיסתי והבנתי, יש פה שאלה, לכאורה הצבא חושב שהוא בעל המידע, הוא בעל הבית של המידע, ומחליט למי להעביר אותו. במדינה דמוקרטית ראש הממשלה הוא בעל המידע. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אין כזה דבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. שנייה. ראש הממשלה במדינת ישראל מחליט מה מפרסמים לציבור ומה לא. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> כל ידיעה שראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה. קינלי, אני בא לעובדות. ראש הממשלה הוא בעל המידע, וכשהוא מחליט שמפרסמים משהו – מפרסמים. בשביל זה הוא ראש ממשלה. ומה שלא, לא. יש צנזור. הצנזור הזה, דרך אגב, שמעתי רק את שמו כל הזמן בקבינט. חבר'ה, יש כאן הדלפות מסוכנות ביותר שפוגעות במדינת ישראל הלכה למעשה. אחת מהן קרתה שבוע לאחר פרוץ המלחמה. אני רעדתי, ואני אפילו לא מדבר עליה היום. אני קורא אותה בעיתון אחרי חודש – לא מאמין. רק על זה היו צריכים להיעצר עשרות אנשים. זה סיכן את צה"ל, את המקורות, את הכול. אני בקבינט בשבוע אחרי זה אומר ליועמ"שית: תגידי, השתגעתם? אני מבקש חקירת משטרה בפוליגרף. ראש הממשלה דופק על השולחן ואומר: רבותיי, אני מבקש פוליגרף. מה עושה הגברת? ממשיכה לאכול בייגלה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> יש חוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, כל שבוע זה עשרות שנים אנחנו קוראים על אילנה דיין. יש לה פתאום תוכניות מרתקות בטלוויזיה מתוך צה"ל, מתוך המודיעין, לב-ליבו של המודיעין. ברגמן מפרסם לך דברים, אני המום. אני כשר בקבינט לא יודע. אני קורא אותו, אני משתגע. מישהו בתוך המערכת – היא הרי עצמאית – נותן לו את החומרים האלה. זאת פגיעה במדינת ישראל פר אקסלנס כל יום כמעט, כל שבוע. שום דבר. שמעת את השב"כ אומר: חבר'ה, אני הולך לחקור את הזה? שמעת את הרמטכ"ל מתלונן? הגדילו לעשות – הרי בשדה תימן באו והאשימו את חיילי צה"ל באונס של מחבל נוח'בה, דבר שלא היה ולא נברא. עשרה. הוציאו דיבתה של מדינת ישראל בכל העולם. דרך אגב, זה הנזק הכי גדול שקרה לצה"ל במלחמה הזאת. אני לא יודע גם איך מתקנים את זה. עכשיו הודלף סרטון, כאילו עכשיו הפצ"רית רוצה להראות שיש משהו. הודלף סרטון, מאיפה? מהמתקן עצמו. של מי הסרטון הזה? של הצבא. הצבא הדליף את הסרטון. על זה אין מחלוקת. אתה ראית את השב"כ נכנס לחקור אותם? אתה לא תראה. אלה דברים חמורים שפוגעים בצה"ל עצמו, בחיילי צה"ל. פוגעים בביטחון מדינת ישראל ברמות הכי גבוהות. זה לא. אבל כשמודלף, דרך אגב, פתק שאני ואתה ידענו פחות או יותר אם הוא היה צריך לכתוב אותו, מה הוא היה כותב. דרך אגב, אני יכול לספר לך שבקבינט היינו כמעט – זה הרצון של החמאס. לא, כל שבוע אנחנו דנים על זה. לא חשבנו שמשהו אחר קורה שם. אז היה איזה פתקון קטן שיצא. אני רואה אותו בוודאי לא פוגע לא במדינה, לא בכלום. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הוא הדליף אותו? רצה להזהיר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אסביר. שאלתי את עצמי: למה הוא לא הגיע לראש הממשלה? למה לא הגיע? הוא לא הגיע לראש הממשלה בגלל שמישהו החליט שהוא לא יגיע לראש הממשלה. ואז שאלתי את עצמי: למה אותו אחד החליט שהוא לא יגיע לראש הממשלה? והגעתי למסקנה הפשוטה: זה לא מתאים לאג'נדה שלו שראש הממשלה יראה מסמך מהסוג הזה. ולמה אותו אחד הוציא את המסמך? בגלל שזה התאים גם לאג'נדה שלו והוא חשב שראש ממשלה חייב לראות מסמך כזה. עכשיו, כשאתה מביא מסמך לראש הממשלה, אתה לא מדליף. מה הקשר בין קם לבין ראש הממשלה? חייל – מצופה ממנו שכשהוא חושב שנעשית פעולה מסוימת של אחד הגורמים בתוך צה"ל למדר את הדרג הפוליטי מחומרים מודיעיניים, חובתו לבוא. אם הוא מתריע – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אם הוא מתריע בפני מפקדיו – חובתו לבוא. להגיע לראש הממשלה – לפעמים אתה לא יודע איך, אז אתה מנסה להגיע אליו דרך אנשים שניים ושלישיים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני מסביר את הבדיחה שקורית. עכשיו, מה עשו? בא הרמטכ"ל – דרך אגב, צה"ל יודע לחקור את עצמו, יש לו מצ"ח, מאות חיילים, יש לו פרקליטות, יש לו הכול. זה מדינה בפני עצמה. למה הרמטכ"ל היה זקוק לשב"כ? לך תחקור את המערכת שלך ותעשה מה שאתה מבין. מישהו עבר עבירת משמעת, מישהו עבר עבירה, לדעתך – תעמיד אותו לדין. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מישהו שהוא לא חייל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אני מדבר כרגע – קודם כול, תבדוק את עצמך ותפעל. תחקור קודם כול את המערכת שלך פנימה. לכן, באזרחות אזרח חוקר אותו, משטרת ישראל, כידוע לך, ולא שב"כ. לכן, תבין מה קרה פה. התנפלו על מישהו כמוצאים שלל רב, כמעט 30 יום הוא לא ראה עורך דין, אולי 21 יום, כמדומני. זרקו אותו בלי פה, בלי שם, אין זכויות אדם, אין כלום. ואני תמיד טענתי: השמאל מעולם לא דאג לזכויות אדם במדינת ישראל וגם לא ידאג. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור לשמאל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. הרי בסוף כשעצרו איזה מישהו מקפלן, כולם זעקו: איך עצרתם אותם? איך עשיתם להם את זה? השופטים שחררו אותם בסיטונאות. דרך אגב, הגדיל לעשות אחד השופטים, אדוני היושב-ראש, והציע לאותם עבריינים לכאורה לתבוע את השוטרים, את המשטרה. לכן אני מסביר לך – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא מתאים לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. קינלי, אתה חייב להבין פעם אחת, מעבר לוויכוח הפוליטי, מה קורה פה במדינה, למה יש בעירה למטה, מה קורה. ואנשים מרגישים, חלק גדול מאוד מהציבור, בוודאי היהודי, ברובו המוחלט, מרגיש שהוא נרדף, מרגיש פחד מסוים, שמחר יכולים לקטוף אותו מהבית, לזרוק אותו באיזה מרתף, ואף אחד לא ידבר עליו, לא בערוץ 11, לא בערוץ 12. העלימו אותו. מחר יעצרו אותו על שטות כזאת או אחרת. לכן זה באמת הסיפור. עכשיו, בוודאי שאנחנו שומרי חוק קצת יותר מהמפא"יניקים, זאת לא השאלה. דרך אגב, והטענה תמיד, אמרתי – אנחנו שומרי חוק יותר מהמפא"יניקים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> צריכים את המלכות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הדברים הכי גרועים שקורים במדינה זה בארגונים, באליטה ששולטת על כל המדינה. שם קוראים הפשעים הכי גדולים, כולל בפרקליטות. כולל. הם מתערבים בכל נושא, דרך אגב. אין נושא בארץ. הם סוגרים תיקים. נראה לך סביר – באמת, ביני לבינך, הוגשו נגד פרקליט המדינה תלונות על הטרדות מיניות, של מי? של העובדות שלו, שגם הן עובדות הפרקליטות. אני קראתי בעיתון את מה שהוא אמר להן. שמע, אני לא הייתי יכול למנות אותו לדירקטור בכפר הירוק. הייתי מביא אותו לוועדה – היו פוסלים אותו עוד לפני. מי היה פוסל אותו? היועץ המשפטי. היום זה הבן אדם שמחליט לפתוח – הבן אדם הכי חזק במדינת ישראל, תבין. בושה וכלימה. כל פעם שאני נזכר בשם שלו אני משתגע. אני אומר: אתם מדברים על אכיפה בררנית? את משה סויסה, זיכרונו לברכה, שלחו לחקירת 443 – אתה שומע – ואתה מכיר אותו. הם טענו שבאחת הרובריקות הוא לא דיווח למטה שהייתה לו עבירת משמעת לפני 30 שנה. נשמע לך סביר? הוא אזרח. דרך אגב, רציתי לשים אותו במשרת אמון, הוא לא התמודד במכרז מול מישהו. נראה לך סביר שעד היום – הוא נפטר לפני חודש ושבוע – עד היום התיק פתוח? נראה לך שזה התפקיד של 443? אני עכשיו מתקשר לראש להב ואני אומר לו: אדוני, מה קורה שם? הוא אומר לי: תשמע, דודי, לא ידעתי שאתה רוצה לדבר איתי על זה. אמרתי לו: תקשיב, אתה יודע מה מדהים אותי? אתה שומע, חבר הכנסת קינלי? מדהים אותי איך קיבלת תלונה כזאת. אתם המחלקה לפשעים חמורים. תחקרו רצח, תחקרו שוחד. טופס שמישהו מילא בעבודה? אני בשוק. אני בהלם. אני רק אשלח אותך, אדוני היושב-ראש – אתה זוכר שהייתה שופטת בבית המשפט העליון, ארבל, שבגוגל שלה או בקורות החיים שלה, בתקשורת לפחות, הופיע שיש לה תואר שני והיא בכלל לא עשתה אף פעם תואר שני? שופטת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך סגן יושב-ראש כנסת כזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על זה שמבקר המדינה טען שמגיע כסף חזרה למדינה, והיא צריכה לשלם, ועד היום לא שילמה, וכנ"ל מזוז. אלה שופטי העליון. דרך אגב, למה לא תבעו אותם בבית משפט? איך אמרת? בית המשפט יבוא ויכריע. עזוב, אתה מכיר את הבלוף. לכן, כשאני רואה דברים כאלה – ואני אספר לך: זה רוב אזרחי מדינת ישראל. למה? רוב אזרחי מדינת ישראל הם לא באליטה, הם הווסלים; זה כמו תקופת האצילים והווסלים. לכן תבין למה האש למטה. כל היום אתה מרגיש תחושה של השפלה – אתה אזרח סוג ב', תחושה שאתה לא שווה באמת בפני החוק. עושים איתך מה שרוצים. ואני יכול לתת לך מאה דוגמאות כאלה, לא אחת, לא שתיים, לא טעות של מישהו. נשמע לך סביר ששני שופטים משחררים אותו, ערכאה ראשונה, ערכאה שנייה, לא מבקשים זכות ערעור לבית המשפט העליון. אני כמעט לא מכיר מקרה כזה, חוץ מאיזה רצח או באמת בגידה רצינית במדינה. השופט מקבל את זה – לרוב, דרך אגב, בית המשפט העליון לא מקבל את הדברים האלה. ובאמצע המשפט, אדוני היושב-ראש, מתקבל טלפון. אתה מאמין שהשופט יושב, מצלצל לו טלפון, הוא מדבר – עם מי? עם איזה קצין בצה"ל שאף אחד לא יודע מי זה. רק אחרי זה מתברר שכנראה הוא היה אחראי לאותם אנשים שהדליפו ויש לו חשבון אישי איתם. אתה הדלפת? אני אראה לך מה זה. זה אצלי, הרי זה בסוף נופל עליי. תראה, זה פשוט תיאטרון האבסורד, מה שקורה מול עינינו, אז לכן אני אומר לך. עכשיו, תחשוב לבד: אם עושים את זה בלשכת ראש הממשלה, מה יעשו לאזרח רגיל? תעשה קל וחומר. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> דודי, זה הולך לשני הצדדים: אם עושים את זה בלשכת ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אין ראש ממשלה – באמת, מבזים אותו, מבזים את אנשיו. מסמנים לו כל שנייה: אתה תצא לשירותים לא בזמן – נעצור את האנשים שלך וגם אותך. את חוק הנבצרות – אתה מבין מה עשינו כאן. זה חוק שלא היה צריך לבוא לעולם בכלל, זה החוק מאז קום המדינה, אבל החלטתם שיש נבצרות, ונבצרות בחוק זה רק בגלל סיבות רפואיות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא חושב שיש גבולות גם לראש ממשלה? אתה לא חושש מזה, דודי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מסביר. ראש ממשלה, אמרתי, שעבר על החוק – זה ראש ממשלה, זה לא בן אדם רגיל. המשמעות היא דרמטית. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> ראש ממשלה ששקוע עד ראשו בחקירות, אין לו מנדט מוסרי. מי אמר? הוא אמר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ראש הממשלה לא החליט להשקיע את ראשו בחקירות. דרך אגב, מחר אני יכול לפתוח נגדך 20 חקירות על סתם, על שטויות: פה לא באת, פה הלכת לאכול, פה יצאת, הכול קשקושים, ולהגיד לך: שמע, אתה טבוע בחקירות, ובסוף, אחרי 20 שנה, להגיד לך: תשמע, אין לנו כלום. אבל בינתיים חיי מדינה נמצאים פה במטוטלת. זה לא שר, שגם אצלו זה אירוע לא פשוט, וגם כל בן אדם; ראש ממשלת ישראל – המשמעות היא שכל המדינה נמצאת בטלטלה הזאת. אז לכן, כשאני רואה מה הם עושים, באיזה קלות – אתה יודע מה? אני אומר לך, בלשכה של רבין הם היו הולכים על האצבעות; לפרס בכלל לא היו מעיזים להיכנס. אני לא רואה את עצמי בדמיוני – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אבל את אולמרט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. לאהוד ברק, דרך אגב, שקיבל 10 מיליון שקל, נחתו לו בחשבון, והוא מספר: עשה איזה עבודה בשביל קרן – בחשבון שלי, אם נוחתים 50,000, באים וקוראים לי, שואלים אותי: מה זה? אז כשאתה לוקח את כל המצבור – ואמרתי לך, אני יכול לשבת כאן עד הבוקר ולתת לך עוד ועוד ועוד ועוד, ואז אתה מבין את התמונה. לכן, תבין את התחושה. לי חשוב – אתה איש הגון, משה, באמת. אתה יודע, אנחנו מכירים עוד מהעבודה לפני שבאנו לכנסת. אתה צריך להבין שהעסק הזה לא בא מסתם. זה לא ראש הממשלה מדבר, לא, זה הציבור מרגיש. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה הבנת מה אני אמרתי? מה אשמות המשפחות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, כשהציבור מרגיש את זה, ויש לו תחושה של כעס מהולה בפחד, מהולה בתסכול – מה עושים? ניצחנו. מה עושים? אתה מבין? זה כמו שיש לך, אני יודע מה, גמר הקלאסיקו, יש קבוצה אחת שניצחה, ובא נשיא אותה מדינה, נותן לקבוצה המפסידה את הגביע. אז מה אתה מצפה שהאוהדים ירגישו שם? יצאו מכליהם. אתם לא מבינים את האירוע החברתי שעובר בתוך מדינת ישראל. זה עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה, וזה הופך להיות 100 מקרים. לראש הממשלה נפתחו למעלה מ-25 חקירות, אתה יודע? מהבקבוקים, עד עוזרת הבית ועד העוגיות. אני מתבייש אפילו להגיד את זה. זה ראש ממשלת ישראל. לכן אני מסביר לך. עכשיו, העוזרים שלו – עכשיו, ממה נפשך? אני שואל? אם העוזר שלו קיבל חומר שלשיטתם הוא מסווג – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זו לא הבעיה, הבעיה היא שהוא הוציא את זה לחו"ל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, כל היום אנחנו קוראים על ידיעות מחו"ל. כל היום. הרי השיטה היא ברורה. הרוב, דרך אגב, מודלף מתוך המערכות, את זה אני אומר לך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> נו, מה, דובר ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, הרוב המערכות הביטחוניות. דרך אגב, אנחנו לא יודעים על זה. הינה, לא מזמן קראתי חוות דעת של ראשי השירותים לגבי סיכויי החטופים ומה ממליצים להם. הרי זה לא היה לא ראש ממשלה, לא קבינט, לא כלום. משהו חמור ביותר. זו באמת פגיעה, בוודאי, במשא ומתן להביא את החטופים. כל יום, כל יום, כל יום נעברות עבירות פליליות חמורות ביותר. אני ביקשתי לפחות חמש, שש פעמים מהיועמ"שית, בכל קבינט אני אומר לה: אני שומע ברדיו. אני בא לקבינט – אני שומע ברדיו את מה שיש בקבינט, ואני אומר לה: אני מבקש ממך לפתוח בחקירה ולעשות פוליגרף לאנשים, לכולם, כולל שרים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> יש הצעת חוק לפוליגרף השבוע. אתה תצביע בעד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. אבל למה היא לא מקדמת את זה? אנחנו רוצים, דרך אגב, כולנו מסכימים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הינה, יש הצעת חוק השבוע, של רון כץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. אני אשמח, אבל אני מסביר: כולנו מסכימים. למה היא לא עושה את זה? אולי תחשוב למה? אולי היא ואנשיה זה חלק גדול מאוד מההדלפות עצמן. ואני אומר לך, ההדלפות הכי חמורות שקורות, בוודאי במדינה, זה מהפרקליטות. אני לפעמים רואה חקירה, הבן אדם עוד נחקר, ואני רואה תמליל יוצא החוצה, של החקירה. הוא עוד שם. ואז אנחנו רואים את המקרה שבפנינו. דרך אגב, עד היום אנחנו לא יודעים מי זה הנגד. כאילו עכשיו אנחנו איזה מדינת עולם שלישי, בסין אנחנו. העלימו בן אדם מהבית, אף אחד לא יודע מי הוא. תקשיב, אני מתחלחל. ואתם קוראים לנו מדינה דמוקרטית? אני לא ראיתי את השמאל עולה ומגנה את זה. שום דבר. אתה רואה את הערוצים – שום דבר. מדברים איתך מה עשה לא בסדר איזה איש ימין, שאולי זרק אבן על מישהו, איזה ילד, וזה האייטם המרכזי. לכן תמיד טענתי: זכויות אדם לא מעניינות אתכם ולעולם לא תעסקו בזה. המדינה, באופן בסיסי – באמת, ביטחון המדינה לא מעניין אתכם, זה רק אמצעי כדי לתקוף את אנשי הימין איפה שאפשר. לכן, מי שאמת בליבו ומי שישר עם עצמו, את האמת הוא יודע, את האמת הוא יודע. ולכן אני מתפלא. חלק מהאנשים כאן – אני לא אוחז מהם, לא ברמה האישית, לא ברמת היושר, לא ברמת כלום. אז עזוב, הוא אומר, שיגיד מה שהוא רוצה. עזוב. אבל יש פה גם אנשים הגונים, כמוך, ובאמת אני אוהב אותך ואני חושב שאתה איש ישר, הגון ואוהב הארץ והמדינה. אני מציע לך, רק כחומר למחשבה: תחשוב למה חלק גדול מאוד מהציבור הישראלי היהודי, מבעבעת בו תחושה חזקה מאוד, כפי שאמרתי, של גזענות, של סוג ב' ושל רדיפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר אמסלם, ומתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת מתן כהנא לנמק את ההצעה מטעם סיעות המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני אתן לאנשי המילואים ולנשותיהם לדבר במקומי, ואני אקריא כמה דברים שמצאתי במקומות שונים. אני אתחיל עם משהו שפרסם העיתונאי אריאל כהנא בשם צבי יהודה דיקשטיין. הכותרת היא: אי-אפשר להמשיך ככה. אני פשוט מקריא: משתף דברים שכתב צבי יהודה דיקשטיין, מי שלפני 22 שנים, בעודו נער צעיר, איבד את הוריו יוסף וחנה דיקשטיין ואת אחיו שובאל בפיגוע ירי באינתיפאדה השנייה. את דיקשטיין אפשר להגדיר כמי שמזוהה לגמרי עם הזרם החרד"לי בציונות הדתית. הינה הפנייה שלו לציבור החרדי ערב ראש השנה ככתבה וכלשונה: אחיי החרדים, ערב ראש השנה, אני מניח שרובנו עסוקים בהכנות לחג. הכנות רוחניות, בישולים, ניקיון, הכנת סימנים ועוד. ואני יחד עם עוד אלפי-אלפים של אנשים מסורים, רציניים ובעלי מידות מופלאות, באמצע כל ההכנות עזבתי הכול, עליתי על מדים ויצאתי לחזית הצפונית. השר אמסלם, אחר כך לא תדע מה לענות לי. אני רק מקריא משהו בשם מילואימניק שהוקפץ בערב ראש השנה לחזית הצפונית. זה לא היום הראשון ולא היום השני מאז תחילת המלחמה. למעלה מ-200 ימים הייתי במילואים, בשמחה ובתחושה של זכות גדולה. אין לכם מושג כמה זה קשה ומאתגר למשפחה, לי ולמקום העבודה. לא הייתי בבית בפסח ולא בעשרות שבתות, לא בל"ג בעומר ובהרבה מאוד אירועים משפחתיים. יש לכם מושג כמה דמעות נשפכו כשאשתי נשארה לבד בבית? יש לכם מושג איזה שרירים וכוחות פנימיים צריך למצוא כדי להמשיך לצאת מהבית, להגן על המדינה שלנו? האם ראש השנה שלכם חשוב יותר מראש השנה שלי? ויום כיפור שלכם רצוי בעיני הקדוש ברוך הוא יותר מיום הכיפורים שלי? אני תוהה מהיכן ההצדקה המוסרית להמשיך ולסרב להיכנס תחת האלונקה הקורסת. האם התפילה שלכם במניין המוכר או בישיבה חשובה יותר מהתפילה בישיבה שלי והקהילה שלי? אני מעריץ גדול של לומדי התורה ומשתדל לקבוע עיתים לתורה כל יום. גם במלחמה, גם בזמנים ובמקומות מאוד נידחים, תמיד יש איתי ספר לימוד. התורה הקדושה שלנו לא רק שלא פוטרת אותנו מלשרת ולהציל את עם ישראל בעת צרה, אלא מחייבת אותנו לתת יד. תראו, על המשפט האחרון בטח יש לכם טיעונים שונים ומפולפלים, ואין לי שום רצון להתווכח. אבל על העובדה שדווקא מתוך עולם התורה המסור ביותר, של הציבור החרדי, מגיעה העוולה המוסרית הענקית הזו, לא קיבלתי תשובה המניחה את הדעת. אתם לא שבט לוי ואף אחד לא ביקש מכם להיות כזה. שבט לוי היה חלק קטן מאוד מעם ישראל ואתם, ברוך השם, חלק ענק. מעולם לא כתבתי ולא התבטאתי בנושא, אבל בימים האלה של חשבון נפש, של כנות ושל תיקון, אני לא מצליח לשתוק. אי-אפשר להמשיך ככה. ברגעים הקדושים של ימי רחמים והסליחות אפשר להחליט שאנחנו מתנהלים אחרת. אחים אהובים שלי, לא באתי להטיף לכם מוסר, אלא לזעוק את הקושי שלנו בלעדיכם. עד כאן דבריו. ואני מוסיף בשם אריאל כהנא העיתונאי: הביטו נא, אחיי החרדים, בסרטון הכניסה של קבוצת החיילים הזו. זה הצבא שיחלן אתכם? זה הצבא שיחזיר לכם את הילדים לא כמו שהם יצאו? התשובה שלילית. והשינוי יכול לבוא רק מלמטה. לכו לרבנים שלכם, להורים שלכם, לאחים שלכם ולעצמכם, ואמרו: ידנו לא תהיה עוד חלק מהעוולה הזו. לא נסכים עוד למצב שאחינו מתים בשבילנו, פשוטו כמשמעו, בעוד אנחנו מתים מטאפורית באוהלה של תורה. בידיכם הדבר. אני רוצה להקריא משהו שפרסם חנוך דאום: בתום ההלוויה של תום איש שלום ניגש דני רוזנר לשר – בן צור, שאגב, שירת בצבא – ודיבר אליו מעומק הלב הפצוע. ואלה הם הדברים: "בתום הלוויה של תום איש שלום – נושא לפוסט נפרד, השם והסיום המצמרר הזה: תום. איש. שלום – ראיתי אותו. הוא נצמד למשמר הכבוד, 'שמאל, ימין, שמאל', ופילס בעזרתם את דרכו במהירות ובשקט החוצה. זה לא היה הקהל הטבעי שלו. המון חיילים, כולם משרתים, מושבניקים, הרחבה, מרחב כפרי, חילונים ודתיים. הוא הגיע להיות נציג הממשלה בטקס. עמד בצד, בפנים טובות וכואבות, כיבד את המעמד, הניח את הזר, והלך. המשפחה והקהל כיבדו אותו. וכשנכנס לרכבו השר יואב בן צור החלטתי שאני חייב שידע מה עובר עלינו. רצתי אחרי הרכב שפילס דרכו החוצה, או-טו-טו הוא כבר בכביש הראשי, ונקשתי על חלונו. "הרכב נעמד. הנהג פתח חלון. מתנשף, ביקשתי לדבר עם השר. הוא מייד נענה. 'אדוני השר, אני חייב שתשמע אותנו. אני חייב שתדע מה עובר עלינו. אנחנו לא יכולים יותר לבד. לא יכולים. אנחנו צריכים אתכם איתנו. המשא הזה כבד מאוד. כבד מאוד. חצי שנה הייתי במילואים, חבריי עדיין משרתים, חלק ברצף כבר 11 חודשים. יש כאן אנשים בסבב השני והשלישי, מאבדים שנים יקרות של גידול ילדים, מאבדים חיים. אנחנו חייבים עזרה'. התחלתי לדמוע. הלוויה והמילים שיצאו מהלב, והשר שהקשיב לי, ממש הקשיב בפנים מאירות" – כולנו מכירים את השר בן צור, הוא כזה – "הכול התערבב ויצא החוצה. 'תבין', אמרתי ברעד, 'היחידה שלי איבדה כבר 24 לוחמים בסדיר. זה 10% מהכוח הלוחם. מבוגרי היחידה נפלו כבר 37. וזו רק יחידה אחת קטנה בצה"ל. אני עובד עם החיילים בסדיר. הם גמורים, שחוקים עד היסוד, כבר אדישים למוות. אנחנו נשחקים. אנחנו צריכים עזרה. אנחנו עם אחד, אדוני השר, עם אחד. "זו מלחמה ארוכה. מי חלם שהיא תיקח שנה? ומה עוד לפנינו? אין לנו ברירה במלחמה הזו. אנחנו חייבים לנצח בה. חייבים. וננצח. אבל אנחנו חייבים לעבור אותה ביחד. אנחנו חייבים אתכם איתנו. אתה שירת ויודע מה ערך השירות. אתם צריכים להצטרף אלינו. אי-אפשר עוד ככה'. והקול רעד והדמעות ירדו. 'אני מבין אותך', כך אמר לי. 'אני מבין אותך ושומע אותך, ואנחנו פועלים ונפעל כדי שזה יקרה'. 'אתה חייב, אדוני השר, אנחנו יחד. תודה רבה שהקשבת לי, תודה רבה שבאת, אין לנו זמן'." אדוני, גם השר גולדקנופ וגם השר אמסלם, אתם יודעים, הסיפור הזה של גיוס חרדים מלווה אותנו כבר 76 שנה. הוא לא ייפתר ביום אחד. הוא לא ייפתר ביום אחד. זה חייב להיות תהליך. אבל התהליך הזה חייב להיות מלווה בעקרונות, והעקרונות הבסיסיים הם שמי שלא לומד תורה חייב להתגייס לצבא. לפחות מי שלא לומד תורה חייב להתגייס לצבא. ואדוני השר, שני השרים, הסיפור הזה, הקראתי לכם פה שתי עדויות ממקור ראשון של אנשים שמשוועים לעזרה. הם כורעים תחת הנטל, משרתים כבר 350 ימי מילואים, בדרך לסבב הרביעי. המשפחות שלהם קורסות, העסקים שלהם קורסים, שנות הלימודים שלהם יורדות לטמיון. הם באמת לא יכולים יותר, והם צריכים את העזרה שלכם, השר גולדקנופ, של אחינו החרדים. ואני אומר שוב, זה לא יקרה ביום אחד, אבל את העיקרון הזה שלפחות מי שלא לומד, שלפחות מי שלא לומד יתגייס לצבא – וגם צריכים לעשות היפוך, חבריי השרים. צריכים לעשות היפוך ממצב של יעדי גיוס שהם יעדים כלליים ואמורפיים, שהם לא מדברים עם הפרט, צריכים לעבור למכסות לומדים, למכסות פטור, שבאמת מי שלומד תורה, יהיה לו פטור. מי שלומד תורה, יהיה לו פטור. ואתם יודעים מה? גם אפשר להתחיל בזה שהמכסות יהיו מאוד גדולות, לעמוד בקצב של הצבא. הרי לא צריכים לגייס עכשיו למקומות שלא ערוכים לקלוט חרדים. אני מסכים עם זה. אני שירתי במקומות שלא מתאימים לשירות של חרדים בינתיים. וזה צריך להיות ביחד, אבל צריך לשנות את השיח. מכסות של לומדים, אפילו מכסות מאוד גדולות שעומדות בקצב שהצבא מסוגל לקבל, ומי שלא לומד, צריך להתגייס לצבא, כדי שאנחנו, האחים שלנו, הילדים שלנו, המשפחות שלנו, שכורעים תחת הנטל, יהיה להם מי שיבוא וייתן להם את העזרה. חבריי השרים, זו שעת רצון. אנחנו צריכים למצוא דרך לעשות את זה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת כבוד השר דוד אמסלם. בבקשה. חבר הכנסת כהנא מוכיח שאפשר לומר גם דברים נכוחים בדרך ארץ. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מתן כהנא, האמת היא ששמעתי אותך בקשב רב, והאמת היא שאני מסכים כמעט עם כל מה שאמרת. אני באמת סבור שמי שלומד תורה ימשיך ללמוד, ומי שלא לומד תורה – שילך לצה"ל או לשירות לאומי. אין שאלה כזאת, מבחינתי. אני חושב שיש ערך גדול מאוד ללימוד תורה בעם ישראל. זה שמירה באופן מעשי על עם ישראל. זה מה שקרה במשך שלושת אלפים שנה, לכן אני גם מסכים איתך. אני גם מסכים איתך שהצבא לא ערוך לקלוט כמויות כאלה. אני חושב שצה"ל צריך להתארגן ולאפשר לבני התורה, חרדים שרוצים להתגייס, בוודאי אורח חיים חרדי בצבא, ולכן צריך את הזמן להתארגן. אני חושב שאם הצבא אומר: אני צריך 3,000 או 2,000 או 4,000, אז בוודאי, זה לא שאלה של שופט כזאת או יועצת כזאת. מה זה, זרקו בקוביות האלה ואמרו: תשמע, אנחנו רוצים יותר? לא הבנתי. זה מה שהצבא צריך עכשיו ויכול; לא צריך – יכול. הרי בסוף הצבא צריך להכשיר אותם, לעשות אותם לוחמים, את מי שהוא יכול, את מי שעומד בסטנדרטים של להיות לוחם. זה לוקח זמן. אתה יודע שהכשרה של לוחם בצבא לוקחת בערך, פלוס מינוס, לפחות שנה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. שבעה, שמונה חודשים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לוחם בגולני – חצי שנה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמונה חודשים, תשעה חודשים – לא חשוב. אני מסביר. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – היה שבעה, שמונה חודשים בצבא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, לא חשוב. אני טוען: עד שנה. אבל אני אומר, גם להכשיר טנקיסט לוקח הרבה מאוד זמן עד שאתה הופך אותו להיות מבצעי, וגם איש חיל רגלים. זה לוקח זמן, זה לא מהיום למחר. לכן, הצבא צריך את הזמן שלו ואת האמצעים. הוא צריך זמן גם לבנות את המתקנים הנכונים. הרי צריך להיות בית כנסת; יש כאלה שטובלים במקווה וצריך להיות שם מקווה; אחד דוחה את הכשרויות – צריך לתת לו את הכשרות שהם אוכלים, וכו' וכו'. ואני מניח שגם הצבא לא יתנגד לזה, זה מתאים לו. אני רוצה לספר לך, כשהתחילו ישיבות ההסדר – אני זוכר את זה, נער הייתי וגם זקנתי – אותן טענות בדיוק עלו מפה על ישיבות ההסדר: למה הם צריכים לשרת שנה ושלושה חודשים, שנה וחצי, וללמוד בישיבה שנה וחצי, יש כאלה שלוש שנים. היום אף אחד בכלל לא מתווכח על זה. להפך, לימוד התורה של ישיבות ההסדר נותן להם גם מוטיבציה. הרי יש ערך בזה גם בנושא של ארץ ישראל ועם ישראל, זה מחזק לך את הדברים האלה. שם אין הרבה אנשים שהולכים לשרת – לדעתי, אף אחד כמעט – בעיתון במחנה, בגלל שהם רואים את זה כשליחות. כל אחד תורם את כל מה שהוא יכול. אז באמת אין פה ויכוח. להפך, אני מצפה – בואו נעשה את הכול ביחד, ביחד עם אחינו החרדים. אני חושב שכמו שאתה אמרת, יש שעת חסד שאפשר לנצל אותה באמת בטוב, לא לבוא ולתקוף אותם כל היום, ואז הם הולכים אחורה. להפך – חבק. ואני חושב באמת שאפשר לעשות את זה, ואנחנו יכולים להביא חוק גיוס מצוין. אני גם מאמין שכשיתחיל העסק, זה ילך, ויראו אחרים שזה לא נורא, ובאמת החייל הולך וחוזר חרדי, אז החשש ירד, ואז העסק, מה שנקרא, הולך ומקבל נפחים יותר גדולים. ובאמת אני מסכים איתך שיש לנו שעת חסד בעניין הזה. דרך אגב, השמאל מעלה את זה כל הזמן, לא אתה. יש אנשים בשמאל שמעלים את זה, לא בגלל שהם רוצים שהחרדים יתגייסו לצה"ל. זו לא הסיבה. אני אגיד לך יותר מזה. אני אמרתי פעם פה: נניח שמחר מתגייסים 5,000 חרדים לצה"ל, ו-300 מהם רוצים להיות אנשי קבע – אנשים טובים, מצטיינים, קצינים, הולכים לקורס קצינים; בעוד חמש, עשר שנים, מג"דים, מח"טים. דרך אגב, ברגע שהם מתחברים בכלל בתפיסה לציונות הדתית, הם הופכים להיות שני שלישים מצה"ל. אתה מדמיין בעיני רוחך שחלק מאנשי השמאל יראו אלוף בצה"ל עם פאות? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הלוואי. אמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. הם לא יכולים להריח את זה. אתה זוכר שהיה סיפור שבחור נסע באוטובוס עם פאות – קמה גברת והתחילה לקלל אותו. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר אמסלם, הגברת הזאת, מסתבר שהיא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. הוא אמר לה: למה? אני קצין בצה"ל, קצין קרבי בצה"ל. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מכיר את אבא שלו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה הסטראוטיפ שלהם, והם לא ייתנו לצה"ל – אז הם יגידו: יש לנו צבא דתי, לא מסכימים. והאנשים האלה, תהיה להם תקרת זכוכית הרבה יותר נמוכה מאשר לציונות הדתית, שגם לה יש תקרת זכוכית, ואתה יודע את האמת. לכן אני אומר, זה לעתיד לבוא. אני עכשיו לא מנתח את זה, אני רק מראה את הצביעות, ממה באה הטענה. אצלך היא באה ממקום נכון, נקי, אמיתי. חלק מהאנשים מעלים את זה כאן חדשות לבקרים ממניעים פוליטיים, והרעיון אצלם זה ללבות את השנאה, לא לפתור את הבעיה. אז לכן, אני מסכים איתך. בואו תשימו כתף בעניין הזה. אנחנו יכולים להביא באמת חוק גיוס מצוין, שגם החרדים יוכלו לחיות איתו וגם הצבא ועם ישראל, ונתחיל לראות פה תהליך, נתחיל לזרום על בסיס העקרונות שדיברת עליהם, פחות או יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר המקשר דודי אמסלם. כעת נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הסתכלתי על הממשלה בשבועות האחרונים, על כל חבורת הרעל, קרעי ואמסלם, לוין ודיסטל, ועל הווידיאו המופרע של נתניהו במוצאי שבת – מופע מזיע של פרנויה עסוקה בעצמה – ויש דבר אחד ברור: אתם חושבים ש-7 באוקטובר כבר מאחוריכם. אתם החלטתם שזהו, זה איזה אירוע לא נעים בעברכם, אבל המשכתם הלאה. הצלחתם לשכנע את הבייס שאתם לא אשמים בכלום. הפרויקט הגדול שהטלתם על ערוץ 14, להפיל את האשמה על מערכת הביטחון ועל הדיפ-סטייט – שלא קיים, אבל המצאתם אותו – הצליח מעל המשוער, ואתם המשכתם בחייכם. אפילו החטופים מאחוריכם. עינב צנגאוקר היא לא קורבן, היא אויבת. הפכתם את החטופים לאיזה מטרד. לובשים סיכה צהובה רק כי זה גורם לכם להיראות כאילו אתם עדיין בני אדם עם רגשות. כל התחקירים שמוכיחים שאפשר היה לעשות עסקה והיא לא נעשתה, לא מזעזעים אתכם, כי הרי לא רציתם לעשות עסקה; לא רציתם את התזכורת הזו לכישלון הנורא שלכם, בדיוק כשהתחלתם לשכנע את הבייס שהכישלון הוא בכלל לא שלכם. אתם בכלל הקורבנות. לא מפסיקים כל הזמן להתקרבן, כל פעם שמישהו מעז לרמוז שאתם אחראים. אותו דבר המלחמה – היא לא באשמתכם, היא לא באחריותכם. האזעקות, הטילים, ההרוגים, הפצועים, האנשים שגרים במקלט בעכו, אנשים שפגע בהם כטב"מ בנהריה. כך זה במלחמה. שהאזרחים יפסיקו להתבכיין. זה לא קשור לממשלה. מבחינתכם, בכלל שיחקתם אותה בשנה האחרונה. שרדתם. אתם לא קשורים לכלום, לא אשמים בכלום, לא בכלכלה, לא בכטב"מים בקריות, לא בהרס בדרום ובצפון. אתם אחראים רק כשמפציצים בדאחייה. אתם חושבים שעליתם על הסוס מחדש. אתם חושבים שהצלחתם לא לקחת אחריות על השנה הכי נוראה בתולדות המדינה – לא על 804 הרוגים, לא על 1,200 נרצחים, לא על 12,000 פצועים. לא יעזור לכם. זה עליכם, זה רשום על שמכם. נדמה לכם ששיחקתם אותה פוליטית, יצרתם יקום מקביל שבו אתם לא אחראים לכלום. אתם שוב שיכורים מכוח. חזרתם להפיכה המשטרתית על מלא – לפטר את היועמ"שית, לסגור את התאגיד, לזרוק מפלגות מהכנסת, ללכת על הגרון של בית המשפט העליון. אתם רק טועים. יש מציאות, יש נרצחים, יש חטופים, יש משפחות מילואים, יש אסון לאומי שובר לב שלא היה כמוהו, והיוהרה שלכם, והתחושה הזו שלכם שזה מאחוריכם – שם טמון הסוף שלכם. זה מה שיקבור אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנשי המילואים יוצאים לעשות מילואים מכל הלב בשליחות, בציונות, בחינוך מהבית. הם לא חלמו שהם יהיו 400 ימים במילואים. ואנשי המילואים ונשות המילואים קורסים כי אנחנו מדשדשים. את הפעולה הצבאית כבר עשינו בעזה. אין חלקת אדמה בעזה שלא כבשנו. גם הטענות של כולנו זה שהיכינו את החמאס מכה ניצחת. אבל אנחנו נשלח אלפי-אלפי חיילי מילואים השנה לעזה. למה? כי הממשלה לא יודעת להחליט מה היא רוצה לעשות בעזה. חלק אצלה רוצה התנחלויות וממשל צבאי, חלק לא רוצה, והם לא יודעים מה הם רוצים. ומי ישלם את המחיר של לא להחליט? מי ינהל את החיים האזרחיים בעזה? אלפי אנשי מילואים שלא יהיו בבית. אז כשמישהו בא ואומר: עשינו פה הכול למען אנשי המילואים – יש לכם עוד מה לעשות למען אנשי המילואים. תסדרו את עזה. כבר כבשנו אותה, כבר חיסלנו את חמאס. תנהלו את האוכל ואת המים ואת הגז ואת הדלק. אתם רוצים ממשל צבאי והתנחלות? תקימו. אבל אתם לא עושים שם כלום. מי משלם את המחיר של ימי מילואים בשנה הקרובה בעזה? הורים לילדים. רופאות שלא ראו את הילדים שלהן שנה שלמה. השר אמסלם, כשאתה מדבר על האפשרות לגייס את החרדים בצורה טובה ומוסכמת – אתה יכול להקשיב לי, בבקשה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. תמיד אתה מקשיב לי. יש אחד, קוראים לו יהונתן רייס, אתה שומע? יהונתן רייס, חסיד, בהסכמות עם כל האדמו"רים, הוא הקים ארבע ישיבות הסדר לחרדים. הוא אומר לי: מיכאל, שייתנו כסף – נקים עשר ישיבות הסדר לחרדים. זאת אומרת, זה נכון שצה"ל לא עשה את כל מה שהוא צריך כדי לגייס חרדים, אבל כדי לגייס חרדים צריך להקים עשר ישיבות הסדר לחרדים, ללכת ליהונתן רייס. אני ממליץ לך לבקר אותו, לראות שיש ישיבת הסדר לחרדים והם באים ועושים שירות משמעותי. רק שזה דורש תקצוב. נצח יהודה הולך לתורמים, לדייוויד. במקום שנביא לו כסף ונגדיל את ההיקפים ואת התקנים, וכן נאמץ את הצעת החוק של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שהצביעו נגדה, 200% למי שלוחם. אתה לא הולך לי. אני צריך לדבר איתך, השר אמסלם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, לא, אני יושב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה גם השר התורן, השר שמקשיב. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא שר תורן, אבל מקשיב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע, אנחנו הבאנו הצעת חוק יפהפייה, אני וקרויזר: יום הוקרה לנכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. ויש לנו יום זיכרון לחללי צה"ל, 70 שנה. והבאנו בהחלטת ממשלה – מירוחם, מבני עקיבא, אליעד אברקי הביא – הבאנו החלטת ממשלה, הוקרה לנכי צה"ל בכ"ט בנובמבר, אבל צריך לעגן את זה בחוק. הבאנו לפה היום את החוק, השר אמסלם, וועדת השרים דחתה אותו בשלושה חודשים. לא מובן למה. זה לא חוק שעולה כסף. כלום. כמו שיש חוק – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון, כי אני רואה שיש לך הרבה דפים, אבל זה שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לדעתי אתה פשוט טעית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני הייתי מקשיב לך בקשב רב, אבל שלוש דקות זה התקנון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון. זו בקשה אישית מהשר אמסלם. אתה שומע, השר אמסלם? אף שוועדת השרים דחתה את החוק ליום ההוקרה לנכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, ואנחנו לא מבינים למה, אפשר להסכים להביא אותו השבוע להצבעה בקריאה טרומית, ולעצב אותו ביחד, וכמעט אין לו עלויות תקציביות. זה תיקון היסטורי – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ביחד. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי הרבה התקפות על שר הביטחון על זה שהוא רוקד בחתונה אתמול, כשבאותו יום שוגרו יותר מ-200 רקטות למדינת ישראל והיו יותר מ-500 אזעקות במדינת ישראל. אני לא מבין למה תוקפים אותו. הרי פחות מ-48 שעות אחרי שנכנס לתפקיד אמר שהכרענו את חמאס וניצחנו את חיזבאללה, אז מותר לו לחגוג. אני צודק או לא צודק, אדוני היושב-ראש? מותר לו לחגוג, הרי ניצחנו. מי שהיה ומי שחווה את כל מה שהיה אתמול עם האזעקות – אני כתושב הצפון חווה את זה כבר מ-8 באוקטובר בשנה שעברה, אבל אתמול היה יום מיוחד. אתמול מיליוני אנשים נכנסו למרחבים המוגנים, אלה שיש להם מרחבים מוגנים. בצפון, תוכנית מיגון הצפון שהכין אביגדור ליברמן כשר הביטחון – הממשלה ביטלה אותה אחרי שהוא התפטר מתפקידו כשר ביטחון, ואישר אותה כשר אוצר. הממשלה הנוכחית הקפיאה את זה וביטלה את זה. להרבה אנשים בצפון אין מיגון, אין להם לאן להיכנס, מרחב מוגן, אין להם מקלטים. ומה עשתה הממשלה כשהיא נכנסה לתפקיד שלה? הדבר הראשון שהיא עשתה – הקפיאה את כל התוכנית של מיגון הצפון, שאביגדור ליברמן כשר ביטחון הכין וקידם גם כשר אוצר. לכן, אדוני היושב-ראש, מותר לו לחגוג. 200 רקטות למדינת ישראל זה לא מספר. 500 אזעקות זה לא מספר. לכן, כל מי שלא מבין – והרבה לא מבינים את זה בקואליציה – אנחנו מ-7 באוקטובר במלחמה, 7 באוקטובר 2023, לא 2024. אבל חלק גדול מחברי הממשלה לא קולטים שכשאנחנו במלחמה, אנחנו צריכים להתנהג אחרת, ולתפקד אחרת, ולהביא חוקים מוסכמים על כולם, וחוקים שיעזרו לקידום המלחמה, ולא חוקים שיעשו פיצול בתוך עם ישראל. אבל הממשלה הזאת לא מבינה את זה. וגם התקציב שהיא מביאה – ואני אדבר היום גם על התקציב שהיא מביאה – בא להיות נטל על האוכלוסייה החלשה, ולא עוזר לאוכלוסייה החלשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, לאחרונה הודיע שר הביטחון ישראל כץ שהוא לא יחתום על צווים מינהליים נגד מתנחלים בשטחים הכבושים. אני רוצה כעיקרון לומר לשר כץ ולכולם שמעצרים מינהליים הם מעצרים שרירותיים, אנטי-דמוקרטיים, רודניים, דרקוניים, שמופעלים לעיתים קרובות כדי להחזיק במעצר אנשים שלא הוכח למעשה שהם עברו על החוק. ואולם ההודעה של שר הביטחון למתנחלים בלבד היא הודעה שלא רק שיש בה אלמנט גזעני ואלמנט של עידוד טרור של מתנחלים כלפי הפלסטינים, יש בה משום הפרה כפולה של הדין הבין-לאומי. יש לשר הביטחון מספיק הוכחות על הפורעים המתנחלים שנכנסים ליישובים פלסטיניים, שורפים בתים, שורפים רכבים, משחיתים רכוש. יש לו מספיק ראיות להביא את אלה לבתי המשפט, לנהל נגדם משפט ולהכניס אותם לכלא לא באמצעות צו מינהלי, אלא באמצעות פסיקה של בית המשפט. והם ראויים לזה. ויש מספיק הוכחות נגדם שאפשר להכניס אותם לכלא בגינן. ואולם שר הביטחון החליט לעשות זאת רק למתנחלים היהודים, בעוד אלפי פלסטינים ממשיכים להיות מוחזקים באמצעות צווים מינהליים. עשרות אזרחים ישראלים ערבים ממשיכים להיות מוחזקים במעצר באמצעות מעצרים מינהליים. אם יש לך בעיה עם העיקרון, אז בוא תחיל את העיקרון על כולם, כולל על אלפי פלסטינים שמאז ומעולם סובלים מהצו הרודני הזה, כולל ישראלים ערבים. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ולא מכליל. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל לעשות את זה רק עבור מתנחלים – שר הביטחון צריך להתבייש בעצמו שהוא יוצא בהצהרה כזאת. אז אנחנו נגד מעצרים מינהליים, כי יש מספיק הוכחות נגד הפורעים המתנחלים ששורפים בתים, רכבים, משחיתים רכוש, וצריך להכניס אותם לכלא באמצעות בתי משפט, ולא באמצעות צווים מינהליים. צווים מינהליים צריך לבטל לכולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, למה צריך להצביע על אי-אמון בממשלה הזו? למה צריך לעשות כל מאמץ כדי לקצר את הימים של הממשלה הזו? כי זו ממשלה רעה, גרועה וגזענית. כל יום שהממשלה הזו ממשיכה, אנחנו כחברה ערבית משלמים מחיר ומחיר כבד. נכון שהממשלה הזו פוגעת כמעט בכל האזרחים ובכל תחומי החיים, אבל יש לה פגיעה ישירה, ואפילו קיומית, בחברה הערבית בשני נושאים. הנושא הראשון הוא שיש שרים בממשלה הזו שמתגאים, או מתחרים ביניהם יום-יום מי יכול להרוס יותר בתים בחברה הערבית. אתמול ראינו את הפרסום של השר לביטחון לאומי בן גביר על הריסות בג'ואריש, ושהוא אומר בצורה הכי ברורה שדחפורי ההריסות, המשילות, לא נחים לרגע. השר השני הממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב מתגאה בעלייה בהריסות ב-400%. תארו לכם ממשלה כזאת – איך יש לה זכות ולגיטימיות להמשיך להתקיים, אם המטרה שלה, אם השרים שממונים על האוכלוסייה מתחרים ביניהם מי יכול להרוס יותר בתים. לגבי דחפורי המשילות, השר המופקר הזה שכח דבר אחד ועובדה אחת, שהמשילות היא שהממשלה תקיים את המחויבות האזרחית ואת המשילות כלפי האזרחים וכלפי החברה הערבית. הממשלה הזו, חוץ מההריסות שהיא מתגאה בהן, גם מפקירה את הביטחון האישי של האוכלוסייה הערבית. אנחנו רואים את גל הרציחות שנמשך. 226 נרצחים. והשר שממונה על הביטחון האישי, מי שצריך לטפל בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, הוא מתגאה בהריסות במקום זה. לכן אנחנו נצביע על אי-אמון בממשלה הזו. הממשלה הזו מסוכנת, רעה, גרועה, והגיע הזמן שהיא תסיים את התפקיד שלה ותלך. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף עטאונה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה, אחרונת הדוברים. מי שאמור להשיב – השר המקשר. אם הוא נמצא ומקשיב, אז הוא יקשיב. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, השרה סטרוק, אני רואה שאת נמצאת איתנו במליאה, אז אני ממש אשמח שתקשיבי לדבריי. היום זה יום השנה לשחרור החטופים והחטופות, ההסכם היחידי שמדינת ישראל עשתה עד היום. עברו 416 ימים מאז שהחטופים והחטופות שלנו בשבי. היום זה גם יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים. והשבויות שלנו נאנסות באכזריות כל רגע, כל יום, כל שעה. ככה לא אני אומרת – דניאל אלוני, שהייתה שם עם בתה אמיליה בשבי, היא הייתה שבויה בעזה, זועקת מדם ליבה. וזה מה שהיא אומרת: 14 חודשי מלחמה. חברי הכנסת והשרים מהקואליציה, מי אתם? מי אתם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מקשיבים לך. אל תהיי מופתעת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מי אתם שלא מקשיבים? מי אתם שלא נמצאים? מי אתם? מי אתה, שר ביטחון, שיוצא במחולות ובריקודים? כי המקום שלך בפריימריז יותר חשוב ממקום הימצאם של החטופים. מי אתן, האימהות שלא הופכות כאן שולחנות בכנסת ובממשלה? ממה הלב שלכם עשוי? איזה מוסר מנהל אתכם? איפה חוק החמץ שלכם שירעיד פה את המשכן? יום אחד, כשיסתכלו וילמדו על הימים האפלים והשחורים האלה, הילדים שלכם והנכדים שלכם ישאלו: סבא, סבתא, מה אתם עשיתם אז, כשהייתם בממשלה, כשהייתם בשלטון? איך יכול להיות ששתקתם? איך יכול להיות שנתתם לדברים המחרידים האלה לקרות בממשלה שלכם? ידעתם על נעמה, על מתן, על טל, על דניאלה? ידעתם את כל זה? ידעתם על החיילים שנחטפו? ומה עם כפיר ואריאל ביבס? ידעתם ושתקתם, ובכל זאת המשכתם בלי כלום? במה התעסקתם? למה לסגור עיתון או לפרק את בתי המשפט היה יותר חשוב? זה היה להציל את מדינת ישראל? מה היה חשוב בלהחליש את מוסדות החוק והרשויות ולשכת עורכי הדין? מה עשה לכם נתניהו שהפנט אתכם ככה? זה מפחד? בגלל הלשכה העבריינית שלו? שתקתם מהפחד? אתם שותקים עכשיו מהפחד? בואו, תגידו, אנחנו נבוא, אנחנו נעזור, נחלץ אתכם. כי בהיסטוריה אתם תזכרו כמי שהיו מפרקים, מפקירים וחסרי לב. ככה אתם כבר עכשיו. העולם, בניגוד אליכם, רואה את מעלליכם. הוא רואה, כמו שכולנו רואים, מה עושים לכם שיכרון הכוח והשררה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. השר אמסלם, אתה רוצה להשיב? אוקיי, טוב. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש מאדוני המזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו משתתף בהצבעה בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה משתתפת בהצבעה אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש מהמזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת בשנית. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שנמצאים באולם ולא קראו בשמם? אם לא אז אני מבקש לסכם את ההצבעה. תודה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 40, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה. גם ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אלקטרונית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. אז ההצבעה הזאת תהיה הצבעה אלקטרונית. נא לשבת במקומות שלכם, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 32, אין מתנגדים. אני קובע שגם ההצעה הזאת לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני המזכיר, אני מבקש להוסיף לפרוטוקול את קולו של חבר הכנסת רם בן ברק, שטען שלא נקלטה הצבעתו. נוסיף את זה לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1813).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר החקלאות וביטחון המזון חבר הכנסת אבי דיכטר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, חדרו מרצועת עזה לישראל אלפי כלבים משוטטים. מדובר בכלבים פראיים שמסתובבים בלהקות – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> על סמך מה אתה מבסס אלפי כלבים? אין לכם מספר. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – ומחפשים מקורות מזון. הם תוקפים בעלי חיים ובני אדם, מסכנים את ביטחון הציבור ובריאותו ואת בריאות בעלי החיים, ועלולים לגרום להפצת מחלות, לרבות מחלות המשותפות לבעלי חיים ולבני אדם כמו מחלת הכלבת. בסוף חודש מרץ 2024 חוקקנו כאן בכנסת הוראת שעה שביקשה להקל על הרופאים הווטרינריים של הרשויות המקומיות ששטחן בטווח של עד 20 קילומטר מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. הכלבים המשוטטים נלכדו והועברו לכלבייה העירונית או הרשותית, ואם החליט הרופא הווטרינרי הרשותי שהכלבים האלה אינם בני שיקום ואינם בני אימוץ בשל מצבם הבריאותי או ההתנהגותי ואין גורם אחר שניתן למסור לו אותם, ניתן יהיה להמית אותם לאחר ארבעה ימים במקום עשרה ימים, כפי שקבוע בחוק כיום – דבר שגם ימנע מהם סבל מיותר. דחיפותה של הצעת החוק להארכת הוראת השעה נובעת מהמשך הלחימה ברצועת עזה ועל רקע התפתחות המלחמה בצפון המדינה מול לבנון והכניסה הקרקעית ללבנון, שגם שם יש פריצה של הגדר המפרידה בין לבנון לישראל, והסיכון לחדירת כלבים משוטטים מאזורי הלחימה עדיין קיים גם שם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> האם חדר כלב מהצפון? אפילו לא אחד, אפילו לא אחד מהצפון. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חשוב להמשיך לתת מענה לרשויות המקומיות כדי לאפשר חזרה בטוחה של תושביהן לביתם גם בהיבטים של ביטחון ובריאות הציבור, ולכן אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2025, בתקווה שהמלחמה והתופעה שנוצרה בעקבותיה יבואו עד אז לכדי סיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר דיכטר. כעת אנחנו נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מתן כהנא. בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, גברתי השרה סטרוק, יכול להיות שזה גם יעניין גם אותך, באמת זה משהו רציני. אתמול פנה אליי אברך מאחת מהישיבות המפוארות של הציבור הדתי-לאומי ותיאר לי בעיה שרלוונטית כנראה ל-100 אברכים או יותר. הוא מילואימניק והוא ניגש לבחינות של הרבנות הראשית לישראל כדי להיות בעזרת השם רב במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אלה בחינות שמתכוננים אליהן זמן רב; למשל, לבחינות בהלכות שבת מתכוננים בערך שנתיים. האברך הזה מהישיבה המאוד-מכובדת למד כשנתיים לקראת הבחינה, שהייתה אמורה להיות בחודש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה מסיעת יש עתיד, חברים, זה מפריע שם. קצת בשקט. נטע, תודה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני חוזר שוב. אברך מישיבה מאוד מכובדת למד במשך שנתיים לקראת בחינה לרבנות הראשית על הלכות שבת, בחינה שהתקיימה בחודש חשוון. כולנו יודעים שלקראת ראש השנה היה גיוס מאוד מאוד מסיבי של מילואימניקים לקראת הכניסה ללבנון, והאברך הזה, יחד עם עוד כ-100 כמוהו, גויס למילואים, ולכן הוא הפסיד את האפשרות לעשות את המבחן בהלכות שבת, ויש אחרים שהפסידו מבחנים בנושאים אחרים. המבחן הבא צפוי להיות איפשהו בחודש ניסן, אלא מה, בניסן הם כבר אמורים להיות בסבב מילואים נוסף. האברך הזה פנה למשרד הדתות ושאל אם אי-אפשר לארגן מועד מיוחד למבחן רבנות, והתשובה שהוא קיבל היא שלילית. אז אני כבר היום הגשתי על זה שאילתה לשר הדתות, ואני מנצל פה את הבמה כדי לקרוא לשר הדתות וגם לשרי הממשלה לעשות מה שנדרש כדי לאפשר לאותם אברכים שעוזבים את ספסלי הישיבה כדי לצאת לשדות הקרב, מוכנים למסור את נפשם עבור עם ישראל בשדות הקרב – אני מצפה ממשרד הדתות ומהרבנות הראשית לישראל שתימצא דרך לאפשר להם להיבחן במועד שיהיה נוח להם. לא יכול להיות שאנשים שבאמת נותנים את הכול בשביל מדינת ישראל וגם רוצים להיות רבנים – אלה בדיוק הרבנים שאנחנו רוצים – דווקא האנשים האלה לא יוכלו להיבחן בבחינות של הרבנות הראשית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה שהבניין הזה, לפעמים אני מרגיש שהוא מנותק ויש בו חברי כנסת מנותקים, זה – מילא. אבל כל פעם אני מגלה מחדש כמה הניתוק גדל וגדל וגדל. ואני אספר לכם סיפור. היום בבוקר באולם נגב הייתה ישיבה של הוועדה למעמד האישה. הגיעו לשם משפחות רבות של חטופות, חטופים – בעיקר חטופות, כי הדיון היה על נשים. אתה רואה את הכאב, אתה רואה את העצב, אתה רואה את הדמעות, ושמענו אותם, ודיברו חברי כנסת באמת מדם ליבם, והיה מאוד מרגש. ואז, אדוני היושב-ראש, הגיעה אחת המנותקות ביותר בבניין הזה. היא יושבת פה, קוראים לה לימור סון הר מלך. נכנסה לדיון, התיישבה לידי, ונתנו לה זכות דיבור. מולה יושבים עשרה שגרירים – של רוסיה, שווייץ, אוסטריה, רומניה. היו שגרירים מכובדים. ובלי להתבלבל – שלי, גם את היית שם – בלי להתבלבל פונה אל השגרירים ואומרת להם: אתם, אתם צריכים לעשות ולפעול יותר כדי להחזיר את החטופים. אתם צריכים לדאוג לזה שהממשלות שלכם יעשו כדי להחזיר את החטופים. ואני יושב ואומר: בוא'נה, הלו, כמה את מנותקת, גברתי חברת הכנסת. את נמצאת במפלגה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שהצביעה נגד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאיימה על ראש הממשלה שאם תהיה עסקה, מפרקים את הממשלה. את נמצאת במפלגה של איתמר בן גביר, אין קיצוני וגזען ממנו, אדם שעמד על כל במה ואמר: לא תהיה עסקה. אז את באה לדיון בוועדה, יושבת מול השגרירים ואומרת להם: אתם לא בסדר, אתם צריכים לפעול, אתם צריכים לדאוג לזה שיחזירו את החטופים. איפה האחריות? ואני שואל את לימור – חבל שהיא לא נמצאת פה: תעשי רגע הפסקה, תחשבי מה את והמפלגה שלך עשיתם ב-416 הימים האחרונים. מה אתם כמפלגה עשיתם ב-416 הימים האחרונים כדי להחזיר את החטופות והחטופים למדינת ישראל. חוץ מלעצור, חוץ מלאיים, חוץ מלדאוג לזה שלא תהיה עסקה, לא עשיתם שום דבר כדי להחזיר את החטופים. אז את יושבת בשדולה מול השגרירים ואומרת: אתם צריכים לעשות? ועכשיו, בגלל שאתה יושב פה, אני אספר לך. ישב שם שגריר רוסיה בישראל, ואני יכול להעביר לך את הקטע שהוא אמר. השגריר אמר, ואני מצטט: החטופים נחטפו פעמיים – פעם אחת הם נחטפו על ידי החמאס ופעם שנייה נחטפו על ידי הפוליטיקה. ישב ואמר את זה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> מי אמר? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> השגריר של רוסיה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת. מה באמת? זה לא נכון? זה לא נכון? כל מילה בסלע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. אתה רוצה לדבר? סליחה. בבקשה, ווליד. חבר הכנסת דוידסון, אני לא הבנתי למה זה קשור אליי, אני לא מרוסיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה היית יושב-ראש קבוצת הידידות עם רוסיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא הייתי אף פעם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוקראינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל זה לא רוסיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נולדנו בברית המועצות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שהוא מליטא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני יודע שאתה מליטא, והקטע הזה בטוח ייכנס לאיזשהו שידור, אבל זה לא קשור אליי. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אנחנו עוקבים אחרי החדשות על – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> גזען. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גזען? הוא גזען? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בואו תסיימו את הסוגיה שלכם, ואחרי זה אני אתחיל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, שאלות של גיאוגרפיה בואו נשאיר לאחרי הדיון, בבקשה. תודה. מי שרוצה לדבר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא אמרה לו שהוא גזען. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר לנושא הזה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר לגזען? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון וחברת כנסת מלקו, אפשר להמשיך את השיחה שם בפרסה, הכול בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, סימון. חבר הכנסת דוידסון, לא לצעוק ככה דרך כל האולם, בסדר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ווליד, סליחה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האולם ריק, ואתם צועקים. תשבו שם ותדברו ביניכם. בבקשה, אני מפעיל לך שעון, שלוש דקות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אשתדל לקצר, כדי לחשב את הדיבורים ביניכם כחלק מזמן הדיבור שלי. מכובדי היושב-ראש, אנחנו שומעים דיווחים על הסכם קרב בצפון. אנחנו כמובן תומכים נלהבים בהפסקת המלחמה, גם בצפון, גם בדרום. אנחנו תומכים בהפסקת המלחמה בעזה. אנחנו תומכים בהשלמת עסקה שתחזיר את החטופים. שנה וחודשיים היו יותר מדי זוועתיים לאזרחי האזור כולו. הגיע הזמן לסיים את זה. הגיע הזמן להתחיל לדאוג לאנשים הפשוטים, שהם הכי סובלים מאז שהתחילה המלחמה ועד היום. ועל כן, שיהיה ברור: אנחנו בעד להפסיק את המלחמה גם בצפון, גם בדרום, בעד להשלים עסקה ולהחזיר את החטופים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. ביציע יושבים אזרחים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היי, שקט. מה זה פה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שקט, שקט. מה קורה? מה זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשמה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מההתחלה, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, בסדר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, לעצור את הזמן, בבקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כל האולם כבר ראה שנכנסת לאולם, אפשר להמשיך, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. ביציע יושבים אזרחים יקרים שאכפת להם מהמדינה הזו, באו לבקר בכנסת, תושבי רמת גן ונתניה. ברוכים הבאים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברוכים הבאים לכנסת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה שבאתם. ברוכים הבאים. אדוני היושב בראש, מוצאי שבת, ראש הממשלה נתניהו, כנראה בצילום מוקלט, מטריח את אזרחי מדינת ישראל בגיבוב של שטויות, בנרטיב השקרי: מסכן, רודפים אותו. אבל אף מילה, אף מילה על החטופים. הם לא חשובים. שכחתם מהם, הקרבתם אותם, לא אכפת לכם מהם. הם לא חלק ממטרות המלחמה. לטענתך, אדוני ראש הממשלה, היועץ שלך אלי פלדשטיין נאשם בהדלפות. אלא שכתב האישום נגד פלדשטיין הוא בגין גנבת המסמכים המסווגים מהמחשבים החשאיים ביותר של צה"ל. לא בהדלפתם. לא בהדלפתם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, כתב האישום הינו בגין גנבה. גנבה. גנבה. אדוני ראש הממשלה, שורת ההדלפות שלהבנתך לא נחקרו – אלא שכל המידע והציטוטים הרגישים המפורסמים בתקשורת הישראלית עוברים אישור של הצנזורה הצבאית. במקרים שבהם פורסם מידע ללא קבלת אישור מהצנזורה הצבאית, יכול ראש הממשלה לדרוש מכלל המעורבים באותן ישיבות סגורות בדיקת פוליגרף, ואף להעמיד את עצמו לבדיקה כזאת כדוגמה אישית לשרים. אבל אתה, אדוני ראש הממשלה, לא עשית זאת, כי אתה בטוח שגם שאתה הדלפת. בסרטון כינית, אדוני ראש הממשלה, את כתב האישום נגד פלדשטיין "מסע ציד", לא פחות. אך החקירה החלה אחרי שהודלף המידע המסווג, בלי שידעו כלל במערכת הביטחון או במשטרת ישראל כי הנאשם יימצא בקרב עובדי לשכתך, לשכת ראש הממשלה. ראש הממשלה כינה את הנאשם בהדלפת המסמכים המסווגים ציוני נלהב, פטריוט, וזאת לאחר שהוא התנער מפלדשטיין, התנער, אמר: אני לא מכיר אותו, הוא לא מאנשי לשכתי בכלל. עם הפרסום על החקירה טענת שאיש מלשכתך לא נעצר. עוד טענת שלא הכרת את המסמך המסווג שנגנב והודלף לפני פרסומו. מדבריך עולה כי אנשי לשכתך ממדרים אותו, שהרי לפי כתב האישום, פלדשטיין החזיק במסמך במשך חודשים ארוכים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אתה הכרת את המסמך הזה. איך, איך כל פעם מחדש: לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי? אבל אינך דובר אמת, אדוני ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. מי השר התורן? השרה, אוקיי. החוק הזה, כמו שאתם רואים, עוסק בפיקוח על כלבים, ומכיוון שאנחנו עוסקים בכלבים, אני רוצה להקדיש את הנאום שלי לפודל החדש של נתניהו, הלוא הוא השאוויש הידוע – מי זה, שלי? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אלקין? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה מאוד. הפודל החדש של נתניהו, הלוא הוא זאב אלקין. אץ לו רץ לו אל ממשלת נתניהו. ובסוף השבוע, לא מספיק שהוא עשה את המהלך הנלוז הזה, השפל הזה, המזעזע הזה – כמו כוכבת ריאליטי הוא עושה ריאיון אצל אופירה ולוינסון ועושה כתבת שער ב-7 ימים. זה היה שער, אללה יוסתור. הוא עושה כתבה של חמישה עמודים ב-7 ימים להצדיק את המהלך, כאילו הוא זכה באיזה ריאליטי אז הוא עושה דאבל. עכשיו, יש את הקטע הזה, שאני לא יודעת אם זה עושה – אם את עושה כתבה ב-7 ימים וריאיון אצל אופירה ולוינסון, אז את כל השבוע בעוצר ראיונות, כאילו להעצים את החוויה הפתטית להחריד הזאת, באמת. אני אחסוך לכם את הריאיון, תרחיקו את הילדים, אין צורך לקרוא על הפודל. אני כן רוצה להקדיש לך משהו. אתה בטח יושב עכשיו בלשכה עם השקיות והקלסרים שלך. אני רוצה להקדיש לך שני דברים שלקחתי מהכתבה. אחד – אתה לא זול. 17 מיליון שקל עלות הלשכה שלך זה המון כסף. זה הרבה ממ"דים לתושבי הצפון. זה הרבה ממ"דים לבתי חולים בצפון. לחיילי המילואים 17 מיליון בשנה זה המון כסף. אתם יודעים מה הוא אמר? אני השר הכי זול. לא. 17 מיליון זה המון כסף. תשאלו את תושבי הצפון. תשאלו את ראש עיריית נהריה, שאתמול צרח מדם ליבו. לא, הוא לא צריך עוד שר. הוא לא צריך עוד אחד שיסתובב לו בין הרגליים ויבלבל לו את המוח. הוא צריך כסף לממ"דים, לזה שאנשים נמצאים ביישובי הצפון ואין להם ממ"דים לסמוכי גדר – ליראון, לשלומי. הם לא צריכים עוד שר שיסתובב, הם צריכים ביטחון. אז אתה עולה כסף. דבר שני – אין לי הרבה זמן ואני גם לא רוצה באמת שתקראו את כל הריאיון, עזבו אתכם, אני אחסוך לכם – הוא אמר את המשפט האלמותי: חברי האופוזיציה לא יכולים בלעדיי. שמע, היי, אם אתה שומע אותי: אני שמחה שאופיר כץ קיבל אותך. אני מעניקה לך את המתדרך הראשי לעיתונאים. אני מעניקה לך, באמת. קח את אלקין, אנחנו נשמח. כולנו, מה שנקרא, שמחים שהוא עבר אליך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נסתדר בלעדיך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שים לב, וסרלאוף – אני יודעת שגם הוא שומע אותי – תשמור על הגב שלך. כי אם יש מישהו שהיה מתדרך נגד האופוזיציה, שהיה פועל נגד האופוזיציה, זה אתה. ולא נשכח שהיית בא ואומר לי: נעשה פיליבסטר, נשב כל הלילה, ואז ב-23:00, 24:00, אני רואה אותו – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. – – הולך לו לכיוון הבית לישון, ואז ב-06:00, 07:00, מגיע להצביע. מי שהחזיק את המליאה פה הם כל חברי האופוזיציה, שיודעים להסתדר מצוין בלעדיך. לך, סע לשלום לחברות שלך מאי גולן, סילמן, גלית דיסטל וכמובן דודי אמסלם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו שמחים שנפטרנו ממך. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, גברתי השרה, האמת היא שהייתי שמח אם היית קשובה אליי, כי אני חושב שהנושא הזה חשוב מאוד, השרה סטרוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מקשיבה כי היא לא מקשיבה לאף אחד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראי, אתם מדברים, לפחות מהשמועות כרגע, מדברים על איזושהי הסדרה בלבנון. אני מתחיל לשמוע את מכבסת המילים הזו ומתחילה אצלי פריחה וגירודים, כי אני פשוט נזכר ב-6 באוקטובר. אני פשוט נזכר איך קראו לכסף המזומן שנתניהו דאג שחמאס יקבל מדי חודש – הסדרה. קראו לזה הסדרה. אנחנו מסדירים וקונים שקט לטווח הקצר במחיר ביטחון מדינת ישראל בטווח הארוך. עכשיו, שיהיה לכם ברור לגבי ההסדרה הזאת שאתם חושבים שאתם עושים בלבנון: זאת פשוט הפקרות, ואתם פשוט מפקירים את תושבי הצפון, את יישובי הצפון, לחסדיו של ארגון חיזבאללה. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל לא תוכל לפעול בכל שטח לבנון כנגד חיזבאללה על כל פעילות כזאת או אחרת, בכל פעילות. חיזבאללה. חיזבאללה הוא לא מדינת לבנון. חיזבאללה, שיהיה לכם ברור. ואם אתם מפרידים – הרי אתם מפרידים, טלי, הרי לא תוקפים את מדינת לבנון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא תוקפים את התשתיות של מדינת לבנון – מאפשרים לחיזבאללה להתעצם. כל מה שאתם עושים בהסדרה הזאת הוא שאתם פשוט מכינים את מלחמת לבנון הרביעית. אז היא תהיה בעוד חמש או בעוד שש שנים, אבל חיזבאללה שאנחנו נפגוש בעוד חמש או שש שנים יהיה חזק לאין ערוך, עם יכולת פלישה, אחרי שהוא למד מכל הטעויות שלו כאן. הרי על החלטה 1701 של מועצת הביטחון היו חתומות רוסיה וסין וארצות הברית, ונתנו להן לשמור על ביטחוננו. וזה בדיוק מה שהולכים לעשות עכשיו. אני אומר לכם על האירוע הזה, ללא גביית מחיר מהאויב – וגביית מחיר, מה לעשות, כל מחבל של חיזבאללה שנהרג, זה פשוט לא מעניין אותם, הוא הופך להיות שהיד. זה לא המחיר. המחיר הוא קרקע. קרקע – לא כדי להתיישב בלבנון, אלא כדי לייצר אזור חיץ של 15 קילומטר שימנע ירי נ"ט על היישובים שלנו. אין דרך אחרת למנוע את הירי הזה, ואין דרך אחרת למנוע את הפלישה ליישובים שלנו. אתם יודעים היטב, כל אחד מחברי הקואליציה שחושב שהוא תומך בהסדרה הזאת לא יבוא לישון עם הילדים שלו על גבול הלבנון אחרי שיהיה הסכם כזה, כי הוא יודע טוב מאוד שברגע שחיזבאללה ישלים את ההתעצמות שלו בגיבוי איראן, הוא יעשה את מה שהוא תכנן לעשות ולא עשה עדיין. לשמחתנו הוא לא הצליח. אתם מפקירים את ביטחון יישובי הצפון רק בגלל אותה מכבסת מילים. אז אני אומר לכם – ובזה אני אסכם, אדוני היושב-ראש: לא הסדרה אלא הכרעה. תלמדו את המילים האלה. לא הסדרה, הכרעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לעודד פורר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שעות פורסמה ב-ynet כתבה תחת הכותרת: חמישה מאנשי בן גביר בחקירה. החשד: העניקו יותר מ-1,000 כלי נשק תוך חריגה מהקריטריונים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הרבה יותר. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בן גביר אמר כי הנחקרים הם מצוות לשכתו, ושוב יוצא במתקפה נגד היועמ"שית ואומר: היועמ"שית היא האשמה. כי היום במדינת ישראל, בממשלה, כל דבר שנכשלים בו – מאשימים את היועמ"שית. השאלה שנשאלת כאן: איך שר שלא מסוגל לנהל את המשרד שלו כן יכול לנהל משרד שלם שאמור להיות אמון על ביטחונם של האזרחים? רק תזכורת: בחברה הערבית נרצחו מעל 224 אנשים. מה עשה השר כדי לטפל בפשיעה בחברה הערבית? אפס מעשים. שום דבר. בשביל השר, החברה הערבית הם אזרחים סוג ב'. בן גביר נכשל בניהול משרדו. הוא נכשל בטיפול בפשיעה בחברה הערבית. הוא מפקיר את ביטחונם של החברה הערבית והאזרחים הערבים במדינה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תראו, אני מתייחס פה לפרסומים ועוקב אחרי הפרסומים על הסדרה מול חיזבאללה. זו לא הסדרה מול לבנון, כי אם זו הייתה הסדרה מול לבנון, אז לבנון הייתה יכולה לאשר את ההסכם, והרי כולנו יודעים שלבנון רק מעבירה את זה לחיזבאללה ומחכה לאישורו, ולכן זו הסדרה מול חיזבאללה. אני עוקב בדאגה, ואני גם מדבר על זה כבר שבועות רבים, גם ברשתות, גם בחוץ וביטחון, והקווים נראים מאוד מטרידים. אני חושב שאם הגענו לנקודה שחיזבאללה מרגיש נוח – ושהוא יכול וכשיר – לירות עלינו מטח של מאות פריטים אתמול, זה צריך להגיד לנו שלהגיע להסדרה יום אחרי, זה לראות במלחמה הזאת עוד סבב. זו טרמינולוגיה מסוכנת של 6 באוקטובר. אנחנו צריכים לחשוב שאם כל כך ברור לחלק גדול בציבור – ולי אישית זה היה ברור, והייתי מאלה שהתעקשו בוועדת חוץ וביטחון, ממש מ-7 באוקטובר, שייווצר אזור חיץ בעזה, ודאגתי לוודא את התקדמותו ואת אכיפתו בפועל – אז ברור שקל וחומר צריך אזור חיץ גם בלבנון. כל הפרקטיקה הזאת בהסדרה הנוכחית, שאומרת: אנחנו נתיר לתושבי לבנון לחזור דרומה לליטני, אבל אל תדאגו, לא נאפשר לחיזבאללה, היא פרקטיקה תמוהה בעיניי. אני לא יודע על מי אנחנו עובדים. הרי שיטת הפעולה של ארגון טרור היא לפעול מתוך אוכלוסייה אזרחית. מרגע שאנחנו מאפשרים ללבנונים לחזור ולהתיישב מדרום לליטני, הלכה למעשה, במוקדם או במאוחר, אנחנו נפגוש שוב את חיזבאללה על הגבול. אם זה לא ברור למישהו אז או שיש סיבה למה מתחמקים מההבנה הזאת – כי זה נוח ורוצים להגיע להסכם בכל מחיר, או – וזו האפשרות המסוכנת יותר, אגב – שלא מבינים משהו שהיה אמור להיות כל כך ברור לנו, לבטח אחרי מה שעברנו בשנה האחרונה. עכשיו, אם אנחנו, אחרי כל מה שעשינו וגם מה שעשינו על פי פרסומים זרים, אם אחרי זה אנחנו עדיין מגיעים להסכם שבסיסו הוא החלטה 1701, אז כנראה שחיזבאללה גם לא מורתע מספיק וגם לא נפגע מספיק. 1701 זה לא איזה תקרת זכוכית של הסכם הסדרה, זו צריכה להיות רצפת האימ-אימא של הבטון, המינימום של המינימום שמדברים עליו. ולא להחזיר אותם מדרום לליטני זה רק דבר אחד. אחת הטעויות שהממשלה הזו עשתה לכל אורך הדרך הייתה לקדש את ההפרדה שחיזבאללה רוצה בה, ההפרדה בין חיזבאללה למדינת לבנון. בצורה הזו נמנענו גם מלמקסם הישגים במשא ומתן וגם מלקדם מציאות שונה בלבנון, יום אחד, שבה לבנון תדרוש בעצמה – אזרחי לבנון והאופוזיציה – להתנער מלפיתת החנק של חיזבאללה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזאת שנמנענו פעם אחר פעם מלטפל גם במדינת לבנון, אנחנו מוצאים את עצמנו ככל הנראה בהסכם שלא יביא ביטחון אמיתי, אפילו אם הוא יאפשר החזרה זמנית של תושבי הצפון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מהתחלת השנה, שנת 2024, לא חולק מגרש אחד לחיילים משוחררים דרוזים, לא בגלל שיש מחסור במגרשים לחלוקה, אלא בגלל שמועצת רמ"י החליטה שלבני המקום – 50%, ותושבי החוץ יכולים לגשת – עוד 50%. הייתה החלטה ברורה שביישובים הדרוזיים ניגשים 100% בני המקום. המכרזים היו יוצאים – 100% בני המקום. אבל רמ"י בהחלטתה, בהחלטה שהיא הביאה, הפכה את ה-100% ל-50% בני מקום. הרי רמ"י יודעת וגם שר השיכון – דיברו איתו ראשי המועצות וישבו איתו בישיבה והבטיח להם בהתחלת השנה שישנה את ההחלטה, ועד היום לא שינה את ההחלטה שלו, כי הוא יושב-ראש רמ"י. הוא יושב-ראש המועצה ברמ"י, והוא היה צריך להביא את ההחלטה ולהחליט להחזיר 100% לבני המקום. היום חיילים במילואים במגזר הדרוזי, חיילים בסדיר, שרוצים לבנות את הבית שלהם, לא יכולים, כי אין מכרזים. בסך הכול, אדוני היושב-ראש, יש 16 יישובים דרוזיים. אנחנו לא נאפשר לאף אחד להיכנס לתוך היישובים הדרוזיים. לא תושב היישוב – לא תושב היישוב. לא יהיו מכרזים השנה, לא יהיו מכרזים בשנה הבאה, רמ"י ושר השיכון חייבים לשנות את ההחלטה שלהם. אין לנו 100 יישובים דרוזיים. אין לנו מיליון איש בישראל. אנחנו בסך הכול 130,000, 140,000 בתוך מדינת ישראל. יש לנו את החיים המיוחדים שלנו. יש לנו את הצביון המיוחד שלנו, יש לנו את הדרוזי המיוחד שלנו, לכן אנחנו לא נאפשר שהמכרזים בתוך היישובים הדרוזיים יהיו גם לתושבים מחוץ ליישובים הדרוזיים. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אני נועל את רשימת הדוברים. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעות האחרונות אנחנו שומעים שיש כוונה או שיש הפסקת אש, וזה מבורך. אנחנו כל הזמן תמכנו בהפסקת המלחמה, גם בצפון וגם בדרום, כי אנחנו מאמינים שדרך כוח לא מגיעים לכלום. בסופו של דבר חייבים כולם לחזור לשולחן המשא ומתן. אבל טוב תעשה הממשלה אם תעשה הפסקת אש גם בתוך החברה הערבית, כאשר החברה שלנו מדממת בפשיעה. הגיע הזמן שתעשה הסכם בתוך הכפרים שלנו, בתוך הערים שלנו, בתוך היישובים שלנו, על מנת להפסיק את המלחמה האזרחית, הטרור הפנימי שנמצא בתוכנו. כי היא האחראית. אין לנו ממשלה אחרת ואין לנו מקום אחר. על כן חייבת הממשלה לפעול. בניגוד לכל האנשים שיושבים במשרד לביטחון לאומי, הממשלה חייבת לפעול למען אזרחי המדינה בצפון, במרכז ובדרום. אז נכון שהם הפקירו את הצפון והפקירו את הדרום, אבל היא חייבת להתעשת ולקבל החלטות למען האזרחים בכלל וגם למען החברה הערבית. אי-אפשר לקבל את זה – 200 נרצחים בחברה הערבית, אפילו יותר מ-200. אי-אפשר לקבל את זה שהיא הורסת יום ולילה בנגב, משאירה משפחות שלמות ללא קורת גג, בלי לתת להן פתרונות. ומי בעל הבית? רמ"י. היא האדון שמקבל את ההחלטות, יא סלאם. היא זו שמקבלת החלטות. אפילו השר לא מצליח לשנות את ההחלטות שרמ"י עושה. היא עושה מה שבא לה, העיקר לרמוס את הזכויות של האזרחים, להרוס את הבתים שלהם, לעלות על הבתים בדחפורים, בטרקטורים, להרוס יישובים – אום אל-חיראן, ואדי חליל, ראס ג'ראבה, אום מתנאן – ולא להשאיר שום דבר, להרוס את הכול כליל. איפה הממשלה? אז הגיע הזמן שהממשלה תחתום הסכמים עם האזרחים שלה, לפני הכול. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים היום שנה לעסקת החטופים הקודמת, עסקה שאפשרה איחוד של משפחות והחזרת אזרחי מדינת ישראל אל גבולות המדינה. אני יושב וחושב עם עצמי הרבה איך אפשר לעזור למשפחות החטופים, משפחות שסובלות מהכפשות, סובלות מלגלוג וסובלות מהדבר הכי גרוע – אדישות. נרמלנו לחלוטין את המצב הזה, אזרחי מדינת ישראל. לא כולם, אבל לצערי יותר מדי שכחו שהחטופים עדיין נמצאים בעזה. ולא מספיק לזכור את זה איפשהו בתת-מודע או לדבר על זה באיזה מקום – צריך באמת לחיות את האירוע הזה בכל יום. וכשניסיתי לחשוב מתי בפעם האחרונה עברנו ממצב כזה של אדישות למצב ששוב רתם את כל המדינה לנושא הזה, נזכרתי בחטוף מפורסם שחזר למדינת ישראל, גלעד שליט. ביום שהפסקנו לקרוא לגלעד שליט "החייל החטוף" והתחלנו לקרוא לו "הילד שלנו", "הבן שלנו", משהו קרה במדינת ישראל. אז אני אנסה את זה מפה, מהבמה הזאת, להעביר את זה למשפחות החטופים. ואני מבקש מכל אחת ואחד שיושב בבית הזה, ולצערי לא נמצאים פה עכשיו, ומכל אחד ששומע אותנו עכשיו, לנסות לדמיין לרגע כאילו זה הבן שלו או הבת שלו. ואני לא רוצה לתאר לכם את הדברים שאנחנו יודעים שעושים לבנות שנמצאות עכשיו בשבי חמאס. ומפה אני רוצה לצאת בקריאה יחד איתכם, יחד עם מי שנמצא בבית הזה: תפסיקו לתאר אותם כחטופים ותתחילו להתייחס אליהם כבני המשפחות שלכם. תחשבו מה היה קורה אם חס וחלילה בן משפחה של מישהו שנמצא בבית הזה היה נמצא עכשיו שם, ובן משפחה של כל מי ששומע אותי עכשיו, היה נמצא עכשיו שם – איך אתם הייתם מתנהגים? ככה אנחנו צריכים להתנהג עד הרגע שהם יחזרו לגבולות מדינת ישראל. ומשפט לסיום. אנחנו שומעים בתקשורת על ההסדרה הצפויה בגבול הצפון. אני רוצה להשאיר אתכם, אזרחי ישראל, רק עם שאלה אחת: למה דווקא בצפון מסדירים בזמן שבדרום צה"ל אומר: סיימנו את העבודה, אפשר להגיע לעסקת חטופים – אבל שם נתניהו לא מוכן לשמוע על זה? תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. אני לרגע דמיינתי שכבר דיברת, ואז נזכרתי שזה היה באי-אמון ולא בדיון האישי. שלוש דקות. זה רק אומר שאני מקשיב בקשב רב לכל הדוברים. בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, כשהיינו צעירים היינו סטודנטים והיינו גם פעילים בתוך הקמפוסים. אני זוכר שבהפגנות, אחת הקריאות שלנו הייתה "הפשיזם לא יעבור"; "לא יעבור, לא יעבור, הפשיזם לא יעבור". פעם היה הפשיזם בשוליים של החברה הישראלית, והיום, תחת הממשלה הזאת, במוקד של הממשלה הזאת נמצאים הקיצוניים, הגזענים ביותר. אין פלא במציאות שאנחנו חיים בה, ואין גם פלא בגילויי הגזענות שאנחנו רואים ביום-יום. אתמול, כבוד היושב-ראש, באתר "הידברות", פורסם תחת הכותרת – תשמעו טוב לאן הגענו ובאיזה מציאות פשיסטית אנחנו נמצאים, כשבאתר רשמי מפרסמים תחקיר מטריד: "כך נכנסו אלפי מורים ערבים ללמד בבתי ספר יהודיים". ובכותרת, מה עוד כתוב? "מה הוביל למצב האבסורדי, והאם יש דרך למנוע אותו?" האם זה לא גזענות? האם זה לא אפרטהייד, שכשעושים את התחקיר, לא רוצים שמורים ערבים ייכנסו לבתי ספר יהודיים? האם רוצים לקיים מערכות נפרדות? זה האפרטהייד בהתגלמותו. אין דרך אחרת להסביר את הדברים אלא שאפרטהייד במדינת ישראל הוא חי, קיים ובועט. לפי החוק הבין-לאומי, האפרטהייד זה פשע בין-לאומי, לפי אמנת רומא מ-2002, ולכן, עם כל גילויי הגזענות, אנחנו עוד מתפלאים למה יש החלטות בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר? כי אנחנו חיים היום במדינה תחת קבוצה של קיצוניים שמובילה את המדינה לעוד תהום ועוד גזענות. אני חושב שמערכת החינוך בכלל צריכה להיות מחוץ לוויכוח, גם הפוליטי וגם הלאומי, כי אני גם מאמין, כמי שניהל מערכות חינוך במשך שנים רבות – הייתי מעודד גם כניסה של מורים יהודים לבתי ספר ערביים וגם של מורים ערבים לבתי ספר יהודיים, כי במציאות שקיימת אפשר גם אחרת. אפשר לראות את זה גם בבתי ספר הדו-לשוניים שיש בארץ, ששם מלמדים גם ערבים, גם יהודים, ולומדים ביחד. אפשר גם אחרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת יוסף עטאונה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני כבר כמה ימים, בעצם כבר תקופה, מסתובבת בתחושה: מה חברי הכנסת מהקואליציה רוצים להשיג? מה המטרות שלהם? איך החוקים של הקואליציה וחברי הכנסת מהקואליציה או הממשלה תורמים למאמץ המלחמתי? האם החוק שביום רביעי יעלה פה, נושא החסינויות של חברי הכנסת, תורם למאמץ המלחמתי? האם הוא תורם משהו לאזרחי ישראל? לדעתי לא. אין בזה שום היגיון. האם החוק בנושא השידור הציבורי תורם משהו לאזרחי ישראל? האם זה מקדם אותנו? האם זה עושה פה אחדות של העם? יש הרבה דוגמאות. אלה רק דוגמאות מהשבוע הזה. מה המטרה? מה מטרת הקואליציה? ואיזה צביעות. כשאנחנו באים בביקורת, וגם הציבור, לגבי התנהלות הממשלה, אומרים: אי-אפשר, יש לנו מלחמה; אסור לדבר על זה; אסור לעשות את זה; אסור ועדת חקירה ממלכתית; אסור מיליון דברים; אסור לשאול שאלות קשות, כי יש מלחמה. אבל מצד שני, מקדמים פה חקיקה שהיא מפלגת, חקיקה שלא תורמת שום דבר לאף אחד, בהרבה מצבים חקיקה סקטוריאלית, שמיטיבה עם ציבורים מסוימים על חשבון ציבורים אחרים, חקיקה שהיא מעצבנת. עכשיו אנחנו רוצים לסגור את השידור הציבורי? אני מזכירה לכם מה היה פה ב-7 באוקטובר, לכל אלה שרוצים לפגוע בשידור הציבורי. ב-7 באוקטובר ערוץ 14 היה שומר שבת, לא היה ערוץ 14. זה ערוץ פרטי, זכותם, הם מחליטים שבשבת הם לא משדרים. מה לעשות, קרה אירוע, נכנסנו למלחמה בשבת. אבל יש לנו שידור ציבורי, ושם מייד פתחו את האולפנים. יש גם ערוצים מסחריים, אבל שידור ציבורי בכל מדינה נורמלית זה משהו שחייב להיות, במידה מסוימת כדי לשמור על האינטרס הציבורי. מי ישדר עכשיו מוזיקה קלאסית בתחנת רדיו? יש איזה זכיין שירצה לשדר מוזיקה קלאסית? את זה רק מדינה יכולה לספק. יש דברים שזה מין ברית בין המדינה לבין אזרחיה. יש דברים שהם לא כלכליים, שהם לא משתלמים, שאולי שום גורם כלכלי לא ירצה להתעסק בזה, אבל אזרחים – מותר להם לקבל את השירות הזה. זה בדיוק זה. ולגבי החסינות של חברי הכנסת, אני באופן אישי לא צריכה חסינות כזאת, כי אני לא משתייכת למשפחה עבריינית, וגם אם חלילה יקרה משהו, אני אתן את הדין לרשויות החוק. החוק הזה של החסינות זה חוק של פחדנים וחוק של עבריינים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, 416 יום כבר עברו מאז שהאזרחים שלנו נחטפו לשבי, פרק זמן, ו-101 חטופות וחטופים עדיין נמצאים שם. פרק זמן. אתם יודעים, בצה"ל יש הרבה מושגים. אחד המושגים המוכרים בחברה הישראלית הוא "לגעת בקיר". עבור מי שלא טרח להתגייס ולשרת את המדינה, אסביר את המונח הזה. לגעת בקיר מתאר הגעה לקו אמצע, בדיוק 50% – מחצית מהשירות הסדיר מאחוריך, ונותר ממנו עוד חצי שירות להשלים. זהו מעמד מאוד מרגש, והינה, אני מתרגשת לברך כאן היום את הממשלה, את שרי הממשלה, לרגל נגיעתם בקיר. חצי מהקדנציה שלכם עברה, וזוהי העת להשוויץ במה שהצלחתם להשיג עבור האזרחים הישראלים. שנתיים זה המון זמן, ואני בטוחה שאם נצלול לרשימת ההישגים של הממשלה ושריה, נתרשם כראוי. אדוני שר האוצר, אתה הבטחת, טרם כניסתך לתפקיד, כלכלה משגשגת. מה שקרה בפועל זו הורדה של דירוג האשראי, קומבינות של כספים קואליציוניים מושחתים ועליית יוקר המחיה. אדוני השר לביטחון פנים, אתה הבטחת משילות וביטחון, ומה קיבלנו? השתוללות של פשע ברחובות, שיא של תאונות הדרכים ואובדן מוחלט של אמון הציבור במשטרה. שר התקשורת הגיש אינטרפרטציה מאוד מעניינת לתפקידו, והחליט לרכז מאמץ ולנצל את המשרד שלו על מנת לכפות צנזורה על החדשות ולהימנע מלהשמיע ביקורת. וזה עוד נמשך משר בלי תיק אחד לאחר. וכך השרים הכושלים גורמים לציבור לשלם מחיר יקר בכלכלה, בחינוך, בביטחון ובכל תחומי החיים. אז היום כולם יזרקו בוץ לעבר היועמ"שית, מחר ייזרקו רפש לעבר ראש השב"כ, רק בשביל לנסות לטשטש את רצף הכישלונות הבלתי-ניתן לתיאור של השרים בממשלה הזאת. הממשלה הזו והעומד בראשה אחראים למחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה: יישובים שלמים נכבשו, גבולותיה של המדינה שלנו נפרצו באופן חמור ביותר, חייהם של כל כך הרבה חיילים גיבורים ואזרחים נגדעו, ו-101 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בשבי, ואין שום קצה של תקווה. לא צריך להיות מבריק בשביל להבין שהמילה כישלון מרוחה על כל הכהונה האיומה שלכם. השאלה היחידה שצריכה לעבור לכם בראש כרגע היא מי הראשון שימצא את האומץ להודות ולקחת אחריות וללכת הביתה, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לדבר על הצעת החוק של טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב, אבל להרחיב את היריעה – יריעה בע', שלא יהיו פה אי-הבנות. גם בשבוע שעבר הציג חבר הכנסת עמית הלוי, והוא דיבר איתנו על המשפט האלמותי על הריבונות ו-from the river to the sea, ולא משנה שנדבר על which river, which sea. הבעיה העיקרית, בעיניי לפחות, שאני מזהה אצל חברי הכנסת מהליכוד, היא שתמיד הם חושבים נורא נורא בקטן. נגיד, למה לדבר על החלת ריבונות ולא לדבר על הפרת והחידקל? אתם תמיד חושבים נורא נורא בקטן. אז אני רוצה להרחיב באותו עניין עאת הצעת החוק של טלי גוטליב. למה רק שלא יתבעו את חברי הכנסת, והחסינות שלהם תוחל ולא יוכלו לתבוע אותם אזרחית? למה תמיד לחשוב בקטן? אפשר, נניח, לחשוב ולומר שחברי הכנסת לא יעצרו יותר בעצור. אין צורך. חברי הכנסת גם יקבלו פטור מלא מלעמוד באדום. אם אנחנו מרחיבים את זה – ודיברה חברת הכנסת מזרסקי על הכלכלה – אז גם שלא ישלמו מיסים, ולא יחגרו חגורת בטיחות, והם לא יהיו כפופים יותר למהירות המותרת. אגב, הם גם לא יהיו חייבים לשלם ארנונה, חשמל, מים, גז, כי בסוף אנחנו חברי כנסת. באותו עניין, אני חושב שצריך לקבל גם פטור מלא מכל הנושא של ועדות תכנון ובנייה. אתם יכולים לבנות, תבנו איפה שאתם רוצים, תעשו מה שאתם רוצים. אתם גם יכולים להשאיר את הקקי של הכלבים ברחוב, אתם מקבלים פטור מזה, כי למה אתם צריכים בכלל לנקות? אתם יכולים לקבל פטור, חברי הכנסת, מתשלום לנטפליקס, לדיסני, לאמזון פריים, להוט, יס, סלקום, וכרטיס כניסה חינם למימדיון, לשפיים. אבל בעיקר הייתי שמח לתת לכם כרטיס כניסה חינם לסרט שאתם חיים בו, כי זו הצעת חוק שפשוט מעודדת את כנסת ישראל לא להיות נבחרי ציבור. זה לא בית מחוקקים, זה הפך להיות – אמרתי היום בוועדת הכספים – אלקטרז. כי אם אתה רוצה להיות עבריין, ורוצה לקבל חסינות בתמורה להיותך עבריין, בוא לכנסת ישראל. למה שתיבחר כי יש לך כוח לשנות או אג'נדה מסוימת? למה להשקיע באג'נדות? אתה עבריין – בוא, נשמה, לכנסת. תקבל גם חסינות, גם תנאים, גם כרטיסים. הכול טוב. המשטרה, אגב, גם לא תוכל – בהמשך להצעת החוק שלך, שבועיים לפני, עברה הצעת החוק של פוגל שאומרת שאפשר להיכנס לטלפון של כל אזרחי מדינת ישראל, אבל לא של חברי הכנסת. כי ידוע שהבית הזה כל-כולו צח כשלג, ואין שום סיבה לחשוד בכשרים. נכון, אין שום שחיתות במגזר הציבורי, אין שום שחיתות בכנסת. כולכם ממש נופת צופים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא את הצעת החוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם הולכים והופכים את הבית הזה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, נאור. תודה. לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה תהום? אין כבר תהום. אתם בגרעין של כדור הארץ, אתם לא בתהום. לאן אתם רוצים להוביל את זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תשע דקות ו-15 שניות ארך הסרטון של נתניהו במוצאי שבת האחרון, דברים שנשא ראש הממשלה לאומה. והנושא החשוב שבגינו בעיצומה של שבת קודש נתניהו כתב תסריט, התאפר, סרק שערו, הקפיץ צוותים, צילם ופרסם סרטון – אז מה הנושא החשוב? אולי הוא היה נסער מהרצח האנטישמי של הרב צבי קוגן, שליח חב"ד בדובאי? לא ולא. אולי רצה למסור על התקדמות במתווה לשחרור חטופים, או לחזק משפחת חטופה, שחלילה, אולי נהרגה? גם זה לא ולא. אולי להודיע לעשרות אלפי העקורים מהצפון שבחלוף כמעט 14 חודשים הם חוזרים הביתה? לא ולא. אולי בהמשך להאג הוא התעשת, והוא מכריז על הקמת ועדת חקירה ממלכתית? גם לא. פתרון לחוסר כוח האדם בצה"ל? עשרה חללים רק בשבוע אחד? ביטחון אישי שמתרסק? יוקר המחיה? שוויון בנטל? אז זהו, שלא. נתניהו פשוט החליט להרים לפדלשטיין. נתניהו לבש את חליפת האיומים כדי לאותת לפדלשטיין שלא ידבר. נתניהו מבוהל, בלחץ ממה שיתגלה על התנהלותו מאז ה-7 באוקטובר. ראש הממשלה, שאמר שאיש מלשכתו לא נעצר, פתאום מצהיר: אני מכיר את פלדשטיין. הוא פטריוט וציוני נלהב. אולי. אבל הדובר שלו, שנפסל בסיווג ביטחוני, מואשם בגנבת מסמכים מהמחשבים החשאיים של צה"ל. זו האמת. ונתניהו אמר: ההדלפות פוגעות בחיי החטופים. המסמך, שהגיע ללשכתו כבר ביוני, אכן סיכן את חיי החטופים, ולא אני אמרתי – בכירי מערכת הביטחון אמרו. וההדלפות, שלא נתבלבל, משרתות את נתניהו, שמעולם לא חייב שרים בפוליגרף. אז אדוני ראש הממשלה, זה ממש לא מסע ציד, כי כשבמשטרה החלו בחקירה, הם לא יודעו או לא תיארו לאן תתגלגל החקירה – אל לשכת ראש הממשלה. לא משנה כמה תנסה לעוות את האמת או להנדס את המציאות, אתה ראש הממשלה, ואתה אחראי. מעניין איזה ספין תשלוף בשבוע הבא, את מי תתקוף, את מי תשתיק, את מי תפטר. וכך, בזמן מלחמה ועדותו הקרבה, נתניהו נואם עוד נאום פוליטי, פלגני, מניפולטיבי; הסתה מרושעת נגד צה"ל, שב"כ, המשטרה והפרקליטות. די. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, שנה שלמה עברה מאז העסקה הראשונה, ולצערי האחרונה, להחזרת החטופים מעזה. במסגרת העסקה 105 חטופות וחטופים חזרו חיים. יכול להיות שמי שהיום, ברגע זה, מסרבים לעסקה נוספת אלו הטרוריסטים מחמאס. יכול להיות. אולי. אבל מה שברור זה שהייתה אפשרות ממשית של פעימה נוספת לשחרור חטופים לפני שנה, פעימה שהייתה יכולה לצאת אל הפועל וטורפדה על ידי הממשלה. כך העידו בכירים ישראלים שהיו חלק מהדיונים, וצריך לשים את זה על השולחן. והיום גם ברור לחלוטין שהייתה ביולי האחרון הזדמנות לעסקה שנייה, הזדמנות שטורפדה גם היא על ידי הממשלה. ואנחנו יודעים בדיוק מה עשתה סביבתו הקרובה של נתניהו בספטמבר לאחר הרצח, ההוצאה להורג, של ששת החטופים שלנו במנהרה, כדי לחסל את הדרישה הציבורית לעסקה נוספת. אנחנו יודעים בדיוק מה סולף והודלף תוך סיכון של ביטחון המדינה, של מקורות. ואנחנו יודעים שהלחץ על נתניהו מבן גביר וסמוטריץ', הלחץ הזה שהם יפרקו לו את הממשלה במקרה שתהיה עסקה והפסקת המלחמה – הלחץ הזה גרם לנתניהו לצירים, צירים שמהם נולדו פילדלפי ונצרים, שרגע אחד לא היו חשובים בכלל, אף אחד לא שמע עליהם, ובשנייה אחת הפכו לקדושים יותר מהחיים של החטופים שלנו, החטופים והחטופות. אומרים לנו: רק לחץ צבאי יחזיר את החטופים. אנחנו שוב ושוב שומעים את זה, למרות שאל מול שבעה חטופים, שבאמת, ברוך השם, מאז העסקה ההיא חולצו בחיים במבצע, אנחנו יודעים, לצערנו, שיש מספר של פי ארבעה חטופים שנרצחו על ידי חמאס או נהרגו על ידי כוחותינו בשוגג. רק לחץ צבאי יחזיר את החטופים, אומרים לנו, מבטיחים לנו בממשלה. אבל הם לא מבטיחים לנו שהם יחזרו בקרוב או שהם יחזרו בחיים. הם מתעלמים לחלוטין מכך שבינתיים, מדי יום ביומו, האנשים שלנו, האחים שלנו, נתונים לאונס, להתעללות, לרעב, לקור, למכות, להשפלות, לייאוש, לסכנת חיים. מבחינתם, אפשר לקחת את הזמן, או כפי שהיטיב לכתוב אוריך, יועצו הקרוב של ראש הממשלה, לפלדשטיין בהתכתבות שלהם: קח את הזמן, הבוס מבסוט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני לא יכול להשתחרר מהתחושה הזו שנפרצו כל הגדרות בחברה הישראלית. נפרצו כל הגדרות עד כדי כך שהמוסדות שמבחינתנו היו האורים ותומים, הגם שביקרנו אותם מדי פעם, לא העזנו לחבוט בהם כמו שאנחנו עושים היום. ממדרים אותי, אומר ראש הממשלה. הצבא ממדר אותי, השב"כ ממדר אותי. אני רוצה להגיד לראש הממשלה: אתה ראש הממשלה. בכל זמן נתון, 24/7, אתה יכול לקרוא לכל אחד ולבקש ממנו מה שאתה רוצה. ובמקום זה עומד ראש הממשלה, לצערי הגדול, בשיא עליבותו, ומדבר כמו מנהיג באיזה מדינה פשיסטית, שהופך את שומרי הסף שלו, שהופך את הצבא שלו, שהופך את השב"כ שלו, לאויבי העם. ואנשים מחרים-מחזיקים אחריו, אנשים טובים מהשורה. ואני אומר: להיות לאומי במדינת ישראל זה לא להיות אחד שעיניו מתעוורות. איך אפשר לתקוף את השב"כ? איך אפשר שיועצים של ראש הממשלה ומקורבים פותחים את פיהם על השב"כ? יש הבדל בין לבקר – ומותר לבקר – בין זה לבין להפוך אותם לאויבי העם. אני זוכר את האמירות של ראש הממשלה כנגד המשטרה שתפרה לו תיקים. כל פעם שמעבירים ביקורת, הוא כבר הופך את מעבירי הביקורת לאויבי העם. אתה לא יכול, במדינה שלנו – וכדאי שתדעו את זה – אתה לא יכול להגיד משהו שהוא הפוך ממה שהמנהיג אומר, כי יעלה לפה השר קרעי ויגיד: אתם בוגדים. והדבר הזה מחלחל לחברה הישראלית, ותדעו לכם שזה יגיע אליכם. כי מי שנמצאים בסביבתו של ראש הממשלה, ביום שהם יגידו משהו שראש הממשלה לא רוצה לשמוע – אתם תהפכו לבוגדים. אז הֱיו אלה שמצילים את הדמוקרטיה. תראו מה מחר עולה, איזו אסופה של חוקים שמאפיינים מדינה פשיסטית, ואתם מוחאים כפיים ונותנים לזה תוקף. אסור לכם לעשות את זה. אמר לי עכשיו – ובזה אני מסיים, אדוני – אמר לי מישהו שהגיע לחדרי, מישהו שהיה מח"ט בצבא, באמת ציוני בכל רמ"ח איבריו, אמר לי: מאיר, אני מרגיש כמו אחד שתלוי על מתח, ואתה מרגיש איך שהאצבעות שלך נפרמות ונפרמות, כי אין לך כבר כוח לשאת את זה. אמרתי לו שייאוש זה לא תוכנית עבודה. אנחנו נמשיך להיות על המתח בכל הכוח שלנו, ומדינת ישראל תהיה, כמו שתמיד היא הייתה, מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הייתי רוצה לדבר על סדרי עדיפויות שהממשלה הזו הייתה צריכה לעשות בתחילה המלחמה. ממשלה אחראית הייתה אמורה לתעדף את הדברים, ואני אתן כמה דוגמאות לשינוי סדרי עדיפויות שהייתי מצפה מהם. במקום להתעסק בפיטורי היועצת המשפטית, הייתי מצפה מכם שתשקיעו מאמץ בשינוי החלטת ממשלה 4088 שנוגעת לנכי צה"ל. הייתי מצפה מכם שתטפלו ברפורמת נפש אחת ותתעסקו במתן סיוע משפטי לחיילים שחוזרים, אחרי חודשים רבים, מהמלחמה. אותם חיילים שפונים לאגף השיקום משלמים אלפי שקלים לייעוץ משפטי כדי שיכירו בזכויות שלהם. אחרי שהם נלחמו למען המדינה הם צריכים להילחם עוד פעם, הפעם מול המדינה. במקום להתעסק בחוק הרייטינג ובסגירת תאגיד השידור, תתעסקו בלפתוח חלון הזדמנויות לעסקה להשבת החטופים והחטופות. במקום להתעסק בשינוי שיטת המשטר בזמן מלחמה, אדון קרעי, קרעי הכול-יכול, עדיף שתתעסקו בלחבר את חלקי החברה השסועה והפצועה שלנו. עוד לא למדתם כלום ממה שקרה כאן. מדינה שלמה עדיין משלמת את מחיר ההתנהלות הכושלת שלכם. בחמישי האחרון, אדוני היושב-ראש, נפגשתי עם אם שכולה שאיבדה את בנה ב-7 באוקטובר. היא אמרה לי שאנחנו חייבים להילחם על כך שתקום ועדת חקירה ממלכתית. אותה ועדה תצטרך לבדוק את מה שקרה כאן בשנים האחרונות לפני האסון והמחדל של 7 באוקטובר. היא תצטרך לבדוק ולחקור את היום שבו התרחש האסון הגדול ביותר מקום המדינה. בנוסף, הוועדה תצטרך לחקור את התקופה מיום 7 באוקטובר ועד לתקופה שאנחנו נמצאים בה היום. אותה אימא סיימה את דבריה במשפט קצר: היא רוצה לדעת שהבן שלה לא נפל לשווא. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ירון לוי. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חצי שנייה, רגע, סליחה שאני מעכבת אתכם, חברים נכבדים. יופי. טוב, אני עושה לכם סדר. אני רוצה להאמין שחברי כנסת, לכל הפחות, הם לא עדר של כבשים, ומפעילים את הראש שלהם לפני שהם מדברים. אני מצפה מהם לפחות את זה. אני מקריאה לטובת הפרוטוקול את הוראת סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, הוראת החוק הקיים, שחור על גבי לבן, סעיף 1(א). סליחה שאני משעממת, אני עכשיו מרצה את הנושא, ורק התחלתי, אני אעשה את זה בשלבים. "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת". למען הסר ספק – לרבות התבטאויות שאינן אקראיות, שיש בהן אחד מאלה – אין חסינות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי – ראו חברי הכנסת תומכי הטרור שיושבים פה, שעושים זאת לא פעם; שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה; הסתה לגזענות בשל צבע עור; השתייכות, תמיכה במאבק מזוין וכו'. זאת אומרת שעל פי החוק הקיים, שהקראתי אותו בפניכם כרגע, פשיטא של פשיטא, שחור על גבי לבן, יש לנו חסינות מפני אחריות פלילית. מה המשמעות שיש לנו פטור מפני אחריות פלילית במסגרת מילוי תפקידנו? שלחברי הכנסת יש סוברניות להיות בשום שכלם, מדי פעם, להפר או לבצע עבירה פלילית למען מילוי תפקידם או במסגרת מילוי תפקידם. ולא, נאור שירי, זה לא קנסות, זה לא פטור מקנסות בתעבורה, ולא לא לעמוד באור אדום. זה לדוגמה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שעמד כאן על דוכן העדים, ובמסגרת מילוי תפקידו סיפר לנו על שיטת חקירה, תחבולת חקירה בזויה שבבזויות שעשו לניר חפץ. והוא עשה את זה מתוך חובתו ולמען מילוי תפקידו. נכון, אז הוא הפר לכאורה צו איסור פרסום. הוא עשה את זה בשום שכלו ובמסגרת ולמען מילוי תפקידו. ושיהיה פה ברור שעד כה, עובדתית, אנחנו לא – אף פעם לא הכשירו פה לא שוחד ולא עבירות נגד המוסר ולא רצח ולא עבירות אלימות. החסינות נועדה לאפשר את השיח הספונטני הפרלמנטרי, שזה הכלי היחיד של חברי הכנסת. ואז היועמ"שית מיארה, במסגרת הזלזול והבוז שלה לנבחרי ציבור בכלל, ולנו, חברי הכנסת מהימין, בפרט, מה עושה הגב' מיארה? יש לה שיטה לסתום פיות: אנחנו נזמין מישהו לחקירה, אפילו שעומדת לו החסינות. זאת אומרת – ואגב, פתחו סוגריים, היום הציעו בענייני הודעה על ניגוד עניינים בהצעת החוק שלי. יועמ"שית הכנסת אפשרה לי להציע את הצעת החוק, ואני כמובן אצהיר על העובדות ביום רביעי, כשהחוק יוצג בצורה מסודרת. אבל מה בעצם עושה היועמ"שית? היא, על דרך זימון לחקירה, מקום שבו עומדת החסינות המוחלטת מפני העמדה לדין פלילי, היא עושה את זה כדי להטיל אימה על חברי הכנסת, להפחיד אותם מפני המעשים שלהם במסגרת ולמען מילוי תפקידם. ולכן ההצעה שלי אומרת, אחרי שהקראתי לכם את מה שהקראתי לכם, ואחרי שהיועמ"שית מטילה אימה על נבחרי ציבור, הצעת החוק שלי אומרת, בהמשך למה שהקראתי לכם: לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר כנסת, אלא אם כן קבעה הכנסת, ברוב 90 מחבריה, כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. הוראה זו לא תחול על חקירה פלילית שעניינה הוראת סעיף 284 – הפרת אמונים – ועבירות לפי סימן ה' לפרק ט' לחוק העונשין – כל עבירות השוחד וקבוצת עבירות השוחד, תיווך לשוחד וכו'. אז עם כל הכבוד, חבריי חברי הכנסת, אתם לא עדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולא יכול להיות שיעמדו כאן אנשים ויזלזלו בחובה של שמאל וימין גם יחד לקדש מכול וכול את הספונטניות של העבודה הפרלמנטרית והשמירה המקודשת עליה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. ח"כ ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ככה, חשבתי לעצמי איך ניכור הופך לחיבוק. באיזה טיפול זוגי הלך בנימין נתניהו אחרי שהוא התנכר לחלוטין לפלדשטיין, לפני כמה שבועות – לא קשור אליי. מה? מי? לא קשור. הוא לא קשור אליי בכלל. הוציא הודעה. פתאום הפך לחיבוק. מי הוא המטפל הזוגי שטיפל באירוע הזה? המטפל הזוגי הכי טוב שאני מכיר אצל אנשים, לעיתים, הוא הפחד. הוא מטפל זוגי מעולה. הוא אומר לאנשים לשנות את דעתם, להכין דעתם, להשפיע על דעותיהם של אחרים. 9:30 דקות בנימין נתניהו במוצאי שבת בא ודיבר על פלדשטיין. אני בהתחלה לא הבנתי על מה מדובר, כי דובר על אנשים שנמצאים במרתפים. חשבתי, אולי הוא נזכר סוף-סוף לתת נאום במהלך השבת על החטופים. אולי הוא מדבר על זה ש-101 חטופים בעזה, 416 יום נמצאים במחילות חמאס ואין מושיע, אחרי שהוא הפקיר אותם, הוא וממשלתו. לא לא לא, מה פתאום. פלדשטיין עלה על ראש שמחתנו. אני לא מכיר את האיש, מאחל לו רק בריאות וטוב, אבל בפועל יש לו כתב אישום חמור שהוגש. יש עוד שני כוכבים שמופיעים בכתב האישום, וגם פה נראה לי קצת מוזר. האחד קוראים לו אוריך, שמעתי שגם הוא עובד בלשכת ראש הממשלה איזה זמן, ועוד איזה אחד, שמו ישראל איינהורן, שגם הוא, יש לו איזשהו חיבור כזה – ככה אומרים מקורות זרים. אבל מה לעשות, הם מופיעים בכתב האישום בהסבר על תהליך שלם. לא לא לא, לא הדלפה, ראש הממשלה. הדלפה זה משהו אחר. הדלפה זה מה שאתה עושה בדרך כלל. הייתה פה גנבה של מסמך מהצבא, מתוכננת, העברה לאותו פלדשטיין – שהחזיק אותו כבר מיוני, אבל השתמש בו, מתי הוא השתמש בו? בספטמבר. אחרי רצח שישה חטופים. אבל לא לא לא, למה העובדות צריכות להפריע? ראש הממשלה – ממדרים אותו, ולכן זה נכון, ופה עמית הלוי ואחרים גם הגישו הצעה. חברים, שקר הוא שקר הוא שקר, ושום טיפול זוגי ושום פסיכולוג וגם לא עו"ד לא יכול לתת את הפתרון לניכור שהפך לחיבוק של ראש ממשלת ישראל. האמת, חיבוק כזה ואבדנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר שלח לי קצין במילואים שיצא מלבנון תיאור של בית שהם הגיעו אליו. הבית מפואר ברמות שקשה למצוא אצלנו. בתוכו גם מצאו כמויות בלתי נתפסות של אמצעי לחימה. אבל היה שם עוד משהו, ולא רק שם: בספריית ההורים הם מצאו את מיין קאמפף של הצורר, יימח שמו, מתורגם לערבית. לא סתם עוד ספר על המדף. בפנים הכול מסומן וממורקר עם הערות צד בכתב יד, כלומר הספר נלמד בעיון מעמיק. שנאת ישראל האסלאמית טבועה בהם עמוק. הם לא רוצים את הגליל; הם לא רוצים את אסדת הגז או הסדר מדיני כל שהוא. הם רוצים להשמיד את כל העם היהודי, טף, נשים, זקנים וגברים – את כולנו. שום דבר לא ירגיע את הרעב שלהם להשמיד את כל היהודים. אנחנו נלחמים מול הרוע בהתגלמותו. ברחנו מלבנון וקיבלנו את זה. כמה עוד אפשר לעשות ניסויים בחיי מדינה צעירה? מה עכשיו שוב ניסוג ונברח? לא ברור שהחיזבאללה או ארגון מרצחים אנטישמי אחר יחזור מתישהו? אין פג תוקף לרצון שלהם להשמיד אותנו. גם ברצועת עזה עשינו ניסוי והחרבנו חבל ארץ פורח, ומה קיבלנו? דרך אגב, גם שם חיילינו מצאו עותקים של מיין קאמפף בערבית. עכשיו יש מי שאומרים שהם לא יעזו שוב לפגוע בנו, ושבהפרה הראשונה נגיב בעוצמה רבה. ומה אמרו אז, לפני אוסלו? ומה אמרו אז, לפני הנסיגה מלבנון? ומה אמרו אז, לפני ההתנתקות? בדיוק אותו דבר. אם חפצי חיים ושלום אנחנו, הגיע הזמן שנסמוך רק על עצמנו ועל הקדוש ברוך הוא. הגיע הזמן שנחדל מהזיות שמישהו יעשה את העבודה במקומנו. הסדרה ללא שליטה ביטחונית עד הליטני משמעותה הפקרה. הסדרה ללא שהשלמנו את המלאכה משמעותה הפקרה. הסדרה במצב הנוכחי משמעותה הפקרה. אסור לנו להפקיר שוב את תושבי הצפון. ניסויים עשינו די והותר. לסמוך שוב על צבא לבנון או על כוחות בין-לאומיים שישמרו עלינו – זה כבר ממש איוולת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני אפנה בשפה האנגלית, לאור היום הבין-לאומי, לעולם כולו. So today we are marking the International Day for the Elimination of Violence against Women. You know, last year, when we marked this day, November, it was early on in the war, and I think maybe some countries around the world were very hesitant to talk about what happen in Israel on October 7th, and of course about the sexual violence. But I think one year later – you know, today is the 416th of this war, and I expected all women organizations around the world an UN women and other human organizations to acknowledge what has happened to us on October 7th, what Hamas has done to our women – but no only women, also men. And I wanted to remind the world that Naama, Arbel, Romi, Doron, Agam, Inbar, Emily, Liri, Shiri, Karina, Daniela, Ofra and Judi are steel in Gaza. 416 days that 13 of our women are still there. We still have 101 hostages, but among them 13 women, most of them very young women, who went horrible abuse and sexual assault and are going through it right now, as I speak. And where is the world? Why is the world silent? Why is no one speaking up? You know, early on in the war I wrote letters to all these organization, I signed members of the Knesset, but all organizations ignored this letter. And a few months later I established The Global Woman Coalition against Gender-based Violence as a Weapon of War. We did it here, at the Israeli Knesset, and we had many many ambassadors and representatives from around the world attend this assembly, including parliament members from around the world and ministers, and they all supported this coalition which, by the way, is not only for Israel and Hamas, it's for women around the world that are been sexual assaulted, and they use the sexual terror as a weapon of war. And I just want to say that the sexual abuse that is being used in conflict areas is a new form of terror, and this is what the world need to call it. This is a new form of terror, and this is not threatening Israel only, this is threatening the entire free world, and we need the world to wake up and unite against this new method off terror. It’s a national security issue not only for the state of Israel, but for the entire free world. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> And so I just wanted to thank the ambassadors that attended the committee today at the Knesset, and ask them to speak up and to talk about our women hostages and all our hostages. We need the world to wake up and help us bring them back home. Thank you very much. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. אני רק רוצה להגיד שלהבא – בגלל חשיבות הנושא אני אפשרתי לדבר, אבל לא נהוג כל הנאום לדבר בשפה האנגלית. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> למה? עשיתי את זה מלא פעמים ולא הייתה שום בעיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ככה, לא, אז אני אומר שלא. עברית או ערבית. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> יש תקנון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. תראי, אפשר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רק עברית או ערבית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא הפסקתי אותך וגם לא אמרתי שאני מתנגד, אבל הדבר הזה לא נהוג בכנסת ישראל, משום שגם מחבר כנסת שמדבר בשפה הערבית אני מבקש כל הזמן לתת תקציר של הדברים. הדוכן – מליאת הכנסת לא נועדה בשביל לדבר בשפות שונות חוץ מעברית וערבית, להבא פשוט תדעי. בגלל חשיבות הנושא – תראי, חברת הכנסת טל מירון, בגלל חשיבות הנושא אפשרתי לדבר, ובאמת דיברת דברים חשובים ולעניין, אבל זה לא נהוג לעשות את זה במליאת הכנסת, לדבר בשפה שהיא אינה עברית או ערבית, שאלו בעצם שתי השפות הרשמיות. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אחרי שלי אני צריך להוריד את הדוכן. זה רק מראה או עד כמה אני נמוך או עד כמה שלי גבוהה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני צריך איזשהו גילוי נאות – אני לא נוהג לעשות את זה – הראש שלי נמצא בשיבא. אבא שלי עכשיו צופה בנו בטלוויזיה, אז אבא, תרגיש טוב, תחלים מהר. כולנו איתך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מצטרף, מצטרף לאיחולים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת ישראל החליטה להחרים את עיתון הארץ. עיתון הארץ, בהחלטה הזויה ומקוממת, החליט על דעת עצמו להעביר ביקורת על הממשלה. האם זה הגיוני שבמדינה דמוקרטית גוף תקשורת, תהיה לו הלגיטימציה להעביר ביקורת על הממשלה? ברור שלא. זה לא הגיוני. זה הרי פוגע במורל הלאומי. כדי לחזק את ההחלטה של ממשלת ישראל ההזויה אספתי עוד כלי תקשורת שמעיזים – כן, כן – מעיזים להביע ביקורת כנגד הממשלה וכנגד ראש הממשלה, המשיח, שהוא גם פושע, שעומד בראשה. כלכליסט, גלובס, חדשות 12, חדשות 13, וואלה, ynet, כאן. האמת, יותר קל למנות את כלי התקשורת שמרימים, מהללים ולא מעיזים לפצות פה כנגד הממשלה, ואלו כלי התקשורת: ערוץ 14. אולי באמת כלי התקשורת צריכים לפעול כמו ערוץ 14 – ככה הממשלה תדאג להם, תסגור מתחרים שלהם, תיתן להם הטבות כספיות. אני חבר ועדת הכלכלה, אנחנו רואים כמה הטבות כספיות רוצים דווקא לערוץ 14 לתת, ושרי המדינה יעבדו קשה וידאגו שלא תהיה חברה אחת שלא תעז לפרסם באותו הערוץ – שתעז לא לפרסם באותו הערוץ. זה נקרא הון עולם תחתון – ממשלת ישראל המשיחית שתעשה הכול בשביל להישאר בשלטון. דבר אחד אין כאן, או שני דברים: אין כאן יושרה ואין לאף אחד מאיתנו ביטחון. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. חברת הכנסת צגה מלקו, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רציתי להגיד, לנאום על נושא אחר. חבר הכנסת טופורובסקי, בועז, דיברת על כלי התקשורת. אני עבדתי הרבה שנים בכלי התקשורת, ברשות השידור, בתאגיד השידור. כשאתה דיברת על כלי התקשורת, על ערוץ 14, אני חושבת שאתה צריך לשאול את עצמך למה לערוץ 14 יש היום הרבה צופים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הרבה אנשים אוהבים פנטזיה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. כי לאורך השנים יש אוכלוסייה שהרגישה שלא מצאה את מקומה. לא היה לה איפה לראיין ולהתראיין – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אקשן, טראומה, פעולה. שיש רע וטוב. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אין דבר כזה. רע וטוב בעיני המתבונן. לכן, למה ערוץ 14 התפתח? למה הרייטינג שלו עלה? אפילו עבר את אחד הערוצים המסחריים. ריבוי תקשורת זה חשוב, דעות שונות זה חשוב, אבל כשמדובר רק לצד אחד – זה מסוכן. זה מסוכן. זה מה שהיה לאורך השנים. כל המחקרים מוכיחים את זה. בכל הניטורים אתה יכול לראות את זה. אפילו אתן לך דוגמה – כשאני פניתי להתראיין באחד מערוצי המרכז, מה אמרו לדוברת שלי? אותי לא מראיינים. מה הסיבה? בגלל המבטא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל המבטא? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודעת – לא בגלל המבטא. הכנסת התברכה בעולים חדשים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל המבטא? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. בגלל המבטא. אני לא מאמינה לזה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אבל ניהלת רדיו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך, תקשיב, ריבוי דעות זה חשוב, ערוצים וכלי תקשורת לגווניה, אבל אי-אפשר לדבר רק כשמדובר בצד אחד בלבד. לא יכול להיות. כי לאורך השנים אוכלוסייה מסוימת לא מבוטלת הרגישה לא מיוצגת, לא מצאה ביטוי, לא הייתה שותפה בכלי תקשורת במיינסטרים. לכן אני חושבת שכשמותחים ביקורת צריך לעשות גם בדק בית, לא יזיק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כמובן עוקבים אחרי הידיעות על התקדמות במשא ומתן להגעה להסדר והפסקת המלחמה בצפון בין ישראל ללבנון או בין ישראל לחיזבאללה, וכנראה שיש סיכויים שההסכם הזה יבשיל ויגיע לשלב של חתימה והכרזה על הפסקת המלחמה בשעות, בימים הקרובים. אנחנו כמובן מברכים על ההסכם הזה בין שני הצדדים, וכמובן מצפים ודורשים לקיימו, ושלא תהיה הפתעה ואז נחזור להסלמה או לעיכוב בחתימה על ההסכם, ונחזור למעגל של המלחמה. כמובן שאנחנו מצפים וכמהים להתקדמות נוספת בדרום, ודורשים מממשלת ישראל כן לקדם גם הסכם או הסדר חדש שיפסיק את המלחמה ברצועת עזה, וכמובן שיחזיר את החטופים, ולא רק את זה – השאיפות שלנו זה לא לחזור למצב של אי-מלחמה. אנחנו רוצים לראות שממשלת ישראל, כמו שהיא משקיעה בלקדם נושאים שונים, במיוחד הנושא של המלחמה לאורך כל השנה – אנחנו מצפים לראות מאמץ אמיתי, רציני, אינטנסיבי, מתמשך, יצירתי, כדי לקדם תהליך מדיני שיביא לפתרון של הסכסוך ולפתרון מדיני שמקובל על שני הצדדים, בהתאם למתווה ולחזון הכללי של פתרון של שתי מדינות והשכנת שלום וביטחון בין שני העמים, העם הישראלי והעם הפלסטיני. זהו החזון שאנחנו מדברים עליו. זו עמדתה של החברה הערבית, של האזרחים הערבים בתוך מדינת ישראל. אנחנו נמצאים תמיד במערבולת הכי קשה, בעמדה הכי מורכבת, ולא חשוב כמה הפרטים של כל אירוע ואירוע – אבל בסופו של דבר אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו צריכים להתמודד גם כאזרחים מצד אחד, אבל גם כחלק מהעם הערבי-פלסטיני מצד שני. לכן תמיד השאיפה שלנו זה לחתור לקדם הסכם, לקדם פתרון מדיני בדרכי שלום ולא בדרכי מלחמה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 416 יום, 101 חטופים. מי מאיתנו לא מתעורר הבוקר, רואה את הגשם, מבין את הקור ומבין מה עובר על החטופים שלנו ועל החטופות. כבר ציינו ונמשיך לציין ולהדהד שהם חווים חוויות קשות מאוד. רק אם כל אחד מאיתנו היה חושב שזה היה הילד שלו, הסבא שלו, האח שלו, החבר שלו, אולי היינו סוף-סוף מנערים את דש מעילו של ראש הממשלה, ומזכירים לו שיש 101 חטופים, וכל שיקול הוא לא שיקול רלוונטי עד להשבתם. ב-7 באוקטובר עברנו את המתקפה הרצחנית והקשה ביותר שידעה מדינת ישראל כמדינה. ילדים, אימהות, נשים וגברים נחטפו, נרצחו, נאנסו, נטבחו. ויש לנו עוד 101 נשמות שצריכים לחזור למדינה שלנו. על מנת שלא נשכח אותם, בואו נזכיר לכל אחד ואחת, לרבות לראש הממשלה, מי עדיין מחכה ויש לו תקווה. ולכם, החטופים והחטופות, איני יודעת אם אתם רואים אותנו, אבל אני מבטיחה שאנחנו נעשה את הכול עד שתחזרו הביתה. אנחנו מחכים לנעמה לוי, ללירי אלבג, לאגם ברגר, לדניאלה גלבוע, לקרינה ארייב, לגלי ברמן, לזיו ברמן, לאיתן הורן, ליאיר הורן, לארבל יהוד, לדוד קוניו, לאריאל קוניו, לירדן ביבס, לשלמה מנצור, עודד ליפשיץ, דורון שטיינברכר, אמילי תהילה דמארי, עופר קלדרון, עמרי מירן, צחי עידן, אוהד בן עמי, אוהד יהלומי, נמרוד כהן, תמיר נמרודי, רום ברסלבסקי, עומר ונקרט, קית' סיגל, רומי לשם-גונן, יוסף חמיס אל-זיאדנה, חמזה אל-זיאדנה, טל שוהם, מתן צנגאוקר, מתן אנגרסט, גדי מוזס, סשה טרופנוב, הישאם א-סייד, אברה מנגיסטו – אברה מנגיסטו, חברים, תראו כמה זמן יש לנו חטופים שם – ‏אלי שרעבי, שגיא דקל חן, אלון אהל, גיא גלבוע, אליה כהן, ביפין ג'ושי, עידן אלכסנדר, עומר נאוטרה, אלקנה בוחבוט, אביתר דוד, עומר שם טוב, מקסים הרקין, שגב כלפון, אור לוי, יוסף אוחנה, סטיאן סוונאקאם, וואטצ'רה סריון, פינטה נטפונג, באנאוואט סהטאן. מקווה שאני אומרת את השם נכון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, הזמן נגמר, ויש לך עוד רשימה ארוכה, אז אני מציע שבחוק הבא – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אנחנו ב-59, ואני חושבת שאפשר לתת להם את הכבוד הראוי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני נותן את הכבוד, אבל – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> להזכיר אותם – – – וחבל שהיושב-ראש חושב שעוד נאום של עוד שלוש דקות זה מה שיכריע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, גברתי חברת הכנסת ביטון, לא סיימתי. בחוק הבא תוכלי להמשיך. יש רשימה ארוכה, אבל הזמן שלך נגמר. אז אנחנו לא פה – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל. הלוואי שהיו נותנים להם – הזמן שלהם נגמר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, אבל מה לעשות? זה התקנון. היית יכולה להקריא את כל השמות מלכתחילה ולא לדבר, אבל זה שלוש דקות כל אחד. אני נתתי לה דקה נוספת גם מעבר לזה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז, כבוד היושב-ראש, הזמן של מי שנגמר זה הזמן שלהם, שאזל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה היה מיותר, מה שעשית עכשיו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל צריך לעמוד בשלוש דקות של הדיון האישי, מה לעשות? אני לא המצאתי את התקנון. בחוק הבא תוכלי להמשיך להקריא שמות. אין שום בעיה. בבקשה. ואין לזה שום קשר לעמדתנו בנושא החטופים, שהיא ידועה, ואנחנו רוצים, אבל צריך לעמוד בתקנון של הדיון במליאה, זה הכול. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אפשר גם להגמיש בנושא. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, בזמן האחרון עולה חשיבות נושא ביטחון המדינה בנושא ההדלפות. אז נתחיל בסיפור קצר. במאי 1981 סיפר, פנה, הדליף סגן אלוף עוזי אבן למר שמעון פרס, ראש האופוזיציה דאז, את דבר התקיפה הקרובה של הכור העיראקי באוסיראק. פרס פנה במכתב לראש הממשלה דאז, מר מנחם בגין, בדרישה לבטל את המבצע, ובעקבות זאת נדחה המבצע בחודש ימים. ניתן לראות שהאופוזיציה כבר אז הייתה חסרת אחריות כאשר מדובר בממשלת הימין. הרי לשיטתם, מי אלו בכלל הימנים האלה שינהלו את המדינה ויקבלו החלטות על הצבא? שאלה פשוטה: מבצע כה חשאי, כה קריטי, כה מסוכן ומורכב, שאמור היה להציל קיומית את עם ישראל, מודלף, ומי לקח על זה אחריות על ההדלפות האלה? לימים הפך עוזי אבן לפרופסור נחשב ואף כיהן בכנסת ישראל. מישהו חשב להעמידו לדין, לחקור אותו, להעביר אותו למרתפי השב"כ, להחסיר ממנו שעות שינה, לענות אותו, למנוע ממנו מפגש בסיסי עם עורך דין? בצד השני, נגד מילואים שנתן 270 ימי מילואים רק במלחמה הנוכחית ואלי פלדשטיין נחשדים כמי שפגעו בביטחון המדינה רק משום שהעבירו מידע לראש הממשלה – שנחשדו בהעברת מידע. ראש הממשלה הוא שאמור לקבל את ההחלטות הקריטיות בניהול הצבא, בניהול המדינאות, בניהול הכלכלה. אם הוא ממודר ממידע, אז מי צריך לעמוד לדין? מי מידר את ראש הממשלה בליל 7 באוקטובר? או השאלה היא, האם דווקא לראש הממשלה הספציפי הזה אסור לקבל מידע, או בכלל לראש ממשלה מהימין? או אולי השאלה: למי יש מונופול על המידע? אתמול אפילו פרסמה אילה חסון שבכלל אין שום מסמך שהודלף, וכי תוכן המסמך אף אושר על ידי דוברות צה"ל, ונמסר כי אין כאן שום מידע מיוחד ואין כאן שום חדש. אז על מה כל הבלגן? כיצד זה מסתדר לוגית, שהעברת מידע לראש ממשלה היא פגיעה בביטחון המדינה? אז ההסבר היחידי שעולה לי הוא שישנה הסתה פרועה כנגד ראש הממשלה נתניהו וכנגד ממשלת הימין. כאשר אנחנו שומעים את כל הבכירים למיניהם והלשעברים שקוראים לראש ממשלה "בוגד", שהוא מסוכן יותר מסנוואר ונסראללה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. – – או שאנחנו שומעים "ממשלת וקבינט הדמים", כפי שמכנה ראש האופוזיציה, מתנהל מסע של דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> נגזרת מכך – אני מסיים – שאם מעבירים לראש הממשלה מידע, אז הוא בלאו הכי מסוכן לציבור, ולכן זוהי הפגיעה בביטחון המדינה. אז "מבצע אופרה" מצד אחד מול מבצע בלוף שמאכילים את הציבור ופוגעים ברוח העם בזמן מלחמה. הציבור רואה ומבין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוסר הבנה. גנבת מסמך סודי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איפה המסמך? אין מסמך. אילה חסון אמרה שאין מסמך בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אילה חסון אמרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט לא ייאמן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל איפה המסמך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבוס שלך הציג אותו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין מסמך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> המסמך בבילד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גנבת מסמך, לא הדלפה. אין לכם אפילו אומץ להגיד את זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מסוגלים להתמודד עם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה. גנבת מסמך, לא הדלפה. סליחה, אני מתנצל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת לוי, אני רוצה לתת לחבר הכנסת לדבר. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, שר הביטחון, באחת מההחלטות הראשונות שלו, החליט לעשות מעשה ולומר שיש שתי מערכות חוק, יש חוק ליהודים ויש חוק לערבים, ולכן הוא החליט לבטל את המעצר המינהלי נגד מתנחלים יהודים. אקדים ואומר שאני נגד מעצר מינהלי כעיקרון, נגד יהודים וערבים כאחד. אני מתנגד כערך, ואמרתי את זה בעבר כמה פעמים, ואני חוזר על זה עכשיו. אבל אם מבטלים אותו למתנחלים יהודים, למה משאירים אותו נגד אזרחים ערבים של מדינת ישראל, נגד תושבי ירושלים המזרחית, למשל, או נגד פלסטינים? יש כמעט 3,440 מעצרים מינהליים של פלסטינים בשטחים הכבושים מול שמונה נגד מתנחלים יהודים, שאנחנו רואים מה הם עושים, בדרך כלל בנוכחות של חיילים או בעדות של חיילים. לכן אומר שר הביטחון לכל העולם: זה אפרטהייד. אתם רוצים, אתם מסכימים, לא מסכימים – יש אפרטהייד, והוא בהחלטה מדינית או מדינתית. עכשיו, אני רוצה לדבר על הידיעות שמדברות על אפשרות של הפסקת אש עם לבנון וחיזבאללה. אני מברך על ההחלטה הזאת ועל ההסכמה; מקווה שהיא תוכרז מחר. אבל השאלה: למה לא הפסקת מלחמה בעזה בהתחלה, ואחר כך אוטומטית בצפון עם חיזבאללה? בעזה, כשמפסיקים את המלחמה, יש הסכם, יש עסקה, יש חילופים, יש החזרת חטופים, ומשום מה ראש הממשלה רוצה להמשיך את המלחמה בעזה. זה קשור בשרידות פוליטית. הוא חושב שאם יפסיק את המלחמה בעזה אחרי שהוא מפסיק גם בלבנון, תצוף התביעה לוועדת חקירה ממלכתית, בחירות, הוא לא ייבחר, ואז הוא ייכנס לכלא. הוא לא אוהב את הצליל הזה של דלת תא הכלא שנטרקת כשהוא בפנים. וראו מה קרה בימים האחרונים: יש נגדו צו מעצר, נגד בנימין נתניהו ונגד גלנט (אומר בערבית: "נותן שהות, אבל לא מזניח" –) הוא יכול להתעכב קצת, אבל הוא לא עוזב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר פעם, פעמיים, שלוש: (אומר בערבית: "נותן שהות, אבל לא מזניח".) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר כנסת יוראי הרצנו – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר ביקרתי בניחום אבלים, והתפתח שיח פוליטי סוער בערך על כל מה שבוער אצלנו במדינה, באמת, בין ימין לשמאל, תומכים, לא תומכים. אבל בשום שלב, באמת לא משנה עד כמה היו מחלוקות, לא מצאתי אחד – אחד – שתמך בחוקי הפיכה שלטונית בעת הזו. הייתה אפילו הסכמה גורפת שלהעלות חוקי הפיכה היום יסכן את העם שלנו ואת המדינה. אתם יודעים, אתמול הסתכלתי בפושים בטלפון שלי, שמקבלים לנייד. פוש אחד על בת הדודה של שירי ביבס; הפוש השני של חטופה שחזרה שמספרת זוועות מהשבי; הפוש השלישי אזעקות בנהריה; פוש רביעי – אזעקות בשרון, קריות ועמק יזרעאל; פוש חמישי – הקואליציה תקדם את החוק הצרפתי, הידוע בכינויו חוק הכנסת כעיר מקלט; פוש שישי – ציטוט של השר קרעי: צריך לבטל את בג"ץ, ואנחנו נבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר. לא, לא קיבלתי פוש, חלילה, על – הופנו תקציבים לתושבי הצפון, או שהממשלה עובדת על פתרונות בחינוך, או חלילה על גיוס שיקל על חיילי המילואים. לא. אתם יודעים מה ההתעלמות מהמציאות הזאת מזכירה לי? את האוהל של חיזבאללה. אתם זוכרים את האוהל? בדיוק כפי שהממשלה הזו התעלמה מאוהל החיזבאללה ואפשרה לאויב במודע לפעול בתוך שטחי מדינת ישראל הריבונית, ובעצם התנהלותה הובילה אותנו לאסון הגדול ביותר בתולדותינו, ככה גם עכשיו, כשהמדינה אבלה, פצועה, בוערת ומפורקת, הממשלה מתעלמת מהעובדה שכל חוק של הפיכה משטרית יהרוס אותנו יותר מכל טיל שנורה בשנה האחרונה לעבר מדינת ישראל. מלבד קומץ, קומץ, רוב הציבור הישראלי מתנגד להעלאת חוקים מסוכנים שנויים במחלוקת. תראו לי סקר אחד, אחד, שאומר שאני טועה. אחד. אבל מי שרוצה לעשות הפיכה שלטונית ולשמור על כיסאו הרקוב והמושחת, לא באמת אכפת לו מהעם וגם לא באמת מרחשי הציבור, גם לא מזה שתומך בו. לא אכפת לשלטון שרוצה לבצע הפיכה שלטונית לרמוס, לכתוש, לירוק בפרצופם של אזרחי ישראל. אנחנו רואים את זה, את התבניתיות הזו, לא רק בחוקי הפיכה. אנחנו רואים את זה עם אוהל החיזבאללה, עם שימון מחבלים וארגוני טרור, עם ניסיונות טיוח של הממשלה של חשדות על בגידה מבית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשקופת השרצים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. כשקופת השרצים האמיתית תצא, והיא תצא, למרות כל הניסיונות של הממשלה והעומד בראשה לטייח את השחיתות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הריקבון והבגידה, אז אתם תגלו שיש פה עם אחד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם עם מחלוקות – אני כבר מסיימת, אדוני – אבל עם אחד ששונא שחיתות ומתעב בגידה. והעם הזה ישלח אתכם לכלא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובדברי הימים של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתם לנצח תיזכרו לא רק כממשלת הטבח, אלא כממשלת הבגידה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועל זה לא תהיה לכם מחילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יאסין, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, העולם מציין היום את היום למאבק באלימות נגד נשים. ואנחנו כאן צריכים להסתכל בתוכנו, בתוך המדינה, מה באמת אנחנו עושים למען הנשים. ואם רק נזכור את הנתון המזעזע, שבשנה הזאת נרצחו 30 נשים, 30 נשים ומתוכן 16 נשים ערביות – שמישהו יגיד לי אם אפשר לדמיין את זה, 16 מתוך 30, שזה יותר מחצי, כאשר האזרחים הערבים כולם, גברים, נשים וילדים הם 20% מתוך אזרחי המדינה. באמת, מה קורה כאן? מה הממשלה והכנסת עושות למען אותן נשים? וכשאנחנו מדברים על אלימות, כמובן שיש הרבה סוגים של אלימות. המזוויעה שבהן – לא יודעת אם היא באמת המזוויעה, כי בעיניי אלימות מינית היא יותר קשה אפילו מרצח של אישה, כי היא תישאר בחיים ותעבור את הגיהינום כל יום שהיא עדיין בחיים. אז במקום להתעסק בחוקים שייתנו אפשרות לחיים לאותן נשים, שיקלו את האלימות הנפשית שהן עוברות, מתעסקים בעוד דברים שלטעמי הם לא רלוונטיים בכלל. הנשים במדינת ישראל נמצאות בתחתית של הסולם. אם נסתכל – אם זה בשכר, אם זה באחוז שלהן בעמדות ההחלטה, במנהיגות פוליטית, בחברות ממשלתיות, בהנהלות, בדירקטוריון. אז אולי כשכל העולם עומד ביום הזה, מציין ומדבר, ויש כאלה שבאמת עושים, אולי כדאי למדינת ישראל שתלמד גם בנושא הזה. הנשים בישראל, במיוחד הנשים הערביות, במיוחד המבוגרות, הן הקבוצה הכי ענייה בתוך המדינה. והן ימשיכו, נשים בנות 45, להיות העניות ביותר בתוך האוכלוסייה הישראלית. ושוב, זאת לא גזרת גורל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – זאת מדיניות שאפשר לתקן. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לזימי – אינה נוכח.; חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לדבר על סדר העדיפויות בצפון, בדרום; על מדינה שרוצה הכול; על חברה מזועזעת, מוכה, שמבקשת לנקום, ובצדק, באויביה הרצחניים, אבל גם מעומק הזוועה היא צריכה לנהוג באחריות, בבגרות ובשיקול דעת. אני רוצה להבחין בין המטרות כפי שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל, על ידי הקבינטים, בין הדרום לצפון. בדרום ההחלטה היא, או היעדים הם, להחזיר את החטופים, להקריס את השלטון החמאסי בעזה ולפגוע פגיעה אנושה ביכולות הצבאיות של החמאס והג'יהאד האסלאמי. בצפון, אדוני היושב-ראש, המשימות שלנו הן אחרות. בצפון איננו מדברים על שינוי סדר הדברים כפי שהיה במלחמת לבנון הראשונה. איננו מבקשים לשנות משטר בלבנון. אנחנו רוצים לבצע – כך הגדירה ממשלת ישראל, כך הגדירו הקבינטים – לתת מכה משמעותית לאויב, לחיזבאללה, לפגוע באפשרות לפלישה לצפון ישראל, לבטל את האיום הזה דה פקטו ולגרום לכך שתושבי צפון המדינה יוכלו לחזור בהרגשה בטוחה, או בטוחה יחסית, שתלך ותתחזק עם הזמן. אלו שתי מטרות שונות. בדרום אנחנו מתקדמים במשימה הזו. אני מזכיר לכם שקבינט ניהול המלחמה, לפני למעלה מחצי שנה, החליט שהוא מאמץ את המתווה שהגיש ראש הממשלה, שאומר הפסקת אש קבועה, חילופי חטופים ושבויים, או אסירים, ונסיגה ישראלית מדורגת מרצועת עזה וכו'. מאז, מכיוון שלא היה, המתווה הזה לא בא לידי ביטוי, המשכנו להפליא את מכותינו, וטוב שכך. אם החטופים לא חוזרים, לפחות שהאויב יחטוף. אבל אנחנו בשלים לכך. מדוע? משום שסדר העדיפויות הוא כזה. אנחנו נידונים לעוד שנים של מאבק אל מול החמאס. הוא קיבל מכה משמעותית, ואנחנו מוכרחים, למען שלמות העם, למען החוסן העתידי שלנו, להחזיר את החטופים. זאת המשימה בדרום. בצפון המשימה שלנו, מתוקף התמשכות המערכה זה החודש ה-14, אנחנו כול-רוצים אבל לא כול-יכולים. הגיע הזמן שנמעט בפנטזיות הבלתי-הגיוניות שלנו. אנחנו לא הולכים להקריס את החיזבאללה. נתנו לו מכות מוחצות, וכרגע מה שאנחנו צריכים זה להכשיר את זה, להביא לכך שהמדינאים יביאו למתווה מספיק טוב כדי שהתושבים יוכלו להרגיש שהם יכולים לחזור הביתה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל מי שיחשוב, אדוני היושב-ראש, שאנחנו מסוגלים לכול, יקריס את היכולת שלנו להמשיך לאורך שנים להגן על עצמנו ועל התושבים שלנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום כדי להביע את הערכתי העמוקה לשר הביטחון, חברי חבר הכנסת והשר ישראל כץ, על החלטתו החשובה לבטל את השימוש במעצרים מינהליים כנגד אנשי ההתיישבות. החלטה זו היא צעד נכון וחשוב שמשיב את הצדק כלפי אזרחים אלו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זהו, אפשר להשתולל חופשי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> במהלך השנה וחצי האחרונות ערכתי קרוב ל-30 ביקורים בבתי הכלא. שם פגשתי את העצורים המינהליים, אנשים יקרים, מסורים, אידיאליסטים, שכל חייהם מוקדשים למען ארץ ישראל. האנשים האלה בחרו להקדיש את חייהם לבניית יישובים, לעיבוד אדמות, למאבק על זכותנו הלאומית להתקיים בארץ הזו ולשמירה עליה בעבורנו. הם אינם רואים בכך רק חובה לאומית, אלא גם שליחות אישית עמוקה. ובכל זאת, הם מצאו את עצמם נעצרים ללא כל ראיות, ללא כל כתב אישום וללא כל אפשרות להתגונן בפני מערכת המשפט. הכלי של מעצר מינהלי, שהינו חריג ובעל שימוש מוגבל מאוד במדינה דמוקרטית, כאשר אנחנו רואים שאת השימוש בכלי הזה מערכת המשפט ממש נאבקת לא להחיל אותו על ראשי ארגוני פשע, הפך עבור גורמי הביטחון לכלי ענישה לגיטימי מול תושבי ההתיישבות. במדינה שמתיימרת להישען על עקרונות של צדק ודמוקרטיה, אין מקום למעצר אדם בלי לתת לו את יומו בבית המשפט. זהו עוול שאין לו מקום. כאשר המערכת בוחרת להשתמש בכלי כה דרקוני כנגד אזרחי המדינה, ועוד כנגד אותם אזרחים שמובילים את המאבק על זכותנו לשוב וליישב את הארץ, היא פוגעת לא רק בהם, אלא בכל עיקרון בסיסי של שלטון החוק. המעצרים המינהליים נגד אנשי ההתיישבות פוגעים באמון הציבור במערכת הביטחון. קשה לצפות מהחברה הישראלית להאמין במערכת שמשתמשת בכלי כזה נגד הטובים שבבנינו. אותם מתיישבים אינם עבריינים. הם מגשימים את חזון הדורות. הם מונעים רצף טריטוריאלי פלסטיני שמאיים על ביטחונה של מדינת ישראל, והם עושים זאת מתוך מסירות אין-קץ. החלטתו של שר הביטחון ישראל כץ היא לא רק מהלך נכון – היא אמירה ערכית; היא הצהרה ברורה שאין עוד מקום לשימוש בכלי זה כנגד אותם המתיישבים. אני מברכת אותך, השר כץ, על ההחלטה הנכונה הזו, ואני קוראת לך להשלימה – לוודא שיישומה המלא יביא לשחרורם של העצורים המינהליים הנותרים. אין לי ספק כי ההיסטוריה תלמד על מאבקם של המתיישבים ועל תרומתם האדירה להבטחת עתידנו בארץ ישראל. אנו נמשיך לעמוד לצידם, לתמוך בהם ולדאוג שהם לעולם לא יופקרו שוב בידי מערכת שעיוותה את תפקידה. ושוב, שר הביטחון ישראל כץ, אני מודה לך על מנהיגותך, על כך שבחרת לשים את עקרונות הצדק בראש סדר העדיפויות, ועל כך שהשבת את התקווה והאמונה בכך שהמערכת יכולה לתקן את דרכיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חברת הכנסת לימור סון הר מלך, תכננתי לדבר על משהו אחר, אבל אני באמת מתקשה. קשה לי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – אני הולכת להביא לי טישו. רגע, שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, בדיוק. תאמין לי, עדיף לך לא להזכיר את השם שלה לשווא. חבל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול הייתי במצפה דני. דיברתי שם במכינה קדם-צבאית לבנות דתיות שמתגייסות, 50 מתוך 50, לצה"ל, והיה לי דיון בצוות לאיזה מקומות נוסעים ולא נוסעים ביהודה ושומרון. ואמרתי: תראו, אני מאמין שכל ארץ ישראל שלנו. יש גם פלסטינים. תרצו, תתעלמו – הם שם. ואני לא נכנס עכשיו למה ההסדרים שנגיע, אם נגיע, יום אחד איתם. אני, כבן אדם שגר ביהודה ושומרון ושיהודה ושומרון חשובה לו, וגם שלטון החוק חשוב לו, מתקשה להבין את שמחתה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, כמו שאני מתקשה מאוד להבין את עמדתו של השר כץ. הרי אין פה מישהו, אין בבית הזה – אני רוצה לקוות – ששלטון החוק לא חשוב לו. אין פה מישהו שלא חושב שאם אדם עבר עבירה, ולא משנה אם הוא ימני או שמאלני, דתי או חילוני, מתיישב או לא, הוא צריך לשלם על זה. גם אין פה מישהו שחושב שמעצר מינהלי זה כלי טוב בעולם אידיאלי. כולנו היינו מעדיפים, ולכולנו כדאי, ששלטון החוק בישראל יעבוד באמצעים הסדורים – הבאה בפני שופט תוך 24 שעות, מעצר וכו'. כולנו רואים שיש ביהודה ושומרון אלימות ש-99% מתוכה היא של ערבים, ויש 1%, אולי 1%, אולי פחות, שהוא של יהודים. ואני בטוח, כבן אדם שגר ביהודה ושומרון, שאני לא רוצה שהאלימות הזאת תופנה כלפי אף אחד, לא כלפי ערבים ולא כלפי יהודים. ולכן אני לא מצליח להבין את שמחתה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. באמת לא מצליח להבין. אני לא מצליח להבין למה שאנחנו נילחם בעצמנו, בהנחה שאתה רוצה שלטון חוק, ואתה לא רוצה לפגוע באנשים חפים מפשע, אם זו הנחת העבודה. אני באמת רוצה להניח שגם היא חושבת ככה. ואם ככה, איך יכול להיות שבערב שבת האחרון, מייד אחרי החלטתו הנמהרת של השר כץ, מותקף אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט בחברון, ובאותו ערב יהודים זורקים אבנים – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה טועה בדבר אחד – חצי מהקואליציה לא מאמינה בשלטון החוק ולא רוצה שלטון חוק. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להאמין שכולם רוצים את שלטון החוק. ואם בערב שבת זורקים אבנים ליד אלון מורה, אני רוצה להאמין שגם חברת הכנסת הר מלך רוצה שהאשמים ייתפסו. דרך אגב, הבן שלי, בחור ישיבה, רגע לפני צבא, שאל לתומו: אבא, איך זה שאנשים דתיים זורקים אבנים? מה אתה אומר, משה רוט? מותר לזרוק אבנים בשבת? לא קשור על מי. זה מוקצה בפני עצמו, בטח כדי לפגוע בבן אדם. אז אני שואל אותך, חבר הכנסת רם בן ברק: איך יכול להיות שמי שרוצה התיישבות ביהודה ושומרון נלחם במיעוט שמוציא לו כזה שם רע, פוגע ביהודים, פוגע בשלטון החוק, פוגע בערבים? נשגב מבינתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים את יום המאבק הבין-לאומי באלימות כלפי נשים. היום ציינו את זה בוועדה לקידום מעמד האישה, בכינוס רחב עם שגרירים ושגרירות מכל רחבי העולם, עם משפחות החטופים, עם הורים ואימהות. אני רוצה להזכיר לכל מקבלי ההחלטות, לכל חברי הבית הזה, ובמיוחד לראש הממשלה, את שמותיהן של מי שנמצאות בתופת, במנהרות, וגורלן האכזר אינו ידוע: רומי גונן, לירי אלבג, דניאלה גלבוע, קרינה ארייב, ענבר הימן, זכרה לברכה, אמילי דמארי, ארבל יהוד, אגם ברגר, נעמה לוי, דורון שטיינברכר, שירי ביבס, עופרה קידר, זכרה לברכה, וג'ודי ויינשטיין חגי, זכרה לברכה. אדוני היושב בראש, בימים האחרונים התחילו לרדת גשמים – בדרך כלל אנחנו אומרים "גשמי ברכה" – ואיתם גם מגיע הקור, ואי-אפשר שלא לדמיין מה עובר על אותן נשים, על אותם קשישים, שנמצאים בשבי בזמן שכל אחד מאיתנו נמצא בחום, אם זה בבית הזה בשעות הארוכות ובין זה בביתנו הפרטי, כשאנחנו מכסים את נכדינו או ילדינו. אי-אפשר לעצום עיניים, לאטום אוזניים, לברוח מהסבל של האימהות והאבות, בטח כשמדברים על הסדרה בלבנון, עצירת מלחמה בלבנון. פשוט הממשלה הזאת לא מסוגלת להבין שקודם כול צריך להחזיר את הבנות והבנים הביתה. הפכו את זה למילה גסה, אחרי כל ההישגים הצבאיים, לומר "הפסקת אש בעזה" כדי לקבל את היקר מכול, את הבנים והבנות שלנו בחיים, בחיים, הביתה. ביום הזה, לציון יום המאבק הבין-לאומי לאלימות כלפי נשים, אני גם רוצה להזכיר לעולם –הבנות שלנו אולי עכשיו לא מוגנות, אבל מי ששותק אל מול זוועות, מול ניצול ופגיעה בנשים יהודיות, ישראליות, שלא יתפלא שזה יקרה אצלו בבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוארון – אינו נוכח. חבר הכנסת בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר 2023 באו עלינו להשמידנו. כולם התגייסו. הגברים עזבו משפחות, נשים עזבו את ילדיהן, חיילים במילואים מילאו את המטוסים לחזור ארצה, להילחם במלחמת אין-ברירה, להשמיד את האויב, לסלק את הסכנה. עם של גיבורי-על. מלחמת קיום אמיתית. עברה שנה, וממלחמת קיום עברנו למלחמה פוליטית, מלחמה שהפכה למלחמה שמובלת על ידי קיצוניים, מלחמה שמטרתה שונתה, מלחמת החזרת הריבונות הישראלית לעזה. זו כבר לא מלחמת קיום – זו מלחמת בן גביר, סמוטריץ' והקהל ההזוי שלהם. זו מלחמת שמירת שלטון נתניהו. זו מלחמת שלמות הקואליציה. למלחמה כזאת לא יהיו 130% גיוס. מלחמה כזאת תפרק את החברה הישראלית, תפרק את מדינת ישראל. נתניהו משחק באש. נתניהו משחק בעתיד המדינה. באופן הזה יש סיכוי טוב שהתוכנית האיראנית-חמאסית תצליח. נתפרק מבפנים. וזה, רבותיי חברי הקואליציה, זה עליכם. אתם, בהתנהלות שמאפשרת לכהניסטים ולמשיחיים לנהל את המדינה ואת נתניהו, דם הבנים של כולנו, ימין ושמאל, דתיים וחילונים – דם הבנים חשוב יותר משיקולי קואליציה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, לפי העיסוקים של ראש הממשלה או שליחיו אפשר לחשוב שהמלחמה נגמרה. לפי הבקשות של ראש הממשלה מבית המשפט, המלחמה בעיצומה. כששר התקשורת – קשה לי להגיד את זה, אבל השפה שלו, תנועות הגוף שלו, ההתנשאות שלו, הלגלגנות שלו, על כולנו, כאילו אין מלחמה. כבר אמר מי שאמר – אני נתתי לו את הכבוד ואמרתי שהוא מצטט כמו רב יהודי ומסית כמו אימאם מוסלמי מהאויבים שלנו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין שר באולם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מי השר באולם? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין שר באולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אלי, הוא יצא שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין "שנייה יצא", אין דבר כזה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שגם על ההשתלחויות של קרעי, גם על האמירות שלו על דמוקרטיה אחרת – הוא רוצה להמציא לנו דמוקרטיות. זה הולך יחד עם הלגלגנות שלו, יחד עם ההסתה שלו, ואם יורשה לי, עם השנאה שלו. ואני אומר את זה בכאב. אני חושב שראש ממשלה ששותק – עזוב עכשיו, עוד נגיע אחרי זה גם לביטול השידור הציבורי, ואיזה אנשי עסקים עומדים מאחורי זה, ומי רוצה לקנות את רשת ב'; את כל האינטרסים האלה שמלבישים באידיאולוגיה מסיתה, משניאה, כאילו אין מלחמה. אנחנו באים גם עכשיו ממשפחות שכולות. באמת אין פה שמאל ואין ימין, אין קואליציה ואין אופוזיציה. מה שהם מבקשים: תתחשבו בנו, תתחשבו בנו ותורידו את גובה הלהבות. וחבל מאוד שמי שמעלה את גובה הלהבות זה ראש הממשלה והממשלה שלו, ואני קורא להם גם כאן: תפסיקו, גם כלפי חברים רבים שלכם בתוך הקואליציה, שגם הילדים שלהם משלמים את המחיר של המלחמה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני שומע היום, כמו כולכם, על הסדרה בצפון. אם הדיווחים בתקשורת נכונים, ואני מקווה שלא, אז זה נכון, וצריך להסביר לכם, אזרחי ישראל, באיזו הסדרה מדובר. זו לא הסדרה של התושבים שלנו בבתיהם. אם הפרטים נכונים, זו תהיה הסדרה של מעמד חיזבאללה בלבנון, הסדרה של המשך השליטה שלו בפרלמנט, בממשלה, קיבוע המצב שבו הוא שחקן וטו במדינה. זו תהיה הסדרה של מימוש החזון השיעי של האייתוללות בעזרת הכוח הצבאי שהיה, ונותר עד היום, הכוח החזק ביותר בלבנון. אדוני ראש הממשלה, שרי הקבינט, זוהי עת מבחן שלנו. אנחנו אחרי שנה של מלחמה בצפון, גם בצפון, אבל גם הלבנונים אחרי שנה של לחימה, והם וכל השחקנים האחרים בשכונה שלנו מסתכלים ובוחנים מה התוצאה של השנה הזו. ואם התוצאה תהיה הסדרה מהסוג הזה, מה הם יסיקו? הם יסיקו שאיראן ניצחה, שהאסטרטגיה המדינית שלה ניצחה, שתרגיל ההונאה הבין-לאומי הזה, שהם לוקחים מדינה, הם משאירים את הקליפה, את המעטפת – בחוץ זה נראה לבן, לבנון, ובפנים זה שחור משחור. השיטה הידועה של איראן בעשרות השנים האחרונות: בונים כוח צבאי חזק, מכניסים אותו לתוך מדינת המעטפת הזאת; הוא הופך לשחקן פוליטי, הוא הופך לשחקן וטו פוליטי, ואז ההשתלטות מושלמת. הוא הופך להיות למעשה דיקטטור, בכסות כמובן של חברה דמוקרטית או מדינה דמוקרטית. לאיראניזציה הזאת, אדוני היושב בראש, יש שם בביולוגיה. קוראים לזה וירוס. וירוס, כמו שאתם יודעים, זה לא חיידק, ולא חי בפני עצמו. וירוס משתלט על תא חי, נכנס, חודר לתא החי, משתלט על המשאבים שלו, על משאבי החיים שלו, ואז הוא מתרבה, ומשתלט כמובן על תאים נוספים. לווירוס לא עושים הסדרה; לווירוס עושים השמדה, חיסול. ואנחנו שכנים של הווירוס הזה כבר עשרות שנים, והסדרה כפי זו שפורסמה אומרת שנישאר שכנים שלו. זה בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת. ישראל לא צריכה להתפשר על פחות מסילוק חיזבאללה מלבנון ושחרור העם הלבנוני מהשבי של המשטר האיראני הרצחני ששבה אותו. אחרת, הילדים שלנו – אפילו לא הנכדים – הילדים שלנו יתמודדו ב-7 באוקטובר עתידי עם ארסנל מלא, ארסנל מדיני וצבאי וכלכלי של מדינת טרור שיעית. המאמצים האדירים של החיילים שלנו וההישגים העצומים בכל כפר הם הישגים מדהימים. אבל העיקר במלחמה, חברותיי וחבריי לכנסת, זה ההישג האסטרטגי. הפעולות הטקטיות צריכות לשרת את ההישג האסטרטגי, את הניצחון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. והניצחון הוא אחד: סילוק חיזבאללה מלבנון, בדיוק כפי שסילקנו את אש"ף בשנות השמונים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת ההסדרה הדרושה. אני אומר את זה, אדוני היושב-ראש, למרות הלחצים האדירים שראש הממשלה עומד בהם – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לחצים שלא היו כמותם בתולדות מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם בלחץ הזה, אדוני ראש הממשלה, אני דוחק בך, בשם ציבור רחב, לעמוד, ואגב, לא רק הציבור הישראלי – גם בשם מיליוני לבנונים. תעמוד בלחץ הזה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואל תסכים לפחות מסילוק חיזבאללה מלבנון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, אחרונת הדוברים לעניין זה. בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני דווקא אתייחס כן לנוסח החוק שמובא כאן. אנחנו מדברים על הארכה של חוק שקיים כבר שנה, וכעת מבקשים להאריך אותו עוד. מבקשים להאריך אותו בלי להביא אף נתון, בלי להראות לנו מדוע יש צורך להמשיך בהרג כלבים בריאים. הכלבים המשוטטים היו בעוטף עזה עוד הרבה לפני המלחמה. האם משרד החקלאות עשה משהו לטפל בכלבים המשוטטים? למעשה, מעל ל-30,000 כלבים משוטטים היו בנגב בכל רגע נתון. יושב מולי שר החקלאות וטוען שלפני כן לא היו כלבים משוטטים בעזה. אחרי שנתיים בתפקיד, הוא עוד לא יודע מה היה מצב הכלבים המשוטטים. מעבר לכך, הוא עומד כאן וטוען שאלפי כלבים נכנסו מעזה, בעוד שבוועדה היום הצוות המקצועי טען שנכנסו רק 1,500. איך הם יודעים? האם לכלבים מעזה יש דרכון? יש סימן? יש סיכת חטוף? מה? איך הם יודעים שהם נכנסו מעזה? ועוד הוסיף הצוות המקצועי וטען ש-1,000 מתוכם כבר נלכדו; שני שלישים מתוכם כבר הומתו. לכן אם רוב הבעיה נפתרה, מדוע אנחנו צריכים להמשיך בהצעת החוק השרירותית הזאת, שמחסלת את הכלבים? ובואו נוסיף עוד פשע, כי משרד החקלאות פרסם השבוע קול קורא על סך 8 מיליון שקלים שבו בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל רשויות ומועצות מקומיות יקבלו 150 שקלים בעבור כל ראש של כלב מת. אז משרד חקלאות כושל שנים על גבי שנים בטיפול בבעיה אקוטית. הפתרון שלו לטפל בבעלי חיים, לא משנה אילו בעלי חיים, הוא מוות, מוות, מוות. זה מוות לחזירי הבר; זה מוות לכלבים; זה מוות לחתולים. זה הדבר היחיד שהמשרד הזה יודע להציע, בזמן שאני שלוש שנים מביאה פתרונות עומק שבאמת עובדים, עובדים בכל העולם. הירי, ההמתה בחיצי רעל, ההמתה בהסגרים שמפוצצים, לא עובד, לא יעבוד, לא עבד בכל העולם. אתם עכשיו תצביעו על הרג נוסף בשנה שמלאה במוות וברוע מסביבנו. בעלי חיים, להם אין עמדות. זה טוהר, זה פשוט טוהר פשוט. במקום להציל אותם, אנחנו הורגים אותם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. סגן שר החקלאות, חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חן-חן. כולנו מעריכים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל בלי שור בדישו. זה כבר לא עובד. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> את רוצה יותר חזק? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> חבריי היקרים, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, השרים, אני למעשה אמור לסכם את אותו דיון שבא לעשות הסדרה של הפיקוח של הכלבים, שנוצר ריבוי יותר גדול בעקבות מה שעברנו במלחמה האחרונה – הגעה של כלבים מהעוטף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מנהלי הסיעות, בבקשה שקט. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אני חושב שבאמת מדובר פה בסך הכול בחוק שנותן כוח לנו, נותן כוח לכל העניין הבריאותי והשמירה על שלמות הציבור, כך שאני לא חושב, כן? שדבר כזה אמור להיות – בין אופוזיציה לקואליציה צריך שיהיה קונסנזוס בנושא הזה. השר הציג קודם את הדברים. אני רוצה, חברים יקרים, לנצל את יחידת הזמן שיש לנו פה עד שיתכנסו כולם ולומר: החשיבות היא חשיבות מאוד גדולה. יש לנו עניין, גם לנו, וחשוב לי שבאמת – גם חבריי שעוסקים בתחום הזה לא מהיום, יש להם מידע של דבר וחצי דבר בכל הנושא הזה של בעלי חיים – החשיבות אצלנו של רווחת בעלי החיים וצער בעלי החיים נתונה ללא ספק. די אם רק נזכיר משהו שקראנו יחד כולנו בפרשת השבוע. כאשר אליעזר עבד אברהם מגיע להציע את השידוך של יצחק ורבקה, אז הוא מגיע עם עשרה גמלים. חז"ל אומרים ומספרים לנו – מה שגם התורה אומרת – שאליעזר עבד אברהם התפלל לקדוש ברוך הוא ואמר לו: אם אותה אחת שאני אבקש ממנה לשתות תאמר לי: אני לא רק אתן לך לשתות, אלא אני גם אשקה את הגמלים שלך – זה כנראה השידוך ההגון שיקבל יצחק. למה? כי אברהם אבינו, עליו השלום, בא מבית שכולו חסד. הוא יצר תשתית של חסד בעולם – הכנסת אורחים, לעזור לזולת. אז המבחן האמיתי שהיה לרבקה הוא מבחן אהבת החסד שלה. ומה אנחנו רואים שם, בפרשה, וחוזר על זה גם אליעזר עבד אברהם? כפי שחז"ל מציינים, ש"יפה שיחתם של עבדי אבות מתורתם של בנים", חוזר על הדברים ומסביר גם לבתואל וללבן את כל השתלשלות הדברים. אבל ישנו פרט מאוד חשוב שם, שרבקה נתנה לו לשתות, ולאחר מכן השקתה את הגמלים. אז באמת ישנה שאלה שחז"ל שואלים: רגע, אנחנו יודעים תמיד שנותנים קודם כול לבהמה ולאחר מכן לבני האדם. אז איך זה יכול להיות? מה, היא נהגה הפוך? אז מתרצים חז"ל שיש הבדל בין שתייה לאכילה. באכילה באמת חיי הבהמה קודמים לחיי האדם, ובתנאי כמובן שאין רגע של רעב, סכנת חיים – אז האדם קודם לכל היצורים בעולם. אבל במקרה של שתייה, לכל הדעות, קודם כול צריכים להשקות את בני האדם. כמו אליעזר עבד אברהם שבא ממסע והיה עייף וצמא. למרות שהייתה לו קפיצת הדרך, עדיין היה צריך לשתות. אנחנו רואים שם שהיא השקתה קודם כול אותו, ולאחר מכן היא השקתה את הגמלים. רואים את היופי התורני, כמה היא באמת הייתה בעלת חסד, אבל קודם כול היא נתנה לו. חז"ל אומרים שהיא דווקא בעצמה השקתה אותו, את אליעזר עבד אברהם. למה? כי אדם שבא מהמדבר וכולו צמא, אם הוא ישתה כמות גדולה יותר מדי הוא עלול לסכן את עצמו ולנפוח את נשמתו. לכן היא באמת, היא בעצמה, השקתה אותו בכמות הנדרשת, לא לתת לו שישתה יותר מדי. לעומת זאת, לגמלים היא נתנה לשתות, כי כולנו יודעים שלספינת המדבר, לאותם הגמלים, יש מספיק מקום בדבשת לשתות ולשתות. הם לא עלולים להסתכן במה שהיה אליעזר עבד אברהם עלול להסתכן לו היה שותה כמות מופרזת כשהוא בא והיה צמא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> המים לא בדבשת, הדבשת היא שומן. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> שומן. נקודה חשובה גם כן, שחשוב לציין – ומאוד חשוב לי להגיד את זה, ואני אומר את זה תמיד, בכל מיני כנסים שיש לנו במשרד וגם מחוצה לו – בכל תחום צער ורווחת בעלי החיים, אני נוהג לקרוא את תומר דבורה. תומר דבורה זה ספר שנכתב לפני כ-500 שנה, של הרב משה קורדובירו, שהיה בצפת. שם הוא באמת מספר והוא מדבר על כל מיני מעלות נכבדות, איך אדם יכול לבדוק דרכי התבוננות בדרכים שלו, דרכי המוסר. שם הוא אומר, וחשוב שתדעו כמה באמת לתורה חשובה הנקודה של צער בעלי החיים. "עוד צריך להיות רחמיו פרושים על כל הנבראים, לא יבזם ולא יאבדם. שהרי החוכמה העליונה היא פרושה על כל הנבראים" – קרי, כל הבהמות והחיות נבראו על ידי הקדוש ברוך הוא, לכן אסור לבזות את בעלי החיים, ובכללם הכלבים, החתולים, כל מה שרק נקרא בעלי חיים, אסור לבזות אותם – "דומם וצומח וחי ומדבר. ומטעם זה הוזהרנו מביזוי אוכלים. ועל דבר זה ראוי שכמו שהחוכמה העליונה אינה מבזה שום נמצא והכול נעשה משם, דכתיב 'כֻלם בחכמה עשית'" – התומר דבורה מסביר ועוד אומר: כך יהיו רחמי האדם על כל מעשיו יתברך – אדם מצווה לרחם על כל המעשים. ומטעם זה נענש רבנו הקדוש על זה שלא חס על בן הבקר שהיה מתחבא אצלו, ואמר לו: לך, כי לכך נוצרת – ואז באו עליו ייסורים. ולאחר מכן, כשהוא ריחם על בני החולדה, ואמר "רחמיו על כל מעשיו" – ניצל מן הדין. בגלל שהוא ריחם עליהם – הסתלקו לו כל הייסורים. יהי רצון שבעזרת השם נלמד כולנו לרחם על כל הנבראים. אני קורא כמובן לכולם לאמץ את בקשתו של השר היקר שלנו השר אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון, ולתמוך בהצעת החוק שמוגשת כאן. אופוזיציה, קואליציה, כולנו בעד שמירת הציבור מחד גיסא ושמירה והגנה על צער בעלי החיים מאידך גיסא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מזכיר הכנסת, נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האם יש חברי כנסת שעוד לא הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) ינון אזולאי – בעד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש עוד חבר כנסת שרוצה להצביע ועוד לא הצביע? אם כן, תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם. 49 בעד, 37 נגד. אני קובע כי הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ועדת הכנסת, כדי לקבוע לאיזו תבוא הצעת החוק. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19) (איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1069).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19) (איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי להציג את הצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, מי עצבן אותך? מי אתה לא רוצה שיקבל? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לרשותך עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את האמת, למי אתה מתנגד, ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בחוק חשוב שייתן שוויון בהתמודדות. אני לא מתנכל לאף אחד, גם עברנו את הבחירות, כבר אין לנו משהו באופק כרגע. מראש אני אגיד, אני אלך לסוף ואני אגיד שהחוק הזה, ברגע שהוא יעבור, הוא ייכנס לתוקף לקראת הבחירות הבאות, לא הקרובות שיש. יש עכשיו מקומות שעוד מתקיימות בהם בחירות. מה שאומר החוק היום – המצב הקיים היום, זה שאתה מתמודד ברשות, במועצה אזורית, אם קיבוץ מסוים חפץ שתיבחר, הוא יכול לתרום לך 55,000 שקלים, כאשר אדם פרטי יכול תרום רק 5,000 שקלים. יש פה אפליה. יש כאן אפליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא משנה. החבר שמעוניין לתרום – שבאופן פרטי יבוא ויתרום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אין לו כסף פרטי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין כזה דבר, יש היום כסף פרטי. חלק מהקיבוצים כבר השתנו. זה היה בוועדה, דיברנו גם עם הנציגים של הקיבוצים. כמובן שהם לא הסכימו, אני לא אומר שהם הסכימו. כמובן שהחוק הזה לא התאים להם. אבל כן, צריך להיות שוויון. כמה תורמים במושבים, תגיד לי? עכשיו אתה נכנס למושב שהופרט – גם אני גר במושב שיתופי שהופרט – אנשים לא תורמים שקלים. תקשיב, אתה לא יכול לאסוף שם 5,000 שקל מכל התושבים. יש כאן אפליה שהיא לא צודקת. בעבר היו קיבוצים שיתופיים, שהמשקים היו שיתופיים וכל הקיבוץ עבד ביחד. היום הדבר הזה כבר כמעט לא קיים. לא קיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מכריזים. אני גם, יש לי חברה בע"מ. אני יכול לתרום למועמד? לא. ולכן צריך להיות שוויון. אפילו אם אני אכריז על תרומה כזאת, זה לא הופך אותה לחוקית. ולכן, גם בקיבוצים, מי שרוצה לתרום כסף, יתרום מכיסו, כמו שאנחנו תורמים. נגיד אתה תורם למועמד – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה הכיס שלהם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא הכיס שלהם, היום יש כבר חלוקה, יש חלוקה בנכסים. רוב הקיבוצים אינם שיתופיים. ולכן אנחנו צריכים לבטל את הדבר הזה, שיוצר חוסר צדק בהתמודדות לראשות מועצות, בעיקר מועצות אזוריות, כאשר מתמודד מהקיבוץ מקבל יתרון שאינו מוצדק מול מתמודד מהמושב. לכן הדבר הזה צריך לרדת. אני מבין ששכנעתי אתכם, חברי האופוזיציה, ותצביעו בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, ואטורי, אבל לא הבנתי על מה החוק. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לכם שיטה. כל פעם אני מסביר את החוק מאוד יפה, ואז אתה בא בסוף, כשדיברת עם חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> על מי? על מי החוק? על איזה יישוב החוק? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הזה כולל את כולם, אין פה משהו ספציפי. אין לי משהו ספציפי שמעניין אותי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לך עוד שבע דקות. מה החוק אומר? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הזה עולה עכשיו לקריאה הראשונה, כמובן, אחרי שעבר טרומית. ישבנו על זה בוועדה. אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי כדי לדבר על משפחות של שני עצורים, עצורים פוליטיים, עצורים פוליטיים של משפחת הנגד, שנמצאת פה מאחור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רוצה לשכנע אותי על מה החוק? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אקרא לך? אתה לא יודע עברית? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ואטורי, תסביר לי קצת על החוק. מה זה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: תגיד לו בערבית מה כתוב שם.) << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא מבין. הוא לא מבין. תסביר לו בערבית, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – על מה החוק? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בקיצור, אני רוצה לדבר על סיפור באמת כואב, של המשפחות – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אפילו שהפכתם את זה לנושא פוליטי. יש כאן משפחות – המשפחה בחוץ, של הנגד – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבין על מה החוק. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שעצור רק בגלל ההפיכה המשפטית שיש כאן במדינה, הפיכה פוליטית, כאשר תפסו שעירים לעזאזל. ביום שבת מישהו העביר לי כתבה בידיעות אחרונות, ב-7 ימים. כתבו שם, פרסו על איזה ארבעה עמודים אני חושב, ומספרים שם מאיפה ישראל משיגה נשק. מאיפה ישראל משיגה נשק – הסודות הכי כמוסים של מדינת ישראל פרוסים בעיתון ידיעות אחרונות. ועוד הם אומרים: לראשונה פורסם אצלנו. מה זה "לראשונה פורסם אצלנו" אם לא הדלפה? יש כאן הדלפות חמורות מאוד שפוגעות בביטחון ישראל ואף אחד לא מתעסק בזה. למה? תלוי לאיזה חונטה אתה שייך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, מי העצורים? על מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תלוי לאיזו קבוצה אתה שייך. אמרתי, אני מנצל את הזמן כדי לדבר על עוד משהו. אתם רוצים הסבר עם כתוביות? אני אתן לכם את זה בנאום, כשאני אעלה אותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, על מה? מי העצורים? ואטורי, מי העצורים? על מי אתה מדבר? איזה עצורים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אלי פלדשטיין אחד. והשני – אסור להגיד את שמו. א', נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> א'? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע את שמו. אני לא אגיד אותו פה, כי זה אסור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה עוד נתונים? אני חושב שזה לא בסדר. אם זה היה אחד מבני משפחותיכם – אתה יודע, גם כן, כל הזמן אומרים לנו את זה: אם זה היה בן משפחה שלנו היינו מבינים. וזה מאוד כואב שאין לך אפשרות להתגונן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, יש פתרון. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שהמעשה של שר הביטחון, שעצר את המעצרים המינהליים – זה נכון מאוד, זה דמוקרטי מאוד. רוצים לעצור בן אדם? יש בית משפט, לא? יש פרקליטות. יש משטרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם ערבים. גם ערבים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רוצים לעצור מישהו? צריך לתת לו אפשרות לעורך דין. צריך לתת לו אפשרות להתגונן – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחמד טיבי אמר שהוא מברך על זה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא משנה מאיזה צד פוליטי הוא הגיע. גם אם הוא הפגין. צריך לתת לאנשים אפשרות להתגונן, להשמיע את – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם אזרחים ערבים ישראלים? החוק יחול גם על אזרחים ערבים ישראלים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מדבר על החוק שלי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר על הביטול. אמרת על שר הביטחון. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> על ביטול, שהוא ביטל, זה בסדר גמור. עד היום – כמה עצורים היו? תשעה ישראלים. אני כתבתי מכתב יחד עם חברתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש גם ערבים ישראלים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כתבתי יחד עם לימור סון הר מלך ועם עוד כמה ח"כים מכתב שאנחנו מבקשים לבטל את הדבר הזה, ואני שמח ששר הביטחון עשה את זה, שר הביטחון החדש. צריך לראות את הדברים אחרת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו שאתם נלחמים על זכויות של ערבים, כמו שאתה אומר לי עכשיו – אנחנו נילחם על זכויות של יהודים, כדי שיהיה שוויון במדינה בין ערבים ליהודים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אבל הם אזרחים. הם אזרחים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לו את האמת. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לכל האזרחים צריך להיות שוויון. תודה רבה. אני מבקש מכם לתמוך בחוק. החוק הזה ראוי, כדי שיהיה שוויון, איזון בין המועמדים. לא תהיה יותר עדיפות לקיבוצניקים. נגמרה התקופה הזאת. אנחנו בתקופה חדשה – של דמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, אין לך אפילו תשובה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם ערביי ישראל. אזרחים ערבים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כולם זכאים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא רוצה שירביצו לאלוף פיקוד המרכז. תגיד לו את האמת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה אומר ככה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ככה, בגלל שזה מה שאתם רוצים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר, מה שאתה אומר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאתם רוצים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני נגד הדבר הזה. לא פוגעים בחיילי צה"ל, לא משנה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מייד אחרי ההישג הגדול. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני? אני אמרתי את זה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך, זה מה שגרם ביום שישי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תודה רבה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול פה את אדוני השר ואת חברי הקואליציה שאלה. כשמדברים על ניצחון מוחלט – כל הזמן אומרים שאם לא יהיה ניצחון מוחלט אז אנחנו בסכנה שנחזור ל-7 באוקטובר ותהיה פלישה ויהיו לנו את האסונות של 7 באוקטובר. אני לא מבין את ההיגיון בסדר הפעולות שהממשלה נוקטת עכשיו. כי בעצם מה שקורה עכשיו זה שהולכים לאיזושהי הסדרה, לאיזשהו הסכם – שאני לא מתנגד לו באופן אוטומטי. אנחנו כמובן באמת היינו רוצים לראות איזה הסכם ראש הממשלה מביא לנו. אבל אנחנו הולכים להסכם מול אויב שעדיין עומד על הרגליים, אויב שמשגר עלינו 250–300 טילים כל יום, אויב שנמצא, שפיקוד השליטה שלו מתפקד, אויב שממשיך לקבל אספקה ותגבורת מאיראן. אויב על הרגליים. מולם אנחנו הולכים להסדרה. מולם, מאיזושהי סיבה, לא הולכים לניצחון מוחלט. ודווקא מול האויב החלש, הכתות, המעוך, הרצוץ, שמחזיק 101 מהאנשים שלנו, דווקא מולו יש איזה – מולו לא הולכים, לא מנסים אפילו ללכת לאיזושהי הסדרה, לא מנסים ללכת לעסקה לשחרור חטופים. וזה נוגד כל היגיון. 101 מהאנשים שלנו נמצאים במנהרות החמאס. האויב החמאסי – נתנו לו מכה אנושה. מכה אנושה. הם בקושי מצליחים לשגר, אם בכלל. אנחנו שולטים שם שליטה מבצעית בכל המקומות שאנחנו רוצים, נכנסים ויוצאים, משל רצועת עזה שטחי A. אבל מאיזושהי סיבה, מולם לא מנסים למצוא איזושהי הסדרה כדי להחזיר את החטופים. אבל מול החיזבאללה – תכף נחזור לקו הבין-לאומי, כנראה. אני רוצה לראות את ההסדרה. בטח יצאו לקו הבין-לאומי, איזה הבטחות של מדינות כאלה ואחרות שלא שוות את הנייר שהן חתומות עליו. אבל מולם זה בסדר, וזה הפוך מההיגיון. אנחנו צריכים לפעול בנחישות כדי לנצל את ההישגים האדירים של צה"ל ברצועת עזה, כדי להחזיר את החטופים הביתה. לא תהיה לנו תקומה, לשסע החברתי הנוראי שמלווה אותנו, בלי שהחטופים יחזרו. אפשר לעשות עסקה אחראית, עסקה אחראית שתשמור על ביטחון המדינה ותחזיר את החטופים. המלחמה עוד תהיה ארוכה, ואנחנו נמשיך ונילחם באויבים שלנו גם בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. חבר הכנסת שטרן, אתה רוצה לדבר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עלה פה קודם חבר הכנסת ואטורי ודיבר על ההישגים הגדולים שלו ושל חברת הכנסת סון הר מלך בביטול המעצרים המינהליים לתושבי יהודה ושומרון – לא לערבים, אני לא יודע מה. השר דיכטר, בתור ראש השב"כ לשעבר, אני בטוח שגם אתה מבין את הקשר הישיר בין ביטול המעצרים – מתי הודיע את זה השר כץ? ב-10:00 ביום שישי, נגיד – לבין כמה שעות אחר כך, כשמכניסים מכות לאלוף פיקוד מרכז, או מנסים להכניס מכות לאלוף אבי בלוט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה אתה לא צריך מעצרים מינהליים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, הרי אנחנו אמרנו כבר קודם שהמעצרים המינהליים נגד פורעים יהודים, שהם כמובן מיעוט בתוך תושבי יהודה ושומרון או בתוך מתגוררי יהודה ושומרון, מגינים על חיילי צה"ל, מגינים על המתיישבים עצמם ועל אזרחי מדינת ישראל. אתם, בגלל שאתם מתביישים – יש תחרות מי יותר לאומני, מי יותר קיצוני – אז אתם לוקחים כלים שגם השר דיכטר יודע את החשיבות שלהם. איזה כלי מניעה הם? אתם מאמנים את הפורעים היהודים, לעיתים את הטרוריסטים היהודים, איך לעמוד בחקירות שב"כ, כאילו השב"כ שלהם, אבל הממשלה הזאת גם באמת מעמידה את השב"כ, ראש הממשלה עצמו – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון מה שאתה אומר. זה לא נכון מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כאילו גוף אנטי-ציוני, גוף אנטי-ממשלתי, כמו הצבא. את כל הגופים אתם מפרקים, לא רק בהצהרות, כמו שאתם עומדים פה אחד אחרי השני – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לעצור בן אדם ולתת לו את הזכויות שלו. זו לא מדינת משטרה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ופוגעים ומשמיצים את לוחמי צה"ל. איך אמר פה איזה שר? לוחמי צה"ל עמדו מבולבלים – אליהו קוראים לו – חיילי צה"ל עמדו מבולבלים מול נוח'בה, בכפכפים. הרי אתם יודעים שהגיבורים לא שייכים לצד פוליטי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא חתרו למגע. לא חתרו למגע וניצחון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> החללים לא שייכים לצד פוליטי, אבל מה אכפת לכם להשמיץ אם לראש הממשלה לא אכפת להשמיץ את השב"כ ואת צה"ל? אז אתם מחרים-מחזיקים אחריו, ומה שאתם עושים זה ממשיכים לפגוע. אלוף פיקוד מרכז, אולי הוא היה הקורבן הראשון, אבל זה לא האלוף בלוט. אלוף פיקוד מרכז הוא אלוף של כולנו. כל אחד מאיתנו היה שם באותו זמן במקום שלו, במקומו ובתפקיד שלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשפורעים יהודים מרביצים לו, אתם לא יכולים להגיד, או לא יכולים לרחוץ – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בניקיון כפיכם, גם לא שר הביטחון החדש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, היום הוזמנו לחקירה חמישה אנשי צוות ממשרדו של השר העבריין בן גביר החשודים לכאורה במתן רישיונות נשק שלא כדין. אקדים ואומר שלמרות ההשמצות של השר בן גביר על היועצת המשפטית – הפיכה נגד ממשלת הימין, לא אתן וכו' וכו' – היא בכלל לא הייתה היוזמת. אבל קל לו. אני מקדים ואומר שאני לא נגד חלוקת נשק. אני בעד חלוקת נשק, אבל בהתאם לחוק. הפרשה החלה בוועדה לביקורת המדינה. התגלה כי נפתחו שלושה מוקדים למתן רישיונות נשק, שניים מהם במשרד לביטחון פנים – אחד באגף רישוי כלי ירייה ואחד בלשכתו של השר העבריין. הרישיונות ניתנו בצורה חובבנית: ראיונות טלפוניים על ידי בנות שירות לאומי, עובדי משרדו של השר בן גביר שהם מינויים פוליטיים, עובדי קבלן. איך אמר לי מישהו בוועדה? יותר קל להוציא רישיון לנשק מאשר לעבור טסט. יותר קל. אודה על האמת, כאשר לחצתי את ראש האגף שסקר את פעילות אגפו, לחצתי אותו, הוא גמגם ולא נתן תשובות הולמות. היה ברור לו שאני חותר – באתי ממקום שבו התעסקתי עם עבריינים כל חיי – לחקר האמת ולגילוי הראיות מה קרה שם. החומר נאסף מהוועדה ונשלח על ידי ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית על עבירות לכאורה של מתן רישיונות שלא כדין. השותף שלי באותה חקירה, באותה ועדה, היה יואב סגלוביץ', שיש לו ניסיון יותר ממני בנושא חקירות. הוא היה ראש אגף החקירות במשטרת ישראל. לשנינו הריח, ולו יותר מאשר ממני, אני מודה על האמת, שמשהו שם מסריח. העובדה היא שראש האגף התפטר למוחרת; דבר המלמד על לחץ שבו היו נתונים אנשי המשרד. החקירה הייתה אמורה להיפתח בדצמבר 2023, לפני כשנה; הפרקליטות גררה רגליים, המשטרה גררה רגליים. כאשר סוף-סוף נפתחה החקירה, המשטרה המליצה לקיים מסירת עדות פתוחה – תגידו, אתם נורמליים? ראיות לכאורה לעבירות פליליות – אך הפרקליטות הנחתה את המשטרה לחקירה באזהרה. אני פונה אליכם, חבריי, משפחתי, קציני וחוקרי משטרת ישראל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הבוס שלכם הוא החוק, לא השר. שר עבריין, ועוד לא גמרתי איתו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אסור לנו לרגע, בשום תהליך של חקיקה, אסור לנו לשכוח, חבריי מיש עתיד, מכל המפלגות כאן, שתמיד מרחף עלינו האיום שבעיניי הוא סכנה קיומית למדינה הזאת: חוק ההשתמטות, שממשיכים לגבש אותו בחדרי-חדרים, בשעה שאנחנו נלחמים, בשעה שילדינו ובנותינו נלחמים, בשעה שהיום הוצאו צווי גיוס. אני חייב לספר לכם שבבוקר התקשר אליי בני ואמר לי: אבא, קיבלנו עוד 80 יום. ומה שנשאר לי זה רק להגיד לו: לך בשלום ותחזור לשלום. ובשעה הזאת שאני מנהל שיח עם הבן שלי, יושבים כאן אנשים לאומיים, חברי הליכוד, שנוהגים כמו איזה מנזר של שתקנים, ובאים לספר לי במסדרונות עד כמה אנחנו נגיע לאיזה חוק, אתה יודע. צה"ל לא יכול לקלוט, אז נגייס 100, 200, 1,000 במקרה הטוב. תשכחו מזה. תשכחו מזה. לא יקום ולא יהיה. חוק ההשתמטות, החוק הנורא הזה, הוא על הראש שלכם. כל חבר וחברת כנסת מהקואליציה שיצביע על החוק הזה, שלא יראה את פניו מול חיילי צה"ל, שיתבייש לו, שיתבייש לו. לא נרפה מזה יום-יום, שעה-שעה. נעלה לכאן ונזכיר לכם את הבושה הגדולה שלכם. אל תתהדרו בשום נוצות. אתה לא יכול להיות פטריוט וציוני ואוהב המדינה הזאת כשאתה מצביע לחוק השתמטות שמפריד בין דם לדם, ששולח את ילדינו ובנותינו להילחם בשעה שציבור שלם – אתם גונבים איתו סוסים. ובשביל ההישרדות שלכם אתם משחררים אותו מגיוס, מהצבא, בשעה שאנחנו באחת מהמלחמות המורכבות ביותר בחיינו. זכרו, לא ניתן לכם. אנחנו נמצאים כאן. לא ניתן לכם. לא ניתן לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה מפירה חוק-יסוד – חוק-יסוד: התקציב. עד 31 באוקטובר היה צריך להגיע לכאן חוק התקציב ולהצביע עליו בקריאה ראשונה. אנחנו לקראת סוף חודש נובמבר והתקציב עדיין לא הגיע לכאן. קרוב לחודש הממשלה מפירה את החוק. זו לא פעם ראשונה – גם בתקציב הקודם הממשלה הפרה את חוק-היסוד. החוצפה היותר-גדולה, שמגיעים חוקים שקשורים בחוק התקציב לוועדת הכספים עכשיו, וכשאני שואל את היועצת המשפטית בוועדה: האם היה אי פעם שהביאו חוקים שקשורים לחוק התקציב לפני שהיה מגיע התקציב לשולחן הכנסת והיינו דנים בתקציב או רואים את התקציב? היא אומרת לי: אף פעם לא הגיע דבר כזה. גם מפירים את החוק ולא מביאים את התקציב וגם עוד יותר – מביאים חוקים שקשורים לתקציב על מנת לאשר אותם. איזה חוקים הם מביאים? חוקי מיסים שייכנסו ב-1 בינואר וכבר יחייבו את האנשים ביותר מיסים; ייקחו מהאנשים הכי חלשים ויקפיאו להם את הקצבאות; את הפנסיה של האנשים שחסכו שנים רבות – יקפיאו להם את זה. אתם יודעים מה זה כשנוגעים בפנסיה. אנחנו מדברים על קרוב ל-10,000 שקל בשנה לכל פנסיונר, לכל אדם שעבד וחסך כל החיים שלו – רוצים לקחת לו 10,000 שקל לשנה. כמה זה יביא לתקציב המדינה? 400 מיליון שקל. כשאני שואל: האם המשרדים המיותרים שיש היום בממשלה ייסגרו? אף אחד לא עונה לי, ובעצם לא מופיע שום סעיף על סגירת משרדי ממשלה מיותרים. כשאנחנו מדברים על הכספים הקואליציוניים – האם אותם כספים קואליציוניים שהיו ב-2023–2024 יחזרו עוד פעם, בתקציב 2025? אף אחד לא עונה. אני אומר לכם, אותם תקציבים ואותם כספים קואליציוניים יהיו ב-2025, אבל לקחת מאותו איש שעבד כל החיים וחסך בקרן הפנסיה שלו, שהיה אמור לקבל את הכסף, 10,000 שקל בשנה, הם יודעים לעשות את זה, והם עושים את זה עכשיו בחוק לפני שמביאים את התקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, על הבוקר אנחנו שומעים את הקריאה של השר קרעי שיוצא לציבור ומבקש לבטל את בג"ץ, לבטל את בג"ץ תחת הטענה שאנחנו נבחרי הציבור ויכולים לשנות את המשטר. נבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר ובדרך לרמוס חלק גדול מהציבור בגלל סיבה אחת – שהם לא באותה דעה פוליטית. פשוט מאוד. יום לפני, השר כץ יוצא לנו בבשורה שיפסיק את המעצרים המינהליים. האמת, אם זה היה ככה, זה היה משמח את כולנו. אבל לא, אל תטעו את עצמכם – זה רק לקבוצה מסוימת בתוך אזור מסוים, שהוא גם אזור כבוש, אז רק לגבי היהודים בגדה המערבית. לגבי הפלסטינים שם זה לא נוגע לשום דבר. אז תגידו, אם הממשלה הזאת ונבחרי הציבור שיושבים בה כל כך חזקים, למה הם לא יכולים להתמודד עם ארגוני ומשפחות הפשע בחברה הערבית ולהפסיק את שפיכות הדמים? אם הממשלה הזאת כל כך חזקה ואמיצה ומנהיגה, למה היא לא יכולה לקבל החלטה על הפסקת המלחמה גם בדרום וגם בצפון ולהחזיר את החטופים? אם הממשלה כל כך חזקה ונבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר, למה הם לא דואגים לאזרחים? למה הם נכנסים לכיס של העניים? למה הם צריכים לגנוב את הפנסיות של הזקנים? אז אני אגיד לכם, רק תחשבו על הדברים ועל שתי הקריאות של השרים ותגידו לעצמכם: איזו אסוציאציה זה מעלה בכם? איזה זמנים זה מעלה בכם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם רק שני שתי מילים: זה זמנים אפלים. פשוט מאוד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול התבשרנו שהממשלה קיבלה החלטה להגדיל את תקציב ההסברה של משרד החוץ ב-545 מיליון ש"ח – לכאורה דבר ראוי, דבר חשוב, דבר שמתבצע באיחור מאוד גדול. אבל אני רוצה לספר לכם סיפור קטן שמדבר על בעיה גדולה שימחיש את הפער בין הגדלת התקציב לבין היכולת לממש אותו בפועל. גם אני עמדתי במשרד החוץ, כסגן שר החוץ, בראש ההסברה במשרד. בניתי אסטרטגיה חדשנית שלקחה את התוכן הממשלתי והחליפה אותו בתוכן אורגני, בקהילות נושאיות, בהאבים של משפיענים ובמערך שלם של כלי הסברה. כשהגיע הרגע ליישם כל פעם מחדש את התקציב שניתן לי, מצאתי את עצמי ניצב בפני שוקת שבורה, חומה בצורה, איך שלא תרצו לקרוא לזה. שקל לא הצליח לצאת. אני רוצה לתאר לכם בקצרה חלק מהדברים. אני רציתי לבנות אתר ומיתוג שלם להסברה הישראלית מחדש. הלכתי וחיפשתי את מיטב סוכנויות המיתוג באזרחות, מה שנקרא, איתרתי אותן והגעתי באיזושהי תמימות ואמרתי: אוקיי, אותן אני רוצה. אמרו לי: מצוין, אבל הן לא עברו מכרז ממשלתי. יש שתי סוכנויות שעברו מכרז ממשלתי. אתה יכול לבחור ביניהן. אמרתי: אוקיי, ננסה לעקוף את זה, נייצר דברים in-house. אמרתי: בואו נרים אתר, אני רוצה לבנות אתר. אמרו לי: אה, יש חברה אחת – אם אני זוכר נכון – שיכולה לבנות אתרים, וזה מה יש. זה לקח שנה חצי, אתר לא היה, והשיא היה שגם המתכנת של משרד החוץ, לא הייתה לו גישה לנהל ולכתוב את האתר. אם אני הייתי רוצה שינוי באתר של ההסברה במשרד החוץ, הוא היה צריך לכתוב את הקוד, לשלוח אותו במייל לאתר הממשלה, לפורטל הממשלה, ושם, יום אחרי במקרה הטוב, היו מאשרים את השינוי ומעלים אותו. בואו תנסו לנהל ההסברה ב-real time כשאפילו המתכנת של משרד החוץ לא יכול לגשת לאתר. אמרתי לבסוף: אוקיי, כבר בניתי את כל המערך הזה בצורה, באמת, בלת"ם אחרי בלת"ם, אתגר אחרי אתגר. אני רוצה עכשיו שיהיו פה מנהלי סושיאל – דבר מאוד סטנדרטי, יש כמעט בכל ארגון – מנהל סושיאל, שני מנהלי סושיאל, שיעבדו ויתפעלו את הדבר הזה, יתחזקו את הקהילות, ימשיכו לפתח אותן. אמרו לי: מצוין, אבל דרך משרד החוץ זה לא יכול לקרות. הם לא יהיו עכשיו עובדי משרד החוץ, הם לא יעשו קורס צוערים. אתה יכול ללכת למסלול של פרילנס. אמרתי: מעולה, אז אני מבקש שני מנהלי סושיאל כפרילנס שייכנסו לעבודה. אמרו לי: אין בעיה, תוך שישה עד שמונה חודשים הם פה. בינתיים הממשלה נפלה. הם עוד לא הגיעו וכנראה כבר לא יגיעו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> – – – השעון. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, יש לי עוד זמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, תיתקע באמצע סיפור. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אספיק להגיד את הכול, אבל כן אומר לאדוני היושב בראש פה, זה באמת רק מקצת מהדברים. ולכן אני אומר, תקציב ממשלתי זה חשוב, אבל כל עוד אי-אפשר להוציא את הכסף, כל עוד אי-אפשר, לטובת ההסברה הישראלית, לשכור את האנשים הטובים ביותר, את אנשי הקריאטיב הטובים ביותר, את משרדי הפרסום הטובים ביותר, אנחנו נמשיך להיכשל בחזית ההסברה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר אלי כהן, חבריי חברי הכנסת, אגב, טוב לראות פה שרים. כבר שכחתי איך חלק מהשרים נראים. אנחנו לא נפגשים איתם, לא רואים אותם, לא שומעים אותם. הם די פעילים בחתונות ובבריתות ובאירועים של הליכוד, וגם בערוצי טלוויזיה, אבל אנחנו לגמרי לא זוכרים אותם בכנסת, והנוכחות שלהם פה די דלילה. האמת, חבל, חבל מאוד, כי לחברי הכנסת יש שאלות, חברי הכנסת נפגשים עם הציבור, אז זה המקום, איפה שיש את המפגש הזה. אז כנראה שהשרים רוצים להיות שרים אבל לא אוהבים לענות על שאלות של חברי הכנסת. אני מסכימה שלהיות בחתונה ולרקוד שם בערב הטילים אתמול כנראה היה הרבה יותר נחמד. איפה מיקי זוהר? ראיתי אותו עכשיו. רציתי לשמוע איך היה אתמול בחתונה. היו שם ריקודים יוצאים מן הכלל, יחד עם שר הביטחון ושרים אחרים. אגב, אני לא מבינה מאיפה השמחה, באמת לא מבינה. היה כזה יום כיפי אתמול? 500 רקטות קיבלנו על הראש שלנו. באמת סיבה למסיבה. אבל ברשותכם, בזמן שנותר לי, אני אתייחס למה שקורה היום עם הסכם ההסדרה שכולם כרגע מדברים עליו. איזה הסדרה ואיזה נעליים. עוד פעם קונים שקט לטווח קצר במחיר של הפקרת ביטחון אזרחי ישראל לטווח ארוך, ועוד מעט השופרות האלה יספרו לנו עד כמה זה חשוב וטוב. אני רוצה לשמוע את טלי גוטליב, ואני רוצה לשמוע את משה סעדה, ואני רוצה לשמוע את השר סמוטריץ', ואת השר בן גביר. איפה אתם? אתם לא מבינים מה קורה פה עכשיו? אתם לא מבינים שכבר עכשיו חיזבאללה מחזיר לעצמו את היכולות? בהסכם הזה שמתגבש, בעוד כמה שנים אנחנו נהיה בסיטואציה הרבה יותר גרועה ממה שקרה לנו עכשיו. זה בדיוק אחד לאחד מה שקרה עם חמאס: קנינו שקט, וחמאס ניצל את זה יפה מאוד, ואז קיבלנו את 7 באוקטובר, ואז קיבלנו חמאס הרבה יותר חזק. אותו דבר יהיה עם חיזבאללה. חיזבאללה זה לא חמאס, ואיראן באותו מקום. ואם כבר, חברי הכנסת מהקואליציה, זה מה שמצופה מכם, תדרשו מהממשלה להביא לאישור הכנסת את ההסכם המתגבש הזה, להניח את זה על שולחן הכנסת, שאנחנו נוכל כולנו ללמוד אותו, כי אני שמעתי מגורמים מאוד מאוד בכירים שיש שם גם ויתורים טריטוריאליים, או ניסיון להגיע להסכמות על ויתורים טריטוריאליים. זה צודק? זה נכון? תניחו את זה על שולחן הכנסת, והכנסת תביע את דעתה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, עוד פרק מדהים בחשיפת פרצופה של ממשלת הימין מלא מלא מלא. לפי פרסומים, אנחנו לקראת הסדרה בצפון. אף אחד לא יודע את הפרטים. יש כאלה שאומרים שמוותרים על שטח. אני שומע את ראשי הערים אומרים שהם מרגישים כמו ברווזים במטווח. אני שומע את תושבי הצפון אומרים: מי שיהיה לו כסף ויוכל להרשות את זה לעצמו, לא יחזור לגור בצפון. אבל אתם יודעים את מי אני לא שומע? את חברי ממשלת הימין-ימין. צרצרים. איפה אתם? איפה אתם? ידעתם לבקר, ידעתם לדבר, אבל עכשיו, כשעושים משא ומתן תחת אש – דממה. אף אחד לא אומר כלום. בן גביר הוציא איזה הודעה: אני נגד, אם ישאלו אותי. מסתבר שאף אחד לא שואל אותך. ממשלה שלמה של צרצרים שקיפלו אותה בארבע שניות בדממה. בואו, בשביל שלא תבינו לא נכון, אני חושב שצריך להגיע להסדר. אני חושב שהסדר זה הדבר הנכון לעשות אחרי שיש הישגים מבצעיים, אחרי שהצבא אומר: אני את העבודה סיימתי. אתם יודעים איפה הצבא אומר: אני את העבודה סיימתי? בדרום, בעזה. בעזה הצבא אומר: השגתי את יעדי המלחמה. מה הדבר הבא שצריך לעשות בדרום? לעשות עסקה ולהחזיר את החטופים. איפה אתם? למה אתם לא עושים את זה? מה קורה לכם? עם מה אתם מתעסקים כל היום? יושבים פה יום שלם, מברברים את עצמכם לדעת על חוקים שאף אחד מחוץ לבניין הזה זה לא מעניין אותו, בזמן ש-101 חטופים נמצאים במנהרות חמאס. מה עשיתם בשבילם היום? חשבתם עליהם? דיברתם עליהם? עשיתם משהו היום בשביל להחזיר אותם? ברור שלא. מתעסקים בפופוליזם זול, בראש ממשלה שלקח לו שלושה שבועות להיזכר שמישהו עובד בלשכה שלו, ואחרי שהוא נזכר, הוא גם הפך אותו לפטריוט. שיחליט מה הוא רוצה: הוא מכיר אותו, הוא לא מכיר אותו, הוא פטריוט, הוא לא פטריוט. זה נורא פשוט: מסמך נגנב, עקבו אחרי המסמך הזה, הגיעו לאן שהוא נעלם. עכשיו השאלה היא מאוד פשוטה: נתנו לו הוראה לקחת את המסמך, לא נתנו לו הוראה לקחת את המסמך; פרסם בידיעת ראש הממשלה, לא פרסם בידיעת ראש הממשלה; פעל תחת מרותו של ראש הממשלה, לא פעל תחת מרותו של ראש הממשלה. זה לא כזה קשה. כל הלשכה ההזויה הזאת, שבינתיים מקבלת כסף מקטר, ומנהלת את החיים שלנו פה, במדינת ישראל – אכפת לכם בכלל? מישהו מהצרצרים מדבר? איפה עמית הלוי היום? איפה כולכם, חברות צבועים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים את היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. משרד הרווחה פרסם נתונים שנתיים בתחום האלימות במשפחה. השורה התחתונה מצמררת: לצד העלייה הדרמטית במספר הבקשות לרישיון נשק במסגרת קמפיין ישראל מתחמשת של השר לשיגעון לאומי בן גביר, נרשמה עלייה במספר הבקשות לעובדים סוציאליים לביצוע הערכת מסוכנות לגברים שביקשו לשאת נשק. למה? משום שקיים חשש בשל מעורבותם במעגל האלימות. מספר הפניות של עובדים סוציאליים למשרד לביטחון לאומי עלה מחמש בקשות בלבד בשנת 2023 ל-90 בקשות בשנת 2024. מדיווחי עו"סים עולה כי בכמה מקרים התלוננו נשים על כך שמאז שהוקלו הקריטריונים לרישיון לנשק, השתמשו בכך בני זוגן כאיום מפורש. קורבנות רבים של התעללות ואלימות בכלל אפילו לא ישמיעו את קולם. ההערכה גורסת כי ישנם מקרים רבים שכלל לא ידווחו, ושצפויה עלייה נוספת במספר הפניות ככל שתימשך העלייה בבקשות לקבלת נשק. בחצי השנה הראשונה של המלחמה נרשמה עלייה במספר הפניות למשרד הרווחה: 4,565 פניות בגין אלימות במשפחה מהמשטרה וממערכת המשפט; לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד היו רק 2,760 מקרים מסוג זה – כמעט פי שניים. הקפיצה הגדולה ביותר היא בעבירות אלימות כלפי בת או בן זוג – 3,400 פניות השנה לעומת 2,036 בשנה שעברה. אסור שמצוקתן של נשים תהפוך לבלתי נראית. כשישראל במלחמה עלינו לגלות רגישות יתרה כלפי סימני מצוקה ונורות אדומות. מנגנון הבקרה לפני הנפקת רישיון הנשק חייב להיות סדור ומאורגן. אתם יודעים, אני מסכימה שיש צורך בהחזקת נשק, והצורך הזה עלה עם העלייה במספר הפיגועים ובסכנת החיים שיש היום לאזרחים. אבל אנחנו חייבים להבטיח את ביטחונן של הנשים בישראל ולהדק את מנגנון הבקרה על הגורמים המוכרים למערכת הרווחה. נשמור על הנשים שלנו ונמשיך במאבק באלימות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, 416 ימים למלחמה. אתמול היה גשם וקר וטחוב. אין אוויר. 416 ימים שבהם 101 חטופות וחטופים נמקים בשבי החמאס. מדינת ישראל פצועה ומדממת, ובמקום להתמודד עם המציאות הקשה, ממשלת ישראל, ונתניהו בראשה, עסוקים בניסיון נואש לעמעם את האמת, לטשטש את העובדות, לשכתב את ההיסטוריה, להנדס את התודעה הציבורית. כל יום צצה פרשייה אחרת המלמדת על השיטה, על המכונה המשומנת, על הזילות, הזחיחות והיהירות. אסון 7 באוקטובר קרה בעקבות מחדלים, מחדלים חמורים ביותר – מחדלים בהנהגה, מחדלים בהיערכות הצבאית, מחדלים במודיעין; מחדלים שעלו בחיי אדם, יותר מדי חיים. אז במקום לקחת אחריות, הממשלה מתנהלת בפחדנות, טיוח והסתרה. מסמכים מסווגים זולגים לתקשורת הבין-לאומית לא כדי לשרת את הביטחון אלא רק כדי לשרת את הנרטיב הפוליטי וההישרדות של ראש הממשלה וממשלתו. ואמון הציבור ממשיך ונשחק עד דוק. חלקים גדולים בציבור הפסיקו להאמין בהנהגה הנוכחית – הפסיקו להאמין בכנות הכוונות; הפסיקו להאמין בהשגת מטרות המלחמה; הפסיקו להאמין בכוונה לשחרר את החטופים והחטופות; הפסיקו להאמין בהבטחת המשילות; הפסיקו להאמין שאכפת לכם שכולם יישאו בנטל; הפסיקו להאמין שנלחמים ביוקר המחיה; הפסיקו להאמין בהבטחות לשיקום הצפון והדרום. עבור המדינה, החברה, האזרחים, ויותר מכול עבור כל הנופלים, ועדת חקירה ממלכתית היא חובה. נירית, אמו של סמל ראשון נטע ברעם, שנפל בבסיס נחל עוז, אמרה: לתת לקואליציה ולאופוזיציה למנות ועדת חקירה לאסון 7 באוקטובר זה כמו לתת לנהג שעשה תאונת דרכים למנות את החוקר לתאונה. והיא צודקת. רק ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה תוכל לחשוף את האמת, בלי לחץ פוליטי, בלי מניפולציות ובלי טיוח. ממשלת ישראל, אני קוראת לך: די לברוח מאחריות. די להתחמק מחקירת האמת. מדינה שלא לומדת מהכישלונות נידונה לחזור עליהם, לכן הימנעות מוועדת חקירה ממלכתית מסכנת לא רק את ההווה שלנו אלא גם את עתידנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, צפו הערב בתחקיר של אבי עמית על הגורמים שמנסים לגרור את ישראל להקמה מחדש של גוש קטיף, ותבינו למה השרים קרעי, סמוטריץ' ויתר השותפים לאג'נדת הגוג ומגוג רוצים לחסל את השידור הציבורי. אחר כך אני ממליצה: תצפו בתחקיר של רוני זינגר על יובל קסטלמן, זיכרונו לברכה. תתוודעו לעבודת הטיוח המשטרתית שנועדה לחפות על מי שהוציא להורג את יובל, זיכרונו לברכה, גיבור ישראל שנטרל בכלל מחבל, ותבינו למה השר בן גביר וחבריו לאג'נדה הזו של המליציות החמושות רוצים לחסל את השידור הציבורי בישראל. ואם עדיין לא הספקתם, תעשו גם בינג' קצר עם "האחת", שזו סדרת דוקו מדהימה על הטייסים, הטייסת של הפנטומים במלחמת יום הכיפורים. תראו שם תיעוד מדהים של חטאי היוהרה, ומה קורה כששברון האגו מוביל למשבר פיקודי והנהגתי באמצע מלחמה. תראו ותבינו מייד למה נתניהו והשותפים שלו לאג'נדה הזו של בריחה מאחריות רוצים לחסל את השידור הציבורי. בין לבין, תקשיבו לדיווחים של רובי המרשלג, שמתאר בפרוטרוט איך מדינת ישראל דה פקטו איבדה את הצפון, יום אחרי יום, רקטה אחרי רקטה, כטב"ם אחרי כטב"ם, ותבינו למה גם שר הביטחון ייתן יד לחיסול של השידור הציבורי. לבסוף, תפתחו ערוץ 14. תשבו בנוח על הכורסה ותופתעו לגלות שישראל מעולם, אבל מעולם, לא הייתה במצב טוב יותר. אין מלחמה, יש רק תקומה. המפונים? הם בכלל ישראלים בנופש ממושך על חשבון המדינה, הכול כלול. תגלו שכולם אשמים בטבח 7 באוקטובר חוץ מאלה שמרכיבים את הממשלה והתעלמו מקריאות האזהרה שלהם. הבעיה של הקואליציה הזו היא לא עם התקציב של התאגיד, אלא הבעיה שלהם היא היעדר שליטה. הם לא רוצים לגוון את התקשורת, הם רוצים לשלוט בה, כמו שהם לא רוצים לגוון את מערכת המשפט, הם רוצים לשלוט בה. זו התורה כולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני כמובן אתייחס גם לנושא של ההסכם המתרגש ובא על מדינת ישראל בצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יודעת פרטים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפי פרסומים זרים, פרסומים ישראליים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע, לכן אני שואל אותך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתי שעמית הלוי הודיע בגלי צה"ל שכשהוא יצטרך להצביע על ההסכם, הוא יצביע נגד. בוקר טוב, עמית הלוי. אתה לא מצביע על ההסכם בכנסת. האמת היא גם שאתה יכול לדבר, אבל דעתך לא ממש מעניינת, כי מי שמחליט בסוף זה קבינט מצומצם. בקבינט המצומצם-מצומצם-מצומצם-מצומצם, אתה יודע מי יושב? יושבים נתניהו ורון דרמר. זה הקבינט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאג. אם השופרות כבר מתודרכים בדף מסרים, ההחלטה של הקבינט כבר לא ממש משנה, כי מבחינת ברדוגו, מגל, אראל סג"ל – כל החבורה – כבר יש הסכם, והוא הסכם מצוין. אז מה זה משנה אם יהיה קבינט? ראיתי גם שביקשו מהם לפנות שלוש שעות ושיהיה הסכם. בסוף יש החלטה, וההחלטה התקבלה. יש כבר סצנריו קבוע: בן גביר כבר הודיע שהוא יצביע נגד. הוא עוד לא שמע על מה ההסכם – הוא כבר מצביע נגד; הוא כבר הוציא פרסומים. אתם כל כך צפויים שאי-אפשר לתאר אתכם: 1. השופרות שמהדהדים את ההסכם עוד לפני שהם ראו; 2. המתנגד הראשי לכל דבר, הלוא הוא השר איתמר בן גביר, כבר הודיע; 3. הקבינט המצומצם-מצומצם-מצומצם, שכבר החליט לתושבי הצפון, ואתה יודע מה, הוא החליט גם לכל תושבי מדינת ישראל. ואני רק רוצה לשער לעצמי מה היה קורה אם הממשלה שלנו הייתה מביאה הסכם כזה. מה היה קורה, מה הייתם אומרים בזמן מלחמה כשמאות טילים – אתה יודע, אתמול מעל 200 שיגורים, כולל לפתח תקווה, העיר שלך, ולמרכז הארץ, כולל פצועים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לך זמן נוסף. אחד מחברי הכנסת שלכם עמד פה קודם ואמר: מה זה פתח תקווה, מי זו פתח תקווה, איפה זה פתח תקווה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תקשיב, אני אראה לך כמה תגובות נזעמות קיבלתי מאנשים: אחרי שנפלו עלינו טילים, ככה מדברים עלינו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לדבר על זה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> עיר האורות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז מי זה היה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קינלי? גר בגוש עציון, קינלי. הוא יורד לפתח תקווה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נו, כולה גוש עציון. פתח תקווה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דיברו כך על פתח תקווה, כאילו, כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, לא יפה לפתוח על פתח תקווה, כי יש לנו נציגות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטח לא בכנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. יש לנו נציגות מפוארת. אבל דווקא אני רוצה להגיד לך שאפילו שאלתי את רון כץ מה יש להם עם פתח תקווה, איזה בסיס יש שם, כי היא מאוד מאוד מופגזת. אז אנחנו לא מזלזלים בתושבי פתח תקווה. אבל אני כן אומרת לך – הינה, תראה, זה מוקלט ויש פרוטוקול – שיהיה קבינט מחר, ויאשרו את ההסכם, כי השופרות כבר מהדהדים שיש הסכם. ואם ברדוגו – שאני מזכירה לך, הוא גם זה שהביא את גדעון סער לממשלה – כבר אומר שההסכם טוב, יש מחר הסכם. השאלה – וזה לא בצחוק – היא מה יהיה על תושבי הצפון. מה יהיה? איך יחזרו זוגות צעירים עם ילדים לגור במטולה? ואתה יודע מה? אם השרים מצביעים בעד – וזה משפט אחרון – אני מציעה שכדוגמה אישית יעברו קודם כול ויגורו במטולה, ומייד אחרי יגיעו כל עם ישראל בחזרה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו 416 ימים במלחמה, עדיין יש לנו 101 חטופים וחטופות בשבי חמאס, והדבר העצוב שקורה בימים ובחודשים האחרונים זה, שזה הפך להיות משפחות החטופים, סוג של מחנה – שמאלנים, עלובים, בוגדים. כאילו חמאס בחר לבחור את החטופים ממחנה מסוים. לצערי, אני אומר את זה עוד פעם, אלה דברים שאם הייתי יכול לא הייתי מדבר עליהם, אבל זה מה שאני רואה, וזה גם מה ששמעתי היום בישיבת הסיעה ממשפחות החטופים – לדבר על זה שהחטופים שנמצאים בעזה, כשחטפו אותם, לא בדקו למי הם הצביעו בבחירות. עקרו אותם מהבתים שלהם, הרימו את הילדים שלהם מהמיטות. עכשיו הם נמצאים בקור, מתחת, במנהרות, לא במדינה שלהם. הממשלה הזו הפקירה אותם ואת יקיריהם. ואני חושב שבשיחה עם אחת מהמשפחות הטיחו האשמות שיש לי חלק בדבר הזה, ואני אומר שלכל אחד מחברי הכנסת יש חלק בדבר הזה. לכל אחד ולכל אחת במדינה, לכל אזרח, יש חלק. כל אחד צריך לעשות את המקסימום שלו, ולדבר על הנושא, ולצאת החוצה ולהפגין ולדרוש שהם יחזרו לביתם. כי אנחנו לא נהיה אותה חברה, והאתוס הציוני והישראלי והאחווה שלנו והביטחון של ילדינו לא יחזרו להיות כפי שהיו עד שכל אחד ואחת מהחטופים יחזרו וישובו לביתם. תראו, המקום הזה, גם אחרי שנה שאני נמצא כאן, זה כאילו איזשהו פורמט שמספק חומרים לארץ נהדרת. יש כאן תחרות: היית בארץ נהדרת – סימן שעשית את הדבר הנכון. אבל הדבר הנכון בימים האלה לעשות זה לא להתעסק בג'ובים, במינויים פוליטיים, באיומים בפיטורי היועצת המשפטית. טלי, את רוצה להגיד משהו על היועצת המשפטית מהצד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שתדע להיות יותר משפטית ויותר מקצועית. פשוט, אם אתה נותן חוות דעת משפטית, שלכל הפחות היא תחזיק מים. רק אומרת. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועל הרמטכ"ל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיש לו לתת לנו דין וחשבון, ואנחנו מחכים לשאול אותו איפה הוא היה בליל 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה שראש הממשלה היה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, ממש לא. לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מדויק עובדתית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא, בשונה מראש הממשלה, התפקיד שלו זה להכין את הצבא ליום פקודה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אשאל אותך שאלת ברצינות עכשיו: את לא חושבת שתפקידנו, תפקידם של חברי וחברות הכנסת, לדבר על דברים שחשובים ולא לחלק כאן ציונים למערכת כוחות הביטחון, לרמטכ"ל שלנו, לראש השב"כ, לראש המוסד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם אנחנו רוצים לנצח, אם אני רוצה לנצח – ירון, אני רק רוצה לנצח. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל – – – אי-אפשר לנצח. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשאל אותך. יש לנו היכרות קצרה, נכון? אני רוצה לנצח במלחמה הזו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה מאוד. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שיהיה ביטחון לילדים שלי במדינה הזו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במה אנחנו שונים? בזה שאני חושב שאני לוקח אחריות על מה שיוצא לי מהפה, ואת לא לוקחת אחריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עומדת מאחורי כל מילה שלי. כל מילה שלי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה לעמוד, אבל אין לך אחריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפך. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזמן שחיילים נלחמים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא חיילים, זה גם מהמשפחה שלי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את מעבירה הביקורת על מי שעומד בראש צבא ההגנה לישראל. זה חוסר אחריות, טלי. זה חוסר אחריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, כי הוא משרת נרטיב שהוא תבוסתני. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מסכים איתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז לא חייבים להסכים. הוא משרת נרטיב תבוסתני, ואני לא אקח בזה חלק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב. חבר הכנסת סובה, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החלפתי איתו. תודה, חבר הכנסת סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ארגוני הטרור הניחו שנימנע מפעולה תקיפה נגדם. הם טעו. פגענו במפקדים בכירים של ארגוני הטרור, השמדנו אלפי רקטות שכוונו לערי ישראל והרסנו מתקני השליטה של ארגוני הטרור" – נובמבר 2012, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מסכם את מבצע עמוד ענן. כ-1,000 מחבלי האויב נהרגו, כולל בכירים, בכירים מאוד בצמרת הפיקוד. השמדנו אלפי רקטות שכוונו לערי ישראל, מאגרי תחמושת, עמדות פיקוד ושליטה – אוגוסט 2014, בנימין נתניהו מסכם את צוק איתן. הקונספציה של הנסיגות החד-צדדיות קרסה. אני חושב שאני מבטא כאן לא רק השקפה פרטית שלי אלא אני מבטא את ההשקפה של רוב חלקי הבית – כך דיבר ראש האופוזיציה בנימין נתניהו באוגוסט 2006 כאשר כאן בבית סיכמו את מלחמת לבנון השנייה. ראש הממשלה מקבל הרבה כסף מהמדינה לכותב הנאומים שלו. מחר, רבותיי, אחרי שהקבינט כנראה יאשר את ההסכם להפסקת האש, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, יכול לשלוח את ההודעה הבאה לכותב הנאומים שלו: אינני זקוק יותר לשירותיך. אומנם אני נוהג לא לזכור דברים, אבל במקרה הזה אני בהחלט זוכר מה אמרתי במשך השנים, כי זה צרוב כאן בתודעה שלי. זה מה שיקרה מחר, רבותיי. מחר אנחנו נשמע על כך שחיסלנו אלפי מחבלים, פגענו במתקני התחמושת, בפיקוד השליטה. אבל השאלה הגדולה שתישאר פתוחה היא אם הדבר יחזיר את הביטחון לתושבי הצפון לפני שהם חוזרים הביתה. זו השאלה שכנראה תישאר פתוחה למשך כמה שנים, עד הסיבוב הבא. מתי זה יקרה? עוד שנה? עוד שנתיים? אולי עוד חודשיים? אף אחד לא יודע, אבל זה מה שאנחנו נראה מחר. ולכן אני מציע, אדוני ראש הממשלה: חבל על הכסף של משלם המיסים. תשחרר מחר את כותב הנאומים שלך. תגיד לו שאתה יודע לשחזר את הדברים שאמרת כאן, בין היתר, מהדוכן הזה, במשך עשרות שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, יש פה כל מיני סוגים של נאומים, אז אני באה רגע להבהיר לחברת הכנסת מירב כהן מיש עתיד, שהיא אמרה שאנחנו מאוד רוצים שופטים רק מגוון אחד. אז רציתי לשאול. אני באמת מביאה בפניכם מה היה בבג"ץ, בית דין גבוה לצדק – אגב, טריבונל וערכאה שאין בשום מקום בעולם. יש Supreme Courts למיניהם, אבל אין בית דין גבוה לצדק. ומה זה בעצם בג"ץ? בית המשפט העליון, יש לו שני כובעים: הוא בית משפט עליון בשבתו כערכאת ערעור על בית משפט מחוזי, והוא יושב בשבתו כבג"ץ לתת סעד לאזרח מן הצדק – זה כתוב בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה. עד כאן חשבתי שהאזרח פונה אם מתעמרים בו, אם פוגעים בזכויותיו. את זה דווקא לא תקבלו בבג"ץ. מה כן תקבלו בבג"ץ? רציתי להסביר לך משהו, מירב כהן, חשבתי אולי רגע, באמת – מכל מלמדי השכלתי. בואי רגע, אני מספרת לך אינפורמציה, האינפורמציה הבאה: שופטת בית המשפט העליון רות רונן, היה לה מאוד דחוף להוציא פסק דין אתמול לתת שתי שמיכות ולא אחת למחבלי הנוח'בות שהגישו עתירה. זה היה לה מאוד דחוף בזמן המלחמה. בכלל, שופטי בית המשפט העליון בשבתם כבג"ץ עשו את הדברים הבאים במהלך המלחמה. נתחיל בדבר הבא: עתירה של העזתים באמצעות איזושהי תנועה כאן בישראל לתת צו למדינה לא לתקוף את בית החולים אל-קודס. ואז בג"ץ אכן נדרש – לא דוחה את העתירה על הסף. כן, עזתים בזמן מלחמה. אני עומדת פה ואומרת שכל העזתים, כל החמאסים ילכו להתחבא בבית החולים אל-קודס, כי המדינה הודיעה שהיא לא תתקוף כרגע את בית החולים אל-קודס. עתירה נוספת של עזתים במהלך המלחמה – הם חיפשו 634 מחבלי נוח'בות. הגישו עתירה לבג"ץ. בג"ץ פתח להם את הדלת, נתן להם זכות עמידה. בג"ץ גם במהלך המלחמה נותן זכות עמידה לרשות הפלסטינית, שהגישה עתירה כנגד החוק שלנו לנכות את כספי הפיצויים לנפגעי פעולות איבה מהכספים שמועברים לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית הגישה עתירה לבג"ץ. אתם קולטים? זו הזיה שאין לתאר. במהלך המלחמה עותרת המשפחה של הארכי-מחבל וליד דקה לשחרר את הגופה שלו. וליד דקה, שרצח את החייל משה תמם, השם ייקום דמו. כל זה בזמן מלחמה, ומנהלים על זה דיון. אחר כך מנהלים – בג"ץ מנהל לנו דיון על תנאי הכליאה של מחבלי הנוח'בות, ובג"ץ מנהל לנו דיון על מה הם אוכלים בכלא, בננות או פירות. כל זה בג"ץ המגוון, מאוד מגוון. מגוון באנשים פרוגרסיביים ששמים את האויב לפני שהם שמים את עצמם. אבל זה לא רק זה. בג"ץ בזמן המלחמה דן גם בעתירה של אחמד טיבי לבקר את גדול המרצחים, מרואן ברגותי, שיש איסור מפגש עכשיו בגלל שאנחנו במלחמה. הבג"ץ שלו נשמע במהלך המלחמה. ולא סיימנו, זה נמשך וזה נמשך, בג"צים שנותנים זכות עמידה לגדולי אויבינו. אפילו בחוק האזרחות בג"ץ הוציא לנו צו על תנאי, כן, שאם איזה בן משפחה של איסמעיל הנייה ירצה להתחתן פה עם מישהי ישראלית, ניתן לו תעודת זהות כחולה. ובכן, ממש לא. אנחנו רוצים לשמור על הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית, ובג"ץ מפריע לנו. זה הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השאלה היא אם יהודית – – – מה עם הדמוקרטית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לא דמוקרטי פה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הכול לא דמוקרטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באיזו עוד מדינה יש חופש ביטוי יותר מופרע, חסר כל גבולות, כמו פה? אין דמוקרטיה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתם מקימים ועדת חקירה ממלכתית, אולי הייתם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה, אז רות רונן, רות רונן תשב בוועדה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – נמנעים. תקבעי את. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, תודה. חבר הכנסת לוי, אנא, רק בשקט. תודה. בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום חמישי פרסם העיתונאי בר פלג בעיתון הארץ כי יונתן אוריך וישראל איינהורן פנו לקדם קמפיין שנועד לשפר את תדמיתה של קטר בעולם. איזו קטר? המדינה הזאת שנמצאת באל-ג'זירה פה, שחוק פה עבר אחרי קריאות רציניות מאוד על אל-ג'זירה? המדינה הזאת, קטר, זאת זו שנתניהו דאג להעביר ממנה מיליוני דולרים לחמאס לאורך הרבה שנים? איפה אתם, אנשי הליכוד, המחנה הלאומי, המחנה הציוני, שקוראים לעצמם פטריוטים? איך לא שמענו את קולכם לגבי הפעילות ה"מבורכת" של אוריך ואיינהורן? איך נדם קולכם? לא ידעתם שהם עובדים בלשכת ראש הממשלה? לא ידעתם שהם מקדמים הלבנה של קטר? לא ידעתם שהם מקדמים את המסר שלפיו קטר אינה מדינה מממנת טרור? לא ידעתם? נתניהו, אתה לא ידעת שהם עובדים שם? לא ידעת? לא יצא לכם לדבר סתם מדי פעם בלשכה? כנראה אתה ידעת, פשוט לך אין בעיה עם זה, נתניהו. אבל היה יותר חשוב להעביר השבוע, ביום ראשון האחרון, החלטה בישיבת הממשלה שלא ייתנו להארץ תקציבים של המדינה. עולם הפוך. עולם הפוך. עכשיו, לא בגלל עיתון הארץ – בגלל הצביעות, בגלל הצדקנות, בגלל השקר. אין לכם בעיה עם הדברים האלה בכלל. אותם אוריך ואיינהורן, באופן חריג, אפילו, הייתי אומר אפילו משונה ומוזר, שמם מוזכר גם בכתב האישום של פלדשטיין; כן, אותו פלדשטיין שנתניהו גם זרק אותו הצידה וגם מחבק אותו עכשיו חיבוק דוב. שמענו איך באמת רודפים את נתניהו. מה לעשות שיש כתב אישום חמור שהוגש נגד פלדשטיין ונגד אדם נוסף? אבל אותו אוריך ואותו איינהורן מככבים גם בכתב האישום. סעיף 12: היה נאשם 1 – פלדשטיין – בקשר יום-יומי עם יונתן אוריך, אשר משמש זה עשר שנים יועץ תקשורת אישי לראש הממשלה, כפוף ישירות אליו במסגרת תפקידו. ישראל איינהורן, אשר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שהה בחו"ל, הוא בעל קשרי עבודה עם אוריך ועם נאשם 1 בתחום התקשורת והדוברות. כפי שיתואר, בחודש יוני 2024 עד למעצרם התקיים בין הנאשמים קשר ישיר ושוטף ליצור ערוץ מתמשך להעברת מידע מודיעיני מסווג, לעקוף את העברת המסמכים וכו' וכו'. כתב אישום שלם. איפה אוריך, איפה איינהורן? עכשיו אוריך נחקר. עד עכשיו אני לא מצליח להבין איך הוא לא בכתב האישום. איפה איינהורן? מישהו שמע איפה איינהורן? גם הוא יגיע, גם הוא ייחקר. ואז גם נתניהו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם בעזה וגם בלבנון חיילינו מצאו עותקים של מיין קאמפף, ספרו של הצורר הנאצי, יימח שמו. ועולה כאן שאלה נוקבת. הרי החיבור של אויבינו לנאציזם ושאיפתם להשמיד אותנו זה לא דבר חדש. מה מונע מאיתנו לראות נכוחה את הרוע הצרוף שעומד מולנו? מה גרם להתעלמות בתקופת הסכמי אוסלו מכך שערפאת נשאר אותו ארכי-טרוריסט שמבקש להשמיד את ישראל כחלק מתוכנית השלבים של אש"ף? מה אטם את המוחות מההבנה שברגע שנברח מלבנון חיזבאללה יתייצב על הגדרות ויתכונן ליום שבו הוא יוכל לפלוש לישראל? מה עיוור את העיניים מלראות שההתנתקות תוביל במהרה לירי על ערי ישראל ולהכנה של מתקפת שמחת תורה? למה יש כאלה שלא מסוגלים לתפוס את עומק הרוע של האויב ולכן מחפשים בכל דרך למצוא הסדר ופשרות איתו? אני רוצה להציע הסבר. במלחמה בין שתי מדינות רגילות, כמו למשל רוסיה ואוקראינה, גם אם סבורים שצד אחד הוא הצד הרע שבסיפור, ברור שהוא לא דמון שמייצג את הרע המוחלט, אלא מדינה שפועלת באמצעים פסולים לקדם את האינטרסים שלה. אבל במלחמות שלנו, מאז קום המדינה ועד היום, אויבינו לא מנסים לקדם שום אינטרס שיועיל להם. הם מבקשים אך ורק להשמיד אותנו. זהו האינטרס היחיד שלהם – האינטרס להשמדת עם ישראל ומדינת ישראל. אנחנו נלחמים מול הרוע הזה בתור המייצגים של הטוב האלוקי בעולם, ובתור שכאלה אנו נושאים על כתפינו מחויבויות ומשמעויות כבדות מאוד. וכאשר ישנה תחושה עמוקה של סתירה בין המחויבויות והמשמעויות הללו לבין איך שאנחנו תופסים את עצמנו, נוצר אצל חלקים בקרבנו מאמץ נפשי להתייחס אל עם ישראל ואל למדינת ישראל כאל משהו אנושי ורגיל, כמו כל אומה אחרת, וממילא גם כלפי האויב שלנו – כאל משהו רגיל ולא כמייצגי הרוע המוחלט עלי אדמות. בגלל הסתירה הזאת, אותם חלקים מקרבנו גם מנסים לברוח מחבלי הארץ, ובמיוחד מאלה שטעונים במשמעות היסטורית לאומית כבדת משקל, והכול כדי להתאמץ ולהיות מדינה כאילו נורמלית. אבל המציאות לא מרפה, ואויבינו מזכירים לנו שוב ושוב את האמת. אז אולי הגיע הזמן להפסיק לברוח מעצמנו; אולי הגיע הזמן להפנים סוף-סוף מה אנו, מה חיינו, מהי זהותנו ומהו הייעוד הגדול שלשמו נוצרנו. תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול היה יום קשה מאוד בצפון ובעוד אזורים במדינת ישראל. בדקתי קצת את הנתונים. אני הייתי בעומר אתמול, ביקרתי את קהילת כיסופים שם, שנבנתה כמגורים זמניים עד שהם יוכלו לשוב. בדקתי את הנתונים. אני זוכרת שתוך כדי הביקור קיבלנו כל הזמן התראות על שיגורים לעבר מדינת ישראל. אז אתמול היו 540 אזעקות, 540 אזעקות, 255 שיגורים ושמונה פצועים. ואני, ככה, בערב אתמול מקבלת פוש לטלפון, כמו כולנו, ורואה את שר הביטחון רוקד בחתונה. ואני אומרת לעצמי, אני לא יודעת, מישהו בממשלה הזאת על פטריות הזיה. אין לי דרך אחרת לתאר את זה. איך קורה שביום קטסטרופלי כמו אתמול, שבו יש 540 אזעקות, מיליוני אזרחים רצים למרחבים מוגנים, שר הביטחון הטרי, החדש – שיש להניח שיש לו ללמוד דבר או שניים על תפקידו, כי בכל זאת, הרקע שלו פחות מהתחום הזה – רוקד בחתונה. ואני שואלת את עצמי על הדיסוננס המטורף הזה שמיליוני ישראלים מסתתרים בממ"דים ושר הביטחון רוקד בחתונה. אף אחד מהממשלה, מהקואליציה, אולי מהיועצים שלו – הרי כל שר מוקף בפמליה גדולה של יועצים – לא חשב להגיד לו: אדוני השר, זה פחות מתאים? יבין כבוד הרב אם לא תגיע, כי מדינת ישראל במלחמה ויש 540 אזעקות. לא מתאים שתלך לחתונה, בטח ובטח לא מתאים שתרקוד בחתונה. אבל לאף אחד לא היה האומץ להגיד לשר הביטחון שזה לא מתאים. במקביל לזה אנחנו שומעים את השר קרעי מספר לנו – הוא אומר לנו את זה בפה מלא, הוא אפילו לא מתבייש להגיד: מה הבעיה? נשנה את שיטת המשטר. אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. אז נבטל את בג"ץ, נשנה את שיטת המשטר. אולי נקבע גם שיהיו פה בחירות פעם בעשר שנים? אולי פעם ב-20 שנה? למה צריך בחירות? למה זה טוב? הם נבחרי ציבור, הם יעשו מה שהם רוצים. מספיק להסתכל על החקיקה שהובאה בפני ועדת שרים לחקיקה השבוע לאישור ובאמת, לדפוק את הראש בקיר, מה הדברים שממשלת ישראל מחליטה להביא לשולחן. עברה שנה, שנה מאז עסקת החטופים האחרונה, ובזה מתעסקת הממשלה. אז אוקיי, מדברים על הסדרה בצפון, אבל איפה ההסדר של החטופים? איפה? איפה ההסדר של החטופים והחטופות שלנו? תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלושה חודשים ועשרה ימים מאז שהורה שר הביטחון לשעבר יואב גלנט לפתוח בחקירה של ההדלפה הפלילית החמורה של אותו סרטון מבושל שהציג את חיילי המילואים שלנו בשדה תימן כאנסים – הדלפה שהיא עבירה פלילית חמורה; הדלפה שפגעה בזכויות החשודים המילואימניקים; הדלפה שפגעה במדינת ישראל; הדלפה שפגעה בעם היהודי כולו; הדלפה שתדלקה אנטישמיות; הדלפה שמי יודע מה היא עשתה לאחינו ואחיותינו בשבי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדלפה שקרית. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הדלפה שקרית של סרטון מבושל. לאחר ההדלפה הזו, שהיא כאמור עבירה פלילית חמורה, פגיעה בזכויות חשודים, פגיעה במדינה, פגיעה בעם היהודי, פגיעה בחיילי צה"ל ופגיעה בחטופים, הורה ב-15 באוגוסט שר הביטחון דאז יואב גלנט לפתוח בחקירה. ועד היום, אדוני היושב-ראש – תעדכן אותי, אולי אתה שמעת – אני לא שמעתי דבר. לא שמעתי על התפתחויות בחקירה, לא שמעתי על עצורים, לא שמעתי על מרתפי שב"כ, לא שמעתי על שלילת זכות לעורך דין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא שמענו על נחקרים, חבר הכנסת קלנר, אף לא על נחקרים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> נחקרים, כן, אפילו לא על נחקר אחד. אני לא יודע, אולי רק אני לא שומע את הדברים האלה. אבל לא רק שאני לא שמעתי דבר ממערכות האכיפה שלנו, לא שמעתי גם דבר בתקשורת, איזה פולו-אפ, מישהו שואל שאלה. לא שמעתי דבר מספסלי האופוזיציה, אנשים שיודעים יפה מאוד לזעוק כשיש אבק – כשיש פרשה שיש לה אבק של קשר לראש הממשלה, יודעים יפה לצעוק. פה שקט. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה תגיד על האנשים שיודעים לשתוק כשזה לא משרת אותם? מה תגיד עליהם? מהקואליציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, אני רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה נגיד על הקואליציה, שלא מדברת על שום דבר אלא אם כן זה משרת אותה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> נעמה לזימי, חברת הכנסת לזימי, לא מעניין אותך חטופים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה צבוע. אתה צבוע. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מעניין אותך חטופים? לא מעניין אותך חטופים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה צבוע. פתאום אתה מטיף לנו. אתה צבוע. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מעניין אותך? לא מעניין אותך זכויות אדם, זכויות עצורים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אל תטיף על זכויות אדם. איפה אתם – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אטיף לך פי מיליון, כי לא אכפת לך מכלום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איפה – – – מטיף לי? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כי כלום לא אכפת לך, וכולם יודעים שלא אכפת לך מכלום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חוצפה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אכפת לך מכלום, כולם יודעים את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כולם יודעים את זה. כולם. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כל המדינה יודעת את זה, ומי שלא – אז יודע את זה עכשיו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן, ברור. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה שמעלים על נס, אדוני היושב-ראש, את המילואימניקים – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> פתאום רוצים שנגיב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלה שתדמית המדינה כל כך חשובה להם, תדמית המדינה, אלה שזועקים כל הזמן, כמו שאמרתי, על החטופים – פתאום שקט, דממה. והסיבה, אדוני היושב-ראש, שמטייחים את הפרשה החמורה, הפלילית, של הדלפת הסרטון משדה תימן, ומעלימים אותו מסדר-היום כדי שאף אחד לא ישאל שאלות, ונעבור לנושא הבא מהר מהר, היא אותה הסיבה שבגללה עושים עניין מטורף מאיזו פרשת מסמכים, במקום לחקור מדוע המסמכים מלכתחילה לא הגיעו לראש הממשלה. אז שאף אחד לא יספר סיפורים, לא על שלטון החוק ולא על ביטחון המדינה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו באירוע של רדיפה פוליטית מכוונת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> של הריסה פוליטית, התכוונת. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כולם רודפים אותם. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – טבע את המונח כנופיית שלטון החוק, וכעת אנחנו רואים שוב את הכנופיה בפעולה, רק שהפעם, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הציבור כבר מבין שמדובר בכנופיה. והכנופיה לא תנצח, חברת הכנסת לזימי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הכנופיה היחידה שאנחנו מכירים זה לשכתו של ראש הממשלה, לפי התחקירים. איום ונורא. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתם יכולים להמשיך לדבר, אבל כולם רואים, רואים הכול. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מאפיה על מלא. מאפיה על מלא, על מלא. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> רואים מה אכפת לכם ומה לא אכפת לכם. לא זכויות, לא זכויות חשודים, לא זכויות אדם ולא כלום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – משפחת פשע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת דוידסון רוצה לדבר. בבקשה, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת קלנר, אתה ציינת את הנשיא לשעבר רובי ריבלין, שגדל בליכוד, היה אחד מהאבנים, אבני היסוד של הליכוד. אם אתה תשמע מה הוא אומר היום, הנשיא לשעבר רובי ריבלין, שהוא היה אחד מהמייסדים של הליכוד, גם בכדורגל היה מאוד חשוב, בקבוצה שאתה אוהד, בית"ר ירושלים; אה, אתה מכבי חיפה, סליחה. מה שהוא חושב על הליכוד של היום – אתה היית נכנס מתחת למיטה, שם את הפוך על הראש ולא יוצא חודש. אוכל עם קשית מתחת לשמיכת פוך מבושה. זה מה שנשיא המדינה לשעבר חושב על הליכוד של היום. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> שיהיה לו לבריאות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם קשית מתחת לפוך היית אוכל. עכשיו לעניינו. אלמוג, בוא, אני רוצה לספר לך משהו. יש מעל 12,000 פצועים. לא, לא, אני עכשיו רגוע, אני עייף פשוט. יש מעל 12,000 פצועים במדינת ישראל, לצערנו הרב, מ-7 באוקטובר. אחד מהכלים הטובים יותר והמשמעותיים יותר בטיפול בפצועי צה"ל הוא דרך הספורט הפאראלימפי. אני אספר לכם שמדינת ישראל, לצערי הרב, עושה מעט מאוד כדי לטפל בפצועי צה"ל דרך הספורט הפאראלימפי. יש היום תוכנית שנקראת מעזה ללוס אנג'לס, מעזה ללוס אנג'לס, לאולימפיאדה הבאה, תוכנית מיוחדת שנוגעת לאותם פצועי צה"ל, לטפל בהם דרך הספורט. אני אספר לך, אלמוג כהן – אתה יושב בקואליציה – ש-90% מהתוכנית הזאת – על ידי תרומות. אנשים טובים שמגייסים כסף למען פצועי צה"ל. אני שואל את עצמי: האם מדינת ישראל לא צריכה לממן דבר כזה? האם מדינת ישראל לא צריכה לדאוג לפצועי צה"ל? בהרבה מאוד דברים, אבל גם בעולם הזה. אני אגיד לכם עוד משהו. חנוך, אתה הגעת מעולם הספורט. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איזה ספורט? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדור מים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> די, נו, תפסיק, זה לא ספורט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה עכשיו קרוב מאוד לצאת החוצה. די. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלמוג, אני בחיים לא הוצאתי אותך החוצה. אתה עכשיו קרוב מאוד ללצאת החוצה. אתה לא מכיר את הספורט. אתה לא יודע איזה ספורט קשה זה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יודע איזה ספורט קשה זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תבוא פעם, תבוא פעם לזה. תרגיש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שזה הספורט היחיד שאתה חייב מגן לזה – הספורט היחיד שאתה חייב, על פי חוק. כן. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו – הוא גנב לי חצי דקה – המשלחת שיצאה לייצג את מדינת ישראל במשחקים הפאראלימפיים בפריז, שחזרה עם עשר מדליות, עד היום, עד היום לא קיבלה את הכסף ממדינת ישראל. המשלחת יצאה לאולימפיאדה מכספי תרומות. במדינת ישראל משרד הספורט לא מימן את היציאה של המשלחת. עד היום המשלחת הפאראלימפית חייבת להרבה מאוד גופים כסף כדי לסיים את התקציב הזה של המשחקים האולימפיים. אז כשאנחנו מדברים על פצועי צה"ל, בואו קודם כול נהיה כולנו, קואליציה-אופוזיציה, למען הפצועים האלה, נדאג לזה שיקבלו מה שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהחלט. חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו ישר יעלו בערוץ הכנסת שקראתי לך כדור. אתה מבין? אני לא יוצא ממך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגידי, גם אותך מתקיפים היום? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אותי? אני לא הצבעתי בעד המתת כלבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלתי כבר 400 הודעות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו רק ההתחלה. אדוני היושב בראש, חבר הכנסת אלמוג כהן, אני שמחה שאתה יושב באולם, הזדמנות, כי אני רוצה לספר לך – אני לא יודעת מתי היית לאחרונה בקיבוץ כפר עזה. בקיבוץ כפר עזה כרגע משקמים את הבתים, משקמים את הקיבוץ. יש שם הרס רב אחרי 7 באוקטובר, ולצערי הרב, לפחות ממה שידוע לי בשבועיים האחרונים, לא מינהלת תקומה נמצאת שם ומשקמת את הבתים. מי שנמצאים שם יום ולילה עם התושבים – אתה יודע מי? אחים לנשק נמצאים שם – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עושים שם הרבה עבודות טיח. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לשקם שם את הבתים. עכשיו, למה אני מספרת לך את זה? כי אני בכלל רוצה לדבר על נושא אחר. אני רוצה לדבר על תרבות ה-hate. לא תרבות הפייק, תרבות ה-hate. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היו"ר, עברנו נושאים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא עוברת, להפך, התחלתי כך כדי לדבר איתך על תרבות ה-hate; עם כולכם, לא רק איתך. מה זה תרבות ה-hate? לחברי כנסת במשכן הזה כאילו יש צורך לשנוא. הם כאילו צריכים לבחור נושא לשנאה, כי השנאה הזאת מביאה לייקים, היא מביאה רעיונות, היא מביאה חומר לכתוב עליו. ולך יש צורך לשנוא את אחים לנשק, ומההיכרות שלי איתך אני חושבת שאין שם כלום, כי אם אתה תשב איתם אחד על אחד ואתה תלך איתם לשקם בתים, אתה לא תמצא מה לשנוא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לא שונא אותם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתה לא שונא אותם, אז תפסיק להשמיץ אותם כמו שאתה עושה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני פשוט חושב שהמעשים שהם עשו, זה – – – מעשים מסוכנים, וזה עלול להוליד – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו שאתה, ברשתות החברתיות לפחות, שונא את אחים לנשק, לבן גביר יש צורך לשנוא ערבים. בנה קריירה בטיקטוק על שנאת ערבים, בנה קריירת פוליטית על שנאת ערבים. בלי השנאה הזאת אין מאחוריו כלום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שנאת האחר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיקר שנאת ערבים. שנאת האחר, אבל שנאת ערבים זה מה שבנה אותו פוליטית, אוקיי? קרעי שונא את התקשורת. הוא לא מוכן להתמודד עם האמת. כולנו שמענו עכשיו את ההקלטה שהוא רוצה בכלל לשנות את שיטת המשטר במדינת ישראל. איזה תוכן יהיה לו בלי השנאה הזאת? רגב, לעומת זאת, היא לא שונאת אף אחד. היא אוהבת יהלומים, וגם אף פעם לא כואבת לה הבטן, תמיד מגיעה לעבודה. שר המינהלות – הוא שונא בהתאם לסקרים. פעם הוא שונא את הקואליציה, פעם הוא שונא את האופוזיציה. אני מקווה שבקרוב הוא ישנא מהבית. שר השיכון שונא את הדיור הציבורי ואת הדיירים שלא שומרים מצוות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תלוי. מי שמשלם שכירות, זה בסדר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. לא משנה מאיפה אתה. שאר חברי הקואליציה והשרים נאחזים בשנאה בציפורניהם. ציוצי השנאה מביאים להם לייקים. ציוצי השנאה מביאים להם רעיונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק באמת משפט אחרון. לא אאריך, למרות שרציתי. אני רק רוצה משפט אחרון. על כל זה שולט מי שבמוצ"ש האחרון צייץ תשע דקות של שנאה טהורה והתבכיינות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, השבוע מתקיים השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים. 388 אנשים, נשים, גברים, מבוגרים, ילדים, תינוקות, מתו בדרכים מתחילת השנה. זו השנה הגרועה ביותר ב-20 השנה האחרונות, והגרועה ביותר בגלל שלאף אחד מהשרים האחראים לא אכפת. בקדנציה של הממשלה הזאת, יו"ר הרלב"ד התפטר מתפקידו, ומונה יו"ר רלב"ד חדש. מנכ"ל הרלב"ד התפטר מתפקידו, ורק השבוע מונה מנכ"ל חדש. אנחנו בממשלה שנמצאת כבר שנתיים בתפקיד, עם כל הכישלונות, וגם הכישלונות בדרכים ניכרים. המנכ"ל החדש של הרלב"ד, גלעד כהן שמו – אני מאחל לו הצלחה. אמרתי לו היום שלמרות הניסיון הארוך בתחבורה, לצערי אני לא צופה לו הצלחה; לא בגלל היכולות שלו, אלא בגלל שלאף אחד מאלה שמקבלים החלטות לא אכפת מהתחום שהוא אחראי לו או שאותו הוא ממנכ"ל; לא שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, שהדבר היחיד שעשתה בבטיחות בדרכים זה להתפאר השבוע שהקימה ועדת שרים לענייני בטיחות דרכים. הקימה ועדה, זה מה שהיא עשתה בשנה הכי מדממת. הוועדה לא תתכנס. אם ועדת יוקר המחיה לא הביאה כאלה בשורות, אל תצפו מהוועדה לבטיחות בדרכים להביא לכאלה בשורות. אז גלעד, אני מקווה שתצליח להשפיע קצת על השרה הממונה עליך ולהביא תקציבים, להביא יחס, להביא לזה שיתייחסו אליך. אני מקווה שתצליח להשפיע על השר לביטחון לאומי, שהוא שיאן עבירות התנועה. וכמו שהוא השתלט על כל המשטרה, ככה גם משטרת התנועה יודעת: כדי להתקדם במשטרת התנועה צריך לא לעבוד, כי אם עובדים ומחלקים דוחות, השר הממונה לא אוהב את זה, הוא לא יקדם אתכם. שר החינוך – אצלו באגף הזהירות בדרכים אמר ראש האגף היוצא: אגף זהירות בדרכים בגסיסה, הוא לקראת מוות. הדבר המפואר הזה שהוקם, של חינוך לזהירות בדרכים מגיל גן עד י"ב, נמצא בגסיסה. יש קיצוץ של 5 מיליון שקל, שזה המון בתחום הזה ברלב"ד. בתחום החינוך התעבורתי, שר החינוך אומר: מה את רוצים? זה לא אני, זה הרלב"ד. באים מהרלב"ד: אנחנו מימנו אגף אצלך, למה אתה מאשים אותנו? וככה כל אחד מאשים מישהו אחר, ואנשים ממשיכים למות בכבישים. שר המשפטים תוקע מינויים של שופטי תעבורה. כל מי שאי פעם רצה ללכת לבית משפט לענייני תעבורה יודע: אם יש לך כסף, אתה עושה קומבינה שם עם התובע המשטרתי, כי יש להם כזה עומס; אם אין כסף, זה לא קורה. שלא נדבר על משרד האוצר, שרק מדבר על כמה זה חשוב ורק מוציא משם תקציבים ועושה את החיים קשים יותר. תשתיות – לא חסר לך על מה לעבוד, גלעד. לא חסר לך אנשים שלא אכפת להם מהנושא הזה. הלוואי שתצליח. הלוואי שנמצא את היום הזה שבו אגיד לך: אני טעיתי ואתה צדקת. הלוואי, הלוואי, הלוואי. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מלקו, מעוניינת לדבר? בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, פעם ראשונה – אני רוצה להתייחס לאופוזיציה: חבריי, אתם מנצלים את המקרה של החטופים. כשחמאס חטף הוא לא הבחין בין ימין לשמאל, בין קואליציה לאופוזיציה, בין עולים חדשים לוותיקים, בין דתיים לחילונים או בין ערבים ליהודים. אבל לאורך שנה שלמה, אפילו שנה וחודשיים, הניצול הזה, השימוש הפוליטי, באמת עבר את הגבול. בכל מקום אני שומעת. נכון, הכאב הזה של כולנו, החטופים צריכים לחזור הביתה, יותר מדי זמן הם שם. הכאב הזה הוא של כולנו. אבל השימוש הזה בכל מקום, בכל פינה, כאילו לנכס את כל החטופים, או המשפחות שלהם שייכות לצד פוליטי, לאופוזיציה – אני מרגישה – באמת לא הוגן, לא פייר. בכל מקום שואלים אותי, ואני גם רואה. לכן אני חושבת שנצא מזה, חבריי חברי הכנסת מהאופוזיציה. תצאו מזה, ותראו את זה כאחד. לכולנו כואב. לכולם. הם לא של צד אחד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה עוזר הכאב? צריך לנרמל שהם צריכים לחזור. אף אחד לא עושה פוליטיקה על חטופים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, חברתי, אני מסכימה, שיחזרו, אבל אי-אפשר להשתמש בזה. אתם משתמשים בזה. בכל הנאומים שאני שומעת בכל מקום – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נמשיך להשתמש בזה, כי הממשלה שאת חברה בה לא עושה מספיק. לא עושה. אם אני רוצה לשאול אותך, לא נעים לי: מתי היית בכיכר החטופים או בהפגנה? לא היית. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שכן הייתי בכיכר החטופים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תני לי חוק אחד שעשית – – – << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו אני אגיד לכם: איך שאתם משתמשים במשפחות החטופים או בחטופים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם משתמשים בנו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם משתמשים בזה לפוליטיקה. ניצול פוליטי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, טעות, הם משתמשים בנו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אף אחד לא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם משתמשים בנו, וזה בסדר. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מנצלים את זה ניצול פוליטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומרת את זה: הגיע הזמן. בואו תפסיקו את זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ממש עצוב שזה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נפסיק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא להפריע בבקשה לחברת הכנסת מלקו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדברת על הניצול הפוליטי. על זה אני מדברת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה חמור שאת חושבת שזה ניצול פוליטי. זה מראה את הכשל הפוליטי שלכם. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמעו, הכאב הזה הוא של כולנו. כאב של כולנו. אבל אתם הופכים אותו לצד שלכם. זה לא נכון. חמאס לא בדק אם זה בקואליציה או באופוזיציה או איזו דעה פוליטית יש. אל תנצלו. אל תשמשו בזה. די כבר, נמאס אפילו לשמוע את זה, תאמינו לי. הציבור חכם, הציבור מבין את זה, הציבור יודע, באמת. אז לכן אני הייתי אומרת: תפסיקו את השימוש הפוליטי הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עבאס – אינו נוכח. חברת הכנסת ביטון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי שאין לה סמל – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור. תאמין לי, לא צריך לשים סמל, הסמל לא עושה את הכול. תאמין לי. כולנו מרגישים – – – << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלקו, לשבת לידו, ואפשר לדבר בשקט, כדי שחברת הכנסת ביטון תוכל לדבר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא אמר שתגיד – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז בסדר. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נגיב. אני אגיב, ברור שאני אגיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, צר לי מאוד על הדברים שאמרה פה חברת הכנסת. אני שמחה שהוסיפו לכם עוד שורה בדף המסרים. עכשיו זה עבר לניצול ציני של חטופים וחטופות. תתביישו לכם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אין לי דף מסרים – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע כל אחד מכם שמגיע לכאן ודן בחטופים ובחטופות. אתם יושבים במזגנים, בלשכות המפוארות, עסוקים בחוקים שטותיים, הורסי דמוקרטיה, וכואב לכם שאנחנו שמים על סדר-היום את מה שחשוב. מאיפה הדבר הזה שנשתמש בציניות? אנחנו שם בשביל המשפחות, גב' צגה מלקו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שכן. אתם משתמשים – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם אנשים שלנו. לי כמעט חטפו את הילדה. את לא מתביישת להגיד שאנחנו מנצלים את זה? מאיפה התיאוריה השטותית הזאת? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אני לא מתביישת. אתם צריכים להתבייש בניצול שלכם – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש בושה. אני הייתי רוצה שתעמדי כאן. את כל הזמן מדברת על אברה, אז כשאת מדברת את מנצלת את זה? לא. כי אכפת לך. אני מתפלאה עלייך. את דווקא מאלה שלא הייתי מצפה לשמוע. יש מספיק אנשים שמלאים רעל, ברוך השם, אבל הם לא כאן. אבל את? את, שיודעת שאנחנו עושים את זה מדם ליבנו. אנחנו שם בשבילם. זה לא פייר, מה שאמרת, ותבקשי שימחקו לכם את השורה הזו. היא לא רלוונטית. יש עתיד, וחלק מכם אפילו, מגיעים למשפחות החטופים, מחזקים אותם, נמצאים איתם במאהלים, נמצאים בלשכות, כי זה היה יכול היה להיות הילד שלנו, אבא שלנו ואח שלנו. והנוחות הזו ש-101 חטופים לא חוזרים – סליחה, אין במדינה מתוקנת כזה דבר. דבר אחד אנחנו מצפים ממדינת ישראל: שראש הממשלה יתאפס על עצמו ויחזיר אותם, ושיפסיק עם התירוצים – פילדלפי, סנוואר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אל תשתמשי לצורך פוליטי. הם לא בצד שלך. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> די כבר, צגה. די. מה את היית עושה אם זה היה הבן שלך, חס וחלילה? מה היית עושה? היית יושבת כאן והיית אומרת "ציני"? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הם שייכים לעם ישראל, לא לצד פוליטי מסוים. כואב לי. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא כואב לך אם את חושבת שהפכנו את זה לקמפיין. זו חוצפה, זה מעליב, ואותי באופן אישי זה מעליב. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אצלי יכלו לחטוף את הנכדים שלי. זה היה פסע מחטיפה. אז את לא תגידי שאנחנו מנצלים את זה פה. אנחנו פה בשביל החטופים, בשביל להזיז את דש מעילו של ראש הממשלה, שעסוק רק בשטויות, רק בסכנה, כמו ארגון פשע, ו-101 חטופים נרקבים לנו במנהרות, כל יום עוברים אונס, מכות, אלימות, ואתם ישנים. יורד גשם. עכשיו יש פוך, איזה נהדר. תגידי, על מה את מדברת? אפשר לעשות קמפיין על חטופים? לאיזו רמה הגענו? לאיזו רמה הגענו? בג"ץ כבר לא טוב לכם, זה לא טוב לכם, עכשיו עברתם לחטופים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> טירוף מערכות. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, תאמין לי, אני מרגישה נבוכה. אני עומדת פה ואני מתביישת שזה המסר. אנחנו לא עושים קמפיין. חשוב לנו. הנס שלנו, התקומה שלנו זה ש-101 חטופים יחזרו ארצה, מי שצריך – לקבורה, ומי שצריך – לשיקום. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי לך את האמת. הציבור חכם. הציבור מבין את זה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא תגידי שאנחנו עושים קמפיין על זה. לדעתי את צריכה לעלות ולהתנצל על זה שאת מנצלת את הנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת שירי, אתה מעוניין לדבר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהמשך לדבריה של חברת הכנסת ביטון, יש לי פתרון בשבילך, גב' צגה, שהאשמת אותנו בקמפיין פוליטי: אם את לא רוצה שנעשה קמפיין פוליטי – למרות שזה ביזיון שאת בכלל מעלה את זה – תחזירו את החטופים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ממש ככה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה פעם אחת. לא זכור לי שעשיתם את זה. לפני שנה בדיוק – ובאמת אין צורך בוועדת חקירה, כי יש את חשבון הטוויטר "חדשות מלפני שנה" – אז הייתה העסקה. ובאמת סקרתי כמעט את כל חשבונות הטוויטר שלכם. אמרתם: מי שלא יחזור בעסקה יחזור בלחץ צבאי. בסדר, צורה לכם על הלחץ הצבאי, וצורה לכם בכלל איך אתם מנהלים את המדינה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נאור, אבל זה ציני, פוליטי. אתה עושה מזה פוליטי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עושה פוליטי, כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הם מפקירים חיי אדם ואנחנו עושים מזה פוליטי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להרגיע שנייה את כל אגף הימין מלא מלא. מי שיאשר את ההסכם המתגבש – כן או לא – עם חיזבאללה, הוא מתעורר עכשיו במיאמי. השעה בערך 15:00, זאת אומרת שהוא סיים את האפטר-פארטי בערך ב-07:00, הוא אמור עכשיו לקום, ואנחנו נגלה אם ההסכם מאושר או לא, ואז, לדעתי, אתם צריכים להתחיל להפעיל את תרעלת הכן, לא, בעד או נגד. אז באמת תסירו דאגה מליבכם. דבר נוסף, אני רוצה להקריא לכם משהו, ואני אעשה לכם חידון – מי אמר את זה היום, או מי אמר את זה, לא היום: "אני משתתף בצער משפחות הנופלים, מחבק אותן ומאחל החלמה מהירה למ"פ הפצוע. בעקבות האירוע הקשה אני מבקש לסיים את התפקיד שביצעתי בשליחות ובאמונה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. מי בטוח לא אמר את זה, שהוא לוקח אחריות על מה שקרה ומתפטר? בנימין נתניהו. 416 ימים עדיין אין את צמד המילים "אני אחראי" ולכן אני אסיק את המסקנה ואני כן אסיים את תפקידי לאחר המלחמה. אין את זה עדיין. אבל מי שעשה את זה זה אל"מ יואב ירום, בנוגע לתקרית שהתרחשה בלבנון. אז תראו כמה בסיסי זה המילה אחריות והיכולת לגלות מנהיגות ולקחת אחריות על מה שקרה – מר נתניהו, שלא אחראי באמת לכלום. הפיקציה הזאת שהם עולים, ו"תזכירו לי מה היה בשדה תימן". בוא תזכיר לי, מר קלנר, שדיברת: כמה עצורים יש מהפריצה לבסיס בית ליד? כמה עצורים? איפה אתה עם כל האכיפה הבררנית? ועלה לפה היום אמסלם, וכמובן, הוא לא יכול בלי בחיר ליבו רם בן ברק, להזכיר לו את המימד החמישי, שזה פלופ טוטלי, אבל הם עדיין ממחזרים את זה. פשוט פלופ. אין כלום. בדקו – היה כלום, שום דבר. לא הדליפו מסמך; פגעו ושרפו מקור ביטחוני ומודיעיני – זה שקר; הוא קיבל את המסמך. הוא לא ידע, לא אמרו לו על המסמך – הוא קיבל אותו כבר באפריל. הוא ידע על המסמך. כמו שהוא אומר שהוא לא הכיר את אלעזר פלדשטיין, אבל הוא הכיר אותו. הוא תשע דקות דיבר עליו. הוא צריך לבחור. הקטע הטוב בלשקר זה לקחת קצת אמת, אבל תדבק בה. פה אין לו אמת והוא גם לא דבק בה. בשום ציר זמנים הגיוני זה לא הגיוני. אתה מסתכל על הזמנים ואתה אומר: רגע, אבל קיבלת את זה באפריל. למה אתה אומר בספטמבר שלא קיבלת את זה? וזה לא על הדלפה וזה לא הצנזור – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לחתור לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי ראש הממשלה גובר על הצנזור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לחתור לסיום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי מה לחתור, כי הסתיימה החתירה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בסוף השבוע האחרון חשף העיתונאי בר פלג בעיתון הארץ – אותו עיתון שהממשלה אתמול העבירה החלטה נגדו כחלק מקמפיין ההשתקה של תקשורת חופשית – ידיעה שבכל כל תקופה אחרת הייתה פותחת מהדורות במשך ימים. אז תגיד, נתניהו, ידעת או לא ידעת? ידעת ששני היועצים שלך קיבלו ב-2020 תשלום ישיר מממשלת קטר? זה בהמשך למדיניות שלך של מימון החמאס, אולי? יכול להיות שאישרת להם לעבוד לטובת המדינה שמימנה ארגון טרור שחטף ועינה ואנס ורצח יותר מ-1,200 מאזרחי ישראל? ואתה לא ידעת? לא אישרת? ואם לא ידעת, מה זה אומר על איך שאתה מתנהל? ואם כן ידעת, איך תסביר את שיתוף פעולה של היועצים שלך עם תומכי הטרור? זה כי הם קיבלו השראה ממך, המממן הראשי של החמאס? טבח 7 באוקטובר פירק את המדינה לרסיסים. הידיים ידי חמאס, אבל הכסף כסף קטרי. ומה עשו בלשכתך בשנים שלפני? הלבינו את קטר, חיזקו את חמאס כדי לפגוע ברשות הפלסטינית, כדי למנוע כל אפשרות להסדר שיביא לנו ביטחון ארוך טווח. כי מלחמה נצחית היא מפלטו של הנבל. הממשלה ברשותך ובעידודך פעלה להעביר מזוודות כסף במזומן מקטר לחמאס, כסף שסייע לארגון הטרור האיום והנורא הזה להתעצם ולהתחמש, לתכנן ולהוציא לפועל את היום הנורא ביותר, המדמם ביותר, האיום ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל מאז היווסדה. מה שחשף בר פלג בעיתון הארץ הוא דבר בלתי נסבל: בזמן שמזוודות הכסף זורמות לרצועה בחסות נתניהו, יועצי נתניהו בנו קמפיין כדי לשפר את תדמיתה של מדינה תומכת טרור. קטר, ביוזמת נתניהו, בונה את חמאס, ויועצי נתניהו בונים את קטר. אנחנו חייבים לחקור את הקשרים האלה לעומק. זו לא רק שאלה של שחיתות פוליטית, זאת שאלה של ביטחון לאומי. זו שאלה של חיים ומוות. נתניהו, יותר מ-1,000 אזרחים נרצחו באכזריות על ידי ארגון טרור שאתה עזרת לחזק, והלשכה שלך עבדה בעבור מדינת אויב. 101 חטופים וחטופות עדיין בעזה בגלל המדיניות שלך. צריך להגיד ביושר, נתניהו פוחד מוועדת חקירה ממלכתית כי הוא חושש ממה שנגלה – מזה שהוא דאג לממן ארגון טרור – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ושהיועצים שלו תחתיו דאגו לשמה של המדינה שסייעה להם כלכלית. דם כל מי שנרצחו – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ודם החטופים על הידיים שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טירוף מוחלט. טירוף מוחלט. כן, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בואו ניגע רגע פעם אחת, לשם שינוי, בנושא עצמו, שאני בקיא בו. אני אגיד למה החוק אינו במקומו. החוק אינו במקומו קודם כול כי הוא מהווה בזבוז משאבי הלאום – כן, הזמן הזה שלנו, של הכנסת, של המליאה – בנושא שאני ספק, אדוני היושב-ראש, אם היה בעשור האחרון איזה מקרה שבכלל השתמשו בו בהקשר לזה שהאגודה שיתופית תרמה כך וכך בבחירות מקומיות. אבל יותר מזה, בצד המהותי יש פה חוסר הוגנות, ואני אנסה להסביר. אגודה שיתופית, בוודאי כשמדובר על קיבוץ – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה יודע מה זה אגודה שיתופית? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגודה שיתופית מסוג קיבוץ היא כזאת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא בין הבודדים פה שיודעים מה זה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם כאשר מדובר בקיבוץ מתחדש, עדיין חלק משמעותי מהנכסים של החברים בו נמצאים ברשות הכלל. אני שמח שלמרות המשבר הגדול שהיה, לא התפרקו האגודות עצמן. הנכסים המשותפים לא התפרקו, וחלק משמעותי ממה שעומד לרשות החברים זה בנכסים המשותפים. ולכן יש את אותו היגיון שאומר שיש לאדם הממוצע שהוא שייך לאותה אגודה שיתופית – שהיא דרך חיים – פחות משאבים כדי לבטא את התמיכה שלו כך או אחרת. אני מבקש לציין שמדובר פה ב-50,000 שקל בסך הכול. זה אקוויוולנט למשהו כמו עשרה, 12 אנשים שיתרמו כל אחד את המקסימום שלו. אבל הדברים, אדוני היושב-ראש, באים לידי ביטוי באופן חמור, קיצוני יותר, כאשר מדובר בקיבוץ שיתופי. בקיבוץ שיתופי יש מין מציאות שבה חבר הקיבוץ לא מקבל את המשכורת – הוא מעביר אותה לקיבוץ. למעשה, מה שנשאר לו זה דמי כיס במובנים עירוניים רגילים, ואין לו את היכולת להוציא כסף משמעותי כפי שקיים בממוצע, הייתי אומר, לאדם שאינו חי באגודה שיתופית מסוג קיבוץ שיתופי. אנחנו עכשיו בקריאה ראשונה, נכון? אנחנו בקריאה ראשונה. אני חושב שאם הנושא עובר, צריך להיכנס בדיונים לקראת שנייה ושלישית – לראות כיצד בא לידי ביטוי העיקרון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני בטוח שאתה תעשה את זה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע? אני מקווה שאני אמצא את הזמן לזה. זה חוק שכמעט לא יבוא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בעצם החוק לא מקבל את זה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, החוק לא מאפשר את זה, אבל אני חושב שצריך לשנות את החוק באופן כזה שייתכן שבקיבוץ – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שכן יאפשר. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שכן יאפשר – יקטין את רמת הכסף – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא החוק. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שמותר לתרום. בסדר, אז בואו ננסה לראות, לקראת שנייה ושלישית, לשפר אותו, כי זאת פגיעה מהותית במי שהוא חבר קיבוץ שיתופי, ערכי. גילוי נאות: אני אומנם בקיבוץ שמתחדש, אבל נמצא במסלול כזה, מסלול שרוב המשכורת עוברת לקיבוץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת שיר סגמן – אינה נוכחת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, אתה מעוניין לדבר? בוארון, אתה רוצה לדבר? אביחי – לא. חבר הכנסת טור פז, בזמן שאתה עולה לפה אני רוצה לתבוע את עלבונם של תושבי פתח תקווה, שרבים שלחו לי בווטסאפ מחאה חריפה על דבריך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תן לי חצי דקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לך חצי דקה להבהיר את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, יש לך קשרים בקואליציה? אני אגיד לך את האמת, דיברתי עכשיו עם חבר הכנסת שוסטר. מה היתרון הכי גדול של החוק הזה? שבזמן הזה אתם לא מעבירים חוקים משמעותיים באמת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשם סיעת יש עתיד אני מתנצל בפני תושבי פתח תקווה, שמונת נבחרי הציבור שלהם וכל 200,000 התושבים שהסתלבטתי עליהם בדברים הקודמים שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 270,000. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 270,000. הטיל שהגיע מלבנון כוון רק אליכם. זה היה בכוונה, לא בטעות. כולם ידעו איפה הוא פוגע, ואני מתנצל, חברים יקרים, רון כץ וחנוך וכל שאר נבחרי מדינת ישראל מפתח תקווה. זהו, זה היה פתח תקווה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, יש עוד פתח תקווה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחי פתח תקווה לעולם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נראה לי שאני האישה היחידה פה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אז אחרי שהקדשנו לפתח תקווה יותר מילים ממה שהוקדשו לה מיציאת הכנסת לדרכה, בואו נדבר קצת על שר התקשורת שלמה קרעי. "אנחנו יכולים לשנות את שיטת המשטר אם נרצה" – נכון, יואב? שמענו אתמול את שר התקשורת בערוץ תקשורת שאיך שהוא עדיין נשאר חופשי. ביד אחת הוא מקטין את תקציב הפרסום של עיתון הארץ, שלא כל כך אוהב את השלטון – דרך אגב, כל שלטון – וביד שנייה הוא רוצה לסגור את התאגיד, וגם, על הדרך, להקנות הטבות לערוץ 14. יש לי הצעה, שלמה קרעי: בואו נעשה חוק – אנחנו המחוקקים, נכון? שרק ערוץ 14 רשאי לשדר בישראל. נסגור את הפינה. זה יחסוך לנו זמן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש. כן, כן. אני פשוט מציע. בוא נחסוך לנו זמן, שיהיה מספיק זמן להפיכה המשטרית. למה ללכת סחור-סחור? שר התקשורת של התקשורת – רק של התקשורת שאוהבת את השלטון. זהו, אין תקשורת אחרת. מי צריך ביקורת? מי צריך תקשורת חופשית? אחרי הציניות, יש פה דפוס מחריד. השבוע שמענו את ראש הממשלה, שהקדיש תשע דקות בסרטון ודיבר על "כותרות בומבסטיות", אני מצטט, והמשיך במופת מרהיב של מודעות עם ציטוטים לא בומבסטיים על מטרת כתב האישום הברורה: לפגוע בי ובכם, אזרחי ישראל. בי ובכם. המדינה זה אני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואלה שגרים בפתח תקווה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, כל אזרחי ישראל. המדינה זה אני, ביבי, אבל הבעיות הן רק שלך, והן נובעות משחיתות, מגלומניה לכאורה ועוד בעיות אחרות. כל אזרחי ישראל לא נאשמים. מסע הציד הזה, אמר נתניהו, לא מכוון רק נגדי. הוא מכוון נגדכם, הציבור שבחר בי – כי המדינה זה אתה. לא. כתב האישום הוא לא נגדם. ככה ראש הממשלה מנסה לגרור לבעיות האישיות שלו ולתסבוכות הפליליות שלו את כולם. ולכן שר התקשורת רוצה לסגור את התקשורת. תראו, אנחנו לא אוהבים אמירות בומבסטיות, אבל אתם יודעים מי חושב שהמדינה זה הוא. זו המורשת. זו הדמוקרטיה. ואגב, זה לא השר היחיד שמתעסק בהשמדת ערך של כל מה שנפלא במדינה הזו. כי שלמה קרעי אולי יודע גימטרייה, אבל לא למד כלום מההיסטוריה, לא היהודית ולא הכללית. עולים פה שרים ומלהגים במינימום בושה על מה שנעשה פה בשנתיים האחרונות. הרי במצב מתוקן, אחרי 7 באוקטובר לא היינו נמצאים פה בכלל עם הכנסת הזו. הייתה פה בושה אמיתית מלעלות ולדבר. דרך אגב, בושה זו מידה יהודית ראויה. אבל אנחנו חזרנו לטנטרום ולשיח מי אשם. מטי, אני אגיד לך מי אשם: הפרקליטות אשמה, היועמ"שית אשמה, התקשורת אשמה; כולם אשמים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, ערוץ 14 אשם, המשטרה אשמה. אה, לא. לא. חדש – השב"כ אשם. נכון, משה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – במעצר. לא אכפת לך, לא מעניין אותך. זה רק בן אדם. מה אכפת לך שיתעמרו בו. אין לך זכויות אדם. אם זה לא ערבים, אין לך זכויות אדם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> איי, איי, משה סעדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה בסדר, זה יהודי שהתעמרו בו 20 יום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תודה. חבר הכנסת טור פז, צריך לסיים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נורא מסיים. את הנאום הבא, משה, אני אקדיש לך ולכל מתנגדי ההסכם בלבנון. אבל תראו, מה שבאמת אני רוצה לומר כאן ולשלמה קרעי: כל תיבת התהודה הזו בסוף מייצרת עולם חד-ממדי, שאין בו ביקורת ואין בו עמדות אחרות. אז תתעוררו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואטורי, לסכם, בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקשבתי לרוב הדוברים. חבר הכנסת שוסטר, לדעתי, אתה היחיד שהתייחס לחוק. אולי לא שמעתי – גם את התייחסת, נכון? לא? לצערי, לא. אני מכבד את זה שהתייחסת לחוק. דנו על זה בוועדה, דיברנו על הדברים האלה. קודם כול, זה 55,000 שקלים שקיבוץ יכול לתרום. מה שאמרת לגבי 12 תורמים, שזה דבר קל למצוא 12 אנשים – תמצא לי מושבניק שמוכן לתרום 5,000 שקל לבחירות. לפחות בגולן לא מתעסקים בדברים האלה כל כך. קשה להשיג. בנושא של דמי הכיס – כן, אני יודע, גם קיבוץ שדה אליהו, שעבדתי שם והייתי מועמד לקליטה, שם אתה מקבל דמי כיס לאחר שסגרו לך את כל ההוצאות. אתה יודע, אנשים קשי יום, שלא מרוויחים את הסכומים האלה ולא מייצרים כמו קיבוץ, עדיין קשה להם בסוף להשתמש בשארית הכספים שלהם, אז הם יתרמו 500 שקלים, 1,000 שקלים, לא יותר מכך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה צודק, ואטורי. מתמטיקה – תחלק את 55,000 השקלים על 200 חברים – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר 12. אתה אומר 200 חברים? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, אנחנו יודעים. יש פה כמה חבר'ה שהתמודדו במועצות אזוריות. גם אתה גר במועצה אזורית? אני לא חושב שביישוב שלך אפשר למצוא 100 ומשהו אנשים שכל אחד יתרום 500 שקלים, לדוגמה. זה קשה מאוד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מה שאני אומר לך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. גם לזה אתה לא תגיע. זה – 1. אני עונה עקרונית. אבל תראה, מהות החוק היא ליצור שוויון בין התאגידים לבין המתמודד הפרטי, העצמאי. ושאלה נוספת, שעלתה גם בוועדה: מה קורה כשחבר מתנגד לתמיכה הזאת? האם הקיבוץ מבצע הצבעה על התמיכה הזאת? לא. אז יושבים קבוצה של אנשים ומחליטים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה כופר במושג של החלטות של קיבוץ. אתה מכיר כמה החלטות בחיים שלך, שבקיבוץ – הקיבוץ מקבל. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מכיר החלטות. תראה, גם כשענית, עלית לפה ודיברת על נושא שאני ולימור סון הר מלך – – – לא. אמרתי: אנחנו נגד מעצרים מינהליים של יהודים. על זה אתה דיברת. אני דיברתי על חוק מסוים, אתה חיפשתי איזה סיפור. אמרתי עוד פעם, לא מתאים לך לדבר ככה בצורה כזאת ולסכסך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, כי אני באתי מאזור הצפון, ואני מחפש באמת את הדמוקרטיה, להבדיל מכם, שאתם לא מחפשים את הדמוקרטיה. אתם מחפשים איפה שיש התיישבות – לפגוע בה. איפה שיש ימין – לפגוע בו. אתם לא מחפשים את האמת בדברים. אתם מבדילים כך: אם זה מהקומונה שלכם אז זה בסדר; אם זה מהצד של הקואליציה זה לא בסדר. וזכותנו הלגיטימית להוציא מכתב לביטול המעצרים המינהליים. אם הייתי שומע באמת שאלות קונקרטיות לגבי החוק, זה היה בסדר. אבל אתה יודע מה, חנוך, יש את הקטעים האלה שאתה יושב פה – ואמרת, הייתה לך איזו אנחת רווחה מסוימת – ושמע, אתה יושב פה כסגן, ישבתי כמה פעמים, ואתה שומע פה לילה שלם, אתה יודע, וזה נאומים שחוזרים, חוזרים עוד פעם ועוד פעם. כמה אפשר לגדף ולקלל את הממשלה? הדבר הזה לא נגמר ולא מסתייע בידכם, כי אני חושב שאתם בכל מקרה, כל דבר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מעבר לגידוף, חבר הכנסת ואטורי. זה מעבר לגידוף כשבאים ואומרים שיש דם על הידיים. זה הרבה מעבר לגידוף. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> או דברים שהם לא האמת, ואתה לא מתערב, כי אתה שומר על זה. אז זה שטיפת מוח, שאתה יושב פה לילה שלם ואתה שומע את כל הדברים, ואתה נאלץ לשמוע אותם, ואין מה לעשות, זה התפקיד. אני חושב שהצעות החוק שהבאנו, שאנחנו מביאים – אתם אומרים: הינה עוד חוק לזה – כן, אנחנו רוצים ליישר את הדברים. יש פה הרבה דברים שפעלו במדינה והיו די עקומים. אתה יודע, שמעתי פה כמה פעמים נאומים על לאן אנחנו הולכים, לאן הקואליציה הולכת. אנחנו מחפשים את הדמוקרטיה. אנחנו מחפשים, ואנחנו רוצים, גם בחוקים שלנו, חוקים של חברים טובים שבאים מחוקים טובים, אנחנו רוצים מערכת משפט שתהיה חלק מהמאבק על עם ישראל וארץ ישראל, ולא תשמש ככלי בידי מחריבינו; מערכת משפט שתגן על חיילי צה"ל הקדושים, שלא יהיה גיס חמישי שמסייע לאויבינו במלחמה; מדינה שבה כולם שווים בפני החוק; מדינה שבה אלו שמנסים לפגוע בה ובעצם קיומה לא יזכו לזכויות יתר; מדינה שבה אפשר ללמוד תורה, כפי שהיה מיום הקמתה; מדינה שבה כולם אוחזים חלק בביטחונה. לגבי הגיוס שדיברתם – דיברנו פה הרבה. אני שמח שאתה כאן. בנושא הגיוס אתם תמיד דוחפים: תגייסו 12,000, כל מיני מספרים. אני אמרתי גם לשר הביטחון הקודם: גם לגייס, יש לזה משמעות, למספרים שצה"ל מסוגל לעמוד בהם. אי-אפשר לדחוף לצה"ל במזרק חיילים ולך תסתדר. יש היום הרבה כאלה בעקבות הלחימה, גם חרדים וגם שאינם חרדים, שרוצים להתגייס ובאים להתגייס מתוך רצון. צריך לשמר את הדבר הזה, להגדיל אותו ולקבל אותם לצה"ל. יש הרבה כאלה שנכנסו. צריך לסדר, לארגן, לארגן מקום, שנוכל לגייס אותם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש. יש. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם הבן שלי, שהוא סרוג, נמצא במכינה – אתה יכול לזלזל כמה שאתה רוצה. אתם מדברים פופוליזם ולא בדיוק מדברים לגופו של עניין. גם הבן שלי, שהוא סרוג ורוצה להתגייס – אמרו לו: שמע, שכח מא', ב', ג'. למה? יש ביקוש גבוה מאוד. אני בעד גיוס. אני חושב שרובנו, כולנו כאן, בעד גיוס. אנחנו צריכים רק ליצור את המשוואה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנתי, מה אתה רוצה שאני אעשה איתך? תגיד מה אתה רוצה. תגיד. מה, מה הבעיה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, ואטורי, אתה שומע את עצמך? מה אתה משווה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שומע. אתה שומע אותי? הייתי בחיל האוויר ואני עוד שומע באחת האוזניים, פעם כאן, פעם כאן, אבל הכול בסדר. אנחנו צריכים לגייס את מי שרוצה ואת מי שמוכן, וגם לגייס את מי שצריך ושצה"ל מסוגל לקלוט אותו. אי-אפשר לשלוח אנשים לצבא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזו דוגמה נתת עם הבן שלך? אתה השתגעת? מה זה שייך? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שייך. בצה"ל יש היום עומס של מתגייסים בגלל רצון, בעקבות המלחמה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזה עומס? אתה נורמלי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה עומס? תגיד לי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני נורמלי, אני נורמלי. כנראה שאתה לא נורמלי. כנראה שאתה לא נורמלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך עומס על אנשי המילואים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 12,000 פצועים. 12,000 פצועים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, שמעתי את זה שיש צורך ב-12,000 לוחמים, בסדר. מה צה"ל מסוגל לקלוט? וכשצה"ל אומר שהוא מסוגל לקלוט 3,000 – עזוב, זאת המצאה. זאת המצאה. אנחנו יושבים באותה ועדה. זאת המצאה. כשצה"ל אומר שהוא מסוגל לקלוט 3,000 או 4,000 – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תראה מה אומר לך ראש אכ"א, המומחה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש אכ"א אמר את זה, לא? ראש אכ"א לא אמר את זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראש אכ"א לא מבין – – – שאל, הינה ראש אכ"א. שאל אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש עומס על המילואים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, יש 12,000 פצועים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בקיצור, הרי תמיד, תמיד יהיו לכם הערות. זה לא משנה מה נגיד ומה נביא, אתם תמיד נגד. מה אתם נגד? אתם אפילו לא יודעים נגד מה אתם. נגד הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה יודע. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מירב, שמענו אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמענו אותך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו אותך. את יכולה לדבר מהפרסה, גם נשמע אותך פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש בעיה? יש בעיה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, אתם מחפשים את – טוב, אופיר הציל אותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19) (איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19) (איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 40 בעד, 28 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19) (איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלמוג כהן << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני הנושא הבא – חבר הכנסת אלמוג כהן, הודעה אישית. בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים הנוכחים. חברתי יסמין סאקס פרידמן היקרה והאהובה, את עלית לכאן קודם וטענת שאני שונא את אותו ארגון המתקרא אחים לנשק. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז איך אתה קורא לציוצים שלך? אתה רוצה שאני אקריא לך? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז ראשית, קודם כול נעמיד את הדברים ההיסטוריים על דיוקם. אחים לנשק לעולם לא יסרבו לאחוז בנשק. זה הכלל הראשון. אני תמיד ידעתי, אצלי בצוות, שלא משנה מה מזג האוויר, לא משנה מי הממשלה שנמצאת, לא משנה כמה אויבים יש מולי, ידעתי שאח שנמצא ליד הכתף שלי יחזיק את הנשק למעני. אז ראשית, הם לא ראויים לשם התואר הזה. שנית, אני לא שונא אותם. אני באמת לא שונא אותם. באותו בוקר ארור ושחור יצאנו כולנו כאוגדה אחת כדי להציל חיים, כי האמנו שהערך של הצלת חיים של אזרחי מדינת ישראל הוא ערך עליון. אבל – ויש פה אבל גדול – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כולל אחים לנשק. גם הם יצאו. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה, אני רוצה לענות לך בצורה מכובדת וראויה. – – בסוף, כאשר באים ומשתמשים ביכולות צבאיות לטובת הגשמה פוליטית, רצון פוליטי, שאיפה פוליטית, תוכן פוליטי שלא מסתדר עם האידיאולוגיה של אותו אדם, זה בהכרח מעמיד בסיכון את ילדי מדינת ישראל. חד וחלק. מה חשוב שתזכרו, אחי בשמאל? כי אתם האחים שלי ואני אוהב אתכם. אני לא מתבייש, אני גאה בזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יכול לחזור על זה? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אחיי בשמאל, שאני אוהב אותם ואני גאה בזה, חשוב לזכור שלמטבע יש שני צדדים. אם חלילה יבואו ארגונים אחרים וילמדו את אותה טכניקה של סרבנות, כי אם מחר – הינה, דוגמה מצוינת: עכשיו מתחילים לדבר על הסכם עם לבנון; שווי בנפשך שמחר בבוקר כל המילואימניקים של גולני, כפיר וצנחנים וכל הגדודים וכו', אומרים: אנחנו לא משרתים, כי ההסכם הזה לא מתאים לנו. מה יקרה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה בעד או נגד ההסכם? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה. זה שיח הרבה יותר עמוק מבעד או נגד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה? נותנים שטח, נותנים שטח. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה. מה יקרה? שהילדים שלי ושלכם יישחטו עוד פעם. לכן, כחברה שרוצה להמשיך לחיות כאן, צריך לגנות את המעשים שהם עשו, והם לא מתחרטים עליהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ההסכם, אתה בעד או נגד? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בשבוע האחרון איל וולדמן – שלפני הכול הוא אב שכול, ואני מכבד אותו, ומותר לו להגיד הכול – בשפתו ובמילותיו אמר: סרבנות. אני נגד הדבר הזה. מדינה לא יכול להתנהל – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יושב עם סרבנים. תפסיק כבר. אתה יושב עם סרבנים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא. סרבנים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חצי ממשלה הם סרבנים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חברים, שנייה, אני אענה. אתם רוצים שאני אענה לכם או לא? אתם רוצים שאני אענה לכם או לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שר האוצר שלך אמר שהוא קורא לסרבנות. אל תלך לקל. שר האוצר קרא לסרבנות. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוצה לענות לכם, חברים. בסוף, כאשר קבוצות בחברה הישראלית לוקחות את כישוריהן הצבאיים ומשתמשות בהם לצורך הגשמה פוליטית, ילדים יישחטו. זה מה שיקרה. אם חלילה הערב יחליטו קבוצות במחנה הימני לומר שההסכם לא מקובל – לא, עליזה, רגע – שההסכם לא מקובל עליהם ויחליטו שהם מסרבים לאחוז בנשק, עוד ילדים יישחטו. לכן, לאותו ארגון המתקרא אחים לנשק – אתם יכולים לעשות טיח ושפכטל ורובה ועוד הרבה טיח טיח טיח, אבל מה שעשיתם לא יישכח, מפני שהמטתם עלינו אסון נוראי. אבל – ויש פה אבל גדול – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, באיזה סרט אתה חי? היחידים שאחראים לאסון הם אלה שיושבים סביב השולחן הזה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אם ח'אלד משעל, אם ח'אלד משעל – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הם אחראים, הם אחראים לאסון. די, צא מהבועה שלך. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אם ח'אלד משעל – שעכשיו נמצא, אללה ירחמו, עם 72 בתולות – אמר את מה שהם אמרו כשהם סירבו לאחוז בנשק, כנראה שהאויב לומד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ח'אלד משעל לא נהרג. ח'אלד משעל לא נהרג. הוא חי. הוא חי. הוא חי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גדול. גדול. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ח'אלד משעל לא נהרג? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עשית את הפדיחה שלך. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אסמאעיל הנייה. סליחה, אתה צודק. אסמאעיל הנייה, שדברר את הדברים הללו. זה מסביר לנו בדיוק – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה המזל? שבצד הזה יש אנשים שעשו צבא. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – למה אנחנו כחברה צריכים להוקיע. אז אל תצפי ממני להגיד שאני שונא אותם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היית צריך להקשיב לעליזה, לרדת לפני הפדיחה שלך. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – כי אני לא שונא אותם. את ההתנהגות שלהם אני שונא, ואשנא עד יומי האחרון. אתה צודק, תודה על התיקון, חברי. מבחינתי, אגב, כל אלה הם נאצים. משעל, הנייה – זה אותו דבר, מבחינתי. תודה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 23 במרץ 2017 – – – << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ואגב, כדוריד זה לא ספורט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כדור מים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא תדבר יותר היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 23 במרץ 2017 – סמוטריץ' קורא לנוער לא להתגייס. << הצח >> הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1802).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר פרוש להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דיבר על משתמטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לא לא לא לא. זה לא יהיה פה. לא יהיו קריאות אישיות כאלה בין חברי כנסת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אח שלי, ב-7 באוקטובר – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, אני אגיד את זה בנאום שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יהיו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, אני אגיד בנאום שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בנאום שלך אתה תגיד מה שאתה רוצה. קריאות אישיות כאלה כלפי חברי כנסת לא יהיו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אני מקבל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רון, אתה רוצה לראות סרטון? כולם נכנסו איתי. החרדים נכנסו איתי. אתה התהפכת בשמיכה, קנית טונות, והם נכנסו איתי לזירה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת כהן. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – סע, סע – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כשאתה קנית טונות ב-sale, הם נכנסו איתי לזירה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת שירי. חבר הכנסת שירי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. לא יהיה "סע, סע" ככה. תפסיקו עם ההתנהגות הזאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נו, באמת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אל תגיד לי נו, באמת. כבוד בסיסי. סע, סע – לא פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רציני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רציני מאוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חוק הגז הפחמימני מחייב את ספקי הגז לבצע בדיקה תקופתית של מתקני גז לצריכה עצמית אחת לחמש שנים לפחות, אלא אם כן נקבעה תקופה קצרה יותר. לגבי מתקני גז, ספק גז חייב לנתק את אספקת הגז למתקן גז שלא נערכה בו בדיקה כאמור. בשנים האחרונות התקיימו כמה פעמים נסיבות מיוחדות – כמו מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל – שהצריכו דחייה של מועדי ביצוע הבדיקה התקופתית. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה פעם בחמש שנים. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל כאשר אי-אפשר – כמו שאני מסביר עכשיו – בשל קושי של ספקי הגז לבצע את הבדיקות במועדן מסיבות שאינן בשליטתם, מוצע להסמיך את מנהל מינהל הדלק, בנסיבות מיוחדות, לדחות בתקופה קצובה את המועד לביצוע בדיקות כאמור – כמו שאתה ציינת, חבר הכנסת כהן – או להחלפת מכל נייח או מונה גז, ולקבוע תנאים שיבטיחו את מזעור הפגיעה בצרכנים במקרה של דחייה. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ביטון. בבקשה, אדוני. Age before beauty. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, היושב-ראש, על ההזדמנות, בשעה הזאת, המאוחרת. ובתוך כל – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה מאוחר? 22:30, מה מאוחר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הופה, יש עתיד עוקצים, שימו לב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תסכסך בינינו – – – גם אתה לא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בתוך העולם הזה של הפוליטיקה, יש דברים שהם מעל הפוליטיקה. שואלים אותי: למה אתה מסתובב עם חולצות של חטופים? והתשובה היא פשוטה: הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טלי גוטליב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא למישהו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, הזיכרון שלך מעולה. אבל פתחי את אוזנייך והקשיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתנצלת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> פתחי את אוזנייך והקשיבי. הכנסת לא תהיה זאת שתכריע על גורל החטופים. היא יכולה לדבר, היא יכולה לדחוף, היא יכולה לייצר אווירה ציבורית, אבל אנחנו צריכים שהחטופים ומשפחותיהם יהיו על ליבנו תמיד. ואנחנו צריכים שהחטופים ומשפחותיהם יהיו מעל הפוליטיקה ומעל הוויכוח; שנרצה, ימין ושמאל ומרכז, להביא אותם הביתה במהרה. המעט שאפשר לעשות הוא להנכיח אותם במשכן, לשים אותם על הלב שלנו, לשים אותם מול עינינו, ולקוות שיום אחד לא נצטרך ללבוש לא טי-שירט ולא צמידים ולא סיכות, ושהמשבר והכאב הזה והמועקה הזאת יחלפו בשובם של 101 חטופים. היום ה-416 – שנה לעסקת החטופים האחרונה – אני לובש חולצה של גיא גלבוע-דלאל, הבן של אילן ומירב, אח של גל וגאיה, הילד האמצעי, בחור חייכן וטוב לב, שנון ומצחיק, אהוב מאוד על חבריו ותמיד עם מצב רוח טוב. הוא אוהב מוזיקה, במיוחד ראפ, מנגן בכל מיני גיטרות מגיל צעיר. הוא סיים לימודי תכנות Full Stack, אוהד מכבי חיפה, ספורטאי וגיימר רציני. גיא אוהב את התרבות היפנית ולמד לדבר, לקרוא ולכתוב ביפנית כדי לממש את חלומו הגדול: לנסוע ליפן לטיול ארוך בתקופת הסאקורה – פריחת עץ הדובדבן. הוא היה אמור להיות ממש עכשיו בטיול הגדול שלו ביפן. גיא הגיע עם חברים לפסטיבל הנובה. אף אחד מהם לא חזר הביתה. עידן הרמתי ורון צרפתי נרצחו, וגיא נחטף יחד עם אביתר, חברו הטוב. הם נראו בסרטון כבר בשבת בצוהריים כשהם כפותים ומבועתים על הרצפה, יחד עם עוד שלושה חטופים נוספים. גל, אחיו הגדול של גיא, שגם הוא היה בנובה, הצליח לברוח ממקום למקום וחולץ לאופקים לאחר עשר שעות שבהן ניסה להימלט מ"פקק המוות", שהיה על כביש 232, ביציאה משטח המסיבה. הקשר האחרון עם אנשי ביתו היה כשגל וגיא שלחו סלפי לאימם, לאימא שלהם, בשעה 06:15, שמחים ומאושרים, 14 דקות לפני שהמתקפה התחילה. מעדויות ניצולים למדו כי גיא ואביתר, שני חברים שיחד מהגן, נשארו בשטח להעניק עזרה לפצועים, עד שהגיעו מחבלי חמאס וחטפו את אביתר וגיא יחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון. גיא נחטף בחיים, וכל שידוע למשפחתו הוא שהוא עדיין בחיים. אנו רוצים לפעול ולקוות שנזכה לראות אותו שב במדינת ישראל בהקדם, יחד עם 101 החטופים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כהנא, חבר הכנסת כהנא, אתה מעוניין לדבר? מוותר. חבר הכנסת שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא מוותר. מה פתאום שאני אוותר? אדוני היושב-ראש, אני לוקח אוויר מלהגיד כבוד השר. עמד כאן קודם חבר כנסת לבוש כמוני: כיפה סרוגה, ונראה לי שגם הולך עם ציצית – וכאילו הוא מה-15 חברי כנסת מהקואליציה שלא עשו יום אחד צבא. אתה שומע, אדוני היושב-ראש? יש לפחות 15 שלא עשו יום אחד; יש עוד כמה שהיו כמה ימים, כמו גם השר שיושב פה, כדי שיהיה כתוב להם שעשו צבא – והוא מסביר לנו שהצבא לא צריך, שהצבא לא ערוך. ואתה אומר: תגיד, מה זה תהליך הנסיגה הזה? הרי יושבים פה, בקואליציה, חברות כנסת, חברי כנסת, שנמצאים איתנו אצל המשפחות השכולות. אני בא עכשיו ממשפחה שכולה. נשים בכיסוי ראש מתחננות לפניי – וגם האלמנה; אני לא רוצה להגיד, לא ביקשתי רשות כאן – שלא נוותר. עכשיו, זה כואב לך, כי הן אומרות לי: אנחנו יודעות שאתה מסכים איתנו. אבל אני רואה שעומד פה איזה חבר כנסת קודם, ואטורי, ומסביר לנו למה הצבא לא צריך; כאילו הילדים שלנו לא עושים 250 ו-320 ימים כבר. אתה שומע, היושב-ראש? תשמע את המספרים. עכשיו, בימים האלה, ברגע הזה, כשאנחנו כאן, הוא אומר שהצבא לא צריך; יש עומס של מתגייסים על הצבא. תגידו, אתם נורמליים? מה, אתם חושבים שהעם מטומטם? כאילו לא הייתה פה מלחמה. האמת, איך אנחנו חושבים שאולי לא הייתה מלחמה? אנחנו רואים את החקיקות המוטרפות שמגיעות אלינו בכל יום; כאילו עוד פעם יש פה מהפכה משפטית; כאילו לא עמד פה שר, על הדוכן הזה שאני עומד עליו,, לפני שבועיים וצוטט כשאמר – שאלו אותו במרץ 2023, חצי שנה לפני אוקטובר: החמאס יורה, למה אתם לא מגיבים? הוא אמר: פרה-פרה; קודם נעביר את המהפכה המשפטית, אחר כך נטפל בחמאס. מה הבעיה? החמאס לא הקשיב. הוא הפך את העניין. הוא אמר: אתם עושים מהפכה משפטית – אני אראה לכם. הזדמנות נהדרת. ועכשיו עמד פה שר עם אותו ניתוק – סליחה, חבר כנסת – עם אותה רמת ניתוק, ואמר: הצבא לא צריך. כאילו לא נהרגו מעל 800 חיילים; כאילו לא עושים מעל 300 ימים מילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. עצוב מאוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סוכות – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים – עמית, עמית – אני רוצה לפנות אליכם, חבריי אנשי הליכוד, למה אתם לא מתקוממים כשעומד כאן חבר כנסת – טלי – למה אתם לא מתקוממים כשעומד כאן חבר כנסת, מצביע על חברי כנסת וקורא להם: אתם בוגדים. למה זה לא מפריע לכם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אמר את זה? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וואו, וואו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול לשאול שאלה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אלמוג. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא אמר בוגדים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר, הוא – – – אתכם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה. אלמוג התייחס – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא אמר דבר כזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אנחנו נבדוק את זה. רגע. עומד כאן השר קרעי, עומד כאן אלמוג, ומי שלא חושב כמוהו – אז הוא צועק: אתם בוגדים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אלמוג לא אמר את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא היה דבר כזה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאני שומע – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אמרת דבר חמור. זה לא נכון, זה לא היה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי זה תעיר לי, אדוני. עכשיו אני מדבר. אני מתעקש על זה שעומדים כאן אנשים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה שאתה מתעקש על זה, אבל – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתעקש שעומדים כאן אנשים, צועקים "בוגדים" לצד אחד של המשכן, ואתם לא אומרים מילה. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> מי צעק? מי צעק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי עמדה פה לפני כמה דקות ואמרה שיש לנו דם על הידיים. איפה הייתם, אדוני? איפה הייתם? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מעיר לה, ואני לא מרשה לאף אחד לעמוד כאן ולהגיד לאף חבר כנסת: יש לך דם על הידיים. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך, אסור להגיד דבר כזה. אבל מי? מי צעק? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה – שנייה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא אומרים בוגדים, גם לא לראש הממשלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש מכם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיר, אם הייתי שומעת מישהו שאומר בוגדים – כמו שאתה יודע, אני תמיד שומרת על כבודה של הכנסת. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> מאיר, יכול להיות שטעית. גם אתה בן אדם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי. אני מבקש מכם דבר אחד: קחו את הדברים שאמר עכשיו אלמוג, תקשיבו לזה ותראו אם מותר להגיד לנו – יותר מבוגדים, הוא אומר: אתם גרמתם למה שהיה ב-7 באוקטובר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר על הסרבנות של אחים לנשק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה הוא אמר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר על הסרבנות של אחים לנשק, זה מה שהוא אמר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא דיבר עליכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אני מאשימה את אחים לנשק, אז מה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שימו לב: אתם הבאתם – כך הוא אמר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר על אחים לנשק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר על אחים לנשק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתם רוצים – סליחה. אם אתה – ואני שומע אותך ואני שמח על זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני יכול לדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, כן. מכבדים אותך, מאיר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתה עכשיו אומר: אני לא רוצה אצלי ככה. מה אמרת לו? מה הוא אמר לו? סע, סע. התקוממת, בצדק. צריך להתקומם על אמירות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, נו, באמת. כולם. – – שפרשנותן היא בגידה, היא אשמה בדבר הנורא שקרה לנו מאז קום המדינה. ואתם הופכים את זה לכאילו והכול מותר. ויכול לעמוד כאן אלמוג ולהגיד על אחים לנשק: אתם גרמתם ל-7 באוקטובר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, רק לא פה. לא פה, לא לעמוד פה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יש לכם? תגידו לי, אני לא מבין כלום? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אמרתי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לעמוד פה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מבין כלום? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה? אתה מסתלבט עליי? מה ההבדל בין סרבנות לבין זה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל לא אמרתי את זה, אני לא השתמשתי בשורש בג"ד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה לא בשביל הקנטרנות הפוליטית. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, לא אמרתי את זה. לא אמרתי דבר כזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אמרת, נכון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה גם אם אתם עולים לכאן בשיא הכעס שלכם. להגיד על בני פלוגתא שהם יהודים, והם יהודים טובים והם ישראלים טובים ואזרחים טובים, להגיד ולהאשים אותם במה שחמאס המנוולים האלה עשו, ולמצוא אשמה בתוכנו, זה יותר גרוע מלהגיד על אנשים בוגדים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, אבל מאיר – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תן לי שנייה. לא אמרתי בחיים את השורש בג"ד, מעולם לא השתמשתי בו. אני חושב שהמעשים שלהם היוו קטליזטור, בוודאי, אבל לא אמרתי בוגדים. מעולם לא אמרתי דבר כזה. לא אמרתי. אני לא אומר דבר כזה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם ככה, אם אתה מודה שאמרת קטליזטור לדבר כזה, זה יותר מאשר להאשים אותם בבגידה. תחשבו, נכנס חמאס, עשה את מה שהוא עשה, כיסח לנו את הצורה, רצחו אנשים. אין אחד במדינה הזאת, יהודי, ציוני, שאני אעלה על דל שפתותיי ואאשים אותו. גם בשיא הפלגנות ובשיא הכעסים אני לא אגיד ליהודי, ציוני, גם כשהוא לא במחנה שלי: אתה הבאת עליי את החורבן. אני לעולם לא אגיד את זה. לא אגיד את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם חבר הכנסת כהן לא יגיד את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה זה חשוב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא יגיד את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, למה זה חשוב? אנחנו נמצאים באחד הרגעים הקשים. הרחוב שלנו מפוצל בצורה שלא הייתה. תאמינו לי, בשבוע שעבר מלאו לי 69 שנים. אני מכיר את הרחוב הישראלי בדיוק כמוכם, ובגלל הוותק – קצת יותר. מעולם לא שמעתי אמירות של פלגנות, מכל המחנות, כמו שאנחנו שומעים היום. אדוני היושב-ראש, אני מקבל את מה שאתה אומר, ודיברנו על זה בנשיאות, ואנחנו מחויבים כולם לשנות, להוריד ולדאוג שלא יגידו אחד לשני את מה שאתה אמרת – סליחה שאני מאריך. אנחנו גם צריכים להיזהר בנפשנו. אני יכול להגיד הכול כביקורת, אבל אף אחד לא בוגד באף אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד לא בוגד באף אחד. תיזהרו, זה יוביל לשפיכות דמים. מה שאפשר להציל, אנחנו עכשיו נשתדל להציל, אבל נעצור את ההתבטאויות. אנא מכם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מסכים איתך לגמרי. מסכים איתך לגמרי, אדוני. יש רק דבר אחד – זה צריך להיות על כולם. אני יודע שאתה לא, אבל הסיעה שלך לפני שבוע וחצי הוציאה תמונה של עמיחי שיקלי במדים, ואמרה: זה בוגד, זה בוגד בבוחרים שלו. זה בוגד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם, יש עתיד. יש עתיד הוציאה פוסט כזה, שכה יהיה לי טוב. יש עתיד הוציאה פוסט. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדוק ייבדק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא ראיתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עם תמונה של שיקלי במילואים, ואומרים: זה בוגד. שכה יהיה לי טוב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל מאיר, לא אמרתי את השורש בג"ד. אני מעולם לא אמרתי. אני כועס על מה שהם עשו, כי אם הערב בגלל ההסכם יבואו בימין ויגידו: אנחנו מסרבים לאחוז בנשק, הנכדים שלך והילדים שלי יישחטו. לכן אני כועס על זה, וזה לגמרי לגיטימי לכעוס. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, אין לי ויכוח. רציתי לעלות ולהעביר ביקורת על ההסכם, כי היום דיברתי עם ראשי רשויות בצפון, ביקורת קשה מאוד. אבל בגלל האחריות ובגלל שאני מבין שבסופו של יום צריך להגיע להסכם, ואני מקווה שההסכם יכסה על כל מה שאנחנו חולמים, אז אנחנו נזהרים גם בביקורת הזאת. קודם נראה את ההסכם ואחרי זה נבקר אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל מאיר, רק חשוב לי שתעמיד את הדברים על דיוקם, כי לא אמרתי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקווה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לעולם לא אעז להגיד דבר כזה. לעולם לא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, אני מקבל את מה שאמרת. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה שהארכתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה חשוב. הארכת. גם בשביל זה אפשרתי את זה. הלוואי שזה יהיה המצב אצל כולם. חבר הכנסת לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, צר לי עוד פעם לעלות לכאן ולכנות שר בממשלת ישראל מכונת רעל. אין לי מילה אחרת להגיד על השר הזה. אני מדבר עם עובדות, עם עובדות. השר קרעי: שנה שלמה אני מחכה לחוות דעת מהייעוץ המשפטי לממשלה על הצעת מחליטים להפסיק את המימון להארץ, והם מסרבים לכתוב לי – ואני לא קורא כרגע אם זה נכון או לא נכון – בתואנה שהיא של מפלגה, בתואנה פוליטית. אנחנו חושבים שזה שינוי משטרי. בסדר, אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו גם יכולים לשנות את המשטר אם נרצה. הינה לכם, אמירה כל כך קשה למדינה דמוקרטית שחלילה, אם זה יקרה, באבחת חרב תהפוך להיות לא דמוקרטית. ולא שמעתי מילה. בהתחלה אנשי משרדו איימו על אותו עיתונאי ואמרו לו: לא נאמר ולא היה ולא נברא. עד שמישהו הדליף מתוך הישיבה את ההקלטה: אנחנו נבחרי ציבור. אנחנו יכולים גם לשנות את המשטר אם נרצה. באמת? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איך הגיבו השרים האחרים? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט. לא ראש הממשלה, לא אף אחד. אף אחד לא הגיב על אמירה כזאת חמורה, אמירה חמורה: אנחנו נשנה את המשטר אם נרצה. ויש הקלטה, אי-אפשר להתכחש. הראיה היא ראיה ברורה לחלוטין. זה אותו השר קרעי שאמר על אנשי המילואים: לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם. זה אותו השר קרעי שאמר על היועמ"שית – אפשר לא להסכים איתה: הקם להורגך השכם להורגו. מה זה אם לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפטרו, לא להורגו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> להורגו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. הוא אמר "לפטרו". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> השכם לפטרו, לא להורגו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חוזר, אני מדייק: הקם להורגך השכם לפטרו. מה זה אם לא הסתה לרצח? מה זה אם לא הסתה לרצח? תגידו לי. ועל בנט, להזכיר לכם, אדוני היושב בראש – ישבתי פה: בנט הוא נבל ברשות התורה. אני לא אעז להגיד דבר כזה על ראש הממשלה, גם אם הוא יריב פוליטי שלי. אני אגיד על ראש ממשלה נבל או רוצח? ונאמר מפה רוצח, נבל, נפתלי בנט, לך. זה היה הציטוט. זהו, אני מסיים. אני לא רוצה לעבור הלאה, אני אמשיך בפעם הבאה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, זה שטיק של חבר כנסת אחר אצלנו, סימון דוידסון, אבל אני חייב לדבר לא על מה שתכננתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל על פתח תקווה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הפעם לא על פתח תקווה. אבל חבר הכנסת אלמוג כהן, לפני שבע שנים מפרסם שר האוצר דהיום, אז חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', קריאה לציונות הדתית בכתב – אין מה להתכחש לה, היא כתובה שחור על גבי לבן – וקורא לציבור הדתי לסרב פקודה ולא להתגייס. כותרת המאמר – ראש מפלגת הציונות הדתית. תקשיב, אברהם בצלאל. כשאומרים לך: הציונים הדתיים, תקשיב, שר האוצר שלך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה השאלה בכלל? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> "מצילים את צה"ל – לא מתגייסים". למה, דרך אגב? הייתה לו סיבה דתית – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא נוגעים בצבא, לא נוגעים בצבא אף פעם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פקודת השירות המשותף. תראה, אלמוג, אם תקרא את הספר שלי אתה תראה שיש בו ביקורת בנקודה אחת, אחת, גדולה, כואבת, על המחנה שלי. אני אומר שם: בעיניי, אלו שנקטו נשק של סירוב פקודה – כולל אחים לנשק, וגם אם תקרא לזה חוסר התייצבות, וזה בסדר לקרוא לזה ככה, גם זה – טעות חמורה בעיניי. אני אומר לך, רק בוא נזכור איפה זה בכל צידי המפה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי שעושה את זה מגונה. מי שעושה את זה מגונה, לא משנה מי הוא. הצבא נועד לשמור על הילדים שלנו. זה התפקיד שלו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אספר לך עוד סוד שבציונות הדתית אוהבים לשכוח. ב-2005 הייתה ההתנתקות. כמה רבנים גדולים, שעד היום נחשבים למובילי הציונות הדתית, קראו לסרב פקודה ולא לשרת בהתנתקות. קראו לעזוב את צה"ל. אני הקמתי אז פורום של קצינים דתיים נגד סירוב פקודה במילואים, ואנחנו יצאנו נגד המנהיגים. עזוב את זה שתקפו אנשים כמו שטרן וכמו יונתן בשיא ואחרים. הם קראו לסירוב פקודה מפורש. המזל היה שהחיילים והקצינים הציונים-דתיים היו יותר חכמים, יותר מוסריים ויותר ממלכתיים מהמנהיגים שלהם. אבל כשאני שומע אנשים כמו בצלאל סמוטריץ' וכמה מרבני הציונות הדתית היום יוצאים נגד אלה כשזה בצד שלהם – אז כן, אתה צודק: בשני צידי המפה צה"ל הוא קדוש. אבל רגע, בקבוצה הזו שאתה יושב בתוכה צה"ל הוא קדוש, גם השב"כ הוא קדוש, גם המוסד. תפסיקו לתקוף פה כל שומר סף. פותחים חקירה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השב"כ זה לא שומר סף. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, שב"כ זה שומר סף, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לבקר זה לגיטימי. לבקר זה לגיטימי. אנחנו עדיין דמוקרטיה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שומר ביטחון, עזוב. חנוך, מבקר. אבל בוא נפטר את ראש השב"כ, בוא נפטר את אלה, בוא נסגור את החטיבה היהודית, את החטיבה הזו ואת החטיבה ההיא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זכותם לומר כך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לזכור משפט יהודי חשוב: אלמלא אימת מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. זה נאמר, דרך אגב, על מלכות רומי, לא על מלכות ישראל. אנחנו צריכים מלכות ישראל חזקה, עם צבא, עם משטרה, עם שב"כ. ומי שמרים עליהם את ידו, אוי ואבוי לו, בוודאי ובוודאי כשהוא חלק מהשלטון. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יהיו הודעות אישיות. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאיר, רפואה שלמה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה, נשמה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> טוב לראות אותך כשאתה בריא ושלם. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בריא ושלם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לכם, אתם באמת לא תיאמנו. אני בעד ההסדרה בלבנון, אבל שנתיים הקואליציה עולה הנה אחד-אחד ואומרים: לפיד עשה הסכם עם החיזבאללה, על זה שעשינו הסכם על פיסה של מים מלוחים יותר מ-80 קילומטר מהחוף. ועכשיו ברדוגו וינון מגל וכל השופרות וכל המכונה יושבים בערוץ 14 להסביר כמה זה חשוב לעשות הסכם עם החיזבאללה, כמה הם אוהבים לעשות הסכם עם החיזבאללה, כמה זה תורם לביטחון ישראל לעשות הסכם עם החיזבאללה. על הקרקע, על הגבול של נהריה, על הגבול של קריית שמונה אתם עושים הסכם, ודיברתם איתי על חתיכת מים מלוחים אי שם בים הרחוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> באר יבשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תיאמנו. לא תיאמנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שמחתי, אדוני, לשמוע שאתה רואה ערוץ 14. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ההבדל – שאנחנו הורדנו את חיזבאללה על הברכיים. לא נשאר שם אף אחד. זה ההבדל. לא נסראללה – אין אף אחד. כל היום אומרים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היו"ר, אני חושב שנעשה לי פה עוול. אני לא השתמשתי בשורש הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה דיברת. היה פה שיח של עוד ארבע דקות בינך ובינו, והבהרת את זה. די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, זה לא נאום לאומה. זה לא נאום בכורה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך שאלה ולנצל את ההזדמנות שאתה יושב כאן. מאז תחילת המלחמה עשרות מילואימניקים מעל גיל 45 שילמו בחייהם, ומילואימניק מעל גיל 45 זה מישהו שהוא לא היה חייב להיות במילואים. הוא התנדב למילואים כי חסר כוח אדם. הם הותירו אחריהם למעלה מ-100 יתומים, למעלה מ-100 יתומים של מילואימניקים שהתגייסו לצבא והתנדבו כי אין מספיק כוח אדם, כי יש חבר'ה בני 20 שלא באים לשרת בצבא. יש חבר'ה בני 20 שאתם נלחמים כדי שהם לא ישרתו בצבא, ואז באים חבר'ה בני 45 ונכנסים מתחת לאלונקה ומשלמים בחייהם כשהם לא חייבים. אבל אתה יודע מה הם עשו, השר פרוש? הם עשו את מה שאלה שאתה עוזר להם להשתמט לא מוכנים לעשות: הם באו להגן על עם ישראל. הם באו להגן עלינו. הם הבינו שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, ובמלחמה גם כלה יוצאת מחופתה וחתן יוצא מחדרו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה ממנו? לך ליושב-ראש, לך לכל אלה שתומכים בהם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי הוא זה שמוכר את זה כאידיאולוגיה. הם עושים את זה ככיסאולוגיה. מבחינתם הם אומרים: אנחנו בשביל הכיסא מוכנים לשלם את המחיר הזה. הוא אומר: זאת האידיאולוגיה שלי, להשתמט. אז אני אומר לך, השר פרוש, תחשוב טוב טוב גם על אותם מילואימניקים ששילמו בחייהם ותחשוב על יותר מ-100 יתומים שנשארו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, אתה מעוניין לדבר? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר להמציא את הממשלה הזאת. עומדים פה חברי כנסת ומסבירים לנו למה אסור לפלג. נכון נשמע מצחיק? כל מה שהם עושים זה לפלג. מה הם עשו בשבוע האחרון? לכלכו על ראש השב"כ, לכלכו על ראש השב"כ לשעבר, על היועצת המשפטית, על הרמטכ"ל, על האלופים. שכחו את ראש המוסד. אני רוצה שתרשמו את זה שם, חברים בקואליציה: על ראש המוסד לא דיברתם השבוע. קחו את זה לשבוע הבא, תצא איזו משלחת ותגידו שגם הוא – לא יודע מה תגידו עליו. ואז אתם באים לפה ומנסים להטיף לנו מוסר על איך אמורים להתנהג ומה אמורים להגיד, החבורה שעובדת בלפרק את המדינה. איך אתם לא מתביישים? ואני אומר את זה כאשר אני מדבר לכיסאות ריקים. איפה אתם? מה אתם עושים כל היום במקום לשבת ולהחזיר את החטופים? במקום לדאוג לתושבי הצפון? במקום לדאוג לתושבי הדרום? מה אתם עושים כל היום? מה אתם עושים? ואז אתם גם לא מתביישים ובאים ומדברים על צבא והשתמטות. זאת ממשלה של משתמטים. יבוא חוק הגיוס, שדנים עליו פה כבר חצי שנה כי לא מוצאים לו מענה, וינסו למצוא את הנוסחה הנכונה להשתמטות. הנוסחה תהיה שחלק מהציבור יעשו 300 ו-400 ימי מילואים וחלק מהציבור לא יעשו מילואים בכלל. זו ההגדרה להשתמטות, אם מישהו בטעות התבלבל. יושב פה שר. עכשיו, אם אני אפנה אליך, השר פרוש, ואשאל אותך מה דעתך על חוק הגיוס ועל כך שכולם צריכים להתגייס לצבא, מה תענה לי? לא תענה לי, בדיוק, כי אין לך מה לומר. זאת ממשלה של משתמטים שנתמכת על ידי קואליציה של תומכי משתמטים שמטיפה לנו על השתמטות. האירוניה כבר התאבדה מזמן ואין יותר מה לומר לכם, חוץ מזה שהציבור הישראלי לא מטומטם. הציבור הישראלי רואה מה קורה פה, רואה מה אתם עושים. אתם מנסים לפרק את הצבא, מנסים לפרק את השב"כ. אין גוף ביטחון אחד שעובד עכשיו בכל העולם 24/7 בשביל לשמור עלינו שאתם לא מלכלכים עליו מבוקר עד ערב. אז הדבר היחיד שאני רוצה לומר לכם בשמם זה שאתם צריכים להתבייש בעצמכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, דמיינו איזה אירוע שנוסע לו שר החינוך יואב קיש לאיזשהו כנס עם מורים לאזרחות, ובדרך הוא שומע את שלמה קרעי. הוא הולך לכנס עם מורים לאזרחות – שלוש רשויות, מבנה משטרי, התפקיד של הכנסת, התפקיד של הממשלה. מה הוא אומר להם באותו כנס, שכנסת ישראל, שאתם נוהגים לקרוא לה "הריבון" חצי בצחוק חצי ברצינות, היא בסך הכול נושאת הכלים של הממשלה הזאת? שהצעות חוק ממשלתיות כבר לא עוברות, אתם לוקחים פרוקסי – של חברי כנסת? מה אומר שר הביטחון החדש ישראל כץ? הוא נוסע בדרך, הוא נוסע לכנס, לשיחה עם קצינים בפיקוד המרכז, אל מול האיומים הגדולים שיש בפיקוד המרכז לשמור על האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון, וכן, להילחם בטרוריסטים יהודים שנמצאים שם; מה הוא אומר לאלוף פיקוד המרכז אחרי שתקפו אותו כמה אנשים שם? מה הוא אומר? מה אומר שר החקלאות והביטחון התזונתי כשהוא שומע את ראש הממשלה שלו, בנימין נתניהו, משתלח בראש שירות הביטחון הכללי? מה הוא אומר לעצמו? מה הוא אומר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא שותק. הוא שותק גם עם עצמו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא שותק. ואם הוא אומר משהו, זה על הדרך. מה אומרים החרדים? מה אתם אומרים, החרדים, כשאתם רואים שאתם עצמכם משתמטים ואתם מגבים השתמטות? מה אתם אומרים בקבינט המלחמה או בקבינט בכלל כששולחים אנשים למלחמה? מה אתם אומרים לעצמכם? אתם אומרים שהתפללתם? התפללתם. זה לא מה שמחליף חיילים לוחמים. מה אתם אומרים כשיש 101 חטופים בעזה במשמרת שלכם, חברי הכנסת החרדים, שכל יום אתם מקפידים להתפלל? מה אתם אומרים? אני אגיד לכם, תפילה לא מספיקה. צריך לעשות מעשה. צריך לסגור את הדלת לבנימין נתניהו ולהגיד לו: עד כאן. אתם לא עושים גם את זה. אז תגידו לי, אחיי החרדים, יש לכם אלוהים? האם האלוהים שלכם הוא אלוהים אמיתי או אלוהים מדומיין של טקסים וריטואליים? האם אתם עושים את זה בלב, בנפש חפצה, או מס שפתיים? התנהגותכם – מס שפתיים. אין לכם אלוהים. יש שם כיפה, אלוהים אין לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. שלי טל מירון, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני קוראת ציטוט של השר סמוטריץ' בכנס של מועצת יש"ע. הוא אומר ככה: כיבוש עזה זה לא מילה גסה. אם עלות של שליטה ביטחונית היא 5 מיליארד שקל, אני לוקח אותה בשתי ידיים. אפשר לכבוש את עזה ולדלל בחצי את האוכלוסייה בעזה – בסוגריים: בהגירה מרצון – בתוך שנתיים. ממה להתחיל? קודם כול, איזה חיילים יכבשו את עזה בתוכנית המדינית של השר סמוטריץ'? מיהם אותם חיילים? הרי יש לנו מחסור לפחות ב-12,000 חיילים, לא? אז איזה חיילים יכבשו את עזה? הממשלה מקדמת השתמטות, אומרת למגזרים שלמים: אל תתגייסו, אל תלחמו, אבל השר סמוטריץ' מכין לנו תוכנית לכיבוש עזה. הגיוני סך הכול. נגיד שכבשנו את עזה, ההזיה המשיחית המטורללת שלכם. מי ישמור בעזה? מי ינהל את החיים בעזה? איזה חיילים ישמרו על ההתיישבות שאתם מתכננים בעזה? איזה חיילים בדיוק? חסרים חיילים. אתם מעודדים השתמטות. מי ישמור? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה אותם חיילים שנלחמים עכשיו בחזית. אותם חיילים שהיו בגוש קטיף. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, בבקשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר לך. שאלת שאלה – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, בבקשה. אתה יושב כאן כיו"ר, אל תפריע לי לנאום. תודה רבה. אני לא שאלתי אותך. אני אומרת מה שאני רוצה להגיד בנאום שלי, ועם כל הכבוד, ההזיות המשיחיות של השר סמוטריץ' לא מרשימות אף אחד. הזיות מטורללות, שלא יודעת מאיפה הוא מביא אותן. עכשיו בואו נדבר על 5 מיליארד שקלים, שהוא אומר שאין שום בעיה, הוא לוקח את זה בשתי ידיים – כי המצב הכלכלי שלנו פצצה, מעולה. אנחנו לא בגירעון. לא מעלים את המע"מ. זה לא הולך להעלות לנו בכיס, לא בביטוח בריאות, לא בביטוח לאומי. מי ישלם 5 מיליארד שקלים? אנחנו – אלה שעובדים, אלה שמשרתים, אלה שהולכים למילואים. אבל לשר סמוטריץ' קל להעביר את זה, מה הבעיה, הוא רק חותם על איזה משהו, ואנחנו נשלם, אזרחי ישראל. בואו נדבר על דילול האוכלוסייה בחצי, מרצון. גם, מה הבעיה, נדלל את האוכלוסייה בחצי מרצון. מה זה להעביר מיליון אנשים? בקטנה, נסדר את זה, נזיז אותם מפה לשם – והינה, הכול סבבה. בקיצור, עוד אחד מהציטוטים ההזויים של השר סמוטריץ' שמראה, שוב, כמו שאמרתי בנאום הקודם שלי – זה קצת נשמע כאילו, לא יודעת, הזיות של פטריות. איך אני יכולה להגדיר את זה אחרת? אני לא מצליחה להבין מי יכול לחיות במציאות ולחשוב את המחשבות האלה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. אתה מוותר או שאתה רוצה לעלות? בבקשה, לרשותך שלוש דקות תמימות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת, לא רציתי לעלות, כי אני לא מרגיש כל כך טוב, אבל אז הסתכלתי סביבי – אני מאוד אוהב להסתכל על מה שקורה במליאה – ראיתי פה אנשים ציוניים, אנשים שהמדינה מאוד יקרה לליבם. אתה יושב פה כיושב-ראש, ויושב פה יצחק וסרלאוף, ויושבים פה גם עמית הלוי ואופיר כץ וקלנר, ובצד השני אני רואה את פרוש אוכל, השר פרוש. ואני אומר לעצמי – היי, השר פרוש, בתיאבון. הכול בסדר? הילדים בסדר? << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם בבית? << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אכלו ארוחת ערב? << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> לא טוב. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אספר לך שלכל האנשים שאני ציינתי קודם – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – הצד השני. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החברים שלהם, הילדים שלהם, לא אכלו ארוחת ערב בבית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בצד השני כולם עושים מילואים, אל תדאג. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאני אומר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הילדים שלהם אכלו ארוחת ערב בלבנון ובעזה, וקר להם, והם מסכנים את החיים שלהם, ולא טוב להם. יש כאלה שכבר יותר מ-200 יום, נכון, אדוני היושב-ראש? חברים שלך, שכנים שלך. וסרלאוף, גם שלך, נכון? חברים שלך, שכנים שלך, בעזה, בלבנון, יותר מ-200 יום, נכון? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יותר מ-300. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר פרוש, משהו השתנה מ-7 באוקטובר. אנחנו לא אותה מדינה, לא אותה מחויבות. הדברים חייבים להשתנות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לשר וסרלאוף, מה הוא יעשה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מרגיש שזה לא מעניין אותך, זה לא מדגדג לך, זה לא חשוב לך. אז אני פונה לאותם חברים מהליכוד, וגם יצחק וסרלאוף: אתם צריכים לדאוג לזה שלשר פרוש יהיה חשוב לעשות שינוי. שידגדג לו, שיכאב לו, כמו שכואב לנו כהורים. הבת שלי מ-7 באוקטובר במילואים. מ-7 באוקטובר. יותר משנה מילואים. הגיע הזמן שגם אתם תהיו חלק מזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שר הנגב והגליל, אני שמחה שאתה פה. בטח קפצת לשם – היום התקיימה ועידת בן-גוריון בנגב. מכיר? לא משנה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מכיר, שלחתי גם נציגות. היו שם ראשי רשויות – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אני רוצה לספר לכם על זה? כי אני רוצה שנייה לקחת אתכם 76 שנה אחורה בזמן, לתקופה שבה הוכרזה הקמת מדינת ישראל. ביום ההכרזה מנהיג המדינה דוד בן-גוריון לא חגג ברחוב, לא יצא עם ההמונים. הוא ישב באותו לילה וכתב רשימה של המשימות שעומדות בפתח. הוא הבין את גודל השעה, וזה הדבר היחיד שעניין אותו. המשימות היו כתובות ב-17 מילים בלבד, ובהן ניתן למצוא: ממשלה, בירה, תקציב, משטרה, צבא, שירותים, פקידות, חוקה, משפט, כספים, ועוד כמה. בן-גוריון היה בראש ובראשונה סוג של אקטיביסט, כן, המילה הזאת שהיום גורמת לכולם לצעוק "שמאל". הוא האמין בניהול משותף של המרחב המשותף, הוא דגל בשיתופי פעולה, היה איש של אחדות, ואני חושבת שהדרך שלו גם הצליחה לא רע. המדינה שלנו הייתה מופת בכל העולם, עד שהגיעה ממשלה שהחליטה להרוס צעד אחרי צעד את כל המילים שהוא כתב בפתק הקטן – את הפקידות, את המשפט, את הצבא, את השירותים. המקום שהיה בבת עינו של בן-גוריון, הנגב, הפך להיות החצר האחורית של מדינת ישראל. במקום להשקיע בפיתוח אמיתי של האזור, תושבי הנגב נאלצים להסתפק בשאריות תקציב, נאלצים יום-יום להתמודד עם תשתיות עלובות, עם פערים בתרבות, עם פערים בבריאות. אפילו, אתה יודע, אדוני השר, המקטע של כביש 6, שבכל מקום יש לו שלושה נתיבים לכל כיוון – בדרום יש רק שני נתיבים לכל כיוון. אתה יודע, אפילו בדברים הקטנים האלה אנחנו נאלצים. אני רוצה לנצל את 30 השניות ולהזכיר לך שאת תקציב שלך, של הרשות לפיתוח הנגב, אתם מבקשים מאיתנו לחלוק עם תושבי יהודה ושומרון, שקיבלו רק עכשיו מענק של 760 מיליון. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגידו לי לא נכון. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אומר לך, זה לא נכון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם יש לך קיצוץ של 20 מיליון במשרד שלך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ניצמד לעובדות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לך קיצוץ של 20 מיליון במשרד שלך? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אלקין לקח לו. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יש לי קיצוץ של 20 מיליון. זה נכון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לך קיצוץ. איך אתה תוודא שזה לא מהרשות לפיתוח הנגב? אתה תצליח לוודא את זה השנה. מי יצליח לוודא את זה להבא? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא לא לא, תקציבי הרשות לפיתוח – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> את תקציבי הרשות לפיתוח הנגב אני מעביר להם, ולא ירד להם שקל. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל עוד אתה שר. אני יודעת מי יהיה השר להבא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני לא יודע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני לא מוכנה לרדוף אחרי זה שנה אחרי שנה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> עם זה אני מסכים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברות וחברי הכנסת, אנחנו כאן מדברים על חוסר החמלה, חוסר הדאגה לחטופים, זה שלא שמים את החיים במקום הראשון במדינת ישראל, אלא שמים כל מיני אמירות על ניצחון מוחלט, על כבוד ועל אגו לפני הכול. על זה שמבזבזים כספים על מה שבא לכם ולא על מה שצריך, וגם על זה שמצפצפים על החוק ועל כל מה שהחברה האזרחית רואה כקדוש. בתחום של הבטיחות בדרכים, בואו אני אספר לכם על הוראת חוק שקיימת היום. חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, סעיף 9(ד), קובע כי ראש ממשלה ידווח לכנסת עד 31 במרץ בכל שנה על ביצוע התוכנית השנתית של תאונות הדרכים בידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועל ההתקדמות בהשגת היעדים שנקבעו בתוכנית לפי סעיף זה במהלך שנת התקציב שקדמה למועד הדיווח. דיברו כאן על הרבה דברים שלא קורים. אין תוכנית למלחמה בתאונות דרכים, אין תקציב למלחמה בתאונות הדרכים, אין יעדים למלחמה בתאונות הדרכים, וראש הממשלה לא מקיים את הוראות החוק שנוגעות למלחמה בתאונות הדרכים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה קרה אשתקד? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו השנה השנייה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שזה לא קורה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שראש הממשלה כבר לא מדווח לפי החוק, כי האמת היא שאין על מה לדווח. בעבר החוק חייב את ראש הממשלה לבוא לפני הכנסת שלוש פעמים בשנה ולספר על מצב תאונות הדרכים, בתקופה שבה הורדנו את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. בשנת 2006 החוק שונה לפעם אחת, כי אמרו שזה קשה לראש הממשלה. השופטת בייניש אף אמרה כי על ראש הממשלה למלא אחר הוראות החוק החדש מעתה ואילך – כי הוא לא מילא אחר הוראות החוק הקודם; זה אותו ראש ממשלה, דרך אגב – לקיימן בקפידה ראויה, לדווח לכנסת על ההתקדמות בטיפול בתופעת תאונות הדרכים והשגת יעדי החוק פעם בשנה, על פי המועדים שנקבעו לכך לפי חוק. מתחילת השנה נהרגו 388 אנשים – מבוגרים, צעירים, תינוקות, ילדים, ילדות, נשים, גברים – כולם נהרגו בתאונות הדרכים כי אין תוכנית. אין תקציב. ראש הממשלה לא ממלא אחר הוראות החוק ולא שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. זו השנה הגרועה ביותר ב-20 השנים האחרונות. זאת אומרת, גם בשנים שראש הממשלה הוא ראש ממשלה – זו השנה הגרועה ביותר בדרכים. אני אגיד לכם, הלסת אמורה להישמט. לא יכול להיות שיש הוראת חוק וראש הממשלה לא מקיים אותה. אפילו שינו את החוק כדי להקל על ראש הממשלה, וגם אחרי השינוי הוא לא מקיים. אבל באמת אנחנו לא מופתעים מממשלה שלא אכפת לה מחיי אדם, שלא ממלאת אחר הוראות החוק, שאין לה תוכנית למלחמה בתאונות הדרכים, שאין לה יעדים ואין לה תקציב למלחמה בתאונות הדרכים, ולא עושה כלום – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כאשר אנחנו בשנה הגרועה ביותר במלחמה בתאונות הדרכים. מגיעה לנו, אדוני היושב-ראש, ממשלה אחרת. מגיעה לנו ממשלה עם חמלה, ממשלה ששמה בראש סדר העדיפויות שלה את האזרחים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולא את ההישרדות של עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – מוותרת; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, נוכח וגם ידבר, ויש לו שלוש דקות תמימות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין שום דבר תמים פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה תמים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אושר, אתה יודע, מיאמי כבר התעורר, אתה יכול לקבל את המסרים ולהתחיל לדבר. השעה 16:00, זו שעת המרגריטות, אחרי שממשפילים ומבזים את השב"כ, ששומרים, אבל בסדר. תראו, לפני שלושה ימים נחטף ונרצח הרב צבי קוגן, כמובן, זיכרונו לברכה. אבל תראו, דיברתם קודם על הנרמול של החטופים; שימו לב איך זה אפילו לא תפס. כאילו שמענו שיש פקקים בהלכה בואכה איילון, במחלף ההלכה, ככה אנחנו התחלנו להתרגל. הכול בסדר, רק חטפו מישהו והוא גם נרצח. וראש הממשלה, במקום שידבר על זה, או שר החוץ גדעון קיסינג'ר, באמת, שבועיים הוא כבר בתפקיד והוא כבר באמת המחליף של קיסינג'ר – הם אפילו לא מדברים על זה, כי הכול פה נורמלי. חוטפים אזרחים, רוצחים אזרחים, והכול בסדר, אתם ממשיכים לתשע דקות שאפילו לא הזכירו אותו. לא הזכירו אותו. עכשיו, היה פה קודם גם חבר הכנסת פוגל, שמקדם בוועדה שלו במרץ רב את חוקי אל-ג'זירה וקטר, והוא ממגר את הטרור והוא משבית לוויינים ויורה בתשתית שמשדרת אל-ג'זירה, אבל הוא רק שוכח שמי שעושה עסקים עם אל-ג'זירה וקטר זה לשכת ראש הממשלה. וזה שאומר אוריך ואיינהורן שעושים איתם דילים, שוכח שראש הממשלה שלו, כשלא רצו להעביר כספים לקטר, איך הוא אמר? עליי, אני דואג לזה. הוא לא רצה שהבנקים – הבנקים אמרו: אנחנו לא יכולים להעביר כספים, כי יהיו עלינו סנקציות בהתאם לחוק הבין-לאומי, כי קטר היא מדינה תומכת טרור, החמאס הוא ארגון תומך טרור. הוא ייצר את התשתית הזאת. ואז אדון המואזין, שדואג באמת לדמוקרטיה, וחושב שזה שבחרו בו נותן לו לגיטימציה להפוך אותנו לשלטון מלוכני – זה בן אדם שצריך להכניס לו נקז לכל השתן שעלה לו לראש. הוא מבולבל לגמרי. אז במקום שהוא יטפל בדברים הבאמת-מהותיים, הוא הופך להיות איזה כלי שרת שמטפל באל-ג'זירה, בעוד ראש הממשלה שלו משמן את אל-ג'זירה. אני יודע שהסיפור הזה נשמע מוכר, כי ראש הממשלה התמחה בזה, הוא ייצר בדיוק את התשתית הארגונית שגורמת לו להילחם בחמאס אבל לשמן את חמאס; לבנות את חמאס ולהחליש את אלו שברשות הפלסטינית. תשמעו, יש לנו ראש ממשלה באמת, שאין לתאר. עכשיו אני רוצה להתייחס במשפט אחרון – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש, באמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שלוש דקות תמימות כבר קיבלת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, משפט אחרון, בבקשה. אני שמעתי עכשיו ציטוט בכתבה, שנערכה כמובן בכאן 11, ציטוט של שר האוצר. הבן שלו שואל אותו אם זה הגיוני שבעוד חמש שנים יהיו יהודים בעזה, ואז הוא אומר לו – הוא שואל את דניאלה וייס: תגידי, זה נכון? היא אומרת לו, לא בעוד חמש שנים, בראש השנה הקרוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה רק לחדש לשר האוצר: 101 יהודים עדיין בעזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקו עם ההתיישבות שלכם בעזה והחלומות שלכם בעזה. אף אחד לא יצא למלחמה כדי שאלמוג כהן יהיה ראש עיריית דיר אל-בלח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נאור, ביקשת שלוש דקות – קיבלת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע לדבר ערבית, אתה לא יודע לדבר אנגלית – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא לא לא, אתה לא יכול לנהל שיח במליאה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עושה לנו פה "אוסקוט" – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, היו לך שלוש דקות תמימות. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, חברך רוצה להתחיל לדבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לפרוטוקול – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, הוא לא חבר? רק במפלגות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא חבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז זה מה שאמרתי. חבר הכנסת כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא רוצה להגיד שכבר מדובר בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא אקרא אותו. תודה רבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מילה לגבי התקשורת. תראו, אנחנו מוצפים, מוצפים במלחמות אמת מבחוץ, אלמוג, מוצפים במלחמות אמת עם אויבים מבחוץ ומכוסחים מבפנים. במסגרת פרויקט השמדת הנכסים הלאומיים של הדמוקרטיה הישראלית ובמסגרת העובדה, כנראה המכוונת, שהממשלה החליטה לא לקיים דיונים רציניים, דיוני מהות, על שלל נושאים ולאפשר – או להוביל, הייתי אומר – באמצעות חברי כנסת הצעות חוק מרחיקות לכת, הממשלה אישרה לצד אותן הצעות שתי החלטות דרמטיות, שכמובן ברעש הגדול של הירי מצד לצד בגבולות שלנו קצת ירד מתשומת הלב שלנו: החלטה לקדם דה פקטו את פירוק התאגיד כאן, אותו תאגיד שממשלת הליכוד לפני נדמה לי כעשור החליטה להקים – החלטה שלא הייתה פשוטה, אבל הביצוע לשם שינוי היה ביצוע משובח, ויש לנו תאגיד ציבורי נוסח BBC, נוסח מה שראוי שיהיה; תאגיד שנותן ביטוי לגוונים השונים בעם, נותן אפשרות לביטוי של אומנים בשלל דיסציפלינות, עם תוצרים משובחים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תוכנית על יאסר ערפאת. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, התאגיד הזה לא עובד בממשלה, זו בדיוק המהות של העניין. התאגיד הזה הוא אחת הבשורות היפות, התרבותיות, מרובות הגוונים של מדינת ישראל, ואת זה מבקשים להשמיד. עכשיו, רעיון אחר שאני לא מצליח להבין אותו: עיתון כמו עיתון הארץ לא עובד בממשלה. אומרים שהממשלה היחידה שהוא תמך בה זו ממשלת המנדט. יכול להיות. עיתון נהדר, עם גוון שרוב כותביו במאמרי המערכת לא לשביעות הרצון של הממשלה הזו, אבל זה בדיוק חבל הביטחון, רשת הביטחון הדמוקרטית. זו בדיוק הרשות הרביעית במשטר הדמוקרטי שעליה כל ממשלה שרוצה לנהוג ולהנהיג צריכה לשמור. זה מה שנותן לנו בעולם כולו את הדימוי האמיתי של דמוקרטיה, ואת זה בדיוק, אדוני היושב-ראש, הממשלה רוצה לקעקע, כפי שהיא לא מאפשרת הקמת ועדת חקירה שייתכן שתוכל לשמור על מנהיגינו לנסוע בעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תוכנית על יאסר ערפאת – זה לא אמור להיות בשום ערוץ יהודי וישראלי – – – ערפאת, שפיצץ את – – – בתל אביב. אבל זה כפיים. השמאל משמיד את עצמו. תמשיכו ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, אתה מפריע לי לנהל את הדיון כאן. תודה. היא מוותרת. חבר הכנסת אביחי בוארון – מוותר; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – מוותר; חבר ינון אזולאי – אינו נוכח. אם כן, אני מזמין את שר המורשת, השר פרוש, לסכם את הדיון במקום השר אלי כהן – טעיתי, שר המסורת וירושלים. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזאת הזדמנות – מכיוון שזה נאמר כאן על ידי אחד הדוברים, זה המקום להזכיר את הרצח הנתעב והנפשע שביצעו בני עוולה בשליח חב"ד באיחוד האמירויות הרב צבי קוגן, שנעלם מביתו ביום רביעי אחרי הצוהריים, וביום ראשון בערב גופתו נמצאה שם. השתתפתי היום בהלוויה שלו בכפר חב"ד, סמוך ללוד, ומשם היא עולה לירושלים. השם ייקום דמו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני חושב שברגעים האלה בוודאי שצריך לומר כמה מילים טובות על שליחי חב"ד בכל העולם. חכמינו אומרים: אחד מן החבורה שמת, תדאג כל החבורה כולה. חבורה זה לאו דווקא קבוצה שלומדת יחד, חבורה זה גם קבוצה שהולכת בדרך אחת. הרב צבי קוגן, כחסיד חב"ד, היה שליח ופעל לפי הוראות הרבי, והלך גם למקום נידח כמו איחוד האמירויות, כמו שהזכרתי, והשתדל לעשות מה שאפשר אם וכאשר נמצאים שם יהודים – שיהיה להם איפה להתפלל, איפה לאכול, איפה להיות, כמו שעושים את זה רבים משליחי חב"ד בכל מקום בעולם ובכל מקום נידח בעולם. וכאשר אחד הולך, אז קודם כול – אמרתי את זה גם אתמול בישיבת הממשלה – אם שליחי חב"ד מהווים סמל בעיני שונאי ישראל, אז ממשלת ישראל, מדינת ישראל, צריכה לדאוג לאבטחה סביב אלה, שלפעמים הם גם עושים את השליחות שהנציגים הרשמיים של מדינת ישראל עושים. ואני מזכיר פה בהזדמנות זו שנסעתי פעם במסגרת נסיעה של הסוכנות היהודית, נסעתי עם מישה ארנס, יוסי פריצקי ואמנון אברמוביץ' – נסענו לסיור בלטביה או בליטא, ובכמה וכמה מקומות ראינו את מה ששליחי חב"ד עושים ומה שהסוכנות היהודית עושה, ואז שניהם אומרים לי, גם מישה וגם יוסי פריצקי: איפה אנחנו ואיפה אתם. כי כל אחד יודע מה חב"ד עושה בעולם, ואלמלא חב"ד, בוודאי שמדינת ישראל הייתה צריכה להתאמץ להוכיח שיש מושג כזה של עם יהודי, יש מצוות בתורה שהיא לא עושה וחב"ד עושה. אבל אם אני כבר עומד כאן ומדבר, פה ושם אני שמעתי כל מיני אמירות שנאמרו כאן מצד ימין, מחברי האופוזיציה. אני זוכר את עצמי נמצא פה בקדנציה הקודמת, שהייתה מורכבת מאותם אלה שיושבים עכשיו בקואליציה, ועל ראש שמחתם הם בחרו בקבוצת חברי הכנסת הערבים. אני לא אומר שזה דבר פסול, אני לא אומר חלילה שהם פסולים, אני לא אומר שהם לא יכולים להיות פה בכנסת. כמובן שצריך מגבלות. אבל על הראש של הקואליציה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> על ראש שמחתם של הקואליציה דאז, היום האופוזיציה, הייתה העובדה שיש להם את מנסור עבאס וחבריו, ואלה היו עשרה חברי כנסת שהחזיקו את הקואליציה הזאת. אני אף פעם לא שמעתי מאותם חברי כנסת, שמשמיעים היום השכם והערב – אני לא שמעתי מהם כמו שמשמיעים היום השכם והערב התרסה מול חברי הכנסת החרדים שהם לא הלכו להתגייס, הם לא הלכו לצבא. למה קואליציה שנשענת על ערבים, היא נבחרה על ידיכם, והעדפתם, וידוע שלא רציתם לקחת אף שותף אחר, רק את אלה שהיו איתכם, כולל כמו שאמרתי, על ראש שמחתכם, מנסור עבאס וחבריו – לא שמעתי אתכם מייללים, בוכים וצועקים ואומרים: איך ייתכן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> איך ייתכן להחזיק קואליציה, להחזיק ממשלה, עם קבוצה של אנשים שלא הולכים לצבא? לא דיברתם שום דבר, לא כעסתם. שתקתם. זה היה לכבוד בעיניכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> החוק משחרר אותם. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז אני אמשיך הלאה בהמשך, אם תהיה לי אפשרות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, החוק משחרר אותם, ודבר שני, הייתה פה מלחמה. הייתה פה מלחמה, לעזאזל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> החוק לא משחרר אותם. כל מי שמגיע לגיל גיוס, הפוקד יכול להחליט שהוא משחרר אותו. הם חייבים. אם רוצים, אפשר לקרוא להם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא חייבים. אתם חייבים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 נגד – 25 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 38 בעד, 25 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45) (אימון שני מתמחים), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1073).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45) (אימון שני מתמחים), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, עורך דין שרשאי לאמן מתמחה והוא בעל ותק וניסיון מתאימים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, הרעש מפריע מאוד. חבר הכנסת מיקי לוי, זה מפריע. תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, עורך דין שרשאי לאמן מתמחה, והוא בעל ותק וניסיון מתאימים, רשאי לאמן שני מתמחים במקביל. בהצעת חוק לשכת עורכי הדין (אימון שני מתמחים), התשפ"ה–2024, החוק דנן, מוצע לייעל את ההליך למתן אישור לאמן שני מתמחים כאמור באמצעות תחימת התקופה לתשובת לשכת עורכי הדין ל-60 ימים, וקביעה כי ללא מענה יראו את הבקשה כמאושרת. אדוני היושב-ראש, צעד זה עשוי לתרום לפתיחת מקומות התמחות נוספים, ולצמצם במעט את היחס בין מספר המועמדים להתמחות למספר המקומות הזמינים להתמחות. חברות וחברים, עניין זה יתרום רבות גם לסטודנטים ולסטודנטיות מהפריפריה. אדוני, כעורך דין במשך 21 שנה, לפני שהגעתי לכאן, נתקלתי לא פעם ולא פעמיים בחבר'ה שנתקעו, אם זה סטודנטים, סטודנטיות – הם נתקעו לאחר שלוש שנים וחצי שהשקיעו ממיטב הונם, כספם ומרצם. הם פשוט נתקעו ודחו את תקופת ההתמחות שלהם למשך שנה אחת, ושנה זה המון כסף והמון זמן, וחלקם בעלי משפחות. סטודנטים, סטודנטיות מהפריפריה שמחו על זה. אני מקווה, בעזרת השם, לימים טובים יותר של שלום, שלווה לעמנו. אני מבקש את תמיכתכם בהצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, נעבור כרגע לדיון האישי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רשימת הדוברים ארוכה מאוד. אני כעת נועל אותה. חבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת מתן כהנא – אתה לא פה. אני קורא מתן כהנא. אתה במקומו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נוכח. לא נוכח. תדלג, משה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חברים, תנו לי לנהל. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה להסב את תשומת ליבנו, כולם, לאמירה מקוממת – וחבל שהשר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע, הרעש הזה. אפשר לדבר בפרסה, מי שרוצה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר התקשורת אמר אתמול: אנחנו השלטון ומותר לנו לשנות את המשטר. אני רוצה להבהיר לכולנו, ולמי שלא מבין את זה: אף ממשלה במדינת ישראל לא נבחרת כדי להחליף את המשטר במדינת ישראל, שמבוסס על דמוקרטיה. כל אמירה חסרת אחריות משר, גם אם זה נאמר כהלצה או בעידנא דריתחא, יש בה סכנה גדולה מאוד. אני רוצה להגיד לשר קרעי: תחושת האדנות של חלק מהשרים ותחושת האדנות של חלק מהנבחרים שהינה, אתה למלוכה בחרתנו, ולכן אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים – להזכירכם, יהיו ניסיונות כאלה וניסיונות אחרים; אף אחד לא יערער. ואף אחד לא בחר אתכם, את אלה שמתייהרים ואומרים: אנחנו יכולים לשנות את השלטון ואת המשטר – אף אחד לא ייתן לכם לעשות את זה. לעולם נישאר מדינה יהודית ודמוקרטית. אני אומר את זה בפעם השנייה היום, וכולנו נעמוד על כך שאף אחד לא ישנה את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. ואני רואה ניצנים ראשונים. ומי שיושב בתוך הקואליציה ויודע על מה מבוסס משטר דמוקרטי ועל מה מבוסס חופש הפרט, ואתם יודעים שנעשים צעדים כדי לכרסם בדבר הזה, ואתם ממלאים את פיכם במים – אם תחנת רדיו לא אומרת את מה שאני רוצה שהם יגידו, נסגור אותה; אם לשכת עורכי דין לא אומרת את מה שאנחנו רוצים שהיא תגיד, אנחנו נדאג לייבש אותה. אני אומר לקרעי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני תכף מסיים, עוד חצי שנייה. אני אומר לקרעי: אתה תוכל להגיד כמה שאתה רוצה – העם לא איתך. זו לא שאלה של ימין ושמאל – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זו שאלה של מדינה יהודית ודמוקרטית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הנס? << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> מה "אמן"? מה "אמן"? ברכה לבטלה. מה "אמן"? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם – שאנחנו לא היינו הממשלה ב-7 באוקטובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלוקינו מלך העולם. מה "אמן"? אמרתם איזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם. אני אומר לכם. תנו לי, אני אגיד לכם. הנס – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא לא בירך בשם ומלכות. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו פה הולכים על פי הרבנות האורתודוקסית. אנחנו פה הולכים על פי פסיקה אורתודוקסית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – יום שלם אני יושבת כאן לשמוע נאומים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב, זה מפריע. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> ברכה לבטלה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, כשאני מברך "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", והקואליציה גם היא עונה אמן, הם צודקים. הם יודעים שאם אנחנו היינו הממשלה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ראש חודש כסלו מתקרב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אם אנחנו היינו הממשלה ב-7 באוקטובר, היה נשפך פה דם ברחובות, שעשינו ממשלה עם המוסלמים ומה שאתם רוצים, והינה, תראו מה קרה. מזל שאתם הייתם הממשלה ב-7 באוקטובר, ואנחנו מתאחדים כולנו. וזה נס. אתן לכם רק דוגמה: עשינו הסכם, כמו שאמר פה קודם ראש האופוזיציה לפיד, על המים שם, שאולי יש גז, ולא היה גז. אמרו לנו: אתם מדברים עם החיזבאללה. הערב מתעוררים פה בפרסה, באולם, בתקשורת, כאילו יש בעיות בהסכם, כאילו לא יודעים שמדברים עם החיזבאללה כבר שבועות, הממשלה הזאת. אנחנו היינו עושים את זה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שוחטים אותנו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרת, מיקי לוי חברי, שוחטים אותנו. יודעים מה היו עושים לנו. כמעט אין פה אחד, אין פה אחת שלא השתלחה בהסכם הגז בגלל שדיברו עם חיזבאללה. אין לכם גבולות. אין לכם גבולות. ואני אומר שאם אנחנו היינו עכשיו ממשלה – לא ב-7 באוקטובר, גם היום, כשעושים את ההסכם – אתה יודע מה היו עושים לנו על הדיבור עם חיזבאללה? איזה הסכם? אז מה אם מתו מעל 800 חיילים ו-1,200 אזרחים? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה אתה אומר, שביידן תומך חיזבאללה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתם עושים הסכם עם החיזבאללה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ביידן תומך חיזבאללה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו, דרך אגב, לא נגד ההסכם הזה. אנחנו נבדוק את ההסכם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהוא באמת מאפשר לתושבי הצפון לחזור הביתה. אבל אתם – אתם – מה יהיה עליכם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תברכו עוד פעם ותענו אמן: שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאתם בממשלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, השר פרוש, על פי סעיף 13, הפוקד יכול לשחרר על פי חוק קבוצה כזאת או אחרת, והוא אשר מחליט. אני לא הייתי רוצה לראות אחד מהם בקוקפיט של F-16. אבל אתם, אחינו, התשבו ולא תצאו למלחמה? קרה משהו במדינה הזאת. שנה שלמה מדינת ישראל נמצאת במלחמה עקובה מדם: מעל 800 הרוגים, מעל 1,500 אזרחים שנרצחו, אנשי מילואים שעושים 280 ו-300 ו-350 ימים ועזבו את המשפחות שלהם; 100 יתומים; 13,000 פצועים. אין חיילים. אין. ועוד פעם הבן שלי מקבל צו 8, ועוד פעם הבן של מאיר מקבל צו 8, אחרי 280 יום. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> והבנים של – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והבנים שלכם מקבלים צו 8. הבנים של כולנו, והבנות של כולנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כולם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק יש קבוצה אחת בצד הזה של המפה הפוליטית, 15 משתמטים, שלא שירתו בצבא, שאין בינם לבין השירות דבר וחצי דבר. כי לא אכפת לכם, כי רק לקבל אתם רוצים. זה לא ילך, חוק ההשתמטות הנורא הזה. אין מילה אחרת, זהו חוק השתמטות בזוי. אני רוצה לראות אחד מהאנשים האלה שיסתכל על עצמו בראי וירים את האצבע בעד חוק ההשתמטות. קיבלתם ארכה מבית המשפט העליון, שאותו אתם משמיצים ושהשר קרעי המליץ לסגור אותו. קיבלתם ארכה של שלושה חודשים. אנחנו, הצד הזה, מכבדים את פסיקת בית המשפט – הוא לא תמיד לטובתנו – ובוודאי ובוודאי של בית המשפט העליון, אותו בית משפט שאתם רוצים לבטל, שאתם נכנסים בו, ששנה וחצי אתם לא שמים שם נשיא, ושביום חמישי יש שעת מבחן. אתם מחלישים אותו לאורך כל הדרך. קיבלתם ממנו פסק זמן – שלושה חודשים כסף עבור המעונות. זה לא יחזיק מעמד. חוק ההשתמטות הזה לא יעבור. מדינת ישראל לא תחזיק מעמד. היא זקוקה לחיילים. חובה עלינו, על כולנו, לשרת את העם והמדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר כנסת עודד פורר, בבקשה. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט במליאה. זה מפריע מאוד. יש שתייה חמה בפרסה. אפשר לעבור שם. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, תראו, אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת. ראיתי את שר הספורט פה, אבל הוא כנראה יצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בריצה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רציתי לברך אותו על הפליק-פלאק הנפלא שהממשלה הזו מצליחה לעשות. באמת, אני חושב שיש פה איזשהו שיא מיוחד שהצלחתם להשיג. תראו, עד 7 באוקטובר בנימין נתניהו העדיף לשלם ולא להילחם. זאת הייתה הקונספציה: בואו נשלם להם; אם לא נילחם, הם לא יילחמו בנו. ב-7 באוקטובר הקונספציה הזאת התפוצצה על הפנים של מדינת ישראל. לראשונה מאז קום מדינת ישראל נכבשו יישובים, בוצע טבח בתושבים ישראלים על אדמת ארץ ישראל, הכול בגלל ששנים ארוכות נתניהו הוביל את מדיניות "בואו נשלם ולא נילחם". חשבנו שב-7 באוקטובר התעוררו מהקונספציה הזאת, ומה מתברר, אדוני היושב-ראש? שאחרי שנה שהחיזבאללה יורה עלינו מלבנון ללא רחם, אחרי שנה שעשרות אלפים מתושבי הצפון מפונים מבתיהם והפכו להיות פליטים בארצם, אחרי למעלה משנה שאנחנו מופגזים בכל חלקי הארץ, כולל בית ראש הממשלה בקיסריה, שנשלח אליו כטב"ם מלבנון, פתאום אני שומע שוב את אותן המילים ששמענו ב-6 באוקטובר; פתאום חזרנו בפליק-פלאק לאחור להסדרה, להכלה, ל"בואו נעשה הסכמה" – עם מי, אדוני היושב-ראש? עם מי שבמשך שנים, תחת החלטה 1701 של מועצת הביטחון, הכין את הטבח לתושבי הצפון? הרי כוחות צה"ל שנכנסו לשם, מה הם מצאו שם? מה הם מצאו שם אם לא כלי נשק וג'יפים ואופנועים וכלים כבדים וטילים שכל מטרתם הייתה לבצע טבח בתושבי הצפון? אז איתם אתם רוצים לעשות עכשיו את ההסדרה? איתם אתם רוצים לעשות ולהגיע להסכמה? אדוני היושב-ראש, אני מצפה מכל חבר כנסת, בצד הזה ובצד הזה, שעיניו בראשו, שמבין מה קרה כאן ב-7 באוקטובר, לא להחזיר אותנו לאותה הקונספציה בצפון. ואני אומר לכם שכל הסדר שלא ייצור אזור חיץ של לפחות 15 ק"מ וישאיר את ביטחוננו בידי צה"ל הוא הסדר שמשמעותו המבוא למלחמת לבנון הרביעית, ששם נפגוש חיזבאללה חזק יותר, מיומן יותר, שלמד מהטעויות שלו, ולצערי, את המחיר נשלם כולנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. לרשותך שלוש דקות. יש לך משימה מורכבת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מניח, לפי הדיווחים, שמחר יש ישיבת קבינט לגבי הסכם כזה או אחר בלבנון, שנלמד עליו. אני מניח שכמו שנתניהו נאם פה בכנסת, וחברי הליכוד דיברו לא מעט אחריו, תניחו את ההסכם הזה לאישור הכנסת. סתם, לא באמת צריך. ממשלה יכולה, וחובתה, לעשות הסכמים. אני רק מזכיר לכם כיצד אתם מטרילים כל הזמן. לא נטריל אתכם על העניין, אני רק נותן לכם תזכורת כמה אתם נוהגים להטריל על אותו הסכם גז שדובר עליו, 80 ק"מ בים. ואנחנו נשמע דברים חדשים מכם מחר, ובטח תעשו גם איפכא מסתברא על האיפכא מסתברא של הקשקושים שאמרתם שלשום. נעבור לנושאים קצת יותר רציניים, לפחות מבחינתי כרגע. אני פונה לשר פרוש: מתי בפעם האחרונה הייתה ישיבה בממשלה על תאונות הדרכים? אנחנו ב-22% עלייה בתאונות דרכים קטלניות; יש עלייה בתמותת ילדים בתאונות דרכים כמו שלא הייתה הרבה שנים; אנחנו 15 שנים אחורה ברמת הנתונים, ואין טיפול. שרת התחבורה – מתאים לה להיות שרת התיירות; השר לביטחון פנים מטרלל את עצמו על כל מיני דברים אחרים. בסוף אנשים מתים בתאונות דרכים – 22%. אנשים נרצחים ברחובות – עלייה של 130% מתחילת כהונתו של איתמר בן גביר אל מול שנת 2022, כן, אותה שנה של ממשלת השינוי שאתם כל כך אוהבים לנאץ. מה לעשות, במבחן התוצאה היו פחות מעשי רצח. עלינו במדינת ישראל ב-130%. 101 חטופים עדיין במנהרות בעזה. יש מכנה אחד משותף לכל המספרים הנוראים שאמרתי: ­חוסר אכפתיות, חוסר טיפול, חוסר תפקוד בכל מה שקשור להצלת חיי אדם. התפקיד של שרים, חלק מהם לפחות, הוא לעסוק בהצלת חיים, ואת זה אתם לא עושים. א. לא אכפת לכם; ב. אתם לא יודעים מה לעשות; ג. אין מי שיוביל אתכם לעשות מעשים טובים, כי ראש הממשלה הזה חושב רק על עצמו. המדינה כבר מזמן לא מעניינת אותו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. רון כץ יוותר בפעם הבאה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה מוותר? יש לנו שנייה-שלישית עם יעד של 04:00. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, כשירות לראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, אני מבקש ממך להתנצל, קינלי. עכשיו אני יכול לחזור לדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לשמוע ממך בפעם התשיעית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, טלי, עוד לא אמרתי את זה עד היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני שמח שאת נותנת לנו ציונים, לנאומים של חברי האופוזיציה, כי הצעת החוק שלך זה הנאום הבא שלי – הרמה הגבוהה. הצעת החוק אומרת: בואו נוודא שלחברי הכנסת תהיה חסינות מהכול, מהכול, מהכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לך יכולת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולא רק זה, נעשה את זה ברוב של 90 ח"כים. אז אני אומר: למה 90? למה לא 120? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה – – – איך אתה הולך לנאום – – – חבר כנסת בישראל שלא יודע את החוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר, בוא נוודא שצריך את כל ה-120. וטלי, אני רוצה לומר לך משהו, אנחנו לא מעל החוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא יודע את החוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו לא צריכים להיות מעל החוק. יש לך חסינות אך ורק לדברים שאת אומרת פה מעל הדוכן. זהו. זהו. לא צריך יותר מזה. את לא צריכה לקבל זכויות יתר. את לא צריכה להיות מעל אזרח במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – את החוק, אני אקריא אותו, בוא. בוא, בוא, בוא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו אמורים לשרת את הציבור, הציבור לא אמור לשרת אותנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, זה מפריע. חברת הכנסת טלי גוטליב – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, זה לא יעזור. זה לא יעזור. כמה שתנסי להפריע, לא יעזור. אני רוצה להסביר לך, לחברי הממשלה, לחברי הקואליציה, לכל מי שבצד הזה חושב שהציבור הוא העבד שלו: אנחנו משרתים את הציבור; הציבור לא משרת אותנו. ואני רוצה להמשיך באופן ישיר. את הציבור – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא. הציבור לא משרת אותנו, אנחנו משרתים את הציבור. ואני אחזור לנושא העיקרי שעליו אמורים לדבר בבית הזה, וזה אמור להדליק פה את כל הלהבות – חוק הגיוס. אני אעלה פה ואזכיר תמיד, תמיד – לכם, חבורה של משתמטים חביבים – שאתם נותנים יד לזה שצד אחד באוכלוסייה יעשה 300 ימי מילואים בשנה, והצד השני באוכלוסייה יעמוד פה ויגיד לכם: נמות ולא נתגייס, ואתם, חבורת הדגים הקפואים, תמשיכו לתת לזה יד. אז אני רוצה לומר לכם משהו: אזרחי ישראל, אלו שאתם עובדים עבורם – אתם לא מעליהם, עובדים עבורם – לא ייתנו לכם לשכוח את זה. והשר פרוש, שעומד פה על הדוכן ואומר: חוק הגיוס לא יפטור אותם – אז מה הוא יעשה אם הוא לא יפטור אותם? שלחו צווי מילואים, ומה עשיתם? פיטרתם את שר הביטחון. אז מה הוא יעשה אם הוא לא יפטור אותם? מה, הוא יעודד אותם להתגייס? מחר אנחנו נראה גדוד חדש בצנחנים? ברור שלא תענה לי, כי אתה יודע שאני צודק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך להגיד שנגמר לי הזמן. אני הולך לבד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כל הכבוד. כל הכבוד. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. נא ללמוד מחבר הכנסת רון כץ, הוא מסיים בול בזמן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין. עמידה בזמנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין, עמידה בזמנים, חבל על הזמן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתי שעמידה בזמנים בעיר פתח תקווה זה קודש. חברים יקרים, שעת חצות עוד רגע. מי רוצה להיות ימני? זה השעשועון החדש של מדינת ישראל. חבר הכנסת נאור שירי, רוצה להשתתף בשעשועון מי רוצה להיות יותר ימני? אם אנחנו תוקפים, תתקפו יותר. אם אנחנו הורגים, תהרגו יותר. אם אנחנו מחסלים את נסראללה, למה לא חיסלתם את סנוואר? חיסלתם את סנוואר – מה עם הנייה? רגע, גמרנו עם הנייה – מה עם חאלד משעל? ואני שומע דוברים שמזוהים עם הימין, והשר שיקלי, והשר וסרלאוף, אוי אוי אוי, הולך להיות הסכם, ביבי לא מספיק ימני. איזה כיף זה לתקוף מימין. זה הימור בטוח. יש ממשלת ימין, אז אני מימין לימין. אני יותר לוחמני, עשיתי רק שמונה חודשים צבא. אני יותר תוקפני, לא עשיתי בכלל צבא. אני יותר מפציץ, כי זה כיף להיות ימני. נכון, השר זוהר? יש תחרות בתוך המחנה הזה: אני הכי ימני. אני הכי תוקף. אתם יודעים מה? זו הייתה שנה קשה. וזה נכון – התקיפו אותנו, והגיוני שנתקוף בחזרה. אני שואל: אם פעם אחת תהיה פה תחרות מי הכי עוקף בשלום – לא בהזיות של השלום, באמת מנסה לעשות שלום – אם פעם אחת תהיה פה, אולי. אתם יודעים, לפני שנתיים עמדו פה אנשים הזויים ותקפו אותנו על הסכם של מים תמורת גז, אבל הינה, מה קורה עכשיו בערוץ 14? מה קורה עם השופרות? גלי ישראל. מיקי זוהר, תקשיב, יש פה טנטרום. ככה: ינון מגל עושה שפגאטים באוויר. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> חבר הכנסת טור פז, אתה רוצה לשמוע? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעון ריקלין עושה גלגלונים, גלגלונים. פילבר בכלל בשמיניות. ברדוגו בטנטרום. כל שופרות הימין עסוקים בלדברר את ההסכם החדש. אז רגע, אתה יודע מה, השר זוהר? הפרטים חשובים. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> חבר הכנסת טור פז, להצדיק את ההסכם שחתמתם בממשלה שלכם עם החיזבאללה אין דרך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין דרך? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> גם אל תנסה. אל תנסה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, לא נתנו כלום, קיבלנו הסכם גז. מה? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> השיח – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שילמת? לא שילמת כלום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אוי, נו, באמת. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> השיח לגבי הסדרה בצפון או לא הסדרה בצפון זה שיח לגיטימי. יש שיקולים לכאן ולכאן. אתה לא רוצה להמשיך לאבד חיילים, אתה לא רוצה להמשיך להקיז דם, ומצד שני, אתה רוצה להבטיח את חזרתם של תושבי הצפון. זו הדילמה, זה האירוע. אבל להצדיק את ההחלטה של הסכם הגז עם חיזבאללה לא ניתן. זאת הייתה החלטה רעה – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך לא ניתן? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> – – של הממשלה הקודמת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני – השר, רגע, ברשותך – אני חולק עליך. השר זוהר, זה היה הסכם מעולה. זה היה הסכם שעובדה שלא ביטלתם אותו. השר זוהר, אתם שנתיים בשלטון – לא נגעתם בו. אתה יודע היטיב שבהסכם הזה לא נתנו כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, רגע, רגע, השר דיבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה קיימת דיאלוג עם השר. אתה קראת לו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, השר ביקש לדבר, ואני לא עצרתי אותו. אז אני אגיד: השר, אתה צודק. הפרטים חשובים, ולא כל הסכם הוא טוב. ואתה יודע מה? אם ממשלת ישראל מגיעה להסכם בצפון ובזכותו יפסיקו לירות טילים גם על מרכז הארץ וגם על הצפון, גם על הבית של ואטורי, ואם תושבי הצפון יוכלו לחזור לביתם בבטחה, אז זה הסכם טוב. בואו תביאו הסכם כזה גם בעזה, ונחזיר את החטופים. מלחמה היא לא דרך הפעולה היחידה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, צריך להילחם, וצריך גם להגיע להסכמים. ואתה יודע מה, זה תענוג לראות את כל אלה שצרחו אז ככרוכיות – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והיום מנסים להסביר איזה הסכם טוב זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני נשבעתי לעצמי שכל פעם, כל יום שאני עולה לדוכן הכנסת, אני אדבר על החטופים. אני נמצאת בקשר שוטף עם המשפחות. כל הדיונים שלנו בוועדות מתחילים מעדות של המשפחות וסיפורים אישיים. אני רציתי לצטט את הסיפור של נופר, אחותו של יגב בוכשטב, זיכרונו לברכה, שגופתו חולצה ממנהרה בח'אן יונס. אצטט אותה, את נופר: בשבועות הראשונים, החודשים הראשונים, הגעתי לפה שבוע אחרי שבוע ואמרתי: יגב יחזור הביתה. אין בכלל אופציה אחרת. יגב, יחד עם שאר החטופים, יחזור הביתה. זה מה שמבטיחים לנו, זה מה שאומרים לנו, זה מה שכולם מתפללים יחד איתנו. יגב יחזור הביתה. יגב נחטף יחד עם אשתו, רימון. הם היו ביחד בחיים. הוא לא היה פצוע אלא בריא, צעיר בן 35. רימון שוחררה בעסקה, חזרה אלינו, ויגב נשאר שם, לא לבד, עם עוד גברים מבוגרים, עם נדב פופלוול מהקיבוץ. אבל אחרי כמה חודשים קיבלנו את הבשורה שאף אחד לא רוצה לקבל אותה: יגב נרצח בשבי יחד עם הקבוצה שהיה איתה, עם שישה חטופים נוספים. כל ההבטחות שהבטיחו לנו שיגב יחזור, ויהיה בסדר, והחטופים יהיו בבית, כנראה לא שוות הרבה כשלא עושים מעשים מספיק גדולים כדי להחזיר אותם. נופר המשיכה: יגב לא יחזור הביתה, אבל שגיא יכול לחזור הביתה לבנות שלו, ואוהד, וקית', וכל כך הרבה חטופים יכולים לחזור הביתה. אנחנו חייבים לעשות הרבה יותר כדי להחזיר אותם. ואני רוצה להאמין שכולם פה רוצים שהחטופים יהיו בבית ופועלים כל יום וכל רגע למען החזרה שלהם. אני פשוט מבקשת – המשיכה נופר – שתעשו יותר, עד שהם יחזרו הביתה, כי אנחנו חייבים להם את זה. נופר סיימה את דבריה בקטע שיגב פרסם שבועיים לפני שהחיים שלו השתנו: אם הבאתי פעם נחמה ללב, חיי הם לא לשווא; אם הקלתי קצת על הכאב, חיי הם לא לשווא; אם טיפלתי בגוזל פצוע עד שהתחזקו כנפיו, חיי הם לא לשווא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נופר סיימה ככה – אני מסיימת, משפטים אחרונים שלה, אני מצטטת: אני רוצה באמת באמת לקוות שחייו הם לא לשווא. וזה לא יכול לקרות אם שאר החטופים לא יהיו כאן כמה שיותר מהר, יחזרו בחיים אלינו. זו דרך להחזיר לנו אוויר לנשימה, למשפחות ולמדינה כולה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק אגיד שכעת מדווח שהיה ירי של חיזבאללה לנהריה, וחובשים ופרמדיקים מענקים טיפול רפואי לשני פצועים, אחד במצב קשה ואחד במצב קל. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וואו, נאחל להם החלמה מהירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> החלמה מהירה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אז תאפס לי שעון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 101 אחים ואחיות שלנו נמקים בעזה. יקיריהם, שאת חלקם אנו פוגשים כאן במסדרונות ובוועדות, אינם עוצמים עין כבר 416 ימים – אופס, לפני תשע דקות זה 417. אנחנו, נבחרי הציבור, מצווים, לצד התפילות, לעשות כל שביכולתנו שהם יחזרו אלינו עכשיו. ב־7 באוקטובר חמאס חטף 251 בני אדם: 144 גברים, 70 נשים ו-37 פעוטות ובני נוער. מתוכם 25 הם חיילים, לרבות שבע תצפיתניות מנחל עוז, ו-35 עובדים זרים. עוד קודם למלחמה הוחזקו ברצועה הישאם א-סייד, אברה מנגיסטו, הדר גולדין ואורון שאול. אתמול ציינו שנה לתחילת עסקת החטופים. כל הילדים שהוחזקו בשבי שוחררו למעט האחים אריאל וכפיר ביבס, ילדים קטנים, וגם 13 נשים, רובן צעירות, עדיין שם. 80 חטופים שוחררו בעסקה. לעומת זאת במבצעים צבאיים חולצו בחיים רק שמונה. מאז תחילת התמרון צה"ל השיב את גופותיהם של 35 חטופים. נכון להיום ידוע על לפחות 36 חטופים שנרצחו או נהרגו מאש כוחותינו ועדיין מוחזקים בשבי. המציאות מלמדת אותנו שרק עסקה מחזירה חטופים. המציאות מלמדת אותנו שלחץ צבאי לא מציל אותם, וחלילה, החשש הוא שהחטופים לא ישרדו את החורף הקרוב. חייבים להציל אותם. אני מבקשת לסיים בשירו של חיים גורי, משורר מדור תש"ח, בשיר בקשה: "אני שב ומתפלל אלייך ועלייך / מבקש קצת שקט / שיקרב ויימשך ויישמע / את כה זקוקה לו כל חייך / את הנשלחת ממלחמה למלחמה. / אני שב ומתפלל אלייך ועלייך / שתזכי סוף-סוף לנחמה / אפילו לקצת שעמום / לקצת דממה. / מגיע לך / עדים לך השמיים, עדה האדמה / אך עוד הרצים שבים ומבשרים / ועוד חדשות קרבות ונדחקות / מעברים, שנה ועוד שנה. / מתי תנוחי קצת / ארצי, ארצי / מולדתי העשנה". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא התכוונתי לעלות, אבל הייתי חייב להגיב. הלכתי לחדר לכמה דקות, שמעתי בטלוויזיה שאלעזר שטרן ועוד כמה מהאופוזיציה אומרים שאני אמרתי שצה"ל לא צריך חיילים. אני רוצה להבהיר את דבריי: צה"ל צריך חיילים. נתתי את הדוגמה של הבן שלי, שצה"ל צריך לפתוח את השורות ליותר לוחמים, יותר חיילים, לפתוח את היחידות כדי שיהיה אפשר לקלוט את החרדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, גם יעשה את זה קצר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אני עליתי כי שמעתי כאן את ראש האופוזיציה, שטרח להגיע לכאן בשעת לילה מאוחרת, שגם זה מחזה די נדיר. והוא אמר שני דברים. דבר ראשון, הוא אמר: אתם ביקרתם אותי – גם אני, אגב, לפני כמה ימים, כאן – שעשיתי ההסדרה עם חיזבאללה – אכן, הוא עשה הסדרה עם חיזבאללה, לפחות הודה כאן על הבמה. וביקרתם אותי שזה דבר רע. והינה, אתם עושים. ואני אומר – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לבנון, לבנון, תדייק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לבנון, מאיר, לא נשקר לעצמנו. אין לבנון. כבר הרבה זמן אין לבנון. יש רק חיזבאללה, זאת האמת. פעם היו, אתה יודע, 50% נוצרים; היום זה 18%–19%. נגמר, אין לבנון. עשיתם הסדר עם חיזבאללה. עכשיו, אתם אומרים, בצדק, ובחלק הזה אני מסכים עם יאיר לפיד, שאם אכן, כמו שפורסם, יש הסדרה עם חיזבאללה, אז זה דבר רע; עליתי פה לפני שעה, הסברתי למה ההסדרה הזאת היא רעה. אבל יאיר לפיד עולה לפה ועושה השוואה מגוחכת בין ההסדר שאתם עשיתם, וקורא לזה "מים מלוחים". עכשיו אני רוצה לומר לכם מה עשה יאיר לפיד. יאיר לפיד עשה הסדר עם חיזבאללה שכלל החזרת שטח. החזרת שטח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משקר, אבל? למה אתה משקר? למה אתה משקר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה אפילו לא יודע – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר לו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, בים, נכון, בים, אבל החזרת שטח טריטוריאלי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מכונת רעל – – – השקרים שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, לא שקר, לא אמרתי מילה אחת שקר, מירב. לא אמרתי מילה אחת שקר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסברתי, את לא היית פה, אמרתי שאני נגד ההסדרה, אני נגד ההסדרה, אבל ההשוואה המגוחכת, שבא לפה יאיר לפיד – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תדבר, אתה רוצה – – – לא – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בא לפה יאיר לפיד ואומר על ההסכם שלו, כשהוא החזיר שטח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר לכם, יסמין, אני אומר לכם מה אמר נסראללה על ההסכם הזה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – שקרים. לא ניתן לך להגיד שקרים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, יש לי את הנאום הזה. נסראללה אמר על ההסכם הזה שזה הניצחון השלישי הגדול – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ביותר של חיזבאללה. ולמה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז אמר, אז אמר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מנה את זה כניצחון יותר מהנסיגה של 2000, יותר מהניצחון על דאעש. ולמה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם השקרים שלך. שמעתי שאתה מצביע נגד העסקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר נסראללה, אמר נסראללה: למה ההסכם עם יאיר לפיד היה הניצחון הכי גדול, הניצחון השלישי – הוא קרא לזה – הגדול ביותר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא משנה מה אתה אומר, מחר תגן על ההסכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שהוא קיבל – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יקראו לך לחדר, עמית – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי, ההסדרה היא רעה. מאיר, אני אמרתי שההסדרה היא רעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ולמה הוא לא מבטל את ההסכם? למה אתה לא מבטל את ההסכם, אם הוא כזה גרוע? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא משנה, מחר תשנה את דעתך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיר, אני אמרתי: ההסדרה כפי שפורסם בתקשורת היא רעה, אבל ההשוואה של יאיר לפיד היא מגוחכת והיא עלובה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> חבל על הדברים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שיאיר לפיד החזיר שטח טריטוריאלי, ואומר נסראללה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון, זה קשקוש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תבטל את ההסכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא קורא לזה "מים מלוחים". טוב שהוא לא קרא לזה "דג מלוח". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תבטל את ההסכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא החזיר שטח טריטוריאלי. אומר נסראללה: זו פעם ראשונה שרק בגלל כוח ההרתעה שלנו – שני כטב"מים שלא היה בהם אפילו נפץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, נסראללה, אם נסראללה אומר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שני כטב"מים לכיוון האסדות – רק בהרתעה שלנו קיבלנו שטח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני חושב – אני אומר שוב, אדוני היושב-ראש, ההסדרה היא רעה. אני נגדה. אמרתי את דעתי. ההסדרה היא רעה. אבל ההשוואה של יאיר לפיד היא גם רעה וגם מגוחכת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמעתי שאתה מצביע נגדה. אין הצבעה. לא שואלים אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבל שאין לך איפה להצביע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין הצבעה, אין הצבעה. לא שואלים אותך, לא שואלים את סעדה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, חברך לסיעה רוצה לדבר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אתם יודעים מה אני אוהב בליכוד? שום דבר. ואלכ אתם, הייתה הבטחת בחירות, אמרתם – נניח, אני שם בצד שזה מים כלכליים, נניח שזה לבנון, נניח שאתם ממשיכים עם כל הבלופים שלכם על ה-50 מיליארד, נניח שתורידו את המחירים על הצהרונים, נניח שתורידו את הריבית על המשכנתאות, כל השקרים שאשכרה מאמינים לכם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יוקר המחיה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוקר המחיה. הבן אדם לא יודע לתדלק, הורידו אותו בתחנת דלק לצלם סרטונים. עזבו, נגיד, נגיד, נגיד הכול. איך יש לך בכלל פנים לבוא לפה? אמרתם שתבטלו את ההסכם. אתה אוכל לנו את הראש שנתיים על ההסכם הזה. אמרתם שהדבר הראשון שתעשו זה לבטל את ההסכם. ביטלתם את ההסכם? למה אתם כל היום משקרים, לקהל שלכם, למדינה? כל היום. אתם פשוט שקרנים. אתם כאילו, לא יודע, לומדים מראש הממשלה שלכם מה לעשות. אתם פשוט משקרים. ואני לא יודע, אני לא איזה גדול בתורה, מודה. אמרתי "אמן" – צעק עליי פה רביבו. שטרן בירך, אמרתי "אמן", צעק עליי פה רביבו. אמרתי "אמן", הוא כעס עליי: ברכה לבטלה, טלי גוטליב התנפלה עליי. אמרתי "אמן". אבל אני יודע דבר מאוד פשוט: לא תשקר. תפסיקו לשקר לציבור הישראלי. תפסיקו. שנתיים אתם בשלטון. רציתם לבטל את הסכם הגז שנעשה עם לבנון, ועכשיו הוא אומר שאין לבנון. אז תבטל את ההסכם. למה אתם לא מבטלים את ההסכם? למה אתם כל היום מתבכיינים? את מי עוד תאשימו? לא יישאר לכם את מי להאשים, אחרי שסיימתם עם היועמ"שית, ועכשיו זה הצבא, ואחרי הצבא זה השב"כ, וההוא כן אמר לי וההוא לא אמר לי. אכלתם את הראש לכל האזרחים. תבטלו את ההסכם, מה הבעיה? אם זה 80 ק"מ, טריטוריאלי, כלכלי, מה אכפת לכם? אתם כל הזמן מקשקשים, ולא משנה מה אומרים לכם, כלום, שום דבר, העובדות לא משנות לכם. לא ראיתי כזה דבר. ואני משתגע. אתה יודע למה אני משתגע, מאיר? כי אני פעם הצבעתי לדבר הזה. האמנתי בביבי נתניהו. אני משתגע. הצבעתי, הלכתי עם הפליירים, ואני אספסוף גאה, כמו פראייר. כל היום הבן אדם משקר. אתם, לפחות חלקכם במפלגות אחרות, יש להן אידיאולוגיה. אני לא מסכים איתה, היא בעיניי חצי פסיכית, אבל – זורם. אידיאולוגיה. הבן אדם – אין לו כלום, שום אידיאולוגיה. הימין ממנו והלאה בכלכלה, בביטחון. כלום. הבן אדם כותב ספר, הוא כותב שם בספר על כל התוכניות של חמאס – הכול קורה כמו שהוא אומר שמונה שנים אחורה. ישב פה בוועדה לביקורת המדינה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אמר אחד לאחד – הכול קורה בדיוק, ואז הוא אומר: מה? לא ידעתי. לא אמרו לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה כתבת את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשדיר הבחירות שלו ב-2021 היה בדיוק מה שחמאס עשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא נורמליים. מה קרה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד שני משפטים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נתתי לך עשרה משפטים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, דנינו כעס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, דנינו. טוב. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אחר כך הוא יפנה – דנינו, הוא יפנה למשטרה. לא כדאי לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יודע מה לימדו אותי בצבא? אף אחד לא עוצר את הזמן. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יתקשר למשטרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אתם יודעים, לשבת פה ולשמוע לא אחר מחבר הכנסת עמית הלוי, אבי חוק התרומות והמתנות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סנטה קלאוס. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק רציתי להזכיר לכם איך לפני המלחמה – זוכרים את החוק הזה? אני זוכרת את עצמי יושבת בוועדה ושומעת סוללה של כל גורמי המקצוע, כל היועצים המשפטיים יושבים שם ואומרים לו: מה זה החוק הזה? גבינה שווייצרית מחוררת שתביא לשחיתות ציבורית מטורפת ללא שום רסן. הלבישו עליו את כל חוקי הפח האלה שהממשלה הזאת מביאה, והוא עומד פה ומטיף לנו מוסר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> נאור אמר משהו יפה: אז הוא היה סנטה קלאוס, הוא היה בעד מתנות, מחלק מתנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רק לא עבר בארובה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מחלק המתנות. אני זוכרת, אני פשוט זוכרת את הדיונים בוועדה, שישבנו שם והתביישנו בחוק הזה, שבא לסדר לחברי כנסת ונבחרי ציבור מתנות. איזו צביעות. איך הוא מעז לעלות לפה ולהטיף לנו מוסר? בושה וחרפה. וכמו החוק הזה יש עוד הרבה חוקי פח אשפה שאתם מביאים לכאן. אז עם כל הכבוד, אל תטיפו לנו מוסר. ואת הזמן שנותר אני רוצה להקדיש לנושא הרבה יותר חשוב. אנחנו מציינים היום שנה, שנה לעסקת החטופים הקודמת. מי היה מאמין שנעמוד פה אחרי שנה, 416 ימים, עם 101 חטופים וחטופות בעזה, 13 בנות שלנו שנאנסות במנהרות, שמתעללים בהן, מרעיבים אותן, מכים אותן, ואנחנו, העם היהודי, שכל כך מתהדר במוסר שלו ובפדיון שבויים, משאירים אותם שם. למה? בשבוע שעבר ישב פה ראש הממשלה בדיון 40 חתימות, ושאלתי אותו בפניו למה הם עדיין בעזה. וזאת לא סיסמה, כי הוא היה יכול לעשות עסקה, כי זה היה בידיו. אבל הסיבות הפוליטיות יותר חשובות מלהחזיר את האחיות והאחים שלנו. אז אני רק רוצה להזכיר לכולם, עם כל חוקי הטרלללה שבאים לפה וכל הסטת סדר-היום הציבורי למיליון ואחד ספינים וקשקושים והרבה דברים שקורים פה, שאין דבר יותר חשוב מלהחזיר את האחים והאחיות שלנו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. האמת, לא תכננתי לדבר, אבל עמית עלה לפה, הפיץ פייק וגם ברח, לא נשאר פה. את דיברת על חוק המתנות, אז לא אוסיף, אני רק אוסיף על הדברים שלך שאפילו מהליכוד, חבר הכנסת משה סעדה התבייש בחוק הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חוק פח. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אומרת שלא רק אנחנו, אלא גם לחברים שלו לא היה נעים, וכל זה בשביל 3 מיליון השקלים שאספו בתרומות לראש הממשלה כדי לממן את המשפט שלו. מפה נולד כל חוק המתנות. מי ששלח את עמית הלוי עם חוק המתנות היו בנימין נתניהו ושרה אשתו, שלמעשה מנהלת את הממשלה ואת העולם, בגדול. אבל אני רוצה להוסיף לעמית הלוי, שאולי הוא בפרסה ושומע אותנו – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שותה מרק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, שותה מרק. – – ויש לו מה להגיד – זה הדבר היחיד שיש להם להגיד על ממשלת השינוי. הם חוזרים על עצמם כמו מנטרה. ממשלת השינוי עבדה כל כך טוב, אין להם מה להגיד חוץ מלהתייחס – הסכם הגז, הסכם הגז, הסכם הגז. אז אני רוצה להזכיר לעמית הלוי שכל אזרח במדינת ישראל, ולא משנה מה הוא הצביע, בשנת 2022 המצב שלו היה הרבה יותר טוב. המצב שלו היה הרבה יותר טוב ביטחונית – הוא לא עבר את הגיהינום של 7 באוקטובר; הוא לא עבר פיגועים על בסיס יום-יומי. מאז שאתם בשלטון כל יום יש פיגוע, בלי קשר למלחמה. אז המצב הביטחוני שלו הרבה פחות טוב מאז ממשלת השינוי. המצב הכלכלי שלו הרבה יותר גרוע מכל בחינה – נוספו לו מינימום 1,500 שקלים למשכנתה; מינימום 150 שקלים לצהרונים על כל ילד בחודש; מחירי המזון שלו עלו ב-30%; מחירי ביטוחי הרכב עלו ב-30%. למה? כי השר לביטחון לאומי לא מסוגל לדאוג לשום דבר חוץ מלטיקטוק שלו; ואם הוא ירצה לנסוע בתחבורה ציבורית – גם זה לא עוזר לו, כי גם שם, מחירי התחבורה הציבורית עלו, מחירי החשמל, מחירי המים, ומחירי המע"מ עוד כמה שבועות. ולכן אי-אפשר בכלל לדבר כל היום על הסכם הגז. יש לכם טענות לממשלת השינוי? אין לכם. כשיהיו לכם תעלו לפה ותעזו לדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – מוותר. חברת הכנסת לימור סון הר מלך לא מוותרת. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום אחרי שבסוף השבוע שעבר ביקרתי את אלי פלדשטיין בכלא באר שבע. מה שראיתי שם זעזע אותי עמוקות, ואני מבקשת לשתף אתכם במה שנחשפתי אליו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין לתאר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים – לא, אתה תוסיף לי זמן, אני מצטערת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה. דברי, תמשיכי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שנצא? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר לה לדבר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני עומדת כאן היום אחרי שבסוף השבוע שעבר ביקרתי את אלי פלדשטיין בכלא באר שבע. מה שראיתי שם זעזע אותי עמוקות. אני מבקשת לשתף אתכם במה שנחשפתי אליו. אנחנו מדברים על אדם נורמטיבי, אזרח שומר חוק, שכל חטאו היה שביקש לחשוף את האמת בפני הציבור. ובימינו, מה עושים למי שמבקש לחשוף את האמת? משחירים את שמו, מחזיקים אותו בתנאים מחפירים, כאילו היה המחבל המסוכן ביותר. במשך שבועות עבר אלי התעללות נפשית וחקירות קשות במרתפי השב"כ. שללו ממנו את הזכויות הבסיסיות ביותר. ניתקו אותו מהעולם החיצון. מנעו ממנו מפגש עם עורך דין. השתמשו נגדו בשיטת חקירות השמורה רק למחבלים, כן, חברי הכנסת, למחבלים בלבד. כשפגשתי אותו ביום חמישי פגשתי אדם שמצד אחד ניסו מאוד מאוד לשבור אותו, הוא היה נתון באי-ודאות ביחס לעתידו, אך מן הצד השני הוא היה חזק ברוחו. הוא התרגש עד דמעות כששמע על התמיכה הציבורית הרחבה בו. הוא חזר והדגיש בפניי שוב ושוב כי פעולותיו נבעו אך ורק מתוך מטרה אחת – לחשוף את האמת ולדאוג לביטחונה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע. חבר הכנסת גואטה, זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ובטח אתם שואלים את עצמכם, חבריי חברי הכנסת, מדוע נוקטים נגדו אמצעים כל כך דרקוניים. התשובה פשוטה וכואבת: כי מערכת אכיפת החוק בישראל איבדה כל רסן. הם לא מחפשים את אלי פלדשטיין, הם מחפשים את שלטון הימין. אלי הוא רק כלי במסע הציד הפוליטי חסר המעצורים שלהם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם חבורה של בכיינים. כמה אפשר להתבכיין? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כתב האישום שהוגש נגדו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, זה מפריע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הבן אדם פושע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מתי תבינו? למה יש לך נטייה להגן על פושעים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה גרם לך להיות עם הנטייה הזאת? זה הורג אותי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, את בקריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת לבד. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כתב האישום שהוגש כתב נגדו הוא מופרך מיסודו. העובדה שהשב"כ נדרש לשיטות חקירה כה קיצוניות מעידה יותר מכול על חולשת התיק. כשאין ראיות, כשאין הוכחות, משתמשים בלחץ פסיכולוגי ובעינויים נפשיים כדי לשבור אדם. זו לא חקירה, זאת התעמרות. ביקרתי גם את הנגד העצור. פגשתי אדם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמרן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ביקרתי גם את הנגד העצור, פגשתי אדם שכל פשעו היה דאגה כנה לביטחון ישראל, אדם בטוח בצדקת דרכו שיודע שפעל אך ורק למען עם ישראל. חברי הכנסת, לאן הגענו? האם ככה נוהגת מדינה דמוקרטית? האם ככה מתייחסים לאזרחים שפעלו ממניעים פטריוטיים? הרי מה באמת קרה שם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מניעים פטריוטיים? הוא פגע בביטחון המדינה. תגידי, מה קורה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה באמת קרה כאן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא קוראת? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ראשי מערכת הביטחון הסתירו מסמכים קריטיים מראש הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, תגידי, את רצינית? זה מה שיש לך להגיד? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הסתירו מידע קריטי מהדרג המדיני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. תם הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תראה על מה היא מדברת. כל היום אתם נגד אזרחי המדינה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ומי שניסה לחשוף את השחיתות הזאת נרדף, נכלא ונחקר בתנאים בלתי אנושיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל יש כאן דבר חמור עוד יותר. המעשים שמיוחסים לאלי, פרסום מסמכים, נעשים כדבר שבשגרה, בואו נודה על האמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט אחרון, חברת הכנסת לימור. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> רבים יודעים שהוא לא הראשון. אבל אתה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין שום קשר למה שאמרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני נתתי לך הרבה יותר זמן, לימור. עם כל הכבוד, נתתי לך יותר מדקה. עם כל הכבוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין בכתב האישום פרסום של מסמכים. אין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין בכתב האישום פרסום מסמכים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי בוארון – מוותר. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לעלות כאן לדוכן ובאמת ולדבר על אלי פדלשטיין. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> פלדשטיין, פלדשטיין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פלדשטיין. אדם – אפילו השופט אלרון בא ואמר שיש חשש אמיתי לביטחון המדינה. ולבוא ולהגיד כאן דברים על השב"כ – – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ואת מאמינה לשטויות האלה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מספיק עם זה. מספיק. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה מספיק? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מספיק. גנב מסמך, העביר את זה לבילד. מה יהיה ביום שהוא יהפוך לעד מדינה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה תעשו בשופרות? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מירב – – – למה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך תגנו על אלי כשהוא יהפוך להיות עד מדינה? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם כל היום יוצאים נגד הצבא? נגד השב"כ? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה זה האויב? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יש לכם? כל היום אתם מגינים על עבריינים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי האויב, מירב? אבל מי האויב? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אמרו פעם שחיילי צה"ל אנסו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלכתי לכלא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תנאי המאסר היו קשים. ואללה, קשה בתנאי המעצר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אמרו פעם שחיילי צה"ל אנסו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דנינו, זה מפריע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומה אמורים לעשות, באמת, עכשיו – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, מירב – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, תן לה לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסביר לי את זה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אנחנו מקבלים פרומו מה יקרה אם תעלו לשלטון – אנחנו נהיה בגטאות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן – בקריאה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסביר לי מה יהיה – למה הלשכה הזאת – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם תשימו אותנו במרתפים. זה פרומו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למה הלשכה הזאת כזאת מסואבת? כזאת מושחתת? למה הלשכה הזאת כל היום בוחשת? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כשאתם תהיו בשלטון אנחנו נהיה בגטאות. אתם מסוכנים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מגינה על קטר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן, זה מפריע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם לא מסוגלים לצאת מפוזיציה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם מסוכנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשאתם בשלטון, יש חטופים בעזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך הגעתם למצב שהעובדים בלשכה של ראש הממשלה מגינים על קטר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשאתם בשלטון, מספיק לנו. כשאתם בשלטון, אונסים אותנו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם תקבלו שלטון אנחנו נסתובב, אני לא רוצה להגיד לך – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אתם מגינים על לשכה מסואבת ומושחתת? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אמרו שהחיילים אנסו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם תקבלו את השלטון, אנחנו נסתובב – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשקיבלתם שלטון, הרגו אותנו, מה אתה עושה לי ככה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבורה של מושחתים יושבת שם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שימי לי אזיקים. שימי לי אזיקים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> את מושחתת במה שאת אומרת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי האויב? לא ענית לנו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב לי טוב, אושר שקלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי האויב? מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם הצוות של ראש הממשלה שלך מגן על מדינה כמו קטר, מדינה שתומכת טרור? איך אתם לא מתביישים? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה שקר, זה שקר וכזב. את צריכה להתבייש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הלשכה הזאת מסריחה. פשוט מסריחה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אמרו גם שהחיילים אנסו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עובד אחד ציוני שיבוא ויגיד את האמת. שני עובדים של נתניהו מגינים על קטר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון, נו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, זה שקר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת מדינה תומכת טרור, מדינה שהזרימה מיליונים לבנות את כל אמצעי הלחימה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> איזה שטויות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד מכם לא מסוגל לבוא ולהגיד משהו על הלשכה המושחתת הזאת, מושחתת ומתועבת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נאור, תתקשר למשטרה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום זה – השב"כ אשם, תנאי המעצר קשים. זה התנאים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, אבל מה זה קשור לאלי פלדשטיין? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> 7 ביולי 2022 יאיר לפיד מצהיר: ישראלים יכולים להגיע לקטר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאיר לפיד, יאיר לפיד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, אבל מה זה קשור לאלי פלדשטיין? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אתה יודע מה? לפחות הלשכה של יאיר לפיד לא מושחתת ולא מסריחה כמו הלשכה של הבוס שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לשים אותו בתנאים של מחבל נוח'בה זה בסדר? לשים אותו בתנאים של מחבל נוח'בה זה בסדר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לסכם את הדיון. אתה רוצה לסכם? מוותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול שם מושחת. חבורה של מושחתים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, אם תעלו לשלטון, אנחנו נהיה סגורים ברבעים. ברבעים אתם תסגרו אותנו. אתם מסוכנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אלמוג – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45) (אימון שני מתמחים), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – 2 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45) (אימון שני מתמחים), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 30 בעד, שניים נגד, אחד נמנע, חמישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45) (אימון שני מתמחים), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אמרת על השב"כ שהם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכותי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי לך. מאות לוחמים מסכנים את עצמם יום-יום בשביל שתשבי פה בכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – יהפוך לרובע, אם תעלו לשלטון, חלילה. השמאל מסוכן מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נשמה, כשאני אעלה לשלטון, אתה תצפה בערוץ הכנסת מהבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1055, פ/2793/25; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ז, ישיבה 196; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה בסדר עם כולם. אם השמאל, אדוני היושב-ראש, יעלה לשלטון, ישימו אותנו ברבעים. יסגרו אותנו ברבעים. אנשים מסוכנים מאוד. ה-woke והפרוגרסיביים מסוכנים בטירוף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למדת מילה חדשה, woke. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ישימו אותנו יחד עם החתולים, עם שניצל, של יסמין. יחד עם שניצל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לנוח'בות? זה עדיף, כי זה מה שאתה – – – מה, אתה פתאום לא שומע? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה אמרת? מה הוא אמר? << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להציע ליושב-ראש הכנסת – היות שישנם חברי כנסת שנולדו עם קול חזק וכאלה שנולדו עם קול נמוך, שייתנו לחברי הכנסת שיש להם קול נמוך איזשהו מיקרופון כדי שיוכלו להגביה את קולם, כי אי-אפשר אל מול חברי הכנסת שיש להם קול גבוה. ברוך השם, יש בשני הצדדים חברי כנסת עם קולות גבוהים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יושב-ראש הכנסת הקודם אומר שהיה דבר כזה פעם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני, אחרי הדיון היום – שהבאת לי להחליף אותך – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> לא, אני מתכוון כשהם נואמים. על השולחנות האלה – אללה יוסתור, אני זוכר כשעוד היו רמקולים. הייתי כתב בכנסת, ולא היה שייך לנהל דיונים. מזל שהורידו את המיקרופונים. אבל לפחות כשעומדים פה, שנוכל גם בעלי הקול הנמוך לדבר. רבותיי, אני מתכוון להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הצעת חוק עידוד תרומת מזון. אבל לפני זה אני חייב לומר לכם שאני בא עכשיו מהלוויית הקדוש הרב צבי קוגן, השם ייקום דמו, מדובאי, שליח חב"ד שנרצח בידי הטרור העולמי, שהם נגד כל יהודי בעולם ולא משנה איפה הוא. השמיים בכו, הגשם ירד, זרזיפי הגשם טפטפו מעל המלווים האבלים. ורוב האנשים או חלק מהאנשים לא הכירו אותו. גם אני לא הייתי בדובאי, אבל שמענו עליו, שמענו על הרב קוגן, שהיה מאותם יהודים שרצו ימים ולילות לספק אוכל כשר בדובאי. לא היה אצלו הבדל – כמו שליחי חב"ד כולם – בין יהודי ליהודי, בין אדם לאדם; וכל הרעב יבוא ויאכל. כמו שראינו אצל אברהם אבינו, שהאכיל את כל בני האדם שבאו, ואף כשחשב שהמלאכים הם ערבים הוא האכיל אותם בדחילו ורחימו, כמו שהאכיל את כולם, וכך הוא קירב את העולם לריבונו של עולם. רבותיי, היהודים, יש להם טבע מעניין. הם יכולים לחיות בעת מצוקה ממש כאחים ואחד בשביל השני, והם יודעים גם להילחם זה בזה בזעם ולדבר ולהסית כמו אויבים של ממש. אבל האויב מבחוץ, הוא קובע שכל יהודי באשר הוא בכל מקום בעולם הוא יהודי, ולא יעזור לו. כולם ראויים בעיניו להיות קורבנות להרג וחרב ואובדן. לא משנה אם הוא שליח הרבי מלובביץ' או שהוא יהודי שנמצא באיזשהו מקום בטיול, תמיד היהודי – עד כדי כך הבושה גדולה, שיש הוראות של המל"ל, ואני לא בא בטענה על זה, שלא לגלות סימנים יהודיים באירופה ושלא לדבר במדינות ערב. אז אנחנו, בעזרת השם, נמשיך לשאת בגאון את הלבוש היהודי, אבל אנחנו צריכים להתפלל כל אחד על השני, על כל יהודי בעולם, שבאמת "שומר ישראל, שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל". עכשיו אני אעבור לנושא שלשמו התכנסנו עכשיו בשעת לילה. יש לי את הזכות להביא את החוק לעידוד תרומות מזון של חברי הכנסת ינון אזולאי ופרידמן. על פי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022, היקף אובדן המזון בישראל באותה שנה היה 2.6 מיליון טונות של מזון בשווי של 23 מיליארד שקלים חדשים – לזבל. כדי לצמצם את היקף אובדן המזון וכדי להביא לניצול מיטבי שלו, מוצע לקבוע כי גוף ציבורי שמספק שירותי הסעדה בהיקף של 500 מנות ליום עבודה במקום מסוים – זאת אומרת, לא כל אחד שנשארו לו עשר מנות תהיה לו חובה לא לזרוק לזבל; אבל אם יש לו 500 מנות ליום עבודה במקום מסוים – לא יוכל לסרב סירוב שאינו מוצדק לבקשה של ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימו לצורך איסוף המזון העודף שנותר באותו מקום. לפי המוצע, מזון עודף הוא מזון ראוי למאכל אדם. תנאי ראשון: שהוא לא הוגש לסועדים; תנאי שני: שאין כל כוונה לעשות בו עוד שימוש, ואם לא ייתרם, הוא יושלך לאשפה. תנאי להתקשרות הוא שארגון לחלוקת מזון שעומד בתנאים הקבועים לגביו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) צירף לבקשה תצהיר כי יש לו נהלים פנימיים להבטחת בטיחות המזון, כדי שמאז שהוא אוסף את המזון ועד שהוא מביא את זה לאנשים הנזקקים לא יתקלקל המזון. חובת ההתקשרות לא תחול אם איסוף המזון מטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה. ההוראות האמורות יחולו גם במקרה שהגוף הציבורי מבקש להפסיק את ההתקשרות עם הארגון לחלוקת מזון. למשל, אם יש נימוק מוצדק להפסקת ההתקשרות או שמספר המנות באותו הגוף פחת, או שחלה עלות עודפת ישירה בעת איסוף המזון וכדומה, הגוף הציבורי לא יהיה חייב לממן את הדבר הזה, אלא הארגונים המתנדבים. ההגדרה "גוף ציבורי" כפי שהיא מופיעה בחוק המוצע כוללת, בין השאר, את הכנסת, משרדי הממשלה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, כמו המוסד לביטוח לאומי. ואולם, אני רוצה להדגיש: מוסד רפואי כמו בית חולים ממשלתי לא ייחשב גוף ציבורי לעניין זה, מטעמי בריאות הציבור. מבתי החולים לא יאספו מזון. כמו כן, ההגדרה "גוף ציבורי" כוללת את גופי הביטחון, צה"ל, המשטרה ושב"ס, בניגוד ליחידת סמך ביטחוניות של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, שהוחרגו ממנה מטעמים מובנים. יחד עם זאת, לגבי צה"ל, המשטרה, השב"ס והרשות להגנה על עדים, נקבע כי השר הממונה עליהם יוכל להורות בנוהל על התאמות בתחולת ההסדר האמור לגביהם, או להורות בנוהל על פטורים מתחולת ההסדר האמור מסיבות ביטחוניות ליחידות מסוימות בגופים האלה, אולם פטורים אלו יוגבלו לשנה בכל פעם. ארגון לחלוקת מזון שהתקשר עם גוף ציבורי לאיסוף המזון העודף מחצריו חייב למסור לו עד 31 בינואר בכל שנה אישור לגבי השנה הקודמת בדבר כמות המזון שאסף ממנו ועל היקף השימוש באותו מזון והשימושים העיקריים שנעשו בו, כי הוא רוצה לדעת מה נעשה עם המזון שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה רק בגופים ציבוריים או גם במפעלים? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> רק ציבוריים, כי גוף פרטי, אנחנו לא יכולים לחייב. כך יהיה באפשרות הגוף הציבורי להביא בחשבון – בהחלטה אם להיענות להצעת הארגון לחלוקת מזון להמשיך להתקשר איתו – גם את נתוני איסוף המזון והשימוש בו, כמו גם שיקולים אחרים שיכלו להצדיק את סירובו להתקשר, דוגמת טעמים ביטחוניים, שיקולי בטיחות המזון, טעמים הקשורים בתנאי איסוף המזון וביעילות הליך האיסוף ועוד. הצעת החוק קובעת גם הוראות איך נותנים את המענה לבקשה להתקשר, ובכלל זה חובה לתת מענה מנומק לבקשה של הארגון לחלוקת מזון, וכן מסמיכה את שר האוצר – שהוא ממונה על כל ההתקשרויות של הגופים הציבוריים – לקבוע בתקנות, אם יראה צורך בכך, הוראות בעניין ההתקשרות בין הגוף הציבורי ובין הארגון לחלוקת מזון. בעת הדיון בוועדה התברר כי בחלק מהגופים הציבוריים אספקת מזון נעשית באמצעות ספק שירותי הסעדה, זאת אומרת, הם לא מבשלים בעצמם. יש להניח כי הגוף הציבורי יצטרך להתאים את ההתקשרות עם ספק שירותי ההסעדה לאפשרות שתידרש התקשרות עם ארגון לחלוקת מזון לשם איסוף המזון העודף. מאחר שלעיתים קרובות, לפי ההתקשרויות בין גוף ציבורי לספק שירותי הסעדה, המזון נשאר בבעלותו של הספק, הובהר בהצעת החוק כי מזון לא ייחשב מזון עודף אם בכוונת ספק שירותי המזון להשתמש בו שימוש אחר שאיננו השלכת המזון, וכן נקבע כי האישור על כמות המזון שנאספה והשימוש בו יימסר גם לספק המזון. נוסף על כך, כדי להבטיח כי ההוראות הקיימות בחוק עידוד תרומות מזון מגינות מפני אחריות במקרה שתורם המזון פעל לפי ההוראות החלות עליו ולא התרשל, וההוראה המאפשרת להעניק אות הוקרה לתורמי מזון תחול באופן רחב במקרה של תרומת מזון עודף מגוף ציבורי בלי קשר לשאלת הבעלות במזון – מוצע לקבוע כי לעניין חוק זה יראו גם בגוף הציבורי כתורם המזון, למרות שהמזון העודף היה בבעלות ספק שירותי ההסעדה, ואם לפי ההתקשרות ביניהם המזון היה בבעלות הגוף הציבורי, יראו גם בספק שירותי ההסעדה כתורם המזון לעניין אותן הוראות. לסיכום, הצעת החוק מנחה את הגופים הציבוריים לתרום מזון שלא ייעשה בו שימוש אם לא ייתרם, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר, ובכך היא מהווה צעד חשוב בעידוד הציבור כולו והגופים הציבוריים בראשו להעביר עודפי מזון לטובת מי שזקוק להם. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, אך הוגשו לגביה בקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, שהשקיע מאמצים להכין את החוק על הצד הטוב ביותר, בניהולה של המנהלת הגב' ענת כהן שמואל והצוות, היועצים המשפטיים נעה בן שבת ומיכאל קוסאשווילי, ולצוות לשכתי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני אקרא את מי שנוכח כאן באולם. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אתה רוצה לדבר? בבקשה, אדוני, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. החוק הזה הוא חוק טוב, וראוי שננצל את המזון שנזרק. אני רוצה לדבר על תשע הדקות של ראש הממשלה בטלוויזיה. לא יאומן כי יסופר. הוא מטריח את אזרחי מדינת ישראל במוצאי שבת בשטויות ובנרטיב שקרי, ואפילו לא מילה אחת על החטופים, מילה אחת על המחויבות שלנו כמדינה, כעם, להחזיר אותם הביתה. כלום ושום דבר. אדוני ראש הממשלה, היועץ שלך פלדשטיין לא נאשם בהדלפות, אלא שכתב האישום נגדו הוא בגין העברת מסמכים מסווגים. לא הוא גנב – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מי שגנב זה אותו נגד; אבל הוא העביר אותם, למרות שידע שיש צו איסור פרסום של הצנזורה, העביר אותם לבילד. על זה אין מחילה. המסמך הזה ישב אצל ראש הממשלה כמה חודשים, והמטרה שלו הייתה להוציא את זה בזמן אסטרטגי לציבור כדי להכשיל עסקת חטופים. המסמך הזה נגנב על ידי הנגד מהמחשבים החשאיים ביותר של צה"ל. לא בהדלפה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – החטופים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בהדלפה. ועתה, אדוני – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כתב האישום אינו בגין גנבה. כתב האישום אינו בגין גנבה, גנבה, גנבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – איפה הייתם? צבועים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו מונה שורה של הדלפות שלהבנתו לא נחקרו, אלא שכל המידע והציטוטים הרגישים המפורסמים בתקשורת הישראלית עוברים צנזורה, צנזורה צבאית. במקרים שבהם פורסם המידע ללא קבלת אישור של הצנזורה, יכול ראש הממשלה לדרוש מכלל המעורבים – שרים, אנשי לשכתו – לעבור פוליגרף. האמינו לי, עברתי כמה פעמים פוליגרף בחיים שלי, מה לעשות? בכל דרגה, בכל נושא, עברתי פוליגרף. אלא מאי? שראש הממשלה יודע בדיוק שהאמת תצא לאור. למה לו לבוא ולהגיד פוליגרף? אפילו פעם אחת הוא לא ביקש פוליגרף לשרים, וכמובן לא לעצמו, כנותן דוגמה אישית. אני לא מכיר דברים כאלה. אני אומר לכם, אני מבין דבר וחצי בנושא הפוליגרף. בסרטון הוא כינה את כתב האישום כנגד פלדשטיין "מסע ציד", לא פחות. אך החקירה החלה אחרי שהודלף – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מסע ציד, אוי אוי אוי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב, אולי תשכיל. אחרי שהמסמך הודלף – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שרף מיקומים של חטופים. איפה הייתם? יא צבועים. יא מסוכנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי שהמסמך הודלף, המסמך המסווג הודלף – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בתוך פיקוד דרום שתקתם, יא צבועים, יא מסוכנים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין. חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. חבר הכנסת כהן, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהן, תקשיב, אולי תשכיל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני בקריאה ראשונה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המסמך הודלף לעיתונות חו"ל. איך כתב לו העוזר שלו? הבוס מבסוט. הבוס מבסוט. לא ייאמן. כמו משפחת פשע. סימנים, נותן בהם סימנים. "הבוס מבסוט" – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> משפחות חטופים, איפה אתם? איפה אתם, צבועים? מספיק. ב-7 באוקטובר אתם מילאתם טונות – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה כינה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הלכתם לסיילים של טונות – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> שב, שב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו תקף את הגשת כתב האישום כנגד פלדשטיין – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – שרף מיקומי חטופים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי מכיר את אלי פלדשטיין? תקשיב, אולי תשכיל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה עם אחים לנשק – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ציוני נלהב ופטריוט, כך אמר נתניהו בפרסום. איך? איך? שבועיים, שלושה לפני כן אתה אומר: לא הכרתי אותו בכלל, הוא לא עובד בלשכתי. פתאום אתה יוצא בסרטון במוצאי שבת ואתה מגן עליו? אם לא הכרת אותו, למה אתה מגן עליו? כמה אפשר – ואני נזהר בכבודו של ראש הממשלה ולא אומר את זה בצורה חד-משמעית – להגיד דברים שהם אינם אמת? כמה אפשר? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עבריינים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן, אתה רוצה לצאת? אתה יכול לצאת. חבל לקרוא אותך בקריאה שלישית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אדוני, מזמן הייתי מוציא אותו החוצה, כי הוא עובר את הגבול. מזמן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מביך. אתה מביך את החברים שלך אפילו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לא תאמין, אני רוצה דווקא לדבר על החוק. נכון, ינון? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא יכול להיות, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תאמינו. אני חושבת שזה חוק חשוב. אפשר להירגע. אני חושבת שזה חוק דרמטי. אני רוצה לברך את ידידי חבר הכנסת ינון אזולאי ואת חברתי חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. אני עבדתי על החוק הזה בכנסת העשרים, ולצערי נתקלנו בהתנגדות. במהלך התקופה, בשנתיים שהייתי בבית, הזמנתי את ינון לבקר בלקט ישראל. זה ארגון שאני מלווה – ליוויתי אותו, מה שנקרא, באזרחות ייעצתי לארגון. הזמנתי את ינון לביקור, והיה לנו ביקור חשוב מאוד. הביקור הזה נכנס לו ללב. ודווקא בשעה הזאת אני רוצה קצת להרגיע את הדיון הקודם ולהגיד שעשית כאן עבודה חשובה מאוד. אני גם רוצה להגיד ליסמין שתמיד, תמיד, באמת פועלת מתוך הלב שלה: אני חושבת שאתם עושים כאן היום פריצת דרך היסטורית, בעיניי, בכל מה שקשור להצלת מזון. כל כך הרבה מזון מדינת ישראל מאבדת. במקום לנצל אותו, במקום לתרום אותו, במקום לתעל אותו למקומות טובים, הוא מושלך. אני מאוד מאוד מקווה שבאמצעות החוק הזה ובאמצעות אותם ארגונים חברתיים מופלאים שפועלים שנים בהתנדבות ומתרומות, סוף-סוף יקבלו את הסיוע שמגיע להם ממדינת ישראל. בגלל שאין לי אפשרות לברך אחרי זה, היה לי חשוב לנצל את בקשת רשות הדיבור שלי להודות ולברך אתכם, את שניכם, ולהגיד לכם שאתם עושים היום מצווה עצומה, עצומה באמת, בכל מה שקשור להצלת מזון. זה לא רק בכל מה שקשור לנזקקים אלא להפך: מדינה שיודעת לנצל את המזון ולסייע באמצעותו גם לנזקקים, אבל בכלל, להציל מזון זה דבר שהוא נשגב וחשוב מאוד. אני מברכת את שניכם על החוק החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, יש לך רשות דיבור. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ינון לא ביקש? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא ידבר בסוף. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת מתרגשת מהחוק הזה, שאני יודעת ששנים מנסים להעביר אותו. זה עבר בכמה גלגולים ואז זה הגיע אלינו, והקשר שלי עם לקט ישראל ועד שלמדתי. אז קודם כול אני אגיד תודות: ראשית, תודה לך, ינון אזולאי, שעמדת בראש והובלת את זה באופן מוחלט. אני רוצה להגיד תודה גדולה גם ליושב-ראש הוועדה. איפה הוא? הוא לא פה? אז תאמרו לו שאמרתי תודה גדולה ליושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, הוא כאן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רק רוצה לומר תודה רבה על ההובלה של הדיונים בצורה מקצועית ומעמיקה, ולכל הצוות של הוועדה. לא היה אפשר לעשות את זה בלי שיתוף הפעולה. הנושא של צמצום מזון, הגעתי אליו מכל כך הרבה כיוונים, כי כשאני עוסקת בבעלי חיים, זה עולם שלם. זה משבר האקלים, זה הניצול של המזון, זו החקלאות, אלו המשאבים שיש לנו כאן, זה שאנחנו מדינת אי, והכול נוגע בכול בסופו של דבר. אני רוצה גם להגיד באמת ללקט ישראל, שעושים עבודת קודש לא רק בזה שאנחנו למדים מהם. בסופו של יום לקט ישראל לא נתמך על ידי המדינה. הם פועלים אך ורק מתרומות לטובת המדינה. הגיע הזמן שנשכיל לתמוך בהם ולתקצב את זה וגם לבנות תוכנית שתציל הרבה יותר מזון. אנחנו כולנו יודעים ששקל אחד שאנחנו משקיעים בהצלת מזון מחזיר לנו ארבעה שקלים של מזון. למעשה, השקעה של 900 מיליון שקלים תסיים את האי-ביטחון התזונתי במדינת ישראל. זה נתון שאי-אפשר לתפוס אותו. אנחנו ממש חייבים בתקציב הבא לבנות תוכנית סדורה של איך אנחנו מגדילים את הצלת המזון על ידי חקיקות, אבל גם בהשקעה בתשתיות. שוב, תודה גדולה לכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נאור, לברך. לברך, לברך הפעם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה? למה? הוא מכיר היטב, היה סגן ראש העיר. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל באמת בברכות, גם לינון גם ליסמין. ינון, כל הכבוד לך. בהתאם למה שאמרת לי היום להחמיא ליוראי, מהאוצר, לא הפסקתי להגיד לו כמה הוא עושה עבודה טובה. נראה לי שהוא לא יבוא לוועדת הכספים ב-2 בדצמבר, כשאתה תביא – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבר לא מעניין, אתה אומר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נביא את זה גם בלי שהוא יבוא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. יש קטע לאלמוג, יסמין, כי אלמוג באמת חושב שהוא הלוחם היחיד בכנסת. הוא לוחם פיזית, כאילו כולנו סמרטוטיאדה, ואנחנו היינו – איך הוא אומר? בפוך, היינו בפוך. ראש הממשלה שלו, איפה היה? בסדר? אבל אנחנו היינו בפוך והוא נלחם. הוא באמת נלחם. אבל זה לא הצורך שלו – זה שהוא עושה דברים טובים, לא צריך להשפיל את כל האחרים ולהוריד את כולם. עכשיו, אני תוהה בנוגע לכל הפרשה: ההוא הכניס אותו לבסיס, ההוא, זה, איך הגיע אליו המידע הזה? כי נניח, אם אני רואה עבירה – כולנו רואים עבירות – אני הייתי מדווח, אני מניח, או למשטרה, כמו שנגיד עשיתי היום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? היה כתוב גם בכתב האישום, הייתה הדלפה על חלק מזה. פורסם – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויי ויי, טלי, בוקר טוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – היה אחרי הגשת כתב האישום ואחרי החלטת מעצר עד תום ההליכים. מה יש לכם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, טלי, מה שלומך? חשבנו שהנאומים שלנו הם תת-רמה, אז למה את מתייחסת אלינו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, אני לא אמרתי. יש לך נאומים תת-רמה ויש לך נאומים ברמה, ואתה יודע להיות גם בזה וגם בזה. בחירה שלך להוריד את השיח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך הגיעו המקורות לאלמוג כהן? אהבתי, גם בכתבה, שאמרת: נמסר לי מהמקורות שלי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תעשה הצלבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לעשות, קודם כול, אבל שתהיה – בואו נגיד, השקיפות היא נר לרגלינו, בטח לרגליך. מילא אנחנו, שאוכלים טונה. אני לא יודע מה אמרת. יש לך גם יציאות כאלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין שניצל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבשלים שניצל, אוכלים טונה. אוקיי. קודם כול, אני צמחוני, אז שניצל פחות, אבל בסדר. אז אנחנו, שמבשלים טונה – איך הגיעו אליך המקורות? עכשיו, נניח שהגיעו אליך המקורות. למה אתה פועל ומפר צו איסור פרסום בציוצים שלך? גם את זה עברתי וראיתי שיש לך קטע כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? עוד פעם מותר לו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לו. כתוב בחוק שאתה לא אוהב לקרוא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, בסדר, טלי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאור, סליחה שאני לא חלק מהחונטה. אני מתנצל. אם אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אני רוצה להסביר לך משהו על החונטה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא רמבו. רמבו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החל מ-1977, הליכוד, החונטה, שולט, מלבד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הליכוד זה החונטה. שולט בלבד – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אתם לא החונטה. אתם החונטה שמתבכיינת. אתם שולטים במדינה, בסדר? עם הפוגות קלות, מעל 80%, 80%–85% מהזמן. אז תפסיק באמת כאילו לקשקש, כי זה תירוצים לעניים, זה אפילו לא מצחיק. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא מעניין אותם. החטופים לא מעניין אותם – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. לא מעניינים אותנו החוטפים. רק אותך מעניינים החטופים? להזכיר לך שלפני שנה אתם הצבעתם נגד עסקה, ועוד היה לך את החוצפה לומר: אל תדאגו, החמאס יחזיר את החטופים כשהוא יהיה על הברכיים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הסיעה שלך הצביעה. הסיעה שלך הצביעה נגד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני הייתי בעד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא, אבל הסיעה שלך הצביעה נגד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תתקדם, מה שנקרא. אל תרצה לנו על לוחמים. אל תרצה לנו על לוחמים. אתה לא יותר טוב מאף אחד פה. וגם אם אתה יותר טוב, תהיה קצת יותר צנוע ואל תגיד לנו טונה, ואל תגיד לנו שהיינו בפוך, ואל תיתן לנו ציונים על השירות הצבאי שלנו. אני אשמח לעשות איתך השוואות במה שאתה רוצה. אנחנו לא פחות טובים מכם בשום דבר כזה. להגיד לנו שאם תעלו לשלטון, אנחנו נהיה ברובעים, ואתה מצביע לנו עם אזיקים – נשמה, אני רק רוצה לעשות לך איזה בריף קטן על ההיסטוריה הקצרה שלך בכנסת: מאז שאתם עליתם לשלטון, כל חיי אזרחי ישראל, בלי קשר למה שהם הצביעו, מה זה הידרדרו. אין תהום כזאת. תגיד, אתה יודע, צריך לפעמים מידה מסוימת של מראה מול העיניים של אנשים – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה מכיר את ההיסטוריה שלנו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די, די. אל תעירו לי. אל תעירו לי. די, די. אתם פיניתם אנשים מהצפון. נוח'בות הגיעו אלינו, רצחו, טבחו, אנסו, אנשים עם כפכפים ויחפים. אתה מעז להגיד לי משהו על ביטחון? תגיד, יש לך טיפה קטנה, מידה קטנה של – אני לא יודע, איזה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה? אני לא אגיד בושה, אבל קצת, קצת. איזו יומרנות. תגיד, אתה, אני לא יודע אם אתה רציני. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכיוון שנגמר לי הזמן, ושלום, באמת, אם משהו שחשוב לו היום הוא הזמן, אז אני אגיד משפט אחרון. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> שלא נתקשר למשטרה על זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בסדר. אתה יכול להתקשר למשטרה. אני אגיד לך למה התקשרתי למשטרה. אתה יודע למה? כי ממשלת ישראל – ינון, תסביר לו – עוברת על חוק-יסוד כבר שלושה, ארבע שבועות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוק-יסוד: מבקר המדינה? חוק-יסוד: מבקר המדינה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, חונטה – מה, טלי, מה את עושה לי ככה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה נורמלי? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה אומר על חוק-יסוד: מבקר המדינה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה נורמלי? מתקשר למשטרה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד: אני נורמלי. טלי גוטליב לנאור: תגיד, אתה נורמלי? שתהיה שבת שלום. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאור, חוק-יסוד: מבקר המדינה, מה אתה חושב עליו? למה המבקר לא מבקר את הצבא? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נשמע לך נורמלי? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת שלי טל מירון. חברת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בוועדה. מה נהיה מכם? השתגעתם? תמשיכו ככה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה נהיה ממך? מה נהיה ממך – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוק חשוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איבדתם חזון. איבדתם חזון – – – די, באמת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברים, חברים, שקט, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי, פחות פטיש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, לא. יותר פטיש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה מפחיד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני שמחה שאני מפחידה אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, האמת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נאור, תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, תינוק – – – באמת – – – היום רמה – – – אני לא מאמינה – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אלמוג נבהל. חברת הכנסת גוטליב, שקט, בבקשה. אני אאפס את הזמן. בבקשה, ינון. חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. מה זה, מאוחר מדי בשביל – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. נו, טלי, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה בקריאה שנייה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי אותך. למה אני בקריאה השנייה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כי לא שמעת כי צעקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אני בקריאה השנייה? בואי, תוציאי, גברתי. תוציאי אותי. באמת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רוצה לצאת? צאי. את רוצה לצאת – צאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – תשאלי את עצמך, גברתי. תשאלי את עצמך – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש להתייחס לחוק, בראשית – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל הינה, את מפריעה. את ממשיכה להפריע. די. את רוצה שאני אקרא בקריאה שלישית? כי את ממשיכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – גברתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את ממשיכה. תכבדי את חברי הכנסת האחרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה, גברתי, באמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא תודה – סליחה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני שמחה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד תודה לנהוראי – נאור? בזמן האחרון אני קורא לך נהוראי. טוב, האמת היא שהצעת החוק הזאת, מירב, אני חייב להגיד שהיא נולדה מהיכרותי עם לקט ישראל, ואת הראשונה שהכרת לי. כמו שאמרת פה, את הראשונה שהכרת לי את לקט ישראל, ועל כך אני מודה, מודה לך – הארגון החשוב הזה, שעושה רבות למען אותם עניים, אותם אנשים שנזקקים, ומציל מזון. הצלת המזון הזאת, אני חושב, קודם כול, שהיא גם אמירה ערכית, מוסרית. לאו דווקא הצלנו עוד כסף שהבאנו. נכון, זה 2.5 מיליון טונות שבכל שנה נזרקים מעודפי מזון, זה כ-19 מיליארד שקלים בשנה – רק מהחברות הממשלתיות, מהמוסדיים – כ-1.8 מיליארד ו-130,000 טונות. אני לא מדבר על החיסכון של עוד 130 מיליון שקלים בסביבה, באיכות הסביבה, שזה נזק סביבתי גדול מאוד. הדבר הזה רק מראה שזה קודם כול חינוך לנו, חינוך ערכי. "וחי אחיך עמך", התורה מצווה אותנו. האיסור "בל תשחית" הוא כל דבר שהאחר יכול ליהנות ממנו ואתה משחית אותו. זה האיסור לעבור על "בל תשחית". אז פה זה מצוות שאדם דש בעקביו בלי להרגיש. אנחנו יכולים פה להציל מזון, לפרנס את האחרים בלי להרגיש, לתת, לעשות טוב לאחר. לא לכולם יש משהו, לא לכולם יש אפשרות לקנות. לקט ישראל בא ואומר: אני עושה משהו מיוחד, ונלחם על זה שנים – אני חייב להגיד לכם, נלחם על זה שנים – בא ואומר: אני רוצה. אגב, זו השלמת חוק של אורי מקלב, שהוא היום סגן השר. הוא התחיל עם חוק אחר, גם של הצלת המזון, בכנסת העשרים. היום זה בעצם משלים את החוק – ואני חושב שעוד יהיו דברים שנוכל להשלים איתו – שבא ואומר: קודם כול, חינוך מוסרי וערכי, "וחי אחיך עמך", "בל תשחית", הסתכל על האחר. לא לכולם יש. יש גם כאלה שיש להם, אבל אתה יכול לעזור להם – עזור להם. הם עוזרים להרבה מאוד, ועל כך אני אומר תודה, על הדבר הגדול והדבר הנפלא הזה. אני רוצה להודות לך, אדוני – אני מנצל את ההודעה עכשיו כדי שלא אגזול מזמנכם לאחר מכן – הרב ישראל אייכלר. תודה רבה לך על ההירתמות שלך לחוק. ראיתי את המסירות, באמת בכל הכוח, וכמה שניסינו להגיע לפשרות – אבל עמדנו על העקרונות, שכולם צריכים להיות שותפים לזה. דאגת שגם כוחות הביטחון, כלומר הצבא והמשטרה, ומשרדי הממשלה, כולם יהיו שותפים לדבר הזה, וזה דבר חשוב מאוד; מועצות דתיות ורשויות מקומיות, כולם, השותפות היא של כולם. אבל אני חייב להגיד עוד מילה על הבית הזה. הבית הזה, כנסת ישראל, שמהווה דוגמה – דוגמה למשל באנשים עם מוגבלויות; דוגמה לאותם אלה שראיתי פה, איך שהם לוקחים את האוכל הזה ואוספים אותו בכל יום ומחלקים אותו לחיילים בודדים. מי שעושה את זה ויוזמת את הכול זו נטלי שלף. היא פשוט אישה שבאה ומסייעת בכל הכוח שלה, ביחד עם כל עובדי הכנסת, בזמנם, לא על חשבון הזמן של הכנסת, לא על חשבון זמן העבודה שלהם. הם עושים את זה ממרצם, מזמנם וגם מהונם. לפעמים הם דואגים להגיע למשפחה – גם אם זו משפחה יחידנית – להגיע. אם זו אם חד-הורית, או אם זה חייל בודד או אם זה כל אדם אחר שצריך, הם מגיעים ונותנים לו. על זה מגיע יישר כוח, כי הכנסת היא סמל ודוגמה, למנכ"ל הכנסת צ'יקו אדרי, שבא ונותן ומגבה את העניין הזה, וסמנכ"ל התפעול אלי בראל, שגם הוא היה שותף לדיונים והביא מחוכמתו בעניין הזה. אז לכולם מגיע. לאליעזר שוורץ, גם הוא מהוועד פה – כולם באמת אנשים מדהימים, שעושים הכול. ופה זה היה מופת ודוגמה, ונתן לנו את האפשרות ודחף אותנו קדימה. יסמין פרידמן – באמת, חברת הכנסת יסמין, עשינו את זה ביחד. זה לא אני ראשון, זה שטויות. בעצם שיתוף הפעולה הזה אנחנו מראים פה שאפשר לשתף פעולה בדברים הטובים לעם ישראל, דברים שאין מחלוקות עליהם. אני אומר לך, הייתי רוצה שהחוק הזה יעבור באמצע היום, רגע אחד לפני איזו הצבעה חשובה, כדי שכולם יהיו שותפים, כי זו זכות להיות שותף בהצבעה כזאת. זו זכות לעלות ולפרגן לחוק הזה, לא לינון אזולאי ולא ליסמין אלא לעם ישראל. עם ישראל יודע, וגם בכנסת ישראל יודעים, לגלות את הרגעים היפים שלהם. לכן אני רוצה גם להודות למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל וליועצת המשפטית של הוועדה נועה בן שבת, למיכאל קוסאשווילי ולארגון לקט – אמרנו – כמובן ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ; כשהיינו צריכים להעלות הכול, באמת עשית את זה כמה שיותר מהר, בלי לחשבן, כי זה משהו שטוב לעם ישראל; כמובן, להודות ליועץ החקיקה שלי גיל גולן, שמוסר את נפשו בכל חקיקה שהיא חברתית. אתם צריכים לראות אותו, הוא לוקח את זה באופן אישי. אני מודה לו. אלמוג, גם לך אני מודה, שאתה יושב חמש דקות בלי לדבר. זה הישג עצום למדינת ישראל, שתדע לך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> החלפתי את היו"ר. החלפתי את היו"ר בקריאה השלישית בוועדה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזוב, אל תהרוס את ההישג הזה, יש לך עוד 30 שניות. עוד 30 שניות. תודה רבה. תודה רבה לכל מי שנשאר פה להצביע. אבל זו הזכות שלכם, זו לא הזכות שלי. כשאתם נשארתם הזכות היא שלכם. תודה רבה לכולם, ושנביא כאלה דברים טובים למען עם ישראל. על כל השטויות האלה שאנחנו לפעמים צועקים פה – עזבו אתכם. אלה דברים טובים שצריך לקדם למען עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–4 – 30 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 30 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 28 נגד – אין נמנעים – אין חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1540; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל"א, ישיבה 87; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה– 2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת שלום דנינו, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד – חברים, בואו נעשה את זה זריז, אין זמן. לעמוד בזמן. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית שמטרתה לשנות את משטר האכיפה הקבוע בחוק הטיס כך שיבוטלו חלק מהעבירות הפליליות הקבועות בחוק, להרחיב את הסמכות הנתונה למינהל רשות התעופה האזרחית להטיל עיצום כספי על מי שהפר את הוראות החוק, וכך לקבוע הסדר חדש לעניין כלי טיס זרים שפועלים במדינת ישראל. כעת אפרט בקצרה כל אחד מהנושאים. לגבי ביטול חלק מהעבירות הפליליות המעוגנות כיום בחוק – מדובר בהפרות של כללי רגולציה שמכוונות לציבור מפוקח בעל ממשק מהותי עם הרגולטור. לגבי ההפרות האלה נמצא כי אינן מתאימות לאכיפה באמצעות הליך פלילי, ובכלל זה ניהול חקירה פלילית משטרתית, וכן הטלת רישום פלילי וקלון חברתי על המפר. בהתחשב בכך שיש סמכות מקבילה להטלת עיצום כספי בשל הפרות אלו, והלכה למעשה הן אינן נאכפות במישור הפלילי, מוצע לבטל את אותן עבירות ולהותיר רק עבירות חמורות או עבירות שמכוונות לציבור רחב, שאינו מפוקח, אשר השימוש עליו בכלי העיצום הכספי איננו מתאים. לגבי הרחבת הסמכות להטלת עיצומים כספיים, מוצע להוסיף לחוק אמצעי אכיפה מינהליים לעניין הפרות של הוראות מסוימות בחוק הטיס. למשל, לפי חוק הטיס חובה לקבל רישיון לשם קיום פעילויות תעופתיות שונות, ובכלל זה רישיון עובד טיס, רישיון להפעלת בית ספר להכשרת עובדי טיס, רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס, רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, רישיון לייצור כלי טיס וחלקיהם ועוד. לפי החוק הקיים, ביצוע פעילות תעופתית כאמור ללא רישיון מתאים, מהווה עבירה פלילית בלבד, ודינה מאסר של שלוש שנים. לצד העבירה הפלילית הקיימת, מוצע להוסיף לחוק גם כלי אכיפה מינהלית של עיצום כספי משמעותי, שאותו ניתן יהיה להטיל על מי שהפר את האיסור על ביצוע הפעילות תעופתית ללא רישיון. אציין כי השימוש בעיצומים כספיים הוא אמצעי אכיפה יעיל ביותר, ולכן הוספת האפשרות להטיל עיצום כספי בשל ביצוע פעולות ללא רישיון בניגוד להוראות החוק, צפויה להגביר את היעילות של אכיפת הפרות מסוג זה, שהן הפרות משמעותיות. בנוסף, מוצע לקבוע עיצומים כספיים שניתן יהיה להטיל על מי שהפר הוראות שונות לפי החוק בעת שהפעיל כלי טיס זר בישראל, כפי שאסביר מייד. כפי שאמרתי בראשית דבריי, החלק השלישי של הצעת החוק נוגע לשינוי המשטר שחל לגבי הפעלת כלי טיס זר בישראל. כיום מרבית הפעילות של כלי טיס זרים בישראל מורכבת מטיסות בין-לאומיות של מטוסי נוסעים או מטוסי מטען זרים מישראל ואליה. מאחר שפעילות מסוג זה כפופה לסטנדרטים הבין-לאומיים של ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומי, מוצע לקבוע כי על כלי טיס זר הפועל בישראל לציית לסטנדרטים הבין-לאומיים החלים על כלי הטיס, על צוותו ועל הפעלתו, כך שהוראות החוק הישראלי באותם נושאים לא יחולו. עוד מוצע לקבוע כי אם לא חלים על כלי הטיס הזר סטנדרטים בין-לאומיים, יחולו לגביהם דיני הטיס הרגילים החלים על כלי טיס ישראליים, ומינהל רשות התעופה האזרחית יהיה רשאי להכיר בתעודות וברישיונות שניתנו על ידי המדינה שבה רשום כלי הטיס הזר או מדינת מקום עסקיו העיקרי של המפעיל האווירי של כלי הטיס הזר כשווי ערך לאלה הנדרשים לפי דיני הטיס הישראליים, ולכן כמספקים לצורך הפעלת כלי הטיס הזר בישראל. בהמשך לכך, וכפי שציינתי, מוצע להוסיף לחוק הטיס הסדרים לעניין אכיפת ההוראות המוצעות, כלומר עבירות פליליות מתאימות, וכן סמכות להטיל עיצומים כספיים על מי שמפעיל כלי טיס זר בישראל תוך הפרת הוראות החוק החלות לגביו. אני מסיים. חברי הכנסת, אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, שביקש ממני להוביל את הדיונים בהצעת חוק זו, ואני מקווה כי היא תקדם את בטיחות התעופה האזרחית ואת יעילות האכיפה של דיני הטיס. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה לצוות הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה בהובלתו של עו"ד איתי עצמון, שבשכל טוב ובאורך רוח הוביל את חוק הטיס לנחיתה בטוחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אנחנו מושכים את ההסתייגויות, מירב? אוקיי. אם כך, נעבור להצבעה. יש בנוסף גם בקשות רשות דיבור, אולם הח"כים לא נמצאים. אם כן, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–15 – 19 נגד – אין נמנעים – 2 סעיפים 1–15 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. נעבור אם כך להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – 3 חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 20 בעד, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הודעה מטעם הממשלה. את ההודעה ימסור השר מיקי זוהר. בבקשה. מקווים שזו הודעה על עסקת חטופים, השר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, בדרך כלל הודעות כאלה שמוסרים באמצע הלילה הן לא – – – טוב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> על אזעקות. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת בראש, הודעה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד לפי חוק הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם מוותרים על שטחים? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> שטחי פעולה, לא שטחים. אתם ויתרתם על שטח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו ויתרנו על חברון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקריא את הסמכויות של השאוויש. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> על שטח ימי בלבנון. אנחנו מודיעים בזה, לפי סעיף 10(ב)(11) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר את שטח הפעולה: מינהלת תקומה – יחידת סמך עצמאית, ואת שטח הפעולה: מטה היישום שהוקם בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1786 מיום 27 במאי 2024. הודעה על העברת שטח הפעולה נמסרה לכנסת ביום כ"ד בחשוון התשפ"ה, 25 בנובמבר 2024, ועל המכתב חתום מזכיר הממשלה יוסי פוקס. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, השר. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מזמינה את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הודעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול הצעת חוק. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות, כמפורט להלן: ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית – איפכא מסתברא – מגופי המודיעין, התשפ"ה–2024, פ/4939/25, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת; הוועדה לביטחון לאומי תדון בהצעת חוק כלי הירייה (תיקון – זכאות לרישיון כלי ירייה ללוחם שסיים שירותו עקב פציעה בפעילות מבצעית), התשפ"ד–2024, פ/4813/25, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. << נושא >> החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה–2024 << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> עכשיו זה הפיצול. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה–2024, מ/1809, אושרה בקריאה הראשונה ועברה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה לדיון. כפי שעולה גם משמה, הצעה זו דומה באופייה להצעת חוק הסדרים הכוללת נושאים שונים זה מזה. לפיכך החליטה ועדת הכנסת לקבל החלטה הדומה להחלטות פיצול של חוקי ההסדרים. ועדת הכנסת ממליצה שהכנסת תרשה לחלק את הפרקים והסעיפים הבאים, בהתאם לסעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. פרקים וסעיפים אלה יעברו, אחרי החלטת הכנסת, להמשך חקיקה נפרדת, כמפורט להלן: ועדת הכספים תדון בפרק א' – הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025; ועדת העבודה והרווחה תדון בפרק ב' – העלאת דמי ביטוח לאומי, ובפרק ג' – תחילה ותחולה. אבקש להצביע בעד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025 (הקפאת שכר נושא משרה ברשויות השלטון וברשויות המקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד הצעת ועדת הכנסת – 14 נגד – אין נמנעים – 3 הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה–2024, נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. אני קובעת בזה כי החלטת ועדת הכנסת התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי – היום, יום שלישי – כ"ה בחשוון התשפ"ה, 26 בנובמבר, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:29. << סיום >>