דברי הכנסת

דברי הכנסת ו / מושב שלישי / ישיבה רכ"ה / א'–ג' בכסלו התשפ"ה / 2–4 בדצמבר 2024 / 6 חוברת ו' ישיבה רכ"ה הישיבה המאתיים-ועשרים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (2 בדצמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. ממשלה כושלת שממשיכה בקידום הפיכה משטרית שקורעת את העם ומסכנת את ביטחון אזרחי המדינה; 9 2. ממשלה שהורסת כל חלקה טובה; 9 3. קיצוץ בתקציב בחברה הערבית, היעדר מיגון והיעדר ביטחון אישי של האזרח הערבי 9 רם בן ברק (יש עתיד): 9 נעמה לזימי (העבודה): 13 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 15 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 42 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 46 יאיר לפיד (יש עתיד): 53 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 54 שרון ניר (ישראל ביתנו): 55 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 56 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 57 מרב מיכאלי (העבודה): 58 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024 60 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 61 רם בן ברק (יש עתיד): 64 מירב בן ארי (יש עתיד): 65 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 66 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 67 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 69 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 69 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024 69 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 69 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 70 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 71 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 72 נאור שירי (יש עתיד): 72 אלעזר שטרן (יש עתיד): 74 מיקי לוי (יש עתיד): 76 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 78 רון כץ (יש עתיד): 82 סימון דוידסון (יש עתיד): 83 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 84 מירב כהן (יש עתיד): 85 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 86 יאיר לפיד (יש עתיד): 90 דבי ביטון (יש עתיד): 91 טלי גוטליב (הליכוד): 92 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 94 עידן רול (יש עתיד): 95 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 97 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 97 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 99 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 100 נעמה לזימי (העבודה): 101 שלי טל מירון (יש עתיד): 102 יסמין פרידמן (יש עתיד): 103 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 104 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 106 אבי מעוז (נעם): 109 עודד פורר (ישראל ביתנו): 110 גלעד קריב (העבודה): 111 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 112 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 113 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 114 מרב מיכאלי (העבודה): 115 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 116 משה טור פז (יש עתיד): 117 אושר שקלים (הליכוד): 118 צגה מלקו (הליכוד): 119 מאיר כהן (יש עתיד): 121 שר הפנים משה ארבל: 123 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 132 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 132 הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024 132 שר הפנים משה ארבל: 133 רם בן ברק (יש עתיד): 134 אלעזר שטרן (יש עתיד): 134 מירב בן ארי (יש עתיד): 140 שר הפנים משה ארבל: 145 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 147 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 148 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 149 מאיר כהן (יש עתיד): 151 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 154 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 155 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 156 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 157 רון כץ (יש עתיד): 158 טלי גוטליב (הליכוד): 162 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 162 טלי גוטליב (הליכוד): 164 נאור שירי (יש עתיד): 169 ירון לוי (יש עתיד): 173 סימון דוידסון (יש עתיד): 175 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 176 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 177 דבי ביטון (יש עתיד): 178 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 179 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 181 מיקי לוי (יש עתיד): 182 מירב כהן (יש עתיד): 183 עידן רול (יש עתיד): 184 שרון ניר (ישראל ביתנו): 184 נעמה לזימי (העבודה): 186 שלי טל מירון (יש עתיד): 187 יסמין פרידמן (יש עתיד): 189 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 190 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 191 אבי מעוז (נעם): 192 גלעד קריב (העבודה): 194 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 195 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 196 משה טור פז (יש עתיד): 197 ינון אזולאי (ש"ס): 199 שר התקשורת שלמה קרעי: 203 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024 212 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 212 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 215 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 216 טלי גוטליב (הליכוד): 225 רם בן ברק (יש עתיד): 226 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 227 גלעד קריב (העבודה): 229 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 232 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 234 הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 262 יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 263 מיקי לוי (יש עתיד): 264 מירב בן ארי (יש עתיד): 265 רון כץ (יש עתיד): 271 מירב בן ארי (יש עתיד): 274 סימון דוידסון (יש עתיד): 274 שר המשפטים יריב לוין: 276 סימון דוידסון (יש עתיד): 278 גלעד קריב (העבודה): 280 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 286 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 301 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שני א' בכסלו התשפ"ה, 2 בדצמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5091/25 וכלה בהצעת חוק פ/5122/25: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עובדים משטחי הרשות הפלסטינית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, יצחק קרויזר ושרון ניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול לעצמאים בשירות מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון – חובות החלות בעת רכישה או מכירה של רכב ניזוק), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק עבודת הנשים (תיקון – תגמול לעובדת עצמאית שבן זוגה משרת במילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור), מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – חובת איתור חייבים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על בניית מרחב מוגן ביישוב צמוד גדר), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – משפחה מלווה ליתומים בגירים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל, אביחי אברהם בוארון ושמחה רוטמן; הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון – שימוש ביתרת ההכנסות על ידי המועצה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ששון ששי גואטה וסימון דוידסון; הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הטבות למשרתים בשירות צבאי או אזרחי, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הנגישות הלשונית, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – התפטרות ראש הממשלה או שר עקב הגשת כתב אישום), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – שמירה על מעמד האתרים הלאומיים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק התאמות בבחינת השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך ופנינה תמנו; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו ומתן כהנא; הצעת חוק מתן עדיפות בהשכרה לטווח ארוך למשרתי מילואים פעילים בתפקידי לחימה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל, טלי גוטליב, אביחי אברהם בוארון, מיכאל מרדכי ביטון, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה ושמחה רוטמן; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על פוליסות ביטוח), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, שלום דנינו, מיכאל מרדכי ביטון, אלון שוסטר, יאיר לפיד, יואב סגלוביץ', דבי ביטון, יולי יואל אדלשטיין, משה טור פז, מאיר כהן, עודד פורר, שרון ניר, יוראי להב הרצנו, אלי דלל, ששון ששי גואטה, ינון אזולאי, יונתן מישרקי, טלי גוטליב, דוד ביטן, טטיאנה מזרסקי, מטי צרפתי הרכבי, בועז טופורובסקי, סימון דוידסון, אלעזר שטרן, שלי טל מירון, ניסים ואטורי, יסמין פרידמן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק חידוש ופיתוח חבל התקומה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, מירב בן ארי ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק חידוש ופיתוח חבל התקומה (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 68), התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה חוק ומשפט; הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, והצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, עודד פורר, אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת. החלטות ועדת האתיקה בעניין אחריות חברי הכנסת ביחס להתנהלות יועציהם הפרלמנטריים ובעניין מתן תגובה על קובלנה על ידי חבר הכנסת הנקבל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. ממשלה כושלת שממשיכה בקידום הפיכה משטרית שקורעת את העם ומסכנת את ביטחון אזרחי המדינה; 2. ממשלה שהורסת כל חלקה טובה; 3. קיצוץ בתקציב בחברה הערבית, היעדר מיגון והיעדר ביטחון אישי של האזרח הערבי<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת רם בן ברק לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ההגדרה של "אמון" לפי המילון היא תחושת ביטחון, ביטוי להסתמכות, או ציפייה חיובית כלפי אדם, קבוצה, מוסד או מערכת, מתוך אמונה שהם יפעלו באופן הוגן, מהימן, יציב, או לטובתך, גם ללא פיקוח מתמיד. איזו מילה מבין המילים שמרכיבות את ההגדרה מתאימות לממשלת נתניהו? הענקת תחושת ביטחון – כשאנו נמצאים במצב הביטחוני והביטחון האישי הגרוע ביותר שהיה מיום הקמת המדינה? ביטוי להסתמכות – על מי אפשר לסמוך בממשלה הזאת? ממשלה שעובדת נגד האזרחים שלה, שבשעת מבחן נאלמה דום, ולולא ההתנדבות של אזרחים, ארגונים מהמגזר השלישי ותרומות, לא היינו מצליחים להרים את הראש מאז 7 באוקטובר. ממשלה שרק מפריעה לאזרחים. יפעלו באופן הוגן – מי? קואליציית המשתמטים? קואליציה שפועלת בצורה הכי לא הוגנת שאפשר. דואגת שמי שתורם יתרום עד שיקרוס, ומי שמשתמט יתוגמל וירופד טוב טוב על חשבון אלה שנושאים ומתים בנטל. שום מילה לא מתאימה להגדרת אמון בממשלת נתניהו. אף לא מילה אחת. באיזו סיטואציה אבסורדית אנחנו נמצאים – דיון על אמון בממשלה שרוב הציבור, כפי שרואים בכל סקר מאז 7 באוקטובר, מביע בה חוסר אמון באופן הולך וגדל. אבל גם הקואליציה רואה את הסקרים, ומבינה דבר אחד פשוט: הם תלויים אחד בשני, אחרת הם לא יהיו, ובגלל זה הם מחוקקים כאחוזי אמוק חוקים אשר הולכים להפוך את מדינת ישראל למדינה סמי-דמוקרטית במקרה הטוב, ובמקרה הרע – שזה מה שהם מתכננים – נהפוך למדינה אוטוקרטית דיקטטורית. איך אני יודע את זה? פשוט מאוד, לראות את טירוף החקיקה של קואליציית נתניהו-בן גביר: אי-מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון – החלשת הרשות השופטת על מנת שיהיו שופטים מטעם. הכנת תשתית לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה – כי אם יש יועצת שנאמנה לחוק ולדמוקרטיה, שלא נותנת לממשלה לפעול באופן עברייני, אז פשוט נפטר אותה, ועד אז ניכנס למשבר חוקתי. שרים לא מקיימים את החלטות היועצת המשפטית, שהיא ורק היא הפרשנית של החוק, ומגייסים עורכי דין מטעם שיעזרו להם לעבור על החוק. נפטר את ראש השב"כ, ולמה? לא בגלל הכישלון שלו ב-7 באוקטובר – על זה אין חולק, גם רונן בעצמו לקח אחריות על המחדל, מה שביבי והממשלה לא עשו עד היום – אלא בגלל שלא היה מוכן לתת חוות דעת שיש סכנה ביטחונית במתן עדותו של ראש הממשלה בשבוע הבא בבית המשפט. העדות, אוי, העדות – כמה צמרמורת, פחד ובעתה יש לביבי בלהגיד את האמת. ביבי יתנקם, יכתוש וימחק את מערכת המשפט, כי איך היא מעיזה, בשיא חוצפתה, להגיש כתב אישום נגד שמש העמים. זה לא ייסלח. ואם צריך לרמוס את הדמוקרטיה בדרך, נרמוס ונכתוש במסווה של קונספירציות דיפ סטייט מונפצות, שמיובאות ממיאמי לישראל. הדחת יועצים משפטיים במשרדי הממשלה בתוך 90 יום – ולמה? כי יועצת משפטית אחת עומדת בפרץ, ולא מוכנה לאשר הוצאות בלתי מוגבלות ומושחתות באחוזה הפרטית של ראש הממשלה. ועל זה לא רק היא תשלם, אלא כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כדי שהבאים בתור שיתמנו, ידעו מה צופן העתיד למי שלא מאשר את הדרישות של השלטון, גם אם הן לא חוקיות. הגשת חוק הסדרים נוסף על מנת לעקוף את עמדת היועצת המשפטית לכנסת. מינוי נציב מדינה חלש על ידי נתניהו – נציב שירות מדינה שאמור להיות שומר הסף של המינויים בשירות הציבורי ימונה על ידי ראש הממשלה בצורה פוליטית, שתאפשר עוד ועוד ג'ובים למקורבים ולמלחכי פנכה. נציב תלונות הציבור על השופטים – גם כאן נשנה את ההליך, כך שהכוח יעבור לפוליטיקאים. החלשת לשכת עורכי הדין – נשלוט בתקציב של גוף מקצועי, כי הוא לא מוכן לשתף פעולה עם ההפיכה המשטרית של מחרבי הדמוקרטיה. על כך ייענשו כל עורכי הדין בישראל, גם אלה שהצביעו לממשלת נתניהו. ההפיכה המשטרית, משטרה מטעם – רוח המפקד, גם כן מפקד, נושבת מהר מאוד למטה. מעצרים, אלימות כנגד מפגינים ומשפחות חטופים, מינויים שנויים במחלוקת – משטרה פוליטית שמשרתת רק את השלטון היא כבר סכנה מוחשית. לא כל השוטרים שם, אבל זה בדרך. חוק לאי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה – הצעת חוק שתעשה הכול, אבל הכול, על מנת שביבי לא יעמוד לדין הציבור וישלם על חלקו הענק, ואולי היחיד, בכישלון הקולוסאלי ביותר שהיה במדינה מאז הקמתה. ביבי, אם אתה לא אשם כמו שאתה אומר בכל מקום, ממה אתה בדיוק מפחד? תן לאמת להתגלות, שגם אנחנו נדע כמה צדיק אתה. הגנה על דובר ראש הממשלה – מזה שהוא לא הועסק בלשכת ראש הממשלה, עכשיו אנחנו נעביר חוק מיוחד על מנת שישתוק ולא יעז לזמר על הבוס. מה מסתבר? שהבוס ידע, הבוס הנחה, הבוס מבסוט. הרחבת החסינות לחברי הכנסת בחקירה פלילית וכתב אישום – על ראש הגנב בוער הכובע, ועכשיו גם הכיסא. קואליציה שרוצה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים. חוק השתמטות וסבסוד מעונות לאברכים שמשתמטים מגיוס – בואו נעמיס עוד על המילואימניקים והמילואימניקיות, שקורסים תחת נטל ימי המילואים כבר בסבב השלישי והרביעי. עסקים קורסים, משפחות נהרסות, אבל את מי מפנקים? את המשתמטים. את אלה קוברים, ולאלה משלמים. חוק סגירת התאגיד – למה לממן ערוץ תקשורת ציבורי שמכוון לאמת? במסווה של ליברליזם ושוק חופשי, מפריטים את התאגיד. זה תירוץ. ביבי חולה על תקשורת ומפחד מתקשורת. לא סתם פעל בין נוני לישראל היום, לא סתם הוא מנסה לחסל את ערוץ 13. ברגע שבעלי הון ישלטו בתקשורת, הוא כבר ידע לחנוק אותם רגולטורית ויעשה כרצונו. כבר ראינו בשבוע שעבר ריאיון מוזמן מעלי אקספרס – אחרת לא מתראיינים ולא נותנים דין וחשבון לציבור. אותו כנ"ל לגבי גלי צה"ל והפסקת ההתקשרות של הממשלה עם עיתון הארץ. כל אלו מגמות ברורות להחלשת התקשורת והדמוקרטיה. הפיכה משטרית לא חייבת להיעשות מלמטה למעלה כמו שאנחנו עדים לכך לאחרונה באזורנו. הפיכה משטרית יכולה להיעשות גם מהשלטון כנגד האזרחים. שלטון שרוצה לעצמו כוח בלתי מוגבל בכל תחומי החיים שלנו צריך להדליק אצלנו נורה אדומה. ממשלה לא רוצה לעצמה כוח רק בשביל שיהיה, היא רוצה כוח בלתי מוגבל כדי להשתמש בו נגדנו, האזרחים. הם מתכוננים לשנות את הבחירות. כבר עכשיו הולכים למנוע, דה פקטו, מ-20% מאזרחי המדינה להצביע. אם ועדת הבחירות, הפוליטית בהגדרתה, שנשלטת על ידי הקואליציה, מחליטה לפי דעתה הבלעדית, ללא בקרה שיפוטית, כי מועמד לכנסת הוא תומך טרור אז הוא לא יוכל להתמודד – אני בעד, אבל שזה יהיה גם ליהודים. אז בכנסת הזאת יש יותר יהודים שהורשעו בתמיכה בטרור מאשר ערבים, והם צריכים להיות מסולקים מהכנסת, ויפה שעה אחת קודם. חבריי חברי הכנסת, לפי בליץ החקיקה והמרוץ לפגיעה בדמוקרטיה, נראה שהמלחמה הסתיימה. אם אפשר לפטר שר ביטחון ופועלים לפיטורי הרמטכ"ל וראש השב"כ, אז אין סיבה לא ללכת לבחירות ולבקש את אמון הציבור מחדש. בכל מדינה מתוקנת ב-8 באוקטובר ראש הממשלה שאחראי למחדל נוראי שכזה היה לוקח את המטוס הראשון לכל יעד שהיה מוכן להטיס אותו ועף מפה, ולא מראה את הפרצוף שלו יותר במדינה. זה לא קורה אצל ביבי, הוא מועמד מיוחד במינו. הוא לא ראוי לנהל את המדינה הזאת. ממשלה שלא ראויה לחייליה ובטח לא לקורבנותיה, ממשלה שמפקירה את 101 החטופות והחטופים שלה על מזבח ההתיישבות בעזה – אינה ראויה לאמון של שום אדם, גם לא של אלה התומכים ברעיון האימים להתנחל בעזה ולבנון, כי החטופים קודמים לכול. אדוני היושב-ראש, אני קורא לחברי הכנסת מהקואליציה, למתי המעט שנשאר להם עמוד שדרה ערכי ומוסרי, לתמוך בהצעת האי-אמון ולהצביע בעד ממשלה בראשותו של ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ממשלה שתשקם את כל מה שביבי הרס, ויש הרבה עבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, זאת ממשלה שהורסת כל חלקה טובה. אבל אני רוצה רגע שנדבר על טרור פסיכולוגי. טרור פסיכולוגי הוא מכבש לחצים שמופעל כדי למנוע פרסום של אות חיים ראשון מעידן אלכסנדר, חייל שנחטף. טרור פסיכולוגי הוא דף מסרים שקורא להתעלם מבקשת משפחתו של עידן להקרנת הסרטון שיזכיר לנו שיש אזרחים ישראלים חטופים בעזה. טרור פסיכולוגי הוא ראש ממשלה שטוען כי הוא רוצה להחזיר חטופים, בעודו מפעיל מכונת רעל על כל מי שטוען ומוכיח אחרת. זה ראש ממשלה סחיט וחלש, שבשם הצורך לשרוד פוליטית מאפשר לפלג הקיצוני אצלו לסחוט אותו ולמנוע עסקה להשבת החטופים, כי הם רוצים חזון משיחי סהרורי להתנחלות בעזה. טרור פסיכולוגי זה להדליף חומרים מסווגים לעיתונות זרה גם במחיר סיכון חיילינו והחטופים בשבי. טרור פסיכולוגי זה להמציא את ספין פילדלפי רק כדי שהממשלה לא תיפול, גם במחיר הצלת האחים והאחיות שלנו, והמחיר הגיע – שישה נרצחו בחסות הספין והפילדלפי. טרור פסיכולוגי הוא מכונת רעל שלמה כנגד כל אדני האומה הזאת והחובות של הממשלה כלפי אזרחיה, מכונה שמופעלת ללא רחמים כנגד מערכת הביטחון ומפקדיה, שומרי הסף, דורשי החובה בשוויון בנטל, תובעי הזכות לחיים בביטחון וכבוד, התקשורת החופשית, מערכת המשפט, חושפי השחיתויות, משפחות שכולות, משפחות חטופים – אין טאבו שלא מחקתם. טרור פסיכולוגי זו דוקטרינת ההלם שבחסות המלחמה דוהרת להפיכה משטרית. זו ממשלה שדאגה להשתיק כל ביקורת מתחילת המלחמה דרך שימוש ציני בגבורת הלוחמים, בעודה חומסת ורודפת אחר ביצור כוחה ומחסלת את הזכויות וההגנות שלנו. טרור פסיכולוגי זה מילוי כל האוויר בספינים, רעשי רקע, פרשיות, סקנדלים, בלוני ניסוי, כדי שלא נוכל לעסוק באופן מסודר במה שאתם מעוללים למדינה. אנשים קורסים כלכלית בזמן שאתם רודפים אחר השררה וביצור הכוח שלכם, בלי חמלה, בלי בושה. מבחינתכם, כל עוד זה הצליח לחמוק מסדר-היום, לא משנה מי נפגע בדרך. ונפגעו, כל כך הרבה נפגעו. טרור אמיתי אנחנו כבר יודעים, חווינו. 7 באוקטובר, המחדל והאסון שקרה אצלכם, מתקפת החמאס – אלו שביבי דאג לממן כל השנים – הביאה עלינו מכת טרור שלא דמיינו. ארגון הטרור הזה עודנו מחזיק באזרחי המדינה בשבי. אבל אל מול הטרור האמיתי יש את ממשלת הטרור הפסיכולוגי, זו שמנסה דרך מכונת הרעל שלה להכשיר כל דבר – הפקרת חטופים, מריחת מלחמה, ביזה תקציבית, חוק השתמטות, הפיכה משטרית. אין מחילה למה שעוללתם לנו ולמדינה. ואני רוצה לומר לממשלה הצינית ביותר שידענו: איך אתם לא מתביישים לעסוק כאן רק בחוקי השררה וההפיכה המשטרית מאז שחזרנו מפגרה? הינה, כבוד השר לשום דבר דודי אמסלם – איך אתם לא מתביישים? המדינה מפורקת, הציבור נאנק תחת יוקר המחיה, אבל אתכם זה לא מעניין. שום דבר חברתי וערכי, רק כוח – נכון, דודי אמסלם? רק ג'ובים לחברות הממשלתיות. במקום להשקיע בשיקום אזרחי בצפון – לא הכנסתם שקל לתקציב 2025, אבל כן עסקתם פה בחוק הרבנים המושחת. במקום להכיר ביתומי צה"ל, קבוצה שלצער כולנו הפכה לגדולה הרבה יותר גדולה בעקבות המלחמה, דחיתם ומסמסתם כל דיון בנושא. אבל חוק החסינות של טלי גוטליב, זה שיהפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים, אנסים ופדופילים, זה בסדר. במקום לחוקק פה חוק גיוס שוויוני, ש-7 באוקטובר היה צריך להעיר אליו את כולנו, אתם עובדים לילות כימים כדי להכשיר חקיקת השתמטות בדרכים ישירות ועקיפות, עושים הכול כדי להכביד את הנטל על הלוחמים בסדיר ובמילואים. במקום לעשות הכול כדי למנוע עוד 7 באוקטובר, על הכוונת של הממשלה להקים ועדת חקירה פוליטית, ולחוקק חוק שימנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר. במקום לטפל בעליות המחירים בסופרים אתם מתעסקים בסגירת תאגיד השידור הציבורי וחיסול התקשורת החופשית בישראל. במקום למנוע את קריסת הביטוח הסיעודי אתם עוסקים בסבסוד מעונות לאברכים על חשבון הציבור המשרת. ולציבור, שבאמת מגיע לנו יותר מזה, במקום הזה אמורים לעסוק בנו – אני מסתכלת עליכם – בכם אמורים לעסוק כל הזמן. הצד פה של הקואליציה עסוק בעצמו, בחיזוק הכוח שלו, ושכח מהי פניית ציבור. מגיעה לנו ממשלה שתעסוק בהצלת החטופים, וחיים, ולא בדיכוי המאבק של משפחותיהם. עכשיו אני רוצה לסיים בשיח שחזר אלינו, השיח על ישראל הראשונה והשנייה. אני רוצה להגיד, כאשה מרוקאית מסורתית ממגדל העמק: ישראל הראשונה היא ישראל של המקורבים, מלחכי הפנכה, אנשי הבייס והרמזורים, עסקני המגזר, חברי המרכז, תומכי ביבי בעיניים עצומות, אוזניים אטומות ופה סגור; אלו אומרי האמן לכל טרלול, מפיצי תיאוריות הקונספירציה ומכונת הרעל, חמוריו של המשיח מבחירה ומודעות, ישראל של ה"שמור לי ואשמור לך", בלי מוסר וערכים, רק עם כוח, כסף וכבוד. ישראל השנייה, לעומת זאת, היא משפחות החטופים והחטופות; היא תושבי הנגב שהופקרו לפני האסון ואחריו; תושבי הגליל והצפון, שנשכחו מכול, גם לאחר שנה שלמה. ישראל השנייה היא גם משרתי המילואים, חיילי הסדיר, המעמד הבינוני, שמשלם בדמי הבראה על הביזה; המעמד הנמוך, שעולה לו המע"מ והנסיעות בתחבורה ציבורית. הציבור הכללי, שישלם יותר מס בריאות ומס ביטוח לאומי; ישראל השנייה היא הילדה שיקצצו לה בתנועות הנוער, היא הילד שמנעו ממנו לימודי ליבה, היא הצעיר שלא עומד בתשלומים ולא יוכל לסיים תואר, היא הצעירה עם התינוק שצריכה לבחור בין הבטחת הכנסה להשכלה, היא אלו שאתם, הממשלה, שכחתם. ישראל השנייה היא ישראל של השכונות, שנשכחו מאחור, אלו שאין להם ממ"דים, ותוכניות המיגון שלהם נתקעו במגירה; אנשי טורי הרכבת, דודי אמסלם, אנשי הדיור הציבורי שהופקרו; מי ששוויון ההזדמנויות הוא לו חלום שכבר התייאש מלחלום. לישראל השנייה מגיעה הנהגה שלא תשתמש בה אלא תראה אותה, תאהב אותה, תעסוק בה, תעדיף אותה על פני אינטרסים ונהנתנות, תרצה להעניק לה מזור – על פני טיסות מפנקות על חשבון הציבור בזמן מלחמה. ישראל השנייה צריכה לשוב ולהאמין במדינה והנהגה שתראה אותה. ביום שזה יקרה, היא תנצח. המושחתים הציניים שניצלו אותה יעופו, ואנשים טובים ייכנסו ויבנו פה את ישראל של כולנו. אמן, אמן. התקווה תנצח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד כעת להזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם להשיב במשולב על שתי ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תענה גם לי? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אענה גם לך, אחמד. לא אשאיר אותך בלי תשובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כשהנושאים דומים אנחנו מאחדים, אבל כשהם שונים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא – לחברת הכנסת לזימי אני לא מתכוון לענות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כי אני ישראל השנייה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בדרך כלל עונה לאנשים שאני קצת מעריך ולא לאנשים שמגבבים, צורחים ומדברים שטויות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תעודת כבוד עבורי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אתן לה להמשיך לצרוח. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> באמת, לא אתה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תעודת כבוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, שמענו אותך בפעם ראשונה. השר לא הפריע לך בכל דברייך. תאפשרי לו להשיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הפרענו לך, אבל את, כדרכך בקודש, כאילו את פה 30 שנה ויודעת את כל הכללים. באת לפני איזה שנה וחצי ואת מקרקרת פה יותר מאשר כל השנים שהייתי בכנסת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ככה אנחנו המרוקאיות, דודי אמסלם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מבקש לא לקרקר ולא להפריע. זה לא הבסטה שלך פה בכנסת. הבנת? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אמר האיש והגרעינים בכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תפסיקי לצרוח פה ולהפריע איך שאת רוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. אני לא רוצה להוציא בשלב זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אמר האיש והגרעינים בכנסת. אתה מדבר עליי? תתבייש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז תפסיקי להפריע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תאכלי גרעינים אם את רוצה. תפסיקי להפריע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אל תדאג, זה אני לא עושה. יש לי יותר קלאס מזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן – אני יודע שאת, יש לך קלאסיקה, הכול בסדר. רק אנחנו לא עונים לך בגלל שאני חושב שאת לא ראויה לתשובה באופן כללי, בגלל שאת בן אדם רדוד שנמצא בגובה האספלט. עכשיו אענה לך, רם בן ברק. קודם כול, אתה סיימת בזה שאתה מבקש להביע אי-אמון בממשלה, ואתה מציע לנו להצביע עבור יאיר לפיד כראש הממשלה, לאחר שמנית כל מיני – עוד מעט נתייחס לזה. אני מאמין שאתה עצמך לא מאמין בזה. אין כמעט אזרח במדינת ישראל שחושב שיאיר לפיד זה הבן אדם שיכול להיות ראש ממשלה. גם לא אתה, לדעתי. לכן, מילא תגיד: אני – אתה. יאיר לפיד זה בדיחה. אתה יודע את זה. אז לכן נתפסתי רק לסיומת שלך, כך שהבנתי שאתה באמת לא מתכוון לזה. עכשיו, בוא תראה. בכלל, ככלל, בכל קואליציה תלויים אחד בשני. זה שמה של קואליציה. אתה אמרת את זה כאילו לגנאי. קואליציה, המשמעות שלה – מפלגות מסוימות שיושבות וביחד מרכיבות את הממשלה. ובדרך כלל כשאחד מהגורמים יוצא, הממשלה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כולל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – הממשלה נופלת. אני רק רוצה להזכיר לך: הממשלה שהייתה לפני שנתיים, אתם, מי שהחזיק אתכם זה מנסור עבאס. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. ואללה, גם לזה אתה מתכחש. אני מבין שהיו לכם איזה 68, 70 פלוס מנסור עבאס. אני זוכר מה קרה כאן בחוק הקנביס. אני זוכר שמנסור עבאס – כבר העברתם – מנסור עבאס פה תוך כדי, מה שנקרא באופן ישיר, אמר: החוק לא מקובל עלינו. באותו רגע הכול הלך. אתם העברתם לו בווידיאו קונפרנס כמעט את כל התקציב בממשלה ודיוני הממשלה. אתם חיללתם – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלתם את התקציב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, תן לי. אתם חיללתם – לחליל של מנסור עבאס. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מבטיחים, בשביל זה – – – מבצעים בעזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. ולכן, דרך אגב, אנחנו סברנו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם עם מנסור עבאס עשינו מבצעים בעזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, נו. לא הפרעתי לך. לכן אני רוצה לומר לך – א. בקואליציה באמת תלויים אחד בשני. רק אמרתי, אתם הייתם תלויים במנסור עבאס ובתנועה האסלאמית, כן? ולכן קודם כול טלו קורה מבין עיניכם. טלו קורה מבין עיניכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תראה מה שאתה עושה, תראה מה אתה עושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם בושה. ודרך אגב, זו הממשלה, לטעמי, היחידה מאז קום המדינה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אתה דיברת ללא הפרעות. הוא משיב לך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר איתי. לא פניתי אליו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא משיב, הוא משיב לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתה טינפת פה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא פניתי אליו, הוא פונה אליי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני משיב לך. הרי אתה טינפת פה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה לא הזמנה לפינג פונג, אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני משיב לך. הרי אתה טינפת פה עשר דקות. אני שתקתי, רשמתי. רשמתי מה שאמרת. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. נציב שירות המדינה – אני רוצה להסביר לך את הוורט, את העניין. נציב שירות המדינה, דרך אגב, מונה מאז קום המדינה ועד היום באותו הליך. ניסו היועמ"שית וגיל לימון להשתלט על המשרה, דרך אגב, להשתלט בכוח על המשרה באופן לא חוקי. מי שמנהל את המדינה הלכה למעשה זה לא הממשלה, אתה יודע את זה, זה הדיפ סטייט. היום הבן אדם הכי חזק במדינה כל נושא, מחליט בכל נושא, בכל נושא. בכל נושא – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> וגם היה בוגד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. עוד לא, אני לא יודע על מי אתה מדבר. רק אני אומר – זה גב' מיארה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אני מבקש לאפשר לשר להשיב בלי הפרעות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני ממש רוצה שתוציא אותי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה קל, אבל אני לא רוצה להגיע לשם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והשופט עמית. זה מחולל את כל מה שקורה פה במדינה. עכשיו, בוא אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, לאחר דין ודברים מה שקרה זה שהיועמ"שית, חבר הכנסת דנינו, כבר הסכימה להליך. הג'ינג'י כמובן עתר, עובד אצלם, זה חלק מהאורגן הזה: אחד מרים את הקרן, אחד נוגח. ומה החליט בית המשפט? חכו, אנחנו ניתן תשובה. לא בוער לו. דרך אגב, נציב שירות המדינה מסיים עוד כמה ימים. אתה יודע למה הוא אמר את זה, לדעתי? בגלל שהוא רוצה שהוועדה לבחירת שופטים תתכנס ותבחר אותו. זה עסקן כזה קטן שדואג לעצמו, אבל על הדרך, מה זה מעניין אותו לעצור את המדינה? אז אני מציע לממשלה לא למנות שום נציב שירות המדינה. הוא רוצה בלגן – יהיה בלגן. אתם חושבים שכך אתם רוצים לנהל את המדינה? בבקשה. אז לא יהיה נציב שירות המדינה. אתה לא מאיים עלינו, מר עמית. יש מדינה לנהל; נציב שירות המדינה מסיים בעוד כמה ימים; צריך למנות נציב שירות המדינה. אם יש לך זמן עוד כמה חודשים – אז אתה טועה. זה לא שם. אנחנו לא שם. אתה משחק באמת כאילו מדובר באיזה משחק ילדים. וזאת היא הסיבה המרכזית – אם אתה רוצה לדעת איך מתנהלת המערכת. דרך אגב, אני מבין ממך שאתה בעד. אתה אמרת שעוד מעט אנחנו לא נותנים ל-20% מהציבור הישראלי להצביע. למה? הייתה הצעה שתומך טרור לא יהיה חבר כנסת. אני מבין שמר בן ברק, יש לו בעיה עם הנושא. דרך אגב, אתה מוזמן לא להצביע בהצעת החוק, אבל אני רוצה להזכיר לך שכמעט אף ערבי לא נפסל לכנסת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם היום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, בג"ץ לא פוסל ערבים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם היום תומך טרור לא יכול להיות בכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בג"ץ לא פוסל ערבים. שלא תתבלבל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – על בושה בכנסת – – – על מה אתה מדבר? גם היום יש לך חוצפה לומר – כן, על תומך טרור להיות כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – לבחור להיות כאן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים שמישהו במפלגה, מישהו אמר – כל המפלגה נפסלת. על מה אתה מדבר? מה אתה זורה חול בעיני הציבור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. בג"ץ לא פוסל ערבים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא הבנתי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בג"ץ לא פוסל ערבים. בג"ץ פוסל רק יהודים. ממתי בג"ץ פסל ערבי? בחיים לא. דרך אגב, כשבשארה היה חבר הכנסת הייתה עתירה נגדו. נתנו לו להתמודד ואחרי זה מצאנו אותו מרגל. אבל למשל יהודים – היו מספיק יהודים טובים שלא נתנו להם להתמודד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי? מי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנשים שאתה לא מסכים איתם. אתה לא מסכים איתם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד אחד. תגיד אחד, אחד. תגיד שם של יהודי טוב אחד שלא נתנו לו להתמודד, אחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רם בן ברק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך אחרי זה, כשאני איזכר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי? הרב כהנא? גולדשטיין? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. קודם כול, גם לרב כהנא לא נתנו להתמודד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל בג"ץ לא פסל את בן גביר, והוא מורשע בטרור. הוא לא פסל אותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היו מספיק אנשים. אני אעשה את הבדיקה ואתה תעשה גוגל, ותראה למי בג"ץ לא נתן להתמודד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי? תגיד מי אנשים טובים, תגיד מי. אתה בטח מכיר אותם, לא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לעבור לעניין, רבותיי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה שכולכם נעשיתם כמו אותם האנשים הטובים, זאת הבעיה שלכם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל בג"ץ לא פוסל בגלל דת או לאום, הוא פוסל בגלל מעשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה, דרך אגב, התייחסת לזה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה התייחסת לזה וטינפת על ראש הממשלה בכך שבעצם הוא רוצה לפטר את ראש השב"כ בגלל שלא הוציא חוות דעת. היום סתם ראיתי – היום, אדוני היושב-ראש, הוחלט להעביר את זה לאולם אחר מסיבות ביטחוניות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה הוגש? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוחלט להעביר את הדיון. דרך אגב, ראש הממשלה צדק בטענה: אם כטב"ם הגיע לביתו אין שום סיבה שלא יגיע למשרדו, אבל כנראה שיש אנשים שלא אכפת להם כל כך מזה. לא מוטרדים יתר על המידה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא סומך על צה"ל, על השב"כ, חיל האוויר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. לא מוטרדים יתר על המידה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איך הוא יושב במשרד שלו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מזמין אותך לקבוע איתו. עם ראש הממשלה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא קובע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מציע שלא ניכנס כאן לסידורי האבטחה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל לא משנה, באופן מעשי היה ניסיון התנקשות בראש הממשלה. ואתה מזלזל? וראש השב"כ מזלזל? צריך לבקש מראש השב"כ חוות דעת? למה, ראש השב"כ, מה יקרה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתה חושב שהוא לא יכול להעיד מסיבה ביטחונית? תגיד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו – מה חשבת? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אולי הוא לא יכול לשבת במשרד מסיבה ביטחונית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אם היו עושים את זה לבנט לא הייתה לך בעיה. יש לכם בעיה עם הבן אדם. ופה אנחנו מדברים – כשביטחון מדינת ישראל בא לידי ביטוי, זה בתפקיד ראש ממשלת ישראל. ולכן השנאה שלכם מעוורת אתכם ולא אכפת לכם מה יקרה. אתם מערבבים בין התפקיד לבין הבן אדם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חס וחלילה, שאף אחד לא ייפגע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן, לא אכפת לכם, דרך אגב – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, השר, שנייה אחת. חבר הכנסת בן ברק, אתה דיברת באריכות, אף אחד לא הפריע לך, אף אחד לא עצר אותך. אני מבקש ממך, תאפשר לשר להשיב. אתה כבר בקריאה השנייה, אני באמת לא רוצה להוציא. תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני מסביר לך. אתה מעלה את זה כאן כאיזה טיעון, כאילו ראש הממשלה, שזה לא בן אדם פרטי, אם הוא מבקש ומתריע על ביטחונו האישי, אז אתה צריך להגיד: בוודאי ובוודאי. מה השאלה פה בכלל? אם ראש האופוזיציה מרגיש מאוים וחושב שהוא צריך, אני בעמדה שצריך באמת באמת לתת לו את כל מה שצריך. אבל אתה טוען שראש השב"כ, בעצם, אנחנו רוצים לפטר אותו בגלל שהוא לא הוציא חוות דעת. אני מציע לך: שאל אותו למה הוא לא הוציא את חוות הדעת. זה נשמע לי יותר הגיוני מאשר שתתלונן. תשאל אותו מדוע הוא נמנע מזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אתה חושב שלא שומרים טוב על ראש הממשלה שלנו, חס וחלילה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – הכי טוב בעולם. אתה חושב שהצבא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שאם כטב"ם הגיע לביתו של ראש הממשלה, יש בעיה של מערכת הביטחון, בוודאי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כשהוא לא היה בבית, הוא היה במקום אחר באותו זמן. הוא לא היה בבית באותו זמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואם היו אנשים שהגיעו עם פצצות תאורה לתוך זה, ושרפו גם את הבודקה, יש בעיה לשב"כ. ואם יש אנשים שהגיעו לפתח שלו, יש בעיה לראש השב"כ, בוודאי. דרך אגב, כשמישהו רק פירק מהאוטו של רבין – ישר עצרו אותו. אתה עבדת בגוף ביטחוני, אתה מבין. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה הוא אומר? אני יושבת מזועזעת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני, השב"כ צריך לתת אבטחה לראש הממשלה ולבני ביתו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה יושב – – – הרכב של רבין? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את כבר בקריאה שנייה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה בסדר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? ואם אנחנו רואים דברים מהסוג הזה, ראש השב"כ – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל מישהו הגיע לרכבו? על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, קריאה שלישית, נא לצאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם לרכבו הגיעו, דרך אגב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא הגיעו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני ראיתי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא הגיעו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם לרכבו וגם לרכבים של שרים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא הגיעו. הוא שמור היטב, וטוב שכך, טוב שכך. (חבר הכנסת רם בן ברק יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שאתם רוצים כל הזמן. באמת לא מעניין אתכם ביטחונו של ראש הממשלה. אבל עכשיו, אדוני היושב-ראש, בוא נעבור למשהו אחר, ברשותך. אתמול ישבתי עם כמה חברים בערב, פגשתי אותם. היו שם שני חיילים משוחררים, יש לי את השם הפרטי וגם את המספר האישי, אני יכול להקריא, אין שום בעיה, חבר הכנסת איזנקוט. דרך אגב, הם לוחמים, אחד רובאי 08 ואחד בחיל האוויר. הם אמרו לי: תקשיב, דודי, השתחררנו מצה"ל, באנו ללשכת הגיוס לאחר מכן להיות מוצבים במילואים, ואמרו לנו: יש לכם פטור לכל החיים, אנחנו לא צריכים אתכם. אני יכול לתת לך את השמות. אני הייתי בשוק. דרך אגב, היו עשרות אלפים כאלה. כשאתם בניתם צבא קטן וחכם – הרי בסוף ה-conveyor belt מוציא בכל שנה הרבה מאוד חיילים. אבל אם הצבא צריך להיות קטן, מה נעשה איתם? שלח, קח פטור, וככה מערכת מתנהלת 15 שנה. מה פתאום עכשיו עשיתם? מה קרה עכשיו? אני שומע את הרמטכ"ל במלחמה ואת כולם – כל זה מתגלגל על הראש של החרדים: אתם יודעים למה יש לנו צבא קטן? לא גייסנו את החרדים. אני אומר, אדוני חבר הכנסת איזנקוט, היום יש בחוץ כמעט 50,000, 60,000, 70,000 לוחמי צה"ל שהוכשרו, בוודאי עד גיל 30, 32. הצבא השקיע בהם עשרות מיליארדים לאורך השנים. קודם כול, כשלצבא חסרים חיילים – נא לקרוא להם למילואים, לעשות להם הכשרה קטנה, ואתה תתפלא, אתה יכול להקים שלוש-ארבע אוגדות ככה. בוודאי בכל מה שקשור לכוח האדם. דרך אגב, זה לא סותר את הסיפור של החרדים, בכלל לא. אבל מה עשיתם, בגאונות עצומה? במקום שאתם תבואו ותענו על הפשלה שעשיתם, אנשי הצבא – שהם ניהלו את הצבא; אף אחד לא ניהל את הצבא, אתם קבעתם מה השעה, מה מזג האוויר, מה לקנות מה לא לקנות, כמה צריך, לא צריך. אתם דאגתם רק לתקציב, והתקציב הלך ועלה, הלך ועלה. גנץ כשר הביטחון עשה כאן מאבק על הפנסיות של הצבא – לא שאני לא בעד, אני רק אומר באופן כללי. ולכן, פתאום לא ידעתם מה לענות. נתקענו, אדוני היושב-ראש, בלי מספיק חיילים. אז מה אמרנו? את מי נאשים, את עצמנו? יש חרדים שלא התגייסו. אדוני הרמטכ"ל לשעבר, אתם לא רציתם מעולם לגייס חרדים. לא עניין אתכם, לא רציתם. אתם שחררתם לוחמים שהשקעתם בהם, אמרתי, מאות אלפי שקלים אם לא מיליוני שקלים, בכל אחד. זה מהטנקיסטים – הרי סגרתם אוגדות שלמות של טנקים, ומה עשיתם עם הטנקיסטים? שלחתם אותם הביתה. סגרתם אוגדות שלמות, ואחרי זה, בסוף, כשהסתבר שהצבא קטן על המדינה, פתאום אמרתם: רק שנייה, זה לא, זה, החרדים אשמים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי שלח כסף? מי שלח כסף לחמאס? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי שלח כסף לחמאס? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה נתונים. אני שמעתי את ראש אכ"א – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא – – – ועדת חקירה ממלכתית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני אמרתי את זה היום. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא צריך ועדת חקירה ממלכתית, פתרתם את הבעיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש עשרות אלפי משתמטים מצה"ל. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פתרתם את הבעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, בתקופתי אין דבר כזה חייל שלא שירת בצה"ל. מי שלא רוצה לשרת בצה"ל, איך אמרנו, על אלונקה הוא יוצא מצה"ל. היום יש עשרות אלפי משתמטים מהצבא. הצבא בכלל לא פועל כדי לגייס אותם. הוא יצא מהנחת עבודה שיש לו עודף כוח אדם, והוא לא יודע מה לעשות איתו. ובשעת אמת הסתבר שזה לא נכון, ואז הכי פשוט להסיט את האש לחרדים. זה מה שעשיתם. לכן אני אומר: סיפור החרדים – אנחנו הובלנו את חוק הגיוס אז לא בגלל הסיפור הצבאי, בגלל הסיפור החברתי. ויש עניין שמי שלא לומד תורה יתגייס לצבא או לשירות לאומי, ואחרי זה יצא לשוק העבודה. וככה בעצם אנחנו רוצים שילוב של כל החברה הישראלית. עכשיו, אדוני היושב-ראש, שמענו אתמול את הגאון הגדול בוגי יעלון טוען שצה"ל עושה טרנספר ומבצע פשעי מלחמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> צבטתי את עצמי להאמין. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> טיהור אתני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טיהור אתני, טיהור אתני זה פשעי מלחמה; אתה צודק, חבר הכנסת כהן. אתם יודעים, אני צובט את עצמי, איך בן אדם ששירת בצה"ל כל חייו כמעט, היה רמטכ"ל – דרך אגב, לא האריכו לו בגלל שהוא היה נגד הגירוש. הוא היה נגד פינוי ההתיישבות בעזה. והבן אדם הזה, תראה לאן הגיע, לאיזה מחוזות. באמת גם חז"ל כבר אמרו: גם אוויל מחריש חכם ייחשב. אבל אני טוען שמה שהוא עשה זה דבר חמור. הוא לא מדבר לציבור הישראלי. אנחנו מכירים אותו, זה לא האירוע. כל העולם שומע אותו ומצטט אותו, בגלל שהוא מחפש איזה יהודי שזורק איזושהי שטות. הוא גם בר-סמכא, היה רמטכ"ל לכאורה, זה לא איזה עובר אורח. כל העולם מצטט אותו, ובוודאי שהוא תורם לחלק מהאנטישמיות בעולם. לכן אני חושב שאם הייתה מדינת סדר כאן, ויועמ"שית נורמלית, היו עוצרים אותו היום עם 20 אנשים רעולי פנים בלילה, ב-04:00, ומובילים אותו לחדרי השב"כ. והוא היה צריך להיות נמק בכלא הרבה מאוד שנים בגלל שזאת באמת פגיעה בביטחון מדינת ישראל פר אקסלנס. זה לא קשור, דרך אגב, לזכות הביטוי. זה לא קשור. לא כל דבר מותר לומר. אבל אני חושב שיש אנשים פה במדינה שמגזימים מאוד. ואמרתי, זה לא חונה במסגרת זכויות הביטוי במדינה דמוקרטית. לכן אני מבקש מהיועמ"שית או מהמשטרה – דרך אגב, הוא אזרח. אני חושב שצריך לקרוא לו לחקירה, לעצור אותו ולחקור אותו על פגיעה בביטחון המדינה. בוודאי על הגברת האנטישמיות בעולם, פגיעה בחיילי צה"ל. בכל חיילי צה"ל. דרך אגב, מי נלחם שם? חיילי צה"ל. הוא עכשיו התחיל לתרץ: אני התכוונתי להנהגה, חבר הכנסת איזנקוט. אבל בסוף, החייל, אם הוא לא קיבל הוראה שמבחינתו, מבחינתנו, בעצם דגל שחור מתנוסס עליה, הוא צריך לקיים אותה. הוא האשים את כל חיילי צה"ל כאילו אנחנו בקבינט אומרים לכל חייל מה לעשות. זה האיש הזה שאני כבר לא יודע איך לכנות אותו. שים לב מה השנאה עושה. כבר אמרו חז"ל: השנאה והתאווה והכבוד מוציאים אדם מן העולם. זה הבן אדם. לכן אני חושב שזה לא יכול לחנות יותר ברמת הדיבורים. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעצור את הבן אדם הזה, להעמיד אותו לדין, כפי שמגיע לאנשים שפוגעים בביטחון מדינת ישראל. אני רוצה לספר לך, להזכיר לך: עוד לפני המלחמה – אני שומע את ראש המוסד תמיר פרדו, אני קורא, שאומר: ישראל מנהלת משטר אפרטהייד ביהודה ושומרון. זה אותו אחד, דרך אגב, אותם אנשים, אותה מנגינה, שפוגעים במדינת ישראל. ואחרי זה אנחנו צריכים להלין על האג? הרי מה קרה? היועצת המשפטית לממשלה – פרקליט המדינה מר איסמן, זה שבעצם הואשם בהטרדות מיניות, הוא שקל לחקור את מי? את אייל גולן ואת קובי פרץ, על מה? שהם שרו "יישרף לכם הכפר". כאן בן אדם, אדוני חבר הכנסת איזנקוט, כאן בן אדם פוגע בביטחון מדינת ישראל. אני אגיד לך למה הוא רצה לעצור, לחקור אותם. בגלל שככה אצלנו, יש התבטלות בפני הגויים. הם רוצים להתייפייף בהאג, לכן לא היה אכפת לו לעצור שני אנשים. עוד מעט נגיע לפלדשטיין. לא מעניין אותם. בוגי יעלון – חס ושלום. פרדו – בשר מבשרנו. בשר מבשרנו. דרך אגב, זה יותר גרוע מפיגוע שעושה מחבל; בגלל שזה פיגוע במדינה, זה פיגוע בצה"ל, זה פיגוע ביהודים בעולם. לא שמעתי את דובר צה"ל עולה, לא שמעתי את הרמטכ"ל אומר מילה. מילה. אתה יודע, זה מוציא אותי מדעתי. בסוף המדינה היא מעל הכול. חבר'ה, אלה האנשים שצריכים להיות מוקעים מהחברה, ובוודאי לא להסתובב ולא לבוא לאולפנים. הם צריכים, אמרתי, להיות מועמדים, לשבת בבתי הסוהר. יהיו שניים, שלושה, ארבעה, ויותר אף אחד לא יעשה פיגוע כזה למדינת ישראל. אבל הם מתחרים אחד בשני מי מכפיש יותר את המדינה ואת צה"ל. ועוד הם באים באצטלה של דרגות על הכתפיים שלהם, לשעבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם מכפישים אותה. אתם. מי מכפישים את המדינה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ועוד אלה אנשים ששירתו בצה"ל והתפרנסו. כל הקריירה שלהם נבנתה בצה"ל. זאת החוצפה ועזות המצח של המערכת המשפטית. אני לא מתייחס אליו. איך אומרים חז"ל: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. כשהוא רואה חור – העכבר הזה נכנס לתוך החור. לכן אני אומר לך, זה חלק מכל הסיפור של מיארה. תסתכל על כל התמונה. מר פלדשטיין, אלי פלדשטיין ועוד מ', אין לנו מושג מי זה עד היום. במדינת ישראל נעלם בן אדם ב-04:00. 15 אנשי ימ"מ, מה שנקרא שב"כ – שלחו לו איזה חוליית טקילה, כולם עם כיסוי פנים, להוציא איש, חייל, מבית מלון. משהו לא יאומן כי יסופר. וללכת אל פלדשטיין הביתה – אותו סיפור. דרך אגב, אפילו את המחבלים בנוח'בה לא מוציאים ככה. כשהייתי בעזה עשינו מעצרים, ומעולם לא באנו לא רעולי פנים ולא כלום. פתחנו את הדלת, לקחנו את הבן אדם. מחבלים. ככה עושים לאנשים? יהודים במילואים, קצינים בצה"ל – מה קרה? אני אמרתי אז, ואני אומר גם היום: פרשייה חמורה, היא עוד תיחקר. אני אומר גם ליועצת המשפטית לממשלה: תזכרי, יבוא יום ויעמידו אותך לדין, ואת תיכנסי עוד לבית סוהר להערכתי, על כל הפשעים שאת לא מונעת היום. זה לא lineman, את לא שופט קו. כשאת לא פועלת, את בעצם עושה את העבירה. את. וגם איתך בסוף נבוא חשבון בסיפור המשפטי. יבוא לפה בן אדם הגון – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> של נעליך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יבוא בן אדם הגון – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, כמה אנשים הכנסת לכלא? מה זה הדבר הזה? מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, עד כאן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לא מופעל כמוך, לא מריונטה כמוך, ותאמיני לי, יבוא יועץ משפטי, איש הגון וישר ויהודי בליבו, ויעמיד אותך על כל הפשעים שאת בעצם לא מנעת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מבזק הממשלה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ותזכרי את זה, את וחברייך. זה לא שעכשיו אתם מהאו"ם, מקסימום תלכו הביתה. לא. אתם הרסתם מדינה שלמה במשך שנתיים, וזה לא יכול לעבור ככה, לסדר-היום. אתם תצטרכו לתת את הדין בבוא העת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, גם אתה תיכנס לכלא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמעתי עליך, בליאק. לכן אני אומר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש צפי ויש צפי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אתן פאוזה עכשיו, בסדר. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רק אסכם את הסיפור הזה. הרי הוויכוח – הרי חזרנו בחזרה לאותו פתק, וכו' וכו', שאין בו דבר וחצי דבר. דרך אגב, אני הופתעתי לשמוע שבבילד הוא בכלל לא פורסם. לא צולם בכלל הפתק. הייתה ידיעה, כמו כל מיני ידיעות. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט, שרונן ברגמן, לפני הסיפור של הביפרים, הדליף ידיעה, אחת החמורות שהיו, שהולך לקרות משהו חמור מאוד, משהו טיפשי. אני בקבינט תהיתי, לא ידענו מה זה. ידענו שיש אירוע חמור, רציני – לא ידענו מה זה. תבין, שרי הקבינט – אבל ברגמן יודע. אני חושב שעל זה השב"כ היה צריך לבוא ולעצור את ברגמן. דרך אגב, אני שומע בטלוויזיה – וחבר הכנסת איזנקוט, אתה היית בקבינט בישיבה הזאת – על אותו אירוע שהחלטנו, אחרי שבוע או פחות מהמלחמה, ואחרי שבועיים אנחנו רואים את זה בערוץ 12. ירון אברהם מדווח. אני כמעט התעלפתי. אני אמרתי – אתה שמעת אותי עשרות פעמים אומר ליועמ"שית: אני מזועזע. אני מבקש חקירת פוליגרף. חקירה, מצידי שיביאו את ה-CIA – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שום דבר לא קרה. הגברת שומעת, רואה עבירות חמורות על ביטחון מדינת ישראל ולא מגיבה. זה לא קשור לאיזו ממשלה – ביטחון מדינת ישראל מונח פה על כף המאזניים, אנשים מסכנים את חייהם. לא מקורות מודיעיניים, צה"ל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתה לא שמעת פה מצפצף. אתה יודע שבקבינט – עוד כשהיינו בפנים, סטנוגרמות בחוץ – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מגיע לקבינט, ובדרך אני כבר שומע ברדיו מה יהיה. כל זה יוצא מתוך המקום הכי מסווג במדינת ישראל. ולכן אנחנו תבענו – דרך אגב, ביקשנו חקירת פוליגרף. ראש הממשלה ביקש את זה כמה פעמים, ואני בעמדה – עד היום. אני חושב שמי שמדליף מהקבינט צריך להיות מועמד לדין, לא משנה מיהו. אבל היועמ"שית יושבת שם, רואה שכולם עוברים באדום, ושום דבר לא מעניין אותה. אני אומר לך, אני חשבתי לעצמי למה היא עושה את זה. המסקנה שהגעתי אליה היא שכנראה היא המדליפה הראשית, אז היא מפחדת על עצמה. אחרת למה שבן אדם יראה – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם בן אדם אמון על החוק, אמור לעשות את זה ולא עושה, אני שואל למה. הרי בסוף יש היגיון. לכן, אתה רואה, הכול הפוך. הכול הפוך. ועוד רם בן ברק עולה לכאן, מאשים את הממשלה. הכול הפוך. הדיפ סטייט שולט במדינה היום, בסדר-היום, במה עושים, לא עושים, את מי עוצרים, לא עוצרים. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. יש פה מחלוקת, אולי בין השב"כ לצה"ל, ולפחות העמדה שלי היא שמי שאחראי למידע במדינת ישראל – בעל המידע זה לא השב"כ, הוא משיג את המידע; זה לא הרמטכ"ל – זה ראש ממשלת ישראל. בסוף ראש ממשלת ישראל והקבינט הם האחראים למידע. ואם הם מחליטים לפרסם משהו, ככה צריך להיות. בוודאי לא צה"ל מחליט על דעתו מה הוא מעביר, מה הוא לא מעביר, מה חשוב, מה לא חשוב. במשטר דמוקרטי ראש הממשלה והקבינט אחראים למידע, לא הרמטכ"ל ולא מי שהביא את המידע. זה התפקיד שלו להביא את המידע. ואני ראיתי בסיפור של הפתק הזה – אתה יודע שחשבנו בדיוק ככה, לאורך כל הדרך, שזה מה שיקרה. דרך אגב, אף אחד לא הופתע. בסוף הסתבר לי השבוע שהפתק לא צולם בבילד בכלל. צוטט. ועל זה עצרו אנשים, העלימו אותם במרתפי השב"כ 40 יום, כמעט 40 יום – אתה יודע מה, כמעט בלי לאכול, בלי מיטה. היועמ"שית – אתה זוכר, עשתה לנו תפריט אוכל למחבלי הנוח'בה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם החטופים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה זוכר מה היה לנו בקבינט עם המחבלים של הנוח'בה. כל היום דאגה להם, מבוקר עד לילה. סיפרה לנו: יש האג. אבל יהודים, בוודאי מלשכת ראש הממשלה, שהולכים וקוטפים אותם ככה, כאילו נכנסו לאיזו בסטה בשוק – לקחו 20 איש והעלימו אותם. זה מראה לך לאן הגענו. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר. אז עכשיו הם עברו לבן גביר, כי לא בא להם עליו. יחפשו – זה אמר ככה, הוא אמר ככה. זה מה שאמרתי. הזאבים יוצאים ליער, טורפים אותנו כאוות עיניהם, ואין מישהו שישים להם גדר, אין. לכן, אני חושב שהיועמ"שית הזאת צריכה לעוף הביתה אתמול ושלשום. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסיים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני ראיתי שחמישה שרים מהליכוד חתמו. אני מצפה שכל שר מהליכוד שלא רוצה לחתום על זה, שיצא מהממשלה, בגלל שכמעט כל הליכודניקים חושבים ככה, כל המחנה הלאומי. זה לא עסק פרטי שלכם. היועמ"שית הזאת מחבלת בממשלה באופן יזום כמעט בכל דבר ועניין. אתה לא שמעת – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה מחבל במדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בממשלה שלכם לא הייתה המילה, לא שמעתם באוזן – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – "מניעה משפטית", לא הבנתם מה זו המילה. רצתם אחרי זה רק לפתוח את המילון, להבין מה זה. אין לנו שבוע שאין לנו מניעה משפטית. הסכם עם לבנון, הסכם טריטוריאלי – לא עבר כנסת. כלום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היה צריך לעבור – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אצלנו, הכול זה מניעה משפטית. למנות נציב שירות המדינה – מניעה משפטית. אין סוגיה שהיא לא מניעה משפטית. לכן, אני חושב שהגברת הזאת צריכה ללכת משתי סיבות: אחת, הנזק שהיא עשתה לדמוקרטיה הישראלית הוא בלתי נתפס, גם לביטחון מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא. והדבר השני, היא מפריעה לממשלה דמוקרטית שנבחרה על ידי הציבור. ואני יודע שאתם לא מעריכים את אותו ציבור, אתם חושבים שהוא דרג ב' והוא לא כל כך, מה שנקרא, אין לו את המשקל הנכון. עזבו, ליכודניקים, כן. והיא מפריעה לממשלה בכל דבר ועניין. קמה בבוקר, איך אמרתי, קורעת את המכנסיים ורצה מהר כדי להפריע ולהפיל את הממשלה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קורעת את המכנסיים? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בריצה. קורעת את המכנסיים בריצה. ממהרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת אחמד טיבי לנמק את ההצעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"ם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עם נעליים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. לשנה האחרונה היו השלכות רבות על כלל הציבור, ובפרט על הציבור הערבי. רף האלימות עולה ומשתולל, החברה הערבית סובלת פעמיים, שלוש או ארבע. באופן ישיר ועקיף היא סובלת וסופגת יותר – פחות משאבים, פחות תקציבים, פחות מקלטים, פחות ביטחון אישי, כשהיישובים הערביים לעיתים מקבלים יחס של שטחים פתוחים. ולכן מספר ההרוגים בקרב האזרחים הערבים בצפון הוא רב. החברה הערבית, שבשגרה סובלת מעוני מתמשך, מייצוג יתר בקורבנות הפשיעה, תאונות הדרכים ותאונות העבודה; הטריאדה הנוראית הזאת – תאונות עבודה, תאונות דרכים וקורבנות הפשיעה. השנה היא סובלת ממכה כלכלית קשה, ולאור עליית שיעור האבטלה ויוקר המחיה מוצאת את עצמה במצוקה קשה. עלייה באירועי הירי, מקרי הרצח, הברחות הנשק, נרמול אלימות וארגוני פשיעה, שמרגישים שהם הריבון מול משטרה כושלת מרצון, ואחוזי הפיענוח הנמוכים – בשנה האחרונה רק רבע ממקרי הרצח של נשים ערביות פוענחו, כמעט 100% מרצח נשים יהודיות, ושאר הרוצחים מסתובבים חופשי. מבחינת הביטחון האישי של הציבור הערבי, במיוחד מול המדיניות הפושעת בטיפול בפשיעה, כלומר בהיעדר הטיפול בה ובאלימות שגברו – מאז פרוץ המלחמה או בתקופתה אין יומיים שעוברים בלי רצח. לפני שבועיים סוף השבוע היה הנורא ביותר – שבעה מקרי רצח בסוף שבוע אחד. בשבוע אחד אישה נרצחה בדרום; גבר, מנהל בית ספר, נרצח. בבאקה לפני שבועיים היו שבעה מקרי רצח. עכו, עראבה, אעבלין, כפר קרע, ערוער, אל-ליד, רהט. אין כמעט מקום בטוח. את הממשלה זה לא מעניין. אין תוכנית, אין עבודה מסודרת ומוסדרת, ואין אפילו מראית עין של טיפול בנושא, כי דמו של הציבור הערבי מותר. ודווקא בשעה הקשה הזו, כשהיישובים הערביים הכי פגיעים וזקוקים לסיוע ותמיכה ממשלתית, מינה ראש הממשלה את האיש הכי לא מתאים לתפקיד; עבריין סדרתי, מורשע בתמיכה בארגון טרור, מונה לשר המשטרה, השר האחראי על ביטחון אישי ועל ביטחון לאומי. זה האיש. ולא פלא ששיעורי הפשיעה, גם בקרב יהודים אבל בעיקר בקרב הציבור הערבי, נוסקים מעלה. מי שעשה קריירה מאלימות ופרובוקציות, מי שרודף פרסום, לייקים, גם במחיר הדם שלנו ושלכם, גם במחיר הדם של המשפחות שלנו, הביטחון האישי שלנו, של כולנו, בן גביר – שקיווה וניסה מהרגע הראשון להצית זירות נוספות, להצית מלחמת דת כוללת במסגד אל-אקצא, וכשל – השבוע מפרסם הנחיה לקצונה הבכירה: להיכנס ולפרוץ למסגדים; שוטרים שפורצים למסגדים – פעולה שהוא מצהיר ומקווה שתהדהד, הוא כתב, תחת הכותרת האבסורדית של שמירה על השקט, להפקיע את הרמקולים מהמסגדים. אגב, במוצאי שבת יש את הצפירה של כניסת השבת, ויש את המשאיות של הברסלבים. אי פעם שמעתם ערבי ביפו או בחיפה או בלוד מלין על ה"רעש" (אומר בערבית ומתרגם) במירכאות של הצפירות האלה, שהן צפירות עם אוקטבות גבוהות? לא. מתוך כבוד לדת אחרת, מתוך כבוד לאמונה ולדתות – אף פעם. מי שמינה פירומן לתפקיד, אשם ונושא באחריות להשתוללות שלו ולהשלכות של ההשתוללות הזאת, ושלא יגיד אחר כך שלא ידע או שלא משכו בדש מעילו. מה מצפה נתניהו כשהוא ממנה אחד כמו בן גביר לשר המשטרה, וההשפעה שלו על השוטרים ועל האזרחים הטובים היא השפעה נוראית? זה מזכיר לי פתגם בערבית, (אומר בערבית: זה מזכיר לי פתגם בערבית מדוברת: תקשור את הסוס אצל החמור, הוא לא ילמד אותו לצהול ולא ילמד אותו לנהוק. וכל המשטרה האלה נוהקים,) בלי לטפל בדבר העיקרי שצריך לטפל בו, והוא הביטחון האישי, דווקא בשעה הקשה הזאת הממשלה מקצצת גם בתקציבים לשלטון המקומי, מצמצמת משאבים שנועדו לתמוך בהגברת הביטחון האישי, בצמצום הפערים האדירים בין החברה הערבית ליהודית. היום היה בג"ץ של השלטון המקומי הערבי, והעליון הוציא צו על תנאי נגד הממשלה, נגד שר האוצר. זו החלטה חשובה, ואני רוצה לציין לטובה את יושב-ראש ועדת הכספים, שהודיע שהוא לא מתכוון להביא לדיון ולהצביע על הבקשה של האוצר לקיצוץ הנורא של 200 מיליון שקל או 15% בכל מה שקשור בעיירות פיתוח. זו החלטה נכונה של יושב-ראש ועדת הכספים. במקום להימנע מקיצוצים ואף להגדיל את ההשקעה בתחומי החינוך והטיפול בפשיעה כדי לאפשר רווחה, סיוע וטיפול בפשיעה ואלימות, הממשלה בוחרת לקצץ בתקציבי הרשויות, שכבר קורסות מכובד הנטל. במקום להשקיע בצמצום הפערים העצומים בין החברה הערבית ליהודית, הממשלה מתעקשת לקצץ במשאבים ולהפקיר את התושבים הערבים למר גורלם. אומנם הפורמט נועד להצבעה על אי-אמון בממשלה ובקואליציה; אני מנצל את הבמה כדי לומר שבא לי להצביע אי-אמון גם באופוזיציה, כי תראה את ההצבעות: לעיתים בחוקים הנוראיים זה יותר מ-68, כי חלק מהאופוזיציה מצביע עם הקואליציה בחוקים האנטי-דמוקרטיים ביותר. ככה לא בונים חומה, ככה לא בונים אופוזיציה, אם רוצים להפיל את הממשלה הנוראית הזאת. עכשיו דובר על החוק של דיכוי ההצבעה, של הקלה בפסילת רשימות ומועמדים ערבים. המטרה של החוק זה לדכא את שיעור ההצבעה של הציבור הערבי. מאז המחדל ב-7 באוקטובר הסקרים לא מחייכים לבנימין נתניהו, וסקר אחרי סקר אחרי סקר הוא לא מצליח להקים ממשלה. ולכן, מה הפתרון? יש מצביעים ערבים, אפשר לדכא את ההצבעה שלהם באמצעות פסילה של המועמדים שלהם, של הרשימות שלהם. זאת המטרה. זה חוק אנטי-דמוקרטי בעליל, וכל מי שטוען שזו דמוקרטיה – אגב, ישראל היא לא דמוקרטיה ליברלית, מזמן; היא דמוקרטיה אלקטורלית, יש מבנה, יש פרלמנט, יש ממשלה, יש בית המשפט, אבל דמוקרטיה ליברלית היא לא. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> על זה אנחנו מסכימים. שנינו מסכימים על זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם תסכים למה שאני אומר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא. עד עכשיו. עד עכשיו אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמעתי אותך מדבר על בן גביר, על חקירות, על מסיבות עיתונאים שהוא עושה, על מעצר של בכיר מאוד מאוד מאוד בשב"ס. מה זה מאוד מאוד? מי זה בדרך כלל? אם זה מאוד מאוד מאוד, מי זה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה מה שקראתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל מי זה מאוד מאוד מאוד? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אין לי מושג. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכיר מאוד מאוד יש רק אחד. איך זה שעברו כמה שעות, אדוני היושב-ראש, ואף אחד מעוצמה יהודית או מהקואליציה לא חוקק חוק שאומר: פקידים שבן גביר מינה לא ייחקרו במשטרה? איך זה שלא חוקקתם חוק כזה? (אומר בערבית: הייתכן?) נראה לך סביר? שוכרן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מזמין את השר דודי אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול יש לי איזה חוב קטן לחבר הכנסת רם בן ברק. הוא שאל את מי פסל בג"ץ. הוא הלין על החוק הזה. רם בן ברק, קודם, כשהוא דיבר על האי-אמון, הוא אמר שאנחנו רוצים למנוע מ-20% מהאוכלוסייה – הוא דואג לאוכלוסייה הערבית. קודם כול, תזמין אותו בחג שלכם לחבר'ה, תודה לו. אבל בלי קשר, אמרתי לו שאני לא מכיר ערבי אחד שנפסל. יכול להיות שיש, אני לא מכיר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לכן הבאתם חוק, להקל על הפסילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. אבל אני מכיר יהודים. הוא שאל אותי מי. אז עכשיו בדקתי. הייתה פסילה, אדוני היושב-ראש, גם של מיכאל בן ארי וגם של עופר כסיף. שניהם באו לבג"ץ, אותו בג"ץ שאנחנו מכירים, אותם אנשים; הם החליטו שבן ארי לא יכול להתמודד – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון, כי הוא גזען. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ועופר כסיף בוודאי ובוודאי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אחד גזען – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אחד גזען ואחד לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, זה הכול בעיני המתבונן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, בעיני בית המשפט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, ברוך מרזל רצה להתמודד, כמדומני, וגם אותו פסלו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה רוצה אותו בכנסת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא חשוב. אני לא רוצה לראות גם את כסיף בכנסת. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל זה דוגמה כאילו – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין מה להשוות בכלל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מה אני רוצה לומר? שבג"ץ, כשהוא מדבר, קודם כול, את מי פוסל בג"ץ? רק יהודים. דרך אגב, תבדוק אותי, בג"ץ תמיד ישפיל את המסורת היהודית, תמיד, איפה שאפשר, תמיד ישפיל ויפגע ביהודים, תמיד. מעולם לא בערבים, לא במסורת שלהם ולא ברגישות של הערבים, ולא של הנוצרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בג"ץ הכשיר את כל ההתנהלות של ישראל בגדה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? בגלל שככה הוא מרשה, ככה הוא חושב שהוא נאור. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בג"ץ אישר את בן גביר. יש פגיעה יותר גדולה מזו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה. אם זה היה תלוי בבג"ץ, כולנו לא יכולים להיות פה, כל החצי הזה לא יכול להיות פה. אבל רק בג"ץ יהודי שיושב כאן – עלק יהודי; מכשירים ומאפשרים להכניס חמץ לבתי החולים בפסח. אני חושב שאם היו שואלים אותך, היית אומר שלא. אתה כערבי, מוסלמי, היית אומר: חבר'ה, אני רוצה לכבד את היהודים שבוע בשנה, שיכבדו אותנו, אנחנו מכבדים אותם. עכשיו אני בא לחוק המאזין. אני מסכים איתך, דרך אגב. חוק המואזין עלה פה בקדנציות נוספות ולא רצינו להעלות אותו. ואני מסכים איתך, אני חושב שהדתות צריכות לכבד אחת את השנייה, ואני נגד הדבר הזה. גם אז הייתי נגד וגם היום. ולכן אני אמרתי את זה, עליתי לדוכן הזה ואמרתי את זה. יש מה שנקרא טקסים דתיים – צריך לכבד אותם. דרך אגב, כשאני עובר ליד כנסייה, מסגד, אני מכבד את המקום, מכבד את המתפללים. ולכן, אני חושב שזה חוק שלא צריך לבוא לעולם. אין לו שום תועלת. ולכן, זה הסיפור. בגלל שאני חושב שכל דת צריכה לכבד את הדת השנייה, לכן אני גם – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. תראה, כשהיה חוק הגיוס, מנסור עבאס ישב פה, לא כיבד את זה, בגלל שהסיפור של הגיוס זה סיפור של לימוד התורה. והוא ישב כאן והוא הצביע איתם כדי לגייס את הבן של פרוש. חוץ מהבן שלו. שאלתי אותו: למה הבן שלך לא? לא ענה. עד אז – אתה יודע את זה – גם ביניכם לבין המפלגות הדתיות בנושא דת ומדינה תמיד הייתה הפרדה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ציפור הנפש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. ואני בעד להשאיר את זה שם. בוודאי ובוודאי. אני באופן אישי מכבד, באמת מכבד, לא רואה את זה כדבר – עכשיו לגבי הקיצוץ: תראה, המלחמה הזאת עלתה 200 מיליארד שקל, להערכתי. הרי צריך להביא אותם מאיזשהו מקום? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 5%. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא נכנס כרגע לאירוע. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לא 15%. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, אני לא נכנס, לא יודע. אני לא שר האוצר. אז לכן אני אומר, בסוף צריך להביא את זה מהגורן ומהיקב. יש שני דברים שבוודאי צריכים לעלות – או שלושה לפחות – תקציב הביטחון חייב לעלות חזק מאוד. זה וקטור שפועל הפוך. לא שאנחנו מקצצים בו – אנחנו מעלים. אני חושב שבתקציב הרווחה כמעט לא צריך לנגוע, עד כמה שהדבר אפשרי, בוודאי לא להרע את המצב, ובתקציב הבריאות. אז אם פה אתה מעלה, בממוצע זה 5% לכאורה, אבל בסוף, במשרדים האחרים זה יהיה גם 10%. לכן אני אומר, בגדול זאת הכוונה. אתה יודע, אין דבר כזה, פלאט זה בעצם ההחלטה הכי טיפשית. לכן אני אומר בגדול, אני מציע לכם לשבת עם שר האוצר ולנהל איתו דין ודברים ולהגיע להסכמות. וגם בזה, דרך אגב, אני בעמדתי – הינה, אני אומר את זה גם פה וכל פעם אמרתי את זה: אצלי אזרח מדינת ישראל הוא אזרח. לא מעניין אותי אם הוא ערבי, צ'רקסי, דרוזי או יהודי. מגיעות לו הזכויות מהמדינה כמו כל אזרח. אני באמת מאמין בזה באמונה שלמה. הוא אזרח המדינה. מה שמגיע לו בחינוך, צריך לקבל. כולם אותו דבר. דרך אגב, אני לא מצליח לקבל למה שמישהו צריך לקבל יותר ומישהו פחות. אני גם לא מאמין שזה קורה. אני לא יודע. ולכן אני בעמדה שבוודאי ובוודאי האזרחים הערבים, כמו אזרחים יהודים – אותו דבר. בתקצוב, בוודאי של השוטף, בחיים, לא צריכה להיות שום אפליה. על זה לדעתי כמעט אין מחלוקת, אצלנו בוודאי. אזרח, תזכור, קודם כול אדם הוא אדם, צריך לכבד אותו, אזרח הוא אזרח, צריך לכבד אותו. עזוב את המחלוקת שיש לנו עם חלק מהם לגבי הנושא הלאומי. זה משהו אחר. לכן אני בעמדה שאם תשבו עם שר האוצר, אני מעריך שתגיעו לעמק השווה. לגבי חוק של תומכי טרור, תראה, אני בטוח – גם אתה, אחמד – לא מעודד תמיכה בטרור. גם אתה לא. אני לא מאמין שאתה תומך טרור – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אף אחד מאלה לא הורשע בתמיכה בטרור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא עניין של הורשע, לא הורשע. עזוב, זו לא שאלה של הורשע. אני לא אומר לך. אני יודע את מי הם מרשיעים ואת מי לא. אבל אני אומר בגדול, אני מניח שאזרחי מדינת ישראל ברובם הכללי, ובוודאי גם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, לא תומכי טרור. הם רוצים לחיות במדינת ישראל. הם יכולים להחליט, דרך אגב, לא לחיות במדינה. אבל אם הם החליטו שהם חיים במדינת ישראל, אני חושב שחלק הארי רוצה לחיות במדינה כמו כל אזרח. אבל בוודאי ובוודאי שאתה לא צריך להתנגד לחוק כשיש אנשים שתומכים בטרור. ודרך אגב, רוב תומכי הטרור שנמצאים בקרב אזרחי מדינת ישראל, בסוף הם ערבים, ופחות יהודים, אז בוודאי בוודאי צריך למנוע מהם להגיע לכנסת. אין שום סיבה שהם יגיעו לכנסת, מי שתומך טרור. מי יחליט מי תומך טרור? יש בית משפט. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> החוק מבדיל בין ערבים ליהודים. מי שפגע בפלסטינים – החוק לא חל עליו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב – אם אתה שואל את עמדתי – מי שתומך בטרור אז הוא לא צריך להיות בכנסת, ובוודאי להיות מטופל על פי החוק, בין שערבי, בין שיהודי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם טרוריסטים יהודים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. מה ההבדל? לא הבנתי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שתומך בטרור, צריך להגיש נגדו כתבי אישום ולהרשיע אותו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה ההבדל? אני לא מכיר את החוק. אני רק אומר, אני לא קראתי אותו, אבל קשה לי להאמין – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נציג מהמפלגה שלך ענה – שאלנו – שאין טרוריסטים יהודים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב, אני שואל: האם כתוב בחוק – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, תנו לו, בבקשה. תסיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> האם כתוב בחוק בפירוש: ערבי שתומך טרור לא יהיה בכנסת, יהודי שתומך בטרור יהיה בכנסת? שואל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתם לא טיפשים עד כדי כך לנסח את זה כך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן – אתה שואל מה עמדתי? עמדתי: טרור זה טרור – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מעצרים מינהליים לא עוברים יהודים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל לצערי הרב, 99.9% מהטרור באמת בא מהאוכלוסייה הערבית. לא כולה. אלה שכבר מתעסקים בזה הם ברובם ערבים. זה הסיפור האמיתי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> באמת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. אמרתי, רוב האוכלוסייה הערבית, אתה יודע – רוב האוכלוסייה הערבית, להערכתי, היא אוכלוסייה שרוצה לחיות בשלום – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה עם המתנחלים? מה עם המתנחלים? איך אתה מעז להגיד את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל אלה שתומכים בטרור, בין שהם יהודים או ערבים, רובם ערבים. זה נתונים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איפה יש נוער גבעות? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ויש כאלה שמבצעים טרור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש גם. מי שבנוער הגבעות עובר על החוק, צריך לטפל בו, כמו כל אזרח ישראלי. אין שאלה כזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. חבר הכנסת יאיר לפיד, ואחריו – חבר הכנסת גדי איזנקוט. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון, אתמול, עבר בוועדת שרים לחקיקה החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, של הפרדה מגדרית באקדמיה. בחוק – לא בדיון, לא בהסכמה, בחוק. אני רוצה לשאול שאלה את הבית הזה: למה לא בכנסת? למה שלא תהיה הפרדה מגדרית בחוק פה בכנסת? יש פה אנשים חרדים, יש פה מפלגות. אני רוצה להזכיר, בכנסת ישראל יש שתי מפלגות שבהן אסור לנשים להיבחר. הם מרגישים מאוד לא נוח ליד נשים. אז למה שלא תהיה פה, במעבר, מחיצה קטנה, שיהיה פרגוד, שלא יצטרכו, חלילה, חברי הכנסת החרדים לפגוש נשים במקום העבודה שלהם? למה אנחנו מטילים עליהם את העול הזה? במדינת ישראל בין 3% ל-4% מהמרצים באוניברסיטאות הן נשים מזרחיות, מרצות מזרחיות. תחשבו איזה מאמץ זה לאישה כזאת לחצות את כל הכשלים וכל הקשיים בשביל להפוך למרצה באוניברסיטה. ועכשיו יגידו לה: לחדר הזה, גברתי, אסור לך להיכנס, כי לנשים אסור להיכנס; כי העבירו חוק בכנסת ישראל איפה לנשים מותר להיות ואיפה לנשים אסור להיות. כי הגענו למצב שהכנסת הזו אומרת: אני אחוקק חוקים שפוגעים בנשים כדי להקל על חרדים, כי לא אכפת לנו, כי זו המדינה שהם רוצים. אני כולי בעד חרדים באקדמיה, ואני גם בעד להקל עליהם ככל האפשר. בחקיקה? ולמה הם מעבירים את זה בחקיקה, למרות שהם יודעים שיש הסכמים? כי זו המדינה שהם רוצים כאן. הם לא מסתירים את זה. אלוהים שבשמיים, למה הציבור הליברלי ממשיך לא להאמין למה שנמצא למול עיניו? הם רוצים פה מדינת הלכה משיחית, חרדית, קיצונית, רדיקלית. והם מחוקקים חוק אחרי חוק, אחרי חוק, אחרי חוק. ואחרי שהם ירחיקו את הנשים, כמה זמן ייקח עד שהם ירחיקו גם את הגאים? ואחרי שהם ירחיקו את הנשים והגאים, הם ירחיקו את הערבים, כי אם מותר אז מותר, כי זו המדינה שהם רוצים פה וזו המדינה שתהיה פה, אלא אם כן כנסת ישראל פעם אחת תחזור לעשתונותיה ותעצור את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול אושרה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק על הענקת חסינות לאנשי ביטחון על העברת מידע מדיני רגיש לדרג מדיני. המשמעות, אם החוק הזה יעבור, שכל חייל שעובד באמ"ן, מוסד, שב"כ, רשאי להעביר – וכמו שאתם יודעים, יש אלפי אנשים. יש פה ניסיון לשרוף את העליונות המודיעינית שנבנתה בעמל רב לאורך שנים ארוכות. אני מקווה שיש פה מספיק אחראיים שידאגו שביום רביעי החוק המופקר הזה לא יעלה. פה אני פונה גם לשכל הישר וגם לעמוד השדרה, במידה שיש. שימשתי לפני 25 שנים כמזכיר צבאי לשני ראשי ממשלות. אחד היה מהליכוד, אחד היה מהעבודה, ואני מכיר את הדברים שם מלפני ומלפנים. לעוזר למודיעין של ראש הממשלה, וזה לקח מוועדת אגרנט, יש את ההרשאות הרחבות ביותר. יש גם חומר מודיעיני שהוא רואה וראש אמ"ן לא רואה. כל החומר נמצא במשרד ראש הממשלה. האמירה של ראש הממשלה בנאום המפורסם של תשע הדקות, שלא יעלה על הדעת שמסמך בסיווג סודי ביותר לא הועבר אליו, היא אמירה מופרכת, לא רצינית. כי יש ימים שמופקים מאות דוחות מודיעין בסיווג סודי ביותר ויש גם ימים של אלפים, בשב"כ, מוסד וצה"ל; מעבר לזה שראש הממשלה יכול לקבל החלטה היום בערב שכל הידיעות ברמת סודי ביותר מגיעות לשולחנו, הוא יצטרך להוסיף איזה ארבעה שולחנות במשרד. מה שאני רוצה לומר לאנשים שלא יושבים פה, האחראיים, ואני מקווה שזה יגיע אליהם: העברת החוק תיצור אנדרלמוסיה ארגונית, העברת חומר לא מוסמך, וזה יפגע במה שיש כיום כחובת התרעה אישית שיש לכל חייל. דרך אגב, נעשים אלפי פוליגרפים בשנה כדי לשמור על הסוד. השאלה הראשונה של כל מי שמגיע לפוליגרף היא: האם העברת מידע מודיעיני לגורם לא מוסמך? לכן ברור לגמרי שתהיה פה פגיעה אנושה בקהילת המודיעין. השר דודי אמסלם העלה את העניין של צה"ל קטן וחכם. אז אני התלבטתי אם להבהיר את זה ולומר את זה פה על הבימה, כי יש פה גם מסר בעייתי: לפני תשע שנים הושיב ראש הממשלה – זה היה בנימין נתניהו – ועדה בראשות יוחנן לוקר. הוועדה הזאת ישבה על המדוכה שנה שלמה, ובתום העבודה המליצה לקצץ את השירות בצה"ל בשנה שלמה – במקום שלוש שנים, שנתיים שירות. זה עבר את ראש הממשלה וזה הגיע לדיונים. המזל אז שהיו שרי ליכוד הגונים עם עמוד שדרה. אני יכול לציין אותם, ויש משהו מאפיין, לכן התלבטתי אם לספר את זה. זה היה משה כחלון, בוגי יעלון, יובל שטייניץ ויואב גלנט. מה שמאפיין את כל הארבעה האמיצים האלה הוא שלא נשאר אף אחד מהם. אבל רק הם, בעמידה איתנה, גרמו לזה שצה"ל לא יקוצץ בשנה עד שנת 2020. כל מי שלא מאמין, וזה נשמע לו מופרך, שיפתח גוגל. בשורה התחתונה, אני מקווה שהצעת החוק המופרכת הזאת תרד מסדר-היום של יום רביעי. אם היא תעלה בכל זאת, אני מקווה שיימצאו פה אנשים עם שכל ישר ועמוד שדרה שיגידו "עד כאן", כי זאת לא שרפת אסמים, זאת שרפת העליונות המודיעינית של מדינת ישראל ויצירת אנדרלמוסיה מוחלטת בקהילת המודיעין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שרון ניר, ואחריה – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רוצה להיות נביאה אבל אני בהחלט עומדת בפתח ומתריעה. בעוד שמדינת ישראל מתמודדת במלחמה על עצם קיומנו, כאשר חיילים בסדיר ובמילואים נלחמים למעלה מ-400 יום, עשרות אלפי משפחות מפונות, משפחות החטופים עוברות סיוט מתמשך 423 ימים – הקואליציה החליטה ללחוץ על כפתור במנגנון השמדת ערך לדמוקרטיה במדינת ישראל. במקום ללכד את העם, לסייע לנפגעי המלחמה, ממשלת החורבן מקדמת בכל הכוח, על סטרואידים, חוקים שנויים במחלוקת שמטרתם לפגוע בכוונת מכוון במוסדות שלטון החוק ובמרקם הדמוקרטי במדינת ישראל. הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית ולא ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר זה ניסיון מובהק להתנער מאחריות, לעוות את המציאות ולהפוך את השכול והכאב לכדור פוליטי. הצעת החוק להעניק חסינות לחברי כנסת, חסינות מוחלטת מהעמדה לדין בעת מילוי תפקידם, זאת יוזמה שמבקשת לנצל את כוחם של חברי הכנסת כדי להבטיח להם חסינות מוחלטת בפני החוק. היוזמות של שר התקשורת להשתלט על התקשורת לסגור את התאגיד תחת הכותרת של הפרטה וייעול – זה נועד לנקמה פוליטית קודם כול ולפגיעה ישירה בתקשורת החופשית ולשלוט בנרטיב, במידע שמגיע לציבור. המהפכה המשטרית נמצאת בעיצומה והממשלה מקדמת אותה על סטרואידים – ניסיון לקדם הצעות חוק שמחזקות את כוחם של חברי הקואליציה, הצעות חוק שמאפשרות לשר המשפטים לפגוע במערכת המשפט. אני שואלת אתכם: לאן הגענו? המשמעות של כל המהלכים האלה ברורה: במקום לעסוק בנושאים הבוערים ביותר – בביטחון, בצפון, בחטופים, במילואימניקים, בתקומה בצפון ובדרום – הממשלה עוסקת בחקיקה מפלגת, שנויה במחלוקת, שעוסקת אך ורק בשלושת הכ"פים: כוח, כסף וכבוד. כל מטרת הממשלה הזאת זה לחזק את כוחות השלטון, כמו שקרעי אמר, באופן בלתי מוגבל, ולפגוע בזכויות האזרחים. זוהי לא העת לטירוף הדעת ולניצול ציני של המחדל והסטת הקשב לחקיקה פוליטית שנועדה פשוט לכסות על הכישלון של הממשלה. אתם קואליציה – אני רואה שהם ברחו, אבל השר, טוב שאתה נשארת להקשיב לי. אתם קואליציה חסרת גבולות ומעצורים. אתם יוצרים כאוס, אתם יוצרים שידוד מערכות במדינת ישראל. אתם מחרבים כל חלקה טובה, אדוני השר. הגיע הזמן לקחת אחריות ולתת תשובות לאזרחי ישראל. הגיע הזמן להפסיק את המשחקים הפוליטיים. תמנו כבר ועדת חקירה, קחו אחריות ותנו הסברים לציבור הישראלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, גברתי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה ביבי נתניהו מינה לפני שנתיים שר לביטחון לאומי, אבל הוא כנראה לא ידע שכדי למנות שר כזה הוא צריך גם ללמוד ולדעת איך להתנהג עם ילדים, צריך להיות גם בקי בפסיכולוגיה של ילדים או בהתנהגות של ילדים. כי השר, כשהוא כועס ורוצה פגישה עם ראש הממשלה, אז הוא הולך ועושה פרובוקציה. הוא יורד למסגד אל-אקצא כדי לעשות פרובוקציה כדי שראש הממשלה יזמן אותו. לפני יומיים – שוב. כנראה הוא רוצה לפגוש את ביבי נתניהו, אז הוא שם את הנושא של המואזין ואת המסגדים על הפרק ואומר שצריך להחרים את מערכות הכריזה במסגדים כי הם מרעישים, וזה עושה נזק ורעש בסביבה, וצריך להחרים אותם. למה? כי צריך לתת קנסות, כי בעצם זה מזיק, ויחד עם השרה סילמן הם רוצים להעניש, כנראה, גם את החברה הערבית על ידי זה שמנסים לעשות גם פרובוקציה בחברה הערבית. זו לא החרמת מערכות כריזה, זה לא הטלת קנסות גבוהים על המואזינים או על האנשים שעובדים במסגדים, זו לא מדיניות; זאת בעצם פרובוקציה שהשר מנסה כל הזמן לעשות כדי להוביל להתנגשות עם החברה הערבית. עם כל זאת, זה לא מצליח לו ולא יצליח לו. אני אומר כאן: (אומר בערבית: האד'אן יתקיים כל עוד יש חיים על פני האדמה.) תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי, אחרונת הדוברים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לספר לשר בן גביר ולכל הגזענים על עירי המשותפת חיפה. בחיפה גרים ערבים ויהודים, נוצרים, מוסלמים ויהודים. מבחינתנו זה שעם כניסת שבת סוגרים את הרחובות, רחוב החלוץ ורחוב יל"ג, זה כל כך טבעי לעיר שלנו וכולנו מקבלים את זה. מאז שהיינו ילדים קטנים אנחנו יודעים שביום שבת אי-אפשר לעבור דרך רחוב יל"ג או רחוב החלוץ בגלל שזו שכונה של חרדים, ואנחנו צריכים לכבד. ביום כיפור זה טריוויאלי. בעירנו חיפה יום כיפור זה יום כיפור, כולנו מכבדים. בעירנו חיפה יש נוצרים, יש הרבה כנסיות. ביום ראשון קול הפעמון של הכנסיות מוסיף עוד יופי לעיר הרב-תרבותית שלנו. אותו דבר בדיוק (אומר בערבית ומתרגם:) קול המואזין. בעברית המואזין, זה המואַדִ'ן, אל-מואַדִ'ן. זה חלק אינטגרלי מהנוף של כולנו. אנחנו עיר רב-תרבותית. אנחנו רואים את היופי בפסיפס הזה של העיר שלנו. כך זה עכו, כך זה לוד, כך זה רמלה, כך זה יפו. קול המואזין היה לפני בן גביר והגזענים, והוא יישאר אחרי בן גביר ואחרי כל הגזענים. אנחנו בערים המעורבות נשב עם ראשי הערים. אנחנו נמצא נוסחה שתכבד את כל הדתות של כולם, ממש של כולם. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש כמעט 100,000 אזרחיות ואזרחי ישראל שמפונים מהבית שלהם כבר למעלה משנה, ולחלקם הגדול אין בכלל בית לחזור אליו, כי הוא מופצץ, הוא מופגז, השדות מופצצים. צריך המון המון כסף בשביל לשקם ולהחזיר אותם הביתה. אבל לקואליציה הזאת זה ממש לא דחוף. הם הקימו עכשיו מינהלת – עד שהיא תקום ועד שיהיו שם מספיק אנשים ועד שאפשר יהיה להגיש. ולכן, משום שבלאו הכי זה ייקח זמן, אז גם מה דחוף להעביר לזה כסף? בינתיים העבירו מאות מיליונים לבתי דין רבניים ולמשרד ההתנחלות. אתה יודע למה צריך להעביר מאות מיליונים למשרד ההתנחלות, אדוני היושב-ראש? משום שההתנחלות בעזה ממשמשת ובאה. אינך שומע את פעמי החמור של המשיח? ההתנחלות בעזה קורמת עור וגידים בעודנו יושבות ויושבים כאן. זה ממש לא מצחיק. יש כאלה שעובדות ועובדים בזה. עובדות, לצערי. מה זה עובדות, אוהו עובדות בזה, ואין להם שום בעיה ללכת ולהתנחל בעזה על גופות החטופות והחטופים שלנו. על גופות החטופות והחטופים הם בונים את ההתיישבות בעזה. אין דבר נורא ואכזרי מזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אני מבקש שקט. מדברים כאן על הדוכן. שקט. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אין דבר נורא ואכזרי מזה. על גופות החטופות והחטופים שלנו הם מתכננים את ההתנחלות בעזה. והם מדברים כאילו הם החלוצים, הם הולכים בעקבות החלוצות והחלוצים. אז לא, חברות וחברים, החלוצות והחלוצים שעשו התיישבות בנו את מדינת ישראל. ההתנחלויות הן אלה שמבטיחות את החרבתה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אם כן, אני מזמין את השר המקשר. אתה רוצה לסכם? לא. אז אנחנו עוברים להצבעה. אם כן, אני מבקש מכולם לשבת. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שמית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. לא, לא. סליחה, התחלנו הצבעה. סליחה, התחלנו הצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אם אתם רוצים את ההצבעה הבאה, נא תביאו בזמן. אוקיי. אז בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של יש עתיד. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 40 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 40 בעד, אפס מתנגדים וכנ"ל נמנעים ונוכחים. אם כן, אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה? הכול בסדר? חברים, זהו. 42 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 37 בעד – אחמד טיבי – אפס נגד ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1814)]. (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר המקשר דודי, דוד אמסלם, בבקשה. אתה אמור להציג את הצעת חוק להפחתת הגירעון. לרשותך, אדוני, עשר דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? איפה שר האוצר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אין שר אוצר במדינת ישראל? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> סימון, יש לך בעיה עם זה שאני עולה ומקריא? אני קיבלתי את זה אתמול, כשהיית בהפגנה ולא שמעת את הגברת קוראת לראש הממשלה "בוגד" וכו' וכו'. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא הייתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יודע שלא היית. אני בטוח שאם היית, היית עולה לבמה ומעיף אותה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הייתי מוציא לה את – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בטוח בזה במאה אחוז. אבל שר האוצר עסוק עכשיו בענייני האוצר, ולכן הוא ביקש ממני להקריא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התקציב זה לא ענייני האוצר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית חוקק בשנת 1992 כדי לאפשר לממשלה לבנות את תקציב המדינה תוך שמירה על אחריות פיסקלית. חוק זה קובע, בין היתר, את יעד הגירעון ואת מגבלת ההוצאה השנתית. לנוכח הצרכים הרבים שנולדו בעקבות המלחמה ומצב החירום, הן בהיבטי הלחימה והן בהיבטי סיוע ושיקום העורף, אשר חייבו הוצאות תקציביות משמעותיות, בוצעו מספר תיקונים למסגרות הפיסקליות לצורך הצבת יעדים זמניים מרחיבים יותר. בחודש נובמבר 2023 בוצע תיקון למסגרות הפיסיקליות לשנת 2023. בחודש ינואר 2024 הגישה הממשלה תוכנית מאזנת, שכללה את תיקון מגבלת הגירעון ומגבלת ההוצאה והגשת חוק תקציב נוסף לשנת התקציב 2024, אשר אושר בחודש מרץ. בשל הימשכות המצב המיוחד בעורף ולנוכח הגידול בהוצאות האזרחיות הנובעות מהתארכות הלחימה, בדגש על הצורך בהמשך פינוי וריענון אוכלוסיית קווי העימות, אישרה הכנסת את הצעת הממשלה לחוק תקציב נוסף, שני לשנת 2024, שהגדיל באופן חד-פעמי את ההוצאה המותרת בכ-3.4 מיליארד ש"ח. כעת, בשל נסיבות חריגות ומשמעותיות שאין ביכולתה של מסגרת התקציב הקיימת לספוג, מציעה הממשלה הגדלה נוספת במסגרות הפיסקליות, ובפרט הגדלת יעד הגירעון לשנת 2024 ל-7.7% והגדלת מגבלת ההוצאה בסך של 32.2 מיליארד ש"ח. הנסיבות החריגות: 1. במהלך השנה התברר כי בשל העיתוי שבו התקבל הסיוע האמריקאי ואופן מימושו, חלק מהסכום לא יהיה זמין לשימוש השנה. על מנת לאפשר את המשך פעילותו של משרד הביטחון לפי התכנון, מוצע להגדיל את מסגרת התקציב בסכום של 18 מיליארד שקלים חדשים כחלף לכספי הסיוע, שייפרסו על פני השנים הבאות. 2. בשל התמשכות הלחימה העצימה במלחמת חרבות ברזל, תוך גיוס מילואים משמעותי, ובתוך כך היציאה למבצע חיצי צפון בלבנון, מוצע להגדיל את ההוצאה ב-13.4 מיליארד ש"ח לצורך מימון ההוצאות הנגזרות מכך. 3. בשל התייקרות הריבית על החוב הממשלתי מוצע להגדיל את מסגרת ההוצאה בכ-1.8 מיליארד ש"ח. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו עוברים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זו קריאה ראשונה. איזו שנייה-שלישית? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, להכנתה לקריאה שנייה. זו קריאה ראשונה. אבל הוא אומר. פשוט להקשיב. אנחנו עוברים לדיון האישי. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס – מנסור עבאס נמצא כאן? לא; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – לא נמצא כאן; כאן חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זו לא הרשימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו לא הרשימה. מתן כהנא. תביא לו את הרשימה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני המזכיר, שוב הרשימה שלפניי אינה הרשימה המתאימה. רגע, אנחנו בודקים. כן, כן, עכשיו בסדר. כן, זה הגיע. חבר הכנסת מתן כהנא, שלוש דקות. אחריו – רם בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. מתן, בבקשה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, נגיד שלום לבני מכינת אדרת מעיינות, שלום לכם, שם בקהל. אני מקריא פה עכשיו משהו שחברתי למפלגה שירלי פינטו ביקשה שאקריא לקראת יום המודעות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות, שיקרה מחר. לקראת היום הזה, אנו נדרשים להביט בכנות ובאומץ על המציאות המורכבת והקשה של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות בישראל, שעומדת על כמיליון וחצי איש. המלחמה חשפה באופן קיצוני את הפגיעות והקשיים הייחודיים העומדים בפני אוכלוסייה זו. נתונים עגומים מלמדים כי שיעור האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלויות עלה באופן דרמטי מ-28% לפני המלחמה, לכ-45% כיום. מדובר בירידה תלולה בתעסוקה, המשקפת את השבריריות והפגיעות של אוכלוסייה זו במציאות של חירום לאומי. מעבר לנתונים היבשים, מאחורי המספרים האלה עומדים סיפורים אישיים של מאבק, כבוד וחתירה מתמדת לשוויון הזדמנויות. אנשים עם מוגבלויות נאלצים להתמודד לא רק עם מוגבלותם אלא גם עם חסמים חברתיים, תפיסתיים ותשתיתיים. המלחמה החריפה את האתגרים הקיימים, מהגבלות בנגישות למרכזי פינוי, דרך קשיים בקבלת סיוע רפואי ותמיכתי ועד לתחושת בדידות וניתוק. רבים מהם מצאו עצמם מנותקים ממעגלי תמיכה חברתיים וכלכליים שהיו להם קודם לכן. אנו כחברה מחויבים לעשות יותר. עלינו לייצר מנגנוני תמיכה ייעודיים, לקדם תעסוקה שוויונית, להנגיש שירותים ולשבור סטיגמות. זה לא רק עניין של זכויות, אלא של כבוד אנושי בסיסי. אני קורא לממשלה ולכל מוסדות המדינה לראות בשילובם המלא של אנשים עם מוגבלויות משימה לאומית עליונה. עלינו להפוך את השוליים למרכז ולהבטיח שכל אזרח, ללא קשר ליכולותיו, יזכה למימוש מלא של הפוטנציאל האנושי הטמון בו. אני מזכיר שוב, הקראתי פה את הדברים שכתבה שירלי פינטו, חברתי למפלגה, לקראת יום המודעות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות, שיתקיים מחר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה מכאן לחזק את איל נוה. אני רוצה להתנצל שבשל שיקולים פוליטיים צרים ועל מנת למצוא חן בעיני הבייס הביביסטי, הבן גבירי והסמוטריצ'י, נשללה ממנו הזכות לשרת את מדינת ישראל כפי שעשה עד היום בנאמנות. ואני רוצה להודות לך על מה שעשית לפני 7 באוקטובר, ובמיוחד, ולא פחות, על מה שעשית אחרי, אתה ואחים לנשק, מאז 7 באוקטובר. הצלת את המדינה. בזמן שהממשלה קרסה ולא תפקדה, אתה וחבריך, גיבורים מכל הגוונים של הקשת הישראלית, רצתם דרומה, אחזתם בנשק ויחד עם רבים אחרים הצלחתם לעצור את הרוצחים. מייד אחר כך התחלתם לטפל במפונים. זו מנהיגות, זו פטריוטיות. לכן אני רוצה להודות לך באופן אישי, איל נוה, ולכל חברי אחים לנשק, שעושים ימים ולילות למען החברה בישראל. חזקו ואמצו ואל תמצמצו מול מכונת הרעל שמנסה להשמיץ אתכם. בעיניי ובעיני אזרחים רבים במדינת ישראל, רוב-רובו של העם, אתם גיבורים אמיתיים, ואנחנו מצדיעים לכם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה. מירב, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לפתוח בדברי ניחומים לרונן ואורנה נאוטרה, ההורים של עומר, זיכרונו לברכה. שנה שלמה הם חיכו, ולצערי היום הודיעו להם, בעצם קבעו את מותו של עומר – קצין בשריון שהגיע לארץ כחייל בודד, התגייס לצה"ל וב-7 באוקטובר, כשהיה עם הטנק שלו בכוח מאוד מאוד מצומצם, השתלטו מחבלים על הטנק. לצערנו, עכשיו יודעים שהוא נהרג בקרב. לפני הכול אני שולחת את תנחומיי, אני מתנצלת בפני ההורים ואני קוראת מפה, שוב ושוב, לעשות הכול כדי להחזיר את 101 החטופים הביתה, את החיים לשיקום ואת המתים לקבורה. אי-אפשר להמשיך ככה עם המלחמה הזו, צריך להפסיק ולהשיב את החטופים הביתה. אני רוצה להגיד מילה על מה שקורה בכנסת בשבועיים האחרונים, בעיקר בכל מה שקשור לוועדה לביטחון פנים, או לאומי, איך שקוראים לה. חמד, אני רואה שאתה מסתכל. אתה חבר בוועדה, נכון? אתה יודע שכל השבוע לא נקבעו דיונים בוועדה לביטחון לאומי? אין דיונים. עכשיו אני שואלת אתכם, האם המצב של הפשיעה במצב טוב? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעולה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה, יותר טוב מזה – נשתגע. אין קטסטרופה כמו הפשיעה במדינת ישראל. אין קטסטרופה כזאת – בחברה היהודית ובטח ובטח בחברה הערבית. אין יום בלי שאדם נפגע – אבל אין דיונים כל השבוע. בשבוע שעבר ציינו בכל העולם את יום האלימות נגד נשים. תמיד, תמיד היה דיון בוועדה לביטחון הפנים – או לאומי, איך שהוא קרא לה – ובוועדה לקידום מעמד האישה. הוועדה לקידום מעמד האישה כינסה כבר שלושה דיונים, וכל הכבוד לפנינה. אבל סליחה, מי המגיבים הראשונים כשהאישה מתקשרת למשטרה? הינה, עניתי, התשובה בשאלה. למי היא מתקשרת? היא מתקשרת לשוטרים. אין דיונים בוועדה לביטחון פנים על המשטרה, אין דיונים, כי אלימות נגד נשים לא מעניינת אותם. ושוב היום יושבות חברות הכנסת מהאופוזיציה וחבר – סגלוביץ', כמובן, אין דיונים בלעדיך על אלימות נגד נשים – וזה לא נראה לי הגיוני. תגידו, ויש כאן חבר'ה צעירים שצופים בי, ממכינה – רצח נשים זה לא פוליטי. אלימות נגד נשים זה לא פוליטי. כשמרביצים לה בבית, כשלוקחים לה את כרטיס האשראי, כשמתעללים בה מינית, כשאונסים אותה – לא שואלים אותה מה היא הצביעה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אלימות נגד נשים – זה קשור לכל אזרח ואזרחית במדינה הזאת. לא יכול להיות שוועדה שלמה מתעלמת מאלימות נגד נשים, ולא יכול להיות שאף חברה – עזוב חבר, אין לי ציפיות מחבר – אף חברה בקואליציה לא טורחת להגיע לדיונים על אלימות נגד נשים. אגב, רק שתדע, כשכבר הגיעה שרה לדיון, היא קמה ועזבה באמצע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, גברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. מירב, מדוע הוועדה לא מתכנסת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל השבוע היא לא מתכנסת כי הוא רב עם שמחה רוטמן על הרוגלות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוסף, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-אפשר לעבור לסדר-היום על התערבות של שר הכישלון הלאומי בן גביר ועל ההנחיות שלו, במיוחד בערים המעורבות, למנוע את קול המואזין, (אומר בערבית: קול האד'אן במסגדים, בעיקר בערים המעורבות.) אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה לשר הגזען, הפשיסט הזה – אני במידה מסוימת גם לא מופתע מניסיון ההתגרות שלו באוכלוסייה הערבית, ובמיוחד בערים המעורבות, אחרי ההתגרות שלו סביב מסג'ד אל-אקצא וגם סביב כל מה שקורה בנגב, הריסות בתים וההתגאות שלו. אני גם לא מופתע ממנו שהוא מתחיל להתעסק עם מסגדים ועם קול האד'אן, כי הוא בעצמו פיקח בצורה ישירה על הריסת מסגדים בנגב. מי שהרס את המסגד בוואדי אל-חליל אצל משפחת אבו עסא הוא השר בן גביר, בהוראה ישירה. מי שהרס לפני שבועיים מסגד באום אל-חיראן, ואני הייתי שם, זה השר בן גביר. ולכן לא מפתיעה אותנו ההתנהגות של השר המופרע הזה, כי ככה הוא היה כל הזמן. מי שאשם זה לא בן גביר, כי בן גביר הוא גזען, פשיסט, כהניסט. אנחנו מכירים את ההיסטוריה שלו, אנחנו מכירים את ההרשעות שלו, אנחנו מכירים את ההרשעה שלו בתמיכה בטרור. ולכן זה לא חדש. כבוד השר אמסלם, מה שחדש – שהשר המופקר, הגזען, הפשיסט הזה, הוא שר סביב שולחן הממשלה. הוא מקבל לגיטימציה מכם. מי שאשם זה ראש הממשלה ביבי נתניהו, שנותן לאדם כזה להיות שר לביטחון לאומי, כביכול, כשהוא לא מפספס אף הזדמנות להתגרות באוכלוסייה הערבית. הוא רוצה להבעיר את השטח. לגבי המסגדים, לגבי האד'אן, אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה לשר המופקר הזה: (אומר בערבית: שיחריבו עלינו את כל הצריחים, אנו הצריחים, שמע את ההלל, אנו אלה שמרגע שנולדנו היינו על גבי הסוסים האציליים.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. שלוש דקות, כבודו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, השר בן גביר יעשה, כך פרסם, מסיבת עיתונאים ב-18:00. אני מוצא לנכון להגיד לו מעל הדוכן הזה שזה בסדר גמור, שיעשה מסיבת עיתונאים, רק שלא יפר צו איסור פרסום. אני אומר את הדברים דווקא גם על הרקע של הצעה של חברת הכנסת גוטליב על חוק החסינות של חברי הכנסת, שהיא רצתה שיהיה מורחב; בסוף הוא לא עלה בגלל איזשהו ויכוח פנימי, כנראה בוועדת השרים לחקיקה: לפי הצעת החוק הזו, אם היא הייתה מתקבלת, הוא יכול לעשות מסיבת עיתונאים ולהפר כל צו איסור פרסום. אני אומר את הדברים האלה כי זו דוגמה קלאסית כיצד אנחנו, או יותר נכון הממשלה או חברי הכנסת, כורתים ענף שכולנו יושבים עליו. בסוף צו איסור פרסום הוא חלק מכלי העבודה. הוא עובר ביקורת שיפוטית. ואז עולה פה על הדוכן שר, חבר כנסת, ויכול להפר כל דבר, ובסוף זה יכול להיות גם שיבוש חקירה. אז זאת הזדמנות גם להגיד לשר לביטחון לאומי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לכישלון לאומי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שבעיקרון אסור להפר צווי איסור פרסום. אז שיראה את זה כאזהרה. אם מישהו אומר לו לפני 18:00, שלא יבוא בטענות אחר כך שפותחים בחקירה או שיש בעיה עם העניין הזה, ויתחיל להתגולל עוד פעם. מי שעובר על החוק לא יכול להתלונן לאחר מכן שאוכפים חוק, בוודאי לא השר הספציפי הזה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת פעם ראשונה שבן גביר יפר את החוק. פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את הדברים האלה. לא היו לי הרבה הזדמנויות להזהיר מראש. הינה, יש הזדמנות להזהיר מראש. אני מניח שהשר לביטחון לאומי לא יעשה את הדברים האלה. בסוף יש לו אחריות, יש לו אחריות על ארגון גדול. לא משנות המחלוקות האחרות, בסוף זה ארגון אוכף חוק, ושר – אסור שיהיה עבריין, גם אם הוא עבריין. המציאות הנוראה היא שיושב על כיסא השר לביטחון לאומי אדם שהורשע בפלילים יותר מפעם אחת, והוא יושב במערכת האכיפה של מדינת ישראל. והתוצאות לא מאחרות לבוא, בכל התחומים כולם: אירועי רצח בחברה היהודית ובחברה הערבית; תאונות דרכים בעלייה של 22% בתאונות קטלניות. כל הדברים האלה לא מזיזים את השר הזה מהכיוון שלו, שאין בינו לבין אכיפת חוק וייצור מדיניות שבאה בסופו של דבר להציל חיים ולא כלום. מעטים האנשים שיש להם את האפשרות בתפקידם להציל חיים. יש לנו שר שעושה הכול חוץ מלהציל חיים. וגם הוא, כנראה, היום בערב יגיד עוד כמה דברים שלא בטוח שהם יהיו עבירה פלילית או לא יהיו עבירה פלילית – בוודאי ובוודאי באתיקה הציבורית הם לא יכולים לשכון בכפיפה אחת, בטח כשאתה שר לביטחון לאומי. אז אם מישהו אומר לו את הדברים האלה, אז בבקשה. ואם לא, אני מניח שאנחנו נדע בהמשך היום את דברי החוכמה שנשמע ממנו היום בערב. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אלהואשלה. שלוש דקות, כבודו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבים מאזרחי המדינה מעלים את התהייה מדוע עד עכשיו המלחמה בדרום לא מסתיימת ומדוע הממשלה לא ניגשת למשא ומתן להשלמת עסקה. התשובה היא די פשוטה ודי ברורה: כיוון שבממשלה הזו יושבים אנשים שהאינטרסים האישיים שלהם והאינטרסים המפלגתיים שלהם לא מאפשרים להם להסכים להפסקת המלחמה או להסכים להשלמת עסקה. הראיה לדברים האלה היא התעלולים של הפרחח (חוזר על המילה בערבית) שראש הממשלה מינה אותו לשר לביזיון לאומי, לביטחון לאומי. בכל פעם שהוא מרגיש שיש לו הסתבכות פנימית שלו עם שלטונות החוק וההסתבכות הזאת הולכת לצאת החוצה, אזי הוא מסיט את כל הדיון. הוא מסיט את כל הדיון הציבורי לנושא שהוא חושב שלגביו יש קונסנזוס, לדעתו, ואז הוא נאחז בסיסמאות שלו, שכולנו מכירים, כמו הסוגיה האחרונה שהוא העלה – להיכנס למסגדים ולהחרים רמקולים, לתת קנסות ולהתנכל לאימאמים ולמסגדים. רבותיי, אחרי 75 שנים של המדינה, זו הסוגיה שמעניינת את הקואליציה הזאת עכשיו, להתחיל להתנכל למסגדים שקיימים מאות שנים, לפני שבן גביר נולד לחיים ונהיה שר לביזיון לאומי? ואז קואליציה שלמה וראש ממשלה נכנעים לתכסיסים של (אומר בערבית ומתרגם:) של הפרחח הזה, של העבריין הזה, שמתנגד לסיום המלחמה ומסיט את הדיון כל פעם מחדש לנושא שהוא חושב שהוא מוצא עליו קונסנזוס בקרב תומכיו. עוד כמה דקות נדע איזה תעלולים יצאו מפיו לגבי הסוגיה הטרייה מאוד שיש על השולחן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדרך כלל כשמרכיבים ממשלה בוחרים את האנשים הטובים על מנת לשרת את האזרחים. אבל במקרה של בן גביר זה הפוך. הוא לא משרת את האזרחים, הוא מתנכל לאזרחים ומתנקם בהם. מאז שמונה לשר במשרד לביטחון לאומי, מה אנחנו רואים? אנחנו רואים עלייה בפשיעה בחברה הערבית ובכלל במדינה; רואים עלייה ברצח נשים; רואים עלייה במחיקת יישובים בנגב; עלייה בהריסת בתים בגליל, במשולש וגם בנגב – אלפי צווי הריסה; אנחנו רואים גם עלייה בתאונות דרכים. במקום להתעסק בכל הבעיות הקשות והמורכבות האלה, במה הוא מתעסק? ברמקולים במסגדים ברמלה, בלוד, ביפו, בחיפה, בעכו. מה הוא רוצה? מה הוא מבקש? בפעם אחרת ראינו שהוא מחפש להצית אש במסגד אל-אקצא, להדליק את התושבים, את האזרחים. הוא כל הזמן מחפש מלחמות. למה? אז אם הוא מקיים מסיבת עיתונאים ב-18:00 על מעצר האנשים שלו במשטרה, אז אני מציע לראש הממשלה לקיים מסיבת עיתונאים ב-20:00 ולפטר אותו, שילך הביתה. מספיק, הגיע הזמן שילך הביתה. הוא לא אמור להישאר דקה אחת בתפקיד הזה. הגיע הזמן שראש הממשלה ישים סוף לכל ההתנהלות הזאת. זה מה שנשאר. אז אני רוצה להגיד לבן גביר ולחבורה שלו ולכל מי שמהלל אותו: (אומר בערבית: האד'אן אינו הפרעה כמו שטוענים אלא קריאה נצחית הנושאת מסר של אמת. הצריחים שלנו ימשיכו לעמוד בגאווה, וקול האד'אן ימשיך לעלות, בעזרת השם.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, ואחריו – יאסר חוג'יראת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני אדבר על התקציב, על הגירעון, בנאום הבא. עכשיו אני רוצה לדבר על הישיבה שקיימנו היום בכנסת בוועדת הנגב והגליל. היה דיון על תוכנית 716, 717, שאני הכנתי לדרוזים בגליל ובכרמל ולדרוזים ברמת הגולן. אישרנו אז בממשלה – ואתה היית חבר בממשלה – תקציב של 3 מיליארד שקלים. היו אמורים להיות 600 מיליון שקל שיאושרו בתקציב של 2023. בדקנו ביצוע ומה נעשה בתוכנית. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, וזה מה שאמר יושב-ראש פורום ראשי הרשויות יאסר ג'דבאן: לא הייתה תוכנית טובה יותר מהתוכנית שהכנו למגזר הדרוזי מאז קום המדינה. אישרנו 2.459 מיליארד שקלים. היום בדקנו את אחוז הביצוע – אחוז ביצוע של 100%, כי בשנה וחצי שהייתי במשרד האוצר, שר במשרד האוצר, העברנו למשרדים את כל הכסף התוספתי שהיינו אמורים להעביר, 1.5 מיליארד שקל, והמשרדים ביצעו. בשנה וחצי קיבלו הרשויות המקומיות הדרוזיות 2.459 מיליארד שקל – למשרד הפנים, למשרד השיכון, לחלקות לחיילים משוחררים. התוכנית הסתיימה כבר בסוף 2023, אנחנו לקראת סוף 2024 ועדיין אין תוכנית למגזר הדרוזי. היום נאמר שב-22 בדצמבר השנה תבוא תוכנית חדשה למגזר הדרוזי. אני מקווה ומאמין שראשי הרשויות הדרוזיות יעמדו על זה שהתוכנית שתאושר בממשלה הנוכחית לא תיפול מהתוכנית שאנחנו אישרנו. אם בשנתיים אישרנו יותר מ-2.5 מיליארד שקל, אני מקווה שהתוכנית לחמש שנים תהיה לפחות 6 מיליארד שקל, מתוכם 3 מיליארד שקלים תוספתי, אבל אני לא מאמין שיהיה דבר כזה ואני לא מאמין שיאשרו להם תוכנית כזאת. אני דורש מראשי הרשויות לעמוד על שלהם – לקבל 6 מיליארד שקלים לחמש שנים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא מזמן פנו אליי משפחת ח'וואלד, שגרים קרוב לבסמת-טבעון. למעשה במרחק של כ-500 מטרים. הם גרים בחווה חקלאית, כ-100 אנשים, ולא מזמן הם קיבלו צווי הריסה לאחד הבתים שם. המשפחה הזאת פנתה כבר מזמן והגישה תוכנית יחד עם המועצה האזורית בסמת-טבעון – בקשה לגורמי התכנון להרחבת תחום השיפוט. בתוכנית הראשונה הייתה דחייה. אני רק נותן דוגמה לסוגיה בחברה הערבית של תכנון ובנייה של שכונות שלפעמים הן קרובות, ממש על גבול תחום השיפוט – לאשר אותן ולתת להן אפשרות לספח אותן ליישוב קיים, מועצה מקומית קיימת, בשביל לתת להם את השירותים הנדרשים לכל אזרח במדינה. אותה שכונה כמובן מקבלת שירותי חינוך, הילדים שלהם לומדים בבתי ספר בבסמת-טבעון, אבל שירותים אחרים בסיסיים, כמו שיש בכל מדינה מפותחת לאזרחיה, כמובן שאין. השאלה שנשאלת: מה עושים גורמי התכנון? אנחנו רואים ששר השיכון והתכנון מבקר בגבול רצועת עזה בשביל להקים שם התנחלויות. מה יותר חשוב, להקים התנחלות או לאשר את היישובים בחברה הערבית, יישובים בלתי מוכרים, שצריך לאשר אותם, ואזרחי המדינה קיימים וצריכים את השירותים האלה במקום לדאוג לדברים אחרים עכשיו, צריך לדאוג לחברה הערבית. מה עוד? הרשות לאכיפה הועברה בכנסת הזאת לשר לביטחון לאומי. אני הייתי משנה את השם של המשרד, זה משרד האי-ביטחון וההרס הלאומי. לא ביטחון ולא בנייה לאומית, אלא הרס. מה שעושים השר ורשות האכיפה זה רק לחלק צווים, צווי הריסה. יש הרבה בתים שקיימים הרבה זמן בחברה הערבית; שכונות קיימות שנים על גבי שנים ולא סופחו ליישוב קיים – שכונת ח'וואלד שהזכרתי, שכונת סרקיס באזור של שפרעם, שקרובה לקריות. לידה הקימו שכונה לתפארת, שכונה מפוארת של קריית אתא, אבל בהם לא הכירו, רוצים להרוס ולהעביר אותם מקום. זו הבעיה שצריך לטפל בה. זו הבעיה, וצריך לתת להם פתרונות ולא רק לחלק צווי הריסה לחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת נאור שירי, ואחריו – צבי ידידיה סוכות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אמסלם דוד, אני רוצה לפתוח בגילוי נאות: אני מחבב את אמסלם דוד, הידוע בכינויו דודי. אתה בחור מצחיק מאחורי הקלעים, חברה'מן, יש לך תמיד בדיחות וסיפורים, נכון? צריך להודות בזה, כי זו האמת. אבל הפער שיש בין הבן אדם מאחורי הפרגוד לזה שעולה פה, באמת, אני אומר לך – ואני אמרתי, אני מחבב אותך – אתה היום עלית, ואני לא יודע אם שמת לב איך דיברת אל היועמ"שית. מאשים אותה: היא מפרקת; לובשת מכנסיים; קורעת את המכנסיים בדרך לריצה, לפירוק הממשלה. היא אשמה בכול. אתה עברת סעיף-סעיף ואמרת, והאשמת את הרמטכ"לים: את גדי איזנקוט, את בני גנץ, את כוכבי, את מי לא? רק אותי עדיין לא האשמת. אני לא יודע, אולי בגלל שבאתי קצת באיחור, אז אני לא הייתי האשם. אבל זה היה לא נורמלי. תראה מה אתה אמרת, אני רשמתי: מישהו רק פירק מהאוטו של רבין את הסמל, ישר עצרו אותו. המישהו הזה היום יושב לידך. אתה נתת את הפירוק ואת כל ההתנהלות של רבין כדוגמה לאיך שהשב"כ עבד. רצחו את אותו ראש ממשלה. מי שהיה – אגב, בחקירה, אם אתה זוכר את יגאל עמיר, בחקירה אתה יודע מה הוא אמר על איתמר בן גביר, שהוא שמע שגם הוא תכנן להרוג אותו. אתה, אני לא מבין מה אתה רוצה. מה אתה רוצה, שב"כ חדש? אתה רוצה שטלי גוטליב תהיה ראש השב"כ? אתה רוצה שניסים ואטורי יהיה היועץ המשפטי לממשלה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה מזלזל בו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מזלזל בו? אתה מזלזל, בכולם. כולם אשמים, עברת אחד-אחד בכל המערכות – הביטחוניות, המשפטיות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, מכיוון שאני דובר אמת – כן, אני לא חושב שביכולותיו של ניסים ואטורי להיות יועץ משפטי לממשלה. תגיד שזה זלזול? לא. מסתבר שהוא יכול להיות חבר כנסת. תקשיב, הדבר הנוסף שאתם ממשיכים, והמכונה, אתה ממשיך לעשות – הפרשה, אני אקריא לך מכתב האישום, אני לא ממציא. אתה לא חוקר; אתה לא בצוות החקירה; אתה לא במרתפי השב"כ. אתם עומדים פה אחד אחרי השני וממציאים עובדות אלטרנטיביות. מה שפלדשטיין מואשם בו: 1. הבן אדם לא עבר פוליגרף; 2. הוא היה חשוף לחומרים שאסור היה לו לחשוף. מכתב האישום: גילוי אמצעי ביטחוני שיכול לגרום לנזק לאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, כולל חשיפת האמצעי, מסכן את חיי האדם, מגלה משימות, יכולות, פעולות ואמצעים מסווגים. הוא לא הדליף מצגת מצוק איתן כמו ראש הממשלה שלך. אם אתם כל כך נגד ההדלפות, למה הצבעתם ביום רביעי הקודם נגד חקירה ופוליגרף מהקבינט? תפסיקו לשקר. אתה פשוט משקר, באמת. אני רק רוצה לומר לך, אם ראש הממשלה לא ידע מהמסמך, והמסמך הגיע אליו ביוני – ביוני הגיע לאנשי לשכתו המסמך, והוא פרסם את זה בספטמבר. זאת אומרת אחד משניים: או שמדובר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. או שמדובר בראש ממשלה שהסביבה שלו הסתירה ממנו, או שמדובר בראש ממשלה שהוא שקרן בן שקרן. תחליט אתה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – לא נמצא. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, יעלה פה ביום רביעי חוק שמאפשר לימודים באקדמיה, תואר שני, בהפרדה. על פניו אני מניח שהטיעון ההגיוני שיגידו: תנו להן בחירה, תנו לנשים חרדיות להתקדם. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך: הח"כים החרדים לא רוצים את החוק הזה. הם לא רוצים שנשים חרדיות יתקדמו. לכן זה אולי סיבה טובה למה אנחנו היינו צריכים להגיד: יאללה, בואו נקדם, נלך על הראש שלהם, יהיו נשים משכילות. אבל אני אגיד מה הבעיה. הבעיה היא שהעניין הזה לא נגמר בנשים חרדיות שישבו בכיתה וילמדו. איך הן יגיעו לכיתה, נעשה להן מסדרונות בהפרדה? ואם ירצו ללכת לספרייה, נעשה בהפרדה? למה, ברחובות בני ברק יש הפרדה? בבנקים יש הפרדה? בסופרמרקטים יש הפרדה? ברכבת הקלה יש הפרדה? אין. מה היתרון של כיתה? שאתה יכול לשבת איפה שאתה רוצה. למה כיתות נפרדות? מי שרוצה תשב ליד גבר ומי שרוצה לא תשב ליד גבר. אפילו באל על, בבעלות חרדית, אין הפרדה. מי שרוצה יושב ומי שלא רוצה יושב במקום אחר. מה הבעיה? נגיד שתהיה כיתה בהפרדה, ונגיד שזה יהיה בהיסטוריה – אבל מי שרוצה להיות מהנדסת או ללמוד מתמטיקה, יגידו: שם זה לא בהפרדה, אז בואו נדאג שהיא תלמד היסטוריה ולא מתמטיקה. למה? בגלל שרק שם יש הפרדה. מה יקרה אחר כך? הרי תבוא מישהי – זה חלק מההידרדרות שהייתה לנו בציונות הדתית: הם הסתכלו על החרדים והשפילו את עצמם, איבדו את הביטחון העצמי – היא תגיד: מה, אז היא צדיקה, לומדת בהפרדה, ואני אלמד בכיתה רגילה? מה פתאום. אז גם אני אלך, אוקיי. ואיפה היינו עד עכשיו? יכול להיות שבגלל זה אין בבני ברק מה שיש אצלנו, לדוגמה רופאות דתיות, אז כאילו לוקחים מאחרים. ואם מישהי תרצה ללמוד רפואה, היא גם כן תבקש הפרדה? יגידו לה: ברפואה אין, אז לא תהיי רופאה. אבל יצרנו נורמה שצדיקה לומדת בהפרדה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, יש לי הצעת תחליף לעניין הזה. הינה, יושב פה חבר הכנסת גפני. אני מציע במקום זה ללמד בכל המקומות להתייחס בכבוד לאישה, ולא צריך לראות בכל אישה דבר מיני, שמזה מישהו חושש, אלא קולגה, גם לספסל הלימודים ולפעמים גם לעבודה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אלעזר, מה היית עושה בלי החרדים? על מה היית מדבר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> האמת היא, היה לי יותר כסף, גפני. שלא יתחיל איתי. הכסף היה הולך יותר ליישובי הצפון. אתה שאלת, אתה בוועדת הכספים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה היינו עושים בלי חרדים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אבל לא דיברת על כסף. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הרבה יותר כסף לאוניברסיטאות, לטכניון, ליישובי הצפון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שטרן. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. מכתב פומבי מאת דב מורן, ממציא הדיסק און קי, יזם וחלוץ בנשמתו, לשר הנכבד דוד אמסלם: "לשר דוד אמסלם שלום, לפני כחודש נשאת נאום בכנסת ובו אמרת עליי את הדברים הבאים" – אני משמש רק כפה לדב מורן – "'דב מורן, בן אדם שיושב על מיליארדים'", זה נכון, "שכל היום יושב במרפסת ואוכל קוויאר, מסתכל על הרולקס, ואחד ביטון מנקה לו את האוטו ואפללו מנקה לו את החצר והגברת אוחנה שוטפת לו את הבית, והוא אומר: אין להם ערכים'. אני רוצה לתקן אותך, מר אמסלם. את כספי עשיתי בעבודה קשה. התחלתי מכלום, בית עני ברמת גן, אבא שהגיע לכאן ללא אגורה ולא לקח פיצויים מהגרמנים, כי הוא היה אוהד שרוף של בגין, שהיה כזכור נגד הסכם השילומים עם גרמניה. אני הקמתי חברה מאפס והבאתי אותה להצלחה עולמית. מיליארד דולר מכירות. ההמצאה של הדיסק און קי. נשמע קל? זה היה קשה. היו תקופות שרעבתי והיו לילות רבים נטולי שינה. מי עשה זאת? אני וחבריי". << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עידן, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "שותפי באם-סיסטמס היה אריה מרגי, ואף פעם לא הפליתי בין אשכנזים למזרחים. לא ידעתי מה זו ההבחנה הזאת עד שאתה ושכמוך באתם עם ההפרדה, שהיא היא הגזענית האמיתית. לאבי החרותניק היו בחייו שני שותפים, אחד היה ערבי מפוריידיס" ואחד היה "איש מקסים, יליד מרוקו. אהבתי אותו מאוד ואת המשפחה שלו. איזה איש עדין ותרבותי, כל כך שונה ממך. לפני שנים רבות חשבנו שכל ההפרדה הזאת בין אשכנזים למזרחים – – – נעלמה, עד שבאו אנשים כמוך – – –". אחרי מכירת אם-סיסטמס הלכתי למגדל העמק והצלתי את בית החרושת שבמגדל העמק, 1,200 עובדים ללא שכר. חבל שאין לי זמן. אין לי רולקס ואני לא יושב במרפסת. השקענו עד היום ב-21 חברות. חצי מהשותפים שלי הם מזרחים. נדמה לי – בנאום שאותו הבאת במקוטע בטוויטר, פנית לאנשי המחאה. "דיברתי על האדון מעפולה והגברת מדימונה, שהם האחים שלי – – – אתה וחבריך למפלגה מביאים את העם הזה להסתה, גזענות, שנאה, סחי, פייק ניוז, הטעיה, שיטות של רמייה, אי-כיבוד הסכמים", חוסר יושרה – אני מדלג כי אין לי זמן. שני משפטים לסיום: כי מי שניהל את המגפה שלשיטתך – היא מגפת הקורונה – צריך להיות מוגדר אשכנזי אליטיסט ועשיר, מאיפה הוא עשה בדיוק את כספו? לא אכפת לי. דבר לסיום: שום דבר שקשור לקיפוח לא היה בזה. "המנקה שלנו היא אישה חכמה, היא מבינה את זה, ולכן היא סולדת מהמפלגה שלך, ואני מקווה שכך גם רבים אחרים. כוח, כבוד וכסף, תתבייש". אני מביא את הדברים בשם דב מורן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; חבר הכנסת מנסור עבאס? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. לפנים משורת הדין, תעלי לשלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו מדברים – אומנם השם של הצעת החוק קצת מטעה; מדברים על הפחתת הגירעון, ודווקא ההצעה שמונחת בפנינו היא להגדיל את הגירעון, לא להפחית אותו. אני רוצה להזכיר לכולם שרק אתמול ועדת הכספים דנה בסכומים גדולים מאוד שהועברו לכל מיני מטרות שלא קשורות למאמצי המלחמה, לא קשורות למטרות אזרחיות שנובעות מהמלחמה. הכסף לא הולך לפצות את אלה שנפגעו במלחמה, אלא הכסף שהועבר אתמול, כולו – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הועבר בעצם להרחבת ההתנחלויות, להגדלת ההתנחלויות. לצערי הרב, היום בבית המשפט העליון – בית משפט נתן צו למדינה, שתסביר למה 200 מיליון שקל שהמדינה החליטה עליהם בזמנו כמענקי איזון, לפיצוי הרשויות הערביות על האפליה במענקים, לא עוברים לרשויות המקומיות, למרות – ואני מודה לחבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, שלא אושרו שום קיצוצים במענק הזה. אתה עמדת בצורה מאוד יפה, והעניין לא הגיע לוועדת הכספים ולא אושרו, ובכל זאת האוצר עוצר את הכסף ולא מעביר אותו. אז הינה, אני אגלה לך עוד משהו: מפריע לחבר הכנסת השר בן גביר קול המואזין, וכנראה לסמוטריץ' גם מפריע להעביר כספים לוועדי הווקף המוסלמי, שאמורים לשמור על העניין של בתי הקברות והמסגדים. מתחילת השנה לא הועבר להם גרוש אחד. האוצר, זה שעוצר את הכסף שאמור לעבור – לאוצר לא אכפת להשתלט על כל הכסף של הווקף המוסלמי, לקחת את כל הכסף ואולי גם להעביר אותו להתנחלויות. אבל את המינימום, שזה גרושים, שהם צריכים להעביר למסגדים ולבתי קברות כדי שישלמו – וצריך לזכור, ועדי הווקף הם מינוי של השר עצמו, שר הפנים – האוצר מונע מהם את הכסף עד ליום זה. אז שלא ידברו איתנו על לאשר הרחבת חובות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צריך לשלם את הכסף שמגיע לאזרחים, וזה עוד נושא לפתחך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נמצא; חברת הכנסת צגה מלקו – לא נמצאת. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, שלוש דקות. חבריא, עד עכשיו כולם הקפידו על שלוש דקות, אנא מכם, בבקשה. כל המקצר הרי זה משובח. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> כל המוסיף גורע. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הייתי רוצה לדבר על הנושאים הדחופים שעל סדר-היום: בריאות הנפש, חיילים פוסט-טראומטיים שזקוקים להגיע לאגף השיקום ביחד עם עורך דין, שהם משלמים עליו באופן פרטי, אחרת הם לא יקבלו את הזכויות שמגיעות להם. אתמול פורסם שלמעלה מ-20,000 חיילים פוסט-טראומטיים צפויים להיקלט באגף השיקום, ובמקביל פורסמה גם ידיעה שמנכ"ל משרד הביטחון דורש 200 תקנים של עובדים סוציאליים, והתשובה שמשרד האוצר נתן היא שהוא מאשר רק 50. אני שואל אתכם, כבוד השר נמצא כאן, איפה סדרי עדיפויות בזמן מלחמה בנושא כזה חשוב? שלחנו את החיילים שלנו לקרב. חלקם חוזרים, חלקם נפצעו בגוף, חלקם בנפש. איפה מדינת ישראל כשהם צריכים אותה? אשמח לתשובה. דודי, פעם ראשונה שיש בינינו דיאלוג, תזרום, דבר קצת, או שאין לך מה לומר? 200 תקנים של עובדים סוציאליים לאגף, לביטחון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה כאן השר. בוא, תענה לי. ממשלת ישראל, שלחתם אנשים להילחם על הגנת המולדת, למלחמה החשובה ביותר מקום המדינה. הם חוזרים מהקרב, חלקם עם פציעה נפשית. אגף השיקום בא ואומר: אני צריך עוד 200 תקנים של עובדים סוציאליים, כי יש לנו עומסים כבדים. משרד האוצר עונה שיש אפשרות ל-50 תקנים. האם זה תקין, כבוד השר? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני לא מכיר את הסוגיה. קודם כול, בוודאי שפצועי צה"ל צריכים לקבל priority, מה שנקרא – כתר ראשנו. אין שאלה כזאת בכלל. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בפועל? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בפועל קיבלנו החלטה שמשרד הביטחון יקבל עשרות מיליארדי שקלים – – – בתקציב הזה. אני קודם כול קורא לשר הביטחון לטפל בסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח, ואני מקווה שהקריאה שלך תגיע לשר הביטחון. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> קודם כול, בוודאי, בראש ובראשונה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש עומס גדול מאוד, אדוני. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש עומס גדול – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה השאלה פה? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אין כאן שאלה, אני אשמח שתעלה את זה בישיבת הממשלה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא צריכה להיות שאלה, אבל אני אשאל. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 200 תקנים של עובדים סוציאליים – משרד האוצר, אין לו מספיק כסף, יש לו כסף רק ל-50. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> גם נכים רגילים, דרך אגב, צריך לטפל בהם. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הממשלה הייתה מתעסקת בדברים החשובים באמת – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד ענייני. אם הממשלה הייתה מתעסקת בדברים חשובים, שזה נכי צה"ל – יש רפורמת נפש אחת, החלטת ממשלה 4088, שלא מאפשרת לשר הביטחון גמישות תקציבית ושינוי נהלים – רק על ידי העברת חוקים. האם בזמן מלחמה לא נכון להתעסק – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – לא נכון להתעסק בדברים המאוד-כואבים האלה, באנשים שצריכים את העזרה כאן ועכשיו, במקום כל השיגעון שרץ במקום הזה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, ירון. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח שתיקח את זה ברצינות ותעביר את זה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. רון כץ, בבקשה, אדוני. ירון, תודה רבה. אחריו – חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אם יש דבר אחד שלא האמנתי שיקרה, זה שאני אצטרך לעמוד במליאת הכנסת ולהגן על השב"כ. מכל הדברים ההזויים שקרו במדינת ישראל, זה לא חשבתי שיקרה. אני לא יודע כמה מכם מכירים, אבל ראש השב"כ הוציא מסמך רשמי בחתימתו – אני חושב, אולי לראשונה אי פעם – והמסמך הזה מתייחס ישירות לטענות שהופנו כלפי הארגון, טענות קשות, שאומרות שהארגון מפלה בין ציבורים, שהארגון נוהג בצורה לא שוויונית, שהארגון הפך להיות ארגון פוליטי, דברים הזויים כלפי הלוחמים שמגינים עלינו יום-יום, כלפי אלו שחושפים את כל מזימות הריגול של איראן, כלפי אלו הראשונים לסכן את חייהם בכל הגזרות במדינת ישראל. ואני רוצה רגע לעשות גם סדר בדברים: הטענה הגדולה ביותר הייתה של ראש הממשלה נתניהו שאם זה לא נתניהו לא חוקרים. אז זה לא נכון. יש היום נגדת, סליחה, חוקרת בשב"כ, שנחקרת בדיוק על אותו דבר, על הדלפת מסמכים. סימנו את לשכת נתניהו – לא סימנו אף אחד. חומר מודיעיני מסווג מאוד מאוד דלף לעיתון גרמני, וככה התחילו את החקירה. ואני רוצה לומר לכם עוד משהו: בתוך החומר הזה שנגנב יש מערכת מאוד מאוד ייחודית של מדינת ישראל, ואני לא ארחיב יותר מזה. אבל אם חלילה המערכת הזאת הייתה יוצאת החוצה, היינו מסכנים גם לוחמים וגם את החטופים. המסמכים שנגנבו הועברו חודשים לפני שפורסמו בעיתון הגרמני. אז אם הם היו בלשכת נתניהו חודשים לפני שהם פורסמו, איך הוא לא ראה אותם? עכשיו אני באמת רוצה לשאול מפה בזמן שנותר לי: את מי אתם תוקפים? את מי אתם תוקפים? ראש ממשלת ישראל נתניהו, את מי אתה תוקף, את אותם אנשים שמאבטחים אותך ואת המשפחה שלך? פעם בשנה אתם רצים לוועדת השרים לענייני אבטחה – אני חושב שאתה אפילו יושב שם, השר אמסלם – ומתחננים ששב"כ יאבטח את הילד במיאמי. אז אם אתם חושבים שהם כל כך לא טובים, תשחררו אותם. אם אתם חושבים שזה ארגון שמסכן את המדינה, תשחררו אותו. אבל אתם יודעים שזה לא נכון. מדובר בארגון מקצועי, ארגון שעוסק בהצלת חיים יום-יום, וכל אזרח במדינת ישראל צריך להצדיע לו, ודאי האנשים שיושבים בבית הזה, שיודעים מקרוב מה הוא עושה. ואני רוצה מפה להעביר מסר ברור מאיתנו, מהצד שלנו פה, הצד הציוני על המפה: אנחנו מצדיעים לחוקרי השב"כ, אנחנו עומדים מאחורי השב"כ, אנחנו עומדים מאחורי ראש השב"כ, ולא ניתן לאף אחד ואף גורם להכפיש אתכם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סלומון – לא נמצא. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, עומר נאוטרה, עומר נאוטרה, אזרח ישראלי, אמריקאי, שעלה לארץ כדי להתגייס, שירת כמפקד טנק בגדוד 77, נחטף לרצועת עזה ב-7 באוקטובר לצד חבריו. רק היום עדכן דובר צה"ל כי הוא נהרג בקרב באותו בוקר. רק אתמול ההורים שלו נשאו נאום בארצות הברית, בעצרת בניו יורק, שם קראו לביידן וטראמפ לפעול לקידום עסקה. ואני מצטט מה שהם אמרו: מגיע להם לחזור הביתה. כל כך הרבה ימים ציפו, התפללו, לא ישנו בלילות, כאב שאי-אפשר לתאר אותו. אני חושב כאבא, האם הייתי יכול, אם הייתי עובר דבר כזה. אני מספר לכם שנאוטרה נולד וגדל בלונג איילנד, הגיע לארץ כחייל בודד על מנת להתגייס, וב-7 לאוקטובר, כמו שאמרתי, הוא נחטף. נמרוד כהן, התותחן, שקד דהן ז"ל, נהג הטנק, ועוז דניאל ז"ל, הטען-קשר, היו איתו בטנק. רק היום ההורים דווחו שעומר הוא חלל. אתמול הייתי עם חברי היקר, המנטור שלנו, של יש עתיד, חבר הכנסת מאיר כהן, בכפר ורדים. נסענו בייחוד כדי לפגוש את איתן גונן, אבא של רומי גונן, רומי, הילדה עם החיוך שלא יורד מהפנים, רומי, שהייתה מדריכה בצופים, רומי, שהייתה רקדנית בלט, רומי, שכל היישוב הכיר אותה ואת החיוך שלה. היא הייתה בורג בנוער של כפר ורדים. אני רוצה להגיד לכם שיצאתי מהמפגש הזה עם איתן – אני לא יודע איך מאיר הרגיש, אבל אני חושב שהוא הרגיש כמוני – יצאתי עם תחושה וראיתי בעיניים שרומי חיה, ורומי תחזור לארץ. אבא של רומי, איתן, חזר כמה פעמים ואמר: רומי חיה ורומי תחזור לארץ. אני רואה את זה בחלומות שלי, אני מרגיש את זה. הוא מחזיק, אמסלם, איזה 60 בקבוקי ויסקי מיוחדים – יש לו פטיש לדבר הזה – כדי לפתוח אותם כשהיא תחזור לארץ. אני חושב שהבניין הזה כל יום צריך להתחיל, קודם כול, בתפילה של כל אחד ואחד מאיתנו. אני בטוח שכולנו רוצים שהם יחזרו, כי המדינה הזאת לעולם, לעולם, לעולם לא תהיה אותה מדינה עד ש-101 החטופים, חיים או לא, יחזרו למדינת ישראל. וכולי תפילה שאנחנו נראה את רומי המקסימה עם החיוך שלה במדינת ישראל, ונגיע לאיתן כמו שהבטחנו לו, ונפתח בקבוק ויסקי יפני, כמו שהוא הראה לנו, ונשתה לכבוד חזרתם לארץ. אמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לכבוד חזרת כל החטופים והחטופות. אמן כן יהיה רצון. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, גברתי. ואחריה – חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, רבים הרגעים במשכן הזה שבאמת אתה תופס את הראש ושואל את עצמך איפה אנחנו נמצאים ומה קורה פה ומתפלא מכל מיני דברים; אבל גם, לצערי הרב, לאחרונה ישנם רגעים שממש אתה עוצר את הנשימה ושואל את עצמך: האם לא נשארה בנו טיפה של אנושיות? האם לא נשארה בתוכנו טיפה של חוכמה, של שכל ישר, של הבנה, של אנושיות? והאמת, במקום לדבר על החוק של הפחתת הגירעון והתייעלות כלכלית – ויש לי הרבה מה להגיד בסוגיה הזאת – אני חייבת לדבר על ההצהרה של השר הכושל, אשר קורא להחרמת מערכות הכריזה מהמסגדים בגלל שהקול של המואזין מרעיש. אני רוצה לשאול אתכם, את אלה שנמצאים כאן ואלה שמחוץ לאולם – את השר אין לי כבר מה לשאול, כי אין לי ציפייה ממנו, כי אי-אפשר לצפות ממנו למשהו טוב; עד עכשיו הוא מוכיח, פעם אחר פעם, כמה הוא בן אדם רע, כמה הוא – אפילו המילה "בן אדם", הוא לא ראוי לה. השר הזה, שאמון על הביטחון של האנשים, שכל הזמן הטענה שלו היא שאין לו משאבים להילחם בפשיעה וברצח ביישובים הערביים, ראינו שיש לו משאבים להריסות בתים. עכשיו אולי, אולי עלה לו רעיון מאיפה באמת יביא כסף לסגירת הגירעון – אולי ימכור את מערכות הכריזה של המסגדים. אבל אני אגיד לו, וכולם יגידו לו, שהמערכות האלה לא שוות כסף, אבל הקריאה של המואזין שווה הרבה. אני רוצה להגיד לו וגם לכולנו: (אומרת בערבית: הקול שיוצא מהצריחים שלנו אינו רק קריאה לתפילה אלא הוא הדופק לחיי החברה במלואה. הוא קולנו, הוא הקול אשר מחבר את האדמה לשמיים, הוא העבר והעתיד. זה קולה של האמונה, קולו של השלום, קולה של האמת.) אתם יודעים מה? אני חושבת שיש רבים בתוך האולם הזה, המשכן הזה, שיודעים מה המשמעות של להתפלל לבן אדם מאמין. אני חושבת שכשאנחנו מתייחדים עם האל, אנחנו נזכרים בטוב שאמור להיות בעולם, ומבקשים מעצמנו לעשות את הטוב הזה. ואז בא שר שניסה את כל הניסיונות שלו כבר שנה ומשהו כדי להבעיר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> רק משפט אחד. – – את השטח בחברה הערבית. הוא לא הצליח בכל מקום, אבל עכשיו הוא רוצה להבעיר מלחמה על רקע דתי, וחבל שזה יהיה, חבל לכולנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, ואחריה – אחמד טיבי. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. כנסת נכבדה, בארכיאולוגיה יש מונח שנקרא "שכבת חורבן". זו השכבה שמכילה ממצאים פיזיים מאירועים גדולים, דרמטיים, והיא זו שמפרידה בין התקופות; שכבה שמעידה על סוף, שלפעמים הגיעה אחריו, ממש ממש באותו אתר, התחלה חדשה. ולפעמים השכבה הזו מעידה על סוף של מקום שהיה, נחרב ומאז שקע אל תהומות השכחה. כבר 423 ימים האדמה שלנו רועדת ובוערת, וכמעט 14 חודשים, 14 חודשים שאנחנו מתהלכים אחרת, מתהלכים בהפרעת קצב מעל פני האדמה – אדמה שאספה אל קרבה 1,801 חללי ונרצחי המלחמה, גיבורי ישראל; אדמה שספגה את הדם של 22,767 פצועים – תקשיבו למספרים; אדמה שכ-143,000 ישראלים פונו בה מהבתים שהם הקימו כאן במדינה; אדמה שמגינים עליה כ-300,000 חיילים וחיילות מילואים; אדמה שספגה מעל ל-27,000 שיגורי רקטות וטילים; אדמה שמאז טבח 7 באוקטובר ידעה 5,926 פיגועי טרור ותושביה רצו לממ"דים, שימו לב, 30,431 פעמים ב-935 יישובים. תראו איזה סדרי גודל של הרס וחורבן. אני מסתכלת מסביב, משתתפת בדיוני הוועדות, קוראת את סדרי היום שהממשלה הזו מביאה, את הצעות החוקים שהממשלה הזו מביאה – מנותקים. תקופת כהונתה של הממשלה הזאת, ממשלת האדמה החרוכה, תשאיר את אותותיה לא רק על הקרקע, אלא גם על החברה כולה. לצערי, על ההרס והשרפה בעוטף ובצפון יש מי שמתעקשים גם להוסיף את החרבת הדמוקרטיה, את הקרסת שלטון החוק, את ריסוק הערבות ההדדית, שלצערי מתכרסמת יום אחרי יום אחרי יום בציפורני הקואליציה והממשלה. אני לא יודעת לומר כמה זמן עוד תימשך ההיווצרות של שכבת ההרס והחורבן הזו, אבל כמו שברור שהשמש עולה במזרח, אני יודעת שכדי שתהיה פה התחלה חדשה, חייבים להחזיר את החטופים והחטופות, וחייבים להחליף את ממשלת התבערה הזו בממשלה של הסכמה רחבה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אפרופו ההנחיה שנתן הפירומן המורשע למפקדי המשטרה כדי לפרוץ למסגדים, (חוזר על המילים בערבית) כדי להחרים את הכריזה – מדובר בפירומן. אומרים לי שבן גביר הוא נרקומן של הסתה וגזענות. לדעתי זה לא נכון, כי נרקומן הוא בדרך כלל קורבן, לפי התפיסה שלי לפחות. אז קורבן הוא לא. הוא מסית מתוך בחירה, אמונה ודרך חיים שהפכו למיינסטרים. רבים מהספסל הזה, ממפלגת השלטון, הם גם כהניסטים. האמת היא שהגיע הזמן להגיד שבן גביר הוא אויב הציבור הערבי, אבל הוא אויב גם של חלקים גדולים בציבור היהודי. הוא מחרב כמעט כל דבר. ומי ששונא את הערבים הוא אנטישמי, ולכן בן גביר הוא אנטישמי (חוזר על המילה בערבית), אנטישמי שמורשע בתמיכה בארגון טרור, והוא צריך להיות בבית דין ישראלי או בין-לאומי על האנטישמיות ועל הפשעים שהוא עושה – או מסית, למעשי טרור. הוא גם אסלאמופוב. מי שאומר לפרוץ למסגדים הוא אסלאמופוב. עכשיו הוא רוצה להשתיק את המואזין. היה ניסיון בעבר – הכשלנו אותו. הוא רוצה להשתיק את המואזין. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הוא רוצה להשתיק את האד'אן. ואנחנו אומרים לו מכאן: לא ישתיקו את הכריזה. ואנו אומרים לו: היית רוצה. בתקופת מסעות הצלב סגרו את מסגד אל-אקצא למשך 88 שנה; הלכו הצלבנים ונותר מסגד אל-אקצא. הכריזה הייתה לפניך והכריזה והמסגדים ימשיכו להיות גם אחריך, אפילו אם הרסת מאות מסגדים. הכריזה עצומה יותר מאויבי האסלאם, ואלוהים כביר והוא מעל למזימות של התוקף.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (ואלוהים כביר והוא מעל המזימות של התוקף.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אלוהים גדול יותר מהתוקפן – – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר "אללה אכבר". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אלוהים כביר והוא מעל למזימות של התוקף. תודה.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, שני דברים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אלוהים גדול יותר מהתוקפן.) אלוהים גדול יותר מהתוקפן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור לומר "אללה אכבר" – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, חברת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מבן גביר הפשיסט. מבן גביר האנטישמי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור לו בכלל לומר זאת. אסורה המילה הזאת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וכמה נרצעים ונרצעות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור לו להגיד "אללה אכבר". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מותר להגיד "אללה אכבר" בכנסת, מותר, אלוהים גדול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלוהים גדול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ירד מהפסים, די כבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אגב, זו סיבה לאשפוז. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, עבר הזמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא, אדוני, לא צריך, זה מיותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "סיבה לאשפוז", והוא נשאר שם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, קריאה שנייה, גברתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שנייה? עכשיו קראת לי ראשונה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ראשונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אלוהים כביר והוא מעל למזימות התוקף. תודה.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, אדוני. אחריו – חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני פחות מחצי שעה הליצן לביטחון לאומי איתמר בן גביר עשה מסיבת עיתונאים ושוב הוא איים על הממשלה שאוי ואבוי לה אם היא תמשיך לחקור אנשים שחשודים בפשעים. אז לפני שהממשלה נבהלת, אני רוצה מאוד להרגיע אותה. גם נמצא פה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, ואני לא רוצה, חלילה, שהוא יילחץ. ב-28 בנובמבר 2023 בן גביר עשה מסיבת עיתונאים והודיע שהוא יפרק את הממשלה אם המלחמה תיעצר. ב-30 בינואר 2024 בן גביר אמר שעסקה מופקרת תוביל לפירוק הממשלה. ב-8 באפריל 2024 הוא איים לפרק את הממשלה אם צה"ל יצא מחאן יונס; צה"ל, כידוע, יצא מחאן יונס. ב-28 באפריל הוא אמר – אחרי עוד התקדמות במגעים – עסקה מופקרת שווה פירוק הממשלה. ב-3 ביוני הודיע שהוא יפרק את הממשלה אם נתניהו יאמץ את מתווה ביידן להשבת החטופים; מייד נתניהו הודיע שהוא מאמץ את מתווה ביידן להשבת החטופים. ב-4 ביולי הוא שוקל לפרק את הממשלה אם תצא משלחת לקטר כחלק מהתקדמות עסקה לעסקת החטופים; מייד יצאה המשלחת לקטר כחלק מהתקדמות לעסקת החטופים. ב-12 באוגוסט 2024 הוא הודיע שהוא שוקל לפרק את הממשלה על רקע התקדמות נוספת בעסקת החטופים. ב-26 בספטמבר הוא הודיע שאם תהיה הפסקת אש "לא נהיה מחויבים לקואליציה"; יש, כידוע, הפסקת אש. ב-26 בדצמבר השר בן גביר איים שאם ייחתם הסכם בצפון הוא יפרק את הממשלה; כידוע, נחתם הסכם בצפון. ב-30 בדצמבר הודיע שאם ישוחררו מחבלים הוא יפרק את הממשלה. אל דאגה, הוא לא יודע בעצמו מה הוא אומר, הוא לא יפרק שום דבר, הוא ייצמד לכיסא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא; יצחק פינדרוס – לא נמצא; שרון ניר – לא נמצאת. דבי ביטון, בבקשה, שלוש דקות. אחריה – אושר שקלים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שיש לי כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם, להלין עליהם, לבכות על זה שכנראה הדור הצעיר שלנו וגם אנחנו ניכנס ותכף נחווה מדינה שלא הכרנו, שלא גדלנו עליה. אני אתחיל בדברים שמעסיקים, מטרידים אותי, אולי ממקצועי לשעבר, ושאני קצת לפחות יכולה להבין, חברתי חברת הכנסת טלי גוטליב, אז בואו נדבר. במהלך החודשים אנחנו עדים למהלכים שמובילה ממשלת ישראל, מהלכים שמערערים את יסודות הדמוקרטיה שעליהם מושתתת מדינתנו. ההפיכה המשפטית כבר בעיצומה, כבר לא מסתירים את זה, והיא אינה עוד רפורמה לשיפור מערכת המשפט – זאת מתקפה ישירה על עקרונות הדמוקרטיה, שמטרתה להחליש את מערכת האיזונים והבלמים ולרסק את מערכת המשפט כגוף עצמאי. ממשלת הבלהות הזו – אני אתן רק מספר מהפנינים שהם הובילו ושהם מובילים: חוק ביטול עילת הסבירות, שמאפשר לממשלה לפעול באופן שרירותי מבלי שמערכת המשפט תבקר אותה; חוק היועמ"שים – ניסיון להשתלט על תפקידי הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה ולהפוך אותם לכלי שרת של פוליטיקאים במקום לשמש כמגן על הציבור והחוק; חוק פסילת חוקים ברוב מיוחד – פגיעה ביכולת בג"ץ לפסול חוקים; חוקי התגברות – החוקים הללו מאפשרים לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ. הממשלה הזאת קוראת לזה חיזוק הדמוקרטיה, אבל האמת היא הפוכה. מדובר בריכוז כוח בלתי מוגבל בידיים שלטוניות. זו פגיעה באזרח הפשוט, בזכותו לחיים בכבוד, בביטחון ובשוויון. האם זו המדינה שאנו רוצים להוריש לילדינו, מדינה שבה אין ביקורת על השלטון, שבה אזרחים נאלצים לצאת לרחובות כדי להגן על זכויותיהם הדמוקרטיות הבסיסיות? אנו כאופוזיציה מחויבים להיאבק בכל הכלים הדמוקרטיים כדי למנוע את ההפיכה הזו. אני קוראת לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל: אל תשבו מנגד, הצטרפו אלינו במאבק על עתידה של המדינה. יחד נעמוד חזקים מול הניסיון הזה לפגוע בנו ובדורות הבאים. לא נאפשר לפרק את הדמוקרטיה שלנו, לא ניתן לממשלה הזו להוביל אותנו לתהום. אנו כאן כדי להבטיח שמדינת ישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית בדיוק כפי שנוסדה. ובשניות האחרונות, כמובן שבראש ובראשונה אנחנו מתפללים, ומייחלים, ומחזקים את המשפחות של החטופים והחטופות, וכולי תקווה שלא נצטרך כבר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להזכירם מעל במה זו. ומי ייתן וישובו, החיים לשיקום והמתים לקבורה מכובדת, ועם שלם יתקומם, יקום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן, כן יהי רצון, תודה רבה. אושר שקלים – טלי גוטליב, גבירתי. אחריה – מרב מיכאלי. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. דובר צה"ל, סוף-כל-סוף, אחרי 48 שעות מהאמירות האומללות של בוגי יעלון, שאומר שאנחנו עושים, לוחמינו, טיהור אתני בעזה – לקח לדובר צה"ל 48 שעות להוציא תגובה מכובסת, מכובסת, שבה הוא מבהיר שהלוחמים והחיילים שלנו עושים את הכול בהתאם לדין הבין-לאומי ומפנים אוכלוסייה כדי שלא תהיה פגיעה, ובאמת הדברים של בוגי יעלון הם חסרי בסיס. אדון הגרי, אני רוצה להבהיר לך מה קורה כשבוגי יעלון אומר את הדבר הזה. כשבוגי יעלון אומר שאנחנו מבצעים טיהור אתני ברצועת עזה – והוא אומר את זה, ומדגיש, ושוב אומר את זה: הוא חושף את כל חיילי צה"ל למעצרים בעולם. לא משנה איפה הם יהיו, הם יהיו חשופים להעמדה לדין ולמעצרים, ולכן מה שבוגי יעלון עושה זה סיוע לאויב וזה סיוע לאויב בעת מלחמה, ומקומו בצינוק, בצינוק. הגברת היועמ"שית, יש לה הנחיה שהיא לא מאפשרת למשטרת ישראל לפתוח בחקירה על עבירות ביטוי, עבירות מילוליות, בלי אישור שלה. שאלנו אותה בוועדת החוקה: גברת יועמ"שית, באמת, דעי את החוק. בחוק סדר הדין הפלילי כתוב: נודע למשטרה על ביצוע עבירה – תפתח בחקירה. מאוד פשוט, נכון, אדוני השר? זה clear cut. היא המציאה הנחיה שללא אישור שלה לא פותחים בחקירה. ככה, כל מי שממריד נגדך, נגד ראש הממשלה, נגד הממשלה, הסתה לרצח – לא נמצאים מאחורי סורג ובריח ואפילו לא נמצאים בחקירה. בסדר, זה, היא קנתה לעצמה את הסמכות. רציתי להגיד ליועמ"שית, אגב כך: באמת, אם את לא יודעת הוראות חוק, תרשמי לי ואני אפנה אותך להוראות הרלוונטיות. והינה ההוראה הרלוונטית לימינו: הגורם היחידי שיש לו יכולת לעכב הליכים בפלילי משיקולים ענייניים זה היועצת המשפטית לממשלה. יועצת משפטית לממשלה בעלת תבונה, בעלת תום לב, בעלת רצון לשמור על עם ישראל ועל ניהול המלחמה לכדי ניצחון והתמודדות עם הזירות השונות, בעיקר עם שינוי ממשל בארצות הברית, ועם הזירות האחרות בתוך המזרח התיכון – ואנחנו נמצאים באמצע הסכמים שאני לא יכולה לדבר עליהם – יועצת משפטית הגיונית אומרת לעצמה: אין שום בעיה, אני מעבירה הודעה לבית המשפט לפי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי, הודעה על עיכוב הליכים. בית משפט, בהקשר הזה אין לו שיקול דעת. אם היועמ"שית מעבירה לו הודעה על עיכוב הליכים, הוא מעכב הליכים. המשמעות היא שהמשפט מפסיק לשלושה חודשים. אוי ואבוי, איך אנחנו מעיזים להעלות רעיון כזה על ראשנו. איך אנחנו מעיזים לחשוב שאחרי הסכם בצפון וניתוק הזירה עם חמאס – אולי חמאס יקדם איזשהו הסדר, אולי? ואולי זה ישפיע, או איך זה משפיע על עיראק, ומה קורה עכשיו בסוריה ואיך הזירה בסוריה והמורדים בסוריה ישפיעו על הגבול הצפוני שלנו? כל זה מאוד ברור, אבל ליועמ"שית זה לא ברור בכלל, כי כל מה שהיא עושה – לחדל את ממשלת ישראל, לחדל את ראש הממשלה, לפגוע בחוסננו, כבודנו ונראותנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. טלי, עמדת בזמן, שלוש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני סרה למרותך, אדוני היו"ר, אם עוד לא הבנת. סרה למרותך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת קלנר. אדוני השר רוצה להתפרץ? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אם אפשר, שלוש דקות לענות על מה שהיה פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> על פי תקנון הכנסת אתה יכול להתפרץ מתי שאתה רוצה. בבקשה. אתה השר, אתה יכול. שר הפנים, בוא בבקשה לשולחן הממשלה. אתה השר התורן. אתה יכול עד חמש דקות, אדוני, על פי התקנון. אתה תראה שתדבר חמש דקות. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> קודם כול, שירי, גם אני מחבב אותך, זה בסדר. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חז"ל כבר אמרו פעם: חצי מהאמת גרועה מהשקר. עלה לכאן חבר הכנסת מיקי לוי, יושב-ראש הכנסת הדגול, והקריא איזשהו מכתב שכתב לי בשנת 2020 דב מורן, בנובמבר 2020. דרך אגב, הוא נזכר בזה עכשיו; זה בן אדם שכנראה נמצא במנהרת הזמן, הולך אחורה. עכשיו, מה הרקע? הרי לא עליתי כאן וסתם פתאום דיברתי על דב מורן – אני לא מכיר אותו. זו הייתה תגובה – דב מורן, מה אמר ב-2020, בסרטון שהוציא? אנחנו צריכים ללמד את האנשים, את הגברת בדימונה והאדון בעפולה – אותם לא מעניין מה שאנחנו מדברים; מה שמעניין אותם זה מצבם הבריאותי, הכלכלי והביטחון. אותם ערכים לא מעניינים. זה מה שאמר דב מורן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דב מורן, אותו דב מורן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תשאל את החבר שלך מיקי לוי. זה היה לפני כמה שנים, ובגלל זה, דרך אגב, אני עליתי לכנסת ותקפתי אותו והסברתי לו שהגברת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מתי זה היה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נובמבר 2020. ואז אני עליתי לכנסת ואמרתי לדב מורן שהגברת בדימונה – ואני הבנתי למי הוא התכוון, בוודאי לא לאימא שלו, אלא אנחנו יודעים מי גר בדימונה ומי גר בעפולה. הוא לא כתב: הגברת בצפון תל אביב. אין להם ערכים – רציתי להגיד לו: אתה לא תאמין שההורים שלנו, עוד לפני שמעניין אותם מצבם הבריאותי והכלכלי והביטחוני, מעניינים אותם הערכים. דרך אגב, בשביל זה הם עלו לארץ ישראל, בגלל הערכים היהודיים, מר מורן; לא בגלל שהיה טוב פה. ולא היה אז – דרך אגב, בהרבה מדינות המצב הכלכלי היה הרבה יותר טוב מאשר פה. הם עזבו מדינות, ובאו לארץ ישראל בגלל הערכים היהודיים. אז לכן אני ממליץ לך, מיקי לוי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נאור שירי היה איתי בעיר הולדתי, ובשביל ההומור, כשהוא יצא ממוגדור, הוא אומר לי: מאיר, דבר כזה עזבתם למעברה לירוחם? אמרתי לו: כן, בגלל ציונות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, אבל מה שאני מציע למיקי לוי – הוא משחק חיש-גד, מוציא פתאום סתם איזה משהו, ומתחיל להקריא בלי קשר למה היה לפני ומדוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אושר שקלים – לא נמצא; טלי גוטליב – דיברה כבר. מרב מיכאלי, גברתי? אריאל קלנר, אדוני? לא נמצא. עידן רול, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לגעת בסוגיה שחשבתי עליה הרבה. אני תמיד נושא בכבוד את הדרך שלי לפה לפודיום, ואני חושב שהחברים שלי פה גם יודעים שאני אומר דברים אחרי שבחנתי אותם לגופם בצורה מהותית, לא מחנאית ולא פוליטית. אני חושב שההתנגדות להקמה של ועדת חקירה ממלכתית היא מיותרת. אני חושב שהקמת ועדת חקירה ממלכתית תשרת גם את הממשלה הזאת, גם את הבית הזה, גם את מערכת הביטחון וגם את הציבור – ציבור שכמהַּ לקבל תשובות, שכמהַּ לראות שהתחלנו תהליך של ריפוי לפחות ברמה הביצועית, ברמה המערכתית, באיך דברים מתנהלים. יש פה המון אנשים שעולמם חרב עליהם ב-7 באוקטובר, והם צריכים תשובות. הם צריכים לדעת למה. למה הוא חלק מהדרך המורכבת והלא-תמיד אפשרית להחלמה. אני מכיר את הטיעון, ולקחתי גם תקופה לחשוב עליו – אני מכיר את הטיעון שאומרים פה חלק מיושבי הבית, בעיקר מן הסתם בקואליציה, שאי-אפשר לסמוך על ועדת חקירה ממלכתית כי יושב בראשה שופט. אני לא מסכים עם זה. אני נוטה לכבד את רוב הטענות פה בבית ולחשוב עליהן. אני לא מסכים עם זה. אני חושב שאפשר בקלות למצוא שופט, בין אם זה שופט מחוזי, שופט עליון, שופט שכבר פרש, שכל סיעות הבית ירגישו איתו בנוח, וידעו שזה שופט שלפי רקורד השיפוט שלו – שלפי העמדות שעד היום הוא נקט בפסיקות שלו נדע שהוא שופט מתאים לסוגיה המורכבת, יעיל, שיעשה עבודה טובה. אני חושב שגם הציבור יודע את זה, ואני אומר את זה לחבריי פה בקואליציה. יש איזה מסע הפחדה על מה יקרה אם זו תהיה ועדת חקירה ממלכתית. לא יקרה כלום. יקרה תהליך בירור חשוב מאוד, שצריך לקרות כאן במדינה והוא יכול כבר לקרות. עכשיו, ועדת חקירה היא לא ציד מכשפות. ועדת חקירה היא ניסיון לרדת לשורש האמת כדי להתחיל תהליך של תיקון. מדינה כמו מדינת ישראל בשנה ומשהו האחרונות, שעוברת תלאות נוראיות, שעושה הקרבות בלתי נתפסות, שנמצאת במצוקה אדירה, מגיע לה לקבל תשובות. מגיע לנו להשתפר. מגיע לאזרחים שלנו לדעת שהלקחים הופקו כדי שאסונות כאלה לא יקרו יותר, וזה מבחינתי ערך עליון. האם אני חושב שוועדת חקירה ממלכתית יכולה לספק את זה בצורה שווה ושוויונית? כן. האם אני חושב שאנחנו יכולים לשבת כאן בבית ולדעת שיש רשימה סגורה של שופטים שכולם פה ידעו שיוכלו לכבד את הפסיקה שלהם? אני חושב שכל פסיקה צריך לכבד, אבל האם אני חושב שאפשר להגיע לשופט שכל יושבי הבית ידעו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל הגעת לסיום. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מתכנס לסיום. האם אני חושב שאפשר להגיע לזהות שופט, או שופטת, שכל יושבי הבית יוכלו לבטוח בו, להאמין ולגבות בפומבי את ההחלטה של הוועדה שבראשה יעמוד? חד-משמעית כן, ואנחנו חייבים לציבור, לאזרחים שלנו, את התהליך של הזה של החקר והריפוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר הפנים, לא ברור לי למה שר האוצר לא נמצא בדיון על תקציב המדינה, כנראה זה לא מספיק חשוב לו. אין לכם תחושה שכבר היינו בסיפור הזה? ואם יש לכם תחושה, אתם צודקים. אנחנו באירוע של תקציב נוסף, מס' 3 לשנת 2024, ואם מישהו יגיד לכם שזה בגלל המלחמה ולכן כל שלושה חודשים אנחנו חייבים לעדכן את תקציב המדינה, אז הוא משקר לכם, כי זה לא המצב. זה פשוט הפעם הראשונה שכלכלת ישראל ותקציב המדינה מנוהלים על ידי שר אוצר במשרה חלקית. שר אוצר שמזלזל באנשי מקצוע, שר אוצר שבז לחברות הדירוג, שר אוצר שהחזון הגלוי שלו הוא לא ניצחון ולא סיום המלחמה אלא מלחמת התשה וחידוש מפעל ההתנחלויות ברצועת עזה – אגב, כמובן בניגוד מוחלט למטרות המלחמה. וזאת הסיבה שכלכלת ישראל – וככה זה נראה בחוץ – מתנהלת כמו קרקס. וזאת הסיבה שאנחנו המדינה היחידה בעולם שמצביעה ארבע פעמים על תקציב המדינה לאותה שנה. זה אירוע מיותר לגמרי וגם מזיק לגמרי. ואמרתי, אגב, לפני קצת יותר מחודשיים בוועדת הכספים, כי התקציב הנוסף מס' 2, הוא פיקציה, הוא שקר. וכבר אז היה ניתן להכניס את כל השינויים שהאוצר נאלץ לבצע עכשיו. ואולי, רק אולי, היינו נראים קצת יותר רציניים. אני רוצה להגיד עוד משהו, גם לשר האוצר, גם לאנשי האוצר וגם לייעוץ המשפטי של ועדת הכספים ולייעוץ המשפטי של הכנסת. בתקציב הנוסף הזה יש שלושה מרכיבים: יש את המרכיב של הסיוע האמריקאי, יש את המרכיב של הלחימה בצפון ויש מרכיב של הוצאות ריבית; שלושה מרכיבים. אנחנו לא נאפשר לקואליציה לבצע את הטריק הקבוע, וברגע האחרון, לילה לפני ההצבעה, להכניס דפי החלפה ולדחוף לתוך תקציב המדינה עוד כסף, עוד כספים קואליציוניים פוליטיים לתקציב הנוסף מס' 3 לשנת 2024. אנחנו לא נאפשר את זה, ואני אומר את זה מראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים עכשיו על התקציב, אבל הבטחתי למשפחות של החטופים שבכל פעם, בכל יום שאני עולה אל דוכן הכנסת, אני אדבר על החטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבדו את טטיאנה, בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והיום בדיון של ועדת העלייה והקליטה, כרגיל, אנחנו נותנים זכות דיבור למשפחות של החטופים ולארגונים שמייצגים אותם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, נאור. תודה שאתה עוזר לי. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיברה ד"ר טל ברו-אלוני מארגון הרופאים והרופאות למען החטופים, להצלת החטופים. ואני רוצה לצטט ממה שהיא אמרה. היא הגיעה לדיון של הוועדה על חיילים בודדים, והיא סיפרה על עידן אלכסנדר, שהגיע לארץ בודד לשרת בצבא. עידן אלכסנדר היה חייל בודד – 423 ימים, היום, הוא בודד מאי פעם. הוא הופקר על ידי הממשלה שלו, ששלחה אותו לשמור על הארץ שלנו. עידן הגיע מארצות הברית והתגייס לגולני, שמר עלינו, ונחטף מעמדת השמירה שלו בנירים. אנחנו הפקרנו אותו מאז. ד"ר טל המשיכה: ראינו ושמענו אותו השבוע, ואני כאן כרופאה כדי להגיד שמראה עיניים מטעה. גם אם הוא נראה יחסית בסדר – ראינו את הסרטון – הסבל הבלתי-יתואר שהוא עובר, המצב הגופני והפנימי שלו, את זה אי-אפשר לראות. ועכשיו אני אצטט דברים קשים, אבל חשוב שאנחנו כולנו נשמע אותם: אחרי 423 ימים בשבי רוב המערכות מתפקדות הרבה פחות טוב. אם הם נמצאים במנהרות בחושך, בלי חשיפה למים נקיים, בלי סניטציה בסיסית, המצב שלהם יורד ומחמיר, מערכת החיסון שלהם כושלת. על פי העדויות, אנשים ירדו 50%, חצי ממשקל הגוף שלהם. מסת השריר, כולל שריר הלב – הוא עובד הרבה פחות טוב. החורף הזה, ואנחנו נכנסים אליו, פוגש אותם במצב הרבה הרבה יותר קשה ממה שהם היו. גם אלה שנחטפו צעירים ובריאים, היום הם כבר לא במצב הזה. הם לא ישרדו עוד חורף. לכן, אם אנשים מדברים פה על ניצחון ועל כל מיני דברים – הניצחון היחיד, אם אפשר לקרוא לזה ניצחון, זה החזרת החטופים, החיים – לשיקום, והמתים – לקבורה ראויה. אבל זה צריך לקרות עכשיו. אנחנו מדברים על הצלה או המתה ואין זמן, אין. זאת האופציה היחידה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> והזמן שלך נגמר. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אין זמן, וזאת האופציה היחידה. זה על הממשלה, אבל זה גם על כל אחד מאיתנו, מחברי הכנסת, כל מי שנמצא כאן. עוד מלחמה תוביל לעוד הרוגים. הגיע הזמן לסיים עם זה בעסקה, וזאת הדרך היחידה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, 423 ימים למלחמה, 101 חטופות וחטופים עדיין נמקים בשבי החמאס. והיום התבשרנו שסרן עומר נאוטרה נפל ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועת עזה. תארו לעצמכם את המשפחה, שבמשך 423 ימים היו בתקווה ובמאבק שהוא בחיים, והיום הם קיבלו את הבשורה הקשה מכול. באמת מספיק. משפחות החטופים כבר לא יכולות יותר. צריך להקשיב להן כדי להבין – אין להן יכולת להכיל את הטירוף הזה יותר, וחייבים עסקה. אבל הממשלה הזאת עסוקה בכול חוץ מקידום עסקה להשבת חטופים, חוץ מהפסקת הלחימה ושיקום החברה בישראל. בחודש האחרון הממשלה הגדילה וקידמה חוקים באמת הזויים, אנטי-דמוקרטיים בעליל, חוקים שמטרתם היחידה היא אינטרסים צרים, חקיקות פרסונליות, הישרדות הקואליציה. כל כך הרבה פוליטיקה קטנה, רק כוח, כסף וכבוד. רשימת החוקים שהבית הזה מאשר היא בושה לבית הנבחרים ולממשלת ישראל. היא בושה למדינה. אז אם נתפס יועץ שהדליף מידע ביטחוני, אצו-רצו שני חברי כנסת חרוצים מהליכוד לחוקק חוק שיקנה חסינות. ואם חוקרים חבר כנסת בחשד לחשיפת מידע ביטחוני או תובעים אותו דיבה, מייד נשלף חוק להרחבת החסינות והפיכת חברי הכנסת לשכבה מורמת מעם. וזה ממש חוק שלא קשור לעשייה הפרלמנטרית; פשוט – אנחנו מורמים מעם. וכאשר המשטרה משתמשת ברוגלות ומאפשרים שימוש ברוגלות – אז כן, לכולם כן, חוץ מנבחרי הציבור, לא על חברי הכנסת. ואם יש שר לביטחון לאומי שהוא כושל בביטחון הלאומי אז מייד מרחיבים לו את הסמכויות, כי זה בטח יעזור – אולי לפיקציה של המשילות. הממשלה הזאת מחליפה את היושר באינטרס אישי, ומבחינתה לעזאזל עם שלטון החוק, עם משילות, יושרה, דוגמה אישית. וגם הקואליציה מנהלת קרב חורמה בחקיקה כנגד חופש הביטוי והתקשורת החופשית. אז שולטים על הרייטינג, פוגעים בתקציב התאגיד – אם אפשר, גם לסגור אותו – מאיימים בסגירת גלי צה"ל. ממשלה שמנסה לקדם חוק על מנת להקים ועדת חקירה פוליטית ובעצם לאסור הקמת ועדת חקירה ממלכתית, היא ממשלה לא לגיטימית. כנראה שלממשלה הזאת יש הרבה סיבות לפחד מוועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – לא מוותרת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, חזרתי היום מאילת, הייתי שם פחות מ-24 שעות, לצערי, בכנס לציון 20 שנה לקלאבהאוס. אז מה זה קלאבהאוס? כשמו כן הוא: מועדון שהוא בית, שהחברים בו מרגישים חזק את תחושת השותפות, את השייכות, את היותם משמעותיים. מדובר בתוכנית שיקום פסיכו-סוציאלית לתמיכה לאנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות במסגרת הקהילה. בניגוד לטיפולים יומיים ולמודלים מסורתיים אחרים לטיפול במסגרת הקהילה, משתתפי התוכנית קלאבהאוס נקראים "חברים", לא "מטופלים" ולא "קליינטים". פעולות השיקום מתמקדות בחוזקות וביכולות שלהם ולא בהפרעות הנפשיות שלהם. התוכנית אינה קלינית ואין פסיכותרפיסטים או פסיכיאטרים בצוות המטפל. הקלאבהאוס פועל במודל שיתופי בין החברים לצוות ההפעלה וההנהלה, וכולם עמיתים לאותן מטרות. אין היררכיה, כולם שווים, החברים פועלים כבוגרים תורמים ולא כמטופלים. המודל נועד להוכיח, והוא מוכיח, כי אנשים עם בעיות נפשיות יכולים לחיות חיים פרודוקטיביים ומוצלחים מאוד בקהילה למרות ההפרעות שמהן הם סובלים ומידת חומרתן. כיום פועלים כ-325 קלאבהאוס ב-28 מדינות ברחבי העולם. בישראל פועלים חמישה בתים כאלו. הוותיק ביותר פועל בעפולה – בעבר פעל בנוף הגליל – והאחרים בטבריה, ירושלים, חיפה וחדרה. חברי יובל טלר הביא את המודל ארצה, ומאז, במשך 20 שנה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יובל טלר מהאוצר? שהיה באוצר? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אתה יודע, יכול להיות. אני לא יודעת. אני מכירה אותו כפעיל חברתי, אבל אני אשאל אותו. במשך 20 שנה הוא מטפח, בונה ומסייע ועוזר, ופגשתי אותו באילת. איזה אדם, כמה אור הוא מביא, הביא וכמובן יביא. עכשיו הם עמלים לפתוח קלאבהאוס בדרום. אין בדרום דבר כזה. שוקלים לפתוח אותו בבאר שבע. אבל מה? אתה יודע מה, משרד הבריאות לא מאפשר זאת. הוא לא מאפשר לממן זאת. תפעול חודשי כזה עולה כ-100,000 שקל, אבל משרד הבריאות אומר: אין מכרזים, אתם לא יכולים לפתוח דבר כזה. והם מנסים לפתוח את זה באופן עצמאי, אבל זה באמת לא ישים כל כך. ולכן, אני קוראת פה למשרד הבריאות: הגיעה העת לצאת במכרזים. כבר שנים שאין מכרזים במסגרות בתחום השיקום של בריאות הנפש, אז הגיעה העת לצאת במכרזים כאלו, לאפשר צמיחה והרחבת מסגרות קיימות וחדשות. זה העת. לא אתמול, לא היום, עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשמרי על הקול שלך. דיברת שם הרבה, נראה לי, באילת. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במהדורת יום שישי בערוץ 12 דני קושמרו הקדיש קטע שלם לשאלות שהוא היה רוצה לשאול את בנימין נתניהו, ראש הממשלה, אילו הוא היה טורח לתת דין וחשבון מינימלי לציבור הישראלי, בטח אחרי האסון הגדול שעברנו – שנה של מלחמה, חטופים וחטופות, טבח. שנה שלמה ללא ראיונות לתקשורת. הוא הציג שאלות שהוא היה שואל. אני שלחתי ברשתות החברתיות בקשה לציבור: מה הייתם רוצים לשאול את ראש הממשלה אם הייתם יכולים? סיננתי הרבה שאלות שחזרו על עצמן, ואלה השאלות, מרבית השאלות שקיבלתי: למה לא עשית שום מאמץ להשמדת החמאס עד 7 באוקטובר, אלא רק מבצעים קטנים ומממוקדים? מה היית עושה, בנימין נתניהו, אם הבן שלך היה חטוף? איך אתה, כאח שכול, יכול לתת לכל כך הרבה אחרים להצטרף למשפחת השכול רק בשביל שמירה על הכיסא שלך? הילדים שלי, בני שמונה, התחבאו עשר שעות בממ"ד כשהיו מחבלים בתוך הבית; איך אתה היית בונה את האמון שלהם בחזרה במקומי? שאלה של אימא. שאלה קשה: מתי תבוא לניר עוז? איך זה מרגיש לדעת שהיית ראש ממשלה כל כך הרבה זמן ובסוף לא יהיה אף בית ספר, כיכר או כביש על שמך? האם יש קו אדום שלא תחצה, ומהו? עוד שאלה – מה יוני היה אומר על האדם שהפכת להיות? עדי ישראלי שאלה: מדוע אתה ולשכתך נמנעים מלפרסם דוח מפורט ואמין על מצבך הבריאותי והנפשי? ועדי, לאור בג"ץ שהגשנו, החודש אמור להיות דוח מהימן. בואי נקווה שזה יקרה. אלון שליט שאל: מה ההסבר שלך לכל טרפודי העסקה להשבת החטופים והחטופות? קרן לחמן שאלה: למה אתה לא מתראיין לתקשורת הישראלית? קרן, שאלת השאלות. כי הוא מפחד, כי הוא פחדן. הלן אייזן שאלה: איך תעמוד מול עצמך בסוף הדרך אחרי הפילוג, הסבל, וכל הדם שנשפך למען המשך שלטונך? לימור לוינשטיין שאלה: האם אתה מודע למצב החטופים? מי גוסס, מי נאנסת? אני רוצה להגיד באמת שמגיע לנו, ותסכים איתי, ראש ממשלה שיענה על שאלות, שיתייצב מול הציבור ופשוט יענה על שאלות. פשוט ישיב לציבור. זה המעט-מעט שהוא חייב לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, חשבתי לעצמי על ערוצי התקשורת שלנו, לא עלינו. כמו שאנחנו יודעים, ערוץ 12 – נורא ואיום; ערוץ 13 – ערוץ תועבה, בכלל נסגור אותו. אבל, כמובן, הערוץ הקדוש, ערוץ 14. וחשבתי לעצמי: מה עושים, מה עושים בקואליציה בנושא? ונתקלתי – אולי גם אתם נתקלתם לאחרונה – בסוג של ערוץ תקשורת, מה שנקרא מפלגתון לא רשמי, שקוראים לו "מלוכדים ניוז". אז יש מגזין חודשי מודפס, יש ניוזלטר, יש ווטסאפים, יש סמ"סים, יש פייסבוק, יש כל מיני. עד כאן נשמע בסדר, בסך הכול. אפשר גם לפרסם בפלטפורמה הזאת בכסף. גם חברי כנסת נוהגים לעשות את זה בכסף. זה כבר דיון אחר, אבל תכירו שזה קיים. אבל פה לא נגמר הסיפור שלנו. לאחרונה מלוכדים ניוז שבו לחיינו כאשר הם פרסמו רשימה של 24 תוכניות ברשת ב' בחלוקה לשדרנים לפי מידת התמיכה או ההתנגדות שלהם לפעילות הממשלה. אני אחזור על זה עוד פעם, למי שלא קלט מה אמרתי: פלטפורמת תקשורת, שבחלקה מממנים אותה גם חברי כנסת מכספי הקשר לבוחר, מפרסמת רשימה של שדרני רדיו בדירוג לפי מידת התמיכה שלהם או ההתנגדות שלהם לפעילות הממשלה. פתאום נזכרתי, אגב, בשיטת המדרוג של לא אחרת משרת התחבורה: שיטת היהלומים, שיטת הרמזורים. מאוד אוהבים למדרג בממשלה ובקואליציה הזאת. אגב, בתוך המדרוג, 1 זה תומך בממשלה במידה רבה; 5 – מתנגד לממשלה במידה רבה. תכף אולי נרחיב מה הסיבות שבגינן עושים, אבל אתם יודעים, נזכרתי שגם לשר קרעי יש איזו פיקסציה עם מדרוג. זוכרים את ועדת המדרוג של קרעי? גם לו יש קטע עם המדרוג. ורציתי להזכיר שרשימות כאלה עושים בדרך כלל בפינות חשוכות של העולם בכל מיני מקומות. ואז שאלתי את עצמי למה בעצם עושים את המדרוג הזה, מה יכולות להיות הסיבות למדרוג הזה? אולי כדי לראות למי אפשר לסדר ג'ובים ביום שאחרי ההשתלטות על התקשורת שתבוא עלינו בקרוב? אולי כדי לחשוב את מי צריך לחקור אם הוא לא בא לנו בטוב? אולי כדי לראות באיזה ח"כ או שר הוא תומך כדי לחוקק חוק נגד הערוץ שלו, או אולי אפילו לחוקק חוק נגד העיתונאי? הרי פה בכנסת הזאת עכשיו מאוד אוהבים להביא חקיקה פרטית, פרסונלית, לדברים שלא באים לנו טוב. אולי כחלק מהמהפכה בתקשורת נוסיף שיטת מדרוג לעיתונאים, לא רק לערוצי טלוויזיה כמו אצל קרעי, אלא ממש בחקיקה נמדרג אותם. אולי כדי לייצר ספין כדי שלא נדבר שוב על החטופים? טוב, את זה אנחנו כבר מכירים, זה קורה פה כל יום. אולי כדי לייצר שריונים ביום שאחרי? אולי לשריין לעיתונאי מקום ברשימה? הרבה אופציות עומדות על השולחן, וכמובן, בראשן: למי יתראיין ראש הממשלה? שהרי ראש הממשלה שלנו מתראיין או לערוץ הליטוף הביתי, אצל חבר שלו – טוב שלא ישבו על כוס ויסקי בריאיון או לתקשורת זרה. אלה שתי האופציות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר לפתוח פה היום נאום בלי להשתתף בצערה של המשפחה של עומר נאוטרה. כולנו כואבים את זה יום ולילה עד שהם יחזרו. אבל עוד דבר אני רוצה לשאול, אם כולם הבינו ששר עם 53 כתבי אישום מבקש להדיח יועמ"שית. אני חוזרת על זה, זאת לא טלנובלה בספרדית, זאת לא הסדרה – איך קראו לסדרה עם האוברולים הכתומים? עדיין, שר עם 53 כתבי אישום רוצה להדיח יועמ"שית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בול. בול. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אין לתאר. אבל אני רוצה לדבר על עוד רגע נוסף שהיה אתמול של כרסום ביסודות המוסריים והערכיים של מדינת ישראל; רגע שבו ההנהגה שלנו מנצלת את כוחה לא כדי להגן על הערכים של צה"ל, אלא כדי לרדוף אחרי אנשים שמביעים דעה שונה, דעה שהיא חלק מהותי מדמוקרטיה אמיתית. שר הביטחון ישראל כץ החליט לבטל את זימונו של איל נוה למילואים. למה? לא כי הוא כשל בתפקידו, לא כי הוא סיכן את ביטחון המדינה, אלא כי הוא העז להביע עמדה פוליטית שלא נוחה לממשלה הנוכחית. תשמעו טוב. איל נוה משרת כמגבש בסיירת מטכ"ל, יחידה שמזוהה עם מקצועיות ללא פשרות, עם רמה מוסרית מהגבוהות שיש ועם רוח הלחימה של מדינת ישראל. הוא עומד בחזית ההכשרה של דור הלוחמים הבא. והיום או אתמול החליטו שהוא לא ראוי לעשות את זה, לא בגלל המעשים שלו, אלא בגלל הדעות שלו. והמסר הוא ברור – אם אתה מביע דעה, אם אתה מתנגד למה שאנחנו עושים, אנחנו נרדוף אותך. אנחנו נפגע בשירות שלך, במעמד שלך ואפילו בזכות שלך לתרום למדינת ישראל. אז אני מנסה להבין איפה עובר הקו. האם עכשיו אנחנו נתחיל לשפוט כל חייל, כל מפקד, על פי עמדותיו הפוליטיות? האם צה"ל, הצבא של כולנו, יהפוך לכלי משחק פוליטי שבו מי שלא מתיישר עם הממסד יסומן? על מי נסמוך בשדה הקרב אם לא על ה"איָלים"? על מי? על השר גולדקנופ? על השר איתמר בן גביר? כי אני אישית הייתי מעדיפה את איל נוה בשעת צרה. אותו הייתי רוצה לראות שמגיע לחלץ אותי, גם בצבא, אבל גם באזרחות. זה הזמן להגיד בקול ברור – דעות פוליטיות הן לא קריטריון לשירות בצה"ל. צה"ל חייב להישאר מחוץ לשדה הקרב הפוליטי. כל פגיעה בו פוגעת בנו, בכולנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יהוראי להב הרצנו. יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יהוראי. תזכור, אין לי אלוהים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אל תתגאה בזה לפחות. אל תצעק את זה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, רק כדי לעזור לך להבין. יוראי, כמו יוחאי. כמו שכתוב בתנ"ך, בדברי הימים ב'. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד לא הגעתי לשם. אני עדיין במלכים א'. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, תקשיב, תקשיבו, אתמול באופן חריג חבר הכנסת משה גפני כינס את ועדת הכספים לישיבה מיוחדת כדי לבצע העברות תקציביות. למעלה מרבע מיליארד שקלים הועברו אתמול. לאן, אתם שואלים? 141 מיליוני שקלים הועברו למשרד של אורית סטרוק; 64 מיליוני שקלים למשרד המורשת; משרד המסורת קיבל 4 מיליוני שקלים; 58 מיליוני שקלים הלכו לחיזוק הזהות היהודית; 39 מיליוני שקלים למשרד הדתות; 10 מיליון שקלים להעצמת המשפחות היהודיות; 2 מיליון שקלים למימון בוררות לפי דין תורה; 39 מיליוני שקלים לשמירה על שטחים פתוחים ביהודה ושומרון; 1.5 מיליון שקלים לחקר דיני תורה ומשפט עברי. כמה כסף הועבר אתמול למילואימניקים, למפונים, לשיקום הלומי קרב? כמה כסף הועבר אתמול לשיקום ולסיוע לבעלי עסקים בצפון או בדרום? אפס, אפס, ועוד פעם אפס. תקציב 2024 הולך להיפתח בפעם השלישית, הגירעון מרקיע שחקים, דירוג האשראי שלנו יורד ויורד, עסקים בדרום ובצפון קורסים, ובממשלה מעבירים כספים קואליציוניים לדילים פוליטיים, לדת ולמורשת ולמסורת ולזהות יהודית. זאת דוגמה בוהקת לסדר עדיפויות מעוות של הממשלה הזאת, דוגמה מובהקת לכך שבעיני הממשלה הזאת המלחמה נגמרה. ואם באמת נגמרה המלחמה, אז אפשר להחזיר את החטופים שלנו, ואפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית ואפשר להחזיר את המנדט לעם וללכת לבחירות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, קצת היסטוריה. פעם היה כאן שר אוצר, יגאל הורביץ שמו. הוא היה ידוע בכינוי "יגאל אין לי", כי תמיד כשביקשו ממנו תקציבים, התשובה שלו הייתה "אין לי". לא משנה אם מהקואליציה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מחזיר אותנו לילדות. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מהאופוזיציה, אם אלה היו חברים שלו, מהמפלגה שלו – יגאל היה אומר "אין לי". היום אנחנו כבר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יודע איזה אינפלציה הייתה בזמנו? כמה אינפלציה? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השאלה אם יגאל אשם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, סתם אני אומר. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אתה תראה מה יהיה כאן. הבעיה כאן יותר גדולה, כי כאן אומרים "יש לי" רק לחלק מהאנשים. אנחנו 40 שנה אחרי, יש לנו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא אומר "יש לי", אבל כבר אין לו. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אין לו, כן. בעצם יש לנו שני שרי אוצר בתכלס – יש את בצלאל אין לי, לרוב אזרחי מדינת ישראל, ויש את בצלאל יש לי, שבעצם אין לו, אבל הוא אומר "יש לי" לחברים. אתמול החברים של בצלאל קיבלו, מה זה קיבלו. אורית סטרוק והחטיבה להתיישבות קיבלו 141 מיליון ש"ח; מאיר פרוש ומשרד ירושלים קיבלו 64 מיליון ש"ח; מיכאל מלכיאלי ומשרד הדתות עוד 39 מיליון ש"ח. לכל זה ולעוד הרבה כספים קואליציוניים יש לסמוטריץ'. מה אין לבצלאל? אין לו למשרד הבריאות, שיקוצץ בקרוב ב-300 מיליון ש"ח; אין לו לתשתיות או תחבורה – אמרנו, שנת שיא בתאונות הדרכים – הן יקוצצו ב-770 מיליון ש"ח; אין לו להשכלה הגבוהה, האויבת של הדת, שתקוצץ ב-113 מיליון ש"ח; אין לו לרווחה, שתקוצץ ב-100 מיליון ש"ח; אין לחקלאות, שתקוצץ ב-200 מיליון ש"ח; לתרבות והספורט אין לו, הם יקוצצו ב-100 מיליון ש"ח, הרי הכופרים ממילא משחקים בשבת; אין לו להגנת הסביבה, היא תקוצץ ב-20 מיליון ש"ח. האיש הזה, שאין לו לאזרחים, אבל יש לו למקורבים. כדי לממן את אלו שיש לו בשבילם הוא כל הזמן מגדיל את מסגרת התקציב – לכן אנחנו התכנסנו כאן – מממן את החברים בכסף שאין לו ומדרדר את ישראל במדרון חלקלק לתהום כלכלית. יש לנו ממשלה שחושבת שהיא יכולה לדרוש מהציבור לשלם עוד ועוד, להעלות מיסים, לבטל עדכוני שכר וקצבאות, רק כדי לממן לחבר'ה כל מיני תקציבים וג'ובים. ממשלה שיכולה להפקיר את האזרחים, להעלות מחירים, הכול בצורה בלתי סבירה, ובנוסף לדרוש מאותם אנשים – שלא נותנים להם, שאומרים להם שאין ומקצצים להם – לשרת חודשים ואולי יותר משנה במילואים, ואז לקחת את המיסים שלהם ולזרוק אותם שוב על החברים והמקורבים. ממשלת ישראל, אתם לא רואים את זה, אתם מנותקים, אתם חיים במגדל שן, אתם חושבים שכולם מאמינים לבלופים שלכם, אבל זה הולך להתפוצץ. אזרחי ישראל הם פטריוטים, אבל אנחנו לא פראיירים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. דרך אגב, עוד ביטוי של השר הורביץ זה "רדו מהגג", "מטורפים, תרדו מהגג". << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. גם מתאים לתפיסה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה זוכר את זה? חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> מישהו הזכיר פה את השר הורביץ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. הוא הזכיר את השר הורביץ. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> הזכרת את השר הורביץ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 1980, משהו כזה, 1982. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפני. 1979. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצד היתרון שבניתוק הזירות, להסדרה בלבנון צפויה להיות משמעות מסוכנת ביחס למה שעומד לקרות בעזה. במרחב הרב-זירתי שלנו במזרח התיכון אנחנו נבחנים בכל עת בעיני האויבים שלנו לפי איך שאנחנו מתנהלים בזירות האחרות. למשל, כשאתה בורח בצורה מושפלת מלבנון, אתה גורם לאינתיפאדה השנייה להתפרץ. לכן, הטעות שלא השארנו בידינו רצועת ביטחון בדרום לבנון עם שליטה ביטחונית מובילה ישירות לכך שההסכם שנשיג בעזה אומנם יביא לנו את החטופים, בעזרת השם, אבל ישאיר אותנו ללא שליטה ביטחונית בפרימטר או בציר פילדלפי או במסדרון נצרים. למה שהחמאס יוותר על הוצאה מוחלטת שלנו מהרצועה אחרי התקדים בלבנון? המשמעות היא שאומנם החמאס כרגע ממוטט מבחינה צבאית, אבל די ברור שבמסלול הנוכחי אנחנו נעמוד בעתיד בפני אותה מציאות של ארגוני טרור מתעצמים שמהווים איום ישיר עלינו. שוב אנחנו מפקירים את ביטחוננו בידי גורמים זרים, ועל סמך ערבויות של מדינות זרות. זהו המודל להסכם בעזה שבמו ידינו כבלנו את עצמנו אליו. בנוסף, אנחנו נבחנים בשבע עיניים על ידי כל הזאבים המשחררים לטרף מסביבנו שמחכים לראות כיצד נגיב על ההפרות של ההסדרה. החיזבאללה ירו היום שני פצמ"רים להר דב. האם אנחנו רק נגיב בעוצמה או שזו הפרה שמצדיקה את חידוש הלחימה? מה יהיה כאשר נתייצב על גבול הלבנון והרצועה? התיירות תחל לפרוח, בעזרת השם, והכול יתנהל בשגרה רגילה פחות או יותר, ואז יגיעו ההפרות הקטנות של חיזבאללה, של החמאס ושל שאר ארגוני הטרור. האם אז נעז להיכנס בחזרה ללבנון ולהילחם? האם מישהו באמת חושב שההיסטוריה לא תחזור על עצמה? האם לא ברור שהתגובות של מדינת ישראל תהיינה העתק-הדבק של חוסר התגובה להפרות לאחר הבריחה מלבנון וההתנתקות? גם אז הבטיח אהוד ברק שלבנון תבער אם יירו עלינו משם, ואריק שרון הבטיח שאש מעזה תיענה באש קשה מאי פעם. לדאבוננו, זה היה רק אחרי הטבח שבשמחת תורה. כמה דם עוד צריך, חלילה, להישפך על מזבח ההתמכרות לשקט והרצון לסיים מלחמות לפני הכרעת האויב וסילוק האיומים עלינו? לאחר המתקפה המחרידה בשמחת תורה התחלנו לעשות דבר גדול, ורוח גבורה גדולה נשבה ונושבת בעם ובלוחמים. אסור לנו שוב לפספס את ההזדמנות ולא לסיים את המלאכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. מה, הוא גנב לך את הנאום? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב לומר שזה לא קורה הרבה, אבל בהחלט הדברים שלו, אני חותם עליהם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני כבר תקפתי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מפריע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפשר, ישיבת הסיעה של הליכוד ויהדות התורה ביחד, אם אתם יכולים לקיים את ישיבת הסיעה המשותפת – מה נעשה, זו הסיעה המשותפת שלהם. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כשנחתם הסכם ההסדרה המביש הזה יצאתי נגדו, בין היתר, בגלל המילה "הסדרה" – מכבסת המילים הזאת, שאנחנו זוכרים אותה בדיוק אל מול החמאס. בדיוק אותה הסדרה מול חמאס אחרי שהוא ירה על ישראל. בדיוק אותו דבר. אומרים: שקט ייענה בשקט, אנחנו נגיב בעוצמה, וראה זה פלא, עוד לא יבשה הדיו על ההסדרה הזאת, המכובסת הזאת, וכבר אנחנו רואים את הטפטופים. אנחנו חוזרים לעידן הטפטופים. עכשיו אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה גם לך, אדוני השר – מדינת ישראל שילמה מחיר יקר בקרבות בצפון, שילמה מחיר יקר בדמות העובדה שהגליל הפך להיות רצועת ביטחון בתוך שטח מדינת ישראל, ריקה מתושבים; והיא שילמה מחיר יקר כי אזרחי ישראל קיבלו ב-7 באוקטובר איזשהו visual, לראות בעוטף עזה מה הכין להם החיזבאללה בצפון. והחיזבאללה בצפון הכין את זה תחת עינו הפקוחה של צה"ל, תחת החלטת מועצת הביטחון 1701, ואגב, אדוני היושב-ראש, זאת החלטה שעמדו מאחוריה לא רק ארצות הברית, גם רוסיה וסין. מה שנקרא, כולם נתנו את הגיבוי ל-1701, ותחת העיניים הפקוחות שלהם ושל יוניפי"ל הכינו לנו את הטבח מצפון. במקרה הזה הקדמנו אותם. אבל מה שברור לחלוטין הוא שחיזבאללה רק מכין את עצמו לאירוע הבא. ופה, באירוע הזה, זה לא תגובה קשה, זה לא שהם ירו שני פצמ"רים, ואנחנו נירה ארבעה; הם הרגו לנו אחד, אנחנו נהרוג להם שניים. זה לא האירוע. צריך להסיר את האיום מעל יישובי הצפון. צריך היה לעשות את זה בפעולה של צה"ל. הממשלה ברחה מהאירוע הזה, החליטה שהיא נסוגה, החליטה שהיא מפקידה את גורלנו בידיים של מישהו אחר, בידיים של הקהילה הבין-לאומית. שוב ושוב אותו הכשל. ולצערי, אנחנו רואים את אותה הקונספציה. עכשיו אנחנו נגיב, ויהיו לנו עוד כמה חודשים של שקט, ולאט-לאט, מתחת לאף של צה"ל ושל ממשלת ישראל, יבנו את המנהרות ויכינו לנו את הטבח הבא. לא תהיה ברירה. מה שצריך לעשות זה לגבות מחיר. גביית המחיר היא בדמות של שטח, אזור חיץ של 15 ק"מ, שלשם לא ייכנס אף מחבל חיזבאללה עד שיהיה ברור ויהיה בטוח שלא מכינים לנו על הגבול את אותו דבר שהכין לנו במשך שנים החמאס, תחת ההסדרה שנתניהו הוביל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חודש טוב. אדוני היושב-ראש, אתה בוודאי מכיר את הביטוי "עת לעשות לה' הפרו תורתך". מקורו של הביטוי במזמור תהילים קי"ט, והוא נדרש על ידי חכמי המשנה והתלמוד כהסבר מדוע ברגעים גורליים מותר לעשות צעדים חריגים. בעזרת הביטוי הזה הסבירו חכמינו, לדוגמה, מדוע הותרה העלאת התורה שבעל פה עלי כתב. ברוח הביטוי הזה, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להציע ביטוי בן-ימינו: עת לעשות לחברה הישראלית, הפרו בריתותיכם הפוליטיות. העת הזו אינה עת שגרה. הכתובת על הקיר, והיא נוטפת דם. דמי אחינו החטופים זועקים אלינו מן האדמה, מתחת לפני האדמה. שעון החול של החיים הולך ואוזל. עקבותיהם של הנרצחים הולכים ונמחקים תחת אבק המלחמה. ואני שואל אתכם, חברי הקואליציה המתונים, שהרי לא כולכם קיצוניים – האם העת הזו לא מצדיקה את הפרת הברית שלכם עם הקיצוניים, שמצהירים במפורש על סדרי העדיפויות שלהם, שאומרים ללא בושה, כולל היום, שהקמת התנחלויות בלב הרצועה חשובה יותר מעסקה שתשיב את החטופים? האם זו לא העת שתאתגרו את הברית הלא-קדושה הזו ותעשו את המעשה האמיץ? האם רק בן גביר וסמוטריץ' יכולים להציב דרישות לנתניהו, ואתם נותרים שותקים למול שעון העצר המתקתק של חיי אחינו? מה תאמרו, לעזאזל, בשבת חזון לפני צום תשעה באב הבא, כאשר תקראו את דברי הנביא ישעיהו: "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם, גם כי תרבו תפלה אינני שומע, ידיכם דמים מלאו". מה תאמרו לעצמכם ביום הכיפורים הבא כאשר תקראו את מילות הפיוט "ונתנה תוקף": "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי במים ומי באש". עד מתי תורת הפוליטיקה תגבר על תורת החיים? איך אינכם פוחדים מיום הדין, דין שמיים ודין הציבור הישראלי והעם היהודי כולו? אתם הרי יודעים את האמת. אדוני היושב-ראש, אתה יודע את האמת: אחינו ואחיותינו לא יחזרו ללא עסקה. המחיר של העסקה הזו קשה, קשה מאוד, אך מחיר ההפקרה של אחינו ואחיותינו גבוה פי אלפי מונים. הרמב"ם אמר בהלכות תשובה: "חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצווה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". אני קורא לחברי הקואליציה והממשלה בעלי המוסר והמצפון: הטילו עצמכם על הכף, הכריעו את גורל אחינו ואחיותינו לכף הזכות ולכף החיים. זו העת, זה הרגע, אין בלתו, זה מבחנכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתבקשים בימים האלה לאשר חוק חדש, חוק שבא להגן על חיילים שבעצם דילגו מעל שרשרת הפיקוד וההיררכיה שמעליהם והעבירו לעיני ראש הממשלה חומר מודיעיני. הסיבה שהחוק הזה בכלל הגיע לאוויר העולם היא שראש הממשלה טען בסרטון ארוך כאורך הגלות כי מסמך סודי ביותר, שהוא ממש היה חייב לראות כדי לקבל החלטות הרות גורל, לא הגיע לידיו והוא בכלל לא היה מודע אליו, ולכן נגד בחיל המודיעין שהעביר אותו לידי אחד מבכירי יועציו סופג היום עלילה משל היה לפחות דרייפוס. כולנו הרי יודעים שאין מצב שראש הממשלה בנימין נתניהו, או מי מאנשי לשכתו הקרובה, ישקרו אי פעם. הרי האמינות והערכים שלהם הם ממש מודל לחיקוי ילדי ישראל. ומה הם בעצם אומרים שקורה? שבמהלך המלחמה, וגם לפניה, חבורת קושרי קשר בתוך השב"כ, אגף המודיעין, המוסד ושאר ארגוני הביטחון והמודיעין בעצם הסתירו מראש הממשלה מידע קריטי. הם השאירו את ראש הממשלה באפלה. בגללם ביבי לא ידע, באשמתם הוא לא שמע, לא ראה, לא קרא. אין מעשה בגידה חמור מכך. או שאולי יש. בואו רגע נקבל את הטיעון של נתניהו, שהבוגדים בדיפ סטייט בצבא הסתירו ממנו מידע קריטי לביטחון המדינה, ולכן היה חשוב שאותו נגד יעביר את אותו מסמך לאותו יועץ. הבעיה היא שעדיין אין מחלוקת על העובדה שלאחר שהמסמכים האלה – שכמו שביבי אמר, הוא ממש היה חייב אותם כדי לקבל החלטות קריטיות – הועברו במבצע ג'יימס בונדי לעיני הצוות הקרוב ביותר לראש הממשלה, אותו צוות קרוב ביצע בעצם מעשה בגידה כפול. במקום לדפוק שנייה בדלת של ביבי ולהביא לו את המסמך, הם הסתירו בעצם את קיומו מראש הממשלה, ועוד הוסיפו חטא על פשע והעבירו אותו לגורם עיתונאי זר. חברות וחברים, לא היינו צריכים חוק שבא להגן על מעבירי מסמכים לראש ממשלה, אלא חוק שבא להעמיד לדין על בגידה את אנשי לשכת ראש הממשלה. אם ראש הממשלה מתעקש שהוא לא ראה מעולם את המסמך, ואין חולק שהמסמך הגיע לידי יועציו הקרובים ביותר של ראש הממשלה, הדבר היחיד שברור הוא שיועציו של נתניהו ביצעו עבירה של סיוע לאויב בשעת מלחמה. אני מצפה עד מחר לשמוע על פיטוריהם של חברי הדיפ סטייט שהסתננו ללשכת ראש הממשלה והסתירו ממנו בשעת מלחמה חומרי גלם מודיעיניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפגישותיי עם צעירים ישראלים אני שואל את עצמי אם נכון לצייר בפניהם את מלוא כיעורם ומזיקותם של דפוסי השלטון הנוכחי. שוב ושוב אני עונה לעצמי שמדובר בבני הדור שנלחם כבר 14 חודשים בלי הפוגה, באומץ ובמסירות, שאני מצפה מהם להמשיך להיאבק על דמותו ועתידו של הבית הלאומי שלנו. הצעירות והצעירים הללו זכאים לדעת באופן בוגר וכן כיצד פועלים בכירי השלטון הישראלי. וכך אני אומר להם: ראש הממשלה, שריו וח"כיו תומכים בהפקרת החטופים. הם אינם מוכנים לשלם את המחירים שנקב בהם נתניהו עצמו לפני חצי שנה בדיוק. מי שעוצר את המלחמה בלבנון היה צריך מזמן לעשות כך בעזה. דמי אחיותינו ואחינו זועקים מהמנהרות. ראש הממשלה ואנשיו מחלישים במודע את הדמוקרטיה הישראלית. בכוונת מכוון אתם מדרדרים את המשטר הישראלי מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית חלולה. ראש הממשלה וסביבתו פועלים, אדוני היושב-ראש, ישירות ובעקיפין לביזוי מערכות החוק והמשפט והחלשתן. המהלך המתגבש לפיטורי היועמ"שית לממשלה הוא אבן דרך נוראה לכך. נתניהו עושה זאת תוך ניגוד עניינים חמור, שהיה דורש מזמן את יציאתו לנבצרות. ראש הממשלה וחבריו משתלחים בראשי זרועות הביטחון, אלו שאכן כשלו ב-7 באוקטובר אך גם גילו חוסן אישי נדיר, יכולות מקצועיות מופלאות והצלחות תקדימיות, שראש הממשלה לא יודע, ובעיקר לא רוצה, לנצל אותם להיפוך קערה מדיני. ראש הממשלה וסיעותיו מכשירים חוסר צדק לאומי, אפליה בנטל והשתמטות משירות בעת מלחמה קשה. ראש הממשלה, כנסת נכבדה, מונע ברצועת עזה גיבוש ממשל אזרחי, כזה שאינו ישראלי ואינו חמאסי. הוא מאפשר את שיח ההתנחלות היהודי ההזוי, ומכוון, בעיקר מסיבות פוליטיות, להתמשכות הלחימה בעזה, ללא תוכנית לסיומה. 77 שנים בדיוק לאחר שהאומות המאוחדות העניקו לנו את הזכות להקים מדינה בארצנו ההיסטורית, אנחנו מצויים בנקודת שפל לאומית, שממנה ניחלץ בסיוע אותו דור צעיר, אמיץ וטהור לבב, שידע להיאבק גם בשדה האזרחי למען מדינת חוק ומוסר, כפי שהכריזה עליה, אדוני היושב-ראש, מגילת העצמאות שלנו בחלוף חצי שנה מהחלטת האו"ם, ממש לפני 77 שנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, צפיתי בהודעה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שר הפנים, שלא יקלקל אותך. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שר הפנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שר הפנים, שלא יקלקל אותך. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. צפיתי בהודעה המאוד נרגשת של השר לביטחון פנים בן גביר הערב בתקשורת. בעצם הוא האשים את היועצת המשפטית, במילים מאוד מאוד חריפות, באנטי-דמוקרטיות ובסכנה נגד הדמוקרטיה. קצין שמילא את המדיניות שלי – בגלל זה בהרב מיארה רודפת אותו. עוד הוא אומר: הגיעו מים עד נפש, היועמ"שית אנטי-דמוקרטית. עלינו לפעול נגד הסכנה לדמוקרטיה. אני דורש לכנס כבר ביום ראשון את הוועדה כדי לפעול לפיטורי היועמ"שית. ואני לא יכולה שלא להגיב לדברים הללו. הרי אין דבר שהוא יותר ציני מזה. אין דבר שהוא יותר דמגוגי מזה. שר שהוא באמת עבריין ומקדם עבריינות ואי-כיבוד החוק בתוך המשטרה, אומר גם שהוא עושה הכול, כולל לאיים על היועצת המשפטית, בשם הדמוקרטיה. הרי הוא זה שמפר סדרתית את החוק; הוא זה שהפך את המשטרה למיליציה פרטית; הוא זה שכשהוא תיקן את פקודת המשטרה כתנאי להסכמה שלו להיכנס לממשלה, סירב לכתוב בסעיף המפכ"ל שהמפכ"ל כפוף להוראות הדין; הוא זה שגיבה ודחף הדחה לא חוקית של היועץ המשפטי של המשטרה; הוא זה שקידם סגן ניצב במשטרה בניגוד לחוק, נתן גיבוי מלא כשיש כנגדו כתב אישום בניגוד לחוק, כתב אישום על זריקת רימון הלם על מפגינים וכו' וכו', ואסור לקדם אדם כל עוד תלוי ועומד נגדו משהו כזה. אז אני שואלת אותך, היושב-ראש, הוא עוד מדבר בשם הדמוקרטיה ושלטון החוק? הוא בא להגן עלינו מפניה? הרי היא זו שמגינה עלינו מפניו. היא זו שמגינה, בממשלה הזאת, מפגיעה בעקרון השוויון, בזכות להיבחר, בתקשורת, במינהל תקין, מצונאמי של חוקים ששטפו את הכנסת: חוק ההשתמטות, הג'ובים, סבסוד המעונות, הזכות להיבחר, הפוליטיזציה של תלונות שופטים, בתי הדין הרבני, סגירת התאגיד של השידור של ערוץ 11, בחירת השופטים, פסילת היכולת להיבחר – ועוד ועוד ועוד דברים, כמו סגירת גלי צה"ל, הצעת חוק שמקילה על שוטר לזרוק רימון הלם לתוך מפגינים ועכשיו הצעת חוק חסינות למי שמדליף סודות גם לתקשורת ופוגע, ודיבר על זה קודם גדי איזנקוט, והרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, קידום חקירה נגד אנשים בגין הסתה ללא אישור פרקליט, הצעת חוק הרוגלות. לכן אני רוצה לסיים ולומר: אני דיברתי איתך, אדוני היושב-ראש, כמה וכמה פעמים על כמה אנחנו רוצים וכמה חשוב לנו לקדם את השקט בעם ישראל בימים כל כך קשים, בתקופה כל כך מאתגרת. אני פונה מפה לשרי הממשלה ולשר בן גביר בפרט: תפסיקו עם כל השנאה הזאת וכל הסיסמאות הללו וההסתות הללו. מי שצריך להפסיק ולשמור על הדמוקרטיה זאת הממשלה הזאת ולא היועצת המשפטית לממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> איזו ממשלה מהממת, ממשלה בחקירה. באמת, את כתבי האישום ואת מספר חקירות ראש הממשלה ולשכת ראש הממשלה פשוט אי-אפשר לספור. אי-אפשר לעקוב, זה כל כך הרבה, באמת אי-אפשר פשוט לספור כמה חקירות, וואי לי. עכשיו גם השר לביטחון לאומי – וואו. הוא, לשכתו ומקורביו וכל מיני אנשים שהוא הדיח לדבר עבירה במוסדות הכפופים אליו. בקיצור, חגיגה של חקירות. אבל מה דחוף לממשלה הזאת לעשות? לבטל את הזימון למילואים של אחד ממובילי אחים לנשק. סכנת נפשות למדינה. אומנם אחים לנשק לא הדליפו מסמכים, לא שרפו והשמידו ראיות, לא הדיחו אף אחד לדבר עבירה – להפך, להפך, הם היו שם כדי להציל את מדינת ישראל בשעתה הקשה ביותר כנראה מאז קומה, כשהממשלה הזאת שכבה על הקרשים הרקובים שהיא הרכיבה את המדינה הזאת עליהם – אבל זה מה שדחוף למדינה עכשיו לעשות, לממשלה הזאת. אחים לנשק הם הבעיה שלהם. אז רבותיי בממשלת הריקבון והחורבן, אחים לנשק ואחיות לנשק, אחיות, אימהות ובנות ורבות ורבים אחרים, מחזיקים בשבילכם את המדינה הזאת, שאתם באמת עושים כל דבר כדי להרוס. הניסיון להגיד שהוא לא יהיה במילואים – איך נגיד, בואו נראה אתכם מביאים את הצעירים החרדים לשרת כשאתם כל כך נדיבים לבטל שירות של אחרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחר יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כשנועה אחותי רצתה להתקבל כסייעת בגן חינוך מיוחד אמרו לה בעירייה שזה לא אפשרי כי היא מרותקת לכיסא גלגלים ולא תוכל לרוץ אחרי הילדים. נועה וגם אני חשבנו שהכי חשוב שהסייעת תאהב את הילדים, לא בהכרח שתרוץ אחריהם. חשבתי שהעובדה שהיא אוהבת ילדים, מוכשרת ברמות אחרות, יש לה גישה לילדים מתקשים ושהיא תוכל לדבר איתם, לחבק אותם ולחנך אותם, היא זו שתקבע אם היא מתאימה לעבודה. מתברר שטעיתי. יש לה אומנם את כל אלה ובשפע, אבל רגליים לרוץ אין לה. כך נראים לא פעם חייהם של אנשים עם מוגבלות. אין סוף דלתות ננעלות בפניהם רק משום שהם מתמודדים עם מגבלה פיזית כזאת או אחרת. את רוב מה שאני יודע על התמודדויות של אנשים עם מוגבלות ועל היחס כלפיהם אני יודע דרך אחותי. החיים לצידה מלמדים אותי עד כמה גבוהות החומות שמעמידה החברה מולם. כמובן שעבור מי שיושב על כיסא גלגלים, גם מדרכה בגובה 5 ס"מ זאת חומה בלתי עבירה. זה קשה כל יום מחדש. כל מבט פוצע ועולב של עובר אורח או ילד שמצביע; כל פעם שנאלצים להמתין לאוטובוס בגשם הניתך או בשמש הקופחת כי אי-אפשר להיכנס עם הכיסא לתחנה – ואז מגיע אוטובוס לא נגיש, כולם עולים ורק היא נשארת להמתין לאוטובוס הבא, אולי הוא יהיה נגיש; כל פעם שהטיול השנתי לא נגיש; כל פעם שבכניסה לבתים של חברות, לקופות חולים, לבתי כנסת או לבתי הקפה יש מדרגה. אז יש שיפור ויש התגייסות של המדינה. יש חופים נגישים ומבני ציבור שנבנים עכשיו, כולם נגישים, ויש גם עלייה בתודעה. כל זה נכון אבל זה עדיין כל כך רחוק מהמקום שהיינו רוצים להיות בו. צאו החוצה מהבית – לאן שתסיטו את העיניים כבר תראו. מחר, כאמור, יצוין יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נגישות היא גם מדרכה מונגשת, דלפק מונמך ומעלית בבניין, אבל לפני הכול היא יחס מכבד, אנושי ושוויוני. גם מעלית שתביא אותך לפתח הכניסה לא תסייע אם מעברו אין מי שרוצה לפתוח לך דלת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, ומרגש מאוד, חילי, באמת. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אנחנו מגיעים לאשר את הרחבת הגירעון, תקרת הגירעון, בפעם השלישית, עם ההוצאה הממשלתית. נזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוא לא רק שר אוצר, הוא גם ראש מפלגת הציונות הדתית. אז אדוני היושב-ראש, תן לי לספר לך בדיחה שחרדים אוהבים לספר על מזרוחניקים, ברוח פרשת השבוע, פרשת תולדות. מסופר על רבקה שהייתה בהיריון. היא הסתובבה עם בטנה ההריונית. כשהייתה עוברת ליד פתח של בית עבודה זרה, התינוק בועט; כשהיא עוברת ליד פתח בית מדרש, גם התינוק בועט. מודאגת רבקה, מה יהיה? הרגיעו אותה ואמרו לה: שני תאומים בבטנך, הולכים להיות לך תאומים. רבקה נרגעה. אמרו לה: אבל מה את נרגעת? אחד אומנם בועט ליד בית מדרש אבל השני – ליד בית עבודה זרה. היא אמרה: זה מזל, העיקר שלא יהיה מזרוחניק, שלא יהיה פרווה, שלא יהיה גם וגם. כן, אופיר סופר, זה מה שהחרדים אוהבים לספר על הציונות הדתית. אבל מה שעושה בצלאל סמוטריץ' ראש המפלגה שלך, זה בדיוק להיות פרווה – לא בשר, לא גבינה; לא גיוס, לא תורה. פרווה. צריך לומר שהשבת היא שבת ארגון של בני עקיבא. זה הזמן להזכיר שמגזר הציונות הדתית הוא לא פרווה. יש בו גם וגם ברמה הכי גבוהה שיש. גם תורה, גם עבודה, גם ספרא גם סייפא, גם צבא וגם תפילה. הינה דוגמה. השבוע פגשתי מכינה קדם-צבאית לבנות דתיות. מכינת צהלי, בשלוחה שלה בקבוצת יבנה. כל הבנות בקבוצה הזאת לומדים היום תורה. כולן, 100% מהן, יתגייסו לצה"ל לשירות משמעותי. מאז תחילת המלחמה עלה אחוז הבנות הדתיות שמתגייסות לצה"ל והוא מגיע לקרוב למחצית מהשנתון. אבל ראש מפלגת הציונות הדתית לא מקבל – לא מוחה על הזלזול בתורה של הציונות הדתית, משלים עם בזיון תלמידי חכמים, הורס מעמד של שנים, של הגשר, הקו המחבר בין ספרא לבין סייפא, בין תלמידי החכמים לגיבורי התורה. אז מי ידאג לציבור הזה, שנותן כל כך הרבה, אם מדברים גבוהה-גבוהה על המשך המלחמה אבל מוכרים את המצביעים, את הקהילה, תמורת נזיד עדשים של שימור הקואליציה – חוק השתמטות, כספים שממשיכים לעבור על אוטוסטרדה? אז אני אומר לך, בצלאל סמוטריץ', אני גאה להיות חלק מהציונות הדתית, להיות בוגר בני עקיבא, להיות חלק משבת ארגון של בני עקיבא, שתהיה השבת; חלק מאלו שהם גם וגם, שלא מתפשרים על פסיק, אבל הגיע הזמן שלדבר הזה יהיה ייצוג ראוי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחר הצוהריים מוציא דובר צה"ל הודעה בתגובה לדבריו הנבזיים של מי שהיה כאן שר ביטחון ורמטכ"ל לשעבר, בזו הלשון: "צה"ל דוחה את הטענות החמורות על טיהור אתני ברצועת עזה, הפוגעות בצה"ל ובחייליו", סוף ציטוט. אני שואל את מר הגרי: תגיד לי, איך זה שעברו למעלה מ-48 שעות ולא יצאה שום הודעת גינוי מטעמך? מאשימים את חיילינו הגיבורים בפשעי מלחמה, ומפקד הצבא והדובר שלו לא חושבים מייד לבוא ולגנות ולהגן על החיילים שלנו? ועוד מי טופל עליהם את ההאשמות הללו? לא פחות ולא יותר משר ביטחון והרמטכ"ל לשעבר. בועז, צריך להבין, האיש הזה הוא לא אדם פרטי, הוא לא אזרח מהשורה. יש משקל למה שהוא אומר, יש לו אחריות. דבריו הדהדו בכל כלי התקשורת של האויב ופגעו קשות ברוח העם ובביטחון המדינה. זה פגיעה בביטחון המדינה. מה אנחנו נאמר לאותם השופטים המנוולים בהאג? אבל מה, רק אחרי 48 שעות פתאום מר הגרי נזכר להוציא הודעה כה רפה. איפה אתה, הרמטכ"ל? אתה לא מתבייש? איך אתה לא נותן גיבוי לפקודים שלך? הרי אתה זה ששולח אותם להילחם ולבצע את המשימות הקדושות למען העם והמולדת. הדבר המינימלי הוא לבוא ולתת גיבוי וגב וביטחון לחיילים שלנו. אני תוהה, האם ההודעה שדובר צה"ל הוציא בסמיכות להודעתו של יו"ר האופוזיציה, מר לפיד, שהרמטכ"ל לשעבר רק טעה – האם דובר צה"ל היה צריך לקבל את הגושפנקה של יו"ר האופוזיציה? חומר למחשבה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> די – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה גושפנקה? תגיד לי, אתה יודע עברית? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל מצב נורמטיבי היה צריך להוציא הודעת גינוי במיידית, להקיא אותו מהחברה, מהצבא, להתנער ממנו. אבל כאן זה נראה שלשכת דובר צה"ל הפכה להיות פוליטית, שאינה מייצגת את החיילים. דבר זה פוגע באמינות של דובר צה"ל, שלא לדבר על הרמטכ"ל הנוכחי, וזה מצטרף לאירועים נוספים שנתקלנו בהם לא מעט במלחמה הזו. אז מכאן אסכם ואומר שהגיע הזמן להוציא את הפוליטיקה מהצבא ולבנות שדרת פיקוד חדשה ואמינה שתייצג נאמנה את חיילינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לחוק שחברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך הציעה: לימודים אקדמיים בהפרדה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגידי בבקשה שאת מתנגדת. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חשודה, אני לא חרדית, אני לא דתייה, אבל אני מספרת מניסיון החיים שלי. אני לימדתי בקריה האקדמית אונו בקמפוס חרדי, חרדיות, לימדתי אותן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לימדתי אותן, במיוחד בתקופה של הקורונה, כשהיו לימודים בזום. אני חושבת שאישה שרוצה ללמוד, להשכיל בנפרד, אני לא מאמינה שמישהו יתנגד. כשאנחנו מסתכלים ברמה לאומית, גם ברמה של לקדם נשים, זה מתבקש. אני לימדתי אותן, ראיתי בתקופה של הקורונה שהן למדו בזום בבית. לחלק גדול לא היה מחשב. מי שהיה לו מחשב, לא היה לו אינטרנט. אני נותנת בהזדמנות זאת את הקרדיט ואת תודתי לקריה האקדמית אונו, שעזרו, נתנו מחשב למי שאין לו. תאמינו לי, כולם סיימו בהצלחה את הלימודים. לכן אנחנו צריכים להסתכל ברמה כללית על לימודים. אישה שרוצה ללמוד בנפרד ולהשכיל, זה רווח של כולנו. ככל שאישה משכילה, החברה יותר בריאה. אני יודעת שהיום יש מתנגדים. לפי דעתי, מהניסיון, ממה שאני לימדתי אותן, והיום הן כבר עם תואר ראשון, אני גאה על זה. אני בגאווה שכל אישה ואישה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לך על מה להתגאות. יש לך על מה להתגאות. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. – – השכילה ולמדה, והיא כמובן יוצאת לעבוד וגם מתפרנסת, והחינוך של הילדים גם משתנה. לכן, חבריי, מי שמתנגד להשכלה גבוהה בהפרדה של נשים, אני חושבת שזו טעות גדולה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לשלב ולקדם. כולנו יודעים, בשנת 2021 בג"ץ אישר לימודים בהפרדה כדי לשלב את החרדים. למה אנחנו צריכים למנוע מהם את ההשכלה? למה אנחנו לא יכולים לשלב אותם? ככל שמשכילים, זה רווח של כולנו. אתם יודעים מה, הייתה לי שיחה עם כמה חרדים, רבנים. הם לא רוצים שיגיעו לאוניברסיטה, אמרו לי אפילו. לכן כשיש רצון ללמוד ולהשתלב, אני חושבת שצריך לתת תמיכה לכל מי שרוצה להשכיל. השכלה זה דבר בסיסי ביותר להשתלב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני תומכת בהצעת החוק של חברתי לימור, ואני יכולה להיות עדה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני שוב צריך לעלות כאן ולבקש מכם את המובן מאליו, וכנראה שהאור כבה מעל המקום הזה. עד כמה אתם יכולים לעלות לכאן, מחוצפים, עזי מצח, כאילו אתם חיים בעולם דמיוני, ולהשתלח במה שהיה מאז הקמתה של המדינה לקונסנזוס לאומי? הגם שרצינו לבקר, וביקרנו, עשינו את זה בכבוד. עולים כאן אנשים שלא מבינים מה זה צבא ומשתלחים במפקדי הצבא ומשתלחים במפקדי השב"כ ובחייליו. מי מקנה לכם את זה? הפוליטיקה בגרוש שלכם? מה, אתם לא מתביישים, אתם לא מתביישים? לא עולה בדעתכם ששומעים אתכם אנשים שבשעה שאתם יורים בבליסטראות בלוחמי השב"כ, הם נמצאים להגן עליכם ועלינו ועל כל ילד וילדה? בגלל שהם לא מנגנים את המנגינה שלכם, הם הופכים להיות לשנואי הארץ. אתם לא מתביישים? מי אתם חושבים שאתם? גם דובר צה"ל הפך להיות לאויב שלכם? מה הוא עשה, האיש הזה, מה הוא עשה? אתם בעזות מצח עומדים כאן ותוקפים את היועצת המשפטית. גם אם יש לכם ויכוח איתה, באיזו זכות אתם עושים את זה? צריך להקיא חלק מכם מהמקום הזה. קצת הגינות, קצת כבוד. תתווכחו – אל תשתלחו. אין לנו לא שב"כ ספייר ולא צה"ל ספייר ולא משטרה ספייר. אין לנו – זה מה שיש. הרמטכ"ל לקח עליו אחריות. אבל אילולא המנהיגות שלו ומנהיגות המח"טים והמג"דים והאוגדונרים, לא היינו מגיעים להישגים כאלה. לא היינו מגיעים. אילולא ההתנדבות של – כן, גם האחים לנשק – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי ואבוי, אחים לנשק – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, טלי. אחים לנשק – לקחת את איל נוה ולהוריד לו את הזכות לגשת למילואים? מה, השתגעתם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלא ילכו למילואים, אני לא סומכת עליהם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> סרבן, הוא סרבן. לסרבנות אין מקום בצבא. סרבן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד שר הפנים מוזמן לסכם את הדיון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סרבנות זה אלה שאתם תומכים בהם לא להתגייס לצה"ל, זה סרבנות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה סרבנות, תתביישו לכם. זה סרבנות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, מאיר כהן, די. בבקשה, לרדת. בבקשה. סיימת, זהו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק לשנוא חרדים. תפסיקו להגן על סרבנים, תפסיקו להגן על סרבנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה צריך להיות, שיביא רמקול. למה הוא צריך – – – הצרחן הזה, מלביצקי. הו, הו – כאילו הוא בשכונה. למה אתה לא מוציא אותו, היושב-ראש? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חוק-יסוד: משק המדינה קובע כי במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש – אני בטוח שזה יעניין אותך, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, הוא סגן יושב-ראש הכנסת, הוא יודע. מי מדבר ככה בכנסת? מאיפה הבאתם את זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני לא צריך עצות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הבאתם את זה? זה סגן יושב-ראש הכנסת? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חוק-יסוד: משק המדינה קובע כי במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. בהתאם לכך, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ונוכח הצורך המיידי בהגדלת מסגרות התקציב עבור ההתמודדות עם צרכיה הביטחוניים והאזרחיים של מדינת ישראל בשל המלחמה, נדרשה הממשלה להביא לאישורה של הכנסת חוק תקציב נוסף על חוק התקציב המקורי של שנת 2024, שאושר ערב המלחמה, בחודש מרץ. חוק התקציב הנוסף אושר בכנסת בקריאה שלישית בחודש מרץ 2024. אלא שבשנת התקציב 2024, נוכח הימשכות המלחמה, חוסר הוודאות הוא משמעותי יותר מאשר בשנים כתיקונן, על כן הקושי בדיוק התחזיות הכלכליות ניכר יותר בשנה הזו. כך, נוכח הימשכות המלחמה והשלכותיה ובמיוחד בשל הצורך בהמשך פינוי וריענון אוכלוסיות קווי העימות, הגישה הממשלה חוק תקציב נוסף, שני, שאושר בחודש ספטמבר 2024. כעת, בשל נסיבות חריגות ומשמעותיות, שאין ביכולתן של מסגרות התקציב הקיימות לספוג, מציעה הממשלה חוק תקציב נוסף, שלישי, הכולל הגדלה בסך של כ-33.2 מיליארד שקלים חדשים. הנסיבות החריגות הינן: 1. במהלך השנה התברר כי בשל העיתוי שבו התקבל הסיוע האמריקאי ואופן מימושו, חלק מהסכום לא יהיה זמין לשימוש השנה; על מנת לאפשר את המשך פעילותו של משרד הביטחון לפי התכנון, מוצע להגדיל את מסגרת התקציב בסכום של 18 מיליארד שקלים חדשים, כחלף לכספי הסיוע, שייפרסו על פני השנים הבאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אופיר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> 2. בשל התמשכות הלחימה העצימה במלחמת חרבות ברזל, תוך גיוס מילואים משמעותי, ובתוך כך היציאה למבצע חיצי צפון בלבנון, מוצע להגדיל את ההוצאה ב-13.4 מיליארד שקלים חדשים, לצורך מימון ההוצאות הנגזרות מכך. 3. בשל התייקרות הריבית על החוב הממשלתי, מוצע להגדיל את מסגרת ההוצאה בכ-1.8 מיליארד שקלים חדשים. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אדוני יושב-ראש הקואליציה, האם הסיכום הזה הניח את דעתך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אופיר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> האם הסיכום הניח את דעתך? עדיין לא הניח את דעתך, לא השתכנעת. אז כדי שתשתכנע, אדוני יושב-ראש הקואליציה, וכדי שתשתכנעו גם אתם, חבריי חברי הכנסת, הרי שנפתח יחד בפרק שלישי בהלכות חנוכה, "היד החזקה" לרמב"ם. כך אומר הרמב"ם: "בבית שני, כשמלכי יוון גזרו גזרות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים, עד החורבן השני. "וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בכ"ה בחדש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד. והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו, שתחילתן כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה, והם אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהם מצווה מדברי סופרים כקריאת המגילה. "כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה. והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלוש ברכות ואלו הן: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה; ושעשה ניסים לאבותינו; ושהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וכל הרואה אותה ולא בירך, מברך שתיים: שעשה ניסים לאבותינו וברכת שהחיינו. ובשאר הלילות המדליק מברך שתיים והרואה מברך אחת, שאין מברכין שהחיינו אלא בלילה הראשון. "בכל יום ויום משמונת הימים הללו גומרים את ההלל, ומברך לפניו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לגמור את ההלל, בין יחיד בין ציבור. אף על פי שקריאת ההלל מצווה מדברי סופרים, מברך עליו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו כדרך שמברך על המגילה ועל העירוב, שכל ודאי של דבריהם מברכין עליו. אבל דבר שהוא מדבריהם ועיקר עשייתם לו מפני הספק, כגון מעשר דמאי, אין מברכין עליו. ולמה מברכין על יום טוב שני והם לא תיקנוהו אלא מפני הספק? כדי שלא יזלזלו בו". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך, זה מעניין אותם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מנסים להבין אם כבר חנוכה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אנחנו מתכוננים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 30 יום קודם החג לומדים בהלכות החג. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אז נכנסנו כבר, ראש חודש דצמבר. ולא הלל של חנוכה בלבד – היה פעם טייס, אחרי הנחיתה אמר הקברניט ברמקול: אני מאחל לכל אלה שעומדים חנוכה שמח, ולאלה שיושבים – Merry Christmas. אפשר? להמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, תמשיך. בסוף תגיע לפורים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> "ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים, אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרים בהם את ההלל. ושמונה-עשר יום בשנה מצווה לגמור בהם את ההלל, ואלו הן: שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה וראשון של פסח ויום עצרת. אבל ראש השנה ויום הכיפורים אין בהם הלל, לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד, לא ימי שמחה יתרה. ולא תקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה" היא-היא ההלל. "כמה נרות הוא מדליק בחנוכה. מצוותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד, בין שהיו אנשי הבית מרובים, בין שלא היה בו אלא אדם אחד. והמהדר את המצווה מדליק נרות כמניין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד. בין אנשים בין נשים. והמהדר יותר על זה ועושה מצווה מן המובחר, מדליק נר אחד לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד". << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה עם בית שמאי ובית הלל? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לא שומעים, חבר הכנסת ביטון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא דיבר על מחלוקת בית שמאי ובית הלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרמב"ם, הרמב"ם פוסק כדברי בית הלל. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון מבקש לדייק את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, אז לבקשתו, אנחנו נדייק. בית שמאי פוסקים שהולך ופוחת, קרי ביום הראשון מדליק את כלל שמונת הנרות והולך ופוחת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בית שמאי. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> בית שמאי. בית הלל פוסקים: מוסיף והולך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יפה. והמהדרין למהדרין? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> המהדרין מן המהדרין. בחנוכה כולם מהדרין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה מקור הדין של דמי החנוכה? למה דמי חנוכה? למה לא דמי פסח? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> מה מציע היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא יודע, אני שואל. אתה הרב. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה לגבי 200 מיליון השקלים? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> הינה, הוא שאל מה עם דמי החנוכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שואל, זה מה ששאלתי. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני בטוח שפסיקת בג"ץ כנראה תגיע לקראת חנוכה ויהיו גם דמי חנוכה, 200 מיליון, לרשויות המקומיות הערביות. אינשאללה. "מנהג פשוט בכל ערינו בספרד, שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכים נר בכל לילה, עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונה נרות. בין שהיו אנשי הבית מרובים ובין שהיה אדם אחד". "אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם שקיעתה. לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה" – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> שאלה מצוינת. "כמו חצי שעה או יתר" מאז שקיעת החמה. "עבר זמן זה, אינו מדליק". אם הוא הגיע ממש לאמצע הלילה "וצריך שייתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה, אינו זקוק להדליקה פעם אחרת". הדלקת הנרות היא זו שעושה את המצווה. אם הדליק את הנרות בתנאי שטח טובים ואחר כך כבו הנרות, הוא לא חייב לחזור ולהדליק. אם הוא רוצה, יכול להדליק, אבל אין חובה. המדקדקים מדליקים מייד לאחר תפילת ערבית, בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. אנחנו נעדכן גם בקבוצת הווטסאפ השכונתית מתי בדיוק זמן הדלקת הנרות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תצרף אותי. זאת אומנם לא השכונה שלכם, ובכל זאת. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אנחנו נצרף אותך, ובלבד שתהיה איש של ספינג' ולא של סופגניות. אנחנו מעדיפים ספינג' על פני סופגניות יקרות. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שהטריפוליטאים לא לוקחים – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חנוך ביקש להצטרף. "כל השמנים וכל הפתילות כשרות לנר חנוכה. ואף על פי שאין השמנים נמשכין אחר הפתילה ואין האור נתלית יפה באותן הפתילות, ואפילו בלילי שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת. לפי שאסור להשתמש לנר חנוכה, בין בשבת בין בחול, ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור". חזקו ואמצו. אנחנו נשלים את השיעור לאחר מכן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בחוק הבא נמשיך. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה, בבקשה לשבת. נעבור להצבעה על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה­­–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה­­–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעתי בטעות אצל מיקי. זה בסדר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 56 בעד, 50 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה­­–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. מירב בן ארי בטעות הצביעה אצל מיקי. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> הצבעת בטעות אצל מיקי, אבל גם אצלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, פעמיים הצבעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פעמיים, אצל מיקי ואצלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פעמיים? אז צריך להוריד קול. היא הצביעה פעמיים. חשבתי שבמקום. היא הצביעה פעמיים. לפרוטוקול, רגע, רגע, לאט-לאט. מירב בן ארי הצביעה פעמיים, של מיקי לוי. תוצאות ההצבעה בהתאם. חבר הכנסת אבי מעוז הצביע נגד, וזה לא נקלט. הוא הצביע נגד. תבדקו את זה. זה לא משפיע על התוצאה, נכון? על ההחלטה. לא הבנתי, תגיד להם, הצבעת נגד? << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> אני הצבעתי נגד ולא נקלט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפרוטוקול, חבר הכנסת סעדה – הייתה תקלה טכנית, הוא הצביע בעד, נתקן. ולגבי חבר הכנסת מעוז לא נרשמה תקלה – נגד. לא נרשמה תקלה. אז כמובן, אז החוק עבר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. חברי הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1817).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר – מי מציג את החוק? מי מציג, איזה שר, איזה שר מציג את החוק? השר רביבו, אתה מציג את החוק? אתה רוצה להמשיך? כבוד שר הפנים מוזמן להציג את החוק. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אני מבקש כמובן לתקן, גם לפרוטוקול: כנראה שזה שכנע אתכם היטב, אבל בסיכום הצעת החוק הקודמת הצגתי גם את הצעת החוק הנוכחית. אז אני אוכל לעשות את זה גם בקצרה. זה לא הפריע לאף אחד, כנראה, סמכו על המציג הקודם. כאמור, חוק-יסוד: משק המדינה קובע, כי במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. בהתאם לכך, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ולנוכח הצורך המיידי בהגדלת מסגרת התקציב עבור צרכיה הביטחוניים של המדינה, נדרשה הממשלה להביא לאישורה של הכנסת חוק תקציב נוסף על חוק התקציב המקורי של 2024. חוק התקציב הנוסף אושר בכנסת בקריאה שלישית בחודש מרץ. בשנת התקציב 2024, לנוכח הימשכות המלחמה, חוסר הוודאות המשמעותי יותר מאשר בשנים כתיקונן, ועל כן הקושי בדיוק התחזיות הכלכליות ניכר יותר. לנוכח הימשכות המלחמה והשלכותיה, ובמיוחד בשל הצורך בהמשך פינוי וריענון האוכלוסיות בקווי העימות, הגישה הממשלה חוק תקציב נוסף שני, שאושר בחודש בספטמבר 2024. בשל הנסיבות החריגות, שאין ביכולתן של מסגרות תקציב קיימות לספוג, מציעה הממשלה חוק תקציב נוסף שלישי, הכולל הגדלה בסך 33.2 מיליארד ש"ח. הנסיבות החריגות הן: פער בעיתוי לקבלת הסכום של הסיוע האמריקאי, שמביא לכך שיש צורך להגדיל את מסגרת התקציב ב-18 מיליארד שקלים חלף כספי הסיוע; סיבה נוספת – הימשכות הליכי המלחמה העצימה במלחמת חרבות ברזל, תוך גיוס מילואים משמעותי ובתוך כך יציאה למבצע חיצי צפון בלבנון, שדורש הגדלה של 13.4 מיליארד ש"ח; סיבה שלישית – התייקרות הריבית על החוב הממשלתי, מה שדורש הגדלה של מסגרת ההוצאה ב-1.8 מיליארד ש"ח. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהעבירה לאחר מכן לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להגיד מי אחריו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. לא, מיקי לוי. בלבלת אותי. הצבעת במקום מיקי לוי, בלבלת אותי. הרשימה נעולה, כמובן. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאיזה שפל הגענו. איתמר בן גביר, עבריין סדרתי, היחיד בכנסת שהואשם ב-53 עבירות; כמו כן, מי שתומך בטרור – טרור יהודי, אבל טרור; מי שאיים על ראש ממשלה שיגיע אליו, ולצערנו הגדול מאוד יגאל עמיר הקדים אותו; מי שהפך משטרה מפוארת למשטרה פוליטית – יש שם אנשים נהדרים ושוטרים נהדרים, נקווה שלא יצליח לגמרי; מי שמקדם שוטרים על פי מידת האלימות שלהם כלפי מפגינים. מי אתה, פרחח עבריין, שתאיים על היועצת המשפטית לממשלה? מי אתה, אדם שתמונתו של גולדשטיין הייתה תלויה אצלו בסלון, מי אתה שתאיים על בתי המשפט ועל הפרקליטות? מי אתה, השר לביטחון פנים, שתהלך אימים על מח"ש? פשוט לא יאומן כי יסופר. שר המשטרה, השר לביטחון לאומי – הוא שינה את השם של המשרד – שהוא עבריין והוא חלק מממשלה עבריינית שמצפצפת על החוק, שמצפצפת על היועצים המשפטיים, שעושה מה שהיא רוצה. הממשלה הזאת לא תאריך ימים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, תראו, אני באמת מבין את המצוקה של הממשלה הזאת, של הקואליציה הזאת. הייתם הממשלה ב-7 באוקטובר, ואתם לא רוצים לקחת אחריות. הרי אתם יודעים שההיסטוריה תשפוט אתכם. כל אחד ואחד מכם, יש לו כותרת: חבר בממשלת החורבן; חבר כנסת, חברת כנסת, בממשלת החורבן. זה ילך איתכם עד הקבר. אבל תבינו, יש לכם ילדים, יש לנו ילדים, יש פה עתיד. יש שם אחד שיושב, חנוך דב מלביצקי, הוא סגן יושב-ראש כנסת. הוא חושב שהוא בשוק. אם עוד לא גמרתם להזנות את המקום הזה, אז הוא צועק ככה, בתוך הכנסת: אין אלוהים, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת, זה לא מכובד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מכובד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מפה זה לא מכובד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שזה לא מכובד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מפה זה לא מכובד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה, כשהוא יושב פה, זה מכובד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיפה זה כן מכובד? מאיפה זה כן מכובד? איבדתם את העשתונות. אתם השתגעתם? אין מחר? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> סע לשלום – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מחר? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> את הצעקות שלך תשמור למי שאתה מעניין אותו. סע לשלום, חביבי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה רוצה, לא שומע. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לפיד 2024. סע לשלום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקווה שמעבר לצרחות שלך, אתה גם מתבייש. אתה יודע שאתה לא שולט בעצמך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ממי? ממך? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שאתה לא שולט בעצמך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ממך אני מתבייש? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה – בעצמך, לא ממני. מהילדים שלך, מהחברים שלך – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אל תדבר על הילדים שלי, בסדר? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מהם תתבייש. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> את הילדים שלי אל תשים בפה שלך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדבר על מה שאני רוצה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, על הילדים שלי לא תדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי הפתעות – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> על הילדים שלי אתה לא תדבר. אתה מבין? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל פעם שתדבר ככה, אני אדבר על מה שאני רוצה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כלומניק, על הילדים שלי אתה לא תדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם חושבים שאין מחר – צה"ל, לא צריך אותו מחר; את השב"כ לא צריך מחר; את המדינה לא צריך מחר. אותך צריך מחר? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שקט, שקט, תסתום את הפה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותך צריך מחר? אתה מתאים לשבת על הכיסא הזה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא שואל אותך. זה מה שיפה, אני לא שואל אותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – אני צריך להגיד לך את זה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא שואל אותך, אתה לא מעניין אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מעניין – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא שואל אותך, למדתי לדבר – – – אתה לא מעניין – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו בושה לכיסא הזה שאתה תשב פה בהמשך הלילה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מעניין. אתה לא מעניין. אני אשב שם על אפך ועל חמתך עוד הרבה שנים – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו בושה, זו בושה. גם אני יכול לעשות ככה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרבה אחרי שאתה כבר לא תהיה פה, אני אהיה פה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עושה את מה שאתה עשית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> סע, סע מפה. סע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתבייש לך ותתביישו כל השתקנים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> סע, חביבי, סע. סע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. מירב, את רוצה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר שאני קצת מודאג. היום החיזבאללה ירה פצצות מרגמה להר דב, ושר הביטחון פה ולא בדיונים ביטחוניים. תהרגו אותי, אני לא מבין את הממשלה הזאת. ירו היום על הר דב, ושר הביטחון פה במליאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אלך לקבינט ואעשה התייעצות ביטחונית ושר הביטחון יעשה פה פוליטיקה. השתגעתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב, יש עוד שתיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. עכשיו אני מתחילה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני דואג לביטחון. מירב, את לא דואגת לשר הביטחון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הכוורת של בן גביר, או שמא נקרא לה כוורת הנחקרים. שימו לב כמה אנשים בסביבה של בן גביר מוצאים את עצמם בחדרי חקירות בשנתיים האחרונות. אגב, מה חשבו כששמו עבריין, שהכול יהיה פה סבבה? אז מסתבר שלא. אז בואו נתחיל עם שני הנהגים שלו. שני הנהגים שלו נחקרים בגין תאונת דרכים. אחד מהם עבר באור אדום והפך אדם לסיעודי. הוא – הנהג שלו – נמצא בחדרי החקירות; שלושה מהעובדים של הלשכה שלו, ובהם כמובן היועץ המהולל, הלוא הוא דוד בבלי – הוא נחקר בחשד להפרת אמונים בפרשת חלוקת נשק בלתי חוקי; אני מזכירה לכם גם את מנהל האגף לרישוי כלי ירייה. הוא היה מנהל מצוין, ישראל אבישר. אגב, גם הוא בבית וגם הוא בחקירות; כמובן, איך אפשר בלי היועץ והמקורב בנצי גופשטיין. גם הוא נחקר בהסתה לגזענות, וכמובן שבינתיים הורשע בתיק אחר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> היועמ"שית אשמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, מסיבת העיתונאים הדרדלה שלו. תכף אני אתייחס לענייני דרדלה. אני רוצה לסיים. תשמעו, זה לא צחוק. יש קצין בכיר מאוד בשב"ס שנחקר עכשיו בחשד להפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט; יש קצין בכיר מאוד במחוז ש"י, המחוז הרגיש ביותר במדינת ישראל, שנחשד במתן שוחד לעובד ציבור, הדלפות והפרת אמונים. תראו, זה לא קשור לימין ושמאל, וזה גם לא קואליציה ואופוזיציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא חשוד במתן שוחד – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא קשור. לא. טיפה עמוד שדרה. הרי אם יש שר שהוא עבריין, מה ציפו, איך הכוורת שלו תפעל? ואת יודעת מה, טלי? למה זה לא קורה אצל אף שר אחר? למה זה קורה רק אצל אדם שהוא עבריין? למה כל הכוורת שלו בחקירות? למה הנהג שלו דורס אדם באור אדום? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה את קוראת לו "עבריין"? למה את קוראת לו שר עבריין? הוא לא עבריין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, הוא עבריין. וכשאתה עבריין, אתה מביא סביבך אנשים שנחקרים עכשיו במשטרה. לצורך העניין, יושב פה השר ארבל, אני רואה שהוא נורא נורא עסוק; למה אצלו אין אף אחד שנחקר במשטרה? למה? למה אצל ישראל כץ אין אף אחד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה בגלל היועמ"שית – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא בגלל היועמ"שית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק בגללה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בגלל שיש אדם עבריין, וכשאדם עבריין – הוא מביא מסביבו עבריינים. כשאדם נורמטיבי מביא אנשים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, לקחת לי – – – סליחה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא שנייה. לא לקחתי. התחלתי אחרי שדיברת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אתה תיתן לי עשר שניות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לרדת. בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עשר שניות לסיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אין. סיימת. קיבלת עשר – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה אתה מתנהג? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אתה לא תגיד לי: בבקשה לרדת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תאיימי עליי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אאיים עליך? אני לא מאיימת עליך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה. ובאמת שבהתחלה נתת לגלעד קריב לדבר, ואני בחיים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, התחלתי אחרי שהוא דיבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא מבקשת ממך עשר שניות. אז טיפה אינטגריטי ויושרה גם כשאתה נמצא על הדוכן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אני מבקש להתערב בשם הממשלה בדיון ולהשיב בקצרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק, מירב, לכל אלה שאמרת יש חזקת החפות ואת שופכת את דמם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר שנתיים – פעם ביקשתי ממך לסיים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין לי שום דבר נגדך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פעם אחת ביקשתי ממך לסיים? מה קרה? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> חברי הכנסת, אני לא אאריך, אבל אני אומר במשפט אחד. יש לי – וזה לא סוד – הרבה מאוד חילוקי דעות עם השר בן גביר, ולצד זה אני חושב שדווקא כדמוקרטים אנחנו חייבים לקדש את חזקת החפות ולתת לאותם קצינים, שהם משרתי ציבור, את יומם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הם נחקרים במשטרה. אני לא אמרתי שהם אשמים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> בסדר, אבל הם חפים מפשע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו, אז מה? גם הנשיא הרצוג נחקר במשטרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכולה להעיר לו, מותר לי. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אנחנו, כדמוקרטים, חייבים לקדש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ודאי שכן. אנחנו, כדמוקרטים, חייבים לקדש את חזקת החפות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, השר ארבל – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> עד כאן. אין לי מה להוסיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הבנתי. פתאום אין חזקת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין חזקת חפות. אין. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חוק פלדשטיין זה בסדר, אבל כשזה נוגע לשרים העבריינים שלכם, פתאום אתם מזדעקים על חקירה. באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פתאום הם נזכרו בזכויות אדם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תמיד זה במעמד צד אחד. אף פעם לא כתפיסה – תמיד כשזה מתאים להם ספציפית באינטרס. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. כבוד השר, היום שנינו היינו בכנס בעיר רהט בנושא ביטחון אישי בחברה הערבית, אבל לפני שהגעתי לכנס ברהט על ביטחון אישי, השתתפתי בדיון שהיה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שהיא בתחום המשרד שלך. ועל מה היה הדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע? רק בנגב זה יכול לקרות: כפרים שמוכרים 76 שנה קיימים כשהמדינה לא מכירה בהם ולא נותנת להם שום שירות, ובאים היום לקדם תוכנית שנקראת תוכנית הקרוונים – לאשר מבנים ארעיים כדי להעביר אוכלוסייה מהכפרים הלא-מוכרים לתוך היישובים הקיימים. כבוד השר, כולנו יודעים את המצוקה האמיתית בתוך היישובים הקיימים, ויצא לנו לדבר יותר מפעם על נושא הרחבת תוכניות המתאר לגבי היישובים כמו לקיה, כמו כסייפה, כמו חורה. בכל היישובים יש מצוקה. יש תוכניות להרחבת הקו הכחול ביישובים האלה, ומשום מה עד רגע זה לא נעשה שום דבר, ובמקום להרחיב את הקווים הכחולים ותוכניות המתאר ביישובים האלה, באים לאשר תוכנית שנקראת תוכנית הטרנספר: לקחת אנשים מהכפרים הלא-מוכרים, 76 שנה לא עשו להם כלום, ורוצים להעביר אותם לתוך היישובים הקיימים, בשכונות מיוחדות, במחנות פליטים, ללא שום תנאים, ובאים לוועדה המחוזית לקבל הקלות לתת אישור אחרי העברתם בלי שום תשתיות. האנשים האלה סבלו 76 שנים ללא שום מענה, ללא שום שירות, ובאים היום גם לקחת אותם, גם לגרש אותם, גם להרוס את הבתים שלהם ולהעביר אותם במקבצים לתוך היישובים ללא שום תשתיות. אנחנו היינו בוועדה, אנחנו מתנגדים לתוכנית. הדרישה שלנו, הדרישה הצודקת של האנשים ושל האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב היא להכיר בכפרים הלא-מוכרים על בסיס אותו תכנון שקיים בנגב ליהודים. שיהיה אותו תכנון גם לערבים, כדי להכיר בכפרים על בסיס אותו תכנון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. ווליד, אל תחזור על מה שהוא אמר, תביא דברים אחרים, תביא יישובים אחרים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חדשים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישובים חדשים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אדבר ללב שלך. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הנוכחות שלך כמנהל הישיבה כדי לדבר על נושא כללי, אבל גם להתמקד בסוגיה ספציפית שצריכה לגעת גם לך וגם לכל אחד מאיתנו. כל שר אומנם אחראי באופן ישיר על המעשים שלו, אבל הממשלה אחראית על המדיניות הכוללת של כל שריה, וראש הממשלה נושא באחריות ראשונה למעשיו של כל שר, גם כאשר המדיניות נקבעת במשרד של השר הספציפי. אדוני שר הפנים יושב פה, ואתה ער להתרחשות של הימים האחרונים ולהתנהלות בימים האחרונים של השר שהיה אמון על הביטחון האישי של אזרחי המדינה, תושבי המדינה, ועל העליהום הדתי והרדיפה הדתית והגזענית, הרדיפה שהיא בבחינת מעשה שנאה שהבן אדם הזה מנהל נגד החברה הערבית בריש גלי בתחום הזה ובכל התחומים האחרים. אתם, כחברים בקואליציה – אני מכוון את הדברים אליך, שר הפנים, וגם אליך, היושב-ראש – אתם נושאים באחריות גם על המעשים שהבן אדם הזה עושה. לא יכול להיות שאתם כאנשים מאמינים מקבלים ומסכימים ולא יוצאים בצעקה נגד הצהרות פופוליסטיות של אדם שמחפש תמיכה אלקטורלית בקרב בייס מסוים, ועל הדרך דורך על כל החברה במדינת ישראל; על הדרך מעורר שנאה; על הדרך מעורר רדיפה דתית. אתם צריכים לצאת נגד זה לפני שהחברה הערבית יוצאת נגד זה. לא יכול להיות שכל התעלולים שלו עוברים בשקט. הוא מתגאה שהוא הורס לערבים; הוא התגאה שהרס מסגד באום אל-חיראן בנגב, ואנחנו לא רואים אתכם צועקים נגד. אנחנו לא רואים אתכם פונים לראש הממשלה ומבקשים ממנו שיעמיד אותו על הגבול שלו. שיפסיק עם הרדיפה; שיפסיק עם השנאה; שיפסיק עם השיסוי שהוא עושה באזרחי המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא אחר לגמרי, לא פוליטי, משהו בבריאות. אני רוצה להעלות את הנושא כי פנו אליי בעצם שני גורמים בלתי תלויים. פנייה אחת הייתה מאגודת הרופאים הערבים בנגב, והפנייה השנייה הייתה מד"ר דורית בליקשטיין, שהיא מומחית להמטולוגיה וקרישת דם. בשני המקרים פנו אליי כדי להעלות את הנושא של טיפול במחלה תורשתית, מחלה קשה שנקראת תרומבוציטופניה טרומבוטית מולדת, או בקיצור באנגלית CTTP. המחלה הזאת היא מחלה שניתן לטפל בה היום על ידי מתן פלזמה, אבל, כמובן, למתן פלזמה צריך תרומות. בדרך כלל לטיפול כזה יש גם תופעות לוואי, לפעמים יש אלרגיה. זה טיפול שלוקח כמה שעות, אבל לשמחתנו, בקהילה המדעית הצליחו לפתח תרופה חדשה. המחלה היא מחלה מטבולית אנזימטית, והצליחו בעצם לייצר את האנזים שיכולים לתת לחולים במקום האנזים הפגום. טיפול כזה הוא טיפול קל יותר, אפשר לתת אותו לווריד בכמה דקות, אולי 20 דקות לטיפול. זה טיפול שיכול להחזיק יותר זמן, ולכן הפנייה היא לנסות ולעזור לאותם חולים שאין להם, ואני רוצה להיות הפה שלהם כאן בשביל להכליל את התרופה הזאת אולי בסל התרופות השנה. בסך הכול, בארץ מדובר על 30 מקרים, 30 חולים, כמחציתם ערבים מהנגב, ולכן אני פונה כאן לכל מי שיכול ללחוץ ולעזור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה העלות של זה בחודש לחולה? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את האמת, אין לי מידע לגבי עלויות, אבל אני בטוח שזה לא עלויות גבוהות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל בגלל שכל פעם יש קבוצות קטנות ויש תרופות שלא נמצאות בסל, אז קודם כול הסכום הוא קריטי. דווקא בגלל שזה 30 – ואת זה אתה יכול גם דרך ועדת חריגים. אני פשוט מכירה את זה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו מעלים את הנושא כי בעצם אני רוצה להיות פה לאותם אנשים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, שימו את זה – כדי למצוא לזה פתרון צריך לשים את זה בדיוק באמצע. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לאותם חולים, לאותן משפחות, שאולי אפשר לעזור להן. הן לא דרך הסל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נמצא פה יושב-ראש ועדת הבריאות, יוני מישרקי. תפנה אליו. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אולי דרך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש ועדות חריגים – אם זה רק 30. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים – אני אפנה את זה, נעלה את זה אולי גם בוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוועדה, תעלה את זה בוועדה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דרך ועדת חריגים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. זה חשוב מאוד. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני. טלי, טלי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה לדבר על תופעה, טלי, ובואו נוריד רגע את הצעקות. נמשיך אחרי זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צועקת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, כולנו. חנוך, אני מבקש ממך, אתה אף פעם לא עומד כאן, ואני צורח. היה מיותר מה שעשית. אתה יודע, גם כקולגות. שנינו יושבי-ראש הכנסת, שלפעמים מתקשים לנהל, צריכים לפחות להבין את זה, זהו. גם אם זה מתוך כאב. אני לא מטיל ספק שכל אחד מאיתנו כואב את הצד שלו. אבל אני רוצה לדבר על תופעה. אתמול הייתי בגוש שגב אצל דני עברי, ראש המועצה, ואני רוצה להעלות כאן תופעה שאנחנו לא כל כך מתייחסים אליה אבל היא בוערת. אני מראש מסייג, מקדים ואומר: אין בליבי ולו דבר וחצי דבר על הסדרה של יישובים ערביים. כשהייתי השר לפיתוח הרשות הבדואית נחשדתי על ידי כמה אנשי ימין קיצוניים שאני התפשרתי, אבל היה חשוב לי לבנות בכפרים מרפאות, כבישים, בתי ספר ולעשות הסדרה. לצערי הגדול, הרבה מאוד אנשים ראו בזה כאילו אני בא לקראתם, והיום אנחנו קוטפים את הפירות של ההסדרה הזאת. אבל, טלי, אתמול הייתי ביובלים – תקשיבו טוב, תקשיבו טוב: ביישובים ביובלים צעיר שרוצה לבוא לנגב – אתם זוכרים את מסמך קניג בשנות השבעים? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בשנות השבעים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, אתה זוכר את זה. צעיר שרוצה לבוא לבנות על חצי דונם ביישוב, אם הוא בא לנהלל, זה 3 מיליון שקל. בכפר הסמוך, תקשיבו, זה 300,000 שקלים. אז אנחנו כולנו יודעים, אבל לא עשינו עם זה כלום. זאת אחת התופעות הקשות ביותר, הספסרות בקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל. זה דבר שאסור לו שימשיך להתקיים, וזה כולנו, אין קואליציה–אופוזיציה. אני שמח שבכפרים הערביים נותנים ב-300,000 שקל, אבל אני עצוב שבכפר סמוך, במרחק של 500 מטר, זה קופץ פי חמישה. אחרי זה אנחנו מתפלאים. זה משגע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בקיבוץ האון מכרו כמה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שומע את ראש המועצה דני עברי, אתה שומע את ראש מועצת כפר ורדים, אתה שומע את האנשים אומרים לך: אין לנו יותר התפתחות של חבר'ה צעירים, אף אחד לא יכול לבוא ולשלם 1.5 מיליון שקל על קרקע. מה זה, אם לא ספסרות? והמנהל מתנהג כאילו הוא אדון המדינה הזאת. פונים אליו שרים, פונים אליו חברי הכנסת, פונים אליו ראשי הערים, והוא בשלו: אני מחליט, כך זה יהיה. אנחנו צריכים לזעוק כולנו בקול אחד. מי שרוצה להתיישב בצפון ובנגב, אי-אפשר להטיל עליו מחירים כאלה, כי הם לא יבואו. אין שום סיבה שזה יהיה כך. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר על התקציב. פעם שלישית שאנחנו מצביעים על תקציב 2024, תקציב נוסף, פעם שלישית שאנחנו מצביעים על תקציב 2024. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זו פעם אחרונה? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אבל הדבר המצחיק, כשאישרנו את התקציב בפעם השנייה אמרנו שם, וגם האוצר אמר, שהכסף מארצות הברית לא יגיע, 18 מיליארד שהיו צריכים להגיע מארצות הברית לא יגיעו. ידענו כשאישרנו את זה בספטמבר. ידענו שבצפון אנחנו צריכים תקציב ותתפתח שם מלחמה, ואמרנו את זה בוועדה ואמרנו גם שהריבית תעלה בגלל ההלוואות, בגלל ההורדה בדירוג האשראי. כל מה שאנחנו עושים עכשיו, אמרנו את זה. אם נחזור לפרוטוקולים של הוועדה, אני אמרתי את זה: למה אנחנו מאשרים בספטמבר עכשיו תקציב כאשר אנחנו יודעים שהתקציב הזה לא רלוונטי למה שקורה במדינת ישראל? נצטרך לאשר עוד תקציב תוך חודש-חודשיים. עובדה שאנחנו מאשרים תקציב אחרי חודשיים, עוד תקציב. אבל הממשלה הזאת, זה לא דבר שמעניין אותה. אבל יותר מדאיג – אנחנו מעבירים את התקציבים עכשיו, עודפים של 2023, כל העברות העודפים שמגיעות לוועדת הכספים ביותר מ-6 מיליארד שקל. אם אנחנו יודעים שאנחנו במצב כל כך קשה, למה את כל העודפים של 2023 אנחנו מעבירים עכשיו? כשאנחנו בדקנו, ואני שאלתי על המשרד של ההתיישבות, כמה אחוז ביצוע וכמה כסף בוצע מתוך התקציב שהוקצה למשרד ההתיישבות ב-2023, התברר שזה פחות מ-50%. התקציב של 2023 היה 731 מיליון שקל, ובוצעו פחות מ-400 מיליון שקל, 350 מיליון ומשהו שקל. אבל השרה לא רוצה שהכסף הזה ילך, אז היא חייבה את כל הכסף האחר, ולכן אנחנו העברנו עכשיו את העודפים של 2023, שיכולנו לחסוך אותם למדינת ישראל. עם כל זה, השר בעצמו אמר – שר האוצר אמר: אנחנו צריכים לסגור חמישה משרדים, ואני אביא את זה בתקציב של 2025. עברתי על התקציב וכל מה שפורסם, אף לא משרד אחד יסגרו. ואת הכסף הקואליציוני אנחנו נעביר גם ב-2025, כי מה שמדובר עכשיו זה שיהיה כסף קואליציוני של לפחות 5 מיליארד שקל ל-2025, כסף קואליציוני. פורסם כל זה, אבל הממשלה הזאת לא רואה לנכון להוריד את הכסף הקואליציוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם היו מבטלים את כל ההעברות של 2023, העודפים של 2023, והיו סוגרים חמישה משרדים והיו מוותרים על הכספים הקואליציוניים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני אומר לכם, לא היינו צריכים לפתוח את התקציב עוד פעם ולהצביע עליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת שאפשר לדבר רבות על הנושא של התקציב הנוסף ולא מספיק לנו גם מה שקורה בתוך הוועדה, אבל לצערי הרב אנחנו כל הזמן עסוקים בכיבוי שרפות. לכן, כבוד השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה נמצא כאן ולפנות אליך בעניין של העובדים בנצרת וספציפית בעניין של העובדות הסוציאליות, הרוב הן עובדות ולא עובדים סוציאליים. האמת, למען גילוי נאות, אני גם עובדת סוציאלית ועבדתי בנצרת 11 שנים, לכן הקשר הישיר שלי עם האגף וגם עם העובדות שם. אני חייבת להעביר את הזעקה שלהם, ואני מקווה שכבוד השר באמת ימצא אוזן קשבת, יקיים, יפעל ויעשה את הדרוש, וגם במיידי. לא יכול להיות, אנשים שמטפלים במצוקה של אנשים, וכבר חודש רביעי הם בלי משכורת. כבוד השר, אתה יכול לתאר לעצמך איזה חיים ואיזה חודש ואיזו התנהלות כספית כלכלית יכולים לנהל אנשים שארבעה חודשים לא קיבלו את המשכורת שלהם, שיש להם ילדים באוניברסיטה, שיש להם ילדים במעונות יום, שיש להם תוכניות, פרויקטים והתחייבויות לחיים שלהם, שיש להם צ'קים שהם כבר הוציאו, שיש להם הוראות קבע? אני לא מבינה למה כסף שעובר עבור תשלום שכר לעובד לא מגיע לעובד. לא משנה לי שיש בלגן, יש בעיה כספית בעיריית נצרת, אבל אפשר לעשות אחרת. כבוד השר, אני מקווה שאתה באמת שומע את מה שאני אומרת. היו מקרים, אני זוכרת את המקרה של עובדי ההוראה. פעם הייתה להם בעיה כזאת, ואכן הם הגיעו להסכמה, וזה עדיין עובד עד היום – פתחו קופה ספציפית לעובדי הוראה, והתקציב שלהם עובר מהמשרדים ישירות לקופה הזאת. אתה יודע שהעובדות אומרות לי: אימאן, אפילו ב-75% של המשרד אנחנו מוכנים להסתפק, אבל שיהיה לנו משהו, שנוכל לקנות אוכל לילדים שלנו, שנוכל לתת משהו לקטנים בחורף הזה הבא עלינו. לא יכול להיות שאנשים שאמורים לטפל במצוקה של אנשים, הם בעצמם כבר במצוקה. איך מצפים מאדם שהוא במצוקה כלכלית, שהיא רגשית עד הסוף, שייתן שירות למטופל ולקליינט שבא ללשכה בבקשת עזרה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברשותך רק משפט אחד. אני מקווה, כבוד השר, שאתה תעשה מעשה. אני יודעת שהייתה שאילתה כללית לגבי נצרת, אבל אי-אפשר להמשיך ככה. אני רוצה להגיד לך שהפרויקטים שאמורים להתנהל ולתת שירות, גם לזקנים, לא מתקיימים, אז הגיע הזמן שהמדינה תיקח את האחריות על מה שנעשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בחברה הבדואית, במיוחד תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב, מאז קום המדינה אנחנו חווים תוכניות רבות, ועדות למיניהן, איך לטפל בבדואים. זה התחיל בהקמת הסיירת הירוקה ובוועדת אלבק ב-1976. ניסו למקד את הבדואים ולהכניס אותם ביישובים קבועים. ואז הייתה הסיירת הירוקה מגיעה לאוהלים של האנשים, של האזרחים, הורסת את הבתים של הבדואים. מה אתם חושבים, שהם הרימו ידיים ועברו לכפרים או ליישובים? לא, הם נשארו באדמות שלהם. אחר כך, ב-1986, ועדת מרקוביץ' והקמת מינהלת הבדואים, וזה לא עזר למדינה לנשל מהקרקעות את האזרחים שלנו. אחר כך הגיע שרון, בתחילת שנות האלפיים, והכיר בכמה יישובים בשתי מועצות אזוריות, אל-קסום ונווה מדבר. גם היישובים האלה עד היום לא פותחו. אין תשתיות, אין חשמל, ובחלק מהם גם אין מים, העיקר לנסות על גבם של הבדואים. אחר כך הגיעה ועדת גולדברג. כמובן, הציעו כל מיני הצעות, לא התייעצו עם המנהיגות הנבחרת של החברה הבדואית, וראינו את התוצאות. עם גולדברג גם הקימו את יחידת יואב ומינהלת דרום, היה גם ניסיון להגיע למתווה מסוים, אבל הוא לא צלח. אחר כך הגיעו תוכנית פראוור וועדת סקופ, והתוכנית למגורים זמניים, ועדכון חוק קמיניץ, ותוכנית המיקודים של שיקלי, והיום תוכנית הקרוואנים והטיוטה לחוק ריפמן. תגידו לי, אנחנו מעבדה של ניסיונות? ככה הממשלה מתייחסת לאזרחים הבדואים בנגב? הגיע הזמן שתפסיקו את המשחקים האלה, תכירו בקרקעות של הבדואים, ותכירו גם בכפרים הלא-מוכרים בנגב. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 101 חטופים נמצאים 423 ימים במנהרות. 423 ימים הם נמצאים שם, הם חלק מיעדי המלחמה שהממשלה הכריזה עליהם, וזה כישלון מתמשך, אין מה לעשות. אם התוצאה היא כזאת, יש כישלון מתמשך כל הזמן. כבר מזמן הגיע הזמן לשנות את הכיוון, וזה לא נעשה. ראינו את הסרטון שהעביר חמאס של עידן אלכסנדר, וכל אחד יראה את זה כפי שהוא רוצה לראות את זה. יש שקראו לזה "טרור פסיכולוגי"; חברים, ראינו אות חיים מאדם שזועק לעזרה, ואין עוזר ואין מציל בממשלה הזאת, ולפחות עד עכשיו גם לא הייתה כוונה אמיתית להציל, ואמירות "עוד כוח ועוד כוח" הוכחו ככישלון. מה לעשות, אם זה מבחן התוצאה, זה כישלון, וכשנכשלים עוד פעם ועוד פעם, המילים הופכות להיות ריקות יותר ויותר, והבית הזה כבר הפך להיות בלתי קשוב למשפחות האלה. זו תמונת המצב. כשאתה מסתכל על התמונה הזאת ותמונות נוספות, ואתה רואה מן העבר השני את מה שאנחנו מקבלים בוועדת שרים לחקיקה בכל שבוע, הדברים שמאושרים על ידי ועדת השרים לחקיקה, אתה לרגע אחד לא מבין אם זו אותה מדינה. אתה שומע על אירוע שיש כתב אישום שהוגש כנגד אדם בשם פלדשטיין, שהיה יועץ של ראש הממשלה, ולפחות שתי הצעות חוק באות על פלדשטיין, האחת של רוטמן ועוד אחת שעברה ועדת שרים אתמול. ולוועדה הזאת לא אני הדבקתי את השם, כי אתם דיברתם כל היום על פלדשטיין. ואני אגיד לכם שתי מילים: כשיש כתב אישום כנגד בן אדם – ואני אומר לשר ארבל, לגבי מה שהתייחסת קודם: אני מסכים איתך במאה אחוז, אבל זה הולך לכל הכיוונים, לכל אורך הקו. כשיש כתב אישום על אדם לא מציעים הצעת חוק פרטית ולא מייצרים פייק בהצעת החוק הזאת, ככל שאפשר לחברי כנסת לא לייצר פייק. ואם הכוונה היא לייצר נרטיב שנתניהו לא ידע מעולם מה היה, ולכן הנרטיב הוא שיש כמה אנשים שמסתירים מידע, זה לא מתאים לעובדות כתב האישום, כי מה לעשות, המידע לכאורה לא עבר לנתניהו, הוא עבר לתקשורת הבין-לאומית, עם נזק למדינה; ואם אתם אומרים שזה כן עבר לנתניהו, מדוע נתניהו לא אומר שהוא קיבל את זה מפלדשטיין? אני אגיד לכם מדוע, כי ביום שהוא יגיד את זה, הוא ייחקר. אני אגיד לכם עוד משהו, הוא בכל מקרה ייחקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני פה היום לדבר על ההחלטה המבריקה לא להקים עדיין ועדת חקירה ממלכתית. כי מה יכול לקרות? מי רוצה להסיק מסקנות מהאסון הכי גדול שקרה למדינת ישראל? מה אכפת מאמון הציבור? מי רוצה לדעת בכלל מה קרה פה? ולמה לדאוג לחיילים שלנו? הממשלה שמפקירה את חיילינו יום-יום עושה את זה גם במשפט הבין-לאומי, כי מה יכול לקרות? אז אני רוצה לומר לכם מה יכול לקרות. מה שיקרה אם לא תקום הוועדה הזאת שאמורה לקום, אתה תחשוף את כל חיילי צה"ל בפני הדין הבין-לאומי. ומה יכול לקרות? הדבר הכי פשוט שיש – הם יגיעו ויצאו מגבולות מדינת ישראל, ינחתו ויעצרו אותם שם. ולמה יעצרו אותם שם? כי מדינת ישראל לא חקרה, ומדינות שלא יודעות לחקור לבד, ואין להן מערכת שיפוט עצמאית – בית הדין הבין-לאומי עושה את זה בשבילן, וזה מה שממשלת הימין מלא מלא תביא על חיילי צה"ל. אז רגע לפני שאתם קופצים לגנות כמו מקהלה של איש אחד איזה משפט מגוחך ומיותר שאמר אדם שכבר אין לו שום קשר לבית הזה, שום קשר להנהגה הפוליטית, בואו תסתכלו עליכם. אתם דנים את חיילי צה"ל להיות מבודדים בעולם. אתם אומרים עכשיו לחיילי צה"ל: לא תוכלו לצאת ממדינת ישראל. ולמה לא תוכלו לצאת ממדינת ישראל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוגי יעלון – – – חזר עליו כמה פעמים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוגי יעלון אמר משפט מיותר, טיפשי, ואני מגנה אותו, אבל את עכשיו בהחלטות שלך לא להקים ועדת חקירה ממלכתית, גוזרת על חיילי צה"ל לא לצאת מגבולות מדינת ישראל. את אמורה לדעת את זה, טלי. את משפטנית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאתה משקר, אבל אתה משקר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך? בואי ננהל על זה דיון. בואי ננהל על זה דיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב, בבקשה. אתה רוצה תשובה? בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברגע שמדינת ישראל לא תחקור את עצמה במערכת המשפט, מבחינת העולם – בית הדין הבין-לאומי לא יחשוב שיש פה מערכת אכיפה עצמאית ורצינית, אז מה לעשות? אז הוא יוציא לבד את הצווים, ויותר מזה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה דיון? אתה רוצה תשובה? אתה רוצה תשובה? אתה לא רוצה תשובה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני אסיים, ואני גם רוצה תשובה, אני מאוד רוצה תשובה, כי את יודעת שאני צודק. במקרה זה גם התחום שאני עוסק בו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייעוץ המשפטי נכשל, נכשל, נכשל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קשור לייעוץ המשפטי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייעוץ המשפטי לממשלה, שמגן עלינו – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> המדינה צריכה להראות לעולם שאנחנו יודעים לחקור את עצמנו. לא נראה את זה – חיילי צה"ל לא יוכלו לצאת ממדינת ישראל. כל חייל בצה"ל וכל קצין בצה"ל צריך לדעת שזה על הידיים של ממשלת הימין מלא מלא, אותה ממשלה שלא יודעת להביא ביטחון בצפון – תוך כדי שאנחנו מדברים פה, עוד פוש על עוד תקיפות בצפון, עוד פעם על ההסכם הביזיוני הזה שלכם, שאתם מבקשים רשות מארצות הברית כדי להגיב ולשמור עלינו. אני באמת לא יודע איך תושבי הצפון הולכים לחזור לצפון תחת ההנהגה הזאת. אני רוצה להזכיר לתושבי מדינת ישראל: פעם הייתה פה הנהגה צבאית אמיתית, איכותית, שידעה להחזיר ביטחון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שרק יהיה ברור לעם ישראל שכל מה שאמר חבר הכנסת רון כץ הוא פשוט לא נכון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שמה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. פשוט לא להאמין, לא להאמין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שמה? לא תקום ועדת חקירה? לא תקום ועדת חקירה? את תראי חיילים שלנו מובאים לבית דין בעולם, ואז, מה תגידי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להאמין שאתה אומר את זה. ברור, בגלל הפצ"רית, בגלל היועצת המשפטית לממשלה – די, די. עם ישראל, רון כץ – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא תגידי כלום. לא תגידי כלום. כן, הפצ"רית אשמה, היועמ"שית אשמה, כולם אשמים, רק את לא אשמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השופר מטעה אתכם. השופר מטעה אתכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כולם אשמים, רק את לא אשמה. כולם אשמים חוץ ממך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השופר מטעה אתכם, זה לא קשור לאשמה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כולם אשמים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, שיהיה לך יושר לפחות כשאתה אומר דברים כאלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. סליחה, סליחה, חברת הכנסת כבר מוכנה לדבר. תודה רבה. סליחה, חברת הכנסת גוטליב. בבקשה, בבקשה, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני כל הזמן שואלת את עצמי שאלה מאוד פשוטה: מה המדינה הזאת עשתה לחברי הקואליציה? למה הם כל כך שונאים אותה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא שונאים – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא עוזב אותי, כי כל פעם שאני מסתכלת – לא על המילים, לא על ההתלהבות, לא על צרחות ועל הצעקות אלא על המעשים – אני שואלת: לאן אתם רוצים להגיע? מה המטרות של הקואליציה, של השלטון ושל הממשלה וחברי הכנסת? אתם רוצים שיהיה פה – מה, מצבה "פה הייתה מדינת ישראל"? לשם אתם שואפים? כאילו, באמת, תחשבו בהיגיון. ועכשיו תוך כדי כתבתי כמה דוגמאות. כרגע תמונת המצב: יש לנו חטופים, תרצו או לא תרצו, הם אזרחי ישראל, גם אם הם שמאלנים, להבנתכם. ככה עשיתם ניתוק לאזרחי ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הם חלק מהשמאל? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. גם כל המפונים הם שמאלנים, כי הם מפונים, אז הם מעיזים לפתוח פה ולבוא בטענות, אז כל מי שלא מתאים הוא שמאלן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – גם הם שמאלנים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז חטופים יש לנו, מפונים יש לנו, הצפון עוד פעם מתחמם, כי היה ברור שזה יקרה אחרי הביזיון הזה, ההסכם הזה שעשיתם. אוי ואבוי אם אנחנו היינו עושים כזה הסכם – הייתם מורחים אותנו פה על הרצפה. בדרום עכשיו היו יירוטים. הקטסטרופה הכלכלית, היא כבר פה. כל פעם שאני באופן אישי הולכת לסופר, ואני לא מומחית גדולה, אני רואה שתבנית אפייה, שהיו שלוש ב-15, עכשיו שתיים ב-15, וזה כבר אומר לי הכול ברמה הפשוטה של משק בית. זאת אומרת, זה מה שיש, ואני עוד לא נגעתי בהמון בעיות אחרות, זה ככה תוך כדי – אלה הבעיות. במה אתם מתעסקים? במה אתם מעסיקים את הכנסת? במה אתם מעסיקים את התקשורת? בחוק החסינות, בחוק הרג השידור הציבורי, בהפרדה מגדרית, בהדחת כל מי שלא בא לכם בטוב. האמת, כל מי שמעז לא לדבר לרוחכם – זהו, צריך להדיח אותו: יועמ"שית, פצ"רית, יועצים משפטיים, גנרלים. צריך ליישר קו עם השלטון. מי שלא – שילך הביתה. השתלטות עוינת על כל המערכות, ועוד לא דיברתי על השתמטות. ואללה יופי, זה מה שיש לנו וזה מה שאין לנו. בהצלחה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה שאני אומרת כאן לא תשמעו כמעט באף מקום. רוב האנשים או פחדנים על גבול הנמושות, או באמת קשה להם לתפוס את מה שקורה פה. ראשית, אני מישירה מבט לקצין הבכיר בשירות בתי הסוהר ששמו אסור לפרסום, שנחקר ושוחרר. קודם כול, דעו לכם, אני אומרת את זה קודם כול כסנגורית, וכל מי שהיה סנגור יודע שקצין – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה שנים, טלי? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמוזמן לחקירה ונחקר באזהרה ומשוחרר, זה אומר שלא היה ואין בדל בחומר הראיות נגדו, אחרת הוא היה נעצר. זאת אומרת שלוקחים קצין בכיר בשירות בתי הסוהר – ומי שיודע, יודע איזה איש אדיר, עתיר זכויות, רב-פעלים – לוקחים אותו לחקירה כמו אחרון העבריינים, באיזוק, עם רובים, והוא משוחרר אחרי החקירה שלו. אתם מבינים על מה אני מדברת? מישהו יודע במי מדובר? אמות הסיפים צריכות להזדעזע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, לא באיזוק. לא באיזוק. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קודם כול אדוני הגיבור, הגיבור – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, אמות הסיפים מזדעזעות – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מסירה את הכובע בפניך, מצדיעה לך, אדוני הקצין הבכיר בשירות בתי הסוהר. אני יודעת מי אתה, יודעת איזה פעילות אדירה אתה עושה, ואת העובדה שאתה משלם את מחיר רדיפתו של שר בישראל. עמד פה איזה חבר כנסת מיש עתיד – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש לו שם? מי זה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואמר על השר איתמר בן גביר – שאני מכירה אותו באמת שנים כסנגור; לפני הכול היה סנגור, עורך דין – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עמד ואמר שהיו 53 כתבי אישום נגד בן גביר, נכון? איתמר הוא שיאן הזיכויים. איתמר בן גביר הוא שיאן הזיכויים. מ-53 כתבי אישום שהוגשו נגדו – הורשע בשמונה כתבי אישום: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בקטנה, בקטנה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הקמת שאון במקום ציבורי, תמיכה בטרור כשאמר שכהנא צדק, אוי, אוי, אוי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נהג מונית הוא לא יכול להיות. נהג מונית. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, לשכת עורכי הדין עשתה הכול כדי שאיתמר בן גביר לא יהיה עורך דין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נהג מונית הוא לא יכול להיות, והוא שר בישראל, שאחראי למשטרה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא היה עורך דין, היה עורך דין – ואני מבקשת להשקיט אותם – היה עורך דין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, גם לא שומעים אתכם, כי אתם צועקים בבת אחת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתעלמת מכם, אני כבר רגילה. איך טעיתי בכם פעם? באמת, מפלגה שחשבתי שיש לה חזון. רק צרצרים ואמירות בלי כלום. ניפגש בתשעה מנדטים שאולי תקבלו, וחבל, כי אני לא רוצה לראות את הדמוקרטים, אני דווקא מעדיפה אתכם על יאיר גולן, אבל אתם במו ידיכם מחזקים את אחת המפלגות הנוראיות שתיכנסנה לכנסת באופן שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כי את חושבת שאת עושה עבודה נהדרת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומרת כאן, באמת – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמונה כתבי אישום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לקצין. וקצין המשטרה הבכיר אמר היום: מספרים לכם שיש כאן חשד להדלפות. פקודת המשטרה, בשם כל השמות, קובעת בסעיף 8 שהמשטרה נתונה למרות הממשלה וסרה למרותו של השר לביטחון לאומי, שמתווה לה מדיניות. סעיף 8 ו-9 לפקודת המשטרה. מה עושה הגב' מיארה השערורייתית הזו? מה היא עושה, אחרי שהיא פונה לבג"ץ ואומרת שלא טוב שאיתמר יהיה שר בישראל? מי את בכלל? מי את בכלל? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי צריך בכלל את שלטון החוק? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כשאת לא יכולה לרדוף שר, את עושה את הדבר הבא: את מטילה אימה על הבכירים שבבכירים וסותמת פיות. ובכן, אני אומר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לקחו לי את הזמן, אני מבקשת עוד 20 שניות. אני אומרת כאן לסיום, רבותיי: אנחנו רואים לך, גב' מיארה, רואים לך את הרדיפה שלך, משוללת הבסיס. והיום זאת תעודת עניות לממשלת ישראל, שחייבת, חייבת לפעול להעברתה של מיארה מתפקידה. גם אתה, השר ארבל, צריך להצטרף לעניין הזה, להעביר את המחדלת הגדולה של ממשלת הימין. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תיתני עצות לשר הפנים. אל תיתני עצות לשר הפנים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם נגיד שהוא נאשם בעבירה שיש עימה קלון, את תגידי: אה, שטויות, עבירה של מה בכך. הוא עבריין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא כמוכם. אני לא סיסמאות – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נהג מונית הוא לא יכול להיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, הוא עבריין, הוא עבריין לשעבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לפי החוק, נהג מונית הוא לא יכול להיות, מאבטח בסופר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – המרשם הפלילי – – – ועם הארץ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עבירה שיש עימה קלון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כול, אין מה לדאוג. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לו רק שמונה הרשעות, זה בסדר. אומנם מתוך 53, זה כאילו הסטנדרט, אם מישהו רוצה להיות. כל מי ששומע אותנו בבית, מישהו שרוצה להיות שר בממשלת ישראל – אתה צריך לעבור את בן גביר: רק שמונה הרשעות פליליות ורק 78 הרשעות בתעבורה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה טועה, עבירה שיש עימה קלון – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, אתה – אני מודיע לך מראש – אתה לא תוכל להיות שר לביטחון הפנים. הבן אדם לא יכול להעביר – אתה מדבר על נהג מונית? הוא לא יכול להיות מתנדב במשמרות הזה"ב, להעביר ילדים, אבל שר לביטחון לאומי הוא יכול להיות, כי זאת ממשלת חנמאל, זאת לא ממשלת ישראל. עכשיו, באמת, קודם כול, על פי פקודת המשטרה, המשטרה לא נתונה למרותו של השר, היא נתונה למרות החוק. הוא ניסה לעשות את זה – וזוכר חבר הכנסת סגלוביץ' – הוא ניסה להכפיף את המשטרה אליו, אבל הוא לא הצליח. המשטרה במדינת ישראל כפופה לחוק, ולא לשר העבריין, המורשע בפלילים, בתעבורה, במה לא. עכשיו, רציתי לדבר על משהו אחר בכלל, סימון דוידסון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו עבירה שיש עימה קלון, עבירה שיש עימה קלון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רציתי לדבר על ועדת הכספים, כי בכל זאת – עוד חוק תקציב. חבר הכנסת בליאק, זוכר – בדקה וחצי, אני אנסה לעשות את זה ממש מהר, אני אדבר בקצב טלי גוטליב – זוכר שלפני שבועיים היה דיון על חיפה והרחבה של מתווה הפיצויים? אני מעדכן אתכם, חבריי חברי הכנסת, שמשרד האוצר החליט לפצל את חיפה. הוא פשוט לא דיווח לראש העירייה. היו שם המון חברי כנסת, הוא החליט שקריית חיים וקריית שמואל לא קשורות לקריות, אין שם התראות, ולכן הן לא כלולות במתווה. ואז ראינו נציגות מופלאה של כל חברי הכנסת מהליכוד, כולל היחיד בדורו, זה שעכשיו בחיר ליבה של משפחת נתניהו, הלוא הוא אריאל קלנר, שזכה באמת לקבל לידיו את החוק המהותי שישנה פה את פני המדינה, ולהגיש את החוק הביזיוני של ועדת החקירה הפרטית שהם רוצים להקים. הוא תושב העיר חיפה, ובזכות החוק הזה גם יקבל את מפתח העיר. כמובן, האוצר עשה להם סיבוב. סמוטריץ' לקח אותם מסביב לפארק והפרידו את קריית חיים וקריית שמואל, שלא יקבלו את מתווה הפיצויים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה משכת כבר את התביעה שלך על לוינסון? ליצן. משכת את התביעה? לא משכת את התביעה. אני מבקש להוסיף לי זמן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הסכם בוררות, ממש משכתי, אתם שמאל מטורלל. הוא כתב התנצלות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> דבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשר שניות. לא, הוא מפריע לי. עשר שניות, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בקיצור, הם הגיע לוועדה. אמרו להם: אין בעיה, ניתן לכל הצפון, לא ניתן לחיפה, וב-2 בדצמבר יהיה דיון בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אממה? הגענו לוועדת הכספים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אין דיון על קריית חיים וקריית שמואל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> דמגוג, דמגוג. תתקשר למשטרה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי בלי סוף, אני לא יכול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה סיימת לפני עשר שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא סיימתי כי הוא פשוט מפריע לי. הליצן התורן שתובע את כל המדינה ומושך את התביעות שלו החליט להפריע לי. אז אמשיך בפעם הבאה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא משא ומתן. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> דמגוג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה צורח? דבר איתי באמצעות עורכי דין. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רד מהדוכן, דמגוג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק עם עורכי דין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני, אני לא מוכן שהם ידברו עליי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז תתפטר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז תשב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אומרים שאלו שלא לומדים מההיסטוריה – אני אשמח אם אלמוג ישב או שיצא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, לא, זה בסדר, זה בסדר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסדר? אתה משתלט על האירוע? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אעזור לך. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אומרים שאלו שלא לומדים מההיסטוריה נדונו לחיות אותה שוב. עברו כמעט שנתיים מהרגע שיריב לוין עמד על הדוכן כאן ונשא נאום שהתחיל את כל הסחרור שמדינת ישראל עודנה נמצאת בו, וכעת אתם חוזרים בדיוק על אותם הדברים. בזמן שישראל נמצאת במלחמה הגדולה ביותר מהקמתה אתם ממשיכים במלחמה שלכם לרסס את הדמוקרטיה בחוק הרייטינג וסגירת התאגיד, פיטורי היועצת המשפטית, חוק חסינות מורחב לחברי כנסת, שחלילה אם הם מפיצים שקרים וקונספירציות לא יוכלו להוכיח אותם על טעותם בבית המשפט – חוק פרסונלי שמיועד להגן על מדליפים, מדליפי חומרים מסווגים, שחלילה לא יפתחו את הפה. אבל כאן בדיוק הבעיה. לא החלפתם דיסקט אחרי 7 באוקטובר. מדינת ישראל ספגה את המכה הקשה ביותר שלה, ואתם מנצלים את העובדה שחלק גדול מהציבור לא מתעסק בדברים שאתם מקדמים כי הוא עדיין עסוק בחיים עצמם. הוא נלחם לשרוד את היום-יום במלחמה כלכלית ובדאגה לחיילים שנלחמים בעזה ובצפון, לחטופים במנהרות, 101 חטופים שלא ישרדו עוד הרבה זמן אם לא תיחתם עסקה להחזרתם. אכפת לציבור מהקניות בסופר, מהמצב הכלכלי, אבל אף אחד לא עושה כאן דבר, ולו דבר קטן, בשביל לסדר את המצב ולעזור לציבור. איך בנקודת הזמן הנוכחית הדברים שאתם מתעסקים בהם כאן יכולים לפתור את המצב ולעזור לציבור? סגירת החשבונות שלכם עם היועצת המשפטית, עם מערכת המשפט, עם לשכת עורכי הדין, עם ראשי מערכות הביטחון, איך בימים של מלחמה זה משרת את הציבור? איך זה משפיע על יוקר המחיה? הטירוף שנוצר כאן בשנתיים האחרונות התחיל בדיוק מהדברים ומההתנהלות שאתם פועלים בה ברגעים אלה. אבל הציבור בישראל נחוש. הוא חסם אתכם פעם אחת והוא יחסום אתכם שוב. אני לתומי קיוויתי שלמדתם משהו מהשנתיים האחרונות, אבל כנראה שסדרי העדיפויות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עדיין עקומים. משפט אחרון: הציבור בישראל לא באמת מעניין אתכם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אני גר בנתניה. כל יום שאני צריך להגיע לירושלים, אני קודם כול נושא תפילה ל-Waze, לראות בכמה זמן אני אגיע הביתה מירושלים, בחזרה הביתה. ואני מוצא את עצמי בחודשים האחרונים, באמת, מקלל בפנים את משרד התחבורה. אני אומר: איך יכול להיות שבבניין הזה אנחנו מדברים על מיליון ואחד דברים ויש פה שרה במדינת ישראל שהתפקיד שלה זה יום-יום להיכנס למשרד, לפעול למען אזרחי ישראל, למען התחבורה בכבישים והתחבורה הציבורית, ואני כל הזמן רואה שהיא טסה לפה וטסה לשם? והתחלתי קצת לחפור ולראות מה קורה במשרד הזה, מה יכול להיות במשרד הזה, ואני גיליתי דבר שאתה לא תאמין. בתקופה שהיא נמצאת במשרד, גב' מירי רגב, שזה היה פחות משנתיים, 17 בכירים עזבו את משרד התחבורה. 17, לא אחד, לא שניים. ואני מדבר איתך על בכירים, זה סמנכ"לים בכל מיני תפקידים. וחשוב שאנשים יבינו. רק בשבוע שעבר נעה סגל, סמנכ"לית תקצוב ותיאום תשתיות במשרד, הודיעה על פרישה. חיה אפשטיין קופול, מנהלת אגף הכלכלה ברשות אגף התחבורה – פרשה. יושבת-ראש חברת נתיבי איילון סיימה. הסמנכ"לית אורטל ניב, סמנכ"לית מערכות מידע – פרשה. טלי ארקושין, גם כן סמנכ"לית – פרשה. היא ראש אגף מדידה והערכה. אבנר ברק, מנהל אגף תכנון מערכתי – פרש. שי קדם, ראש האגף לתכנון תחבורתי – פרש. ניר משה, ראש אגף בכיר תכנון ומדידה – פרש. נעה אבירם, סגנית ראש הרשות לתחבורה ציבורית – פרשה. ד"ר ארז קיטה, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – פרש. אבי נאור, יושב-ראש הרלב"ד – פרש. מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל – פרש. 17 בכירים במשרד התחבורה עזבו את תפקידם, והמשרד נותר ללא אנשים שיכולים לנהל אותו. השרה טסה ומטיילת בחו"ל. אין אנשים שעובדים במשרד. מה אנחנו מצפים? כשאני חוזר בחזרה ל-2019 אני מבין את ההתנהלות של השרה מירי רגב. ב-2019, כשהייתה שרת התרבות והספורט, בהחלטה שערורייתית הרסה את כל משרד הספורט והעבירה מעל מיליארד שקל למשרד האוצר, ועד היום הספורט הישראלי מדמם על החלטות הזויות של שרת הספורט דאז. אז אני קורא לשרה מירי רגב – שבי על הכיסא במשרד ותתחילי לעבוד. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ככל שנמצא שר במליאה – שוב אני תוהה איך שר אוצר לא נמצא בדיון על אישור תקציב המדינה. אבל אתמול שר האוצר פרסם ציוץ – אין לי מילה אחרת – הזוי, שבו הוא טוען שהמדיניות האחראית שלו שומרת על כלכלת ישראל חזקה ואיתנה, סוף ציטוט. האמת היא שאני יכול לומר שאכן כלכלת ישראל הייתה חזקה ואיתנה עד לפני שנתיים. היום כל נתון אובייקטיבי מראה את ההפך. היום, אחרי חמש הורדות דירוג האשראי, הצמיחה השלילית לנפש, יחס חוב–תוצר שמתקרב ל-70%, העלאת מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, מס בריאות על מעמד הביניים, היא הרבה פחות חזקה, והממשלה, שתוקפת ומחלישה את מוסדות השלטון, הורסת את העתיד הכלכלי של הילדים שלנו. שמעתי בשבוע שעבר את שר האוצר מבלבל את המוח כי כיבוש מלא וניהול אזרחי של רצועת עזה יעלה למשלם המיסים הישראלי כמה מאות מיליוני שקלים בשנה, והוא חוזר שוב על השקר הזה כי המלחמה היא טובה לכלכלה. שימו רגע בצד את האסון האסטרטגי הבין-לאומי. אני רוצה לדבר על הכסף, כמה מאות מיליוני שקלים. ראשית מי שמזלזל בכמה מאות מיליוני שקלים לא ראוי להיות שר האוצר. אבל מעבר לזה אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, כי לפני כמה חודשים הביאו לכם את התקציב הנוסף, מס' 2, ל-2024: הוצאה נוספת על פינוי תושבי הצפון, לחמישה חודשים בלבד, בעלות של – שימו לב – 3.4 מיליארד שקל. אז שר האוצר רוצה להגיד לנו כי ניהול אזרחי מלא לשנה שלמה של רצועת עזה יעלה כמה מאות מיליוני שקלים? כמה אפשר לשקר ולזלזל באינטליגנציה של הציבור? מדובר לפחות ב-30–35 מיליארד שקלים בשנה. החזון המשיחי של שר האוצר ושל החברים שלו לא ישאיר לישראל ולכלכלת ישראל סיכוי לשרוד. יתרה מזאת, שר בכיר, שפועל למימוש החזון המשיחי שלו בניגוד למטרות המלחמה ומקריס את כלכלת ישראל צריך לעמוד לדין על הפרת אמונים – לתשומת ליבה של היועצת המשפטית לממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו דנים על חוק התקציב, ומאחורי המספרים יש אנשים. היום בשנת 2024 אי-אפשר לגמור את החודש במדינת ישראל. אי-אפשר לשרוד כלכלית במדינת ישראל. למעלה ממיליון איש חיים מתחת לקו העוני, ולעולם לא יעלו מעל קו העוני. האנשים האלה, גם אם יעבדו 24 שעות ביממה, לעולם לא יגיעו לרמה שתאפשר להם לשלם שכר דירה, לשלוח ילדים לחוג, לקנות מצרכים. אני כבר לא מדבר על דברים כמו לאכול בשר, למשל, שהוא פשוט – מחירים מופקעים במדינת ישראל. אני רוצה להזכיר לצופים בבית וגם ליושבים כאן בבית הזה, מה היה בשנים קודמות. זה בעצם 16 שנה שראש הממשלה נמצא בשלטון כראש הממשלה – אני כבר לא מדבר על הקדנציה הראשונה. אני בדקתי מה היה בסוף שנות התשעים. קל לי, אדוני היושב-ראש, לבדוק, כי אני עליתי ב-1997. אני זוכר את המחירים. היית יכול להיכנס לסופר וב-50 שקל לקנות דברים שמספיקים לך לכמה ימים. אז הינה, אתן לך נתון שמשקף את הפער הכלכלי העצום שמדינת ישראל עוברת בשנים האלה. בשנת 1998 משכורת מינימום בחודש הייתה סביב 2,600 שקלים. השכר לשעה – 14 שקלים, והדולר היה סביב קצת יותר מ-4 שקלים. זה אומר שאם היית משלם על שכירות 400 דולר, 450 דולר, אפשר היה למצוא דירה באזור גוש דן – 500 דולר. אז אם יש לך אחד עם משכורת מינימום, מבני הזוג, ובן זוג נוסף במשכורת מינימום – אפשר לחיות. היום, כעבור 27 שנה, שמתוכן, כפי שאמרתי, 16 שנים של ממשלות נתניהו, המינימום הוא 5,880 שקלים, 32 שקלים לשעה, אבל המחיר הממוצע – היום לא תמצא פחות מ-6,000 שקל לדירה, שזה 1,500 דולר. אז מה אנחנו מקבלים ב-27 שנה של הכלכלה הישראלית? שמשכורת המינימום עלתה פי שניים, אולי פי שניים וקצת, אבל המחירים של השכירות, המחירים של המזון והמחירים של המחיה עלו פי ארבעה וחמישה. פי חמישה. שכירות פי ארבעה, מ-400 ל-1,500 דולר, וזו לא הדירה הכי טובה. זה בדיוק מראה לך שהתקציב הזה של 2024 ו-2025 פשוט יכניס עוד אנשים לעוני, כי הוא לא נותן מענה, מדינת ישראל תמשיך להיות יקרה, ולאנשים לא יהיה איך לגמור את החודש. זה הסיפור הכלכלי של מדינת ישראל תחת ממשלות נתניהו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 101 חטופים, 423 ימים. כמדי מוצאי שבת אני מצטרפת לעצרת המשפחות. העצרת מתקיימת בשער הנגב, וכן, אלה כל המשפחות, לפחות מרביתן, שלהן יש חטופים מהקיבוצים, מהאזור. אני רוצה לשתף אתכם בדבריו של קובי בן עמי, אחיו של אוהד בן עמי, שחטוף: שלום לכולם, לא תכנתי לדבר היום אבל אני רוצה, חשוב לי לבקש מכם ולומר המשפחה אישרה היום לפרסם את הסרטון לגבי החטוף, וכפי שכולכם יודעים – אני אתעלם מהקריאה, כי זה מקשה עליי. אני מעדיפה לספר לכם שעלו משפחות לדבר, משפחות החטופים. הייתה שם הגר ברודץ', הייתה אשתו של יוסי שרעבי, וכמובן קובי בן עמי, ומי שנמצאת איתנו כמעט בכל צאת שבת, לישי, שבעלה חטוף. אפשר לשמוע מהם את החוויות הקשות, החוויות של השיחות, של המילים האחרונות וחוויות השבי – אני מנסה לחשוב יחד איתכם, חלקם חזרו וחלקם עדיין לא – החוויות של אלה שהיו בשבי, התיאור, הפחד, הבכי החרישי, האפשרות לצאת להתפנות, לזוז בכלל בתוך המנהרות החשוכות והקרות. ואנחנו נמצאים כאן בתוך המליאה, בתוך הבתים שלנו, בחדרים שלנו. אני רוצה לבקש מכם, באמת: בכל פעם שאתם נכנסים למקום שחם לכם, שהמיטה שלכם חמה, שסיר המרק שלכם מבעבע, תחשבו על אלה שנמצאים שם על אדמה, על חול, על איזה מזרן, עם איזה בגד שהם לא הורידו 423 ימים. בואו נרעיד את המדינה. אנחנו לא צריכים להיות כאן. אנחנו לא צריכים להיות כאן. אנחנו צריכים כולנו לצאת לרחובות עד שהם יחזרו הביתה. חברים, זה לא שפוי. אני מנסה לתאר אם זה היה קורה, חלילה – מה מצופה? מה מצופה? יש פה הנהגה, וסיימנו עם כל מה שיש מסביב – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ויש ניצחונות מרהיבים. אני שוב פונה אליך, ראש הממשלה, ואל כל חברי הקבינט, ואני מזכירה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמפלגת יש עתיד נותנת רשת ביטחון. תחזירו אותם הביתה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא הגיוני לשמוע את הסיפורים, לשלם במחיר. וכן, רק עסקה תחזיר לנו אותם הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בשבוע שעבר נפגשתי עם כמה משלחות מכל העולם – נפגשתי עם משלחת של נשים מסין, נפגשתי עם משלחת של הפרלמנט של אסטוניה ושל הפרלמנט של פינלנד, נפגשתי עם 30 כמרים מסיאטל וקיימתי אירוע תמיכה ותפילה משותפת עם נוצרים אוונגליסטים מ-17 מדינות בעולם שהגיעו לקראת כ"ט בנובמבר. זה אירוע שאני מקיימת בפעם השנייה בכנסת. קיימתי אותו בפעם הראשונה בשנה שעברה, ואני מקווה שאמשיך את המסורת של התמיכה וההזדהות עם מדינת ישראל והצבא. את כל זה עשיתי בשבוע אחד. רציתי להסביר ולספר את הסיפור הישראלי, מה עבר עלינו בשנה האחרונה. סיפרתי להם את האמת על המלחמה שנכפתה עלינו, על זרועות התמנון האיראניות והכוונה של איראן להשמיד אותנו, וכמובן – על החטופים. התפללנו ביחד בעבור החזרת החטופים. האנשים האלה שפגשתי הם החברים הכי קרובים שלנו בעולם, ועלינו להמשיך לחזק את הקשרים איתם. לצערי המסר של כל המשלחות, גם מהפרלמנט, גם מהאוונגליסטים – הם אמרו את אותו הדבר, ברור וכואב. הם אומרים לנו: למה לא שומעים ולא רואים אתכם? הסיפור הישראלי פשוט לא קיים במדיה הבין-לאומית. התחושה היא בדיוק כמו לפני שנה; אנחנו ממשיכים להפסיד במלחמת ההסברה. רק אתמול בוועדת הכספים, לצד העברת כספים קואליציוניים לחיזוק זהות יהודית ולמשרדים שונים, עבר גם תקציב בסך 40 מיליון שקלים לטובת הפקת סרטוני הסברה ישראלית. ואני כמובן חושבת שלהעביר כסף לטובת ההסברה זה מהלך ברוך ומבורך, אבל אני תוהה: האם העסק הזה בכלל מנוהל? איפה מפרסמים את הסרטונים האלה, שבשבילם אושר תקציב כזה גדול? היכן יש פירוט? מה האימפקט של הסרטונים האלה? מישהו בודק, מישהו עושה בקרה? זה שקוף לציבור, לנו, לחברי הכנסת? לא. האם יש בכלל מישהו שמתכלל את נושא ההסברה הישראלית? מה קורה במשרד החוץ, במשרד התפוצות, במשרד ראש הממשלה? מה האסטרטגיה שלנו בנושא? לפני חצי שנה ראש הממשלה דפק על השולחן ואמר בקולו שאנחנו מפסידים בנושא ההסברה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם נעשה משהו בנדון? אנחנו חייבים לבנות ממש צבא חזק, עם רמטכ"ל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עם אסטרטגיה ברורה, כדי לנצח בתחום ההסברה. אחרת, אנחנו נפסיד גם פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, 423 ימים עברו מאז השבת השחורה באוקטובר, האסון הכבד ביותר שידעה המדינה. היום הייתי בדיון מאוד חשוב בוועדה לביקורת המדינה, שבו הוצגו בפנינו עיקרי מסקנות והמלצות הדוח של ועדת החקירה האזרחית – אותה יוזמה אזרחית ברוכה שקמה מתוך מחדל המנהיגות וסירוב ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בדוח הוצגו עדויות וממצאים מטלטלים – כשל מערכתי מהותי של כל הדרגים. הוועדה קובעת כי ראש הממשלה נתניהו אחראי לפגיעה בכל מוקדי קבלת ההחלטות, ובהם הקבינט והמל"ל, באופן שמנע כל דיון רציני הכולל ריבוי דעות בסוגיות המשמעותיות. נתניהו אחראי במידה רבה לקונספציה של כסף תמורת שקט, ואחראי להשתקת הקולות שביקרו את הקונספציה הזו. כולנו התמכרנו לשקט ולגישה שכסף יענה את הכול. התמכרנו גם למודיעין, ומודיעין, טוב ככל שיהיה, אינו חזות הכול. הגורמים שהיו אמורים לאתר את האיום בזמן היו עיוורים לסימני האזהרה. התמכרנו גם לטכנולוגיה, שאפשרה למקבלי ההחלטות לצמצם תקציבים ולבטל חלופות, אבל כשהטכנולוגיה קרסה, נותרנו ללא עיניים וללא יכולות פיקוד ושליטה בשטח. גם מדיניות ניהול הסכסוך במקום סיומו הובילה לחידלון. ראש הממשלה נתניהו נהג במדיניות של שקט ייענה בשקט, והסתפק בהבנה שמדי פעם יהיה עוד סבב לחימה בעזה. מדיניות ההכלה של האיומים על הגדר התפוצצה בפנינו, וכשלה כישלון אדיר. בחמאס ובחיזבאללה צפו במתרחש בחברה הישראלית בשנים האחרונות. הם ידעו על המשברים הפוליטיים והחברתיים, וכך התזמון המתאים לפגוע בנו הגיע לאחר שנתיים סוערות וריבוי שסעים על רקע פוליטי. התפתחה כאן תרבות של פסקנות במקום ספקנות; הדיונים הצבאים רודדו והפכו שטחיים, והייתה אווירה כוללת של יהירות, אחידות קולות בצמרת והערכת חסר של האויב. במשך זמן רב איש לא התייחס אל הכתובת שהייתה על הקיר. במבחן התוצאה, כל מנגנוני ההגנה קרסו. חיילים וחיילות, אזרחים ואזרחיות הופקרו לגורלם. למרות שכמעט הכול היה ידוע ברור וכתוב, אף אחד לא קרא, לא הבין ולא פעל למניעה. הוועדה האזרחית ממליצה לאמץ תרבות של לקיחת אחריות, תחקור ותיקון ברמה הלאומית. והחשוב מכול: אנחנו חייבים למשפחות הנרצחים, החטופים והנפגעים ועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברי הכנסת, נמצא חבר הכנסת, נמצאה האבדה – חבר כנסת שיגיש את החוק ההזוי על הקמת ועדת חקירה מיוחדת. חבר הכנסת אופיר כץ, איך זה שלא לקחת את זה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין איך לא לקחת את זה. איזה חוק הזוי. אם אתם חושבים שהאופוזיציה תשתף איתכם פעולה ותיתן שני חברי כנסת להקים את הוועדה הפחדנית, העבריינית, עם החוק ההזוי הזה – אתם טועים. לא תקום ועדת חקירה מן הסוג הזה. ועדת חקירה מהסוג הזה אך מחזקת לנו את תפיסת העולם שנתניהו פחדן – פוחד לקבל אחריות; פוחד מוועדת חקירה ממלכתית. שנה שלמה – שנה וחודש וחצי – אין לו את האומץ לבוא ולהגיד שני משפטים, בכל משפט שלוש מילים. המשפט הראשון: אני מקבל אחריות – זה ממנו והלאה, זה חזק ממנו. והמשפט השני: ועדת חקירה ממלכתית. חבר הכנסת קלנר – לא רוצה לכנות אותו במילים לא יפות – שליחו של מי? החוק ההזוי הזה, גם אם תעבירו אותו ברוב שיש לכם, 68 ימין מלא מלא, כל אחד מכם יצטרך להסתכל בראי אל פני ההיסטוריה, ופני ההיסטוריה יסתכלו על מי שיצביע בעד חוק הזוי כזה, עברייני, להקמת ועדת חקירה מיוחדת. האסון הכי גדול שאירע למדינת ישראל מיום הקמתה – ועדת חקירה מיוחדת, כאשר במדינת ישראל הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות לדברים של מה בכך, יחסית. כל הדברים היו חשובים: השילומים מגרמניה עבור שורדי השואה; משבר המים; עקורי גוש קטיף – שימו לב, על עקורי גוש קטיף הוקמה ועדת חקירה ממלכתית על ידי הוועדה לביקורת המדינה; מניות הבנקים. איך אתם חושבים להקים ועדה הזויה, פוליטית בעיקרה, לאסון הכי גדול שהיה במדינת ישראל, לאונס נשים, לרצח ילדים, לרצח גברים, להפקרת יישובי העוטף, להפקרת התצפיתניות? היום הייתה ועדת החקירה – לא אספיק להגיד את זה. אעלה פעם נוספת. אני יכול להגיד לכם: תתביישו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. כנסת נכבדה, טוב, השעה עכשיו אחרי 22:00, ואני הערב לא הייתי בבית ולא יכולתי להקריא לילדים שלי את הסיפור בשעת הסיפור הקבועה שלנו, אז ברשותכם, אקריא להם מכאן, מהבמה. אני תמיד מנסה להנגיש להם את מה שקורה במדינה באמצעות סיפורים פשוטים. אז אתם מוזמנים להאזין לסיפור הבא: באמצע יער עתיק וסבוך חי פשפש קטן שתמיד חלם לעלות לגדולה. עד שאצליח, חשב לעצמו בעודו מביט במראה, אדבר על כולם סרה. הפשפש היה מעביר את ימיו בללכלך על הבריות: הנמלים? עצלניות; האריות? רכיכות; הנמרים? סוסים טרויאניים; הסוריקטה הצופה? בת יענה; הסוס? חמור, וכך הלאה והלאה. כולם היו נבלות חוץ מהפשפש, שחי על אתונות וחיפש מלוכה. יום אחד פרצה ביער שרפה גדולה. החיות התגייסו לכיבוי הבערה חוץ מהפשפש, שברח וטיפס על ענף של עץ, ובזמן שהחיות סיכנו את עצמן כדי להציל את הכלל, התחיל לצעוק ולדרוש את כל הסמכויות לידיו. כי הפשפש ורק הפשפש יכול לעצור את האש, חזר וליהג בעודו מפיל מהעץ עלים יבשים אל הלהבות שלמטה. ואז, בזמן שהפשפש מקשקש, הגיע אל מתחת לעץ הפיל הגדול, רוקע ברגליו על האדמה, מחסל מוקד תבערה אחרי מוקד תבערה. הינה ההזדמנות שלי, חשב הפשפש. הוא קפץ על גבו הרחב של הפיל וזחל עד לראשו. הפיל דילג מעל עצים שנפלו, חצה ואדיות והרים, רוקע ברגליו, מכבה את האש, מועך גחלים לוחשות. ובעוד כל החיות מוחות טלפיים ומסתכלות על הפיל בגאווה ובתודה, צעק הפשפש: על לא דבר, על לא דבר, ובירך: ישתבח שמי ויתהלל. אני הפשפש שניצח את האש. ואז, בעודו יושב מדושן עונג, שולח נשיקות אל עצמו במראה, פתח רדיו ושמע ריאיון בגלי צה"ל שבו השר איתמר בן גביר אומר: אני נכנסתי לקבינט, ותראו איזה יופי – פתאום חיסלנו את נסראללה, פתאום עשינו מבצע ביפרים, פתאום יצאנו לתמרון. שמע הפשפש וצחק. לילה טוב, ילדים שלי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר שם ביציע, אני רוצה להודות מעל בימה זו לנשיא הנבחר טראמפ על אמירה חותכת, ברורה; אולטימטום של ממש לחמאס – שיחזיר את החטופים עכשיו או שיקבל עליו גיהינום. זו אמירה שאני חושב שכל ישראלי שקרא אותה קיבל צמרמורת בגוף, ממש כמו שאני קיבלתי. האמירה הזו היא אמירה שהייתה צריכה להישמע מצד כל מעצמות העולם ב-7 באוקטובר, אמירה ברורה, אמירה שמסבירה שאין פה מורכבות בנרטיב. זו אמירה של עולם חופשי, מערבי, שמבין מי הטוב, מבין מי הרע, לא מתפלפל, לא מסתבך ולא מנסה להכניס כל מיני שיקולים כדי לצאת בסדר עם כולם. זה אפילו מדהים קצת לראות שהאמירה של הנשיא טראמפ – שעבורנו כישראלים היא אמירה כל כך ברורה מאליה, היא אמירה של צדק. מגיע מנהיג ואומר: המעשה הכי נתעב בעולם קרה ב-7 באוקטובר; שחררו אותם עכשיו או שתישאו בתוצאות. אני חייב להגיד שכמחוקק, כאזרח, מאז 7 באוקטובר אני שוב ושוב ציפיתי לשמוע את זה. ציפיתי לשמוע את זה ממנהיגים בעולם המערבי, ציפיתי לשמוע את זה מאישי ציבור. זה נראה לי משהו כל כך טריוויאלי אפילו. אתם יודעים, כשאנחנו ילדים מדברים איתנו על טוב ורע. כשאנחנו מתבגרים אנחנו מבינים שהמושגים של טוב ורע הם הרבה פעמים מעורפלים, סובייקטיביים. ועדיין יש בעולם הזה גם אמת אבסולוטית מוחלטת, אובייקטיביות גמורה וטהורה, כמו במקרה הנורא של החטופים. העולם המערבי, שלא אמר את מה שהנשיא טראמפ אמר היום, מן הראוי שיישר קו ויצטרף לאולטימטום, ויעביר מסר ברור לחמאס, שאומר: שחררו את החטופים מייד או שתישאו בתוצאות ותחוו גיהינום. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק התמימה, לכאורה, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שתעלה ביום רביעי, הקובעת זכות להפרדה מגדרית באקדמיה כדי לשלב את המגזר החרדי בלימודים וכדי לשלבם בהמשך בשוק העבודה, היא לא אחרת מאשר פתח לאירועים של אפליה במרחב הציבורי, בניגוד לחוק האוסר אפליה ובניגוד לזכות השוויון. אם הצעת החוק הזאת תעבור, המשמעות תהיה ברורה: המוסדות האקדמיים במדינת ישראל יהפכו למוסדות הממסדים אפליה מגדרית באופן חוקי, וזו רק תחילת הדרך. על פי החלטת ממשלה משנת 2014, ממשלת ישראל הכירה בתופעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי כתופעה חמורה המתאפיינת בהזזת נשים ובהטלת חסמים מטעמים מגדריים על נוכחותן של נשים, ולכן הממשלה דאז חייבה פעולות אקטיביות כדי למנוע את התופעה והחליטה החלטת ממשלה וחוקקה חוק האוסר אפליה. ולא ייאמן שהיום, בשנת 2024, במציאות שבחברה הישראלית יש כבר נשים גיבורות, משרתות כלוחמות, כטייסות בשדה הקרב, תוקפות באיראן, בזמן שנשים נלחמות על מקומן במוקדי קבלת החלטות, הממשלה הזאת מקדמת חוקים שידירו נשים מהמרחב הציבורי ויחזירו את מדינת ישראל לימי הביניים. זה ברור שזה לא ייגמר באוניברסיטאות, ומהר מאוד נראה את זה בספסלים האחוריים באוטובוס, בספריות, בקופות חולים, על גדות המדרכה; פשוט נעביר נשים ללכת על מדרכה אחת וגברים על מדרכה אחרת – שוב, בתמימות, כי יש זכות לנשים להפרדה מגדרית, שבקצה מפלה נשים, את כל הנשים, ומדירה אותן מהמרחב הציבורי. הצעת החוק היא מדרון חלקלק. היא לא רק מדרון חלקלק, היא המדרון עצמו. היא מבטלת בהינף יד חקיקה שנקנתה בייסורים בעקבות אירועי הדרת נשים לאורך שנים, ולכן החוק קבע במפורש שאפליה היא הדרה. במדינה דמוקרטית מתוקנת, במקום שהממשלה תילחם באפליה כנגד נשים, היא מחוקקת חוקים שמעגנים את האפליה, גיבוי חוקי לכל מי שמדיר נשים. עכשיו נכניס את זה לתוך חוק ממוסד וניתן guarantee לכל מי שיגיד לאישה לעבור לספסל האחורי של האוטובוס, כי אפשר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, משפט אחרון. אני רוצה להזכיר לכל הליברלים מהליכוד את דבריו של ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי כבר בשנת 1929 אמר לחבריו בוועד העיר – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, רק דבריו של ז'בוטינסקי. – – "בכל ליבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיה מקום וחלק – – – לנשים בעסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המיסים של מוסדכם". קחו דוגמה מז'בוטינסקי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם לא יודעים מי זה ז'בוטינסקי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אתמול חשף העיתונאי אביעד גליקמן ששרה נתניהו קיבלה עדכונים מראש מפרקליטות המדינה בדבר סעיפי כתב האישום כנגד החשודים בירי נורי התאורה אל עבר בית ראש הממשלה. כזכור, שרה נתניהו אינה נפגעת עבירה. היא לא הייתה נוכחת במקום, שום דבר לא כוון אליה, ועם זאת, היא קיבלה עדכון מוקדם – מה שמעלה בסימן שאלה את טיב החקירה ומחייב לבדוק זיהום חקירה ושיבוש חקירה. זה נתפס, מיקי, שהיא עודכנה מראש על סעיפי כתב האישום לפני שפורסמו? היא לא נפגעת העבירה. ממש הלך רוח מקארתיסטי לחלוטין. יש לומר שזה מתווסף לדברים אחרים – למשל שר ביטחון, זה שנבחר לתפקידו כדי לחוקק חוק השתמטות בזמן מלחמה, האיש שעוסק בפטור לטרור יהודי והתנכלות לאחים לנשק תוך כדי מלחמה, כן? אני רוצה להגיד לכם, הלך הרוח הזה של רדיפה והתנהלות שלטונית מאיימת כלפי מתנגדי שלטון הוא סכנה אמיתית לדמוקרטיה, אבל גם לחיים שלנו, גם למציאות חיינו. מי שנדמה לו שזה נקודתי, טועה לחלוטין. כך, אנחנו מגלים שקבוצת תומכי הליכוד מסמנים עיתונאים בתאגיד לפי מידת תמיכה בממשלה, לפי קטגוריות, כאילו זה המדד לאם התאגיד – כן או לא; כאילו ביקורת על ממשלה – בזמן מלחמה, אחרי טבח, הפיכה משטרית, קריסה כלכלית והכול – היא דבר שאסור שיקרה, ואם הוא קורה, אתה מסומן. זה כבר דיקטטורה על מלא. פעילי מפלגת שלטון עושים טבלאות של עיתונאים כדי לדעת כיצד נכון לנהוג בתאגיד השידור הציבורי. רצף של דברים מופרעים לחלוטין. אני כן רוצה להגיד, בנוגע לחשיפה של גליקמן, שפניתי לעמית איסמן, פרקליט המדינה, בדרישה לתשובות, עם סימן שאלה גדול על טיב החקירה וזרקור על כך שיש חשד לזיהום חקירה. אני אחכה לתשובתו. ניכר שיש כאן הלך רוח מקארתיסטי, שמשליך על שומרי הסף, אנשים שצריכים לעמוד בפרץ ולא להיכנע, לשמור על המדינה, על הממלכתיות, על ישראל; לשמור על הממלכה ולא לשרת את המלך. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חשבתי לעצמי היום, כשישבתי בוועדת הכלכלה, על, איך לומר, האדישות, האדישות שבה אנחנו כבר מקבלים ומסתכלים על משפחות החטופים. אתם יודעים, ימי שני הם ימים מאוד עמוסים בכנסת, וכמובן שמטה המשפחות מקפיד להגיע, והם יושבים בפתח הוועדות ובדרך כלל פותחים בדברים. ופשוט הסתכלתי על החדר, וישבה שם דודתו של שגיא דקל חן, החטוף היקר, שיש לו שלוש בנות קטנטנות ואישה שמחכות לו בבית, והיא דיברה על עומר נאוטרה, זיכרונו לברכה, שהיום בבוקר התקבלה ההודעה שהוא נרצח ב-7 באוקטובר והוא חטוף. היא אפילו לא דיברה על האחיין שלה, היא דיברה על מישהו אחר. היא הייתה מאוד חזקה ברגעים האלה, אבל הדמעות לא הפסיקו לרדת לה מהעיניים. היא לא יכלה לשלוט בזה. הסתכלתי על החדר ועל האדישות המטורפת שהחדר התנהל בה. ישב שם שר החקלאות, ובסיום דבריה – כלום, שום תגובה. הוא לא פנה אליה, הוא לא אמר לה משפט, שני משפטים: הלב שלי יוצא אליכם, החטופים זה מעל הכול, אנחנו נעשה הכול להשבתם. כלום. התעלמות, כאילו זה אוויר. אני רוצה להקריא לכם מדבריה של פרופ' מירב רוט, שהיא פסיכולוגית קלינית והיא פסיכואנליטיקאית וחוקרת תרבות מאוניברסיטת חיפה, והיא מהצוות המוביל שמטפל בנפגעי 7 באוקטובר. אני רוצה, מתוך כתבה שהתפרסמה בהארץ, להקריא לכם קצת על הפרשנות שלה של מה קורה לנו: "תגובת ההנהגה למחאה להשבת החטופים עלולה לגרום לנו להתייאש, וזו בדיוק התוכנית: לשחוק את כוח ההתנגדות שלנו. לתת לנו תחושה שאנחנו אוויר. אל תתבלבלו, הם לא סתם תוקפים. הם עושים זאת כי אנחנו משקפים את מה שהם רואים בראי, כי המאמץ שלנו כן משנה". הוא מאוד משנה. היא מדברת על הממצאים הנפשיים הקשים ביותר שאפיינו את פדויי השבי שבהם הם טיפלו מאז העסקה הראשונה: "ניתוק (דיסוציאציה) חריף, חוסר התמצאות במרחב, בזמן, בלבול, חרדות, דיכאון, התקפי זעם, הפרעות שינה. אלה נמצאים בהלימה לנתונים הגופניים המזעזעים שנתגלו אצלם – פגיעות במערכת העיכול, הלב, מצוקה נשימתית, דלדול שרירים ועוד – שאפיינו את השבים אחרי 50 יום". זה – שלא לדבר על אחרי שנה ועוד. "במקום שממשלת ישראל תרגיש מבוישת, אשמה, מכה על חטא, חברי הממשלה תוקפים את משפחות החטופים – ונשאלת השאלה למה". הפירוש הפסיכולוגי שלה, של פרופ' מירב רוט, הוא, "הם תוקפים אותם ומגרשים אותם מכל ועדה ומפגש, כי הם פועלים עליהם כמו מראה. כשחברי הממשלה מביטים בהם או בנו, הם רואים השתקפות של כישלון עצום שנובע מרשלנות, זחיחות וערלות לב, יוהרה. היוהרה היא אחותם התאומה של העיוורון והאדישות. מי שיוצאים להפגין ולמחות משקפים את חטא היוהרה שלהם ותוצאותיו האיומות". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, משפט אחרון. "לכן הם מנסים לגרום לנו למה שאנחנו מכנים בפסיכולוגיה 'חוסר אונים נרכש': אנחנו רגילים להלימה בין המאמץ שלנו לתוצאות" – ופה אין הלימה. המטרה של הדברים שלה היא לחזק את הקהל שמפגין למען החטופים ולהשאיר את זה על סדר-היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין הלימה, יש אלימה, עם אל"ף. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> יש אלימות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני בכלל עליתי לדוכן כדי להעביר משהו סופר-חשוב. הממשלה לא עוסקת בהפיכה משטרית, מה פתאום? למה שתחשבו ככה בכלל? למה שתהיו מודאגים? זו ממש לא הכוונה שלה. הם פשוט רוצים לפשט לכם את החיים. חס וחלילה, לא צריך שתחשבו, שתעמיקו, שתחקרו מה הממשלה עושה; לא צריך שיפקחו עליה, לא צריך שיפריעו לה. כל עוד אתם חושבים או מיישרים קו עם הממשלה, הכול תקין ועתידכם מובטח. למה בעצם שתחשבו שהממשלה רוצה לפגוע בחופש הביטוי? מה זה השטויות האלה? אנחנו נסדר עבודה לכל כתב שהדירוג שלו הוא 1 או 2 במדד הנאמנות לממשלה. ראיתם את הדירוג הזה? אין לי מושג מאיפה הוא הגיע, אבל דירוג על מדד נאמנות לממשלה. עכשיו, הם גם יהיו לארג'ים – אם אתה מדד 3, אז אולי תהיה בצוות הכנת קפה; אם אתה ערוץ טלוויזיה שהוא גם שופר של הממשלה, אז נגדיל ראש, נדאג לך למחיקת חובות, להטבות שתפורות בדיוק במקרה למידות שלך. למה באמת שתחשבו שהממשלה מחלישה את מערכת המשפט? זה בכלל לא נכון. בסך הכול מה שהיא עושה, היא דואגת לגיל השלישי, שיצאו מהר לפנסיה, במיוחד אם אלה שופטים. אז מה אם שר המשפטים לא מקיים את צו העליון ולא ממנה נשיא לעליון כבר יותר משנה, רק כי הוא לא מצליח להגיע לרוב לשופט שהוא רוצה. לכן, בואו נשנה את החוק ונאשים את היועמ"שית לקינוח. למה אתם מלינים שאנחנו רוצים לדאוג לחלשים? חברי כנסת עומדים בפני חקירה, מה, לא נשמור עליהם מהמשטרה? הרי היא סתם חוקרת אותם. אין כלום, לא היה כלום. והינה גם דאגה לחלשים יש פה בכלל. אם אפשר להפריד בין נשים לגברים, מה טוב – בים, באוטובוסים, באקדמיה, ותכף בטח בכנסת. אז לסיום, אני רוצה להרגיע, לא מדובר בהפיכה משטרית, אלא קצת כמו שיפוץ קטן בבית. נכון, בזמן השיפוץ יש רעש, אבק, אולי בטעות מישהו מוריד איזה קיר תומך, אבל כשתראו את התוצאה הסופית, תבינו שזה לא הבית שלכם וגם לא המדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הרווחה יעקב מרגי, בזמן שהותה של השרה להפקרת הסביבה עידית סילמן בוועידת האקלים בבאקו, היא נתנה ריאיון עיתונאי שבו התחייבה שהיעדים בחוק האקלים לא ישונו, שהיא לא תיכנע ולא תתפשר על כך. אתמול הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק האקלים, וראה זה פלא, לא רק שהיעדים העלובים שהופיעו בחוק שונמכו, אפילו אותם הממשלה יכולה לדחות בלי אישור הכנסת. על מה אנחנו מדברים, ולמה אני פונה אליך, אדוני שר הרווחה? לא כי אתה היחיד משרי הממשלה שנמצא במליאה, אלא כי מדובר בסופו של דבר על הקרקע שאנחנו הולכים ללכת עליה, על האוויר הנקי או המזוהם שאנחנו נושמים, על המים הנקיים שאנחנו הולכים לשתות, על האוכל המזין שאנחנו צורכים, על הביטחון הלאומי, על הבריאות, על הרווחה של אזרחי ישראל. והחוק הזה שעידית סילמן מקדמת, חוק האקלים, הוא חוק גרוע, כי הוא לא גורם לממשלה לעבוד כדי להילחם במשבר האקלים ולהגן על הסביבה. מה שהיה הוא שיהיה. עסקים כרגיל. ולמה זה מסוכן? כי ישראל נמצאת על hot spot, אנחנו על השבר הסורי-אפריקני. אם בכל העולם מפחדים שהמעלות יעלו במעלה וחצי, כאן הן כבר עלו, הגענו למעלה וחצי. וישראל לא עושה מספיק, לא כדי להיערך למשבר האקלים ולא להפחית פליטות. ובמקום שהממשלה תיקח את זה ברצינות והשרה הזאת תיקח את תפקידה ברצינות, היא פשוט זורקת את האחריות, וזה דבר שהוא לא זר לכם. אתה יודע, יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, ייאמר לזכותו, קיים עשרות שעות של דיונים על חוק האקלים. עשרות שעות. הוא פשפש בו, ניסה לשפר אותו. ישבתי יחד עם חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, יחד עם הארגונים הסביבתיים, עשרות שעות בוועדה יחד איתו. אתה יודע לכמה דיונים הגיעה השרה סילמן? לכמה דיונים על חוק האקלים, החוק שלה, היא הגיעה לוועדה בכנסת? אפס. לא הגיעה פעם אחת. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> והנציגים שלה הגיעו? מהמשרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השרה צריכה להגיע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חוק מסגרת, זה חוק שאמור לשנות את אופן העבודה של ממשלת ישראל, של כל משרדי הממשלה, לשנות את המודוס אופרנדי של האירוע, כדי שהמשרדים יתחילו להיאבק במשבר האקלים על אמת. היא לא הגיעה אפילו לישיבה אחת. היא התחייבה שהיעדים לא ישונו – שונו ועוד איך. אני לא מצליח להבין. אני לא מבין את זה. איפה אתם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, היום ב-10:00 שר האוצר הוציא הודעה שמס הקנייה על רכבים חשמליים יעלה מ-35% ל-45%, וכל התעשייה הייתה שמחה. כולם היו מאושרים שזה עלה רק ב-10%, ואמרו: איזה מזל, הצלנו את האירוע. מס הקנייה, נכון להיום, הוא 35% על רכבים חשמליים. הדבר הזה אפשר לישראל להיות המדינה עם החדירה הגבוהה ביותר בעולם של רכבים חשמליים, עם אפשרות לדמיין חזון שבו ישראל תוביל את העולם ברכבים חשמליים, רכבים אוטונומיים, ואפילו רחפנים שיסיעו אנשים. הכול מתחיל מהתחבורה החשמלית – ובכלל, נוביל את העולם באנרגיה ירוקה, בתהליך שבו אנחנו גם נתרום לכדור הארץ, גם לכלכלה, גם נעשה טוב וגם נעשה את החיים טובים יותר. אבל זה לא מה שהיה. היום בבוקר שר האוצר הודיע שהמס על רכבים חשמליים יעלה ל-83%, כמו רכבים רגילים. כל התעשייה הייתה בהלם, כולם לא ידעו מה לעשות, היבואנים לא ידעו מה לעשות, האזרחים שרצו לרכוש רכב חשמלי לא ידעו מה לעשות; התחילו לקנות מלאים, התחילו לעשות כל מיני עסקאות קומבינציה ועסקאות מכר, וחשבו שזה הסוף של התעשייה. היום היה דיון בוועדת הכספים, דיון שאני יזמתי יחד עם כמעט כל סיעות הבית הזה, ואז לפני זה, כדי שלא יהיו בעיות קרדיט, שר האוצר הוציא את ההודעה שלו, ואנשים היו שמחים כי אמרו: זה לא עלה ל-83%, אלא עלה ל-45%. אבל עדיין יש העלאה, ועדיין אין איזושהי החלטה אסטרטגית, אין איזושהי תוכנית שהולכים לפיה, אין קו ברור שאומר לאזרחי ישראל, ליבואנים, לתעשיינים, למי שרוצה לא יודע מה, לפתוח כאן מפעל לייצור בטריות לרכבים, שאומר מה המדינה עושה, איפה היא תהיה, איך אנחנו נדע להתמודד עם זה עוד שלוש שנים או עוד עשר שנים. אפילו עכשיו ההעלאה הזאת היא בהוראת שעה, ואומרים שזה יעלה 200 ומשהו מיליון שקל למשק. אז שאלנו מאיפה ישיגו את זה – לא יודעים, כי השר הפתיע את כולם לפני הדיון בוועדה, כדי שתהיה עליו פחות ביקורת. ככה הממשלה הזאת מתנהלת, עם זריקה של איזו עז, פגיעה אנושה בכלכלה, באנשים, בתעשיינים, בלי להתחשב באזרחים בכלל; ברגע האחרון איזשהו ריכוך של העז, וככה מתנהלים מעכשיו לעכשיו. תעשיות שלמות, במקום שהן יהפכו להיות התעשיות המובילות בעולם, הופכות להיות שק חבטות של הממשלה, וגם העולם בורח מאיתנו, כי אף אחד לא יודע מה קורה – היום זה ככה, מחר זה ככה. ככה אנחנו מתנהלים בכל תחום, גם בתחום התחבורה. דרך אגב, לא דיברתי בכלל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. לא שמענו ציוץ שלה על זה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק מסיים, אדוני, עם משפט אחרון. – – לא על זה, לא על הפקק בנמלים, שמעלה את המחירים, לא על תאונות הדרכים ולא על שום דבר למען האזרחים, אלא אם כן הם יהלומים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד שבעה שבועות הנשיא האמריקאי הנבחר אמור להיכנס לתפקידו. מכיוון שמדובר במעצמה הגדולה בעולם, ברור שצריך להתכונן כדי להיות מתואמים בסוגיות מהותיות. צריך להתכונן מבחינה אסטרטגית ביחס לאיראן ולעצירת תוכנית הגרעין שלה; צריך להתכונן מצד כינון היחסים עם סעודיה – כל זה ודאי נכון. אבל צריך גם להתכונן מבחינת מערכת החינוך. האם משרד החינוך שלנו מתכונן למהפכה שטראמפ הולך לעשות ביחס לחדירת תרבות הפרוגרס המעוותת למערכת החינוך ולשטיפת המוח שהיא גורמת לילדים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה יודע על מערכת החינוך? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> טראמפ אמר שהממשל שלו יגן על זכותם של ההורים שבבתי הספר לא יתנהלו בהסתרה כלפי ההורים או בניגוד לרצונם. בדיוק משום כך, וכדי למנוע הסתרה גם אצלנו, הודעתי לפני שנתיים על תוכניתי להקים בעבור ההורים מערכת שקיפות לתוכניות החיצוניות במשרד החינוך, כדי שההורים יוכלו לדעת מה הן התוכניות החיצוניות המועברות בכיתות של ילדיהם; מי מעביר אותן ומי מממן אותן, במטרה להפסיק את ההסתרה מההורים. לצערי, עד היום לא קוימה התחייבות לתקצב את הקמת מערכת השקיפות. טראמפ אמר שבכהונתו – ואני מצטט – משרד החינוך יודיע למדינות ולמחוזות שאם מורה או גורם רשמי בבתי ספר יציע לילדים את האפשרות שיכול להיות שהם לכודים בגוף הלא-נכון, הם יעמדו בפני השלכות חמורות וביטול המימון הפדרלי. סוף ציטוט. האם משרד החינוך שלנו ייקח ברצינות את האתגר שהציב בפניו הנשיא הנבחר מעבר לים? טראמפ הבטיח שכחלק מהכשרת המורים, הוא יקדם חינוך חיובי על המשפחה הגרעינית, תפקידי אב ואם וחידוד השוני והייחודיות של גברים ונשים, במקום לטשטש אותם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טראמפ באמת סמל של משפחה מסורתית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לא מסובך, אדוני שר החינוך: אבא ואימא, גברים ונשים. בעזרת השם, כשטראמפ יממש את ההבטחות הללו, גם אנחנו צריכים לעשות זאת. אנחנו צריכים להתכונן כבר מעכשיו. אדוני היושב-ראש, בספר תהילים נאמר על התקופה של שיבת ציון: "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו" קודם הגויים יכירו ורק לאחר מכן גם אנחנו נכיר בכך – "הגדיל ה' לעשות עמנו". לפעמים זה הסדר. אם אכן הנשיא טראמפ יממש את התחייבויותיו במערכת הבחירות, אציע לממשלה לאמץ אותן אחת לאחת. ראויים ילדי ישראל לפחות למה שראויים ילדי אמריקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> העיסוק שלכם בנושא הזה מעלה שאלות גדולות. יש לכם כנראה בעיות של זהות. גם אצלכם בישיבות כל היום מתעסקים בנושאים האלה? כל היום? זה מרכז הכובד של לימוד התורה שלנו? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אפילו לא יודעים על זה. אפילו לא קיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נו, זהו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר לשירותים חברתיים, לפני זמן לא רב התהלך כאן במליאה שר הביטחון. לאחר מכן הוא יצא לפרסה וניהל שיחות חולין עם חברי כנסת ממפלגתו. הדבר נראה כבר קצת מוזר, בהינתן העובדה שבדיוק באותו רגע התחיל גל התקיפה של צה"ל בלבנון בעקבות האפשרות הממשית לקריסת הפסקת האש. בשעה שמתקיימים דיונים די סוערים במערכת הבין-לאומית אם ניתן להציל את הפסקת האש, שר הביטחון של מדינת ישראל עסוק בשיחות חולין בפרסה. צריך הוכחה טובה יותר שבעצם לא בשר ביטחון אנחנו עוסקים, אלא בשר נוסף במשרד הביטחון לענייני הטרלת הרמטכ"ל ולענייני קידום חוקי ההשתמטות. עכשיו, היה ניתן להסתפק בהלצות הללו אם שר הביטחון לא היה מנסה להפוך את צה"ל ואת מערכת הביטחון למרכז הליכוד. לפני ימים אחדים שר הביטחון – בצורה שחורגת באופן דרמטי מסמכותו – נתן הוראה לאגף כוח אדם לבטל את ההזמנה של חייל מילואים, בניגוד גמור לפקודת מטכ"ל שמסדירה את הדרך שבה מחליטים על השעיה או על הדחה של חייל מתפקיד, בין שהוא בסדיר, בין שהוא בקבע ובין שהוא במילואים. אבל שר הביטחון שלנו חושב שאת צה"ל ינהלו כמו את מרכז הליכוד, ובעצם שהכהונה שלו כשר ביטחון היא במסגרת ההכנות שלו לפריימריז בליכוד. הדבר המדהים הוא שכמה ימים לפני כן צה"ל קיבל החלטה לגבי קצין אחר, אבל שר הביטחון שלנו לא מוכן שההחלטות יתקבלו על ידי הצבא, אחרת, איך הוא ישחיר את פניו של הרמטכ"ל ויקבל קרדיט בבייס על המלחמה שלו באחים לנשק? אז על השקרים נגד הארגון המפואר הזה, כאילו הוא קרא לסרבנות, כבר נאמרו כל המילים. ולמה ממשלת ישראל הנוכחית פוחדת מאחים לנשק – הדברים ידועים, כי הארגון הזה חשף את ערוותה של הממשלה הכושלת הזו אחרי 7 באוקטובר. הכול ידוע, ידוע למה הממשלה והקואליציה מקדשות מלחמה על הארגון של אחים לנשק. זה לא יעזור לכם. אבל להפוך את צה"ל למרכז הליכוד, זה כבר חסר תקדים, ואין דבר מסוכן מכך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, פרקים קטנים מעלילות ממשלת החידלון הלאומי. החוק הקודם – שמתי לב לשם שלו, הוא נקרא החוק להפחתת הגירעון ולהגבלת ההוצאה התקציבית. ובכן, מי שנובר רק מעט מבין שלא מדובר על הפחתת גירעון, אלא על חוק להגדלת הגירעון. זה לא חוק להגבלת ההוצאה התקציבית, זה בעצם חוק להגדלת התקציב. ככה, איזה ניסיון להנדוס תודעה. עכשיו יותר לעומקו של התקציב שכרגע מדובר בו, בואכה תקציב 2025, שמי יודע מתי יונח. בזמן שאנחנו, אדוני היושב-ראש, סופגים הורדה אחר הורדה בדירוג הכלכלי שלנו בעולם, הינה הממשלה לא מצליחה לקדם בשום אופן את הגדלת הפריון, התוצר, הצמיחה שלנו; היא לא מצליחה בשום אופן לקדם אוכלוסיות נוספות, שאני מניח שהן כמהות להגדלת הרווחיות המשפחתית. אנחנו בוודאי כולנו כמהים שכך יהיה. כאלה הם בדיוק פני הדברים כאשר אנחנו מתמודדים אל מול פני המלחמה הנוראה, והממשלה עסוקה בפטורים גורפים לציבורים רחבים – מעשה קשה ביותר לא רק לחוסן, אלא גם לביטחון הלאומי שלנו. זאת ועוד, בעוד אל מול האויב הקשה והמר שלנו, המשמעותי בליגה אחת פחות מאיראן, הלוא הוא החיזבאללה, עצרנו את הלחימה והגענו להסדרה מחוררת ומדאיגה, מול החמאס המובס, חבריי וחברותיי, הממשלה מסרבת לעצור את הלחימה במתכונת שהציע ראש הממשלה, ולו כדי להחזיר את החטופים. זו לא רק שערורייה ונרפות אלא זהו ביזיון והתעללות. מול עולם מתחמם ומתנכר, במקום לאפשר את חיזוק החקלאות הישראלית, האוצר מציע – והממשלה אישרה – לפגוע בידע הארגוני העצום שצברנו בישראל, הן במשרד, הן במכון וולקני והן באקדמיה ובשדה, לפגוע בתקציבי המחקר והמו"פ והתמיכות השונות ולגדוע את השלד המצוין של כוח האדם במשרד. לשמחתי ולהוקרתי כמה חברי כנסת הודיעו היום בוועדת הכלכלה שהם לא יצביעו בעד תקציב כזה לשנת 2025. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – יש פה גם שר. ווליד, זה לא יעזור לך, אני ה-1,000 ואתה 999. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – זה הטיעון שלך. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת בדיקה. עקיבא נוביק בדק. יש פה ויכוח ארוך-שנים. מסתבר שאני, סחבק, אני חבר הכנסת ה-1,000 שהושבע מאז קום המדינה. ווליד טאהא ה-999. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא טוען שעשו פה איזה סוויץ'. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני ה-1,000 ואתה ה-999. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את הסוויץ' עשו ב-1967. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. חברים, אני מתרשם שברשתות השיח נהיה רעיל, ובאמת אנחנו חוזרים במהירות לאותו שיח מכוער שהיה פה לפני תחילת המלחמה. אני רוצה להקריא משהו שכתבה ללי דרעי, ליתר דיוק אמרה, בכנס ירושלים בשדרות. תמללתי את זה ואני אחזור על דברים שהיא אמרה: אני בעיקר עכשיו עוסקת בלחבר, בלדבר על אחדות, בלדבר על אחווה, כי אנחנו הקטנים – היא פנתה אל עמית סגל – אתה, יש לך תפקיד. הקדוש ברוך הוא שם אותך במקום שלך לא סתם, אבל אנחנו הקטנים לא יושבים בקבינט. אנחנו הקטנים, מה יש לנו חוץ מלהתרכז בדבר הזה שנקרא אחדות? אבל לא אחדות מזויפת. יש עולם של דעות. אז עמית סגל עונה לה: אנחנו לא סתם מדברים. אותו סיפור על הקב"נית מחטיבת אלכסנדרוני, שאומרת "כת של אוכלי מוות" – היא אומרת את זה עלייך כשהבן שלך לחם באלכסנדרוני. אז יש הבדלים בכל זאת. אז היא עונה לו: השבעה על הבן שלנו הייתה בגינה, מה שנקרא "הגינה" והייתה נראית בעצם כמו ג'ונגל. לא טיפחנו את הגינה שלנו בעלי. לצערי, לא היה לנו זמן, מחשבה וכדומה. הסתיימה השבעה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אפשר בבקשה שקט במליאה? מנהלות סיעה, בבקשה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתיימה השבעה, החלטנו לגדל ולטפח את הגינה. אני מביאה גנן ואני אומרת לו: אבל מה אנחנו עושים עם כל העשבים השוטים פה? זה נראה ממש אין-סופי. הוא אמר לי בערך כך: אפשר לבזבז חיים שלמים בלדבר ובלנכש את העשבים השוטים. כל היום אתה יכול לומר: ההוא אשם, ביבי אשם, גלנט אשם, אחים לנשק אשמים. כל היום אתה יכול לעסוק בעשבים השוטים, ואז השיח, תרתי משמע, לא גדל. בינינו, הדברים היחידים שמגדלים את השיח הם אור, מים ותשומת לב לגדל את השיח. העשבים השוטים תמיד יהיו שם. זה ממכר, אני מכירה את זה. אנחנו, האנשים הקטנים, פשוט צריכים לעסוק בשיח שאנחנו רוצים לגדל אותו. אז תפסיקו כל הזמן לחפש מה היה, מי אשם לפני ואיך ללכלך אחד על השני. תסתכלו קדימה כדי שנוכל לשקם את מה שצריך שיקום. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים כאן הרי בחוק תקציב נוסף. בפתח דבריי אני רוצה להזהיר ממנהג נפסד שמקובל פה, לצערי, במקומות מסוימים, בזמנים מסוימים. אתם יודעים, מביאים את התקציב הרגיל – חבר הכנסת לוי, אתה בוודאי מכיר את זה – מביאים את כל מה שאפשר בזמנים הרגילים, ואז לילה אחד, ממש מאוחר, רגע לפני סוף התקציב, עושים את מה שנקרא "דפי החלפה" – מביאים את כל הסעיפים בתקציב שרוצים להחביא אותם. כן, אדוני היושב-ראש, ככה בעצם הקואליציה מכניסה את הכספים הקואליציוניים, את כל הדברים שהיא לא רוצה שאנחנו נראה – מביאה אותם בשנייה האחרונה. אז הינה, כאן אני מזהיר ואומר: חברים יקרים בקואליציה, דפי החלפה – לא בבית ספרנו. הכספים הקואליציוניים – אתם רוצים להביא אותם? תביאו אותם באור היום, שהציבור יראה ויבין מה יש לו מול העיניים. הדברים האלה מתחברים ישירות לפרשתנו, פרשת ויצא. אני רוצה כאן לצטט מדברים שכותב אחד מיזמי ההון סיכון הגדולים בעולם, ישראלי, אדם יקר בשם מייקל אייזנברג, בוגר הישיבה שבה למדתי. על פרשתנו, פרשת ויצא, הוא אומר את הדבר הבא. למי שמכיר, הפרשה נפתחת כמעט בהתחלה בדברים הבאים: יעקב בורח לחרן ואז הוא רואה באר בשדה. על הבאר יש שלושה עדרי צאן, רובצים עליה, כי "מן הבאר ההיא ישקו העדרים", ואבן גדולה על פי הבאר. הוא אומר: רגע, "עוד היום גדול", למה אתם כאן? הוא אומר לרועים. הם אומרים: "לא נוכל". כלומר, הם לא יכולים להשקות "עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר". מה הבעיה פה? למה בעצם זה קורה? אומר הבן של הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, את הדברים הבאים: בעצם האבן הזאת נבעה מחוסר אמון. כל בעלי העדרים בחרן לא סמכו אחד על השני, אז מה הם עשו? שמו אבן גדולה, ורק כשכולם באים – אתה שומע, ינון? רק כשכולם מגיעים, הם יכלו לגלול את הבאר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את האבן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יעקב אבינו בעצם בא ושבר את הרגולציה על ידי זה שגלל את האבן מעל הבאר. ממשיך כאן מייקל אייזנברג ואומר: זאת דוגמה לנזק לכלכלה כשיש חוסר אמון. כמה עשרות שנים קודם לכן אנחנו פוגשים את עבד אברהם, שכשהוא בא אל הבאר, רבקה – וגם בנות העיר – שואבות מים, ואף אחד לא משגיח על השני, כל אחד משקה כמו שהוא רוצה. הפרופסור האמריקאי לכלכלה פרנסיס פוקויאמה אומר: אווירה של אי-אמון בחברה מטילה מעין מס על כל הפעילות הכלכלית לענפיה, עלויות שחברות הנהנות מאמון בין-אישי וחברתי גבוה אינן נושאות בהן. אם כך, אני אומר, חברים, שכשאנחנו עוסקים בתקציב, אמון הוא נקודת היסוד. את דפי ההחלפה, את התקציבים הקואליציוניים, תביאו לנו בעיניים, תביאו לנו באור היום. אל תבואו כמו גנבים בלילה. זו משמעות האמון של דמוקרטיה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, דקה לרשותך, אדוני. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך הגענו למצב שאתה עולה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – רון, האמת, לא חשבתי לעלות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה בחרת? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אסביר לך. תשמע, אף פעם לא תשמע אותי פה משתלח על דרג מקצועי. אבל אתה יודע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הרגשה שיגיע ה"אבל". << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. לא מגיע "אבל", אני אומר את זה במפורש. קודם כול, מירב בן ארי אמרה שעבריין מקיף את עצמו בעבריינים. אי-אפשר לקרוא לאדם שעדיין נמצא רק בחקירה – כבר לקרוא לו עבריין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ינון, אני רוצה לשאול אותך, איך אתה קורא לאדם שהורשע? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא משנה, כל מי שאומר. אגיד לכם גם יותר מזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה אדם שהורשע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לאחרונה אני רואה שלוקחים מעצרים מינהליים – סליחה, מעצרים עד תום ההליכים, אלה שזרקו פצצות תאורה, שזרקו לבית ראש הממשלה, את פלדשטיין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי שהורשע הוא עבריין. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר על כולם. היום עוצרים לך קצין בכיר. כבר פורסם השם שלו? פורסם? נציב השב"ס – עוצרים אותו. איך עוצרים אותו? באים, חוסמים אותו. תגיד לי, מה? הוא עבריין כזה שאי-אפשר להגיד לו: עוד דקה אני מגיע אליך? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי הוא עבריין. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אז מה? אני רוצה לשאול אותך שאלה. תקשיב, אני נגד כל מעצר כזה שמגיעים ליד הילדים או בצורה כזאת, במיוחד עם אנשים שזאת פעם ראשונה איתם. אתה יודע, לא יכול להיות שבאים לבן אדם באמצע הלילה, ב-05:00, עם אקדחים שלופים, או שבאים בפראות. יש ילדים. עם כל הכבוד, חבר'ה, אל תשכחו שיש פה ילדים. אם זה עבריין מורשע, שכבר פעם, פעמיים, שלוש – עזוב, אני לא אומר לך מה לעשות, בסדר? אבל לא יכול להיות, לא יכול להיות – יואב, אתה היית חוקר – שייקחו אנשים. ייקחו אותם בצורה, באמת אני אומר לך – אני מדבר על נציב שב"ס, שבאו, חוסמים אותו באמצע רחוב, לוקחים אותו; או שבאים ולוקחים פעם ראשונה אדם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ינון, איפה היית כשעצרו את אלה שחילקו פלאיירים בבית כנסת? אותו דבר, באו להם לבית ביום שבת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, אני אמרתי את זה גם אז וגם עכשיו אני אומר. אני אומר את זה אז וגם עכשיו אני אומר – שבסופו של דבר זה יחזור אלינו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרת. לא אמרת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני אומר לך שאני נגד כל מעצר כזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא אמרת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי את זה, ואני אומר את זה. אותם אלה שזרקו את פצצות התאורה לבית ראש הממשלה – לא צריך לעצור אותם עד תום ההליכים. לא יכול להיות. בוא'נה, חבר'ה, זה לא עבריינים שנמצאים, מחבלים שיש עליהם כבר כמה וכמה תיקים. לא יכול להיות שאת פדלשטיין ימשיכו לעצור עד תום ההליכים, לא יכול להיות שהנגד – שימשיכו לעצור אותם עד תום ההליכים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ינון, לא אמרת, אתה יודע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יכול להיות. הינה, אני אומר לך את זה. אמרתי את זה פעם, ואני אגיד את זה בכל פעם שתשאלו אותי, וגם אם לא ישאלו, אני אעלה ואדבר על זה. לא יכול להיות שנציב שב"ס – יעמדו ככה, בצורה כזאת, פעם ראשונה, ויעשו לו את מה שעושים לו. חבר'ה, אנחנו נמצאים, עם כל הכבוד, יש אנשים שיש להם, מגיעה להם החפות. יש להם, קודם כול, את חזקת החפות שלהם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, יש להם משפחה, יש להם ילדים, ודי עם המעצרים האלה. אם הוא עשה דבר רע – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – קח אותו. תקרא לו. הוא יבוא. תאמין לי שאם תקרא לו, הוא יבוא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזוב. תקרא לו באותו רגע, תעצור אותו, תגיד לו: תבוא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, מכובדיי השרים, חבריי לאופוזיציה, אתם דמוקרטים, לא? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו כן, אתם לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם דמוקרטים? מה יש לכם לומר על יועצת משפטית שעוצרת לחקירה את כל מי שלא מוצא חן בעיניה? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> היא עושה את העבודה שלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה נקרא חוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה יש לכם לומר על יועצת משפטית שכשהמדיניות של הממשלה לא מוצאת חן בעיניה, היא פועלת כדי לסכל אותה באמצעות חקירות? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, די, מספיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם דמוקרטים, לא? מנדלבליט – אתם זוכרים את הסיפור של מנדלבליט? מישהי קראה לעברו במחאה "פרשת משפטים, בושה". מדינה דמוקרטית. חבר הכנסת טור פז, "פרשת משפטים, בושה" – עצר אותה בעצם יום השבת וגרם לה לחלל שבת, ולשוטרים שלקחו אותה לחקירה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להגיד "פרשת משפטים, בושה", לזרוק הערה כזאת, זה דינא דמלכותא? בשביל זה יועץ משפטי צריך לעצור אישה לעיני ילדיה בעצם יום השבת? אתם דמוקרטים, לא? אז עכשיו היועמ"שית מגדילה לעשות ורודפת פקידים, גורמי מקצוע מסורים. גורמי המקצוע, אתם תמיד מהללים את גורמי המקצוע. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי שיפר את החוק ייעצר, מה לעשות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואו תגידו לי אתם. חבר הכנסת קריב, אתה הדמוקרט הגדול כאן. תגיד לי, מי יכול לחקור את היועמ"שית? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש רק ביבי, יש רק ביבי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נניח לא גלי בהרב מיארה, החברה שלכם; נניח יועמ"שית אחרת עוצרת כל מי שלא מוצא חן בעיניה, או שזורק לעברה איזו קריאה, או שפועל בהתאם למדיניות שלא נראית לה, היא עוצרת אותו לחקירה. מי יכול לחקור אותה? מי יכול להעמיד אותה לדין על הפרת אמונים? תגלו לי. אתם דמוקרטים, לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה לא מכיר את העובדות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תגיד לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – המשטרה עצמאית בפתיחת חקירות. אתה קשקשן. אתה לא מכיר את החומר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, כן? רגע, רגע. אתה עכשיו אומר לי שהמשטרה יכולה לזמן את היועמ"שית לחקירה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באישור פרקליט המדינה – כן. אתה קשקשן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ופרקליט המדינה – צריך אישור של היועמ"שית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> די, תפסיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פרקליט המדינה לא פותח בחקירה של אנשי ציבור בלי אישור של היועמ"שית. זה מה שנקרא "הנחיית יועמ"שית". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי אתם יודעים את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מסוגלים לשלוט. אתם לא מסוגלים לנהל. אתם חבורה של אפסים, זה מה שאתם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תפסו את בן גביר עם מכנסיים למטה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – ואתם יכולים להגיד "היועמ"שית" מהבוקר עד הערב. די, תלכו מפה, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אתם דמוקרטים, לא? אתה דמוקרט? אתה לא דמוקרט. אתה איש צבא, אתה לא מסוגל להיות דמוקרט. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> די, תלכו כבר. די, תלכו. אתם לא מסוגלים לנהל כלום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה החזקת יועצת שהיא מהאחים המוסלמים אצלך בוועדת החוץ והביטחון. אתה לא דמוקרט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרעי, אתה מביך את עצמך, תעבור נושא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אתם דמוקרטים, אמרתם. איך אפשר לפעול כנגד הפיכה לאור יום? יועצת משפטית שלא באה לה טוב המדיניות של הממשלה. לא באה לה טוב המדיניות של השר בן גביר, והיא עוצרת את כל מי שלא מוצא חן בעיניה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם כלום – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך אפשר במדינה הדמוקרטית שלנו לחקור יועמ"שית על זה שהיא הפכה להיות כלי שרת בידיים של האופוזיציה? איך אפשר? ואתם יודעים מה? עוד שאלה. עוד שאלה בדמוקרטיה. עוד שאלה דמוקרטית: אתם מאמינים בהפרדת רשויות, נכון? מאיר, אתה מאמין בהפרדת רשויות, באיזונים ובלמים. תגידו לי אתם, תנו לי איזון אחד, בלם אחד קטן, בלם של אופניים, של קורקינט, איזה בלם הכי קטן יש לנו להחלטה של בג"ץ? בג"ץ ביטל חוק-יסוד. מי יכול לאזן את ההחלטה הזאת? מי יכול לעשות, בלשון שלכם, overruling? מי יכול להעביר ביקורת על החלטה של בג"ץ? מי יכול? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – "שתו לי ואכלו לי". אתה שר, שר במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אתם דמוקרטים. אתם, דמוקרטים. תסבירו לי איזו דמוקרטיה זו אם יש כאן גורמים שמשתמשים בכוח הזרוע שמעולם לא ניתן להם. נוטלים לעצמם סמכויות, כאלו שאף אחד לא הסמיך אותם, לבטל חוקי-יסוד, לבטל חוקים, לעצור אזרחים שקוראים לעברם "פרשת משפטים, בושה", לעצור פקידים רמי דרג רק בגלל שהמדיניות של השר לא מוצאת חן בעיניהם. אתם דמוקרטים, לא? אתם יודעים שכל זה יכול להתהפך עליכם? האמת שזה לא יכול להתהפך עליכם, כי אתם תהיו באופוזיציה עוד הרבה הרבה שנים, בעזרת השם. אז כנראה בגלל זה אתם לא מפחדים שזה יתהפך עליכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> די, תרד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרעי, השר קרעי, די, מספיק. שר הביטחון – יש לו לילה מתוח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אל תדאג. המטוסים באוויר. לוחמינו הגיבורים עושים את העבודה, משמידים מטרות טרור, שומרים על הריבונות של מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרעי, שר הביטחון צריך ללכת לקריה, צריך לעשות התייעצות ביטחונית, ואתה מבלבל לו במוח. קרעי, שר הביטחון צריך ללכת לדבר עם הרמטכ"ל. תפסיק לבלבל. יש מלחמה ואתה מבלבל – – – קרעי, שר הביטחון צריך לנסוע לקריה, שחרר אותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע, שר הביטחון הזה מסוגל, מסוגל, ברוך השם, גם להגיע לישיבות ממשלה ולהיות קשוב לשרי הממשלה, גם להיות כאן במליאת הכנסת, כי אתם לא נותנים לו קיזוז, וגם לשלוח בינתיים את הצבא ואת הלוחמים שלנו לעשות את מה שנדרש. יש לנו, סוף-סוף, שר ביטחון שלא משרת סרבנים אלא מדיח סרבנים מהצבא. שר ביטחון ששומר על הביטחון של מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרעי, שלח את שר הביטחון לקריה ותפסיק לקשקש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לנו שר ביטחון שמגן על מדינת ישראל ולא עובד אצל הסרבנים. זה לא טוב לכם, לא מתאים לכם. אתם מעדיפים מדינה לא דמוקרטית. אתם מעדיפים הפיכה צבאית, הפיכה משפטית, העיקר שאלו שנבחרו באופן דמוקרטי על ידי רוב העם לא יוכלו לממש את המדיניות שלהם. תסתכלו להם טוב-טוב בעיניים ותגידו אם אתם מוכנים לתת לממשלה הנבחרת, לקואליציה נבחרת, לממש את מה שהעם שלח אותה לעשות. אתם לא מסוגלים. אתם לא מבינים מהי דמוקרטיה בכלל. מבחינתכם, דמוקרטיה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לך ולדמוקרטיה? מה אתה מבין בדמוקרטיה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זו דמוקרטיה? דמוקרטיה זה שהעם הולך לקלפי והכנסת והממשלה מבצעים את המדיניות. ולא פקידים שעוצרים לאור יום את מי שקורא לעברם "פרשת משפטים, בושה", או שהשר לא מוצא חן בעיניהם, או שבג"ץ פתאום נוטל לעצמו סמכויות מכוח עליון, מועצת גדולי הבג"ץ, שיכולים גם לבטל חוקי-יסוד. זה קורה רק בדמוקרטיה של לפיד ויש עתיד, ששם – אתם הרי דיקטטורה. אתם חייבים לשרת את המנהיג כדי שתיכנסו לרשימה, או למה שנשאר מהרשימה שלכם. אנחנו מאמינים בדמוקרטיה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רם, אתה יודע שאצלכם זו לא דמוקרטיה. הרי אתה קראת תיגר על המנהיג שלך ואתה לא תהיה ברשימה שלו בכנסת הבאה. זו אינה דמוקרטיה. אנחנו דמוקרטים. אני רואה שיש לנו פה עוד קצת זמן, אז בואו נקרא קצת ממעלליה של הדמוקרטיה שלכם, ממעלליה של היועצת הפוליטית לאופוזיציה. אז הינה סיכום, סיכום קצר, סיכום קצר על עבודת היועצת הפוליטית לאופוזיציה. חוק הפוליגרף לקבינט – היא הצביעה נגד. היא הכריעה שאי-אפשר לקדם אותו. אגב, רון כץ – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ניסית לקדם את חוק הפוליגרף בשבוע שעבר בלי שזה עלה לוועדת שרים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. רציתי להביא אותו. לא רציתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אבל אתה יודע למה לא צריך את זה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אה, לא צריך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי כבר אין הדלפות מהקבינט. המדליפים הראשיים יצאו. כל ההדלפות שיש עכשיו לירון אברהם זה מהקבינט של לפני שנה. כבר אין לו הדלפות מהקבינט, לכן לא צריך את החוק שלך. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה. נא לשבת. נעבור להצבעה על חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 59 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1075).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך מלביצקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תקציב לשכת עורכי הדין לשנת 2025 צפוי לעמוד על 83 מיליון שקלים. מתוכו גובים 66 מיליון שקלים, צופים לגבות 66 מיליון שקלים, מציבור עורכי הדין. 66 מיליון שקלים. חוק לשכת עורכי הדין מחלק את הפעולות שהלשכה יכולה לעשות לשניים: אלו שבסעיף 2 הן פעולות החובה שהלשכה צריכה לעשות; אלו שבסעיף 3 הן פעולות הרשות שהלשכה רשאית לעשות. מעיון בטיוטת התקציב כפי שנשלחה למחוזות על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, עולה תמונה מעניינת. אם מכמתים את כל העלות של הרכיבים שמצוינים בסעיף 2 לחוק לשכת עורכי הדין, דהיינו, פעולות החובה שהלשכה מחויבת לבצע, ומוסיפים תקורה ומוסיפים עוד כל מיני הוצאות נלוות, בקושי מגיעים ל-20 מיליון שקלים, בעוד שמעורכי הדין גובים 66 מיליון שקלים. זה אומר בעברית שבמקום שעורכי הדין ישלמו 1,000 שקלים בשנה דמי חבר ללשכה, הם היו יכולים לשלם 300 שקלים בשנה דמי חבר ללשכה, ועדיין יישאר מספיק כסף להכול. ללשכת עורכי הדין, על פי התקציב שלה, יש כ-17 מיליון שקלים הכנסות ממקורות אחרים, שהם לא גבייה מעורכי הדין. ואין שום מניעה בשבילה לבוא ולקבוע תשלומים פרטניים אם היא חושבת – אם היא רוצה לעשות כנסים, אם היא רוצה לעשות השתלמויות מקצועיות, אם היא רוצה לממן פעילות כזו, לממן פעילות אחרת, היא יכולה, כמו יתר האיגודים המקצועיים לעשות גבייה. עורכי הדין שרוצים לעשות השתלמות מקצועית בתחום y יכולים לשלם בשבילה, אין שום היגיון לחייב את כל עורכי הדין לשלם על כל ההשתלמויות שהלשכה רוצה לעשות, כאשר איכשהו תמיד, תמיד, אותם ארבעה-חמישה משרדים מאזור מסוים מאוד בארץ הם אלה שמעבירים את ההשתלמות המקצועית. איכשהו, במקרה או שלא במקרה, בהצטרפות מקרים, כמו שהיינו אומרים בשכונה, יוצא שעמית בכר הוא יוצא אחד המשרדים הללו ועשרות מיליוני שקלים מגיעים לשם. מה שעוד מעניין זה לראות את התקציבים השיוריים, נקרא לזה. לשכת מנכ"ל של לשכת עורכי הדין – 4 מיליון שקלים; תקציב ליועצים במיקור חוץ – 3 מיליון שקלים. מה זה בדיוק היועצים? מה זה בדיוק מיקור החוץ? לא ברור. אולי זה חלק מאותם היועצים שמייצרים את אותן ההודעות שראינו בשבוע שעבר על חשבון הלשכה, שמוערכות בכחצי מיליון שקלים. גם כן, לא ברור. מה שמאוד מעניין זה דרך הפעולה במחוזות. תקציב המחוזות מורכב מרכיב קבוע ומרכיב משתנה. אני בטוח שזה מאוד מעניין את כל אלה שכסף ציבורי חשוב להם – וכן, זה כסף ציבורי. למה זה כסף ציבורי? מכיוון שיש כ-90,000 עורכי דין במדינת ישראל, בקירוב, שכדי להתפרנס ולעבוד הם מחויבים לשלם דמי חבר ללשכה. אין להם אפשרות לא לשלם דמי חבר ללשכה. לכן לשכת עורכי הדין פה בעצם גובה דמי חבר לארגון שלה מכוח חוק. דמי חבר לארגון מקצועי, מנדטורי, מכוח חוק. מה שלא קיים בשום מקצוע אחר. כשאתה בא ואתה מסתכל על החלוקה למחוזות אתה רואה דברים מדהימים. אתה רואה, למשל, את מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין שמונה 22,000 עורכי דין; קצת יותר, 22,000 עורכי דין. למחוז מרכז של לשכת עורכי הדין אין בניין, אין מרכז משלו, והוא שוכר מקום לפעילות שלו ב-700,000 שקלים לשנה, שהוא מממן מתוך תקציב המחוז. זה נחמד. אז לא ברור מדוע לשכת עורכי הדין מאשרת שיפוצים במאות אלפי שקלים לכל מיני מחוזות אחרים כאשר לעורכי הדין של מחוז מרכז עדיין אין מקום. למה שיפוצים? אפילו שכירות הם צריכים לשלם. ולמה זה? אולי, רק במקרה, זה קשור לזה שיושבת-ראש מחוז מרכז לא נמצאת בקואליציה של עמית בכר. הוא מאוד מאוד לא מבסוט ממנה, בכלל. במהלך הדיון האחרון הוא שלח לה הודעת ווטסאפ, כי הוא הבין שהיא העבירה לנו מידע לגבי התקציב, לגבי דברים אחרים. תוך כדי דיוני תקציב הוא שלח לה הודעה, והוא אומר לה: אתם מצאתם את מלביצקי שותף – שיהיה לכם בהצלחה בתקציב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, התנהגות מאפיוזית של בריון, זה לא מפתיע. גם אליי הגיעו שני שליחים. עד כמה שאני מכיר ויודע לפחות, אף אחד מהם לא מכיר זה את זה. הם באים אליי ואומרים לי: תקשיב, ישבנו עם עמית בכר, הוא רציני מאוד, הוא לא מתכוון לוותר, ותדע לך שהבנו – את זה אומרים לי שניהם – שאם אתה לא תרד מהסיפור הזה, זה יגיע בסוף לחקירת משטרה. מעניין. בסוף הדיון האחרון, כאשר כבר יצאתי מהדיון וצעדתי לכיוון המליאה, פגש אותי עמית בכר ליד המזנון החלבי, ואמר לי: אל תדאג, חנוך, אני עוד אכניס אותך לכלא, אבל יהיה בסדר, אני אבוא לדאוג שנותנים לך תנאים טובים. זה עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, בריון בשקל וחצי שכנראה לא רגיל שעומדים מולו, לא רגיל שמתנגדים לו ושההתנהלות שלו הביאה את הלשכה למצב שלה. אם קודם דיברנו על המחוזות, זה בכלל נחמד: מחוז תל אביב שלו – שהוא בא ממנו, הוא היה יושב-ראש ועד מחוז תל אביב – סבל מגירעון תקציבי שהוא הכניס אותו אליו כשהוא היה יושב-ראש ועד המחוז. בשנתו הראשונה כראש לשכת עורכי הדין, מה עשה עמית בכר? הוא קיצץ מהתוספת שמקבלים כל המחוזות בלשכת עורכי הדין כדי לתת למחוז תל אביב. זאת אומרת, ראש לשכת עורכי הדין קיצץ מכל יתר המחוזות כספים כדי לממן גירעון שהוא בעצמו יצר במחוז הבית שלו, מחוז תל אביב. זה האיש, זו הלשכה, זו הפעילות שלה. זה לא היה יכול לקרות בשום מקום אחר במדינת ישראל, בטח ובטח לא במקום שממומן מכספים מנדטוריים שאנשים מחויבים לשלם. לכן ברור לחלוטין שהחקיקה הזאת היא חקיקה נכונה, היא חקיקה שנועדה בסופו של דבר להפחית את העלות הכספית של דמי החבר שעורכי הדין נאלצים לשלם, והיא אומרת דבר מאוד מאוד ברור ללשכת עורכי הדין: יוכלו לגבות מהחברים אך ורק את הסעיפים שחובה עליהם לבצע. את כל הפעילות שהם יכולים לבצע, שיש להם רשות לבצע, יגבו אם ירצו, בצורה וולונטרית. אבל מנדטורית, עורכי הדין יהיו חייבים לשלם רק עבור פעילויות החובה. מי שתקבע את התקציב עבור אותה פעילות חובה תהיה לשכת עורכי הדין, וזה יאושר על ידי רואה חשבון המבקר של הלשכה ועל ידי חשב משרד המשפטים. זה התיקון שעשינו לעומת הנוסח שעלה בטרומית ושבעצם מנתק את כל אותם דיבורים על מעורבות פוליטית בניהול התקציב של הלשכה. לא שכנראה איזושהי מעורבות פוליטית של יו"ר לשכה זה דבר שפחות מפריע לחלק מהאנשים, אבל לפחות אי-אפשר יהיה לטעון מעכשיו שיש פה מעורבות פוליטית מצד הממשלה. אני אומר כבר בצורה מאוד מאוד ברורה, זה שלב אחד. השלב הבא זה להפוך את לשכת עורכי הדין כולה לוולונטרית, כמו שיש את לשכת רואי החשבון, כמו שכל יתר האיגודים המקצועיים במדינת ישראל קיימים. אז יכול להיות שתקום עוד לשכה ואז, כנראה, יצטרכו לתת תמורה אמיתית לכסף. מי שירצה להיות חבר בלשכה שבכר יקים, יהיה; מי שלא, לא. דרך אגב, לפני שקמה לשכת עורכי הדין היו שלושה איגודים מקצועיים במדינת ישראל שאיגדו את עורכי הדין. אתם יודעים כמה עורכי דין היו חברים בכול האיגודים המקצועיים ביחד לפני שקמה לשכת עורכי הדין? פחות מ-20%. זה כנראה גם מה שיהיה הפעם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת אנחנו נעבור לדיון האישי. לפני כן אני נועל את הרשימה, הרשימה גם ככה ארוכה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה לא מסכים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא נוכח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מתן, מתן, תנסה בלי לומר "תזמון" פעם אחת. תזמון, תזמון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא מתזמן בצורה מדויקת. יש לו שלוש דקות, הוא יתזמן אותן נכון. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לשאול את חבריי לקואליציה מה עוד תהיו מוכנים לעשות – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סגרתי את הרשימה מזמן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול את חבריי לקואליציה מה עוד תהיו מוכנים לעשות, עד כמה נמוך תהיו מוכנים לרדת כדי לפרק ולפגוע במוסדות הממלכתיים שלנו? כמה נמוך תהיו מוכנים לרדת כדי לפגוע במשטרה? כמה נמוך תהיו מוכנים לרדת כדי לפגוע במשטרה? כמה נמוך תהיו מוכנים לרדת כדי לפגוע בצבא? זה פשוט לא נתפס. מה יותר חשוב מהדברים האלה? מה, השלטון? נתניהו? מה כל כך חשוב שאתם מוכנים לפגוע כזאת פגיעה קשה בצבא, כזאת פגיעה קשה במשטרה? אתם הורסים את כל המערכות. בכלל, אתם מבינים את ההיררכיה של כאלה מוסדות? אתם מבינים מה המשמעות שעכשיו כל חייל יכול לקחת כל מסמך ולתת אותו למשהו, למשרד ראש הממשלה, לעקוף כל היררכיה צבאית ולעשות מה שהוא רוצה? כל אחד במשטרה עכשיו יכול ללכת ישר לשר ולהגיד לו מה שהוא רוצה? זה פשוט בלתי נתפס. בלתי נתפס שאתם מוכנים ככה להרוס את הצבא, להרוס את המשטרה, רק כדי לשמר את הממשלה הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל, בלי להבין בכלל שיש פה עוד היסטוריה שלמה, יש עוד עתיד שלם שאנחנו צריכים להחזיק בו מעמד ביחד, להחזיק את כל העתיד שלנו ביחד. אתם פשוט הורסים ומחריבים את המוסדות הכי חשובים שלנו. פשוט בלתי נתפס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, לפני הכול, משקפת נאמנה את התייחסות הליכוד, מפלגת השלטון מודל 2024, לדמוקרטיה. ביוני 2023 לפני כמעט שנה וחצי, בעיצומו של ניסיון ההפיכה המשטרית, נערכו בחירות בלשכת עורכי הדין. שני מועמדים השתתפו במרוץ. הקואליציה יחד עם השופרות שלה מערוץ 14 תמכה במועמד מאד מסוים. אבל עורכי דין מכל רחבי הארץ התגייסו וחשבו אחרת, וברוב מוחץ בחרו במועמד אחר, 73%, עו"ד עמית בכר. עו"ד עמית בכר, שלא מהסס להגן על שלטון החוק, על עצמאותה של מערכת המשפט ומתייצב פעם אחר פעם מול הניסיונות הבלתי-פוסקים של ממשלת נתניהו המסוכנת להחליש את מוסדות המדינה ולהרוס את הדמוקרטיה הישראלית. אבל מה שווה לשכת עורכי הדין אם בקואליציה לא שולטים בה? מסתבר שלא הרבה. בואו נעשה סיעור מוחות ונשאל את עצמנו, אם בחודש יוני 2023, בבחירות בלשכת עורכי הדין היה זוכה עו"ד אפי נווה, מועמד הקואליציה, האם הצעת החוק הזאת הייתה באה לעולם? ודאי שלא. אבל מה לכם ולדמוקרטיה? הפסדנו? הובסנו? אנחנו נשנה את החוק ונפגע בלשכה. הבאנו אסון על עם ישראל? נאסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לשכת ראש הממשלה מתנהלת כמו ארגון פשע? נתקוף את השב"כ ונעביר חוק מופרך שמעניק חסינות לגונבי מסמכים מצה"ל. מינינו עבריין לשר לביטחון לאומי שרק הולך ומסתבך עם החוק? נאיים על היועצת המשפטית לממשלה, נהפוך את המשטרה לפוליטית, נסתום את הפה לתקשורת החופשית. כולם כבר יודעים איזה משטר אתם מנסים לבנות כאן. למשטרים כאלה יש שם, אבל אנחנו לא ניתן לכם. לא יקרה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היו"ר, מה יקרה כשהם יעלו לשלטון – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אלמוג כהן, לא מפנק אותך עדיין, בטוח שתקשיב לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יותר גרוע מזה לא יכול להיות. תודה רבה, אדוני היושב בראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כנסת נכבדה. אתה יכול לעצור לי – תעצור לי את הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תאזקי אותי, קחי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק לדבר שטויות. מה נסגר איתך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, היא אפילו לא התחילה לדבר, תקשיב למה שהיא אומרת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה שהוא – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הכול פה שקט. בואו נעיר קצת את – – – יש פה אנרגיות לא טובות, בואו נריב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאני מסכימה עם חבר הכנסת כהן – ברור שיש כאן אנרגיות לא טובות, כי כל מה שאתם עושים זה רע. איך יהיו אנרגיות טובות? תראה מה הממשלה מביאה ביום שני – שני חוקים שבהם היא פורעת את תקציב המדינה עוד פעם. במקום לקחת מהכסף הקיים, היא עוד פעם עושה מה שהיא רוצה. אחרי זה היא מביאה חוק נגד לשכת עורכי הדין – ואני תוהה לעצמי, חנוך: אם לשכת עורכי הדין הייתה כן מתייצבת לצד יריב לוין, האם היינו מקבלים את החוק הזה? כנראה שלא. ובסוף, כדי להסביר כמה הם לא עושים כלום, הם מביאים חוק של מכוני כושר. הכול סבבה במדינה, הכול מדהים, אין בלגן בצפון, אין חטופים – בואו נדבר על מכוני כושר. למה לא? הכול טוב. אז כן, ברור שיש בעיות, וברור לי שאם לשכת עורכי הדין הייתה מתייצבת, הרי הם לא היו מקבלים את החוק. אתם אומרים: אלה נגדנו – ניתן להם חוק נגדם. ככה אתם עובדים. אבל אני רוצה להקדיש משהו בשתי הדקות שנותרו לי לקובי יעקובי, נציב שב"ס, שכעת פורסם שהוא חשוד בפלילים. האם אתם מבינים – הינה, אתה מכיר אותו טוב. האם אתה מבין את גודל האירוע? נציב שב"ס חשוד בפלילים. תבינו, תפנימו, תבינו לאן לקח אותנו השר הכושל. לאן, לאן נוליך את הבושה? אמרו על קובי יעקובי שהוא מטאור. תשמע, קובי – אם אתה שומע אותי – הבעיה במטאור, שבסוף הוא מתרסק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וכל פעם, כל מי שהולך עם השר הזה מתרסק. כל הלשכה שלו חשודה בפלילים. תבינו, הוא נציב שב"ס. לאן נוליך את הבושה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיי בשקט. תהיי בשקט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואת, עדיף בכלל שתהיי בשקט. הדברים שאת אומרת הם הסתה יום-יומית כנגד כל גופי הביטחון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה רוע לב. רוע לב. את רעת לב – – – כמה רוע לב. את רעת לב, רעת לב. יש בך – – – שאי-אפשר לתאר בכלל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והעובדה ש-67 חברי כנסת שותקים על הדברים הנוראיים שאת אומרת, על הדברים המזעזעים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אפשר הערת ביניים, אבל לא לדבר באופן רצוף. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקי להפריע לי. את בושה וחרפה לכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רעת לב – – – רעת לב. רעת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אפילו לא אצעק. אני לא יכולה, הלך לי הקול. זה אירוע נדיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – רוע לב, רוע לב – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רעת לב. רעת לב – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די. תיקחי את התרופה שלך ותצאי מכאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מביישת את הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רוע לב, רוע לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מביישת את הבית הזה. את מסיתה נגד ארגוני ביטחון במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רוע לב. כמה רוע לב – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה שכולם שותקים מול דברי הבלע שלך, זה אות קין לכנסת הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רעת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה לדבר, אז תן לי חצי דקה. באמת, ואם לי קשה – וזה גם לא מפסיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי את – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, מספיק. תעלי לפה ותגידי את דברי הבלע שלך כרגיל. למה את מפריעה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא משחקת במשחקי חברות שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, זה מפריע. אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה ושנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מספיק, זה לא יעזור אם תצרחי עליי. אני לא אסכים עם שום מילה שאת אומרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צורחת עלייך, אני לא מתייחסת אלייך בכלל – – – את רעת לב. רעת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל די, תני לי לסיים שני משפטים. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רעת לב. רוע לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מספיק, שמענו, שמענו את זה. אני קוראת לכל הקצינים וללוחמי הכליאה בשב"ס: עזבו אתכם מהמלך. תיצמדו לממלכה. הממלכה מעל הכול. תתעלמו, תעשו הכול כדי להציל את המדינה הזאת. לא מגיע לנו שנציב שב"ס ייחקר בפלילים. לא מגיע למדינה הזאת שהשר הזה הגיע למצב הזה שנציב שב"ס במשמרת שלו נחקר בפלילים. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרה כאן אלפי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדברים על קובי יעקובי – אני אספר לכם מי זה קובי יעקובי. לערלת לב אני לא מדברת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדברי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא מדברת לערלת לב. ניצב קובי יעקובי, מפקד תחנת מוריה, מפקד מרחב ציון, בעל אות מופת על חילוץ במסגרת תפקידו, לוחם גולני, לוחם סיירת, לוחם יס"מ – זה קובי יעקובי, שהתמנה להיות נציב שירות בתי הסוהר. כל סנגור בן שעה יאמר לכם שמי שנעצר כאחרון העבריינים – הינה, יש פה את מיקי, יש פה את סגלוביץ' – נעצר בבוקר, ומשוחרר בלי שום תנאי מגביל אחרי 12 שעות – אני רוצה לראות מישהו שהוא ישר בפני עצמו ויגיד לכם שזה אומר שאין בתיק בדל ראיה נגדו. עומדת כאן חברת כנסת, מוציאה מהפה שלה את השם "קובי יעקובי", ניצב קובי יעקובי, בלי שהיא יודעת עליו כלום. זה רוע לב מזוקק, כי קובי יעקובי מסר את עצמו לטובת מדינת ישראל. קובי יעקובי משלם את מחיר הרדיפה של היועמ"שית את השר לביטחון לאומי. הוא שוחרר בלי תנאי מגבילים אחרי שעות של חקירה, שעות של חקירה. קובי יעקובי, אני מכירה אותך כניצב במשטרה. אני יודעת מה עשית בתחנת המשטרה שפיקדת עליה, איזה לוחם היית, איזה לוחם יס"מ היית, איזה מפקד בתוך הפעילות הזאת. מצדיעה לך, מסירה את הכובע, מסירה את עיניי. אני לא יכולה להסתכל בעיניך על החרפה שהייתה היום מנת חלקך, להילקח כאחרון העבריינים. מתביישת ומצטערת, וצר לי שיש חברי כנסת שלא מסוגלים לשים לרגע פוליטיקה בצד, להסתכל על סיטואציה שבה נלקח אדם בעל שיעור קומה בצורה כזאת לתחנת המשטרה ומשוחרר בלי אף תנאי מגביל. אז זה רוע לב. אותה אחת שדיברה על קובי יעקובי אמרה כאן: מה קרה לפלדשטיין שהיה עצור? זה לא נורא, המעצר. זה הרגע שנפל לי קיר, כי אנחנו יכולות להיות נוקבות, אנחנו יכולות להתבייש – תשלחו אותי לבושה עד מוחרתיים – אבל לעולם אני לא אאטום את הלב שלי ולעולם – כולי תקווה שלא ייגע בי רוע חס וחלילה כלפי מישהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תראו, אני לא יודע מה לחשוב, הרי לא מדובר כאן באיזושהי קואליציה או באיזושהי ממשלה שקמה בבוקר וחושבת: איך אני אעשה טוב למדינת ישראל, איך אני אחזיר את החטופים, איך אני אדאג ליוקר המחיה – מה שממשלה נורמלית צריכה לעשות. לא. במקום זה, מה שאתם עושים – אתם הפכתם להיות חברה קבלנית להריסה. אתם הורסים כל מוסד ממלכתי שיש. כל מוסד. את הפרקליטות אתם הורסים; את בתי המשפט אתם רוצים להרוס; את לשכת עורכי הדין אתם רוצים לחסל. מה אתם משאירים פה? את רשות השידור אתם רוצים לחסל. מה אתם עושים? קרעי, תגיד לי, מה אתה עשית טוב במשרד התקשורת מהיום שאתה שר, מה עשית טוב חוץ מלפרק כל הזמן – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אז בוא אני אספר לך – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חוץ מלפרק ולהשמיץ ולהסית. מה עשית טוב? לא עשית שום דבר טוב בחיים שלך, חוץ מלפלג וחוץ מלהסית וחוץ מלהרוס. אבל אתם לא תהרסו עוד הרבה זמן, כי אנחנו נפרק אתכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מתכוון מטפורית, נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בהחלט מטפורית. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמש הלכתי לנחם את משפחת קוגן – בת זוגו והוריו של הרב צבי קוגן, זיכרונו לברכה. משפחת קוגן ביקשה שננציח את הרב צבי, ולכן אני רוצה לשתף את סיפורו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע. זה מפריע שם. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבוקר 21 בנובמבר צבי יצא מביתו לעוד יום רגיל. על פי הדיווח של וול סטריט ג'ורנל, הוא עלה על רכבו, עבר בחנות המכולת הכשרה בדובאי שבה עבד, וכלל לא ידע שהוא מטרה לחיסול. אשתו רבקי, כשבעלה לא שב הביתה, דאגה והתריעה על כך בפני קהילת חב"ד, שאותה הוא ייצג באיחוד האמירויות, והם פנו לרשויות. זה כבר היה מאוחר מדי. הרב צבי קוגן נחטף על ידי מחבלים והובא לעבר עומאן השכנה. הרשויות באמירויות מצאו את גופתו ורכבו של קוגן סמוך לגבול. בשיחות שניהל קוגן ז"ל עם חבריו הוא סיפר שמעולם לא הרגיש לא בטוח בחייו באמירויות, ששם התגורר במשך ארבע שנים. אחיו ראובן עמד שם בראש הקהילה. הוריו של צבי עלו מקישינב בירת מולדובה בדיוק לפני 35 שנה. ילדיהם כבר נולדו כאן, בירושלים. אף אחד לא חשב שצבי יהפוך לאחת הדמויות המרכזיות בקהילה היהודית באיחוד האמירויות. הוא חילק חלות למשפחות עבור ארוחת שבת וסייע בהפעלת הסופר הכשר היחיד במדינה. היום קהילות יהודיות בכל רחבי העולם חשות תחת מתקפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סכנות של ממש – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת אלמוג כהן, עידן רול, זה מפריע מאוד. אפשר לדבר בחוץ. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סכנות של ממש מרחפות בכל עת מעל ראשיהם של יהודים בכל העולם, והמגמה רק מתחזקת. כל פגיעה בקהילה היהודית, בוודאי אחרי שנה וחודשיים של מלחמה קשה כאן, במדינת ישראל, מטלטלת קהילות שלמות. הרצון של האויבים שלנו לרדוף אותנו בישראל ובתפוצות לא עתיד להסתיים. אסור להתעלם מבעיות שלא ייפתרו מעצמן. עלינו לחזק את הקשר עם קהילות יהודיות ברחבי העולם; לעבוד לצד רשויות מקומיות בכל העולם ומנהיגי קהילות דתיים, חרדים, רפורמים, חילונים – עם כולם. אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק לא רק על הקיום הפיזי שלנו בישראל, אלא על הנפש והרוח של העם היהודי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול, אה, נוכח, סליחה, חבר הכנסת עידן רול – מוותר; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> קארין נוכחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא מוותרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מוותרת. חברת הכנסת קארין אלהרר נוכחת ומוותרת; חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ', עוד פעם – מוותר שוב; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב – נוכח ורוצה לדבר. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מבקש מהיושב-ראש שתחזיר את אלמוג כהן לצד השני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מסתיר לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא רשאי להיות בכל מקום, אבל הוא לא יפריע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לייק, לייק, לייק, אדוני היו"ר. הוא עולה לדבר. מתושלח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לו חבורה טובה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, הסיפור מאוד פשוט. אפשר להשתמש באגדה על אותו נוכרי שבא להתגייר בפני הלל, והלל אמר לו: תעמוד על רגל אחת. אז הינה, אני עומד על רגל אחת – לא רואים – ואני אומר: הסיפור פשוט – הקואליציה והממשלה ניסו להשתלט על לשכת עורכי הדין. הריצו עבריין. למה? כי רצו שלשכת עורכי הדין תעזור להם עם המהפכה האנטי-דמוקרטית. אבל בניגוד לתחזיות שלהם, ציבור עורכי הדין בישראל אמר את דברו בענק, בהשתתפות חסרת תקדים. אז מה עושה הממשלה העבריינית ומה עושה הקואליציה העבריינית? פוצחות במסע נקמה נגד לשכת עורכי הדין. זה הסיפור כולו. עומד חבר הכנסת המציע, מדבר איתנו על פעולות רשות, פעולות חובה – שטויות. הרי פעולות הרשות כתובות; פעולות הרשות כתובות בחוק עצמו, הן מעוגנות בחוק שיצא מהבית הזה. אז עומד פה חבר הכנסת המציע, ובמקום להיות אמיתי ולומר לציבור: נכשלנו בלהמליך עבריין על לשכת עורכי הדין, אז הגיע הזמן לשרוף את הבית. עכשיו, כדרך אגב, כפי שמתאים לממשלה ולקואליציה, הכול מלווה בשקרים. לפני כמה שבועות עמד כאן, כשהעבירו את החוק בטרומית, שר המשפטים – אתם זוכרים? הוא סיפר על המסעות של לשכת עורכי הדין בספינות, צחק על זה; "ספינת האהבה". שקר גמור. הלשכה לא הוציאה שקל. עמד חבר הכנסת המציע ואמר שהלשכה משקיעה גרושים בתהליכי האתיקה. הסתבר שהוא לא יודע לקרוא את התקציב: למעלה מ-10 מיליון שקלים באתיקה מקצועית. פשוט שקרנים. שקרנים. עכשיו תאמר לי, חבר הכנסת מלביצקי: אתה, כל כך אכפת לך משלטון החוק – למה לא מטריד אותך שהממשלה שלכם מפירה את חוק-יסוד: משק המדינה ולא מניחה את התקציב? הרי אתם מדברים על כבודה של הכנסת שנרמס על ידי בית המשפט. אתם חלק מממשלה עבריינית שמפירה כבר שבועות את הוראת חוק-יסוד: משק המדינה. זה לא מעניין אותך? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כבודה של הכנסת מול הממשלה זה לא עניינך; רק מול בית המשפט העליון. אתה מגבה ממשלה שמפירה חוק-יסוד, ושר משפטים שמפר פסיקה של בג"ץ בקונצים ותרגילים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> קריב. קריב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם ממשלה עבריינית, קואליציה עבריינית, ולא יעזור לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ציבור עורכי הדין הראה לכם את הדרך בבחירות ללשכה, ואנחנו נראה לכם את הדרך בבחירות לכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> קריב, אתה יודע מה זה לא תעשה שניתק לעשה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא בא ללמוד פה קצת תורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אלמוג כהן? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נוכח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נוכח וגם רוצה לדבר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות, ברגע שהפודיום יתאים לגובה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאללה, הבדיחה הרגילה – עד שייקח לפודיום לרדת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה מה שאומרים גם לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה סולם גנבים? << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, פשוט סימון לא אוהב אותנו, את האוכלוסייה הזאת. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, רציתי לדבר הערב על נושא שמאוד חורה לי: אדון משה בוגי יעלון, שר ביטחון, רמטכ"ל לשעבר, שבאמירות חסרות אחריות – אני מנסה לחשוב מה עבר עליו באותו רגע שהוא אמר על החיילים הקדושים שלנו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה שעבר על סמוטריץ' כשאמר על דילול האוכלוסייה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שהם מבצעים טיהור אתני ופשעי מלחמה. מה עבר עליו? אני יודע שהשתיקה הזאת, השתיקה של המחנה, של האחים שלנו ממחנה השמאל, היא שתיקה כי הם מובכים מהאירוע הזה, ובצדק. זה אירוע מביך, ואני חושב שמשה בוגי יעלון הוא איש חסר אחריות, הוא איש שפל, הוא איש בזוי. בזמן שהלוחמים שלנו, הלוחמים והלוחמות, האריות והלביאות שלנו, לוחמים בקרבות עקובים מדם, האיש חסר האחריות הזה פשוט גורם להם לדמורליזציה. הוא גורם למדינת ישראל לפגיעה אנושה, אנושה, בטריבונלים בין-לאומיים. והעולם שותק. העולם שותק. אני היום הגשתי, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק פרטית שתשלול מאנשים כדוגמת משה בוגי יעלון, האיש השפל והבזוי הזה, את הפנסיה שלו, 70,000 שקלים. הציבור מימין ומשמאל ששולחים את הילדים שלהם לצבא – הינה, חברתי אפרת רייטן, איפה היא? נמצאת? אפרת רייטן, הבן שלה, שאלוהים ישמור אותו אמן, לוחם בצבא, לוחם עז נפש, וגם היא שולחת אותו לצבא, את הדבר היקר ביותר בשבילה, ומשה בוגי יעלון מעז לומר שהבן של אפרת רייטן – שאני כל כך אוהב ומעריך, שהוא מגיבורינו, הוא מהמכבים של דורנו – שהבן של אפרת רייטן הוא פושע מלחמה. זה אירוע מטורף. אתה מנסה לחשוב מה עובר לאיש הזה בראש, אדוני היושב-ראש. הרי אתה היית הרמטכ"ל שלנו, אנחנו הפקדנו בידיך את היקרים שלנו, אנחנו לחמנו לפי הפקודות שאתה הבאת לנו. אבל יש עוד אירוע שכואב לי, אדוני היושב-ראש, ואני אציף אותו. הרמטכ"ל שותק בכל האירוע הזה. הרמטכ"ל פשוט ממלא פיו מים, ובשתיקה רועמת פשוט מפקיר את חיילי צה"ל. אני קורא לרמטכ"ל לצאת עוד הערב בהצהרה שהוא מתנער מהאמירות חסרות האחריות הללו. זה פשוט חוסר אחריות משווע, והרמטכ"ל, אני קורא לך: תתנער מהדברים המבישים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים ואטורי – אינו נוכח. אם כן, אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי לסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה בטח עכשיו תקשיב למה שהוא יאמר ואתה תשמע מה יש לו לומר על זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת קריב יצא, אז קודם כול אני בטוח – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, סליחה. אני בטוח שאתה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאני אפסיד? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתה תסכים איתי לגבי התיקון של הדוגמה שנתת, כי לא הלל אמר לו לעמוד על רגל אחת, אלא בא אותו גוי להלל הזקן ואמר: רבי, למדני את התורה על רגל אחת. ואז, מה הוא אמר לו? לך, אל תעשה לחברך, והשאר – צא ולמד, נכון? אז הוא לא אמר לו: תעמוד על רגל אחת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון, והשאר פירוש שהוא צא ולמד. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואידך זיל גמור. כן, הוא לא בא ואמר לו, חלילה: תעמוד על רגל אחת, הוא אמר לו: תלמד אותי ככה בחפיף, וזה מה שהוא אמר לו, בלי להעמיק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יאללה, קדיש דרבנן ותרד. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה דווקא מעניין. למה זה מעניין? מכיוון שאני בטוח שאתה גם תתעניין, מכיוון שראיתי ששאלת. רבי יהודה לייב אשלג, שהיה ידוע בכינויו "בעל הסולם", וכתב את פירוש "הסולם" בספר הזוהר – אחד הכתבים שהוא כתב נקרא מאמר לסיום הזהר, ותראה מה הוא כותב שם: "כי העובדה היא שהקב"ה הוציא ארצנו הקדושה מרשות הנוכרים והחזירה לנו, ובכל זאת עדיין לא קיבלנו הארץ לרשותנו, מפני שעוד לא הגיע זמן הקבלה, כמו שביארנו בעניין שלמות ההשגה, באופן שנתן, ואנחנו עוד לא קיבלנו. שהרי אין לנו עצמאות כלכלית, ואין עצמאות מדינית בלי עצמאות כלכלית. ועוד הרבה יותר מזה, כי אין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש, וכל עוד שרוב בני הארץ שבויים בתרבויות הזרות של האומות, ואינם מסוגלים כלל לדת ישראל ותרבות ישראל, הרי גם הגופות שבויים תחת הכוחות הנוכריים, ומבחינה זו נמצאת עוד הארץ בידי הנוכרים. והמופת הוא שאין שום אדם מתרגש כלל מן הגאולה, כמו שזה היה צריך להיות בזמן הגאולה אחרי" אלפיים שנה. "ולא בלבד שאין בני הגולה מתפעלים לבוא אלינו וליהנות מן הגאולה, אלא חלק גדול מאותם שנגאלו וכבר יושבים בתוכנו, מצפים בכיליון עיניים להיפטר מגאולה זו ולשוב לארצות פזוריהם". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חנוך, תכבד את מי שלא היה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה, אני מקריא מתוך מאמר לסיום הזוהר שכתב רבי יהודה לייב אשלג, שידוע בכינויו "בעל הסולם", שכתב בין היתר את פירוש הסולם בספר הזוהר. "הרי שאף על פי שהקדוש ברוך הוא הוציא הארץ מרשות האומות ונתנה לנו, עם כל זה, אנו עוד לא קיבלנוה, ואין אנו נהנים מזה. אלא שבנתינה זו, נתן לנו הקדוש ברוך הוא את ההזדמנות לגאולה", וכן הלאה וכן הלאה. זאת אומרת, זה שאנחנו קיבלנו פה את הארץ ואנחנו נמצאים פה ויש לנו את כל הדברים האלה, זה הכול טוב ויפה; השאלה היא מה אנחנו עושים מזה, ואם אנחנו ממלאים את הייעוד שלנו כעם ישראל בארץ ישראל או שאנחנו מנסים לעשות פה איזשהו משהו אחר שלא שייך אלינו בכלל. אני שמח מאוד שאני רואה אותך מהנהן בהסכמה, גלעד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, ועל זה אני חושב שפחות מדי מדברים. אני חושב שאנחנו כולנו צריכים להבין שהמדינה שהכרנו לפני 7 באוקטובר לא תשוב להיות כפי שהייתה, ושהדור שעכשיו נלחם והדור שעובר את המלחמה גם מהבית – הוא השתנה והוא אחר, הוא רוצה דברים אחרים, יש לו דרישות אחרות, ובחלק גדול מהדברים הוא לא יסכים עוד לדברים שאולי הוא הסכים להם בעבר. אם פעם יכולנו באמת להסתפק בזה שפה זה בסדר, כי פה אולי פחות רוצים להרוג אותנו ממקומות אחרים, ופה יש צבא ששומר עלינו, ופה יש את כל הדברים האלה – אנחנו רואים שזה גם לא מספיק. אנחנו רואים שבגלל כל מיני תהליכים פנימיים שקורים בתוכנו – תהליכים שאני חושב שלא אתה מכוון אליהם ובטח לא אני מכוון אליהם, של קיטוב עמוק מאוד – קורים לנו דברים קשים מאוד. זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים, כי לא נסכים. סביר להניח שככל שיחלוף הזמן, הרי ריבוי הדעות ילך ויגבר. לא מנסים ליצור פה חלילה איזושהי אחידות, אבל כן, אני חושב שבעיקר אנחנו פה צריכים להבין שיש איזשהו חוט מאוד מאוד דק שעדיין קושר ומחבר אותנו. לעמים האחרים, לאומות העולם. הם רואים את זה ובשבילם אין כל כך הבדל בינינו, אבל איכשהו אנחנו, הרבה פעמים פה משתדלים להבליט דווקא את מה שמפריד ודווקא את מה שמקטב על פני דברים אחרים. עכשיו, דיברתם קודם על הנושא של רמיסת שלטון החוק, ואני רוצה לדבר איתך על האירוע של אכיפה בררנית. אכיפה בררנית היא דבר חמור. היא דבר חמור גם בגלל שהיא בעצם חותרת תחת האושיות של הצדק הטבעי, מה שנקרא, ומעבר לזה שהיא חותרת תחת האושיות של הצדק הטבעי, היא גם מערערת את האמון של האנשים ברשויות אכיפת החוק. במדינה כמו מדינת ישראל, חשוב שלאנשים יהיה אמון ברשויות אכיפת החוק. וקשה מאוד להסביר כיצד יש מקרים מסוימים שלחלוטין לא מקבלים התייחסות מרשויות האכיפה או שאולי מקבלים התייחסות איטית מאוד, כזאת שלא מרגישים אותה, לבין מקרים אחרים, שבהם אנחנו רואים שמתבצעים מעצרים ממש גרנדיוזיים, כאילו הם לקוחים מאיזה סרט אקשן, בין שזה של קציני מודיעין, בין שזה של בכירים בשב"ס. תוך כדי נסיעה, יוצאים לאותו בכיר בשב"ס עם נשקים שלופים, מורידים אותו מהאוטו; כמעט דו"צ מתפתח שם עם המאבטחים שלו. דברים מטורפים שאתה פשוט לא מבין מה קורה עם הדבר הזה, ואיך יש מצד אחד – איך זה נקרא? כזאת להיטות, zealous, אומרים באנגלית, לבוא ולהביא אנשים לחקירה, לחקור מייד, ואיך למשל יש מקרה, כמו בשדה תימן, שהודלף חומר בשלב המעצרים שמצוי רק בידי התביעה, לתקשורת. כמה אנשים מהפרקליטות הצבאית כבר התעסקו עם התיק של שדה תימן? 15? 20? רון, אתה היית בפרקליטות הצבאית, נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה אנשים מתעסקים בתיק גדול בפרקליטות הצבאית? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תלוי לאיפה זה מגיע, אבל פרקליט והצוות שלו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> 20? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פחות. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נגיד 20. אמרת "פחות". כמה זמן לוקח לחקור 20 אנשים? איך יכול להיות שעברו כל כך הרבה חודשים בלי שהתבצעה אף לא פעולת חקירה אחת לגבי חומרי חקירה בשלב המעצרים, שלא נמצאים אצל אף אחד חוץ מהתביעה, שהודלפו לכתב טלוויזיה ושימשו להוציא את דיבת ישראל בעולם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היה שם עצור אחד בבית ליד? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איך יכול להיות מה שקרה בבית ליד ואין עצור אחד? איך קרה שבבית ליד, בפריצה שפרצו למחנה צבאי, והכול מצולם, אין עצור אחד – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות שהבינו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הצביעות הזאת? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות שלא חשבו שיש פה עילה למעצר. אני לא יודע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה? פריצה לבסיס צבאי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאל. אני לא יודע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לשאול אותם, לתחקר אותם, צריך? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא פליליסט. הרי אמרו שקיבלו הוראה לחקור. אני לא אומר שצריך לחקור, אבל באה הפצ"רית לוועדת החוץ והביטחון, כשאתה היית, ואמרה שקיבלו הוראה לחקור. באה היועמ"שית והודיעה בישיבת הממשלה שהיא חוקרת. איך יכול להיות שהיא חוקרת פחות מ-20 איש וכלום, כשזה מאוד מאוד קל? אלה אנשים שיודעים בדיוק מיהם, שהייתה להם גישה לחומר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז הצדק יוצא. אם לא היו ראיות, סגרו את התיק. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> סגרו את התיק? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן. על איזה תיק אתה מדבר? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על ההדלפה. לא פתחו פה. צריך שיהיה תיק על ההדלפה של הסרטון המגמתי לגיא פלג של שדה תימן, שהוצג כאילו הוא סרטון שבו מראים את לוחמי הכליאה שלנו לכאורה מבצעים מעשה, שלא ראו בסרטון הזה – שהוא היה חומר שהודלף מהצוות שחקר, כי זה לא חומר שמועבר להגנה בשלב המעצר, זה היה רק אצלם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מסביר את זה? הם כל כך חזקים? הם כל כך חזקים שמחזיקים אתכם? אתם לא מסוגלים לשלוט? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה זה אתם ואנחנו, אני לא יודע מה זה אתם ואנחנו, אבל אני אגיד לך מה – אני לא יודע מה זה אתם ואנחנו, אבל בהחלט אני חושב – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם, הממשלה של הימין. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אני לא חושב שאנחנו חפים מטעויות. אני חושב שאחת הטעויות הגדולות – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חסרות פה סמכויות? היועמ"שית אשמה בזה? בית המשפט העליון אשם בזה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> היועמ"שית לא אשמה בדברים שקדמו לכהונתה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה משווה את מה שנתנו לכם? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם לפי החוק, הכול היה בסדר – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, כי אצלכם, הממשלה שלכם, עוד זרמה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> פשוט לפי החוק. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היה לכם ברקס מהייעוץ המשפטי כל רגע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם הייתם ממשלה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ישבנו עם היועצים המשפטיים, ולא חרגנו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש הבדל. אפשר להקשיב ליועצים המשפטיים, אבל יש הבדל בין להקשיב ליועץ המשפטי לבין יועץ משפטי שחושב שהוא זה שצריך לחוקק. יושב בוועדה יועץ משפטי, למשל באחת הוועדות, ואומר: אני לא שוכנעתי שיש צורך בחקיקה. אתה מסכים איתי שיש בעיה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לגבי מה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> שיועץ משפטי בא ואומר: אני לא שוכנעתי שיש צורך בחקיקה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שיש בעיה גדולה מאוד שממשלה פועלת בניגוד לחוק. זו בעיה גדולה מאוד, גדולה מאוד. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על בניגוד לחוק. בניגוד לחוק – היועץ המשפטי צריך להרים דגל אדום, דגל שחור, איך שלא תקראו לזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על בניגוד לחוק. אני לא מדבר על בניגוד לחוק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה בניגוד לחוק, כל מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. זה לא נכון, כי אז היועצים המשפטיים היו באים ואומרים שזה מנוגד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שאתם עושים זה בניגוד לחוק. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש מניעה משפטית. לא אומרים את הדבר הזה. לא אומרים את הדבר הזה. מה אומרים? לא אומרים שיש מניעה משפטית; אומרים: אנחנו לא השתכנענו שהחקיקה הזאת מוצדקת. זה לא שיש מניעה. אני לא אמור לשכנע את היועץ המשפטי. אני, את הדין וחשבון שלי נותן לקהל הבוחרים שלי כשבא יום הבוחר, כמוך. היועץ המשפטי – לא. תפקידו חוקי? לא חוקי. תפקידו לא לשמש עוד איזה ערכאת ערעור על שיקולי החקיקה, וזאת אחת הבעיות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – את היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> את היועצת המשפטית הזאת? אני חושב שזה הגיע למצב – ואמרתי את זה גם פה – אני חושב שמדיניות האכיפה הסלקטיבית שלה ומדיניות – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לפני רגע אמרנו שהיא לא סלקטיבית. פרצו למחנה צבאי והיא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חנוך, שאלה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, אבל אני עם רם. אני מאוד חושב שזה סלקטיבי. אני חושב, דרך אגב, שלא היו צריכים להיות במעצר עד תום ההליכים, ושהבקשה שמגישים נגד אחים לנשק למעצר עד תום ההליכים שגויה, ושהיא מוגשת רק בגלל שהגישו נגדם, ומנסים לעשות פה איזה זהות, שכאילו אלה מצד אחד, והינה, גם אנחנו מהצד השני. זו הבעיה באכיפה סלקטיבית – שלא שומעים ללשון החוק. בכדורגל לפעמים שופט עושה איזה טעות, ואז הוא מנהל את המשחק בלנסות לתקן את הטעות לטובת הקבוצה השנייה. זה מה שקורה בדיוק עם הייעוץ המשפטי במקרה הזה. כן, גלעד, מה רצית לשאול? רצית לשאול משהו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רק רוצה להבין במסגרת מושג האכיפה הבררנית, האם אתה גם כולל את העובדה שעד עכשיו לא מתנהלת חקירה נגד עשרות אנשים, חלקם חמושים, שפרצו לבסיס צבאי והרביצו לחיילים? גם זה במסגרת האכיפה הבררנית של משטרת ישראל תחת השר העבריין? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם מישהו – קודם כול אני מסתייג – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן או לא? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לענות. קודם כול אני מסתייג מהאמירה שלך לגבי שר עבריין. אבל מעבר לזה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא שר עבריין. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מעבר לזה, אם מישהו הרים יד על חיילי צה"ל, מקומו בבית הכלא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך אתה מסביר שהמשטרה עד לרגע זה לא פתחה בחקירה? אין עצור אחד מהתפרצות של עשרות אנשים, חלקם חמושים, שהגיעו מאורגנים לבסיס בית ליד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במקום לשבת בכלא, הם יושבים במליאה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה בדיוק – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תראה, חנוך, מה קורה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במקום לשבת בכלא, הם יושבים מולך במליאה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק, כמו שהסברתי קודם לרם, שהאכיפה הסלקטיבית היא נמר שבעייתי מאוד לרכוב עליו, וכאשר אתה עסוק באכיפה סלקטיבית כלפי צד אחד בצורה אובססיבית – כאשר מגיעה אכיפה כלפי הצד השני, אתה מנסה לייצר איזונים לכאורה גם במקרים לא מתאימים. מה לעשות, זו העובדה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> או שאולי המשטרה לא חוקרת, לא מביאה ראיות. היועצת המשפטית הרי לא חוקרת. המשטרה צריכה לחקור. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> היועצת המשפטית מורה על חקירה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> במקרה הזה היא לא חוקרת. המשטרה, מה לעשות – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו צריכים להיזהר מאוד כשאנחנו מדברים על צה"ל ואנחנו מדברים על כוחות הביטחון. אין לנו בעיה לא עם צה"ל ולא עם כוחות הביטחון, וצריך מאוד מאוד להיזהר. אלה אנשים מסורים, שנותנים – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, תן לי להשלים. ממני לא שמעת. ממני לא שמעת. אלה אנשים מסורים, שנותנים את חייהם למען ביטחון מדינת ישראל. אני מכיר את זה מידיעה אישית, בואו נגיד ככה, אבל כן יש בעיה עם איזה תפיסה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, יש דבר כזה טרור יהודי? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ראיתי שיש טרור יהודי. לא ראיתי שיש טרור יהודי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא הרגו ראש ממשלה פה? לא הרגו ראש ממשלה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שרצחו זה טרור? כל רצח הוא טרור, מיקי? כל רצח הוא טרור? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יהודי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל רצח הוא טרור? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה רצח? זה היה טרור. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה רצח שהוא רצח – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טרוריסט. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא טרוריסט, הוא לא הואשם בטרור. יגאל עמיר הואשם בטרור? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שרפו בדומא ילדים? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יגאל עמיר הואשם בטרור? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שרפו בדומא ילדים? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל, יגאל עמיר הואשם בטרור? הוא לא הואשם בטרור. האשימו אותו בכל מה שאפשר היה, ובצדק. בטרור הוא לא הואשם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בן אוליאל, שרצח תינוק והוריו, הוא לא טרוריסט יהודי? עמירם בן אוליאל, זה שחברת הקואליציה שנמצאת פה קראה לו "צדיק", חילקה פיצות לאלה שתמכו בו, הוא לא טרוריסט? הוא לא ביצע אקט של טרור? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> על בסיס מה הוא הואשם? הוא אכן נשפט? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, בטח. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ובמה הוא הורשע? ברצח? בפעולת טרור או ברצח? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל אותך אם אתה רואה בזה טרור. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חושב שמישהו בפרקליטות אצלנו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> האם אתה רואה בזה טרור? חנוך, רצח על רקע לאומני, פעולת תג מחיר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יוראי, אני לא חושד שמישהו בפרקליטות פה במדינת ישראל, אם היה אפשר להדביק – בוא נקרא לזה ככה, בשפה גסה – אישום בטרור לנער גבעות כזה, או מה שהוא לא היה, לא היו עושים את זה. כנראה שלא היה אפשר להרשיע אותו ביסודות העבירה של טרור, והרשיעו אותו בעבירה מסוג רצח. אתה, גם יש לך רקע משפטי, נכון? אתה מבין את ההבדל הזה בין רצח לבין פעולת טרור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גולדשטיין זה טרור או רצח? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל אותך אם בעיניך פשע לאומני שבמסגרתו יהודי רוצח במסגרת תג מחיר משפחה ערבית, זה לא טרור. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה שואל אותי איזשהו משהו ­– זה? אני לא יודע כמה מקרים כאלה קרו, והמקרה של אותו עמירם בן אוליאל כנראה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש פה מישהי שגייסה תרומות בעבורו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שכנראה המקרה של עמירם בן אוליאל, מכיוון שהפרקליטות לא האשימה אותו בפעולת טרור מלכתחילה – זאת אומרת, אפילו לא האשימו אותו בזה, זה לא שניסו ובית משפט לא קיבל את זה. אני אומר לך, אפילו לא האשימו אותו בזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמחה, מחכים רק לך. רגע, טוב שבאת. עדיין אין לכם רוב. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני חושב שכל השיח הזה הוא לא נכון. והינה מגיעה חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי – טוב, היא עסוקה עכשיו, אבל גם כן, היא קודם עלתה פה ודיברה על ראש השב"ס, נכון? מפקד שב"ס, נכון? קודם דיברת על מפקד שב"ס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נציב. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נציב שב"ס, ואמרת שהוא נחקר בפלילים, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואיך אנחנו נוביל את הבושה וכו'. את מסכימה איתי שבן אדם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חנוך, אתה מעכב את שר הביטחון מהתייעצות ביטחונית. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מעכב את שר הביטחון. תאמין לי שאני לא מעכב את שר הביטחון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ריבונו של עולם, שר הביטחון יושב במליאה ושומע את חנוך מלביצקי מפלפל. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ותראה מה זה, ועושה בשבועיים מה שהקודם לא עשה בתשעה חודשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, מה הוא עשה? מה הוא עשה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל נעזוב את זה. רגע, תכף נגיע למה הוא עשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא – – – מה הוא עשה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף נגיע למה הוא עשה, אבל אני רוצה לדבר איתך, ברשותך, על זה שדיברת קודם על נציב שב"ס. תראי, את בטח מסכימה איתי שזה שבן אדם נחקר ויש נגדו חשדות על משהו – והבנתי שהוא שוחרר בלי שום הגבלה, אבל גם אם הוא לא היה משוחרר, זה עדיין לא הופך אותו לאשם, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני דיברתי רק על זה שחוקרים נציב שב"ס. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. יכול מאוד להיות שהחקירה הזו לא תוביל שום דבר. ואז מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עצם החקירה מזעזעת בעיניי. מזעזע. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, וצריך לשאול שאלות קשות את מי שהורה על החקירה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, עוד פעם היועמ"שית? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> את מסכימה איתי? מי עוד? מי עוד? תראי מי מנהל את מדיניות האכיפה במדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי עוד? מי עוד? תגיד, אתה, מתוך שינה, אומרים לך: חנוך, קום, אתה אומר "יועמ"שית"? כאילו, זה רפלקס אצלכם? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אין לי רפלקס איתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, דרך אגב, עד לפני שבועיים הייתי מאלה שלא חושבים שצריך להעביר אותה מתפקידה, אבל בעקבות מה שקרה עם ירי פצצות תאורה לבית ראש הממשלה, המדיניות הזאת של אין אכיפה, של האכיפה הבררנית, מביאה למצבים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה אכיפה בררנית? תגיד לי, יש ארבעה עצורים מאחים לנשק על זיקוקים במעצר עד תום הליכים, כשבן אדם דורס מישהי והופך אותה למשותקת ולא עוצרים אותו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> את חושבת שהם היו צריכים להיות במעצר עד תום ההליכים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית עד עכשיו? הלו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, אני מסכים איתך, אבל אלו מפרשות המסמכים, גם הם לא היו צריכים להיות במעצר עד תום ההליכים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מעצר עד תום הליכים? נראה לך הגיוני? נראה לך הגיוני? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מעצר עד תום הליכים זה כלי מאוד מאוד חריף, מאוד מאוד חריף, ואני אומר לך שלא אלו היו צריכים להיות במעצר עד תום הליכים ולא אלו היו צריכים להיות במעצר עד תום הליכים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תגיד לי, פלדשטיין – אתה משווה? אתה משווה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, את יודעת, יש הבדל בין פלדשטיין לבין האחרים שם. לא כולם עשו אותו דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל גם הוא – מה הוא יכול לעשות מהבית? כמו שהם – מה הם יכולים לעשות מהבית? יש בעיה שלו של חלופת מעצר בית? אין. את יודעת שאין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש הבדל בין עבירת ביטחון לבין זיקוקים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל איזה עבירת ביטחון? זה הרי מסמך שהצנזורה אישרה לפרסם אותו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לידיעתך, דוואבשה – פעולת טרור יהודי; גולדשטיין – פעולת טרור יהודי; כך – פעולת טרור יהודי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כך – פעולת טרור יהודי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן. הוצאה מחוץ לחוק, בבית הזה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כך הוצאה מחוץ לחוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על ידי שמיר, על ידי שמיר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כך הוצאה מחוץ לחוק. אתה שמעת אותי מצדיק את ארגון כך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אמרת שאין טרור יהודי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הודיעו על תמיכה בטרור. הם לא ארגון טרור, הם הורשעו בתמיכה בטרור. זה כמו שפה יש חברי כנסת שהם תומכי טרור, והם עצמם לא הורשעו בפעולות טרור. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> יש כאלה שהורשעו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, הינה, יש כאן אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש אחד, אחד שהורשע. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אני לא חושב שיש אחד, אני חושב שיש אחרים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הינה הוא פה. הינה הוא פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה הוא כאן. הורשע בטרור. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאתם, בין היתר, עזרתם להם להישאר בבית הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הרי לא מדובר בעניין של מחשבות אלא בעניין של הכרעות של בית משפט. עמירם בן אוליאל – השופטים הכריעו שהוא – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יפה, הכרעות של בית משפט – מה הם אמרו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – שהוא ביצע פעולת טרור, זה מה שהם כתבו בפסק הדין. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הורשע בטרור? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא לא הורשע בטרור, הוא לא הורשע בפעולת טרור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהשופטים ציינו בפסק הדין. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם יכולים להגיד עד מוחרתיים, הם לא יכולים להרשיע. אני אגיד לך, סליחה, פה השופטים כן יכולים להרשיע, אבל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהם ציינו בפסק הדין. זה כתם נוראי על העם היהודי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יוראי, אתה עורך דין. יוראי, אתה עורך דין, נכון? אתה לא עורך דין? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> משפטן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפטן, נו, אז מעולה, אז אתה יודע שבית משפט – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל לפני שאני משפטן, אני יהודי, וזה כתם נורא על העם היהודי שבני עמנו מבצעים פעולות טרור נגד חפים מפשע. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אתן לך לדבר, בסדר, אבל יוראי, אתה יודע שאילו השופטים היו סבורים שהם רוצים להרשיע אותו בעבירה, אפילו שהפרקליטות לא ביקשה, יש להם סמכות לעשות את זה, נכון? נכון או לא? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, אבל תראה – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. הם לא עשו את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – כששופטים מרשיעים אדם בחברות בארגון טרור, אתה אומר שזה לא נחשב בעיניך; איתמר בן גביר הורשע בחברות בארגון טרור, הורשע בתמיכה בארגון טרור, ואתה אומר – חבר כנסת מכהן אחד בבית הזה לדיראון עולם הורשע פעמיים בתמיכה בארגון טרור, בהפצת חומר תעמולה ובארגון טרור פעמיים, ויחד עם זאת זה לא מזיז לך. זה לא מזיז לך. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה לא מזיז לי? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש בזה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? במה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שהשר לביטחון פנים של מדינת ישראל הורשע פעמיים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ביטחון לאומי, ואני לא מתבייש, כי כמו שאתה יודע, יש מדינת חוק, ובמדינת חוק יש אסור ויש מותר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מביך אותך? זה לא מביך אותך – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אילו הייתה מניעה משפטית לדבר הזה, הייתה מניעה, אבל אין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – שראש ממשלה שאתה מעריץ אותו כל כך מינה אותו לשר? אתה לא מובך מזה קצת? מרגיש לא בנוח? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תאמין לי שעל עברו של אדם, בסוף, אני חושב – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הינה, תראה, הוא נעשה שר, ועדיין אתה מדבר בעדו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ודורס אנשים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> די, נו, הוא לא דרס אף אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ולא נוסע עם חגורת בטיחות. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, יש הבדל בין לדרוס מישהו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ושולף אקדחים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> את יודעת שלשר יש נהג, נכון? מה זה "דורס אנשים", באמת. זה בדיוק העניין. זה בדיוק העניין. אפשר לבוא ולהגיד – אתם יכולים להגיד ששר מסוים לא עושה את עבודתו כמו שצריך, אתם יכולים להגיד שהוא שר כושל, אתם יכולים להגיד הכול, אבל קצת פחות – לצערי הרב, נגמר הזמן, אז תצביעו בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוצרים את ההצבעה. עצרנו את ההצבעה בגלל שביקשו שמית קודם לכן ולא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו מותירים את ההצבעה על כנה, על כנה. 55 בעד, 53 נגד. אוקיי. חברי הכנסת יריב לוין בעד, חברת הכנסת מרב מיכאלי נגד, לפרוטוקול בלבד. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון) (מס' 46) דמי חבר, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, ועדת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, לא, כתוב חוקה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני רוצה ביקורת המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, ועדת ביקורת המדינה. אם כן, אנחנו מעבירים – חבר הכנסת מיקי, היא חוזרת לאותה הוועדה שהיא כבר נדונה בה. זו קריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1795; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 212; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024. זוהי הצעת חוק ממשלתית שוועדת החינוך, התרבות והספורט תכננה ואישרה לקריאה שנייה ולקריאת שלישית. חוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד–1994, מסדיר את ענף מכוני הכושר. בכלל זאת נקבעו בו חובות שונות לגבי אופן הקמתם והפעלתם של המכונים. כיום החוק קובע חובת נוכחות מדריך בזמן פעילות מכון כושר, ולשר התרבות והספורט יש סמכות להחריג מכוני כושר מסוגים מסוימים מחובה זו. בשנת 2021, בין היתר בשל מגפת הקורונה, קבע שר הספורט בתקנות פטור למכוני כושר מסוימים מחובת נוכחות מדריך. התקנות נקבעו בהוראת שעה והוארכו מזמן לזמן באישור הוועדה, והן עמדו בתוקף לזמן מצטבר של כשלוש שנים. במהלך הדיונים שהתקיימו מעת לעת בבקשות של משרד התרבות והספורט להאריך את הוראת השעה, הוועדה דרשה מהמשרד לבחון את הצורך בהמשך הארכת הפטור מנוכחות מדריך במכון כושר. תוצאותיו של הליך הבחינה שביצע המשרד התגבשו לכדי הצעת החוק המונחת לפניכם. מטרת הצעת החוק היא להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, כלומר, לבטל את חובת נוכחות המדריך במכון הכושר בכל עת שנמצאים בו מתאמנים בגירים. חשוב להבהיר שחובת נוכחות מדריך במכון כושר בזמן שקטינים מתאמנים בו תעמוד בעינה. לצד ביטול החובה, הוועדה הוסיפה לחוק הנוכחי חובה שמכון כושר יקבל מתאמן חדש שבעת הרשמתו הצהיר שזו עבורו הפעם הראשונה שבה הוא מתאמן במכון כושר, רק אחרי שמדריך מטעם המכון העביר למתאמן הדרכה הכוללת תוכנית אימון מותאמת אישית, כללי הבטיחות במכון הכושר ודרכי הפעלת המכשירים. כחלק מדיוני הוועדה בהצעת החוק, התווספה להצעה חובת נוכחות של אדם שעבר קורס עזרה ראשונה במתחם שבו נמצא מכון כושר בכל עת שבה לא נוכח מדריך. לבסוף, מוצע ששתי דרישות אלו, קרי, חובת הדרכת מתאמן חדש ונוכחות של אדם שעבר קורס עזרה ראשונה, לא יחולו על מכון כושר הנמצא בבניין מגורים, במקום עבודה או בבית מלון, ובלבד שהוא אינו פתוח לציבור הרחב. אני מבקש להודות לצוות הוועדה בראשות מנהלת הוועדה גב' אתי דנן, ליועץ המשפטי עו"ד צח בן יהודה, ולשר מיקי זוהר, שנענה לבקשתי להוסיף את החובה בהדרכה של מתאמן חדש ונוכחות של אדם שלמד עזרה ראשונה בכל מכון כושר. אני קורא לחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בנוסח שאושר על ידי הוועדה בקריאה שנייה והשלישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות העבודה ויש עתיד. קבוצת סיעת העבודה: חברת הכנסת מרב מיכאלי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כתוב לי כאן העבודה ויש עתיד. יש גם רשות דיבור אחרי זה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב, הסתייגות – אתה מוותר? חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. קבוצת סיעת יש עתיד: חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברי הכנסת מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן. מיקי לוי, בבקשה. בבקשה. תהיו פה, חברי הכנסת. יש פה סדר, אני קורא לפי הסדר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, עלק הסכם הפסקת אש. תגידו, אתם לא מתביישים? ועוד דיברתם גדולות ונצורות. היום ירו על מדינת ישראל. היום ירו על מדינת ישראל, ומה התגובה? איזו תגובה לפלפית. נתניהו חתם על הסכם עם ארגון טרור שיעי. נתניהו חתם על הסכם הפסקת אש עם ארגון טרור שיעי. כל מה שתגידו, כל ההצהרות, כל השליחויות – לא יעזור לכם. נתניהו חתם על הסכם הפסקת אש עם ארגון טרור שיעי, ארגון טרור הזוי. הכי משעשע היה לשמוע את שופרות נתניהו מנסים להגן על ההסכם ההזוי שהוא חתם עליו. אם חס וחלילה ההסכם היה מובא על ידי ראש ממשלה כלשהו שאינו נתניהו, הייתם מכלים בו את זעמכם. אתם זוכרים את הביקורת שמתחתם על ראש הממשלה דאז לפיד, ביקורת על שלא הביא את הסכם המים הכלכליים עם לבנון לאישור הכנסת. זוכרים? שר המשפטים לא אחת עמד פה על הדוכן וזעק: נתתם חבלי מולדת. הסכם על מים כלכליים, לא על ריבונות, לא על ביטחון, לא בתוך מלחמה שנמשכת כבר 14 חודשים. את ההסכם הזה היה ראוי שיביאו לכנסת. ועל מה פתחתם את הפה? על מים מלוחים כלכליים, עם באר גז יבשה, באר גז יבשה, אין שם טיפ-טיפונת של גז אפילו. לפיד הביא אותו לקבינט, ואחר כך לממשלה, ואחר כך לשני דיונים בוועדת החוץ והביטחון. נתניהו הביא את ההסכם השבוע רק לקבינט, לא הביא אותו לממשלה ובטח לא לכנסת ולוועדת החוץ והביטחון. רק לקבינט. אבל פתחתם את הפה: לא הבאתם אותו לכנסת. הוא הביא אותו פעמיים לוועדת החוץ והביטחון, לשני דיונים; ועדת החוץ והביטחון פעמיים, קבינט וממשלה. אבל פה, אצלכם, על פי אדם אחד יישק דבר, מה זה חשוב בכלל. בסעיף 13 של ההסכם – תשמעו טוב – יש קריאה של לבנון וישראל לארצות הברית ולשותפיה באו"ם לסייע במשא ומתן עקיף בין ישראל ללבנון כדי לפתור את נקודות המחלוקת שנותרו ביניהן לאורך הקו הכחול. בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1701 – זה סעיף מדהים – יש 13 נקודות מחלוקת על קו הגבול בינינו לבין לבנון, מחלוקת יבשתית. אתם רוצים להזיז את הגבול. אני רוצה להביא לידיעתכם שהלבנונים דורשים את הנקודות האלה, סיפוח לטובתם, לצד שלהם. אני רוצה עוד לגלות לכם שהסעיף הזה הובא גם לממשלת לפיד, והוא דחה אותו על הסף. אבל אתם חסרי עמוד שדרה, עם ראש ממשלה חסר עמוד שדרה, שהסכים לדון ב-13 נקודות גבול יבשתי, לא מים מלוחים; גבול יבשתי, להזיז גבול יבשתי בינינו לבין לבנון. אין פוצה ואין מצפצף. כלום ושום דבר. זה מותר, להזיז גבול, להביא לדיון בכלל. אין לכם חוט שדרה. אין לכם אופק. תתביישו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני עליתי בנאום הקודם שלי ודיברתי על ניצב קובי יעקובי, נציב שב"ס. אמרתי שמעצר של נציב שב"ס זה אירוע מזעזע. זה מה שאמרתי – שזה אירוע קשה, שזה מרעיד את אמות הסיפים. זה מה שאמרתי. עלתה לכאן חברת הכנסת גוטליב וצרחה עליי שאני לא מכירה את קובי והוא איש כזה וכזה. אז קודם כול, אני מכירה את קובי יעקובי, כי הייתי יו"ר הוועדה לביטחון פנים הקודמת, ואני מכירה אותו מצוין. אומנם יש לך נטייה כל הזמן לחשוב שאת יודעת הכול; את לא. אני גם עבדתי עם קובי, והכרתי אותו מצוין, ומה שאמרתי כאן מעל בימת הכנסת זה שמעצר של אדם כזה זה אירוע מזעזע. זה מה שאמרתי. וכל אדם מימין ומשמאל צריך להגיד את זה. ואם הגענו למצב כזה, אז זה מצב חמור מאוד. לבוא לפה ולהשתלח בי: את לא מכירה את קובי יעקובי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רעת לב. את רעת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואללה, אני מכירה אותו. תפסיקי לחשוב שאת יודעת הכול. תפסיקי לחשוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת מירב, את רעת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יעזור אם תצעקי עליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני צועקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אעצור ואתה תעצור. תפסיקי. את בן אדם באמת, באמת, שאני לא רוצה להתייחס אליו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה, לא רוצה לצעוק עלייך, לא רוצה להתייחס אלייך. לא רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רעת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אעצור, תמשיכי לצרוח. תמשיכי לצרוח. תמשיכי לצעוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קונסנזוס – – – שאת – – – חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן עד שהיא תפסיק לצעוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – את בורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תאפשרי לה לדבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אצעק עלייך. אני לא אטנף עלייך מעל בימת הכנסת. אני לא אגיד את הדברים שאמרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רעת לב. פשוט בושה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ארד לרמה הזאת. אני לא. אני אגיד לך דברים נכונים – שאת לא יודעת הכול – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אומרת את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ושאני מכירה את קובי יעקובי לא פחות ממך, ואת לא יכולה לבוא לדוכן הכנסת ולחשוב שאת יודעת הכול על השב"כ, על הרמטכ"ל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על נציב שב"ס, וכמה שתצעקי ותקללי אותי עכשיו, אני לא ארד לרמה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מקללת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדבר לעניין. אני סיימתי, סיימתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רעת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמשיכי. תראי איך את מדברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי את רעת לב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ארד לרמה הזאת, לא יעזור לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רעת לב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא תוציאי אותי לרגע מהאיזון שאני נמצאת בו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תירגעי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רגועה, אני שלווה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אמשיך להגיד את דברי האמת שלי, ובדברי האמת שלי, האירוע הקשה היום הוא מזעזע. וכן, בדברי האמת שלי נתתי דוגמאות לשרים מתוך הקואליציה, ואמרתי שעובדה שאף אחד מהכוורת – לא של אבי דיכטר, כי הוא פה, לא של משה ארבל – אף אחד לא נחקר במשטרה. לא אמרתי שאף אחד אשם. לא אמרתי את המילה "אשם". תבדקו את הפרוטוקול. אמרתי שחקירה של כוורת של שר זה דבר שצריך להטריד, ולא רק את חברי הצד הזה. ואם אנחנו אנשים ישרים, אנחנו צריכים להיות מוטרדים שאחד אחרי השני נחקרים בכוורת שלו. זה מה שאמרתי. ולבוא ולהוציא את דבריי מהקשרם ולצעוק לי "רעה" וזה – לא יעזור. אני יודעת בדיוק מה שאמרתי, אני עומדת מאחורי כל מילה שאמרתי, ואני מזועזעת שדווקא במקום שאמור לשמור על אכיפת החוק במדינת ישראל, דווקא במקום הקדוש הזה, כל הכוורת נחקרת, או רובה, ונציב שב"ס נחקר, וקצין בכיר נחקר, וזה חמור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – רק בגלל – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולא יעזור כל היום יועמ"שית ויועמ"שית. אני מניחה שאת קמה בבוקר או בלילה ואומרת מתוך שינה יועמ"שית. משהו בכם צריך להיות מוטרד, מוטרד, שכוורת שלמה של שר נחקרת. אז יכול להיות שבאחד טועים ובשניים טועים, אבל בשלישי וברביעי ובחמישי ובשישי אנחנו צריכים להבין – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. תאמין לי, ואטורי, תאמין לי שכל מה שאמרתי פה, מילה במילה, יכולת גם אתה להגיד. יכולת. לא אמרתי כאן מילה של אשמה. לא אמרתי מילה של תוכחה. להפך. ואני רוצה להקריא לכם בעשר השניות שנותרו את דבריו של קובי יעקובי, שהוא מפקד פה במחוז ירושלים, בשנת 2020, ימי הפגנות בלפור, על הטענות שאמיר אוחנה עומד מאחורי מעצרים. אומר קובי יעקובי שזו "אגדה". "אם הייתי מאמין שיש פה יד מכוונת של שלטון מושחת שעושה שימוש כזה במשטרה שסמויים מעלימים אנשים למרתפים, ואללה, אולי גם אני הייתי חושב לעשות מעשה". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שתבינו, זה קובי יעקובי בימי מעצרי בלפור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקראתי מילה במילה שלו. תקשיבו. לפני שצועקים לאדם שהוא ערל לב או רע, תקשיבו למה שהוא אומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, איך אתם לא מתביישים? אני באמת שואל. איך אתם לא מתביישים שמירב בכלל צריכה לעלות לפה ולהסביר? למה אתם תוקפים אותה ועל מה? למה, מי אתם בכלל? מי אתם בכלל שתתקפו את מירב? על מה? מה עשיתם בחיים שלכם שתגיעו לעשירית ממה שהיא עשתה במשטרה, בשב"ס, בוועדה? מה עשיתם? על מה אתם תוקפים אותה? זה מוטיב חוזר אצלכם. אתם תוקפים את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ, את היועמ"שית – את מי לא? עוד מעט תתקפו את הסדרנים של הכנסת. מה הקטע שלכם? מה הקטע שלכם לחשוב שאתם יודעים הכול? מי שם אתכם בעמדה הזאת שאתם מעל כולם? על מה? מה עשיתם? תגידו לי, מה ההישגים שלכם, ממשלת נתניהו האדירה, ימין ימין, מהיום שנבחרתם? מהיום שנבחרתם הבאתם עלינו את 7 באוקטובר, הבאתם עלינו את הרס הכלכלה, הבאתם עלינו את הרס הביטחון האישי. מה עשיתם? מהיום שבאתם למדינת ישראל, נבחרתם, מה עשיתם? מה עשיתם? מישהו יכול להגיד לי? כן, אלמוג, צעקת קודם. מה עשיתם? מה עשיתם? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוק גירוש משפחות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עשיתם? מה עשית? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוק גירוש משפחות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך משהו. החוק הזה מגיע לשר הפנים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה הצבעת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני הגשתי שאילתה לשר הפנים: האם תגורש משפחה אחת? שר הפנים פה. תשאל אותו כמה יגורשו. אזרחי ישראל צריכים עשייה, לא פופוליסטים עלובים כמוכם. הם לא רוצים הבטחות. הם לא רוצים כותרות. הם לא רוצים שתבלבלו להם את המוח. הם רוצים ממשלה שקמה בבוקר, הולכת לעבוד בשבילם, ולא מבלבלת להם את המוח. הם לא רוצים להכיר אותך, הם לא רוצים להכיר אתכם, הם לא רוצים לדעת איך קוראים לאף אחד שיושב פה. הם רוצים לקום בבוקר, ללכת לעבודה שלהם ולא לפחד שמישהו יירה בהם, ולא לפחד שמישהו ידקור אותם, ולא לפחד שיירו להם טילים על הבית, ולא לפחד להיכנס לסופר. זה מה שאזרחי מדינת ישראל צריכים. ואתם יכולים לשבת על הכיסאות שלכם ולהרגיש לא נוח, אבל תמיד אגיד לכם את האמת בפנים. מהיום שנבחרתם הבאתם אסון על מדינת ישראל. אין אחד, אחד, שיושב פה ויכול להגיד: אני עשיתי משהו טוב מהיום שנבחרתי. לא עשיתם כלום טוב מהיום שבו נבחרתם. אז אם אתם רוצים לעשות דבר אחד טוב, תתנצלו בפני מירב בן ארי ואחרי זה תתפטרו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> רגע, כבר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מתי צרפתי הרכבי – מוותרת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; יסמין פרידמן – אינה נוכחת; דבי ביטון – אינה נוכחת; משה טור פז – מוותר. סימון דוידסון – מוותר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה החוק שלו, זה בנפשו, הוא יכול לוותר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלב שלו זה החוק הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא סימנה לי שהוא יהיה עשר דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו באמת – – – עשר דקות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו תקבלו הרצאה ללילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> על שתי ההסתייגויות? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, שתי ההסתייגויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – שגית, חשוב לי קודם כול לעשות גילוי נאות – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, תעשה חמש דקות ועוד חמש דקות. בסדר? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחילה, קודם כול, כל חיי עסקתי בעסקי הספורט – הייתי יושב-ראש איגוד השחייה, הקמתי וניהלתי מועדוני ספורט, ובידי אשתי היום נמצא קאנטרי קלאב, וזה דבר שחשוב לי להגיד לפני שאדבר על החוק הזה. החוק הזה הגיע לוועדת החינוך כחוק שהמטרה העיקרית שלו היא לפגוע בציבור. יש מאות אלפי אנשים שמגיעים לחדרי הכושר ללא ידע, ללא מקצועיות תחילה. יש הרבה מאוד מקרים, לצערי הרב, של פציעות בחדרי הכושר; חלקם גם נגמרים, מסתיימים במצב של מוות, אם זה דום לב וכדומה; הרבה מאוד פציעות של נפילות מהליכונים, ממכשירים של דחיקה. הגיע חוק לכנסת ישראל בזמן מלחמה, והמטרה של החוק הזה בעצם לבטל לחלוטין את נושא מדריכי הכושר. זאת אומרת שבן אדם יגיע לאולם כושר, וייכנס לאולם בלי שאף אחד ילמד אותו, בלי שאף אחד יעזור לו אם יקרה לו משהו – אם חס וחלילה הוא ייפול, חס וחלילה יקרה לו מקרה לבבי. ככה קיבלנו את החוק הזה. אני רוצה לומר שאני הזדעזעתי בהתחלה. לא האמנתי שבמדינת ישראל 2024 ידאגו לזה שלציבור לא היה ביטחון, לא יהיה לו ביטחון – לא יהיה לו ביטחון בריאותי, קודם כול. אני לא מדבר על מקצועיות, איך להתאמן. ואני שמח להגיד שהחוק הזה נכנס בצורה מסוימת לוועדת החינוך, התרבות והספורט ויצא שונה לחלוטין. הכנסנו בחוק הזה – ועל זה בעצם אני רוצה לברך את יוסי טייב. הוא לא נמצא פה, אבל בעבודה משותפת הצלחנו להכניס סייגים שאיכשהו שומרים על בריאות הציבור. חשוב לי שהציבור ידע את זה. חשוב לי שגם אתם תדעו שהילדים שלכם, או החברים שלכם, או ההורים שלכם, כשהם מגיעים לחדר כושר, יש עדיין חובה מסוימת לבעלים של חדרי הכושר. קודם כול, לקטינים, עד גיל 18, חייב להיות מדריך חדר כושר. אם אתם יודעים על מצב שבו אין מדריך, זאת עבירה על החוק. זאת אומרת, אם יש ילד אחד בן 16, 17 חובה שיהיה מדריך בחדר כושר. זאת האחריות של הבעלים של מכון הכושר. אם הוא לא שם מדריך לקטינים, הוא עובר על החוק, הבעלים של חדר כושר עובר על החוק. הדבר השני שהיה מאוד מאוד חשוב הוא הנושא של העזרה הראשונה. צריך להבין שמדריך שמסיים את הלימודים שלו מקבל גם תעודת עזרה ראשונה. ברגע שהיינו מעבירים את החוק, איכשהו היית מגיע לחדר כושר ו-50, 100, לא משנה כמה אנשים מתאמנים – אין עזרה ראשונה לאף אחד, זאת אומרת, קורה משהו ואין מי שיעזור. הכנסנו בחוק עזרה ראשונה חובה, זאת אומרת במתחם – אם זה קאנטרי קלאב, אם זה מועדון ספורט, אם זה חדר כושר – חייב להיות מגיש עזרה ראשונה על פי חוק. זה חשוב מאוד להצלה של אדם, אם קורה לו משהו. הדבר הנוסף שנכנס בחוק הזה זאת חובת הבעלים של חדר הכושר להציב מדריך למי שהוא חדש. זאת אומרת, אדם שלא התאמן ומגיע בפעם הראשונה לחדר הכושר, על פי החוק חייב להיות מדריך שיעביר לו אימון ניסיון וילמד אותו מה הוא צריך לעשות בחדר הכושר – איך הוא עולה על ההליכון, איך הוא עוצר אותו, איך הוא עובד עם המשקולות. כל זה כדי לשמור על הביטחון שלו, שחס וחלילה לא יקרה לו שום דבר. אז לסיכום כל הנושא הזה של החוק הזה, אני רוצה לומר שהגיע חוק ריק, שאומר שלא דואגים לאף אחד בציבור הישראלי, ויצא חוק שבעצם מגן באופן סביר על הציבור הישראלי. דבר אחד שאני ביקשתי מאוד ולא הצלחתי לקבל הוא הנושא של הגיל השלישי. אני רציתי לחייב את חדרי הכושר להציב מדריך כאשר מגיע אדם שהוא בגיל השלישי. לפעמים מגיעים אנשים בני 70, בני 80, לחדר הכושר, והם מועדים, הם לא יודעים מה לעשות. אף אחד לא יעזור להם. לצערי הרב, לא קיבלו את הדבר הזה, וזה נו"ן גדול, בגלל זה אצביע נגד החוק הזה. הדבר הזה של הגיל השלישי מאוד מאוד מפריע לי – מפריע לי שלא ישמרו על הסבא שלנו, על האבא שלנו, על האימא שלנו, כשהם הולכים לחדר כושר. לסיכום הדברים, אני רוצה לומר כך: צריכים לדעת שעדיין לבעלים של חדר הכושר יש אחריות, אחריות גדולה – לשמור על בריאות הציבור; לדאוג לזה שכשיש קטין בחדר כושר יהיה בו מדריך; לדאוג לזה שיהיה מגיש עזרה ראשונה; לדאוג לזה שאדם שלא יתאמן יקבל מקצועיות, זאת אומרת יקבל אבחנה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והדרכה בשיעור הראשון. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר ישמרו על הבריאות שלהם, ואנשים יעשו ספורט ויחזרו בבטחה. ולמרות כל מה שאמרתי, האופוזיציה תצביע נגד החוק הזה, שהוא מיותר. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. השר יריב לוין מבקש להגיד גילוי נאות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> הייתי אומר שזה אפילו גילוי נאות למהדרין, מהדרין מהדרין ומהמחמירים. אבל אני אגיד שרעייתי היא עובדת שכירה בחברה שיש לה בין היתר גם חדרי כושר, אז אני אומר את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לצאת מכל ספק, ספק-ספיקא. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. אני לא מציע שזה יהיה הסטנדרט שיתקבע ביחס לניגודי עניינים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לנמק הסתייגות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גילוי נאות: אני לא סובל חדרי כושר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, אז אתה מוותר. חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. אם כן אנחנו עוברים כרגע – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, לאן אתה עובר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> להסתייגות הבאה. ההסתייגות הבאה – הסתייגות 4. קבוצת סיעת יש עתיד: חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת; מירב כהן – אינה נוכחת; אלעזר שטרן – אינו נוכח; מיקי לוי – אינו נוכח; מירב בן ארי – אינה נוכחת; רם בן ברק – אינו נוכח; יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; בועז טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; עידן רול – אינו נוכח; יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; ולדימיר בליאק – אינו נוכח; רון כץ – אינו נוכח; מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; יסמין פרידמן – אינה נוכחת; משה טור פז – מוותר; סימון דוידסון, חבר הכנסת סימון דוידסון – מוותר – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, למה? אני אגיד עוד מילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סימנו לי משם. בבקשה, חבר הכנסת סימון דוידסון. הוא עושה כושר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה דבר אחד ששכחתי. יש עוד שני מוקדים שלא צריך בהם בכלל מדריך חדר כושר: בתי מלון ובנייני מגורים. בבתי מלון צריכים לחתום על הצהרת בריאות וזה מספיק. בבניין מגורים זה באחריות של צוות הניהול, של מי שמנהל את הבניין הזה, שלא ייכנסו אנשים מבחוץ ורק התושבים של הבניין. זה דבר שהיה חשוב לי להגיד. יוסי טייב הגיע. חברים, חשוב לי שנלמד כולנו מהבית הזה – טלי, טלי – יש ועדה בכנסת שנקראת ועדת חינוך, תרבות וספורט; בוועדה הזאת, בראשות יוסי טייב, באמת אנחנו משתדלים – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאיר, הוא משתף פעולה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא לערב פוליטיקה. ויש הרבה חוקים שמגיעים חוקים לא טובים ויוצאים חוקים טובים. עשינו את זה בחוק הספריות, הדוגמה של חדרי הכושר זאת עוד דוגמה. ובאמת אני חושב שאפשר בעבודה משותפת בוועדות עצמן לעשות שינויים ולהוציא חוקים שבסוף יהיו טובים לציבור. אז אני מפרגן לך, יושב-ראש הוועדה יוסי, על עבודה באמת מקצועית. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאיר, הוא משתף פעולה עם הקואליציה, יאיר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג כהן, זה אחרי 00:00, לך לישון. אלה לא השעות שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. אם כן, אנחנו עוברים כעת – להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אלמוג, אלמוג, תוריד את החתימה. יאיר לא מרשה לי לחוקק איתך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, רשות דיבור. לקבוצת העבודה רשות דיבור של סעיפים 5 ו-6. אנחנו חוזרים על אותה רשימה, נכון? אתה רוצה לנמק? חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מקשיב למה שהנהגת יש עתיד אומרת לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאחר שאתה נציג הסיעה, אז לרשותך עשר דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אדבר חמש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו כבר החלטתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לדבר שלוש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עמיתיי? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – מכובדיי השרים, אחד השמות שנזכרו כאן הערב בישיבת המליאה פעמים רבות הוא שמו של הרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיתבייש. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שמעתי, שמעתי אתכם, עכשיו אני מדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שמענו אתכם, באמת. שמענו. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – לדיראון עולם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לדיראון עולם, טוב, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו אתם יכולים לעמוד כאן ולהשמיץ את הרמטכ"ל לשעבר. אני כמובן גם – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא השמיץ את עם ישראל. הוא משמיץ את עם ישראל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא השתמשתי בביטוי שהוא השתמש בו. אני גם לא אשתמש בעתיד. אבל תאמרו, אתם באמת חושבים שהמתקפה התורנית שלכם תוכל להסתיר את העובדה שמי שמעמיד בסכנה את חיילי צה"ל ואת מפקדי צה"ל זה חברי הקבינט שלכם, שקוראים בימים האחרונים ממש לדילול מחצית מהאוכלוסייה בעזה או לעידוד הגירה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די, די. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מי – – – זה חוץ וביטחון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והרעיון הזה זוכה להתעניינות מצד ראש הממשלה, כמו שאמר איתמר בן גביר; או דניאלה וייס, שאומרת בריאיון בערוץ 12 שהיא נכנסה כבר אין-ספור פעמים לשטח הצבאי הסגור – בניגוד להוראות החוק של הבית הזה – כדי לתכנן הקמת התנחלויות, ואנחנו לא שומעים מילה. לא שומעים מילה מראש הממשלה ומשר הביטחון, שנמצא כאן בשעות הקטנות של הלילה לשיחות עם חברי המפלגה שלו. שום מילה משר הביטחון ומראש הממשלה – שום מילה של הסתייגות מהקריאות לדילול אוכלוסייה, לפינוי קבוע של תושבים פלסטינים מצפון הרצועה, להקמת התנחלויות. ואני כבר לא מדבר על קריאות שיוצאות כבר 14 חודשים מחברי קבינט להרעבה מכוונת. אבל הבעיה זה בוגי, בוגי יעלון. אז לא, הבעיה היא לא בוגי יעלון, גם אם המילים שהוא השתמש בהן הן מילים קיצוניות שהוא לא היה צריך להשתמש בהן. הבעיה היא שישנה בתוך ממשלת ישראל חבורה קיצונית, קיצונית, שקוראת בצורה מפורשת להפרה של הדין הבין-לאומי ולהפרה של החוק הישראלי. והחבורה הזו, שזוכה לשתיקה בהסכמה מצד ראש הממשלה, מצד שר הביטחון, הם אלה שמסכנים גם את מפקדי צה"ל, גם את חיילי צה"ל, ואת המעמד הבין-לאומי של מדינת ישראל. אבל אתם נתתם לחבורה הקיצונית ביותר, המופרעת ביותר בקואליציה שלכם, להכתיב את הטון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם נתתם לרוח הכהניסטית הלאומנית להשתלט על מפלגת השלטון, והתוצאות הן בהתאם. ולכן כל הניסיון שלכם להסיט את תשומת הלב לארגונים מן המחאה, להסיט את תשומת הלב אל עבר הדברים של הרמטכ"ל לשעבר, לא תשנה את העובדה הבסיסית – אתם מפקירים את כולנו. הפקרתם את כולנו לפני 7 באוקטובר, הפקרתם את כולנו בשבועות ובחודשים הראשונים לאסון הגדול הזה. אתם מפקירים את כולנו עכשיו כשאתם מחדשים בזמן מלחמה את המהפכה המשטרית, וכאשר אתם נותנים לכוחות הכי קיצוניים בחברה הישראלית להכתיב את הטון בתוך הממשלה שלכם. אתם מפקירים ואתם מופקרים. ובדיוק כמו שאתם עסוקים בלדבר על אחים לנשק בשעה ששר האוצר – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שפלים, סרבנים. סרבנים בזויים. סרבנים שפלים. סרבנים שפגעו בביטחון ילדינו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שר האוצר שלכם, השר הנוסף במשרד הביטחון ב-2017 פרסם מאמר שקורא במפורש לסרבנות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא נשכח ולא נסלח להם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אתם מדברים על אחים לנשק. אז באותה מידה שאין לכם שום סיבה לדבר על אחים לנשק, אין לכם גם שום סיבה להתגולל – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סרבנים בזויים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – על בוגי יעלון בשעה ששרים בכירים בממשלה שלכם קוראים להפרת חוק. ומכיוון ששר הביטחון בכל זאת נמצא כאן ולא בהתייעצויות ביטחוניות בקריה – באמת, אני חס עליו. אני לא מבין, אם הוא לא צריך להיות עכשיו בקריה – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סרבנים בזויים ושפלים. לא נשכח וללא נסלח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אז עדיף שילך ויישן, כי מחר בבוקר אני מניח שיש לו הרבה עבודה בתור שר ביטחון בזמן מלחמה – אבל אם הוא כבר כאן, אז אולי רצוי, בזהירות מתבקשת, להזכיר שאחת החקירות שמתנהלות כרגע בעניין המתרחש בלשכתו של השר העבריין קשורה למה שקורה עם הפשיעה הלאומנית היהודית באזור יהודה ושומרון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אחים לנשק סרבנים בזויים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואי-אפשר להתעלם מהעובדה שהדבר הראשון שהעסיק את שר הביטחון שלנו בעיצומה של מלחמה היה בניגוד לעמדת השב"כ – לקבוע קטגורית, קטגורית, שבכל מקרה ובכל תרחיש אסור להשתמש בכלי המורכב, הלא-פשוט, המטריד, שצריך להשתמש בו במשורה, של צווים מינהליים. זה מה שהעסיק את שר הביטחון שלנו בימים הראשונים לכהונתו. וכשפרטי הפרשה שקשורה היום למחוז ש"י של משטרת ישראל יתבררו, אז נבין עוד פעם איך דמויות מרכזיות בליכוד כורתות ברית מסוכנת ובזויה עם הכוחות הכהניסטיים באופן שמציב איום אמיתי על ביטחונה של מדינת ישראל. תתבייש לך, שר הביטחון כץ, שבזה אתה מתעסק. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> להצעת החוק, כאמור, הוגשו גם בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אחים לנשק סרבנים בזויים, שפלים. סרסרו בביטחון ילדינו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> המיטו עלינו אסון נוראי. לא נשכח ולא נסלח. לא נשכח ולא נסלח. סרבנים בזויים, שפלים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו. שמענו אותך. ראינו את השקרים שלך בתחקיר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה אומר שהפרקליטות שקרנים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, שאתה שקרן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה כתוב בכתב האישום. אז הפרקליטות שקרנים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, בבקשה. השעה מאוחרת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה קרה? גלי, אתם שקרנים, גלעד אמר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה יודע לפעמים, אדוני, זה מתפרץ, זה חזק ממני. אני מתנצל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אתה יכול ללכת לפרסה לשתות קפה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני יוצא להירגע. אני יוצא להירגע. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עמוק בלב שלך אתה מבסוט על הפרסומים שהיו היום, כי זה עושה לך טוב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> על מה? מה, מה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לפחות הרגשת נקם בזה שזרק אותך וכינה אותך בכינויים משפילים. אז מי יודע, יכול להיות שבפנים אתה מבסוט. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> "שטיח" זה לא משפיל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> "שטיח" זה לא משפיל – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. מה הבעיה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל היושב-ראש, מה אנחנו למדים באמת מהפרסומים שהיו היום על השר לביזיון לאומי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם כנראה לא – – – מה הבעיה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו למדים שמי שגדל על דפוס חיים מסוים, קשה לו להשתחרר מזה אם לא עוזרים לו להיגמל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אני אגמול אותך מלבקר מחבלים? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדם שהוגשו נגדו 53 כתבי אישום – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אני אגמול אותך מלבקר משפחות של מחבלים? איך אני אגמול אותך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אדם שהורשע ביותר מ-13 הרשעות בבתי המשפט – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – משפחות מחבלים – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אדם שבית המשפט הרשיע אותו בסיוע לארגון טרור – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – איך אני אגמול אותך, איך אני אגמול אותך – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – האדם הזה לא נגמל, לא נגמל מדפוס ההתנהלות העברייני שהוא גדל עליו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אומרים לי שכבר קראתי אותך בקריאה שנייה, אז אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה הקודם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה עבר, זה עבר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע, אז אני אומר – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היושב-ראש, היות שאתה לא עוזר לי לדבר, ואתה לא מאפשר לי את הזכות שלי לדבר, והיא כל הזמן גוערת אל תוך הדברים שלי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואתה לא מפנה אליה שום הערה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שתדע – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אז אני לא צריך להלין יותר על הנושא הזה, כי הוא חלק מדפוס ההתנהלות של הקואליציה העבריינית הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבריינית. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז מי שכנראה גדל על דפוס חיים עברייני, הוא היה צריך שמישהו יעזור לו להיגמל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך זה לגדול ולתמוך בטרור? איך זה לגדול ולתמוך בטרור? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אף אחד לא עזר לו. גם כאשר הוא גנב את הסמל של הקדילק, לא עזרו לו להיגמל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את רגע לפני שלישית. אני לא רוצה להוציא אותך בלילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואז, הפרסומים של היום מלמדים אותנו שהאיש פשוט חזר לדפוס ההתנהלות שהוא צמח עליו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע לקרוא? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שהוא גדל עליו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע לקרוא? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כי אין לו דפוס התנהלות אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע לקרוא – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא עבריין בדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה זה כתוב? אתה יודע לקרוא? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא עבריין בדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה זה כתוב? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא עובר על החוק באופן שוטף, בלי שהוא מתכוון. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – תומך טרור בדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קריאה שלישית – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> די – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל כנראה – לתשומת לב הייעוץ המשפטי, לתשומת לב יו"ר הכנסת – זו לא התנהלות של פרלמנט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוהו – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זו התנהלות של כנופיה, שלא מאפשרת לאלה שמתנגדים לדפוס ההתנהלות העברייני שלה להתבטא – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, אוי, אוי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – להגיד מה הם חושבים, להגיד מה דעתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יש לכם להתבייש – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה, אנחנו – – – להתבייש. עכשיו אנחנו מתביישים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – בממשלה ובקואליציה החשוכה, הקיצונית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> והעבריינית. עבריינית. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – העבריינית ביותר בתולדות מדינת ישראל. כאשר יתבררו הידיעות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לפחות אנחנו לא תומכים בטרור. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ותתבהר התמונה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא אוהבים שרוצחים אנשים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ותתבהר התמונה על העבירה של השר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזו עבירה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – של השר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לביזיון – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – של השר לביזיון – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הנאומים שלך, אני כבר חורשת אותם בעל פה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה שאת מזכירה לי את הכינוי שהדבקתי לו – השר לביזיון לאומי. דפוס ההתנהלות העברייני – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מבין אותך. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שהוא צמח עליו, שהוא גדל עליו, הוא חוזר אליו עכשיו, אבל כנראה הפעם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל כנראה הפעם זה יהיה גם הסוף שלכם. (אומר בערבית: גיהינום אחריכם.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסוף שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לו אומץ להוציא אותה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> היה נאום של טלי, לא נאום שלו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ככה מתנהלת כנסת. גן ילדים – – – תתביישו לכם. תתביישי לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני עכשיו הולכת להתבייש. אני הולכת עכשיו להתבייש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתביישת שתומך טרור נמצא בכנסת. בזה אני מתביישת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את תומכת טרור. את תומכת טרור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – לחבר הכנסת ואליד להתחיל את דבריו. חברת הכנסת טלי, את בקריאה שנייה, והפעם אני מוציא אותך. את בקריאה שנייה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא בקריאה שלישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא בקריאה שנייה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רק בקואליציה יש אחד מורשע בסיוע לארגון טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא אני. את. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך לנחם משפחות מחבלים. בבקשה. הוא יזכיר לך. אני רואה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – שבי, שבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אפשר להוציא את זה ממך? מעניין מאוד, גדלת ככה, אתה תמיד תהיה כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתי זה יסתיים, הסיפור הזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. אני אמשיך לך את הזמן, עצרתי את הזמן. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול בהתחלה אני רוצה להעיר לך, אדוני היושב-ראש. לא כך מנהלים ישיבה, עם כל הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה על ההערות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> קודם כול, אתה קראת אותה בשתי קריאות, ואז חזרת עוד פעם על קריאה שנייה ולא הרחקת אותה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אצלי אתה קראת אותה בשתי קריאות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וזה, אני רוצה שיהיה לפרוטוקול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וזה לא בסדר בכלל. מכובדי היושב-ראש, היום השתתפתי בכנס בעיר רהט להגברת הביטחון האישי לאזרחים בנגב. הגיע לדיון והשתתף בו ונתן נאום חוצב להבות ראש העיר של דימונה, שאני מכבד אותו, אבל באמירה שלו היום לגבי החיים המשותפים בנגב – שהנגב הוא של כלל האזרחים ושהוא רוצה חיים משותפים בנגב, שגם יהודים וגם ערבים יכולים לבנות בנגב, ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים ונגד הריסת בתים – אבל אנחנו לא מחפשים רק הצהרות, בני. אנחנו רוצים לראות דברים בפועל, איך אנחנו עוצרים את מסע ההריסות בנגב. ואני רוצה להזכיר לך, בני, ולכל אלה שמחאו לך כפיים, שליד דימונה, מזרחית לדימונה, יש יישוב בשם ראס ג'ראבה. אתה הסכמת ונתת אור ירוק לגרש את התושבים של הכפר, בלי שום חלופה, בלי שום אלטרנטיבה. אז לאיפה ילכו תושבי ראס ג'ראבה? לאן יעברו? מה הפתרונות שנתתם להם? אז אנחנו לא רוצים רק לארגן כנסים ולצאת בהצהרות; אנחנו רוצים פתרונות, בני, ואתה, כיושב-ראש של הנגב המזרחי והאחראי על כל האוכלוסייה מזרחית לכביש 60 – אני רוצה להגיד לך שעקרו את היישוב ואדי אל-ח'ליל, ואנשים עכשיו גרים מתחת לעצים בלי קורת גג. כנ"ל גם ביישוב אום מתנאן. אני וחבריי ביקרנו ביישוב אום מתנאן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה זה, מה זה בדואי? זה אחד שהוא נווד, אין לו בית. בדואי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אין לו קורת גג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בערבית – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין לו קורת גג. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כשאתה הולך לנחם אותם, זה מה שאתה אומר להם גם? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה צריך לעזור לאנשים, למוחלשים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאתה אומר להם? תתבייש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה זה בערבית בדואי? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפקרתם אותנו, הפקרתם את הבדואים, אלמוג. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה הולך לנחם אותם – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפקרתם את האזרחים הבדואים בנגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יו"ר המפלגה שלך צוהל על הריסות בנגב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוק ריפמן יסדיר את הנגב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חוק ריפמן הוא חוק גרוע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא מתאים לאוכלוסייה הבדואית. ומחר יש לנו ישיבה כאן, בנגב – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ייתן להם – – – ייתן להם שגשוג, ייתן להם מגורים, ייתן להם פתרון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נדון על החוק הזה. אבל חוק שלא משתף את הציבור ולא מגיעים להנהגה של הבדואים – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תסלם. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – על מנת לדבר על החוק הזה – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> התנועה האסלאמית – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אז אי-אפשר להנחית עלינו דברים. תעזוב אותך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – התנועה האסלאמית – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשמוע אמירות פופוליסטיות. אני הגעתי לכאן על מנת לשרת את האוכלוסייה שלי, ואתה יודע את זה טוב. לא הגעתי להתעמת. רוצים פתרונות לאנשים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ריפמן. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ריפמן זה לא פתרון. ריפמן זה פתרון מהבחינה שלך, לא מהבחינה שלי. אתה לא יכול כל פעם – ואני לא מדבר עליך ספציפית – שתנחיתו תוכניות על הבדואים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תציעו הצעות קונקרטיות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> צריך לשתף את האוכלוסייה, צריך להכיר בכפרים הלא-מוכרים, צריך להפסיק את ההריסות, זה מה שאנחנו דורשים. מספיק עם הגישה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תציעו הצעה קונקרטית. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא מוביל לשום פתרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל תציעו פתרון. מחכים לפתרון – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר. אם כן, קבוצת העבודה, אתם מושכים את ההסתייגויות? זה אתה, אתה פה. קבוצת יש עתיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להצביע על ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נצביע על ההסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים כרגע על ההסתייגויות. הסתייגות מס' 1 לסעיף 1 – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 30 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, 30 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. מירב, הסתייגות מס' 2? הסתייגות מס' 2 – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 30 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, 30 נגד. גם הסתייגות זו לא עברה. הסתייגות מס' 3 – ממשיכים לפי הסדר, מירב? הסתייגות מס' 3 – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, 32 נגד. גם הסתייגות זו לא עברה. הסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, 32 נגד. גם הסתייגות זו הוסרה. אם כן, אנחנו מצביעים על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 32 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 32 בעד, 11 נגד. הסעיף עבר. אנחנו ממשיכים עכשיו להסתייגות מס' 5 – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, 32 נגד. גם הסתייגות זו הוסרה. הסתייגות מס' 6 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 31 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, 31 נגד. גם הסתייגות זו הוסרה. אם כן, אנחנו מצביעים כרגע על סעיף 2, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 14 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 32 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 32 בעד, 12 נגד. סעיף 2 עבר. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 32 נגד – 12 נמנעים – אין חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 32 בעד, 12 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ב' בכסלו התשפ"ה, 3 בדצמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:04. << סיום >>