דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ו' ישיבה שע"ט הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-ותשע של הכנסת העשרים יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ט (21 בנובמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 שאילתות דחופות 6 572. עליית מחירי הסלולר 6 מוסי רז (מרצ): 6 שר התקשורת איוב קרא: 7 570. סגירת עמותת אל-סם 9 מירב בן ארי (כולנו): 9 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 10 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 16 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 16 573. הרשויות לא יספיקו להגיש בקשות תכנון למעונות יום 20 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 20 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 21 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 27 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018 33 מירב בן ארי (כולנו): 33 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018 37 שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 37 יואל חסון (המחנה הציוני): 39 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 39 עיסאווי פריג' (מרצ): 43 הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשע"ט–2018 47 יואב קיש (הליכוד): 47 סגן שר הפנים משולם נהרי: 48 ציפי לבני (המחנה הציוני): 49 הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז–2017 53 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 53 שר התיירות יריב לוין: 57 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 61 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016 64 שרת המשפטים איילת שקד: 65 דב חנין (הרשימה המשותפת): 65 הצעת חוק דיור חברתי, התשע"ח–2017 66 שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 66 דב חנין (הרשימה המשותפת): 67 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – הרחבת הזכאות), התשע"ז–2016 68 הצעת חוק הכרה ברצח העם היזידי, התשע"ז–2017 69 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 69 סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: 72 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 78 הודעה אישית של חברת הכנסת ציפי לבני 80 ציפי לבני (המחנה הציוני): 80 הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון – ביטול רישיון חלוקה), התשע"ח–2018 82 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 82 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 85 הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – חילוט ערובה שנתן קבלן למטרת שיפוי עובדי הקבלן), התשע"ה–2015 93 חנין זועבי (הרשימה המשותפת): 93 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 99 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח למי שטרם מלאו לו 21 שנים), התשע"ה–2015 107 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 107 הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (ביטול סעיף 7), התשע"ח–2017 110 עליזה לביא (יש עתיד): 110 שר התקשורת איוב קרא: 113 עליזה לביא (יש עתיד): 115 הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי, התשע"ח–2018 116 יעל גרמן (יש עתיד): 117 שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: 121 הצעות לסדר-היום 132 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא רצח נשים; 132 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות היקף רצח הנשים 132 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 133 הצעה לסדר-היום 142 דוח משרד העבודה על התנהגות קשה כלפי ילדים שהוצאו מבתיהם לפנימיות 142 יעקב מרגי (ש"ס): 142 אלי אלאלוף (כולנו): 143 אורלי לוי אבקסיס: 144 הצעות לסדר-היום 145 שומרי הסף תחת מתקפה 145 נחמן שי (המחנה הציוני): 145 בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 146 שרת המשפטים איילת שקד: 152 דב חנין (הרשימה המשותפת): 155 הודעה אישית של חברת הכנסת רויטל סויד 157 רויטל סויד (המחנה הציוני): 157 הצעות לסדר-היום 161 היחס של מערכת החינוך כלפי תלמידים עקב אי-תשלומי הורים 161 איציק שמולי (המחנה הציוני): 161 פנינה תמנו (יש עתיד): 162 יעקב מרגי (ש"ס): 164 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 167 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 171 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 171 הצעות לסדר-היום 172 עמדת האוצר בכל הקשור להבאת עובדים זרים לקשישים סיעודיים 172 איציק שמולי (המחנה הציוני): 172 סגן שר האוצר יצחק כהן: 173 הצעות לסדר-היום 178 החלטת הממשלה על קיצוץ רוחבי 178 דב חנין (הרשימה המשותפת): 178 מוסי רז (מרצ): 180 אורי מקלב (יהדות התורה): 181 סגן שר האוצר יצחק כהן: 183 הצעה לסדר-היום 189 אפליה בין ערים ומועצות אזוריות בהטבות המס ומפת העדיפות הלאומית 189 איתן ברושי (המחנה הציוני): 189 סגן שר האוצר יצחק כהן: 193 הצעה לסדר-היום 195 מוכנות העורף בצפון ובדרום בעיקר בכל הקשור למקלטים 195 דן סידה (ש"ס): 196 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 198 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום י"ג בכסלו תשע"ט, 21 בנובמבר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון מס' 3), התשע''ט–2018, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, שאילתות דחופות, כרגיל ביום רביעי. אני מתכבד להזמין את שר התקשורת, חבר הכנסת איוב קרא, לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 572, של חבר הכנסת מוסי רז. נושא השאילתה: עליית מחירי הסלולר. חבר הכנסת מוסי רז יכול לקרוא את נוסח השאילתה ונשמע את תשובת השר. << שאילתה >> 572. עליית מחירי הסלולר << שאילתה >> << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, לאחרונה הכריזה סלקום כי תעלה את מחירי חבילות הסלולר, ובעקבותיה – חברות נוספות. ברצוני לשאול: 1. מה הסיבה להעלאת המחירים? 2. האם משרד התקשורת או משרד האוצר נוקט צעדים כדי למנוע העלאת מחירים רחבה בשוק הסלולר? 3. אם כן, באילו צעדים מדובר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התקשורת איוב קרא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוק התקשורת נמצא בשינויים תמידיים בשנים האחרונות. צריך לזכור שהשוק מנסה לתקן את עצמו בתחרות אגרסיבית, שנמשכת למעלה משמונה שנים. אולי אתם הספקתם לשכוח כאן – עד לפני שמונה שנים שילמנו מאות ולפעמים אלפי שקלים מדי חודש עבור הסלולר. היום משפחה בת חמש נפשות לא מגיעה ביחד לסכומים האלה בחודש, וכל זאת בזכות פעולות שביצע משרד התקשורת בשנים האחרונות. אני מדגיש: שמירה על מידת התחרותיות חשובה לנו ואנו ממוקדים בה, לצד שיפור חוויית המשתמש, השירות, שיפור התשתיות והובלת תשתיות התקשורת לעידן הבא. המשרד ממוקד היום בשמירה על מידת התחרותיות – כמו שאמרתי, רווחת הציבור היא ערך עליון מבחינתנו. צריך לזכור, הציבור משלם את המחירים שהם אולי הנמוכים בעולם, אבל בכדי שרמת השירות תעלה נדרשים לפעמים צעדים מאזנים, לצורכי השוק. אני מתכוון להוביל את תשתיות התקשורת בישראל לעידן הבא. מדובר באתגר לא פשוט, אבל אני מודיע כאן היום: זה בהישג יד, ואני בכיוון הנכון. לסיכום, תעריפי הסלולר אינם מפוקחים, ולא נדרשים להיות מפוקחים, על ידי משרד התקשורת. פשוט, התחרות בין הגופים או החברות השונות, התחרות עצמה מייצרת את התוצאות שאנחנו רואים, כולל הוזלת המחירים, כי האינטרס הציבורי כאן נשמר. בשנים האחרונות תעריפי הסלולר הוזלו, כמו שאמרתי, במאות אחוזים בעקבות שורת פעולות שקידם משרד התקשורת להגברת התחרות. העלאות המחירים, שפורסמו באמצעי התקשורת בשבועות האחרונים, מתבקשות. הגברת מידת התחרותיות בשוק הובילה לפגיעה ברמת השירות, המעכבת את השדרוג והפיתוח של רשתות הסלולר. אין ספק, חבר הכנסת רז, אנחנו נמצאים מבחינת המחירים במקום מצוין, אבל זה פגע בחברות. החברות נמצאות במצוקה קשה, כי אין למחירים האלה כמעט אח ורע בעולם. אז כדי לאזן את זה, ומאחר שאין פיקוח – אין פיקוח, אנחנו רוצים שהשוק יעשה את העבודה ולא אנחנו נהיה צד לחקיקה כזאת או אחרת – מה שאתה רואה יוצא מכורח נסיבות התחרות הזאת, כדי לאזן את השוק, כמובן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר. שאלה נוספת, חבר הכנסת רז. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני השר, ראשית אני רושם לפניי – אני לא יודע מי כתב את תשובתך, אך חשבון הוא לא יודע, משום שלא ניתן להוזיל מחיר במאות אחוזים. משמעות הדבר שהם ישלמו לנו, הצרכנים. אם יוזילו ב-100%, המחיר יהיה אפס. כשמוזילים במאות אחוזים – הדבר, כמובן, בלתי אפשרי, אלא אם כן חברות הסלולר יתחילו לשלם לנו – ואיננו יודעים. אז נא לבדוק מי כותב אצלך את הדברים. בעיניי, גם איכות התשובה כולה היא באיכות הזו. רציתי לשאול אותך, אדוני השר: כשאתה בא מביתך לכנסת או למשרדך, אתה עובר בוודאי בכביש 6, ובוודאי אתה עובר, לדוגמה, במחלף ניצני עוז. אם אתה תצלצל משם בטלפון הנייד שלך למישהו שנמצא מאות מטרים מזרחה, בטול כרם – לג'וואל – זה יעלה לך הרבה יותר מאשר לצלצל, נאמר, לניו יורק או לברזיל או לאירופה. האם זה נשמע לך סביר? << דובר_המשך >> שר התקשורת איוב קרא: << דובר_המשך >> פעם ראשונה שאני שומע על טענה כזאת. אני מבטיח לך שאבדוק אותה בכובד ראש. אני חושב שאתה צודק, בעיקרון. אני חייב לשאול את הדרג המקצועי ולהביא לך גם – אעדכן אותך בהמשך, פה או במקום אחר. מבטיח לך תשובה בעניין הזה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לא כביש 6, טלפון לג'וואל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> השר הבין את השאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איוב קרא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מוסי רז, אני מעריך מאוד את השאלה; אני חושב שהיא מתבקשת – אם זה קיים. אני בקשר מאוד קרוב בצד השני, עם הכתובות הכי חשובות ברשות הפלסטינית, כולל השר. אני מבטיח לך, אני אבדוק את זה. כמו שעזרתי להם בהרבה דברים, ללא צורך בפרסום, אני גם כאן אעשה את מה שצריך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר התקשורת, חבר הכנסת איוב קרא. אנחנו מזמינים את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ, לעלות לדוכן לענות על שתי שאילתות: הראשונה, שמספרה 570, היא של חברת הכנסת מירב בן ארי. נושא השאילתה: סגירת עמותת אל-סם. בבקשה, גברתי, נא לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 570. סגירת עמותת אל-סם << שאילתה >> << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. במשך 40 שנה טיפלה עמותת אל-סם באלפי בני נוער וצעירים. הטיפול ממומן בעיקר על ידי משרדך, משרד הרווחה. העמותה קיבלה הודעה פתאומית על הפסקת התקשרות בסוף השנה, ולכן צעירים המטופלים בסניפים רבים יפסיקו לקבל טיפול מהעמותה. ברצוני לשאול: מה בכוונתך לעשות בנדון, ולמה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמון, בין היתר, על טיפול בבני נוער צעירים ומבוגרים, שמצויים על רצף השימוש בסמים, אלכוהול והימורים. הטיפול באוכלוסייה זו נעשה באמצעות השירות להתמכרויות במשרד, במסגרת יחידות לטיפול בהתמכרויות ברשויות המקומיות ובמסגרות חוץ-ביתיות. עמותת אל-סם קיבלה הודעה על הפסקת ההתקשרות עימה בסיומו של הסכם התקשרות שיהיה ב-2018. את כל הטיפול אנחנו מעבירים לרשויות המקומיות. אני חושב ששם למטופלים יהיה יותר נוח – יותר עובדים סוציאליים, יותר הכול. והמטרה שלנו לנסות לעזור להם, ואם אנחנו רוצים – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> לפחות תשימו ברשויות החלשות. ואז ברשויות החזקות. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מאחר שיש לי הרבה כסף. אני, מאחר שיש לי הרבה כסף, ואתה בא ממפלגה שיש שם שר אוצר שהוא חבר שלי – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אל תהפוך את זה לאישי. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> רגע. הוא חבר שלי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אלי, אלי – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אתה אמור לטפל באנשים שנופלים לסמים, לטפל בהם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> זה 2.5 מיליון שקל. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני – אתה יודע מה אתה? תראה, אתה היית ראש דוח העוני – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – ואתה היית גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> עדיין יו"ר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עדיין. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> עדיין, ואתה בן אדם רגיש. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> והבריאות. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> והבריאות. יחד עם זה, אני רוצה שתבין – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – ששר צריך לקבל החלטות איך לחלק את הכסף, ובטח שר הרווחה, שלא לוקח הביתה, ומביא ניצול של 100% – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> איך 40 שנה – – – מסובסדת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – אין לו מספיק כסף. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> 40 שנה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> עכשיו, הקיצוץ של השוטרים, הקיצוץ של השוטרים הולך לפגוע בתוכנית יתד, הולך לפגוע ב"נושמים לרווחה". מה לעשות? הם החליטו בשבילי. אני, אין לי ברירה. אני הצבעתי נגד, דרך אגב – היחידי, ככה. כי זה פוגע בתוכניות לחלשים. זה מאוד נחמד לבוא לפה: אתה שר הרווחה – תביא כסף. אין לי לתת כל כך הרבה מהבית – אני יכול לתת קצת. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> יש לך תקציבים לא מנוצלים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אין לי. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אין לי. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> קיבלת את התקציב לתמיכה בנשים מוכות – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אין לי תקציב. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – ושנתיים לא ניצלת. שנתיים – פעמיים 11 מיליון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיב. אלי אלאלוף, אין לי תקציבים לא מנוצלים. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כל תקציב שיש לי לא מנוצל – אתה רוצה להקשיב? << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – – כמוך – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אתה רוצה להקשיב? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת. יש לך אפשרות לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אתה רוצה להקשיב? << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> כן, אני אשאל, אלי, אלי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך. יש לי תקציבים לא מנוצלים שהאוצר לא נותן לי לנצל אותם, ואתה יודע את זה יפה. כשבאתי אליך לוועדה, אתה משכת, ומה אמרת? "האוצר לא מרשה לי" – גם בביטוח הלאומי, גם בזה. יש לי אחריות, אני רוצה את הסמכויות. ואז תגיד לי: יש לך תקציבים לא מנוצלים. כי אתה יו"ר הוועדה, ואתה יודע שאני מביא תקנות שעולות כסף, ואומרים לך: לא – ואתה לא מעלה אותן. אז בוא, אם הייתה לי יד חופשית, והתקציבים – אני נלחם. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אז מה לגבי אל-סם – זה אומר שלרשויות החלשות לא יהיו קיצוצים. זהו, כי אתה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. גם אני רוצה להיות נחמד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סיימת עם התשובה הראשונית. שאלה נוספת לחברת הכנסת מירב בן ארי, וגם לחבר הכנסת טלב אבו עראר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר. קודם כול, ציינת בתשובה שלך שאתה רוצה להעביר לרשויות המקומיות. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> יעבור. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> כבר היום – כבר היום יצא מכתב של מנכ"ל השלטון המקומי שבו הוא אומר שהשלטון המקומי לא ערוך בכלל לקבל את בני הנוער המטופלים. סליחה, אדוני, זה 300 בני נוער. אני גם אגיד לזכותך שהנושא של נוער בסיכון קרוב לליבך. אז רגע, שנייה, אני אשאל את השאלה. השלטון המקומי לא ערוך לקלוט את המטופלים – זה אחד. דבר שני – דיברת על תקציב; מדובר על עמותה שעובדת 40 שנה במדינת ישראל עם 2.5 מיליון שקל, ממשרד שהתקציב שלו 7 מיליארד. ועוד שאלה שלישית: גם אם תעביר לרשויות, גם אם החלטת, תן לרשות זמן להיערך, לקלוט כוח אדם מיומן, עובדים סוציאליים. תן להם אפשרות. אתה בא וסוגר את התוכנית בחודש הבא, ותסלח לי, שולח 300 בני נוער שבטיפול בהתמכרויות – לאן? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מה השאלה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> מי יטפל בהם? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> אוה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> מי יטפל בבני הנוער? השלטון המקומי לא מוכן לקחת את זה על עצמו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שנייה, אדוני השר. יש שאלה גם לטלב אבו עראר, ואז תשיב. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. מכובדי השר, בזמן שהמדינה הורסת בתים לתושבים הבדואים בנגב, המשפחות שם במצב נפשי ממש כאוב, ובעיקר הילדים. ילדים שם – אני חושב שמצבם הנפשי מחייב נוכחות של העובדים הסוציאליים. למה משרד הרווחה לא דואג לשלוח לשם עובדים סוציאליים, שילוו את הילדים לפחות? השאלה השנייה: האם בכוונת משרדך, מכובדי השר, לפתוח מעונות יום לילדים אוטיסטים בנגב, ובעיקר בחברה הבדואית? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. ביקשת שאלה נוספת לשר? בבקשה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – גם שאלה נוספת, ונשמע את השר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתמול נפגשתי עם קבוצה ממנהלי ומנהלות המקלטים לנשים מוכות, והבנתי שהתנאים של המכרז שיצא לניהול המקלטים לשנים הבאות כולל סעיפים שהם בלתי נסבלים לעמותות ועלולים להביא למצב שניהול המקלטים האלה יעבור לידיים של אנשים שאין להם את המיומנויות; במיוחד כשאין תנאי סף לקבלה למכרז הזה שמדבר על מומחיות בטיפול באלימות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> טוב, אני אתחיל להשיב למירב, ששאלה באמת לגוף השאילתה. כשקובעים תאריכים, אז הצדדים מתבצרים. אני יכול להבטיח לך שאף ילד לא יהיה ברחוב. אם הם לא יקבלו, אם לא – תירגעי. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אני באמת מודאגת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בסדר. כשיש תאריך, אז יש מטרה של הצדדים להתכנס. כל אחד לוחץ קצת. את רואה שבן אדם שוחה בבריכה, הוא צף בבריכה, הוא צף – כשהוא רואה את המעקה, הוא מתחיל להרביץ על המים, ואז הוא טובע. ברגעים האלה צריך סבלנות. אנחנו נשמע מה הם אומרים. הם רוצים תקנים – על כל דבר הם רוצים תקנים – הם רוצים ביטול המצ'ינג, הם רוצים הכול. דרך אגב, בשבילך, אלי, מאחר שאני כל כך מכבד אותך, כשישבנו על התקציב עשינו תוכנית איך להוריד את המצ'ינג, לעשות סיוע נמוך, ועשינו 5%, 10%, 15% – ולא נוגעים בכלל. הלכנו על תוכנית של 250 מיליון שקל. זה היה מצ'ינג דיפרנציאלי לגופים שאין להם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> רשויות שאין להן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כן, רשויות שאין להן. אני לא צריך להסביר לך מי לא הסכים. אני לא רוצה. לא רוצה להזכיר. לוקח את זה עליי. אני לא הצלחתי להביא. כולם הסכימו, אני לא הצלחתי להביא. << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כי יישובים ערביים מחזירים תקציבים, כי אין להם את המצ'ינג הזה. זה בגלל זה. מחזירים, אתה יודע כמה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה בדיוק מה שהשר אומר. << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. אני אומר: מחזירים, מחזירים תקציבים – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא רק הם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אתה מבטיח שתשב עם השלטון המקומי, שהילדים האלה לא ילכו לרחוב? באמת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני, אם אני אגיד לשלטון המקומי: אל תדאגו, הילדים האלה לא יצאו – אז הם לא יעשו כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> רק שתשב. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בואי, בואי. כבר ניהלתי משא ומתן בחיים שלי, למרות שאני לא מנהל את זה ישירות – אבל סבלנות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אתה רוצה להתייחס, אדוני השר, לשאלות של טלב אבו עראר ועאידה תומא סלימאן? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אוהב אותו – אני אתייחס אליו. אחר כך יש מעונות, אז אני אענה לך על המעונות, יש את השאילתה הבאה על מעונות. אבל אם היית בודק, אז היית רואה שכל מקום מראה שכשיש פינויים וכשיש זה – אז יש עובדים סוציאליים. באים עובדים סוציאליים. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא ראיתי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תבדוק. נכון שחסרים עובדים סוציאליים דוברי ערבית, נכון. אבל איפה שיש אירועים טראומטיים אנחנו שולחים מיידית עובדים סוציאליים. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני נכחתי, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תבדוק. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אני נכחתי שם – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא שומע אותך. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בזמן שהיו הריסות בתים אני נכחתי שם. לא ראיתי אף עובד סוציאלי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כי הן באות שעה אחרי. << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אה, שעה אחרי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כי מה יהיה בהריסה? אתה עכשיו תיתן לה מכות – תחשוב שהיא הורסת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עאידה תומא סלימאן – אדוני רוצה להתייחס לשאלה הנוספת? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אוקיי. תודה, עד כאן. אז אנחנו נעבור לשאילתה הבאה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שאלת שאילתה דחופה מס' 573, בנושא: הרשויות לא יספיקו להגיש בקשות תכנון למעונות יום. בבקשה, גברתי, נא לקרוא את נוסח השאילתה. השר יתייחס. << שאילתה >> 573. הרשויות לא יספיקו להגיש בקשות תכנון למעונות יום << שאילתה >> << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרשויות לא יספיקו להגיש בקשות תכנון למעונות יום: בהתאם להוראות מנכ"ל 7.9, לרשויות המקומיות ניתנה תקופה של 16 ימי עבודה בלבד להגשת בקשות תכנון. מדוע לא יוארך המועד האמור מעבר ל-27 בנובמבר, בהתחשב במאפייני הרשויות ובבחירות שהתקיימו? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אני אתן לך סקירה על מעונות היום. מעונות היום עברו אליי לפני שנתיים. החלוקה היא חלוקה קשיחה: 25% למגזר הערבי, 15% לחרדים, 15% לפריפריה ו-45% לכללי. אני רוצה לציין שבפעם הראשונה בשנה הזאת המגזר הערבי ינצל את כל ה-25%, 77 מעונות. פעם ראשונה. אחרי לחצים אדירים שלי על ראשי רשויות, לפני שבועיים חתמנו. האחרונים מילאו את הכסף – מעריך. קרב. לפני שנה החזרנו מהרשויות הערביות הרבה מאוד כסף. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כן, אבל זו בעיה. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> איך אתה מסביר – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אסביר לך איך. כי כשקנינו את החבילה, זה לא היה עם ביטול מצ'ינג, זה היה גם עם פרמיה של מי שבונה בתוך השנה הראשונה. אבל זה – קניתי את החבילה, את זה נתנו לי. הקרב היה שבפעם הראשונה בינואר 2018, ההקצאות של 2018 ניתנו ב-2018. בדרך כלל הן היו ניתנות עכשיו, בנובמבר על 2018, ואז לא היו מספיקים. השנה גם הקדמנו פריפריה וחרדים. הקדמנו את המעונות של הפריפריה – את 2019 נתנו להם כבר. לחצנו. בפעם הראשונה כל אלה שקיבלו מעונות – ואמרנו שמי שלא יבנה, ניקח לו – קיבלו אבני דרך, קיבלו צעד של 30%, ואני רואה בנייה. דרך אגב, בשנתיים האחרונות קיבלו 320 סמלים. 320 – תכפילי ב-75, זה בערך 22,000, 23,000 ילדים; ההורים שלהם יכולים לצאת לעבודה ולקבל סבסוד. זה היה בשנתיים, 320 סמלים. עכשיו, רציתי כבר לצאת עם התכנון. יש קול קורא. כשאני עושה תכנון, הכסף של המגזר צבוע. מילאו – אז מילאו חברים מהמגזר, אף אחד לא לוקח לו. לא מילאו – הוא ימלא בעוד חודש, וזה לא משנה, כי הוא הבא בתור. הכסף צבוע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו מדברים על התכנון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני יודע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התכנון אותו דבר, זה מגיש – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בסדר, הוא יכול להגיש. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר להגיש אחרי 27 בחודש? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אם יגישו לפניו – יגישו מהמגזר, כי אף אחד לא יכול לקבל את המעונות של המגזר. אף אחד. התכנון – אותו דבר, זה מקיש, כי אני מחלק, אני עוצר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השאלה, אפשר להגיש אחרי 27 בחודש? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הוא יכול להגיש. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא יכול? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הוא יכול להגיש, אבל אלה שהגישו לפניו במגזר יקבלו לפניו. בואי, תקשיבי, אנחנו אוהבים את ההתנחלויות, אנחנו מאוד אוהבים את ההתנחלויות. יש בחור חרוץ, ראש מועצה אזורית שומרון, וכשמגישים למרכב"ה הכול שקוף. כשמגישים למרכב"ה, כל אחד יכול ללכת למרכב"ה לראות מתי הוא הגיש. הבן אדם מגיש ראשון. עובד שישי-שבת. שיגישו. הוא עובד במוצ"ש, לא עובד בשישי-שבת, סליחה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מוצאי שבת בבוקר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מנסה להסביר – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הוא יוכל להגיש. הקול קורא לא נסגר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני יודעת – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הקול קורא לא נסגר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסדר, אני יכולה להסביר רק דבר אחד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לך שאלה נוספת. אם השר השיב, אז שאלה נוספת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה עוד נושא. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תעלי עוד נושא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> את יודעת מה, אנחנו לארג'ים היום, בבקשה, שאלה נוספת לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. וגם לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא יש שאלה נוספת לשר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אחמד טיבי, אתה לא רוצה לשאול שאלה נוספת, משהו? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עאידה השתלטה על המליאה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הוא מסמיך את הח"כים מסיעתו לשאול. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במקום שתהיה שמח שהשתלטתי על המליאה? מה הבעיה שלך? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הבעיה שלו – הוא רוצה להוציא אותך החוצה ולהכניס את האנשים שלו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא יקרה. זה לא יקרה, אבל לא חשוב. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> Never say never, אמר מישהו פעם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה אפילו היה היום בחדשות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודעת, אבל לא דובר עליי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אין דברים פרסונליים בפוליטיקה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא הכריזו שם שמות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הנחות בלי – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אנחנו חוזרים לעבוד. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודעת, כבוד השר – קודם כול, אני שמחה לשמוע שאפשר להגיש אחרי 27 בנובמבר. המטרה של השאילתה שלי הייתה – כולנו יודעים שנכנסו ראשי מועצות חדשים. כולנו יודעים שתקציב התכנון הגיע בגלל הבעייתיות הקיימת בתוך הרשויות, ביכולת שלהן לתכנן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רגע, רגע, תן לחברת הכנסת לשאול. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> סליחה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הערך – או צורת העבודה של כל הקודם זוכה תמיד תחזק את החזקים, שיכולים להגיש את הבקשות בזמן, ולא תאפשר לאלה שכולנו יודעים שיש להם בעיות. אולי אם נאריך את התאריך של הגשת הבקשות ונתייחס לכולם לפי הצרכים הקיימים בשטח, נצליח יותר בתכנון מעונות היום, ואני יודעת שעברנו כברת דרך בשנתיים האחרונות. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תשמעי, אוקיי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפשר עוד שאלה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רגע, רגע, אדוני השר, תתאפק, שנייה. איפוק זה כוח, כפי שהיה אומר פעם ראש ממשלה. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השאלה השנייה שלי: התקיים אתמול דיון אצלי בוועדה בכל הנושא של מניעת אלימות, תוכנית החומש המפורסמת. גיליתי שם שכאשר האוצר מדבר איתי על 30 מיליון שקל, בעצם הוא מדבר על 9 מיליון תוספתיים ותו לא, בבחינת 2019. האם זה נראה רציונלי שתוכנית כזאת רחבה תתוקצב רק ב-9 מיליון תוספתיים? כאשר תוך שלושה שנים הייתם צריכים לקבל – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> שלוש, שלוש שנים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שלוש, סליחה. – – 150 מיליון, וקיבלתם 30 מיליון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, ואז נשמע את התשובות של השר. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, היה דיון ביום כת"ף, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וכבוד השר דיבר על 100 מיליון שקל למעונות יום ליישובים הערביים שלא נוצלו – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא אמרתי כזה דבר. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז תחזור לפרוטוקול. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מתי? << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היה בוועדה לפני כמה חודשים, במושב הקודם. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אז לא עכשיו. טוב. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה רוצה לעדכן, זה יהיה עוד יותר? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, בסדר. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העלינו שם, שני דברים, ואני רוצה שהשר יענה: מה הסיבות, למה החזירו אותם, מחוסר תכנון או שאין קרקע לבנות? כי אנחנו מדברים על אישור תוכניות מתאר מפורטות שהן לא מתקיימות, ואז – שלא יצא כאילו שראשי רשויות ערבים הם כושלים, ומציעים להם כסף לבנות והם לא בונים. אז אני רוצה את ההסבר הזה. והאם הכסף הזה, שהוא מתוכנית 922, התוכנית הכלכלית, האם זה עדיין יישמר – כמו שאמרת, שזה צבוע – האם זה יישמר גם לשנים הבאות? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני השר, עכשיו אתה תתייחס. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תראה איך אתה מסיק שישתמע שראשי הרשויות הערבים הם כושלים. בוא, תקשיב, כשאני קיבלתי לידיי את נושא המעונות היה סיכום עם האוצר. אחרי תוכנית טרכטנברג היה איזה מיליארד שקל. נבנו 23 מעונות, 23 מעונות. אני באתי וסגרתי עם האוצר על שלוש שנים: כל שנה 108 מעונות, 350 מיליון שקל. למה 108? כי יולי אמר לי: קח 108, זה שש פעמים ח"י, ו-350 – זה נגמר בחמסות, זה 70 חמסות. הוא אמר לי: קח את זה, וככה גמרנו. וההתניה הייתה שכל מעון שלא נבנה, ניתן לו גרייס של שמונה חודשים. אם לא, זה יחזור לאוצר. זאת הייתה ההתניה. אני אומר לך, צלצלתי לכל ראשי הערים. אני אתן לך דוגמה, אתה לא תאמין למה שאני אגיד לך, צלצלתי לחיפה, ליונה יהב. אמרתי לו: תשמע, יש לך תשעה מעונות – למה לא בנית? אז הוא מחזיר לי ווטסאפ ואומר לי: תקשיב, אתה לא יודע מה קורה אצלך? והוא מראה לי את התמונות של המעונות; עובדים. אמרתי לו: אוה, כל הכבוד. תפטר את אנה. אומר לי: מי זאת אנה? אמרתי: זאת שלא ביקשה שקל אחד על תשעת המעונות. היית צריך לקבל 30 מיליון. מה עשית? אתה ביקשת ממני לבנות מעונות, נתתי לך אישור, בנית אותם כאילו הם מעונות פרטיים, ההורים לא קיבלו סבסוד ואתה לא קיבלת את ה-30 מיליון, ואתה מדבר – שאצלי? לא ביקשת, אף אבן דרך. אפס. לחצנו ולחצנו ולחצנו, ויש אפילו מעון חדש אצל אבו עראר, אני חושב בכרם שלום, אני לא יודע איפה – אין שם אף אחד. לא מאוכלס. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש יותר, אפילו, בנגב – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא מאוכלסים. בנוי ולא מאוכלס. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא נכנס לזה. החזרנו והתחלנו להפעיל לחצים. אני רוצה שתבינו, הכסף צבוע. אני לא יודע להעביר. בניצול 2018 נשארו איזה 21 מיליון מה-350, וזה בערך שישה מעונות. ביקשתי להקדים לפריפריה, לפי הסדר. אמרו לי: אנחנו רוצים עוד זמן. הפעלנו לחץ על הרשויות הערביות – ניצלו את הכול. מה זה ניצלו, התחילו לבנות, קיבלו כסף, קיבלו אבני דרך. 77 מעונות בינואר. אף אחד לא יכול לקחת כסף של המגזר. זה 25% מהמעונות. אני חושב שזה הרבה יותר מדי, כי לפני זה הם לא בנו בחלוקה. גם 20% יספיקו. כי אני רואה שהמגזר הכללי לא מקבל בכלל. התור בהמתנה של המגזר הכללי הוא ענק. חרדים לא מנצלים בגלל קרקעות; ערבים אולי לא מנצלים בגלל קרקעות. בדאלית אל-כרמל היה לי ויכוח ענק איתו: תשאיר, אנחנו נבוא, אנחנו נבנה. בסוף לקחנו חלק, אבל זה נשאר במגזר. שתבין, כשאני לוקח, זה לא הולך למגזר אחר. זה נשאר במגזר, כי זה צבוע. התכנון הוא אותו דבר, הם יכלו להגיש. גם אם הייתי נותן חודש, בסדר – לא הייתי נותן חודש אלא חודשיים. הייתי אומר: התכנון פתוח לחודשיים. אלה שהיו מקבלים את הכסף שמחולק הם אלה שהגישו ראשונים. עכשיו, בשביל שלא יצא מצב שמישהו לוקח הכול, עשינו cap. עשינו cap של חמישה מעונות, 15 כיתות. אבל זה נראה לא רציני. למה זה נראה לא רציני? כי אם באים היום – ויש תנופת בנייה של מקומות גדולים: בקריית גת בנו 1,500 יחידות דיור במחיר למשתכן, אז באים לשם זוגות צעירים. לזוגות צעירים יש ילדים. בעניין הזה לא הכניסו מעונות. לא הכניסו מעונות – אני עוצר אותו בחמישה. אני עוצר אותו בחמישה מעונות, וזה היה ל-2017–2018. אז זה חמישה מעונות ל-2017–2018 בשביל שאחד לא ייקח הכול. כי אחרת, מי שהיה בא ראשון ועובד היה לוקח הכול ביישובים שיש בהם התפתחות. כמו חריש – בחריש באו ומשרד השיכון הקצה למעונות שלא דרכנו, אבל זה סיפור סיפור. אני חושב שיש שם שינוי דרמטי. דרמטי. בינואר 2019 – אני מחכה לינואר כי הם לא נותנים לי להגיש את האישורים – כל כללי שממתין בתור יקבל. אנחנו יוצאים בקול קורא עכשיו. אין אף אחד במגזר הערבי שממתין, אף אחד. אף יישוב. אין אף יישוב שממתין בתור. אין אף יישוב במגזר החרדי שממתין בתור. אף אחד. אני מקווה שעכשיו יבואו – מה? << קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגלל שהם – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא נכנס. יש 77 מעונות מתוך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 118. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> 77 מיליון שקל מתוך ה-350 בא למגזר, ואף אחד לא יכול לגעת בזה. זה שלכם, של המגזר. המגזר צריך לאתר קרקעות. יש גם בעיה במגזר שהם לא רוצים לשלוח למעונות, הם רוצים יותר משפחתונים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הם רוצים יותר משפחתונים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין להם מעונות, איך – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא בונים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין להם מעונות, אז איך – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הם מקבלים. השנה ניצלו את הכול, אין אחד בתור. אחד. אין מעון אחד שמחכה במגזר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בשנה שעברה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה ביטלתם – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא שומע מה שאת שואלת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה ביטלו בשנה שעברה ברשויות מקומיות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כמה ביטלו בשנה שעברה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא חתמו עם קבלן – – – אבני הדרך – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תשמעי, אם הייתה לו תוכנית והוא עשה חוזה עם קבלן; עשה חוזה עם קבלן, הוא קיבל 30% מהכסף; קיבל 30% מהכסף – אני נמנע מלקחת לו. אבל אם אני רואה שהוא מחכה שנה ולא בונה כלום, אז יאללה, בוא תעביר את זה למישהו אחר שכן צריך. אנחנו לא לוקחים הביתה ואנחנו לא לוקחים מהמגזר ונותנים לחרדים ולא לוקחים מהחרדים ונותנים לכללי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז אולי תאשר לראש האגף לשבת – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים, בשנה הבאה – אני לא יודע מתי יהיו הבחירות – אבל בשנה הבאה אנחנו מכניסים פה שינוי נוסף. אנחנו אומרים שביוני – כל מי שלא מנצל את הכסף עד יוני, זאת אומרת, לא מתחיל חוזה קבלן – יהיה אפשר להסיט ממנו למי שממתין, כי אני לא רוצה לשרוף כסף. מירב אמרה 2.5 מיליון, ההוא אומר 1.5–2 מיליון. זה נכון, אבל אני לא יכול להסיט כספים ואני רוצה לנצל את הכסף שלי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השאלה השנייה, על התוכנית. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מה אמרת? בואי, תחזרי על השאלה. את אמרת שהאוצר הבטיח 30, נתן 9, שאל: למה אתה לא מסתפק ב-5, ותביא עודף מ-1. זה מה שאמרת. זה הקרב, הקרב על הכסף. זה הקרב על הכסף. אנחנו מנהלים קרבות כל יום. אני מקווה שיהיה שינוי דרמטי בכספים. יש שינוי, כי אנחנו לא מתכוננים בינואר להעביר את עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לאוצר, ואז נראה מה יקרה עם החור הזה שייווצר. הכסף הזה, שילך לאן שהוא צריך, לביטוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5741/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה והיא של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. איפה סגן שר הבריאות? אנחנו נשמח שיהיה באולם. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, כנסת נכבדה – לחכות לסגן השר או לא? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> לא? אוקיי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עד עשר דקות יש לך, מקסימום נוסיף. הינה, סגן השר כבר איתנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> תודה, סגן השר. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי). בשבועות האחרונים אנו שומעים המון על חשיבות החיסונים. הנושא התפרץ בעיקר בגלל מחלת החצבת, עם כמה הידבקויות ברחבי הארץ, כשהאירוע המצער ביותר היה מותה של תינוקת לפני כשלושה שבועות, שלא חוסנה – מוות עצוב שייתכן שאפשר היה למנוע אותו. אנחנו חיים בשנת 2018. זהו עידן של רפואה מתקדמת, שבו החיסונים נחשבים לפריצת דרך ברפואה המונעת ומהווים את אחת ההמצאות הרפואיות החשובות והתורמות ביותר בתולדות האנושות. החיסונים הביאו להצלת חיים של מיליוני בני אדם בארץ ובעולם, למניעת מחלות, נכויות וסבל רב. הצעת החוק שלי מתייחסת למצב שבו פורצת מחלה, ממש כמו בימים אלה עם החצבת. היא קובעת שמנכ"ל משרד הבריאות יקבל את הסמכות להחליט כי לא תתאפשר כניסתם של ילדים, מורים ובכלל אנשים שלא חוסנו למוסדות חינוך, החל מגנים, בתי ספר ואוניברסיטאות. מי שאינו מחוסן לא יהיה רשאי להיכנס למוסד. שואלים אותי רבים בתקופה האחרונה מה זה משנה אם ילד לא מחוסן אם שאר הילדים סביבו מחוסנים. אז חשוב להדגיש כי גם אם יש אוכלוסייה שלמה שמחוסנת סביבו, מה שנקרא "תופעת העדר", עדיין יש הרבה אנשים באוכלוסייה שהם מדוכאי חיסון; יש אנשים מבוגרים שחשופים – חיסונים; יש ילדים קטנים – כמו אצלנו בגן, שיש ילדים מחוסנים, אבל לצידם יש תינוקת בת תשעה חודשים שטרם קיבלה את החיסון. ולכן הסכנות הן רבות. אני יודעת גם על הרגישות שקיימת בציבור. נפגשתי גם עם הורים של ילדים נפגעי חיסונים, הורים שמובילים ברשתות את ההתנגדות לחיסונים. פגשתי גם אותם – הם מעטים, אבל הסיפורים שלהם בהחלט קשים. לכן קיימת החרגה בחוק שלי, שבמקרה של אישור מרופא מומחה ניתן יהיה לקבל את הפטור. אנחנו, כמובן, עוד בשלב של קריאה טרומית. לכן, כשזה יגיע לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות אני מניחה שהחוק עוד יעבור שינויים, אבל המהות תישאר. חשוב גם לומר שכמעט בכל העולם – ובדקתי באמצעות הממ"מ – גם בארצות הברית, גם בקנדה, גם באוסטרליה, גם באירופה, ילדים שנכנסים לגנים חייבים להביא אישור שהילד מחוסן, אלא אם כן הם מבקשים פטור. דווקא אצלנו זה הפוך. ברוב המדינות הרגולציה הרבה יותר מחמירה. אני רוצה גם לומר משהו אחד על חיסונים בכלל. לפני כשלושה שבועות – מה זה קשה לי. אני מדברת, וכאילו, אין לי בעיה, רק דברו קצת יותר בשקט כי אני מרגישה שאני צועקת. תשמעו, כי בדיוק באתי להגיד לכם שהלכתי לעשות חיסון במרפאת הכנסת – של שפעת – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שנייה, גברתי, את צודקת. הנושא חשוב. חברי הכנסת מאיר כהן ועפר שלח, הדוברת מתקשה להציג את טיעוניה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> גם ככה יש לי קול – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלב אבו עראר, השר איוב קרא, נא לשבת. לא שומעים שום דבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> אני רק אומר – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים בתאים, השר אקוניס, תעזור ליושב-ראש, בבקשה, תעזור ליושב-ראש לעשות שקט שם בתא. אני מבקש ממך, כסגן יושב-ראש לשעבר, תעזור לי בניהול הישיבה. תודה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אני רציתי לומר שלפני שבועיים הלכתי להתחסן פה, במרפאת הכנסת, בחיסון נגד שפעת. גם סגן השר ליצמן, נכון? פרסמת תמונה. כשהלכתי להתחסן אמרו לי כאן שתי חברות כנסת שאם אני אלך להתחסן אני אהיה חולה בשפעת. תתייחס לזה גם, כשאתה עולה, אני אשמח. אז טפו-טפו, ברוך השם, הכול בסדר. לא חליתי. להפך, לקחתי גם את בתי התינוקת להתחסן נגד שפעת. אני רוצה להגיד תודה רבה, ראשית לוועדת השרים שאישרה את החוק – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת טיבי וחנין. טיבי וחנין. חברי הכנסת טיבי וחנין, תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא מאשים אותנו – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מאשים אתכם בטרפוד נושא החיסונים במדינת ישראל, ד"ר טיבי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> טיבי, כדוקטור, כרופא, אתה בטח יודע כמה החוק הזה חשוב. אז אני התחלתי לומר תודה לוועדת השרים שאישרה. לסגן השר יעקב ליצמן על הסיוע, וגם לעוזרך הנאמן מוטי בבצ'יק. אני רוצה לומר תודה להסתדרות הרופאים, שאיתה נכתב החוק הזה. אני רוצה להגיד תודה לכל הארגונים החברתיים, ל"גן המחוסן", לרופאים, לאחיות. תודה לגננות שנמצאות על המשמר ומנסות לעשות את המקסימום בשביל ילדינו. אני רוצה להגיד תודה לחברות וחברי הכנסת שנמצאים פה ומסייעים ומתבטאים בעניין – זה מאוד מאוד חשוב. ראינו רק השבוע קמפיין גדול של כל מיני אנשי תקשורת, של כוכבים, שבאו ודיברו על חשיבות החיסונים. כל דבר כזה עוזר לנו להפיץ את בשורת החיסונים. אני רוצה להודות לצוות שלי ולכל מי שעזר לקדם את החוק. זה אירוע חשוב וזה אירוע מרגש, כי אחרי שנים של דיבורים – או לפחות חודשים ארוכים – אנחנו מגיעים לחוק. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת יואל חסון, לחברתי האהובה חברת הכנסת שולי מועלם, שתציג פה גם את החוק שלהם. זה חשוב מאוד. כולנו מגיעים מאותה מטרה ומאותה משימה. אני קוראת, כמובן, ביום זה לשים את כל שיקולי האופוזיציה בצד, להתגייס למען עם ישראל ולהעביר את החוק החשוב הזה והכל-כך משמעותי הזה. והכי חשוב: הורים, לכו חסנו את ילדיכם ותעזרו להם להימנע מהמחלות האלה, שניתן למנוע אותן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5786/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לנו הצעת חוק דומה – לא מוצמדת, אבל דומה – של חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי ויואל חסון. אז אני מזמין אותם לנמק אותה, ואחר כך נשמע את סגן שר הבריאות, ברשותכם. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018, גם היא קיבלה פטור מחובת הנחה. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, חמש דקות; אחר כך חבר הכנסת יואל חסון, חמש דקות גם הוא. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני ממשיכה מהנקודה שבה הפסיקה חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מבקשת לדבר על המהות של תוכנית לאומית, של מדיניות חיסונים לאומית. המטרה של הצעת החוק של חבר הכנסת חסון ושלי היא בעצם לדבר על פתרון מערכתי וארוך טווח. ברור לחלוטין שהמשמעות של חיסונים היא הרעיון של חסינות קהילתית. חסינות קהילתית מושגת כשרובו המוחלט של הציבור מתחסן. זה הזמן להתנגד מכול וכול לאיזשהן האשמות שווא של ציבורים כאלה או אחרים, שלצערי, נשמעו בבית הזה. רוב הציבור הישראלי בוחר להתחסן. כיסי ההתנגדות האידיאולוגית לחיסונים נמצאים בכל חלקי החברה הישראלית. הם נמצאים במה שאנחנו קוראים, כמטפורה, פרדס חנה-כרכור: הם נמצאים בציבור החרדי; הם נמצאים ביהודה ושומרון; הם נמצאים בכל חלקי החברה הישראלית ואסור לנו לסמן אף ציבור כגורם, חלילה, להתפרצות של מחלות והידבקות בהן. ואחרי שאמרתי את זה אני מבקשת לדבר על מי שמתנגד לחיסונים באופן אידיאולוגי, ומי שאנחנו מכירים כהססני חיסונים. מי שמתנגד אידיאולוגית, הצעת החוק שלנו מדברת גם עליו, אבל אני מבקשת לדבר בעיקר על הכמות המשמעותית יותר של הססני חיסונים, שהם לא בטוח שמעו משהו, לא בטוח קראו משהו. היום הרשתות החברתיות, שהן פלטפורמה למעשים אדירים וחיוביים, מביאות אל פתחם של הססני החיסונים סיפורי קצה. בהצעת החוק שלנו אנחנו מדברים על התחסנות קהילתית, שתיעשה באופן הדרגתי. אנחנו נסביר את החשיבות של חיסונים; אנחנו ננגיש את החיסונים למשפחות וגם בסוף יש סנקציה כלכלית. והסוף הסוף הוא הרשות שתהיה לשר הבריאות לסמן מוסד חינוכי ככזה שילדים לא יכולים להגיע אליו אם הם לא מחוסנים או, חלילה, הוא ייסגר מפאת היותו מוקד להתפרצות של מחלה שדורשת התחסנות. אחד הדברים המשמעותיים ביותר, מבחינתי, הוא ההבנה שהדרך הזאת היא דרך שעושים כל אחד ואחת מאיתנו, בבית הפרטי שלנו אבל בעיקר כשליחי ציבור ומובילי דעת קהל. יש אנשים במדינת ישראל שלא יכולים להתחסן – לא עליהם אנחנו מדברים. יש אנשים שסובלים ממחלות של דיכוי המערכת החיסונית שלהם – להם אנחנו נמצא דרכים אחרות; אצלם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את שני האחוזים בקצה שאפשר שלא יהיו מחוסנים. לא עליהם אנחנו מדברים. להפך – הם אלה שנתונים בסכנת חיים ממשית מכל אלה שבוחרים, מסיבות לא נכונות, שלא להתחסן. כשמגיע אדם לא מחוסן אל מחלקת ילדים אונקולוגית או אל המחלקה האונקולוגית, או נפגש עם אדם שעבר השתלת איברים והוא בדיכוי חיסוני – כל אדם כזה, שיכול להיות המעביר או הגורם להתפרצות של המחלה, בעצם מסכן את חייו של האדם הזה, חוץ משהוא מסכן גם את חייו. ובקריאה אחרונה אל ההורים במדינת ישראל: האחריות לחיסון הילדים היא של ההורים שלהם. גם אחרי שנעביר את התוכנית המצוינת הזאת, ביחד עם סגן שר הבריאות, ביחד עם ההסתדרות הרפואית, ביחד עם עמותת מדעת, שאיתה כתבנו את הצעת החוק הזאת – גם אחרי זה, האחריות לחיסון ילדים במדינת ישראל היא על ההורים שלהם. אסור לנו ליצור מצב שבו בעצם ילדים נפגעים בגלל החלטות לא ראויות של ההורים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חבר הכנסת יואל חסון, גם לרשותך עד חמש דקות. << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא צריך להוסיף יותר מדי; חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי הציגו את החשיבות של החוק הזה. אני קודם כול רוצה לומר תודה לשתי חברות הכנסות, שפעלו חודשים ארוכים יחד איתי בקידום הנושאים האלה של הסדרת נושא החיסונים במדינת ישראל. אני רוצה גם להודות לצוותים – גם לצוותים הפרלמנטריים של חברות הכנסת, גם לצוותים הפרלמנטריים שלי – שעסקו בחוק הזה חודשים ארוכים, אדוני היושב-ראש, בעיקר גם בעבודה יד ביד עם שר הבריאות ועם צוותו. בנוסף, אני מבקש להודות לאנשי עמותת מדעת, אנשים נפלאים, שעושים עבודה גדולה בהסברה, בהנגשה של כל הנושא הזה של החיסונים; ולאזרחית האכפתית סתיו אורפלי, שגם היא פעילה בנושא והייתה מעורבת מהרגע הראשון. אני מבקש גם להודות לד"ר אמיתי ערמון, יושב-ראש הפורום לתיקון מערכת הבריאות אצלנו במחנה הציוני, שהיה מעורב בנושא הזה. מילה נוספת וחשובה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, שהייתה שותפה מהרגע הראשון – זה גם הרקע שלה ומשם היא באה, מתחום בריאות הציבור ובריאות בכלל – שהייתה חלק הארי בחוק הזה. אני יודע שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד מתוחה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק ציבורית, שתעזור לבריאות העם והציבור. יש עליה קונסנזוס מלא. אנחנו השותפים כולנו התחייבנו, אדוני היושב-ראש, לתיאום מוחלט עם משרד הבריאות; תיאום מוחלט עם משרד הבריאות, משרדי האוצר, כל המשרדים הרלוונטיים. אין לחוק הזה יכולת להתקדם ללא תיאום עם הממשלה, אין לו יכולת. ויש לכולנו מטרה: להסדיר את הנושא הזה של החיסונים. אף אחד מאיתנו לא חסין, אף ילד שלנו לא חסין בפני המחלות הללו. כולנו רוצים לשפר את המצב הבריאותי של המדינה הזאת, והחוק הזה הוא חוק חשוב, שישפר את המצב הזה. אז שוב תודה לכל העוסקים במלאכה, ואני מקווה שחברי הכנסת והשר יתמכו בחוק. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואל חסון. אני מתכבד להזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן להשיב על שתי ההצעות. ההצבעות, ודאי, יהיו בנפרד. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018, והצעת חוק בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018. שתי הצעות החוק המונחות בפניכם מבקשות לתקן את פקודת בריאות העם, 1940, על ידי הוספת הוראות שמטרתן שיפור מערך החיסונים הלאומי והגנה על האוכלוסייה בעת התפרצות מחלה מידבקת שכנגדה ניתן חיסון מחיסוני השגרה. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018, של חברת הכנסת מירב בן ארי, מטרתה לקבוע סמכות למנכ"ל משרד הבריאות במקרה של חשש להתפרצות מחלה שכנגדה ניתן חיסון מחיסוני השגרה, להורות שלא תתאפשר כניסה למוסד חינוך למי שלא חוסן בחיסון לתקופה שתיקבע. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת יואל חסון וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, כוללת, בנוסף לאמור, הוראות כמו קביעת הזכות לחיסון, הקמת מאגר מידע לאומי לחיסונים, קביעת הוראות וסנקציות להורה המסרב לחסן את ילדו ועוד, וכן סמכות למשרד הבריאות להפסיק פעילות של מוסד חינוך בשל חשש להתפרצות מחלה מידבקת. בכל הנוגע להסדרת סמכות למנוע כניסה למוסד חינוך לאדם שלא חוסן בחיסון מחיסוני השגרה, וכן הסמכות להפסיק פעילות של מוסד חינוך בשל חשש להתפרצות מחלה מידבקת, מדובר בהצעות שמטרתן לשפר את מערך החיסונים ולהגן על בריאות הציבור, ויש לבחון את קידומן בתיאום ובהסכמת המשרדים הנוגעים בדבר, ובראשם משרד הבריאות. בכל הנוגע לנושאים האחרים אשר מוצע להסדיר בהצעת החוק, אין מקום לתיקוני חקיקה בנושאים אלה. הזכות לבריאות וקבלת חיסוני השגרה המפורטים בסל הבריאות קיימת לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, משרד הבריאות מפרסם מידע בנוגע לחיסונים וכן מתן מענה לפניות הציבור. בשל כל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעות החוק בקריאה טרומית, בכפוף להמשך קידום הצעות החוק על ידי חברי הכנסת המציעים בהסכמת המשרדים הנוגעים בדבר: הבריאות, האוצר, החינוך והמשפטים. הצעות החוק יוחזרו לאישור ועדת שרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, אני פשוט לא שומע גם את עצמי כאן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני לא שומע. הרעש פתאום – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, ביקשתי כבר כמה פעמים, נא לשבת – אי-אפשר לנהל כך את הישיבה. אי-אפשר לנהל את הישיבה כך. שרת המשפטים וחבר הכנסת רוברט אילטוב, נא לשבת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר שתי הערות. ההתפרצות של החצבת היום – אני לא שומע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, אי-אפשר לשמוע. חברי הכנסת, נא לשבת וגם להוריד את מפלס הרעש קצת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> ההתפרצות של החצבת, מה שישנו היום, באה בעיקר מחוץ לארץ. תושבי חו"ל שהגיעו לכאן הם אלה שהביאו את זה. חלקם לא חוסנו שם, בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה, אדוני השר, רק שנייה, אני מפסיק אותך לשנייה. ראיתי שם את מנכ"ל הכנסת – אדוני המנכ"ל, איפה מנכ"ל הכנסת? היה פה לפני שנייה. אדוני המנכ"ל, תודיע למנהלי ומנהלות הסיעות שאי-אפשר לנהל ככה את הישיבות. אם עוד חמש דקות לא ידולל כאן הקהל בתאים ולא ייפסק הרעש שם, אנחנו נפעיל את הנוהל שהפעלנו בהצבעות מיוחדות: רק באישורים מיוחדים. אז מנהלי הסיעות, מנהלות הסיעות, אתם תישארו פה לבד במערכה – ואני מבין את הקושי. עוזרי השרים ויועצי השרים, אין לכם מה לחפש פה, זה חקיקה פרטית. תשבו מאחורי המליאה. << קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל השיחות של הקואליציה עושות בעיות. באופוזיציה אין דברים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת זחאלקה. אני רוצה לציין שההתפרצות של החצבת בעיקר באה מחוץ-לארץ, ששם חלק גדול לא חוסנו. היו שם כמה חלקי אוכלוסייה שלא מחוסנים. חלק היה חרדי, חלק היה ערבי. אנחנו במגזר החרדי, בהסכמת כל הגורמים, הרבנים של המגזר החרדי, חוסנו כולם, פחות או יותר. עם הוראות של רבנים עשינו מבצע מיוחד, גם במאה שערים ובעוד מקומות, ואנשים חוסנו. המגזר הערבי – אני פונה לחברי הכנסת הערבים, אני מבקש מכם: רבותיי, תפנו למגזר שיתחסנו. חשוב מאוד שתרד ההוראה מכם, דרך חברי הכנסת, לחסן. ב. אדוני, אני רוצה להעיר משהו בקשר להערה של שר האוצר היום בכלי התקשורת. שר האוצר היום אמר שהקיצוץ במשרד הבריאות הוא סך הכול 30 ומשהו מיליון שקל, וזה לא כצעקתה. אז אני רוצה להגיד לשר האוצר, אם הוא יודע חשבון: הקיצוץ השבוע היה 44 מיליון שקל; לפני חודשיים היו עוד 9, שזה 56 – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> – – ולפני כן, חודש לפני כן, היו 43. ביחד – 96 מיליון שקל. זה מה שהיה – בארבעה חודשים – 96 מיליון שקל קיצוץ בבריאות. אני הייתי אצל שר האוצר לפני שבוע ימים, ופניתי אליו וביקשתי ממנו שייתן לי 150 תקנים לאחיות לבריאות הציבור, שיוכלו לחסן נגד החצבת. התשובה שקיבלתי: קיצוץ של עוד 36 תקנים, זה מה שקיבלתי בקיצוץ האחרון. אז לפני שהוא עולה לכלי התקשורת ותוקף אותי ומסביר לי שאני כאילו לא מנהל את המשרד, שייתן לי תשובה איך מסתדר קיצוץ 36 תקנים על זה שביקשתי 150 לפני שבוע ימים. הוא אמור לתת לי תשובה. אז, אנא, אני מבקש משר האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> שמעתי, אבל יש גם מה להגיד לשר האוצר. הוא עולה לכלי התקשורת – אני עולה אל העם. זהו, פשוט. אז עם כל הכבוד לשר האוצר, יש פה עוד דברים. אנחנו לא נוכל לתת ייצוב לקופות החולים, ולתת לכל מיני בתי חולים ציבוריים, שנצטרך להציל אותם. לאוצר – הישועה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן. יש תמיכת ממשלה. לכן, אם יש מתנגדים להצעת החוק – כן, חבר הכנסת עיסאווי פריג' – בתנאי, ודאי, שהמציעים מסכימים עם ההתניות ששמענו. אני רואה שחברי הכנסת – חבר הכנסת יואל חסון, אתה גם הודעת שאתה מסכים לכל ההתניות. כן, כולם מסכימים. לכן, חבר הכנסת עיסאווי פריג' יכול, עד שלוש דקות, להתנגד להצעה. << דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. חברים, אני מסתכל. איזה כיף לראות אתכם בכיסאות, ח"כים טובים, ממושמעים, יושבים. קיבלתם צו 8, תמשיכו להיות כך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הלב מתרחב למראה המליאה, אתה אומר. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> כן, הלב מתרחב למראיה. היינו רגילים לראות מהצד הזה – אבל זה ממש ראוי לציון שמתחילים לראות ח"כים. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> אתה יודע מה הבעיה, עיסאווי. כל הזמן – – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> הזמן לא לטובתי. תראה, ראיתי את ראש הממשלה, גם בזמן השאילתות, מוודא, כמו מפקד שהולך בין החיילים, מסתכל שהכול בסדר, הכול בשליטה. אני לא מקנא בו. הוא במצב חירום. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> גם הוא לא מקנא בך. בוא, שלא תתבלבל – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> חברים, אני רציתי, ברשותכם: כשאנחנו מדברים על החיסונים, הרי החיסונים גם מגיעים למערכת הפוליטית. כשאתה יוצא מהגבעה הצרפתית לכיוון מעלה אדומים, אתה מסתכל בצד שמאל ורואה את מחנה הפליטים שועפאט, רואה עשרות בניינים, גורדי שחקים של 30 קומות ומעלה, בנייה משתוללת, ללא תכנון, ללא תכנון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מחנה פליטים. זה לא מחנה פליטים. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> – – אף אחד לא שואל, זה לא מעניין את עיריית ירושלים. למה? כי זה מחוץ לחומות, שיבנו איך שבא להם. שיבנו איך שבא להם. פתאום היום אנחנו מתבשרים: ברקת, ראש העירייה, מוציא התראה של 12 שעות להרוס 12 חנויות באותו מקום – כי בא לו. כי בא לו. תוך 12 שעות הוא מפעיל את ה-D9. למה? היום יש חוק חיסונים – הוא רוצה להצטרף למערכת החיסונים; הרי הוא רוצה לרוץ בליכוד; הוא צריך להיות גבר על ערבים, כי הליכודניקים חושדים בו. הוא צריך להראות להם. אז יש לי עצה לליכודניקים: לא תעזור מערכת החיסון שברקת מנסה להפעיל. תמשיכו לחשוד בו. הוא לא ליכודניק. הוא אופורטוניסט, שמשתמש במקרה כזה בשביל לקבל כרטיס כניסה ל-base שלכם. עשרות שנים גורדי שחקים במחנה הפליטים, והוא לא עושה כלום. פתאום, לרגל יציאתו, הוא נזכר לעשות שרירים על ערבים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. כפי שכבר נאמר, טוב לראות את המליאה במצב הנוכחי. אני רק מקווה שבשבוע הבא, כשינאם פה נשיא צ'כיה, ידיד ישראל, גם יהיו 115 חברי כנסת באולם, גם אם אין הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, מכיוון שאנחנו כאן במצבים צמודים בהצבעות, אני כבר מודיע שחוץ מן התוצאה על לוח ההצבעות, אני מצרף את קולה של חברת הכנסת שרן השכל, בהתאם לבקשתה, איך שהיא תצביע, בעד או נגד. אני אצרף את קולה בהצבעה ידנית – כנראה ברוב המקרים לצד הקואליציה, אלא אם היא תודיע לי אחרת. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018, של חברת הכנסת מירב בן ארי – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. חבר הכנסת עיסאווי פריג', אתה לא יכול להצביע בעד. מצטער, אבל עלית להתנגד. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – אמרו לי – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה לא יכול להצביע בעד. זה בניגוד לתקנון. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 112 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 112, אפס מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה – לא שומע את עצמי עוד פעם. כן, עכשיו, חבר הכנסת פריג', אתה בהצבעה חופשית, כי התנגדת רק להצעה אחת. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018, של חברי הכנסת יואל חסון ושולי מועלם-רפאלי, קריאה טרומית. נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 114 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 114 בעד, אפס מתנגדים. סליחה – 115. אני בעצמי שכחתי: 115 בעד – כולל שרן השכל, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי גם ההצעה הזו תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת החינוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ועדת החינוך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז היא תגיע לוועדת הכנסת, וועדת הכנסת תכריע בנדון. << הצח >> הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5835/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשע"ט–2018. גם ההצעה הזו קיבלה פטור מחובת הנחה. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> השר אלקין, שתי דקות. כבוד היושב-ראש, אני – שתי דקות, אני לא צריך יותר מזה. אני מבקש, אם אפשר, להישאר כדי שנוכל להתקדם באמת בסדר-היום. חברים, במאבק במסתננים הממשלה מובילה מהלכים, ולצערי לא מעט פעמים נכשלת בגלל החלטת בית משפט, שגם פוסלת חקיקה מהבית הזה. החוק הזה זה אחד הכלים היחידים שנשארו לנו. נשאר לנו הנושא של הפיקדון ונשאר לנו מניעת העברת כספים לחו"ל. זו הייתה הוראת שעה. כל מטרת החוק הזה להאריך את הוראת השעה. אני מקווה לתמיכת הבית הזה. ובנימה אופטימית נוספת – ראש הממשלה, אני רוצה לחזק אותך על ההחלטה שלקחת, בתפקידך כשר החוץ, על דחיית ההשתתפות או ההסכמה לאמנה של האו"ם בנושא מהגרים, שהייתה יכולה להיות פח מאוד מסוכן. מצד אחד אנחנו מובילים חוק לאום, מחזקים מדינה יהודית ודמוקרטית, ומצד שני באו"ם מנסים להוביל אירוע שיכול להשפיע מאוד קשה על מדיניות ההגירה. אני מאוד שמח שישראל מצטרפת ומובילה קו כנגד ההחלטה הזו של האו"ם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואב קיש. מי שישיב בשם הממשלה הוא סגן שר הפנים משולם נהרי. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק באה, למעשה, להאריך את תוקף סעיף 1 להוראת השעה בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג–2013, אשר צפויה לפוג ביום 14 בדצמבר 2018, עד ליום 1 בינואר 2024. הוראת השעה עוסקת בסעיפים 7א ו-7ב לחוק למניעת הסתננות, אשר קובעים איסור על הוצאת כספי מסתנן מישראל, והפרתם מהווה עבירה פלילית, לפי סעיף 7ג לחוק. סעיף 7א לחוק קובע איסור כאמור על המסתנן עצמו, וסעיף 7ב לחוק קובע איסור כאמור על אדם אחר המוציא כספים מישראל בעבור מסתנן. האיסור חיוני לצורך סיוע בהתמודדות עם אוכלוסיית המסתננים באמצעות הקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות, ועל ידי כך, צמצום התמריץ להסתננות לישראל, ועידוד המסתננים לצאת מרצונם מישראל. לאיסור תכלית נוספת, והיא מניעת השתלטות של גורמים עברייניים וניצול המסתננים כציר להעברת כספים מחוץ לישראל; במקביל, נקבע בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, כי העבירה של הוצאת רכוש מישראל עבור מסתנן, לפי סעיף 7ג(ב) לחוק, הינה עבירת מקור; קביעה אשר מאפשרת ניטור הפעילות העבריינית באמצעות הגופים הפיננסיים באופן שתורם למניעת התופעה. בנוסף, עצם קיומו של איסור הוצאת כספי מסתנן מישראל הוא בעל אפקט מרתיע ומונע פשיעה כלכלית בהיעדר הגבלה על הוצאת כספים. אי-הארכת הוראת השעה יהיה בה כדי לאפשר הוצאת כספים מחוץ לישראל ללא הגבלה, דבר שעלול להוות תמריץ לפשיעה כלכלית ואף תמריץ להסתנן לישראל ולהשתקע בה. זאת ועוד, בעת הזו, בשל הקפאתו, בשלב זה, של מתווה ההרחקה למדינות השלישיות, ולאור פקיעתן של הוראות פרק ד' להוראת השעה, שהסדירו את הקמתו של מרכז השהייה למסתננים, נותרו רשויות האכיפה ללא כלים מספקים להתמודדות עם אוכלוסיית המסתננים. ולכן, איסור הוצאת כספי מסתנן מישראל מהווה כלי הכרחי להתמודדות עם אוכלוסיית המסתננים – ואין מקום לוותר על כלי זה. בנסיבות האמורות, לאור העובדה ששתי הצעות החוק – הן הממשלתית והן הפרטית – עוסקות בהארכת תוקף הוראת השעה, וההבדל היחיד הוא לעניין משך הארכת הוראת השעה, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת חוק זו, בכפוף לתנאים האלה: 1. לאחר הקריאה הטרומית תקודם הצעת החוק בכפוף להצעת חוק ממשלתית בנושא, שתובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הבא; 2. הצעת החוק תתוקן כך שהוראת השעה תוארך ב-18 חודשים, במקום בחמש שנים; 3. במידה שלא תובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק ממשלתית עד ליום ראשון הבא, תקודם הצעת החוק תוך שמירת ההתניה בדבר הארכת הוראת השעה ב-18 חודשים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר משולם נהרי. חבר הכנסת יואב קיש, אתה מודע להתניות ומקבל אותן, כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, האם יש מישהו שמעוניין להתנגד? כן. חברת הכנסת ציפי לבני, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו הורדנו היום משולחנה של הכנסת את הצעות החוק לפיזור הכנסת, אבל אנחנו ממש לא מתכוונים להוריד את זה משולחנו של הציבור, כי הכנסת הזו צריכה להתפזר לבחירות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא – – – היום? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ולהחליף סוף-סוף את ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ועכשיו, הרי כבר ראש הממשלה אומר ויודע שאם אנחנו נלך לבחירות, לא הוא ולא אתם תהיו בשלטון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הרי לכן שכנעת את חבריך לממשלה להחזיק את כיסאך – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כי ההקרבה שנדרשת איננה מאזרחי מדינת ישראל, אלא אתה נדרש להקריב את הכיסא שלך, מכל הסיבות הנכונות – כי כששרת התרבות משתמשת בדמו של ילד קטן – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – כדי לעשות סיבוב פוליטי, ואתה אינך – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> גברת לבני, זה מה שהוא אמר – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> השימוש בפחד, השימוש בטרור כדי להישאר בשלטון – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – לא יחזיק מעמד. שמעתי היום את שרי הממשלה עולים בזה אחר בזה ופתאום מאיימים בראשו של סנוואר ובכיבוש מחדש של עזה, אז אני רוצה להמליץ ולהזהיר. יש עכשיו, אדוני ראש הממשלה, הפסקת אש מאוד שברירית. אל תשאיר את תושבי עוטף עזה והדרום תלויים בחסדם של הקטארים ובמזוודות הכסף הבאות שלהם. תעשה שינוי אסטרטגי. אמץ את האסטרטגיה שלנו. תעבוד עם המתונים נגד הקיצונים, ותגיד פעם אחת לשרים שלך שילמדו מהלקח שלך. האיום, שבסוף אין מאחוריו כלום, הוא הפגיעה הכי גדולה בכושר ההרתעה של מדינת ישראל. ולכן, ממשלה שמפקירה את תושבי הדרום – – << קריאה >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ממשלה מושחתת, ממשלה שמשתמשת בטרור, בפחד ובדם, ממשלה שהורסת את הדמוקרטיה צריכה ללכת, וטוב שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת ציפי לבני. אני מזכיר לך, גברתי, שלא תוכלי לתמוך בהצבעה בהצעת החוק המדוברת כי התנגדת לה. הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי כנסת. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 72 נגד – 35 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשע"ט–2018, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, בעד – 72, נגד – 35, ויש נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית – סליחה, בעד – 73, כולל חברת הכנסת שרן השכל. 73 בעד, ו-35 נגד. אני קובע כי ההצעה אושרה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4396/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אילטוב. << דובר >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, כבוד ראש הממשלה, אל תלך. זה חוק שנועד לממשלתך. דרך אגב, מאז שאני באופוזיציה אני רואה אותך יותר מאשר כשהייתי בקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב שיצאתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוברט. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפחות יש לזה אפקט. שוב, כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים – כבוד היושבת-ראש, אני לא שומע את עצמי, באמת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן. רבותיי, אנחנו מבקשים לשמור על השקט באולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני שומעת עוד פעם את הצוותים. שמעתם מה אמר היושב-ראש. תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע את הצעת החוק הזאת, מכיוון שבתקופה האחרונה אנחנו עדים לכך שיש הרבה מאוד הדלפות מוועדת השרים לנושאים מדיניים, הנקראת הקבינט המדיני-ביטחוני. אנחנו רואים תחרות של שרים, בעצם, מי הדליף יותר. רק היום השר גלנט, כבודו, אתה אמרת שזמנו של סנוואר קצוב. האם זו הדלפה מתוך הקבינט או שזו השערה שלך? שאלה מאוד מעניינת: האם הדיון היה על הנושא הזה, ואתה פשוט מדליף לסנוואר כדי שהוא יתחבא? או שאתה באמת רואה – מנבא את הבאות – מה מחכה לסנוואר. אבל למה להגיד את זה אם אתה יושב בקבינט כה סודי והדיונים שם כל כך רגישים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחייך – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני הייתי רוצה לדעת ממך אם אתה באמת הדלפת פעם משהו, שאתה רוצה לקבל כותרת. הרי גם תיק הביטחון כבר נשאר אצל ראש הממשלה, והתחרות עליו נגמרה. אם אני לא טועה, חבר הכנסת טיבייב אמר לתקשורת שאם יציעו לו את תיק שר הביטחון אז יכול להיות שהוא ישקול – ישקול לעבור לקואליציה. לגבי תיק הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה לפני – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לגבי תיק הביטחון – לא רצית את תיק הביטחון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הינה, הוא אמר שהוא מוכן עכשיו. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא מחה, בשביל תיק הביטחון. אז חברים, הצעת החוק הזאת באה לשמור על הסודות בקבינט, באה לסגור את הפיות של אותם השרים שמדליפים מידע, בתחרות, כדי לפגוע אחד בשני ברמה הפוליטית, ופוגעים בביטחונה של מדינת ישראל. כל הדברים האלה וכל ההדלפות האלה לא מוסיפים לאף אחד שום דבר, חוץ מזה שהוא יגיע לעוד כותרת בעיתון. לכן הצעת החוק של בדיקת הפוליגרף באה לשולחנה של הכנסת היום. דרך אגב, אני לא רואה פה את השר בנט והשרה שקד, שבזמנו אמרו שהם תומכים בהצעת החוק. כשהתחיל הדיון על הצעת החוק, הם פשוט נעלמו מכאן. חבל, הייתי רוצה לשמוע את עמדתם בסוגיה הזאת, כי התחרות והאולטימטומים שהיו, שהתנפחו והתפוצצו – אנחנו רואים באמת מה עמוד השדרה של הקבינט שלנו, של חברי הקבינט שלנו. כמובן יש שם שרים ששומרים על סודות המדינה ולא מדליפים, אבל החברים שיושבים משמאלם פשוט פוגעים בביטחון מדינת ישראל, כאשר הם, בשביל הצרכים הדקים, הזולים, כדי לקבל כותרת בעיתון, מדליפים דברים חשובים. חבל שראש הממשלה פרש בתחילת הדיון על הצעת החוק הזאת, כי הצעת החוק באה לעזור לו, דווקא, לשמור על הקבינט שלו, על הסודות שהוא מחלק ומתחלק בהם עם אותם חברי הקבינט. חברים, הקבינט הפך לכלי פוליטי של חלק מחברי הקבינט. לכן, אנחנו מחויבים – מחויבים – לעשות את הפעולה הזאת של בדיקת פוליגרף פעם בשנה, עם שאלה אחת מאוד פשוטה: האם הדלפת את הסודות מהקבינט או לא הדלפת? כבוד יושב-ראש יש עתיד, אני זוכר שאתה, גם כשהיית בקבינט, תמכת בהצעת החוק הזאת. אני חושב שהצעת החוק היא ראויה. אדם שמגיע לקבינט צריך להיות כן ואמיתי עם מה שהוא עושה, ולא להשתמש בידע שיש בתוך הקבינט, ואותם הדיונים הסודיים הרגישים ביותר – לא להוציא אותם בשום פנים ואופן. ושוב אני רוצה לחזור על אותה התבטאות של השר גלנט, שהיום אמר שזמנו של סנוואר קצוב. איזה מין דבר זה? לא מספיק שאנחנו מודיעים להם, התרעה מחיל האוויר, שאנחנו הולכים להפציץ להם בניין כזה – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << קריאה >> – – – בהשאלה, מאותו סוג. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא נהיה נביא, נכון? איך הוא לא ניבא את ירידת המחירים של הדירות? הוא כבר פתר את כל הבעיות של ירידת הדיור? האם היום הזוגות הצעירים יכולים להרשות לעצמם דיור זול יותר? הוא פתר את כל הבעיות? או שאנחנו שומעים פה את שר התחבורה. הוא בכלל יודע מה קורה בתחבורה היום בישראל? הוא יודע כמה זמן לוקח להגיע מנתניה לירושלים? עוד מעט יהיה יותר קל להגיע לאילת מנתניה. אבל הדלפות חופשי, כדי לקחת את השרביט של הביטחוניסט הידוע והחזק ביותר, כמה שהוא שומר על הביטחון. אתם פגעתם בביטחון עם ההדלפות שלכם ואתם פוגעים בביטחון בהדלפות שלכם. אבל מה? ברחתם מפה עכשיו, כל חברי הקבינט, חוץ מהשרים ארדן ושטייניץ, ואני מעריך אותם מאוד על כך שהם יודעים לשמור על סודות המדינה. כל השאר ברחו, כי הם פשוט פוחדים; פשוט פוחדים, כי הם המדליפים הגדולים. לכן, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא אחת החשובות, מכיוון שקבינט מדיני-ביטחוני שומר על ביטחונם של אזרחי המדינה, וכל הדלפה שיוצאת משם פוגעת באזרחי המדינה ומביאה לעוד קורבנות ולעוד קורבנות. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. מי שהגיע למעמד הזה של חבר קבינט צריך לשמור על סודות המדינה. לא משנה אם הוא ימין או שמאל, הוא צריך לשמור על סודות המדינה. ככה מדינה צריכה להתנהל. יש פה נוהל תקין, ומה שקורה היום בקבינט זה פשוט זוועה, זה פשוט לתת לאויבים שלנו לדעת מה אנחנו רוצים לעשות. תודה רבה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. דרך אגב, כל אותם השרים שנמצאים בקבינט והצהירו הצהרות בזמנו שהם תומכים בהצעת החוק מוזמנים לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. ישיב השר המקשר בשם ראש הממשלה, השר יריב לוין. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי השרים, חברות וחברי הכנסת, גברתי, אני קורא הרבה מאוד פעמים שמחפשים את התרופה, את הפטנט, את המרשם, שיאריך לאנשים את החיים, ייתן להם חיי נצח. אומרים, אולי בהתחלה תוחלת החיים הממוצעת תהיה 120 שנה, 150 שנה, אחר כך אולי זה – אבל אני חייב להגיד את האמת, אני לא מבין למה משקיעים כל כך הרבה במחקר, כשאפשר פשוט לאמץ את הנוסחה של סיעת ישראל ביתנו, ובראשה – חבר הכנסת ליברמן. תראו, חבר הכנסת ליברמן הרי אמר, אנחנו זוכרים: כשאני אהיה שר ביטחון, בתוך 48 שעות אדון הנייה איננו איתנו. מאז עברו 48 שעות, ועוד 48 שעות ועוד 48 שעות. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> הינה, התחלת במערכת הבחירות. << קריאה >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> הקבינט – של מי זה? שלנו? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע, אני אגיע. חכה. חבר הכנסת שלח, חכה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> מי מנע ממנו? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אל תקשה עליי בשאלות טובות. רגע, סבלנות. סבלנות. << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> איפה היית? גילית את האור פתאום? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, אתם צריכים להיות מאושרים. התגלית הזאת – – – << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – לא שמענו על זה מעולם. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל, חברת הכנסת יחימוביץ, רגע, תחשבי, כי מאז עברו 48 שעות – – << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. ברוך הבא למועדון. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ועוד 48 שעות ו-48 יום. גברתי היושבת-ראש, תכף אנחנו גם נגיע לכמה – שנתיים פלוס שכבר עברו. והינה, 48 שעות הן לפחות, לפי מדד הזמן של ישראל ביתנו, למעלה משנתיים. אז נפתרה כל הבעיה. תחשבי שאם היום תוחלת החיים הממוצעת היא 80 שנה, במשוואה הזאת לא צריך יותר מחקר: מובטחים לנו, חבר הכנסת אילטוב, חיי נצח, כפי שכנראה אתם הבטחתם לאדון הנייה, וגם קיימתם. עכשיו אני תוהה בשאלה שנייה, שגם היא מעניינת אותי ומבלבלת אותי לחלוטין. אני מסתכל מעל הבמה כאן, אל מול המליאה כאן, ואני רוצה לשאול, חבר הכנסת אילטוב: אתם מתואמים עם חבריכם לאופוזיציה מהרשימה המשותפת בעניין ההצעה הזאת? חבר הכנסת זחאלקה, אתם מתואמים איתם על ההצעה? פשוט אתם כבר יושבים באותו גוש, באותו מקום, אולי תעשו איחוד סיעות? מה אתם אומרים? אתם מקבלים אותם לסיעה שלכם? חבר הכנסת אילטוב, אפשר לשאת כאן נאומים גדולים, אבל אתם יודעים היטב שמקומה של ישראל ביתנו, ומה שהציבור שהצביע עבורה היה מצפה שתעשו, הוא להיות בממשלה ולייצב אותה לאורך כל הקדנציה, ולא להתחיל את הקדנציה מחוץ לממשלת הימין, אחר כך להצטרף לממשלת הימין ואחר כך לנסות להפיל את ממשלת הימין. לא בשביל זה הצביעו בעבורכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לכם ממשלה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא זה מה שהציבור הלאומי במדינת ישראל מצפה לו, ואני חושב שאלף הצעות חוק לא יפצו על השגיאה הגדולה גדולה שעשיתם, וחסרת האחריות. עכשיו אני אומר משהו גם בעניין הצעת החוק לגופה. ראשית, אני חייב לומר דבר אחד: תופעת ההדלפות מהקבינט היא תופעה חמורה מאין כמוה; ראויה לכל גינוי; חוסר אחריות מוחלט. בזה בכלל אין ספק. אבל השאלה היא מה הדרך להתמודד איתה. ואם אתם שואלים אותי, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא, קודם כול, לבחור בנבחרי ציבור אחראים שיושבים בקבינט ולא מדליפים. זה הדבר הבסיסי. הדבר השני שאפשר לעשות, הרבה לפני שרצים ושולחים אנשים לבדיקות פוליגרף, אם אתם שואלים אותי, הוא להסיר את החיסיון העיתונאי על מקורות לגבי הדלפות מהקבינט. והדבר הזה, יש לו סיבה מאוד מאוד פשוטה; חיסיון עיתונאי נועד כדי לאפשר לעיתונות לבצע את תפקידה הסופר-חשוב בדמוקרטיה, ובין היתר, כדי לקבל מידע, על מה שנעשה בממשלה ובמשרדי הממשלה. זה חיוני. על זה בוודאי צריך להגן ולשמור מכל משמר. אבל בכל הכבוד, אין שום אינטרס ציבורי, משום סוג שהוא, שיודלף חומר מתוך הקבינט. זה דבר שמסכן את ביטחון המדינה, מסכן את אזרחי ישראל, מסכן את חיילי צה"ל, ולא תורם דבר – דבר – לשום אינטרס ציבורי, משום סוג שהוא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם לא למדליף. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון. נכון. אני לא מכיר אף הדלפה, חבר הכנסת לוי, אף הדלפה, שהייתה בה תרומה לאינטרס הציבורי. רק נזק. ולכן אני חושב שאם רוצים, חבר הכנסת אילטוב, להיות רציניים – וחבר הכנסת עפר שלח, חבל שאתה לא שומע אותי, כי אני עונה בדיוק על השאלה ששאלת אותי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אם רוצים באמת להיות רציניים ואם רוצים באמת לטפל בתופעה הזו, הדרך לעשות את זה היא על ידי ביטול החיסיון העיתונאי על מקורות לגבי הדלפות מהקבינט – דבר שאין לו שום הצדקה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> זה מצוין. אני מציע את חוק, אני מציע את חוק – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ואז, ואז באמת יהיה סוף לדבר הזה, ובאמת אפשר יהיה – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לחתוך אותו לחלקים כמו הסעודים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – לאתר ולבוא חשבון עם המדליפים, אם יהיו כאלה. זו דרך המלך. עכשיו אני אומר משהו גם בעניין בדיקות הפוליגרף. הרי זה לא סוד שבדיקות פוליגרף אינן מוכרות כראיה מספיקה ומחייבת במשפט הפלילי, ולא במקרה. שאלת הפוליגרף היא בעייתית מאוד. יש מחלוקת עד כמה אכן הבדיקות האלו הן באמת ראיה נכונה ומדויקת, שעליה אפשר בוודאי לבסס אשמה חמורה מאין-כמוה דוגמת הדלפה מהקבינט. יותר מזה, אני אומר: סוגיית הפוליגרף בכלל לא מוסדרת היום. למעשה כל אחד מהאנשים שיושבים כאן, או בכל מקום אחר, יכול היום בכל רגע נתון, ואת זה יודע היטב חברי חבר הכנסת יואל חסון, כי נדמה לי שאנחנו היינו – חבר הכנסת חסון, נדמה לי שאנחנו ביחד ניסינו בשעתו להסדיר את העניין הזה ולא הצלחנו. היום כל אדם יכול לקנות מכשיר, לשים שלט: משרד בדיקת פוליגרף, ולקיים בדיקות. הפקרות מוחלטת, דבר שבעיניי היה צריך למנוע אותו מזמן. אני גם הגשתי בשעתו הצעת חוק לעניין רישוי הפוליגרף. לצערי, לא הצלחתי לגייס לה את התמיכה הדרושה. לכן המחשבה שמצד אחד נאפשר מסלול הדלפה ישיר לעיתונות כאילו כלום לא קרה, ומצד שני נקיים בדיקות, שספק רב אם הן בכלל מפוקחות, יעילות, מקצועיות והן ראיה שאפשר לסמוך עליה – אני חושב שזה לא פתרון; זה לא יביא הסדר נכון; זו לא הדרך הנכונה להתמודד עם הסוגיה הזו. עכשיו אומר יותר מזה. חבר הכנסת אילטוב, הסוגיה הזאת היא באמת כבדת משקל. כידוע, כל הנושא הזה של בדיקות פוליגרף נדון בוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני, שמונתה בשעתו על ידי ראש הממשלה, ובראשה עמד האלוף במילואים יעקב עמידרור. הדוח הזה, כפי שיודע השר ליברמן, השר לשעבר ליברמן, גם נדון בקבינט ואומץ על ידו. ולכן אני חושב שיש לא מעט, בוא נאמר, חוסר התמדה בקו אחד: כאשר יושבים בקבינט מאמצים את הדוח; כשיוצאים מן הקבינט פתאום מציעים להחיל את בדיקות הפוליגרף. נדמה לי שדי בזה כדי להעיד על טיבה של ההצעה. אני מציע לכנסת לדחות אותה. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר יריב לוין. האם חבר הכנסת רוברט אילטוב מעוניין? בבקשה, אדוני, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, הכנסת, כבוד השר לוין, אני רוצה באמת להתייחס לכמה מהבדיחות שסיפרת פה, ולכמה דברים מעניינים ורציניים שדיברת עליהם. ומהיכרות איתך אני יודע שגם כשאתה מספר בדיחות, אתה לא תמיד מתכוון למה שאתה אומר. אבל בוא נתחיל לפחות מהסיפה של הדברים שלך, שכמובן, עם כמות השקרנים – לא כולם, אני רוצה להדגיש: לא כולם – בתוך הקבינט כנראה בדיקת פוליגרף לא תהיה יעילה. אבל זה מה יש; זה אחד הדברים היחידים שיכולים לבדוק, וגם שקרנים לפעמים נופלים בדיקת פוליגרף. ולכן אני חושב שאיפשהו, זה יכול לעבוד. מבחינה שנייה, סיפור שני שאתה סיפרת, ואתם חוזרים עליו כל הזמן: 48 שעות – כן 48 שעות, לא 48 שעות. אתם ידעתם שאנחנו נכנסים לקואליציה וידעתם ששר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, רוצה לעשות את זה, ואתם ידעתם שאנחנו רוצים לעשות את זה תוך 48 שעות, או זמן קצוב אחר, אבל להגיע למטרה הזאת. אבל אתם לא נתתם, כי מה לעשות, הקבינט הוא זה שמקבל את ההחלטות בסדר גודל כזה, ואם אתם לא נתתם, האחריות היא קולקטיבית, אדוני. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האחריות היא קולקטיבית, של כולם. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא הצלחתם כולכם. אתה לא יכול להגיד את זה על שר שאתם לא נותנים לו. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם פשוט סגרתם עליו ולא נתתם לו לפעול, ועכשיו אתם אומרים: הוא לא עשה והוא לא עשה; אתם לא נתתם לו לעשות. האחריות היא קולקטיבית. כל הקבינט מקבל החלטה בסוגיה כזאת, אדוני, ואם אתה לא יודע, אז איזה מין שר אתה? למה אתה מטעה את הציבור? << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מצחיק. כי אתם משחקים בציבור. אתם קוראים לעצמכם ממשלה לאומית, כדי לשחק בציבור, לתעתע בו לשקר לו. אנחנו יצאנו מהקואליציה כדי לעשות את התיקון, לא כדי לתפוס את הכיסאות. אתם מוזמנים ללכת לבחירות מחר, אדוני, לבוא לציבור ולהגיד: תנו לנו את האמון מחדש. למה אתם לא עושים את זה? תפסתם את הכיסא. אז היה לכם מישהו ששם אולטימטום על השולחן, אבל אתם שמתם לו – איך אומרים, עשיתם לו כיפה אדומה. הוא לא יכול היה לצאת, הוא חזר בו. כל הניפוח ירד לו. אבל כבוד ראש הממשלה, אני עדיין רוצה לשאול, הייתה פה התבטאות היום של שר מהקבינט, השר גלנט; האם זמנו של אותו מחבל קצוב, כבוד ראש הממשלה? האם הדבר הזה נדון בתוך הקבינט או לא? או שזה סתם איזו נבואה שמנסה להראות עד כמה הוא חשוב, עד כמה הוא ביטחוניסט, עד כמה הוא יודע לפתור את בעיות הדיור. הרי אני יודע שהיום אף זוג צעיר לא באמת יכול להרשות לעצמו דיור ציבורי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא דיור ציבורי ולא דיור פרטי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כבודה, אני באמת רוצה לקרוא לכנסת להצביע בעד הצעת החוק ולתמוך בה – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי זה ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקשת מכולם לשבת. נא לשבת. כעת נצביע על הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 69 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 22 חברי כנסת, 70 – כולל שרן השכל – מתנגדים, אחד נמנע. אני קובעת כי הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לביטחון לאומי), התשע"ז–2017, לא עברה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016 << הצח >> [הצעת חוק פ/2882/20; דברי הכנסת, חוב' ה', ישיבה 376, עמ' 31852.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. ההצעה נומקה בתאריך 14 בנובמבר 2018, ואנחנו ישר עוברים לתשובה של הממשלה. תשיב שרת המשפטים איילת שקד. בבקשה, גברתי. איילת שקד, בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה מתנגדת להצעה מכמה טעמים: ראשית, הצעת חוק ממשלתית בנושא, הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות, אושרה בקריאה ראשונה – איפה דב? דב, היא אושרה בקריאה ראשונה, והיא ממתינה בתור בוועדת החוקה. הצעת החוק היא פרי המלצות הוועדה לסדר דין פלילי בראשות השופטת עדנה ארבל, אשר דנה לעומק כשלוש שנים בנושא של תיקון סעיף 12 לפקודת הראיות. אחת הסוגיות המרכזיות שבהן עסקה הוועדה היא התוספת הראייתית להודאה. על כן, נכון לקדם נושא זה במסגרת הצעת חוק ממשלתית. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשרה איילת שקד. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. אה, חבר הכנסת דב חנין, בוודאי, לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. רבותיי השרים, עמיתיי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא הצעת חוק שתומכת בצדק. מומחי המשפט הפלילי תומכים בהצעת החוק הזאת. השר יריב לוין אומר שהצעת החוק הזו היא מצוינת. אני מכיר את הצעת החוק הממשלתית, אבל צריך לקבוע את העיקרון. עמיתיי חברי הכנסת החרדים, איך נאמר במקורותינו? אין אדם משים עצמו רשע. צריך לקבוע את העיקרון הזה גם בחקיקה הישראלית ולדרוש סיוע להרשעה כאשר היא נעשית על בסיס של הודאה של נאשם בלבד. ולכן, עמיתיי חברי הכנסת, אני קורא לכולכם להצביע בעד הצעת החוק הזו, להצביע בעד צדק, להצביע בעד משפט הוגן, להצביע בעד אמון הציבור במערכת המשפטית, ולא לאפשר את המשך משיכת הזמן בעיקרון הכל-כך חשוב והכל-כך חיוני הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת לתיקון חוק הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 51 חברי כנסת בעד, 60 – כולל חברת הכנסת שרן השכל – מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשע"ו–2016, לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק דיור חברתי, התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4850/20; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ל"א, ישיבה 354, עמ' 30028.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק דיור חברתי, התשע"ח–2017. ההצעה נומקה בתאריך 4 ביולי 2018 על ידי חבר הכנסת דב חנין, וכעת אנחנו נזמין את שר הבינוי והשיכון חבר הכנסת יואב גלנט להשיב. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מברך את חבר הכנסת דב חנין ואת חברי הכנסת האחרים על קידום הנושא של טיפול באוכלוסיות חלשות ומתן זכות בסיסית לקורת גג לאוכלוסייה אשר ידה אינה משגת. הנושא הזה מטופל על ידי במשך ארבע שנים, כולל כל מה שאתם מציעים. לאחר מאבק עיקש הצלחתי להביא לאישור הממשלה את הקמתו של הצוות הבין-משרדי בראשות מנכ"ל משרדי, שבוחן את תוכנית לגור בכבוד, במטרה להביא בקרוב את המלצותיו בפני הממשלה. הצוות סיים את דיוניו, ובמסגרת דיונים אלה נבחרה גם הצעתכם. לפיכך, אני מזמין את מציעי ההצעה וכל גורם אחר שטובת הדיור הציבורי והאוכלוסיות החלשות בחברה לנגד עיניו, לשתף פעולה עם המהלך הממשלתי ולסייע לנו להביא להשלמתו עוד בכנסת הנוכחית. לפיכך, אני ממליץ ללכת לכיוון הצעת החוק הממשלתית ולדחות את ההצעה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר גלנט. חבר הכנסת דב חנין, מעוניין? בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. אדוני ראש הממשלה, רבותיי השרים, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני שר הבינוי והשיכון, אתה יודע היטב שזו הצעת חוק טובה. אני מכיר את העבודה שלך, אני מכיר את הניסיון שלך לקדם פתרונות של דיור חברתי מסוגים שונים. ודווקא משום כך אני חושב שגם הממשלה צריכה למצוא דרך לפתור ולקדם מגוון פתרונות של דיור, מגוון פתרונות של שכירות זולה, כי בימיכם מחירי השכירות עולים בצורה קיצונית. רק בשנה האחרונה מחירי הדירות להשכרה עלו ב-5%. אדוני ראש הממשלה, ב-2011 הייתה כאן מחאה חברתית אדירה על מחירי הדיור. מה קרה מאז למחירי הדירות להשכרה? עלו פי שניים. אז צריך לייצר פתרונות דיור לשכירות במחירים זולים. הצעת החוק הזו מציעה מנגנונים מאוד נכונים לעשות את זה. ולכן, אדוני שר הבינוי והשיכון, אתה וצוות משרדך, ברמה המקצועית, חושבים שההצעה הזו היא הצעה נכונה, הצעה שצריך לקדם אותה. ואני מציע לכם, עמיתיי חברי הכנסת, לא להצביע נגד שוכרי הדירות, לא להצביע נגד פתרונות למשבר הדיור, אלא להפך – להסתכל על הציבור, להסתכל על העם, לתת תשובות אמיתיות לבעיות החברתיות של אנשים שחיים כאן; לא להסתפק בסיסמאות, אלא כאשר יש מנגנון שמאפשר לנו לפתור בעיה חברתית כל כך בוערת כמו מחירי שכר הדירה שהגיעו לגובה בלתי נתפס – לתמוך במנגנון שייתן פתרון. דיור הוא זכות אלמנטרית של בני אדם, וכאשר שכר הדירה מגיע לשמיים, צריך לייצר פתרונות שיורידו אותו. כמו במקומות אחרים בעולם, מה שאנחנו מציעים בהצעת החוק הזאת זה נכון, זה מתחייב, זה האינטרס הציבורי. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד הציבור, להצביע בעד ציבור שוכרי הדירות, להצביע בעד פתרון משבר הדיור בישראל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. וכעת נצביע על הצעת חוק דיור חברתי, התשע"ח–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק דיור חברתי, התשע"ח–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 52 חברי כנסת בעד, 60 – כולל חברת הכנסת שרן השכל – מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק דיור חברתי, התשע"ח–2017, לא אושרה. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – הרחבת הזכאות), התשע"ז–2016 << הצח >> [הצעת חוק פ/3624/20; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' י"ח, ישיבה 212, עמ' 21023.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – הרחבת הזכאות), התשע"ז–2016. כאן תהיה רק הצבעה, כי ההצעה נומקה ב-1 במרס 2017. ניתנה תשובת שר, והמציע גם נימק שלוש דקות נוספות. לכן כרגע מייד עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – הרחבת הזכאות), התשע"ז–2016, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 48 חברי כנסת בעד, 60 – כולל חברת הכנסת שרן השכל – מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – הרחבת הזכאות), התשע"ז–2016, לא אושרה. לפרוטוקול, חבר הכנסת יוסי יונה מבקש להירשם כתומך. << הצח >> הצעת חוק הכרה ברצח העם היזידי, התשע"ז–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4329/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הכרה ברצח העם היזידי, התשע"ז–2017, של חברת הכנסת קסניה סבטלובה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לנמק את ההצעה. שוב, חברים, אנחנו מבקשים לשמור על השקט באולם. סדרנים, אני מבקשת לעבור בין הצוותים. אם צריך לבקש מכמה אנשים לצאת, אז תבקשו. כן, גברתי, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שדווקא בימים אלה, כשהממשלה נראית כל כך להוטה לשמור על שרידותה, ובעצם זה הדבר היחיד שהיא מוכנה לדון בו ולהתעסק בו, חשוב שבכנסת הזאת יישמעו גם מילים והצעות שנוגעות לדברים רחבים הרבה יותר, שיוצאים מגדר מה שאנחנו ומה שחשוב לנו. נדבר על הקונספט של מה חשוב בעולם ומה תפקידנו כמדינת ישראל וכעם ישראל ביחס לזוועות שמתרחשות בקצוות שונים של העולם. כמה פעמים אתם ואנחנו שמענו את המילים "לעולם לא עוד"? נכון, אנחנו שומעים את המילים האלה הרבה. בכל יום השואה אנחנו חוזרים ואומרים שאנחנו לא נרשה שהזוועות האלה – הזוועות של השואה, זוועות של רצח עם, זוועות של השמדת עם – יישמעו שוב פעם ושוב פעם. ואנחנו אומרים את המילים האלה, אבל מה הן אומרות בעצם? מה הכוונה של המילים האלה? האם כשאנחנו אומרים "לעולם לא עוד", הכוונה היא שלעולם לא עוד בשבילנו, כעם היהודי? או שאנחנו מתכוונים שגם כאשר משמידים עם אחר על ילדיו, נשותיו וזקניו – גם אז אנחנו נעמוד איתן ונגיד את מה שצריך להגיד, ולפחות נמלא את החובה שלנו, המדינית. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, זה מכוון גם אלייך, כי את תצטרכי לענות על זה. האם כשאנחנו מדברים על רצח עם, אנחנו מתכוונים לכך שאנחנו נמנע אך ורק את רצח העם של העם היהודי, של העם שלנו? או שאנחנו לפחות נמלא את החובה המוסרית שלנו כלפי אומות אחרות שמושמדות, שנרצחות, שנשרפות באש הנוראית של שנאה? ואנחנו יודעים ששנאה, אין לה צבע. אין לה צבע, אין לה דת, והיא יכולה להיות מכוונת היום נגדנו ומחר כלפי מישהו אחר. כמו בסיפור הידוע: כשבאו לקחת את הקומוניסטים – אני לא אמרתי כלום, כי אני לא קומוניסט; וכשבאו לקחת קבוצה אחרת – אני גם לא אמרתי כלום, כי אני לא הם. למה אני צריך לעמוד ולדבר נגד זה? אז היום אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק שלי להכרה ברצח העם היזידי, שהתרחש, כאמור, בשנת 2014, בהרי סינג'אר הרחוקים, בעיראק, על ידי מה שמכונה המדינה האסלאמית, הרי היא דאעש. אלפי יזידים שהתגוררו בהר סינג'אר נתפסו בשבי. רובם נמצאים גם היום בשבי. המצב הזה הרי לא נגמר. רק כיום אנחנו מבינים מה היה האומדן הנוראי של אותה השמדה, כי מוצאים היום בעיראק המודרנית קברי אחים ובהם אלפי גופות חרוכות – הם נשרפו בעודם חיים על ידי הטרוריסטים של המדינה האסלאמית. המדינה האסלאמית השתלטה על חלקים נרחבים בעיראק ובסוריה בקיץ 2014. במהלך האירועים האלה הוצאו להורג אלפי יזידים ונלקחו בשבי יותר מ-1,000 נשים וילדות יזידיות. למה? על שום מה נעשו להם הזוועות האלה? על שום זה שהם שונים. על שום זה שהם מאמינים בדת אחרת. על שום זה שמבחינת הקבוצה הטרוריסטית הזאת של המחבלים, של דאעש, הוחלט שהאנשים האלה לא ראויים לחיות, שהם סוג ג', שהם סוג ד', שהם פסולת אנושית וחייבים להיפטר מהם. כך הם החליטו וזה מה שהם ביצעו. במהלך כשנתיים הם המשיכו באופן סיסטמתי לרצוח, לטבוח, להעביד את האנשים האומללים האלה. מה שקרה אז בהרי סינג'אר, לא דיברו על זה במערב. למה? למה לא דיברו על זה, בעצם? למה לא דיברו על זה בישראל? כששורפים אנשים בעודם חיים, למה אנחנו לא מדברים על זה? למה זה לא מספיק חשוב? אז הג'נוסייד הזה היה מכוון על מנת למחוק אוכלוסייה יזידית – שהיא עתיקה והיא קיימת אלפי שנים באותו השטח – מאותם מקומות שעליהם השתלטה המדינה האסלאמית, רק בשל מוצאם ואמונתם. בשנה שעברה ביקרה כאן בישראל נאדיה מוראד, בחורה אמיצה מאוד שברחה משבי של דאעש, ושרדה על מנת לספר על מה שהיא חוותה שם. אני אירחתי אותה כאן במסגרת השדולה לידידות בין ישראל לכורדיסטן, והיא סיפרה את הזוועות האלה בלי להניד עפעף, בלי לבכות, בלי לפרוץ בבכי, למרות כל מה שעבר עליה, למרות שחלק מהמשפחה שלה הושמדה. כל מי שהיה באולם אז הרגיש הזדהות עמוקה עם אותה בחורה אומללה. למה? כי אנחנו כולנו, כל מי שהגיע מהמערב אבל גם בטח גם מי שהגיע מהמזרח, אנחנו יודעים שהשואה הגיעה גם ללוב, והגיעה גם למרוקו, וגם הגיעה למקומות אחרים – לטריפולי בוודאי. היא נגעה, והיא חרכה והיא השמידה אנשים בעודם חיים, הרסה משפחות ופגעה בהן והביאה להשמדה של חלק ניכר מהעם שלנו. אז כשהקשבנו לה, וכשהיא שאלה מדוע מדינת ישראל לא תכיר ברצח העם שלהם, שמציינים אותו ברחבי העולם ב-3 באוגוסט, לא היה לי מה לענות לה. לא היה לי מה לענות לה. כי מה אנחנו נענה לה? אנחנו במדינת ישראל קודם כול מסתכלים על האינטרס הפוליטי. אנחנו מסתכלים – כמו שקרה עם הפארסה הזאת של הכרת רצח העם הארמני. מי הבטיח פה בשורות הקואליציה שהדבר הזה כבר יובא להכרה ולהשלמה? קודם אנחנו מסתכלים אם זה רע לנו, אם זה טוב לנו, מה אנחנו נוכל לעשות עם זה, אם אנחנו לא נפגע באיזה שותף אסטרטגי וכו'. הדברים המוסריים מעניינים אותנו פחות. אבל תשמעו, כשאנחנו מדברים על רצח העם היזידי, קבוצה קטנה בסך הכול, מרוחקת, חסרת כוח, חסרת לובי, חסרת הגנה – גם היום, כשאנחנו יודעים שחלק מהעם שלהם עדיין שבוי ועדיין נמצא בשבי – למה לא להכיר ברצח העם הזה? למה לא? הרי אם מדינת ישראל בוחרת להמשיך למכור נשק לאותן מדינות, לאותם מקומות ששם מתרחש גם היום ג'נוסייד – ואנחנו מדברים על בורמה, אנחנו מדברים על מקומות אחרים – זה לא מפריע; אבל להכיר במשהו שהוא עמוק עמוק, להיות מוסרי מבחינת היסודות שעליהם הוקמה המדינה שלנו, מדינת ישראל? היא הוקמה מאפר השואה, כמו שאנחנו אומרים תמיד, אבל מה לגבי השואה של אנשים אחרים, אני שואלת אתכם. אז בפעם הקודמת שאני נימקתי את אותה הצעה ואני קראתי להכיר ברצח העם היזידי, אמרו לי: הממשלה עוד לא החליטה. היא עוד לא החליטה, וצריך להתלבט, וצריך לחשוב, וצריך לראות מה היחס ואיך אנחנו נבנה את העמדה שלנו. והינה, עברו כמה חודשים, כמעט שנה עברה מאז שביקרה פה נאדיה מוראד. דרך אגב, אם מישהו לא שמע, היא זכתה בפרס נובל לשלום. הבחורה הזאת, שהיא עכשיו הלוחמת הכי אמיצה כנגד התעללות סיסטמתית בנשים; שעבוד של נשים; התעללות מינית בנשים ובילדות – שעדיין נמשכת; כמובן שהיא נמשכת במקומות שאליהם התגלגלו המחבלים של המדינה האסלאמית, אבל גם במקומות אחרים בעולם. היא נוסעת, והיא מספרת, והיא קוראת לא להסתכל לצד השני. לא להסתכל לצד השני זה אומר גם התערבות צבאית. כן, זה המעצמות הגדולות, שבאמת יש להן הכוח ואת היכולת, ולא עשו כלום, אז, באותו זמן, ב-2014, כדי להתערב למען הקבוצה הקטנה והחלשה הזאת; אבל זה גם, כמובן, לקחת את האחריות המוסרית בעצם ההכרה: אנחנו יודעים שקרה לכם משהו; אנחנו יודעים שהסבל שלכם הוא לא פחות סבל מהסבל שלנו, של העם היהודי; אנחנו יודעים שכמו שרדפו אותנו, וכמו שלא הגנו עלינו בזמנו, אותו דבר קרה לכם עכשיו, בעידן המודרני, במאה ה-21, בשנת 2014. זה קרה גם לכם. זה יכול לקרות גם לכל קבוצה ולכל עם אחר. כי אנחנו יודעים היטב שבמאה ה-21 המילים "לעולם לא עוד", עדיין, המשמעות האמיתית שלהן, של התגייסות של העולם כולו לטובת איזושהי מטרה מסוימת, למען הצלתם של האנשים, של בני אדם, של תינוקות, שגוועים ברעב, או נשים שנטבחות כצאן לטבח – עדיין למילים האלה אין תוכן ממשי. לצערנו הרב, עדיין אנחנו עומדים באותו המקום. השאלה היא אם אנחנו נוכל להפוך את הכיוון ולהגיד עכשיו, ברגע זה, עכשיו: אנחנו עושים צעד אמיץ ואנחנו הולכים קדימה עם העניין הזה; אנחנו אומרים לכל האוטוקרטים, לכל הקבוצות הטרוריסטיות: חבר'ה, אנחנו רואים מה אתם עושים, וכשאנחנו נוכל, אנחנו נתערב; ואם אנחנו לא נוכל להתערב, אנחנו לפחות נכיר בקורבנות. אלה שחיים היום; זה חשוב להם. כמו שאנחנו, היהודים, נלחמים ברחבי העולם נגד תופעות של הכחשת שואה, וזה חשוב לנו, זה כואב לנו מאוד כאשר מדברים על זה – כי לכל אחד מאיתנו יש קשר, לכל אחד מאיתנו יש קרובי משפחה שנספו באסון הכי נוראי של המאה ה-20 – אז איך אנחנו יכולים להתעלם? רק בגלל שהשפה של האנשים האלה היא שונה, רק בגלל שהדת שלהם היא שונה? למה אנחנו בכלל נוכל להרשות לעצמנו, מבחינה מוסרית, להתעלם מהסבל הנוראי שהם עברו? אני חושבת שזו תהיה דווקא דוגמה טובה לכך שמדינת ישראל כן יכולה להרים את הראש שלה ולהסתכל מסביב ולראות מה עוד קורה באזור הזה – מה עוד קורה חוץ מהאינטרסים המיידיים שלנו. האם אנחנו נוכל באמת להגיד בגאון: אנחנו עומדים לצד החלשים? מי שמתיימר פה להיות אור לגויים, ואני שומעת את המשפט הזה יומם וליל, שיתחיל באמת להיות אור; קודם כול, אור לעצמו – לא רק לגויים. לעצמנו – שנעשה משהו נכון מבחינה מוסרית ומבחינה ערכית, מבחינה מדינית, מבחינת היסודות שעליהם מושתתת מדינת ישראל, שאנחנו גאים בה, ואנחנו רוצים להיות גאים בה עוד יותר. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. תשיב סגנית שר החוץ חברת הכנסת ציפי חוטובלי. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, תודה רבה על העלאת הנושא על סדר-יומה של הכנסת כהצעת חוק. אין ספק שהטראומה שחווה העם היזידי במהלך מלחמת האזרחים בעיראק הינה דוגמה נוראית נוספת לאידיאולוגיה קיצונית, שמתורגמת למעשי זוועה בחסות ארגון המדינה האסלאמית, דאעש. ארגון דאעש היה ועודנו ארגון אלים שאינו עושה הבחנה כלשהי במעשיו האכזריים בכדי להשליט את מרותו על אזרחים חסרי ישע. לוחמי הארגון, שיישמו בשטח את האידיאולוגיה הקיצונית, פעלו באכזריות לא מתוארת כלפי חפים מפשע, שכללה מעשי רצח המוניים, חטיפה ואונס של אלפי נשים ונערות. ככל יתר העולם, גם מדינת ישראל הייתה שותפה למעקב אחרי הדיווחים הנוראיים מהטבח בסינג'אר. את צודקת, אנחנו, כעם יהודי, מוטלת עלינו חובה מוסרית כפולה ומכופלת להיות רגישים לאירועים מהסוג הזה: אנחנו, למודי הסבל והרדיפות, צריכים להזדהות עם הטרגדיה הנוראה שחווה העם היזידי ולזעוק על העוול המוסרי. חשוב לומר, זוכת פרס נובל נאדיה מוראד תיארה כאן בכנסת, לפני שנה, את הזוועות שעברה, היא ובני עמה. דבריה הקשים עודם מהדהדים במשכן זה. ועדת חקירה של המועצה לזכויות האדם של האו"ם, שבחנה את הנושא לעומקו, כינתה את האירועים נגד היזידים רצח עם, אך חשוב לציין מעל במת הכנסת שלא נתקבלה החלטה רשמית של האו"ם בנושא. מדינת ישראל אכן בוחנת לעומק את הנושא החשוב הזה, מתוך לקיחת כלל השיקולים המדיניים וההיסטוריים בחשבון. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, אמרת כאן שקיבלת כבר תשובה על זה שהנושאים האלה צריכים להיבחן לעומק. זאת אמת לאמיתה – – – << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> נכון, אבל אנחנו לא מדברים על אירוע נקודתי. אנחנו מדברים על אירוע שיש לו השלכות רוחב הרבה יותר גדולות. כשאנחנו מכירים בג'נוסייד, ברצח עם, זה דבר שאנחנו רוצים שהאו"ם יהיה שותף לו. יש כאן עניין של מכלול שיקולים מדיניים. אנחנו רוצים לבחון את הנושא לעומק. מתוך הכרה בחשיבות הנושא והשלכותיו המדיניות, אני רוצה לומר מעל בימת הכנסת כי יידרש זמן נוסף לביצוע בחינה מעמיקה ויסודית, שעליה נוכל לבסס התייחסות מהסוג הזה. חברת הכנסת סבטלובה, אני יודעת שאת מגיעה מתוך רצון אמיתי להזדהות עם הסבל. את רוצה לראות את מדינת ישראל נושאת הדגל המוסרי הזה. אנחנו לא במחלוקת על העניין העקרוני, שאנחנו צריכים להרים את הקול הזה, להשמיע אותו בצורה ברורה; אבל כדי לקבוע יום כזה אנחנו עובדים ביחד עם האו"ם סביב סוגיות כבדות משקל כאלה. אני חושבת שהתהליכים הבין-לאומיים סביב ההכרה ברצח העם עוד לא התגבשו סופית. אנחנו שותפים לתהליכים האלה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו עברנו שואה – – – << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> ואני אומרת כאן, מעל הבמה הזאת, שאנחנו כממשלה לא יכולים להסכים להצעת החוק הזאת כל עוד התהליכים הבין-לאומיים נמשכים וכל עוד אין החלטת או"ם בנושא. לכן, גברתי היושבת-ראש, למרות חשיבות העניין ולמרות העובדה שאין מחלוקת עקרונית בכך שמדובר באירוע היסטורי שצריך להכיר בו, אני אומרת שלעת הזאת, כשמדינת ישראל עוד בוחנת את ההשלכות ומה הדרך הנכונה לעשות את זה, לא נוכל להסכים ולא נוכל להצביע בעד הצעת החוק, ואנחנו נצביע נגדה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אולי אפשר להפוך את זה להצעה לסדר-היום, אם הנושא הוא – – – << קריאה >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא מוכנה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> היא לא מעוניינת. גברתי היושבת-ראש, אני חייבת לומר לך שכאן, על הדוכן הזה, לפני כמה דקות אמרה יושבת-ראש האופוזיציה חברת הכנסת ציפי לבני דברים מאוד קשים על ההצהרות הפוליטיות שנשמעות ביחס לטרוריסטים כמו סנוואר, ביחס להתנהלות של ישראל בעזה. גברתי יושבת-ראש האופוזיציה ציפי לבני, אני רוצה לומר לך שכמי שיושבת כאן, וישבה בעבר בכיסאות האלה, ועברה ודילגה מפלגה, מפלגה, מפלגה, מפלגה – מהליכוד לתנועה, למחנה הציוני, למפלגת העבודה היום, בקונסטלציה החדשה, לקדימה, זיכרונה לברכה, ואולי יש עוד מפלגה כאן בספסלי האופוזיציה שעוד לא ניסית – אני חושבת שלהטיף לנו מוסר, יפה מאוד שלא תעשי את זה. את תמכת בעקירת יהודי גוש קטיף, את היית האדריכלית של המהלך הזה, וגאה בו. אני חושבת שאת האחרונה שיכולה להטיף מוסר לממשלת ימין על ההתנהלות ברצועת עזה. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> גם נתניהו תמך בזה – – – << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> לכל מי שאומר שהמהלך הזה היה מהלך של תנועת הליכוד, אני רק רוצה להזכיר מה היה כאן. המהלך הזה הוביל לפיצולה של תנועת הליכוד. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> חוטובלי, משעמם לך? << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> איפה היית עד היום? << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> כל אותם אנשים שתמכו במעשה העקירה הלכו לקדימה. האנשים שהתנגדו למעשה העקירה נשארו כאן. הגרעין האידיאולוגי הזה מפעם בתנועת הליכוד היום. אנחנו עומדים מאחורי הרעיון הזה שההתנתקות הייתה איוולת פוליטית. כאן, על הדוכן הזה, נשמעו כל כך הרבה נאומים מביכים, שדיברו על מה יקרה בעקבות המעשה הזה, איזו פריחה אזורית תהיה, כמה שלום ושקט יהיו לתושבי עוטף עזה. גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, הייתי מצפה ממך, מדי פעם, במסגרת חשבון נפש פוליטי – אם נערך כזה – לא רק לחשוב לאיזו מפלגה תצטרפי בבחירות הבאות אלא באמת גם לחשוב אם המהלך הזה, שאת תמכת בו, הוא לא חלק מהעניין הזה שהוביל לתוצאות העגומות האלה, למציאות של שלטון חמאס בעזה. אני חושבת שלציבור הישראלי מגיעה גם הבעת חרטה על תמיכתך במעשים האלה, ולא רק הטפת מוסר צקצקנית. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> עוד לא? בסדר גמור. אני רוצה לומר על הדוכן הזה עוד דבר מאוד מאוד חשוב. השבוע קיבל ראש ממשלת ישראל החלטה חשובה: אנחנו לא נצטרף להסכם ההגירה של האו"ם. יש הסכם שהרבה מאוד מדינות בעולם – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, אם אפשר להרים קצת את המיקרופון, כי לא שומעים אותך טוב. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. יש דיון ציבורי גדול בנושא ההגירה ברחבי העולם. ארצות הברית החליטה לפרוש מהסכם ההגירה של האו"ם. אני חושבת שכמדינה שמתמודדת עם בעיית הסתננות קשה, שבלמנו אותה בזכות גדר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להצטרף להסכם שבסופו של יום מתגמל מהגרים בלתי חוקיים למדינות. דעתנו אינה נוחה מהסכמים כאלה, שמעניקים מעמד של פליטות לאנשים שפשוט מהגרים למקומות רק בשביל לשפר איכות חיים ורמת חיים. מדינת ישראל חתומה על אמנת הפליטים אבל היא לא תיקח חלק בהסכמי הגירה בין-לאומיים, שהם הסכמים שאינם טובים לכל מדינה שרוצה לשמור על זהותה ועל גבולותיה. לכן, אני מברכת את ראש הממשלה שקיבל את ההחלטה הזאת. קיימנו דיון בנושא במשרד החוץ. אגב, עמדת הפקידים המקצועיים הייתה שאין כל תועלת בהצטרפות להסכם כזה בעת הזאת. אנחנו שמחים להגיד שאנחנו לא ניקח חלק במהלכים שיפגעו בגבולות מדינת ישראל ויפגעו בזהות הלאומית שלנו כמדינת הלאום של העם היהודי. << קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >> אפשר לשאול אותך שאלה? << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> בכנסת הזאת – אנחנו גאים לומר שהעברנו את חוק הלאום. חוק הלאום – יש לו רכיב חזק של שמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, אבל אי-אפשר באמת לשמור על זהות יהודית אם אנחנו פורצים את הגבולות ומאפשרים לכל מי שרוצה לבוא ולהציף אותנו. אנחנו מדינה קטנה מדי. אנחנו לא דומים למדינות אירופה הגדולות, שיש להן אינטרס בהגירה. אנחנו מדינה שצריכה לשמור הן על גבולותיה והן על זהותה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, האם אנחנו מוכנים להצבעה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> בסדר גמור. חבר הכנסת יוסי יונה, ביקשת לשאול שאלה בנוגע להסכם ההגירה? << קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >> יש מדינות שבכל זאת חתמו – האם הן לא חששו לגבולות שלהן ולתוכן התרבותי והייחוד הלאומי שלהן? << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> התשובה היא שהאינטרסים מאוד משתנים ממדינה למדינה. יש היום מדינות באירופה שמעוניינות בהגירה כמדיניות – כוח עבודה. יש היום מדינות באירופה שסובלות מדמוגרפיה שלילית, אתה יודע את זה, אתה מכיר את זה. מדינת ישראל, תודה לאל, לא סובלת מדמוגרפיה שלילית. אנחנו מדינה עם שיעורי ילודה גבוהים. אנחנו מדינה שהיא חפצת חיים – יש בה אוכלוסייה צעירה ועובדת. אנחנו לא זקוקים להגירה בשביל כוח עבודה, וזה דבר חיובי וטוב, וזה חלק מהעניין של סימני ההצלחה של מדינת ישראל. אנחנו מדינה מצליחה, שהרבה מאוד אנשים רוצים לגור כאן ולחיות כאן, ואנחנו צריכים לדעת בדיוק מי יבוא בשערינו ומי לא. דודי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> פרשת השבוע – עוד לא הזיק לאף אחד פרשת השבוע ביום רביעי. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> אני חושבת שבימים האלה, שאנחנו עוד מעט נציין את חג החנוכה ונציין את ניצחון המעטים מול רבים, יהיה יפה אם משורות האופוזיציה יהיה גיבוי לכל מהלך ישראלי שבאמת בא להילחם בטרור, בכל אותם אנשים שחורתים על דגלם את אהבת המוות ולא את אהבת החיים – זה יהיה דבר נכון וטוב. ואני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נוכל בימי חנוכה אלה באמת לחגוג לא רק את ניצחונות העבר אלא גם את ניצחונות ההווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לסגנית השר חברת הכנסת ציפי חוטובלי. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות נוספות. בבקשה, גברתי. << דובר >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר >> סגנית השר ציפי חוטובלי, אני שמעתי את תשובתך בעניין רב, ואני מציעה לך לעשות תרגיל מחשבתי קטן. כשאנחנו מדברים על רצח העם היזידי, על כל מה שעבר ב-2014 עד 2016, על העם הזה, בואי תחליפי את המילה יזידי בעם היהודי. בואי תחליפי, כן, פשוט תעשי החלפות. וכשאת מדברת על מהגרים בלתי חוקיים, אז שימי גם במקומם יהודים, שימי אקסודוס במקומם, ואז תחשבי על המשמעות העמוקה של ההסבר הזה, הבלתי-מתקבל על הדעת, של – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אנחנו נחשוב ואנחנו בוחנים לעומק. את יודעת מה, שנה זה היה די והותר כדי באמת לבחון את הנושא לעומק לעומק לעומק ולהגיע בעצם למסקנה היחידה המתבקשת, שחייבים להכיר – לא לחכות לאו"ם ולא לשמום. אתם מזלזלים באו"ם מתי שבא לכם, אבל עכשיו, כשאנחנו מדברים על האישור של הצעת החוק הזאת, אז פתאום נזכרתם באו"ם? עכשיו אתם נזכרים באו"ם, כשאתם בכל במה צועקים על זה שצריך לפרוש מהארגון הזה, צריך להרוס אותו, צריך לפגוע בו? אז מה אכפת לכם אם האו"ם לא מכיר, אם מבחינתנו, כעם היהודי, חשוב להכיר בעניין הזה, שהוא חשוב באמת מהמדרגה הראשונה? אנחנו מדברים פה על ג'נוסייד, אנחנו מדברים על רצח עם של חפים מפשע. אין שום הסבר. לא האו"ם ולא ארצות הברית ולא מדינה אחרת לא עברו את מה שאנחנו עברנו. ואנחנו, ככאלה ששרדו את השואה, אנחנו פה עכשיו, הבנים, הבנות, הנכדים והנכדות של הניצולים – איך אנחנו נוכל להסתכל בעיניים של אותם אנשים שמתדפקים על הדלתות של מדינת ישראל ואומרים: ומה איתכם? ומה איתכם? אתם שזעקתם לעזרה, ואף אחד לא בא להציל אתכם, ואף אחד גם לא רצה; התעלמו, לא רצו להכיר בזה שנים – איך אתם מרשים לעצמכם היום להתעלם מהסבל של אנשים אחרים? בושה וחרפה – זה מה שיש להגיד על ההתנהלות הזאת. ובאמת, אני יכולה להגיד שלא דמיינתי, כשנכנסתי לכנסת ישראל, שדווקא פה, בבניין הזה של בית המחוקקים, שפה אנחנו שואפים לאמות מידה גבוהות כל כך, הצעת חוק כל כך בסיסית ופשוטה תידחה על הסף של הממשלה האדישה ובאמת הכי אינטרסנטית מכל אלה שהיו פה אי-פעם. אם כל כך חשוב לך שהעניין ייבחן לעומק, תעבירו את זה בטרומית. תעבירו בטרומית, ואז תעשו את אותם השינויים – לא יודעת מה אפשר לשנות פה כל כך: היה רצח עם, מכירים בו, זהו, זה העניין. וכשאת עצמך אומרת שזה משהו שהוא עובדה, ואת מזדהה עמוקות עם סבלו של העם הזה, אין באמת סיבה עניינית, אך ורק סיבה פוליטית. האם זה נקמה באופוזיציה, אני אינני יודעת; אבל אני באמת קוראת שוב פעם לכל חבר כנסת – ויש פה כאלה שמעורים בעניין – להתעלות מעל השיקולים האלה. זה לא משהו פוליטי. זה לא משהו שאמור לשפר את מעמדנו במחנה הציוני או באופוזיציה – לא. זה עניין כלל-אנושי והומניסטי. אז תתמכו בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. וכעת אנחנו נצביע על הצעת חוק הכרה ברצח העם היזידי, התשע"ז–2017, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הכרה ברצח העם היזידי, התשע"ז–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 38 חברי כנסת, 59 – כולל חברת הכנסת שרן השכל – מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הכרה ברצח העם היזידי, התשע"ז–2017, לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת ציפי לבני << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הודעה אישית לחברת הכנסת ציפי לבני. בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר >> כשמשתמשים בהרוגים של טרור לרווח פוליטי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כשמשתמשים בהרוגי טרור ובדם של ילדים לרווח פוליטי, הציפייה שלי הייתה מכל אדם הגון, בקואליציה או באופוזיציה, בוודאי מראש ממשלה, לגנות. אבל עלתה חברת הכנסת חוטובלי והשתלחה. אני גאה בהחלטות שקיבלתי – – << קריאה >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – וכל מפלגה שלי כוללת את החזון שלי. ולא – – << קריאה >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אני לא כתבתי ספרים על זה שאסור להיכנע לטרור ושילמתי להם בשביל שקט; אני לא סיפרתי שאסור לשחרר להם מחבלים מהכלא ושחררתי 1,000. אני לא החלטתי לעשות עסקה עם האו"ם – – << קריאה >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << קריאה >> את תמכת בעקירת יהודים – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ביחס לפליטים ולחזור בי אחרי שש שעות כי מישהו קשקש משהו בפייסבוק. אני לא עשיתי את כל אלה. << קריאה >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << קריאה >> – – – זה מה שאת עושה – – – << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ולכן אני מאוד גאה בהחלטות שלי. וביחס להתנתקות – – – << קריאה >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << קריאה >> – – – פחות גאה בך. << דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> וביחס להתנתקות, נתניהו הרי תמך לפני שהתהפך. אז אני לא מתהפכת. << קריאה >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << קריאה >> נכון, ובגלל זה הציבור משאיר אותך באופוזיציה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ציפי לבני. << הצח >> הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון – ביטול רישיון חלוקה), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5302/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו ממשיכים ועוברים להצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון – ביטול רישיון חלוקה), התשע"ח–2018, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, ארץ זבת חלב ודבש, אמרו עלינו; התברכנו בהרבה משאבי טבע, קרקע טובה, אדמה פורייה, חקלאות, שמש, וגם גז. בשנים האחרונות, לפני כעשר שנים, 20 שנה ליתר דיוק, מצאו את מאגרי הגז הראשונים; לפני עשר שנים – את תמר, ואחרי זה – את לוויתן. באמת, מצבורי גז אדירים שיכולים להביא אותנו להיות עצמאיים אנרגטית, לא להסתמך על נפט מהעולם הערבי ולא להסתמך על פחם ממקורות עוד יותר רחוקים ועלומים. וחוץ משמש, יש לנו גז – אפשר לבסס על זה את כל המשק הישראלי. באמת, אלה משאבי הטבע היקרים ביותר שלנו, ואני חושבת שהממשלה מבינה את זה וגם מצהירה את זה. יש לזה חשיבות אסטרטגית לביטחון המדינה, חשיבות כלכלית אדירה, חשיבות סביבתית. אין מה לומר – חשיבות אדירה למשק ולסביבה הישראלית. עכשיו, תראו, הדיון הציבורי שהיה סביב כל הסיפור של הגז ומתווה הגז והבאתו ארצה היה מאוד סוער, ואני גם הייתי מעורבת בו כמי שהייתה מנכ"לית, מייסדת של הפורום הישראלי לאנרגיה, עוד לפני שנכנסתי לכנסת. ותמיד אמרתי וחשבתי שצריך למקסם את היתרון של הגז קודם כול עבור המשק הישראלי, עבור הציבור הישראלי, עבור אזרחי מדינת ישראל. ובאמת, מתחילת שנות ה-2000 – לשמחתנו, לשמחת כולם – זורם גז, זורם גז טבעי לישראל, ומשנת 2009 יש גם מערכת הולכה ארצית שמוכנה לקבל ולהעביר אותו, והמטרה של המדינה הייתה חיובית. אז אם הכול טוב, אז למה אנחנו פה? כולם יודעים שיש איזושהי בעיה, כי לא הכול ורוד. על פי מה שאנחנו רואים, עם כל המאמץ – והמאמץ להזרים את הגז לישראל – זה לא קורה. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה לקדם אותו, ובכל זאת עומד שר האנרגיה – שבטח ישיב לי – ומדבר בכל במה על היצוא הישראלי. ורק לפני כמה שעות בוועידה שהייתה פה בירושלים, של ג'רוזלם פוסט, על הצינור הכי ארוך והכי עמוק שישראל עכשיו עסוקה בתכנונו, או אולי לקראת הקמתו, אני לא יודעת. ובאמת, אני שואלת אתכם: תגידו, הגיוני בעיניכם שהגז הישראלי יזרום לאירופה לפני שכל מפעלי התעשייה הישראליים יחוברו לגז? לפני שכל הפוטנציאל של מדינת ישראל למקסם את היתרון של הגז שלה ימוצה? אנחנו כל כך רחוקים מהחזון הזה. אבל, אתם יודעים, הבטחות לחוד ומעשים לחוד. בעיקר מבטיחים לנו כמה הררים של כסף אנחנו נראה מהיצוא של הגז הישראלי. אז אני אומרת את זה כאן, ואמרתי את זה גם פעמים רבות קודם לכן: אלה פשוט שקרים. כל כך רחוק היום שנראה איזשהם תמלוגים מהגז שנייצא, בגלל העלויות האדירות של היצוא, של תשתיות היצוא. כל הפלברות סביב המיסוי על הגז שייוצא – אם ייוצא – כל הדברים האלה, אנחנו פשוט עוד לא יכולים לספור את הכסף במדרגות, זה בטוח, אבל את הכסף שהתעשייה מפסידה כשהיא לא עוברת לגז, על זה כולם אומרים ובוכים. ואנחנו יודעים על כך, על – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> אני מוחה על השימוש במילים – – – הכסף במדרגות. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> אני חושבת שאסור היה לך להשתמש במינוח הזה. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה, שולי, אני מקבלת את הערתך. אנחנו לא סופרים את הכסף בשום מקום, בסדר? בבקשה. עכשיו, תראו, יש כאן כשל מערכתי של הממשלה במשאב הכי יקר שקיבלתם לידיכם לטפל בו ולהביא אותו לישראל; לעשות את המשק שלנו עצמאי אנרגטית, יעיל כלכלית, לטובת כל אזרחי ישראל. אתם כשלתם. אתם יודעים כמה מפעלים מחוברים היום לגז? 60 מפעלים; אולי, אם תיקחו את כל תחנות הכוח ותוסיפו אותן – 70. זה כלום. יש 1,000 מפעלים שיכולים לעבור לגז. אתם, בחוק ההסדרים של 2016, הצבתם יעד עד סוף העשור – זה עוד שנתיים, שנה וחצי, אנחנו בסוף 2018 – 450 מפעלים; זה היה בחוק ההסדרים לפני שנתיים וחצי – 450 מפעלים עד סוף העשור, עם תוכניות גרנדיוזיות. אנחנו כל כך רחוקים משם היום. אתם כשלתם, כי לא דאגתם להביא לכך שרשת החלוקה, שאמורה הייתה להיפרס על ידי שלל חברות – שישה אזורים בארץ, שש חברות זכו במכרזים – רשת החלוקה הזאת לא נפרסה. מפעלים שכבר קיבלו הבטחות לחיבור לפני חמש שנים ויותר, לא חוברו עדיין, והם משוועים לגז הזה. זה יכול היה להוזיל לנו, לתושבי מדינת ישראל, את כל העלויות של מוצרי צריכה שונים, של מחירי המזון. כולנו היינו מרגישים את זה בכיס שלנו, כי יש לנו גז, יש מערכת הולכה ארצית, אבל אין את מערכת החלוקה שצריכה להגיע למפעלים – וגם יכולה להגיע, אם הייתם רוצים ולוקחים את זה ברצינות ומתכננים את זה כמו שצריך, למרכזי אוכלוסייה, לבתי מלון. השר יריב לוין, התיירות הייתה מרוויחה הרבה מאוד אם היה גז לבתי מלון; לאזורים חדשים שנבנים. שכונות חדשות – יכלו לעשות שימוש בגז לטובת הדיירים, התושבים העתידיים שלהן, אבל זה אפילו לא בתוכניות, כי אין גז, כי הגז לא זורם לכל חלקי מדינת ישראל. ובאמת, אני אגיד לכם: מה שהצעת החוק שלי מציעה זה פשוט לשים מקל: ברישיונות לחברות שזכו במכרזי החלוקה, יש לכם אפשרות לקחת מהן את הרישיון, אבל משרד האנרגיה משום מה לא מפעיל את סמכותו. לכן, הצעת החוק שלי אומרת שאם חמש שנים לאחר שהם קיבלו את הרישיון הם עדיין לא מימשו אותו, הם עדיין לא הקימו את התשתיות שהם התחייבו להן – הרי הם זכו במכרז; חמש שנים זה זמן סביר והגיוני להוציא לפועל את הקמת התשתיות – אז אם אחרי חמש שנים הם לא הצליחו לעשות זאת, יתכבד משרד האנרגיה, וזה מה שיש בהצעת החוק, לקחת מידיהם את רישיונות החלוקה ולהחליט על גורם אחר; זו יכולה להיות חברה ממשלתית, זו יכולה להיות רשות מקומית שהיא בשטח אזור החלוקה. בעצם, לקחת את זה חזרה לידיים של המדינה. המסקנה כאן, מהכשל הקולוסלי הזה של חברות החלוקה כשרק הנגב מחובר היום במערכת חלוקה, הכשל הזה הוא – המסקנה היא: תוצאה של ההפרטה. אתם נתתם להם רק את הרישיונות, אבל לא דאגתם לכך שהם יישמו את הרישיונות שנתתם להם. עכשיו, אני יודעת שבוודאי תעלה אחרי, אדוני שר האנרגיה, ותאמר שיש עכשיו מהלכים שלמים כדי לעודד אותם – אתם משקיעים בזה מאות מיליונים – לבצע את הרישיונות שהם היו אמורים לבצע במכרז שהם התחייבו עליו. אתה בעצם משתמש בגזר, שזה גם בסדר, אבל אתה חייב מקל, כי אם תשתמש רק בגזרים, סליחה, הם לא "ישימו עליך". הם עוד פעם לא יישמו את מה שאתה מבקש מהם, ואתה פשוט תמצא את עצמך בעוד שנתיים, בעוד שלוש שנים, במצב שנחזור לנקודת האפס ולא יהיה גז. אני אומרת לכם: כל שנה שהמפעלים שלנו והתושבים, במקומות שיכולים להיות מחוברים לגז ולנצל אותו, לא מתחברים לגז, מדינת ישראל מפסידה; המשק מפסיד מיליארדים, ואנחנו יודעים את זה. במקום שנמקסם את היתרונות של הגז בתוך מדינת ישראל, אנחנו רק מדברים ומדברים על לייצא אותו. בסופו של דבר יש כאן אינטרס ציבורי-אזרחי ברור. זה לא ימין או שמאל. הוויכוחים שלנו על הנושאים האחרים של הגז, אנחנו כבר מאחוריהם. אני רוצה להסתכל קדימה. אני רוצה לראות איך מביאים גז למדינת ישראל ולא רק שולחים אותו למקומות אחרים, שאנחנו לא נראה ממנו שם כמעט שום דבר עבור המשק הישראלי. אני קוראת לכולם לתמוך בהצעת החוק ולהביא גז לישראל. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. ישיב שר האנרגיה יובל שטייניץ. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> תודה, היושבת-ראש. חברת הכנסת פארן דיברה על שני דברים: על יצוא ועל שימוש מקומי בגז. אז אני אתחיל ביצוא ואחר כך אגע ברשת החלוקה, כי הדברים שנאמרו פה בנושא הזה הם פשוט חסרי שחר. קודם כול, לא אני קבעתי את הסכומים האדירים שיכול שייכנסו מהגז הטבעי. בנק ישראל, הנגידה ד"ר קרנית פלוג, היא קבעה, וגם המועצה הכלכלית בראשותו של פרופסור יוג'ין קנדל. שניהם קבעו שההכנסות מהגז הטבעי למדינה ב-30 השנים הקרובות יגיעו לאזור ה-100–130 מיליארד דולר. זה סכום אדיר, אדיר. חלק גדול ממנו יבוא מיצוא הגז. לכן, ליצוא הגז יש שתי מעלות גדולות: האחת, עשרות מיליארדי דולרים שיגיעו ממנו – לטובת חינוך, בריאות, רווחה וביטחון לאזרחי ישראל. מי שמתעלם מזה ואומר: לא יקרה כלום מהיצוא – כאילו הולנד או נורבגיה לא הרוויחו מאות מיליארדי דולרים מיצוא גז טבעי, כאילו זה לא קרה בעולם. בכל העולם, מדינות שמפתחות, שיש להן מאגרי גז טבעי, מתעשרות מזה. לפי חברת הכנסת יעל פארן, רק בישראל לא יהיו הכנסות מיצוא הגז. זה כלום. בהולנד כן, בנורבגיה כן, בקטאר כן, בסעודיה כן, באוסטרליה כן, בבריטניה כן, אבל בישראל לא יהיו הכנסות מיצוא הגז. למה? למה? כובע. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – זה אתה כתבת את המתווה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> למה? את קובעת שנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, היא מטומטמת – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אבל גם בוועדת כלכלה היא לא אמרה את האמת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שהיא קבעה שיהיו הכנסות אדירות מיצוא הגז? מה את אומרת בעצם? הטעם השני ביצוא הגז – את זה כנראה קשה ליעל כהן-פארן להבין. אני לא מבין, מה כל כך קשה? כל סטודנט בשנה א' יכול להבין את זה – שכדי לנצל את הגז הטבעי, אנחנו צריכים לפתח את שדות הגז, כי זה לא רק עניין של כמות אלא גם של יתירות וביטחון אנרגטי. כדי לפתח את שדות הגז הנוספים – בעיקר לווייתן, לא ניתן לפתח אותו כשיש כבר עודף גז כזה בארץ בלי יצוא. הרי ההסכם שסלל את הדרך לפיתוח לווייתן, אחרי מתווה הגז, היה הסכם היצוא לירדן על סך 15 מיליארד דולר. כל שדה גז גדול, בעיקר בים, שעלות הפיתוח שלו היא מיליארדי דולרים – ולא מאות מיליונים או עשרות מיליונים – כל שדה גז גדול שצריך להשקיע בו מיליארדי דולרים כדי לפתח אותו, כי הוא נמצא במים עמוקים מאוד של מינוס שני קילומטרים, מחייב הסכם גדול, שהוא הסכם עוגן שמאפשר מימון של זה. וזה מתאפשר במקרה של לווייתן וגם שדות נוספים, אם נמצא, רק עם יצוא. ולכן, היצוא אפשר לנו לפתח את לווייתן גם לטובת המשק המקומי, הגברת כמות הגז והגברת הביטחון האנרגטי. לכן האיוולת הזאת: בואו לא נייצא גז; האיוולת הזאת: לא נרוויח מזה כלום; האיוולת הזאת: בואו נפתח רק לעצמנו – כאילו אפשר לפתח בערך פי-שניים ממה שהמדינה צריכה בלי לממן את זה. סתם שיישאר בים, בלי שיהיה מימון מהיצוא – האיוולת הזאת, זה דבר כל כך מגוחך לא להבין דברים כאלה פשוטים, שכל המומחים בעולם מסבירים אותם. את אומרת שאת לא רוצה לסמוך על הממשלה, אבל גם בנק ישראל תמך ביצוא הגז ובמתווה הגז. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – על החיבור, על הכשל שלכם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> שם, לפחות, בנושא של החיבור, היה בדברייך גם איזשהו גרעין של אמת. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כאן היה בדברייך רק גרעין של חוסר הבנה או אבסורד, שקשה פשוט – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אז מי – – – אתה גם לא רוצה שיעלו כאן – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – גם כשאתה באופוזיציה – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יהיו לך שלוש דקות להשיב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> גם כשאתה באופוזיציה אתה לא יכול להתעלם מחוקי הלוגיקה וההיגיון ומאמיתות בסיסיות. אם את רוצה לדבר על הגז הטבעי – תלמדי; תלמדי את הדוחות; תלמדי מה עשו בהולנד; תלמדי מה עשו בנורבגיה; מה עשו בקנדה; מה עשו באוסטרליה עם גז טבעי. תלמדי לפני שאת מדברת גבוהה-גבוהה, עם שום בסיס עובדתי, לוגי או ענייני. אני, גברתי היושבת-ראש, חושב שהכנסת צריכה להיות מקום קצת יותר רציני ממה שהפגינה כאן חברת הכנסת יעל פארן, ואנשים שמדברים על דבר לא חייבים להיות בעלי תואר דוקטור באותו עניין, אבל הם לפחות צריכים קצת ללמוד ולהכיר על מה הם מדברים. << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> יובל, באמת. אתה לוקח מומחית בתחום, שיכולה לשים כאן את כולכם בכיס הקטן. תתווכח עניינית. בלי להעליב. בלי להעליב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מומחית, בעיניי, זה לא מי שמצהירה על עצמה כמומחית, אלא מי שמסוגלת לדבר דברי היגיון ומכירה את העובדות הבסיסיות של התחום, ולא ראיתי אצל חברת הכנסת פארן את המומחיות הזאת. לא ראיתי. << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> השר שטייניץ – – – אעשה איתך חשבון אחרי זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> דבר שני, אני רוצה להזכיר לחברת הכנסת פארן, שאמרה: יש לנו גז. יש לנו גז בזכות מתווה הגז שאפשר את פיתוח לווייתן וכריש-תנין ואת פירוק המונופול. יש לנו גז לא בזכותך; בזכותי, בזכות הממשלה, שאחרי חמש שנים – שש שנים – של גילוי השדות סוף-סוף אפשרה את פיתוח השדות הללו, יצרה את התנאים הרגולטוריים לפיתוח השדות. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> קודם מצאו את הגז ואחרי זה קמה מדינת ישראל. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא. את שדה לווייתן מצאו ב-2010 והתחילו לפתח רק ב-2016 – סוף 2016 תחילת 2017 – בעקבות מתווה גז. קודם היה בלתי אפשרי לפתח אותו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא מתאים לך להעליב – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> השר שטייניץ, אתה יכול לחלוק – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני משתדל לא להעליב, אלא אם כן מעליבים אותי. במקרים קודמים, הדברים שאמרה חברת הכנסת פארן היו גם מאוד מעליבים ופוגעניים. אז אני אומנם מתנגד – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא יפה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה אוהב להיעלב ואתה מעליב בלי חשבון. זו ההתנהלות שלך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – לסגנון של עלבונות בכנסת, ובדרך כלל מצליח להימנע מזה, אבל כשחברת כנסת משתלחת בי גם פה וגם בחוץ, גם באופן אישי – גם אני, יש לי איזה גבול איפוק. גם לך. ראיתי גם אותך לפעמים – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אני מראש אין לי תדמית מאופקת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי. אז לי יש תדמית מאופקת, ואני גאה בה, אבל יש בה סדקים, יאיר. היא לא טוטלית. עכשיו לגבי החלוקה, דווקא פה יעל כהן-פארן אמרה כמה דברים שיש להם בסיס עובדתי, לגבי החלוקה. בחלוקת הגז קיווינו ל-500 מפעלים מחוברים, גם לחלוקה וגם להולכה. הולכה זה בלחץ גבוה, חלוקה – בלחץ – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> דובר ב-1,000. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, לא, התוכנית הייתה ל-500, אחר כך דובר על אפשרות להגדיל, ומחוברים היום קצת יותר מ-100. לא 60, כמו שהיא אמרה, אלא קצת יותר מ-100. אבל זה לא מספיק. אבל אני רוצה לומר משהו על הכמות. יעל, בכמות, מה שאמרת הוא חסר דיוק לחלוטין, כי הכמות היא גם זו שמשפיעה על איכות הסביבה. אז אני אומר לכם: מאז שנכנסתי לתפקידי כשר אנרגיה, בחשמל ירדנו מ-57% ייצור חשמל בפחם לאזור ה-25% השנה או 27% – חצי. החלפנו את זה בגז טבעי – מקום ראשון בעולם בשלוש השנים האחרונות בהחלפת הפחם המזהם וההורג בגז טבעי כחול-לבן ונקי. ולפי הנתונים של המשרד לאיכות הסביבה, בשנתיים האחרונות, בזכות ההתחלה של תוכנית הפחתת הפחם, כבר יש שיפור באיכות האוויר שאנחנו נושמים ובבריאות הציבור בישראל. אבל זה לא הסוף, כי אני הולך לסגור את התחנה הפחמית בחדרה, שהורגת מאות אנשים כל שנה – לא רק לפי המשרד לאיכות הסביבה, לפי גרינפיס. לפי הדוח של גרינפיס, 310 אנשים מתים כל שנה רק בגלל הזיהום מהפחם בחדרה. תוך שלוש שנים אני סוגר את חדרה, בזכות הפיתוח של לווייתן וכריש-תנין. בחשמל אנחנו עוברים 60% גז טבעי. אפילו מתקרבים ל-70% גז טבעי בחשמל. בתעשייה, מבחינה כמותית, כיוון שכל המפעלים הגדולים כבר חוברו – מאלה שצורכים הרבה גז כבר חוברו כמעט כולם – מבחינת כמות המפעלים זה רק רבע, אבל מבחינת כמות הגז אנחנו על 66%. כלומר, מבחינת מקורות האנרגיה בתעשייה, מעל 60% מהתעשייה כבר עברה ממזוט וסולר מזהמים לגז טבעי. אנחנו צריכים לגמור את ה-35%–40% הנותרים, זה נכון. עכשיו אני אומר כך: הממשלה מתנגדת להצעה. הפיתוח של רשת החלוקה – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הזמן שלו נגמר, היו לו עשר דקות. הוא לא יסביר עכשיו שהממשלה מתנגדת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? מה, אתה קובע לי את לוחות הזמנים, יואל? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כן, יש זמנים – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא ראיתי בכלל שיש רוב. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אל תקדימו אותי, בבקשה. אני כאן, אני רואה את השעון. תודה רבה על העזרה. אתם התחלתם לצעוק לפני שהזמן תם. אז בבקשה, קצת סבלנות. אדוני, אתה צריך לסיים. נא לסכם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי. יואל, מצטער, לא ידעתי שאלה הכללים. אני כבר מסיים. תוך דקה אני מסיים. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – דקות, ואתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אל תפריעי לי, כי זה ייקח יותר זמן. הצעת פיתוח רשת החלוקה עומדת במקום מאוד גבוה בסדר העדיפויות שלנו. הסיבה שלא כולם חוברו זה גם בעיות רגולטוריות וגם כלכליות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> משפט אחרון, אדוני. משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אנחנו משקיעים עכשיו 200 מיליון שקלים בעידוד פריסת רשת החלוקה, ואם ניטול את הרישיונות אנחנו רק נעכב את התהליך הזה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לכן הממשלה מתנגדת להצעה הזו. כוונתה של ההצעה טובה, אבל התוצאה שלה יכולה להיות מזיקה יותר מאשר מועילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר יובל שטייניץ. האם חברת הכנסת יעל כהן-פארן – לא מעוניינת. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. אנחנו מצביעים על הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון – ביטול רישיון חלוקה), התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון – ביטול רישיון חלוקה), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 49 חברי כנסת בעד, 55 – כולל חברת הכנסת שרן השכל – מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון – ביטול רישיון חלוקה), התשע"ח–2018, לא התקבלה. לפרוטוקול, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מתנגדת. בעד או נגד? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד, בעד. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד. אז היא מבקשת להירשם כתומכת בהצעה. זה לא משנה, בכל אופן, את תוצאת ההצבעה. יושב-ראש ועדת הכנסת ביקש הודעה או שהוא לא כאן? << הצח >> הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – חילוט ערובה שנתן קבלן למטרת שיפוי עובדי הקבלן), התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/1443/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – חילוט ערובה שנתן קבלן למטרת שיפוי עובדי הקבלן), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות. << דובר >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, השילוב בין קבלני כוח אדם מתוחכמים לבין עובדים מוחלשים, שלעיתים אינם מודעים די לזכויותיהם, הוא מתכון נוח לניצול. על מנת להגן על אותם עובדים מוחלשים, נחקק חוק להגברת האכיפה על דיני העבודה. מדובר בחוק טוב, אבל החוק עצמו – ליישום של החוק – יש בעיות. הצעת החוק שלי, באה לתקן חלק מהבעיות האלה. הצעת החוק מגדירה באופן מדויק יותר את אחריות מזמין העבודה כאשר הקבלן המספק את העובדים מפר את דיני העבודה. אולם, היות שהחוק ייפול וההצבעה לא תהיה עניינית, אני רוצה להגיד כמה מילים על המצב הפוליטי שבו אנחנו חיים ועל האתגר האמיתי שבפניו אנחנו ניצבים, והוא שאנחנו לא עומדים מול אופציות פוליטיות אמיתיות. אני רוצה לעמוד קצת מול השאלה למה הימין – והאופציות הברוטליות שלו – מנצח; למה למעשה לקראת הבחירות הבאות, אין אופציות ממשיות לשינוי אמיתי. תפקידם של חברי הכנסת – שלא מצליחים כל כך להשפיע על זירת החקיקה, בין אם אלה חוקים של הפסקת הפקעת אדמות, בין אם אלה חוקים של תעסוקת נשים; אם אנחנו לא מצליחים כאן, אז לפחות אולי ננסה להגדיר את גבולות השיח הפוליטי הנדרש. אם לא מצליחים להשפיע בצורה פרקטית על תהליכים מקרו-פוליטיים, אז לפחות להשפיע על גבולות התודעה הפוליטית, כי היא זו אשר יכולה, בזמן המתאים, בנסיבות המתאימות, לחולל שינוי אמיתי. אל לנו להמעיט בחשיבותן של המחשבות, של המטרות שבהן אנחנו מאמינים, של האפיקים שאנחנו חולמים עליהם. דווקא בזמנים הקשים אנחנו צריכים להיצמד יותר לעמדות שלנו, שאולי נראות הזויות, אולי נראות הרפתקניות ואולי נראות מאוד מאוד רחוקות מהמציאות. כאשר אנחנו רואים שאנחנו נסוגים אחורה, לאווירה יותר פאשיסטית ולא רק גזענית; שהגזענות של פעם אולי היא החלום של היום; כאשר המדינה הזאת נעשית לידידה קרובה לרוב החוגים האנטישמיים ולכל הדיקטטורות במזרח התיכון ובעולם, אז זה הזמן לחשיבה יותר מעמיקה, לחשיבה יותר מוסרית, יותר פוליטית, לחשבון נפש – לא בקרב אלה שמרוצים ומתגאים במצב הקיים, אלא בקרב אלה שלא נוח להם עם המצב הקיים. זה בעיקרון תפקידו של מנהיג פוליטי, של נציג ציבור פוליטי. עכשיו זה הזמן לחשוב מחדש על המשפט שאין שחור ולבן וכי העולם מלא צבעים, גוונים של אפור. אולי המחשבה הזו הובילה אותנו למחשבה עיוורת של מחיקת השחור והלבן לגמרי. אולי מרוב שאנחנו אוהבים מורכבות וגוני אפור, שכחנו שיש לבן ויש שחור ושאסור, בשם המורכבות, להפוך את שני הצבעים האלה ללא לגיטימיים. כלומר, אולי, בקרב האופוזיציה לא מספיק להגיד שלא רוצים מלחמה על עזה; אולי צריכים במפורש להגיד שמצור על עזה גם הוא מלחמה אסורה נגד עזה. חברי האופוזיציה, אי-אפשר לעצור את הרוע בנקודה מסוימת. אי-אפשר לעצור את הרוע בנקודה כלשהי ולצפות שהנקודה הספציפית הזו תישאר תחת שליטה. אי-אפשר להגיד: לא רוצים את הרוע של המלחמה על עזה, אולם כן רוצים את המשך הרוע של המצור הבלתי-פוסק על עזה; כן רוצים את המשך השליטה והסבל האנושי והסגר הפוליטי על עזה; אנחנו כן בעד להפציץ את מפריחי הבלונים, כן רוצים צלפים שיורים בכוונה לרצוח. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מה, זה בלונים של יום הולדת? << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה אלה, אם לא מלחמה בדרכים אחרות? בכוח ובכוחנות יש תמיד מי שיישאר יותר חזק מכם, האופוזיציה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> תגידי לי, 460 טילים – על מה את מדברת בכלל? << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש רק דרך אחת לגבש זהות פוליטית – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> על מה את מדברת? 460 טילים. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – משלכם, וזה להציב אלטרנטיבה אמיתית. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מה את מדברת שטויות? נהרג פלסטיני – לכם זה לא משנה בכלל. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אופוזיציה אמיתית היא שמאל אמיתי, וכל פעם שמפחדים – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אופוזיציה? את אופוזיציה על הציבור בישראל. את אופוזיציה פנימית אצלך, המגזר הערבי. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מהמילה שמאל, יש ימין שיתחזק יותר – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזה שמאל? את ימין קיצוני פלסטיני – – – << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כי הימין תמיד יישאר יותר רחוק מכם מהשמאל. כל עוד חושבים על העם השני רק במונחים של ביטחון ולא של זכויות, אין לאופוזיציה זכות קיום בתור אלטרנטיבה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לך אין זכות קיום פה בכנסת. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כל עוד לא מכירים – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> די כבר. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בזכותו של העם הפלסטיני להתנגד – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בחיים שלך לא ראית איך הצבא מתאמץ לא לפגוע באף אחד. מספיק כבר. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כל עוד משתמשים בשיח של הימין שכל התנגדות היא טרור, אין לאופוזיציה – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> נמאס מהשטויות שלה, די, די. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זכות קיום פוליטית. כל עוד האופוזיציה פועלת בשביל להכיר בסבל של הכורדים, ובסבל של היזידים אבל לא בסבל של הפלסטינים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אין לאופוזיציה הזו זכות קיום אמיתית. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אני רוצה להצביע איתך, את מבינה? אני רוצה להצביע בעד החוק שלך – – << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשיח שכולו – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – אבל אי-אפשר, אי-אפשר. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מושתת על ביטחון, הימין תמיד ינצח. בשיח לאומי, הימין תמיד ינצח. רק בשיח של צדק, רק כאשר מכניסים את המילה "כיבוש", מחזירים את המילה "כיבוש" לשיח הפוליטי; רק כאשר מתנגדים בצורה אמיתית להתנחלויות; רק כאשר מתנגדים למדיניות של הרג, של רדיפה ושל הסתה, יש זכות קיום לאופוזיציה האמיתית. אולם אתם לא תעשו את זה, בגלל שחלק גדול מכם באמת לא מאמין שיש כיבוש. חלק אחר, חסר לו את האומץ הזה. חלק נוסף, שותק במונחים של להיות מציאותי: נפסיד קולות – בלי לזהות שממילא מפסידים, ממילא נחלשים; מבלי לזהות שמאחורי הטיעונים האלה, יש מכנה משותף אחד ויחיד: חוסר מנהיגות פוליטית, וחוסר יושרה מוסרית. אי-לכך, בשם העם שלי, ובשם קונסנזוס לאומי שהולך ומתרחב, אנחנו, המשותפת, האופוזיציה האמיתית היחידה של המקום הזה, אומרים שאין הצדקה, לא ביטחונית ולא אחרת, לשליטה בעם אחר, ושזכותו – כן, זכותו – של העם הפלסטיני, כמו כל עם אחר, להתנגד למצור, לכיבוש ולהרג. אתם האופוזיציה – אם הייתם אופוזיציה אמיתית, הייתם צריכים לתמוך בזכות העם הפלסטיני להתנגד. כל פעילי ולוחמי תנועות החופש וזכויות האדם, וכן, כל היהודים הדמוקרטים בכל העולם, עומדים לצד העם הפלסטיני. ישראל אינה מייצגת בצורה לגיטימית את היהודים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם מייצגים – המדינה הזאת, המדיניות הזאת, מייצגת את כל הדיקטטורות, את כל הארגונים האנטישמיים, אפילו – והפאשיסטיים למיניהם – האנטישמיים, העומדים לצד המדיניות שלכם. והמאבק הוא בין אלה לבין אלה: בין אנשים, בין ארגונים, בין כוחות שנאבקים בעד הצדק, בעד החופש, לבין דיקטטורות וארגונים אנטישמיים ופאשיסטיים למיניהם, שעומדים לצד המדיניות שלכם. המאבק עוד פעם הוא בין אלה לבין אלה – ועכשיו אתם יכולים להפיל את החוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא הבנו איזה חוק, אבל לא חשוב. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תגידי, איך את לא מתביישת? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חנין זועבי. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> איך את לא מתביישת? די מספיק כבר. מספיק עם השקרים שלך. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> מוסר כפול. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> השר, אני עדיין לא הצגתי אותך, אז תרשה לי. ישיב על הצעת החוק המעניינת מאוד ששמענו עכשיו – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> השר, תגיד לה: גברתי המתקזזת, אני רוצה לענות לך. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואל חסון. טוב, השר המשיב – שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי היושבת-ראש. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש – אני מתרגש מהנאום הקודם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן, הבנתי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, למען האמת באתי לתת תשובה על הצעת החוק ולהסביר, אבל הייתה פה חברת כנסת לא ראויה, שהצעת החוק לא מעניינת אותה. מה היא אמרה בסוף? תפילו את הצעת החוק, אני העברתי את המסר. בשום מדינה מתוקנת בעולם – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> צודק, אל תענה לה בכלל. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בשום מדינה מתוקנת בעולם לא היה יכול לעמוד חבר פרלמנט, מתקזז באופן קבוע – בשבילך, יואל. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> יואל, חבר הפרלמנט הזה, חברת הפרלמנט, מתקזזת באופן קבוע – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> וזאת הבעיה הכי גדולה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – מקבלת משכורת שהיא לא ראויה לה, ומכפישה את העם הזה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> ואת המדינה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ומכפישה את המדינה. אני חושב שהיא לא ראויה לתשובה, ואני מקווה שגם הצעת החוק תיפול, ואני מבקש הצבעה שמית. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שמית? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כן, כי עד שהם ייכנסו. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו מבקשים להיערך להצבעה שמית. השר ביקש הצבעה שמית. גברתי מזכירת הכנסת, תודיעי לי בבקשה מתי תהיו מוכנים. קחו דקה או שתיים להיערך. ברור לכולם שזאת הייתה הודעה בהפתעה. את יכולה להתחיל כבר? אוקיי, רבותיי, אנחנו מבקשים לשמור על השקט באולם. אנחנו מתחילים בהצבעה שמית, על פי בקשתו של השר חיים כץ. בבקשה, גברתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – בעד ניבין אבו רחמון – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד מיכאל אורן – נגד ג'מעה אזברגה – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד רוברט אילטוב – אינו נוכח אלי אלאלוף – נגד קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד גלעד ארדן – נגד אורי אריאל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – נגד נאוה בוקר – אינה נוכחת דוד ביטן – נגד מיכל בירן – בעד מירב בן ארי – נגד אלי בן-דהן – נגד יואב בן צור – נגד איל בן ראובן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יחיאל חיליק בר – אינו נוכח איתן ברושי – אינו נוכח עמר בר-לב – << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> נוכח. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) נוכח. לא משתתף? עמר בר-לב – אינו משתתף בהצבעה ענת ברקו – נגד יוסף ג'בארין – בעד אילן גילאון – בעד יהודה גליק – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מסעוד גנאים – בעד משה גפני – נגד יעל גרמן – אינה נוכחת אבי דיכטר – נגד צחי הנגבי – נגד שרן השכל – נגד יצחק וקנין – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – בעד ג'מאל זחאלקה – בעד תמר זנדברג – אינה נוכחת עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד ציפי חוטובלי – נגד אורן אסף חזן – נגד דב חנין – בעד אכרם חסון – נגד יואל חסון – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד רוברט טיבייב – אינו נוכח מרדכי יוגב – נגד יוסי יונה – אינו נוכח שלי יחימוביץ – אינה נוכחת חיים ילין – נגד איתן כבל – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח יעל כהן-פארן – בעד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד עליזה לביא – נגד ציפי לבני – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד סופה לנדבר – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – נגד מנחם אליעזר מוזס – נגד שולי מועלם-רפאלי – נגד ירון מזוז – נגד משה מזרחי – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד אברהם נגוסה – נגד משולם נהרי – נגד איילת נחמיאס ורבין – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא משתתפת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איילת נחמיאס ורבין – אינה משתתפת בהצבעה בנימין נתניהו – נגד קסניה סבטלובה – אינה נוכחת רויטל סויד – אינה משתתפת בהצבעה דן סידה – נגד ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – נגד סאלח סעד – אינו נוכח איימן עודה – בעד רחל עזריה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח לאה פדידה – אינה נוכחת רועי פולקמן – נגד עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – נגד עיסאווי פריג' – בעד עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – נגד יואב קיש – נגד איוב קרא – נגד מירי רגב – נגד מיכל רוזין – בעד מיקי רוזנטל – אינו נוכח מוסי רז – בעד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד יובל שטייניץ – נגד אלעזר שטרן – נגד נחמן שי – אינו משתתף בהצבעה עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד סתיו שפיר – בעד איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, גברתי. נא לעבור על שמות חברי הכנסת שלא השתתפו עד כה בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רוברט אילטוב – אינו נוכח נאוה בוקר – נגד איל בן ראובן – בעד נפתלי בנט – נגד יחיאל חיליק בר – אינו נוכח איתן ברושי – אינו משתתף בהצבעה יעל גרמן – נגד יצחק וקנין – אינו נוכח תמר זנדברג – בעד יואל חסון – אינו נוכח רוברט טיבייב – אינו נוכח יוסי יונה – בעד שלי יחימוביץ – אינה נוכחת מאיר כהן – נגד ציפי לבני – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת מיקי לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח סופה לנדבר – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח משה מזרחי – אינו נוכח קסניה סבטלובה – אינה נוכחת סאלח סעד – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח לאה פדידה – אינה נוכחת עודד פורר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח מיקי רוזנטל – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, גברתי. האם יש חברי כנסת באולם שמעוניינים להצביע? אין. תמה ההצבעה. נא לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 26 חברי כנסת, 67 מתנגדים. אני קובעת כי הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – חילוט ערובה שנתן קבלן למטרת שיפוי עובדי הקבלן), התשע"ה–2015, לא אושרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 26 נגד 67. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח למי שטרם מלאו לו 21 שנים), התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/917/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח למי שטרם מלאו לו 21 שנים), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות להציג את ההצעה. בבקשה, אדוני. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. הצעת החוק שלי מבקשת לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שמי שטרם מלאו לו 21 שנים יקבל פטור מדמי ביטוח – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> איימן, תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. הצעת החוק שלי מבקשת לתקן את חוק בריאות ממלכתי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר? << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. – – כך שמי שטרם מלאו לו 21 שנים יקבל פטור מדמי ביטוח. כיום, חוק זה תקף רק למי שלא מלאו לו 18 שנים. זו הצעת חוק חברתית שמטרתה להקל מאוד על צעירים ועל הוריהם, במיוחד על אלה שרוצים להתחיל ללמוד. אין סיבה שבחור או בחורה, סטודנט או סטודנטית צעירים, יתחילו את החיים שלהם עם חובות למדינה. לכל מי שמסיים את התיכון מגיע מרחב נשימה. לפני שיוצאים אל העולם הגדול ונדרשים לשלם מיסים. זו צריכה להיות מדיניות רווחתית שדואגת לצעירים ולצעירות, בדיוק כשהם צריכים לצאת להשכלה גבוהה או להתחיל להסתגל לשוק העבודה. ומעל הכול, כיום קיימים הרבה מאוד הסדרים בחוק שנותנים פטור מתשלום הביטוח אבל מותאמים אך ורק למשרתים בצבא – מה שמייצר אפליה מובנית כלפי ערבים ואוכלוסיות מיעוטים אחרות ומגדיל את הפער הכלכלי והחברתי, שקיים ממילא. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד בהצלחה לכל הסטודנטים שלנו, שהולכים וגדלים משנה לשנה וממלאים את האוניברסיטאות והמכללות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אף אחד לא שומע את הנואם. אפשר להיות בשקט, בבקשה? חבר הכנסת כבל, חבר הכנסת אמסלם, אנחנו רוצים לשמוע את הנואם. בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחיי ואחיותיי הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטאות, הצעת החוק זו היא כדי שלא תשלמו ביטוח לאומי עד גיל 21. כעת דיברתי עם שר הרווחה חיים כץ, וסיכמנו שלא נצביע עכשיו ושניפגש בשבוע הבא לדון בסוגיה הזאת. כל מטרתנו בעניין זה היא שלא תשלמו מיסים ומס ביטוח לאומי בהיותכם סטודנטים.) כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ממשלת הימין, ימין, ימין, ימין שלהם גוססת. ככה נראה גוף שמנסים להחיות אותו במכונות הנשמה. הגיע הזמן לנתק את המכונות. כולם מדברים על התרגיל של נתניהו – איך הוא עשה טריק לבנט, ואיך הוא מדבר יפה, איך הוא יודע לנאום – נתניהו רודף המיעוטים, מסמן הבוגדים ומשסה האזרחים. יש הרבה רודנים בהיסטוריה שיודעים לדבר יפה, אבל לאזרחים חשובה המהות, לא הכריזמה, חשובים הרווחה והבריאות והסביבה וחופש הביטוי והשלום. אנחנו רוצים בחירות, אבל לא בגלל מנדטים, לא בגלל כוח, לא בגלל משחק פוליטי צר, לא כדי לעשות שרירים. אנחנו רוצים בחירות כי זו הממשלה המסוכנת ביותר שנראתה כאן. זו ממשלה שמסוכנת לציבור. עוד שנה של הגוף הגוסס הזה זו עוד שנה של חוקים גזעניים, עוד שנה של ממשלה שהופכת את המיעוט הלאומי לאויב ואת מי שחושב שונה ממנה – לבוגד. עוד שנה של הסתה, עוד שנה של ניהול הסכסוך וסירוב לשלום, עוד שנה שהכפרים בנגב בלתי מוכרים ומפונים פעם אחר פעם. עוד שנה של אפליה, של תקציבים להתנחלויות על חשבון קיצוצים רוחביים ברווחה, בבריאות. עוד שנה של פופוליזם זול תוך התעלמות מהציבור. זה נכון לעזה, זה נכון לשטחים הכבושים וזה נכון לאזרחים בישראל. מי שמנצח בסוף אלו אזרחים שנאבקים לשחרור – לא ממשלה שנאבקת לשמר כיבוש ודיכוי. קראתי היום שהשרים גלנט וארדן אמרו כך: זמנו של סנוואר קצוב, קרובים מתמיד לחזור לשלוט על עזה. מי אומר את זה? ארדן, שלא מצליח באום אל-חיראן, הוא רוצה להכניע את עזה. מי אתה? מי אתה, ארדן, ארדן השקרן, ארדן הגזען, ארדן שלא מצליח כשר לביטחון פנים – אתה מדבר על ביטחון גם ברמה של עזה? רצו שעזה תטבע בים כי היא מטביעה את הכיבוש ואת הארדנים למיניהם. ומי זה גלנט? גלנט, אתה נראה כל כך לא אמיתי. תקשיב לי, בליכוד מסתכלים עליך ומבינים שאתה אופורטוניסט, שאלה לא הדעות שלך בדיוק; שאתה בסך הכול ראית שאין ביטחוניסט בליכוד אחרי שיעלון סיים. אתה מחפש איך להתברג שם. אתה חולם להיות שר ביטחון. אולי תגיד אמירה כזאת: מי שלא רצו אותו כרמטכ"ל, קיבלו אותו כשר ביטחון. אבל זה נראה כל כך צבוע, כל כך אופורטוניסטי. לכן, לדבר גבוהה-גבוהה על עזה, שאתה רוצה לכבוש אותה שוב ושוב – מי אתה בכלל? עזה עוד תנצח אתכם. כי לעם הפלסטיני אין מה להפסיד. אתם נאבקים למען הכיבוש, והעם הפלסטיני נאבק למען החיים שלו; העם הפלסטיני נאבק למען החירות, ואתם נאבקים למען המצור. אז מי ינצח בסוף? העם הפלסטיני ינצח את הכיבוש ואת הכובשים ותקום מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. וכך יהיה שלום שייטיב עם כל האזרחים, עם שני העמים – העם הפלסטיני בעיקר, אבל גם האזרחים במדינה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת איימן עודה. אני מבין שתשובה והצבעה במועד אחר. לכן, אנחנו נעבור מייד להצעת החוק הבאה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (ביטול סעיף 7), התשע"ח–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4640/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עליזה לביא) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין של חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי, חבריי חברי הכנסת, זו הצעת חוק שאני מדברת עליה לא בפעם הראשונה, ואני רוצה לבקש מכם: לפני שהכנסת מתפזרת, לפני שאנחנו יוצאים לבחירות, בואו נעשה תיקון, בואו נסיר את הכתם שנמצא כאן על החברה הישראלית, שאנחנו במו ידינו יצרנו אותו, אנחנו המחוקקים. אדוני, אפשר שקט, בבקשה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אפשר לבקש שקט, בבקשה. חבר הכנסת כבל. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> בישראל 2018, מי שלא נרשם בנישואין או בגירושין ברבנות נחשב/נחשבת לעבריין/עבריינית, ועלולים לשאת במאסר של שנתיים. ההוראה הזאת עלולה לחול על כל זוג שבוחר להתחתן באופן פרטי ולא לעבור דרך הרישום ברבנות, וגם, כמובן, על הרב המחתן, מי שעורך את טקס הזוגיות הפרטי. זהו אחד החוקים המבישים והמביישים ביותר שיש לנו בספר החוקים. כתם, כתם, כתם. בפעמים הקודמות שהעליתי את הצעת החוק הזאת וביקשתי את התמיכה שלכם לבוא ולהסיר את האישום הפלילי מהמקום הזה, באתם ואמרתם לי: עליזה, אין מה לדאוג. ענה לי בזמנו סגן השר בן-דהן; החוק הזה לא נאכף לעולם, אמרו לי חבריי בבית היהודי. והינה, מעשה מביש וחסר תקדים שבו נשלף אדם ממיטתו לחקירה בגלל טקס חופה שקיים. אין למשטרה מה לעשות? אין תאונות דרכים ואין נשים שנרצחות ואין עוד כל מיני צרות – יש רק אדם שחיתן באופן פרטי, שאליו צריכים לשלוח השכם בבוקר את השוטרים. אז, כן, חברותיי וחבריי, הרב הקונסרבטיבי דב חיון נעצר ונחקר רק משום שהוא ערך חופה מחוץ למסגרת הרבנות. המעצר שלו בגין טקס חתונה הוא מעשה לא יהודי ולא דמוקרטי. מדובר באירוע חריג במהות שלו, גם בדרך שבה הוא נעשה. זה מעלה שאלות מטרידות, שמחייבות אותנו לשנות את החוק הזה, הבלתי-נתפס הזה. המעצר שלו הוא רק אחת מנקודות השפל הגרועות ביותר שאליה הגיעה, לצערי הרב, הרבנות הראשית. ואני אומרת לכם, כאישה אורתודוקסית, שזאת לא הדרך להביא סדר בנושא; זאת לא הדרך להאהיב את היהדות. להשתמש בכלי שכזה – זו מעולם לא הייתה הדרך. בית הדין בחיפה, והרבנות – והמשטרה, שהפכה כאן, לצערי הרב, לכלי שרת בידי קיצונים שבקיצונים. זה משקף איבוד עשתונות מוחלט ומביא את המעמד של הרבנות בתוך החברה הישראלית לשפל חסר תקדים. אנחנו מדברים ביד אחת על אחינו שלא גרים בארץ, ואנחנו יוצאים כולנו פה בכנסים ונאומים וחקיקה נגד אנטישמיות ונגד דברי בלע שנאמרים לאחינו מעבר לים. ואני אומרת לכם, מגיעים לפה הרבה מאוד יהודים מזרמים שונים ובהבנות אחרות של איך הם רוצים לחיות את החיים שלהם, ואנחנו במו ידינו מציבים פה עוד חומה ועוד חומה ועוד חומה. זה לא סוד שגם בקרב ציונים דתיים יש היום הרבה חבר'ה צעירים, זוגות צעירים, שמבקשים לא לעבור דרך הרבנות. הם כן רוצים חתונה יהודית, הם כן רוצים להינשא על פי ההלכה – הם לא מוכנים לעבור דרך הביורוקרטיה של הרבנות הראשית. הם רואים בכאב גדול – רק עכשיו אני באה מהפגנה מול בית משפט עליון על המקום ועל המעורבות של בית הדין, ועל ההשלכות. ויש פה כעס מאוד גדול על אוזלת היד, גם שלנו כמחוקקים, בסדר שהיינו צריכים לעשות מזמן בבתי הדין הרבניים; לבוא ולראות איך מאפשרים את זה אחרת. אז אנחנו, במו ידינו, מביאים לכאן את הרף הפלילי על מי שבוחר שלא לעבור דרך הביורוקרטיה הדתית, שאנחנו כאן נכשלים, דבר אחרי דבר וצעד אחרי צעד בלבוא ולתקן. כמה ניסיונות – היו חברים בבית הזה שהצטרפו אליי במסע הזה, לבוא ולפוגג את החוק הזה אחת ולתמיד ולהסיר את הכתם הזה, וכמה ניסיונות עלו בתוהו בגלל הפחדנות של החברים בקואליציה, שאני אומרת ואני יודעת שאחד-אחד שפניתי אליהם – אם לא הייתה לכם פה משמעת קואליציונית, אז לבטח רבים מכם היו תומכים בזה. אני אומרת לכם: אל תצביעו נגד החוק הזה. אתם מצביעים נגד עצמכם, כי אתם יודעים בדיוק מה המציאות ברחוב הישראלי. החוק הזה – אין לו מקום בספר החוקים שלנו – שכתוצאה, בסופו של דבר, מאשמה פלילית, מריצוי מאסר, אדם ימצא את עצמו עם כל מיני השלכות עתידיות כמו סטיגמה חברתית. ועל מה? על מה אנחנו מדברים? על זוג שבחר להתחתן שלא באמצעות הרבנות הראשית ועל רב שחיתן אותם. אז לא ייתכן שזה יהיה עבירה ופגיעה שמגיע להן הרף הפלילי. אנחנו מדברים פה על פגיעה בזכויות יסוד – חופש הדת וצנעת הפרט – וזה עומד בסתירה לערכים של מדינת ישראל האהובה שלנו כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית. אז בואו נסיר. יש לנו הזדמנות היום, רגע לפני שהכנסת מתפזרת והממשלה מתפרקת – יש לנו אפשרות, כולנו כאן ביחד, מכל סיעות הבית, להסיר את הסנקציה הפלילית. היא לא קיימת והיא לא שייכת. לא יעלה על הדעת שעונש המאסר יהיה שנתיים, שייפתח תיק פלילי רק בגלל ההבנות האחרות של איך אני רוצה להתנהל מבחינת הקשר האישי הזוגי שלי, וגם בגלל שאנחנו לא תיקנו את מה שצריך לתקן בביורוקרטיה המערכתית הדתית. סעיף 7, שאני מבקשת מכם להצביע עליו ולשנות, בצורה הנוכחית שלו משמר את המונופול של הרבנות בצורה הזאת על הנישואים. החוקים מהסוג הזה, ואוזלת היד שלנו כאן, המחוקקים, בלבוא לתקן את זה, מרחיקים יותר ויותר זוגות צעירים מלבוא בשערי היהדות. אני כואבת את המציאות הזאת, וכן, צריך לשנות אותה אם אתם חפצי חיים ורוצים להמשיך ולהנכיח את עולם היהדות בחברה הישראלית. חוקים מהסוג הזה מרחיקים. אני מזכירה – ויש פה חברי כנסת שישבו ביום שהצבענו, ולא בעיה לבוא ולהגיד: טעינו. הסעיף הזה עבר במחטף, לפני הצבעה על אישור החוק וללא דיונים מוקדמים. ואני אומרת לכם שאנחנו צריכים, ויש לנו הזדמנות כאן, היום – תשחררו את הקואליציה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, תשחרר את הקואליציה, תן חופש הצבעה על החוק החשוב הזה. זה לא חוק של אופוזיציה, זה לא חוק של קואליציה – זה לשלוח אדם לכלא על כך שהוא חיתן באופן פרטי. גם סביבך גרים אנשים שכך הם נוהגים. ואני מזכירה לכם, זה הוכנס בחטף ב-2013, כאשר הכנסת אישרה את פתיחת אזורי הרישום, את חוק צהר המפורסם, שבא להיטיב, בא לסייע, בא לעזור. הסעיף הזה התווסף מבלי משים לפקודה, הסעיף שקובע כי "כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים". זה מסורבל, זה לא נכון, זה חוק פלילי, זה לא יביא – זה לא מיטיב. ואני מבקשת מכם, כאן, לבטל את סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין, שקובע את כל מה שביקשתי. כל מי שבאמת אכפת להם, באמת אכפת להם מעתיד היהדות במדינת ישראל, ולא רק משדר סיסמאות לציבור הבוחרים שלו – אני מבקשת שתתמכו בהצעת החוק. אני מבקשת ממך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, לשחרר את הקואליציה לחופש הצבעה בהצעת החוק הזאת. תקשיבו לצו המצפון שלכם ותצביעו, כי אכפת לכם מהדור הצעיר, אכפת לכם מהחברה הישראלית, ובעיקר כי אכפת לכם ממעמדה של היהדות. בואו נתקן את השבר הביורוקרטי הזה. אין מקום לחוק פלילי. בואו נסיר את הכתם הזה – יש לנו את הכוח, את האפשרות, רגע לפני שהממשלה הזאת מתפרקת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר איוב קרא. בבקשה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אבל רשום שהשר דרעי היה אמור להשיב לי. רשום שהשר דרעי היה אמור להשיב לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי הדברים של השר קרא אנחנו הולכים להצבעה. << דובר >> שר התקשורת איוב קרא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת עליזה לביא, התבקשתי על ידי שר הפנים להשיב על תיקון פקודת הנישואין (ביטול סעיף 7), שכמובן הוא נושא מאוד רגיש, מאוד מיוחד. הצעת החוק מבקשת לשנות את המצב הקיים, לבטל את סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין, ולקבוע כי לא תוטל אחריות פלילית על מי שאינו דואג לרישום נישואיו או גירושיו, או שמישהו סידר גירושין או נישואין לאחר. בניגוד לדברי המציעה, הסדרת הנישואין והגירושין, לרבות אכיפה של נושא זה, משקפת משקל כבד של האינטרס הציבורי של מדינה הנדרשת להסדיר את אופן רישום הנישואין והגירושין של אזרחיה. הסרת האחריות הפלילית ממי שלא דאג לרשום נישואין וגירושין, שלו או שסידר לאחר, תוביל להתרבות עריכת נישואין וגירושין שאינם רשומים כדין, ובסופו של דבר תחום זה יהיה פרוץ לחלוטין. בג"ץ 47/82 כבר הכיר בחשיבות הרישום בצורה רשמית ומסודרת: 47/82 – קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' שר הדתות בזמנו. למען הסדר הטוב יצוין, אדוני היושב-ראש, כי כיום אכיפת סעיף 7 ביחס לנישואי יהודים מתבצעת רק במקום שבו הנישואין הינם מוכרים – הם לא מוכרים לו – כתקפים על ידי הרבנות הראשית לישראל, היינו, נישואין אורתודוקסיים. ולכן הטענה המופיעה בדברי ההסבר כאילו בשל הסעיף האמור מדובר בפגיעה בחופש דת, הרי שאין לה כל ביסוס במציאות כיום. גם מידתיות הסנקציה הנוהגת בסעיף 7, הרי שהיא משקפת את עמדת המחוקק וההלכה ביחס להסדרת רישום הנישואין, בשל ההשלכות כבדות המשקל של תוקף הנישואין וכן האינטרס הציבורי בהסדרת הנישואין לפי המשפט הנוהג במדינה – הנהוג, צריך להיות. היועץ המשפטי לממשלה נדרש לסוגיה זו, ועמד על חומרת היעדר רישום, וכבר כתב בהנחיה מס' 6.4500, בין היתר, כך: "כי בהתרת מעשים של קידושין או גירושים פרטיים, עלולים אנו לסכל לא רק פיקוח – וסדר – בתחום זה, אלא להביא לתקלות רבות וחמורות באחד הענפים הרגישים והמסובכים ביותר שבמערכת המשפטית. בני זוג שנישאו לפי 'דין תורה', מחוץ למערכת המשפטית הרבנית המוסמכת, יבואו כעבור זמן להתדיין בפני בית הדין הרבני המוסמך, ויתברר להם כי מסיבה כלשהי תוקף נישואיהם מוטל בספק, או שעצם קיומו של טקס הנישואין 'הפרטי' פגם את זכויותיהם הממוניות או האחרות". לכן, חברי הכנסת, אין פה אפילו גרם אחד של פגיעה בחופש הדת, וככל שמבוצעת אכיפה, היא רק במקום שבו הנישואים מוכרים כתקפים על ידי הרבנות. בנוסף, כל מה שקיים בחוק וצריך שיישאר, זה המשך הסדרת הנושא ומניעת בעיות משפטיות והלכתיות בלבד. אני מנצל את העמידה שלי כאן היום, אדוני היושב-ראש, ואת הזמן שנותר לי, כדי להודיע שאתמול חתמנו על צו המסמכים במשרד התקשורת. פעם ראשונה שאנחנו עושים רפורמה בהכנסת ציוד קשר לתוך מדינת ישראל – משהו שלא היה. מעולם, בעצם, לא היה הדבר הזה. יש לנו היום אפשרות – במקום לחכות שבועות וחודשים כדי לקבל אישורים ממשרד התקשורת, יש היום הנחיות להיכנס פשוט מרחוק; לבקש לייבא מוצרים שונים של תקשורת. זה יכול להיות רחפן, מחשב, פלאפון – כל דבר שהיה צריך לחכות בשבילו לאישורים במשרד התקשורת וביורוקרטיה וכו'. בעצם היום כל דבר שקשור לתקשורת – יש במשרד התקשורת רשימות של מוצרים, שבעצם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי בצד שמאל, אתם נגד התקשורת? שר התקשורת מבקש איזו בשורה תקשורתית, בואו נשמע על מכשירי תקשורת שהוא מביא. << דובר_המשך >> שר התקשורת איוב קרא: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, פעם היה לחץ אדיר כאשר רצו לייבא ציוד כזה או אחר מחו"ל, ולפעמים נדרשו אפילו חודשים, וגם אפילו שנים, כדי לקבל את האישור. היום, חוץ מפריטים שהם מינוריים מבחינת האחוזים, שקשורים בצורה זו אחרת לרגישות ביטחונית, כמעט כל ציוד הקשר והתקשורת של השוק הישראלי – בעצם, נתפס היום שניתן, בעקבות הרפורמה הזאת, לייבא אותו. לשכת המסחר אפילו הזמינה אותי – זו מהפכה גדולה מאוד – וציינה כמה שזה היה חשוב לה, וחשוב לשוק, כדי להביא ליותר תחרות, כדי להביא ליותר הוזלת מחירים. זה לא רפורמה רק בשביל לומר. פשוט בתקופה הקצרה שאני נמצא במשרד התקשורת היה מצב מאוד בעייתי: כמה תלונות היו, חדשות לבקרים, ואנשים – הייתה להם בעיה לקבל תשובות. והיום, פשוט מאוד, נכנסים למחשב ובעצם מזמינים. מקבלים היתרים דרך המחשב. אני חוזר לחברת הכנסת עליזה לביא. אנחנו, כמובן, כממשלה מתנגדים להצעת החוק. אני קורא להצביע נגד הצעת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם חברת הכנסת לביא רוצה לעלות שוב? יש לה זכות לעוד שלוש דקות. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> מביך ומביש לקבל כזאת תשובה עלובה. אני מבינה שהימים אחרונים, והממשלה גוססת, ואתם על כרעי תרנגולת, אבל השר דרעי היה אמור להשיב. אני מצטערת, השר איוב קרא, ששוב משתמשים בך. אף אחד כאן לא מוכן לבוא ולענות – ממשלה גוססת. אני רוצה לבקש מכם שתצביעו על פי צו מצפונכם. הרי אתם יודעים, ויושבים פה חברים, שאם לא בכורח המציאות היו סוחבים אתכם בגרון להצביע נגד הצעת החוק החשובה הזאת – הרי יושבים פה, ביניכם, אנשים שחתומים על ההצעה, וגם על ההצעות הקודמות, לבוא ולבטל את הכתם הזה. ואתה, הרב אלי בן-דהן, ענית לי כאן על הפודיום: אנחנו לא נשתמש בחוק הזה, אנחנו לא נשתמש – – – << קריאה >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << קריאה >> – – – לא, לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> בפעם קודמת, כשאמרת לי: מי מוציא רב באמצע הלילה? אין למשטרה מה לעשות? זאת מדינת חוק. << קריאה >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. חוק עלוב. חוק שמביא כתם. אתם, במו ידיכם, הורסים את מעמד הרבנות ואת היהדות. ואחרי זה אל תלכו ותבכו. אדוני יושב-ראש הקואליציה, תן חופש הצבעה. יושבים פה, בצד הזה, אנשים שלא רוצים להצביע נגד החוק. תשחרר את האנשים שלך. תעשה צדק עם עצמך ועם החברים שלך. ואם אתם מצביעים נגד, תתביישו לכם. אל תעשו אחרי זה כנסים וכנסות. זה הרגע האחרון לפני שהכנסת העלובה הזו, בגללכם, עתידה להתפזר. ואני אומרת לכם: לפני שאנחנו מפזרים את הכנסת הזו ואת הממשלה העלובה הזאת, תצביעו בעד החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין, של חברת הכנסת עליזה לביא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 57 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (ביטול סעיף 7), התשע"ח–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 51 בעד, 57 נגד – בתוספת שרן השכל זה 58 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי, התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5291/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה אחרת – הבאה: הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי, של חברת הכנסת יעל גרמן וחברים נוספים. זכות הדיבור לחברת הכנסת גרמן. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, שרים נכבדים, אני חושבת שכולם יודעים שלמעלה מ-76% מהציבור בישראל תומך בתחבורה ציבורית מצומצמת בשבת. איך זה שגם בציונות הדתית, גם בליכוד, גם בכולנו, בכל מפלגות האופוזיציה, יש רוב ברור להפעלה מצומצמת של תחבורה ציבורית בשבת? זה ברור איך זה – כי הציבור מבין שמדובר בהצעה חברתית. אין לה ולא כלום עם התרסה כלפי הדת. זאת לא הצעת חוק של בנגד, כפי שמאיר שלו אומר. זאת הצעת חוק של בעד. זו הצעת חוק שמדברת על חופש התנועה. היא מדברת על בעד סגירת פערים: סגירת פערים בין אלו שיכולים להרשות לעצמם להגיע לכל מקום בשישי-שבת – גם לים, גם לפארקים, גם לחברים וגם לקרובים – לבין אלה שלא יכולים להגיע; אם מפני שהם צעירים ואין להם רישיון נהיגה, אם מפני שהם קשישים ואין להם רישיון נהיגה, ואם מפני שפשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש רכב, והם נעים במהלך השבוע בתחבורה ציבורית. אבל ביום המנוחה, כשהם רוצים לבלות עם שאר עם ישראל בפארקים, בים, במקומות הבילוי, הם נאלצים להישאר ספונים בבתיהם, כי אין תחבורה ציבורית בשבת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – היית מציעה את זה – – – << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך משהו, חברי גפני. זאת לא הצעה נגד הדת – זאת הצעה חברתית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שאלתי אם היית מציעה את זה – – – << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר גם לך וגם לכולם: ההצעה הזו היא בהחלט בעד. אבל יש בה, בתוך ההצעה הזו, משהו שהוא נגד. אנחנו נגד הצביעות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> גם אנחנו נגד הצביעות. גם אנחנו נגד הצביעות. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי תבואו ותאמרו לי, מה ייגרע מכבודה של השבת אם בנוסף לכל המכוניות שנעות בכבישים תנוע גם איזושהי תחבורה ציבורית – ואתם יודעים מה? אנחנו לא מדברים על אוטובוסים. ואתה יודע מה, גפני? אנחנו מוותרים גם על מיניבוסים. ינועו מוניות שירות – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> היית בממשלה – למה לא הצעת את זה? הייתם בממשלה. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שבמחיר שווה לכל נפש יוכלו לקחת את הקשישים והצעירים ואלה שאין להם רכבים פרטיים – יוכלו לקחת אותם ממקום למקום ולסגור את הפער המשווע בין אלה שאין להם ולא יכולים להרשות לעצמם, לאלה שיש להם רכבים פרטיים. הרי במה תיגרע השבת? על מה מדברים? על סטטוס קוו? אני רוצה להזכיר לכם שהסטטוס קוו – למעשה, אותו מסמך שבן-גוריון חתם ונתן לאגודת ישראל דיבר – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> היית שרה בממשלה ולא הבאת. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא דיבר, רק על דבר אחד בעניין השבת: הוא בא ואמר שייכתב שהשבת היא יום המנוחה החוקי של מדינת ישראל. הסטטוס קוו לא דיבר על תחבורה ציבורית. דרך אגב, הוא גם לא דיבר על מה יהיה פתוח ומה יהיה סגור – רק על כך שהשבת תהיה יום מנוחה רשמי וחוקי. ואכן, השבת היא יום המנוחה הרשמי והחוקי. אבל דווקא מפני שהיא יום המנוחה הרשמי והחוקי, דווקא בגלל זה, צריך תחבורה ציבורית, כדי שכל עם ישראל, כדי שכל הציבור, יוכל ליהנות מהשבת כרצונו. יש מי שרוצה להישאר בביתו – יישאר בביתו; יש מי שרוצה לטייל – יוכל לצאת לטייל, ויש מי שרוצה רק לנסוע ממקום אחד לשני. אז תחבורה ציבורית מצומצמת, שכל רשות תקבע בתחומה, בצורה דמוקרטית, אם היא תהיה או לא תהיה – במה היא תפגע? במי היא תפגע? אנחנו מדברים על כך שהמסלול של התחבורה הציבורית לא יעבור באותן שכונות חרדיות. גם לא באותן שכונות דתיות. הוא גם לא יעבור ליד בתי כנסת מרכזיים, כדי לא לפגוע באמת ברגשות המתפללים. הוא כן יעבור במסלול מרכזי, שכל אדם שחפץ לעבור ממקום למקום, ואין לו רכב פרטי, יוכל להגיע אליו בחמש דקות, בעשר דקות, ימתין, וידע שבתוך חצי שעה, אולי אפילו שעה, תעבור מונית שירות שתוכל לקחת אותו במחיר שווה לכל נפש ולהביא אותו למקום חפצו. מה יקרה, גפני? מה יקרה אם אנחנו ניתן לאותם אנשים? וכפי שאמרתי לך, זהו רצון הציבור. עמד כאן שר התחבורה. אדוני שר התחבורה, עמדת כאן – הרי אני הצעתי את ההצעה הזאת בפברואר 2018, לפני תשעה חודשים – ובתשובתך באת ואמרת משהו שעורר תקווה בלב כולנו. אמרת שאתה נמצא כרגע, המשרד שלך נמצא כרגע בשלב של הכנת רפורמה בנושא מוניות השירות, ואף אמרת שהרפורמה הזו תפתור את הבעיה. אלא מה, רק לפני חודש – ואפילו נדמה לי שזה היה החודש – בתשובה לשאילתה, נדמה לי של חבר הכנסת אורי מקלב, אם אני לא טועה, עמדת ובבת אחת ביטלת את כל התקוות שתלינו ברפורמה הזו. כי מה אמרת? שברפורמה הזו "לא נגענו בשבת. ואיך זה התאפשר?", אתה שואל ואתה עונה: "מה ששינינו זה רק באמצע השבוע, באמצע השבוע שילבנו את מוניות השירות ברב-קו"; "בכוונה לא נגענו בסוף השבוע", אתה אומר, "שמרנו על הסטטוס קוו. זה לא מסובסד בסוף השבוע. זה לא תחבורה ציבורית במובן הזה"; "לא שינינו את החוק בהיבט של סוף השבוע, ולכן יכולנו לעשות זאת". זאת אומרת, שמה שכולנו קיווינו שאכן יביא פתרון – אותה רפורמה מבורכת של מוניות השירות לא נוגעת לגבי סוף השבוע. אז היום אני עומדת, אחרי תשעה חודשים ואחרי ששמענו והבנו שהרפורמה לא תביא מזור, לא תפתור את הבעיה, ואני מבקשת גם ממך, אדוני שר התחבורה: תצביע בעד האפשרות שהמצביעים שלך מבקשים ממך – כן, מצביעי הליכוד, ממש כמו מצביעי המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ, ממש כמו מצביעי כולנו ואפילו הבית היהודי. הם כולם פנו אליך, אני יודעת ואתה יודע שהם פנו אליך, והם מבקשים: תן לנו אפשרות לעבור בתחבורה ציבורית בשבת, תחבורה מצומצמת שלא מפריעה, אבל תאפשר לנו לנוע ממקום למקום. אז זו ההזדמנות שלך, אדוני שר התחבורה, לבוא ולומר: זה לא עניין של דת ומדינה, זה עניין חברתי, זה עניין של צדק חברתי. בוא תצטרף אלינו להצעה – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ותעשה צדק חברתי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא עשיתם את זה? << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסכים לתחבורה ציבורית מצומצמת בדמות מוניות שירות בשבת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל גרמן. ישיב שר התחבורה ישראל כץ. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> השבת תנצח בסוף. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נגד השבת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה השבת – – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה השבת. לזה אתם מתכוונים. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נגד השבת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא רואים – – – רק השבת. אם לא היה – – – בממשלה, למה לא עשיתם את זה? << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באשר להצעת החוק של חברת הכנסת גרמן שהוגשה, הפעלת התחבורה בשבת, קודם כול אני אקריא נוסח תשובה מקוצר, ואחרי זה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, נרחיב, כי נגעו כאן והשמיעו כאן דברים ביחס לעבר. התחבורה הציבורית בשבת הינה סוגיה העולה מעת לעת – יוזמות חקיקה של חברי כנסת אשר מטרתן היא להרחיב הפעלת התחבורה הציבורית בשבת ובכך להביא לשינוי הסטטוס קוו הקיים כיום במדינת ישראל. במובן הרשמי, הצעת החוק הזאת לא עולה בקנה אחד עם סעיף החוק – 71(7א) לפקודת התעבורה – המסמיך את שר התחבורה להתקין תקנות בעניין איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה וקו שירות, ולפיו לעניין זה יתחשב שר התחבורה, "ככל שניתן, במסורת ישראל". בהתאמה, נקבע גם כן בחוק, בתקנה 386א לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961 – אגב, לא הליכוד היה בשלטון – כי "הרשות לא תיתן רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בשבת, אלא בקו שירות" המשרת נוסעים לבית חולים, ליישוב ספר, ליישובים שתושביהם אינם יהודים, או שהקו חיוני מבחינת ביטחון הציבור או מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית. יובהר כי מדיניות הממשלה היא לא להפר את הסטטוס קוו הקיים כיום גם בחוק. הממשלה, אגב, טרם דנה בהצעת החוק לגופה, והדיון בהצעת חוק זו נדחה בשבועיים. ועדיין, בהתאם לדברים שאמרתי, מוצע להתנגד להצעת החוק. מעבר – חברת הכנסת גרמן, ציטטת מה שאמרתי לפני חצי שנה ומה שאני אומר עכשיו; אצלי, יש לי מנהג מאוד משעמם: אני אומר בכל מקום אותו דבר. גם כשאני בשלטון, גם כשהייתי באופוזיציה, גם כשאני בכנסת, גם כשאני נפגש עם חרדים וגם כשאני נפגש עם חילונים, אני אומר את הדברים בדיוק כמות שהם. אלא שהמחנה הגדול שאת משתייכת אליו – נקרא לו מחנה האופוזיציה, למרות שקיבלתם תגבור עכשיו מימין לתוך האופוזיציה – לא נוהג בדרך הזאת. אני רוצה להביא כאן שתי דוגמאות לכפל לשון והעמדת פנים, האחת מזמן רחוק, אבל זה מעיד על הכיוון, והדבר השני ממש מהתקופה האחרונה. מאחר שהנושא הזה עולה מעת לעת, הלכתי לחקור ולבדוק מאיפה נוצר הסטטוס קוו במובן הפורמלי שלו – ברור שבן-גוריון אמר: צריך לשמור, והנחה וכו'. התברר שהסעיף הזה שהקראתי, שהוא בעצם הסעיף שמגן על הסטטוס קוו יותר מכל דבר אחר, שמחייב כל שר תחבורה – גם אם את תהיי שרת התחבורה תצטרכי לשקול שיקולים לפי מסורת ישראל; כלומר, יש כאן הנחיה – מתי נולד הסעיף הזה, אדוני היושב-ראש? הלכתי לבדוק. נועצתי במומחים שליוו את הדברים, חלק נמצא בארכיוני הכנסת. התברר שב-1990, כאשר מי שכיהן כראש הממשלה דאז – לא, נדמה לי שבממשלת הרוטציה בין שמעון פרס ובין יצחק שמיר. בקיצור, בתרגיל המסריח, כפי שכינה אותו יצחק רבין, בתרגיל המסריח, שמעון פרס, שמאוד רצה לא לקיים את הרוטציה עם יצחק שמיר, רקח מהלך להעביר את החרדים לצידו מהמחנה הטבעי שהם היו בו. ואז הוא הלך והתחייב להם. והדברים מעוגנים במסמכים, ויש כאן, חברי כנסת – אגב, אני לא יודע אם הם כיהנו כח"כים או לא – שמכירים את הדברים, בעיקר מהמפלגות החרדיות. את יודעת, חברת הכנסת גרמן, על מה התחייב שמעון פרס במסמך כתוב? הרי יש סטטוס קוו. למשל, בחיפה אפשר לנסוע, בערים מעורבות, במקומות, בכל מיני מקומות. שמעון פרס התחייב לבטל את הסטטוס קוו ולאסור באופן מוחלט כל נסיעה בשבת. זה כתוב. הוא הניח להם את המסמך. אם מישהו מהח"כים החרדים רוצה לקום ולאשר, יכולים גם. הוא התחייב הרבה מעבר לסטטוס קוו. למה? מבחינתו, היה חשוב לו להיות ראש הממשלה, היה חשוב שהליכוד לא יהיה, אולי הוא רצה לקדם רעיונות ואולי דברים אחרים. הוא היה מוכן למכור את כל הסטטוס קוו באופן מוחלט. אוקיי, אז מה, אנחנו עכשיו ניתלה רק באילנות גדולים? הוא גם היה נשיא המדינה, יהי זכרו ברוך, תרם למדינה. אני קופץ הרבה יותר קדימה, וזה קשור למה שהזכרת לגבי מוניות השירות. אכן, אני ציינתי כאן לפני חצי שנה, במענה על הצעת החוק, שאני מצאתי את הדרך הנכונה איך לא לפגוע בסטטוס קוו, וכן לאפשר, במסגרת הכללים הקיימים, להרבה אנשים למצוא פתרון גם בימי המנוחה: במוניות השירות, אותה רפורמה שיזמנו, שהיא כבר בשלבי מכרז – המכרז על גוש דן כבר יצא – והיא תמוכרז בכל הארץ, והיא תכניס למערכת אלפי מוניות שירות, בקווים מתוכננים וכו'. באמצע השבוע, כשיש גם תחבורה ציבורית, היא תהיה חלק מהרב-קו, כלומר, אדם יוכל לעלות, לנסוע ברכבת, ברכבת הקלה איפה שהיא קיימת, באוטובוס, ולעבור למונית השירות או להתחיל בנסיעה במונית השירות בלי תוספת תשלום, וזה יהיה חלק ממערך התחבורה הציבורית. לגבי השבת, בכוונת מכוון, כדי ליצור הסכמה לאומית רחבה והסכמה בכנסת – ואני שמח שהיא נוצרה – לא נגענו בחוק הקיים. מונית שירות שהיא לא מסובסדת מותר לה לעבוד, במחיר מפוקח, בכל מקום שהיא רוצה. אין חובה, אבל מותר לה. ואני חייב לומר שחברי הכנסת החרדים הבינו שאם זה לא דבר שעל פי חוק מחויב בעבודה בשבת, זה לא דבר שהם היו – הם היו אגב שמחים שזה לא יקרה, אבל זה במישור החינוכי. עם זאת, כל חברי הכנסת האחרים גם תמכו. בוועדת הכלכלה, החוק הזה עבר פה אחד – דבר מאוד מבורך. נכון, הצלחנו, באופן יצירתי ונכון ואחראי, לייצר פתרון משמעותי מאוד, בלי לפגוע בציבורים ובערכים אחרים. אנחנו גם מדינה יהודית – ודמוקרטית. השבת היא דבר שמישהו צריך לנסות לרמוס אותו בכוונה. אני מבין, יש אנשים שרוצים חירות הפרט, לקבל החלטות, לעשות, שלא יתערבו, אבל אין אידיאולוגיה במדינת ישראל לרמוס את השבת בכוונה. השבת היא ערך שהעם היהודי העניק לכל העולם. מלבד היותו ערך דתי, הוא גם עיקרון סוציאלי שכל העולם אימץ אותו. אם במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית דמוקרטית, אנחנו אומרים שההמנון חשוב, הדגל חשוב, השפה חשובה, בלי לפגוע בזכויות של אחרים, ודאי שהשבת חשובה בלי לפגוע בחופש הפרט. ואכן, זה הדבר שנוצר. וכאן אני מגיע לדוגמה השנייה. דוגמה שקרתה ב-28 באוקטובר, יומיים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, הפלא ופלא. אני תיארתי מה זו רפורמת מוניות השירות במסגרת הסטטוס קוו, ואני אתן לכם עכשיו כאן ציטוט מתוך אתר הפייסבוק ומתוך הפרסומים – של מי? לא פחות מראש עיריית תל אביב רון חולדאי. מה הוא אמר יומיים לפני הבחירות, כשהוא הותקף על ידי היריבים שלו, המתחרים שלו, בתוך תל אביב? הוא העלה סרטון על מוניות השירות, על הרפורמה. וכה אמר רון חולדאי – הוא עוד כאן: 24 מוניות שירות, לא פחות, יפעלו בעירנו, בתל אביב, ומערים אחרות לתוך העיר, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. זו מהפכה של ממש. כמו שאתם יודעים, אנחנו מכבדים את השבת ואת אורחות החיים של שומרי המצוות בעירנו, אבל היעדר תחבורה ציבורית בשבת הוא עוול חברתי גדול כלפי אוכלוסייה נרחבת, שמקיימת אורח חיים שונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, הזמן הגיע לסיום. צריך לסיים. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תם הזמן לשר. השר צריך לסיים. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> וכאן מגיע משפט המפתח. חברת הכנסת גרמן, אני מניח שאת חולקת דעות דומות עם רון חולדאי בעניינים האלה. הוא אומר, רון חולדאי: יישר כוח לשר התחבורה שאישר את קווי השירות החדשים, שתרומתם לאיכות החיים עצומה. עבדנו שש שנים יחד על התוכנית הזאת – טוב, לא חייבים לדייק לפני בחירות עירוניות – וכעת היא יוצאת לדרך. למה לא שמעתם על זה עד כה? אומר חולדאי: אתם כבר מכירים אותי – אותו – אני עושה ואז מספר. זוהי מהפכה של ממש. עוד פעם הוא הוסיף: יישר כוח לשר התחבורה שאישר תוכנית להרחבה משמעותית של רשת קווי השירות, שתביא למהפכה בתחבורה הפנים עירונית, ובעיקר בשבתות וחגים – זה לא נכון, אבל הוא אמר. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה. אדוני היושב-ראש, תם הזמן. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני בטוח שהתחבורה בשבת – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מתבקש להתרחק מהבמה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – שהינה צורך קיומי, וכו', תשפר את הנגישות בתוך העיר תל אביב, וכו'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הודעתי לו שהוא צריך לסיים. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> כלומר, הבאתי, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> סיפרתי מה אומר החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – אם הממשלה רוצה להמשיך, היא יכולה לשלוח שר אחר. אתה סיימת. פשוט מאוד, האופוזיציה דורשת, בצדק, שתהיה הצבעה, אלא אם כן השר הנוסף ירצה לדבר – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> תהיה הצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – יש לו זכות, לכל שר. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> למה שלא תהיה הצבעה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני ההצבעה. לפני ההצבעה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> הונחיתי על ידי יו"ר הקואליציה – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. יש עשר דקות על פי התקנון. אני מבקש. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> אתם רוצים לשלוח שר או שאתם רוצים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם רוצים לשלוח שר נוסף? לא. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני יודע – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> יש עשר דקות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זהו. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שב. שב. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> קודם כול אני אסיים במשפט אחד. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> על מה הוויכוח? אני אסיים במשפט אחד. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מה לעשות. עשר דקות. עשר דקות. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני יודע. אני יודע – לא שמעתי על הכלל הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא משגיח כשרות שהוא כל פעם בא וצועק. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> יש תקנון. עשר דקות והוא צריך לרדת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שב בכיסא שלך. אל תפריע – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני יודע שלא נעים לשמוע, מילא על 1990, זה היה מזמן, אבל דיבר רון חולדאי, איש המחנה שלכם – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> פשוט תרד, זה הכול. פשוט תרד מהבמה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – יומיים לפני הבחירות, כשהוא מספר לחברת הכנסת גרמן כמה הרפורמה הזאת פותרת את הבעיה – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש, אתה עושה את זה שוב ושוב. כל ישיבה אתה עושה אותו דבר, ואתה עובר על התקנון. כל ישיבה אתה עושה אותו דבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> בלי לפגוע, לא בחרדים ולא – – – המדינה – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה צריך להוריד אותו, אז תוריד אותו למטה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תאיים עליי, בסדר? תשב בבקשה בצד. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – ובלי לפגוע בסטטוס קוו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתה לא תשב, אני אוציא אותך החוצה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מבקש שתוריד אותו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא תאיים עליי. אני ביקשתי מהשר לרדת – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> קודם כול, אתה לא רשאי להפריע לי. יש יושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – ואני מבקש מהשר לרדת. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא בסדר. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> ולכן, לסיכום דבריי, אני מבקש להצביע נגד הצעת החוק, שהיא גם נוגדת את החוק והיא גם לוקה בהתעלמות מהמציאות ואפילו בצביעות – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – לא מועטה ביחס לדברים שהיו בעבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מבקש שהשר ירד למטה. כל פעם אותו דבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גרמן, האם את רוצה להגיב? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כל פעם אותו דבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או שחברת הכנסת גרמן רוצה להגיב או שהיא רוצה הצבעה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצביע. בבקשה, אנחנו מצביעים – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – על הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית – – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי, התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – 56, נגד – 59, בתוספת שרן השכל, אז ההצעה נפלה. רבותיי, אני מבקש את הקשבתכם. יש לנו עכשיו מקבץ – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? אתה יכול להוסיף לפרוטוקול, אני לא משנה את התוצאה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. לא נלחץ לה. זה טכני, לא נלחץ לה טכנית. שיבדקו את זה טכנית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר אומר שאם בהצבעה הבאה נראה שהמכשיר שלך לא בסדר, אז נוסיף את הקול שלך פה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אז כמה? מה התוצאה? מה התוצאה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל מקרה, זה 56 נגד 59, כך שאפילו אם נעשה 57 נגד 59 – ההצעה נפלה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רק אוסיף לפרוטוקול שאת רצית להצביע. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא רצח נשים; << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות היקף רצח הנשים << הלסי >> [דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 368, עמ' 31414, עמ' 31416, עמ' 31417 ועמ' 31418.] << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להודיע הודעה: במקבץ ההצבעות הבא אין נימוקים, אין מציעים – יש רק תשובת שר, ומייד אחר כך ארבע הצבעות בזו אחר זו. הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא רצח נשים – מס' 10938, 10942, 10973 ו-10978. ישיב במשולב השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, בבקשה. גם לך עשר דקות. אני מבקש לא לעבור את עשר הדקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו רק תשובה, נכון? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – למה לא הבאתם את החוקים האלה כשהייתם בממשלה? למה לא הבאתם? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא הבאתם. מה אתה מספר סיפורים? עכשיו אתם נזכרים בזה? צבועים. נמאסתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה היית שר האוצר. למה לא הבאת? אז היית בקואליציה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – אני מתכבד להשיב להצעה שהועלתה כאן – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנושא הקודם תם, אדוני. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – בנוגע לצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא רצח נשים. לתפיסת עולמי – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אתם צבועים. צבועים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לבקש שקט באולם? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – ואני בטוח שהיא של כולנו כאן, אלימות נגד נשים היא תופעה חמורה וקשה, ויש לנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי להילחם בה. ומי שעוקב אחר הפעילות של משרד ביטחון הפנים והמשטרה יודע כמה חשיבות אני ואנחנו מייחסים למלחמה בתופעת האלימות במשפחה והאלימות כנגד נשים. כיושב-ראש ועדת השרים למאבק באלימות העברנו בעיצומה של שנת תקציב, לפני כשנה וחמישה חודשים, החלטת ממשלה שמאמצת את התוכנית שעליה המליצה הוועדה הבין-משרדית לטיפול באלימות במשפחה, בהובלת מנכ"ל משרד הרווחה. התוכנית הזאת הפכה למעשה למדיניות הרשמית של ממשלת ישראל – צעד חשוב ביותר ליישום ולמימוש מרכיבי התוכנית. התוכנית מונה צעדים רבים שיש לבצע במסגרת המאבק באלימות במשפחה וברצח נשים. מי שבאמת רוצה לתרום למניעת האלימות לא זקוק לוועדת חקירה, אלא למעקב של הכנסת אחרי יישום התוכנית על ידי משרדי הממשלה השונים. זה מה שבאמת חשוב, ולא הקמה של עוד ועדת חקירה פרלמנטרית, שרק יצעקו בה ויתווכחו, ולא יתרמו בכך לביצוע ההחלטות של הממשלה. כידוע, המשרד לביטחון הפנים והמשטרה הם הגופים המבצעים, הם לא הגופים המתקצבים, והיכולת שלנו ליישם את התוכנית נשענת, קודם כול, על תקציב שמוקצה לטובת העניין על ידי משרד האוצר. חלק ממרכיבי התוכנית מיושמים כבר היום באמצעות הפניות תקציבים והסטות תקנים קיימים לטובת העניין, אבל ברור שחלק הארי של התוכנית מחייב תקצוב תוספתי של משרד האוצר. אני יכול לציין שכבר בשנה האחרונה – או בשנה וחצי – צירפנו לשורות משטרת ישראל עובדות סוציאליות רבות, ובהן עובדות סוציאליות דוברות ערבית, שמוצבות בתחנות המשטרה; מקודמת ההקמה של 16 מחלקי משפחה חדשים בתחנות המשטרה ברחבי הארץ, בתקציב משרדי ובהשקעה משמעותית; משרד הרווחה משדרג מקלטים שמופעלים על ידו, ומרחיב את הפריסה של מרכזים לטיפול באלימות במשפחה לרשויות מקומיות נוספות; ואנחנו, יחד עם משרד המשפטים, מקדמים יוזמות חקיקה שנועדו לשפר את המאבק באלימות במשפחה ואת היכולת להגן על נשים, למשל, תיקוני חקיקה שיאפשרו פיקוח טכנולוגי על גברים אלימים שהפרו צווי הרחקה וצווי ההגנה. לאחרונה קידמנו חוק שבעצם מחייב את הסגלים הרפואיים להעביר מידע לגורמי רווחה ומשטרה, מה שיסייע להם לקדם הגנה על נשים מאוימות, ועוד ועוד פעולות רבות שאנחנו מקדמים כדי לסייע להגן על נשים מאוימות ולהפחית אירועים של אלימות בתוך המשפחה. לכן, לסיום, אני מבקש מכם, חברות וחברי הכנסת, מי שבאמת אכפת לו ורוצה לסייע למאמצים הממשלתיים בנושא, שיסייע לקדם את הצעות החוק שאני ציינתי – ועוד אחרות שמקודמות – ולא יצביע בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית נוספת, שאין בה שום צורך. להפך, הפתרונות מוכרים; הפתרונות נמצאים על שולחן הכנסת, ואני מציע לראשי הוועדות בכנסת ולחברי הכנסת לפעול בתחומי אחריותם כדי להאיץ את היישום, ולא לבזבז זמן על ועדות מיותרות – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אבל איפה הכסף? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – שלא יסייעו למאבק החשוב הזה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> איפה הכסף? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לכן אני מציע לדחות את ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר גלעד ארדן. אנחנו ניגשים עכשיו לארבע הצבעות בזו אחר זו. ההצבעה הראשונה היא על הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא רצח נשים, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 56 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 56 בעד, 59 נגד, ההצעה הוסרה. האם המכשיר של חברת הכנסת לביא עבד עכשיו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת לביא, המכשיר שלך עבד עכשיו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה הבאה: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות היקף רצח הנשים של חברת הכנסת יעל כהן-פארן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 56 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 56 בעד, 59 נגד, בתוספת חברת הכנסת שרן השכל. ההצעה הוסרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – תתביישו לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה השלישית: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות היקף רצח הנשים של חברת הכנסת מיכל רוזין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 56 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – הצטלמתם. הצטלמתם עם שם של אישה שנרצחה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 56 בעד, 59 נגד, בצירוף חברת הכנסת שרן השכל. ההצעה הוסרה מסדר-היום. ועכשיו ההצבעה האחרונה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית, שמית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – בעקבות היקף רצח הנשים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – של חברת הכנסת עליזה לביא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית, שמית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם רוצים? יש לכם 20? אין לכם חתימות לשמית, ואני לא רוצה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא קיבלנו, ואנחנו עושים – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> שמית, שמית. סליחה, שמית. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> הצבעה שמית – – – הצבעה שמית – – – אני – – – הצבעה שמית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש מהסדרנים להושיב את כולם במקום. אני מבקש מהסדרנים להושיב את כולם במקום. אני לא קיבלתי. כשנכנסתי להצבעה, לא קיבלתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצבעה, היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברגע שהוא הכריז – – – הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא קיבלתי. אני – רבותיי חברי הכנסת, אתם כולכם ראיתם שכשנכנסתי להצבעה האחרונה לא הייתה על שולחני שום בקשה להצבעה שמית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 20 חתימות הגיעו אחרי שהודעתי על ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולכן אני נכנס להצבעה רגילה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 54 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לא נתת התראה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 54 בעד, 59 נגד, בצירוף חברת הכנסת שרן השכל. ההצעה – כל ההצעות הוסרו מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דוח משרד העבודה על התנהגות קשה כלפי ילדים שהוצאו מבתיהם לפנימיות << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות סדר-היום רגילות. הצעה לסדר-היום בנושא: דוח משרד העבודה על התנהגות קשה כלפי ילדים שהוצאו מבתיהם לפנימיות, מס' 11313, של חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. חבר הכנסת מרגי, עם ישראל מחכה לדבריך. סליחה, זה לא רגילה. זה דחוף, נכון? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> דחופה, דחופה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מזכיר. דבר איתו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> דחופה. אפשר? אין מיקרופונים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה, אתם לא שומעים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תכף יהיה פה שקט, ישמעו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> או, עכשיו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל בשנת 2018, 70 שנה למדינה, מעטים המקרים שילד יוצא מביתו החם, התומך, ללמוד בפנימייה. ישנם עדיין מקרים של פנימיות בגלל איכויות, בגלל מקצועות נדירים, מסגרות. אבל ילדים שיוצאים לפנימיות, ובמיוחד פנימיות של משרד העבודה והרווחה, אנחנו מבינים לבד שהמצב בבית שלהם לא הכי אופטימלי ומיטבי בעבור הילד. וכשילד כזה יוצא לפנימייה של משרד העבודה והרווחה, אנחנו מצפים שלפחות בפנימייה הוא יקבל את הדלתא שחסרה לו למצב האופטימלי, שהוא היה אמור לקבל בבית. והינה, דוח של משרד העבודה והרווחה מעלה שדווקא אותם ילדים שהעורף המשפחתי שלהם חלש – צריך חיזוק, לא קיבלו בבית מה שצריך – דווקא אותם ילדים, במוסדות שהיו אמורים להגן עליהם ולתת להם את התמיכה, דווקא במוסדות האלה הילדים האלה נחשפים לאלימות, אלימות פיזית, אלימות מילולית; ותתפלאו לשמוע, לא מקרב בני הנוער – גם כזו יש – לא מקרב חבריהם לספסל הלימודים, אלא דווקא מאותם מדריכים שהיו צריכים להיות להם המדריכים לחיים; המדריכים שמפיחים בהם תקווה; המדריכים שדוחפים אותם קדימה, אל האופק הוורוד יותר ממה שהם חוו עד היום בילדותם. הדוח כשלעצמו הוא חמור מאוד, דוח שמחייב אותנו לחשוב, מחייב אותנו גם כן לשאוף ולדחוף לרפורמה לשינוי משמעותי בכל מה שקשור בפנימיות של משרד העבודה והרווחה. אני אומר לכם, רבותיי, אני לא מופתע. אני לא מופתע, כי אפשר לומר, שחלק מהמוסדות, בלי הכללה, זו החצר האחורית של הפנימיות החינוכיות, זו החצר האחורית של משרד העבודה והרווחה. אני מסיים, אדוני היושב-ראש, ואני קורא לחברי הבית, וגם לשר – ואני מודה לו על הדוח שהופק באמצעות משרד הרווחה. זו ההזדמנות, מהדוח הזה, לעשות שינוי משמעותי בכל מה שקשור בפנימיות של משרד העבודה והרווחה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אין תשובת שר, אז אנחנו מאפשרים הבעת דעה ליושב-ראש ועדת הרווחה אלי אלאלוף. אחריו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר >> אלי אלאלוף (כולנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר אישי יקר שלי, יעקב מרגי, שהציע הצעה לדיון, אני חייב להגיד לך, יעקב, אם מותר לי, על בסיס ההערכה – אני מקווה ההדדית – כלפיך באופן אישי: המצב בפנימיות בכלל, של החינוך ושל הרווחה, הוא לא טוב. לחשוב שיש מקום יותר טוב מהשני – נקודתית אתה יכול למצוא את זה, אבל המערכת הזו של הפנימיות היא בזבזנית, היא לא מתואמת. מנהלי פנימיות רצים בכל שנה לחפש תלמידים כדי לכסות את התקציב הנדרש מהם. לכן הבעיה הזאת היא לא הבעיה של המשרד הזה. אני, במקרה – לא ידעתי שתעלה את ההצעה –היום בשעה 19:00 שני המנכ"לים יושבים אצלי בנדון. מפני שבאמת חייבים לעשות סדר באנדרלמוסיה הקיימת שנים רבות, בכספים רבים, ומי שסובל זה הילד. אנחנו יודעים שאין יותר טוב לילד מאשר בבית – גם הבעייתי – שלו, יותר מאשר בפנימייה. אבל מגיעים לפנימייה ושם לא מוצאים את התשובות ההולמות, ואז אנחנו רואים ילדים שסובלים שנים – ארבע, שש שנים, תלוי איזו מערכת. לכן אני מציע, ברשותך, אני אשמח שזה יהיה בוועדה משותפת, אבל היום אנחנו מתחילים בשעה 19:00. שני המנכ"לים בנדון – נטפל בזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני מציע להעביר לאיזו ועדה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שלו. ועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועדת העבודה והרווחה. בסדר. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – דקה, הבעת עמדה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כמו שהציג את זה חבר הכנסת מרגי, אנחנו הרי מוציאים ילדים מהבית הלא-מתפקד שלהם מתוך כוונה לשמש כמבוגר האחראי ולספק לאותם ילדים את כל הצרכים שלהם. אנחנו מגלים שלא רק שיש מחסור בכוח אדם, הילדים האלו לא מעט פעמים עוברים חוויות, בלשון המעטה, מאוד מאוד לא נעימות. בחלק מהמקרים מדובר גם על פגיעה פיזית; אלימות ממש. אני חושבת שכל הנושא של הפנימיות צריך לעבור גם מחשבה מחודשת בכך שאנחנו מסתכלים על ההפרדה הדיכוטומית בין הפנימיות של משרד הרווחה לפנימיות של משרד החינוך. אנחנו יודעים כמעט בוודאות שהילדים שמאכלסים היום את הפנימיות של משרד החינוך, גם הם ילדי רווחה, ולכן אני חושבת שהגיע הזמן לעשות איזשהו איחוד שורות ולהבין מהם הצרכים של התלמידים האלה; איך מספקים אותם ואיך מתקצבים את זה, כי זה פועל יוצא של תקצוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. היות שאין תשובת שר, אנחנו ניגשים מייד להצבעה. ההצעה היא להעביר לוועדת העבודה והרווחה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מדובר על הדוח של משרד העבודה על התנהגות קשה בפנימיות. 13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> שומרי הסף תחת מתקפה << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום הבאה: שומרי הסף תחת מתקפה, מס' 11276 ו-11325. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש חבריי חברי הכנסת, הקרב על שומרי הסף הוא לא עוד איזו אפיזודה כדי לשמור על כמה "עובדי מדינה", במירכאות. הקרב על שומרי הסף הוא הקרב על איך תיראה ואיך תתפקד הדמוקרטיה במדינת ישראל. חלוקת הכוח בתוך המערכת הציבורית אומרת שיש נציגים נבחרים, כמונו, ויש נציגים מקצועיים, ממונים, שעושים את דרכם בתוך השירות הציבורי, והם אלה שמלווים את השרים ואת חברי הכנסת בעבודתם הציבורית, אבל מפרספקטיבה של המשכיות ושל עמידה על משמר החוק והמינהל הציבורי התקין – בלי קשר אם מישהו פה מנסה לעוות, כי זו המשימה שלהם. בצמרת נמצאים שומרי הסף הבכירים: בתחום הכספים, בתחום המשפט, בתחום הסדר הציבורי. המחויבות שלהם, עם כל הכבוד, היא לא לשר שמינה אותם, אלא היא מחויבות לאותם בסיסים, לאותו בסיס, שעל פיו מדינה מתנהלת, ושירות ציבורי תקין מתנהל. דינה זילבר באה לכנסת לא כדי להביע את דעתה הפרטית, אלא כדי לייצג את היועץ המשפטי לממשלה ואת חבריה בפרקליטות וביועץ המשפטי לממשלה. בשמם היא באה. בשמם של רבים, שאתם שמותיהם אנחנו מכירים ואת פרצופיהם אנחנו רואים פה ושם בוועדות הכנסת. היא אמרה דברים כהווייתם, שאני עוד חושב שילמדו אותם אי פעם בבתי ספר, מפני שהיא הוכיחה אומץ לב ציבורי נדיר. במקום זה רוצים לגרש אותה. במקום זה רוצים לבטל אותה. במקום זה רוצים לפטר אותה. ואני אומר לכם, הדמוקרטיה הישראלית בסכנה, מפני שהאנשים האלה נמצאים בסכנה. ותפקידה של הכנסת, שהיא לב הדמוקרטיה, הוא להגן עליהם, לשמור עליהם ולתת להם את החופש לעשות את עבודתם. גם אם הדעות שלהם הפוכות משלנו, גם אם ההתנהלות שלהם לא נראית לנו, גם אם הם אומרים דברים שאינם נושאים חן בעינינו, אנחנו צריכים לכבד אותם, להאזין להם ולהבהיר שוב ושוב שבסוף כולנו – הם; ולא פחות מאשר אנחנו, הם דבקים באותם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית. כי בלי דמוקרטיה, המדינה הזאת היא לא מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה. נחמן, תגיד לי, אתה אמיתי? אתה עומד עכשיו מטר ו-40 בערך מחברת הכנסת רויטל סויד, נציגת פרקליטות המדינה ומערכת המשפט בכנסת, שרק היום צייצה, כי איזה פסק דין לא מצא חן בעיניה, על איזה עסקה ב-ebay – מכירים את זה שמזמינים? בקיצור, אני יכול לעמוד עכשיו, נחמן, ולהקריא לך שורה של תגובות של חבריך למחנה. צביעות. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מבין שנהיית שומר בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> חמאה שמרוחה לכם נוזלת מהפרצוף. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> והפרקליטות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> איציק, הרמת לי. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> תודה רבה, בצלאל. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> תן להגיד לך משהו. תן להגיד לך משהו. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> הפכתם להיות שומרי החומה של מערכת המשפט. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> יש איזה טרול אחד אצלכם במפלגת העבודה, לא זוכר איך קוראים לו. משהו – מניב, יניב – נכס מניב למפלגה שלכם? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> כבר לא במפלגה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אז: מנדלבליט שומר על המוניטין שלו מיומו הראשון על הכיסא. לפנק, לפנק, לפנק את הפוליטיקאים שיקדמו אותו לעליון. לא אמר מילה, כי שקד אוהבת אותו, טה טה טה טה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בצלאל – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> הלאה – מיכאל גיצין, גם כן לא איזה איש ימין קיצוני: אין ספק ששקד מספקת את הסחורה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – מה אתה אומר על זכויות נשים? תגיד לי, בצלאל, מה אתה אומר על זכויות של נשים? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> בבית המשפט העליון, כששלושה גברים מחליטים נגד אישה, שלא מתיישרת עם ההלכה – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה גם בעד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת סויד, יש לך עוד מעט זמן לדבר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אורי משגב כבר נשלף מהבוידעם. אתם חבורה של צבועים. אתם שומרים על מה שאתם מגדירים כשומרי הסף – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> כי אתם הצלחתם. מיניתם את השופטים השמרנים שרציתם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – כשזה מתאים לכם, כשהם מקבלים החלטות שתואמות את השקפת עולמכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת סויד. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> כל הכבוד, שרת המשפטים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את לא תוכלי – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> מגיע לי – מגיעה לי עוד דקה, אני חושב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני נותן לך עוד דקה, ואחרי זה – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> איזה מגיעה לך עוד דקה? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אתם מגינים על שומרי הסף כל עוד הם שומרי השמאל. כל עוד הם עושי דבריכם ומשרתים את האג'נדה שלכם ועובדים אצלכם, אז אתם יוצאים להגנתם. כשמישהו מהם מעז לא ליישר קו, פתאום – כתבתי עוד קודם בטוויטר: מכול מלמדיי השכלתי. לימין יש עוד הרבה הרבה מה ללמוד מכם על איך שומרים על שומרי הסף. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> גם אתם עושים את זה רק כשנוח לכם. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה יודע מה ההבדל? אנחנו מגינים – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה בכל זאת להגיד כמה מילים על הגברת זילבר, שאתם כל כך מגינים עליה ועל הצביעות הגדולה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שמולי, אתה יכול להירשם להביע דעה נוספת ולגשת אחר כך לדבר דקה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אני חושב שמגיעה לי עוד דקה עכשיו, אייכלר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> הם מפריעים לי, אני לא יכול לדבר. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> די, נו, באמת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> באמת, תשמור עליי גם כן. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אוה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> גם על הצד שלי תשמור. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> די, מספיק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אז באותו נאום פוליטי פופוליסטי אופוזיציוני שישבה ונשאה כאן, המניפסט שייכנס לפנתאון, אומרת דינה זילבר: "הארץ שינתה את פניה, הימים אינם פשוטים" וכו' וכו', ועכשיו רוצים לשנות את התפיסה: "אם יש מי שנאמן אז יש מי שבוגד. גיס חמישי. הבו לנו", אומרת הגברת זילבר, "יועמ"שים צייתניים, אומנים מסורסים, תקשורת מרוסנת". והינה משפט המפתח: "עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה". והאמת, שאני לא יודע אם לצחוק או לבכות. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פעם אחת – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> הגברת הזאת, שמובילה ליברליזם פונדמנטליסטי, טוטליטרי, דיקטטורי, שמבקש לחנך לחשיבה מחדש; הגברת הזאת, אדוני היושב-ראש, שלא מאפשרת לקיים אירועים נפרדים לגברים ונשים, גם לא לאנשים שזו אמונתם; שמנהלת מלחמת חורמה ורודפת כמו בציד מכשפות כל מי שמעז לחשוב קצת אחרת ממנה, מי שמעז טיפה – אתם יודעים מה? להיצמד למסורת של 3,000 שנה וקצת לערער על התפיסה הנאורה והחדשנית שלה – היא רודפת אותו, היא מדברת על עם צייתני, מחונך, שחשיבתו אחת? היא לא מתביישת. היא הרי זו שמנסה לחנך את כולנו מחדש בכסות – כאילו של שומרי סף, כאילו של משפט, כאילו של נאורות. זו צביעות. שומרי הסף הללו, בתפקידם הזה, הם צבועים. אתם, חבריי בשמאל, ששומרים עליהם כשהם משרתים את עמדותיכם ומתנגחים בהם כשהם מעיזים לחשוב אחרת מכם, אתם צבועים. החמאה נוזלת לכולם מהראש, תיזהרו לא להחליק. זה חלק. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת סמוטריץ. תשובת השרה איילת שקד, בבקשה. אחריה יש הבעת דעה לחבר הכנסת דב חנין. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> ואני, תגובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי ההצבעה. << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני, לצערי, לא שמעתי את דבריו של חבר הכנסת נחמן שי, אבל אני יכולה רק לתאר – אני לא יודעת, אתה תמכת במה שהמשנה עשתה? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אמרתי לשמור על שומרי הסף, כולל על עורכת הדין דינה זילבר. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> שומרי הסף, קודם כול, צריכים לשמור על מוסד היועץ המשפטי לממשלה, על כבוד הכנסת ועל כבוד הממשלה. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד מי הם צריכים לשמור על היועץ המשפטי? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> מה שנעשה כאן בכנסת זה בטח לא היה שמירה על כבוד הייעוץ המשפטי לממשלה; בטח לא על כבוד הממשלה. כשפקיד, בכיר ככל שיהיה, בא מטעם הממשלה לדבר על הצעת חוק, הוא צריך להציג את עמדת הממשלה. עם השנים, התפתח איזשהו נוהג שהיועץ המשפטי לממשלה יכול גם למתוח ביקורת – נגיד משפטית. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> הרי היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט אמר שזה לא בסמכות שלך להורות לה לא להגיע. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אוקיי, לי יש ויכוח עם היועץ המשפטי לממשלה על העניין הזה. אני יכולה להגיד לכם שגם על פי חוק-יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת, אני, כשרה, יכולה להחליף כל אחד שמגיע לוועדות. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בסדר, תחליפי אותה, תגיעי את. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> קודם כול. כן, זה קודם כול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אל תעשו פה ויכוחים. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> כן, ואני יכולה לבוא במקומה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את שאלת שאלה, השרה השיבה. מספיק, די. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> קודם כול, אני יכולה לבוא במקומה, זה נכון. דבר שני, אני רוצה שתבינו, וזה גם אתם צריכים – יום אחד אתם תהיו בקואליציה ותבינו: לא יכול להיות שיושב נציג, בכיר ככל שיהיה, ומשתלח בממשלה. אין דבר כזה. היא בוודאי יכולה להביע ביקורת על החקיקה, וליועץ המשפטי לממשלה הייתה ביקורת; הוא אמר שיש קשיים משמעותיים. דרך אגב, כל הביקורת, בצורה פתוחה, נשמעת בישיבת הממשלה ובוועדת שרים לחקיקה – ושמענו אותה. אבל הכנסת זה סיפור אחר. ובכנסת, אם היא הייתה רוצה למתוח ביקורת עניינית, זה בסדר. דרך אגב, היא נתנה את ההרצאה שלה ואז אמרה: ונעבור לפן המשפטי. אז היא הייתה צריכה לדלג על ההרצאה שלה, ולדבר רק על הפן המשפטי. מי שרוצה לצאת בנאומים נגד הממשלה, יכול לעשות את זה כחבר כנסת מהאופוזיציה או כאיש פרטי, שיכול לדבר בוועדות הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשרה איילת שקד. מה את מציעה, להעביר לוועדה או להוריד? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אני מציעה להעביר את זה לדיון בוועדת החוקה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> אנחנו מסכימים. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני ההצבעה, מגיעה לדב חנין דקה. << קריאה >> שרת המשפטים איילת שקד: << קריאה >> דב, בוא נצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. זה אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל יש לו זכות להביע דעה נוספת. לפני ההצבעה, נכון? לפני ההצבעה, דב חנין, בבקשה, יש לך דקה. << קריאה >> שרת המשפטים איילת שקד: << קריאה >> לא אחרי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני, לפני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש תקנון ואנחנו פועלים על פיו. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני מציע להעביר את הנושא לוועדת ביקורת המדינה, ואני רוצה לנמק. ההשתלחות ביועצים המשפטיים עברה כל גבול. הגברת זילבר היא אישה רצינית ומקצועית, שיש לי איתה ויכוח מאוד מאוד קשה: אני מאוד התנגדתי לכל הצעות החוק שהיועצת המשפטית זילבר עמדה מאחוריהן בענייני מבקשי המקלט; אני חושב שהיא הייתה, ועדיין נשארה, יועצת משפטית שמאוד מאוד מחויבת לממשלה ולממשלות, אבל היא עושה את זה בגבולות החוק. גם היא לא מוכנה ולא רוצה לעבור על גבולות החוק ולצפצף על החוק. ולכן, גם הופעתה בפני הכנסת הייתה הופעה רצינית, מכובדת, היא ביטאה את עמדתה המשפטית. אי-אפשר להטיל עליה מורא. התנהלותה של שרת המשפטים בנושא הזה הייתה לא נכונה. היא לא יכולה לצנזר, לא את היועץ המשפטי לממשלה ולא את נציגיו, בפני ועדות הכנסת. ולכן, טוב קבע היועץ המשפטי של הכנסת, שהגברת זילבר תוכל להגיע, ותגיע – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ותתייצב בפני ועדות הכנסת, ותמשיך לייצג את עמדות היועץ המשפטי, שבמקרים רבים אני חולק עליהן, אבל אלה הן עמדות היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עכשיו נצביע על העברת ההצעה לוועדת הכנסת, כי יש שתי הצעות. כי את רוצה ועדת חוקה והיא רוצה ועדת ביקורת המדינה, אז זה חייב לבוא לוועדת כנסת, והיא תקבע לאיזו ועדה. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת. יש הודעה למזכיר הכנסת, לפני שנעבור. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אבל אני צריכה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת רויטל סויד << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות התגובה לחברת הכנסת רויטל סויד. בצלאל, אתה זיכית את חברת הכנסת סויד בחמש דקות תגובה, אתה מוזמן להקשיב לה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> אבל אני רוצה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אין פעם נוספת. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> אם היא תדבר עליי? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כל נאום שלו זה הודעה אישית. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרת המשפטים, שברחה מהמליאה ממש השנייה, וחבריי חברי הכנסת, ואין לנו גם שר פה. חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר קצת על צביעות. דיברת על צביעות – בואו נדבר קצת על צביעות. אני אגיד לך מה זה צביעות. צביעות זה כשיש שרת משפטים, איילת שקד, שלצערי הרב ממש השנייה ברחה מהמליאה, שכל האג'נדה שלה היא רק לרמוס את בית המשפט העליון, להלך אימים על השופטים, להעביר את פסקת ההתגברות – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – לנסות להעביר את פסקת ההתגברות, ללכת ליועמ"שים על הראש, אחר כך גם על היועץ המשפטי לממשלה בעצמו – כי הוא, חס וחלילה, מעז לומר משהו בניגוד אליה – אבל הוא העמיד אותה במקומה. ועכשיו אנחנו רואים גם שהיועץ המשפטי לכנסת מתחיל לחטוף על הראש, כי הוא אמר: אין מה לעשות, הגברת זילבר יכולה להגיע. אבל הצביעות היא כאשר רוצים לקחת את כל שלטון החוק ולרמוס אותו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ומה אני אגיד לכם, בבית היהודי, שם – אתה, סמוטריץ – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> – – – זה בסדר. את כולם – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – לפחות אתה כן, ואומר את זה במפורש; יוגב – על ה-D9; בנט, שיש לו בעיה עם הפצ"ר; כולכם הולכים לרמוס את שומרי הסף. את מי? את אלה שעומדים ביניכם לבין החקיקה שלכם – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> – – – החמאה – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שכולה מיועדת להתנחלויות, שמיועדת, כולה היא אנטי-חוקתית והיא אנטי-דמוקרטית. מקמבנת את החבר'ה שלכם שם. זאת כל המטרה שלכם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> החמאה נוזלת – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לך מה קורה על הדרך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> על הדרך – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי שהיא תסיים תוכל לבוא ולהגיד מה שאתה רוצה, לא עכשיו. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> על הדרך אתם מקריבים את כל הערכים שגדלנו עליהם: שוויון לנשים, שוויון בכלל, שוויון למיעוטים, הקהילה הגאה, ערכים ליברליים – אתם מקריבים את הכול. ואני רוצה לומר לכם עכשיו, פסיקת בית המשפט העליון שניתנה השבוע, ששוללת מאישה מחצית מזכויות דירת מגורים משותפת לה ולבעלה, שהייתה נשואה לו 30 שנה, היא פסיקה חמורה, שמשקפת בדיוק את מה שקורה כאשר האג'נדה השמרנית של הבית היהודי, בהובלת שרת המשפטים, מתממשת. כי לא אכפת לכם מזכויות, לא אכפת לכם משוויון, לא אכפת לכם מזכויות נשים; אכפת לכם רק לקמבן את החבר'ה שלכם בהתנחלויות שם, במאחזים האלה, להעביר חקיקה שהיא אנטי-חוקתית ואנטי-דמוקרטית, ועל הדרך להקריב את כל מה שיש לנו כאן. לכן, אנחנו מגיעים למצב ששופט שהגיע ביבוא אישי ושופט נוסף, מול דעת מיעוט של שופט עליון, לקחו החלטה של בית הדין הרבני, שהיא החלטה מוטעית, והיא החלטה שגויה – כי זה ידוע שההלכה לא נכנסת, או יותר נכון הדין הדתי לא נכנס להלכות האזרחיות, להלכה האזרחית של גירושין, חזקת שיתוף, חלוקת רכוש וכיוצא בזה. בית הדין הרבני האזורי פסק שצריך לתת לאישה מחצית מהרכוש, בית הדין האזורי. הגדול – הפך את ההחלטה. והינה, בית המשפט העליון, בדעת רוב מול דעת מיעוט, לא קיבל את זה. אז בואו נבהיר מה קורה פה. הצביעות שחוגגת כאן היא צביעות של שרת משפטים, שעומדת כאן ומשתלחת בבית המשפט העליון, בונה על זה קריירה שלמה, רומסת את שומרי הסף, רומסת את כל מה שקוראים לו חוק ושלטון חוק. ואחר כך, כשיש ביקורת לגיטימית של נבחרי ציבור נגד פסיקה נקודתית, שבמקרה היא גם מוטעית – ואין לי ספק שיהיה עליה דיון נוסף, ואין לי ספק שהיא תתהפך – אז היא באה ומדברת. יש הבדל בין ביקורת לגיטימית על פסיקה נקודתית לבין הרצון לקחת את ה-9D, לעלות על בית משפט עליון, לעלות על שלטון החוק, לרמוס אותם, ולקבוע שבמדינת ישראל אין חוק. זה מה ששרת המשפטים רוצה, זה מה שבבית היהודי אתם עושים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רויטל. אם בצלאל סמוטריץ רוצה אולי להתנצל בפנייך, אני יודע – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, לא – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> – – – רק משפט, מה אכפת לך – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, לא – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> מה אכפת לך? יושב פה הרב פרוש, שנקנס פעם כשהוא – – – החמאה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום. בצלאל, אתה יכול להירשם לעמדה נוספת להצעה הבאה ולהגיד מה שאתה רוצה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היחס של מערכת החינוך כלפי תלמידים עקב אי-תשלומי הורים << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעות לסדר-היום בנושא: היחס של מערכת החינוך כלפי תלמידים עקב אי-תשלומי הורים, מס' 11188, 11197, 11211 ו-11235. חבר הכנסת איציק שמולי, ואחריו – מסעוד גנאים, חברת הכנסת תמנו וחבר הכנסת מרגי. ישיב סגן השר הרב מאיר פרוש. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, חוק חינוך בישראל הוא אולי חובה – חינם הוא ממש ממש לא. כפי שאנחנו יודעים, הנושא הזה גם מגיע חדשות לבקרים לוועדת החינוך בראשות מרגי. תשלומי ההורים זה נושא כאוב מאוד בתוך מערכת החינוך. 5 מיליארד שקל – זה סך התשלומים שמשלמים ההורים במדינת ישראל במסגרת חוק חינוך חינם. עולה שאלה לא רק איך הגענו להפקרות הזאת, שבמסגרתה בחינוך שאמור להיות מסופק על ידי המדינה יש זליגה הדרגתית ומסוכנת של יותר ויותר תחומי ליבה בתוך החינוך, בתוך בתי הספר שלנו, אל מה שקרוי תל"נים, פעילויות "מרצון". הפרוטוקול לא רואה שאני עושה מירכאות, אז אני אומר במירכאות כפולות ומכופלות. מה זה "ברצון"? כאשר ילד בא להורים שלו ואומר להם: כל הילדים מקבלים מחר בבוקר משהו מסוים בכיתה ואני רוצה גם – ההורה יכול לעמוד מולו ולהגיד לו: לא, אני אוהב אותך, אבל אתה לא תקבל כי אין לי כסף? הוא לא יכול לעשות את זה. לא כאשר מדובר בטיול, לא כאשר מדובר בשיעור תגבור, לא כאשר מדובר בחוג העשרה. עכשיו, אני שואל אתכם, נכון שבמרבית המקרים עדיין לא הגענו לגיהינום ולקטסטרופה הזאת ששיעורי המתמטיקה והאנגלית בבתי הספר תלויים בתשלום של ההורים, אבל כאשר מדובר בשיעור תגבור במתמטיקה, או רחמנא ליצלן שיעור אווירונאוטיקה או סייבר – למה הדברים האלה אמורים להיות תלויים ביכולת של ההורה לשלם כסף? הרי לא ברור לכם שאם ההורה לא יכול לשלם כסף המשמעות היא שמערכת החינוך, שאמורה לשמש כלי לסגירת פערים ולאספקה של הזדמנויות, אומרת לילד בכיתה ב' או ג', כבר בגיל הצעיר שלו: אתה שווה הרבה פחות? והדבר הכי כואב, שהשאלה הרלוונטית במערכת החינוך שלנו זה לא ששואלים ילד: לאן אתה רוצה להגיע, אלא שואלים אותו: מאיפה אתה בא וכמה כסף יש להורים שלך בחשבון הבנק. כך לא צריכה להתנהג מערכת חינוך. יש מאבק גדול מאוד, שמובילים הרבה מאוד הורים, בראשות פיצ'י דובינר ועוד הרבה מאוד הורים שמובילים את המאבק. אבל היום אנחנו באים ואומרים למשרד החינוך עוד משהו – ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש: לא יכול להיות מצב שילד מודר מטיול, שאומרים לו: אל תעלה לאוטובוס או אל תשתתף בשיעור העשרה, בגלל שלהורים שלך אין כסף. אין שום מורה או מנהל במערכת החינוך שמקבל הכשרה, שיודע לקבוע מי יש לו כסף ומי אין לו כסף. במקום להדיר תלמידים, הגיע הזמן שמערכת החינוך תתחיל לספק להם הזדמנות שווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים – איננו, אז חברת הכנסת פנינה תמנו. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, מדינת ישראל קבעה חוק חינוך חובה, אבל לצערי כשמסתכלים על הנתונים, כולל המחקר האחרון של הממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אנחנו רואים את התמונה העגומה – איך משרד החינוך, במקום להיות המשרד שעומד בפני המדרון החלקלק, שגורם לפערים בין עניים לעשירים להמשיך ולהתרחב, הופך להיות מי שנהיה חותמת הגומי של בתי ספר רבים. למעלה מ-70% קיבלו אישור לגבות עד 2,000 שקלים; כ-20%, ניתן להם אישור מעל 2,000 שקלים. אנחנו מדברים על כ-700 בתי ספר. מה המספר הזה אומר לנו? המספר הזה אומר לנו ש-700 בתי ספר סגורים לילדים שידם אינה משגת. הרי הורים שאין להם יכולת כלכלית ופיננסית מודעים היטב להתנהלות ולגביית תשלומי ההורים, ולכן מלכתחילה שמים אותם במצב שהם צריכים לוותר. אך להגיע למצב שכזה, שילדים נכנסים לתווך של אוזלת היד של משרד החינוך; כאשר ילדים, תלמידים, נאלצים להתמודד מול דרישות של מורים, מנהלי בתי ספר – איפה נשמע דבר כזה? משרד החינוך, שר החינוך, סגן שר החינוך, תסתכלו על הילדים האלה בעיניים – אותם ילדים זאטוטים, שאומרים להם: אם אתם לא תביאו כסף לטיול, או לחוג העשרה, אתם נשארים בחוץ. גוזרים עליהם הדרה חברתית, בנוסף למעגל העוני. כ-800,000 ילדים במדינת ישראל מתחת לקו העוני. כרבע מיליון ילדים, דווח שמגיעים לבית הספר בלי יכולת אמיתית לבוא עם סנדוויץ'. ואנחנו מוסיפים עליהם את העול של להתנהל מול עולם של מבוגרים – אנשי חינוך שאומרים להם שהם אחראים למצבם, שהם צריכים להתבייש, שהם צריכים להתמודד עם המצב המאוד-מורכב. דבר כזה לא יכול לקרות במדינת ישראל. אנחנו כעם יהודי, ששורשינו נטועים עמוק במתן בסתר, בדאגה לחלש, בדאגה לעניים – לאיזה כיוון בדיוק אתם לוקחים אותנו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ילדי ישראל כולם – לא משנה מה מצבם הסוציו-אקונומי – זכאים ללכת עם ראש זקוף ולהיות בטיולים ולהשתתף בכל חוג אשר בית הספר מקנה לשאר התלמידים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> היא בעד תשלומים, היא רוצה תשלומים. הבינתחומי, אליטיסטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מי שלמד בבינתחומי – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> מאז הבינתחומי הפכת להיות אליטיסטית – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא לא הקשיבה. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> היא הקשיבה טוב מאוד. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי כבוד סגן השר, סוגיית תשלומי הורים מסרבת לרדת מהדיון הציבורי, ובצדק. אבל אני רוצה לשים את הדברים כאן, ולהבהיר: לא כולם יודעים, כשמדברים על סוגיית תשלומי הורים – על הקטגוריות השונות. קודם כול, סדרת התשלומים שוועדת החינוך מאשרת פעם בשנה – גם הם צריכים להיעלם מן העולם. מרגע שמדינת ישראל חוקקה חוק חינוך חובה חינם, הוא צריך להיות חוק חינוך חובה חינם, פשוטו כמשמעו. אלא שיש מנהלים ומורים שמרשים – אומנם, אני יכול לציין שהמקרים הם לא רבים. מגיעות אלינו תלונות, לא רבות, אבל מגיעות, על ילדים שמודרים מפעילות בית ספרית או תרבותית או טיולים או כל דבר אחר, בגלל שההורים שלהם לא יכולים לשלם או שמסרבים לשלם. ואני רוצה לומר לכם שיש קרן מלגות של משרד החינוך למי שלא יכול – – – << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אותה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, מנצלים אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל ייאמר לזכותו של משרד החינוך שהוא הוציא הנחיה חד-משמעית, שאין למנוע שום פעילות משום תלמיד שהוריו לא הצליחו או לא שילמו עבור אותה פעילות שמאשרת ועדת החינוך. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> מרגי, זה לא ירד לשטח. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא יורד לשטח, לכן כשמגיעה תלונה מייד המורים מתקפלים. להערכתי, יש הרבה מקרים שלא מגיעים אלינו גם כן. ודאי שכאן צריך משרד החינוך להיכנס בעובי הקורה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – איך אומרים, להוריד את ההנחיה הזו לשטח. אבל דווקא משרד החינוך, שהוא המוביל בתקצוב דיפרנציאלי בסעיפים רבים בשנים האחרונות – בדלת אחת הוא מנסה ועושה הכול, כל אשר לאל ידו, לצמצם פערים, ומצד שני, הוא פותח דלת רחבה מאוד להרחבה והעמקה של הפערים בצורת אישור תשלומים, מה שנקרא תל"נים – והשערורייה שם היא גדולה. כמות בתי הספר שהפכו להיות ייחודיים וייעודיים ומאפשרים להם לגבות תשלומים – לעיתים – זה נע מ-1,000, 2,000 עד 12,000 ו-13,000 – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עד 13,000 שקלים. עם כל הכבוד, שילכו לבית ספר פרטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם הולכים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שילכו לבית ספר פרטי – לא בבית ספר ממלכתי. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו מעמיקים את הפערים. אני מכיר את הטענה הזו: מה אתה רוצה, אנחנו רוצים להשקיע בילדים שלנו. תתכבדו, תשקיעו בבית ספר פרטי, תעזבו את הממלכה. כמו שהרבה זרמים בחינוך העדיפו לקבל פחות כספים וללכת למסגרות ייחודיות. ואני מסיים במשפט. לכן, סוגיית תשלומי ההורים צריכה לקבל בסדרי העדיפויות – גם של שר החינוך, גם של שר האוצר ושרי הממשלה – עדיפות ראשונה, אם אנחנו אי פעם נרצה למחוק את הפערים בחינוך. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. ישיב סגן שר החינוך, הרב מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציעים קודם כול, על פי הוראות המשרד וחוזרי המנכ"ל, אין למנוע מתלמידים להשתתף בפעילויות בשל אי-תשלום עקב קשיים כלכליים, ויש למצוא פתרונות לשיתופם – כך כתוב בחוזר המנכ"ל – באמצעות הרשות המקומית והנהלת בית הספר. כמו כן, על הנהלת בית הספר לוודא שכל התלמידים הזקוקים לסיוע יהיו מודעים לקיומו של תקציב המלגות של משרד החינוך. יש גם לפרסם את דבר קיומו של תקציב המלגות בחוזר התשלומים המוסדי, וכן באתר האינטרנט הבית-ספרי ועל לוחות המודעות בבית הספר. בנוסף, אין להתנות מתן שירות אחד בתשלום עבור שירות אחר. הוראת מנכ"ל המשרד הינה כי יש לשתף את כל הילדים בשירותי הרשות המתקיימים בשעות הלימודים. נוסף על כך, הגורם המוסמך לגבות תשלומי הורים הינו הרשות המקומית, שהיא הבעלות על בית הספר, ומנהל בית הספר – הוא משמש שליחם. הנחיית משרד החינוך היא שאין לפנות אל תלמיד לגבי תשלומי הורים. יצוין כי חוק לימוד חובה קובע שהלימודים מתוקפו הם חינם. עם זאת, קיימים כמה סייגים בחוק לימוד חובה ובחוק חינוך ממלכתי שמאפשרים גבייה של תשלומים מהורים עבור שירותים תוספתיים מעבר ללימוד חינם המתוקצב על ידי המדינה. תשלומים עבור טיולים הם תשלומים עבור שירותי רשות. וזה בא – כמו שנאמר בסעיף 6(ד) לחוק: גביית תשלומי רשות מתאפשרת מכוח סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה. תשלומים אלה הם עבור שירותים או פעילויות במסגרת הבית ספרית, כגון סל תרבות, השאלת ספרי לימוד, טיולים, מסיבות במהלך השנה ועוד. תשלומים אלה, כמו שאמר יושב-ראש ועדת החינוך הרב מרגי, מאושרים בוועדת החינוך של הכנסת מדי שנה עבור כל שכבות הגיל. במסגרת זו, הורים רשאים כי ילדם לא יצרוך את השירות המוצע ולא ישלם עבורו, בהתאמה. אם בחר לצרוך את השירות, כמו שהחוק אומר, עליו לשלם עבורו. הנושא שהועלה – אני לא יודע על ידי מכל שלושת המציעים, כי אני מחזיק רק את הפנייה של חברת הכנסת פנינה תמנו, אבל אני בכל אופן אתייחס: הנושא שהועלה לסדר-היום נבדק על ידי בית הספר והפיקוח במחוז תל אביב. מבירור שנערך עלה כי נשלחה תזכורת לכלל ההורים להסדיר את התשלומים ולא נשלחה כל הודעת איום או אזהרה. אני מדבר מטעם המשרד, מה שהוא בדק. משרד החינוך, כאמור, כמו שאמרתי קודם, מעמיד מערך מלגות, וההורים הוזמנו לפנות לבקשת מלגה אבל לא עשו זאת. יודגש – הרב מרגי, אני נותן לך חומר, ובמקרה שמה שאני אומר פה לא נכון, תוכל לשפוט את העובדים שם, אבל – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – אני אומר את מה שאני אומר מכוח בדיקה. יודגש כי כלל התלמידים יצאו לטיול ולא נמנעה מהתלמידה פעילות זו, ואחרות. אני יכול גם לתת את התגובה של מנהלת בית הספר בקריית שרת בחולון, אם מעניין אותך, חברת הכנסת תמנו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בסוף הם – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מחנך הכיתה תזכר את כל התלמידים לגבי התשלום. הוריה של התלמידה לא ביקשו מלגה וגם לא פנו לבית הספר בבקשה להסדר תשלומים. התלמידה יצאה, בסופו של דבר – כמו שהרב מרגי צעק בקריאות ביניים – התלמידה יצאה עם משלחת לפולין, וגם אז ההורים לא ביקשו מלגה. לבית הספר לא ידוע על קושי שמונע תשלום. דרך אגב, מאחר שאנחנו מדברים עם שם של משפחה, למשפחה יש חוב של 9,164 שקל לבית הספר, ובכל זאת עד כה לא נמנעה מהתלמידה שום פעילות. אני, בכל אופן – מה? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> עד הטיול הזה. הרי לפני רגע אמרת שהמורה, אסור לו לפנות בכלל לתלמיד לבקש כסף. עכשיו, תיארת לנו בתגובה של השטח שכן פנו – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> בסדר, אני מדבר על המשרד. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אמרת שהם פנו, רק שהם פנו לכלל התלמידים – שזה עדיין לקוי ואולי אפילו יותר חמור. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מספרים לכלל התלמידים שיש אפשרות לקבל מלגה. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> לא על המלגה. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא על המלגה. על זה שלא שילמו. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> מדברים על התשובה שלך; על זה שלא שילמו. זה שפנו לכולם, זה לא הופך את הפנייה – שאנחנו חשבנו שזה לתלמיד אחד – לכשרה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מבירור שנערך עלה, כי נשלחה תזכורת לכלל ההורים להזיז את התשלומים. אני לא יודע ממי – אולי העירייה עשתה את זה. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, אנחנו מדברים על מקרה שהילד קיבל. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מחנך הכיתה תזכר את כל התלמידים לגבי התשלום. מה הוא עשה בזה? הוריה של התלמידה לא ביקשו מלגה, וגם לא פנו לבית הספר בבקשה להסדר תשלומים. התלמידה יצאה עם המשלחת. יכול להיות שהיו כאלה שעסקו בעניין הזה וגרמו לכך שהיא יצאה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> אני חושבת שהיא לא מונגשת, גם, ויש שם הרבה מאוד הורים קשי יום, וגם הטופסולוגיה מכבידה. עכשיו, או שיש מנהל עם לב – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> קודם כול, היא נסעה. אני לא קיבלתי התייחסות לעניין של ההנגשה. אני רק אומר שכולם נסעו. גם זו שלא הסדירה את העניין הזה נסעה. אני מספר לך, בדרך אגב, שהמשפחה חייבת הרבה כסף לבית הספר ועדיין זה לא הוסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכבוד – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מבחינתי, זה יכול לעבור לוועדת החינוך לדיון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לוועדת החינוך. תודה לכבוד סגן השר, הרב פרוש. אתם מסכימים לוועדת החינוך? אז אנחנו נצביע על העברת הנושא לוועדת החינוך. בבקשה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ארבעה בעד להעביר לוועדת החינוך, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת החינוך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התרבות והאומנות (תיקון מס' 2), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 4), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (חלקה תלת-ממדית), התשע"ט–2018. מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת איתן ברושי ונאוה בוקר בנושא: מדידת המרחק מהגבול הבין-לאומי והגדר ליישובי קו העימות; מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון בנושא: היעדר ייצוג החברה הערבית וציבור ההורים במועצה הלאומית לגיל הרך. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לסגן מזכירת הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עמדת האוצר בכל הקשור להבאת עובדים זרים לקשישים סיעודיים << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: עמדת האוצר בכל הקשור להבאת עובדים זרים לקשישים סיעודיים, מס' 11258, 11293, 11311 ו-11317. איציק שמולי, בבקשה. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אדוני סגן השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני, יחד עם קבוצה של חברי כנסת, ביקשנו להעלות על סדר-יומה של הכנסת את הנושא הזה, שהוא באמת נקודה כואבת בתחום הסיעודי. אדוני סגן השר, אנחנו בדרך כלל מדברים על ההיבטים האחרים של הביטוח הסיעודי, של רפורמה כזאת או אחרת. צריך לברך על הרפורמה שנכנסה לתוקף עכשיו. יש אומנם תוספת שעות שניתנה לחלק מהאנשים הקשישים הסיעודיים, רק שהבעיה היא שכנראה אין מספיק מטפלים שיוכלו לטפל באותם הקשישים, ולכן לא בטוח שהם יוכלו לממש את אותן השעות. רק היום אחד מחברי הכנסת בקואליציה, אני לא יודע אם הוא רוצה שאני אומר את שמו אז לא אגיד, סיפר לי – אני חושב שזה אחד מהוריו שנמצא במצב סיעודי – שמחפשים שוב ושוב ושוב מול הגופים המתווכים עובד שיוכל לבוא ולטפל באימא או באבא, אבל אין מספיק עובדים. זה נכון שאנחנו כל הזמן מסתובבים בעולם הזה של הסיעוד, מנסים לעשות תיקון פה, תיקון שם. בסוף, לב-ליבה של הבעיה זה המחסור החמור בכוח אדם, וגם האיכות של כוח האדם שנמצא בתוך המוסדות וגם בחלק מהמקרים בבתים של אותם הקשישים. נכון, רוב המטפלים הם מטפלים מסורים, טובים, שעושים ככל יכולתם כדי לטפל בקשיש כהלכה, אבל יש הרבה מאוד מקרים שאנחנו רואים שהדבר הזה נפגע. אנחנו רואים שהדבר הזה נפגע גם בתוך בתי האבות. אני מזכיר לכנסת את התחקירים המזעזעים שהצלחנו לחשוף השנה, של הגיהינום הזה שקורה בחלק מבתי האבות, שמקבלים במשרד הבריאות פעם אחרי פעם ציונים גבוהים, אבל מתברר שמעבר להרי החושך זה ממש הגיהינום בהתגלמותו. עכשיו, מה שיכול לפתור או לפחות להיות מפתח לפתרון, לעשות פה שינוי כיוון, היא היכולת להגדיל את מספר העובדים הזרים שיבואו ויעבדו בסיעוד. הרבה שנים, אדוני היושב-ראש, מגלגלים את הבדיה הזאת, שכאילו אם רק נחכה עוד קצת, יבואו הישראלים ויעבדו בתחום הסיעודי. אנחנו רואים שזה לא קורה, וצריך להיות רגע שבו ממשלה באה ואומרת: אוקיי, זה לא עובד, בואו נביא לפה עובדים או נלבין את אלה שנמצאים פה באופן לא חוקי, שיוכלו לטפל בקשישים שלנו. מה הועילו חכמים בתקנתם, אם עושים חוק שלא מתקיים בסוף במציאות, או שיש איזו ציפייה שיהיו עובדים שאני לא יודע מאיפה נביא אותם, ובפועל, בגלל מחסור של עובדים בבתי האבות – שאין מספיק מטפלים – וגם בגלל מחסור של עובדי סיעוד בקהילה, אז אלה העובדים הקיימים? ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש: אלה העובדים הקיימים שכבר נמצאים בבתים של הקשישים ואתה יודע מה הם עושים? הם אומרים לקשישים: אתה צריך לשלם לי 5,000 שקל – אני רוצה 10,000 שקל. אם לא, אני אלך למישהו אחר בשחור. זה לא צריך להתנהל ככה אבל זה מתנהל ככה, בגלל שאין מספיק עובדים, אז חלק מהעובדים מנצלים את זה לרעה ומתנהגים באופן דרקוני כלפי הקשישים. אנחנו דורשים בעצם לחשוב מחדש על המדיניות, אדוני סגן השר, ולהתיר יבוא של עובדים זרים, כפי שאתם התחייבתם אחרי התחקירים שנחשפו בטלוויזיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי על העלאת הנושא. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן. בבקשה. כל הקהל הקדוש מחכה לך. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתה גם היית צריך להצטער שפרוש עזב. יש לנו כמה שאלות לשאול אותו לגבי ההנהגה. הוא אומר שאנחנו, הספרדים, לא נולדנו להנהגה, אנחנו נולדנו – הוא מאסטר ואנחנו slaves. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני סגן שר האוצר, הנושא הוא, כמה שזכור לי, של איציק שמולי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אם אתה לא נפגעת מהדברים של פרוש, אני ואיציק נפגענו – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – וגם דני סידה נפגע. אבל במשנה כתוב: הכול לפי המבייש והמתבייש. כן, אדוני היושב-ראש, היית צריך למחות ולא מחית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה שאני אמחה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בטח, כן. כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני מוחה על זה שכשהרב מאיר פרוש לא נמצא פה, אתה תוקף אותו – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא הלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – ואתה צריך לעשות את זה כשהוא נמצא כדי שיוכל לענות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> וכשהוא תקף אותי, גם אני לא הייתי לידו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתה רוצה שאני אענה במקומו – הוא ענה, והוא פרסם שהוא לא אמר אף מילה, לדעתו, שהייתה בה פגיעה כלשהי. אבל אני חושב שבבמה הזאת, היות שזה רשמי מאוד, אז כולנו רוצים בכבודן של כל עדות ישראל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק. חשוב מאוד שילמד את הפסוק האחרון שאמרת. זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, מאוד חשוב. מאוד מאוד חשוב. צריכים להיות זהירים – כולנו צריכים להיות זהירים – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זו לא פעם ראשונה. זו לא פעם ראשונה, ואני לא מבין למה אתה מגן עליו, אבל, בסדר, אתם אותה מפלגה וזה בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני מגן על אדם שלא נמצא פה. זו הסיבה. אחרת, אם הוא היה פה, לא הייתי – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כשהוא תקף את ההנהגה הספרדית, אני גם לא הייתי לידו. הוא גם עשה את זה כשאף אחד לא היה לידו. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל אפשר עכשיו עדכון, כי לא ידענו – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא חשוב, לא הפסדת כלום. עזבי. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא, אנחנו רוצים להבין. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תגישי הצעה לסדר. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> עכשיו אני מבקש תרגום ליידיש. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל הספרדים פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תתרגל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אמרתי לך, זה הכול לפי המבייש והמתבייש. לא נפגענו. סליחה, לא נפגענו. עמדת משרד האוצר באשר להבאת עובדים זרים לקשישים סיעודיים המאושפזים בבתי אבות. ידידי איציק שמולי, אני מודה לך על ההצעה לסדר-היום. ראשית, ברשותך, אציין כי כיום מועסקים עשרות אלפי עובדים ישראלים בענף הסיעוד המוסדי. עובדים אלה, המשתכרים שכר נמוך, עתידים להיפגע, תוך שחיקת שכרם, או לחלופין – להיפלט משוק העבודה, במידה שיוכנסו עובדים זרים נוספים לענף הזה. ואני בטוח שאתה לא רוצה שזה יקרה. יודגש, גברתי השרה, כי כיום המחסור העולה מצד נציגי המוסדות מוסבר בכך שהשכר המוצע לעובדים בענף זה נמוך, ואף עולה כי בתי החולים משלמים לעובדים כ-15% מתחת לתעריף. בנוסף, בהשוואה לענפים שונים שבהם יש הסכמים קיבוציים ותמיכה ממשלתית, כענף הניקיון, השכר נמוך יותר, ועל כן המקצוע פחות אטרקטיבי, לצערי. עם זאת, ומתוך רצון לסיוע בנושא, אנו עמלים בשנה האחרונה על מנת למצוא פתרונות לסוגיה שמחד גיסא יסייעו בקליטת עובדים חדשים לענף, ומאידך גיסא לא יהוו פגיעה משמעותית בעובדים המועסקים כבר כיום בענף. בהתאם לכך, קבעה הממשלה מכסה ייעודית להעסקת עובדים פלסטינים בענף הסיעוד וכן פעלה לגיבוש מנגנון להעלאת שכר העובדים בענף. כלים אלה, בעזרת השם, עתידים לסייע למוסדות באופן משמעותי בקליטת עובדים נוספים לענף. ושוב, תודה על ההצעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אתה מציע להעביר לוועדה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איזו ועדה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העבודה והרווחה. אנחנו נצביע עכשיו על ההצעה להעביר את הנושא של עמדת האוצר לגבי עובדים זרים לקשישים סיעודיים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החלטת הממשלה על קיצוץ רוחבי << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: החלטת הממשלה על קיצוץ רוחבי – מס' 11291, 11304, 11307, 11308, 11309 ו-11315. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. צר לי על כך שנושא כזה, שנוגע באופן ישיר לחייהם של אזרחי ישראל, לבריאותם, לעתידם, זוכה לדיון בכנסת כשהיא ריקה לחלוטין. נמצאת איתנו השרה רגב, השרה התורנית, נמצאים איתנו שני חברים מסיעת ש"ס, נמצאים איתנו חברי הכנסת מוסי רז ופנינה תמנו-שטה מהאופוזיציה. כל הכבוד לארבעתכם, עמיתיי, ולך כמובן, אדוני היושב-ראש. אבל ממש לא כל הכבוד לכל חברי הכנסת שלא נמצאים כאן כאשר אנחנו עוסקים, אדוני סגן השר, במאות מיליונים שיורדו מהמשרדים החברתיים. יש לממשלה הזאת פתרון קסם; כל פעם שצריך לפתור איזשהו עניין – לפעמים עניין יותר חשוב, לפעמים עניין פחות חשוב – שיטת הקסם: קיצוץ רוחבי. וכך, כל פעם מקצצים, למשל, בבשר החי של תקציב הבריאות. אומר לנו שר הבריאות בפועל, סגן השר יעקב ליצמן, שהוא מתנגד לקיצוץ במשרד הבריאות, כי זה יהיה קיצוץ שיפגע עוד יותר במערכת הבריאות, בצורה אנושה. וזה קיצוץ חמור במיוחד בתקופה הזו, עם תחילת תחלואת החורף, העומסים במחלקות. עמיתיי חברי הכנסת, איפה חיים חברי הכנסת? אתם לא רואים מה קורה בבתי חולים? אתם לא רואים את הזקנה שעדיין נמצאת, אדוני סגן השר, במסדרון? אתם לא רואים את המצוקה במערכת הרווחה? אתם לא רואים את הקשיים במערכת החינוך? אני שואל אותך, אדוני סגן השר: איך אתם מעבירים בכזאת קלות קיצוץ רוחבי? ואני אגיד עוד דבר, ואני אומר את זה לך, אדוני – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> איך זה בא לעולם? איך זה הגיע לעולם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה עולה לדוכן עוד מעט. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה תענה. אבל אני שואל אותך שאלה אחרת, אדוני. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> למה זה בא לעולם? << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שואל אותך שאלה אחרת – הרי אתה אדם רציני, ואתה אדם שבקי בעבודתו ועושה את עבודתו נאמנה, למרות שיש לנו לפעמים ויכוחים – איך אתם מביאים כזה נושא לממשלה כמה שעות לפני הדיון? השרים לא מתכוננים. אני מדבר עם שרים, אומרים לי: אנחנו לא יודעים איך לקצץ את זה. אבל הם מקצצים, כי פשוט החליטו. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> מחטף. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מחטף. זה מחטף, ואנחנו מדברים באמת על חיי אדם. אנחנו מדברים באמת על פיקוח נפש. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> נו, דבר על השוטרים. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> 60,000 – – – << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר: צריך לפתור בעיות. אני בעד לפתור בעיות, אבל לפתור בעיות – בואו תקצצו איפה שצריך לקצץ. קצצו בתקציב ההתנחלויות – יש איפה לקצץ. אני שומע שהצבא לא כל כך מתלהב לרכוש צוללות שראש הממשלה כל כך חפץ ביקרן. אם הצבא לא רוצה את זה, אולי תכריחו את ראש הממשלה בכל זאת לוותר על הצוללות שיקרות לו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, חבר הכנסת חנין. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל לא קיצוצים רוחביים. לא קיצוץ בבשר החי, לא פגיעה בחולים, לא פגיעה במערכת הרווחה, לא פגיעה בחינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חנין. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן. סליחה, סליחה, מוסי רז נמצא. ראיתי שלא נמצא אף אחד, אבל מוסי רז ככה מצטנע בצד, אז לא שמתי לב. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> האדישות של חברי הכנסת – – – גם היא גורמת לציבור להיות אדיש. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מכובדיי, שני יושבי-הראש, גברתי השרה, סגן השר, חברי הכנסת, חברת הכנסת, הממשלה קיבלה החלטה לקצץ, למעשה מיליארדים, כדי לשלם תשלום שאני חושב שהיה צריך לעשות אותו. המעשה הוא נכון – הפיצוי לשוטרים, לגמלאי המשטרה. יש שתי אפשרויות לעשות את זה. יש אפשרות, שאני בטוח, סגן השר כהן, שאם זה היה תלוי בך, זה מה שהיית עושה – היית בודק מה חשוב יותר, מה חשוב פחות, ואז אולי היית מוריד מדברים שלא צריכים אותם בכלל, שהם גורמים רק נזק, או מדברים שלא כל כך צריכים אותם. ובדברים חשובים מאוד, כמו אולי בריאות, חינוך, תחבורה ציבורית – לא היית פגוע בכלל. אולי אפילו יותר מזה, אולי אפילו אם הממשלה הייתה מפעילה טיפה אורך רוח – וגם האוצר שהגיש לה את זה, צריך להגיד – אולי היו אפילו מחליטים שיש מיסים שלא נורא אם יעלו, כמו לדוגמה, סיגריות לגלגול וכל הקונצים האלה שאנחנו שומעים שקורים, וגם מיסים אחרים. אבל לא זה מה שנעשה. הממשלה החליטה שאין לה סדרי עדיפויות. בעיניה, התנחלויות חשובות כמו בריאות; שירותי דת חשובים כמו רווחה; חינוך שווה כמו צוללות. אני אפילו לא קובע מה התשובה – מה חשוב יותר. אבל לבוא ולהחליט שכל אחד שווה באותה מידה, ומקצצים 1.3% בכל אחד מהדברים – זה פשוט פחדנות לשמה, בריחה מהמציאות לשמה. איך לא עמד שם אפילו שר אחד, או שרה אחת, שאמר: רגע, אל תיגעו במשרד שלי. הוא יותר חשוב. אני צריך עכשיו לדאוג לזה ולזה. איך לא קרה הדבר הזה? אבל אני רוצה להצביע על עוד דבר. אני רוצה להצביע על עוד דבר: בדרך כלל, כשאנחנו מקבלים את תקציב המדינה, אנחנו מקיימים עליו פה דיונים ארוכים במשך ימים ארוכים בוועדת הכספים, דיונים רבים פה במליאה. דיונים ארוכים – חברי הכנסת עולים, מדברים דקות, לעיתים שעות כל אחד. ופה, הכול חלף כהרף עין, דיון קצרצר, בלי לקיים את כל סדר הדיון שאנחנו רגילים לו. זה אומנם כחוק – בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית – כשמדברים על תקציב. זאת אומרת, יש פה איזושהי אנומליה בבסיס שלנו, שאנחנו מכלים את זמננו באישורו של תקציב, ואז באות הממשלה וועדת הכספים, וממש בדקות של דיונים משנות ומעבירות מיליארדים ואפילו עשרות מיליארדים מצד לצד. אנחנו חייבים לשנות את השיטה הזו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שוכרן, מוסי. (אומר בערבית: אין אף אחד אחרי מוסי.) ינון אזולאי. אורי מקלב, אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שיש הבדל גדול בינינו לבין הציבור בהבנה של מה זה נקרא קיצוץ רוחבי. כשאומרים קיצוץ רוחבי ומדברים על 1.3%, זה נשמע כזה משהו קטן, זה לא נורא, אפשר עוד לעבור על זה – וצריך לדעת שקיצוץ רוחבי זה קיצוץ כואב מאוד. הוא דווקא נוגע – כשבעל המשרד, כשהמשרד צריך לקצץ, הוא מקצץ בתוכניות שמיועדות במיוחד לתוכניות שיפור, לתוכניות עבודה שהמשרד השקיע, שהוא רוצה לתת מעבר לתקציב הקשיח, שבסופו של דבר זה דווקא האוכלוסיות החלשות, אלה מעוטי ההכנסה, או בכלל אלה שצריכים חיזוקים; מה זה שבאים למשרד, והמשרד צריך לקצץ? אפשר לשמוע את מה ששר הבריאות אמר: במה אני מקצץ? בפרויקטים חדשניים שעכשיו נכנסתי בהם. כשאומרים לקצץ, בזה אני מקצץ. במה אני אקצץ – בשכר? במה אני אקצץ – בבינוי, שבאמצע בנייה? ה"שפיל" שלהם הוא מאוד קטן, ואנחנו הולכים על קיצוץ, ובאמת זה גם כואב. בממשלה, אדוני סגן השר, השקעתם הרבה. אני חושב שהציבור ידע להעריך את זה, את הקדנציה הזו, בזה שלא היו קיצוצים, ולא היו פגיעות קשות, ואנחנו לקראת הסוף. מספרים על אותו יהודי שלמד – אני אחכה לתשובה שלך – שחיכה לסדר. הוא היה אורח, ואמר: אצל היהודים בליל הסדר יש הרבה אוכל, ויש אוכל טעים. חיכה, ואמרו את ההגדה, והוא ראה שזה לוקח זמן – הוא הלך. כשהגיע באמת האוכל, בסוף הדרך, הוא הפסיד את כל מה שהוא המתין. אנחנו צריכים גם לדעת שהקיצוצים האלה יפגעו באוכלוסיות החלשות באופן ישיר – באופן פוגע, ממוקד, בהן. זה מאוד מאוד משתלב עם עוד דבר שאנחנו שומעים בתקופה האחרונה, שזה נקרא – אולי לשתף אותנו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אורי, אורי, אורי, תירגע. תמשיכי, השרה רגב, יש זמן. קחי את הזמן שלך. תחייכי, תצחקי – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא יכולה לשתף אותנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – שימי על רמקול. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כפי שגם אמרו קודמיי, זה קיצוץ כואב, שאנחנו לא יודעים, זה עובר מתחתינו, בגלל שכשאומרים למשרד לקצץ אז הוא מקצץ, ואנחנו לא יכולים לדעת. אנחנו רק שומעים את זה אחר כך: מה ההשלכות הכבדות המשפיעות על הציבור, במיוחד האוכלוסייה החלשה, שקשה לה לספוג את זה – וזה הולך יחד. יש לזה הלימה עם ייקור המחירים. אנחנו היום עדים לייקור מחירים, מה שלא היה מ-2014, בצורה דרסטית ומהותית מאוד: גם בטונה, בשתייה, קולה, תה, חברת ויסוצקי, סוגת, טמפו, דגנים, עוף טרי, גבינות, מאכלי חלב, מוצרי חלב – עליות שהן משמעותיות מאוד. וגם, ראה זה פלא, כשאתה מקצץ במשהו, מעלה מחירים ב-4% – איך שזה מגיע לקמעונאי ולצרכן ולקונה זה עולה פתאום ב-8%. למה עלייה של 4% במוצרי חלב צריכה להשפיע, בעלייה של 8%? הרי הפוך, ברגע שיש עלייה של 4%, הרווח שלך הוא יותר גדול. תמיד אפשר להגיד שיש הלוואות, מימונים. אדוני היושב-ראש, הקיצוץ הזה, שיהיה בעקבות הקיצוץ הרוחבי הזה, יחד עם עליות המחירים, שאנחנו עדים לכך שזה כבר בא לידי ביטוי בעלייה משמעותית בסל המוצרים שמשפחה צריכה לקנות – בעליות בליבה של המוצרים, במוצרי היסוד שמשפחה צריכה לקנות – יחד עם זה, זה נותן, בבת אחת מביא אותנו מעידן שחשבנו שהוא יציב, לעידן של סחרור ועליית מחירים. אנחנו נמצאים עכשיו בסוף קדנציה. אני חושב שמשהו כאן לא הגיוני, ללכת לקצה ולהוסיף תוספות שכר כשהמשמעות היא קיצוץ כזה גדול. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך, חבר הכנסת מקלב. סגן שר האוצר של ממשלת ישראל, השר יצחק כהן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מי שישמע את הנאומים חוצבי הלהבות שלכם יחשוב שבאמת נעשה פה מעשה של קיצוץ אכזרי. קודם כול, בואו נאמר לכם, ונסבר לכם את האוזן איך זה הגיע לעולם. הייתה פסיקה של בית המשפט לדיני עבודה וערעור של המדינה בארצי, ושניהם נדחו – והממשלה הייתה חייבת לכבד פסקי דין. גם ממשלה מכבדת פסקי דין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם. מכאן נולד הפרויקט הזה של תשלום רטרואקטיבי על היעדר ביטחון תעסוקתי אצל השוטרים, והיינו חייבים לשלם להם את זה, מכיוון שכנראה זה מגיע להם – וזה מה שנעשה. עכשיו, מי שישמע את הנאומים שלכם יחשוב שבאמת לא קרה שום דבר. ואני אפרט, ברשותכם. אז ככה, אדוני היושב-ראש: לפני שמדברים על ההחלטה לבצע קיצוץ רוחבי אסור לשכוח את ההקשר הרחב של המצב הכלכלי. בשנים האחרונות, ברוך השם, וגם השנה, כלכלת ישראל היא כלכלה חזקה, איתנה, יציבה וצומחת – ואת זה לא רק אנחנו אומרים אלא גם חברות הדירוג המובילות בעולם, שממשיכות להביע את אמונן בעוצמתה הכלכלית של ישראל בתחזיות לשנים הבאות. המצב המקרו-כלכלי הטוב של ישראל בא לידי ביטוי בצמיחה גבוהה של המשק הישראלי, שצפויה לעמוד השנה ובשנה הבאה על סביב 3.5% – אגב, יש כאלה גופים בין-לאומיים שדירגו את זה ב-3.6% צמיחה – גבוה ממדינות רבות ב-OECD. שוק העבודה – מי מקשיב לי? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> שוק העבודה, שוק העבודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שוק העבודה ממשיך להיות חזק ובתעסוקה מלאה, עם אבטלה ברמה של 3.5% בלבד תוך כדי שיעורי השתתפות ותעסוקה גבוהים, דבל'ה. במקביל לצמיחה, שממנה נהנים כל האזרחים, אנו רואים שנמשכת מגמת החלחול של הצמיחה לשכבות החלשות – תופעה אשר מייחדת את ישראל ממדינות מפותחות אחרות. האי-שוויון ברוטו יורד, והוא היום נמוך באופן משמעותי מממוצע מדינות ה-OECD, ויחד איתו יורד האי-שוויון נטו. במקביל, חלה גם ירידה בשיעור העוני, שמהווה נתון חיובי במיוחד בהתחשב בהמשך העלייה של קו מדידת העוני. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> זה נכון, אבל איך זה קשור? סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ודאי זה קשור, תקשיב טוב, שאלות בסוף, אני אענה לך על הכול. תרשום, אני אענה לך על כל שאלה. שנת התקציב 2019, מוסי רז, היא שנה של בשורה גדולה למשק. הוצאות הממשלה יגיעו לשיא של כ-397.4 מיליארד ש"ח – גידול נומינלי של 20.7 מיליארד ש"ח לעומת שנת 2018, גידול של כ-5.5%. דברים חסרי תקדים. בנוסף, התקציב נבנה מתוך מחשבה על סדרי עדיפויות, כאשר לקחנו תקציבים במיוחד למקומות שמעניקים שירותים לרווחת הציבור ומעודדים צמיחה: חינוך, בריאות. לסבר את האוזן, גידולים בתקציב ב-2019, חשוב שתכיר, מוסי: תקציב לניצולי השואה גדל בכ-800 מיליון ש"ח לעומת 2018 – גדל ב-20% – 800 מיליון ש"ח; תקציב הביטוח הלאומי גדל בכ-4.1 מיליארד ש"ח לעומת 2018, כ-10% – – – << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – באמת – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את אישה אינטליגנטית, תקשיבי עד הסוף. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> אינטליגנטית, אינטליגנטית. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> זה נכון מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז תן לי לגמור, אם זה נכון, תן לי לגמור. אני אחזור בחזרה כי הפרעתם לי, ושהציבור ישמע, למרות שהפרעתם. תקציב לניצולי השואה גדל בכ-800 מיליון ש"ח לעומת 2018 – גידול של 20%; תקציב הביטוח הלאומי גדל בכ-4.1 מיליארד ש"ח לעומת 2018 – גידול של 10%; תקציב החינוך גדל ב-5 מיליארד ש"ח לעומת 2018 – כ-9% גידול בחינוך; תקציב הבריאות גדל בכ-2.5 מיליארד ש"ח לעומת 2018 – כ-7%; תקציב התחבורה גדל בכ-2.2 מיליארד ש"ח לעומת 2018 – כ-12% גידול; תקציב ביטחון הפנים גדל בכ-1.2 מיליארד ש"ח לעומת 2018 – כ-7%; תקציב ההשכלה הגבוהה גדל ב-700 מיליון ש"ח לעומת 2018 – גידול של 7%. אדוני היושב-ראש, אני לא רואה את ההתפעלות שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני חוכך בדעתי אם להתייחס. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, הממשלה החליטה ביום ראשון האחרון על קיצוץ רוחבי במטרה לממן כמה החלטות חשובות, בין היתר תוספת שכר – שזה פסיקת בית המשפט, גם המדינה וגם הכנסת כנראה חייבות לקיים פסקי דין – חלף תוספת "היעדר קביעות" למשרתי מערכת הביטחון. מדובר בתוספת ששולמה לאנשי קבע בצה"ל, ולאחר מאבק משפטי ארוך שנים של השוטרים והסוהרים לקבלת התוספת הוחלט בממשלה, בחודש ספטמבר, על ניהול משא ומתן בין הצדדים על מתווה מוסכם, שאושר על ידי הממשלה. אני הייתי מעורב, הייתי אחד מאנשי הצוות. אני חייב לומר לכם שהסכם המתווה הוא טוב. הוא גם מביא רווחה ל-60,000 איש שחיכו לזה וגם מתחשב במתווה התקציבי של המדינה. תוספת מפקחי בנייה למניעת תאונות עבודה במטרה להילחם בתופעה של נפגעים הרבים באתרי הבנייה בשנים האחרונות. אתם ודאי מסכימים. חיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה – תוכנית סיוע לתושבים ולרשויות המקומיות בסך של למעלה מ-500 מיליון ש"ח – חצי מיליארד ש"ח – בשנתיים הקרובות. התוכנית כוללת הנחה בארנונה, תגבור מערך רפואת החירום, פיתוח אזור תעשייה, מיגון והצטיידות מרכזי יום, תגבור התמיכה לטיפול רגשי לילדים במערכת החינוך ועוד ועוד ועוד. ניהול מדיניות פיסקלית אחראית מחייב אותנו לבצע הפחתה רוחבית על מנת לעמוד במסגרות הפיסקליות הקבועות בחוק, ביעד הגירעון ובהגבלת ההוצאה התקציבית. זה מה שהסברתי לך. איפה הוא? הוא הלך. על כן הוחלט על הפחתה רוחבית בתקציב הקניות של משרדי הממשלה בסך של כ-1.35% – 1.35%, זה כל ההפחתה – בשנת התקציב 2019, ועוד 0.2% בשנת 2020. בנוסף, תחול הפחתה בשיא כוח האדם של כ-0.5%, חצי אחוז, ביחידות המטה, ו-0.25% – ביחידות המספקות שירותים לאזרח. יחד עם זאת, חשוב לציין כי גובה ההפחתות שיבוצעו במשרדים נמוך משמעותית מהתוספות הגדולות שניתנו למשרדים, ובייחוד לשירותים החברתיים. כפי שאמרתי קודם, הגידולים בתקציבי 2019: ניצולי שואה – ב-800 מיליון; חינוך – 5 מיליארד; בריאות – 2.5 מיליארד; ביטחון הפנים – 1.2 מיליארד; תחבורה – 2.2 מיליארד. גובה ההפחתה כאחוז מהגידול: ניצולי שואה – 0.063%; חינוך – 2%; בריאות – 1.4%; ביטחון פנים – 8.3%; תחבורה – 2.9%. רפורמות ותוכניות כלכליות בשירותים האזרחיים, שאושרו לשנת 2019 מדגישות את המחויבות הממשלתית כלפי תחומים אלה: הגדלת קצבאות הנכות – הגדלנו משמעותית את קצבאות הנכים בסך כולל של 2.15 מיליארד ש"ח כבר משנת 2018, כך שגובה קצבת נכות יעלה מ-2,342 ש"ח בחודש לסך של 3,272 לנכה בדרגת 100% נכות; תוכנית הסיעוד הלאומית – במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים, אישרה הממשלה את תוכנית הסיעוד הלאומית בהיקף של כ-900 מיליון ש"ח, וזה צפוי לגדול בהדרגה לכ-1.7 מיליארד ש"ח. התוכנית תיכנס לתוקף כבר במהלך שנת 2018, ותכלול הגדלה משמעותית של שעות הסיעוד הניתנות לקשישים בביתם, הכנסת טיפולי שיניים לקשישים במסגרת סל הבריאות, הגברת המעורבות של קופות החולים בשיקום ובטיפול בקשישים הסיעודיים בביתם והקלת נטל הביורוקרטיה; תוכנית "חופשות הלימוד" – במסגרת תקציב המדינה לשנת 2019, הוקצו 320 מיליון ש"ח עבור תוכנית החופשות, שבמסגרתה גני הילדים ובתי הספר בכיתות א'–ג' יפעלו במהלך עשרה ימים נוספים בחופשות התלמידים, במסגרת הדומה לפעילות המתבצעת כיום בצהרונים ובגני הילדים. התוכנית נועדה לתת מענה לפער הקיים כיום במשק הישראלי בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. התוכנית תעניק להורים ולתלמידים מענה בימי חופשות חנוכה ופסח, כך שבכל חג ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. התוכנית צפויה להוביל להורדת יוקר המחיה למשפחות עם ילדים קטנים ותאפשר צמצום פערים בחברה הישראלית; הרפורמה לצמצום תאונות עבודה – על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ-70,000 עובדים נפגעים בתאונות עבודה מדי שנה. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> איציק, אפשר לקבל את זה בכתב? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תקרא את זה בפרוטוקול. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל אם תקשיב, אתה כבר תזכור את זה בעל פה. בשנים 2011–2016 היה זרם נפגעי העבודה כ-2% בממוצע מסך המועסקים במשק, קרי כ-2% מהמועסקים נפגעו מדי שנה בתאונת עבודה שדווחה לביטוח הלאומי ושולמו בגינה דמי פגיעה. בנוסף, איתן ברושי, בשנים האחרונות כ-60 עובדים נהרגים מדי שנה בתאונות עבודה. התכלית של הרפורמה היא לצמצם באופן משמעותי את תאונות העבודה, בשיעור של 10%–25% בשנה, להפחתה משמעותית של הרוגים ופצועים. רבותיי, אתם רואים, פה יש ממשלה שפועלת ועובדת וצומחת, וכלכלה חזקה ויציבה, והיא עושה תוכניות, מרחיבה, מוסיפה מיליארדים למשרדים החברתיים. אז נכון, היינו צריכים לשלם, היינו צריכים כעת, בפסק דין של בית המשפט. אני חושב שגם אתם שמחים בכך שהשוטרים, ומערכות הביטחון, מקבלים את מה שמגיע להם. אני לא יודע אם מישהו מכם היה מצביע נגד התוכנית הזאת. אני לא מאמין. על כל פנים, אלה פני הדברים, וכדאי לדעת שהאמת היא גם אופציה, חברים. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> הופה. זה יפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מציע להסתפק, אבל מה אתם מציעים? הרב מקלב, מה אתה מציע? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת כספים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הרב מקלב מציע לוועדת כספים. אני מציע – אה, רק דיון במליאה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הוא מציע, הוא מציע – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתם מציעים רק דיון במליאה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דיון במליאה, בסדר, אחסן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה. מי מציע דעה אחרת? פנינה, והיא לא פה. דיון במליאה. מצביעים: בעד – זה דיון במליאה, ונגד – זה הסרה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחלט להעביר את זה לדיון במליאה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אפליה בין ערים ומועצות אזוריות בהטבות המס ומפת העדיפות הלאומית << הלסי >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נעבור לנושא הבא, הצעה לסדר-היום בנושא: אפליה בין ערים ומועצות אזוריות בהטבות המס ומפת העדיפות הלאומית, מס' 11321. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סגן השר וגברתי השרה, אני מודה לחברים שנשארו ואני אקצר ואומר שסוף 2018 – זה קרוב – היא סוף שנה גם בנושא מס והטבות. ועדת הכספים, שאני חבר בה, בראשותו של גפני, הכינה כבר את הנושאים האלה, ואנחנו בשנה השלישית, ואנחנו נתקלים בשאלה שאני קראתי לה בהגדרה אפליה בין ערים ומועצות אזוריות בהטבות המס ומפת העדיפות הלאומית. אני אתן דוגמה, בשביל לקצר ולא לפגוע באף אחד, אבל נאמר העיר נהריה, שלאחרונה אישרנו לה שינויים, מרבית העיר נהריה היא מחוץ לקו תשעת הקילומטרים – שזה קו העימות בגבול הצפון. למרות זאת, כל נהריה וכל תושבי נהריה הם חלק מקו העימות – סליחה, חבריי – גם אם הם מחוץ לגזרה של תשעה קילומטר. מצד שני, מועצה אזורית, במקרה זה מטה אשר – יש לנו גם דוגמאות כאלה בגליל וגם תכף נגיד על עוטף עזה – מועצה אזורית פרוסה על שטח יותר גדול, כאשר יש לה יישובי גדר ויישובי עימות ועדיפות לאומית. אבל אני חושב שצריך לראות ביישובי המועצה – יישובים ערביים, יהודיים, קהילתיים, מושבים וקיבוצים – כאילו הם שכונות של העיר, משום שיש להם מערכות חיים משותפות, משום שבתי הספר, חלקם – במקרה זה, רובם – בתוך קו האש. בית המועצה הוא בחזית של קו העימות; כנ"ל מרכזי יום לקשיש וכל השירותים האחרים. אבל זה לא רק זה. קשה מאוד לקיים מועצה אזורית, על כל המורכבות שיש, כשיש פערים ברמת היכולת של הקיום בין חברים ובין יישובים – וזה בא לידי ביטוי במכלול של נושאים – כבוד היושב-ראש. יותר מכך, מתפתחים יחסים קניבליים בין היישובים, משום שיש פער גדול – ולפער הזה יש משקל גם בהגעת תושבים חדשים וגם בהישארותם של הבנים – בתנאים שהם כולם באזורים סמוכים זה לזה אבל לא באותו מרחק מהגדר או מקו העימות. ראינו את זה עכשיו בעוטף עזה, ואני לא מדבר עכשיו על שאלת הפיצוי. קיבוצים כמו דורות וברור חיל, קיבוץ כמו עברון ליד נהריה, או גונן ולהבות הבשן בגליל העליון, שמתייחסים אליהם כמו אל קו עימות, הם בתוך גזרת העדיפות, הם תחת ההשפעה של כל מה שקורה, גם בגבול לבנון וגם בגבול עזה. אבל במדידות של מפות שונות, יש מרחקים שונים, עד כדי איום על היכולת ליצור רקמת חיים משותפת. צריך לומר שזה לא סביר ולא הגיוני שבמועצה אזורית שיש בה מרכיבים משותפים נוצרים פערים כאלה, שהם לא מוצדקים. אינני מתייחס לשאלות של מיגון ואני לא נכנס פה גם לדקות של פערים כאלה או אחרים, אלא לעיקרון. למה זה דחוף? משום שבסוף 2018 משתנות המפות, אבל החברים, התושבים של היישובים, הם לא זזים. אנחנו לא צוענים שעוברים כל שנה ממקום למקום. זה הבית של האנשים, של החברים. הם לא באים לקו לשלושה חודשים ועוזבים למוקם אחר; הם כל החיים בקו העימות. זה קו של חיים, ובאזור העדיפות הלאומית. לכן הדיון הזה דחוף וצריך למצוא פתרון, ולפני סוף השנה להסדיר את העיוות הזה, כדי לומר שדין יישובים כפריים במרחב הכפרי הוא כמו העיר השכנה. לא פחות. ובמקרה זה, המודל של נהריה הוא מודל ברור, כי נהריה מוכרת כיישוב שהוא יישוב ארוך ויש בו את החלוקה של קו התשעה קילומטרים, שזה קו גבול העימות בצפון – הוא מפריד בין שליש נהריה בתוך הקו ושני-שלישים בחוץ. זה נכון גם בדרום וגם בצפון. אדוני היושב-ראש, במצוות הקיצור, אני מבקש להעביר את זה לוועדת הכספים. מה אומר המזכיר? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה ייקבע בתקנון. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מה התקנון קובע? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אני מבקש ועדת הכספים. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא שומע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מוסי רז יציע שזה יהיה בוועדת כספים. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. הבנתי. אמרתי שאני מציע שזה יעבור לוועדת הכספים, אז חברי – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתה צריך להציע דיון במליאה. אני אציע לכספים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יכול להיות שחבר הכנסת ברושי לא הבין. אתה לא יכול להציע כלום חוץ מדיון במליאה, אבל מוסי רז, בתושייתו כי גדולה – – << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מאוד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – מאוד, רוצה למקד את הדיון דווקא בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חברי מוסי רז. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך, אדוני. סיימת את דבריך הנוקבים והחשובים. איציק, אתה עולה לענות בשם ממשלת ישראל? << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> אתה יכול להישאר שם, איציק. איציק, תישאר שם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איפה, שר האוצר? << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> לא פה. ינון, אני מבקשת ממך, אל תציע הצעות שהן לא רלוונטיות. יסבכו אותו. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> פרובוקציה. יש רוב לקואליציה? << קריאה >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << קריאה >> אין קואליציה. נגמר – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> תגיד לי, יש לך זמן – – – בוא נגמור היום. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> את יודעת מה מקומם? את התשובה הזאת השבתי לו לפני שלושה שבועות. << קריאה >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << קריאה >> אם תיתנו לי את תיק שר הביטחון, אני – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> אז תגיד – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז איך אתם מאשרים כל פעם? שלושה שבועות – אותן תשובות, אותה הצעה לסדר-היום. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> זו עקשנות, מירי. זו עקשנות. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> איציק, תגיד לו: את התשובה הזאת השבתי לך – – – << קריאה >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << קריאה >> מירי, אתם צריכים תמיכה? תיק שר הביטחון – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> המחוקק קבע – ברושי, אמרתי לך כבר כמה פעמים, גם לפני שלושה שבועות אמרתי לך את זה – המחוקק קבע כלל שלפיו לא מחלקים יישוב לעניין הזכאות להטבות, מכיוון שאין אפשרות תפעולית לבחון אם כל בית וכל דירה נמצאים בתוך – או מחוץ – גבולות אזור הפריפריה או קו גבול עימות. לא כך העניין לגבי היישובים המאוגדים במועצות אזוריות. כל יישוב, הגם שהוא משתייך למועצה אזורית, עדיין הוא ישות מוגדרת עם גבולות ברורים וזהות יישובית. אותה תשובה. פריסה גיאוגרפית של מועצה אזורית רחבה בהרבה מזו של ערים שתושביהן זכאים להטבות מס. בחוק קיימת מגבלה של גודל היישוב המזכה, לכן לא מדובר בערים גדולות. לפיכך, קיים שוני מהותי בין עיר לבין מועצה אזורית, ואין שום אפליה בהתייחסות שונה אל דברים שונים. יתרה מכך, אפליה עלולה להיווצר דווקא כאשר יישוב שאיננו זכאי להטבות – בשל מיקומו או דירוגו הסוציו-כלכלי או כל סיבה אחרת – נהנה מהטבות מס רק מכיוון שיישובים אחרים במועצה שלו זכאים להטבות מס. זאת, בעת שיישוב אחר בעל מאפיינים זהים המשתייך למועצה אזורית אחרת לא יזכה להטבות מס. אדוני היושב-ראש, אותה תשובה בדיוק השבתי במליאה לפני שלושה שבועות לחברי ברושי באותה הצעה לסדר-היום. אני מניח שבעוד שלושה שבועות אנחנו עוד פעם נחזור בחזרה. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – ועדת כספים. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> נעביר לוועדה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, מה אדוני מציע? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, נספור – כספים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כספים. אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה. (אומר בערבית: בעד –) לוועדת כספים, (אומר בערבית: ונגד) – – – הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ועדת כספים. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מוכנות העורף בצפון ובדרום בעיקר בכל הקשור למקלטים << הלסי >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא האחרון: מוכנות העורף בצפון ובדרום, מס' 11314, של דן סידה. תפדל, דן. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מי עונה לו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נדמה לי שאלי בן-דהן. << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> אני מוכן שהרב יצחק כהן יענה לי. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מי שנשאר פה. לפני ימים מספר שוחחה איתי אימא מודאגת, תושבת אחד המושבים בגליל, ובשיחה איתה הביעה את דאגתה העמוקה מכך שבגן הילדים של בנה אין מקלט, או כל מיגון אחר לשעת חירום. תושבת אחרת, זקנה סיעודית המרותקת למיטתה, פנתה גם היא וסיפרה שביתה מיושן וללא כל ממ"ד. מדובר במושבים הממוקמים במרחק של כ-2 קילומטרים בקו אוויר מגבול הלבנון. במלחמת לבנון השנייה ספג האזור הזה, שבו הן מתגוררות, מאות טילים וקטיושות והיה בקו האש הראשון. דבר זה מלמד אותנו שעל אף היותנו למודי ניסיון במלחמות, אני אומר זאת בצער רב, לא הפקנו את כל הלקחים המתבקשים ולא דאגנו מספיק לכך שבמלחמה הבאה יהיו פחות נפגעים; שהעורף יהיה חזק יותר, חשוף פחות ומוכן יותר. גן ילדים שפועל ללא מיגון כלל, זאת רשלנות מסוכנת. זקנה סיעודית שנשארת ללא ממ"ד, אפילו כשעברו 12 שנים ממלחמת לבנון האחרונה, זה דבר בלתי נסלח. לא היה לי צורך לנבור יותר מדי בארכיונים כדי להבין את היקף התופעה וחומרתה, היות שרק במועצה האזורית מרום הגליל, מקום מגוריי, כמחצית מהמקלטים אינם ראויים לשימוש כלל ובמחצית התקנית, כביכול, אין את הציוד הנדרש לשהייה ממושכת. מנתונים שהגיעו אליי ממועצות אזוריות נוספות באזור קו העימות הצפוני, המצב לא שונה בהרבה. המקלטים בחלקם מוזנחים וחלקם מוצפים במים. אין בהם את הציוד הנדרש ומצבם לא יאפשר את קליטת האזרחים בצורה מיטבית ביום פקודה. נוסף על כך, מאות בתים באזור העימות מצפון ומדרום אינם ממוגנים כלל, היות שנבנו לפני שעבר החוק המחייב בניית ממ"ד בכל בית. אני אתן כאן סקירה תמציתית מדוח מבקר המדינה, שפורסם במאי 2018 ובדק את נושא מיגון היישובים. מהדוח עולה כי 26% מכלל האוכלוסייה, שהם למעלה משני מיליון תושבים, נמצאים ללא מיגון תקני. כלומר, ללא מיגון כלל. במגזר הלא-יהודי המצב חמור בהרבה ואחוזי התושבים שאינם מוגנים כלל עולה על 50%. מצב זה מעיד על הרשלנות בקרב הגופים הממונים ומעלה שאלות מהותיות על פעולותיהם של המשרדים השונים ביישום התוכניות הרבות למיגון העורף. בחודש יוני הודיעה הממשלה על הקצאת כ-5 מיליארד שקלים לתוכנית מיגון הצפון לאורך עשר השנים הבאות, כדי להתגבר על פערי המיגון. אין בידי נתונים מפורטים לגבי אישורי התקציב לתוכנית זו או לגבי העברות תקציביות בפועל, אך עם זאת בדיון שנערך ב-15 באוקטובר השנה בוועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון, נאמר כי השנה הועברו כבר 150 מיליון שקלים לטובת מיגון יישובי הצפון; כולם הוקצו לתוכניות מיגון ובשליש מהם כבר נעשה שימוש. בנוסף לכך, הועברו לאחרונה כ-136 מיליון שקלים המיועדים למיגון מלא של 21 היישובים צמודי הגדר בצפון, הנמצאים עד קילומטר אחד בקו אווירי מהגבול. יתר התקציבים שהובטחו נמצאים עדיין במשרדי הממשלה השונים, שעדיין לא הציגו תוכנית מפורטת לקידום מיגון הצפון. רבותיי, אויבינו מצפון ומדרום חורשי רעות כל הזמן. על כן, משרדי הממשלה צריכים להביא ליישום התוכניות במהירות האפשרית, ובכך לתת את הזכות למיגון לכל אזרחי ישראל, בייחוד בקווי העימות החשופים לאש מהרגע הראשון, באופן המהיר ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך. סגן שר אחר, בשם ממשלת ישראל, יענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לראשונה מאז פוטר סגן השר אלי כהן מתפקידו – – – << קריאה >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << קריאה >> אלי בן-דהן, בן-דהן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סליחה, אני חוזר, delete. לראשונה מאז פוטר סגן השר אלי בן-דהן מתפקידו, הוא עולה לנאום בשם ממשלת ישראל. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << קריאה >> שמונה מחדש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אחרי שהתמנה מחדש לתפקיד סגן שר הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאאב וזיר אל-דיפע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נאאב וזיר אל-דיפע – נאאב וזיר אל-אמן, זה התרגום. ביטחון זה "אמן". "דיפע" זה הגנה. הגנה זה בארצות הברית. תפדל. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פיקוד העורף מבצע את כלל התחומים אשר הוא מחויב להם מתוקף חוק, ובהם בקרה ומעקב אחר כשירות המקלטים הציבוריים בכל המדינה. הביקורות מבוצעות על ידי פיקוד העורף בשיתוף הרשויות המקומיות. האחריות על שמירת כשירות המקלטים ושיפורם היא באחריות הרשות המקומית, על פי תקנות ההתגוננות האזרחית – השתתפות רשויות מקומיות. פיקוד העורף משמש גורם מנחה מכוח סעיף 12(א) לחוק הגנה אזרחית, ומלווה את הרשויות המקומיות ברמה המקצועית. יש לציין כי גם לאחר שקלול כלל דפוסי המיגון הקיימים במרחב האזרחי, הכולל גם את כשירות המקלטים הציבוריים, עדיין קיימים פערי מיגון לכ-25% מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. מקלט ציבורי הוא דפוס מיגון אחד מתוך מגוון של סוגי מיגונים הקיימים לאוכלוסייה, ובהם ממ"דים, מקלטים פרטיים משותפים, וכאמור, גם מקלט ציבורי. יש לציין כי בשנים האחרונות הוכנו תוכניות רבות לקידום ושיפור של המיגון במדינה. פיקוד העורף, בסיוע הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, מממש פרויקטי מיגון אלה, ובכלל זה שיפוץ מקלטים ציבוריים. בהמשך לכך, בהובלת שר הביטחון לשעבר ושר האוצר, אושר תקציב בהיקף של 150 מיליון שקל לשנת 2018 עבור צמצום פערי המיגון בצפון המדינה, עד למרחב 20 קילומטר מהגבול. התוכנית נמצאת בתהליכי ביצוע. זאת ועוד, בהנחיית שר הביטחון לשעבר התקיימה עבודת מטה מרחיבה לבניית תוכנית למיגון צפון המדינה על לקו 45 קילומטר, הכוללת, בין השאר, בחינת מענה מיגוני במרחב הפרטי, בניית ממ"דים – זהה לתוכנית המיגון שבוצעה בגזרת הדרום – מענה מיגוני למרחב הציבורי, מוסדות חינוך, בריאות, רווחה ושיפוץ מקלטים ציבוריים. התוכנית הוצגה ואושרה על ידי הקבינט בחודש יולי 2018. בהחלטת הקבינט נקבע כי יוקצה תקציב בסך 500 מיליון שקל למיגון הצפון. נכון להיום, רק חלקו התקבל. תוכניות אלו ישפרו את המענה המיגוני על ידי שיפוץ מקלטים ציבוריים, מיגון גני ילדים, מיגון מרפאות ועוד. מערכת הביטחון עוקבת ומפקחת שאכן התוכניות למיגון המתוקצבות והמאושרות, כאמור לעיל, יבוצעו כמתוכנן, ובכך נגן כראוי על תושבי ישראל באזורי הסיכון. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה מציע השר? להסתפק בדברי השר? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> אני – להסתפק. << קריאה >> דן סידה (ש"ס): << קריאה >> – – – הוועדות הרלוונטיות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איזו ועדה? חוץ וביטחון. << קריאה >> דן סידה (ש"ס): << קריאה >> הלוואי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> גם אני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מסכים. סגן השר מסכים. אנחנו עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> מסכים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, תגיע, סגן השר. בעד – זה להעביר לוועדת חוץ וביטחון. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת חוץ וביטחון התקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – אחד, אין מתנגדים, נמנע אחד. על חודו של קול, תרתי משמע. השאלה היא למה השרה מירי רגב לא תמכה ולא הצביעה, וזה כמעט נפל. אם הייתי מצביע נגדו, זה היה נופל. ובכן, ההצעה לסדר-היום, מוכנות העורף, עברה ברוב קולות לוועדת חוץ וביטחון, למרות שהשרה רגב לא הצביעה. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ח בכסלו התשע"ט, 26 בנובמבר 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. טורפא אל-ג'לסה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:46. << סיום >>