דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ו' ישיבה רכ"ז הישיבה המאתיים-ועשרים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ג' בכסלו התשפ"ה (4 בדצמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים תוכן עניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8 שאילתות דחופות 8 2425. משרד הבינוי ורמ"י לא שיווקו אף יחידת דיור במהלך שנת העבודה 2024 במגזר הדרוזי 8 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 8 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 9 נאור שירי (יש עתיד): 11 2449. מבחני רבנות 13 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 13 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 14 גלעד קריב (העבודה): 15 2451. הזנחה רפואית ומחסור במזון: עדויות מטרידות ממעון ירושלמי לילדים חרדים בסיכון 18 יונתן מישרקי (ש"ס): 18 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 18 מירב בן ארי (יש עתיד): 22 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 22 שאילתות ותשובות 28 2334. שינויים בתקציב משרד הרווחה 28 מירב כהן (יש עתיד): 28 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 29 דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין 34 היו"ר ארז מלול: 34 גלעד קריב (העבודה): 36 נעמה לזימי (העבודה): 39 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 41 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 41 הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024 42 עודד פורר (ישראל ביתנו): 42 ינון אזולאי (ש"ס): 43 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 45 מרב מיכאלי (העבודה): 47 הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023 52 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 53 הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023 54 מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): 55 שר המשפטים יריב לוין: 55 סימון דוידסון (יש עתיד): 61 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 62 הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי 65 מרב מיכאלי (העבודה): 65 הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024 67 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 67 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 79 נאור שירי (יש עתיד): 87 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 94 מירב בן ארי (יש עתיד): 94 הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב 96 גלעד קריב (העבודה): 97 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ג–2022 98 אופיר כץ (הליכוד): 99 שר העבודה יואב בן צור: 100 הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 108 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 108 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 118 יאיר לפיד (יש עתיד): 123 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 125 הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין גנץ 133 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 133 הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה–2024 139 שר המשפטים יריב לוין: 141 אפרת רייטן מרום (העבודה): 147 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד–2024 157 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 157 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 162 מירב בן ארי (יש עתיד): 183 הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ד–2024 194 עידן רול (יש עתיד): 195 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 197 עידן רול (יש עתיד): 208 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 210 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 210 הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 210 שר הפנים משה ארבל: 211 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 212 הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023 213 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 214 שר הפנים משה ארבל: 215 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 222 הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול לכל החיים ליתום מהורה אחד), התשפ"ד–2023 225 נעמה לזימי (העבודה): 225 שר העבודה יואב בן צור: 232 נעמה לזימי (העבודה): 236 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 238 הודעה אישית של חבר הכנסת אלמוג כהן 238 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 239 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת זכאויות נוספות לנכים), התשפ"ד–2024 239 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 240 שר העבודה יואב בן צור: 245 הודעה אישית של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון 251 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 252 הצעות לסדר-היום 252 חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל 252 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 253 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 254 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 256 שר המשפטים יריב לוין: 258 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 268 הצעות לסדר-היום 293 היערכות המדינה לחזרתם של תושבי הצפון המפונים לבתיהם 293 אברהם בצלאל (ש"ס): 293 נעמה לזימי (העבודה): 304 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 305 ירון לוי (יש עתיד): 306 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 309 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 310 הצעות לסדר-היום 324 כשלים חמורים במתן שירות לציבור בגופים ציבוריים מרכזיים 324 יונתן מישרקי (ש"ס): 324 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 325 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 327 משה רוט (יהדות התורה): 329 שר העבודה יואב בן צור: 330 הצעות לסדר-היום 331 העלאות המחירים הלא-רצויות של ספקיות המזון על חשבון הציבור הביאו לצמיחה בהכנסות 331 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 332 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 334 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 335 שר העבודה יואב בן צור: 336 יונתן מישרקי (ש"ס): 339 הצעה לסדר-היום 340 ההסדרה עם ארגון הטרור חיזבאללה 340 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 341 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 343 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 344 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 345 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024 347 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 347 מאיר כהן (יש עתיד): 355 מיקי לוי (יש עתיד): 359 מירב כהן (יש עתיד): 362 מירב בן ארי (יש עתיד): 364 רם בן ברק (יש עתיד): 369 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 372 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 373 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 374 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 384 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 387 יסמין פרידמן (יש עתיד): 388 משה טור פז (יש עתיד): 390 סימון דוידסון (יש עתיד): 392 נאור שירי (יש עתיד): 402 שלי טל מירון (יש עתיד): 407 ירון לוי (יש עתיד): 409 נעמה לזימי (העבודה): 412 גלעד קריב (העבודה): 416 מיקי לוי (יש עתיד): 418 גלעד קריב (העבודה): 421 הודעה אישית של חבר הכנסת מנסור עבאס 428 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 428 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024 430 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 431 הודעה אישית של חבר הכנסת בועז ביסמוט 436 בועז ביסמוט (הליכוד): 437 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024 439 חוה אתי עטייה (בשם יושב-ראש ועדת הפנים): 439 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 138), התשפ"ה–2024 442 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 442 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024 443 שר המשפטים יריב לוין: 443 הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2004 445 משה טור פז (יש עתיד): 446 טלי גוטליב (הליכוד): 448 ניסים ואטורי (הליכוד): 450 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ג' בכסלו התשפ"ה, 4 בדצמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22) (פטירה של חטוף שאירעה מחוץ לישראל), התשפ"ה–2024. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת חמד עמאר לשר הבינוי והשיכון בנושא: משרד הבינוי ורמ"י לא שיווקו אף יחידת דיור במהלך שנת העבודה 2024 במגזר הדרוזי. אני מתכבד להזמין את שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ אל הדוכן, ואת חבר הכנסת עמאר – אל העמדה. בבקשה. << שאילתה >> 2425. משרד הבינוי ורמ"י לא שיווקו אף יחידת דיור במהלך שנת העבודה 2024 במגזר הדרוזי << שאילתה >> << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, משרד הבינוי ורמ"י לא שיווקו אף יחידת דיור אחת לחלקות לחיילים משוחררים במגזר הדרוזי בשנת 2024. בפגישה של השר עם ההנהגה של העדה הדרוזית – ראשי רשויות, השייח' מוואפק טריף – הובטח שהנושא ייפתר עד אמצע אוקטובר, והנושא עדיין לא בא לידי פתרון. רצוני לשאול: מדוע עד היום לא שווק אפילו מגרש אחד במגזר הדרוזי לחיילים משוחררים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עמאר. השר, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> התשובה לחבר הכנסת חמד עמאר – כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, כנסת נכבדה, אני מבקש להשיב על השאילתה של חבר הכנסת חמד עמאר בעניין השיווקים של יחידות דיור ביישובים של העדה הדרוזית. ובכן, ראשית אציין כי המשרד בהובלתי פועל רבות על מנת להגדיל את היצע יחידות הדיור בכל רחבי הארץ לטובת כלל המגזרים. מאז כניסתי לתפקיד סיירתי ביישובים הדרוזיים, נפגשתי עם ראשי רשויות ועם מנהיגי העדה ולמדתי לעומק על המורכבות והאתגרים בכל הנוגע לסוגיית הדיור בקרב בני העדה הדרוזית. כפי שחבר הכנסת עמאר ציין, מתחילת השנה אכן לא שווקו יחידות דיור ביישובים הדרוזיים, אולם לא מדובר חלילה באפליה אלא להפך, הדבר נובע מתוך רצון להתאים ולהוזיל את השיווקים לצרכים הייחודיים של בני העדה הזאת. אסביר, ברשותכם. החלטת הממשלה 716 הסתיימה בסוף שנת 2023. בהחלטה הופיע סעיף המתייחס לסבסוד עלויות הפיתוח למשרתי כוחות הביטחון הדרוזים והצ'רקסים. לכן לא היה נכון לקדם שיווקים בלי שניתן במסגרתם מענה לסבסוד למשרתי כוחות הביטחון, על מנת שלא לשווק במחירים גבוהים, ולהבטיח מחירים סבירים וזולים. בחודש יולי 2024 אושרה בממשלה החלטה מס' 1975, תוכנית להעצמה ולפיתוח חברתי כלכלי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל לשנת 2024. במסגרת ההחלטה נקבע בין היתר סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות במכרזי קרקע למשרתי כוחות הביטחון, תקציבי תכנון, הקמת יישוב חדש ייעודי לעדה הדרוזית, פיתוח תשתיות ותיקות והסרת חסמים ועוד. הסבסוד שניתן במסגרת החלטת הממשלה מאפשר להוזיל משמעותית את הוצאות הפיתוח. לאחר אישור החלטת הממשלה קיימתי שיח מקיף עם ראשי רשויות מהמגזר ועם פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. זכיתי אף לארח במשרד הבינוי והשיכון את מנהיג העדה, כבוד השייח' מוואפק טריף, שהעלה את הצורך במענה מדויק ליישובים הדרוזיים, כזה שיתייחס למאפיינים הייחודיים של בני העדה הדרוזית. מהשיח שקיימתי עם מנהיגי העדה עלה כי קיימת דרישה של שיווק ייעודי לבני המקום בלבד. אך הבעיה היא שהוראת השעה של מועצת רמ"י אינה בתוקף. אני שמח לעמוד לפניכם ולבשר כי בתום הדיונים שקיימתי עם גורמי המקצוע במשרד הבינוי והשיכון וברשות מקרקעי ישראל, אביא לאישור מועצת רמ"י הקרובה את סעיף 4.5.9, שכולל הטבה של 100% לבני המקום מקרב בני העדה הדרוזית, ויאפשר את פיתוחם והגדלתם של היישובים. בני העדה הדרוזית הם חלק בלתי נפרד מאזרחי ישראל. כרתנו ברית חיים איתם, והם ממלאים את חלקם בברית בנאמנות ובמסירות. תושבי היישובים הדרוזיים בצפון נותרו גם בזמן מלחמה ביישובי קו העימות, מתוך רצון להגן על הצפון ולהעביר מסר לאויבינו כי דבר לא ירתיע אותנו. יש לי מקום חם בלב לאנשי העדה, ואני, יחד עם אנשי המקצוע במשרדי, עושה כל שביכולתי על מנת שבני העדה יזכו לפתרונות דיור ראויים, יעילים, נוחים ובמחירים סבירים. השנה הקרובה תהא שנת בשורה לבני העדה בתחום הדיור, ואני קורא מכאן לאחינו בני העדה הדרוזית לא להסס ולפנות אליי בכל דבר ועניין. דלתי תמיד פתוחה לפניכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלת המשך לחבר הכנסת עמאר. לאחר מכן – שאלה נוספת לחבר הכנסת שירי, והשר ישיב במרוכז. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כשהייתי שר והכנתי את התוכנית למגזר הדרוזי, תקצבנו במשרד השיכון. אתה יודע, משרד השיכון מקבל את התקציב ככסף תוספתי ממשרד האוצר. הוא לא מוסיף שקל אחד ממשרד השיכון. כל הכסף שמקבל משרד השיכון הוא ממשרד האוצר, קרוב ל-500 מיליון שקל. הנתח הגדול מהכסף הזה היה לחלקות לחיילים משוחררים, והובא בחשבון שהכסף ששמנו ייתן פתרון גם לשנת 2024. אחת הבעיות הגדולות שנגעת בה זה בני המקום. אתה יודע, לפני שבוע מישהו פרסם כאן בכנסת שרוצים להקים יישוב דרוזי ביהודה ושומרון. אמרתי לו: אני לא רוצה יישוב דרוזי ביהודה ושומרון. אני רוצה כסף לשיווק לחלקות לחיילים משוחררים. החלקות מוכנות. היום יש לנו כל כך הרבה חלקות לחלוקה, והבעיה זה בני המקום. אנחנו רוצים 100% בני המקום. כשהיינו בממשלה הקודמת, גם בדאליה וגם בעוספיא הכנסנו שרק בני מקום יכולים לבנות. אני מבקש – אמרת "בישיבה הקרובה"; אני רוצה לדעת מתי הישיבה הקרובה, כי החיילים המשוחררים מחכים לקבל את החלקות שלהם ולבנות את הבתים שלהם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, השבוע התפרסמה תמונה שלך בסיור אתרים ברצועת עזה. רציתי לשאול אותך: האם בתקציב שהבנתי שהונח היום על שולחנה של הכנסת יש התייחסות תקציבית לגבי בנייה או התיישבות מחודשת ברצועת עזה? האם זו הפררוגטיבה של ממשלת ישראל? , << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> לגבי ישיבת מועצת רמ"י, אני לא בטוח שכבר הוחלט על תאריך, אז זה די בקרוב. יש לנו קבוצה של החלטות שאנחנו חייבים לגמור אותן עוד השנה, ואני מקווה שזה יהיה בקרוב, כי אנחנו רוצים ליישם את זה ולהוציא את זה לפועל. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אני שאלתי אם כל היישובים הדרוזיים נכללים בבני המקום. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> זו החלטה שצריכה להתקבל עם כל המועצה שם. אני מניח שתעשה את העבודה קודם ותסביר ותשב עם קק"ל והמועצה. יש שם נציגות לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים השותפים. מה שנוכל, נעשה למענכם. מה שאמרתי – אני עומד מאחורי המילים שלי. שאלת אם יש תקציב לגבי מה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> התיישבות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> התיישבות. אני לא זוכר, אני יכול לבדוק, אני אענה לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא זוכר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי שאל על התיישבות ברצועת עזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשית סיור. אני מניח שיש – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אני לא דיברתי עדיין על תקציב שם. עשינו סיור שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש כוונה להתיישב? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אף אחד לא דיבר על זה. אף אחד לא שאל את זה. חוץ מהתקשורת, אין בזה שום דבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה סתם למען התקשורת? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> לא סתם. תקשורת זה סתם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין שאלת המשך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, הייתה כבר. הייתה כבר. אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא השאילתה של חבר הכנסת מתן כהנא לשר לשירותי דת, שנמצא איתנו, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. אני מתכבד להזמין את השר אל הדוכן. שלום, בוקר אור לשר. ברוך הבא. חבר הכנסת כהנא, בבקשה. << שאילתה >> 2449. מבחני רבנות << שאילתה >> << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני השר, בוקר טוב. כידוע לך, אברכים רבים בני הציבור הדתי-לאומי עזבו את ספסלי הישיבה כדי לצאת למלחמה. רבים מהם נערכו במשך תקופות ארוכות, אפילו שנים, למבחנים לרבנות. הם היו אמורים להיבחן במועד חודש חשוון, אבל כידוע, התמרון בלבנון התחיל לפני ראש השנה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהנא, סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו מקפידים לשאול בדיוק לפי הנוסח של השאילתה, מכיוון שבנושא הזה יש תקנון, והתקנון גם סופר את המילים. אנא, הגע לשאלה. בשאלת ההמשך תוכל להרחיב, אם תרצה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני השר, אברכים רבים עזבו את ספסלי הישיבה ויצאו לשדות הקרב, ופספסו את מועד חודש חשוון של הבחינות לרבנות. האם תוכלו לסדר להם מועד שיתאים ללוח הזמנים שלהם, בהנחה שבחודש ניסן הם כבר יהיו שוב במילואים? תודה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> קודם כול, בוקר טוב לך, ידידי חבר הכנסת כהנא. כבוד היושב-ראש, בוקר טוב. שאלתך היא שאלה טובה, שאלת חכם, כמו שאומרים. בהסתמך על העבר, הרבנות – אגב, במאמר מוסגר, בכל המערכת האקדמית יש שני מבחנים בשנה; ברבנות יש שלושה, בגלל ריבוי של אנשים ממסגרות שונות שלומדים. בגלל שהרבה מאוד חיילים יצאו למילואים, הרבנות הוסיפה מועד חדש בחשוון – מועד שלא היה – בשביל לתת לאותם חיילים. ככל שתהיה דרישה של נבחנים שלא יכלו להיבחן כי הם שירתו, ויצטרכו, הרבנות תעשה מאמץ לקיים מבחן נוסף. תישאל השאלה: מה זה דרישה? איך יוצרים דרישה? אתה אומר, הינה, פנה אליך מישהו. זו דרישה. פנו ראשי כוללים, ראשי ישיבות הסדר, בצורה מסודרת, פנו גם אליי וגם למנכ"ל הרבנות, וכמובן, נענו בחיוב. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר שאלת המשך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, שאלת המשך, ושאלה נוספת – לחבר הכנסת קריב. השר ישיב במרוכז. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני השר, ראשית, אני רוצה לציין לטובה את הרבנות הראשית לישראל על מה שהיה לפני מועד חשוון, כי הם עשו כל מה שהם יכולים כדי להתחשב באברכים האלה. אני מזכיר שמדובר באברכים שהיו 250–300 ימים במילואים והם פספסו כמה מועדים. כל השאילתה שלי נבעה מכך שכאשר הם פנו, הם קיבלו תשובה שלילית – אחרת כמובן לא הייתי פונה. קיבלתי תשובה על המאמצים שהרבנות עושה כדי לסדר את הנושא הזה, ואני מבקש ממך, כבוד השר, להיות על זה, כדי שאותם אברכים שמוסרים את נפשם גם בעולם התורה וגם בצבא יוכלו לגשת לבחינות הרבנות, כי בסוף אלו האנשים שאנחנו רוצים שיהיו רבנים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, בהמשך לשאילתה המקורית של חבר הכנסת כהנא, אני מבקש לדעת אם אדוני תומך במהלך להעניק עדיפות מובנית למשרתי מילואים בכל מה שקשור למינויים לתפקידים של משרתים בקודש, במסגרת המערך של המועצות הדתיות ומערכי הרבנות הראשית. האם המשרד בונה תוכנית לקידומה של העדפה כזאת, בכפוף לכל הפרמטרים החוקיים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהנא, הבנתי שפנו אליך, זו לא יוזמה שלך. אנשים פנו אליך, ואתה הצפת את זה. אני אומר, ככל שתהיה דרישה מראשי הישיבות, מראשי הכוללים – הרי אתה לא הולך לעשות לאחד או לשניים. זה שיש מאות שיצאו מהישיבה לשדה הקרב, זה נכון. אנחנו לא יודעים מספרים וכמה מהם רוצים להיבחן, ואם זה לדיינות או לרבנות. אנחנו לא יודעים. אם כמו בפעם שעברה, שבה הייתה פנייה שלהם לרבנות באופן מסודר – הרבנות תעשה הכול בשביל זה. אתה, גם כשר הדתות לשעבר, מכיר את המערכות של הרבנות, עם כל הביורוקרטיה שמסביב. זה לא שמישהו מחליט שעושים מבחן, ואז בואו, תתכנסו כאן. זה מכרזים וביורוקרטיה – מיותרת, לצערי. נקווה שנוכל לפתור אותה, אבל ככל שתהיה דרישה ונוכל לעשות, נעשה. במענה על מה שאמר חבר הכנסת קריב, אנחנו פועלים בצורה אינטנסיבית מאוד מאוד על מנת שהרבנים הטובים ביותר ייבחרו להיות רבנים ומשרתים בקודש – רבני יישובים, רבני ערים, רבני מושבים, בעזרת השם, גם רבני שכונות. אגב, אם אתה אומר שאנחנו מתעדפים, אני אוסיף את מה שאתה אומר למה ששאל חבר הכנסת כהנא. בשונה ממבחנים אחרים, לנבחנים ששירתו במילואים הורידו את הציון, הם יכולים לעבור בציון נמוך יותר, כי הבינו שאנשים שלא היו בספסלי הלימודים הרבה חודשים – אתה מצפה מהם לפחות, ולכן גם הרבנות הכירה בציון נמוך יותר כציון עובר. המשרד לא ממנה רבנים, צריך לדעת את זה. זה שקוראים את זה בתקשורת, זה יפה מאוד. מה אתה עושה לי ככה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השאלה שלי הייתה אחרת – האם אדוני כשר האחראי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מישרקי הוא השואל הבא, אז תקראו לו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השאלה הייתה אחרת, אדוני – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני הבנתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – האם השר לענייני שירותי דת, אדוני, תומך במתן עדיפות – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני תומך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – למשרתי מילואים – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני תומך. שתי תשובות: 1. אני תומך לתעדף את הרבנים הטובים ביותר לשרת את הציבור בנושא הדת; 2. במינוי של הגוף הבוחר יש גוף בוחר ויש מתמודדים, וכל אחד בוחר במה שהוא רוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש בגופים האלה גם נציגים של השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הנציגים של השר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נציגי השר בוחנים באופן מקצועי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז התשובה היא לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אתה לא הבנת נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אני שאלתי שאלה: האם אתה בעד עדיפות? יש היום הצעת חוק למתן עדיפות במינויים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תשובה – אני מתעדף, נציגי השר ברשויות השונות יתעדפו את הרבנים הטובים ביותר לשרת את הציבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז התשובה היא לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> התשובה היא כן, לתעדף את הרבנים הטובים ביותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר. תודה רבה לחבר הכנסת קריב. אני מעריך מאוד את השר ואת חברי הכנסת השואלים, ומתכבד לעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת יונתן מישרקי לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: הזנחה רפואית ומחסור במזון: עדויות מטרידות ממעון ירושלמי לילדים חרדים בסיכון. שר הרווחה מתכבד להגיע אל הדוכן, וחבר הכנסת מישרקי – לעמדה. תודה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת מישרקי. << שאילתה >> 2451. הזנחה רפואית ומחסור במזון: עדויות מטרידות ממעון ירושלמי לילדים חרדים בסיכון << שאילתה >> << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכבודי השר, חבריי חברי הכנסת, מרכז החירום "קן דרור" ממוקם בירושלים ומשמש מעון המיועד לילדים חרדים בסיכון. בתחקיר שפורסם בישראל היום נשמעו עדויות קשות המצביעות על הזנחה רפואית ומחסור במזון. רצוני לשאול: 1. מהם הצעדים שננקטו על ידי המשרד בעקבות הטענות על הזנחה במרכז החירום? 2. כיצד פועל המשרד למנוע מקרים דומים בעתיד? תודה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה לשואל. כפי שאמרתי ואחזור ואומר, אני מאוד מעריך את הקשב שיש בבית הזה לסוגיות רווחה ומודה עליו, ואדרבה, ככל שיש יותר שאילתות, זו גם ההזדמנות לספר לכם מה אנחנו עושים. חבריי, מרכזי החירום שהוקמו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי פועלים למתן הגנה, אבחון וטיפול קצר מועד לילדים במצבי סיכון. המרכזים נועדו לקלוט ילדים אשר נזקקים למענה דחוף במהלך כל השנה, 24/7. יש מקרים – לעיתים זה באמצע הלילה, שבתות, חגים, סביב השעון. כיום יש 15 מרכזי חירום כאלה, שחלקם מיועדים לאוכלוסייה הכללית וחלקם בהתאם למאפיינים ייחודיים: ילדים מהחברה הערבית, מהחברה הדתית-לאומית, מהחברה החרדית, וכן מרכזים לגיל הרך ולהתבגרות. המרכזים הם שירות זמני, ונועדו לסייע למחלקות לשירותים חברתיים בגיבוש המלצות להמשך טיפול. ההורים מהווים חלק מהטיפול במרכז, ומגיעים לפי תוכנית טיפול שנקבעה לקבל טיפול קצר מועד, וכן להערכת הכוחות במשפחה להמשך טיפול. בנוסף, לצידם של עשרה מרכזים פועלות יחידות אקסטרניות לטיפול במשפחות ובילדים בקצה הרצף והסיכון כשיש התלבטות על המשך הטיפול בהם. היחידות עובדות בשיתוף עם המשפחות ומגייסות אותן לטיפול. לעניין השאילתה, מרכז החירום "קן דרור" הוא מרכז חירום חרדי שנמצא בשכונת בית וגן בירושלים. המרכז נפתח בספטמבר 2022 ונמצא בפיקוח עובדת סוציאלית מחוזית לחוק הנוער ממחוז ירושלים. מטרת המרכז היא מתן הגנה לקטינים נפגעי התעללות והזנחה ובחינת מצבם ומצב המשפחה, תוך סיוע ובחינת האפשרות לחזרה הביתה או להשמה חוץ-ביתית. המרכז מחולק לשתי יחידות נפרדות: יחידת בנים, שיכולה להכיל עד 17 בנים, ויחידת בנות, שיכולה להכיל עד 17 בנות. גילי הילדים יכולים להיות 3 עד 14. המפקחת על המרכז מגיעה אחת לחודש לפגישת עבודה, לצורך עדכון מצב הילדים וסיוע בכל דבר שנדרש. במרבית הביקורים המפקחת פוגשת את הילדים ואת הצוות ובוחנת את מצב המבנה – הניקיון, התחזוקה, האוכל והאווירה הכללית במקום. מעת לעת נערכים ביקורי פתע לשם בדיקת התנהלות המרכז. כמו כן, לעיתים מתקיימות פגישות אישיות עם הילדים. הפגישות הן באופן אקראי ובאופן יזום. בנוסף, יש תזונאית, שמגיעה באופן קבוע לבחון את תפריט המטבח ואת האוכל עצמו. אבקש להבהיר כי לא מדובר בנוהל ייחודי למרכז החירום "קן דרור". המשרד עורך ביקורי פתע לפיקוח של כל שלל המקצועות בכלל מרכזי החירום, אשר כוללים הן שיח עם מקבלי השירות והן עם אנשי הצוות של המסגרות. ביקורים אלה נעשים לעיתים אף ללא התראה, כפי שנעשה כאמור גם במרכז החירום "קן דרור". כמו כן, במשרד עורכים תיעוד ומעקב אחר ליקויים במסגרות השונות, וכן עורכים פגישות קבועות עם מנהלי המסגרות לשם טיוב השירות. בחזרה לענייננו. ב-4 בנובמבר 2024 קיימה התזונאית מוריה ינון ביקור פתע במרכז. מלבד כמה הערות שנוגעות לתחזוקה, כגון ניקיון והחלפת דלתות הארונות, היא הביעה שביעות רצון מהתפריט, מהאוכל ומהחזקתו. כמו כן, היא ציינה כי השולחן היה ערוך – לארוחת צוהריים, כמובן – לשביעות רצונה. ביום רביעי האחרון הובא לידיעת המפקחת כי ישנה תלונה על הזנחה במרכז החירום. כבר למוחרת – שים לב, אדוני, חברי ינון – כבר למוחרת, ביום חמישי 28 בנובמבר 2024, הגיעה המפקחת על המרכז ביחד עם מפקחת נוספת לביקור פתע במרכז. כל אחת מהן ביקרה ביחידה אחרת, פגשה אנשי צוות, עשתה סיור במבנה ושוחחה עם ילדים, שני בנים ושתי בנות. כמו כן, הן בדקו את האוכל שהגיע לארוחת הצוהריים ושוחחו עם מנהלי המרכז על מנת לבדוק את הנכתב בתלונה. לפני יומיים פורסמה הכתבה המדוברת בעיתון ישראל היום. בעקבות הכתבה יצאו לביקור פתע נוסף מטעמי המשנה למנכ"ל משה לבון, יחד עם הממונה המחוזית באגף משפחה, ילד ונוער בקהילה של מחוז ירושלים וגב' נוגה הלוי, מפקחת מחוזית לחוק הנוער שמפקחת על המסגרת. ההתרשמות הכללית משני ביקורי הפתע הייתה טובה: האווירה נעימה, הילדים עסוקים בפעילויות שונות, אוכל חם הוגש בארוחת הצוהריים. אני אומר לך באופן אישי, שאלתי את המשנה למנכ"ל, והוא אמר לי: תקשיב, הגענו באופן אקראי. המפקחת מכירה את הילדים בשמותיהם, פנתה אליהם בשמותיהם, שאלה שאלות ומכירה את המצב. הילדים מגיבים, הנוכחות מספקת – נבדקה גם נוכחות של הצוות, נוכחות מספקת של הצוות – הילדים נראו במצב פיזי תקין ולא נצפתה הזנחה. אני חייב לומר לציבור ולחברי הכנסת, המדינה משקיעה משאבים רבים. גם הסכום לכל ילד הוא מכובד. מרכזי החירום שאנחנו מחזיקים לפעמים גם יכולים להיות ריקים, אם אין מצבי חירום, אבל אנחנו באמת משקיעים סכומי עתק, וטוב שכך. לכן אנחנו גם קנאים לוודא שהריהוט מוחלף מדי פעם. הממצא היחיד שיש לגבי "קן דרור" – לא יודע, אני אומר לך, בשתי ביקורות בעקבות התלונה. אני אומר לך שגם נזמין את המתלוננת למשרד אצלנו, למטה, לשמוע ממנה באופן אישי. לכן אני לא יודע למה הכתבת – אני לא בא בטענות לכתבת ולא לעיתון; היא קיבלה תלונה והייתה צריכה לדווח. כן, הייתי מצפה שלא מייד – שגם היא, כעיתונאית שמעריכה את המקצוע שלה, הייתה יורדת גם היא למקום, מבקשת להיכנס. לא ייתנו לה? מבקשת מאיתנו אישור, נלך יחד איתה בפתע כדי באמת לראות. מה שעולה לאחר התלונה ולאחר הביקורות, שהמצב שם משביע רצון, הן מבחינת המזון, הן מבחינת התנאים, ולכן סיום הטיפול יהיה אחרי שאנחנו נפגוש גם את המתלוננת. יכול להיות שיש מניעים סמויים כאלה ואחרים שאני לא מכיר אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך לחבר הכנסת משריקי. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברת הכנסת בן ארי וקריב. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מכובדי השר, קודם כול תודה רבה על המענה ועל הבדיקה המהירה שעשיתם. עם כל הכבוד, ויש הרבה מאוד כבוד והערכה לכבודו, אני חושב שאומרים "קֵן דרור" ולא "קַן דרור", נראה לי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יכול להיות. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> דבר שני שרציתי לומר בהקשר הזה: טרם כניסתי לחיים הציבוריים, הייתי מדריך במועדונית נוער, שהיא דומה מאוד למרכז חירום. אני מכיר את עולם המושגים הזה. פניתי אליך בהקשר הזה בגלל הדאגה הכנה שיש לי כלפי אותם ילדים שמגיעים ממשפחות, שלא תמיד מקבלים בבית מה שהם צריכים. אני מודה לך על הבדיקה, ואני רק מבקש: תמשיכו לעקוב אחר המערכות הללו ולהיות צמודים. בסוף אלה הילדים שלנו; החובה שלנו לשמור עליהם. אז אני מאוד מודה, מעריך ומוקיר את עבודת המשרד בעניין. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני מצטער, ביקשה גם עאידה תומא סלימאן, ואתה כבר קיבלת קודם, אז אנחנו נאפשר לעאידה, בבקשה. אז חברת הכנסת מירב בן ארי. לאחר מכן – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, והשר ישיב במרוכז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מעדיפה שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אפשר גם להתחיל מעאידה, מירב, איך שאת רוצה. אה, את פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חוק הפיקוח האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה נכנס לתוקף בחודש אוגוסט האחרון. אני רוצה לשאול אותך: כמה תסקירים של עובדות סוציאליות הוצאו בנושא האיזוק האלקטרוני מאז כניסתו של החוק לתוקף? זה מה שרצית לשאול, עאידה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. השר ישיב במרוכז לאחר מכן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, פניתי אליך גם בפרסה בנושא הפסקת העברת תקציבי הרווחה לעיריית נצרת, החלטה של המשרד, מאחר שהעירייה כבר ארבעה חודשים לא שילמה את המשכורות של העובדים, כולל העובדות הסוציאליות וכל עובדי הרווחה בעיר. האמת היא שזה הכניס את כל העובדות והעובדים לבהלה. אומנם זה יכול להוות לחץ על העירייה לשלם את המשכורות – דבר נחוץ ביותר – אבל זה יכול להוביל לקריסה טוטלית של מערך הרווחה בעיר. אני שואלת אם מתוכננת התערבות יותר מסיבית, גם של המשרד שלך וגם באופן כללי, כדי להציל את מערך הרווחה ואת כל מערך השירותים בעיריית נצרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה רבה לשואלות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אשיב לראשונה ראשונה ולשנייה אחריה, לחברת הכנסת תומא. מירב, קודם כול, תודה על השאלה. חוק האיזוק האלקטרוני, את יודעת, נולד כדי לשפר את מצבן של הנשים שחוות אלימות וכדי שלא לכלוא אותן ולהגן עליהן בכך שאנחנו מכניסים אותן לכל מיני מעונות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מקלטים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – ומקלטים. בירכנו על החקיקה אז. אני רוצה לומר לך, אני מחייך. את שואלת אותי: כמה תסקירים? אני זוכר שקיימנו דיונים, אפילו בהתערבות ראש הממשלה. הגבלנו בגלל שפחדנו. חששנו שעכשיו הולכת להיות איזו אינפלציה, התנפלות של תסקירים, ואין לנו את המשאבים, אין לנו עובדים סוציאליים, הלוואי שלא תהיה רשימות המתנה, אז הגבלנו ל-300 תסקירים. לצערי הרב – אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה לאף אחד; זה קורה בהרבה חוקים חדשים שאנחנו רוצים, אבל אין ספק שמערכת אכיפת החוק – שזה גם המשטרה, גם באמצעות התביעה שלהם וגם מערכת בתי המשפט – אני חושב שצריכים להכיר את הכלי הזה. כמה צווי הגנה הוכרזו מאז? להכיר את הכלי הזה. אם הוא נגיש והוא ישים, צריך לנצל אותו. כנראה שהוא לא מנוצל מספיק. המספרים הם מספרים בודדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בודדים? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> ודאי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע בערך כמה? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא. זו התקלה, השאילתה. לא נעים להגיד לך, אני יודע שזה פחות מעשר אצבעותיי. אבל אני לא מתרגש מזה, זה תהליך הטמעה של חוק חדש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק תן לי להגיד לך משפט אחד. אגיד לך למה זה מרגש אותי יותר מחוקים אחרים. עזוב את המלחמה שניהלנו כאן. החוק הזה חוסך לך הרבה כסף, צריך להגיד את האמת, כי מקלט עולה, אבל הוא פשוט מציל חיים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הוא מציל חיים. אכן, זה כלי חדש שגם בתי המשפט, גם התביעה, צריכים להכיר אותו ולהפנות לשם. שירותי הרווחה, בשל אופיים, לא עושים reaching out; הם ניתנים לאחר שיש צורך ויש דרישה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אם לא מוענק צו הגנה, אז גם אין תסקיר, אין בקשה לתסקיר. אני לא במצב שצווי הגנה מחכים בתור לתסקירים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מצב שמבקשים תסקיר ואין? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא בנושא הזה. אבל בלי שום קשר, אני לא מסתפק בזה, אני לוקח לתשומת ליבי. אני אדאג שגורמי המקצוע במשרד יוציאו פנייה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי לשר המשפטים? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – גם לשר המשפטים, גם למערכות התביעה האחרות, כדי שיכירו את הכלי הזה ושיהיה להם יותר קל להשתמש בו, לנצל אותו במידת הצורך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכולה רק להגיד לך משהו על העניין הזה ששופטת בבית המשפט המחוזי באר שבע אמרה לי – ובזה אני מסכימה איתך – שלא משתמשים, וזה לא מגיע אליך. אבל אני חושבת שבתור שר בממשלה, כמו שאמרת, אתה חייב להרים את זה. אגב, זה גם אינטרס שלך, כמו שאמרתי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל זה לא רק – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אז אני אומר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עזבי. מעבר לעניין הנפשי, זה אינטרס של המקלט. זו הוצאה מטורפת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הינה, אני אומר לך, מצאת אותי כשאני בקיא בנושא הזה, כי אני ליוויתי פה, עם כל הכבוד. אבל שוב, זה כלי חדש שצריך להביא אותו לידיעת כל הגורמים ולהשתמש בו. להשתמש בו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> השאלה היא אם יש לכם תוכנית ליידע את העובדות – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אז אמרתי עכשיו, בעקבות האי-שימוש והאי-ניצול, אני אנחה את גורמי המקצוע להפנות את תשומת ליבו של כל מי שמטפל בנושא הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מחסור בעובדות סוציאליות? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לנושא הזה; אני לא יכול לומר את זה באופן כללי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור, ברור. תודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לשאלה השנייה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מצוקתה של עיריית נצרת ידועה, ומכוח זה, גם מצוקתה של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית נצרת נגזרת מאותה מצוקה. אני מבין שזה הכניס את כל המערכת לבהלה. הצעד בא להגן על השירותים החברתיים, הצעד לא בא לעצור את השירותים החברתיים. הלוואי שהיו לי כשר כלים להכריז על ועדה קרואה למחלקה בעיר. יש לי מחלקות אדומות ברחבי הארץ. אנחנו יודעים איך להיכנס ולטפל, אבל בדרך כלל זו מחלקה אדומה מחוסר ניהול. פה המצוקה של העירייה מקרינה על המחלקה. אני לא אסתפק בזה. ודאי שהשירותים החברתיים בנצרת לא ייעצרו. לא ייעצרו. זה תהליך. המנכ"ל הוציא את מה שהוא הוציא. אני אנחה את המנכ"ל – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל זה על חשבון העובדים, מה לעשות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אנחנו נדאג שמחוז הצפון – מנהל המחוז, יחד עם המפקחות ומנהלי הנפה, ירדו למחלקה, ינסו לייצר מענים כאלה ואחרים. אין לי כלי אחר. הם לא עובדים שלי. הלוואי שיכולתי לשלם את השכר בלי – אין העסקה ישירה, לכן פה צריך לעשות עבודת מטה יחד עם העירייה, יחד עם המחוז, ולראות איך אנחנו מאפשרים את המשך הטיפול באנשים שצריכים את הטיפול במחלקה לשירותים חברתיים. בדרך כלל אלה אנשים שחייבים את זה ברמה היום-יומית המיידית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל אני פונה אליך לבדוק כשר בממשלה, להעלות את הנושא. זה הכול בא על חשבון העובדים. אולי התערבות מסיבית של כלל המשרדים הקשורים לעניין – גם שלך, גם של משרד הפנים, ואני בשיח עם השר ארבל – כדי למצוא פתרון, להעביר את המשכורות שלהם. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. אני לוקח על עצמי לפנות לשר הפנים ולראות איך אפשר לעזור לעירייה כדי שהמחלקה לא תיפגע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני מאמין שעוד שירותים מוניציפליים נפגעים מכוח זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה רבה לך. אקח את זה לתשומת ליבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי להישאר על הדוכן. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת מירב כהן לשר הרווחה והביטחון החברתי בנושא: שינויים בתקציב משרד הרווחה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << שאילתה >> 2334. שינויים בתקציב משרד הרווחה << שאילתה >> << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני אגיד תודה לפעילים ולפעילות. הם פה כדי להזכיר לנו את החטופים והחטופות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, צריך להיצמד לשאילתה. בשאלת המשך את יכולה את זה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לכם תודה גם בשאלת ההמשך. טוב, שר הרווחה, שאני מכבדת מאוד, לקראת אישור תקציב 2025, נודע כי לצד הקיצוץ הרוחבי של 5%, יקוצצו 100 מיליון שקלים נוספים בתקציב משרד הרווחה. עם זאת, ברגע האחרון הצהיר השר כי הושגה תוספת של 950 מיליון שקלים לתקציב. הייתי רוצה שתעשה לנו סדר בנושא: 1. מה השינוי בתקציב המשרד בשנת 2025 ביחס לשנת 2024? 2. האם ייפגעו תוכניות בשל השינויים בתקציב? אם כן – אילו? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בכבוד, השר. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השואלת, חברת הכנסת מירב כהן, זו תחושת דז'ה וו, באופן שאת מתמידה בנושא הזה. גם בשנה שעברה שאלת את השאלה, ובצדק, כי קיצוץ פלאט לא פוסח על שום משרד. אז לצד הפרסומים, אני אומר לך, כפי שאמרתי, אני שמח ששאלת את השאלה, כי זו באמת הזדמנות מכובדת לבשר כאן לבית הזה כי לאחר משא ומתן לא פשוט, לא קל, בשנה מאותגרת תקציבית מאוד – אני לא רוצה שמשרד האוצר ישמע אותי; אני מקווה שהוא לא שומע. אני באמת לא ציפיתי לצאת עם תוצאה כזאת בשנה שיש בה דיון תקציב עם קיצוץ למימון המלחמה. היינו בטוחים שנצא עם פגיעה קלה בכנף של שירותי הרווחה, אבל ברוך השם, בזכות הקשב הרב והאמון הרב שיש למשרד האוצר ולשר האוצר במשרד הרווחה, הגענו לתוספת תקציבית של כ-955 מיליון ש"ח, שהתווספו לתקציב המשרד בעבור חיזוק שירותי הרווחה, לסיוע בשיקום האוכלוסייה שנפגעה מהמלחמה ולאתגרים ולצרכים שמדינת ישראל תתמודד איתם בשנים הקרובות ומעבר לכך. אני יכול לומר, ודאי שאם לא היה דיון על הקיצוץ התקציבי – אנחנו הכנו נייר עבודה. הלוואי שהיו גם 2 מיליארד ש"ח תוספת; הייתי יודע מה לעשות איתם. אכן, התוספת היא בשורה גדולה. שירותי רווחה חזקים משמעותם ביטחון וחוסן לאזרחי ישראל. מהתוספת הזו יופחת, כפי שהזכרת, קיצוץ רוחבי – מה שנקרא פלאט – שיושת על כלל משרדי הממשלה כדי לממן את הוצאות המלחמה. משרד הרווחה עושה ויעשה כל שביכולתו שלא ייפגעו שירותי הליבה והמענים המרכזיים לטובת מקבלי שירותי הרווחה. אני יכול לומר לך בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: הקיצוץ פלאט שהושת עלינו, אנחנו יודעים להתמודד איתו. יש לי הבנות עם משרד האוצר, ואני אקבל אותן. אני לא יודע רק – אני יודע שאני אקבל אותן, ולכן אני יכול לומר מעל הבמה הזו: מדיוני התקציב הנוכחי, האחרון, לא ייפגע בעקבות הקיצוץ מענה אחד ולא שירות אחד שמשרד הרווחה נותן. כן ישתנה – ואני אומר לך, ואני לא אהסס – כן ישתנה, בעקבות עבודת ייעול של פיקוח ובקרה שאני מחויב להם, אני אעשה זאת. אבל כתוצאה מקיצוץ, כשיש שירות שצריך אותו והקיצוץ פגע בו – לא יקום ולא יהיה. לא אתן ידי לזה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז איך זה בהשוואה לשנת 2024? עלה? ירד? מה גובה התקציב בהשוואה ל-2024? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך שב-2023 סיימנו את דיוני התקציב בתוספת של כמיליארד ש"ח, ב-2024 סיימנו בתוספת של כמיליארד ש"ח, וגם אז היה קיצוץ פלאט. לכן, אם את שואלת אותי – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המיליארד זה אחרי הקיצוץ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחרי הקיצוץ? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הקיצוץ כולו נושק ל-100 מיליון, אז כשמקצצים לי 100 מיליון ואני מביא 950 מיליון ש"ח, אני לא רואה בזה קיצוץ. אני כן רואה שלא את כל התוכניות שרציתי לעשות אני איישם, אבל קיצוץ ממה שהיה, אל מול 2024 – לא יהיה. ההפך הוא הנכון. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אם כך, שאלת ההמשך שלי. יש מרכזי יום לקשיש, שזה מודל שאני מאוד מאוד מאמינה בו. למי שלא מכיר – באים, לוקחים אנשים מבוגרים בהסעה למרכז יום. יש מרכזי יום שהם לאנשים בתפקוד גבוה ויש מרכזי יום לאנשים בתפקוד נמוך. רוב מי שמגיעים לשם הם אנשים שהם זכאי קצבת סיעוד. יש מרכזי יום בקשיים כלכליים מאוד גדולים. בתקופת הקורונה הגדלנו להם את התקצוב, אבל זה כבר הוסר, ואין להם את התוספת הזו יותר. הם בעצם מקבלים 180 שקל מקצבת הסיעוד של הבן אדם, וזה לא מספיק. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> ליום. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ליום, וזה לא מספיק, כי לפעמים רק ההסעה עולה יותר מ-180 שקלים. חלקם מעידים על כך שהם בסכנת סגירה, והם מבקשים משהו סביב 50 מיליון שקלים. האם בתוך התקציב הזה שאתה אומר שנוסף יהיה אפשר למצוא 50 מיליון שקלים למרכזי היום? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני שוב מודה לך על השאלה, ולמזלי, אני מכיר את הנושא הזה. אני לא יכול להגיד לך – אני אבדוק ואחזיר לך תשובה. אני אענה לך כבר עכשיו. סוגיית מרכזי היום – אני מכיר את המצוקה שלהם – אני חושב שקיימתי איתם כמה דיונים אצלי – אבל היא מורכבת. היא לא לפתחו של משרד הרווחה בלבד, ואני אסביר למה. קודם כול, חשוב לדעת: מכלל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, החלק שנהנה ממרכזי היום הוא לא חלק גדול ומשמעותי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיוון שאין להם תקציב. אם היית מביא תקציב, היה חלק גדול. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, לא. אני לא רוצה ללכת לשם, כי אז אני בורח לאזור הנוחות, ואני אסביר לך למה. המצוקה שלהם גדלה יותר עם התיקון שכולנו פה בבית הזה רצינו, שהמשפחות יוכלו להסיט חלק מקצבת הסיעוד לטובת מטפל בן משפחה, או כזה או אחר, שהפך את זה לכך שברגע שהימים האלה יורדים מקצבת הסיעוד, אין אינסנטיב לאזרח הוותיק לבוא למרכזי היום. נכון, התוספת הזו של 50 מיליון ש"ח – הלוואי שהייתי יכול גם בלי דרישה מהאוצר. יש התעקשות גם של האוצר: עם כל הכבוד, אם זה שירות רווחה, יש את הסוגיה של המצ'ינג. השלטון המקומי, בצדק, לא מוכן. הוא אומר: זה לא מונח לפתחי. היום תיקח לי את מרכזי היום – מחר תכניס לי את כל האזרחים הוותיקים. זו סוגיה שנמצאת בדיון עמוק בין משרד הרווחה, השלטון המקומי ומרכזי היום. אבל באותה נשימה אני יכול לומר לך שאני יודע להכיר ולהעריך ולהוקיר את עבודתם של מרכזי היום באתגר של מדינת ישראל לדחות את התלות של האזרחים הוותיקים, לצד תוחלת החיים שהולכת ועולה. זה אתגר של המדינה. וָלא, אנחנו נקבל אותם סיעודיים, נקבל אותם עם פגיעה קוגניטיבית וחוסר תפקוד. הלוואי שנפקיע את – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כבוד השר, אני רק אגיד לך על זה דבר אחד. היום המודל נשען על כך שהאזרח הוותיק שזכאי לקצבת סיעוד צריך לשלם מהקצבה שלו, לקצץ בקצבה שלו, לוותר על חלק מהכסף כדי להגיע למרכז היום. כשמדובר באנשים שממילא הם קשי יום ויש להם גם בני משפחה, הרבה פעמים בלית ברירה, כשהוא צריך לבחור בין צרכים בסיסיים, ההליכה למרכז היום יורדת. הדבר הנכון הוא שהמדינה תשים כסף קטן כדי לתמרץ אותם, אפילו ללא עלות, ללכת לשם, כי אחרת אתה תקבל אותם כלקוחות קבועים של מערכת הרווחה והבריאות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> חברתי מירב כהן, אני יכול לומר לך שמדינת ישראל שמה כסף גדול, לא כסף קטן, על מענים נוספים מעבר למרכזי היום. אמרתי, יש לזה חשיבות, אני מכיר בערך של מרכזי היום. יש מועדוני מופ"ת ופעילויות כאלה ואחרות. פיתחנו מענים בהגדלה – יחסית, בסדר גודל, באחוזים – גדולה יותר ממינהלים אחרים, מינהל לאזרחים ותיקים, כדי לייצר פעולה אינטראקטיבית במרשתת יחד איתם. הם נכנסים לפעילות תוך-קבוצתית ברשתות – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר הרווחה, היה דוח שמיד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בואי, בואי, זאת שאלה, לא שאלות עכשיו. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הערה אחרונה וזהו. זה אותו נושא חשוב, זה פינג-פונג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת, אני מכבד וסבלן וזה נושא חשוב, אבל זה לא דיאלוג עכשיו. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אמירה אחרונה וזהו. דוח שמיד, שנעשה מטעם משרד הרווחה, מכיר בכך שזה הכלי האפקטיבי ביותר למיגור בדידות ולסיוע לאנשים במצב סיעודי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אמרתי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שם המלצות. יש שם גם מסקנה שאומרת שהיום הם מתוקצבים בחסר, יש הכרה בזה. תעשה שירות גדול לעם ישראל אם לפחות את 50 מיליון השקלים האלה – שלא יפתרו את כל הבעיה, אבל יאפשרו את פעילותם הסדירה – תשיג בתוך התקציב של משרד הרווחה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אדרבה, תעלו את השאילתה הזו גם לשר האוצר – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. בוודאי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – כי זה דיון מול האוצר, מול השלטון המקומי. אני מכיר בערך של זה. הלוואי שיכולתי – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזהו. אני רק אגיד תודה לפעילים ולפעילות שבאו להזכיר לנו את החטופים והחטופות שבעזה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנושא הכי חשוב, ותודה שאתם כאן כל יום. אני רואה שם גם אנשים שובתי רעב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין << נושא >> << דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >> חברי הכנסת, בהתאם לתקנון הכנסת, אנו מציינים היום את זכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין. חבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין נולד בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי. עם הגיעו לפרקו התגייס לצה"ל ושירת כקצין התותחנים. מגיל צעיר בערה בו תשוקת המאבק למען הצדק, והוא הצטרף לשורת ארגון המתנדבים, ומאוחר יותר החל תואר במשפטים, ובסופו – התמחות בפרקליטות המדינה. לימים המשיך רובינשטיין את לימודיו וקיבל תואר דוקטור למשפטים מבית הספר לכלכלה בלונדון. בתום מלחמת יום הכיפורים לקח חלק בתנועת המחאה והקים את תנועת שינוי, ששימשה כבסיס למפלגת ד"ש, ובאמצעותה נבחר בשנת 1977 לחבר הכנסת בכנסת התשיעית. הוא כיהן בכנסת כחצי יובל שנים, עד שהודיע על פרישה באוקטובר 2002. במהלך כהונתו כיהן כיושב-ראש של ועדות שונות, ובהן ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכלכלה, ועדת ביקורת המדינה וועדת האתיקה. נוסף לכהונתו בכנסת שימש רובינשטיין גם שר התקשורת בממשלת האחדות, וכיהן במגוון משרדים ממשלתיים בממשלתו של יצחק רבין, זיכרונו לברכה. במקביל לפעילותו הפוליטית פרסם רובינשטיין מאמרים וספרים אקדמיים בתחום המשפט בארץ ובחו"ל, ואף פרסם ספרי סיפורת. לאחר פרישתו מפעילות פוליטית זכה במגוון פרסים, ובהם פרס ישראל לחקר המשפט. רובינשטיין הקדיש את פועלו הפרלמנטרי לעיגון חוקתי של זכויות האדם, אך התייחס גם בתחילת דרכו לסכסוך הישראלי–ערבי בדיון סביב הסכם השלום עם מצרים. ב-29 במרץ 1978 אמר במליאה: "אנו, רוב הישראלים שנולדו וגדלו במדינת מצור, באי קטן שמסביבו אוקיינוס של מדינות עוינות, בשבילנו המילה 'גבול' מזוהה עם השלט 'זהירות גבול לפניך'. אנו מקנאים בעמים אחרים, בין השאר משום שהם יכולים לחצות גבולות לצורכי טיול ומסחר. אין פלא שבנסיבות אלה המושגים שלנו על כוח הם מושגים של כוח צבאי, שכן ככל שירבה ויגדל השטח אשר בשליטתנו ממילא תתרחק חומת האי הנצור. ככל שאתה מוותר על שטח, כך מתקרבת חומת האי הנצור ומאיימת על ביתך". אם אנו מתנגדים למדינה פלסטינית, מדינת מחבלים בינינו ובין ירדן, אין זה משום שאנו שוללים את זכות ההגדרה העצמית של עם ערבי כלשהו. אין לך דבר יותר מסולף מאשר להעניק זכות הגדרה עצמית לחלק מעם, ולומר שרק לחלק זה זכות להקים מדינה, ושבימים רגילים אין לה זכות קיום ושכל מטרתה להיות חוד החנית כנגד מדינת ישראל. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת קריב ולחברת הכנסת לזימי לדברים לזכרו, אבקש להזכיר לחברות וחברי הכנסת כי ברוח התקופה והמלחמה המתמשכת אנו מבקשים מכל משפחה לאזכר שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במערכה המתחוללת מאז. אני מודה לבני משפחתו של אמנון רובינשטיין, שבחרו לאזכר את שמה של ויויאן סילבר, שנרצחה על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 בקיבוץ בארי. ויויאן עלתה לארץ בשנת 1974 מקנדה והייתה פעילה למען זכויות נשים ושוויון מגדרי. בשנת 1990 עברה להתגורר בקיבוץ בארי והייתה ממייסדות תנועת נשים למען שלום. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לדוכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, בני משפחת רובינשטיין, שבוודאי צופים במעמד הזה דרך ערוץ הכנסת, וכל מוקירי זכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין, לפני שבועיים, באחד מנאומיי במליאה, הזכרתי את המאמר של התלמוד הירושלמי שאין עושים מצבות לצדיקים, שהרי דבריהם, הם-הם זיכרונם. ספק גדול אם ישנם נבחרי ציבור בעבר ובהווה שראוי לומר עליהם את המאמר הזה יותר מאשר על מורנו וחברנו אמנון רובינשטיין. דבריו של חבר הכנסת רובינשטיין באלפי דפי הפרוטוקול של הבית הזה, אלפי המילים שחקק בספר החוקים של מדינת ישראל, ספריו, מאמריו, הרצאותיו, כל אלה הם מצבות זיכרון לאיש אשכולות ואיש מופת שהלך כל חייו לאורו של מאמר התלמוד הבבלי – גדול תלמוד שמוביל לידי מעשה. ולא רק במצבות זיכרון עסקינן אלא בתמרורי דרך של ממש, שלאורם מתנהלות מדינת ישראל והחברה הישראלית, והלוואי שתמשכנה להתנהל לאורם. חוכמתו של חבר הכנסת רובינשטיין התחרתה אך ורק בהתנהגותו השקולה והמכובדת מול שותפים ויריבים פוליטיים כאחד. השילוב בין השתיים, בין דרך הארץ שלו לבין תורתו, מתנשא כהר גבוה, כרכס רמים של ממש, המתנשא מעל התהום המסוכנת והתלולה של דפוסי השיח וההתנהלות של הפוליטיקה הישראלית בימים האלה. הצער על לכתו גדול. כך גם העצב על כך שספק גדול אם היה מרגיש בכנסת הנוכחית בבית. הפער הגדול בין דמותו הציבורית והליכותיו הפרלמנטריות לבין מנהגיו הקשים והרוח הרעה של הבית הזה בימינו, צריך לעורר את כולנו לחשבון נפש ולמחשבה. חבר הכנסת רובינשטיין כפר כל חייו הציבוריים בדיכוטומיות המזויפות המאיימות על ערכי היסוד של מדינת ישראל ואשר משמשות בשנים האחרונות את אלו המבקשים לקרוע את החברה הישראלית מבפנים. הוא היה הומניסט אדוק וציוני אדוק בדיבור אחד, חומת מגן אנושית לזכות העם היהודי לחיות בארצו ובמדינתו כעם ריבוני וחומת מגן אנושית מול אלה שביקשו ומבקשים גם היום להפוך את הלאומיות היהודית ללאומנות אנטי-דמוקרטית המכשירה גזענות ואפליה. הוא היה אדם של מתינות פוליטית ומחשבה עצמאית שכפרה בניסיון להנפיק תעודות כשרות מחנאיות לעמדות ולרעיונות ולהעדיף אותם על פני התייחסות עניינית מקצועית ואחראית לכל סוגיה ציבורית. כך יכול היה להיות בו בזמן האב המיילד של חוקי-היסוד של שנת 1992 – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק – והאב המיילד של המהפכה החוקתית, שנוצרה בבית הזה ולא בבית המשפט העליון, מהפכה שבמרכזה ריסון הכוח של הבית הזה לפגוע באמצעות חוקים בזכויות האדם והאזרח, אך באותה הנשימה גם להיות תומך נלהב בחלק מההצעות לשינויים משמעותיים במערכת המשפט ובמערכות אכיפת החוק. סלידתו מהמהפכה המשטרית ומהמתקפה הפרועה על שומרי הסף ומערכת המשפט ואכיפת החוק בשנים האחרונות לא נבעה מתוך תפיסה של כזה ראה וקדש, אלא מתוך הבחנה ברורה בין רצון לתקן לבין הרצון לעקור נטוע, להחריב ולהסיר כל רסן. מסעותיו הפוליטיים של חבר הכנסת רובינשטיין ב-50 שנות העשייה הציבורית שלו העידו גם הם על היותו קודם כול איש אמת ולא איש של מותגים פוליטיים. הנער שגדל בבית של יוצאי האצ"ל היה שותף בראשית דרכו הפוליטית להקמתה של מפלגת המרכז ד"ש. כשראה שדרכה אינה נותנת את הטון בממשלת הליכוד הראשונה, בדגש על העמקת הכפייה הדתית, לא התפתה לשבת סביב שולחנה ולא היסס לצאת לדרך עצמאית של הולדה והובלת מפלגת שינוי. בשנת 1992 היה ממובילי הקמתה של מפלגת מרצ, שקמה על יסוד שילוב הכוחות של מפלגות מפ"ם, ר"צ ושינוי. בכך מיקם עצמו כאיש שמאל ציוני אשר תומך במלוא העוצמה במהלכים המדיניים שהוביל ראש הממשלה יצחק רבין, זכרו לברכה. גם כאן, תמיכתו זו ואמונתו בפתרון שתי המדינות לא מנעו ממנו למתוח ביקורת, ביקורת נוקבת, על חלק מהעמדות של חבריו למחנה והתוכניות שבהן תמכו. חבר הכנסת רובינשטיין היה איש מרכז שסלד מישיבה על הגדר. הוא סלד מהטשטוש בין נקיטת עמדות ברורות לבין אחיזה בעמדות רדיקליות, טשטוש שמאפיין לא אחת את ממשיכי דרכו במרכז הפוליטי. על אותה דרך, חבר הכנסת רובינשטיין היה גם איש שמאל ציוני שסלד מהמחשבה שישנם קיצורי דרך ופתרונות קלים ושעמד תמיד על כך שנקודת המוצא לכל תהליך מדיני לפתרון הסכסוך הישראלי–הפלסטיני צריכה להיות הבטחת ביטחונה של מדינת ישראל ועתידה כביתו הלאומי של העם היהודי ומדינתם הדמוקרטית של אזרחיה. כל חייו היה אמנון רובינשטיין מופת לעמדות ברורות המגובות במעשים ולפוליטיקה של ערכים ורעיונות ולא של סקרי דעת קהל. דרכו המיוחדת של חבר הכנסת רובינשטיין באה לידי ביטוי גם בגישתו למקומה של היהדות בחיי היחיד והציבור במדינת ישראל. כל חייו הציבוריים פעל להדיפת החקיקה הדתית ולקידום חופש דת ומצפון. הוא התייצב לצידם של הזרמים הדתיים הליברליים, היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, במאבק נגד חוקי מיהו יהודי. הוא פעל לקידום נישואין אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת וקבורה אזרחית. זהותו החילונית התבססה על הכרה עמוקה במקומה של מורשת היהדות בזהות היהודית החילונית ובתרומתה המכרעת של החילוניות היהודית לחברה הישראלית ולעם היהודי בעידן המודרני. מתוך שילוב זה אימץ כשר החינוך את מסקנות ועדת שנהר, שהוקמה על ידי שר החינוך שקדם לו, זבולון המר, יושב-ראש המפד"ל. באופן המשקף את תרומתו האדירה לעיגון המושג מדינה יהודית-דמוקרטית ולעיגון מעמדה של מגילת העצמאות וחקיקת היסוד, הקים חבר הכנסת והשר אמנון רובינשטיין לצד ועדת שנהר את ועדת פרופ' קרמניצר לחיזוק לימודי האזרחות והדמוקרטיה. לצערנו הרב, מסקנותיהן של שתי הוועדות החשובות נרמסות בשנים האחרונות, אך יבוא היום ומורשתו של חבר הכנסת רובינשטיין בעניין ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תשוב לתת את הטון. ועוד תזכורת אחת אחרונה, אדוני היושב-ראש, ראויה להיכלל בדברי זיכרון אלו, שבהגדרה הם יריעה קצרה מאוד מלהכיל את כל התזכורות הראויות לאיש ולפועלו. כל חייו האמין חבר הכנסת רובינשטיין, כאיש מפלגות המרכז, ביוזמה פרטית, במשק חופשי, בתפיסת עולם כלכלית המבקשת גם לשים גבולות למעורבות המדינה בכלכלה ובהתנהלות החופשית של המשק. עם זאת, חבירתו לאנשי מפלגת הפועלים המאוחדת, לתנועת העבודה הסוציאל-דמוקרטית, ממש לא הייתה תמוהה. מאבקיו לפתיחת שוק ההשכלה הגבוהה, תרומתו הדרמטית למהפכת המכללות האקדמיות, תרומתו להעלאת אחוזי הזכאות לתעודת הבגרות, כמו גם קריאת התיגר שלו על המבחנים הפסיכומטריים הממיינים, הם עדות אחת מיני רבות לרגישות החברתית שלו ולאמונה היסודית שלו שיש למדינה אחריות, ואחריות גדולה, כלפי אזרחיה. כמה רחוקה דרכו של חבר הכנסת והשר רובינשטיין, זכרו לברכה, מהסיסמאות הנבובות של אלו המדברים בוקר וערב, לרבות בימים האחרונים מעל דוכן זה, על ישראל הראשונה ועל ישראל השנייה, בעוד הם מקדמים מדיניות של שמיטת אחריות המדינה, העמקת הפערים והעברת משאבי הציבור לעבר קבוצות לחץ וטייקונים מקורבים. אמנון רובינשטיין היה איש של מעשים ולא של סיסמאות. איזה פער, פער גדול ובלתי נסבל, מרבים מהדוברים בבית הזה שמדברים על מצוקות החברה הישראלית. צר לנו על פרדתנו ממך, מורנו ורבנו. אני, חברותיי לסיעה, הנהגת המפלגה שלנו ועשרות אלפי חברי המפלגה גאים ומכירי תודה על הזכות להיות ממשיכי דרכך בבית הזה. כמה ראויה החלטת המשפחה שלך להצמיד להנצחתך היום הזה את זכרה האהוב של חברתנו ויויאן סילבר, חברת קיבוץ בארי, פעילת השלום. אנו מתייחסים בחרדת קודש לעובדה שאנו ממשיכי דרכך, במיוחד לנוכח אתגרי השעה הקשה הזו. אנו לומדים ממך פרקי חיים ומעשה של נחישות, התמדה, חוכמה, דרך ארץ ותורה ציונית דמוקרטית מפוארת. אהבת אמנון למדינת ישראל הייתה אהבה שלא תלויה בדבר. היא תהיה בעבורנו אות ומופת להחזרת מדינת ישראל והציונות למסלול הראוי להן ולכל בניה ובנותיה של הארץ הזו. יהי זכרו ברוך, ומורשתו – קריאת כיוון לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לשאת דברים, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, משפחתו של אמנון ומכובדים, אני עומדת כאן היום לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין, דמות מופת חשובה שהכרתי, שהכרנו כולנו, דרך מקומו בציבוריות הישראלית, והכרתי גם דרך הזיכרון של ביתי מילדות. אמנון היה שייך לזן נדיר של שליחי ציבור אשר פעלו בכל תפקיד מתוך משנה אידיאולוגית ותפיסת עולם מגובשת. מנהיגותו חתרה להשאיר אחריה מורשת ראויה, גם אם צריך לעמוד כנגד מוסכמות ולהיאבק. בלהט ובעקשנות הוא הביא את קול זכויות האדם והפרט, ושוויון לכל אזרחי ישראל; אדם שאת הכוח שאותו הוא קיבל מהציבור הוא החזיר אליו ואל המדינה והחברה חזרה, ובמלוא מובן המילה. אך לא פחות, אמנון, כמנהיג, האמין ביכולתה של המדינה להשתנות ולהשתפר, וככזה, הוא לא הסתפק בשינויים קוסמטיים, אלא דחף את ישראל ואת החברה הישראלית קדימה, תמיד מתוך כבוד לעקרונות הדמוקרטיה ולזכויות הפרט. כאשר הוא זכה בפרס ישראל לחקר המשפט ב-2006, חבר השופטים אמר עליו: "אבי המשפט החוקתי של ישראל. בכתיבתו המחקרית המעמיקה ובפעילותו הציבורית המגוונת הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם". החלק הבא הוא משמעותי ביותר: "בחיי המשפט והציבוריות בישראל מעטים הם האנשים היכולים להשתוות בתרומתם למדינת ישראל כפרופ' אמנון רובינשטיין, כאיש ציבור, כחבר ברשות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק". אמנון היה אדם שראה במעמדו הציבורי שליחות מוחלטת. בתקופה שבה יש יותר מדי נבחרי ציבור שלא יושבים במשכן הזה מהסיבות הנכונות ולטובת מטרות נעלות, דמותו נמצאת כמצפן שמורה על דרך אחרת, המוביל של חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק. אני לא רוצה לדמיין את חיינו ללא חוקי-היסוד הללו. השארת מורשת מפוארת שכזאת היא זכות ותרומה שערכה לא יסולא בפז עבור החברה הישראלית והאומה. על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שממנו פוצלו חוקי-היסוד, אמר אמנון רובינשטיין במקום הזה: "הצעת חוק זו באה גם כדי לבלום את בית המחוקקים, היא באה גם כדי להגן על האזרח מפני חקיקה הפוגעת בזכויות היסוד של האזרח, והרי זה הרעיון הטמון בעצם המילה חוקה. עצם המילה חוקה, פירושה ומשמעותה – הגבלה וריסון של ריבונותה וכל-יכולתה של הכנסת כמוסד מחוקק". אמר וכל כך צדק. ההכרה הזו במגבלות הכוח ובחובה באיזונים ובלמים היא המהות של מנהיגות שרואה את העם לפני השררה, שרואה את המדינה לפני ביצור הכוח בידי הכנסת והממשלה. אמנון השאיר מורשת שלמה של פיתוח וקידום חוקה לישראל, וגם היום, כשאנחנו מבינים בכאב, נוכח הרודנות המאיימת עלינו, עד כמה חסרה במדינתנו חוקה, כזאת שתסדיר את ההגנות והזכויות שלנו כפרטים וכחברה, שתחזק את הדמוקרטיה הישראלית. התשתית שאמנון הניח עבור חוקה מהווה אבן הראשה עבור החזון המחייב ומשימת המשכו אשר הוטלה עלינו. אך בעיניי, מעל לכול, אמנון היה איש חזון אמיתי לחינוך ושוויון בישראל. מעבר לרפורמת הבגרויות, שהעלתה את אחוזי הזכאות לבגרות, וההשקעה הדרמטית בחינוך בחברה הערבית, נזכור לו את מהפכת המכללות הציבוריות כגולת הכותרת של כהונתו כשר החינוך. הוא ראה בהשכלה הגבוהה סוגיית ליבה שלא יכולה להיות פריבילגיה למעטים. באומה השואפת לשוויון, היא חייבת להיות זכות לכולם. הוא ראה את החשיבות בהנגשת ההשכלה לכל אדם ולכל אזור ללא קשר למעמדו ומקומו. בתקופה שבה הפערים בנגישות לאקדמיה היו גבוהים בהרבה, שבה רבים ממי שיצאו ללימודים באקדמיה מהפריפריה היו דור ראשון להשכלה גבוהה, מהפכת המכללות הציבוריות היא אחת התרומות החשובות ביותר לשוויון ההזדמנויות ולצמצום הפערים בישראל. בעבורי זוהי זכות גדולה גם לספר שאבי, האיש שבזכותו הגעתי אל עשייה פוליטית, היה חלק מהדרך של אמנון ומהאנשים שהלכו איתו מרגעיו הראשונים במערכת הפוליטית, דרך ייסוד תנועת שינוי – שבה אבא שלי היה מזכיר הסניף בנצרת עילית – וכן בחיבורה למפלגת ד"ש, עוד לפני שאבי הצטרף למפלגת העבודה. אבל הוא סיפר לי משהו, שאלתי אותו לפני הדברים. הוא סיפר לי שכאשר הוא כיהן כסגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך במגדל העמק בתקופה שבה אמנון היה שר החינוך, הפריפריה ובייחוד ערי הפיתוח זכו ליחס מיוחד ולתשומת לב יתרה מצידו כשר חינוך שראה בשוויון ההזדמנויות וצמצום פערים בסיס לתפיסתו בתפקיד. מנהיג שפעל עבור כבוד האדם והחיים בכבוד כאחד. זה גורם לי להתגעגע למי שהכרתי רק דרך הסיפורים והמורשת שהשאיר אחריו. אמנון היה מחנך בנפשו, וראה בהשכלה ובחינוך את הדרך לשיפור פני החברה והמדינה, והאמין בזכות לידע וכי כל אדם, בכל מקום ובכל גיל, זכאי לקבל את ההזדמנות להרחיב אופקים, ללמוד, לשאול שאלות ולהתבונן במציאות בעיניים ביקורתיות. מערכת החינוך שהוא טיפח ראתה לנגד עיניה יצירת אזרחות אחראית, ערכית ומעורה. כשליחת ציבור, כאשת שמאל ציוני שנמצאת פה בעבור מימוש ערכי הצדק והשוויון, אני חשה גאווה עמוקה לעמוד כאן ולשאת דברים לזכרו של אדם שעיצב במו ידיו את הדמוקרטיה הישראלית, שעומדת היום בפני מתקפה. דרכו היא השראה לדור שלנו, על חשיבות הבהירות הפוליטית, על חשיבות הגאווה בערכים, להזכיר לנו את החובה שלנו להמשיך להגן על ערכי היסוד של ישראל, שעליהם נאבקו שנים ארוכות, לפעול ללא לאות בעבור מדינה שמגינה על זכויות הפרט והאדם וכל מי שחי בה. בעבר הייתי אומרת שאנחנו צריכים לשאוף להיות חברת מופת. אחרי השנה הזאת אני אומרת שאנחנו צריכים לייצר תשתית שדרכה נוכל לשאוף שוב להיות חברת מופת. אמנון היה מבוני התשתית הזאת, שאותה יש לשקם. הייתה לו תפיסה אידיאית אך חזון ממשי לכאן ועכשיו. מהפכן של תקווה. יהי זכרו ברוך. תהיה מורשתו איתנה וברוכה וצומחת, אמן. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. אכן, יהי זכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין ברוך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2024; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024; הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4167/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ינון אזולאי ועודד פורר. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק. הבנתי שחילקתם חמש דקות וחמש דקות. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר. איפה השר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לך פה את השר אלקין, שר המינהלות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. אני מתכבד להציג את הצעת החוק הזאת. אני חייב לומר, היושב-ראש, שזאת הצעת חוק שהתגלגלה בכמה כנסות, שניסו לטפל בנושא הזה, אבל בכנסת הזאת, אני חייב לומר בצער, נושא המקלטים הפך להיות אירוע אמיתי שאנחנו חיים אותו יום-יום. באזורים מסוימים, לצערי, המקלטים הציבוריים לא היו נגישים. חשוב לומר שאם מתייחסים לצפון, לתוכנית מגן הצפון, שבזמנו אושרה בממשלה כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון – אחר כך חידשנו אותה, כשהיינו בממשלה הקודמת. כשר אוצר הוא תקצב אותה. לצערי, בממשלה הזאת התקציב הזה חוסל, אבל באו גופים פילנתרופיים ואמרו: אנחנו רוצים לשפץ את המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות האלה, נכנסו ועשו פעולה, אני חייב לומר, בעיקר הקהילה היהודית מבריטניה, שתרמה הרבה מאוד כסף, ועשו פעולה במקלטים ברשויות מקומיות בצפון, במקלטים ציבוריים של בניינים, תיקנו אותם, שיפצו אותם וסידרו להם את השירותים, את הביוב ואת יכולת המקלט לקלוט את יושבי הבניין. אבל מה הבעיה? הבעיה היא שבתוך עמנו אנו חיים. כל מי שחי בבית משותף עם מקלט ציבורי יודע שמהר מאוד המקלט הציבורי הופך להיות מחסן, מועדון, מקום למסיבות, או פשוט דוחפים בו את כל מה שלא היה לו מקום בבניין. אז גם מערכת הביוב לא עובדת, והוא לא הופך להיות מקום שהוא היה אמור להיות – מקום שמציל חיים. הצעת החוק הזאת באה בעצם לתת את הקומה הנוספת. אחרי שבוצעו שיפוצים במקלטים, אחרי שהכשירו אותם והשמישו אותם, צריך שיהיה עליהם פיקוח; צריך שהבניין לא יהפוך את המקלט למה שהוא לא מיועד להיות. לשם כך נדרשה הסמכה חוקית לרשויות המקומיות. זאת מטרת החקיקה הזאת – לאפשר לרשות המקומית לבצע ביקורות במקלטים האלה, לוודא שהם אכן נשמרים כמו שצריך; ככל שלא, גם לתת קנסות לוועדי הבתים שלא שמרו את אותו הנכס או החזיקו אותו כמו שצריך. אגב, כשבונים בניין, על פי ההיתר אתה חייב לבנות ממ"ד, אתה חייב לבנות מקלט ואתה צריך גם לדאוג שהמקלט הזה יהיה שמיש לייעודו. אני רוצה להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי, שהוביל את הצעת החוק הזאת יחד איתי. העובדה שהקואליציה והאופוזיציה מובילות את הצעת החוק הזאת מראה את החשיבות שלה; גם לחבר הכנסת אלקין, שבהיותו חבר כנסת חתם על הצעת החוק הזו יחד איתנו, ועכשיו אני מניח שהוא יענה עליה כשר במקרה הזה. אני מבקש לקדם אותה לקריאה שנייה ושלישית ולהכניסה לספר החוקים מהר ככל האפשר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להמשיך להציג את הצעת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך בברוכים הבאים את החברים מתוכנית מנדל לצה"ל, חברים טובים, שעושים דברים טובים למען עם ישראל. זאת גם ההזדמנות להודות לכם על כל פועלכם. תמשיכו תהיו גם תלמידים טובים, ולא רק במה שאתם עוסקים בו. תודה רבה לכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עושים עבודה נהדרת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עושים עבודה נהדרת, וימשיכו. תודה, תודה. חבריי חברי הכנסת, ידידי עודד פורר הציג פה את ההצעה, שבאמת, אנחנו מובילים ביחד. את ההצעה קיבלתי גם – כמו שהוא הזכיר – מזאב אלקין, שהיום הוא שר. השר זאב אלקין, שמנכ"ל משרדו ישב אצלי ואמר לי: שמע, חייבים. אביעד פרידמן, מנכ"ל משרדך, יודע. אני לא יודע אם לקחת אותו עוד פעם או לא, אבל אני יודע מה היה אז. ההצעה הזאת באמת באה לתקן. בעצם, כיום יש לנו מקלטים בכל רחבי הארץ, אבל מה קורה? כשהגענו ב-7 באוקטובר לפתוח מקלט – אתה לא מצליח לפתוח אותו. יש חפצים שחוסמים אותו, יש חפצים, ובמחילה מכבודכם, לפעמים גם הפכו את זה לאיזו מכולה של זבל. ואז, ברגע שאנשים רצים למקלט – אולי יש כאלה שמתו בכניסה למקלט, במקום שהיה אמור להגן עליהם, שם הם מתו. ההצעה באה בעצם גם לתת לרשויות המקומיות, להרחיב את הסמכויות שלהן מבחינת קנסות ומבחינת הסדר. יותר מזה, בהצעה הזאת, אם למדינה יש מקום שיש בו מקלט, הרשויות יוכלו לקנוס גם את המדינה בעניין. לא יכול להיות שהמדינה תהיה מחוץ למשחק הזה. אני חושב שאנחנו צריכים גם להרחיב את זה שכשמשיתים את הקנס, הקנס ילך לטובת תפעול המקלטים האלה. אני אומר פה אמירה למדינה: כמו קרן הניקיון – אנחנו לא יודעים עדיין מה עושים עם הקרן, אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה קרן הניקיון, אנחנו רוצים שזאת תהיה קרן אחרת, שלא תהיה בממשלה אלא ברשויות המקומיות. אגב, אם העירייה למשל מחזיקה מועדונית שם, אין לי בעיה עם זה, כי המקום תמיד פתוח ותמיד נמצא. אנחנו יודעים איפה המפתח נמצא בשעת חירום, ואין בעיה שיהיה פתוח, שיהיה נגיש ושיהיה מסודר. אבל לא יכול להיות שאתה בא ופתאום אתה מוצא אנשים שלא מצאו איפה לישון, אז הם עורמים שם את כל הזבל שלהם, או שברגע אחד אנחנו באים וכל השכנים דוחפים לשם כאילו זה מחסן מרכזי. זה לא יכול להיות, זה לא יכול להימשך, הדבר הזה. ולכן הסמכות פה על העירייה, והדרישה גם מהעירייה שתלך ותאכוף את זה. אבל אמירה פה לממשלה: זה לא מוריד מהממשלה אחריות לממן עוד מקלטים ועוד מיגון – מיגון הצפון ומיגון הדרום. דווקא אחרי 7 באוקטובר, צריך לקחת עוד כספים, להוסיף ולא לגרוע. לא יכול שבצפון לא מטפלים לך במיגון בגלל שעכשיו מפונים שם, אז לקחו את הכסף הזה והקפיאו אותו. אל תקפיא אותו. קח את הכסף, שים אותו במקומות קצת יותר מרוחקים, שגם הם נמצאים תחת איום. למה הדבר הזה קורה? השר זאב אלקין, היום אתה בממשלה, ואני יודע שהדבר הזה חשוב לך. אגב, משרד השיכון נתן במלחמה גם בשביל זה, אבל כמה הוא נתן? כמה שהוא יכול. זה כלום. צריך לעשות שאותם אלה שכרגע לא נמצאים ביישובים שלהם – לקחת את הכסף שם ולמגן. אם אפשר, למגן שם עכשיו, ואם לא, לא להמשיך עם הכסף לשנה הבאה; כמה שיותר לקחת ולמגן היום. לכן אני רוצה לבקש, קודם כול להודות גם לחבר הכנסת השר משה ארבל, שכשהגיעה אליו ההצעה הזאת, הוא מייד שחרר ואמר: אין שום בעיה, זו הצעה טובה. זה יעבור לחבר הכנסת יעקב אשר, לוועדת הפנים, ואני מבקש גם ממנו שיקדם את זה. זה חוק חשוב, חוק מציל חיים, ולא נצטרך לרוץ אחרי החוק הזה. אני חושב שזה חוק של קואליציה ואופוזיציה, משהו להצלת חיים. כולנו יחד נעשה זאת למען עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את השר אלקין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יוזמי החוק שהגישו את הצעת החוק הזו, חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת עודד פורר, היה לי הכבוד להיות יחד איתכם בתהליך ההכנה של החוק הזה. הצעת החוק מציעה לתקן את חוק ההתגוננות האזרחית ולהעניק לרשות מקומית סמכות לערוך ביקורים במקלטים המשותפים המצויים בשטח שיפוטה לשם פיקוח על מצבם וסמכות מתן הוראות לתיקון ליקויים. עוד מוצע להעניק לרשות המקומית סמכויות אכיפה והטלת קנסות במקרים המתאימים. למעשה, כמו שאמר בצדק חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת החוק הזאת נולדה בעקבות הניסיון שנצבר עם תחילת המלחמה הזאת, שבה חיכו למלחמה העצימה בצפון, ואחר כך זה גם עבר דרומה. היה פרויקט שלם של השמשה של המקלטים בבתים משותפים, כי התברר שהם כולם – או חלק גדול מהם – במצב לא תקין. המדינה והתורמים שמו הרבה מאוד כסף על הפרויקט הזה, יחד עם הרשויות המקומיות, ועברו עיר-עיר בצפון, ועזרו לתושבי הבתים המשותפים האלה להכין את המקלט, עם הרבה מתנדבים. ואז נתקלנו בתופעה: אחרי שהמדינה משקיעה כבר כסף בזה ומתנדבים משקיעים זמן בזה, פתאום, כשרמת האיום לרגע יורדת, הכול חוזר. זה תהליך שאי-אפשר לעשות אותו כל פעם מחדש, ולכן אמרו הרבה ראשי רשויות: אני צריך כלים כדי לשמור על המצב הזה, לאחר ההשקעה שנעשתה. כך למעשה נולדה הצעת החוק, כי הכלים הקיימים היום אינם מספיקים לרשות מקומית לעמוד על שלה ולדאוג לכך שהמקלטים יהיו במצב שניתן לשימוש מיידי, ולא יצטרכו מחדש לתקן ולטפל בהצפות ובהיעדר חשמל ומה לא. אני בעצמי ביקרתי בכמה פעולות כאלה וראיתי מה חסר. אני חייב להגיד שבדף התשובה הרשמי מטעם הממשלה, שכתבו לי ממשרד הביטחון, יש פה פסקה שמסבירה שאולי בכלל לא צריך את החוק, כי הסמכויות קיימות. זאת הייתה גם העמדה שמשרד הביטחון הציג בוועדת שרים לחקיקה. לא הסכמתי איתו. נלחמתי על זה שהחוק יאושר, ואכן, זה מה שקרה. רוב השרים חשבו כמוני והחוק אושר. לכן אני מדלג על הפסקה הזאת. אני חושב שהיא לא נכונה, ואני לא חושב שהסמכויות הקיימות היום מספיקות לראשי הרשויות, וזאת גם חוות דעתם – כדי בסופו של דבר לבצע את העבודה הזאת. בשורה התחתונה, הממשלה וועדת השרים החליטו לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יהיה בהסכמת משרד הביטחון ובתיאום עם משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד השיכון לצורך הגעה לנוסח המוסכם. אני מבין שהמציעים מקבלים את התנאים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לאור האמור, אני מציע למליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה הטרומית. אני מאחל הצלחה לשני היוזמים במשא ומתן שצפוי להם מול משרד הביטחון, שלפי התשובה הזאת אני כבר מניח שהוא יהיה לא פשוט. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאיזה ועדה זה עובר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> הממשלה לא מחווה את דעתה. זה תלוי – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את זה נחליט אחרי ההצבעה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, השאלה – מה כתב הייעוץ המשפטי של הכנסת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חוץ וביטחון או לוועדת פנים? מה הקשר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה יכול להציע ועדה אחרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בדיוק. תודה לשר אלקין. ביקשה להתנגד להצעת החוק הזאת חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מזמין את חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. גברתי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בוא נדבר על איך הממשלה הזאת דואגת לביטחון. מחבלים יהודים פצעו הלילה שני לוחמי מג"ב בשלושה אירועים ובשלושה מקומות שונים בגדה המערבית, תקפו את כוחות הביטחון ופצעו שני לוחמי מג"ב. חוץ מזה, הם הציתו בית פלסטיני שהייתה בתוכו משפחה, והציתו רכוש פלסטיני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת מיכאלי, איך זה קשור להצעת החוק ולהתנגדות? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה ביטחון. אנחנו מדברים פה על ביטחון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אעצור אותך שנייה. לא צריך, חברת הכנסת גוטליב, לא ביקשתי עזרה. האם את תומכת או לא תומכת בהצעת החוק? זאת השאלה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מייד מגיעה לזה בדבריי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז רק תגידי. אם את לא תומכת ומתנגדת, זה משהו אחר. אני אתן לך לנמק את ההתנגדות שלך. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיע לזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז תגידי אם את מתנגדת לחוק. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיע לזה כאמור בדבריי, אני לא יכולה, יש לי טיעון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, תגידי אם את מתכוונת להתנגד או לא, זה לפי התקנון. אני חייב לשמוע את זה על מנת לתת לך זכות התנגדות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לפי התקנון, אני לא יכולה להצביע בעד הצעת החוק אחרי שעליתי להתנגד לה, נכון? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז התקנון מחייב להגיד אם את מתנגדת. אם אחרי זה תצביעי בעד החוק, זה לא יהיה בהתאם לתקנון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני יכול לשכנע אותה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא יכול לשכנע אותי. בבקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סעיף 77 – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא יכול לעלות אחריי ולשכנע אותי. בבקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. זה לא עובד ככה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אתה לא נותן לי להציג את הנקודה שלי, ואז אני לא אוכל להסביר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא נותן משום שכרגע, על פי התקנון, מנהל הישיבה רשאי לשאול את חבר הכנסת שרוצה להתנגד, אם בכוונתו להתנגד לחוק. תגידי שאת מתנגדת – אני אתן לך לנמק. אבל אם את לא מתנגדת, אז אני לא אתן לך לנמק במשהו שלא קשור לחוק. אם את מדברת על תוכן החוק – בבקשה, ואז בסוף תחליטי. אבל התחלת בדבר שלא קשור לחוק, אז אני רשאי גם להפסיק את דברייך. לכן שאלתי: האם את מתנגדת להצעה הזאת? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הצעת החוק לא מטפלת בבעיות האקוטיות של ביטחון ישראל כרגע. זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צריכה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת שהצעת החוק כרגע לא עונה על הבעיות הכי אקוטיות בביטחון ישראל, ואני מפרטת בעניין הזה. אני אומרת שמחבלים יהודים, בלילה, פוגעים בכוחות הביטחון הישראליים, פוצעים לוחמי מג"ב, מציתים בית פלסטיני שבתוכו משפחה, מציתים רכוש פלסטיני, זורקים אבנים על אוכלוסייה פלסטינית, ומה עושה שר הביטחון בתגובה? מבטל צו מעצר מינהלי נגד אחד ממי שהשב"כ מחזיק ממנו אחד ממחוללי ההתפרעויות והסכנות האלה, ואחד, מי שמהווה סכנה להתלקחות בגדה המערבית. ממש דאגה לביטחון ישראל. אדוני, מה אני אגיד לך, מזל שהם לא השתמשו בפצצות תאורה, כי אז אף אחד לא היה חולם לשחרר אותם. ומה שיגיע כאן בהמשך אלו הצעות חוק שהן ממש מצחינות אחת-אחת: אחת מתכוונת לאפשר לחברי הכנסת לעבור על החוק בלי שהם יצטרכו לתת את הדין; אחת יוצאת נגד השב"כ, נגד צה"ל, נגד ביטחון ישראל, אבל מספקת כיסוי תחת זוהר וחגיגי במיוחד לנתניהו ולכל המשרתים שלו. וגולת הכותרת: הפרדה מגדרית באקדמיה, קולולו – מה שהוכח כבר מזמן שלא מביא לא תעסוקת חרדים, לא השכלה; אך ורק אפליית נשים, הדרה, הדתה, במסגרת המסע של הקואליציה והממשלה הזאת להחזיר את כל הנשים במדינת ישראל למטבח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. רבותיי, אנחנו נעבור כרגע להצביע על הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024. הצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מי שרוצה להצביע – נא לשבת במקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 23, אפס מתנגדים, אחד נמנע. אני מבקש להוסיף את קולה של חברת הכנסת – לא הצבעתם? לא הצבעתם? אוקיי. אז לפרוטוקול בלבד, אני מבקש להוסיף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת יוסף עטאונה, חבר הכנסת מיקי לוי, חברת הכנסת נעמה לזימי וחבר הכנסת משה רוט. אני קובע כי הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אז היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת המשך הטיפול בחוק. היא תעבור לוועדת הכנסת להמשך קביעת ועדה. לא, כי הם ביקשו לוועדת הפנים, ועל פי הייעוץ משפטי זה היה צריך להיות בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> אם אף אחד לא ביקש חוץ וביטחון – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ביקשו. מה זאת אומרת? הם ביקשו. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> אם אף אחד לא ביקש חוץ וביטחון – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. אבל אני הקראתי. אדוני השר, אני הקראתי שזה עובר על פי הייעוץ לוועדת החוץ והביטחון, ומאחר שיוזם החוק ביקש להעביר את זה לוועדת הפנים, נעביר את זה. חברים, חבל על הוויכוח. זה עובר לוועדת הכנסת להמשך קביעת הוועדה שתטפל בזה. אוקיי. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3572/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר כנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת שוסטר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, לצד איומים גדולים ומשמעותיים מחוץ, אויבים שמאתגרים אותנו בשבע חזיתות, אנחנו צריכים להתמודד עם גזרת פנים – עם איומים על שגרת החיים, עם איומים על נפש, גוף ורכוש. כשהייתי ראש מועצה 16 שנים הייתי שותף להגנת היישוב, הייתי חבר במתמיד, כן? כוחות המג"ב הכפרי שמסיירים בלילות. זה בכלל רעיון יפה. זה קצת כמו הארון א-רשיד, שיורד אל העם בלי שישימו לב אליו ובוחן את המציאות. אתה מסתובב בלילה ואתה תמיד רואה דברים חדשים, תמיד רואה זוויות חדשות, אבל יש בזה הרבה יותר מאשר סקרנות. אנחנו מחויבים, השלטון המרכזי, השלטון המקומי, ביישובים, וכל אזרח צריך להניח את הביטחון האישי, את תחושת הביטחון האישי, בקדימות גבוהה מאוד. אני מגיש את הצעת החוק הזו, שאגב, יש לה היסטוריה מכנסות קודמות על ידי רות וסרמן לנדה מסיעתי, אורית מלכה סטרוק כשהייתה חברת כנסת, ובכנסת העשרים-וחמש – חברת הכנסת שרן מרים השכל. הצעת החוק הזו היא רכיב חשוב שנותן מעמד דומה למעידים ולמעידות על עבירת הסחיטה באופן דומה למה שנותנים לנפגעי עבירות תקיפה מינית, למשל, בתנאים מסוימים, במצבים מסוימים, שבהם אנחנו לא רוצים שמעבר לפחד, לחשש, לפעמים לאימה שיש מפני התוקפן, יתווסף עוד החשש להיפגש איתו ועם אנשיו ושלוחיו ומשפחתו במסדרונות עשיית הצדק. לכן הרעיון פה הוא פשוט: לאפשר לנאשם את הזכות הבסיסית להיות מיוצג על ידי עורך דין, אבל העדות של הנסחט, או הנסחט לכאורה, תיעשה באופן שהוא לא יצטרך להיזכר ולהסתכל ולהקשיב לקולו של מי שאיים עליו באופן ישיר, פנים-אל-פנים, פגע ברכושו ובעצם איים לשבש באופן חמור את חייו. תראו, יצא לי לא מעט לסייר, כמו שאתם מבינים, בשנים האחרונות ברחבי הארץ, בדגש על נושאי חקלאות, אבל לא רק – אנשי תעשייה, בעלי חברות להסעה, חברות הנדסיות, כלי ציוד הנדסי וכו' – ולראות את הכאב הנורא של בעל מטע במושבה באצבע הגליל שמחרבים לו את העצים הרכים שהוא עמל, מכיר כמעט כל עץ ועץ באופן אישי, כדי שלא ירצה להמשיך ולגדל; לראות את מגדל הבקר שחותכים את הגדרות כדי שהעדר שלו יתפזר, כי מישהו אחר חושב שזה מקומו; לראות את המפעלים, את מכוני מיון הפירות, מוצתים שוב ושוב על ידי גורמים נכלוליים, אכזריים, שמסכנים חיים וכמובן מסכנים רכוש ומסכנים יציבות כלכלית בפריפריה כמו גם במרכז, לעיתים ממש על הגבולות. אלו מעשים קשים. המשימה שלנו פה היא להתאחד. אין פה אופוזיציה וקואליציה, יש פה עם אחד שצריך לגלות חוסן אל מול אויבים מבחוץ, וצריך להתמודד באופן נחוש, תוך גיוס תחושת הצדק ותוך התאמת העקרונות הדמוקרטיים וזכויות הנאשמים לחובה של המדינה לתת לאזרחיה את הביטחון ואת תחושת ביטחון. בחוק יש למעשה שני סעיפים. הסעיף הראשון – הזכרתי אותו – הוא בעצם האפשרות להעיד באופן שלא יפגיש את המאוים עם המאיים. הרכיב השני עוסק בגובה או באורך המאסר – החמרה מסוימת. על כך אני מבין שחוק הפרוטקשן שמתנהל – ייתכן שהרכיב הזה, בערכאות או בשלבים הנוספים כאן בבית, ישתלב עם מהלכים אחרים. אני מבקש את תמיכת כל חברות וחברי הבית ואת תמיכת הממשלה בקידום החוק. זאת בשורה – לא גדולה מאוד, אבל משמעותית – לאותם אנשים שמבקשים, מסתכלים לירושלים ומחכים לסיוע. הם מחכים לסיוע בקרנות לפיצויים; הם מחכים לסיוע על ידי כך שהיחידות המבצעיות של לובשי המדים שלנו ומי שעושה את פעולתו גם בלי מדים יהיו בשטח ויקטינו את התופעה הנלוזה. הם מחכים לסיוע על ידי כך שהמציאות הכלכלית והחברתית בקרב אותן שכבות, אותן חברות, שמהן באים הפורעים המקומיים, תשתפר, ואולי גם כך יוקעו העבריינים. אבל הם מחכים גם לשיפור בתנאי העדות. אני מבקש מכל הנוכחים לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1190/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מישל בוסקילה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מישל בוסקילה. אני מזמין את חבר הכנסת בוסקילה להציג את הצעת החוק. אדוני, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצג בפניכם הצעת חוק שתעניק הגנה משמעותית לקורבנות נטילת דמי חסות, תופעה חמורה הפוגעת ביסודות החברה הישראלית. נטילת דמי חסות אינה עוד עבירה; היא סחיטה באיומים, היא טרור כלכלי, היא פגיעה קשה בחופש העיסוק ובביטחון האישי. בעלי עסקים קטנים וגדולים כאחד נאלצים לחיות בפחד מתמיד. הם משלמים דמי חסות מתוך ידיעה כי סירוב עלול להוביל לאלימות, להרס עסקיהם ולפגיעה במשפחותיהם. המצב הקיים היום הוא בלתי נסבל. בעלי עסקים נאלצים לבחור בין שתי חלופות גרועות: לשתוק ולשלם, או להעיד בבית המשפט ולהסתכן בנקמה מצד ארגוני הפשע. עדות בבית המשפט, במקום להיות מעשה אמיץ של התנגדות, הופכת למלכודת. הקורבן, יחד עם משפחתו, חשוף לאיומים, להטרדות ולסכנה ממשית לחייו. הצעת החוק שאני מציג נועדה לשנות את המציאות הקשה הזו. ההצעה מעניקה לבעלי העסקים אפשרות להעיד שלא בפני הנאשם. צעד זה יאפשר להעיד בבטחה ללא חשש מנקמה ויקדם את החקירה וההעמדה לדין של העבריינים. הצעת החוק הזו אינה עוד הצעה משפטית טכנית, היא הצהרה על כך שאנו כחברה לא נסבול את התופעה הנפשעת הזו. עסקים קטנים וגדולים צריכים להתפרנס בבטחה ובכבוד וללא מורא מארגוני הפשיעה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מישל בוסקילה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חברי הכנסת שוסטר ובוסקילה על הצעת החוק החשובה הזו. אני חייב לומר לך, ידידי חבר הכנסת שוסטר, אולי כדאי שבאמת גם ישמעו חברת הכנסת פרקש הכהן וחבר הכנסת כהנא וגם ידידי השר לשעבר טרופר. טוב שאתם פה, כי אני חייב לומר לכם שהצעת החוק הזו אומנם הוגשה על ידך, חבר הכנסת שוסטר, חבר אופוזיציה, ואני חייב לומר שהייתה לה התנגדות של הגורמים המקצועיים במשרד שלי. הדבר הכי קל בשבילי היה להתנגד לה. הרי מה? הכי פשוט. ואני נאבקתי בוועדת השרים לחקיקה והחלטתי למרות זאת לתמוך בהצעת החוק – אני חייב לומר, הפוך בדיוק מאיך שאתם נהגתם בי, חבר הכנסת טרופר, שנה שלמה כאשר אתם הייתם בממשלה שלכם, שבה לא אישרתם הצעות חוק של האופוזיציה בכלל. באופן אישי, לא הסכמתם לאשר אפילו הצעת חוק אחת שהגשתי, כולל כאשר הגשתי הצעות חוק שהוגשו על ידי שרים שלכם בעבר. השיא היה, אני אזכיר לכם, הצעת חוק בנושא תחבורת אופניים שיזם בשעתו חבר הכנסת דב חנין, ואתה בוודאי זוכר את זה, הצעה שהחותמים עליה אז היו חברת הכנסת מרב מיכאלי ואני. ואז חברת הכנסת מיכאלי הגיעה לכיסא שר התחבורה, ואני הגשתי את אותה הצעת החוק, והיא נלחמה בי והיא התנגדה ולא הסכימה. כך נהגתם בוועדת השרים, בחוסר ענייניות מוחלט. אז אני אומר לכם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שוסטר, הבנת? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, חבר הכנסת שטרן, זה לא מצחיק. אתה יודע, מותר גם לקבל ביקורת לפעמים, ואפילו להודות שהיא מוצדקת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אתה יודע, יש לנו ניסיון בזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, חבריי באופוזיציה, למרות זה, ולמרות שאני חושב שספק – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה דוגמאות הפוכות יש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> למרות זה, ולמרות שאני חושב שספק רב אם מישהו אחר היה נוהג כפי שאני נוהג, אני משתדל לנהוג באופן ענייני – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השר, לא מדובשך ולא מעוקצך. אני מוותר על הדבש הזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ובאופן שמסתכל על הדברים לגופו של עניין ולא בדרך אחרת, ובדרך שמסתכלת על טובת הציבור ולא בדרך אחרת. אני עושה את זה למן היום הראשון בתפקיד. אני חושב שרואים את זה לכל רוחב העבודה של ועדת השרים לענייני חקיקה, ואמשיך לנהוג כך. אני אומר, חבר הכנסת שוסטר, אני באמת מברך על הצעת חוק טובה, נכונה, שמאירה זווית שלא הייתה אליה ההתייחסות קודם, ומן הדין, בעיניי, לתמוך בה. אני קצת אפרט, כדי שהדברים יהיו ברורים. תראו, סוגיית נטילת דמי חסות היא גם דבר נורא – אני לא חושב שצריך להכביר מילים על המשמעות של אדם שסובל ממקרה כזה, שבאים ומאיימים עליו וסוחטים ממנו כסף. היא גורמת נזק עצום למשק בכללותו, בגלל שבסוף העלויות האלה של דמי חסות גם מגולגלות למחירים שבעלי העסקים גובים אחר כך מהלקוחות. אבל צריך גם לומר עוד דבר אחד – היא מנוע כלכלי ענק של ארגוני הפשיעה, ואי-אפשר להילחם בארגוני הפשיעה בלי להילחם בתופעה הזאת. אנחנו העברנו חקיקה מאוד מאוד משמעותית כאן בכנסת בקדנציה הזו כדי להיאבק בתופעה הזאת. החקיקה הזו באמת מועילה מאוד, ואנחנו כבר רואים שיפור גדול בטיפול בנושא הזה, אבל יש לנו דרך לעבור. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> השר, אין שיפור, יש עלייה אדירה בפשיעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא. אולי יש עלייה בפשיעה. בטיפול בסוגיית דמי חסות יש שיפור. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, גם בגביית דמי חסות יש הידרדרות מטורפת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא יודע, אלה לא הנתונים שאני מכיר, לפחות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אז אני עוזר לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אתה יודע מה, אני לא מתווכח איתך. מספיק שיש מקרה אחד כזה – זה נורא ואיום, וצריך להילחם בזה במלוא העוצמה. במסגרת הזו, חלק מהכלים להילחם בתופעה הזו זה גם להקל את היכולת להרשיע בסוף בבית המשפט את מי שעושה את העבירות האלה. בצדק מאירים המציעים, חברי הכנסת שוסטר ובוסקילה, בהצעת החוק הזו את העובדה שמי ששילם דמי חסות בגלל הפחד שלו מהסוחטים, קשה לו מאוד לבוא ולהעיד נגדם, בטח ובטח כאשר הם נמצאים באותו האולם. הדבר הזה דומה להסדר שקיים בעולמות של עבירות מין, וצריך לומר שההיגיון הוא היגיון דומה – החשש של הקורבן מפני הנאשם שנחשד בביצוע המעשים. לכן הרעיון לאפשר את מתן העדות שלא בפני הנאשם במקרים האלה הוא על פניו רעיון נכון. צריך לסייג את העניין הזה בשתי אמירות: האחת – שבצדק אומרים גורמי המקצוע שיכול להיות שצריך איזו הסדרה רחבה יותר של הסוגיה הזאת, כי לא בהכרח רק המקרה הזה הוא מקרה שמצדיק את העניין הזה, ויכול להיות שיש גם מקרים נוספים כאלה. אני חושב שבעניין הזה יש צדק, ולכן גם הנחיתי שכדאי שתיעשה עבודה, ויכול להיות שיהיה נכון להרחיב את העניין הזה. אני גם חייב לומר – בזהירות, כי אנחנו גם צריכים לשמור על זכויות הנאשמים ולא לרוץ בקלות למקום הזה, כי הוא בסוף מקום לא פשוט בראיית זכויות הנאשם. גם את זה צריך לומר. הדבר השני הוא שמאחר שחלק מההוראות שנקבעו לעניין המאבק בנושא דמי חסות נקבעו כהוראות שעה, נאמר – ואני חושב שבעניין הזה, פה עובר האיזון הנכון – לא להתנגד ליישום העניין הזה אלא דווקא לתמוך בו, אבל לעשות אותו באיזושהי מסגרת של הוראת שעה שתחפוף בזמן את הוראות השעה האחרות שנקבעו לעניין הזה, כדי שבסופו של התהליך נוכל לבחון את כל ההסדר, לרבות המרכיב הזה שחסר בהסדר שנעשה עד היום והוא חלק מהראייה הכוללת של העניין. באופן הזה נסדיר – אני כבר אומר, להערכתי, יהיה נכון להסדיר את זה אחר כך כהוראה קבועה על כל המרכיבים של העניין, אני לא רואה שום סיבה אחרת, אבל רוצים לראות מה באמת התוצאות ומה נכון לעשות או לתקן, או באמת לעשות את הדברים בצורה המדויקת ביותר כדי להגיע למקסימום התוצאה. לכן ועדת שרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק, וזה חל, כמובן, גם על ההצעה המוצמדת של חבר הכנסת בוסקילה, כפוף לכך שההצעות תקודמנה כהוראת שעה מקבילה לתקופה של הוראות השעה בנושא דמי חסות, והליכי החקיקה ימשיכו ויקודמו בהסכמות עם משרדי המשפטים והביטחון הלאומי, על מנת באמת לדייק את ההצעה ולהביא אותה למקום הנכון, כשכלל ההסדרים באמת יסתנכרנו אחד עם השני. אני שב ומברך אותך, באמת; את שניכם. אני חושב שזו תרומה ותוספת חשובה למאבק שאין חשוב ממנו בסוגיה הנוראה הזו של סחיטת דמי החסות. אני כמובן מבקש מהכנסת לתמוך בקריאה הטרומית בשתי הצעות החוק. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, אולי בגלל הכינוי של היועצת המשפטית "בוגדת". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי אוי אוי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, תודה רבה. ביקשו להתנגד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב וחבר הכנסת קריב, תודה. ביקשו להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת – אני לא רואה את רון כץ, אז סימון דוידסון, ביקשת להתנגד לחוק הזה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה בסדר לקרוא לה "בוגדת". כן, זה בסדר, על ידי חבר כנסת. זה בסדר לקרוא לה "בוגדת" – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לוקחים את פלדשטיין לחקירת שב"כ – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, אדוני. חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איבדתם את זה לגמרי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת דוידסון, שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה בבקשה להתנגד לחוק של נטילת דמי החסות הזה, המכונה גם "חוק הפרוטקשן". אני רוצה להסביר לך, אדוני היושב-ראש, למה אני מתנגד: אני היום בכנסת הרגשתי שנכנס הנושא של הפרוטקשן לדיון בוועדה, וזה קורה יום אחרי יום. היום, בדיון על נושא התקשורת בכנסת ישראל, בכנסת ישראל, נכנס השר קרעי עם היועץ שלו אלעד זמיר. לקראת סוף הדיון – חשוב שתקשיבו מה היה: צרחות, צעקות וניבולי פה של יועץ בכנסת לכיוון ראש האופוזיציה, קללות וגידופים, צרח על ראש האופוזיציה, בדיון בכנסת. תארו לכם, תאר לך, השר יריב לוין, שנכנס לדיון שלך יועץ של כל חבר הכנסת וצורח עליך ומפריע לך לנהל את הדיון; לא חבר כנסת – יועץ. מה הייתם עושים איתו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> פניתי מייד לוועדת האתיקה בנושא הזה בבקשה להדיח את אותו יועץ ולהעניש את חבר הכנסת השר קרעי. לא ייתכן שבכנסת ישראל יועץ – לא משנה של מי הוא יהיה – יצעק על חבר כנסת, יגדף, יקלל ויפריע לדיון, והכנסת תעבור כאילו לא קרה כלום. אני קורא למשה רוט, יושב-ראש ועדת האתיקה – שלחתי לך מכתב היום בנושא חמור מאוד: יועץ של שר בכנסת הגיע לדיון וצעק, צרח וקילל את ראש הוועדה – במקרה הזה היה יאיר לפיד – הפריע לדיון ופוצץ את הדיון. סך הכול יועץ. שלחתי לך מכתב, ואני מבקש שהכנסת לא תעבור על זה בשתיקה. לא ייתכן שיועצים יתנהגו בצורה כזאת לחברי כנסת. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לוועדת האתיקה? יו"ר הכנסת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. תודה, קריב, תודה רבה לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – למה לוועדת האתיקה? לקצין הכנסת, לאסור את הכניסה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה. תודה. חבר הכנסת רון כץ – אני לא רואה שהוא נוכח באולם, כי הוא ביקש להתנגד. אם כך, אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז חבר הכנסת שוסטר ביקש להסמיך את חבר הכנסת בני גנץ לדבר. אתה יכול. בבקשה. חבר הכנסת גנץ, אתה יכול לעלות עכשיו לדבר לפני ההצבעה ולהשיב על הצעת החוק. חבר הכנסת בוסקילה, אם גם אתה רוצה, יש לך אפשרות לאחר מכן להגיב בשלוש דקות. אם תרצה, אתה לא חייב. אדוני, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת חוק חשובה, אבל אני מבקש לקשור אליה את העובדה שהיום הונח תקציב המדינה על שולחן הכנסת – תקציב שיש בו גזרות קשות, שאין בו רפורמות שיביאו לצמיחה, ואין בו לקיחת אחריות של הממשלה על המצב הכלכלי של מדינת ישראל. ראש הממשלה מסתתר מאחורי הודעות של משרד האוצר. הוא היה צריך להיות פה היום ולהגיד את הדברים הבאים, ולכן אני אגיד לכם את הדברים במקומו: אזרחי ישראל – כך הוא היה אומר – אנחנו נמצאים במלחמה ארוכה, קשה והכרחית. אחרי שרצחו, חטפו ואנסו את תושבינו בדרום, אחרי שהותקפנו משבע חזיתות, ידנו על העליונה. נשיב את חטופינו, נשיב את תושבינו וננצח. המלחמה – כך היה אומר – מחייבת אותנו להגדיל את תקציב הביטחון, והיא גם פגעה בכלכלה. לכן, נצטרך כולנו להדק את החגורה בשנה הקרובה, ובה נשקיע במנועי צמיחה ונחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול. כדי לשמש דוגמה אישית – כך היה אומר ראש הממשלה – החלטתי שהקיצוץ הראשון יהיה במספר השרים במשרדי הממשלה. לכן, בישיבת הממשלה הקרובה, אביא הצעת חוק לסגור עשרה משרדים ממשלתיים. בנוסף, כל אחד מהשרים והח"כים יקצץ 10% משכרו. הנחיתי את שר האוצר לתקן את הצעת התקציב, להוציא ממנו את הכספים הפוליטיים, ולשים בראש סדר העדיפויות את תושבי הצפון והדרום. שוחחתי עם היועמ"שית – כך יאמר ראש הממשלה – והגעתי איתה להסכמה על בחירת והקמת ועדת איתור לבחירת נציב שירות הציבור. הוריתי לשר הביטחון לאמץ מתווה שירות עדכני שיוריד את הנטל. קראתי לשר לביטחון לאומי והסברתי לו שביטחון לאומי זה דבר רחב, ושהוא הופך רק שר לביטחון פנים, שמתמקד בפשיעה בכלל, ובהורדת הפשיעה בחברה הערבית בפרט. זה לא מספיק – כך הוא היה אומר לנו – ולכן הוא מבקש לפנות אליכם, לשמוע את זה ממנו: יהיו קיצוצים זמניים, המע"מ יעלה, השכר במגזר הציבור יוקפא, הארנונה והמים יתייקרו, אבל מי שצריך עזרה, יקבל. הוא אמר לשר המשפטים – כך הוא אמר לכל חברי הקואליציה – כי לא יביאו לכנסת שום חוק שיפגע בדמוקרטיה הישראלית ובחוסן הפנימי של החברה. אזרחי ישראל – כך הוא היה מסיים את הנאום שלו – אנחנו בתקופה מאתגרת. נשיב את חטופינו במהרה, נעבור אותה ונצעד לצמיחה ושגשוג, נהיה חזקים ביחד מול אויבנו, מלוכדים בינינו, והכלכלה הישראלית החזקה תתחזק עוד יותר. כך היה צריך להיאמר, והלוואי שייאמר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בני גנץ. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים). אני מבקש קצת שקט. שבו, בבקשה, ואפשר שקט בסיעות שם? זה עושה רעש. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלון שוסטר. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 56, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלון שוסטר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מישל בוסקילה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 53 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון סדרי דין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מישל בוסקילה, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא, אני אאפשר לחברת הכנסת מרב מיכאלי הודעה אישית. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. השר לוין עמד כאן והתלונן על זה שכשהוא היה עשר דקות באופוזיציה – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אל תזלזלי – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא מזלזלת בכלל, להפך. לצערי זה היה לזמן קצר מדי, פשוט זמן קצר מדי. – – אז לא העבירו לו חוקים, וספציפית הוא ציין כגולת הכותרת את הצעת חוק תחבורה באופניים, שהוא הגיש מחדש – הצעה שאכן הוגשה במקור על ידי דב חנין וכו'. צריך להגיד, גורמי המקצוע מטעמי ניהלו עם חבר הכנסת לוין שיחות מאוד ארוכות – מאוד ארוכות – בניסיון דווקא כן לחוקק את מה שהיה נכון לחוקק מתוך הצעת החוק הזאת. מי כמו חבר הכנסת לוין יודע שזה דבר אחד שאתה מגיש הצעת חוק, וזה דבר אחר שאתה מגיע אשכרה לחוקק אותו, ויש התאמות שצריך לעשות. אבל חבר הכנסת לוין לא היה מוכן לניסיונות שלנו להגיע להסכמות, ולכן לצערי זה לא הבשיל לחקיקה. אבל מה שמתמיה אותי, חבר הכנסת, השר לוין, זה איך אתה עומד פה היום ומדבר, וכביכול לוקח לעצמך את כתר הענייניות, כשאנחנו כולנו רואות ורואים את ההתנהלות שלך למשל בוועדה למינוי שופטות ושופטים; כשאנחנו כולנו רואות ורואים איך אתה הורס את בית המשפט העליון ופוגע במערכת המשפט שלנו באופן כזה שמסכן את הדמוקרטיה הישראלית מהיסוד; אתה, שמשתמש בתרגילים באמת הכי שקופים, הכי מניפולטוריים, בשביל למנוע מינוי נשיא בית משפט עליון, כדי לא אפשר לבית המשפט שלנו לתפקד כמו שצריך, כדי לא לאפשר למערכת המשפט לקבל את התוקף שמגיע לה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אני אעשה קצת שקט. ממש שנייה, חברת הכנסת מיכאלי. חברים שם ביציאה, בצד הקואליציה, זה ממש מפריע. אני לא שומע את חברת הכנסת מיכאלי. מי שלא צריך להיות באולם, בבקשה, נא לצאת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> האופוזיציה אנרכיסטית. היא אנרכיסטית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כהן, לא ביקשתי עזרה. חברים שם בסיעות, זה ממש מפריע. שבו בפרסה, שתו קפה. אל תעשו רעש, באמת. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תחבורת אופניים היא דבר חשוב בצורה בלתי רגילה. אני השקעתי 2 מיליארד שקל, חסרי תקדים, בשבילי אופניים ותשתיות אופניים, שזה דבר שלא נעשה באף אחת מהממשלות שאתה היית חבר בהן, באף אחת מהן. בוודאי זה לא נעשה בממשלה הזאת שאתה חבר בה על ידי שרת התחבורה הנוכחית, שפוגעת לא רק בתחבורת אופניים אלא בראש ובראשונה בתחבורה הציבורית, שאתם הולכים להעלות לציבור מ-6 שקלים ל-8 שקלים לנסיעה. אבל בכל הכבוד לתחבורת אופניים, מה שמאיים על מדינת ישראל היום זה לא העובדה שלא חוקק חוק תחבורת אופניים, אלא העובדה שאתה באופן אישי מאוד מוביל מתקפה על הדמוקרטיה הישראלית – מתקפה מסוכנת, שבכל יום שעובר הופכת את ישראל לפחות דמוקרטית, לפחות ליברלית, לפחות בטוחה, כמו שראינו ב-7 באוקטובר, ומאז 7 באוקטובר בכל יום שעובר, והחטופות והחטופים שלנו, קורים להם דברים איומים במנהרות חמאס. אז נכון, לא חוקקתי את חוק תחבורת האופניים שלך, אבל אתה יודע מה, יריב לוין? כשאנחנו נעמוד למשפט הציבור ולמשפט ההיסטוריה במי עשה יותר נזק למדינת ישראל, זאת לא תהיה אני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. << הצח >> הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4377/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אני מזמין את חבר כנסת צבי סוכות להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרגע לא ראיתי אותך באולם. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מאחוריך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, הגיע הזמן לשים סוף להתרפסות מול תומכי הטרור. הגיע הזמן להבהיר לכל האויבים שלנו והתומכים שלהם שמדינת ישראל לא תהיה יותר בית גידול למחבלים ולתומכי טרור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגלל זה הממשלה שלך – – – חמאס. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וכן, אני מדבר על החברים שלך, חבר הכנסת עטאונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לאורך שנים הטרור הרצחני מכה בנו, באזרחי מדינת ישראל. הוא מכה בנו בעוצמה. אני לא מדבר רק על הטיל שמתעופף מעל עוטף עזה או המחבל שמסתובב עם סכין או אקדח ומנסה לרצוח מישהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, גינית את המתנחלים שתקפו את הרבש"ץ ביצהר? מה איתם? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, זה לא ילך ככה. רק שנייה. רק שנייה. רגע. שנייה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מדבר על מי שמביא להם כסף, מי שמממן אותם, מי שתומך בהם ומביא להם כסף – המחבלים בחליפות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סוכות, רק שנייה. עצור שנייה, אני אעצור לך את הזמן. שנייה. יש אפשרות להירשם להתנגד, אבל לא להפריע למי שמציג את החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נאור נרשם, לדעתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תנו לו בבקשה להציג את החוק. מי שיקבל את זכות הדיבור, יתנגד. אם תפריעו, אני פשוט אקרא אתכם לסדר. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק שאלתי אם הוא גינה את התקיפה של הרבש"ץ ביצהר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך לשאול, כי השאלה שלך היא הפרעה לחבר הכנסת סוכות. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הרבש"ץ מיצהר – גינית? גינית? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא ירצה – יענה. ירצה – יענה. בבקשה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גינית? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לשאלתך, זה אירוע חמור מאוד, איום ונורא. דיברתי עם הרבש"ץ בבוקר. אירוע מוטרף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה עשו את זה? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש משטרה במדינת ישראל. מה את רוצה ממני? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, אתה רואה? הוא עונה. למה עשו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מדבר עכשיו על המחבלים בחליפות, כן. חבר הכנסת עטאונה, אני מדבר על החברים שלך מהרשות הפלסטינית. עליהם אנחנו מדברים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אלה שמביאים כסף למחבלים לפי יהודים שהם רצחו. ואנחנו נעשה לזה סוף. חבר הכנסת עטאונה, אתם תצעקו כאן, ואנחנו נעשה לדבר הזה סוף. אנחנו נגיד כאן בצורה הברורה ביותר – ואני מצפה גם מכם, חבר כנסת קריב, להגיד בצורה ברורה: מי שמעביר כסף לטרור הוא תומך טרור. מי שמעביר כסף למחבלים ומשלם להם משכורות הוא טרוריסט, הוא מחבל בחליפה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – נתניהו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה ביבי העביר להם מזוודות? אבל ביבי העביר את המזוודות לחמאס. אבל מה עם ביבי? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם צריכים להיות הראשונים שמצטרפים להצעת החוק הזו ולתמוך בה, כדי לעשות סוף לאותם תומכי טרור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו תומך טרור. נתניהו תומך טרור – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוק שאנחנו מציגים היום הוא קודם כול חוק של צדק וביטחון. הוא אומר לכל מי שתומך בטרור: הדבר הזה לא יעבור יותר בשקט. נגמר. לא רק שלא תקבלו כסף – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי העביר את המזוודות לחמאס? מי? אנחנו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו תומך טרור. שילמתם לחמאס. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, כשאתה הולך להיפגש עם גורמים ברשות הפלסטינית, אלו שמעבירים כספים לרוצחים, ואתה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ביבי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שילמתם – – – בדולרים. אתם קניתם את – – – של חמאס. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בשבועות האחרונים הלכת ונפגשת עם אנשים שמעבירים כסף למחבלים. אז יש לי חדשות בעבורך, חבר הכנסת קריב: האנשים האלה שאתה נפגש איתם, לא יוכלו יותר להיכנס למדינת ישראל. אנחנו נחלט את הכסף שלהם, נחלט את הרכוש שלהם שנמצא במדינת ישראל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא יעזור – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נאסור על כל מי שכפוף למדינת ישראל לעשות איתם עסקאות. אתה אולי תוכל להיפגש איתם בכל מיני מקומות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מזוודות – – – לחמאס. אתם המממנים הכי גדולים של חמאס. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אבל אנחנו, כמדינת ישראל, ננתק כל קשר איתם. הדבר הזה ייפסק. אתם תצעקו ואנחנו נפסיק. זה הדיל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני שומע פה צעקות מהאופוזיציה. אני לא מבין מה האינטרס שלכם לעזור לתומכי הטרור, מה האינטרס שלכם להמשיך ולחזק את הקשר תומכי הטרור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק עכשיו חתמתם על הסכם על חיזבאללה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום, תודה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אנחנו עושים לזה סוף בהצעת החוק הזו, שאומרת: אנחנו נמנע כניסה לישראל של כל מי שמממן טרור – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל איך ביבי ייכנס? איך ביבי ייכנס, עם המזוודות שהוא העביר לחמאס? איך הוא ייכנס? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נחלט לו את הכסף, ואנחנו ניתן את האפשרות למדינת ישראל לאסור כל אפשרות לכל קשרי מסחר או קשרים אחרים עם תומכי טרור. אנחנו נייבש את הטרור ונייבש את החברים שלכם האלה שמממנים טרור. נייבש אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לייבש? למה, אנחנו בממשלה? למה, גלעד קריב העביר מזוודות עם דולרים לחמאס? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב נפגש איתם בשבוע שעבר, מה לעשות. הוא נפגש איתם בשבוע שעבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי העביר את המזוודות? למה ליברמן התפטר מהממשלה? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני קורא גם לכם. חברת הכנסת בן ארי, גם לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה ליברמן התפטר? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני הפגנתי מול הדבר הזה, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תענה לי. אני אגיד לך. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה הזמן עכשיו גם בשבילך להצטרף להצעת החוק הצודקת הזו ולהצביע בעד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה ליברמן התפטר מהממשלה הזאת? כי ביבי העביר מזוודות של כסף. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, אם את נגד להעביר כסף לחמאס או להעביר כסף לתומכי טרור – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור. בגלל זה אני נגד ביבי. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – או להעביר כסף למחבלים, את מוזמנת ללחוץ על הכפתור הירוק עוד מעט ולהצביע בעד החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מי העביר כסף לחמאס? ענה לי על השאלה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני הפגנתי נגד הדברים האלה כל הזמן, ואת מוזמנת להצביע בעד הצעת החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תענה לי על השאלה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני קורא גם לך ולכל שאר חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תענה לי על השאלה. אתה לא עונה, אתה מתחמק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עניתי. אני הפגנתי נגד הדברים האלה לאורך כל הזמן, גם כשלא הייתי בממשלה ולא הייתי חבר כנסת, וגם כשהייתי כאן יצאתי נגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה ליברמן התפטר? שיענה. לך אסור להגיד, אתה בניגוד עניינים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> במקרה הזה אני לא בניגוד עניינים. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תומכי הטרור צריכים לדעת: כל מי שפועל נגד מדינת ישראל ירגיש את מלוא העוצמה של מדינת ישראל – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל מי שפורץ לבסיס צבאי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סוכות, רק שנייה. צבי, רק שנייה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כל מי שחבר הכנסת קריב נפגש איתם ברשות הפלסטינית ומעבירים את הכסף – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, רגע. הינה, אני עוצר לך שעון. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה. – – למחבלים – אנחנו נמנע את זה, נחתוך את זה. די. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול להקשיב לי שנייה רגע? שנייה. אני עצרתי לך שעון. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. דבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תראה, כשאתה פונה לחבר כנסת, אני לא אפריע להם, כי הם מגיבים לך. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין לי בעיה. שידברו, הכול טוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשאתה תדבר על הצעת החוק, בוודאי שאני אעצור אותם. אז אתה תבחר את המסלול הנכון מבחינתך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא אומר: מירב, מירב – אז אני חייבת לענות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עכשיו, כשאתה פונה לחברי כנסת, אז בוודאי ובוודאי אני אאפשר גם להגיב, כי אתה זה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני היושב-ראש, אתה לא שמעת אותי מתלונן. באהבה, שידברו, הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תסתכל, אני עצרתי לך שעון. אבל אני אומר לכם, אם אתה מדבר אליהם אז אל תבקש את הסעד שלי. אבל אני אבקש שהם לא יפריעו לך להציג את הצעת החוק. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, למיטב זיכרוני, אני אף פעם לא התלוננתי על קריאות ביניים. זה בסדר גמור. הכול טוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, הכול בסדר. הכול בסדר. בבקשה, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מותר לצעוק – מותר לי לענות. הכול טוב. אני מצפה גם מכם, חברי האופוזיציה, מכל חברי הבית הזה לתמוך בהצעת החוק, כי בסוף היא אומרת דבר מאוד פשוט: מי שמעביר כסף למחבלים, מי שמעביר כסף לרוצחי יהודים, לא צריך להיות יותר בקשרים עם מדינת ישראל. מי שמעביר כסף לאותם אנשים ששוחטים ילדים במיטתם, אונסים אימהות לעיני הילדים שלהן – מי שמעביר להם כסף, אסור לו להיכנס יותר למדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי העביר את הכסף לחמאס? צבי סוכות, אני העברתי את הכסף? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האנשים האלה, צריכים לעצור איתם את כל הקשרים, וכל הדברים האלה יקרו בעזרת השם בקרוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי העביר? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, אני הפגנתי כל השנים מול המדיניות הזו. הגעתי לכאן, הגשתי הצעת חוק בדיוק כדי לשנות את זה. בשביל זה אני פה – בדיוק כדי לשנות את אותה מדיניות שהפגנתי נגדה בעבר. וכן, לצערי, חלק מהאנשים שאיתי היום בקואליציה תמכו בה בעבר. היום הדבר הזה ישתנה, והחוק הזה מגיע בתמיכת ממשלה, ברוך השם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא חלק. זה מה שאני מנסה – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מקווה שגם את תצביעי בעד החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו שיח, נכון? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חלק. זה לא חלק, זה ראש הממשלה, צבי סוכות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות. אני מזמין את השר אלקין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלקין, היית מהמציעים ב-2018? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, בוודאי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זאת שעת שאלות ותשובות שהחזירו לשרים? אבל התשובה היא כן. התשובה היא כן. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכל מקום ובכל זמן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור, אתה חלק מהקונספציה. אתה חלק מהקונספציה. אתה היית שר בקבינט כשהעבירו מיליונים לחמאס, מה לעשות? לא אני הייתי בקבינט. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב בן ארי, היות שהפרוטוקולים של דיוני הקבינט עוד לא מודלפים, בשונה מדברים אחרים, אז את לא יודעת מה אמרתי באותם דיונים ולא יודעת מה הייתה עמדתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה זה עוזר שאמרת? למה לא התפטרת כמו ליברמן? למה לא התפטרת כמו ליברמן? אם ידעת שעובר כסף במזוודות לחמאס, למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, כשאת אומרת ליברמן, תצביעי על מקומו של חבר הכנסת ליברמן, לא עליי. לפחות תצביעי על מקומו של חבר הכנסת ליברמן. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף אשיב, אבל אם שאלת, חברת הכנסת מירב בן ארי, לפי מיטב זיכרוני, גם השר ליברמן לא התפטר ב-2017, הוא התפטר בנסיבות אחרות, במועד אחר לגמרי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על ה-48 שעות. וואי וואי, עכשיו אתה צריך – – – כמה אני יכולה – – – על איווט. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני לא אומר את זה לגנותו, אני רק מציין עובדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז הוא לא התפטר בגלל שחמאס לא חוסל תוך 48 שעות? אגב, שנינו היינו בכנסת הזאת. אתה היית שר ואני הייתי חברת כנסת בספסל האחרון, שם, ליד אתי עטייה, בצד הזה של הקואליציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני יכול לעשות סדר בעובדות. חבר הכנסת ליברמן התפטר למוחרת, אחרי דיון בקבינט. זה היה ב-14 בנובמבר 2018. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא הדיון שחברת הכנסת בן ארי מדברת עליו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק מציין מתי, עובדות. זה היה ב-14 בנובמבר 2018. זה הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל חמאס? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם תדברו ביניכם על מה ואיך, אני רק ציינתי עובדה. בבקשה, תנו לשר להשיב על הצעת החוק ולהסביר את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, מאז שנוסדה מדינת ישראל, ההתמודדות עם הטרור היא לצערי חלק מגורלה. הטרור הזה מתאפשר בין השאר בגלל תמיכה כלכלית רחבת היקף במחבלים היושבים בכלא הישראלי או בבני המשפחות שלהם. למעשה, על מנת להגביר את האפקטיביות של המלחמה בטרור ובתשתית שמאפשרת אותו, נולדה הצעת החוק הזאת, שזכיתי להיות – למען גילוי נאות, כרגע אני מייצג את עמדת הממשלה, אבל זכיתי להיות שותף עם חבר הכנסת סוכות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה היוזם השני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני היוזם השני של החוק הזה. אמרתי, למען גילוי נאות. למעשה, מה הרציונל של הצעת החוק ומה היא עושה? אגב, אני איכנס בוויכוח שהיה פה בין חבר הכנסת סוכות לחברת הכנסת מירב בן ארי. לא הצלחתי להבין על מה אתם מתווכחים, כי דווקא הראשון שהוביל פה בכנסת את הדגל של המאבק בהעברה של הכספים היה חבר הכנסת אלעזר שטרן מסיעת יש עתיד, עם הצעת החוק שהוא הביא להקפאה. אני באמת לא חושב שהנושאים האלה חוצים את הבית הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי מחלוקת איתו על העברת הכסף, אני מתנגדת, בוודאי. יש לי מחלוקת על גלגול העיניים והסרת האחריות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה אירוע אחר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסתבר שגם אתה מסכים איתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> כרגע אני מדבר על החוק, חברת הכנסת מירב בן ארי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל קשה לך להגיד על העבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, הראשון שהצליח – היו אחרים שניסו לפניו, אבל הראשון שהצליח להעביר חקיקה, יחד עם עוד חברי כנסת אחרים, שהתחילה לטפל באירוע הזה של העברת כספים למחבלים, היה חבר הכנסת אלעזר שטרן מסיעתך, וצריכים לתת לו את הקרדיט המגיע לו בהקשר הזה. הצעת החוק הנוכחית, שהציג אותה כאן חבר הכנסת סוכות, למעשה ממשיכה את המגמה הזאת, ואומרת את הדבר הבא: חוץ מעניין מוסדי מול הרשות הפלסטינית, יש אנשים שבאופן אישי מעורבים בתהליך הזה. הם אלה שעומדים בראש הארגונים שמעבירים את הכספים; הם אלה שדואגים לכך שהכספים יעברו. הצעת החוק הזאת אומרת שלמדינת ישראל צריך להיות כלי להתמודדות גם ברמה האישית עם האנשים שמעורבים בהעברת כספים לארגוני טרור, ולא רק ברמה המוסדית מול הרשות הפלסטינית כולה. הצעת החוק הזאת מסמיכה את שר האוצר, בתנאים מסוימים, לנקוט את אחת מהסנקציות מול האנשים המעורבים, וכן נושאי משרה בארגונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> או נתניהו, לדוגמה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז לפי זה אני מבין שאת תומכת בחוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם לא מסוגלים להגיד מי העביר מזוודות של דולרים לחמאס? למה אתם לא מסוגלים להגיד את זה? למה? זה העניין. אתה היית שר בממשלה ובקבינט – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> היית חברת הקואליציה הזאת, חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור, ישבתי שם, בספסל האחרון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> ברור, ברור. כולנו היינו באותו צד שם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. מעולם לא הייתי שרה בקבינט. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> היית חברת קואליציה שתמכה בממשלה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, אני אומרת לך שאם הייתי שרה בקבינט, הייתי מתפטרת, בדיוק כמו ליברמן, אבל אתם, כל היום רק ג'ובים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא זוכר שהמלצת את זה אז לשר כחלון – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הייתי מס' עשר אצל כחלון. עכשיו אני חלק מהקונספציה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> היית חברת כנסת בסיעתו של שר האוצר, ולא זכור לי שהמלצת לו להתפטר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור, כי עשית – – – על המזוודות של ביבי. ברור. ביבי קם בבוקר ואומר: מה מירב בן ארי חושבת, להעביר את המזוודות או לא להעביר את המזוודות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני יכול לענות על החוק, אדוני היושב-ראש? אומנם זה שיח – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך זמן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני לא צריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כבר ספרתי את כל ההפרעות של חברת הכנסת בן ארי. לא הבנתי על מה ביקשת הודעה אישית, אבל תנמקי את הבקשה שלך. אני אתן לך עוד דקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פנה אליי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה שפניתי אלייך, אגב, זאת לא סיבה להודעה אישית. זה שדיברתי עלייך, זאת סיבה להודעה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם צבי סוכות דיבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אני חוזר על מה הן הסנקציות האפשריות לגופו של החוק: איסור כניסה למדינת ישראל; איסור מתן אישורים או היתרים תכנוניים או כלכליים מאת רשות שלטונית בישראל או באזור; הקפאה או חילוט רכוש הנמצא בשטח מדינת ישראל או באזור; "אזור" זה אזור יהודה ושומרון כמובן; איסור ביצוע עסקאות עם אזרחים ישראלים, תאגיד רשום בישראל או תאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים. אלה הן הסנקציות שאפשר להטיל על נושאי משרה בגופים ובארגונים שדואגים להעברת הכסף. כאמור, בעיניי הצעת החוק הזאת למעשה עושה את הצעד הבא וממשיכה את הצעת החוק המקורית של חבר הכנסת אלעזר שטרן כדי להתמודד התופעה הזאת. לסיום, אני רוצה לפנות לחבר הכנסת סוכות, שאני מניח שהוא יודע שוועדת שרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שתקבל את ההתניות שהיא שמה. הייתה שם שורה של התניות, של קידום הצעת החוק מותנה בתיאום ועם אילו משרדים. בין השאר הייתה גם התניה אחת שדיברה על תיקון מפורש. ההתניה הזאת דיברה על כך שהסמכות של שר האוצר להטיל את הסנקציות האלה תהיה מותנית, שלא רק בן אדם אחד יחליט – היום יש שר אוצר אחד, מחר יהיה שר אוצר אחר – אלא זה מותנה בהסכמה בין שר האוצר לראש הממשלה. לחלופין, אתה תבחר והוועדה תבחר הסכמה של שר האוצר עם שר הביטחון ושר החוץ. כלומר, או ראש ממשלה, שמייצג את כל ההיבט המדיני-ביטחוני מתוקף תפקידו, או – אם אתה לא רוצה מנגנון מסורבל שדורש את ראש הממשלה – הסכמה בין שלושה שרים, שר האוצר, שר הביטחון ושר החוץ, כמי שאמונים על הנושאים הרלוונטיים הביטחוניים והמדיניים. זה תיקון מפורש שוועדת השרים לחקיקה ביקשה לעשות. האם התיקון הזה וגם שאר ההתניות של קידום חקיקה בתיאום עם שורה של משרדים מקובלים עליך? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> התשובה היא כן. היות שהתשובה היא כן, עמדת ועדת שרים והממשלה היא לתמוך בהצעת החוק, ואנחנו קוראים למליאת הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר אלקין. חבר הכנסת נאור שירי ביקש להתנגד להצעת החוק הזאת. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן שאני מתנגד להצעת החוק הזאת. אני חושב שבמובן הזה אני פונה לסיעת הליכוד: אתם הראשונים שהייתם צריכים להתנגד להצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת דורשת – תקן אותי אם אני טועה, צבי ידידיה סוכות – להרחיק ממדינת ישראל בן אדם שתומך במישרין או בעקיפין ומזרים כסף לארגון טרור, נכון? קראתי את הצעת החוק. עכשיו, השאלה שלי אליך ואליכם: עד כמה מטומטמים אתם חושבים שאנחנו? מה, אתם חושבים שכולנו הגענו הרגע למדינת ישראל? זה לא נורמלי. הצעת החוק הזו שאתה ציינת, ועוד אמרת עכשיו: מי שמעביר כסף לרוצחים, לאנסים – מקומו לא במדינת ישראל. והרי מבזק החדשות, צבי ידידיה סוכות וכל קואליציית בלוף הימין על ימין: אתם אלו שייסדתם את המנגנון הזה. ב-2017 אתם ייצרתם את מנגנון העברת הכספים לחמאס. יו"ר המפלגה שלך, שאתה מתיימר עלק להגיד: אני התנגדתי לזה, יו"ר המפלגה שלך הוא אבי-אבות הקונספציה. הוא אומנם זיהה רק ב-2015 את זה שחמאס הוא נכס – הוא אמר את זה. אתם ביודעין לקחתם את הרשות הפלסטינית, החלשתם אותה גם במובן הכלכלי, גם במובן המדיני, וחיזקתם את חמאס. עד כמה מטומטמים אתם חושבים שאנחנו? עכשיו אני רוצה להזכיר לכם, ב-13 בנובמבר 2017 עשיתם קבינט. השר אלקין, שאתה, אם אתה לא שר אתה לא קם בבוקר, אתה היית חלק מהקבינט הזה. הסטרטאפיסט מר עלק ביטחון המציא את מנגנון העברת הכספים ואמר שהוא תורם תרומה מלאה והוא מקבל החלטה מנהיגותית קשה. הוא אפילו הצדיק את זה. יום אחרי זה התפטר שר הביטחון ליברמן, או שנה אחרי זה, אני לא בדיוק סגור; יש פה חילוקי דעות אם זה ב-2017 או 2018. הקטרים כל כך מכירים את נתניהו – הם ביקשו מסמך רשמי. כי הם אמרו שהרי מדובר בשקרן בן שקרן, והם לקחו מסמך רשמי שיצדיק את זה. אני רוצה עוד לומר, צבי ידידיה סוכות, כי אני רואה שאתה מאוד מודאג מהטרור: יום אחרי יום אחר יום זורקים אבנים על חיילים, שורפים משאיות ופוגעים בקצינים ולוחמים, ואתה, יש לך צרצרים, כי אתה רואה ערבים אז אתה נדלק, אבל החברים שלך שזורקים אבנים על חיילים ופוצעים חיילים, זה – אתה דממה. עכשיו, ב-15 השניות הנותרות אני רוצה לברך אתכם. ינון אזולאי, אני אשמח שאתה תשמע. תן לי רק את המשפט האחרון באקסטרה עשר שניות. עם הספר והעם שמקדש השכלה זה העם היהודי. אני רוצה לברך אתכם ולברך את ראש ממשלת ישראל נתניהו, שכנראה אחרי הצעת החוק הזו לא יוכל יותר להיכנס למדינת ישראל והוא יישאר רק במיאמי. אתם הבאתם אותנו לצניחה הגדולה ביותר ב-OECD וב-17 שנים האחרונות של הכהונה שלו במדעים ומתמטיקה. הבאתם אותנו אשכרה לתיקו עם אפגניסטן. אלה ההישגים שלנו, ולכן אני רוצה לסיים – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אתה כבר מעבר לסיום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולומר, מכיוון שבמתמטיקה עסקינן – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיום. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה. אם במתמטיקה עסקינן, אפשר לסכם את 17 שנות כהונתו של ראש הממשלה במספר האהוב עליי: אפס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, נאור. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת נאור שירי. חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024. ההצבעה, על פי בקשת הקואליציה, תהיה הצבעה שמית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הבקשה מהאופוזיציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, הבקשה לא שלכם? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני מתקן. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש מאדוני המזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה משתתפת בהצבעה רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו משתתף בהצבעה משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבקש מהמזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת שנית. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו משתתף בהצבעה עידן רול – אינו משתתף בהצבעה אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת באולם שלא קראו בשמם ולא הצביעו? אם לא, אז אני מבקש לסכם את ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 55, עשרה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, לפני שנעבור לנושא הבא, אאפשר שתי הודעות אישיות. קודם כול, חבר הכנסת גלעד קריב – אוקיי, בסדר, אז חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחר כך חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מכיוון שגם חבר הכנסת צבי סוכות ואני התווכחנו, אבל בעיקר מכיוון שהשר במשרד האוצר, שר המינהלות, עלה לפה ובשיא החוצפה אמר לי: את היית חברת כנסת בקואליציה אצל כחלון, למה לא התנגדת להעברת כספים לחמאס? אז מילה אחת. הוא בטח לא פה, הוא ברח עוד פעם, נכון? אלקין הוא אחד מאבי-אבות הקונספציה. הוא היה סגן שר החוץ, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון בצוק איתן – בצוק איתן – יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת כספים, יו"ר סיעת הליכוד, הוא היה שר ירושלים, שר העלייה והקליטה, השר להגנת הסביבה, שר המים, והשיא היה, שהוא היה – – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה לא סותר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה לא סותר שאת היית שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אתה משווה בכלל? אנשים כמו אלקין צריכים להתפטר. הוא היה סגן שר החוץ, בפועל ניהל את משרד החוץ, כשכסף קטרי הוזרם לתוך הרצועה. אתה יודע, אמרתי לו – יבגני כאן, אז הוא לא היה יכול להתערב – שהיחיד שבאמת עשה משהו זה ליברמן, כי ליברמן, שהוא לא מהמפלגה שלי, בא ב-2018 ואמר: לא יהיה עוד סבב, אני מתפטר מתפקיד שר ביטחון. ובן אדם כזה, שמ-2017 בכנסת – – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הוא התפטר בגלל זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב לי טוב, דנינו. מ-2017 אלקין נמצא בכנסת, הוא אפילו מכתב לא שלח, מכתב על הכסף הקטרי, על הדלק הקטרי. ולשבת פה, ומהמקפצה להגיד לי: את היית חברת כנסת בקואליציה – למה, הייתי חברת קבינט? והינה, אני אומרת לך: אם הייתי חברת קבינט, לפחות הייתי אומרת משהו, הייתי מוחה, הייתי אומרת שלהכניס כסף ודולרים – זה יתפוצץ לנו בפנים, ובסוף זה התפוצץ לנו בפנים, ואנשים שילמו את המחיר הכי גבוה. למה? למה אף אחד לא מסוגל לקחת אחריות. אתה פה מהכנסת השבע-עשרה, ואומר לי: את חברת כנסת – שישבתי שם, איפה שאתי עטייה, שם מאחור. זה היה נראה לי מוזר, אבל ואללה, אני לא חברת קבינט. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לא, יש לו מאה אחוז אחריות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> את אף פעם לא ישבת כל כך רחוק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ישבתי פה, ואתה יודע מה? הינה, אני אומרת לך בנחת. זה היה נראה לי עקום, וזה היה נראה לי מוזר, אבל הייתי מס' עשר בכולנו, הקצה. מי שישב כאן בכנסת, מי שהיה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, וקיבל את מסקנות צוק איתן – במקרה הייתי חברה בוועדה לביקורת המדינה, ושם ראינו את היקף המנהור, ועמדנו ואמרנו, והוא המשיך. אתה יודע מה? לפחות תכתוב, לפחות תגיד: אדוני ראש הממשלה, זה לא בסדר, תעצרו את הדלק הקטרי. הינה, אני אומרת לך בצורה מאוד רגועה. אבל לשבת כל כך הרבה שנים בכנסת, לשבת בממשלה, ואפילו לא להוציא אזהרה, אזהרה לראש הממשלה, ואז לעמוד פה ולהגיד לי: את היית חלק מהקואליציה? בוא, איך אומרים אצלנו? אין חשומה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתן גם לך. גם לך אתן הודעה אישית, בבקשה, בעקבות דבריו של חבר הכנסת צבי סוכות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לחבר הכנסת צבי סוכות ולחברים שלו יש טקטיקה משוכללת למלחמה בטרור. הם מביאים לכאן מבול של הצעות חוק פרטיות חסרות אפקטיביות. מדוע? כי ברוב המקרים, יש כבר מנגנונים בחוק שלא מיישמים אותם, וכפי שאמר השר אלקין, ההצעה הזו בסופו של דבר לא תחזור למליאה כפי שהיא מגיעה. השיטה השנייה שלו בדוקטרינה המשוכללת של הימין הקיצוני למלחמה בטרור זה לצאת למתקפה נגד ראשי מערכת הביטחון – לתקוף את ראש השב"כ, לתקוף את הרמטכ"ל, לתקוף את אלה שנלחמים בשמנו בארגוני הטרור. והשיטה השלישית של חבר הכנסת צבי סוכות היא הכי מופרכת והיא הכי צבועה והיא הכי מסוכנת: הוא מצביע על יריבים פוליטיים שלא מסכימים לדעתו בעניין הסכסוך הישראלי–פלסטיני, מצביע עליהם ואומר שהם תומכי טרור. מדוע? כי אנחנו מאמינים שממשלת ישראל, בזמן שהיא מנהלת מלחמת חורמה נגד חמאס, צריכה בסופו של דבר לטפח בזהירות ולאט-לאט את השיח עם הגורמים המתונים יותר. אז הוא מצביע עליי, ואומר שאני נפגש עם תומכי טרור כאשר אני מקיים שיג ושיח עם אנשים שנתניהו מדבר איתם ישירות ובעקיפין. על מי אתם עובדים? נתניהו שם את דגל פלסטין במעון הרשמי של ראש הממשלה בבלפור, נתניהו לחץ את היד של ערפאת, נתניהו לחץ את היד של אבו מאזן, ניהל איתם משאים ומתנים, אז אתם מדברים עליי? צבי סוכות מדבר עליי כי אני הולך ונפגש עם שרים לשעבר ברשות הפלסטינית, שהיום קוראים לחמאס לשחרר מייד את כל החטופים, שמדברים על הצורך לסיים את המלחמה, שמכירים בצורכי הביטחון של מדינת ישראל ושקוראים לחזור למסלול הפוליטי. כמה צביעות יש בכם? כמה צביעות? דיברנו כבר על מזוודות הכסף שנתניהו העביר לחמאס. בנק ישראל בא ברגע מסוים ואמר לנתניהו: אי-אפשר לעשות העברות בנקאיות, זה מנוגד לחוק המאבק בטרור, אז נתניהו ואנשיו המציאו את מזוודות העור. מדינות ערב המתונות, אדוני היושב-ראש, מדינות ערב המתונות – סעודיה, מצרים, מרוקו, ירדן, האמירויות – החרימו את קטר. מי הלך להיות השדלן של קטר בעולם? נתניהו. אז עזבו את מזוודות הכסף. נכון, כולנו חטאנו בזה שלא זעקנו. תאמרו: מה עם הקמפיין שהאנשים הכי קרובים לראש הממשלה שלנו מארגנים בעולם למען קטר? איך אתם ממשיכים לדבר עם יונתן אוריך אחרי שאתם יודעים שהאיש הזה, ביחד עם שרוליק איינהורן, תפר קמפיין לשיפור המעמד של קטר, נותנת החסות לחמאס? אולי גם צריך לחלט את הרכוש של יונתן אוריך, כי הוא עשה קמפיין למען המעמד של קטר בעולם? אין לי ספק שהכול היה בידיעה של ראש הממשלה. כמו שאמר היום הסנגור של אלי פלדשטיין בראיונות: הכול הכול הכול על דעת ראש הממשלה. אז אתם מדברים איתנו על תמיכה בטרור? בואו נדבר על מה שקורה כרגע ברצועת עזה. 14 חודשים החיילים האמיצים שלנו נלחמים שם, ואתם לא עשיתם כלום. כלום. 14 חודשים כדי לבנות אלטרנטיבה לשלטון החמאס. על מי אתם עובדים? החמאס שולט היום בחיים של יותר משני מיליון פלסטינים, ואתם לא עשיתם כלום, כלום, כדי לבנות אלטרנטיבה, לא עם מדינות האזור היותר מתונות, לא עם הקהילה הבין-לאומית, וכן, גם לא עם הרשות הפלסטינית, שאתם מדברים איתה בתכלס כל יום בתיאום הביטחוני. אבל אוי ואבוי שנתניהו יהיה אמיץ מול סמוטריץ' ומול בן גביר העבריין. ולכן, 14 חודשים אחרי תחילת המלחמה, אין אלטרנטיבה לשליטה של חמאס בשני מיליון פלסטינים. ומה אתם עוד עושים? מרסקים את הרשות הפלסטינית בשטחים, ביהודה ושומרון. ומי נכנס לשם? כמה טיפשים אתם? לא למדתם כלום מ-7 באוקטובר? אתם גורמים לזה שהרשות משלמת היום 60% מהמשכורת למורים שלה, לעובדים הסוציאליים, לאנשי הביטחון. מי נכנס במקומם? חמאס וג'יהאד אסלאמי. אתם חבורה שמנהלת את המדינה הזאת פשוט ברשלנות ובטמטום, ועוד מעיזים להטיף לנו על מאבק בטרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/916/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מחבל שרוצח אותנו מקבל כסף ממדינת ישראל. אני חוזר על זה שוב: מחבל שרוצח אותנו מקבל כסף ממדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, המדינה שצריכה להגן על אזרחיה בכל מחיר, מעניקה היום תשלומים למחבלים ישראלים, אזרחים ותושבים. לא מדובר בטעות, לא מדובר בפספוס; מדובר באבסורד מזעזע, באכזריות כלפי משפחות הנרצחים וביריקה בפנים של כל אחד ואחת מאיתנו. איך הגענו למצב שבו אדם שרצח את ילדינו, שירה על חיילינו, שפוצץ את עצמו בין נשים וילדים, מקבל כסף מהמדינה שאותה הוא מנסה להשמיד? איך אנחנו מעיזים להסתכל למשפחות השכולות בעיניים ולומר להן: הרוצח של היקר לכם ימשיך לקבל מאיתנו כסף, מכספי המיסים שלכן, המשפחות השכולות? היום, בזמן שמחבל ארור יושב בכלא, משפחתו מקבלת הבטחת הכנסה – כסף שמגיע מהכיס שלנו, מהכיס של האזרחים שאותם הוא מנסה לרצוח. משפחת המחבל יושבת בבית בזמן שילדינו מנסים לחזור לשגרה אחרי הפיגוע ומקבלת תמיכה כלכלית מהמדינה. איך זה ייתכן? איזו מדינה בעולם מממנת את האויבים שלה? זה לא נגמר שם. כשהמחבל יוצא מהכלא, הוא חוזר לחיים עם קצבאות שממשיכות לזרום: קצבת נכות, גמלת סיעוד, דמי לידה, קצבת שאירים, ביטוח אזרחים ותיקים, ביטוח אבטלה ועוד ועוד. אתם קולטים את הטירוף הזה? אני אומר לכם, מדינת ישראל הפכה לתוכנית המימון הטובה ביותר של הטרור. הרוצחים שלנו צוחקים עלינו. הם יורים בנו, דוקרים אותנו וממשיכים לחיות על חשבוננו. זאת לא רק בושה, זאת בגידה בכל ערך מוסרי, בכל מה שמדינה צריכה לייצג. בזמן שאנחנו קוברים את המתים שלנו, בזמן שאנחנו מחבקים יתומים, בזמן שמשפחות נותרות מרוסקות, מדינת ישראל שולחת להם כסף; למחבל היא שולחת כסף, למשפחה שלו, לאנשים שמחנכים את הילדים לשנאה, לטרור ולאלימות. הצעת החוק הזו נועדה לשים סוף לביזיון. שום מחבל לא יקבל יותר שקל אחד ממדינת ישראל, לא בזמן שהוא בכלא ולא אחרי שהוא יוצא ממנו. לפני 7 באוקטובר הצעת החוק שלי עוד כללה חריג: גמלת ילד נכה, מתוך מחשבה על הילדים עצמם. אבל היום אנחנו מבינים שאי-אפשר לתת יותר מקום לשום חמלה כלפי משפחות המחבלים. מי שחינכו את ילדיהם לשנאה ולרצח, לא יקבלו מאיתנו שום דבר. הגמלה הזאת, גם היא תבוטל. אני שומע את הטענות על דין בין-לאומי. באמת, על איזה דין מדברים? האם הדין הבין-לאומי מחייב מדינה לממן את רוצחיה? האם יש עוד מדינה אחת בעולם שנותנת תשלומים לאלו שמנסים להשמיד אותה? אלו לא טענות משפטיות, אלו שטויות, הבלים וניסיון חסר בושה להגן על מחבלים. כל מי שמעלה את הטיעון הזה, כל מי שמגן על הזכויות של הרוצחים, מתעלם לחלוטין מזכותם של אזרחי ישראל – הזכות לחיות, הזכות לחיות במדינה שמגינה עליהם ולא נותנת פרסים למי שמנסה להשמיד אותם. הגיע הזמן לשים לזה סוף. אנחנו לא ניתן עוד למחבלים ליהנות על חשבון האזרחים שדם יקיריהם זועק מהאדמה. מדינת ישראל תחדל להיות קרן המימון של הטרור, לא בזמן שהם יורים עלינו, טובחים בנו ודוקרים אותנו, לא בזמן שהם יושבים בכלא ולא אחרי שהם יוצאים ממנו. הגיע הזמן לעשות צדק ולהחזיר את הכבוד הלאומי. אני מבקש מכולכם להצביע בעד, ובהזדמנות זו, להודות ליושב-ראש ועדת שרים לחקיקה יריב לוין על התמיכה בחוק. תודה – סליחה, וכמובן, למי שאחראי ליישום העתידי של ביצוע החוק, השר בן צור. תודה רבה על התמיכה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש עוד חוקים שהוא אחראי להם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. יש עוד חוק מאוד מאוד חשוב, וזה יגיע כשיגיע חוק ילדי הגרושות, היתומים. זה הרבה בזכותו, וזה יגיע, הפרגון יגיע, כי הוא עושה בזה באמת מעל ומעבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. אני מזמין את השר העבודה בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי כך שיישללו ממחבלים זכאויות לגמלאות, הן בתקופת המאסר והן אחריה. המצב החוקי כיום – בהתאם לסעיף 326(ב) לחוק, אדם שנידון למאסר עולם בגין עבירת רצח במסגרת פעילות טרור, נשללת ממנו קצבת האזרח הוותיק. בנוסף, בהתאם לסעיף 326(ג) לחוק, הורשע אדם בעבירת טרור חמורה ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות – מופחתת מזכאותו לגמלה 50% מגמלאות מסוימות: גמלת נפגעי עבודה, תאונות אישיות, אבטלה, חדלות פירעון, אזרח ותיק ושאירים. כמו כן, בהתאם לסעיף 325 לחוק, אדם שנמצא במאסר לתקופה של שלושה חודשים לפחות אינו זכאי לגמלה בעת שהותו במאסר. הצעת החוק של ידידי יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ מבקשת להחליף את נוסח סעיף 326(ב) לחוק באופן אשר יקבע כי אדם שהורשע בעבירת רצח ואף בעבירת ניסיון לרצח במסגרת פעילות טרור, לא יקבל כל גמלה במשך תקופת המאסר, למעט קצבת ילד נכה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 326(ג) לחוק באופן אשר תישלל לחלוטין זכאותו לכל גמלה למעט קצבת ילד נכה. זו הצעת חוק ראויה ומתבקשת, ובפרט במצב הנוכחי, אך חשוב להדגיש – ביחס לתיקון המבוקש בסעיף 326(ב), כי בכל הנוגע לבגיר, הרי שבהתאם לסעיף 325 לחוק, ממילא אין זכאות במשך תקופת המאסר העולה על שלושה חודשים, ללא תלות בסוג העבירה. משכך, אין פה הוספה על הדין הקיים. אשר לשלילת זכאות אחרי השחרור, מאחר שכיום ישנה שלילה של קצבת אזרח ותיק אחרי השחרור, ובהצעה לא ברור אם היא כוללת גם את זה, חשוב לדייק את ניסוח ההצעה כדי שתכלול את כלל הפרטים. לפיכך, אני חושב שקידום ההצעה בוועדה וניסוחה הסופי צריכים להיות בתיאום עם גורמי המקצוע בביטוח לאומי ובמשרדים הרלוונטיים, כדי לייעל ולשפר אותה. הצעת חוק זו צריכה לקבל לגיטימציה מכלל החברים במשכן, ואני קורא לכולם להוכיח נאמנות למדינת ישראל ולהצביע בעדה. אופיר ידידי, כשר בממשלה, אני בעד להקצין כמה שיותר נגד טרוריסטים. טרור הוא מעשה קיצוני, אכזרי, והמענה עליו צריך להיות בהתאם, ואף בפעולה קיצונית יותר. במזרח התיכון צריך לדבר את השפה הנכונה. מי שיפגע באזרחינו על רקע לאומני, צריך לזכור שהסנקציות שנפעיל נגדו ובני משפחתו הן קשות ואפילו קשות מאוד. אי-אפשר לנצח טרור במוסריות או חמלה מזויפת. טרור מנצחים בעוצמה, בנחישות ובמכת מחץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ג–2022. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני אבקש מאדוני המזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו משתתף בהצבעה אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו משתתף בהצבעה סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש מאדוני המזכיר לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת יעקב אשר – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו משתתף בהצבעה אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם ורוצים להצביע? חבר הכנסת אדלשטיין, אתה מצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יונתן מישרקי – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לסכם את ההצבעות, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות הצבעה: בעד – 45, עשרה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5083/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי ועמית הלוי. אני מזמין את חבר הכנסת מלביצקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לראש הממשלה על פי חוק יש סמכות לראות כל מידע וכל מסמך. כך קובע החוק, לא צריך בשביל זה הוראה מיוחדת. יותר מזה, לראש הממשלה על פי חוק יש סמכות להורות שמידע מסווג – כל מידע מסווג באשר הוא – מאותו רגע הוא כבר לא מסווג. אלה סמכויותיו על פי חוק. אין מסמך שיכול להיות קיים במציאות של מערכת הביטחון הישראלית שצריך או ראוי להסתיר אותו מראש הממשלה או משר הביטחון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יגידו לי: תקשיב, אין כזה דבר "מסתירים". << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי מסתיר? מי מסתיר? זה רק בראש שלכם. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שרוצה, יכול לבקש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת ניר ואלעזר שטרן, תודה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע שאתם צועקים. אני יודע שזה, לכל אחד, מציק לכם, כי יש לזה הקשר פוליטי. אבל תכף נמחק את ההקשר הפוליטי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש שרשרת פיקודית. יש שרשרת פיקודית של הצבא. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. בסדר, שמענו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא נכון, שרון. אני אסביר לך למה זה לא נכון – מכיוון שכמו שאת יודעת היטב, מזכיר צבאי ולא ראש ממשלה, וגם לא מזכירו הצבאי, לא יודע בדיוק איזה מסמכים. עכשיו, ברור שאם המזכיר הצבאי יבוא ויגיד: אני מבקש מסמך x – ייתנו לו, אבל הוא לא בהכרח יודע שמסמך קיים. עכשיו, הדבר הזה, שצריך להיות מעבר חופשי – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר את זה בווטסאפ? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לדרג מדיני ממונה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא יהיה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא לא המצאה שלי, זה משהו שקבעו כבר בוועדת אגרנט. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אנחנו ראינו את התוצאות הרעות של הדבר הזה סביב אירועי 7 באוקטובר, ואנחנו רואים שעדיין, גם אחרי 7 באוקטובר, למרות ששם אין מחלוקת שלא עבר מידע שהיה צריך לעבור לדרג המדיני, עדיין יש חשש שיש כאלה שמחליטים מכל מיני שיקולים איזה מידע הם מעבירים הלאה ואיזה מידע הם לא מעבירים הלאה. הם כמובן לא יסתירו אותו בכוח, הם לא יגידו שהוא לא קיים אם יבקשו אותו – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כל אחד יחליט מה הוא מעביר? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל לא יעבירו אותו בהכרח הלאה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כל אחד יחליט מה הוא מעביר? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר יש איש מודיעין או חייל או אזרח או כל אחד אחר שנתקל במידע מודיעיני שיש לו סמכות וסיווג לראות אותו וחושב שזה חשוב שהוא יגיע לידי דרג מדיני, וכאשר הוא פונה למפקדיו הישירים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא מאמין, לא מאמין. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומבקש שיעבירו אותו והדבר הזה לא מתבצע, אסור שהוא יפחד לקחת את אותו מידע ולהעביר אותו לשר הביטחון או לראש הממשלה, אם הוא כך חושב. אסור שזה יקרה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לראש הממשלה יהיו שעתיים ביום לקבל חיילים מתלוננים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> החקיקה הזאת שלנו, מה היא עושה? היא לוקחת סעיף מחוק העונשין, היא לוקחת שני סעיפים מחוק השב"כ, היא לוקחת שני סעיפים מחוק השיפוט הצבאי, והיא אומרת בצורה מאוד פשוטה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עוד לא פירקנו ונפרק? אנו אוהבים אותך, מולדת, מה עוד לא נתנו וניתן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני מבקש, תעצור לי את הזמן. האיש הזה פשוט – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, קודם כול אני עצרתי לך את הזמן. אתה גם סגן יו"ר הכנסת, אתה יודע, כשאתה מרגיש שאתה פונה לח"כים, הם מגיבים לך. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא פניתי אליו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז בסדר, אז אני מבקש לא להפריע לחבר הכנסת מלביצקי להציג את הצעת החוק. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הבן אדם יושב בצורה מזלזלת וצועק לי באוזן מהרגע שהתחלתי לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עוד לא פירקנו ונפרק – מלביצקי בע"מ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת שטרן, אני מבקש ממך לא להפריע להציג את הצעת החוק, בסדר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא הציג. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אתה מפריע. אני לא אקרא אותך לסדר. אל תפריע. תודה. בוא נסכם שאתה לא תפריע. תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מנסה לא להתרגז ממה שהוא אומר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל מקרה, היא לוקחת סעיף מחוק העונשין, היא לוקחת שני סעיפים מחוק השב"כ, היא לוקחת שני סעיפים מחוק השיפוט הצבאי, והיא באה ואומרת שכאשר מעבירים מידע, גם ללא סמכות, לשר ממונה, דהיינו שר ביטחון או ראש ממשלה, אז הדבר הזה לא יהווה עילה להעמדה לדין פלילי. אנחנו לא נוגעים בדין המשמעתי, אנחנו נוגעים אך ורק בנושא של העמדה לדין פלילי. זה ברור, זה מובן מאליו. אלו שמתנגדים לזה, ברור למה הם מתנגדים לזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אנו אוהבים אותך מולדת, מה עוד לא פירקנו ונפרק? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלו שמתנגדים לזה לא רוצים שהמידע יעבור. אנחנו גם כולם יודעים מי אלו האנשים שלא רוצים שהמידע יעבור לדרג המדיני הממונה ולמה הם לא רוצים שהמידע יעבור לדרג המדיני הממונה, אבל – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבי האומה יגן עלינו. אבי האומה יגן עלינו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עוד לא פירקנו ונפרק? מה עוד לא פירקנו במדינה ונפרק? מה עוד לא החרבנו ונחריב? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אי-אפשר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מחריב המדינה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אי-אפשר, אי-אפשר. אני מבקש קודם כול לעצור לי את הזמן. דבר שני, אי-אפשר. הבן אדם הזה יושב פה – לא לא לא, הבן אדם יושב פה בצורה מזלזלת וצועק כמו תגרן בשוק. אני לא מוכן. אני מבקש, אני מבקש שתטפל בהפרעה הזאת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא יכול לעצור את השעון אם אתה מדבר. חבר הכנסת שטרן, הכול בסדר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, הכול לא בסדר. אתה שואל אותי? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מבחינתנו, בינינו, הוא יכול לדבר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ניצלתי את זה שדיברתם, כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו יכולים לתת לו זכות דיבור, בכבוד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אנחנו נמצאים בתקופה חשוכה היום במדינת ישראל, כאשר הדמוקרטיה שלנו נתונה תחת מתקפה. היא נתונה תחת מתקפה על ידי דרג פקידותי שחושב שנכון וראוי להסתיר מידע מדרג מדיני שלו יש אחריות, מראש הממשלה, משר הביטחון. אנחנו רואים שמעוד שרים עכשיו מנסים להסתיר מידע. יש מי שאחראי, לצערי הרב, למערכת אכיפת החוק בישראל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השרים מעבירים מידע לעבריינים, ככה זה עובד. זה הפוך. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אדוני, אני ארד, אני ארד. אני לא אציג את החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, חשבתי שאנחנו סיכמנו. ג'נטלמן, לא? יש כבוד. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה נותן לו להפריע לי בצורה הזאת, זה בדיוק מה שקורה. זה בדיוק מה שקורה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, אני חושב שצריך לכבד את הכנסת. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שאתה חושב זה יפה, אבל הבן אדם יושב פה, מתריס ומזלזל. מי האיש אני יודע, אבל אתה יודע, בסוף, תפקידך לאפשר לי לדבר בלי הפרעה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל אם אתה מדבר, אני ממשיך את השעון. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אנחנו נמצאים במצב שבו יש אנשים שנרדפים ומועמדים לדין ונכנסים לחקירות צורך של שירות הביטחון הכללי במקרים הזויים ומופרכים. אנשים שעשו דברים חמורים הרבה יותר ופגעו ופוגעים הרבה יותר בביטחון המדינה לא עוברים את החקירות האלה, אפילו לא מתחילים להיחקר, ויחד עם זאת, אנשים מאוד ספציפיים, שלקחו על עצמם להעביר מידע לראש הממשלה, לקחו על עצמם להעביר מידע לשר לביטחון לאומי, נרדפים כאחרוני העבריינים. אנחנו עדים למעצר מתוקשר של נציב שירות בתי הסוהר תוך כדי נסיעה עם נשקים שלופים. מוציאים אותו מהמכונית שלו, ואחר כך בסוף אותו יום האיש משוחרר ללא תנאים מגבילים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא – – – עיכוב, עיכוב. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> היה ראוי בכל מדינה מתוקנת: מי שאחראי להוראת מעצר כזאת – בדיוק, דרך אגב, כמו שעשו לחבר'ה האלה בשדה תימן – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עיכוב, עיכוב – אתה עורך דין, תלמד את ההבדלים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ששלחו אנשים רעולי פנים לעצור אותם, כפי ששלחו את רעולי הפנים להוריד את נציב שירות בתי הסוהר מהמכונית שלו, רעולי פנים עם נשקים שלופים, ואחרי זה זה מגיע לאן שזה מגיע – מי שהורה על המעצר בצורה הזו היה מזמן צריך לשים את המפתחות וללכת הביתה, ואם הוא לא היה שם את המפתחות לבד, היה צריך להראות לו אחר כבוד את הדלת החוצה. הנושא של אחריות הדרג המדיני הוא נושא ברור. עם זאת, עוד יותר ברור שצריך לאפשר לדרג המדיני מידע חופשי לכל אירוע רלוונטי – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא ברור? חנוך, לראש הממשלה האחריות ברורה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכאשר יש כאלה שמונעים, מכל מיני שיקולים – יכול להיות שמעמדתם המקצועית, יכול להיות שעמדתם המקצועית מתובלת בתפיסת עולם כזאת או אחרת, יכול להיות מכל מיני דברים, אבל אם אדם לוקח על עצמו להעביר מידע – שוב, אני לא מדבר על העברת מידע החוצה, אני לא מדבר על שליחת מידע לעיתונים, אני לא מדבר על דברים מהסוג הזה; אני מדבר על אנשים שחלקם מצויים היום במאסר, אנשים שבית המשפט כבר פסק שצריך לשחרר אותם למעצר בית, ולמרות זאת הפרקליטות מתייחסת אליהם ומערערת, ומערערת ממש. לנוח'בות לא מתנהגים בכזאת להיטות לעצור. אנשים שבסך הכול לקחו מידע והעבירו אותו למי שהם חשבו שיעביר את זה לראש הממשלה. הדבר הזה, שהאנשים הללו נעצרים ונחשבים כבוגדים ורוצים להשית עליהם 15 שנות מאסר, אלה דברים שאי-אפשר להסכים איתם. ולכן הצעת החוק הזו נועדה לבוא ולהסביר בצורה ברורה: אם יש לכם מידע שאתם חושבים שצריך להגיע לדרג מדיני ממונה – ראש ממשלה, שר ביטחון – והאחראי עליכם מסרב להעביר את המידע הזה, גשו ותעבירו את המידע. אנחנו נשמור עליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת דוד אמסלם להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להפנות את השאלה דווקא לחבר הכנסת בני גנץ. אתה היית רמטכ"ל במדינת ישראל, היית חלק מהמערכות. ראש האופוזיציה באופן מעשי לא שירת בצה"ל כל כך, אז לכן אני לפחות מאמין ביושר האינטלקטואלי והאישי שלך. תראה, קרה לנו אירוע – היה מסמך שבעצם לא הגיע לראש הממשלה, הלכה למעשה לא הגיע. אני חושב שהמחלוקת האמיתית היא – אדוני היושב-ראש, יש פה רעש, וזו סוגיה חשובה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ששש. אבקש שקט במליאה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי ממה צף בכלל הנושא? חבר הכנסת שטרן, ממה צף הנושא? קרה משהו. לרוב בחיינו אנחנו מתקדמים, בדרך כלל לא מכניסים דברים דמיוניים, אבל כשקורה אירוע, אנחנו צריכים להתייחס אליו, לתקן אותו. קרה אירוע שראש הממשלה באופן מעשי, עובדתית, לא קיבל מסמך שלדעת ראשי הביטחון הוא מסמך חשוב. עכשיו, עולה שאלה יסודית: מי בעל הבית על המידע? לפי תפיסתי והבנתי, השב"כ, המוסד, צה"ל, אמורים להעביר את המידע. לאן הם אמורים להעביר את המידע? למקבלי ההחלטות, ומקבלי ההחלטות, על בסיס המידע הזה, הם מחליטים מה לעשות, איזו סוג החלטה לקבל. לכן ראש הממשלה במדינת ישראל, בגדול הוא אחראי לכל המידעים. הוא אמור לקרוא את הכול, לראות את הכול, להחליט מהו מידע חסוי ומהו מידע – יצחק, אתה מפריע לי. אני רוצה לדבר דווקא אליהם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל אתם סתם אומר דברים לא נכונים. מה ראש הממשלה קשור לניהול המדינה? השב"כ, צה"ל, המוסד – הם מנהלים את המדינה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יצחק, תן לי לדבר. אחרי זה יש לך זכות דיבור, בוא תענה. לכן התפקיד של השב"כ, המוסד, זה לאסוף את המידע, ועל בסיס המידע גם להמליץ למקבלי ההחלטות. אבל בוודאי ובוודאי מקבלי ההחלטות אמורים לקבל את המידע, ובראשם זה ראש הממשלה, להחליט איזו החלטה הוא מקבל על בסיס אותו מידע, ובוודאי ובוודאי מה אפשר לשחרר ומה לא. לכן אני שואל אותך ואת גדי, אתם נמצאים באירוע. עכשיו, מה קרה לנו פה? יצחק, זה מפריע לי. ברשותך, יצחק, שב חמש דקות, אחרי זה תדבר כמה שאתה רוצה, בגלל שהסוגיה חשובה. קרה לנו שראש הממשלה לא נחשף למידע כלשהו. אני לא יודע, דרך אגב, אם זה המידע היחיד. להערכתי, אם יש אחד, יש הרבה; אין שום סיבה שזה יהיה אחד. ראש הממשלה עצמו לא יודע למה הוא לא נחשף, בגלל שהוא אמור לקבל – איך אמרתי בסוף? אם שמים לראש הממשלה אגס, אז הוא מתייחס לאגס; שמים לו תפוח – הוא מתייחס לתפוח. הוא לא יודע שבמחסן יש גם תפוזים אם לא מספרים לו. לכן הצעת החוק הזאת באה להסדיר את העניין הבא – היא באה ואומרת: מישהו בתוך המערכת שחושב שיש מידע חשוב מאוד שראש הממשלה אמור לקבל אותו, הוא יכול להעביר אותו ישירות אליו. עכשיו, לכאורה אנחנו פורצים את המסגרת. כל אחד – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, המסמך הזה הגיע לעיתונאי לפני שהגיע לנתניהו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. לא נכנס למסמך הספציפי הזה, מדבר באופן כללי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה כן משנה, כי אם כן, זה אומר שהיועצים שלו צריכים ללכת לכלא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מיכל שיר, אבל אני רוצה להתקדם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אם ביבי לא ידע, זה אומר שהיועצים שלו צריכים להיכנס לכלא, כי הם הסתירו מסמך מראש ממשלה והעבירו לגורם זר. אז החוק צריך להיות אחר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להתקדם. אתם שניכם יודעים, גם חבר הכנסת גנץ וגם איזנקוט, איזה מידעים אנחנו קוראים בתקשורת. דרך אגב, אני בקבינט לא חשוף למידע שחשוף אליו ברגמן. אני בשוק. אני קורא. אני לא נחשפתי למידע – דרך אגב, אנחנו נחשפנו למידע רגיש שבערוץ 12 פרסמו אותו בחדשות. כמעט אין סוד במדינת ישראל שלא מגיע לעיתונאי, ואני אומר לך שחלק גדול ממקבלי ההחלטות בכלל לא ראו את זה, הם קוראים על זה בעיתון. עכשיו, אם המידע הזה הגיע, בוודאי ובוודאי הוא הגיע מהמערכות עצמן. הוא לא הגיע לפוליטיקאים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל הוא הגיע ליועצים שלו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. לכן אני אומר, אנחנו חייבים לפתור אופציה מהסוג הזה, נניח, משהו דמיוני שלא קרה אצלנו במדינה, שיש מידע מאוד מאוד חשוב, שמישהו במערכת בולם אותו, ומישהו מתחתיו רואה את זה ורוצה להעביר את זה לראש הממשלה. הוא מספר לו, אומר לו: תשמע, אני חושב שזה מידע חשוב מאוד, אני רוצה שהוא יגיע לראש הממשלה. הוא אומר לו: לא, אני לא מסכים – המפקד שלו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה המקרה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מדבר על מקרה דמיוני עכשיו. לכן אני בא ואני אומר: רבותיי, חייל שחושב, בוודאי במערכות האלה, שראש הממשלה צריך להיות חשוף למידע כזה או אחר, אפשר להעביר לו אותו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> באיזה ערוץ? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וכאן לדעתי הקטע החשוב, גדי ובני. אנחנו מציעים שהוא יעביר את זה לשר הביטחון או לראש הממשלה. הוא יהיה פה פטור מחובה פלילית, אבל עדיין יש לו עבירה משמעתית, דרך אגב, הוא יטופל במערכת שלו במסגרת המשמעתית. אם הוא קיבל הנחיה והוא לא ביצע אותה, אז הוא יטופל במסגרת הצבאית המשמעתית, בוודאי ובוודאי לא במישור הפלילי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חוסר ההבנה שלך מביך. תרד מהבמה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בן אדם שחושב שהוא מציל את מדינת ישראל, לשיטתו, ובא לראש הממשלה – ויכולים לקרות מקרים תיאורטיים, לדעתי קורים גם היום, אבל נניח שלא – אנחנו חייבים להגיד לו: תשמע, סע לראש הממשלה הביתה, דפוק לו בדלת, תיכנס, תיתן לו או לשר הביטחון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איך מגיעים לראש הממשלה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז מה שאתה אומר זה שלא נתנו לו את המסמך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה עובר עבירה משמעתית – אתה תשלם על זה מחיר – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זאת עבירה פלילית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל בוודאי ובוודאי זה לא עבריין פלילי. לכן אני חושב שזה המינון הנכון. אני חושב שזה ההיגיון. הוא בוודאי לא עבריין ביטחוני. לכן אני אומר, זה המינון. מצד אחד, אם כבר אתה מסרב ופועל בניגוד לעמדה של המפקדים שלך – בצה"ל יש הנחיות משמעת, והצבא יטפל בו, ואם הוא איש קבע, יכול להיות שהוא יפטר אותו, ואם הוא עבר עבירה משמעתית, יכול להיות שהוא יכניס אותו לבית סוהר וכו' וכו'. אבל בוודאי ובוודאי בן אדם כזה הוא לא עבריין פלילי, הוא לא עבריין ביטחוני. הוא התכוון לטוב, אז לכן, אני חושב שזה האיזון הנכון. עכשיו, המערכות עצמן, גם ראשי המערכת, מה שנקרא לאורך השדרה, יבינו שאם הם רוצים לחסום מידע מראש הממשלה, לא משנה מה הסיבה, כנראה שיש אופציה אחרת, שאחד מאנשיהם יעביר את זה אליו. דרך אגב, אם ראש הממשלה לא היה עסוק בכל מיני דברים אחרים, הוא היה מקבל את כל החומר שיש והוא היה קורא אותו לבד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיעשה את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל היות שצריך לסנן את זה, בגלל שהוא כנראה צריך שכל יום יהיה שנה, יש מאות אנשים שעוברים על החומרים האלה ומסננים אותם. אבל בוודאי ובוודאי אין שום כוונה למדר את ראש הממשלה ממסמכים ביטחוניים כאלה ואחרים. דרך אגב, אני לא הייתי שואל: למה הוא הדליף? אני הייתי קורא לראש אמ"ן ואומר לו: אדוני, איך אתה לא העברת את זה לראש הממשלה? זאת הייתה הבעיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד להקים ועדת חקירה ממלכתית. בואו נקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור גם את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת הייתה הבעיה: למה מידע כזה, שאתה חושב שהוא חשוב, נכון? למה לא העברת אותו לראש הממשלה? הרי שנינו יודעים מה אמר המסמך ובמי הוא תמך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא להקים ועדת חקירה ממלכתית? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כי אנחנו לא סומכים על השופטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, עליכם נסמוך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי במסמך באופן בסיסי לא היה כלום. מה שהיה שם זה תוכן שהקפלניסטים לא רצו שידעו – לא תומך בעמדה, לא תומך בחטופים עכשיו בכל מחיר. למה? סנוואר, זו הייתה הכוונה שלו ושל האיראנים, בעצם לסכסך את החברה הישראלית. דרך אגב, אני לא בטוח שאין מימון, גם קטרי, גם איראני, עמותות מחו"ל, לאותם מפגינים בקפלן. מאיפה אני יודע? מאיפה אני חושב? בגלל שתפסו איזה מישהו שהיה סוכן איראני – השב"כ תפס אותו – ומה המשימה שלו הייתה? לכתוב כתובות בתל אביב נגד הממשלה. אז אני מניח שגם האיראנים, גם הקטרים ועוד כל מיני אנשים שהם לא בדיוק חובבי ציון השקיעו הרבה מאוד כסף דרך עמותות אירופיות, באצטלה כזאת או אחרת, שזרמו פה למדינת ישראל, ובזה הקימו במות בקפלן, מחסומים וכו' וכו'. לכן אני חושב שאין מוצדקת יותר מהצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. כנסת נכבדה, שני אישים מאוד מכובדים ביקשו להתנגד, ומאחר שרק אחד מהם יכול להתנגד, אני רוצה לעשות כדלהלן: ראש האופוזיציה יתנגד, וחבר הכנסת בנימין גנץ ימסור הודעה אישית מייד לאחר ההצבעה. חבר הכנסת לפיד, בבקשה. שניים אוחזים בטלית. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, הצעת החוק הזו זכתה בטעות גמורה לכינוי "חוק פלדשטיין", אבל עורך דינו של פלדשטיין הודיע כבר הבוקר שפלדשטיין אומר שראש הממשלה ויונתן אוריך קיבלו את המסמך, ואם הם קיבלו את המסמך הם קיבלו אותו בספטמבר, והחזיקו אותו עד הרגע שהם החליטו להדליף אותו לבילד. אז כל תשע דקות ההתקרבנות האין-סופית של ראש הממשלה בווידיאו המוזר שלו בזמן מלחמה היו שקר מהמילה הראשונה עד האחרונה. הוא ידע על המסמך, אוריך ידע על המסמך, וכל האנשים שפה עומדים ומתבכיינים מהבוקר עד הערב על אכיפה בררנית – האם יש אכיפה בררנית יותר מזה שאוריך לא נמצא עכשיו בחדר חקירות וראש הממשלה נתניהו לא נמצא בחדר חקירות הצמוד אליו על זה שהם הדליפו מידע מודיעיני סודי ואת הדרכים להשגתו, בואו לא נשכח, לעיתון גרמני, אחרי שהצנזורה פסלה אותו? לא היה מעולם דבר כזה שלשכת ראש הממשלה נתפסה על חם מדליפה מסמכים סודיים לעיתונות ושזה גם הוכח משפטית. ואז אתם אומרים "אכיפה בררנית"? איך זה שהם לא בחדר החקירות כבר עכשיו? ולעניין הצעת החוק עצמה – זו הצעת חוק כל כך איומה וגרועה, שמפתיע לגלות שאתם מגישים אותה, אלא אם כן הגעתם למסקנה שאתם הולכים להפסיד בבחירות הבאות, ודרך זה אתם מנסים למרר את חייו של ראש הממשלה הבא. מה, כל נגד בצה"ל עכשיו ישלח מסמכים סודיים למשרד ראש הממשלה? אתם גם מעקרים את ההזדמנות שיש לראש הממשלה לעשות את הדבר שהוא הכי אוהב בעולם, וזה להגיד שהוא לא ידע כלום – כמו שהוא לא ידע כלום באסון מירון כי לא תפסו בדש בגדו, כמו שהוא לא ידע כלום ב-7 באוקטובר. הרי האומנות שלו זה לא לדעת כלום, אז למה אתם שמים הצעות חוק שמשמעותן היא שהוא ידע כשהוא לא רוצה לדעת? תקשיבו לאיש: הוא לא מעוניין לדעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עוד מישהו שם. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כלום הוא לא רוצה לדעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עוד מישהו – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעשו טובה לבנימין נתניהו, אל תשימו פה חקיקות שמפריעות להדליף. הרי לא היה מדליף גדול ממנו בתולדות המדינה. אני ישבתי איתו בקבינטים. אני רוצה מפה להגן על חבריי בני גנץ וגדי איזנקוט. זה שניסיתם להגיד שהם רמטכ"לים לשעבר, שהם אלה שהדליפו, כשכולנו יודעים שנתניהו הוא המדליף – אין לכם בושה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל החוק הזה הוא בושה אחת גדולה של ממשלה שכבר לא מצליחה לשים על השולחן שום דבר שנוגע לטובתם של אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי ישיב. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה. חבר הכנסת לפיד, דוד בן-גוריון אמר ככה: כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה, ובמקרה שאין הוראה ברורה או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע בשכלו, תפיסתו ויוזמתו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני מבין את ההתנגדות שלכם לראש הממשלה, אבל באירוע הזה יש עוד מישהו, עוד שניים, שלגביהם אין בכלל מחלוקת שהם התכוונו להעביר מידע לראש הממשלה. ובכל זאת הם יושבים בכלא, והם מבקשים עכשיו הארכת מעצר, והם מאוימים ב-15 שנות מאסר על זה שהם לקחו מידע – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם עבריינים, הם עבריינים, אתה לא מבין? הם עבריינים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ורצו להעביר אותו לראש ממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא קשור – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם עבריינים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשום דבר ממה שאמרת עכשיו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא נכון להעלות את האנשים האלה לעולה על בסיס התנגדות שיש לכם לראש ממשלה. קוראים משום מה להצעת החוק הזו "חוק פלדשטיין". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הם גנבו מידע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא עוזר לפלדשטיין, החוק הזה, אבל זה כן עוזר לאנשים האחרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> והם לא פשעו, הם עשו מעשה פטריוטי, ועליהם זה בא להגן. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם עבריינים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הם עבריינים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם מגינים על עבריינים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שוב, מי שעוד לא הצביע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – בעד זאב אלקין – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד עופר כסיף – נגד יוליה מלינובסקי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האם יש חברי כנסת במליאה שעוד לא הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם את ההצבעה. 59 בעד, 52 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ועדת הכספים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעבור לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לקבוע את הוועדה. תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין גנץ << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה, הודעה אישית. אני מבקש שקט במליאה. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברי הקואליציה, חבריי לקואליציה, בזמן מלחמה בשבע חזיתות מצאתם את החזית השמינית – צה"ל וארגוני הביטחון. החלטתם לשבור את שרשרת הפיקוד בצה"ל, לחתור תחת לוחמי השב"כ – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לצפצף על החוק – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, סליחה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> די, מספיק. די, באמת. "לשבור את שרשרת הפיקוד". אתה עליי צועק, אחרי מה שהוא עשה? עכשיו אתה עליי? אני לא הייתי רמטכ"ל, מה לעשות. אבל אני חבר כנסת, כמו כל אחד אחר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, אין צורך. אין צורך. זה בסדר. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חנוך, לפחות תצליח להקשיב. תחשוב מה שאתה רוצה, תנסה פעם אחת רק להקשיב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר שרשרת הפיקוד. במה אני שובר את שרשרת הפיקוד? << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ישבתי שם, הקשבתי לכל מה שאמרת. עכשיו שב, תקשיב ותחשוב מה שאתה רוצה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> במה אני שובר את שרשרת הפיקוד, תסביר לי? אני לא חייל שלך. במה אני שובר את שרשרת הפיקוד? << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את זה אני מציע לכולכם: לשבת, להקשיב – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא חייל שלך. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לחשוב, ולעשות מה שאתם רוצים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> במה אני שובר את שרשרת הפיקוד? אדוני הרמטכ"ל לשעבר, תסביר לי, במה אני שובר את שרשרת הפיקוד? במה? במה? אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז כן, החלטתם לצפצף על החוק, לעקוף את היועצת המשפטית לממשלה – – << קריאה >> ניסים ואטורי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ואטורי – – – << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – והחמור מכול – אתם לא מציעים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> האדמירל ואטורי, שקט – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת קריב – – << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שום דבר. גלעד, גלעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> – – אתה מפריע לדובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא בצבא, זה לא צבא פה, זה כנסת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> עברו הימים שאנשים עם עבר ביטחוני יכולים להגיד דברים בפתוס. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם משקשקים מוועדת חקירה ממלכתית שתבדוק מה דרוש תיקון, גם במערכת שיש לכם עליה ביקורת, ואולי בצדק. ובלי להתייחס לגופה של חקירה – שעוסקת בשימוש לא מורשה במסמך ולא בהדלפה, בואו נפוצץ את הבלון הזה – ראש הממשלה יכול וצריך לראות כל חומר מודיעיני משמעותי – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוה, יפה מאוד. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כולל חומרי גלם, דרך המערכת הצבאית ולא במקום המערכת הצבאית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שהמערכת הצבאית לא מעבירה לו? << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אף אחד לא רוצה להסתיר ממנו ואף אחד לא מסתיר ממנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> המערכת הצבאית לא העבירה לו. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא יכול וצריך לבקש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ידע. הוא לא ידע. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא יכול – קטי, הוא יכול וצריך – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לראות כל חומר מודיעיני, לזמן אליו כל נציג של צה"ל, כל נציג מהשב"כ, מהמוסד ומכל מקום שהוא רוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אגיד לך יותר מזה, ועכשיו ממש כדאי שתקשיבי: לראש ממשלה יש נגישות לחומרים שאני כרמטכ"ל ושר ביטחון לא ראיתי – אני לא אפרט פה מה זה – ובצדק יש לו את הדבר הזה. אז אל תבלבלו את המוח – הוא יכול לגשת לכל מה שהוא רוצה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אז למה זה מפריע לך? אז למה זה מפריע לך? לא הסברת למה זה מפריע לך. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם מישהו מהמערכת הצבאית חושב היום שיש דבר-מה שחייב להגיע לדרגים העליונים, כולל ראש הממשלה, חובה עליו – כי יש חובת התרעה אישית היום בתוך אמ"ן – להפוך לראש אמ"ן את השולחן ולהגיע עם המערכת לראש הממשלה, ואף אחד לא יכול לבלום את זה; היום, בחוקים של הצבא. לא צריך להמציא כלום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך לעשות את זה דרך המערכת ולא במקום המערכת. אני אומר לכם יותר מזה – גם אם המערכת צריכה תיקון, גם אם המערכת צריכה תיקון, צריך לתקן אותה מבפנים ולא לפרק אותה על מנת לתת רוח גב למעשים עברייניים. הלקח מ-7 באוקטובר הוא שהמערכת חייבת לחשוב אחרת, היא חייבת לנהל דיונים אחרת, היא חייבת להקשיב יותר לאנשים ומקורות. המחדל ב-7 באוקטובר לא היה שהסתירו חומרים מהדרג המדיני, אלא שלא ניתחו אותם נכון. מה לא ברור בזה? שלא הקשיבו למי שזעק מלמטה, שלא ניהלו תהליכי עבודה נכונים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי שלא עשה את זה עשה מסיבה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שחלק מהאנשים חטאו בחטא ההיבריס. את זה חייבים לתקן, לא לפרק את המערכת. ההצעה לאפשר לכל קצין או חייל לשבור את שרשרת הפיקוד והדיווח, להחזיק חומר מסווג, להעביר אותו לגורמים אזרחיים בסביבת ראש הממשלה, תפגע גם בראש הממשלה עצמו, כי אפשר יהיה להציף אותו בחומרים שאין לו שום יכולת לעבד אותם. זה יטיל אחריות שהוא לא יכול לשאת אותה. גם הצפה שכזאת, יש בה מרכיבי סיכון מאוד גדולים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את זה צריך לתת לו להחליט. אתה לא יכול להחליט בשביל ראש הממשלה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המחשבה על חומר מודיעיני שמסתובב ומועבר לכל מיני מקורבים – זאת אנרכיה שאתם מבססים אותה ושתסכן חיי אדם ותשרוף מקורות. מילה אחרונה לחברי ישראל כץ, שר הביטחון: אם לא תתייצב עכשיו לעצור את הכאוס שמנסים ליצור במערכת שאתה אמון עליה, אתה תהפוך משר ביטחון לסוכן כאוס, וזאת האחריות שלך. אני אומר לכם, עם כל הביקורת, יש לנו מערכת מודיעין מצוינת, שכשלה ב-7 באוקטובר. צריך לחקור, צריך לתקן. אסור להרוס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שרי הביטחון הטובים ביותר לא באו מהצבא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אולי את תהיי שרת הביטחון, קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא, אבל שרי הביטחון הכי טובים לא באו מהצבא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5037/25; דברי הכנסת, חוב' ה', ישיבה 224.] (הצעת חברת הכנסת טלי גוטליב) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אנא, אנא. זהו. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית. אני יכול לקבל שקט? אנא. חברת הכנסת שטרית, אנא. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חסינות חברי כנסת זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת טלי גוטליב. הצעת החוק נומקה כבר בתאריך 27 בנובמבר 2024, ולכן נשמע כעת את תשובת שר המשפטים. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא ייאמן. זה חוק מושחת. זה חוק שנותן לנו חסינות. מי צריך אותו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות – היא לא מקשיבה אפילו כשאני עונה לה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, השר רוצה לפנות אלייך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להודות לך, לפחות את זה לאפשר לי. אני רוצה ראשית להודות לחברת הכנסת טלי גוטליב על כך שהיא לקחה על עצמה דבר שלא פשוט לחבר כנסת לקחת על עצמו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה אצלכם? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תראה, אם אני אצטרך על כל משפט לשמוע הערות, אני אשתוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, להפך, להפך. חברי הכנסת, אני אומר את זה בשיא הרצינות. הרבה שאלו פרטים על החוק הזה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה הכוונה "לקחה על עצמה"? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, חבר הכנסת דוידסון. גם אני רוצה לדעת, והרבה אנשים פנו אליי כדי לבדוק את הנושא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להבין, שהשר יסביר מה הכוונה "לקחה על עצמה". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בואו ננצל את ההזדמנות. שר המשפטים נמצא פה והוא יסביר על מה מדובר, ואולי גם להזים שמועות על דברים שאמרו שהם לא נכונים, אז בוא נשמע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אני רק שאלתי מה זה אומר "לקחה על עצמה". מה זה המושג הזה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש לשר עשר דקות, נשארו לו רק תשע דקות כדי להסביר, אז בוא ניתן לו את הזמן והוא יסביר. גם אני מעוניין לשמוע. בבקשה, אני מבקש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, אני חוזר. אני רוצה להודות לחברת הכנסת גוטליב על כך שהיא לקחה על עצמה לעסוק ולהביא בפני הבית הזה נושא שבעיניי אין חשוב ממנו. הוא רלוונטי וצריך להטריד חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית. הוא צריך, אגב, להטריד במיוחד את חברי הכנסת שנמצאים דווקא בקצוות של הכנסת פוליטית, שבדרך כלל הרבה יותר קל להצר את צעדיהם ולפעול נגדם, משום שהרבה פעמים הפעולות והתבטאויות שלהם נמצאות מחוץ לקונסנזוס. אני מדגיש את זה שמדובר בשני חלקי הבית, על כל הקצה של הבית. אני חושב שזה גם לא מקרי שאנחנו ראינו כאן, גם בקדנציה הזאת, מהלכים שננקטו נגד חברי כנסת משני הקצוות ההם, וכולם כאן יודעים על מה אני מדבר. אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אני חושב שהצעת החוק של חברת הכנסת גוטליב היא באמת גולמית, כמו הצעות חוק בקריאה טרומית בדרך כלל. היא מצריכה ליבון, דיון מעמיק והתאמות משמעותיות ותיקונים משמעותיים, אין בזה בכלל ספק. אבל אני חושב שהיא באה להצביע על מצב שאי-אפשר לקבל אותו, שהוא מסוכן מאוד לדמוקרטיה, שבו מוצרים צעדיהם של חברי כנסת ונבחרי ציבור – לא רק צעדים שהם עושים בעולם המעשה, אלא גם בעולם המילולי – באופן שהולך ומעמיק, באופן כמעט שרירותי, באופן שבסוף – שלא תהיינה אי-הבנות – יפגע בכולם פה. אני רוצה להזכיר את הוראות סעיף 1(א) לחוק החסינות. ההוראות האלה קובעות שחבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית ויהיה חסין מפני פעולה משפטית בשל הצבעה, בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי לתפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת. רבותיי, זו לא הגדרה שאנחנו עשינו, זאת הגדרה שנעשתה לפני שנים רבות, ובצדק רב, מתוך רצון לתת הגנה רחבה מאוד למי שיושב כאן, ולו מטעם אחד שחייבים לראות אותו כל הזמן מול העיניים: בסוף, אחד התפקידים שלנו כאן הוא לבקר – וגם לאשר, בין היתר, תקציב ודברים אחרים, אבל בראש ובראשונה לבקר את הפעולות של רשויות אכיפת החוק – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את היועמ"שית ואת העומד בראשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ולבקר ולאשר דברים שגם נוגעים לרשות השופטת, למערכת בתי המשפט. ולכן באופן טבעי יש מתח בין מה שאנחנו נדרשים לעשות כאן לבין הרצון שלהם הרבה פעמים לעשות דברים שאני חושב שלא בהכרח מקובלים, לא על אזרחי ישראל ואפילו לא במדינה דמוקרטית. ואנחנו רואים את הדברים האלה מתרחשים, לצערי, יום-יום, שעה-שעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שהחוק הזה טוב? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין יכולת ולא תהיה כזאת למלא את התפקיד הזה שלנו אם אין בעניין הזה הגנה ברורה ומשמעותית ורחבה. עכשיו תסתכלו לי בעיניים ותגידו לי את האמת, כמה פעמים שמעתם לאורך שנות הכהונה בכנסת את המילים – וחברי הכנסת הוותיקים שיושבים פה – חבר הכנסת טיבי כבר מחייך, כי הוא יודע בדיוק למה אני מתכוון: אני לא מוכן לבקר אותם, אני מפחד. אני לא רוצה לבקר אותם. אני אזכיר לכם את התיקים שמישהו החזיק אז במשרד אצלו עם שמות של חברי כנסת כדי להבטיח את זה שיחששו לבקר את המערכות האלה. ואני אומר לכם, אוי לה למדינה דמוקרטית ואוי לה לחברה שנבחרי הציבור שלה מורתעים, או דבר יותר חמור, נענשים בגלל שהעזו למלא את תפקידם הציבורי החשוב הזה. כי אנחנו בתפקיד הזה מגינים על האזרח, לא על מישהו אחר, בזה שמי שמחזיק בעוצמה הכי גדולה שיש, העוצמה לעצור אנשים, לחקור אנשים, לשלול את חירותם, להטיל עליהם עונשים כבדים – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל שר המשפטים, יש היום כבר חסינות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – מי שמחזיק בעוצמות האלה, תהיה עליו ביקורת. תהיה עליו ביקורת. הוא לא יהיה מעל החוק אלא הוא יצטרך לפעול בתוך מסגרת החוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חברי הכנסת מעל החוק? אנחנו מעל החוק? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר יותר מזה, אדוני היושב-ראש, אל מול הדבר הזה – אדוני היושב-ראש, אני מבקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אין צורך לצעוק. חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע גם לשר. נא לא לצעוק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אל מול העניין הזה, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם הופכים את המקום הזה למקלט לעבריינים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אל מול העניין הזה, אדוני היושב-ראש, עומד גם שיקול נגדי, שצריך לייחס לו חשיבות רבה וצריך להיזהר בו מאוד, והוא הרצון להימנע מזה שבחסות הצורך הזה שהצבעתי עליו קודם, הכנסת תהיה איזה מקום שמי שיושב בו מותר לו לעשות הכול ומותר לו לבצע עבירות ומותר לו דברים כאלה. גם זה אסור שיקרה ואסור שנהיה שם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו צריכים בחוכמה לדייק את הדברים. ואמרתי מראש, מה שמציעה חברת הכנסת גוטליב, במובנים מסוימים, הוא בעיניי מצריך תיקון ושינוי והעמקה, ואני חושב שעצם הדיון בנושא הזה הוא מאוד חשוב. אני רוצה להעיר עוד הערה, שהיא חשובה מאוד. רבותיי, תראו, החסינות, ואת זה צריך להבין, היא במהותה – יושב פה יושב-ראש כנסת לשעבר – היא במהותה לא עניין אישי של חבר הכנסת. היא במהותה מוסדית. והדבר הזה חשוב, חשוב להבין אותו. והחסינות, למה היא נועדה? היא נועדה להגן על המוסד הזה, הכנסת – ולאפשר לו לבצע את תפקידו – מפני מערכת המשפט ורשויות אכיפת החוק. ולכן המצב שהולך ומתקבע, והוא מצב אבסורדי, שבו בסוף המילה האחרונה בסוגיית החסינות ניתנת לבתי המשפט, הוא מצב שחותר תחת כל היסוד של רעיון החסינות. כי החסינות היא דבר שצריך להישאר בידי המוסד, בידי הכנסת, משום שהיא נועדה להגן על הכנסת כמוסד מפני המערכות האחרות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> ח"כים יחליטו על עצמם? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הרי אחרת, מה תכלית החסינות? מה היא נותנת, מה ההיגיון בה, אם בסוף אותם אלה שמולם היא אמורה לתת לחבר הכנסת ולכנסת את ההגנה הם אלה שמחליטים אם היא קיימת או להפעיל אותה? זה עולם הפוך. אגב, זה לא קיים באף מקום בעולם בצורה כזאת, כי זה באמת חותר תחת ההיגיון היסודי של העניין. לכן, חברת הכנסת גוטליב וכלל חברי הכנסת, אני חושב שטוב נעשה אם נעביר את ההצעה הזאת בקריאה טרומית, כדי לאפשר דיון יסודי, אמיתי, בסוגיה הזאת של כל התהליך הזה שנוגע לעולם החסינות – מה נכלל בה, כיצד מפעילים אותה, כיצד מוודאים שהכנסת תהיה עצמאית ואוטונומית בנושא הזה וכיצד מוצאים את האיזון הנכון בדרך שהיא לא תנוצל לרעה למטרות ולדברים שאין להם מקום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שר המשפטים, אני יכול להגיד משהו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב בעניין הזה, רבותיי, שיש מקום שכולנו נתאחד בתמיכה בהצעת הזאת ובבדיקה של הדברים האלה לעומק ובהגעה להסדר מאוזן ומוסכם. אני חושב שיש בזה, כפי שאמרתי קודם, אינטרס עליון, עליון, דווקא לחברי הכנסת שנמצאים בקצוות של הקשת הפוליטית. אני מאוד מקווה שבעניין הזה, שבאמת לא צריך להיות שנוי במחלוקת בין צדדים של הבניין, אנחנו נדע גם לקדם את הדיון וגם להגיע לנוסחה מוסכמת, מאוזנת, נכונה, שתשיג את המטרות ולא תביא תוצאות שאנחנו לא רוצים אותן. אני בהחלט מאמין וחושב שזה אפשרי. לכן אני מבקש לתמוך בהצעת החוק הזאת, ולתמוך בה בכפוף לכך שאנחנו נקדם אותה. לטעמי – חייב להיות בהסכמה עם יושב-ראש הכנסת קודם כול, בהסכמה גם איתי, כמי שאמון על הנושא הזה מטעם הממשלה, וככל הניתן גם בהסכמה רחבה בבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רייטן מרום, בבקשה, התנגדות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא נראה שאתה מתלהב מזה, והקשבתי לכל מילה שאמרת. אתה לא עף על החוק, בוא נגיד ככה. אפרת, הוא לא עף החוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שמעתי את זה. אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, כמו שאמר שר המשפטים: עולם הפוך. זה מה שרוצים היום לקדם – הגנה לחברי הכנסת. לא לחיילים, לא לחטופים – הגנה לחברי הכנסת המסכנים, עכשיו, באמצע מלחמה. לפני שאנחנו נגיע כאן לדברים שלי, אני רק מבקשת לפנות אליכם, חברי הכנסת מהקואליציה, גם מהאופוזיציה. נדרש פה גילוי נאות. נדרש גילוי נאות, היות שמדובר בנו. האם יש פה עכשיו חברי כנסת שהם תחת חקירה? כי הם חייבים עכשיו להצהיר פה על גילוי נאות. צבי סוכות, אתה כאן? מה עם הפריצה לבסיסים? אתה בחקירה? ואטורי, מה קורה? הפריצה לבסיסים – אתם בחקירה עכשיו? אתם צריכים לתת גילוי נאות, כן? אתם לא יכולים להצביע עד שאתם – תקנון הכנסת, נא לפתוח. טוב שיושב כאן יו"ר ועדת האתיקה. יש כאן עוד חברי כנסת? מישהו, אופוזיציה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טלי גוטליב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> טלי גוטליב כבר הצהירה, עמדה כאן ונתנה גילוי נאות. לדעתי היא בניגוד עניינים, אבל כך החליטו היועצת המשפטית וועדת האתיקה. האם יש פה עוד חברי כנסת תחת חקירה? אולי אין. כדאי שיגידו. בכל מקרה, יש לנו כאן חברי כנסת ושרים שכבר עכשיו מואשמים בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, שגם היו עצורים כאן על ידי השב"כ. יש פה למשל את שרת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> – – – כמה שפחות שמות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למה כמה שפחות שמות? זה כתוב בכל מקום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כל אחד יבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> שיבואו לדבר, שיסבירו, זה דווקא טוב. אם אין חקירות, זה הזמן לבוא ולהגיד. ניתן להם פה הזדמנות. יש פה חקירות במשרד התחבורה על עבירות בתחום טוהר המידות ושיבוש הליכי חקירה, ויש שם את זה, יש שם את – מי עוד? טלי גוטליב, אמרנו, ראש המל"ל, יועצים. אתם לא רוצים לעשות את זה בעצמכם, אז מביאים את כל היועצים שלכם – גם של ראש הממשלה, גם של אחרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם שרת התחבורה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> שרת התחבורה אמרתי, אמרתי. יש פה איומים שאולי צריך לפתוח בגינם חקירות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם טסלר? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כמו למשל טסלר. תודה רבה. זו הייתה רשימה חלקית, זה בגלל שיש לי רק חמש דקות. אם היו לי עשר דקות, הייתי עוברת על כולם. למשל, אמסלם היום איים על היועמ"שית, ככה שמעתי, במלחמת אזרחים. יש פה איומים ממש בתקיפה וממש בבגידה ובכל מיני דברים אחרים. לדעתי, צריך לפנות גם מכאן עכשיו לכל רשויות החקירה: מהר מהר עשו את זה עכשיו, כי עוד שנייה לא תצליחו להגיע אלינו, לאף אחד מאיתנו. אז באמת יש פה שאלה: האם הכול מתוכנן ויש פה עכשיו איזושהי מזימה? בואו נרוץ. או-הו, והינה, הגיע המורשע הראשי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> או-הו, הינה, בדיוק הגיע הנאשם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, הגיע המורשע, הגיע לתת פה חסינות ראשית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה לשר הטרור שהגיע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, מילה אחרונה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא לא לא. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מילה, מילה, מילה אחרונה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אין צורך. אין צורך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להתחבר למה שאמר השר – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי, עבר – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולהודות בשם חבר הכנסת טיבי ועוד חברי כנסת מהסיעות הערביות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את רוצה להשיב? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> טלי, איפה טלי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אין צורך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> טלי, אנחנו רוצים להודות לך בשם הסיעות הערביות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה שאת דואגת גם להם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הם יכולים להצביע אם הם בניגוד עניינים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד לימור סון הר מלך – בעד משה סולומון – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – נגד משה ארבל – בעד מישל בוסקילה – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האם יש חברי כנסת במליאה שרוצים להצביע ועוד לא הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להצביע פעמיים? אחרי החוק של טלי אי-אפשר לעשות לי כלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רשמתי בפני שגדעון סער – לא הפתיע אותי שהוא הצביע נגד. אני רק מזכירה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא להפריע, לא להפריע, אנחנו עדיין באמצע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכול להצביע פעמיים. זאת שאלה ליועץ המשפטי – אם אני מצביע פעמיים והחוק של טלי עובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, את עושה טובה לערבים. זה יפה מצידך. אומרים לך תודה. אומרים לך תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך. אין צורך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אומרים לך תודה על העשייה שלך. לא יפה. זה לא יפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך מושג – – – תפעיל את הראש שלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – חסינות – – – כל היום אתם – – – בעבור עבריינים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 57 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4884/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני מזמין את חברת הכנסת סון הר מלך להציג את הצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לימור, הגיעו למתווה מאוזן ומוסכם. למה לשבור אותו? באמת, יש מתווה קיים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מתווה שצמצם וצמצם ולא אפשר, והגדיר והגדיר רק כדי לא לאפשר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. גברתי, אני מפעיל את השעון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל זוכה להערכה בין-לאומית ונחשבת למובילה בתחומה. עם זאת, המבנה האחיד שלה לא תמיד מתאים למציאות המורכבת של החברה הישראלית על שלל גווניה. בעוד החזון של המערכת הוא להוות שער שוויוני לידע ולהזדמנויות, המציאות בשטח מלמדת שיש אוכלוסיות שנאלצות להישאר מחוץ לשער הזה רק בגלל שהמערכת לא מותאמת אליהן. הצעת החוק שאני מגישה היום מבקשת לפתוח את שערי האקדמיה לרווחה באמצעות אפשרות למסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים בתארים מתקדמים. חשוב להדגיש: לא מדובר בכפייה או בהגבלה אלא בהרחבת אפשרויות הבחירה. ההצעה אינה מכוונת למגזר מסוים, אלא פתוחה לכל מי שמעוניין בכך משיקולי דת, תרבות או העדפה אישית. הניסיון העולמי מלמד שמודל זה עובד בהצלחה במדינות מתקדמות רבות. בארצות הברית, בבריטניה ובמדינות מערביות נוספות קיימות תוכניות לימוד המותאמות לצרכים תרבותיים ודתיים מגוונים, בלי להתפשר על הרמה האקדמית הגבוהה. שוויון אמיתי אינו מתבטא בהכפפת כולם לתבנית אחידה, אלא ביצירת מגוון אפשרויות המכבדות את השונה בחברה. הצעת החוק הזו מקדמת את החברה הישראלית בשלושה מישורים: כלכלית, על ידי הנגשת השכלה גבוהה לאוכלוסיות נוספות; חברתית, על ידי הכרה בצרכים המגוונים של קבוצות שונות; תרבותית, על ידי כיבוד מסורות וערכים של כלל האוכלוסייה. החוק המוצע אינו אומר: כולנו אותו הדבר, אלא נותן לכל אדם את החופש לבחור את המסלול שמתאים לו. אני מאמינה כי מתן אפשרות בחירה זו תתרום משמעותית לחוסנה של החברה הישראלית, תעודד מצוינות אקדמית ותקדם שילוב אמיתי של כלל המגזרים במערכת ההשכלה הגבוהה. זוהי הצעה שמשקפת את ערכי הדמוקרטיה במיטבם, כיבוד זכויות הפרט, חופש בחירה והכרה בשונות כמקור עוצמה. בשביל להבהיר את הצורך בחוק הזה, אתן כמה דוגמאות שפגשתי, ובאמת הדוגמאות הללו הן קצה-קצהו של הצורך הגדול בחוק הזה. ש', אישה חרדית ואם לילדים, תמיד חלמה ללמוד עבודה סוציאלית ולעסוק בתחום הטיפולי. בתום התואר הראשון, שאותו למדה במסלול נפרד, החליטה להמשיך לתואר שני כדי לפתוח קליניקה עצמאית. רציתי להיות מטפלת, לעזור לאנשים להתמודד עם משברים ולשנות חיים, היא מספרת. כשהחלה לבדוק אפשרויות גילתה שאין תוכניות לתואר שני המאפשרות מסגרות נפרדות. ניסיתי למצוא פתרונות, לשאול אם אפשר ללמוד חלק מהקורסים מרחוק או במסגרת קטנה, אבל זה לא התאפשר. ש' הבינה שאין לה אפשרות להמשיך ללמוד בלימודים בלי לוותר על ערכיה. זו הייתה החלטה כואבת, היא אומרת. זה לא רק ויתור על מקצוע אלא על חלום חיים. כיום היא עובדת בתחום שאינו קשור לתחום הטיפולי, והתחושה שנאלצה לוותר על ייעודה מלווה אותה מדי יום. ח', צעירה יצירתית עם כישרון לעיצוב, חלמה ללמוד עיצוב פנים מאז הייתה ילדה. היא ידעה שהיא רוצה לעסוק במקצוע שמשלב יצירתיות ופרקטיקה, ושאפה לשנות חללים ולהפוך אותם לנעימים ומזמינים. כשניסתה להירשם ללימודי תואר שני גילתה שאין מסלול לעיצוב פנים שמציע לימודים נפרדים. ניסיתי לחשוב אם אוכל ללמוד בכיתות מעורבות, אבל ידעתי שזה פשוט לא מתאים לי, שיתפה. בלית ברירה ח' בחרה ללמוד חינוך. אני נהנית מהעבודה שלי כמורה, אבל בכל פעם שאני רואה מעצבי פנים עובדים, אני שואלת את עצמי מה היה קורה אם הייתה לי אפשרות ללמוד עיצוב – היא אומרת. שותפתי, מנהלת השדולה לאישה החרדית והדתית, מלכהלי בלוי חנוכה, מספרת על לימודי הדוקטורט שלה: אני דוקטורנטית. בתקופת הקורונה היה לי חלון הזדמנויות של לימודים מרחוק, וככה הצלחתי להתגבר על האתגר של הנפרד. הרבה מהשיעורים היו מוקלטים, וכך לא עמדתי במצב המביך של אינטראקציה שלא מותאמת לאורחות חיי. אבל הקורונה הסתיימה, וכעת האוניברסיטה דורשת ממני להגיע פיזית ולהשלים קורסים, אחרת לא אוכל לסיים את התואר, ולצערי, הקורסים מעורבים. אני מצטנפת בפינה ומרגישה רע עם עצמי. נ', צעיר עם כישרון יוצא דופן במדעים מדויקים, חלם ללמוד פיזיקה ולעסוק במחקר חדשני. אחרי שסיים בהצטיינות את לימודי התיכון, הוא התקבל למסלול יוקרתי לפיזיקה, אך הבין שהכיתות המעורבות לא יאפשרו לו להשתלב. ניסיתי לבדוק אם יש מסגרות קטנות או לימודים מרחוק, אבל הבנתי שאין אפשרות שמתאימה לערכים שלי, הוא אומר. נ' החליט ללמוד תחום אחר, תובעני פחות מבחינת הדרישות האקדמיות, אך הוא מודה שהתחושה של החמצה מלווה אותו. אני עובד במקצוע טוב, אבל אני יודע שיכולתי לעשות יותר, לחלום בגדול. ל', אישה יצירתית ואומנותית, חלמה ללמוד תרפיה במוזיקה ולשלב את אהבתה למוזיקה עם טיפול רגשי, אך כשהחלה לחפש מוסדות מתאימים, הבינה שהמסלול אינו נגיש עבורה. לא הייתה אף מסגרת שהרגשתי בה נוח, היא משתפת. רציתי ללמוד ולעזור לאנשים דרך המוזיקה אבל פשוט לא הייתה אפשרות. הסיפורים הללו ממחישים את ההשלכות הכבדות של היעדר מסגרות מותאמות ללימודים אקדמיים. חוק הלימודים בהפרדה לא נועד להחליף את המסגרות הקיימות, אלא להוסיף אפשרויות חדשות, כאלה שיאפשרו לאנשים כמו אלו שמניתי להגשים את חלומותיהם ולהביא את כישוריהם לידי ביטוי בלי לוותר על ערכיהם ואמונותיהם. מספרים לכם שהחוק הזה מקדם אותנו לאיראן, אך לימודים בהפרדה מגדרית אינם ייחודיים לישראל אלא מהווים פרקטיקה מקובלת במדינות רבות ברחבי העולם, במדינות מערביות כמו ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על אקדמיה. מתנגדי החוק טוענים כי הם מגינים על שוויון, אבל הם עושים בדיוק את ההפך: במקום לפתוח את שערי האקדמיה ליותר אנשים, הם סוגרים אותה בפני אוכלוסיות שלמות שלא מוכנות להיכנע לתכתיבים שלהם; הם מעדיפים שהאנשים האלה יוותרו על לימודים, על קריירה, על חלומות, רק כדי לשמור מערכת שמותאמת למעטים ולא לכולם. במקום לפחד מהחוק הזה צריך לקדם אותו. הוא מאפשר ליותר אנשים להשתלב באקדמיה, להתפתח מקצועית וכלכלית ולתרום לחברה הישראלית כולה. הוא לא איראן אלא ישראל במיטבה, מדינה שמכבדת את אזרחיה ואת הזכות שלהם לבחור. האקדמיה שייכת לכולם, ולא רק למי שמתאים לתבנית של יאיר לפיד ודומיו. הגיע הזמן להפסיק לכפות אחידות ולהתחיל לכבד את המגוון, כי זה הכוח האמיתי של מדינת ישראל. לימודים בהפרדה כבר הוכיחו את עצמם בהצלחה רבה בישראל. בשנים האחרונות מסלולים נפרדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה אפשרו לנשים ולגברים שבעבר לא ראו את עצמם משתלבים באקדמיה, להיכנס לראשונה בשעריה. בזכות המסגרות הנפרדות נשים וגברים ממגזרים שונים הצליחו לרכוש השכלה אקדמית בתחומים מגוונים. אותן מסגרות פתחו הזדמנויות אמיתיות לאנשים שלא היו יכולים ללמוד בתנאים הקיימים קודם לכן, ואפשרו להם להתקדם מקצועית וכלכלית. הפרדה שנעשית מטעמי דת, תרבות או בחירה אישית, מאפשרת לאוכלוסיות שונות להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה בלי לוותר על ערכיהם. גישה זו מוכיחה כי ניתן ליצור מערכת חינוכית המכילה שוני ומקדמת אינטגרציה, תוך שמירה על כבוד לערכים אישיים של הסטודנטים. יש כאלה שטוענים שהחוק מוביל אותנו לאיראן ומחזיר את ישראל לאחור. אבל דברים אלו הם לא יותר ממסע הפחדה רדוד, שמסתיר אג'נדה מסוכנת. יש כאלה שאינם רוצים את החרדים בשוק העבודה ובאקדמיה. הם רוצים לשנות אותם; הם רוצים לכפות עליהם אורח חיים שאינו שלהם ולהכריח אותם לוותר על מי שהם כדי להשתלב באקדמיה ובחברה. ביקורת זו חושפת את האמת על מתנגדי החוק: הם לא באמת דואגים לשוויון הזדמנויות. אם השוויון היה בראש מעייניהם, הם היו מבינים שחופש בחירה אמיתי הוא הבסיס לשוויון. החוק הזה לא כופה דבר על אף אחד. הוא מרחיב את האפשרויות ומאפשר לאנשים לבחור איך ללמוד. החוק הזה אינו מיועד למגזר אחד או לקבוצה מסוימת. הוא פונה לכלל הציבור בישראל, בין שמדובר במי שמבקשים לשמור על אורח חיים מסורתי ובין שמדובר באנשים שמעדיפים סביבה נפרדת מטעמי נוחות אישית או תרבותית. החוק הזה מאפשר לכולם ללמוד בסביבה המתאימה להם. זהו רגע חשוב, שבו אנו לא רק מאפשרים לאנשים ללמוד אלא גם שולחים מסר ברור: מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל שייכת לכולם. החוק הזה מבטיח שמי שחלם ללמוד, להתקדם ולהגשים את שאיפותיו, יוכל לעשות זאת בלי לחוש ניכור או ויתור. זהו צעד קדימה לחברה צודקת ומכילה יותר, שבה אין חלומות שנשארים מאחור. זה הזמן לתמוך בחוק, להאמין בשינוי ולבנות יחד עתיד טוב יותר. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה ענייני מגדר – – – עם חילונים, עם ערבים, אני באמת שואל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שנשים חרדיות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרבנים שלהם – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר מלכיאלי ישיב במקום שר החינוך – יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברות הכנסת, אנא. שנייה, אולי השר מכוון לדבריכן. בבקשה, נא לתת לשר להציג. בואו נשמע מה יש לשר להגיד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני עונה בשם שר החינוך, אבל כל מי שצעק וצווח על החוק הזה – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שר החינוך הכושל. ראינו את זה במבחנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 16 שנה – – – הציון הכי נמוך ב-OECD. אתה לא מקבל את הפושים על זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אין לו שום פושים אצלי, ברוך השם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חי את החלום. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עכשיו, לפני שאומר את דעתי האישית על החוק הזה, אני רוצה לומר שהסיבה שהצעת החוק הזאת הוצעה זה המשקל הענק של צביעות, זה המשקל הענק של אנשים שיוצרים תקרות ברזל על מנת למנוע מגברים ונשים חרדים וחרדיות להשתלב בשוק העבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא תקרות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אל תברח, שב, שמע אותי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ידעתי שיש סיבה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ואני רוצה לברך את המציעה, אבל היא לא פה. אני, בזמנו – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמעת פה ערבים? מה אתה קופץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אענה. לימור, חברת הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך אותך על ההצעה הזאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברוכה תהיי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם כתבת או לא, זו הצעת חוק שאני הצעתי, ובגלל אדם אחד, שקוראים לו נפתלי בנט, החוק הזה לא קודם. נקודה. הוא היה שר החינוך והוא תקע את זה, ובהזדמנות אני אספר גם למה הוא תקע את זה, אבל לא פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני לא מביע את דעתי על החוק עכשיו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תביע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. יש נתון שלפיו מאות ואלפי נשים חרדיות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שרוצות לעבוד וללמוד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – נמצאות באקדמיה ועובדות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ויפה אמרת – ומונעים מהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי מונע מהם? מי? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> המל"ג בטיפשותו וברוע של המל"ג. אפס מקצועיות. המל"ג זה גוף רע, גוף בור ועם הארץ, גוף שאין בו כלום, ריק, שחוץ מלהילחם בחרדים לא עושה כלום. זה המל"ג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה עוד פעם כולם טיפשים לדעתך? איזה שחצן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כי הייתי שם, כי הייתי שם, בתוך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בתור מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אענה – בתור חבר הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית חבר מל"ג? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> למה אתה לא שומע, כפרה? אני עונה. הייתי חבר כנסת שיזם הצעות לסדר-היום וחוקים. לא סיורים, אני לא עושה סיורים. דיון עם המל"ג – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – קבוצה של בורים ועמי ארצות, שחוץ מלמנוע מציבור חרדי להשתלב באקדמיה – שאין לי דעה על זה עכשיו – לא עשו כלום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך מידע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מול האנשים האלה, שכל המקצוענות שלהם הייתה למנוע שילוב חרדים – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איך לומדים באמריקה? איך לומדים באמריקה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קצת צניעות. כולם בורים, אתה כל פעם אומר את זה. בכל הצעת חוק שאתה מנמק, קודם כול יש לך את המנהג הזה לבוא ולהגיד: קראתם בכלל את הצעת החוק? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון, יש מנהג באופוזיציה לפעמים לתקוף בלי לקרוא. אגב, אני אגלה לך סוד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. עזוב, אני לא מבין כלום מהחיים שלי, אבל קצת צניעות. קצת, קצת צניעות. עזוב, עזוב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, אני אסכים איתך. תקשיב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, עזוב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> גם אני כחבר קואליציה מצביע לפעמים על משהו שאני לא מבין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה ואתה ואתה. בוא'נה, אתה נהיית דומה לו. רק הוא. אתה יודע, אתה ראית, אתה – – – אתה קצת לומד ממנו. קצת צניעות, בסדר? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון, נכון. מי אתם שתחנכו את הציבור החרדי? מי אתם שתמנעו מהם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתחנך אותנו? מי אתה שתחנך אותנו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יושבת קבוצת אנשים, מנסה לחנך ציבור. מי אתם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מנסה לחנך אותנו כל הזמן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ממש לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממש כן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> למה כן? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי זה מה שאתה עושה – – – אתה, אתה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא נכון. הצעת החוק הזאת – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה. עזוב את הצעת החוק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – מנסה לאפשר – אל תעשה לי – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקרא את חוק איסור הפליה כששלחו נשים לשבת במושב האחורי באוטובוס, שעדיין אומרים לנשים: אתן לא תהיו בקופות חולים, אתן לא תהיו – כי יש גברים שמעבירים נשים במדרכות ממקום אחד לאחר. לשם אתם לוקחים אותנו. זה הכול חוק איסור הפליה. חוק איסור הפליה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> את לא מאמינה במה שאת אומרת. את לא מאמינה במה שאת אומרת. את לא מאמינה במה שאת אומרת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מאמינה, ועוד ראיתי – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> את מדברת דברי הבל. זו לא ההצעה. זו לא ההצעה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו המציאות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה אומר לה במה היא מאמינה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה איזה שחצן אתה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני לא מאמין שהיושרה שלה – זו לא ההצעה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתנשא, אל תתנשא עלינו. אתה מתנשא. אתה מתנשא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זו לא ההצעה. זו לא ההצעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו היא גם לא ישרה. עכשיו היא גם לא ישרה. שמע, לא ראיתי כזה דבר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתם, זכותכם לבוא, לצעוק, לקשקש. זו לא ההצעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. אין לנו שום זכות. תודה רבה על הזכות. תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תקראו את ההצעה ותתווכחו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קראתי את הצעת החוק – – – לאן אתם הולכים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא קראת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אדוני השר, אפשר לשאול אותך רגע משהו? החוק הזה, אדוני, החוק הזה הוא חוק שבעצם מאפשר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה מה שאני מנסה להסביר ללא הצלחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מחייב. זה לא מחייב. המצב המשפטי – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת את פסיקת בג"ץ בנושא? קראת? תגיד לי, קראת? כן או לא? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה רשום בעמוד שלוש? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> דברים שיותר מטים לצד מסוים. אתה הלכת ובדקת מאות נשים שמונעים מהן בזדון, המל"ג והבורות שלו, להשתלב? אתה מכיר את הדבר הזה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא אכפת לו, זה לא אכפת לו בכלל. הן לא מעניינות אותו. מה אכפת לו מהן? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קראת או לא? קראת את פסיקת בג"ץ? קראת את פסיקת בג"ץ? לא קראת. לא קראת את פסיקת בג"ץ. לא קראת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יושבים קבוצת אדוני הארץ במל"ג – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם אדוני הארץ – – – אתם מנסים לקבוע לנו איך לחיות חיים. לא יעבוד לכם. לא יעבוד לכם. מי אתם בכלל? מי אתם בכלל? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – מנותקים, ומה שיש להם לעשות זה להפריע לנשים חרדיות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן, כן, כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא נותן לנשים להתמודד במפלגה שלך. אתה תדבר על זכויות נשים? תגיד, יש לך מודעות עצמית? איזו הזיה. נשים יכולות לעבוד איתך, הן יכולות לשבת לידך, אתה יכול לדבר איתן, אבל להתמודד לכנסת – חס וחלילה. אתה תלמד אותנו? אתה מבולבל. תסיים, תסיים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ייאמר לזכותך שאתה שומר על המסורת לערב מין בשאינו מינו. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם נגד נשים חרדיות. אתם נגד נשים דתיות. נאור, אתם נגד נשים חרדיות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אלמד אותך מהי בורות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תלמד. אתה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תלמד אותנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אדם שמתנגד לזה הוא מצד אחד מדבר על הציבור החרדי שלא הולך לאקדמיה, ומי שהולך – הוא יגרום לו לצאת משם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד שנייה הוא – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כמה ניתוק יכול להיות? כמה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כמה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מבקש – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי תפסיקו לשלם כסף לגברים שלא עובדים או לא משרתים? אחר כך תלמדו אותנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה ממפלגת הסופרג'יסטיות? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סופרג'יסטיות, אתה יודע מי הן? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סופרג'יסטיות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא מכיר. לא. אתה רואה? אני, בשונה מאחרים, על שאינו יודע אומר "לא יודע". אני לא אומר על כל הצעה: אני יודע מה זה. אני משתדל לקרוא, ללמוד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יואו, הלוואי שהייתי יודע לקרוא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, לולא הצעת החוק של לימור, וגם שהייתה שלך, נשים חרדיות בהתאם למדיניות לא – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא ילכו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. זה היה אסור, ועכשיו זה מותר. אני לא מבינה את זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה מאוד. יפה מאוד. כל מי שילך להצביע נגד החוק הזה, כשיבוא ויטיף לציבור החרדי: למה אתם לא משתלבים באקדמיה – שיזכור את היום הזה שהוא הצביע נגד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה תואר שני, לא תואר ראשון. מה אתה עושה מזה אקדמיה? זה תואר שני. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. שאלה מצוינת שאלת. אתה יודע מה התשובה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה לא נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החוק לא – – – כי המל"ג לא מתייחס לזה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה צודק, סימון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סימון, שנייה. המל"ג – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אה, סליחה. לימור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שהמשפחה שלי החרדית, החב"דניקית, תלמד באוניברסיטה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז למה שלא תחנך את כולם? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא רוצה לחנך. לא מחנך. סימון, אתה צודק. אתה שואל: רגע, קיבלתם תואר ראשון, למה אתה צריך תואר שני? אני אענה לך. את השאלה הזאת שאלו אותי במל"ג ונפתלי בנט שר החינוך לשעבר: תגיד לי, אבל תואר ראשון יש לך, למה שני? אני אענה לך. בנציבות שירות המדינה יש עשרות מכרזים שבתנאי הסף כתוב תואר שני, כלומר, אתה מצד אחד מחייב תואר שני, מצד שני מונע מחרדים שרוצים לשמור על אורח חייהם ללמוד. אי-אפשר ללכת – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבל משרדי הממשלה – אחרי שיגמרו את התואר השני, יעברו את התואר השני בעזרת השם, כמו שאתם אומרים, ילמדו תואר שני, אז גם במשרדי הממשלה נעשה הפרדה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא אותו דבר. ממש לא. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> למה? בוא נלך על זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל זו לא ההצעה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זו ההצעה הבאה. זו ההצעה הבאה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן. זה הרי הצעד הבא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. שנייה, שנייה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אם זה בשביל משרדי הממשלה – יש גם ככה שני משרדי חינוך, אחד של קיש, אחד של יוסי טייב, אז שם יהיו גברים ופה יהיו נשים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הסיבה שזה לא מקודם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר מלכיאלי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין שזאת אמונתכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אמונתי שמה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שצריך ללמוד בצניעות. אני תוהה, יש כאלה בארצות הברית שאמונתם היא ששחורים ולבנים לא צריכים ללמוד ביחד, לא צריכים לחיות ביחד. יעלה על הדעת – מה היית אומר לגבי הצעת חוק שמאפשרת לימודים בהפרדה ללבנים ושחורים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יעלה על הדעת שאתה תענה לי דבר שלא קשור למה שאמרתי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה תאמר אז? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא יעלה על הדעת שאתה תטען דבר שלא קשור למה שאמרתי. גם זה לא יעלה על הדעת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> או בין יהודים לנוצרים. למה גברים ונשים כן? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מתי אישה תוכל להיות חברת כנסת בש"ס? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מתי אתה תענה לעניין על מה שאני שואל? מתי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בעד קידום נשים. אתה לא שאלת שאלה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מתי זה יקרה? ביום שאתה תקרא את ההצעה ותכבד נשים חרדיות שרוצות ללמוד באקדמיה, אני אענה למה שאתה אומר. אתם מבזים נשים חרדיות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> ביום שתכבד נשים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הראשונים – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תכבדו אותנו. אף אחד לא יחנך אותנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תכבדו אתם נשים חרדיות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אף אחד לא יחנך אותנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אין נשים בש"ס? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אה, אתה תחנך אותנו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא רוצה לחנך אותך. לא רוצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אתה כן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה חינוך, זה חינוך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא רוצה. לא. אני לא רוצה לחנך אותך. לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מקים ומממן גרעינים תורניים שכל תפקידם זה להחזיר בתשובה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ואתה מדיר נשים חילוניות – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מנסה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדיר נשים מהמפלגה שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה מדיר נשים מלימודים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, שנייה. לכן – לא הספקתי לקרוא את זה – אני מבקש לתמוך בחוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו התנגדויות. ראשונת המתנגדות, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בעיניי החוק הזה הוא כל מה שגרוע בפוליטיקה הישראלית. וזה לא מפתיע שזה מגיע ממך. לא מפתיע. כי גם לפני שנה עמדת כאן והבאת את החוק בטרומית לחיסול הרשות לקידום מעמד האישה. לשמחת כולנו, החוק הזה נקבר בבית הקברות של חוקים לטרומית. מאז ועד היום לא שמענו על החוק הזה. זוכרים שצעקנו: מת, חוסל. כנראה מוות טבעי. אבל אני רוצה לדבר דווקא על החוק הזה, כי החוק הזה בסוף הוא חוק עוקף בג"ץ. בא בג"ץ, אמר ובצדק שהפרדה כזאת זו אפליה, ואת באת ואמרת: לא לא לא. ממש לא. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין תואר ראשון, נכון? אין תואר ראשון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. אני אחליט מה טוב לכם. תגידי, שאלת? עשית סקר בחברה החרדית? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן, עשיתי. כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשית סקר בקרב הסטודנטיות? שאלת אותן? שאלת? לא. הקשבתי לך. הלכת לע'. ע' – מה זה היה, עובדת סוציאלית? היא רצתה ללמוד לתואר שני, ולא, היא לא יכולה כי יש גברים. ומה היה קורה אם לע' היה מגיע מטופל ג', גבר? מה הייתה עושה ע'? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם נגד חרדים בבסיס, נגד חרדיות בבסיס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה אומרת לו: אתה שומע? לא היום, היום זה רק נשים, אבל גם מחר נשים וגם מוחרתיים. ומה עם נ', שרצתה להיות מעצבת פנים ולא יכולה ללמוד תואר שני? אוי אוי אוי. ומה היה קורה אם היה מגיע גבר? הייתה אומרת לו: שומע, היום אל תבוא, היום זה היום של הנשים, וגם מחר נשים ומוחרתיים נשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אני הקשבתי לכל מילה ולא הפרעתי לה, נכון? אדוני, לא הפרעתי לה לשום מילה. היא עמדה כאן עשר דקות, לא הפרעתי לה למילה. הקשבתי. הקשבתי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מירב, מירב – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תעצרו לה את השעון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, צריך לעצור לה את השעון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי, כי זה לא מקובל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא. בסדר. בסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הקשבתי, באמת, לא הפרעתי לה בכלל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אגן עלייך. בסדר. תמשיכי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שקט, בבקשה. חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת טייב. תנו לה לדבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שתיתנו לי לסיים את זה. אני גדלתי בציונות הדתית, ובבית הספר היסודי היינו בנים ובנות ביחד, ובתיכון היינו בנים ובנות ביחד, ובבני עקיבא, בפעם היחידה שהייתי – זוכרים, כבר סיפרתי לכם שלא קיבלו אותי – היינו בנים ובנות ביחד. מהרגע שנכנס הזרם החרד"לי הזה הפרידו, ותמיד כשמפרידים, נשים הן שמשלמות את המחיר. זה יתחיל פה, וזה כבר עובר לשמורות הטבע, נכון? כי מה עם יום מעיין לנשים ויום מעיין לגברים? ואחרי זה זה ילך לאוטובוס, כדי שיהיה לה נוח שהיא תשב רק עם החברות שלה, כי הן גם ככה רק יושבות ומלרלרות, אז שתשב רק עם הבנות. ואחרי זה זה גם במשרדים ממשלתיים. היום יהיו בנות, מחר יהיו גברים. כשאתם מפלים נשים, בשורה התחתונה, אתם פוגעים בנשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגיד לי מי מפלה. 81% מהנשים החרדיות יוצאות לעבוד לא בזכותכם. לא בזכותכם. הן יוצאות לאקדמיה לא בזכותכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, הפריעו לי. חצי דקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בזכותכם, כי אין פה בספסלים האלה נשים חרדיות. אין. ואין, אין, איפה הן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לא יהיו. בגלל נשים כמוך לא יהיו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה הן? יוסי טייב, לא מגיע שישמעו את הקול שלהן? למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל נשים כמוך – – – נשים חרדיות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל פעם שאתם מפלים נשים, אתם משאירים אותן מאחור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזרו הצעקות שלך, אני לא אריב איתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל נשים כמוך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לך גם ביום שני, אני לא אריב איתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל נשים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. שנתיים אנחנו פה – חוק אחד למען נשים לא הבאתם. חוק אחד למען נשים לא הבאתם. אתם בושה וחרפה לנשים נשואות, לזכויות נשים, לפמיניסטיות. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך רצתה להשיב. היא איננה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגד אפליית נשים. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – למה אתם נגד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה מפריע להצבעה. אני מבקש בלי קריאות ביניים, זה מפריע להצבעה. בלי קריאות באמצע ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא להמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בלב כבד – בעד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה גפני – בעד סימון דוידסון – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בלב כבד – נגד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו באמצע הצבעה, נא לא להפריע. בבקשה. שקט. ששש. לא באמצע הצבעה, אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שעוד לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד יעקב אשר – בעד מישל בוסקילה – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – נגד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח אלעזר שטרן – נגד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האם יש חברי כנסת במליאה שרוצים להצביע ועוד לא הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מאי גולן – בעד << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם. 55 בעד, 45 נגד. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מעמד האישה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כספים, לגפני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לוועדת הכנסת לקבוע את הוועדה המתאימה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4772/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עידן רול וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עידן רול להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה – אדוני, רועש פה מאוד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. שנייה, אעצור לך את השעון. חברי כנסת, אפשר לקבל שקט במליאה, בבקשה? חברי הכנסת, שקט במליאה. בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. הצעת החוק שלי עוסקת בפער הבלתי-נסבל בין כמה קל לקרוא לאיש מילואים לדגל, לבין כמה קשה אחרי זה לעזור לו לממש את הזכויות שלו. אנחנו עוסקים במילואימניקים ביתר שאת מ-7 באוקטובר. אנחנו מדברים על הציוד, על החוסרים, על הקריסה בבית, על האתגרים המקצועיים, על העסקים שמתפוררים. המחירים הם אין-סופיים. אבל לפעמים אנחנו לא מדברים על משהו בר-תיקון ברמה מאוד פשוטה. אתן לכם דוגמה: תחשבו על זוג, הוא קצין בחטיבת אלכסנדרוני כבר מעל 200 ימי מילואים, עצמאי, יש לו עסק לפרגולות ועבודות עץ. אשתו, יש לה עסק עצמאי בדיגיטל. מסתדרים, כבר 200 יום. סוחבים, שורדים עם העסקים, עם הציפורניים, מחזיקים את העורף, את הבית. נגמרים המילואים – עכשיו מה? עכשיו הוא צריך ללכת לביטוח לאומי; הוא צריך ללכת לקרן; הוא צריך ללכת למס הכנסה. גם היא צריכה ללכת לרואה החשבון ולהביא מסמכים; ללכת לקרן; לדאוג להחזרים על הבייביסיטר; להביא קבלות; להביא הוכחות; ללכת גם היא עצמה למס הכנסה; אולי יש אפשרות גם לארנונה, צריך ללכת לארנונה ולחברת החשמל, ולעירייה, וזה פשוט לא נגמר. לאורך השנה האחרונה דיברתי עם מילואימניקים רבים שאמרו לי את המשפט הבא: בשלב מסוים פשוט ויתרתי על הכסף שמגיע לי, כי העדפתי להשקיע את הזמן בשיקום העסק שלי ובילדים שלי. אנחנו לא יכולים לקבל בצורה כזאת. אנחנו לא יכולים להשלים העובדה שמילואימניקים שנקראים לדגל ומוכנים להקריב את הכול, מגיעים אחרי זה משדה הקרב וצריכים להילחם בסבך הביורוקרטיה. עכשיו, הדבר הזה הוא פתיר. הדבר הזה שאני מקדם, כבר מיוני שעבר, נקרא מינהלת מילואים – גוף שאין במדינה, למרות החשיבות העצומה של המילואים. הגיע הזמן שמילואימניק או מילואימניקית שמשתחררים, תהיה להם כתובת אחת – איש קשר שמכיר את המקרה, מכיר את פרטי המשפחה, ואומר להם: אלו הזכויות שלך; זה כל מה שמגיע לך. תחתום לי כאן, כאן וכאן, אני אעדכן אותך. אני אעבוד על הביורוקרטיה. כתובת אחת למשפחה בעורף שנמצאת וצריכה סיוע בהשגת הזכויות, שצריכה טיפולים לילדים בזמן שהבעל נמצא בעזה או בלבנון. אנחנו צריכים להפנים: מערך המילואים – וזה הוכיח את עצמו, לכל מי שעוד היה בספק – מערך המילואים הוא אבן יסוד בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, והוא לא הולך לשום מקום. הגיע הזמן שנסדיר גם את הטיפול בו, את המעטפת. הגיע הזמן שנראה למשרתי המילואים שלנו שאנחנו מעריכים אותם לא רק בדיבורים, אלא מעריכים אותם במעשים; שאנחנו מבינים שכמו שקל לזמן אותם בווטסאפ אחד מהמ"פ או מקצינת הקישור, ככה כשהם ישתחררו תהיה להם כתובת שתפנה אליהם ותגיד: נעים מאוד, אסף; נעים מאוד, דני, תודה על השירות שלך, שולחת לך טפסים במייל. תחתום לי, תחזיר ונתחיל לטפל לך מייד בכל הזכויות שמגיעות לך. ככה פשוט. ככה זה צריך לקרות. עכשיו אני רוצה להגיד לכם מילה על ביורוקרטיה ועל התגובות שקיבלתי כאן בבית. אין לי ספק שמרבית יושבי הבית הזה מאוד אוהבים ומוקירים את אנשי המילואים שלנו. ואני, מי שמכיר אותי, לא בדיוק מאלה שרוצים עודף ביורוקרטיות, או עוד מינהלות, או עוד רשויות, או עוד גופים ביורוקרטיים. שבעתי מהם, למדתי מהם כבר מספיק קשיים. ועדיין, הטיעון המרכזי שאני שומע לאורך החודשים האלה הוא: זה מה שחסר לנו עכשיו – עוד מינהלת, עוד ג'ובים, עוד ביורוקרטיה. אז אני פה להגיד לכם, כי אני באמת רוצה את תמיכת הבית הזה. גם רבים פה חתמו על המכתב לשר הביטחון ולראש הממשלה לפני חצי שנה ורבים חתמו על הצעת החוק. אני פה לומר: אם אין לכם כוונה קונקרטית לתקן את הביורוקרטיה בישראל, בואו לא נהיה צדיקים עכשיו, כשזה מגיע למשרתי המילואים שלנו. אני אומר כאן בצורה ברורה מאוד: אני אשמח שתהיה פה מינהלת נוספת כשזה מגיע למשרתי המילואים, שתהיה כתובת אחת אמיתית שתעזור להם. ולכל מי ששוקל להתנגד, אני רוצה להגיד לכם את הדבר הבא – וזה נוגע לרבים מחבריי בקואליציה, שחברים שלהם, אחים שלהם, בנים שלהם, נשים שלהם, משרתים במילואים: מבין הדברים הבאים, מה נראה לכם שיעשה לוחם במילואים שיצא אחרי 200 יום? במה נראה לכם הוא יבחר, אם הוא עכשיו צריך לרדוף חודשיים אחרי רשויות שונות כדי לממש את הזכויות שלו או לחלופין הוא צריך לשקם את העסק ואת הפרנסה שלו ולהתחבר מחדש לילדים ולראות אותם אחרי חודשים שהוא לא היה שם? מה אתם מצפים שהוא יעשה? כי אם אתם לא נותנים להם כתובת, ואומרים להם: לכו תחפשו; יש אתר של משרד הביטחון, או לכו תשאלו בקרן, אז זה אומר שאתם מעלימים עין. ואם אתם מעלימים עין, זה אומר שאתם לא באמת עוזרים לאנשים שעוזרים לנו הכי הרבה. אסיים ואומר שהשנה, אם בשיא התקופה הקשה והמאתגרת הזאת, כשאנשי המילואים, הם הסיבה שמדינת ישראל יכולה להסתכל היום קדימה, ולהרגיש שוב ביטחון קיומי, להרגיש שאנחנו במקום טוב, בטוח, זה אנשי המילואים שלנו, אז הבית הזה צריך לעשות החלטה ברורה, נטולת פניות. כמו שאמר שר המשפטים קודם, שאומר שהוא מסתכל על הדברים בצורה קונקרטית: אם זו הצעה טובה באופן אובייקטיבי, צריך לקדם אותה ולתמוך בה. אני פה בשביל לוודא שאנשי המילואים שלנו לשנים רבות קדימה ירגישו מוערכים תמיד, והמשפחות שלהם יהיו מטופלות תמיד, ויהיה להם החוסן לעשות השירות שלהם בעבור המדינה ולדעת שהמשפחה שלהם בעורף מטופלת ורגועה. אני מבקש את התמיכה של כל סיעות הבית בחוק הזה, למען משרתי המילואים, למען ביטחון המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. תודה רבה. בכבוד, כבוד השר. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עידן, אני עונה בשם שר הביטחון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, שר הביטחון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ממלא מקום שר הביטחון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – עידן רול מוצע להקים מינהלת מילואים, שתהיה במעמד של תאגיד סטטוטורי, ותפעל ליצירת מערכת תמיכה מקיפה ומשולבת בעבור משרתי המילואים ובני משפחותיהם, תוך תיאום עם משרדי הממשלה וצה"ל. מתפקידי המינהלת יהיה לייעץ לשר הביטחון ולממשלה בתחום מערך הזכויות וההטבות למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם, ובכלל זה להמליץ לשר הביטחון על קידום תיקוני חקיקה בנושא. עד כאן מצוין, הצעה טובה. בואו נמשיך. הרב לוי, אתה מסכים איתי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם אין "אבל" זה טוב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה, אנחנו ממשיכים. בואו נעבור סעיף-סעיף ונלמד אותו. בליאק, אתה איתנו, נכון? מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהם של משרתי המילואים ובני משפחותיהם. בתוך כך, ובפרט מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אושרו החלטות ממשלה המעניקות הטבות וסיוע בשלל תחומים למשרתי המילואים ובני משפחותיהם, והצעה נוספת צפויה לעלות לאישור הממשלה בהקדם. בנוסף, אושרו תיקוני חקיקה שמטרתם להרחיב את זכויות המשרתים בתחומים שונים, ובפרט בכל הנוגע להגנה מפני פיטורים וזכויות הסטודנטים. עד כאן מצוין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כיום – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה, בבקשה. פעם שלישית אני קורא בשם שלך, לא מכובד. זה כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לחזור עוד פעם? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> על הפסקה האחרונה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהם של משרתי המילואים ובני משפחותיהם. תומכת. בתוך כך, ובפרט מאז מלחמת חרבות ברזל, אושרו החלטות ממשלה המעניקות הטבות וסיוע בשאר תחומים למשרתי המילואים ובני משפחותיהם, והצעה נוספת צפויה לעלות באישור הממשלה בהקדם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה לא זכויות, זה מימוש. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בנוסף, אושרו תיקוני חקיקה שמטרתם להרחיב את זכויות המשרתים בתחומים שונים, ובפרט בכל הנוגע להגנה בפני פיטורים וזכויות הסטודנטים. עד כאן נרשמה הסכמה בינינו? מצוין. כיום, מערכת הביטחון, באמצעות אגף כוח אדם בצה"ל, קצין המילואים הראשי בצה"ל ואגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון, מרכזת את הטיפול בחיילי המילואים על כל צורכיהם. בנוסף, לפי חוק שירות המילואים, הוקמה ועדת שרים לענייני מערך המילואים שתפקידה להמליץ בפני הממשלה על הרחבת זכויות משרתי המילואים בתחומי החיים השונים. כלומר יש – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כמה פעמים היא התכנסה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא יודע. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עונה על הצעת החוק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן, כן, אנחנו לאט-לאט. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אה, אוקיי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. אני לא יודע, אני לא חבר בוועדה ואני לא יודע להגיד לך. פועלת ועדת מנכ"לים ברשות משרד הביטחון ומי מטעמו, פועלת מול משרדי הממשל השונים ומתכללת את עבודת המטה הממשלתית בנושא חשוב זה. האמת, צריך לשאול כמה פעמים היא התכנסה. לאור האמור, עד כאן יש הסכמה בין כולם, נכון? אין לנו כרגע – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> כן, הוא לא התייחס להצעת החוק. יש הסכמה, כי זה לא עונה לצורך שבהצעת החוק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לאור האמור – אגב, מניסיוני בעבר, לפעמים הממשלה עונה על הצעות שלא – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע, אני, תפקידי לדאוג שהדבר הזה יקרה. יש גם פתרון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לאור האמור החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשבועיים, לצורך בחינת נחיצות החקיקה בנושא. כלומר, הממשלה לא אומרת שזה חוק לא חשוב, היא לא אומרת: זה מיותר. אגב, אני, בראש שלי, כשבאתי לפה – להמליץ על דחייה של חודש או חודשיים ללמידה, אבל פה הממשלה אומרת שבועיים. בהיעדר הסכמה של חבר הכנסת המציע לדחיית הדיון, לא ניתן לתמוך בשלב זה בקידום הצעת החוק. לא כתוב לדחות, כתוב לא ניתן לתמוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עידן, חבר הכנסת עידן, תקשיב, הוא אומר פה דברים חשובים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זאת אומרת שהממשלה – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא התכנסה במלחמה. היא לא התכנסה מאז המלחמה, היא התכנסה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא קשור. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה קשור מאוד. היא התכנסה ב-2013, 2015, 2021, בפברואר 2023. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אני מדקדק בדברי הממשלה, מה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רציתי לשמוע ממך – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יותר קרוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – איך זה להיות חייל מילואים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני עם המציע. אני אומר שהממשלה דייקה גם עם הדברים. היא לא כתבה לדחות. לא לתמוך בשלב הזה, כלומר לא לתמוך. אנחנו לא רוצים עכשיו לתמוך, כי רוצים לקיים איתך דיון. אז מה שמציעים פה הוא לדחות בשבועיים, וכבודו ידבר עם משרד הביטחון לדיון בעניין. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> דיברתי עם משרד הביטחון, זה העניין. לכן חבל שזה לא שר הביטחון, כי דיברתי עם משרד הביטחון. הם אומרים שאנחנו רוצים להעביר דבר כזה למינהלת. הם אמרו לי ביוני שצריך, הם אמרו לי שהם רוצים להעביר את זה בהחלטת ממשלה. אני חושב, א. דבר כזה צריך זמן ארוך יותר מכל ממשלה, תהיה אשר תהיה; ב. הכנסת הזו, שמלווה מילואימניקים, צריכה להיות חלק מהתהליך, ואם הם רוצים לעשות את זה בהחלטת ממשלה, שיעבירו בטרומית, ואם תעבור בהחלטת ממשלה לא צריך את החוק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה אומר דברי טעם, אבל אני לא המוסמך לאשר דבר כזה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה הבעיה בלשלוח שר שלא קשור במשרד הביטחון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, האמת שגם אם שר הביטחון היה כאן, הוא לא היה מוסמך לכך. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתם מוזמנים לשלוח את יו"ר הקואליציה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה בוועדה, אחרי זה. אני בדקתי את הנושא וזה מה שהם אומרים. לכן יש פה הצעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מיכאל, בוא, בואו ננסה להעביר את זה בטרומית ונתקדם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> איפה הימים שהייתי אומר למירב: תעבירי את שלי בטרומית, והיית אומרת לי: לא יהיה. איפה הימים האלה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בחיים – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני הייתי אומר למירב: טרומית – הייתה אומרת לי: לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהיה לי את הקול. בחיים לא החלטתי איזה חוק יעבור בטרומית או לא. אני כל השנים רק חברת הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> גם בועז – איפה בועז? הייתי יושב עם בועז. איפה בועז? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, בוא נתקדם. אני אדם שתמיד שומר שבועה, וזה רציני, אבל דיברתי עם משרד הביטחון – אין כוונה לקדם את החקיקה הזו – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז למה כתבו? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – ואני לא יכול לסמוך על החלטת הממשלה. לכן צריך שזה יקרה בחוק. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – של הוועדה, היא לא התכנסה כל המלחמה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אגב, זה קורה, זה קורה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה עונים את זה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני לפחות אומר את זה, מה אתה רוצה? מה אתה רוצה שאני אגיד? קרה? נפגשו? אני לא. הולך ישר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה הגמרא אומרת על חברה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב. לאור האמור, אני מציע – מה זה אני? מי שכתב – כי מייד הכנסת תסיר בשלב זה. אתה רואה? בשלב זה, נקודתית. אין פה הסרה לצמיתות אלא הסרה בשלב זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש הסרה לצמיתות? מה, אתה ממציא פה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מסביר את תשובת הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כל הסרה היא הסרה זמנית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מכון לייזר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מהשרה סילמן, שהיא באמת לצמיתות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, יש עוד שרה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בשלב הזה תרד ההצעה מסדר-יומה. האם המציע מאשר את הדברים? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. אז אנחנו הולכים לקטע הבא, של ההסרה, בשלב זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה בשלב זה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה בשלב זה? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה, בגלל שדיברתי – אפשר לשאול את משרד הביטחון עכשיו, או את יו"ר הקואליציה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נו, מה לשאול? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע שמתכננים להעביר את זה בהחלטת ממשלה. בגלל שאין החלטת ממשלה שסיפרו לך עליה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, כתוב שיש. כתוב שיש. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא על מינהלת, על החלטה לעשות צעדים נוספים. אני צריך לדאוג שתהיה מינהלת, כי כל מה שאמרת לא עוזר למילואימניקים לממש את הזכויות, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לצורך בחינת נחיצות החקיקה בנושא. אם זה יהיה נחוץ, יעשו את זה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני בשיח מיולי, ואני חושב שאפשר היה להגיע לתוצאה. אני מכבד את ההצעה, אבל אני – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> דוחה אותה על הסף. לצמיתות. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני דוחה את ההצעה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב, אני סיימתי את חלקי. האם שכנעתי את חברי הקואליציה? לרדת? אוקיי. לא הצלחתי לשכנע. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני עולה להשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע רוצה להשיב על תשובת השר. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תראו, אני הקשבתי בקשב רב. האמת, הייתי מצפה שיותר אנשים יקשיבו עכשיו, כי זה מילואימניקים, ומילואימניקים זה נוגע להמון אנשים. וזה אפילו לא בפרובוקציה וזאת לא הטרלה, זה משהו אמיתי שיש בו צורך. אני מאמין גדול ביכולת של הבית הזה להתכנס סביב סוגיות אמיתיות, אובייקטיביות, לאומיות, בעלות צורך, משהו שעשרות פה בבית חתמו על המכתב, על הצורך בהקמת מינהלת. אני הקשבתי למה שאמר השר מלכיאלי. העובדה היא שזה דיבר על זכויות שיתווספו על ידי הממשלה, וזה דבר טוב, אבל המינהלת – אדוני היושב-ראש, אי-אפשר ככה. באמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, בבקשה. השר מלכיאלי, הוא מדבר איתך. חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תעצור את השעון, השעון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נו, אתם סתם מבזבזים את זמנכם. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> התשובה שסיפקה הממשלה לא רלוונטית מהסיבה הפשוטה שהיא דיברה על זכויות משרתי המילואים, ואילו הם היו מתעמקים בתשובות שהם עצמם נתנו לי במשרד הביטחון ביולי, הם היו מבינים שמדובר על הקושי במימוש הזכויות שניתנות. זה טוב ויפה אם תמשיכו לחוקק זכויות למשרתי המילואים, ואני אהיה הראשון לפרגן, אבל הם עדיין מוצאים את עצמם יוצאים מג'באליה או חוזרים מלבנון אחרי שלושה חודשים, ואומרים: איך אני איאבק עכשיו שמונה שבועות בביורוקרטיה כדי לקבל מה שמגיע לי? ואז הם אומרים: יותר חשוב לי לקחת את הילד לחוג או למטפל, או יותר חשוב לי לשקם את העסק, ומוותרים על הזכויות. אז מה עשיתם בזה? אם אתם רוצים לעזור למילואימניקים, תנו להם כתובת, כמו שיש להם כתובת שיודעת לקרוא להם לדגל. ולכן אני אומר, ואני אומר פה גם לשר המשפטים, יריב, אתה אמרת קודם: אני פועל אחרת. אם יש הצעה שיש לה באמת נפקות, הצעה שהיא אובייקטיבית, עניינית, אני קודם כול מעביר בטרומית. אם משרד הביטחון שוקל להעביר מתישהו, וגם לא מתחייב על זה גם עכשיו, הקמה של מינהלת בהצעת ממשלה, אז אני פה לומר את הדברים הבאים: תעבירו את זה בטרומית, כדי שהמילואימניקים ידעו שזה הולך לקרות. אני אגיד לכם יותר מזה, חבריי פה לממשלה ולקואליציה, אני ומשרתי המילואים וכולנו יודעים שהמילואים זה אבן יסוד בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. אלמלא מערך המילואים, לא היינו יושבים פה בתחושת ביטחון שוב במדינה. ואנחנו יודעים שמשרתי המילואים לא צריכים להיות תלויים בממשלה כזאת או אחרת. החלטת ממשלה ניתן להפוך בקלות. אנחנו חברי כנסת, נעים מאוד. משרתי המילואים זה דבר קבוע, מערך המילואים הוא דבר קבוע, ומגיע לו פתרון קבוע. וזאת חקיקה ראשית של הכנסת. אגב, לא רק אני מטפל באנשי המילואים. יש פה בקואליציה ובאופוזיציה חברי כנסת רבים, והם היו רוצים לקחת חלק בתהליך של הקמת מינהלת. לייצר כתובת אמיתית ופתרון אמיתי. אני רואה פה את חברי צביקה פוגל מהנהן, ואני רואה חברי כנסת רבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נעביר את זה בטרומית למען אנשי המילואים, ונמשיך משם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מינהלת המילואים, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מינהלת המילואים, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 31 בעד, 50 מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק מינהלת המילואים, התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק יום לציון מכתבן של 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי. הודעות שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עודד פורר, מאיר כהן וואליד אלהואשלה בנושא: בלימת הקמתה של האוניברסיטה בגליל ופגיעה בתושבי האזור כולו; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן ומיכאל מרדכי ביטון בנושא: הקמת גוף מתכלל עבור סטודנטים בשירות מילואים. תודה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4285/25; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' כ"ט, ישיבה 175.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. הצעת החוק נומקה ב-29 במאי 2024, ולכן נשמע עכשיו את תשובת שר הפנים ידידי הרב משה ארבל, בבקשה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע ולדימיר בליאק, הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל), מבקשת לקבוע כי חייל מילואים כהגדרתו בחוק שירות מילואים ששירת שירות מילואים פעיל במהלך התקופה מיום 7 באוקטובר עד תום התקופה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, יהיה פטור מתשלום בשיעור של 90% מסכום הארנונה שהיה חייב בתקופת שירותו. סעיף 12(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות מארנונה ואת שיעור ההנחה. מכוח ההסמכה הזו הותקנו תקנות הסדרים במשק המדינה, ובהן נקבע בסעיף 13 כי מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור של עד 5% מסכום הארנונה שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק בנכס שהוא חייל מילואים פעיל, ונקבע בתקנה 13 שניתן לקבוע הנחה בשיעור של עד 25% למפקד מילואים פעיל. בנוסף, בשל המלחמה, וכאות הערכה למחויבותם של אנשי המילואים ותרומתם למדינה, חתמתי לאחרונה על הוראת שעה של תקנות הנחה מארנונה, שמאפשרות לרשויות המקומיות שלא להחשיב את תגמולי המילואים – זה סכום מאוד מאוד גבוה, בפרט למשרת מילואים פעיל – במסגרת אותו תחשיב הכנסה ברוטו של מחזיק בנכס, כדי שמשרתי המילואים לא ייפגעו ולא יאבדו את זכאותם להנחה בשל שירות המילואים. הצעת החוק מבקשת להרחיב את ההנחה הקיימת כיום לחייל מילואים פעיל לתקופה מוגבלת, החל מ-7 באוקטובר ועד לסיום תוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, הן בהעלאת שיעור ההנחה ל-90% והן בקביעת ההנחה כחובה ולא כרשות. עמדת משרד הפנים היא שאין לקבוע חובת הנחה בארנונה מכל סוג שהוא, מוצדקת ככל שתהיה, בלי להבטיח שהמדינה תשפה את הרשויות על העלויות הללו. הנחות בארנונה פוגעות בהכנסה של הרשות המקומית, ובמקרה הזה מדובר במאות אלפי בתי אב שיהיו זכאים להנחה בשיעור גבוה. הפגיעה בהכנסות הרשות בכל התקופה, ובעיקר בתקופה שבה ההוצאות גדלו לאין-שיעור, בין היתר הוצאות הקשורות בביטחון והיערכות למצב חירום, ומאידך גיסא ההכנסות נפגעו בשל הפגיעה הכלכלית הכללית במשק, הירידה בפעילות עסקית, היא קשה ומחדדת את הבעייתיות בכך שהשלטון המרכזי, הממשלה, יפיל על הרשויות המקומיות חובה נוספת שמשמעותה פגיעה קשה בהכנסות. הנחות בארנונה הן כלי אחד מבין סל כלים שיש בידי השלטון המרכזי לתגמל חיילי מילואים. משרד הביטחון החליט להגדיל משמעותית את התגמול למילואימניקים בהחלטה 1023 ובהחלטה 1226, בין היתר בשורה של תגמולים ומענקים, עידוד קידום פיתוח עסקים קטנים ובינוניים של חיילי מילואים, מתן סיוע לחיילי מילואים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, מימון חופשה לחיילי מילואים ששירתו מעל תקופה מסוימת, סיוע במימון טיפול נפשי לחיילי מילואים או לבני משפחתם ועוד. משרד הביטחון ומשרד האוצר החליטו לתעדף כלים אחרים לתגמול של חיילי מילואים על פני הנחות בארנונה, כלים שלא פוגעים ברשות המקומית ונותנים את ההטבה ישירות לחייל המילואים, שמאפשרת לו ולרשות המקומית לתפקד היטב בתקופה זו. על מנת ליתן שהות למציע לבחון את ההצעה מול המשרדים הרלוונטיים, בשל המשמעות הכלכלית של ההצעה, בשל המורכבות, שאת חלקה הצגתי כאן, החליטה ועדת השרים לחקיקה לדחות את הדיון בחוק. בימים אלו מתקיימת עבודת מטה בנושא ובנושאים נוספים שקשורים בתגמול חיילי המילואים, בהמשך להחלטות הרבות הקודמות שקיבלו משרדי הממשלה להגדלת התגמול ושיפור התנאים של המילואימניקים. אם כבוד חבר הכנסת בליאק מתעקש להביא את ההצעה להצבעה היום, בהתאם להחלטת ועדת שרים לממשלה, אני מציע לחבריי להצביע נגד ההצעה, ולתת לממשלה את ההזדמנות להמשיך ולקדם את תנאיהם של חיילי המילואים באמצעים אחראיים ומתוך ראייה כוללת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת המציע מבקש להשיב על התשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להודות לכבוד השר על המענה. לא מאוד מפתיע אותי לקבל תשובה שלילית מהקואליציה על הצעת החוק הטובה והחשובה הזאת; בכל זאת, ההצעה מגיעה מחבר באופוזיציה, וגם אם ההצעה היא טובה, אז ברור שהקואליציה לא רואה אותה בעין יפה. לצד זה, פעם אחר פעם אתם מעבירים פה חוקים פופוליסטיים ומופרכים של חברי קואליציה, אבל בסדר. אתמול שר האוצר הגיע לוועדת הכספים, חבר הכנסת שירי, ואמר בין היתר כי זה לא נורא שהם מאחרים בהגשת תקציב המדינה, והתקציב יאושר כנראה לא לפני סוף ינואר, כי בכל מקרה בינואר לא קורה שום דבר. קודם כול, זה לא נכון, כי בינואר יעלו הרבה מיסים ויחולו גזרות לא פשוטות על הציבור שעובד ומשרת, אבל להגיד לכם מה לא יקרה בינואר בכל זאת – לא יבוטלו כספים קואליציוניים, לא ייסגרו משרדים מיותרים, החרדים לא יתגייסו וימשיכו לקבל הנחות במעונות היום, ובהתאם לתשובת הממשלה, לא תהיה הנחה בארנונה למשרתי המילואים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 31 בעד, 55 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023<< הצח >> [הצעת חוק פ/3546/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע הצעה שאומנם אני יזמתי, אבל אנשי אופוזיציה נכבדים ואנשים מרכזיים בקואליציה הצטרפו אליה, ואני סמוך ובטוח שזה נעשה לא כי אני נחמד – ואני נחמד – אלא משום שההצעה היא הצעה טובה. מה אומרת ההצעה? ההצעה אומרת שיש לנו, אפעס, איזו בעיה בקווי העימות הדרומי והצפוני שלנו, ואנחנו צריכים לטפל בבעיה הזאת. עד כדי כך חשוב לנו לטפל בבעיה הזאת, שאפילו הקמנו מינהלות, ואפילו שמנו בראשן שר וראשים ומנהלים; לא תמיד הכול ממוקם ויש מינויים, אבל עוד יהיו כאלה. אבל אותם אנשים שמנהלים, אותם ארגונים ואותם תקציבים שכן הוקצו, צריכים ללכת אל המקומות הנכונים, והמקומות הנכונים, בין השאר, לצד ביטחון, לצד איכות סביבה, לצד חינוך, רווחה, בריאות, זה נושא הפרנסה, הכלכלה – העוגנים של החיים שמייצרים ביטחון בעצם החיים, בעצם המגורים בגבולות; ומדובר על הגבולות, 9 ק"מ מגבול הצפון, לבנון, ו-7 ק"מ עוטף עזה והעיר שדרות. ובמה מדובר? מדובר בכך שהעידוד, חוק עידוד השקעות הון, שמעודד תעשייה, יחול גם על מפעלים שלא עומדים בקריטריון המדויק – בעיקר מדובר ביצוא של המוצרים. והרי ממה נפשנו? אנחנו רוצים לסייע למי שמחליט לקשור את גורלו הכלכלי, האנושי והקהילתי בפריפריה, קל וחומר בסְפָר. הדרך לעשות זה לא לפזר כספים מן האוויר, וזה לא אוטומטי, אוניברסלי לכולם, אלא למי שמוכיח רצינות. החוק הזה לא אומר שהמדינה מממנת מפעלים על הגבול, אלא היא מעודדת ומסייעת במענקים, בהלוואות – בפרמטרים כאלה ואחרים, שכמובן אפשר לבחון אותם – למי שמחליט לייצב את התעסוקה, את הפרנסה, את המחקר והפיתוח, את ייצוג הקהילות על הגבולות שלנו. זאת משימה קריטית. רק אתמול היו הבחירות האחרונות במועצה אזורית שאני חבר בה, שער הנגב. היום התבשרנו – זאת הזדמנות לברך קודם כול את ראש המועצה וממלא המקום היוצא יוסי קרן, שהתגייס בחירוף נפש יחד עם חברים לאחר נפילתו של חברי, מחליפי אופיר ליבשטיין, ונבחר אורי אפשטיין, חבר כפר עזה, והוא, יחד עם ראשי המועצות האחרים והעיריות בדרום, יחד עם ראשי רשויות שעוד ייבחרו במהלך פברואר בבחירות שתתקיימנה, יצטרך לבחון היטב כיצד אנחנו משכנעים את בני ישראל דוברי העברית והערבית – יש גם אמהרית ורוסית ועוד מיני שפות – שאנחנו מתכוונים לחיות בפריפריה ובספר. וכאמור, עושים את זה בשלל נושאים. התחום הזה הוא התחום הכלכלי; ליתר דיוק, התעשייתי. יש לנו צורך לחזק עסקים קטנים, ויש לנו צורך לחזק עסקים בינוניים ויזמויות, ופה מדובר במפעלי תעשייה. הם הרבה פעמים עוגנים מאוד משמעותיים. אני משוכנע שהחוק הזה, בין שהוא יעבור ובין שהוא לא יעבור – הוא יעבור בסופו של דבר, משום שלא יעלה על הדעת שממשלה ראויה, ממשלה רציונלית, לא תבסס חלק ניכר, משמעותי, מהסיוע בשיקום ובפיתוח, כשכך אנחנו מבטיחים לעצמנו, בדרום ובצפון על הגבולות, שלא יקרה חס וחלילה שתחום התעשייה ייפקד מהתחומים הללו. שר החקלאות וביטחון המזון נמצא איתנו כאן, והוא בוודאי עומד על כך שתחום החקלאות לא יופקר. הייתכן שתחום התעשייה, החיוני לנו הן לייצוג הכלכלה הישראלית, הן לקשרים הבין-לאומיים, הן לדירוג שלנו והן לתחושה שאנחנו אכן עושים את הדבר הנכון – האם יכול להיות שזה לא יקרה? אני מברך את חבריי שחתמו על כך. אני מוכן אפילו למנות אותם: את מיכאל ביטון, ודבי ביטון, וקרויזר, ובן ברק, וקריב, ופוגל, וואטורי, ולזימי, וסגלוביץ', ודנינו, ודנון – היה פעם דני דנון – ביטן, צרפתי הרכבי, כהנא, גואטה, פסל, ודלל, וינון אזולאי. ייזכרו לטוב על הצעתם וייזכרו לטוב כפליים אם יהיו שותפים בתמיכה בחוק הזה. לפחות חלקם כנראה יצביעו בעד. אני מבקש מכולם לתמוך במהלך הנכון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר הפנים, הרב משה ארבל, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני מתכבד להשיב בשם משרד האוצר, שר האוצר, על הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלון שוסטר ואחרים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שאתם בעד? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני עוד לא יודע. בוא נבדוק מה הוא כתב. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מבין שבאופן עקרוני אתה בעד. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אנחנו פותחים קודם כול בהחלטת ועדת השרים. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בחודש ימים בלבד. חודש אחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – להחלטה שלכם חודש, הבנתי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, חודש לט"ו באב? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני לא נביא. אתה יודע למי ניתנה הנבואה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא נביא – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אבל בגלל החשיבות הרבה – אני מוקיר ומעריך את חבר הכנסת אלון שוסטר – אני רוצה להציג בפניכם את הנימוקים לאותה החלטה, ובאותה נשימה אני רוצה לברך את ראש המועצה הנבחר אורי אפשטיין במועצה האזורית שער הנגב, גיסו של אופיר ליבשטיין, השם ייקום דמו. אורי זכה בסיבוב השני ב-53.12% מהקולות הכשרים וגבר על ראש המועצה היוצא יוסף קרן. אנחנו מאחלים לו הצלחה רבה בתפקידו ובהמשך עשייתו למען הכלל והציבור, ושמחים מאוד על זה שהצלחנו לקיים, למרות האתגרים הקשים, מערכת בחירות דמוקרטית וטובה בשער הנגב. בחזרה לנימוקי ועדת השרים. חוק עידוד השקעות הון הוא חוק שבמסגרתו ניתנות הטבות שונות למפעלים תעשייתיים הפועלים בישראל לשם מטרות שונות, ובכללן שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים. לשם השגת מטרה זו החוק קובע שיינתנו למפעלים תעשייתיים הטבות מס אם חלק ניכר ממכירותיהם איננו נמצא בישראל אלא בשווקים מהסוגים המוגדרים בחוק. הטבות המס האמורות ניתנות כחלק מתחרות המיסים הגלובלית, והרעיון מאחורי הטבה זו הוא שללא הטבות המס כאמור, נטל המס אשר היה מוטל על מפעלים שפועלים בישראל היה מגדיל את העלויות של מפעלים ישראליים הפועלים בחו"ל כך שלא היו יכולים להתחרות עם מפעלים ממדינות אחרות אשר אינם נדרשים לשלם את המיסים הללו. החשש הוא שבמקום להקים מפעלים כאמור בישראל, המפעלים יוקמו על ידי חברות זרות או בעלי מניות ישראלים במדינות אחרות, שבהן נטל המס נמוך יותר, וכך ישראל תאבד מקומות תעסוקה, פריון, ובסופו של דבר גם ייפגעו הכנסותיה ממיסים. כיוון שהמסגרות התקציביות מוגבלות, שינוי הקריטריון עלול להביא להקצאת מענקים באופן לא יעיל, לצמצום כדאיות פתיחת התעשייה לשווקים חדשים ולפגיעה ברמת הפריון במשק. העמדה המובאת לעיל ביחס למטרות חוק עידוד השקעות הון והאופן הראוי למתן ההטבות היא עמדתה העקבית של הממשלה כפי שנקבעה בחוק עידוד השקעות הון ובתיקונים נוספים שנעשו בשנים האחרונות. למעשה, עמדה זו אף קיבלה משנה תוקף במסקנות צוות הבדיקה לעניין הטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון. אי-עמידה קפדנית על עקרון המס בחוק עתידה להביא לפריצת סכר ולגל של בקשות מצד בעלי עניין אחרים, דבר אשר רשות המיסים מתנגדת לו נחרצות ועלול להביא לעלויות תקציביות גבוהות. הטבות דיפרנציאליות יוצרות סרבול במערכת המס בשל שיעורי מס שונים המוטלים על נישומים שונים. לבסוף, הטבות מס מטבען צריכות להיות אוניברסליות, ואין אפשרות לבחון באופן פרטני את מאפייני כל אחד מהמפעלים ואם הוא אכן תורם לאזור שבו הוא נמצא. ככל שישנם מפעלים שנפגעו במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ישנם כלים בקרן מס רכוש לקבלת פיצויים בגין הפגיעה. כיום קיימים מסלולי מענקים המופעלים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה כדי לתמוך במפעלים אשר אינם זכאים להטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון. יצוין שכבר היום מערכת המס משמשת כלי לתמיכה בתושבי האזורים האמורים בהצעה באמצעות הטבות המס ליישובים המעוגנים בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה. זוהי תמיכה שניתנת לתושבים עצמם, ויש בה בכדי להגשים את המטרה של עידוד התושבים באזורים אלה באופן ישיר. יובהר כי הטבות המס לתושבים אף מקילות על מפעלים שפועלים באזור, שכן חלק מהטבות המס אשר ניתנות לתושבי האזור מגולגלות גם למעסיקים שלהם, אשר עלות השכר שהם נדרשים לשלם לעובדים נמוכה יותר. יוזכר שמפעל יצרני אשר עומד בתנאי היצוא וממוקם באזור פריפריאלי, מקבל היום הטבות מס גבוהות יותר לפי חוק עידוד השקעות הון מאשר מפעל שנמצא באזור מרכזי. בכך כבר באה לידי ביטוי עמדת הממשלה שלפיה יש לתת תוספת עידוד למפעלים אשר פועלים בפריפריה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה הקצר? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> על פניו זה היה ממצה ומעמיק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה הרציו? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אם אנחנו נסכם את הנימוקים בבקשה – אני מתקשה. למה לבקש לדחות לחודש אם כל הנימוקים מדברים על התנגדות? אני מניח שזה מתוך כבוד למציע חבר הכנסת שוסטר. זה כבר מעודד שיש כבוד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תתערב, מיכאל. אל תתערב. מפרגנים לאלון. אל תתערב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מבין ששינית את עמדתך ואתה בעד. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה גם שר נועז, אתה יכול להגיד – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני לא מסוגל לומר נגד ההצעה של שוסטר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אומר שהוא לא תומך. הוא לא תומך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – כי אני יודע שהמניעים מאוד מאוד טובים. אני רק אומר שכדאי לנסות לדחות את זה בחודש, אולי תהיה רוטציה במשרד האוצר, לך תדע. כפי שאתם יודעים, הסכמים פוליטיים כנראה הם הסכמים שמשתדלים לא לכבד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> צריך לכבד. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לא לא לא. עם כל הכבוד, חבר הכנסת לוי, גם לי יש קווים אדומים. אני מקווה שאתה מרוצה מפעילות משרד הפנים. אשר על כן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה רוצה להמשיך הלכות חנוכה? הפסקת בפתיליות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> גם זו אופציה. גם זו אופציה. השר בוסו, אולי אם תוכל להביא לנו את דברי הרמב"ם משולחן הממשלה, כדי שנוכל להמשיך בהלכות חנוכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היית בפתיליות, אילו פתיליות. אתה רואה, אני עוקב ומקשיב. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> "כל השמנים והפתילות כשרות לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלית יפה באותן הפתילות. ואפילו בלילי שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק השמנים והפתילות שאסור להדליק בהן נר שבת, לפי שאסור להשתמש לנר חנוכה בין בשבת בין בחול, ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה – אסור. "נר חנוכה – מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ בטפח הסמוך לפתח על שמאל הנכנס לבית, כדי שתהיה מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. ואם היה דר בעלייה – מניחו בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ונר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה לא עשה כלום, לפי שאינו ניכר. "בימי הסכנה מניח אדם נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים, ואפילו הניחו על שולחנו – דיו". פרסום הנס מתבצע גם בתוך הבית פנימה. "וצריך להיות בתוך הבית נר אחר להשתמש לאורו. ואם הייתה שם מדורה אינו צריך נר אחר. ואם אדם חשוב הוא, שאין דרכו להשתמש למדורה, צריך נר אחר". "מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק". הרמב"ם מביא את הברירות – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה אתמול. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> זה המשך של אתמול. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אה, זה ההמשך של אתמול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה, עכשיו עוד פעם הלכות חנוכה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> דבר תורה. אבל זה היה אתמול. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> עוד לא השלמנו. אנחנו לקראת סיום. דקה ו-40. אתה יודע מה אפשר לעשות בדקה ו-40? בקלם היה להם סדר של חמש דקות. באמצע הלילה היו מעירים אותם. "הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה, מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום. הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה, שיש בו זיכרון הנס. "היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו" – הכוונה נרות של שבת – "קודם משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו". וכך מסיים הרמב"ם את הלכות חנוכה: "גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: 'דרכיה דרכי נֹעם וכל נתיבֹתיה שלום'." << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חזק וברוך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. שכויח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לתשובה, אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול לחזק את חברי אלון שוסטר, שגם העביר קודם חוק בהסכמה מלאה של אופוזיציה וקואליציה, ועכשיו כנראה, אני לא יודע, יצביעו בעד או נגד – אני קורא לכם להצביע בעד, כי זה למען עוטף עזה. אנחנו הבאנו לפה חוק שאומר שכל הצעירים ילכו לעבוד בעבודה מועדפת בעזה ובצפון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעוטף עזה, אדוני. בעזה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנה אחת בלבד – אופיר סופר, אופיר סופר, אתה גר ביסודות, לא? איפה אתה גר? << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> טפחות, טפחות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טפחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אופיר סופר, הצעת החוק שעוד מעט יבוא פה להצבעה – אחרי החוק של שוסטר יהיה פה חוק על עבודה מועדפת של שנה לצעירים שיבואו לגליל ולנגב, שנה עבודה מועדפת בכל המקצועות 10 ק"מ מקו הגבול – – << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – גם חינוך, גם מסעדנות, גם תיירות, גם חקלאות. זה גם יביא צעירים אידיאליסטים, שחסרים לנו; זה גם ייתן עבודה למילואימניקים שחזרו הביתה בלי עבודה. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> מיכאל, הוא חבר כנסת – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אין לי בעיה שאתה תייצר הומור על מה שאני אומר, ובלבד שתבין שצריך להצביע בעד החוק הזה עוד רגע. אחרי החוק של שוסטר מגיע החוק שלי להצבעה. אני הסכמתי לדחות אותו בכמה חודשים, שהממשלה תתארגן על עצמה, וכולה אנחנו מבקשים שנה לכל הצעירים במדינה, שילכו לעבוד בעוטף, בגליל ובגולן ויקבלו מועדפת, ונביא עובדים לחינוך, לחקלאות, לתיירות ולתעשייה. זה ייצר גם בוסט כלכלי של פיתוח כלכלי וגם צעירים אידיאליסטים יחזרו הביתה, גם חיילי מילואים שאיבדו עבודה יוכלו להתחיל עם מועדפת, וגם כל החיילים המשוחררים, אחרי השנה הקשה הזאת של לחימה, יוכלו בצפון ובעוטף לקבל עבודה מועדפת. אני קורא לקואליציה – ינון אזולאי, ינון, אני קורא לסגן יושב-ראש ועדת הכספים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תרשום הודעה אישית, הוא קרא לי בשם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קורא לסגן יושב-ראש ועדת כספים לארגן את החבר'ה ולהצביע בעד חוק המועדפת לשנה אחת לגליל ולעוטף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם זה יגיע לוועדת הכספים, אני דואג לך שם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, תצביעו פה בעד. ינון, זה רציני, זה חשוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרתי לך שזה לא רציני? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם ביקשו דחייה בכמה חודשים והם קיבלו אותה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה לא עדכנת אותי לפני זה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ינון, אנחנו יודעים את העקרונות שלך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, היית אומר לי לפני זה. שיתפת אותי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 30 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אני מוסיף את חבר הכנסת גלעד קריב, שהצביע בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. << הצח >> הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול לכל החיים ליתום מהורה אחד), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4099/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול לכל החיים ליתום מהורה אחד), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצערנו, לאחר מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, שבמסגרתה ביצעו טבח מזעזע בתושבי ובתושבות יישובי הנגב המערבי, מספר הנרצחים בלתי נתפס ונוצר מצב כל כך קשה, שבו משפחות שלמות, הורים, ילדים ותינוקות נשארו יתומים, אם זה לצערנו משני הורים ואם מהורה אחד. כיום חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינו קובע תשלום תגמול ליתום מהורה אחד שמלאו לו 21 שנים. בנוסף, יתום משני ההורים שרק אחד מההורים נפטר מפגיעת איבה, זכאי לפי החוק לתגמול רק עד גיל 25. הוראות אלו מותירות אנשים רבים שאיבדו את אחד ההורים בפעולות איבה ללא פיצוי כלל במהלך כל חייהם – אתה יכול רגע? קשה לי, אני לא יכולה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע. חבר הכנסת אברהם בצלאל, חבר הכנסת אברהם בצלאל – לא לא, אני רציני, זה לא צחוק. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה לך. זאת, בעוד יתומים שאיבדו את שני ההורים בפעולות איבה זכאים לקצבה קבועה לכל חייהם, כמובן שבצדק. יש להזכיר כי פעמים רבות אותם אזרחים שאיבדו את אחד ההורים בפגיעת איבה הם צעירים בתחילת דרכם שזקוקים לתמיכה כספית להמשך החיים בשל היעדר הורה והנזק הנלווה. בואו נדבר רגע על היתומים האלה – על הילדה שחוזרת הביתה לבית שמרגיש פתאום ריק; על הבן שמנסה להחזיק את המשפחה במקום ההורה שאיננו. הם צעירים, הם בתחילת חייהם. בדיוק כשהם צריכים כתף יציבה שתעזור להם לקום, הם נשארים לבד, ומה אנחנו עושים בשבילם? מדובר בעוול שנעשה לאנשים שבעל כורחם נתנו למדינה את היקר להם מכול וכעת כל כך זקוקים לתמיכה, ולכן אני מביאה את החוק הזה – לאפשר ליתומים ולנפגעי פעולות איבה את מה שמגיע להם: תמיכה; ביטחון שהוא גם כלכלי; הידיעה שהמדינה לא מפנה להם את הגב; להגיד להם: אנחנו כאן, אנחנו רואים אתכם, אנחנו איתכם, לא נשאיר אתכם לבד, לא עכשיו ולא אף פעם, כי זו לא רק חובה חוקית – זאת חובה אנושית, מוסרית ערכית. החוק הזה ייתן להם את הכלים להתמודד, לצמוח ולהמשיך הלאה. הוא יאפשר להם לדעת שהם חלק מחברה שלא שוכחת אף אחד. אני מבקשת מכם, חברי הכנסת, תחשבו על הילדים האלה, תנו להם את מה שמגיע להם. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות בשבילם. ועכשיו, ברשותכם, ארצה לדבר על נושא נוסף בזמן שנותר לי. רק בשבוע שעבר ראינו כולם בתחקיר של אבי עמית ב"זמן אמת" את הטרלול המשיחי שמובילה דניאלה וייס, ואת הגב – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, נאור, זה מפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין, אתה מת עליי – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תעצור רגע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמת, אמת, אני אוסיף לך אחרי זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל מה הולך פה, תסתכל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואת הגב חסר התקדים של – – טוב, תעצור רגע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רון, זה לא יפה. רון, זה לא מכובד, באמת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה בגלל שנאור מהפריפריה, אני יודע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רון, תכבד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני, יש לי עוד שתי דקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא שתי דקות, 20 שניות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואת הגב חסר התקדים שנותנים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את צריכה משקפיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חוזרת על הכול. רק בשבוע שעבר ראינו כולנו בתחקיר של אבי עמית ב"זמן אמת" את הטרלול המשיחי שמובילה דניאל וייס ואת הגב חסר התקדים שנותנים לה שרים בכירים בממשלת האסון, הטבח וההפקרה. איך ייתכן שאזרחים נכנסו לרצועת עזה? איך? הגשתי שאילתה בנושא, ואני מחכה לתשובה עליה. מדובר פה במחדל מטורף. אנחנו מתמודדים בשנה וחצי האחרונות עם מלחמה שהתחילה כמלחמת אין ברירה, צודקת וקריטית, מלחמה על עתידה ואף על קיומה של מדינת ישראל, אך בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים למהלכים ציניים ומסוכנים, שמעלים המון סימני שאלה – ולאחרונה אף סימני קריאה – בנוגע למטרתה של המלחמה. בזמן שחיילי צה"ל נלחמים בחירוף נפש והחטופים שלנו נמקים במנהרות החמאס, ממשלת ישראל מקדמת מהלך ציני ומסוכן שאין לו דבר עם ביטחון המדינה, ושאין ממנו דרך חזרה. מייד אחרי האסון הגדול ביותר של העם היהודי מאז השואה, בזמן שקברנו את יקירינו, בזמן שאזרחי ישראל יצאו בהמוניהם להתנדב ולהילחם במערכה הקשה, הזרוע הלאומנית-משיחית-מתנחלית כבר קידמה מהלכים פוליטיים ותוכניות אמיתיות להתנחלות בעזה. אנחנו עדים לניסיונות אינטנסיביים לקדם רעיון משיחי קיצוני ומנותק מהמציאות: סיפוח רצועת עזה. אני אומרת את זה כאן שוב בצורה ברורה: ממשלת ישראל מקדמת ברגעים אלה ממש את סיפוח רצועת עזה. מדובר בחזון מסוכן של קומץ קטן שהשתלט על המדינה, הופך את החיילים שלנו לכלי במשחק פוליטי ומפקיר על הדרך את האחים והאחיות שלנו בשבי החמאס. למה אני אומרת "פוליטי"? כי זה לא מהלך ביטחוני, זה מהלך פוליטי. זו החלטה שנועדה לשמר את הכוח של הממשלה מול הבייס הקיצוני שלה. אתם מבינים? מהלך פוליטי על גבם של החיילים ומשפחותיהם, על הגב של החטופים והחטופות, על הגב של הציבור הישראלי כולו. ההתנחלות בעזה הפכה דה פקטו ליעד המרכזי במערכה, אפילו לפני השבת האחים והאחיות שלנו ממנהרות החמאס. זה נשמע לכם הגיוני? זה נשמע לך הגיוני, כבוד היושב בראש? בן גביר וסמוטריץ' מקריבים את החטופים והחטופות בשביל ההזיות המשיחיות שלהם. אני רוצה להגיד את זה בקול ברור: ההתנחלות בעזה היא המזבח שעליו מוקרבים 101 חטופים וחטופות. אני רוצה לשאול אתכם, חברי ממשלת האסון: האם חיילינו נלחמו ונפלו כדי להחזיר את החטופים ואת הביטחון למדינה או בשביל לבנות מאחזים עלובים? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגני את בוגי יעלון. בוגי יעלון אומר שהם פושעי מלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגני. תגני את בוגי יעלון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, די. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האם הדם של היועצים שלי שנלחמו מאז 7 באוקטובר ברצועת עזה נועד לספק את החלומות המטורפים שלכם? תענו לי. בשביל זה הם נלחמו? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> את מדברת על חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חיילי צה"ל שנשלחו להילחם במלחמת אין ברירה משמשים עכשיו כמגינים אנושיים של גבעת בן גביר ומעלה סמוטריץ'. החיילים הם כלי במשחק פוליטי ציני ומשיחי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איך את מדברת על חיילי צה"ל? תגני את בוגי יעלון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני אמשיך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני עוצר רק בקריאה שנייה. תגני את בוגי יעלון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין לכם בושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חברות וחברים, ממשל צבאי בעזה אינו חלק ממטרות המלחמה, אלמוג כהן. סיפוח והתנחלות אינם חלק ממטרות המלחמה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגני את בוגי יעלון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אלה צעדים מסוכנים שיעלו לכולנו ביוקר – בחיי חיילים, בביטחון בגבולות, במעמד הבין-לאומי שלנו ובעתיד המדינה כולה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגני את בוגי יעלון, שהוא אומר שחיילינו הם פושעים. חיילינו הם לא פושעי מלחמה, הם הילדים של כולנו. תתביישי לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה שלישית. בבקשה לצאת. סדרנים, תוציאו אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגני את בוגי יעלון. מה קרה שאת שותקת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה להוציא אותו. לא להתמהמה, להוציא. (חבר הכנסת אלמוג כהן יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ומעבר לכל זה, בואו נדבר על האחריות הבסיסית של ממשלת ישראל. כשהממשלה שולחת את חיילי צה"ל לשמור על ההתנחלות בעזה, מי ישמור עלינו בצפון? בדרום? המילואימניקים שלנו קורסים מסבב אחרי סבב, אלמוג כהן. האם אנחנו באמת רוצים לשלוח אותם לשמור על גבעת בן גביר בח'אן יונס במקום להגן על המדינה? הגיעה השעה לעצור אותם, לשים סוף לתהליכים המסוכנים הללו ולהזכיר לכולם שמטרת המלחמה היא להגן על אזרחי ישראל, לא להקריב אותם למען הזיות פוליטיות מסוכנות. סיפוח רצועת עזה הוא מהלך שיסכן את עתיד ישראל. מדינת ישראל לא זקוקה לחזית נוספת, ובטח לא להזיות נוספות. מדינת ישראל זקוקה נואשות לפתרון מדיני, לפתרונות דיפלומטיים – ברית אזורית והסדר מדיני עם הפלסטינים שיוביל אותנו לשקט ולביטחון אמיתי. פעולות צבאיות לבדן אינן מספיקות. ההיסטוריה לימדה אותנו זאת פעם אחר פעם. הגיע הזמן לשנות כיוון, לשים את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל מעל האינטרסים הפוליטיים, לשים ערבות הדדית והצלת חיים לפני הכול, ולהבטיח עתיד טוב יותר ובטוח לכולנו. זאת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הינו מהחוקים הסוציאליים המרחיבים ביותר, והוא קובע את זכויותיהם של נפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם, שיהיו זהות לאלה של חיילי צה"ל ובני משפחותיהם, בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, השר משיב לך תשובה ואת מדברת. כשאת נאמת מאוד הקפדת על שקט. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סליחה, אני מצטערת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה אני אשם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בסדר, אף אחד לא אשם. הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> על פי הדין הקיים, קיים מדרג זכויות בהתאם לשכול היתום: יתומים משני הוריהם – מירב, אנחנו מדברים על דברים מאוד רציניים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צודק. היא פשוט נותרה בודדה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מי, קארין? קארין, זו לא הוועדה למינוי שופטים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וזו גם לא ועדת החוקה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> יתומים משני הוריהם זכאים לקצבה בהתאם לקצבתה של אלמנה עד תום חייהם, יתומים משני הוריהם שרק אחד נספה עקב אירוע איבה, זכאים לקצבה עד גיל 25 בלבד, ואילו יתומים מהורה אחד בלבד זכאים לקצבה עד לגיל 21, נוסף ליתר ההטבות. הרצון הוא לקבוע בהצעת חוק זו שנספה בפעולות איבה יהיה זכאי למשך כל ימי חייו וללא תלות בגילו במועד פטירת הורהו לתגמול ב-70% מהתגמול או ההטבות, לפי העניין, שלהן זכאי יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, ובלבד שלא יהיה זכאי לכפל הטבות. ברור כי צריך לשפר את הדין הקיים בעקבות תרחיש האימים שפקד את מדינת ישראל עם תחילת מלחמת חרבות ברזל. היקף הנפגעים והמקרים שבהם נתקלנו בביטוח לאומי לימד אותנו על הצורך בבחינת מענים נוספים על אלה הקיימים מכוח החקיקה. כך גם לעניין יתום מהורה אחד עקב אירוע איבה אשר במבחן התוצאה נותר חסר אב ואם. לאור הניסיון, מן הראוי ומן הנכון להרחיב את זכאותם ותמיכתם של יתומי המלחמה, שאיבדו את היקר להם מכול, אולם בשל מורכבות המשמעויות התקציביות הנגזרות מהצעת החוק הנוכחי, עלות ההצעה היא כ-200 מיליון ש"ח בשנה. הצעת חוק בסדר גודל תקציבי כזה גדול צריכה להיות מוסדרת במסגרת הצעת חוק ממשלתית מסודרת ולא פרטית. חבריי חברי הכנסת, אני יודע שבסיום דבריי תתקפו אותי ואת הממשלה, אבל עזבו כרגע פופוליזם, מאבקים של קואליציה–אופוזיציה, בשביל לגרוף עוד כותרות בתקשורת. בואו נדבר אמת. צריך להבין, יש מענה כרגע לאותם יתומים, והממשלה עושה הכול למענם, וכמו שאמרתי, אני חושב שצריך להרחיב את זה ולהרחיב את הזכאות שלהם. אנחנו נמצאים במזרח התיכון, לא בשווייץ. מלחמת חרבות ברזל היא הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, ועוד חזיתות רבות לפנינו. הוצאות המלחמה הן כבדות, ואנחנו מחויבים לעבוד לפי סדר העדיפויות בתקציב כדי לתת מענה לדברים הנצרכים ביותר. אני סבור – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 4.5 מיליארד ש"ח כספים קואליציוניים – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כבוד השר, למה לא עשיתם שום דבר שנה שלמה בנוסף? אוקיי, לא את החוק שלי, אבל למה לא עשיתם שום תוספת אחת ליתומי פעולות איבה? כלום. הרי דבר אחד לא תיקנתם, אז מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני חושב שתיקנו המון דברים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה? תגיד לי דבר אחד ליתומים. אחד ליתומים תגיד לי. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בתיקונים שעשינו אנחנו תיקנו הרבה דברים, וגם את הדברים הללו נתקן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כלום. שנה שלמה לא עשיתם עבורם כלום. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני סבור כי הצעת חוק ממשלתית אשר תנוסח עם גורמי המקצוע בביטוח לאומי, משרד העבודה וגורמי המקצוע במשרד האוצר, היא הנכונה ביותר בתקופה הזאת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה היא תגיד? מה היא מביאה? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מתחייב כאן, מעל דוכן הכנסת, כי מהלך שכלל גורמי המקצוע ימליצו עליו – אני אפעל שהממשלה תתמוך בו. לא מעניין אותי אם מציע החוק נמנה עם הממשלה או עם האופוזיציה, מעניין אותי האזרחים נטו, והוכחתי את זה כבר בכמה מקרים. אני רק רוצה לומר שכרגע אנחנו מצטערים ולא נוכל לתמוך בהצעת החוק הזאת, אבל נפעל שתהיה הצעת חוק ממשלתית, ואנחנו נעביר אותה, בעזרת השם. להמשיך? אוקיי. אז אני אמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אופיר, יש גם תשובה. לא, אבל זה נושא באמת חשוב, כבוד השר. אני קיבלתי הרבה פניות על זה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> רבותיי, היום הוגש תזכיר הצעת החוק שיתקן את הטעות שהייתה בהתחייבויות שהתחייבו לחיילי מילואים בביטוח לאומי, ואנחנו מתקנים את התזכיר ונעביר אותו בחקיקת בזק במהירות רבה, כדי לעזור לאותם חיילים שיש להם רישום של חובה בתשלומי ביטוח לאומי. אנחנו נפתור את הבעיה הזאת במהרה. זה רק אחד מהדברים שאנחנו מתקנים, ואנחנו מתקנים ללא הרף עוד ועוד תיקונים לטובתם של כל הנפגעים, גם נפגעי פעולות איבה, גם חיילי המילואים, גם נשות המילואים. בכל מקום שאנחנו יכולים אנחנו נמשיך ונפעל לטובתם, גם אם זה בנושא מענקים של חיילי המילואים, שמפריעים להם בנושא הדרגות במעונות – אנחנו מורידים דרגה בינתיים לכל חייל מילואים ששירת לפחות 60 יום, מורידים לו דרגה במעונות. לא משנה מה מצבו – דרגה פחות הוא יקבל. ולכן אני חושב שכל הדברים הללו שאנחנו מבצעים היום אלה דברים שמיטיבים ועוזרים, מתוך הערכה רבה למסירות הגדולה של חיילי המילואים, למסירות הגדולה של מי שמסכן את עצמו לטובת הגנתה של מדינת ישראל, וכך נמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא רוצה להשיב. יש לה שלוש דקות. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להשיב על תשובת השר. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוא נדבר רגע על עובדות. אני רוצה לומר, כבוד השר יואב בן צור, שהמציאות היא כזאת: יותר משנה, ותוספת אחת לא הוספתם ליתומי פעולות האיבה, תוספת אחת לא הוספה פה, שום דבר – לא תיקון קטן יותר, לא מינורי. אפשר להגיד ש-70% מהקצבה זה יותר מדי, לחלוטין אפשר להתווכח, אבל דבר אחד לא נוסף. יתומים משני הורים בפעולות איבה, עד גיל 25 – לא, סליחה, הם מקבלים קצבה. יתומים שהורה אחד נפטר בפעולות איבה, עד גיל 25, יתומים מהורה אחד שיש עדיין הורה, לא מקבלים כלום אחרי גיל 21. תגידו לי, המצב הזה נשמע למישהו הגיוני? אני אומרת, אם הייתה לכם איזושהי כוונה, כבר הייתם הרי מביאים תזכיר חוק שאפילו באופן חלקי נותן מענה לאותה קבוצה שאיבדה כל כך הרבה, ואנחנו מדינה שחייבת להושיט לה יד. אבל זה בכלל לא מעניין אתכם. הם בכלל לא בשיח שלכם. אני רוצה להזכיר גם את יתומי צה"ל, אותה קבוצה שכבר מחכה כל כך הרבה שנים לאיזשהו מזור, יחס, תוספת, שיאפשרו רשת ביטחון סוציאלית. אני גם אומרת, לפעמים עדיף משהו מאשר כלום, אבל המציאות היום היא פשוט חסרת תקדים – הפקרות מוחלטת של קבוצות אוכלוסייה שנוכח המציאות הביטחונית בישראל נשארו מאחור. אני רוצה לספר לך משהו, כבוד סגן יושב-ראש הכנסת. את החוק הזה סייע לנו לכתוב עו"ד אדוארדו ווסר, האיש שהגיש את בג"ץ עוטף עזה, למיגון העוטף. אז קודם כול אני מודה לו על שהוא עזר לכתוב את החוק הזה, והוא גם התריע בפנינו על הלקונה הזאת בתחילת המלחמה. אחרי שהגשתי את החוק, הייתה איזו ידיעה על החוק הזה שהוגש, ובאחד מהימים בנובמבר או בדצמבר, אני לא בדיוק זוכרת, אני מקבלת טלפון אחרי 22:00 מבן אדם מבוגר, שמתנצל על השעה, אבל אני כמובן ערה בשעות האלה, והוא אומר לי: תשמעי, הבת שלי נרצחה בנובה, ויש לי נכדה קטנה, ואני כל הזמן חושב מה יהיה כשאנחנו לא נהיה, ואני רוצה לדעת שיהיה לה איזשהו משהו. אז אמרתי לו: אדוני, עכשיו מחוקקים הרבה חוקים בכל הקשור לאסון. אני מאמינה שיקרה משהו עם הסוגיה הזאת, שיהיה משהו. אבל בואו נאמר את האמת – אנחנו כבר אחרי שנה, וכלום לא קרה בנושא הזה, לא תוספת אחת קטנה. מתי כן נעשה את הדבר הנכון? אוקיי, עזבו את החוק הזה, אבל מה כן? מה כן יקרה עם יתומי פעולות האיבה שנשארו מאחור? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול לכל החיים ליתום מהורה אחד), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול לכל החיים ליתום מהורה אחד), התשפ"ד–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, 50 נגד. אני קובע כי הצעת חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול לכל החיים ליתום מהורה אחד), התשפ"ד–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4207/25; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ו, ישיבה 194.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצעת החוק נומקה וניתנה תשובת השר ביום 17 ביולי 2024, ולכן נעבור כעת להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 30 בעד, 51 נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלמוג כהן << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה הודעה אישית? הוצאת אותו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא חייב לך נימוקים. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים המכובדים, אני שמעתי כאן את חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי מדברת על חיילי צה"ל. אז תסבירו לי היום איך כולכם לא הצבעתם על שלילת קצבה של מי שפגע באזרחי מדינת ישראל. אבל זה עוד יותר מפריע לי שזה קורה שבועיים אחרי שהצבעתם נגד גירוש משפחות מחבלים, ואתם ממלאים את פיכם מים בזמן שבוגי יעלון, שמקבל 70,000 שקלים מהציבור הישראלי, טוען שהילדים שלי ושלכם הם רוצחים והם פושעי מלחמה ומבצעים טיהור אתני. אני רוצה לומר לכם: תחשבו מסלול מחדש, תחזרו לערכים, תחזרו לשורשים. די לפגוע בחיילי צה"ל, מספיק עם זה. די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת זכאויות נוספות לנכים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4462/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת זכאויות נוספות לנכים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – אתה עצמאי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> כמה מכסות – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – אנחנו מפרגנים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני שמח לראות אותך על הדוכן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חמסה חמסה. בסוף הצעת חוק אחת שלך תעבור. לא יודע איך – היא תעבור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא מבין איך האופוזיציה הצביעה נגד החיילים ואנשי המילואים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אופוזיציה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרת אופוזיציה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. הקואליציה הצביעה נגד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אופוזיציה לחיילים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה כבר ביקשנו מכם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בכלל, אתה צריך להיות בקואליציה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוהד טל, מה ביקשנו מכם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה, להזכירך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ביקשנו מועדפת, שזה כמה גרושים, לעודד חייל, סטודנט, מילואימניק, לחזור לצפון ולעבוד בעוטף שנה אחת, מועדפת. לא יודע, זה אולי 20 מיליון שקל. למה לא לתת את זה? וביקשו מאיתנו בקואליציה לתת עיכוב של כמה חודשים, שתבחנו את זה ברוח טובה. למה להצביע נגד? החוק הזה עוד יחזור על הראש שלכם, מתי שאני יכול להחזיר אותו. זה עוד חצי שנה, אני חושב, לא? הוא יחזור, ואני לא אתן לכם להצביע נגדו. הוא יעבור, ואנחנו ניתן מועדפת לצעירים לעבוד בגליל ובעוטף, כדי שיחזרו הביתה ושיהיה כוח אדם ושיהיו צעירים אידיאליסטים בחקלאות, בתעשייה, בתיירות. זה דבר אחד. דבר אחד יותר חשוב מהכול – בכל יום בכנסת אני משתדל לשים חולצה של אחד החטופים ולספר את הסיפור שלו. אנחנו לא נהיה בחדר – אוהד טל, אוהד, עכשיו זה רציני שנייה, תגיד להם שיהיו בשקט – אנחנו בכנסת – ששש. לא, תגיד להם להיות בשקט. אנחנו לא נהיה בחדר שבו יחליטו על שחרור החטופים. הדבר הזה ייקבע בקבינט, בממשלה. מה שאנחנו יכולים לעשות בכנסת זה לזכור את החטופים, להזכיר אותם, להנכיח אותם, לומר בפירוש שאם אין השבת חטופים, אין תקומה למדינה. לא תהיה מלחמת תקומה אם אין חטופים בבית. לא תהיה תקווה אם לא החזרנו אותם הביתה. העננה הזאת מעל ראש כולנו. המועקה הזאת בלב של כולנו. היום אני לובש את החולצה של יאיר הורן, בן 46 מקיבוץ ניר עוז. הוא היה דמות מרכזית ומוערכת בקהילתו. יאיר עסק בשיפוצים ובנייה בקיבוץ, אך מעבר לכך, הוא היה הלב הפועם של הקהילה. הוא ארגן מסיבות, הפיק פעילויות חגיגיות והיה אחראי לפאב המקומי. חבריו מתארים אותו כאדם מלא שמחת חיים, בעל חוש הומור חד וכישרון טבעי להצחיק. הוא גם היה סטנדאפיסט ושדרן רדיו שהצליח להפוך כל מפגש לחוויה בלתי נשכחת. בבוקר 7 באוקטובר יאיר ואחיו איתי נחטפו מביתם שבקיבוץ ניר עוז. איתי, שהגיע רק לבקר את יאיר בערב החג, מצא עצמו למוחרת יושב איתו בממ"ד כשהם נאבקים על חייהם. המשפחה מספרת שהשיחה האחרונה איתם התקיימה בשעה 07:30. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, זה לא מעניין אותך? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך לכבד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רם בן ברק, הוא מדבר על חטוף. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מספר סיפור של חטוף אחד מתוך 101 החטופים. המשפחה מספרת שהשיחה האחרונה איתם התקיימה ב-07:30, עד שהקשר נותק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, זה מפריע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כוחות צה"ל שפרצו לביתו של יאיר גילו שהממ"ד היה ריק. בני המשפחה חיכו לאות חיים מהשניים, והוא הגיע רק ב-25 בנובמבר, לאחר שחרור חטופים בעסקה הראשונה. אחיהם של יאיר ואיתי, עמוס הורן, מתאר את התחושה הקשה – אני מצטט: "בדיוק היום לפני שנה ישבנו שלושת האחים יחד, אכלנו על האש, שתינו בירות וחגגנו את יום הולדתו של איתן ביציאה למשחק של קבוצתנו, הפועל באר שבע, במושבה. היום לא רק שאין מה לחגוג – אפילו אולי אין מה לציין, כי לא יודעים אם הוא חי או מת. אבל מה שבטוח – ולא צריך להיות גאון בשביל זה – שרק עסקה תחזיר את החטופות והחטופים החיים לשיקום ואת המתים לקבורה ראויה באדמתנו". סוף ציטוט. יאיר הורן עסק בשיפוצים ובנייה בקיבוץ, אך מעבר לכך, הוא היה הלב הפועם של הקהילה. הוא ארגן מסיבות, הפיק פעילויות וכו'. כבר סיפרתי את זה. אנחנו מקווים שלא נצטרך ללבוש חולצות ולא צמידים ולא להזכיר את החטופים, שנשיב 101 חטופים לגבולנו. הדבר הזה צריך להיות בקונסנזוס לאומי ובפעולה נמרצת של הממשלה והקבינט. החוק שאנחנו מביאים עכשיו הוא חוק שמסמיך את שר הביטחון לתת תגמולים לנכי צה"ל גם אם עדיין לא עוגנו בכל החקיקה המורכבת של רפורמת נפש אחת. היה לי הכבוד להניע את רפורמת נפש אחת כשר במשרד הביטחון לצידו ובהנחייתו של שר הביטחון בני גנץ, ועשינו דבר גדול. אבל היישום של הרפורמה התעכב, והחוק הזה מאפשר לשר הביטחון לתת את התגמולים בסמכותו לשנה אחת, עד שנעגן את כל התגמולים בחקיקה ראשית, כי התירוץ עכשיו שלא נותנים להם את מה שנקבע בחוק הוא שאין חקיקה, אז בעצם ההצעה פה היא פתרון וסיוע למשרד הביטחון. אני מקווה שהקואליציה תתמוך בהצעת החוק הזו, כי היא מסמיכה את שר הביטחון לפתור בעיה והוצאה שכבר קיימת, בתקציב שכבר קיים. מרכיבי הרפורמה שקבענו: עדכון סל הזכאויות, שיפור הטיפול והשיקום לנפגעי פוסט-טראומה, שיפור וייעול תהליכי עבודה באגף. נפש אחת אושרה בהחלטת ממשלה כבר במאי 2021, כשהיינו בממשלה. בהחלטת הממשלה של נפש אחת נקבעה תוספת תקציבית למערכת הביטחון, לצד פעולות נוספות שיש בהן לבצע תיקוני חקיקה שונים. בהחלטה הוטל על שר הביטחון לפרסם בתוך שלושה חודשים תזכירי חוק הנוגעים לסל זכאויות הניתן לנכי צה"ל ומערכת הביטחון, ובין היתר – עיגון בחקיקה של זכאויות שניתנות מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון. תזכירי החוק הדרושים טרם הוגשו לכנסת ונתקעו בשלבים שונים. נכון להיום, כמעט ארבע שנים ממועד החלטת הממשלה, לא הושלמה מלאכת העיגון בחקיקה של ארבעה נושאים קריטיים: זכאות רפואית, זכאות פסיכולוגית, טיפול פסיכולוגי לילדי נכים קשים, טיפולי שיניים, שיקום פסיכולוגי ותעסוקתי וזכאויות כלליות, כמו סיוע משפטי והחזר הוצאות לבן משפחה של פצוע מאושפז. מדובר בזכאויות נוספות משמעותיות, שיש בהן כדי לסייע לנכה ולמשפחתו, והן קריטיות ודרמטיות ודחופות לאישור. הצעת החוק שלנו, כפי שאמרתי, מסמיכה את השר לתת את ההטבות האלה, ובשנה הזאת נעגן את ההטבות בחקיקה. אופיר, אנחנו בעד החוק הזה, להסמיך את השר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש ועדת שרים. אתה מכיר את הנוהל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והוועדה נגד? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל למה? יש נימוק? התקציב קיים, ההטבה מוסכמת והתהליך קיים. רק להסמיך אותו לשנה אחת לתת את ההטבות, עד שהוועדה תסיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מיכאל, הנימוק יהיה ענייני. אל תדאג. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה להביא את זה, אני לא רוצה לנגח. זה שלוש, ארבע שנים עיכוב. אני מבקש, למרות הכול ולמרות ועדת השרים, להצביע בעד החוק הזה, ואני בטוח שגם החוק הזה יתוקן ויעוצב עם התיקונים הדרושים בוועדה הרלוונטית ושתהיה גמישות בעיצוב החוק הזה. אבל החוק הזה נחוץ ודרמטי. אני מבקש מהקואליציה לא להצביע פעמיים היום נגד החיילים והלוחמים, לא להצביע נגד נכי צה"ל, לא להצביע נגד ארגון נכי צה"ל; לתת לשר הביטחון את הסמכות הזאת לתת את ההטבות, ובשנה הזאת נביא חקיקה שתשלים ותעגן את ההטבות האלה ברפורמת נפש אחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר בן צור, בבקשה – עמדת הממשלה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאל ביטון מציע לתקן את חוק הנכים כך ששר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, זכאויות נוספות לנכים שאינן ניתנות על פי חוק הנכים או על פי הוראות אגף השיקום, וזאת כפתרון זמני לתקופה של שנתיים שבמהלכן תמשיך מערכת הביטחון לפעול להשלמת עיגונן של כל זכויות הנכים בחקיקה. מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהם של נכי צה"ל ושיפור השירות ניתן להם, מתוך רצון להבטיח את רווחתם ולסייע להם בשיקומם ובהשתלבותם בחברה לאחר פציעתם; זאת, כחלק ממדיניות מערכת הביטחון להוקיר את נכי צה"ל ולספק להם את התמיכה הראויה להם. מתוך רצון לייעל ולשפר את מתן השירות הניתן לנכי צה"ל בשנים האחרונות, גובשה ביוזמת מערכת הביטחון רפורמה בתחום הטיפול בנכי צה"ל ומערכות הביטחון, רפורמת נפש אחת, והיא אושרה בהחלטת ממשלה מס' 981 מיום 9 במאי 2021. מטרת הרפורמה היא לספק לנכי צה"ל טיפול נפשי משולב ומותאם, תוך חיבור בין תחומי הבריאות הנפשית והפיזית. הרפורמה שואפת לשפר את איכות חייהם של נכי צה"ל, בדגש על אלו הסובלים מפגיעות נפשיות, ולהבטיח טיפול כולל ומותאם אישית. כחלק מיישום הרפורמה, לאחרונה עוגנו בחקיקה חלק משמעותי מהזכאויות המוזכרות בהחלטת הממשלה, ולצד זאת, פורסם להערות הציבור תזכיר שעניינו עיגון יתר ההטבות בחקיקה. בכוונת מערכת הביטחון לפעול לקדם את אישור התזכיר, תוך ביצוע ההתאמות והעדכונים הנדרשים, בשים לב לצרכים הנוספים העולים בעקבות מלחמת חרבות ברזל והיקף הפצועים במלחמה. לאור האמור – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו עוסקים בנושא. זה בחומר הנלמד, השר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל השר ממתין לתשובתך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה לעלות לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעלות לדבר זה אחרי. הוא הציע לדחות בארבעה חודשים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, דחינו כבר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז יש הסכמה לדחייה? אין הצבעה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מה לא לא? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מוכן לדחות בשלושה שבועות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בארבעה חודשים נכנסים לפגרה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, שלושה שבועות אני מוכן, באמת. אני גם מוכן עוד משהו – אני מוכן שנעביר אותו בטרומית והוא לא יקודם שלא על דעת משרד הביטחון. אם משרד הביטחון לא צריך את זה, לא נעשה את זה. זה לתת סמכויות לשר לעזור לנכים. אם יודעים לתת את ההטבות האלה תוך חודש בוועדה, בחקיקה, לא צריך את החוק הזה. אני מוכן שהוא יעבור בטרומית ואני לא אקדם אותו בוועדה, באמת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב, אני לא יודע. אופיר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תמשיך בינתיים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תמשיך קצת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> להמשיך לדבר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מסכת פסחים פתוחה אצלך. אני לא יודע, חנוכה זה עוד מעט, אבל המסכת אצלך פסחים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתה אף פעם אל תסתכל מה כתוב בספר לפני שתשאל מה קורה שם. תלמד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו נשמח לדעת מה אתה לומד שם במסכת פסחים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תכף אנחנו נדבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תפתח סטרטאפ – תעמוד ואל תדבר. תאמין לי, זה יותר טוב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בשבוע שעבר למדנו בפרשת השבוע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תולדות. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אה, יפה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בשבוע שעבר למדנו בפרשת השבוע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> למדנו בפרשת השבוע של השבוע שעבר על האחים ועל קשייה של רבקה ללדת. מה הייתה הבעיה? הבעיה הייתה שרבקה אימנו סבלה. אמרה: למה זה אנוכי? "ויתרֹצצו הבנים בקרבה ותאמר – – – למה זה אנֹכי". כתוב שהקדוש ברוך הוא, אצל כל האימהות, הן היו עקרות. למה הן היו עקרות? הן היו עקרות כי הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן. אבל בזכות זה שהן היו עקרות, ולקח להן זמן, והתפללו, וקשיים, ומאמץ, אז כתוב שהקדוש ברוך הוא לא נתן להן את צער העיבור. לנשים הצדקניות האלה, האימהות שלנו, לא היה להן צער העיבור. באה רבקה ואומרת: אני הייתי עקרה כל כך הרבה שנים, לא ילדתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> חכה, עכשיו אני אגמור, עכשיו אתה תחכה. אני הייתי עקרה, כל כך הרבה שנים לא ילדתי, אני לא יכול לקבלה גם וגם; או עקרה או צער העיבור. למה יש לי צער העיבור? למה "ויתרצצו הבנים בקרבה"? למה יש לי את הבלגן הזה? אז היא הלכה לשאול – "ותלך לדרֹש את ה'." מי זה האלוקים? אלוקים זה תלמידי חכמים. הלכה לשאול את שם בן עזר, הלכה לשאול את שם בן נוח. הלכה לשאול אותו: מה אתה אומר? אמר לה: תירגעי, "שני גוים בבטנך ושני לאֻמים ממעייך יִפרדו". היא פחדה שאולי יש איזה בן אחד בבטן, מתהפך, רואה בית כנסת – רוצה לצאת; רואה כנסייה, מסגד – רוצה לצאת. אז תחליט איפה אתה, או ככה או ככה. מה אומר לה שם בן עזר? אומר לה: היו שני גויים; יש להם שני ילדים, אחד כזה ואחד כזה. בקיצור, איך הם נרגעו? כשאמרו: "ורב יעבֹד צעיר" – מי שיצא ראשון יהיה העבד של השני – הם הפסיקו להתרוצץ. הם אמרו: להיות עבד אנחנו לא מוכנים. ואז הפסיק הצער שלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז הם השלימו את העסקה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אחר כך, בפעם הבאה, אם יהיה לנו זמן, נמשיך להעמיק בזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בכל זאת, למרות שיש לנו הסכמה, אני רוצה להגיב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מה ההסכמה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו נדחה בחודש, אבל אני רוצה להגיב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, אי-אפשר להגיב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי הממשלה תומכת. אבל אני אתן לך הודעה אישית אחרי. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, הממשלה לא תומכת, דוחים בחודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא תהיה הצבעה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו נעבור לנושא הבא, ואז הודעה אישית. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, אין הצבעה, תן לנו. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> אם הוא מעלה את ההצעה הוא יכול לנמק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני יכול להודיע את הודעתי. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> הוא יכול להגיד שהוא מסכים. הוא יעלה להגיד שהוא מסכים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני עולה. אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, שעשה פה פעולה מהירה והחל לבדוק את החוק הזה וחשיבותו – דיבר עם מי שצריך לדבר והבין שהחוק הזה נחוץ. החוק הזה הוא ממש למען נכי צה"ל, להאיץ את מה שמובטח להם בכיס. יש את התקציב ואי-אפשר לתת להם. אפשר לתת להם או בחקיקה גדולה של נפש אחת או בהחלטת שר. לשר לקחו את הסמכויות לתת הטבות בלי חקיקה, והחוק הזה הוא מעין הלוואת גישור: הוא אומר שהשר ייתן הטבות, והן יהיו זמניות עד שיעוגנו בחקיקה בתוך שנה או שנתיים. לכן, בטוח שיש עבודה לעשות, אבל גם אין לנכי צה"ל זמן לחכות להטבות. לכן הסכמתי שאנחנו נדחה את הצעת החוק הזאת להצבעה בעוד חודש ונביא אותה בהסכמה. אגב, אם שר הביטחון יסיים את החקיקה של נפש אחת בעוד חודש, את כלל המערכת, אין צורך בחוק הזה. אני לא מאמין שזה יקרה, ולכן בעוד חודש, בעזרת השם, נוכל לתת לו סמכויות לתת הטבות לנכי צה"ל במשך שנה, שנתיים, בתקופה של מלחמה, הטבות שהובטחו להם כדין, ונעגן אותן בחקיקה מפורטת ומסובכת במהלך אותה שנה. לכן אני מסכים לדחייה של חודש בהצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. לכן אנחנו מסכימים – לא תהיה הצבעה, הנושא נדחה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה דחופה בנושא: חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, אוהד טל, לימור סון הר מלך ויצחק פינדרוס. ראשון המנמקים – חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את ההצעה לקיים דיון במליאת הכנסת בעניינה של היועצת המשפטית לממשלה יזמתי לא משיקולים פוליטיים ולא משיקולים פרסונליים. את ההצעה לדיון דחוף בעניין הזה ביקשנו לקיים מסיבה אחת ויחידה: אדוני היושב-ראש, אין ממשלה בעולם, אולי, שיכולה לשרת את אזרחיה כשיועץ משפטי לממשלה נמצא במצב כל כך לעומתי לממשלה שתחתיה הוא מכהן. ועדת שמגר כבר עמדה על הסיטואציה הזאת שבה יש חילוקי דעות מהותיים וממושכים, וכך היא כותבת: במצב שבו קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים המונעים שיתוף פעולה יעיל בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה, במצב כזה הממשלה רשאית להעביר יועץ משפטי לממשלה מתפקידו. במצבנו, אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, במצבנו, התנאים שהציב הנשיא שמגר התמלאו בצורה יוצאת דופן. אין-ספור מקרים שבהם היועצת המשפטית לממשלה הצרה את צעדיה של הממשלה, הטילה משקולות כבדים על רגליה ואזיקים על ידיה, החל בחוק הפוליגרף – היועצת המשפטית הייתה נגד; חוק התאגיד – נגד; חוק מינוי נציב המדינה – נגד; חוק מינוי נציב תלונות השופטים – נגד; חוק מדד הרייטינג – נגד; חוק שימוש ברוגלות – נגד. לא רק בחקיקה היועצת המשפטית הייתה נגד, יש עוד אין-ספור דוגמאות. אבל יש גם מקרים שהיועצת המשפטית לממשלה, שוקלת, בוחנת, כעננה כבדה מטילה מעל ראשה של הממשלה את עניין הוצאתו לנבצרות של ראש הממשלה. היועצת המשפטית לממשלה נגד ההחלטה של הממשלה, ההחלטה המסתמנת, שלא למנות ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדה ניטרלית, ועדה כזאת שהציבור יאמין בה. גם כאן היועצת המשפטית נגד הממשלה. היועצת המשפטית הורתה לשר הביטחון הנכנס להוציא מהר מהר, בלי שיקול דעת, תוך ימים אחדים, את אותם 7,000 צווים, בידיעה שאין להם תוחלת, בידיעה או בניסיון להכניס טריז בין מרכיבי הקואליציה. אי-אפשר להשתחרר מהתחושה החריפה שהיועצת המשפטית לממשלה פועלת לא כ-civil servant אלא כגורם לעומתי לממשלה. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים, אני מבקש, לחזק את ידי הממשלה, לקיים דיון בנושא בממשלה, ולפתוח בהליך העברת היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה; לאייש את הוועדה המקצועית בראשות הנשיא גרוניס; למנות יועץ משפטי חדש, שאיתו תוכל הממשלה לשרת את אזרחי ישראל. וזה הטריגר, זאת הסיבה המרכזית לשמה התכנסנו. אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בהצעה הזאת ולקיים דיון נרחב במליאה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעביר את הדיון למליאה ולא לוועדה אחרת. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, גברתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלשום התרחש אירוע חסר תקדים, כזה שממחיש באופן חד וברור את עומק המשבר והאמון במערכת המשפט ואת הצורך הדחוף בהחזרת האיזון במערכות השלטון במדינה. מעצרם של רב-גונדר קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר, וניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י, הוא לא רק צעד חריג אלא מהווה תקדים מסוכן, שמערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. רב-גונדר קובי יעקובי הוא קצין עתיר זכויות ומפקד מסור ששמו יצא למרחוק על פעילותו למען ביטחון המדינה ותושביה. הוא עמד בראש מהפכה, לא פחות, בשירות בתי הסוהר. הוא הנציב הראשון שהשיב את המשילות אל מול האסירים הביטחוניים, ונהג בנחישות אל מול אתגרים כבדים. מעצרו, יחד עם ניצב-משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י, שעושה עבודה אדירה במאבק נגד טרור ופשיעה, אינו אלא ניסיון אפל ומכוון להרתיע את אנשי מערכת הביטחון, להחליש את שדרת הפיקוד הבכירה ולפגוע בסמכותו של השר לביטחון לאומי. זהו מהלך פוליטי שמטרתו היא בעיקר לפגוע באמון הציבור במערכת השלטון וביכולת הממשלה ליישם את מדיניותה. מעצר זה, כמו שורת פעולות אחרות מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, הוא ביטוי נוסף לחוסר הבנה עמוק של תפקידה. היועצת אינה שומרת על שלטון החוק; היא פועלת כסוכנת פוליטית שמנצלת את כוחה לרדוף אנשי ימין ולחסום את מדיניות הממשלה. התנהלותה הפכה מייעוץ שיפוטי לגיטימי למקור של שיבוש ועיכוב ופגיעה ביכולת הממשלה לתפקד ולפעול בעבור אזרחי ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רוב השרים לא חושבים ככה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנו רואים את אותו דפוס פעולה גם במקרה של ד"ר אודליה מינס. מינוי ד"ר מינס ליושבת-ראש מועצת הרשות השנייה נעשה בהתאם לחוק, אך היועצת המשפטית בחרה לסכל את ההחלטה בטענה שאין לכך בסיס משפטי. לא רק זאת, היא גם אסרה על השר קרעי ייצוג חיצוני, מפני שלטענתה אין לעמדתו כל תפיסה במציאות. והינה, בדיון בבג"ץ נחשף כי לא הייתה כל מניעה חוקית למינוי, והתברר כי בעצם עמדת היועצת המשפטית התבססה על מצג שווא חסר אחיזה במציאות. אתם מבינים? מלבד זה שהיועצת מחליטה על פי עמדתה הפוליטית, היא גם מבצעת עבודה רשלנית. התנהלות זו אינה מקרית. היא חלק מתבנית חוזרת של יועצת משפטית אימפולסיבית, שלא רק מסרבת לייצג את הממשלה, אלא אף מציבה מכשולים אקטיביים בדרכה. ועדת שמגר קבעה באופן ברור: כאשר קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין היועץ המשפטי לממשלה לממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל, יש להעביר את היועץ מתפקידו. מצב זה אינו תיאורטי, הוא מתקיים במלואו מדי יום. חילוקי הדעות עם היועצת המשפטית לממשלה אינם רק טכניים, הם מהותיים ומשבשים את תפקוד הממשלה באופן יום-יומי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא כשראש הממשלה נאשם בפלילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, זהו רגע של מבחן עבור הדמוקרטיה הישראלית. אם נמשיך לאפשר ליועצת המשפטית לפעול כאילו היא מעל הממשלה וכאילו סמכותה אינה מוגבלת בחוק ובמוסר הציבורי, אנו נדרדר את המדינה לשפל חסר תקדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני קוראת לראש הממשלה, לשר המשפטים ולחברי הממשלה: הגיע הזמן למנות את הוועדה שתבחן את המשך כהונתה של היועצת המשפטית. זהו צעד בלתי נמנע ונחוץ להבטחת היכולת של הממשלה לממש את מדיניותה ולשמור על עקרונות הדמוקרטיה שלנו, בעבור אזרחי ישראל, בעבור חוסנה של מדינת ישראל ובעבור הדמוקרטיה בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות שאתם ממשלה שחשודה בפלילים? אתם התעקשתם שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה. מה לעשות שבחרתם ראש ממשלה שנאשם בפלילים? כשראש ממשלה עומד בתיק פלילי ויש לו הסכם ניגוד עניינים, אז מה לעשות? אי-אפשר לפטר את ראש התביעה הכללית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, השבת אנחנו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם התעקשתם שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, פינדרוס. חבר הכנסת קריב. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו השבוע קוראים בפרשת ויצא. יש פרשה מאוד מעניינת – לבן הארמי, התמודדות של יעקב אבינו עם לבן הארמי. אנחנו כילדים כבר גדלנו על זה שלבן היה רמאי, לבן היה רמאי גדול, אבל שימו לב לרמאות שלו. הוא רמאי מתוחכם. כשהוא מחליף את רחל ולאה, הוא מדבר על זכויות – הוא אומר: "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה". יש לו עוד טיעון מוסרי: הוא שומר על המוסר, והוא עושה את זה – הוא איש נחמד, הוא פלורליסט אפילו. לא עושים דברים כאלה, לכן רימיתי אותך. אחר כך הוא מחליף את משכורתו עשרת מונים, גונב ממנו, שודד אותו, ויעקב מתמודד, ממשיך הלאה בשקט. בסוף, כשהוא בורח, הוא בורח כמו גנב, אז הוא אומר לו, לבן: "למה נחבאת לברוח" אבל הוא אומר לו מייד: "הבנות בְּנֹתַי – – – הצאן צאני". 21 שנה הוא עובד ביום, בלילה – הוא אומר: הכול שלי, אבל מה רע, לא נתת לי להיפרד ביופי, בנחמדות. החבורה הזאת מזכירה לי אותם, מזכירה לי אותו הדבר. הכול בפלורליזם, ביופי כזה – הוא נאשם בפלילים. אדוני השר, אני מבין את השרים שלא חתמו על הבקשה הזאת לפיטורי היועצת המשפטית. השרים האלה מפחדים מאקדחים שלופים מול המאבטחים שלהם, שיעצרו אותם מחר בבוקר. ימצאו איזו עילה: הוא העביר מידע, הוא לקח מידע, הוא שתה קפה לפני שחרית, אולי. ימצאו משהו. הם אומרים: רגע, מה לנו ולצרה הזאת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא היה לו כובע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יבואו עם אקדחים שלופים, יחסמו אותנו, המאבטחים שלנו אולי יירו בטעות – מי יודע מה יכול לקרות? עזוב אותנו. תן לנו ללכת לישון בשקט. הגעתי לכנסת, אני עוד זוכר בדיון הראשון בוועדה המסדרת, אמרתי משהו על משטרה – קפצו עליי שלושה חברי כנסת: תיזהר, תיזהר, תיזהר. אל תדבר, אל תדבר, שמור על עצמך, אל תדבר. אז הם פוחדים. אדוני השר, מה אתה מצפה מהם? הם רואים כאלה תמונות עם אקדחים שלופים ואומרים: הבחורה הזאת מחר תשלח לנו מח"ש, שב"כ, מוסד, לא יודע, who knows what, מחר ישלחו ויעצרו אותנו. לא מתאים לנו, תן לנו לשמור על עצמנו. אני רק שואל את אותם צבועים: לצורך העניין, בדיוק היה יוצא ליריב לוין לבחור יועץ משפטי, ושמחה רוטמן היה לוחץ אותו ומגיע למצב שבחרו את בקשי מקהלת ליועץ המשפטי לממשלה, והייתה מתחלפת ממשלה, מה נראה לכם היה קורה? הוא היה נשאר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה המינימום של האנושיות והאינטליגנציה של הגברת הזאת? את חושבת שהממשלה הזאת היא סכנה – סכנה לדמוקרטיה, סכנה למדינת ישראל. דעתך. את יודעת מה? אני מכבד אותה. אבל איך את לא מתביישת קצת? אינטגריטי, קצת. את חושבת שזו סכנה, את חושבת שהם לא בסדר, את לא מסכימה איתם? קומי ולכי. זה המינימום הנדרש. אמר לבן הארמי: "הבנות בנתי"; "הצאן צאני"; המדינה שלי. זה שנבחרתי – נבחרתם אתם – אין בעיה, נשלח לכם שב"כ, נשלח לכם מוסד לטפל בכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אדוני שר המשפטים, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ליועץ המשפטי לממשלה יש תפקידים רבים. בין היתר, הוא עומד כמובן בראש מערך התביעה. אחד מתפקידיו הראשיים, אם לא הראשי שבהם, הוא לייעץ לממשלה ולסייע לה לממש את מדיניותה בהתאם לחוק. הכללים שנקבעו בשעתו לעניין הליכים של החלפת יועץ משפטי לממשלה קובעים שניתן להעביר אותו מתפקידו באחד מארבעה תנאים. התנאי הרלוונטי לנושא הצעה לסדר-היום, והדברים שהוצגו כאן על ידי המציעים, אומר כך: כאשר קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועץ המשפטי הראשי – כך זה מנוסח בכללים – היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל. צריך לומר באופן הברור ביותר: מהלך של החלפה או הדחה או כל שם שנבחר לעניין הזה זה מהלך של מוצא האחרון; זה מהלך שעושים כשכלו כל הקיצין; זה מהלך שתמיד נכון לעשות כל מאמץ למצוא את הדרך שמאפשרת בכל זאת להימנע ממנו. אני מוכרח באופן אישי לומר שלצערי הרב, אין לי שום ספק שהתנאי הזה התקיים, ואכן כלו כל הקיצין. אי-אפשר לעבוד ככה. לא רק שאי-אפשר לעבוד ככה; אני חושב – ואני אומר את זה בצער רב – אני חושב שמערך הייעוץ המשפטי לממשלה כפי שהוא עובד היום, איננו פועל על מנת לשתף פעולה באופן יעיל עם הממשלה, איננו פועל על מנת לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה, אלא בשורה ארוכה מאוד של נושאים הוא פועל על מנת למנוע מהממשלה לפעול, על מנת להכשיל אותה, על מנת להבטיח את זה שהיא לא תוכל לקדם ולממש את מדיניותה. הבעיה, חברות וחברי הכנסת, היא בעיה חסרת תקדים ובעיה רוחבית – צריך לומר את זה; לא איזה חילוקי דעות נקודתיים בנושא מסוים ולא איזה מקרה בודד של התנגשות, אלא זה אירוע מתמשך למן כינונה של הממשלה, באופן רוחבי, בשורה ארוכה מאוד מאוד של נושאים. לא איכנס לכל הפרטים ולכל הנושאים, הרשימה היא באמת באמת ארוכה, אבל אתן בכל זאת כמה דוגמאות. היועצת המשפטית לממשלה הנהיגה שיטה שאין לה אח ורע שלפיה כאשר שר מבקש להביא הצעת חוק והוכן תזכיר לצורך הגשת הצעת החוק הזו, קודם לוועדת השרים לחקיקה ואחר כך לכנסת, אם הצעת החוק הזו אינה נושאת חן בעיניה, הפתרון הוא מאוד פשוט: היא פשוט לא מקדמת את התזכיר ולא מאפשרת להוציא תזכיר. בעצם היא משתמשת בכוח טכני שיש לה כדי להפוך את עצמה למושלת-על שקובעת אילו הצעות חוק השרים יכולים ליזום בכלל. אני רוצה להזכיר שאפילו מי שטוען שצריכה להיות ביקורת שיפוטית על חקיקה, הביקורת השיפוטית הזאת היא לאחר שהכנסת סיימה את הליכי החקיקה, והיא נתונה לבית המשפט. היועצת המשפטית לממשלה הופכת את עצמה, בלי שום הסמכה, בלי כלום, למין גורם-על שבעצם עומד בשער הכניסה לאפשרות בכלל לחוקק. היא באה ואומרת לממשלה את הדבר הבא: אתם רוצים לחוקק חוק? זה רק חוק שנאה בעיניי. אם לא בעיניי, לא תוכלו. במקום לומר: לי יש הסתייגויות כאלה ואחרות, אני מציעה לכם לעשות את זה בדרך אחרת, שאולי לא תשיג את כל מה שאתם רוצים, אבל היא הכי קרובה למה שאפשר. אכין לכם הצעה בנוסח הזה. אם לא אצליח לשכנע, אגיש את מה שאתם עומדים עליו, אבל אני אומרת לכם, קחו בחשבון שאם זה מה שיחוקק בסוף בכנסת, להבנתי, כיועצת משפטית לממשלה, הדבר הזה בסופו של דבר לא יעמוד, והחוק יכול להיפסל. כך נוהג יועץ משפטי. כך נהגו יועצים משפטיים לממשלה תמיד. איפה נשמע שהיועצת היא שחקן סף כזה שבא ואומר: אני בכלל קובעת מראש, במקום בית המשפט, במקום הכנסת, במקום כל הליכי החקיקה, וגם לא מוכנה להציע שום אלטרנטיבה. זה קורה פעם אחר פעם, בשורה ארוכה מאוד של הצעות חוק משמעותיות מאוד. אתן דוגמה דווקא בנושא שאולי לא נמצא במוקד סדר-היום הציבורי – הסוגיה של המשמורת של אסירים בקהילה, שדרושה באופן בהול בגלל הצורך לפנות מקומות כליאה בבתי הסוהר לטובת החשודים בטרור והטרוריסטים, שנעצרים כאן במספרים גדולים בנסיבות שאנחנו נמצאים בהן. אחר כך מתפלאים שמשחררים כל מיני טרוריסטים בהיעדר מקום בבתי הכלא, בגלל שאי-אפשר לקדם את ההצעה הזו, כי היועצת החליטה שהפתרון הזה לא מוצא חן בעיניה. וזו רק דוגמה אחת לדברים אבסורדיים שאי-אפשר לקבל אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשצריך, כנראה שיש מקום בבתי הכלא, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. רגע, רגע. אני אמשיך. אני חושב שהייעוץ המשפטי לממשלה צריך לתת חוות דעת מקצועיות, משפטיות, לא פוליטיות ולא מפוזיציה. זה לא מה שקורה. ניתנות פה חוות דעת אבסורדיות; לא פעם הן סותרות אחת את השנייה באותם עניינים ממש. כשזה נוח, אפשר לשנות כללים תוך כדי תהליך הבחירה, וכשזה נוח, אסור לשנות כללים תוך כדי תהליך בחירה. שתי חוות דעת, אגב, שניתנו באותו יום ביחס למינוי נציב תלונות הציבור על שופטים – רצון לשנות את החוק – שם כמובן אסור, כי אנחנו על סף תהליך הבחירה. ובעניין מינוי נציב שירות המדינה, שם כמובן חייבים, כי אנחנו באמצע תהליך הבחירה. כי לנציב תלונות הציבור על שופטים צריך לשמר את השיטה הקיימת, שבה למבוקרים, השופטים, יש וטו על מי שייבחר לתפקיד, ובנציבות שירות המדינה צריך, בניגוד לחוק, לקחת מהר מהר מהממשלה את הסמכות שהיא חס וחלילה תמנה נציב כפי שהיא חושבת לנכון שצריך. שתי חוות דעת שניתנו באותו בוקר וסותרות אחת את השנייה. אני יכול אפילו לספר לכם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה חוזר לדבר על ענייני – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אפילו יכול לומר לכם שאני – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא ממשיך לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לא לא. חבר הכנסת קריב, אני לא אאפשר הפרעות. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כאשר שמעתי את העמדה שהוצגה באותו בוקר בישיבת הממשלה ביחס לנציב שירות המדינה על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מה שעשיתי בתגובה הוא שפשוט הקראתי את חוות הדעת שלהם מאותו בוקר בעניין של נציב תלונות הציבור על שופטים, שהייתה כמובן הפוכה. אגב, אפילו לא הייתי צריך לשנות מילים, כי בשני המקרים מדובר בתפקיד של נציב. עד כדי כך האבסורד מגיע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בדיוק, כי הוא מדבר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני לא מעוניין לקרוא אותך לסדר. אנא. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הוא לא ממלא מקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תודה. אתם מפריעים לשר כרגע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> עצרו אותו בשב"כ על התחזות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> התהליך הזה נמשך בשימוש לרעה, abuse ממש, של הכלי – שלא אני אלא רבים הגדירו כנשק יום הדין של הייעוץ המשפטי לממשלה – מניעה משפטית באופן סיטוני, שיטתי, כמעט על כל דבר ועניין, ללא שום בסיס, אגב. כל דבר הוא מניעה משפטית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אולי כי אתם הכרזתם מלחמה על שלטון החוק? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני, אני מבקש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פעולת השתלטות, לא רק מלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, אנא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מבקש. כל דבר הוא מניעה משפטית, באופן סיטוני, בהיקפים שאין כמוהם. רבותיי, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בין היתר, הוא גם לייצג את הממשלה בפני הערכאות. פעם אחר פעם אחר פעם הייעוץ המשפטי לממשלה מסרב לייצג; מציג בפני בג"ץ עמדות שהן קיצוניות העוקפות את העמדות אפילו של העותרים, דברים שלא היו כמותם אף פעם, מעולם, אגב, גם בעלויות אדירות לקופה הציבורית. וכך זה נמשך. אומר יותר מזה, אחד הדברים המקוממים ביותר – ואתם יודעים שדיברתי עליו פעם אחר פעם, גם כאן במליאה – הוא הסוגיה של אכיפה בררנית, שנגעה בה גם חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר על אכיפה בררנית? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני, זה לא דו-שיח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין דבר שמפרק חברה, אין דבר מסוכן לדמוקרטיה מזה שאין דין שווה לכולם; מזה שיש אכיפת חוק אחת לאנשים כאלה ואחרת לאנשים אחרים. אין דבר מסוכן יותר מזה שהאדם שבידיו מרוכזות סמכויות עוצמתיות כאלה – לשלול חירות של אנשים, להביא אותם לחקירה, להעמיד אותם לדין – משתמש בהן בצורה בוטה ובררנית כזאת. אזכיר לכם, חברות וחברי הכנסת, שלא במקרה – גם אתם פה באופוזיציה – כשהעמדנו אתכם במבחן האמיתי, הצבעתם בעד הצעת החוק של צגה מלקו, שקבעה חנינה גורפת, גורפת, ליוצאי אתיופיה שהשתתפו בהפגנות, הצעת חוק שעברה פה בקריאה השלישית ועשתה צדק אחרי שהתברר שמול פחות מ-20 כתבי אישום על כל אירועי האלימות וההתפרעויות וחסימת הכבישים, והדברים האלה שהיינו עדים להם כבר שנתיים במה שמכונה המחאות, מול הדבר הזה קיבלנו למעלה מ-1,000 כתבי אישום נגד יוצאי אתיופיה. על אותם דברים בדיוק, הרבה פחות, אגב, ברוב המקרים – אבסורד נורא, דבר שאי-אפשר לקבל אותו באף חברה. אגב, אני אומר לך, חבר הכנסת קריב, זה כך גם ביחס לחברה הערבית, כן? וזה כך גם ביחס לציבור החרדי, וזה כך ביחס להרבה ציבוריים אחרים שהם לא הציבור הפריבילגי שאתה כנראה מייצג כאן. הדבר הזה הוא דבר נורא. הוא דבר שחותר תחת יסודות הדמוקרטיה, תחת הצדק, תחת השוויון. הוא דבר שמפרק חברה. היועצת המשפטית לממשלה לא רק נוהגת במדיניות כזאת, היא גם נמנעת פעם אחר פעם מלעשות את הדבר המינימלי המתבקש – להתייצב במלוא העוצמה כנגד גילויי סרבנות; להתייצב במלוא העוצמה כנגד המסיתים, כנגד אלה שקוראים לפגוע בנבחרי ציבור, באישי ציבור, ולא רק בהם. היא לא עושה דבר, לא בפעולה ואפילו לא באמירה. היא שותקת נוכח האיום הבלתי-נסבל שישנו על ראש הממשלה ועל משפחתו באופן שיטתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה היא אמורה לעשות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> באופן שיטתי, מביש, שלא היה כמוהו. מה היא כן עושה? אגב, בניגוד מוחלט לתקשי"ר – בכל הזדמנות שיש לה לומר דברים פומביים, כמעט בכל הזדמנות, היא מקדישה את דבריה להתקפה פרועה על הממשלה ועל השר העומד בראש המשרד שהיא שייכת אליו. אף מילה על הסרבנים. שנתיים – אף מילה. שום דבר מול אלה שמסיתים. אני כבר לא מדבר על הגשת כתבי אישום, חס וחלילה. כלום, אפס. אבל יש לה מה להגיד כנגד הממשלה וכנגד מדיניות השר ומדיניות השרים. זה – כל הזמן. אגב, בתקשי"ר – אני יכול לגלות לכם – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשהיא עומדת לצידו של ראש ממשלה בפיטורי שר ביטחון במלחמה, זה בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ניר, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אנא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם שיש עובד מדינה שביקש לפרסם ספר שיש בו כמה משפטים של ביקורת על התנהלות המשרד שהוא שייך אליו. הספר הזה – קיבלתי את המכתב – נפסל לפרסום כי התקשי"ר אוסר על עובד מדינה לתקוף את המערכת שהוא שייך אליה, אגב, אולי בצדק. אבל גם פה, דין אחד לה ודין אחד לאחרים, בצורה הכי בוטה שיכולה להיות. אני יכול להמשיך, והרשימה היא ארוכה ארוכה. אני בכלל חושב שייעוץ משפטי לממשלה צריך להיות ייעוץ שבא מגישה מאפשרת. אגב, זה מה שהיועצת הנוכחית הציגה כאשר בחרו אותה לתפקיד, וגם הטעתה את מי שבחר בה, צריך גם את זה להגיד. גישה מאפשרת – גישה שנועדה למצוא את הפתרונות, גישה שאומרת: את זה אי-אפשר, אבל ככה אפשר, את זה אי-אפשר בדיוק ככה, אבל אפשר לעשות משהו קרוב לזה. דבר מזה לא קורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זה אמרו לנו בשנה א' במשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אגב, אני גם לא רוצה להיכנס אפילו לדברים שהם ברמת ההתנהלות היום-יומית. אני אומר, אני יכול להמשיך, הרשימה פה היא באמת באמת ארוכה, אבל אני חייב לומר שהדבר הזה – שהוא כשלעצמו מספיק כדי להגיע למקום שאליו הגענו – הוא חמור במיוחד כשמשווים את זה למה שקרה בתקופת הממשלה שקדמה לנו. מילא אם זו הייתה דרכה ופרשנותה כל הזמן, אבל שם לא הייתה שום בעיה. דקה לפני הבחירות: לאפשר הסכם למסירת חלקי מולדת לאויב הכי גדול שלנו זה בסדר גמור; לאפשר מינוי רמטכ"ל רגע לפני בחירות והחלפת ממשלה? בבקשה. העיקר שעושים את זה האנשים הנאורים, הנכונים, מהצד הטוב של המפה. איזה מין דבר זה? אז אני אומר, אם היועצת המשפטית לממשלה רוצה לעסוק בפוליטיקה ולתת ייעוץ פוליטי מנקודת מבט פוליטית, אין שום בעיה – שתרד לעם ושתתמודד בבחירות. אגב, אני חייב להגיד לכם את האמת, לי יש תחושה שאתם אולי כל כך מגינים עליה כי אתם מפחדים שאם היא תרד ותרוץ ותקים מפלגה, הציבור שבוחר בכם אולי יצביע לה, כי הרי גם הוא חושב שהיא פוליטית ומייצגת את עמדותיו הפוליטיות. עכשיו אומר לכם, אחרי שאמרתי את כל הדברים הקשים האלה – ואני אומר אותם בצער גדול – ראו, רבותיי, מהלך כזה זה לא מהלך אישי. זה שלי יש בליבי את מה שיש בליבי ואני רואה את הדברים כפי שאני רואה, זה לא מספיק, מכיוון שהכללים קובעים, ובצדק הם קובעים, שזה צריך להיות דבר רוחבי, שהולך לרוחב הממשלה כולה. מהלך שיוצא לפועל, ויכול לצאת לפועל, רק כאשר יש באמת הסכמה רחבה בממשלה, שהגיעו מים עד נפש, שאי-אפשר יותר. כדי שהדבר הזה יקרה, צריך שיתייצבו השרים ויאמרו – אגב, לא מעט מהם אומרים את זה, אולי בחדרי-חדרים – אבל שיאמרו באופן גלוי, אם במכתבים ואם בהודעות ואם בדרך אחרת, יאמרו באופן גלוי: רבותיי, אנחנו חושבים שאי-אפשר להמשיך כך ובלית ברירה מבקשים לקיים דיון בממשלה ואולי הליכים נוספים כדי להביא להדחה. כאן צריך לומר את האמת. עד כה, למרות הפנייה שעשה חברי השר קרעי, יש מספר גדול של שרים שטרם הביעו את עמדתם. אני חושב שבלי שהם יבואו ויאמרו שהם עומדים על קיומו של הליך כזה, פשוט לא מתקיים – לצערי ולפחות להבנתי את המצב כפי שהוא כרגע – התנאי הבסיסי שאומר ונדרש בכללים שלפיו הממשלה, ולא שר כזה או אחר, ואפילו לא קבוצת שרים כזאת או אחרת, אלא הממשלה כמכלול רחב, לרוחב היריעה והקשת של שרי הממשלה, הגיעה באמת למצב הקיצון הזה. כאן אני רוצה לומר משהו לחברי חבר הכנסת פינדרוס: שמעתי בכאב גדול את הדברים שאמרת על מעצרים ועל אנשים שמפחדים. שמעתי את זה בכאב גדול, כי אני חושב שאתה מתאר תמונה שלצערי הרב, היא נכונה מאוד. אבל אני אומר, ואני אומר את זה כאן לחבריי השרים: מי שמפחד, בכל הכבוד, שיעזוב את העשייה הציבורית. אין מקום לבוא לציבור ולהגיד: תן לי מנדט כדי לפעול בדרך שהציבור מצפה שאפעל, ואחר כך להגיד: טוב, תראו, קיבלתי את המנדט, אבל אני מפחד, אז אני לא אחתום, אז אני לא אבוא לישיבה, אז אני לא אצביע, אז אני אסתכל על השני, ושהוא יעשה את העבודה במקומי, אז אעצור את הרפורמה המשפטית בכל מיני תירוצים. אני אומר לכם בצורה ברורה מאוד: מי שמפחד, שיגיד לציבור, שיישיר מבט ויגיד: אני מפחד. אגב, יש ממה לפחד, אני מסכים איתך. אבל מי שהחליט לעסוק בעשייה ציבורית, שיעשה את מה שהוא מאמין בו, שיתייצב איתן ושלא יוותר. שיאבק במסגרת החוק, מתוך כבוד לכלל רשויות החוק. אני מכבד את בתי המשפט, כולל צווים, גם צווים שאין להם מקום והם בעיניי אפילו בלתי חוקיים. אבל שיתייצב, שייאבק, שיתמוך בחקיקה שצריך להעביר. אם הוא חושב את מה שאני חושב על היועצת המשפטית לממשלה, שלא יגיד: טוב, טוב, שמישהו אחר יביא הצעות, ואז אולי אני אבוא לישיבה, אם אני לא אהיה חולה במקרה באותו יום, ויצביע, אלא יבוא ויתייצב על הדוכן הזה ויאמר את הדברים כמו שאני אומר אותם. ואני אומר לכם, ואני פונה כאן בעיקר לחבריי בקואליציה: אם כל חברי הקואליציה ינהגו כך, אנחנו נשנה את המצב. אנחנו נעשה צדק. אנחנו נעשה את זה משום שגם באופוזיציה יש רבים שיודעים שאנחנו צודקים. אבל אם כל אחד יסתכל על השני ויגיד: שהוא יחתום, אני לא אחתום; שהוא יגיש, אני לא אגיש; שהוא ידבר, אני אשב בבית; שהוא יביא הצעה ואני אברח מהישיבה באיזה תירוץ; שהוא יביא הצעת חוק ואני אדבר על הצורך בהסכמות רחבות, בשעה שבג"ץ נותן צווים חד-צדדיים כדי לכפות נשיא בית משפט עליון שרוב העם לא רוצה בו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבטחת לא לעשות את זה. הבטחת. הבטחת לא לעשות את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מי שינהג בדרך הזאת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פרקש. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבטחת לא לעשות את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מי שינהג בדרך הזאת – אני חושב שמי שנוהג בדרך הזו, בדרך של כניעה לפחד, מועל בשליחות ומועל באמון שנתנו בנו, כולנו. עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר, ואני אומר אותו בצורה הברורה ביותר: ראו, רבותיי, אני מאמין גדול בדמוקרטיה, ומכיוון שאני מאמין גדול בדמוקרטיה, אני יודע, אני יודע שהצדק סופו לנצח. אי-אפשר להמשיך לאורך זמן לדרוס ולדרוך ולהפלות חלקים עצומים מהציבור. אי-אפשר לאורך זמן לחסום בפניהם את המערכת המשפטית. אי-אפשר לאורך זמן לכפות עליהם נשיא בית משפט עליון שהם לא רוצים בו. אי-אפשר לאורך זמן להפחיד אותם באכיפה בררנית. לא יהיה אפשר לאורך זמן למנוע מהפרלמנט לבצע את החקיקה בהתאם לרוב שנבחר ויש לו גיבוי ציבורי, על ידי כל מיני אירועים אלימים כאלה ואחרים. יש ציבור עצום, והוא הולך וגדל מיום ליום, שלא מוכן להשלים עם זה, שלא יקבל את זה, שיעמוד איתן אל מול הדבר הזה; שתובע כבר היום מאיתנו, נבחרי הציבור, להתייצב באומץ לב, ביושרה, בהגינות, ולעמוד מאחורי מה שנבחרנו בעבורו ומאחורי מה שאנחנו באמת חושבים. ולצד זה, אני אומר לחבריי לאופוזיציה: יש גם קולות אחרים, שאתם מייצגים. אני לא מזלזל בהם לרגע. הם אמיתיים. חלקם אגב גם נובעים מפחד ומחשש מהרבה מאוד דברים. אני קראתי לפני 7 באוקטובר 2023, 33 פעמים מעל הדוכן הזה, במכתבים, בראיונות, בפניות: בואו נשב לדבר, בואו נגיע להסכמות. אף אחד מכם לא העז להתייצב. אף אחד מכם לא היה מוכן לבוא ולשבת איתי. אף אחד. והינה, אני קורא לכם עוד פעם: בואו נדבר, זה עוד לא מאוחר. בואו נדבר על הכול – על איך צריך לבחור שופטים; על איך צריך לבחור נשיא בית משפט עליון; מי צריך להיות. בואו נדבר על איך צריך לנהל את רשויות אכיפת החוק. בואו נדבר על האכיפה הבררנית, על הציבורים האלה שנדרסים. בואו נדבר על הכול, בואו נגיע להבנות. זה אפשרי. אבל יש דבר אחד שאני לא אסכים לו – אני לא אסכים לאמירה הזאת, הכל-כך מקוממת, שלפיה אנחנו צריכים לעצור הכול עד שיהיו הסכמות. אף אחד אפילו לא מוכן לדבר, אבל לבית המשפט מותר לבטל חוק-יסוד, לתת צווים להשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים; ליועצת המשפטית מותר לסכל את עבודת הממשלה באופן הזה; אפשר לעצור אנשים בצורה מבזה כזאת, כמו שתיארה קודם חברת הכנסת סון הר מלך – וזה עכשיו בכלל לא חשוב אם יש נגדם חשדות או אין, אם הם אמיתיים או לא אמיתיים. מה זה? איפה זה נשמע? מה זה אמור לעשות? איזה מסר זה מעביר? אתם יודעים, אני שואל פעם אחר פעם את הייעוץ המשפטי לממשלה: תנו נתונים, הסבירו לנו למה במקרה כזה עושים ככה ולמה במקרה כזה עושים ככה. סתם אתן דוגמה, שאלה: שוו בנפשכם שהיו פעילי ימין יורים פצצת תאורה, חס וחלילה, על ביתו של ראש הממשלה כאשר אנחנו ישבנו באופוזיציה, והיו מתחבאים בבתיהם של שכניו. מה היה קורה עם השכנים, לדעתכם? אני לא חושב שיש אחד כאן שחושב ששום דבר, שלא היו קוראים להם לחקירה ולא היו עוצרים אותם. אז בואו תסבירו לי אתם למה שכנים שמחביאים מישהו שיורה על ראש הממשלה ששייך לצד מסוים, הם חסינים. להם זה מותר? זו רק דוגמה קטנה לאבסורדים זועקים לשמיים שאי-אפשר לקבל אותם, שאי-אפשר להשלים איתם. לכן, חברות וחברי הכנסת, אני פונה באמת לחבריי השרים קודם כול ואומר להם: צאו לציבור, תגידו את האמת. אגב, זה גם לגיטימי, כי אם אנשים באמת חושבים שמה שקורה עם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא בסדר והכול מצוין והדברים עובדים כפי שהם צריכים לעבוד, תגידו. מה הבעיה? למה אתם לא אומרים? תגידו. אם אתם חושבים אחרת, תתייצבו פה על הדוכן הזה ותאמרו את הדברים שאמרתי. חתמו על המכתב שהשר קרעי הציע לכם לחתום עליו. עשו את שליחותכם נאמנה, בכנות, ביושרה, באמינות. אל תתחבאו ואל תחפשו כל מיני דרכים כדי להתחמק מהאחריות שיש לכולנו. אני יכול לומר דבר אחד: אני אמשיך להיאבק. אעשה את זה במלוא העוצמה, במלוא הנחישות, ותמיד עם יד מושטת להידברות ולהבנות. תמיד בשקיפות, בנחישות. והדבר הכי חשוב – ללא מורא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת ביקשו להביע עמדה מהצד. חבר הכנסת גלעד קריב – איננו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. יש לך דקה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, הקשבתי בעיון לדברים. ליועצת המשפטית יש גם תפקיד כיושבת-ראש או כמנהלת אחראית לתביעה הכללית. כשאנחנו רואים מה קורה במעצרים האחרונים, כשנציב שב"ס, כמו בסרט רע, מורד מהרכב שלו תוך כדי נסיעה עם אקדחים שלופים, עם אנשים רעולי פנים; כשאנשים שברור לחלוטין שהם לא מסוכנים נשלפים מחדרי מלון, דופקים לאנשים ב-05:00 רעולי פנים עם נשקים שלופים. ואחרי כל הדברים הללו – קול ענות חלושה. נציב שב"ס משוחרר לביתו באותו היום, אחרי כמה שעות, כשהוא לובש את מדיו וללא תנאים מגבילים. מי שהורה על המעצר הזה לא יכול להמשיך להישאר בתפקידו. מי שאישרה את המעצר הזה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא יכולה להמשיך להישאר בתפקידה. זו לא רק בעיה מול הממשלה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זו לא רק בעיה של חוסר תיאום עם הממשלה, זה כישלון מוחלט, מוחלט – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בניהול אחד הדברים המהותיים שיש לה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם מפריעים לי, אדוני. אני רוצה לסיים את דבריי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל תם הזמן. הייתה לך דקה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כישלון מוחלט בניהול תפקידה כיושבת-ראש התביעה הכללית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולכן צריך מהר לקיים דיון פה במליאה כדי להעביר אותה מתפקידה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. בושה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת, סגור את האירוע. סגור את האירוע. סגור את המיקרופון. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן לכם את הבריונות הזאת. לא ניתן לכם להשתמש בבריונות כדי להשתיק אותנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, תם הזמן. אני מבקש לסיים. חנוך, תם הזמן. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נגיד את מה שאנחנו צריכים להגיד. לא ניכנע לבריונות, לא ניכנע לאלימות. לא תשתיקו אותנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב. אני מבקש להוריד אותו. סדרנים, אני מבקש שיפסיק. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נגיד את מה שיש לנו על אפכם ועל חמתכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סדרנים, אני מבקש שיפסיקו את חנוך דב מלביצקי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נגמרו הימים שאתם קובעים פה היום. הדיפ-סטייט נגמר. נגמר. לא יהיה יותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דב מלביצקי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה לא בסדר. זה לא בסדר. זה לא בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה אתה עושה אם זה לא בסדר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ביקשתי מהסדרנים להוריד אותו וזה לא קרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה לא בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעבור להצבעה כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא שלחת סדרן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שלחתי סדרנים, שלחתי. שלחתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תעבור להצבעה כבר. יאללה, תתקדם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב. אנחנו כעת רוצים לעבור להצבעה. הבקשה של המציעים היא הצבעה בעד או נגד להכליל את זה בסדר-היום במליאה. ההצבעה תהיה שמית. ההצבעה היא בעד או נגד לכלול את ההצעה בסדר-היום של המליאה. אדוני מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. ההצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו באולם. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם יש חברי כנסת באולם שלא הצביעו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. אז קרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה מאפיה. זה מאפיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, מזכיר הכנסת קורא בשמות הח"כים שלא נכחו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה ארגון פשיעה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה ארגון פשיעה. זה ארגון פשיעה. הם מתנהלים כמו ארגון פשיעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תנו למזכיר הכנסת לקרוא בשמות החברים שלא נכחו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם מתנהלים כמו ארגון – – – מה זה, מאפיה. זה מאפיונרים. מאפיונרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מה זה השטויות האלה? מה זה מחיאות כפיים במליאה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> צודק. בינתיים בקואליציה צועקים – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – אם הייתי מוחא כפיים היית מוציא אותי, אבל הם מוחאים כפיים – מותר להם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, אתה בקריאה ראשונה. תנו בבקשה למזכיר הכנסת, הוא רואה את מי שמצביע. אנחנו רושמים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אלי דלל – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, מה קורה איתי? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> איזה בושה. איזה בושה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ההיסטוריה תשפוט את כולכם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, הם בודקים מי לא הצביע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלמוג כהן – בעד אופיר כץ – בעד << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> ללמוד מכם מה זה בושה. ללמוד מכם. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יריב לוין – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, מזכיר הכנסת יקרא בשמות כולם. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד צגה מלקו – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מותר להקריא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאחר שזו קריאה שלישית, הוא בודק את מי הוא לא קרא קודם לכן. זה בתיאום עם שני המזכירים. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) לימור סון הר מלך – בעד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא מקריא שמות? מתי מקריאים שמות בסיבוב שלישי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו קריאה שלישית. הוא קורא בשם מי שלא נכח קודם לכן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אופיר סופר – בעד אורית סטרוק – בעד משה סעדה – בעד חוה אתי עטייה – בעד צביקה פוגל – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תמה ההצבעה. תמה ההצבעה. משה, תמה ההצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יצחק קרויזר – בעד אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, אתה מסתלבט? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא הבנתי, מה קרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – לא קראת לאושר שקלים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תמה ההצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא תמה ההצבעה. כל מי שנוכח באולם ולא הצביע, מצביע עכשיו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) קטי קטרין שטרית – בעד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אומרים: מי שלא נכח באולם ורוצה להצביע. לא קוראים עוד פעם את כל השמות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה מה שאמרתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, חברים, אמרתי: מי שלא נכח באולם. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אושר שקלים – בעד אביחי בוארון – בעד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, אתה קורא בפעם הרביעית? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אתה כבר הצבעת בעד, בוארון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דן אילוז – בעד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, איך אתה קורא עוד פעם אביחי בוארון? זה ב'. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ניסים ואטורי – בעד שמחה רוטמן – בעד << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> דן, ההצבעה הזאת לא חוקית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאיר כהן, הצבעת? מאיר כהן. מאיר כהן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא אמור לבדוק. אתה לא אמור לבדוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא הצביע. הוא בא לכאן. הוא בא לכאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נגמרה ההצבעה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תמה ההצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש מישהו כאן באולם – – – למה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> דן, ההצבעה הזאת פסולה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה? מה זה הקרקס הזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אם כן, אם כן – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה. אדוני מזכיר הכנסת, אנא ספור את המצביעים. << קריאה >> נעמה לזימי (הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים): << קריאה >> ההצבעה פסולה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה? למה? מה היה היום? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה, כמה פעמים צריך להתלונן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, חברים, תוך כדי אבקש – אני מבהיר, אני אבהיר. תוך כדי שסופרים את ההצבעות, בפעם השלישית מי שמצביע זה מי שלא נכח באולם ונמצא כעת באולם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, אתה לא יכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, עזוב. תמה ההצבעה. נכנסו לכאן מספר גדול של אנשים ביחד, וזה הכול. לכן זה לקח זמן, זה הכול. שום דבר פה לא – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חברים, זו הייתה הצבעה כמעט שעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. תמה ההצבעה. יכול להיות. אז אנחנו רגילים שבסוף יש אחד או שניים; כרגע נכנסו הרבה ביחד. מותר. זה מה שהיה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אתה עיכבת בכוונה כדי שהם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא לא לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן כן כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צריך לקצוב את הספירה בזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תפני ליועץ המשפטי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תראה את עצמך בטלוויזיה – שלוש פעמים הוא עושה לך אביחי בוארון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תפני ליועץ המשפטי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את עצמך. תתבייש. תתבייש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שאלתי את עצמי. שאלתי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שאלתי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זאת תהיה ועידת הסיכום – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, 40 בעד, 41 נגד. אם כן, ההצעה לא התקבלה. חברים. חברים, אני מבקש. אני מבקש. אני מבקש. חברים. יבגני סובה, קריאה ראשונה. בליאק, קריאה ראשונה. נאור שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה הפרצוף שלכם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל התרגילים לא יעזרו לכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם עם הכיפה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא יעזור לכם, כל התרגילים שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ולדימיר בליאק, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. נאור שירי, אתה בקריאה שנייה. לא מוחאים כפיים במליאה. אני מבקש להפסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתה אומר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא מוחאים כפיים במליאה. לכבד את המליאה. ולדימיר בליאק, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לצאת מהמליאה, כי אתה נתת להם – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בליאק, נא לצאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עזר לך. זה לא עזר לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ולדימיר בליאק, נא לצאת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עזר לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משמר הכנסת, נא להוציא את ולדימיר בליאק. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל התרגילים שלכם דפקו אתכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הצדק מנצח. האמינות מנצחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האמת מנצחת. האמת מנצחת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יכול להמשיך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אחרי דבר כזה אתה לא יכול – – – נגמר האירוע. הפסדתם בהצבעה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות המדינה לחזרתם של תושבי הצפון המפונים לבתיהם << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום. ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא היערכות המדינה לחזרתם – חברים, חבר הכנסת נאור שירי, אתה כבר בקריאה שנייה. נגמרה ההצבעה. קדימה. חבר הכנסת נאור שירי, אתה מפריע. אם כן, ההצעה הדחופה ההבאה היא בנושא היערכות המדינה לחזרתם של תושבי הצפון המפונים לבתיהם. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אברהם בצלאל, נעמה לזימי, חוה אתי עטייה, אלון שוסטר, ירון לוי, אליהו ברוכי ויבגני סובה. ראשון המנמקים הוא חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להתייחס באמת למה שקרה פה לפני כמה דקות. אני חייב, באמת. אני רוצה להגיד משפט אחד: אם כל ההישג שלכם, של האופוזיציה, הוא שלא העברתם איזו הצעה לסדר-היום, באמת, שאפו. זה כל ההישג הגדול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא נדבר על ההישגים שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נעבור על ההישגים שלכם. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל עוד דבר אחד אני רוצה לומר – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נעבור על ההישגים שלכם. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שלבוא כשיש קיזוזים ולהפר קיזוזים – לא בזה הגדולה שלכם. במה, שהפרתם קיזוזים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתפטרו. תתפטרו. לכו הביתה. תתפטרו. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> על מה צריך להתפטר? על מה? על מה צריך להתפטר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על 7 באוקטובר. על 7 באוקטובר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בושה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתפטרו. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> שהורדתם איזו הצעה לסדר-היום על ידי הפרת קיזוזים? דברים שלא קורים בבניין הזה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתפטרו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יוראי, אתה בקריאה ראשונה. יוראי, אתה בקריאה ראשונה. יוראי הרצנו, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ואנחנו למדנו ועוד נלמד מכם. הפרת קיזוזים, כן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם, אתם שמים כיפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דבי ביטון, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> הפרת קיזוזים. כן, מאיר, הפרת קיזוזים. לא היה כזה דבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דבי ביטון, קריאה שנייה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כיפה שמתם. חטפנו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה, הפסדתם? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם, עכשיו בהצבעה הזאת – תבדוק את מה שאני אומר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הצבעתם ואתם עם כיפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דבי ביטון, קריאה שלישית. נא להוציא את דבי. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> בהצבעה הזאת הפרתם קיזוזים. הפרתם שני קיזוזים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הצבעתם ואתם עם כיפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא להוציא את דבי ביטון, קריאה שלישית. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> דברים שלא קורים. אני מציע לך לבדוק את זה. על זה אני מתפלא עליכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דבי ביטון. דבי ביטון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה, סולומון, מה? עם כיפה, עם כיפה שיקרת? תתביישו לכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם מכבי נתניה ניצחו את מכבי תל אביב לפעמים, מה קרה? (חברת הכנסת דבי ביטון יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יוראי הרצנו, קריאה שלישית. יוראי, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אני צריך ללמוד מכם. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני מציע לך – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא הקשבת. נא להוציא את יוראי הרצנו. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ללמוד מהם. ללמוד מהם, להפר קיזוזים בשעות כאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יוראי הרצנו. יוראי. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ובסוף כולה הצעה לסדר-היום – הצעה חשובה, אבל זו הגאווה הגדולה של האופוזיציה, שהם ניצחו כביכול. היו בתיקו; לא שתגיד היה איזה משהו, איזה פער גדול. היו כולה בתיקו. וזה כביכול עכשיו וואו. באמת גדולה. אז באמת, באמת, הפרו שני קיזוזים. אני מציע שתבדקו את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין דבר כזה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מציע שתבדקו את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש לאפשר למציע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בצלאל, גם אתם מקדימים את האמון בממשלה? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש שתי חברי הכנסת שהפרו קיזוזים. אני מציע לכם לבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נאור שירי, אתה בקריאה שלישית. קריאה שלישית. לצאת. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין שתי, יש שני, שני חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> שני חברי כנסת, לא שתי. הינה, אפילו אחמד טיבי, שבדק את העניין – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפילו? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, שבדק את העניין, יודע את מה שאני אומר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, אל תקשקש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא בדק לשונית. הוא בדק לשונית. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הרבה לפני יאסר חוג'יראת, עמדו בחוץ והקיזוז קוזז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אלקין, מה אתה אומר? סבבה באופוזיציה, נכון? מסתדרים בלעדיך. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא אמרתי. אני יודע שיש שניים, לפי מה שנאמר לי יש שניים שהפרו קיזוזים. אני מציע לכם להתעסק בזה בינתיים. אני אעבור להצעה לסדר-היום, באמת הצעה חשובה, אבל אם אתם רוצים, גם את זה תפילו, למה לא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מירב בן ארי. חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> תפילו את ההצעות לסדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אופוזיציה פח. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> איך אמרתם? אופוזיציה לוחמנית. אופוזיציה לוחמנית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על הצעה לסדר-היום – היערכות המדינה לחזרתם של תושבי הצפון המפונים לבתיהם. אנו עומדים היום בפני סוגיה – אדוני, אני לא יכול להמשיך ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה דיברת הרבה על דברים אחרים. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת בצלאל להציע את הצעתו. בבקשה. אני אתן לך חצי דקה נוספת. בבקשה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> בחצי דקה אני לא מספיק להגיד את מה שאני צריך. אנו עומדים בפני סוגיה כבדת משקל וקריטית לא רק מבחינה פוליטית או ביטחונית אלא גם מבחינה אנושית וחברתית. תושבי הצפון, שהיו עד לא מזמן תחת מתקפה רצינית, במצב חירום, מחכים זמן רב למענה ברור ומוגדר מתי יוכלו לחזור לבתיהם ולחיות בשקט וביטחון. כתבתי הרבה, אבל אני מתנצל שאין לי את הזמן. אני רק אגיד בשתי מילים: זה בנושא הבריאות – האם יהיו רופאים, בנושא התחבורה, בנושא החזרה ללימודים, בכל כך הרבה נושאים, שבסוף צריך לשבת, לעשות ישיבה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפר קיזוז זו בושה, תתביישו לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בודקים את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר, תבדקו, מאיר. מאיר, אתה מכיר אותי יומיים? אתה מכיר אותי יומיים? נכון אתה מכיר אותי יומיים? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מי הפר קיזוז? מי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קארין אלהרר, פה – – – הקיזוז. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה לסיים. נא לסיים. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מדבר ככה, אבל אם דיברתי, כנראה שבדקתי את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בספר ההיסטוריה זה יהיה הכתם שלנו. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לעשות ישיבה מסודרת ודיון מעמיק על כל נושא החזרה ושיקום הצפון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שני קיזוזים. שקרנים אצלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר למציעים להציג את עמדתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קארין לא פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה אמור להיות בחוץ, למה אתה פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קארין הייתה והצביעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא אמור לשאול את זה מכאן. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מה הבעיה? תוציא את הפלט. מה הבעיה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קארין אלהרר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה, תוציא, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר, מספיק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, כי את מפריעה לנו. אני צריך להתחיל, לא התחלת את הזמן. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא היה צריך לעשות לך את זה אתמול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת, אתה רוצה קריאה? בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מסתכל עליי? תזיז את העיניים שלך ממני. אל תסתכל עליי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק חייבת להתייחס להצעה לסדר-היום שהפלנו פה לקואליציה ולהגיד לכם: גם אתכם נפיל, לא רק את ההצעה לסדר-היום הזאת. קואליציית המחדל וההפקרה והשכול תלך, תלך, וישראל תצמח ותפרח ותגדל. נעיף גם אתכם. עכשיו אני רוצה לדבר על ההצעה לסדר-היום החשובה הזאת ­– היערכות המדינה לחזרתם של תושבי הצפון המפונים לביתם. לא יודעת כמה פה כבר ערים למצב שתקציב 2025 כבר תוקצב ללא שקל אחד לשיקום אזרחי של הצפון. הממשלה הזאת, ממשלת הביזה הזאת, הצביעה על תקציב מדינה בלי שקל לשיקום אזרחי של הצפון. בושה לכם. הצבעתם על הכספים הקואליציוניים שלכם, על כל הג'ובים לחברים שלכם וכספים למקורבים, אבל שקל לצפון לא שמתם בתקציב הזה. אז אנחנו צריכים באמת לדבר על כ-68,000 עקורים מבתיהם; על תשתיות הרוסות של מים, חשמל, כבישים, מבני ציבור – מבנים רבים שאינם מתפקדים עדיין; על תוכניות השיקום ועל הפיתוח הנרחב; על תוכנית ברורה עם לוחות זמנים, עם התחייבות כספית, עם ודאות לתושבים כדי שיחזרו לצפון. כדי להחזיר אזרחים לצפון וכדי שאנשים יעברו לצפון חייבים להשקיע בצפון את מלוא התקציב והאנרגיות והמקצועיות שיש. אתם לא שם, אתם רק מחרטטים בסיסמאות. תוכנית אחת לא מוכנה לצפון אחרי שנה, רבותיי. חייבים, חייבים להאיץ תוכניות אמיתיות, אופרטיביות, תוכניות שירותים פסיכו-סוציאליים וקריאה לפעולה. תתקצבו כבר את המינהלת לשיקום אזרחי של הצפון. אם החלטתם על 15 מיליארד ש"ח לחמש שנים, תתחילו ב-5 מיליארד נוכחיים כבר עכשיו, בתקציב הקרוב. איך העזתם לתקצב 5 מיליארד כספים קואליציוניים ולא שקל אחד לצפון? אתם באמת איבדתם כל קשר למציאות ולחיים עצמם. תושבי קריית שמונה והצפון עוד משעממים את ראש הממשלה, הם עדיין לא מעניינים אותו גם אחרי שנה שהם מפונים מהבתים שלהם. אנשים משוועים למזור, לממשלה שתראה אותם, למדינה שתראה אותם, ואנחנו פה דורשים אמת, דורשים תשובות, דורשים שינוי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום ליושב-ראש. איזה יופי, כנסת רגועה, אפשר לדבר. אני רוצה להסב את תשומת ליבנו להיפוך גורלי שצריך לתקן אותו בשני ממדים, אדוני היושב-ראש. יש לנו – בדרום יש מינהלת מסודרת, יש תקציב, יש תוכניות; אין ראש, אז זו מינהלת בלי ראש. בצפון יש לנו ראש, אבל אין מינהלת והתקציב לא משוחרר, ובוודאי שאין לוחות זמנים ואין תיאום עם ראשי הרשויות. יש, אני מניח, רצון טוב. אני הצטרפתי להצעה הזו משום שלדעתי, ואני מניח שבזה אנחנו מסכימים, אחד האתגרים העצומים, למעט נושא הביטחון ויצירה מחודשת של תחושת ביטחון, הוא תוכנית בת-ביצוע לשיקום ולפיתוח. 15 מיליארד זה יפה מאוד, אבל זה קצה-קצהו של מה שצריך לעשות. בעצם מה שראוי זה שלארבעה, חמישה היעדים העיקריים של הממשלה, תהיה אשר תהיה, אנחנו מוכרחים להכניס, למצב שם, למרפק בתוך כלל היעדים הלאומיים, את חיזוק ופיתוח והחזרת האמון של תושבי הדרום והצפון, ובהקשר הזה – הצפון. אנחנו מוכרחים לבצע חלוקה, חלוקה חכמה, בין קו העימות, שנפגע ממש פיזית, מנטלית, טראומות, לבין עומק הגליל והצפון, שבו אנחנו מזהים קשיים. הגליל רחוק יותר מהדרום המיוסר מכיוון עזה, הוא מראש באופן אובייקטיבי מצוי בקושי, הוא מוקף בזירות קשות, והוא לאורך – או אנשים רבים יותר, לאורך תקופה ממושכת, סבלו ועדיין סובלים מפרידה מביתם. ולכן ההצעה המובאת לכאן היא חיונית. הכנסת צריכה באופן קבוע למצוא את כל הדרכים כדי ללוות, לבקר, לעודד, לסייע לממשלה, לגופים האזרחיים וכמובן לרשויות המקומיות ולתושבים לצלוח את העשור הקרוב בכבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, טלי, את בודקת את הפושים שהכול בסדר? לפחות שניים הבינו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם הייתי מתעסקת בפושים – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סוגיה משמעותית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – לא הייתי יודעת להגיד לכם את כל מה שאני יודעת. אני רוב הזמן קוראת – קראתי את ההחלטה של בג"ץ – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – העומדת על הפרק – היערכות המדינה לחזרת תושבי הצפון המפונים לבתיהם. מדובר באלפי משפחות שהמלחמה הזאת טלטלה אותן למעלה משנה מחוץ לבתים שלהן. כעת, כשהפסקת האש נכנסה לתוקף, עולה השאלה: האם באמת מדינת ישראל ערוכה לספק את התנאים הבסיסיים לחזרתם הבטוחה? לפי איך שאני רואה את המצב, האתגר המרכזי הוא שכנוע תושבי הצפון לחזור לבתיהם, או לפחות למה שנשאר. אנחנו מדברים על הדבר – יש ספק לגבי הביטחון שלהם. יש הפסקת אש, ואנחנו רואים את ההפרות, ומידת הביטחון באזור, תחושת חוסר האמון כלפי ההסדרים הביטחוניים, והדאגה מפני חוסר מענה לשיקום התשתיות שניזוקו באופן קשה. צריך ליצור תוכנית שיקום ארוכת טווח לתשתיות, לשירותים הציבוריים, ולבנות מחדש את אמון התושבים בממשלה, מה שאני חושב שיהיה קשה לעשות, כמו שאנחנו רואים. חזרתם של תושבי הצפון היא לא רק חובה מוסרית אלא מבחן למחויבותה של המדינה לאזרחים שלה בשעת חירום. חשוב לזכור שהחשש של תושבי הצפון מובן. רק לפני כמה ימים חיזבאללה ירה שוב למרות שיש הפסקת אש. הצבא תקף באופן מיידי, אבל התושבים שואלים: האם הפסקת האש הזאת יציבה? האם כדאי להם להחזיר את המשפחה, את הילדים, ולהסתכן? אם ממשלת ישראל לא תוכל להבטיח ביטחון לתושבים, התושבים לא יחזרו לצפון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצלחתי להרגיז אותך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם ראשונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סיימת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, יש לי עוד 20 שניות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, אני לא ידעתי מה אתה רוצה. כשאני קוראת את פסק הדין של בג"ץ – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי תודה רבה וקראתי לבא בתור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – שפורסם היום שדחה את העתירה – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העיקר שאת חבר הכנסת טייב הצלחתי להצחיק. יש כאן רגעים, את יודעת – רוב הרגעים כאן עצובים ממה שקורה כאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל נראה שאני קודם כול גם בלי חוש הומור. חוץ מזה, אני תמיד מקשיבה לנאומים שלך, שתמיד יש בהם שכל והיגיון. אני מקשיבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תפסתי אותך לא מרוכזת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא מרוכזת. לא האמנתי לקרוא – בג"ץ – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. הדובר הבא עלה לדוכן. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מאוד מקווה שתושבי הצפון שאמורים לחזור הביתה צפו במהומה שפרצה כאן, באולם הזה. מה הם צריכים לשאול את עצמם? אם כאן, בכנסת, שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, ככה מתנהגים, אז מה אתם רוצים מאיתנו, כשהמדינה קוראת לנו לחזור, כאשר אנחנו לא יודעים מה יהיה, לא בעוד 60 יום, אפילו פחות – 55 ימים, מה יהיה מחר ומוחרתיים, כאשר ההסכם להפסקת האש או ההפוגה – תקראו לזה איך שאתם רוצים – כנראה בכלל לא יהיה קיים? אנחנו כבר רואים הפרות מצד החיזבאללה, ותגובה די חלולה, הייתי אומר, של צה"ל. אז איך ממשלת ישראל מתכוונת להחזיר את תושבי הצפון כאשר ממשלת ישראל לא מוכנה לחזרתם של תושבי הצפון? אני שומע פרסומים על כך שמכינים מענק – 60,000 שקל למשפחה. יש לי תחושה שמי שתכנן את זה כנראה לא ביקר מעולם, במשך 14 חודשים, בצפון. הנזק שנעשה שם הוא במיליארדי דולרים. זה נזק נפשי, נזק פיזי, והכי חשוב – זה נזק תודעתי. איך אפשר לשכנע היום את תושבי קו העימות שחיזבאללה לא יתקרב לגדר, שחיזבאללה לא ירד דרומה מהליטני, שחיזבאללה לא יתחיל את שיקום ההתעצמות שלו וכל התהליך, כפי שהוא עשה אחרי מלחמת לבנון השנייה, על פי החלטת מועצת הביטחון 1701? לכן, אני אומר, אדוני היושב-ראש, לממשלה, למינהלת, לכל מי שעוסק בזה, לכל השרים שעוסקים, תתחילו בפירמידה הפוכה: קודם כול תדברו על הנזק התודעתי. נסו להיכנס לראשם של תושבי הצפון שלא חיים בבתים שלהם במשך 14 חודשים. דברו איתם ותבינו מה יגרום להם לחזור. עזבו את הכסף, עזבו את כל השיקום – גם ככה אתם מפגרים בנושא הזה. גם את נושא תוכנית מיגון הצפון הזנחתם וגם את נושא התעסוקה. אגב, אין הבדל למשל בין מי שגר בגבול למי שעובד בגבול לבין מי שכמעט מגיע לקו של יקנעם. מבחינת המס זה כמעט אותו הדבר. זאת עבודה שצריכה להתבצע כאן בכנסת. בן אדם שהעביר את העסק שלו לכיוון יקנעם – שזה אחלה – מה יגרום לו לחזור לקריית שמונה? שום דבר, כי אלה כמעט אותם תנאים. אני לא נכנס עכשיו לקילומטר כזה או אחר, אבל אלה התנאים, פחות או יותר. לקחנו את קו הגליל, הזזנו אותו דרומה, ולמעשה כך ממשלת ישראל חותמת על זה שהיא הפסידה את הגליל. אני קורא לממשלה: באמת, לא מספיקה ישיבה אחת בצפון, אדוני היושב-ראש. ממשלת ישראל צריכה להתיישב כל שבוע בצפון ולהחליט איך משנים את הפירמידה בנושא חזרתם של תושבי הצפון הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, ישיב על ההצעה השר במשרד האוצר חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני היחיד מבין היוזמים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. למה? למה? כמעט כל היוזמים פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש פה ארבעה יוזמים. יש פה ארבעה מתוך השישה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אתייחס לנושאים שנגעתם בהם וגם לאלה שלא נגעתם בהם, אבל נכנסים לכותרת הכללית של חזרת תושבי הצפון. אני רק מתנצל מראש בפני אלה שהיו בדיון השבוע בוועדת הפנים, כי למעשה, כמו שאתם מבינים, ביומיים האלה לא השתנה הרבה. אני לא אחדש למי שהיה שם בדיון, ושם פרסתי בהרחבה את היריעה, יותר ממה שאני אעשה כאן, כמובן, בדיון במליאה. אבל בכל זאת, בכמה נקודות. קודם כול, דבר אחד חשוב מאוד לחדד. זה נכון שיש לא מעט תושבי הצפון שכבר עכשיו חוזרים לבתיהם, אבל מצד שני, לא הצבא ולא הקבינט המדיני-ביטחוני ולא הממשלה קראו לתושבים לחזור, כי אנחנו נמצאים בתקופה מאוד רגישה מבחינה ביטחונית. יש כרגע רק צעדים ראשונים שעושה ההסכם להפסקת האש. חיזבאללה מנסה אותנו בכל יום בערך כדי לבדוק את הגבולות. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מאפשרים לכולם, למי שרוצה, לכל יישוב כרגע? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. יש מקומות שבהם הצבא עוד לא מאפשר לחזור, בוודאי אלה שנמצאים בקו הגבול. אתה מכיר את המגבלות, חבר הכנסת שוסטר – כמו שהיו בדרום. עד היום בדרום יש יישובים שמנועים מחזרה מסיבה ביטחונית או מסיבה שיקומית. בוודאי שאותו הדבר יהיה גם בצפון, ואני מניח שגם שם אולי לא יהיו יישובים, בעזרת השם, שיהיו מנועים מסיבה ביטחונית, אבל בטח יהיו יישובים שעד שלב מסוים יהיו מנועים מסיבה שיקומית. יש יישובים קדמיים שנפגעו מאוד ובאחוזים מאוד מאוד גבוהים, וייקח יותר זמן להכשיר אותם לחזרה. קודם כול, התנאי הבסיסי לחזרה של תושבי הצפון הוא שהצבא ומערכת הביטחון יגידו: אנחנו, מבחינתנו, לוקחים אחריות וקוראים לתושבים לחזור. כמובן, זה יתוקף על ידי הדרג המדיני, אני מניח, על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה או ראש הממשלה. זה עוד לא קרה. אני לא אחליף פה את גורמי הביטחון ולא אנקוב בתאריך שבו זה יקרה. מההערכות שאני שמעתי, רוב הסיכויים שזה לא יקרה בחודשיים הראשונים ליישום ההסכם – אותם חודשיים של תקופת המעבר, שבהם גם צה"ל צריך לצאת מדרום לבנון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה אחרי ה-60 יום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אותם 60 יום שאני מדבר עליהם. יכול להיות שמערכת הביטחון תגיע למסקנות שאפשר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה חודשיים אחרי ה-60 יום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, לא, אלה ה-60 יום. החודשיים האלה הם ה-60 יום שמראש הוגדרו בהסכם כאיזושהי תקופת מעבר זמנית. זה קודם כול תנאי בסיסי לתהליך הזה של החזרה. זה לא אומר – ואני חושב שאתם צודקים, כל אחד מחברי הכנסת ששם על זה את הדגש – שהמדינה לא צריכה להתחיל להיערך כבר עכשיו במסגרת החודשיים האלה, כי ברגע שיגידו שאפשר לחזור, יש פעולות שצריכות להיות כבר מאחורינו. ועכשיו אתייחס לפעולות האלה בקצרה, מה צריך לעשות ומה אמור להיעשות. קודם כול, דבר ראשון – הכשרה מבחינה פיזית-תשתיתית של אותם יישובים שאליהם תתאפשר החזרה. למה הכוונה? תיקון מבני ציבור, ובראשם מוסדות חינוך ומבני ציבור אחרים; תיקון כבישים; תשתיות; דברים שנפגעו; יש דברים שנפגעו – על ידי מס רכוש, וזה כמובן גם בתי תושבים וגם רכוש ציבורי. זה מתוקן באמצעות הכלים שיש למס רכוש. הוא יודע לעבוד מהר יחסית, ואלה תהליכים שכבר מתבצעים. יש דברים שנפגעו כתוצאה מפעילות צה"ל. גם כאן יש הסכם בין מס רכוש לצה"ל על כך שמס רכוש הוא זה שמפצה גם את התושבים וגם את מוסדות הציבור ואחר כך מתחשבן עם צה"ל, כדי לא לשלוח את האזרח לפינג-פונג כזה בין שתי הרשויות. ישנם דברים שצה"ל יתקן כתוצאה משהות החיילים. הוא לוקח את זה על עצמו. יש מינהלת בתוך אגף התכנון של צה"ל שפועלת היום, ומאותם יישובים שצה"ל כבר יכול להוציא את החיילים, יש סוג של פעולה כזאת, סוג של הזדכות על יישוב שצה"ל עושה, עם כל מיני פעולות של תיקונים ושיפוצים קלים. כל זה כנראה לא יספיק, כי ישנם דברים שהם לא מס רכוש – לא בצד של חיזבאללה ולא בצד של פעילות צה"ל – ועדיין הם תוצאה של המלחמה, למשל כל מיני נזקים קלים מעצם השהות של החיילים במבנה; למשל תוצאה של עזובה של מבנה. זה נכון לבתים פרטיים וזה נכון גם למבני ציבור. מבנה שלא נכנסו אליו שנה, נכנסו אליו מכרסמים, היו שם בעיות ביוב, היו שם בעיות של נזקי צנרת. אלה דברים שהחוק של מס רכוש לא נותן להם פתרון, ואלה דברים שהמדינה רוצה להיכנס ולהביא פתרון, למרות שהיא לא חייבת מבחינת החוק היבש. אני חושב שזה לא נכון לצפות מהרשויות המקומיות לעמוד לבד במעמסה הזאת. כרגע אנחנו בשיח עם ראשי רשויות המפונות, ומכינים החלטת ממשלה שאמורה לתת להם כלים להתמודד עם נזקים מהסוג הזה. אני מאוד רוצה לעשות את זה עוד בתקציב 2024. חברת הכנסת נעמה לזימי, אמרת שאין כסף בתקציב – זה לא מדויק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> 2025 אמרתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני אתן לך תמונה מדויקת מה יש. קודם כול, יש החלטה על מיליארד שקל, קצת יותר ממיליארד שקל, בשנת 2024. חלקה הלא-קטן, לצערי – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התקציב שהגשתם עכשיו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. שנת 2024. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו הגשתם את תקציב 2024. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, הגשנו את 2025. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נוסף. נוסף. נוסף. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, היא ישנה. זו החלטת ממשלה ממאי 2024, היא כבר מתוקצבת במסגרת תיקונים קודמים לתקציב 2024. היא לא הייתה כמובן בתקציב הדו-שנתי המקורי, אבל היא כבר מזמן תוקצבה, ויש שם לא מעט סעיפים שפשוט לא ינוצלו במהלך שנת 2024. לכן המהלך שאני יוזם כרגע, בעצה אחת עם ראשי הרשויות, זה לקחת את יתרות התקציב האלה ולעשות הסטה לטובת השיקום הפיזי של מבני ציבור ברשויות כדי להיערך לחזרת המפונים. אני מקווה מאוד שהחלטת הממשלה הזאת תעבור בקרוב. בדיוק בשעה הזאת היה צריך להיות דיון אצלי, יחד עם אגף התקציבים, על הנושא הזה. ברגע שאסיים לענות, אני הולך לדיון הזה, ואני מקווה שמשם אנחנו נצא לדרך עם הסיפור הזה של ההסטה. זה השלב הראשון של ההכשרה הפיזית של התשתיות והמבנים. השלב השני זה היערכות חינוכית. יש כרגע תוכנית של משרד החינוך שבנויה על סמך עיקרון שבעיניי הוא מאוד מאוד נכון, שכל מוסד שהיה פעיל בהיקפים שהוא היה פעיל לפני 7 באוקטובר, יאפשרו לו לפעול גם במחצית השנייה של שנת 2025, ברגע שתושבים יכולים לחזור, במחצית הראשונה של 2025 וגם בשנת הלימודים הבאה. זו הקפאת מצב, גם אם הכיתות יהיו לא תקניות. במילים אחרות, אם היה גן תקני שעבד, ועכשיו בגלל שהחזרה היא הדרגתית ולא כל התושבים יחזרו מייד וכו', יהיו חסרים ילדים לכיתה תקנית, הגן לא ייסגר, אלא יהיה תקציב נוסף שיאפשר למשרד החינוך להפעיל את הגן הזה, להפעיל את בית הספר הזה, באותו מספר של כיתות, כדי שהתושבים יוכלו להחזיר את הילדים למסגרות שאליהן התרגלו, גם אם מבחינת הכללים היבשים של משרד החינוך, במצב הרגיל היו מאחדים כיתות או סוגרים גנים או סוגרים בתי ספר. העיקרון של הקפאת מצב לשנה וחצי לפחות, אני חושב שהוא מאוד חשוב מבחינה חינוכית. זה גם משדר אמונה בכך שבסוף היישובים יחזרו לגודלם ואפילו יתפתחו. זה שווה את ההשקעה של הכסף הזה, שהכיתות יהיו יותר קטנות ולא יעמדו בתקנים של משרד החינוך. גם זאת החלטה שיש לה כבר תוכנית קיימת, והיא אמורה כרגע לבוא לדיון עם ראשי רשויות בתחילת השבוע הבא. ברגע שנתכלל את המסקנות של הדיון הזה, אני מקווה להביא את זה יחד עם שר החינוך כהחלטת ממשלה מיוחדת, כדי שההיערכות בתחום החינוך תתחיל בלי לחכות לשאר הצעדים. יש דיון על הסוגיה של המענק. יש כאן הרבה סוגיות לא פשוטות, כי המצב בצפון לא דומה למצב בדרום. לכאורה היה אפשר לקחת בהעתק-הדבק את המודל שהיה בדרום, ולא היא, כי למשל בדרום ברוב מוחלט של היישובים לא הייתה עזיבת בתים לתקופה כל כך ארוכה כמו שיש בצפון. אנשים לא היו בבית שנה, ויש נזקים שאני קורא להם נזקי עזובה. אף מס רכוש לא מפצה על זה, אבל כשאנשים לא בבית שנה, נכנסו מכרסמים, נסתם ביוב, נזקי צנרת, ואני כבר לא מדבר על גינות ודברים אחרים. אלה נזקים שייפלו על כל משפחה שחוזרת. כשאנחנו בונים מודל של מענק חזרה, כמו שהיה בדרום, צריך לקחת את זה בחשבון שיש פערים בין הדרום לצפון. כמובן עדיין למדינה יהיה אינטרס להקדים את חזרת התושבים כמה שיותר מהר, ברגע שאפשר יהיה לעשות את זה מבחינה ביטחונית. מצד שני, המודל שנבנה, כמו גם בדרום, יצטרך להתחשב באלה שעד סוף שנת הלימודים, עד סוף יוני, ירצו להישאר במקומות איפה שהם נמצאים עכשיו ושכרו שם כבר דירות. נצטרך איזה מודל שיאפשר להם לעשות את זה; לאו דווקא אותו מודל שעובד היום, כי היום המודל של 100–200 הוא עובד ביתר. כולם יודעים שהוא מכסה לא רק עלויות של שכר דירה, אלא בפועל גם הרבה מעבר לזה. המודל הנדיב הזה, לא בטוח שיישאר בכל אותם חודשי המעבר. יהיה איזה מענק שאנשים יחליטו אם הם מעדיפים לחזור מוקדם יותר ולקבל את המענק בכסף או שרוצים לקחת את הכסף הזה ולהמשיך את שהותם במקום שבו הם נמצאים. יש פה כמה סוגיות שקשורות במענק הזה. ברגע שיתקבלו החלטות, כמובן שנביא את זה כהחלטת ממשלה ונעדכן את הציבור. יש עוד זמן לזה, כי לדעתי ממילא תהליך החזרה לא יתחיל, כמו שאמרתי, לפני סוף ינואר. עד אז, אני בטוח שתעבור החלטת ממשלה רלוונטית שתסדיר גם את האירוע הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יהיה מענה להתחייבויות של מפונים שרוצים לחזור ברגע שיהיה אפשר לחזור? קרי, אדם מתחייב לשנה שלמה, וכרגע הוא רוצה לחזור – בינואר או מתי שיתאפשר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אמרתי, אני חושב שהכיוון יהיה מענק מסוים, והבן אדם יחליט מה הוא רוצה לעשות איתו – אם הוא רוצה לחזור ולסיים באמצעות המענק הזה את ההתחייבות, או לצאת מההסכם בתוך שלושה חודשים וכו', או שהוא רוצה להמשיך להיות שם ובמסגרת המענק הזה לממן את שכר הדירה ולהמשיך לגור באותו מקום. עוד פעם, הדברים הם ראשוניים, אבל אני לא רואה שום פגם לחלוק עם הכנסת גם מחשבות לפני שהן התגבשו להחלטות מדויקות בסיוע של גורמי מקצוע. יהיו עוד צעדים שהמדינה תצטרך לעשות, וזה כמובן סיוע לרשויות כדי להתמודד עם כל הבעיות של החוסן הנפשי, הרווחה, דברים תוספתיים בחינוך בלתי פורמלי; איזו מעטפת לאנשים שחוזרים כדי שירגישו את עצמם מייד במערכת שמקבלת אותם, עם הכלים הנדרשים ובסבר פנים יפות, ולא רק זורקת אותם למים ואומרת: תשחו. יהיו פה מבחנים משמעותיים בנושא של תעסוקה, כי לא מעט עסקים נסגרו או יצאו, ולהחזיר אותם יהיה לא פשוט. גם אלו סוגיות שנצטרך לתת עליהן את הדעת בתהליך החזרה, איך לעזור לאנשים לרכוש מחדש את האפשרויות להתפרנס, לתעסוקה. ודבר אחרון, שהוא בעיניי הכי חשוב, והוא קשור לא רק ליישובים המפונים אלא לכל אזור הצפון, ובראשו קו העימות, זה קידום של האזור הזה קדימה. אי-אפשר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה? לא שמעתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הפתק. איך שעזבת אותנו – – – אה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. מאז שהוא עזב, אתם לא מסתדרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כנראה, מסתדרים הרבה יותר טוב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק מדייק את הציטוט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא אמר: אופוזיציה פח. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מבין שאתם רוצים לדון בהצבעות על ההצעה לסדר-היום הרבה יותר מאשר בחזרה של תושבי הצפון, אבל אני בכל זאת אנקוט סדר עדיפויות אחר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עובדות הכי חשוב. כשמצטטים אותך, צריך לצטט נכון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה נכון. זה נכון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> צריך רק להקפיד על העובדות. בלעדיך האופוזיציה לא מסתדרת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סובה, אני אגלה לך סוד: אם היינו נכנסים להצבעה הקודמת ומצביעים עם הקואליציה, האופוזיציה הייתה נופלת. בחרנו אחרת בגלל תוכן ההצבעה. אבל בסדר, אנחנו כבר לא דנים בסוגיה הזאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לפרוטוקול, זה לא סוד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסדר, זה לא סוד. לא הסתרנו את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אגלה לך סוד: ציפיתי לשמוע סוד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בכל זאת אני רוצה לסיים במשפט שבעיניי הוא הכי חשוב. כל הפרטים שהזכרתי עד עכשיו הם חשובים מאוד, ובלעדיהם לא תתבצע חזרה, אבל אם האירוע הזה יסתיים בכך שחזרנו ל-6 באוקטובר, גם אם נעשה את זה בדרך המיטבית האפשרית ובלי תקלות, לא עשינו כלום. אני חושב שהחלק הנוסף של התקציב, חברת הכנסת לזימי, הוא קיים. יש תקציב של 15 מיליארד שקל, והוא משוריין לנושא הזה של הצפון, הוא אושר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה זה איפה? הוא אושר בלילה של אישור התקציב בממשלה, כחלק מההחלטה על התקציב בחוק ההסדרים. זו תוכנית חמש-שנתית, ומתוך 15 מיליארד – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה ביחד. תקציב חוק ההסדרים מאשרים בלילה של התקציב בממשלה. אחד מהסעיפים שאושרו שם, ההקצאה של 15 מיליארד שקל לתוכנית – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איפה זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בהחלטת ממשלה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> השר אלקין, כשאנחנו קיימנו דיון, מיכאל ביטון ואני, לפני שבוע וחצי, נאמר לנו מהמינהלת של הצפון שאין עדיין שקל לתקציב 2025. שאלנו את האוצר – האוצר אמר לנו: נכון, עדיין אין שקל בתקציב 2025. נכון, הממשלה הצביעה על תקציב ללא שקל לתקציב 2025, אבל רוצים להעביר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא נכון. חברת הכנסת לזימי, אני מציע לך – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני אראה לך בשידור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא מעניין אותי שידור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עומד כאן השר שממונה על התחום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני עונה לך. הרי אני עונה לך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> השר – – – הגורם המקצועי? לא הבנתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, דיברתי על זה גם בוועדת הפנים. היה שם דיון רציני עם האוצר וכו', וכולם אישרו את הדברים. יש החלטת ממשלה שעברה בלילה של אישור התקציב וחוק ההסדרים. החלטת הממשלה הזאת החליטה על הקצאה של 15 מיליארד שקל לחמש שנים החל משנת 2025 לנושא הזה של שיקום ופיתוח הצפון. אגב, שימי לב: צפון, לא רק קו העימות. המסורת שבעל פה סביב ההחלטה הזאת, שכבר די מקובלת על כולם, שבערך 80% ילכו לטובת קו העימות ו-20% לטובת היישובים הנוספים, שמעבר לקו העימות. יותר מזה, יש גם פחות או יותר הבנה כמה מתוך 15 מיליארד צריכים להינתן במסגרת השנה הראשונה. מדובר על סדר גודל של כ-4 מיליארד שקל – 3 מיליארד שקל במזומן ועוד מיליארד שקל בהרשאה. זה מה שהוקצה לשנת 2025 לטובת האירוע של 7 באוקטובר, וגם לתחילת ההליך של הפיתוח. זה מבחינת הכסף. האם זה כל הכסף שהייתי רוצה? לא. הייתי רוצה יותר. האם זה לא מעט כסף? זה בהחלט לא מעט כסף לטובת המשימה הזאת. אני מסיים במשפט אחרון. תפקידנו הוא שעיקרו של הכסף הזה, אחרי שיתבצע תהליך חשיבה ראשוני, יביא מנועי צמיחה משמעותיים לאזור הזה. למשל, אם אני מדבר על קריית שמונה, שצריכה לחזור – אם האירוע הזה נגמר ולא קמה אוניברסיטה בקריית שמונה, אז פספסנו, פספסנו בגדול, וזו רק דוגמה לפרויקט גדול שישנה את פני האזור הזה – אגב, לא רק של קריית שמונה, גם של מבואות חרמון, גליל עליון, כל האזור הזה. אותו דבר נכון גם לגבי אזורים אחרים בקו העימות. למשל, הממשלה הייתה השבוע בנהריה וקיבלה שתי החלטות חשובות, אסטרטגיות, לנהריה: 1. החלטה על קידום חקיקה שתשאיר את הטבת המס גם אם נהריה תתקדם מעבר ל-85,000 תושבים. זה קריטי, בלי זה נהריה הייתה נעצרת ולא הייתה מתפתחת; 2. קידום פרויקט מעגנה, שמבחינת התפיסה הכללית, הכלכלית, התיירותית ועוד, נהריה רואה בו את אחד מהמנופים המשמעותיים, נוסף לעוד מנופים שאנחנו מדברים עליהם. אפשר להביא עוד דוגמאות ממקומות ומאזורים אחרים. חייבים שהתוכנית החמש-שנתית תכלול כמה שיותר פרויקטים מהסוג הזה, ולא רק לחלק כסף במנות קטנות לכולם וכולם יהיו מרוצים אבל לא יקרו פרויקטים משני מציאות בצפון. אני חושב שהנכון הוא ללכת בדרך הזאת, וזאת תהיה החלטת ממשלה שתבוא לאישור במהלך שנת 2025, והיא תיתן מענה לכל הנושא של הצמיחה. עד כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, המציעים – לאן תרצו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לי אין התנגדות אם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לאיזו ועדה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כספים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כספים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ועדת המשנה לספורט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כספים, כספים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לבוא לכספים? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המציעים, מה אתם רוצים? לאיזו ועדה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בליאק, הופעתי בנושא הזה בוועדת הפנים בצורה מסודרת השבוע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המציעים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא היית אצלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ועדת הכלכלה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> כמי שהיה הרבה שנים חבר כנסת, מכבד את הכנסת. מזמינים אותי בצורה מכובדת – אני מגיע ופורס את גרסתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המציעים, חבר הכנסת ירון לוי, נעמה לזימי, אלון שוסטר, יבגני סובה, אני מבין שאתם רוצים לוועדת הכלכלה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל המציעים מציעים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למה אתם מיזוגיניים כאלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, זו לא הצעת חוק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד ההצעה של חבר הכנסת חנוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אם כן, אנחנו מצביעים. אנחנו מצביעים על – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם כממשלה תזמינו אותי, אני אבוא ואתן סקירה מסודרת, כמו שאני תמיד עושה כשאני מוזמן לוועדות הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה להעביר את נושא ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה, כבקשת המציעים. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שבעה בעד, שניים נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הבקשה התקבלה, וההצעה תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כשלים חמורים במתן שירות לציבור בגופים ציבוריים מרכזיים << הלסי>> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: כשלים חמורים במתן שירות לציבור בגופים ציבוריים מרכזיים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, יאסר חוג'יראת, רון כץ, משה רוט ואחמד טיבי. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, מתן שירות ראוי לציבור ומענה על פניות האזרחים הם מהות תפקידנו כנבחרי ציבור. השירות הציבורי אינו רק מערך טכני של מוסדות המדינה ומשרדי ממשלה, אלא בסיס לאמון בין האזרחים לבין המדינה. דוח מיוחד של נציב תלונות הציבור שפורסם בשבוע שעבר חשף כשלים במתן שירות בגופים ציבוריים מרכזיים; כשליש מהתלונות שמבררת נציבות תלונות הציבור מדי שנה עוסקות בנושאים שונים הקשורים לשירות הציבור. אנו צריכים לזכור כי אירועי 7 באוקטובר, שהובילו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הציבו את משרדי הממשלה בפני אתגרים חריגים, ונציגיהם, שלעיתים פעלו במסירות יוצאת דופן, נדרשו להתמודד עם מציאות מורכבת ובלתי צפויה, שייתכן שגם פגעה במדד השירות שלהם. עם זאת, אסור לנו לשכוח את חשיבותו של מתן שירות איכותי, במיוחד בזמני חירום, שבהם התלות של הציבור במוסדות המדינה מגיעה לשיאה. מחובתנו להבטיח כי מערכות השירות הציבורי יהיו ערוכות לשמור על רציפות תפקודית גבוהה המותאמת לצורכי האזרחים גם במצבי חירום. המציאות היום-יומית של האזרח הקטן, זה שמוצא את עצמו לעיתים מול חומות ביורוקרטיות, היא עדות כואבת לכשלים שאנו מחויבים לתקן. מדובר במציאות מתסכלת עבור אלפי אזרחים שמרגישים כי אין להם כתובת, במיוחד כאשר הם שייכים לשכבות המוחלשות בחברה. אותן אוכלוסיות, התלויות במערכת הציבורית לצורך קבלת זכויות בסיסיות, נפגעות באופן הקשה ביותר כאשר השירותים אינם מתפקדים. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאם אנחנו שמים בסולם כלשהו את החובות שלנו כנבחרי ציבור – אני מאמין שגם את, נעמה, תסכימי איתי. גב' לזימי, חברת הכנסת לזימי, אני מאמין שגם את תסכימי איתי שאם אנחנו ניקח את החובות שלנו כנבחרי ציבור ונשים אותן בסולם וננסה לדרג את החובות שלנו, מלבד כמובן השמירה על כללי האתיקה וכדומה, הנושא של המענה לפרט והחובה שלנו לתת שירות או לדאוג לכך שהציבור יקבל שירות הוא בדרגה הראשונה. יש כאלה שאולי יחלקו עליי ויגידו שנייה, אבל אף אחד לא יחלוק על כך שזה נמצא בראש סדר העדיפויות. ולכן, כאשר דוח מבקר המדינה מדבר על כשלים כל כך חמורים, הנושא הזה מטריד אותי מאוד. לכן בחרתי להגיש את ההצעה הזאת. אמרתי, מתן שירות ראוי לציבור הוא חלק מהותי מתפקידנו כנבחרי ציבור. הוא רכיב מרכזי בפעילותם של משרדי הממשלה. שירות איכותי אינו רק מדד לתפקוד מערכתי, אלא ביטוי לאחריות החברתית שלנו כלפי כלל אזרחי מדינת ישראל. לכן, עלינו לזכור תמיד כי תפקידנו הוא לעמוד לצידם של האזרחים, להבטיח שהם ירגישו חלק בלתי נפרד ממערכת שמכירה בהם, מכבדת אותם ודואגת לצורכיהם. לכן בסיום הדיון הזה אבקש להעביר את ההצעה הזו לוועדה לפניות הציבור, שעסוקה בזה יומם ולילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בנובמבר 2024 יצא דוח של נציב תלונות הציבור: השירות לציבור בגופים ציבוריים, ושם נכתב משפט יפה: שירות ציבורי ראוי הוא בסיס לאמון הציבור וכלי להשגת מטרות חברתיות. זה דוח מפורט, ויש בו רשימה של כל הגופים שקיבלו הרבה תלונות. אני אמנה את ארבעת הגופים שקיבלו הכי הרבה תלונות בדוח הזה. מי שהוביל ברשימה היה משרד התחבורה, שהיה בראש הרשימה, רשות האוכלוסין, משרד הבריאות וגם הביטוח הלאומי. בנוסף הוקם גם שירות של מוקד טלפוני. הקימו את המוקדים הטלפוניים כדי לקצר תורים וזמני המתנה, אבל תנסו להתקשר למוקד טלפוני של משרד כלשהו – אתם תראו כמה מחכים בשביל לקבל מענה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – בשפה האמהרית – – – קודם כול העברית. בעברית אין לך – – – << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יש עוד הרבה מה לעשות גם בנושא הזה. אני רוצה להוסיף. ברשויות המקומיות חשוב שיהיה מוקד טלפוני שיעבוד 24/7, מוקד חירום, שיהיה מענה לכל תושב ותושב. מכאן אני רוצה להמליץ לשר הפנים לעבוד על זה ולהפוך אותו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 106, 106 לא נותן מענה במרחב העירוני? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברשויות, מוקד טלפוני של הרשות עצמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 106, לא? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא חושב. 106 לא לכל הרשויות. לא, זה לא לכל הרשויות. אני מדבר על הרשות עצמה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, הוא דיבר על הרשויות המקומיות. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מוקד טלפוני. כמו שאכפו בזמנו שעל כל רשות להקים אתר אינטרנט בשביל לתת שירות לתושב, להקים גם מוקד טלפוני. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לאירוע שהיה היום בבוקר, שמתנחלים הגיעו לחווארה עוד פעם ולבית פוריק. שרפו שם בית כשבתוך הבית הייתה משפחה שבה היו שבע נפשות. טוב שהשכנים הצליחו להציל אותם ולהוציא אותם מהבית. אחרי שהוציאו אותם, גם תקפו אותם. זו לא פעם ראשונה שבה מתנחלים, כשמקבלים צווי פינוי, מפנים אותם או עוצרים איזשהו מתנחל, הקורבן יהיה היישוב או הכפר הערבי הקרוב. זאת לא פעם ראשונה שזה קורה, ולכן אני פונה לכל רשויות אכיפת החוק: צריך לעבוד ביד קשה מול אותם גורמים ואותם מתנחלים, כי זה מצב שיכול ועם פוטנציאל להבעיר את כל האזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ביקשתי להעלות על סדר-היום של הכנסת הצעה דחופה בנושא: כשלים חמורים במתן שירות לציבור בגופים ציבוריים מרכזיים, על פי דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כמה ימים, שחושף ליקויים חמורים במתן שירות לציבור על ידי גופים ציבוריים מרכזיים, ובהם רשות מקרקעי ישראל, רשות המיסים, חברת הדואר ועוד. הממצאים של הדוח מצביעים על זמני המתנה בלתי סבירים, היעדר נגישות וזמינות של שירותים ומחסור במתקנים בסיסיים במרכזי השירות. בעיות אלה פוגעות באזרחים באופן יום-יומי ומעכבות את קידום השירותים הציבוריים הראויים. הנושא הזה חשוב ביותר דווקא בתקופות של מצוקה, בתקופות קשות – המוסד לביטוח לאומי, גם רשות האוכלוסין, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת עמידר, חברת חשמל ורשות מקרקעי ישראל. דווקא בנושא רשות האוכלוסין, למשל בעיר שלי, בטייבה, יש שם לשכה שמאז שהיא הוקמה לפני כמה שנים בטייבה – ואני גאה על חלקי בפתיחתה ביישוב – יש שיפור בשירותים הניתנים לתושבי טייבה, במקום שילכו לנתניה או למקומות אחרים. לגבי סניף הביטוח הלאומי בטייבה, ביקרתי שם יחד עם השר בן צור, והייתה הבטחה לפתוח עוד יום אחד לקבלת קהל. זה היה מזמן. אני מקווה שהדבר יתממש, כי יש דרישה של הציבור ושל האנשים הנזקקים לשירותים האלה ביישוב, שמשרת גם את טייבה, גם את קלנסווה ומקומות נוספים. כך לגבי יישובים ערביים אחרים. הדוח מקיף, והגופים האלה הם גופים חיוניים, השירותים הם חיוניים מאוד. אני אסיים בהתקפה של מתנחבלים, נערח גבעות, על תושבי חווארה. הם כמעט שרפו משפחה בת שבעה נפשות. בנס הדבר לא קרה. אנחנו מדברים על זה הרבה זמן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שבע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שבע נפשות. מדברים על זה הרבה זמן, אבל אותו מתנחל, אותם נערי גבעות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחרי שטעית בזה – – – שאתה לא טועה גם בזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, יכול להיות שיש קשר בין ההחלטה של שר הביטחון להיטיב עם המתנחלים כשהוא מבטל להם צווים של מעצר מינהלי, למרות שאני מתנגד למעצר מינהלי באופן עקרוני, אבל הוא ביטל למתנחלים יהודים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וזה מעודד טרור יהודי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מעניין שאתה מאוד מזרז את דוברי האופוזיציה, ובהצבעה על – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה מדבר ככה? אני אפילו לא הערתי לך. עבר הזמן והמתנתי, תראה. לא הערתי לך עד שהתחלת לסיים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ראיתי אצל מיארה בהצעה – פי, איזה זמן נתת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה מדבר עכשיו על משהו אחר. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, דבר ראשון, אני רוצה להודות לכל אלה שהצטרפו ושיזמו את ההצעה הדחופה לסדר-היום. אפשר להגיד שזה נושא חברתי ממש מהחשובים, שירות לציבור. בן אדם שמתקשר, בן אדם שפונה לקבל שירות שמגיע לו – הוא משלם מיסים, מגיע לו השירות – והוא לא מקבל את השירות, זה דבר שלא ייעשה, ולכן חייבים לשנות את זה ממש מהשורש. אני רק רוצה להדגיש כמה מספרים ממש על קצה המזלג. 34,000 תלונות נבדקו ממש בבחינה מעמיקה, מה שנקרא, ומצאו ששליש מהתלונות קשורות לשירות הציבור, שירות לקוי. אני אספר לכם משהו מעניין. כבוד חבר הכנסת מישרקי, אתה היית מהיוזמים, נכון? יש כתובות אימייל, מה שנקרא כתובות אלקטרוניות, שכלל לא פועלות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שנקרא לדבר לקיר. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לדבר לקיר. זה נקרא שרוצים לשמוע את ההצעה שלך אבל אף אחד לא שומע. פשוט באתר האינטרנט מפרסמים כתובת, והכתובת אפילו לא קיימת בכלל, היא לא עובדת, ואתה אפילו לא יודע שזה לא עובד ושאף אחד לא פותח אותה. זה רק מראה לדוגמה את הזילות של הדבר הזה שנקרא השירות הציבורי. אני רוצה לבקש שנעביר את הדבר הזה לוועדת הכלכלה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> פניות ציבור – הוועדה לפניות הציבור. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, בעצם אתה צודק, הוועדה לפניות הציבור – שנעביר את זה לשם ושנקרא לאנשים האלה שיבואו אלינו להראות לנו איך הם משנים ומה הם עושים באופן מעשי ותכליתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בהחלט הצעה חשובה מאוד. גם אני נתקל בכל כך הרבה פניות כאלה שלא מקבלות מענה בצד השני, גם בהיבט של המתנה אבל גם בהיבטים אחרים. יישר כוח למציעים. ישיב על ההצעה שר העבודה, השר יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במענה על ההצעה לסדר-היום בנושא: כשלים חמורים במתן שירות לציבור בגופים ציבוריים מרכזיים – היחידה לשיפור בשירות הממשלתי לציבור במערך הדיגיטל הלאומי מברכת על דוח חשוב זה של נציב קבילות הציבור. חלק מהנתונים המוצגים בדוח חמורים ודורשים שיפור מיידי על מנת לעמוד בסטנדרטים הממשלתיים בתחום השירות. מערך הדיגיטל הלאומי ימשיך בתפקידו במדידת תהליכי השירות בגופים הציבוריים, ויוכל ללוות ולסייע לכל גוף בטיוב התהליכים כנדרש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, המציעים מבקשים להעביר את המשך הדיון לוועדה לפניות הציבור. מוסכם על כל המציעים? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> פניות ציבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פניות ציבור. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה להעביר את המשך הדיון על ההצעה הזאת לוועדה לפניות הציבור – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לפניות הציבור נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הבקשה התקבלה, וההצעה תעבור לדיון בוועדה לפניות הציבור. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> העלאות המחירים הלא-רצויות של ספקיות המזון על חשבון הציבור הביאו לצמיחה בהכנסות << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא: העלאות המחירים הלא-רצויות של ספקיות המזון על חשבון הציבור הביאו לצמיחה בהכנסות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יצחק קרויזר, ינון אזולאי ואורית פרקש הכהן. ראשון המנמקים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לרשותך שלוש דקות. ברגע שתהיה מוכן נתחיל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר ואדוני היושב-ראש, סליחה על התקרית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קולגיאליות, חברות. אנחנו בסך הכול עובדים למען הציבור, כולנו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, רק תוסיף לי עשר שניות מטעם החברות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני כבר הזכרתי את זה קודם, אבל אני אחדד שוב: אתמול בישיבת ועדת הכספים שר האוצר התנצל על הפרת חוק-יסוד: התקציב, וגם אמר כי תקציב 2025 – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בפעם השלישית, בפעם השלישית. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא יאושר עד סוף השנה, וזה לגמרי בסדר, כי גם ככה בינואר לא קורה כלום. בהחלט ייתכן כי אם הייתה כאן ממשלה מתפקדת, אדוני היושב-ראש, לא היה קורה הרבה בינואר. אבל מכיוון שזה לא המצב, אזי להלן כמה אירועים שכן יקרו בינואר 2025: יוקפאו מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי; המע"מ יעלה ב-1%, ל-18%; ביטוח לאומי יעלה כנראה בערך ב-2%; מס בריאות יעלה ב-0.15%; הארנונה מתייקרת ב-5.3%; החשמל יעלה ב-3.8%; התחבורה הציבורית מתייקרת באופן משמעותי; כל עובד במשק יתרום יום הבראה אחד, שזה 418 שקלים במגזר הפרטי ו-471 במגזר הציבורי. גם מחירי המוצרים בחנויות יעלו בעשרות אחוזים. האמת היא שמאז תחילת המלחמה, אדוני היושב-ראש, אנו עדים לעלייה דרמטית במחירים ברשתות המזון. כל אזרח מרגיש את זה בכיס. כל משפחה בישראל מתמודדת עם יוקר המחיה שהולך ומאמיר והפך לבלתי נסבל. כעת לפנינו גל נוסף של עליות מחירים, עם שורה ארוכה מאוד של יצרני מזון ויבואנים שכבר הודיעו על העלאת מחירים כבר בחודש הבא. הייתי רוצה לשאול את שר האוצר ושר הכלכלה, אבל לצערי הם לא כאן. הבנתי ששר הכלכלה נמצא רחוק מכאן – כנראה הוא פחות מתחבר לכלכלה כאן – אבל אדוני שר הכלכלה, מה נעשה בשנה האחרונה תכלס ברמת פעילות המשרד שלך על מנת להילחם במונופולים ובתופעה של הפקעת מחירים? ראינו סרטונים, ראינו הצהרות, ראינו מדבקות שחורות, אבל המחירים ימשיכו לעלות, והציבור ממשיך לשלם את מחיר כישלון הממשלה בתחום הזה, גם בתחום הזה. במהלך השנתיים האחרונות אני מעלה שוב ושוב את ההצעה שנועדה ליצור שקיפות המתבקשת עבור הציבור ולהרתיע את המונופולים מלהפקיע מחירים – פרסום דוחות כספיים של מונופולים שהם חברות פרטיות – והממשלה מונעת פעם אחר פעם את קידום החוק, לשמחתם הרבה של המונופולים, בעיקר בשוק המזון. לסיום, אני אציין שהמאבק ביוקר המחיה הוא מאבק סיזיפי יום-יומי. הגיע הזמן לגבש תוכנית כלכלית רב-שנתית להורדת יוקר המחיה בישראל, תוכנית עבודה, לא הצהרות. האם זה יכול לקרות בממשלה הזאת? אני לא הייתי מפתח ציפיות. אז תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. רק שהמילה סיזיפי זה ללא תכלית. אתה רוצה להגיד שזה מאמץ גדול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי עשה מאמץ? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אומר, כשאומרים את המילה סיזיפי – זו פעולה שאתה עושה אותה ללא תכלית. הוא התכוון עם תכלית, אבל עבודה קשה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל נמצאים בתקופה קשה. המלחמה גובה מחירים עצומים – כלכליים, חברתיים ונפשיים. יש לא מעט משפחות, לצערנו, שמתמודדות עדיין עם האובדן. משפחות אחרות פועלות כדי לתמוך בחיילים, במפונים. דווקא בשעה זו, כשהאחדות והסולידריות הן אולי הצורך החברתי הבוער ביותר, אנו עדים לתופעה מדאיגה של ניצול ציני של מצב החירום על ידי החברות הגדולות במשק. חברת דיפלומט, לדוגמה, דיווחה על עלייה של כמעט 12% במכירות ברבעון האחרון, ורווח נקי שזינק כמעט ל-63%. את רווחי העתק האלו הם, כמו כל חברה, בחרו לחלק כדיבידנד בסך של כמעט 18 מיליון ש"ח לבעלי המניות. אבל היא לא החברה היחידה. גם יקבי כרמל, גלידות נסטלה, חברת יפאורה – כולן הודיעו על עליות מחירים נוספות שנעות בין 6% ל-9%. מה המשמעות של המספרים האלה? עבור משפחות רבות מדובר ביכולת לקנות מוצרי יסוד, לדאוג לילדים או לשלם חשבונות, בזמן שלצערנו ההשלכות של המלחמה גובות מכולנו, מכלל החברה הישראלית, במחיר הדיור, הדלק, החשמל, ומכבידות מאוד על הכיס. בזמן הזה החברות, לצערנו, בוחרות להעמיק את רווחיהן ולא להושיט יד לעזרה. לא מזמן, אדוני היושב-ראש, עברה כאן חקיקה שהכותרת שלה הייתה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – לייצר מהלך שיוריד את יוקר המחיה ויוזיל את המוצרים, בטח מוצרי הבסיס והיסוד, לאזרחי מדינת ישראל, בוודאי אלו שמגיעים מהשכבות החלשות. לכן אני אפנה גם למציעים, לפני שאני אגיד להם תודה רבה על העלאת הנושא הכל-כך חשוב הזה, שגם אני הצטרפתי אליו, לדרוש שהדיון הזה יגיע לוועדת הכלכלה. שם אנחנו נדרוש מהמשרד לפקח על היישום של החקיקה הזו ולוודא שאזרחי מדינת ישראל, אדוני היושב-ראש – כשכולנו, כפי שציינתי, נמצאים בתקופה מאוד לא פשוטה, תקופה שבה המחירים אמורים לעלות כדי לממן את המלחמה ואת הסיטואציה הלא-פשוטה שאנחנו נמצאים בה – כך החברות הגדולות והחזקות במשק לא ינצלו את המצב כדי להתעשר, אלא כדי להיות בסולידריות גם עם החברה החלשה, עם האזרחים שגם ככה התקשו לסגור את החודש עוד לפני כן. אז אני אשמח שגם החברים שהציעו והצטרפו יחד איתי להצעה הזו יקבלו את הבקשה הזו, ובאמת נעמוד על כך בוועדת הכלכלה, לפקח על החקיקה עבור אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מצטרפת להצעה לסדר-היום החשובה הזאת. במאי, אחרי העברת התקציב, ראש הממשלה שלנו התחייב שהמלחמה ביוקר המחיה נמצאת בראש סדר העדיפויות הלאומי. נתניהו לפני הבחירות אמר: רק אני אוכל לטפל ביוקר המחיה. אפילו שר האוצר הבטיח לכולם שרק אחרי רפיח. מה קרה? נגמר רפיח, והמחירים משתוללים בחסות המלחמה, אין דין ואין דיין. שסטוביץ – שזה אג'קס, פלמוליב, קולגייט, ברילה – העלו מחירים פעמיים; טרה – פעמיים, כל היוגורטים; דיפלומט, רולדין, שטראוס, נסטלה – חברות חזקות – תנובה, ויסוצקי, אסם. לפי הנתונים שאנחנו רואים, מדובר בהתייקרויות סל מוצרים קבוע של בין 5% ל-5.5%, וכל זה קורה כשבשאר העולם המחירים של מוצרי היסוד – קמח, אורז, חיטה, קקאו – יורדים בתלילות מעל לחצי שנה, אז בעצם אין טיעון כלכלי להשתוללות המחירים הזאת. בנוסף, מחיר ההובלה הימית יורד במשך חצי שנה. לפי נתונים של המכון הכלכלי, העליות השונות באמת פוגעות בציבור מעמד הביניים. אנחנו מסתכלים היום, בימים של תקציב, בימים של תקציב מלחמה, ואני רוצה לספר לך משהו, אדוני היושב-ראש: אין פרק אחד שמטפל ביוקר המחיה. אין התעסקות ביוקר המחיה. שר הכלכלה עשה קבוצות ווטסאפ, מדבקות ירוקות, מדבקות אדומות – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שחורות. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שחורות. אני לא מבינה את האירוע הזה. יש לנו הצעת חוק, אני הגשתי הצעת חוק שאמרה: בזמן מלחמה מוצרים יסודיים בתחומים שבהם יש כשלי שוק וקבוצות ריכוז במשק – יצטרכו לבוא לממשלה ולקבל ולהסביר כלכלית מדוע הם רוצים להעלות מחירים. את הצעת החוק הזו עצרו. אז מה שאני רוצה זה לבקש את תמיכתכם בדיון הזה, כדי שאנחנו בכנסת נוכל לאתגר את הממשלה. אנחנו בימים אלה מעבירים תקציב 2025, עם גזרות נוראיות על הציבור. מס הכנסה עולה, המע"מ יעלה, סל הקליטה ייפגע, דמי הביטוח הלאומי עולים, הפחתת ימי הבראה, מעלים את מס הבריאות לציבור, התחבורה הציבורית, חשמל – הכול מתייקר. מעל ל-5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים. לפי הנתונים שבידינו, הדברים האלה והגזרות הללו יגרמו לכך שעשירונים 4–6 ייכנסו לאוברדרפט שמוערך ב-1,000 שקלים בחודש. מבדיקת כלכליסט, זוג ממשפחה טיפוסית יפסידו 7,000 שקלים רק בשנת 2025. אז המינימום שאפשר לעשות זה שלפחות הפחות-כסף שיישאר לציבור שלנו, שנושא בנטל הכלכלי של המלחמה – שיוכלו לקנות בו את מה שראוי שיקנו ולא במחירים מופקעים. אז אני מבקשת שתתמכו בהצעה לסדר-היום החשובה הזו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בהחלט הצעה מאוד מאוד חשובה ונצרכת בשעת מלחמה. על ההצעה ישיב שר העבודה, השר יואב בן צור. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן עונה בשמו של שר הכלכלה. כשאנחנו באים לבחון את הסיבות לעליות מחירים, חייבים להתייחס למגמות ולאתגרים בין-לאומיים, וכמובן גם להזכיר ולהכיר את הנגזרות של המלחמה. מאז 7 באוקטובר, המשק הישראלי מתמודד עם כמה אתגרים: התייקרות ההובלה וחומרי הגלם בעולם, עלות המלחמה, חסרונם של המילואימניקים בשוק ומחסור בעובדים זרים. כל אלו משפיעים על המגזר העסקי ומכבידים עליו, מה שתורם להתייקרויות של המחירים. בנוסף, בישראל הבעיה היא שהשוק היה ריכוזי ועדיין ריכוזי, דבר המקשה בשוטף ומקשה עוד יותר בחירום. אני רואה שהמציעים אפילו לא מקשיבים למה שעונים, אז בשביל מה לענות, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המציעים קשובים. יצחק קרויזר ואורית פרקש. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מי? קרויזר מדבר. פרקש דיברה ולא שומעת מה אנחנו אומרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פרקש, הוא מתייחס להצעה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אם אתם לא רוצים לשמוע – זאת תשובה של ניר ברקת, לא שלי. אני רק מקריא אותה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, אז שישלח לנו בסמ"ס. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין בעיה. תודה. אפשר לרדת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בארצות הברית? איפה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בווטסאפ. לא לא. סליחה, אדוני השר, אני מתנצלת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> החלטה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> חסרונם של המילואימניקים בשוק ומחסור בעובדים זרים – כל אלו משפיעים על המגזר העסקי ומכבידים עליו, מה שתורם להתייקרויות המחירים. בנוסף, בישראל הבעיה העיקרית היא שהשוק היה ריכוזי ועדיין ריכוזי, דבר המקשה בשוטף ומקשה עוד יותר בחירום. לכן, הפתרון זה הצורך ברפורמות מבניות, ששר הכלכלה התחיל להניע מייד עם כניסתו לתפקיד. למרבה הצער, העיוותים בשוק נוצלו לרעה גם בחירום, וראינו שהיו חברות שהגדילו רווחים באופן בלתי סביר, על חשבון הצרכן הישראלי. ראשית, אני רוצה להתייחס למענים ולצעדים ללא קשר למצב החירום, שתורמים כמובן גם בחירום, וזו המלחמה במונופולים, בקרטלים ובריכוזיות במשק, שאותה שר הכלכלה מוביל ללא פשרות. לפני כמה חודשים עברה במליאה, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, הרפורמה המשמעותית ב-40 שנה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל. הרפורמה משנה את כללי המשחק ופותחת את השוק הישראלי ליבוא, מוזילה עלויות ומגבירה תחרות. כעת, לאחר השלמת החקיקה, אנחנו ממוקדים בעידוד קמעונאים ויבואנים חדשים להיכנס לשוק. אנחנו עוקבים אחר קצב אימוץ הרפורמה, בהסרת חסמים ובסיוע למימושה. עם תחילת המלחמה, נעשה מאמץ של משרד הכלכלה לחוקק חוק שייתן מענה ויביא לריסון עליות מחירים בלתי סבירות ופיקוח עליהן. הייתה לנו ציפייה מהיצרנים ומרשתות המזון להשתתפות במאמץ המלחמתי, להתחשבות בצרכנים ולריסון עליות מחירים. יש חברות שנענו לקריאה לריסון מחירים בתקופת המלחמה, אבל יש גם כאלה שבמקום ריסון עצמי והשתתפות במאמץ הלאומי, הגדילו את רווחיהן באופן לא סביר בתקופת המלחמה על חשבון הציבור. שר הכלכלה נלחם בתופעה הזו, ובסופו של דבר החקיקה הבשילה בוועדת הכלכלה, למרות התנגדות האוצר, ואושרה כתיקון לחוק הגנת הצרכן ביולי 2024. התיקון בא להתמודד עם ניצול מצבי חירום להעלאת מחירים בלתי מוצדקת של מוצרי יסוד, וכפי שדווח בתקשורת, שר הכלכלה התניע לפני כמה ימים שוב את המהלך, הפעיל את החוק והכריז כי בתקופת החירום שבה אנו נמצאים תיאסר הפקעת מחירים של שורת מוצרים חיוניים. כעת, על מנת ליישם את החוק וההכרזה, נדרש שיתוף פעולה של האוצר. חשוב להבהיר כי דרך המלך להורדת מחירים היא תחרות, אבל בתקופת חירום, במיוחד כשהיא ממושכת, חייבים כלים שישמרו על הציבור ויגנו עליו מפני עושק של החברות הגדולות. חשוב להבהיר: מהפכות אמיתיות לא קורות ביום אחד. המאבק ביוקר המחיה הוא מסע ארוך שמצריך סבלנות. כשאנחנו משנים כללי משחק, לוקח זמן לפתוח את השוק, לשחרר חסמים ולהתאים את כל המערכות לשינוי שהובלתי, לשינויים שאנו מבצעים כעת. לצד הגברת האכיפה כנגד מי שמנצלים את מצב החירום להפקת רווחים בלתי מוצדקים, זו הדרך שלנו לשמור על הציבור ולהקל עליו בתקופה קשה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת יונתן מישרקי מבקש להביע עמדה מהצד. לרשותך דקה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, קודם כול, תודה רבה למציעים; נושא סופר-סופר-חשוב. בקיץ עסקנו בוועדה אצלי הרבה מאוד בנושא יוקר המחיה ופתיחת היבוא, מה שמוגדר "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". ניר, חשוב לי לומר דבר אחד: משרד הכלכלה צריך להודיע, להכריז, שהוא מקים מנגנוני פיקוח משמעותיים, חזקים, על כל עולם היבוא, שהמחיר לצרכן בסוף יהיה נמוך ולא ייתקע איפשהו אצל היבואנים וספקי המזון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, המציעים, אני מבין שאתם מבקשים להעביר את זה לוועדת הכלכלה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כספים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כספים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כספים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שלושתנו מהכספים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. המציעים מבקשים להעביר להמשך דיון בוועדת הכספים. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הדיון בהצעה לסדר-היום יימשך בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ההסדרה עם ארגון הטרור חיזבאללה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הסדרה עם ארגון הטרור חיזבאללה. את ההצעה הגיש חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-26 בנובמבר בבוקר התבשרנו שבערב התכנס הקבינט לאשר הסדרה עם ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון. הדבר הראשון שזה אומר – שהממשלה הזאת לא למדה כלום ועדיין נשארה בקונספציה של 6 באוקטובר. הרי בדיוק אותו דבר, הסכם העתק-הדבק עם חמאס, ההסדרה עם חמאס, הוביל לאסון הכי גדול בתולדות ישראל, האסון של 7 באוקטובר 2023. אותו דבר עכשיו – הסדרה עם חיזבאללה. ברור שזה יוביל לעוד מלחמה בטווח של חמש, שש שנים, עם הבדל אחד גדול – שבעוד חמש, שש שנים, לחיזבאללה יהיו בין 30,000 ל-40,000 כלי טיס. אנחנו ראינו מה עושה כלי טיס אחד למדינת ישראל, כשכל חיל האוויר רודף אחרי אותו כלי טיס, כל הנ"מ שלנו מרותק לאותו כלי טיס וכולנו פה נמצאים בהיכון. אז שיהיה ברור: עוד חמש, שש שנים אנחנו מגיעים למלחמת לבנון הרביעית. אבל עוד דבר מעניין. למה עד היום לא פורסם? כל ההסכם הזה מעולם לא פורסם. אם הוא כל כך טוב, תפרסמו אותו, שכל אזרחי ישראל יוכלו לראות. ממי מסתירים? הרי אויבינו קיבלו את ההסכם הזה ביד, יש להם העתק – גם לממשלת לבנון, גם לנביה ברי, יושב-ראש הפרלמנט, מי שמייצג את חיזבאללה, גם לראשי חיזבאללה יש את אותו הסכם. אז מה, מסתירים את זה אך ורק מאזרחי ישראל? זה אומר דורשני. מה עוד ככה צורם? למה זה היה דווקא בערב או בלילה ב-26 בנובמבר? רק מסיבה אחת: כי באותו יום ראש הממשלה הגיע לסיכום עם צרפת שהיא לא תממש את צווי המעצר של בית הדין הבין-לאומי בהאג, ולכן הוא הסכים שצרפת תהיה חלק מההסכם, חלק מאותה ועדת פיקוח, וב-27 בנובמבר היה היום האחרון להגשת ערעור לאותו בית דין בין-לאומי בהאג, שהוציא צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון. מה עוד מעניין? מה קורה פה ומה קורה בצד השני. תסתכלו, מאז שחתמנו על אותה הסדרה, אין יום שחיזבאללה לא מפר אותה. כל יום אנחנו רואים הפרות. ומה קיבלנו בסוף? קיבלנו נזיפה מאותם מפקחים מצרפת וארצות הברית, הידידה הגדולה שלנו. שתי המדינות האלה נזפו במדינת ישראל, לא בחיזבאללה, וזה אומר הכול גם לגבי העתיד. כלומר, כל הפרה שאנחנו נראה – אנחנו לא נוכל להגיב באופן ישיר ומייד. אנחנו נצטרך להביא אותה לוועדת פיקוח, והיא תחליט אם יש מקום לתגובה שלנו או אין מקום לתגובה שלנו. ומה יקרה למשל בבקעת הלבנון, בבעלבכ? חיזבאללה יתחילו לייצר טילים מדויקים – האם מדינת ישראל תהיה רשאית לפעול מייד? לא. היא תצטרך לפנות לאותה ועדה, הוועדה אמורה לפנות לצבא לבנון, לממשלת לבנון, והם אמורים לעשות סדר. האם מישהו מאמין שצבא לבנון מסוגל לפרוק את חיזבאללה מנשק? או למשל אומרים לנו שצבא לבנון יפרוס את כוחותיו לאורך גבולות מדינת ישראל, לאורך הגבול איתנו. האם מישהו מאמין שצבא לבנון יעשה משהו, יפריע, יגביל את חיזבאללה? הרי ברור שרוב אותם חיילים יהיו אנשי חיזבאללה שיבואו מחופשים במדים של צבא לבנון. הרי אנחנו כבר ראינו מה קרה עכשיו, לפני מלחמת לבנון השלישית – אותו צבא לבנון רק עזר לחיזבאללה, שיתף פעולה איתו יחד עם כוחות יוניפי"ל. הם עזרו לחיזבאללה להסוות ולהסתיר את כל הפעילות שלהם לאורך הגבול. כל אותם מוצבים, מנהרות, מצבורי נשק, הכול נעשה במקרה הטוב בעצימת עין של כוח יוניפי"ל ובשיתוף פעולה הדוק עם צבא לבנון. לכן, לבנות על זה שצבא לבנון יהיה מגן ישראל זה פשוט טירוף. בעבר חתמנו על שלושה הסכמים עם ממשלת לבנון או עם מדינת לבנון, ב-1978, ב-2000 וב-2006. הכול קרס. לצערי, כל ההסכמים קרסו, וברור שגם ההסכם הרביעי יקרוס. ועוד טירוף שאני רואה בהסכם הזה, ככה לפחות הוצג בתקשורת: הסעיף האחרון מדבר על המחלוקת, על יישוב או הסדרה – 13 נקודות במחלוקת בגבול היבשתי בינינו ובין לבנון. איזה מין טירוף ואיזו בורות. כשברחנו מלבנון בשנת 2000 זכינו להודעה של מזכ"ל האו"ם קופי ענאן שמדינת ישראל עמדה בכל ההתחייבויות הבין-לאומיות וחזרה לקו הבין-לאומי. יתרה מזאת, כמה ימים אחר כך התקבלה החלטת מועצת הביטחון פה אחד, החלטה 1310, שמאשרת שמדינת ישראל חזרה לגבול הבין-לאומי. אם יש לנו קלף כל כך חזק, החלטת מועצת הביטחון שמדינת ישראל עמדה בכל ההתחייבויות וחזרה לקו הבין-לאומי, אז מה פתאום אנחנו חוזרים למשא ומתן על המחלוקת בגבול היבשתי? היינו צריכים להגיד להם: תלכו לכל הרוחות וזהו. יש לנו החלטה, ואנחנו לא מוכנים לשמוע שום תביעה נוספת. מה עוד מעניין פה? אנחנו מסתכלים משני צידי הגבול. אני רואה נהירה מצד אחד של אוכלוסייה שיעית חזרה לדרום לבנון, כולל לכפרים, אותם כפרים בקו המגע, ששם היו תשתיות של חיזבאללה, וברור שבשיקום התשתיות של חיזבאללה, צעד ראשון זה החזרה של האוכלוסייה השיעית לאותם כפרים בקו המגע. מה שאני לא רואה זה באמת מהצד השני, שהאוכלוסייה היהודית חוזרת לצפון מדינת ישראל, כי הם מבינים שההסכם הזה מפקיר אותם. הוכחה נוספת להפקרת האוכלוסייה ראינו רק אתמול. מתכנסת ישיבת ממשלה בנהריה, ומי לא נוכח שם? ראשי הרשויות של הצפון. פשוט מתעלמים מהם, והמשמעות ברורה לכולם. בכלל, אנחנו צריכים להבין שכל עוד חיזבאללה לא מוותר לא על השמדת ישראל ולא על ההתעצמות, אין לנו שום עניין בשום הסדרה איתו, כי הסדרה זה כיסוי לשיקום היכולות הצבאיות שלו. כרגע ההסדרה הנוכחית רק מגבילה את מדינת ישראל ומאפשרת לחיזבאללה להתעצם, וכמו שאמרתי, בעוד חמש, שש שנים – להיות מוכנים לעוד מלחמה נגדנו. ודבר אחרון, אדוני היושב-ראש – אני שומע כל כך הרבה – ראש הממשלה מאשים את כולם בהדלפות: את צמרת צה"ל, את הצמרת הביטחונית. אני פשוט לא מבין את הצביעות הזאת. אתה יודע, גם לצביעות יש גבול. אני יכול להגיד לך, באופן אישי פניתי לראש הממשלה כמה פעמים, אמרתי: בוא נעביר החלטה על בדיקת פוליגרף – כל חבר קבינט וכל משתתפי הקבינט יעברו פעם בשנה, בלי קשר לשום דבר, פוליגרף עם שאלה אחת בלבד: האם הדלפת מישיבות קבינט או לא? מי טרפד את זה? ראש הממשלה. הוא מי שטרפד את זה. הייתה פה לפני שבוע הצעת חוק של רון כץ, של חבר כנסת מהאופוזיציה, שגם אמרה: בוא נחייב את כל משתתפי הקבינט לעבור פוליגרף לפחות פעם בשנה. לא צריך יותר מזה. ככה אתה מונע בצורה אבסולוטית כל הדלפה. אבל עוד פעם, מי סיכל? מי הכשיל את אותה הצעת חוק? הקואליציה, הממשלה. אז באמת, פה אנחנו רואים: על הראש הגנב בוער הכובע. זה המקרה הקלאסי. תודה. אני מבקש לקיים דיון במליאת הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי השר שמשיב? בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אעשה את זה קצר. כפי שראש הממשלה הצהיר, ישראל תשלים את חיסול חמאס, תשיב את כל חטופינו, תבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל ותחזיר את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם. אני חושב שאת התוצאות רואים. נכון, המלחמה היא מלחמה קשה. בצפון בהחלט יש הישגים משמעותיים, ואנחנו בחרנו ללכת להפסקת אש מהסיבות שאפרט אותן תכף. חיזבאללה הוא זה שבחר לתקוף את ישראל. חלפה שנה וזה כבר לא אותו חיזבאללה. השמדנו תשתיות תת-קרקע, פגענו בהם, החלשנו אותם, ובחרנו בהפסקת אש משלוש סיבות: הראשונה שבהן זה התמקדות באיום האיראני; השנייה זה ריענון כוחות וחידוש מילואים, ואין צורך להרחיב בכך יותר – אני חושב שכל מי שחי את השטח וחי את המציאות מבין על מה אני מדבר; הסיבה השלישית זה ניתוק בין הזירות. גם בזה עסקנו לא מעט. ביחס לטענה שחיזבאללה יתעצם במהלך הפסקת האש, ראש הממשלה הדגיש כי כרגע אנו בהפסקת אש ולא בסיום מלחמה, ויש לכך משמעויות. בסוף מה שיעצב את המציאות בשטח זה בדיוק איך שנפעל בתקופה הקרובה קודם כול ואחר כך לאורך שנים כדי לאכוף ולעצב את המציאות. ועדיין, לא מדובר כאן בסיום המלחמה, אלא מדובר בסוג של הפסקת אש. החלטת הקבינט על הפסקת אש אינה קשורה לצווי המעצר, אשר הוצאו הרבה לפני ההחלטה על הפסקת אש. ממשלת ישראל פועלת באופן ענייני ובהתאם לתוכנית מלחמה, וכמובן, בהתאם לחוק. תודה רבה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. הוא לא יכול? אתה רוצה להתייחס מהצד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול מהצד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר מהצד, אדוני, ככה אומרים לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז אני מאשר באופן חריג. כן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אני רוצה להעיר על כמה דברים שאמרת. אמרת שאנחנו זקוקים להפסקת אש כדי להיערך לנושא איראן. מה מפריע היום לתקוף את איראן? אני גם לא מבין למה כולנו מסתובבים עם ידיים על הראש ומחכים שהאיראנים יתקפו את מדינת ישראל. אנחנו שומעים חדשות לבקרים שהם בדרך לתקוף אותנו. אז תיתן מכה מקדימה. הרי קודם היה תירוץ: בחירות בארצות הברית. ישראל לא רצתה להתערב, לא רצתה לתקוף לפני הבחירות בארצות הברית. הבחירות בארצות הברית הסתיימו, אז כל הסיפורים האלה הם כמו תמיד סיפורים. דבר נוסף שהוא מקומם – בגלל כוחות המילואים והצבא, שהם מותשים. אתה לא יכול לדבר על כוחות צבא מותשים ובו זמנית לקדם את חוק ההשתמטות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, יש לך דקה, שעברת. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מאריך את המילואים למילואימניקים, את שירות הסדיר לחיילים, בארבעה חודשים, ובמקביל אתה מוביל את חוק ההשתמטות. זה פשוט דבר שלא יעלה על הדעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. יבגני, אתה צריך לתת לי עכשיו זר הוקרה. עזוב אותך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אפשר לענות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, תראה, אני אגיד לך נורא פשוט: לפי התקנון, לחבר הכנסת ליברמן לא היה ניתן לאפשר. בגלל שיש פה בכל זאת אנשים רציניים שמדברים, אז אפשרתי לחבר הכנסת ליברמן, מעבר למה שמותר לו, לתת הודעה, ואני מאפשר לשר, שעוד לא הגיע אפילו לחצי מהזמן שהיה לו, לתת תשובה קצרה. זה הכול, לא צריך לקפוץ. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> רוצה תשובה או לא רוצה תשובה? היא תהיה קצרה. אני חושב שתוצאות המלחמה תמיד ייבחנו בפרספקטיבה. היה אפשר לשאול מדוע לא תקפנו בצפון ב-11 באוקטובר. אני חושב שבפרספקטיבה – ואני אומר את זה כתושב הצפון, כתושב הצפון שאומנם לא חווה את החזית הקדמית ביותר, אבל בהחלט ילדיי חוו לא מעט בבתי הספר את האזעקות ואת כל מה שהולך באזורנו, וגם אנחנו אולי – בפרספקטיבה ארוכת זמן אנשים מבינים שלא היה נכון לתקוף כבר בהתחלה בצפון, והיה נכון למקד את המאמץ בחזית הדרומית. בסוף, במלחמה צריך לרכז מאמץ. במלחמה צריך גם לנהל תחבולה. קצת קשה לי. ודווקא אתה, חבר הכנסת ליברמן, התבטאת לא אחת שיש הרבה דברים שלא נכון לנהל אותם בתקשורת, במיוחד לגבי סוגיית החטופים. הדבר הזה נכון גם לגבי הסוגיה האיראנית, ואני חושב שנאה דורש, נאה מקיים. אם אנחנו רוצים להתנהג כאופוזיציה שהיא לא אופוזיציה בעת מלחמה, אלא לעשות שימוש ציני פוליטי בכל מיני סוגיות – אני מבין, זה מאתגר. זה מאתגר לאתגר ביטחונית ויחד עם זאת לשמור על ביטחון המדינה. אבל אני בוחר לאורך כל הדרך, בסוגיות הקריטיות והמשמעותיות, לדבר כמה שפחות. חשבתי שזו גם דרכך. שמעתי אותך לא אחת אומר את זה, בטח לגבי סוגיית המשא ומתן. אני ממליץ לכולנו להיות באזור הזה גם לגבי הסוגיה האיראנית וגם לגבי יתר הסוגיות. אין לי ספק – כך התחייבתי לא אחת – שאני אצביע רק בעד חוק ראוי בעניין הגיוס. ואני רוצה לומר: יש לנו הזדמנות לעשות מהלך היסטורי. יש לנו הזדמנות להביא באמת, לא כקמפיין, חלקים נרחבים שלא היו שותפים לשרת בצה"ל. זה כנראה לא יהיה פשוט. זה לא תמיד הכי פופולרי, אבל אפשר לעשות מהלכים אמיתיים ורציניים. אני אתמוך רק בדברים כאלה, ואני חושב שלשם אנחנו הולכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נעבור להצבעה. בהתאם לבקשה של המציע, ההצבעה תהיה על הכללת הנושא בסדר-היום של מליאת הכנסת. אז כרגע נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה תוכלל בסדר-היום של מליאת הכנסת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להוסיף אותי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את היית כאן? לדעתי, נכנסת אחרי ההצבעה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודעת, אני לא הספקתי להגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה עבר, 19:0. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול שגם חברת הכנסת כהן נכחה. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1794; דברי הכנסת, חוב' מ"ד, ישיבה 206; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרבנות הראשית (תיקון מס' 8), הרכב האספה הבוחרת – הרגע שלו כולנו חיכינו – התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לומר שאם יום אחד אני אשחק כדורסל, אני אבקש שאתה תהיה הכרוז שלי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חשבתי עלייך כששמחתי, יוליה. ידעתי שאת מחכה לזה כל העת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק הרבנות לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024 – הצעת חוק ממשלתית שמבקשת לערוך שינויים בהרכב האספה הבוחרת לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית. יש בהצעת החוק שינויים, ותכף נדבר עליהם, שינויים נרחבים. ויש דבר אחד שבו הצעת החוק איננה עושה שינוי אלא להפך – היא מקבעת את המצב שהיה מקום המדינה ועוד מלפני קום המדינה, מזמנו של הרב קוק, עד להתערבות חסרת בסיס וחסרת תקדים של בג"ץ בהרכב הגוף הבוחר של הרבנות הראשית. הרכב הגוף הבוחר של הרבנות הראשית כפי שייסד אותה הרב קוק, זכר צדיק לברכה, היה 80 רבנים ו-70 אנשי ציבור, והרבנים הם רבנים שנבחרים כרבנים או אקס-אופיציו או על ידי רבנים, 70 נציגי ציבור, ראשי ערים, ראשי מועצות וכדומה, חברי כנסת, שרים, שנועדו לייצר גוף שהוא מצד אחד מוכר על ידי רוב רבני – כי ללא זה הוא לא יכול להיקרא בשם הרבנות הראשית בישראל. מהצד השני – נציגי ציבור מגוונים, נבחרי ציבור ונציגים שממונים ומשקפים את רצון כלל הציבור בישראל, ללא הבדלה ולא הבחנה. האיזון הזה הופר. בגוף הבוחר האחרון שבחר את הרבנים הראשיים לא היו 150 חברים כפי שהקים אותו הרב קוק, אלא 140. הסיבה לאותו שינוי היא שבית המשפט העליון שלנו בחר להגיד לרבנים הראשיים שהם צריכים למנות – למרות שכתוב בחוק למנות עשרה רבנים, הם צריכים למנות רבניות. אנחנו מאוד בעד – כפי שתראו בהצעת החוק – שיהיה ייצוג ואפילו ייצוג גדול לנשים בגוף הבוחר, אבל מי שמחליט מיהם רבנים במדינת ישראל, עם כל הכבוד, זה לא בג"ץ אלא הרבנות הראשית והרבנים הראשיים. השגת הגבול הזאת מצידו של בית המשפט, אני חייב לומר, בייחוד לאור מה שראינו היום אפילו כאן במליאה – אנחנו מגלים הרבה מאוד פעמים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה ראינו במליאה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אגיד. א. ראינו רצון למנוע דיון, שזה דבר מפתיע במיוחד, שרצו למנוע דיון במליאת הכנסת, אבל זה עניין בצד. האופוזיציה התגייסה כדי שלא יהיה דיון במליאת הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היה דיון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל גם הפרה קיזוזים. אבל אני לא מדבר על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אל תשקר. תפסיקו לשקר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל אני לא מדבר על זה. אני ביררתי וראיתי, אבל לא מדבר על זה. אני לא מדבר על זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שכחת את ההיסטוריה. הינה, אופיר כץ – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, הייתה הפרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי? תגיד לי, מי? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חברים, אני לא מדבר על זה. אני מבין את הרצון שלכם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת כהן – לא כהן, בן ארי, בן ארי, אתה צודק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שאל את טלי גוטליב, היא מכירה את זה. שאל את טלי גוטליב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הם מפריעים לי. אני דווקא לא דיברתי על האופוזיציה, חבר הכנסת מיקי לוי, אני דיברתי על הקואליציה. קצת קורטוב של ביקורת עצמית יש לי. ביקורת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה כיף. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חושב, ואני אומר את זה פעמים רבות, שהגיע הזמן להפסיק לדבר על החלפת היועצת המשפטית לממשלה – בין בהצעות, בין בדיונים, בין בדיבורים – ופשוט לעשות את זה. למה אני אומר? אנחנו צריכים ללמוד מהרבנים הראשיים ומחברי מועצת הרבנות הראשית. הם קיבלו פסק דין הזוי, חצוף, שערורייתי, שבא ואמר להם: אנחנו, השופטים, נקבע מי רבנים בעם ישראל ובארץ ישראל, בניגוד מוחלט לחוק. בא בית המשפט ועשה את זה. באו הרבנים הראשיים ואמרו לו: בית המשפט הנכבד, שמענו; מתקדמים. ואם אתה רוצה – קודם אמרתי למה צריך לא ללמוד מהקואליציה, צריך ללמוד מהאופוזיציה, מראש האופוזיציה. כשהוא בא ואמרו לו משהו, כשהיועצת המשפטית אמרה לו שמשהו לא חוקי, הוא אמר, יאיר לפיד: בעיניי זה חוקי, והתקדם הלאה. כך עשו גם הרבנים הראשיים. סליחה שאני משווה, חלילה וחס, בין יאיר לפיד לבין הרבנים, כי הם ידעו לעשות את זה קודם, ולהם יש את הציווי שכתוב כבר בתורה, לא תגורו מפני איש, והם קיימו אותו קודם, הרבנים הראשיים. הם לא מינו כפי שאמר להם בג"ץ, ולאחר מכן חברי מועצת הרבנות הראשית – זה עבר מאחד לשני, וכולם קיבלו החלטה ברורה במועצת הרבנות הראשית, וחברי המועצה באו ואמרו: עם כל הכבוד לבג"ץ, בג"ץ יכול לעוות את ספר החוקים של מדינת ישראל, בג"ץ יכול לעוות את הפרשנות, בג"ץ יכול לעוות מה שהוא רוצה, אבל "זאת התורה לא תהא מוחלפת" – בג"ץ לא יכול לקבוע לרבנות הראשית מי נקראים רבנים. בזה הם לא שיתפו פעולה. אומנם התוצאה הייתה עגומה, שהגוף הבוחר היה רק 140, כי היועצים המשפטיים לא אפשרו להצביע על עשרה גברים. זו בעיה, שהממשלה תאשר. בעיה. ברוך השם, היא נפתרה בחוק הזה. החוק הזה בא ואומר: רב הוא מי שקובעת הרבנות הראשית. כשם שלא ייתכן שבן אדם שנכשל בבחינות הדוקטור שלו להיות רופא, אז יבוא בג"ץ ויגיד לו: אתה רופא, כשם שלא יכול להיות שאדם שאיננו מהנדס, בג"ץ יגיד לו שהוא מהנדס, "לא תהא כוהנת כפונדקית", על אחת כמה וכמה שמי שיקבע מי הוא רב במדינת ישראל זו הרבנות ולא בג"ץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אנא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן הרבנים הראשיים עמדו בכך, מועצת הרבנות הראשית עמדה בכך, וברוך השם, באה הצעת חוק מטעם הממשלה שהשיבה עטרה ליושנה במובן הפשוט של המילה, וקבעה שרב – להגדרתו בחוק – הוא מי שהוא מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל, או שבידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב או רב שכונה שניתנה לפי החוק או כללים שקבעה מועצת הרבנות לעניין זה. אבל מאחר שסוגיית ייצוג הנשים בגוף הבוחר הטרידה גם אותנו, אז מלבד העובדה שבאמת מי שיקבע מיהם רבנים – לא יהיה אפשר להסמיך רבניות באופן עקיף דרך פסיקת בג"ץ. זה לא המנגנון – נקבעה בחוק הצעה שמגדילה משמעותית את הייצוג הנשי בגוף הבוחר בכמה דרכים. גם חברי הכנסת שנבחרים, השרים שנבחרים, נקבע מספר מינימלי של נשים, גם מקרב ראשי הערים נקבע מנגנון להשלמה, גם מקרב המועצות הדתיות, מכל נבחרי הציבור. הגענו שם למיטב זיכרוני ל-42% של ייצוג נשי. אני חושב שחלק גדול מהמפלגות שמדברות ובאות עכשיו להתנגד ואומרת לנו: למה אין פה מספיק? אם היה להן 42% ייצוג נשי היינו יכולים לדבר אחרת. גם אצלן אין ייצוג נשי של 42%. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני לא טוען שזה לא לגיטימי. אבל אני לא טוען שזה לא לגיטימי. סליחה, חברים. אדוני היושב-ראש, אני מתקשה פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת סעדה, אנא. זה מקשה מאוד על הדובר. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברים, אז דיברנו על השינוי האחד, שהוא השבת עטרה ליושנה וקביעה שרבנים זה מי שממונה על ידי הרבנות הראשית; דיברנו על השינוי השני, שזה הגברת הייצוג הנשי בקרב נציגות הציבור, נציגי ונציגות הציבור בגוף הבוחר; דיברנו על הנושא השלישי שתוקן בהצעת החוק, שזה הסדרים בנוגע לניגוד העניינים. שם אנחנו קבענו שלא יוכל להיות אדם – היום, מאחר שאנשים מכהנים בגוף הזה מכוח תפקידם, יכול להיווצר מצב שאדם צריך להצביע עבור קרוב משפחתו, כשהוא מתמודד, וצריך לייצר לזה מנגנונים. קבענו מנגנון שאדם לא יוכל להצביע עבור עצמו או עבור קרוב משפחתו. בנינו לזה את המנגנון המתאים. אני רוצה להזכיר לכם שלמשל בבחירות האחרונות, רב העיר נתניה, הרב קלמן בר, שהיום, ברוך השם, הוא הרב הראשי לישראל, היה חבר בגוף הבוחר מכוח תפקידו, כי הוא רב באחת הערים הגדולות, מצד אחד; מצד שני, הוא היה גם מועמד, ומותר לו להיות מועמד. הדבר הזה יצר בעיות. קבענו הסדרים שמסדירים איך מתמודדים עם המציאות הזאת, כולל עניין קרבת משפחה מדרגה ראשונה. השינוי הכי חשוב בעיניי בחוק הזה – אדוני היושב-ראש, אנא הגן על זכותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השינוי הכי חשוב שעלה בהצעת החוק הזו הוא שינוי שבא ואומר שיהודה ושומרון הם על המפה. עד היום ההרכב של הגוף הבוחר דיבר על הערים הגדולות בישראל, אבל אם הייתה עיר גדולה ביהודה ושומרון – זה לא נחשב; על רבני הערים בישראל, אבל אם יש מישהו שהוא רב עיר גדולה ביהודה ושומרון או רב יישוב – הוא לא נחשב. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה עם נשים? מה עם נשים, רוטמן? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נשים – דיברנו כבר, את לא הקשבת, אורית. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אורית, דיברנו על נשים לפני שנכנסת. חבל שלא הקשבת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> יש לו זמן בלתי מוגבל? לא הבנתי. הזמן שלו נגמר מזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לו זמן בלתי מוגבל, כן. אין לו זמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה? להצגת חוק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לו זמן. כן, אין לו זמן. תודה על התזכורת. תודה שאתן עוזרות לי ומסייעות לי. אני מאוד מעריך את זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ברור. אנחנו – – – אותך, חנוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה להמשיך, אדוני. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אולי אתה לא מספיק ער בשעות האלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחרי שדיברנו על יהודה ושומרון, שנמצאים, ברוך השם, על המפה, היום כתוצאה מהחוק הזה גם ראשי הערים, ראשי המועצות הדתיות, ראשי המועצות האזוריות, הרבנים, רבני היישובים ועוד ועוד ועוד – כולם יוכלו להיכנס מכוח תפקידם לגוף הבוחר. הדבר הזה מהווה תיקון מאוד גדול לעוול. אני מקווה שהוא צופה פני עתיד. אנחנו כולנו נזכור, בוודאי כאשר עוסקים בעניינים שבקדושה, שיהודה ושומרון הם חלק, לא רק חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל – הם חלק בלתי נפרד מהעם בישראל. הם בלב של כולנו, וברוך השם, הם יהיו. אני שם כוכבית קטנה. מאחר שהבחירות הן מאוד סמוכות, ויש אנשים ספציפיים בגוף הבוחר שבחרו את הרבנים הראשיים, קבענו שזה לא יחול באופן מיידי על הבחירות הקרובות בעוד כשלושה חודשים, אלא זה יחול על הבחירות הבאות בתור. אבל מהבחינה הזאת הגענו לדבר הזה בהסכמה, ברוך השם, גם בקואליציה, וגם מפלגות אופוזיציה תמכו בדבר הזה, שצריך להכניס את יהודה ושומרון בדלת הראשית גם בבחירות לרבנות הראשית. הדבר הזה הוא בעיניי אחד הדברים החשובים בחוק הזה. מכל הסיבות שלעיל – הוגשו הסתייגויות רבות. לצערי, חלק מהמפלגות הגישו כאן הסתייגויות פיליבסטר, שמעכבות את החוק החשוב הזה, שגם צריך אותו בהקדם. אבל אני בכל מקרה קורא לכולם, קואליציה ואופוזיציה, להתאחד סביב הרבנות הראשית, לתמוך בחוק, סביב הגדלת הייצוג לנשים, סביב הבהרת המושג רב, סביב החלת הריבונות על יהודה ושומרון, שחשובה לכולנו, כך אני יודע, וסביב הרצון למנוע ניגודי עניינים, שגם הוא חשוב לכולנו. הצעת החוק הזאת מהווה איזון ראוי. אני קורא לכם, חברי הכנסת, לדחות את ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות והוגשו גם בקשות רשות דיבור. אנחנו נתחיל עם ההסתייגויות – הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, העבודה, רע"מ, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. אנחנו נתחיל עם ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד. יאיר לפיד – אינו נוכח. מאיר כהן, בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני לא בטוח שהלהט של חברי הקואליציה למבול של חוקים לא גורם להם לאיזה עיוורון מלהבין את העיקרון שעליו מבוסס או מבוססים כל החוקים. אני תכף אגיד לכם מה בחודש, או בחודש וכמה ימים, אתם מנסים לעשות. אני רוצה שתבינו, חבריי הטובים – משה סעדה, כשאני שומע אותך מדבר, אני לא מסכים עם שום מילה אבל מכבד, ויודע שבתוך-תוכך אתה דמוקרט. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כולנו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר עליך, אל תקפוץ. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם צגה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ממש לייצר מדינה לא דמוקרטית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> החוק הזה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מדבר על סדרה של חוקים. תקשיב. שימו לב, שימו לב, חבריי מיש עתיד, גם מהאופוזיציה, שימו לב מה מתרחש כאן בחודש האחרון: ניסיונות פגיעה חסרי תקדים בחופש הביטוי, התערבות בוטה של הממשלה – אני מבקש שקט שם, אני מבקש שקט – התערבות בוטה של הממשלה בגופי התקשורת. התאגיד – האויב החדש של ממשלת ישראל. התאגיד, גוף יוצא מן הכלל, עם הפקות יוצאות מן הכלל, עם מאזן איזונים יוצאים מן הכלל. אני רואה את התאגיד, ואני גאה שיש את התאגיד הזה. כולנו גאים. אבל מה? הוא לא מוצא חן בעיני הקואליציה, כי האנשים שם לא מוכנים להגיד כן לכל דבר שהממשלה אומרת. הם בוגדים, צריך לקפד את ראשם. הימנעות חסרת מעצורים ממינוי קבוע לבית המשפט העליון. למה? כי ככה רוצה שר המשפטים. מדינה דמוקרטית, אחת המדינות שכל העולם לוטש עיניים לחוסן הדמוקרטי שלה – נבחר שר משפטים, ומהרגע הראשון הוא גורם לכאוס בתוך המדינה הזאת. וזה מקרין על הכול, ואתם לא שמים לב, כאילו שאתם לא חיים במדינה הזאת. החלשת לשכת עורכי הדין – ריבונו של עולם, מה עשו לכם עורכי הדין שאתם צריכים להחליש אותם? נראה אתכם גיבורים גדולים, הולכים להסתדרות ואומרים להם: אנחנו נקבע כמה דמי חבר אתם. נראה אתכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אענה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, לא צריך. לא צריך. אני מכיר את דעתך, אדוני היושב-ראש. תן לי בדקות האלה, אני מנסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אחרי הזמן. לא על הזמן שלך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, אני אשמח תמיד לשמוע אותך. החלפת היועמ"שים במשרדי הממשלה – הייתי פעמיים שר. חבריי, חלק מכם היו שרים. ממתי היועצים המשפטיים היו האויבים שלנו? התווכחנו איתם, לעיתים גם החלטנו, אמרנו: זו דעתנו. אבל להפוך אותם לאויבים? כי אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, אמר לשר האוצר: היי, עד כאן. אז השר האוצר אמר: אם ככה, אני אקפד את ראשך, אני אראה לך מה זו דמוקרטיה, אני אמציא את הכללים החדשים. קציבת כהונת היועצים המשפטיים בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית – מי את, היועצת המשפטית? אנחנו נבחרנו, אמר קרעי, ולכן זכותנו הבלעדית לשנות את השלטון. הימנעות מוועדת חקירה ממלכתית, ריבונו של עולם, ובמקום זה מבקשים להקים גוף חקירה על בסיס פוליטי – איפה זה היה? תגידו לי. וזה מחליש אותנו בכל העולם. אתם לא מבינים, חבריי מהקואליציה, אלה שתומכים בדבר הזה, שמחר בבוקר כל חייל שעשה לתומו איזה סלפי עם החבר שלו בעזה או בלבנון, לא יוכל לנסוע לחו"ל. כי מספיק לנו עם האויבים שם, שמשחרים לטרף. ואתם ממשיכים בזה כאילו שאתם לא חיים במדינה הזו. שימו לב, קידום הצעת החוק – ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, באיזה היגיון אתם הצבעתם, אתם מצביעים על קידום הצעת חוק שמגדילה את חסינות הח"כים? בכל מקום שאתה הולך היום – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך להתכנס לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השבוע אומרים לי: תגיד לי, זה מה שהיה חסר לכם לעשות בכנסת? מי צריך את זה? למה שנהיה מורמים מעם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועוד ועוד דברים. ואני אומר לכם, חבריי מהקואליציה, גם אם חלק מכם לא מתכוונים, אתם תהרסו את המפעל הטוב ביותר שהעם היהודי ידע לייצר. היו זהירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מעוניין? בעוד אתה עולה, רק אגיד לך, חבר הכנסת כהן, יש הבדל גדול בין ההסתדרות לבין לשכת עורכי הדין. יש לו כמה פרמטרים. דבר ראשון, כדי להתפרנס ממקצוע אתה לא צריך להיות חבר הסתדרות לפי חוק; ב. יש חלופה להסתדרות אחת – הסתדרות אחרת, מה שאין בלשכת עורכי הדין. לכן, בגלל הסיבות האלה, בין היתר, לא מתערבים באיגוד מקצועי וולונטרי, בעוד שיש לך גילדה אחת שקיימת במדינת ישראל, שבה אתה – כדי להתפרנס ממשלוח ידך שלמדת עבורו שלוש או שלוש וחצי שנים והשקעת עוד שנה או שנתיים בהתמחות, עכשיו צריך כדי להתפרנס ממנו ולפרוע את השטרות עוד לשלם דמי חבר שנתיים לאותה גילדה. אז פה כן יש מקום להתערבות, כאשר אתה רואה שנעשה שימוש לרעה בכספים שגובים מהציבור מכוח חוק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> א. אף אחד לא שם אותך להיות המבקר של לשכת עורכי הדין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא המבקר, יש רואה חשבון מבקר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא שם אותי, אף אחד לא שם אותנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל יש לי ציבור. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איזה ציבור? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול לבוא ואני אראה לך אחר כך – אני רוצה לקחת מחבר הכנסת לוי – פניות ציבור רבות שהגיעו בנושא הזה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, ננהל את הוויכוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בראשית דבריי אני רוצה לדבר על האירוע הלא-טוב של נציב שירות בתי הסוהר רב-גונדר קובי יעקובי. אני מכיר את הקצין הזה היטב והייתי מפקדו במחוז ירושלים. מדובר בקצין טוב. אין לי שום כוונות להיכנס לנבכי החקירה, כי אני לא מודע לה, אינני יודע מה סוג ההאשמות. אני נגד המהלך. לא ראוי מה שהיה. אדוני, אני מתקן לך טעות: הוא לא נעצר, הוא עוכב לחקירה. כעורך דין, אתה יודע היטב את ההבדל בין מעצר לבין עיכוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוכב עם נשקים שלופים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נעצר. עם זאת, היה אפשר – כמו שעשיתי פעמים רבות כאשר שימשתי מפקד מחוז – להרים טלפון, להגיד: אדוני, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות, סור בבקשה למשרדנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם פחדו משיבוש הליכי חקירה או מתיאום עמדות – כמו שעשיתי רבות כשהלכתי לעצור אנשי דת או לעכב לחקירה, הייתי שולח חוקר או חוקרת למשרדו אחרי שהוא היה גומר. נגיד שבשעה 10:00 הוא היה מסיים את כל דיוני הבוקר, את כל הדיונים, את כל הדיווחים, דופק יפה בדלת: אני מבקש לדבר איתך, סע אחרינו, בבקשה. תן לי בבקשה את הטלפון; סע אחרינו בשקט. כי זה רק עיכוב, והרי בסיום הוא יחזור לתפקידו, וראוי היה שבשלב הזה זה לא יצא החוצה. לכן אני נגד המהלך הזה. לא ראוי. לא כך צריך לעשות את זה לבעל דרגה בכירה מאוד, שאני מכיר אותו היטב. הוא קצין מצוין. הוא עשה מהפך בשנה האחרונה בשירות בתי הסוהר. בלי שום קשר לחקירה – כי אני לא יודע מה היא, גם אין לי כוונה להיכנס – אני רק מחוות את דעתי על המהלך עצמו. לא ראוי. זה – 1. 2. אדוני היושב-ראש, נמצא חבר הכנסת שיגיש הצעת חוק פרטית, כי הממשלה פחדנית ומפחדת מוועדת חקירה ממלכתית – הצעת חוק פרטית לוועדת חקירה ממלכתית. אתם שומעים את השטות הזו? דבר כזה כבד? ועדת חקירה מיוחדת, מורכבת משני חברי קואליציה, שני חברי אופוזיציה, שני שופטים – אחד ייבחר על ידי הצד הזה, אחד ייבחר על ידי הצד השני – ונציגי המשפחות. זאת תהיה ועדת החקירה המיוחדת. ראש הממשלה פוחד עד היום להגיד שני משפטים, בכל משפט שלוש מילים. במשפט הראשון: אני מקבל אחריות; במשפט השני: ועדת חקירה ממלכתית. פשוט פחדן, אין לו את האומץ הזה. שנה וחודשיים אחרי האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל, שבו נרצחו ילדים, נאנסו נשים, נהרגו טף ואנשים בוגרים, זקנים, במדינת ישראל לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית. אצלי בוועדה לביקורת המדינה כינסתי את הוועדה האזרחית, שמורכבת מהאנשים ראויים, בעלי תפקידים בעבר, שחקרו ובדקו את הנושא ללא משוא פנים, ושמעו עשרות אנשים שבאו להעיד. המסקנות של ועדת החקירה האזרחית, שהן חלקיות לחלוטין, הן מסקנות קשות מאוד. כן, הזמינו גם שרים; כן, הזמינו גם אנשי צבא; כן, הזמינו את ראש הממשלה. הם לא באו. הם לא באו. אם לא תקום ועדת חקירה ממלכתית, חס וחלילה, שזה בדיוק הגוף הראוי לחקור את זה – לדברים יותר פשוטים הקימו במדינה הזאת ועדת חקירה ממלכתית, הרבה יותר פשוטים. משבר המים במדינת ישראל, אתם מבינים? ועדת חקירה ממלכתית; העקירה מגוש קטיף, אירוע קשה – ועדת חקירה ממלכתית; השילומים לשורדי השואה מגרמניה – ועדת חקירה ממלכתית; משבר המים, אמרתי – ועדת חקירה ממלכתית. אז לאירוע הזה לא תקום ועדת חקירה ממלכתית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, מה עם הצוללות? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עניין הצוללות – הוקמה ועדת חקירה ממלכתית על ידי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> והרוגלות – שהקימו ועדת חקירה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הממשלה, שלנו ואנשים קיבלו מכתבי התראה, כולל ראש הממשלה. באירועי מירון ועדת החקירה הממלכתית מצאה אותו אשם, רק לצערי, לאנשיה לא היה מספיק אומץ להגיד מה העונש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא תפסו בדש מעילו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תפסו בדש מעילו. אני מסיים. תודה רבה, ולא סיימתי איתכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. יש, ברוך השם, ערב ארוך. חברת הכנסת כהן, את פה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו, כי לא ראיתי אותך, אז דילגתי עלייך בסדר. את מעוניינת לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה עכשיו לדבר? את יכולה לעלות, הוא פשוט לא ראה אותך למרות שהיית פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע, קפצתי על השם שלך אז – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דילגת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דילגתי כי לא ראיתי אותה פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה פה. פשוט מיקי כבר עלה, אז לא רצינו להפריע לו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. כנסת נכבדה, אני רוצה להקדיש את הדברים שלי להחלטה המסוכנת לסגור את תאגיד השידור הציבורי. תקשורת חופשית היא מערכת החיסון של כל דמוקרטיה, ולכן מי שמבקש לפגוע בתקשורת החופשית בעצם מבקש לאיים על הדמוקרטיה. לצערי, אם נסתכל על מה שקרה במדינות אחרות, אנחנו נראה שגם בגרמניה, בשנות השלושים והארבעים, זה התחיל מחיסול התקשורת, בברית המועצות, ברוסיה, בהנהגתו של פוטין, בסין, בטורקיה, בערב הסעודית. בכל המקומות האלה תהליך ההריסה השיטתי של הדמוקרטיה החל בלרסק את מערכת התקשורת החופשית. ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו היום: האם זה המודל לחיקוי שאנחנו מאחלים לעצמנו? הממשלה, שמביאה את המהלך הזה של סגירת השידור הציבורי, לא מבקשת לייצר מגוון של דעות או תחרות. היא מבקשת לייצר כלי תקשורת שנמצאים בשליטתה. זה תמיד אותו סיפור – גם בהפיכה המשטרית לא מייצרים פה איזו מערכת משפטית מגוונת או שופטים עם מגוון דעות, אלא מנסים לייצר מערכת משפטית שנמצאת בשליטה פוליטית. הקואליציה הזו לא מבקשת מגוון, היא מבקשת שליטה, כי הרי מה שווה התאגיד אם אי-אפשר לשלוט בו? הם אומרים את זה ממש בצורה מפורשת. עכשיו, בואו נזכור שלפני כמה שנים שר ממפלגת הליכוד עשה רפורמה מקיפה, מאוד מאוד גדולה, ברשות השידור. השר ארדן למעשה סגר את רשות השידור ופתח מחדש את התאגיד, ועשה שם תהליך של פיטורים, של התייעלות, הוציא הרבה מאוד נגעים פוליטיים, ויצר גוף חדש שבאמת צריך לומר ביושר – הרפורמה הזאת מאוד מאוד הצליחה, הרפורמה שהליכוד עצמו הוביל. אנחנו רואים תכנים הרבה יותר איכותיים, אנחנו רואים מינויים יותר מקצועיים, אנחנו רואים התייעלות. אבל מה לעשות שהליכוד של היום זה לא הליכוד של לפני שנים אחדות. זה לא הליכוד של כחלון או הליכוד של גלעד ארדן, של אנשים עם תפיסות עולם ימניות אבל נקיי כפיים, ליברלים אמיתיים. קרעי ועוד חברי כנסת שמחזיקים בתפיסתו בליכוד – זה לא הליכוד של פעם, זה ליכוד אחר לגמרי, עם תפיסות הרבה יותר משיחיות והרבה פחות ליברליות. צריך להיות ברור לכולם שזה לא ייגמר בתאגיד. זה גם לא ייגמר בגלי צה"ל. זה בסופו של דבר יגיע לכל חלקה טובה ועצמאית בתקשורת הישראלית, עם ערוצים 13 ו-14 – לא 14, האמת, כי הם באמת נקיים, הם כבר בשליטה מלאה אז הם לא מהווים איום, אבל 13, 12 – זה יגיע לכל חלקה שהם יצליחו לשלוט בה. והאמת היא שעוד לפני שהם אפילו ממש שולטים בגופים האלה, מרוב פחד – אנחנו רואים איך עיתונאים כבר היום מפחדים לדווח על ביקורת ועל דברים שקורים גם בעזה. את התוצאות אנחנו רואים כבר עכשיו. מה שהיום התחיל בלפרסם רשימות של עיתונאים ולקטלג אותם לפי מידת התמיכה שלהם בראש הממשלה, מחר יהיה רשימה של מטרות של עיתונאים שאנחנו רוצים לגרש מכאן או שאנחנו רוצים להכניס לכלא, כפי שקרה במדינות אחרות. שם זה גם נגמר באלימות ובדברים שאני אפילו לא מוכנה לחשוב עליהם. אז בהפיכה הזו, הקול הוא קול יעקב ברדוגו, הידיים הן הידיים של בנימין נתניהו, וככה צריך להסתכל על זה. אני רוצה רק עוד משפט אחרון על הנושא החשוב ביותר בסדר-היום, וזה השבת החטופים והחטופות שלנו. כולי תקווה שהלחץ שמפעיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יישא פרי, שהלחץ שהוא מפעיל קודם כול על החמאס וגם על הממשלה שלנו יכנס את הצדדים לעסקה שתחזיר את האחים ואת האחיות שלנו. אין דבר דחוף וחשוב מזה, ובהקשר הזה אין אופוזיציה ואין קואליציה. כולנו נעשה הכול כדי להחזיר אותם. לאורך כל הדרך אמרו לי שראש הממשלה שלנו ממתין ל-20 בינואר כדי לעשות עסקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא האמנתי שזה אמיתי, כי זה הרי לא אנושי – אחים ואחיות שלנו שם, מי ימתין? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק צריך לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להביא אותם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – אגב, מי השר התורן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר סופר, הוא נמצא שם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא קטן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סופר הוא קטן? הוא שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. תודה רבה. אדוני השר – מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אין מקום בשולחן, יש עומס על השולחן. טוב, לפני הכול, אני רוצה להביע תנחומים למרב סבירסקי, הלוחמת המדהימה שהייתה מגיעה כל שבוע להילחם על איתי, אחיה, זיכרונו לברכה, והיא מודל והשראה לכולם. אני רוצה להשתתף בצערם. מירב איבדה גם את ההורים שלה בהתקפה ב-7 באוקטובר, וכעת גם גופת אחיה מגיעה לקבורה במבצע נועז של השב"כ וצה"ל, מבצע שאי-אפשר אפילו לספר את הפרטים שלו מתוך חשש לפגיעה בכוחות. ולכן, לפני הכול – להביע תנחומים בשם כולנו. היא איבדה גם את אורית ורפי, ההורים שלה, ועכשיו גם איתי יובא לקבורה בישראל. אבל מה שאנחנו רואים – שבעצם בכל המבצעים הנועזים בתקופה האחרונה מביאים גופות. וצריך להגיד שאם באמת רוצים להביא – ויש – להביא את 100 האחים והאחיות שלנו, צריך לעשות עסקה, כי במבצע צבאי זה פשוט לא עובד. לצערי הרב, אנחנו מקבלים רק גופות בחזרה. אבל אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להתייחס גם לנושא של המעצר המינהלי, כי הרי לפני שבועיים או שבוע אמר שר הביטחון – כנראה דיבר לבייס שלו: אני לא מוציא יותר צווי מעצר ליהודים. זוכרים את זה? ישר באו ואמרו: מה אתה עושה ברגע שאתה נותן צו בעצם רק לאוכלוסייה אחת, רק לערבים ולא ליהודים? זה – צריך להגיד את המילה, ובצדק – זה מדינת אפרטהייד. והוא אמר: מה פתאום? איך אתם אומרים? אז מסתבר שהיום הקשיבו טוב בתגובה לבית המשפט בעניין צו מעצר מינהלי לערבי, שכמובן טען לאפליה. הרי ברור שמהכותרת המטופשת הזאת מייד זה התקיים בבית המשפט. מסתבר שהפרקליטות הודיעה בשם השר כץ – שימו לב: השיקול הבלעדי העומד בבסיס מדיניות השר לעניין שימוש בכלי המעצר המינהלי הינו ביטחון המדינה, והוא בלבד – עד כאן – וכל מקרה אשר יובא בפני השר ייבחן לאור מדיניות זו, זאת, ללא כל אפליה בין יהודים וערבים. ושימו לב להמשך – רגע, עוד לא סיימתי, מטי: השר מגנה כל תופעת אלימות נגד פלסטינים ונטילת החוק לידיים, ואף הורה לפנות להנהגת ההתיישבות לנקוט עמדה פומבית דומה ולהביע עמדה חד-משמעית בנושא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא גינה את האלימות, לא את הטרור. את הטרור היהודי הוא לא גינה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא. תראה, אלימות נגד פלסטינים. תשמע, ווליד, גם לגנות אלימות נגד פלסטינים זה לא טוב לבייס, אוקיי? ולמרות זאת הוא עשה את זה. אבל עזבו הכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזבתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה ששר הביטחון – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יוחזר גלנט. יוחזר גלנט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יוציא כותרת אחת, ואז בתגובה כמובן לערבי שטען לאפליה, יגיד: מה פתאום? אין אפליה בין יהודים לערבים. למה? למה? הרי אנחנו לא מצליחים מול שגרירים ומול חברי פרלמנט לבוא ולהגיד: תקשיבו, זה לא באמת, אנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו לא מפלים – ואז בסוף, בתגובה לבית המשפט הוא אומר את מה שאנחנו אומרים. אז למה היית צריך את כל הפארסה הזאת? למה היית צריך את כל הסיבוב הזה? למה צריך גינויים? למה? אתם לא חושבים על מה שאתם אומרים? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יש קבוצה שנקראת הימנים בליכוד. מכוונים כל הזמן להכניס שם אמירות נגד ערבים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל למה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה הוא חושב? זה כמו שביבי – להבדיל, כן? אבל תשמע, רם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> להבדיל – מה יש להבדיל? אותו שטנץ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> להבדיל – לא כזה הבדל, כן? הוא מתראיין רק באנגלית. כאילו, מה אתה חושב, שאנחנו לא מבינים אנגלית? מה אתה חושב? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה, שלום. אוה, היי, שכחתי. סליחה, סליחה, סליחה. תודה, אופיר, שהזכרת לי את הריאיון עם החבר ברדוגו. ואללה, רק היה חסר שם, בקבוק יין באמצע, שתי כוסות. הינה, ראש הממשלה מתראיין בעברית. זה לא ריאיון, נשמה. זה לא מתקרב לריאיון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא כמו הראיונות אצל עודד בן עמי, המסאז' אצל עודד בן עמי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא פשוט מדבר. הלוואי עליי, הלוואי עליי פעם אחת שעיתונאי ישב איתי ויגיד לי: בואי תספרי, מירב, מה קשה לך? איפה את מתמודדת? תשתפי אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> או: ממה אתה עשוי? ממה אתה עשוי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ממה אתה עשוי? זה לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. תודה. אנחנו הרבה אחרי הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו שאלה מדהימה זאת. ממה אתה עשוי, יושב-ראש הכנסת? ממה אתה עשוי, אופיר כץ? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ממה אתה עשוי, בני גנץ? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – כל-כולו – – – של לשכת עורכי הדין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב שאמרת לי על ברדוגו, זה ייתן לי חומר לנאום הבא. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, בבקשה, אדוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, תפעיל את השעון, כי חמש דקות זה הרבה זמן. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לכם מכתב ששלח לי ערבי בדואי שעשה שירות שלב ב' בצבא, מתפרנס ממוסך. אני רוצה להקריא לכם מה שהוא כתב לי: אני פונה אליכם היום מתוך תחושת תקווה. בעשור האחרון, תחת הנהגתו של בנימין נתניהו, עברה מדינתנו תקופות קשות ומאתגרות ששמו למבחן את ערכי הדמוקרטיה והחברה שלנו. אנו עומדים מול מציאות שגבתה מחירים רבים – מחירים מדיניים, כלכליים וחברתיים. הגיע הזמן להפסיק את המדיניות שהובילה אותנו למבוי סתום ולהתנתק מהדרכים הישנות שלא שירתו אותנו. עלינו לקחת אחריות אזרחית ולדרוש שינוי. לא מדובר אך ורק בהחלפת מנהיג אלא בשינוי כיוון. עלינו לשאוף למנהיגות שתשוב ותאמין בערכים הבסיסיים של זכויות אדם, שוויון וצדק. עלינו להחזיר את האמון במוסדות המדינה ולהקנות תקווה לדורות הבאים. בשנים האחרונות איבדנו רבים ממרכיבי האמון והאהבה שאפיינו את מדינתנו. המציאות מכתיבה לנו לחפש מנהיגות חדשה, כזאת שתשקול את טובת האזרחים לפני הכול; מנהיגות שתתמודד באומץ עם האתגרים, שתדבר אמת ולא תתחמק מאחריות. הגיע הזמן להסביר לעולם מה זה אומר להיות ישראלי. זה אומר לחיות בשלום עם שכנינו, לאמץ עקרונות של דיאלוג והבנה ולבנות חברה שבה יש מקום לכולם בלי יוצא מן הכלל. אני קורא לכל אחד ואחת מכם לפעול, להצביע, לדבר, לדרוש שינוי ולהיות חלק מהחזון לעתיד טוב יותר. שינוי אפשרי, והוא מתחיל בנו, האזרחים. בואו נבנה יחד מדינה שאנחנו גאים בה, מקום שבו עתידנו ישלם את המחיר של המעשים שלנו כיום. תודה רבה. כאמור, כתב את זה בחור בדואי, ושלח לי את זה ללשכה. אני מאוד גאה בחברים שלי הבדואים, והערבים בכלל, שחושבים ככה, והלוואי שגם הרוב היהודי היה חושב ככה. אני חושב שהרוב היהודי חושב ככה. חבל שיש כאלה שלא. מאחר שנשארו לי עוד שתי דקות, אני רוצה להגיד משהו לשר לוין. הוא עמד כאן וצעק על חברי הכנסת שהם פחדנים שהם לא הולכים יחד איתו להדחת היועמ"שית ושהם מפחדים. אז נכון, הם באמת פחדנים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – על השרים, לא על הח"כים. על השרים, על השרים הוא דיבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא דיבר על חברי כנסת, רם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צעק, אמר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם לא על חברי כנסת. על השרים הוא אמר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שרים, שרים. סליחה. תודה רבה, אדוני יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אחוות הצפוניים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. על השרים, שהם פחדנים. אני באמת חושב שהם פחדנים, אבל הפחדנות שלהם מתבטאת בעיקר בחוסר היכולת שלהם לעמוד מול השר לוין ומול החבורה הקיצונית, וגם מולך, יושב-ראש הקואליציה, שמכניסים אותנו לסחרור של החקיקה של ההפיכה המשטרית ומחזירים אותנו במו ידיהם לימים שלפני 7 באוקטובר. אני רוצה להגיד לכם שהדבר הזה לא יעבור בשתיקה. אם אתם חושבים שהציבור הישראלי יהיה מוכן לקבל את כל החוקים שאתם מעבירים כאן בכנסת והוא ישב בשקט ולא ישתוק, אז אני אומר לכם, הוא לא ישב בשקט והוא לא ישתוק, ודברים שראינו לפני 7 באוקטובר יחזרו ויהיו כאן, על כל המשתמע מזה. מי שחושב שמלחמות מוצדקות שהופכות למלחמות פוליטיות ימשיכו להתנהל וכל העם ילך כצאן לטבח, הוא טועה. זה לא יקרה. אז אני מבקש מכם, תתעשתו ותשנו את דרככם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מוכרח להגיד שאתה אומר דברים חריפים, נכוחים, אבל ואללה, כמו שצריך, כמו שצריך, בלי לרדת לפסים אישיים. כן, בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הציון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא עניין של ציון. זה לא עניין של ציון, חבר כנסת הרצנו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אצלנו האנשים איכותיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יכול להיות. זה לא עניין של ציון. אפשר להגיד דברים חריפים בלי לעבור איזשהו קו, אתה יודע, כולם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ליבנו עם משפחות החטופים. כל יום שני, לפעמים שלישי, מגיעות לפה משפחות החטופים, ויושב-ראש הוועדה – בדרך כלל חברי קואליציה לא יושבים שם – פחות או יותר זה הביטוי שהוא אומר: ליבנו איתכם. ומה עם מעשינו? קואליציה, שרים, 425 יום החטופים בעזה בשל הרשלנות, היהירות, חוסר תשומת לב, כישלון של ממשלת ישראל, ובראשה ראש הממשלה. היום נשארו רק 100 חטופים, כי קיבלנו הודעה – משפחת סבירסקי קיבלה הודעה על הירצחו של איתי סבירסקי ועל הבאת גופתו כאן לארץ אחרי שאימו אורית ורפי נרצחו ב-7 באוקטובר. 100 חטופים. מרב סבירסקי הייתה רק השבוע, ישבה בוועדה שאני הייתי בה, ועדת החוקה, ושאלה את יושב-ראש הוועדה: מה אתה עושה? היא שאלה אותו כי היא לא חשבה שהוא עושה, היא שאלה כי לא היה לה מישהו אחר לדבר איתו. היום גם פורסם תחקיר על הירצחם של שישה חטופים נוספים, אלכס דנציג, יורם מצגר, חיים פרי, יגב בוכשטב, נדב פופלוול ואברהם מונדר. לפי התחקיר של צה"ל, או שהם נפגעו ממשהו אגבי, מפעילות צבאית 200 מטר משם, או שמחבלים רצחו אותם. וממשיכים לשמוע את נתניהו שאומר פה דברי שקר פעם אחר פעם: עוד ועוד כוח יביא אותם. עוד ועוד כוח לא מביא אותם. בארונות, מי שמגיע. במעבר חד, אולי חד מדי, אבל זה באותו הקשר – למי דואג בנימין נתניהו? למי הוא עושה נאום של תשע וחצי דקות במוצאי שבת; לא במוצאי שבת, בשבת קודש? על מה? על פלדשטיין, אותו אחד שהוא התנכר אליו, אמר שהוא לא מכיר אותו, נבהל מהאירוע, ראה שזה לא יהיה קונסיליירי שייצג אותו מישהו מהחבורה הקבועה אלא עורך דין שלא קשור אליהם, וסיפר סיפור, שקר מהתחלה ועד הסוף. הוגש כתב אישום נגד פלדשטיין ונגד אדם נוסף. אתמול שמעתי קולות, אנשים אומרים: כן, השופט אמר. אני מציע לכם לקרוא מה שאתם לא קוראים אף פעם – את הפרטים, 32 עמודים שכתב השופט ששחרר למעצר בית, ושם הוא אומר דבר דבור על אופניו, ונשארו שלושה סימני שאלה: האחד קוראים לו יונתן אוריך, השני קוראים לו ישראל איינהורן, והשלישי – הבוס מבסוט. שלושת האנשים האלה כתובים בכתב האישום. טען עורך הדין של פלדשטיין לאכיפה בררנית, מדוע אוריך לא עצור. אני לא נכנס לשאלות המשפטיות שיש בתיק הזה. דבר אחד אני אומר לכם: ראש הממשלה שיקר תשע וחצי דקות ברציפות. הוא ניהל מבצע תודעה. דרך אגב, אם הוא דואג ממשהו – הוא הרי לא דואג מכלום, לכן הוא גם עולה ביום שלישי להעיד במשפטו כנאשם במשפט של שוחד, מרמה והפרת אמונים. זה נהיה כמעט פתטי, בקשות הדחייה שלו. פתטי. לא אמיץ, פחדן. אבל הוא יעלה ביום שלישי, כי זו עדיין מדינת חוק. אבל מאחר שהוא לא חושש מכלום, אני בטוח שהוא גם לא יחשוש שהוא יזומן לחקירה בתיק הזה, בתיק מבצע התודעה. אז היום, מה ראינו? במה עוסקת הקואליציה? איפה שיש איזשהו משהו, מייד רץ חניך תורן להגיש הצעת חוק. אז היום שמענו את הצעת חוק פלדשטיין – לא, מה פתאום, פלדשטיין לא קשור אליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קראת את הצעת החוק, אדוני? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל אחד ישלח ווטסאפ לראש הממשלה, מגן האומה. יש לנו אדם שהפקיר את מדינת ישראל. הוא מופקר והוא מפקיר, והוא עומד לדין ביום שלישי הקרוב על מה שהוא עשה. לא רודפים אותו – מעשיו רודפים אותו, ומעשיו הם האסון שלנו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. אני קצת מקוררת, אני מקווה שאני אצליח להשלים משפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רפואה שלמה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לשר המשפטים יריב לוין וליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ על מה שהיה היום עם ההצעה של היועמ"שית שנפלה. אומרים שכל דבר הוא לטובה, שיש סיבה לכל דבר, ואולי זה הסימן שלכם שצריך לעצור. אתם יודעים, אנשים מכל הקשת הפוליטית, מימין ומשמאל, אנשים שאנחנו פוגשים ברחוב, אנשים שאנחנו חיים איתם בסוף ביום-יום, מסתובבים ברחוב סהרוריים, עם תחושה נורא נורא קשה: מה יהיה? הלכה המדינה. נהיה פה ממש ממש קשה, ולכולם, אבל באמת לכולם, נמאס מהריבים, נמאס מהשיח הקשה הזה. לאנשים יקר לחיות כאן, אנשים עדיין פצועים, ובעיקר בעיקר, במבחן הרחוב, אנשים עם תחושה קשה שהם לא רואים בה עתיד. לפני יותר משנה, כשהעליתם כאן את חוקי ההפיכה השלטונית, אותו התינוק ממשפט שלמה שעמדנו בו, הותקף, נשחט, נשרף, נאנס, הוכה ונחטף. היום, כשאתם מעלים שוב את חוקי ההפיכה השלטונית, אנחנו עומדים שוב בפני אותו המבחן, וזה בכלל לא משנה אם אתם מאמינים בכל ליבכם שהחקיקה הזאת היא הדבר החשוב ביותר עלי אדמות. זה לא הזמן. ישבתי קודם, בזמן ההצבעה על היועמ"שית – אותה הצבעה שהפסדתם בה – ישבתי בחוץ עם משפחה של חטופים, ומיהרתי להיכנס להצבעה. האימא שואלת אותי: על מה ההצבעה? ככה, על הדרך. התביישתי. אמרתי לה שזו הצעה על היועמ"שית. היא נתנה לי מין חיוך מריר כזה של "בזה אתם מתעסקים?" בחיי, באותו הרגע אני פשוט התביישתי להיות חברת כנסת. אני די בטוחה שאת התחושה הזאת הייתי מקבלת גם אם היה עומד מולי מילואימניק שחזר מהקרב אחרי שנה, או ניצול מהנובה, או משפחה שכולה. חברים, העם שלנו מסתובב עם תחושה שגנבו לו את המדינה, משני צדי המתרס. זה עם שמלקט פצעים כל יום, חושש, מת מפחד מהעתיד וממה שיהיה פה. אנחנו פה בכנסת עומדים שוב בפני אותו משפט שלמה, אבל אחרי 7 באוקטובר אנחנו אמורים להיות קצת יותר חכמים, קצת יותר נבונים, קצת יותר מנוסים. אני מבקשת ממך, השר יריב לוין, ואני מבקשת מכם, חברי הקואליציה: הניחו את נשק החקיקה המשפטית. זה לא הזמן. הגיע זמן שלום גם בינינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני, חתן פרס ישראל, הראשון לציון ומי שכיהן עד ממש לאחרונה כרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, אמר לתלמידי הישיבות: אם יגיע צו גיוס, לקרוע את זה. יש לכם אסלה בבית. אין בית בלי בית כיסא. תקרעו את זה, תזרקו את זה בתוך האסלה ותורידו את המים. בשום דבר לא להתחשב. אילו 808 חיילים היו מקשיבים בקולו של הרב הם עדיין היו בחיים. האבות שלהם לא היו צריכים להקריא קדיש מעל הקבר שלהם. האימהות שלהם לא היו צריכות למרר בבכי מעל פיסת האדמה שפעם הייתה הבת או הבן שלהם. האחים והאחיות שלהם לא היו צריכים לעבור חיים שלמים בתהייה מתמדת של מה הוא היה אומר בסיטואציה הזאת או בסיטואציה אחרת. הילדים שלהם היו זוכים להכיר את ההורים שלהם. אבל אותם 808 חיילים ואנשי מילואים לא קרעו את צו הגיוס או צו המילואים שנשלח אליהם. הם לא הורידו אותו באסלה. הם קיבלו את הצו לעיתים בפעם השלישית או הרביעית או החמישית מאז 7 באוקטובר, והתייצבו להגן על המדינה שלהם. הם עזבו בני זוג, בנות זוג, את העסקים שלהם, את הילדים, והתייצבו להילחם בשורות הצבא העברי בהגנה על המולדת של העם היהודי. בזכות ההתייצבות שלהם, בזכות ההקרבה שלהם, כולנו יכולים להמשיך ולקיים כאן חיים, וזה כמובן כולל את אותו רב שבוחר לעמוד על במה לפני אנשים צעירים ולבטא בוז ארסי כלפי אותה הקרבה קדושה. הוא ממש מלגלג עליה. הוא בוחר לירוק בפני הנופלים והנופלות, בפנים של אלו שהקריבו את המקסימום שבן אדם יכול לתת למען העם שלו – את החיים. אני תוהה היום איפה שר הביטחון ישראל כץ. למה הוא לא מגנה בתוקף את דברי הבלע האלה? למה הוא ממלא את פיו מים? אני תוהה לעצמי איפה חברי הליכוד, שלא מגנים, ששותקים לנוכח הסתה כל כך בוטה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> התמלא פיו מים מהמים של האסלה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אתה דיברת קודם על נאום של חבר אופוזיציה ושיבחת אותו – שניתן לומר דברים קשים באופן מכובד. הערב הגיע מפגין, צולם מפגין שאוחז בשלט לבן גדול ועליו אותיות שחורות גדולות. אתה יודע מה כתוב בשלט? ריבונו של עולם, תהרוג את גלי בהרב מיארה ואת תומכיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא עצור, אני מקווה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה המשך ישיר של מה שקרה כאן הערב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההסתה שלכם נגד היועצת המשפטית לממשלה מחלחלת ומובילה לדברים כאלה ברחובות של מדינת ישראל. הביקורת שלכם חורגת מגבולות הביקורת הלגיטימית. היא הופכת להסתה מסוכנת שתוביל לרצח של היועצת המשפטית לממשלה. אני אומר לכם מעל הדוכן הזה: ההסתה כבר הרגה ראש ממשלה בישראל. תיזהרו במילים שאתם בוחרים ותחדלו באופן מיידי – מיידי – מההסתה הנפשעת נגד היועצת המשפטית לממשלה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הרצנו, כשמדברים על ראש ממשלה כבוגד ורוצח, איפה אתה? למה אז אתה לא מדבר? אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, אין בעיה, למה אבל אז אתה לא מדבר? למה לא שומעים אתכם כשאומרים לנתניהו שהוא מסוכן מנסראללה וסנוואר? אתם לא מעיזים לדבר. לא שמענו אתכם – כרזות של בוגד, של רוצח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אנשי ציבור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה אתם לא מדברים אז? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נגד זה, אבל זה לא אנשי ציבור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תגיד את זה עכשיו. לא שומעים אותך, כל עוד זה מהמפלגה שלך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת. חבר הכנסת. קשה לי לענות לו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה אתם לא מדברים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת שקלים. תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שקלים, אני מגנה מכול וכול כל הסתה נגד ראש ממשלת ישראל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני לא שומע אותך אומר את זה אף פעם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יחד עם זאת, אתה לא שמעת מעל הדוכן הזה ומחוץ לדוכן הזה נבחרי ציבור קוראים את הקריאות שדיברת עליהן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איפה היית כשבאו עם חבל תלייה לראש הממשלה, הרצנו? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כן שומע, אני כן שומע, חבר הכנסת שקלים, חברי כנסת מהליכוד ומהקואליציה משתלחים ללא רסן ביועצת המשפטית לממשלה, והדברים שלכם – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אסור להסית, אין בעיה. אסור להסית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הדברים שלכם, חבר הכנסת שקלים, מחלחלים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומוצאים ביטוי בשלטים שמייחלים למותה של גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה. אני אומר לכם, חדלו מההסתה הפרועה ומשולחת הרסן. זה ייגמר ברצח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אסור להסית, אבל אתם מדברים רק על צד אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת הרצנו, לא נאמר על היועצת המשפטית לממשלה דבר שלא נאמר, לצערי הרב, על ראש הממשלה, והרבה הרבה יותר גרוע – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הרבה יותר גרוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – נאמר על ראש הממשלה גם מעל הדוכן הזה. מה שאנשים פה אמרו וכינו את ראש הממשלה וכינו שרים פה וכינו חברי קואליציה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קראו לראש הממשלה רוצח? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – כולל הבטחה משתי חברות כנסת שונות להעמיד אותנו למשפט שדה. מה עושים במשפט שדה – שאני אזכיר לכם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? מי אמר את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אחר כך אגיד לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אחר כך אגיד לך. גם מיש עתיד, דרך אגב, אחת מהם היא מיש עתיד. אחת מהם היא מיש עתיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, אתה לא רואה קמפיין מתוזמר נגד היועצת המשפטית לממשלה? יש קשר, יש חוט – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מותר להגיד ביקורת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו כבר לא ביקורת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מותר להגיד שצריך לפטר אותה. זה לא מסית לרצח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו כבר לא ביקורת. זו כבר לא ביקורת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מסית לרצח, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו כבר לא ביקורת. אתה רואה את החלחול של המסרים האלה ברחוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב בראש, השר קרעי קרא לראש ממשלה "נבל" מעל הדוכן הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא סתם היא הולכת עם פמליה מאובטחת. לא סתם יש – – – שמחכים למותה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קראו מעל הדוכן הזה לראש ממשלה "רוצח". אני ישבתי בכיסא שאתה יושב בו. זה מקור ראשון. "רוצח" – לראש הממשלה בנט, "נבל", "נפתלי בנט, לך". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהנחה שזה קרה, זה מצדיק דברים אחרים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה ישבת פה כשעליתי לדוכן ואמרתי לראש הממשלה שישב: אני מגנה את הירי של הזיקוקים על ביתך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. נכון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק אתמול – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז בואו נשתדל כולנו פה באמת לתת דוגמה בסיפור הזה ולא ללכת אחרי הקיצוניות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה דוגמה? אתם ממשיכים בהסתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא ממשיכים. חבר הכנסת הרצנו, מותר להעביר ביקורת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הסתה. הסתה זו לא ביקורת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם, מבחינתכם, בלתי אפשרי להעביר ביקורת – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו כבר לא ביקורת. זו כבר לא ביקורת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – על שופט או על יועץ משפטי לממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר כנסת מהליכוד – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מותר להעביר ביקורת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר כנסת מהליכוד קורא לה רוצחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אסור, כמו שלקרוא לראש ממשלה רוצח זה אסור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מפלגת השלטון. לא, אין אף חבר כנסת שקורא לראש הממשלה רוצח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די. וואי, די. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. בסדר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מסיתים נגד היועצת המשפטית לממשלה, וזה ייגמר ברצח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. בסדר. בסדר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בא לידי ביטוי היום כשהבאתם הצעת החלטה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, די, די. באמת, די. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, באמת, באמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, סליחה שגזלתי מזמנך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי זמן. הערב עוד צעיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מטי. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אני אסביר לך אחרי זה בחוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך, אין צורך. רק רציתי להגיד לך שבזכותך נוספו נשים לגוף הבוחר. על מה אתם מסתייגים? סתם, באמת שאלה. הוספו נשים. הגעת לוועדות, דרשת תוספת נשים, והוספו נשים לגוף הבוחר. באמת – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אפילו יותר ממה שבג"ץ ביקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יותר ממה שבג"ץ ביקש. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת תודה רבה. באמת תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צוחקת איתך, אני מדברת ברצינות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, מצוין. אני רוצה ייצוג שווה של נשים, לא ייצוג מזערי של נשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מתחילה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מזערי. בזכותך העלו את זה, רק אומרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קדימה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שאנחנו נגד? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום 425 ימים למלחמה, ו-100 חטופות וחטופים עדיין נמקים בשבי החמאס, 100 חטופות וחטופים שחייבים להציל. אני אומרת 100 ואתמול אמרתי 101, כי היום התבשרנו שגופתו של איתי סבירסקי, זיכרונו לברכה, חולצה מרצועת עזה. איתי, בנם של אורית ורפי מבארי, שנרצחו ב-7 באוקטובר, שהגיע לבקר בבארי, נחטף חי, והוא נרצח בשבי; אח למירב, שכולנו פוגשים בה בוועדות השונות פה בכנסת. יש עוד 36 חטופים שגופותיהם מוחזקות בעזה, שנרצחו או נהרגו. כל המשפחות באמת מחכות לרגע שהם יוכלו להביא אותם לקבורה. מירב היא דמות שאני זוכרת מדיונים בוועדות הכנסת, ואחד הדברים שככה נחקקו בי – שמירב אמרה לנו, כשהיא סיפרה שהוריה נרצחו ואחיה נרצח, היא אמרה לנו: אני יתומה שלוש פעמים, אני יתומה מהורים, אני יתומה ממנהיגות ואני יתומה מערכים. היא באמת במצוקה מאוד גדולה. אני מאחלת לה מעט נחמה עכשיו, אבל כמו שהיא אמרה, יהיה לה מאוד קשה להתחיל בשיקום עצמי כל עוד יש חטופים ברצועת עזה. אז במעבר חד, אני רוצה לדבר על החוק שדיבר היום – חוק זכויות הסטודנט למסלולי לימוד נפרדים. אפרופו נשים, כמו שאתם רואים, אני אישה. אני אספר לכם – אישה אקדמאית ונבחרת ציבור. גם בהשכלה הייתי יחסית במיעוט נשי; גם כנבחרת ציבור – אנחנו פה רק רבע נשים. תיקון חוק זכויות הסטודנט למסלולי לימוד נפרדים שעבר היום בהצבעה טרומית הוא איום על עקרון השוויון, על האוטונומיה של המוסדות האקדמיים וגם על עתידן של נשים באקדמיה הישראלית, כי מהי אקדמיה אם לא מרחב של חירות ושוויון הזדמנויות? האקדמיה הישראלית הייתה ועודנה מקור לגאווה לאומית, מרחב אמיתי שבו נשים וגברים חולקים ידע, יוצרים יחדיו ושואפים למצוינות. בזה אנחנו מתהדרים. אך הצעת החוק הזו מבקשת לקחת אותנו אחורה. היא חותרת תחת הערכים הללו ומנסה לעצב מציאות שבה נשים מודרות מעמדות הוראה, מחקר וניהול. תמיד תהיה העדפה לגברים, בטח אם יש הפרדה. בגילוי דעת נוקב, המועצה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתריעה כי – ואני מצטטת: מרצות יודרו מהוראה במסלולים לגברים, והקידום האקדמי שלהן עלול להיפגע. הדרה כזאת תוביל בהכרח לירידה ברמה האקדמית, ירידה באיכות ההוראה והמחקר ובמעמדה הבין-לאומי של האקדמיה הישראלית. החוק איננו מעודד את השילוב של נשים חרדיות באקדמיה; הוא מנציח פערים, הוא מרחיב את ההפרדה המגדרית באופן שפוגע בנשים. המסר לנשים צעירות יהיה ברור: המקום שלך מוגבל. הצעת החוק הזו פוגעת גם באוטונומיה האקדמית. בית המשפט העליון דן בעניין וקבע שיש לאפשר הפרדה מגדרית רק בתואר הראשון, אבל הצעת החוק בעצם עוקפת, ומבקשת להפוך את החלטת בג"ץ. אני באמת תוהה, מה יהיה השלב הבא? אולי ההפרדה במרחבים הציבוריים, בקמפוס באוניברסיטאות? אולי איסור על נשים להוביל מחקרים לצד גברים? אולי הפרדה על פי הדת? אני באמת תוהה לאן נגיע. הצעת החוק הזו פוגעת לא רק בנשים; היא פוגעת בכלל החברה הישראלית. אקדמיה שאינה שוויונית היא אקדמיה חלשה, היא אקדמיה שמאבדת את מעמדה בזירה הבין-לאומית ופוגעת בשאיפה למצוינות. אני באמת לא רוצה שבנותיי ונכדותיי תחיינה במדינה שבה נשים נדחקות לשוליים, במדינה שבה האקדמיה אינה שוויונית והופכת לפוליטית. לכולנו – לנו יש אחריות להבטיח שהדורות הבאים יחיו במדינה ליברלית, חופשית ושוויונית, מדינה שאין בה מקום להדרה מגדרית. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לנחם את מרב סבירסקי, שאיבדה את שני הוריה ב-7 באוקטובר, והיום גופתו של אחיה הובאה לקבר ישראל. אתמול ציינו יום מיוחד – לא בכנסת, בכל העולם – היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. היום כולו הוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ועידוד לתמיכה בכבודם, בזכויות שלהם ובשלומם. אני רוצה לספר סיפור אישי שלי. עד לפני 11 שנים לא היה לי אף פעם קשר עם בן אדם עם מוגבלות. לפני 11 שנים, למשרד שלי במרפאה שבכרמיאל שבה עבדתי נכנסה אישה, אישה מיוחדת, גבוהה, גדולה, התיישבה מולי ואמרה: אני רוצה להתנדב אצלכם. מה את רוצה לעשות? ומה, מי את? והיא אומרת: אני מיכל, ואני רוצה להחזיק את ידו של הילד כשעושים לו בדיקת דם. נבהלתי, לא ידעתי מה עושים ומה עונים. אני רואה שהיא אישה מיוחדת, ואמרתי: בסדר, תבואי עם עובד סוציאלי. איפה את גרה? תספרי על עצמך. וכעבור חודש היא הגיעה עם עובד סוציאלי מכישורית – זה דיור מוגן לאנשים מיוחדים, אנשים עם מוגבלויות – כישורית במתחם של קיבוץ כישור שבגליל, והצלחתי להתאים לה משימה, שהיא מבצעת אותה בעצם עד היום. זה 11 שנים ברצף, כל שבוע היא מגיעה למרפאה ועושה טלפונים לתזכר לקוחות, מטופלים שיש להם תור אצל רופא בקופת חולים. והאישה הזאת היא כמו כולם. היא רוצה תשומת לב, היא רוצה פרגון, היא רוצה יחס כמו כולם, אבל בעצם יותר מכולם. היא מתקשרת אליי כל יום, ואני מדברת איתה בין שלוש לחמש דקות, ולפעמים יותר, כשהיא צריכה את זה. כשהיו אזעקות באזור הגליל, כשהיא הייתה בסגר בתקופת הקורונה, היא התקשרה וביקשה ממני תשומת לב, ואני בכיף מוסרת לה חום ואהבה שיש בליבי. האישה הזאת לימדה אותי המון דברים – היא לימדה אותי להיות קשובה לאנשים שעובדים איתי, היא לימדה אותי להיות מנהלת טובה שיכולה להתאים משימה לכפופים והיא לימדה אותי לאהוב, לאהוב ללא תנאי. אלה האנשים המיוחדים. ביום הזה, כשמציינים יום מיוחד לאנשים עם מוגבלויות, אני רוצה קודם כול להצדיע לצוותים הרפואיים, לצוותים של המטפלים והמדריכים, ולקרובי המשפחה – הורים, אחים, אחיות של אנשים עם מוגבלויות – כי יש להם חיים מאתגרים. המעטפת הזו היא המחויבות של הקרובים והמטפלים, והיא נוגעת בעומק לב. זוהי הזדמנות לחזק את ידיהם ולהזכיר הכול. בישראל יש המון נושאים של אנשים עם מוגבלויות. אתם יודעים, באותו כפר, כישורית, שבו גרה מיכל, גרים עולים חדשים, אנשים עם מוגבלויות מכל העולם, שבעצם עלו ארצה ללא הורים כדי להיות במסגרת מיוחדת שרק בישראל יכולים להעניק. הסביבה שאנחנו יודעים לייצר צריכה להיות מאוד ידידותית ומכילה. אנחנו צריכים לעשות כל מה שביכולתנו כדי להעלות מודעות וליצור סביבה שתיטיב ותשפר עבורם, לאנשים האלה עם המוגבלויות. לי יש את מיכל, ואני בחיים לא אוותר עליה, ואני מודה לה שהייתה לי הזדמנות להכיר עולם חדש ומיוחד – עולם האנשים עם מוגבלויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. אני אציין שלפני כמה ימים קיבלתי טלפון – את שומעת, חברת הכנסת מזרסקי? מבחור בשם זיו. גם הוא, הוא על הספקטרום. הוא הולך להתגייס לצבא עוד מעט במסגרת מסלול מיוחד לחיילים אוטיסטים. הוא שאל אותי: מה עשית למען קידום היכולות של אנשים כמוני להשתלב בחברה? ויש לו כל מיני רעיונות, והתחלנו קשר, וגם קישרתי בינו לבין הלשכה של וולדיגר. זה פשוט בחור שבא ולקח על עצמו – הוא אומר: אני רוצה לראות איך אני דואג שיהיה לבאים אחריי יותר קל. ככה. מדהים, מדהים, מדהים. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> גם לנו יש כאלה במפלגה. יפה, מבורך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לפני שבכלל אתחיל, אני רוצה – כל היום אנחנו חושבים: איתי סבירסקי חזר הביתה. הוא חזר הביתה, אבל מאוחר מדי, ואין מילים שינחמו את המשפחה המעטה שנותרה לו, כי גם הוריו נרצחו. אבל אין לי ספק שוועדת חקירה הייתה עוזרת להם וקצת מנחמת אותם – לפחות להבין מה קרה. לפני ימים ספורים פורסם דוח ועדת החקירה האזרחית שהוקמה לבחינת האירועים. מדובר ביוזמה אזרחית שנולדה לא מתוך רצון אלא מתוך כורח. אזרחים – אנשי מקצוע מומחים מתחומים שונים – התאגדו כדי לחשוף את האמת היכן שהמדינה, למרבה הצער, בחרה שלא לעשות בעצמה, ולכן אני אומרת שזה נולד מחוסר ברירה. הדוח מצביע על כשלים חמורים, התראות מודיעיניות שנפלו בין הכיסאות, היעדר תיאום בין גורמי הביטחון והחלטות בעייתיות של מנהיגים בשעות קריטיות. מדובר במחדלים שאי-אפשר לטאטא מתחת לשטיח. הציבור דורש תשובות. אך במקום להתמודד עם הכשלים, הממשלה עסוקה במשהו אחר לגמרי: חקיקת חוק שמטרתו אחת – לחמוק מאחריות. וזה לא נגמר שם. לשכת ראש הממשלה פנתה לחבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד, ומזל, הוא הסכים להגיש את הצעת החוק השנויה במחלוקת. אני חייבת לשאול – קלנר לא פה, נכון? קלנר לא פה. אני באמת רוצה לשאול אותו אם הוא מאמין שהחוק הזה משרת את טובת הציבור. האם הוא באמת חושב שוועדת חקירה במינוי פוליטי – גוף שלא מסוגל לפעול ללא תלות – תוכל לחשוף את כל האמת? או שאולי ההצעה הזאת מיועדת לשרת מטרה אחרת – להגן על בעלי התפקידים שהמחדל הזה רשום על שמם? חברי הכנסת, התפקיד שלנו הוא לא להגן על הממשלה, התפקיד שלנו הוא להגן על האמת, אבל הצעת החוק הזאת היא הכול חוץ מזה. זו לא ועדה לחקר האמת, זו ועדת טיוח; זו לא לקיחת אחריות, זאת התחמקות ממנה. ובזמן שהממשלה מתחמקת מאחריות, הנטל נופל שוב על כתפיהם של אזרחים ומומחים פרטיים. זה לא המצב שראוי למדינה. אחריות לא צריכה להיות יוזמה אזרחית. ועדת חקירה ממלכתית היא לא רק כלי, היא חובה מוסרית. זו הדרך היחידה להבטיח בדיקה מעמיקה, עצמאית ובלתי תלויה שתחשוף את האמת כולה – ועדה שתוכל להחזיר את האמון של המשפחות ושל כל הציבור. ועדת חקירה פוליטית לא תספק את המשפחות שדורשות תשובות. היא לא תשקם את אמון הציבור. אם הממשלה באמת מאמינה שהיא פעלה נכון, היא לא צריכה לחשוש מוועדה ממלכתית. זו הזדמנות להוכיח שהיא מוכנה להתמודד עם האמת, לא משנה כמה האמת הזאת קשה. זה הזמן להפסיק להסתתר מאחורי חוקים שמשרתים אינטרסים צרים. ועדת חקירה ממלכתית היא הדרך היחידה להבטיח שהכשל לא יחזור, וזאת חובתה של כל הנהגה אחראית. אבל מה לממשלה הזאת ולהנהגה או לאחריות? לכל מחדל מצאתם חוק שיגן עליכם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ביטון – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שהקשבתי לדבריו של מציע החוק, חבר הכנסת רוטמן, וכדרכו, לצערי, שמעתי בהם נהי ובכי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה הולך לדבר על החוק עצמו? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> קצת, תרשה לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> או-הו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חידוש. באמת, נהי ובכי. כמי שמכיר את הגוף הבוחר, גם הציע בכנסת הקודמת הצעה לשנות את הרכבו, חבר הכנסת רוטמן מלין על איזה התנגדויות כאלה ואחרות לחוק, כשהוא שוכח שאילולא בג"ץ, לא היינו מוסיפים עשר נשים נוספות לגוף הבוחר הזה, והוא היה נשאר בודד ויתום כמו כמה מפלגות פה, שאין בהן נשים או שיש בהן איזה ייצוג סמלי של 20% נשים. כך שבאמת, חבר הכנסת רוטמן, בוא, אנחנו יודעים שאילולא האילוץ, הייתם נשארים עם אותו גוף בוחר, עם אותו הרכב שמתוך 150 יש מעט מדי נשים. לכן בסופו של דבר, הפשרה שהגעתם אליה – אומנם הן לא ייקראו רבניות, אבל יהיו עשר נשים – לפחות, אני מקווה – ראויות, מתאימות, שיגוונו את הגוף הבוחר הזה כפי שראוי. עד כאן בעניין החוק. רבותיי, בענייני היום. אמש הגיעו נתוני הגיוס שבוחנים את מספר המתגייסים. לא מספיק יורדים לרזולוציה של היישובים והמועצות הקטנות. למשל, היישוב עפרה – ביישוב עפרה, אני לא יודע אם ידעתם, 0.11% מכלל היישוב עפרה מתגייסים. בעפרה יש 3,500 תושבים לערך, וזה אומר שהיישוב הזה תורם 385 מתגייסים, שזה הרבה הרבה הרבה יותר מהממוצע בישראל. אני מכיר את זה מקרוב, כי היועץ שלי נועם מגיע מעפרה, וזה הסבב השלישי שלו – הוא עושה מעל 250 ימים. אבל בתוך תושבי הערים הגדולות – אני חושב שאפשר להסתכל כאן, וכאן באמת הזמן להגיד תודה שוב לאנשי המילואים שמשרתים 200 ו-300 ימים; מבטלים את חייהם, את משפחתם, את ילדיהם, את עבודתם, את הלימודים, את הפנאי, ומתמסרים לגמרי להגנה, ללחימה ולתרומה. אז תודה. למי תודה, למי ברכה? לתושבי תל אביב, ירושלים, ראשון לציון, חיפה, באר שבע, פתח תקווה, רמת גן, נתניה, מודיעין – זה לפי הסדר. מה מאפיין את הערים האלה? בואו נאמר ככה – אני לא רוצה להיכנס לדיון, למרות שאפשר, על מצביעי קואליציה ואופוזיציה – זה לא מוציא טוב את הקואליציה, ואני שם את זה בצד. אני רוצה להתמקד בכמה ערים שאין כאן. בוא ניקח עיר ואם בישראל, חבר הכנסת דוידסון, 222,605 תושבים יש בעיר בני ברק. כמה חיילים הגיעו ממנה? תחזיק חזק, תחזיק חזק: 400, מעיר של 222,000. בעיר אלעד 50,000 תושבים. כמה התגייסו משם? 60. במודיעין עילית – 89,000. כמה חיילים? 36 חיילי מילואים. מבית"ר עילית, שבה למעלה מ-70,000 תושבים – 64 תושבים. אלה נתוני צה"ל על התפלגות חיילי המילואים. זאת גם הסיבה שבסוף הממוצע של הקואליציה הוא נמוך, לצערי. אני אומר כאן בכנות, כי אני חושב שהערים האלה מורידות משמעותית את אחוז חיילי המילואים מהקואליציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטח הם גם בני המקום. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מישהו עשה חשבון והגיע למסקנה שזה בערך 70%–30% – 70% אופוזיציה, 30% קואליציה. אבל האמת היא שלא על זה אני רוצה לדבר. בעיניי, הערים שהזכרתי – בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, בית"ר עילית – אני נעלב בשבילכם. איך הוצאתם עצמכם מהכלל? מה העבודה הזאת לכם, כשאחיכם מחרפים את נפשם בשדה הקרב? יישוב קטן כמו עפרה – 385 תושבים; בני ברק גדולה פי 70 עם אותו מספר. מה אני אגיד לכם, חבריי? אלה המספרים, המספרים המוחלטים. כמה זמן נראה לכם שזה יימשך? אני רוצה לומר כאן משהו. בחודשיים האחרונים קורה תהליך מדהים במגזר של הציונות הדתית. התהליך הזה הוא לא תהליך פוליטי, כי האנשים שבו לא מצביעים לא ליש עתיד וגם לא למפלגות אופוזיציה אחרות, אבל הם עומדים ואומרים לאלו שלא נושאים בנטל: מה העבודה הזאת לכם? אלו הנתונים, זאת הקריאה. שום סיפורים יפים לא ישנו אותם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ירון לוי, פתחת פעם את ספר גינס? כשהיית ילד בטוח פתחת, נכון? << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם עכשיו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הוא עדיין ילד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מיני שיאים: החבל הכי ארוך, האדם הכי ארוך, הציפורניים הכי – – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני האדם הכי קצר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר שקלים סיפר לי שכשהוא היה ילד, הוא היה אלוף בית הספר בלדעת את כל ספרי גינס. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך שיא גינס אחד – מי ראש הממשלה עם הזמן הכי קצר בכהונה – – – גם זה שיא גינס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הו הו הו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – שהוא יישבר אי פעם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה, יפה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גם זה שיא גינס. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר, אתה כוכב, כוכב חולוני. אז בוא אני אגיד לך, אושר, אני פניתי למנהל של ספר גינס ואני ביקשתי ממנו – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> וזה גם אחרי שהוא גנב את השלטון, זה לא שהציבור בחר בו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה לא שהציבור בחר בו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת דולרים, אתה מוכן להירגע? אני פניתי למנהל של ספר גינס בבקשה לבדוק אם הממשלה הנוכחית יכולה לקבל את פרס גינס כממשלה הכי גרועה אי פעם במדינת ישראל, או יותר נכון אי פעם בעולם, בלהרוס כל משרד בזמן כל כך קצר, אבל להרוס כל משרד. אני נתתי להם קצת נתונים. פניתי אליהם ואמרתי להם שמשרד הכלכלה, שאמור להיות אחראי לכלכלת אזרחי ישראל, אמור לעצור את עליית המחירים, אמור לדאוג לזה שלמשפחת שקלים יהיה יותר זול לקנות בסופר, יותר זול לתדלק ויותר זול לחיות במדינת ישראל – לבדוק כמה הוא – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על הרצפה, נשמה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור עוד פעם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא יכול. שב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, לא להגיע לפה. לא להגיע לפה. לא להגיע לפה. לא לא לא לא לא. לא להגיע לפה. לא להגיע לפה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור עוד פעם – אופיר כץ, לא הקשבת. משרד הכלכלה צריך לבדוק את משפחת שקלים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תבוא ותשב במקום של גלנט, למרות שאני לא ממליץ. תשב אולי על הכיסא ליד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את משפחת שקלים מחולון, לראות כמה שקלים יכולים לחסוך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להגיד לך כאבא לארבעה ילדים קטנים – תקשיב, כאבא לארבעה ילדים קטנים ששילם על צהרונים לגנים פרטיים 6,500 שקל בכל חודש, עם משכנתה, עם משכורת שלי של פחות מ-10,000 שקל בחודש – אני התפרנסתי בפחות מ-10,000 שקל בחודש, ותאמין לי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה עושה את זה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. תאמין לי שאני – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – 6,500 על צהרון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה תכף עולה לדבר, תוכל להמשיך איתו את השיח, אבל לא ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – לא עניין של מצוקה, אבל תמיד הבן אדם הלא-נכון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מבין שאני מדבר ואתה צריך להקשיב לי? לא הפוך. דבר אחרי זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה ששאלת אותי – אני עונה לך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אין לי זמן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שאלת – אני אענה לך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אספר למשפחת שקלים – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לי אתה לא צריך לספר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה משפחת? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפחת שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – – באושר. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, הוא מדבר ביורו או בשקלים? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר שקלים. טוב. אושר שקלים היקר, אתה יודע כמה שקלים נוספים יש לכל משפחה היום? אני אסביר לך, אני עושה קניות: עגבניות – כמעט 16 שקל לקילו; מלפפונים – כמעט 13 שקל לקילו, בכל מקום; קלמנטינות – 12 שקל לקילו, אדון שקלים; מנגו – 27 שקל לקילו. אדון שקלים, היום סלט אתה לא יכול להכין. אתה יודע כמה שקלים זה? אני אספר לאדון שקלים שהיום במדינת ישראל, לשלוח ילד לחוג, לשלוח ילד לחוג, בממוצע זה 300 שקלים, לפעמיים בשבוע, 45 דקות. אדון שקלים, אתה יודע כמה שקלים זה? היום אתה רוצה לשלוח ילד לחוג במתנ"ס – זה כבר יקר. במתנ"ס. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> את זה אתה מספר לי? תאמין לי שאת הדברים האלה אני יודע יותר טוב ממך, יודע יותר טוב ממך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אדון שקלים, אני אגיד לך כמה שקלים זה היום פופקורן בקולנוע – 27 שקל פופקורן בינוני. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תקשיב לי, אני מכיר את הדברים האלה הרבה יותר טוב ממך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון שקלים, אתה יודע כמה שקלים עולה סרט? מעל 40 שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני יודע בדיוק כמה עולה כל דבר בסופר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון שקלים, אדון שקלים, אתה יודע כמה עולה היום שיעור שחייה במדינת ישראל? 200 שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אז אל תטיף לי, אדון סימון, מה יקר. אל תטיף לי. אתם מגיעים לאזורים – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון שקלים, אתה יודע היום כמה עולה לתדלק את האוטו – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם מגיעים לאזור שאין לכם שום רגישות לשום דבר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אוטו, מכונית, כדי לנסוע? 350 שקל בממוצע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אז אל תטיף לי, כי אני יודע בדיוק. כמה עולה לתדלק, סימון? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון שקלים, תבין שהמדינה הזאת גורמת לזה שכל משפחה צריכה הרבה יותר שקלים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בוא נעשה טסט. בוא נעשה טסט. כמה עולה לתדלק? בוא נעשה טסט. כמה עולה ליטר דלק? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וצריכים הרבה יותר שקלים. אז הסיום הסופי, אדון שקלים – שאתה וכל הממשלה הזאת גורמים להרבה יותר שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה עולה חלב? אתה לא יודע. אתה לא עונה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה עולה חלב? 6.20, 7 שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר לי? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> 7.34 שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי בחולון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בוא נדייק. בוא נדייק. אתה מדבר שטויות. אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, אני יודע כמה עולה הכול. אני עושה קניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת דוידסון, סיימת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 6.20 עולה חלב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 6.20. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אצלך 6.20, אצלנו 6.80. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה עולה קוטג'? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, די. אתה תוכל להמשיך אחר כך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה סתם מדבר שטויות, ואתה פופוליסט. חבל. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר שטויות? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר שטויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סימון, די. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כי אתה מצאת את האדם הלא-נכון. אני במקרה יודע בדיוק כמה עולים כל הדברים בסופר, ואני יודע בדיוק מה זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול ורוד. הכול ורוד. הכול ורוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לשניכם. אתם יכולים להמשיך את זה בחוץ בפרסה. תודה. בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני אעדכן אותך כמה עולים הדברים בסופר, אם אתה רוצה לדעת. אין לכם מה להתנשא בדברים האלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדון שקלים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מדינת ישראל במקום שלישי ביוקר המחיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תודה. אתה יכול להמשיך בחוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהזמן של תקציב המדינה הולך להיות הזמן שאתה הולך להיות מוזכר לדעתי הכי הרבה פעמים, אז תכין הרבה פתקים, אושר. סימון, הוא באמת אוהב ספרי גינס? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך ב-10,000 שקלים משלמים שני גנים וצהרון? איך? איך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, לפרוטוקול. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה רילוקיישן בקזחסטן, שם זה עולה כנראה 1,000 שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מוסיף לך זמן על זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי. אין לי בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת שקלים. תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אתה כן תעצור לי את הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 15 שניות. רק לפרוטוקול, חבר הכנסת שקלים, לדעתי יגאל אלון החליף את לוי אשכול – תקנו אותי אם אני טועה – פעם, הוא היה ל-19 ימים. 19 ימים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – של ראש ממשלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא החליף אותו בתור ראש ממשלה, אבל בסדר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא רשמית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, אושר. בסדר, אושר, הכול טוב. אתה צודק, ואתה מימנת שני צהרונים פלוס משכנתה עם 10,000 שקל ברוטו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. די. אפשר שקט? די. בסדר. אני לא יודע, אתה יודע הכול. אתה יועץ פיננסי, ובוא נדבר אחרי זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלאה. דברו לעניין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס קודם כול לאירועי – לא ליל החניונים אלא ליל הפרסה שהיה. לא כי הניצחון פה הוא איזה ניצחון מפואר, אבל אני חושב שאדם נשפט בכיסו, כוסו וכעסו, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תמיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המון שנים אני חושב – חברי הכנסת סימון וירון, תתחברו אליי במסגרת התחרויות – אדם נשפט גם בהפסדו. אתה רואה את כל הבן אדם, איך הוא נראה כשהוא מפסיד. ולראות אתכם כשאתם מפסידים על דבר שבואו נודה על האמת, הצעה לסדר-היום – עשיתם פה כאילו מה קרה, ונכנסים, ומשקרים, ואביחי בוארון הצביע, חמש פעמים הוא מרים את היד, אני לא יודע כבר מה היה, אבל בסדר, מושכים את הזמן. לראות אתכם – ודיברו פה, כן קיזוזים, לא קיזוזים. תגידו, אתם התחשבתם בקיזוזים בקדנציה הקודמת? אתם שיקרתם פה עם גלית אטבריאן, שהייתה מקוזזת ובאה להצביע. נכון, אופיר כץ? אז לעשות לנו פוזות כאילו שברנו מוסכמות – איזה מוסכמות נשארו פה עוד לשבור? גמרתם את כל הכנסת. פתאום נזכרו באיזה כבוד בסיסי בין הקואליציה לאופוזיציה. בעיניי אסור לקזז אף אחד מכם. אף אחד מכם לא צריך לקזז. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה. בייחוד לא איתכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתם לא רוצים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, שר המשפטים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> פתחת עסק "קיזוזים בע"מ". << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר המשפטים עלה היום לנמק את החוק הידוע בכינויו "החוק לשינוי שמה של כנסת ישראל לאלקטרז", והוא אמר – אני מצטט: אני מודה לטלי גוטליב על כך שלקחה על עצמה לעסוק בנושא שבעיניי, אין חשוב ממנו. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אין חשוב ממנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא כמו אושר שקלים, אני לא יודע לעשות כלכלת בית עם שני ילדים, משכנתה, תשלומים לצהרונים וגנים בפחות מ-10,000 שקל ברוטו, אבל אני מודה שמצאתי כמה דברים שבעיניי – אני לא יודע, אולי אני מייצג – קצת יותר ממה ששר המשפטים חושב, קצת יותר חשובים מהחוק של טלי גוטליב. החטופים, נניח, לא יותר חשובים? המלחמה לא יותר חשובה? ההסתה שמתבצעת נגד היועצת המשפטית לממשלה, וגם דיבר על זה חבר הכנסת הרצנו, עם השלט – ראית את זה? ריבונו של עולם, תהרוג את גלי בהרב מיארה והתומכים שלה – לא יותר חשוב? הגזרות הכלכליות המטורפות שהממשלה הזאת עושה – מכניסה את הידיים לכיסים של כולנו ולא סוגרת; חצי אגף, לא משרד, צמצום אחד של אגף אחד בממשלה לא קורה, אחד – זה לא יותר חשוב? זה שאתה אביר זכויות השקיפות והדמוקרטיה, רוצה להביא מצלמה לוועדה למינוי שופטים, אבל כיו"ר הוועדה לחקיקה – את זה אתה לא משדר לנו בלייב. וזה שהכנסת, ואתה כממשלה – הממשלה עוברת על חוק-יסוד בפעם השלישית – אדוני היושב-ראש, אתה כמוני חבר ועדת הכספים – בשנה וחצי שלוש פעמים אתם עוברים על חוקי-יסוד, אתם לא מגישים לכנסת תקציב – זה לא יותר חשוב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לחתור לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שני משפטים אחרונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, בכיף, תפדל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך על האישור. כשלשכת ראש הממשלה, מתוך הלשכה עושים עסקים עם קטר, זה לא יותר חשוב? כשפוגעים בביטחון המדינה מתוך לשכת ראש הממשלה, זה לא יותר חשוב? כשהמדינה והחברה שלנו בקריסה, זה לא יותר חשוב? זה שטבחו בנו, אנסו אותנו, רצחו אותנו – זה לא יותר חשוב? זה שאחרי 420 ימים לטבח הגדול ביותר בתולדות העם היהודי עדיין אין ועדת חקירה ממלכתית, זה לא יותר חשוב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שעליתי לפה כתבתי פוסט על איתי סבירסקי, זיכרונו לברכה. בעיקר התמקדתי באחותו מירב, וככה כשהסתכלתי באינסטגרם, פתאום נתקלתי בתמונה של הקבר של ההורים של איתי, רפי ואורית, ובין הקבר של אימא ואבא, בין רפי לבין אורית, עומדת חלקה שאין בה קבר ומונחים עליה פרחים וכתוב: "שמור לאיתי". הרבה רגעים קשים היו לנו במלחמה הזאת, אבל התמונה הזאת בעיניי היא זיקוק של המציאות הבלתי-אפשרית הזאת שאנחנו חיים בה, שהרי אורית ורפי נרצחו בשבת השחורה, אבל איתי נחטף לעזה ונרצח בשבי אחרי 102 ימים, ואחותו, שגם איבדה את ההורים וגם אח שלה נחטף, הייתה ממש בחזית המאבק של משפחות החטופים – היא באה לפה על בסיס קבוע, היא הייתה בהפגנות, בצעדות, בכל פעילות בתקשורת, בכל פעילות שהיא כדי לדבר על זה, ובאמת אני לא יודעת מאיפה היא הביאה את תעצומות הנפש. והיום בבוקר, כשישבתי בכנס בנושא חופש הביטוי שהיה כאן בכנסת והקשבתי לדוברים הרבים – היו שם אנשי תקשורת ממגוון רחב שדיברו על אודות המהפכה התקשורתית של קרעי, וחשבתי לעצמי ברגעים האלה, כשהייתי בכנס – הסתכלתי מסביב לשולחן ואמרתי לעצמי: אם לא אנשי התקשורת שיושבים פה, אני לא יודעת איזו במה הייתה למשפחות חטופים, כי התקשורת שלנו מקפידה, מקפידה, מקפידה לראיין את המשפחות, וכמובן את פדויי השבי, ולתת להם את הבמה בסבלנות וברוגע. בבקרים כשאני נוסעת לכנסת אני שומעת ברדיו את תוכניות הבוקר בתחנות שונות, והם מקפידים כל יום להעלות בן משפחה כדי לדבר את הנושא הזה. ואני מרגישה שדווקא פה, בבית הזה, בממשלה וגם בכנסת, יש הרבה מאוד השתקה של הדבר והרבה מאוד ניסיון להעלים את הדבר. וכשאומרים לבני משפחות: תקצרו, או תסיימו, או אנחנו לא מוכנים לשמוע אתכם – כן, זה להעלים אותם. ואילולא התקשורת החופשית בישראל, לא היינו מדברים את החטופים במדינת ישראל, זה לא היה על סדר-היום, זה לא היה מקבל את התהודה שזה מקבל – שזה עדיין לא מספיק, אגב. ואני חושבת שהתהליך שקורה לנו כרגע עם מהפכת התקשורת של קרעי הוא תהליך מסוכן מאוד לדמוקרטיה הישראלית. הוא טומן בחובו הרבה מאוד פרמטרים. זה מובא אלינו בשיטת הסלאמי – שוב, זה חלק מאותה מהפכה משטרית, שמעולם לא הלכה, היא עדיין פה בועטת וחיה, ובתוכה מהפכת התקשורת. זה משרת אחד את השני. חשבתי לעצמי שבזמן מלחמה זה זמן טוב לעשות אולי רפורמות; למשל, זה זמן טוב לעשות רפורמה של חוק הגיוס, לתקן את החוק הזה, חוק שצריך לעשות לו תיקון היסטורי. אבל במקום זה אנחנו מקבלים פה חקיקות פרטיות שמוצגות לנו על ידי ממש בובות על חוט, שמעבירים את החקיקה הזאת בחקיקת בזק. למה? כי השר לא יכול להביא את זה בחקיקה ממשלתית, אין לו תמיכה של משרד המשפטים ומשרדים ממשלתיים אחרים, אז הוא בוחר בובות על חוט. ואיך אני יודעת את זה? כי אני ישבתי מול השר קרעי בוועדת הכלכלה שעות רבות, הוא פינה את הזמן שלו ובא לשבת בוועדה על מלא מלא כדי לוודא שזה עובר, ובאחת מהצעות החוק של ההטבות לערוץ 14, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת קלנר, אפילו לא בא לדיון על החוק שלו בוועדה. באמת, אתם שמעתם כזה דבר? בא השר, פינה את כל זמנו, ישב מולי – אני שואלת אותו: אדוני השר ואדוני יושב-ראש הוועדה, איפה מציע החוק? הוא אפילו לא בא לדיון על החוק שלו. לא נראה לי שהיה לו מושג בכלל מה הוא הגיש. וזו דוגמה קטנה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא היה הרבה רייטינג לדיון. למה את רוצה שהוא יבוא? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צודק, היו גם דברים יותר חשובים. אבל באמת, זו דוגמה קטנה, אבל אנחנו רואים את זה חוק אחרי חוק אחרי חוק. אנחנו יודעים, היה לנו את ההטבות לערוץ 14, ויש לנו עכשיו את הפרטת התאגיד, שלא לומר סגירתו, ויש לנו כמובן את ועדת המדרוג – בכלל, אמרתי כבר פה על הבמה הזאת שיש להם פיקסציה עם מדרוגים, לממשלה ולקואליציה הזאת – ואו-טו-טו יסגרו לנו גם את גל"צ, ובשבוע הבא מגיע כאן דיון – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. צריך לסיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני רק אסיים. – – בשבוע הבא מגיע כאן דיון לוועדת הכלכלה על עוד הצרה של עולם התקשורת שקרעי מתכנן לנו. אז אני רק רוצה להגיד לשר קרעי, שהגיע היום לכנס כדי להטריל את הכנס וכדי למשוך תשומת לב ולייצר פרובוקציה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, את צריכה לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אני רק רוצה להגיד לו, כפי שאמרתי לו בוועדה בפניו: אנחנו רואים אתכם ואנחנו רואים לכם. אף אחד לא טיפש. העם רואה בדיוק מה אתה עושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אומנם תקציב 2025 עדיין לא הגיע להצבעה, אבל כבר עכשיו ברור לכולנו שהוא יגיע באיחור, איחור משמעותי, ואנחנו יודעים כבר עכשיו שהוא כולל גזרות כלכליות כבדות לצד חלוקת כספים קואליציוניים. התקציב שיבוא לאישור הכנסת, לפחות ממה שנראה כרגע, הוא תקציב שמשקף סדר עדיפויות לקוי הפוגע באזרחי ישראל. בתקופה של אתגרים ביטחוניים וכלכליים גדולים, אזרחי ישראל ציפו שהממשלה תנהג באחריות, לנוכח המצב, לנוכח המלחמה הארוכה של למעלה משנה, אבל אחריות זה לא הצד החזק של הממשלה הזאת. התקציב המוצע כולל העלאות מיסים – המע"מ הולך לעלות, הביטוח הלאומי, מס הכנסה, מס בריאות – וקיצוצים נרחבים בשירותים החברתיים. כל הדברים האלה יגרמו להכבדה נוספת על מעמד הביניים והשכבות החלשות. עכשיו, אתם מבינים? במקום להשקיע בחינוך, בבריאות, ברווחה, הכספים שוב מחולקים לאינטרסים פוליטיים, לסקטורים. אין כאן חשיבה על כלל החברה. יש כאן אותה מחשבה ישנה על קהל בוחרים כזה ואחר. אני חושב שבתקופת מלחמה, בתקופה שהעם גם ככה בקשיים, צריך להימנע וככל הניתן לצמצם את הגזרות הכלכליות האלה, שכל הציבור הולך לשלם את המחיר הכבד עליהן. אבל לצערנו, שר האוצר שוב בחר להעדיף תקציבים פוליטיים וקואליציוניים על פני השקעה במעמד הביניים. זה הולך להגיע לשירותים החברתיים החיוניים לכלל הציבור. המע"מ יעלה, אבל משרדים ממשלתיים לא ייסגרו. אם נתעכב רגע על המע"מ, זה נשמע שבסך הכול המע"מ הולך לעלות ב-1%, אבל ה-1% הזה – יש לו משמעות גדולה, כי בתור צרכנים, כשאנחנו קונים בעסק, אנחנו לא מקבלים החזר על המע"מ הזה. בעל העסק – לצורך העניין, אם אנחנו קונים קפה, אז החלב עולה, החשמל עולה, השכירות עולה, הביטוח; שורה ממש רחבה של דברים שה-1% הזה של המע"מ, רק 1%, הולך להעלות לנו בעשרות אחוזים את הסל ואת ההוצאות הכלכליות החודשיות של הבית. עזבו עכשיו את המותרות; הדברים הבסיסיים שלנו – הקניות, העגלה בסופר – הכול הולך לעלות, ובגדול. אדוני היושב-ראש – טלי, היום כל נאום התייחסתי אלייך, אז גם עכשיו אני רוצה להתייחס אלייך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני קוראת את מסמך ניגוד העניינים של מיארה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיארה. חשבתי שזה עוד מהפושים של ההצבעה הקודמת, שהצלחת לצאת מדעתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לראות מה היא חשפה – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אסיים בזה שהתקציב שאנחנו מתעסקים בו, ובכל פעם אנחנו שומעים איזו גזרה כזאת ואחרת – למשל, מס הבריאות, סיפרו לנו שהוא הולך לעלות. ההכנסות מהעלייה המאוד-קטנה הזאת, לכאורה, יכניסו לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקלים. הובטח לנו ש-1.5 מיליארד השקלים ייגעו בבריאות הנפש. אנחנו מעלים את מס הבריאות לטפל בבריאות הנפש. כמה אתם חושבים שתוכנית בריאות הנפש? טלי, את יודעת? הבטיחו: אנחנו מעלים את מס הבריאות, מתוך 1.5 מיליארד יהיו לנו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודעת מה הבטיחו, אבל אני חושבת שאתה וולדיגר עושים עבודה מדהימה, בלי קשר – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בלי קשר, אני חייבת להגיד את זה. שניכם – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר, לגמרי. שיתוף פעולה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור לשיתוף פעולה. אתם קודם כול מביאים לקדמת השיח את הנושא הזה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על נושאים חשובים. אבל הדבר האבסורדי הוא שאנחנו מדברים והממשלה לא עושה. הייתי מצפה – אתם גובים כסף עכשיו ממס בריאות, מכניסים 1.5 מיליארד שקל – תטפלו: תסיימו עם הסכמי השכר של הפסיכולוגים, תקצרו את התורים בקופות החולים בהמתנה לפסיכולוג, תכניסו פסיכולוגים חינוכיים בשפ"ח, בשירות הפסיכולוגי החינוכי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין היום מספיק. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מספיק. אדוני היושב-ראש, אני מסיים בזמן. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין פסיכולוגים. לתפיסתי, צריך להוריד את רף הדרישה, ובהקשר הזה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קבוצת העבודה, חברת הכנסת לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום דובר צה"ל חשף באופן ברור שהחוק המושחת, חוק פלדשטיין – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוק מושחת. מושחת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – המושחת לחלוטין, המסוכן לביטחון המדינה – סליחה, את צודקת, אני אחדד זאת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מושחת. הוצאת את המילה הזאת – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – מסכן את ביטחון ישראל, טלי גוטליב. אי-אפשר לדבר על כמה הביטחון חשוב לכם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא בא להגן על – – – הוא בא להגן על – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל היא חושבת שאתה אנס ופדופיל. היא חושבת שכולם פה אנסים ופדופילים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אם אתם לא נותנים את הדעת על ההשלכות של החוק המופרע הזה – המופרע הזה – על מערכת הביטחון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עבריינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האישה הזו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> וצריך להגיד את הדברים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה אנסים ופדופילים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טלי, תתמודדו עם הטיעונים. החוק הזה מסוכן לביטחון ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפני אליי, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את פנית אליי, אני מדברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא פונה אלייך, פניתי לחברים שלך, שקראת להם פדופילים ואנסים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את מגיבה על דברים שאני אומרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא אומרת במה שהיא פרסמה היום שכולם פדופילים ואנסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין דברים כאלה. אין, אין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תתמודדו עם הטיעון, טיעון שאומר שיש כאן פגיעה בביטחון ישראל. זאת המציאות, וצריך להגיד, פעם אחר פעם נעשים כאן מהלכים שלא רק מפרקים את הדמוקרטיה – מפרקים את תשתית הביטחון של המדינה הזאת. השתלחות חסרת רסן לא רק בשומרי הסף – בראש השב"כ, ברמטכ"ל, בקציני צה"ל, במפקדי צה"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – רק את – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אפילו הצדקת הדלפות שמסכנות את חיילינו בשטח ואת חייהם של החטופים והחטופות. אפילו הצדקת הדלפות. היום עורך הדין של פלדשטיין מסר שבנימין נתניהו ידע על המסמך. אין גבול שלא תחצו. תגנו בכל מחיר על הטרלול המופרע הזה מבית ראש הממשלה וצוות לשכתו. זה מה שחולש פה על הכול ומנהל את הנורמות המעוותות האלה, שנמצאות בכל הקואליציה הזאת. כמובן, הנורמות הללו מידבקות. עכשיו גילינו על השחיתות של בן גביר ועל מה שהוא עולל למשטרה, מה שנקרא השחתה מבפנים שהשליכה על כל המערכת, כמובן. ישר משתלחים – טקטיקה אוטומטית – ישר משתלחים בכל שומרי הסף, ומפרקים את המערכות שלנו ואת אמון הציבור, העיקר לחמוק מההתנהלות הרקובה, הפלילית, המושחתת, המופקרת שלכם, התנהלות שמסכנת את המדינה, את הביטחון שלנו, את הביטחון האישי שלנו, את התשתיות של המקום הזה, וכן, כמו שראינו בפרשת פלדשטיין, גם את החטופים והחטופות. בהקשר הזה, אני חושבת שהגיע הזמן שלפחות תיתנו את הדעת, תשתחררו רגע מהצורך להיצמד לדף המסרים, לנרמל את כל מה שקורה כאן. כאילו על אוטומט – על אוטומט משתלחים, על אוטומט פוגעים בכל הדמויות שלא נותנות לכם לפעול ללא רסן, שבסך הכול אומרות: יש איזונים ובלמים, יש דברים שהם לא חוקיים, שההשלכות שלהם הן השלכות חסרות תקדים, ולא כל דבר אפשר. אבל אתם עסוקים רק בשררה. תראו, תראו מה העברתם פה היום: חוק פלדשטיין; חוק חסינות שיהפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים – לא נתפס, חוק שבא לאפשר אפילו לפדופילים ולאנסים ולפושעים להיכנס לכנסת ולהיות מוגנים על הפשעים שלהם. זה מטורלל, הרי. כל זה, כי יש פה חבורת מושחתים שאו שתכף יהיו נגדם חקירות או שיש נגדם חקירות. זה לא נתפס. אתם צריכים לעוף מפה. גמרתם את המקום הזה. המדינה הזו יותר חשובה מכם. ואני רוצה להגיד לכם, המחאה תתחדש, והיא תהיה רחבה ונחושה מאי פעם. המחאה הציבורית הכי גדולה שידעה המדינה לא שככה, אבל היא חוזרת בעוצמות גדולות יותר, כי כולם כבר מבינים שאי-אפשר יותר להמתין – לסיום המלחמה, לצעדים אחרים – חייב להעיף אתכם למען ביטחון המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, בפתח הדברים שלי ביחס להסתייגויות שהגשנו לחוק הלא-ראוי הזה, אני מבקש להשתתף שוב בצערה של משפחת סבירסקי, אחד מן השבטים המפוארים שקמו בקיבוץ בארי, להשתתף שוב, מכיוון שהמשפחה הזו קיבלה שרשרת נוראה של בשורות איוב במהלך 14 החודשים האחרונים. וגם אם אנחנו מברכים במידה מסוימת על כך שאיתי חוזר הביתה, השאלות הנוקבות והמטלטלות שהטיחה אחותו מרב ביום שני האחרון בכולנו באחת מן הוועדות של הבית הזה – השאלות הללו, אסור שתיתנה לנו מנוח. איתי יזכה למנוחת עולמים, אבל אנחנו, אנחנו, אסור לנו להירדם על משמרתנו כאשר ההפקרה נמשכת, והמניפולציות הפוליטיות הזולות על גב משפחות החטופים נמשכות, והלבנת הפנים של חלק ממשפחות החטופים כאן בבית הזה – הלבנת הפנים הזו נמשכת. והפנטזיות הקנאיות והקיצוניות של חלק מחברי הקואליציה, שמעדיפים להקים בניינים ויישובים בתוך רצועת עזה על פני פדיון אחינו ואחיותינו – חגיגת הפנטזיות המופרעת הזו נמשכת במלוא עוזה. ולי אין ספק שבשעה הקשה הזו, אם יש דבר שמשפחת סבירסקי דורשת מאיתנו, אם יש דבר שקהילת קיבוץ בארי האבלה דורשת מאיתנו, הוא להמשיך במאבק הציבורי שיבטיח שראש ממשלת ישראל לא יחמיץ פעם נוספת את ההזדמנות לעסקת פדיון שבויים וחטופים, כפי שכבר קרה יותר מפעם אחת. ועכשיו, אדוני, אני אתייחס לרגע לחוק הזה. אני אשוב ואעלה על הבמה פעמים נוספות ואתייחס להצעה, מכיוון שדומני שבעקבות היום האינטנסיבי שחווינו כאן, אנשים לא שמים את ליבם, חברי הכנסת לא שמים ליבם למהותו של החוק הזה. החוק הזה הוא חוק עוקף בג"ץ. הוא חוק שמחוקק תוך כדי הליך בחירות, ותוך ניסיון למנוע את היישום של פסיקת בג"ץ, ודי היה בעובדה הזו כדי להביא אותנו להצביע נגד החוק הזה. אבל מן הראוי גם לזכור במה עסקה פסיקת בג"ץ. פסיקת בג"ץ באה ואמרה שבמסגרת עשרת המקומות המוקצים לרבנים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, בעשרת הרבנים הנבחרים על ידי הרבנים הראשיים, אין מקום להדיר נשים שהן תלמידות חכמים. ואני שואל את חברותיי בקואליציה: איך יכול להיות שלמרות שאתן יודעות שכיום במדינת ישראל יש נשים גדולות בתורה, טוענות רבניות, נשים שעמדו בבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית, שהשקיעו שנים בלימוד הלכה, להן אין מקום בגוף הבוחר את מועצת הרבנים הראשיים, את מועצת הרבנות הראשית, ואתן נותנות לזה יד? אתן נותנות יד לכך שבהגדרה הנשים היחידות שתשבנה בגוף הבוחר את מועצת הרבנים, הרבנות הראשית, הן נשים שמייצגות את הרשויות המקומיות – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא רק, לא רק. לא נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואת הציבור. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא נכון, לא נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> כל נציגי השר ברשויות המקומיות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אז אמרתי, השר מלכיאלי, או שהן מייצגות את השלטון המקומי, או שהן מייצגות את המושג האמורפי של הציבור, אבל לא בזכות היותן תלמידות חכמים שלא נופלות בהשכלתן התורנית מאף רב שעמד בבחינות ההסמכה של הרבנות. זו מהות החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גלעד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, אני ארד ותעלה אותי מחדש, אני הצעתי. אופיר, אתה לא רוצה להגיע עם מירב לסיכום שאני אדבר ברצף? אני מוכן לרדת, יקריאו את כל השמות, תעלו, תשהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, בסדר, תעלה שוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא אכפת לי. אם היושב-ראש מאשר, לא אכפת לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכול בסדר, חברים, אני אעלה שמונה, תשע פעמים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גלעד, לי לא אכפת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת; מירב כהן – אינה נוכחת; אלעזר שטרן – אינו נוכח. מיקי לוי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נהדר, למיקי ולי יש לילה ארוך. מה קרה? לא הגיעו לסיכומים, יש לי 200 הסתייגויות – – – << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, הנאום הקודם שלי, ההתייחסות הקודמת שלי לוועדת חקירה ממלכתית, הפסקתי אותו באמצע, מכיוון שאני מכבד את הזמנים ונאלצתי להפסיק, ואני ממשיך אותו מאותה נקודה שהייתי בה קודם, אלא מאי? שפתאום גיליתי שראש הממשלה הגיש תצהיר לבית המשפט העליון שאין לו סמכות לדון בעתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. נהדר, ראש הממשלה באמצעות פרקליטו מגיש את התשובה הזו לבית המשפט העליון. לא יהיה מנוס מהקמת ועדה ממלכתית. החוק שאתם מביאים על ידי קלנר, חבר הכנסת קלנר, הוא חוק הזוי. ועדת חקירה מיוחדת, שניים מפה, שניים מפה, שני נציגים חברי כנסת, כל צד יבחר לו שופט, נציגי המשפחות, והינה לנו ועדת חקירה מיוחדת – מילים מכובסות. אני מודיע מפה, אדוני היושב-ראש: האופוזיציה לא תשתף פעולה עם החוק הבזוי הזה. זו לא הדרך הנכונה לחקור את האירועים הקשים שהיו ב-7 באוקטובר. אירועים קשים – מאז הקמת מדינת ישראל לא היה כדבר הזה – אונס נשים, רצח ילדים, נשים וטף. חלק כבר לקחו אחריות. מי לא מסוגל להגיד שני משפטים? ראש הממשלה. "אני מקבל אחריות", "אני עומד בראש" – הקמת ועדת חקירה ממלכתית, זהו, פשוט מאוד. כל מיני פטנטים של הקמות ועדת חקירה. אלא מאי? ואמרתי שבמדינה הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות לדברים, לטעמי, יחסית למה שקרה, ספורדיים, פחות חשובים, למרות שכשלעצמם הם חשובים מאוד: משבר המים במדינת ישראל, או עקירת גוש קטיף, שגם הוא אירוע טראומטי בחיי המדינה הזו, ולא חשוב לאיזה צד אתה שייך – אנשים נעקרו מבתיהם. אבל אני אומר עוד פעם, הממשלה עומדת בסירובה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ורוב הציבור, אני חייב להגיד, עומד בעקביות מרשימה, דורש את ועדת החקירה הממלכתית, כי הוא יודע למה: העם הזה – ואני מתכוון לחיילי המילואים, לחיילי הסדיר – הם רוצים לדעת שמפיקים לקחי אמת. חברים יקרים, אלה לא המילים שלי, אלה המילים של ראש הממשלה נתניהו כאשר היה ראש האופוזיציה ב-2006, כאשר דרש לחקור עד תום את מחדלי מלחמת לבנון השנייה. מלחמה, אבל הוא דרש לחקור את זה: "רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לתת לציבור תשובות ברורות לשאלות המרכזיות – – – כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות, להעלמת ראיות. ולכן אנחנו דורשים בקול ברור וצלול: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו". ושוב, אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, את הדברים האלה לא אני אומר – הדברים האלה נאמרו על ידי ראש הממשלה נתניהו בשנת 2022, בהיותו באופוזיציה, לתקופה קצרה, לצערי, לעניין השימוש שעושה המשטרה ברוגלות. חשוב מאוד, רוגלות, חשוב מאוד – ועדת חקירה ממלכתית כאן ועכשיו – אבל הטבח הנוראי שנעשה בעמנו, באזרחי מדינת ישראל, על ידי מפלצות החמאס – זה לא. אז אדוני ראש הממשלה, לא נשתף איתך פעולה עם החוק ההזוי הזה. אתם יכולים לעשות את ועדת החקירה הזו לבד, למען ההיסטוריה. היא תשפוט אתכם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת בן ארי; חבר הכנסת שירי, אתה מעוניין לדבר? חברת הכנסת לזימי – מוותרת. חבר הכנסת קריב, לפני שאתה עולה, חבר הכנסת עבאס עוד לא דיבר בכלל. אתה מעוניין לדבר, אדוני? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן – רגע, זאת הסתייגות של יש עתיד והעבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז סליחה, אדוני, אתה תבוא אחר כך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש הסתייגויות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש, יש הסתייגויות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז אני עולה פעם אחרונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז חבר הכנסת קריב יעלה עכשיו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש בן אחד שלא חשבנו שיש לו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשר דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני אמשיך מהנקודה שבה עצרתי, ואסכם פעם נוספת את הטענה. החוק הזה מדיר, מדיר נשים גדולות בתורה. וכדאי שידעו חברי וחברות הכנסת, מהאופוזיציה ומהקואליציה, שבדיון בוועדת החוקה אנחנו הצענו מגוון של הצעות כך שלא ייפגע הייצוג של הרבנים שנבחרים בדרך המסורתית, ולא על חשבון 80 הרבנים בגוף הבוחר תבואנה אותן נשים גדולות בתורה. הצענו למשל שמתוך עשר הנשים שנבחרות על ידי השר כנציגות ציבור, ייאמר שמחצית מהן צריכות להיות בעלות ידע מובהק בפסיקת הלכה. עכשיו, כדי שיהיה ברור, לא מדברים פה על רבות רפורמיות או קונסרבטיביות – אותנו לא כל כך מעניין להשתתף בהליך הבחירה של הרבנים הראשיים ושל המועצה. אנחנו מדברים על נשים אורתודוקסיות – על רחלי פרנקל, על הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, על הרבנית חנה פרידמן, על עשרות נשים שמשמשות בפועל כפוסקות הלכה, בעיקר בעבור ציבור של נשים, אבל גם מעבר לכך. לא יכולתם למצוא ניסוח שמכיר בכך שלא רק גברים הם גדולים בתורה? שיש מקום גם לנשים? אני רואה את חבר הכנסת מנסור עבאס. אולי כדאי להזכיר שהיום באחד מבתי הדין השרעיים, אם אינני טועה, מכהנת אישה כפוסקת, כיושבת בדין. אבל לא אצלנו. לא בגלל שיש מניעה הלכתית – הרי אתם יודעים שאין מניעה הלכתית. אפילו הסכמנו שזה לא יוגדר כרב או כרבה, אבל אפילו את הביטוי "אישה בעלת ידע הלכתי מובהק" אתם לא יכולים לעכל. תאמרי לי, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בתוך עמך את יושבת: את יודעת שיש נשים בקהילה שלך שפונות לתלמידות חכמים בשאלות הלכתיות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אל תדאג – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> למה עוד פעם נכנעתם לדרישות של הממסד הרבני החרדי? אתם מייצגים את הציונות הדתית בכך שאתם לא מכירים בנשים כגדולות בתורה? החוק הזה לא ראוי לתמיכה. הוא חוק עוקף בג"ץ, הוא חוק מיזוגיני, הוא חוק שוביניסטי, וצריך להצביע נגדו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה אתה אומר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק. זה שאתם בממסד החרדי, שמונע מנשים לשבת בכנסת ומונע מנשים לשבת במועצות של היישובים והרשויות המקומיות – בסדר, אבל מה לציונות הדתית ולדרך הזו שלכם? הרי ישנם מוסדות תורניים מפוארים בציונות הדתית שבראשן עומדות נשים. להן לא מגיע להשתתף בבחירה למועצת הרבנות הראשית? טוענות רבניות, נשים שעברו את הבחינות של יורה יורה וידין ידין. תתביישו לכם, אנשי הציונות הדתית. מהמפלגות החרדיות אין מה לצפות בעניין הזה; אתם פשוט נכשלים בייצוג הציבור שלכם. עכשיו, אדוני היושב-ראש, לא יודע אם הספקת בזמן הישיבה שלך בראש המליאה לשים לב מה צייץ חברך בועז ביסמוט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק דיברתי על זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בועז ביסמוט פתח את הציוץ שלו ביחס להתבטאות של דובר צה"ל, שהוא נסוג ממנה והתנצל עליה, והרמטכ"ל קבע לגביה שהיא נאמרה לא במקום – אתם יודעים באיזה מילים? חבר הכנסת ביסמוט – אתם יודעים באילו מילים הוא בחר? והוא לא מחק את הציוץ: "דובר החונטה הצבאית". שמעתם? חבר כנסת במדינת ישראל מכנה את דובר צה"ל "דובר החונטה הצבאית". תמחק לעזאזל את הציוץ הזה. איך אתה לא מתבייש? איך הידיים לא רעדו לך כאשר אתה מכנה את דובר צה"ל "דובר החונטה הצבאית"? כל בן אדם שפוי שיקרא את הציוץ הזה ישאל את עצמו אם אתה לא עובד בשביל מדינה עוינת שמנסה לפורר ולפרק את החברה הישראלית. אתם חבורה מופרעת. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא שמעתי אותך יוצא – – – בוגי אמר מה שהוא אמר על חיילי צה"ל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יוסי, על מה לעזאזל אתה מגן? אתה הרי בחיים – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר שהוא לא שמע אותך – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – בחיים לא תרשה לעצמך לקרוא לדובר צה"ל "דובר החונטה הצבאית", גם אם לא תסכים איתו ועם מה שהוא עשה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אני לא מגן. אני רק אומר שחבל שלא יצאת – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> על מה אתה מגן? תצא לפרסה ותמחק את הציוץ. הצל את כבודך ואת כבוד הבית הזה. "דובר החונטה הצבאית". << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על מה הוא צועק? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ועוד על מה? ותראו את החבורה של הצבועים – על מה? הרי דובר צה"ל דיבר על הסכנה שקיימת בחוק, שנותן חסינות – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש רופא בכנסת? דובר צה"ל דיבר על חוק של הכנסת ואתה מגן על זה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שקט. עכשיו אני מדבר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> השם יעזור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא מגן על שום התבטאות. ציינתי שדובר צה"ל התנצל, והרמטכ"ל העיר לו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה התנצל? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל לא על זה אני מדבר. אני מדבר על הצביעות ועל המופרעות שלכם. הרי חוק פלדשטיין נועד בדיוק לאפשר לאנשי צבא לעשות דבר שהם לא אמורים לעשות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גלעד, כמו להדליף חומרים מחוץ וביטחון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אני שואל אותך את הדבר הבא: אם אתם מעבירים חוק שאומר שנגד או קצין שרואה לנגד עיניו סכנה צריך לשבור את הכללים ולרוץ מעלה, אז על פניו, אם דובר צה"ל, קצין בכיר, רואה לנגד עיניו סכנה, אז גם הוא צריך לזעוק. הרי על פי חוק פלדשטיין, צריך לתת חסינות לדובר צה"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קראת את החוק? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם אלה שבעד לשבור את המוסכמות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לפי הלוגיקה שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לוגיקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חברים, חבל, יצטרכו להוסיף לי זמן, וחשבתי שאתם רוצים ללכת הביתה. אני יכול לעמוד. אדוני, בוא נעצור, תן להם לקרוא קריאות ביניים. אני אמשיך. חברים, לא יעזור לכם, אתם איבדתם כל רסן. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי קורא אתמול ליועמ"שית "בוגדת". עומד פה היום שר המשפטים 25 דקות, ולא מוצא את עשר השניות לומר, במסגרת המתקפה שלו נגד היועצת המשפטית: אגב, אני חושב שלא ראוי שחבר כנסת יקרא ליועצת המשפטית "בוגדת". הוא לא אמר את זה. 25 דקות של מתקפה – את עשר השניות הללו הוא לא מצא כדי להסתייג מהביטוי. מה הפלא שבשעה שיריב לוין עמד כאן, עמד בתחנה המרכזית איש בירושלים עם שלט "אלוהים, בסייעתא דשמיא תהרוג את היועצת המשפטית". אתם שומעים? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אמרת משהו על "הבוגד" ביבי? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם שומעים? דרך אגב, כן, ואתם מוזמנים לבדוק, אבל לא יעזור, אני יודע כמה פעמים אני הסתייגתי מהשמעת ביטוי כזה לעבר כל אדם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עוזר, זה לא משנה כמה תגיד את זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אני שב ואומר: 25 דקות עמד כאן שר המשפטים, והוא לא מצא מקום למשפט אחד, שלא מסיג לאחור את הביקורת על היועצת המשפטית, אבל אומר: חברים, יו"ר ועדה, אחת משתי הוועדות שאחראיות לשלטון החוק במדינת ישראל ואכיפת החוק וביטחון הציבור, טעית כשקראת ליועצת המשפטית בריאיון "בוגדת". בבקשה תחזור בך מהביטוי הזה, לא מהביקורת. אתם לא מסוגלים. עכשיו דובר צה"ל הוא "דובר החונטה הצבאית". נו, אז כשקוראים לדובר צה"ל "דובר החונטה הצבאית", מה הפלא שחברי קואליציה אומרים למשפחות חטופים: תשתקו כבר, דיברתם יותר מדי? מה הפלא שאת עינב צנגאוקר גוררים מתוך חדרי הוועדות כאן בבית הזה? מה הפלא שלדני אלגרט לא נותנים להיכנס בשער? מה הפלא? אתם הבאתם את הבית הזה אל עברי פי פחת, והכול למה? כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מהעובדה הפשוטה שעד לרגע זה אתם מסרבים ליטול אחריות, אתם והעומד בראשכם. הכול תרגילים, מזימות, תככים, העיקר לא לקחת אחריות על מה שמתחולל פה מיום 7 באוקטובר, על כל מה שממשיך להתחולל כאן בבית הזה. אתם מביישים, מביישים את הבית הזה. אתם מביישים את ערכי היסוד של מדינת ישראל. אתם מפוררים ומרסקים את החברה הישראלית. המלכתם על עצמכם מושחתים וקנאים. אתם חמורו של משיח, ועל החמור רוכבים שורפי האסמים. תתביישו לכם, חבורה מופקרת. הציבור הישראלי יראה לכם בקרוב מאוד את הדרך לצד הזה של הבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת קריב, מכיוון שאני מכיר אותך בתור בן אדם שבדרך כלל נצמד לעובדות, אני מפציר בך לקרוא את הצעת החוק שהגשתי, שמשום מה נקראת פלדשטיין, שדווקא לפלדשטיין היא עוזרת הכי פחות, אם בכלל, ותראה על מה מדובר שם, ואתה תבין שההשוואה שעשית בין זה לבין הדברים של דובר צה"ל היא מופרכת מיסודה והיא לא קשורה בכלל. תודה. כן, אני אתן לך הודעה אישית. חבר הכנסת עבאס, בבקשה, אדוני. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עד ההצבעה תמחק את הציוץ שלך, "דובר החונטה הצבאית". תתבייש לך. די, יש דברים שאי-אפשר לעבור עליהם בשתיקה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה לא מגנה את מה שדובר צה"ל עשה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני כרגע אמרתי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא התנצל. מה אתה רוצה? הוא התנצל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תמחק את הציוץ. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> לא אמחק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא תמחק את הציוץ, אז תיזכר לדיראון עולם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> די, די. תנשום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תנשום, גלעד. תנשום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> גלעד, תנשום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא אנשום כשקוראים לדובר צה"ל "דובר החונטה הצבאית". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, את רוצה לדבר אחריו? לא. חבר הכנסת קריב, תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מנסור עבאס << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש שר באולם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, השר מלכיאלי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השר מלכיאלי, כדאי שתעביר לממשלה ולראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ויש גם את חבר הכנסת אזולאי, שהוא כמעט שר. כאילו, אתה יודע, על תקן כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-1 בינואר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת מצרים משקיעה מאמץ בשני כיוונים: מצד אחד, משקיעה מאמץ כדי להגיע להסכם של החזרת החטופים תמורת הסכם שיש בו אלמנטים מדיניים של סיום המלחמה וחילופי שבויים–אסירים, ומצד שני, יש גם מאמץ שקשור ישירות ובעקיפין למאמץ הראשון, והוא להביא את הפלגים הפלסטיניים להסכים על הסדרה ביניהם ליום שאחרי, שיוכלו להסכים ביניהם איך מנהלים את הרשות הפלסטינית בתוך רצועת עזה ובכלל. לכאורה, שני המסלולים לא קשורים אחד בשני, אבל בהחלט בנושא הזה מצרים עושה מאמץ כדי להתגבר על המכשולים שהציבה ממשלת ישראל במשך שנה וחודשיים; התנתה את הפסקת המלחמה לא רק בהחזרת החטופים, אלא גם בהחלפת שלטון חמאס. והיום יש עמדה מוסכמת בין כל הפלגים והצדדים שמי שישלוט, מי שינהל, מי שיוביל את השלטון בתוך רצועת עזה זה ועדה מתמדת בסמכות מהרשות הפלסטינית, כדי שנוכל ליצור מציאות מדינית או מדינתית או שלטונית חדשה בתוך רצועת עזה. אדוני היושב-ראש, זה גם ייתן מענה לתנאים שהציבה ממשלת ישראל בהקשר הזה. ולכן, אני ביקשתי מהשר התורן מלכיאלי להעביר את עמדתנו גם לממשלה, והקריאה שלנו, הדרישה שלנו כן לשתף פעולה עם מצרים וכן לקדם את התהליך הזה של הסכם שיביא לסוף המלחמה, להסדר בנושא של מי ינהל, מי ישלוט ברצועת עזה ביום שאחרי, ובוודאי להחזיר את החטופים, לנוכח הידיעה שיצאה היום על התנאים או המצב שבו נרצחו החטופים במנהרה והידיעה על מציאת גופתו של חטוף ברצועת עזה היום. ולכן, אני חושב שממשלת ישראל חייבת לשנות את סדר העדיפויות ואת סולם הערכים ואת איך שהיא מקבלת את ההחלטות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מנסור, אבל מה אתה חושב על הרבנות? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יש לתת לא רק הזדמנות – יש לתת קדימות להיבט הערכי והמוסרי הזה, גם מצד אחד להחזיר את החטופים, להפסיק את המלחמה, ולאפשר לבנות תהליך מדיני חדש שיחזיר את האזור כולו למסלול של חיפוש אחר פתרון מדיני והשכנת שלום בין שני הצדדים. אני יודע שזה קשה בנסיבות ובתקופה הנוכחית, אבל מנהיגים אמיצים שיש להם חזון, שיש להם דאגה לעתיד – לא רק שלנו אלא של הילדים של כולנו בעתיד הקרוב והרחוק – ידעו לקבל את ההחלטות הנכונות ולחשב את המסלול החדש; כן להגיע להסדרה ולהסכמה וכן לשיתוף פעולה מלא עם המאמצים שעושה מצרים בימים אלו, גם כדי לתת מענה ליום שאחרי, אבל גם, בעיקר, לתת תנאים והגעה להסכם בקשר להחזרת החטופים והפסקת המלחמה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, סיימתם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תשאל אם יש עוד מישהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד מישהו שמעוניין לדבר? חברת הכנסת ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת הכנסת לזימי – מוותרת. מישהו אצלכם? אז אנחנו נעבור להצבעה? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> רגע, חנוך. אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא יכול לדבר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> היו לך הסתייגויות. אני צריך לענות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה להשיב? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי בקשב רב את כל הטענות הענייניות והלא-ענייניות שהועלו כנגד החוק. אני שמח – בשלב הראשון, כשהצגתי את החוק, אז חברתי חברת הכנסת וולדיגר לא הייתה פה. אני רוצה להודות לה באופן אישי – גם התייצבה בדיון הוועדה, אבל גם הגישה הצעת חוק פרטית, וכתוצאה מהצעת החוק הפרטית שלה – אומנם ההצעה עדיין לא עברה, אבל בשנייה שהיא הונחה היא כבר הזכירה לכולנו את החשיבות של הכנסת יהודה ושומרון לתוך החוק שהופיע אצלה בהצעה הפרטית. הגעתי לסיכום בזכות הצעת החוק הזאת יחד עם הממשלה, והכנסנו את זה כבר לתוך הנוסח הממשלתי, ואני רוצה להגיד לה תודה רבה על כך. הם לא נותנים? אני יכול להגיד עליה דברים לא טובים, ואז היא תוכל להגיד. יש לי בעיה. אחרי ההצבעה היא תוכל להגיד הודעה אישית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אתם תיתנו לה הודעה אישית, זה מצוין. אבל אם הייתי יכול למצוא משהו לא טוב להגיד עליה – זה היה קשה, אין לי, אז אתם תיאלצו לתת לה הודעה אישית על הדברים הטובים שאמרתי לה. בכל מקרה, ובזכות ההצעה הפרטית הזאת, הוכנסו יהודה ושומרון לתוך החוק הממשלתי, ותודה לה על כך. אני כמובן רוצה להודות גם לצוות המשפטי של הוועדה שליווה, לאלעזר, ואני רוצה להודות לצוות הוועדה בראשות איל, מנהל הוועדה, ולכל חברי הכנסת. אני רוצה להודות גם לצוותים הממשלתיים שעבדו על הצעת החוק הזאת, וכמובן, ראש וראשון, יהודה אבידן, שפתח את דיוני הוועדה וגם סגר אותם בנושא הזה, ולכל חברי הכנסת שליוו את הצעת החוק החשובה הזאת. אני רוצה לומר דבר נוסף. אני מאוד מאוד התפלאתי על כך שמגינים על סיטואציה שבה דובר צה"ל עוסק בהצעת חוק שנדונה בכנסת. אני יודע שכל גורם ממשלתי כפוף לכלל הזה שהוא לא יכול לסתור את עמדת הממשלה בנוגע להצעת חוק. פה יש עמדת ועדת שרים לחקיקה, יש כבר עמדה של הכנסת, שהצביעה בעד החוק הזה היום, ומגיע איש צבא שאמור להיות ממלכתי, אמור להיות א-פוליטי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, תתנצל כבר. די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די. די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתם מתנצלים על משהו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ומרשה לעצמו להתבטא בנושא הזה. עכשיו, מירב, לא הייתי מעלה את זה. את אומרת שהוא התנצל, ננזף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הייתי מעלה, אבל אתה מעלה. אל תעלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני עונה לגלעד. גלעד התלונן על כך שמישהו מבקר אותו על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להגיד "חונטה צבאית" אפשר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה שומע סיטואציה – אתה מגן על כך שאדם לובש מדים מתבטא על חוק? אתה מגן על דבר כזה? לובש מדים שמתבטא על חוק. איזה מין דבר זה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי מגן? הוא התנצל כבר, די. למה, אתה מתנצל על משהו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, פעם אתה התנצלת על משהו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בוודאי. בוודאי. נאור, מה יש לכם? כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יש לך מה לומר על מה שדובר צה"ל אמר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מתפלא על כך שאתם מתגייסים להגן על כל תופעה, בזויה ככל שתהיה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מגינים, לא מגינים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות, ואני מבקש לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מגינים עליו, מה אתה מכניס מילים? לא מגינים עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מגינים עליו, אבל העובדות לא משנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), (הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ד–2024. קודם כול, יש לנו הסתייגויות, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את כל ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד את מושכת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. חברי הכנסת מהעבודה, מה איתכם? אתם מושכים את כל ההסתייגויות של העבודה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> משכנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מושכים. חברי המחנה הממלכתי לא נמצאים פה, ולכן ההסתייגויות שלהם מוסרות. מי עוד יש שם? ביתנו, גם לא נמצאים פה, ולכן גם ההסתייגויות שלהם מוסרות. לכן, אנחנו נצביע בקריאה השנייה על החוק כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–4 – 32 נגד – 7 נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 32 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), (הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 32 נגד – 7 נמנעים – אין חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 32 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), הרכב האספה הבוחרת, התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בועז ביסמוט << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. חברת הכנסת אתי עטייה, בשמו של יושב-ראש ועדת הפנים, בבקשה, גברתי, נא להציג את הצעת החוק. << קריאה >> חוה אתי עטייה (בשם יושב-ראש ועדת הפנים): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, סליחה. הבטחתי לתת לחבר הכנסת ביסמוט הודעה אישית לפני שאנחנו מתחילים, אז תרדי ותחזרי אחר כך. סליחה. תודה שהזכרת לי. חבר הכנסת ביסמוט, בבקשה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תמחק את הציוץ – אני אקשיב לך. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> תקשיב, תקשיב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא אקשיב לך כל עוד אתה לא מוחק את הציוץ. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה צביעות, פשוט מטורף. קודם כול, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רואה שחבר הכנסת שיצא עכשיו מזועזע מציוץ. להראות את הצביעות, כמה צביעות יש פה. קודם כול נתחיל בהגדרה של חונטה. מה זה חונטה? שנייה אחת, לא להפריע לי. חונטה זה צורת משטר המונהג במשותף על ידי קציני צבא בכירים. עכשיו תגידו לי, חתיכת מתחסדים צבועים, מה זה כשקצין בדרגת תת-אלוף בא ומבקר אתכם? כי מה אנחנו פה? כולנו פה מחוקקים. איפה נשמע בעולם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, אז זה הופך אותו לחונטה צבאית? הוא התנצל. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> במקום שאתם תהיו מזועזעים מזה בדיוק כמוני, אתם מזועזעים מציוץ. אבל לפני שבוע – הצבא כל כך יקר לכם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה זה חונטה בכלל? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הצבא כל כך יקר לכם – כאשר לפני שבוע רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר טען שחיילי צה"ל מבצעים טיהור אתני, אף אחד לא התרגש. כמה צבועים אתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חבר'ה, אל תפריעו להודעה אישית. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי חדשות: אנחנו, הצד הזה – אלה הדמוקרטים האמיתיים. במשך שנתיים, שלוש, אתם מבלבלים לנו את המוח עם זה שאנחנו סכנה לדמוקרטיה. אתם חבורה של צבועים ברמות, כי אף אחד פה לא מסכן את הדמוקרטיה. הצד הזה מגן על הדמוקרטיה. הצד הזה הבין שבגלל שדמוגרפית הוא לא ינצח בבחירות יותר, אז מה הוא עושה? הוא אומר: בואו, אני אשנה את כללי המשחק; בואו, אני אזדעזע מציוצים; בואו, אני אזדעזע מכל דבר. אז יש לי חדשות עבורכם: אנחנו לא מתרגשים מכם. אנחנו ממשיכים בדרכנו. הציבור תומך בנו. כשאני יוצא מהכנסת או מאולפן טלוויזיה כולם חושבים כמונו, ואתה בא לכנסת – אנחנו אויבי הדמוקרטיה, לא ממלכתיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה זה חונטה? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אנחנו אוהבים את הצבא. והתת-אלוף, דובר צה"ל, הכתים היום את הצבא במה שהוא עשה. הוא זה שפגע בצבא, לא אני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מגן, הוא מגן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ויש לי חדשות נוספות. אם אתם כל כך מתלהבים מזה, אז אני רוצה להקריא לכם: על פי החוק, הצבא אמור להגן על הדמוקרטיה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מגן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> הצבא, יש לו תפקיד פוליטי. הצבא גם מגן מפני קיצוניות דתית, ואתם יודעים איפה זה? זה בטורקיה. אז אם חבר הכנסת קריב רוצה, שיטוס בבקשה לטורקיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1803; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 220; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת עטייה, בבקשה, גברתי, וסליחה שהורדתי אותך קודם. טעות שלי, אני כבר קצת פחות מרוכז. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם יושב-ראש ועדת הפנים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, בשם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה יעקב אשר, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024. הצעת החוק המובאת בפניכם כעת מאריכה הסדר חריג במיוחד בעולם התכנון והבנייה, הסדר שנועד לתת מענה למציאות חריגה, לצערנו. תושבי היישובים שבמרחב עוטף עזה נאלצו להתפנות מבתיהם אחרי האירועים הקשים שחוו ב-7 באוקטובר ובעקבות הכרזה על מרחב העוטף כשטח צבאי סגור. לתושבים אלה, שלא יכלו לחזור לבתיהם בגלל המצב הביטחוני וההרס שנגרם ליישובים, נדרשו הן פתרונות זמניים לדיור במסגרת קהילתית של יישוב דומה ככל שניתן למסגרת הקהילתית שבה התגוררו ערב המלחמה, והן פתרון מהיר לשיקום היישובים שנהרסו באירועים הנוראים שהתרחשו ב-7 באוקטובר, על מנת לאפשר לתושבים לחזור לבתיהם ולשקם את חייהם. ההסדר, שמוארך בהצעת חוק זו בשנה נוספת, נועד לאפשר זאת באמצעות תיקון לחוק התכנון והבנייה. לפי ההסדר שחוקק לפני שנה בוועדה שבראשותי, שר הפנים רשאי להוציא צו שיאפשר להקים מתחם מגורים לאותם תושבים בלי שיהיה צורך בקבלת היתר בנייה לכך. במקרים שהקמת המתחם תיעשה בשטח שאין לגביו תוכנית המאפשרת את הקמת המתחם, רשאי שר הפנים לאשר את הקמת המתחם גם בפטור מתוכנית. הפטור יחול גם על עבודות שאינן זמניות שנדרשות לצורך אותו מתחם, והכוונה היא שבמקביל תקודם תוכנית שתסדיר את המתחם. ההסדר נועד לאפשר לבצע את העבודות בצורה מהירה ככל שניתן, על מנת לתת פתרון מהיר למגורים לתושבי אותם יישובים, וכן פתרון ראוי מבחינת איכות המגורים. בהסדר נקבע כי שר הפנים יהיה רשאי להוציא את צווי הפטור רק אם הדבר נדרש בשל המצב הביטחוני המיוחד, ורק בנוגע לתושבי היישובים של עוטף עזה שפונו מכוח החלטת ממשלה. ככל שיידרש להחיל את הסעיף גם לגבי יישובים נוספים, יוכל השר לעשות כן באישור ועדת הפנים. כמו כן, ככל שיידרש, אנו נרחיב את ההסדר גם ליישובי הצפון. בהסדר נקבעו תנאים שונים להפעלת סמכותו של שר הפנים, ובין היתר בעניינים הבאים: נקבע שהמתחם שיוקם על פי הצו ישמש רק למגורים או לשימושים נלווים למגורים, ובהם כמובן גם מוסדות קהילתיים: גנים, בתי ספר, תשתיות מקומיות, וכל דבר שנדרש כחלק מחיי היום-יום של מי שעתיד להתגורר בו. בנוסף, נקבע כי העבודות יבוצעו בידי המדינה או בידי רשות מקומית. לעניין פטור מתוכנית, מכיוון שמדובר בהסדר חריג במיוחד, נקבעו תנאים נוספים שיחולו ביחס לצווים הקובעים את הפטור. כך למשל נקבע שתידרש חוות דעת של מתכנן המחוז לעניין האפשרות להסדרה עתידית כתנאי להוצאת הצו. בנוסף, נקבעה הוראה הקובעת את מיקומו של הצו בתחום יישוב או צמוד לו כדי שישמר רצף של בינוי. עוד נקבע כי לא תתאפשר הקמת מתחם מגורים בשטח שנמצא בסביבה חופית, בשמורות טבע או בגנים לאומיים. הצעת החוק הממשלתית קבעה כי הצו יפקע אם לא קודמה תוכנית המסדירה את המתחם בלוחות זמנים המאפשרים קידום תוכנית בהליך תכנוני רגיל. עם פקיעת הצו, כך נקבע בהסדר, מבצע העבודות יידרש להשיב את המצב לקדמותו. כפי שציינתי בראשית דבריי, ההסדר המוצע הוא הסדר חריג ביותר בעולם התכנון והבנייה, וברור כי הוא נדרש לצורך שיקום יישובי העוטף. הוועדה בראשותי, במסגרת חקיקת ההסדר לפני שנה, הוסיפה להצעת החוק את אותם סייגים הנדרשים להסדר מאוזן, ובהם הגבלת שטח המתחם, הגנה על אזורים רגישים ועוד. ההצעה להארכת ההסדר בשנה, שנדונה בוועדה בראשותי, אושרה רק לאחר שחברי הוועדה השתכנעו כי ההארכה נדרשת לשם שיקום היישובים וכי מתן הצווים נעשה בדרך ראויה, תוך שיתוף הדוק עם היישובים המפונים וגורמי המקצוע ותוך הגנה על כלל האינטרסים. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור של חברי חד"ש-תע"ל, שאינם נוכחים, ושל חבר הכנסת שוסטר, שאינו נוכח. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1 – 21 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – 2 חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 138), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1812).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 138), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר מלכיאלי – מי מציג את זה פה? בבקשה, אדוני, להציג את הצעת החוק. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ביום 18 בנובמבר – פקודת התעבורה, הצעת חוק טובה, שבמסגרתה נקבעו תיקונים לסעיפים 70ב, 77 לפקודת התעבורה, ולפיהם רשות מקומית של 40,000 ומעלה, לא תוכל לקבוע פטור מתשלום עבור חניה אלא אם כן קבעה אזורים מוגדרים בתחומה. על כן הרשות המקומית – תושב ושאינו תושב – – – סעיפים אלה. בקיצור, במהלך תקופה זו בכוונת משרד התחבורה לקדם שולחן עגול – – – על כן אבקש לאשר את הצעת החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. מישהו מעוניין לדבר? אין. אז אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 138), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 138), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 138), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1807).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר המשפטים להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הסבר מפורט – מה זה חדלות פירעון, על מי זה חל, אנחנו רוצים לדעת הכול. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת רוטמן, אני חייב לומר לך שאתה לא מאיים עליי – תראה כמה עמודים הכינו לי פה. אבל אני אקצר, אקצר, אקצר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אתה מאיים עלינו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי עשה את זה קודם בדקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אקצר. אפשר למדוד זמן. טוב, רבותיי, הצעת החוק מציעה לעגן את התנאים שבהם חייב – בין שהוא יחיד, בין שהוא תאגיד – המציע הסדר חוב יהיה רשאי לבקש ולקבל מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני. התיקון המוצע נועד לעגן בחוק באופן קבוע, במקום ההסדר הזמני שיש בו כהוראת שעה, את הסמכות לתת צו עיכוב הליכים זמני לחייבים שבכוחם להגיע להסדר חוב מוסכם. לצד זאת, הצעת החוק כוללת הוראות חדשות שמטרתן לחזק את ההגנה על נושים. מטרת התיקון היא לעודד את אישורם של הסדרי חוב מוסכמים על פי המנגנון הקיים בחוק גם במקרים שבהם לצורך אישור הסדר החוב דרושה איזושהי תקופה של שקט זמני בדמות עיכוב הליכים קצר. ואני רק אוסיף ואומר שמה שמוצע הוא לעגן באופן קבוע סעד דומה לזה שנכלל בהוראת השעה תוך עריכת שינויים מהותיים מן ההסדר. בין היתר מוצע כי תנאי מקדים לקבלת צו עיכוב הליכים זמני יהיה שהחייב מציע הסדר חוב בשל עם סיכויים סבירים לאישורו, ולא ניתן יהיה להסתפק במתווה ראשוני להסדר חוב כפי שנדרש במסגרת הוראת השעה, מוצע כי תאגיד יוכל לבקש צו כאמור רק אם הוא מציע שעסקו יישמר כעסק פעיל, ועוד כמה הוראות בכיוון דומה. אני מבקש מהכנסת לאשר כמובן את הצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. אין רשימת דוברים. מישהו מעוניין לדבר? אז אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) – מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד אחד. יש עוד חוק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> טלי, יש איזה עוד אחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצבעה על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. ההצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2004 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1074).] (קריאה ראשונה) חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת משה טור פז, אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. חבר הכנסת טור פז – אינו נוכח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. רגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, את מעוניינת להציג את החוק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה קינלי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מישהו מכם מעוניין להציג את החוק? אני בטוח שחבר הכנסת טור פז יראה את תודתו בזמן הדיבור הקצר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, תודה לטייבי, מנהלת סיעת יהדות התורה, על הדאגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מישרקי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, חוק האומנה, או יותר נכון תיקון חוק האומנה (תיקון מס' 6), מדבר על כך שיש 50 ילדים ברגע נתון, מאות ילדים בשנה, שנקרעו מהמשפחות שלהם; מעבר לסטטיסטיקה – ילד בן 5 או בן 15, זה יכול להיות ילד של אנשים שנרצחו במלחמה, אנשים שאיבדו את המשפחות שלהם, ותלויים בחסדי הוריהם. הילדים האלה עד היום, על פי חוק, לא היו חייבים להיות משובצים בבית ספר. אנחנו יודעים שילדים באומנה, ילדים בפנימייה, הם גם ככה עם סיכויים מוגברים לנשירה ממערכת החינוך. לכן החוק הזה, בהסכמת חברי קואליציה ואופוזיציה, בעצם גורס שמחלקת החינוך של כל רשות מקומית, 257 רשויות, תהיה מחויבת על פי חוק לשבץ ילד לבית ספר כאילו הוא ילד מאותה רשות. החוק הזה, אחרי תהליך של כמה שנים, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, שנייה. הוא עוד לא סיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי תהליך של כמה שנים הוא עובר, בהסכמת משרד החינוך, משרד הרווחה והרשויות המקומיות. הוא איננו מתקן את חוק האומנה ביסודו; הוא כן גורס חובת שיבוץ לבית ספר לילד שהושם לפנימייה. אני רוצה להודות שוב לחבריי בקואליציה, לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, לשר הרווחה מרגי, לשר החינוך קיש ולמרכז השלטון המקומי, שכולם הבינו את חשיבות החוק הזה, חוק שיקטין את מספר הימים שילד בפנימייה לא משובץ מכמה שבועות לימים ספורים, ויראה את האחריות לילדי הפנימיות כאילו הוא ילד של הרשויות המקומיות. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן, את מעוניינת לדבר? מוותרת. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לכם למה אני משאירה אתכם בכזאת שעה. רגע, אלמוג, תקשיבו טוב. אני מקדישה את הנאום הזה לכם. לפי חברת הכנסת נעמה לזימי, אתם פדופילים ואנסים. כותבת נעמה לזימי: פדופילים ואנסים יהיו מוגנים בכנסת – עם התמונה שלי. קודם כול, הגב' לזימי, אם את שמה תמונה שלי – יש לך ריטוש במצלמה. נא להתאים את התמונה לאיך שאני נראית באמת, נתחיל בזה. אני רוצה להעביר לכם את גודל השיסוי – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> טלי, זה יהיה יותר טוב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והשקרים של נעמה לזימי – בצורה שאי-אפשר לתפוס. אין לי שום ציפיות ממפלגת העבודה. הם עסוקים בלהיות נוראיים אחד יותר מהשני, על יסוד שקרים, כי יש להם בוס, יאיר גולן. אני לא מתווכחת עם זה. אבל על יסוד מה היא אומרת שכולכם אנסים ופדופילים בחסותי? הרי אנחנו מביאים תיקון לחוק החסינות, שאפשר להתווכח עליו. אני לא פותחת פה את חוק החסינות. זה יגיע לוועדת הכנסת, זה עבר היום בקריאה טרומית. ספגתי את כל הרפש – כן, חוק פרטני, חוק עם עניין. אני לא שם, בסדר, חברים? אני רוצה להבהיר לכם את מה שקורה פה. הגב' נעמה לזימי מעיזה לחלל את קודש-הקודשים, באמת להתייחס אליכם, חברי הכנסת, ובעיקר אל הגברים במדינת ישראל, אל הקטלוג הזה של כל גבר, כפדופיל ואנס, ולהשתמש בתמונה שלי כמייצגת גברים כעורכת דין. אגב, שמעתי את זה לא פעם ולא פעמיים, ואני מבהירה לכם כאן לפרוטוקול: אני מאחלת לכל אדם בישראל שבאמת נתפס או נמצא חשוד בעבירות חמורות, שייצגו אותו לכל הפחות כמו שאני ייצגתי לקוחות שלי – במסירות, בנאמנות, בחריצות, ללא משוא פנים, תוך התעלמות מרעשי הרקע. והגב' נעמה לזימי, אני יכולה להגיד לך רק דבר אחד: את לא כאן, אז לא תגיבי לי, זה בטח גם לא מזיז לך, אבל הנחיתות הזאת שלך – כשאת עולה לכנסת תשאלי מי מקשיב לך. אי-אפשר להקשיב לך. זה כבר לא עובד יותר, השקרים והשיסוי. היחידה שלא גינתה את דובר צה"ל דניאל הגרי, שיצא נגד חוק פלדשטיין, דובר צה"ל – שאמר שהחוק הזה פוגע בחיילים. אני רק רציתי להגיד לכם שהחוק הזה, מה הוא אומר? שסעיף 57 לחוק השיפוט הצבאי, שקובע שמי שמעביר ידיעה, עונשו חמש שנות מאסר או עשר שנות מאסר, בנסיבות מיוחדות, וחוק השב"כ, שקובע שכוחות ביטחון בשירות הביטחון הכללי שמעבירים מידע בצורה כזאת או אחרת זאת עבירה – החוק אומר שמי שמעביר לראש הממשלה או לשר הביטחון, להם ורק להם, זאת לא תהיה עבירה. אדון הגרי, בוא תספר לי איך זה פוגע בחיילי צה"ל. איך זה פוגע בלוחמי צה"ל? זה רק מגן עליהם מפני מה שאנחנו רואים, מפני מה שאנחנו רואים שהתרחש בשלושת השבועות האחרונים – רדיפה של אנשי מודיעין בתוך הצבא. אני אומרת לכם כאן, אנחנו סופגים פה המון רפש, המון, אבל אני מאחלת לכולנו – אגב, גם לאופוזיציה וגם לקואליציה: כשאתם מעלים חוקים, תעלו את החוקים שלכם, תהיו נאמנים לכוונת החוק שלכם, ואין שום סיבה בעולם שנעמה לזימי תהפוך את כל הגברים בכנסת ישראל לאנסים ופדופילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה לא מופיע פה. זה דחוף לך מאוד? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מופיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה אתה מופיע? מופיע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קדימה, שלוש דקות לרשותך. תודה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> סליחה בפני חבריי שעליתי. אתם מתרעמים, אבל תקשיבו. אני יושב פה כל היום, מצביע כל היום, שומע את כולכם מדברים. גם לי יש משהו להגיד, משהו קטן. אני אקח דקה, בסדר? שמעתי את דובר צה"ל, והדבר היחיד שפוגע בחיילים הגיבורים שלנו זה השטויות שלו ושל חבריו שבאים ומכניסים פוליטיזציה לצה"ל. הדבר הזה לא יכול להתקיים במדינה מתוקנת. איך קוראים לזה בוועדת החוקה, האדון שמחה רוטמן? מדרון חלקלק, אומרים החוקים שלנו. זה המדרון החלקלק שגורר את כל החברה ואת כל צה"ל לפוליטיזציה. הדבר הזה לא יכול להמשיך להתקיים. צריך לשים לו סטופ. כנראה שדובר צה"ל לא שם לב, ושר הביטחון התחלף והקייטנה הסתיימה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. נעבור להצבעה. אתה לא מעוניין לסכם, נכון, טור פז? נעבור להצבעה על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2024, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 6) (הזכות לחינוך לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה, לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ח' בכסלו התשפ"ה, 9 בדצמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:07. << סיום >>