דברי הכנסת

דברי הכנסת ז / מושב שלישי / ישיבה רכ"ח / ח'–י' בכסלו התשפ"ה / 9–11 בדצמבר 2024 / 7 חוברת ז' ישיבה רכ"ח הישיבה המאתיים-ועשרים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (9 בדצמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 10 1. ממשלה כושלת שמקדמת הפיכה תקשורתית שפוגעת בחופש הביטוי וחופש היצירה; 10 2. ממשלת ישראל מובילה את המדינה לתהום כלכלית; 10 3. ממשלה שפוגעת באיזונים הדתיים והחברתיים במדינה 10 נאור שירי (יש עתיד): 10 שר התקשורת שלמה קרעי: 14 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 25 שר המורשת עמיחי אליהו: 28 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 31 יאיר לפיד (יש עתיד): 40 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 41 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 42 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 44 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 45 נעמה לזימי (העבודה): 46 ברכת יושב-ראש הכנסת לכבוד חרט וילדרס, חבר הפרלמנט ההולנדי וראש מפלגת החירות 47 היו"ר אמיר אוחנה: 47 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 48 1. ממשלה כושלת שמקדמת הפיכה תקשורתית שפוגעת בחופש הביטוי וחופש היצירה; 48 2. ממשלת ישראל מובילה את המדינה לתהום כלכלית; 48 3. ממשלה שפוגעת באיזונים הדתיים והחברתיים במדינה 48 דברי יושבת-ראש הישיבה 49 היו"ר אורית פרקש הכהן: 49 הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024 53 אוהד טל (הציונות הדתית): 53 הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 56 דן אילוז (הליכוד): 56 הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ד–2024 57 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 57 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 59 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 60 מירב בן ארי (יש עתיד): 61 משה טור פז (יש עתיד): 63 אלעזר שטרן (יש עתיד): 64 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 65 מאיר כהן (יש עתיד): 66 סימון דוידסון (יש עתיד): 67 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 71 מירב כהן (יש עתיד): 72 דבי ביטון (יש עתיד): 73 יסמין פרידמן (יש עתיד): 74 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 77 ירון לוי (יש עתיד): 78 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 84 נאור שירי (יש עתיד): 86 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 87 עידן רול (יש עתיד): 88 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 89 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 90 רון כץ (יש עתיד): 91 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 92 אבי מעוז (נעם): 93 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 94 מיקי לוי (יש עתיד): 95 שרון ניר (ישראל ביתנו): 102 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 103 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 106 שלי טל מירון (יש עתיד): 107 טלי גוטליב (הליכוד): 108 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 110 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 111 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 112 רם בן ברק (יש עתיד): 113 אושר שקלים (הליכוד): 114 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 119 גלעד קריב (העבודה): 121 עמית הלוי (הליכוד): 123 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 135 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 136 שר התקשורת שלמה קרעי: 138 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 139 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 145 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 146 הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024 146 שר המשפטים יריב לוין: 146 משה טור פז (יש עתיד): 150 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 151 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 152 סימון דוידסון (יש עתיד): 153 אלעזר שטרן (יש עתיד): 154 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 156 מאיר כהן (יש עתיד): 157 מירב בן ארי (יש עתיד): 157 רון כץ (יש עתיד): 160 נאור שירי (יש עתיד): 170 מירב כהן (יש עתיד): 176 דבי ביטון (יש עתיד): 178 יסמין פרידמן (יש עתיד): 180 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 183 ירון לוי (יש עתיד): 184 משה סעדה (הליכוד): 185 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 187 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 188 שלי טל מירון (יש עתיד): 191 מיקי לוי (יש עתיד): 191 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 195 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 196 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 198 שרון ניר (ישראל ביתנו): 198 טלי גוטליב (הליכוד): 199 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 201 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 202 רם בן ברק (יש עתיד): 205 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 210 נעמה לזימי (העבודה): 211 גלעד קריב (העבודה): 213 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 215 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 216 עמית הלוי (הליכוד): 224 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 225 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024 227 שר המשפטים יריב לוין: 227 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 229 רם בן ברק (יש עתיד): 230 אלעזר שטרן (יש עתיד): 232 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 234 מירב בן ארי (יש עתיד): 240 עידן רול (יש עתיד): 241 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 243 נאור שירי (יש עתיד): 248 רון כץ (יש עתיד): 248 סימון דוידסון (יש עתיד): 251 צגה מלקו (הליכוד): 258 משה טור פז (יש עתיד): 261 ששון ששי גואטה (הליכוד): 262 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 263 הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024 267 סימון מושיאשוילי (בשם ועדת הכלכלה): 267 מירב בן ארי (יש עתיד): 269 יסמין פרידמן (יש עתיד): 272 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 275 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 277 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 278 הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024 278 ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 278 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ח' בכסלו, התשפ"ה, 9 בדצמבר 2024. נתחיל בהודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5123/25 וכלה בהצעת חוק פ/5175/25: הצעת חוק תמיכה בביטחון תזונתי אצל תינוקות, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק טיפול בפעוט עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק העברת הודעת פטירה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב המשטרה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הקמת לשכות תעסוקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס למשתכרים בשכר נמוך), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול למשרתים במילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אורית פרקש הכהן, מיכאל מרדכי ביטון ומתן כהנא; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על סיוע לאויב במלחמה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – שוויון בתקציב מלגות לסטודנטים במוסדות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – מתנדב בודד או חסר עורף משפחתי), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – זכות לשכר בהיעדרות בשעת חירום), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, אברהם בצלאל, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, גלעד קריב ונאור שירי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – משפחה מלווה ליתומים בגירים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אוהד טל, צביקה פוגל, אלמוג כהן, משה סולומון, יצחק קרויזר וצבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אוהד טל, צביקה פוגל, אלמוג כהן, משה סולומון, יצחק קרויזר וצבי ידידיה סוכות; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – פטור ממס חברות, מס דיבידנד ומס ריבית על הלוואה לשנים 2024 עד 2026), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (חובת איתור חייבים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, משה פסל, מישל בוסקילה וששון ששי גואטה; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – קביעת מעמד מגילת העצמאות), מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הוספת נציגי משרד הבריאות לוועדה לפיקוח על המחירים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (תנאים לקבלה ללימודי רפואה בעיר אילת), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שלום דנינו ומישל בוסקילה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אישור שימוש לרכב מנועי דו-גלגלי בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק סיירות ביטחון ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שלום דנינו ודוד ביטן; הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל, שלום דנינו, ששון ששי גואטה, רון כץ, אביחי אברהם בוארון וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231) (תיקון – הפיכת הוראת השעה לעניין תשלום דמי ביטוח לסטודנטים הלומדים בחוץ לארץ להוראת קבע), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר וששון ששי גואטה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – סמכויות ועדת חקירה פרלמנטרית), מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק איסור שימוש בטלפונים חכמים במוסדות חינוך, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, דבי ביטון, רון כץ וסימון מושיאשוילי; הצעת חוק מסירת מידע לחברי הכנסת ולוועדות הכנסת (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הכפיפות לשר וסמכותו להתוות מדיניות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הודעה על אי-כיבוד הרשאה לחיוב חשבון), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על שליחת מסרוני פלאש), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי ונאור שירי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי העוטף וקו העימות) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – זכאות כפולה להנחה בארנונה למשרת מילואים שהוא הורה לילד נכה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – חובת יידוע חיילי מילואים בלתי מועסקים בדבר אחריות להפקדות פנסיוניות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לייעול הפיקוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ייצוג הממשלה בערכאות משפטיות), מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – האצת פיתוח תשתיות מלונאות) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, משה טור פז, מיכאל מרדכי ביטון, מירב בן ארי, שלי טל מירון, ירון לוי, מיקי לוי, יוראי להב הרצנו, אפרת רייטן מרום, טטיאנה מזרסקי, נעמה לזימי, אביחי אברהם בוארון, ששון ששי גואטה וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי נשיא לבית המשפט העליון), מאת חברי הכנסת חילי טרופר, בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, גדי איזנקוט, יואב סגלוביץ', מתן כהנא, מיקי לוי, משה טור פז, מאיר כהן, נאור שירי, שלי טל מירון, סימון דוידסון, ירון לוי, מיכל שיר סגמן, דבי ביטון, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ, יבגני סובה, שרון ניר, אלון שוסטר, רם בן ברק ומירב כהן. עוד הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שלי טל מירון, מיכאל מרדכי ביטון ונעמה לזימי בנושא: ממצאי פערי הייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בהשכלה הגבוהה. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, אדוני המזכיר. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שמקדמת הפיכה תקשורתית שפוגעת בחופש הביטוי וחופש היצירה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת ישראל מובילה את המדינה לתהום כלכלית; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלה שפוגעת באיזונים הדתיים והחברתיים במדינה << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמינה את חבר הכנסת נאור שירי לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, חבר הכנסת שירי, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי המעטים מחברי הכנסת, השרים, ראשית, אני אשמח שנעשה הצבעה על טמפרטורת המזגן במליאה. טוב, אני מבין שאת לא מקבלת את מה שאני אומר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כמו דעתי על הדמוקרטיה – זכויות מיעוט זה גם בנושא המזגן. אי-אפשר. אם אתה מאמין בדמוקרטיה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, דמוקרטיה זה ספקטרום, כפי שאת שמה לב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. אבל אנחנו כבר מסתדרים – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אמר אתמול חבר הכנסת עמית הלוי? שמעת? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלו אותו בערוץ הכנסת: מה זה דמוקרטיה אם לא זכויות מיעוט, פרט, שמירה על המרחב הציבורי – לא משנה. אז הוא אמר: לא. דמוקרטיה זה הצבעה. זה עולם הדמוקרטיה של הליכוד הליברלי, הלוא היא מחל. אנחנו עוסקים, באמת, בהצעה להשתלט על תאגיד השידור, לסגור אותו, להפריט אותו, או כל הגזלייטינג הקבוע של הממשלה הזו. כשבאתי לנמק את הצעת האי-אמון הסתכלתי על הטיעונים של טלי גוטליב. זו הרי הצעת חוק פרטית. חלילה שזה יעבור בממשלה – בממשלה זה הליך סבוך. והטיעון הכולל – ישמעו גם הקהל – זה שכסף ציבורי הולך למקומות לא יעילים, או שיש לנו על זה מחלוקת שהכסף שלנו, 700 או 600 מיליון שקלים, הולך לגוף ציבורי לא יעיל, שלא עושה טוב עם הציבור. מי אמרו את הטיעון המדהים הזה? כי זה פשוט טיעון מדהים. כסף ציבורי, שימו לב – חברי חבר הכנסת עמאר – הולך לגוף לא יעיל. הייתי אומר בשתי מילים, אם אני יכול לסכם את הטיעון הזה: להלן – ממשלת ישראל; כסף ציבורי שהולך לתקצוב של הגוף הכי לא יעיל במדינה. יושב פה גם השר, או ישב פה עד לפני כמה דקות, השר אליהו. השר אליהו יושב בתפקיד מהותי מאוד מאוד חשוב. הוא השר למסורת או מורשת? בכנות, אני תמיד מתבלבל, אבל אני חושב שהוא – למסורת? למסורת. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה עושה לך – – – עכשיו השרים, כל אחד והתפקיד שלו, אתה תיכשל בטוח. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> השאלה היא אם הם יודעים אחד על השני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, על השאלה הזו יש לנו תשובה, כי הם לא. בחנו את זה אז, בשבוע שעבר, עם סגן השר טסלר, שכמעט 20, 30 חברי כנסת לא היה להם מושג איפה הוא סגן שר ומה תפקידו. אבל נחזור לטיעון המרכזי – שהכסף הציבורי שלנו מבוזבז. הכסף הציבורי שלנו מבוזבז יום-יום בממשלה הזו. אם יש גוף לא יעיל במדינת ישראל, זה ממשלת ישראל. אם אנחנו מדברים עכשיו במונחים של אפקטיביות, יעילות, תשומות, ממשלת ישראל היא הגוף הראשון, בטח הציבורי, שצריך להיסגר. לא רק נאור חושב על זה, כי נאור הוא באופוזיציה, ויש לו איזה דעות קדומות והוא כולו מונע משנאה. לא רק אני חושב על זה. לאחרונה נערך סקר מדד האמון – שלדעתי מתבצע כל שנה – של הציבור הישראלי בנבחרי הציבור שלו. אתם רוצים לנחש כמה הוא? אגב, הוא הנמוך ביותר בכל רשויות השלטון – גם במשטרה, גם בצבא, גם בבתי המשפט, גם במוסד היועץ המשפטי. הכנסת זוכה ל-12% אמון. 12% אמון. אף אחד לא מאמין לנו, ואני אומר "לנו" כי לצערי הרב, גם אתם בבית הזה איתי. יש פה תופעות שאני בז להן, ואחת התופעות היא סגירת התאגיד הציבורי, שאותו ממשלת ליכוד הקימה ב-2014. למה? כי אתם לא יכולים לשלוט בו. והשר קרעי, שיעלה וישיב לי – אני מניח שחמש דקות מתוך התשובה שלך תהיה כל-כולה רעל במובן האישי, ואני ממליץ גם לסדרנים לשים פה איזה ממחטה לנקות את הרעל שתשפוך עליי. אני בטוח שתעשה את זה, כי טיעונים של דמוקרטיה וליברליות, ואני רק רוצה תחרות – אתה רוצה תחרות, דמוקרטיה וליברליות? איפה אתה בנמלים? איפה אתה בכלכלה? אתה חלק מממשלה שמקדשת קצבאות ומקדשת אנשים ומעודדת אותם לא לצאת לעבודה. ממש כלכלה ימין ימין, מילטון פרידמן מתהפך איפשהו. אתה דמוקרטיה? מעניין אותך הרייטינג? מעניין אותך התאגיד ציבורי? מעניין אתכם הדמוקרטיה? יצרה ממשלת הליכוד תאגיד שידור ציבורי שאמור לתת לנו, אזרחי מדינת ישראל, גיוון, תרבות, שפות, מקום לתרבויות שונות בחברה הישראלית, ואז היא מכה אותו בדיוק בנקודות האלה, כי טיעון הרייטינג הוא בדיוק זה. הם דורשים מהם לייצר תרבות; הם דורשים מהם לייצר תוכן בשפות מיוחדות, כולל, אגב, לתת מקום לחרדים בשידור הציבורי, ואז הם אומרים: אה, אף אחד לא צופה באותו תוכן שאני מחייב אותך לייצר. אז הינה, אין לך רייטינג, והינה הסיבה לסגור אותך. אבל יש בעיה עיקרית, ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, וגם השרים – ואני רוצה להתוודות, במובן הכי אישי: אני בחיים לא צפיתי בערוץ 1. זה היה תמיד ערוץ שאם הייתי רוצה לצחוק עם החברים שלי, ואני מניח שגם אתם, היינו פותחים. ואפילו הייתה תוכנית שלמה שזה מה שהייתה עושה – צוחקת על הפדיחות. שכחתי איך קוראים לזה, לא זוכר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ניקוי ראש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, ניקוי ראש זה בכלל לא היה בזמנים שלי. אבל מאז שקם תאגיד השידור, אני אומר לכם שזה הערוץ היחידי שאני רואה בטלוויזיה. וזו הבעיה שלכם – שהוא מצליח, ומפריע לכם שאין לכם את היכולת לשלוט בו. איך אמרה טלי גוטליב? אז לא יהיה להם קישקשתא ורכבת ההפתעות, שאין לי מושג בכלל – בסדר, זה פחות הזה שלי. אבל שימו לב, אני עשיתי פה שנייה, כמה תוכניות פשוט מעולות, לא לקחתי low-level: טהרן – זה תמיד אומרים; שעת נעילה; טייסת 101; המו"לים; שבויים; חזרות; המפקדת; פמת"א; תיק 512; סיפורים מהכורסה; המרדף – הצ'ייסר; המסע הארוך הביתה; בואו לאכול איתי; קלמן וליברמן – כנראה מאוד מפריעים פה; קופה ראשית; מהצד השני; קארפול קריוקי; האטום ואני; איסט סייד; שעת אפס – ואגב, שעת אפס עכשיו היא תוכנית שהניו יורק טיימס דירג כאחת מעשר הסדרות הטובות ביותר; מה שתגידו; שישו ושמחו; מותק בול באמצע, שמוציאה לכולכם פה שם רע; זמן אמת; מנאייכ – מפריע להם, כי זה קצת יותר מדי דומה למה שקורה; שישה אפסים – שאני יכול לתת פה 38 כאלה. מפריעות לכם החשיפות שלהם, מפריעים לכם התחקירים שלהם. ובאמת, הטיעון המרכזי על יצירת תחרות ויצירת איזה תוכן שהוא לא מוטה – אתם כל-כולכם זה מוטה. בסך הכול, אתה שליח של ערוץ 14, אתה שליח וולט של ערוץ 14. אתה שנה וחצי שר תקשורת, אדוני שר התקשורת, וחוץ מרעל והשפלות וגידופים, שום דבר לא עשית, ולא אני אמרתי את זה. שום דבר. במשך כהונתך כשר התקשורת, כלום לא עשית. ואם תגיד לי שסגרת את אל-ג'זירה. אני אגיד לך שזה הפלופ הגדול ביותר בהיסטוריה, כי אתה סגרת בהוט וביס את השידורים של אל-ג'זירה, אבל אף אחד מאותם אלה שרצית שלא יצפו באל-ג'זירה – לאף אחד מהם אין הוט ויס. אתה רוצה לשבש אותות לוויין ולהוריד שירותים באינטרנט ועוד – ניחא וניחא וניחא. אני באמת אומר – הרי בראשית התאגיד אמרה השרה מירי רגב: מה שווה התאגיד אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו? ואתה צוטטת גם במקרים אחרים שבהם טענת: אנחנו נבחרנו, ואם אנחנו נבחרנו, אנחנו יכולים לשנות את שיטת המשטר. גם אם זה היה איזו פרפרזה לנושא אחר שדיברתם עליו במהלך ועדת שרים לחקיקה, זה מייצר את ה-state of mind שלכם, וה-state of mind שלכם הוא שיש לכם אפס הבנה בדמוקרטיה. הדמוקרטיה מבחינתכם מתחילה ונגמרת ב"הרוב קובע", וכש"הרוב קובע", אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, איפה שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים, וזאת בדיוק הצורה שאתם מתנהלים עם התאגיד. יש לכם קצת ביקורת – עד שהצלחתם לייצר גוף שאשכרה עובד, הוא אשכרה עובד, מייצר בדיוק את התכלית שלשמה הוא הוקם, בדיוק בו אתם נוגעים. כי אתם פשוט מחפשים לחרב ולהחריב את מדינת ישראל, ואתם לא תירגעו עד שזה יקרה – להלן השבועיים האחרונים בכנסת ישראל, שכל-כולה מתעסקת בטרללת שלכם עם החקיקה ההזויה שלכם. ואתם לא חזרתם ל-6 באוקטובר, אתם העליתם את 6 באוקטובר בטורים של אלף מונים ממה שהייתם. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה, חבר הכנסת שירי. ישיב על ההצעה שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, הצעת האי-אמון הזו שמונחת לפנינו היא לא יותר ממופע ציני של רטוריקה זולה. בעצם, אתה יודע מה, דודי? זו אפילו לא באמת רטוריקה. רטוריקה היא אומנות הנאום; אצלכם זאת פשוט אומנות הקשקוש, אולי אומנות הציוץ, ואני לא מדבר על טוויטר. אתם פשוט תוכים שמצייצים את אותם דפי מסרים נבובים בלי להבין על מה אתם מדברים בכלל; הפחדות מופרכות וניסיון נואש שלכם, חבריי באופוזיציה, להמשיך לזרוע פילוג ושנאה בקרב הציבור. הכותרת שבחרתם להצעה הזו, "הפיכה תקשורתית שפוגעת בחופש הביטוי ובחופש היצירה", היא לא יותר מאחיזת עיניים. מי שבוחן את העובדות מבין מייד: אין פגיעה בחופש הביטוי. להפך, הרפורמות שאנחנו מובילים יוצרות מציאות חדשה של תקשורת פתוחה, תחרותית ושקופה, שתשרת את כלל הציבור ולא קבוצה מצומצמת של בעלי כוח והשפעה. אנחנו מרחיבים את חופש הביטוי, אבל לכולם. ואני אתייחס בנקודה אחת לחופש היצירה, ובזה בעיקר מתמקדים כל אלו שיש להם קמפיין נגד הפסקת בזבוז כספי הציבור – זה על יצירות ישראליות והפקות מקור. את זה כבר אמרנו גם בוועדת השרים, וגם כאן במליאה עמדתי ואמרתי: לא רק שלא נפגע בחופש היצירה, אנחנו נגדיל את ההשקעות בהפקות מקור ויצירה ישראלית על חשבון אותו מוצר מיותר של חדשות ואקטואליה מוטים ומיותרים במימון הציבור. כשמדברים על חופש הביטוי, תדברו באמת על חופש הביטוי, לא כמסך עשן. אתם מדברים גבוהה-גבוהה על חופש הביטוי, אבל בואו נדבר על המציאות. רק בשבוע שעבר יאיר לפיד ארגן כנס לכבוד חופש הביטוי. כן, כן, מה ששמעת, גברתי היושבת-ראש. יאיר – החוק לסגירת ישראל היום והניסיון לסגור את ערוץ 14; לפיד, אביר חופש הביטוי ממש; יאיר, ששלח את חבר הכנסת שטרן לטלוויזיה כדי לספר על הסכם הכניעה שהוא חתם עם חיזבאללה, ואחר כך עמד על הדוכן וקרא לנו שקרנים. האמת היא שהתזמון של ההצעה הזו שלכם השבוע מדהים – לא שלך, של יש עתיד – בדיוק כשקראנו בשבת על מעללי לבן הארמי. דרך אגב, שואלים איך זה שיעקב אמר ללבן הרמאי: "אעבדך שבע שנים ברחל", ולבן לא התווכח איתו, הסכים? אז כדי להבין את התשובה על השאלה, מספרים סיפור על שני רמאים שנכנסו לחנות בגדים. אחד מהם שאל את המוכר: כמה עולה החליפה הזו? והוא אומר לו: 5,000 שקל. אמר לו הרמאי: תמכור לי ב-4,000. התווכח איתו, בסוף סגרו על 4,500. לוחש לו הרמאי השני: הרי כרטיס האשראי שלך מזויף, למה אתה מתווכח על המחיר? הוא אומר לו: נכון, אבל אני לא רוצה שהוא יפסיד כל כך הרבה מהזיוף. גם אצל לבן – הוא לא התווכח עם יעקב על שבע השנים, כי הוא תכנן לרמות אותו בכל מקרה, וזה באמת מה שהוא עשה, והחליף לו את רחל בלאה. אבל ללבן היו נימוקים ברמאות שלו, הוא היה רמאי בסטייל: "לא יֵעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" – לכל דבר הייתה לו תשובה. אבל כאן יש לנו מישהו שהוא שבעתיים רמאי מלבן הארמי. פעם אמרתי שהוא משקר כמו שהוא נושם, הוא אפילו לא מנסה להסביר את הסתירות הפנימיות באמירות ובהצהרות שלו, יאיר הלפיד היומי, לפיד. ואתם יודעים מה? בשבילך, זה גם יוצא בגימטרייה 777. לבן הארמי פלוס שבע, שהוא שבעתיים רמאי ממנו, בדיוק יאיר לפיד – 345. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> עוד לפני שנכנסתי לכאן, אתה תקוע על 777. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי זה מה שיוצא, נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שימו לו שינקה את הרעל, הותז קצת רעל פה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה מה שיוצא, יושב-ראש דירקטוריון – תראה איך הוא לא נותן לי להגיד את זה, כי הוא לא מסוגל לעמוד פעם אחת על הדוכן ולהגיד, לספר לאזרחי ישראל איך הוא קיבל תפקיד של יושב-ראש דירקטוריון אלומה בראשון לציון בלי תואר ראשון, אדון 777. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמע, אתה לא בלופ, נשמה, זה לא ראשון לציון. אם אתה רוצה, אני אענה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא משנה, קיבלת יושב-ראש דירקטוריון בלי תואר, נכון? יש לך תואר ראשון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, זה אסור? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לך תואר ראשון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה אסור? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לך תואר, נכון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, זה אסור? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה חסר השכלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה, עם ההשכלה הגדולה – הרי מה אתה יודע? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך קיבלת תפקיד של יושב-ראש דירקטוריון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק כמו מה שאמרתי, אתה יודע רק לזרוע רעל. תנקה, יש לך פה קצת רעל. תנקה. תנקה, תנקה, נזל לך פה עוד קצת רעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 345, יאיר לפיד, יש שיאמרו: לבן הארמי בחיקוי מעלי אקספרס, סוג 7. עכשיו, בוא נחזור – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג. ראשון לציון – אתה ממציא דברים כמו איזה ילד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, את יכולה לתת לו להשיב – הודעה אישית, כל מה שהוא – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, לא, היה נראה שאתה מקיים איתו דיאלוג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אשמח להשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא קיימתי דיון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פנית אליי, בכיין. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא הסתכלתי לכיוון שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה המואזין פה, לא אני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נחזור לכנס של אבירי חופש הביטוי. ומה היה בכנס הזה של אבירי חופש הביטוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הכרחת אותי לחזור – – – אולי כדאי שתשתוק? שלחת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חופש ביטוי שניתן בו ביטוי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא יעזור לך כלום, קראת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני מבקש שיגבירו לי את המיקרופון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכונת רעל של הבניין הזה, מכונת רעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מזכיר הכנסת, אני מבקש שיגבירו קצת את המיקרופון, כי כשהם צועקים, לא שומעים אותי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת לא להפריע, ואני באמת מבקשת – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן, פשוט שקרן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> – – באמת צריך להגביר את המיקרופון אצל היושב-ראש והמדברים. לא, זאת הערה נכונה שלו לגבי כלל הדיונים, אבל אני מבקשת לא להפריע. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, גברתי היושבת-ראש. נחזור לכנס של אבירי חופש הביטוי. מה היה בכנס הזה? חופש ביטוי שניתן בו ביטוי לחברי האופוזיציה ולעיתונאים מהשמאל, אותם אלו שמייצגים בערך 3% מהעם – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מהשמאל? רגע, אם זה לא ערוץ 14, כולם שמאל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כפי שהגדיר זאת היטב בזמנו עודד בן עמי. אפילו לא שלחו אליי הזמנה. ברגע האחרון נודע לי שיש כנס נגדי ובאתי בדקות האחרונות, כשהספקתי להגיע. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא הכול סובב סביבך. די, נו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה חופש הביטוי שאתם מטיפים לו? זו הדמוקרטיה שאתם מגינים עליה? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> האמת ברורה: חופש הביטוי שלכם הוא חופש של צד אחד בלבד. כל מי שמעז לחשוב אחרת, מבחינתכם ראוי להשתקה ולהדרה, והרגשתי זאת על בשרי היטב כשהגעתי בדקות האחרונות בהפתעה. יושב-ראש הכנס כבר מסגר את הדברים, שידע שלא ימצאו חן בעיניו, כבר אמר: כל מה שתגיד זה שקר מוחלט, וחבורת כלבי השמירה של הדמוקרטיה, במיוחד אחת שישבה שם מהצד, השתיקה אותי ועוד זעקה חמס. המוסר הכפול שלכם זועק לשמיים. לא חופש הביטוי מעניין אתכם – את זה יש לכם בשפע, מדן ועד באר שבע; חופש הביטוי של אחרים מטריד אתכם, אותם אתם לא רוצים לשמוע. יש שאומרים, גברתי היושבת-ראש, שהסכנה הכי גדולה לדמוקרטיה היא הדמוקרטיה עצמה. מי אומר את זה? היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ. הם לא קולטים, לא תופסים את זה – איך יכול להיות שהרוב יקבע? מי אלה הרוב האלה? אנחנו החכמים, אנחנו המיעוט אבל אנחנו צודקים. הדמוקרטיה מבחינתם היא הבעיה של הדמוקרטיה, אז הם מסרסים אותנו עם פקידים ועם תקנות ועם הנחיות יועמ"שית ועם צווי ביניים ועם ביטול חוקי-יסוד, הכול כדי שהדמוקרטיה לא תפריע לדמוקרטיה כמו שהם רואים אותה. אז אצלכם, חבריי מיש עתיד, אצלכם, הסכנה הכי גדולה לחופש הביטוי מבחינתכם היא חופש הביטוי של מי שלא חושב כמוכם, ואת זה אנחנו נתקן. אבל לצערכם, השליטה המוחלטת בסדר-היום הציבורי כבר לא בידיים שלכם. לא תצליחו להשתיק אותנו יותר. הקולות נשמעים, ויש יותר ערוצים ויש יותר מגוון ויהיה עוד הרבה יותר, בוודאי שלא חדשות ואקטואליה מוטים שמדירים חצי מהעם במימון העם. אנחנו, לעומת זאת, מאמינים שחופש הביטוי הוא לכולם. אנחנו פועלים כדי להבטיח שחופש הביטוי בישראל לא יישאר נחלתו של צד אחד. חופש הביטוי שייך לכל אזרחי המדינה. לא ניתן יותר לאוליגרכיה התקשורתית מכנס האוליגרכים שלכם לנהל את השיח הציבורי ולהכתיב סדר-יום שמדיר קולות אחרים. אנחנו נכנסים לעידן חדש בתקשורת הישראלית. הממשלה שלנו פועלת להסיר חסמים, לפתוח את שוק התקשורת ולהחזיר את הכוח לציבור. אנחנו יוצרים הזדמנויות חדשות לעיתונאים, ליוצרים, לחוקרים וליזמים. צעירי ישראל, התחילו להיערך לעידן החדש: יותר תחנות טלוויזיה, יותר תחנות רדיו ארציות, מה שעד היום – מקום המדינה לא נתנו לאף תחנת רדיו פרטית לשדר בכל הארץ. אנחנו ניתן את זה, ולא משנות ההתנגדויות מימין ומשמאל – יותר הפקות מקור ויצירה ישראלית, יותר תחרות ושקיפות. את הכול אנחנו מתקנים. גם בסוגיית התאגיד וגם בסוגיה של חוק השידורים, רפורמת השידורים, שתגיע בקרוב לכנסת – בינתיים מתעכבת על שולחנה של היועמ"שית. ולצעירים החולמים להשתלב בתעשייה – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הכול זה היועמ"שית, שר התקשורת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, כן, גברתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה, מה, את מי תאשימו בלי היועמ"שית? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, תגידי לי, כשאת היית שרה וניסית להביא – בואי ניצמד לעובדות. שלחתי ליועמ"שית את רפורמת חוק השידורים שלי בספטמבר, לנסחות – כלי טכני, נכון? כמה זמן לוקח לעשות נסחות? כלי טכני. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, זה לא טכני, זה לא רק נסחות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה טכני. הם לא קובעים מדיניות. הם יכולים לכתוב חוות דעת. המדיניות לא מוצאת חן בעיניהם, קשיים משפטיים, מניעה משפטית. עדיין החוק שלי לא נכנס לנסחות. שלושה חודשים. מה זה אם לא עיכובים וניסיון להשתמש בכוח הטכני שיש לך בידיים כדי לסכל מדיניות ממשלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל זה לא כוח טכני. ייעוץ משפטי הוא לא כוח טכני. לא אפריע לך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, זה כלי טכני, זה נסחות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה כלי עזר לעבודה של שר. נכון שזה קשה, הייתי גם שרה, אבל ידעתי לעבוד, וזה שיפר לי את המוצר, לא קלקל. אבל אני לא אפריע לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי שידעת לעבוד, כי אצלכם – תגידי לי כמה מניעות משפטיות היו לך בממשלה כשאת היית שרה. כמה היו? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא סגרנו חברת שידור, לא עשינו הפיכה משפטית. עשינו תקציב אחרי שלוש שנים שלא היה תקציב. עשינו דברים טובים, זה ההבדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כל מה שאתם עושים זה טוב – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל אתה יודע, שאלת אותי, שאלת אותי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא, את ענית מצוין, כי את מציגה בדיוק – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טיפלנו באנשים, לא בכוח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – את מה שנמצא בין השורות. כל מה שאתם עושים זה טוב – אתם מטפלים באנשים, אתם מגשימים מדיניות, לכם יש חזון. אבל כשהעם בוחר בקלפי ממשלה אחרת – הממשלה הזו עושה רק דברים רעים, כי היא מממשת מדיניות אחרת, שהעם רוצה שהיא תממש. זו דמוקרטיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם עושים דברים רעים. אתם הבאתם את הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו דמוקרטיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, זה מה שהבאתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולצעירים החולמים להשתלב בתעשייה, דעו לכם – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשמוע את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – המונופול נשבר. השירות בגל"צ או קרבה לצמרת הפוליטית כבר לא יהיה כרטיס הכניסה שלכם. העתיד שלכם פתוח, מגוון ומבטיח. ואני מציע לכם, חבריי באופוזיציה: תתמקדו. אומנם לעשייה אתם לא מסוגלים, כי בכל זאת אתם אופוזיציה – רק להפריע אתם יודעים – אבל עשייה במקום דיבורים. בזמן שאתם עסוקים במתקפות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עשית? שנה וחצי שר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ובהפצת פחדים, אנחנו עוסקים בעשייה. אנחנו דואגים לחיילי המילואים, מטפלים ביישובים שנפגעו, מקדמים בכל כוחנו את השבת החטופים. אלו משימות שאנחנו – ואגב, הייתי היום בדיון בוועדת הכלכלה, שמעתי משפחות חטופים שביקשו להעביר מסר לישיבת הממשלה. דודי, את היית – אה, הוא מדבר בטלפון. הלכנו לישיבת הממשלה בסקירה הביטחונית והעליתי והעברתי את המסרים כמו שהם. הממשלה – וראש הממשלה, בוודאי ובוודאי, עושה כל שלאל ידו, ממש ככה, טרוט עיניים, עומד על המשמר ולוחם כדי להביא את החטופים הביתה. אלו משימות שאנחנו לא רק מדברים עליהן, אנחנו פועלים למענן יומם ולילה. לסיום, אזרחי ישראל, אתם כבר יודעים את האמת הפשוטה: זהו לא מאבק על דמוקרטיה, זהו מאבק של האופוזיציה ושל הקליקה השלטת לשימור השליטה שלה. האופוזיציה נלחמת על שימור המונופול בשיח הציבורי בתקשורת, במערכת המשפט, באקדמיה ובתרבות. הרפורמות שאנחנו מובילים הן לא פגיעה בדמוקרטיה, הן הצלתה. אנחנו מגינים על הדמוקרטיה. אנחנו מבטיחים שהכוח יחזור לידי הציבור. ואגב, אם רק ניצמד לעובדות, כמו שהזכרתי קודם, ביני ובין לפיד, לפיד הוא זה שניסה לפגוע בפועל בחופש הביטוי ולסגור שני גופי תקשורת פרטיים. הוא לא ניסה להפסיק מימון ציבורי לגופי תקשורת, הוא רצה לסגור אותם. הוא רצה לשלוט. אלה העובדות. הוא הביא את חוק ישראל היום, הוא פעל לסגור כאן עיתון – עיתון חינמי, לא עיתון שממומן על ידי הציבור – והוא רצה לסגור את ערוץ 14. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא רצה לסגור את 14. זו תעמולה, זה כלי מפלגתי. זה פשוט שקר. גם בזה אתה משקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו, במקסימום – אזרחי ישראל יודעים למי להאמין. אני במקסימום רוצה להגביל את חופש הבזבוז על חשבון אזרחי ישראל; למקד את התקציבים הממשלתיים בדברים החשובים באמת. יצירה ישראלית זה חשוב, כן, שיהיה מגוון, מאוזן, הכול בסדר. יצירה, הפקות מקור – זה טוב, ואנחנו מטפלים בזה גם בחוק השידורים. אבל לממן חדשות ואקטואליה מוטים שפוגעים בחצי מהעם, מדירים חצי מהעם על חשבוננו? מה קרה? זו דמוקרטיה אמיתית, לא חבורת פקידים שנאחזת כאן בקרנות המזבח ומנסה לאחוז בשלטון בלתי מוגבל בכוח הזרוע. ובתקשורת אנחנו פותחים את השוק, יוצרים תחרות, מבטיחים גישה למידע ולמגוון דעות ומחזירים את הכוח לכם, אזרחי ישראל. תקשורת חזקה ומגוונת היא ערובה לחופש ביטוי אמיתי ולדמוקרטיה חזקה. הממשלה הזו מחויבת להבטיח שכל קול יישמע, לא רק קול אחד. תקשורת חזקה היא ישראל חזקה. יחד נגן על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית – אותם שני ערכים שאתם, לצערי, לא ממש מחוברים אליהם. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אני מזמינה את חבר הכנסת מנסור עבאס לנמק את ההצעה מטעם סיעות – אה, סליחה, סליחה. אני מזמינה את חבר הכנסת חמד עמאר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גבירתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אזרחי ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה והממשלה לא מתפקדת. מי שאמר את המשפט הזה ב-5 בנובמבר זה מבקר המדינה. הוא אמר בצורה ברורה שיוקר המחיה במדינת ישראל פוגע בכל אזרחי המדינה, והאזרחים לא יכולים לעמוד בזה. כולנו זוכרים את הקמפיין של ראש הממשלה, בעצם של כל חברי הקואליציה, שהתמקד רק בנושא יוקר המחיה. זוכרים את ראש הממשלה ממלא דלק? זוכרים את ראש הממשלה בסופר, קונה ואומר על יוקר המחיה ומדבר על יוקר המחיה? אבל בעצם הממשלה הזאת הביאה אותנו להיות המדינה הכי יקרה ב-OECD, ואני אומר, זו רק ההתחלה, כי הגזרות שיהיו בתקציב 2025 יביאו אותנו למצב הכי קשה שהיה במדינת ישראל מבחינה כלכלית מאז שקמה. אנחנו רק עכשיו מתקנים בפעם השלישית את תקציב 2024, אחרי שאושר תקציב 2024. תיקנו אותו פעם ראשונה, פעם שנייה, ועכשיו אנחנו מתקנים את התקציב בפעם השלישית. אני זוכר, כשתיקנו את התקציב בפעם השנייה, אמרתי להם: אתם מתקנים את התקציב בשביל לשלם למילואימניקים, למפונים, 3.7 מיליארד שקל – זה דבר מאוד מאוד חשוב. אבל האוצר והפקידים באוצר אמרו את זה בצורה ברורה בוועדת הכספים: יכולים להביא את הכסף הזה בלי לפתוח את התקציב בכלל, ולא היינו צריכים לתקן את התקציב בספטמבר, כי כולנו ידענו בספטמבר – ואני חושב, גברתי ישבה בוועדת הכספים כשדיברנו על הכספים האמריקניים, 18 מיליארד שקל שלא יגיעו, דיברנו על המלחמה בצפון שתתפתח ונצטרך לשלם כסף, דיברנו על הריבית שתעלה, ובדיוק מה שמביאים עכשיו לתיקון תקציב 2024 זה 18 מיליארד השקלים שלא הגיעו מהאמריקנים, וידענו על זה בספטמבר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בספטמבר אמרנו גם שבצפון תיפתח מלחמה, ואמרנו לאוצר: שמתם חבילה בצד לנושא הזה? אמרו: לעולם אנחנו לא שמים חבילה, מטפלים בנושא כשמגיע. אבל ידענו, הרי מ-8 באוקטובר 2023 אנחנו במצב מלחמה בצפון, והנושא יכול להתפתח. אבל האוצר לא שמע על זה, שר האוצר לא שמע על זה, אף אחד לא שמע על זה, ולא התייחסו לזה. כשאמרנו שלהוריד את דירוג האשראי במדינת ישראל – והעלויות של המלחמה יביאו אותנו לשלם יותר ריבית, אמרו: אין שום הוכחה שהורדת דירוג האשראי תביא אותנו לשלם יותר ריבית, ועכשיו אנחנו משלמים קרוב ל-2 מיליארד שקל ריבית, ואנחנו מאשרים אותם בתקציב של התיקון של 2024. לכן אני לא מצליח להבין איזה ניהול כלכלי יש עכשיו במדינת ישראל. יוקר המחיה רק עולה. את התקציב מתקנים בפעם השלישית. זה אומר שאנחנו מצביעים על תקציב 2024 פעם רביעית, כי הצבענו על תקציב 2024, אחרי זה תיקנו אותו פעם ראשונה, פעם שנייה, ועכשיו – פעם שלישית, אז מצביעים פעם רביעית על תקציב 2024. אני קראתי את תקציב 2025. תאמינו לי, עברתי על כל התקציב. חיפשנו מנועי צמיחה – כשאתה במצב קשה ואתה בגירעון של מעל 155 מיליארד שקל, אתה מחפש מנועי צמיחה בתקציב. אני לא הצלחתי למצוא שום סעיף בתוך תקציב 2025 שמביא למנועי צמיחה. אולי השר שיענה לי כאן יכול להגיד לי איזה מנועי צמיחה יש בתקציב 2025 שאני לא הצלחתי למצוא כשחיפשתי. אולי הוא יודע. ואני מבקש מהשר שיגיד לי – כי אתה עונה על ההצעה שלי במקום שר האוצר. אתה עונה, נכון? אתה עונה לי, השר אליהו? אני רוצה לדעת, אתה הרי אישרת את התקציב בממשלה, וכשמאשרים תקציב, קוראים את התקציב ובודקים אותו. אולי אתה יכול להגיד לי, אדוני השר, איזה מנועי צמיחה יש בתוך תקציב 2025 – שאנחנו כאזרחי מדינת ישראל ואנחנו כמחוקקים כאן ואני כחבר ועדת הכספים, יכולים להיות רגועים ולהגיד: נכון, אנחנו במצב קשה; נכון, אנחנו במלחמה; נכון, אנחנו הולכים להעלות את החשמל בקרוב ל-3.8%, אנחנו הולכים להעלות את המים ב-3.4%, את הארנונה ב-5.29%, אנחנו הולכים לפגוע ולהעלות את הביטוח הלאומי לכל אזרח במדינת ישראל בקרוב ל-700 שקל בחודש, אנחנו הולכים להקפיא את נקודות הזיכוי. אולי השר יגיד לי: תשמע, נכון, אנחנו הולכים לצעדים מאוד קשים על אזרחי מדינת ישראל, כי אין שכבה במדינת ישראל שלא תיפגע. השכבה החלשה תיפגע, מעמד הביניים יחטוף בצורה בלתי רגילה – אנשים שעושים מילואים, משלמים מיסים, עובדים, אלה שהולכים להיפגע קשה מאוד בתקציב 2025. בעצם, כולם הולכים להיפגע. אבל אתם יודעים מי לא הולך להיפגע בכלל? זאת הממשלה, שלא נוקטת שום צעד התייעלות. כששמעתי את שר האוצר מדבר על סגירת חמישה משרדים, שהוא בעצמו אמר את זה – לא אני אמרתי – אמרתי: אולי התחילו בתהליך התייעלות. אבל כשמתבררים הדברים – שום משרד לא ייסגר. להפך, הוסיפו עוד משרד וחצי. משרד וחצי הוסיפו: הוסיפו שר למינהלות וסגנית שר במשרד החוץ. אז במקום לסגור חמישה משרדים, הוסיפו עוד משרד וחצי משרד – סגנית שר. אני אמרתי: אולי משרדים לא רוצים לסגור, כי אומרים שזה כסף קטן. 500 מיליון שקל זה כסף קטן בעיניהם, בעיני הממשלה. המשרדים המיותרים האלה שיש לנו עולים 500 מיליון שקל, חוץ מהכספים שמוזרמים לשם, הכספים הקואליציוניים שמוזרמים לשם. אתה יודע, חבר הכנסת עבאס, שהכספים הקואליציוניים זה דבר קדוש. לא נוגעים בהם. 5.2 מיליארד שקל יהיה הכסף הקואליציוני. עם כל הקושי שהולך להיות במדינת ישראל מבחינה כלכלית – ואין שכבה במדינת ישראל ואין אזרח שלא ישלם את עלות המלחמה ואת הניהול הכלכלי הכושל של הממשלה הזאת – הממשלה הזאת לא מוותרת על הכספים הקואליציוניים ולא סוגרת משרד אחד. אפילו אם אני אעשה לשר שעונה לי מבחן קטן ואגיד לו: כמה שרים יש לנו, כמה סגני שרים יש לנו, ומה השמות של תפקידי השרים? אני לא יודע. אני נכשלתי. אני לא יודע מה שמות המשרדים ומה כל שר עושה במשרד שלו. בדרך כלל לשר התחבורה יש תפקיד כשר תחבורה. שר המורשת, שר לענייני ירושלים, שר לענייני התיישבות – ותאמינו לי, כשאנחנו יושבים בוועדת הכספים ונכנסים לתוך התקציבים ולתוך אותו תקציב של אותו משרד, אני אומר לכם, אפילו אנשי המקצוע שמגיעים מאותם משרדים לא יודעים להסביר את הכספים שנמצאים שם. הם לא יכולים להסביר. כשאתה לוקח את משרד ההתיישבות, לדוגמה – הינה, שלפתי – משרד ההתיישבות, שהתקציב שלו היה ב-2021 וב-2022 121 מיליון שקל, כמה הוא בתקציב 2024? 737 מיליון שקל. מה עושה משרד ההתיישבות? את יודעת? את צריכה לדעת. היית שרה, ישבנו בממשלה ביחד, את חברה בוועדת הכספים. אני נכשלתי. אולי את תעברי את המבחן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ראינו בעודפים. היו מאות מיליוני שקלים עודפים מרוב שלא הצליחו לבזבז את כל התקציב הזה. ראינו את זה עכשיו. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המצחיק הוא שעוברים על תקציב 2023, כשמביאים לנו את העודפים עכשיו – אחוז הביצוע של משרד ההתיישבות היה 50%. בכל שנת 2023 היה אחוז הביצוע שלו 50%. אבל השרה ידעה לעשות עודפים מחויבים ב-50% הנותרים, ואז מביאים לנו לאשר אותם בסוף 2024. מביאים לנו בסוף נובמבר 2024 לאשר את העודפים המחויבים לשנת 2023. אם זה ניהול כלכלי, והאנשים האלה שנכשלו בלשמור על אזרחי ישראל ב-7 באוקטובר מובילים אותנו – נכשלו בלנהל לנו את הכלכלה, נכשלו במשילות, בביטחון האישי של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. אני אומר לכם – נכשלו. כשאתה רואה את העלייה במספר הנרצחים במדינת ישראל אתה מבין שהם נכשלו גם בביטחון האישי של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. ממשלה כזאת – אין לה זכות קיום. חייבים ללכת לבחירות כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. על ההצעה ישיב בשם הממשלה השר עמיחי אליהו. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה במקום שר האוצר. הצעת האי-אמון שהוגשה תחת הכותרת "ממשלת ישראל מובילה את המדינה לתהום כלכלית" חושפת חוסר הבנה עמוק, או חמור מכך – ניסיון מכוון להטעות את הציבור. המציאות, אומר שר האוצר, ברוך השם הפוכה לחלוטין. כלכלת ישראל, גם בזמן המלחמה הקשה הזו, ממשיכה להוכיח את עוצמתה. השקל הישראלי חזק ויציב למרות האתגרים הבין-לאומיים והביטחוניים. הבורסה שלנו ממשיכה להוות עוגן יציב למשקיעים – סימן לאמון הכלכלי במדינה ולחוסן הפיננסי של המשק. כל זה בזכות המנועים החזקים שמניעים את הכלכלה שלנו, בזכות הניהול המחושב והתקציבים המאוזנים שתוכננו בקפידה עוד לפני המלחמה ותורמים ליציבות גם בשעת חירום. התקציבים שהעברנו עוד לפני המלחמה היו מרוסנים ומאוזנים. במהלך המלחמה סיפקנו את כל צורכי המלחמה, ולצד צעדי התכנסות משמעותיים, השקענו בשלושה מנועי צמיחה מרכזיים: בהייטק – השקעות משמעותיות בתשתיות טכנולוגיות ובמחקר ופיתוח, לצד תמריצים למשיכת הון ומשקיעים; בנדל"ן – קידום בנייה מואצת של אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ כדי להגדיל היצע ולהתמודד עם משבר הדיור; בתעסוקת חרדים – פיתוח תוכניות חדשניות לשילוב חרדים בשוק העבודה, תוך התאמות תרבותיות ותמריצים למעסיקים. כלכלה היא במידה רבה סנטימנט. לצערי, האופוזיציה מנהלת קמפיין חסר אחריות שמנסה לזרוע פחד וליצור סנטימנט שלילי, אך העם בישראל חזק מכך. אזרחי ישראל הם בעלי חוסן רוחני ומעשי שלא ניתן לשבור. העם הזה מאמין בעצמו, בממשלה שלו, בכוחה של מדינת ישראל, ובעזרת השם, נצא מהמשבר מחוזקים. אני פונה אל האופוזיציה: הפסיקו להשתמש בכלכלה ככלי פוליטי. בחוסר אחריותכם אתם פוגעים לא בממשלה אלא בציבור כולו. למרות ניסיונותיכם, אנחנו כאן כדי להמשיך ולהוביל את הכלכלה הישראלית ליציבות, צמיחה ופריחה למען כל אזרחי המדינה, באמונה מלאה שנצא מהמשבר הזה מחוזקים יותר מאי פעם. בעזרת השם, יחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אני מזמינה את חבר הכנסת מנסור עבאס לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, חבר הכנסת עבאס, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני קודם כול לברך את אזרחי סוריה גם בעברית, גם בערבית, על הצלחתם המרשימה ביותר בהפלת המשטר הרודני של בשאר אל-אסד ואביו שקדם לו, חאפז אל-אסד. במשך 50 שנה סבל העם הסורי מהמשטר הזה, 50 שנה, ולא הצליח לקדם את סוריה צעד אחד קדימה בכל מישור אפשרי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לברך את אנשינו בני העם הסורי, הערבי הסורי, על ההישג הגדול הזה שהם השיגו, לאחר ההקרבה הגדולה של העם הסורי במשך 50 שנה, יותר מ-50 שנה, מאז שלטון מפלגת הבעת', אך אין ספק שבשנים האחרונות, מאז פרוץ מהפכת העם הסורית השקטה מדרעא ושאר מחוזות סוריה, ולאחר שנהרגו יותר מ-700,000 בני אדם, שהידים אצל האל, אנו רואים זאת. התרחש הרס רב במדינה ושרפה של כל משאביה. אין ספק שהעם הסורי ראוי לחירות, ראוי לבנות את מולדתו, לבנות את מדינתו, ולהעצים את הקיום האנושי הזה בסוריה, בדמשק – זו המדינה שקלטה את בני העם הפלסטיני ואת כל בני העמים הערביים באדמתה. אנו מאחלים הצלחה לבני העם הסורי על כל פלגיו, על כל גווניו. האתגר הגדול ביותר שעומד בפניהם כעת הוא לבנות מדינה, לבנות מולדת, לשמור עליה ולצעוד בדרך שהיא דרך של שלום פנימי, ביטחון פנימי ואחדות פנימית.) אני גם רוצה לתת עצה לממשלת ישראל, שממשיכה לתקוף בסוריה ולהפציץ אזורים פה ושם. אני חושב שמן הראוי שממשלת ישראל, מאחר שמשטרו של אסד נפל, תכבד את ריבונותה של מדינת סוריה. המדינה עדיין קיימת, יש ממשלה שם. אומנם הדגל הוחלף, אבל אם ישראל רוצה לעצב מערכת יחסים אחרת עם העם הסורי וסוריה המדינה, היא צריכה להפסיק, לכבד את הריבונות הסורית, לא לכבוש עוד שטחים, לא להפציץ בתוך שטח סוריה, ולתת הזדמנות לבנות מערכת יחסים אחרת, במיוחד בתקופה הרגישה הזאת. לדעתי, ממשלת ישראל תטעה טעות אסטרטגית אם תמשיך בקו הזה ותעמיק את העוינות ולא תיתן הזדמנות לצאת לדרך מדינית חדשה עם סוריה. מערכת היחסים יכולה להיבנות מהשלבים הראשונים דרך התנהגות ראויה. לא פיצוץ של מחסני הנשק יביא ביטחון למדינת ישראל, אלא ניהול מערכת יחסים ומתווה מדיני שיסדיר את היחסים בין סוריה לישראל הוא שיבטיח ביטחון ושקט בגבול הצפון. אדוני היושב-ראש, וגם אדוני השר, השר אמסלם, אנחנו בחרנו להעלות את הצעת האי-אמון היום בנושא שהוא לכאורה לא מאותם נושאים שמעלים בהצעות אי-אמון, ואין ספק שזה בא בעקבות הצהרותיו והנחיותיו של השר לביטחון לאומי, לצערנו, בשבוע שעבר, ואתה גם הגבת תגובה ראויה בעיניי על ההנחיות של השר לגבי החרמת רמקולים במסגדים ובכלל לגבי היחס הזה, הכבוד, שמדינת ישראל צריכה לתת קודם כול לדת האסלאם ולמוסלמים עצמם, אזרחי מדינת ישראל. אין כבוד ואין התייחסות ראויה בגישה שהפגין השר בן גביר בשבוע שעבר, ולכן החלטנו להעלות את ההצעה הזאת ולהעיר על הנושא הזה של מעמדה של דת האסלאם במדינת ישראל – שאתם יודעים, בצורה פורמלית אין הכרה בדת האסלאם במדינת ישראל. יש משהו דה פקטו כזה, אבל אין הצהרה, אין חוק שמסדיר את המעמד הזה, מה זכויותיה של הדת, איך מנהלים את שירותי דת האסלאם בכל ההיבטים השונים. ולכן, אנחנו רואים לאורך השנים שיש אפליה מסוימת, יש יחס לא ראוי בעינינו, בלשון המעטה. אני לא משתמש בביטויים חריפים אחרים. זה מתבטא, כמובן, במעמד הדת עצמה, בשירותי הדת בהיבטים שונים, נכסי ההקדש, שהם תוצר של מאות שנים. השר אמסלם, נכסי ההקדש – אולי בכל דת – הם תוצר של תרומה, של נתינה, בהיבט הדתי, של מאות שנים של המוסלמים שבאו והקדישו את חלק מרכושם, אדמתם, הבתים שלהם, להקדש המוסלמי במטרה שהתרומה הזאת תחזור בתועלות, לחברה המוסלמית קודם כול ובכלל, אבל לחברה המוסלמית בעיקר. ולכן, מתחילת דרכה של מדינת ישראל, היא הניחה את ידה על ההקדש המוסלמי. אפילו אין לנו מידע על היקפו, על ההשקעה בנכס הזה, שאמור להביא פירות, רווחים ותמורות לאותה אוכלוסייה שהקדישה ותרמה את הנכסים האלה. וזה לא אמור לעבור או לקבל התייחסות של תחומים אחרים שהם ממילא מורכבים ופרובלמטיים ביחס של מדינת ישראל לנכסים השונים. אבל ספציפית לנכסי הדת, שהם מעבר למעמד של מדינה זו או אחרת, והגדרה של מדינה זו או אחרת, זה משהו מעולם הדת שנמשך לאורך מאות שנים. ולכן אני אומר שוב: זכותם של המוסלמים אזרחי מדינת ישראל, וכל האזרחים באשר הם, יהודים, נוצרים, דרוזים, מוסלמים – בהיבט הזה, נכסי ההקדש אמורים להיות תחת הניהול של הקהילה המוסלמית, אם זה ברמה מקומית בכל יישוב ויישוב, ואם זה ברמה ארצית בדברים שהם מעבר לניהול המקומי של כל יישוב ויישוב. אין ספק שהנושא הזה יכול לתת ברכה, ושינוי מדיניות בתחום הזה יכול לשקף גם יחס אחר לגבי המוסלמים במדינת ישראל. יש הרבה נושאים שקשורים לנושא הזה, אבל אין ספק – ואנחנו כבר העלינו את זה בישיבה אחרת של הכנסת, השר אמסלם, כאשר דיברנו על קידום מינוי הקאדים; לפחות ארבעה תקנים חסרים, ופשוט אמורים להתניע את התהליך של בחירת הקאדים. מהמידע שיש לנו, זה לא מתקבל על הדעת שאזרחים שדורשים את השירות של בתי המשפט השרעיים צריכים להמתין שנה ושנתיים. יש תור עד 2027 כאן במחוז ירושלים. ולכן, השר אמסלם, זאת האחריות הישירה שלך. אתה יכול בנושא הזה להוביל מדיניות נכונה, לסמל דרך חדשה, יחס הוגן, יחס חיובי, גם כלפי האסלאם, גם כלפי הקהילה המוסלמית, אזרחי מדינת ישראל. ולכן, שוב, המטרה שלנו בהצעת האי-אמון – כמובן, אנחנו מקווים להחליף את הממשלה הזאת, אבל ניצלנו את זה כדי להעלות את הנושא הזה, שהוא מבחינתנו נושא רגיש, כואב, ואנחנו מרגישים את עצמנו כאן מופקרים למדיניות זו או אחרת. בסמכותך, השר דוד אמסלם, לקבל החלטות ולהתניע תהליך ראוי בנושא הזה, ולפחות שנראה בעוד יום, יומיים, או שבוע, שבועיים, שיש החלטה שאתה מתניע את התהליך הזה של בחירת הקאדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עבאס. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם. בבקשה, השר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני אענה לחבר הכנסת מנסור עבאס. 1. לגבי הנושא של סוריה, אתה מבין לבד שלמדינת ישראל אין שום עניין באדמת סוריה. אנחנו לא נמצאים שם כדי להרחיב את גבול מדינת ישראל. בוודאי ובוודאי לאחר מה שקרה לנו בשנה וחצי האחרונות, מדינת ישראל נכנסת לשם על מנת להגן על עצמה. אנחנו עדיין לא יודעים מה יש שם, ולכן אנחנו קיבלנו החלטה, שהיא גם מתבקשת, לייצב איזשהו קו הגנה למדינת ישראל. בוודאי ובוודאי גם אלה שהפילו את אסד הם לא בדיוק חובבי ציון. הם מיליציות מכל מיני מקומות. אני לא משוכנע שיש להם איזה מנהיג או שמישהו מנהיג אותם. אני בכלל לא יודע ולא מצליח להבין עד היום, ואני מניח שגם אתה לא בטוח, לאן בכלל סוריה הולכת. ראינו את עיראק כשהיה הסיפור לאחר סדאם חוסיין, ועד היום המדינה הזאת לא יציבה. לגבי הקאדים, אני שוקד על השמרים, אני נמצא שם באירוע. בשבוע שעבר נפגשתי עם אחד מהקאדים בבית המשפט העליון, מה שנקרא, בית דין לערעורים של הקאדים. אנחנו מתכוונים להביא משהו הוליסטי, ונסכם את זה גם איתכם. אני לא מבין בזה הרבה, ואני הולך להקים איזושהי ועדה, שאתם חלק ממנה, על מנת שבסוף נסדיר את הכול. כרגע אנחנו מדברים גם על ניוד – יש לי איזה רעיון גם לנייד ממקום למקום. אבל בסוף נכנס את הוועדה ונסגור את כל האירוע גם בעליון וגם במחוזות. בסך הכול, כמו שאתה אומר, אני חושב שזה דבר חשוב מאוד, בגלל שהאזרחים הערבים הישראלים לא מקבלים שירות באחת הסוגיות הכי חשובות, ולכן, בעזרת השם, אתה תשמע ממני בתקופה הקרובה. כרגע זה חונה אצל היועצת המשפטית. זה דבר טכני. אני לא רוצה לשתף אתכם פה. ברגע שישתחרר שם הפקק, אז נתקדם. אני רוצה בהצעת החוק הזו להתייחס למשהו שקרה לי השבוע, לפחות ששמעתי. השר אליהו, אני שומע, לתדהמתי – אתה מכיר את הגאון מדובנוב? אני אגיד לך. פרופ' לפיד, קפה דובנוב – הוא כל היום שם. השבוע אני שומע אותו אומר ככה בכנס – איפה? של איכות השלטון, נחיתות השלטון, של הג'ינג'י. מה הוא אומר? אני לא מזלזל בחבר'ה של אמסלם, כך הוא פותח, ואז הוא מתחיל: האם יש מצבור של 300 או 400 אנשים עם ניסיון ויכולת ניהולית מוכחת שיכולים לנהל את החברות הכי גדולות במשק? האם החבר'ה של אמסלם יכולים לנהל תעשיות ביטחוניות בזמן מלחמה, כדוגמת חברת חשמל, רכבת ישראל? האם אפשר לסמוך עליהם במכרזים הכי גדולים במשק? האם החבר'ה של אמסלם הולכים לנהל את הכור בדימונה? כי אמסלם הוא השר הממונה על הוועדה הגרעינית. אתם מוזמנים לישון בלילה עם המחשבה המעודדת הזו. מה שהפתיע אותי, שבמסגרת הזו, השר אליהו, אף אחד באולם לא קם. מחאו לו כפיים. אף אחד לא קם ואמר לו: אתה לא מתבייש, יא חתיכת גזען? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה קורא לו גזען? איך גזען? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי הוא גדל בבית גזעני. גם אבא שלו פעם שמע – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך גזען, אם ביטון נמצאת במפלגה? איך גזען? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט אני אסביר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר כל הזמן להפוך אותנו – אתה הפכת את המזרחים לחיות מחמד. כל פעם שבא לך לפגוע, אתה נופל עלינו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דבי, דבי, דבי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז הוא לא גזען. אנחנו יותר מעשרה או 12 חברי כנסת מזרחים, ודי עם זה. אותו דבר עם השעונים. מה עשית מאיתנו? איזה מטורללים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תני לי לדבר. אני יכול לקבל? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ביטון, את מוכנה לא להפריע לי, או שאת רוצה לעלות לדבר? בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני אעלה לדבר. אני מרוקאית, גאה במפלגת יש עתיד, והוא לא גזען. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת ביטון – קריאה ראשונה. אני מבקשת לתת לו לדבר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גם פעם שלישית את יכולה. תתכבדי גם לענות לו. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אני טריפוליטאי, דרך אגב. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה טריפוליטאי – וגזען. די כבר עם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השר אליהו, דרך אגב, הגזען הזה גדל בבית כזה. פעם אבא שלו שמע שיר של בניון, שאל אותו: מה זה, המוזיקה מרמאללה? אבל אני שאלתי את עצמי, חבר הכנסת דלל, למה הוא התכוון, "החבר'ה של אמסלם"? הרי דרך אגב, סתם ברמת העובדה, בן אדם נטול השכלה בכלל, לא גמר 12 שנות לימוד, אם גמר – בקושי, לא שירת בצבא באופן מעשי, היה בעיתון במחנה, לא תרם למדינת ישראל דבר וחצי דבר. למה הוא התכוון, "החבר'ה של אמסלם"? אני אסביר לכם למה. הוא התכוון לכל בני עדות המזרח הליכודניקים – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, די כבר, יא גזען. די כבר, יא גזען. אתה גזען. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> די, תפסיק להשתמש בנו. אל תשתמש בנו. אתה לא מייצג אותנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מייצג אותך, זה נכון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז אני מזרחית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לרגע לא חשבתי שאני מייצג אותך. אתה מבין? הרי למה התכוון הבן אדם, "החבר'ה של אמסלם"? דרך אגב, זה לא היה בכנסת. הוא חשב כנראה שאף אחד לא מקליט אותו שם. "החבר'ה של אמסלם" – כל מי ששמע את זה במדינה מבין על מה הגזען הקטן הזה מדבר. אתה יודע, השר אליהו, אני חשבתי שכשאנחנו יוצאים מהשירותים, מברכים: "נקבים נקבים, חלולים חלולים" – אני אומר לך, מעכשיו אני מכוון עליו בקטע של "חלולים חלולים". לא נפגשתי אף פעם עם בן אדם יותר חלול מהבן אדם הזה. תבין טוב, הבן אדם הזה עולה, מדבר על חצי מדינת ישראל, שלושת-רבעי, לא מכיר אותם, לא יודע בכלל מי נמצא במקומות האלה. הבן אדם הכי, באמת – אתה יודע מה? בין הדפ"רים שאני מכיר באמת – – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מר לפיד. והוא מדבר על החבר'ה של אמסלם. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך זה מתקשר לחלולים חלולים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר לך, ואני רוצה לומר לו – – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, תן לי. אני בא בקטע של החלולים. תמיד המילה חלול מזכירה לי – – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> כשיוצאים משירותים. לא הבנתי למה אתה מתכוון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אסביר לך. כשאני שומע את המילה "חלול", לא משנה איפה, אני תמיד נזכר בו. עכשיו בוא תראה איך אמרתי לעצמי, איך אמרתי למישהו: כמה טמטום יכול להיכנס בבן אדם, טמטום פלוס גזענות. להערכתי, במוח סביר של בן אדם אין את כמות התאים שיכולה להיכנס, יש לו שם לדעתי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה קרה לך? מה יש לך אתה? מה עובר עליך? אתה שר במדינה. איך אתה מדבר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שר במדינת ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון, אתה רוצה לעלות לכאן לדבר? בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אעלה. בבקשה, אני אעלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אנחנו פשוט רוצים שאתה תרד. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק תסיים ב"ביחד ננצח". << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי כרגע אתם מתחילים לקרקר כאילו אתם באיזה לול הודים, בגלל שהוא פה. הרי את האמת אתה יודע, שמעת את זה בבית, התעלפת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר להגיד את זה. תפסיק כבר. תפסיק להגיד לחברי כנסת שהם מקרקרים. תפסיק. גם את צריכה להעיר לו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, השר אליהו – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל השר, אולי נשיב על הנושא, "ממשלה שפוגעת באיזונים הדתיים והחברתיים"? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד לחברי כנסת שהם מקרקרים. הוא לא יכול להגיד את זה. אין ועדת אתיקה. אין ועדת אתיקה. את לא יכולה שהוא יגיד לח"כים שהם יקרקרו. מה זה הדיבור הזה? שירד מהדוכן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השר אליהו, הוא התכוון אליה – "החבר'ה של אמסלם" – והיא עדיין מדברת עליו. למה? שישים אותה ברשימה. לא אכפת לה שהוא יבזה את כל המזרחים, העיקר שישימו אותה ברשימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם המזרחים. למה מי שם אותך אחראי למזרחים? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> השר, אולי נענה על הנושא קצת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה אני רוצה לומר לו? מה אני רוצה לומר למר לפיד? אני רוצה לומר למר לפיד: תקשיב, אתה באמת איש גזען ועלוב – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הגזען הכי גדול זה אתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל מעבר לזה, אתה די טיפש. אני אסביר לך למה. אם היית יודע מי נמצא שם בוועדה לאנרגיה אטומית – שצייצת וכתבת ואמרת – אז תבין שהחבר'ה של אמסלם מנהלים את כל האירועים האלה שם. ואם אתה תבוא איתי לחברות הביטחוניות ותבין מי נמצא שם בהובלות – זה החבר'ה של אמסלם; זה החבר'ה מדימונה, והחבר'ה מירוחם, והחבר'ה ממגדל העמק, והחבר'ה מקריית שמונה. ותתפלא, הם ספרדים, ודרך אגב, רובם, חלק גדול מהם, מרוקאים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, יש לכם פריימריז שאנחנו לא יודעים עליו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וזה החבר'ה של אמסלם. איך אתה אומר להם? לא לי, הרי הוא לא אומר לי, הוא אומר מי נמצא בוועדה. השר אליהו, הוא אומר להם. אני אחראי רק לוועדה, הרי אני לא מביא לשם אף אחד. הוא אומר להם: תחשבו טוב בלילה, תהיו מוטרדים. אז אני מספר לו הלכה למעשה – הוא היה בטעות איזה ראש ממשלה לכמה ימים; אם היה לו זמן לבקר שם הוא היה רואה מי שם – הוא היה מתעלף, הוא היה צובט את עצמו ולא מאמין. למה? אני אסביר לכם למה. איפה שיש זרימה טבעית, ולא מתעסקים יועצים משפטיים ולא תקשורת ולא בטיח, אתם רואים את החבר'ה של אמסלם נמצאים בגבהים הכי גבוהים. איפה שיש לנו פוליטיקה לשמה של כל מה שנקרא – כל השמאלנים שיושבים על הברזים, והם לא נותנים לנו להתקדם, שם יש את המעצורים. אתם לא תאמינו איזה אנשים מנהלים את המדינה, בקטע של ביטחון מדינת ישראל. אתם לא תאמינו. אני לא יכול לחשוף את שמותיהם. אבל הגזען הזה, בוודאי ובוודאי הוא אפילו לא חושב שיש הווה אמינא כזאת. זה החבר'ה של אמסלם. והוא אומר להם: חבר'ה, כשאתם הולכים לישון בלילה, תהיו מוטרדים, למה החבר'ה של אמסלם נמצאים בדימונה. תראה כמה עלוב הבן אדם הזה, כמה טיפש הוא, כמה גזען הוא. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> ביחד ננצח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הגזען הכי גדול בכנסת. אתה. אתה הגזען הכי גדול. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טוב, אנחנו מממשיכים בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וכל פעם כשאתה עולה ואומר שחברי כנסת מקרקרים, היא צריכה להוריד אותך מהבמה. היא נחמדה. מה יש להגיד לחברי כנסת שהם מקרקרים כמו לול תרנגולות? מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני באמת מתנצלת בפנייך גם על הדברים, גם על הסגנון, אבל לא הכול בידיי בבית הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא צריכה לאפשר לזה. מספיק עם זה שעולים ואומרים לחברי כנסת שהם מקרקרים. זה לא מקובל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> צריך שרים אחרים, צריך שרים אחרים בשביל שיגידו דברים אחרים במקום הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, פשוט לא צריך להעלות למליאה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כך הם מדברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גועל נפש. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כל שרי הממשלה, כל שרי הקבינט, התייצבו אחד אחרי השני ביומיים האחרונים להגיד שצריך לדחות את עדות נתניהו בגלל המצב הביטחוני החריג. אני לא זוכר שבגלל המצב הביטחוני החריג הם דחו את חוק הרבנים; אני לא זוכר שהם דחו את חוק החסינות המשונה לח"כים; אני לא זוכר שהם דחו את חוק מח"ש; אני לא זוכר שהם אמרו: יש מצב ביטחוני חריג, לא נעביר עכשיו את חוק פלדשטיין; אני לא זוכר שהם עצרו עצמם מלסגור את התאגיד בגלל המצב הביטחוני החריג. רק לצורכי משפטו של ראש הממשלה יש מצב ביטחוני חריג. אני רוצה להזכיר לכנסת: הסיבה היחידה שעכשיו ראש הממשלה צריך להעיד זה שכאחרון העבריינים, הוא דחה את משפטו עוד ועוד, כי הוא הרי יודע את האמת: התיקים לא קרסו. הוא יורשע. הוא יורשע. הוא עושה מה שעושה כל עבריין – מנסה לדחות את המשפט שלו כמה שאפשר כדי להישאר מחוץ לכלא. אז עכשיו הם המציאו שזה בגלל המצב הביטחוני החריג. ומכל התועבות של הטיעונים שלהם אולי התועבה הגדולה הופיעה דווקא במכתבו של השר דיכטר, שאמר שצריך לדחות את משפטו של ראש הממשלה כי יש לנו 100 חטופים בעזה. אין להם גבול. יכולת להחזיר את החטופים מעזה באפריל, יכולת להחזיר את החטופים מעזה ביולי, ועכשיו אתה טוען על גופותיהם של החטופים מעזה שבגלל זה צריך לדחות לך את המשפט? כמה אפשר להיות רגיש רק לעצמך? כמה אפשר להיות עסוק רק בעצמך? מה שצריך בגלל המצב הביטחוני החריג זה לא לדחות את משפטו של ראש הממשלה. מה שצריך בגלל המצב הביטחוני החריג זה שיהיה לנו ראש ממשלה אחר, שהוא לא עברייני, שלא עומד בראש קבינט עברייני, שלא עומד בראש ממשלה עבריינית, ושיגאל את מדינת ישראל מייסוריה ויטפל במקום במשפטו ובמקום בלהפיל ולהשמיץ את מערכת המשפט, במה שחשוב באמת – בביטחון, בכלכלה, ביוקר המחיה, בחברה הישראלית, שנקרעת ומשוסעת על בסיס יום-יומי, ושיפסיק, בשם האלוהים, להשתמש בטרגיות של החברה הישראלית רק לטובתו האישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לראש האופוזיציה לפיד. אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. בבקשה. גם לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קשה לחזור לדבר עניינית אחרי מסכת הטינופים שהייתה פה מצד שרים בממשלה, אבל אני בכל זאת רוצה להתייחס לגופם של דברים בנושא התהום הכלכלית שאליה צועדת מדינת ישראל. כשאני חושבת על מה שקורה בוועדת הכספים ובהתנהלות הכלכלית של הממשלה הזאת, עולים לי שני משפטים שאמרו שני גדולים ממני. משפט אחד הוא משפט של וינסטון צ'רצ'יל: עם כוח גדול יש אחריות גדולה, אדוני היושב-ראש; משפט שני הוא שהמנהיגות הכי חזקה היא מנהיגות ב-example, מנהיגות באופן של דוגמה אישית. גם בנושא ההתנהלות הכלכלית והתקציבית של הממשלה שלנו, גם כאן רואים היעדר מנהיגות והיעדר אחריות; רק כוח וכוח. כחברת ועדת כספים אני קובעת, אדוני היושב-ראש, שראש הממשלה ושר האוצר שלנו נכשלו – אין אדם שלא חושב כך – לא רק כלכלית אלא גם מוסרית. אדוני היושב-ראש, תקציב זה לא רק מספרים, תקציב זה לא רק שורות של מינוסים ופלוסים; זה תרגום במספרים של ערכים, של דוגמה אישית, של מנהיגות. הציבור מסתכל, וכשבאים לכיס שלו ולוקחים ממנו גזרות ומיסים והוא משרת ומתקשה, הוא צריך לראות שגם דואגים לו בהיבטים הללו. מה יש לנו בתקציב הנוכחי? מה יש לנו? קודם כול ביזוי החוק – איחור בהגשת התקציב, שעד עכשיו לא מפורט לפי משרדים, תוך הפרה של חוק-יסוד; הכרזות לא מקצועיות של שר האוצר שלנו פעם אחר פעם על יעדי גירעון שלא מתגשמים – גם לא 6.6% בשנה הזאת, שנגמור אותה בהרבה יותר, גם לא 4% בשנה הבאה. חברות דירוג האשראי של מדינת ישראל כבר מלגלגות עליו ואומרות לו: אנחנו לא מאמינות לך, והן צודקות. גם ה-OECD הקריס את תחזית הצמיחה, שאין לה שום קשר לתחזית הצמיחה של התקציב שיהיה. יש לנו אפס בדוגמה אישית, אדוני היושב-ראש. שוב, פעם שלישית, לא רק שנת 2023 ולא רק שנת 2024 – גם בשנה הבאה, אדוני היושב-ראש, לא סוגרים שום משרד ומוסיפים את משרד המנהלות; כספים קואליציוניים מעל ל-5 מיליארד שקלים; עוד משרדים מיותרים; 600 מיליון שקלים למשרדים מיותרים, כשכמובן גולת הכותרת היא השרה סטרוק, כן, עם עוד 122 מיליון שקלים; עוד סעיף שנקרא "עמידה במגבלה פיסקלית" של 723 מיליון שקלים, שמוסתרים בהם דברים שאחרי זה יצאו. ומה יש לאדם העובד והמשרת במדינת ישראל? גזרות: עוד מס בריאות; עוד מע"מ; את נקודות הזיכוי לילדים שלו לזוגות עובדים מקפיאים; פוגעים בפנסיה; נוגעים ברווחים כלואים; דיבידנדים של חברות ממשלתיות לא מחלקים. וכמובן, אין שוויון בנטל. אין שוויון בנטל. אין אפילו מראית עין של שוויון בנטל. ואת זה – משר אוצר שנושא על שפתיו לשווא את השם מפלגת הציונות הדתית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לכן אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת, גם בתקציב, כמו בכל יתר הדברים, חסרת מוסר. מלחמה לא טובה לכלכלה, ואנחנו רוצים לראות כאן הנהגה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה. גם לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הייתה פעם תוכנית טלוויזיה בשם "צומת מילר". באחד הפרקים הייתה דמות שהסבירה שגם כשתופסים אותך על חם, אתה תמיד יכול להכחיש ולהיצמד להכחשה, ואז זה יעבור לך. היא הסבירה שכשהייתה בצבא והמפקדת שלה תפסה אותה כשיצאה מהבסיס בשעה 16:00 ולא בשעה 17:00, היא נדבקה להכחשה ואמרה: לא יודעת מה ראית, מה שמעת – אני יצאתי ב-17:00. כנראה ראש הממשלה שלנו ראה את הפרק הזה, כי כל פעם שהוא נתפס על חם התשובה היא: אני? אני יצאתי ב-17:00. בפרשת הצוללות, כששאלו אותו על המעורבות של מקורביו או על כך שהוא לא עדכן את מערכת הביטחון על מכירת צוללות למצרים, מה הייתה התשובה? לא יודע מה ראיתם, מה שמעתם – אני יצאתי ב-17:00. באסון מירון, למרות התראות רבות של שנים רבות, נתניהו טען: לא יודע מה ראיתם, מה שמעתם. ועדת חקירה נתנה מסקנות ואמרה שיש לו אחריות על האסון, ונתניהו בתגובה: אני יצאתי ב-17:00. התראות על מלחמה לפני 7 באוקטובר, התראות מהסכנה לביטחון של כולנו מהמהפכה המשפטית – שום דבר. הוא יצא ב-17:00. ליברמן במשך שנים התריע שהקונספציה של מזוודות הכסף לחמאס וחוסר פעולה נגד חמאס זה קניית שקט לטווח קצר במחיר פגיעה חמורה בביטחון לטווח ארוך, אבל נתניהו: לא יודע מה ראיתם, מה שמעתם – אני יצאתי ב-17:00. בנובמבר 2023 אמר נתניהו שלא יכניס דלק לרצועת עזה עד שכל החטופים ישוחררו. כולנו יודעים מה קורה מאז, אבל נתניהו – הוא יצא ב-17:00. את פלדשטיין הוא לא הכיר ובהתחלה הוא אמר שהוא בכלל לא יודע מי הבן אדם עד שהמסמכים הודלפו לתקשורת הזרה. הרי הוא יצא ב-17:00, הוא לא שומע ולא רואה. כל הפסטיגל הזה שעכשיו עושה הקואליציה סביב העדות של ראש הממשלה בבית המשפט מחר – הוא בוודאי לא שומע ולא רואה. זה בכלל לא בהנחייתו, כי הוא יצא ב-17:00. יש לי עוד דוגמאות רבות, גברתי, אבל יש לי רק שלוש דקות. ניהול המדינה זה לא קומדיה. אי-אפשר כל הזמן לברוח ולשקר. צריך לדעת לקחת אחריות. לצערנו, כששואלים את ראש הממשלה שלנו: אחריות? הוא אומר: מה? מה פתאום? או במילים אחרות: אני? אני יצאתי ב-17:00. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא עולה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> סליחה, מתנצלת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את מסתכלת מצד שמאל, הוא מצד ימין. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני גם בשמאל וגם בימין פה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תלוי מאיפה אתה מסתכל על זה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מלמעלה. – – היום יקיים ראש הממשלה מסיבת עיתונאים ויגיד דברים לאזרחי המדינה. אנחנו נשמע ממנו על עסקת חטופים שמסתמנת, אולי, אבל לא שכחנו שלפני שבועיים עשה עסקה עם לבנון והפסיק את המלחמה; קיבל החלטה והפסיק את המלחמה בצפון. כאשר משפחות החטופים במשך 14 חודשים דורשות ומבקשות להפסיק את המלחמה ולבצע עסקת חטופים, הוא לא שומע ולא מקשיב, למרות הפניות של כלל שכבות האוכלוסייה. גם אנחנו קראנו מהיום הראשון להפסיק את המלחמה ולעשות עסקת חטופים. הוא לא עושה את זה משיקולים פוליטיים. עכשיו הוא ניצל את המצב גם בצפון, לאחר נפילת משטר אסד, מבטל את ההסכם של 1974 ונכנס 14 קילומטר פנימה, לתוך שטחי סוריה. גם זה נובע, לדעתי ולדעת רבים, משיקולים פוליטיים, כי הוא רוצה להשאיר את כל הזירות פתוחות – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – לא למחבלים – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – על מנת לשרת את האינטרס שלו. ראש הממשלה תמיד משאיר כמה אופציות על מנת לתמרן מבחינה פוליטית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – פעם אחת – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא לא ידבר על האזרחים בנגב, שהיום הדחפורים של רמ"י הרסו את הבתים של תושבי אום מתנאן, השאירו אותם בלי בתים, אפילו בלי אוהלים. הם הרסו את הכול, שיטחו את הבתים של התושבים, כולל את מערכות האנרגיה הסולרית של האזרחים. הוא לא ידבר על זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא גם לא ידבר על אזרחי אום אל-בדון ואל-בקיעה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני חושב שהגיע הזמן שהוא יפסיק את המלחמה וילך לעסקה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. לרדת בינתיים? כבוד היושבת בראש או כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה להתייחס לנושא של נכסי הווקף האסלאמי וועדות הווקף האסלאמי, נושא שאני מטפלת בו כבר כמה שנים. לצערי הרב, לא רק שהמדינה שמה את היד על כל נכסי הווקף האסלאמי ומשרד ראש הממשלה מנהל ומקבל לידיים שלו את ההכנסות העצומות של הווקף האסלאמי, בסופו של דבר הכסף המועבר לטובת המוסלמים במדינה מההכנסות האלה אינו עובר את ה-10%, אפילו פחות מ-10% מההכנסות השנתיות. תתארו לעצמכם, אם הכסף של הווקף האסלאמי היה מנוהל על ידי האוכלוסייה, היו בונים בתי חולים, היו נותנים מלגות לסטודנטים, היו משפרים את בתי – היה אפשר לעשות המון. אבל תראו לאן הגענו: משרד הפנים ממנה את ועדי הווקף האסלאמי שאמורים לטפל בענייני המסגדים ובתי הקברות. כבר מתחילת השנה הם מתחננים שיעבירו להם את התקציב של הניהול, שבעיניי התקציב הוא פחות ממה שצריך. לפעמים, למשל בעכו, זה לא מגיע ל-200,000 שקל בשנה, וזה כדי לנהל את כל המסגדים ולנהל את כל בתי הקברות ולעשות ניקיון ולשלם חשמל ומים. כאשר דרשתי – למה לא הועבר הכסף עד היום? מתברר שלמשרד האוצר פתאום חסר איזה דוח כספי. חזרתי לוועדי הוואקף שדיברו איתי – אמרו: לא נכון, העברנו את הכול. עכשיו עומדת ותלויה הצעת מחליטים של האוצר שצריך לעביר אותה בישיבת ממשלה – ככה נאמר לי – כדי להעביר את התקציב. מבחינתו, משרד הפנים כאילו פתר את הבעיה. עד עצם היום הזה, אחרי חודש שלם שהצעת המחליטים מנוסחת ומשרד האוצר, שר האוצר, אמור להפקיד אותו בלו"ז של הממשלה – עד היום הזה הם לא עשו את זה, והשנה נגמרת בלי לקבל גרוש אחד מהכסף, שהוא אפילו פחות ממה שמגיע לוועדות האלה. הגיע הזמן שיתפנו בממשלה לטפל בנושאים כאלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אז מסתבר שראש ממשלה לא יכול לעמוד למשפט ולנהל מדינה. שימו לב כמה זמן ראש הממשלה שלנו משקיע בלא להגיע לעדות שלו. הלוואי שהוא היה משקיע מעט מזה בעם שלו. ראש ממשלה שיותר משנה לא ביקר בניר עוז, קיבוץ שבו אחד מכל ארבעה נרצח או נחטף, אבל בעדות שלו הוא עוסק יום וליל. האיש הזה יפרק את כל מוסדות השלטון והחוק על מזבח המשפט שלו. ואני רוצה לשאול את ביבי: תגיד לי, אדוני ראש הממשלה, מתי החלטת שישראל פחות חשובה ממך? מה היה הרגע שהחלטת שאפשר להקריב מדינה? אז היום הוא יעשה מסיבת עיתונאים. זה שרוצה להחריב את התקשורת החופשית והציבורית בישראל עושה סוף-סוף מסיבת עיתונאים. אז אני רוצה להגיד לאנשי התקשורת בישראל שלא פעם מתקרנפים ולא מעמידים אף אחד מהממשלה הזאת על הדברים לאשורם: תעשו בדיקת עובדות למי שבמקרה הטוב אחת לכמה חודשים עושה עלק מסיבת עיתונאים. כן, כן, תעשו לראש הממשלה אימות נתונים בזמן אמת. תתחילו כבר להתמודד באומץ ומקצועיות מול מכונת הרעל. די לתת לו במות חופשיות להסתה והנדוס תודעה. לסיום, אני רוצה לומר ולצטט ציטוט מאוד מעניין. הוא הולך ככה: "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים – – – כי קיים חשש – – – אמיתי ולא בלתי מבוסס שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של הישרדות פוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". ואללה, נתניהו, לא האמנתי שאני אגיד את זה, צודק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השר מעוניין לסכם? אין צורך. אוקיי. << נושא >> ברכת יושב-ראש הכנסת לכבוד חרט וילדרס, חבר הפרלמנט ההולנדי וראש מפלגת החירות << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברי הכנסת, אנא, לפני ההצבעה, שבו במקומותיכם. אני מבקש לכבד חבר יקר של מדינת ישראל שנמצא פה איתנו. שקט במליאה. ברשותכם, נמצא כאן חבר הפרלמנט ההולנדי וראש מפלגת החירות חרט וילדרס, חברנו הטוב מהולנד, שהגיע לכאן. (מחיאות כפיים) אני אבקש לומר כמה מילים בשפה האנגלית, ולאחר מכן יהיה ניתן למחוא מחיאות כפיים. I would like to welcome my dear friend, leader of the Netherlands’ Freedom Party, Geert Wilders – joining us today on yet another solidarity visit to Israel. Whether on the streets of Amsterdam or in the halls of The Hague, Mr. Wilders’ support for Israel and the Jewish people has been nothing short of historic. In his own words, "If Jerusalem falls, Athens and Rome, Paris, London and Washington will be next". We are here to make sure Jerusalem shall forever stand. Thank you, Geert. Welcome to Jerusalem, and welcome to the Knesset. (מחיאות כפיים) תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שמקדמת הפיכה תקשורתית שפוגעת בחופש הביטוי וחופש היצירה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת ישראל מובילה את המדינה לתהום כלכלית; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלה שפוגעת באיזונים הדתיים והחברתיים במדינה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה הראשונה תהיה על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, אחד נגד. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה כי לא זכתה לרוב הדרוש בחוק. ונצביע כעת על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה – 41 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעה זו לא זכתה לרוב הדרוש בחוק, ולכן לא התקבלה. ונצביע כעת על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל – 32 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, נוכח אחד. גם הצעה זו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> דברי יושבת-ראש הישיבה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן מעוניינת לעלות לומר כמה מילים לפני? כן. אנחנו נאזכר. << דובר >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, לפני שנמשיך בסדר-היום, אנחנו רוצים לומר כמה מילים. אתמול חל יום הזיכרון הממלכתי לדוד בן-גוריון. כמצוות החוק, אנו מציינים זאת גם בכנסת. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אורחים מכובדים, היום כשאנו יושבים בהיכל הדמוקרטיה הישראלית, אנו מציינים את יום פטירתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. בימים אלו, כשאנו ניצבים מול אתגרים היסטוריים, דמותו מתנשאת מעל דפי ההיסטוריה ומאירה לנו את הדרך. במשכן שבו אנו יושבים היום עמד בן-גוריון פעמים רבות והכריע הכרעות גורליות. מעל דוכן הכנסת, בישיבתה הראשונה בשנת תש"ט, הוא הניח את היסודות לדמוקרטיה הישראלית כשאמר, ואני מצטטת: אנו עומדים בפני בעיות חמורות ביותר. נצטרך לגייס את כל האמצעים החומריים והמוסריים העומדים לרשותנו, לעמוד בפני סכנות ולעמוד במבחנים קשים. עוד אמר בן-גוריון באותה ישיבה: "גורל העם היהודי קשור בגורל הדמוקרטיה". "שני הדברים מסוכנים כאחד למדינה: חוסר כבוד לחוק וחוסר אמון בשופט". שנה לפני כן, בעיצומה של מלחמת העצמאות, פנה בן-גוריון למפקדים הצעירים ואמר להם: "כפו עלינו מלחמה זו והוכרחנו להילחם על עצמאותנו ועל שחרור ארצנו". משמר הכנסת, בבקשה, להוציא את כל מי שמפריע מסביב. תודה רבה. זה לא מכבד, לא אותי. שנה לפני כן, בעיצומה של מלחמת העצמאות, פנה בן-גוריון למפקדים הצעירים ואמר להם: "כפו עלינו מלחמה זו והוכרחנו להילחם על עצמאותנו ועל שחרור ארצנו – – – אולם לא נבנה עתידנו על הצבא. עתיד ישראלי יכון אך ורק על כושר יצירה ועבודה – – – והחזון שננחיל לנוער ולדורות הבאים יהיה חזון נביאי ישראל – חזון עבודת ישרים, חזון צדק ושלום, חזון אחווה וחירות אנושית". את דבריו סיים בן-גוריון בקריאה הברורה: "המשטר המדיני והחברתי שלקראתו נחתור, אפשר לנסחו בשלוש מילים: 'ואהבת לרעך כמו'. זוהי המשאת אשר נגלם בחיינו, ונגן עליה מפני התנגשות אויבת". חברותיי וחבריי, השנה אולי יותר מתמיד יש לנו הזדמנות לחזור לבסיס, לחזור למקורות הדמוקרטיה שלנו, אלו שעל בסיסם נבנה הבית הזה. דבריו של בן-גוריון, זיכרונו לברכה, מהדהדים באולם הזה ומצווים עלינו שלושה דברים: להילחם, לנצח, להציב חזון, ולעשות זאת ביחד. בן-גוריון האמין בכוחה של הכנסת לחוקק ולהתנגד לכל פעולה נגד החוק. הוא ראה בבית המחוקקים לא רק בית, אלא התגלמות הריבונות היהודית המתחדשת בארצנו. בן-גוריון האמין גם בכוחו הפוליטי, בכוחו של הוויכוח הפוליטי בבית הזה. הוא ראה בו את המשך המסורת היהודית העתיקה של מחלוקת לשם שמיים. הכנסת בעיניו הייתה מקום שבו דעות שונות לא רק מותרות, אלא הכרחיות; מקום שבו הוויכוח מחדד את ההבנה ומעמיק את החשיבה. הוא האמין שלמרות חילוקי הדעות, אפשר וצריך לעשות זאת ביחד, או באופן שהוא התנסח, ואני מצטטת: "רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה" – כך הוא כתב בשנות החמישים במאמרו המכונן על הנגב. חוק, מחלוקת ואחדות – אלו הדברים שלאורם אנו מבקשים לצעוד, ואלו הדברים שלאורם אני מבקש להוביל את משכן הכנסת. גם לגבי הפרדת הרשויות אמר בן-גוריון דברים מאוד ברורים, ואני מבקשת לצטט מישיבת הכנסת הראשונה: "במדינה שהחוק שליט בה, יש הפרדה גמורה בין סמכות המחוקק, המסורה לנציגות הנבחרת של העם, ובין סמכות השיפוט, הנתונה בידי חבר השופטים ממונים, אבל בלתי תלויים לאחר מינויים בשלטון המבצע. חבר שופטים הבקיאים בחוק ונאמנים לו". ונראה לי שאין יותר חשובים מהדברים האלו של בן-גוריון בימים האלו, עם כל מה שאנו רואים בזמן מלחמה בכנסת הזו לגבי הפרדת הרשויות והניסיון לפגוע בה. חבריי חברי הכנסת, בעת הזו, כש-100 מאחינו ומאחיותינו עדיין שבויים בידי חמאס, כשקהילות שלמות מפונות ואינן בביתן, כשחיילינו עדיין נלחמים בצפון ובדרום וכשכולנו בימים של דרמה, גבורה ומלחמה, דמותו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל מציבה לנו מראה ואת הדוגמה שאליה אנו שואפים: לאחוז ביד אחת בתנ"ך, לזכור מהיכן באנו, ביד השנייה לאחוז את החרב ואת המשקפת כדי לדעת לאן הולכים, ולשמור על שלטון החוק, הדמוקרטיה ועל הפרדת הרשויות. בן-גוריון היה מנהיג שידע להכריע הכרעות קשות במציאות מורכבת ורבת שינויים. כאן, במליאת הכנסת, הוא עמד ונאבק על עקרונותיו גם כשהיה במיעוט. הוא אמר: אין אנו רשאים להיכנע לאלימות ולהניח לה להכתיב את דרכה של הדמוקרטיה. כמו אז, גם היום אנו נדרשים ללמוד כיצד לנהל את המחלוקות בינינו ולהגיע להסכמה, ואנו נדרשים לשמור על איפוק ולחשוב מחדש על החוקים ועל המהלכים שמקודמים בכנסת הזו בחסות המלחמה. ב-17 באוקטובר 1950, רגע לפני התפטרות ממשלתו, עמד דוד בן-גוריון על דוכן הכנסת וביקש לחזק את המליאה. וכך אמר: למלחמה היו דרושים תותחים, אווירונים ורובים. אבל לא המכונות ולא כלי הנשק, אלא האדם החי שהפעיל אותם, הוא עשה את המלאכה. היסוד של חיינו, משקנו, חברתנו, מדינתנו ותרבותנו הוא האדם. כך גם בימים אלה נזכור את המסר שהותיר לנו בן-גוריון. עלינו לשמור על רוח העם, על רוחו המאחדת של העם הנפלא שלנו, מתוך אמונה בצדקת דרכנו ואמונה בחוסנה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. כוחו של צה"ל לא רק בנשקו, אלא בראש ובראשונה ברוחו, כדברי ראש הממשלה הראשון שלנו דוד בן-גוריון. הרוח הזו, שהיא לא רק עוצמה, אלא עוצמה צבאית עם מוסר וערכים, היא שעומדת למבחן גם היום. בימים שלפני חנוכה, חג שבו ניסו לדכא את רוחנו, אותו חג שבו הצלחנו כעם להאיר את האור בתוך החושך הגדול, זו ההזדמנות להיזכר בדברי הנביא זכריה: "לא בחיל ולא בכֹוח כי אם ברוחי". אנו נושאים תפילה לשובם של כל החטופים. יהי זכרו של דוד בן-גוריון ברוך, ויהיו דבריו ומעשיו לנו לאור לפני המחנה. תודה רבה. אנו חוזרים לסדר-היום. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת – סליחה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אורית, היום יום הפטירה של גולדה מאיר, לא של דוד בן-גוריון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל אנחנו ציינו את זה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> דוד בן-גוריון זה ו' בכסלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה רוצה לבוא לדבר על גולדה מאיר? אתה מוזמן. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כי אני מבינה ששר האוצר שלח אותך לדבר על התקציב. בסדר. << הצח >> הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1076).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, עודד פורר, אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמינה את חבר הכנסת אוהד טל להציג את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת טל, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, החוק הזה, אני חייב לומר באופן אישי, זה חוק שעבדנו עליו קשה מאוד. אני חושב שזה חוק היסטורי, חשוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, אוהד, על מה אתה מדבר? על איזה חוק? << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חוק הסדרת המגורים בשטחי מרעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, עכשיו תתחיל לדבר. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו את רגועה. מצוין. החוק הזה, ששמו מתנוסס כאן על השלטים, הוא חוק חשוב, הוא חוק היסטורי, הוא חוק שבא לעשות קצת צדק עם אותם חלוצות וחלוצים שבאמת משלמים מחירים אישיים אדירים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לדעתי, זה חוק שלי, אתה יודע? זה חוק שלי מהעבר, שתדע. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה, מיכאל? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני חושב שזה חוק שלי, מהעבר. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה חוק שלך לשעבר? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני חושב, אבל זה לא אומר שאני אצביע בעד. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני שמח מאוד, כי זה באמת חוק שראוי שיעבור בהסכמה של קואליציה ואופוזיציה, ואכן, חתמו עליו חברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, והיו שותפים יחד איתנו להעברת החוק. אני יודע שגם היו, אגב, התנגדויות אצל חלק מחברי הכנסת. חברת הכנסת מטי צרפתי, שיושבת כאן – ייאמר לזכותה שהקדישה שעות רבות בוועדה להביא סדרה של הסתייגויות וסוגיות שהיא העלתה אותן לדיון כדי לייצר חוק שיהיה באמת מאוזן, ומטי, אני מודה לך על הדבר הזה. אני חושב שבאמת הצלחנו להגיע בסופו של דבר לחוק מאוזן. אבל לפני רגע האיזונים, באמת לומר – יש חלוצות וחלוצים אמיתיים שמקימים חוות, בעיקר בשטחי הגליל. אנחנו כולנו ראינו, אני חושב, במיוחד אחרי השנה האחרונה, כמה הגליל סבל במלחמה האחרונה, ויש אנשים שמקריבים את המשפחות שלהם, משלמים מחירים אישיים, משפחתיים וכלכליים אדירים כדי לקיים את החוות הללו. ראוי שמדינת ישראל תכיר בהם, תוקיר אותם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת שוב מהקצינים, בבקשה, זה נהיה איזה הרגל שיש כאן מהומה ורעש אלוהים. ואני מבקשת, מי שעושה רעש מסביב – פשוט להוציא החוצה. אי-אפשר. בבקשה, חבר הכנסת טל. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מי שרוצה – שיצא לפרסה. זה לא מכובד. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וראוי שמדינת ישראל תכיר ותוקיר את החלוצים האלה, שבאמת משלמים מחירים אדירים עבור כולנו. מאז ראשית הציונות היו אנשי החקלאות והמרעה חוד החנית של תנועת ההתיישבות, בקיבוצים, במושבים או בחוות הפרטיות. החקלאים ורועי הצאן היו חלק בלתי נפרד מהמאמץ לתפיסת הקרקעות ומהגשמת הציונות. בדור האחרון השתנה מעט הפוקוס – ישראל הפכה למעצמת הייטק וחדשנות, ואנשי האדמה נדחקו קצת לפינה, אך נדמה שגם הדבר הזה השתנה בשנה האחרונה. ההייטק הוא אומנם הקטר של המדינה, וראוי שיהיה כך, אבל בניין מפואר צריך שיהיו לו גם יסודות. אנחנו חייבים את החיבור לקרקע, את השורשים באדמה. גיבורי העוטף, בדרום ובצפון, לימדו אותנו בשנה האחרונה מהי נחישות, מהי עוצמה, מהו חיבור שורשי לאדמה. יחד איתם ישנם גיבורים רבים שכבר שנים ארוכות נאחזים בקרקע, בעיקר באזור הגליל. במאמצים אדירים ובהשקעה כספית רבה הם שומרים עבור כולנו על הקרקע של כולם. הם מתמודדים גם עם קשיים אובייקטיביים, כמו תנאי מזג האוויר, וגם עם אתגרים מעשי ידי אדם. בשנים האחרונות גובר, לצערנו, איום הפשיעה החקלאית. המגדלים נאלצים להתמודד עם פשיעה הפוגעת בהם אנושות ומעמידה בסימן שאלה את הכדאיות הכלכלית של ניהול העדרים. על מנת להתמודד עם האיום וכדי להשגיח על שלמות העדרים, נדרשים הרועים להתגורר בשטחי המרעה בסמוך לעדר. אך מה יעשו הרועים אם שטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום מגוריהם? במצב מתוקן, הם היו מקימים מבנה מגורים בסמוך לשטחי המרעה, אך במרבית האזורים דיני התכנון והבנייה אינם מאפשרים הקמה של מבנים כאלה. כתוצאה מכך נאלצים הרועים לבלות את שעות הלילה בהשגחה על שלמות העדרים ללא כל מחסה – בקיץ, בחורף, בחום ובקור. הצעת החוק הזו באה לעשות מעט צדק עם אותם חלוצים, להסדיר את מגורי הרועים שכבר הוקמו ואת תהליך הקמתם של מבנים חקלאיים חדשים. החוק מציע לאפשר מתן היתרים למגורי הרועים ולמשפחותיהם הגרעיניות בשטחי המרעה באזורים שבהם הדבר נדרש בשל הצורך בנוכחות מתמדת וצמודה של הרועה בסמוך לעדר, בהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר. החלוצים האלה לא דורשים מהמדינה לא כסף ולא ציוד. הם מחזיקים את עצמם בכוחות עצמם באמת בצורה מעוררת השתאות. כל מה שהם מבקשים הוא שהמדינה לא תקשה עליהם ותאפשר להם להמשיך את השליחות הגדולה שהם לקחו על עצמם. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת, תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3551/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דן אילוז) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק דומות בדיון המוקדם, של חברי הכנסת דן אילוז ואביחי בוארון. אני מזמינה את חבר הכנסת דן אילוז להציג את החוק שלו. בבקשה, חבר הכנסת אילוז, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> שלום. אני אהיה קצר. האמת היא שאוהד עשה עבודה טובה מאוד בהצגת החוק. אני רציתי כבר אז להציע להצמיד את זה ביחד איתך, אבל נולד לי בן אז – זה היה לפני חצי שנה בדיוק, בעוד שבוע אנחנו חוגגים חצי שנה – אז הראש שלי לא היה במקום הנכון, ולכן שכחתי להצמיד את זה כשצריך, אז אנחנו עושים את זה עכשיו. חוק חשוב מאוד. בעזרת השם, שיעבור גם בקריאה השנייה והשלישית, ונעבוד ביחד בוועדות כדי לקדם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אילוז. << הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4787/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מזמינה את חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון להציג את הצעת החוק. לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כבר היית נותן לו את שתי הדקות. הוא היה צריך לתת את שתי הדקות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הוא צריך את שתי הדקות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, כי זה היה חוק של אביחי בוארון בתחילת הקדנציה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני אתן לו שתי דקות. בתמורה – שיוריד כמה הצעות חוק שלו. לא כרגע. בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הצעות לסדר-היום. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, הצעות חוק שלך. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, תודה רבה על הפרגון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, כמו שאמר חברי חבר הכנסת אוהד טל, החוק הזה באמת חוק חשוב, מכיוון שהוא עושה צדק היסטורי עם הרועים שרועים אי שם תחת כיפת השמיים. איך אמר יעקב אבינו ללבן הארמי? בחורף אכלני – איך זה הולך? שכחתי איך זה הולך. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> "ביום אכלני חֹרב וקרח בלילה". << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> "– – – וקרח בלילה ותִדד שנתי מעינָי". העם הזה, העם של הרועים, זה עם שקשה לו שם בחוץ, ואנחנו באים לטפל בו בחוק הזה. אבל מה שיותר חשוב זה שהאנשים האלה בעצם שומרים על אדמות המדינה של עם ישראל, ובמקום של פולשים, במקום של מזיקים, במקום שנכנסים כל מיני גורמים כאלה ואחרים להשתלט ולתפוס את האדמות שלנו, של העם היהודי, עומדים החברים האלה ובשם כולנו שומרים על האדמות, ולכן מצווה עלינו לעשות כל שביכולתנו לעזור להם בשליחותם. אבל – ופה אני אוסיף אבל קטן, חברי אוהד טל – אנחנו צריכים לדאוג שהחוק הזה יחול גם ביהודה ושומרון. זה עוד לא מופיע פה בלשון החוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בעזה, השתגעת? בעזה. גם עזה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל החוק הזה, כמו שמופיע בגליל, חברי חבר הכנסת אלעזר שטרן, כך צריך שהוא יופיע בנגב, יחול בנגב ויחול במישור החוף, בשפלה, בבקעה, בהר המרכזי ביהודה ושומרון, ואם נקים התיישבות בעזה, אז גם בעזה, בעזרת השם. לכן, חבריי, אני מבקש מכולכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני זוכר את הימים שבהם ישבתי עם עוזריה של השרה דהיום אורית סטרוק לדון בחוק הזה, ועוד נכונו לו עלילות. אני מקווה שהוא יגיע לקריאה שנייה ושלישית במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, ארבעה לוחמי צה"ל במילואים נפלו אמש בתאונה מבצעית קשה: רס"ן יבגני זינרשיין, בן 43, מזיכרון יעקב; סרן במילואים שגיא יעקב רובינשטיין מלביא; רס"ר בנימין דסטאו נגוסה, בן 28, מבית שמש; רס"ל במילואים ארז בן אפרים, בן 25, מרמת גן. והמעברים שאנחנו עוברים פה בכנסת בין השמות של חיילים שנפלו לבין מה שקורה פה בוועדות – רק היום בבוקר עד הצוהריים – זה טירוף הדעת בפני עצמו. כל מי שמדבר על הסיסמאות וטוב בלדבר בסיסמאות – טוב מכולם הוא ראש הממשלה של יחד ננצח – זה לא מה שקורה פה בכנסת. בכנסת זה יחד נבזוז, יחד ניקח, יחד נעשה מה שאנחנו רוצים, יחד כי יש לנו כוח. 430 יום, 100 בני ערובה עדיין מוחזקים במנהרות החמאס, רבים מהם חיים. חייבים להציל אותם. אין מקום לשיקולים קואליציוניים פוליטיים. ראש הממשלה, האחריות היא שלך. אני לא יודע על מה אתה תדבר היום בערב במסיבת העיתונאים. אני מקווה בשבילך שתדבר על זה; אני מקווה בשבילך שתדבר על לוחמי צה"ל; אני מקווה בשבילך ובשבילנו שלא תדבר על עצמך. אתה הפקרת ב-7 באוקטובר – חובתך לעשות הכול להחזיר. אל תיתן לקיצוניים כמו סמוטריץ' ובן גביר להוביל שיח שמובילים אותו כבר תקופה ארוכה – מהמשימה המרכזית של החזרת החטופים. גם היום צריך לשמוע את דבריו של סמוטריץ', מסוכנים וחסרי אחריות. ציטוט: "הגיע הזמן לכבוש את השטח – – – ולקחת מחמאס את השליטה האזרחית על עזה"; במשך חודשים במטה הכללי "מסרבים ליישם את הנחיות הדרג המדיני, לקחת – – – מחמאס את השליטה האזרחית" ולהפסיק את הגעת הסיוע ההומניטרי לידי חמאס. מי זה אותו דרג מדיני? אתה עד כדי כך לא מסוגל לתפקד? ראש הממשלה לא מסוגל? מאשימים את הצבא בדבר הזה? גם בזה? "במקום לדבר על עסקאות חלקיות שישאירו מאחור חלק גדול מהחטופים", צריך להביא את כולם. בזה אתה צודק – צריך להביא את כולם ולהפסיק את המלחמה. לחץ צבאי הורג. רק היום הגיעה אסתר בוכשטב לוועדה וסיפרה על התחקיר שבו הם שמעו מהצבא מה קרה ברצח ששת החטופים, ובהם בנה יגב. מה שהיה שם – והיא אמרה את זה: אני מחכה שמישהו מהדרג המדיני, מהשרים, כולל סמוטריץ' ובן גביר – תגידו, אל תעמידו את הצבא לספר את הסיפור. זו הייתה הנחיה של הדרג המדיני להפציץ, והם מתו. רק אם יעשו הסכם עכשיו, יחזירו אותם חיים. לא סמוטריץ' ובן גביר גיבורי האומה. לא הם גיבורי האומה, הם מחרחרי המלחמה שלא לקחו אחריות על כלום. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. הדובר הבא, חבר הכנסת מתן כהנא, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי, כמובן, אני רוצה להשתתף בצער המשפחות שקיבלו היום את הבשורה הנוראית מכול על נפילתם של חיילינו. בעוד אנחנו פה דנים בחוק חשוב, בחוק הסדרת מגורים בשטחי מרעה, אני קורא ידיעה שחברי הכנסת החרדים נפגשים עכשיו עם שר הביטחון כאן במשכן ועוסקים בחוק הגיוס, או שמא צריכים לקרוא לחוק הזה "חוק ההשתמטות". אני מנצל את הבמה כאן גם כדי לשאול את השר, כבוד השר הרב עמיחי אליהו: איך אתם יכולים להרשות לעצמכם תוך כדי מלחמה להלבין ולעודד – – << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – את השתמטות אחינו החרדים משירות צבאי בצה"ל? הרי זה לא הגיוני בכלל. זה לא הגיוני, כשאנחנו נמצאים במלחמה כל כך קשה, במלחמה שבה אנחנו יום-יום לצערנו קוברים את מתינו, את נופלי צה"ל, שאתם כממשלה מעודדים במעשיכם ובחוק שאתם הולכים להביא, מעודדים ומלבינים בפועל את ההשתמטות של אחינו החרדים מהמצווה, מהזכות ומהחובה לשרת בצה"ל. הרי זה ברור לכולם שכל עוד נמשיך לדבר בשפה של יעדי גיוס שהאחריות להם היא על צה"ל, לא יתגייס אף חרדי לצה"ל. כל עוד לא נעבור לדבר בשפה של מכסות לומדים, שכולנו – אני לפחות מאמין בחשיבות העצומה של לימוד התורה, מאמין בחשיבות העצומה של לימוד התורה לקיומו של עם ישראל. אבל יש רבבות שאינם לומדים תורה. ואתה, השר עמיחי אליהו, בתור רב בישראל, יודע כמה קשה ללמוד תורה במשך יום שלם, כמה זה לא מתאים לכל אחד ואחד שמגיע לגיל 18. אנשים לא מסוגלים ללמוד תורה כל כך הרבה זמן. אבל גם אותם הפוליטיקאים החרדים, ההנהגה החרדית, מסרבת לגייס לצה"ל. זה לא ייתכן. ביד אחת אנחנו מכריחים את צה"ל לעמוד ביעדי גיוס, וביד השנייה מדינת ישראל מממנת ישיבות נושרים שכל התפקיד שלהן זה להיאבק כדי שאותם נושרים לא יתגייסו לצה"ל. איזה מין פרדוקס זה? כל עוד אנחנו לא נשית על הפרט החרדי את החובה, ואת הסנקציות הנלוות לזה שהוא יחליט לא להתגייס לצה"ל, לא נגייס אפילו חרדי אחד לצה"ל. ובעת הזו, כשאנחנו במלחמה כל כך קשה, ואל מול צורכי הביטחון העולים והגוברים על מדינת ישראל, אנחנו חייבים לעשות מעשה. לא ייתכן שהממשלה הזו תמשיך לפעול בצורה שפוטרת ומלבינה את הפטור ואת ההשתמטות של אחינו החרדים משירות. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהנא. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, גם אני, כמו רבים בעם, צפיתי בעינב צנגאוקר כשהיא רואה לראשונה את בנה מתן מדבר בסרטון. לא יודעת אם עין אחת נשארה יבשה. מתן דיבר אל עינב, דיבר אל ראש הממשלה, דיבר אלינו. ובכל אלפי הפעמים שעינב מדברת אל מתן היא תמיד קוראת לו "חיים שלי". גם אני קוראת לבת שלי "חיים שלי". גם אתה קורא, נכון? זה ביטוי כל כך שגרתי, אגבי, אבל תכלס, זה מה שמתן בשבילה ובשבילנו. וקצת לקחתי השראה מהטור של חן ארצי סרור, שהיא מדהימה, והיא כותבת שם נורא יפה. היא כותבת שעינב בעצם החזיקה את מתן ברחם לפני 25 שנה, ומאז ועד היום היא מעניקה לו חיים בזה שהיא נלחמת עליו. היא פשוט מזרימה לו צינור של חמצן. בסרט מתן אמר לה: אימא, אני רואה אותך, אני רואה איך את נלחמת עליי. הדבר הזה מזכיר – אתה מכיר את הסיפור של האישה השונמית? את בטוח מכירה. מי זו האישה השונמית? אז אני אזכיר לך, כי את מגיעה מהציונות הדתית. אתה בטוח מכיר. אני אזכיר לכם. האישה השונמית – זה אחד הסיפורים היפים בתנ"ך. הינה, אלעזר בטוח מכיר. אתה מכיר, נכון? אישה אלמונית שזוכה לבן אחרי שנים של עקרות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שו-נ-מית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שונמית. אחרי השנים האלה, הבן שלה מת לה בידיים. היא פשוט לא מוכנה לקבל את הגזרה, והיא יוצאת לבדה למסע ומגיעה עד לנביא. אתה זוכר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלישע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלישע. הינה, לא סתם, תלמיד חכם. כולם אומרים לה: אל תלכי אליו, הוא איש מכובד, הוא לא יקבל, אבל היא לא מוכנה לוותר והיא מתעקשת, והיא מכריחה אותו להחזיר את הבן שלה לחיים. המציאות לא מבלבלת אותה. וקינלי, מה קרה בסוף עם הבן? הוא חזר לחיים. הסיפור הזה על האישה השונמית, אחת הנשים הגדולות, מזכיר לי את עינב צנגאוקר, כי הלוחמה הזאת, לא לוותר, לא להיות האישה שמבכה את בניה – האישה שנלחמת על החיים הבן שלה, זה דבר אדיר בעיניי. עינב צנגאוקר היא גיבורה. היא תיזכר בדברי הימים כאישה היהודייה שנלחמה על החיים של הבן שלה. הינה, אני מסיימת. ולכן כשאמרתי לך בהתחלה את המילים "חיים שלי" – את קוראת לבת שלך תמר "חיים שלי", נכון? כשעינב צנגאוקר קוראת למתן "חיים שלי", היא מזרימה לו חיים. תודה רבה, עינב. את גיבורה. תמשיכי, כולנו איתך. תודה רבה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> היא נלחמת על כל החטופים והחטופות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. ריגשת מאוד. אכן גיבורה מדהימה. בעזרת השם, שיהיו בשורות טובות. הדובר הבא – חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה. ריגשת מאוד, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות אליך, אדוני ראש הממשלה נתניהו: שמעתי שמחר אתה תגיע לבית המשפט. אני לא מבין הרבה בתיק 2000 או תיק 4000, אלה תיקים על תקשורת. אז בוא נדבר רגע על תיק 1000, תיק המתנות. ראש הממשלה נתניהו, אני רוצה לספר לך משהו. באוקטובר 2024 הודיעו לי מהכנסת שנשלח אליי בקבוק ויסקי – את שומעת, חברת הכנסת בן ארי? הודיעו לי מהכנסת ששלחו לי בקבוק ויסקי מהשגרירות האירית, שגרירות אירלנד בישראל. אני יו"ר השדולה של אירלנד פה בכנסת – שלחו לי בקבוק ויסקי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חשבתי שר האוצר, כי הוא התערב על בקבוק של ויסקי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא היה לסמוטריץ', זה היה לי. ב-28 באוקטובר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא חייב גם לפרקש. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-28 באוקטובר קיבלתי את ההודעה שבקבוק ויסקי משגרירות אירלנד בישראל מחכה לי אמרתי: בוא'נה, בטח בקבוק טוב, האירים יודעים מה זה. ב-4 בנובמבר – רשומון – פניתי ללשכה המשפטית של הכנסת ושאלתי אותם אם בקבוק ויסקי הוא בגדר מתנה אסורה. כעבור כמה ימים נחת המייל בתיבת הדואר שלי ונעניתי שבקבוק הוויסקי הוא בגדר מתנה קטנה מ-100 שקלים, ועל כן היא מתנה קטנת ערך וסבירה, ועל כן – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועל כן? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועל כן ועדת המתנות של הכנסת, ב-25 בנובמבר, כתבה לי שמותר לי לקבל את בקבוק הוויסקי. היום, 9 בדצמבר, הגיע בקבוק הוויסקי ללשכה. ואני פונה אליך, נתניהו: אני עוד לא ארבע שנים בכנסת; אתה חבר כנסת מ-1988 – אתה לא יודע? הרי לפי כתב האישום בתיק 1000, שלפחות בחלקו אתה מודה, אתה קיבלת סיגרים – תחזיקי חזק, מירב – בשווי 267,254 שקלים, שמפניות – 184,448, ותכשיטים בשווי 10,900 שקלים; לא חמגשיות, לא שמפניה – שווי מתנות של 462,000 ממילצ'ן ועוד 229,000 מפאקר, 700,000 שקל מתנות. אני באמת שואל: כל פקיד מתחיל, כל חבר כנסת בן יומו, יודע שלא מקבלים מתנות. אתה, נתניהו, ח"כ 36 שנה. יכולת לחסוך לנו ולך כל כך הרבה עוגמת נפש, כל כך הרבה התבזויות. אתה טוען שהמשפט עלה 250 מיליון שקל. לא יכולת פשוט לשלוח אימייל קטן ולשאול אם זה בסדר? במקום זה אתה תעמוד מחר על דוכן הנאשמים, ואתה גורר איתך מדינה שלמה. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, הבוקר בדיון בוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לכוח אדם פגשנו עוד פעם את אופיר אנגרסט, אחיו של החייל החטוף מתן. אני אצטט מה שהוא אמר לי. הוא שואל אותי: תגיד, מה אתה חושב שצריך לעשות? בשבוע הבא יש לי צו ראשון – ללכת לקרבי או לא? לסמוך על המדינה או לא? אופיר סיפר שכשמתן היה לפני הצו הראשון, הוא אמר: יש לך רגליים חזקות, יש לך ידיים חזקות, לך תתרום. מתן היה היחיד שניצל מהטנק של פרץ, שכולם שם נהרגו ב-7 באוקטובר. עכשיו הוא לא יודע מה לעשות. עכשיו הוא לא יודע מה לעשות. נתתי לו את התשובה שנתתי לו – אני אגיד את זה במשפט אחד: אנחנו לא יכולים לדמיין מה עובר על המשפחות של החטופים. בגלל זה גם אמרתי לו שלדעתי זו החלטה שלו עם המשפחה. אני באמת לא מסוגל לתת לו תשובה. אבל אני אומר לנו, אני אומר לראש הממשלה – ישב שם גם פרופ' חגי לוין, ואנחנו שומעים על עסקה בשלבים, שקודם ההומניטרי. אני לא צריך את פרופ' לוין כדי להגיד שאני לא מבין מה לא הומניטרי במצב הזה, זאת אומרת, אני לא מדבר דווקא מבחינה מנטלית; אפילו מבחינה פיזית. אחרי מאות ימים, אחרי 400 ימים שם, מי לא הומניטרי? אני חושב שראש הממשלה יודע את זה מצוין, שהוא לא יודע להגדיר, לנו לפחות, מה אנחנו עוד מחפשים שם. אני מבין ששר האוצר אומר שמפקדי הצבא מסרבים פקודה. אין להם גבולות. הוא שר בקבינט: מפקדי הצבא מסרבים פקודה. שיגיד להם לאן הולכים. הם שואלים מהיום הראשון של המלחמה: מה אתה רוצה שיהיה שם ביום שאחרי? וממשלת ישראל לא יודעת להגיד את זה. אבל אני אומר לכולנו שהשאלה הזאת שאופיר, אחיו של מתן, שאל אותי היום היא שאלה שלא צריך להיות אח של חייל חטוף כדי לשאול. זאת שאלה מצוינת בזמן הזה. היא תלויה במה אנחנו נעשה וכמה מהר נחזיר את החטופים, ובשולי הדברים, אם יורשה לי, אגיד שהיא תלויה גם בכמה הממשלה הזאת, שנשענת על 15 משתמטים שלא יודעים מה זה יום אחד בצבא – מה היא יכולה לדרוש מהעם הזה. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד שבממשלה הזו עושים מה שבא להם, במיוחד הקואליציה הזאת. עכשיו רוצים לתת הרשאות בנייה לכל מי שרוצה בשטחי מרעה. מה עם שאר אזרחי המדינה? הרי אתם חוקקתם והבאתם למשכן הזה את חוק קמיניץ על מנת להגביל את הבנייה בחברה הערבית ולהגביר את הפיקוח ואת האכיפה רק על הערבים. בואו נהיה אמיתיים. עכשיו קראו לכם ואמרו לכם: אנחנו רוצים מאחזים ורוצים היתרי בנייה גם בשטחי מרעה, ועולה לכאן יוזם החוק ואומר: אנחנו רוצים להסדיר לפטריוטים. אבל מה עם אזרחי המדינה בנגב? אזרחי המדינה הבדואים, שהורסים להם יום ולילה. מה עם אזרחי נחף בגליל, בערים וביישובים במשולש? מה איתם? אז מה, אתם מתייחסים רק ליהודים? תגידו את זה במפורש. אל תגידו: החוק הוא לכלל אזרחי המדינה. הוא לא, זה לא נכון. אתם מביאים כאן חקיקה רק ליהודים על מנת להיטיב איתם. ומה עם החברה הערבית? רק להרוס? רק לעלות בדחפורים על הבתים שלהם? היום באבו קרינאת אצל משפחת אלע'נאמי – הרסתם להם את הבתים שלהם. השארתם אותם ללא בתים. כיסחתם את העצים והרסתם את הבתים שלהם. שיטחתם אותם. ממשלה לכלל האזרחים? תפסיקו לשקר. תגידו את האמת לאזרחים, תגידו את האמת לערבים, תגידו את האמת לבדואים: אנחנו לא רוצים לעזור לכם. אתם לא אזרחי המדינה. תגידו את זה מפורשות, לא צריך לזייף את העובדות. די, מספיק. אתם ממשלה לכלל האזרחים, לא רק ליהודים. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גברתי חברת הכנסת – יושבת-ראש הישיבה, סליחה, אדוני השר, יש פה שר? כן. חברות וחברי כנסת נכבדים, אנחנו עדים להתקפות פרועות כנגד היועצת המשפטית לממשלה, וגם אם אנשים לא מסכימים איתה, זה פשוט עוול אישי כנגד אישה, פקידה בכירה. מדובר בהתקפה ישירה על יסודות הדמוקרטיה של המדינה הזאת, על מערכת המשפט, על האיזונים הקריטיים שמונעים משלטון להפוך לעריצות. המתקפות החוזרות ונשנות, ההתבטאויות האכזריות כנגדה – אין מילה אחרת להגיד את זה, התבטאויות אכזריות כנגדה – והמעשה המדהים של מימון שלטי חוצות שמבזים אותה. תזכרו, היא לא פוליטיקאית, היא לא ראשת מפלגה. שם – בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא ה-פוליטיקאית. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששש, טלי. שם – בסדר, אבל היא יועצת משפטית. התקפות אכזריות חסרות אנושיות – זו יריית הפתיחה למלחמה פרועה כנגד שלטון החוק. לאן הגענו? אני שואל את כולם. לאן הגענו כמדינה? איך קרה שבמקום לשמור על מערכת משפטית עצמאית אנחנו עסוקים בהתקפות חסרות רסן ואנחנו משתדלים להיאבק על זכותה של יועצת משפטית לבצע את עבודתה? איך ייתכן ששרים בממשלה, כולל ראש הממשלה, בכעס, בשטנה חסרת תקדים, תוקפים את האישה הזאת, ולא בוחלים בשום קמפיין שקרי? מממנים אותו בכסף ציבורי. אתם תוקפים את מערכת המשפט, לא רק את היועצת. אתם פוגעים בליבה של מערכת האיזונים שעליה מושתתת החברה הזאת כחברה דמוקרטית. אפשר להתווכח – אתה יכול להיות איש ימין, אתה יכול להיות איש שמאל – אבל המכנה המשותף הוא להיות ליברלי. ואני שואל את אלה שתולים את השלטים האלה כנגד האישה הזאת: זה מה שיש לכם לעשות? אתם לא חושבים שלאישה הזאת יש משפחה? אתם לא חושבים שהאישה הזאת עושה את תפקידה? אתם לא חוששים שפקידים, בין שהם רמי מעלה ובין שהם זוטרים, מתחילים לפחד מכם? מי שלא מנגן על פי החליל שלכם הופך להיות אויב העם? שמים שלטים בצירים המרכזיים שמבזים אותם אישית. מה קורה לכם? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכול בימים האלה לקרוא ספר טוב ולא לראות סרט טוב ולא ליהנות, ולא הולך לא לתיאטרון ולא לחוף הים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי המצב כואב. לכם זה לא כואב? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. דברים חשובים. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה – טלי גוטליב, יש לי משהו שאני חייב שתשמעי. חייב שתשמעי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היית אומר לי, הייתי מסתרקת. אתה לא אומר לי שאתה הולך לקרוא בשמי, אני לא שומעת עכשיו. אני לא התכוננתי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך למה. נכנסתי ל-ChatGPT ושאלתי אותו שאלה – לא את אחד מחברי הכנסת, את ה-ChatGPT – כתבתי לו: המעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה, מה התהליך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשאל את היועמ"שית, היא העבירה אותנו לדיקטטורה של היועמ"שים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראי מה הוא שלח לי. לא אני – הוא כתב לי ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הדיקטטורית מס' אחת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה: התהליך אינו תהליך מיידי, והוא מתרחש לעיתים קרובות בשלבים, תוך שימוש במנגנונים חוקיים או באמצעים כוחניים. זה תהליך שעשוי לכלול את השלבים הבאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, זה שלטון הצללים. הלאה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. אני מבקשת לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה קריאה ראשונה? למה קריאה ראשונה? הוא פנה אליי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלב מס' אחת, טלי, שלב מס' אחת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז לא קריאה ראשונה, אבל לא להפריע, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה לו, הוא מתנהג כמו – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, זה לא אני, זה הצ'אט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה רוצה ממני? באמת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלב מס' אחת: ערעור אמון במוסדות הדמוקרטיים – דה-לגיטימציה של בתי המשפט, הפרלמנט והתקשורת החופשית; הפצת מסרים שמציגים את המוסדות כמושחתים, לא רלוונטיים או נגד העם. שלב מס' שתיים: חיזוק כוחו של המנהיג – מיצוב מנהיג חזק כדמות יחידה שמייצגת את טובת העם; שימוש ברטוריקה פופוליסטית שמדגישה את הרצון של העם על פני החוקים והנהלים. שלב מס' שלוש: צמצום זכויות הפרט – הגבלות על חופש הביטוי, התקשורת וההתאגדויות; חקיקה שמאפשרת מעקב ופיקוח מוגברים על אזרחים תוך הצדקה של הצורך בביטחון לאומי. שלב מס' ארבע – עד פה אני רואה שאנחנו ממש מתקדמים בשלבים האלה. שלב מס' ארבע: שימוש במשברים – ניצול משברים כלכליים, ביטחוניים או חברתיים כדי להטמיע שינויים מבניים שפוגעים בדמוקרטיה. כן, מירב כהן, זה לא אני המצאתי, הצ'אט כותב את זה – הכרזת מצבי חירום שמאפשרים לממשלה לעקוף הליכים דמוקרטיים. שלב מס' חמש: החלשת האופוזיציה – דיכוי מפלגות אופוזיציה או קולות ביקורתיים; שימוש באמצעים משפטיים או כוחניים נגד מנהיגים יריבים. שלב מס' שש: שליטה בתקשורת. השתלטות על כלי התקשורת המרכזיים או צנזורה של כלי תקשורת עצמאיים; הפצת תעמולה שמחזקת את הנרטיב של המנהיג. שלב מס' שבע: שינוי חוקים. שינוי חוקי-יסוד כדי להאריך את כהונת המנהיג או להפחית את כוחם של גופים עצמאיים. חברים, יש שלבים נוספים. אנחנו בדרך. אנחנו בדרך, טלי גוטליב. אנחנו בדרך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, כל שנייה שמיארה פה, אתה בדיקטטורה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהיה פה מדינה דיקטטורית או חצי דיקטטורית. אתם עובדים לפי השלבים. כל הכבוד לכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה בדיקטטורה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפי השלבים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מיארה היא דיקטטורית מס' אחת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אני אמרתי את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסתדרים מצוין עם הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים בהצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה לרועה ובני משפחתו – לכאורה מטרה ראויה, אבל מדובר בהצעת חוק דרקונית הפוגעת בשלטון החוק ומעודדת עבריינות. ולמה נדרשת לכאורה ההצעה? כי בפועל אין משילות, אין משטרה, יש פרוטקשן ופשיעה חקלאית, והכול ללא מענה מצד המדינה. אז מה עושים? מכשירים עבירות בנייה וחוות לא חוקיות בשטחים מוגנים כדוגמת שמורות טבע, יערות וגנים לאומיים. במקום לחזק מנגנוני פיקוח ואכיפה של גורמי הביטחון ולהעמיד את המשאבים הנדרשים לשמירה, מעמידים כמגן אנושי משפחות עם ילדים קטנים. לאורך הדיונים בוועדת הפנים לא השתכנעתי כי מגורי הרועה ומשפחתו יבלמו את הפשיעה החקלאית, מה גם שבאופן מגמתי לא הציגו נתונים לא על היקף שטחי המרעה ולא על היקף עבירות הבנייה שמבקשים להכשיר בדיעבד. בפועל הצעת החוק תכשיר מגורים שהוקמו בניגוד לחוק, תוך רמיסה ברגל גסה של מדיניות התכנון לשטחים פתוחים ועקיפת חוק התכנון והבנייה. החוק נותן סמכות כמעט בלתי מוגבלת בידי שר החקלאות להכריז על אזור המיועד לשמירה שבו יוקם מוקד מרעה – מבנה מגורים לרועה ומשפחתו ומבני עזר, בשטחים רגישים, שעלולים לגרום נזק סביבתי ואקולוגי בלתי הפיך, והכול ללא הליך תכנוני סדור ובלי לבדוק את המשמעויות בהיבטים ביטחוניים, תשתיתיים וסביבתיים. החוק גם מתעלם מהמועצות האזוריות שהמגורים ייבנו בתחומן. אין להן, למועצות, שיקול דעת או אפשרות להתנגד. הצעת החוק מתעלמת באופן מוחלט גם מהשירותים המוניציפליים שידרשו למשפחה עם ילדים: שירותי חינוך, שירותי רווחה, הסעות תלמידים, חינוך בלתי פורמלי, חינוך מיוחד, תשתיות ביוב, תשתיות חשמל, סלילת דרכי גישה, פינוי אשפה, נגישות לשירותי בריאות ועוד ועוד. הצעת החוק מתעלמת גם מהעובדה שהניהול במועצות האזוריות הוא באמצעות ועדים מקומיים ואצילת סמכויות, מה שנקרא דו-רובדי, מה שכמובן לא יקרה בשטחי המרעה. הכנסת, בהצעת החוק – הכנסת – מתעלמת מדרישות החוק לציון מידע בדבר השפעת החקיקה על זכויות הילד, החוק מ-2002. קיים חשש שילדי הרועים לא יקבלו שירותי חינוך ורווחה ויגורו בניתוק ובידוד מקהילת ילדים. לסיכום, מדובר בחוק לא חוקתי באופן בוטה שהתנגדו לו גם משרדי הממשלה וגופי התכנון. אני קוראת לכל חבריי להתנגד נחרצות לחוק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יום קשה מאוד, עם הרבה חללים שלנו. אני שולחת מכאן סליחה ותודה למשפחות שהקריבו את היקר מכול. כנסת נכבדה, בזמן שסוריה משנה את פניה ו-100 חטופות וחטופים עדיין בעזה, זו הזדמנות חשובה לתזכורת קצרה. כאמל אמין ת'אבת הוא שם שכנראה לא אומר הרבה לרוב הישראלים, אבל מעטים הם אנשי הממשל הסורי ב-60 השנים האחרונות שלא מכירים את הסיפור שמאחוריו. זהו שמו הבדוי של המרגל הישראלי אלי כהן, האיש שלנו בדמשק. אלי נולד ממש השבוע לפני 100 שנה. הוא בנם של יהודים ממוצא סורי שהיגרו לאלכסנדריה במצרים, צעיר ציוני שבגיל 36 עלה ארצה. כאן בישראל התאהב בנדיה, יחד הקימו בית בבת ים וחיו – כפי שתיארה אשתו – חיים צנועים ומלאי ציונות. כהן גויס ועבר הכשרה כמרגל, וכך נולד כאמל אמין. כאמל נשלח לארגנטינה, שם יצר קשרים עם הקהילה הסורית המקומית, ובתחילת 1962 עשה את דרכו לדמשק עם סיפור כיסוי של איש עסקים גולה השב למולדתו. הוא שכר דירה ליד המטכ"ל הסורי, התחבר לצמרת מפלגת השלטון וקיבל גישה לבכירים ביותר ולסודות המדינה. הוא פעל בשטח לבד תוך סיכון אדיר. במשך היום פתח עיניים וכרה אוזניים, ובלילה העביר ידיעות לישראל. הדיווחים שלו אפשרו לנו לא רק להכיר אלא גם לפעול. אלי כהן, בנם של שאול וסופיה, בעלה של נדיה ואביהם של סופי, עירית ושי, נתפס בינואר 1965, עבר עינויים קשים והוצא להורג כעבור ארבעה חודשים. גופתו נקברה במקום לא ברור שספק אם נוכל לאתר אי פעם. אלי כהן ראוי להיטמן בין רגבי האדמה שעליה בעצם הגן כל חייו. זו המחויבות שלנו כלפיו וכלפי משפחתו, מחויבות שאנחנו עדיין צריכים למלא. אל יהיה גורל החטופים והחטופות, החיים והמתים, כגורלם של אלי כהן או רון ארד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם, אפתח בהשתתפות בצער המשפחות על אובדן של חיילים, חיילנו הנהדרים, שממשיכים להקריב את נפשם וגופם למען שלומנו. כבוד היושבת-ראש, אני רוצה לשתף אותך היום במשהו שמסעיר אותי, ועד שאני לא אדבר על זה, פשוט, כנראה זה לא יעבור לי. היום בוועדת העבודה והרווחה – חבל – חבר הכנסת אלמוג כהן, שלא נמצא כאן, החליף את היושב-ראש. כמובן, כפי שיש בכל ועדה, מגיעות משפחות החטופים, שלהן אני רוחשת המון כבוד, והמטרה היא באמת לשמוע אותן. מה שקרה – היושב-ראש המחליף בחר לפתוח במונולוג של דעתו האישית. היו שם משפחות חללים וגם משפחות חטופים חיים. הוא פתח בזה שעמדתו היא, רק בתמורה ל-100 חטופים חזרה הוא יסכים לעסקה; אם לא 100 חטופים, הוא לא יסכים לעסקה. גם חברת הכנסת וולדיגר כמובן חיזקה. הדברים האלה קצת גרמו לי לאי-נוחות, ומצאתי את עצמי מתעמתת איתו ושואלת שאלה פשוטה: אם לא תהיה עסקה של 100 חטופים, חרצנו את גורלם של ה-20, 30, 40. לא די שכבר חרצנו את גורלם של שבעה שהיו צריכים לצאת באפריל? אני רוצה – זה מרגיש לי, גברתי, כאילו מדובר בילד שמשחק כדורגל: אם אני לא משחק, אף אחד לא ישחק. אני חייבת לומר, גברתי, שבמעמד הזה היה בן דודו של החטוף אבינתן, שזו בעצם עמדתו, אנחנו יודעים שזו עמדתו. מאחר שהייתה התלהמות והתלקחות בנושא של הוויכוח, בחרתי לצאת, לא בגלל משפחות החטופים, ואני מתנצלת אם הם הבינו שאני פוגעת בהם. ברור להם שנהפוך הוא – אני בכל הוועדות שם כדי לשמוע אותם. אם זה הובן שעזבתי כדי לא לשמוע אותם – זה לא. אבל מה שחרה לי: כשיצאתי מהחדר אמר עליי חבר הכנסת אלמוג – אני אשמח לשמוע אותו ולענות לו. אני אגיד את זה בארמית: איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. למי שלא מבין, המשפט אומר שזה מאפיין אדם טיפש, הוא משל לאדם טיפש המתפאר במעט החוכמה שיש לו. אז חבר הכנסת אלמוג, צר לי שאתה לא נמצא כאן, אבל הטיפש היחיד שאני רואה ומכירה זה אתה. הגיע זמן שתפתח אולי קצת גוגל ובוא נעשה השוואה בין החוכמה שלי לחוכמה שלך. איך ירדת כל כך נמוך? אנחנו עוסקים בחיי אדם. וכן, אני בעד עסקה של 100 חטופים, אבל היה שלא יאושר, וחמאס המתועב יחליט שמשחררים אחד או שניים, אנחנו נביא אותם. אלה הילדים, ההורים, הדודים ובני הדודים שלנו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אתה לא תנצל במה כמחליף של יושב-ראש לעשות איזה סימולציה לבן שלך. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. את גברתי היחידה, נכון? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני כרגע גברתי היחידה. נכון, זה לא בסדר – הסגנית היחידה בנשיאות היום, האישה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש עצוב. מראה של הכול. פתאום נפל לי האסימון. אני רוצה להקריא לכם אמירות שנלקחו מהטוויטר. לפני שאני אומרת למי הן היו מכוונות, אני רוצה לקרוא אותן. אני גם אקריא את השם של מי שכתב אותן. מישהו בשם ריקו לה אומר: "מי זאת בכלל??? חמאסניקית"; אתי הראל אומרת: "מסכנה צריכה מחלקה סגורה באברנאל"; מתן ג'ומה: "שפחה של השמאל"; גל גלבוע: "גם עבריינית השנה"; אופק טל: "אולי מתוך רשימת 100" – אני יכולה להגיד את המילה הזאת בכנסת? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> איזו? איזו מילה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממש נבוכה להגיד את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם זה ציטוט – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ציטוט. "אולי מתוך רשימת 100 זונות השנה הבין-לאומיות. חבל דור סרפוס לא הצליח לתפוס אותה"; ג'ולי 5 אומרת: "בלתי נסבלת. סתמו אל תענו לי!" עומר דר: "יימח שמה זבל שתמות"; דניאל לוי: "סמרטוט שחור!!"; "אשת ארגון החמאס"; שירה מזרחי הוסיפה: "נכון, היא מנהיגה של הקופים של כיכר קפלן. הקופה הגדולה נהייתה משפיענית!" << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מזעזע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלי אלמליח הוסיף: "מכשפה מגעילה"; בן אבדר: "האישה הזאת בזויה הביאה אות קין על עם ישראל"; נדב גנון הוסיף: "חולת נפש קיצונית! משרתת את החמאס". דוידי: "ברשימת ה-100 הפרצופים המכוערים של מדינה ישראל תמשיכו לתת לה במה בסוף תהיו מסכנים"; ליאור ממן: "חולת נפש ברור שהיא תזכה לסקירה כזאת מתקשורת שמאלנית שונאת ישראל". את יודעת על מי נאמרו הדברים האלה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני לא מעיזה לחשוב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה שר? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, השר עמיחי אליהו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש, יש. השר עמיחי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר, אני לא יודעת אם הקשבת למה שאמרתי, לדברים הבזויים שאני מקריאה. רציתי לשאול אם אתם מבינים על מי נכתבו הדברים האלה. הדברים האלה נכתבו על אימא של חטוף. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מזעזע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה לתאר לעצמי את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מזעזע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא באה בטענות. אני פשוט אומרת – אופיר כץ, באמת אין פה אף אחד – אני אומרת, אם הם היו עולים לפה ואומרים: חבר'ה, תפסיקו, תפסיקו להסית, תפסיקו לדבר ככה להורים של חטופים, תפסיקו להשמיץ אותם ברשתות, אני באמת חושבת שזה היה עוזר. לא באתי לתקוף אף אחד. עזבו. אני לא יכולה לתאר בכלל איך דבר כזה מגיע, אבל אני אומרת שיש פה אחריות. הרי אם אני אעלה ואני אגיד: תפסיקו לתקוף הורים של חטופים ברשתות, תפסיקו לנהוג ככה, אף אחד לא יקשיב לי. אבל אולי אם אופיר כץ יעלה לפה, או השר אליהו יעלה לפה ויגיד: אני מבקש מכל המצביעים שלי, מכל מי ששומע אותי, או לא יודעת, מכל מי שחושב שראוי לתקוף הורים של חטופים, אנא, הפסיקו, אני באמת מאמינה שזה יעזור. מוזמנים לנסות; לו רק היה מי שמקשיב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה, חברת הכנסת פרידמן. זה פשוט מזעזע, באמת, אני מזועזעת. הדוברת הבאה – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני רוצה לשלוח תנחומים לארבע המשפחות שאיבדו את היקר להן מכול באסון בלבנון, יבגני זינרשיין, שגיא יעקב רובינשטיין, בנימין דסטאו נגוסה וארז בן אפרים, זיכרונם לברכה. אני משתתפת גם בצער שלוש המשפחות שיקיריהן נפלו ברצועת עזה ממש לפני כמה שעות, ברק דניאל הלפרין, עמרי כהן ועידו ז'נו. יהי זכרם ברוך. צריך לומר את האמת, אחרי כל כך הרבה זמן במלחמה, ממשלת ישראל לא מצליחה לייצר הישגים מדיניים בעזה. המצב קפוא, וכולנו צועדים במקום. מרשים ככל שיהיה ניצול ההזדמנויות הצבאיות בגולן, אסור לנו להסתפק בכך. עלינו ליצור קואליציה אזורית חזקה שתייצב את האזור ותקדם עסקה להשבת החטופים. טרור החטופים נמשך, ואין שום בשורה בנושא חזרתם של יקירינו הביתה. 430 ימים, מי היה מאמין? איך אפשר להישאר אדישים לקולה של עינב צנגאוקר, עינב, שצופה בבן שלה מוסרט תחת איומים במרתפים החשוכים? עלינו לעשות הכול כדי להשיב את מתן ואת יתר החטופים, 99 החטופים, הביתה. 100 חטופים וחטופות כבר נצח בשבי, ישראלים שנעקרו ונחטפו לעבר התופת בעזה. אין לנו אלטרנטיבה. זוהי חובתנו להציל אותם ולהשיבם – החיים ואלה שאינם. כמה עוד סבל אימא של מתן ומשפחות אחרות ימשיכו לעבור? כאבן לא ניתן לתיאור. את הדאגה המשוגעת לקרוביהן הנמקים בשבי אי-אפשר לקלוט. ראש הממשלה נתניהו כבר שיחרר 1,200 מחבלים תמורת חייל אחד. מה עם עוד 100 חטופים, אזרחים ישראלים שעדיין נמצאים בשבי? בפעם ההיא, ב-2011, את התמריץ לעסקה העניקה המחאה על יוקר המחיה. אז היה צורך חיש מהר לארגן מסך עשן ולהסיט את תשומת הלב ממה שקורה ברחובות. זה היה המתכון, רבותיי; אלה השיקולים העומדים בפני מקבל ההחלטות בעת משבר. אסור להרים ידיים. חייבים להציל את החטופים ולהציב אותם בראש סדר העדיפויות הציבורי יום-יום, כל יום. הגיע הזמן לשחרר לחופשי ולהחזיר הביתה 100 ישראליות וישראלים שכבר מזמן היו צריכים לחזור הביתה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, בזמן שהמדינה שלנו בעיצומה של מלחמה קשה, כשאזרחים – קטי, חברת הכנסת קטי שטרית. אי-אפשר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת שטרית, קטי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לך קול ממש חזק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קטי, את מפריעה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת, זה קשה. קצת respect. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שיש לי חולשה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חולשה למה? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לי יש חולשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה קרה? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהמשך לדבריו של אמסלם – אחוות מזרחים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מתלבטת אם להכניס את זה במכסת הזמן, את המחמאות ההדדיות ביניכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה שראש הסיעה שלך אמר זה משהו אחר; אתה זה משהו אחר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, תראי – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא כתב – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אם זה לא היה מצחיק, זה היה עצוב. אני אסביר לך למה. כשנמצא כאן השר אמסלם בימים האלה – ואת יודעת, גם ככה אנחנו קרועים מבחינה חברתית, והוא מדבר כאן על האשכנזים, על המזרחים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא לא דיבר על – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך על מה הוא דיבר. אני ישבתי כאן, והוא מפנה אלינו: אתם, האליטה. איזה אליטה? רמת יוסף בבת ים, שיקום שכונות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא דיבר על זה, הוא דיבר על – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גאה מאיפה שבאתי. שנייה, אני אסביר לך בדיוק על מה הוא דיבר. ואתם, ואתם, ואתם. אפשר להגיד שהשר אמסלם הוא אב טיפוס – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, יש לך איזה מילת ביקורת – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הוא אב טיפוס של מזרחי מוצלח. עכשיו אני אגיד לך למה זה מרתיח אותי – כי הבן שלי שאל אותי לפני כמה ימים מה הוא יותר, טריפוליטאי או מרוקאי. אמיתי. כדי לצאת מזה אמרתי לו: איזה מטבוחה אתה אוהב יותר, של סבתא דליה או סבתא רחל? עכשיו, זה מצחיק – זה לא מצחיק, כי השיח הזה חודר לילדים שלנו. אם חשבנו שהשיח העדתי הזה נעלם והוא רק כאן, הוא לא – הוא מגיע לילדים שלנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> א. אני מסכימה איתך; ב. לא זו הייתה הכוונה. הכוונה הייתה, מה אתם רוצים לראות. וזה שראש המפלגה שלך – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכוונה שלו היא לזרוע רעל, שלא נתעסק במלחמה, ב"הותר לפרסום" שכל שעה עגולה אנחנו שומעים חדשות לבקרים על חיילים שנלחמים. והנושא הכי חשוב: אשכנזים, מזרחים – זו בושה שיש למקום הזה, וזה מקומם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, זאת לא הנקודה. אתה לא – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מקומם שהילד שלי, בן עשר, צריך לדבר איתי על אם הוא אשכנזי או מזרחי. זאת בושה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה להשחיל משפט? אני יכולה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא לא לא. קטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא פונה אליי. את לא רוצה שאני אענה? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני יכול להגיד לך שאם יש דבר אחד שהשר הזה הצליח בו – הוא הצליח בכך שגם הדור של הילדים שלנו יגדל על המחלוקות האלה ועל השנאה הזאת ועל השיסוע בזמן מלחמה, כששחטו את האימא והאבא שלנו ב-7 באוקטובר. זה מה שעושה רס"ר הטינופת מהפה. טינופת יוצאת לו מהפה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל לא אמרת – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פח אשפה של שר. אם הבן שלי מדבר איתי על אם הוא מזרחי או אשכנזי, זה פח אשפה שלא ראוי להיות במקום הזה בזמן שנהרגים כאן חיילים אשכנזים ומזרחים, ואי-אפשר להבין את זה אחרת. די כבר. גועל נפש. אין כבוד למקום הזה? אני ישראלי גאה. הבן שלי ישראלי. תפסיקו עם זה. אל תנסי להצדיק אותו. ממש דברי בלע יוצאים לו מהפה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה לא נותן לי, אתה לא נותן לי להגיד משפט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשמוע, כי אי-אפשר להצדיק שום דבר. גועל נפש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא – – – אני רוצה להגיד. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא הצליח לעורר את השיח הזה אצל הילדים שלנו, וזו בושה של כל 120 האנשים כאן. רק ביחד ננצח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אין לך שום מילה להגיד על זה שלפיד אומר "חבורה של אמסלם"? אין לך שום מילה להגיד כשאומרים "חבורה של אמסלם"? מה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לך שום מילה להגיד כשלפיד אומר "חבורה של אמסלם"? למה? למה להגיד את זה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל למה להגיד את זה? למה? מה חשבו, שישבו בשקט? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קטי, את לא היית פה כשהוא דיבר. את לא היית פה כשהוא דיבר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת קטי שטרית, אני קוראת אותך בקריאה ראשונה. אני מבקשת להפסיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת שכולנו נדבר יפה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, קריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – שיסיתם, גרמתם לכל המדינה לשנוא האחד את השני. הכול, אין מישהו שמדבר – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את כנראה לא שמעת אותו מדבר. במקום לדבר על מה הוא עשה בתור שר, הוא כל היום מטנף. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני לא יכולה לנאום כך. אני מבקשת, גברתי, תעצרי את הזמן. אני לא יכולה לדבר בזמן צעקות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, את לא נותנת לי להגיב. אני יכולה לעלות ולהגיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, פתאום את נזכרת? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. גברתי, תעצרי לי את הזמן. אני לא יכולה לדבר בזמן צעקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש – – – את לא יכולה להיות יושבת-ראש. את צריכה להיות ממלכתית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – רק ואטורי צריך להיות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני מבקשת. קריאה שלישית. אני מבקשת להוציא אותה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סליחה, את לא – – – תתביישי לך, תתביישי לך. את לא צריכה להיות יושבת-ראש. נותנת לצד ההוא לדבר כמה שהוא רוצה. את לא יכולה להיות יושבת-ראש. אני אגיש תלונה על זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה, יוליה. בבקשה, להוציא אותה. תודה רבה. בבקשה, יוליה. (חברת הכנסת קטי קטרין שטרית יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר – ירון, זו פעם ראשונה שאני שומעת אותך צורח, וזו הייתה באמת צרחה מהלב. זה בדיוק מה שאני אומרת לילדים שלי כשהם שואלים אותי: אימא, אנחנו רוסים, נכון? אז אמרתי: לא, אתם ישראלים, וזה מה שחשוב. כי בסוף החמאס, כשהוא טבח בנו, הוא לא עשה בדיקה לאיזה עדה אנחנו שייכים – טריפוליטאים, מרוקאים, אשכנזים, ספרדים, רוסים, שומרי כשרות, שומרי מסורת. את כולם; אגב, על הדרך גם ערבים מוסלמים. כי מבחינתם אנחנו כולנו ישראלים. וזה שהקואליציה בוחרת להסיט את השיח לנקודות האלה, זה באמת מביש. רק היום – תסתכלו על הותר פורסם, אדוני השר, יש שם הכול מהכול, מכל העדות, מכל המגזרים. הכול מכול. החיילים שלנו כבר מזמן הבינו שאין את ההבדלים האלה. רק פה בכנסת יש שרים שלצערי שמו את זה לדגל, וממשיכים עם הרעל והגועל נפש הזה. אבל היום רציתי לדבר על נושא החטופים, וזו הפעם הראשונה שאני נואמת על הנושא הזה. זו הפעם הראשונה שהחלטתי שדי כבר. אני מרגישה שעושים עלינו עוד פעם סיבוב. עוד פעם אני שומעת על עסקה בחלקים, בפעימות. הומניטרי כבר א כבר. כל שר בממשלה שיתמוך בעסקה בשלבים ובפעימות, זה פשוט חטא על פשע, לא פחות מזה. זה פשוט להשאיר חלק מהאנשים שלנו בשבי למוות – זה פירושו של דבר. ולמה אתם עושים את זה? כי אתם פוחדים לקבל החלטות; כי לשחרר את כולם ולסגור את האירוע הזה זה לקבל החלטות קשות, גם מדיניות, ואתם בורחים מזה. בעיניי – ואני פונה פה, באמת אני עושה את זה פעם ראשונה, כי נמנעתי עד עכשיו, כי נזהרתי. אמרתי שנושא החטופים הוא הנושא הכי רגיש, והוא נושא שאסור להתווכח עליו בפומבי. חייבים לשחרר את כולם, חיים ומתים. אין איפה ואיפה. אין הומניטרי. כולם כבר באותה מקשה. אני לא מוכנה להשאיר גברים צעירים מאחור ואחר כך שנים רבות לנהל סוג של משא ומתן על זה. אני מבינה שכל הסיפור הזה עכשיו עם העסקה בשלבים זה נטו אירוע פוליטי של ראש הממשלה והממשלה, וכרגע המשא ומתן לא מתנהל מול החמאס, אלא ראש הממשלה מנהל משא ומתן מול סמוטריץ' ובן גביר, וזה קשור להישרדות הקואליציה. הנוסחה צריכה להיות מאוד ברורה ומאוד פשוטה: כולם חייבים לחזור – חיים, מתים – לסגור את האירוע הזה, להתנתק מעזה, ושילכו לשלום שם בעזה, או לגיהינום, ושהעולם ידאג להם. להוריד את הנטל הזה מאיתנו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. בשעה 20:15 תהיה לנו, אני לא יודע אם שמעתם, חבריי חברי הכנסת, הצהרה לתקשורת, מסיבת עיתונאים. כי כמובן זה שידע הכול, ראה הכול, עשה הכול, צפה הכול, ומה שנקרא השם יתברך, והוא נמצא בכל מקום, ויש הצלחות, הוא בטוח יהיה אחראי לכל מה שקורה. הוא מוטט, הוא ראה, הוא הראשון שזיהה, הוא יודע תמיד להיות ב-20:00 בכל ערוצי התקשורת כשיש חצי הצלחה. אבל בסדר גמור. אני רוצה שנבין מה ההליך שעבר עלינו, על כולנו פה, כי היום יש שבעה נופלים, ודיברו על זה גם חברי כנסת לפניי, ואנחנו פשוט נרמלנו הכול. הכול בסדר. יש שבעה נופלים. זה בכלל כבר לא משנה את הלו"ז של הכנסת, והאמת, זה לא משנה לאף אחד מכם. ואיך אני יודע ששום דבר לא השתנה וחזרנו ל-6 באוקטובר? כי ראיתי היום את הידוע בכינויו אבי-אבות ה"שמאלנים בוגדים". מירון חזר לכנסת, משה מירון. כמובן, הוא תמיד יושב פה זחוח, נפוח ומלא בעצמו. אחד ממובילי קמפיין השנאה הבזויים ביותר שנראו פה, כולל תליית שלטים מחוץ לכנסת, מחוץ לבית ראש הממשלה של שמאלנים בוגדים. אם אתם זוכרים, בתחילת הלחימה הוא קיבל כנראה הרחקה מהכנסת ולא הגיע, אבל עכשיו אנחנו חזרנו לגמרי ל-6 באוקטובר. למה יש שבעה נופלים ולאף אחד כבר לא אכפת? איך רואים את זה? קודם כול, רוטמן חזר לכותרות. שימו לב מה הולך השבוע בוועדת הכספים. בוועדת הכספים מעלים מיסים אחר מיסים אחר מיסים, ואת המשרדים המיותרים, שאחד מהם זה של השר שיושב פה – ואני כל פעם אחזור על כמה המשרד שלך מיותר, והיה הראשון שהיית צריך לסגור. מילא האחריות שלך, מילא ההבטחה של שר האוצר, אבל לא סגרו חצי מחלקה בממשלה הזו. חצי מחלקה לא נסגרה, לא חצי מחלקה, לא אגף, שום משרד – כלום. כספים קואליציוניים לשרים, שבאמת הנפצתם שרים ואתם דבקים בהם. בחוקה יש שינוי בבחירת הנציב. כמובן שהפוליטיקאים צריכים לבחור. איזה כיף, זה עובד לנו ממש טוב. אתם מנהלים מעולים. בוועדת הכנסת אנחנו פוסלים מועמדים. בוועדת הפנים – עוד ג'ובים וסגני ראשי ערים לערים. בוועדת החוקה, שוב, יש חקיקה למחיקת לשכת עורכי הדין. בביטחון לאומי פלוס ועדת החוקה – זאת ועדה מאוד מיוחדת, שיכפיפו את מח"ש לשר המשפטים. בחוקה – עוד הצעה להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום האזרחי, כי חסר לנו את זה. מליאת הכנסת תעסוק בהדחת היועמ"שית שוב. הרגע גם גיליתי שהייתה פגישה מיוחדת עם ראשי הסיעות החרדיות, אני לא יודע, גפני לדעתי עם ראש הממשלה – משפט אחרון – לא בנוגע לשום דבר בתקציב המדינה, סך הכול יו"ר ועדת הכספים 30 שנים, בנוגע לגיוס. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> פטור מגיוס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי ביום שבו טובי בנינו ובנותינו נופלים ונופלות, אנחנו צריכים להכין חוק השתמטות, וכמובן, בזה חשוב מאוד שהכנסת תתעסק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת בראש, בחלקת האדמה שבין הנהר לים יש לנו היום שלוש מדינות: מדינת ישראל; מדינת המתנחלים, ששולטים הלכה למעשה בשטחים הפלסטיניים הכבושים ומנהלים נגדם טרור יום-יומי, נגד האוכלוסייה הפלסטינית המקומית; המדינה השלישית היא מדינת ארגוני הפשיעה. יש חלוקה טריטוריאלית ברורה בין שלוש המדינות. מדינת ישראל נכנעה, הרימה ידיים למתנחלים, והם עושים נגד האוכלוסייה הפלסטינית ככל העולה על רוחם, מבצעים נגדם פשעים שכל העולם עוקב אחריהם ומביט בהם, אין דין ואין דיין, לא נעצרים, לא מועמדים לדין, ואם מתקיים ניסיון לעצור אחד מהם, אזי נעשית עבודה בתוך הכנופיה של הווטסאפ של השר ההוא כדי לטרפד את המעצר וכדי לסכל אותו. אז המדינה נכנעה למתנחלים בעודה נושאת באחריות הערכית והחוקתית ככוח כובש על האדמה הפלסטינית. המדינה השלישית, כפי שאמרתי, היא מדינת ארגוני הפשיעה. מדינת ישראל הרימה ידיים ונכנעה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה היועמ"שית – – – האזנות סתר, לא ראיתי דבר כזה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – נכנעה לכנופיות הפשע שמטילות אימים על אוכלוסייה אזרחית שלמה. 1.7 מיליון אזרחים במדינה חיים תחת הטרור של ארגוני הפשיעה, של כנופיות הפשע. מדינת ישראל נכנעה להם, הרימה ידיים מולם, לא עושה כלום כדי למגר אותם ולא עושה כלום כדי לשמור על הזכות היסודית של כל אדם, הזכות לחיים והזכות לביטחון אישי. אז מי שמדבר על מדינת ישראל אחת, כנראה צריך לעשות חישוב מחדש של תפיסת העולם שלו, כי אנחנו מול שלוש מדינות: מדינת ישראל, מדינת המתנחלים ומדינת ארגוני הפשיעה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, בטרם אני אתחיל לדבר, אני רוצה לדבר על לוחמינו הגיבורים שנפלו בקרב ביומיים האחרונים. באמת אבדה גדולה; הלב נשבר נוכח האובדן של המשפחות, של חיים צעירים כל כך ומבטיחים כל כך. אתמול במהלך פעולה נחושה בדרום לבנון איבדנו ארבעה לוחמי מילואים מגדוד 9263 של חטיבה 226. אני מראש מתנצל אם אני הוגה את אחד מהשמות לא נכון: רב-סרן במיל' יבגני זינרשיין, סרן במיל' שגיא יעקב רובינשטיין, רב-סמל ראשון במילואים בנימין דסטאו נגוסה ורס"ל במילואים ארז בן אפרים. היום איבדנו בצפון רצועת עזה שלושה לוחמים נוספים, מגדוד שקד של חטיבת גבעתי: סמל ראשון עידו ז'נו, סמל ראשון ברק דניאל הלפרן וסמל עמרי כהן. באמת לוחמים צעירים, אמיצים, מסורים, שהשאירו אחריהם אנשים שאוהבים אותם, המון חלומות והמון חיים שכבר לא יתגשמו. זה משהו שצריך להזכיר פה ולכאוב אותו, כמו שאני בטוח שכולנו כואבים אותו. יהי זכרם ברוך. אני רוצה להתייחס לחזית הסורית בזמן שנותר לי. אני שומע פרשנות ושיח ער בתקשורת, באולפנים וגם כאן לגבי מה עשוי לקרות ולאן מועדות פני סוריה. אני לא נביא ואין לי כדור בדולח, אבל אני כן חושב שאפשר להתבסס על מה שיודעים ולא לשגות באשליות. ארגונים ג'יהדיסטיים על זרמי אל-קאעידה השונים לא יעשו שום דבר שונה ממה שהם עשו עד היום. כשאנחנו מסתכלים על סוריה, אנחנו מבינים שטוב מאוד שמשטר אסד נפל. יש בכך יתרונות ביטחוניים ברורים עבור ישראל, ועדיין, אל לנו לשגות באשליות. אנחנו חכמים יותר מזה. אנחנו חיים במזרח התיכון, אנחנו מכירים את טיבו. לא משנה איך הם התבטאו, לא משנה מה יהיו האינטרסים שלהם כרגע – הדבר שאנחנו צריכים להבין בבית הזה פוסט 7 באוקטובר זה שבמוקדם או במאוחר המטרה שלהם תהיה מדינת ישראל. ולכן, אנחנו לא צריכים לחשוש לפעול בצורה ברורה ותקיפה, כפי שפעלו בימים האחרונים, כדי להבטיח את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. שום דבר טוב לא ממתין לנו עם אל-קאעידה מעבר לגבול. גם אם ייקח להם זמן עד שהם יתפנו כביכול לעסוק בישראל, זה יקרה. אף אל-קאעידה, דאעש או כל סניף אחר שתרצו – אפשר להעמיק בזה – לא שינה פתאום את אורחות חייו ואת אמונותיו והחליט פתאום שהמדינה הציונית היא בעלת ברית פוטנציאלית. אנחנו תמיד נכונים לשלום, אבל אנחנו צריכים לדעת שמה שהיה מה הוא מה שיהיה, ולהיערך תמיד להגן על האינטרסים הביטחוניים שלנו בכל הגבולות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בשנה השנייה של המלחמה, ואני רוצה לשאול את חברי הקואליציה: האם אתם באמת מבינים את האירוע שאנחנו נמצאים בתוכו? אתם מבינים שאנחנו נמצאים באירוע גלובלי שיקבע את העתיד שלנו פה, במדינה הזו? ואתם בזמן הזה מובילים אותנו בעיניים פקוחות לשינוי משטרי, בעיצומו של האירוע הזה. מבוקר עד ערב אתם רק מספרים לנו על הסכנה, איזו סכנה ביטחונית יש בלחקור ראש ממשלה תוך כדי מלחמה. אבל לשנות את כל סדרי השלטון, את כולם, ולשסות נגד מוסדות המדינה שאתם אמונים עליהם – זה לא מסכן את ביטחון המדינה ואת האזרחים שלה? לדבר ולייצר מלחמת אזרחים בזמן מלחמה אזורית, זה מה שחשוב? לדבר על חונטות, על דיפ-סטייט, על בגידות של צבא, על בוגדים מבפנים? אתם מבינים לאן אתם גוררים את העם הזה? אולי אני מצפה ליותר מדי, יכול מאוד להיות. אולי הנרטיב הציוני שאני גדלתי עליו כבר לא קיים, אבל אני באמת מסרבת להאמין בזה, כי אם לי זה מכווץ את הלב ושורף את הנשמה, זה שורף את הנשמה לעוד אנשים פה במדינה – לאזרחים, לחיילים, להורים שכן רוצים לראות ישראל אחרת; מדינה עם כנסת ועם ממשלה שיודעים להסתכל בכאב של האזרחים ולתת להם מענה ותקווה, שעבור השלטון הם יותר מנקודה בסקר או מנדט. אנשים מתים פה ואנשים קורסים פה, ואתם טוענים שכל ביקורת נגדכם היא לא לגיטימית. אסור להגיד מילה על הטבח, אבל השורדים מתאבדים כי אין תקציב לטפל בהם; אסור להגיד מילה על החטופים, אבל האימהות מחפשות תשובה בוועדות הכנסת; אסור להגיד מילה על העומס שמוטל על המילואימניקים או על המפונים, אבל הם כאן. הקול שלהם עדיין לא מהדהד, כי הם פצועים והם עייפים. אני ממש מסרבת לשחרר את הנרטיב שגדלתי עליו. אנחנו עם של גיבורי-על, אבל אנחנו גם עם עייף שצריך שלטון שיחבק ויתמוך ויאחד אותו, ולא אחד שמכה ומשסה. האחריות למניעת פיצוץ אזרחי ולאומי היא רק בידיים שלכם, כי אתם זה השלטון, והציפייה ממנהיגות שלטונית זה לגלות אחריות ולהבין שיש זמן ומקום לכל מילה שיוצאת לכם מהפה, לפני שיהיה מאוחר מדי. אבל אתם, אתם בוחרים בחקיקה מפלגת שמובילה לקרע, ובמקום למנוע את הקריסה של העם והחברה שלנו, אתם שועטים למדיניות של הפרד ומשול. אין ספר היסטוריה אחד שילד יהודי עתידי יקרא שיצליח להסביר לו למה השלטון בזמן מלחמה בחר, במקום לשקם – להפריד ולהרוס. אין תירוץ. אף אחד בהיסטוריה בעבר ובעתיד לא יבין למה אתם מובילים אותנו לאסונות האלה, ובעיניים פקוחות. אני קוראת לכם לעצור. יש יותר המחבר בינינו מאשר המפריד. תפסיקו עם חקיקה שנויה במחלוקת. זה לא הזמן. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גבירתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו היום ב-9 בדצמבר 2024, 22 ימים לפני תחילת שנת הכספים החדשה, ועדיין אין תקציב לשנת 2025. 22 ימים לפני תחילת שנת הכספים התקציב טרם הגיע למליאת הכנסת אפילו לקריאה ראשונה. מה שעוד יותר הזוי ובלתי נתפס – בינתיים בוועדת הכספים מתקיימים דיונים על חוקים פיסקליים, על מיסים חדשים, שהם למעשה חלק מהתקציב, בהיעדר תקציב. חברי ועדת הכספים נדרשים להצביע על עוד ועוד גזרות ומיסים על הציבור בלי שיש להם – לנו כחברי ועדת הכספים – את התמונה הכוללת של התקציב, כי אין תקציב. והתקציב שכביכול הונח על שולחנו של יושב-ראש הכנסת וטרם הגיע לקריאה ראשונה במליאה, הוא כבר לא רלוונטי. הוא לא רלוונטי כי שיעור הגירעון שמופיע בו כבר השתנה על ידי החלטת הממשלה, ולא דאגו לעדכן אותו בספר התקציב. הוא לא רלוונטי כי היקף הכנסות המדינה שבו מבוסס על תחזית צמיחה שלא נתמכת לא על ידי חברות הדירוג, לא על ידי ה-OECD ואפילו לא על ידי בנק ישראל. זו פיקציה. הוא לא רלוונטי כי לא רואים בו את סכום הכספים הקואליציוניים שהממשלה המופרעת הזאת מתכוונת להקצות לחברים שלה – לפי הערכות, מדובר ב-5.4 מיליארד שקלים – תוך כדי שהממשלה מעלה מיסים וחונקת את מעמד הביניים. הוא לא רלוונטי כי כבר היום, בחוקים הפיסקליים שנדונו בוועדת הכספים – חוקים שהם, כפי שאמרתי, למעשה חלק מהתקציב כשאין תקציב – נעשים שינויים שמשנים את מסגרת התקציב בלי שהתקציב יגיע לקריאה ראשונה. ואם מישהו חושב שלכל הברדק הזה בניהול התקציב ובניהול כלכלת ישראל אין השלכות רוחב על הציבור הישראלי, אני רוצה לספר לו כי בשנים הקרובות אזרחי ישראל ישלמו עשרות מיליארדי שקלים יותר על החזר חובות, רק כי יש להם ממשלה שלא אכפת לה מעתיד המדינה. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. הוא ביקש עוד כמה דקות. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להשתתף בצער המשפחות שקיבלו היום את הבשורה הקשה מכול. אני רוצה לפנות לקואליציית נתניהו: לא מביך אתכם מה שקורה ב-24 השעות האחרונות? מבול התירוצים הזה של ילד בגן לא מביך אתכם? אכלו לי, שתו לי, דיברו איתי, לא דיברו איתי, כן מוכנים לדיון, לא מוכנים לדיון. מה עובר עליכם? מה עובר עליכם? כל בן אדם במדינת ישראל שווה בפני החוק. אף אחד במדינה דמוקרטית הוא לא מעל החוק. מכתבי הנאמנות האלה של שרי הקבינט, של שר האוצר – הצטרף אליהם עכשיו גם שר החוץ. לא ראיתי בחיים זיגזג כזה, באמת. הוא צריך לקבל פרס רק על זה. ואתם, עם חוות דעת הזויות. אל תתייצב, אומרת טלי. מה זה אל תתייצב? מה זה אל תתייצב? הוא בן אדם במדינת ישראל. קורא לו בית משפט – הוא מגיע לבית משפט. מה זה השטויות האלה? ואני רוצה לומר לכם משהו. עכשיו בדרך לפה עשיתי ChatGPT: הדרכים להתחמק ממשפט. תראו מה הוא אומר: 1. לחץ פוליטי – צ'ק; השני, ערעור מערכת המשפט, נרטיב של רדיפה פוליטית, הטלת ספק בפרקליטות ובבתי המשפט – צ'ק; השלישי זה משיכת זמן, בקשות דחייה רפואיות, ביטחוניות, ניצול סיבוכים משפטיים – צ'ק; אחרי זה יש לנו השפעה על דעת הקהל, הפצת מסרים נגד המערכת המשפטית, הדגשת הישגים אישיים – תכף הוא עושה מסיבת עיתונאים, זה בדיוק מה שהוא הולך לעשות; ניהול משא ומתן להסדר טיעון, הפחתת האישומים, מניעת מאסר – אולי זה יהיה הדבר הבא; גיוס צוות משפטי חזק – ברוך השם, יש לו, לא יודע מי משלם עליהם; שימוש במעמדו הציבורי וערעור על העדים. תקשיבו, זה בדיוק מה שעושה נתניהו בגיבוי קואליציית ההזויים שהוא מחזיק לעצמו, ובסופו של דבר מי שישלם את המחיר זה אזרחי מדינת ישראל. כמו כל דבר שהם עושים, מהיום שהקואליציה הזאת נבחרה, שום דבר טוב לא קרה במדינת ישראל. ואני רוצה לומר לכם משהו, אסור, אסור לפספס את מה שקורה בכנסת בימים האלה. תסתכלו על השבוע הקרוב. יש פה אוסף של חקיקה שבאה מבית היוצר של נתניהו שאמורה לערער את כל המערכות של מדינת ישראל – את התקשורת, את בתי המשפט, את הפרקליטות. הסיבה היחידה שמחלקת הדגים הקפואים שותקת עכשיו היא כי הם יודעים שאני צודק. אז אני רוצה לומר לכם משהו: אף אחד הוא לא מעל החוק. הוא יתייצב לדיון. כל הכבוד ליועמ"שית, שעושה את עבודתה נאמנה למרות האיומים שלכם. ואזרחי מדינת ישראל, הוא יקבל משפט צדק כי אנחנו נעמוד על כך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר מפה, אני לא מאחל לאף ראש ממשלה במדינת ישראל להיכנס לכלא. ואני אצטט את דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט כשאמר: אם אתה לא יכול להיות גם בבית משפט וגם לנהל מדינה, תתפטר מניהול המדינה. אז תתפטר מניהול המדינה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת רון כץ, אתה דיברת על מבול של חקיקה שפוגעת ומאיימת גם על התקשורת, גם על בתי המשפט וגם על הפרקליטות, אבל יש חקיקה, מבול של חקיקה גזענית שלא נפסק לרגע אחד מתחילת קדנציה זו. זו חקיקה שבאה לפגוע בעיקר באוכלוסייה הערבית, אזרחי המדינה. החוק הזה שמוצג היום הוא אחד החוקים שמדברים בצורה ברורה על חקיקה גזענית. לכאורה, הצעת החוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה אמורה להיות דבר מבורך, שלחקלאי שמגדל כבשים או כל מיני בעלי חיים אחרים ויש לו עדרים ונמצא בשטח, נמצא בחקלאות, לגיטימי מאוד שיהיה לו מבנה מגורים בתוך שטחי המרעה. אבל אם אנחנו נבחן את הצעת החוק בצורה הכי ברורה ונראה את הפרמטרים שקיימים בה, הם באים לשרת אך ורק קבוצה אחת – שטחי מרעה ליהודים. כי מבדיקה שעשיתי, וגם מהנתונים שעלו בוועדה, גם כשהעליתי להם – לקבל את רשימת שטחי המרעה שיכולים ליהנות מחוק זה, מתברר: אין שטחי מרעה לערבים בתוך הקבוצה הזו. ולמה? כי אחד התנאים – אני אגיד לך, טלי. כי אחד התנאים לקבל ולעשות מגורים זה שטח מרעה עם אישור שהייה מעל לשנה, וכל האישורים שנותנים למגדלי העדרים, במיוחד בנגב, זה אישור עונתי לשלושה, ארבעה חודשים, ולכן אין אף מגדל עדרים או בעל עדרים בנגב שיכול ליהנות מחוק זה. באים ביום כזה להסדיר לחקלאים – וטוב שמסדירים, אבל שיסדירו לכולם – באותו יום שמסדירים לחקלאים בשטחי מרעה, באים בנגב והורסים לאנשים שחיים שנים על גבי שנים בכפרים הלא-מוכרים, ומשאירים את האנשים ללא פתרון. עוד פעם אנחנו רואים את הניסיון של הממשלה הזו לקדם חוקים גזעניים, שבאו בעיקר לפגוע באוכלוסייה הערבית בכלל ובנגב בפרט. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הנשיא המנוח שמעון פרס דיבר שוב ושוב על מזרח תיכון חדש. בנאום שהוא נשא בכנסת ארבעה ימים לפני חתימת הסכם אוסלו הוא אמר כך, ואני מצטט: "זה הסכם בין שני עמים, שנפשם נקעה ממלחמה. לא עוד מלחמה – – – לא עוד טרור, לא עם הפלשתינים, לא עם המצרים ואפילו לא עם הלבנונים – – – בארץ הזאת ישלוט השלום – – – אנחנו נביא לילדים של כולם – – – מזרח תיכון חדש, מודרני, לא לפי ה'אלטע מודה' שלכם – – – עשינו הסכם שיביא אור ליומם של האנשים הצעירים – – – אנחנו גאים במה שעשינו, גאים באומץ ליבנו, גאים בהכרעה החדה, גאים בתקווה שאנחנו מביאים לעם היהודי, למדינת ישראל ולכל תושבי האזור". עד כאן. סוף ציטוט. כמה הזיות, כמה משיחיות שקר, כמה הנדסת תודעה. על הטירוף הזה שילמנו במחבלים מתאבדים, באוטובוסים מתפוצצים, בנהרות של דם. הרי כמו שאמר ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר, הערבים הם אותם ערבים, והים אותו ים, כלומר, הרצון להשמיד אותנו נשאר בדיוק אותו דבר, כפי שחווינו בצורה כל כך קשה וכואבת לפני שנה. עכשיו אנחנו מתחילים לראות איך יוצרים באמת מזרח תיכון חדש – מתוך עוצמה, מתוך נחישות, מתוך ציונות, מתוך תודעה יהודית, מתוך תודעה משיחית, כן. כמו שאמר ראש הממשלה המנוח דוד בן-גוריון, ואני מצטט: "הדבר שקיים את העם היהודי בכל הדורות והביא ליצירת המדינה היה החזון המשיחי של נביאי ישראל, חזון גאולה יהודית ואנושית. מדינת ישראל היא עכשיו מכשיר הגשמה של חזון משיחי זה". סוף ציטוט. אנחנו נמצאים בתקופה משיחית. אנחנו נמצאים בתקופה שבה הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו מתוך המציאות. חז"ל לימדו אותנו במדרש: "אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח", ואנחנו בהחלט מצפים למשיח. אני רוצה לסיים, לקראת עדותו של ראש הממשלה מחר, בהכרת הטוב כלפי ריבונו של עולם, שדאג שבעת הזאת מי שינהיג את המדינה ואת הממשלה יהיה בנימין נתניהו. ואני רוצה גם לשמש פה לעם ישראל: תודה גדולה, אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, על הובלת המדינה בכלל, ובפרט על הנהגת המערכה הקשה בשנה האחרונה, לקראת יצירה של מזרח תיכון חדש באמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר הושבה לישראל גופתו של החטוף איתי סבירסקי, זכרו לברכה, שנרצח על ידי שוביו. עד הירצחו הוחזק איתי יחד עם נועה ארגמני, שסיפרה על הקשר המיוחד שנוצר ביניהם: "לאורך כל הדרך היית לצידי ואני לצידך", כך כותבת נועה. "היית חבר הנפש שלי, איש השיחה שלי והאח הגדול שאף פעם לא היה לי. לימדת אותי את המורכבות של הנפש, ואיך כל אחד מאיתנו מתמודד עם דברים בדרך אחרת, שאין דרך לא נכונה, כל אחד והדרך שלו. אני מודה לך על הימים שהייתי מבועתת מפחד ותמיד אמרת לי: 'אני פה איתך. זה קשה, אבל אני פה איתך'." ואני חושב שהסיפור המיוחד הזה על הקשר שנוצר שם במנהרות בעזה בין איתי לנועה הוא סיפור של ערבות הדדית, שאנחנו רואים הרבה בתקופה הזאת, בעיקר בין החטופים שחזרו, כמו נועה, לבין מי שעוד שם. רואים את זה גם במשפחת גולדשטיין אלמוג – האימא חן והילדים אגם, גל וטל, שחזרו מהשבי, למרות כל מה שהם עברו שם – והם חזרו בעסקה הראשונה – ולמרות שהם איבדו את האבא נדב ואת הבת הבכורה ים, שנרצחו עוד ב-7 באוקטובר, מאז שהם שבו, כמו רבים מהחטופות והחטופים ששבו, נאבקים עבור מי שעדיין שם, מלמדים את כולנו שיעור על סולידריות וערבות הדדית. ואני מקווה שגם ממשלת ישראל תלמד מהם ולא תפסיד שום הזדמנות לעסקה. אנחנו שומעים בחדשות שאולי מתרקם לו משהו, אז מפה חשוב להוציא את הקול הזה של נועה, של חן, של אגם ושל כולם. אל תחמיצו את ההזדמנות. אחים ואחיות שלנו שם, והם מצפים שנושיט להם יד ונשיב אותם הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. ועדת חקירה ממלכתית. אין שום אפשרות להביא חקיקה נפרדת לוועדת חקירה מיוחדת. שני חברי כנסת מהאופוזיציה, שני חברי כנסת מהקואליציה, זה יבחר שופט, זה יבחר שופט, הורי החטופים, הורי הנופלים – ועדת חקירה מיוחדת, פטנט של הממשלה הזאת. "אנחנו לא נשתוק, ואנחנו נמשיך להתעקש עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית" – לא אני, השר מיקי זוהר. השר מיקי זוהר, על דברים של – לא של מה בכך, אבל הרבה פחות ענייניים מהאסון שקרה לנו. בנושא הרוגלות קיימתם בחוץ הפגנה ענקית. "כל יום, כל שעה וכל רגע שעובר בלי ועדת חקירה הוא פשע למדינת ישראל" – לא אני, השרה מאי גולן, בהפגנה שהתקיימה פה בחוץ. "אנחנו נרעיד את האדמה הזו עד שאתם תבינו, לא יעזור לכם" – חברת הכנסת גלית דיסטל, לא אני. "אם אין כלום, מדוע אתם מפחדים מוועדת חקירה ממלכתית?" לא אני, השר אופיר אקוניס. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה פוחד מוועדת חקירה שתייצג את כל חלקי העם? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני דורש הקמת ועדת חקירה מייד, עכשיו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה פוחד? למה אתה פוחד משוויון? מה מפחיד בשוויון? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת השר ישראל כץ עמד שם וצעק: "אני דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית מייד", לנושא הרוגלות; חבר הכנסת אופיר אקוניס: "אנחנו בניגוד לאחרים לא מפחדים מוועדת חקירה ממלכתית. אנחנו דורשים אותה, אנחנו עומדים עליה". אז בבקשה, תתכבדו ותביאו. חבר הכנסת ישראל כץ: "איפה החמלה?" – השר ישראל כץ, אז חבר כנסת – "איפה האנושיות והאחריות ההדדית?" הכול כולה בנושא הרוגלות. "אנחנו רוצים לראות אתכם מאחורי סורג ובריח כי מקומכם בכלא" – חברת הכנסת גלית דיסטל בנושא ועדת חקירה ממלכתית בנושא הרוגלות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה בסדר עם הרוגלות? אתה בסדר עם זה שמחטטים לאנשים בטלפון? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ודאי שלא. אזרחי ישראל – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מקדמים היום את חוק הרוגלות – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מקבלים את חוק הרוגלות. אנחנו פועלים למען דמוקרטיה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – שקיפות, אור השמש. אתם – במרתפים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אור השמש – – – תקימו ועדת חקירה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבורה של פחדנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> חושך, חושך – – – רק לא דמוקרטיה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבורה של פחדנים. ראש ממשלה פחדן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – שהפקידים יחליטו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש ממשלה פחדן, לא מסוגל להגיד "ועדת חקירה ממלכתית". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אור השמש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תקימו ועדה ל-7 באוקטובר. אור השמש. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה פוחד מדמוקרטיה, חבר הכנסת קריב? למה אתה פוחד מהעם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה פוחד משוויון? למה אתה פוחד מאור השמש? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את פוחדת מאור השמש. ראש הממשלה שלך – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מחשיפה? מלבדוק מה קורה במרתפי הפרקליטות? מלבדוק מה קורה בתוך העליון? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו סירב להקים ועדת חקירה לכרמל, סירב להקים ועדת חקירה למירון ומסרב ל-7 באוקטובר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, חברת הכנסת שרון ניר רוצה להתחיל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – ואת מדברת איתנו על אור השמש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא לפחד מהדמוקרטיה. לא לפחד מהדמוקרטיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> דיסטל, מה, מה קרה? איך חזרתם כבר בשאלה? הרי חזרת בתשובה. שוב חזרת בשאלה? זיכרון קצר יש לך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שום שאלה ושום תשובה. היחידה שלקחה אחריות מתוך 120. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז תישארי באחריות. את יודעת שאחריות – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תחלמי להפנות את זה אליי. קחי אחריות על עצמך. שיאיר לפיד יבקש סליחה. אף אחד מכם לא לקח אחריות. היחידה שלקחה, ואתם מפנים את זה אליי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, אפשר להפסיק עם – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. חברת הכנסת גלית. גלית, אני אתחיל בקריאות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתם מחפשים הכנעה, לא פיוס – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – ואני לא נכנעת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שנייה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני לא נכנעת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא נכנעת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> רציתי פיוס איתכם. בחלומות יהיה איתכם פיוס. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, את בקריאה השנייה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בחלומות יהיה איתכם פיוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שבאזור מתרחשים שינויים טקטוניים גיאופוליטיים מרחיקי לכת – רק בשבוע האחרון התווספה למדינת ישראל זירה נוספת, סוריה; רק היום התבשרנו בכאב ובצער גדול על נפילתם של שבעה גיבורים נוספים, שלא ישובו עוד משדה הקרב – בזמן שברור לכולם שהצורך בתגבור לוחמים רק הולך וגדל – זו זירה נוספת, סוריה – ממשלת ישראל מתמקדת במשימת הליבה שלה: חוק ההשתמטות, משימת ליבה שנועדה לשמר את הקואליציה. השר כץ יצא עכשיו מהתייעצות כל כך דחופה, לא בנושא איראן, לא בנושא הכוחות המורדים בסוריה – בנושא חוק ההשתמטות עם המפלגות החרדיות. אנו שומעים שהקואליציה הגיעה לסיכום עם בבצ'יק בנושא יעדי הגיוס, או יותר נכון אי-גיוס חרדים, וחזרנו לנקודת ההתחלה. מנסים שוב למרוח אותנו בחוק שיהדוף בפועל גיוס של ציבור חרדי ולא ייתן מענה לדבר הכי חשוב – לזירות הפעולה שלנו, לעשרות אלפי חיילים שחסרים לצה"ל. הדיונים הריקים מתוכן רק מוכיחים בבירור שמה שרוצים פה זה להלבין השתמטות ולמסד דיל שמצד אחד המטרה שלו להותיר את הקואליציה על כנה, ומצד שני – לחלץ את ציבור המשתמטים מגיוס לצה"ל. זה דיל שכנראה יבטיח את שלמות הקואליציה עד 2026, וזה הדיל הכי חשוב, נכון לעכשיו: חוק ההשתמטות, על מזבח האינטרסים הפוליטיים הצרים של ראש הממשלה. כל ההצהרות הפומפוזיות מעל הראש של אזרחים פטריוטים, מעל הראש של הלוחמים, שנאנקים תחת הנטל – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נהרגים בלי סוף. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – נשחקים יום-יום. ביטחון המדינה וחיילי צה"ל לא מעניין את הקואליציה. ביטחון המדינה וחיילי צה"ל לא נכלל בתוך החשבון של הדיל המופקר. מדינה דמוקרטית, בסיטואציה הנוכחית שיש במזרח התיכון, עם זירות שרק הולכות ומתעבות, צריכה להיות חפצת חיים; צריכה לדאוג שכולם כולל כולם יתגייסו לצה"ל, ולא לעשות דילים מופקרים על הראש של חיילי צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר בשני משפטים על החוק הזה, על חוק הסדרת מגורים בשטחי מרעה. אולי היה צריך קודם כול לעשות הסדרה לשטחי מרעה ואחר כך להסדיר את המגורים, כי מי שייהנה מהחוק הזה, אם אנחנו בודקים כמה ערבים נהנים ויש להם שטחי מרעה מאושרים – מעט מאוד; אולי אפשר לספור אותם על כף יד אחת. ולכן, החוק הזה, הוא לא בא להיטיב עם כלל האוכלוסייה. החוק הזה אולי בא להיטיב עם חלק מהאוכלוסייה, ולכן אני אומר שזה חוק גזעני. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה באזור שלנו, ולכן אני אפנה בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אל העם הסורי אנו אומרים: אנו מברכים את העם הסורי על נפילת המשטר הדיקטטורי של מפלגת הבעת', אשר הרגו יותר מחצי מיליון אזרחים סורים בשנים האחרונות. אנו מקווים שהאופוזיציה הסורית והנהגת המהפכה יובילו להקמת משטר דמוקרטי חזק, המבוסס על העברת שלטון בדרכי שלום, על חיזוק השוויון ועל הבטחת החירות לכל הסורים ללא יוצא מן הכלל.) ואני פונה לממשלת ישראל: צריך לחדול ממדיניות הכיבוש בטענה שאנחנו כובשים שטחים בשביל ההגנה. זה לא עובד וזה לא יעבוד, ויש כאן הזדמנות. נכון, אנחנו לא יודעים מה לגבי המשטר הקיים ואיזה משטר יהיה, אבל אנחנו צריכים לקוות שיהיה משטר שייטיב עם האוכלוסייה הסורית ועם העם הסורי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה יש כיבוש? איפה יש כיבוש? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואולי יש כאן הזדמנות ליחסים חדשים עם העם הסורי ועם המשטר שיקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם אל-קאעידה. המורדים באל-קאעידה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לקוות תמיד שיהיה יותר טוב ממה שהיה. ואני אסיים בכמה דברים שאמר חכם יהודי. הוא אמר ש"הגאווה הלאומית והאופוריה בעקבות ששת הימים היא זמנית ותישא אותנו מלאומיות גואה וגאה ללאומנות קיצונית משיחית. השלב השלישי יהיה התבהמות והשלב האחרון – קץ הציונות". הכיבוש הורס. זה חכם יהודי שאמר את זה, וצריך לחיות עם רגליים על הקרקע, צריך לקוות תמיד למשהו יותר טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא יודע עד כמה הוא היה חכם. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חכם יהודי, כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי אמר לך שהוא היה חכם? חברת הכנסת גלית דיסטל, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, יש שר במליאה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דיכטר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש, השר עמיחי אליהו, לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבי דיכטר שר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שאלו איפה השר. הכול בסדר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ראוי שהשר ישב אולי ויקשיב לנואמים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו כבר. לא נעים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדבר לשר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם אלייך, אגב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך לדבר על נושא סביבתי. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי בשנה האחרונה שנתניהו מונע בגלל שיקולים פוליטיים בתקשורת – אסדת קידוח מהבוקר עד הערב פה במליאה: נתניהו משמר את הקואליציה המופרעת שלו; נתניהו עושה הכול למען הישרדותו הפוליטית – ואללה, ברגע של כנות, אני מסכימה איתכם. נתניהו פועל אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים. אממה? אני חולה על השיקולים הפוליטיים של נתניהו. שימו לב לאן הובילו את מדינת ישראל השיקולים הפוליטיים של נתניהו – אפקט הדומינו, טק טק טק, סנוואר נופל, דף נופל, ורק מתוך השיקולים הפוליטיים של נתניהו. גנץ, שנטול שיקולים פוליטיים בכלל, רצה להפסיק את המלחמה ולחזור עוד שנתיים. נתניהו, משיקולים פוליטיים, נגד כל העולם, ליטרלי כל העולם, כל העולם – אדם אחד מתעקש להמשיך במלחמה, מחסל את סנוואר. אין יותר מצב שסנוואר יצא עם וי מהמנהרות – חוסל. דף חוסל. נסראללה חוסל. מאות מיליוני הדולרים שאיראן השקיעה בציר השיעי המרושע שפשוט חנק את ישראל – טק טק טק, חוסל, והכול אך ורק מתוך השיקולים הפוליטיים של נתניהו. מתוך השיקולים הפוליטיים של נתניהו היו גם הסכמי אברהם. זאת אומרת שהשיקולים הפוליטיים של נתניהו, אדם אחד מול כל העולם, פשוט שינו את המזרח התיכון. את זה לא רק אני אומרת, את זה אני קוראת היום גם בתקשורת הערבית; את זה אני שומעת מביידן, שאומר שאלמלא התקיפה באיראן, שאנחנו לא באמת מבינים עד כמה היא הייתה מוצלחת, יכול להיות שאיראן הייתה מסייעת לאסד. אבל גם אסד, עוד אבן דומינו, נפל, כי לא הייתה לאיראן שום יכולת לחזק את הציר השיעי, וכל זה אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים של נתניהו ומתוך הרצון שלו לחזק קואליציה מופרעת. לחברי הקואליציה המופרעת הזו, שאני חלק ממנה, שסובלת מהרגע שהיא הושבעה, מהרגע שהממשלה הושבעה עד היום, את הגיהינום בכבודו ובעצמו, אני רוצה להצדיע על זה שכולנו נעמדנו מול אחד המנהיגים הגדולים שהארץ הזו הצמיחה, שבאמת בשנה האחרונה אנחנו רואים מה זה מנהיגות, מה זה חוסן, מה זה אומץ, מה זה לעמוד בלחצים לא אנושיים, בלתי אפשריים; להיות מואשם בזה שאתה רוצה שהחטופים ימותו, להיות מואשם בזה מבוקר עד ערב, בכל אמצעי התקשורת; שאתה לא אוהב את אזרחי ישראל, לא רואה את אזרחי ישראל, לא דואג לאזרחי ישראל, כשהלכה למעשה, מול כל האופוזיציה, אתה היחיד שהתעקש שישראל לא תיכנע, שישראל לא תובס, שישראל תמשיך בגאון קדימה עד – שימו לב – הניצחון המוחלט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, 430 ימים מאז פרצה המלחמה הארורה הזאת. אנחנו חווים פה קצוות, מרגע לרגע, משעה לשעה, מיום ליום. ביום שישי קברנו את איתי סבירסקי, זיכרונו לברכה, אחד החטופים שלנו, שנרצח בשבי, שגם הוריו, אגב, נרצחו, ב-7 באוקטובר. ביום שבת קיבלנו סרטון אות חיים ממתן צנגאוקר. פעם ראשונה שראינו שהוא בחיים אחרי יותר מ-420 ימים. אימא שלו ראתה את הבן שלה ושמעה את קולו. היום, לצערנו הרב, שבעה לוחמים שלנו חירפו את נפשם. סוריה – הפיכה משטרית אתמול. ובזמן שכל הדברים המטורפים האלה קורים, במה עסוקה ממשלת ישראל? היא עסוקה בלהביא לוועדת הכלכלה עוד פעם את המהפכה התקשורתית של קרעי. והינה, גם היום פינה השר קרעי את לוח הזמנים שלו והגיע לוועדת הכלכלה כדי לפקח שבובתו האישית, חבר הכנסת קלנר, יצליח להעביר את החוק בוועדה. כנראה הוא לא סומך עליו יותר מדי אם הוא צריך להגיע כשהוא שם. זה, דרך אגב, המקרה הטוב, כי בפעם הקודמת מציע החוק להטבות לערוץ 14, קלנר, אפילו לא הגיע לדיון. קרעי ישב שם, וחבר הכנסת המציע לא ישב. ואנחנו יושבים שם בוועדה ומדברים על התאגיד, באמת, התאגיד המופלא הזה, שאין בכלל ספק שהוא הצלחה מסחררת ועושה עבודה מופלאה בכל התכנים שאנחנו רואים שם, גם בטלוויזיה וגם ברדיו, וגם הפקות המקור, וגם מהווה מקור פרנסה לכל כך הרבה משפחות בישראל – ומביא חבר הכנסת קלנר, בשמו של השר קרעי, את החקיקה הפרטית הזאת, שכל מטרתה היא עוד חתיכה בפאזל הזה של מהפכת התקשורת, של השתלטות על התקשורת החופשית. וזה למה? כי המשטר, השלטון, צריך שופר שיגיד את המסרים שהוא רוצה שיגידו. אז מחזקים את ערוץ 14, ומנגד מחלישים את כל שאר כלי התקשורת, ובהם התאגיד. קודם היה לנו את החוק להפרטת/סגירת התאגיד, עכשיו זה הפיקוח על התאגיד, שמטרתו בסוף להתערב בתכנים – מה יגידו, איך יגידו, כמה יגידו, כמה כסף ישימו על זה – וכל זה חלק מהמהפכה התקשורתית שקרעי מביא עלינו. וישבנו שם בוועדה עם כל כך הרבה נציגים, גם מהתאגיד ומעולם התקשורת. אפילו לא הגענו לשמוע אותם מדברים – חוץ ממנכ"ל התאגיד – לא הצלחנו לשמוע אותם כי שמענו את הטרלול המטורף שמנסים להצדיק לנו את המהפכה התקשורתית הזאת, איך זה יגביר לנו תחרות. אורזים את זה באיזו אריזה יפה, איך זה יעשה לנו טוב במדינה, אבל האמת לאמיתה היא שאנחנו רואים אתכם ואנחנו רואים לכם. אנחנו מבינים בדיוק מה אתם עושים, ואנחנו לא נאפשר לזה לקרות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובנאומים הבאים אני אמשיך לספר עוד על עלילות קרעי ומהפכתו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, אני עושה לכם פה עכשיו בריף בשלוש דקות על משפט נתניהו, כדי שתבינו את תיאטרון האבסורד, וההידרשות שלו לעדות – והוא הולך להעיד מחר בבית המשפט. תיק השוחד מייחס לנתניהו בכתב האישום טובות הנאה רגולטוריות תמורת פרסום חיובי באתר וואלה. כך נוסח כתב האישום, כך הדיסרטציה המשפטית. ואז במהלך המשפט אנחנו מגלים את הדברים הבאים, ובשלוש הדקות הללו אני מתעלמת מכל המחדלים האיומים של לפתוח חקירה נגד ראש ממשלה בלי אישור של יועץ משפטי לממשלה – חקירות בתיקים אחרים. עזבו את הכול. נתמקד בטענה הזו של טובת הנאה רגולטורית תמורת פרסום חיובי באתר וואלה – וייחסו 315 פרטים בכתב האישום שהם אותו פרסום חיובי לטובת ראש הממשלה. אגב, תפתחו סוגריים, מתוך 315 הפרטים יש רק 63 או 64 פרטים שפורסמו, ופורסמו, אגב, בכל אמצעי התקשורת. שימו את כל זה בצד. הוכח במהלך המשפט שלא הייתה טובת הנאה רגולטורית לטובת בזק. זה עלה, ראשית, בעדותו של גלעד ארדן – שקיבל הזדמנות לעבור לתפקיד אחר, אבל ביקש מנתניהו עוד 14 ימי חסד, כך עדותו, כדי לחוקק את תקנות השוק הסיטונאי, שהיו לרעת בזק; הייתה לנתניהו הזדמנות למנוע חקיקה מריעה לבזק, והוא אפשר את אותה חקיקה מריעה – ובעדותו של פילבר, שהטיל קנסות קשים על בזק. זה בהקשר של טובת הנאה רגולטורית. ועוד דבר שעלה במשפט נתניהו בהקשר הזה – עדותה של דינה זילבר, חוות דעת של דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי, בענייני ניגוד עניינים. בזמן אמת ובהתייחס לטענות ניגוד עניינים בין נתניהו לבזק, הכינה חוות דעת למבקר המדינה לא טלי גוטליב – דינה זילבר, שאף אחד לא יכול לחשוד בה שהיא אוהדת נתניהו. בחוות הדעת שלה היא רשמה שבהינתן טענה של ניגוד עניינים בין נתניהו לבזק, נתניהו החרה-החזיק אחרי הדרג המקצועי, ולא נפל בהחלטתו רבב. חוות הדעת הזו, שמפילה את תיק השוחד, אגב, שמפילה אותו לחלוטין, לא הייתה חלק מחומרי הראיות, ונחשפה בבקשה לפי חוק חופש המידע על ידי העיתונאי אלי ציפורי. תקלטו מה אנחנו אומרים לכם פה. ובנוסף לכל הדבר הזה, עשרות אלפי ווטסאפים בין אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, לא נבדקו על ידי מכיני כתב האישום. זה נחשף במהלך המשפט, ואז ראיתם פוליטיקאים רבים שיושבים כאן, שיוצרים קשר עם מנכ"ל וואלה ומבקשים פרסומים, והוא מדריך אותם ומפעיל אותם והם מפעילים אותו. ולכן אני אומרת פה בקשר לתיק השוחד: מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אמר שלולא תיק השוחד, לא היה מוגש כתב אישום. עשיתי לכם כאן בריף קצרצר, ממש בשתי דקות, על תיק שוחד שהוא תיק דגל, שמסתבר, כמו שאמר נתניהו, שלא היה דבר, שהאמירות הללו הן אמירות נכונות. מה שעוד נורא בתוך ההקשר הזה – אם תרשו לי, אני אחרוג ב-20 שניות בעניין הזה – הפרקליטות עשתה דבר זדוני ביותר: היא הדליפה במהלך החקירות שיש שני עדי מדינה. ולמה היא הדליפה את זה? כי זה פוגש אותי ושכמותי, שמבינים שאם יש עד מדינה – מה זה עד מדינה? אדם שהודה בפשע ובאים לקראתו כדי לבוא – עם המבצע העיקרי של העבירה. הם אסרו לפרסום את הסכמי עד המדינה. ואז גילינו במהלך המשפט, חבר'ה, שזה לא הסכם עד מדינה. בכותרת זה הסכם עד מדינה; בגופו של ההסכם זה: הואיל ואנחנו חוקרים והואיל ואתה תספר לנו דברים, אז אנחנו הופכים אותך לעד מדינה. ולמה הם עשו את זה? כדי להשפיע על דעת הקהל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, רבותיי, בתיק כל כך דל, נתניהו מחר יעיד, כי יש לו את האומץ ואת הכוח, והוא גם יעשה את זה בצורה מצוינת. השאלה שאני שואלת אתכם, ימין ושמאל – תסתכלו: טהראן, אל-ג'זירה, אנחנו בהישגים אדירים במלחמה, ומתעסקים בראש ממשלה, שיהא מי שיהא, שהולך להעיד בבית משפט בזמן שאנחנו במלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. המסר הובן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הבושה כולה שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. חבל שהוא לא לקח אותך עורכת דין, היית עוזרת לו מאוד. ייצגת את זה ממש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא יכול לסכם 10,000 עמודים בשלוש דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה שלנו אכן יגיע מחר כנראה להעיד בבית משפט, משום שהוא בחר להיות ראש ממשלה תוך כדי ניהול תיקים. מאוד פשוט, מאוד ברור. אני רוצה להקדיש את שלוש הדקות כדי לשים ספוט, תאורה מכוונת, על שלוש קבוצות של ישראלים שלא כולכם מכירים בחיוניות של תשומת הלב אליהן. האחת מוכרת – קבוצת החטופים ובני משפחותיהם. אנחנו מחויבים, אדוני השר, חבריי וחברותיי, אנחנו מחויבים לאמץ את המתווה שלפני למעלה מחצי שנה הציג ראש הממשלה לחברי קבינט המלחמה, והגיע המתווה הזה כמובן גם לאמריקאים ולמחבלי חמאס: אנחנו יוצרים הפסקת אש קבועה, אנחנו מפנים בהדרגה את רצועת עזה, אנחנו מעבירים אסירים, ואנחנו מקבלים את אהובינו בחזרה. זהו סדר הדברים הנכון. ואם ראש הממשלה התכוון למה שהוא הציע והתקבל, אני מתרה בכולנו שאם זה לא יקרה, אנחנו מייצרים כאן שבר איום ונורא. היום צריך להתקדם. הקבוצה השנייה היא קבוצת שורדי הטבח ביישובים. חלקם, ואני מקווה שרבים ככל האפשר, יהיה בהם העוז, היכולת הנפשית, לחזור לביתם ולהקים את הבית מחדש, להקים את היישובים מחדש, וזה מה שאנחנו עושים כולם ביחד, כולם נותנים יד למהלך הזה. אבל יהיו ניצולים, תהיינה משפחות, יהיו אלמנים ואלמנות ויתומים, שלא יעמוד להם הכוח, ומדינת ישראל מחויבת להיות לצידם ולמצוא את הפתרון המאוזן, הנכון, שיאפשר להם לבנות בית בישראל, גם אם זה לא ביישוב שלהם. והקבוצה שלישית, אדוני היושב-ראש, היא קבוצה של יישובים, שמינייה של יישובים בגליל המזרחי ועוד רביעייה או חמישייה בגליל המערבי, שלא פונו. אותם יישובים בין 5 ק"מ ל-9 ק"מ בקו העימות, שנאחזו ביישובים שלהם, נשארו תחת אש, ונדרשו לקיים שגרה בזמן חירום קשה – המינימום שצריך זה להכיר בהקרבה שלהם, ואני אגיד לכם יותר מזה – להכשיר את היכולת שלהם לעמוד בהסלמה נוספת שעלולה להגיע. כן, עלולה להגיע. אין ודאות שהפסקת האש הלא-יציבה הזו תימשך לעד. זו חובתנו למי שאין כוונה לפנות אותם בהסלמה נוספת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, עוד הצעת חוק מבית היוצר הגזעני, והפעם המוביל הוא השר סמוטריץ'. הצעת החוק הזאת באה כדי לשלוט באדם ובאדמה, אבל לא כל אדם, אלא אדם מגזע מסוים – האזרח הערבי, שכל הזמן מצירים את מרחב החיים שלו. אממה? במקביל הכול נעשה כדי להיטיב עם אדם אחר מגזע אחר, גזע שהוא תמיד מועדף בכול, שהוא משתלט על הכול, כל המשאבים הם שלו, ואם נשארים פירורים, אז אפשר לזרוק לאחרים – במקרה הטוב, כמובן; לא תמיד. כאשר המציאות היא לרוב דיכוי, נישול ועוד דיכוי ועוד ניצול ועוד נישול, אז לא די לו, לשר האוצר של המתנחלים. אגב, לא אני אמרתי זאת אלא הוא בעצמו. בהצגת תקציב 2024 הראשון – אתם יודעים שאנחנו לקראת הרביעי בשנה הזאת – הוא אמר בפה מלא שהתקציב שהוא מביא הוא תקציב אידיאולוגי שמשקף את האג'נדה שלו. ואכן, הוא דואג ליישם את האג'נדה והאידיאולוגיה ההתנחלותית הכובשת שלו, כולל בחוק הזה. ומשפט אחרון. אנחנו לקראת דיוני התקציב, גם העדכון וגם 2025. התקציב שמתבשל מעיד במפורש על עוד שר כושל שהתחלק בתואר הזה עם החבר שלו – שר הכישלון הלאומי. לצערי הרב, אנחנו כל הזמן רואים עוד ועוד, כל שר שנמצא במקום מסוים עסוק בדברים אחרים חוץ מהדברים שלו. אז שיתעסק בכלכלה ובאוצר וברווחת האזרחים מבחינה כלכלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר דיכטר, שלום לך. איך הצבעת היום בממשלה בעניין ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת? השר דיכטר, אבי דיכטר, איך הצבעת היום בעניין ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת בישיבת הממשלה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעניין קצא"א? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. איך הצבעת? לא עונה. לא זוכר. חבריי, היום הממשלה התכנסה ובישיבתה החליטה על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, ולא רק ביטול של המדיניות, אלא גם ביטול של התנאי שאומר שהנפט שמגיע למפרץ ישמש לטובת צורכי האנרגיה של מדינת ישראל. זאת החלטה שגומרת על העיר אילת. המשמעות שלה היא שחברת קצא"א תוכל לייבא כמות בלתי מוגבלת של נפט למפרץ אילת, כשמדובר, שחור על גבי לבן, בנפט שמיועד ליצוא, זאת אומרת, לא מיועד לצורכי האנרגיה של מדינת ישראל. הופכים למעשה את העיר אילת לצינור לתעבורת נפט. זאת פצצה מתקתקת. ברור שהאסון בפתח. זאת לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי. זה מהווה סיכון אדיר, חריג, על כלכלת העיר, על בריאות הציבור, על שונית האלמוגים, על התיירות. פשוט מובילים לחורבן העיר אילת. אנחנו רק בשבוע שעבר ציינו עשור לאסון עברונה, אסון שבו 5 מיליונים של נפט גולמי דלפו מתוך צינור קצא"א לתוך שמורת עברונה ופשוט חירבו אותה. זה האסון הסביבתי הכי גדול בתולדות המדינה, אסון שעדיין מדמם. זו צלקת שפשוט לא מצליחה להחלים עד עצם היום הזה. אתם טובים בלהגיד שלא הזהירו אתכם, שלא משכו בדש הבגד שלכם. אני אומר לכם כאן, אני אומר ואני מזהיר את ראש הממשלה נתניהו: אתה מוביל לאסון נפט. אתה תוכל להאשים את הרמטכ"ל, תוכל להאשים את היועצת המשפטית לממשלה, אתה תוכל להאשים את כל העולם ואשתו, אבל זה עליך, זה שלך. אתה אשם באסון הנפט שרק ממתין להתרחש. זאת לא שאלה של אם, זאת שאלה של מתי. אשר לשרה להפקרת הסביבה, קראתי את התגובה הרפה והתבוסתנית שלה על האירוע המסוכן הזה. אני רוצה לומר לעידית סילמן: אם את נותנת שידרסו אותם, את אנשי משרדך, את הסמכויות שלך, אז מה הטעם בזה שאת יושבת על הכיסא? עידית סילמן, תתפטרי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת. שבעה חיילים נהרגו, שבע משפחות הרוסות. אני רוצה מכאן לשלוח חיבוק וחיזוק והשתתפות. באמת יום איום ונורא, שממחיש את מחיר המלחמה הקשה הזאת וממחיש לנו, נבחרי הציבור, שצריך לעשות הכול בשביל לסיים מלחמות. לא חוכמה להתחיל אותן. חוכמה עוד יותר גדולה זה לסיים אותן בהצלחה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> חוכמה לנצח אותן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה יודע היטב מה צריך לעשות כדי להחזיר לנו את 100 החטופים. הוא יודע ולא עושה, לא כי הוא חושב שזה לא הדבר הנכון – הוא יודע שזה הדבר הנכון. הוא מעדיף שוב את הממשלה על החטופים, את שרידות הממשלה על שרידותו של העם. אין לך, נתניהו, שום זכות לוותר על החטופים האלה. אני יודע שאתה מוותר עליהם, אבל אין לך את הזכות לעשות את זה. אתה חייב להחזיר אותם. אתה חייב להיות מסוגל לקחת את הצ'אנס שאולי יפרקו לך את הממשלה ולעשות את הדבר הנכון. אתה אולי לא מבין – אתה בעצם אולי כן מבין, אבל אתה לא מעריך נכון את הנזק העצום שזה יעשה לחיילים ולחיילות, לתושבים על הגבול, שידעו שאם הם ייחטפו, אף אחד לא יבוא להציל אותם, כי הממשלה חשובה יותר מהחוסן של החיילים. אתם אומרים שלשחרר 1,000 מחבלים זה סיכון עצום ונורא ואסור לעשות אותו. אבל אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת שקלים, שעצם זה שחייל ידע שהוא ייחטף ולא יחזירו אותו כי אתם לא רוצים לשחרר מחבלים, זה נזק פי מאה יותר גדול מ-1,000 מחבלים שתשחררו. בזה שאתם לא עושים את זה, אתם פוגעים בחוסן של העם. לך אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, שש"ס בעד להחזיר אותם. היא בעד עסקה גדולה. אז שתדפוק על השולחן ותגיד: אם אתם לא עושים את זה, אנחנו נפרק את הממשלה. למה רק בן גביר יכול לעשות את זה? למה רק הוא יכול לעשות את זה ולקפל את ראש הממשלה? תקפלו אתם את ראש הממשלה. איפה דרעי? איפה חברי הכנסת של ש"ס? תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להשיב לך משהו? יכולתם להצטרף לממשלה ולהיות שותפים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מפריע לי, חבר הכנסת אושר שקלים. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. בוא, עכשיו תגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תסביר לי, תסביר לי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> יש לי נושא אחר, אבל אני אענה לך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תסביר לי מה אנחנו עושים בעזה. למה נהרגים חיילים בעזה? תסביר לי, תסביר לי, בבקשה, אני רוצה לשמוע. אני אומר לך, אושר שקלים, שבקרוב לא יהיו חיילים שילכו לעזה, כי הם לא יאמינו לכם. הם כבר לא מאמינים לכם. הם כבר יודעים שזאת מלחמה פוליטית ולא מלחמת קיום. כדאי מאוד שתתעשתו, אחרת אנחנו נגיע – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לך ממש ממש בקצרה, כי אני מאוד מכבד אותך. הייתה ליש עתיד אפשרות על השולחן להצטרף לממשלה בתחילת המלחמה, והיושב-ראש שלך, מסיבות אישיות, פוליטיות, דחה את ההצעה וברח מאחריות, אז בבקשה, אל תטיפו לנו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה טועה – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ובוא נסכים על זה שכולנו רוצים להחזיר את כולם – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רוצים להחזיר את כל החטופים, אז אל תשחקו אותה שיש איזה צד שרוצה ויש איזה צד שמתנגד או לא רוצה, יש צד שהוא ערל לב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לא להפריע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה טועה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, היושב-ראש שלך חסר אחריות, ואתה יודע זאת טוב מאוד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הצענו להצטרף – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה, אתה מפריע. חבר הכנסת ששון גואטה, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו למה שרציתי לדבר לפני כן. מחר, בעזרת השם, יעלה ראש הממשלה למסור את עדותו בפני בית המשפט בתיקי האלפים. לצערי, מערכת המשפט לא התחשבה בעניין כה פשוט ומתבקש, לדחות את עדותו לנוכח המצב שעימו אנו מתמודדים כשאנחנו רואים את ההפיכות והתמורות במזרח התיכון. אני שוב מעלה פה בפעם המי-יודע-כמה, שמישהו יגיד לי דבר אחד שמערכת המשפט תרמה למאמץ המלחמתי של מדינת ישראל. דבר אחד. עוד לא נתקלתי. מערכת המשפט של היום הפכה להיות כלי ניגוח פוליטי אופוזיציוני. הם מחליפים אתכם. הם מחליפים אתכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במה אתה תרמת למאמץ המלחמתי? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> במקום שהאופוזיציה תצמיח מנהיגות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, זהו. די. לא להפריע. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> במקום שהאופוזיציה תצמיח מנהיגות בעלת שיעור קומה, היא נסמכת על הפקידות הלא-נבחרת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לשיטתה, מאוד חשוב כעת להתעסק בשמפניות, בסיגרים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או בכל מיני כותרות כאלה ואחרות שקיבל או לא קיבל ראש הממשלה. במקום לתת לו לנהל את המערכה המורכבת הזאת בתקופה שתכריע את עתידה של מדינת ישראל לעשרות השנים הבאות, סיגריות ושמפניות זה יותר חשוב. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אם הוא כזה טהור, למה אתם מפחדים מהעדות שלו? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מכאן אני רוצה להבין: מה הדחף? מה הלחץ? ייקוב הדין את ההר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אושר, מי שהוא ישר, לא צריך לפחד. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> למי זה תורם? המטרה, אולי המטרה – אני מעלה כאן תהייה – אולי המטרה כאן היא להתיש את ראש הממשלה? אולי יש כאן איזו כוונת מכוון להוציא אותו משווי משקלו, להסיח את דעתו? אולי חלילה יתבלבל בעדות? אולי הוא לא יהיה מרוכז או לא ידייק באיזה פרט כזה או אחר? ואז הם יבנו תילי-תילים של שינויי גרסאות ואי-דיוקים כאלה אחרים. ומה אז יגידו? אה, הינה, ראש הממשלה לא אמין. הינה, היינו צריכים להעמיד אותו לדין, הוא לא מוסר עדות מהימנה. לכן, כנראה, לשיטתם, הוא לא ראוי לאמון העם. אז מכם, האופוזיציה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסכם. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חסרת האחריות, כבר אין לי שום ציפיות. אתם מוכיחים מדי יום את חוסר הסולידריות שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז בוא ניתן גם לשאר האזרחים שצריכים לעמוד לדין – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מעלה כאן שוב תהייה: האם יהיה פה באמת משפט צדק? לצערי, מתן העדות מחר שוב מחדד את חוסר ההתחשבות והניתוק, לאו דווקא בראש הממשלה, אלא ברצון העם. לכן אנו, נבחרי העם – אני פונה פה לחבריי בקואליציה – אנחנו מחויבים לתקן את העיוות הזה ולהשיב בהקדם את אמון הציבור במערכת המשפט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, שבעה חיילים נהרגו היום, ואני שולחת את תנחומיי למשפחות היקרות. אני מתפללת, משתדלת ועושה ככל יכולתי שנהיה ראויים לכל הקורבנות היקרים הללו. שמעתי מלשכתי את חברת הכנסת דבי ביטון מזכירה את השם שלי פה על הדוכן. היא סיפרה על דיון הבוקר בוועדת העבודה והרווחה שניהל חבר הכנסת אלמוג כהן. אלמוג הזכיר את חברו שחטוף בעזה, ואמר שהוא יסכים לעסקה, רק כזאת שתכיל את כל החטופים, כולל החבר הטוב שלו. אני הסכמתי איתו, אני לא מתביישת בזה. בדיון הקודם שהיה – לפני הדיון של אלמוג כהן היה דיון נוסף שאני ניהלתי, וכמובן כמו תמיד הגיעו משפחות ודיברו – המשפחה של מתן אנגרסט, אימא של נועה, אח של מתן ועוד ועוד משפחות – ואגב, כולם כולם אמרו את אותו דבר בדיוק: אנחנו נסכים, ואנחנו דורשים מכם חברי הכנסת – דרשו מאיתנו – אנחנו דורשים מכם שתסכימו רק לעסקה שכל החטופים כולם, גם החיים וגם אלה שלצערי הרב כבר לא איתנו, יהיו על אוטובוס, בבת אחת כולם יחזרו לישראל, ואז תשלמו הכול עבור זה. והסכמנו איתם. ולכן, דבי היקרה, החטופים, כל אחד ואחד – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני לא מסכימה איתכם – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מותר לנו לא להסכים. אבל כל אחד ואחד מאיתנו, כל חטוף וחטוף חשוב לנו, וכואב לנו שהוא שם, ואנחנו רוצים אותו חזרה הביתה. החטופים הם לא רק שלכם, הם של כולנו. כל העם כולו, כל אחד ואחד בעם הזה רוצה את החטופים בבית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תסבירי למה אתם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני עונה לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מוכן. די. אני יותר מדי סבלן, אני מגלה סבלנות, אבל לא לנצל את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השאלה היא לא הרצון, השאלה מה נעשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, היא פנתה אליי – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אחרי עסקת החטופים – דיברתי עליה – אני רוצה רגע לדבר גם על יום בריאות הנפש שיצוין מחר פה בכנסת. לצערי הרב, הבנתי שחלק מהדיונים לא יתקיימו בוועדות מאחר שמתחילים את הוועדות מאוחר יותר, אבל כן יהיה אירוע שאני מקיימת, וכבוד השר, שר הבריאות, יכבד אותנו בנוכחותו. כבוד יושב-ראש הכנסת גם הוא יכבד אותנו בנוכחותו. הדיון הזה יהיה בין השעה 11:30 לשעה 13:30. אני ממש מבקשת מכולכם להגיע. יהיו שם נושאים מאוד חשובים, כולל קרימינליזציה של בריאות הנפש. זה מה שקורה היום במדינת ישראל: במקום לטפל באנשים שזקוקים לטיפול, המערכת מפנה אותם לעולם הפלילי, ושם הם נקברים תחת ערמות של תיקים מיותרים, מאחורי סורג ובריח, במקום לקבל טיפול. אז אני מקווה מאוד שתגיעו, ואני מקווה מאוד שנתקן ונשפר את העולם הזה, שכל כך זקוק לעזרה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, תנחומי כולנו לשבע המשפחות שבשורת האיוב הידפקה על דלתן. אדוני היושב-ראש, השבוע קמנו למזרח תיכון חדש ולאותה ממשלה ישנה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, זה מפריע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא אמרתי אפילו מילה אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנוכחות שלך – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לגלעד לא מפריע, יש לי קווים אדומים, אדוני היושב-ראש. לגלעד קריב – בחיים לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, השבוע קמנו למזרח תיכון חדש ולאותה ממשלה ישנה, קיצונית ולא מתפקדת. בזמן שמתרחשים באזור שלנו שינויים מרחיקי לכת, שמייצרים הזדמנויות חסרות תקדים עבור מדינת ישראל, הממשלה שלנו עסוקה באותם תרגילים הזויים, בחוקים פרסונליים, במסע ציד נגד ראשי מערכת הביטחון ושומרי הסף ובהזרקת רעל בלתי פוסקת אל תוך השיח הציבורי. חבר כנסת שהיה בעברו עורך עיתון מרכזי קורא לצה"ל "החונטה הצבאית". מעניין אם מפקד פיקוד צפון האלוף גורדין ומפקד הגיס הצפוני האלוף גולדפוס, שהובילו את המהלכים הצבאיים בגזרת החרמון ואזור החיץ בימים האחרונים, הם חלק מאותה חונטה, לשיטתו. השר הכושל בן גביר קורא להדיח את היועצת המשפטית לממשלה כי פעם נוספת מקורביו נחשדים בפלילים. יושב-ראש ועדה מכובדת בבית הזה קובע שכל מי שפועל להפלת ממשלה בזמן מלחמה הוא בוגד. אזרחי ישראל מסתכלים על הממשלה הזו ורואים משאית עמוסה לעייפה שאיבדה לחלוטין את הבלמים. המטען החורג שלה מורכב משלל חבילות של חקיקה הזויה ומהלכים בזויים: חוק ההשתמטות, השתלטות על שוק התקשורת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. דבי, דבי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – פיטורי היועמ"שית – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, זה מפריע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – התנחלות בעזה, חסינות לחברי כנסת, חסינות לעושי מעשה פלדשטיין ועוד ועוד ועוד. די להעיף מבט בשורת הדיונים שתוכננה להתקיים מחר בוועדות הכנסת: חוקי סתימת הפיות באקדמיה, החוק לפגיעה בלשכת עורכי הדין, חוק הרבנים, וכמובן החוק לדחיקת אזרחי ישראל הערבים מהמערכת הפוליטית. במשאית הדוהרת שלכם אין מקום לחטופים, למפונים, לחיילי המילואים, להלומי הקרב, לתושבי העוטף והגליל, ליישובי קו התפר. הדהירה של המשאית שלכם מסוכנת מאוד. זה באמת עלול להיגמר באסון. אבל אזרחי ישראל צריכים לדעת שהסחרור והדהירה של המשאית מעידים שהיא מתפרקת תחת כובד הטרלול הסקטוריאלי. הגלגלים חורקים, הבלמים מתרופפים, והנהג המושחת מתקשה לנווט אותה במסלול ההימלטות שלו. כן, נכון, זהו השלב שבו המשאית היא הכי מסוכנת, אבל זה גם השלב שבו בלחץ ציבורי נכון, נחוש ולא מתפשר נצליח להביא את נסיעת הבלהות הזו לכדי עצירה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> למרות טירוף המערכות – ובכך אסיים – אנחנו לא נתייאש ולא נמצמץ. אנחנו נעצור את הנסיעה הפרועה שלכם, נפרוק את מטען הרעל, ונחזיר את ישראל למסלול של שפיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, במיוחד אחד מהם, אחד ומיוחד, א', נגד א', נגד המילואים, אני עליתי לכאן כדי לבקש ממך וכדי לעודד אותך להמשיך להיות חזק וגיבור, לאמץ את כל כוחות הנפש שגילית במשך השנים הרבות שהקדשת למען ביטחון המדינה ולגלות אותם גם עכשיו, בתא הנוראי שלך בכלא אשל – ראיתי אותך שם אתמול, ראיתי אותך שם לפני שבועיים – תא השמור לאסירים ביטחוניים. איזו בושה. תמשיך להיות חזק, ותמשיך להיות חזק כי אתה עכשיו נלחם גם על ביטחון המדינה, ואולי בתפקיד אפילו יותר חשוב מהתפקידים שנשאת בהם בעבר. אתה נלחם עכשיו על ביטחון המדינה מול מפקדים שפגעו במודע בביטחון המדינה, מול פרקליטים שבכתב האישום נגדך פגעו בביטחון המדינה, והיום בבוקר, למרבה הבושה, מול השופט אלכס שטיין, שבפורמליזם מרושע השאיר אותך במעצר והכתים את מערכת המשפט הישראלית בכתם מוסרי נורא. אני אסביר עוד מעט על הפורמליזם המשפטי המרושע הזה, אבל קודם – על המפקדים והפרקליטים. המפקדים שלך הם אלו שהיו צריכים להיות היום בחדרי חקירות, הם אלו שהיו צריכים להיות במקום שאתה נמצא היום – מאחורי סורג ובריח. הם היו צריכים להיות שם לא רק בגלל שהם מידרו את ראש הממשלה – אגב, לא בפעם הראשונה במלחמה הזאת – מידרו אותו בזמן מלחמה מחומרים קריטיים שלא התאימו לאג'נדה שלהם. יש עוד כמה מסמכים שעוד טרם התגלו לציבור, וזה עוד ייחקר, אבל זו ההסתרה הקטנה. זה הפשע הקטן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי הסתיר? מי הסתיר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הפשע הגדול היה ההסתרה הגדולה של אלוף משנה ג' – של המפקדים שלך, א' – מכם, אזרחי ישראל, מכם, תוך פגיעה ממשית, מודעת, בביטחון המדינה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול לגשת לכל – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה אומר, יוראי, לא לפרסם את מסמכי סנוואר לציבור? מה זה אומר מעשית? מה המשמעות של לא לפרסם את מסמכי סנוואר לציבור? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי מונע ממנו? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה אומר לא לגלות איך חמאס מתעתע בכם? בכם, אזרחי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי מונע ממנו – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לשתף פעולה עם הלוחמה הפסיכולוגית של החמאס, אדוני היושב בראש. זה מה שעשו מפקדים בצה"ל – שיתפו פעולה עם החמאס בלוחמה פסיכולוגית שלו. זו המשמעות. מה זה אומר? מה אמר ראש השב"כ לאחרונה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חונטה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אמר ראש השב"כ לאחרונה? ההפגנות מקשיחות את עמדות החמאס. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה לא מתבייש להשמיץ את צה"ל, את מפקדי צה"ל, בזמן מלחמה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש השב"כ – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שבעה לוחמים נהרגו היום ואתה משמיץ אותם? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש השב"כ רונן בר. רונן בר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה? תגיד לי, אתה נורמלי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני משמיץ את אלו שפוגעים בצה"ל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – חונטה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> את אלו שפוגעים בצה"ל. פוגעים בצה"ל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה אלוף משנה ג' שפוגע בצה"ל, שמכתים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה נורמלי? אתה אומר "חונטה". איפה אתם חיים? זו מדינה, זו ממשלה, זו קואליציה שנגד המדינה. לא שמעתי דבר כזה בחיים שלי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדון רם בן ברק – שמכתים את צה"ל, מכתים את צה"ל. זה מה שהאנשים האלה עושים בזמן מלחמה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי את זה בחיים שלי. בזמן מלחמה אתם מסיתים נגד צה"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא נורמליים. אתם חבורה של פסיכים, לא נורמליים. תלכו מכאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> נמאסתם עלינו. תעופו מפה. לא נורמליים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, תצא, תירגע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה המפקדים. אגב, הם עושים את זה מסיבה אחת פשוטה. הם עושים את זה מסיבה – תמשיך לקלל. אתה לא מעניין. אתה יכול להמשיך לקלל. הם עושים את זה, אגב, מסיבה אחת פשוטה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת לצבא "חונטה"? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת לצבא "חונטה"? קראת לצבא "חונטה"? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> קוראים לזה נקמנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, מירב, לא, לא להפריע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נק-מ-נות – בזויה, אגב, נקמנות בזויה נגד א', שמה היה חטאו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה קראת לצבא "חונטה"? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא חשף את הפשע הגדול של אלוף משנה ג', של המפקדים, של ההסתרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת לצבא "חונטה"? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, זה הפשע שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה אמרת עכשיו? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת לצבא "חונטה"? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא קרא, הוא לא קרא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> דווקא לא. זה השכן שלך קרא. זה השכן שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. חברת הכנסת מירב, הוא לא קרא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה השכן שלך. אני אמרתי שהמפקדים הללו – אני קראתי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, הוא עונה לי. הוא עונה לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז מה? הוא יכול לענות, אבל הסתיים לו הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת להם "חונטה" או שלא שמעתי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, אתה רוצה לענות לה – תיגש אליה ותענה לה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. נו, אז תסיים. משפט אחרון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא קראת להם "חונטה"? קראת להם "חונטה" או לא? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. אני רוצה לומר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה אמרת? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, חוץ מהמפקדים שפגעו בביטחון המדינה – שהיו צריכים להיחקר היום, הם היו צריכים להיות בבתי כלא היום – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. וראש הממשלה שלך לא פגע? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חוץ מהפרקליטים שלקחו את הסעיפים על ריגול ועל מסירת ידיעה לאויב – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה לא פגע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אל תפריעי לו, בבקשה. תני לו לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והאשימו את האדם שבכוונות טהורות הלך להציל את כל המדינה – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> קראת לצבא "חונטה". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המסר הובן, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שידע שהוא יכול להביא 30, 40 חטופים חיים – זאת הייתה המחשבה שלו, והאשימו אותו – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי הוא הלך להציל? מי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חוץ מהם – משפט אחרון – בא השופט שטיין היום, בפורמליזם מרושע ממש; זה פורמליזם. אני מבין את התבנית המשפטית שלו, אני מכיר ואני מבין – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כל היום אתם בוכים. למה אתה לא עונה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משפט אחרון – לשקול את זכויות האדם שמולו. השופט שטיין, מולך עמד אדם עם זכויות אדם, עם חזקת חפות, זכויות אזרח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ומול זה, הסכנה הממשית שמה יקרה? אומר השופט שטיין: הרי אני בוחן רק את חזקת המסוכנות, שמא הוא יעבור את אותה עבירה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא, זהו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כלומר הוא ילך ויעביר חומר לראש הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה תהיה בזה הסכנה לחברה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, זהו. תכבד אותי. די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול לגשת לאיזה חומר שהוא רוצה, מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, מספיק. בבקשה, חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא נוותר. רגע, רגע, משפט אחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, יש עוד חוקים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש עוד חוקים. יש עוד חוקים. יש לך עוד הזדמנות לדבר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא נוותר. ואת החוק הזה, שהוא לא חוק פלדשטיין – אגב, מר קריב, הוא לא חוק פלדשטיין כי אם חוק א', כי החוק לא עוסק בפלדשטיין. הוא עוסק באנשים, עובדי מדינה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משרתי ציבור, חיילים נאמנים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה, לרדת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שעליהם אנחנו נגן כאן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. עמוק, עמוק. זה עמוק מאוד. חבר הכנסת רוטמן, אתה מסכם? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כתוב לי פה אוהד טל, רק שתדע. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, היושב-ראש, אני רוצה לדבר קודם כול – תחילה, להשתתף בצער משפחות הנופלים. לצערנו, כל "הותר לפרסום" מפלח את הלב. כל נופל הוא עולם ומלואו, וכל משפחה שמקבלת דפיקות בדלת – על כך שבנה נפל בקרב – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עובדי הסיעות, מנהלי הסיעות, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – הוא אובדן אישי, אבל אובדן גדול לכל האומה כולה. אנחנו חבים להם את חיינו, אבל בעיקר, כל עוד אנחנו נושמים, אנחנו חייבים להיות ראויים להם. אדוני היושב-ראש, אם נדבר על החובה להיות ראויים להם, בטח בראש ובראשונה כנבחרי ציבור, הייתי רוצה לדבר על מגבלות הכוח, על מנהיגות, על צניעות, על ריסון, על אחריות. קשה מאוד לפתוח את מהדורות החדשות ולראות איך הממשלה משתוללת, משתוללת על היועצת המשפטית, ואתה יודע מה? באופן מפתיע מציגה חזית אחידה בכל מה שקשור למשפטו של ראש הממשלה. אין ספק, ראש הממשלה עומד למשפט, וכל עוד הוא עומד למשפט, חזקת החפות עומדת לו, כמו לכל אדם, כמו לכל אחד. אבל בדיוק כפי שזה כך, גם לראשי ממשלה וגם לחברי כנסת אין זכויות יתר. התחושה היא שפועלם של רבים בקואליציה הוא לייצר זכויות יתר לחברי הקואליציה, כגון החוק המביש שהובא לפה בשבוע שעבר, חוק החסינות, חוק החסינות המביש, שלא רק יהפוך את הכנסת למקלט לעבריינים, אלא נותן אור ירוק לכל מי שרוצה להתמודד לכנסת וערכיו רדודים – והוא רואה בכך, כמו שאמרתי, סוג של מקלט – לעשות הכול כדי להיבחר. אבל זה לא מפתיע. זה לא מפתיע כאשר פעם אחר פעם מתנגחים ביועצת המשפטית. זה כבר אפילו לא לשרת איזו רפורמה משפטית. זאת ממש לא רפורמה משפטית. יש מצד אחד את הנתיב של להביא לנו בליץ של חוקים, טלאי על טלאי של רפורמה משפטית; יש נתיב נוסף, זה נתיב הבריחה של איך ראש הממשלה לא עומד לדין כמחויב בחוקי מדינת ישראל; ויש עוד נתיב – שאין גבולות לכוח. אין גבולות לכוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה הפך להיות כל דאלים גבר. ואפילו לא היו צריכים לשמוע את הקולות, מספיק לשמוע מה נאמר על היועצת המשפטית שם ואיך התנהגו. ואיך אמר שר הביטחון? אני אומר לך בשפה שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושבת שהממשלה הזאת צריכה להתעשת על עצמה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דב מלביצקי, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, א' נותר היום במעצר עד תום ההליכים. א', שאין מחלוקת וגם לא טוענים כלפיו שרצה לפגוע בביטחון המדינה; א', שאין מחלוקת וגם לא טוענים כלפיו שרצה להעביר את המסמכים שהעביר לגורם שהוא לא ראש הממשלה; א', שאין מחלוקת על היותו חייל מצטיין, פנומן, בעל פרסים שקיבל על תרומה לביטחון ישראל בשירות הצבאי, בשירות המילואים שלו – זה האדם שנותר במעצר. ולמה הוא נותר במעצר? מכיוון שאותו כוכב שיושב שם בעליון החליט שהוא מסוכן, שיש מסוכנות בשחרור שלו. ומה המסוכנות בשחרור שלו שהם קובעים? שיש חשש שהוא יחזור לדבר עם אותם גורמים ממשלתיים – כך לשון ההחלטה, עם אותם גורמים ממשלתיים – וימסור להם מידע שנמצא ברשותו. עכשיו, הוא עצור כבר חודש פלוס, כך שמידע חדש אין לו. כל מידע שאמור להימצא ברשותו – אין מחלוקת שראש הממשלה זכאי ורשאי לראות. אז איזו מסוכנות יש כאן? אין. יש פה דבר אחד. א', וזה גם נאמר היום בהחלטה, הסיבה שפעל כפי שפעל היא כי הוא ראה את הפער המטורף והבלתי-נתפס, פער אסטרטגי, הוא קרא לזה, בין מידע שנמצא אצלם לבין מידע שלא מועבר לדרג המדיני. כנגד זה הוא יצא, ובגלל זה הוא הלך והעביר את המסמכים האלה ללשכת ראש הממשלה. אך ורק בגלל זה. א' יודע את היקף העלמת המידע מהדרג המדיני. א' יודע איזה מידע במסמכים שהעביר לא נתנו לדרג המדיני לראות בזמן אמת. וזה מטורף, והסיפים פה ירעדו כשזה יתפרסם. ולכן המערכת נחושה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי שהוא לא יראה אור יום; לכן הרשעות כלפיו; לכן האכיפה הבררנית כלפיו; לכן עינוי הדין כלפיו. מידת סדום זו מחמאה לעומת מה שעושים לו. אבל אנחנו לא נוותר עליו ואנחנו לא נשכח אותו, ואנחנו נעביר כמה שיותר מהר את תיקוני החקיקה שקובעים שמה שהוא עשה הוא לא עבירה פלילית, וככה נוכל לשחרר אותו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי היום אין משפט בישראל. אין משפט בישראל. יש רשעות, יש אכיפה בררנית. אין משפט בישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי אותך מדבר כך על החטופים. לא שמעתי אותך מדבר ככה. לא שמענו אותך מדבר ככה. אף אחד מכם לא מדבר כך על החטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ינון אזולאי. ינון אזולאי לא נוכח? הוא מוותר. אתה רוצה, השר קרעי – הוא רק מכריז הודעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ראש הממשלה, עליו אתה רוצה להגן – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עלובים. חבורה של עלובים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תדאג. חבר הכנסת רוטמן, אל תדאג. חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מי? על מי לא דיבר? על החטופים, שאותם הוא לא שוכח? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מילה לא דיברתם על החטופים מעל שנה. זה מה שמעניין אתכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, נכנסתי באמצע. אתה יכול – – – דיבר על החטופים – – – << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, ראשית, אני אמסור – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא מסכם, רק הודעה. רק הודעה. חבר הכנסת שמחה רוטמן מסכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק תגיד את ההודעה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אוקיי. הודעה: הממשלה תומכת בהצעת החוק ומסכימה לעלות התקציבית שלה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן מוזמן לסכם את הדיון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, שמענו הרבה מאוד דברים שנאמרו על ידי כל הדוברים, אבל לדעתי, התנגדות להצעת החוק לא שמענו. לכן אני – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני. לא שמעת אותי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא שמעת את מטי? היא הייתה בכל הדיונים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את מטי לא שמעתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה בכל הדיונים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את מטי לא שמעתי, אבל אני בטוח שהיא תשלים לי בעל פה את ההתנגדות שלה, ואני בטוח שלא אסכים איתה; כבר, על עיוור, אני יודע. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ניפגש בוועדה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא רואה טעם. אני חושב שהחוק הוא חוק ודברי ההסבר שלו מדברים בעד עצמם. אני רוצה להודות לכל מי שעסקו במלאכה. במיוחד – נמצא פה אוהד, שהוביל את הקידום של החוק הזה, ולכן אני רוצה להודות, וכמובן, לוועדה ולכל גורמי הייעוץ והסיוע, הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע מהמשרדים, על קידום הצעת החוק. תודה, תודה על כך. אני רוצה דווקא לדבר על נושא שהוא משיק כמובן למרעה. משיק למרעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לשכת עורכי הדין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, מפרשת השבוע, דווקא פרשת השבוע הקודמת. ניסיתי להבין איפה כתובה הרפורמה המשפטית בפרשה הקודמת. ניסיתי להבין, כמו שאני מבין בכל פרשה. מה שאני גיליתי, אדוני היושב-ראש – אני גיליתי משהו מהפכני מאוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היום יום הולדת, היום יום הולדת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש לו יום הולדת, לגדעון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל לא, לא. תשמרי על – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גיליתי, אדוני היושב-ראש, בפרשת השבוע אירוע משפטי רחב היקף. אדוני היושב-ראש, חבל לי שאתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מקשיב, אני מקשיב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לפחות הם לא מקשיבים – אני מבין למה, אבל למה אתה לא מקשיב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יכול לא להקשיב לך? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בפרשת השבוע הקודמת ניגש יעקב ואומר: יש לי את המועמדת המושלמת שאיתה אני רוצה להתחתן. רחל, הרועה, היא המועמדת המושלמת. היא יפה, היא ישרה בעיניי – איתה אני רוצה להתחתן, כך אומר יעקב. אומר לו לבן: אדוני, אתה לא יכול. למה? עקרון הסניוריטי. עקרון הסניוריטי אומר: לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה, אז למרות שיש לך מועמדת מושלמת לתפקיד, בגלל הסניוריטי, תיקח את המועמדת הפחות-מוצלחת. כך אומר לבן. אנחנו יודעים שלבן הארמי משתמש בעקרון הסניוריטי, כמובן, כדי לרמות. יש עוד כמה אנשים שמשתמשים בעקרון הסניוריטי בשביל אותן מטרות נלוזות. גם הם רוצים לרמות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל יצאו הרבה שבטים מהסניוריטי. לאה הביאה את רוב השבטים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יעקב אבינו קיבל את הסניוריטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, איזה שבטים יצאו, איזה שבטים טובים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בגלל אותו עקרון סניוריטי, יושב לו יעקב מתוסכל, שבע שנים נוספות עובד לחינם. לזה הוא אמר: החלפת את משכורתי עשרת מונים – עקרון הסניוריטי מבית לבן. אבל אנחנו, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא מבני לבן, למרות שיש לנו קשר משפחתי. אנחנו מבני יצחק ורבקה, ואצלנו במסורת אין סניוריטי. אצלנו לרבקה, אחותו של לבן, הצד הטוב במשפחה, אמרו: אין סניוריטי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ועוד איך יש סניוריטי, ועוד איך יש סניוריטי. אם ראובן לא היה פושע, אז הוא היה סניוריטי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ותלך לדרוש את אלוהים. מה אמרו לה? "שני גיים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאֹם מלאֹם יאמץ ורב יעבד צעיר". זאת אומרת, הצעיר, עם הפחות-סניוריטי, הוא הנבחר, לא המחזיק בסניוריטי. לכן אני חייב לומר שהקו הזה, שלא מקבל את עקרון הסניוריטי, מלווה את אבותינו כבר הרבה מאוד שנים. שלום, כבוד השר. בדיוק אני מדבר על עקרון הסניוריטי, אתה יודע כמה הוא חשוב. עקרון האנטי-סניוריטי מלווה את המורשת שלנו הרבה. אז דיברנו על רבקה ורב יעבוד צעיר. אנחנו יודעים שגם אצל אברהם – יצחק, שהוא הבן הקטן, הוא הנבחר ולא ישמעאל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ומה נפסק כהלכה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גלעד, גלעד, אנחנו מדברים על ההלכה האורתודוקסית, חכה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך – – – דברים, אתה לא יודע הלכה. אתה – – – מספר סיפורים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על ההלכה האורתודוקסית, שנייה. מבין האחים יצחק וישמעאל, יצחק הוא הצעיר – יצחק הוא הנבחר; מבין האחים יעקב ועשו, יעקב הוא הצעיר – יעקב הוא הנבחר; מבין האחים ראובן, שמעון, לוי, יהודה, מי הנבחר? לא ראובן. למה? כי הוא לא התנהל כמו שצריך. לא לוי ושמעון, גם הם לא. מי הוא הראשון שזוכה בכס המלוכה? הבן הרביעי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סניוריטי נדחה על ידי המורשת שלנו, ואנחנו הולכים בדרכי אבותינו, בדרכי אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה. מי שרוצה ללכת בשיטתו של לבן, בשיטת הסניוריטי, אנחנו לא נהיה איתו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, בבקשה לשבת. לפני שנעבור להצבעה, אני רוצה לאחל מזל טוב לשר החוץ גדעון סער. עד 120 והמשך בריאות ועשייה רבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, עודד פורר, אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 29 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 60 בעד, 29 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי המרעה, התשפ"ג–2023, של חבר כנסת דן אילוז, בקריאה טרומית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 29 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 55 בעד, 29 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בקריאה טרומית. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 28 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 54 בעד, 28 נגד, שני נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת בועז טופורובסקי, ארז מלול, יוסף עטאונה, ואליד אלהואשלה, אליהו ברוכי, ששון ששי גואטה ומתן כהנא בנושא: הזינוק הצפוי במס הקנייה על רכבים חשמליים – הדחיפות במציאת פתרון למניעת פגיעה במעבר לתחבורה ירוקה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלי דלל, ינון אזולאי, ולדימיר בליאק, אלון שוסטר, אימאן ח'טיב יאסין, יצחק קרויזר ואחמד טיבי בנושא: משבר תקצוב המכללות הטכנולוגיות. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת משה פסל כי הוא חוזר בו מהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חלף היטל השבחה), התשפ"ד–2024, שמספרה 4826/25. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב מ/1816).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין, להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. חבר הכנסת ששון גואטה, זה מפריע. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לקבוע – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת גואטה. די, מספיק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בהסדר של קבע את הוראת השעה שנקבעה בחוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח–2018. בהוראת השעה הזו, שנקבעה לכתחילה לתקופה של שלוש שנים, הוקמה היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, יחידה מינהלית ייעודית הפועלת בשירות בתי הסוהר אשר הוסמכה לבחון ולקבל החלטות בבקשות לשחרור על תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שמשכם בין שלושה חודשים לשנה, וזאת כמובן למעט אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת ולמעט קטין שנגזר עליו עונש מאסר העולה על שישה חודשים. מנגנון עבודתה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים מותאם לאסירים שנשפטו לתקופות מאסר קצרות באופן שיאפשר בחינה של בקשות שהגישו לשחרור על תנאי באופן יעיל ותוך הקלת העומס המוטל על ועדות השחרורים, וצריך לומר, גם העומס שנמצא בבתי הכלא. היחידה הוסמכה לקבל את החלטתה על יסוד בקשה בכתב של האסיר ועל בסיס מסמכים שיונחו בפניה, בלא שיתקיים בפניה דיון בנוכחות האסיר, בא כוחו או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בשונה מההליכים המתקיימים בפני ועדת השחרורים. מתכונת זו משקפת איזון בין הצורך בקיום דיונים יעילים בלוח זמנים התואם את משך המאסרים ומועדי השחרור מצד אחד, ובין הצורך להבטיח בחינה מקצועית והפעלת שיקול דעת כנדרש בגיבוש ההחלטה אם האסיר ראוי לשחרור ואם שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור מן הצד השני. כדי לשמור על איזון, זה לא הוחלה סמכות היחידה על אסירים שנדרשת לגביהם חוות דעת מקצועית מיוחדת ושיש מקום לקיים לגביהם דיון במעמד הצדדים, כלומר אסירים המרצים עונשי מאסר בשל עבירות מין, אלימות במשפחה, אסירים הסובלים מהפרעה נפשית וכדומה. הצורך בהקמת המנגנון הזה עלה לאחר שהתחוור כי המנגנונים שהיו קיימים קודם להוראת השעה לא נתנו מענה מתאים לאסירים השפוטים לעונשי מאסר לתקופות קצרות, והתהליך הביורוקרטי הסבוך יחסית הביא לכך שאסירים רבים החמיצו את האפשרות שייבחן שחרורם על תנאי ממאסר. הוראת השעה הוארכה פעמיים. נדמה לי שלא רק שהוכח שהדבר הזה נכון, טוב ויעיל, אלא נכון להרחיב אותו. ולכן מה שמוצע כאן הפעם הוא לקבוע את המנגנון לאחר הניסיונות שנעשו לאורך שנים כהסדר קבוע, ובאמת להביא לכך שניתן יהיה להרחיב את השימוש בו. אני בכלל מוכרח לומר שנוכח מצוקת הכליאה שישנה, יש צורך אמיתי במנגנון יעיל יותר לשחרור אסירים בכלל, כל שכן דווקא אותם אלה שנשפטו לתקופות מאסר קצרות. יש בוודאי היגיון במציאת מנגנון שיאפשר את שחרורם במקרים מתאימים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע אם בסיפור המינהלי שבחוק, של הוראה קבועה, הוא מיועד לכל עבירות שהן קצרות? כי גם יש אופציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא לא לא. אמרתי כאן, אמרתי כאן שזה לא חל על עבירות מין, אלימות במשפחה, אנשים עם בעיות נפשיות. יש רשימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חל על עבירות מין? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא חל. אמרתי את זה קודם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שמין בפנים. על מה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא בפנים, בוודאי שלא. זה ברור. לא מתאימים גם לסוג ההסדר הזה. אבל מצד שני, אני חושב שההסדר הזה עבד טוב, ונכון לקבוע אותו כהוראת קבע. צריך לייעל את התהליכים האלה. בכלל, לי יש ספקות גדולים עד כמה מאסרים של חודשים ספורים זה בכלל דבר נכון, גם מבחינת החברה, גם מבחינת העומס על בתי הסוהר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה הממשלה תומכת בהצעת החוק של עונשי מינימום? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע. לכן אני מסכים – אגב, אני יכול לומר לך שאני ברוב מוחלט של המקרים בולם הצעות כאלה. יש דברים נקודתיים שבהם יש מאמץ להיאבק בתופעות קשות, נקודתיות, ששם אנחנו עושים את הדבר הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לעצור, למנוע פשע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ובדרך כלל שם העונשים הם מעל הרף של חודשים בודדים. אני חושב שזה גם הדבר הנכון לעשות. זאת הערה שאני בעיקרון מסכים איתה, היא נכונה. אני משתדל להתאים את המדיניות אליה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני משתדל להתאים אליה את המדיניות, אבל אין ספק שהמנגנון הזה חשוב, טוב, הצליח, ואני חושב שכדאי שנהפוך אותו להוראה קבועה וגם נדאג שהמנגנון הזה באמת יוכל לפעול בצורה יעילה, מהירה, ולתת מענה בכלל המקרים הרלוונטיים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר יריב לוין, שר המשפטים. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, עוכר, שמאלן, חמוץ וקפלניסט – כשאליהו הנביא פונה אל אחאב המלך, אחאב בתגובה מוציא לו צו על הראש, הופך אותו למבוקש בכל ישראל, וגם קורא לו עוכר ישראל. למה אחאב קרא לאליהו עוכר ישראל? כי אליהו היה הנודניק הזה שהזכיר לאחאב שהוא לא מתנהג כמו שצריך, שהוא מושחת, שהוא עובד עבודה זרה. אז אחאב, איך קרא לו? עוכר ישראל. עוכר, שמאלן, חמוץ, קפלניסט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, את זה הוא לא קרא לו – הוא קרא לו רק עוכר ישראל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתאר לעצמי שגם אחאב אמר לאליהו הנביא: תקשיב, אנחנו באמצע מלחמה, יש כל כך הרבה אויבים מסביב, כל כך הרבה צרות. מה אתה מתעסק איתי עם איזו כבשת רש, איזה כרם קטן? למה צריך את זה? הנביא ירמיהו היה נביא חורבן. הוא הסתובב וזעק שנים שיגיע חורבן אם לא ישנו את ההתנהגות. מה עשו? מה עשה עם ישראל? מה עשה מלך ישראל? זרק אותו לבור הכלא. לידו הבור של אסד נראה תענוג. עמוס הנביא זעק על עוולות חברתיות ושחיתות של ההנהגה. מה נאמר לו אחרי שהוא סולק? "לֵך ברח לךָ אל ארץ יהודה ואֱכׇל שם לחם ושם תנָבא". לך מפה. המנהיגות, המלוכה, לא אוהבת מוכיחים בשער, לא אוהבת נביאים שמציגים את מערומיה. קח את התוכחות שלך מאיתנו. נמאס לנו מהאזהרות על חורבן, על סכנות, על פורענות קרבה. אדוני היושב בראש, נביאי ישראל נרדפו על ידי השלטון. הם סבלו מרדיפה. למה הם סבלו מרדיפה? כי אף שלטון לא אוהב שמשמיעים עליו ביקורת, שאומרים שצריך שינוי. והינה, היום – כן, גם היום – הנהגת ישראל במדינת ישראל לא אוהבת ביקורת. היא לא אוהבת שמפריעים לה לעשות ככל העולה על רוחה. היא לא אוהבת מוסר, היא לא אוהבת יועצים משפטיים, היא לא אוהבת שמזכירים לה שאורחותיה מקולקלות, שהנהגותיה מושחתות. ההנהגה לא אוהבת נביאים. היא לא שומעת ביקורת. אבל יש מחיר לדבר הזה. המחיר הוא שממשלה שלא שומעת לביקורת – אין לה סייעתא דשמיא, בגלל עבירות שבין אדם לחברו, בגלל זלזול בכל מי שלא מהלל אותה, בגלל שהיא חוזרת על חטאים של הנהגות נפשעות בעבר. הנביאים ידעו את זה, אדוני היושב-ראש. הם נרדפו כי הם דיברו אמת, כי הם עמדו על הצדק. ועכשיו, מה קורה היום כשממשלה עושה ככל העולה על רוחה? מי יהיו הנביאים? את מי נזרוק לבור כדי לא לשמוע את התוכחה? למי נקרא עוכרי ישראל? למי נאמר: למה לנו כל נבואותיכם, לכו אל המדבר? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, גם הפעם אני רוצה לנצל את הזמן שלי כדי לדבר על אלמנות ויתומי צה"ל. אנחנו מתקרבים ל-money time של סגירת התקציב, ומה שצריך זה שמונה חברי כנסת אמיצים מהקואליציה שיודיעו לכל מי שצריך שהם לא יצביעו בעד התקציב אם לא יהיה בו טיפול ביתומי צה"ל ובאלמנות צה"ל. אני רוצה להסביר בקצרה במה מדובר. למעשה, החוק שנכתב בתחילת שנות החמישים טיפל בעיקר בהורים שכולים, פחות באלמנות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה, זה מפריע. בבקשה, מדברים פה על יתומים ואלמנות צה"ל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – פחות באלמנות וכמעט לא ביתומים. לאחר שנים רבות שודרג או טופל הנושא של אלמנות, ויתומים נשארו מאחור. נוצר מצב אבסורדי שבו היום יתום צה"ל או מערכת הביטחון שמגיע לגיל 21, מפסיק להיות יתום. כמו שהארגון שלהם עשה קמפיין: מזל טוב, הגעת לגיל 21 – אתה לא יתום יותר. זה מגיע למצבים אבסורדיים שאפילו אין להם say – נניח אחרי שהאימא נפטרת בשיבה טובה, ליתומים אין say על איך נראה אתר היזכור של האבא שלהם. הוקמה ועדת רובינשטיין והגיעה למסקנות. לפחות את המסקנות האלה צריך להחיל, יחד עם דאגה לכל יתומי צה"ל שעברו כבר את הגיל שוועדת רובינשטיין מטפלת בו. אי-אפשר לשכוח את אותם יתומים שכבר עברו את הגיל המדובר, וצריך לטפל בהם. אני חוזר ואומר לחברי הקואליציה: נדרשים שמונה חברי כנסת אמיצים שיודיעו לשר האוצר שלא תהיה הצבעה על התקציב עד שיטופלו אלמנות ויתומי צה"ל. חיילי צה"ל, המילואימניקים הגיבורים שנלחמים, יוצאים לשדות הקרב בידיעה שאם הנורא מכול יקרה להם, מדינת ישראל תדאג ליתומים שלהם, תדאג למשפחות שלהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם השר ידאג לזה, אתה תצביע בעד? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על הסעיף הזה נצביע. שוב, אני חוזר ואומר, פה באופוזיציה אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים. אם לא יהיו שמונה חברי כנסת מהקואליציה שיתעקשו על הנושא הזה, גם התקציב הזה לא יטפל באלמנות ויתומי צה"ל. בשעות כאלה, במלחמה כזאת, במיוחד ביום כזה, שאיבדנו שבעה חיילים, זה בלתי נתפס אם יעבור תקציב שלא מטפל ביתומי צה"ל ובאלמנות צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתניהו מדבר אחרי הרבה זמן שהוא לא דיבר, ואני מתלבט אם להתייחס לחלק מהציטוטים בתקשורת או פשוט לוותר על הציטוטים של הדברים שהוא אומר, כי אין דבר אמת אחד במה שהוא אומר, וזה לא חדש. אז אני לא אחדש לכם שום דבר אם אני אגיד שראש הממשלה שלנו שקרן. לא שקרן בן שקרן, כי אני לא מערב הורים – זה סמוטריץ'. שקרן. אבל אדון סמוטריץ', אחרי שהקבינט, ברוב חוצפתו, שולח מכתב לדחות את משפטו של נתניהו, שופטי ההרכב דוחים את זה – מה אומר סמוטריץ', השר במשרד הביטחון? "שופטי ההרכב פוגעים בביטחון ישראל". 7 באוקטובר – על מי רשום, על שופטי ההרכב או על ראש ממשלה שעומד מחר לדין על שוחד, מרמה והפרת אמונים ומשתלח בכל המערכת? לא, הוא בניגוד עניינים: אני לא מתערב – אבל הוא שולח את כל אנשיו, ואז בקבינט עושים תחרות. אני לא רוצה להיות גס רוח, אבל התחרות, של מה היא? מי מהאנשים ימצא חן יותר בעיני שמש העמים. הפעם גם בן גביר כבר התחיל, הוא מרגיש הזדהות איתו; רגב רוצה לפנות ללב של היועמ"שית; גמליאל, השרה: אין הבחנה בין עיקר לטפל; השרה סטרוק; השר סמוטריץ', שכבר דיברנו עליו; השר כץ: אני אומר לך בסגנוני, בואי נדחה. מה זה הסגנון הזה? זה לא סגנון, זה פחדנות. מה, אנחנו שוכחים איך הוא נהיה שר הביטחון של מדינת ישראל? שכחנו? זה לא היה מזמן. אחרי שאמרתי את כל זה, מחר ראש ממשלה בישראל עומד לדין. לא אני אמרתי שאי-אפשר לעמוד. "בן אדם ששקוע עד צוואר בחקירות" – זה היה בשלב החקירה, כשהוא דיבר על אולמרט, אז עכשיו הוא משתלח על כל המערכת. אבל לא לא לא, אני לא מדבר על המערכת, אני מנוע, אני בניגוד עניינים. הוא בניגוד עניינים עם המדינה, לא עם היועצת המשפטית. מחר, כששרי הליכוד ילכו ויעמדו מאחוריו, מצדדיו או לפניו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תזכירו להם שנגמרה הקורונה, לא צריך מסכות על הפנים. את זה לא צריך מחר, אבל מה שכן, אחרי שהם הולכים איתו ולידו – אם הם לא יודעים, לא רחוק משם, מרחק 200 מטר, נמצאת כיכר החטופים. אני מציע לשרי הממשלה המרושעת הזאת, המרושלת הזאת, חסרת האכפתיות הזאת, שילכו גם לשם. שילכו גם לשם, אם הם לא עשו את זה עד היום, כי סליחה הם לא ביקשו מאף אחד – לא מאיתנו, לא ממשפחות החטופים ולא מאף אחד. הם הקורבן בעיני עצמם, אבל אנחנו הקורבן של ראש ממשלה מושחת, וחבל שכך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, עם ישראל, שמצוי במלחמה, עם ישראל, ש-100 מבנותיו ובניו מתחת לאדמה בעזה, חשוב שתדעו במה הממשלה הזאת עוסקת בחודש האחרון. סעיף ראשון – כוח לפוליטיקאים: הקמת ועדת חקירה פוליטית שתאסור הקמת ועדת חקירה ממלכתית; אי-הפללת אדם או איש ביטחון שמסר מידע ביטחוני לראש הממשלה; הרחבת חסינות חברי הכנסת כך שלא יוכלו להיחקר; הקמת מחלקת מודיעין חלופית לאמ"ן תחת משרד ראש הממשלה; הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי לקביעת שכר השוטרים. זה – סעיף אחד. סעיף נוסף – פגיעה בשוק התקשורת. גם עליו הם צריכים להשתלט: שינוי התקציב השנתי של התאגיד; סגירת תאגיד השידור הציבורי; סגירת גלי צה"ל; שליטה בשיטת מדידת הרייטינג; הרחבת חוק אל-ג'זירה. סעיף נוסף – הנושא של השוויון בנטל. גם זה מאוד מאוד חשוב לכם שזה יתרחק: הרחבת התקנים במועצות הדתיות; סבסוד מעונות יום לילדי אברכים משתמטים; חוק פטור מגיוס לחרדים. יש עוד סעיף שחשוב לכם מאוד – פגיעה בזכויות: הקלה בפסילת מועמדים ערבים לכנסת; הקלה בפסילת מועמדים ערבים לרשויות המקומיות; חקירת אנשים בגין הסתה ללא אישור פרקליט; גירוש משפחות. חברים יקרים, כל מי ששומע ורואה אותנו – אנחנו בכנסת מטורללת שהציבור לא מעניין אותה. כל ההתעסקות שלהם יום אחרי יום היא בחוקים הזויים שלא קשורים כלל לא למילואימניקים, לא למשפחות שלהם, לא לחיילים, לא לחטופים. לא שמעתי אחד מהקואליציה, אחד, שבכלל מצייץ על הנושא של החטופים. אני פונה לאותם אנשים שהדמוקרטיה חשובה להם, שהמדינה חשובה להם: קחו את הדגל, דגל הכחול-לבן, דגל ישראל, וצאו לרחובות. בכל שבת, כמעט בכל מקום במדינת ישראל יש גם עצרת למען החטופים וגם להפלת הממשלה ההזויה הזאת. אני קורא לכל תושבי נתניה והאזור: ביום שבת, ב-19:00, תגיעו לעצרת, תגיעו להפגנה. צאו מהבתים. חייבים לשמוע את הקול שלכם. חייבים לראות אתכם. רק זה מה שיעזור לנו. צאו מהבתים, קחו את הדגל וצאו להפגין נגד הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, לא הייתי נושא עכשיו את המילים שאני נושא אם לא הייתי מבין, אם לא היינו מבינים כולנו, שממשלת החורבן חוזרת להפיכה המשפטית. יבוא היום ועוד תשב אל מול האח וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת, ותיזכר אז בימיך בממשלת החורבן ותיאנח על כך אגב עישון מקטרת. ומסביב ומסביב ישב הטף, ואשתך גם היא מופלגת בשנים, תזיל דמעה ותקנח את האף ותגיד: הייתי שר בממשלת החורבן. ככה תגיד. לא יעזור לכם כלום. כל אחד ואחת מכם – הייתם שרים בממשלת החורבן. כל אחת ואחד מכם בקואליציה – הייתם חברי קואליציה בקואליציית החורבן. אתם חברים בממשלה שלפחות בקואליציה שתומכת בה, 15 לא עשו יום אחד מילואים. תזילו דמעה ותגידו: כן, היו זמנים. עד הקבר זה ילך איתכם. לא רק שמסביב ישב הטף, מסביב גם יעמדו המספידים. אולי שם הם לא יגידו שהייתם חברים בממשלת החורבן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה זה הרעש הזה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי הם לא יגידו שם שהזהרנו אתכם, שישבנו כאן ואמרנו לכם: אתם מביאים חורבן. אמרתי לאמיר אוחנה, היושב-ראש, שישב כאן: תצלם מכאן, שתהיה לך מזכרת מממשלת החורבן. עד שבא עמיחי אליהו ואמר: קודם נשלים את הרפורמה המשפטית ואחר כך נטפל בחמאס. זאת הייתה המדיניות. אולי בגלל זה גם נתתם מיליונים לחמאס, ואתם יודעים במה זה עלה לנו. אתם עוד יכולים לתקן, אבל כשאתם לא מקימים עכשיו ועדת חקירה ממלכתית, אתם פושעים כנגד הנופלים, אתם פושעים כנגד הנופלים והנופלות, החטופים והחטופות. בשביל מה הם נפלו אם אתם לא מוכנים ללמוד את הלקחים? איך זה קרה לנו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פונה אליכם. אמרתי: לא יצילו אתכם מהחברות בהבאת החורבן עלינו, אבל אם תקימו ועדת חקירה ממלכתית מהר, אולי זה יקהה קצת את החוב העצום שאתם חייבים לנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהאושלה, בבקשה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אלהואשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלהואשלה. העיקר הכוונה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כוונה טובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כוונה טובה. אתה מרגיש את זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין לי שום ספק. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קיבלתי פניות מהוועד המקומי של היישוב ח'שם זנה בנגב. יש שם מבנה, מתקן לתפילה וטהרה. יושב כאן השר לשעבר מאיר כהן – אתה זוכר שהממשלה הקודמת הכירה ביישוב. המתקן הזה נמצא בתוך בית קברות, הוא ממש צמוד ליישוב, ורשות האסדרה, רשות הבדואים, ביקשה לפני כמה שנים מהתושבים ומהוועד המקומי להזיז את המבנה הזה על מנת להעביר כביש, לסלול כביש, ליד בית הקברות, ואכן, התושבים עשו את זה – העבירו את המבנה לבקשת הרשות. אבל לפני כמה ימים הם הופתעו, כי מצאו צווי הריסה על המבנה שהצמידו פקחי רמ"י. אני לא יודע למה הפקחים מתנהלים ומתנהגים בצורה אכזרית. הרי הם רודפים את האזרחים הבדואים כל יום, אבל לרדוף גם את המתים? מה, לא חושבים? אין תעסוקה אחרת? אין דברים אחרים? צו הריסה על מבנה בתוך בית הקברות. תתארו לעצמכם שעושים את זה בבית קברות יהודי בעומר או במיתר. מה הייתם עושים? הייתם מתקוממים וצועקים וזועקים. איך יכול להיות שעושים דברים כאלה, מצמידים ומדביקים צווי הריסה על מבנה בתוך בית קברות? התושבים רוצים שהמדינה תסדיר את היישוב, תקים מרכז שירותים בתוך היישוב. במקום לבוא לקראת התושבים, עושים דברים בצורה הפוכה – מדביקים להם צווי הריסה על הבתים ועל המבנים שלהם וגם על המתקנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה באמת לא מכובד, השרה גילה גמליאל. די, הגזמתם. כמה אפשר? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא מעניין. בתוך בתי קברות. חבל שהממשלה מתייחסת כך לאזרחים הערבים בנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני משתתף בצערן של המשפחות. כולנו משתתפים בצערן של המשפחות. בשעה שאנחנו קוברים את מתינו, יושבים כאן בחדר נציגים של מפלגות חרדיות ביחד עם שר הביטחון, כך דווח, ועסוקים בלרקום את חוק ההשתמטות המטורף הזה. חשבנו שמשהו יקרה אחרי 7 באוקטובר. נפגשנו אחד עם השני בכנסת טרוטי עיניים, עם דמעות בעיניים, ואמרנו כולנו: לא יהיה – כולם יתגייסו לצבא; אמרנו: לא יהיה – לא תהיה אכיפה בררנית; אמרנו: לא יהיה – לא תהיה הפרדה בין דם לדם. התחבקנו, בכינו אחד על הכתף של השני ואמרנו: זהו, אנחנו הולכים למציאות אחרת. ובמקום זה, חלפה לה שנה ושום דבר לא קרה. חזרנו כולנו לסורנו, כאילו שאין מדינה, כאילו שאין מלחמה, כאילו שאין הרוגים ופצועים בצה"ל. ושידע כל העם שבשעה הזאת, ביום הקשה הזה, כשמשפחות מקבלות את הבשורה הכי מרה בחייהם – מותם של גיבורים, אנשי חיל, הבנים של כולנו – בשעה הזאת יושבים בכנסת ישראל ועסוקים באיך לפטור עשרות אלפי בוגרים מגיוס לצה"ל. היעלה כדבר? ואני אומר לכל אלה שהולכים לתמוך בחוק הזה: אל תלכו לשום בית של נופלים. אין לכם זכות. אין לכם זכות. אל תסתכלו בעיניהם של חיילי וחיילות צה"ל. ההורים ימשיכו לגייס את הילדים שלהם, אנחנו נמשיך לבכות את לוחמינו, והפוליטיקאים האפסיים האלה ישבו כאן בחדרי-חדרים וישחררו עשרות אלפי בוגרים מצה"ל, כי צריך שרידות. אם הליכוד – ואני אומר לכם, חבריי מהליכוד, אם אתם הייתם שמים קו אדום ואומרים: זה לא יהיה – זה לא היה. אל תפחדו. תגידו את דעתכם. אל תיתנו יד לפשע הגדול הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני צפיתי בחלק ממסיבת העיתונאים – אם אפשר לקרוא לזה מסיבת עיתונאים. זה יותר מסיבה של ביבי רב עם עיתונאים. מה זה היה האירוע המטורלל הזה, שבו ראש ממשלה צועק על עיתונאית: עכשיו אני מדבר, די עם השקרים? מה זה, משה קצב? היינו באירוע הזה ב-2007. מה זה? שיתמודד עם השקרים. מה אתה צורח על עיתונאית? למה, מה קרה? אתה ראש ממשלה. אומנם אתה לא יודע מה זו מסיבת עיתונאים, כי בדרך כלל אתה מדבר, אני לא יודעת מה, לטופז, לאוריך, מדבר לטלפון שלהם. ואללה, פתאום פגשת עיתונאים, ואפילו לא עיתונאים מערוץ צפון קוריאה – למרות שערוץ צפון קוריאה קיבל שתי שאלות, מה ששלו שלו; כל השאר – נתנו להם איזו רבע שאלה. שאלו שאלות על עסקת חטופים: האם טרפדת? טרפדת? מה זה הדבר הזה? תתמודד עם השאלות. אתה צורח על יולן כהן? 100 ימים, 100 ימים הוא לא דיבר עם עיתונאים. היה בטח משהו בערוץ הליטוף, לא יודעת, אבל 100 ימים הוא לא דיבר עם עיתונאים רגילים. אז בשיא, שלושה דברים מרכזיים הוא אמר: קודם כול, ועדת חקירה ממלכתית לא מקובלת על חלק מהעם. מה? מה זה? כמה, 20% לא רוצים ועדת חקירה? מה עם 70% שרוצים ו-10% שמתלבטים? מה פתאום, לא מקובל עליו. על הכול יש ועדת חקירה – על הרוגלות המטופשות שלו, על הצוללות; על זה אין ועדת חקירה. הוא אומר שזה לא מקובל על רוב העם. הוא מעז, אני חייבת להגיד משהו, לדבר על המעצר של קובי יעקובי. שמעתם מה הוא אמר? הכול עובר, חביבי. איך הוא אמר? פרצו מרכבים עם נשקים שלופים. המעצר של קובי יעקובי היה עם רכב אחד, עם חוקר וחוקרת. צריך גם לדעת את האמת. זה מדהים אותי, הבן אדם משקר כמו שהוא – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הופה, אדון מח"ש – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מכיר את האנשים האלה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. הלכת לבקר בכלא – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני הלכתי לבקר בכלא? אני? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא אתה שביקרת בכלא? סליחה, טעות שלי. החברים שלך, בוא, זה בטח לא מאצלי. אגב, אתה יודע שגלעד קריב – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את מכירה אותי מספיק טוב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עצרתי, עצרתי שם. אתה יודע שגלעד קריב רצה לבקר את ארבעת העצורים. לא הבנתי, אתה יודע, מבחינת השר הזה, הוא קורא להם הרי אסירים ביטחוניים – כן, ההזיה הזאת, לבקר אותם. מה עשו לו? אני מניחה שאתה תספר לנו. כן, תלמד מה קורה כשמהצד הזה רוצים לבקר עצורים, מה קורה, לאן זה מגיע. רגע, אני חייבת להגיד לכם מילה על קובי יעקובי. הוא מכניס את האירוע של קובי יעקובי כאילו זה קשור אליו. אתה מסכים איתי שאין שום קשר אליו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל זה קשור – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה קשור לזה שיש כאן אדם שחשוד בזה שהעביר מידע לאותו חשוד, לאדון מועלם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, אדוני. לכן, אם יש חשוד, מן הסתם – ומי כמוך יודע את זה – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא שוחרר – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, רגע. אם אתה חושב שהסיפור של קובי יעקובי קשור לביבי – לא, הוא לא קשור בכלום. זה שאתה פרנואיד, איך אומרים, זה לא אומר שלא רודפים אחריך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. זה לא קשור לביבי, זה קשור לשר שביקשו ממנו לפטר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון, אתה צודק, זה קשור לשר העבריין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה לא קשור לביבי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הכנת נאום? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל מה לא קשור לביבי. אמרת משהו תוך כדי, ועכשיו אתה חוזר בך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא חזר בו, הכול קשור לביבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה הייתם עושים אם לא היה לכם ביבי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, שישחרר אותנו כבר, קטי. שישחרר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? מירב, העם רוצה אותו. העם רוצה אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר. מה הוא צועק על יולן כהן? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דמוקרטיה. דמוקרטיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברות הכנסת, תודה רבה. עכשיו מדבר חבר הכנסת רון כץ. בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא לקנא. תמצאו לכם מנהיג. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך שבחיים שלי לא הייתי מזדהה עם מנהיג שצורח על עיתונאיות. מה קרה? תענה על השאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – משקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני רוצה להגיד לך משהו: את גוברת על המיקרופון אפילו, די. חברות הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרת לה את זה בדרך מכובדת, שתדע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכול באהבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועוד לא סיפרתי על זה שהוא לא זכר את מספר החטופים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, נו, סיימת שלוש דקות פלוס. בבקשה, חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה עתה צפיתי במסיבת העיתונאים של ראש ממשלת ישראל. אני לא חושב שמישהו בבית הזה זוכר אותו ככה, מזיע, רדוף. מה, מה קרה? אני לא מבין מה קרה שם. לא יכלו לסדר את זה כמו שצריך? אני מבין שכל הדרכים לנסות למנוע את העדות מחר לא עבדו – לא עבד מכתב הקבינט, מכתב חברי הכנסת, מכתב השרים. בסוף, הוא בן אדם כמו כל בן אדם במדינת ישראל, ומערכת החוק החליטה שהוא יבוא להעיד בבית המשפט. מה קרה? בגלל זה היית צריך מסיבת עיתונאים רדופה? בגלל זה צריך לריב עם עיתונאים? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל זה צריך לצעוק על עיתונאיות – שמה עשו? שאלו אותו שאלה לגיטימית לגבי החטופים. מה קרה? אי-אפשר לענות על זה? ראש ממשלת ישראל, שלא דיבר עם התקשורת הישראלית יותר משלוש שנים, לא מצליח לתת תשובה אחת לגבי 100 חטופים שנמצאים בעזה, אבל נותן 20 דקות על המצב המשפטי שלו, וכמה שהוא טוב, וכמה שהוא תותח, וכמה שהוא עשה. מה הוא עשה? הוא הביא את 7 באוקטובר, הוא הביא על מדינת ישראל את האסון הגדול ביותר מאז השואה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה הוא עשה? הוא משנה את המזרח התיכון לנגד עיניך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה מה שהוא עשה. מה הוא עוד עשה? הרס את הכלכלה הישראלית, בודד אותנו מהעולם, זה מה שהוא עשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – מוטט את סוריה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזור לכם לנסות לקחת קרדיט על דברים שלא קשורים אליו. עד שכבר היו לנו אנשים שכן עשו, אז גם אותם מידרו ופיטרו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתם איבדתם קשר למציאות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לשאול אתכם משהו: במה אתם גאים? ראיתם את מסיבת העיתונאים? ברור שלא, חבורת הגרופיות. ראיתם איך נראה ראש ממשלת ישראל? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? מה הקשר? שאלת מה הוא עשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעדות, סך הכול ללכת לתת עדות. אני רוצה לומר לכם בתור מי שהיה – עדיין עורך דין, סנגור, הרבה מאוד שנים: כך נראה אדם אשם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך לא הכרתי אותך – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק כך – מזיע, רדוף, לא מסוגל לענות על שאלות, מנסה את כל הטקטיקות של פושע זוטר להתחמק מעדות, ובסופו של דבר, כששום דבר לא הולך, הולכים על הקלף האחרון – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רון, אפילו אתה לא מאמין במה שאתה אומר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בונים את הטיעון. יש פה טיעון, חברים, שימו לב, יש פה טיעון. הטיעון שרוצים לבנות זה שרודפים את כל המערכת, לא רק אותו – רודפים את נציב השב"ס, רודפים את בן גביר, רודפים את ההוא ורודפים את זה ורודפים את זה. לא לא לא, לא רודפים אף אחד, רודפים אחרי האמת. הוא צריך להגיע לבית המשפט, הוא צריך לתת עדות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה לא מאמין בזה. אתה יודע שיש אכיפה בררנית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאמין בזה באמונה שלמה. ואני רוצה לומר לכם עוד משהו כמשפט אחרון – תקשיב גם אתה, אדוני היושב-ראש: כל מי שהצטלם עם נתניהו בפעם הקודמת בבית המשפט הפך להיות שר בכיר. אני מציע לכולכם לגשת לשם מחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה על ההמלצה. חבר הכנסת נאור שירי. זה הולך ומתגבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבנתי שהיית סנגור צבאי. לא ידעתי איך היית סנגור, לא הכרתי אותך. בכל זאת אני מכירה את הסנגוריה. לא שמעתי עליך מעולם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע איך לחלק את החיים שלי – לפני ואחרי טלי גוטליב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך יכול להיות – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אני רוצה לומר לך משהו, אני חייב לומר לך משהו. לצערי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תקשיבו רגע. אתם מאריכים את הנאומים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – עישן ג'וינט ורון כץ ייצג אותו. איזה קשה להיות סנגור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – טלי, לא לכולם – – – בפרקליטות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, יש במדינה עורכי דין שאת לא מכירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בישיבה. סליחה רגע, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את מוכרת בתור קריקטורה. באמת, לפחות תכבדי את המעמד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמענו פעם ראשונה. נרשמה הערתך. אני מבקש להפסיק. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את שומעת? את מוכיחה דבר אחד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את מפריעה לוואטורי לנהל את הישיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את מפריעה לוואטורי, טלי. אל תילחצי, בן גביר כבר שריין אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "אני ליכוד לשעבר". אל תתחפש – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בלב ובנשמה. טלי – ואטורי, נו, מה קורה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בלב ובנשמה. בלב ובנשמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת הכנסת טלי גוטליב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הכי לא ישרים שיש במדינה. אתה כל כך מתוחכם בחוסר היושר שלך, שבגלל זה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוה, מחמאה. חברים, מחמאה מטלי גוטליב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – במיאמי. שחררו כבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שמענו אתכם. די. תגידו, מה זה נותן? באמת, כחבר כנסת, מה זה נותן, הצעקות? אף אחד לא שומע אתכם בכלל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע. אין לי מושג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תנו לו לדבר. זכותו לדבר. אחי, עכשיו היית על הבמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלקוח שלי אשם, אשם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כולנו סובלים פה מזה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רון כץ, הלקוח שלי אשם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נשמה, את מוכרת כקריקטורה. די. מספיק. זה הניתוח שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלקוח שלו אשם, נאור. נאור, הלקוח שלו נראה אשם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, לדבר יפה לחברי הכנסת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שמעת מה הצד השני אמר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. לא שמעתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תקשיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תפסיקו. די. תודה רבה. אני לא גננת. אני אתחיל לקרוא אתכם לסדר. תודה רבה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני מניח שכולנו ראינו את הנאום לאומה של קצב נתניהו, ואני שמח גם על השיח הער בין הפרקליטות הצבאית לפרקליטה של הפושעים הבאמת-משמעותיים במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, עכשיו אני מבינה למה הוא רואה אנשים אשמים. כל הלקוחות שלו – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. הכול בסדר. די, בבקשה, ששם יציל אותנו. תני לי שלוש דקות. תעשי פרקטיקה עם עצמך, שלוש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה, טלי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, למה את בטירוף? מה קרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשם. הלקוח שלי אשם – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? טלי, מה קרה? מה קרה, טלי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עסקת טיעון במקום לנהל משפט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מואשם בעבירות מין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה בלתי. זה בלתי. אי-אפשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> Objection, מה שנקרא. תודה רבה. Sustained. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. זה לא פה, נשמה, זה איפה שיש חבר מושבעים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. תודה. הייתי בטוח שזה פה. קטי, תודה רבה. אחרי 40 שניות אני אגיע למה שרציתי לומר, כי אני מניח שלא תסכימו איתי, ואני מניח שכנראה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – משהו מקורי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בסדר. תשמעו, אני חושב שישראלים הכי שונאים להיות פראיירים, נכון? אנחנו נגיע לכל מקום בעולם ונגיד: למה מצאת חדר יותר זול? אני מצאתי דיל כזה, מצאתי טיסה כזאת. אנחנו נבדוק איזו טלוויזיה בדיוק נקנה, נעשה אלף ואחת השוואות ונעשה ארבעה אקזיטים שונים על אותם אתרי השוואות שעושים לנו את זה. אבל מה, בפוליטיקה שלנו – ואני אומר את זה הרבה – אנחנו הכי פראיירים שיש, כי אנחנו פשוט קונים את כל החרטות. איך הוא אמר היום? הוא אומר: הכול עובר, חביבי, וחרטא ביבי, וכל מיני כאלה. הבן אדם מחרטט אותנו באמת כבר שנים. ועם כל הכבוד לחבר'ה מהימין, גם אני הצבעתי ביבי, אתם לא יכולים להגיד לי שום דבר, כאילו, אני באתי מנוער הליכוד. אבל הוא מחרטט אותנו שנים. בן אדם אשכרה בא ואומר – אחרי שלא רק נכתב, היו הסכמים שהוא אמר: אני רוצה לרדת מהגולן – הוא אומר: לא רציתי כזה דבר. הבן אדם חושב שהוא היה ראש האופוזיציה בהתנתקות, הוא אומר את זה, ואין כלום. לא משפיע עליהם כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ארבע פעמים הוא הצביע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארבע פעמים הוא הצביע, עמד פה והצביע. הבן אדם לא יודע שאסור לקבל מתנות. 20,000 שנה הוא חבר כנסת – את הסעיף הראשון בתקנון הוא לא יודע. הוא לא אמר על בן גביר; הוא לא אמר על ניר ברקת; הוא בכלל לא מימן את חמאס. בכל פעם אנחנו נעשה את הסבב הזה, שתראו שיש לנו ראש ממשלה שפשוט משקר. הוא לא ידע על הצוללות; הוא לא ידע על ההטרדות; הוא לא ידע על הסיגרים. הוא לא ידע על הסיגרים, הוא ידע רק לבקש אותם, אבל הוא לא ידע שהוא מקבל אותם, מעשן אותם, וזה לא חוקי. כולנו מקבלים פה סיגרים. אני בכלל לא מעשן, אבל כולנו מקבלים סיגרים; אגב, אני מוכר את זה. השיא היום שהוא לא ידע כמה חטופים יש. הוא לא ידע. הוא לא ידע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם זה היה קורה ללפיד – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא ידע. היום הוא עומד ומתרברב לנו – משפט אחרון, כי הפריעו לי כל כך הרבה – עומד ומתרברב שהוא, את ציר – לפני עשרה ימים, אתה לא ידעת על מטר ממך – נפל משטר – אף אחד לא ידע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד לא ידע, אף אחד לא דיבר על זה. מטר מאיתנו התמוטט משטר שלם ב-24 שעות, והוא לא ידע. אבל ביום שהתמוטט – אני מוטטתי, אני עשיתי. באמת. באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחרון היה קודם, לא? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הביזיון הגדול ביותר זה שהוא אשכרה חושב שלא תהיה ועדת חקירה ממלכתית. תתביישו לכם כולכם שאתם משתפים עם זה פעולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה בקיאות אתם מגלים בנאום שלו. אני לא הספקתי לראות את הנאום. לא הספקתי לראות את הנאום. אני יושבת במליאה, עם כל הכבוד. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא הפסדת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמיתי. אני גאה בכם. אתם יודעים כל מילה שהוא אמר בנאום. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך לא ראית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קטי. קטי, לא להפריע. כשאני ואת ישבנו פה, הם היו בפרסה, הם אכלו וראו טלוויזיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש להם על מה להתגאות, כי הם ראו את הנאום. אני לא ראיתי, לצערי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קטי, תשלימי, תשלימי את החומר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמיתי. לא ראיתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמיתי, לא ראיתי. אני הולכת לראות. עכשיו אני הולכת לראות. אתם סקרנתם אותי. עכשיו אני הולכת לראות את הנאום. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תעדכני אותנו, קטי, תיתני לנו קונטרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מודה, לא ראיתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לכי בדרכך. השם עימך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אל תלכי, קטי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שימי רק כיפה כשאת רואה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. בבקשה, שלוש דקות לחברת הכנסת מירב כהן. פעם שלישית שאני אומר את זה, דרך אגב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קטי, אבל בעמידה רואים אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, תנו לה לדבר, היא חברה שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחות. מה זה חברה? זה לא כמו אצלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחות. עוד יותר תשתוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האמת, אני חושבת שביום כזה, מסיבת העיתונאים של נתניהו באמת לא מעניינת. אנחנו ביום שבו ספגנו מכה קשה מאוד, של שבעה חללים ביום אחד. ראיתי עכשיו את הסיפורים ואת התמונות של האנשים הצעירים, היפים, חלקם עם משפחות, חלקם בתחילת החיים שלהם. לכן, אני לא רוצה לדבר על שטויות, על מה נתניהו אמר במסיבת עיתונאים שמתעסקת כל-כולה רק בעצמו. אני רוצה להקריא טקסט שכל-כולו תחינה לשלום, שנפסיק לאבד את מיטב בנינו. כשאנחנו פוגשים מישהו ברחוב, אנחנו לא פונים אליו בקריאת מלחמה. הרכבת בתל אביב? היא לא עוצרת בתחנת הפסקת אש. הפסוק "ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו" לא מאחל "בניצחון המוחלט". המילה החסרה בכל הדוגמאות האלו היא "שלום". בה' באייר תש"ח, בעוד היישוב היהודי נמצא כמעט חצי שנה במלחמה קשה מאוד ומתמשכת, ובעוד צבאות ערב סביבנו נערכים לפלישה, הכריז דוד בן-גוריון על עצמאותה של מדינת ישראל, ובמעמד הזה הוא הקריא את המילים הבאות: "אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה – – – אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית". זה מנהיג שהקים כאן מדינה. המילה הזאת, "שלום", לא נולדה במגילת העצמאות. היא חוזרת שוב ושוב בתנ"ך, היא מופיעה בכל התפילות שלנו, ואפילו נחשבת לאחד מהשמות השונים של אלוהים. המציאות במזרח התיכון משתנה בקצב בלתי נתפס. קברנו במלחמה הזאת למעלה מ-1,800 נרצחים וחללים. 1,800 נרצחים וחללים. משטרים קורסים, עריצים נופלים סביבנו, האויבים שלנו מובסים, והשאלה היא – מה הלאה? מה השאיפה שלנו? לאן אנחנו חותרים כאומה? לנצל את הכוח שלנו כדי להחיל ריבונות עד הפרת והחידקל? למנף את עוצם ידינו בשביל להקים מחדש את גוש קטיף? לתרגם את החוזקה שלנו כדי להחזיר את כל, כל 100 החטופים והחטופות, האחים שלנו, בהקדם האפשרי, להשיב את תושבי הצפון והעוטף לבתים שלהם בבטחה, לייצר כאן קואליציה אזורית רחבה שתשים סוף לחלום של האיראנים להשמיד אותנו? אני רוצה, לסיום, כמי שבאה ממשפחה של כוהנים, לחתום את דבריי בברכת הכוהנים: "יברך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". זו היהדות – לחתור לשלום ללא הרף. זה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו, כדי למנוע עוד ועוד אבדות קשות מנשוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 430 ימים, 100 חטופים, ומפה נישא תפילה, בהמשך לתפילתה של חברת הכנסת מירב כהן, להשיבם במהרה. כנסת ישראל – יש חטופים, אין חטופים – ממשיכה להתייעל בהצעות חוק. היום המשכנו לדון בהצעת חוק למינוי נציב תלונות הציבור על שופטים, הצעת חוק עם שם יפה, לכאורה, אבל תוכן מסוכן – ייעול הליכי מינוי נציב תלונות על שופטים. תודו שזה נשמע כמעט תמים, אבל מתחת לכותרת הזו מסתתרת אחת ההצעות המסוכנות ביותר שידעה הכנסת הזו, ניסיון ברור לפוליטיזציה של מערכת המשפט. בואו נדבר דוגרי. אף אחד כאן לא מנסה לייעל שום דבר. ההצעה הזו נולדה מתוך רצון להשתלט, להפוך את נציבות התלונות על השופטים לכלי פוליטי. במקום נציב עצמאי, ממונה על ידי ועדה מקצועית, אנחנו עלולים לקבל פקיד בכיר של מפלגת השלטון. מישהו פה חושב שזה במקרה? אומרים לנו שהשיטה הנוכחית לא עובדת. אז תנו לי לשאול אתכם: מתי בפעם האחרונה ראיתם קואליציה שמסוגלת לגייס 70 קולות למינוי כלשהו בלי דילים פוליטיים? ברור לכולנו שהרעיון כאן הוא לא לייעל אלא לשלוט, לשלוט במערכת המשפט ולהפוך את מי שאמור לפקח על השופטים לעוד בורג במכונה פוליטית משומנת. אתם יודעים מה יקרה ביום שאחרי? הציבור יאבד את האמון, השופטים יפחדו, ההחלטות ייראו חשודות. וכל זה יקרה לא בגלל טעות אלא בגלל תכנון מדויק. ההצעה הזו נולדה כדי להחליש את מערכת המשפט ולהפוך אותה לשבויה בידי פוליטיקאים. אז בואו נדבר אמת. אין כאן תיקון, יש כאן תקלה מכוונת. אין כאן רפורמה, יש כאן מהלך מסוכן שישבור את האיזון בין הרשויות. אני פונה אליכם, חברי הקואליציה: עצרו, עצרו את זה. עצמאות מערכת המשפט היא לא טובה אישית לשופטים אלא חומת ההגנה האחרונה של האזרח הפשוט מול השלטון. אל תיתנו לזה לקרות. אל תהיו חתומים על היסטוריה כמחסלי מערכת המשפט בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מה את מציעה? מה את מציעה שיעשה האזרח שיתלונן על שופט? שיתלונן לא לשופט. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי גוטליב, שתינו באות מעולם המשפט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. אז אנחנו מבינות למה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעות שאכן יש דברים שצריך לשפר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מעדיפה שעורך דין יהיה נציב. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בטח ובטח שלא פוליטיקאים יבחרו את הנציב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. תציעי משהו אחר. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם הנציב ייבחר בדרכו, אז נעשה עוד השגחה. אבל לא נבחר אותו על ידי פוליטיקאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תציעי הצעה. אין בעיה, תציעו הצעה אחרת. אני אומרת: לא שופטים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אציע לך הצעה, אבל נציב לא צריך להיבחר על ידי פוליטיקאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, אבל שזה לא יהיה שופט, כי השופט שומר על המערכת, לא על האזרחים. אני רוצה עורך דין מיומן שיהיה מספיק אמיץ להעביר ביקורת. זה הכול. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז יאללה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עזבו, כל מי שהיה עורך דין יודע שמוסד הנציבות, תסלחו לי, לא מסוגל באמת לתת מענה לאזרחים שנפגעים מהמערכת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לתת מענה, אבל לא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אפריע לך, יסמין. יסמין, אני לא מפריעה לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני חיכיתי – – – את הנאום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לכל נאום יש 30 שניות הפסקה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, יש לה 30 שניות תגובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? אבל אני לפחות מקשיבה לנאומים. לא הבנתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, אנחנו יושבים פה, ומה לעשות, בגלל שאנחנו כאן, יש לנו יותר ידע מעמיק על מה שקורה בוועדות ועל מה שקורה מאחורי הקלעים. אבל האזרח שיושב בבית, לא מכיר לעיתים את כל הדברים האלה, והוא שומע שמות של הצעות חוק, הוא שומע בליץ של הצעות חוק עם כותרות שהמשמעות שלהן לא באמת ברורה. בא לי רגע לתרגם קצת יותר בפשטות מה המשמעות מאחורי הצעות החוק, כי הם עולים לכאן – וזו הצעת חוק מאוד פשוטה, אין פה שום דבר דרמטי, אבל יש לנו בליץ של חקיקות שהולכות לשנות את פניה של המדינה, וכנראה שאני לא אספיק לעשות את זה בפעם אחת, כי הרשימה היא סופר-ארוכה, אבל בואו נתחיל עם תאגיד השידור הציבורי, גוף שמסוגל לספק חדשות אמינות, שקופות ומנותקות מהשפעה פוליטית. זה המקום שבו האזרחים מקבלים מידע שמאפשר להבין מה באמת קורה במדינה. אבל הממשלה כרגע מקדמת חקיקה שתיתן לשרים, כמו שר האוצר ושר הכלכלה, סמכויות להתערב בתכנים ובניהול התאגיד. מה המשמעות? במקום חדשות שמשרתות אותנו, נקבל חדשות שישרתו את הקואליציה ואת האינטרסים שלה. נעבור לנציבות תלונות הציבור על השופטים – הרגע דיברתם על זה, אני אפשט את זה – גוף שנועד לבדוק תלונות על שופטים, לוודא שהמערכת מתנהלת בהגינות ובעצמאות, אבל עכשיו הממשלה רוצה לשנות את שיטת מינוי הנציב, להפוך את הנציבות לכלי פוליטי. המשמעות: אם שופט לא יפסוק כפי שמצפים ממנו בממשלה, הוא עלול למצוא עצמו תחת מתקפה, לא כי פעל בצורה לא תקינה אלא כי ההחלטה שלו לא מתאימה לקו השלטוני. ולמה זה צריך לעניין אותנו? כי אם שופטים יפחדו לפסוק באופן עצמאי, נפגוש מערכת משפט שלא מחפשת צדק אלא רק דרכים לרצות את הקואליציה. חקיקה על מח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים – חקיקה שחזרה אלינו היישר מימי המהפכה המשטרית. הרי הכול בסדר, אין מלחמה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? מה הקשר? אני – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני אספר מה הקשר – גוף שתפקידו לבדוק תלונות נגד שוטרים ולהבטיח שהחוק נשמר גם על ידיהם. הממשלה לא מסתפקת בכך שהמשטרה כבר הוכפפה ישירות לשר לביטחון הלאומי; עכשיו היא רוצה לשלוט גם על הגוף היחיד שמפקח עליה, מח"ש. התוצאה ברורה: גוף שאמור לחקור שוטרים הופך לכלי פוליטי. שוטר שפוגע באזרח ידע שאין מי שיעצור אותו, ואזרח שנפגע יגלה שהמערכת שאמורה להגן עליו עסוקה בלהגן על עצמה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ואטורי, תגיד לה שהיא לא מבינה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נעבור לאקדמיה. יש לי זמן לאקדמיה? אין לי זמן לאקדמיה, אז נשמור את זה לנאום הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה אומר: תיגשי אליו, הוא יסביר לך את החומר. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רואה שלא הפרעתי לך, יסמין, והיו לי הערות ביניים, אבל התאפקתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להזמין אתכם לאירוע שיתקיים מחר בין השעה 11:00 לשעה 13:00 באודיטוריום של הכנסת. זה אירוע שיתקיים ביוזמתי, אירוע הצדעה לתוכנית נעל"ה ובוגריה בעת מלחמת חרבות ברזל. תוכנית נעל"ה – נוער עולה לפני הורים. אלו בני נוער שעולים ללא הורים, לומדים כאן, מסיימים בית ספר, מקבלים בגרות ומתגייסים לצבא. ואני רוצה לספר לכם על גורלו של סימון שלומוב. סימון, בנם של אינה ואיגור, נולד ב-2003 באלמטי, קזחסטן. בילדותו היה ילד חייכן ופעיל מאוד, ופיתח כישרון ואהבה לציור. בבית הספר היסודי היה פזיז ושובב, אך היה גם אחראי ועצמאי בכל הבחירות שלו. הוא גילה כישרונות במתמטיקה ובמדעי הרוח והצליח בתחומי עניין רבים, כגון שחמט ולימודי השפה הצרפתית. בגיל עשר בחר להתמקד בכדורסל – מאוד התחבר למשחק והשקיע בו המון זמן, השתתף בתחרויות נוער והיה בנבחרת נוער של אלמטי, עד שהגיע ארצה בתוכנית נעל"ה לכפר הנוער מאיר שפיה ב-2017. סימון המשיך לעסוק בתחביב הכדורסל ובתחביבים האחרים שלו וגם פיתח תחביבים חדשים. הוא אהב לטייל ברחבי הארץ, אהב לרוץ והשתתף במרוצים כחבר נבחרת הריצה של שפיה. יחד עם ההומור, שהיה חלק בלתי נפרד מסימונצ'יק, לא היה אפשר שלא לשים לב עד כמה שהוא היה בחור רציני. הוא תמיד הציב לעצמו יעדים גבוהים והשיג אותם. לאחר סיום י"ב עבר סימון למכינת הראל, ושם הוא החליט סופית להתגייס לצנחנים. הוא התכונן לאוניברסיטה, עבר מיונים והיה מאושר כאשר עבר את הגיבוש. סימון היה מלא קסם, דמות דומיננטית במכינה ונשמה טובה ב-2022 הוא התגייס כחייל בודד ושירת בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. הוא התיידד מאוד עם חברי הצוות שלו, וחשוב היה לו לעזור לאנשים. הוא תמיד היה מלא חדוות חיים והיה לו חוש הומור טוב. עיניו הקרינו שמחה עם קריצה. בכל מצב, אפילו כשמשהו לא הלך לו, הוא לא התייאש ולא נשבר. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל סימון שאף להילחם בעזה. סימון נפל ב-18 בפברואר 2024 בפעילות מבצעית בחאן יונס בעת ניסיון פריצה לבית במחנה הפליטים. סימון נהרג במקום, ולאחר נפילתו הועלה בדרגה לסמל ראשון. לקראת הסיום – אני אסיים – סימון נפל בדיוק חודשיים לאחר נפילתו של החבר הכי טוב שלו, בוריס דונבצקי. הם שכרו ביחד דירה בקריית ביאליק, היו ביחד בתוכנית נעלה, ושניהם חלמו להגן על המדינה שלנו. אחד שירת בשריון ונפל, והשני היה בצנחנים. אלה הפטריוטים האמיתיים שלנו. שיהיה זכרם ברוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בזמן שהמדינה שלנו בעיצומה של מלחמה קשה, כשאזרחים מנסים להתמודד עם חוסר הוודאות והקושי המלחמתי והכלכלי, יש ציפייה טבעית שהמנהיגים שלנו יתמקדו בדבר הכי חשוב – להגן על האזרחים ולנהל את המערכה בצורה הטובה ביותר. אבל במקום זה אנחנו רואים את חברי הקבינט ואת שרי הממשלה עסוקים בנושאים שלא קשורים כלל למצב הביטחוני שלנו: שינויים בחוקי המדינה שמחלישים את הדמוקרטיה. רק נזכיר שבשנתיים האחרונות המהלכים הללו קרעו את המדינה ופגעו קשה באחדות העם. החקיקה שמקדמים עכשיו כוללת שינויים שמערערים את מערכת המשפט שלנו ואת שומרי הסף. רק לפני שבועיים, ובכל רגע, בכל הזדמנות, מדברים על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, פיטורי ראש השב"כ. כמובן שכל זה קורה בזמן שהמדינה נמצאת במצב חירום, כשהדאגה הראשונה צריכה להיות ולהתמקד בביטחון של האזרחים. האזרחים מצפים שהממשלה תתרכז בחיי היום-יום שלהם: בפרנסה, בכלכלה, בביטחון, ב-100 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי חמאס, עדיין נמצאים בעזה. אני חושב שהגיע הזמן שתפסיקו להילחם בשומרי הסף – ביועצת המשפטית, בראש השב"כ, ברמטכ"ל. בואו נילחם ביחד למען העם, למען הטוב המשותף, למען הסיסמה "ביחד ננצח". תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה סעדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סעדה, אם זה על מח"ש, אני רוצה הודעה אישית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה – – – ולא קיבלו אותה או משהו? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, שיש לה ניגוד עניינים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע למה אין? אתה יודע למה אין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה לא יודע? זכיתי בתביעה, 110,000 שקל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואללה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, זאת לא התביעה, התביעה לא מעניינת אותי; זה העיקרון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית עם הכסף? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שאל את הילדים. במדינת ישראל שלנו היום כולם שווים בפני החוק, אך לצערי, יש שווים יותר. שני תיקים מתנהלים בבית המשפט המחוזי בירושלים: אחד – של רונאל פישר ורות דוד, וחדר ליד – של ראש הממשלה בנימין נתניהו. חדר אחד – התיק של רונאל פישר ורות דוד. למי ששכח, היא פרקליטת מחוז לשעבר במדינת ישראל. יש לכם מושג כמה זמן התיק הזה מתנהל? תיק של פרקליטת מחוז ורונאל פישר, התיק הזה מתנהל עשר שנים. כמה פעמים בשבוע התיק הזה מתנהל? אין לחץ, זה תיק פרסונל, אף אחד לא ממהר לשום מקום. התיק מתנהל פעמיים, לפעמים פעם אחת. אז תגידו לי, אולי מדובר בעבירות לא חמורות, אדוני היושב-ראש? לא. מדובר על שוחד, הפרת אמונים, שיבוש, מרמה, הלבנת הון. אז מה קורה? תיק אחד נח לו מעדנות עשר שנים, ותיק שני, של ראש ממשלה, ארבע שנים מיום פתיחתו, קובעים אותו שלוש פעמים בשבוע – אני מדגיש: שלוש פעמים בשבוע. אומר ראש ממשלה: אני בעיצומה של מלחמה, אני צריך להגן על עם ישראל משבע חזיתות, ועכשיו גם מהגולן הסורי – אירוע לא פשוט – ואני צריך להגן על האומה הזאת. היית מצפה שבית המשפט המחוזי בירושלים יסתכל ימינה, שמאלה, ויראה איך הוא נוהג ברונאל פישר ורות דוד. אם הם יכולים לנהל תיק עשר שנים ואחר כך פעמיים ופעם אחת, אולי גם ראש הממשלה יקבל את הזכות הזאת לנהל את התיק שלו בנחת, בצדק? אבל לצערי, במדינת ישראל יש שווים ויש שווים יותר, ולצערי, במדינת ישראל ראש ממשלה לא מקבל את הזכות הבסיסית שלו שיעשו לו צדק. אבל מר קריב, צדק זה לא בשביל ראש הממשלה, זה בשביל הביטחון של החיילים שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך ראש הממשלה – – – אני לא מבין. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כי כדי שיהיה ביטחון לחיילים שלנו, הם צריכים את ראש הממשלה קשוב, פנוי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די. שר הביטחון שלכם מטייל פה בפרסה כל ערב, אוכל מרק עדשים. די, נו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני מבקש לא להפריע. תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשים לא מבינים, אנשים לא יודעים מה הפירוש להעיד בבית משפט. זה לא דבר פשוט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז שלא יהיה ראש ממשלה. שלא יהיה ראש ממשלה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דבר שדורש הכנה. קריב, אתה צודק, אבל אתה יודע מה הבעיה? שהעם בחר, למרות שהוא ידע על המשפט. העם החליט שהוא רצה שאתם תהיו על סף אחוז החסימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא לא לא. העם גם בחר באולמרט, העם בחר באולמרט ונתניהו קרא לו להתפטר – לחקירה. זה היה גם עם אולמרט. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לא לא. העם קובע מי יהיה פה ראש ממשלה, והוא קבע שאתם תהיו על סף אחוז החסימה, והוא יהיה ראש הממשלה. וכן, במדינת ישראל גם לראש ממשלה מגיע צדק, לא לרות דוד, שהייתה פרקליטת מחוז, ולא רק לרונאל פישר. אם היו הולכים מצד הצדק, אין לי ספק שהיו מאפשרים לראש הממשלה כן להעיד, כן לרווח, כן להגן על אזרחי ישראל. לדעתי, הדבר הכי חשוב כרגע זה הגנה על אזרחי ישראל, וצדק, אבל כן, צדק שווה לכולנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רשימת הדוברים סגורה, למי שחשב אחרת. חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בנאום הקודם שלי דיברתי על שלוש מדינות: על מדינת ישראל, על מדינת ארגוני הפשיעה ועל מדינת המתנחלים. עכשיו, נוסף לכך שיש מדינה לארגוני הפשיעה בחברה הערבית, והם עושים ככל העולה על רוחם ללא מפריע, ויש הרבה מאוד דיווחים שהרבה מאוד מהנשק שמגיע לידיהם הוא נשק שזולג מבסיסי צבא, מחיילים, ממתקנים ביטחוניים, משוטרים וכו'. אז במקביל להפקר הזה שמתנהל מול החברה הערבית באמצעות ארגוני הפשיעה, במקביל בדיוק, יו"ר הקואליציה אופיר כץ מקדם חוק לצמצום העילות לפסילת מועמדים ערבים לכנסת, כשהכוונה שלו, אני מאמין, היא לא אישית. זאת אומרת, גם אם אופיר כץ היה רוצה לראות אותי כמי שנפסל מהתמודדות לכנסת, הכוונות שלו הן הרבה מעבר. אופיר כץ כבר רוצה לקבוע את תוצאת הבחירות של הבחירות הבאות מהיום. הוא רוצה לקבוע תוצאה של ניצחון הימין. בפעם הקודמת אמרו: מלא מלא; בפעם הבאה ירצו מלא מלא מלא. אז המלא מלא עשה מלא חורבן במדינה, והם רוצים לקבוע תוצאה של הבחירות הבאות בכך שהם מדכאים את השאיפה, את הרצון של האזרחים הערבים להשתתף במערכת הפוליטית הישראלית באמצעות חוק שבנקל יכולים לפסול אדם מלהתמודד לכנסת. אז אני מאמין שהניסיון הזה ייכשל, והרצון לדכא את השאיפה של האזרחים הערבים ליטול חלק במערכת הפוליטית, הרצון הזה ייכשל, ודווקא האזרחים הערבים יצאו באחוז גבוה להצביע בבחירות הבאות כדי להבטיח את ההפך ממה שרוצה אופיר כץ. אופיר כץ רוצה ניצחון של הימין, ויציאת האזרחים הערבים להצבעה באחוזים גבוהים דווקא מבטיחה שהימין יפסיד ולא יגיע לשלטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול התקיים טקס האזכרה הממלכתי לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, איש שחלם והגשים, שבחזונו קם העם היהודי לתחייה בארצו; טקס שהזכיר לנו מהי מנהיגות ערכית, צנועה ואמיצה, כזאת שהייתה פעם, שאליה אנו מתגעגעים ואולי שכחנו קצת איך היא נראית, במיוחד לאחר המופע של ראש הממשלה היום בערב. אז בואו נשחק קצת מצא את ההבדלים: בן-גוריון לעומת העומד היום בראשות המדינה. דוד בן-גוריון היה אדם של חזון ושליחות. הוא חי בפשטות, ראה בהנהגה כלי לשרת את הציבור ושם את המדינה מעל הכול. ונתניהו – איפה החזון? איפה הערכים? מה לא יעשה למען שרידותו הפוליטית. בן-גוריון היה מנהיג שהבין את גודל השעה, לקח אחריות על החלטותיו גם כשהן היו קשות. הוא לא נכנע ללחצים ולא חיפש תירוצים. לנו – ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום שיעמוד מחר לעדות שהוא עסוק בלעשות הכול כדי להתחמק ממנה, ועל הדרך – התקפה רבתי על מערכת המשפט, היועמ"שית, על העיתונאים, והכול למען החלשת שומרי הסף. לשיטתו, לא צריך איזונים ולא צריך בלמים. בן-גוריון האמין בכוחם של האזרחים, בחוסן שלהם – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כל מי שנגד ביבי הוא שומר סף. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולנו יש ממשלה שכבר אינה מקדשת את חיי אזרחיה ומעכבת הסכם לשחרור חטופים. בן-גוריון מתהפך בקברו. חלפו 430 ימים למלחמה, ו-100 חטופים, כן, 100 חטופים עדיין נמקים בעזה. אז ראש הממשלה, זו השנה השנייה שאתה מדיר רגליך מטקס האזכרה הממלכתי של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. איפה המנהיגות, מנהיגות אמיתית, שרואה קודם כול את טובת המדינה ואזרחיה? אז אני אצטט ממילים שאמר בן-גוריון עצמו: מדינאי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא היה בגבול סוריה. זה הזמן הכי, באמת, צריך לברך שהחיינו על ההישג הזה של כיבוש החרמון הסורי. שם היה נתניהו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה הישג? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בזמן מלחמה זה היה קצת יותר חשוב – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לפני שנה הוא לא היה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, חבר'ה – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כפי שאמר דוד בן-גוריון, טלי – ותני לי רק לסכם לפני שייגמר לי הזמן – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ההישג של החרמון הסורי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, להחליש את חיזבאללה, להחליש את איראן, להחליש את כל המשולש ביחד. נו, באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה למגיבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראו מה אומרים עלינו בעולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו מדברת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כפי שאמר בן-גוריון, "מדינאי שהשלטון בשבילו אינו מטרה, אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין". כה אמר בן-גוריון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 100, 100, ביבי, 100, ראש הממשלה, 100 חטופים, לא מספר אחר. 100. אם תעיר אותי באמצע הלילה, אם תשאל אותי בכל דקה ביום, בכל סיטואציה, אני אדע להגיד לך שהם 100, כי זה 100 עולמות, זה לא מספר, זה אנשים, אנשים שמחכים שיצילו אותם. איך יכול להיות שהאדם שבידיו, בידיו הכוח לשחרר אותם, לא זוכר כמה חטופים יש לנו בעזה? איך, איך קורה כזה דבר? ביום שבת, כשקיבלנו את אות החיים ממתן צנגאוקר והלכתי לכיכר החטופים, פגשתי שם ממש על הדרך, במקרה, את עינב, שאני רואה כבר מעל שנה ופוגשת אותה בכל כך הרבה מקומות. ראיתי אותה והתחבקנו, ורעדתי כולי מהתרגשות בשבילה שהיא ראתה את הבן שלה בחיים אחרי 428 ימים. היא לא ידעה אם הוא חי או מת. היא ראתה אותו, היא שמעה אותו. התרגשתי כאילו זה הילד שלי. איך אתה יכול לא לזכור כמה חטופים? אני מרגישה שזו המשפחה שלי, כל אחד ואחת מהם. הם משפחה שלי, הם אחים ואחיות שלנו. איך אפשר להתבלבל? הנרטיב השקרי הזה – עומד שם במסיבת העיתונאים הזאת. כשהוא נפגש עם עינב צנגאוקר והמשפחות הוא דיבר על עסקה חלקית; אתמול הוא נפגש עם משפחות ודיבר על עסקה כוללת; לפורום תקווה הוא אומר שאי-אפשר לדבר עם מחבלים ואי-אפשר להביא עסקה. הוא לא מפסיק לשקר. הוא לא מפסיק לשקר. אני נזכרת בנאום שלי בהפיכה המשטרית, נאום פינוקיהו. זה בן אדם שכמו שהוא נושם הוא משקר. המופע שראינו עכשיו במסיבת העיתונאים הזאת, שבה ראינו איך התקשורת לא באה לו בטוב – זה לא בא לו בטוב, השאלות והביקורת, לא בא לו בטוב – אז עכשיו זה מתחבר לי, זה מתחבר לי עם מהפכת התקשורת של קרעי, כי למה צריך תקשורת חופשית? עדיף תקשורת מלטפת, אוהבת ומחבקת; לא כזאת שבאה לשמור על הדמוקרטיה, כלב השמירה של הדמוקרטיה, אלא ערוץ הליטוף הביתי. ואני חוזרת שוב על הנקודה הכי חשובה, שום דבר אחר לא חשוב: 100 עולמות שזועקים אלינו מהאדמה, חיים או מתים. להציל אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שבעה חיילי צה"ל נפלו היום. יום קשה. יהי זכרם ברוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יום לפני העדות שלך, אדוני ראש הממשלה, אתה מכנס מסיבת עיתונאים. 99 יום לא דיברת עם עיתונאים, ופתאום אצה לך הדרך. פרשת אלי פלדשטיין – בהתחלה הרי טענת כי אינך מכיר אותו, הרחקת את עצמך מהאירוע כמו כל עבריין; ולי יש ניסיון עם עבריינים. כל הזמן אתה מתבכיין: כולם נגדי – היועמ"שית נגדי, המשטרה נגדי, החוקרים נגדי. לא עושים איזונים. אני רוצה להתחמק מעדות? כך אמרת במסיבת העיתונאים. שמונה שנים אני מחכה ליום הזה. שקר. אז למה לא דיברת עד היום? למה? מחכה לפוצץ סופית את ההאשמות ההזויות והמופרכות נגדי – שקר. גם אנחנו מחכים, מחכים לראות את העדות שלך, איך שאתה מסביר קבלת מתנות באלפי שקלים – מותר לקבל מתנות מחברים. מי כמוני מכיר מה זה קבלת מתנות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת מותר לקבל מתנות מחברים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אסור לקבל מתנות באלפי שקלים. אסור לקבל מתנות באלפי שקלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מחברים אין הגבלה בכלל. זה לא נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לא בשקל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. תסתכל – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מותר. ב-230 שקל מותר. אני מזכיר לך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. מחברים אתה לא מוגבל. לא, זה מדהים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איזה חבר כנסת קיבל מתנות ב-200,000 שקל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבי – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מזכיר לך עדות שאמרת גם בכנסת וגם בתקשורת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נראה. קבלת מתנות – אנחנו נראה. אמרת שזה מותר. אמרת מעל הדוכן הזה, גם בתקשורת: מערכת אכיפת החוק המציאה עבירות. כך אתה אומר. אתה ממשיך לשקר, אינך דובר אמת. אין לך בושה להמשיך לסלף. ואז פנית לתקוף את העיתונאים והתקשורת, מלבד ערוץ אחד – ערוץ מכונת הרעל. העיתונאי שמש מהתאגיד: על פי מסמכים היסטוריים אתה היית זה שהציע להחזיר את הגולן. נתניהו: כמה פייק ניוז אתה יכול להמציא? נתניהו לכתבים: כל הזמן אתם מפיצים שקרים. מעניין מי משקר. זה מזכיר לכם איזשהו נשיא שתקף את העיתונאים, ואנחנו יודעים מה היה בסופו של דבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההתפרצויות של נתניהו לעבר הכתבים מזכירות לנו את נשיא המדינה. כך זה מי שמרגיש שהחבל מתהדק. נמתין לבאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – באשר הוא עובד ציבור. שם המגבלות. מחברים אין הגבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את מחר הולכת להצטלם לידו בבית משפט? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, אני לא מצטלמת ליד אף אחד. אני לא זקוקה למצלמות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אה, לא? תסתכלו על עצמכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתבאס. אני עושה אפצ'י – אני מבטיחה לך שתהיה תמונה – – – אני לא כמוכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טלי, יש לך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב – אני מסתדר, יוראי. חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זה ערב מאוד קשה לכולנו. זה יום מאוד קשה. אני חושב שהדבר האחרון שאנחנו היינו צריכים בערב שכזה זה המופע הביזיוני של ראש הממשלה המושחת והשפל ביותר בתולדות המדינה, באמת, מופע שמבזה את המערכת הפוליטית, שאני לא זוכר מופע כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גאווה גדולה – – – לא מסוגלים לפרגן למדינת ישראל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, בושה גדולה שאתם עדיין עומדים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה דבר זה? תפרגנו למדינה שלכם – – – זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מאחורי האירוע הלא-נורמלי הזה, שהליכוד הפך למפלגה שבאמת אין לי אף מילה טובה להגיד עליו. אבל אני רוצה לדבר על ביזיון אחר, על הביזיון הכלכלי; על זה שהבטחתם לסגור בזמן המלחמה את המשרדים המיותרים, המומצאים, הפיקטיביים שהקמתם, ונכון לעכשיו לא רק שלא סגרתם משרד אחד – לא סגרתם אגף, ולא שלא סגרתם משרדים – הוספתם משרד אחד. וכשאני מסתכל על הצעת התקציב לשנה הבאה, זה לא שלא קיצצתם בתקציבים של המשרדים המיותרים – הוספתם: את תקציב משרד התפוצות המיותר אתם מגדילים ב-22% ל-46 מיליון שקל; את תקציב משרד המסורת המיותר אתם מגדילים ב-6% ל-28 מיליון שקל; תקציב משרד המורשת לא משתנה, יישאר על 72 מיליון שקל, מה שלא עושה אותו פחות מיותר. כמובן, משרד ההתיישבות האגדי, הקופה הקטנה של מפלגת הציונות הדתית – התקציב יישאר ללא שינוי, בסביבות 330 מיליון שקל. וגולת הכותרת: המשרד המיותר, המומצא והפיקטיבי של השר אמסלם, המשרד לשיתוף פעולה אזורי – התקציב שלו בשנה הבאה בזמן המלחמה יזנק בלא פחות מ-134%, ב-134%, ל-43 מיליון שקל. אי-אפשר להגדיר את זה אחרת מביזת כספי ציבור בעת המלחמה, וזה עליכם, חברי הקואליציה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר התפרסמו התוצאות של הבחינות במתמטיקה ובמדעים, וראינו את התוצאות ואת ההישגים הנמוכים של כל תלמידי מערכת החינוך הישראלית. מחר, למרבה הפלא, בוועדת החינוך, בתקופה כזאת, במקום לבוא ולדון בתוצאות המתמטיקה והמדעים והתת-הישגים של מערכת החינוך, באים לדון בשני חוקים שמכוונים בעיקר כלפי החברה הערבית. אחרי כל הניסיונות של החקיקה בשנתיים האחרונות, כשהיה הוויכוח על ההפיכה המשטרית – דווקא לאופוזיציה אני פונה – אני זוכר שאמרתי מעל דוכן זה בצורה הכי ברורה שדמוקרטיה לא ניתנת לחלוקה ושאין דמוקרטיה ללא שוויון. וגם אמרתי אז שדמוקרטיה, נכון, זה שלטון הרוב, אבל זה לא עריצות הרוב. אז הזהרתי מדיקטטורה, ואני חושב שהיום כולם מתיישרים על זה שקיימת דיקטטורה בכוח שקיים כיום לקואליציה, ברוב שיש לה, שמבוסס בעיקרו על ימין קיצוני. המטרה היא אחת ויחידה: לפגוע באוכלוסייה הערבית, אזרחי מדינת ישראל. על מה החוקים שמביאים מחר בוועדת החינוך מדברים? 1. להרחיק סטודנטים, כביכול תומכי טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה כביכול? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> החוק השני הוא של המל"ג – הרחקת מרצים ואנשי סגל שמסיתים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הרי מדינת ישראל היא מדינת חוק ויש ספר חוקים ויש דיני עונשין. זה קיים בחקיקה. כל מי שמורשע בטרור – ברור שהוא לא יהיה במוסד. אבל אי-אפשר לתת כוח כזה בידיים של המוסדות או של מי ששולט במשרד החינוך היום, להרחיק סטודנטים על דעה פוליטית. זו פגיעה ישירה בחופש הביטוי. לא כל דעה שהיא מנוגדת לממשלה הזו היא תמיכה בטרור. יש חוק שמגדיר מה זה תמיכה בטרור, אבל לא יכול להיות מצב שבשם המאבק בטרור מטילים אימה על ציבור שלם באקדמיה, גם הסטודנטים וגם המרצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול, חבר הכנסת עידן רול, חבר הכנסת עידן רול. אני יודע, רצית שאקרא לך שלוש פעמים. זה טוב לך לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היה לו נאום לפנתיאון היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום נפלו שבעה גיבורים. היום שבע אימהות ואבות ואחים קיבלו בשורה, והקרקע נשמטה. בעולם מקביל נערכת מסיבת עיתונאים, ושם מדברים על הניצחון המוחלט. שם יש קטטה בין נבחר ציבור לעיתונאית כדי לייצר נרטיב לקמפיין ציבורי. בעולם המקביל אין שכול, בעולם מקביל יש קמפיין. בעולם מקביל אין טבח, אין חטופים או שיקום, בעולם מקביל יש ניצחון מוחלט. בעולם מקביל יש גיבור שהוא גם האנטי-גיבור, הקורבן. בעולם מקביל הגיבור הוא לא הלוחם שחזר הביתה אחרי יותר מ-300 ימי מילואים, והקורבן היא לא הבחורה שנאנסה בנובה עד שנדם קולה. בעולם מקביל בונים נרטיב לקמפיין: יש טובים ויש רעים, והכול תחת תזמורת מאורגנת, מתוזמנת, מתוכננת. בעולם מקביל זעקת האם אינה נשמעת, רק בכי חרישי על הבן הגיבור שלא ישוב – חרישי, כדי שלא יפריע לתרועות הניצחון של הגיבור, ראש ממשלת מדינת היהודים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שצפה הערב במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה יצא מודאג במקרה הטוב ונתקף בחרדה במקרה הפחות-טוב. ראש ממשלה שצריך לנהל מלחמה כבר בשמונה חזיתות מאבד את העשתונות מול עיתונאית ערוץ 12 יולן כהן. היא, לשיטתו – היא-היא, יולן כהן – היא פוגעת במשפחות, היא פוגעת במשא ומתן, יולן כהן. ואני אומרת, טוב שמצאנו את היד הנעלמה שפוגעת במשא ומתן להשבת החטופים. הרי חיפשנו את זה במשך 14 חודשים, מי היד הנעלמה. אז ראש ממשלה שבמשמרת שלו חווינו את הטבח הגדול בהיסטוריה שלנו מאז השואה, שבמשמרת שלו הופקרו ועדיין כל יום מופקרים 100 חטופים, נמקים במנהרות, שעסקת החטופים שהוא ניסח מ-27 במאי עדיין קיימת והפכה להיות אות מתה, מגלגל את האחריות לתקשורת. מצאנו את האשמים באי-השבת החטופים. אולי התקשורת אשמה גם בכך שאין ועדת חקירה ממלכתית שתהווה שכפ"ץ לחיילי צה"ל. אולי זאת גם התקשורת. אולי התקשורת אשמה גם בחקיקה המטורללת, בחוק החסינות המוחלטת, בחוק פרסונלי לאלי פלדשטיין, בחוק הבוררות, שירחיב את הסמכויות לרבנות. אז אני אומרת לראש הממשלה: קח כבר קצת אחריות, תשיב את החטופים כולם. שלח את צוות המשא ומתן שאתה מינית ותן לו גיבוי. השבת החטופים, ריבונו של עולם, זה לא נושא פוליטי. חובתך להשיב אותם. העם לא מסוגל יותר לשאת את המו"מ בינך לבין בן גביר לבין סמוטריץ'. צריך להשיב את כל החטופים. קצת מנהיגות, קצת חמלה, והחטופים ישובו הביתה. ואני רוצה לומר לראש הממשלה: ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח למי שההונאה שלו בסוף עולה בחיי החטופים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חידון. אין זה סוד שיש לי סכסוך ארוך עם החטיבה היהודית בשב"כ. הם רצו להפוך אותי לחותמת גומי. אני סירבתי לכך בתוקף. לא הגיוני שיבקשו ממני לעצור כל הזמן רק יהודים. רגע, לא סיימתי. עוד חידה. יש לי את הסמכות את מי לעצור ואת מי לא לעצור. היו מקרים שבהם השב"כ התעקש. ביצענו מעצר, בסוף בית משפט בעט בי בתחת – סליחה, זה ציטוט מדויק. בשב"כ כל הזמן רוצים ממני שאעצור רק יהודים. אני לא קבלן ביצוע של אף אחד. רגע, לא סיימתי. בהמשך החידון – קבלו: מה אומר סעיף 8 לפקודת המשטרה? בבקשה. "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות" וכו'. סעיף 8ד(א): "השר רשאי להתוות מדיניות כללית – –" << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – מדיניות לא חוקית, טלי – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> "– – בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים". למה? אומרת החידה. הינה, עשיתי לכם חידה מורכבת, אני לא חמיצר, אבל הינה החידה: מי אמר את הדברים האלה ובאיזה הקשר הוא נעצר? הלוא הוא תת-ניצב – אם זו דרגתו – אבישי מועלם, מפקד תחנה. באמת, איש – אנחנו שמענו אותו בוועדת החוץ והביטחון, כל חברי ועדת החוץ והביטחון ראו אותו ושמעו אותו בהקשר של מדיניות כניסת אנרכיסטים שמגיעים מחוץ לארץ לישראל עם אשרת תייר, נכנסים ליהודה ושומרון לשטחים צבאיים סגורים, מטרילים את חיילינו, מפריעים ללוחמינו, ואי-אפשר לעשות להם כלום. לעומת זאת – אנחנו עוסקים במה שרוצים באמת לעשות – החטיבה היהודית בשב"כ, היא מתווה מדיניות והיא מתווה דרך, והיא רוצה שיעצרו את מתיישבי יהודה ושומרון. מה אומר אבישי מועלם? אבישי מועלם עושה את מה שכתוב בפקודת המשטרה: מי שמתווה מדיניות ומתווה סדרי עדיפויות הלוא הוא השר, השר איתמר בן גביר. כן, זו זכותו, זו סמכותו, זו חובתו. כך הפקודה. מצאו סמ"ס אצל אבישי מועלם – הוא מממש את מדיניות השר – וזה הספיק למח"ש כדי לעצור את אבישי מועלם, לעצור את קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר, שהיה ושוחרר אחרי 13 שעות של חקירה בלי תנאים מגבילים, חזר לשירות בתי הסוהר. וזה לא מפריע פה לאף אחד מהאופוזיציה? באמת, אני שואלת את זה באמת בכזה קול. ואז אני מבינה – אנשים פשוט לא מצויים לא בחוק ולא בעובדות, כי כן, כן, יש מי ששוטף להם את המוח באינדוקטרינציה מופתית. כן, צדק ראש הממשלה נתניהו הערב כשהעמיד עיתונאית במקומה כשהיא מדליפה שקרים שמייסרים את משפחות החטופים באשר לעסקת חטופים. כן, אז הוא אומר לה: את משקרת ואת פוגעת במשפחות החטופים וגם פוגעת בחוסן החברתי. ואני אסיים במשפט אחד, כדי להסביר לכם את החידה עד תומה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תסבירי לנו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> משטרת ישראל הוציאה הודעה שהשב"כ, ראש השב"כ, מעורב בחקירה של פלדשטיין והנגד, וראש השב"כ עושה כל מה שהוא יכול – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לסכם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כל מה שהוא יכול לשרת נרטיב שאין לו ביסוס בחומר הראיות. מהו אותו נרטיב? הרצון להשחיר את נתניהו ואת סביבתו. כולכם צריכים לשקשק מהעובדות הללו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אימאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אימאן ח'טיב יאסין. אתה יודע, אתה לא אומר את זה בדיוק במבטא הנכון, אבל סבבה. טוב, תכף היא תעלה ותסביר לנו איך אומרים את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אימאן זאת אמונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. אימאן. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אימאן זה נקבה, איימן זה זכר, ואני רוצה להיות מה שאני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ראית, חשוב לו המינים, ליוראי להב הרצנו. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכולנו, אני חושבת, גם לך, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון, בטח. אני – כן. שיח שכנים – אחרי זה במסדרון. בבקשה, חמש דקות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך לעלות כאן על הדוכן, כפי שהבטחתי בנאום הבכורה שלי, ואזעק את זעקתם של המוחלשים בתוך המדינה הזאת, ובעיקר אלה שסובלים מהמדיניות המובנית, הממושכת, של הממשלות לרבותיהן, כולל הממשלה הזאת. לא יודעת, בטח אתם לא שמעתם בחדשות ולא ראיתם בכותרות שהיום נהרס יישוב קטן, שוב, בנגב, אום אל-מתנאן. אתם לא יודעים ולא תדעו, ולכן אני אגיד שהלילה, בקור הזה, הקור של המדבר, יישנו ללא קורת גג קרוב ל-100 ילדים, תינוקות ונשים. למה? רק בגלל סיבה אחת: הממשלה, המדינה, לא רוצה לתת פתרון הולם, פתרון שמכבד אדם, שנותן לו, מאפשר לו את הזכות הבסיסית בחיים. מה הם מבקשים? בית, בית – הדבר המינימלי שאדם בעידן הזה יכול לבקש. אני הייתי שם אחרי שהרסו להם בפעם הקודמת, פגשתי את הילדות ופגשתי את האבות. היה עדיין קיץ ושמש קודחת, ושאלתי: איפה אתם במשך היום? איפה אתם יושבים? הילדים היו מתחת לעצים הבודדים בתוך השטח. הם אמרו לי במפורש: אנחנו לא יכולים לפתוח את האוהל הזה שקונים המטיילים והולכים לים או ליער כדי לעשות פיקניק, פותחים אותו. אנחנו לא יכולים לפתוח אותו ביום, כי אם נפתח אותו, היחידה של מג"ב תבוא ותיקח את האוהל. אז מה הרסו להם היום? לא צריפים, לא בתים – הרסו להם את האוהלים. תגידו, עד מתי תאטמו את האוזניים ותסגרו את העיניים ואת הלב איתן? עד מתי? תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רוצה להרחיב על מסיבת העיתונאים המסויטת שקיים הערב בנימין נתניהו, לא על הנהי ולא על הבכי, לא על סירובו העיקש להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח הכי גדול שבוצע ביהודים מאז השואה, לא על השקרים וגם לא על גנבת הקרדיטים על הישגי מערכת הביטחון שהושגו בגבורת לוחמינו; לא רוצה להרחיב על ענייניו המשפטיים ועל דוכן הנאשמים שמחכה לו מחר; לא רוצה להרחיב על ההתפוצצות שלו על עיתונאים. אני רוצה לדבר על דבר אחד שקרה במסיבת העיתונאים, דבר אחד שבלט, וצרם, והכאיב, וממש ממשיך להדהד בראשי, מהדהד ולא מרפה: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא זוכר שיש 100 אזרחים ישראלים בשבי החמאס. הוא היה צריך לבדוק עם היועץ שלו כמה חטופים שלנו יש בשבי. למה נתניהו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> באמת? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, שטרן, הוא לא זכר כמה חטופים יש בשבי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא זכר, הוא אמר 95. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> והוא התייעץ עם היועץ שלו? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא שאל את היועץ שלו כמה חטופים יש לנו. אני שואל את השאלה: למה נתניהו לא זוכר שיש 100 חטופים וחטופות בשבי החמאס? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שיתייעץ עם טראמפ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אומר רם: יותר אחד, פחות אחד, לא חשוב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם האדם שאמור לעסוק בכל שעות היממה, כל-כולו, בכל מאודו, בהחזרתם, לא אמור להיות בקיא בפרט הזה – שאם מעירים אותו בלילה הוא אומר 100, שאם שואלים אותו בדיון הוא אומר 100, שאם הוא עומד על הדוכן והוא נשאל כמה, הוא אומר 100, 100 אנשים? על מה זה מעיד, אדוני היושב-ראש, שראש הממשלה לא זוכר שיש 100 חטופים וחטופות בעזה? 100 אנשים ונשים שנמצאים שם, 100 עולמות של אנשים. ואני רוצה לומר את שמותיהם כאן, מעל דוכן הכנסת, כי כל אחד הוא עולם ומלואו ולכל אדם מהם יש שם ויש עולם: עומר נאוטרה, בן 22 מאפיקים, זכרו לברכה; עידן שתיוי, זכרו לברכה, בן 28, מעין הים; רב-סמל מתקדם מחמד אלאטרש, מסעווה, בן 40; עמירם קופר, בן 84, מניר עוז; רום ברסלבסקי, בן 19, מירושלים; עודד ליפשיץ, בן 83, מניר עוז; ליאור רודאיף, בן 61, מניר יצחק; דרור אור, בן 49, מבארי; אל"מ אסף חממי, בן 41, מקריית אונו; אבינתן אור, בן 30, מתל אביב; נעמה לוי, בת 20, מרעננה; איציק אלגרט, בן 69, מניר עוז; ארבל יהוד, בת 29, מניר עוז; אוריאל ברוך, בן 35, מגבעון; דניאל פרץ, בן 22, מיד בנימין; איתי חן, בן 19, מנתניה; יאיר יעקב, בן 59, מניר עוז; מני גודארד, בן 73, מבארי; רס"ר רן גואילי, בן 24, ממיתר; סמ"ר שי לוינסון, בן 19, מגבעת אבני; יוסי שרעבי, בן 53, מבארי; צחי עידן, בן 49, מנחל עוז; תמיר אדר, בן 38, מניר עוז; סמל עוז דניאל, בן 19, מכפר סבא; ג'ודי ויינשטיין, בת 70, מניר עוז; רומי גונן, בת 23, מכפר ורדים; עופר קלדרון, בן 50, מניר עוז; שגב כלפון, בן 26, מדימונה; סשה אלכסנדר טרופנוב, בן 28, מניר עוז; איתן הורן, בן 37, מניר עוז; יאיר הורן, בן 45, מניר עוז; דורון שטיינברכר, בת 30, מכפר עזה; שלמה מנצור, בן 85, מכיסופים; גדי משה מוזס, בן 79, מניר עוז; טל שוהם, בן 38, ממעלה צביה; דוד קוניו, בן 33, מניר עוז; אלקנה בוחבוט, בן 34, ממבשרת ציון; אלי שרעבי, בן 51, מבארי; עומר שם טוב, בן 21, מהרצליה; עמרי מירן, בן 46, מנחל עוז; אביתר דוד, בן 23, מכפר סבא; אוהד יהלומי, בן 49, מניר עוז; אליה כהן, בן 26, מצור הדסה; ביפין ג'ושי, בן 23, מנפאל; מתן צנגאוקר, בן 23, מניר עוז; אור לוי, בן 33, מגבעתיים; אוהד בן עמי, בן 55, מבארי; שגיא דקל חן, בן 35, מניר עוז; אלון אהל, בן 22, מלבון; חמזה אלזיאדנה, בן 22, מרהט; יוסף אלזיאדנה, בן 53, מרהט; יוסף חיים אוחנה, בן 23, מקריית מלאכי; גלי ברמן, בן 26, מכפר עזה; זיו ברמן, בן 26, מכפר עזה; איתן מור, בן 23, מירושלים; אריאל קוניו, בן 26, מניר עוז; נמרוד כהן, בן 19, מרחובות; מתן אנגרסט, בן 21, מקריית ביאליק; דניאלה גלבוע, בת 19, מפתח תקווה; תמיר נמרודי, בן 18, מנירית; עידן אלכסנדר, בן 19, מארצות הברית; מקסים הרקין, בן 35, מטירת הכרמל; אגם ברגר, בת 19, מחולון; גדי חגי, בן 73, מניר עוז; ענבר הימן, בת 27, מחיפה; טל חיימי, בן 42, מניר יצחק; ג'ושוע לואיטו מולל, בן 21, מטנזניה; סהר ברוך, בן 24, מבארי; איתן לוי, בן 53, מבת ים; קית' סיגל, בן 64, מכפר עזה; אמילי תהילה דמארי, בת 27, מכפר עזה; יונתן סמרנו, בן 21, מתל אביב; גיא גלבוע דלאל, בן 22, מאלפי מנשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעצור, בבקשה. הנאום שלך מזמן נגמר. אתה כבר מדבר שש דקות. אני אעלה אותך שוב בנאום הבא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך את הרשימה בפעם הבאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעצור איפה שזה ותמשיך אחר כך. בסדר? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראש הממשלה נתניהו התייחס היום לחוק הגיוס ואמר: "צה"ל יקבע כמה לוחמים הוא צריך ולא פוליטיקאים יקבעו, וכך נעשה". אז אני שואל אותך, חבר הכנסת שטרן – אתה היית ראש אכ"א: אם בצבא יגידו עכשיו למשל שבמחזור הגיוס הבא הם יגייסו רק 20% מהחברה הקיבוצית; אולי הם יחליטו לגייס רק 15% מהמושבניקים; אולי מהעיר תל אביב יחליטו שמספיק לגייס רק 35%, כי יש מספיק חיילים. או שהוא מתכוון למגזר מסוים, ששם יגייסו מעט כי צה"ל לא צריך לוחמים – מאיפה עזות המצח הזאת להחליט מי יגויס וילך להילחם ומי לא יגויס ולא ילך להילחם? מה הוא חושב, שכולנו מטומטמים? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא חושב ככה. אתה יודע מה, יש ציבור לא קטן שאולי נתניהו חושב שהוא לא חכם. אני חושב שהוא לא מבין מה קורה פה, הוא מנותק. האם הסרוגים יהיו מוכנים להמשיך ולהקריב את עצמם בצבא בזמן שאחיהם החרדים – צה"ל יחליט שהוא לא צריך אותם? פשוט הזוי. אדוני היושב-ראש, מה אתה חושב על זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמה שצה"ל מסוגל לקלוט זה מה שאפשר לגייס. אי-אפשר לגייס מעבר לכך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא רק מה שצה"ל מסוגל לקלוט. צה"ל יחליט כמה לוחמים הוא צריך מאיזה מגזר. זה נראה לך? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה עניין פוליטי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. זה היכולות של צה"ל לקלוט, זה הכול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל חוק הגיוס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תענה לי, אם צה"ל מסוגל לקלוט 3,000, אז מה אתה רוצה, שיקלוט 10,000? הוא מסוגל לקלוט. אני אמרתי לשר הביטחון הקודם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, שאלתי – – – תן לי, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, הוא שאל, אז אני אענה. אני אפילו עוצר את הזמן, בסדר? כי זו תשובה שלי. דיברתי עם שר הביטחון בקריה, אתה זוכר? בחוץ וביטחון ישבנו שם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואמרתי לו: תשמע, זה לא בסדר שאתה קורא לגיוס ומצד שני אתה לא מכין את הצבא לקלוט אותם. תפתח יחידות שתהיה מסוגל לקלוט, ואז תגיד: אני קולט. ולא להמציא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אז הצבא קובע? הצבא קובע? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הצבא יקבע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הצבא צריך להיות מסוגל לקלוט, צריך לתת להם את האפשרות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם הצבא מסוגל לקלוט, אז כולם יתגייסו? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הצבא קובע? ראש הממשלה אמר: הצבא יקבע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקשיב, הצבא צריך להתכונן לקלוט את המגויסים. אי-אפשר לגייס אנשים ולזרוק אותם לרחוב. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אם הצבא יהיה מסוגל – אם הצבא יגיד: בשנת 2024 נקלוט 3,000, ב-2025 – 4,500, ב-2026 – 7,500, ובשנת 2027 – את כל ה-10,000 – זה בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> המסוגלות שלו לקלוט את החיילים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה שהצבא אומר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שהצבא אומר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. עכשיו תמשיך לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה תמכת בחוק פלדשטיין, בניגוד למה שהצבא אמר? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשנוח – תומכים בו, כשלא נוח – לא תומכים בו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שמעת, אדוני היושב-ראש? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, חבר הכנסת שטרן, אני מזכיר לך שהשב"כ זה כבר לא מה שהיה, והצבא זה חונטה בכלל, ואפשר הכול להרוס כאן. עזוב. בחייכם, חבר'ה, אתם ירדתם מהפסים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת החורבן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על שם מי זה ידידיה? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> שלמה המלך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על שם מי צבי? הרב צבי יהודה? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> האמת היא שאני לא יודע. לא נראה לי שזה היה על שם מישהו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא זוכר? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא נראה לי שזה היה על שם מישהו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אה, ואללה? רץ כצבי? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמד כאן קודם על הדוכן חבר הכנסת סימון דוידסון, והוא ככה עמד פה וצעק, ואמר: מה זה? אתם בקואליציה מקדמים חוק לפסילת ערבים מהתמודדות בכנסת. מאחר שאני לא מכיר אף חוק כזה, הלכתי ובדקתי בגוגל על מה הוא מדבר, וראיתי שם – אולי הוא מתכוון לחוק של חברי אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שבא להרחיב את העילות למניעת השתתפות בבחירות. והוא כנראה מדבר כמו הבוס שלו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שעמד כאן על הדוכן הזה וטען באותו חוק – בא יאיר לפיד ועמד כאן וצעק שאנחנו מנסים להוריד מהמגרש הפוליטי כ-20% מאזרחי ישראל. זה מה שאמר כאן יאיר לפיד. ואני מנסה להבין, ראש האופוזיציה יאיר לפיד חושב ש-20% מאזרחי ישראל – הוא לא אמר מי הם – הם תומכי טרור? אולי הוא מתכוון לערבים? כי זה מה שאמר חבר הכנסת דוידסון. מאיפה אנחנו יודעים למי הוא מתכוון? אולי הוא חושב ש-20% מאזרחי ישראל מביעים גילוי אהדה או תמיכה במאבק מזוין? ראש האופוזיציה הצטרף לכהנא חי ולא שמענו? הם פתאום חושבים שכל הערבים בארץ תומכי טרור? מאיפה זה בא? עכשיו, הגזענות הזאת לא נגמרת בראש האופוזיציה. עיתון הארץ, אדוני היושב-ראש, מביא כותרת כזאת: "הח"כים העבירו – – – הצעת חוק המקשה על ערבים להתמודד בכנסת", לא פחות ולא יותר. איך עיתון הארץ הגיע למסקנה שכל מי שתומך במפגע בודד או מראה תמיכה במאבק מזוין הוא ערבי? מאיפה עיתון הארץ הגיע למסקנה ההזויה הזו? באמת אני שואל. מאיפה עיתון הארץ וראש האופוזיציה באים וטוענים שהחוק הזה של אופיר כץ, שבא לדבר על מניעת התמודדות לכנסת של תומכי טרור, מדבר על ערבים? לא כתובה פה המילה ערבים, אפילו לא השורש ער"ב. כלום. לא כתוב בכלל. מאיפה הם הגיעו למסקנה המוזרה הזו? אז אני כאן כדי להגיד: גזענות זה דבר מכוער. ואני קורא לראש האופוזיציה ולעיתון הארץ ולחבר הכנסת דוידסון להפסיק להכליל את כל הערבים. אומנם חברי הכנסת פה, חלקם תומכי טרור, הם באמת עונים להגדרה, אבל לא כל הערבים כאלה. זה באמת לא יפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד העומד בראש, כנסת נכבדה, תגיד, ואטורי, העומד בראש, אתה יודע כמה חטופים יש בעזה? אתה יודע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. ואת יכולה לנאום, עזבי אותי, אני לא רוצה לריב על דברים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני שואלת אם אתה יודע כמה חטופים יש בעזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, תתקדמי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני אגיד, כי ראש הממשלה שלנו לא יודע כמה חטופים יש בעזה. 100 חטופים וחטופות יש בעזה. ראש הממשלה, הם נחטפו במשמרת שלך, והם סובלים שם כי אתה מפקיר אותם. אתה יודע מה עוד הוא לא זוכר? הוא אף פעם לא זוכר את התאריך של האסון הכי גדול שהיה לנו, את 7 באוקטובר. מה בדיוק גורם לראש הממשלה שלנו לא לזכור את 7 באוקטובר ולא לזכור שיש 100 חטופים וחטופות בעזה? איזו שכחה שכולה ערלות לב וניתוק, זה לא נתפס. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא נתפס. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האיש הזה התבלבל ארבע פעמים בתאריך של 7 באוקטובר. אנחנו חקקנו את התאריך הזה על גופנו, האסון הגדול הזה; הוא לא זוכר. אנחנו פוגשים את המשפחות פה כל יום ובכל מקום אחר – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא פוגש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתמול הייתי בשבעה של עומר נאוטרה, ביום שישי – בלוויה של איתי סבירסקי, ביום שבת – בבגין, והוא לא זוכר כמה חטופים וחטופות יש בעזה? הם נחטפו כי הוא הפקיר אותם, כי הוא מימן את חמאס, כי הוא בנה את חמאס. הוא לא זוכר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חברת הכנסת לזימי, הוא לא מתכוון לזכור. הוא רוצה לשכוח. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא לא מתכוון לזכור. הוא חושב שאנחנו נשכח. אנחנו לא נשכח. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא נשכח. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו עשויים מחומר אחר. יש לנו לב. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. תשמעו, הסתבר לנו היום שהוא מחכה שמונה שנים לתת עדות, שמונה שנים הוא מחכה ליום הזה – מחר. בגלל זה הוא כרת ברית קיצוניים מופרעת, הוא התחיל בהפיכה משטרית, הוא עושה קמפיין נגד כל שומרי הסף, משלח את שליחיו נגד כל מי שחשפו את מעלליו, הגיש בקשות מופרעות לחלוטין לדחיית עדות. אפילו יו"ר הכנסת מצא איזה סעיף עלום ולא רלוונטי וביזה את הכנסת פעם נוספת. הוא החתים שרים וח"כים נגד מתן העדות. הוא הורה לכל הסיעה שלו להגיע מחר ולתמוך בו ולקח מדינה שלמה כבת ערובה. אבל הוא חיכה לרגע הזה, הוא מחכה לתת עדות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ממש אפשר לומר שהאיש הכי אמין במדינה אכן מחכה לרגע הזה. לא קניתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שבע משפחות נוספות קיבלו את בשורת האיוב – עוד תזכורת נוראה למחיר הדמים של המלחמה, תזכורת לכובד האחריות הרובץ על כתפי מקבלי ההחלטות, תזכורת לחובות של ממשלה שמובילה את עמה בעת מלחמה: החובה לשקול רק שיקולים של ביטחון לאומי, בלי לתת לאף שיקול פוליטי להסתנן אל קבלת ההחלטות; החובה להתוות אסטרטגיה של ממש, שיש בה מטרות ולא רק סיסמאות, אסטרטגיה שיש בה נקודות יציאה מהמלחמה וחתירה אמיתית וכנה לסיום השלב הצבאי ומעבר לשלב המדיני; החובה לתת משקל מכריע להצלת חיים של אזרחים ישראלים המוחזקים על ידי אויב אכזר; כן, גם החובה לנהל את המלחמה מתוך רגישות לאובדן חיי אדם בצד השני ומתוך הבנה שישנם קווים אדומים שפשוט אסור לחצות. כל החובות האלה נזנחו על ידי ממשלת ישראל. היא מתנערת מהן, בזה להן, ומשעה שכך הם פני הדברים, צריך לומר בקול ברור שהגיע הזמן לסיים את המערכה בעזה – למען החטופים, למען החיילים שלנו, למען היכולת שלנו להתמקד בסדרי העדיפויות הלאומיים הדחופים, וגם למען ילדים פלסטינים ברצועת עזה, שחייהם ומותם צריכים להילקח בחשבון על ידנו. בפרשת השבוע, וישלח, מתוארות ההכנות של יעקב למפגש המאיים עם עשו. המדרש המפורסם מלמד אותנו שיעקב התכונן לדורון, לתפילה ולמלחמה. הממשלה שלנו לא מכירה את המדרש הזה. היא מנהלת את המלחמה בעזה ללא יעדים ברורים וללא כל תכנון ותוכנית, שלא לדבר על נקודות יציאה. היא מסרבת להעניק כל דורון לגורמים בין-לאומיים ואזוריים ולגורמים פלסטיניים שאיתם ניתן לבנות מציאות אחרת, אחרי שהעניקה דורון של מיליארדים לארגון הטרור הרצחני וסייעה לו לבנות את יכולותיו. הדבר היחיד שהממשלה הזאת כן משקיעה בו הוא בשעות התפילה הבלתי-נגמרות של תלמידי הישיבות שמשתמטים מנשיאה בנטל. ממשלה כזאת לא תוביל אותנו לניצחון מוחלט ברצועת עזה, והאמת היא שאוי לנו ולמצפון שלנו אם היא תשיג את הניצחון המוחלט שאליו מכוונים שורפי האסמים שמכהנים בה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מול ממשלה כזאת חובה על כל בעל מצפון ועל כל בעל חוש אחריות לדרוש בקול ברור: החזירו את החטופים, סיימו את המלחמה בעזה, תנו ראשית תקווה לבניה ולבנותיה של הארץ הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אורית, את מדברת? אני יכול לאתגר אותך? אני רוצה שתישאי נאום בלי לומר את המילים "ביבי" או "ראש הממשלה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם לא מסוגלים. אתם לא מסוגלים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שלום, אדוני הסיו"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום, אדוני הח"כ הגיבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הינה, חבר הכנסת אלמוג כהן, שלא תגיד שאני לא עם הפנים ללקוח. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתה יודע שאתה בזמנו, בזוגות-זוגות שהסתדרו, הגעת איתי לאוהל השבעה של הנופל הגיבור הרב גולדברג. יחד הגענו וישבנו שם. ביום הקשה, שבו איבדנו שבעה לוחמים, שכל אחד הוא עולם ומלואו למשפחתו, לחברים, לבנות הזוג ולילדים, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לכבד את זכרו של אחד מ-816 חללי צה"ל מתחילת המלחמה הזאת – 816 גיבורים שחירפו את נפשם על הגנת המדינה בלי לחשוב לדקה אחת על כל מה שקורה בבית הזה או למי החבר שלידם הצביע או מאיפה הוא בארץ. אני רוצה לייחד את שלוש הדקות שלי לסגן אלוף רועי יוסף מרדכי, זכרו לברכה, בן 31 מתל אביב. הוא נפל בקרב בצפון הרצועה מירי צלף ב-6 בינואר השנה. לרועי, זיכרונו לברכה, נולדה ילדה שלושה חודשים לפני שנפל בקרב. רועי גדל בצפת, התחנך בירושלים, שירת כמפקד מגמה בבסיס האימונים של חטיבת הנחל, עשה מסלול בשייטת, המשיך לנחל וגם קיבל מינוי למג"ד. במהלך השבוע הוא היה עם חיילים בבסיס האימונים, ובסוף השבוע, במקום לנוח בבית, אדוני היושב-ראש, יצא להילחם עם הגדוד שהיה אמור להיכנס לפקד עליו. אלו החיילים שלנו, אלו הגיבורים שלנו, זה העם שלנו. רועי, זכרו לברכה, שרד בגיל 16 את הפיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים בשנת 2008. אחד מחבריו לישיבה סיפר: רועי היה בישיבה כשהמחבל נכנס. הגיע מישהו ואמר שיש מחבל. רועי רץ לשומר של הבניין הסמוך ואמר לו שיש מחבל ושירוץ לשם. השומר קצת חשש. רועי ביקש לקחת לו את הנשק, אך השומר סירב, והוא הלך להסתתר. הוא היה בן 16, אבל הייתה לו כבר אז תושייה ואומץ. הוא דאג לזה שאנשים יסתתרו ויינצלו. רועי, זיכרונו לברכה, הוא חתנו של אלוף במילואים יואב פולי מרדכי, לשעבר דובר צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. הוא גם הוסיף את שם המשפחה מרדכי כדי לכבד את החותן שלו. תראו מה זה. חבריו של רועי, זיכרונו לברכה, סיפרו שהיה לו חוש הומור מכאן ועד קוסטה ריקה, ובעיקר שכשנהיה קשה, הוא היה מצחיק אף יותר. חבריו אמרו, בנוסף, שעד כמה שהוא היה נראה גדול וקשוח, היה לו לב כמו שלולית. אז אדוני היושב-ראש, אלמוג כהן, חבריי חברי הכנסת, בואו ננסה להתעלם מכל מה שקורה פה, כי אנחנו לא ראויים להם. הממשלה הזאת לא ראויה להם. סגן אלוף רועי יוחאי יוסף מרדכי, גיבור ישראל, זיכרונו לברכה, יהיה זכרו ברוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ששון ששי גואטה – אינו נוכח. חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, מחר בבוקר במדינת ישראל יש היסטוריה. מחר בבוקר, בזמן שמדינת ישראל עומדת מול שמונה חזיתות, ראש הממשלה יעמוד על דוכן העדים כאחרון האדם, ולא ינהל את האירוע הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מואשם בפלילים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> טירוף מערכות מוחלט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז אולי – – – לא יהיה ראש ממשלה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האם ציפיתי מאחיי בשמאל לבוא ולומר: חבר'ה, לא סביר ששלוש פעמים בשבוע ראש ממשלה יעיד, אנחנו מסכימים איתכם פעם אחת, פעמיים? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל ביקשת לא לדבר על זה. ביקשת לא לדבר. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא. זה חזק מהם. השנאה חזקה מהם. אבל אני רוצה פה לספר לך סוד, אדוני היו"ר: פעם אחר פעם, כאשר הם ניגשים לקלפי – כי אנחנו עדיין דמוקרטיה, ברוך השם – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חכה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – פעם אחר פעם – הם מנצחים בכל החזיתות, אבל בחזית אחת הם מפסידים: בקלפי, איפה שהאזרח בוחר – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם – – – << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – איפה שהאזרח מניח פתק, שהפתק הזה מבטא – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מפחדים מבחירות? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – את תחושותיו. עכשיו, מה היופי פה? אתם בטוחים שמחר ראש הממשלה לכאורה ייחלש. לכאורה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה אתם לא מבינים? זה לא אתם נגד ביבי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בחירות עכשיו – – – למה אתה כל כך מפחד מבחירות? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה לא אתם נגד ביבי. זה אתם נגד המחנה האמוני; זה אתם נגד הבחירה של אנשי הימין במדינת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מפחדים להחזיר את המנדט לעם? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה אתם נגד החיילים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שלוחמים בחזית. זה אתם כנגד אותם אנשים ששמים יהבם על ראש הממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה אתם מפחדים להחזיר את המנדט לעם? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז בואו אני אספר לכם סוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. שנייה, סליחה, יוראי להב הרצנו, תקשיב, הרגע דיברת ואף אחד לא הפריע לך. שש דקות דיברת ואף אחד לא דיבר מילה. תן לו לדבר. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מפחדים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תן לו לדבר. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל תבטיחו לי שלא תספרו את הסוד הזה. תבטיחו לי שלא תספרו את הסוד הזה. אם אף אחד לא שומע – אתם הולכים להפסיד גם בפעם הבאה, אבל בגדול, הרבה יותר בגדול. אתם יודעים למה? כי אתם לא ענייניים. אתם לא ענייניים. אם יאיר לפיד – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוא ניתן לעם להכריע – – – לעם. העם יחליט, העם יחליט. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא. העם יכריע מתי שהדמוקרטיה תחליט, לא מתי שאתה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אם יאיר לפיד, חלילה וחס, היה עכשיו ראש הממשלה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מצד אחד הוא מתנגד לבחירות, ומצד שני – אתה אומר – – – << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – אני הייתי דבר ראשון נוהג בו בכבוד. היום בערב במסיבת העיתונאים ראיתי חוסר כבוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אם אתה משוכנע שתנצחו, למה אתם מפחדים מבחירות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, די. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנית, הייתי חושב – אני לא יכול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כשל לוגי – – – << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הוא אדם חסון, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. די. אני אומר לו להפסיק. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הוא אדם חסון, אני לא מצליח להתגבר. אין לי כוח לצעוק. אם יאיר לפיד היה חלילה ראש הממשלה, אני הייתי אומר מחר שהוא צריך לנהל את המלחמה. אפילו אם יש שנייה אחת, החלטה אחת, החלטה, מאית שנייה שעלולה לסכן את החיילים שלי, לא הייתי מעלה אותו לדוכן העדים. אבל אני אספר לכם סוד: זה מה שיביא אתכם להפסיד עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. חזקים יותר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מפחדים מבחירות? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כי לא נגיש את הלחי השנייה. תמו ימי הפנקס האדום. אנחנו שווים by hook or by crook. עם ישראל חי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מפחדים להחזיר את המנדט לעם – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – אחרי הטבח הכי גדול שקרה במשמרת שלכם? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הטבח קרה כי אתם שתקתם – – – שתקתם בסרבנות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כששחטו את הפרה הקדושה ביותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אני מבקש לא להפריע. איפה ינון? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> את הילדים שלי סיכנו באותו הבוקר. הילדים שלי כמעט – – – באותו הבוקר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מפחדים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. תפרידו שם את זה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אל תעשה לי ככה, כי זה לא הילדים שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – כי הם לא הילדים שלך. אם הם היו הנכדים שלך לא היית עושה ככה. זה כל הילדים בפריפריה, זה מה שהוא עושה להם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מפחדים – – – מפחדים להחזיר את המנדט לעם – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל הילדים בפריפריה. את הילדים שלי הם כמעט רצחו. לא מתביישים – – – תתביישו. סרבנים שפלים וביזיוניים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זבל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ביזיון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך לקלקל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עושה ככה לכל הילדים בפריפריה. אתם התחבאתם מתחת לשמיכות, יא פחדנים. מתחת לשמיכות הייתם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שפן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי מחוקק חוק סרבנות? מי מחוקק חוק השתמטות עכשיו? זה אתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי. שלוש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, בשבוע שעבר זכיתי לייצג את הכנסת בבריסל באיחוד האירופי. נעניתי להזמנתו של חבר הפרלמנט מהולנד ברט יאן לדבר בכנס. הכותרת שלו, ההזמנה שלו הייתה: השלכות של המשטר האיראני על ישראל ואירופה. אני באתי לשם לבריסל כדי להסביר את המובן מאליו אבל הדרוש הסבר – להסביר לאירופים שהחיילים שלנו, אדוני, נלחמים בעזה, אבל הם נלחמים בעזה לא רק על עזה ועל ירושלים ועל תל אביב, אלא נלחמים גם על וושינגטון, על פריז, על רומא, למעשה גם על מכה. נסעתי כדי לומר לחברי הפרלמנט באירופה ולאירופים בכלל שישראל היא בקו החזית היום אבל המערכה היא עולמית. למעשה, אנחנו ניצבים באותה סיטואציה שהעולם היה בה לפני 80 שנה. צריך לומר את הדברים האלו חזור ושוב ושוב. אנחנו באותה הסיטואציה שהעולם היה בה לפני 80–90 שנה. אנחנו ניצבים מול תרבות גזענית, טוטליטרית וברברית: גזענית בחזון שלה – אם אתה לא מוסלם-רדיקלי, אתה לא יכול לחיות או שאתה יכול להיות אדם סוג ב' – טוטליטרית בשאיפת ההשתלטות שלה על העולם כולו וברברית בשיטה שלה, כמו שהם נוהגים לצטט: דין מוחמד בסייף. זה המצב היום וזה המצב מול אימפריית הרשע של הדור שלנו, הלוא היא איראן, המשטר של האייתוללות בטהראן. ההיסטוריה, חוץ מזה שהיא חוזרת על עצמה והיא זהה, יש דבר אחד שאסור שיחזור על עצמו, וזה מה שאמרתי לידידינו באירופה: אסור שאירופה תשתוק שוב. ולכן יש מטרה אחת שצריכה לעמוד לנגד עיני כל המדינות, כל מדינות העולם החופשי וגם אחרות. יש יעד אחד, והקדנציה המשותפת של הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו זאת הזדמנות בלתי חוזרת לעשות את הדבר הכי חשוב לעשות היום, וזה להפיל את המשטר של אימפריית הרשע הזאת, להפיל את המשטר של האייתוללות ולשחרר את העם האיראני ואת האזור שלנו ואת העולם כולו מהמשטר הרצחני. בנקודה הזאת אני רוצה לשתף אתכם, חברותיי וחבריי, בחדשות הרעות ובחדשות הטובות. החדשות הרעות הן שעלילות הדם, שגם הן היו מנת חלקה של אירופה, כידוע, גם הן עדיין כאן. אני הגעתי לבריסל, היו 36 חברי פרלמנט אירופי שדרשו בחתימת ידם מנשיא האיחוד האירופי לא לתת לי להיכנס לבניין הפרלמנט, לא לאפשר לי להגיע לכנס הזה. זה כמובן לא עזר להם. היה כנס, היו בו מאות אנשים, השתתפו בו חברי פרלמנט חשובים ממדינות חשובות. אבל העלילות היו אותן עלילות: שאני אוכל ילדים לארוחת בוקר, כמובן ילדים פלסטינים, וכל הג'אז של מעלילי העלילות לאורך הדורות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רם, יש גם חדשות טובות. הינה, הגעת. יש גם חדשות טובות. החדשות הטובות הן שיש לנו הרבה יותר ידידים מאויבים ממה שנשמע בתקשורת העולמית וגם הישראלית, ידידי אמת על בסיס התשתית הערכית המשותפת, התשתית התנ"כית של אמונה, צדק, אמת ושלום. הם לא מבולבלים, אדוני היושב בראש. הם מבינים לעומק מי האויב של הציוויליזציה התנ"כית כולה. הם מבינים לעומק גם את הכשל של החשיבה הפרוגרסיבית. הם עומדים לצד לישראל, עומדים לצד אלוהים, עומדים יחד איתנו בקרב ההיסטוריה הזה על שלום העולם, עומדים יחד, ויחד גם ננצח, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר יצחק שמעון וסרלאוף לסכם את הדיון. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני הייתי מבקש לחתום את הדיון הזה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע, שנייה. סליחה, אפשר לשמור על שקט באולם? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תתחיל להוציא, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תתחיל להוציא החוצה. קדימה. סדרנים, אפשר לסדר שם שקט? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אחרי שיעקב אבינו יוצא מבית לבן, מתחיל במסע שלו חזרה לארץ ישראל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. תביא פרשנות אחרת. זה כבר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני כבר אתן פרשנות אחרת גם אולי למה שאמר יאיר לפיד, "למען יאריכון ימיך", אבל קודם לכן, אבי מורי, שהייתי חברותא שלו, זיכרונו לברכה, שאל: יעקב אבינו מעביר את המשפחה, את הילדים, ואחר כך חוזר, חוזר אחורה, כי הוא שכח פַּכִּים קטנים אחרי שהוא מעביר את כולם את נחל יבוק – אני אסיים את הוורט – אז הוא חוזר אחורה. שכח פכים קטנים, והוא חזר לבד. הוא חזר לבד. למה הוא חזר לבד? למה הוא חזר לבד? אף ילד לא יכול היה ללוות אותו? אתה שומע, חבר הכנסת אברהם בצלאל? היו יכולים ללוות אותו. היו לו ילדים, אשתו, מישהו, יכול היה אחד מהילדים ללוות אותו. אז התשובה שאבא נתן, בעומק, היא שהילדים שלי יעקב לא ראו אף פעם כיבוד הורים. הם לא ראו מה זה, כי הם לא ראו את יעקב מכבד את ההורים שלו. מה שילד לא רואה, הוא לא יודע. לא הייתה להם את הדוגמה האישית. עכשיו אנחנו נצביע, ונמשיך בסבב הבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אני מבקש לא להפריע לי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 44 בעד, אחד נגד, אחד נמנע, שבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1818).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ההצעה שבפנינו מבקשת להאריך את הוראת השעה הקובעת עונש מזערי של רבע העונש המרבי על עבירות נשק מסוימות הקבועות בסעיף 144 לחוק העונשין, ובהן החזקת נשק שלא כדין, רכישה, נשיאה או הובלה של נשק, סחר בנשק ומכירה או מסירת נשק. עוד קובעת הוראת השעה חובות דיווח שנתיות של השר לביטחון לאומי ושל שר המשפטים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו ורמת הענישה בעבירות אלה. הוראת השעה נועדה, יחד עם שורה של צעדים נוספים, שחלקם כבר אושרו כאן וחלקם נמצאים בתהליכי חקיקה, לסייע במאבק בעבירות נשק, מאחר שהעבירות אלו הן עבירות מסכנות חיי אדם וגובות קורבנות בקרב הציבור בכלל. הדבר הזה דרוש במיוחד נוכח המציאות של הפשיעה הגואה שסובלת ממנה החברה הערבית. מנתונים שהתקבלו עד כה בעקבות חקיקת הוראת השעה עולה כי בשלוש השנים האחרונות יש עלייה מתמדת במספר התיקים המוגשים בגין עבירות שנוגעות לשימוש שלא כדין בנשק, ובפסיקה אכן ניכרת מגמה ברורה של החמרת הענישה, בדגש על עונשי מאסר ממושכים בפועל. מצד שני, צריך לומר, התופעה עדיין קיימת בעוצמה גדולה. יש כל הזמן עלייה בעבירות האלה, ריבוי של אירועים של זריקות רימונים, ירי מנשק חם, כמובן אירועי רצח. לכן נדמה שהצעדים האלה הם הכרחיים, אם כי עדיין, צריך להודות, הם לא מספיקים. על כן, כדי לבחון את מידת ההשפעה של הוראת השעה על הענישה וגם על המאבק לצמצום התופעה הנוראה הזו, מוצע בשלב הזה להאריך את הוראת השעה לשנתיים. אני מוכרח לומר שלדעתי לא יהיה מנוס ולא תהיה שום סיבה שלא לקבוע את זה כהוראה קבועה. אני גם באופן אישי לא אתנגד אם הכנסת תעשה כך בסופו של עניין. אבל הטענה היא שמכיוון שההחמרה הזו בסוף לא הצליחה להביא להפחתה בהיקף – ואני חושב שזה לא בגלל זה, אלא למרות זה; שאם לא היינו עושים את זה, המצב היה עוד יותר גרוע – הטענה המקצועית היא שצריך לבחון עדיין בפרק זמן נוסף את היעילות של העניין הזה. לטעמי, התשובה די ברורה: הדבר הזה יעיל, הכרחי, אבל לא מספיק, ונדרשים הרבה מאוד צעדים ומהלכים אחרים; את חלקם עשינו, חלקם נמצאים בתהליכי חקיקה. בשלב זה, זה מובא כהוראת שעה. אבל אני אומר שוב שבהחלט, אם המחשבה בכנסת תהיה שנכון להפוך את זה להוראה קבועה, אני לא רואה כרגע מקום להתנגד לזה. אבל אני בהחלט חושב שמוכרחים להמשיך את ההסדר הזה. בוודאי אין היגיון לבטל אותו נוכח המציאות הקשה שאנחנו מתמודדים איתה בתחום הזה. על כן אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מסתכל. ואטורי, אתה לא ברשימה הנכונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מסתכל נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מסתכל במסך. סליחה. חבר הכנסת מתן כהנא. מאז שזה אלקטרוני, יש פקשושים. לא הבנתי למה מתן פתאום – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו עוקבים אחר הרשימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. אני סוגר את רשימת הדוברים. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, יש לנו עוד לילה ארוך הלילה, אז אני אקריא פה מתוך ynet משהו ששילה פריד כתב. "שנה מאז פרוץ המלחמה, שהחלה בגיוס מילואים נרחב, נשים רבות מהציבור הדתי-לאומי מצטרפות בימים האחרונים לקריאה לממשלה – לפעול להרחבה משמעותית של מעגלי המתגייסים לצה"ל גם מהחברה החרדית לצה"ל, ולהקל את העומס שנוצר על המשרתים. ליוזמה, שהחלה בקבוצת נשים בודדות, הצטרפו כבר יותר מ-2,000 בנות זוג ואימהות ללוחמים החוות על בשרן את העול הכבד", הן שעל החיילים והן בעורף. "האיש שלי, הרב אורי ליפשיץ, עשה כבר יותר מ-250 ימי מילואים, מספרת עפרה מהקיבוץ ראש צורים בגוש עציון. הבן שלי, אמיתי, קצין בסיירת גבעתי, היה מהכוחות ששחררו את נחל עוז ואחרי זה השתתף בתמרון ממושך בעזה. יש לי בן נוסף שלומד בישיבת הסדר ועתיד להתגייס בחודשים הקרובים. עברנו שנה מטורפת. הבן והאיש שלי לא היו בבית, שניהם היו בדרום כל הזמן ולא דיברנו ימים על גבי ימים. בזמן הזה, בצל הדאגה והחרדה, אני מחזיקה את הבית, עבודה ועולם שלם שמנסה לשמור על שגרה". היא מספרת ש"'אורי הוא אלוף משנה במיל', רמ"ט חטיבה 5, וגם מראשי ישיבת ההסדר שיח באפרת, כך שעולם התורה לא זר לנו, להפך". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא הוציא ספר. הוא הוציא עכשיו ספר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "אנחנו חיים מציאות שבה התורה מצווה אותנו לצאת לקרב ולהגן על המדינה". אתם שומעים, אחינו החרדים? ראש ישיבה. "חיים במציאות שבה התורה מצווה אותנו לצאת לקרב ולהגן על המדינה. בן-גוריון נתן פטור למאות לומדי תורה בשביל להציל את התורה. היום צריך להציל את המדינה. העורף קורס". אתם שומעים, חבריי לקואליציה? אתם, חבריי לקואליציה, שעומדים להעביר חוק של פטור מגיוס, חוק של הלבנת השתמטות, תקשיבו היטב למה שנשים דתיות שהבעלים שלהן והבנים שלהן משרתים בצבא אומרות לכם. תקשיבו להן, תקשיבו לקול שלהן, כשאתם עומדים פה להעביר חוק שמלבין השתמטות. "זו מלחמת מצווה של ממש. אני רואה את מה שקורה אצל חברות שלי. יש אימהות שחודשים נשארות עם הקטנטנים בבית. הכוחות נגמרים. אנחנו צריכים עוד אנשים". עוד אנשים. אתם שומעים את זה, חבריי לקואליציה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נשות המילואימניקים משוועות לעזרה אחרי שהבעלים שלהן והילדים שלהן עושים מאות ימי מילואים. זה אכפת לכם בכלל? זה מזיז לכם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, על מה מלינים השרים? על זה שלא נותנים להם לקדם את המדיניות שלהם. מה לעשות, חברים, המדיניות שלכם לא חוקית. אתם לא יכולים לקדם חוקים או מדיניות לא חוקית, מה לעשות? זה לא חוקי לחבל בחקירת טרור יהודי. זה לא חוקי. זה לא חוקי לפזר הפגנות בכוח מופרז. זה לא חוקי להתערב בחקירות. בן גביר, בן גביר, היית עבריין ונשארת עבריין גזען. היום שמעתי את השר אמסלם, כבדרך כלל, ואני שואל את עצמי: מאיפה השנאה הזאת? מאיפה רגשות הנחיתות האלה? אתה שר בישראל. אתה שר. אתם בשלטון כבר 15 שנה. מה יש לך שאתה כל כך שונא אותנו? מה יש לך שאתה כל כך מתוסכל מזה שאתם לא מצליחים לקדם את המדיניות שלכם? חשבת, השר אמסלם, שאולי אתם פשוט לא מוכשרים מספיק? שאולי אתם עסוקים יותר מדי במינוי מקורבים לא ראויים לתפקידים? יכול להיות? יכול להיות שזה הסיפור? יכול להיות שהממשלה הזאת פשוט בנויה מאנשים שלא מסוגלים לקדם מדיניות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הגזענות יוצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי הם לא מוכשרים מספיק לעניין הזה? מה קרה לכם? 15 שנה אתם בשלטון, ואתם בוכים שהיועמ"שית מפריעה לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> היועמ"שית מפריעה לכם, הפרקליטות מפריעה לכם, בתי המשפט עוצרים אתכם. כולם, כולם מפריעים לכם לשלוט? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, תנו לו לדבר. מה קרה? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא מסוגלים לשלוט? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הערתם פעם אחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו היינו שנה אחת בשלטון, שנה אחת בשלטון, והכול היה בסדר, לא האשמנו אף אחד. עבדנו, קידמנו, עשינו. לא אמרנו: שתו לי, אכלו לי. מה קרה לכם? אתה לא מסוגלים לעשות את זה בלי להאשים מישהו? מה קרה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן לשלוש דקות. בבקשה, כבודו. ואחריו – חילי טרופר. זה נחמד שב-23:00 כולם – קטי, קטי, על זה נאמר: (אומר דברים במרוקאית.) << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיר, גם אתה מהחבר'ה של אמסלם. לא שמענו אותך אומר מילה על זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש – מי השר פה? מי השר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> וסרלאוף, כבודו, איפה אתה? הינה הוא. אתה השר התורן? יפה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וסרלאוף, בוא, תקשיב שנייה. דוגרי, אירוע. אני רציתי לדבר, לנסות להבין את הסיבה להתנגדות שלכם לוועדת חקירה ממלכתית. אני שומע מה אומרים הדוברים מטעמכם. אני קודם רוצה להגיד למי אנחנו חייבים את זה. אנחנו קודם כול חייבים את זה לנופלים, אנחנו חייבים את זה למשפחות הנופלים, והאמת, אנחנו גם חייבים את זה לאלה שחס וחלילה עוד ישלמו בחייהם. אגיד ככה, כשאנחנו חוקרים, אנחנו תוך כדי חקירה זורקים לקחים לשטח. אין פה קואליציה ואופוזיציה. את המחיר על התקלות שילמו כל מי שמשרת וכל מי שנרצח או נרצחה במלחמה. אנחנו כבר יותר משנה. עשיתי עשרות תחקירים בחיים שלי. כשעצרנו בדרך, אמרנו: תוציאו כבר עכשיו לקחים לשטח, יש לקחים. אנחנו חייבים את זה לנופלים ולנופלות, ובזה אין שמאל וימין. אגיד יותר מזה – ממה אתם פוחדים? יש ראש ממשלה, עכשיו הוא ראש ממשלת החורבן – רק טוב יותר הוא יכול לצאת, ואם הוא לא רוצה להתייחס למשהו, אז הוא לא מתייחס. היה אסון מירון, היו מסקנות, לא נראה לכם – לא התייחסתם. אבל באסון מירון עשינו, 44 חללים ואירוע שנגמר; עכשיו זה אירוע שמתמשך. כשאנחנו לא חוקרים אותו, כשאנחנו לא לומדים ומפיקים לקחים אחרי יותר משנה, אנחנו לא נוכל לרחוץ בניקיון כפינו. אתם לא תוכלו לרחוץ בניקיון כפיכם. זאת החובה, לא קואליציה ואופוזיציה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש עתיד, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת לא חובה כלפי קואליציה ואופוזיציה, זה לא חיפוש אשמים. זה קודם כול חיפוש לקחים, זה חיפוש טעויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חיפוש מה אפשר ליישם עכשיו בתוך הלחימה. כל מי שמשעה את זה וכל מי שדוחה את זה, לא יוכל לומר: ידיי לא שפכו את הדם הזה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת חילי טרופר, ואחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. האנשים שם, בעמדה של יש עתיד, אני מבקש שקט. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, יש בימים האחרונים הרבה מאוד טענות – אני מניח שגם אתה שמעת – של חברי כנסת בקואליציה שמבקשים לדחות את המשפט כי עכשיו נתעסק במלחמה. אני לא נכנס לעניין הזה, בית המשפט יקבע מה שצריך. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מה אתה חושב? מה אתה חושב? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל תמהתי מול הבקשה הזו. הרי אם באמת צריך להתעסק במלחמה, אז אני רואה שבימים האחרונים אנחנו מתעסקים פה הרבה בתאגיד ובתשלום דמי חבר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא, מה אתה חושב? לא, תגיד מה אתה חושב. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא מתערב בנושא הזה. אני אומר, אני לא מתערב בנושא הזה. יש בית משפט, שיקבע. יש אפשרות כזאת. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש בית משפט, כן. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אבל אני חושב שמי שטוען שצריך להזיז את זה כי עכשיו מלחמה, ואז הולך ומתעסק בדמי חבר של לשכת עורכי הדין, ובתאגיד – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אז תגיד, אם הם התעסקו עם זה – – – << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע. לא, לא קשור. – – ובחסינות – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דנינו, הוא יגיד, הוא יגיד. תקשיב עד הסוף, הוא יגיד. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב שאם עכשיו מלחמה אז מלחמה. אבל אם קואליציה בוחרת בתקופה הזאת כל כך הרבה להתעסק בדברים שלא קשורים למלחמה, היא שוללת את האפשרות שלה לטעון כלפי הדבר הזה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אז כן לשלוח אותו לזה? אז כן? אז כן? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתן לך – אני לא שומע כשאתה צועק. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אז בגלל שהקואליציה מביאה חוקים כאלה, מה דעתך? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מול צעקות – לא, אני לא מצליח. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה מתחמק. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד – – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתחמק? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגיד לכם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אפשר לתת לו לדבר? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא מצליח – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, באמת, בצלאל, אפשר לתת לו לדבר? תן לו לדבר. לא, אתה לא יכול לשאול אותו, יש לו שלוש דקות. תן לו לדבר, בבקשה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו לא מסיבת עיתונאים. זו לא מסיבת עיתונאים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אחרי זה. אני אתן לך עוד דקה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> כמה פוליטיקה אפשר? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתן לך דוגמה, דיברת על פוליטיקה. היום בבוקר היה דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא פצועי צה"ל. אני יודע איך זה בוועדות, לא כולם יכולים להגיע לכול. זה לא אומר שמי שלא הגיע לא אכפת לו, אבל העובדה היא שלא היה חבר כנסת אחד מהקואליציה בדיון על הפצועים של צה"ל במלחמה הזו – כשהגיעו מנהלת אגף השיקום, הגיעו אנשי הצבא, התייחסו ברצינות, ואז הם יושבים רק מול שלושה חברי כנסת מהאופוזיציה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אני חבר ועדה שם. ב-08:30 אני מגיע מבאר שבע, עם כל הפקקים, לדיון ב-08:30. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> ברוב הדיונים אתה נמצא שם? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא לא העליל נגדך, זה בסדר גמור. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> למה? הוא העליל נגדי, הוא אמר שלא – – – מהקואליציה. בכמה דיונים הוא כן היה? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר שלא היו, כאילו לא אכפת לנו. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> בכמה דיונים הוא כן היה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אברהם בצלאל, אני אצטרך לקרוא אותך בקריאה ראשונה. אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה, אברהם, אני אסביר לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא חבר בוועדה, הוא נפגע מזה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אני הייתי היום בצפת, בלוויה, בזמן שאתה מדבר. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, רגע, שנייה, אברהם, בכוונה – – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אבל כמה אתה היית בדיונים? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל רגע, בכוונה סייגתי את – אברהם, תקשיב לי שוב, אולי לא הייתי מספיק בהיר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> לא, אני לא – – – << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא מקשיב. אתה לא מקשיב. תקשיב רגע, תקשיב. בכוונה סייגתי ואמרתי בפירוש שאני יודע איך זה עובד פה בוועדות, שלא כולם יכולים להיות בכל מקום. ועוד אמרתי – לא עכשיו, לפני שפתחתי – אמרתי שזה לא אומר שמי שלא הגיע לא אכפת לו, בדיוק כי יכול להיות שאתה היית בהלוויה והוא היה שם, אלא אמרתי שבבניין שלם, קואליציה של 68 חברי כנסת, אף לא אחד מגיע, וזה נודע מראש, בא – – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תראה מה אתה עושה. תראה מה אתה עושה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יולי לא היה? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יולי לא היה. חבר הכנסת שטרן ניהל את זה. שוב, אני לא רוצה להוציא דיבת בן אדם, אני רק אומר, ינון, אם בדיון כזה שמדבר על 18,000 פצועים – הינה, אתה מהנהן, כי זה לא אישי. 18,000 פצועים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> היו עוד דיונים, והיינו הרבה מאוד מהקואליציה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אז מה אתה טוען? מה אתה טוען בסוף? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר שמי שרוצה להתפנות לענייני המלחמה, שיתפנה. ואם קואליציה שלמה לא מגיעה לדיון על 18,000 פצועים במלחמה, על 5,200 נפשי, זה אומר משהו על סדרי העדיפויות שלה. תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חילי, היינו בסיור של מינהלת החטופים והאופוזיציה לא היו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לדבר על החוק זה, כי הוא חוק חשוב, הוא חוק של ענישת מינימום בכל מה שקשור לסחר ולהחזקה של נשק. הבעיה, שהחוק הזה כמובן חוקק בממשלה שלנו, עבר לממשלה שלכם, ובסוף באמת יצא לדרך בוועדה לביטחון לאומי. הבעיה היא שכשהגיעו הנתונים, הם בעצם הראו שאין אנשים שנענשים על זה. כששאלתי את שר המשפטים: למה אתה לא עושה את זה כהוראת קבע? הוא אמר: באמת אין עדיין נתונים על כאלה שקיבלו ענישת מינימום. כששאלתי אותו: אתה יודע למה אין נתונים? אתה יודע למה אין ענישת מינימום על החזקה ונשיאת נשק? הוא אמר שזה תכלס לא יוצא לפועל. אז אני אסביר לכם למה זה לא יוצא לפועל. זה לא יוצא לפועל כי זה לא מעניין את השר לביטחון לאומי. מה לעשות, הפשיעה בחברה הערבית לא מעניינת אותו, ואם היה טיפה מתעניין, אולי היינו יכולים למנוע את הרצח שהיה היום בלוד, או בשבוע שעבר ברמלה, או בכלל אם היה איזשהו עניין לציבור במה שקורה בפשיעה בחברה הערבית. והשר הזה מחוקק ומחוקק ומחוקק ומחוקק, ושום דבר לא יוצא מזה, כלום לא יוצא מזה, ונותן עוד סמכויות וענישת מינימום, שתמיד התנגדו אליה, הסכים לתת לו ענישת מינימום, אבל לא מענישים אף אחד. הגיע לוועדה – אף אחד לא קיבל עונש מינימום, אף אחד, כי לא עוצרים אנשים, כי זה לא מעניין, הפשיעה בחברה הערבית. והינה, אני אומרת לכם, זה חוק טוב, זה חוק שאנחנו תמכנו בו, אבל אין ענישה. הם לא נכנסים לכלא, כי אין פיענוחים, כי זה לא מעניין, כי אי-אפשר לתת למשטרה להתמודד לבד. כי זה משרד הפנים ומשרד המשפטים ומשרד האוצר, שנלחם בכסף השחור, אבל כשאין אף משרד שמתעקש, זה לא מעניין. זה בדיוק כמו תאונות הדרכים. המספרים בשמיים. מעולם לא היה דבר כזה. כל יום, כל יום. אתמול ילדה בת 21, לפני יומיים שני ילדים בני 18. אין תוכנית, אין שרים. את אף אחד זה לא מעניין. איפה שרת התחבורה? איפה השר לביטחון לאומי? שישבו ביחד, שיעשו תוכנית. אבל הפשיעה בחברה הערבית לא מעניינת, ותאונות הדרכים לא מעניינות, ותמשיכו לחוקק ולחוקק, ועוד ענישה, אבל אין בן אדם אחד שקיבל עונש מינימום. אחד. באו, דיווחו לוועדה. ואגב, מה קורה עם הוועדה? אין ועדה לביטחון לאומי בכנסת, אתם יודעים? אין. אין. שבוע שני שאין דיונים בוועדה. בסדר, תגידו לי: מירב, את מדברת מפוזיציה. מה קשור פוזיציה? אני אומרת לכם, אני הייתי יו"ר הוועדה. זו ועדה סופר-חשובה, זו ועדה שאמורה לפקח על עבודת הממשלה בביטחון לאומי. חבר'ה, שבועיים אין דיונים בוועדה, כי פוגל רב עם שמחה על חוק הרוגלות. אבל מה עם הציבור? לא מגיעה לו ועדה שתפקח? לא מגיעה לו? אני שואלת אותך, אלי דלל, זו פוזיציה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מגיע לאנשים שיפקחו על הביטחון הלאומי, שנמצא ברצפה? לא, אין ועדה לביטחון לאומי בכנסת. אני רק רוצה לעדכן אתכם. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, אדוני, ואחריו – ולדימיר בליאק. בבקשה, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר – שם? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, כן, הוא נמצא. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לברך את צה"ל, את אמ"ן, את חיל האוויר, על מבצע באמת מרשים, חיוני, תקיף, לחיסול הנכסים האסטרטגיים של צבא סוריה. אין ספק שיש פה גישה פרואקטיבית חשובה, נחוצה. לא היססו. מבינים שיש פה שעת כושר, שאסור לתת לשום נכס אסטרטגי או נשק שהוא מעבר למה שיש למורדים היום ליפול לידיים שלהם, וזה חשוב וראוי להערכה. אני עוקב אחרי זה. ברשתות יש תיעוד מאוד רציני. בכלל, כשמדברים עכשיו על השינויים שקורים במזרח התיכון, אני חושב שצריך להסתכל עליהם גם ברמה גיאופוליטית וגם ברמה היסטורית. אנחנו צריכים להבין שבעבר נעשו טעויות רבות, הרבה פעמים על ידי מדינות אירופה השונות, בתפיסה של המזרח התיכון. אנחנו רואים את זה בסוריה, באיך סוריה נראית, בחוסר ההבנה של איך סרטטו את הגבולות של סוריה, בחוסר המצב שנתן להם בעצם להצליח כמדינה. כשאנחנו רואים היום את המצב בסוריה, שיכול עוד להתפתח להמון כיוונים שונים, ואולי אפילו להיווצר ממנו משטר אחר, אולי משטר יציב בהמשך, אולי איזשהו שיקום, אולי חלוקה הגיונית יותר לקנטונים או למדינות נפרדות; כשאנחנו מסתכלים על לבנון ומבינים שעם עוד כמה כדורים שייפלו במקום הנכון יכול להיות שגם השלטון של חיזבאללה – אחיזת החנק שלהם על לבנון יכולה להשתחרר, וגם שם יש הזדמנות – אנחנו צריכים להתחיל לדבר בשפה שונה. לדבר שפה שונה על המזרח התיכון זה להסתכל על הרמה השבטית, להסתכל על ההצהרות הברורות ולהבין איך מייצרים פה מזרח תיכון שמסורטט שונה, אחרי הרבה מאוד שנים שיש ניסיונות או לייצר מדינות יש מאין או לכפות משטרים דמוקרטיים על מדינות שאין בינן לבין דמוקרטיה שום דבר. אחד הדברים שחשוב להימנע מהם זה לא לנסות בשום שלב לפנטז – לא בלבנון, לא בסוריה – על שום משטר דמוקרטי מכל סוג שהוא. צריך להבין מהי ההיסטוריה של המזרח התיכון ולהתחיל ולנסות לייצר מבנים משטריים שיש להם יותר סיכוי – יותר סיכוי להחזיק ויותר סיכוי לא להוות סכנה לישראל ולאזור כולו. וגם כשמדברים על סוגיית ההגירה, אנחנו רואים שיוון וצרפת ומדינה נוספת כבר הודיעו שהם מקפיאים את בקשות המקלט של סורים, וצריך להסתכל – אולי לא כרגע, אבל בהמשך, לפי ההתפתחויות בסוריה – גם על משבר ההגירה באירופה ולהבין אם עכשיו יכול להיות שיש נתיב לפתרון חיוני עבור היבשת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – לא נמצאת; חבר הכנסת משה סעדה – לא נמצא; חברת הכנסת מירב כהן – לא נמצאת; חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא; חברת הכנסת דבי ביטון – לא נמצאת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – לא נמצאת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. מרדכי ביטון, חבר הכנסת, אדוני, נמצא גם נמצא. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, קראת לי מרדכי ביטון. בטעות או בכוונה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא יודע, נכתב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה השם של סבא שלי, זה השם השני. כשבאתי לכנסת אמרו לי: זה ארוך מדי, מיכאל מרדכי, תוריד את מרדכי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה מירוחם, גם מהחבר'ה של אמסלם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איזה אמסלם, של הירקות שלנו? בירוחם יש לנו אמסלם ירקות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש של יש עתיד אמר. אתה מירוחם, ואנחנו מכירים, מן הסתם, המשפחות שלנו מכירות מירוחם. האם גם אתה מהחבר'ה של אסמלם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לנו יש משפחת אמסלם ירקות. אמסלם זה אצלנו רק ירקות ופירות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא מדבר מילה על מה שלפיד אמר, על החבר'ה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה אין לי מה להגיד לכם, כי אנחנו צריכים להחליט על מה נדבר כל יום, מה נאמר ונצטדק, מה נספר. בסוף כל אחד מחליט, כל אחד מחליט על מה הוא רוצה. קודם כול, היושב-ראש קרא לי מרדכי. זה השם של סבא שלי. כתוב "מיכאל מרדכי", וכשבאתי לכנסת אמרו: תוריד את המרדכי, זה ארוך לנו מדי. אמרתי להם: מרדכי זה איזה צדיק שגדל בוורזאזאת במרוקו, שקראו לו דאדא אוכא, ואני קרוי על שמו. הוא קבור בבית העלמין העתיק בטבריה מול רבי מאיר בעל הנס, איפה שפגשתי אותך שם, קטי, עם הבת שלך. אז אמרתי להם: עד שדאדא אוכא הגיע לכנסת, לא נשים את השם שלו פה לזיכרון עולמים? אבל אני רוצה לזכור היום שבעה חללי צה"ל שנהרגו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט. אני מבקש שקט, מטי, גברתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לזכור שבעה חללי צה"ל שנהרגו, ארבעה בלבנון ושלושה בעזה. מתוך הארבעה שנהרגו, זאת פלוגה שמחזיקה את חניתה, את הקיבוץ שאני בכיתת הכוננות בה. מדי פעם המ"פ בא לתאם איתנו, עם כיתת הכוננות, ואז אני מושיב אותם לאכול. המ"פ שנהרג עבר בחמ"ל, אבל לא היה לו זמן לאכול. הוא עבד ושמר על חניתה ועל הגבול ונכנס ויצא. אני רוצה להזכיר את הארבעה ולקרוא כמה מילים עליהם, מה שאני אוכל: רב-סרן יבגני זינרשיין, בן 43, מזיכרון יעקב; רס"ר במיל' בנימין דסטאו נגוסה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת מטי הרכבי, יש איזה אירוע שהוא יוצא דופן, מישהו מקריא על החללים היום, חבר הכנסת ביטון. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רס"ר במיל' בנימין דסטאו נגוסה, בן 28, מבית שמש; רב-סמל ארז בן אפרים, בן 25, מרמת גן; סרן שגיא יעקב רובינשטיין, בן 31, מקיבוץ לביא; סמל-ראשון ברק דניאל הלפרן, מקריית אונו; סמל-ראשון עידו ז'נו מיהוד-מונוסון וסמל עמרי כהן מאשדוד. אם אני אוכל, כמה מילים על כל אחד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. יהי זכרם ברוך. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סמל יבגני זינרשיין מזיכרון יעקב היה אב מסור לשלושת ילדיו. אלמנתו סשה סיפרה בבכי: זה לא נתפס. הייתה לנו חברות מדהימה, הוא דאג מאוד לי ולילדים, הם ממש היו כל עולמו. אני מהנדסת אופטיקה ופיזיקה, ויבגני היה מהנדס מדעי המחשב. חברה הכירה בינינו בלימודים בטכניון והקמנו בית. ליבגני היה ברור שחייבים לצאת למלחמה. זה הסבב השלישי שלו – הוא המ"פ שהיה איתי בחניתה – הוא עלה עם הגדוד שלו ב-7 באוקטובר ואז היה במילואים עד פברואר. אחר כך סבב שני, קיץ עד האביב, ואז מסוכות סבב שלישי, שהיה אמור להסתיים בסוף החודש. הוא לא סיפר הרבה ולא רצה לומר לנו כמה זה מסוכן. תמיד דאגתי לו, כי בכל זאת זו לבנון, והמלחמה לא ממש נגמרה. מאוד אהבתי את החיוך שלו, ככה התאהבתי בו. הוא תמיד היה גאה במשפחה שלנו. אדם מבריק ממש. הוא תמיד אמר שחייבים לתת את הכול למדינה. יש עוד דברים. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בנימין דסטאו נגוסה. אחותו הגדולה רבקה סיפרה בכאב על הדמות שבנימין היה בבית המשפחה: אחי הקטן והיפה, סליחה שלא שמרתי עליך. היית ילד שמח, תמיד מאושר, כל הזמן עם חיוך ענק. כששאלתי אותך באחת השבתות אם סיימת את המילואים, ענית לי: לא, לא סיימתי את המילואים, החברים שלי שם ואני לא יכול להשאיר אותם שם, גם אני חייב ללכת. חייכת אליי כאילו אתה נפרד ממני. תמיד היית מחבק אותי חזק, היית קורא לכל אחת מאיתנו בשם אחר, ואמרת שאנחנו אותו הדבר בשבילך. אני מתגעגעת אליך כבר מעכשיו ואוהבת אותך. רב-סמל ארז בן אפרים, בן 25, מרמת גן, יליד ותושב רמת גן, בוגר תיכון שמעון בן צבי, עבד בתכנות בחברת כלל ביטוח ושירת כלוחם בצנחנים. ארז היה בן צעיר לגלית וירון ואח לאהוד ואייל. אסף בן שבת, חברו לעבודה, סיפר: ארז הרגיש לכולם כמו האח הקטן או הילד שלנו במשרד. בחור יצירתי, מוכשר, בעל קסם אישי, וכל פעם כשהיית עומד לידו בעמדה שלו, הוא היה שואל לשלומך. יצירתי, מצחיק. התגעגענו אליו בזמן המילואים וחיכינו שיחזור. עכשיו נתגעגע לתמיד. הותיר אחריו את הוריו ירון וגלית ושני אחים גדולים אהוד ואייל. יהי זכרו ברוך. סגן שגיא יעקב רובינשטיין מקיבוץ לביא היה מפקד מחלקה בגדוד. הוא גדל בפתח תקווה ולמד בישיבה אמי"ת בכפר גנים. שגיא עבר ללביא, לקיבוץ, בעקבות נישואיו לבת הקיבוץ טל, ונולדו להם שלושה ילדים. שגיא התנדב במד"א בגליל תחתון, ואחר כך יצא לקורס פרמדיקים. זוהר אוברמן, חבר מקיבוץ לביא, אמר על רובינשטיין: שגיא נולד בפתח תקווה ועבר לגור בלביא בעקבות נישואיו לטל, בת הקיבוץ. בשנה האחרונה הוא היה יותר מ-200 ימים במילואים בגבול הצפון, בלבנון. היה אדם מאוד שמח, ציוני, ערכי, פטריוט, אוהב את העם והמדינה. הלך תמיד כשקראו לו, היה תמיד ראשון בתרומה לקהילה ולעם. החיילים הסדירים שנפלו בעזה בתקרית הטרגית מטיל נ"ט: סמל-ראשון ברק דניאל היה מלח הארץ, כריזמטי ואהוב, הדריך בשבט גלעד והיה כדורסלן מצטיין בקבוצת הנוער. בהודעה של קבוצת הכדורסל כתבו: אנחנו מעדכנים שברק הלפרן, שגדל אצלנו באגודה, נהרג היום בעזה. ברק היה ילד מדהים שגדל להיות בחור מדהים, ערכי, מנהיג, חבר וספורטאי במלוא מובן המילה. ברק היה דוגמה ומופת לכל שחקן ושחקנית באגודה, ואנו נתגעגע לחיוך הגדול. סמ"ר עידו ז'נו מיהוד-מונוסון, חובש קרבי בגדוד שקד. מורתו ספדה לו: איך אפשר להיפרד מילד כל כך מיוחד, מואר, חייכן, מנומס ומשמעותי עבורי? איך אפשר להיפרד מילד שהפך לבחור כל כך מיוחד? עידו היה רק בן 20 בנופלו. יהיה זכרו ברוך. ואחרון – סמל עמרי כהן מאשדוד, לוחם בגדוד שקד בגבעתי. עמרי היה בן בכור למשפחה מופלאה בת שמונה ילדים. בחייו הקצרים הוא הקרין אור לכל מקום שאליו הגיע. עמרי סיים את הטירונות לפני שלושה שבועות, ולפני שבועיים נכנס לעזה במסגרת הלחימה. רק סיים את הטירונות. הרב גיא ביתן, מחנכו של עמרי בכיתה י"ב, כתב: איבדנו נער מלא בשמחת חיים, נמרץ, חד ומבריק, חבר אמיתי ואהוב מאוד על כולם. מנהיג. אהב כל כך את הארץ הזאת, את מדינתנו, וחלם להמשיך את תרומתו בצבא בשירות משמעותי. ליבנו עם המשפחה היקרה ועם כל אוהביו. בימים האלה, בלילה הזה, כל אחד מאיתנו יכול לבחור על מה לדבר, על מה לצעוק, מה להגיד ואיך לומר. אני אומר שלא תמה המלחמה והקורבנות לא תמו, ונקווה שהם האחרונים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן כן יהי רצון. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך לדבר על האנשים האלה, להזכיר אותם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק עליהם לדבר, על הגיבורים המלאכים האלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. בשל קדושת הנופלים אני אפשרתי. אנחנו חוזרים למתכונת של שלוש דקות. יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חבר הכנסת שירי, בבקשה. להקפיד על שלוש דקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחרי מה שאמר מיכאל אי-אפשר לדבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון, צודקת. זה תלוי בנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו רק רואים "הותר לפרסום", את השמות, אבל מאחוריהם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף למה שאמרה חברתי חברת הכנסת בן ארי ולומר לכם שזה כאילו לא מפריע לאף אחד שאין ועדה לביטחון לאומי. היא רק שכחה לציין את הסיבה: זה לא כי הוועדה לא מתכנסת בגלל אי-הסכמות על חקיקה מסוימת או על 400 הרוגים בתאונות דרכים או על 220 נרצחים בחברה הערבית או על עלייה בפשיעה או – חברת הכנסת צגה – על היימנוט, שלא מוצאים אותה כבר יותר מעשרה חודשים. לא על משהו כזה. היא לא מתכנסת בגלל בעיית אגו שיש ליו"ר הוועדה אל מול יו"ר אחר בכנסת, על חקיקה שאמורה להגיע והיא בדיון לאיזו ועדה היא תגיע. שבוע וחצי אין ועדה בכנסת, אין ועדה, אבל תכלס, מה זה משנה? גם כשהיא מתכנסת היא לא באמת עושה את העבודה שלה. אבל הכנסת – אין, זה מקום מופלא. באמת, יש תמורה בעד האגרה, אם אנחנו בימי התאגיד. אני רוצה דווקא להתייחס למה שחברי מרדכי ביטון, הידוע בשם מיכאל – תודה, מיכאל ביטון. אני הבנתי שמחר יש צפי לא לעלייה להר הבית, אלא עלייה לבית משפט להיות מה שנקרא אחוקים וחברים של ראש הממשלה, שנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, בזמן עדותו. נוכח העובדה ששבעה מחיילינו נפלו, הייתי מצפה שראש הרשות המחוקקת יהיה בלוויה ולא יהיה יחד עם ראש הרשות המבצעת ויעמדו על מדרגות בית המשפט. אני יודע שזה קטע שלהם, וגם הבנתי שהיועצים של ראש הממשלה מתקשרים לחברי כנסת ואומרים להם להגיע להיות איתו. עכשיו, אני אומר לכם, באמת, אתם ראש הרשות המחוקקת וראש הרשות המבצעת. תפסיקו לעשות איחוד ולהיות ראשים משותפים של רשות פושעת. די. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ווליד טאהא – לא נמצא; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – לא נמצא. חבר הכנסת רון כץ, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אנחנו בערב קשה אחרי יום קשה. פורסם לצערי שוב על יותר מדי גיבורים שכבר לא ישובו, ובמקום על זה, אנחנו יושבים פה ומדברים על חוקים שלא מעניינים אף אחד במדינת ישראל, ומתנהלים כאילו עוד יום עבר. זה עוד יום שאין תוכנית ואין אסטרטגיה למה שהולך לקרות מחר; זה עוד יום שמתעסקים בכל הדברים הלא-נכונים; זה עוד יום שממשיכים להפקיר את המילואימניקים. כמעט שכחנו את חוק הגיוס. חסרים עשרות אלפי חיילים בצה"ל. מישהו דיבר על זה היום? מישהו דיבר על זה היום? אנחנו פה מ-08:00, השעה 00:00. מישהו דיבר על זה היום? סליחה, אחד דיבר על זה היום – מאיר כהן דיבר על זה היום. מישהו בקואליציה דיבר על זה היום? מעניין אתכם בכלל שלצבא חסרים חיילים? מעניין אתכם בכלל שעשרות אלפי מילואימניקים עושים כבר יותר משנה מילואים? מעניין אתכם בכלל שמשפחות מתפרקות? שעסקים מתפרקים? מעניין אתכם בכלל מה קורה לילדים של הגיבורים האלה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לנשים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לנשים של הגיבורים האלה? מה מעניין אתכם? אז מעניין אתכם היום המשפט של נתניהו. כולכם תתייצבו פה, כאיש אחד תעמדו מאחוריו לתמונה בשביל שמחר יזכרו אתכם לקבל – שרים; מעניין אתכם חוק המרעה; מעניין אתכם להשתלח בחיילי צה"ל, במפקדי צה"ל; מעניין אתכם לעמוד פה ולהמציא תיאוריות קונספירציה נגד המפקדים של אותם חיילים. ואני באמת שואל אתכם, באמת: איך אתם נותנים לזה יד? איך אתם נותנים יד להמשיך את הדבר הזה כאילו לא קרה כלום? היום בוועדת החוץ והביטחון הצביעו על הארכת שירות מילואים. מפלגות שמצהירות שהם ימותו ולא יתגייסו נכנסו להצביע בעד הארכת שירות מילואים לציבור שכן מתגייס. איך אתם נותנים לזה לקרות? איך לא אכפת לכם? איך לא אכפת לכם מזה שחצי מהציבור במדינת ישראל קורס תחת הנטל בזמן שציבור אחר נהנה מההפקר? אז אני מבין שאתם חושבים שלציבור הישראלי יש זיכרון קצר, ואתם רוצים לנצל את המומנטום ולהגיד: נעבור לנושא הבא – הינה, משפט נתניהו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם משהו – אדוני, משפט לסיום: לא נעבור לנושא הבא, לא נשכח את זה ולא נאפשר לכם עוד פעם לדפוק את המילואימניקים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – לא נמצאת; חבר הכנסת אליהו רביבו. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היום אושרה תוכנית של 6 מיליארד, 6 מיליארד למילואימניקים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה יעזור? הם רוצים הביתה, אופיר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך זה עוזר להם כשאין חיילים? איך זה עוזר כשאין חיילים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא רוצים כלום. הם לא רוצים כלום. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הם רוצים הביתה. כל מה שהם רוצים זה הביתה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר איתך על יום שהותר לפרסום על שבעה לוחמים, ואתה אומר לי 6 מיליארד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצים כסף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא תכננתי לנאום, אבל הפלא ופלא, ראיתי פה את חבר הכנסת שקלים, ובגלל חבר הכנסת שקלים אני אעשה את נאום מס' 2 בנושא שקלים. בשבוע שעבר דיברתי וסיפרתי לך על מחירי הירקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בוא הנה, זה חשוד, הרומן הזה בין שניכם. הם כל הזמן עושים את זה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיפרתי לחבר הכנסת שקלים על מחירי הירקות. הוא היה מופתע שקילו עגבניות מגיע ל-16 שקלים ומלפפונים זה 13 שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – ואני יכול להגיד לך כמה עולה כל מוצר בסופר. אתה רוצה שנעשה תחרות? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז עכשיו אני אספר לך, חבר הכנסת שקלים, כמה שקלים עולים מוצרי עוף. כי אתה ליד ששי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שנעשה תחרות? בוא נעשה תחרות. בוא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל שששי גואטה לידך, נדבר על מוצרי עוף. כמה עולה עוף במדינת ישראל? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך בדיוק. בוא, אני אגיד לך בדיוק. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת שקלים, אתה יודע כמה שקלים עולה חזה עוף, חזה עוף שלם? 45 שקלים עולה קילו חזה עוף, אדון שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בין 40 ל-50 שקלים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה עולה עוף שלם, מר שקלים, כמה שקלים זה? 30 שקלים. אתה זוכר שהיה ברמי לוי עוף בשקל, לפני קום המדינה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שנמשיך? אתה רוצה שנמשיך? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לספר לך, אדון שקלים, כמה שקלים זה עולה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דוידסון, על פי מה שאתה אומר, אתה עושה את הקניות בבית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כמה עולה קוטג'? כמה עולה גבינה לבנה? כמה עולה חלב? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע? בוא נעשה הכול. בוא נעשה הכול. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני יודע הכול. אני יודע הכול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת שקלים, למקומך. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> זה לא פייר – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כמה עולה גבינה? לחם, כמה עולה לחם? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששי גואטה, אני רוצה לספר למר שקלים כמה שקלים עולים מוצרי עוף, הוא לא נותן לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> את זה אתה לא מסוגל להגיד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון שקלים, אדון שקלים, קילו פרגיות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סימון, אתה טועה. אתה טועה, בדקנו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין, אתה סתם מדבר שטויות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> קילו פרגיות עולה 60 שקלים, אדון שקלים. 60 שקלים עולה קילו פרגיות, אדון שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איפה אתה קונה? איפה אתה קונה? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> סימון. סימון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא סוטה מהנושא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> פילה עוף, אתה יודע כמה עולה פילה עוף? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה קונה יקר. 80 שקל ארבעה קילו כרעיים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא היחיד שסוטה מהנושא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דוידסון, מי עושה קניות בבית? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עושה קניות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא הגעתי לכרעיים. לא הגעתי לכרעיים. לא לא לא. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איפה אתה קונה, בבוטיק? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אחר כך אני אראה לך איפה קונים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת דלל. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הגעתי לכרעיים. לא הגעתי לכרעיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אה, הוא קונה בלוקסוס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סימון, בבקשה, זמנך הולך ומצטמצם. בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר למר שקלים, בשבוע שעבר אמרתי לך שכבר אי-אפשר להכין סלט. אז אדון שקלים, היום במדינת ישראל, לצערי הרב, משפחה לא יכולה לאכול בשר כל יום. יש משפחות שאוכלות בשר פעם בשבוע. הבאתם אותנו, את מדינת ישראל, למצב – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני רק מזכיר לך שבממשלת ההונאה והשנאה של בנט, לפיד וגנץ הדיור עלה ב-20% בפחות משנה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למצב שבו אנשים לא יכולים לקנות אוכל, אנשים לא יכולים לקנות אוכל, והבאתם את המדינה למצב – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בפחות משנה ממשלת ההונאה והשנאה של בנט, לפיד וגנץ, במשך פחות משנה – הדיור, רק הדיור, עלה ב-20%. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, העוף יקר בגלל בנט. העוף יקר בגלל בנט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא אתה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון שקלים, אין לך מושג בשקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הסר קורה מבין עיניך ואל תלמד אותנו. אתם לא מבינים לא בכלכלה ולא בביטחון, וטוב שאתם באופוזיציה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון שקלים, אין לך מושג בשקלים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. עכשיו תסיים את הנאום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק לסיום, להגיד לכם: נכשלתם גם בזה. הבאתם את המדינה למצב שאי-אפשר לאכול. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מתקנים את מה שאתם החרבתם. אנחנו מתקנים את מה שאתם החרבתם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. אני מציע לך, חבר הכנסת שקלים – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ב-20% רק הדיור עלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מציע לך אישית לבדוק את הנתונים שאתה אומר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה – לא נמצא; חבר הכנסת אבי מעוז – לא נמצא; חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – לא נמצא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שקלים, בפעם הבאה זה יהיה בשר אדום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; חברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, גברתי. הצמד שקלים ודוידסון, זהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה משהו חשוד, אני אומרת לך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קטי, כן. בבקשה, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> פתח מלחמה – – – מחירי הכניסה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתקרבים לסיום של – – – בצפון. שמעתי שחזרת עם תובנות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נאור שירי, מדברים כאן. מה קורה לכם? אני אאפס לך את זמנך. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא תכננתי לדבר, אבל דבריו של חבר הכנסת בן ברק כל כך מקוממים. אני חשבתי, אתם יודעים – בן אדם, כל בן אדם, עושה טעות, אבל מהטעויות שלו בן אדם לומד, לא עושה אותה טעות פעם שנייה או שלישית. מה שעשה היום חבר הכנסת רם בן ברק – הוא עשה את הטעות עוד פעם. לפני חמש שנים הוא תיאר את המפלגות. אז אני הייתי עיתונאית. כאשר נשאל על ידי עיתונאי מרדיו גלי צה"ל לגבי פוליטיקה או מפלגות, הוא לא תיאר ימין ושמאל – הוא אמר: הם השחורים, אנחנו הלבנים. זה היה לפני חמש שנים. כולם התקוממו. אני ציפיתי שהבן אדם ילמד. חבל שהוא לא פה. איך הוא דיבר היום? אתם לא מוכשרים, אכלו לי ושתו לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גואטה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אם היה פה, הייתי מבקשת ממנו לעשות מבחן IQ. לפי ה-IQ היינו בודקים. לכן, אני אומרת: כשהוא דיבר – אני תמיד נזכרת בילדים שרואים אותנו, הילדים ששומעים, מה הם מרגישים. תזכרו, לפני כמה ימים, ילד בן 7 – ירק עליו נער בן 14. הוא אמר: חית המחמד האהובה עליי, ניגרו. הדבר הזה, לא רק שהוא עשה את זה, צילמו ושמו בטיקטוק. ראיתם את זה כולכם. הילד הזה, אחר כך אמרו: הילד לא אתיופי, הוא אריתריאי. מה זה משנה? הוא ירק על הילד בגלל צבע העור שלו. לכן, כשחבר כנסת בן ברק מדבר – אכלו לי, שתו לי, אתם לא מוכשרים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? תתביישי. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה. – – או שהוא אומר: הם השחורים ואנחנו לבנים – זו הטעות. חבר'ה, אדוני, חבר הכנסת נאור, אם אתה לא מסכים, אתה יכול לשאול את חבר הכנסת בן ברק. אני לא ממציאה, אני שמעתי אותו, לא תכננתי לדבר על זה – בגלל ששמעתי אותו. מה יגידו הילדים ששומעים את זה? מה יגידו הנערים ששומעים את זה? לכן אני אומרת את זה. אתם יודעים פעם מה אמרו לי? מי שגזען גם ימות גזען. אבל אני לא רוצה שימות גזען; שילמד מהטעויות שלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שהבן אדם יגיד: אתם לא מוכשרים, אתם, אכלו לי, שתו לי. איזו מין התבטאות? אדם מבוגר, חבר כנסת, אומר את זה. איזה מסר זה מעביר לצעירים? לכן אני אומרת: אתם צריכים להתנער ולהוקיע. אני לא סתם אומרת, הוא אמר את זה. אני מתביישת בו. הוא חייב להתנצל. לא יכול להיות, לא יכול להיות. הילדים שלנו יסתכלו על זה, הדור הצעיר יסתכל על זה. זה לא בא בחשבון. אתם צריכים להתנגד, להוקיע את האמירות האלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הממשלה הכי גזענית בעולם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת בועז טופורובסקי; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת יום קשה למדינת ישראל. והתחושה – העובדה שהותרו לפרסום שמותיהם של שבעה הרוגים מתחברת ישירות לדיון שקיימנו היום בוועדה בראשותו של חבר הכנסת שטרן על הטיפול בפצועי צה"ל. שם הוצגו שוב 12,500 הפצועים שהוכרו באגף השיקום, ולצערנו, ההנחה היא שתהיה הכרה ברבים נוספים. אני רוצה להקדיש את הדברים האלה גם לתלמידתי לשעבר טל פלג מקיבוץ לביא, שאיבדה את בעלה, שנהרג היום, שגיא יעקב רובינשטיין מקיבוץ לביא. אנחנו נחשפנו היום – אבל זה כמה ימים, גם בוועדת החוץ והביטחון אנחנו עוסקים באתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל. אני חושב שכל בר-דעת מבין, אבל בוודאי כאן בכנסת צריכים להבין, שההתפתחויות בסוריה לצד הפוטנציאל החיובי שלהן מחייבות הקדשה של כוחות רבים נוספים שנמצאים כרגע בגבול הצפון, וחלקם גם מעבר לגבול. המצב החדש מחייב פריסה מוגברת של כוחות, כולל חטיבות שערוכות, מעבר למה שהיה אפילו לפני שבוע, על מנת להיערך לכל תרחיש אפשרי. היערכות מחודשת לא תקרה מעצמה. אין לנו חיילים להמציא. אנחנו מחויבים – וכבר רואים בימים הקרובים גיוס נוסף של חיילי מילואים, חיילים שכבר עכשיו טחנו מספיק ימים וקורסים תחת הנטל, ששירתו 200 ו-300 ימים. אני גם לא אגלה כאן סוד אם אני אומר ששיעורי ההתייצבות של חיילי המילואים נמצאים בירידה מדאיגה. מי שמכיר – הדברים פורסמו לאחרונה. המצב בחטיבות המילואים הוא ירידה של עשרות אחוזים בהתייצבות. היום שאל הכתב עמיאל ירחי – בעצמו חייל מילואים ששירת וסיכן את נפשו בעזה ובלבנון – את ראש הממשלה במסיבת העיתונאים את השאלה המתבקשת: מה יקרה עם חיילי המילואים? השאלה שלו לא נענתה. אני רוצה לשאול כאן, דווקא לאור קולות שנשמעים פה בכנסת: מאיפה יבואו הכוחות? עד מתי אחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה? צריכה להיפתח תוכנית חירום לגיוס וחיזוק מערך המילואים ולהרחבת המערך הסדיר. אני לא חושב שחוק גיוס הוא הפתרון לחרדים. אני גם לא חושב שסנקציות הן הפתרון האידיאלי, ובוודאי לא שכפייה היא הפתרון. יש פתרון אחד אמיתי, רק שהוא לא קורה. אם לא המנהיגים, יקום הציבור, הציבור שלא שירת עד היום, ויאמר: הינני, הינה אנחנו. במקום 1,800 הרוגים, במקום 12,500 פצועים. היננו כאן להשלים את השורות. היננו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ידידיה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש – אינה נוכחת. חבר הכנסת ששון ששי גואטה, בבקשה, ואחריו – בוארון, אחרון הדוברים. ששון, תעדכן אותנו על המחירים, מדויק. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איזה כיף שיש לנו את היושב-ראש, את מאיר. איזה כיף שיש פה את מאיר. איפה סימון דוידסון, שדיבר על מחירי העוף? אז קודם כול, אני רוצה לספר לכם שבכל מחירי העוף שמדברים עליהם – אז לא החקלאים הם אלה שמרוויחים. החקלאי מוכר ב-5 ומשהו, 6 שקלים לקילו עוף. כל המחירים שאתם רואים זה פערי התיווך וכל העניינים שמדברים עליהם, ואלה הדברים שצריך לטפל בהם. אז סימון, זה לא החקלאים. הייתי חייב לספר. אבל הדבר השני, באמת, הנושא שעליתי לפה – זה נושא שאני רוצה שכל חברי הכנסת יירתמו, מהאופוזיציה ומהקואליציה, להירתם ולנסות לעזור, כי לכולכם יש מה להגיד. נאור, שאתה פה איתי, אני יודע מה היכולות שלך בוועדת הכספים באמת לעזור לחבר'ה בצפון. החבר'ה בצפון של 0–3 ק"מ, החבר'ה שפונו, הממשלה באמת דאגה להם ונתנה להם. לא חסר להם שום דבר. החבר'ה מ-3 עד 9 ק"מ זה חברה שסבלו, חבר'ה שלא פינו אותם, חבר'ה שבכל המסלולים הם לא קיבלו את כל מה שצריך לקבל, והעסק שלהם לא עבד, בדיוק כמו העסק של מישהו אחר במושב גורן שהעסק שלו כן פונה. ואני בשיחות – ואני לא מדבר פה על הממשלה, אנחנו לא באים לעשות אופוזיציה–קואליציה. אני מדבר איתכם על הפקידים ועל אגף התקציבים, שלא מוכן לשמוע. כמה שאתה מנסה להגיע איתם לאיזה דיבור ומשא ומתן, הם עדיין לא מוכנים לבוא ולעזור. אז אני בא לספר לכם שאלה חבר'ה שקורסים, חבר'ה שהפסידו ימי עבודה – ונאור, דיברנו על זה בוועדה – הפסידו ימי עבודה כי הילדים שלהם היו בבית, לא היו לימודים, הם לא הלכו, הם נשארו עם הילדים ונגמרו להם ימי חופש והם איבדו – יש שם חבר'ה שהעסקים שלהם לא עבדו בכלל, אף יום אחד. היו סוללות של תותחנים והיו חיילים, והיה שם בלגן גדול. ואני רוצה שהמשימה שלנו פה, של כל הכנסת, של כל החברים – כי בסוף כולנו חברים באמת – שנגיע לוועדות, לוועדת הכספים, אם זה בוועדת הכלכלה, בכל הוועדות, שנעזור לחבר'ה האלה בצפון, לדאוג שהם יקבלו את מה שמגיע להם ולדאוג להם כמה שיותר. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. כולנו צריכים להתחייב. אחרון הדוברים – חבר הכנסת בוארון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר בקצרה. אני מקווה שאני ארד מהשלוש הדקות על נקודה אחת. חבריי באופוזיציה, אני מבין שכבר דיברו איתכם על הנקודה הזאת, אבל הדברים היו כל כך פוגעים ופוגעניים, שאני חייב לומר אותם. אני רוצה לדבר על החבר'ה של אמסלם. אני רוצה לדבר על חבר הכנסת מיקי לוי, שהוא החבר'ה של אמסלם. אני רוצה לדבר על חבר הכנסת מאיר כהן, ראש עיריית – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הוא ראש החבורה. דימונה, ראש החבורה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ראש עיריית דימונה, שהוא מהחבר'ה של אמסלם. אני רוצה לדבר על החברים פה באופוזיציה, על ינון אזולאי, לדוגמה, שהוא החבר'ה של אמסלם, ועל פינדרוס, שהוא גם החבר'ה של אמסלם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס מהקואליציה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על יושב-ראש ועדת החינוך, שהוא החבר'ה של אמסלם. אני רוצה לדבר על עשירי הארץ הזאת, שהם החבר'ה של אמסלם. ראש האופוזיציה – באמת עם כל הכבוד, אני משתדל באמת לכבד את האנשים – מתגולל ככה על חבורה שלמה, על אנשים, על מגזרים שלמים. ויש לי תחושה שאתם – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> די להתבכיין כבר. די להתבכיין. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה חי פה? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בליאק, גם אתה מהחבר'ה האלה. ויש לי תחושה שעוד לא הבנתם דבר אחד. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> די להתבכיין כבר. כל היום בוכים. די. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה חבר'ה? בוא ספר לי. ספר לי מאיזה חבר'ה אני. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> הארץ הזאת, המיעוטים בה הפכו לרוב: החרדים, הדתיים הלאומיים, המתנחלים, הספרדים, המסורתיים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מחפשים על מה לבכות. אין להם מילה להגיד להגנתם. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו הרוב. אנחנו העם. אנחנו החבר'ה של אמסלם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, אתה פחות מסורתי ממני? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו נמשיך. מירב בן ארי, אנחנו, החבר'ה של אמסלם, נמשיך להנהיג את הארץ הזאת עוד הרבה מאוד שנים. החבר'ה של אמסלם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הטייסים הם החבר'ה של אמסלם? הטייסים הם החבר'ה של אמסלם? הטייסים. הטייסים. הטייסים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> החבר'ה של אמסלם ימשיכו להוביל את הארץ הזאת עוד הרבה מאוד שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בואו נלך לבחירות ונראה מי הרוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך בתור מזרחית שהוא לא מייצג אותי בכלום. הינה, אני אומרת לך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזה בושה. איזה בושה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תענה לו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש, יש עתיד. השר יריב לוין, אתה מסכם? אם כך, אני מבקש מכולם שקט ולשבת במקום. זהו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש לא להפריע למאיר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רציתי שאושר שקלים לא יצא לטיול, אבל הוא היה בסדר. נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – 6 ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 35 בעד, אפס מתנגדים, שישה נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1725; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' כ"א, ישיבה 155; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בשם חבר הכנסת דוד ביטן. בבקשה, כבודו. << דובר >> סימון מושיאשוילי (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון) התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בחודש אפריל השנה נכנסה לתוקפה הוראת שעה שנחקקה על מנת לאפשר טיפול בתופעת הכלבים המשוטטים שנכנסו מרצועת עזה לשטחי המדינה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. היות שמדובר באמצעי חריג, שנחקק על רקע המלחמה, נקבע כי הוראת השעה תהיה תקפה עד ליום 30 בנובמבר 2024 או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרז לאחר 7 באוקטובר, לפי המוקדם. הוראת השעה קובעת כי אם נתפס כלב שאינו מסומן בטווח של עד 20 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה והוא ללא בעלים, ניתן יהיה להרדים אותו לאחר ארבעה ימים ולא לאחר עשרה ימים כפי שקובע החוק, בתנאי שהכלב עלול להוות סכנה לשלום הציבור או לביטחונו בגלל התנהגותו, לא ניתן להחזיקו בכלביית הרשות לנוכח מצבו הרפואי או התנהגותו, או שהכלב אינו בר-אימוץ. כל המתת כלב תחייב את הווטרינר לנמק את החלטתו. אם החליט הווטרינר העירוני כי הכלב הוא בר-אימוץ, יהיה עליו להודיע על כך למערכת הביטחון או לגוף אחר שקבע השר כי ניתן להעביר אליו את הכלב, ובמקרה זה לא יחול קיצור הזמן של ארבעה ימים, אלא עשרה ימים, כפי שקבוע היום בחוק. לעניין הצפון, נקבע כי הטווח מגבול הצפון יהיה הטווח שבו ייתפסו הכלבים, כפי שיקבע השר בצו, וכי הסעיף יופעל רק אם תהיה כניסה נרחבת וחריגה מלבנון לשטח ישראל של כלבים משוטטים עקב פריצת גדר המערכת. כמו כן, הוועדה הוסיפה סעיפי דיווח של שר החקלאות וביטחון המזון לכנסת על יישום הוראת השעה, וזאת סמוך לאחר סיום תקופת הוראת השעה. הדיווח כולל בין היתר נתונים לגבי כלבים שהומתו, השיקולים שנשקלו וכן דיווח על פעולות משרד החקלאות בתקופת הוראת השעה, ובטווח הקבוע לטיפול בכלבים המשוטטים. דיווח כאמור יימסר גם לגבי אזור גבול הצפון, אם ייקבע כי הוראת השעה תחול גם עליו. לצורך הדיווח של שר החקלאות לוועדה, הווטרינרים העירוניים חויבו להעביר למשרד החקלאות דיווח חודשי על מספר הכלבים שנתפסו והומתו בכלביות. לנוכח המשך הלחימה ברצועת עזה ובלבנון פנה משרד החקלאות לוועדה וביקש להאריך את הוראת השעה, וזאת עד ליום 31 במרץ 2025. לטענתו, על רקע התפתחות מלחמת חרבות ברזל בצפון והכניסה הקרקעית ללבנון, שכללה את פריצת הגדר המפרידה בין המדינות, הסיכון לחדירת כלבים משוטטים מהרצועה עדיין קיים. עוד ביקש המשרד ארכה להיערך לדיווח שעליו למסור לוועדה על יישום הוראת השעה. אדוני היו"ר, במהלך דיוני הוועדה התברר כי למשרד החקלאות אין עדיין נתונים לגבי יישום הוראת השעה ועל היקף התופעה לאחר כשמונה חודשים של יישומה. בנוסף התברר כי המשרד לא העביר לרשויות המקומיות ולווטרינרים הרשותיים ברשויות העוטף תקציבים שהיו אמורים לאפשר להם לטפל בכלבים המשוטטים. כמו כן עלתה סוגיית אישור המשרד לפיזור פיתיונות רעל באזור העוטף כאמצעי להמתת כלבים משוטטים, שאותו ראינו כאמצעי קיצוני ובעייתי ביותר. לאור הדברים שעלו, וכתנאי להארכת הוראת השעה, החלטנו לחייב את משרד החקלאות לדווח לוועדה על יישום הוראת השעה עד ליום 31 בדצמבר 2024, ובדיווח נוסף עד ליום 16 במרץ 2025, כדי שיהיו בפני הוועדה הנתונים המלאים על היקף התופעה, אם עוד קיימת, ועל הטיפול בה על ידי משרד החקלאות. בנוסף, דרשנו להקצות באופן מיידי תקציבים לרשויות על מנת להעבירם לווטרינרים לצורך טיפול בכלבים שנתפסו. עוד דרשנו להימנע מפיזור פיתיונות רעל באזור לכל הפחות עד למועד סיום הארכת הוראת השעה. משרד החקלאות התחייב לפעול להעברת תקציבים ולהימנע מפיזור פיתיונות רעל בשלב זה. אני מקווה שזו תהיה בקשת ההארכה האחרונה ושלא נצטרך לדון יותר בהארכת הוראת השעה הזו. חברי הכנסת, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את ההסתייגויות ולאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, להצעת החוק הוגשו גם הסתייגויות וגם בקשות דיבור, אבל הגיעו להסכמות. אנחנו נתחיל עם הדוברים, שלושה דוברים ממפלגת יש עתיד. כן, זה הסיכום, חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חמש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, דבר ראשון, אני עליתי לכאן כדי לשבח את חברתי חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. יסמין עלתה לכאן היום וסיפרה על כל מה שהיא סופגת ברשת, את ההשמצות והקללות ועל מה שקורה ברשת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא דיברתי עליי. דיברתי על עינב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על עינב צנגאוקר – יפה. ולא רחוק – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גם אנחנו סופגים, אל תדאגי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. היה שם אירוע גם בשבוע שעבר. ואני חייבת להגיד משהו. אגב, שמעתי חלק מהדברים. אני מניחה שחלק מהדברים אלה דברים שגם אומרים לך, ואני רוצה להגיד לך שלקחת נושא כמו הנושא של בעלי החיים ולספוג עליו הרבה הרבה העלבות ברשת ולמרות זאת לא לוותר – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בטח לא ממחנה הימין. בדיוק סגרתי שיחה. מישהי התקשרה עכשיו וקיללה אותי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי, ואטורי. זה נורא עצוב. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נכון, זה לא רגיש. כשזה בא מהצד הזה זה לא רגיש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חמוד, אתה רוצה שנחבק אותך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בוא נדבר רגע על יסמין, ואטורי, אוקיי? כי בסוף יש כאן נושא של בעלי חיים, שהרבה פעמים הוא מושא ללעג וקלס, ואתם יודעים את זה. ודווקא חברת הכנסת – וסרלאוף, אני רוצה רגע משהו להגיד ליסמין – לוקחת את הנושא הזה ברצינות רבה ומבינה את החשיבות והמשמעות שלו. ולכן, לפני הדברים שלי, אני רוצה להגיד לך תודה רבה. אני חושבת שעשית עבודה טובה. למרות שהוגשו ההסתייגויות, ולמרות שהחוק כפי שהוא, אנחנו נתנגד לו, עדיין אני חושבת שזה נושא משמעותי, ואני יודעת שהרבה פעמים את סופגת על זה השמצות וגם הרבה שקרים, וזה לא מגיע. בסוף, מי שאוהב בעלי חיים, בסוף אוהב גם בני אדם. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מירב, היא זוכה גם להערכה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב מאוד, כי אנחנו אנשים הומניטריים. ובאמת אני חושבת – אני גם לא איכנס פה לכל אחד מה יש לו בבית, זה פחות רלוונטי, אבל אני חושבת שאהבה לבעלי חיים זו אהבה לעצמנו, זו אהבה לעולם. וכשחברת כנסת כמו יסמין סאקס פרידמן מובילה את זה, הרבה פעמים היא חוטפת על זה. ואת ראויה לשבח, ואני רוצה לפרגן לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? אבל אני כן רוצה להגיד מילה אחת על חבילת ההטבות שבצלאל סמוטריץ' – הוא עשה סרטון, אני לא יודעת אם ראיתם, של 9 מיליארד. מדהים, וואו, כל הכבוד. אז אני רוצה להגיד לבצלאל, ובאמת לכל חברי הכנסת של הקואליציה: אתם יכולים להמשיך לפזר מאות מיליונים, מיליארדים, על נופש משפחתי, שהיא הולכת בלי הבעל, על חברה שלי שהילדים מתקשרים לאבא, והאבא מתחיל לבכות כי הוא לא בבית, וכשהיא מתקשרת אליו, היא כל הזמן שומעת כלבים ברקע – אפרופו בעלי חיים – והיא אומרת לו – אני לא אגיד את השם שלו: תגיד, מה קורה? למה יש רעש של כלבים? הוא אומר לה: אנחנו בעיי חורבות. אין כאן כלום חוץ מכלבים משוטטים. וכל מה שהיא רוצה זה שבעלה יהיה בבית. היא לא רוצה נופש, היא לא רוצה מסז', היא לא רוצה טיפול לילדים – כי יש גם טיפול לילדים – היא רוצה שהוא יהיה בבית. כדי להקל על העומס של אנשי המילואים, צריך לתגבר אותם בעוד אנשים ועוד צעירים. לא יעזור אם תמשיכו לפזר עליהם. הצלקות שהילדים האלה עוברים כשאין אבא – אין אבא, הוא לא נמצא. מה זה עוזר אם יהיה לילד מלא כסף אם כל מה שהוא רוצה זה את אבא שלו? ואם אתם תמשיכו להעמיס, כמו היום שאושרו – אתמול זה אושר או היום? בוועדת חוץ וביטחון עוד ימי מילואים, זה על אותם אנשים. אז איך הוא ילך לנופש? איך הוא ייהנה מהכסף? ואיזה נזק אנחנו עושים לילדים? איזה נזק אנחנו עושים לילדים כשאבא לא נמצא בשום אירוע של המשפחה? ועוד לא דיברתי על המשפחות השכולות. למה הדם שלהם אדום יותר מאלה? עוד לא דיברתי על הפצועים, על פצועי הנפש, על הפוסט-טראומטיים, שיסחבו. אני לא אשכח שכשהייתי בכנסת העשרים, אלאלוף היה יו"ר ועדת רווחה – זוכר? היינו ביחד. אני לא אשכח את זה. היה דיון – תקשיבו – הגיע לוחם ממלחמת יום כיפור – אני לא אשכח את זה; תחשבו, זה היה ב-2016, נראה לי – ישב בוועדה, היה דיון על הלומי קרב ממלחמת יום כיפור, והוא סיפר שבבר-מצווה של הבן שלו הוא נכנס לאוטו וישב כל הבר-מצווה באוטו כי הוא לא היה יכול לראות את כל האנשים. תחשבו כמה אנשים אנחנו שולחים לקרב. הם יחזרו, וכל החיים הם יספגו את הצלקות האלה. מה זה עוזר אם תיתן לו נופש ותיתן לו מענק לימודים או מענק לעסק אם הוא לא מסוגל להרים את עצמו? תפסיקו לפזר מאות מיליארדים, תפסיקו. תביאו עוד אנשי מילואים. תקלו על העומס ועל הנטל שמונח עליהם. אי-אפשר להמשיך כך שאותם אנשים עושים את אותם דברים. ואגב, זה כולם – זה חילונים, וזה אנשי הציונות הדתית, וזה מסורתיים, וזה דתיים. זה כולם. אני מסיימת. תפסיקו לפזר מאות מיליארדים. אתם רוצים לעזור לחיילי המילואים? תוסיפו חיילי מילואים כדי שהם יוכלו לצאת הביתה. אותם חבר'ה שנהרגו היום, באמת, תנחומיי, כואב הלב. אתם יודעים. הם באו לצאת עם האוטובוס לריענון גדודי. הם באו לצאת הביתה. 21 חיילים נפצעו שם, ביציאה הזו הביתה. להם צריכים לדאוג, לעזור להם, לא להמשיך לחלק כסף. מה זה עוזר אם הוא חוזר הביתה והוא פצוע? תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן, עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. לא הייתי מעיזה ביום כזה, עם כל האהבה שלי לבעלי חיים, לדבר על בעלי חיים. לא ביום כזה שיש לנו כל כך הרבה נופלים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ופצועים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ופצועים. אבל הממשלה הביאה את החקיקה הזו היום, ואני נאלצת להגיב עליה. הם שלחו את סימון שיציג את החוק. איפה סימון? סימון – הוא לא שומע אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא אתה. אתה הצגת את החוק. שלחו אותך להציג את החוק. אתה לא כזה מכיר את הנושא, אבל כל כך הרבה דברים היו שם לא נכונים. כי הפלא ופלא, למדינת ישראל יש פטנט חדש שאף אחד לא מכיר בעולם, והפטנט החדש של מדינת ישראל זה שהם יודעים לזהות מי הכלבים מעזה ומי כלבים ישראלים, מסתבר. כי הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך בוודאות הוא שכבר מעל לעשור אני נאבקת, גם פה, כחברת מועצה, כפעילת בעלי חיים – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – כלב מעזה נובח אחרת? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו. יש להם אולי דרכונים. וכלבים משוטטים היו פה באלפים עוד לפני, וגם ימשיכו להיות, כי זה אינו הפתרון. זה פתרון סתמי שעולה כסף. בעוד שנה וחצי הוא יביא לאותו המצב, וזה התסכול הגדול שלי ושל כל פעילי בעלי החיים. באה המדינה, מנצלת בכל פעם איזשהו מצב חירום, והפתרון היחיד שהיא נותנת הוא המתה. אין בעל חיים אחד במדינת ישראל שלא זקוק לחוק שיגן עליו. המדינה כושלת. אנחנו כמו מדינת עולם שלישי. מה שקיים בהודו, בגיאורגיה, במדינות מרכז אמריקה, לא קיים פה. אנחנו כבר שנים על גבי שנים מביאים להם פתרונות הומניים, יעילים על פי כל המחקרים, מבוססים על מחקרים, על ניסיונות שנעשו בכל העולם, ופה אנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה שייערך פיילוט, פיילוט שיציל ויטפל – הוא לא רק יציל את בעלי החיים וינהג בהומניות, הוא גם יטפל בסוגיה הזאת לעומק אחת ולתמיד. אנחנו לא מצליחים, וזה מתסכל. מה שעוד יותר מתסכל זה שאנחנו בשנה שכאילו רק מוות ורע אנחנו רואים סביבנו. כל הזמן בשורות רעות ומוות, ואנחנו עכשיו מוסיפים עוד קצת הרג ומוות, גם של בעלי חיים. אנחנו לא מדברים על עשרות. כבר הומתו קרוב ל-1,000 כלבים, והולכת להיות המתה המונית של כלבים, למה? כי יחד עם החקיקה הזאת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש גם אלפי כלבים – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בתוך עזה. בתוך עזה אין לנו שום שליטה, ואנחנו גם לא יכולים לעשות שם המתות. אגב, אין כלבת בעזה. משרד החקלאות גם אמר את זה. הדבר היחיד שבאמת נכון – אין שום הוכחה, משרד החקלאות לא הביא שום הוכחה שיש מחלה בעזה או כלבים חולים בעזה, אוקיי? אין. אבל זה לא משנה. ברור לי שהייתה בעיה שהיה צריך להתמודד איתה, אבל יש פתרונות הומניים, יש פתרונות יעילים. הפתרון הזה גם לא יעיל – עוד שנה וחצי את מגיעה לאותו מצב. עכשיו הגיע משרד החקלאות, כי נוסף על החקיקה הזאת הגיע משרד החקלאות, הביא 8.1 מיליון שקלים. זה סכום מטורף לבעלי חיים. מה זה? אני התרגשתי. מה הוא עושה עם 8 מיליון השקלים האלה? הוציא קול קורא להסגרים באזורי העימות, שיוכלו ללכוד כלבים, ועטפו את זה באיזשהו סרט – שיתנו להם שיקום ואילוף ועידוד אימוץ. אממה? אין מקום אחד פנוי בהסגרים. איפה יעשו שיקום? ובסעיפים למטה למטה הם כתבו שההסגרים ואותה רשות יקבלו 150 שקלים על כל ראש של כלב שהם ימיתו. מה הולך להיות עם 8 מיליון השקלים האלה? המתה המונית מטורללת של כל הכלבים שמסתובבים והסתובבו גם הרבה לפני המלחמה בעוטף עזה, במקום לפתור את זה. תנו את הכסף הזה לעמותות, שהן קורסות כולן. עכשיו רק בשעה האחרונה קיבלתי שלוש הודעות מעמותות – מאס. או. אס. חיות ועד עמותות קטנות יותר, שאין להן יכולת יותר. הן עושות את העבודה של המדינה. אז קחו את 8 המיליון האלה, עוד 2.7 מיליון שעברו עכשיו, עוד 4.5 מיליון, שהם בבסיס התקציב, לטיפול בכלבים משוטטים, וטפלו בזה לעומק. הינה, שרן פה. שרן, אין מצב שאת מצביעה בעד החקיקה הזאת. אני ושרן נלחמנו לעשות פיילוט של עקר, סרס, חסן כלבת והחזר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – מה? מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מתערב בכלל? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזבי, אני לא עונה לו בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה התסכול הגדול – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מדהים, אתה חייב כרית מתחת לכיסא. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יחד עם התסכול הגדול הזה, לצד התסכול הגדול הזה – תקשיב, אתה הולך להצביע על ההרג הזה של הכלבים. לצד התסכול הגדול הזה, המדינה גם לא מוכנה לקדם חקיקות שייטיבו ויפתרו את הבעיות. אנחנו תקועים עם איסור זיווג ומכירה, אנחנו תקועים עם כל החקיקות שקשורות לבעלי חיים, אנחנו לא מצליחים להעביר כלום. חמש שנים אנחנו מחכים לתקנות על החזיריות; 12 שנה חיכינו לתקנות על מטילות. אין פה פעם אחת שטיפלו באיזושהי בעיה למען בעלי חיים. אני רוצה להשאיר לי דקה להגיד תודה. אני רוצה להגיד תודה לכל הפעילים בארץ, לכל בן אדם עשירי במדינת ישראל שהוא או צמחוני או טבעוני או פעיל בעלי חיים. אז למיליון האנשים בבית שלא רוצים שכספי המיסים שלהם ילכו לדברים האלה, אני רוצה להגיד לכם תודה על שאתם משקיעים לא רק את הכספים שלכם, אלא את הנפש שלכם. אתם עושים במקום המדינה את העבודה. אתם אלה שרצים ומצילים ולוקחים; ולכל העמותות הגדולות בארץ, גם לקטנות וגם לאלה שאנחנו לא מכירים, שיום ולילה מתחננות, רודפות אחרי שקלים כדי להציל עוד ועוד בעלי חיים. אני רוצה להזכיר לאנשים הדתיים פה שצער בעלי חיים הוא אחת המצוות הכי גדולות שיש, היא חשובה, ומה שקורה כאן עם החקיקה הוא בדיוק ההפך מצער בעלי חיים. מה שקורה עם בעלי חיים בארץ הוא בדיוק ההפך מצער בעלי חיים. אני פה בזכות אותם פעילים ששלחו אותי לכנסת להגן על בעלי החיים. אני לא אפסיק אף פעם, כל עוד אני כאן, וגם אם אני אהיה בבית. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. וכמו שחבר הכנסת דנינו אמר, אני חושב שאת זוכה גם לשבחים על עבודתך. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני קודם כול רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת יסמין פרידמן על המאבק האדיר שלה למען בעלי חיים ברחבי הארץ. אבל אנחנו באירוע לא נורמלי, זה פשוט אירוע לא נורמלי. זה לא נורמלי שביום שבו התבשרנו על שבעה חיילים הרוגים, ראש הממשלה עושה מסיבת עיתונאים ביזיונית שבה הוא משתולל, משקר, תוקף עיתונאים וקושר לעצמו כתרים לא לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא נורמלי שבמקום לדאוג להשבת 100 – שומע ביבי? כן, זה 100 – החטופות והחטופים שלנו מעזה, חברי הכנסת ממפלגת השלטון עוסקים אך ורק בגורלו האישי של ראש הממשלה ובהלבנת עבירות פליליות שלכאורה נעשו בלשכה שלו על ידי מקורביו. זה לא נורמלי שהגענו ל-400 הרוגים בתאונות הדרכים השנה. מצד שני, זה גם לא מפתיע, כי יש לנו שר לביטחון לאומי עבריין ושרת תחבורה שבקושי נמצאת בארץ. זה לא נורמלי ששר המשפטים שם לעצמו מטרה לרסק את המערכת שהוא אמון עליה, ויחד איתה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית. זה לא נורמלי ששר התקשורת פועל לפי הוראות שהוא מקבל ממיאמי, והוא שואף לסתום את הפה לכל ערוץ, תחנה או עיתונאי שחושבים אחרת ממפלגת השלטון. אני יכול להגיד לכם שכל שר תעמולה בהיסטוריה הארוכה של ברית המועצות הוא ליברל מושבע לעומת הדבר הזה. זה לא נורמלי שמעלים כאן מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, מס בריאות על מי שעובד ומשרת, פוגעים בתוכניות הפנסיה, חונקים את מעמד הביניים, ומצד שני מגדילים את תקציבם של משרדים מיותרים ומפזרים מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים בעת המלחמה. זה לא נורמלי שטרם קמה כאן ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. ראש הממשלה אמר הערב שחלקים מהעם לא מקבלים את ועדת החקירה הממלכתית. זה נכון, החלק הזה הוא 6%. זה לא נורמלי שאתם עדיין יושבים כאן, בצד הזה של המליאה, כי אתם קואליציה לא נורמלית. אבל זה הולך להשתנות, להשתנות בקרוב. הגיע הזמן שהמדינה שלנו תחזור לנורמליות, ואתם תלכו הביתה בקרוב מאוד. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> 72 מנדטים, תרשום, אני ואתה בארוחת ערב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יולי 2026. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> משכו את כל ההסתייגויות לסעיף 1. לסעיף 2 ו-3 אין הסתייגויות, על כן אנחנו נצביע בקריאה השנייה כלשון הוועדה, כלשון החוק. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–3 – 31 נגד – 14 נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, 31 בעד, 14 נגד. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. ואנחנו נעבור, ברשותכם, להצבעה בקריאה השלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 10 בעד החוק – 32 נגד – 13 נמנעים – אין חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 32 בעד, 13 מתנגדים, אין נמנעים. להוסיף, רק לפרוטוקול, בוודאי – חברת הכנסת דבי ביטון מצביעה נגד. אני קובע כי הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024. תודה. << הצח >> הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1784; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ט, ישיבה 199; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים להצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשפ"ה–2024. הצגת הצעת החוק – מי אמרנו? ארז מלול, בבקשה, כבודו. חבר הכנסת מלול, בבקשה, אדוני. << דובר >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – זהו, אני יכול ללכת? אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס׳ 8), התשפ"ד–2024. חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות עוסק בהסדרת העיסוק של קבלנים. במסגרת זו החוק קובע את תנאי הרישום בפנקס הקבלנים, מסמיך את רשם הקבלנים למנוע את רישומם של מי שאינם עומדים באמות המידה הקבועות בחוק ולנקוט אמצעי משמעת נגד קבלנים המפירים את הוראות החוק, וכן מסמיך את רשם הקבלנים להורות על הפסקת העבודה באתרים אם מתקיים יסוד סביר להניח כי מבצעים בהם עבודות על ידי מי שאינו בעל רישיון מתאים. הוועדה עמדה על כך שבדומה כמעט לכל המקרים שבהם יש הסדרת מקצוע, נכון שלשר תהיה מועצה מקצועית הכוללת נציגי ציבור מהתחום על מנת שיוכל להתייעץ איתם בעת הפעלת סמכותו. יחד עם זאת, על מנת להבטיח שהמועצה אכן בפועל תסייע לשר בקבלת ההחלטות ולא תהווה מכשול, שונה הרכב המועצה כך שכעת היא מונה שמונה חברים בלבד, וניתן לשר שיקול דעת רחב בהליך המינוי. בנוסף, נוספו מנגנונים אשר נועדו לתת מענה כאשר יש קשיים במינוי. אני מאמין – בביאת המשיח – כי ההוראות החדשות שהוסיפה הוועדה יהפכו את המועצה לכלי עזר לשר ויגשימו את התכלית שלשמה המועצה נועדה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני, תודה רבה. אם כן, יש בקשות דיבור גם של קבוצת יש עתיד, גם של קבוצת המחנה הממלכתי – סליחה, אלה הסתייגויות – גם של ישראל ביתנו. הוגשו בקשות דיבור של מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב, יאסר חוג'יראת. מרכזת האופוזיציה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גם את ההסתייגויות וגם את בקשות הדיבור? אם כן, אם כך, אנחנו עוברים ברשותכם להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–9 – 31 נגד – 1 נמנעים – 7 סעיפים 1–9 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 31 בעד, אחד מתנגד ואחד נמנע – שבעה נמנעים, סליחה, שבעה נמנעים. אם כך, הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 12 בעד החוק – 31 נגד – 2 נמנעים – 6 חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 31 בעד, שני מתנגדים ושישה נמנעים. אני קובע כי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשפ"ד–2024, התקבל בקריאה השנייה והשלישית וייכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, היום, יום שלישי ט' בכסלו התשפ"ה, 10 בדצמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:26. << סיום >>